שיחת משתמש:Nahum

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.21</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Nahum</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1605</id>
    <revision>
      <id>3085052</id>
      <parentid>3084594</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T11:56:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>MediaWiki message delivery</username>
        <id>8143</id>
      </contributor>
      <comment>/* ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 39 */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3085052</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="278954" sha1="4vauvnl9izvj03ja3xuxepifd8hemu1" xml:space="preserve">__NEWSECTIONLINK__
:שיחות ישנות נמצאות כאן:
:[[משתמש:Nahum/ארכיון 1|ארכיון 1]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 2|2]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 3|3]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 4|4]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 5|5]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 6|6]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 7|7]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 8|8]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 9|9]] - [[משתמש:Nahum/ארכיון 10|10]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 11|11]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 12|12]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 13|13]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 14|14]]
:[[משתמש:Nahum/ידיעות טכנולוגיה 2022|ארכיון טכנולוגיה 2022]] - [[משתמש:Nahum/ידיעות טכנולוגיה 2023|2023]] - [[משתמש:Nahum/ידיעות טכנולוגיה 2024|2024]] - [[משתמש:Nahum/ידיעות טכנולוגיה 2025|2025]]
--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:00, 2 באפריל 2024 (IDT)

== מבשר טוב - ארץ ישראל ==
:שלום וברכה ר'נחום, אני עורך את העמוד מבשר טוב- ארץ ישראל 
:במהלך העריכה שלי מסתבר שהוא זמנית אתה גם מנסה לערוך את זה וזה הקשה על שמירת השינויים והעריכה...
:אני מניח שלכבודו יש כוונות טובות, אך אשמח לבקש שכבודו לא יתערב בעריכה של הדף הנ&quot;ף ועוד דפים שאני עובד עליהם שיעלו בהמשך בעז&quot;ה. 
:כן אם תראה דברים שיש מה לתקן או לשפר אשמח לקבל ממך קודם כל דרך הודעה פה
:שבת שלום ומבורך ובשורות טובות [[משתמש:ג&amp;#39;רמון|ג&amp;#39;רמון]] ([[שיחת משתמש:ג&amp;#39;רמון|שיחה]]) 13:10, 19 ביוני 2026 (IDT)


== גייס החרדים לויקיציטוט ==

תודה על העזרה האדיבה והסבלנית במהלך החודשים האחרונים, ועל שיפור התרומות הלא שלמות שלי. רוב העורכים במזימים אחרים נוטים לחזור בבור ולהתחיל ויכוחים, מניסיוני, ואז להאשים במלחמת עריכה.  לעומת זאת, אתה שיפרת את תרומות הנועזים שלי, ונתת לי עצות.
זה מה שאנחנו צריכים בויקיפדיה. 

בחודש שעבר התחלתי בויקיציטוט: [[q:משתמש:Jaredscribe]]
 
מצאתי את הדף שלך ב[[q:משתמש:Nahum]], אבל כנרא אתה לא עושה שם הרבה.

תשקול לתרום יותר שם. ושתהיה לך הצלחה.

אנחנו צריכים לחקור את המקורות בויקיטקסט, הקלט את הפתגמי החכמות בויקיציטוט. ולאחר מכן בחר מתוך וקיציטוט כדי להגיש בקשה לוויקיפדיה.
אחר בכן, לתרגם לשפות אחרות להאיר בגוים.

הלא זה שירות לאומי שיעשה יותר עבור ישראל מאשר שירות בצבא?

שנאמר: &quot;ה[[q:חכמה|חכם]] לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר&quot; [[קהלת ז]] יט.
במזים ויקיציטוט המתיוונים כנרא בשליטה, כאשר כמו ברוב המזימים אחרים.
הם נלחמו נגדי, כדי למנוע מהציטוט הזה להתווסף.  אך לא הצליחו, רק עזרו להוכיח את אמיתותו, ב&quot;ה.

[[משתמש:Jaredscribe|Jaredscribe]] ([[שיחת משתמש:Jaredscribe|שיחה]]) 13:48, 1 בינואר 2025 (IST)

:למיטב זכרוני אומר הציטוט: &quot;החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר&quot;.
:אינני פעיל במיוחד בוויקיפדיה ובוויקיציטוט. כאן בוויקיטסקט מצאתי חברים מקשיבים שבנו ביחד איתי ועם אחרים קהילה סבלנית ומשגשגת. לצערי לא זה המצב בוויקיפדיה. ויהי החודש הזה סוף וקץ לכל צרותינו, תחילה וראש לפדיון נפשנו, --[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:49, 1 בינואר 2025 (IST)
::יהי רצונו.
::בבקשה תסלחו על טעות דפוס שלי. כמובן, הזיכרון שלך נכון &quot;החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר&quot;. וזה מה שנדפוס ב[[q:משתמש:Jaredscribe#ציטוטים_שהוספתי]]. 
::ויהי החודש הזה חודש של חכמה, ועוזה, ועצה טובה, שנאמר על העץ ב[[תהלים א|תהילם א']] &quot;כל אשר יעשה יצליח&quot;.
::[[משתמש:Jaredscribe|Jaredscribe]] ([[שיחת משתמש:Jaredscribe|שיחה]]) 05:49, 9 בפברואר 2025 (IST)

==Greetings from the Polish Wikisource==
Hi Nahum,
on the Polish Wikisource we have a text with a few words written with Hebrew letters [[:pl:Strona:PL Lelewel Odkrycia Karthagów i Greków.pdf/28|odkrycia]]. Would you be so kind to proofread (or maybe it would be easier - simply confirm or fix the words):
* חסחיד
* אם
* עשחד 
*  ים 
*  עבדכאח 
*  בדח אכן 
Regards [[משתמש:Draco flavus|Draco flavus]] ([[שיחת משתמש:Draco flavus|שיחה]]) 17:11, 5 בינואר 2025 (IST)
: {{א|Draco flavus}}, Thank you for reaching out to me. Next time, it could help if you add a few Polish words before and/or after the Hebrew.&lt;br&gt;Anyway, here goes:
:# הסתיר
:# אם (correct)
:# עשתר
:# Sorry, I couldn't find it. Please add a few Polish words around it so I can locate it.
:# עברנאה
:# ברת אנך
: Yours,&lt;br&gt; [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:58, 5 בינואר 2025 (IST)
Sorry it is really demanding to write English on Hebrew Wikisource (at least for me) the the word I need is 

(Astharte bogini, nazwisko miasta Deuter. 1. 4.) ים mare, occidens, meridies, a

Thanks for your help

Regards [[משתמש:Draco flavus|Draco flavus]] ([[שיחת משתמש:Draco flavus|שיחה]]) 18:04, 5 בינואר 2025 (IST)
: &lt;div dir=&quot;ltr&quot;&gt;Yes, that is indeed correct. ים It is inded.&lt;br&gt;[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:19, 5 בינואר 2025 (IST)&lt;/div&gt; [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:19, 5 בינואר 2025 (IST)
::many thanks 
::[[משתמש:Draco flavus|Draco flavus]] ([[שיחת משתמש:Draco flavus|שיחה]]) 18:26, 5 בינואר 2025 (IST)

Hi, Nahum,

Once more I need assistance with hebrew letters
*[[:pl:Strona:PL Lelewel Odkrycia Karthagów i Greków.pdf/149|odkrycia 145]] --  a few hebrew words pisały⭕Jakiemi  (in the references part of the page)  
*[[:pl:Strona:PL Lelewel Odkrycia Karthagów i Greków.pdf/150|odkrycia 146]] --  a few hebrew words Maur⭕Mad⭕ów Armenin ⭕ (in the references part of the page)

In the first case are there?
* pisały  פרס, פרוס, Jakiemi (I am also not sure about the small comma like dashes - are there simply commas or a different character)
* Maur אורי Mad מדי ów Armenin ירם ?

Regards
[[משתמש:Draco flavus|Draco flavus]] ([[שיחת משתמש:Draco flavus|שיחה]]) 21:22, 15 במרץ 2025 (IST)

::Hello {{א|Draco flavus}},
::The first two words are correct. Indeed, פרס, פרוס.
::The second series of 3 should be: מורי, מדי, ירם; However, I'm unsure of the last one, as the image is a bit blurred and it could be ארם.
:Yours, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:04, 16 במרץ 2025 (IST)

Thanks [[משתמש:Draco flavus|Draco flavus]] ([[שיחת משתמש:Draco flavus|שיחה]]) 17:16, 16 במרץ 2025 (IST)

== לגבי סידור תימני תפילת שחרית ==

שיניתי לך מספר דברים בנוסח התפילה...

מספר טקסטים לא מופיעים באף נוסח תימני, וחלקם לא מנוקדים נכון בעליל (לפי הנוסח שלנו...) סתם לידיעה, המנהג שלי תימני מאוד שורשי, בלדי, וערכתי מאות אם לא אלפי טקסטים (חלקם בקונטרסים ובספרים שערכתי והוצאתי), וכן הגהות ועריכות לשוניות בכמויות שהפסקתי לספור...

אז מחילה מראש אם שיניתי את עריכתך, בתודה מראש, (אני מוכן להערות, ואשמח מאוד לגבי כל מה שהגהתי)[[משתמש:אפרים העורך|אפרים העורך]] ([[שיחת משתמש:אפרים העורך|שיחה]]) 23:49, 7 בינואר 2025 (IST)
: תודה לך על ההגהה והעריכה הקפדנית ויישר כח. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 01:04, 8 בינואר 2025 (IST)

== פרפראות לחכמה- להרה&quot;ק מטשערין ==

כרגע אני באמצע העלאה של הספר- (לא גמור),

בכל מקום כתוב &quot;פרפראות לחוכמה&quot;- עם האות וא&quot;ו, יש אפשרות לשנות, לפחות בחיפוש, שיהיה אפשר לקליד &quot;פרפראות לחכמה&quot;- ללא וא&quot;ו ?

תודה רבה ![[משתמש:אפרים העורך|אפרים העורך]] ([[שיחת משתמש:אפרים העורך|שיחה]]) 11:45, 19 בינואר 2025 (IST)
: לדעתי אין סיבה שזה יהיה עם ו'. אני אשנה.-- [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:14, 19 בינואר 2025 (IST)


== מפרשי שולחן ערוך ==
&lt;div align=&quot;left&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
For the pages with each of the individual seif'im some of the mefarshim don't have inline footnotes do you know how to fix this? [[משתמש:Su987654321|Su987654321]] ([[שיחת משתמש:Su987654321|שיחה]]) 17:37, 31 ביולי 2025 (IDT)
: This requires manually placing template {{תב|פרשע1}} within the text of the Shulchan Arukh. You can see how this has been done in the various Simanim of Orach Chayyim from Siman 1 through 31. Enter the page of a Siman in Original Code Editing mode to see how this has been done. If you feel up to it you can copy the method used there elsewhere. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:04, 31 ביולי 2025 (IDT)
::Okay thanks. [[משתמש:Su987654321|Su987654321]] ([[שיחת משתמש:Su987654321|שיחה]]) 15:07, 1 באוגוסט 2025 (IDT)

---Please add comments above this line---
&lt;/div&gt;

== רבינא האחרון ==

בערך מופיע שנת לידה לפי גירסה ישנה של ויקי, במשך כמה שנים היה שם תבנית דרוש מקור אך לא נמצא מקור כזה. בנוסף לפי הערכת דורות הראשונים בפטירת רב אשי הוא היה כבר דיין, נמצא שנולד קודם לתאריך זה. [[משתמש:Yosichen|Yosichen]] ([[שיחת משתמש:Yosichen|שיחה]]) 15:14, 3 באוגוסט 2025 (IDT)

== פרי מגדים ==

תוכל להסביר לי בקצרה איך ליצור עמודים תקינים? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 15:46, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
: {{א|מ. רובין}}, אתה מתכוון לפלט ה-OCR? הבעייה העיקרית היא באיכות הגרועה של הדפוס שבו השתמשו פה, שאיננה מאפשרת לעניות דעתי פלט OCR תקין. אני לוקח את הטקסט שאני משתמש בו ממקור אחר ולא מהקבצים שהועלו כאן לאתר.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:06, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
::מאיפה אתה לוקח? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 22:33, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
::: אני לוקח מאחד המאגרים התורניים שאני מנוי אליהם, ומכיוון שייתכן שהוא מכיל אלמנטים של עריכה המוגנים בזכויות יוצרים, אני משתדל להתאים את הטקסט שלהם לנוסח שמופיע כאן עד כמה שאפשר. במובן הזה, המהדורה שהועלתה לכאן עוזרת לי להגיה מולה את הטקסט כדי שלא להפר זכויות של מהדורה מעודכנת יותר. אני מעדיף לא לפרט מאיזה מאגר בדיוק אני לוקח, כי אני לא בטוח שמה שאני עושה פה ימצא חן בעיניהם ואני מעדיף לא להסתבך איתם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:55, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
::::{{לייק}} [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 22:57, 9 באוקטובר 2025 (IDT)

== מחיקת הדף ==

ירמיהו פרק לו
(כט) וְעַל יְהוֹיָקִ֤ים מֶֽלֶךְ יְהוּדָה֙ תֹּאמַ֔ר כֹּ֖ה אָמַ֣ר ה' אַ֠תָּה שָׂרַ֜פְתָּ אֶת הַמְּגִלָּ֤ה הַזֹּאת֙ לֵאמֹ֔ר מַדּוּעַ֩ כָּתַ֨בְתָּ עָלֶ֜יהָ לֵאמֹ֗ר בֹּֽא יָב֤וֹא מֶֽלֶךְ בָּבֶל֙ וְהִשְׁחִית֙ אֶת הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְהִשְׁבִּ֥ית מִמֶּ֖נָּה אָדָ֥ם 
(ל) לָכֵ֞ן כֹּֽה אָמַ֣ר יְקֹוָ֗ק עַל יְהֽוֹיָקִים֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה לֹא יִֽהְיֶה לּ֥וֹ יוֹשֵׁ֖ב עַל כִּסֵּ֣א דָוִ֑ד וְנִבְלָתוֹ֙ תִּֽהְיֶ֣ה מֻשְׁלֶ֔כֶת לַחֹ֥רֶב בַּיּ֖וֹם וְלַקֶּ֥רַח בַּלָּֽיְלָה: [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2025-31320-14|&amp;#126;2025-31320-14]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2025-31320-14|שיחה]] 05:36, 5 בנובמבר 2025 (IST)
: זיַיט געזונט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:47, 5 בנובמבר 2025 (IST)

== מה הדין באבידה ששבעתן העין  ==

סליחה על השאלה מה הדין באבידה ששבעת העין [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2025-34103-63|&amp;#126;2025-34103-63]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2025-34103-63|שיחה]] 18:30, 16 בנובמבר 2025 (IST)
: אינני פוסק הלכות ולא הוסמכתי לרבנות. תשאל את הרב באיזור מגוריך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:02, 16 בנובמבר 2025 (IST)

== שינוי שם משתמש ==

שלום נחום
שם המשתמש שלי YS9211 מציג בתיאורו את שמי האמיתי וקורותי המקצועיים. רבים העירו לי שעדיף ששם המשתמש שלי יוחלף ל'יוסי סרי' שהוא שמי האמיתי לסייע למי שמכיר אותי וגם משום שאין למעשה שום טעם להסתירו בקוד סתמי. האם תוכל לשנותו עבורי?
תודה יוסי [[משתמש:YS9211|YS9211]] ([[שיחת משתמש:YS9211|שיחה]]) 10:19, 18 בנובמבר 2025 (IST)
: מתייג את [[משתמש:Neriah|נריה]], אולי הוא יודע איפה מבקשים שינוי שם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:23, 18 בנובמבר 2025 (IST)
::[[מיוחד:בקשת שינוי שם גלובלית]] [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  11:26, 18 בנובמבר 2025 (IST)
:::תודה.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:27, 18 בנובמבר 2025 (IST)
:::תודה רבה. הגשתי עתה בקשה לשינוי השם. [[משתמש:YS9211|YS9211]] ([[שיחת משתמש:YS9211|שיחה]]) 16:40, 7 בדצמבר 2025 (IST)
:::תודה רבה על הביצוע! [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 13:33, 11 בדצמבר 2025 (IST)

== [[מחבר:שלמה משיח]] ==

תודה על תיקונך (באתי לתקן ומצאתי מתוקן)...&lt;br&gt;
ב. שאלות לי, למה נועד פרמטר תמונה אם לא רואים אותה?&lt;br&gt;
למה מופיע בדף רק יצירה אחת. [[משתמש:אייל|אייל]] ([[שיחת משתמש:אייל|שיחה]]) 11:32, 16 בדצמבר 2025 (IST)
: לגבי תמונה אינני יודע.&lt;br&gt;היצירה המופיעה מוגדרת באמצעות &lt;nowiki&gt;[[קטגוריה:שלמה משיח]]&lt;/nowiki&gt;. תכניס עוד יצירות לקטגוריה הזו וגם הן תופענה.&lt;br&gt;חנוכה שמח,-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:39, 16 בדצמבר 2025 (IST)
:: הכנסתי והן לא מופיעות,&lt;br&gt;חנוכה מואר. [[משתמש:אייל|אייל]] ([[שיחת משתמש:אייל|שיחה]]) 11:39, 16 בדצמבר 2025 (IST)
::: היה צריך לרענן את דף הקטגוריה. עכשיו זה מופיע. תודה רבה ויישר כח!.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:40, 16 בדצמבר 2025 (IST)
:::: ריעננתי מספר פעמים, מוזר... [[משתמש:אייל|אייל]] ([[שיחת משתמש:אייל|שיחה]]) 18:30, 16 בדצמבר 2025 (IST)

== רש&quot;י על ספר יהושע ==

שלום נחום, ויישר כוחך על ההתקדמות!

שאלה לגבי זוטות: למה נקודותיים בסוף הפירוש לפסוק? בספרים האחרים עשינו עם נקודה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 18:23, 5 בינואר 2026 (IST)
: שכחתי שכך עשינו. אשנה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:11, 5 בינואר 2026 (IST)

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 03 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W03&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/03|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* קרן ויקימדיה פרסמה ב[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2026-2027/Product &amp; Technology OKRs|מטא]] וב-[[diffblog:2025/12/10/shaping-wikimedia-foundations-2026-2027-annual-goals-key-questions-for-the-wikimedia-movement/|Diff]] מספר שאלות מנחות לתוכנית השנתית לתקופה שבין יולי 2026 ליוני 2027. הן מתמקדות במגמות עולמיות, חוויות מהירות ובריאות יותר, תמיכה משופרת במשתמשים חדשים ומתקדמים, שיפור בשיתוף פעולה בין המיזמים וצמיחת מספר הקוראים תוך כדי שמירת הקיימים. ניתן להשאיר משוב ולהציע רעיונות ב[[m:Talk:Wikimedia Foundation Annual Plan/2026-2027|דף השיחה]].

'''עדכונים לעורכים'''
* כחלק מפעולה משותפת של הצוות הטכני של הקהילה על פרויקט [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/W372|רשימות מעקב מרובות]], המראה של הדף &quot;[[Special:EditWatchlist|הצגה ועריכה של רשימת המעקב]]&quot; יעודכן כשלב הראשון לקראת הפעלת רשימות המעקב המרובות. בנוסף, החלוקה לדפים ב[[Special:Search|חיפוש ויקי]] תעודכן גם היא כחלק מהעבודה על המשאלה לגבי [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/W186|חידוש של חלוקה לדפים ומעבר בין דפים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T411596]
* [[m:Special:GlobalWatchlist|רשימת המעקב הגלובלית]] היא [[mw:Special:MyLanguage/Extension:GlobalWatchlist|הרחבת]] מדיה-ויקי המאפשרת לקבל את רשימות המעקב מאתרי ויקי שונים באותו דף. היא עודכנה לאחרונה כדי להראות קרובה יותר ל[[Special:Watchlist|רשימת המעקב]] הרגילה, כולל התאמה לחשבונות הזמניים (למשל, הפניית הקישורים בשמות המשתמש מדפי משתמש לדפי התרומות, ותיקון המראה של הקישורים הללו באתרים מימין לשמאל), הדגשת שמות הדפים ופתיחת הקישורים בתקצירי העריכות ובתוויות בלשונית חדשה של הדפדפן. [https://phabricator.wikimedia.org/T398361][https://phabricator.wikimedia.org/T298919][https://phabricator.wikimedia.org/T273526][https://phabricator.wikimedia.org/T286309]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:28|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:28}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, בהמשך השבוע תתוקן הבעיה בגללה בחסימות הגלובליות לא הייתה אפשרות למנוע שליחת מיילים. [https://phabricator.wikimedia.org/T401293]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/VisualEditor/Citation tool|כלי הציטוט בעורך החזותי]] ו[[mw:Special:MyLanguage/Help:Reference Previews|תצוגה מקדימה של הערות שוליים]] תומכים מעכשיו גם במפות כסוג ההערה. [https://phabricator.wikimedia.org/T411083]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.10|MediaWiki]]/[[mw:MediaWiki 1.46/wmf.11|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/03|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W03&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:34, 12 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29907192 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 04 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W04&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/04|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* המגש המופיע ב[[Special:Diff|מיוחד:הבדלים]] בתצוגה ניידת עוצב מחדש. הוא מוסתר עכשיו כברירת מחדל, וכולל קישור לביטול העריכה המוצגת, מה שמאפשר לעורכים ומנטרים לפעול בקלות יותר מבלי לסבך את הממשק. [https://phabricator.wikimedia.org/T402297] 
* [[m:Special:GlobalWatchlist|רשימת המעקב הגלובלית]] מאפשרת צפיה ברשימות המעקב מאתרי ויקי רבים בדף אחד. [[mw:Special:MyLanguage/Extension:GlobalWatchlist|ההרחבה]] ממשיכה להשתפר. היא מזהה עכשיו אוטומטית את כיווניות הטקסט, מה שמבטיח הצגה נכונה של אתרים עם שמות דומיין לא רגילים, ומראה תיאור מפורט של פעולות היומן. בהמשך השבוע יתווספו קישור קבוע לגרסת יצירת הדף ומחלקות CSS לכל חלקי הרשומה. [https://phabricator.wikimedia.org/T412505][https://phabricator.wikimedia.org/T287929][https://phabricator.wikimedia.org/T262768][https://phabricator.wikimedia.org/T414135]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:32|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:32}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, ניתנה התייחסות לבעיה בווקטור החדש בה יעד הקישור לעוגן הוסתר בידי הכותרת הדביקה. [https://phabricator.wikimedia.org/T406114]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* כפי שהוזכר ב[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/44|הודעת הפסקת השימוש באוקטובר 2025]] יתחיל צוות הממשקים של מדיה-ויקי לכבות את כל נקודות הקצה להעברה הכוללות קו נטוי בסוף ב-REST API של מדיה-ויקי החל מהשבוע של 26 בינואר. השינויים יגיעו לכל אתרי ויקי עד ל-30 בינואר. כל משתמשי ה-API המדובר מתבקשים לעבור לגרסאות ללא קו נטוי. ניתן למצוא, להשוות ולבדוק את שתי האפשרויות ב[https://test.wikipedia.org/wiki/Special:RestSandbox ארגז בחול של REST]. במקרה של שאלות או בעיות יש למלא טאסק בפבריקטור ב[https://phabricator.wikimedia.org/project/view/6931/ לוח העבודה הרלוונטי].
* התיעוד האינטראקטיבי של [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia REST API|REST API של ויקימדיה]] הועבר. השאילתות עברו קודם דרך [[mw:Special:MyLanguage/RESTBase|RESTBase]], למשל: &lt;code dir=ltr&gt;https://en.wikipedia.org/api/rest_v1/&lt;/code&gt;, ועכשיו הן מופנות ל[[w:en:Special:RestSandbox|ארגז החול של REST]].
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikidata Platform|צוות פלטפורמת ויקינתונים של הקרן]] (WDP) פרסם את [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Wikidata Platform team/Newsletter|הידיעון לחודש ינואר]], הכולל עדכונים על הורדת נקודת הקצה לגרף השלם הישנה, שינוי במדיניות User-Agent, שעות קבלה חודשיות בנושא העברת Blazegraph, ומאמאצים לצמצם את הבעיות שנוצרו עקב חלוקת הגרף. ניתן [[m:Special:MyLanguage/Global message delivery/Targets/WDP team updates|לעשות מינוי]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.12|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* [[mw:Wikimedia Hackathon Northwestern Europe 2026|ההאקתון הצפון מערבי של ויקימדיה לשנת 2026]] יתקיין בין 13 ל-14 במרץ בארנהיים שבהולנד. תקופת הגשת הבקשות להשתתפות התחילה באמצע דצמבר ותסתיים עוד מעט או ברגע שיתקבלו מספיק בקשות. מדובר בהאקתון טכני בן יומיים המאחד אנשי ויקימדיה מהאזור. מקווים שתגיעו!

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/04|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W04&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:30, 19 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29943403 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 05 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W05&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/05|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* קרן ויקימדיה מזמינה להעיר הערות עד 28 בפברואר לגבי [[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/Year1 Reflections and Proposed Way Forward 2026 Update|תוכניות מוצעות]] של [[:m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council|המועצה המייעצת למוצר וטכנולוגיה]].
* כל המשתמשים הרשומים יכולים להשתמש עכשיו במפתח מעבר (passkey) עבור [[m:Special:MyLanguage/Help:Two-factor authentication|האימות הדו-שלבי]], 2FA. מפתחות המעבר הם דרך פשוטה להתחבר ללא מכשיר נוסף. הם מאמתים את זהות המשתמש באמצעות טביעת אצבע, סריקת פנים או קוד PIN. כדי להפעיל מפתח מעבר יש קודם להפעיל שרות 2FA רגיל. כרגע להתחברות עם מפתח המעבר על המשתמשים להכניס גם ססמה. בהמשך הרבעון הצורך הזה יתבטל, ואפשר יהיה להתחבר בלחיצה אחת עם המפתח. המשתמשים עם הרשאות מורחבות יצטרכו גם להפעיל 2FA רגיל. מדובר בחלק מ[[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Account Security|מיזם ההבטחה]].
* תורמים לא רשומים בכתובת IP חסומות או בטווחים חסומים יכולים עכשיו להתבטא באתרי ויקי כדי לערער על החסימה באמצעות יצירת חשבון זמני וערעור על דף שיחת המשתמש, אלא אם הופעלה האפשרות למנוע מהמשתמש לערוך את דף שיחתו. זה פותר את בעיית המשתמשים הלא מחוברים לחשבון שלא יכולים לבצע הליך שחרור מהחסימה הרגיל דרך דף שיחתם. [https://phabricator.wikimedia.org/T398673]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:20|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:20}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, באימות הדו שלבי, 2FA, עודכן התיאור של דרכי הפעולה בדף הניהול. התיאור נעשה בהיר יותר וקל יותר להבנה ולשימוש. [https://phabricator.wikimedia.org/T332385]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* התווסף משתנה חדש למסנן ההשחתות, &lt;code&gt;account_type&lt;/code&gt;, כדי לספק דרך אמינה לזיהוי סוג החשבון שנוצר בפעולות &lt;code&gt;createaccount&lt;/code&gt; או &lt;code&gt;autocreateaccount&lt;/code&gt;. כחלק מהשינוי שונה שמו של המשתנה &lt;code&gt;accountname&lt;/code&gt; ל-&lt;code&gt;account_name&lt;/code&gt;, ו-&lt;code&gt;accountname&lt;/code&gt; הפך למיושן. על עורכי המסננים לעדכן את אלו שמשתמשים בבדיקות סוגי החשבון שנעשו hardcoded או במשתנה המיושן. [https://phabricator.wikimedia.org/T414049]
* בקרוב יפסיקו לעבוד קריאות לתמונות ממוזערות בגדלים לא תקניים ושימוש בקריאות לא תקניות אליהם בשאילתות ישרות ל-&lt;code dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;upload.wikimedia.org/…&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;. זה נעשה כדי למנוע שימוש חיצוני לרעה באמצעות סורקי רשת ובוטים. חלק מהמשתמשים בעלי CSS/JS מותאמים אישית, עורכי ממשק הרשאים לערוך גאדג'טים ועיצובים מקומיים ומפעילי הכלים יצטרכו לעדכן את הקוד לשימוש בגדלים תקניים של התמונות הממוזערות. ניתן לקבל [[phab:T414805|פרטים, קישורים לחיפוש ודוגמאות לטיקון]] בפבריקטור.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.13|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/05|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W05&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:18, 26 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29969530 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 06 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W06&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/06|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* הדף &quot;{{int:pageinfo-toolboxlink}}&quot; המציג נתונים על דפי ויקי, כמו [{{fullurl:{{FULLPAGENAME}}|action=info}} כאן], כולל מעכשיו תוכן עניינים אוטומטי. אם הוא הוכנס קודם באמצעות עריכה מקומית של &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;[[MediaWiki:Pageinfo-header]]&lt;/span&gt;, ניתן להסיר זאת. [https://phabricator.wikimedia.org/T363726]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:21|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:21}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, העורך החזותי הוסיף בעבר הדגשה או גופן נטוי בתיאורי קישורים ובכך סיבך את קוד ויקי. זה תוקן עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T409669]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* לא פורסם דאמפ XML ב-20 לינואר. מעכשיו הדאמפים יווצרו פעם בחודש בלבד. [https://phabricator.wikimedia.org/T414389]
* צוות הממשקים של מדיה-ויקי הפסיק לתמוך בכל נקודות קצה להמרה המסתיימות בקו נטוי ב-[https://www.mediawiki.org/wiki/Special:MyLanguage/API:REST%20API REST API של מדיה ויקי]. כל משתמשי API המשתמשים בנקודות כאלו מתבקשים לעבור לגרסה ללא קו נטוי. במקרה של שאלות או בעיות ניתן לפתוח כרטיס תקלה חדשה בפבריקטור באמצעות התג [https://phabricator.wikimedia.org/project/view/6931/ MW-Interfaces-Team board].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.14|MediaWiki]]

'''מגדלור השבוע'''
* תזכורת למשתמשים על כך שקרן ויקימדיה פרסמה מספר שאלות מנחות לקראת התוכנית השנתית לתקופה בין יולי 2026 עד יוני 2027 ב[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2026-2027/Product &amp; Technology OKRs|מטא]] וב-[[diffblog:2025/12/10/shaping-wikimedia-foundations-2026-2027-annual-goals-key-questions-for-the-wikimedia-movement/|Diff]]. השאלות מתמקדות בטרנדים עולמיים, חוויה מהירה יותר ובריאה יותר, תמיכה טובה יותר במשתמשים חדשים, חיזוק עורכים וחיזוק משתמשים מתקדמים, שיפור שיתוף פעולה בין מיזמים וגידול ושימור של קוראים. ניתן להשאיר משוב ולהציע רעיונות ב[[m:Talk:Wikimedia Foundation Annual Plan/2026-2027|דף השיחה]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/06|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W06&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:44, 2 בפברואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30000986 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 07 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W07&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/07|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[File:Maki-gift-15.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] משתמשים מחוברים לחשבון בעלי רשימות מעקב גדולות או מורכבות יכולים עכשיו לארגן ולסנן דפים במעקב כדי לשפר את תהליך עבודתם, באמצעות תכונה חדשה, [[mw:Special:MyLanguage/Help:Watchlist labels|תוויות רשימת המעקב]]. לאחר הוספת תוויות אישיות (למשל, דפים שיצרתי, דפים לניטור, דפי דיון) המשתמשים יוכלו לזהות מהר יותר את מה שדורש את תשומת ליבם, להוריד לחץ קוגניטיבי ולהגיב יותר ביעילות. זה משפר את שימושיות רשימת המעקב, במיוחד עבור העורכים הכבדים.
* תכונה חדשה בדף [[Special:Contributions|מיוחד:תרומות]] מציגה [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|חשבונות זמניים]] שיש סיכוי גבוה שאותו בן אדם מנהל אותם, כדי לצמצם את הזמן הדרוש לניטור. בזמן בדיקת התרומות של החשבונות הזמניים יכולים עכשיו משתמשים בעלי גישה לכתובות IP לראות תרומות מחשבונות זמניים קשורים. התכונה מוצאת את כל כתובות ה-IP הקשורים לחשבון זמני נתון תוך כדי תקופה בה נשמרים הנתונים ומראה את כל התרומות של כל החשבונות הזמניים ששייכים לכתבות הללו. ניתן לקרוא [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts#February 2026: Improvements to the patroller tooling|פרטים נוספים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T415674] 
* כשעורכים רואים תצוגה מקדימה בעורך קוד מקור, מופיעה הודעת תזכורת בראש הדף על כך שמדובר בתצוגה מקדימה בלבד. מעכשיו הרקע שלה אפור נייטרלי במקום צהוב של אזהרה. זה עוזר להבדיל את ההודעה מאזהרות ממשיות, דוגמת התנגשות עריכה או בעיה ביעד ההפניה, שיופיעו עכשיו בתיבות אזהרה או שגיאה נפרדות. [https://phabricator.wikimedia.org/T414742]
* [[m:Special:GlobalWatchlist|רשימת המעקב הגלובלית]] מאפשרת צפיה ברשימות המעקב מאתרי ויקי רבים בדף אחד. ההרחבה ממשיכה להשתפר, ומעכשיו היא תומכת בהצגה נכונה של יותר מאתר ויקיבייס אחד בו זמנית, כמו, למשל, [[d:|ויקינתונים]] ו-[[testwikidata:|testwikidata]]. בנוסף תוקנו בעיות הכיווניות עבור המשתמשים המעדיפים להקבל את התצוגה בוויקינתונים בשפות מימין לשמאל, דוגמת עברית. [https://phabricator.wikimedia.org/T415440][https://phabricator.wikimedia.org/T415458]
* &quot;קישורי הקסם&quot; האוטומטיים עבור ISBN,&amp;rlm; RFC ו-PMID [[mw:Special:MyLanguage/Help:Magic links|הוכרזו כמיושנים משנת 2021]] עקב חוסר גמישות וקשי מעבר לשפות אחרות. חלק מאתרי ויקי החליפו בהצלחה את קישורי הקסם עבור RFC ועבור PMID לקישורים חיצוניים מתאימים, אבל בדרך כלל קיים צורך בתבנית להחלפת הפונקציונליות של קישורי הקסם עבור ISBN. מעכשיו קיימת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Magic words#isbn|פונקציית פרסר חדשה]], &lt;code dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;{{#isbn}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;, הבאה להחליף את הפונקציונליות הבסיסית של קישורי הקסם עבור ISBN. זה מקל על אתרי ויקי שרוצים להפסיק להשתמש בקישורי הקסם המיושנים. [https://phabricator.wikimedia.org/T145604]
* שני אתרי ויקי חדשים נוצרו: 
** {{int:project-localized-name-group-wikipedia}} בשפת [[d:Q35401|ג'ו]] ([[w:kaj:|&lt;code&gt;w:kaj:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T413283]
** {{int:project-localized-name-group-wikipedia}} בשפת [[d:Q1186896|הנוואט]] ([[w:ppl:|&lt;code&gt;w:ppl:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T413273]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. 

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* נוצרה קבוצת משתמשים גלובלית חדשה בשם [[{{int:grouppage-local-bot}}|{{int:group-local-bot}}]]. היא תשמש לצרכים פנימיים בידי תוכנה כדי לאפשר לבוטים של הקהילות לעבור על הגבלות קצב העבודה שנוצרו כדי להלחם בבוטים ל[[w:he:גרידת נתונים|גרידת נתונים]]. החשבונות שקיבלו דגל בוט באתר ויקי אחד של הקרן לפחות יתווספו לקבוצה הזאת אוטומטית. זה לא ישנה את ההרשאות של הבוט. [https://phabricator.wikimedia.org/T415588]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.15|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Users and Developers Conference Spring 2026|ועדת המשתמשים והמפתחים של מדיה-ויקי, אביב 2026]] תתקיים בסולט לייק סיטי בארה&quot;ב בין 25 ל-27 במרץ. הארוע מאורגן בידי קהילת מדיה ויקי מחוץ לקרן ויקימדיה ועבורה. ניתן להציע נושאים ולהרשם כדי להשתתף. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/AZBWVI46SDEB65PGR5J6E4TYOQQEZXM7/]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/07|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W07&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:31, 10 בפברואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30026671 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 08 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W08&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/08|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Site Reliability Engineering|צוות SRE]] יבצע ניקוי כללי במופע ה-[[m:Special:MyLanguage/Etherpad|Etherpad]] של ויקימדיה, עורך מבוסס רשת לעריכה משותפת של מסמכים בזמן אמת. כל הקבצים יימחקו לגמרי אחרי 30 באפריל 2026. אם יתברר שיש צורך בהארכה הצוות ישקול את זה לפי מקרים ספציפיים. יש ליצור גיבוי מקומי לכל תוכן שחייבים לשמור, כי לא יהיה ניתן לשחזר את מה שיימחק. הניקוי עוזר לצמצם את גודל בסיס הנתונים ולהקטין את השפעת התשתית. Etherpad ימשיך לספק שירותי שיתוף פעולה בזמן אמת, אבל אין לצפות לשמירת תוכן לטווח ארוך. פעולות הניקוי יכולות לחזור בעתיד ללא אזהרה מראש. [https://phabricator.wikimedia.org/T415237]

'''עדכונים לעורכים'''
* צוות שליפת המידע יתחיל [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Information Retrieval/Phase 1|ניסוי ביישומוני אנדרואיד לניידים]] שיבדוק יכולות של חיפוש המשלב שאילתות סמנטיות עם שאילתות לפי מילות מפתח. השיפור של חיפוש ויקי יאפשר לקוראים למצוא את מבוקשם ישירות בוויקיפדיה ביתר קלות. הניסוי יתחיל קודם בוויקיפדיה היוונית בסוף פברואר, ויצטרפו אליה גם ויקיפדיות האנגלית, הצרפתית והפורטוגזית במרץ. ניתן לקרוא פרטים נוספים ב-[https://diff.wikimedia.org/2026/01/08/semantic-search-making-it-easier-to-find-the-information-readers-want/ Diff].&amp;rlm; [https://www.mediawiki.org/wiki/Readers/Information_Retrieval]
* צוות הקוראים החדשים יתחיל ב[[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth/WE3.10.2 Mobile Table of Contents|ניסוי]] למשתמשים בדפדפנים בניידים, במהלכו יתווסף תוכן העניינים וכל הפרקים בדף ייפתחו אוטומטית, וזאת כדי כדי ללמוד יותר על בעיות הניווט בהן נתקלים המשתמשים. הניסוי יתקיים בוויקיפדיות הערבית, הסינית, האנגלית, הצרפתית, האינדונזית והווייטנאמית.
* עד כה הופיעו הודעות למשתמשים ([[{{ns:8}}:Sitenotice]] או [[{{ns:8}}:Anonnotice]]) רק במצב מחשב. מעכשיו הם יופיעו בכל מקום. משתמשים בדפדפנים ניידים יראו אותם וכך יוכלו להתעדכן. על מפעילי האתרים להיות מוכנים לבדוק את ההודעות ולתקנן במידת הצורך כדי שהן לא יפריעו לערכים בניידים. במקרה של רצון לבטל את השינוי, מפעילי ממשק יכולים להוסיף את הקוד &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;&lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;#siteNotice { display: none; }&lt;/code&gt;&lt;/span&gt; לדף [[{{ns:8}}:Minerva.css]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T138572][https://phabricator.wikimedia.org/T416644]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:19|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:19}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה התקלה בדף [[Special:RecentChanges|מיוחד:שינויים אחרונים]], בגללה לחיצת ההסתרה על מסננים  פעילים גרמה להעלמות לא מכוונת של הכפתור &quot;הצגת השינויים החדשים מאז ...&quot;. הכפתור פועל עכשיו בצורה תקינה. [https://phabricator.wikimedia.org/T406339]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* תיעוד חדש זמין כדי לעזור לעורכים לדבג תכונות הקשורות לחיפוש ויקי. הוא תומך בפתרון בעיות דוגמת אי הופעת דפים בתוצאות, קבלת דירוג שגוי, או כשצריך לבדוק מה התוכן שנעשה עליו אינדקס, מה שעוזר להקל על הבנה וניתוח של התנהגות החיפוש. ניתן לקבל [[mw:Help:CirrusSearch/Debug|פרטים נוספים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T411169]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.16|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/08|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W08&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:17, 16 בפברואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30086330 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 09 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W09&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/09|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Edit check/Reference Check|בדיקת ההערות]] התחילה לפעול בוויקיפדיה האנגלית, ובכך קיימת בכל ויקיפדיות. התכונה ממליצה למשתמשים החדשים להוסיף מקור לפני פרסום תוכן חדש, וזה מצמצם את כמות השחזורים בגלל מקורות ומשפר את האפשרות לאמת את המידע. בבדיקת A/B התוצאות היו משמעותיות, המשתמשים החדשים אצלם הופעלה בדיקת ההערות הוסיפו מקורות פי 2.2 פעמים יותר במצב מחשב ופי 17.5 יותר במצב נייד. [https://analytics.wikimedia.org/published/reports/editing/reference_check_ab_test_report_final_2025.html]
'''עדכונים לעורכים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Extension:InterwikiSorting|ההרחבה InterwikiSorting]] שאפשרה [[m:Special:MyLanguage/Interwiki sorting order|למיין את קישורי הבינוויקי]] הוסרה מוויקיפדיה. כתוצאה מכך העורכים שהדליקו מיון במצב לא מצומצם, עם רשימת קישורים מלאה, יראו מעכשיו סדר אחר. הקישורים ימויינו לפי סדר האלפ-בית של קוד השפה שלהם. [https://phabricator.wikimedia.org/T253764]
* בהמשך השבוע יראו המשתמשים העורכים בעורך החזותי הנייד פרק בדף כפתור חדש לעריכת דף שלם. בלחיצה ניתן יהיה לערוך את הערך כולו. זה יעזור במקרים בהם השינוי שהתחיל בפרק מסויים גולש לפרקים אחרים. [https://phabricator.wikimedia.org/T387175][https://phabricator.wikimedia.org/T409112]
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience|צוות חוויית הקריאה]] מזמין עורכים להעריך האם המצב הכהה אצלם בוויקי עדיין נחשב לתכונת בטא, בהתאם לחוויותיהם לגבי טיב העבודה שלו במצב מחשב ובמצב נייד. אם התכונה נראית מוכנה, ניתן לעדכן את הודעות הממשק &lt;code dir=ltr&gt;MediaWiki:skin-theme-description&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;MediaWiki:Vector-night-mode-beta-tag&lt;/code&gt; בהתאם, כדי להראות שהמצב הכהה מוכן ולא נחשב לבטא יותר.
* [[mw:Wikimedia_Apps/Team/iOS/Activity_Tab|לשונית הפעילות]] המשופרת המציגה תובנות לקוראים זמינה עכשיו לכל המשתמשים ביישומון ויקיפדיה ל-iOS, גרסת 7.9.0 ומעלה. לאחר בדיקת A/B שהראתה אחוז גבוה של משתמשים היוצרים חשבון בין אלו שהתכונה זמינה להם, היא נפרסה לכל 100% המשתמשים, יחד עם מספר עדכונים. לשונית הפעילות מראה עכשיו קו הזמן של הערכים שנערכו בידי המשתמש, מציעה תובנות שונות לגבי עריכה, דוגמת מונה העריכות וטרנדים לצפיית בערכים, ואפשרויות לשנות את החוויה ביישומון לפי העדפות אישיות.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:21|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:21}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הבאג שמנע מ[[mw:Special:MyLanguage/Extension:DiscussionTools|כלי שיחה]] לעבוד בניידים, והפונקציונליות המלאה חזרה לפעול. [https://phabricator.wikimedia.org/T415303]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[m:Special:GlobalWatchlist|רשימת המעקב הגלובלית]] מאפשרת צפיה ברשימות המעקב מאתרי ויקי רבים בדף אחד. [[mw:Special:MyLanguage/Extension:GlobalWatchlist|ההרחבה]] המאפשרת זאת ממשיכה להשתפר. השדרוג האחרון הוא יצירת [[mw:Extension:GlobalWatchlist#hook|hook חדש]], &lt;code dir=ltr&gt;ext.globalwatchlist.rebuild&lt;/code&gt;, שנדלק אחרי כל בנייה מחדש של רשימת המעקב. זה מאפשר ליצור גאדג'טים וסקריפטים אישיים עבור הדף המיוחד המדובר. [https://phabricator.wikimedia.org/T275159]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.17|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/09|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W09&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:04, 23 בפברואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30119102 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 10 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W10&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/10|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* מספר ויקיפדיות עברו ל[[m:Special:MyLanguage/Wikipedia 25/Easter egg experiments|מצב חגיגות 25]] לוויקיפדיה. מדובר בוויקיפדיות בבטאווית, ברטונית, סינית, צ'כית, הולנדית, אנגלית, צרפתית, גורונטלו, אינדונזית, איטלקית, לוקסמבורגית, מאדורית, סיציליאנית, ספרדית, ויאטנאמית ותאית. המצב יתקיים לתקופה מוגבלת בה תופיע דמות קמיע חגיגית לרגל יום ההולדת, בייבי גלוב. הדמות מופיעה בכ-[[m:Special:MyLanguage/Wikipedia 25/Easter egg experiments/article configuration|2500 ערכים]], מחכה להתגלות בידי הקוראים. הקהילות יכולות להחליט להדליק את הדמות באמצעות קבלת הסכמה במזנון שלהם ובקשה ממפעיל להפעיל את התכונה באמצעות [[m:Special:MyLanguage/Wikipedia 25/Easter egg experiments#Community Configuration Demo|הגדרות הקהילה]] באתרי ויקי שלהן.

'''עדכונים לעורכים'''
* [[:m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing|הערות משנה]], תכונה חדשה לשימוש מחדש בהערות שוליים עם פרטים אחרים, התחילה לעבוד בוויקיפדיות השוודית והפולנית וב[[:phab:T418209|מספר אתרי ויקי אחרים]]. ניתן [[:m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing#test|לנסות את התכונה]] באתרי ויקי הללו, כמו גם בטסטוויקי וב[https://en.wikipedia.beta.wmcloud.org/wiki/Sub-referencing בטא ויקי]. פורסמו [[:m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing/Learnings|תוצאות הניסוי]] שבוצע בוויקיפדיה הגרמנית. אתרי ויקי [[:m:Talk:WMDE Technical Wishes/Sub-referencing#Pilot wikis|המעוניינים להצטרף לניסוי]] מוזמנים לפנות לוויקימדיה גרמניה.
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:Edit check#Paste check|בדיקת ההדבקה]] תפעל בכל אתרי ויקיפדיה השבוע. התכונה מציעה למשתמשים חדשים שמדביקים לעורך החזותי טקסט שייתכן שלא כתבו בעצמם לשקול את סיכוני הפרות זכויות היוצרים. התכונה [[mw:Special:MyLanguage/Edit check/Tags|מתייגת]] את כל העריכות בהן הופעלה לבדיקה אפשרית בהמשך. מפעילים מקומיים יכולים לשנות את ההגדרות השונות באמצעות הדף [[{{#special:EditChecks}}]]. [[mw:Special:MyLanguage/Edit check/Paste Check#A/B Experiment|מחקר]] ב-22 אתרי ויקי גילה כי הבדיקה צמצמה ב-18% את מספר העריכות המשוחזרות בהשוואה לקבוצת ביקורת.  המתרגמים יכולים [https://translatewiki.net/w/i.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=ext-visualeditor-ve-mw-editcheck&amp;filter=&amp;optional=1&amp;action=translate לעזור בתרגום] התכונה הזאת ונוספות הקשורות אליה.
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience|צוות חווית הקריאה]] ישנה את מראה התפריט בפינה השמאלית העליונה לכל משתמשי הניידים כדי שיהיה דומה יותר למצב מחשב. כרגע התפריט מוצג רק למשתמשים במצב נייד מתקדם. השינוי היחידי הוא מעבר של כמה כפתורים מהתפריט הימני לפינה השמאלית העליונה למשתמשים שלא הדליקו את המצב המתקדם. השינוי צפוי ב-9 במרץ ומטרתו לשפר את ממשק המשתמש. [https://phabricator.wikimedia.org/T413912]
* החל מהשבוע של 2 במרץ המכתבים הנשלחים בזמן הוספת, הורדת או שינוי כתובת המייל המחובר לחשבון יהפכו לנעימים יותר לקריאה ובעלי HTML נקי יותר מהטקסט הפשוט שנשלח עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T410807]
* נכון לעכשיו נשמרות בהיסטוריית ההודעות 2000 הודעות למשתמש החל מ-2013, שנת הפעלתן. מעכשיו יישמרו הודעות מחמש השנים האחרונות בלבד, אבל עד ל-10000 הודעות. זה יעזור לבריאות התשתיות וימנע מהודעות לא מספיק ישנות להעלם מוקדם מדי. [https://phabricator.wikimedia.org/T383948]
* [[m:Special:GlobalWatchlist|רשימת המעקב הגלובלית]] המאפשרת צפיה ברשימות המעקב מאתרי ויקי רבים באותו דף ממשיכה להשתפר. העדכון האחרון משפר את השימוש בשפות בתוויות הדפים בוויקינתונים. [[mw:Special:MyLanguage/Extension:GlobalWatchlist|ההרחבה]] מפעילה עכשיו את [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Language#Fallback languages|מערכת השפות החלופיות]] לדפי ויקינתונים ללא תוויות בשפה המוצגת, ומראה את התוויות הללו בשפה המוגדרת על ידי המשתמש בווידינתונים במקרה שלא סופק פרמטר &lt;code dir=ltr&gt;uselang=&lt;/code&gt; בשורת הכתובת. [https://phabricator.wikimedia.org/T373686][https://phabricator.wikimedia.org/T416111]
* צוות ויקיפדיה לאנדרואיד החל בטסט בטא ל[[mw:Special:MyLanguage/Readers/Information Retrieval/Phase 1|חיפוש משולב]] בוויקיפדיה היוונית. החיפוש המשולב מטפל בו זמנית בשאילתות סמנטיות ובמילות חיפוש כדי לאפשר לקוראים למצוא ביתר קלות את מבוקשם בלי לצאת  מוויקיפדיה.
* מטעמי אבטחה חייבים חברי קבוצות משתמשים מסוימות [[m:Special:MyLanguage/Mandatory two-factor authentication for users with some extended rights|להפעיל את האימות הדו שלבי]] (2FA). עכשיו 2FA נדרש כדי להשתמש בהרשאות הקבוצה אך לא מונע חברות בה. מכיוון שבשיטה הזאת ישנן מספר בעיות המצב [[phab:T418580|ישתנה בהדרגה]] במרץ. חברי הקבוצות לא יוכלו יותר לכבות את מצב האימות היחיד בחשבונם מבלי להפעיל חלופה קודם. לא ניתן יהיה לצרף לקבוצה משתמשים ללא 2FA מופעל. ניתן יהיה להמשיך ולהוריד שיטות 2FA שונות כל עוד לפחות שיטה אחת נשארת. חברי הקבוצות הקיימים ללא 2FA המופעל יוסרו מהקבוצות. מדובר במפעילי CentralNotice, בודקים, עורכי ממשק, מסתירים, צוותי ויקינתונים וויקיפונקציות, משרד IT של הקרן ו-T&amp;S. לא ישתנה דבר לשאר המשתמשים. לוח הזמנים מופיע בקישור המצורף לפברוקטור. [https://phabricator.wikimedia.org/T418580]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה בגללה משתמשים לא יכלו ליצור מופע ב[https://www.wikibase.cloud/ ענן ויקיבייס]. [https://phabricator.wikimedia.org/T416807]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* כדי לקדם את [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Product Insights/Responsible Reuse|השימוש ההוגן בתשתיות]] תפעיל הקרן בחודשים הקרובים הגבלת קצב גלובלית בין API שונים. בתחילת מרץ יהודקו ההגבלות על שאילתות לא מזוהות מחוץ ל-Toolforge/WMCS ואלו שנעשו מדפדפנים. באפריל יעלה הקצב המורשה לתנועה שזוהתה. ההגבלות הוצבו למקסימום האפשרי כדי להקל על הקהילות. בוטים הרצים על Toolforge/WMCS או באמצעות הרשאות בוט בכל ויקי שהיא לא אמורים להיות מושפעים, נכון לעכשיו, אבל לכל המפתחים כדאי לדבוק בטכניקות המומלצות המעודכנות. לפרטים נוספים ניתן לפנות ל-[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits|Wikimedia APIs/Rate limits]].
* שירות השאילתות של ויקינתונים מפעיל את נקודת הקצה של LDF, קטעי מידע מחוברים, והיא תפסיק לפעול בפברואר. נקודת הקצה שירתה תנועה מוגבלת שעברה בהצלחה לדרכי גישת מידע אחרים המתאימים יותר למקרים הספציפיים. החומרה שהתפנתה תועבר למאמצי מעבר ב-backend הנערכים עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T415696]
* פרסר הפרסואיד החדש [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification/Updates|ממשיך להיות מופעל באתרי ויקי נוספים]], ובכך משפר את קיימות הפלטפורמה ומקל על הוספת תכונות חדשות בכתיבה ובקריאה. כרגע פרסואיד הוא פרסר ברירת מחדל ב-488 אתרי ויקי של הקרן, כולל 268 ויקיפדיות, מה שמכסה יותר מעשירית מכל קריאות הדפים בוויקיפדיות.
* [[m:Talk:Wikimedia Enterprise#Exceptional access criteria|פורסמו]] התהליך והקריטריונים ל[[Special:MyLanguage/Wikimedia Enterprise#Access|בקשות לגישה ללא הגבלות]] לפיד המחוזק של ה-API ב-Wikimedia Enterprise, כך שאלו לא יפגעו בשימושים הנוספים. זה נעשה כדי לספק תיעוד מפורט ונקי יותר למשתמשים.
* ה-[https://techblog.wikimedia.org/ Tech Blog], הבלוג המוקדש לקהילה הטכנית של ויקימדיה, [https://techblog.wikimedia.org/2026/02/24/a-tech-blog-diff/ יעבור] ל-[[diffblog:|Diff]], בלוג החדשות והאירועים של הקהילה. המעבר יושלם באפריל 2026, ולאחר מכן יתקבלו פוסטים חדשים לפרסום. הקוראים יוכלו למצוא את הפוסטים החדשים והישנים ב[https://diff.wikimedia.org/techblog דף הנחיתה].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.18|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/10|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W10&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:52, 2 במרץ 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30137798 --&gt;

== יציאה מהתחברות  ==

שלום. שאני לוחץ על &quot;יציאה מהתחברות&quot; זה כותב לי לאחר התנתקות, &quot;לא תהיה לך עוד אפש'''א'''ות וכו'&quot;, וצריך לתקן ל&quot;אפשרות&quot;, תודה רבה [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-14217-81|&amp;#126;2026-14217-81]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-14217-81|שיחה]] 15:34, 5 במרץ 2026 (IST)
: מתייג את [[משתמש:Neriah]].--{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:39, 5 במרץ 2026 (IST)
:: [[משתמש:~2026-14217-81|תודה]] על הדיווח, טופל. התיקון יגיע אלינו בשבוע הבא. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:46, 5 במרץ 2026 (IST)
:::עוד שאלה: יש אפשרות שחשבון חולף לא יפוג תוך כמה שעות? [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-14255-13|&amp;#126;2026-14255-13]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-14255-13|שיחה]] 17:27, 5 במרץ 2026 (IST)
:::: אולי אם יש לך static IP זה אולי אפשרי. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 5 במרץ 2026 (IST)
::::: זה תלוי בהגדרות המחשב שלך לגבי קוקיז. בעיקרון, העוגיה שנוצרת נשמרת ל-90 יום, כך שאם לא תמחק אותה, ותשתמש באותו דפדפן, אתה אמור להשאר באותו חשבון חולף.
::::: תכל'ס יכול להיות שהבעיה שגרמה היום לכך שנעלו את בסיס הנתונים גרמה גם לזה, לא יודע. אבל אתה תמיד יכול [[מיוחד:יצירת חשבון|ליצור חשבון]], זה עדיין שומר על אנונימיות מלאה :). [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  19:30, 5 במרץ 2026 (IST)
::::::כפי שכתבתי ב[[שיחת משתמש:~2026-60899-0|מקו&quot;א]] איני יכול ליצור חשבון בגלל הגנה על המחשב שלי [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-15044-43|&amp;#126;2026-15044-43]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-15044-43|שיחה]] 16:00, 9 במרץ 2026 (IST)

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 11 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W11&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/11|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|כל אתרי ויקי יעברו למצב לקריאה בלבד]] למשך כמה דקות ביום רביעי, 25 במרץ 2026, ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1774450800 15:00 UTC] (או 17:00 שעון ישראל). מדובר בבדיקת גיבוי של מעבר מרכז הנתונים [[wikitech:Deployments/Yearly calendar|המתקיים מדי חצי שנה]]. במהלת המעבר תופנה כל תנועת הרשת של ויקימדיה ממרכז מידע ראשי אחד למרכז גיבוי כדי לבדוק זמינות ולמנוע הפרעות בשירות אפילו במצבי חירום.
* בשבוע שעבר עברו כל אתרי ויקי לשעתיים למצב של קריאה בלבד, וסקריפטים של משתמשים וגאדג'טים לא היו זמינים אף יותר זמן. זה קרה כתוצאה מאירוע אבטחה שטופל מאז. מתקיימת עבודה כדי למנוע הישנות המקרה. למידע מעודכן ניתן לפנות ל[[m:Steward's noticeboard#Statement on Meta about today's user script security incident|פוסט בלוח ההודעות של דיילים]] ([[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Product and Technology/Product Safety and Integrity/March 2026 User Script Incident|תרגומים]]).

'''עדכונים לעורכים'''
* משתמשים עם חסימות מרובות יוכלו לראות עכשיו סיבות לכל חסימה בנפרד בניידים במקום הודעה אחת גנרית. זה יעזור להם להבין למה נחסמו ומה לעשות כדי לפתור את הבעיות. למשל, המשתמשים שנפגעו בגלל שימוש ב-VPN נפוץ, כמו [[Special:MyLanguage/Apple iCloud Private Relay|iCloud Private Relay]], יקבלו הנחיות ברורות יותר לגבי מה עליהם לעשות כדי לחזור ולערוך. [https://phabricator.wikimedia.org/T357118]
* בהמשך השבוע יתחיל [[mw:Special:MyLanguage/VisualEditor/Suggestion Mode|מצב ההצעות]] להיות זמין כתכונת בטא בעורך החזותי בכל ויקיפדיות. התכונה מציעה באופן יזום סוגים שונים של פעולות שיכולות לשפר את הערכים ומפנה לכללים רלוונטיים. ניתן לשנות את ההגדרות מקומית, כמו גם להוסיף סוגי הצעות חדשים. ההגדות הקיימות מופיעות בדף [[Special:EditChecks]], ישנן גם [[mw:Special:MyLanguage/Help:Suggestion mode#For administrators %E2%80%93 local customization|הנחיות מקומיות למפעילים לעדכון ההגדרות]]. התכונה קשורה ל[[mw:Special:MyLanguage/Help:Edit check|בדיקת עריכה]] המציעה שיפורים תוך כדי כתיבת תוכן חדש. צוות העריכה מתכנן לבדוק את ההשפעה על המשתמשים החדשים באמצעות ניסוי ביקורת. [https://phabricator.wikimedia.org/T404600]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה הבעיה בה הסמן הופיע במקום הלא נכון בצביעת הקוד CodeMirror בעורך קוד מקור המקלה על קריאת הקוד. זה נוגע למשתמשים שיצרו כללי סגנון חלופיים לגפנים המופיעים בזמן יצירת נושא חדש בכלי שיחה. [https://phabricator.wikimedia.org/T418793]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* עדכון לגבי הגבלות השימוש ב-API: כדי לעזור להבטיח [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Product Insights/Responsible Reuse|שימוש הוגן בתשתיות]] יופעלו השבוע הגבלות קצב לקריאות ללא User-Agent מתאים המגיעות מחוץ ל-Toolforge/WMCS ולקריאות מתוך דפדנים ללא הזדהות. הגבלות רחבות יותר יופעלו על תנועת רשת מזוהה באפריל. בוטים הרצים ב-Toolforge/WMCS או בעלי הרשאות בוט בכל אתרי ויקי לא יושפעו נכון לעכשיו. בכל זאת מומלץ לכל המפתחים לפעול לפי כללי ההתנהגות הרלוונטיים. ניתן לקבל [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits|פרטים נוספים]].
* התחיל לעבוד API חדש, GraphQL. הוא פותח כחלופה גמישה לבחירת תכונות של WQDS, שירות השאילתות של ויקינתונים, כדי לשפר את חווית המפתח ואת יכולת ההסתגלות, ולייעל את הגישה לנתונים. ניתן לנסות ו[[d:Wikidata:Wikibase GraphQL#Feedback and development|להשאיר משוב]], כמו גם [https://greatquestion.co/wikimediadeutschland/GraphQLAPI/apply להרשם לבדיקות בשימוש].
* [[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/Unsupported Tools Working Group|צוות הכלים ללא תמיכה של PTAC]] ממשך לשפר את [[commons:Special:MyLanguage/Commons:Video2commons#|Video2Commons]]. בפברואר טופלו בעיות בזיהוי, ניהול קבצים גדולים, שקיפות תור המשימות, ובעיות בהבנת התנהגות ההעלאה. נמשכת העבודה בכמה תחומים, כולל שינויים הקשורים להעלאות מיושנות בצד השרת. לפרטים נוספים ניתן לפנות ל[[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/Unsupported Tools Working Group#February 2026|עדכון]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.19|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* צוות הנחיות הערכים מזמין עורכי ויקיפדיה מנוסים מכמה [[mw:Special:MyLanguage/Article guidance/Pilot wikis and collaborators#Collaborators|אתרי ויקי נבחרים]] ותורמים מעוניינים מוויקיפדיות אחרות למלא שאלון הזמין ב[https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSfmLeVWnxmsCbPoI_UF2jyRcn73WRGWCVPHzerXb4Cz97X_Ag/viewform אנגלית], [https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSd6rzr4XXQw8r4024fE3geTPFe13M_6w7Mitj-YJi0sOlWTAw/viewform?usp=header ערבית], [https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSdok3-RfB18lcugYTUMGkpwmqG_8p760Wv4dCXitOXOszjUDw/viewform?usp=header בנגאלית], [https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSfjTfYp4jEo0akA4B1e-Nfg3QZPCudUjhJzHzzDi6AHyAaMGA/viewform?usp=header יפנית], [https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLScteVoI29Aue4xc72dekk-6RYtvmMgQxzMI900UOawrFrSTWg/viewform?usp=header פורטוגזית], [https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSetdxnYwL3ub2vqA7awCg5hJZPMIYcDPaiTe12rY9h0GYnVlw/viewform?usp=header פרסית] ו[https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLScNvfJF-Ot-4pzA4qAN771_0QDJ4Li19YcUsaTgSKW8Nc7U_Q/viewform?usp=header טורקית]. התשובות יעזרו להתאים הנחיות לעורכים פחות מנוסים ולעזור להם ללמוד את כללי המדיניות וההתנהגות בקהילה בזמן יצירת הערכים. ניתן ללמוד עוד ב[[mw:Special:MyLanguage/Article guidance|דף המיזם]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/11|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W11&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 20:53, 9 במרץ 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30213008 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 12 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W12&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/12|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* תכונת הבטא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|{{int:codemirror-beta-feature-title}}]] הידועה גם בתור [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror 6]] שימשה לצביעת קוד ויקי החל מנובמבר 2024. היא תצא מהבטא לקראת מאי 2026 כדי להביא שיפורים ו[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#Features|תכונות]] חדשות לכל העורכים המשתמשים בהדגשה התקנית. ניתן לפנות עם שאלות או חששות בעניין היציאה מהבטא לדף [[mw:Special:MyLanguage/Help talk:Extension:CodeMirror|הזה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T259059]
* בעבר השינויים בקבוצות משתמשים מקומיות שנעשו בידי הדיילים בוצעו במטא והופיעו ביומנים רק שם. מעכשיו השינויים יופיעו גם בוויקי המקומית הרלוונטית כדי להקל על גישה מלאה לשינויים בהרשאות המשתמשים באתרי ויקי שונים. רשומות היומן לשינויים כאלו בעבר יעודכנו בדיעבד במהלך השבועות הקרובים. [https://phabricator.wikimedia.org/T6055]
* באתרי ויקי המפעילים את ההרחבה לניטור בשם [[m:Special:MyLanguage/Flagged Revisions|Flagged Revisions]], כולל ויקיטקסט בעברית, מופיע מספר השינויים הדורשים ניטור בראש הדף בשם [[{{#Special:PendingChanges}}]] (מיוחד:שינויים ממתינים). עד כה הופיע מספר גדול מדי, כי הוא כלל דפים שלא צריכים יותר ניטור עקב הסרתם מהמערכת ללא ניטור. למשל, דפים שנמחקו, הועברו למרחב שם ללא ניטור, או בגלל שינויים בהגדרות האתר. מעכשיו יופיע המספר הנכון, ובחלק מאתרי ויקי הוא יקטן משמעותית כתוצאה מכך. לא צפוי שינוי ברשימת הדפים. [https://phabricator.wikimedia.org/T413016]
* שפת התכנות של ויקיפונקציות נכתבה מחדש, והגרסה החדשה שלה כבר פורסמה. המטרה בשינוי היא להעלות יציבות באמצעות צמצום דרישות הזיכרון. השינוי גם מקטין את זמני הביצוע, מפשט את הקוד, משפר את האבסטרקציות, וזה יאפשר הוספת תכונות חדשות בעתיד. ניתן לקרוא [[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Status updates/2026-03-11|פרטים]] על השינויים.
* המשתמשים יכולים עכשיו למיין את תוצאות חיפוש ויקי אלפבטית. העדכון נותן דרך נוספת לבצע חיפוש מהר יותר וקל יותר. בעבר התוצאות מויינו לפי תאריך עריכה, תאריך יצירה או רלוונטיות. לשימוש בתכונה החדשה יש ללחוץ על &quot;חיפוש מתקדם&quot; ולבחור את הדרך הרצויה בשדה &quot;סדר מיון&quot;. [https://phabricator.wikimedia.org/T403775]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:28|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:28}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הבאג שמנע מאשף ההעלאות בוויקישיתוף לייבא קבצים מ-Flickr.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T419263]
'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* דף מיוחד חדש בשם [[{{#special:LintTemplateErrors}}]] יציג את רשימת הדפים המציגים שגיאות לינטר, כדי שניתן יהיה למצוא אותם בקלות. הרשימות ממוינות  לפי מספר השגיאות, למשל, [[{{#special:LintTemplateErrors}}/night-mode-unaware-background-color]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T170874]
* המשתמשים בתכונת בטא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|{{int:codemirror-beta-feature-title}}]] מקבלים זה זמן מה את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror]] במקום [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeEditor|CodeEditor]]&amp;rlm; (ACE) לצביעת התחביר בדפי JavaScript,&amp;rlm; CSS,&amp;rlm; JSON,&amp;rlm; Vue ולואה. יחד עם הוצאת CodeMirror 6 מתוך בטא מתוכננת גם החלפת ACE כעורך התקני לסוגי הדפים הללו לקראת מאי 2026. [[mw:Special:MyLanguage/Help talk:Extension:CodeMirror|השארת משוב או חששות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T419332]
* המודולים של [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror]] ב-JavaScript ישודרגו בקרוב ל-CodeMirror 6. לקראת השדרוג הוכרז השימוש ב-&lt;code dir=ltr&gt;ext.CodeMirror&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;ext.CodeMirror.lib&lt;/code&gt; בגאדג'טים וסקריפטים אישיים כמיושן ביולי 2025. השימוש בהוק &lt;code dir=ltr&gt;ext.CodeMirror.switch&lt;/code&gt; הוכרז כמיושן במרץ 2025. התורמים יכולים עכשיו להתאים את הסקריפטים והגאדג'טים שלהם ל-CodeMirror 6. מידע נוסף מופיע ב[[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror#Gadgets and user scripts|מדריך המעבר]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T373720]
* צוות הממשקים של מדיהוויקי מרחיב את הכיסוי של הגדרות המודול REST API כך שיכלול גם את [[mw:Special:MyLanguage/API:REST API/Extensions|הרחבות ה-API]]. המודולים של REST API הם קבוצות של נקודות קצה רלוונטיות שניתן לנהל ולעדכן בנפרד זה מזה. קיימים מודולים עבור API של [https://phabricator.wikimedia.org/T414470 GrowthExperiments] ושל [https://phabricator.wikimedia.org/T419053 ויקיפונקציות]. במעבר הרחבות ה-API למבנה הזה יועבר גם התיעוד של OpenAPI הראשי של מדיהוויקי ושל תצוגת ארגז החול REST, והוא יהיה זמין בבחירת המודולים בתפריט של [https://test.wikipedia.org/wiki/Special:RestSandbox REST Sandbox] בדף [[{{#Special:RestSandbox}}]] בכל אתרי ויקי.
* הרחבת ה-[[mw:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto|Scribunto]] מספקת מידע מגוון לגבי אתר ויקי בו היא רצה באמצעות הספרייה [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto/Lua reference manual|mw.site]]. החל מהשבוע שעבר הספרייה מאפשרת גם לקבל את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto/Lua reference manual#mw.site.wikiId|הדרך]] לגישה ל[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Wiki ID|מזהה ויקי]] שניתן להשתמש בו בניהול מודולים בין אתר ויקי אחד לאחרים. [https://phabricator.wikimedia.org/T146616]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.20|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* התחרות [[m:Special:MyLanguage/Coolest Tool Award|הכלי המדליק 2026]] בין הכלים הטכניים הקהילתיים הטובים ביותר פתוחה להזמנות. ניתן להציע את הכלי האהוב באמצעות [https://wikimediafoundation.limesurvey.net/435684?lang=en טופס ההגשה] עד ל-23 במרץ 2026. למידע נוסף בנושאי הפרטית וניהול הנתונים ניתן לגשת ל[[foundation:Special:MyLanguage/Legal:Coolest_Tool_Award_2026_Survey_Privacy_Statement|הצהרת הפרטיות]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/12|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W12&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:36, 16 במרץ 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30260505 --&gt;

== תבנית &quot;הסבר בוט חוקים&quot; ==

התבנית {{תב|הסבר בוט חוקים}} יכולה לקבל פרמטר של דף מספר החוקים הפתוח, ואז תחליף את הדוגמה בדף הרלוונטי. זה מיועד להסבר עבור משתמשים שערכו דף ספציפי. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 14:59, 17 במרץ 2026 (IST)

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 13 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W13&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/13|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* משתמשי אתרי ויקימדיה יכולים עכשיו להתחבר בלי סיסמה, באמצעות מפתח מעבר (passkey). מדובר בשיטה בטוחה התומכת בטביעת אצבע, זיהוי פנים או קוד PIN. כתוצאה מהשינוי ירגישו כל המשתמשים שיבחרו להתחבר בלי סיסמה שנהיה קל יותר, מהיר יותר ובטוח יותר להתחבר לחשבון. אפשרות ההתחברות באמצעות מפתח מופיעה עכשיו כהצעה למילוי אוטומטי בשדה שם המשתמש. בקרוב יופיע כפתור חדש &quot;[[phab:T417120|להתחבר עם מפתח]]&quot; למשתמשים שכבר הדליקו את התכונה החדשה. העדכון הזה ישפר את האבטחה ואת חוויית המשתמש. [[c:File:Passwordless_login_screencast.webm|סרטון צילום מסך]] מדגים את ההתחברות בלי סיסמה צעד אחר צעד.
* [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|כל אתרי ויקי יעברו למצב לקריאה בלבד]] למשך כמה דקות ביום רביעי, 25 במרץ 2026, ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1774450800 15:00 UTC] (או 17:00 שעון ישראל). מדובר בבדיקת גיבוי של מעבר מרכז הנתונים [[wikitech:Deployments/Yearly calendar|המתקיים מדי חצה שנה]]. במהלת המעבר תופנה כל תנועת הרשת של ויקימדיה ממרכז מידע ראשי אחד למרכז גיבוי כדי לבדוק זמינות ולמנוע הפרעות בשירות אפילו במצבי חירום.

'''עדכונים לעורכים'''
* משתמשי אתרי ויקימדיה יכולים עכשיו לייבא את ההודעות וההתרעות שלהם שגילן יותר מחמש שנים באמצעות [[toolforge:echo-chamber|כלי חדש בטולפורדג']]. זה יאפשר למשתמשים לשמור על הודעות משובות והן לא יאבדו במהלך המחיקה המתוכנן של כל ההודעות מלפני יותר מחמש שנים, כפי שכבר פורסם. [https://phabricator.wikimedia.org/T383948]
* עורכי ויקיפדיות באינדונזית, תאית, טורקית ובאנגלית פשוטה יכולים עכשיו להשתמש בדף Special:PersonalDashboard. זאת [[mw:Special:MyLanguage/Moderator Tools/Dashboard|הגרסה הראשונית של החוויה]] שמציגה למשתמשים דרכי ניטור, ומקלה עליהם לעבור מעריכות בלבד להשתתפות מתקדמת יותר בניטור האתר שלהם. [https://phabricator.wikimedia.org/T402647]
* בדף [[Special:Block|מיוחד:חסימה]] הופיעו שני שיפורי ממשק קטנים. המפעילים יכולים עכשיו לבצע חסימות ללא הגבלת זמן באמצעות כפתור רדיו מיועד בפרק המוקדש לזמן החסימה. כמו כן, הבחירה בחסימה ללא הגבלת זמן תציע רשימת סיבות שונה לבחירה. את הרשימה ניתן לעדכן בדף [[MediaWiki:Ipbreason-indef-dropdown|מדיה ויקי:Ipbreason-indef-dropdown]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T401823]
* משתמשים בניידים ב[[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account Creation Experiments#Logged-out|מספר אתרי ויקי]], לא כולל בעברית, יכולים לראות אזהרת עריכה מחוץ לחשבון משופרת, וזאת הודות לעדכונים האחרונים של צוות Growth. השינויים נפרסו בשבוע שעבר כחלק מהמאצים המתמשכים והבדיקות שמטרתם לשפר את [[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account Creation Experiments|חוויית יצירת החשבון בניידים]] ובכך להגדיל את השתתפות. [https://phabricator.wikimedia.org/T408484]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:36|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:36}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג שמנע ממשתמשי הדפדפנים הניידים לראות סיבות לחסימות מרובות. עכשיו מופיעות כל החסימות התקפות בוויקיפדיה.

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* מארזים שנבנו באמצעות טולפורג' יקבלו בקרוב גרסת buildpacks משודרגת, ובכך תתאפשר תמיכה בגרסאות חדשות יותר של שפות תכנות, כמו כן יוכנסו שיפורים ותיקונים נוספים. משתמשי Toolforge Build Service מוזמנים לעבור על [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/cloud-announce@lists.wikimedia.org/thread/EMYTA32EV2V5SQ2JIEOD2CL66YFIZEKV/ הודעת המייל] שנשלחה לאחרונה ולעדכן את הגדרות הבנייה במידת הצורך כדי להבטיח את תאימות הכלים שלהם. [https://wikitech.wikimedia.org/w/index.php?title=Help:Toolforge/Building_container_images&amp;oldid=2392097#Buildpack_environment_upgrade_process][https://phabricator.wikimedia.org/T380127]

* אתר ויקי לתיעוד [https://api.wikimedia.org/wiki/Main_Page פורטל API] ייסגר ביוני 2026. מפתחות API שנוצרו בפורטל ימשיכו לעבוד כרגיל. נקודות הקצה של api.wikimedia.org יוכרזו כמיושנות בהדרגה החל מיולי 2026. התיעוד שבפורטל יעבור לאתר [[mw:Wikimedia APIs|mediawiki.org]]. פרטים נוספים מופיעים ב[[wikitech:API Portal/Deprecation|דף המיזם]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.21|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* [[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes|מיזם המשאלות הטכניות של ויקימדיה הגרמנית]] שוקל לבצע שיפורים ב[[m:WMDE Technical Wishes/References/VisualEditor automatic reference names|שמות ההערות הנוצרות אוטומטית בעורך החזותי]]. אנא בדקו את [[m:WMDE Technical Wishes/References/VisualEditor automatic reference names#Proposed solutions|הפתרונות המוצעים]] והשתתפו ב[[m:Talk:WMDE Technical Wishes/References/VisualEditor automatic reference names#Request for comment|דיון]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/13|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W13&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 18:51, 23 במרץ 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30268305 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 14 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W14&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/14|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* גרסת הבטא של [[abstract:|Abstract Wikipedia]], אתר ויקימדיה חדש שלא תלוי בשפה, נפתחה השבוע. האתר מאפשר לקהילות לבנות ערכי ויקיפדיה בשפתם המקומית, כך שניתן יהיה לקרוא אותם בקלות גם בשפות אחרות. האתר משתמש באלגוריתמים מוויקיפונקציות בהתבסס על מבנה הנתונים מוויקינתונים.

'''עדכונים לעורכים'''
* הצוות Growth מריץ בדיקת A/B לגבי הודעה ברורה יותר וידידותית יותר למשתמש המזמינה ליצור חשבון ויקי. כרגע כשמשתמשים לא מחוברים בנייד מתחילים לערוך, הם מקבלים הודעת אזהרה צורמת שיכולה לגרום לתחושת ייאוש. היא גם מדברת על חשבונות זמניים כאמצעי ברירת מחדל, במקום לעודד יצירת חשבון. הבדיקה רצה על עשר ויקיפדיות, כולל ערבית, צרפתית, ספרדית וגרמנית. [[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account Creation Experiments#2. Improve logged-out warning message (T415160)|ראו פרטים נוספים]].
* צוות היישומונים של ויקימדיה מזמין להשאיר משוב בנושא [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Future of Editing on the Mobile Apps|דרך העריכה הנכונה ביישומוני ויקיפדיה לניידים]]. הדיון מתמקד בשיפורים בדרכי גישה לכלי עריכה לאחר לחיצה על כפתור העריכה. מדובר בחלק ממאמץ רחב יותר לעודד את הקוראים המעוניינים בעריכה ולתת להם דרך ידידותית יותר להתחיל בכך.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:45|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:45}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה הבעיה בשליפת מידע מארכיון הנתונים הגדול [https://www.newspapers.com Newspapers.com] עקב חסימת הבקשות ל[[mw:Special:MyLanguage/Citoid|ציטואיד]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T419903]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.22|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/14|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W14&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:26, 30 במרץ 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30329462 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 15 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W15&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/15|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''

* ההרחבה [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents]] כוללת עכשיו כלי חדש, הצבת יעדים. הוא מאפשר למארגנים לקבוע יעדים לאירועים, דוגמת מספר ערכים ליצירה או מספר תורמים משתתפים, ולעקוב אחר היעדים הללו בזמן אמת. כמו כן, העורכים יכולים לעבוד כדי להשיג מטרות משותפות ולראות את ההשפעה הכוללת תוך כדי כך. הכלי זמין בכל אתרי ויקי של ויקימדיה. ניתן לקרוא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents/Registration/Collaborative contributions#Goal setting|תיעוד]].
* [[File:Maki-gift-15.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] [[mw:Special:MyLanguage/Help:Watchlist labels|תוויות רשימת המעקב]] החדשות, שפורסמו ב[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/07|גיליון 7 של ידיעות הטכנולוגיה השנה]], זמינות עכשיו גם בעורך החזותי, גם בעורך קוד מקור, וגם באמצעות אייקון הכוכב למעקב בראשית הדף (או כפתור המעקב בעיצובים בהם אין כוכב). עד עכשיו אפשר היה להוסיף תוויות רק באמצעות [[Special:EditWatchlist|מיוחד:עריכת רשימת המעקב]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה שגרמה לדפי שיחה בניידים הכוללים נושאים ריקים לצאת מכלל שימוש. [https://phabricator.wikimedia.org/T419171]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* &lt;span class=&quot;mw-translate-fuzzy&quot;&gt;[[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing|הערות שוליים משניות]] המאפשרות לעורכים להוסיף פרטים להערות קיימות ללא צורך לכתוב את ההערות הללו מחדש יתחילו לפעול ב[[phab:T414094|אתרי ויקי נוספים]] בהמשך השנה. לכל האתרים מימין לשמאל, כולל בעברית, זה יגיע בסוף במועד לא ידוע. אתרי ויקי המשתמשים בגאדג'ט [[mw:Special:MyLanguage/Reference Tooltips|Reference Tooltips]] מוזמנים לעדכן את הקוד, הנמצא בדרך כלל בדף [[m:MediaWiki:Gadget-ReferenceTooltips.js]], בדומה למה שנעשה [https://en.wikipedia.org/w/index.php?diff=1344408362 כאן], כדי לוודא תאימות להערות המשניות. ייתכן שגם גאדג'טים אחרים המטפלים בהערות שוליים יצטרכו תיקון.&lt;/span&gt; [https://phabricator.wikimedia.org/T416304]
* כל אתרי ויקיחדשות ייסגרו ויעברו למצב לקריאה בלבד ב-4 במאי 2026. התוכן יישאר זמין אבל לא יהיו עריכות חדשות או ערכים חדשים. הסגירה אושרה בדי חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה לאחר דיונים נרחבים. [[m:Wikimedia Foundation Board noticeboard#Board of Trustees Approves Closure of Wikinews|לקריאה נוספת]].
* ל-[[:mw:Special:MyLanguage/API:Action API|Action API]] יש כמה פורמטים להצגת התוצאות. הפורמט &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;format=php&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; יוסר בקרוב. יש לוודא שסקריפטים ובוטים שהשתמשו בו יעברו ל[[mw:Special:MyLanguage/API:Data formats#Output|פורמט JSON]]. ההסרה צפויה להשפיע על מעט מאוד סקריפטים ובוטים. [https://phabricator.wikimedia.org/T118538]
* הדף [[Special:NamespaceInfo|מיוחד:NamespaceInfo]] מציג מעכשיו גם שמות נרדפים של מרחבי השם. למשל, בוויקיפדיה העברית מופיע &quot;וק&quot; לצד &quot;ויקיפדיה&quot;. [https://phabricator.wikimedia.org/T381455]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.23|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/15|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W15&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:19, 6 באפריל 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30362761 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 16 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W16&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/16|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* עורכים מנוסים מוזמנים [https://b24e11a4f1.catalyst.wmcloud.org/wiki/Main_Page לבדוק] את תכונת [[mw:Special:MyLanguage/Article guidance|הנחיית הערכים]] שנוצרה כדי לעזור לעורכים פחות מנוסים ליצור ערכים בוויקיפדיה בעלי מבנה נכון ובהתאמה למדיניות. הסברים לגבי אופן ביצוע הבדיקה [[mw:Special:MyLanguage/Article guidance/Test feature guide|זמינים]] למעוניינים. כמו כן, אחרי קריאת [https://b24e11a4f1.catalyst.wmcloud.org/wiki/Category:Pages_using_article_guidance קווי המתאר], מומלץ להשאיר משוב ב[[mw:Talk:Article guidance|דף השיחה של המיזם]]. בהתבסס על תגובות התכונה תשופר ותעלה למספר ויקיפדיות לניסוי והתאמות. ישנו [[c:File:Article Guidance workflow demo - April 2026.webm|סרטון וידאו]] המסביר את התכונה.
'''עדכונים לעורכים'''
* משתמשים מאומתים יכולים מעכשיו להשתמש בדף [[Special:ChangeContentModel|מיוחד:שינוי מודל התוכן]] כדי [[mw:Special:MyLanguage/Help:ChangeContentModel|ליצור דפים חדשים עם מודל תוכן לבחירה]], דוגמת רשימות לשליחת הודעות המוניות, ברוב אתרי ויקי. זה יהפוך את הפורמטים המגוונים של הדפים לנגישים יותר. ניתן לבדוק האם ההרשאה קיימת באתר ויקי מסוים בדף [[Special:ListGroupRights|מיוחד:רשימת הרשאות לקבוצה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T248294]
* צוות Growth התחיל את [[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account_Creation_Experiments|ניסוי יצירת החשבונות]] בו ייבדק האם הוספת כפתור ליצירת חשבון בראש הדף בדפדפנים הניידים יעלה את כמות החשבונות החדשים ויעודד משתמשים נוספים בניידים לתרום לאתרי ויקי. הניסוי מתקיים עכשיו בוויקיפדיות בהינדי, אינדונזית, בנגלית, תאית ועברית אצל 10% ממשתמשים לא מחוברים בניידים.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:30|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:30}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה הבעיה בגללה העורך החזותי נתקע בחלונות עם האנימציה המכובה. [https://phabricator.wikimedia.org/T382856]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* בהמשך השבוע {{int:group-abusefilter}} שישי להם את תכונת הבטא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|{{int:codemirror-beta-feature-title}}]] מופעלת יקבלו את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror]] במקום [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeEditor|ACE]] בתור העורך ב[[Special:AbuseFilter|מסנן ההשחתות]]. זה נעשה כחלק מהמהלך הרחב יותר להפוך את חווית המשתמשים לאחידה יותר בכל סוגי העורכים. [https://phabricator.wikimedia.org/T399673][https://phabricator.wikimedia.org/T419332]
* כלים ובוטים המשתמשים ב-[[mw:Special:MyLanguage/Notifications/API|API ההודעות]] יצטרכו לעדכן את ההרשאות של OAuth או של  BotPassword כדי לקבל גישה להודעות פרטיות. [https://phabricator.wikimedia.org/T421991]
* כתוצאה משדרוג ספרייה ישתבש המיון של הקטגוריות החל מ-20 באפריל. סקריפט המעבר ירוץ כדי לתקן את זה, עניין שייקח שעות או ימים, תלוי בגודל האתר. למשל, זה ייקח שבוע בוויקיאנגלית. [https://phabricator.wikimedia.org/T422544]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.24|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/16|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W16&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 18:19, 13 באפריל 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30380527 --&gt;

== זכויות יוצרים ==

באתר מכון שכטר יש להם מגילת השואה להורדה בחינם. האם זאת אומרת שאפר להעלות אותו כטקסט?

https://schechter.ac.il/release/the-shoah-scroll-online-version/

&quot;לראשונה, מגילת השואה עלתה לאתר האינטרנט של מכון שכטר למדעי היהדות לקריאה ולהורדה בפורמט PDF לכל החפץ בכך.
נזכור!
מגילת השואה, הייחודית ליום השואה, בהוצאת מכון שכטר למדעי היהדות וכנסת רבנים העולמית הועלתה השנה לראשונה לאינטרנט והיא זמינה להורדה מכל מקום בעולם בחמש שפות שונות. &quot; [[משתמש:AdoniTzedek|AdoniTzedek]] ([[שיחת משתמש:AdoniTzedek|שיחה]]) 22:15, 13 באפריל 2026 (IDT)
: בשום אופן לא. נוסח ההודעה אינו משחרר את היצירה באופן מפורש, ולעומת זאת בדף ה־PDF עצמו כתוב במפורש &quot;כל הזכויות שמורות&quot;. צר לי, ובבניין ציון וירושלים ננוחם, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:19, 13 באפריל 2026 (IDT)

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 17 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W17&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/17|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* ב-21 אפריל, לאחר שנתיים של פיתוח, ייצא מבטא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|{{int:codemirror-beta-feature-title}}]], המכונה גם [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror 6]]. הוא מביא לשיפורים בקריאות טקסט וקוד ויקי, צמצום טעויות הקלדה ו[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|שיפורים]] נוספים לכל משתמשי צביעת התחביר התקנית. תודה ענקית למתנדב [https://phabricator.wikimedia.org/p/Bhsd/ Bhsd] שפיתח את רוב התכונות, כולל [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#Code folding|קיפול הקוד]], [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#Autocompletion|השלמה אוטומטית]] ו[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#Linting|לינטר]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T259059]
* עדכון רחב ליישומון ויקיפדיה עבור iOS יוצא בימים האלו, והוא נועד לחדש את העיצוב כדי להתאים אותו לגרסה האחרונה של &quot;Liquid Glass&quot; של Apple. [https://apps.apple.com/us/app/wikipedia/id324715238 ניתן להוריד את הגרסה החדשה] כדי לראות את העדכון.

'''עדכונים לעורכים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/WE3.3.4 Reading lists|רשימות קריאה]] היא תכונה המאפשרת לקוראים לשמור ערכים ברשימה לקריאה עתידית. התכונה זמינה עכשיו בבטא  בוויקיפדיות הערבית, הצרפתית, האינדונזית, הווייטנאמית והסינית, ומופעלת כברירת מחדל לכל החשבונות החדשים בכל ויקיפדיות.
* ניסוי החוקר את [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth/Mobile page previews|הרחבת Page Previews לדפדפנים ניידים]] יתחיל בשבוע של 20 באפריל בוויקיפדיות הערבית, האנגלית, הצרפתית, האיטלקית, הפולנית והווייטנאמית. מדובר בחלונות קופצים המציגים תמונה ממוזערת, פסקה ראשונה וקישור לפתיחת הערך כולו, מה שמביא לשיפור במציאת התוכן. הכלי כבר מופעל במצב מחשב וביישומונים. ניתן לקרוא [[m:Special:MyLanguage/List of experiments in Product and Technology#Template|פרטים נוספים]] על הניסוי והכלי.
* בחלק מאתרי ויקי יראו משתמשים מחוברים שלא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Email confirmation|וידאו את כתובת המייל שלהם]] באנרים המזמינים אותם לעשות את זה. וידוא כתובת המייל מאפשר למשתמשים להחזיר גישה לחשבון אחרי איבוד ססמה. [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Account Security#Encouraging users to confirm their email addresses|עוד בנושא]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T421366]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:15|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:15}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה בגללה עורך קוד מקור 2017 התקשה בעריכת דפים גדולים מאוד. זה כלל טעינה אטית, לאגים בתצוגה מקדימה ובגלגול הדף, ובעיות בביצועים במהלך בחירת, חיתוך והדבקת התוכן. [https://phabricator.wikimedia.org/T184857]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* כחלק ממעברו של [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|CodeMirror]] מחוץ לבטא, ישתמשו כל העורכים ב-[[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror]] במקום [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeEditor|ACE]]&amp;rlm; (CodeEditor) לצביעת התחביר בזמן עריכת דפי JavaScript,&amp;rlm; CSS,&amp;rlm; JSON,&amp;rlm; Vue&amp;rlm; ולואה. [https://phabricator.wikimedia.org/T419332]
* השירות &lt;code&gt;mirrors.wikimedia.org&lt;/code&gt; עבור משתמשי Debian ו-Ubuntu ייסגר ב-15 במאי. משאבי השירות יוחלפו באפשרויות חדשות וטובות יותר. חלק מהמשתמשים יצטרכו לעבור לשרת אחר, מה שיכול לקחת זמן. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/LJYRIS4WB66HIRCAO4GIDTXCMDVZRBMA/ פרטים נוספים]. [https://phabricator.wikimedia.org/T416707]
* הטבלאות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;image&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;oldimage&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; הוסרו מ[[wikitech:Help:Wiki Replicas|וויקירפליקות]]. אם הכלים או השאילתות שלכם פונים ל-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;image&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; או ל-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;oldimage&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ישירות, אנא עדכנו אותם כדי שישתמשו בטבלאות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;file&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;filerevision&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; לפני 28 במאי. [https://phabricator.wikimedia.org/T28741]
* בעקבות היישום של הגבלות גלובליות על קצב API בזמן האחרון תמשיך קרן ויקימדיה לוודא [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Product Insights/Responsible Reuse|שימוש הוגן בתשתית]] באמצעות השתת הגבלות גלובליות על טראפיק API מזוהה, בשבוע האחרון של אפריל. ההגבלות נקבעו גבוהות ככל האפשר בכוונה, כדי לצמצם השפעות על הקהילה. בוטים הרצים על Toolforge/WMCS או עם הרשאות בוט על ויקי כלשהיא לא יושפעו נכון לעכשיו. בכל זאת, כדאי למפתחים להשתמש בהמלצות המעודכנות. למידע נוסף ראו [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits|Wikimedia APIs/Rate limits]] ו-[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits/FAQ|FAQ]].
* ה-[[mw:Special:MyLanguage/Attribution API|Attribution API]] זמין עכשיו ב[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Stability policy|בטא]]. ה-API הזה שולף מידע על קרדיטים של ערכים וקבצים במדיה-ויקי כשנעשה בהם שימוש. התיעוד זמין באמצעות הדף המיוחד של ארגז החול של REST בכל אתרי ויקי של ויקימדיה, דוגמת [https://en.wikipedia.org/w/index.php?api=attribution.v0-beta&amp;title=Special%3ARestSandbox ארגז החול של REST בוויקיאנגלית]. ניתן להשאיר משוב ב[[mw:Talk:Attribution API|דף השיחה של המיזם]].
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/17|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W17&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 18:01, 20 באפריל 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30432763 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 18 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W18&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/18|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* במסגרת שיפור ההגנה נגד משחיתים נעשה שינוי בדרך בה משתמשים חדשים נכנסים אוטומטית לקבוצת המשתמשים המאומתים, [[{{int:grouppage-autoconfirmed/{{CONTENTLANGUAGE}}}}|{{int:group-autoconfirmed}}]]. עד כה זה קרה לאחר ותק מסוים שנקבע מראש מרגע יצירת החשבון ולאחר מספר מסוים של עריכות, שנקבע מראש גם כן. נעשה בזה שימוש לרעה בידי משחיתים שיצרו חשבונות והשתמשו בהם לאחר המתנה. כדי למנוע זאת בשבוע הבא המנגנון ישתנה והוותק יחושב מהעריכה הראשונה במקום מרגע ההרשמה. כל המספרים יישארו כבעבר. השינוי לא יפעל באתרי ויקי בהם הוחלט כי אין צורך בכמות עריכות מסוימת כדי להצטרף לקבוצה. [https://phabricator.wikimedia.org/T418484]
* כל המשתמשים החדשים באתרי ויקיפדיה, כמו גם שאר המשתמשים שהדליקו את ההפעלה האוטומטית של תכונות הבטא החדשות, יכולים עכשיו להשתמש בתכונת [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/WE3.3.4 Reading lists|רשימות קריאה]] כדי לשמור ערכים לקריאה עתידית. זה מאפשר לארגן את כל מה שהמשתמש מעוניין לקרוא במקום אחד, לגישה קלה יותר. 
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:30|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:30}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה בגללה תמונות בתבניות מידע קיבלו שוליים ענקיים בפיירפוקס. [https://phabricator.wikimedia.org/T423676]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* להזכירכם, הגבלות הקצב הגלובליות של API יופעלו השבוע לטראפיק API מזוהה. זה יעזור לוודא [[mw:MediaWiki Product Insights/Responsible Reuse|שימוש הוגן בתשתית]]. הבוטים הרצים על Toolforge/WMCS או עם הרשאות בוט על ויקי כלשהיא לא יושפעו נכון לעכשיו. בכל זאת, כדאי למפתחים להשתמש בהמלצות המעודכנות. למידע נוסף, כולל הגבלות מעודכנות, ראו [[mw:Wikimedia APIs/Rate limits|Wikimedia APIs/Rate limits]] ו-[[mw:Wikimedia APIs/Rate limits/FAQ|FAQ]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.26|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/18|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W18&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:06, 27 באפריל 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30458046 --&gt;

== You may be an eligible candidate for the U4C election ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Greetings,

The [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee (U4C)]] seeks candidates for the 2026 election. The U4C is the global committee responsible for overseeing enforcement of the [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Universal Code of Conduct|Universal Code of Conduct]]. Elections are held annually, if elected a committee member serves for two years.

This year the U4C requires candidates to hold administrator rights on at least one wiki, which is why you are being contacted as you appear to hold this right. There are other requirements, such as candidates must be at least 18 years old and may not be employed by the Wikimedia Foundation or other related chapters and affiliates. You can find more information in the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026#Call_for_Candidates|call for candidates on Meta-wiki]]. Additionally, the committee's working language is English; some ability to communicate in English is required.

The election opens on 18 May, if you are eligible and interested you have until 10 May to submit your candidacy. There will week between for candidates to answer questions from the community. Voting takes place privately in [[m:Special:MyLanguage/SecurePoll|SecurePoll]], successful candidates must receive at least 60% support. More information is available on [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026|the 2026 Elections page]], including timelines and other candidacy information. If you read over the material and consider yourself qualified, please consider submitting your name to run for the committee. If you think someone else in your community might be interested and qualified, please encourage them to run.

In partnership with the U4C -- [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User_talk:Keegan (WMF)|talk]]) 21:33, 28 באפריל 2026 (IDT) &lt;/div&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Keegan_(WMF)/test&amp;oldid=30471754 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 19 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W19&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/19|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* צוות [[mw:Special:MyLanguage/Article guidance|הנחיית הערכים]] מזמין עורכים מנוסים מ[[mw:Special:MyLanguage/Article guidance/Pilot wikis and collaborators|וויקיפדיות הניסיוניות]] בשפות הערבית, בנגלה, היפנית, הפורטוגזית, הפרסית, הטורקית, האנגלית הפשוטה, הספרדית והצרפתית לעזור בתרגום והתאמת [https://b24e11a4f1.catalyst.wmcloud.org/wiki/Category:Pages_using_article_guidance קווי המתאר לדוגמה]. קווי המתאר הללו יכוונו עורכים ביצירת ערכים נקיים, בנויים היטב ותואמים למדיניות באמצעות השימוש ב[https://b24e11a4f1.catalyst.wmcloud.org/wiki/Special:NewArticle כלי] הזה לאחר שיתחיל לפעול במאי 2026. ניתן לקרוא [[mw:Special:MyLanguage/Article guidance#Adapting a sample outline in a Wikipedia|הנחיות פשוטות]] לגבי התרגום וההתאמה.
'''עדכונים לעורכים'''
* [[:m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council|מועצת המוצר והטכנולוגיה]] פרסמה את [[:m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/May 2026 draft PTAC recommendation for feedback|טיוטת ההמלצות]] לגבי מודל שהשותפים יכולים להשתמש בו כדי לתרום בתחום הטכני. חברי הקהילה מוזמנים להשאיר משוב לגבי ההמלצות עד ל-8 במאי ב[[:m:Talk:Product and Technology Advisory Council/May 2026 draft PTAC recommendation for feedback|דף השיחה]].
* מספר סוגי התמונות הממוזערות בהעדפות במדיה-ויקי יצומצם לשלושה בלבד, והם קטן (180px), רגיל (250px) וגדול (400px). זה נעשה כחלק מהמאמץ המתמשך לשיפור היעילות והורדת הלחץ על התוכנה המייצרת את התמונות הממוזערות. כתוצאה מכך ימופו ההעדפות הקיימות למידות החדשות הקרובות ביותר. למשל, בחירות קטנות כמו 120px או 150px יהפכו ל-180px, והגדולות כמו 300px או 360px יהפכו ל-400px. ממשק ההעדפות יעודכן בהתאם בקרוב, והמשתמשים המעוניינים להסיר את ההעדפה או להשאיר משוב יכולים לעשות זאת. [https://phabricator.wikimedia.org/T424909]
* החל מעכשיו כשהרשאות פגות אוטומטית יקבלו המשתמשים הודעה כחולה דומה לזאת שנשלחת כשההרשאות משתנות ידנית. קיים הבדל בין המנגנון הזה ל[[m:Special:MyLanguage/Global reminder bot|בוט התזכורות הגלובלי]] ששולח תזכורת בדף השיחה שבוע לפני סיום ההרשאה.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:32|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:32}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה הבעיה בגללה התגלגל בוחר השפות בדף [[m:Special:Translate|Special:Translate]] ללא צורך. עד כה כשהמשתמשים פתחו את התרגום לאנגלית והקלידו קלטים מסוימים חלון הדיאלוג קפץ כלפי מעלה בכמה פיקסלים גם כשהיה מספיק מקום בדף לכל התוצאות. התפריט לא זז יותר בלי סיבה בזמן סינון השפות. [https://phabricator.wikimedia.org/T358864] 
* [[m:Special:GlobalWatchlist|רשימת המעקב הגלובלית]] המאפשרת להציג רשימות מעקב מאתרים רבים בדף אחד ממשיכה להשתפר. למשל, רשימות המעקב לאתרי ויקיבייס דוגמת [[:d:|ויקינתונים]] תומכות עכשיו בפריטי [[mw:Special:MyLanguage/Extension:EntitySchema|EntitySchema]] למעקב טוב יותר. מצב העדכונים החיים מתחדש עכשיו מדי 60 שניות כדי להתאים ל[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits|הגבלות הקצב הגלובליות של API]] החדשות, למען תגובה משופרת בזמן אמת. כמו כן, תוקן באג בכיווניות שהציג קישורים עם טקסט &quot;שינויים 3&quot; במקום &quot;3 שינויים&quot; ברשימות עם כיווניות לשני הצדדים. [https://phabricator.wikimedia.org/T415450][https://phabricator.wikimedia.org/T424422][https://phabricator.wikimedia.org/T418091]
'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* בוצע השלב השני של [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits|הגבלות הקצב הגלובליות של API]], וזאת כדי לצמצם את [[diffblog:2026/03/26/quo-vadis-crawlers-progress-and-whats-next-on-safeguarding-our-infrastructure/|השפעת ה-AI הקוצרים]] ולוודא גישה הוגנת ובת קיימא למשאבי ויקימדיה, בהעדפת פעולות אנושיות וטראפיק של משימות ויקי. [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits#Limits|ההגבלות]] שונו ממספרים מסויימים לשעה למספרים מסויימים לדקה, ובכך יצרו תבניות טראפיק חלקות יותר וכמות קריאות צפויה יותר. המשתמשים בקהילות לא צפויים להיות מושפעים ולא נדרשות שום פעולות להתאמה. ניתן כבר לראות שחלק משולחי הקריאות ל-API מבוססות User-Agent מתאמים את פעילותם, וזוהה 64% מטראפיק APU אוטומטי. המעקב נמשך, והמנגנון של Wikimedia Enterprise ממשיך להיות זמין ללקוחות מסחריים.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.27|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/19|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W19&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:43, 4 במאי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30498077 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 20 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W20&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/20|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* צוות טכנולוגיית הקהילה פרסם [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/How to write a good wish|הנחיות חדשות]] המסבירות כיצד נבחרות ומקבלות ההעדפה משאלות חדשות בסקר משאלות הקהילה. התיעוד מיועד לעזור לתורמים לכתוב הצעות חזקות יותר באמצעות הבהרת הגורמים המשפיעים על תיעדוף ההחלטות. מעבר לספירת הקולות מדגישות ההנחיות שיקולים כמו השפעה אפשרית על הקהילה בזמן קבלת ההחלטה לגבי מה יהיו המשאלות שיקודמו.

'''עדכונים לעורכים'''
* צוות הקריאה של Growth משיק ניסוי לבדיקת [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader_Growth/Share_Card|כרטיס השיתוף]] החדש המאפשר לקוראים ליצור כרטיסים ויזואליים מערכי ויקיפדיה או פרקים נבחרים בערכים ולשתף אותם ברשת, כשכל כרטיס כזה כולל קישור חזרה לערך המקורי, כדי להרחיב את מספר הקוראים וגילוי הערכים. בדיקת A/B בניידים תהיה זמינה לחלק מהקוראים בוויקיפדיות בערבית, סינית, צרפתית, ויאטנאמית ואנגלית, כדי להבין טוב יותר הרגלי קריאה ושיתוף, והיא תתחיל בשבוע של 18 במאי למשך ארבעה שבועות.
* היישומונים לוויקיפדיה עבור אנדרואיד ו-iOS פרסמו בזמן האחרון את [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia_Apps/Team/25th_Birthday_Reading_Challenge|אתגר הקריאה ל-25 ימים]] כתכונת בטא, וזאת כחלק מהמאמצים למשוך קוראים באמצעות עידוד המשתתפים לבצע משימות קריאה. כדי לעקוב אחר ההתקדמות באתגר יוכלו משתמשי היישומונים להוסיף וידג'ט בהובלת דמותו של בייבי גלוב למסך הבית שלהם. האתגר יתחיל רשמית ב-11 במאי.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:17|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:17}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה בגללה ההעדפות הגלובליות להפעלת צביעת קוד ויקי כובו בפתאומיות לאחר ההדלקה. [https://phabricator.wikimedia.org/T425286]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] המודול של ResourceLoader בשם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;mediawiki.ui.input&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, שהוכרז כמיושן מ[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/39|ספטמבר 2023]], יוסר השבוע. קיים [[mw:Special:MyLanguage/Codex/Migrating_from_MediaWiki_UI|מדריך המעבר מ-MediaWiki UI ל-Codex]], לכלים המשתמשים במודול. [https://phabricator.wikimedia.org/T420125]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.2|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/20|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W20&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:20, 11 במאי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30524429 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 21 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W21&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/21|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* הצוות של Abstract Wikipedia זיהה חמישה אתרי ויקי אפשריים לפיילוט שניתן לבדוק את התעניינותם בהפעלת ערכים מופשטים. מדובר בוויקיפדיות במלאיאלאם, בנגלית, דגבני, ערבית ואינדונזית. תקופת המשוב תפתח ב-22 במאי. אם קהילתכם מעוניינת להפוך לפיילוט [[m:Talk:Abstract Wikipedia|ניתן לפנות במטא]].

'''עדכונים לעורכים'''
* הניסוי שיציג לקוראים לא מחוברים לחשבון את [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/Reading lists|רשימות הקריאה]] בניידים יחל ב-18 במאי בוויקיפדיות בגרמנית, ספרדית, איטלקית, פורטוגזית, פולנית, טורקית ואורדו, והוא יתנהל למשך חודש. המאמץ תומך ביעדים רחבים של עזרה לקוראים לשמור ולארגן ערכים לקריאה בהמשך, תוך כדי עידוד הרגלים שיכולים להביא להצטרפות לוויקיפדיה בעתיד.
* כדי לתמוך בכפתור הבוקמרק של רשימות קריאה בבטא עודכנו הקישורים בתפריט &quot;כלים -&gt; פעולות&quot; כך שיציגו גם אייקונים מתאימים. זה כולל את כוכב ההוספה לרשימת המעקב המאפשר לעורכים לזהות ערכים במעקב זמני. האייקונים תואמים עכשיו את אלו שבשימוש בניידים, מה שמשפר את הקשר בין הפלטפורמות השונות. השינוי מוגבל כרגע לתפריט הפעולות ומשפיע לרוב על עורכים עם הרשאות רחבות. [https://phabricator.wikimedia.org/T426008]
* תכונת ה-[[mw:Special:MyLanguage/VisualEditor/Suggestion Mode|Suggestion Mode]] הופעלה כחלק מ[[w:en:A/B test|בדיקת A/B]] לעורכים נרשמים באתר הנייד ב[[phab:T421189|כ-15]] ויקיפדיות. הניסוי ימדוד את השפעת התכונה על אחוז השימושים של המשתמשים הללו בעריכת בניידים שלא שוחזרו. הניסוי ייחשב גם את השפעת התכונה על שמירת העורכים וינטר שינויים בכמויות השחזורים והחסימות.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה ביישומון ויקיפדיה לאנדרואיד בגללה תמונות לפעמים לא נטענו ברשימות קריאה מומלצת לאחר פתיחת הודעות. [https://phabricator.wikimedia.org/T418231]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikidata Platform|צוות פלטפורמת ויקינתונים]] פרסם את [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:SPARQL query service/WDQS backend update/Backend Replacement|המלצות החלפת הבקאנד]] ואת [[wikitech:Wikidata Query Service/WDQS Architecture re-design|הארכיטקטורה הטכנית]] הנלווית לקראת מעברו של שירות השאילתות לוויקינתונים (WDQS) מ-Blazegraph. ניתן להשאיר משוב עד ל-25 במאי 2026, במיוחד לגבי מרווחים צפויים והשפעות על מקרים מסובכים. חברי קהילת ויקינתונים ומשתמשי WDQS מוזמנים גם לעזור בזיהוי כלים ומהלכי עבודה בעלי השפעה גבוהה שייתכן יצטרכו טיפול, ב[[d:Wikidata:SPARQL query service/WDQS backend update/High-Impact Use Cases|דף הזה]]. את המשוב ניתן להשאיר ב[[d:Wikidata talk:SPARQL query service/WDQS backend update|דף השיחה של המעבר]] או במהלך [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Blazegraph Migration Office Hours|שעות הקבלה הקרובות]]. פרטים נוספים מופיעים ב[[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Wikidata Platform team/Newsletter|עיתון הצוות]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.3|MediaWiki]]

'''לעומק'''

* בוויקיפדיות באנגלית, צרפתית, יפנית, וכמה אחרות נעשה [[diffblog:2025/09/02/better-detecting-bots-and-replacing-our-captcha/|ניסוי של hCaptcha]], שירות חיצוני לזיהוי בוטים. הניסוי הראה כי hCaptcha מזהה ומרתיע ביעילות חלק מפעילות אוטומטית זדונית, גם בעצמו גם באמצעות המלצות ל[[w:en:Wikipedia:Village pump (technical)/Archive 225#Introducing SuggestedInvestigations|בודקים ודיילים]]. עקב התוצאות החיוביות יופעל השירות בכל אתרי ויקי בשבועות הקרובים. מידע טכני והגנות פרטיות מופיעים ב[[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Anti-abuse signals/hCaptcha|דף המיזם]]. ניתן גם לקבל [[diffblog:2026/05/04/better-detecting-bots-and-replacing-our-captcha-part-2/|פרטים נוספים]].
* הופיע הגליון החדש של עיתון הצוות הטכני של הקהילה. מופיעים שם עדכונים לגבי התקדמות בכמה משאלות של סקר משאלות הקהילה, כולל הרחבת רשימות הקריאה מניידים למצב מחשב, תמיכה לשונית חדשה עבור &quot;מי כתב את זה&quot; ולוח עבודה פרטי, שיפורים לתצוגות 3D ו-Charts, והעבודה הצפויה לגבי מיון דפי השיחה, השמעת קבצי קול ועריכת תהליכי העבודה. הגליון מציג גם סדרי עדיפויות נוכחיים, טרנדים במצב משאלות הקהילה, והזדמנויות לקהילה להשאיר פידבק על תחומי מיקוד עתידיים ועל התוכנית השנתית של קרן ויקימדיה לשנת 2026–2027. להרחבה ניתן לקרוא את [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Updates#May 13, 2026: Latest updates from the Community Tech team|הגליון המלא]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/21|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W21&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:22, 18 במאי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30539262 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 22 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W22&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/22|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* בעקבות [[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account Creation Experiments#LOWM|הצלחת הניסוי ליצירת החשבונות]] תוצג הודעת אזהרה משופרת למשתמשים לא מחוברים החל מהשבוע הראשון של יוני. השינוי ישפיע רק על משתמשים בדפדפנים ניידים שעושים פעולות עריכה. החווייה המעודכנת עוצבה כדי לעודד יצירת חשבונות בצורה נהירה יותר, כשלמשתמשים עדיין תשאר אפשרות לערוך מחשבונות זמניים. תוצאות הניסוי הראו שיפור משמעותי ביצירת החשבונות, 27% יותר אצל אלו שראו את ההודעה המעודכנת. כצפוי כשיותר אנשים יוצרים חשבונות במצב הזה, יורד מספר החשבונות הזמניים, והוא צנח ב-16%. הניסוי לא הראה שינויים משמשמעותיים ברמת העריכות המועילות או במדדים נבדקים נוספים. [https://phabricator.wikimedia.org/T424595] 

'''עדכונים לעורכים'''
* מטעמי בטיחות נדרשים בעלי הרשאות מסוימות להפעיל את [[m:Special:MyLanguage/Mandatory two-factor authentication for users with some extended rights|האימות הדו-שלבי]], 2FA. חברי הקבוצות הללו לא יוכלו לנתק את שיטת 2FA האחרונה בחשבונם, ולא ניתן יהיה לצרף לקבוצות הללו משתמשים שאין להם 2FA מופעלת. המשתמשים יוכלו להוסיף ולהוריד שיטות זיהוי שונות כל עוד בכל רגע נתון שיטה אחת לפחות מופעלת בחשבון. בשבועות הקרובים יוסרו המשתמשים ללא 2FA מהקבוצות הללו. במיוחד זה נוגע לבירוקרטים. ניתן לראות את לוחות הזמנים בקישורים המצורפים. [https://phabricator.wikimedia.org/T423119][https://phabricator.wikimedia.org/T423120]
* [[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes|צוות המשאלות הטכניות של WMDE]] יריץ [[w:en:בדיקת A/B|בדיקת A/B]] על [[:phab:T415904|10 אתרי ויקי]], לא כולל בעברית, כדי לבדוק את [[m:WMDE Technical Wishes/References/Reference Previews|השיפורים האפשריים ל-Reference Previews]]. הניסוי יימשך כשבועיים בין סוף מאי לתחילת יוני וישפיע על 10% מקוראים במצב מחשב באתרי ויקי המדוברים.
* לאחר שני ניסויים מוצלחים יפעיל צוות קוראים Growth את תכונת הבטא [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth/Image Browsing|דפדוף תמונות]] במצב נייד לכל ויקיפדיות החל מ-25 במאי. לפיכך יוכל כל מי שמופעלת אצלו בהעדפות הדלקה אוטומטית של תכונות בטא או כל מי שיפעיל את התכונה בעצמו להשתמש בכלי החדש. בראש כל ערך תופיע קרוסלה של כל התמונות בערך, כשהעורכים יוכלו [[mw:Readers/Reader_Growth/Image_Browsing#Phase_2.1_beta_feature|להוציא תמונות מסויימות מהתצוגה או להוציא ערכים מסוימים מהצגת הקרוסלה לגמרי]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:30|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:30}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בגללו קבצי STL בשלושה מימדים הוצגו בצורה שגויה בידי הרחבת ה-3D של מציג המדיה. [https://phabricator.wikimedia.org/T416723]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* מחלקות CSS ישנות בשם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;tleft&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;tright&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; הוחלפו במחלקות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;floatleft&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;floatright&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; כי הן לא עבדו בצורה אחידה בכל הפלטפורמטת של מדיה ויקי, כמו תצוגה ניידת או יישומונים לניידים. המיזמים המשתמשים במחלקות הללו מתבקשים לבדוק את השימושים ולתכנן משימת מעבר. יש לשים לב שגם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;floatleft&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;floatright&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; יכולים להיות מוכרזים כמיושנים בעתיד, אם כי אין תוכניות כאלו נכון לעכשיו. ניתן לקבל [[phab:T426452|פרטים נוספים]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.4|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/22|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W22&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:52, 26 במאי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30584502 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 23 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W23&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/23|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience|צוות חוויית הקריאה]] מבצע ניסוי כדי להציג את [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/Reading lists|רשימות הקריאה]] הנמצאות עדיין בפיתוח למשתמשים הלא מחוברים בניידים ולבדוק האם השימוש בהן מעודד יצירת חשבונות בקצב גדול יותר מאשר בהצגת כוכב רשימת המעקב. [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/Reading lists#Experiment timeline|הניסוי]] התחיל ב-18 במאי בוויקיפדיות בגרמנית, ספרדית, איטלקית, פורטוגזית, פולנית, גרמנית, טורקית ואורדו, והוא יימשך כחודש.
* צוות היישומונים לוויקיפדיה מבצע את [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Explore Feed Refresh/Phase 1|השלב הראשון]] בפריסת פיד הבית ליישומון בטא של אנדרואיד. הפיד החדש כולל את לשונית הקהילה המחודשת ואת הלשונית החדשה בשם &quot;בשבילך&quot; המציגה המלצות קריאה יומיות. העיצוב מחדש הוא חלק מהמאמץ הרחב יותר של שיפור גילוי התוכן ויצירת חוויות למידה מזמינות יותר ביישומוני ויקיפדיה.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:18|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:18}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה התקלה בגללה תמונות נתקעו תוך כדי טעינה בחלק מההמלצות לעריכה ב[[w:Special:Homepage|מיוחד:דף הבית]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T424048]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.5|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/23|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W23&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:09, 2 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30613639 --&gt;

== שלום וברכה ==

לדעתי כדאי להוסיף בכל דף בבלי בפרק &quot;קישורים חיצוניים&quot; קישור לדף באתר אוצה&quot;ס היהודי השיתופי. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-29698-75|&amp;#126;2026-29698-75]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-29698-75|שיחה]] 00:07, 5 ביוני 2026 (IDT)
: לדעתי עדיף לעשות את זה באמצעות התבנית של תחתית העמוד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 5 ביוני 2026 (IDT)
:: בכל מקרה מקומו של הדיון הזה הוא בדף השיחה של התלמוד הבבלי או במזנון ולא בדף שיחתי. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:27, 5 ביוני 2026 (IDT)

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 24 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W24&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/24|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* המיזם Wikimedia Enterprise העלה את ההגבלות על שימוש חינם ב-API. מספר הפעמים בהם ניתן להשתמש ב-On-demand API עלה מ-5000 ל-50000 בחודש, וב-Snapshot API מ-15 ל-30 בחודש. בנוסף ניתן עכשיו לבצע Structured Contents snapshots גם מחשבונות ללא תשלום. השינויים הללו מרחיבים גישה ל-Wikimedia Enterprise עבור מפתחים, חוקרים וארגונים המשתמשים בתוכן של ויקימדיה. [https://enterprise.wikimedia.com/blog/enhanced-free-api]

'''עדכונים לעורכים'''
* לשעבר [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia_Apps/Team/Explore Feed Refresh/Phase 1|פיד הגילוי המתעדכן]], ששינה את שמו לפיד הבית, יופעל אצל 50% ממשתמשי יישומון ויקיפדיה לאנדרואיד. פיד הבית עוזר לקוראים לגלות תוכן מתאים באמצעות שתי לשוניות חדשות: לשונית הקהילה ו&quot;לשונית בשבילך&quot;. לשונית הקהילה מספקת פיד של תוכן ועדכונים מטעם קהילה רחבה של ויקימדיה והתנועה, ו&quot;לשונית בשבילך&quot; מציעה חוויית מסך מלא המציגה תוכן מותאם למה שמעניין את המשתמש. העיצוב מחדש הוא חלק ממאמץ רחב יותר לשפר גילוי ולהעלות את חוויית הלמידה ביישומון לוויקיפדיה.
* משחק הטריוויה היומי [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/iOS/&quot;Which came first?&quot; Game|&lt;span dir=ltr&gt;Which came first?&lt;/span&gt;]] (מה היה קודם?) זמין עכשיו בגרסת בטא ביישומוני ויקיפדיה עבור iOS באנגלית, גרמנית, צרפתית, פורטוגזית, רוסית, ספרדית, ערבית, סינית וטורקית. המשחק עושה שימוש בארועים היסטוריים מתוך התוכן &quot;היום לפני&quot; ומאתגר קוראים לנחש מה משני הארועים קרה קודם. המשחק כבר קיים באנדרואיד. הקהילות המעוניינות להפוך את המשחק לזמין בשפתן מוזמנות ל[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia_Apps/Team/Games#Game availability by language|רשימת ההנחיות והדרישות]].
* [[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing|הערות משנה]], הכלי החדש של מדיה-ויקי המאפשר להוסיף פרטים להערות כדי להשתמש בהן שימוש חוזר, יתחיל להגיע לאתרי ויקי של ויקימדיה לאחר תקופת ניסיון מוצלחת. הפריסה תתחיל ב-8 ביוני ברוב אתרי [[wikitech:Deployments/Train#Wednesday|Group 1]], לא כולל אתרים בעברית, ובוויקיצרפתית. שפות נוספות יצטרפו בחודשים הקרובים. הקהילות מוזמנות להתכונן באמצעות בדיקת [https://translatewiki.net/w/i.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=ext-cite&amp;language=en&amp;action_source=search&amp;filter=%21translated&amp;optional=1&amp;action=translate הודעות המערכת של הרחבת Cite שטרם תורגמו לשפתן] ובדיקת השימושים ב-[[mw:Special:MyLanguage/Reference Tooltips|Reference Tooltips]] שייתכן שידרשו [[:phab:T416304#11668731|עדכון]] לתמיכה בפונקציונליות החדשה. באתרי ויקי המשתמשים ב-[[mw:Special:MyLanguage/Help:Reference Previews|Reference Previews]] לא נדרשים שינויים. הקהילות יכולות גם ליצור את [[Special:TrackingCategories|קטגוריית המעקב]] המוסתרת באמצעות הודעת המערכת &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;''cite-tracking-category-ref-details''&lt;/span&gt; ושימוש ב-&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;__HIDDENCAT__&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; או תבנית רלוונטית ולקשר אותה ל[[d:Q129764848|פריט הרלוונטי]] בוויקינתונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T425662]
* הסתיים [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth/Mobile page previews#Experimentation|הניסוי להפעלת Page Previews]] בניידים. הצוות החליט לא להפעיל את הכלי בניידים מכיוון שהתוצאות לא הראו השפעה סטטיסטית משמעותית על שימור הקוראים. Page Previews כבר זמין בתצוגת מחשב וביישומונים, והוא מציג תמונה ממוזערת, פסקה ראשונה וקישור לערך כשהקוראים לוחצים על הקישור הכחול. הניסוי בדק את החוויה על ניידים בשש ויקיפדיות.
* [[mw:Special:MyLanguage/Codex/Design/Icons|ספריית האייקונים לממשק המשתמש]] תעבור [[phab:T399175|עדכון]] בהמשך השבוע או בשבוע הבא. רובם מתוך כ-300 אייקונים שונו במקצת ונוספו כ-30 חדשים. השינויים משפרים את הייקונים כדי להפוך אותם ליותר אחידים וניתנים להבנה, והם מספקים מאזן ויזואלי טוב יותר כשנעשה שימוש בהם בקבוצות.
* עודכן הממשק של מדיה-ויקי בשם ULS, או [[mw:Special:MyLanguage/Universal Language Selector|בורר השפות האוניברסלי]],  העוזר לבחור תוכן בשפות אחרות. הגרסה החדשה מהירה יותר ונגישה יותר, ומשתמשים במיזמי ויקימדיה יכולים עכשיו להדביק שפות מסוימות לגישה נוחה יותר. הפריסה לאתרי ויקימדיה תתקיים בהדרגה בשבועות הקרובים. ניתן לנסות את הכלי החדש באמצעות הפעלתו ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|הגדרות בטא]] ולהשאיר משוב [[mw:Special:MyLanguage/Universal Language Selector/New ULS|בדף המיזם]]. 
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:21|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:21}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בגללו לוח ניתוחי צפייה באתר pageviews.wmcloud.org הפסיק לעדכן את המידע הגרפי לכל המשתמשים בחודש שעבר. [https://phabricator.wikimedia.org/T427171]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* חתימת הפונקציה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;mw.util.addPortletLink()&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; נעשתה פשוטה יותר. המפתחים יכולים עכשיו להעביר אובייקט עם רשימת ההגדרות בזמן יצירת הקישורים. החתימה הקודמת תמשיך לפעול מטעמי תאימות. למשל, במקום&lt;br/&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;mw.util.addPortletLink('p-cactions', '#', 'Stub', 'ca-stubtag', 'Add a stub tag to this page');&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; יש לכתוב את&lt;br/&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;mw.util.addPortletLink('p-cactions', { href: '#', text: 'Stub', id: 'ca-stubtag', tooltip: 'Add a stub tag to this page' });&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. תומכי הסקריפטים מתבקשים לעבור על קוד קיים ולעדכן את השימושים של &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;addPortletLink()&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; במידת הצורך. השינוי יגיע לכל אתרי ויקי ב-11 ביוני. תודה למתנדב הקהילה Gerges על השיפור הזה. [https://phabricator.wikimedia.org/T427945]
* '''דיוני סקר משאלות הקהילה''': צוות המוצר והטכנולוגיה [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Updates#May 20, 2026: Community Tech becomes a program|הציג שינויים]] הנועדים להעלות את כמות והרמה של המשאלות שיבוצעו, כולל פירוק הצוות הטכני של הקהילה, Community Tech. מתקיימים [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Updates|דיונים]] לגבי [[m:Talk:Community Wishlist#Proposed direction for Wishlist|הכיוון החדש לסקר המשאלות]] שהוצע בידי חברי הקהילה. זה כולל דרכים חדשות למבנה ההצבעות השנתי, שיפור המעקב אחר השינויים, הסרת תחומי המיקוד ו[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Updates|עדכונים לגבי הצוות]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.6|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/24|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W24&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:30, 9 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30650573 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 25 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W25&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/25|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth|צוות הקריאה Growth]] הפעיל את תכונת הבטא [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth/Image Browsing|דפדוף תמונות]] בדפדפנים הניידים של כל אתרי ויקיפדיה. התכונה מציגה קרוסלות תמונות בראש הערכים בעלי שלוש תמונות או יותר. העורכים יכולים לקבוע את ההתנהגות באמצעות מספר פקודות. ניתן להסתיר תמונה מסויימת בדף, באמצעות שימוש ב-&lt;code&gt;class=notpageimage&lt;/code&gt; המסיר אותה מתצוגה מקדימה של תמונות ממוזערות, או באמצעות &lt;code&gt;class=noviewer&lt;/code&gt; המסיר אותה מה-MediaViewer. ניתן גם לכבות את הקרוסלה בשלמותה בדף מסויים באמצעות מילת הקסם &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;__NOMEDIAVIEWERCAROUSEL__&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;. ניתן להשאיר משוב ולדווח על באגים ב[[mw:Talk:Readers/Reader Growth/Image Browsing|דף המיזם]]. 
* מעכשיו ניתן למיין את [[mw:Special:MyLanguage/Help:Tables#class=&quot;wikitable&quot;|טבלאות ויקי]] ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Sortable tables#Forcing the initial sort direction|סדר יורד]] בלחיצה הראשונה על כפתור המיון, באמצעות הוספת &lt;code dir=ltr&gt;data-sort-order=&quot;desc&quot;&lt;/code&gt; לתא העליון. עד כה הלחיצה הראשונה תמיד מיינה בסדר עולה. התוספת הזאת מאפשרת שליטה וגמישות טובות יותר. ההתנהגות לאחר הלחיצה הראשונה נותרה ללא שינוי. [https://phabricator.wikimedia.org/T398416]

'''עדכונים לעורכים'''
* התכונה [[mw:Special:MyLanguage/Article guidance|הנחיות לערכים]] נבדקת עכשיו אצל חלק מהעורכים היוצרים ערכים חדשים בוויקיפדיות באנגלית פשוטה, בצרפתית ובטורקית. הניסוי יתחיל בקרוב גם בוויקיפדיות בערבית ובבנגלית. [[w:simple:Special:NewArticle|התכונה הזאת]] מאפשרת לעורכים הנחיה הנקבעת בידי הקהילה כדי לעזור להם ליצור ערכים לפי הכללים של הקהילה הספציפית. עורכים מנוסים יכולים ליצור ולעדכן הנחיות לסוגים מסוימים של ערכים שנוצרים לעיתים קרובות בידי עורכים פחות מנוסים. הסברים לתחביר ההנחיות ניתן למצוא ב[[mw:Special:MyLanguage/Article guidance/Test feature guide#Markups in outlines|דף הזה]]. [[w:simple:Wikipedia:Article Guidance|הנחיות לדוגמה]] שניתן להתאים והסברים לדרכי ההתאמה נמצאים ב[[mw:Special:MyLanguage/Article guidance#Adapting a sample outline in a Wikipedia|חלק הזה]] של דף המיזם.
* אתרי ויקי המעוניינים להחליף את הכפתור &quot;ללא הגבלת זמן&quot; בדף מיוחד:חסימה עבור החשבונות הזמניים, למשל, באמצעות הצגת הזמן הנותר עד לסיום קיומו של החשבון, יוכלו לעשות זאת באמצעות יצירת [[MediaWiki:ipb-indefinite-expiry-temporary-account]] עם ציון התקופה הרלוונטית. [https://phabricator.wikimedia.org/T427125]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:41|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:41}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* עד סוף יוני יידרשו ערכי user-agent תקינים לכל הורדה אוטומטית של דאמפים מהאתר dumps.wikimedia.org. קריאות אוטומטיות עם user-agent גנרי או ריק ייחסמו. מדובר ב[[phab:T400119|הרחבת האכיפה]] של [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Wikimedia Foundation User-Agent Policy|מדיניות ה-user-agent]] לטווח ארוך. לא תשתנה ההתנהגות בקריאות לשירותי הענן של ויקימדיה.
* הסתיימה הפריסה של [[mw:Wikimedia APIs/Rate limits|הגבלות הקצב הגלובליות על API]], כל ההגבלות בתוקף ובהתאם לתיעוד בכל סוגי ה-API ולכל הקבוצות. הבוטים הרצים על Toolforge/WMCS או עם הרשאות בוט בכל אתרי ויקי יישארו פטורים. על כל הבוטים להמשיך ולפעול לפי דרכי ההתנהגות המומלצות כדי להמנע מהחרגות קצב.
* [https://api.wikimedia.org/wiki/Main_Page פורטל ויקי עבור API] יעבור למצב לקריאה בלבד השבוע בין 15 ל-18 ביוני. בשבוע הבא, בין 22 ל-25 יוני, יופנו כל כתובות ה-URL הרלוונטיות ל-[[mw:Wikimedia APIs|API של מדיה-ויקי באתר mediawiki.org]]. פרטים נוספים ב[[wikitech:API Portal/Deprecation|דף המיזם]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.7|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* ב-17 ביוני בשעה 18:00 UTC (או 21:00 שעון ישראל) תקיים WMF שיחת דיסקורד בנושא בדיקת הקוד. [[mw:Special:MyLanguage/Developer Satisfaction Survey/2026|סקר סיפוק המפתחים]] הראה כי המתנדבים מתקשים בנושא סקירת הקוד ולכן הוחלט לדון בחוויות הללו כדי לחפש פתרונות ישימים. ניתן להצטרף לשיחה ב[https://discord.gg/wikipedia?event=1514727511102062664 שרת דיסקורד של קהילת ויקימדיה].
* [[m:Special:MyLanguage/Conferencia Wikimedia de América Latina 2026|ועידת ויקימדיה לאמריקה הלטינית]] תקיים האקתון אזורי שיאחד את הקהילה הטכנית של תנועת ויקימדיה, כולל מפתחים, מפעילי מערכת, מדעני מידע ומשתמשים בעלי הרשאות מורחבות. התורמים הטכניים המעוניינים בכך יכולים [https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSf4osJzTHBJjQbYJk7TMVEJjTEQv7IgtsUDfP-o-qTgeRQQxw/viewform להגיש בקשה למלגת השתתפות] עד 21 ביוני בחצות לפי שעון בוליביה, UTC-4.
* מתקיימת ההרשמה להשתתפות בארוע מיוחד של אתגרי צוות ויקימניה. אתגרי הצוות יתקיימו אונליין ובהשתתפות אישית ב-21 ו-22 ביולי, לפני ועדת ויקימניה. כולם מוזמנים, בלי קשר למיומנויות או הרשמה לוויקימניה. לפרטים ניתן לפנות ל[[wmania:Special:MyLanguage/2026:Team challenges|דף אתגרי הצוות]]. ההרשמה תתקיים [https://wikimedia.eventyay.com/wm/teamchallenges/ כאן] עד 20 ביוני ב-23:00 UTC. 

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/25|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W25&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:49, 15 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30689604 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 26 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W26&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/26|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Feature summary|התכונות של Growth]] מעכשיו [[phab:T418115|זמינות גם בוויקינתונים]]. זה מאפשר גישה לחניכה, [[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Mentorship|אם הופעלה]], יחידת ההשפעה, לשונית העזרה ועמוד הבית המופשט, ללא הצעות עריכה. מפעילים בוויקינתונים ממשיכים לקבוע את המאפיינים השונים באמצעות הגדרות הקהילה.

'''עדכונים לעורכים'''
* נוצר דף מיוחד בשם [[{{#special:RangeCalculator}}]]. הוא מאפשר למשתמשים לחשב טווח של כתובות IP מבלי צורך בכלים חיצוניים. עד כה הכלי היה זמין לבודקים בלבד. [https://phabricator.wikimedia.org/T268429]
* [[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing|הערות משנה]] הן תכונה חדשה במדיה-ויקי המאפשרת לעשות שימוש חוזר בהערות שוליים עם פרטים משתנים. היא תפרס ברוב אתרי ויקיפדיה קטונים ובינוניים, לא כולל בעברית, ב-23 ביוני. דף ה-[[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing#deployment|FAQ]] מציג פעולות אפשריות שיש לבצע כהכנה לפריסה באתר ויקי שלכם. לשלבי הפריסה הבאים ניתן לפנות ל[[:phab:T414094|לוח הפריסות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T428902]
* החל מהשבוע הבא המשתמשים יקבלו הודעה כשהם נחסמים, משתחררים מחסימה, או כשהחסימות משתנות. [https://phabricator.wikimedia.org/T100974]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:32|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:32}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* החל מהשבוע הבא מסנני ההשחתות שדורשים CAPTCHA ישפיעו גם על המשתמשים בעלי הרשאת &lt;code&gt;skipcaptcha&lt;/code&gt;, כלומר רוב המשתמשים המאומתים. בוטים לא נכללים בשינוי. זה ישפיע רק על העריכות המפעילות את המסננים. הרשאת &lt;code&gt;skipcaptcha&lt;/code&gt; תמשיך לפעול על המשתמשים המחזיקים בכל המקרים הלא קשורים למסננים. [https://phabricator.wikimedia.org/T402595]
* התיעוד של [[wikitech:Machine_Learning/LiftWing/API|Lift Wing API]] הועבר מפורטל API ל[https://wikitech.wikimedia.org/w/index.php?api=lift-wing&amp;title=Special%3ARestSandbox ארגז החול האינטראקטיבי של REST].
* פורטל ה-API נסגר. לתיעוד ה-API ניתן לפנות לדף המתאר [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia_APIs|API שונים של ויקימדיה באתר mediawiki.org]]. כל כתובות ה-URL של הפורטל בדומיין &lt;span dir=ltr style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;https://api.wikimedia.org/wiki/&lt;/span&gt; יופנו אוטומטית לדף ב-mediawiki.org החל מ-22 ביוני. [https://phabricator.wikimedia.org/T427537]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.8|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* ניתן להצטרף לפגישת אונליין עם מתמחי ויקימדיה ב[[mw:Google_Summer_of_Code/2026|קיץ הקוד של גוגל]] וב-[[mw:Outreachy/Round_32|Outreachy]] ב-25 ביוני בשעה 14:30 UTC, או 17:30 שעון ישראל. המתמחים הכינו סקירה של מיזמים שלהם והצגה קצרה של עבודתם עד כה. המשתתפים מוזמנים [[mw:event:Google_Summer_of_Code/Summer_2026_June_Internship_open_session|לשתף רעיונות וקשרים בקהילותיהם]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/26|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W26&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 16:05, 23 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30722494 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 27 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W27&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/27|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* כחלק מ[[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account Creation Experiments|סדרת הניסויים ליצירת החשבונות]] בדק הצוות Growth הוספת אייקון יצירת חשבון בדפדפן נייד בראש הדף עבור משתמשים לא מחוברים, ובכך יצר גישה ישירה לפעולות יצירת חשבון והתחברות לחשבון. הניסוי העלה את כמות החשבונות החדשים בכ-20% מבלי השפעה שלילית על איכות העריכות או אחוזי העריכות הטובות. האייקון ייתווסף בכל אתרי ויקי של ויקימדיה בדפדפן הנייד בשבוע הראשון של יולי. [https://phabricator.wikimedia.org/T428220]
* לאחר [[phab:T426248|ניסוי מוצלח]] הוחלט שאצל כל המשתמשים המחוברים שלא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Email_confirmation|אישרו את כתובת המייל שלהם]] יופיע באנר חדש המבקש מהם להשלים את התהליך. זה עוזר לצמצם את הסיכון להנעל מחוץ לחשבון והופך את כתובות המייל המחוברים לחשבון לאמינות יותר. מדובר בחלק מהמיזם ל[[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Account Security|אבטחת החשבונות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T428292]
* עדכון ל[[Special:Search|חיפוש ויקי]] משנה את הדרך לפיה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;-prefix:&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; מתנהג בהסרת תוצאות מהחיפוש. עד כה השימוש ב-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;-prefix:&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; עם שלילה עלול היה להרחיב בטעות את תוצאות החיפוש באמצעות הוספת מרחבי השם הכלולים בטווח החיפוש, מה שהוביל לבלבול בקרב המשתמשים שציפו למסנן הסרה חד משמעי. לאחר העדכון יסיר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;-prefix:&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; אך ורק את שמות הדפים הדרושים, ובמקרה של אי בחירה מדויקת של מרחב השם יכולה להופיע אזהרה. ההתנהגות של &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;prefix:&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ללא שלילה תשאר כמו שהייתה. [https://phabricator.wikimedia.org/T427443]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:33|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:33}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בגללו המנטרים שהשתמשו בסרגל הכלים Page Curation, שלא מופעל באתרים בעברית, לא נרשמו אוטומטית לדיון בדפי השיחה אותם יצרו. המנטרים יקבלו מעכשיו הודעות כשמישהו עונה בדיונים הללו. [https://phabricator.wikimedia.org/T329346]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* החל מ-29 ביוני יהפכו ההורדות האוטומטיות מהאתר dumps.wikimedia.org לחלק מ[[Foundation:Special:MyLanguage/Policy:Wikimedia Foundation User-Agent Policy|מדיניות ה-user-agent]]. קריאות אוטומטיות עם user-agent גנרי או ריק ייחסמו. לא תשתנה ההתנהגות בקריאות לשירותי הענן של ויקימדיה. הידיעה הזאת ממשיכה את הידיעה ב[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/25|גליון מלפני שבועיים]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.9|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/27|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W27&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 14:48, 29 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30744833 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 28 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W28&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/28|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:34|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:34}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה בגללה חיפוש בוויקינתונים הציג תוצאות באנגלית במקום שפת פולבק נכונה למשתמשים בשפות בעלות מספר סוגים. [https://phabricator.wikimedia.org/T429769]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* כהכנה ל[[m:Special:MyLanguage/Event:Celebrate Women|קמפיין חגיגת הנשים]] המתוכנן למרץ 2027 התחיל [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Advancement/Community Growth/Content Enablement|צוות אתחול התוכן]] של קרן ויקימדיה סקר חדש בן 22 שאלות כדי להבין טוב יותר תרומות טכניות של נשים וכל מי שמזדהה כאשה במיזמי ויקימדיה. הסקר לוקח בין 15 ל-20 דקות והוא ימשיך להיות פתוח עד 20 ביולי 2026. [[m:Special:MyLanguage/Celebrate Women/Technical contributions survey|השאלות]] גם זמינות בוויקי לסקירה מראש.
* [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Score|הרחבת התווים]] תומכת עכשיו בתווים בפורמט SVG בנוסף ל-PNG, בהתאם ל[[:phab:T49578|בקשה]] ישנה, וזה פותר בעיות של איכות התמונה. שני הפורמטים זמינים למשתמשים, PNG בפרמטר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;src&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-SVG בפרמטר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;srcset&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;.
* [[wikitech:Parsoid|פרסואיד]], הפרסר החדש של מדיה-ויקי, [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser_Unification/Updates|ממשיך להגיע לאתרי ויקי נוספים]] ובכך הופך הצגת תכונות קריאה ועריכה חדשות לקלה יותר. הוא הופעל בוויקיצרפתית, מה שהעלה את הכיסוי הכללי עד 78.9% מסך קריאות דפי ויקיפדיה. השבוע יגיע הפרסואיד לתצוגת המחשבים בוויקיאנגלית.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.10|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* [[diffblog:2026/06/29/wikimedia-hackathon-2026-building-collaborating-and-shaping-the-future-together/|בלוג התקציר]] של האקטון ויקימדיה 2026 זמין מעכשיו. הוא מציג את המיזמים, הפגישות והפעולות החברתיות שהתקיימו השנה ומשתף תוכניות ראשוניות להאקטון 2027.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/28|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W28&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 16:57, 6 ביולי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30773578 --&gt;

== [[כתב סופר על התורה]] ==

שלום נחום,

תודה רבה לך על העזרה עם הטקסטים שלי! מכיוון שאני עורך את ויקיטקסט בעברית לעיתים רחוקות, אני מעריך מאד את עזרתך! השתמשתי ב[[תבנית:מונחון]] עם הקיצורים, עכשיו אני רואה שיש [[תבנית:קיצור]] נפרדת בשביל זה, על אף שאני מוצא אותה פחות נעימה מבחינה ויזואלית. אבל האם תוכל בבקשה לעזור לי עם הכותרות כדי שהן יופיעו נכון [[כתב סופר על התורה|בעמוד הראשי]]? איכשהו, אם אני שם את הכותרות האלה בעמוד של הדפים, הן לא מוצגות נכון בעמוד הראשי, ואפילו עכשיו תוכן העניינים לא כולל את הכותרת של הספרים השונים.

בברכה,
[[משתמש:Drkazmer|Drkazmer]] ([[שיחת משתמש:Drkazmer|שיחה]]) 13:47, 8 ביולי 2026 (IDT)
: יש באג כלשהו שגורם לזה שהכותרות לא יופיעו כמו שצריך. הפתרון שאני מצאתי היה לשים כל פרשה בתוך &quot;קטע&quot; נפרד (יש אפשרות לסמן קטעים במרחב &quot;עמוד&quot; באמצעות סימן # כפול, כך: &quot;## בראשית ##&quot;, &quot;## נח ##&quot; וכו') ולשים את הכותרות שבמרחב &quot;עמוד&quot; מחוץ להן, ולשים כותרות בנפרד באופן ידני בדפי הספר.
: כמו כן אני ממליץ לפצל את &quot;[[כתב סופר על התורה]]&quot; לדפי־משנה, אחד לכל פרשה, כך:&lt;nowiki&gt; &quot;[[/בראשית/]]&quot;, &quot;[[/נח/]]&quot;&lt;/nowiki&gt; וכן הלאה. כל הספר בדף אחד נראה לי יותר מדיי.
: ולגבי {{תב|קיצור}}, אם יש לך מה לשפר לגבי הצורה הוויזואלית שלה, אשמח לשמוע.
: בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:29, 8 ביולי 2026 (IDT)
::עקב הבאג הזה ביצעתי את האלתור הזה כדי להסיר את הכותרת מעמודי הדפים כתגובות, ולהעלות אותה ידנית לעמוד הראשי. לגבי {{תבנית|קיצור}} התכונה המוזרה ביותר נראית לי היא הרוחב הקבוע של תיבת הטקסט. {{תבנית|מונחון}} נראית לי יותר &quot;צנועה&quot;. לגבי הרעיון שלך לחלק את הספר לפרקים, זה בהחלט יהיה רעיון טוב, אבל בשלב זה אני רק מעתיק כמה חלקים שאני מוצא מעניינים. המכשול הכי גדול בשבילי כרגע הוא שאני לא מכיר תוכנת OCR טובה (וחינמית) שמעבדת את כתב רש&quot;י, אולי יש לך רעיון גם לזה. [[משתמש:Drkazmer|Drkazmer]] ([[שיחת משתמש:Drkazmer|שיחה]]) 18:19, 8 ביולי 2026 (IDT)
::: אני משתמש בתוכנת OCR טובה, שמזהה גם כתב רש&quot;י, אבל היא ממש לא חינמית ולא זולה בכלל. קוראים לה ABBYY FINEREADER וטרם מצאתי לה מתחרים ברמה סבירה לכתב רש&quot;י. עלה והצלח ויישר כח, -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:44, 8 ביולי 2026 (IDT)

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 29 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W29&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/29|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* תכונת [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Revise_Tone|הורדת הווליום]] עוזרת לנרשמים החדשים לזהות ביטויים בערכי ויקיפדיה שיכולים להכיל שפה לא אנציקלופדית ומעודדת אותם לבדוק מחדש את ההתבטאויות. התכונה עברה [[w:he:בדיקת A/B|בדיקת A/B]] בוויקיפדיות הערבית, האנגלית, הצרפתית והפורטוגזית, שם התברר כי רמת השלמת המשימות למשתמשים החדשים [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Revise_Tone#Experiment_Results|עלתה ב-38.7%]] בהשוואה למשימת Copyedit הקיימת, וזאת ללא הורדת איכות העריכות. הבדיקה הסתיימה ב-9 ביולי והתכונה זמינה עכשיו לכולם באתרי ויקי הללו, כשניתן לשנות את המאפיינים שלה במערכת הגדרות הקהילה. [[phab:T426364|התכנון]] הוא לפרוס את התכונה לאתרי ויקי נוספים.
* הגדרות הקהילה עבור [[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Mentorship#Automated mentor list cleanup|הסרה אוטומטית של חונכים לא פעילים]] באמצעות קריטריונים ניתנים לשינוי יופעלו ביום חמישי, 16 ביולי, ב[[mw:Special:MyLanguage/Growth/Deployment|כמה אתרי ויקי]], לא כולל בעברית, וזה יאפשר לשמור על רשימת החונכים מעודכנת. החונכים הם תורמים מנוסים הבוחרים לעזור למשתמשים חדשים באמצעות [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Feature summary|המערכת Growth]]. המפעילים יכולים להכין את ההגדרות באמצעות הדף [[w:Special:CommunityConfiguration/Mentorship|מיוחד:CommunityConfiguration/Mentorship]]. ההגדרות יתחילו לפעול ביום חמישי.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:38|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:38}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה בגללה חלק מהמשתמשים ביישומוני ויקיפדיה לאנדרואיד הוצאו מהחשבון מיד לאחר ההתחברות. [https://phabricator.wikimedia.org/T316916]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* עריכת דפים באמצעות סקריפטים וגאדג'טים גרמה להסרת התוויות מדפים ברשימת המעקב. זה תוקן עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T423778]
* כדי לתקן [[phab:T425211|באג]] בספארי שהופיע באתרי ויקי עם פרסואיד פעיל, הוחלט לשנות את פורמט כתובות ה-URL בקישורי ויקי מיחסי למלא, כלומר &lt;code dir=ltr&gt;https://...&lt;/code&gt; במקום &lt;code dir=ltr&gt;//...&lt;/code&gt;. גאדג'טים, סקריפטים אישיים, בוטים ודפי CSS יכולים להזדקק לעדכון במקרה והם משתמשים בכתובות יחסיות בקישורי ויקי בקוד ה-HTML.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T431358]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.11|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* צוות ניסויי פלטפורמה של קרן ויקימדיה פרסם בלוג המסכם את השנה הראשונה של ניסויי המבנה. הוא מדגיש את הניסויים המצליחים, דוגמת בדיקת הדבקה, בדיקת הערות ובדיקת ווליום ששיפרו את תוצאות העריכה, ונפרסו ליותר אתרי ויקי. הוא מתאר גם ניסויים שלא הובילו לשינויים בקוד. ניתן לקרוא [[diffblog:2026/07/07/moving-the-needle-how-we-test-new-ideas-across-wikimedia-projects|פרטים נוספים]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/29|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W29&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:12, 13 ביולי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30804401 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 30 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W30&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/30|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Reader/Reader Experience|צוות חווית הקורא]] הפעילה אפשרות להשארת משוב קהילתי לגבי מיקום כוכב המעקב וכפתורי רשימת המעקב עבור [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/WE3.3.4 Reading lists|תכונת הבטא של רשימות הקריאה]] המאפשרת שמירת ערכים לקריאה עתידית, וזאת במסגרת [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/W102|בקשה בסקר משאלות הקהילה]] להוסיף את הפונקציונליות גם לדפדפנים. העורכים מוזמנים להפעיל את תכונת הבטא כדי לנסות אותה ו[[phab:T426453|לשתף את מחשבותיהם]].
* [[mw:Special:MyLanguage/VisualEditor/Suggestion Mode|מוד ההצעות]] מציג הצעות עריכה בעורך החזותי כדי לשפר את ערכי ויקיפדיה. [[Special:EditChecks|כל ההצעות]] ניתנות ל[[mw:Special:MyLanguage/Help:Suggestion mode#For administrators – local customization|הגדרה בידי הקהילה]]. התכונה [[mw:Special:MyLanguage/Edit check/TextMatch|TextMatch]] מאפשרת למתנדבים ליצור הצעות מקומיות במידת הצורך. היא מחפשת מחרוזות טקסט בערכים, ומעכשיו כוללת תמיכה בביטויים הרגולריים. זה נותן למתנדבים דיוק וגמישות גבוהים יותר לגבי סוגי ההצעות שביכולתם ליצור. ההצעות [[mw:Special:MyLanguage/Edit check/Configuration#:~:text=maximumEditcount|ניתנות למיקוד]] בהתבסס על מספר העריכות של המשתמש ועל אפיונים אחרים של הדף. ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Help:Suggestion mode#Create custom local types of Suggestions|לעבור על דוגמאות מקהילות אחרות]] כדי לקבל השראה, כולל שגיאות כתיב, שגיאות דקדוק, פרסומות חשודות, קלישאות, שימוש שגוי במקפים, מושגי זמן לא מדויקים, שמות מיושנים ועוד. כל [[mw:Special:MyLanguage/Talk:VisualEditor/Suggestion Mode|משוב]] יתקבל בברכה.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, [[phab:T430577|תוקנה הבעיה]] בגללה כלי התרגום של SVG השתמש בגרסה ישנה של הקובץ ובכך דרס תרגומים קיימים בחדשים. בסך הכל תוקנו בידי קרן ויקימדיה ברבעון השני של השנה מאפריל עד יוני כ-337 בעיות שדווחו בידי הקהילה.

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* באתרי ויקי בהם מופעל הפרסואיד הוא מעבד עכשיו עד 1250 תמונות לדף. קטגוריית מעקב חדשה, &quot;media-limit-reached&quot;, תהיה זמינה בקרוב כדי לאתר דפים שעברו את הכמות המותרת, כדי להקל בחיפוש אחר הבעיות. הדף [[phab:T430854|בפבריקטור]] מציג מידע נוסף ומאפשר להשאיר משוב.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.12|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/30|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W30&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 08:47, 21 ביולי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30836091 --&gt;

== הצעה לשילוב המהדורה המנוקדת והמעוצבת במשנה המבוארת ==

שלום וברכה

לכבוד הרב נחום שליט&quot;א

ראיתי שכת&quot;ר עוסק כעת במרץ בהכנת מהדורה מנוקדת, מוגהת ומעוצבת של המשנה, ואולי אף כבר סיים את הפרויקט.

העבודה המרשימה הזו עוררה בי מחשבה,האם יש מקום להחיל את הנוסח והעיצוב הללו גם על פרויקט '''&quot;המשנה המבוארת&quot;''' בויקיטקסט?

להבנתי, שילוב כזה עשוי לשדרג את הפרויקט באופן משמעותי משני היבטים מרכזיים: א. הוספת הניקוד לטקסט המשנה יתרום רבות להבנת הנקרא, ימנע שגיאות קריאה נפוצות וינגיש עוד יותר את המשנה לציבור הרחב; ב. החלוקה והעיצוב שכת&quot;ר מחיל על מבנה המשנה מוצלחים, ברורים ונעימים לעין פי כמה מהעיצוב הקיים כיום במשנה המבוארת, ויש בהם כדי להקל מאוד על הרצף של הלימוד.

מכיוון שאיני בקי בצדדים הטכניים ובמגבלות הפלטפורמה, רציתי לשאול מנסיונך, האם מהלך כזה אפשרי מבחינה טכנית? האם כת&quot;ר רואה היתכנות מעשית ליוזמה כזו, ואולי אף להוביל אותה?

חשבתי שנכון להעלות את הרעיון לתועלת הלומדים והמיזם כולו. 

אשמח מאוד לשמוע את דעתך בנושא.

בברכה ובהערכה רבה

יוסף אומץ [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 22:42, 23 ביולי 2026 (IDT)
: על המשנה המבוארת אחראי הרב ד&quot;ר רונן אחיטוב, [[משתמש:Ahituvrs]]. הוא בחר בעצמו את שיטות הניקוד והעיצוב למהדורה שלו, שיטות המתאימות יותר לסוג הביאור שהוא עורך, ואין אני רשאי להתערב לו בשיקוליו. איש איש ומהדורתו. בברכת נחמת ציון וירושלים, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:05, 23 ביולי 2026 (IDT)
::הסיבה שחשבתי על כך מלכתחילה היא שבחלקים נרחבים במיזם הטקסט כלל אינו מנוקד, ומכאן נולדה המחשבה שתוספת ניקוד תוכל לתרום רבות ללומדים.
::בכל אופן, יישר כוח גדול על מלאכת הקודש.
::שנזכה לנחמת ציון 
::וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 01:48, 24 ביולי 2026 (IDT)
::: הוא משתמש במהדורת ניקוד אחרת ש(לשיטתו) יותר מדוייקת משלי, אבל היא לא קיימת עדיין לכל המסכתות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 06:37, 24 ביולי 2026 (IDT)

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 31 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W31&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/31|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[File:Maki-gift-15.svg|12px|link=|class=skin-invert|Wishlist item]] [[mw:Special:MyLanguage/ContentTranslation|תרגום התוכן]] תומך עכשיו במצב כהה, בהתאם ל[[m:Community Wishlist/W544|בקשה בסקר המשאלות]]. בכך הוא מצטרף לשורה של כלים בעלי נגישות בווקטור החדש ובמינרווה ועוזר בכך לצמצם את העייפות הוויזואלית של המשתמשים המתרגמים. [https://phabricator.wikimedia.org/T367077]
* מצב קוד מקור של כלי שיחה ועורך קוד מקור 2017 כוללים עכשיו השלמה אוטומטית לקישורים (&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;[[&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;), תבניות (&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;), HTML ותגי פרסר (&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;) ומילות קסם (&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;__&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;), ובכך מקלים את הכנסתם תוך כדי עריכה. [https://phabricator.wikimedia.org/T432400]
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth/Mobile page previews|צוות הקוראים Growth]] סיים את הניסוי עם תצוגה מקדימה של קישורים במצב נייד והחליט לא להפעיל אותה. מדובר בחלונית בתחתית המסך המופיעה לאחר לחיצה על קישור כחול, שם מוצגות תמונה ממוזערת, הפסקה הראשונה ואפשרות לפתוח את הערך. הניסוי הראה מדדים שונים נשמרים או מתדרדרים, מה שמצביע על כך שמשתמשים במצב נייד מעדיפים לעבור ישר לערך המקושר במקום קבלת תצוגה מקדימה.
* צוות חווית הקורא קיבל תוצאות מקדימות מעודדות לגבי [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/Reading lists|רשימות הקריאה]], כש-93% מהמשתמשים דיווחו כי הכלי הועיל להם. רשימות הקריאה עוזרות למשתמשים פעילים לשמור ערכים לקריאה עתידית. הצוות מתכנן להמשיך בשיפורים לפני הרחבת הפריסה למשתמשים נוספים.
* יוזמת [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Explore Feed Refresh|עדכון פיד הגילוי]] נבדקה על משתמשים חדשים ומקריים של יישומון ויקיפדיה. הפיד המעודכן עוזר לקוראים לגלות תוכן חדש ורלוונטי. אחרי העלאת השימוש בפיד ב-10.5% החליט צוות היישומונים של הקרן להוסיף את iOS למהלך בהתאם לתוצאות הפעילות באנדרואיד.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בללו שמות בכלי הנחיית כתיבת הערכים בוויקיפדיה הצרפתית בלבל בין אותיות ראשיות לקטנות. מעכשיו הבחירה ביניהן תהיה לפי כללי השפה. [https://phabricator.wikimedia.org/T427201]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* לאחר מספר [[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account Creation Experiments|ניסויים ליצירת החשבונות]] למען שיפור כמות הנרשמים מופיע שדה חדש לשם משתמש ב[[Special:CreateAccount|יצירת החשבון]]. הוא כולל [[:c:File:Create account - July 2026 updates.png|חלונית המציגה את כללי האתר בעניין שמות משתמש]] כדי שהמשתמשים יקבלו מושג טוב יותר איך לעשות זאת תוך כדי התהליך. כחלק מהשינוי הזה הוסרו הודעות המערכת &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;createacct-helpusername&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&lt;/span&gt; ו-&lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;createacct-username-help&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&lt;/span&gt; שהוגדרו בידי חלק מהקהילות. במקום זאת, ניתן לערוך את &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;createacct-username-policy-popover-bullet1&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&lt;/span&gt;, &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;createacct-username-policy-popover-bullet2&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&lt;/span&gt; ו-&lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;createacct-username-policy-popover-bullet3&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&lt;/span&gt; אם הקהילה מעוניינת להשפיע על תוכן הטקסט בחלונית. [https://phabricator.wikimedia.org/T430604]
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|כלי ההדגשה הצבעונית של הקוד CodeMirror]] יציג בהמשך השבוע [[w:he:ערכת נושא|ערכות נושא]] חדשות. הערכות יהיו ניתנות לבחירה בתפריט הנפתח בדו-שיח ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#CodeMirror preferences|הגדרות Code Mirror]]. עבור קוד ויקי הבחירה תהיה בין ברירת מחדל, ערכה ידודותית לעוורי צבעים, שעד כה ניתן היה לבחור אותה בהעדפות ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-editing|מיוחד:העדפות#mw-prefsection-editing]], וללא צביעה. עבור דפי הקוד, בשפות CSS&amp;rlm;, JavaScript&amp;rlm;, JSON&amp;rlm;, Vue ולואה ישנן מספר ערכות לבחירה, והן יהיו זמינות בעתיד גם לקוד ויקי. [https://phabricator.wikimedia.org/T163533]
* מעכשיו אתרי ויקי יכולים להגביל עריכה במרחב השם &quot;משתמש&quot; רק לבעלי הדף וקבוצות משתמשים מוגדרות מראש. ניתן לקבל [[mw:Special:MyLanguage/Manual:$wgRestrictUserPageEditing|פרטים נוספים]] לגבי תהליך ההגדרה.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.14|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/31|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W31&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:50, 27 ביולי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30856308 --&gt;

== הצעת גאדג'ט: עץ מסורת מרחף (ירושלמי מאיר) ==

שלום נחום, כאן מאירושולי (כותב באמצעות חשבון הבוט, כפי שסיכמנו). במסגרת ביאור ירושלמי מאיר בנינו &quot;עץ מסורת&quot; של התנאים והאמוראים — [[ביאור:ירושלמי מאיר/עץ מסורת תורה שבעל פה]] — וכעת ריחוף על שם חכם בדפי הביאור מציג את רבותיו ותלמידיו בחלון צף.

כדי לאפשר שוטטות רציפה בריחוף (עץ מוביל לעץ), וגם כדי להוריד בעתיד את העומס ממכסת התבניות של הדפים (post-expand include size — הדפים הגדולים קרובים כיום לתקרה), הכנתי גאדג'ט קטן. הקוד והוראות ההתקנה מרוכזים בדף [[ביאור:ירושלמי מאיר/גאדגט עץ מרחף]].

אודה אם תוכל, כמפעיל ממשק, להתקינו — אפשר בהחלט להתחיל שלא כברירת מחדל, לניסיון. יתרון ארוך טווח: כשהגאדג'ט פעיל, נוכל להסיר את החלונות הצפים מהוויקיטקסט לגמרי, ומכסת הדפים תרד מ~90% לאזור ה־40%. תודה רבה על כל הליווי! [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 19:08, 29 ביולי 2026 (IDT)
: אני אמנם עורך בכיר בוטויקיטקסט ובירוקרט אך אינני עורך ממשק. נא לבקש את התקנת הגאדג'ט מעורכי הממשק. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:16, 29 ביולי 2026 (IDT)
:: תודה רבה על ההכוונה! העברתי את הבקשה ל[[ויקיטקסט:מזנון|מזנון]] עם תיוג עורכי הממשק. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 22:25, 29 ביולי 2026 (IDT)
::: ביקשתי ממך לעשות עריכות רגילות מהחשבון הרגיל. נא לשמור את חשבון הבוט עבור עריכות אוטונומיות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:30, 29 ביולי 2026 (IDT)
::::נחום אני רוצה להריץ את הבינה כך שימלא את הירושלמי ויקיטקסט דפים וחלקים חסרים על פי הבינה ספריא מאשרים שימוש חפשי [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 16:02, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::: אני לא שליט יחיד. תשאל '''במזנון''' ותמתין '''שבוע''' לתשובות של הקהילה. וכמה פעמים אני צריך להסביר לך שפניות מסוג זה תעשה מהחשבון הרגיל '''ולא''' מחשבון הבוט?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:58, 31 ביולי 2026 (IDT)

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 32 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W32&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/32|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience|צוות חווית הקורא]] פיתח [https://82db7c8d4b.catalyst.wmcloud.org/w/index.php?title=Regent%27s_Park&amp;uselang=de פאטץ' דמו] שמפצל את סרגל התפריטים העליון של הדף לשתי שורות במקרים בהם אין מספיק מקום לרוחב לכל הכפתורים בשורה אחת. זה עוזר לצמצם את הצפיפות בסרגל העליון בווקטור החדש שיכולה לקרות בחלק מהשפות בהתאם לרוחב המסך. [https://phabricator.wikimedia.org/T429518]
* צוות חווית הקורא מתכנן להפעיל בספטמבר את [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/Reading lists|רשימות הקריאה]], שהוצעו ב[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2021/Mobile and apps/Have Apps reading lists available on Destop/Mobile|סקר משאלות הקהילה]] וזמינות עכשיו בבטא, כחלק מובנה של הממשק. לפני כן נדרשת עזרה של מתרגמים מתנדבים לתרגום [https://translatewiki.net/w/i.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=ext-readinglists&amp;filter=&amp;action=translate ההודעות הרלוונטיות] בחלק מהשפות. הכלי תומך ביעדי קריאה ולמידה של ויקיפדיה.
* בשבוע הבא ישתפר תוכן העניינים בדפי הקבצים בוויקישיתוף באמצעות שילובו בתוכן העניינים של הדף. זה יקל על הבנת מבנה הדף, מעבר לחלק הרצוי ושיתוף קישורים לפרקים בדף. [https://phabricator.wikimedia.org/T332644]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:24|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:24}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בגללו חלק מתמונות [[w:he:Tagged Image File Format|TIFF]] לא הוצגו לאחר הלחיצה על התמונה הממוזערת. [https://phabricator.wikimedia.org/T429326]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* בורר המשתנים והפונקציות במסנן ההשחתות עודכן כדי לכלול חיפוש והשלמה אוטומטית. זה יאפשר לעורכי המסננים למצוא את המשתנים והפונקציות הרצויות מהר יותר. [https://phabricator.wikimedia.org/T323698]
* הפורמטים MJPEG ו-VP8 הוסרו מנגן הווידאו. הפורמט MP4 (חלק 2 של MPEG-4) החליף אותם, מה שיאפשר איכות וידאו גבוהה יותר במכשיר iPhone הישנים. העדכון הרטרואקטיבי של כל קבצי הווידאו הקיימים אמור לקחת מספר שבועות. פורמט ברירת המחדל למכשירים החדשים VP9/WebM לא ישתנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T358266]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.15|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/32|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W32&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:47, 3 באוגוסט 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30872536 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 33 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W33&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/33|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[File:Maki-gift-15.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] בוויקישיתוף הופעל [[c:Special:ChartWizard/Data:Example.Pie.chart|אשף הגרפים החדש]], עבור המשתמשים המעוניינים ליצור גרפים ממידע שלהם. האשף הופך את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart|הרחבת הגרפים הנוכחית]] לידידותית יותר למתחילים בכך שמאפשרת ליצור סוגים שונים של גרפים, כמו עמודות או עוגה, בלי צורך בשימוש ב-JSON. המשתמשים עדיין יכולים לעבור ל-JSON אם זה מה שהם מעדיפים. ניתן להשאיר משוב ב[[m:Talk:Community Wishlist/W414|דף השיחה של המשאלה]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:19|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:19}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בגללו ביישומון ויקיפדיה עבור iOS נתקעה תמונת היום במקום להתעדכן מדי יום. [https://phabricator.wikimedia.org/T430692]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* תמונות SVG עבור [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Math|נוסחאות מתמטיות]] ייווצרו בעתיד הקרוב בידי הדפדפן במקום בצד השרת, כמו שזה קורה עכשיו. ייצירת MathML תמשך בצד השרת ותופעל בדפדפן ללא צורך ב-JavaScript. השינוי יגיע לוויקיספר ב-12 באוגוסט, לוויקיטקסט ב-19 באוגיסט ולווקיפדיה בין 20 ל-27 באוגוסט. ניתן לנסות זאת באמצעות הדלקת &quot;עיבוד MathJax בצד הלקוח&quot;  בהעדפות. השינוי הוא חלק מתהליך הפסקת השימוש ב-[[mw:Special:MyLanguage/RESTBase/deprecation|RESTBase]] וב-[[phab:T431372|Mathoid]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T271001]
* &lt;span class=&quot;mw-translate-fuzzy&quot;&gt;דפי הקטגוריות יתחילו בקרוב לתמוך במיון הדפים לפי זמן ההוספה לקטגוריה. זה מקל על מציאת דפים שהופיע לאחרונה או נמצעים בה זמן רב. זה גם יעזור בטיפול בקטגוריות התחזוקה דוגמת מחיקת דוחות ישנים ומשימות אחרות שתלויות בזמן. ניתן להשתמש בפרמטר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;cldsort=timestamp&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; בכתובת URL כדי למיין את הדפים.&lt;/span&gt; [https://phabricator.wikimedia.org/T433768]
* [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Gadgets|הגאדג'טים]] והסקריפטים האישיים באתרי ויקי של ויקימדיה יכולים עכשיו לעשות שימוש בגרסאות [[phab:T395347|ES2018]] ו-[[phab:T419142|ES2019]] של JavaScript. עד כה נתמכה גרסת ES2017. מדיה-ויקי בודקת את תקינות הקוד כדי למנוע שגיאות תחביר ולהבטיח פעילות נכונה ב[[mw:Special:MyLanguage/Compatibility#Browser_support_matrix|כל הדפדפנים הנתמכים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T419142]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.16|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/33|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W33&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:46, 10 באוגוסט 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30901051 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 34 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W34&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/34|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* תכונת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents/Registration/Worklist|רשימת העבודות]] בכלי רישום האירועים זמינה עכשיו בכל אתרי ויקי של ויקימדיה. באמצעותה יכולים מארגני האירועים להוסיף לדף האירוע ערכים בהם הוא יעסוק. היא גם מפעילה את [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents/Registration/Worklist#How Event Pathways uses the worklist|דרכי האירוע]], מה שמעדכן עורכים אחרים של אירוע צפוי או מתקיים לגבי עריכות בערך המקושר לאירוע. מדובר בגרסה חיה מינימלית (MVP), ומשוב יתקבל בברכה. מארגנים מוזמנים לנסות את התכונה. [[m:Special:MyLanguage/Event:Worklist Setup Workshop: Get Your Event Ready|וורקשופ לתרגול התכונה]] יתקיים ב-18 באוגוסט, 16:00 UTC (או 19:00 שעון ישראל) וב-19 באוגוסט, 11:00 UTC (או 14:00 שעון ישראל).

'''עדכונים לעורכים'''
* הדף [[Special:ShortPages|מיוחד:דפים קצרים]] מציג דפים קצרים לפי גודל, אבל במקרים רבים הוא מלא בדפי פירושונים ובהפניות רכות, מה שמקשה על מציאת ערכים קצרים אמיתיים. החל מסוף השבוע הזה תוכלו להוציא דפים מהרשימה באמצעות הוספת מילת קסם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;__EXPECTSHORTPAGE__&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T433203]
* אתר ויקי חדש אחד נוצר: {{int:project-localized-name-group-wikipedia/he}} בשפת [[d:Q3436680|בולה]] ([[w:bol:|&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;w:bol:&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T429921]
* החל מהשבוע של 17 באוגוסט יתפצל התפריט העליון לשתי שורות כשאין מספיק מקום בשורה אחת. [[phab:T429518|העדכון של צוות חווית הקורא]] אמור לצמצם עומס ויזואלי בתפריט העליון בווקטור החדש שהיה עד כה בשפות מסוימות בהתאם לרוחב המסך.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:16|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:16}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, מעכשיו העלאת קבצים גדולים לוויקישיתוף נעשתה יציבה יותר ופחות מועדת לטעויות בעקבות כמה תיקונים הקשורים להודעת שגיאה &quot;לא ניתן להשיג מנעול&quot;. [https://phabricator.wikimedia.org/T386640]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* ב-31 באוגוסט 2026 תסתיים התמיכה הטכנית ב-Debian Bullseye. [[phab:T434103|מספר מיזמי Cloud VPS]] עדיין רצים שם. תומכי המיזמים מתבקשים לעבור ל-Debian Bookworm או ל-Debian Trixie. [[wikitech:Help:Cloud VPS instance operating system migration|מדריך המעבר]] זמין להקלת התהליך, והמשתמשים יכולים גם לשקול מעבר ל-Toolforge. אלו הצריכים עזרה או לא מסוגלים לסיים עד 31 בחודש מוזמנים לפנות למפעילי Cloud VPS בהקדם האפשרי. ניתן לקבל [[listarchive:list/cloud-announce@lists.wikimedia.org/thread/RVIPQSYLKMSL5M46JP6NEJVGVE6I2RXQ/|פרטים נוספים]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.16|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/34|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W34&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:04, 18 באוגוסט 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30922806 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 35 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W35&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/35|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* הדף [[Special:CreateAccount|מיוחד:הרשמה לחשבון]] נעשה פשוט יותר כחלק מתהליך העבודה להפיכת חווית יצירת החשבונות לעכשווית יותר. הפנל המראה סטטסטיקות של המיזם הוסר בשני המצבים, מחשב ונייד. ניסויים רבים ליצירת החשבונות הראו כי טופס פשוט יותר עוזר למשתמשים חדשים להשלים את ההרשמה. [https://phabricator.wikimedia.org/T433783]
* כדי לשפר את ביצועי הדף התמונות נטענות עכשיו רק כשהן מוצגות. זה אומר שתמונות בחלק התחתון של הערך לא יטענו כלל אם המשתמש לא הגיע עד לשם. זה יכול להשפיע על מדדים שונים הקשורים לתמונות. [https://phabricator.wikimedia.org/T148047]

* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:42|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:42}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בגללו תמונות ממוזערות באתר Abstract Wikipedia לא הופיעו לאחר שהקובץ הרלוונטי שינה את שמו בוויקישיתוף. התמונות הממוזערות יתעדכנו עכשיו במעבר הקובץ לשם חדש. [https://phabricator.wikimedia.org/T433448]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* כרטיס מידע על משתמש הוא תכונה העוזרת למנטרים לקבל מידע לגבי חשבונות המשתמשים. עד כה הוא הופיע במקומות שנקבעו מראש, דוגמת היסטוריית הערך, יומנים ושינויים אחרונים. מעכשיו ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CheckUser#User_Info_card_in_page_content|להוסיף אותו לדף]] באמצעות פונקציית הפרסר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{#uic:}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. זה יכול להיות שימושי במיוחד בתבניות דוגמת [[:en:Template:Userlinks|&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{Userlinks}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;]] או גרסאות שלהן, כי זה יקל על קבלת ההקשר על משתמשים בדפים שונים. הכרטיס יוצג רק למשתמשים שהפעילו אותו ב[[Special:Preferences#mw-input-wpcheckuser-userinfocard-enable|העדפות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T424466]
* עקב סיכוני הבטחה ופרטיות נחסמה הגישה לכתובות URL &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;Special:MyPage&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; כשנעשה שימוש ב-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;action=raw&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. מי שהושפע מכך מוזמן לשקול גישה חלופית. הכתובות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;Special:MyPage&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; עדיין זמינים ללא שימוש ב-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;action=raw&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. הכתובות לדפי משתמש שונים, כמו &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;User:Myusername&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, עדיין זמינים עם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;action=raw&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T120386]
* עקב עדכון תוכנה השתפר הטיפול בתמונות ממוזערות. זה כולל שדרוג &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;librsvg&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; לגרסה 2.60 ושדרוג &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;ImageMagick&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; לגרסה 7, כמו גם פתרון מספר באגים שונים דוגמת שגיאות ברנדרינג. [https://phabricator.wikimedia.org/T419815#12222841]

* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.17|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/35|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W35&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:46, 24 באוגוסט 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30961208 --&gt;

== רש&quot;י מנוקד על ספר שופטים ==

יישר כוחך! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:47, 30 באוגוסט 2026 (IDT)

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 36 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W36&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/36|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* המבנה החדש של סקר משאלות הקהילה פתוח להשארת המשוב. ניתן לקרוא את [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Community Wishlist 2027|תיאור הרעיונות החדשים]] במטא. התהליך החדש אמור לשפר את הדרכים בהם המשאלות מתקבלות, מדורגות בהצבעה ומתועדפות בצורה שקופה ומאוזנת בין סוגי ולשונות המיזמים. הדיון פתוח למשך שבועיים.

'''עדכונים לעורכים'''
* בגרסה האחרונה של יישומון ויקיפדיה לאנדרואיד שודרגה תכונת השמורים, מה שמקרב את חווית השמירה ל-iOS ולדפדפנים. העדכון מעצב מחדש את לשונית השמורים באמצעות תצוגת &quot;כל הערכים&quot;, מסיר את רשימת הקריאה ברירת המחדל &quot;שמורים&quot;, משנה את שם רשימות הקריאה לאוספים ומחדש את חווית שמירת הערכים. [https://phabricator.wikimedia.org/T420788]
* תכונת [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/Reading lists|רשימות הקריאה]] הופעלה לכל המשתמשים המחוברים בוויקיפדיות בבנגלית, ויאטנאמית, סינית וצ'כית ב-25 באוגוסט, לאחר הרצת בטא בת כמה חודשים. רשימות הקריאה יהיו זמינות לכל המשתמשים המחוברים בוויקיפדיות באינדונזית, ערבית וצרפתית ב-1 בספטמבר, לאחר מכן בוויקיאנגלית ב-14 בספטמבר, ובשאר ויקיפדיות, כולל בעברית, ב-28 בספטמבר.
* בסוף החודש יראו חלק מהקוראים מחוץ לחשבון בוויקיפדיות באנגלית, בנגאלית, פולנית, פרסית וצ'כית המשתמשים בעיצוב מינרווה בניידים את [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader_Growth/Minimal_Minerva|סרגל הניווט המעודכן]] ב[[w:he:בדיקת A/B|בדיקת A/B]]. הבדיקה תשווה את הסרגל הנוכחי עם הגרסה החדשה שעוצבה להקל מציאה מהירה של מידע. המטרה היא להחליט האם השינויים אכן מעודדים חזרה שכיחה יותר של קוראים. הניסוי לא ישנה את החוויה של משתמשים מחוברים ושל עורכים.
* עורכים המטפלים בהפניות ובתבניות ובקטגוריות בדפי ההפניות יכולים עכשיו לשפר את עבודתם באמצעות חיפוש של הפניות. עד כה לא ניתן היה לחפש אותן. שתי מילות חיפוש נוספו, &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;onlyredirects:&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;withredirects:&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, והן מאפשרות חיפוש ישיר של הפניות. ניתן להשתמש בהן גם יחד עם מילות חיפוש אחרות, דוגמת &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;incategory:&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;intitle:&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; או &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;insource:&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T204089]
* כלים לחיפוש ISBN היוצרים ציטוטים לא פעלו בזמן האחרון עקב בעיות בשירות החיצוני. המפתחים עובדים על פתרונות. [https://phabricator.wikimedia.org/T435179]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:30|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:30}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בגללו חיפוש דפים בקטגוריה באמצעות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;deepcat&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; לא החזיר תשובות או החזיר תשובות לא נכונות. [https://phabricator.wikimedia.org/T414859]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* הדומיין של כתובות URL עבור תמונות ממוזערות השתנה מ-upload.wikimedia.org ל-thumb.wikimedia.org. הכתובת החדשה תמשיך לפעול בעתיד הנראה לעין, אבל מדיה-ויקי תפרסם את הכתובת החדשה. כתובות של סוגי מדיה אחרים, דוגמת קבצי מקור, סרטוני וידאו ו-transcoding, יישארו ב-upload.wikimedia.org.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T427465]
* השרות [https://www.mediawiki.org/w/index.php?api=wmf-math%2Fv1&amp;title=Special%3ARestSandbox Math API] של ויקימדיה הוכרז כמיושן. נקודות הקצה ייסגרו לגמרי עד סוף ספטמבר השנה. המפתחים המשתמשים בהן מתבקשים לעבור לפתרונות חלופיים, כמו [https://developer.mozilla.org/en-US/docs/Web/MathML MathML] או [https://www.mathjax.org/ MathJax]. אתרי ויקי מחוץ לקרן המשתמשים בהרחבת Math להצגת נוסחאות חייבים לשדרג לגרסה 1.43 לכל הפחות, וזאת כדי למנוע בעיות בשימוש בשרות.

* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.18|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* ניתן לקרוא על [[mw:Special:MyLanguage/Edit_check/TextMatch|TextMatch]] בבלוג Diff בשם [[diffblog:2026/08/28/custom-edit-suggestions-for-every-wiki-how-communities-are-shaping-suggestion-mode-with-textmatch/|הצעות עריכה לכל ויקי: איך קהילות מעצבות את כלי ההצעות באמצעות TextMatch]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/36|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W36&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:54, 31 באוגוסט 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30990659 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 37 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W37&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/37|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* תכונת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add_a_link|הוספת קישור]] שודרגה עבור משתמשי ויקיאנגלית באמצעות זיהוי משופר של קישורים עם הבדל בין אות גדולה לקטנה. זה יעזור לצמצם הצעות מיותרות שנגרמו מההבדל הזה בין האותיות בשמות הערכים, כולל ערכים על מוצרים תרבותיים. השלב השני של השדרוג נמצא בתכנון, והוא כולל הכנת התכונה להכנסה לשימוש בשפות אחרות. [https://phabricator.wikimedia.org/T435526#12240876] [https://phabricator.wikimedia.org/T434259]
* תכונת [[mw:Special:MyLanguage/Article_guidance|הנחיית הערכים]] תופעל כברירת מחדל לעורכים המתחילים באנגלית פשוטה ובטורקית החל מ-10 בספטמבר 2026, בעקבות [[mw:Special:MyLanguage/Article_guidance/Updates#Summary_of_experiment_result|ניסוי]] שבוצע. עורכים שעשו בין 0 ל-99 עריכות יראו את התכונה אוטומטית כשילחצו על קישור אדום או ישתמשו בכפתור &quot;[[tr:Vikipedi:Madde_sihirbazı|Madde oluşturto]]&quot; (ליצור ערך) בוויקיפדיה הטורקית. השינוי נועד לעזור לעורכים המתחילים ליצור ערכים איכותיים יותר בהתאם למקובל בוויקיפדיה. [[phab:maniphest/query/z3tcTjmLMxk5/#R|שיפורים נוספים]] יגיעו בהתבסס על תוצאות הניסוי ומשוב הקהילה.
* הכלי [https://pageviews.wmcloud.org ניתוח צפיות בדפים] המאפשר להשוות צפיות בין דפים מרובים חוגג עשור השנה, ובתוך כך התווספו מספר תכונות חדשות. זה כולל [[toolforge:wikinav|WikiNav]] המספק תובנות לגבי איך קוראי ויקיפדיה קוראים את התוכן, סטטיסטיקות עריכה ב[https://pageviews.wmcloud.org/siteviews?range=latest-30&amp;sites=en.wikipedia.org ניתוח צפיות באתר], יכולת [https://pageviews.wmcloud.org/massviews?source=wikiproject&amp;project=en.wikipedia.org לחפש ערכים השייכים למיזם ויקי], ותמיכה במצב כהה. [https://phabricator.wikimedia.org/T378549]
* סרגל הניוויט ב[[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader_Growth/Minimal_Minerva|מינרווה מפושטת ויזואלית]] נבדק עבור משתמשים לא מחוברים בדפדנים ניידים בוויקיפדיות באנגלית, בנגאלית, צ'כית, פולנית ופרסית. הניסוי נועד לגלות האם פישוט הניווט משפרת את השארות הקוראים. הניסוי יימשך מ-31 באוגוסט ועד ל-28 בספטמבר, ולא נדרשת שום פעולה מהמשתמשים.
* [[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes|צוות המשאלות הטכניות בוויקימדיה הגרמנית]] עובד על שיפור [[en:Wikipedia:VisualEditor/Named references|שמות ההערות האוטומטיים בעורך החזותי]]. החל מהשבוע יוכלו העורכים לשים לב לשינוי מזערי. בהוספה אוטומטית של שמות הערות השוליים המספור יתחיל מ-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;:1&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; במקום מ-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;:0&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. ניתן לקבל פרטים נוספים ב[[m:WMDE Technical Wishes/References/VisualEditor automatic reference names|דף המיזם]]. [https://gerrit.wikimedia.org/r/c/VisualEditor/VisualEditor/+/1332704]
*  כל אתרי ויקי [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|יעברו למצב לקריאה בלבד למשך כמה דקות]] ב-23 בספטמבר. זה מתוכנן לקרות בשעה 14:00 UTC, או 17:00 שעון ישראל. מידע נוסף יפורסם בידיעות הטכנולוגיה ובאתרי ויקי שונים בשבועות הקרובים. [https://phabricator.wikimedia.org/T433363]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:25|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:25}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בגללו הציג [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid|הפרסואיד]] בצורה לא נכונה תגי nowiki מקוננים, ובכך גרם לאיבוד התוכן והצגת טקסט לא רצוי. [https://phabricator.wikimedia.org/T435116]
'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* עורכי ממשק יכולים לקבוע הגדרות לגאדג'טים בדף [[MediaWiki:Gadgets-definition|מדיה ויקי:Gadgets-definition]]. הדרך לעשות זאת עודכנה. אין יותר צורך בהוספת &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;ResourceLoader&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, מכיוון שכל הגאדג'טים משתמשים ב-ResouceLoader אוטומטית. [https://phabricator.wikimedia.org/T298199]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.19|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/37|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W37&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:45, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=31008437 --&gt;

== [[חנוך ב]] ==

שלום. ראיתי את [[D:Talk:Q516792|הערתך בוויקינתונים]], שכוונה כלפיי. אני מסכים אתך שלפי המקובל בוויקנתונים ישנו פריט על היצירה עצמה ופריטים נפרדים למהדורות ותרגומים, אך במקביל אפשר ונכון ליצור גם כאן דף־אם על היצירה עצמה ודף ייעודי לתרגומו של כהנא. הדף שייקרא &quot;[[חנוך ב]]&quot; יישאר במקומו בוויקינתונים. [[משתמש:איש הישראלי|איש הישראלי]] ([[שיחת משתמש:איש הישראלי|שיחה]]) 01:05, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
: אנחנו מאגר טקסטים ואין לנו כאן דפים על היצירות המקוריות. מה שיש לנו כאן זה טקסטים בעברית. דף־האם על היצירה המקורית מצוי בוויקיפדיה ולא כאן.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 01:24, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::לדעתי, הפריט בוויקינתונים הוא לא על טקסט־המקור (היווני־האבוד) דווקא, אלא על היצירה עצמה על כל מרכיביה. כמובן שהדף כאן יתמקד ב'''תרגומים עבריים''', ויהווה דף שער למהדורת כהנא (ובבוא העת – אולי גם להרטום, או למהדורה משלנו). מבנה של דף כזה שונה לחלוטין מערך אנציקלופדי. ראה למשל את דף השער ל[[מקבים א]]. [[משתמש:איש הישראלי|איש הישראלי]] ([[שיחת משתמש:איש הישראלי|שיחה]]) 02:33, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::: המממ. יש מן הצדק בדבריך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:48, 9 בספטמבר 2026 (IDT)

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 38 ==
&lt;section begin=&quot;technews-2026-W38&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/38|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* צוות הקהלים העתידיים החל ב[[en:Special:MyLanguage/Wikipedia:Village pump (proposals)#New proposed experiment to let readers know about “Google preferred sources”|דיון בוויקיאנגלית]] לגבי ניסוי חדש שהוצע בו תוצג הודעה זמנית לגבי [https://blog.google/products-and-platforms/products/search/original-high-quality-content-search/ מקורות מועדפים בגוגל] עבור קוראי ויקיפדיה שמגיעים מגוגל. הניסוי נועד לבדוק האם ההודעה הזאת תגרום לקוראים לחזור יותר לוויקיפדיה. מקורות מועדפים מאפשרים למשתמשים בהם לבחור על אילו מקורות הם סומכים יותר כדי שגוגל יוכל להבליט אותם בחיפוש גוגל ובבינה מלאכותית. הצוות מעוניין לבדוק את הנושא בשפות אחרות בהן גוגל תומך, והוא יקבל בברכה עזרה בפתיחת דיונים באתרי ויקי אחרים. המעניינים מוזמנים לפנות לצוות ב[[m:Special:MyLanguage/Future Audiences/Preferred sources|דף השיחה]].

'''עדכונים לעורכים'''
* פלטפורמת הדיונים דיסקורד מפרסמת מסגרת תוכנה חדשה המאפשרת לאתרים לעצב בעצמם את מראה התצוגה המקדימה שלהם בזמן פרסום קישורים אליהם בצ'אטים. צוות הקהלים העתידיים מתכנן להשתמש במסגרת החדשה כדי לשפר את התצוגה המקדימה של דפי ויקיפדיה בדיסקורד, כולל שיפורים בתיאור וקרדיטים לתורמים. תצוגת הקישור והמבנה שלה לא ישתנו בקרוב כי הצוות יתחיל קודם לאסוף מידע בסיסי לגבי ההשפעה של השינוי הצפוי. אבל אם חברי הקהילה הפעילים גם בדיסקורד ייתקלו בבעיות, הם מוזמנים ל[[phab:tag/future-audiences/|פבריקטור]] ול[[m:Special:MyLanguage/Future Audiences|מטא]].
* &lt;span class=&quot;mw-translate-fuzzy&quot;&gt;צוות קוראים Growth מתכנן ניסוי הנועד לבדוק האם [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader_Growth/Compact Lead|צמצום המבוא של הערך בניידים]] עם כפתור &quot;לקרוא עוד&quot; ישפר את השארות הקוראים. הניסוי יתחיל ב-17 בספטמבר בוויקיפדיות באיטלקית, אינדונזית, ויאטנאמית, יפנית, סינית ,ספרדית, ערבית, פורטוגזית וצרפתית, ויתקיים למשך ארבע שבועות.&lt;/span&gt;
* כל אתרי ויקי [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|יעברו למצב לקריאה בלבד למשך כמה דקות]] ב-23 בספטמבר. זה מתוכנן לקרות בשעה 14:00 UTC, או 17:00 שעון ישראל. מידע נוסף יפורסם בידיעות הטכנולוגיה ובאתרי ויקי שונים בשבועות הקרובים. [https://phabricator.wikimedia.org/T433363]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:28|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:28}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בגללו החזיר האתר [https://wikistats.wmcloud.org/ Wikistats] שגיאת HTTP 500 במקום תשובה רלוונטית. [https://phabricator.wikimedia.org/T435959]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* על המפתחים התומכים בכלים המבצעים שאילתות לטבלאות הקישורים בוויקישיתוף לעדכן את הקוד כדי לקשר אותו לקלאסטר המידע החדש x4. טבלאות הקישורים הועברו מקלאסטר s4 ל-x4 ולא יעודכנו יותר ב-s4. טבלאות page ו-redirect יישרו זמינים בשני הקלאסטרים. לאחר מכן תיווצר רפליקת ויקי עבור הקלאסטר x4. השינוי נעשה מכיוון שהקלאסטר s4 נהיה גדול מדי מכדי שיוכל לפעול ביעלות. ניתן לקבל [[wikitech:Special:MyLanguage/News/2026 Commons links tables database split|פרטים נוספים]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.20|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/38|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W38&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 18:31, 14 בספטמבר 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=31039826 --&gt;

== אינני מוצא איפה דברנו על הרשאת מפעיל מערכת עבור משתמש מויוהו. נראה שהגיע זמן לסיים את ההצבעה. ==
לא? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:22, 23 בספטמבר 2026 (IDT)
: תודה על התזכורת. ההצבעה הסתיימה. ההרשאה ניתנה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 01:36, 24 בספטמבר 2026 (IDT)

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 39 ==
&lt;section begin=&quot;technews-2026-W39&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/39|תרגומים לשפות נוספות]].

'''במוקד השבוע'''
* [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|כל אתרי הוויקי יעברו למצב קריאה בלבד]] למשך כמה דקות ביום רביעי, 23 בספטמבר 2026, בשעה [https://zonestamp.toolforge.org/1790172000 14:00 UTC] (17:00 לפי שעון ישראל). זוהי בדיקת גיבוי הכרוכה במעבר בין מרכזי נתונים, [[wikitech:Special:MyLanguage/Deployments/Yearly calendar|הנערכת פעמיים בשנה]]. במהלך המעבר תנותב כל התעבורה לאתרי ויקימדיה ממרכז הנתונים הראשי למרכז הגיבוי, כדי לבדוק את זמינות השירות ולמנוע שיבושים גם במצבי חירום. [https://phabricator.wikimedia.org/T433363]

'''עדכונים לעורכים'''
* צוות Growth בדק הודעה חדשה המוצגת לאחר עריכה, שנועדה [[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account Creation Experiments#4. Encourage Temporary Accounts to Register|לעודד בעלי חשבונות זמניים להירשם לחשבון קבוע]]. ההודעה החדשה החליפה כמה תיבות דו־שיח והודעת קבלת פנים שהוצגה במקביל, בהודעה אחת המדגישה את היתרונות של יצירת חשבון. בניסוי עלה שיעור יצירת החשבונות הקבועים מ־1.94% ל־3.66%, עלייה יחסית של 87%. השינוי יופץ כעת לכל אתרי הוויקי. [https://phabricator.wikimedia.org/T433551]
* לעורכי ויקיפדיה המשתמשים ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|תכונת הבטא ״מצב ההצעות״]] נוספה בהעדפות [[Special:Preferences#mw-input-wpvisualeditor-editcheck-experimental|אפשרות חדשה שאפשר להפעיל לפי בחירה]], להצגת בדיקות והצעות עריכה ניסיוניות. סוגי הבדיקות וההצעות האלה מופיעים בדף [[Special:EditChecks#experimental-checks|מיוחד:EditChecks]], ונועדו לבדיקות מוקדמות בידי מפתחים ולאיסוף משוב ממשתמשים מנוסים. מפעילי מערכת יכולים לשנות כרגיל את [[mw:Special:MyLanguage/Edit check/Configuration|ההגדרות]] של כל הצעה. הם יכולים גם [[mw:Special:MyLanguage/Help:Suggestion mode#Experimental Suggestions|להשתמש בתכונה הזאת]] כדי לסייע בבדיקת רעיונות של הקהילה לבדיקות ולהצעות שיפותחו מקומית. בהמשך השבוע יינתן לסוגים הניסיוניים עיצוב חזותי מובחן יותר. [[mw:Talk:VisualEditor/Suggestion Mode|משוב יתקבל בברכה]].
* [[m:CEE Technical Village Pump|המזנון הטכני של CEE]] הושק כמרחב לדיונים טכניים ולשיתוף פעולה בין קהילות ויקימדיה במרכז ובמזרח אירופה.
* כלי חדש בשם [[mw:Special:MyLanguage/Language Onboarding and Development/Starter kit|Starter Kit]] (ערכה למתחילים) זמין כעת לקהילות של מהדורות ויקיפדיה חדשות וקטנות בשפות שונות. הוא מרכז משימות מונחות, כלים ומשאבים כדי לסייע לקהילות בתחילת דרכן, לעקוב אחר התקדמותן ולשתף פעולה עם קהילת ויקימדיה הרחבה. הכלי מאוחסן ב־Wikimedia Toolforge ומיועד לוויקיפדיות שבהן פחות מ־50,000 ערכים. מידע נוסף על אופן פעולתו ועל השימוש שעושות בו קהילות מופיע ב[[diffblog:2026/09/18/introducing-starter-kit-for-new-and-small-language-wikipedias/|רשומה הזאת בבלוג Diff]].
* צוות הגדלת קהל הקוראים (Reader Growth) עורך בדיקה חוזרת של [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth/Image Browsing|הניסוי בקרוסלת התמונות]]. הבדיקה תכלול שלוש גרסאות חדשות של העיצוב, שעודכנו לפי משוב הקהילה. הצוות יבחן את התוצאות ויחליט יחד עם הקהילות אם להמשיך לקדם את התכונה. הניסוי יתחיל בשבוע של 28 בספטמבר וייערך בוויקיפדיות בערבית, בנגלית, סינית, צ׳כית, אנגלית, פרסית, צרפתית, גרמנית, אינדונזית, יפנית, פולנית, פורטוגזית, ספרדית, שוודית ווייטנאמית.
* לאחר ההשקה המוצלחת בוויקיפדיות בערבית, בנגלית, סינית, צ׳כית, אנגלית, צרפתית, אינדונזית ווייטנאמית, [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/Reading lists|תכונת רשימות הקריאה]] של צוות חוויית הקורא תהיה זמינה החל מ־28 בספטמבר לכל המשתמשים המחוברים לחשבון בכל מהדורות ויקיפדיה.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:28|המשימה שדווחה|כל {{formatnum:28}} המשימות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|{{PLURAL:28|טופלה|טופלו}} בשבוע שעבר]]. לדוגמה, תוקנה תקלה שגרמה לסקריפט מצב החונכים לעדכן שוב ושוב את מצבם של חונכים גם כשלא חל בו שינוי, ובכך ליצור רשומות מיותרות בדף השינויים האחרונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T436659]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* שאילתת הרשימה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;abusefilters&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ב־API, המשמשת לקבלת פרטים על מסנני השחתות פעילים או קודמים שהוגדרו באתר ויקי, עודכנה לתמוך בפרמטר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;formatversion=2&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. בעקבות זאת חלו בתשובת ה־API שינויים שאינם תואמים לאחור. כל מי שמתחזקים סקריפטים אישיים או קוד אחר צריכים לבדוק אם הקוד משתמש בשאילתת הרשימה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;abusefilters&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ב־API, ולהתאים אותו לשינויים שאינם תואמים לאחור. [https://phabricator.wikimedia.org/T435828]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד בהמשך השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.21|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי ידיעות הטכנולוגיה]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/39|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W39&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 14:56, 27 בספטמבר 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=31085309 --&gt;</text>
      <sha1>4vauvnl9izvj03ja3xuxepifd8hemu1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק שיווי זכויות האשה</title>
    <ns>116</ns>
    <id>5527</id>
    <revision>
      <id>3084918</id>
      <parentid>2935181</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T05:46:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3084918</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19938" sha1="8g60w4qcjx23rag13lphd9033qf9drp" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק שיווי זכויות האשה, תשי&quot;א-1951

&lt;מאגר 2001216 תיקון 2020722 תקן 148764 קוד a163Y00000DuDBtQAN&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשי&quot;א, 248|חוק שיווי זכויות האישה|1:209710)); ((תשכ&quot;ה, 82|חוק הירושה|5:208455)); ((תש&quot;ס, 167|תיקון מס' 2|15:300201)); ((תשס&quot;ה, 528|תיקון מס' 3|16:299910)), ((717|תיקון מס' 4|16:299692)), ((913|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|16:299984)); ((תשס&quot;ח, 35|חוק השלכות מגדריות בחקיקה (תיקוני חקיקה)|17:300128)), ((532|תיקון מס' 2 לפקודת הסטטיסטיקה|17:300802)), ((645|תיקון מס' 8|17:300143)); ((תשע&quot;א, 802|חוק להרחבת הייצוג ההולם לנשים (תיקוני חקיקה)|18:301261)); ((תשע&quot;ד, 339|תיקון מס' 3 לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד|19:301639)); ((תשע&quot;ח, 827|תיקון מס' 11|20:504192)); ((תשפ&quot;ד, 1036|תיקון מס' 8 והוראת שעה לחוק קידום התחרות בענף המזון|25:4642909)).

@ 1. מטרת החוק (תיקון: תש&quot;ס)
: חוק זה מטרתו לקבוע עקרונות להבטחת שוויון מלא בין האישה לבין האיש, ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.

@ 1א. שויון לפני החוק (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) דין אחד יהיה לאישה ולאיש לכל פעולה משפטית; וכל הוראת חוק המפלה לרעה את האישה, באשר היא אישה, לכל פעולה משפטית - אין נוהגים לפיה.
: (ב) לענין סעיף קטן (א), אין נפקא מינה אם ביסוד פעולה שתוצאתה היא הפליה הייתה כוונה להפלות, או לא.

@ 1ב. אבחנה מותרת והעדפה מתקנת (תיקון: תש&quot;ס)
: אין רואים כפגיעה בשוויון או כהפליה אסורה כל אחד מאלה:
: (1) אבחנה בין אישה לבין איש, במידה שהיא מתחייבת מהשונות הענינית שביניהם, או מאופיו או ממהותו של הענין;
: (2) הוראה או פעולה, שנועדה לתקן הפליה קודמת או קיימת של נשים, או הוראה או פעולה, שנועדה לקדם את שוויונן.

@ 1ג. שמירת זכויות (תיקון: תש&quot;ס)
: הוראות חוק זה באות להוסיף על זכויות האישה לפי כל דין, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או חוזה אחר, ולא לגרוע מהן.

@ 2. קנינה של אישה נשואה
: לאישה נשואה תהיה כשרות מלאה לקנין ולעשיה בקנינים כאילו הייתה פנויה; ואין קניניה שרכשה לפני הנישואין נפגעים על ידי קשר הנישואין.

@ 3. אפוטרופסות שווה
: (א) האם והאב כאחד הם האפוטרופסים הטבעיים על ילדיהם; מת אחד ההורים, הנשאר בחיים הוא האפוטרופוס הטבעי.
: (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לפגוע בכוחו של בית משפט או בית דין מוסמך לנהוג בעניני אפוטרופסות על ילדים, הן על גופם והן על רכושם, בהתחשב עם טובת הילדים בלבד.

@ 3א. רישום שמות שני ההורים (תיקון: תשס&quot;ח)
: הדורש מאדם לציין בטופס או במסמך אחר, את שם הורהו, ידרוש בו כי יצוינו שמותיהם של שני ההורים, ככל שאלה ידועים לאותו אדם.

@ 4. (תיקון: תשכ&quot;ה) : (((בוטל).))

@ 5. נישואין וגירושין
: אין חוק זה בא לפגוע בדיני איסור והיתר לנישואין ולגירושין.

@ 6. שוויון בזכויות חברתיות (תיקון: תש&quot;ס)
: לכל אישה ואיש זכות שווה לקיום בכבוד אנושי, ובכלל זה לשוויון בתחומי העבודה, החינוך, ההשכלה, הבריאות, הדיור, איכות הסביבה והרווחה החברתית.

@ 6א. זכות האישה על גופה (תיקון: תש&quot;ס)
: לכל אישה זכות מלאה על גופה; אין בהוראת סעיף זה כדי להתיר איסורים שנקבעו בדין.

@ 6ב. הגנה מפני אלימות (תיקון: תש&quot;ס)
: לכל אישה זכות להגנה מפני אלימות, הטרדה מינית, ניצול מיני וסחר בגופה.

@ 6ג. ייצוג הולם (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ה, תשס&quot;ה-2)
: (א) בגוף ציבורי ובועדות המכרזים והמינויים של גוף ציבורי, יינתן ביטוי הולם בנסיבות הענין, לייצוגן של נשים בסוגי המשרות ובדירוגים השונים בקרב העובדים, ההנהלה, הדירקטוריון והמועצה, ובלבד שאם לצורך ביצוע הוראה זו נדרשת העדפת אישה, תינתן העדפה כאמור אם המועמדים בני שני המינים הם בעלי כישורים דומים.
: (א1) (((בוטל).))
: (ב) נקבע בחוק כי ימונו להנהלה, לדירקטוריון או למועצה של גוף ציבורי נציגים או חברים כלהלן, לא יחולו עליהם הוראות סעיף זה:
:: (1) נציגים של גופים או של ארגונים המנויים באותו חוק, אלא אם כן לגוף או לארגון יותר מנציג אחד;
:: (2) חברים המכהנים בגוף בתוקף היותם נבחרי ציבור.
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;גוף ציבורי&quot; - כל אחד מאלה,
::: (1) משרד ממשלתי, לרבות יחידותיו ויחידות הסמך שלו;
::: (2) רשות מקומית;
::: (3) חברה עירונית, כהגדרתה [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
::: (4) תאגיד או גוף ציבורי אחר שהוקם בחוק;
::: (5) חברה ממשלתית כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]], אלא אם כן קבע שר המשפטים, באישור הועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת, (בחוק זה - הוועדה לקידום מעמד האישה) לענין העובדים, כי חובת הייצוג כאמור בסעיף קטן (א) לא תחול;
::- &quot;הנהלה&quot;, &quot;דירקטוריון&quot; ו&quot;מועצה&quot; - לרבות כל גוף הממלא תפקיד כאמור או תפקיד הדומה לו אף אם כינויו שונה.

@ 6ג1. ייצוג הולם בוועדת בדיקה ממשלתית, בוועדת חקירה, בוועדה ציבורית ובצוות לעיצוב מדיניות לאומית (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ח, תשע&quot;א)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיף 6ג2]] -
::- &quot;חוק הרשות לקידום מעמד האישה&quot; - [[חוק הרשות לקידום מעמד האישה, התשנ&quot;ח-1998]];
::- &quot;הרשות&quot; - הרשות לקידום מעמד האישה כמשמעותה [[בחוק הרשות לקידום מעמד האישה]];
::- &quot;ועדת בדיקה ממשלתית&quot; - ועדת בדיקה ממשלתית לפי [[חוק הממשלה, התשס&quot;א-2001]];
::- &quot;ועדת חקירה&quot; - ועדת חקירה לפי [[חוק ועדות חקירה, התשכ&quot;ט-1968]];
::- &quot;ועדה ציבורית&quot; - ועדה שבחבריה נציג ציבור;
::- &quot;צוות&quot; - ועדה או גוף אחר שהוקם לשם עיצוב מדיניות לאומית בכל נושא לרבות בנושאי חוץ או ביטחון, או לשם מניעה, ניהול או פתרון של סכסוך מדיני או בין-לאומי, לרבות ניהול משא ומתן, ובכלל זה לקראת חתימה על הסכם ביניים או על חוזה שלום.
: (ב) בוועדת בדיקה ממשלתית, בוועדה ציבורית ובצוות שמינו הממשלה, ראש הממשלה, שר, סגן שר או מנהל כללי של משרד ממשלתי (בסעיף זה - גוף ממנה), יינתן ביטוי הולם, בנסיבות הענין, לייצוגן של נשים ממגוון קבוצות האוכלוסיה.
: (ב1)(1) במטרה לקדם את מימוש חובת הייצוג ההולם של נשים בוועדות כאמור בסעיף זה, תקים הרשות מאגר שיכלול פרטים של נשים שנתנו את הסכמתן לכך כאמור בפסקה (4) ואשר מתאימות על פי כישוריהן, לדעת מנהלת הרשות או מי שהסמיכה לכך, להיות מועמדות להתמנות לאותן ועדות (בסעיף זה - המאגר); הרשות תפרסם הודעה בדבר הקמת המאגר והתנאים להיכלל בו.
:: (2) במאגר ייכללו פרטים על פי סיווגים אלה: שם, תחומי מומחיות, השכלה, הכשרה, ניסיון.
:: (3) אישה הרואה את עצמה מתאימה להיכלל במאגר, רשאית להגיש בקשה שבה יפורטו השכלתה, הכשרתה וניסיונה; הרשות רשאית לפנות ביוזמתה לנשים בבקשה להכלילן במאגר.
:: (4)(א) לא תיכלל אישה במאגר אלא אם כן נתנה את הסכמתה לכך בכתב, לאחר שהרשות מסרה לה הודעה הכוללת את האמור [[בסעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]]; אישה רשאית לבחור לאילו סוגי גופים יהיה ניתן להעביר את פרטיה הכלולים במאגר.
::: (ב) אישה רשאית לבקש בכתב כי פרטיה יוסרו מהמאגר; הגישה אישה בקשה כאמור, יוסרו הפרטים.
:: (5)(א) לא איתר גוף ממנה אישה שתמונה כחברה בוועדה כאמור בסעיף קטן (ב), יבקש מהרשות לקבל את פרטי המאגר הנוגעים לתחום המינוי והרשות תעביר לו את הפרטים כאמור.
::: (ב) הגוף הממנה יעיין בפרטים שקיבל בהתאם לפסקת משנה (א) בטרם ימנה את חברי הוועדה, ויבדוק את התאמת הנשים שלגביהן קיבל פרטים כאמור, בין השאר בהתחשב בתחום מומחיותן, השכלתן, הכשרתן וניסיונן; מידע שהועבר לפי הוראות סעיף קטן זה, לא ייאגר מעבר לנדרש לצורך השימוש שלו הוא נועד והוא יימחק מיד בתום השימוש בו.
:: (6) על אף האמור [[בפרק ד' לחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]], לא יעשה אדם או גוף שימוש במאגר אלא לצורך ביצוע הוראות סעיף זה.
: (ג) גוף ממנה ידווח לרשות בכתב על כל מינוי של ועדה או צוות כאמור בסעיף קטן (ב), מיד לאחר המינוי ובטרם החלו הוועדה או הצוות בפעולתם; על דיווח כאמור בסעיף קטן זה יחולו הוראות [[סעיפים קטנים (ב) עד (ד) של סעיף 7 לחוק הרשות לקידום מעמד האישה]], בשינויים המחויבים.
: (ד) קיבלה הרשות דיווח לפי סעיף קטן (ג), וסברה כי במינוי לא ניתן ביטוי הולם לייצוג נשים, כאמור בסעיף קטן (ב), תפנה מיד לגוף הממנה, ותפרט את עמדתה בנושא: פנתה הרשות לגוף ממנה כאמור, תודיע על כך מיד לוועדה לקידום מעמד האישה, כן תודיע הרשות לועדה לקידום מעמד האישה על תוצאות כל פניה כאמור.
: (ה) הרשות תמסור לוועדה לקידום מעמד האישה דין וחשבון שנתי ובו יפורטו המינויים שנמסר לה לגביהם דיווח לפי סעיף קטן (ג), עמדתה של הרשות בנושא הייצוג ההולם לגבי כל מינוי, ואופן טיפולה בנושא.
: (ו) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו גם על ועדת חקירה שנשיא בית המשפט העליון ממנה את חבריה והוא יהיה רשאי לעיין במאגר בטרם קבלת החלטתו בעניין מינוי חברי הוועדה.

@ 6ג2. חוות דעת מגדרית (תיקון: תשס&quot;ח)
: הועברה לוועדה מוועדות הכנסת (בסעיף זה – הוועדה) הצעת חוק, לרבות הצעת חוק תקציב שנתי, או הובאה לאישור הוועדה או להתייעצות עמה חקיקת משנה, אשר יש להן השלכות על השוויון בין נשים לגברים או הנוגעות לתחום מתחומי פעולתה של הרשות, תגיש הרשות לוועדה חוות דעת בדבר ההשלכות האמורות (בסעיף זה – חוות דעת מגדרית); חוות הדעת המגדרית תונח על שולחן הוועדה לקראת הדיון בעניין.

@ 6ג3. איסוף, עיבוד ופרסום של מידע לפי מין על ידי גוף ציבורי (תיקון: תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ד)
: (א) גוף ציבורי העורך דרך קבע איסוף ועיבוד של מידע הנוגע ליחידים, ומפרסמו לציבור במסגרת פרסום כללי שנועד לשמש גם למטרות סטטיסטיות, יכלול בפעולותיו כאמור התייחסות למין; השר או ראש גוף אחר הממונה על הגוף הציבורי (בסעיף זה – הגורם הממונה) רשאי לקבוע, לעניין מסוים, כי יש טעמים המצדיקים שלא לעשות כן.
: (ב) הגורם הממונה רשאי לקבוע כי איסוף ועיבוד של מידע ופרסומו כאמור בסעיף קטן (א) יכללו התייחסות למין, אף אם אינם נוגעים ליחידים, בעניינים שיש להם השלכות מגדריות.
: (ג) בסעיף זה, &quot;גוף ציבורי&quot; - משרד ממשלתי, לרבות יחידותיו ויחידות הסמך שלו, רשות מקומית, חברה ממשלתית ותאגיד אחר שהוקם בחוק.

@ 6ד. שירות בכוחות הביטחון (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) לכל אישה המועמדת לשירות בכוחות הביטחון, או המשרתת בהם, זכות שווה לזכותו של האיש למלא כל תפקיד, או להיות מוצבת בכל תפקיד; לא יראו פגיעה בזכות זו אם הדבר מתחייב ממהותו או מאופיו של התפקיד.
: (ב) בסעיף זה, &quot;כוחות הביטחון&quot; - צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר וארגוני הביטחון האחרים של המדינה.

@ 6ה. מתן שירות ציבורי בלא המתנה בתור לאישה בהיריון (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;טיפול רפואי&quot; - כהגדרתו [[בחוק זכויות החולה, התשנ&quot;ו-1996]];
::- &quot;מקום ציבורי&quot; - מקום או חלק ממקום, העומד לשימושו של כלל הציבור או של חלק בלתי מסוים ממנו, והמנוי [[בתוספת]];
::- &quot;שירות ציבורי&quot; - שירות הניתן לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי רשות ציבורית או במקום ציבורי, בדרך של מפגש פנים אל פנים, למעט טיפול רפואי;
::- &quot;רשות ציבורית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 15א(א) לחוק האזרחים הוותיקים, התש&quot;ן-1989]].
: (ב) ניתן שירות ציבורי לפי תור, יספק נותן השירות הציבורי את השירות כאמור בלא המתנה בתור לאישה בהיריון, על פי בקשתה, ורשאי נותן השירות הציבורי לדרוש מהאישה הצגת מסמך רפואי להוכחת ההיריון; לעניין זה, &quot;תור&quot; - למעט תור שההמתנה בו היא בכלי רכב או תור שניתן לקבוע בתיאום מראש.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), תינתן קדימות במתן שירות ציבורי לפי תור לאדם עם מוגבלות הזכאי לקבלת שירות ציבורי בלא המתנה בתור לפי [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]], וכן לאזרח ותיק הזכאי לקבל שירות ציבורי בלא המתנה בתור לפי [[חוק האזרחים הוותיקים, התש&quot;ן-1989]].
: (ד) שר המשפטים, באישור הוועדה לקידום מעמד האישה, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת]].

@ 7. תחולה (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) כפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק זה.
: (ב) כל בתי המשפט ינהגו לפי חוק זה; כן ינהג לפי חוק זה כל בית דין המוסמך לדון בעניני המעמד האישי, אלא אם כל הצדדים הם בני שמונה-עשרה שנה ומעלה והסכימו לפני בית הדין, מרצונם הטוב, להתדיין לפי דיני עדתם.
: (ג) הוראות חוק זה לא יחולו על מינוי לתפקיד דתי בהתאם לדין הדתי, ובכלל זה על מינוי רבנים ובעלי תפקידים שיפוטיים בבתי דין דתיים.

@ 7א. שמירת דינים (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ה-3)
: (א) אין בהוראות חוק זה, כפי שתוקנו [[15:300201=החוק המתקן|בחוק שיווי זכויות האישה (תיקון מס' 2), התש&quot;ס-2000]] (להלן - החוק המתקן), כדי לפגוע -
:: (1) בתוקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של [[החוק המתקן]];
:: (2) בהוראות שענינן גיל פרישה, גמלה או תגמול אחר, שנקבעו בהסכם קיבוצי או בתקנון של קופת גמל כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]], לפני מועד תחילתו של [[החוק המתקן]].
: (ב) שינויים ותיקונים בענינים האמורים בסעיף קטן (א)(2), שנקבעו בדין, בהסכם קיבוצי או בתקנון של קופת גמל, ייעשו, לאחר תחילתו של [[החוק המתקן]], בשים לב לעקרונות שנקבעו בחוק זה.

@ 8. : ((הנוסח שולב [[בפקודת החוק הפלילי, 1936]].))

@ 9. ביצוע
: שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה.

== תוספת (תיקון: תשע&quot;ח) ==
==== ((([[סעיף 6ה(א)]]))) ====
@ (1) : בית דואר, בנק;
@ (2) : בית קולנוע, תאטרון, אולם מופעים, אצטדיון;
@ (3) : גלריה, מוזאון, ספרייה;
@ (4) : מקום במיתקן תחבורתי המשמש למכירת כרטיסים לנסיעה בתחבורה ציבורית; לעניין זה, &quot;מיתקן תחבורתי&quot; - כהגדרתו [[בפקודת התעבורה]];
@ (5) : אתר הנצחה, אתר לאומי, אתר עתיקות, גן לאומי ושמורת טבע - כהגדרתם [[בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ&quot;ח-1998]];
@ (6) (תיקון: תשפ&quot;ד) : חנות גדולה כהגדרתה [[בחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע&quot;ד-2014]].

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום י&quot;ג בתמוז תשי&quot;א (17 ביולי 1951).
&lt;חתימות&gt;
* דוד בן-גוריון, ראש הממשלה
* פנחס רוזן, שר המשפטים
* חיים ווייצמן, נשיא המדינה</text>
      <sha1>8g60w4qcjx23rag13lphd9033qf9drp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084919</id>
      <parentid>3084918</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T05:47:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3084919</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19940" sha1="4bxgfgesgqgbbnjsynlrh7dlptu6r30" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק שיווי זכויות האשה, תשי&quot;א-1951

&lt;מאגר 2001216 תיקון 2020722 תקן 148764 קוד a163Y00000DuDBtQAN&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשי&quot;א, 248|חוק שיווי זכויות האישה|1:209710)); ((תשכ&quot;ה, 82|חוק הירושה|5:208455)); ((תש&quot;ס, 167|תיקון מס' 2|15:300201)); ((תשס&quot;ה, 528|תיקון מס' 3|16:299910)), ((717|תיקון מס' 4|16:299692)), ((913|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|16:299984)); ((תשס&quot;ח, 35|חוק השלכות מגדריות בחקיקה (תיקוני חקיקה)|17:300128)), ((532|תיקון מס' 2 לפקודת הסטטיסטיקה|17:300802)), ((645|תיקון מס' 8|17:300143)); ((תשע&quot;א, 802|חוק להרחבת הייצוג ההולם לנשים (תיקוני חקיקה)|18:301261)); ((תשע&quot;ד, 339|תיקון מס' 3 לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד|19:301639)); ((תשע&quot;ח, 827|תיקון מס' 11|20:504192)); ((תשפ&quot;ד, 1036|תיקון מס' 8 והוראת שעה לחוק קידום התחרות בענף המזון|25:4642909)).

@ 1. מטרת החוק (תיקון: תש&quot;ס)
: חוק זה מטרתו לקבוע עקרונות להבטחת שוויון מלא בין האישה לבין האיש, ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.

@ 1א. שויון לפני החוק (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) דין אחד יהיה לאישה ולאיש לכל פעולה משפטית; וכל הוראת חוק המפלה לרעה את האישה, באשר היא אישה, לכל פעולה משפטית - אין נוהגים לפיה.
: (ב) לענין סעיף קטן (א), אין נפקא מינה אם ביסוד פעולה שתוצאתה היא הפליה הייתה כוונה להפלות, או לא.

@ 1ב. אבחנה מותרת והעדפה מתקנת (תיקון: תש&quot;ס)
: אין רואים כפגיעה בשוויון או כהפליה אסורה כל אחד מאלה:
: (1) אבחנה בין אישה לבין איש, במידה שהיא מתחייבת מהשונות הענינית שביניהם, או מאופיו או ממהותו של הענין;
: (2) הוראה או פעולה, שנועדה לתקן הפליה קודמת או קיימת של נשים, או הוראה או פעולה, שנועדה לקדם את שוויונן.

@ 1ג. שמירת זכויות (תיקון: תש&quot;ס)
: הוראות חוק זה באות להוסיף על זכויות האישה לפי כל דין, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או חוזה אחר, ולא לגרוע מהן.

@ 2. קנינה של אישה נשואה
: לאישה נשואה תהיה כשרות מלאה לקנין ולעשיה בקנינים כאילו הייתה פנויה; ואין קניניה שרכשה לפני הנישואין נפגעים על ידי קשר הנישואין.

@ 3. אפוטרופסות שווה
: (א) האם והאב כאחד הם האפוטרופסים הטבעיים על ילדיהם; מת אחד ההורים, הנשאר בחיים הוא האפוטרופוס הטבעי.
: (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לפגוע בכוחו של בית משפט או בית דין מוסמך לנהוג בעניני אפוטרופסות על ילדים, הן על גופם והן על רכושם, בהתחשב עם טובת הילדים בלבד.

@ 3א. רישום שמות שני ההורים (תיקון: תשס&quot;ח-3)
: הדורש מאדם לציין בטופס או במסמך אחר, את שם הורהו, ידרוש בו כי יצוינו שמותיהם של שני ההורים, ככל שאלה ידועים לאותו אדם.

@ 4. (תיקון: תשכ&quot;ה) : (((בוטל).))

@ 5. נישואין וגירושין
: אין חוק זה בא לפגוע בדיני איסור והיתר לנישואין ולגירושין.

@ 6. שוויון בזכויות חברתיות (תיקון: תש&quot;ס)
: לכל אישה ואיש זכות שווה לקיום בכבוד אנושי, ובכלל זה לשוויון בתחומי העבודה, החינוך, ההשכלה, הבריאות, הדיור, איכות הסביבה והרווחה החברתית.

@ 6א. זכות האישה על גופה (תיקון: תש&quot;ס)
: לכל אישה זכות מלאה על גופה; אין בהוראת סעיף זה כדי להתיר איסורים שנקבעו בדין.

@ 6ב. הגנה מפני אלימות (תיקון: תש&quot;ס)
: לכל אישה זכות להגנה מפני אלימות, הטרדה מינית, ניצול מיני וסחר בגופה.

@ 6ג. ייצוג הולם (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ה, תשס&quot;ה-2)
: (א) בגוף ציבורי ובועדות המכרזים והמינויים של גוף ציבורי, יינתן ביטוי הולם בנסיבות הענין, לייצוגן של נשים בסוגי המשרות ובדירוגים השונים בקרב העובדים, ההנהלה, הדירקטוריון והמועצה, ובלבד שאם לצורך ביצוע הוראה זו נדרשת העדפת אישה, תינתן העדפה כאמור אם המועמדים בני שני המינים הם בעלי כישורים דומים.
: (א1) (((בוטל).))
: (ב) נקבע בחוק כי ימונו להנהלה, לדירקטוריון או למועצה של גוף ציבורי נציגים או חברים כלהלן, לא יחולו עליהם הוראות סעיף זה:
:: (1) נציגים של גופים או של ארגונים המנויים באותו חוק, אלא אם כן לגוף או לארגון יותר מנציג אחד;
:: (2) חברים המכהנים בגוף בתוקף היותם נבחרי ציבור.
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;גוף ציבורי&quot; - כל אחד מאלה,
::: (1) משרד ממשלתי, לרבות יחידותיו ויחידות הסמך שלו;
::: (2) רשות מקומית;
::: (3) חברה עירונית, כהגדרתה [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
::: (4) תאגיד או גוף ציבורי אחר שהוקם בחוק;
::: (5) חברה ממשלתית כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]], אלא אם כן קבע שר המשפטים, באישור הועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת, (בחוק זה - הוועדה לקידום מעמד האישה) לענין העובדים, כי חובת הייצוג כאמור בסעיף קטן (א) לא תחול;
::- &quot;הנהלה&quot;, &quot;דירקטוריון&quot; ו&quot;מועצה&quot; - לרבות כל גוף הממלא תפקיד כאמור או תפקיד הדומה לו אף אם כינויו שונה.

@ 6ג1. ייצוג הולם בוועדת בדיקה ממשלתית, בוועדת חקירה, בוועדה ציבורית ובצוות לעיצוב מדיניות לאומית (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ח, תשע&quot;א)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיף 6ג2]] -
::- &quot;חוק הרשות לקידום מעמד האישה&quot; - [[חוק הרשות לקידום מעמד האישה, התשנ&quot;ח-1998]];
::- &quot;הרשות&quot; - הרשות לקידום מעמד האישה כמשמעותה [[בחוק הרשות לקידום מעמד האישה]];
::- &quot;ועדת בדיקה ממשלתית&quot; - ועדת בדיקה ממשלתית לפי [[חוק הממשלה, התשס&quot;א-2001]];
::- &quot;ועדת חקירה&quot; - ועדת חקירה לפי [[חוק ועדות חקירה, התשכ&quot;ט-1968]];
::- &quot;ועדה ציבורית&quot; - ועדה שבחבריה נציג ציבור;
::- &quot;צוות&quot; - ועדה או גוף אחר שהוקם לשם עיצוב מדיניות לאומית בכל נושא לרבות בנושאי חוץ או ביטחון, או לשם מניעה, ניהול או פתרון של סכסוך מדיני או בין-לאומי, לרבות ניהול משא ומתן, ובכלל זה לקראת חתימה על הסכם ביניים או על חוזה שלום.
: (ב) בוועדת בדיקה ממשלתית, בוועדה ציבורית ובצוות שמינו הממשלה, ראש הממשלה, שר, סגן שר או מנהל כללי של משרד ממשלתי (בסעיף זה - גוף ממנה), יינתן ביטוי הולם, בנסיבות הענין, לייצוגן של נשים ממגוון קבוצות האוכלוסיה.
: (ב1)(1) במטרה לקדם את מימוש חובת הייצוג ההולם של נשים בוועדות כאמור בסעיף זה, תקים הרשות מאגר שיכלול פרטים של נשים שנתנו את הסכמתן לכך כאמור בפסקה (4) ואשר מתאימות על פי כישוריהן, לדעת מנהלת הרשות או מי שהסמיכה לכך, להיות מועמדות להתמנות לאותן ועדות (בסעיף זה - המאגר); הרשות תפרסם הודעה בדבר הקמת המאגר והתנאים להיכלל בו.
:: (2) במאגר ייכללו פרטים על פי סיווגים אלה: שם, תחומי מומחיות, השכלה, הכשרה, ניסיון.
:: (3) אישה הרואה את עצמה מתאימה להיכלל במאגר, רשאית להגיש בקשה שבה יפורטו השכלתה, הכשרתה וניסיונה; הרשות רשאית לפנות ביוזמתה לנשים בבקשה להכלילן במאגר.
:: (4)(א) לא תיכלל אישה במאגר אלא אם כן נתנה את הסכמתה לכך בכתב, לאחר שהרשות מסרה לה הודעה הכוללת את האמור [[בסעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]]; אישה רשאית לבחור לאילו סוגי גופים יהיה ניתן להעביר את פרטיה הכלולים במאגר.
::: (ב) אישה רשאית לבקש בכתב כי פרטיה יוסרו מהמאגר; הגישה אישה בקשה כאמור, יוסרו הפרטים.
:: (5)(א) לא איתר גוף ממנה אישה שתמונה כחברה בוועדה כאמור בסעיף קטן (ב), יבקש מהרשות לקבל את פרטי המאגר הנוגעים לתחום המינוי והרשות תעביר לו את הפרטים כאמור.
::: (ב) הגוף הממנה יעיין בפרטים שקיבל בהתאם לפסקת משנה (א) בטרם ימנה את חברי הוועדה, ויבדוק את התאמת הנשים שלגביהן קיבל פרטים כאמור, בין השאר בהתחשב בתחום מומחיותן, השכלתן, הכשרתן וניסיונן; מידע שהועבר לפי הוראות סעיף קטן זה, לא ייאגר מעבר לנדרש לצורך השימוש שלו הוא נועד והוא יימחק מיד בתום השימוש בו.
:: (6) על אף האמור [[בפרק ד' לחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]], לא יעשה אדם או גוף שימוש במאגר אלא לצורך ביצוע הוראות סעיף זה.
: (ג) גוף ממנה ידווח לרשות בכתב על כל מינוי של ועדה או צוות כאמור בסעיף קטן (ב), מיד לאחר המינוי ובטרם החלו הוועדה או הצוות בפעולתם; על דיווח כאמור בסעיף קטן זה יחולו הוראות [[סעיפים קטנים (ב) עד (ד) של סעיף 7 לחוק הרשות לקידום מעמד האישה]], בשינויים המחויבים.
: (ד) קיבלה הרשות דיווח לפי סעיף קטן (ג), וסברה כי במינוי לא ניתן ביטוי הולם לייצוג נשים, כאמור בסעיף קטן (ב), תפנה מיד לגוף הממנה, ותפרט את עמדתה בנושא: פנתה הרשות לגוף ממנה כאמור, תודיע על כך מיד לוועדה לקידום מעמד האישה, כן תודיע הרשות לועדה לקידום מעמד האישה על תוצאות כל פניה כאמור.
: (ה) הרשות תמסור לוועדה לקידום מעמד האישה דין וחשבון שנתי ובו יפורטו המינויים שנמסר לה לגביהם דיווח לפי סעיף קטן (ג), עמדתה של הרשות בנושא הייצוג ההולם לגבי כל מינוי, ואופן טיפולה בנושא.
: (ו) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו גם על ועדת חקירה שנשיא בית המשפט העליון ממנה את חבריה והוא יהיה רשאי לעיין במאגר בטרם קבלת החלטתו בעניין מינוי חברי הוועדה.

@ 6ג2. חוות דעת מגדרית (תיקון: תשס&quot;ח)
: הועברה לוועדה מוועדות הכנסת (בסעיף זה – הוועדה) הצעת חוק, לרבות הצעת חוק תקציב שנתי, או הובאה לאישור הוועדה או להתייעצות עמה חקיקת משנה, אשר יש להן השלכות על השוויון בין נשים לגברים או הנוגעות לתחום מתחומי פעולתה של הרשות, תגיש הרשות לוועדה חוות דעת בדבר ההשלכות האמורות (בסעיף זה – חוות דעת מגדרית); חוות הדעת המגדרית תונח על שולחן הוועדה לקראת הדיון בעניין.

@ 6ג3. איסוף, עיבוד ופרסום של מידע לפי מין על ידי גוף ציבורי (תיקון: תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ד)
: (א) גוף ציבורי העורך דרך קבע איסוף ועיבוד של מידע הנוגע ליחידים, ומפרסמו לציבור במסגרת פרסום כללי שנועד לשמש גם למטרות סטטיסטיות, יכלול בפעולותיו כאמור התייחסות למין; השר או ראש גוף אחר הממונה על הגוף הציבורי (בסעיף זה – הגורם הממונה) רשאי לקבוע, לעניין מסוים, כי יש טעמים המצדיקים שלא לעשות כן.
: (ב) הגורם הממונה רשאי לקבוע כי איסוף ועיבוד של מידע ופרסומו כאמור בסעיף קטן (א) יכללו התייחסות למין, אף אם אינם נוגעים ליחידים, בעניינים שיש להם השלכות מגדריות.
: (ג) בסעיף זה, &quot;גוף ציבורי&quot; - משרד ממשלתי, לרבות יחידותיו ויחידות הסמך שלו, רשות מקומית, חברה ממשלתית ותאגיד אחר שהוקם בחוק.

@ 6ד. שירות בכוחות הביטחון (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) לכל אישה המועמדת לשירות בכוחות הביטחון, או המשרתת בהם, זכות שווה לזכותו של האיש למלא כל תפקיד, או להיות מוצבת בכל תפקיד; לא יראו פגיעה בזכות זו אם הדבר מתחייב ממהותו או מאופיו של התפקיד.
: (ב) בסעיף זה, &quot;כוחות הביטחון&quot; - צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר וארגוני הביטחון האחרים של המדינה.

@ 6ה. מתן שירות ציבורי בלא המתנה בתור לאישה בהיריון (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;טיפול רפואי&quot; - כהגדרתו [[בחוק זכויות החולה, התשנ&quot;ו-1996]];
::- &quot;מקום ציבורי&quot; - מקום או חלק ממקום, העומד לשימושו של כלל הציבור או של חלק בלתי מסוים ממנו, והמנוי [[בתוספת]];
::- &quot;שירות ציבורי&quot; - שירות הניתן לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי רשות ציבורית או במקום ציבורי, בדרך של מפגש פנים אל פנים, למעט טיפול רפואי;
::- &quot;רשות ציבורית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 15א(א) לחוק האזרחים הוותיקים, התש&quot;ן-1989]].
: (ב) ניתן שירות ציבורי לפי תור, יספק נותן השירות הציבורי את השירות כאמור בלא המתנה בתור לאישה בהיריון, על פי בקשתה, ורשאי נותן השירות הציבורי לדרוש מהאישה הצגת מסמך רפואי להוכחת ההיריון; לעניין זה, &quot;תור&quot; - למעט תור שההמתנה בו היא בכלי רכב או תור שניתן לקבוע בתיאום מראש.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), תינתן קדימות במתן שירות ציבורי לפי תור לאדם עם מוגבלות הזכאי לקבלת שירות ציבורי בלא המתנה בתור לפי [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]], וכן לאזרח ותיק הזכאי לקבל שירות ציבורי בלא המתנה בתור לפי [[חוק האזרחים הוותיקים, התש&quot;ן-1989]].
: (ד) שר המשפטים, באישור הוועדה לקידום מעמד האישה, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת]].

@ 7. תחולה (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) כפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק זה.
: (ב) כל בתי המשפט ינהגו לפי חוק זה; כן ינהג לפי חוק זה כל בית דין המוסמך לדון בעניני המעמד האישי, אלא אם כל הצדדים הם בני שמונה-עשרה שנה ומעלה והסכימו לפני בית הדין, מרצונם הטוב, להתדיין לפי דיני עדתם.
: (ג) הוראות חוק זה לא יחולו על מינוי לתפקיד דתי בהתאם לדין הדתי, ובכלל זה על מינוי רבנים ובעלי תפקידים שיפוטיים בבתי דין דתיים.

@ 7א. שמירת דינים (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ה-3)
: (א) אין בהוראות חוק זה, כפי שתוקנו [[15:300201=החוק המתקן|בחוק שיווי זכויות האישה (תיקון מס' 2), התש&quot;ס-2000]] (להלן - החוק המתקן), כדי לפגוע -
:: (1) בתוקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של [[החוק המתקן]];
:: (2) בהוראות שענינן גיל פרישה, גמלה או תגמול אחר, שנקבעו בהסכם קיבוצי או בתקנון של קופת גמל כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]], לפני מועד תחילתו של [[החוק המתקן]].
: (ב) שינויים ותיקונים בענינים האמורים בסעיף קטן (א)(2), שנקבעו בדין, בהסכם קיבוצי או בתקנון של קופת גמל, ייעשו, לאחר תחילתו של [[החוק המתקן]], בשים לב לעקרונות שנקבעו בחוק זה.

@ 8. : ((הנוסח שולב [[בפקודת החוק הפלילי, 1936]].))

@ 9. ביצוע
: שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה.

== תוספת (תיקון: תשע&quot;ח) ==
==== ((([[סעיף 6ה(א)]]))) ====
@ (1) : בית דואר, בנק;
@ (2) : בית קולנוע, תאטרון, אולם מופעים, אצטדיון;
@ (3) : גלריה, מוזאון, ספרייה;
@ (4) : מקום במיתקן תחבורתי המשמש למכירת כרטיסים לנסיעה בתחבורה ציבורית; לעניין זה, &quot;מיתקן תחבורתי&quot; - כהגדרתו [[בפקודת התעבורה]];
@ (5) : אתר הנצחה, אתר לאומי, אתר עתיקות, גן לאומי ושמורת טבע - כהגדרתם [[בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ&quot;ח-1998]];
@ (6) (תיקון: תשפ&quot;ד) : חנות גדולה כהגדרתה [[בחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע&quot;ד-2014]].

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום י&quot;ג בתמוז תשי&quot;א (17 ביולי 1951).
&lt;חתימות&gt;
* דוד בן-גוריון, ראש הממשלה
* פנחס רוזן, שר המשפטים
* חיים ווייצמן, נשיא המדינה</text>
      <sha1>4bxgfgesgqgbbnjsynlrh7dlptu6r30</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סוכה כו א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>167130</id>
    <revision>
      <id>3084932</id>
      <parentid>2894626</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T06:26:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-51940-30</username>
        <id>46595</id>
      </contributor>
      <comment>מחקתי נקודה שהייתה באמתע משפט</comment>
      <origin>3084932</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12039" sha1="qpepvvuom9596y63yr0yqd2xzrqeygy" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|סוכה|כו|א|כה ב|כו ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;משום רבי שילא אמרו {{שוליים|א}}חתן פטור והשושבינין וכל בני החופה חייבין תניא א&quot;ר חנניא בן עקביא {{שוליים|ב}}כותבי ספרים תפילין ומזוזות הן ותגריהן ותגרי תגריהן וכל העוסקין במלאכת שמים לאתויי מוכרי תכלת פטורין מק&quot;ש ומן התפלה ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה לקיים דברי ר' יוסי הגלילי שהיה רבי יוסי הגלילי אומר העוסק במצוה פטור מן המצוה ת&quot;ר {{שוליים|ג}}הולכי דרכים ביום פטורין מן הסוכה ביום וחייבין בלילה הולכי דרכים בלילה פטורין מן הסוכה בלילה וחייבין ביום הולכי דרכים ביום ובלילה פטורין מן הסוכה בין ביום ובין בלילה הולכין לדבר מצוה פטורין בין ביום ובין בלילה כי הא דרב חסדא ורבה בר רב הונא כי הוו עיילי בשבתא דרגלא לבי ריש גלותא הוו גנו ארקתא דסורא אמרי אנן שלוחי מצוה אנן ופטורין 

ת&quot;ר {{שוליים|ד}}שומרי העיר ביום פטורין מן הסוכה ביום וחייבין בלילה שומרי העיר בלילה פטורין מן הסוכה בלילה וחייבין ביום שומרי העיר בין ביום ובין בלילה פטורים מן הסוכה בין ביום ובין בלילה {{שוליים|ה}}שומרי גנות ופרדסים פטורין בין ביום ובין בלילה וליעבדי סוכה התם וליתבו אביי אמר תשבו כעין תדורו רבא אמר {{שוליים|ו}}פרצה קוראה לגנב מאי בינייהו איכא בינייהו דקא מנטר כריא דפירי:

{{שוליים|ז}}חולים ומשמשיהם:

תנו רבנן {{שוליים|ח}}חולה שאמרו לא חולה שיש בו סכנה אלא אפילו חולה שאין בו סכנה אפי' חש בעיניו ואפילו חש בראשו ארשב&quot;ג פעם אחת חשתי בעיני בקיסרי והתיר ר' יוסי בריבי לישן אני ומשמשי חוץ לסוכה רב שרא לרב אחא ברדלא למגנא בכילתא בסוכה משום בקי רבא שרא ליה לרבי אחא בר אדא למגנא בר ממטללתא משום סירחא דגרגישתא רבא לטעמיה דאמר רבא מצטער פטור מן הסוכה והא אנן תנן חולין ומשמשיהם פטורים מן הסוכה חולה אין מצטער לא אמרי חולה הוא ומשמשיו פטורים {{שוליים|ט}}מצטער הוא פטור משמשיו לא:

{{שוליים|י}}אוכלים אכילת עראי חוץ לסוכה:

וכמה אכילת עראי אמר רב יוסף תרתי או תלת ביעי א&quot;ל אביי והא זימנין סגיאין סגי ליה לאיניש בהכי והוה ליה סעודת קבע אלא אמר אביי {{שוליים|כ}}כדטעים בר בי רב ועייל לכלה ת&quot;ר אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה {{שוליים|ל}}ואין ישנים שינת עראי חוץ לסוכה מ&quot;ט אמר רב אשי גזרה שמא ירדם א&quot;ל אביי אלא הא דתניא ישן אדם שינת עראי בתפילין אבל לא שינת קבע ליחוש שמא ירדם אמר רב יוסף בריה דרב עילאי במוסר שינתו לאחרים מתקיף ליה רב משרשיא ערביך ערבא צריך אלא אמר רבה בר בר חנה א&quot;ר יוחנן {{שוליים|מ}}במניח ראשו בין ברכיו עסקינן רבא אמר אין קבע לשינה תני חדא ישן אדם בתפילין שינת עראי אבל לא שינת קבע ותניא אידך בין קבע בין עראי ותניא אידך לא קבע ולא עראי לא קשיא {{שוליים|נ}}הא דנקיט להו בידיה הא דמנחי ברישיה הא דפריס סודרא עלויה וכמה שינת עראי תני רמי בר יחזקאל כדי הילוך מאה אמה תניא נמי הכי הישן בתפילין ורואה קרי {{שוליים|ס}}אוחז ברצועה&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''משום ר' שילא אמרו חתן פטור''' - מקריאת שמע דטריד ושאר בני חופה חייבין ולית להו להני תנאי העוסק במצוה פטור מן המצוה:

'''תגריהן''' - הלוקחין מהן כדי למכור ולהמציאן לצריך להם:

'''מוכרי תכלת''' - לציצית:

'''הולכי דרכים ביום פטורין מן הסוכה ביום''' - דכתיב בסוכות תשבו כעין ישיבת ביתו כשם שכל השנה אינו נמנע מלכת בדרך בסחורה כך כל ימות החג שאינו יום טוב לא הצריכו הכתוב למנוע:

'''הולכים לדבר מצוה פטורין ביום ובלילה''' - אף על פי שאין הולכין אלא ביום ומשום דטרידים ודואגים במחשבת המצוה ובתיקוניה פטורין מן המצוה:

'''שלוחי מצוה אנן''' - שבאנו לשמוע הדרשה ולהקביל פני ריש גלותא:

'''ארקתא''' - על שפת הנהר:

'''שומרי גנות ופרדסין''' - אין זזין משם:

'''כעין תדורו''' - כדרך שהוא דר כל השנה בביתו הזקיקתו תורה להניח דירתו ולדור כאן בסוכה עם מטותיו וכלי תשמישו ומצעותיו וזה אינו יכול להביאן שם מפני הטורח:

'''פרצה קוראה לגנב''' - משל הדיוט הוא ואף כאן הגנב רואה אותו יושב בסוכה בלילה והוא נכנס וגונב הפירות לרוח אחרת:

'''כריא דפירי''' - כרי של פירות שהוא תמיד לפניו ויכול לשומרן ואין כאן פרצה קוראה לגנב:

'''רבי יוסי בריבי''' - יוסי החכם חריף שבדורו והוא ר' יוסי בן חלפתא:

'''למגנא בכילתא''' - ואע&quot;פ שיש לה גג וגבוהה עשרה והוי כאילו חוץ לסוכה:

'''משום בקי''' - צינצל&quot;ש:

'''סרחא דגרגישתא''' - קרקע לבנה שהיו טחין בה קרקעית הסוכה:

'''מצטער''' - שהסוכה מצערתו:

'''תרתי או תלת''' - שתים או שלש פעמים יתן לתוך פיו מורשייל&quot;ש:

'''כדטעים בר בי רב ועייל לכלה''' - בבוקר כשהולכין לבית המדרש ודואג שמא ימשכו השמועות וטועם מלא פיו ושותה:

'''ירדם''' - שמא תחטפנו שינה וישן קבע:

'''אבל לא שינת קבע''' - שמא יפיח בהן:

'''מוסר שינתו לאחר''' - אומר לחברו אם ארדם העירני:

'''ערביך ערבא צריך''' - שמא אף הוא ישכב וישן:

'''בין ברכיו''' - דודאי לא ירדם:

'''רבא אמר''' - לשמא ירדם לא חיישינן הלכך בתפילין שרי וסוכה היינו טעמא דאסור שינת עראי לפי שאין קבע לשינה ואין בה חילוק בין קבע לעראי לענין סוכה שאין אדם קובע עצמו לשינה שפעמים שאינו אלא מנמנם מעט ודיו בכך הלכך זו היא שינתו וגבי תפילין דטעמא שמא יפיח בהם ולאו משום איסור שינה בניים פורתא לא אתי לידי הפחה:

'''דנקיט להו בידיה''' - לא קבע ולא עראי שמא יפלו מידו:

'''דמנחי ברישיה''' - עראי מותר וקבע אסור שמא יפיח:

'''דפריס סודרא עלייהו''' - הניחם אצל מראשותיו בין קבע בין עראי דלא נתנה תורה למלאכי השרת:

'''וראה קרי''' - צריך לסלקן מראשו בעוד הקרי עליו:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''חתן''' פטור מקריאת שמע. דטריד ושאר בני חופה חייבין לית להו להני תנאי העוסק במצוה פטור מן המצוה כדפירש בקונט' וקשיא דאי לית להו א&quot;כ יתחייב חתן בסוכה ומשמע דבחתן פוטר יותר מת&quot;ק לכך נראה דקסבר חתן אין יכול לכוין דעתו כלל אפי' בפסוק ראשון אבל שאר בני חופה יכולין לכוין ואקריאת שמע לחודיה קאי ובכולהו אחריני מודי לת&quot;ק:

''' ומכל''' מצות האמורות בתורה. מאי דאיצטריך למיחשב הני אגב דחשבינהו בברייתא קמייתא:

''' הולכי''' דרכים ביום. כל זה נפקא מתשבו כעין תדורו שכשם שאדם בביתו אינו נמנע מלצאת לדרך. וכן מצטער דפטרו לעיל מן הסוכה היינו מתשבו כעין תדורו דאין אדם דר במקום שמצטער:

''' וחייבין''' בלילה. כשאדם לן בלילה ביישוב:

''' פרצה''' קוראה לגנב. לאו משום דלית ליה לרבא דרשה דתשבו כעין תדורו דברייתא היא לקמן בפירקין (דף כח:):

''' ואפילו''' חש בעיניו. אע&quot;פ שאין בו סכנת עין דסכנת אבר כסכנת נפשות אפילו לחלל עליו את השבת כדמוכח פרק אין מעמידין (ע&quot;ז דף כח.) גבי עין שמרדה:

''' משום''' בקי. ואע&quot;פ שבפ&quot;ק (דף יא.) דרש רבה בר רב הונא מותר לישן בכילת חתנים אע&quot;פ שיש לה גג ואע&quot;פ שגבוהה עשרה אין הלכה (כרבה) כדפירשתי שם:

''' תרתי''' (או) תלת. פירש בקונט' שתים או שלש פעמים יתן לתוך פיו מורשי&quot;ל בלע&quot;ז ויש ספרים שכתוב בהן תרתי תלת ביעי והכל אחד כדמוכח לקמן גבי לימא תיהוי תיובתיה דרב יוסף ואביי דשיעור בית הבליעה כביצה ולבסוף מסיק כדטעים צורבא מדרבנן ואזיל לכלה שזה מלא פיו דהיינו כביצה ושיעור זה דוקא בפת דפירי לאו בעו סוכה כדמסיק פרק בתרא דיומא (דף עט: ושם) דקבע דידהו כאכילת עראי דפת:

''' אבל''' שינת קבע לא. והא דאמרי' פרק במה טומנין (שבת דף מט. ושם) תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים ואמר אביי שלא יפיח בהן ורבא אמר שלא ישן בהן לאו דשרי אביי לישן דהא אסר אביי גופיה הכא אלא קסבר אע&quot;פ שאינו זהיר בשינה כאלישע מניחן כיון דזהיר שלא יפיח דשינה גופה אינה אלא גזרה שמא יפיח:

''' הישן''' בתפילין. מתוך הלשון משמע דרבי יעקב שרי אפי' שינת קבע דאי לאו הכי במאי פליגי וי&quot;ל דכולהו מודו בשינת קבע דאסיר ופליגי במילתיה דרבי נתן דבסמוך דשרי. לישן בתפילין ביום שאין דרכו לישן שינת קבע ובלילה חולץ אפילו לשינת עראי דלמא ממליך וישן שינת קבע ור' יעקב לא חייש דלמא ממליך:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/סוכה/פרק ב|כו א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת סוכה]]
[[קטגוריה:בבלי סדר מועד]]
{{מפרשים לדף גמרא|סוכה|ב|כו|א}}</text>
      <sha1>qpepvvuom9596y63yr0yqd2xzrqeygy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה אהלות א דפוסים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>174444</id>
    <revision>
      <id>3084910</id>
      <parentid>1178015</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T04:22:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3084910</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4220" sha1="pkk4abnhcj5ri2mnw92fkbzeg7sxpzj" xml:space="preserve">
&lt;noinclude&gt;{{פירוש על פרק משנה|אהלות|א}}&lt;/noinclude&gt;

==[[משנה אהלות א א|משנה א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;שנים טמאים במת -- אחד טמא טומאת שבעה, ואחד טמא טומאת ערב.

שלשה טמאין במת -- שנים טמאין טומאת שבעה, ואחד טמא טומאת ערב.

ארבעה טמאין במת -- שלשה טמאין טומאת שבעה, ואחד טמא טומאת ערב.

כיצד שנים? 

אדם הנוגע במת, טמא טומאת שבעה. 

ואדם הנוגע בו, טמא טומאת ערב.&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[משנה אהלות א ב|משנה ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;כיצד שלשה? 

כלים הנוגעים במת, וכלים בכלים, טמאין טומאת שבעה.

השלישי, בין אדם ובין כלים, טמאין טומאת ערב.&lt;קטע סוף=ב/&gt;

==[[משנה אהלות א ג|משנה ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;כיצד ארבעה? 

כלים נוגעין במת, ואדם בכלים, וכלים באדם, טמאין טומאת שבעה.

הרביעי, בין אדם בין כלים, טמא טומאת ערב.

אמר רבי עקיבא, יש לי חמישי. השפוד התחוב באהל, האהל והשפוד ואדם הנוגע בשפוד וכלים באדם, טמאין טומאת שבעה. החמישי, בין אדם בין כלים, טמא טומאת ערב.

אמרו לו, אין האהל מתחשב.&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==[[משנה אהלות א ד|משנה ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אדם וכלים מיטמאין במת.

חומר באדם מבכלים וכלים מבאדם. 

שהכלים שלשה והאדם שנים.

חומר באדם, שכל זמן שהוא באמצע, הן ארבעה. ושאינו באמצע, הן שלשה{{תויט|ה|אהלות|א|ד}}.&lt;קטע סוף=ד/&gt;

==[[משנה אהלות א ה|משנה ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אדם ובגדים מיטמאים בזב.

חומר באדם מבבגדים, ובבגדים מבאדם. 

שהאדם הנוגע בזב מטמא בגדים, ואין בגדים הנוגעין בזב מטמאין בגדים.

חומר בבגדים, שהבגדים הנושאין את הזב מטמאין אדם, ואין אדם הנושא את הזב מטמא אדם.&lt;קטע סוף=ה/&gt;

==[[משנה אהלות א ו|משנה ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;אדם אינו מטמא עד שתצא נפשו.

ואפילו מגוייד, ואפילו גוסס -- זוקק ליבום ופוטר מן היבום, מאכיל בתרומה ופוסל בתרומה.

וכן בהמה וחיה אינן מטמאין עד שתצא נפשם.

הותזו ראשיהם{{תויט|ט|אהלות|א|ו}}, אף על פי שמפרכסין, טמאין, כגון זנב של הלטאה {{תויט|י|אהלות|א|ו}} שהיא מפרכסת.&lt;קטע סוף=ו/&gt;

==[[משנה אהלות א ז|משנה ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;האיברין אין להן שיעור. אפילו פחות מכזית מן המת, ופחות מכזית מן הנבילה, ופחות מכעדשה מן השרץ, מטמאין טומאתן.&lt;קטע סוף=ז/&gt;

==[[משנה אהלות א ח|משנה ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;מאתים וארבעים ושמונה אברים באדם: שלשים בפיסת הרגל - ששה בכל אצבע{{תויט|יא|אהלות|א|ח}}, עשרה בקורסל, שנים בשוק, חמשה בארכובה{{תויט|יב|אהלות|א|ח}}, אחד בירך, שלשה בקטלית, אחת עשרה צלעות, שלשים בפיסת היד - ששה בכל אצבע, שנים בקנה, ושנים במרפק, אחד בזרוע, וארבעה בכתף.

מאה ואחד מזה ומאה ואחד מזה.

ושמונה עשר חוליות בשדרה, תשעה בראש, שמונה בצואר, ששה במפתח של לב, וחמשה בנקביו.

כל אחד ואחד מטמא במגע ובמשא ובאהל.

אימתי? בזמן שיש עליהן בשר כראוי. אבל אם אין עליהן בשר כראוי{{תויט|יג|אהלות|א|ח}}, מטמאין במגע ובמשא, ואין מטמאין באהל.&lt;קטע סוף=ח/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{פירוש על פרק משנה|אהלות|א}}&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>pkk4abnhcj5ri2mnw92fkbzeg7sxpzj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג</title>
    <ns>4</ns>
    <id>265101</id>
    <revision>
      <id>3084897</id>
      <parentid>3079273</parentid>
      <timestamp>2026-09-26T17:06:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* נוסח הגעיות במהדורתנו */</comment>
      <origin>3084897</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="315896" sha1="kooq6vsv6kphy6koby3fy2js9xm86jj" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ג. קביעת הנוסח בתורה}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח בתורה==

'''נוסח האותיות וחלוקת הפרשות במהדורה זו נקבעו לפי ספרי התורה. נוסח הכתיב הוא לפי ספרי תימן. הבדלים בין ספרי התורה של העדות השונות, ובין ספרי התורה לבין מה שידוע לנו על כתר ארם צובה (מתוך עדויות), מובאים ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].'''

'''הבסיס לנוסח הניקוד והטעמים והגעיות הוא כתי&quot;ל, ועל גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו לנוסח המסורה לפי שיטתו של כתר ארם צובה. במקומות שהכתר קיים בהם או שיש עדויות לגביו, הנוסח מיוסד עליו. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בתורה ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הבא]]''' לגבי המקומות החסרים בכתר, ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק החמישי]]''' לגבי המקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.

==יסודות הנוסח==

'''כתר ארם צובה:''' כתר ארם צובה נשאר לנו בסוף התורה (החל מהתיבה &quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; ב[[דברים כח/טעמים#כח יז|דברים כח,יז]]). בנוסף יש שני צילומים של דפים שאבדו ממנו, ועדויות רבות וחשובות על נוסח התורה שהיה בו. הנוסח במקומות האלה מיוסד על הכתר.

'''כתי&quot;ל וקבוצת כתבי־היד:''' בשאר כל התורה הנוסח מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בעוד 6 כתבי־יד מזרחיים של התורה הקרובים לכתר ארם צובה, ולתעד את הממצאים במלואם. כך יוצא שהנוסח ברוב התורה מיוסד על '''7 כתבי־יד הקרובים לכתר ארם צובה''', והם: '''ל, ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו''';  למידע נוסף על שבעת כתבי־היד וקישורים אליהם ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לתורה|כאן]]'''.

'''הכרעת הכתיב, הניקוד והטעמים:''' קבוצה זו של 7 כתבי־היד טברנים, הקרובים לכתר ארם צובה, מאפשרת הכרעה ברורה ומובהקת בענייני הכתיב, הניקוד והטעמים בתורה בכמעט כל מקום.{{הערה|היוצאים מן הכלל הזה נדירים ביותר. הדוגמה היחידה לגבי '''נוסח הכתיב''' שמצאנו עד כה היא התיבה &quot;בָּמוֹתָ֖ם&quot; ([[במדבר לג/טעמים#לג נב|במדבר לג,נב]]), הנכתבת מלא וי&quot;ו בספרי התורה של כל העדות. אך כתבי־היד הטברנים חלוקים לגבי כתיבתו; אין בהם רוב מובהק לכתיב מלא או חסר, ואין הערת מסורה התומכת באחת משתי האפשרויות. תיבה זו נמצאת בין 6 המקומות המוטלים בספק לפי שיטת ברויאר (כתר, עמ' 84 [פרק ג סעיף 1.ד]). אך שאר המקומות שהיו מוטלים בספק אצלו מקבלים מענה ע&quot;י קבוצת 7 כתבי־היד שלנו, וכבר אינם מוטלים בספק; רק המקום הזה נשאר. בכל אופן הכתיב במהדורתנו נקבע כאן, כמו בכל התורה, ע&quot;פ ספרי התורה. גם לגבי '''נוסח הניקוד והטעמים''' מצאנו דוגמה אחת בלבד: ב[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|כו,מג]] התיבה &quot;בׇּהְשַׁמָּהֿ֙&quot; מנוקדת בלי מפיק באות ה&quot;א הראשונה בארבעה כתבי־יד (ל1,ב,ש1,ק3), לעומת שלושה כתבי־יד (ל,ש,ו) שבהם יש מפיק (&quot;בָּהְּשַׁמָּהֿ֙&quot;), כך שאין רוב מובהק ויש צורך לבדוק מקורות נוספים (ראו שם בתיעוד הנוסח). וראו גם [[דברים טז/טעמים#טז ב|דברים טז,ב]], שם אין רוב מובהק לגבי התיבה &quot;אֲשֶׁר&quot; אם היא מוקפת או בטעם מונח, אך יכולנו להכריע לפי שיטת בן־אשר בספר החילופים.}}

'''עניינים משניים במערכות הניקוד והטעמים:''' לגבי ניואנסים שהיו רשות ולא חובה אצל בעלי המסורה הטברנים, והם לא סומנו בעקביות בכל כתב־יד, קבוצת כתבי־היד מספקת לנו תמונה מייצגת של הגיוון שהיה קיים אצל בעלי המסורה וגבולותיו. מדובר על נושאים משניים כגון חטפים באותיות לא גרוניות ([[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|הסבר כללי]], [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|רשימה בתורה]]), געיות חריגות ([[#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|הסבר כללי]], [[#נוסח הגעיות במהדורתנו|רשימה בתורה]]), [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|מרכא בתיבת תביר]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|נקודה בוי&quot;ו עיצורית]], ועוד. לא הכרענו בנושאים אלה לפי רוב מובהק של כתבי־היד (רוב שבדרך כלל לא קיים), אלא לפי מדיניות העיצוב במהדורתנו (לגבי חטפים באותיות לא-גרונית) או לפי דרכו העקבית של כתר ארם צובה (לגבי מתיגת הזקף, מרכא בתיבת תביר, ולגבי געיות בכתי&quot;ל שחורגות באופן ברור מדרכו). בעזרת תיעוד הנוסח אפשר לראות את האופן שבו הכרעת הנוסח משתלבת עם הנתונים הנמצאים בכתבי־היד, וגם לזהות את כתבי־יד הקרובים יותר לשיטת הכתר לגבי כל תופעה ספציפית.

'''כתבי־יד נוספים:''' לא כל כתבי־היד שבקבוצה זו שלמים. חלקים משמעותיים של ספר בראשית (במיוחד מתחילתו) חסרים או פגומים ברובם (ל1,{{הערה|חוץ מהדפים החסרים בתחילת ספר בראשית, ראשי הדפים פגומים בכתי&quot;ל1 בכל התורה; הנזק יותר חמור בתחילת התורה ובסופה.}} ב, ש, ש1, ו), וכמו כן באחדים מהם בסוף ספר במדבר (ו) ובספר דברים (ל1, ב) ובעוד מקומות.{{הערה|כתי&quot;ו המקורי חסר בסוף ספר במדבר (כו,סג-לה,ו). הוא גם חסר בסוף ספר דברים (נכרכו עמו דפים כדי להשלים את הטקסט החסר), אבל רק במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.}} בספר בראשית השתמשנו בעת הצורך במבחר של כתבי־היד נוספים (מזרחים, תימנים וספרדים). בשאר התורה (בעיקר בסוף ספר במדבר מפרק כ&quot;ז ובספר דברים, אך גם בעוד קצת מקומות שחסר בהם כתב־יד אחד או יותר) הסתפקנו בשני כתבי־יד מזרחים הקרובים לכתר: ב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10] ('''ל3'''); וב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571690205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20EVR%20II%20B%2059 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59] ('''ל9''').

==תיעוד הנוסח==

כל הנתונים לגבי הנוסח ב[[#יסודות הנוסח|קבוצת כתבי־היד]], בכל מקום שנוסח כתי&quot;ל ראוי לדיון, נמצאים בדפי העריכה של '''[[מקרא על פי המסורה/תורה#חמישה חומשי תורה|דפי הפרקים בתורה]]'''. אי אפשר לראות את הנתונים בדף של הפרק עצמו, המציג רק את נוסח המקרא לפי הקביעה הסופית. כדי לקרוא את הערות הנוסח בפרק מסוים, יש ללחוץ על '''&quot;הצג הערות נוסח&quot;''' בתחילת הדף של הפרק בצד ימין, מתחת לסרגל הניווט. לחלופין, הן גם מופיעות באתר מיוחד שנקרא '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ &quot;מקרא על פי המסורה עם הערות הנוסח&quot;]''', שם ניתן לקרוא אותן ברציפות ולעיין בהן בנחת.

כאמור, הנתונים בהערות הנוסח כתובים בפועל בדף העריכה של הפרק. כדי לראותם שם יש ללחוץ הלשונית &quot;'''עריכה'''&quot;, שנמצאת בראש הדף של הפרק (באמצע בין הלשוניות &quot;קריאה&quot; ו&quot;גרסאות קודמות&quot;). אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; יופיע חלון עריכה, שבו נמצא הטקסט המקודד של הפרק. בחלק מהפסוקים, בתוך הטקסט המקודד, אפשר לראות מילים בתוך תבניות &quot;נוסח&quot;. לדוגמה, ב'''[[שמות יד/טעמים|דף הפרק של שמות י&quot;ד]]''', אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; רואים שבתוך חלון העריכה, בפסוק ה', התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נמצאת בתוך תבנית נוסח. הקוד נראה כך:

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|וַיֹּֽאמְרוּ֙|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙ (חסר שווא באות מ&quot;ם){{ש}}הערת המקליד}}&lt;/nowiki&gt;

&quot;נוסח&quot; הוא השם של [[תבנית:נוסח|התבנית]] בתוך הסוגריים המתולתלים; תקפידהּ של תבנית זו לרכז נתונים לגבי נוסח המקרא. אחר כך רואים את התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; כמו שהיא מופיעה לפי קביעת הנוסח במהדורתנו, ולאחריה את רשימת המקורות התומכים בקביעה זו (אחרי &quot;2==&quot; שהוא קוד טכני). במקרה הזה מתברר שזהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצת הביקורת חוץ מכתי&quot;ל, וגם של הדפוסים הנפוצים של המקרא. אבל אחרי קוד לשבירה (&quot;&lt;nowiki&gt;{{ש}}&lt;/nowiki&gt;&quot;), כדי לחלק את ההערה לחלקים שונים, רואים שבכתי&quot;ל יש טעות מובהקת: בתיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; חסרות שתי הנקודות של שווא מתחת לאות מ&quot;ם (&quot;וַיֹּֽא'''מ'''רוּ֙&quot;)! בסוף כתוב &quot;הערת המקליד&quot;, כלומר: [https://hcanat.us/Tanach.xml?Ex14:5-14:5 בהקלדה הדיגיטלית UXLC], שהיא תִּעֲתוּק של כתי&quot;ל שהיה נקודת ההתחלה למהדורתנו, כבר עמדו על הטעות הזאת והעירו לגביה.

לדוגמה נוספת, הפעם בעניין של כתיב (נוסח האותיות), ראו בדף העריכה של '''[[שמות יד/טעמים|אותו פרק]]''' בפסוק י&quot;ג (&quot;תֹסִ֛פוּ&quot;):

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|תֹסִ֛פוּ|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ורמ&quot;ה (כתיב חסר יו&quot;ד){{ש}}ל!=תֹסִ֛יפוּ (כתיב מלא יו&quot;ד){{ש}}הערת ברויאר}}&lt;/nowiki&gt;

אחרי &quot;נוסח&quot; (שמהּ של התבנית), רואים שהתיבה &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; מופיעה במהדורתנו בכתיב חסר יו&quot;ד (כלומר &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; ולא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot;). זהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצת הביקורת חוץ מכתי&quot;ל, וכך קובעות גם הערות מסורה, כולל הערת מסורה בתוך כתי&quot;ל עצמו; וכך קבע הרמ&quot;ה להלכה (בעקבותיו כותבים &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; חסר יו&quot;ד בספרי תורה ספרדים ואשכנזים).{{הערה|ראו ב[[:COMMONS:File:Masoret-Seyag-Ramah-1750-HB7152.pdf|מסורת סייג לתורה]], עמ' 70.}} אבל אחר כך רואים בהערה שהנוסח הכתוב בכתי&quot;ל הוא דווקא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot; (כתיב מלא יו&quot;ד). כתיב זה סותר את הערת המסורה בתוך אותו כתב־יד. בסוף  התבנית כתוב &quot;הערת ברויאר&quot;, כלומר: הרב מרדכי ברויאר כבר עמד על הכתיב החריג כאן בכתי&quot;ל במהדורות המקרא שלו.

שימו לב שנוסח הכתיב במהדורתנו נקבע לפי ספרי התורה של עדת תימן, ולא לפי רוב כתבי־היד שבקבוצה. הדוגמה האחרונה מראה שרוב מובהק של כתבי־היד הקרובים לכתר תומך כאן בכתיב של ספרי תימן.

==מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות==

===נוסח האותיות בתורה===

'''נוסח האותיות בעידן המסורה:''' נוסח האותיות לפי המסורה משתקף היטב בתור '''אידאל מדויק''' מתוך הערות המסורה. אבל האידיאל הזה לא התגשם בביצוע מושלם באף אחד מכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה. כתבי־היד האלה עברו תהליכים של הגהה ותיקונים בכיוון זה, אמנם בכל אחד מהם נשארו טעויות בנוסח הכתיב. טעויות מהסוג הזה מתגלות ברוב המקומות בכתב־יד אחד חריג, כאשר הכתיב שבו שונה בתיבה מסוימת משאר חבריו, ובדרך כלל יש גם הערת מסורה שתומכת בגרסת הרוב. מתוך כך אפשר לקבוע את הכתיב של נוסח המסורה בכמעט כל מקום על פי '''הערות המסורה''' או על פי הנוסח של '''רוב כתבי־היד''', או על פי '''שניהם ביחד'''. וזה מפליא שהכתיב האקלקטי מתוך רוב כתבי־היד זהה לגמרי לכתיב המתועד בהערות המסורה כמעט בכל מקום. את כל זה הוכיח הרב מרדכי ברויאר לראשונה בספרו החשוב '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''.{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז; עמ' 68-86.}}

'''לאחר תקופת המסורה בספרד ואשכנז:''' ברויאר עוד הוכיח שאותו נוסח העולה מתוך השילוב של הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות בכתבי־היד הקרובים לכתר מתאים בכמעט כל המקומות לנוסח ספרי התורה שנקבע בספרד ובאשכנז. נוסח הכתיב בספרי התורה (מחוץ לתימן) נקבע לאחר תקופת בעלי המסורה הטברנים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#ספרות המסורה וחומר נוסף|חיבוריהם של חכמי מסורה מאוחרים]]: בספרים &quot;מסורת סייג לתורה&quot; ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]]), &quot;אור תורה&quot; (ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]]), ו&quot;מנחת שי&quot; (ל[[:W:ידידיה שלמה רפאל נורצי|ר' ידידיה שלמה רפאל נורצי]]). חכמי המסורה בדורות הללו פעלו לפי '''שיטה אקלקטית מובהקת''', והשתמשו כמיטב יכולתם באותן הערות מסורה שהיו בידיהם, ובאותם כתבי־יד שנראו מדויקים בעיניהם.{{הערה|ספר מוגדר כ&quot;מדויק&quot; לפי מידת התאמתו לכתיב בספרים מקבילים ולהערות המסורה. חשוב לציין ששיטת הפעילות בתחום זה ע&quot;י בעלי ההלכה הייתה לדבוק בכללי המסורה הטברנית ובשיטה האקלקטית אפילו בניגוד לחז&quot;ל בתלמוד ובמדרשים (במקומות שדרשו את הכתיב). חכמי התלמוד מעידים על עצמם שלא היו בקיאים בחסרות וביתרות {{מקור|קידושין ל א|קידושין דף ל' ע&quot;א}}, ובעיניהם של בעלי ההלכה שעסקו בכתיב התורה, נמשך המצב הזה עד זמנם ממש. ולכן החליטו בסופו של דבר (לאחר לבטים רציניים) לקבל את הערות המסורה ועדותם של רוב כתבי־היד המדויקים, במקום הכתיב המובא בתלמוד, ואפילו במקומות שלומדים הלכה מן הכתיב! (ראו את הדוגמאות המובאות בגליון הש&quot;ס לר' עקיבא איגר על [[שבת נה ב|שבת דף נ&quot;ה ע&quot;ב]] לתוספות ד&quot;ה מעבירם כתיב.) לגבי ההתלבטות בנושא זה ראו בברויאר, ג.6 (עמ' 88) והערות 2, 3 שם.}} מתברר שעבודתם עלתה כל כך יפה עד שהיא כמעט מושלמת (וכמעט זהה לנוסח תימן).

'''לאחר תקופת המסורה בתימן:''' בנוסף לכך, הציע ברויאר שנוסח תימן אינו מבוסס על שיטה אקלקטית אלא על '''עבודת העתקה מושלמת''' של כתר ארם צובה.{{הערה|ראו ברויאר, שם, עמ' 87-89.}} ואם כן יוצא שבנוסח תימן יש לנו עדות מובהקת ומדויקת לנוסח הכתיב בתורה שהיה בכתר.{{הערה|ברויאר הביא מספר ראיות לכך שם, עמ' 90. ביניהם: עדותם של סופרי תימן שספריהם נכתבו &quot;על תיקון הספר הידוע במצרים&quot;; נוסח הכתיב המתאים לגמרי למסורה (ולנוסח תימן) בסוף התורה בכתר; נוסח הכתר בנביאים וכתובים (המדויק להפליא לעומת כל שאר כתבי־היד). על ראיות אלו של ברויאר אפשר להוסיף את הכתיב לפרשות התפילין שקבע הרמב&quot;ם ב'''משנה תורה''' ([[רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ב#הלכה ג|הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק שני, ג-ז]]; וראו עוד בהרחבה אצל יצחק ש' פנקובר, '''נוסח התורה בכתר ארם צובה: עדות חדשה''', [רמת־גן, הוצאת אונ' בר־אילן, תשנ&quot;ג], עמ' 53-55), וכמו כן את שאר העדויות הקיימות על נוסח הכתיב שהיה בכתר (כגון רפי זר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 &quot;מאורות נתן לר' יעקב ספיר&quot;], '''לשוננו''' ל&quot;ה, תשמ&quot;ו, עמ' 151-213).}} ועוד יוצא לנו שכתר ארם צובה עצמו מהווה '''ביצוע מושלם''' יחיד במינו של נוסח האותיות בתורה לפי המסורה (בניגוד לשאר כתבי־היד הקרובים לו). קביעה זו מתבררת גם מתוך נוסח האותיות המדויק בו בספרי הנביאים והכתובים, שיש בו דיוק מפליא שאינו דומה לאף כתב־היד אחר.{{הערה|ראו על כך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|בפרק חמישי]] של המבוא.}}

אמנם יש גם עדויות שב-2 או 3 מקומות, חרג הכתיב בכתר מהנוסח העולה מהערות המסורה ומשאר כתבי־היד, וכמו כן מספרי ספרי התורה של כל העדות כולל תימן: [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]] &quot;אֲלֵ(י)הֶ֛ן&quot;;{{הערה|את הכתיב הזה אולי ניתן להצדיק ע&quot;פ הערת מסורה בכתר; וראו עוד בהערת הנוסח על [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]].}} [[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט,טז]] &quot;רֵעֶ֑(י)ךָ&quot;; ואולי גם [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]] &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''י'''א֙&quot; במקום &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''ו'''א֙&quot;.{{הערה|בעדות המפורטת ביותר נמסר שהיה תיקון בכתר במקום הזה; ראו על כך באריכות בהערת הנוסח על [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]].}} על סמך הכתיבים האלה נראה שהכתיב בספרי תימן מייצג את נוסח המסורה באופן עוד יותר מדויק מהכתיב שהיה בכתר (!).{{הערה|לגבי 3 המקומות האלה כתב יוסף עופר שיש בהם &quot;ערעור מהותי על האפשרות שנוסח התימנים מיוסד על הכתר. אם נבקש להטיל שלום בין הכתוב בכתבי־היד התימנים לבין ממצאינו נוכל רק להציע שהכתר היה '''אחד מהמקורות''' לנוסח התימנים.&quot; ראו במאמרו [http://www.daat.ac.il/daat/vl/yosefofer/yosefofer03.pdf &quot;כתר ארם צובה לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה, ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 339 (ההדגשה שלנו); וראו שם עוד עמ' 309-313. ברוח זו ניתן להציע שאמנם נוסח הכתיב בספרי תימן '''נוסד''' על פי הכתר, אך אחר כך בוצעו תיקונים בספרי תימן במקומות נדירים שבהם עצם הנוסח שהועתק מהכתר עמד בסתירה ב-2 או 3 מקומות להערות המסורה שהיו בכתבי־היד. כך שהכתר הוא לא רק &quot;אחד מהמקורות&quot; אלא '''המקור העיקרי''' לנוסח הכתיב בספרי תימן, אך '''לא המקור היחיד'''. בדיקת כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים והכתובים מניבה תוצאות דומות: יש כתבי־יד שהם קרובים להפליא לנוסח הכתיב בכתר, אך לא זהים לו; אמנם במקומות שהכתיב שונה מהכתר יש כמעט תמיד הערת מסורה צמודה המורה על הנוסח בכתב־היד. גם יצחק ש' פנקובר הציע אפשרות דומה בניסיון שלו להתמודד עם נתונים סותרים לגבי נוסח הכתר: &quot;לפי האפשרות הראשונה יוצא שיש שניים (או שלושה) מקרים חריגים בכתר, בהם חולק הכתר על כל כתבי־היד הטברניים המדוייקים והמסורה. כמו־כן היה יוצא עקב מקרים אלו שדווקא כתבי־היד התימניים הם המדויקים בתורה, מדויקים אפילו מן הכתר.&quot; והוסיף בהערה: &quot;אפילו נניח את האפשרות הראשונה, אין היא מחייבת את המסקנה שהתימנים לא סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר... בענייני נוסח יהיו בסך הכל שניים (או שלושה) שינויים בין התימנים והכתר; קירבה כה גדולה, שאין כדוגמתה אפילו בין כתבי־היד הטברניים המדויקים, מוסברת בכך שהתימנים סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר ותיקנו.&quot; ראו '''נוסח התורה בכתר ארם־צובה: עדות חדשה''' (רמת־גן: הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, תשנ&quot;ג), עמ' 90, ושם בהערה 267.}}

'''מסקנה:''' אין למצוא עדות מובהקת לנוסח האותיות בתורה לפי המסורה באף אחד מכתבי־היד הקרובים לכתר, ואין ראוי להעמיד את הכתיב במהדורת מקרא על אף כתב־יד כזה.{{הערה|1=לפי החישוב של ברויאר (שם, עמ 86), כתב־היד הכי מדויק לגבי נוסח האותיות בתורה הוא כתי&quot;ש1 (שונה מכתיב המסורה ב-20 מקומות), ואח&quot;כ כתי&quot;ש (25 מקומות), ואח&quot;כ [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי&quot;ב] (65 מקומות) וכתי&quot;ל (כ-120 מקומות); לגבי כתי&quot;ל ראו ליתר דיוק ופירוט ברשימה הבאה.}} אמנם ב'''שילוב''' של הערות המסורה ביחד עם הנוסח האקלקטי העולה מתוך רוב כתבי־היד, או לחלופין על פי נוסח תימן, ניתן להגיע לנוסח מדויק של האותיות בתורה. הכתיב במהדורתנו מבוסס עם כן על נוסח תימן, ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|תוספת הערות לעתים רחוקות]] במקומות שנוסח זה שונה משאר ספרי התורה או מהנוסח שהיה בכתר ע&quot;פ עדויות.

===נוסח האותיות בכתי&quot;ל בתורה (רשימה מלאה)===

'''רמת הדיוק בכתי&quot;ל:''' מהדורתנו מבוססת כאמור על הקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל. הדיוק בנוסח האותיות בכתי&quot;ל מספיק טוב כדי שייחשב לעדות אחת חשובה בין שאר העדויות, אבל רמת דיוקו פחותה משאר כתבי־היד הקרובים לכתר. לפי הערכתו של ייבין: &quot;נוסח האותיות שונה לפרקים מ''א'' במלא וחסר. המסורה של ''ל''... סותרת לעתים את הפְנים.&quot;{{הערה|ייבין, נו.2 עמ' 358.}} ולפי ברויאר יש בו סטייה מנוסח המסורה &quot;בקרוב ל-120 מקומות בתורה&quot;.{{הערה|ברויאר, עמ' 86. לתוצאה מדויקת יותר ראו [[#סיכום התוצאות|להלן]].}} ולכן נוסח האותיות בתורה במהדורתנו יתוקן כאמור על פי ספרי תימן, ולא יישאר לפי כתי&quot;ל (שהוא הבסיס להקלדה).

'''להלן רשימת כל המקומות שבהם הכתיב בכתי&quot;ל (הבסיס להקלדה במהדורתנו) שונה מהכתיב בספרי תימן.''' רשימה זו נחוצה כדי לאפשר הגהה יסודית לנוסח הכתיב במהדורתנו, מול הקלדת וסטמינסטר מצד אחד, ומול נוסח ספרי התורה מצד שני. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא הכתיב המופיע בספרי תימן והמתאים למסורה ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח כתי&quot;ל, ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.{{הערה|בנוסף לרשימה זו, אפשר תמיד לבצע בדיקה יסודית על ידי מחשב, בהשוואת נוסח האותיות בהקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל מול נוסח האותיות במהדורתנו ונוסח האותיות במהדורת מכון ממרא. התיעוד המלא של הנוסח נמצא בכל מקרה ספציפי בדפי העריכה של דפי הפרקים המקושרים.}}

'''ספר בראשית''' (סה&quot;כ כ-20 תיבות בכתיב חריג, אחת מהן רק בספק):
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטְּהֹרָ֗ה]* / ל=[הַטְּהוֹרָ֗ה]!
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטָּה֔וֹר]* / ל=[הַטָּהֹ֔ר]!
#לך־לך [[בראשית יג/טעמים#יג ח|(יג,ח)]]: [וּבֵינֶ֔ךָ]* ל=[וּבֵינֶ֔יךָ]
#לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [הֲרִמֹ֨תִי]* / ל=[הֲרִימֹ֨תִי]
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט טז|(יט,טז)]]: [וַיַּחֲזִ֨יקוּ]* / ל=[וַיַּחֲזִ֨קוּ]!
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט כ|(יט,כ)]]: [וְהִ֣וא]* / ל=[וְהִ֣יא]!
#חיי שרה [[בראשית כה/טעמים#כה ג|(כה,ג)]]: [וּלְטוּשִׁ֖ם]* / ל=[וּלְטוּשִׁ֖ים]
#תולדֹת [[בראשית כו/טעמים#כו ז|(כו,ז2)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז לא|(כז,לא)]]: [בַּעֲבֻ֖ר]* / ל=[בַּעֲב֖וּר]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה ה|(לה,ה)]]: [סְבִיב֣וֹתֵיהֶ֔ם]* / ל=[סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה כג|(לה,כג)]]: [וּזְבֻלֽוּן]*/ ל=[וּזְבוּלֻֽן]!
#וישב [[בראשית מ/טעמים#מ י|(מ,י)]]: [וְהִ֤וא]* / ל=[וְהִ֤יא]!
#מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא לה|(מא,לה)]]: [הַטֹּב֔וֹת]* / ל=[הַטֹּבֹ֔ת]!
#ויגש [[בראשית מה/טעמים#מה טו|(מה,טו)]]: [עֲלֵהֶ֑ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֑ם]!
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו ט|(מו,ט)]]: [וְחֶצְרֹ֥ן]* / ל=[וְחֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יג|(מו,יג)]]: [וְשִׁמְרֹֽן]* / ל=[וְשִׁמְרֽוֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יד|(מו,יד)]]: [זְבֻל֑וּן]* / ל=[זְבוּלֻ֑ן]!
#ויגש [[בראשית מז/טעמים#מז כד|(מז,כד)]]: [חֲמִישִׁ֖ית]* / ל?=[חֲמִישִׁ֖ת]?!
#ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יג|(מט,יג)]]: [אֳנִיֹּ֔ת]* / ל=[אֳנִיּ֔וֹת]!

'''ספר שמות''' (סה&quot;כ 25 תיבות בכתיב חריג):
#שמות [[שמות א/טעמים#א טז|(א,טז)]]: [הִ֖וא]* / ל=[הִ֖יא]!
#שמות [[שמות ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [וַיַּשְׁלִכֵ֥הוּ]* / ל=[וַיַּשְׁלִיכֵ֥הוּ] (=מ&quot;ק-ל [!] מול רוב המסורות וכתבי־היד)
#וארא [[שמות ו/טעמים#ו יד|(ו,יד)]]: [חֶצְרֹ֣ן]* / ל=[חֶצְר֣וֹן]
#וארא [[שמות ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]: [הַֽחַרְטֻמִּם֙]* / ל=[הַֽחַרְטֻמִּים֙]!
#בֹא [[שמות י/טעמים#י כה|(י,כה)]]: [וְעֹלֹ֑ת] / ל=[וְעֹל֑וֹת]!
#בֹא [[שמות יב/טעמים#יב ד|(יב,ד)]]: [מִהְי֣וֹת]* / ל=[מִהְיֹ֣ת]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(יד,יג)]]: [תֹסִ֛פוּ]* / ל=[תֹסִ֛יפוּ]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יד|(יד,יד)]]: [תַּחֲרִשֽׁוּן]* / ל=[תַּחֲרִישֽׁוּן]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* / ל=[חֹמָ֔ה]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יא|(יט,יא2)]]: [הַשְּׁלִשִׁ֗י]* / ל=[הַשְּׁלִישִׁ֗י]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יט|(יט,יט)]]: [הַשֹּׁפָ֔ר]* / ל=[הַשּׁוֹפָ֔ר]!
#משפטים [[שמות כג/טעמים#כג כב|(כג,כב)]]: [שָׁמ֤וֹעַ]* / ל=[שָׁמֹ֤עַ]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב המסורות וכתבי־היד)
#תרומה [[שמות כה/טעמים#כה כב|(כה,כב)]]: [אֲר֣וֹן]* / ל=[אֲרֹ֣ן]!
#תרומה [[שמות כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [תֹֽאֲמִם֮]* / ל=[תֹֽאֲמִים֮]
#תצוה [[שמות כח/טעמים#כח כח|(כח,כח1)]]: [הָאֵפוֹד֙]* / [הָאֵפֹד֙]!
#תצוה [[שמות כט/טעמים#כט כב|(כט,כב)]]: [עֲלֵיהֶ֔ן]* / ל=[עֲלֵהֶ֔ן]!
#תצוה [[שמות מ/טעמים#כט מ|(כט,מ)]]: [רְבִיעִ֥ת]* / [רְבִעִ֥ית]
#כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [עֲלֵהֶ֖ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֖ם]!
#כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד כד|(לד,כד)]]: [גְּבֻלֶ֑ךָ]* / ל=[גְּבוּלֶ֑ךָ]!
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יג|(לו,יג)]]: [הַיְרִיעֹ֜ת]* / ל=[הַיְרִעֹ֜ת]
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יט|(לו,יט)]]: [אֵילִ֖ם]* / ל=[אֵלִ֖ים]!
#ויקהל [[שמות לז/טעמים#לז ג|(לז,ג3)]]: [טַבָּעֹ֔ת]* / ל=[טַבָּע֔וֹת]
#ויקהל [[שמות לח/טעמים#לח י|(לח,י)]]: [הָעַמּוּדִ֛ים]* / ל=[הָעַמֻּדִ֛ים]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט יג|(לט,יג)]]: [מִשְׁבְּצֹ֥ת]* / ל=[מִשְׁבְּצ֥וֹת]!
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט לה|(לט,לה)]]: [אֲר֥וֹן]* / ל=[אֲרֹ֥ן]!

'''ספר ויקרא''' (סה&quot;כ 14 תיבות בכתיב חריג):
#ויקרא [[ויקרא ה/טעמים#ה יא|(ה,יא)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י א|(י,א)]]: [וַיַּקְרִ֜יבוּ]* / ל=[וַיַּקְרִ֜בוּ]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י יג|(י,יג)]]: [קָד֔וֹשׁ]* / ל=[קָדֹ֔שׁ]!
#שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ד|(יא,ד)]]: [וּמִמַּפְרִסֵ֖י]* / ל=[וּמִמַּפְרִיסֵ֖י]
#תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג ו|(יג,ו)]]: [הִ֔וא]* / ל=[הִ֔יא]!
#מצֹרע [[ויקרא יד/טעמים#יד י|(יד,י)]]: [תְּמִימִ֔ם]* / ל=[תְּמִימִ֔ים]
#אחרי מות [[ויקרא טז/טעמים#טז ח|(טז,ח)]]: [גֹּרָל֑וֹת]* / ל=[גּוֹרָל֑וֹת]!
#אחרי מות [[ויקרא יח/טעמים#יח כט|(יח,כט)]]: [הַתּוֹעֵבֹ֖ת]* / ל=[הַתּוֹעֵב֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא יט/טעמים#יט ד|(יט,ד)]]: [הָ֣אֱלִילִ֔ם]* / ל=[הָ֣אֱלִילִ֔ים]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ ו|(כ,ו)]]: [לִזְנֹ֖ת]* / ל=[לִזְנ֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ יח|(כ,יח)]]: [וְהִ֕וא]* / ל=[וְהִ֕יא]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג כ|(כג,כ)]]: [הַבִּכֻּרִ֤ים]* / ל=[הַבִּכּוּרִ֤ים]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג לח|(כג,לח)]]: [נִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם]* / ל=[נִדְב֣וֹתֵיכֶ֔ם]!
#בחֻקֹתי [[ויקרא כו/טעמים#כו מה|(כו,מה)]]: [לִהְי֥וֹת]* / ל=[לִהְיֹ֥ת]!

'''ספר במדבר''' (סה&quot;כ 30 תיבות בכתיב חריג):
#במדבר [[במדבר א/טעמים#|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג ב|(ג,ב)]]: [הַבְּכֹ֣ר]* / ל=[הַבְּכ֣וֹר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מב|(ג,מב)]]: [בְּכ֖וֹר]* / ל=[בְּכֹ֖ר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מג|(ג,מג)]]: [שֵׁמֹ֛ת]* / ל=[שֵׁמ֛וֹת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ז|(ז,ז)]]: [הָעֲגָל֗וֹת]* / ל=[הָעֲגָלֹ֗ת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז כג|(ז,כג)]]: [עַתֻּדִ֣ים]* / ל=[עַתּוּדִ֣ים]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ג|(ט,ג)]]: [בְּמֹעֲד֑וֹ]* / ל=[בְּמוֹעֲד֑וֹ]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ז|(ט,ז)]]: [הַקְרִ֜יב]* / ל=[הַקְרִ֜ב]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט יז|(ט,יז)]]: [הֵעָל֤וֹת]* / ל=הֵעָלֹ֤ת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י ט|(י,ט)]]: [בַּחֲצֹצְרֹ֑ת]* / ל=[בַּחֲצֹצְר֑וֹת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י טז|(י,טז)]]: [חֵלֹֽן]* / ל=[חֵלֽוֹן]
#בהעלֹתך [[במדבר יא/טעמים#יא כו|(יא,כו)]]: [עֲלֵהֶ֣ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֣ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כו|(יג,כו)]]: [אֹתָ֤ם]* / ל=[אוֹתָ֤ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כט|(יג,כט3)]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג לב|(יג,לב)]]: [וַיֹּצִ֜יאוּ]* / ל=[וַיּוֹצִ֜יאוּ]!
#שלח [[במדבר טו/טעמים#טו לט|(טו,לט)]]: [תָת֜וּרוּ]* / [תָתֻ֜רוּ]
#חֻקת [[במדבר יט/טעמים#יט ז|(יט,ז)]]: [יָבֹ֣א]* / ל=[יָב֣וֹא]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#חֻקת [[במדבר כ/טעמים#כ יז|(כ,יז)]]: [גְּבֻלֶֽךָ]* / ל=[גְּבוּלֶֽךָ]!
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא יג|(כא,יג)]]: [מִגְּבֻ֣ל]* / ל=[מִגְּב֣וּל]
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [דִּיבֹ֑ן]* / ל=[דִּיב֑וֹן]!
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]*  (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב לח|(כב,לח)]]: [הֲיָכֹ֥ל]* / ל=[הֲיָכ֥וֹל]!
#בלק [[במדבר כג/טעמים#כג כט|(כג,כט)]]: [אֵילִֽם]* / ל=[אֵילִֽים]!
#פינחס [[במדבר כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [הַיָּשֻׁבִ֑י]* / ל=[הַיָּשׁוּבִ֑י]!
#מטות [[במדבר לב/טעמים#לב כב|(לב,כב)]]: [נְקִיִּ֛ם]* / ל=[נְקִיִּ֛ים]!
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לה|(לג,לה)]]: [בְּעֶצְיֹ֥ן]* / ל=[בְּעֶצְי֥וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לו|(לג,לו)]]: [מֵעֶצְיֹ֣ן]* / ל=[מֵעֶצְי֣וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* / ל=[בָּמֹתָ֖ם] - כתבי־היד חלוקים ואין מסורה
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לד יא|(לד,יא2)]]: [הַגְּבֻ֔ל]* / ל=[הַגְּב֔וּל]
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לה יט|(לה,יט)]]: [יְמִתֶֽנּוּ]* / ל=[יְמִיתֶֽנּוּ]!

'''ספר דברים''' (סה&quot;כ 38 תיבות בכתיב חריג):
#דברים [[דברים א/טעמים#א טו|(א,טו)]]: [אוֹתָ֛ם]* / ל=[אֹתָ֛ם]!
#דברים [[דברים ב/טעמים#ב כג|(ב,כג)]]: [מִכַּפְתֹּ֔ר]* / ל=[מִכַּפְתּ֔וֹר]
#דברים [[דברים ג/טעמים#ג ה|(ג,ה)]]: [בְּצֻרֹ֛ת]* / ל=[בְּצֻר֛וֹת]!
#ואתחנן [[דברים ג/טעמים#ג כה|(ג,כה):]] [וְהַלְּבָנֹֽן]* / ל=[וְהַלְּבָנֽוֹן]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [הָֽרֹא֔וֹת]* / ל=[הָֽרֹאֹ֔ת]
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [מִתְּמֹ֣ל]* / ל=[מִתְּמ֣וֹל]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [שִׁלְשֹׁ֑ם]* / ל=[שִׁלְשׁ֑וֹם]!
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ט|(ו,ט)]]: [מְזֻז֥וֹת]* / ל=[מְזוּזֹ֥ת]
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו כא|(ו,כא)]]: [וַיֹּצִיאֵ֧נוּ]* / ל=[וַיּוֹצִיאֵ֧נוּ]!
#עקב [[דברים ז/טעמים#ז טז|(ז,טז)]]: [תָח֥וֹס]* / ל=[תָחֹ֥ס]!
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ב|(ח,ב)]]: [הוֹלִֽיכְךָ֜]* / ל=[הֹלִֽיכֲךָ֜]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ג|(ח,ג)]]: [הוֹדִֽיעֲךָ֗]* / ל=[הוֹדִֽעֲךָ֗]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח יב|(ח,יב)]]: [טֹבִ֛ים]* / ל=[טוֹבִ֛ים]!
#עקב [[דברים ט/טעמים#ט טו|(ט,טו)]]: [לוּחֹ֣ת]* / ל=[לֻחֹ֣ת]
#עקב [[דברים י/טעמים#י יא|(י,יא)]]: [וְיִֽירְשׁ֣וּ]* / ל=[וְיִֽרְשׁ֣וּ]!
#ראה [[דברים יב/טעמים#יב כ|(יב,כ)]]: [גְּבֻֽלְךָ֮]* / ל=[גְּבֽוּלְךָ֮]!
#שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח כב|(יח,כב)]]: [יָבֹ֔א]* / ל=[יָב֔וֹא]!
#שֹפטים [[דברים כ/טעמים#כ א|(כ,א)]]: [אֹיְבֶ֗ךָ]* / ל=אֹיְבֶ֗יךָ]!
#כי־תצא [[דברים כא/טעמים#כא טו|(כא,טו)]]: [הַבְּכֹ֖ר]* / ל=[הַבְּכ֖וֹר]!
#כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב יד|(כב,יד)]]: [וְהוֹצִ֥א]* / ל=[וְהוֹצִ֥יא]!
#כי־תצא [[דברים כד/טעמים#כד יג|(כד,יג)]]: [כְּב֣וֹא]* / ל=[כְּבֹ֣א]!
#כי־תצא [[דברים כה/טעמים#כה ז|(כה,ז)]]: [מֵאֵ֨ן]* / ל=[מֵאֵ֨ין]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח יח|(כח,יח)]]: [וְעַשְׁתְּרֹ֥ת]* / ל=[וְעַשְׁתְּר֥וֹת]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח מט|(כח,מט)]]: [מֵרָחֹק֙]* / ל=[מֵרָחוֹק֙]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נב|(כח,נב)]]: [הַגְּבֹהֹ֣ת]* / ל=[הַגְּבֹה֣וֹת]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נח|(כח,נח)]]: [הַכְּתֻבִ֖ים]* / ל=[הַכְּתוּבִ֖ים]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נט|(כח,נט)]]: [גְּדֹלֹת֙]* / ל=[גְּדֹלוֹת֙]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל ט|(ל,ט)]]: [לְטֹבָ֑ה]* / ל=[לְטוֹבָ֑ה]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יח|(ל,יח)]]: [לָב֥וֹא]* / ל=[לָבֹ֥א]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יט|(ל,יט)]]: [הַעִדֹ֨תִי]* / ל=[הַעִידֹ֨תִי]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ז|(לב,ז)]]: [דֹּר־וָדֹ֑ר]* / ל=[דּוֹר־וָד֑וֹר]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כד|(לב,כד)]]: [בְּהֵמֹת֙]* / ל=[בְּהֵמוֹת֙]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כז|(לב,כז)]]: [יָדֵ֣נוּ]* / ל=[יָדֵ֣ינוּ]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [חָת֖וּם]* / ל=[חָתֻ֖ם]!
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יב|(לג,יב)]]: [כְּתֵפָ֖יו]* / ל=[כְּתֵיפָ֖יו]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יט|(לג,יט)]]: [וּשְׂפֻנֵ֖י]* / ל=[וּשְׂפוּנֵ֖י]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג כה|(לג,כה)]]: [מִנְעָלֶ֑ךָ]* / ל=[מִנְעָלֶ֑יךָ]
#וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [הָ֨אֹתֹ֜ת]* / ל=[הָ֨אֹת֜וֹת]!

===סיכום התוצאות===

'''נוסח הפנים בכתי&quot;ל מול המסורות והמסירות:''' יש כ-127 מקומות בתורה (אחד מהם ספק) שבהם הכתיב בכתי&quot;ל מנוגד לספרי תימן (המשקפים באותיותיהם את הערות המסורה ואת רוב המסירות). ברוב המכריע של המקומות, סותר הכתיב בפנים כתי&quot;ל אף את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו (כל הפריטים שיש בהם סימן קריאה [!]). ב-4 מקומות יש תמיכה בנוסח הכתיב החריג של כתי&quot;ל מתוך המסורה הקטנה שבו, כאשר ב-3 מהם יש סתירה פנימית בתוך כתי&quot;ל עצמו בין המסורה הקטנה לבין המסורה הגדולה. מתברר שמעבר לטעויות הרבות בנוסח האותיות של כתי&quot;ל, יש גם טעויות אחדות אף במסורה הקטנה שבו. אמנם ככלל מהווה מערכת המסורה בכתי&quot;ל (הגדולה והקטנה כאחת) עדות חשובה ביותר לנוסח המסורה, והיא הרבה יותר מדויקת לרוב מאשר נוסח הפנים שבאותו כתב־יד.

'''כתי&quot;ל מול ספרי ספרד ואשכנז ומול ספרי תימן:''' ב-2 מקומות (במדבר א,יז; כב,ה) מתוך 9 מסכים נוסח הפנים של כתי&quot;ל עם ספרי התורה של ספרד ואשכנז, לעומת נוסח תימן. בשאר 7 המקומות שבהם יש שינויי כתיב בספרי התורה בין נוסח ספרד ואשכנז לבין נוסח תימן (לפירוט מלא ראו להלן [[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ברשימת ההערות המיוחדות]] בצבע אדום), מסכים כתי&quot;ל עם נוסח תימן.

'''כתי&quot;ל במקומות אחדים המוטלים בספק:''' לפי שיטת ברויאר בספרו (שיטת הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות), נשארו רק שש אותיות בכל התורה שבהן השיטה הכללית אינה יכולה להכריע, וכתיב המסורה מוטל בספק (אם לא לוקחים בחשבון את ספרי תימן):{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 84 (פרק ג סעיף 1.ד). הנתונים נכונים לעת כתיבת ספרו, אמנם מאז נבדקו כתבי־יד נוספים, ובמיוחד נתגלו עדויות חדשות על נוסחו של כתר ארם צובה בתורה, ועל פיהם כבר ניתן לקבוע בוודאות את הנוסח בחלק מהמקומות, כך שהם כבר לא מהווים ספקות.}}
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#שמות, בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֹמָ֔ה]!
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יז|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י י|(י,י)]]: ל=[חׇדְשֵׁיכֶם֒]* (=ספרי תימן) / [חָדְשֵׁכֶם֒] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* (=ספרי כל העדות) / ל=[בָּמֹתָ֖ם] (=רוב כתבי־היד ואין מסורה!)

לפי זה יוצא ש-3 משינויי הכתיב בין ספרי התורה, הם גם ברשימת המקומות המוטלים בספק על פי שיטת ברויאר (בששת שינויי הכתיב הנשארים יש יתרון מוחלט לנוסח תימן).{{הערה|ברויאר, עמ' 87.}} בשנים משלושת המקומות הללו ([[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א,יז]]; [[במדבר כב/טעמים#כב ה|כב,ה]]) מביא כתי&quot;ל את הנוסח שנמצא בספרי אשכנז וספרד, ואילו במקום אחד ([[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י,י]]) נתמך הנוסח בכתי&quot;ל על ידי נוסח תימן. נראה שב-3 התיבות הללו, ואף בכל ששת המקומות המוטלים בספק, לא מדובר בסתם טעות סופר מתוך חוסר תשומת לב, אלא בתיבות שבהן הסופרים התקשו להחליט באופן מודע. כלומר: אין כאן מחלוקת בין מסירות אלא במחלוקת בין מסורות.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ' 86 (ג.2).}}

===תיבות מחוברות בתורה===

'''ברשימה הבאה ציינו את כל התיבות המחוברות בתורה (סה&quot;כ 11 תיבות), שלגבי כתיבתן יש הבדלים במקורות הבאים: ספרי ספרד ואשכנז, ספרי תימן, כתר ארם צובה (או עדויות לגביו), כתי&quot;ל.'''
#בראשית, לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד יז|(יד,יז)]]: [כְּדׇרְלָעֹ֔מֶר]* / ל=[כְּדָר־לָעֹ֔מֶר]
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא מה|(מא,מה)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֛רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא נ|(מא,נ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו כ|(מו,כ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#שמות, בשלח [[שמות יז/טעמים#יז טז|(יז,טז)]]: [כֵּ֣ס יָ֔הּ]*=ל (=ספרי תימן וספרד ואשכנז) / [כֵּ֣סְיָ֔הּ] (=א(ס); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א י|(א,י)]]: [פְּדָהצֽוּר]*=ל? / ל=[פְּדָה צֽוּר]?
#במדבר, במדבר [[במדבר ב/טעמים#ב יב|(ב,יב)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]* / ל=[צוּרִֽי־שַׁדָּֽי]
#במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז נד|(ז,נד)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י יט|(י,יט)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]*=ל? / ל=[צוּרִֽי שַׁדָּֽי]?
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י כג|(י,כג)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ו|(לב,ו)]]: [{{מ:אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* / א=[{{מ:אות-ג|הַ}} לְיְהוָה֙] / ל=[הֲ־לַיהוָה֙] / ספרי תימן=[{{מ:אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (וראו גם ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]] וב[[#ה לה'|רשימת האותיות הגדולות]])

משתי התיבות &quot;כס[ ]יה&quot; ו&quot;ה[ ]ליהוה&quot; מתברר שאין בספרי תימן עדות מוחלטת לגבי נוסח הכתר בתחום המסוים של התיבות המחוברות. נראה אם כן שאותו דבר נכון גם לגבי תיבת &quot;פוטי[ ]פרע&quot; (ב-3 מקומות). בכל המקומות הללו הבאנו את הנוסח המקובל בספרי ספרד ואשכנז בפנים של המהדורה, ואילו את הנוסח בספרי תימן (&quot;פוטיפרע&quot; ו&quot;{{מ:אות-ג|ה}}ליהוה&quot;), או של כתר ארם צובה מול ספרי התורה בכל העדות (&quot;כסיה&quot;), ציינו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].

בשאר כל המקומות, שבהם שונה הנוסח בכתי&quot;ל מספרי התורה בכל העדות ומכתר ארם צובה (ואפילו בספק), תיעדנו את הנתונים לגבי אותה תיבה בתוך הערות הנוסח שבדפי העריכה.

==מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות==

הרווחים של חלוקת הפרשות בולטים בנוסח המסורה, וחלוקה זו מהווה מרכיב מהותי ממנו. אמנם לא כל רווח הבא לציין את תחילתה של פרשה חדשה מופיע באופן אחיד בכל כתבי־היד הטברנים, ונראה שלא הייתה קביעה סמכותית בעניין זה.{{הערה|יש להשוות את המציאות הזאת המשתקפת במסורה הטברנית אל המצב השורר במסורה הבבלית: באחרונה אנחנו מוצאים רשימות של פרשות.}} האפיון המשותף הוא רק בקווים כלליים: רוב הזמן יש רווח של פרשה באותם מקומות בכתבי־היד השונים ובאותה צורה, אמנם יש עשרות רבות של שינויים בחלוקת הפרשות בתורה בין כתבי־היד הקרובים לכתר ובכתי&quot;ל בפרט.{{הערה|המחקר בתחום זה מועט באופן יחסי, ולא קיים אפילו רשימת תיעוד מלא להבדלים בחלוקת הפרשות בין כתבי־היד. תיעוד לחלק מהספרים (או לחלק מכתבי־היד) ניתן למצוא בכרכים שכבר יצאו לאור משתי סדרות: מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית (יחזקאל ותרי-עשר), ו-Biblia Hebraica Quinta. מספר חוקרים נגעו מעט במשמעותה הפרשנית של חלוקת הפרשות. אולם נראה שהדבר החשוב ביותר ברווחים של חלוקת הפרשות הוא לא בהיסטוריה של מסירתם, וגם לא בפרשנות המקומית הגלומה בהם, אלא במשמעותם החווייתית בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|הקריאה בתנ&quot;ך]], וכדברי המדרש בתחילת תורת כהנים: &quot;‫וכי מה היו הפסקות משמשות?‬ ‫ליתן רווח למשה להתבונן‬ ‫בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין עניין לעניין‪.‬‬ ‫והרי דברים קל וחומר‪:‬‬ ‫ומה אם אדם שהוא שומע‬ ‫מפי הקדוש ברוך הוא‬ ‫ומדבר ברוח הקודש‬ ‫צריך להתבונן בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין ענין לענין‪,‬‬ על אחת כמה וכמה‬ ‫הדיוט שהוא שומע מן הדיוט&quot; (‬מתוך הפתיחה ל&quot;תורת כהנים&quot; ב&quot;דבורא דנדבה&quot;).}}

המצב מאז סוף ימי הביניים שונה לחלוטין: שוררת מאז ועד היום אחידות כמעט-מוחלטת בחלוקת הפרשות בספרי התורה מכל העדות. אחדות זו היא תוצאה ישירה של מפעל הפסיקה לרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח|הלכות ספר תורה (פרק ח')]]. בגלל שהרמב&quot;ם קבע את חלוקת הפרשות ע&quot;פ כתר ארם צובה, הביאה פסיקתו לקרבתם של כמעט כל ספרי התורה לכתר בחלוקה זו.{{הערה|לסיכום של הנושא ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''' (עמ' *50-*52), שם ציינו שבתקופת בעלי המסורה עדיין לא נקבע נוסח מחייב לפרשות הפתוחות והסתומות, וכך הייתה המציאות עד שבעלי ההלכה החלו לעסוק בעניין זה באינטנסיביות (ובראשם הרמב&quot;ם שקבע את הפרשות לפי כתר ארם צובה). יש להשוות את התופעה ל[[#מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות|אותיות הגדולות והקטנות]], שלגביהן לא היה יישום לרוב בכתבי־היד הטברנים, אבל בעקבות העיסוק הרב בעניין הזה על ידי חכמי המסורה המאוחרים הן הפכו להיות מרכיב בולט של נוסח המסורה.}}

חלוקת הפרשות ב[http://tanach.us/ODTFiles/ הקלדת וסטמינסטר] היא על פי כתב־יד לנינגרד, וכאמור שונה חלוקה זו בעשרות מקומות ממה שמקובל בספרי התורה, וממה שנפסק להלכה ברמב&quot;ם ע&quot;פ כתר ארם צובה. לכן חלוקת הפרשות בכתי&quot;ל עברה הגהה קפדנית במהדורתנו כדי שתתאים לחלוקה מקובלת בספרי התורה, ורשמנו את כל השינויים בתיעוד הנוסח.

בנוסף, יש פרשה אחת שבספרי התורה מסמנים אותה בשני מקומות שונים (תימנים ב[[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז,כב]] וספרדים ואשכנזים ב[[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ז,כח]]), ובכתר ארם צובה היה כנראה רווח בשניהם לפי עדויות ומקבילות. ובמקום אחד חריג יש פרשה פתוחה בספרי התורה, אך נראה על־פי עדויות שבכתר הפרשה היתה סתומה ([[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]]). ויש שני מקומות חריגים שבהם אין פרשה בספרי התורה, אך נראה על־פי עדויות ו/או מקבילות שבכתר היתה פרשה ([[שמות כו/טעמים#כו ז|שמות כו,ז]]; [[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז,כ]]). בכל אחד מהמקומות האלה תהיה הערה מיוחדת במהדורתנו, והם:
#בספר שמות, פרשת תרומה [[שמות כו/טעמים#כו ז|(כו,ז)]], בפסוק &quot;וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה&quot; (אין כאן פרשה ברשימת הרמב&quot;ם ובעקבותיה בספרי התורה).
#בספר שמות, פרשת כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד א|(לד,א)]], בפסוק &quot;וַיֹּ֤אמֶר... פְּסׇל־לְךָ֛&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה יש פרשה פתוחה לפי רשימת הרמב&quot;ם).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כב|(ז,כב)]], בפסוק &quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... כׇּל־חֵ֜לֶב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז&quot; (בספרי תימן יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, וכנראה שבכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|(ז,כח)]], בפסוק &quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... הַמַּקְרִ֞יב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי תימן&quot; (בספרי אשכנז וספרד יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, ובכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר דברים, פרשת כי תבוא [[דברים כז/טעמים#כז כ|(כז,כ)]], בפסוק &quot;אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (אין כאן פרשה ברשימת הרמב&quot;ם ובעקבותיה בספרי התורה).

למידע נוסף על החלוקה לפרשות בכל המקרא ראו [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית); מידע זה ישמש בסיס למהדורתנו.

למידע על חלוקת הפרשות במהדורתנו בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|כאן]]''' (למקומות החסרים בכתר) ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כאן]]''' (למקומות הקיימים בכתר).

==מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות==
{{תצוגת כתי&quot;ל|רשימת האותיות הגדולות והקטנות במסורה הסופית (מ&quot;ס-ל)|File:Leningrad-codex-25-mesorah.pdf|5}}
[[קובץ:Ochlah-W'ochlah-1864-HB36175.pdf|thumb|רשימת האותיות הגדולות והקטנות בספר &quot;אכלה ואכלה&quot;, מהדורת פרנסדורף (הנובר, תרכ&quot;ד).|page=90]]
[[קובץ:MG1525D.djvu|thumb|רשימת האותיות הגדולות במסורה הגדולה על תחילת ספר דברי הימים שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=401]]

===אותיות גדולות וקטנות===

תופעת האותיות הגדולות והקטנות נפוצה יותר בחמישה חומשי תורה מאשר [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|בספרי הנביאים והכתובים]].{{הערה|לפי המקובל בפועל בספרי התורה בימינו (שאינו מכיל את כל האותיות הגדולות והקטנות שיש לגביהן עדויות במנהגים שונים), יש כ-23 אותיות גדולות וקטנות בכל המנהגים השונים ביחד, לעומת כ-36 אותיות (ב-34 תיבות) בכל ספרי הנביאים והכתובים (בספירה מקסימלית), כאשר ספרי הנביאים והכתובים הם גדולים יותר מפי ארבע בתוכנם (!) מאשר התורה. ולפי מנהגים נוספים, יש למעלה מ-20 אותיות נוספות בתורה בלבד (ולא בנביאים וכתובים).}} אבל רוב האותיות הגדולות בתורה ובשאר המקרא, וגם חלק ניכר מהקטנות – אינן באות לידי ביטוי כלל בנוסח המקרא שבכתבי־היד הטברנים, ורק חלקם מצוינים ברשימות המסורה הקדומים. וזה למרות שבדורות האחרונים נחשב סימונם הכללי למרכיב בולט של &quot;נוסח המסורה&quot; (אף אם היו מנהגים שונים לגבי איזו אות נחשבת לגדולה או קטנה). בכך דומה עצם '''כתיבתם''' הקפדנית של האותיות הגדולות והקטנות ל'''קביעתם''' הקפדנית והאחידה של [[#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|רווחי הפרשות]]: הביצוע המוחלט של שתי התופעות הוא תוצאה לפעילותם של חכמי מסורה ופוסקי הלכה שחיו לאחר תקופת המסורה הטברנית.{{הערה|ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''', כרך יהושע-שפטים, עמ' 47*-49*, ובמיוחד המסקנה שם: &quot;השתרשרותן של האותיות הגדולות והקטנות כסימן מובהק של 'נוסח המסורה' היא מאוחרת לתקופת המסורה... ועד אז היתה כתיבת אותיות כאלה נתונה למעשה לרשותם של סופרים בהתאם למסורת הכתיבה המקובלת עליהם, ולא בהתאם לרשימה מוסכמת כלשהי... יש אפוא צד שווה לסוגיית הפרשיות ולסוגיית האותיות, ששתיהן נעשו סימן מובהק לנוסח המסורה (הטברני) רק לאחר תקופתם של בעלי המסורה. אלא שבעוד שבתחום האותיות המיוחדות היה כוון ההתפתחות מנוגד למנהגו של בן־אשר, כהשתקפותו ב'כתר', הרי בתחום הפרשיות נעשה הכתר דווקא דוגמה ומופת לסופרים הדווקנים של 'נוסח המסורה' בדורות הבאים.&quot; יצויין שב'''מקראות גדולות הכתר''' לא הבליטו לרוב את האותיות המיוחדות (כמו שהן נעדרות לרוב בכתר).}}

במהדורתנו – המיועדת להיות &quot;תיקון קוראים&quot;, ונכון אם כן שהיא תציג את מסורת הסופרים הנהוגה בימינו – נציין את האותיות הגדולות והקטנות לפי המנהג המרבי המקובל ברוב ספרי התורה ובדפוסים של המקרא (והוא בדרך כלל ע&quot;פ מנחת שי). במקרים של ספק נכריע ע&quot;פ דפוס קורן, המשקף כמעט תמיד את המנהג המקובל בדפוסים. בתיעוד הנוסח נציין את המקורות התומכים בסימון האות המיוחדת.

בחמישה חומשי תורה עוד נוסיף הערות לגבי הבדלים הקיימים בין ספרי התורה בימינו (ע&quot;פ מנהגי ספרד ואשכנז ותימן) ונוסח הכתר (ע&quot;פ עדויות) לגבי האותיות הגדולות והקטנות. לרשימת ההערות בנושא זה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ראו כאן (בצבע ירוק)]]'''.

'''להלן רשימה של כל האותיות הגדולות והקטנות שמופיעים בגוף הטקסט במהדורתנו (או ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]]):
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית א/טעמים#א א|(א,א)]]: [{{אות-ג|בְּ}}רֵאשִׁ֖ית]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּרֵאשִׁ֖ית]
#'''(ק)''' בראשית, בראשית [[בראשית ב/טעמים#ב ד|(ב,ד)]]: [בְּ{{אות-ק|הִ}}בָּֽרְאָ֑ם]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּהִבָּֽרְאָ֑ם]
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית ה/טעמים#ה א|(ה,א)]]: [סֵ֔פֶר]*=ל / [{{אות-ג|סֵ֔}}פֶר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#'''(ק)''' בראשית, חיי שרה [[בראשית כג/טעמים#כג ב|(כג,ב)]]: [וְלִבְ{{אות-ק|כֹּ}}תָֽהּ]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְלִבְכֹּתָֽהּ]
#'''(ק)''' בראשית, תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז מו|(כז,מו)]]: [{{אות-ק|קַ֣}}צְתִּי]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[קַ֣צְתִּי]
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד ז|(לד,ז)]]: [{{אות-ג|נֹ}}צֵ֥ר]* / ל=[נֹצֵ֥ר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יד|(לד,יד)]]: [אַחֵ֑{{אות-ג|ר}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[אַחֵ֑ר]
#'''(ק)''' ויקרא, ויקרא [[ויקרא א/טעמים#א א|(א,א)]]: [וַיִּקְרָ֖{{ק|א}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וַיִּקְרָ֖א]
#'''(ק)''' ויקרא, צו [[ויקרא ו/טעמים#ו ב|(ו,ב)]]: [{{אות-ק|מ}}וֹקְדָ֨ה]* / ל=[מוֹקְדָ֨ה] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא מב|(יא,מב)]]: [עַל־גָּח֜{{אות-ג|וֹ}}ן]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' ויקרא, תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג לג|(יג,לג)]]: [וְהִ֨תְ{{אות-ג|גַּ}}לָּ֔ח]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְהִ֨תְגַּלָּ֔ח]
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יד/טעמים#יד עז|(יד,יז)]]: [{{אות-ג|יִ}}גְדַּל]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[יִגְדַּל]
#'''(ק)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יא|(כה,יא)]]: [פִּֽינְחָ֨ס]*=ל / [פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס] (מנהג שהתקבל בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק או וי&quot;ו קטיעא)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יב|(כה,יב)]]: [שָׁלֽוֹם]*=ל / [שָׁלֽ{{אות-ק|וֹ}}ם] (וי&quot;ו קטנה, או קטיעא בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' במדבר, פינחס [[במדבר כז/טעמים#כז ה|(כז,ה)]]: [מִשְׁפָּטָ֖{{אות-ג|ן|}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [שְׁמַ֖{{אות-ג|ע}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [אֶחָֽ{{אות-ג|ד}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, עקב [[דברים יא/טעמים#יא כא|(יא,כא)]]: [עַל־הָאָֽרֶץ]*=ל / [עַל־הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}}] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב ו|(כב,ו)]]: [קַן־צִפּ֣וֹר]*=ל / [{{אות-ג|קַ}}ן־צִפּ֣וֹר] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' דברים, נִצבים [[דברים כט/טעמים#כט כז|(כט,כז)]]: [וַיַּשְׁ{{אות-ג|לִ}}כֵ֛ם]* (=מ&quot;ס-ל) / א,ל=[וַיַּשְׁלִכֵ֛ם]
#'''(ג)''' {{עוגן בשורה|ה לה'}}דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ו|(לב,ו)]]: [{{אות-ג|הַ}} לְיְהוָה֙]* (=א,ק3[מ&quot;ק-ק3]) / ל=[הֲ־לַיהוָה֙]; ספרי תימן=[{{אות-ג|הַֽ}}לְיהוָה֙] (=מ&quot;ס-ל, אין רווח אחרי אות ה&quot;א ברשימה; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, האזינו [[דברים לג/טעמים#לג יח|(לב,יח)]]: [תֶּ֑שִׁ{{אות-ק|י}}]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[תֶּ֑שִׁי]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג כט|(לג,כט)]]: [אַשְׁרֶ֨יךָ]*=אל / [{{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])

'''להלן רשימה של אותיות מיוחדות נוספות בתורה:'''{{הערה|רשימת האותיות הנוספות מבוססת בעיקרה על על הטבלה המופיעה [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית], ובנוסף על הרשימות [http://www.sofer.co.uk/html/large_letters.html כאן] ו[http://www.win.tue.nl/~aeb/natlang/hebrew/hebrew_bible.html כאן].}}
#'''(ג)''' בראשית, ויצא [[בראשית ל/טעמים#ל מב|(ל, מב)]]: [וּבְהַעֲטִ֥י{{מ:אות-ג|ף}}]
#'''(ג)''' בראשית, וישלח [[בראשית לד/טעמים#לד לא|(לד,לא)]]: [הַכְ{{מ:אות-ג|ז}}וֹנָ֕ה]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יב|(מט,יב)]]: [{{מ:אות-ג|חַ}}כְלִילִ֥י]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית נ/טעמים#נ כג|(נ,כג)]]: [שִׁלֵּשִׁ֑י{{מ:אות-ג|ם}}]
#'''(ג)''' שמות, שמות [[שמות ב/טעמים#ב ב|(ב,ב)]]: [כִּי־{{מ:אות-ג|ט֣}}וֹב]
#'''(ג)''' שמות, בֹא [[שמות יא/טעמים#יא ח|(יא,ח)]]: [{{מ:אות-ג|צֵ֤}}א]
#'''(ג)''' שמות, תצוה [[שמות כח/טעמים#כח לו|(כח,לו)]]: [צִּ֖י{{מ:אות-ג|ץ}}]
#'''(ק או קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 1}}שמות, כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב כה|(לב,כה)]] [בְּ{{מ:אות-ק|קָ}}מֵיהֶֽם] (בקו&quot;ף קטנה או דבוקה; וראו להלן ב[[#קו&quot;ף דבוקה 2|פרשת נשֹא]] [במדבר ז,ב])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [{{מ:אות-ג|שְׁ}}מׇ֨ר־לְךָ֔]
#'''(ג)''' ויקרא, צו (ח,טו '''או''' ח,כג):
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֗}}ט] [[ויקרא ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֗ט}}] (כל האותיות)
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֓}}ט{{מ:לגרמיה}}] [[ויקרא ח/טעמים#ח כג|(ח,כג)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֓ט{{מ:לגרמיה}}}}] (כל האותיות)
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ל|(יא,ל)]]: [וְהַ{{מ:אות-ג|לְּ}}טָאָ֑ה]
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יח|(א,יח)]]: [לְ{{מ:אות-ג|גֻ}}לְגְּלֹתָֽם] (=ל?מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג טז|(ג,טז)]]: [עַל־{{מ:אות-ג|פִּ֣}}י]
#'''(קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 2}}במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ב|(ז,ב)]]: [עַל־הַפְּקֻדִֽים׃] (קו&quot;ף דבוקה, וראו לעיל [[#קו&quot;ף דבוקה 1|בפרשת כי תשא]] [לב,כה])
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יג/טעמים#יג ל|(יג,ל)]]: [וַיַּ֧הַ{{מ:אות-ג|ס}}]
#'''(ג)''' במדבר, בלק [[במדבר כד/טעמים#כד ה|(כד,ה)]]: [{{מ:אות-ג|מַ}}ה־טֹּ֥בוּ]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ב/טעמים#ב לג|(ב,לג)]]: [וַנַּ֥{{מ:אות-ג|ךְ}}]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ג/טעמים#ג יא|(ג,יא)]]: [עֶ֣רֶ{{מ:אות-ג|שׂ}}]
#'''(ק)''' דברים, עקב [[דברים ט/טעמים#ט כד|(ט,כד)]]: [{{מ:אות-ק|מַ}}מְרִ֥ים]
#'''(ג)''' דברים, שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח יג|(יח,יג)]]: [{{מ:אות-ג|תָּ}}מִ֣ים]
#'''(ג)''' דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח סח|(כח,סח)]]: [וְהִתְמַ{{מ:אות-ג|כַּ}}רְתֶּ֨ם]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ד|(לב,ד)]]: [הַ{{מ:אות-ג|צּ}}וּר֙]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ה|(לב,ה)]]: [וּ{{מ:אות-ג|פְ}}תַלְתֹּֽל׃]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יב|(לד,יב)]]: [כׇּל־יִשְׂרָאֵֽ{{מ:אות-ג|ל}}׃]

===אותיות מנוקדות===
[[קובץ:MG1525A.djvu|thumb|רשימת האותיות המנוקדות במסורה הגדולה על פרשת במדבר (ג, לט &quot;וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ&quot;) שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=313]]

בניגוד ל[[#אותיות גדולות וקטנות|אותיות הגדולות והקטנות]], לסימון האותיות המנוקדות יש ביצוע עקבי בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה. אמנם יש בכל זאת אי הסכמה לגבי פרטים מסויימים. להלן רשימה של האותיות המנוקדות בתורה במהדורתנו ובכתבי־היד העיקריים:
#בראשית, לך־לך [[בראשית טז/טעמים#טז ה|(טז,ה)]]: [וּבֵינֶֽיׄךָ]*=ל
#בראשית, וירא [[בראשית יח/טעמים#יח ט|(יח,ט)]]: [אֵׄלָ֔יׄוׄ]* / ל=[אֵׄלָׄ֔יׄוׄ] (=מ&quot;ס-ל &lt;ד' [נקודות]&gt;)
#בראשית, וירא [[בראשית יט/טעמים#יט לג|(יט,לג)]]: [וּבְקוּׄמָֽהּ]*=ל
#בראשית, וישלח [[בראשית לג/טעמים#לג ד|(לג,ד)]]: [וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ]*=ל
#בראשית, וישב [[בראשית לז/טעמים#לז יב|(לז,יב)]]: [אֶׄתׄ־צֹ֥אן]*=ל
#במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג לט|(ג,לט)]]: [וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ]*=ל
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט י|(ט,י)]]: [רְחֹקָ֜הׄ]*=ל
#במדבר, חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [אֲשֶׁ֖רׄ]*=ל
#במדבר, פינחס [[במדבר כט/טעמים#כט טו|(כט,טו)]]: [וְעִשָּׂרוֹׄן֙]* / ל=[וְעִשָּׂרׄוֹן֙] (הנקודה ברי&quot;ש!)
#דברים, נִצבים [[דברים כט/טעמים#כט כח|(כט,כח)]]: [לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַׄד־עוֹלָ֔ם]*=א / ל=[לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַד־עוֹלָ֔ם] (=מ&quot;ס-ל)

===נו&quot;ן הפוכה===

תופעת הנו&quot;ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת סביב פרשה אחת בתורה (בהתחלה ובסוף סה&quot;כ פעמיים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נו&quot;ן הפוכה|בנביאים כתובים]] היא נמצאת 7 פעמים ב[[תהלים קז/טעמים#קז כג|מזמור ק&quot;ז]] (כ&quot;ג-כ&quot;ח, מ) בתהלים. מקומן וצורתן בתורה נקבעה במהדורתנו לפי מה שידוע לנו על התופעה בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו.{{הערה|לתיעוד מלא של נתונים ראו בתיעוד הנוסח בדף העריכה.}}

'''תצוגת נו&quot;ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:'''
#'''[[במדבר י/טעמים#י לה|במהדורתנו: במדבר, בהעלֹתך (י,לה-לו)]]'''
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Leningrad-codex-04-numbers.pdf&amp;page=17 בכתי&quot;ל] ([http://tanach.us/Tanach.xml?Num10:1-10:36 הקלדת וסטמינסטר])
#בכתי&quot;ש: [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=33 עמוד ראשון] | [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=34 עמוד שני]
#[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=or_4445_f115r בכתי&quot;ב] (ראו שם דף 129 ע&quot;א וע&quot;ב)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Tanakh-Sassoon1053-04-Numbers.pdf&amp;page=12 בכתי&quot;ש1]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:MG1525A.djvu&amp;page=332 במ&quot;ג דפוס ונציה] (&quot;ב׆סע&quot;, &quot;כמתא׆נים&quot;!)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Sefer-Torah-Elihu-Shannon-2.djvu&amp;page=165 בספר תורה טיפוסי הכתוב על קלף]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:David-kokhav-sefer-torah.pdf&amp;page=155 בספר תורה מיוחד הכתוב על קלף]

==מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות==

מהדורתנו מיועדת כאמור להציג את מסורת הסופרים בתורה על־פי המסורה הטברנית ולפי ספרי התורה בימינו. ניתן להגיע אל נוסח האותיות בתורה שהיה בכתר ארם צובה על ידי שחזור אמין (לפי שיטת ברויאר ועל פי עדויות מובהקות), ומתברר שהוא זהה לחלוטין לנוסח האותיות בספרי התורה התימנים (המייצגים לגמרי את שיטת המסורה). אבל לעתים רחוקות (8-9 אותיות בלבד בכל התורה) יש הבדלים בין ספרי תימן מצד אחד, לבין ספרי אשכנז וספרד מצד שני, בנוסח הכתיב המובהק. וב-2 מקומות יש הבדל בין הכתיב אצלנו בספרי התורה למה שהיה כתוב בכתר (על־פי עדויות). במהדורתנו תבוא הערה מיוחדת בכל המקומות האלה.{{הערה|נוסח ההערה הקצרה יציין קודם כל את ספרי &quot;ספרד&quot; לפני &quot;אשכנז&quot; (&quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;), כי במקומות המעטים שיש בהם שינויים מהסוג הזה (סה&quot;כ 8-9 מקומות בכל התורה כולה), המקור לכולם הוא בפסקי הרמ&quot;ה על־פי &quot;ספרי ספרד המדויקים&quot;. בתקופה יותר מאוחרת הושלם היישום של פסקי הרמ&quot;ה גם בספרי התורה האשכנזים. היום גם רוב ספרי אשכנז כמעט זהים לספרי ספרד (חוץ מאות אחת בתיבת דַּכָּ֛א/דַּכָּ֛ה), ושניהם יחד שונים מספרי תימן באותם 8 מקומות (ספרד) או 9 מקומות (אשכנז), כאשר רק ספרי תימן מתאימים לגמרי למסורה. אבל יש מקומות שבמשך שנים רבות עדיין ציינו בדפוסים הישנים את הנוסח המתאים למסורה בתור &quot;נוסח אשכנז&quot;, ובמיוחד ב[[דברים כג ב]] ציינו &quot;דכא&quot; באל&quot;ף במקום &quot;דכה&quot; בה&quot;א (הראשון בתור נוסח אשכנז והשני על פי ספרי ספרד בעקבות קביעת הרמ&quot;ה למרות שאין היישום כך היום בספרי תורה ספרדים). ועד עצם היום הזה עדיין כותבים &quot;דכא&quot; באל&quot;ף בספרי התורה של חב&quot;ד. לכן נוסח ההערה ב[[דברים כג ב]] יהיה: &quot;ברוב ספרי אשכנז...&quot;, ואילו בשאר המקומות: &quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;. לפרטים נוספים על נוסח אשכנז הישן והתאמתו למסורה, ראו את מאמרו של מרדכי גלצר, [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_92.7(1).pdf &quot;המסורה בין המזרח למערב&quot;].}}

חוץ מנוסח הכתיב המובהק, דהיינו נוסח האותיות, תבוא הערה מיוחדת בכל מקרה של אי־הסכמה לגבי '''תיבות מחוברות''' ועל '''אותיות מיוחדות''' (כגון אותיות גדולות וקטנות וקטועות), וכמו כן על כל הבדל ב'''חלוקת הפרשות'''. גם במקומות הללו, אפוא שיש הבדל בין ספרי התורה, או בין ספרי התורה לכתר, נציין את השינוי באופן ניכר על־ידי הערה בגוף הטקסט (ולא רק בתיעוד הנוסח הבלתי־נראה שבדף העריכה).{{הערה|1=כאמור, בביטוי &quot;ספרי ספרד ואשכנז&quot; הכוונה בעיקר לספרים הנפוצים בימינו, שכל ענייני הכתיב שבהם כבר הותאמו להכרעתם של הרמ&quot;ה ו/או אור תורה ומנחת שי. למקור זמין ברשת כדי לאשר תופעות מיוחדות בספרי תורה תימניים, ראו '''[http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=583 כאן]'''.}}

'''בטבלה הבאה מובאים כל המקומות שבהם מופיעה הערה מיוחדת בתורה במהדורתנו.{{הערה|לגבי מגילת אסתר ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הסופרים במגילת אסתר: הערות מיוחדות|פרק הבא של המבוא]].}} סוגי השינויים מובלטים על ידי צבעים:'''
*{{צבע גופן|אדום|אדום}}=שינויים מובהקים בנוסח האותיות (11 מקומות בתורה; 9 הבדלים בין ספרי התורה, ו-2 הבדלים בין ספרי התורה לכתר ארם צובה ע&quot;פ עדויות)
*{{צבע גופן|כתום|כתום}}=תיבות מחוברות (3 תופעות בתורה, אחת מהן ב-3 מקומות){{הערה|שם=ה ליי|ההערה המיוחדת על &quot;{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙&quot; ([[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב,ו]]) מופיעה בכתום בטבלה. היא מתייחסת רק לשאלת הרווח אחרי האות ה&quot;א, ולא לנושא של האות הגדולה (המשותף לספרי התורה ולכתר).}}
*{{צבע גופן|צהוב|צהוב}}=שינויים בחלוקת הפרשות: סוג הפרשה (פתוחה או סתומה) או העדר פרשה (5 מקומות בתורה)
*{{צבע גופן|ירוק|ירוק}}=אותיות מיוחדות: גדולות או קטנות או קטועות (8 מקומות בתורה){{הערה|לגבי האותיות המיוחדות, הערנו על הבדלים בין ספרי התורה של העדות. אך לא הערנו על הביצוע (או חוסר הביצוע) של אותיות מיוחדות בכתר ארם צובה, בגלל שברוב המקומות ממילא אין ביצוע בכתר.}}

יש 27 שינויים מכל הסוגים האלה בתורה (נוסח האותיות המובהק, תיבות מחוברות, אותיות מובהקות, חלוקת הפרשות). שינוי אחד (&quot;פוטי[ ]פרע&quot;) נמצא ב-3 מקומות, ובכל מקום יש הערה, ולכן יש סה&quot;כ 29 הערות בנוסח התורה. אפשר לראות את כל ההערות במקום אחד, ביחד עם קישורים ישירים לתוך גוף הטקסט, בדף המציג את [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב#הערות|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''הערות מיוחדות בנוסח התורה'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין ספרי התורה במסורת תימן, ספרד ואשכנז, ובין ספרי התורה לכתר ארם צובה
|- align=center
!פסוק
!פרשת השבוע
!מילה או הקשר
!כתר ארם צובה{{הערה|לפי עדויות או מקבילות במקומות שהוא לא קיים.}}
!ספרי תימן
!ספרי ספרד ואשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ד/טעמים#ד יג|בראשית ד, יג]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ד יג|בראשית]]
|מִנְּשֽׂ(וֹ)א
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֽׂוֹא
|מִנְּשֹֽׂא‏
|בספרי ספרד ואשכנז מִנְּשֽׂוֹא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[בראשית ה/טעמים#ה א|בראשית ה, א]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ה א|בראשית]]
|סמ&quot;ך של סֵ֔פֶר
|
|סמ&quot;ך גדולה
|סמ&quot;ך רגילה
|סמ&quot;ך רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|סֵ֔}}פֶר בסמ&quot;ך גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ז/טעמים#ז יא|בראשית ז, יא]]
|[[פרשת נח/טעמים#ז יא|נֹח]]
|מַעְיְנ(וֹ)ת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנוֹת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|בספרי ספרד ואשכנז מַעְיְנוֹת֙
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ט/טעמים#ט כט|בראשית ט, כט]]
|[[פרשת נח/טעמים#ט כט|נֹח]]
|וַיִּֽהְיוּ֙ / וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|בספרי ספרד ואשכנז וַֽיְהִי֙
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[בראשית מא/טעמים#מא מה|בר' מא, מה]];&lt;br&gt;[[בראשית מא/טעמים#מא נ|מא, נ]];&lt;br&gt;[[בראשית מו/טעמים#מו כ|מו, כ]].
|[[פרשת מקץ/טעמים#מא מה|מקץ (1)]]&lt;br&gt;[[פרשת מקץ/טעמים#מא נ|מקץ (2)]]&lt;br&gt;[[פרשת ויגש/טעמים#מו כ|ויגש (3)]]
|פוטי[ ]פרע
|פוטי פרע
|פוטיפרע&lt;br&gt;(תיבה אחת)
|פוטי פרע&lt;br&gt;(שתי תיבות)
|פוטי פרע
|בספרי תימן&lt;br&gt;פּֽוֹטִיפֶ֛רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע&lt;br&gt;בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות א/טעמים#א יט|שמות א, יט]]
|[[פרשת שמות/טעמים#א יט|שמות]]
|אֲלֵ(י)הֶ֛ן
|אֲלֵיהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|בכתר ארם צובה היה כתוב אֲלֵיהֶ֛ן
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[שמות יז/טעמים#יז טז|שמות יז, טז]]
|[[פרשת בשלח/טעמים#יז טז|בשלח]]
|כֵּ֣ס[ ]יָ֔הּ
|כֵּ֣סְיָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|בכתר ארם צובה היה כתוב כֵּ֣סְיָ֔הּ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כה/טעמים#כה לא|שמות כה, לא]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כה לא|תרומה]]
|תֵּ(י)עָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּיעָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|בספרי ספרד ואשכנז תֵּיעָשֶׂ֤ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות כו/טעמים#כו ז|שמות כו, ז]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כו ז|תרומה]]
|וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים
|פרשה פתוחה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כח/טעמים#כח כו|שמות כח, כו]]
|[[פרשת תצוה/טעמים#כח כו|תצוה]]
|הָאֵפ֖(וֹ)ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפ֖וֹד
|הָאֵפֹ֖ד‏
|בספרי ספרד ואשכנז הָאֵפ֖וֹד
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד, א]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד א|כי תשא]]
|וַיֹּ֤אמֶר...&lt;br&gt;פְּסָל־לְךָ֛
|פרשה סתומה?
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד ז|שמות לד, ז]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד ז|כי תשא]]
|נו&quot;ן של נֹצֵ֥ר‏
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן גדולה
|נו&quot;ן גדולה
|בספרי תימן נֹצֵ֥ר בנו&quot;ן רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[ויקרא ו/טעמים#ו ב|ויקרא ו, ב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ו ב|צו]]
|מ&quot;ם של מוֹקְדָ֨הֿ
|
|מ&quot;ם רגילה
|מ&quot;ם קטנה
|מ&quot;ם קטנה
|בספרי תימן מוֹקְדָ֨הֿ במ&quot;ם רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז, כב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כב|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;כָּל־חֵ֜לֶב
|פרשה פתוחה&lt;br&gt;(כנראה)
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ויקרא ז כח]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כח|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר...דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;הַמַּקְרִ֞יב
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי תימן
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט, טז]]
|[[פרשת קדושים/טעמים#יט טז|קְדֹשִׁים]]
|רֵעֶ֑(י)ךָ
|רֵעֶ֑יךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|בכתר ארם צובה היה כתוב רֵעֶ֑יךָ
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א, יז]]
|[[פרשת במדבר/טעמים#א יז|במדבר]]
|בְּשֵׁמֽ(וֹ)ת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֽוֹת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בספרי ספרד ואשכנז בְּשֵׁמֽוֹת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י, י]]
|[[פרשת בהעלותך/טעמים#י י|בהעלֹתך]]
|חָדְשֵׁ[י]כֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|בספרי ספרד ואשכנז חָדְשֵׁכֶם֒
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר כב/טעמים#כב ה|במדבר כב, ה]]
|[[פרשת בלק/טעמים#כב ה|בלק]]
|בְּע֗(וֹ)ר
|בְּעֹ֗ר?{{הערה|1=יש כאן עדויות חולקות, ואולם נראה שעדיפה העדות המפורשת המגובה בעדות המושלמת (בכל מקום אחר) של ספרי תימן=בְּעֹ֗ר, לעומת העדות שבשתיקה של א(ס)=בְּע֗וֹר. למידע מלא והפניות, ראו בהערת הנוסח על [[במדבר כב/הערות נוסח#כב ה|במדבר כב,ה]].}}
|בְּעֹ֗ר
|בְּע֗וֹר
|בְּעֹ֗ר
|בספרי ספרד ואשכנז בְּע֗וֹר
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה, י]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה י|פינחס]]
|יו&quot;ד של פִּֽינְחָ֨ס
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|נהוג לכתוב ביו&quot;ד זעירא&lt;ref&gt;מקור המנהג בספר הזוהר, ואין לו שום תימוכין בספרות המסורה. חכמי המסורה האחרונים הזכירו אותו אבל לא קיבלו אותו, כגון המנחת שי שכתב: '''פינחס.''' פרשה פתוחה. אמרו בזוהר כאן וגם בפרשת &quot;אחרי מות&quot; כי &quot;פינחס&quot; זה ביו&quot;ד זעירא, ושהיא מאלפ&quot;א בית&quot;א דאתוון זעירן. אך בכל הספרים והמסרות ובאלפ&quot;א בית&quot;א שלנו מאותיות זעירות, לא נמצא רק י' ד&quot;צור ילדך תשי&quot;. עוד משמע מהזוהר כי פה בלבד פינחס מלא יו&quot;ד. והרמ&quot;ה ז&quot;ל כתב: &quot;ותלד לו את פינחס&quot; מלא יו&quot;ד, וכל אוריתא דכותיה מלא. עד כאן לשונו. וכן נמצא בכל הספרים והמסרות. ובעל אור תורה האריך לבאר הזוהר שלא יהיה נגד ספרינו. ואנכי לא ידעתי בנסתרות ממני. '''עד כאן לשון המנחת שי.''' אבל היו&quot;ד הזעירא נמצאת בפועל ברוב ספרי התורה הנפוצים בימינו, וברבים מהחומשים המודפסים אף מציינים שהיו&quot;ד הזעירא היא &quot;על פי המסורה&quot;. וראו עוד גם בהערה 45 [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=18503 במאמר זה] מאת פרופ' ישעיהו מאורי.&lt;/ref&gt;
|פִּֽינְחָ֨ס (אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז נהוג לכתוב פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס ביו&quot;ד זעירא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה יב|במדבר כה, יב]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה יב|פינחס]]
|וי&quot;ו של שָׁלֽוֹם
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|וי&quot;ו קטיעא
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז וי&quot;ו קטיעא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים יא/טעמים#יא כא|דברים יא, כא]]
|[[פרשת עקב/טעמים#יא כא|עקב]]
|צד&quot;י של הָאָֽרֶץ
|
|צד&quot;י גדולה
|צד&quot;י רגילה
|צד&quot;י רגילה
|בספרי תימן הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}} בצד&quot;י גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים כב/טעמים#כב ו|דברים כב, ו]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כב ו|כי תצא]]
|קו&quot;ף של קַן־צִפּ֣וֹר
|
|קו&quot;ף גדולה
|קו&quot;ף רגילה
|קו&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|קַ}}ן בקו&quot;ף גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[דברים כג/טעמים#כג ב|דברים כג, ב]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כג ב|כי תצא]]
|דַּכָּ֛א / דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|בספרי ספרד ורוב ספרי אשכנז דַּכָּ֛ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז, כ]]
|[[פרשת כי תבוא/טעמים#כז כ|כי תבוא]]
|אָר֗וּר שֹׁכֵב֙&lt;br&gt;עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו
|פרשה סתומה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב, ו]]
|[[פרשת האזינו/טעמים#לב ו|האזינו]]
|{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהוָה֙
|{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|בספרי תימן {{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙ בתיבה אחת{{הערה|שם=ה ליי}}
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים לג/טעמים#לג כט|דברים לג, כט]]
|[[פרשת וזאת הברכה/טעמים#לג כט|וזאת הברכה]]
|אל&quot;ף של אַשְׁרֶ֨יךָ
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף גדולה
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ באל&quot;ף גדולה
|}

==מסורת הסופרים בתורה: מהדורת כתיב (אותיות בלבד)==

ראו: [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

==רמת הדיוק בנוסח הניקוד והטעמים לעומת נוסח האותיות==

יש הבדל עקרוני בין מסורת '''הקריאה''' (דהיינו ההגייה והנגינה) המשתקפת בכתבי־היד לבין מסורת '''הכתיבה''' הנמצאת בהם: נוסח '''האותיות''' בכתבי־היד איננו אחיד כלל, אבל '''ניקוד התיבות והטעמתן''' אחיד בכמעט כל מקום. ממצאיו של ברויאר מראים שנוסח הטעמים היוצא מכתבי־היד יציב להפליא, ואף בנוסח המקובל שבדפוסים איננו מוצאים שינויים רבים בעלי חשיבות; נוסח הדפוסים עולה בדיוקו אפילו על חלק מכתבי־היד בטעמיו. ודבר דומה נכון גם לגבי הניקוד: הנוסח בכתבי־היד יציב ואחיד, ואין בו מחלוקות עקרוניות; ואילו בנוסח המקובל שבדפוסים מספר השינויים אמנם ניכר, אבל הוא לא גדול במיוחד.

כך תיאר והסביר הרב ברויאר את ההתפתחות ההיסטורית שיוצאת מתוך השוואה בין שני התחומים השונים (האותיות מול הניקוד והטעמים), בסיכום הנפלא (והמהפכני בשעתו) שכתב ע&quot;פ ממצאיו:{{הערה|'''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''', עמ' 91-94. הבאנו את דברי ברויאר בהרחבה בגלל חשיבותם החינוכית הרבה, ותרומתם הגדולה להבנת הנושא. אמנם מאותה סיבה קיצרנו אותם באופן חלקי, הוספנו בהם הדגשים, בצענו בהם שינויים קלים ליתר בהירות (בעיקר בפיסוק), וגם השמטנו חלק מהערותיו של ברויאר. לגבי שינוי התפיסה המהפכני שבדבריו הבאים של ברויאר, השוו את דעתו אל הגישה שהייתה מקובלת עד זמנו בין חוקרי המסורה. הללו חשבו אז ש&quot;נוסח המסורה&quot; לא היה ולא נברא בתור נוסח אחד ואחיד בכל פרטיו. גישה זו מתבטאת באריכות ובחריפות ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up הקדמתו של אורלינסקי להוצאה מחדש של מהדורת גינצבורג] (עמ' xvi-xxxvii); הקדמה זו נדפסה שוב בתוך: ''The Canon and Masorah of the Hebrew Bible: An Introductory Reader'', ed. Sid Z. Leiman (New York: Ktav, 1974).}}

:נמצא, שכך יש לתאר את נוסח התורה בתקופה שלפני המסורה. קריאת התיבות היתה ברורה ונהירה לכל. ואילו טקסט האותיות – מבחינת חסירות ויתירות – היה עדיין בבחינת בקעה פרוצה. חכמי המסורה מצאו בקעה זו וגדרו בה גדר. וזה היה איפוא תפקידם ביחס לכתיב האותיות וקריאתן: הם לא פסקו איך '''לקרוא''' את האותיות המקובלות – אלא היפוכו של דבר: הם פסקו איך '''לכתוב''' את הקריאה המקובלת.

:'''מבחינה זו קדמה איפוא תורה שבעל פה לתורה שבכתב. חכמי המסורה קיבלו מקודמיהם את הקריאה כתורה שבעל פה – וקבעו לה סימני ניקוד וטעמים. לטקסט זה של התורה שבעל פה קבעו אחר כך את הנוסח הסופי של התורה שבכתב.'''

:משום כך אתה מוצא, שהרוב המכריע של קביעות המסורה מתייחס למלים הגויות – ולא לתיבות כתובות.{{הערה|הערת ברויאר: דבר זה בא לידי ביטוי בין השאר בהתייחסות לתיבה, שיש בה קרי וכתיב: לעולם התיבה נידונה במסורה על פי הקרי, ולא על פי הכתיב.}} '''אין המסורה מתייחסת לצירוף מסויים של אותיות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של קריאתן; אלא היא מתייחסת לצירוף של הגאים ותנועות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של כתיבתם.''' שכן המלים ההגויות של המקרא הן היסוד שקדם לאנשי המסורה; ליסוד זה נתנו את התיבות הכתובות וקבעו את נוסחן הסופי.{{הערה|הערת ברויאר: אין צריך לומר, שחכמי המסורה לא בדו את הנוסח מלבם, אלא קבעוהו על יסוד הספרים שלפניהם. אולם בדורות שלפני המסורה היה כל סופר מעתיק מן הספר שלפניו, ולא היתה כל הכרעה בין הנוסחות; ואילו חכמי המסורה פסקו הלכה סופית באותה סוגיה.}}

:אין זה איפוא אלא טבעי, שהניקוד הוא אחיד בכתבי היד, ואילו כתיב התיבות שנוי במחלוקת. שתי התופעות האלה אינן אלא המשך למצב שקדם למסורה. עדיין לא נשתכחה התורה שבעל פה המקובלת; ואילו ההורה שבכתב &quot;המחודשת&quot;{{הערה|הערת ברויאר: השוה את לשון השואל בשו&quot;ת הרשב&quot;א סי' רלב: ואין אנחנו חוששין לספרי התלמוד לתקן הספרים לשנותם... ואיך נחוש לספרי המסורה '''חדשים מקרוב באו'''.}} עדיין לא פשטה בכל ישראל. וגם בתקופה הסמוכה לאנשי המסורה עדיין לא היו בקיאים בחסירות וביתירות – ממש כבתקופת התלמוד.{{הערה|הערת ברויאר: ספרים אחדים היוצאים מכלל זה – כגון 'הספר הידוע במצרים' – אינם משנים את התמונה הכללית. הללו לא היד אלא בבחינת מיעוט, והשפעתם לא היתה ניכרת ברוב ישראל. עדים לכך הם דברי רמ&quot;ה בהקדמה לספרו. וראה עוד בהמשך כאן.}}

:על רקע זה יש להעריך את המפעל ההיסטורי של הרמ&quot;ה. מצב הספרים שבימיו מתואר בבהירות בהקדמה לספרו... אך כאן יש להבליט בייחוד את ההשוואה לחכמי התלמוד. וכך הוא טוען: חכמי התלמוד לא היו בקיאים בחסרות ויתרות; &quot;וכל שכן שנתקיים בנו בעונותינו: 'לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא, ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר'...&quot; (מהקדמת הרמ&quot;ה לספר מסורת סייג לתורה).

:אכן עד שלא בא הרמ&quot;ה היה כתיב המסורה בבחינת הלכה ואין עושין כן. '''הסופרים''' המשיכו להעתיק מן הספרים שלפניהם – כדרך שעשו בתקופה שלפני המסורה; נמצא, שעדיין לא היו &quot;בקיאין בחסירות וביתירות&quot;. ואילו '''המסרנים''' רשמו את המסורות – על פי הנוסח שנקבע בידי חכמי המסורה. אך אלה לא נגעו במלאכתם של אלה אלא במקרים נדירים בלבד; כביכול, &quot;אנן בדידן ואינהו בדידהו&quot;.

:'''זו היתה איפוא חשיבות מפעלו של הרמ&quot;ה. הוא קבע את נוסח התורה על פי המסורה – לא כהלכה עיונית – אלא בהוראה מעשית. באותה שעה הוא השלים, לאמיתו של דבר, את מפעל המסורה. בבית מדרשו של הרמ&quot;ה יצא נוסח המסורה מן הכח אל הפעל – ומשם הוא פשט בכל ישראל.'''

:וכך יפה כוחם של הדורות האחרונים אפילו מכוח חכמי התלמוד; שכן &quot;בזמן הזה אנן בקיאין בחסירות ויתירות, אף שבזמן הש&quot;ס לא היו בקיאים, שכבר ישב על מדוכה זו הרמ&quot;ה ז&quot;ל ובירר הכל כשמלה&quot; (אבני נזר, יורה דעה, סימן שנו, סעיף ה). תיאור זה, המובא כאן בשם אחד מגדולי חכמי ההלכה, הוא ציור מדויק של התהליך ההיסטורי. נוסח הכתיב של התורה עדיין לא היה קבוע סופית בתקופת התלמוד. הוא נקבע במשנה עיונית רק על ידי חכמי המסורה. והוא נתקבל למעשה בכל ישראל רק בכוח ההוראה של הרמ&quot;ה.

:'''תהליך הפוך עבר באותו זמן על נוסח הקריאה. נוסח זה היה בתחילה בבחינת תורה שבעל פה, וזו עלולה להשתכח מן הלב. שבטי ישראל התרחקו זה מזה ונדדו מגולה לגולה. הריחוק המקומי הביא בעקבותיו פילוג לשוני. הבדלי המבטאים שבין הארצות השונות הן אות לפילוג הזה.'''

:נדודי ישראל בגלויות אינן הסיבה היחידה להשכחת נוסח הקריאה. שכן ככלי ההתפתחות של כל הלשונות חלים גם על לשון הקודש. וקריאה הנמסרת רק כתורה שבעל פה עלולה להשתנות במרוצת הדורות.{{הערה|הערת ברויאר: המסורות השונות של קריאת המשנה והתלמוד יכולות לשמש דוגמה לכל זה.}}

:'''צדקה עשה הקב&quot;ה עם ישראל, שהעמיד את חכמי הניקוד על אֵם הדרך של היציאה לגלות. הללו הפכו את תורת הקריאה שבעל פה לתורת הניקוד שבכתב. ודרכו של נוסח כתוב לשמור על טהרתו המקורית – יותר מקריאה הנמסרת בעל פה.'''

:'''בהמשך הדורות נתהפך איפוא היחס שבין קריאה לניקוד. חכמי המסורה היו מנקדים על פי הקריאה שבעל פה; הדורות המאוחרים היו קוראים על פי הניקוד שבכתב.'''

:אולם גם הניקוד הכתוב לא היה מובטח מפני תהפוכות ושינויים. שכן דרכי הניקוד – בניגוד לדרכי הכתיב – תלויות בכללי הדקדוק. והללו פועלים לעתים קרובות בכיוון להשכחת מסורת הקריאה. זאת ועוד: סימנים הדומים זה לזה מבחינה גרפית עלולים להתחלף זה בזה; ויש להביא בחשבון גם את האפשרות של טעויות סופר גרידא. אף זו: יש להניח, שגם בתקופות מאוחרות לא נשתכח טיבם המקורי של הנקדנים – המנקדים על פי מסורת הקריאה שבעל פה. וכך נוצרה זיקת גומלין בין קריאה לניקוד: משהתפתחה והשתנתה מסורת הקריאה, נשתנו גם סימני הניקוד; והשינויים שחלו בניקוד הביאו לידי שינויים בדרכי הקריאה.

:עבודתם השקודה של חכמי האחרונים – מאו&quot;ת ומ&quot;ש ועד רש&quot;ד ורוו&quot;ה – עצרה בסופו של דבר גם את התהליך הזה. נקבעו נוסחות של ניקוד, כדרך שנקבע בשעתו נוסח הכתיב. נוסחות אלה אינן זהות בכל מקום עם הנוסח המקורי של המסורה. מהן לומד הקורא את תורת הקריאה.

:'''וכך נתהפך עתה היחס שבין מקרא למסורת. לשעבר היו המלים ההגויות בחזקת נתון קבוע; על פיהן ניקד הנקדן, והמסרן קבע להן את כתיב המסורה; אלא שכתיב זה עדין לא פשט בכל ישראל. עתה כבר נתהפכה הקערה על פיה. כתיב המסורה הוא בחזקת נתון קבוע, והוא פשט בכל ישראל; לכתיב זה מוסיף הנקדן את הניקוד על פי מסורת הניקוד שנקבעה לאחרונה; והתיבות המנוקדות הופכות בפי הקורא למלים הגויות. אך הללו אינן זהות בכל מקום עם מסורת הקריאה המקורית.'''

:זו משמעות התופעות, שעמדנו עליהן כאן. ויש לכך לא רק חשיבות עיונית, – אלא גם תוצאה מעשית. שכן בדורנו נעשים ניסיונות שונים להחזיר למקרא את נוסח המסורה – על יסוד כתבי היד שנתגלו לאחרונה; זאת מתוך הנחה, שנוסח המקרא התפתח ונשתנה מאז תקופת המסורה. אולם בעניין זה יש להסיק שתי מסקנות מן הדברים שנתבארו כאן.

:בנוסח הניקוד חלו באמת שינויים מסוימים; הללו טעונים הגהה – אם מבקשים לחזור אל הנוסח המקורי על פי המסורה. אולם שינויים אלה הם מועטים יחסית...

:גם בנוסח הכתיב חלו שינויים – בהשוואה אל כתבי היד. אך הללו אינם טעונים הגהה, אם מבקשים לחזור אל הנוסח על פי המסורה. שכן הנוסח המקובל בישראל – נוסח רמ&quot;ה-או&quot;ת ובייחוד נוסח יהודי תימן – הוא הוא הנוסח המקורי על פי המסורה. כל חזרה אל נוסח אחד מכתבי היד יש בה משום נסיגה, המתעלמת מן ההישגים שהושגו על ידי חכמי ישראל. דבר אין לה ולהחזרת כתיב המסורה לקדמתו.

נראה אם כן ש'''מסורת הקריאה''' של בעלי המסורה הטברנים, המתועדת במערכות הניקוד והטעמים שבכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, הייתה ידועה וקבועה להם כבר מראש, עוד לפני שרשמו את סימני הניקוד והטעמים. בעלי המסורה לא ניקדו והטעימו על פי טופס מקרא שלפניהם, אלא על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה על פיהם. הנקדנים היו בקיאים בהגיית המלים ובנגינתן, ועל פיהן ניקדו והטעימו את התיבות שלפניהם. משום כך אין כמעט מחלוקות משמעותיות וקשות להכרעה ביניהם ביחס לטעמים ולעיקרי הניקוד.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ’ 67. קביעה זאת מתבררת לא רק מתוך האחידות הכללית השוררת בין כתבי היד בנוגע לניקוד ולטעמים, אלא אף מהסוגים המסוימים של הטעויות בכתבי־היד הפחות מדויקים. ממצאיו של ברויאר מראים שהסטיות בהטעמתם של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש כמעט ולא קיימות בתורה, לעומת כתי&quot;ב וכתי&quot;ש1, שבהם הן יחסית מרובות: &quot;ב'''ב''' מרובים המקרים שבהם הנקדן החליף בהם טעמיהם של פסוקים דומים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות ב'''ש1'''. כנגד זה ב'''ש1''' יש מקרים לא מועטים, שהנקדן נמשך בהם אחרי שיגרת נגינת הטעמים – או צירף טעמים בניגוד לכללי היסוד של סמיכות הטעמים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות מאוד ב'''ב'''&quot; (ברויאר, שם). נראים הדברים אם כן שגם דיוקם הרבה של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש בתחום הנגינה מצד אחד, וגם סוג הסטיות בטעמים בכתי&quot;ב ובכתי&quot;ש1 מצד שני, מעידים כאחד שנקדני כתבי־היד ניקדו על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה בפיהם. אותו דבר מתברר היטב גם בתחום של הניקוד, שבו ארבעת כתבי־היד '''ל, ב, ש, ש1''' אחידים כמעט בכל מקום (ראו בסיכום שם, עמ' 45).}}

לכן מהדורת מקרא המבוססת על הכתר וכתבי־היד הקרובים לו תהיה נציגה נאמנה למסורת הקוראים הטברנית, בכללה ופרטיה.

==מסורת הקוראים בתורה: כתי&quot;ל כבסיס לניקוד ולטעמים==

בספרו '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' השווה פרופ’ ישראל ייבין את הניקוד והטעמים שבכתר אל כתבי־היד הקרובים לו והרחוקים ממנו (ואף למנהגי הדפוסים). בסוף ספרו סיכם:

:מכל זה מסתבר, שיש להעדיף את '''ל''' מכל כתבי־היד האחרים הקרובים ל'''א''', הן במקום ש'''א''' חסר, הן במקום שרצויה עדות מסייעת, הן להשוואת שיטתו לשיטת '''א'''.{{הערה|ייבין, נו.3 עמ' 358.}}

גם הרב ברויאר, בעקבות ייבין, הגיע לאותה מסקנה בממצאיו, דהיינו שלהעתיק את הניקוד והטעמים מתוך כתי&quot;ל זה כמעט כמו להעתיק את הניקוד והטעמים מתוך הכתר עצמו. ואף מהדירי '''מקראות גדולות הכתר''' אימצו את מסקנותיהם הקודמות של ייבין וברויאר, ובחרו בכתי&quot;ל בתור הכלי הראשון במעלה לשחזור נוסח הניקוד והטעמים בכתר בחלקיו החסרים: &quot;...כ&quot;י '''ל''', שנוסח הניקוד והטעמים שלו במקרא כולו הוא הקרוב ביותר לנוסח ה'כתר' מכל כתבי היד הידועים לנו&quot;.{{הערה|עמ' 69*.}} ואף העירו ש&quot;בדיקותינו בקטגוריות שונות של ניקוד וטעמים בעשרות כתבי יד של ימי הביניים חוזרות ומאשרות מסקנה זו.&quot;{{הערה|הערה 227 (עמ' 97*). אמנם חובה לציין כאן שמסקנה זו תקפה לגבי מערכת הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל באופן כללי, אבל לא לגבי שני פרטים ספציפיים שיוצאים מן הכלל, ולא הגיעו לידי קביעה עקבית וסופית בכתבי־היד הקרובים לכתר ואף לא בתוך הכתר עצמו: חטפים באותיות לא גרוניות (במערכת הניקוד) ונוסח הגעיות (במערכת הטעמים). למדיניות במהדורתנו לגבי חטפים באותיות לא גרוניות ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|בפרק השני של המבוא]], ולגבי נוסח הגעיות במהדורתנו ראו [[#סימון הגעיה (המתג)|להלן בפרק זה]].}}

כתי&quot;ל יהיה אם כן הבסיס העיקרי במהדורתנו לניקוד ולטעמים בתורה (ובשאר החלקים החסרים בכתר), ע&quot;פ שיטת ייבין שכבר בוצעה למעשה במהדורות ברויאר{{הערה|ועל פיהן גם במהדורה הדיגיטלית של &quot;מכון ממרא&quot;.}} וב'''מקראות גדולות הכתר'''. אמנם גם יש בכל זאת תופעות חריגות בניקוד ובטעמים שבכתי&quot;ל שיש לתקן אותן על ידי מקורות נוספים או לעצב אותן לפי שיטת מהדורתנו, ואלה יפורטו בשני תתי-הסעיפים הבאים.

===הערכת הדיוק בנוסח הניקוד בכתי&quot;ל===

לפי ייבין, שיטת הניקוד בכתי&quot;ל דומה להפליא לניקוד שבכתר, ואולם רמת דיוקו פחות מושלמת: &quot;'''ל''' נכתב בקפדנות והוא מדויק למדי, אך נופל קצת מבחינה זו מ'''אק'''. יש בו טעויות־סופר קצת יותר מאשר ב'''א'''... בניקוד הוא דומה ברוב ענייניו ל'''א''', אלא שמעטים בו חטפים באותיות לא־גרוניות וכן שונה דרכו בניקוד כתיב וקרי...&quot;.{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}} על פי זה קבע שיש להעדיף את כתי&quot;ל לשחזור הניקוד והטעמים שבכתר. ובכל זאת יש לעמוד על המיעוט הקטן של שינויים מובהקים בניקוד, שבהם שונה שונה כתי&quot;ל מהכתר ושאר כתבי־היד הקרובים לו, וכן על טעויות הסופר בו שהם &quot;קצת יותר מאשר ב'''א'''&quot;.

'''שינויים מובהקים בניקוד:''' מתוך מאות האלפים של סימני הניקוד בתורה,{{הערה|לפי נתוני [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#CharacterTypes הסטטיסטיקה במהדורת וסטמינסטר] יש 257,838 סימני ניקוד בתורה, ו-1,000,912 בכל התנ&quot;ך. כשמדובר בכמות כזאת, מתברר שהדוגמאות של השינויים המובהקים שנביא כאן, ואפילו כמה מאות של טעויות סופר, אינן גורעות כלל מהתיאור של כתי&quot;ל ככתב־יד מדויק מאוד. ובכל זאת רמת דיוקו אינה מגיעה לדיוק הכמעט מושלם שבכתר ארם צובה.}} בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר יש הבדלים מובהקים, המבטאים עדות לקריאה שונה, במקומות אחדים בלבד בתורה. ובכמעט כל מקום (חוץ מאחד), שונה גרסתו של כתב־יד חריג אחד מחבריו. ברויאר הביא את הדוגמאות הבאות:{{הערה|א.1-3 (עמ' 35). במשך עבודת ההגהה על התורה מצאנו מעט דוגמאות נוספים, וציינו אותן בתיעוד הנוסח. במשך הזמן כשנעבור על התיעוד, נוסיף אותן לרשימה זו.}}
*בשני מקומות ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]; [[דברים לא/טעמים#לא כא|דברים לא,כא]]) יש מחלוקת בין כתבי־היד לגבי קמץ ופתח, ושתיהן תלויות במחלוקת בן־אשר ובן־נפתלי. במקרה הראשון ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]) מביא כתי&quot;ל את נוסח בן־אשר בדומה לרוב כתבי־היד (מלבד ש). במקרה השני ([[דברים לא/טעמים#לא נ|דברים לא,כא]]) תומכים שני כתבי־היד (ל, ש1) בנוסח בן־נפתלי, ושני כתבי־יד (א, ש) בנוסח בן־אשר. בשני המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*יש בכתי&quot;ל ניקוד חריג, באופן מודע וכנראה לפי מסורת הגייה מיוחדת (ולא טעות סופר), בעוד שלוש תיבות בתורה, בניגוד לשאר כתבי־היד: [[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]]; [[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]]. בשלושת המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*בנוסף לכך ציין ברויאר מספר תופעות לגבי דגשים בכתי&quot;ל ו/או בכתי&quot;ש, שנראה שיש בהן עניין של נטייה או שיטה.{{הערה|שם, א.4-9 (עמ' 35-37).}} הערנו עליהן במקומן בתיעוד הנוסח, וראוי להזכיר אחת מהן: סימון כפול של קובוץ ושורוק בתיבה שיש בה א' נחה (הרֻאוּבני/לרֻאוּבני/ולרֻאוּבני). תופעה זאת נמצאת בחמש מקומות בכתי&quot;ל בתורה ובספר יהושע ([[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]]; [[דברים ג/טעמים#ג טו|ג,טו]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|ד,מג]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו]]), ולכן ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר, אבל גם אין בה שיטה גמורה כי במקומות אחרים (כגון [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד]]) הניקוד כמקובל בשורוק בלבד (הראוּבני).

'''ניקוד חריג וטעויות סופר:''' חוץ מעניינים של נטייה או של שיטה, שיש בהם ביטוי של מסורת הגייה מובהקת או של מנהג סופרים מודע, יש גם דוגמאות רבות של ניקוד חריג בכתי&quot;ל שמקורן בטעות סופר גרידא, או שיש בהן כנראה שריד של ניקוד לפי מסורת הגייה שונה (שלא השתרשה לגמרי תוך כדי מלאכת ההגהה בכתב־היד). לפי ייבין, רמת דיוקו הכללית של כתי&quot;ל &quot;נופלת קצת&quot; מזו של כתר ארם צובה, למרות הדמיון המובהק ביניהם בשיטת הניקוד. אבל נראה שהיא נופלת יותר מ&quot;קצת&quot;, למרות שעדיין מדובר על כתב־יד מדויק מאוד. שהרי בכתי&quot;ל יש מאות רבות של טעויות, למרות שהוא עדיין מדויק מאוד; ואילו כתר ארם צובה מהווה יצירה כמעט־מושלמת.
*פתח וסגול (שריד של מסורת ההגייה הבבלית)
*דוגמאות רבות של השמטת דגשים (גם כאן טען דותן שמדובר על שריד של מסורת ההגייה הבבלית) ולפעמים הוספתם, וכך גם לגבי מפיק.{{הערה|במיוחד יש לציין את התופעה של דגש בלתי-צפוי באותיות גרוניות, כגון וְנָהָרּ֙ ([[בראשית א/טעמים#א י|בראשית א,י]]), רַּבִּֽים ([[קהלת ז/טעמים#ז כט|קהלת ז,כט]]), הַהּֽוּא ([[קהלת ט/טעמים#ט טו|קהלת ט,טו]]), רַּבָּ֣תִי ([[איכה א/טעמים#א א|איכה א,א]]).}}
*השמטתן של נקודות חטף או הוספתן (לעתים).
*טעויות סופר מובהקות אחרות (רבות). בדוגמאות מהסוג הזה בדרך כלל הוספנו סימן קריאה (!) בתיעוד הנוסח לאחר שהבאנו את נוסח כתי&quot;ל. לעומת זאת אין סימן קריאה בסוגים טיפוסיים של ניקוד חריג בכתי&quot;ל (כגון השמטת דגש).

רשימות שונות של חריגות הניקוד בכתי&quot;ל חוברו במשך הזמן על ידי דותן,{{הערה|במהדורת &quot;עדי&quot; וב-BHL.}} ברויאר,{{הערה|במבואות לכרכי &quot;דעת מקרא&quot; ובנספחים לשלושת מהדורותיו.}} וברשימת ההערות שבתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].{{הערה|אפשר למצוא תיעוד חלקי נוסף באפרט שינויי הנוסחאות במהדורות BHS ועוד יותר ב-BHQ.}} רשימות אלו משלימות אחת את השנייה,{{הערה|חובה להדגיש שאוסף הנתונים המלא והמדויק ביותר נמצא דווקא ברשימותיו של ברויאר, וכל השאר בעצם משלימים אותו. אמנם גם ברשימותיו של ברויאר חסרות דוגמאות שנעלמו מעינו הבוחנת.}} ואיסוף של הנתונים מכולן ביחד מראה באופן ברור שכתי&quot;ל מייצג שיטת ניקוד מובהקת וברורה, אבל הביצוע שלה למעשה אינו מושלם כלל. מבט קל על ההערות במבחר פרקים מתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר] מראה שיש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב הפרקים בתנ&quot;ך, ובפרקים רבים יש כמה.{{הערה|כדי לתאר את גודל התופעה אפשר להסתמך בגסות על [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#Chapters הנתונים הסטטיסטיים] של מהדורת וסטמינסר: בתורה יש בה 262 הערות מיוחדות, ורובן מציינות ניקוד חריג בכתי&quot;ל. בתנ&quot;ך כולו יש 1078 הערות מהסוג הזה. ויש לקחת בחשבון שבמהדורת וסטמינסטר דיווחו רק על חלק מהדוגמאות.}}

כמעט בכל המקומות מדובר על ניקוד חריג בכתי&quot;ל בלבד מול שאר כל חבריו, ולכן אין כל בעיה לזהות בכתי&quot;ל את הטעות המובהקת, או את השריד שנשאר בו מתוך מסורת הגייה אחרת. וכך אפשר לקבוע את הנוסח לפי שאר כתבי־היד (ואף להתחשב לעת הצורך בניקוד שבדפוסים המאוחרים שהוא פחות מדויק מכתבי־היד רק במעט),{{הערה|על מידת הדיוק בניקוד המקובל שבדפוסים, ראו ברויאר, א.10-16 (עמ' 37-42). על השיבושים שנגרמו בנוסח המקובל על ידי המדקדקים מתוך שימוש מוטעה במסורה, ראו שם א.18-21 (עמ' 42-45).}} וכך להגיע אל שחזור מהימן לניקוד שהיה בכתר ארם צובה.

במהדורתנו תיעדנו ניקוד חריג בכתי&quot;ל במאות מקומות בעקבות הרשימות הקיימות. בדקנו את הנתונים מחדש בכל מקום על ידי עיון בצילום כתב־היד, ולפעמים הגענו למסקנה שונה. ואף הוספנו על הנתונים הקיימים ברשימות דוגמאות חדשות אחדות. כל הנתונים לגבי ניקוד חריג בכתי&quot;ל מובאים במלואם בתוך תיעוד הנוסח.

'''הנוסח המקובל בדפוסים:''' הנוסח המוכר בדפוסים הרבים של התנ&quot;ך (עד דפוס קורן ועד בכלל) מבוסס בעיקר על מקראות גדולות דפוס ונציה, ובנוסף על התיקונים שנעשו בנוסח זה בחיבורים &quot;אור תורה&quot; ו&quot;מנחת שי&quot; וגם על ידי מדקדקים מאוחרים יותר. נוסח זה משקף היטב את נוסח המסורה ברוב המכריע של התורה, אמנם יש בו כמה עשרות הבדלים משמעותיים מהנוסח המשותף של כתבי־היד הטברנים. רובם הגדול הם עניינים של פתח וקמץ או של צירה וסגול.{{הערה|לרשימה מלאה והסברים מפורטים לסיבת השינויים, ראו ברויאר, א.10-21 (עמ' 37-45).}}

בגלל שהתורה נקראת בציבור במחזור שנתי, וכל שינוי קטן מהנוסח המקובל בולט למי שמכיר היטב את הקריאה, לכן ציינו את השינויים בניקוד המקובל בתוך תיעוד הנוסח.{{הערה|בתוך הערות הנוסח ציינו את הנוסח המקובל בכינוי &quot;דפוסים&quot;.}}

===הערכת הדיוק בנוסח הטעמים בכתי&quot;ל===

קפדנותו ודיוקו של כתי&quot;ל באים לידי ביטוי מובהק בתחום הטעמים עוד יותר מאשר בתחום הניקוד. לגבי הניקוד, כאמור, יש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב פרקי התנ&quot;ך ולעתים קרובות אף יותר, ואילו בתחום הטעמים איננו מוצאים טעויות או הטעמה חריגה בפרקים רבים. ורוב הטעויות בטעמים (המעטות ממילא) הן בסימון מקום הטעם או בטעם חסר, כך שניתן לזהות אותן בקלות ולתקנן לפי שיטת הכתר וכתבי־היד הקרובים לו. כך תיאר ייבין את מערכת הטעמים בכתי&quot;ל:{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}}

:בטעמי כ&quot;א הספרים דומה הוא ל'''א''' כמעט בכל, הן בהטעמה בכללותה הן בפרטי כלליה. שינויים מ'''א''' בהטעמה בכללותה נדירים מאוד. מצאתי, למשל: ואמרת֣י אליכ֔ם ('''ל''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג כח|שמ&quot;ב יג,כח]]; '''אקש1''' בקדמא ואזלא).

:הטעמת המשרתים בטעמי אמ&quot;ת כמעט תמיד כב'''א''' וכנמסר בשם ב&quot;א בחילופים. לפעמים מצויים תיקונים בהטעמת המשרתים, בייחוד מנוסח ב&quot;נ לנוסח ב&quot;א, כגון במשרתי הפזר (נ.6) ועוד.

:המרכא מסומן ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א'''; משום כך נסיגת טעם לראש תיבה או הטעמת שני משרתים, שהראשון בהם מרכא, בתיבה אחת – מסומנת ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א''', ולעתים קרובות הברה שבה מרכא ברור ב'''א''', הסימן שבה ב'''ל''' נראה כגעיה ברורה. לפעמים נמחקה ב'''ל''' געיה ונכתב מרכא – מה שמסייע בזיהוי הטעמים. הקפה מן הסוג המתואר מא.6 אינה מצויה ב'''ל''' יותר משב'''א'''.{{הערה|הכוונה לנסיגת טעם לראש תיבה בטעמי אמ&quot;ת, כאשר בחלק מהמקרים מוקפת התיבה לתיבה שאחריה.}}

דיוקם של כל כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בראשם – כל כך גדול, עד שבכל החריגות המעטות ממילא יש רק כתב־יד אחד חריג השונה מכל שאר חבריו (וכמעט תמיד שונה גם מהנוסח המקובל בדפוסים). ברויאר מצא רק יוצא מן הכלל אחד בכל התורה, שבו יש מחלוקת בין שני כתבי־יד לשנים אחרים:
*במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ח/טעמים#ח יח|(ח,יח)]]: [וָאֶקַּ֖ח אֶת־הַלְוִיִּ֑ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃] (ל, ב).
גם בבדיקה שלנו של כתי&quot;ל והקלדת וסטמינסטר מול כתבי־יד ומהדורות אחרות, לא מצאנו דוגמה נוספת לכך. ברויאר גם מצא שלושה מקומות בלבד בכל התורה של חריגות בעלות משמעות בכתי&quot;ל, כאשר הוא ניצב לבדו מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר:
#בראשית, וירא [[בראשית כ/טעמים#כ ז|(כ,ז)]]: [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֔יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃] (ל). הטעמת כתי&quot;ל אפשרית, אבל גם ייתכן שמדובר על החלפת זקף קטן ברביע (נקודה אחת במקום שתיים). חשוב לציין שההבדל הכי נפוץ והמשמעותי ביותר בין חריגות ההטעמה המעטות בכתי&quot;ל בתנ&quot;ך, ובתוך מסורת כתבי־היד בכלל (שהיא בדרך כלל אחידה), הוא דווקא השינוי בין נקודה אחת לשתיים, לרביע או לזקף קטן (ראו לדוגמה בהערת הנוסח על [[יהושע א/טעמים#א ז|יהושע א,ז]]).
#בראשית, ויגש [[בראשית מד/טעמים#מד כ|(מד,כ)]]: וְאָחִ֣יו מֵ֔ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃]* (ב, ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאָחִ֨יו מֵ֜ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃] (ל). הטעמה זו מוזרה, ונראה שיש כאן טעות בכתי&quot;ל בהשפעת הטעמים בפסוק אחר הדומה לו [[בראשית מב/טעמים#מב לח|(מב,לח)]].
#דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים|(כח,נט)]]: [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וׇחֳלָיִ֖ם רָעִ֥ים וְנֶאֱמָנִֽים׃]* (א, ש, ש1) / [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וָחֳלָיִ֥ם רָעִ֖ים וְנֶאֱמָנִֽים׃] (ל ובדפוסים). מכיוון שהמסורת המשתקפת בדפוסים תומכת בגירסת כתי&quot;ל, ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר אלא על שיטה תחבירית אחרת.

בנוסף לשלוש הדוגמאות הללו מצאנו עוד אחדות במשך ההגהה של כתי&quot;ל בתורה ובשאר המקומות בתנ&quot;ך החסרים בכתר, וכולם מצויינים במקומם בתיעוד הנוסח. בכוונתנו להוסיף אותם לרשימה זו תוך כדי בדיקה מחדש של תבניות הנוסח.

'''כתי&quot;ש:''' ברויאר מצא שגם כתי&quot;ש מדוייק להפליא בנוסח הטעמים בתורה, כמו כתי&quot;ל או אף יותר, וגם בו אין כמעט חריגות בכלל מול המסורת המשותפת הבאה לידי ביטוי בשאר כתבי־היד. במקום אחד בלבד יש טעות סופר ברורה:{{הערה|1=ראו ברויאר, כתר, ב.3 (עמ' 46). ברויאר כתב שם שיש עוד חריג אחד בכתי&quot;ש בפרשת בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(שמות יד,יג)]], ולפי מה שכתב כתי&quot;ש=הִֽתְיַצְּב֔וּ בשתי נקודות לזקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע בשאר כתבי־היד ובדפוסים). אבל מעיון בצילום כתי&quot;ש ברור לגמרי שיש רק נקודה אחת לרביע. וגם ברויאר עצמו לא ציין את השינוי המשמעותי הזה ברשימתו בדעת מקרא (כרך שמות).}}
*במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א כח|(א,כח)]]: [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה]* (ל, ש1 ובדפוסים) / [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָ֤ה וָמַ֙עְלָה֙] (ש)

'''הסכמת כתי&quot;ל וכתי&quot;ש:''' דוגמה יחידה זו יוצאת מן הכלל, והיא מוכיחה את הכלל: נוסח כתי&quot;ל וכתי&quot;ש מדוייקים להפליא לגבי נוסח הטעמים בתורה, וכמעט שאין ביניהם שום הבדלים בעלי משמעות בכל התורה כולה. לכן ניתן לקבוע את נוסח הטעמים בתורה בביטחון מלא ע&quot;פ הסכמת שניהם.

כמו שכבר הסברנו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|בפרק השני של המבוא]], רכיבים מסויימים בשיטת הטעמים בכתי&quot;ל שונים מנוסח הכתר ו/או ממדיניות העיצוב במהדורתנו; לא מדובר על ספק לגבי עצם קביעת הנוסח אלא על שיטות ידועות מראש. כל שינוי מנוסח כתי&quot;ל בגלל הרכיבים האלה יקבל תיעוד מלא בדפי העריכה של המהדורה. ביניהם:
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]] (מקומה של המתיגה או עצם קיומה של המתיגה)
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עקביות במקפים|מקף בתיבת משרת]]
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#ב. טעם כפול בהברה המוטעמת|פשטא מלעיל וטעם כפול בהברה המוטעמת]]

==מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות==

===הטעם התחתון והטעם העליון===
[[File:Aleppo Codex, The Ten Commandments in Deuteronomy.tif|thumb|left||250px|צילום של שני עמודים מפרשת &quot;ואתחנן&quot;, כולל עשרת הדברות, מהחלק החסר בכתר ארם צובה. בצילום אפשר לראות את הפסוקים החל מ&quot;גְּדֹלִ֧ים וַעֲצֻמִ֛ים מִמְּךָ֖ מִפָּנֶ֑יךָ&quot; ([[דברים ד לח]]) ועד &quot;אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וַאֲשֶׁ֥[ר]&quot; ([[דברים ו ג]]).]]
בעשרת הדברות שבספר שמות ([[פרשת יתרו/טעמים|פרשת יתרו]]) ובספר דברים ([[פרשת ואתחנן/טעמים|פרשת ואתחנן]]) אנחנו מוצאים שתי מערכות טעמים הכתובות ביחד בתוך רצף הפסוקים. כך מופיע בכתבי־היד בכל התקופות מאז בעלי המסורה, וכך היה מקובל גם בדפוסים עד הדור האחרון. את שתי המערכות כבר נהוג לכנות בשמות &quot;הטעם התחתון&quot; ו&quot;הטעם העליון&quot;:
*'''הטעם התחתון''' מבוסס על חלוקה של עשרת הדברות לפי מתכונת של פסוקים באורך רגיל, ובו יש לפעמים כמה פסוקים בתוך דיבר אחד ארוך, או לחלופין כמה דברות קצרים בתוך פסוק אחד. גם הטעמתם של הפסוקים היא בהתאם למתכונת זו של פסוקים באורך רגיל. בטעם התחתון שבכתבי־היד יש סה&quot;כ 12 פסוקים.
*'''הטעם העליון''' מבוסס על חלוקה לעשרה דברות, כאשר כל דיבר הוא &quot;פסוק&quot; אחד בדיוק, ולכן אנחנו מוצאים שבטעם העליון בכתבי־היד יש עשרה פסוקים בדיוק כמספר הדברות. אמנם חלק מה&quot;פסוקים&quot; האלה ארוכים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הארוכים), וחלק מהם קצרים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הקצרים). ואף הטעמתם של ה&quot;פסוקים&quot; החריגים היא בהתאם לאורכם החריג.

בהטעמה הכפולה שבכתבי־היד יש ניסיון כללי להקפיד על כך שאם וכאשר יש שני טעמים שונים הבאים זה אחר זה באות אחת (אחד לטעם התחתון ואחד לטעם העליון), שהטעם התחתון יהיה כתוב ראשון והטעם העליון אחריו.{{הערה|בכתי&quot;ש מכונה הטעם התחתון &quot;טעמא קדמא&quot;, ובו יש ציון מיוחד ועקבי בהערות המסורה הקטנה ל&quot;טעמא קדמא&quot; בראש כל פסוק בחמשת הדיברות הראשונים (כי רק בהם יש יותר מפסוק אחד בתוך &quot;דיבר&quot; אחד ולא בחמשת האחרונים), הן בשמות והן בדברים. ראו ברויאר, כתר, ב.10 (עמ' 59).}} הכלל הזה ברור ומובהק למרות מעידות אחדות של כתב־יד אחד מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר.{{הערה|אותן מעידות מתועדות בדפי העריכה של הפרקים הרלוונטיים ([[שמות כ/טעמים|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים|דברים ה']]). להצגה בהירה של הנתונים המלאים והסקת המסקנה מהם, ראו ברויאר, כתר, ב.18 (עמ' 58-59).}}

הטעם הראשון שהוא &quot;הטעם התחתון&quot;, המחלק כאמור את המקרא לפי מתכונת של פסוקים רגילים אף בעשרת הדברות, משקף את מסורת קריאתם בהטעמה של חכמי המקרא בטבריה. ואילו הטעם השני שהוא &quot;הטעם העליון&quot;, משקף את מסורת הקריאה הבבלית, המגדירה את עשרת הדברות לפי '''המסורת המדרשית שהייתה בידם'''. על דרשתו של רבי שמלאי המובאת בגמרא {{מקור|מכות כד א|מכות כ&quot;ד ע&quot;א}} נאמר בתלמוד הבבלי:
:'''&quot;אנכי&quot; ו&quot;לא יהיה לך&quot; מפי הגבורה שמענום.'''
לפי מסורת זו יוצא שהדיבר הראשון מתחיל ב&quot;אנכי&quot; ואילו הדיבר השני מתחיל ב&quot;לא יהיה לך&quot;, ואכן כך הוא בטעם העליון שבכתבי־היד. ולכן '''הדיבר הראשון''' בטעם העליון (שאינו &quot;פסוק&quot; במתכונת הרגילה) הוא באמירה הישירה והחיובית: &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;. ואילו '''הדיבר השני''' כולל את כל האמירות של &quot;לאו&quot; ביחד: &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י, לֹ֣א תַֽעֲשֶׂה־לְךָ֣ פֶ֣סֶל ׀ וְכׇל־תְּמוּנָ֡ה... לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֣ה לָהֶם֮ וְלֹ֣א תָעׇבְדֵם֒...לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;. ברור שגם דיבר ארוך זה אינו &quot;פסוק&quot; אחד לפי המתכונת הרגילה.

יש לשים לב שמסורת זו לחלוקתם של שני הדברות הראשונים לא הייתה נחלתם של חכמי בבל בלבד, כי היא עולה באופן ברור גם מהתרגום הירושלמי המדרשי (&quot;יונתן&quot;), המגדיר במפורש את גבולותיהם של שני הדברות הראשונים: &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; הוא &quot;דבירא קדמאה&quot;, ואילו &quot;לא תעשה לך&quot; הוא &quot;דבירא תנינא&quot;.{{הערה|גם בחלוקת הפסוקים המשתקפת בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, נקראים עשרת הדברות כך: מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון דווקא.}} מסורת זו של קריאה הייתה קיימת אם כן לא רק בבבל אלא גם גם בארץ ישראל. לכן בכתיבת &quot;הטעם העליון&quot;, נתנו חכמי המסורה ביטוי למסורת שהייתה גם במקומם אע&quot;פ שלא זו הייתה מסורת הקריאה וההטעמה המקובלת בידיהם.

בניגוד לחלוקה זו, בטעם התחתון הפסוק הראשון הוא כך: &quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot;, כאשר שני חלקי הפסוק הם בדרך הניגוד במישור של הנאמנות האישית כלפי ה'. ואילו שאר העניין מבטא את האיסורים המעשיים ואת האזהרות הנובעים מתוך אותה נאמנות (והם מהווים שלושה פסוקים נוספים במתכונת הרגילה). חלוקה זו של הפסוקים קרובה יותר לפשוטו של מקרא.

חכמי המקרא הטברנים שילבו, אם כן, את מסורת הקריאה המקומית שלהם ביחד עם מסורת קריאה נוספת, כל אחת לפי הטעמתה, וכך נוצרה על ידם מערכת ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. שילוב מיוחד זה מתבטא גם ברשימות סכומי הפסוקים בכתבי־היד הטברנים: סכומי הפסוקים לפרשות השבוע בספרים שמות ודברים הם לפי הטעם העליון ומסורת הקריאה הבבלית (החלוקה לפרשות השבוע היא כידוע מנהג בבלי במקורה). ואילו סכומי הפסוקים לספרים שמות ודברים בשלמותם הם לפי הטעם התחתון ומסורת הקריאה של ארץ ישראל.{{הערה|לכן סכום הפסוקים הכולל בספרים שמות ודברים קטן (בשני פסוקים) מאשר הסכום הכולל של הפסוקים בפרשות השבוע. ראו ברויאר, כתר, ב.20 (עמ' 60).}}

===השיבוש שחל בדפוסים===

בדפוסים המוכרים עד לדור האחרון, האמירה &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;, שהוא ה'''דיבר''' הראשון בטעם ה'''עליון''' שבכתבי־היד, הפך להיות ה'''פסוק''' הראשון בטעם התחתון, וכן האמירה &quot;לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot; מהווה פסוק '''שני''' בטעם התחתון. ואילו בטעם העליון כל הפרשה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&quot; ועד &quot;לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;) נקראת כפסוק '''אחד''' ולא שניים! יוצא אם כן שבטעם התחתון שבדפוסים יש סה&quot;כ '''13''' פסוקים ולא רק '''12''' (בגלל חלוקת הפסוק &quot;אנכי... על פני&quot; לשניים). ואילו בטעם העליון שבדפוסים יש רק '''9''' &quot;פסוקים&quot; לעשרת הדברות!

הרב מרדכי ברויאר כבר דן באריכות ובאופן משכנע בהשתלשלות הנוסחים בעשרת הדברות מכתבי־היד ועד לדפוסים האחרונים. פרטי ההסבר שלו אינם מענייננו כאן, והרוצה לדעתם יראה בספרו.{{הערה|ראו ברויאר, כתר, ב.15-22 (עמ' 56-66).}} כדאי להזכיר רק את '''משמעות''' הדברים בטעם העליון שבדפוסים לפי הצעתו: קריאת הפרשה הראשונה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ...&quot; עד &quot;...וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;), כאילו שהיא מהווה &quot;פסוק&quot; או &quot;דיבר&quot; אחד, באה ללמדנו שהדברות שנאמרו &quot;מפי הגבורה&quot; נחשבים ל&quot;דיבור אחד&quot;.{{הערה|ראו שם עמ' 63 הערה 1 פסוק על דברי החזקוני.}}

===עשרת הדברות במהדורתנו===

'''נספחים של טבלאות להשוואה:''' במהדורתנו הבאנו ברצף הפסוקים את שתי מערכות הטעמים המשולבות ביחד, כנהוג בכתבי־היד ובדפוסים מדורי דורות. אמנם בסוף כל הדפים השייכים לעשרת הדברות (דף הפרק, דף הפרשה, ודף הספר המלא) מופיע נספח מיוחד שיש בו הבחנה בהירה בין הטעם התחתון והטעם העליון ע&quot;י הצגתם זה מול זה בתוך טבלה.{{הערה|מבחינה טכנית, הבסיס לטבלאות המופיעות בנספחים שבכל הדפים הרלוונטיים נמצא בדף '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים]]'''. בגליון הנתונים בגוגל-דוקס, שעליו מבוסס כל הטקסט של המקרא, הנספחים הללו נמצאים בשורה אחת נוספת לאחר הספרים שמות ודברים.}} באותם נספחים יש גם השוואה נוספת בין עשרת הדברות שבספר שמות לבין עשרת הדברות שבספר דברים, כלומר: טבלה אחת להשוואת הטעם התחתון בשני הספרים, וטבלה שנייה להשוואת הטעם העליון בשני הספרים. הקישור בין רצף הפסוקים (שבהם שתי המערכות משולבות ביחד) לבין הנספחים (שבהם מבחינים בין שתי המערכות בעזרת טבלה) מתבצע ע&quot;י לחיצה על הסימן הזה: &quot;'''↓↑'''&quot; (שמופיע מיד בתחילת העשרת הדברות בתוך רצף הפסוקים). לחיצה זו מביאה את הקורא אל הטבלאות הבאות:{{הערה|כל הטבלאות מבוססות על המקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים|כאן]]'''.}}
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|עשרת הדברות בספר שמות]]'''
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|עשרת הדברות בספר דברים]]'''

'''גירסת כתבי־היד מול הדפוסים:''' לגבי [[#השיבוש שחל בדפוסים|ההבדל בין נוסח כתבי־היד לנוסח הדפוסים]], הגירסה העיקרית במהדורתנו תהיה כמובן נוסח כתבי־היד. נוסח זה בלבד יופיע בתוך רצף הפסוקים (בהטעמה הכפולה). אמנם בנספחים, לאחר טבלאות השוואה המבוססות על נוסח כתבי־היד, יופיעו לתועלת הקורא גם טבלאות המבוססות על נוסח הדפוסים. תהיה שם אף השוואה ישירה בין נוסח כתבי־היד לבין נוסח הדפוסים כדי להבהיר את ההבדלים החשובים ביניהם.

===רשימת הדפים לעשרת הדברות===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|טבלה לדפים של עשרת הדברות}}

===ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות===

יש מבוכה רבה בדפוסים של התנ&quot;ך לגבי ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות. האם לציין מספר פסוק עבור כל פסוק בטעם התחתון? או בטעם העליון? או אולי עבור כל התחלה של פסוק חדש בשניהם כאחד? והמבוכה רבה עוד יותר בגלל [[#השיבוש שחל בדפוסים|השיבוש שחל בדפוסים]]: בכתבי־היד הטברנים יש רק 12 פסוקים בטעם התחתון, ואילו בדפוסים המקובלים יש 13.

ברוב הדפוסים מדפיסים, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], מערכת טעמים כפולה בעשרת הדברות, כלומר הטעם התחתון והטעם העליון ביחד. אבל מספרי הפסוקים שבהם רשומים לפי הפסוקים של הטעם התחתון דווקא, וכך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''13''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות פרק כ',2-14; דברים פרק ה',6-18). כך מופיע גם בדפוס קורן, שבו הדפיסו בפנים ברצף הטקסט את הטעמים של הטעם התחתון בלבד, והמספרים שבו הם בהתאם לכך (שמות כ,ב-יד; דברים ה,ו-יח).

יש גם דפוסים (כגון לטריס ו-BHS) שבהם נותנים מספר של פסוק חדש לאחר '''כל''' סימן של סוף פסוק, בין אם הוא שייך לטעם התחתון ובין אם הוא שייך לטעם העליון. כלומר: יש בהם מספר עצמאי ל&quot;לא יהיה לך&quot;, וכן מספר עצמאי ל&quot;לא תנאף&quot; ו&quot;לא תגנב&quot; ו&quot;לא תענה&quot;. כך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''16''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות כ,2-17; דברים ה,6-21).

אבל בנוסח כתבי־היד יש, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], 12 פסוקים בלבד בטעם התחתון, כי המלים &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; הן סופו של הפסוק הראשון. לכן ברוב המהדורות החדשות יחסית כגון דותן וברויאר ומג&quot;ה, המבוססות באופן ישיר על נוסח כתבי־היד הטברנים, יש מספרים ל-'''12''' פסוקים בלבד בעשרת הדברות (שמות כ,ב-יג; דברים ה,ו-יז). אמנם במקראות גדולות הכתר, שאף הוא מבוסס לגמרי על נוסח כתבי־היד, יש מספרים ל-13 פסוקים בעשרת הדברות (כי גם &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; מקבל בו מספר של פסוק). נראה שבמקראות גדולות הכתר ויתרו קצת על העקביות (מספר לכל פסוק בטעם התחתון בלבד) כדי לשמור על המספרים מהדפוסים הישנים וכך למנוע בלבול.

המהדורות הדיגיטליות האחרות באינטרנט מבוססות אף הן על נוסח כתבי־היד. במהדורת ממון ממרא יש [http://mechon-mamre.org/c/ct/c0220.htm מספרים ל-12 פסוקים בעשרת הדברות], בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד ובעקבות מהדורת ברויאר. ואילו ב-WLC יש [http://tanach.us/Tanach.xml?Ex20:1-20:26 מספרים ל-16 פסוקים], כלומר מספר עצמאי לאחר כל סימן של סוף פסוק בכתבי־היד, בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד.

מספרי הפסוקים במהודרתנו יהיו בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד, בדומה למהדורות דותן, ברויאר, וממכון ממרא. לכן בשני הפרקים שבהם נמצאים עשרת הדברות ([[שמות כ/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|דברים ה']]), המספרים יהיו שונים מדפוס קורן ומכל הדפוסים הישנים.

===פסוק מעשה ראובן===

[[קובץ:Damascus Codex (Torah) 1Genesis.djvu|thumb|פסוק מעשה ראובן בכתי&quot;ש (ובו ציון ל&quot;טעמא קדמא&quot;)|page=61]]

חוץ מעשרת הדברות, יש עוד פסוק אחד במקרא שבו אנחנו מוצאים מערכת טעמים כפולה. מדובר על הפסוק של מעשה ראובן ב[[פרשת וישלח/טעמים|פרשת וישלח]] ([[בראשית לה כב|בראשית לה,כב]]):{{הערה|סעיף זה מבוסס על ברויאר, כתר, נספח ב: שתי ההטעמות של מעשה ראובן (עמ' 289-292).}}
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ {{נוסח|רְאוּבֵ{{שני טעמים באות אחת|֗|֔}}ן|=ש ומ&quot;ש (רביע וזקף קטן)|ל=רְאוּבֵ{{שנין טעמים באות אחת|֔|֗}}ן (זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים)|ברויאר היה בספק אם הרביע קיים בכתי&quot;ל, אבל מעיון בכתב־היד מתברר שכן (וכך קבע גם דותן).}} וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ אֶת־בִּלְהָ֖ה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ{{שני טעמים באות אחת|֑|ֽ}}ל{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

(א) לפי מערכת הטעמים הנכתבת שנייה בכתבי־היד, המסתיימת בסילוק (סוף פסוק), יחידה זו היא פסוק עצמאי, ואין לו קשר ישיר לפסוק הבא (שמופיע לאחר רווח של פרשה פתוחה):
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔ן וַיִּשְׁכַּ֕ב אֶת־בִּלְהָ֖ה פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
(ב) ואילו לפי מערכת הטעמים הנכתבת ראשונה בכתבי־היד, ומסתיימת באתנחתא, הפסוק של מעשה ראובן ממשיך אף לאחר הרווח של הפרשה הפתוחה:
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֗ן וַיִּשְׁכַּב֙ אֶת־בִּלְהָה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

השיטה האחרונה מחברת את שני הפסוקים מלפני הרווח של הפרשה ולאחריה בעקבות האמירה המדרשית שכל בני יעקב &quot;שקולים כאחד&quot;, כולל ראובן ולמרות מעשהו ([[שבת נה ב|שבת נ&quot;ה ע&quot;ב]]):

:אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה, שנאמר: &quot;ויהיו בני יעקב שנים עשר&quot; – מלמד שכולן שקולים כאחת. אלא מה אני מקיים &quot;וישכב את בלהה פילגש אביו&quot;? מלמד שבלבל מצעו של אביו, ומעלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה.

ברור שהשיטה הראשונה (א) היא זו שמחלקת את עניין לפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם התחתון&quot; בעשרת הדברות. ואילו בשיטה השנייה (ב) יש הטעמה לפסוק אחד שכולל בתוכו שני פסוקים לפי המתכונת הרגילה, ובניגוד לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם העליון&quot; בעשרת הדברות. אמנם יש ייחוד בהטעמה הכפולה בפסוק מעשה ראובן, כי בו ההטעמה המדרשית (ב) נכתבת '''ראשונה''' וההטעמה ה&quot;רגילה&quot; (א) נכתבת '''שנייה'''. וזה ההיפך מעשרת הדברות, שבהם &quot;הטעם התחתון&quot; נכתב ראשון ו&quot;הטעם העליון&quot; לאחריו.

יש עדות נאמנה ומובהקת שהשיטה הראשונה (א) היא אכן המקבילה לטעם התחתון בעשרת הדברות, למרות שהיא כתובה אחרונה בפסוק מעשה ראובן. מדובר על הערת מסורה מיוחדת במסורה הקטנה בכתי&quot;ש: 
:{{מ:טעמי המקרא|16}}&quot;זה הפסוק יש לו שני טעמים טעמ' קדמ{{צבע גופן|אפור|' וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ ראו}}ב֔{{צבע גופן|אפור|ן}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}כַ֕{{צבע גופן|אפור|ב}} {{צבע גופן|אפור|את־בל}}הָ֖ה {{צבע גופן|אפור|פי}}לֶ֣{{צבע גופן|אפור|גש}} {{צבע גופן|אפור|א}}בִ֑{{צבע גופן|אפור|יו}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}מ֖{{צבע גופן|אפור|ע}} {{צבע גופן|אפור|ישר}}אֵֽל׃&quot;{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

כלומר, המסורה בכתי&quot;ש מקפידה לציין במפורש את הטעמים השייכים לשיטה הראשונה (א) בשם &quot;טעמא קדמא&quot;. ובעשרת הדברות בכתי&quot;ש היא עושה בדיוק אותו הדבר '''לטעם התחתון דווקא'''. הרי לנו עדות מפורשת ששתיהן שייכות לאותה מסורת של הטעמה (וגם ההגיון מורה כך), למרות ששתי השיטות כתובות בסדר הפוך בפסוק שלנו.

לגבי עשרת הדברות [[#הטעם התחתון והטעם העליון|ראינו]] שסכומי הפסוקים '''לפרשות''' הם לפי קריאת הטעם העליון שהייתה נהוגה בבבל (10 פסוקים בעשרת הדברות), ואילו סכומי הפסוקים '''לספרים''' המלאים הם לפי קריאת הטעם התחתון שהייתה נהוגה בארץ ישראל (12 פסוקים בעשרת הדברות), כולל אצל בעלי המסורה הטברנים. אבל לגבי סכומי הפסוקים בפרשת וישלח ולספר בראשית כולו הסכומים זהים, כלומר אין בהם הפרש של פסוק אחד בגלל החיבור או אי-החיבור של פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו. אצל שניהם מדובר על שני פסוקים, ועובדה זו דורשת הסבר.

הרב מרדכי ברויאר הציע שסכומי הפסוקים לפרשות ולספרים אכן מציגים את מנהגי הקריאה הקדומים של בבל וארץ ישראל, כאשר שניהם כאחד נהגו שלא לחבר את פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו, אלא לקרוא במתכונת של פסוקים רגילים בהתאם לפשוטו של מקרא (כלומר בשיטה המקבילה לטעם התחתון). &quot;טעמא קדמא&quot; הוא אם כן מנהג הקריאה מקדמת דנא. אבל נראה שבעלי המסורה הטברנים עצמם לא נהגו כמנהג ארץ ישראל הקדום, אלא דווקא נהגו לחבר את שני הפסוקים בקריאתם ולחבר אותם לפסוק אחד בהטעמה, באופן שמביע את כבודו של ראובן בהתאם למדרש ולתרגומי ארץ ישראל.{{הערה|'''בתרגום הירושלמי (&quot;יונתן&quot;):''' &quot;והוה כד שרא ישראל בארעא ההוא, ואזל ראובן ובלבל ית מצעא דבלהה פלקתיה דאבוי, דהוה מסדרא כל קביל מצעא דלאה אמי, '''ואתחשיב עילוי כאלו שימש עמה'''. ושמע ישראל ובאיש ליה, ואמר: ווי דלמא נפק מיני פיסולא, היכמא דנפק מן אברהם ישמעאל, ומן אבא נפק עשו? מתיבא רוחא דקודשא, וכן אמר ליה: '''לא תדחל דכלהון צדיקין ולית בהון פיסולא, דמבתר דאתיליד בנימין הוו בני יעקב תריסר'''.&quot; הפרשנות המדרשית הזאת משתקפת לא רק בתרגומים הירושלמים אלא אף בחלוקת הפסוקים בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, שבהם לא רק עשרת הדברות נקראים מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון, אלא גם פסוק מעשה ראובן נקרא כך (אמנם כך הוא החלוקה של מקרא ותרגום בכתבי־היד, אבל בפועל לא מתרגמים כלל את מעשה ראובן בציבור אלא רק את המלים &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot; בלבד, בהתאם ל[[משנה מגילה ד י|דברי המשנה]] ש&quot;מעשה ראובן נקרא ולא מיתרגם&quot;.).&lt;br&gt;דברי המדרש מסוכמים יפה בפירוש רש&quot;י: '''ויהיו בני יעקב שנים עשר''' – מתחיל לעניין ראשון, משנולד בנימן נשלמה המיטה, ומעתה ראויין להימנות ומנאן. '''ורבותינו דרשו ללמדנו בא שכולם שוים, וכולן צדיקים, שלא חטא ראובן.'''}} ולכן הקדימו הנקדנים/מסרנים את טעמי &quot;הטעם העליון&quot; בפסוק מעשה ראובן, כי זה היה מנהג קריאתם בפועל, אבל הם גם שמרו על המנהג המשותף למנהג ארץ ישראל הקדום ולמנהג בבל (המשתקף כאמור בסכומי הפסוקים) וכתבו את &quot;הטעם התחתון&quot; לאחריו.

לפי הרב מרדכי ברויאר, יוצא מזה שמנהג ארץ ישראל הקדום היה לקרוא את פסוק מעשה ראובן לפי מתכונת רגילה של פסוקים, בדומה לטעם התחתון בעשרת הדברות, וכך היה גם מנהג בבל לגבי פסוק מעשה ראובן. ואילו בעשרת הדברות לא היה להם מנהג משותף, כי בארץ ישראל קראו בטעם התחתון ובבבל קראו בטעם העליון.

יוצא גם שמנהג הקריאה המשתקף בתרגומים של ארץ ישראל שייך תמיד לטעם העליון, כלומר שלפי התרגומים לא מחלקים את הפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, אלא מחלקים אותם לפסוקים ארוכים מאוד וקצרים מאוד בהתאם להבנה מדרשית. דבר זה נכון הן לגבי פסוק מעשה ראובן בבראשית, והן לגבי עשרת הדברות בשמות ובדברים. לפי זה מייצגים התרגומים של ארץ ישראל מסורת קריאה שונה מזו של בעלי המסורה הטברנים בעשרת הדברות: לפי התרגומים קוראים את עשרת הדברות בטעם העליון, ולפי בעלי המסורה קוראים אותם בטעם התחתון. אבל לגבי פסוק מעשה ראובן המנהג משותף: קוראים אותו בטעם העליון, הן לפי התרגומים והן לפי בעלי המסורה הטברנים.

ואולי ייתכן שניתן להציע הסבר נוסף לזה של הרב ברויאר. אמנם נראה ברור לגמרי שבעשרת הדברות, הקדימו בעלי המסורה הטברנים בכוונה את הטעמים של מסורת הקריאה שלהם עצמם לטעמים של המסורת האחרת. אבל בפסוק מעשה ראובן מדובר על אותיות מעטות שנכתבים בהן שני טעמים זה אחר זה, כאשר הכי בולטת והחשובה ביותר היא האות אל&quot;ף בתיבה &quot;ישראל&quot;, שבה נכתבים אתנחתא וסילוק ביחד. טעם האתנחתא הזה עומד מיד לפני רווח של פרשה פתוחה כדי לחבר בין שני הפסוקים (למרות הרווח ובניגוד לפשוטו של מקרא), ושאר הטעמים המתאימיםם לו באים רק בעקבותיו. בניגוד לטעם העליון בעשרת הדברות, שבא כדי '''להבליט''' את כל אחד מהדברות וכך לפארו, ההטעמה המקבילה בפסוק מעשה ראובן קיימת אך ורק כדי '''להצניע''' את המעשה ע&quot;י חיבורו לפסוק הבא.

ואם כן אולי היה ראוי במקרה כזה להקדים את האתנחתא לסילוק, כי כך ניתן להדגיש דווקא את האתנחתא, ואת החיבור בין הפסוקים למרות הרווח, וכך להצניע את מעשה ראובן. כלומר: אולי גם במעשה ראובן ייצג הטעם התחתון את מסורת קריאתם של בעלי המסורה הטברנים, אבל מתוך כבוד לעצם העניין המובע במסורת האחרת הקדימו לכתוב אותה ראשונה (ולא בגלל שהיא הייתה מנהגם בפועל). הערות המסורה המפורטות בכתי&quot;ש לגבי &quot;טעמא קדמא&quot; באות אם כן למנוע טעויות, ע&quot;י ציון מדויק למנהגו של המסרן עצמו, כדי שהקורא לא יטעה בגלל '''הסדר''' של הטעמים בפסוק מעשה ראובן או בגלל '''המורכבות''' של ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות.

'''במהדורתנו:''' מכיוון שמדובר בסך הכל על פסוק אחד בלבד, ועוד שמערכת הטעמים הכפולה במעשה ראובן נובעת דווקא מהרצון להצניע את העניין, לכן לא נקדיש לו נספח מיוחד בדף עצמאי. במקום זה נסתפק בטבלה קצרה בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]'''.{{הערה|הטבלה המובאת בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]''' מועתקת מהמקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים#פסוק מעשה ראובן|כאן]]'''.}} הנוסח של ההטעמה הכפולה יישאר בתוך הרצף של הפרשה יחד עם הקישור הישיר בסימן המיוחד ('''&quot;↓↑&quot;''').

'''מספרי הפסוקים:''' כבר ראינו [[#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|לעיל]] שיש חוסר עקביות בין הדפוסים השונים לגבי ציון מספרי הפסוקים בשמות פרק כ' ובדברים פרק ה' בגלל ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. אך בעיה זו אינה קיימת לגבי מעשה ראובן, כי משום מה '''בכל''' הדפוסים מציינים את הכל (כולל &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot;) במספר של פסוק אחד (דהיינו פרק ל&quot;ה פסוק כ&quot;ב). ולכן כך נעשה גם במהדורתנו.

==מסורת הקוראים בתורה: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים}} שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי התורה.{{הערה|לגבי נוסח הגעיות בתורה, ראו להלן [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח הגעיות במהדורתנו|&quot;נוסח הגעיות במהדורתנו&quot;]].}}

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים}} לסוג אחד נפוץ יש רשימה עצמאית: [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות בתורה]].

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על ספרי הנביאים והכתובים, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|פרק הרביעי]]''' וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי]]''' של המבוא למהדורה.

===ספר בראשית===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[בראשית ב/טעמים#ב ו|בראשית ב,ו]] (ל=אֶֽת־כָּל־פְּנֵֽי־הָֽאֲדָמָֽה): &quot;פני&quot; מוקפת ובגעיה, במקום מרכא
#[[בראשית ב/טעמים#ב יח|בראשית ב,יח]] (ל!=אֶֽעֱשֶׂהּ־לּ֥וֹ): נקודה באות ה&quot;א
#[[בראשית ד/טעמים#ד יח|בראשית ד,יח]] (ל!=וּמְחִיּיָאֵ֗ל): מקום הקמץ
#[[בראשית ה/טעמים#ה כט|בראשית ה,כט]] (ל*=זֶ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}ה): גרשיים ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[בראשית ו/טעמים#ו טז|בראשית ו,טז]] (ל?!=תְּכַלֶ֣נָּה): חסר דגש באות למ&quot;ד?
#[[בראשית ז/טעמים#ז כג|בראשית ז,כג]] (ל!=וַיִשָּׁ֧אֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית ט/טעמים#ט כד|בראשית ט,כד]] (ל=אֲשֶׁר־עָֽשָׂה־ל֖וֹ): &quot;עשה&quot; בגעיה ומוקפת, במקום טעם מרכא
#[[בראשית יד/טעמים#יד י|בראשית יד,י]] (ל!=הַשִׂדִּ֗ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית יד/טעמים#יד יז|בראשית יד,יז]] (ל!=אַחַרֵ֣י): חסרות נקודות החטף בחי&quot;ת
#[[בראשית טו/טעמים#טו ב|בראשית טו,ב]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶּר): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית טו/טעמים#טו י|בראשית טו,י]] (ל!=וְאֶת־הַצִפֹּ֖ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית יח/טעמים#יח יח|בראשית יח,יח]] (ל!=וְנִ֨בְרְכוּ ב֔וֹ): חסר מקף
#[[בראשית יח/טעמים#יח כא|בראשית יח,כא]] (ל!=כַצַדִּ֖יק): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית כ/טעמים#כ ז|בראשית כ,ז]] (ל=מֵשִׁ֗יב): נקודה אחת לרביע, במקום שתי נקודות לזקף קטן
#[[בראשית כב/טעמים#כב ג|בראשית כב,ג]] (ל?!=וַֽיַחֲבֹשׁ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד?
#[[בראשית כב/טעמים#כב יב|בראשית כב,יב]] (ל!=מְא֑וּמָּה): אות מ&quot;ם השניה דגושה
#[[בראשית כג/טעמים#כג ט|בראשית כג,ט]] (ל=יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛י): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[בראשית כד/טעמים#כד לו|בראשית כד,לו]] (ל=וַיִּתֶּן־לּ֖וֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית כד/טעמים#כד נג|בראשית כד,נג]] (ל!=וַיִתֵּ֖ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ה|בראשית כה,ה]] (ל!=וַיִתֵּ֧ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ו|בראשית כה,ו]] (ל!=בּנוֹ֙): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[בראשית כו/טעמים#כו א|בראשית כו,א]] (ל!=אֶל־אֲבִימֶּ֥לֶךְ): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית כו/טעמים#כו טז|בראשית כו,טז]] (ל?=כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ או כִּֽי־עָצַֽמְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ): מקף בתיבת משרת (במקום כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ מִמֶּ֖נּוּ) או ששתי התיבות &quot;כי עצמת&quot; מוקפות ובגעיות?
#[[בראשית כז/טעמים#כז כט|בראשית כז,כט]] (ל=וְיִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית ל/טעמים#ל יח|בראשית ל,יח]] (ל?!=יִשָׂשּכָֽר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה? דגש באות שי&quot;ן השניה?
#[[בראשית ל/טעמים#ל יט|בראשית ל,יט]] (ל!=לְּיַעֲקֹֽב): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית ל/טעמים#ל לז|בראשית ל,לז]] (ל!=וְעֶרְמ֑וֹן): סגול במקום פתח באות עי&quot;ן
#[[בראשית לא/טעמים#לא נא|בראשית לא,נא]] (ל!=הַמַצֵּבָ֔ה): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=יִֽפְגָּֿשְׁךָ֞): דגש וסימן רפה באות גימ&quot;ל, במקום גימ&quot;ל רפה
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=וִשְׁאֵֽלְךָ֙): נקודה אחת של חיריק באות וי&quot;ו
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל!=אֶת־אֲשֶׁר־לוֹ): חסר סילוק באות למ&quot;ד
#[[בראשית לד/טעמים#לד יא|בראשית לד,יא]] (ל!=אֶל־אָבִ֣יה): חסר קמץ באות ה&quot;א
#[[בראשית לד/טעמים#לד כח|בראשית לד,כח]] (ל?!=וְאֶת־חֲמֹרֵיהֶּ֑ם): ה&quot;א מנוקדת?
#[[בראשית לה/טעמים#לה כב|בראשית לה,כב]] (ל!=רְאוּבֵ֔֗ן): זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים
#[[בראשית לו/טעמים#לו יג|בראשית לו,יג]] (ל!=אֵ֣לֶּ֣ה): טעם מרכא פעמיים באותיות אל&quot;ף ולמ&quot;ד
#[[בראשית לח/טעמים#לח יא|בראשית לח,יא]] (ל!=בְנְ֔י): שתי נקודות של שווא באות נו&quot;ן
#[[בראשית לח/טעמים#לח טז|בראשית לח,טז]] (ל=מַה־תִּתֶּן־לִּ֔י): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=אֶתֶּן־לָּךְ֒): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=וַיִּתֶּן־לָּ֛הּ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח כו|בראשית לח,כו]] (ל!=לְדַעְתָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[בראשית לט/טעמים#לט יט|בראשית לט,יט]] (ל?!=עָ֥שָׂהּ): נקודת מפיק בה&quot;א?
#[[בראשית לט/טעמים#לט כג|בראשית לט,כג]] (ל!=בֵּית־הַסֹּהַ֗ר): מקום הטעם
#[[בראשית מ/טעמים#מ ג|בראשית מ,ג]] (ל!=הַטַבָּחִ֖ים): חסר דגש באות טי&quot;ת
#[[בראשית מ/טעמים#מ יז|בראשית מ,יז]] (ל=הָֽעֶלְי֔וֹן): שתי נקודות לטעם זקף קטן, במקום נקודה אחת לרביע
#[[בראשית מא/טעמים#מא ז|בראשית מא,ז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל!=הָשִׁבֳּלִ֣ים): קמץ באות ה&quot;א וחסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל?=הַֽשִׁבֳּלִ֖ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[בראשית מא/טעמים#מא כז|בראשית מא,כז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִים֙): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא מו|בראשית מא,מו]] (ל!=וַֽיַּעְבֹ֖ר): שווא במקום חטף באות עי&quot;ן
#[[בראשית מב/טעמים#מב ו|בראשית מב,ו]] (ל?=וַיִּשְׁתַּֽחֲוּוּ־ל֥וֹ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית?
#[[בראשית מב/טעמים#מב לו|בראשית מב,לו]] (ל!=אֵינֶּ֙נּוּ֙): אות נו&quot;ן הראשונה דגושה
#[[בראשית מג/טעמים#מג ז|בראשית מג,ז]] (ל!=וַנַ֨גֶּד־ל֔וֹ): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם להלן, רשימה ג.}}
#[[בראשית מד/טעמים#מד כ|בראשית מד,כ]] (ל!=וְאָחִ֨יו מֵ֜ת): בטעמים קדמא ואזלא, במקום מונח זקף קטן
#[[בראשית מה/טעמים#מה ו|בראשית מה,ו]] (ל!=וְקָצִּֽיר): אות צד&quot;י דגושה
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): אין דגש
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=וּפֻוָּ֖ה): וי&quot;ו דגושה
#[[בראשית מט/טעמים#מט ח|בראשית מט,ח]] (ל=יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית מט/טעמים#מט כו|בראשית מט,כו]] (ל!=תִּֽהְיֶ֙ין֙): חסר קמץ באות נו&quot;ן סופית
#[[בראשית נ/טעמים#נ א|בראשית נ,א]] (ל!=וַיִפֹּ֥ל): חסר דגש באות יו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף
#[[בראשית ז/טעמים#ז ח|בראשית ז,ח]] (ל=וּמִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית יג/טעמים#יג ה|בראשית יג,ה]] (ל=וְגַם־לְל֔וֹט): אין מתיגה
#[[בראשית יט/טעמים#יט כז|בראשית יט,כז]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[בראשית כב/טעמים#כב ב|בראשית כב,ב]] (ל=וְלֶךְ־לְךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית כז/טעמים#כז מא|בראשית כז,מא]] (ל=עַל־הַ֨בְּרָכָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל=וַיִּקָּחֵ֔ם): אין מתיגה
#[[בראשית לה/טעמים#לה א|בראשית לה,א]] (ל=בְּבָרְחֲךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית מא/טעמים#מא יב|בראשית מא,יב]] (ל=וַנְּ֨סַפֶּר־ל֔וֹ): מקום המתיגה
#[[בראשית מה/טעמים#מה יד|בראשית מה,יד]] (ל=וּבִנְיָמִ֔ן): אין מתיגה
#[[בראשית מט/טעמים#מט כט|בראשית מט,כט]] (ל=אֶל־הַ֨מְּעָרָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[בראשית יד/טעמים#יד ב|בראשית יד,ב]] (ל-כתיב=צְבֹיִי֔ם): מקום הטעם
#[[בראשית יד/טעמים#יד ח|בראשית יד,ח]] (ל-כתיב=צְבֹייִ֔ם): מקום החיריק והטעם
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם לעיל, רשימה א.}}

===ספר שמות===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[שמות א/טעמים#א ג|שמות א,ג]] (ל!=וּבְנְיָמִֽן): בי&quot;ת שווּאה
#[[שמות א/טעמים#א טו|שמות א,טו]] (ל!=מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[שמות ב/טעמים#ב י|שמות ב,י]] (ל!=וַיִגְדַּ֣ל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות ד/טעמים#ד י|שמות ד,י]] (ל!=דַּבֶּרְךָ): חסר טעם הטפחא
#[[שמות ד/טעמים#ד לא|שמות ד,לא]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות ה/טעמים#ה יח|שמות ה,יח]] (ל!=תִּתֵּֽנּוּ): נו&quot;ן דגושה
#[[שמות ו/טעמים#ו כז|שמות ו,כז]] (ל!=מֶֽלֶך־מִצְרַ֔יִם): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות ז/טעמים#ז ד|שמות ז,ד]] (ל?!=וְנָתַתִּ֛י): בנקודת תביר?
#[[שמות ז/טעמים#ז י|שמות ז,י]] (ל!=&lt;וַיַּ֣עַשׂוּ כֵ֔ן&gt;): חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן
#[[שמות ז/טעמים#ז כ|שמות ז,כ]] (ל?=וַיֵּהָֽפְכ֛וּ): געיה ומרכא במקום מרכא בתיבת תביר?
#[[שמות ח/טעמים#ח ג|שמות ח,ג]] (ל!=הַֽחֲרְטֻמִּ֖ים): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ח/טעמים#ח ה|שמות ח,ה]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶר): בטעם מונח במקום קדמא
#[[שמות ט/טעמים#ט יא|שמות ט,יא]] (ל!=בַּֽחֲרְטֻמִּ֖ם): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ט/טעמים#ט כב|שמות ט,כב]] (ל!=אֶל־מֹשֶׁה): חסרה נקודת הרביע
#[[שמות י/טעמים#י כד|שמות י,כד]] (ל!=יֵלֵ֥ך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות י/טעמים#י כח|שמות י,כח]] (ל=אֶל־תֹּ֙סֶף֙): אל&quot;ף בסגול
#[[שמות יא/טעמים#יא ו|שמות יא,ו]] (ל=וְהָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יא/טעמים#יא ח|שמות יא,ח]] (ל=וְהִשְׁתַּֽחֲוּוּ־לִ֣י): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יא/טעמים#יא י|שמות יא,י]] (ל=וַיְּחַזֵּ֤ק): יו&quot;ד דגושה
#[[שמות יב/טעמים#יב ז|שמות יב,ז]] (ל,ו=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב כז|שמות יב,כז]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יב/טעמים#יב מא|שמות יב,מא]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב מה|שמות יב,מה]] (ל=לֹא־יֹ֥אכַל־בּֽוֹ): המקף השני בתיבת משרת
#[[שמות יד/טעמים#יד ה|שמות יד,ה]] (ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙): חסר שווא באות מ&quot;ם
#[[שמות יד/טעמים#יד ט|שמות יד,ט]] (ל!=וַיַּשִׂ֤יגוּ): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יד/טעמים#יד יא|שמות יד,יא]] (ל!=הַֽמִבְּלִ֤י): חסרות נקודות החטף בה&quot;א הַתֵּמַהּ
#[[שמות יד/טעמים#יד יג|שמות יד,יג]] (ל!=הִֽתְיַצְב֗וּ): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[שמות טז/טעמים#טז ט|שמות טז,ט]] (ל!=וַיֹ֤אמֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות טז/טעמים#טז כט|שמות טז,כט]] (ל!=הַשַׁבָּת֒): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יח/טעמים#יח כה|שמות יח,כה]] (ל!=וַיִתֵּ֥ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות כ/טעמים#כ ב|שמות כ,ב]] (ל!=לֹֽ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון, ויש קו אחד בלבד באות יו&quot;ד השניה הנוטה כמרכא; אך סביר שהקו באות יו&quot;ד מתפקד בתור מרכא של הטעם התחתון וגעיה של הטעם העליון כאחד.
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=&lt;לֹֽ֣א תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וְכׇל־תְּמוּנָ֡֔ה): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=מִמַּ֡֔עַל): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וַאֲשֶׁ֥֣ר): מרכא ומונח באות שי&quot;ן, למרות שיש מרכא בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד
#[[שמות כ/טעמים#כ ד|שמות כ,ד]] (ל!=לֹֽא־תִשְׁתַּחְוֶ֥֣ה): אות חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח
#[[שמות כ/טעמים#כ ז|שמות כ,ז]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֜ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=אֱלֹהֶ֑֑֗יךָ): טעם האתנח נכתב פעמיים מתחת לאות ה&quot;א, לפני הסגול ולאחריו (!)
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=כָל־מְלָאכָ֡֜ה): פזר לטעם העליון לפני אזלא לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=וּבִנְךָֽ֣־וּ֠בִתֶּ֗ךָ): געיה לטעם העליון לפני מונח לטעם התחתון (באות כ&quot;ף סופית)
#[[שמות כ/טעמים#כ י|שמות כ,י]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כא/טעמים#כא ט|שמות כא,ט]] (ל!=יַעֲשֶׂה־לָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל!=לָ֑ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כב/טעמים#כב כא|שמות כב,כא]] (ל?=לֹּ֥א תְעַנּֽוּן): למ&quot;ד דגושה?
#[[שמות כב/טעמים#כב כח|שמות כב,כח]] (ל=תִּתֶּן־לִּֽי): למ&quot;ד דגושה
#[[שמות כו/טעמים#כו ג|שמות כו,ג]] (ל?!=תִּֽהְיֶ֙יּןָ֙): יו&quot;ד דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז ה|שמות כז,ה]] (ל?!=כַּרְכֹּ֥בּ): בי&quot;ת דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז טו|שמות כז,טו]] (ל!=חְמֵ֥שׁ): שווא באות חי&quot;ת
#[[שמות כח/טעמים#כח א|שמות כח,א]] (ל?=אִתּ֔וֹ): שתי נקודות לטעם זקן קטן?
#[[שמות כח/טעמים#כח י|שמות כח,י]] (ל!=הַשִׁשָּׁ֧ה): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[שמות כח/טעמים#כח כז|שמות כח,כז]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם
#[[שמות כט/טעמים#כט כב|שמות כט,כב]] (ל!=וְאֶת־הֲחֵ֙לֶב֙): חטף פתח באות ה&quot;א
#[[שמות כט/טעמים#כט כג|שמות כט,כג]] (ל!=וַֽחַלַּ֨ת): פתח באות וי&quot;ו
#[[שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל,ח]] (ל!=הָעֲרְבַּ֖יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[שמות ל/טעמים#ל לו|שמות ל,לו]] (ל?=מִמֶ֜נָּה [2]): חסר דגש באות מ&quot;ם השניה?
#[[שמות לא/טעמים#לא טו|שמות לא,טו]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לב/טעמים#לב יז|שמות לב,יז]] (ל!=בַּֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[שמות לב/טעמים#לב יט|שמות לב,יט]] (ל!=וַיְּשַׁבֵּ֥ר): דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות לג/טעמים#לג י|שמות לג,י]] (ל=וְהִֽשְׁתַּחֲוּ֔וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לג/טעמים#לג טז|שמות לג,טז]] (ל!=וְנִפְלֵ֙ינוּ֙): צירה באות למ&quot;ד (במקום חיריק)
#[[שמות לד/טעמים#לד יט|שמות לד,יט]] (ל!=וָשֶֽׁה): נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[שמות לה/טעמים#לה ג|שמות לה,ג]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לה/טעמים#לה ז|שמות לה,ז]] (ל!=שִׂטִּֽים): נקודת שי&quot;ן שמאלית
#[[שמות לה/טעמים#לה כ|שמות לה,כ]] (ל=וַיֵּֽצְא֛וּ):  געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=טָוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לה/טעמים#לה לב|שמות לה,לב]] (ל!=מַֽחַשָׁבֹ֑ת): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[שמות לח/טעמים#לח יב|שמות לח,יב]] (ל?!=עַמּוּדֵיהֶ֥ם): בקו של טעם מרכא במקום מונח?{{הערה|ייתכן שרק נשמט הקו התחתון של טעם המונח.}}
#[[שמות לח/טעמים#לח כ|שמות לח,כ]] (ל!=וְֽכׇל הַיְתֵדֹ֞ת): חסר מקף
#[[שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח,כא]] (ל=הַלְוִּיִּ֔ם): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מִלְמַ֙טָּה֙): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[שמות לז/טעמים#לז כה|שמות לז,כה]] (ל=רֳחְבּ֜וֹ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. מתיגת הזקף
#[[שמות ח/טעמים#ח א|שמות ח,א]] (ל=עַל־הַ֨נְּהָרֹ֔ת): מקום המתיגה
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל=וְאִם־שְׁלָ֨שׁ־אֵ֔לֶּה): מקום המתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה כ|שמות כה,כ]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה לד|שמות כה,לד]] (ל=מְשֻׁקָּדִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות כו/טעמים#כו יז|שמות כו,יז]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות ל/טעמים#ל לב|שמות ל,לב]] (ל=וּבְמַ֨תְכֻּנְתּ֔וֹ): מקום המתיגה
#[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה יא|שמות לה,יא]] (ל=אֶת־הַ֨מִּשְׁכָּ֔ן): מקום המתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=וְכׇל־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[שמות לו/טעמים#לו כב|שמות לו,כב]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז ט|שמות לז,ט]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז טז|שמות לז,טז]] (ל=וְאֶת־הַקְּשָׂוֺ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לט/טעמים#לט י|שמות לט,י]] (ל=וַיְמַלְאוּ־ב֔וֹ): אין מתיגה

===ספר ויקרא===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ויקרא ד/טעמים#ד לה|ויקרא ד,לה]] (ל!=וְאֶת־כׇּל־חֶלְבָּ֣ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ה/טעמים#ה ז|ויקרא ה,ז]] (ל!=תַגִּ֣יע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[ויקרא ה/טעמים#ה יב|ויקרא ה,יב]] (ל!=אֶת־אַזְכָּרָתָה֙): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ג|ויקרא ו,ג]] (ל!=אֶת־הַדֶּ֗שׁן): חסר סגול באות שי&quot;ן
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ו|ויקרא ו,ו]] (ל!=תִכְבֶֽה): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ז/טעמים#ז יב|ויקרא ז,יב]] (ל!=בַשָּֽׁמֶן): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ח/טעמים#ח טז|ויקרא ח,טז]] (ל!=&lt;וְאֶֽת חֶלְבְּהֶ֑ן&gt;): חסר מקף
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כד|ויקרא ח,כד]] (ל!=וַיִתֵּ֨ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כח|ויקרא ח,כח]] (ל!=וַיִקַּ֨ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כט|ויקרא ח,כט]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י א|ויקרא י,א]] (ל!=וַיִתְּנ֤וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]] (ל=קִ֠רְב֞וּ): תלישא וגרשיים כשיטת רוב כתבי־היד, כל טעם באות הראויה לו.{{הערה|במהדורתנו &quot;קִ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}רְב{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}וּ&quot;, לפי שיטת הכתר באות הראשונה (גרשיים ואחר כך תלישא גדולה), ובתוספת טעם כפול בהברה המוטעמת.}}
#[[ויקרא יג/טעמים#יג ג|ויקרא יג,ג]] (ל!=הַנֶּ֙גֶע֙): סגול באות גימ&quot;ל
#[[ויקרא יג/טעמים#יג כו|ויקרא יג,כו]] (ל!=אֵֽין־בַּבֶּהֶ֙רֶת֙): סגול באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יג/טעמים#יג נ|ויקרא יג,נ]] (ל!=אֶת־הַנָ֑גַע): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כא|ויקרא יד,כא]] (ל!=בָּ֥לוּל): טעם המרכא באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כה|ויקרא יד,כה]] (ל!=אֹֽזֶן־הַמִטַּהֵ֖ר): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[ויקרא יד/טעמים#יד נג|ויקרא יד,נג]] (ל!=אֶת־הַצִפֹּ֧ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[ויקרא טו/טעמים#טו ח|ויקרא טו,ח]] (ל!=וְכִֽי־יָרֹ֛ק): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[ויקרא טז/טעמים#טז כא|ויקרא טז,כא]] (ל=עַ֨ל): קדמא במקום מונח
#[[ויקרא כד/טעמים#כד י|ויקרא כד,י]] (ל!=הַיִּשְׁרְאֵלִ֔ית): בנקודת שי”ן ימנית
#[[ויקרא כה/טעמים#כה כ|ויקרא כה,כ]] (ל?!=מַה־נֹּאכַ֤֖ל): מהפך וטפחא ביחד באות כ&quot;ף?
#[[ויקרא כה/טעמים#כה מו|ויקרא כה,מו]] (ל!=וְהִתְנַחֲלְתֶּ֨ם): חטף פתח באות חי&quot;ת
#[[ויקרא כו/טעמים#כו כח|ויקרא כו,כח]] (ל!=עַל־חַטֹּאתֵיכֶם): חסר סילוק
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): חטף קמץ באות ה&quot;א הראשונה, ואין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]] (ל=הָשַׁמָּ֖ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|ויקרא כו,מג]] (ל=בָּהְּשַׁמָּה֙): מפיק באות ה&quot;א הראשונה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז לג|ויקרא כז,לג]] (ל=יִֽהְיֶה־קֹ֖דֶשׁ): חסר דגש באות קו&quot;ף לעומת הפסוק הקודם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): קמץ קטן במהדורתנו (וראו גם לעיל א. 26, 27, 28 ונוסח הכתר ב[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כא|דה&quot;ב לו,כא]])

ג. מתיגת הזקף:
#[[ויקרא ז/טעמים#ז כה|ויקרא ז,כה]] (ל=מִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כ|ויקרא ח,כ]] (ל=וְאֶת־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא ט/טעמים#ט יט|ויקרא ט,יט]] (ל=וּמִן־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא יד|ויקרא יא,יד]] (ל=וְאֶת־הַ֨דָּאָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא לג|ויקרא יא,לג]] (ל=וְכָל־כְּלִי־חֶ֔רֶשׂ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו יב|ויקרא טו,יב]] (ל=וְכָל־כְּלִי־עֵ֔ץ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו כב|ויקרא טו,כב]] (ל=וְכָל־הַנֹּגֵ֔עַ): אין מתיגה
#[[ויקרא כ/טעמים#כ יז|ויקרא כ,יז]] (ל=וְנִכְרְת֔וּ): אין מתיגה
#[[ויקרא כא/טעמים#כא ח|ויקרא כא,ח]] (ל=וְקִדַּשְׁתּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[ויקרא כב/טעמים#כב יב|ויקרא כב,יב]] (ל=וּבַת־כֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[ויקרא כה/טעמים#כה יב|ויקרא כה,יב]] (ל=מִן־הַ֨שָּׂדֶ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז ט|ויקרא כז,ט]] (ל=וְאִם־בְּהֵמָ֔ה): אין מתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז כה|ויקרא כז,כה]] (ל=וְכָל־עֶרְכְּךָ֔): אין מתיגה

===ספר במדבר===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[במדבר ב/טעמים#ב יד|במדבר ב,יד]] (ל!=וְמַטֵּ֖ה): שווא באות וי&quot;ו
#[[במדבר ב/טעמים#ב טו|במדבר ב,טו]] (ל!=חֲמִשָׁ֤ה): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[במדבר ג/טעמים#ג ל|במדבר ג,ל]] (ל!=אֶלִיצָפָ֖ן): נקודות החטף חסרות באות אל&quot;ף
#[[במדבר ד/טעמים#ד מט|במדבר ד,מט]] (ל!=בְּיַד מֹשֶׁ֔ה): חסר מקף
#[[במדבר ז/טעמים#ז יח|במדבר ז,יח]]: מכאן ואילך אין ניקוד ברוב התיבות בכתי&quot;ל (וכך הוא בעוד כתבי־יד ובחלק מהדפוסים), עד סוף היום השנים עשר ([[במדבר ז/טעמים#ז פג|פסוק פ&quot;ג]]); הטעמים והגעיות מסומנים.
#[[במדבר ז/טעמים#ז ס|במדבר ז,ס]] (ל!=בִנְיָמ֑͏ִן): האתנח מימין החיריק באות מ&quot;ם
#[[במדבר ז/טעמים#ז עב|במדבר ז,עב]] (ל!=בָּן־עׇכְרָֽן): קמץ באות בי&quot;ת
#[[במדבר ח/טעמים#ח יח|במדבר ח,יח]] (ל=וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם): פשטא וזקף קטן במקום טפחא ואתנח
#[[במדבר ט/טעמים#ט ג|במדבר ט,ג]] (ל!=הָֽעֲרְבַּ֛יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[במדבר י/טעמים#י ט|במדבר י,ט]] (ל!=וֲנִזְכַּרְתֶּ֗ם): חטף פתח באות וי&quot;ו
#[[במדבר י/טעמים#י טו|במדבר י,טו]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר יא/טעמים#יא כו|במדבר יא,כו]] (ל!=וַיִשָּׁאֲר֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר יב/טעמים#יב ט|במדבר יב,ט]] (ל!=וַיִּֽחַרְאַ֧ף): שתי התיבות חוברו ללא רווח ביניהן (במקום מקף), ואף נכתב שווא באות רי&quot;ש!
#[[במדבר טו/טעמים#טו לח|במדבר טו,לח]] (ל?=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר טז/טעמים#טז כא|במדבר טז,כא]] (ל!=וַאַכַלֶּ֥ה): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[במדבר טז/טעמים#טז כז|במדבר טז,כז]] (ל!=מִשְׁכַּן־קֹ֛רֶח): סגול באות קו&quot;ף
#[[במדבר יז/טעמים#יז יב|במדבר יז,יב]] (ל!=אֶל־תּ֣וֹך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[במדבר יז/טעמים#יז כז|במדבר יז,כז]] (ל?!=אָבָֽדְנּוּ): נקודת דגש באות נו&quot;ן?
#[[במדבר יט/טעמים#יט כא|במדבר יט,כא]] (ל?!=לָּהֶ֖ם): למ&quot;ד דגושה?
#[[במדבר כא/טעמים#כא א|במדבר כא,א]] (ל?=הָאֳתָרִ֑ים): קמץ חטוף באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב ט|במדבר כב,ט]] (ל?!=הָאֶ֖לֶּה): סגול באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב כג|במדבר כב,כג]] (ל!=מִן־הַדֶ֔רֶךְ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[במדבר כד/טעמים#כד יג|במדבר כד,יג]] (ל!=מִלִבִּ֑י): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[במדבר כה/טעמים#כה ב|במדבר כה,ב]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]] (ל=הָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[במדבר כו/טעמים#כו ס|במדבר כו,ס]] (ל!=וַיִוָּלֵ֣ד): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר כז/טעמים#כז ט|במדבר כז,ט]] (ל!=לְאֶחָיו): חסר סילוק
#[[במדבר לא/טעמים#לא לב|במדבר לא,לב]] (ל?=וַחֲמֵֽשֶׁת־אֲלָפִֽים או וַחֲמֵ֥שֶׁת־אֲלָפִֽים): &quot;וחמשת&quot; מוקפת ובגעיה, או מקף בתיבת משרת (במקום &quot;וַחֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִֽים&quot;)?
#[[במדבר לב/טעמים#לב כ|במדבר לב,כ]] (ל?=אִם־תֵּחָֽלְצ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר לג/טעמים#לג יד|במדבר לג יד]] (ל?!=וַיַֽחֲנוּ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד, וספק געיה ימנית באותה אות יו&quot;ד (במקום באות וי&quot;ו)
#[[במדבר לד/טעמים#לד כו|במדבר לד,כו]] (ל=בְנֵֽי־יִשָׂשכָ֖ר): אין דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר לד/טעמים#לד כח|במדבר לד,כח]] (ל?=פְּדַהְּאֵ֖ל): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[במדבר לה/טעמים#לה כ|במדבר לה,כ]] (ל!=יֶהְדָּפֶ֑נּוּ): חסרות נקודות החטף קמץ באות דל&quot;ת
#[[במדבר לו/טעמים#לו א|במדבר לו,א]] (ל?=וַֽיִקְרְב֞וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד?

ב. מתיגת הזקף: 
#[[במדבר ג/טעמים#ג לו|במדבר ג,לו]] (ל=וְכָל־כֵּלָ֔יו): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד כז|במדבר ד,כז]] (ל=לְכָל־מַשָּׂאָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד לב|במדבר ד,לב]] (ל=לְכָל־כְּלֵיהֶ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ו/טעמים#ו י|במדבר ו,י]] (ל=אֶל־הַכֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[במדבר ח/טעמים#ח ח|במדבר ח,ח]] (ל=וּמִנְחָת֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יד|במדבר י,יד]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יח|במדבר י,יח]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כב|במדבר י,כב]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כה|במדבר י,כה]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כו|במדבר י,כו]] (ל=וְעַל־צְבָ֔א): אין מתיגה
#[[במדבר יח/טעמים#יח כט|במדבר יח,כט]] (ל=מִכָּל־חֶלְבּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר כח/טעמים#כח כח|במדבר כח,כח]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ג|במדבר כט,ג]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ט|במדבר כט,ט]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט יד|במדבר כט,יד]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר לא/טעמים#לא לה|במדבר לא,לה]] (ל=מִן־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[במדבר לב/טעמים#לב לג|במדבר לב,לג]] (ל=וְאֶת־מַמְלֶ֔כֶת): אין מתיגה
#[[במדבר לה/טעמים#לה ל|במדבר לה,ל]] (ל=כָּל־מַ֨כֵּה־נֶ֔פֶשׁ): מקום המתיגה

===ספר דברים===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דברים א/טעמים#א לא|דברים א,לא]] (ל?!=יִשָׂא־אִ֖ישׁ): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה?
#[[דברים א/טעמים#א לח|דברים א,לח]] (ל=בִּן נוּן֙): חסר מקף
#[[דברים א/טעמים#א לט|דברים א,לט]] (ל?!=יִירָשֽׁוּהָּ): נקודת מפיק מיותרת באות ה&quot;א?
#[[דברים ב/טעמים#ב ט|דברים ב,ט]] (ל!=אֶל־תָּ֙צַר֙): &quot;אל&quot; בסגול
#[[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֖י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז]] (ל=וְלָרֻאוּבֵנִ֨י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג כב|דברים ג,כב]] (ל?!=תְִּירָא֑וּם): חטף-חיריק באות תי&quot;ו?
#[[דברים ג/טעמים#ג כד|דברים ג,כד]] (ל=יְהֹוִ֗ה): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד?
#[[דברים ד/טעמים#ד ז|דברים ד,ז]] (ל?!=בְּכָּל־קׇרְאֵ֖נוּ): דגש מיותר באות כ&quot;ף?
#[[דברים ד/טעמים#ד כא|דברים ד,כא]] (ל!=הִתְאַנֶּף־בִּ֖י): סגול באות נו&quot;ן
#[[דברים ד/טעמים#ד לה|דברים ד,לה]] (ל!=מִלְבַדּֽוֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ד/טעמים#ד מ|דברים ד,מ]] (ל!=עַל־הַ֣אֲדָמָ֔ה): פתח (במקום קמץ) באות ה&quot;א הראשונה
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&gt;): חסרים המרכא ב&quot;אנכי&quot; והאתנח ב&quot;אלהיך&quot; לטעם העליון
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;לֹ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה ז|דברים ה,ז]] (ל!=לֹֽ֣א־תַעֲשֶֽׂה־לְךָ֥֣): חסר קדמא באות שי&quot;ן לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יא|דברים ה,יא]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֨ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=שֵׁ֣֤שֶׁת): מונח לטעם העליון לפני מהפך לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=יָמִ֣ים): חסר פשטא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יג|דברים ה,יג]] ל!=(לַיהֹוָ֣֥ה): מונח לטעם העליון לפני מרכא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יד|דברים ה,יד]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל=תִּֿרְצָֽח): חסר טפחא לטעם התחתון{{הערה|ברויאר הציע שהקו המאונך תחת האות צד&quot;י משמש בכתי&quot;ל כטפחא וסילוק כאחד.}}
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל!=תִּֿנְאָֽ֑ף): סילוק לטעם העליון לפני אתנח לטעם התחתון
#[[דברים ו/טעמים#ו ג|דברים ו,ג]] (ל!=אֲבֹ֙תֶיךָ֙): הפשטא מלעיל נכתבה באות בי&quot;ת (במקום באות תי&quot;ו)
#[[דברים ז/טעמים#ז ח|דברים ז,ח]] (ל!=וּמִשָּׁמְר֤וּ): נקודת שורוק באות וי&quot;ו האחרונה (במקום חולם)
#[[דברים ח/טעמים#ח ג|דברים ח,ג]] (ל!=אֶת הַמָּן֙): חסר מקף
#[[דברים ט/טעמים#ט ג|דברים ט,ג]] (ל!=וְהַֽאַבַדְתָּם֙): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[דברים י/טעמים#י א|דברים י,א]] (ל!=שְׁנֵֽי־לֻוחֹ֤ת): בנקודות שורוק למרות הכתיב המלא וי”ו
#[[דברים י/טעמים#י ו|דברים י,ו]] (ל=נָֽסְע֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים י/טעמים#י טו|דברים י,טו]] (ל!=הַזֶּה): חסר סילוק
#[[דברים י/טעמים#י כב|דברים י,כב]] (ל!=מִצְרָ֑יְמָהּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[דברים יב/טעמים#יב ב|דברים יב,ב]] (ל!=רַעֲנָן): חסר סילוק
#[[דברים יב/טעמים#יב ג|דברים יב,ג]] (ל!=אֶת־מִזְבּחֹתָ֗ם): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[דברים יב/טעמים#יב ה|דברים יב,ה]] (ל=שָֽׁמָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים יב/טעמים#יב ל|דברים יב,ל]] (ל?=לֵאמֹ֗ר* או לֵאמֹ֨ר): טעם רביע או טעם קדמא?{{הערה|נראה שנקודת החולם התחברה לאות מ&quot;ם ולכן נראית כמו קדמא.}}
#[[דברים יב/טעמים#יב לא|דברים יב,לא]] (ל?!=כָּל־תּוֹעֲבַ֨ת): כ&quot;ף דגושה?
#[[דברים יג/טעמים#יג י|דברים יג,י]] (ל?=יָֽדְךָ֛): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים יג/טעמים#יג טו|דברים יג,טו]] (ל!=וְדָרַשְׁתָּ֧ וְחָקַרְתָּ֧): &quot;וְחָקַרְתָּ֧&quot; בטעם דרגה (במקום תביר)!
#[[דברים יג/טעמים#יג טז|דברים יג,טז]] (ל?=אֶת־יֹֽשְׁבֵ֛י): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים טו/טעמים#טו ט|דברים טו,ט]] (ל!=עִם לְבָבְךָ֨): חסר מקף
#[[דברים טז/טעמים#טז ג|דברים טז,ג]] (ל?=תִּזְכֹּר֔): בטעם זקף קטן (במקום רביע)?
#[[דברים יז/טעמים#יז ז|דברים יז,ז]] (ל!=מִּקִּרְבֶּֽךָ): מ&quot;ם דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח ד|דברים יח,ד]] (ל=תִּתֶּן־לּֽוֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח יד|דברים יח,יד]] (ל?!=נָ֛תַן): בנקודת תביר (במקום מרכא)?
#[[דברים כ/טעמים#כ יב|דברים כ,יב]] (ל?!=עָלֶֽיהָּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א?
#[[דברים כא/טעמים#כא יא|דברים כא,יא]] (ל!=וְרָאִיתָ֙): חסר פשטא מלעיל
#[[דברים כא/טעמים#כא יג|דברים כא,יג]] (ל=וְהֵסִ֩ירָה֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[דברים כא/טעמים#כא יח|דברים כא,יח]] (ל!=וְיסְּר֣וּ): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[דברים כב/טעמים#כב יח|דברים כב,יח]] (ל=וְלָֽקְח֛וּ): געיה ובתיר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים כב/טעמים#כב יט|דברים כב,יט]] (ל!=לְשַּׁלְּחָ֖הּ): שי&quot;ן דגושה
#[[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]] (ל!=שַׁלְּחָ֖הֿ): סימן רפה באות ה&quot;א (במקום מפיק)
#[[דברים כג/טעמים#כג יב|דברים כג,יב]] (ל!=הַֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[דברים כג/טעמים#כג יג|דברים כג,יג]] (ל=שָׁ֖מָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים כג/טעמים#כג יח|דברים כג,יח]] (ל!=יִשְׂרָאֵל): חסר סילוק
#[[דברים כד/טעמים#כד י|דברים כד,י]] (ל!=בְרֵֽעֲךָ): חסר טעם הטפחא
#[[דברים כד/טעמים#כד טז|דברים כד,טז]] (ל!=אִ֥יש): חסרה נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[דברים כה/טעמים#כה יח|דברים כה,יח]] (ל!=אַֽחַרֶ֔יךָ): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[דברים כה/טעמים#כה יא|דברים כה,יא]] (ל?!=וִקָֽרְבָה֙): חסרה נקודה שנייה לשווא באות וי&quot;ו?
#[[דברים כז/טעמים#כז יד|דברים כז,יד]] (ל?=וְאָֽמְר֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים כח/טעמים#כח א|דברים כח,א]] (ל?!=תִּשְׁמַּע֙): מ&quot;ם דגושה?
#[[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל!=בְהַמְתְּךָ֖): פתח באות ה&quot;א
#[[דברים כט/טעמים#כט כה|דברים כט,כה]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית

ב. מתיגת הזקף
#[[דברים י/טעמים#י ב|דברים י,ב]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יב/טעמים#יב א|דברים יב,א]] (ל=כָּל־הַיָּמִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יג/טעמים#יג יב|דברים יג,יב]] (ל=וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ח|דברים יז,ח]] (ל=אֶל־הַמָּק֔וֹם): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ט|דברים יז,ט]] (ל=וְאֶל־הַשֹּׁפֵ֔ט): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[דברים כב/טעמים#כב טז|דברים כב,טז]] (ל-כתיב!=הַֽנַּעַרָ֖): חסרות נקודות החטף באות עי&quot;ן
#[[דברים כח/טעמים#כח כז|דברים כח,כז]] (א-כתיב!=וּבַעְפֹלִ֔ים): אין דגש באות עי&quot;ן, כך שחסר דגש באות טי&quot;ת בקרי &quot;וּבַטְחֹרִ֔ים&quot;
#[[דברים כח/טעמים#כח ל|דברים כח,ל]] (א-כתיב!=יִשְׁגָלֶ֔נָּה): אין דגש באות גימ&quot;ל, כך שחסר דגש באות כ&quot;ף בקרי &quot;יִשְׁכָבֶ֔נָּה&quot;
#[[דברים כט/טעמים#כט כב|דברים כט,כב]] (א=וּצְבֹיִי֔ם): מקום החיריק לעומת הטעם (אין הערת כתיב)

==מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות==

להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בתורה''' בכתי&quot;ל או בכתר ארם צובה. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בספרי הנביאים וכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.

{{מ:טעמי המקרא|12}}
{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבראשית}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (33 פריטים): [[בראשית א/טעמים#א יח|א,יח]] (א[ס],ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל); [[בראשית ב/טעמים#ב יב|א,יב]] (א[ס],ל=וּֽזֲהַ֛ב); [[בראשית ב/טעמים#ב כג|א,כג]] (ל=לֻֽקֳחָה־זֹּֽאת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (א[ס],ל=תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה); [[בראשית י/טעמים#י ג|י,ג]] (ל=אַשְׁכֲּנַ֥ז); [[בראשית יב/טעמים#יב ג|יב,ג]] (ל=וַאֲבָֽרֲכָה֙); [[בראשית יח/טעמים#יח כא|יח,כא]] (א[ס],ל=אֵֽרֲדָה־נָּ֣א); [[בראשית כב/טעמים#כב יח|כב,יח]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כד/טעמים#כד ס|כד,ס]] (ל=וַיְבָרֲכ֤וּ); [[בראשית כה/טעמים#כה כב|כה,כב]] (ל=וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו ד|כו,ד]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז יט|כז,יט]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כז/טעמים#כז כט|כז,כט]] (ל=וּֽמְבָרֲכֶ֖יךָ); [[בראשית כז/טעמים#כז לא|כז,לא]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז לג|כז,לג]] (ל=וָאֲבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (א[ס]=הַֽבֲרָכָ֨ה); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז מא|כז,מא]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח ו|כח,ו]] (א[ס],ל=בְּבָרֲכ֣וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח יד|כח,יד]] (ל=וְנִבְרֲכ֥וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ג|כט,ג]] (א[ס],ל=וְגָלֲל֤וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ח|כט,ח]] (ל=וְגָֽלֲלוּ֙); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (ל=בָּרֳהָטִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (א[ס],ל=בְּשִֽׁקֲת֣וֹת); [[בראשית ל/טעמים#ל מא|ל,מא]] (ל=בָּרֳהָטִ֑ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (ל=עַל־גֹּֽזֲזֵ֤י); [[בראשית מח/טעמים#מח ט|מח,ט]] (ל=וַאֲבָרֲכֵֽם); [[בראשית מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (ל=וַיְבָ֨רֲכֵ֜ם); [[בראשית מט/טעמים#מט כג|מט,כג]] (ל=וַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמות}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (16 פריטים): [[שמות ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (ל=נֵֽלֲכָה־נָּ֞א); [[שמות ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=אֵ֣לֲכָה); [[שמות ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=נֵ֣לֲכָה); [[שמות ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] (א[ס]=בַּֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ח/טעמים#ח א|ח,א]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ד|ח,ד]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א[ס],ל=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֗ים); [[שמות ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (א[ס]=הָֽרֲוָחָ֔ה); [[שמות טו/טעמים#טו י|טו,י]] (ל=צָֽלֲלוּ֙); [[שמות כג/טעמים#כג כט|כג,כט]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֛נּוּ); [[שמות כג/טעמים#כג ל|כג,ל]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֖נּוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בויקרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (4 פריטים): [[ויקרא ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֔נָּה); [[ויקרא ו/טעמים#ו יט|ו,יט]] (ל=יֹאכֲלֶ֑נָּה); [[ויקרא ט/טעמים#ט כג|ט,כג]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[ויקרא י/טעמים#י י|י,י]] (ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבמדבר}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (18 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (א[ס]=הַקֳּהָתִֽי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א[ס]=אֶת־הַקֳּעָרֹ֤ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] (ל=הַמְאָֽרֲרִֽים); [[במדבר ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַמְאָֽרֲרִ֑ים [1]); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים [2]); [[במדבר ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] (ל=הַמְאָֽרֲרִים֙); [[במדבר ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=תְבָרֲכ֖וּ); [[במדבר ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל=אֲבָרֲכֵֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לב|טז,לב]] (ל=כׇּל־הָרֲכֽוּשׁ); [[במדבר יח/טעמים#יח י|יח,י]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[במדבר יח/טעמים#יח יג|יח,יג]] (ל=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[במדבר כג/טעמים#כג יח|כג,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[במדבר כג/טעמים#כג כה|כג,כה]] (ל=תְבָרֲכֶֽנּוּ); [[במדבר כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל=מְבָרֲכֶ֣יךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה יח|כה,יח]] (א[ס]=כִּ֣י צֹרֲרִ֥ים); [[במדבר לב/טעמים#לב לה|לב,לה]] (ל=וְיָגְבֳּהָֽה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר לג/טעמים#לג נה|לג,נה]] (ל=וְצָרֲר֣וּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברים}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (9 פריטים): [[דברים ה/טעמים#ה כג|ה,כג]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[דברים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=הֹלִֽיכֲךָ֜); [[דברים ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (ל=הַמּוֹלִ֨יכֲךָ֜); [[דברים טו/טעמים#טו כ|טו,כ]] (ל=תֹאכֲלֶ֙נּוּ֙); [[דברים טו/טעמים#טו כב|טו,כב]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[דברים כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (ל=וּבֵֽרֲכֶ֑ךָּ); [[דברים כח/טעמים#כח לט|כח,לט]] (א=תֹאכֲלֶ֖נּוּ); [[דברים כט/טעמים#כט ז|כט,ז]] (א=הַֽמֲנַשִּֽׁי); [[דברים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסֹבֲבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנֲנֵ֔הוּ); [[דברים לב/טעמים#לב יח|לב,יח]] (א=מְחֹלֲלֶֽךָ); [[דברים לב/טעמים#לב לו|לב,לו]] (א=כִּֽי־אָ֣זֲלַת).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)==

===הגדרות יסוד ושיטת ברויאר===

הַגַּעְיָה (שנקרא גם &quot;מאריך&quot; או &quot;מעמיד&quot; או &quot;מתג&quot;), קו מאונך קטן מתחת לאות, הנכתב בדרך כלל בשמאלו של הניקוד – הוא הסימן היחיד שאי-אפשר לשחזר אותו בוודאות כמעט-מוחלטת בכל מקום בחלקים החסרים בכתר ארם צובה. קושי זה שייך בעיקר בגעיה הקלה,{{הערה|המצב שונה בסוגים אחרים של געיות, כגון הגעיות הכבדות בהברות סגורות, שבשבילן יש כללי מסורה מובהקים וסימונן בכתבי־היד הטברנים כמעט זהה. לגבי סימון הגעיות בכתי&quot;ל סיכם ייבין: &quot;בגעיות דומה הוא ל'''א''' בכעט בשלמות בכל סוגי הגעיה הכבדה וגעית־שוא, ועל פי רוב גם בגעיה לתיקון הקריאה, אך מרבה הוא מ'''א''' בסימון הגעיות הקלות לסוגיהן&quot; (נו.3, עמ' 358).}} שלפי הכללים מנוקדת בתנועה פתוחה גדולה או קטנה שאינה סמוכה לטעם.{{הערה|ראו ייבין, טו.1 עמ' 138; כהן, פרקי מבוא מלכים, הערה 7.}}

על פי שיטת הרב ברויאר, הגעיה באה &quot;לציין נחץ משני הנוסף על ההטעמה העיקרית. נחץ הוא הטעמה שאיננה מבוצעת על ידי נגינה, להבדיל מן ההטעמה המסומנת בטעמים, המבוצעת על ידי נגינה... בעל הקריאה צריך להטעים את ההברה הזו בהטעמה משנית, וההטעמה העיקרית במילה היא בהברה המוטעמת.&quot;{{הערה|מתוך &quot;הנחיות לקורא&quot; בראש תיקון קוראים חורב בשיטת ברויאר, עמ' יז; הדברים מבוססים על מה שכתב ברויאר ב'''טעמי המקרא''', עמ' 173.}} ואולם ישראל ייבין הציע תיאור רחב ועשיר יותר לתפקידן של כלל הגעיות, והדגיש את מקומן במערכת הנגינה של הטעמים:

:בדרך כלל מציאותה של געיה מן הגעיות בתיבה קשורה בשני סוגי גורמים: א. התנאים '''המוסיקליים''' של התיבה, היינו: באיזה טעם התיבה מוטעמת, מן המשרתים או מן המפסיקים, מה הם הטעמים שלפניה ושלאחריה; ב. התנאים '''הפונטיים''' של התיבה, היינו: אם יש בה עיצורים חלשים מאיזו בחינה שהיא, כגון עיצורים גרוניים, עיצורים דומים, וכיוצא באלו, וכן אם יש תנאים פוניטיים כאלה, בגללם יש לחשוש שעיצור כלשהוא עלול לא ליהגות כראוי. פעולתם של שני גורמים אלה מותנים במבנה התיבה להברותיה, אם הן פתוחות או סגורות, ומה מרחקן מן ההברה המוטעמת.

:לפי זה נוכל לקבוע: אם תיבה באה בתנאים מוסיקליים מסוימים והיא בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''מוסיקלי''', וכך הן רוב הגעיות.

:ואם תיבה יש בה עיצורים מסויימים ויש חשש שלא ייהגו כראוי, והתיבה בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''פוניטי''', והן מיעוט הגעיות.

:יש כמה סוגים, שבהם אין לנו ודאוּת בטיב הגעיה אם פוניטית היא אם מוסיקלית... אמנם, ידיעתה או אי־ידיעתה של מהות הגעיה פירושה אך ורק ידיעה או אי־ידיעה של סיבת הגעיה, אם הוטעמה געיה זו מסיבה מוסיקלית או פוניטית. אין פירושה, כמובן, ידיעה של מהות הגעיה גופה; שכן אין לנו כל יסוד להניח שגעיה מוסיקלית וגעיה פוניטית שונות זו מזו במהותן או בדרך השמעתן. ההבחנה בין הגעיות משמעותה אך ורק בהחנה במקורן ובסיבתן.{{הערה|ייבין, יא.5, עמ' 92-93.}}

הרב ברויאר לא מצא צורך לשחזר את הגעיות הקלות בכתר, כי אין לדעתו שיטה אחת מובהקת לסימון געיות קלות שאותה חייבים לבצע במלואה ע&quot;פ המסורה: אין חובה לסמן געיה קלה בכל תיבה שראויה לכך, וגם אם נטייתו של הסופר היא לסמן אותן בתיבות בעלות מבנה מסויים – תמיד יהיו גם חריגים, בגלל שלא מדובר על חובה אלא על נטייה. ואלה דבריו בהרחבה מתוך מאמר שנכתב בעקבות הוצאתו של הכרך הראשון למקראות גדולות הכתר:

:לאמיתו של דבר, אין כל מחלוקת בין המהדירים של שתי המהדורות האלה, אלא מר אמר חדא ומר אחר חדא ולא פליגי. פרופ' כהן ביקש למסור לציבור את נוסח המקרא על פי הכתר, ואין איש יכול לשלול את הערך למסור ואת החשיבות של מפעל כגון זה, ואילו אני בקישתי למסור לציבור את נוסח המקרא, כפי שהוא ראוי להיות נכתב ונקרא – הלכה למעשה; וגם זו היא משימה שאי אפשר לשלול את חשיבותה. אולם הבדל זה שבין מגמות שתי המהדורות גורר אחריו הבדל של מהות. פרופ' כהן העתיק את נוסח בן-אשר, משום שבן-אשר היה גדול המסרנים והנקדנים והמגיהים, שלא קם כמוהו לפניו ולאחריו. משום כך היה רשאי להעתיק את נוסח הכתר כמות שהוא. ואילו אני העתקתי את נוסח בן-אשר, משום שרק הנוסח הזה ראוי להיות נכתב ונקרא הלכה למעשה; שהרי כל ישראל כבר קיבלו על עצמם את נוסח הנמקרא על פי שיטת בן-אשר. משום כך יכולתי להעתיק את נוסח הכתר רק בתחום הכתיב וכן גם ברוב העניינים הנוגעים לניקוד ולטעמים. כנגד זה לא יכולתי להעתיק מן הכתר את נוסח הגעיות הקלות וגעיות 'היה', 'חיה'. שכן בתחום זה לא היתה לבן אשר שיטה עקיבה וחד משמעית, אלא 'נטיות' בלבד... אכן יש בכתר רבבות תיבות, שנוסח הגעיות הקלות שבהן איננו מביע את דעתו המחייבת של בן אשר; ובן אשר עצמו היה מודה, שמי שסוטה ממנהגו באותן תיבות אינו משתבש, ולא עוד, אלא הוא עצמו היה משנה ממנהגו בתיבות אלה, אילו ניקד טופס נוסף של המקרא. משום כך &quot;שיטה&quot; זו של בן-אשר – שלאמיתו של דבר איננה בגדר שיטה כלל – איננה כדאי לדחות מפניה את השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר. לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר; שכן ישראל קיבלו על עצמם את שיטת בן-אשר במקום שההן שלו הן, והלאו שלו לאו – ולא במקום שהן ולאו רפיא בידיה, ושניהם כאחד טובים.

:וראוי לציין כאן עוד: הכתר לא הגיע לידינו בשלמות, אלא חסרים בו ספרים אחדים, ביניהם כמעט כל התורה. בספרים אלה אין המהדיר יכול להעתיק את נוסח בן-אשר מן הכתר, אלא הוא חייב לשחזר את הנוסח הזה, כפי שהוא עולה מאליו מתוך המסורה ומתוך כתבי היד הקרובים לכתר. אולם דבר זה הוא אפשרי רק באותם התחומים, שבהם היתה לבן-אשר דעה ברורה ומחייבת – לכאן או לכאן. כנגד זה אי אפשר לשחזר את נוסח בן-אשר בתחום הגעיות הקלות; שהרי בן-אשר בעצמו לא היה מסוגל לשחזר את הנוסח שלו בתחום זה – אילו אבד מידיו הכתר, כדרך שהוא אבד מידינו. משום כך זו תהיה דרכו של המהדיר שלנו בספרים, שהכתר לא נשתמר בה: הוא יעתיק את נוסח הגעיות הקלות מתוך כתב-יד לנינגרד, אך יבצע בו שינויים אחדים כדי להתאימו במידת האפשר לשיטת בן-אשר. אולם נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר. ודבר זה לא ישתנה בהרבה גם אחרי שייעשו בו השינויים המוצעים. ואילו קבלתי גם אני את הנוסח הזה, הייתי מורה בזה לכל 'בעלי הקריאה' בבתי כנסיות ובבתי מדרשות: עליהם לקרוא בציבור את נוסח הגעיות הקלות, כפי שעלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד – שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות... ורק הנוסח הזה, שלאמיתו של דבר איננו אלא נוסח כלאיים של סופר קדמון וחוקר בן זמננו – רק הוא הנוסח הנכון, המתאים למסורה. וכדאי הוא הנוסח הזה לדחות מפניו את הנוסח הברור והיציב, שכל ישראל כבר קבלו על עצמם זה דורות רבים. אני לא הייתי מסוגל להורות כך לציבור, וספק בעיניי אם פרופ' כהן עצמו היה מסוגל לכך.{{הערה|מרדכי ברויאר, &quot;מהדורה חדשה של מקראות גדולות&quot;, '''עמודים''' מא,ב (תשנ&quot;ג), עמ' 72-77. המובאה כאן מתוך עמ' 74-75, בדיוק באותו היקף שכבר צוטט ע&quot;י מנחם כהן בראש פרקי המבוא למלכים (עמ' *1-*2). לאחר הציטוט העיר כהן: &quot;עד כאן לשונו של הרב ברויאר, והיא אמנם משקפת בצורה תמציתית את עיקרי תפישתו בנושא שלפנינו, כפי שהביעה במקומות שונים.&quot;}}

לכן העתיק הרב ברויאר את הגעיות בכתר כפי שהן (ובמקומות שהכתר חסר העתיק מכתי&quot;ל), ואחר כך הוסיף עליהן געיות קלות נוספות בעקביוּת בכל תיבה שראויה לכך (וכמו שמקובל בדפוסים). את התוספות ציין על ידי קו קצר במיוחד, כדי להבחין בינן לבין הגעיות שמקורן בכתבי־היד עצמם. מטרתה של הוספת הגעיות בכל תיבה הראויה לכך בידי הרב ברויאר הייתה כמובן לעזור לקורא לבצע &quot;נחץ משני&quot; כראוי ובעקביות.

===הביקורת על שיטת ברויאר===

ב&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; מתחו ביקורת מפורטת על שיטתו של הרב ברויאר בעניין הגעיות. בפרקי המבוא שהקדיש לנושא זה בסוף כרך מלכים, ביקש מנחם כהן להוכיח חמש נקודות חשובות המכוונות מול יסודות שיטתו של הרב ברויאר, וכך סיכם אותן:

:א. שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו.
:ב. שלא זו בלבד שאין ריבוי הגעיות דהאידנא הולם את שיטתו של בן-אשר, אלא שהוא זר גם למעגל המסירה של 'נוסח המסורה' בכללותו, כפי שעולה מכתבי היד שנכתבו במעגל זה במשך מאות שנות מסירה בימי הביניים.
:ג. ששיטת ריבוי הגעיות נולדה ונתקיימה במשך מאות שנים במרחב מחיה של נוסחים הרחוקים מ'נוסח המסורה' גם מבחינות אחרות: בנוסח האותיות ובנוסח הניקוד והטעמים.
:ד. שהרכבת שיטת ריבוי הגעיות על 'נוסח המסורה' היא הרכבה מלאכותית, שנעשתה לראשונה בעידן הדפוס ע&quot;י יעקב בן חיים, מהדיר מהדורת היסוד הראשונה של 'מקראות גדולות', מתוך אי-הכרה מספקת של הנושא.
:ה. שבעידן הדפוסים עברה השיטה שינויים בעניינים מהותיים ע&quot;י מהדירים בעלי השפעה בתקופות שונות, ואין כל הצדקה להגדיר את סימון הגעיות שבדפוסים &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה עידן ועידנים&quot; כלשונו של הרב ברויאר.

הניתוח המרשים שעשה כהן אח&quot;כ (על בסיס דגם של ממצאי הגעיות בחלק מספר מלכים בכתר) מאושש את חמשת הטיעונים שלו, ולגבי ההוכחות שלו לנקודות ב'-ד' אין מה להוסיף, כי ברור שמדובר על עובדות היסטוריות. אמנם הנקודות הרלוונטיות ביותר בשביל מהדורת מקרא הן דווקא הראשונה והחמישית. ולמרות שכהן אכן הצליח להוכיח את נקודות א' וה' כפי שהוא ניסחן, אין בניסוחן כדי לעשות צדק מלא בנושא שלנו, וניתן להסתייג בכל אחת מהן במידה ניכרת.

בנקודה הראשונה כתב כהן: &quot;שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו&quot;. לגבי החלק האחרון של המשפט ברור לגמרי שכהן צודק: בן-אשר עצמו לא היה מסמן געיות כמו דפוסי ימינו. ולגבי החלק הראשון של המשפט, הביא כהן ממצאים מרשימים על סימון הגעיות בכתר כדי להוכיח שבן-אשר אכן פעל לפי שיטה.

אמנם לגבי &quot;השיטה&quot; שלפיה פעל בן-אשר לפי כהן, כדי לגלות את נקודת התורפה שבקביעה זו יש להצביע קודם כל על העובדה שביקורתו של כהן התמקדה על שיטת הרב ברויאר באופן ישיר, ואילו רק בהערה אחת הזכיר כהן שגם ישראל ייבין אחז באותה עמדה זו בדיוק: &quot;הרב ברויאר איננו בודד בהנחה זו. למרבה הפליאה נוקט בה גם פרופ' ישראל ייבין (ראה ייבין, כא&quot;צ, ע' 139). ייבין עצמו בדק את כל הממצא ב'כתר' (ראה שם, ע' 140) וספר בכל המקרא רק כ-35 תיבות המסומנות בגעיה קלה בטעמים מחברים, מתוך אלפי תיבות בטעמים כאלה במבנה של געיה קלה. תמוה הדבר, כיצד אפשר ליישב ממצא כזה עם ההנחה בדבר חוסר שיטתיות&quot;.{{הערה|כהן, שם, הערה 8.}}

כל &quot;פליאה&quot; ו&quot;תמיהה&quot; אומרת דרשני, ובמיוחד כשמדובר בספר כמו זה של ייבין, שבו הקדיש שני חלקים מלאים ומפורטים (מתוך חמישה חלקים בספר כולו) הכוללים ניתוח קפדני של אלפי נתונים לגבי תופעת הגעיות בכתר (חלק שני על הגעיה בכ&quot;א הספרים, וחלק רביעי על הגעיה בספרי אמ&quot;ת). ולכן ראוי להביא את דברי ההסבר הכלליים של ייבין לשיטתו, שנכתבו מיד לאחר שהתייחס אל כללי הגעיה הקלה שנוסחו בדורות האחרונים (ובמיוחד ע&quot;י יצחק בער):

:מכל זה מסתבר, שאין להניח קיום שיטה מיוחדת של ב&quot;א בהטעמת הגעיה הקלה. רק זה בלבד נכון: בעוד שבער דורש לסמן את הגעיה הקלה בכל מקום לפי כללים מסוימים, כתבי־היד העתיקים, ו''א'' והקרובים לו בכללם, מסמנים אותה אמנם לפי אותם כללים, אבל לא בכל מקום, אלא לפרקים בלבד, ומידת סימונה שונה בכתבי־היד השונים.

:אם נבדוק את שיטת הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' נראה, מצד אחד, חוסר כל עקיבות, כלומר: נוכל למצוא עשרות דוגמות זהות במבנן ובהטעמתן, שבאחת מהן יש געיה ובחברתה אין. מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה; אך כנראה שבשום מקום לא היתה ארוכה עד כדי כך, שיראו המנקדים '''חובה''' לעצמם לסמנה (כמו בסוגי הגעיות הכבדות), ומשום כך היה סימונה ענין של '''רשות'''...

:ההבדל בין שיטת סימון הגעיות הקלות בכתבי־היד העיתיקים ו''א'' בכללם ובין שיטתו של בער אינו אפוא הבדל בעקרון אלא הבדל בדרגה, ושיטת בער אינה אלא התפתחות וסימון מלא של השיטה הנוהגת בכתבי־היד העתיקים.

:אך הדברים אמורים בכללים: בתיבות ובסוגי ההברות הראויות לגעיה קלה; בפרטים יש דברים בשיטת בער שאינם נוהגים ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים. בייחוד כך הדבר בתיבות ראויות לשתי געיות. ב''א'' והקרובים לו נוהגת בדרך כלל שיטת ההעדפה של געיה אחת מן השתיים, ואילו בער קובע שיש לסמן את שתיהן.{{הערה|ייבין, טו.5,7, עמ' 140-141.}}

אם כן, ייבין כבר התייחס כבר מזמן לאותה תופעה בדיוק שהציג כהן בבהירות רבה בפרקי המבוא שכתב על הגעיות, דהיינו לתלוּת הסטטיסטית החזקה הקיימת בין סימון הגעיה לבין מבנֶה התיבה וטעמה. אכן יש צירופים של צורות וטעמים שבהם הנטייה לסימון געיה או לאי-סימונה חזקה מאוד, ולפעמים אפילו מתקרבת או מגיעה לעקביות גמורה. ולגבי הטעמים, ברור שהסביבה המוסיקלית משפיעה מאוד על נטייתו של הסופר, ולכן ההבדל הבולט לעין בין סימון הגעיה בטעמים מפסיקים ואי-סימונה בטעמים מחברים.

אבל בסופו של דבר, ניתן תמיד להגדיר קטגוריות של מלים במבנה מסוים ובטעמים מסוימים ולקבוע להם כלל, ואז לחפש מכנה משותף לחריגים וליוצאים מן הכלל כדי לקבוע חוק מיוחד גם בשבילם, עד שרק נשארים חריגים בודדים ומעטים. השאלה האמתית היא לא לגבי הנתונים עצמם אלא עניין של הגדרה: האם לראות במציאות זו &quot;נטיות&quot; או &quot;שיטה&quot;? זוהי המחלוקת האמתית בין ייבין וברויאר מצד אחד, לבין כהן בצד השני.

אור נוסף על מחלוקת זו באה משלושה כיוונים שנידונו בפרקי המבוא של כהן: הסביבה המוסיקלית, דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל, ואחוזי הדיוק האפשריים בשחזור החלקים החסרים בכתר.

===הסביבה המוסיקלית===

לגבי הסביבה המוסיקלית, כהן טרח לדחות את עמדתו של ברויאר לגבי העדר ביצוע המוסיקלי של הגעיה:

:הסימון, התלוי בסוג הטעם, מלמד על הגורמים העומדים באחרי השיטה: הסימון משקף ביצוע מוסיקלי. ומשמעות הדברים היא: בן-אשר סימן רק את אותם המקומות שמסורת ההגייה והנגינה, שאותה הוא בא להנציח, הצדיקה סימון מוסיקלי. הביצוע המוסיקלי במקומות אלו לא עמד בפני עצמו, אלא תלוי היה בטעם העיקרי, ושימש לו מעין הוכחה או קישוט. הרב ברויאר בספרו 'טעמי המקרא', קובע, כי &quot;הגעיה מורה על נחץ משני שאינו מבוצע על ידי ניגון&quot;. קביעה זו אמנם נכונה היא לשיטת סימון הגעיות המבוצעת במהדורת ברויאר, שאין בה שום הבחנה בין טעמים... אבל בשום פנים אין לומר את הדברים על שיטה כשיטתו של בן אשר, שתלותו של הסימון בסוג הטעמים היא קו יסוד שבה.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *8.}}

ביקורת זו אמנם נכונה, אבל דווקא בנושא הביצוע המוסיקלי חרג ברויאר משיטתו של ייבין, חריגה שגם התאים לאופי המהדורה שלו (כמו שכתב כהן ובצדק). נביא שוב את דבריו של ייבין (אבל הפעם נתמקד רק בהסבר אחד מסויים):

:מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה...

לסיכום, כהן כרך ביחד את דחיית התפקיד המוסיקלי של הגעיה, ואת הטענה שסימונן של געיות במקומות מסויימים היה עניין של נטייה ורשות, ולא חובה. את שני הטיעונים שקשר ביחד גם דחה ביחד, ובמקומם טען שלגעיה יש תפקיד מוסיקלי ולכן סימונה בגדר חובה תמיד. אמנם אין ההגיון מחייב שתפקיד מוסיקלי פירושו גם חובת ציון מוחלט, כי ככל שהביצוע המוסיקלי קצר יותר ופחות מובהק, גם הנטייה לסמנו תהיה פחות. וזוהי בדיוק עמדתו של ייבין. כל עוד שתי העמדות מצליחות להסביר את הנתונים – אין דרך להכריע ביניהן, וכל הכרעה תהיה בעצמה בגדר &quot;נטייה&quot;.

===דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל===

לגבי דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות, ברויאר טען ש&quot;נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר&quot;. הוא אף הוסיף וטען על נקדנו של כתי&quot;ל ש&quot;נוסח הגעיות הקלות... עלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד, שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות&quot;. לעומתו הוכיח כהן באופן מאלף שכל נטיותיו של הכתר בסימונן של געיות בטעמים מסויימים – משותפות הן לכתי&quot;ל, רק במידה שונה: בטעמים המפסיקים, יש בכתי&quot;ל בדרך כלל יותר מלים מכל סוג עם געיה, ופחות מלים מכל סוג בלי געיה. בטעמים המחברים שני כתבי־היד הם בעצם זהים לגמרי: אין בהם כמעט געיות בכלל. וכך מסביר כהן את הדמיון הרב הזה:

:סופרו נקדנו של כ&quot;י '''ל'''... פעל בסביבת ספרי מקרא הקרובים לנוסח בן-אשר, ויש לראותו כאחת החוליות הראשונות בשלשלת המעתיקים, שפעלו במעגל המסירה של נוסח המסורה הטברני לאחר תקופת בעלי המסורה. מעתיקים אלו הם שהעבירו לדורות הבאים את דמות דיוקנו של 'נוסח המסורה', ולפיכך מן הראוי שנשים לב לתוצאות עבודתם.

:אשר למעתיקו-נקדנו של כ&quot;י '''ל''', הרי הרב ברויאר עצמו מודה, שתוצאות עבודתו של נקדן זה בתחום הניקוד והטעמים הן טובות עד כדי כך, שהיה ראוי לשמש מקור מרכזי בשיחזור נוסח ה'כתר' במקומות החסרים. להלן נראה, שיש להתיחס ביתר רצינות גם לנוסח הגעיות שלו, העומד, בעיקרו של דבר, על אותו בסיס שיטתי כנוסח ה'כתר', ובשום פנים אין לומר שמקורו בסימונים שרירותיים של נקדנו. כבר הזכרנו במבואנו למהדורת הכתר, שניקודו של כ&quot;י '''ל''' נעשה בשני שלבים, שלב ההעתקה ושלב ההגהות, ורק בשלב השני היה לפניו ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו. לפי ספר זה הגיה את הניקוד והטעמים, ובעיקר את הגעיות. עצם ההגהה של הגעיות מלמדת, שהנקדן ייחס חשיבות לנוסח הגעיות, וקבעוֹ סופית לפי ספר שסמך עליו, ולא לפי שרירות לב. ואף שיש להניח, כי תהליכי תיקון, שאינם נעשים ע&quot;י מומחה, עלולים להותיר רישומן על התוצאה הסופית, אין הדבר נובע משרירות ליבו של המתקן, אלא משגגתו, והתמונה הכוללת תשקף בדרך כלל את מצע הטקסט שלפיו נעשו התיקונים.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *9-*10.}}

ביקורת זו על הרב ברויאר צודקת לגמרי, כפי שהנתונים שהביא כהן מכתי&quot;ל מוכיחים היטב. אמנם אינו דומה המגיה של כתי&quot;ל לבעלי המסורה בכבודם ובעצמם לגבי &quot;נטיות&quot; מול &quot;שיטה&quot;: תפקידו של מגיה הוא להשוות ולתקן, ולא לכתוב נוסח משלו. וגם אין בדמיון בין כתי&quot;ל לכתר חידוש גמור לגבי הנטיות או השיטות המשותפות לשני כתבי־היד, שהרי ישראל ייבין כבר נקט בעמדה דומה לגבי כלל כתבי־היד הקרובים לכתר:

:כל סוגי הגעיה הקלה, בכל סוגי ההברות ובתיבות מוטעמות בכל הטעמים (או כמעט כולם), מצויים ב''א'' (ובכתבי־היד הקרובים). אמנם אין הגעיות הללו מסומנות תמיד; בטעמים מסויימים כמעט שאינן מסומנות כלל ובטעמים אחרים הן אמנם מסומנות הרבה, אך לא בכל מקום...

:שנית, קשה לומר שב''א'' (או בכתבי־היד הקרובים) מצויה '''שיטה''' בהטעמת הגעיה הקלה. אמנם יוצאים הן הכלל יש גם בסוגים אחרים של געיות, אבל הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' חורגת עד כדי כך מכל כלל, שאין לתארהּ אלא תיאור סטאטיסטי.{{הערה|ייבין, טו.4, עמ' 139. יצויין שאף אמירתו של הרב ברויאר על בן-אשר, שאילו כתב טופס נוסף של המקרא לא היה מסמן תמיד את אותן הגעיות באותן המקומות, מבוססת לגמרי על הערה מפורשת של ייבין (חלק ב הערה 3, עמ' 140-141.}}

כלומר: אפשר בהחלט להצביע על הנטיות הדומות בסימון הגעיה בין כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בתוכם, בלי לקבוע שיש בכתר או בכתבי־היד האחרים שיטה מובהקת של סימון געיות כחובה מוחלטת.

===רמת הדיוק האפשרי בשחזור הגעיות===

לגבי אחוזי הדיוק האפשריים בשחזור הכתר, כהן הביא נתון כללי: &quot;ניסויי שיחזור מבוקרים שערכתי בחלקים השלמים לימדו אותי, שניתן להגיע לדיוק ממוצע של כ-95% בשיחזור נוסח הגעיות ב'כתר', הכל לפי אופי הטקסט המשוחזר. שיעור דיוק שכזה מצדיק הצדקה שאין למעלה ממנה את מעשה השיחזור כפתרון המדעי הנכון ביותר שראוי לנקוט בעניין זה.&quot;{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *21.}} בקטע שבחר כהן כדגם מספר מלכים, הייתה מלכתחילה זהות של כ-94% בין כתי&quot;א לכתי&quot;ל בגעיות הקלות והכבדות, ולאחר שנעשו תיקונים בנוסח כתי&quot;ל ע&quot;פ שיטת הכתר, עלה הדיוק לכדי 98%.

אין ספק אם כן שכתי&quot;ל מייצג היטב את אופי סימון הגעיות הכללי של כתבי־היד העתיקים, ושניתן להשתמש בו כבסיס לשחזור הגעיות בחלקים החסרים של הכתר ברמת דיוק גבוהה. וגם אין ספק שיש הצדקה מוחלטת למעשה שחזור כזה במהדורת מקרא ע&quot;פ הכתר, וכל מהדורה כזו (כגון &quot;מקראות גדולות הכתר&quot;) תהיה לברכה.

אבל בו בזמן צריך לקחת בחשבון את הפער המשמעותי בין רמת הדיוק בשחזור הגעיות לבין רמת הדיוק בשחזור הניקוד והטעמים ע&quot;פ כתי&quot;ל. כי אפילו אם תגיע רמת הדיוק בשחזור הגעיות בכתר ל-98%, עדיין מדובר על טעות סטטיסטית של לא פחות מגעיה אחת בכל 50 (וברמה של 95% על טעות של געיה אחת מכל 20). השחזור כשלעצמו מוצדק וחשוב, אבל הוא עדיין ברמה נמוכה בהרבה מרמת השחזור בניקוד ובטעמים. כל מי שבודק את הסטיות בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל מול החלקים הקיימים בכתר מתרשם מיד שמדובר על ניקוד או טעם אחד בלבד מתוך מאות ואלפים! ואת רובן של הסטיות (המעטות ממילא) בניקוד ובטעמים ניתן להסביר לפי מנהגים אופייניים לכתי&quot;ל.

הפער הגדול הזה בין תחום הניקוד והטעמים מצד אחד, לבין תחום הגעיות הקלות מצד שני, בולט כל כך, עד שקשה לדבר על שיטה מובהקת של חובה המשותפת לשני כתבי־היד. קשה להבין איך, אם בשלב ההגהות בכתי&quot;ל היה לפני המגיה &quot;ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו&quot;, שהוא הצליח לתקן את הניקוד והטעמים עד כדי כך שהם זהים לכתר כמעט לגמרי, ואילו לגבי הגעיות אחת מכל 10-20 תהיה שונה. סביר יותר להניח שסימון הגעיות בכתר עצמו, וכן בספר שהיה מונח לפני המגיה של כתי&quot;ל, הוא עניין של נטיות חזקות ומובהקות ע&quot;פ מסורת מוסיקלית שבעל פה ולא שיטה פורמלית של חובה.

על הקושי לתאר את שיטת בן-אשר באופן מדוייק עמד כהן בעצמו, כאשר כתב במסקנתו שאי-אפשר לשחזר את הגעיות באופן מושלם: &quot;לכל כלל יש יוצאים, ולכל רוב יש מיעוט, ובסעיפים מסוימים הכוחות שקולים, ולא תמיד יכולים אנו לעמוד על גורמי התופעות.&quot;{{הערה|שם, *24.}}

כדי להמחיש עוד יותר את הנקודה הזו, נביא שתי דוגמאות (אחת בטעם פשטא ואחת בזקף קטן). אין בדוגמאות אלו כל משמעות חדשה לגבי הנתונים הסטטיסטיים היבשים של כהן, שהם נכונים כשלעצמם ואין בהם כל דופי. אולם הן ממחישות עד כמה חוסר העקביות בסימון הגעיות בולט לעין עבור כל מי שקורא את כתבי־היד ושם לב לסימון הגעיות. הדוגמאות נלקטו תוך כדי עבודת ההגהה של ספר יחזקאל, אמנם שמנו לב גם בספרים קודמים לעשרות דוגמאות דומות ואף יותר מרשימות (אולם עד העבודה על יחזקאל לא רשמנו אותן וחבל):
*ז,ד: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֛י עָלַ֖יִךְ וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּ֣י דְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּֽהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
*ז,ט: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֖י וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּדְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מַכֶּֽה׃
*יח,ו: '''אֶל־הֶֽהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֶת־אֵ֤שֶׁת רֵעֵ֙הוּ֙ לֹ֣א טִמֵּ֔א וְאֶל־אִשָּׁ֥ה נִדָּ֖ה לֹ֥א יִקְרָֽב׃
*יח,יא: וְה֕וּא אֶת־כׇּל־אֵ֖לֶּה לֹ֣א עָשָׂ֑ה כִּ֣י גַ֤ם '''אֶל־הֶהָרִים֙''' אָכַ֔ל וְאֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ טִמֵּֽא׃
*יח,טו: '''עַל־הֶהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ לֹ֥א טִמֵּֽא׃

הביטויים המקבילים בפסוקים המקבילים בולטים לעין הקורא. מדובר בהם על תיבות זהות במבנן ובטעמן, אמנם לפעמים בגעיה ולפעמים בלי געיה. וכמו שהם בולטים לעין הקורא, כך סביר שגם המסרן היה מודע לעובדת חוסר העקביות במקומות דומים ואף זהים. אין בכך כדי לגרוע כלל מהסטטיסטיקות של כהן; אבל יש בכך כדי להמחיש ש'''בנסיון להבחין בין {{קו תחתי|נטייה}} לבין {{קו תחתי|שיטה}}, ייתכן שחוויית הקריאה חשובה יותר מהסטטיסטיקות היבשות.''' תחושת הבטן של הקורא הרגיל בגעיות שבכתר היא שבנסיבות מסויימות יש (או אין) סבירות גבוהה למצוא געיה, אולם תמיד תיתכן הפתעה.

===סימון הגעיות בדפוסים===

עכשיו נעבור לנקודה החמישית והאחרונה שביקש כהן להוכיח, דהיינו מצב סימון הגעיות בעידן הדפוס, מאז מקראות גדולות דפוס ונציה. כהן היטיב להציג את השיטות המגוונות והמנוגדות שבדפוסים, שלפעמים אף באו ביחד בערבוביה בתוך אותו דפוס. את המציאות המבולבלת הזאת הִשווה כהן לְמה שכתב ברויאר על &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר&quot;. ביקורת זו מוצדקת, ותיאורו של ברויאר איננו נכון באופן כללי.

אמנם כדי לעשות צדק מלא בנושא זה, יש גם להצביע על מרכיב אחד חשוב ויציב, שעובר כחוט השני בכל הדפוסים מאז מקראות גדולות דפוס ונציה, דהיינו סימון הגעיה הקלה בעקביות, בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ. סימון עקבי זה משותף לכל השיטות שבאו לידי ביצוע בדפוסים השונים (כגון מצד אחד געיות קלות ולא כבדות ורק אחת בתיבה, או מצד שני געיות קלות וכבדות כאחד וייתכנו שתי געיות בתיבה אחת), וזה בדיוק המרכיב שהוסיף ברויאר במהדורתו.{{הערה|במג&quot;ה הוסיפו על חוסר השיטתיות שבדפוסים ביקורת נוספת על שיטת ברויאר בכך ש&quot;היא מצרפת, מחד, סימון שיטתי של געיות כבדות עם סימון שיטתי של געיות קלות כהיידנהיים, אבל מאידך איננה מקבלת סימון של שתי געיות בתיבה אחת, ובזה צועדת בדרכו של רש&quot;ד. נמצא, שמהדורת ברויאר לא זו בלבד שהיא מצרפת לנוסח בן אשר שיטת געיות זרה לו, אלא שהיא גם מציעה דמות כוללת של נוסח געיות, שלא היתה קיימת מעולם, לא בספר מספרי הדפוס ולא בכתבי היד...&quot; (כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *15). ביקורת זו נראית מוגזמת קודם כל בגלל שאי־סימון שתי געיות בתיבה אחת הוא סימן מובהק של המסורה: &quot;תיבה אפשר שתהיה ראויה לשתי געיות, בין מסוגים שונים... ובין מסוג אחד... כשבתיבה שתי הברות רצופות הראויות לגעיות מאותו סוג... באה געה אחת בלבד, בין ב''א'' בין במהדורות המקרא המקובלות. אבל אם הברות רצופות ראויות לגעיות מסוגים שונים... ''א'' והקרובים לו נוהגים גם כאן בשיטת ההעדפה ומטעימים געיה אחת בלבד... רק לעתים רחוקות ובסוגים מעטים של תיבות מטעימים הם שתי געיות בתיבה אחת... מצויות כמה דוגמות נדירות, בחינת יוצאות מן הכלל, שבהן שתי געיות בתיבה אחת... פרט לדוגמות המעטות שנזכרו, שבהן מוטעמות ב''א'' שתי געיות בתיבה אחת, בשאר התיבות, והן רוב המקרא, שלטת שיטת ההעדפה ורק געיה אחת מוטעמת...&quot; (ייבין, כ.1-4, עמ' 192-193). שנית, שיטת ברויאר היא לסמן את הגעיות שבכתר ובכתי&quot;ל במתגים רגילים, ולהוסיף את הגעיות הקלות בשיטתיות רק במתג קצר ושונה (כדי להבחין בינם לבין אלה שסימונם בא מכתבי־היד). בכך הבחין ברויאר כבר מלכתחילה הבחנה ברורה בין שיטת הדפוסים לבין שיטת כתבי־היד. ורק אז, לאחר שכבר הוסיף את הגעיות הקלות בעקביות בסימן שונה כדי להבחינן, עוד מיעט לסמנן פעמיים בתיבה אחת ע&quot;פ שיטת המסורה המשתקפת בכתבי־היד. נראה שאם יש כאן חידוש, אז מדובר על חידוש שמבחין היטב בין השיטות השונות, וגם חידוש שמקפיד לשמור על מנהגי הכתר ע&quot;י הבחנתם הברורה ממרכיבים אחרים.}} המקור לסימון העקבי בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, בלי להתחשב כלל בטעמהּ, הוא כתבי־היד באשכנז, שם לא התייחסה המסורת המוזיקלית המקומית לגעיות, ואם כן נשאר בשבילן תפקיד פונטי בלבד. במציאות כזו היה נכון לסמן געיה בעקביות בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, כדי לכוון את הקורא שיבטא היטב את כל מרכיבי המילה ולא יטעה.

ואמנם המציאות הזאת היא לא רק של אז, אלא משתקפת בדפוסים כבר במשך 500 שנה, והיא מתאימה גם היום בקרב הרוב המכריע של קהילות ישראל. אמנם לא צדק הרב ברויאר לגמרי לגבי בן-אשר עצמו, שבוודאי היו לו נטיות חזקות בסימון הגעיות הקלות, ולא עשה את מלאכתו בשרירות אפילו בתחום הזה; ואילו היה כותב טופס נוסף של המקרא ברור לגמרי שלא היה מסמן געיות בעבקיות בכל תיבה ראויה, ולא היה מרבה בהן בטעמים המחברים. אבל גם אם זה לא נכון לגמרי ש&quot;הן ולאו רפיא בידיה&quot; בתחום הזה, עדיין צודק הרב ברויאר ש&quot;לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר&quot;. המסורת המוסיקלית החיה בקרב הקוראים בטעמי המקרא בישראל קיבלה על עצמה בפועל את הסימון העקבי של הגעיות הקלות.

לסיכום, נראה שהחלטת הרב ברויאר בעניין הגעיות דומה להחלטותיו בנושאים אחרים, ובמיוחד לגבי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|סימון החטפים באותיות לא גרוניות]]. בשני הנושאים מדובר על נטייה מובהקת בכתר שאמנם לא באה לידי ביטוי מלא אף בתוך הכתר עצמו, וגם לא מבוצעת באותה רמה סטטיסטית בכתבי־היד הקרובים לכתר (למרות שהנטיות הכלליות דומות). לכן הסיק הרב ברויאר, בעקבות ממצאיו של ייבין, שמדובר בסופו של דבר על עניין של רשות בכל געיה ספציפית, למרות שניתן להצביע באופן ברור על נטיות חזקות ומובהקות של מסרן הכתר בסוגים מסוימים של געיות קלות, ואף על ביצוע מוחלט באחדים מהם. ואם כן החליט לסמן געיות באופן המתאים ביותר לקורא בימינו, שהוא הסימון העקבי והמלא.

===נוסח הגעיות במהדורתנו===

'''נוסח הגעיות לפי כתי&quot;ל:''' אין במהדורתנו שיחזור של כל הגעיות במקומות החסרים בכתר (בניגוד למקראות גדולות הכתר), ואין בה הוספת געיה בכל תיבה הראויה לכך (בניגוד לסימון הגעיות '''הקצרות''' במהדורות ברויאר). אלא העתקנו את הגעיות כמות שהן בכתר (במקומות שהוא קיים){{הערה|סימנו געיות שהיו בכתר במקומות החסרים בו, והם ידועים לנו מתוך צילומים של אחדים מהדפים החסרים, או מתוך עדויות שנכתבו בזמן שכתב־היד עדיין היה שלם.}} ובכתי&quot;ל (ברוב התורה שהכתר חסר). כתוצאה מכך, סימון הגעיות במהדורתנו מקביל בדרך כלל לסימון הגעיות '''הארוכות''' בתוך מהדורות ברויאר (כך הוא סימן את הגעיות הכתובות בכתבי־‏היד כדי לעשות הבחנה).

'''היוצאים מן הכלל:''' יש מקומות בתורה שבהם נכתבה געיה בכתי&quot;ל, אך היא בלתי צפויה או מופיעה בניגוד לכללים, או שהיא נכתבה באות הלא-נכונה לפי הכללים, או שיש שתי געיות בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות); לחלופין יש מקומות שבהם נדרשת געית חובה והיא איננה, או שהגעיה צפויה ברמת סבירות גבוהה בהתאם למקבילות (כגון געית פשטא) והיא איננה. הרב ברויאר כבר רשם את הגעיות החריגות הללו בתורה בכ-40 מקומות,{{הערה|ראו במאמרו &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;, '''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה (1994), עמ' 283-296; וברשימת &quot;נוסח כתב היד&quot; ב'''כתר ירושלים'''.}} ואת חלקם תיקן במהדורותיו האחרונות (חורב ו&quot;כתר ירושלים&quot;), כל עוד מצא לכך תימוכין בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}.{{הערה|מדובר על כתב־יד שנכתב על ידי הסופר שמואל בן יעקב, הסופר שכתב את נוסח האותיות בכתי&quot;ל. כתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}} קרוב לשיטתם של כתי&quot;א וכתי&quot;ל בסימון סוגים שונים של געיות, אך בחלק ניכר מהמקומות שטעה בהם בכתי&quot;ל, הוא כתב את הגעיות כהלכתן בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}; ראו ברויאר, שם (הערה הקודמת).}}. במהדורתנו בצענו תיקון '''בכל''' הגעיות החריגות שרשם ברויאר בתורה, אפילו במיעוט המקומות שבהם הנוסח החריג נמצא גם בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}, ובעוד עשרות מקומות שאותם לא ציין ברויאר. בכל מקום כזה ציינו את גרסתו של כתי&quot;ל בתיעוד הנוסח, ועוד השתדלנו לתעד את נוסח הגעיות בכתבי־היד טברנים מובהקים נוספים (ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו).

'''רשימה של היוצאים מן הכלל:''' להלן רשימה של המקומות בתורה שבהם '''לא''' קיבלנו את נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בתורה. למידע נוסף לגבי כל פריט, כולל מידע על הנוסח בכתבי־יד טברנים נוספים, ראו בתיעוד הנוסח (בדפי העריכה של הפרקים).{{הערה|מידע על געיות חריגות בכתי&quot;ל בנביאים וכתובים, במקומות החסרים בכתר, משולב בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|רשימת החריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל]].}}

{{מ:טעמי המקרא|12}}
'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (37 פריטים): [[בראשית ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה י|ה,י]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה כו|ה,כו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ו/טעמים#ו טז|ו,טז]] (ל?=תַּֽעֲשֶׂ֣ה); [[בראשית ז/טעמים#ז י|ז,י]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית ז/טעמים#ז יב|ז,יב]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (ל=וַֽ֠יְהִי); [[בראשית י/טעמים#י יט|י,יט]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית י/טעמים#י ל|י,ל]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא א|יא,א]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית יח/טעמים#יח טו|יח,טו]] (ל=וַיֹּ֥אמֶר{{מ:פסק}}לֹ֖א); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית כה/טעמים#כה לא|כה,לא]] (ל=אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖); [[בראשית כז/טעמים#כז א|כז,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לא/טעמים#לא מג|לא,מג]] (ל=מָֽה־אֶֽעֱשֶׂ֤ה); [[בראשית לא/טעמים#לא נב|לא,נב]] (ל?=לֹֽא־אֶֽעֱבֹ֤ר); [[בראשית לב/טעמים#לב כו|לב,כו]] (ל=בְּהֵֽאָבְק֖וֹ); [[בראשית לה/טעמים#לה ג|לה,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לו/טעמים#לו יח|לו,יח]] (ל=אָֽהֳלִיבָמָ֛ה [2]); [[בראשית לז/טעמים#לז כג|לז,כג]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (ל=הָֽעֵרָבוֹן֮); [[בראשית לח/טעמים#לח כד|לח,כד]] (ל=לֵֽאמֹר֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יא|לט,יא]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מג/טעמים#מג כא|מג,כא]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית מד/טעמים#מד כד|מד,כד]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (ל?=בִנְיָמִֽן־אָחִ֖יו); [[בראשית מו/טעמים#מו יט|מו,יט]] (ל?=יַֽעֲקֹ֔ב); [[בראשית מט/טעמים#מט יח|מט,יח]] (ל=לִֽישׁוּעָתְךָ֖).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (14 פריטים): [[שמות א/טעמים#א כא|א,כא]] (ל=כִּֽי־יָֽרְא֥וּ); [[שמות ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל=מִמַּֽעֲשָׂ֑יו); [[שמות ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וַיֶּחֱזַק֙); [[שמות ח/טעמים#ח כא|ח,כא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶ֖ם); [[שמות ט/טעמים#ט לה|ט,לה]] (ל=וַֽיֶּחֱזַק֙); [[שמות יג/טעמים#יג ה|יג,ה]] (ל=כִֽי־יְבִֽיאֲךָ֣); [[שמות יג/טעמים#יג יא|יג,יא]] (ל=כִּֽי־יְבִֽאֲךָ֤); [[שמות טו/טעמים#טו כו|טו,כו]] (ל=כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה); [[שמות כ/טעמים#כ ג|כ,ג]] (ל=תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣); [[שמות כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל?=וְכִי־יָזִ֥ד); [[שמות כד/טעמים#כד יא|כד,יא]] (ל=וַֽיֶּחֱזוּ֙); [[שמות ל/טעמים#ל י|ל,י]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קָֽדָשִׁ֥ים); [[שמות לב/טעמים#לב ל|לב,ל]] (ל=וַיְהִי֙); [[שמות לו/טעמים#לו יג|לו,יג]] (ל=וַֽיְהִ֥י).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (10 פריטים): [[ויקרא א/טעמים#א ה|א,ה]] (ל=הַֽכֹּֽהֲנִים֙); [[ויקרא ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם); [[ויקרא ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (ל=עַֽל־הַמִּזְבֵּ֖חַ); [[ויקרא ט/טעמים#ט א|ט,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[ויקרא כ/טעמים#כ כז|כ,כז]] (ל?=כִּֽי־יִהְיֶ֨ה); [[ויקרא כג/טעמים#כג ג|כג,ג]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג לא|כג,לא]] (ל=מֹֽשְׁבֹֽתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג מד|כג,מד]] (ל=אֶת־מֹעֲדֵ֖י); [[ויקרא כה/טעמים#כה כח|כה,כח]] (ל=לֹֽא־מָֽצְאָ֜ה); [[ויקרא כז/טעמים#כז כח|כז,כח]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קׇֽדָשִׁ֥ים).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (19 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל=וְהַֽעֲמַדְתָּ֣ או וְֽהַעֲמַדְתָּ֣);{{הערה|יש געיה בכתי&quot;ל אך לא ברור אם היא שייכת לאות וי&quot;ו או לאות ה&quot;א, והשמטנו אותה ע&quot;פ הרוב המכריע של כתבי־היד הקרובים לכתר.}} [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל=הָֽעָזִּיאֵלִ֑י); [[במדבר ד/טעמים#ד לב|ד,לב]] (ל=וִֽיתֵדֹתָם֙); [[במדבר ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל=אֶֽת־הָֽאִשָּׁה֮); [[במדבר י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל=בַּֽחֲצֹצְר֑וֹת); [[במדבר יא/טעמים#יא כד|יא,כד]] (ל=וַֽיַּעֲמֵ֥ד); [[במדבר יד/טעמים#יד כה|יד,כה]] (ל=וְהָֽעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י); [[במדבר יד/טעמים#יד לח|יד,לח]] (ל=הַֽהֹלְכִ֖ים); [[במדבר טו/טעמים#טו יד|טו,יד]] (ל=אֲשֶֽׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙); [[במדבר טו/טעמים#טו מ|טו,מ]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז יח|טז,יח]] (ל?=וַֽיַּעַמְד֗וּ); [[במדבר טז/טעמים#טז לא|טז,לא]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר יז/טעמים#יז כא|יז,כא]] (ל=כָּֽל־נְשִֽׂיאֵיהֶ֡ם); [[במדבר יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (ל=וִֽישָׁרְת֑וּךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה ב|כה,ב]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽן); [[במדבר כו/טעמים#כו לא|כו,לא]] (ל=הָֽאַשְׂרִֽאֵלִ֑י); [[במדבר לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (ל?=הָֽרִאשׁ֔וֹן); [[במדבר לה/טעמים#לה לג|לה,לג]] (ל?=וְלֹא־תַחֲנִ֣יפוּ).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (18 פריטים): [[דברים א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[דברים א/טעמים#א כט|א,כט]] (ל=לֹא־תַֽעַרְצ֥וּן וְֽלֹא־תִֽירְא֖וּן); [[דברים א/טעמים#א לג|א,לג]] (ל=לַֽחֲנֹֽתְכֶ֑ם); [[דברים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל=מֵֽאַהֲבַ֨ת); [[דברים ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (ל=וַיַּֽאֲכִֽלְךָ֤); [[דברים ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל=הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥); [[דברים יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֖); [[דברים יא/טעמים#יא כד|יא,כד]] (ל=הָֽאַחֲר֔וֹן); [[דברים יא/טעמים#יא כה|יא,כה]] (ל=וּמֽוֹרַאֲכֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב יז|יב,יז]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יב/טעמים#יב כ|יב,כ]] (ל=אֶֽת־גְּבֽוּלְךָ֮); [[דברים יב/טעמים#יב ל|יב,ל]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב לא|יב,לא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽם); [[דברים יד/טעמים#יד כג|יד,כג]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יח/טעמים#יח ד|יח,ד]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים כ/טעמים#כ יח|כ,יח]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֑ם); [[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל?=וְהוֹתִֽרְךָ֤).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

למרות כל היוצאים מן הכלל (98 פריטים ברשימה), השארנו את נוסח הגעיות שבכתי&quot;ל ברוב המכריע של התורה ובשאר המקומות החסרים בכתר, ולא ניסינו לקרב אותו יותר אל נוסח הגעיות שהיה בכתר (ע&quot;י שחזור מלא לפי כל נטיותיו של כתר בכתיבת הגעיות). יש שתי סיבות מעשיות להחלטתנו להביא רק את הגעיות הרשומות בכתבי־היד (חוץ מהמקומות החריגים):
#שחזור הגעיות ו/או הוספתן בכל תיבה הראויה לכך במקרא דורשת עבודה רבה, וזה כרגע מעבר ליכולתנו מבחינת התורמים לפרויקט. ואולם תמיד יהיה ניתן לשדרג את מהדורתנו בעתיד באחת מהדרכים הללו או לבצע אותן במהדורות נגזרות.
#הוספת הגעיות באופן מלא ועקבי בדומה למהדורת ברויאר איננה אפשרית כעת גם מסיבה טכנית, כי אין היום תווים מיוחדים ביוניקוד בשביל געיות שונות (ארוכות וקצרות) כדי לתעד איזו געיה מקורה בכתב־היד שהוא היסוד למהדורה ואיזו נוספה על ידינו.

לכן מסומנות הגעיות במהדורתנו לפי שני כתבי־‏היד העיקריים (הכתר וכתי&quot;ל). אמנם בעתיד היד נטויה לסימון געיות ע&quot;פ שיטות נוספות. על ידי השימוש בתבניות אוטומטיות המיועדות לכך, יתאפשר למשתמש לבחור את השיטה המועדפת עליו. בין השיטות שראוי לבצע אותן ולאפשר את בחירתן על ידי המשתמש:
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל), אמנם בתיקונים קלים לגבי געיות חריגות בכתי&quot;ל. זוהי השיטה המתבצעת כעת בספרי התורה.
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל) בלי תיקונים. זוהי השיטה המבוצעת כעת בספרי הנביאים והכתובים. בשיטה זו יש כבר ערך רב (כמו שקבע כהן בבהירות רבה), כי היא מייצגת באופן נאמן את המסורת הכללית המשתקפת בכתבי־היד העתיקים, והוא גם יכול להיות בסיס מצוין עבור פיתוח נוסף או יצירה נגזרת בעתיד (כגון בשיטות הבאות ברשימה זו).
#סימון געיות ע&quot;פ הכתר, וע&quot;פ שחזור הכתר במקומות החסרים בו.{{הערה|לשיטה משוכללת לשחזור הגעיות בכתר, מעבר לשיטת כהן שכבר בא לידי ביצוע מלא ב'''מקראות גדולות הכתר''', ראו את מאמרו של רפאל זר על שחזור הגעיות בכרך תרי עשר במפעל המקרא של האונ' עברית: Rafael Isaac (Singer) Zer, &quot;The Preparation of the Base Text of the Hebrew University Bible Where It Is Missing in the Aleppo Codex&quot;, ''Textus'' 25 (2010), pp. 49-71.}}
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, שמקורה במנהג אשכנז והייתה מקובלת לרוב בדפוסים. שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot;, שהרי ברוב העדות היום אין כבר ביצוע מוזיקלי לגעיה ונשאר לה רק תפקיד פונטי, ולכן ראוי לסמן אותה בכל תיבה הראויה לכך. אפשר לבסס סימון כזה (באופן כללי ובזהירות) על מהדורות [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up?view=theater היידנהיים] (תורה) ו[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n117/mode/2up?view=theater בֶּר] (נ&quot;ך), תוך כדי ניסוח כללים מתאימים שאינם בהכרח זהים לגמרי למדיניות שלהם.
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, אמנם בדרך מתונה: אין לסמן יותר מגעיה אחת בלבד בתיבה אחת (בדומה למנהג כתבי־היד הטברנים). יישום זה יהיה דומה לשיטת ברויאר, אמנם יהיה צורך לבצע אותה מחדש. גם שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot; מאותה סיבה בדיוק כמו השיטה הקודמת.

===אחרית דבר===

בעת כתיבתה של חטיבה זו בנושא הגעיות נעלם ממנו מאמרו של הרב ברויאר &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;.{{הערה|'''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה  (1994), עמ' 283-296.}} בחלקו הראשון של אותו מאמר{{הערה|עמ' 283-288.}} יש תגובה לדבריו של מנחם כהן (בנספח שכתב על הגעיות בסוף כרך מלכים של מקראות גדולות הכתר). ברוך שכיוונו, כי גם בלי לראות את מאמרו של ברויאר הגענו לאותה מסקנה: דרכו של הכתר בסימון הגעיות ראוי יותר להיקרא &quot;נטייה&quot; (בלשונו של ייבין) ולא &quot;שיטה&quot; (בלשונו של כהן), כי הוא לא הגיע מעולם לאותה רמה של שיטתיות גמורה שיש במערכת הניקוד והטעמים. ובלשונו של ברויאר: &quot;כהן... לא עמד או לא העמיד על ההבדל העקרוני שבין שיטת בן אשר בסימון הגעיות הקלות ובין שיטתו בסימון שאר כל פריטי הניקוד והטעמים. הבדל זה הוא המציב בפני המהדיר בעיה שאין לה, לדעתי, כל פתרון משביע רצון... רוב סימני הניקוד והטעמים המצויים בכתר נקבעו שם על פי מסורת ברורה, שהיה נקדן חייב לתת לה ביטוי... אולם דברים אלו אינם אמורים בסוגיית הגעיות הקלות: יש בכתר אלפי תיבות שבן אשר שם בהן או השמיט בהן געיה קלה בלא דין ולא דיין, בלא כלל ובלא מסורת...&quot;. כלומר: רמת העקביות החסרה בולטת בתוך הכתר עצמו (בתיבות מקבילות הזהות במבנן ובטעמן שלפעמים מקבלות געיה ולפעמים לא), ועל אחת כמה וכמה בכתבי־היד הקרובים לו.

בנוסף לכך כתב ברויאר ששיטתו משקפת יסוד קבוע בסימון הגעיות בדפוסים, ואילו אנחנו ציינו אותה עובדה בדיוק. בלשונו של ברויאר: &quot;כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה יותר ממאה שנה (לפחות) נוהגות לסמן געיה קלה בכל תיבה הראויה לכך מצד מבניה – בלא כל התחשבות בטעמה, וכל קורא ותיק הבקי בקריאתו מקפיד להטעים את המקרא על פי הנוסח הזה.&quot;{{הערה|עמ' 286.}} וגם העיר: &quot;כהן מסביר באריכות מהיכן הגיע המנהג הזה אל המהדורות שלנו. דבריו בעניין זה מעניינים ומאלפים מאוד, אך אין הם סותרים את דבריי, שהרי גם אני מודה שהשיטה הזאת – בכללותה – מנוגדת לשיטת בן אשר. השאלה איך נתקבלה במהדורות שלנו לא מעלה ולא מורידה בדיון הזה.&quot;{{הערה|שם.}}

בהערה בסוף הדיון על הגעיות במאמרו התייחס ברויאר גם לשאלת תפקידם המוזיקלי: &quot;בספרי על הטעמים כתבתי שהגעיה מורה על נחץ משני, שאיננו מבוצע בניגון. כהן טוען שהגדרה זו אמורה רק בשיטת המהדורה שלי, שהגעיה הקלה בה איננה תלויה בניגון כלל. אך דומני שזו טעות, שהרי גם במהדורה שלי יש געיות רבות התלויות בניגון דווקא – געיות כבדות וגעיות שווא – ואף על פי כן כתבתי את ההגדרה הזאת, שכן היה נראה לי שתלות הגעיה בניגון עדיין איננה מוכיחה שהיא גם מבוצעת בניגון; שהרי אפשר שרק ניגון מסויים דורש הטעמה משנית לפניו. גם אפשר שניגונו של הטעם מתחיל תמיד כבר בנחץ המשני של הגעיה – גם במקרה שלכל הדעות, הגעיה איננה תלויה בטעם, כדוגמת הגעיה של וְיִֽצְק֥וּ. לפי זה צריכים לשנות במקצת את הגדרת הגעיה: היא מורה על נחץ משני ולא על ניגון.&quot;{{הערה|הערה 12 עמ' 288-289.}} אמנם נראים יותר דבריהם של ייבין וכהן בעניין זה.

לגבי סימון הגעיות ע&quot;י שמואל בן יעקב, נקדנו של כתי&quot;ל, כתב כהן שיש בו בכללותו השתקפות נאמנה למנהגם של כתבי־היד הטברנים ודמיון רב לכתר. ואילו ברויאר הדגיש את הגעיות בכתי&quot;ל שלעיתים חורגות לגמרי מהכללים: &quot;בן אשר היה משנה את הניקוד רק באותם העניינים שלא הייתה לו בהם כל מסורת ושכללי הדקדוק לא קבעו בהם מסמרות, ואילו שמואל בן יעקב החליף את שיטתו בעניינים שחוקי ההטעמה ומסורת הקריאה קבעו בהם נוסח מחייב שאין לשום נקדן רשות לסטות מהם&quot;.{{הערה|שם, עמ' 288.}} למעשה, לפי ברויאר קיימים כ-10 חריגים בלבד בכתר ארם צובה בכל המקרא (געיות שלא לפי הכללים), ואילו בכתי&quot;ל יש כ-45 בתורה בלבד (!).{{הערה|ברויאר רשם אותם שם, עמ' 287. אחרי שהביא 5 סתירות פנימיות בכתי&quot;ל, שבהן נכתבו געיות כהלכה בתיבה אחת, ובמקום אחר נכתבו געיות שלא כהלכה באותן תיבות (בראשית לו,יח [&quot;אהליבמה&quot; פעמיים באותו פסוק]; ויקרא ג,יז ו-כג,ג ו-כג,לא מול כג,יד [&quot;משבתיכם&quot;]; במדבר י,ח מול י,י [בחצצרות/בחצצרת]), ברויאר כתב: &quot;על אלה יש להוסיף עוד כארבעים תיבות בתורה שהגעיה מסומנת בהן שלא כדין: געיה קלה בצד געיה אחרת – וכן געיה בראשונה מבין שתי הברות הראויות לגעיה קלה. נמצא שהטעמות תמוהות אלו מצויות בכ&quot;י לנינגרד ביותר מארבעים וחמישה מקומות '''בתורה בלבד''', ואילו בכתר הן מצויות '''בכל המקרא''' רק בקרוב לעשרה מקומות.&quot; ושם בהערה (8) על &quot;בתורה בלבד&quot; כתב: &quot;אלה המקומות שמצאתי: בר' יט,יג; כה,לא; לא,מג; לב,כו; לו,יח; לח,יח; מט,יח; שמ' א,כא; '''ח,כא'''; '''יג,ה''',יא; טו,כו; '''ל,י'''; וי' א,ה; ג,יז; כג,ג,לא; כה,כח; '''כז,כח'''; במ' ג,כז; ד,לב; ה,כא; י,ח; '''יד,כה,לח'''; טו,יד,מ; '''יז,כא'''; יח,ב; כה,ב; כו,לא; דב' '''א,כט''',לג; ז,ח,'''יג'''; ח,ג; '''יא,יד''',כד,'''כה'''; יב,יז,כ,ל,לא; '''יד,כג; יח,ד; כ,יח'''. במקומות המודגשים ההדגשה התמוהה מצויה גם ב'''ל{{כתב עילי|מ}}'''.&quot; תיקון לפי רשימה זו בוצע במהדורתנו עד חשון תש&quot;פ: בתיבות שיש בהן געיה בכתי&quot;ל, אבל הגעיה לא במקום הנכון בתיבה לפי הכללים, סימנו אותו במקום הנכון במהדורתנו ופירטנו את הנתונים בתיעוד הנוסח (ברוב המקרים נבדקו גם כתבי יד ומהדורות אחרות). וכמו כן בכל מקום שיש שתי געיות או יותר בכתי&quot;ל בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות), סימנו במהדורתנו רק געיה אחת במקום המתאים לה לפי הכללים (יש יוצא מן הכלל אחד ב[[במדבר טו/טעמים|במדבר טו,יד]] [אֲשֶׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙], שם יש שתי געיות בכתי&quot;ל, אך קיימת עדות מובהקת שבנוסח בן אשר אין געיה כבדה בשי&quot;ן ולכן השארנו את הגעיה הקלה בתי&quot;ו; וראו שם בהערת הנוסח). רשימה מלאה של התיקונים נמצאת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#געיות (מתגים) בתורה|כאן]].}} אמנם בכל זאת נראה שאין מחלוקת אמיתית בין ברויאר לכהן בנושא זה (למרות דבריו של ברויאר &quot;אולם כהן חולק עליי גם בעניין זה&quot;), אלא שכל אחד מדגיש צד אחר המשתקף בנתונים: כהן מדבר על המצב הכללי למרות החריגים לעתים בכתי&quot;ל, ואילו ברויאר מדגיש את הסטיות הלא-מעטות. קצת מפתיעה מסקנתו של ברויאר בעניין זה: &quot;אם נעתיק את נוסח הגעיות של כ&quot;י לנינגרד בכל מקום שלא נשתמר בו הכתר, נסטה מנוסח הכתר ביותר מאלפיים תיבות. די היה בכך להרתיע אותי מללכת בדרך הזאת&quot;.{{הערה|שם.}} אמנם זו בדיוק הדרך שבחר ברויאר ללכת בה בסימון הגעיות הארוכות בכל מהדורותיו! וכך גם במהדורתנו מסומנות הגעיות כעת בעקביות ע&quot;פ כתי&quot;ל בלי תיקונים, אבל כאמור התקווה היא [[#סימון הגעיות במהדורתנו|לבצע בעתיד תיעוד ותצוגה של כמה שיטות במקביל, ולאפשר למשתמש לבחור ביניהם כרצונו]]. בינתיים נחכה לגואלים שיהיו מוכנים לבצע את השיטות השונות לטובת הכלל.{{הערה|לתיעוד מלא של נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בכל המקרא בתוך מהדורה דיגיטלית שימושית, ראו ב[http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].}}

{{קו תחתי|'''התלבטות קשה של המהדיר אבל לא של הקורא:'''}} לסיום חשוב להדגיש שכל ההתלבטות הרבה בעניין הגעיות היא בעיקר התלבטות מצדו של המהדיר, והרבה פחות מצדו של הקורא והלומד. ברויאר ציין בצדק במאמר זה שיש '''אלפי''' תיבות בתוך הכתר עצמו שבהן אין געיה, למרות שלפי הכללים והנטיות החזקות של כתב־היד הייתה אמורה להיות בהן געיה; וכן להיפך. ואותו דבר נכון על אחת כמה וכמה בכתבי־יד אחרים. עובדה זו מעלה שאלה קשה בשביל המהדיר, אבל לא בשביל הקורא. שהרי המהדיר חייב לפעול באופן עקבי ומתוך שקיפות, ו'''אסור''' לו לקבל החלטה שרירותית או בלתי-מתועדת באף תיבה. ואילו לקורא זה הרבה פחות חשוב אם הגעיה קיימת או חסרה בתיבה מסוימת, כי זו דרכן של געיות (אלא אם כן נשען הקורא לחלוטין על שיטת ריבוי הגעיות שבדפוסים). לכן הקורא יכול לבחור לעצמו כל מהדורה מדויקת של המקרא, ולהשתמש בה בביטחון ללא קשר לשיטת הגעיות שבה, ואף אם השיטה אינה מושלמת (כי אין שיטה מושלמת). רוב ההתלבטות שמדובר עליה בחטיבה זו על נושא הגעיות שמורה אם כן למהדיר ולא לקורא.

===געיה ימנית===

בעשרות מקומות בכתי&quot;ל נכתבת הגעיה בצד הימני של הסימן הניקוד במקום לשמאלו{{הערה|על מיקומה של כתיבת הגעיה ראו ייבין, יא.3, עמ' 90-91.}} (התופעה נפוצה במיוחד בחלק הראשון של ספר בראשית). אין בתופעה זו כל משמעות, אבל בהקלדת וסטמינסטר הקפידו בכל זאת להקליד געיה ימנית לפי כתי&quot;ל, בהתאם למטרתם להציג את נוסח כתב־היד בדיוק מלא. מובן מאליו שבמהדורתנו תופיע הגעיה בשמאלו של סימן הניקוד.{{הערה|ראוי לציין את העובדה הטכנית שגם אם לא היינו עושים שום דבר, תוכנת מדיה-ויקי מזיזה את הגעיה לצד שמאל בכל מקרה באופן אוטומטי. תופעה זו קשורה כנראה ליישום מדוייק של הגדרות ביוניקוד. באופן דומה, תוכנת מדיה-ויקי תמיד מזיזה את הנקודות של דגש, או של שי&quot;ן ימנית או שמאלית, '''לאחר''' הניקוד של האות, למרות שלפי ההגיון נקודות אלו צריכות לבוא לפני הניקוד. כתוצאה מכך, אם שמים את סמן העכבר לאחר האות ולוחצים על &quot;backspace&quot;, הנקודה תימחק ראשונה ורק לאחריה יימחק הניקוד שבאות. אמנם תו של הטעם יבוא אחרון (גם לאחר הנקודה).}} אבל בגלל שמגמתנו לתעד כמה שיותר במהדורתנו את השינויים שנעשו מהקלדת וסטמינסטר (במקומות שכתי&quot;א חסר), רשמנו בכל זאת בתיעוד הנוסח שהתיבה נכתבה &quot;בגעיה ימנית&quot; בכתי&quot;ל.

==סדרי הקריאה בתורה==

===חלוקת הסדרים בתורה===

חלוקת הסדרים בתורה היא חלוקה עניינית לרוב, המשקפת את מחזור הקריאה התלת־שנתי שהיה נהוגה בארץ ישראל. במהדורתנו שילבנו את חלוקת הסדרים לפי שתי שיטות מקבילות:
*סימנו את חלוקתה של התורה ל-154 סדרים המקובלת בדפוסים והמוכרת, כולל המרכיב של המספר הרצוף לכל סדר וסדר  מתחילת כל ספר (המספרים מצויינים באותיות עבריות כמו שמוכר היטב מדפוס קורן).{{הערה|למספרים הרצופים באותיות עבריות (בנוסף לציון האות &quot;ס&quot; בשוליים) יש בסיס כבר בכתבי־היד הקרובים לכתר והמאוחרים יותר, אמנם אין בהם ביצוע מלא תמיד.}}
*סימנו את חלוקת הסדרים על פי שני מקורות עתיקים המתעדים את נוסח המסורה הטברנית: רשימת הסדרים ב'''ספר החילופים''' למישאל בן עוזיאל{{הערה|1=מהדורת אליעזר ליפשיץ (ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ה; טקסט מלא ב-PDF ניתן להוריד [http://www.hum.huji.ac.il/units.php?cat=5040&amp;incat=4972 באתר האוניברסיטה העברית]). הרב ברויאר כבר סימן את הסדרים במהדורותיו על פי רשימה זו. ספר החילופים מתעד רשימה של הבדלים (זעירים) בנוסח המקרא בין שיטת בן אשר לבין שיטת בן נפתלי (וגם מספר הסכמות בין שתי השיטות). כך מאפשרות רשימת החילופים וההסכמות קיטלוג של כתבי־יד לפי קרבתם לשיטת בן-אשר, וזהו עיקר חשיבותן במחקר בימינו: ספר החילופים מאשר את חשיבותו של כתר ארם צובה כמייצג נאמן ומדוייק לשיטת בן-אשר, וגם מאפשר את שחזור נוסחו של בן-אשר במקומות מסויימים החסרים בכתר. אמנם בנוסף לרשימת החילופים עצמה, יש בספר החילופים גם תיעוד קפדני לראשי הסדרים במקרא (בתחילת הדיון על כל פרשה בתורה וכל ספר בנביאים וכתובים).}} ו[https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up רשימת הסדרים בכתי&quot;ל] (בנוסף לסימון ראשי הסדרים שבגוף התורה עצמה באותו כתב־יד). שני המקורות העתיקים האלה כמעט זהים אחד לשני בחלוקת הסדרים,{{הערה|יצוין שספר החילופים וכתי&quot;ל גם זהים לסימון הסדרים הקיים בסוף ספר דברים בכתר ארם צובה. שלושת המקורות ביחד עוד זהים בכך שפרשת &quot;נִצבים&quot; כוללת בתוכה גם את פרשת &quot;וילך&quot; (והן נחשבות לפרשה אחת ביחד).}} והם מדווחים על כ-167 סדרים בתורה.{{הערה|בשני המקורות העתיקים מדווח על סך של קס&quot;ז (167) סדרים בדיוק בחמישה חומשי תורה. אמנם רק ברשימה שבכתי&quot;ל יש באמת קס&quot;ז סדרים, ואילו בספר החילופים, למרות המספר המובא בסוף, נזכרים 168 ראשי סדרים. הסדר הנוסף מתחיל לקראת סוף פרשת וירא (&quot;וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר&quot;, [[בראשית כב כ]]); סדר זה חסר לגמרי בכתי&quot;ל בסימון הפנימי וברשימה (וגם בחלוקה המקובלת), וזה ההבדל היחיד בין ראשי הסדרים שבשני המקורות.}}

לגבי השיטות השונות בסימון הסדרים (ובמיוחד בין החלוקה המקובלת לבין החלוקה ל-167 סדרים), יש אומרים שאין כאן מחלוקת אלא שהסדרים הנוספים בתורה שבספר החילופים ובכתי&quot;ל משקפים תת־חלוקה אפשרית בתוך הסדרים המקובלים. ויש אומרים שחלוקת הקריאה למחזור התלת־שנתי לא הגיעה לידי שיטה מובהקת של חובה, והיו מנהגים שונים כיצד לחלק את הקריאה בדרכים שונות.

ציונם של ראשי הסדרים הנוספים בספר החילופים ובכתי&quot;ל ישולב בתוך המספרים הרצופים של החלוקה המקובלת. לדוגמה: יש סדר שמתחיל בתחילת פרשת &quot;וָאֶתְחַנַּן&quot; (דברים ג כג), והוא הסדר הרביעי בספר (&quot;ד&quot; במספרים הרצופים) לפי החלוקה המקובלת של 154 סדרים בתורה. מאוחר יותר יש ציון של תחילת סדר במקורות העתיקים  בפסוק &quot;כִּי־תוֹלִיד בָּנִים&quot; (ד כה), וסדר זה אינו קיים בחלוקה המקובלת. הוא יסומן אם כן לפי המספר הרצוף &quot;ד*&quot;. להלן רשימה של כל הפרשות שבהן יש סדר נוסף על החלוקה המקובלת (קנ&quot;ד סדרים):
*בספר בראשית (בנוסף על מ&quot;ג סדרים): וירא=(יט*),{{הערה|אין כאן סדר בכתי&quot;ל (ברשימה ובגוף התורה) אבל יש סדר בספר החילופים, ובגלל הסדר הנוסף מגיע מספר הסדרים בספר החילופים ל-46 בספר בראשית ול-168 בתורה כולה (למרות הסך המובא בסוף של קס&quot;ז סדרים). יצויין שסדר זה קיים גם בתוך המספרים הרצופים שבכתי&quot;ש (כ'), אמנם שם הוא מתחיל בתחילת פרשת &quot;חיי שרה&quot; ולא בבראשית כב,ב; ובכלל יש הבדלים רבים בין סימון הסדרים בכתי&quot;ש לבין המסורת של קס&quot;ז סדרים בתורה (בכתי&quot;ש לדוגמה יש מ&quot;ב סדרים סה&quot;כ בספר בראשית).}} וישב=לה*, ויחי=מג*.
*בספר שמות (בנוסף על כ&quot;ט סדרים): שמות=א*,{{הערה|כאן חסר סימון הסדר בגוף כתי&quot;ל, אבל הוא קיים ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל (וגם דותן השלים אותו ע&quot;פ הרשימה).}} משפטים=יז*, כי-תשא=כה*, ויקהל=כו*.
*בספר ויקרא (בנוסף על כ&quot;ג סדרים): ויקרא=ב*, אמֹר=יט*.
*בספר במדבר (בנוסף על ל&quot;ב סדרים): נשֹא=ה*.
*בספר דברים (בנוסף על כ&quot;ז סדרים): ואתחנן=ד*, ראה=יא*, שֹפטים=טו*,{{הערה|יש לסמן עוד מקום בפרשת שֹפטים בכתי&quot;ל, דהיינו [[דברים כ א]], בו מסומן סדר נוסף בכתב היד (לכאורה &quot;טו**&quot;). אבל סימון זה כנראה בטעות הוא, שהרי אינו מובא ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל עצמו וגם לא בספר החילופים (דותן ציין אותו כטעות {ס}). במהדורתנו לא תייגנו אותו ב[[תבנית:מ:סדר]] אבל הערנו עליו בהערת נוסח.}} כי־תצא=טז*.

יש גם שני מקומות שבהם תחילת הסדר שונה במקצת בחלוקה המקובלת ובמקורות העתיקים:
*בפרשת אמֹר מתחיל סדר [יט] בויקרא כג,ט (&quot;כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ&quot;) במקורות העתיקים, אבל בחלוקה המקובלת מתחיל הסדר (יט) בויקרא כג,טו (&quot;וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙&quot;), הפרש קל של 6 פסוקים שהם פרשה אחת.
*בסוף פרשת קֹרח מתחיל סדר (יז) בבמדבר יח,כה (&quot;וְאֶל־הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר&quot;), אבל במקורות העתיקים מתחיל הסדר [יז] בתחילת פרשת &quot;זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה&quot; (במדבר יט,א), הפרש קל של 8 פסוקים שהם פרשה אחת.

למידע על חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים|כאן]]'''.

===החלוקה לפרשות השבוע===

[[מקרא על פי המסורה/תורה|התורה מחולקת במהדורתנו]] לפי יחידות של &quot;פרשת השבוע&quot;. חלוקה זו משקפת את המנהג המקובל כבר אלף שנה של מחזור לקריאת התורה בשנה אחת (מקור המנהג הוא [[:W:פרשת השבוע#מקור המנהג בעדות ישראל|בבלי]]). בתחילת כל יחידה של &quot;פרשת השבוע&quot; יש גם תמונות וקישורים לעמודים המתאימים לדף הראשון של אותה פרשה (צילומים של כתבי־היד החשובים ושל ספרי תורה הכתובים על קלף).

ראוי לציין שבכתבי־היד הטברנים וברשימות המסורה שבהן (וכן ב&quot;ספר החילופים&quot;) אין פרשה חדשה שמתחילה בפסוק [[פרשת וילך/טעמים#פרשת וילך (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|&quot;וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה&quot; (דברים לא,א)]], ויחידה זו הייתה נחשבת אם כן לחלק האחרון של [[פרשת ניצבים/טעמים#פרשת ניצבים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|פרשת &quot;נִצבים&quot;]] (שהיו בה 70 פסוקים סה&quot;כ).{{הערה|עניין זה צויין גם בתיעוד הנוסח (בדף העריכה בתחילת פרשת &quot;וילך&quot; ([[דברים לא/טעמים|פרק ל&quot;א]]).}}

===החלוקה לעולים בתורה===

פרשות השבוע מחולקות במהדורתנו בהתאם לקריאה עבור שבעה עולים לתורה בשבת (ומפטיר). חלוקה זו יציבה לרוב מאז המאה הי&quot;ח.{{הערה|למידע היסטורי על החלוקה לעולים בתורה, ראו את [https://jewish-faculty.biu.ac.il/files/jewish-faculty/shared/JSIJ4/stulberg.pdf מאמרו] של אפרים סטולברג, &quot;תורה שבעל פה האחרונה: חלוקת התורה לעליות&quot; ב-JSIJ גליון 8 (2009).}} היא נעשתה כאן לפי החלוקה המקובלת בדפוסים הנפוצים של המקראות הגדולות (השתמשנו במקראות גדולות לתורה ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|מהדורתו של שלמה נעטטער]] [ווין תרי&quot;ט]), והמשתקפת היטב בדפוס קורן.{{הערה|במקרים של אי־התאמה הכרענו לפי [https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf תיקון הקוראים הזה]. בעתיד ראוי שיהיה סימון לפי שיטות נוספות של חלוקת הפרשה לעולים, ובמיוחד מנהג תימן, וכן להוסיף אפשרות למשתמש לבחור את שיטת הסימון הרצויה לו.}} לשבתות שקוראים בהן שתי פרשות מחוברות, הקריאה לכל אחד משבעת העולים צוין כנהוג בתוך סוגריים לאחר החלוקה לעולים של הפרשה היחידה, כגון: &quot;חמישי (שלישי)&quot;.

החלוקה במהדורתנו לשלושה עולים במשך השבוע (מנחה בשבת, שני וחמישי) מבוססת על '''סדר עבודת ישראל''' לר' יצחק (זליגמן) בער, רעדעלהיים תרכ&quot;ח, מתוך מהדורת צילום של הוצאת שוקן תרצ&quot;ז.{{הערה|ראו שם עמ' 451-494, &quot;סדר הפרשיות למנחה בשבת ולשני וחמישי לתעניות ולחה&quot;מ וחנוכה ופורים&quot;. חטיבת הקריאה הזאת צולמה בתוך '''סדור רנת ישראל''', מהדורה שניה (הוצאת מורשת: ירושלים תשל&quot;ד), עמ' 447-485. מהדורת צילום אחר של &quot;סדר עבודת ישראל&quot; לזליגמן בער נמצאת '''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-1.pdf|כאן]]''' ו'''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-2.pdf|כאן]]'''.}} הציון לתחילת הקריאה ל&quot;לוי&quot; ול&quot;ישראל&quot; מופיע בסוגריים מרובעים, וסוף הקריאה ל&quot;ישראל&quot; הוא בדרך כלל לפני עליית &quot;שני&quot; בשבת.{{הערה|במקומות חריגים שבהם עליית &quot;ראשון&quot; ארוכה ולא נהוג שישראל ביום חול יקרא עד סופה (בפרשות &quot;בראשית&quot;, &quot;כי תשא&quot;, &quot;נשא&quot;), צוין &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; בסוף הקריאה לעולה השלישי. וכן במקומות שנהוג להמשיך לקרוא אחרי סוף עליית &quot;שני&quot;, צוין בסוף העלייה השלישית &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; (בפרשות &quot;בחקתי&quot;, &quot;דברים&quot;, &quot;ואתחנן&quot;', &quot;כי תבוא&quot;, &quot;נצבים&quot;, &quot;וילך&quot;, &quot;האזינו&quot;, &quot;וזאת הברכה&quot;).}}

לא הוספנו סימון לקריאת התורה במועדים בתוך מהדורת המקרא בוויקיטקסט. סימון כזה יוצר מעמסה כבדה בשוליים של הטקסט, ולא נהוג לסמן אותו &quot;בפנים&quot; במהדורות של המקרא, אלא רק בנספחים. במקום זה יצרנו מדור מיוחד בשם '''[[מקראי מועד|&quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot;]]''', שם תופיע קריאת התורה לכל המועדים לפי החלוקה הנפוצה במחזורים (וגם הפטרות). תוכן הקריאות במדור &quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot; מבוסס על &quot;מקרא על פי המסורה&quot;.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 3]]</text>
      <sha1>kooq6vsv6kphy6koby3fy2js9xm86jj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה</title>
    <ns>4</ns>
    <id>265103</id>
    <revision>
      <id>3084902</id>
      <parentid>3078757</parentid>
      <timestamp>2026-09-26T19:07:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* ספר מלכים (חוץ מהקטע החסר בכתר) */</comment>
      <origin>3084902</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="202530" sha1="2fc5sro22es91oh4r17ssyilyxvb1h3" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ה. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים: המקומות הקיימים בכתר}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח במקומות הקיימים בכתר==

'''נוסח הנביאים והכתובים במהדורה זו (חלוקת הפרשות וצורת השירות, האותיות והתיבות, הניקוד והטעמים והגעיות) מיוסד על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים. במקומות מעטים וחריגים שבהם נוסח הכתר אינו חד משמעי, או ייתכן שנפלה בו טעות, הבאנו את הנתונים בשלמותם בתיעוד הנוסח והכרענו ע&quot;פ שיקול הדעת. לאחר קביעת הנוסח נעשו התאמות קלות בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על שיטת ההגהה והעריכה לנוסח הכתר (במקומות שהוא קיים) ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים במקומות שכתר ארם צובה אינו קיים בהם, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הקודם]]'''.

==יסודות הנוסח ותיעודו==

במקומות שכתר אדם צובה קיים, נוסח המקרא במהדורתנו מיוסד ישירות עליו. מכיוון שמדובר על כתב־יד אחד בלבד, שהוא מדויק ובהיר ועקבי להפליא, יש הרבה פחות צורך לדון בנוסחו של הכתר ולהשוות אותו אל כתבי־יד מקבילים, מאשר במקומות המיוסדים על כתי&quot;ל. בכל זאת, לעתים יש בו אות, ניקוד, טעם או עניין אחר הראוי לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), וזה דורש תיעוד של הנתונים לגביו, ולפעמים אף דיון והשוואה אל מקורות מקבילים.{{הערה|ברוב פרקי הנביאים והכתובים, במקומות המיוסדים על הכתר, יש ממוצע של 1-2 הערות נוסח בלבד בפרק אחד, וברוב ההערות הללו יש רק תיעוד קצר של זוטות. בספרי אמ&quot;ת יש יותר הערות נוסח בממוצע, אך רובן עוסקות בפרטים הקטנים של טעמי אמ&quot;ת.}} במקומות האלה השתמשנו באותה שיטה טכנית לתיעוד הנוסח כמו במקומות החסרים בכתר; ראו בהסבר המפורט בתוך '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#תיעוד הנוסח|פרק המבוא לנוסח התורה]]'''.

במקרים המעטים יחסית שבהם היה צורך להשוות את הכתר לכתבי־יד אחרים, השתמשנו באותם כתבי־יד נבחרים שהוזכרו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#יסודות הנוסח ותיעודו|פרק הקודם]], לספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לנביאים|נביאים]]''' ולספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כתובים]]'''.

==המהדורות האחרות לפי כתר ארם צובה==

כתר ארם צובה הוא כתב־יד בהיר ומדויק ועקבי. מתוך '''למעלה ממליון''' אותיות וסימני ניקוד וטעמים וגעיות בספרי הנביאים והכתובים (במקומות שהכתר קיים), יש '''פחות ממאתיים''' מקומות בלבד (!) שצריך בכלל להעיר בהם מבחינת קביעת הנוסח של סימן אורתוגרפי מסוים. ורק בחלק מהמקומות האלה חייב העורך להפעיל את שיקול דעתו לגבי כוונתו של הסופר, וכיצד יש להציג את הממצאים במהדורה של המקרא.

עובדה מספרית פשוטה זו היא הסיבה לכך שכל המהדורות היפות של התנ&quot;ך שיצאו לאור עד היום ע&quot;פ כתר ארם צובה – כמעט זהות אחת לשנייה, אות באות ותָו בתָו (לגבי קביעת הנוסח, ולמעט עניינים התלויים בשיטות העיצוב של המהדירים). מדובר בעיקר על שלושת מהדורותיו של הרב ברויאר ומהדורת מכון ממרא, ועל מקראות גדולות הכתר.{{הערה|אפשר גם להוסיף את הכרכים הבודדים שיצאו לאור במסגרת &quot;מפעל המקרא&quot; של האוניברסיטה העברית (ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל). ועם קצת הסתייגות אפשר עוד להוסיף גם את מהדורת &quot;סימנים&quot; של פלדהיים.}} כל אחת מהמהדורות הללו זהה לכל חברותיה כמעט לגמרי לגבי קביעת הנוסח (אבל לא לגמרי מבחינת עיצוב הטקסט).

'''אך בכל אחת מהמהדורות היפות הנ&quot;ל יש שני מרכיבים מקוריים וחשובים:'''
#'''קביעת עצם הנוסח ע&quot;פ שיקול הדעת במקומות חריגים.''' יש מקומות שבהם משמעותו של כתב־היד אינה ברורה לגמרי, כגון: אות שאולי סותרת את כתיב המסורה (וייתכן שנפלה טעות נדירה); ניקוד או טעם חריג שסותר את דרכו של הכתר במקומות אחרים (וייתכן שמדובר על טעות); נקודה או קו קטן של ניקוד או טעם שכתוב באופן בהיר ובלי סימני מחיקה, אך ניתן לפרש אותו ביותר מדרך אחת; מקום מטושטש או שיש בו סימני מחיקה (ולכן לא ברור לגמרי מה הייתה כוונתו של המסרן). כל מהדיר חייב להפעיל את שיקול דעתו במקומות אלה. כאמור, מדובר על פחות מ-200 סימנים אורתוגראפיים בלבד (אותיות, ניקוד וטעמים) בכתב־היד כולו.
#'''עיצוב המהדורה בשביל הקורא.''' כלומר: עד כמה מעתיקים את כל איפיוני כתב־היד לפרטי פרטיהם, גם כשהם אולי לא מתאימים לצרכיו של הקורא? כמה דוגמאות: האם חובה להביא בפני הקורא את נוסח סימן ה&quot;רפה&quot; שבכתר או שניתן לוותר עליו? האם צריך למסור רק את קביעת '''סוג''' חלוקת הפרשות שבכתב־היד (פרשה פתוחה או סגורה), או אף את '''צורת''' חלוקתן לפי השורות והרווחים? בתיבה שטעמה מלעיל, האם חובה לסמן את טעם הפשטא הכפולה בדיוק לפי שיטת הכתר, או שניתן לסמן אותו בכל תיבה כזו בעקביות (כמו שנעשה במהדורות ברויאר)?

לגבי ה'''עיצוב''' במהדורתנו (2), הוא יהיה לפי השיטה המנומקת היטב לעיל ב'''[[../פרק ב|פרק השני של המבוא]]'''. שיטה עצמאית זו שונה במידה ניכרת משיטותיהן של שאר המהדורות, לפחות באותה מידה שגם הן בעצמן שונות אחת מהשנייה (ואף יותר).

אמנם לגבי '''קביעת הנוסח''' במהדורתנו, במקומות המועטים יחסית בכתר שצריך להפעיל בהם את שיקול הדעת, נבחן כל מקום מחדש ונגיע להחלטה עצמאית לאחר הבאת כל הנתונים. בין המקומות האלה:
#כ־25 אותיות וצירופי תיבות בכתיב של כתר ארם צובה, שיש ספק כלשהו לגבי קביעתם, וייתכן (אפילו בספק) שלפי קביעה מסוימת הכתיב יהיה מנוגד למסורה הטברנית.
#טעויות קלות נדירות יחסית בכתב־היד בענייני ניקוד וטעמים, מהסוגים שפירט ישראל ייבין בפרק הראשון של ספרו, ועוד כמה צורות חריגות שיש לדון בהן (גם אם אינן טעויות מובהקות).{{הערה|ייבין, א.5 עמ' 16 דווח על &quot;למעלה מ-50 טעויות סופר&quot;, אבל ראו גם בסוגים הנוספים שמנה ב-א.6.}}
#סימני ניקוד וטעמים וגעיות שניתן לפרש אותם ביותר מדרך אחת, ו/או שהם מטושטשים ו/או לא ברורים ו/או שיש בהם סימני מחיקה (נדירים יחסית).
#סימני ניקוד וטעמים וגעיות שלא ברור לגמרי עד כמה הם מסכימים בעקביוּת לשיטת המסורה והכתר עצמו (כגון מרכא בתיבת תביר).
#אותיות גדולות וקטנות המוזכרות בספרות המסורה הקדומה או המאוחרת, שבדרך כלל אינן באות לידי ביטוי בנוסח הפנים של הכתר (ואף לא בנוסח הפנים של כתבי־היד הקרובים לו). כאן מדובר על חלק משיטת העיצוב במהדורתנו, שהרי בעידן כתבי־היד לא היו אותיות אלו עניין של חובה.

'''למרות נדירותם, מוכרח כל מהדיר להפעיל את שיקול דעתו במקומות אלה.''' במהדורתנו נדון בכל אחד מהם במקומו (בתוך תיעוד הנוסח שבדף העריכה על ידי השימוש ב[[תבנית:נוסח]]). בגלל שהמקומות האלה מעטים יחסית, יהיו הרבה פחות הערות נוסח בדפי העריכה בספרים שהכתר קיים בהם, מאשר בספרים המבוססים על כתב־יד לנינגרד (כיוון שהכתר חסר בהם).

לסיום צריך להוסיף ולומר, שעצם העובדה הברוכה שקיימות כל כך הרבה מהדורות משובחות ומדויקות על פי כתר ארם צובה מאפשרת לנו את השוואתן אחת לשנייה, ואת כולן ביחד לצילום כתב־היד. ניתן ללמוד מהשוואה כזו המון על אופייה של כל אחת מהמהדורות האחרות, וגם להפיק ממנה תובנות חשובות על הכתר עצמו ובשביל מהדורתנו, וכך עשינו.

==ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה==

הספר הראשון בנביאים וכתובים שבוצעה בו עריכה מלאה במהדורתנו, כולל הגהה ע&quot;פ כתר ארם צובה ו[[../פרק ב|עיצוב לפי שיטתנו]], היה [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]]. ספר זה נבחר בגלל שהוא [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר ישעיהו|נשתמר בשלמותו בכתר ארם צובה]], ובגלל שהוא ספר גדול מבחינה כמותית (כך שהיו בו מספיק דוגמאות למקומות חריגים כדי להמחיש את השיטה, והוא היווה מקרה בוחן ראוי לשיטת העבודה). כדי לבצע את הגהת הנוסח באופן מיטבי השתמשנו בכמה מקורות ביחד: בצילום הכתר, במהדורותיו של הרב ברויאר, במהדורת מכון ממרא (שהיא כמעט זהה למהדורות ברויאר{{הערה|הבדל קטן בין קביעת הנוסח במהדורת מכון ממרא לבין מהדורות ברויאר נמצא בתחום הגעיות. בעבודתנו על עשרת הפרקים הראשונים בספר ישעיהו מצאנו שני מקומות שבהם חסרה געיה במכון ממרא שקיים בכתר (ועל פיו במהדורות ברויאר): &quot;מִֽי־בִקֵּ֥שׁ&quot; ([[ישעיהו א/טעמים#א ט|א ט]]), &quot;וּנְשֽׂוּא־פָנִ֖ים&quot; ([[ישעיהו ט/טעמים#ט יד|ט יד]]). לא ברור אם מדובר על טעות או על עניין שבשיטה. החל מפרק י&quot;א הפסקנו לתעד את הגעיות החסרות (למרות שמידי פעם מצאנו עוד), אבל מחשבון פשוט לפי התדירות בעשרת הפרקים הראשונים נראה שיש כתריסר געיות חסרות במהדורת מכון ממרא לספר ישעיהו. יש גם מקומות מעטים במהדורת מכון ממרא שהגעיה נמצאת באות אחרת מאשר בכתר, וגם במקומות האלה לא תיעדנו את התופעה אלא פשוט סימנו את הגעיה כמו שהיא בכתר.}}), ובמקראות גדולות הכתר. השימוש בצילום כתב־היד עצמו לצידן של כמה מהדורות מדויקות המבוססות עליו עזר לנו להעלות את דיוקה של ההקלדה, ואף תרם להבנתנו את שיטתה המיוחדת של כל אחת מהמהדורות האחרות.

כדי להמחיש את העבודה על קביעת הנוסח בספר ישעיהו צריך להביא סטיסטיקות של ממש, ונתחיל עם רשימת המילים החריגות של הרב ברויאר במהדורת '''כתר ירושלים''' (מתוך &quot;נוסח כתב היד&quot; בסוף הכרך). ברשימה זו הביא ברויאר את כל המקומות שבהם הוא נמנע מלהביא את נוסח הכתר במהדורתו, או שיש בהם ספק מסוים לגבי נוסח כתב־היד. כאשר מסתכלים על הפריטים ברשימתו לפי סוגיהם השונים, רואים קודם כל ש-[[#חטפים באותיות לא-גרוניות בישעיהו|53 מילים]] מתוך 68 בספר ישעיהו הן כולן מקרים של חטף באות לא גרונית (כ-78%).{{הערה|למרות שלעתים רחוקות מצאנו מקום שבו ברויאר לא ציין חטף באות לא גרונית, רשימותיו בדרך כלל מהווֹת תיעוד שלם ואובייקטיבי לתופעה זו בכל המקרא. להסבר כללי של התופעה ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.}} לגבי שאר המקומות החריגים (רק 15 במספר בספר ישעיהו), נמצא שהם מ-5 סוגים שונים:
#ספק קל לגבי קביעת אות אחת בכתר: &quot;מְרִימָ֔[י]ו&quot; ([[ישעיהו י/טעמים#י טו|י,טו]]).
#ספקות בקביעת הניקוד והטעמים והגעיות בכתר (3 מקומות, שאחד מהם ספק מקף בתיבת משרת [ראו סוג 5 דוגמה ג.]).
#מקומות חריגים בשיטת הניקוד בכתר (2 מקומות). ב[[ישעיהו יז/טעמים#יז ט|יז,ט]] א=&quot;מָעוּז֗וֹ&quot; (במקום ק=מָעוּזּ֗וֹ וכן בדפוסים [ל=מָעֻזּ֗וֹ]); ב[[ישעיהו כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] א=&quot;בְּמָעוּזִ֔י&quot; במקום ל,ק=בְּמָעוּזִּ֔י [דפוסים=בְּמָֽעֻזִּ֔י]). מצד אחד דגש חסר הוא אחד מהסוגים של הטעויות הקלות שנפלו בכתר לעתים רחוקות למרות דייקנותו{{הערה|ראו ייבין א.5, עמ' 16-17.}}, אבל חסרונו באותה תיבה פעמיים אולי רומז על עיקרון כלשהו. מצד שני גם אם הדבר נעשה בכוונה – עדיין אין עקביות בעניין זה בכתר. והשוו: &quot;מָעוּזִּ֖י&quot; ([[שמואל ב כב/טעמים#כב לג|שמ&quot;ב כב לג]]), &quot;מָעוּזִּֽי׃&quot; ([[תהלים לא/טעמים#לא ה|תהלים לא,ה]]), &quot;מָ֝עוּזָּ֗ם&quot; ([[תהלים לז/טעמים#לז לט|תהלים לז,לט]]), &quot;מָעוּזִּי֮&quot; ([[תהלים מג/טעמים#מג ב|תהלים מג,ב]]), &quot;מָע֫וּזּ֥וֹ&quot; ([[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]]).
#חריגים בניקודו של ה&quot;כתיב&quot; (4 מקומות): &quot;עֲנִוִים֙&quot; (עֲנִיִּים֙ קרי; [[ישעיהו לב/טעמים#לב ז|לב,ז]]), &quot;חֹראָיהָ֗ם&quot; (צוֹאָתָ֗ם קרי; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|לו,יב]]), &quot;אֵאֵ֥ שַׁיְנֵיהֶ֖ם&quot; ([מֵימֵ֥י] רַגְלֵיהֶ֖ם קרי; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|לו,יב]]), &quot;מֵי־אִתִּֽי׃&quot; (מֵאִתִּֽי׃ קרי; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|מד,כד]]).
#מקף בתיבת משרת (4-5 מקומות): א. &quot;נָ֣בֵֽל־צִ֔יץ&quot; ([[ישעיהו מ/טעמים#מ ז|מ,ז]]); ב. &quot;וַתּ֤וֹשַֽׁע־לוֹ֙&quot; ([[ישעיהו נט/טעמים#נט טז|נט,טז]]); ג. &quot;ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה&quot;? ([[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] לפי ברויאר, וכך נראה יותר מעיון בכתב־היד, וכן הוא גם בכתבי־היד הקרובים לכתר [ל,ש1,ק,ל-א,ק25] ובדפוסים; אבל אולי צריך לקרוא רֽוּחַ־יְהוָ֖ה כמו שקבעו במקראות גדולות הכתר); ד. &quot;וַתּ֤וֹשַֽׁע־לִי֙&quot; ([[ישעיהו סג/טעמים#סג ה|סג,ה]]); ה. &quot;אִם־יִוָּ֥לֵֽד־גּ֖וֹי&quot; ([[ישעיהו סו/טעמים#סו ח|סו,ח]]).

לגבי שלושת הסוגים האחרונים (10-11 מקומות), נוסח הכתר ברור לגמרי בכמעט כולם (למעט &quot;ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה&quot; ב[[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] כספק מקף בתיבת משרת), ובכולם מדובר על נטייה רווחת בכתר (ולא בטעות סופר) או לפחות על חוסר עקביות בשיטת הניקוד. נטיות אלו אינן עניין של חובה (כי אף הכתר עצמו אינו עקבי לגמרי לגביהן). ולכן לגבי מקף בתיבת משרת ולגבי ניקודו של תיבת הכתיב, במהדורתנו נעצב את המקומות האלה לפי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב הניקוד והטעמים במהדורתנו|שיטתנו]], ונציין את השינויים בתיעוד הנוסח. ולגבי שתי המילים &quot;מָעוּז֗וֹ&quot; (במקום מָעוּזּ֗וֹ) ו&quot;בְּמָעוּזִ֔י&quot; (במקום &quot;בְּמָעוּזִּ֔י&quot;), בשתיהן אות הזי&quot;ן תהיה דגושה, כמקובל לא רק בכתבי־היד הקרובים לכתר ובדפוסים, אלא גם בכתר עצמו במקומות אחרים, וכך נשמור על עקביות למען הקורא ובהתאם למטרת העיצוב במהדורתנו.{{הערה|גם הרב ברויאר במהדורותיו החליט כך, וכנראה מאותן סיבות. אך במקראות גדולות הכתר קבעו &quot;מָעוּז֗וֹ&quot; ו&quot;בְּמָעוּזִ֔י&quot; כדי להעביר את נוסח הכתר בדיוק למרות חריגותו וחוסר העקביות שבו.}}

אמנם לגבי שלושת הסוגים הראשונים (כלומר ארבעת המקומות בספר ישעיהו שבהם יש ספק כלשהו לגבי קריאת כתב־היד או לגבי כוונתו של המנקד, ואם כן יש קושי מסוים בקביעת עצם הנוסח), נצטרכנו להכריע בעצמנו על פי עיון חוזר בכתב־היד ועל פי שיקול הדעת. בארבעת המקומות האלה בספר ישעיהו החלטנו כך:
#ספק קל לגבי אות אחת: בתיבת &quot;מְרִימָ֔יו&quot; ([[ישעיהו י/טעמים#י טו|י,טו]]) נמחק החלק התחתון ביו&quot;ד הראשונה, אבל האות קיימת ברובה. גם בכתבי־יד אחרים הקרובים לכתר (ל,ק,ש1) נכתבה התיבה מלאה עם יו&quot;ד פעמיים. ייתכן שהמוחק ויתר על המחיקה באמצע, אבל לא שב כדי להשלים את החלק המחוק. ובכל מקרה האות קיימת בפועל בכתר כמו בכתבי־היד ובדפוסים (וכך גם במהדורות ברויאר, במקראות גדולות הכתר, ובמכון ממרא). לכן תופיעה במהדורתנו &quot;מְרִימָ֔יו&quot; בכתיב מלא בלי שום ציון; שאר המידע לגבי האות המסופקת יהיה בתיעוד הנוסח, והמילה תופיעה ב[[#נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|רשימת המקומות החריגים בנוסח הכתיב בכתר]].
#ספק לגבי טעם ([[ישעיהו נה/טעמים#נה ה|נה,ה]]): &quot;וְלִקְד֛וֹשׁ&quot; או &quot;וְלִקְד֥וֹשׁ&quot;? הצורה השנייה מתאימה יותר לכללי הטעמים: &quot;לְמַ֙עַן֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְלִקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֥י פֵֽאֲרָֽךְ׃&quot;, וכך מופיע בכתבי־היד האחרים הקרובים לכתר (ל,ק) ובדפוסים; וכן הכריעו ברויאר ומג&quot;ה.{{הערה|כמעט שאין טעויות בכלל במערכת הטעמים בכתר; ראו על כך בייבין, כא.2 (עמ' 197), וייתכן שיש להוסיף את התיבה הזו בתור ספק לשני המקומות שכבר ציין (גם בהם מדובר על נקודת תביר בטעם שצפוי להיות מרכא). אך מהצבע והצורה של הנקודה ייתכן שיש כאן כתם דיו ולא נקודה שהסופר כתב אותה בכוונה, ואם כן מדובר על מרכא ואין טעות.}}
#טעמים לא ברורים ([[ישעיהו מה/טעמים#מה ו|מה,ו]]): &quot;אֲנִ֥י יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃&quot; או &quot;אֲנִֽי־יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃&quot;? במהדורתנו קיבלנו את הגרסה הראשונה לאחר עיון בכתב־היד (בדומה למקראות גדולות הכתר, ולפי זה אין צורך לתיקון בספק של ברויאר).
#ספק געיה ([[ישעיהו יד/טעמים#יד ב|יד,ב]]): &quot;בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֗ל&quot; או &quot;בֵּית־יִשְׂרָאֵ֗ל&quot;? הגעיה מטושטשת ואף ייתכן שהיא לא קיימת, אבל מעיון בצילום כתב־היד נראה לנו יותר שהסימן קיים; ולכן במהדורתנו באה הגעיה בהתאם לדעתו של ברויאר ובניגוד למקראות גדולות הכתר.

כל המקומות הנ&quot;ל מצויינים ברשימת השינויים של ברויאר. אבל יש עוד מספר מקומות בספר ישעיהו הדורשים הסבר או תיעוד (והם אינם מובאים כלל ברשימת ברויאר אלא תוקנו או שונו במהדורתו בלי שום הערה):
#טעויות סופר מובהקות בניקוד (ע&quot;פ ייבין):
##ב[[ישעיהו יד/טעמים#יד יא|יד,יא]] בתיבת &quot;וּמְכַסֶּ֖יךָ&quot; חסרה נקודת השורוק (א=ומְכַסֶּ֖יךָ).
##ב[[ישעיהו יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] בתיבת &quot;ר֧וּחַ&quot; (השנייה) חסרה פתח גנובה (א=ר֧וּח).
#תופעות של &quot;קרי וכתיב&quot; הקיימים בכתבי־היד הקרובים לכתר, וכן בדפוסים ובמהדורות ברויאר, אבל אינם מצוינים בכתר עצמו; ברובם מדובר על כתיב מלא בוי&quot;ו במקום שיש קמץ (קטן): &quot;אֶשְׁקֳוטָ֖ה&quot; ([[ישעיהו יח/טעמים#יח ד|יח,ד]]); &quot;עַד־יַֽעֲבָור־זָֽעַם׃&quot; ([[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|כו,כ]]); &quot;יִסְגָּוד־ל֤וֹ&quot; ([[ישעיהו מד/טעמים#מד יז|מד,יז]]). בשלושת המקומות האלה ציין ברויאר קרי וכתיב אע&quot;פ שאין ציון כזה בכתר, ולמרות שמדובר על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#&quot;קרי וכתיב&quot; של אֵם קריאה|קרי וכתיב של אֵם קריאה]] (ו'). והשוו גם: &quot;הֹבִ֔אישׁ&quot; ([[ישעיהו ל/טעמים#ל ה|ל,ה]]).
#אותיות גדולות וקטנות: &quot;אֹ֖רֶ{{אות-ק|ן}}&quot; בנו&quot;ן זעירא ([[ישעיהו מד/טעמים#מד יד|מד,יד]]), &quot;{{אות-ג|צֹ}}פָ֞ו&quot; בצד&quot;י גדולה ([[ישעיהו נו/טעמים#נו י|נו,י]]). במהדורתנו נביא את שתי האותיות המיוחדות בהתאם לשיטתנו ע&quot;פ המנהג.{{הערה|בניגוד למקראות גדולות הכתר, בו ויתרו על הצד&quot;י הגדולה ב&quot;צֹפָ֞ו&quot; ([[ישעיהו נו/טעמים#נו י|נו,י]]) שאין לה סימוכין במסורת הכתר.}}
#שם הוי&quot;ה: ב[[ישעיהו ל/טעמים#ל א|ישעיהו ל,א]] נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה (א*=נְאֻם־יְהֹוָ֔ה)

עוד נקודות טכניות לגבי התצוגה של ספר ישעיהו:
*לגבי תצוגת הניקוד בתיבת &quot;ירושלם&quot; (חסרת-יו&quot;ד), ולגבי צורות חריגות שלה כגון &quot;יְרוּשָׁלַ֛[יְ]מָה&quot; ([[ישעיהו לו/טעמים#לו ב|לו,ב]]), ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#הניקוד בתיבת &quot;ירושלם&quot;|כאן]]'''.
*יש מנהג יפה בדפוסים לסיים ספר במקרא בדבר טוב, על ידי חזרה על פסוק טוב שבא קצת לפני הפסוק האחרון (בסוף הספרים ישעיהו, מלאכי, איכה, קהלת). במהדורות ימינו המנהג קיים בדפוס קורן ואף במהדורת דותן (למרות שהמנהג אינו קיים בכתי&quot;ל). שמרנו על המנהג היפה הזה במהדורתנו, ואת הפסוק הנוסף הדפסנו כמקובל באותיותיו בלבד (בלי ניקוד וטעמים) כדי להמחיש שהוא לא חלק מנוסח המסורה. בתיעוד הנוסח שבדף המסורה ציינו שהמנהג אינו קיים בכתבי־היד.

'''תהליך העריכה של ספר ישעיהו, כמו שהוא מתואר כאן, שימש בתור מודל גם עבור עריכתם של שאר ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים==

===נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה===

נוסח האותיות בכתר ארם צובה מדויק להפליא. אך אפילו בו יש – לעתים רחוקות – כתיב מסוים שלא ברור לחלוטין אם הוא מתאים לנוסח המסורה. ברוב המקומות מדובר רק בספק, ואפילו בספק קלוש, לגבי זהותה של אות מסוימת בכתר. אבל יש גם מקומות אחדים ונדירים שבהם הכתיב בכתר חורג מהמסורה בסבירות גבוהה.

המבחן עבור &quot;התאמה למסורה&quot; נשען על השיטה שעסקנו בה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות|בפרק השלישי]]''' של המבוא למהדורתנו (על נוסח הכתיב בתורה): אם לוקחים בחשבון את הערות המסורה מצד אחד, ואת הכתיב הנמצא ברוב כתבי־היד הקרובים לכתר מצד שני, אז ניתן להגיע אל נוסח מוסכם כמעט בכל האותיות בתנ&quot;ך. נוסח זה מסכים בפועל לנוסח האותיות בכתר ארם צובה (במקומות שהוא קיים) כמעט בכל מקום, והיוצאים מן הכלל נדירים ביותר.

להלן רשימה של כל המקומות האפשריים בכתר שיש בהם ספק, ואפילו ספק קל עד קלוש, לגבי התאמה למסורה. הטבלה מציגה שני סוגים שונים של ספקות בנוסח הכתיב:
#ספק לגבי אות אחת בכתר (24 מקומות);
#ספק לגבי צירוף בין שתי תיבות בכתר, כגון &quot;מַלְכִּישׁ֔וּעַ&quot; או &quot;מַלְכִּי'''־'''שׁ֔וּעַ&quot; (3 שמות ב-7 מקומות).

בעמודה הימנית בטבלה מצוין מספר הפסוק ביחד עם קישור לדף של הפרק. בעמודה האמצעית מופיע הנוסח הבעיתי בכתר (אפילו בספק), ובצד שמאל נוסח אחר שאולי מתאים יותר למסורה. הנוסח המופיע במהדורתנו לגבי כל פריט מסומן בכוכבית (*).{{הערה|למידע מלא לגבי כל פריט יש לראות את תיעוד הנוסח הנמצא בתוך דף העריכה של הפרק (יש קישור ישיר לפרק בעמודה הימנית של הטבלה). לא הבאנו ברשימה זו את [[#אותיות גדולות וקטנות|האותיות הגדולות והקטנות במהדורתנו]], השונות ברובן ממה שמופיע בכתר.}}

{| border=&quot;1&quot; align=center
|+ '''מקומות חריגים בנוסח הכתיב בכתר ארם צובה'''
|-
|colspan=3 align=center|'''נוסח האותיות'''
|-
!פסוק
!הנוסח בכתר
!נוסח אחר
|-
|[[יהושע ח/טעמים#ח ח|יהושע ח,ח]]
|'''בְּ'''תָפְשְׂכֶ֣ם?
|'''כְּ'''תׇפְשְׂכֶ֣ם*
|-
|[[יהושע י/טעמים#י יד|יהושע י,יד]]
|'''בַּ'''יּ֤וֹם?
|'''כַּ'''יּ֤וֹם*
|-
|[[יהושע טו/טעמים#טו סא|יהושע טו,סא]]
|וּסְ'''בָ'''כָֽה?
|וּסְ'''כָ'''כָֽה*
|-
|[[שופטים ז/טעמים#ז יז|שופטים ז,יז]]
|'''בַ'''אֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה?
|'''כַ'''אֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה*
|-
|[[שמואל א ח/טעמים#ח כ|שמ&quot;א ח,כ]]
|מַלְכֵּ֙'''י'''נוּ֙?
|מַלְכֵּ֙נוּ֙*
|-
|[[שמואל ב ז/טעמים#ז כב|שמ&quot;ב ז,כב]]
|'''כְּ'''כֹ֥ל?
|'''בְּ'''כֹ֥ל*
|-
|[[מלכים א ג/טעמים#ג כ|מל&quot;א ג,כ]]
|יְשֵׁ'''י'''נָ֔ה?
|יְשֵׁנָ֔ה*
|-
|[[מלכים א ו/טעמים#ו כט|מל&quot;א ו,כט]]
|וְתִמֹר֔'''וֹ'''ת!
|וְתִמֹרֹ֔ת*
|-
|[[ישעיהו י/טעמים#י טו|ישעיהו י,טו]]
|מְרִימָ֔ו?
|מְרִימָ֔'''י'''ו*
|-
|[[ירמיהו לג/טעמים#לג כו|ירמיהו לג,כו]]
|כתיב=אָשִׁ֥'''י'''ב?&lt;br&gt;(אין קרי)
|כתיב=אָשִׁ֥'''ו'''ב*&lt;br&gt;(קרי=אָשִׁ֥יב)*
|-
|[[ירמיהו מט/טעמים#מט ח|ירמיהו מט,ח]]
|הֶעְמִ֣'''י'''קוּ*
|הֶעְמִ֣קוּ
|-
|[[יחזקאל כד/טעמים#כד כד|יחזקאל כד,כד]]
|בְּב'''וֹ'''אָ֕הּ*
|בְּבֹאָ֕הּ
|-
|[[יחזקאל כט/טעמים#כט ז|יחזקאל כט,ז]]
|'''כְּ'''תָפְשָׂ֨ם?
|'''בְּ'''תׇפְשָׂ֨ם*
|-
|[[יחזקאל לא/טעמים#לא יא|יחזקאל לא,יא]]
|'''בְּ'''רִשְׁע֖וֹ?
|'''כְּ'''רִשְׁע֖וֹ*
|-
|[[יחזקאל לה/טעמים#לה ט|יחזקאל לה,ט]]
|כתיב=תָ'''ו'''שֹׁ֑בְנָה?
|כתיב=תָ'''י'''שֹׁ֑בְנָה*
|-
|[[יחזקאל לז/טעמים#לז י|יחזקאל לז,י]]
|וַיִּֽ'''הְ'''י֗וּ?
|וַיִּֽ'''חְ'''י֗וּ*
|-
|[[הושע ו/טעמים#ו יא|הושע ו,יא]]
|'''כְּ'''שׁוּבִ֖י?
|'''בְּ'''שׁוּבִ֖י*
|-
|[[עמוס ה/טעמים#ה כז|עמוס ה,כז]]
|וְהִגְלֵ'''י'''תִ֥י*
|וְהִגְלֵתִ֥י
|-
|[[מיכה ו/טעמים#ו ב|מיכה ו,ב]]
|מ֣'''וֹ'''סְדֵי*
|מֹ֣סְדֵי
|-
|[[נחום ג/טעמים#ג יז|נחום ג,יז]]
|וְנֹדַ֔ד
|וְנ'''וֹ'''דַ֔ד*
|-
|[[דברי הימים א ח/טעמים#ח ו|דה&quot;א ח,ו]]
|אֵ'''ה֑'''וּד?
|אֵ'''ח֑'''וּד*
|-
|[[דברי הימים א יז/טעמים#יז כ|דה&quot;א יז,כ]]
|'''כְּ'''כֹ֥ל?
|'''בְּ'''כֹ֥ל*
|-
|[[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]
|לַבֵּ֣נ'''י'''׀יְמִינִי כתיב (!)&lt;br&gt;(לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י קרי)*
|לַבֵּ֣נ׀יְמִינִי כתיב*&lt;br&gt;(לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י קרי)*
|-
|[[דברי הימים ב כח/טעמים#כח יח|דה&quot;ב כח,יח]]
|וְאֶת־גִּמְז֖וֹ (וְאֶת־)[וּ]בְּנֹתֶ֑יהָ (!)
|וְאֶת־גִּמְז֖וֹ וְאֶת־בְּנֹתֶ֑יהָ*
|-
|colspan=3 align=center|'''שמות מורכבים / תיבות מחוברות'''{{הערה|1=לגבי תיבות מורכבות במקרא, יש רשימה [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n119/mode/1up?view=theater במסורה הגדולה של כתי&quot;ש1 על במדבר א'], אותה העתיקו מתוך כתר ארם צובה: &quot;[מלין] דכתב' חדה וכן קורין '''ומצאנו אותם במעשה המלמד הגדול אהרן בן משה בן אשר במעשיו במחזור המכונה באלתאג''''...&quot;. קבענו את הנוסח לפי רשימה זו גם אם יש מקף בין שתי התיבות בכתר.}}
|-
|[[שמואל א יד/טעמים#יד מט|שמ&quot;א יד,מט]]&lt;br&gt;[[שמואל א לא/טעמים#לא ב|שמ&quot;א לא,ב]]&lt;br&gt;[[דברי הימים א ח/טעמים#ח לג|דה&quot;א ח,לג]]&lt;br&gt;[[דברי הימים א ט/טעמים#ט לט|דה&quot;א ט,לט]]&lt;br&gt;[[דברי הימים א י/טעמים#י ב|דה&quot;א י,ב]]
|וּמַלְכִּי'''־'''שׁ֑וּעַ&lt;br&gt;מַלְכִּי'''־'''שׁ֖וּעַ&lt;br&gt;{{=}}מַלְכִּישׁ֔וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּי'''־'''שׁ֔וּעַ&lt;br&gt;מַלְכִּי'''־'''שׁ֖וּעַ
|וּמַלְכִּישׁ֑וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּישׁ֖וּעַ*&lt;br&gt;{{=}}מַלְכִּישׁ֔וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּישׁ֔וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּישׁ֖וּעַ*
|-
|[[זכריה יב/טעמים#יב יא|זכריה יב,יא]]
|הֲדַד'''־'''רִמּ֖וֹן*
|הֲדַדְרִמּ֖וֹן
|-
|[[איוב יח/טעמים#יח טו|איוב יח,טו]]
|מִבְּלִי־ל֑וֹ
|מִבְּלִיל֑וֹ*
|}

===אותיות מיוחדות במהדורתנו===

{{עוגן|אותיות גדולות וקטנות}}'''א. אותיות גדולות וקטנות:''' [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#אותיות גדולות וקטנות|כמו בתורה]], לרוב אין ביצוע של אותיות גדולות וקטנות בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, אפילו במקומות שהאות המיוחדת מוזכרת במפורש ברשימות המסורה והערותיה. האזכורים בספרות המסורה והביצוע בכתבי־היד נראים קצת יותר מובהקים לגבי האותיות הקטנות מאשר לגבי האותיות הגדולות. כתיבת האותיות (הקטנות לפני הגדולות בדרך כלל כנראה) התקבלה באופן הדרגתי בכתבי־היד ובדפוסים, ובמשך הזמן הפכה להיות אחד מסימני ההיכר של &quot;נוסח המסורה&quot;, למרות שהיא לא הייתה כך בהתחלה.

הרשימה הבאה מכילה אוסף מקסימלי של האותיות הגדולות והקטנות בספרי הנביאים והכתובים.{{הערה|היא מבוססת בעיקר על הרשימה המובאת [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית] (1906), וכוללת כמעט כל אות אפשרית.}} רוב האותיות ברשימה זו מופיעות גם בדפוס קורן, ולכן הן מופיעות בפועל גם במהדורתנו (ברשימה זו הן מסומנות בכוכבית).{{הערה|אותיות גדולות וקטנות שאין להן ביצוע בדפוס קורן, אבל מופיעות בכתבי־יד או בדפוסים אחרים, צוינו בתיעוד הנוסח בתור &quot;יש דפוסים&quot;.}} אותיות שבאות לידי ביטוי של ממש בתוך כתבי־היד מצוינות ברשימה.

#'''(ג)''' [[יהושע יד/טעמים#יד יא|יהושע (יד,יא)]]: [כְּכֹ֥חִי]* / [{{מ:אות-ג|כְּ}}כֹ֥חִי]
#'''(ק)''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יט|שמואל (שמ&quot;ב כא,יט)]]: [בֶּן־יַעְ{{מ:אות-ק|רֵ֨}}י]*
#'''(ג)''' [[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מלכים (מל&quot;ב יז,לא)]]: [נִבְחַ֖{{מ:אות-ג|ז}}]*=ל?,ש1{{הערה|ראו עוד בתיעוד הנוסח וב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר מלכים כתיב|הערות על נוסח האותיות בספר מלכים בכתי&quot;ל]].}}
#'''(ק)''' [[ישעיהו מד/טעמים#מד יד|ישעיהו (מד,יד)]]: [אֹ֖רֶ{{מ:אות-ק|ן}}]*=מ&quot;ק-א
#'''(ג)''' [[ישעיהו נו/טעמים#נו י|ישעיהו (נו,י)]]: [{{מ:אות-ג|צֹ}}פָ֞ו]*
#'''(ק)''' [[ירמיהו יד/טעמים#יד ב|ירמיהו (יד,ב)]]: [וְ{{מ:אות-ק|צִ}}וְחַ֥ת]*
#'''(ק)''' [[ירמיהו לט/טעמים#לט יג|ירמיהו (לט,יג)]]: [וּנְבֽוּשַׁזְבָּ{{מ:אות-ק|ן֙}}]*
#'''(ק)''' [[נחום א/טעמים#א ג|נחום (א,ג)]]: [בְּ{{מ:אות-ק|ס}}וּפָ֤ה]*
#'''(ג)''' [[מלאכי ג/טעמים#ג כב|מלאכי (ג,כב)]]: [{{מ:אות-ג|זִ}}כְר֕וּ]*
#'''(ק)''' [[תהלים כד/טעמים#כד ד|תהלים (כד,ד)]]: [לַשָּׁ֣וְא]* / [לַשָּׁ֣{{מ:אות-ק|וְ}}א]
#'''(ג)''' [[תהלים עז/טעמים#עז ח|תהלים (עז,ח)]]: [הַ֭לְעוֹלָמִים]* / [{{מ:אות-ג|הַ֭}}לְעוֹלָמִים]
#'''(ג)''' [[תהלים פ/טעמים#פ טז|תהלים (פ,טז)]]: [וְ֭{{מ:אות-ג|כַ}}נָּה]*
#'''(ג)''' [[תהלים פד/טעמים#פד ד|תהלים (פד,ד)]]: [{{מ:אות-ג|קֵ֥}}ן]*
#'''(ג)''' [[משלי א/טעמים#א א|משלי (א,א)]]: [{{מ:אות-ג|מִ֭}}שְׁלֵי]*
#'''(ק)''' [[משלי כח/טעמים#כח יז|משלי (כח,יז)]]: [אָ֭{{מ:אות-ק|דָ}}ם]*
#'''(ק)''' [[משלי ל/טעמים#ל טו|משלי (ל,טו)]]: [הַ֤{{מ:אות-ק|ב}}]*
#'''(ק)''' [[איוב ז/טעמים#ז ה|איוב (ז,ה)]]: [ו{{מ:אות-ק|ג}}יש (כתיב) וְג֣וּשׁ (קרי)]*
#'''(ג)''' [[איוב ט/טעמים#ט לד|איוב (ט,לד)]]: [שִׁבְ{{מ:אות-ג|ט֑}}וֹ]*
#'''(ק)''' [[איוב טז/טעמים#טז יד|איוב (טז,יד)]]: [עַל־פְּנֵי־פָ֑רֶ{{מ:אות-ק|ץ}}]* (פרץ [2])
#'''(ק)''' [[איוב לג/טעמים#לג ט|איוב (לג,ט)]]: [{{מ:אות-ק|חַ֥}}ף]*
#'''(ג)''' [[שיר השירים א/טעמים#א א|שיר השירים (א,א)]]: [{{מ:אות-ג|שִׁ֥}}יר]*
#'''(ג)''' [[רות ג/טעמים#ג יג|רות (ג,יג)]]: [לִ֣י{{מ:אות-ג|נִ}}י]*
#'''(ק)''' [[איכה א/טעמים#א יב|איכה (א,יב)]]: [{{מ:אות-ק|ל֣}}וֹא]*
#'''(ק)''' [[איכה ב/טעמים#ב ט|איכה (ב,ט)]]: [{{מ:אות-ק|טָ}}בְע֤וּ]*
#'''(ק)''' [[איכה ג/טעמים#ג לו|איכה (ג,לו)]]: [לְ{{מ:אות-ק|עַ}}וֵּ֤ת]*
#'''(ג)''' [[קהלת ז/טעמים#ז א|קהלת (ז,א)]]: [{{מ:אות-ג|ט֥}}וֹב]*
#'''(ג)''' [[קהלת יב/טעמים#יב יג|קהלת (יב,יג)]]: [{{מ:אות-ג|ס֥}}וֹף]*
#'''(ג)''' [[אסתר א/טעמים#א ו|אסתר (א,ו)]]: [{{מ:אות-ג|ח֣}}וּר]*
#'''(ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ז|אסתר (ט,ז)]]: [פַּרְשַׁנְדָּ֛{{מ:אות-ק|תָ}}א]*
#'''(ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר (ט,ט)]]: [פַּרְמַ֙{{מ:אות-ק|שְׁ}}תָּא֙]*
#'''(ג,ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר (ט,ט)]]: [{{מ:אות-ג|וַ}}יְ{{מ:אות-ק|זָֽ}}תָא]*
#'''(ג)''' [[אסתר ט/טעמים#ט כט|אסתר (ט,כט)]]: [וַ֠{{מ:אות-ג|תִּ}}כְתֹּ֠ב]*
#'''(ק,ג)''' [[דניאל ו/טעמים#ו כ|דניאל (ו,כ)]]: [בִּשְׁ{{מ:אות-ק|פַּ}}רְ{{מ:אות-ג|פָּ}}רָ֖א]*
#'''(ג)''' [[דברי הימים א א/טעמים#א א|דברי הימים (דה&quot;א א,א)]]: [{{מ:אות-ג|אָ}}דָ֥ם]*

{{עוגן|אותיות מנוקדות}}'''ב. אותיות מנוקדות:''' [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#אותיות מנוקדות|כמו בתורה]], יש ביצוע מובהק לאותיות המנוקדות בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה והערותיה. מתוך 15 תיבות סה&quot;כ בתנ&quot;ך (שיש בהן אות מנוקדת אחת או כמה אותיות מנוקדות), 5 מהן נמצאות בספרי הנביאים והכתובים. לפעמים יש אי־הסכמה מודעת לגבי פרטים מסוימים בכתבי־היד העיקריים שעליהם מבוססת מהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל), והם מתועדים ברשימה זו.

#[[שמואל ב יט/טעמים#יט כ|שמואל (שמ&quot;ב יט,כ)]]: [יָׄצָ֥אׄ]*=א / ל=יָׄצָ֥ׄאׄ (=מ&quot;ס-ל)
#[[ישעיהו מד/טעמים#מד ט|ישעיהו (מד,ט)]]: [הֵ֗ׄמָּׄהׄ]*=א,ל
#[[יחזקאל מא/טעמים#מא כ|יחזקאל (מא,כ)]]: [הַׄהֵׄיׄכָֽׄלׄ]*=א,ל
#[[יחזקאל מו/טעמים#מו כב|יחזקאל (מו,כב)]]: [מְׄהֻׄקְׄצָׄעֽׄוֹׄתׄ]*=א,ל
#[[תהלים כז/טעמים#כז יג|תהלים (כז,יג)]]: [לׅׄוּׅׄלֵׅׄ֗אׅׄ]*=א / ל=[לׅׄוּלֵׅׄ֗אׅׄ] (=מ&quot;ק-ל) / מ&quot;ס-ל=[לׅׄוּׄלֵׅׄ֗אׅׄ]

{{עוגן|נו&quot;ן הפוכה}}'''ג. נו&quot;ן הפוכה:''' תופעת הנו&quot;ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת בנביאים וכתובים ב[[תהלים קז/טעמים|מזמור ק&quot;ז שבספר תהלים]] (שבע פעמים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נו&quot;ן הפוכה|בתורה]] היא נמצאת סביב [[במדבר י/טעמים#י לד|פרשה אחת]] (סה&quot;כ פעמיים בהתחלה ובסוף הפרשה). מקומן וצורתן בתהלים נקבעה במהדורתנו על בסיס כתר ארם צובה, בהתאמה קלה לעיצוב שבמהדורתנו.

תצוגת נו&quot;ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:
#'''[[תהלים קז/טעמים#קז כג|במהדורתנו]] (מזמור ק&quot;ז, בשבעת הפסוקים הבאים: כג, כד, כה, כו, כז, כח; מ)'''
#'''[https://archive.org/details/Aleppo_Codex/page/n524/mode/1up בכתר ארם צובה]'''
#[https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F389A.jpg בכתי&quot;ל] [http://tanach.us/Tanach.xml?Ps107:1-107:43 (הקלדת וסטמינסטר)]
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n679/mode/1up בכתי&quot;ש1]
#[https://archive.org/details/BL_Or2375_02Psalms/page/n118/mode/1up בכתי&quot;ב1]
#במ&quot;ג דפוס ונציה: [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n1437/mode/1up עמוד ראשון] | [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n1438/mode/1up עמוד שני]

{{עוגן|אותיות תלויות}}'''ד. אותיות תלויות:''' תופעת האותיות התלויות נמצאת בארבעה מקומות בספרי הנביאים והכתובים, ואינה קיימת כלל בתורה.

#[[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים (יח,ל)]]: [בֶּן־מְ{{אות תלויה במקרא|נַ|שופטים יח ל}}שֶּׁ֜ה]*=א,ל
#[[תהלים פ/טעמים#פ יד|תהלים (פ,יד)]]: [מִיָּ֑{{מ:אות תלויה|עַ|תהלים פ יד}}ר]*=א,ל
#[[איוב לח/טעמים#לח יג|איוב (לח,יג)]]: [רְשָׁ{{מ:אות תלויה|עִ֣}}ים]*=א,ל
#[[איוב לח/טעמים#לח טו|איוב (לח,טו)]]: [מֵרְשָׁ{{אות תלויה במקרא|עִ֣|איוב לח טו}}ים]*=א,ל

===תוספת פסוקים בכתבי־היד ובדפוסים===

לעתים רחוקות יש תוספת פסוקים בנ&quot;ך, בכתבי־היד המאוחרים (אך לא בכתבי־היד הטברנים והקרובים לכתר) ובדפוסים הנפוצים. יש בתוספות הללו מילוי של פרטים בקטסט לפי פסוקים מקבילים.

'''א.''' ב[[יהושע כא/טעמים|יהושע פרק כ&quot;א]] יש תוספת של שני פסוקים (אחרי פסוק ל&quot;ה) שנדפסה בדפוסים רבים. התוספת מבוססת על הפסוקים המקבילים בספר דברי הימים ([[דברי הימים א ו/טעמים#ו סג|דה&quot;א ו,סג2-סד]]), והיא נמצאת בחלק מכתבי־היד מימי הביניים.{{הערה|1=כך במספר כתבי־יד ספרדים, לדוגמה: [https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n247/mode/1up?view=theater כת&quot;י פריז Heb 25] ובהערה לצדו (&quot;אלו שני פסוקים לא נכתבו בספר הלל&quot;); ב[https://archive.org/details/cervera-bible-images/page/n267/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך סירבירה] ובהערה לצדו (&quot;אלו שנים פסוקים אינם בהללי ואין ראוי לכתבם&quot;); ב[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images/page/n254/mode/1up תנ&quot;ך קטלוניה] ובהערה לצדו (&quot;במקרא מדוייקת לא מצאנו אלו השני פסוקים וכן כתב גם הקמחי&quot;); ב[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n428/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון] ובהערה לצדו (&quot;אלו שני הפסוקים אינם כתובי' בהללי&quot;). אמנם ב[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n103/mode/1up?view=theater כתר שם טוב] התוספת לא נכתבה, ובהערה צוין: &quot;ויש ספ'[רים] שכתו'[ב] כאן וממטה ראובן, ואת קדמות, הכתו'[בים] בד'[ברי] הי'[מים] ורבנו האיי גאון ז&quot;ל כ[ת]'[ב] שאין נכתבי'[ם] כאן וכן בהללי ובס'[פר] הבבלי ובש' שתי אחיות.&quot; בכתי&quot;ב1 מתימן [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n51/mode/1up?view=theater התוספת לא נמצאת], אך יד מאוחרת הוסיפה אותה בשוליים בשני תיגאן נוספים: [https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n58/mode/1up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n170/mode/1up?view=theater כאן]; ובעוד אחד הוא [https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n112/mode/1up?view=theater כתוב בסוגריים].}} אך היא לא נמצאת כלל בכתבי־יד טברניים מובהקים כגון א,ל,ק,ש1 (בהם הטקסט הזה נמצא בדברי הימים בלבד), והיא גם לא משתקפת בסכומי הפסוקים בספר יהושע; '''לכן התוספת לא מופיעה במהדורתנו''' (וראו עוד ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Yehoshua/21.35#m6e0nf מנחת שי]).

ברוב הדפוסים שבהם מופיעה התוספת, יש קיצור לעומת הפסוקים בדברי הימים, ולעומת האזכורים האחרים של ערי המקלט ביהושע. אך יש גם נוסח מורחב יותר שכולל את המלים &quot;את עיר מקלט הרצח&quot; (כמו ביהושע) ו&quot;את בצר '''במדבר'''&quot; (כמו בדברי הימים). להלן הנוסח של התוספת (הנוסח המורחב מובא בסוגריים עגולים):

{{מ:טעמי המקרא}}
:&lt;קטע התחלה=תוספת של שני פסוקים/&gt;וּמִמַּטֵּ֣ה רְאוּבֵ֔ן (אֶת־עִיר֙ מִקְלַ֣ט הָרֹצֵ֔חַ) [אֶת־בֶּ֖צֶר / (אֶת־בֶּ֥צֶר בַּמִּדְבָּ֖ר)] וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ (וְ)אֶת־יַ֖הְצָה וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃ (וְ)אֶת־קְדֵמוֹת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ (וְ)אֶת־מֵיפַ֖עַת וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃&lt;קטע סוף=תוספת של שני פסוקים/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

תוספת זו נדפסה בתחתית הדף מחוץ לרצף הפסוקים (בלי מספרים) במהדורותיהם של [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/33/mode/1up בֶּר], [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n394/mode/1up לטריס], דותן וקורן. בכולן נדפס הנוסח '''הקצר''', חוץ מבער שהדפיס '''שילוב בין שני הנוסחים''' (בדומה למה שעשינו למעלה). במהדורות גינצבורג התוספת הקצרה נדפסה בתוך רצף הפסוקים, ושני הפסוקים שבתוספת ממוספרים. בהערותיו ציין גינצבורג את כתבי־היד שבהם התוספת קיימת או לא קיימת, והצביע על הבדלים בין הנוסח הארוך לנוסח הקצר; ראו ב[https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/433/mode/2up מהדורתו הראשונה] וב[https://archive.org/details/prophetaepriores00gins/page/55/mode/1up מהדורתו השניה]. בדפוסים כגון [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/386/mode/1up ליסֶר], המיוסדים על דפוס ון דר הוט (אמסטרדם, 1705) לא נדפסה התוספת. הם מציינים בהערה:

:בקצת ספרים יש כאן ב' פסוקים וממטה ראובן וגומר וטעות הוא ואינם ראויים להיות עיין בפירוש הרד&quot;ק ובמסרה וכן נמצא בג' ספרים ישנים מדויקים כתיבת יד.

למרות שהתוספת לא קיימת בכתבי־היד הטברנים המובהקים, ובכתי&quot;ל בפרט, היא מובאת בדפוסים המבוססים ישירות על כתי&quot;ל. במהדורות דותן היא מובאת בתחתית העמוד. ב-BHS היא מובאת בפנים הטקסט (בתור פסוקים 36-37), אך באותיות קטנות, ויש הערה שמסבירה את המקורות של הטקסט. גם בהקלדה הדיגיטלית של כתי&quot;ל (UXCL) היא [https://tanach.us/Tanach.xml?Josh21:1-21:45 מובאת בפנים הטקסט] (בתור פסוקים 36-37), אך בגופן אפור, ויש הערת &quot;X&quot; אדומה לפני כל אחד משני הפסוקים המסביר שהטקסט אינו קיים בכתי&quot;ל. הנימוק להשאיר את התוספת בפנים הטקסט הוא כדי לשמור על המספור הקיים הפסוקים, וגם פרויקטים נוספים שנעשה בהם שימוש ב-UXLC מנסים לשמור על המספור הקיים (ביניהם [https://www.sefaria.org.il/Joshua.21.35?lang=he ספריא]). התוספת מובאת באתר &quot;[https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Yehoshua/21.35#m7e0n6 על התורה]&quot; אחרי פסוק ל&quot;ה בסוגריים מרובעים (&quot;במקצת נוסחאות&quot;).

'''ב.''' ב[[נחמיה ז/טעמים|נחמיה פרק ז']] יש תוספת של פסוק אחד (אחרי פסוק ס&quot;ז), הנמצאת בכתבי־יד מסוימים{{הערה|1=ראו לדוגמה בכתב יד פריס Heb 25, בו היא [https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n796/mode/1up?view=theater נכתבה ואח&quot;כ נמחקה], וכמו כן ב[https://archive.org/details/cervera-bible-images/page/n797/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך סירבירה].}} ובדפוסים רבים. יש דיון לגבי התוספת הזאת ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Nechemyah/7.67#m7e0n6 מנחת שי], ולגבי דיוקם של כתבי־היד שבהם היא מופיעה. התוספת נמצאת בדפוסים רבים, לדוגמה: [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/1258/mode/1up?view=theater ליסֶר] (פסוק 68), [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n1265/mode/1up?view=theater לטריס] (פסוק 68), [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n90/mode/1up?view=theater בֶּר] (עיגול מסורה אחרי פסוק 67 מפנה אל התוספת המובאת בהערת שוליים בתחתית העמוד); במהדורות גינצבורג הפסוק הנוסף מובא רק בהערה המציינת כתבי־יד ודפוסים שבהם הוא נמצא ([https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/1659/mode/1up?view=theater מהדורה ראשונה], [https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/1659/mode/1up?view=theater מהדורה שנייה]).

מדובר על פריט מתוך רשימת העולים לציון, המופיע ב[[עזרא ב/טעמים|עזרא ב]] וב[[נחמיה ז/טעמים|נחמיה ז]] במקביל. הפסוק הנוסף ברשימה השנייה (נחמיה ז') לקוח מהרשימה הראשונה ('''[[עזרא ב/טעמים#ב סו|עזרא ב,סו]]'''):

{{מ:טעמי המקרא}}
:{{#קטע:עזרא ב/טעמים|סו}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

בחלק מהדפוסים אף מציינים גרסה אחרת של סוף הפסוק בתוספת האות ו':

{{מ:טעמי המקרא}}
:מָאתַ֖יִם (וְ)אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

התוספת נמצאת גם במהדורות קורן ודותן (בתחתית הדף). לעומת התוספת בספר יהושע, היא לא נמצאת בגוף הטקסט ב-BHS (רק הערת נוסח מפנה אל עזרא ב,סו), ולא באתרים [https://hcanat.us/Tanach.xml?Neh7:1-7:72 UXLC], ב[https://www.sefaria.org.il/Nehemiah.7.67?lang=he ספריא], ו&quot;[https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Nechemyah/7.67#m7e0n6 על התורה]&quot;.

==מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה==

&lt;קטע התחלה=מבוא לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;&lt;קטע התחלה=מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;'''להלן רשימות של המקומות שבהם חרגנו מנוסח הניקוד והטעמים&lt;קטע סוף=מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt; והגעיות שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי הנביאים והכתובים שבו.'''

&lt;קטע התחלה=מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;א. בחלק מהמקומות מדובר על '''טעות ודאית''' בכתב־היד, ובחלק מדובר על '''ניקוד חריג'''{{הערה|ניקוד חריג יכול להיות שריד של שיטת ניקוד אחרת, ויש דוגמאות רבות לכך בכתי&quot;ל (לדוגמה חילופי סגול-פתח, או השמטת דגש באות יו&quot;ד אחרי וי&quot;ו ההיפוך). בכל זאת ניקוד כזה אינו מתאים לשיטת הניקוד שבוצעה ע&quot;י המסרן בעקביות ברוב המכריע של אותו כתב־היד, ולכן הוא נחשב לחריג.}} או ב'''הטעמה חריגה'''. ציינו פריטים כאלה בסימן קריאה ('''!''').

ב. בחלק מהמקומות החריגה בנוסח כתב־היד היא '''רק בספק''', בגלל שכתב־היד מטושטש, או בגלל שכוונתו של המסרן בסימון הניקוד או הטעם אינה חד-משמעית, או בגלל שבוצע תיקון בתוך כתב־היד (ע&quot;י המסרן עצמו או ע&quot;י יד מאוחרת). ציינו פריטים כאלה בסימן שאלה ('''?''').

ג. ברשימות הללו מובאות '''גם''' תופעות מיוחדות או ראויות לציון בנוסח הניקוד והטעמים בכתב־היד, אף אם '''לא''' חרגנו מנוסחו. אם הבאנו את נוסח כתב־היד במהדורתנו אז הפריט מסומן בכוכבית ('''*''').

ד. הרשימות '''אינן כוללות''' שינויים מנוסח כתב־היד בעקבות '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב הכללית במהדורתנו]]'''. &lt;קטע סוף=מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;יש רשימות עצמאיות לחלק מהשינויים האלה משני סוגים, שהם נפוצים במיוחד ונמצאים במאות מקומות בתנ&quot;ך: ראו את רשימת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות]], ואת הרשימה ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: עיצוב כללי לטעמי אמ&quot;ת|עיצוב טעמי אמ&quot;ת]].

&lt;קטע התחלה=מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;ה. בסוף כל פריט ציינו בקצרה את הסוג של הטעות או של התופעה המסוימת המופיעה בו, אך לא הבאנו את הנתונים המלאים לגביו. למידע מלא לגבי כל פריט המובא ברשימות, כולל השוואה לכתבי־יד נוספים, יש לעיין בהערת הנוסח הרלוונטית. הערות הנוסח ניתנות לצפייה '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ בקישור הזה]''', או על־ידי לחיצה על &quot;הצג הערות נוסח&quot; (המופיע בפינה הימנית העליונה של כל דף פרק). לכל פריט ברשימה יש קישור ישיר אל הפסוק בהקשרו בתוך דף הפרק המלא, ובראש הדף אפשר למצוא &quot;הצג הערות נוסח&quot;.&lt;קטע סוף=מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;&lt;קטע סוף=מבוא לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;

ו. לרשימות דומות על הספרים וקטעי הספרים '''שאינם קיימים בכתר ארם צובה''', ראו '''ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|פרק הרביעי של המבוא]]'''.

===ספר יהושע===

'''[[ספר יהושע/טעמים|ספר יהושע]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

&lt;קטע התחלה=כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים/&gt;טעויות מובהקות וספקות בנוסח הניקוד והטעמים, ניקוד חריג או הטעמה חריגה, ועוד מקומות מיוחדים או ראויים לציון:&lt;קטע סוף=כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים/&gt;
#[[יהושע א/טעמים#א ז|א,ז]] (א?=כְּכׇל־הַתּוֹרָ֔ה): בשתי נקודות לטעם זקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע)?
#[[יהושע ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (א?=קֻ֤ם): טעם מהפך במקום יתיב?
#[[יהושע ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (א?=וַיָּנֻס֖וּ): מקום הטעם באות סמ&quot;ך?
#[[יהושע יד/טעמים#יד ז|יד,ז]] (א*=עִם־לְֽבָבִֽי): געיה בלמ&quot;ד
#[[יהושע טו/טעמים#טו נד|טו,נד]] (א?=וְחֻמְטָּ֗ה): טי&quot;ת דגושה?
#[[יהושע כא/טעמים#כא ה|כא,ה]] (א!=וּֽמִּמַּטֵּה־דָ֞ן): דגש מיותר באות מ&quot;ם הראשונה
#[[יהושע כא/טעמים#כא כב|כא,כב]] (א!=עָר֖ים): חסרה נקודת החיריק באות רי&quot;ש{{הערה|שם=ייבין}}
#[[יהושע כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] (א=תִֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית

===ספר שופטים===

'''[[ספר שופטים/טעמים|ספר שופטים]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[שופטים ב/טעמים#ב יב|ב,יב]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שופטים ב/טעמים#ב יז|ב,יז]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שופטים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א*=הַֽמֲלַֽקֲקִים֙): שתי געיות בתיבה אחת{{הערה|הגעיה הראשונה פונטית והשניה געיה קלה; השוו &quot;הַֽמְלַקֲקִ֤ים&quot; בפסוק הקודם. בתיבה זו יש גם שני חטפים להורות על התנעת השווא, וראו להלן ב[[#חטפים באותיות לא-גרוניות בשופטים|רשימת החטפים]].}}
#[[שופטים ח/טעמים#ח י|ח,י]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[שופטים ט/טעמים#ט מח|ט,מח]] (א!=אֶת־הַקַּרְּדֻּמּ֜וֹת): רי&quot;ש דגושה
#[[שופטים יח/טעמים#יח יט|יח,יט]] (א*=וַיֹּ֩אמְרוּ֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[שופטים יח/טעמים#יח כב|יח,כב]] (א!=הִרְחִ֖יקו): חסרה נקודת השורוק{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שופטים כ/טעמים#כ ב|כ,ב]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[שופטים כ/טעמים#כ לה|כ,לה]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[שופטים יט/טעמים#יט ג|יט,ג]] (א-כתיב=לַהֲשִׁיבָ֔ו [א-קרי=לַהֲשִׁיבָ֔הּ]): חסרה נקודה במקביל למפיק בה&quot;א

===ספר שמואל===

'''[[ספר שמואל/טעמים|ספר שמואל]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}{{הערה|1=רשימה זו לא כוללת את [[שמואל ב ז/טעמים#ז י|שמ&quot;ב ז,י]] (א=וְלֹֽא־יֹסִ֤יפוּ); ברויאר ציין שם ספק געיה ביו&quot;ד בכתר, אבל לא נראה כך כלל.}}
#[[שמואל א א/טעמים#א ג|שמ&quot;א א,ג]] (א?=מִיָּמִ֣ים יָמִ֔ימָה): חסר פסק?
#[[שמואל א ז/טעמים#ז יא|שמ&quot;א ז,יא]] (א?=וַיִּרְדְּפ֖וּ): אין געיה באות וי&quot;ו?
#[[שמואל א יא/טעמים#יא ג|שמ&quot;א יא,ג]] (א=יָמִ֗ים): נקודה אחת לטעם רביע, ולא שתי נקודות לטעם זקף קטן
#[[שמואל א יד/טעמים#יד נב|שמ&quot;א יד,נב]] (א?=וְרָאָ֨ה שָׁא֗וּל): הטעמה חריגה של קדמא ורביע (במקום קדמא ואזלא)?
#[[שמואל א טו/טעמים#טו א|שמ&quot;א טו,א]] (א*=יְהֹוָה֙ [1]): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[שמואל א טו/טעמים#טו יא|שמ&quot;א טו,יא]] (א!=כׇּל־הַלָּֽילָה): חסר שווא באות יו&quot;ד
#[[שמואל א יז/טעמים#יז לד|שמ&quot;א יז,לד]] (א!=לאָבִ֖יו): חסר שווא באות למ&quot;ד
#[[שמואל א יח/טעמים#יח ח|שמ&quot;א יח,ח]] (א!=נָ֤תְנוּ [1]): מקום הטעם באות נו&quot;ן הראשונה
#[[שמואל א יח/טעמים#יח יט|שמ&quot;א יח,יט]]: (א*=בְּעֵ֛ת תֵּ֛ת): תביר ותביר
#[[שמואל א יט/טעמים#יט יז|שמ&quot;א יט,יז]] (א!=שַׁלְּחֵ֖נִי): צירה באות חי&quot;ת במקום חיריק
#[[שמואל א כא/טעמים#כא ב|שמ&quot;א כא,ב]] (א!=נ֔בֶה): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שמואל א כג/טעמים#כג יז|שמ&quot;א כג,יז]] (א=אֶהְיֶה־לְּךָ֣): אין געיה
#[[שמואל א כה/טעמים#כה יא|שמ&quot;א כה,יא]] (א?=לְֽגֹזֲזָ֑י): געיה באות למ&quot;ד במקום גימ&quot;ל?
#[[שמואל א כט/טעמים#כט ו|שמ&quot;א כט,ו]] (א!=וַיֹּ֤אמֶר): בטעם מהפך
#[[שמואל ב א/טעמים#א יט|שמ&quot;ב א,יט]] (א!=גִּבּוֹרִֽים): גימ&quot;ל דגושה
#[[שמואל ב ג/טעמים#ג ז|שמ&quot;ב ג,ז]] (א?!=פִּלֶּ֔גֶשׁ): דגש באות למ&quot;ד?
#[[שמואל ב ז/טעמים#ז ט|שמ&quot;ב ז,ט]] (א=וְעָשִׂ֤תִֽי־לְךָ֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[שמואל ב ח/טעמים#ח טז|שמ&quot;ב ח,טז]] (א!=וְיהוֹשָׁפָ֥ט): שווא באות וי&quot;ו
#[[שמואל ב ח/טעמים#ח יח|שמ&quot;ב ח,יח]] (א?!=וְהַכְּרַתִ֖י): פתח באות רי&quot;ש?
#[[שמואל ב יא/טעמים#יא יא|שמ&quot;ב יא,יא]] (א!=וַאֲדֹנִ֨י): חטף פתח באות אל&quot;ף
#[[שמואל ב יא/טעמים#יא כה|שמ&quot;ב יא,כה]] (א=בְּעֵינֶיךָ֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[שמואל ב יא/טעמים#יא כו|שמ&quot;ב יא,כו]] (א!=ותִּסְפֹּ֖ד): חסר פתח באות וי&quot;ו{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שמואל ב יב/טעמים#יב א|שמ&quot;ב יב,א]] (א!=אֶל דָּוִ֑ד): חסר מקף
#[[שמואל ב יב/טעמים#יב יא|שמ&quot;ב יב,יא]] (א=לְּרֵעֶ֑יךָ): למ&quot;ד דגושה
#[[שמואל ב יט/טעמים#יט מב|שמ&quot;ב יט,מב]] (א!=וְאֵת־בֵּיתוֹ֙): אל&quot;ף בצירה
#[[שמואל ב כב/טעמים#כב ז|שמ&quot;ב כב,ז]] (א!=מֵהֵֽיכָלו֙): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שמואל ב כב/טעמים#כב מ|שמ&quot;ב כב,מ]] (א?=וַתַּזְּרֵ֥נִי): זי&quot;ן דגושה?
#[[שמואל ב כג/טעמים#כג יג|שמ&quot;ב כג,יג]] (א!=עַדֻלָּ֑ם): חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן
#[[שמואל ב כג/טעמים#כג כד|שמ&quot;ב כג,כד]] (א!=אֶלְחָנָן): חסר טעם המרכא
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד ב|שמ&quot;ב כד,ב]] (א!=אַשֶׁר־אִתּ֗וֹ): חסרות נקודות החטף באל&quot;ף
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד ג|שמ&quot;ב כד,ג]] כד,ג (א!=המֶּ֔לֶךְ): חסר פתח בה&quot;א{{הערה|שם=ייבין}}

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[שמואל א ה/טעמים#ה ו|שמ&quot;א ה,ו]] (א-כתיב=בַּעְפֹלִ֔ים [א-קרי=בַּטְּחֹרִ֔ים]): חסרה נקודה במקביל לדגש בטי&quot;ת
#[[שמואל א ה/טעמים#ה יב|שמ&quot;א ה,יב]] (א-כתיב=בַּעְפֹלִ֑ים [א-קרי=בַּטְּחֹרִ֑ים]): חסרה נקודה במקביל לדגש בטי&quot;ת
#[[שמואל א י/טעמים#י ז|שמ&quot;א י,ז]] י,ז (א=תָבֹ֛אינָה): אין הערת קרי
#[[שמואל א יד/טעמים#יד כז|שמ&quot;א יד,כז]] (א-כתיב=וַתָּרְאֹ֖נָה)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט יח|שמ&quot;א יט,יח]] (א-כתיב=בְּנָויֹֽת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט יט|שמ&quot;א יט,יט]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֖ת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט כב|שמ&quot;א יט,כב]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֥ת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט כג|שמ&quot;א יט,כג]] (א-כתיב=אֶל־נָויֹ֖ת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט כג|שמ&quot;א יט,כג]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֥ת)
#[[שמואל א כז/טעמים#כז ח|שמ&quot;א כז,ח]] (א-כתיב=וְהַגִּרִ֖זְי)
#[[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]] (א-כתיב=הָיִ֛יתָהַ֯ מּ֯וֹצִ֥יא)
#[[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (א-כתיב=בִּֽנְהַר־֯ ): חסרים המקף לתיבה &quot;בנהר&quot;, והרווח והניקוד לתיבה &quot;פְּרָֽת&quot; הנקראת ואינה נכתבת.
#[[שמואל ב יב/טעמים#יב כד|שמ&quot;ב יב,כד]] (א-כתיב=וַיִקְרָ֤א [א-קרי=וַתִּקְרָ֤א]): חסר דגש במקביל לתי&quot;ו של הקרי
#[[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]] (א-כתיב=יִשְׁאַל־֯ ): יש רווח צר בלבד ואין ניקוד לתיבה &quot;אִ֖ישׁ&quot; הנקראת ולא נכתבת
#[[שמואל ב יח/טעמים#יח יב|שמ&quot;ב יח,יב]] (א-כתיב=וְלֻ֨א [א-קרי=וְל֨וּ])
#[[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]] (א-כתיב=כִּֽי־עַל־֯ ): אין רווח לתיבה &quot;כֵּ֥ן&quot; הנקראת ולא נכתבת, אבל נכתבו הניקוד והטעם בין התיבות למטה
#[[שמואל ב יט/טעמים#יט ז|שמ&quot;ב יט,ז]] (א-כתיב=לֻ֣א [א-קרי=ל֣וּ])
#[[שמואל ב כ/טעמים#כ יד|שמ&quot;ב כ,יד]] (א-כתיב=וַיִּקָּ֣ל֔הֲוּ)
#[[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (א-כתיב=תְּלָוֻ֥ם)
#[[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (א-כתיב=שָׁםָּ ה֙פְּלִשְׁתִּ֔ים): הערת קרי אחת לשתי התיבות
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד טז|שמ&quot;ב כד,טז]] (א-כתיב=הָאֲוְרֲ֥נָה)
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד יח|שמ&quot;ב כד,יח]] (א-כתיב=אֲרַ֥נֳיה)

===ספר מלכים (חוץ מהקטע החסר בכתר)===

'''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר במלכים}} למידע על החלק החסר בספר מלכים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר מלכים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[מלכים א ב/טעמים#ב כא|מל&quot;א ב,כא]] (א!=לַאֲדֹנִיָ֥הוּ): חסר דגש ביו&quot;ד
#[[מלכים א ב/טעמים#ב כח|מל&quot;א ב,כח]] (א?!=וַיָ֤נָס): כנראה חסר דגש ביו&quot;ד
#[[מלכים א ד/טעמים#ד ז|מל&quot;א ד,ז]] (א!=וְכִלְּכְּל֥וּ): למ&quot;ד דגושה
#[[מלכים א ו/טעמים#ו ח|מל&quot;א ו,ח]] (א=הַיְּמָנִ֑ית): יו&quot;ד דגושה
#[[מלכים א ז/טעמים#ז לג|מל&quot;א ז,לג]] (א!=וְחִשֻּׁקֵּיהֶ֛ם): קו&quot;ף דגושה
#[[מלכים א ז/טעמים#ז לז|מל&quot;א ז,לז]] (א=לְכֻלָּֽהְנָֽה): קווים לסילוק וגעיה
#[[מלכים א ח/טעמים#ח ז|מל&quot;א ח,ז]] (א=מִלְּמָֽעְלָה): למ&quot;ד דגושה
#[[מלכים א ח/טעמים#ח יא|מל&quot;א ח,יא]] (א*=כְבוֹד־יְהֹוָ֖ה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[מלכים א י/טעמים#י כד|מל&quot;א י,כד]] (א!=וְכָל־הָאָ֔רֶץ): אין מתיגה
#[[מלכים א יד/טעמים#יד ג|מל&quot;א יד,ג]] (א!=עֲשָׁרָ֨ה): נקודת שי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[מלכים א יז/טעמים#יז יב|מל&quot;א יז,יב]] (א=אִם־יֶשׁ־לִּ֣י): למ&quot;ד דגושה
#[[מלכים א יז/טעמים#יז יג|מל&quot;א יז,יג]] (א=עֲשִׂי־לִֽי־מִ֠שָּׁ֠ם): טעם כפול בכתב־היד
#[[מלכים א יח/טעמים#יח לג|מל&quot;א יח,לג]] (א=וַיְּנַתַּח֙): יו&quot;ד דגושה
#[[מלכים א יח/טעמים#יח מג|מל&quot;א יח,מג]] (א=שֻׁ֭ב): מקום הטעם לימין (כמו דחי בטעמי אמ&quot;ת)
#[[מלכים א כ/טעמים#כ כט|מל&quot;א כ,כט]] (א?=&lt;נֹֽכַח־אֵ֖לֶּה&gt;* או &lt;נֹ֥כַח אֵ֖לֶּה&gt;): &quot;נֹכַח&quot; מוקפת ובגעיה או בטעם מרכא?
#[[מלכים ב ה/טעמים#ה יב|מל&quot;ב ה,יב]] (א!=דַּמֶּ֗שֶׂקּ): נקודה באות קו&quot;ף
#[[מלכים ב ח/טעמים#ח ו|מל&quot;ב ח,ו]] (א=מִיּ֛וֹם עָזְבָ֛הֿ): תביר ותביר{{הערה|שם=תביר ותביר|לדעתו של ייבין יש כאן ובעוד מקום טעות נדירה ואף ייחודית בנוסח הטעמים בכתר (כתר, כא.2, עמ' 197) של נקודת תביר בטעם מרכא. אמנם יש להשוות את [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#תביר ומרכא|אותה התופעה בדיוק במגילת קֹהלת בכתי&quot;ש1]]. לכן ייתכן שיש כאן שיטה מודעת של הטעמה שאין כדוגמתה בכתבי־היד האחרים וגם לא בנוסח המקובל, ושיטה זו חריגה משיטת ההטעמה בשאר המקרא אף בכתר. אמנם יש עוד לשים לב ש'''אין''' פעמיים תביר בכתי&quot;ש1 בשני הפסוקים כאן בספר מלכים (כלומר גם אם הסופר של כתי&quot;ש1 בחר במודעות לאמץ את השיטה הזו ולא מדובר על טעות, אז הוא לא הצליח ליישם אותה במלואה). במהדורתנו בחרנו להטעים את התיבות במלכים ובקֹהלת בתביר ומרכא בעקביות, בהתאם למגמתה של המהדורה ובעקבות דרך ההטעמה המקובלת בשאר המקרא. כך עשה גם הרב ברויאר, בניגוד למג&quot;ה שבו הטעימו פעמיים תביר במלכים ואף בקֹהלת.}} (ובעניין נוסף: השארנו כאן את סימן הרפה במהדורתנו)
#[[מלכים ב י/טעמים#י י|מל&quot;ב י,י]] (א!=אֶלִיָּֽהוּ): אל&quot;ף בסגול
#[[מלכים ב יד/טעמים#יד ז|מל&quot;ב יד,ז]] (א-כתיב=המֶלַח֙ [א-קרי=מֶלַח֙]): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[מלכים ב יט/טעמים#יט טז|מל&quot;ב יט,טז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע)
#[[מלכים ב כ/טעמים#כ ט|מל&quot;ב כ,ט]] (א*=יְהֹוָ֔ה [1]): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[מלכים ב כ/טעמים#כ יא|מל&quot;ב כ,יא]] (א!=וַיִּקְרָ֛א יְשַׁעְיָ֛הוּ): תביר ותביר{{הערה|שם=תביר ותביר}}

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[מלכים א ז/טעמים#ז מה|מל&quot;א ז,מה]] (א-כתיב=הָאֵ֔הלֶּ)
#[[מלכים א ט/טעמים#ט ט|מל&quot;א ט,ט]] (א-כתיב=וַיִּשְׁתַּחֲוֻּ֥)
#[[מלכים ב ב/טעמים#ב טז|מל&quot;ב ב,טז]] (א-כתיב=הַגֵּיאָוֺ֑ת)
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ב|מל&quot;ב ד,ב]] (א-כתיב=לָ֖כי [א-קרי=לָ֖ךְ]): אין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ג|מל&quot;ב ד,ג]] (א-כתיב=שְׁכֵנָ֑כִי [א-קרי=שְׁכֵנָ֑יִךְ]): אין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ז|מל&quot;ב ד,ז]] (א-כתיב=נִשְׁיֵ֑כי [א-קרי=נִשְׁיֵ֑ךְ]): אין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ז|מל&quot;ב ד,ז]] (א-כתיב=בֻ͏ָנַ֔יִכי [א-קרי=וּבָנַ֔יִךְ]): נקודות הקובוץ עוד לפני האות בי&quot;ת מימין למטה, ואין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ה/טעמים#ה,יח|מל&quot;ב ה,יח]] (א-כתיב=יִסְלַח־נא יְהוָ֥ה): &quot;נא&quot; כתיב ולא קרי, ו&quot;יִסְלַח־&quot; מוקפת בקריאתה אל ה'
#[[מלכים ב י/טעמים#י כז|מל&quot;ב י,כז]] (א-כתיב=לְמֹחָרא֖וֹת)
#[[מלכים ב יא/טעמים#יא ב|מל&quot;ב יא,ב]] (א-כתיב=הַמֻּ֣מָותִ֔תים)
#[[מלכים ב יד/טעמים#יד ז|מל&quot;ב יד,ז]] (א-כתיב=-המֶלַח֙ [א-קרי=מֶלַח֙]): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (א-כתיב=חֹרָיהָ֗ם [א-קרי=צוֹאָתָ֗ם]): השוו ישעיהו לו,יב
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (א-כתיב=&lt;ֵשֵׁ֥נַיְֵהֶ֖ם&gt; [א-קרי=מֵימֵ֥י רַגְלֵיהֶ֖ם]): שתי נקודות הצֵרי הראשונות של &quot;קרי ולא כתיב&quot; דחוסות ברווח הצר בין התיבות; והשוו ישעיהו לו,יב
#[[מלכים ב כא/טעמים#כא כ|מל&quot;ב כא,יב]] (א-כתיב=שֹׁ֣מְעָ֔יו)

===ספר ישעיהו===

'''[[#ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה|ראו לעיל.]]'''

===ספר ירמיהו (חוץ מהקטע החסר בכתר)===

'''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בירמיהו}} למידע על הקטע החסר בספר ירמיהו ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר ירמיהו (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ירמיהו יב/טעמים#יב טז|יב,טז]] (א?=לְֽהִשָּׁבֵ֖עַ [2]): ספק געית שווא
#[[ירמיהו כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (א!=וְלִקְלָ֔לָה): מקום הטעם באות למ&quot;ד הראשונה
#[[ירמיהו מב/טעמים#מב ב|מב,ב]] (א?=כִּֽי־נִשְׁאַ֤רְנֽוּ־מְעַט֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה?
#[[ירמיהו מח/טעמים#מח כב|מח,כב]] (א?=דִּבְלָתָ֛יִם׃): קו ונקודת תביר במקום סילוק?
#[[ירמיהו נב/טעמים#נב כב|נב,כב]] (א!=נְחֹשֶׁת [1]): חסרה נקודת הטעם לרביע

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[ירמיהו ב/טעמים#ב יב|ב,יב]] (א=חֳרְב֥וּ): קמץ קטן במהדורתנו
#[[ירמיהו מט/טעמים#מט כח|מט,כח]] (א=וְשֳׁדְד֖וּ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[ירמיהו ב/טעמים#ב כד|ב,כד]] (א-כתיב=נַפְשָׁו֙): בלי נקודה מקבילה למפיק בה&quot;א בקרי &quot;נַפְשָׁהּ֙&quot;
#[[ירמיהו ג/טעמים#ג ב|ג,ב]] (א-כתיב=שֻׁגַ֔לְתְּ): בלי דגש בגימ&quot;ל במקביל לכ&quot;ף  בקרי &quot;שֻׁכַּ֔בְתְּ&quot;
#[[ירמיהו טו/טעמים#טו ד|טו,ד]] (א-כתיב=לְזַוָעֲ֔ה)
#[[ירמיהו כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (א-כתיב=לְזַוָ֣עֲה)
#[[ירמיהו לד/טעמים#לד יז|לד,יז]] (א-כתיב=לְזַוָ֔עֲה)
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לז|לא,לז]] (א-כתיב=יָמִ֥ים [֯] נְאֻם־יְהוָ֑ה): חסר ניקוד ברווח המיועד ל&quot;בָּאִ֖ים&quot; (קרי ולא כתיב)
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|לא,לח]] (א!=קָ֤וְה): הכתיב מנוקד בשווא למרות שהקרי הוא &quot;קָ֤ו&quot;
#[[ירמיהו נ/טעמים#נ טו|נ,טו]] (א-כתיב=אָשְׁויֹתֶ֔יהָ)
#[[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|נ,כט]] (א-כתיב=אַל־יְהִי־[֯] פְּלֵיטָ֔ה): חסר ניקוד ברווח המיועד ל&quot;לָהּ֙&quot; (קרי ולא כתיב)

===ספר יחזקאל===

'''[[ספר יחזקאל/טעמים|ספר יחזקאל]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[יחזקאל א/טעמים#א ד|א,ד]] (א*=וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[יחזקאל ג/טעמים#ג יב|ג,יב]] (א*=כְּבוֹד־יְהֹוָ֖ה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[יחזקאל ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (א*=בַּעֲשׂ֩וֹתִי֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[יחזקאל י/טעמים#י יא|י,יא]] (א!=הָרֹ֙אשׁ֙): במעין טעם פשטא מלעיל
#[[יחזקאל יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (א?=לַעָ֛יִן): נקודה מטושטשת או מחוקה שנראית כמו נקודת קמץ
#[[יחזקאל טז/טעמים#טז יב|טז,יב]] (א*=וָ֥אֶתֵּֽן־נֶ֙זֶם֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[יחזקאל טז/טעמים#טז לג|טז,לג]] (א=וְאַ֨תְּ נָתַ֤תְּ אֶת־נְדָנַ֙יִךְ֙ לְ'''כׇ֨'''ל־מְאַֽהֲבַ֔יִךְ): מתיגה חריגה לאחר פשטא
#[[יחזקאל כ/טעמים#כ לא|כ,לא]] (א*=נִטְמְאִ֤֨ים): המקום היחיד בכל המקרא שיש בה שני טעמים מחברים בהברה אחת (הקדמא קודמת למהפך בקריאה)
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח יז|כח,יז]] (א!=גָּ֤בַהּ): מקום הטעם באות גימ&quot;ל{{הערה|ראו גם ייבין, כתר, עמ' 16.}}
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א!=אֲדֹנָ֣י יְהֹוָ֔ה): שם הוי&quot;ה בניקוד של שם אדנות בשווא וקמץ, במקום ניקוד של אֱלֹהִים בשווא וחיריק, ובתוספת של נקודת חולם באות ה&quot;א הראשונה בדומה לניקוד הרגיל של אֱלֹהִים בשם הוי&quot;ה בכתר
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א!=בַּעֲשׂ֥ותִי): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין|הערת ייבין; הפריט חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[יחזקאל לה/טעמים#לה טו|לה,טו]] (א!=וְכׇל־אֶד֣וֹם): חסרות שתי הנקודות של חטף סגול
#[[יחזקאל לט/טעמים#לט ה|לט,ה]] (א!=הַשָׂדֶ֖ה): חסר דגש בשׂי&quot;ן
#[[יחזקאל מו/טעמים#מו ח|מו,ח]] (א!=הַשַּ֙עַר֙): חסרה נקודת שׁי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[יחזקאל מו/טעמים#מו ט|מו,ט]] (א!=הַשַּ֙עַר֙): חסרה גם כאן נקודת שׁי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[יחזקאל מח/טעמים#מח י|מח,י]] (א=וּ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לְאֵלֶּה): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כדרכו (הטעמה כפולה בהברה המוטעמת במהדורתנו)

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[יחזקאל טו/טעמים#טו ד|טו,ד]] (א?=לְאֳכְלָ֑ה): קמץ קטן במהדורתנו
#[[יחזקאל לב/טעמים#לב כ|לב,כ]] (א=מֳשְׁכ֥וּ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב: 
#[[יחזקאל ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א-כתיב=וְלַגֵּיאָ֗וֹת)
#[[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|ט,יא]] (א-כתיב=כְ֖אֲשֶׁ֥ר)
#[[יחזקאל יד/טעמים#יד יד|יד,יד]] (א-כתיב=דָּנִֵ֣אל)
#[[יחזקאל יד/טעמים#יד כ|יד,כ]] (א-כתיב=דָּנִֵ֣אל)
#[[יחזקאל כא/טעמים#כא כח|כא,כח]] (א-כתיב=כִּקְסׇום־שָׁוְא֙)
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח ג|כח,ג]] (א-כתיב=מִדָּֽנִֵּ֑אל)
#[[יחזקאל לו/טעמים#לו יד|לו,יד]] (א-כתיב=תְּכְּשַׁלִי־ע֑וֹד)
#[[יחזקאל מב/טעמים#מב טז|מב,טז]] (א-כתיב=חֲמֵשׁ־אֹ֥מֵות)

===ספר תרי עשר (חוץ מהקטעים החסרים בכתר)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתרי עשר}}
למידע על הקטעים החסרים בספר תרי עשר ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר תרי עשר (הקטעים החסרים בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[הושע ד/טעמים#ד יח|הושע ד,יח]] (א?!=הַזְנֵה): טעם המונח מטושטש בכתב־היד (אבל ניתן להבחין בו)
#[[יואל ב/טעמים#ב כה|הושע ב,כה]] (א!=אֶת הַשָּׁנִ֔ים): חסר מקף
#[[מיכה ה/טעמים#ה ב|מיכה ה,ב]] (א=עַל־בְּנֵ֥י־יִשְׂרָאֵֽל): המקף השני בתיבת משרת
#[[חבקוק ב/טעמים#ב ז|חבקוק ב,ז]] (א?=וְיִקְּצ֖וּ): קו&quot;ף דגושה?
#[[צפניה ב/טעמים#ב טו|צפניה ב,טו]] (א*=זֹ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}את): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כדרכו (הטעמה כפולה בהברה המוטעמת במהדורתנו)
#[[זכריה יב/טעמים#יב יג|זכריה יב,יג2]] (א!=וּנְשֵׁיהֵ֖ם [2]): ה&quot;א בצירה במקום סגול
#[[מלאכי ב/טעמים#ב ז|מלאכי ב,ז]] (א!=יְהֹֽוָה־צְבָא֖וֹת): געיה באות ה&quot;א הראשונה של שם הוי&quot;ה

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[עמוס ח/טעמים#ח ח|עמוס ח,ח]] (א-כתיב=וְנִשְׁקֳהָ֖)
#[[נחום ב/טעמים#א ג|נחום א,ג]] (א=וּגְדׇול־כֹּ֔חַ): אין הערת קרי
#[[נחום ב/טעמים#ב א|נחום ב,א]] (א=לַעֲבׇור־בָּ֥ךְ): אין הערת קרי

===ספר דברי הימים===

'''[[ספר דברי הימים/טעמים|ספר דברי הימים]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דברי הימים א ד/טעמים#ד ח|דה&quot;א ד,ח]] (א?!=וַיָּ֣עַשׂ): קמץ באות יו&quot;ד?
#[[דברי הימים א ד/טעמים#ד ט|דה&quot;א ד,ט]] (א!=נִכְּבָֿ֖דֿ): כ&quot;ף דגושה במקום בי&quot;ת וגם סימן הרפה נכתב מעל שתי האותיות בי&quot;ת-דל&quot;ת באמצע
#[[דברי הימים א ה/טעמים#ה מא|דה&quot;א ה,מא]] (א!=נְבֻכַדְנֶאצַֽר): חסר דגש בצד&quot;י
#[[דברי הימים א ו/טעמים#ו מה|דה&quot;א ו,מה]] (א!=וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ֙ [1]): חסר פשטא מלעיל
#[[דברי הימים א טז/טעמים#טז ט|דה&quot;א טז,ט]] (א?=שִׁ֤ירוּ־לוֹ֙): מקף בתיבת משרת?
#[[דברי הימים א יז/טעמים#יז ו|דה&quot;א יז,ו]] (א!=צִוִ֛יתִי): חסר דגש באות וי&quot;ו
#[[דברי הימים א יח/טעמים#יח ד|דה&quot;א יח,ד]] (א?=וְעֶשְׂרִֽים־אֶ֖לֶף): &quot;וְעֶשְׂרִֽים־&quot; מוקפת ובגעיה (במקום טעם עצמאי של מרכא)?
#[[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה&quot;א יח,יז]] (א=לְיַ֥ד־הַמֶּֽלֶךְ): מקף בתיבת משרת
#[[דברי הימים א כא/טעמים#כא ה|דה&quot;א כא,ה]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב [2]): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[דברי הימים א כא/טעמים#כא יב|דה&quot;א כא,יב]] (א!=וְדֶבֶר֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[דברי הימים א כא/טעמים#כא כט|דה&quot;א כא,כט]] (א!=בַּבָּמָּ֖ה): מ&quot;ם דגושה
#[[דברי הימים א כב/טעמים#כב י|דה&quot;א כב,י]] (א!=וְהַכִ֨ינוֹתִ֜י): שווא באות וי&quot;ו ופתח באות ה&quot;א, ואולי ייתכן שהנקודות בוי&quot;ו נחשבות לחטף בה&quot;א וחסר כל ניקוד בוי&quot;ו.
#[[דברי הימים א כה/טעמים#כה לא|דה&quot;א כה,לא]] (א!=שְׂנֵ֥ים): בנקודת שי&quot;ן שמאלית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים א כח/טעמים#כח י|דה&quot;א כח,י]] (א!=לִבְנֽוֹת־בַּ֥ית): חסרה נקודת חיריק ביו&quot;ד{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים א כח/טעמים#כח יז|דה&quot;א כח,יז]] (א!=וְהַקְשָׂוֺ֖ת): חסר דגש בקו&quot;ף
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו טז|דה&quot;ב ו,טז]] (א!=לְעַבְדְּ֨ךָ): טעם הקדמא באות דל&quot;ת במקום בכ&quot;ף סופית
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כ|דה&quot;ב ו,כ]] (א!=לִשְׁמוֹעַ֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[דברי הימים ב ח/טעמים#ח יא|דה&quot;ב ח,יא]] (א*=אֲשֶׁר־בָּ֥אָֽה־אֲלֵיהֶ֖ם): המקף השני בתיבת משרת ונחוץ לקריאה
#[[דברי הימים ב ט/טעמים#ט כד|דה&quot;ב ט,כד]] (א!=וּבְשָׁמִ֔ים): בנקודת שי&quot;ן ימנית
#[[דברי הימים ב י/טעמים#י י|דה&quot;ב י,י]] (א!=אֵלֶ֜יךְ): שווא במקום קמץ בכ&quot;ף סופית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים ב יא/טעמים#יא כג|דה&quot;ב יא,כג]] (א?=הֲמ֥וֹן־נָשִֽׁים): מקף בתיבת משרת?
#[[דברי הימים ב יד/טעמים#יד ו|דה&quot;ב יד,ו]] (א*=וַיָּ֥נַֽח־לָ֖נוּ): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[דברי הימים ב כה/טעמים#כה א|דה&quot;ב כה,א]] (א!=מִירושָׁלָֽיִם): חסרה נקודת השורוק{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים ב ל/טעמים#ל כא|דה&quot;ב ל,כא]] (א!=הַלְוִיִ֧ם): חסר דגש ביו&quot;ד{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים ב לג/טעמים#לג כה|דה&quot;ב לג,כה]] (א!=תַֿחְתָּֽיו): תי&quot;ו רפויה בסימן רפה אחרי טעם מפסיק
#[[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ט|דה&quot;ב לה,ט]] (א?=וּשְׁמַעְיָ֨הוּ): בלי געיה במ&quot;ם?
#[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כג|דה&quot;ב לו,כג]] (א!=כּֽה־אָמַ֞ר): חסרה נקודת החולם בכ&quot;ף{{הערה|שם=ייבין}}

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו ז|דה&quot;ב ו,מב]] (א=זֳכְרָ֕ה): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[דברי הימים א א/טעמים#א מו|דה&quot;א א,מו]] (א-כתיב=עֲיוִֽת)
#[[דברי הימים א ג/טעמים#ג כד|דה&quot;א ג,כד]] (א-כתיב=הוֹדַיָ֡וְהוּ)
#[[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]] (א-כתיב=־בָּנִ֔ימִן־ [א-קרי=&lt;־בָּנִ֔י מִן־&gt;]): &quot;כתב מלה חדה וקר' תרת' מלין&quot; (בין שני מקפים)
#[[דברי הימים א כז/טעמים#כז כט|דה&quot;א כז,כט]] (א-כתיב=שִׁטַ֖רְי)
#[[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]] (א-כתיב?!=לַבֵּ֣ני{{מ:פסק}}יְמִינִי [א-קרי=&lt;לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י&gt;]): &quot;כתיב מלה חדה וקרי תרת' מילין&quot;{{הערה|ראו גם ב[[#מסורת הסופרים בנ&quot;ך: נוסח האותיות והתיבות|רשימת הכתיב בכתר]] לגבי אות יו&quot;ד הראשונה.}}
#[[דברי הימים ב כט/טעמים#כט ח|דה&quot;ב כט,ח]] (א-כתיב=לְזַוָעֲה֙)
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו ז|דה&quot;ב לד,כב]] (א-כתיב=בֶּן־תׇּוקְהַ֗ת): אין הערת קרי

===ספר תהלים (חוץ מהקטע החסר בכתר)===

'''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתהלים}} למידע על הקטע החסר בספר תהלים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר תהלים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[תהלים ה/טעמים#ה ב|ה,ב]] (א!=יְהוָ֑֗ה): רביע ואתנח ביחד באות וי&quot;ו
#[[תהלים ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א=אֻמְלָ֫ל): נקודת קמץ בלמ&quot;ד, במקום פתח
#[[תהלים ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (א*=יִ֥רַדֹּֽף־אוֹיֵ֨ב ׀): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים יא/טעמים#יא א|יא,א]] (א!=לְדָ֥֫וִד): טעם ה&quot;יורד&quot; נכתב לפני החיריק מתחת לאות דל&quot;ת ביחד עם ה&quot;עולה&quot;
#[[תהלים יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א*=יָפִ֥יחַֽ־לֽוֹ): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א*=יְהֹוָֽה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[תהלים כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] (א=יְרוֹמֲמֵֽנִּי): דגש מיותר באות נו&quot;ן
#[[תהלים לז/טעמים#לז יד|לז,יד]] (א?=פָּ֥תְח֣וּ* או פָּֽתְח֣וּ): מרכא ומונח או געיה ומונח?
#[[תהלים לז/טעמים#לז יז|לז,יז]] (א!=וְסוֹמֵ֖ך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[תהלים לט/טעמים#לט ו|לט,ו]] (א?=אַ֥ךְ* או אַ֖ךְ): בטעם מרכא או בטעם טרחא?
#[[תהלים מד/טעמים#מד ז|מד,ז]] (א?=וְחַרְבִּ֗י): חסר גרש בוי&quot;ו?
#[[תהלים מד/טעמים#מד כז|מד,כז]] (א?=ק֭וּמָֽה* או ק֭וּמָ֥ה) דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים נו/טעמים#נו ה|נו,ה]] (א!=דְּבָר֥֫וֹ): ה&quot;עולה&quot; מסומן באות רי&quot;ש במקום באות בי&quot;ת
#[[תהלים נו/טעמים#נו יב|נו,יב]] (א=לֹּ֣א): למ&quot;ד דגושה
#[[תהלים נז/טעמים#נז ה|נז,ה]] (א!=וּלְשׁוֹנָ֗ם): חסר גרש
#[[תהלים נז/טעמים#נז ט|נז,ט]] (א?=ע֭וּרָֽה* או ע֭וּרָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים ס/טעמים#ס יד|ס,יד]] (א*=בֵּאלֹהִ֥ים): בלי דחי{{הערה|ולא כספיקת ברויאר.}}
#[[תהלים סד/טעמים#סד ח|סד,ח]] (א!=אֱ֫לֹהִ֥ים): סימון ה&quot;עולה&quot; באות אל&quot;ף במקום באות למ&quot;ד
#[[תהלים סט/טעמים#סט,כט|סט,כט]] (א?=יִ֭מָּחֽוּ* או יִ֭מָּח֥וּ): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים עה/טעמים#עה ד|עה,ד]] (א!=נְֽמֹגִ֗ים־אֶ֥רֶץ): מקף בתיבת רביע
#[[תהלים עח/טעמים#עח ז|עח,ז]] (א*=מַ֥עַלְלֵי־אֵ֑ל): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים פו/טעמים#פו ז|פו,ז]] (א?=צָ֭רָתִֽי* או צָ֭רָתִ֥י): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים פט/טעמים#פט ו|פט,ו]] (א!=וְ֘יוֹד֤וּ): הצינורית מסומנת באות וי&quot;ו השווּאה
#[[תהלים פט/טעמים#פט כ|פט,כ]] (א*=דִּבַּ֥רְתָּֽ־בְחָז֡וֹן): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים צב/טעמים#צב ח|צב,ח]] (א*=כְּמ֥וֹ־עֵ֗שֶׂב): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים צד/טעמים#צד יב|צד,יב]] (א=יָ֑הּ): אין דגש באות יו&quot;ד
#[[תהלים צח/טעמים#צח ז|צח,ז]] (א!=וְיֹ֣שְׁבֵיּ): נקודה באות יו&quot;ד האחרונה{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[תהלים צח/טעמים#צח ח|צח,ח]] (א!=יְרַנֵּנֽוּ): מקום הסילוק
#[[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]] (א=וְֽ֭הִשְׁתַּחֲוּוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים קו/טעמים#קו יט|קו,יט]] (א=וַ֝יִּשְׁתַּחֲוּ֗וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים קו/טעמים#קו מג|קו,מג]] (א!=וַ֝יָּמֹכּוּ): חסרה נקודת הרביע
#[[תהלים קו/טעמים#קו מח|קו,מח]] (א!=&lt;מִן הָ֤עוֹלָ֨ם׀&gt;): חסר מקף
#[[תהלים קז/טעמים#קז ה|קז,ה]] (א!=תִתְעַטָּֽף): חסר דגש באות תי&quot;ו הראשונה, וסימן הרפה תלוי בין שתי אותיות התי&quot;ו.
#[[תהלים קז/טעמים#קז יז|קז,יז]] (א?!=יִתְעַנּֽו׃): חסרה נקודת השורוק באות וי&quot;ו?
#[[תהלים קז/טעמים#קז יח|קז,יח]] (א!=עַד שַׁ֥עֲרֵי): חסר מקף
#[[תהלים קח/טעמים#קח ג|קח,ג]] (א?=ע֭וּרָֽה* או ע֭וּרָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים קח/טעמים#קח ז|קח,ז]] (א!=וַעֲנֵֽניִ): יש הזזה שמאלה של נקודת החיריק באופן חריג, את שהיא ממוקמת מתחת לאות יו&quot;ד.
#[[תהלים קח/טעמים#קח יא|קח,יא]] (א?=יֹ֖בִלֵנִּי): נו&quot;ן דגושה?{{הערה|יש גם לציין הזזה שמאלה באופן חריג של נקודת החיריק תחת האות נו&quot;ן, אך זה נגרם בגלל הראש של הלמ&quot;ד מהשורה למטה.}}
#[[תהלים קי/טעמים#קי ה|קי,ה]] (א?=אֲדֹנָ֥י): נקודת חולם בכתב־היד?
#[[תהלים קיח/טעמים#קיח י|קיח,י]] (א!=בְּ֭שֵׁ֥ם): קו מיותר של דחי באות בי&quot;ת
#[[תהלים קיט/טעמים#קיט יד|קיט,יד]] (א?*=שַּׂ֗שְׂתִּי): שי&quot;ן דגושה?
#[[תהלים קיט/טעמים#קיט קלח|קיט,קלח]] (וֶֽאֱמוּנָ֥֗ה): נקודת רביע מיותרת באות נו&quot;ן בנוסף למרכא
#[[תהלים קכד/טעמים#קכד ו|קכד,ו]] (א?=שֶׁלֹּ֥א* או שֶׁלֹּ֖א): טעם מרכא או טעם טרחא?
#[[תהלים קכז/טעמים#קכז ב|קכז,ב]] (א*=לָכֶ֨ם): אין קו של לגרמיה
#[[תהלים קלח/טעמים#קלח ג|קלח,ג]] (א?=קָ֭רָֽאתִי* או קָ֭רָ֥אתִי): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים קלט/טעמים#קלט ז|קלט,ז]] (א?=אָ֭נָֽה* או אָ֭נָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים קמ/טעמים#קמ ו|קמ,ו]] (א*=טָ֥מְנֽוּ־גֵאִ֨ים): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים קמד/טעמים#קמד טו|קמד,טו]] (א*=שֱׁיְהֹוָ֥ה): חטף סגול באות שי&quot;ן ושווא באות יו&quot;ד

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[תהלים ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (א-כתיב=עֲ֝נִויִּ֗ם)
#[[תהלים עג/טעמים#עג ב|עג,ב]] (א-כתיב=נָטָ֣וּי)
#[[תהלים עט/טעמים#עט י|עט,י]] (א-כתיב=בַּגֹּייִ֣ם)
#[[תהלים פט/טעמים#פט כט|פט,כט]] (א-כתיב=אֶשְׁמָור־ל֣וֹ): אין הערת קרי
#[[תהלים קמה/טעמים#קמה ו|קמה,ו]] (א-כתיב=וּגְדֻלָּותְיךָ֥; א-קרי=וגדולתיך)

ג. קמץ קטן:{{הערה|במקומות רבים במקרא יש קמץ שהוא קמץ קטן (חטוף) לפי המדקדקים המודרנים, ואילו לפי המסורת הספרדית הוא קמץ רחב (רגיל). תיעדנו את המקומות האלה במהדורתנו ע&quot;י [[תבנית:מ:קמץ]]. אך בספר תהלים ב-3 מקומות יש מצב הפוך: לפי כללי הדקדוק מדובר לכאורה על קמץ רחב, או שיש ספק בכך, ואילו במסורת הספרדית מדובר על קמץ קטן.}}
#[[תהלים יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (א=אֶרְחָמְךָ֖): לכאורה קמץ רחב לפני כללי הדקדוק, אבל המדקדקים הספרדים ציינו מסורת שהקמץ חטוף
#[[תהלים מה/טעמים#מה ג|מה,ג]] (א=יָפְיָפִ֡יתָ): ספק לגבי קמץ קטן ביו&quot;ד הראשונה אצל המדקדקים המודרנים, והקמץ קטן לפי המסורת הספרדית
#[[תהלים פא/טעמים#פא ב|פא,ח]] (א=אֶבְחָנְךָ֨): לכאורה קמץ רחב לפני כללי הדקדוק, אבל המדקדקים הספרדים ציינו מסורת שהקמץ חטוף

===ספר איוב===

'''[[ספר איוב/טעמים|ספר איוב]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[איוב יב/טעמים#יב כד|יב,כד]] (א?!=וַ֝יַּתִעֵ֗ם): חסרה נקודה אחת של שווא באות תי&quot;ו?{{הערה|ברויאר ציין א=וַ֝יַּתְעֵם (חסרה נקודת הרביע באות עי&quot;ן), אך ניתן להבחין בנקודת הרביע בצילום למרות שהיא מטושטשת, וייתכן שנפלה טעות בהערתו.}}
#[[איוב טז/טעמים#טז ח|טז,ח]] (א?=וַיָּ֥קׇם* או וַיָּ֖קָם): בטעם מרכא* או טרחא?
#[[איוב יט/טעמים#יט טז|יט,טז]] (א!=בְּ֝מוֹ־פִ֗י): גרש בראש התיבה המוקפת שלא כדרכו
#[[איוב כא/טעמים#כא טו|כג,טו]] (א!=מַה שַּׁדַּ֥י): חסר מקף{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[איוב כג/טעמים#כג ה|כג,ה]] (א?=מַה־יֹּ֥אמַר־לִֽי* או מַה־יֹּֽאמַר־לִֽי): המקף השני בתיבת מרכא* או שהקו מתחת לאות יו&quot;ד געיה?
#[[איוב כט/טעמים#כט טז|כט,טז]] (א?=אָ֭נֹכִֽי* או אָ֭נֹכִ֥י): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[איוב לא/טעמים#לא ב|לא,ב]] (א*=וּמֶ֤ה): אין קו של לגרמיה
#[[איוב מא/טעמים#מא כב|מא,כב]] (א?=חַדּ֣וּדֵי־חָ֑רֶשׂ): מקף בתיבת משרת?

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[איוב לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (א-כתיב=יִדַּ֖עְתָּהַ שַּׁ֣חַר)

===ספר משלי===

'''[[ספר משלי/טעמים|ספר משלי]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[משלי ב/טעמים#ב יא|ב,יא]] (א!=תְּבוּּנָ֥ה): בכתר נכתבה נקודת השורוק באות וי&quot;ו פעמיים{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר|פריט זה חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[משלי ג/טעמים#ג ל|ג,ל]] (א!=אַל {{קו&quot;כ|תרוב|תָּרִ֣יב}}): חסר מקף{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א?!=בְכַף־רֵעֶֽיךָּֿ): אות כ&quot;ף סופית בסימן רפה ודגש וקמץ?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי ו/טעמים#ו כד|ו,כד]] (א?!=לֶָשׁ֥וֹן): קמץ וסגול באות למ&quot;ד?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (א?=בּ֖וֹ): בטעם טרחא (במקום דחי)?
#[[משלי ח/טעמים#ח לד|ח,לד]] (א?=שֹׁמֵ֢עַֽ֫ לִ֥י* או שֹׁמֵ֢֫עַֽ לִ֥י): סימן ה&quot;עולה&quot; תלוי בין האותיות מ&quot;ם ועי&quot;ן
#[[משלי י/טעמים#י יג|י,יג]] (א!=בְּשִׁפְתֵ֣י): נקודת שי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[משלי יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (א?!=הוֹלֵ֣ך): חסרות נקודות שווא באות כ&quot;ף סופית?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי יב/טעמים#יב כג|יב,כג]] (א!=כְּ֝סִילִים): חסרה נקודת הרביע באות למ&quot;ד
#[[משלי יג/טעמים#יג כה|יג,כה]] (א?=אֹ֭כֵֽל* או אֹ֭כֵ֥ל): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[משלי כא/טעמים#כא ל|כא,ל]] (א!=עֵ֝צָה): חסרה נקודת הרביע באות צד&quot;י
#[[משלי כ/טעמים#כ כה|כה,כ]] (א*=מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד ׀): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[משלי כב/טעמים#כב ח|כב,ח]] (א=יִקְצׇור־אָ֑וֶן): אין הערת קרי
#[[משלי כב/טעמים#כב,יא|כב,יא]] (א=טְהׇור־לֵ֑ב): אין הערת קרי
#[[משלי כב/טעמים#כב יד|כב,יד]] (א=יִפׇּול־שָֽׁם): אין הערת קרי
#[[משלי כג/טעמים#כג כו|כג,כו]] (א-כתיב=תִּרְצֹּֽנָה)

===מגילת רות===

'''[[מגילת רות/טעמים|מגילת רות]] קיימת במלואה בכתר ארם צובה.'''

הניקוד בתוך הכתיב:
#[[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]] (א-קרי=אלי [קרי ולא כתיב]): יש רווח ניכר ובו עיגול מסורה להערה &quot;אלי קרי&quot;, אבל חסרים ניקוד וטעמים לתיבה הנקראת ולא נכתבת.
#[[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]] (א-קרי=אלי [קרי ולא כתיב]): יש רווח ניכר ובו עיגול מסורה להערה &quot;אלי קרי ולא כתב&quot;, אבל חסרים ניקוד וטעמים לתיבה הנקראת ולא נכתבת.

===מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בשיר השירים}} למידע על החלק האחרון של המגילה שאינו קיים בכתר ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מגילת שיר השירים החל מ&quot;בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה&quot; (ג,יא)|כאן]]'''.

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
&lt;קטע התחלה=תעוררו/&gt;#ספק מרכא בתיבת תביר (בשלושה מקומות מקבילים):{{הערה|שם=תעוררו|1=ההתייחסות כאן היא רק לעניין הטעם בתיבה האחרונה (מרכא בתיבת תביר או געיה) ולא לשאלת החטף (&quot;וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ&quot;, &quot;וּֽמַה־תְּעֹ֥רֲר֛וּ&quot;). למידע מלא על הניקוד והטעמים בשלושת המקומות המקבילים (ב,ז; ג,ה; ח,ד) ראו בהערת הנוסח על [[שיר השירים ב/טעמים#ב,ז|שה&quot;ש ב,ז]]. למידע נוסף על &quot;מרכא בתיבת תביר&quot; בכתר ומקורות נוספים ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|בהפניות כאן]].}}
##[[שיר השירים ב/טעמים|ב,ז]]: א?,ש1,ק13,ל-א?,ק-מ=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / א?,ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ]
##[[שיר השירים ג/טעמים|ג,ה]]: א,ק13,ל-א?,ק-מ=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ]
##[[שיר השירים ח/טעמים|ח,ד]]: ק13,ל-א,ק-מ=[מַה־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וּֽמַה־תְּעֹ֥רְר֛וּ]* / ל?=[מַה־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וּֽמַה־תְּעֹֽרְר֛וּ]&lt;קטע סוף=תעוררו/&gt;
#[[שיר השירים ב/טעמים#ב יז|שיר השירים ב,יז]] (א!=דְּמֵה־לְךָ): חסר טעם הקדמא

==מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות==

להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בספרי הנביאים והכתובים''' בכתר ארם צובה או בכתי&quot;ל. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה  (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בתורה ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.

{{מ:טעמי המקרא|12}}
{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ביהושע}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע|ספר יהושע]]''' (26 פריטים): [[יהושע א/טעמים#א יב|א,יב]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֑ה); [[יהושע ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙); [[יהושע ו/טעמים#ו ט|ו,ט]] (א=וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף); [[יהושע ו/טעמים#ו ט|ו,יג]] (א=וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף); [[יהושע ו/טעמים#ו טו|ו,טו]] (א=סָבֲב֥וּ); [[יהושע ו/טעמים#ו כב|ו,כב]] (א=הַֽמֲרַגְּלִ֤ים); [[יהושע ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (א=הַֽמֲרַגְּלִ֗ים); [[יהושע ח/טעמים#ח כז|ח,כז]] (א=בָּֽזֲז֥וּ); [[יהושע יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (א=כִּֽנֲר֖וֹת); [[יהושע יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (א=בָּזֲז֥וּ); [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א=הַֽמֲנַשֶּֽׁה); [[יהושע יג/טעמים#יג ז|יג,ז]] (א=הַֽמֲנַשֶּֽׁה); [[יהושע יד/טעמים#יד יג|יד,יג]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[יהושע יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (א=בֵּרֲכַ֥נִי); [[יהושע יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֜ה); [[יהושע כא/טעמים#כא ד|כא,ד]] (א=הַקֳּהָתִ֑י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא ה|כא,ה]] (א=קֳהָ֜ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא י|כא,י]] (א=הַקֳּהָתִ֖י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כ|כא,כ]] (א=בְּנֵֽי־קֳהָת֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כ|כא,כ]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כו|כא,כו]] (א=בְּנֵי־קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא לד|כא,לד]] (א=אֶֽת־יָקְנֳעָ֖ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כב/טעמים#כב ו|כב,ו]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖ם); [[יהושע כב/טעמים#כב ז|כב,ז]] (א=וַֽיְבָרֲכֵֽם); [[יהושע כב/טעמים#כב כא|כב,כא]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֑ה); [[יהושע כב/טעמים#כב לג|כב,לג]] (א=וַיְבָרֲכ֥וּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשופטים}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שופטים|ספר שופטים]]''' (24 פריטים): [[שופטים ב/טעמים#ג כו|ג,כו]] (א=הִֽתְמַהְמֳהָ֑ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[שופטים ה/טעמים#ה ב|ה,ב]] (א=בָּֽרֲכ֖וּ); [[שופטים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=לְחוֹקֲקֵ֣י); [[שופטים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=בָּרֲכ֖וּ); [[שופטים ה/טעמים#ה יא|ה,יא]] (א=מְחַֽצֲצִ֗ים); [[שופטים ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (א=וּֽשֲׁבֵ֥ה); [[שופטים ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (א=מְחֹ֣קֲקִ֔ים); [[שופטים ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (א=הַֽמְלַקֲקִ֤ים); [[שופטים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א=הַֽמֲלַֽקֲקִים֙ [{{קו תחתי|שני חטפים}}]);{{הערה|השוו &quot;הַֽמְלַקֲקִ֤ים&quot; בפסוק הקודם; וראו לעיל ב[[#ספר שופטים|רשימת החריגים]] לגבי שתי הגעיות.}} [[שופטים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (א=עֹלֲל֥וֹת); [[שופטים ט/טעמים#ט יג|ט,יג]] (א=הַֽמֲשַׂמֵּ֥חַ); [[שופטים ט/טעמים#ט לז|ט,לז]] (א=מְעוֹנֲנִֽים); [[שופטים ט/טעמים#ט נד|ט,נד]] (א=וּמ֣וֹתֲתֵ֔נִי); [[שופטים ט/טעמים#ט נז|ט,נז]] (א=קִֽלֲלַ֖ת); [[שופטים י/טעמים#י ח|י,ח]] (א=וַיְרֹֽצֲצוּ֙); [[שופטים יג/טעמים#יג כד|יג,כד]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[שופטים טז/טעמים#טז טז|טז,טז]] (א=וַתְּאַֽלֲצֵ֑הוּ); [[שופטים טז/טעמים#טז כד|טז,כד]] (א=וַֽיְהַלֲל֖וּ); [[שופטים כ/טעמים#כ לא|כ,לא]] (א=בַּֽמֲסִלּוֹת֙); [[שופטים כ/טעמים#כ לב|כ,לב]] (א=אֶל־הַֽמֲסִלּֽוֹת); [[שופטים כ/טעמים#כ מה|כ,מה]] (א=וַיְעֹלֲלֻ֙הוּ֙); [[שופטים כ/טעמים#כ מה|כ,מה]] (א=בַּֽמֲסִלּ֔וֹת); [[שופטים כא/טעמים#כא כג|כא,כג]] (א=מִן־הַמְּחֹלֲל֖וֹת).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמואל}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שמואל|ספר שמואל]]''' (30 פריטים): [[שמואל א ב/טעמים#ב כה|שמ&quot;א ב,כה]] (א=וּפִֽלֲל֣וֹ); [[שמואל א ג/טעמים#ג יג|שמ&quot;א ג,יג]] (א=כִּֽי־מְקַלֲלִ֤ים); [[שמואל א ד/טעמים#ד יז|שמ&quot;א ד,יז]] (א=הַֽמֲבַשֵּׂ֜ר); [[שמואל א ז/טעמים#ז ג|שמ&quot;א ז,ג]] (א=מִתּוֹכֲכֶ֖ם); [[שמואל א ט/טעמים#ט ו|שמ&quot;א ט,ו]] (א=נֵ֣לֲכָה); [[שמואל א יג/טעמים#יג י|שמ&quot;א יג,י]] (א=לְבָרֲכֽוֹ); [[שמואל א יז/טעמים#יז נא|שמ&quot;א יז,נא]] (א=וַיְמֹ֣תֲתֵ֔הוּ); [[שמואל א יז/טעמים#יז נב|שמ&quot;א יז,נב]] (א=חַֽלֲלֵ֤י); [[שמואל א יח/טעמים#יח כג|שמ&quot;א יח,כג]] (א=הַֽנֲקַלָּ֤ה); [[שמואל א כד/טעמים#כד י|שמ&quot;א כד,י]] (א=לַהֲרָגֲךָ֖); [[שמואל א כה/טעמים#כה ז|שמ&quot;א כה,ז]] (א=גֹזֲזִ֖ים); [[שמואל א כה/טעמים#כה יא|שמ&quot;א כה,יא]] (א=לְגֹזֲזָ֑י); [[שמואל א כה/טעמים#כה כו|שמ&quot;א כה,כו]] (א=וְהַֽמֲבַקְשִׁ֥ים); [[שמואל א כו/טעמים#כו יא|שמ&quot;א כו,יא]] (א=וְנֵלֲכָה־לָּֽנוּ); [[שמואל א ל/טעמים#ל טז|שמ&quot;א ל,טז]] (א=וְחֹ֣גֲגִ֔ים); [[שמואל ב א/טעמים#א ט|שמ&quot;ב א,ט]] (א=וּמֹ֣תֲתֵ֔נִי); [[שמואל ב י/טעמים#י ג|שמ&quot;ב י,ג]] (א=הַֽמֲכַבֵּ֨ד); [[שמואל ב יג/טעמים#יג כג|שמ&quot;ב יג,כג]] (א=גֹֽזֲזִים֙); [[שמואל ב יג/טעמים#יג כה|שמ&quot;ב יג,כה]] (א=וַֽיְבָרֲכֵֽהוּ); [[שמואל ב יד/טעמים#יד י|שמ&quot;ב יד,י]] (א=הַֽמֲדַבֵּ֤ר); [[שמואל ב טו/טעמים#טו ז|שמ&quot;ב טו,ז]] (א=אֵ֣לֲכָה); [[שמואל ב טו/טעמים#טו ז|שמ&quot;ב טז,ז]] (א=בְּקַֽלֲל֑וֹ); [[שמואל ב יט/טעמים#יט ו|שמ&quot;ב יט,ו]] (א=הַֽמֲמַלְּטִ֤ים); [[שמואל ב יט/טעמים#יט מ|שמ&quot;ב יט,מ]] (א=וַיְבָ֣רֲכֵ֔הוּ); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יב|שמ&quot;ב כ,יב]] (א=הַֽמֲסִלָּ֑ה); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יב|שמ&quot;ב כ,יב]] (א=מִן־הַֽמֲסִלָּ֤ה); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יג|שמ&quot;ב כ,יג]] (א=מִן־הַֽמֲסִלָּ֑ה);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[שמואל ב כ/טעמים#כ טו|שמ&quot;ב כ,טו]] (א=סֹֽלֲלָה֙); [[שמואל ב כא/טעמים#כא ג|שמ&quot;ב כא,ג]] (א=וּבָרֲכ֖וּ); [[שמואל ב כב/טעמים#כב יב|שמ&quot;ב כב,יב]] (א=חַֽשֲׁרַת־מַ֖יִם).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במלכים}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר מלכים|ספר מלכים]]''' (29 פריטים): [[מלכים א ד/טעמים#ד יב|מל&quot;א ד,יב]] (א=לְיָקְמֳעָֽם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים א ו/טעמים#ו לז|מל&quot;א ו,לז]] (א=הָרֲבִיעִ֔ית); [[מלכים א ז/טעמים#ז כד|מל&quot;א ז,כד]] (א=סֹבֲבִ֣ים); [[מלכים א ח/טעמים#ח לה|מל&quot;א ח,לה]] (א=וְהִֽתְפַּלֲל֞וּ); [[מלכים א ח/טעמים#ח מד|מל&quot;א ח,מד]] (א=וְהִתְפַּלֲל֣וּ); [[מלכים א ח/טעמים#ח מח|מל&quot;א ח,מח]] (א=וְהִתְפַּלֲל֣וּ);{{הערה|פריט זה נשמט מרשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[מלכים א ח/טעמים#ח סו|מל&quot;א ח,סו]] (א=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[מלכים א יג/טעמים#יג ז|מל&quot;א יג,ז]] (א=וּֽסֳעָ֑דָה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים א יד/טעמים#יד כא|מל&quot;א יד,כא]] (א=וּֽשֲׁבַ֨ע); [[מלכים א יז/טעמים#יז יא|מל&quot;א יז,יא]] (א=לִֽקְִחִי־נָ֥א [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[מלכים א יח/טעמים#יח כח|מל&quot;א יח,כח]] (א=וַיִּתְגֹּֽדֲדוּ֙); [[מלכים א כא/טעמים#כא יט|מל&quot;א כא,יט]] (א=לָקֲק֤וּ); [[מלכים א כא/טעמים#כא כ|מל&quot;א כא,כ]] (א=הַֽמֲצָאתַ֖נִי); [[מלכים ב ב/טעמים#ב א|מל&quot;ב ב,א]] (א=בַּֽסֳעָרָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים ב ב/טעמים#ב יא|מל&quot;ב ב,יא]] (א=בַּֽסֳעָרָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים ב ב/טעמים#ב כד|מל&quot;ב ב,כד]] (א=וַֽיְקַלֲלֵ֖ם); [[מלכים ב ג/טעמים#ג טו|מל&quot;ב ג,טו]] (א=הַֽמֲנַגֵּ֔ן); [[מלכים ב ד/טעמים#ד כט|מל&quot;ב ד,כט]] (א=תְבָרֲכֶ֔נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו ב|מל&quot;ב ו,ב]] (א=נֵלֲכָה־נָּ֣א); [[מלכים ב ו/טעמים#ו כח|מל&quot;ב ו,כח]] (א=וְנֹאכֲלֶ֣נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו כט|מל&quot;ב ו,כט]] (א=וְנֹ֣אכֲלֶ֔נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו לב|מל&quot;ב ו,לב]] (א=בֶּן־הַֽמֲרַצֵּ֤חַ); [[מלכים ב ז/טעמים#ז ח|מל&quot;ב ז,ח]] (א=הַֽמֲצֹרָעִ֨ים); [[מלכים ב ח/טעמים#ח יב|מל&quot;ב ח,יב]] (א=וְעֹלֲלֵיהֶ֣ם); [[מלכים ב ט/טעמים#ט יז|מל&quot;ב ט,יז]] (א=וּֽשֲׁלַ֥ח); [[מלכים ב י/טעמים#י טו|מל&quot;ב י,טו]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֗הוּ); [[מלכים ב י/טעמים#י לג|מל&quot;ב י,לג]] (א=וְהַֽמֲנַשִּׁ֑י); [[מלכים ב יב/טעמים#יב יב|מל&quot;ב יב,יב]] (א=הַֽמֲתֻכָּ֔ן); [[מלכים ב יט/טעמים#יט טז|מל&quot;ב יט,טז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בישעיהו}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]]''' (53 פריטים): [[ישעיהו א/טעמים#א כג|א,כג]] (א=סוֹרֲרִ֗ים); [[ישעיהו א/טעמים#א ל|א,ל]] (א=וּֽכֲגַנָּ֔ה); [[ישעיהו ב/טעמים#ב ו|ב,ו]] (א=וְעֹנֲנִ֖ים); [[ישעיהו י/טעמים#י א|י,א]] (א=הַחֹֽקֲקִ֖ים); [[ישעיהו י/טעמים#י לא|י,לא]] (א=נָֽדֲדָ֖ה); [[ישעיהו יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (א=וְצֹרֲרֵ֥י); [[ישעיהו יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (א=לְבֹזֲזֵֽינוּ); [[ישעיהו יט/טעמים#יט ו|יט,ו]] (א=דָּלֲל֥וּ); [[ישעיהו יט/טעמים#יט כה|יט,כה]] (א=בֵּרֲכ֛וֹ);{{הערה|בטעות &quot;יט,כו&quot; ברשימת ברויאר בסוף תנ&quot;ך כתר ירושלים.}} [[ישעיהו כא/טעמים#כא ו|כא,ו]] (א=הַֽמֲצַפֶּ֔ה); [[ישעיהו כב/טעמים#כב ג|כב,ג]] (א=נָֽדֲדוּ־יַ֖חַד); [[ישעיהו כב/טעמים#כב טז|כב,טז]] (א=חֹקֲקִ֥י); [[ישעיהו כג/טעמים#כג יג|כג,יג]] (א=עֽוֹרֲרוּ֙); [[ישעיהו כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=הִֽתְפּוֹרֲרָה֙); [[ישעיהו כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=הִֽתְמוֹטֲטָ֖ה); [[ישעיהו כד/טעמים#כד כ|כד,כ]] (א=וְהִֽתְנוֹדֲדָ֖ה); [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|כו,כ]] (א=וּֽסֲגֹ֥ר); [[ישעיהו כז/טעמים#כז ח|כז,ח]] (א=בְּסַאסֳּאָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ישעיהו ל/טעמים#ל א|ל,א]] (א=סֽוֹרֲרִים֙); [[ישעיהו לא/טעמים#לא ח|לא,ח]] (א=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (א=נָדֲד֖וּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג כב|לג,כב]] (א=מְחֹקֲקֵ֑נוּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג כג|לג,כג]] (א=בָּ֥זֲזוּ); [[ישעיהו לד/טעמים#לד טז|לד,טז]] (א=וּֽקֲרָ֔אוּ); [[ישעיהו לז/טעמים#לז יז|לז,יז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[ישעיהו לז/טעמים#לז לג|לז,לג]] (א=סֹלֲלָֽה); [[ישעיהו לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (א=יְהַלֲלֶ֑ךָּ); [[ישעיהו מ/טעמים#מ ד|מ,ד]] (א=וְהָרֲכָסִ֖ים); [[ישעיהו מ/טעמים#מ כ|מ,כ]] (א=הַֽמֲסֻכָּ֣ן); [[ישעיהו מב/טעמים#מב כד|מב,כד]] (א=לְבֹזֲזִ֖ים); [[ישעיהו מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (א=וּֽסֲחַר־כּוּשׁ֮); [[ישעיהו מה/טעמים#מה יח|מה,יח]] (א=כֽוֹנֲנָ֔הּ); [[ישעיהו מה/טעמים#מה כ|מה,כ]] (א=וּמִֽתְפַּלֲלִ֔ים); [[ישעיהו מז/טעמים#מז י|מז,י]] (א=שׁוֹבֲבָ֑תֶךְ); [[ישעיהו מח/טעמים#מח יד|מח,יד]] (א=וּֽשֲׁמָ֔עוּ); [[ישעיהו מח/טעמים#מח יז|מח,יז]] (א=מַדְרִֽיכֲךָ֖); [[ישעיהו נא/טעמים#נא ב|נא,ב]] (א=וַאֲבָרֲכֵ֖הוּ); [[ישעיהו נא/טעמים#נא יז|נא,יז]] (א=הִתְעוֹרֲרִ֣י [1]); [[ישעיהו נא/טעמים#נא יז|נא,יז]] (א=הִֽתְעוֹרֲרִ֗י [2]); [[ישעיהו נא/טעמים#נא כ|נא,כ]] (א=הַֽמֲלֵאִ֥ים); [[ישעיהו נב/טעמים#נב ו|נב,ו]] (א=הַֽמֲדַבֵּ֖ר); [[ישעיהו נג/טעמים#נג ז|נג,ז]] (א=גֹזֲזֶ֖יהָ); [[ישעיהו נז/טעמים#נז ג|נז,ג]] (א=עֹנֲנָ֑ה); [[ישעיהו נז/טעמים#נז כ|נז,כ]] (א=וְהָרֲשָׁעִ֖ים); [[ישעיהו נח/טעמים#נח ט|נח,ט]] (א=מִתּֽוֹכֲךָ֙); [[ישעיהו נט/טעמים#נט י|נט,י]] (א=נְגַשֲׁשָׁ֤ה); [[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] (א=נֹ֥סֲסָה); [[ישעיהו סב/טעמים#סב ט|סב,ט]] (א=וְהִֽלֲל֖וּ); [[ישעיהו סב/טעמים#סב י|סב,י]] (א=הַֽמֲסִלָּה֙); [[ישעיהו סג/טעמים#סג יח|סג,יח]] (א=בּוֹסֲס֖וּ); [[ישעיהו סד/טעמים#סד י|סד,י]] (א=הִֽלֲל֙וּךָ֙); [[ישעיהו סה/טעמים#סה יא|סה,יא]] (א=וְהַֽמֲמַלְאִ֖ים); [[ישעיהו סו/טעמים#סו טז|סו,טז]] (א=חַֽלֲלֵ֥י).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בירמיהו}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ירמיהו|ספר ירמיהו]]''' (37 פריטים):{{הערה|1=רשימה זו אינה כוללת את הפריט [[ירמיהו מח/טעמים#מח לב|מח,לב]] (א=מִבֲּכִ֨י), המובא ברשימות ברויאר. נראה יותר שבכתר יש כאן שווא בלבד (&quot;מִבְּכִ֨י&quot;), או שהקו של הפתח נמחק; וכך הכריעו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/13/48/1/mg/106 מג&quot;ה].}} [[ירמיהו ג/טעמים#ג כה|ג,כה]] (א=וּֽתֲכַסֵּנוּ֮); [[ירמיהו ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א=מִֽסֻּבֲּכ֔וֹ); [[ירמיהו ה/טעמים#ה א|ה,א]] (א=שׁוֹטֲט֞וּ); [[ירמיהו ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (א=אֵֽלֲכָה־לִּ֤י); [[ירמיהו ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] (א=סֹֽלֲלָ֑ה); [[ירמיהו ו/טעמים#ו ט|ו,ט]] (א=יְעוֹלֲל֥וּ); [[ירמיהו ו/טעמים#ו כח|ו,כח]] (א=סוֹרֲרִ֔ים); [[ירמיהו ז/טעמים#ז יא|ז,יא]] (א=הַֽמֳעָרַ֣ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א=שׁוֹבֲבָ֜ה); [[ירמיהו ח/טעמים#ח כג|ח,כג]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[ירמיהו ט/טעמים#ט ט|ט,ט]] (א=נָדֲד֖וּ); [[ירמיהו ט/טעמים#ט טז|ט,טז]] (א=לַמְקוֹנֲנ֖וֹת); [[ירמיהו יא/טעמים#יא טו|יא,טו]] (א=הַֽמֲזִמָּ֙תָה֙); [[ירמיהו יא/טעמים#יא כא|יא,כא]] (א=הַֽמֲבַקְשִׁ֥ים); [[ירמיהו יב/טעמים#יב י|יב,י]] (א=בֹּסֲס֖וּ); [[ירמיהו יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (א=שֹֽׁדֲדִ֔ים); [[ירמיהו כ/טעמים#כ יז|כ,יז]] (א=לֹא־מוֹתֲתַ֖נִי); [[ירמיהו כב/טעמים#כב טו|כב,טו]] (א=הֲתִֽמֲלֹ֔ךְ); [[ירמיהו כב/טעמים#כב כ|כב,כ]] (א=וּֽצֳעָ֔קִי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו כב/טעמים#כב כח|כב,כח]] (א=הֽוּטֲלוּ֙); [[ירמיהו כה/טעמים#כה לג|כה,לג]] (א=חַֽלֲלֵ֤י); [[ירמיהו כה/טעמים#כה לו|כה,לו]] (א=וִֽילֲלַ֖ת); [[ירמיהו לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=אֶכְתֲּבֶ֑נָּה);{{הערה|1=בן־נפתלי,'''ל''',ב1=אֶכְתֲּבֶ֑נָּה (חטף פתח); בן־אשר,מ&quot;ש,דפוסים=אֶכְתֳּבֶ֑נָּה (חטף קמץ); ק=אֶכְתְּבֶ֑נָּה (שווא). הפריט אינו מופיע בספר החילופים מהדורת ליפשיץ; החילוף מוזכר ברד&quot;ק, ודבריו הובאו במ&quot;ש.}} [[ירמיהו לב/טעמים#לב ט|לב,ט]] (ל=וָֽאֶשְׁקֲלָה־לּוֹ֙); [[ירמיהו לג/טעמים#לג י|לג,י]] (א=הַֽנֲשַׁמּ֗וֹת); [[ירמיהו מ/טעמים#מ טו|מ,טו]] (א=אֵ֤לֲכָה); [[ירמיהו מא/טעמים#מא ה|מא,ה]] (א=וּמִתְגֹּֽדֲדִ֑ים); [[ירמיהו מד/טעמים#מד ט|מד,ט]] (א=הַֽשֲׁכַחְתֶּם֩); [[ירמיהו מו/טעמים#מו ט|מו,ט]] (א=וְהִתְהֹלֲל֣וּ); [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (א-קרי=וּֽזֳעָ֑קוּ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);  [[ירמיהו מט/טעמים#מט ד|מט,ד]] (א=מַה־תִּתְהַֽלֲלִי֙); [[ירמיהו נ/טעמים#נ ו|נ,ו]] (א-קרי=שׁוֹבֲב֑וּם); [[ירמיהו נ/טעמים#נ י|נ,י]] (א=כָּל־שֹׁלֲלֶ֥יהָ); [[ירמיהו נא/טעמים#נא ב|נא,ב]] (א=וִיבֹקֲק֖וּ);{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} [[ירמיהו נא/טעמים#נא ז|נא,ז]] (א=יִתְהֹלֲל֥וּ); [[ירמיהו נא/טעמים#נא מט|נא,מט2]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[ירמיהו נא/טעמים#נא נג|נא,נג]] (א=שֹׁדֲדִ֛ים).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ביחזקאל}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יחזקאל|ספר יחזקאל]]''' (55 פריטים): [[יחזקאל א/טעמים#א ז|א,ז]] (א=וְנֹ֣צֲצִ֔ים); [[יחזקאל ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (א=הָרֲשָׁעָ֖ה); [[יחזקאל ג/טעמים#ג יט|ג,יט]] (א=הָרֲשָׁעָ֑ה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ב|ד,ב]] (א=סֹלֲלָ֑ה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ט|ד,ט]] (א=תֹּאכֲלֶֽנּוּ); [[יחזקאל ד/טעמים#ד י|ד,י]] (א=תֹּאכֲלֶ֔נּוּ [1]); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ט|ד,י]] (א=תֹּאכֲלֶֽנּוּ [2]); [[יחזקאל ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=תֹּאכֲלֶ֑נָּה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=בְּגֶֽלֲלֵי֙); [[יחזקאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] (א=גֶּֽלֲלֵ֣י); [[יחזקאל ו/טעמים#ו ז|ו,ז]] (א=בְּתוֹכֲכֶ֑ם); [[יחזקאל ז/טעמים#ז טו|ז,טו]] (א=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[יחזקאל ט/טעמים#ט ח|ט,ח]] (א=וְנֵֽאשֲׁאַ֖ר); [[יחזקאל יג/טעמים#יג כ|יג,כ]] (א=מְצֹדֲד֨וֹת [1]); [[יחזקאל יג/טעמים#יג כ|יג,כ]] (א=מְצֹדֲד֥וֹת [2]); [[יחזקאל טז/טעמים#טז נא|טז,נא]] (וַתְּצַדֲּקִי֙); [[יחזקאל יז/טעמים#יז יז|יז,יז]] (ל=סֹלֲלָ֖ה); [[יחזקאל כא/טעמים#כא כז|כא,כז]] (א=סֹלֲלָ֖ה); [[יחזקאל כו/טעמים#כו ח|כו,ח]] (א=סֹֽלֲלָ֔ה); [[יחזקאל כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א=וְשָׁלֲל֣וּ); [[יחזקאל כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א=וּבָֽזֲזוּ֙); [[יחזקאל כו/טעמים#כו טז|כו,טז]] (א=וְשָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל כו/טעמים#כו כא|כו,כא]] (א=וּֽתֲבֻקְשִׁ֗י); [[יחזקאל כז/טעמים#כז ד|כז,ד]] (א=כָּלֲל֖וּ); [[יחזקאל כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (א=וּבְכׇל־קֳהָלֵךְ֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לב|כז,לב]] (א=וְקוֹנֲנ֖וּ); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (א=וְכׇל־קֳהָלֵ֖ךְ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לה|כז,לה]] (א=שָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל כח/טעמים#כח ט|כח,ט]] (א=מְחַלֲלֶֽיךָ); [[יחזקאל כח/טעמים#כח טז|כח,טז]] (א=תוֹכֲךָ֛); [[יחזקאל כח/טעמים#כח יח|כח,יח]] (א=מִתּֽוֹכֲךָ֙); [[יחזקאל כח/טעמים#כח יט|כח,יט]] (א=שָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל לא/טעמים#לא ד|לא,ד]] (א=רֹמֲמָ֑תְהוּ); [[יחזקאל לא/טעמים#לא ו|לא,ו]] (א=קִֽנֲנוּ֙); [[יחזקאל לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=בְּעוֹפֲפִ֥י); [[יחזקאל לב/טעמים#לב יב|לב,יב]] (א=וְשָֽׁדֲדוּ֙); [[יחזקאל לב/טעמים#לב טז|לב,טז]] (א=וְק֣וֹנֲנ֔וּהָ); [[יחזקאל לב/טעמים#לב כב|לב,כב]] (א=וְכָל־קֳהָלָ֔הּ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל לג/טעמים#לג כח|לג,כח]] (א=וְשָׁ֥מֲמ֛וּ); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ו|לה,ו]] (א=יִרְדֲּפֶ֑ךָ [1]); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ו|לה,ו]] (א=יִרְדֲּפֶֽךָ [2]); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ז|לה,ז]] (א=לְשִֽׁמֲמָ֖ה); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ט|לה,ט]] (א=שִֽׁמֲמ֤וֹת); [[יחזקאל לה/טעמים#לה יא|לה,יא]] (א=אֶשְׁפֲּטֶֽךָ); [[יחזקאל לו/טעמים#לו ד|לו,ד]] (א=הַשֹּֽׁמֲמוֹת֙); [[יחזקאל לו/טעמים#לו לה|לו,לה]] (א=וְהַֽנֲשַׁמּ֥וֹת); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=וְשָׁלֲל֣וּ); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=אֶת־שֹׁלֲלֵיהֶ֗ם); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=וּבָֽזֲזוּ֙); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=אֶת־בֹּ֣זֲזֵיהֶ֔ם); [[יחזקאל לט/טעמים#לט כז|לט,כז]] (א=בְּשׁוֹבֲבִ֤י); [[יחזקאל מ/טעמים#מ מג|מ,מג]] (א=וְהַֽשֲׁפַתַּ֗יִם); [[יחזקאל מג/טעמים#מג י|מג,י]] (א=וּמָדֲד֖וּ); [[יחזקאל מז/טעמים#מז כב|מז,כב]] (א=בְּתוֹכֲכֶ֔ם [1]); [[יחזקאל מח/טעמים#מח יא|מח,יא]] (א=הַֽמֲקֻדָּשׁ֙).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בתרי עשר}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]''' (25 פריטים): [[הושע ז/טעמים#ז ה|הושע ז,ה]] (א=אֶת־לֹצֲצִֽים); [[הושע ז/טעמים#ז יג|הושע ז,יג]] (א=כִּֽי־נָדֲד֣וּ); [[הושע ט/טעמים#ט טו|הושע ט,טו]] (א=סֹרֲרִֽים); [[הושע ט/טעמים#ט יז|הושע ט,יז]] (א=נֹדֲדִ֖ים); [[יואל ג/טעמים#ג ג|יואל ג,ג]] (א=וְתִֽימֲר֖וֹת); [[עמוס ב/טעמים#ב יג|עמוס ב,יג]] (א=הַֽמֲלֵאָ֥ה); [[עמוס ד/טעמים#ד א|עמוס ד,א]] (א=הָרֹצֲצ֖וֹת); [[עמוס ה/טעמים#ה יב|עמוס ה,יב]] (א=צֹרֲרֵ֤י); [[עמוס ו/טעמים#ו ג|עמוס ו,ג]] (א=הַֽמֲנַדִּ֖ים); [[עמוס ח/טעמים#ח ח|עמוס ח,ח]] (א-כתיב=וְנִשְׁקֳהָ֖ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מיכה ג/טעמים#ג ט|מיכה ג,ט]] (ל=הַֽמֲתַעֲבִ֣ים); [[מיכה ה/טעמים#ה יא|מיכה ה,יא]] (א=וּֽמְעוֹנֲנִ֖ים); [[מיכה ו/טעמים#ו ז|מיכה ו,ז]] (א=בְּרִֽבֲב֖וֹת); [[מיכה ז/טעמים#ז א|מיכה ז,א]] (א=אַ֣לֲלַי); [[מיכה ז/טעמים#ז א|מיכה ז,א]] (א=כְּעֹלֲלֹ֖ת); [[נחום ב/טעמים#ב ג|נחום ב,ג]] (א=בֹּֽקֲקִ֔ים); [[נחום ב/טעמים#ב ה|נחום ב,ה]] (א=יִתְהוֹלֲל֣וּ); [[נחום ב/טעמים#ב ח|נחום ב,ח]] (א=מְתֹפֲפֹ֖ת); [[חבקוק ג/טעמים#ג ו|חבקוק ג,ו]] (א=וַיִּתְפֹּֽצֲצוּ֙); [[חבקוק ג/טעמים#ג טז|חבקוק ג,טז]] (א=צָלֲל֣וּ); [[צפניה א/טעמים#א ט|צפניה א,ט]] (א=הַֽמֲמַלְאִ֛ים); [[צפניה ב/טעמים#ב א|צפניה ב,א]] (א=הִֽתְקוֹשֲׁשׁ֖וּ); [[צפניה ב/טעמים#ב יב|צפניה ב,יב]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[זכריה ד/טעמים#ד יב|זכריה ד,יב]] (ל=שִׁבֲּלֵ֣י); [[זכריה יא/טעמים#יא ג|זכריה יא,ג]] (א=יִֽלֲלַ֣ת).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במשלי}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]''' (171 פריטים): [[תהלים ה/טעמים#ה ו|ה,ו]] (א=ה֭וֹלֲלִים); [[תהלים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=שׁוֹרֲרָ֑י); [[תהלים ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (א=עָשֲׁשָׁ֣ה); [[תהלים ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (א=בְּכׇל־צוֹרֲרָֽי); [[תהלים ז/טעמים#ז ה|ז,ה]] (א=צֽוֹרֲרִ֣י); [[תהלים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א=צוֹרֲרָ֑י); [[תהלים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (א=תְּסֽוֹבֲבֶ֑ךָּ); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א=עוֹלֲלִ֨ים ׀); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א=צוֹרֲרֶ֑יךָ); [[תהלים ט/טעמים#ט יד|ט,יד]] (א=חָֽנֲנֵ֬נִי); [[תהלים ט/טעמים#ט יד|ט,יד]] (א=מְ֝רוֹמֲמִ֗י); [[תהלים י/טעמים#י ה|י,ה]] (א=כׇּל־צ֝וֹרֲרָ֗יו); [[תהלים יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (א=כּוֹנֲנ֣וּ); [[תהלים יב/טעמים#יב ז|יב,ז]] (א=אִ֥מֲר֣וֹת); [[תהלים יד/טעמים#יד א|יד,א]] (א=הִֽשְִׁחִ֗יתוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים יד/טעמים#יד א|יד,א]] (א=הִֽתְִעִ֥יבוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ש1=מִ֥מֲתִֽים־יָדְךָ֨ ׀); [[תהלים יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (ל=אֶ֥קֲרָ֣א); [[תהלים כו/טעמים#כו ו|כו,ו]] (א=וַאֲסֹבֲבָ֖ה); [[תהלים כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] (א=יְרוֹמֲמֵֽנִּי); [[תהלים כז/טעמים#כז יא|כז,יא]] (א=שֽׁוֹרֲרָֽי); [[תהלים לא/טעמים#לא י|לא,י]] (א=עָשֲׁשָׁ֖ה); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=מִכׇּל־צֹרֲרַ֨י); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=וְלִ֥שֲׁכֵנַ֨י ׀); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=נָדֲד֥וּ); [[תהלים לב/טעמים#לב ז|לב,ז]] (א=תְּס֖וֹבֲבֵ֣נִי); [[תהלים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסוֹבֲבֶֽנּוּ); [[תהלים לד/טעמים#לד א|לד,א]] (א=וַ֝יְגָרֲשֵׁ֗הוּ); [[תהלים לד/טעמים#לד ב|לד,ב]] (א=אֲבָרֲכָ֣ה); [[תהלים לד/טעמים#לד ד|לד,ד]] (א=וּנְרוֹמֲמָ֖ה); [[תהלים לה/טעמים#לה יח|לה,יח]] (א=אֲהַלֲלֶֽךָּ); [[תהלים לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (א?=&lt;שִׁ֥מֳעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י ׀&gt; [{{קו תחתי|חטף קמץ}}] או &lt;שִׁ֥מֲעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י ׀&gt; בחטף קמץ); [[תהלים מ/טעמים#מ יג|מ,יג]] (א=אָפֲפֽוּ־עָלַ֨י); [[תהלים מב/טעמים#מב יא|מב,יא]] (א=צוֹרֲרָ֑י);{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} [[תהלים נג/טעמים#נג,ב|נג,ב]] (א=הִֽ֝שְִׁחִ֗יתוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים נג/טעמים#נג,ב|נג,ב]] (א=וְהִֽתְִעִ֥יבוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים נה/טעמים#נה,יא|נה,יא]] (א=יְסוֹבֲבֻ֥הָ); [[תהלים נה/טעמים#נה,כב|נה,כב]] (א=וּֽקֲרָב־לִ֫בּ֥וֹ); [[תהלים נו/טעמים#נו ג|נו,ג]] (א=שׁ֭וֹרֲרַי); [[תהלים נט/טעמים#נט ז|נט,ז]] (א=וִיס֥וֹבֲבוּ); [[תהלים נט/טעמים#נט טו|נט,טו]] (א=וִיס֥וֹבֲבוּ); [[תהלים ס/טעמים#ס ט|ס,ט]] (א=מְחֹֽקֲקִֽי); [[תהלים סב/טעמים#סב ד|סב,ד]] (א=תְּה֥וֹתֲת֣וּ); [[תהלים סב/טעמים#סב ה|סב,ה]] (א=יְקַֽלֲלוּ־סֶֽלָה); [[תהלים סד/טעמים#סד ט|סד,ט]] (א=יִ֝תְנֹדֲד֗וּ); [[תהלים סד/טעמים#סד יא|סד,יא]] (א=וְ֝יִתְהַלֲל֗וּ); [[תהלים סה/טעמים#סה ה|סה,ה]] (א=תִּ֥בֲחַ֣ר); [[תהלים סה/טעמים#סה י|סה,י]] (א=וַתְּשֹׁ{{גלגל}}קֲקֶ֡הָ); [[תהלים סה/טעמים#סה יא|סה,יא]] (א=תְּ֝מֹגֲגֶ֗נָּה); [[תהלים סו/טעמים#סו ז|סו,ז]] (א=הַסּוֹרֲרִ֓ים ׀); [[תהלים סו/טעמים#סו ח|סו,ח]] (א=בָּרֲכ֖וּ); [[תהלים סו/טעמים#סו יב|סו,יב]] (א=לָרֲוָיָֽה); [[תהלים סז/טעמים#סז ב|סז,ב]] (א=וִיבָרֲכֵ֑נוּ); [[תהלים סז/טעמים#סז ז|סז,ז]] (א=יְ֝בָרֲכֵ֗נוּ); [[תהלים סז/טעמים#סז ח|סז,ח]] (א=יְבָרֲכֵ֥נוּ); [[תהלים סח/טעמים#סח ז|סח,ז]] (א=ס֝וֹרֲרִ֗ים); [[תהלים סח/טעמים#סח יט|סח,יט]] (א=ס֝וֹרֲרִ֗ים); [[תהלים סח/טעמים#סח כד|סח,כד]] (א=תִּ֥מֲחַ֥ץ); [[תהלים סח/טעמים#סח כז|סח,כז]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים סט/טעמים#סט כ|סט,כ]] (א=כׇּל־צוֹרֲרָֽי); [[תהלים סט/טעמים#סט לא|סט,לא]] (א=אֲהַלֲלָ֣ה); [[תהלים סט/טעמים#סט לה|סט,לה]] (א=יְֽ֭הַלֲלוּהוּ); [[תהלים עב/טעמים#עב טו|עב,טו]] (א=יְבָרֲכֶֽנְהוּ); [[תהלים עג/טעמים#עג ג|עג,ג]] (א=בַּהוֹלֲלִ֑ים); [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (א=קִ֥רֲבַ֥ת); [[תהלים עד/טעמים#עד ד|עד,ד]] (א=צֹ֭רֲרֶיךָ); [[תהלים עד/טעמים#עד ה|עד,ה]] (א=בִּסֲבָךְ־עֵ֝ץ); [[תהלים עד/טעמים#עד כא|עד,כא]] (א=יְֽהַלֲל֥וּ); [[תהלים עד/טעמים#עד כג|עד,כג]] (א=צֹרֲרֶ֑יךָ); [[תהלים עה/טעמים#עה ה|עה,ה]] (א=לַ֭הוֹלֲלִים); [[תהלים עו/טעמים#עו ו|עו,ו]] (א=אֶשְׁתּֽוֹלֲל֨וּ |);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר, אולי בגלל שהמקום מטושטש.}} [[תהלים עו/טעמים#עו יב|עו,יב]] (א=נִ֥דֲר֣וּ); [[תהלים פ/טעמים#פ ג|פ,ג]] (א=עוֹרֲרָ֥ה); [[תהלים פ/טעמים#פ יא|פ,יא]] (א=אַֽרֲזֵי); [[תהלים פג/טעמים#פג יג|פג,יג]] (נִ֣ירֲשָׁה); [[תהלים פד/טעמים#פד ה|פד,ה]] (יְֽהַלֲל֥וּךָ); [[תהלים פז/טעמים#פז ה|פז,ה]] (א=וּ֥לֲצִיּ֨וֹן ׀); [[תהלים פז/טעמים#פז ז|פז,ז]] (א=כְּחֹלֲלִ֑ים); [[תהלים צ/טעמים#צ יז|צ,יז]] (א=כּוֹנֲנָ֥ה); [[תהלים צ/טעמים#צ יז|צ,יז]] (א=כּוֹנֲנֵֽהוּ); [[תהלים צד/טעמים#צד י|צד,י]] (א=הַֽמֲלַמֵּ֖ד); [[תהלים צו/טעמים#צו ב|צו,ב]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים צז/טעמים#צז ז|צז,ז]] (א=הַמִּֽתְהַלֲלִ֥ים); [[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]] (א=רוֹמֲמ֡וּ); [[תהלים צט/טעמים#צט ט|צט,ט]] (א=רוֹמֲמ֡וּ); [[תהלים ק/טעמים#ק ד|ק,ד]] (א=בָּרֲכ֥וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג א|קג,א]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קג/טעמים#קג ב|קג,ב]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קג/טעמים#קג כ|קג,כ]] (א=בָּרֲכ֥וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כא|קג,כא]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כב|קג,כב]] (א=בָּרֲכ֤וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כב|קג,כב]] (א=בָּרֲכִ֥י); [[תהלים קד/טעמים#קד א|קד,א]] (א=בָּרֲכִ֥י); [[תהלים קד/טעמים#קד ג|קד,ג]] (א=הַ֥מֲקָרֶ֥ה); [[תהלים קד/טעמים#קד ג|קד,ג]] (א=הַֽ֝מֲהַלֵּ֗ךְ); [[תהלים קד/טעמים#קד י|קד,י]] (א=הַֽמֲשַׁלֵּ֣חַ); [[תהלים קד/טעמים#קד יח|קד,יח]] (א=לַֽשֲׁפַנִּֽים); [[תהלים קד/טעמים#קד לה|קד,לה]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קד/טעמים#קד לה|קד,לה]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קה/טעמים#קה ג|קה,ג]] (א=הִֽ֭תְהַלֲלוּ); [[תהלים קה/טעמים#קה מה|קה,מה]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קו/טעמים#קו א|קו,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קז/טעמים#קז לו|קז,לו]] (א=וַ֝יְכוֹנֲנ֗וּ); [[תהלים קז/טעמים#קז לח|קז,לח]] (א=וַיְבָרֲכֵ֣ם); [[תהלים קז/טעמים#קז מג|קז,מג]] (א=וְ֝יִתְבּוֹנֲנ֗וּ); [[תהלים קח/טעמים#קח ט|קח,ט]] (א=מְחֹקֲקִֽי); [[תהלים קט/טעמים#קט כח|קט,כח]] (א=יְקַֽלֲלוּ־הֵמָּה֮); [[תהלים קט/טעמים#קט ל|קט,ל]] (א=אֲהַלֲלֶֽנּוּ); [[תהלים קיא/טעמים#קיא א|קיא,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קיב/טעמים#קיב א|קיב,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=הַ֭לֲלוּ); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּ); [[תהלים קיג/טעמים#קיג ט|קיג,ט]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קטו/טעמים#קטו יח|קטו,יח]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קיח/טעמים#קיח כח|קיח,כח]] (א=אֲרוֹמֲמֶֽךָּ); [[תהלים קיט/טעמים#קיט קטו|קיט,קטו]] (א=וְ֝אֶצֲּרָ֗ה); [[תהלים קיט/טעמים#קיט קעה|קיט,קעה]] (א=וּֽתְהַלֲלֶ֑ךָּ); [[תהלים קלד/טעמים#קלד א|קלד,א]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים קלד/טעמים#קלד ב|קלד,ב]] (א=וּ֝בָרֲכ֗וּ); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=הַֽ֭לֲלוּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה ג|קלה,ג]] (א=הַֽלֲלוּ־יָ֭הּ); [[תהלים קלה/טעמים#קלה יט|קלה,יט]] (בָּרֲכ֣וּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה יט|קלה,יט]] (בָּרֲכ֥וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כ|קלה,כ]] (בָּרֲכ֣וּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כ|קלה,כ]] (בָּרֲכ֥וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כא|קלה,כא]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קלט/טעמים#קלט כא|קלט,כא]] (א=וּ֝בִתְקוֹמֲמֶ֗יךָ); [[תהלים קמ/טעמים#קמ ד|קמ,ד]] (א=שָׁ֥נֲנ֣וּ); [[תהלים קמג/טעמים#קמג יב|קמג,יב]] (א=כׇּל־צֹרֲרֵ֣י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד א|קמד,א]] (א=הַֽמֲלַמֵּ֣ד); [[תהלים קמה/טעמים#קמה א|קמה,א]] (א=וַאֲבָרֲכָ֥ה); [[תהלים קמה/טעמים#קמה ב|קמה,ב]] (א=אֲבָרֲכֶ֑ךָּ [1]); [[תהלים קמה/טעמים#קמה ב|קמה,ב]] (וַאֲהַלֲלָ֥ה [2]); [[תהלים קמה/טעמים#קמה י|קמה,י]] (א=יְבָרֲכֽוּכָה); [[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו,א]] (א=הַֽלֲלוּ־יָ֡הּ); [[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו,א]] (א=הַֽלֲלִ֥י); [[תהלים קמו/טעמים#קמו ב|קמו,ב]] (א=אֲהַלֲלָ֣ה); [[תהלים קמו/טעמים#קמו י|קמו,י]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמז/טעמים#קמז א|קמז,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קמז/טעמים#קמז ח|קמז,ח]] (א=הַֽמֲכַסֶּ֬ה); [[תהלים קמז/טעמים#קמז יב|קמז,יב]] (א=הַֽלֲלִ֖י); [[תהלים קמז/טעמים#קמז כ|קמז,כ]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=הַֽלֲל֣וּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ב|קמח,ב]] (א=הַֽלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ג|קמח,ג]] (א=הַֽ֭לֲלוּהוּ [1]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ג|קמח,ג]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ד|קמח,ד]] (א=הַֽ֭לֲלוּהוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ה|קמח,ה]] (א=יְֽ֭הַלֲלוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ז|קמח,ז]] (א=הַֽלֲל֣וּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח יג|קמח,יג]] (א=&lt;יְהַלֲל֤וּ ׀&gt;); [[תהלים קמח/טעמים#קמח יד|קמח,יד]] (הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמט/טעמים#קמט א|קמט,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ג|קמט,ג]] (א=יְהַלֲל֣וּ); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ו|קמט,ו]] (א=רוֹמֲמ֣וֹת); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ט|קמט,ט]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַֽלֲלוּ־אֵ֥ל); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ב|קנ,ב]] (א=הַלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ב|קנ,ב]] (א=הַ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ג|קנ,ג]] (א=הַ֭לְלוּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ג|קנ,ג]] (א=הַ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ד|קנ,ד]] (א=הַ֭לֲלוּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ד|קנ,ד]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ה|קנ,ה]] (א=הַלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ה|קנ,ה]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ו|קנ,ו]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במשלי}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|ספר משלי]]''' (12 פריטים): [[משלי ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (א=יְחֹ֣קֲקוּ); [[משלי כג/טעמים#כג כ|כג,כ]] (א=בְּזֹלֲלֵ֖י); [[משלי כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=בָּֽרֲשָׁעִֽים); [[משלי כו/טעמים#כו ב|כו,ב]] (א=קִֽלֲלַ֥ת); [[משלי כח/טעמים#כח ד|כח,ד]] (א=יְהַלֲל֣וּ); [[משלי כח/טעמים#כח ז|כח,ז]] (א=ז֝וֹלֲלִ֗ים); [[משלי כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א=נִ֥בֳהָֽל); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] (א=תִּ֥לֲעַ֣ג); [[משלי לא/טעמים#לא ד|לא,ד]] (א=לַֽמֲלָכִ֣ים [2]); [[משלי לא/טעמים#לא טז|לא,טז]] (א=זָֽמֲמָ֣ה); [[משלי לא/טעמים#לא כח|לא,כח]] (א=וַֽיְהַלֲלָֽהּ); [[משלי לא/טעמים#לא לא|לא,לא]] (א=וִיהַלֲל֖וּהָ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באיוב}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|ספר איוב]]''' (28 פריטים): [[איוב א/טעמים#א ה|א,ה]] (א=וּבֵרֲכ֥וּ); [[איוב א/טעמים#א יא|א,יא]] (א=יְבָרֲכֶֽךָּ); [[איוב ב/טעמים#ב ה|ב,ה]] (א=יְבָרֲכֶֽךָּ); [[איוב ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (א=אֹֽרֲרֵי־י֑וֹם); [[איוב ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] (א=הַֽמֲמַלְאִ֖ים); [[איוב ג/טעמים#ג טז|ג,טז]] (א=כְּ֝עֹלֲלִ֗ים); [[איוב ג/טעמים#ג כא|ג,כא]] (א=הַֽמֲחַכִּ֣ים); [[איוב ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (א=יְֽמַשֲׁשׁ֥וּ); [[איוב י/טעמים#י יא|י,יא]] (א=תְּשֹׂכֲכֵֽנִי); [[איוב יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א=לְשֹׁ֥דֲדִ֗ים); [[איוב יב/טעמים#יב כה|יב,כה]] (א=יְמַֽשֲׁשׁוּ־חֹ֥שֶׁךְ); [[איוב יז/טעמים#יז ט|יז,ט]] (א=וּֽטֳהָר־יָ֝דַ֗יִם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[איוב כ/טעמים#כ ז|כ,ז]] (א=כְּֽ֭גֶלֲלוֹ); [[איוב כו/טעמים#כו יג|כו,יג]] (א=חֹלֲלָ֥ה); [[איוב כז/טעמים#כז ז|כז,ז]] (א=וּמִתְקוֹמֲמִ֥י); [[איוב כט/טעמים#כט כה|כט,כה]] (א=אֶ֥בֲחַ֣ר); [[איוב ל/טעמים#ל כב|ל,כב]] (א=וּ֝תְמֹגֲגֵ֗נִי); [[איוב לא/טעמים#לא כ|לא,כ]] (א=בֵרֲכ֣וּנִי); [[איוב לא/טעמים#לא לז|לא,לז]] (א=אֲקָֽרֲבֶֽנּוּ); [[איוב לג/טעמים#לג כב|לג,כב]] (א=לַֽמֲמִתִֽים); [[איוב לג/טעמים#לג כה|לג,כה]] (א=רֻֽטֲפַ֣שׁ); [[איוב לד/טעמים#לד י|לד,י]] (א=אַ֥נֲשֵׁ֥י); [[איוב לו/טעמים#לו כד|לו,כד]] (א=שֹׁרֲר֣וּ); [[איוב לח/טעמים#לח לא|לח,לא]] (א=הַֽ֭תֲקַשֵּׁר); [[איוב לח/טעמים#לח לה|לח,לה]] (א=הַֽתֲשַׁלַּ֣ח); [[איוב מ/טעמים#מ כב|מ,כב]] (א=צִֽלֲל֑וֹ); [[איוב מ/טעמים#מ לא|מ,לא]] (א=הַֽתֲמַלֵּ֣א); [[איוב מב/טעמים#מב י|מב,י]] (א=בְּהִֽתְפַּֽלֲל֖וֹ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשיר השירים}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]]''' (6 פריטים): [[שיר השירים ב/טעמים#ב ז|שיר השירים ב,ז]] (א=וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ או  וְֽאִם־תְּעֽוֹרֲר֛וּ);{{הערה|ראו אותו פריט ב[[#מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)|רשימת הניקוד והטעמים]].}} [[שיר השירים ג/טעמים#ג ב|ג,ב]] (א=וַאֲסוֹבֲבָ֣ה); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ג|ג,ג]] (א=הַסֹּבֲבִ֖ים); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (א=וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (א=כְּתִֽימֲר֖וֹת); [[שיר השירים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=אֶנְהָֽגֲךָ֗).{{הערה|וכמו כן לפי הסכמת בן־אשר ובן־נפתלי בספר החילופים.}}

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ברות}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת רות|מגילת רות]]''' (פריט אחד): [[רות ב/טעמים#ב ב|ב,ב]] (א=אֵֽלֲכָה־נָּ֤א).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באיכה}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]]''' (פריט אחד): [[איכה ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל=עֹלֲלֵ֣י).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בקהלת}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]''' (2 פריטים): [[קהלת ה/טעמים#ה ה|ו,ב]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֑נּוּ); [[קהלת ט/טעמים#ט ז|ט,ז]] (ל=וּֽשֲׁתֵ֥ה).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באסתר}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]]''' (אין פריטים).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדניאל}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]]''' (11 פריטים): [[דניאל א/טעמים#א ו|א,ח]] (ל=וּֽלֲלַמְּדָ֥ם); [[דניאל ב/טעמים#ב יט|ב,יט]] (ל=גֲלִ֑י); [[דניאל ב/טעמים#ב לה|ב,לה]] (ל=לָא־הִשְׁתֲּכַ֣ח); [[דניאל ד/טעמים#ד ט|ד,ט]] (ל=צִפֲּרֵ֣י); [[דניאל ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=צִפֲּרֵ֥י); [[דניאל ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=וּֽסֲגַ֛ר); [[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל=מַדֲּקָ֔ה); [[דניאל ט/טעמים#ט יח|ט,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָע֒); [[דניאל ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (ל=הַֽקֲשִׁ֥יבָה); [[דניאל יא/טעמים#יא טו|יא,טו]] (ל=סֽוֹלֲלָ֔ה); [[דניאל יב/טעמים#יב י|יב,י]] (ל=יִ֠תְבָּֽרֲרוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בעזרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]]''' (11 פריטים): [[עזרא ח/טעמים#ח כו|עזרא ח,כו]] (ל=וָאֶשְׁקֲלָ֨ה); [[נחמיה ב/טעמים#ב ו|נחמיה ב,ו]] (ל=מַֽהֲלָכֲךָ֖); [[נחמיה ג/טעמים#ג יג|נחמיה ג,יג]] (ל=הָשֲׁפֽוֹת); [[נחמיה ז/טעמים#ז סז|נחמיה ז,סז]] (ל=מְשֹֽׁרֲרִים֙); [[נחמיה ז/טעמים#ז סז|נחמיה ז,סז]] (ל=וּמְשֹׁ֣רֲר֔וֹת); [[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] (ל=בָּרֲכוּ֙); [[נחמיה יא/טעמים#יא ב|נחמיה יא,ב]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[נחמיה יב/טעמים#יב כט|נחמיה יב,כט]] (ל=הַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים); [[נחמיה יב/טעמים#יב לו|נחמיה יב,לו]] (ל=מִֽלֲלַ֡י); [[נחמיה יב/טעמים#יב לו|נחמיה יב,לו]] (ל=גִּֽלֲלַ֡י); [[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,יט]] (ל=צָֽלֲלוּ֩).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברי הימים}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דברי הימים|ספר דברי הימים]]''' (61 פריטים): [[דברי הימים א ב/טעמים#ב מד|דה&quot;א ב,מד]] (א=יָרְקֳעָ֑ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ד/טעמים#ד י|דה&quot;א ד,י]] (א=תְּבָרֲכֵ֜נִי); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה טז|דה&quot;א ה,טז]] (א=וּבְכׇֽל־מִגְרֲשֵׁ֥י); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כז|דה&quot;א ה,כז]] (א=קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כח|דה&quot;א ה,כח]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו א|דה&quot;א ו,א]] (א=קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו ג|דה&quot;א ו,ג]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו ז|דה&quot;א ו,ז]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו יח|דה&quot;א ו,יח]] (א=הַקֳּהָתִ֔י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו כג|דה&quot;א ו,כג]] (א=בֶּן־קֳהָ֔ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א ו/טעמים#ו לט|דה&quot;א ו,לט]] (א=הַקֳּהָתִ֔י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א ו/טעמים#ו מו|דה&quot;א ו,מו]] (א=קֳהָ֜ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נא|דה&quot;א ו,נא]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נג|דה&quot;א ו,נג]] (א=וְאֶֽת־יָקְמֳעָם֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נה|דה&quot;א ו,נה]] (א=לִבְנֵֽי־קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ט/טעמים#ט לב|דה&quot;א ט,לב]] (א=הַקֳּהָתִ֛י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו ה|דה&quot;א טו,ה]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים. בכתר נכתב הקמץ מתחת לשווא, אך המשמעות ברורה.}} [[דברי הימים א טו/טעמים#טו יח|דה&quot;א טו,יח]] (א=וֶאֱלִ֨יפֲלֵ֜הוּ); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו יט|דה&quot;א טו,יט]] (א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כא|דה&quot;א טו,כא]] (א=וֶאֱלִֽיפֲלֵ֗הוּ); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כז|דה&quot;א טו,כז]] (א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כז|דה&quot;א טו,כז]] (א=הַמְשֹׁרֲרִ֑ים); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז ה|דה&quot;א טז,ה]] (א=בַּֽמֲצִלְתַּ֥יִם); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז י|דה&quot;א טז,י]] (א=הִֽתְהַלֲלוּ֙); [[דברי הימים א יח/טעמים#יח י|דה&quot;א יח,י]] (א=וּֽלְבָרֲכ֗וֹ); [[דברי הימים א יט/טעמים#יט ג|דה&quot;א יט,ג]] (א=הַֽמֲכַבֵּ֨ד); [[דברי הימים א כג/טעמים#כג ו|דה&quot;א כג,ו]] (א=קֳהָ֥ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א כג/טעמים#כג יב|דה&quot;א כג,יב]] (א=קֳהָ֗ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו ה|דה&quot;א כו,ה]] (א=בֵרֲכ֖וֹ); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו טז|דה&quot;א כו,טז]] (א=בַּֽמֲסִלָּ֖ה); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו יח|דה&quot;א כו,יח]] (א=לַֽמֲסִלָּ֔ה); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו לב|דה&quot;א כו,לב]] (א=הַֽמֲנַשִּׁ֔י); [[דברי הימים א כז/טעמים#כז כא|דה&quot;א כז,כא]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙); [[דברי הימים א כז/טעמים#כז לא|דה&quot;א כז,לא]] (א=הָרֲכ֔וּשׁ); [[דברי הימים א כח/טעמים#כח יח|דה&quot;א כח,יח]] (א=וְסֹכֲכִ֖ים); [[דברי הימים א כט/טעמים#כט ב|דה&quot;א כט,ב]] (א=וּֽכֲכָל־כֹּחִ֞י); [[דברי הימים א כט/טעמים#כט כ|דה&quot;א כט,כ]] (א=וַיְבָרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב ה/טעמים#ה יב|דה&quot;ב ה,יב]] (א=הַמְשֹׁרֲרִ֣ים); [[דברי הימים ב ה/טעמים#ה יג|דה&quot;ב ה,יג]] (א=וְלַמְשֹׁרֲרִ֜ים); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כא|דה&quot;ב ו,כא]] (א=יִֽתְפַּלֲל֖וּ); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כד|דה&quot;ב ו,כד]] (א=וְהִתְפַּֽלֲל֧וּ); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו לח|דה&quot;ב ו,לח]] (א=וְהִֽתְפַּֽלֲל֗וּ); [[דברי הימים ב ז/טעמים#ז יד|דה&quot;ב ז,יד]] (א=וְיִֽתְפַּֽלֲלוּ֙); [[דברי הימים ב יב/טעמים#יב יג|דה&quot;ב יב,יג]] (א=וּֽשֲׁבַ֨ע); [[דברי הימים ב טז/טעמים#טז ט|דה&quot;ב טז,ט]] (א=מְשֹׁטֲט֤וֹת); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ יט|דה&quot;ב כ,יט]] (א=הַקֳּהָתִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כא|דה&quot;ב כ,כא]] (א=מְשֹֽׁרֲרִים֙); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כא|דה&quot;ב כ,כא]] (א=וּֽמְהַלֲלִ֖ים); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כה|דה&quot;ב כ,כה]] (א=בֹּזֲזִ֥ים); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כו|דה&quot;ב כ,כו]] (א=בֵּרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב כא/טעמים#כא יז|דה&quot;ב כא,יז]] (א=כׇּל־הָרֲכוּשׁ֙); [[דברי הימים ב כג/טעמים#כג יב|דה&quot;ב כג,יב]] (א=וְהַֽמְהַלֲלִ֖ים); [[דברי הימים ב כג/טעמים#כג יג|דה&quot;ב כג,יג]] (א=וְהַמְשֽׁוֹרֲרִים֙); [[דברי הימים ב כד/טעמים#כד יד|דה&quot;ב כד,יד]] (א=וּֽכֲכַלּוֹתָ֡ם); [[דברי הימים ב כט/טעמים#כט יב|דה&quot;ב כט,יב]] (א=הַקֳּהָתִי֒ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים ב כט/טעמים#כט ל|דה&quot;ב כט,ל]] (א=וַֽיְהַלֲלוּ֙); [[דברי הימים ב ל/טעמים#ל כז|דה&quot;ב ל,כז]] (א=וַיְבָרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב לא/טעמים#לא ח|דה&quot;ב לא,ח]] (א=וַֽיְבָרֲכוּ֙); [[דברי הימים ב לב/טעמים#לב לא|דה&quot;ב לב,לא]] (א=הַֽמֲשַׁלְּחִ֤ים); [[דברי הימים ב לג/טעמים#לג יח|דה&quot;ב לג,יח]] (א=הַֽמֲדַבְּרִ֣ים); [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד יב|דה&quot;ב לד,יב]] (א=הַקֳּהָתִ֖ים);{{הערה|פריט זה נשמט ברשימת ברויאר בכתר ירושלים, אך קיים ברשימה בדעת מקרא.}} [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ז|דה&quot;ב לה,ז]] (א=מֵרֲכ֥וּשׁ);{{הערה|פריט זה נשמט ברשימת ברויאר.}} [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה טו|דה&quot;ב לה,טו]] (א=וְהַמְשֹׁרֲרִ֨ים).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==מסורת הקוראים בנ&quot;ך: עיצוב כללי לטעמי אמ&quot;ת==

להסבר מפורט על עיצוב טעמי אמ&quot;ת, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו.

===עולה ויורד===

להסבר מפורט על המדיניות כלפי &quot;עולה ויורד&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|פרק השני]]''' של המבוא.

'''א. &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot; באות אחת:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת (סה&quot;כ 13) שבהם סימנו &quot;עולה ויורד&quot; באופן מלא (=תו של &quot;עולה&quot; ותו של &quot;יורד&quot;) באות אחת, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ברשימה מובא נוסחו של התיבה הרלוונטית בכתר ארם צובה, שמשמיט בעקביות את ה&quot;עולה&quot; בתיבות הללו (ייתכן מסיבות הקשורות לנגינתן). בעתיד נסמן את ה&quot;עולה&quot; בתיבות אלו ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} אם תהיה אפשרות טכנית לעשות כך.

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' [[תהלים ל/טעמים#ל יב|ל,יב]] (א=לְמָח֢וֹל לִ֥י); [[תהלים מב/טעמים#מב ג|מב,ג]] (א=לְאֵ֢ל חָ֥י); [[תהלים נה/טעמים#נה כ|נה,כ]] (א=קֶ֗דֶם סֶ֥לָה); [[תהלים סח/טעמים#סח כ|סח,כ]] (א=י֤וֹם{{מ:לגרמיה}}י֥וֹם); [[תהלים פו/טעמים#פו ב|פו,ב]] (א=כִּֽי־חָסִ֢יד אָ֥נִי); [[תהלים קט/טעמים#קט טז|קט,טז]] (א=עֲשׂ֢וֹת חָ֥סֶד); [[תהלים קכה/טעמים#קכה ב|קכה,ב]] (א=סָבִ֢יב לָ֥הּ).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' [[משלי כד/טעמים#כד כד|כד,כד]] (א=צַדִּ֢יק אָ֥תָּה); [[משלי ל/טעמים#ל טו|ל,טו]] (א=הַ֤ב{{מ:פסק}}הַ֥ב).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' [[איוב ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (א=וְיָשָׁ֗ר אָ֥תָּה); [[איוב ט/טעמים#ט כב|ט,כב]] (א=אַחַ֗ת הִ֥יא); [[איוב כט/טעמים#כט כה|כט,כה]] (א=וְאֵשֵׁ֢ב רֹ֥אשׁ);{{הערה|יושם לב שיש סימן למחיקה מעל האות רי&quot;ש, ושמא נמחק ה&quot;עולה&quot; (ראו ייבין, מט.1, עמ' 330).}} [[איוב לד/טעמים#לד כ|לד,כ]] (א=וַחֲצ֢וֹת לָ֥יְלָה).

'''ב. מקף בין שתי תיבות של &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot;:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת (סה&quot;כ 55) שבהם ה&quot;עולה&quot; וה&quot;יורד&quot; באות בשתי תיבות סמוכות. אם אין בתיבת ה&quot;עולה&quot; טעם עצמאי, אז סימנו מקף בין תיבת ה&quot;עולה&quot; לתיבת ה&quot;יורד&quot;, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ואם יש טעם עצמאי בתיבת ה&quot;עולה&quot;, והיא לא ראויה אם כן להיות מוקפת, אז מהדורתנו זהה לנוסח הכתר (בלי מקף) וסימנו את הדוגמה בכוכבית. ברשימה מובא נוסחו של כתר ארם צובה, שבדרך כלל משמיט את המקף;{{הערה| במקום אחד שבו הכתר לא קיים (תהלים יח,מד) הבאנו ברשימה את נוסחו של כתי&quot;ל, שגם בו המקף מושמט בדרך כלל.}} דוגמאות יוצאות מן הכלל שבהן המקף מסומן בכתר '''מודגשות''', והן מופיעות במהדורתנו כמקפים רגילים. ואילו בשאר המקומות (שבהם אין טעם עצמאי בתיבת ה&quot;עולה&quot; אך המקף מושמט בכתר ארם צובה) סימנו את המקף ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} במהדורתנו.{{הערה|השתמשנו לשם כך ב[[תבנית:מ:מקף אפור]].}}

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' [[תהלים א/טעמים#א ג|א,ג]] (א{{=}}עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם); [[תהלים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (א{{=}}אֶֽ֫ל חֹ֥ק); [[תהלים ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א*{{=}}מִֽי־יַרְאֵ֢נוּ֫ ט֥וֹב); [[תהלים ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א{{=}}אֻמְלַ֫ל אָ֥נִי); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א*{{=}}יִסַּ֢דְתָּ֫ עֹ֥ז); [[תהלים יד/טעמים#יד ד|יד,ד]] (א*{{=}}כׇּל־פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים יח/טעמים#יח מד|יח,מד]] (ל*{{=}}מֵרִ֢יבֵ֫י עָ֥ם); [[תהלים כח/טעמים#כח ג|כח,ג]] (א*{{=}}וְעִם־פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים ל/טעמים#ל ח|ל,ח]] (א{{=}}לְֽהַרְרִ֫י עֹ֥ז); [[תהלים ל/טעמים#ל י|ל,י]] (א{{=}}אֶ֫ל שָׁ֥חַת); [[תהלים לא/טעמים#לא י|לא,י]] (א{{=}}צַ֫ר לִ֥י); [[תהלים לא/טעמים#לא יט|לא,יט]] (א{{=}}שִׂפְתֵ֫י שָׁ֥קֶר); [[תהלים לא/טעמים#לא כא|לא,כא]] (א{{=}}מֵרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ); [[תהלים לז/טעמים#לז ז|לז,ז]] (א*{{=}}וְהִתְח֢וֹלֵֽ֫ל ל֥וֹ); [[תהלים מ/טעמים#מ יח|מ,יח]] (א{{=}}יַֽחֲשָׁ֫ב לִ֥י); [[תהלים מד/טעמים#מד ד|מד,ד]] (א*{{=}}לֹא־הוֹשִׁ֢יעָ֫ה לָּ֥מוֹ); [[תהלים מה/טעמים#מה ח|מה,ח]] (א{{=}}וַתִּשְׂנָ֫א רֶ֥שַׁע); [[תהלים נג/טעמים#נג ה|נג,ה]] (א*{{=}}פֹּ֤עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים נג/טעמים#נג ו|נג,ו]] (א*{{=}}לֹא־הָ֢יָה֫ פָ֥חַד); [[תהלים נו/טעמים#נו ט|נו,ט]] (א*{{=}}סָפַ֢רְתָּ֫ה אָ֥תָּה); [[תהלים סב/טעמים#סב י|סב,י]] (א{{=}}בְּנֵ֫י אִ֥ישׁ); [[תהלים ע/טעמים#ע ו|ע,ו]] ('''א{{=}}ח֫וּשָׁה־לִּ֥י'''); [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (א{{=}}לִ֫י ט֥וֹב); [[תהלים פ/טעמים#פ טו|פ,טו]] (א{{=}}שֽׁ֫וּב נָ֥א); [[תהלים פח/טעמים#פח א|פח,א]] (א{{=}}לִבְנֵ֫י קֹ֥רַח); [[תהלים פח/טעמים#פח י|פח,י]] (א{{=}}מִנִּ֫י עֹ֥נִי); [[תהלים צז/טעמים#צז י|צז,י]] (א{{=}}שִׂנְא֫וּ רָ֥ע); [[תהלים קב/טעמים#קב ג|קב,ג]] (א{{=}}צַ֫ר לִ֥י); [[תהלים קטו/טעמים#קטו א|קטו,א]] ('''א=לֹ֫א־לָ֥נוּ'''); [[תהלים קיח/טעמים#קיח כז|קיח,כז]] (א*{{=}}וַיָּ֢אֶ֫ר לָ֥נוּ); [[תהלים קמב/טעמים#קמב ז|קמב,ז]] (א*{{=}}כִּֽי־דַלּ֢וֹתִ֫י מְאֹ֥ד); [[תהלים קמד/טעמים#קמד ב|תהלים קמד,ב]] (א{{=}}וּֽמְפַלְטִ֫י לִ֥י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד יג|תהלים קמד,יג]] (א{{=}}אֶ֫ל זַ֥ן); [[תהלים קמה/טעמים#קמה כא|קמה,כא]] (א{{=}}יְֽדַבֶּ֫ר פִּ֥י).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' [[משלי א/טעמים#א כב|א,כב]] (א{{=}}תְּֽאֵהֲב֫וּ פֶ֥תִי); [[משלי ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] ('''א=וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן'''); [[משלי ו/טעמים#ו כו|ו,כו]] (א{{=}}עַֽד־כִּכַּ֫ר לָ֥חֶם); [[משלי ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (א{{=}}שְֽׂנֹ֫את רָ֥ע); [[משלי ח/טעמים#ח לד|ח,לד]] (א*{{=}}שֹׁמֵ֪עַֽ֫ לִ֥י); [[משלי כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] ('''א=כֶּ֫ן־ה֥וּא'''); [[משלי כד/טעמים#כד יב|כד,יב]] (א*{{=}}לֹֽא־יָדַ֢עְנ֫וּ זֶ֥ה); [[משלי כה/טעמים#כה ז|כה,ז]] (א{{=}}עֲֽלֵ֫ה הֵ֥נָּה); [[משלי ל/טעמים#ל טז|ל,טז]] (א*{{=}}וְעֹ֢צֶ֫ר רָ֥חַם); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] ('''א=לִֽיקְּהַ֫ת־אֵ֥ם'''); [[משלי ל/טעמים#ל יט|ל,יט]] ('''א=עֲלֵ֫י־צ֥וּר''').

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' [[איוב ג/טעמים#ג ד|ג,ד]] (א{{=}}יְֽהִ֫י חֹ֥שֶׁךְ); [[איוב ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (א*{{=}}יִקָּחֵ֢ה֫וּ אֹ֥פֶל); [[איוב ז/טעמים#ז יא|ז,יא]] (א{{=}}אֶחֱשָׂ֫ךְ פִּ֥י); [[איוב כא/טעמים#כא לג|כא,לג]] (א{{=}}רִגְבֵ֫י נָ֥חַל); [[איוב כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (א{{=}}בְּֽמֹרְדֵ֫י א֥וֹר); [[איוב לב/טעמים#לב ב|לב,ב]] (א*{{=}}מִמִּשְׁפַּ֢חַ֫ת רָ֥ם); [[איוב לג/טעמים#לג ט|לג,ט]] (א{{=}}בְּֽלִ֫י פָ֥שַׁע); [[איוב לד/טעמים#לד י|לד,י]] (א{{=}}שִׁמְע֫וּ לִ֥י); [[איוב לז/טעמים#לז ו|לז,ו]] (א{{=}}הֱוֵ֫א אָ֥רֶץ); [[איוב מב/טעמים#מב ג|מב,ג]] (א{{=}}בְּֽלִ֫י דָ֥עַת).

{{עוגן|מקום העולה}}'''ג. מקום כתיבת ה&quot;עולה&quot; בתוך התיבה:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת שיש בהם הברה הראויה לגעיה קלה בתוך תיבה של &quot;עולה ויורד&quot;, ועוד רשימה של הפסוקים שיש בהם &quot;עולה ויורד&quot; בשם הוי&quot;ה. דרכו של כתר ארם צובה על פי רוב לכתוב את ה&quot;עולה&quot; באות הראשונה של הברה הראויה לגעיה קלה (אם בתיבה יש הברה כזאת), ובאות יו&quot;ד של שם הוי&quot;ה (אותה שיטה בשם הוי&quot;ה נמצאת בכתר לגבי כתיבתו של הטעם המחבר צינורית,  וראו ב[[#צינורית|סעיף הבא]]). אך נוהג זה הוא בניגוד לדפוסים, שבהם מסומן ה&quot;עולה&quot; בקביעות בהברה שלפני הטעם, ובאות ה&quot;א הראשונה של שם הוי&quot;ה (וכמו כן במהדורות ברויאר). בהתאם למדיניות שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]], סימן ה&quot;עולה&quot; מופיע בה בעקביות בהברה הראויה לגעיה ובאות יו&quot;ד בשם הוי&quot;ה.

:'''הברה הראויה לגעיה קלה בתוך תיבה של &quot;עולה ויורד&quot;:''' [[תהלים כח/טעמים#כח ז|כח,ז]] (א*=וְֽנֶ֫עֱזָ֥רְתִּי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לב/טעמים#לב ז|לב,ז]] (א*=תִּ֫צְּרֵ֥נִי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לב/טעמים#לב י|תהלים לב,י]] (א!=לָרָ֫שָׁ֥ע); [[תהלים לז/טעמים#לז מ|לז,מ]] (א*=וַֽיְפַ֫לְּטֵ֥ם [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (א*=אַֽל־תֶּ֫חֱרַ֥שׁ [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים נ/טעמים#נ ג|נ,ג]] (א*=וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ); [[תהלים נ/טעמים#נ כג|תהלים נ,כג]] (א!=יְֽכַ֫בְּ֫דָ֥נְנִי [תיקון בכתב־היד שלא הושלם]); [[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]] (א!=מָע֫וּזּ֥וֹ); [[תהלים נה/טעמים#נה כג|נה,כג]] (א*=יְכַ֫לְכְּלֶ֥ךָ [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים סב/טעמים#סב ד|סב,ד]] (א*=כֻ֫לְּכֶ֥ם [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים סח/טעמים#סח כא|תהלים סח,כא]] (א!=לְֽמוֹשָׁ֫ע֥וֹת); [[תהלים סח/טעמים#סח כב|סח,כב]] (א*=אֹ֫יְבָ֥יו); [[תהלים ע/טעמים#ע ו|תהלים ע,ו]] (א*=ח֫וּשָׁה־לִּ֥י); [[תהלים עא/טעמים#עא יח|תהלים עא,יח]] (א*=אַֽל־תַּ֫עַזְבֵ֥נִי); [[תהלים קכ/טעמים#קכ א|קכ,א]] (א*=הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת [לאחר תיקון בכתב־היד]);{{הערה|וכמו כן בכל מקום שתיבה זו מוטעמת ב&quot;עולה ויורד&quot;.}} [[תהלים קכד/טעמים#קכד ז|קכד,ז]] (א*=י֫וֹקְשִׁ֥ים); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ו|קלז,ו]] (א*=אֶ֫זְכְּרֵ֥כִי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ז|תהלים קלז,ז]] (א!=יְֽרוּשָׁ֫ל{{מ:ירושלם|ָ|֥}}ם); [[תהלים קלח/טעמים#קלח ח|תהלים קלח,ח]] (א*=בַּ֫עֲדִ֥י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד ז|קמד ז]] (א!=מִמָּ֫ר֥וֹם [לאחר תיקון הפוך בכתב־היד]); [[משלי א/טעמים#א כג|משלי א,כג]] (א*=לְֽת֫וֹכַחְתִּ֥י); [[משלי ג/טעמים#ג ג|משלי ג,ג]] (א*=אַֽל־יַ֫עַזְבֻ֥ךָ); [[משלי ה/טעמים#ה יט|משלי ה,יט]] (א!=וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן);{{הערה|יש התחלה של כתיבת ה&quot;עולה&quot; גם מעל האות עי&quot;ן; הסופר כנראה התחיל לסמן אותו שם, התחרט באמצע וסימנו מעל האות למ&quot;ד, ולא מחק את הראשון.}} [[איוב ז/טעמים#ז כ|ז,כ]] (א*=הָ֫אָדָ֥ם); [[איוב יא/טעמים#יא ו|יא,ו]] (א*=לְֽת֫וּשִׁיָּ֥ה).

:'''&quot;עולה ויורד&quot; בשם הוי&quot;ה:''' [[תהלים כז/טעמים#כז יד|תהלים כז,יד]] (א*=אֶל־יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים פד/טעמים#פד ג|תהלים פד,ג]] (א*=יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים פה/טעמים#פה ט|תהלים פה,ט]] (א!=הָאֵ{{אתנח הפוך}}ל{{מ:פסק}}יְה֫וָ֥ה); [[תהלים קד/טעמים#קד א|תהלים קד,א]] (א*=אֶת־יְ֫הוָ֥ה [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים קל/טעמים#קל ז|תהלים קל,ז]] (א*=אֶל־יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים קמב/טעמים#קמב ו|קמב,ו]] (א*=יְ֫הוָ֥ה); [[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]] (א!=יְה֫וָ֥ה).

===צינורית===

להסבר על המדיניות כלפי &quot;צינורית&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צינורית|פרק השני]]''' של המבוא.

'''א. מקף אפור אחרי צינורית שהיא לבד בתיבתה.''' להלן רשימה מלאה של התיבות שבהן הוספנו מקף אפור אחרי צינורית הנכתבת לבד בתיבתה (15 מקומות):

:[[תהלים ב/טעמים#ב ז|'''תהלים''' ב,ז]] (אָמַ֘ר{{מ:מקף אפור}}אֵלַ֥י); [[תהלים ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (כִּ֤י{{מ:לגרמיה}}לֹ֤א{{מ:מקף אפור}}אֵֽל־חָפֵ֘ץ{{מ:מקף אפור}}רֶ֥שַׁע{{מ:פסק}}אָ֑תָּה); [[תהלים יח/טעמים#יח א|יח,א]] (הִֽצִּיל־יְהֹוָ֘ה{{מ:מקף אפור}}אוֹת֥וֹ); [[תהלים יח/טעמים#יח כ|יח,כ]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}חָ֥פֵֽץ{{מ:מקף אפור}}בִּֽי); [[תהלים כב/טעמים#כב ט|כב,ט]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}חָ֥פֵֽץ{{מ:מקף אפור}}בּֽוֹ); [[תהלים לא/טעמים#לא כב|לא,כב]] (הִפְלִ֘יא{{מ:מקף אפור}}חַסְדּ֥וֹ); [[תהלים מט/טעמים#מט טו|מט,טו]] (וַיִּרְדּ֘וּ{{מ:מקף אפור}}בָ֤ם); [[תהלים סב/טעמים#סב ט|סב,ט]] (בִּטְח֘וּ{{מ:מקף אפור}}ב֤וֹ); [[תהלים סו/טעמים#סו כ|סו,כ]] (לֹֽא־הֵסִ֘יר{{מ:מקף אפור}}תְּפִלָּתִ֥י); [[תהלים צה/טעמים#צה ז|צה,ז]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}ה֤וּא); [[תהלים קמז/טעמים#קמז כ|קמז,כ]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}עָ֤שָׂה); [[משלי ו/טעמים#ו ג|'''משלי''' ו,ג]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}בָ֤אתָ); [[איוב יח/טעמים#יח יט|'''איוב''' יח,יט]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}נִ֤ין); [[איוב לב/טעמים#לב ה|לב,ה]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}אֵ֤ין); [[איוב לז/טעמים#לז כא|לז,כא]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}רָ֤אוּ).

'''ב. צינורית בשם הוי&quot;ה.''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת שיש בהם צינורית בשם הוי&quot;ה (א*=יְ֘הוָ֤ה ב-7 מקומות, ובניקוד אֱלֹהִים במקום האחרון [א*=יְ֘הֹוִ֤ה]):

:[[תהלים פ/טעמים#פ כ|'''תהלים''' פ,כ]]; [[תהלים פא/טעמים#פא יא|פא,יא]]; [[תהלים פד/טעמים#פד ט|פד,ט]]; [[תהלים צו/טעמים#צו י|צו,י]]; [[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]]; [[תהלים צט/טעמים#צט ט|צט,ט]]; [[תהלים קו/טעמים#קו מז|קו,מז]]; [[תהלים קט/טעמים#קט כא|קט,כא]].

'''ג. חריגים:''' יש תיקון אחד בכתר בתוך תיבה שמשקלה דומה לשם הוי&quot;ה: [[תהלים קלח/טעמים#קלח ב|קלח,ב]] (וְ֘אוֹדֶ֤ה [לפני תיקון], וְא֘וֹדֶ֤ה* [לאחר תיקון]). ובעוד תיבה שמשקלה דומה יש צינורית במקום חריג: [[תהלים פט/טעמים#פט ו|פט,ו]] (א!=וְ֘יוֹד֤וּ). במהדורתנו: וְא֘וֹדֶ֤ה, וְי֘וֹד֤וּ, כשיטתו העקבית של הכתר בשאר כל המקומות.

===הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל===

להסבר על ההבחנה בין &quot;אתנח הפוך&quot; ל&quot;גלגל&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל|פרק השני]]''' של המבוא.

===רביע מוגרש===

להסבר על המדיניות כלפי &quot;רביע מוגרש&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רביע מוגרש|פרק השני]]''' של המבוא.

להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת (סה&quot;כ 260) שבהם סימנו &quot;רביע מוגרש&quot; באופן מלא (=תו של &quot;גרש מוקדם&quot; ותו של &quot;רביע&quot;) באות אחת בעקביות, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רביע מוגרש|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ברשימה מובא נוסחו של התיבה הרלוונטית בכתר ארם צובה, שבדרך כלל משמיט את נקודת הרביע. דוגמאות יוצאות מן הכלל שבהן נקודת הרביע מסומנת '''מודגשות'''. במקומות שהכתר לא קיים (תהלים טו,א-כה,א) הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}}; נקודת הרביע מסומנת בו בדרך כלל, והדגשנו דוגמה אחת יוצאת מן הכלל שבה היא מושמטת.

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' ז,א ('''א{{=}}עַל־דִּבְרֵי־כ֝֗וּשׁ'''); ח,ז (א{{=}}כֹּ֝ל); יא,א (א{{=}}נודו נ֝וּדִי); יא,ב (א{{=}}בְּמוֹ־אֹ֝פֶל); יד,ג (א{{=}}אֵ֝ין); {{צבע גופן|אפור|טז,א (ל{{=}}אֵ֝֗ל); יז,ו (ל{{=}}לִ֝֗י); יז,י (ל{{=}}פִּ֝֗ימוֹ); יח,יב (ל{{=}}חֶשְׁכַת־מַ֝֗יִם); יח,טו ('''ל{{=}}רָ֝ב'''); יח,לא (ל{{=}}ה֝֗וּא); יח,לב (ל{{=}}צ֝֗וּר); כ,ט (ל{{=}}קַּ֝֗מְנוּ); כב,כא (ל{{=}}מִיַּד־כֶּ֝֗לֶב); כג,ג (ל{{=}}בְמַעְגְּלֵי־צֶ֝֗דֶק);}} כה,כא ('''א{{=}}כִּ֝֗י'''); כז,יב ('''א{{=}}עֵדֵי־שֶׁ֝֗קֶר'''); לא,כ (א{{=}}נֶ֝גֶד); לא,כב (א{{=}}לִ֝י); לא,כד (א{{=}}עַל־יֶ֝תֶר); לב,ט (א{{=}}בַּ֝ל); לב,י (א{{=}}חֶ֝סֶד); לג,ו (א{{=}}פִּ֝יו); לה,יד ('''א{{=}}כַּאֲבֶל־אֵ֝֗ם'''); לו,ה (א{{=}}רָ֝ע); לז,ב (א{{=}}דֶּ֝שֶׁא); לז,ג (א{{=}}שְׁכׇן־אֶ֝רֶץ); לח,יא (א{{=}}גַּם־הֵ֝ם); מ,ח (א{{=}}בִּמְגִלַּת־סֵ֝פֶר); מ,טז (א{{=}}לִ֝י); מד,טו (א{{=}}מְנֽוֹד־רֹ֝אשׁ); מה,ט (א{{=}}שֵׁ֝ן); מח,ז (א{{=}}חִ֝יל); מח,יא (א{{=}}צֶ֝דֶק); מט,ג (א{{=}}יַ֝חַד); מט,כ (א{{=}}עַד־נֵ֝צַח); נ,א (א{{=}}מִמִּזְרַח־שֶׁ֝מֶשׁ); נא,ב (א{{=}}כַּאֲשֶׁר־בָּ֝א); נב,ג (א{{=}}אֵ֝ל); נב,יא (א{{=}}כִי־ט֝וֹב); נג,ב (א{{=}}עָ֝וֶל); נג,ד (א{{=}}אֵ֝ין); נה,ד (א{{=}}אָ֝וֶן); נה,ה (א{{=}}מָ֝וֶת); נז,ב (א{{=}}עַ֝ד); נח,ט (א{{=}}אֵ֝שֶׁת); סא,ד (א{{=}}מִגְדַּל־עֹ֝ז); סב,י (א{{=}}הֵ֝מָּה); סב,יב (א{{=}}עֹ֝ז); סג,ט (א{{=}}בִּ֝י); סד,ז (א{{=}}אִ֝ישׁ); סה,ו (א{{=}}כׇּל־קַצְוֵי־אֶ֝רֶץ); סו,ו (א{{=}}שָׁ֝ם); סו,יד (א{{=}}וְדִבֶּר־פִּ֝י); סח,יג (א{{=}}בַּ֝יִת); סח,יח (א{{=}}בָ֝ם); סח,כט (א{{=}}ז֝וּ); סט,ג (א{{=}}בְמַעֲמַקֵּי־מַ֝יִם); סט,יח (א{{=}}כִּי־צַר־לִ֝י); סט,לו (א{{=}}שָׁ֝ם); עא,יז (א{{=}}וְעַד־הֵ֝נָּה); עג,ו (א{{=}}יַעֲטָף־שִׁ֝ית); עג,יט (א{{=}}תַ֝מּוּ); עד,ה (א{{=}}בִּסְבׇךְ־עֵ֝ץ); עד,כ (א{{=}}מַחֲשַׁכֵּי־אֶ֝רֶץ); עה,ט (א{{=}}כֹּ֝ל); עו,יב (א{{=}}שַׁ֝י); עז,ט (א{{=}}אֹ֝מֶר); עז,יז ('''א{{=}}אַ֝֗ף'''); עח,כא (א{{=}}וְגַם־אַ֝ף); עח,ל (א{{=}}ע֝וֹד); עח,מב (א{{=}}י֝וֹם); עח,נד (א{{=}}הַר־זֶ֝ה); עח,ס (א{{=}}אֹ֝הֶל); עט,ה (א{{=}}כְּמוֹ־אֵ֝שׁ); פ,טז (א{{=}}וְעַל־בֵּ֝ן); פא,יא (א{{=}}הַרְחֶב־פִּ֝יךָ); פג,יא (א{{=}}דֹּ֝מֶן); פג,יג (א{{=}}אֵ֝ת); פד,ה (א{{=}}ע֝וֹד); פד,יב (א{{=}}יִמְנַע־ט֝וֹב); פה,ב (א{{=}}שַׁ֝בְתָּ); פו,ה (א{{=}}וְרַב־חֶ֝סֶד); פז,ד (א{{=}}זֶ֝ה); פט,מח (א{{=}}עַל־מַה־שָּׁ֝וְא); צ,י (א{{=}}חִ֝ישׁ); צד,ט (א{{=}}עַ֝יִן); צד,טז (א{{=}}לִ֝י); צו,ד (א{{=}}ה֝וּא); צז,ז (א{{=}}הִשְׁתַּחֲווּ־ל֝וֹ); צח,ג (א{{=}}אֵ֝ת); צח,ח (א{{=}}יַ֝חַד); צט,ב (א{{=}}ה֝וּא); ק,ד (א{{=}}הוֹדוּ־ל֝וֹ); קא,ד (א{{=}}רָ֝ע); קא,ו (א{{=}}ה֝וּא); קד,יד (א{{=}}לֶ֝חֶם); קד,יט (א{{=}}שֶׁ֝מֶשׁ); קה,ב ('''א{{=}}שִׂ֝֗יחוּ'''); קה,יא (א{{=}}חֶ֝בֶל); קו,יד (א{{=}}וַיְנַסּוּ־אֵ֝ל); קו,כ (א{{=}}שׁ֝וֹר); קו,כט (א{{=}}וַתִּפְרׇץ־בָּ֝ם); קז,לג (א{{=}}מַ֝יִם); קט,כ (א{{=}}רָ֝ע); קי,ו (א{{=}}רֹ֝אשׁ); קי,ז (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיג,ח (א{{=}}עִ֝ם); קטו,ב (א{{=}}אַיֵּה־נָ֝א); קטז,יד (א{{=}}נֶגְדָה־נָּ֝א); קטז,יח (א{{=}}נֶגְדָה־נָּ֝א); קיח,יד (א{{=}}וַֽיְהִי־לִ֝י); קיח,יט (א{{=}}אָבֹא־בָ֝ם); קיח,כא (א{{=}}וַתְּהִי־לִ֝י); קיט,יג (א{{=}}כֹּ֝ל); קיט,מט (א{{=}}עַ֝ל); קיט,סב (א{{=}}עַ֝ל); קיט,צ (א{{=}}אֶ֝רֶץ); קיט,צב (א{{=}}אָ֝ז); קיט,צג (א{{=}}בָ֝ם); קיט,קד (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיט,קיח (א{{=}}כִּי־שֶׁ֝קֶר); קיט,קכט (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיט,קלו (א{{=}}עַ֝ל); קיט,קסד (א{{=}}עַ֝ל); קכ,ד (א{{=}}עִ֝ם); קכ,ו (א{{=}}עִ֝ם); קכ,ז (א{{=}}הֵ֝מָּה); קכג,ב (א{{=}}עַ֝ד); קכג,ג (א{{=}}כִּי־רַ֝ב); קכד,א (א{{=}}יֹאמַר־נָ֝א); קכד,ד (א{{=}}נַ֝חְלָה); קכד,ו (א{{=}}טֶ֝רֶף); קכז,א (א{{=}}לֹא־יִשְׁמׇר־עִ֝יר); קכז,ד (א{{=}}כֵּ֝ן); קכח,ה (א{{=}}כֹּ֝ל); קכט,א (א{{=}}יֹאמַר־נָ֝א); קכט,ב (א{{=}}גַּ֝ם); קכט,ה (א{{=}}כֹּ֝ל); קלב,א (א{{=}}אֵ֝ת); קלב,יז (א{{=}}נֵ֝ר); קלה,ז (א{{=}}מֽוֹצֵא־ר֝וּחַ); קלה,יז (א{{=}}אַ֝ף); קלז,ג (א{{=}}לָ֝נוּ); קלז,ד (א{{=}}עַ֝ל); קלז,ו (א{{=}}עַ֝ל); קלז,ז (א{{=}}עַ֝ד); קמ,ג (א{{=}}כׇּל־י֝וֹם); קמג,יב (א{{=}}כִּ֝י); קמח,י (א{{=}}רֶ֝מֶשׂ).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' א,א (א{{=}}מֶ֝לֶךְ); ד,ה (א{{=}}וְאַל־תֵּ֝ט); ז,ט (א{{=}}לַ֝יְלָה); ז,כה (א{{=}}אַל־תֵּ֝תַע); ח,כז (א{{=}}ח֝וּג); ט,ב (א{{=}}אַ֝ף); ט,ד (א{{=}}חֲסַר־לֵ֝ב); ט,טז (א{{=}}וַחֲסַר־לֵ֝ב); יא,יג (א{{=}}וְנֶאֱמַן־ר֝וּחַ); יא,לא (א{{=}}אַ֝ף); יב,ח (א{{=}}וְנַעֲוֵה־לֵ֝ב); יד,כט (א{{=}}וּקְצַר־ר֝וּחַ); טו,א (א{{=}}וּדְבַר־עֶ֝צֶב); טו,ד (א{{=}}בָּ֝הּ); טו,יא (א{{=}}אַ֝ף); טו,יג (א{{=}}וּבְעַצְּבַת־לֵ֝ב); טו,טו (א{{=}}וְטֽוֹב־לֵ֝ב); טו,טז (א{{=}}רָ֝ב); טו,כד (א{{=}}ס֝וּר); יז,ז (א{{=}}אַ֝ף); יז,כז (א{{=}}וקר יְקַר־ר֝וּחַ); יח,ב (א{{=}}כִּ֝י); יח,ט (א{{=}}ה֝וּא); יח,יג (א{{=}}הִיא־ל֝וֹ); יט,י (א{{=}}אַ֝ף); יט,כב (א{{=}}וְטֽוֹב־רָ֝שׁ); יט,כד (א{{=}}גַּם־אֶל־פִּ֝יהוּ); יט,כו ('''א?{{=}}בֵּ֗֝ן'''); כ,א (א{{=}}בּ֝וֹ); כ,יד (א{{=}}ל֝וֹ); כא,ה (א{{=}}וְכׇל־אָ֝ץ); כא,כז (א{{=}}אַ֝ף); כד,ה (א{{=}}וְאִֽישׁ־דַּ֝עַת); כד,ח (א{{=}}ל֝וֹ); כד,ל (א{{=}}וְעַל־כֶּ֝רֶם); כה,כח (א{{=}}אִ֝ישׁ); כו,כז (א{{=}}אֶ֝בֶן); כז,ח (א{{=}}כֵּֽן־אִ֝ישׁ); כז,כד (א{{=}}וְאִם־נֵ֝זֶר); כח,טז (א{{=}}בֶ֝צַע); כח,כא (א{{=}}וְעַל־פַּת־לֶ֝חֶם); כח,כד (א{{=}}ה֝וּא); כט,ה (א{{=}}רֶ֝שֶׁת); כט,כג (א{{=}}וּשְׁפַל־ר֝וּחַ); ל,ה (א{{=}}ה֝וּא); לא,ח (א{{=}}אֶל־דִּ֝ין); לא,יב (א{{=}}כֹּ֝ל); לא,כו (א{{=}}חֶ֝סֶד).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' ה,ז (א{{=}}וּבְנֵי־רֶ֝שֶׁף); ה,י (א{{=}}מַ֝יִם); ו,ג (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); ו,ה (א{{=}}יִגְעֶה־שּׁ֝וֹר); ו,ו (א{{=}}אִם־יֶשׁ־טַ֝עַם); ו,ז (א{{=}}הֵ֝מָּה); ו,כט (א{{=}}ע֝וֹד); ז,טו (א{{=}}מָ֝וֶת); ח,טו (א{{=}}בּ֝וֹ); ח,יח (א{{=}}בּ֝וֹ); ט,כ (א{{=}}תׇּֽם־אָ֝נִי); ט,כט (א{{=}}לָמָּה־זֶּ֝ה); יא,יא (א{{=}}וַיַּרְא־אָ֝וֶן); יא,יב (א{{=}}פֶּ֝רֶא); יב,יג (א{{=}}ל֝וֹ); יב,יד (א{{=}}עַל־אִ֝ישׁ); יב,טז (א{{=}}ל֝וֹ); יג,יב (א{{=}}לְגַבֵּי־חֹ֝מֶר); יד,יד (א{{=}}עַד־בּ֝וֹא); טו,לא (א{{=}}כִּי־שָׁ֝וְא); טז,י (א{{=}}יַ֝חַד); טז,יב (א{{=}}ל֝וֹ); יז,ג (א{{=}}ה֝וּא); יז,ד (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); יז,יב (א{{=}}א֝וֹר); יח,ד (א{{=}}וְיֶעְתַּק־צ֝וּר); יח,יז (א{{=}}ל֝וֹ); יט,טז ('''א!{{=}}בְּ֝מוֹ־פִ֗י''');{{הערה|ראו גם ב[[#איוב|רשימת החריגים בספר איוב]].}} כ,ט (א{{=}}וְלֹֽא־ע֝וֹד); כ,כא (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); כא,ב (א{{=}}וּתְהִי־זֹ֝את); כב,ג (א{{=}}וְאִם־בֶּ֝צַע); כב,ה (א{{=}}וְאֵֽין־קֵ֝ץ); כג,ו (א{{=}}אַךְ־ה֝וּא); כד,ה (א{{=}}לֶ֝חֶם); כה,ג (א{{=}}וְעַל־מִ֝י); כו,ד (א{{=}}וְנִשְׁמַת־מִ֝י); כו,ה (א{{=}}מַ֝יִם); כו,ז (א{{=}}אֶ֝רֶץ); כז,יב (א{{=}}וְלָמָּה־זֶּ֝ה); כז,כ (א{{=}}לַ֝יְלָה); כח,יב (א{{=}}זֶ֝ה); כח,כ (א{{=}}זֶ֝ה); ל,ג (א{{=}}אֶ֝מֶשׁ); ל,ל (א{{=}}וְעַצְמִי־חָ֝רָה); לא,מ (א{{=}}תַּ֝מּוּ); לד,יא (א{{=}}אִ֝ישׁ); לד,יג (א{{=}}שָׂ֝ם); לד,כב (א{{=}}שָׁ֝ם); לד,כג (א{{=}}אֶל־אֵ֝ל); לד,כה (א{{=}}לַ֝יְלָה); לה,טז (א{{=}}בִּבְלִי־דַ֝עַת); לו,יח (א{{=}}וְרׇב־כֹּ֝פֶר); לו,כא (א{{=}}כִּֽי־עַל־זֶ֝ה); לז,יז (א{{=}}אֶ֝רֶץ); לז,כ (א{{=}}אִ֝ישׁ); לט,יז (א{{=}}לָ֝הּ); לט,כח (א{{=}}שֶׁן־סֶ֝לַע); מא,ב (א{{=}}ה֝וּא); מא,יא (א{{=}}אֵ֝שׁ); מא,כג (א{{=}}יָ֝ם); מא,כו (א{{=}}ה֝וּא).

===טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת===

למידע מפורט על התיבות הראויות להיות מוקפות בספרי אמ&quot;ת, והוספנו להן מקף אפור, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|פרק השני]]''' של המבוא.

==חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים==

בניגוד ל'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#חלוקת הסדרים בתורה|חלוקת הסדרים בתורה]]''', חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים איננה עניינית אלא בעיקר כמותית. הסדרים אינם מתחילים בתחילת עניין בדרך כלל, וגם לא מסתיימים בסוף עניין, אלא במקומות שיש בהם דברי ברכה או נחמה או שבח לה'. הסיבה לחלוקתם של ספרי הנביאים והכתובים לסדרים אינה ידועה לנו; אמנם לפי הסבר רווח, תפקידה לסמן יחידות בשביל קריאה יומית כדי לסיים את כל המקרא בשנה אחת, כי לפי חישוב פשוט יוצא שמספר הסדרים קרוב או זהה למספר ימי החול בשנה עברית רגילה (למעט שבתות ומועדים).{{הערה|הסבר זה לחלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים התפרסם במיוחד בדברי הפתיחה למהדורת קורן: &quot;על משמעותה של החלוקה לסדרים בספרי נביאים וכתובים אין לנו ידיעות ממקורותת קדמונים. הציון הבולט של הסדרים העסיק חכמים מחכמי ישראל בימינו, ובכללם ר' שאול קוסובסקי ז&quot;ל. הוא התעמק בבעיה זו והציע פתרון מסתבר. הוא חישב את כמות הסדרים של כל הספרים ביחד והגיע למספר 293; זהו מספרם של ימות החול בשנה רגילה. סיכומם של ימות החול (293) וימי שבת וחג (71) הוא 364, כלומר, מנין ימיה של שנת השמש חסר יום אחד, כנגד תשעה באב, שהוא יום אסור בתלמוד תורה (קוראים בו ספר &quot;איכה&quot;); ויום זה אף הוא נקרא &quot;מועד&quot;, ואין למנותו כאן בחשבון ימות החול. יוצא איפה שנקבע &quot;סדר&quot; קריאה מן התורה, הנביאים והכתובים, לכל יחיד ויחיד, לכל יום ויום מ-365 ימי השנה. וכך, כנראה, נהגו קדמונינו.&quot; לדיון מפורט בסדרים ראו פסח פינפער, '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו) עמ' 39-45.}}

חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים יציבה בדרך כלל במקורות (יותר מחלוקת הסדרים בתורה). בחלוקה המקובלת שבדפוסים מוצאים 293 סדרים סה&quot;כ, ויש רק כ-4 מקומות שבהם רשום סדר נוסף במקורות העתיקים:{{הערה|כל ארבעת הסדרים הנוספים מופיעים במהדורות ברויאר ע&quot;פ ספר החילופים, וגם במקראות גדולות הכתר. אמנם לא כולם מסומנים בתוך כתר ארם צובה, ולא ברור מהם הנימוקים לסימונם במקראות גדולות הכתר.}}
#&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת&quot; ([[יהושע ח/טעמים#ח א|יהושע ח א]]) = ד* (חסר בחלוקה המקובלת, אבל קיים בכתר ובגוף כתי&quot;ל וברשימת כתי&quot;ל ובספר החילופים).
#&quot;וּבָאוּ מֵעָרֵי יְהוּדָה&quot; ([[ירמיהו יז/טעמים#יז כו|ירמיהו יז כו]]) = (ט*) (חסר בכתר ובגוף כתי&quot;ל ובחלוקה המקובלת, אך קיים בספר החילופים ומחוק ברשימת כתי&quot;ל).
#&quot;אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר&quot; ([[שיר השירים ה/טעמים#ה ב|שיר השירים ה ב]]) = א* (חסר בחלוקה המקובלת, אבל קיים בגוף כתי&quot;ל וברשימת כתי&quot;ל ובספר החילופים; המקום של הפרשה חסר בכתר).
#&quot;יְשַׁלֵּם ה' פָּעֳלֵךְ&quot; ([[רות ב/טעמים#ב יב|רות ב יב]]) = [א*] (חסר בחלוקה המקובלת ובכתר ובגוף כתי&quot;ל, אבל קיים ברשימת כתי&quot;ל ובספר החילופים).

מספרי הסדרים בספרי הנביאים והכתובים כדלהלן (המספרים לפי החלוקה המקובלת, והכוכביות מציינות סדר נוסף ע&quot;פ המקורות העתיקים):
*יהושע 14* | ד*
*שופטים 14
*שמואל 34
*מלכים 35
*ישעיהו 26
*ירמיהו 31* | (ט*)
*יחזקאל 29
*תרי עשר 21
**סה&quot;כ נביאים 204 (206*)
*תהלים 19
*משלי 8
*איוב 8
*שיר השירים 1* | א*
*רות 1* | [א*]
*איכה 1
*קהלת 4
*אסתר 5
*דניאל 7
*עזרא 10
*דברי הימים 25
**סה&quot;כ כתובים 89 (91*)
**סה&quot;כ נביאים וכתובים 293 (297*)

'''תחילת ספר:''' ציינו תחילת סדר גם בראש כל אחד מכ&quot;ד ספרי המקרא (במספר הרצוף &quot;א&quot;), למרות שסימון כזה אינו מופיע בתחילת ספרי המקרא בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו. הסדר הראשון בתחילת כל אחד מכ&quot;ד ספרי מקרא צוין במפורש בספר החילופים וברשימות הסדרים בכתי&quot;ל ([https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up תורה], [https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n655/mode/1up נביאים], [https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n930/mode/1up כתובים]).

'''התבנית:''' תחילת כל &quot;סדר&quot; מתוייגת בתיעוד הנוסח שבדפי העריכה בתוך '''[[תבנית:מ:פסוק]]''', ע&quot;י השימוש בפרמטר &quot;סדר=&quot;. תבנית זו נמצאת מיד לפני כל פסוק במקרא (בלי שום רווח ביניהם). כשיש בה פרמטר של &quot;סדר=&quot;, מופיע מספר הסדר כחלק מסימני הניווט בשוליים הצדדיים של התנ&quot;ך.

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>2fc5sro22es91oh4r17ssyilyxvb1h3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084903</id>
      <parentid>3084902</parentid>
      <timestamp>2026-09-26T19:09:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* ספר מלכים (חוץ מהקטע החסר בכתר) */</comment>
      <origin>3084903</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="202530" sha1="oevsf6t9ldpsyt3gmzed9z56461hdsg" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ה. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים: המקומות הקיימים בכתר}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח במקומות הקיימים בכתר==

'''נוסח הנביאים והכתובים במהדורה זו (חלוקת הפרשות וצורת השירות, האותיות והתיבות, הניקוד והטעמים והגעיות) מיוסד על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים. במקומות מעטים וחריגים שבהם נוסח הכתר אינו חד משמעי, או ייתכן שנפלה בו טעות, הבאנו את הנתונים בשלמותם בתיעוד הנוסח והכרענו ע&quot;פ שיקול הדעת. לאחר קביעת הנוסח נעשו התאמות קלות בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על שיטת ההגהה והעריכה לנוסח הכתר (במקומות שהוא קיים) ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים במקומות שכתר ארם צובה אינו קיים בהם, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הקודם]]'''.

==יסודות הנוסח ותיעודו==

במקומות שכתר אדם צובה קיים, נוסח המקרא במהדורתנו מיוסד ישירות עליו. מכיוון שמדובר על כתב־יד אחד בלבד, שהוא מדויק ובהיר ועקבי להפליא, יש הרבה פחות צורך לדון בנוסחו של הכתר ולהשוות אותו אל כתבי־יד מקבילים, מאשר במקומות המיוסדים על כתי&quot;ל. בכל זאת, לעתים יש בו אות, ניקוד, טעם או עניין אחר הראוי לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), וזה דורש תיעוד של הנתונים לגביו, ולפעמים אף דיון והשוואה אל מקורות מקבילים.{{הערה|ברוב פרקי הנביאים והכתובים, במקומות המיוסדים על הכתר, יש ממוצע של 1-2 הערות נוסח בלבד בפרק אחד, וברוב ההערות הללו יש רק תיעוד קצר של זוטות. בספרי אמ&quot;ת יש יותר הערות נוסח בממוצע, אך רובן עוסקות בפרטים הקטנים של טעמי אמ&quot;ת.}} במקומות האלה השתמשנו באותה שיטה טכנית לתיעוד הנוסח כמו במקומות החסרים בכתר; ראו בהסבר המפורט בתוך '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#תיעוד הנוסח|פרק המבוא לנוסח התורה]]'''.

במקרים המעטים יחסית שבהם היה צורך להשוות את הכתר לכתבי־יד אחרים, השתמשנו באותם כתבי־יד נבחרים שהוזכרו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#יסודות הנוסח ותיעודו|פרק הקודם]], לספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לנביאים|נביאים]]''' ולספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כתובים]]'''.

==המהדורות האחרות לפי כתר ארם צובה==

כתר ארם צובה הוא כתב־יד בהיר ומדויק ועקבי. מתוך '''למעלה ממליון''' אותיות וסימני ניקוד וטעמים וגעיות בספרי הנביאים והכתובים (במקומות שהכתר קיים), יש '''פחות ממאתיים''' מקומות בלבד (!) שצריך בכלל להעיר בהם מבחינת קביעת הנוסח של סימן אורתוגרפי מסוים. ורק בחלק מהמקומות האלה חייב העורך להפעיל את שיקול דעתו לגבי כוונתו של הסופר, וכיצד יש להציג את הממצאים במהדורה של המקרא.

עובדה מספרית פשוטה זו היא הסיבה לכך שכל המהדורות היפות של התנ&quot;ך שיצאו לאור עד היום ע&quot;פ כתר ארם צובה – כמעט זהות אחת לשנייה, אות באות ותָו בתָו (לגבי קביעת הנוסח, ולמעט עניינים התלויים בשיטות העיצוב של המהדירים). מדובר בעיקר על שלושת מהדורותיו של הרב ברויאר ומהדורת מכון ממרא, ועל מקראות גדולות הכתר.{{הערה|אפשר גם להוסיף את הכרכים הבודדים שיצאו לאור במסגרת &quot;מפעל המקרא&quot; של האוניברסיטה העברית (ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל). ועם קצת הסתייגות אפשר עוד להוסיף גם את מהדורת &quot;סימנים&quot; של פלדהיים.}} כל אחת מהמהדורות הללו זהה לכל חברותיה כמעט לגמרי לגבי קביעת הנוסח (אבל לא לגמרי מבחינת עיצוב הטקסט).

'''אך בכל אחת מהמהדורות היפות הנ&quot;ל יש שני מרכיבים מקוריים וחשובים:'''
#'''קביעת עצם הנוסח ע&quot;פ שיקול הדעת במקומות חריגים.''' יש מקומות שבהם משמעותו של כתב־היד אינה ברורה לגמרי, כגון: אות שאולי סותרת את כתיב המסורה (וייתכן שנפלה טעות נדירה); ניקוד או טעם חריג שסותר את דרכו של הכתר במקומות אחרים (וייתכן שמדובר על טעות); נקודה או קו קטן של ניקוד או טעם שכתוב באופן בהיר ובלי סימני מחיקה, אך ניתן לפרש אותו ביותר מדרך אחת; מקום מטושטש או שיש בו סימני מחיקה (ולכן לא ברור לגמרי מה הייתה כוונתו של המסרן). כל מהדיר חייב להפעיל את שיקול דעתו במקומות אלה. כאמור, מדובר על פחות מ-200 סימנים אורתוגראפיים בלבד (אותיות, ניקוד וטעמים) בכתב־היד כולו.
#'''עיצוב המהדורה בשביל הקורא.''' כלומר: עד כמה מעתיקים את כל איפיוני כתב־היד לפרטי פרטיהם, גם כשהם אולי לא מתאימים לצרכיו של הקורא? כמה דוגמאות: האם חובה להביא בפני הקורא את נוסח סימן ה&quot;רפה&quot; שבכתר או שניתן לוותר עליו? האם צריך למסור רק את קביעת '''סוג''' חלוקת הפרשות שבכתב־היד (פרשה פתוחה או סגורה), או אף את '''צורת''' חלוקתן לפי השורות והרווחים? בתיבה שטעמה מלעיל, האם חובה לסמן את טעם הפשטא הכפולה בדיוק לפי שיטת הכתר, או שניתן לסמן אותו בכל תיבה כזו בעקביות (כמו שנעשה במהדורות ברויאר)?

לגבי ה'''עיצוב''' במהדורתנו (2), הוא יהיה לפי השיטה המנומקת היטב לעיל ב'''[[../פרק ב|פרק השני של המבוא]]'''. שיטה עצמאית זו שונה במידה ניכרת משיטותיהן של שאר המהדורות, לפחות באותה מידה שגם הן בעצמן שונות אחת מהשנייה (ואף יותר).

אמנם לגבי '''קביעת הנוסח''' במהדורתנו, במקומות המועטים יחסית בכתר שצריך להפעיל בהם את שיקול הדעת, נבחן כל מקום מחדש ונגיע להחלטה עצמאית לאחר הבאת כל הנתונים. בין המקומות האלה:
#כ־25 אותיות וצירופי תיבות בכתיב של כתר ארם צובה, שיש ספק כלשהו לגבי קביעתם, וייתכן (אפילו בספק) שלפי קביעה מסוימת הכתיב יהיה מנוגד למסורה הטברנית.
#טעויות קלות נדירות יחסית בכתב־היד בענייני ניקוד וטעמים, מהסוגים שפירט ישראל ייבין בפרק הראשון של ספרו, ועוד כמה צורות חריגות שיש לדון בהן (גם אם אינן טעויות מובהקות).{{הערה|ייבין, א.5 עמ' 16 דווח על &quot;למעלה מ-50 טעויות סופר&quot;, אבל ראו גם בסוגים הנוספים שמנה ב-א.6.}}
#סימני ניקוד וטעמים וגעיות שניתן לפרש אותם ביותר מדרך אחת, ו/או שהם מטושטשים ו/או לא ברורים ו/או שיש בהם סימני מחיקה (נדירים יחסית).
#סימני ניקוד וטעמים וגעיות שלא ברור לגמרי עד כמה הם מסכימים בעקביוּת לשיטת המסורה והכתר עצמו (כגון מרכא בתיבת תביר).
#אותיות גדולות וקטנות המוזכרות בספרות המסורה הקדומה או המאוחרת, שבדרך כלל אינן באות לידי ביטוי בנוסח הפנים של הכתר (ואף לא בנוסח הפנים של כתבי־היד הקרובים לו). כאן מדובר על חלק משיטת העיצוב במהדורתנו, שהרי בעידן כתבי־היד לא היו אותיות אלו עניין של חובה.

'''למרות נדירותם, מוכרח כל מהדיר להפעיל את שיקול דעתו במקומות אלה.''' במהדורתנו נדון בכל אחד מהם במקומו (בתוך תיעוד הנוסח שבדף העריכה על ידי השימוש ב[[תבנית:נוסח]]). בגלל שהמקומות האלה מעטים יחסית, יהיו הרבה פחות הערות נוסח בדפי העריכה בספרים שהכתר קיים בהם, מאשר בספרים המבוססים על כתב־יד לנינגרד (כיוון שהכתר חסר בהם).

לסיום צריך להוסיף ולומר, שעצם העובדה הברוכה שקיימות כל כך הרבה מהדורות משובחות ומדויקות על פי כתר ארם צובה מאפשרת לנו את השוואתן אחת לשנייה, ואת כולן ביחד לצילום כתב־היד. ניתן ללמוד מהשוואה כזו המון על אופייה של כל אחת מהמהדורות האחרות, וגם להפיק ממנה תובנות חשובות על הכתר עצמו ובשביל מהדורתנו, וכך עשינו.

==ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה==

הספר הראשון בנביאים וכתובים שבוצעה בו עריכה מלאה במהדורתנו, כולל הגהה ע&quot;פ כתר ארם צובה ו[[../פרק ב|עיצוב לפי שיטתנו]], היה [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]]. ספר זה נבחר בגלל שהוא [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר ישעיהו|נשתמר בשלמותו בכתר ארם צובה]], ובגלל שהוא ספר גדול מבחינה כמותית (כך שהיו בו מספיק דוגמאות למקומות חריגים כדי להמחיש את השיטה, והוא היווה מקרה בוחן ראוי לשיטת העבודה). כדי לבצע את הגהת הנוסח באופן מיטבי השתמשנו בכמה מקורות ביחד: בצילום הכתר, במהדורותיו של הרב ברויאר, במהדורת מכון ממרא (שהיא כמעט זהה למהדורות ברויאר{{הערה|הבדל קטן בין קביעת הנוסח במהדורת מכון ממרא לבין מהדורות ברויאר נמצא בתחום הגעיות. בעבודתנו על עשרת הפרקים הראשונים בספר ישעיהו מצאנו שני מקומות שבהם חסרה געיה במכון ממרא שקיים בכתר (ועל פיו במהדורות ברויאר): &quot;מִֽי־בִקֵּ֥שׁ&quot; ([[ישעיהו א/טעמים#א ט|א ט]]), &quot;וּנְשֽׂוּא־פָנִ֖ים&quot; ([[ישעיהו ט/טעמים#ט יד|ט יד]]). לא ברור אם מדובר על טעות או על עניין שבשיטה. החל מפרק י&quot;א הפסקנו לתעד את הגעיות החסרות (למרות שמידי פעם מצאנו עוד), אבל מחשבון פשוט לפי התדירות בעשרת הפרקים הראשונים נראה שיש כתריסר געיות חסרות במהדורת מכון ממרא לספר ישעיהו. יש גם מקומות מעטים במהדורת מכון ממרא שהגעיה נמצאת באות אחרת מאשר בכתר, וגם במקומות האלה לא תיעדנו את התופעה אלא פשוט סימנו את הגעיה כמו שהיא בכתר.}}), ובמקראות גדולות הכתר. השימוש בצילום כתב־היד עצמו לצידן של כמה מהדורות מדויקות המבוססות עליו עזר לנו להעלות את דיוקה של ההקלדה, ואף תרם להבנתנו את שיטתה המיוחדת של כל אחת מהמהדורות האחרות.

כדי להמחיש את העבודה על קביעת הנוסח בספר ישעיהו צריך להביא סטיסטיקות של ממש, ונתחיל עם רשימת המילים החריגות של הרב ברויאר במהדורת '''כתר ירושלים''' (מתוך &quot;נוסח כתב היד&quot; בסוף הכרך). ברשימה זו הביא ברויאר את כל המקומות שבהם הוא נמנע מלהביא את נוסח הכתר במהדורתו, או שיש בהם ספק מסוים לגבי נוסח כתב־היד. כאשר מסתכלים על הפריטים ברשימתו לפי סוגיהם השונים, רואים קודם כל ש-[[#חטפים באותיות לא-גרוניות בישעיהו|53 מילים]] מתוך 68 בספר ישעיהו הן כולן מקרים של חטף באות לא גרונית (כ-78%).{{הערה|למרות שלעתים רחוקות מצאנו מקום שבו ברויאר לא ציין חטף באות לא גרונית, רשימותיו בדרך כלל מהווֹת תיעוד שלם ואובייקטיבי לתופעה זו בכל המקרא. להסבר כללי של התופעה ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.}} לגבי שאר המקומות החריגים (רק 15 במספר בספר ישעיהו), נמצא שהם מ-5 סוגים שונים:
#ספק קל לגבי קביעת אות אחת בכתר: &quot;מְרִימָ֔[י]ו&quot; ([[ישעיהו י/טעמים#י טו|י,טו]]).
#ספקות בקביעת הניקוד והטעמים והגעיות בכתר (3 מקומות, שאחד מהם ספק מקף בתיבת משרת [ראו סוג 5 דוגמה ג.]).
#מקומות חריגים בשיטת הניקוד בכתר (2 מקומות). ב[[ישעיהו יז/טעמים#יז ט|יז,ט]] א=&quot;מָעוּז֗וֹ&quot; (במקום ק=מָעוּזּ֗וֹ וכן בדפוסים [ל=מָעֻזּ֗וֹ]); ב[[ישעיהו כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] א=&quot;בְּמָעוּזִ֔י&quot; במקום ל,ק=בְּמָעוּזִּ֔י [דפוסים=בְּמָֽעֻזִּ֔י]). מצד אחד דגש חסר הוא אחד מהסוגים של הטעויות הקלות שנפלו בכתר לעתים רחוקות למרות דייקנותו{{הערה|ראו ייבין א.5, עמ' 16-17.}}, אבל חסרונו באותה תיבה פעמיים אולי רומז על עיקרון כלשהו. מצד שני גם אם הדבר נעשה בכוונה – עדיין אין עקביות בעניין זה בכתר. והשוו: &quot;מָעוּזִּ֖י&quot; ([[שמואל ב כב/טעמים#כב לג|שמ&quot;ב כב לג]]), &quot;מָעוּזִּֽי׃&quot; ([[תהלים לא/טעמים#לא ה|תהלים לא,ה]]), &quot;מָ֝עוּזָּ֗ם&quot; ([[תהלים לז/טעמים#לז לט|תהלים לז,לט]]), &quot;מָעוּזִּי֮&quot; ([[תהלים מג/טעמים#מג ב|תהלים מג,ב]]), &quot;מָע֫וּזּ֥וֹ&quot; ([[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]]).
#חריגים בניקודו של ה&quot;כתיב&quot; (4 מקומות): &quot;עֲנִוִים֙&quot; (עֲנִיִּים֙ קרי; [[ישעיהו לב/טעמים#לב ז|לב,ז]]), &quot;חֹראָיהָ֗ם&quot; (צוֹאָתָ֗ם קרי; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|לו,יב]]), &quot;אֵאֵ֥ שַׁיְנֵיהֶ֖ם&quot; ([מֵימֵ֥י] רַגְלֵיהֶ֖ם קרי; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|לו,יב]]), &quot;מֵי־אִתִּֽי׃&quot; (מֵאִתִּֽי׃ קרי; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|מד,כד]]).
#מקף בתיבת משרת (4-5 מקומות): א. &quot;נָ֣בֵֽל־צִ֔יץ&quot; ([[ישעיהו מ/טעמים#מ ז|מ,ז]]); ב. &quot;וַתּ֤וֹשַֽׁע־לוֹ֙&quot; ([[ישעיהו נט/טעמים#נט טז|נט,טז]]); ג. &quot;ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה&quot;? ([[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] לפי ברויאר, וכך נראה יותר מעיון בכתב־היד, וכן הוא גם בכתבי־היד הקרובים לכתר [ל,ש1,ק,ל-א,ק25] ובדפוסים; אבל אולי צריך לקרוא רֽוּחַ־יְהוָ֖ה כמו שקבעו במקראות גדולות הכתר); ד. &quot;וַתּ֤וֹשַֽׁע־לִי֙&quot; ([[ישעיהו סג/טעמים#סג ה|סג,ה]]); ה. &quot;אִם־יִוָּ֥לֵֽד־גּ֖וֹי&quot; ([[ישעיהו סו/טעמים#סו ח|סו,ח]]).

לגבי שלושת הסוגים האחרונים (10-11 מקומות), נוסח הכתר ברור לגמרי בכמעט כולם (למעט &quot;ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה&quot; ב[[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] כספק מקף בתיבת משרת), ובכולם מדובר על נטייה רווחת בכתר (ולא בטעות סופר) או לפחות על חוסר עקביות בשיטת הניקוד. נטיות אלו אינן עניין של חובה (כי אף הכתר עצמו אינו עקבי לגמרי לגביהן). ולכן לגבי מקף בתיבת משרת ולגבי ניקודו של תיבת הכתיב, במהדורתנו נעצב את המקומות האלה לפי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב הניקוד והטעמים במהדורתנו|שיטתנו]], ונציין את השינויים בתיעוד הנוסח. ולגבי שתי המילים &quot;מָעוּז֗וֹ&quot; (במקום מָעוּזּ֗וֹ) ו&quot;בְּמָעוּזִ֔י&quot; (במקום &quot;בְּמָעוּזִּ֔י&quot;), בשתיהן אות הזי&quot;ן תהיה דגושה, כמקובל לא רק בכתבי־היד הקרובים לכתר ובדפוסים, אלא גם בכתר עצמו במקומות אחרים, וכך נשמור על עקביות למען הקורא ובהתאם למטרת העיצוב במהדורתנו.{{הערה|גם הרב ברויאר במהדורותיו החליט כך, וכנראה מאותן סיבות. אך במקראות גדולות הכתר קבעו &quot;מָעוּז֗וֹ&quot; ו&quot;בְּמָעוּזִ֔י&quot; כדי להעביר את נוסח הכתר בדיוק למרות חריגותו וחוסר העקביות שבו.}}

אמנם לגבי שלושת הסוגים הראשונים (כלומר ארבעת המקומות בספר ישעיהו שבהם יש ספק כלשהו לגבי קריאת כתב־היד או לגבי כוונתו של המנקד, ואם כן יש קושי מסוים בקביעת עצם הנוסח), נצטרכנו להכריע בעצמנו על פי עיון חוזר בכתב־היד ועל פי שיקול הדעת. בארבעת המקומות האלה בספר ישעיהו החלטנו כך:
#ספק קל לגבי אות אחת: בתיבת &quot;מְרִימָ֔יו&quot; ([[ישעיהו י/טעמים#י טו|י,טו]]) נמחק החלק התחתון ביו&quot;ד הראשונה, אבל האות קיימת ברובה. גם בכתבי־יד אחרים הקרובים לכתר (ל,ק,ש1) נכתבה התיבה מלאה עם יו&quot;ד פעמיים. ייתכן שהמוחק ויתר על המחיקה באמצע, אבל לא שב כדי להשלים את החלק המחוק. ובכל מקרה האות קיימת בפועל בכתר כמו בכתבי־היד ובדפוסים (וכך גם במהדורות ברויאר, במקראות גדולות הכתר, ובמכון ממרא). לכן תופיעה במהדורתנו &quot;מְרִימָ֔יו&quot; בכתיב מלא בלי שום ציון; שאר המידע לגבי האות המסופקת יהיה בתיעוד הנוסח, והמילה תופיעה ב[[#נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|רשימת המקומות החריגים בנוסח הכתיב בכתר]].
#ספק לגבי טעם ([[ישעיהו נה/טעמים#נה ה|נה,ה]]): &quot;וְלִקְד֛וֹשׁ&quot; או &quot;וְלִקְד֥וֹשׁ&quot;? הצורה השנייה מתאימה יותר לכללי הטעמים: &quot;לְמַ֙עַן֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְלִקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֥י פֵֽאֲרָֽךְ׃&quot;, וכך מופיע בכתבי־היד האחרים הקרובים לכתר (ל,ק) ובדפוסים; וכן הכריעו ברויאר ומג&quot;ה.{{הערה|כמעט שאין טעויות בכלל במערכת הטעמים בכתר; ראו על כך בייבין, כא.2 (עמ' 197), וייתכן שיש להוסיף את התיבה הזו בתור ספק לשני המקומות שכבר ציין (גם בהם מדובר על נקודת תביר בטעם שצפוי להיות מרכא). אך מהצבע והצורה של הנקודה ייתכן שיש כאן כתם דיו ולא נקודה שהסופר כתב אותה בכוונה, ואם כן מדובר על מרכא ואין טעות.}}
#טעמים לא ברורים ([[ישעיהו מה/טעמים#מה ו|מה,ו]]): &quot;אֲנִ֥י יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃&quot; או &quot;אֲנִֽי־יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃&quot;? במהדורתנו קיבלנו את הגרסה הראשונה לאחר עיון בכתב־היד (בדומה למקראות גדולות הכתר, ולפי זה אין צורך לתיקון בספק של ברויאר).
#ספק געיה ([[ישעיהו יד/טעמים#יד ב|יד,ב]]): &quot;בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֗ל&quot; או &quot;בֵּית־יִשְׂרָאֵ֗ל&quot;? הגעיה מטושטשת ואף ייתכן שהיא לא קיימת, אבל מעיון בצילום כתב־היד נראה לנו יותר שהסימן קיים; ולכן במהדורתנו באה הגעיה בהתאם לדעתו של ברויאר ובניגוד למקראות גדולות הכתר.

כל המקומות הנ&quot;ל מצויינים ברשימת השינויים של ברויאר. אבל יש עוד מספר מקומות בספר ישעיהו הדורשים הסבר או תיעוד (והם אינם מובאים כלל ברשימת ברויאר אלא תוקנו או שונו במהדורתו בלי שום הערה):
#טעויות סופר מובהקות בניקוד (ע&quot;פ ייבין):
##ב[[ישעיהו יד/טעמים#יד יא|יד,יא]] בתיבת &quot;וּמְכַסֶּ֖יךָ&quot; חסרה נקודת השורוק (א=ומְכַסֶּ֖יךָ).
##ב[[ישעיהו יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] בתיבת &quot;ר֧וּחַ&quot; (השנייה) חסרה פתח גנובה (א=ר֧וּח).
#תופעות של &quot;קרי וכתיב&quot; הקיימים בכתבי־היד הקרובים לכתר, וכן בדפוסים ובמהדורות ברויאר, אבל אינם מצוינים בכתר עצמו; ברובם מדובר על כתיב מלא בוי&quot;ו במקום שיש קמץ (קטן): &quot;אֶשְׁקֳוטָ֖ה&quot; ([[ישעיהו יח/טעמים#יח ד|יח,ד]]); &quot;עַד־יַֽעֲבָור־זָֽעַם׃&quot; ([[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|כו,כ]]); &quot;יִסְגָּוד־ל֤וֹ&quot; ([[ישעיהו מד/טעמים#מד יז|מד,יז]]). בשלושת המקומות האלה ציין ברויאר קרי וכתיב אע&quot;פ שאין ציון כזה בכתר, ולמרות שמדובר על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#&quot;קרי וכתיב&quot; של אֵם קריאה|קרי וכתיב של אֵם קריאה]] (ו'). והשוו גם: &quot;הֹבִ֔אישׁ&quot; ([[ישעיהו ל/טעמים#ל ה|ל,ה]]).
#אותיות גדולות וקטנות: &quot;אֹ֖רֶ{{אות-ק|ן}}&quot; בנו&quot;ן זעירא ([[ישעיהו מד/טעמים#מד יד|מד,יד]]), &quot;{{אות-ג|צֹ}}פָ֞ו&quot; בצד&quot;י גדולה ([[ישעיהו נו/טעמים#נו י|נו,י]]). במהדורתנו נביא את שתי האותיות המיוחדות בהתאם לשיטתנו ע&quot;פ המנהג.{{הערה|בניגוד למקראות גדולות הכתר, בו ויתרו על הצד&quot;י הגדולה ב&quot;צֹפָ֞ו&quot; ([[ישעיהו נו/טעמים#נו י|נו,י]]) שאין לה סימוכין במסורת הכתר.}}
#שם הוי&quot;ה: ב[[ישעיהו ל/טעמים#ל א|ישעיהו ל,א]] נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה (א*=נְאֻם־יְהֹוָ֔ה)

עוד נקודות טכניות לגבי התצוגה של ספר ישעיהו:
*לגבי תצוגת הניקוד בתיבת &quot;ירושלם&quot; (חסרת-יו&quot;ד), ולגבי צורות חריגות שלה כגון &quot;יְרוּשָׁלַ֛[יְ]מָה&quot; ([[ישעיהו לו/טעמים#לו ב|לו,ב]]), ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#הניקוד בתיבת &quot;ירושלם&quot;|כאן]]'''.
*יש מנהג יפה בדפוסים לסיים ספר במקרא בדבר טוב, על ידי חזרה על פסוק טוב שבא קצת לפני הפסוק האחרון (בסוף הספרים ישעיהו, מלאכי, איכה, קהלת). במהדורות ימינו המנהג קיים בדפוס קורן ואף במהדורת דותן (למרות שהמנהג אינו קיים בכתי&quot;ל). שמרנו על המנהג היפה הזה במהדורתנו, ואת הפסוק הנוסף הדפסנו כמקובל באותיותיו בלבד (בלי ניקוד וטעמים) כדי להמחיש שהוא לא חלק מנוסח המסורה. בתיעוד הנוסח שבדף המסורה ציינו שהמנהג אינו קיים בכתבי־היד.

'''תהליך העריכה של ספר ישעיהו, כמו שהוא מתואר כאן, שימש בתור מודל גם עבור עריכתם של שאר ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים==

===נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה===

נוסח האותיות בכתר ארם צובה מדויק להפליא. אך אפילו בו יש – לעתים רחוקות – כתיב מסוים שלא ברור לחלוטין אם הוא מתאים לנוסח המסורה. ברוב המקומות מדובר רק בספק, ואפילו בספק קלוש, לגבי זהותה של אות מסוימת בכתר. אבל יש גם מקומות אחדים ונדירים שבהם הכתיב בכתר חורג מהמסורה בסבירות גבוהה.

המבחן עבור &quot;התאמה למסורה&quot; נשען על השיטה שעסקנו בה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות|בפרק השלישי]]''' של המבוא למהדורתנו (על נוסח הכתיב בתורה): אם לוקחים בחשבון את הערות המסורה מצד אחד, ואת הכתיב הנמצא ברוב כתבי־היד הקרובים לכתר מצד שני, אז ניתן להגיע אל נוסח מוסכם כמעט בכל האותיות בתנ&quot;ך. נוסח זה מסכים בפועל לנוסח האותיות בכתר ארם צובה (במקומות שהוא קיים) כמעט בכל מקום, והיוצאים מן הכלל נדירים ביותר.

להלן רשימה של כל המקומות האפשריים בכתר שיש בהם ספק, ואפילו ספק קל עד קלוש, לגבי התאמה למסורה. הטבלה מציגה שני סוגים שונים של ספקות בנוסח הכתיב:
#ספק לגבי אות אחת בכתר (24 מקומות);
#ספק לגבי צירוף בין שתי תיבות בכתר, כגון &quot;מַלְכִּישׁ֔וּעַ&quot; או &quot;מַלְכִּי'''־'''שׁ֔וּעַ&quot; (3 שמות ב-7 מקומות).

בעמודה הימנית בטבלה מצוין מספר הפסוק ביחד עם קישור לדף של הפרק. בעמודה האמצעית מופיע הנוסח הבעיתי בכתר (אפילו בספק), ובצד שמאל נוסח אחר שאולי מתאים יותר למסורה. הנוסח המופיע במהדורתנו לגבי כל פריט מסומן בכוכבית (*).{{הערה|למידע מלא לגבי כל פריט יש לראות את תיעוד הנוסח הנמצא בתוך דף העריכה של הפרק (יש קישור ישיר לפרק בעמודה הימנית של הטבלה). לא הבאנו ברשימה זו את [[#אותיות גדולות וקטנות|האותיות הגדולות והקטנות במהדורתנו]], השונות ברובן ממה שמופיע בכתר.}}

{| border=&quot;1&quot; align=center
|+ '''מקומות חריגים בנוסח הכתיב בכתר ארם צובה'''
|-
|colspan=3 align=center|'''נוסח האותיות'''
|-
!פסוק
!הנוסח בכתר
!נוסח אחר
|-
|[[יהושע ח/טעמים#ח ח|יהושע ח,ח]]
|'''בְּ'''תָפְשְׂכֶ֣ם?
|'''כְּ'''תׇפְשְׂכֶ֣ם*
|-
|[[יהושע י/טעמים#י יד|יהושע י,יד]]
|'''בַּ'''יּ֤וֹם?
|'''כַּ'''יּ֤וֹם*
|-
|[[יהושע טו/טעמים#טו סא|יהושע טו,סא]]
|וּסְ'''בָ'''כָֽה?
|וּסְ'''כָ'''כָֽה*
|-
|[[שופטים ז/טעמים#ז יז|שופטים ז,יז]]
|'''בַ'''אֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה?
|'''כַ'''אֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה*
|-
|[[שמואל א ח/טעמים#ח כ|שמ&quot;א ח,כ]]
|מַלְכֵּ֙'''י'''נוּ֙?
|מַלְכֵּ֙נוּ֙*
|-
|[[שמואל ב ז/טעמים#ז כב|שמ&quot;ב ז,כב]]
|'''כְּ'''כֹ֥ל?
|'''בְּ'''כֹ֥ל*
|-
|[[מלכים א ג/טעמים#ג כ|מל&quot;א ג,כ]]
|יְשֵׁ'''י'''נָ֔ה?
|יְשֵׁנָ֔ה*
|-
|[[מלכים א ו/טעמים#ו כט|מל&quot;א ו,כט]]
|וְתִמֹר֔'''וֹ'''ת!
|וְתִמֹרֹ֔ת*
|-
|[[ישעיהו י/טעמים#י טו|ישעיהו י,טו]]
|מְרִימָ֔ו?
|מְרִימָ֔'''י'''ו*
|-
|[[ירמיהו לג/טעמים#לג כו|ירמיהו לג,כו]]
|כתיב=אָשִׁ֥'''י'''ב?&lt;br&gt;(אין קרי)
|כתיב=אָשִׁ֥'''ו'''ב*&lt;br&gt;(קרי=אָשִׁ֥יב)*
|-
|[[ירמיהו מט/טעמים#מט ח|ירמיהו מט,ח]]
|הֶעְמִ֣'''י'''קוּ*
|הֶעְמִ֣קוּ
|-
|[[יחזקאל כד/טעמים#כד כד|יחזקאל כד,כד]]
|בְּב'''וֹ'''אָ֕הּ*
|בְּבֹאָ֕הּ
|-
|[[יחזקאל כט/טעמים#כט ז|יחזקאל כט,ז]]
|'''כְּ'''תָפְשָׂ֨ם?
|'''בְּ'''תׇפְשָׂ֨ם*
|-
|[[יחזקאל לא/טעמים#לא יא|יחזקאל לא,יא]]
|'''בְּ'''רִשְׁע֖וֹ?
|'''כְּ'''רִשְׁע֖וֹ*
|-
|[[יחזקאל לה/טעמים#לה ט|יחזקאל לה,ט]]
|כתיב=תָ'''ו'''שֹׁ֑בְנָה?
|כתיב=תָ'''י'''שֹׁ֑בְנָה*
|-
|[[יחזקאל לז/טעמים#לז י|יחזקאל לז,י]]
|וַיִּֽ'''הְ'''י֗וּ?
|וַיִּֽ'''חְ'''י֗וּ*
|-
|[[הושע ו/טעמים#ו יא|הושע ו,יא]]
|'''כְּ'''שׁוּבִ֖י?
|'''בְּ'''שׁוּבִ֖י*
|-
|[[עמוס ה/טעמים#ה כז|עמוס ה,כז]]
|וְהִגְלֵ'''י'''תִ֥י*
|וְהִגְלֵתִ֥י
|-
|[[מיכה ו/טעמים#ו ב|מיכה ו,ב]]
|מ֣'''וֹ'''סְדֵי*
|מֹ֣סְדֵי
|-
|[[נחום ג/טעמים#ג יז|נחום ג,יז]]
|וְנֹדַ֔ד
|וְנ'''וֹ'''דַ֔ד*
|-
|[[דברי הימים א ח/טעמים#ח ו|דה&quot;א ח,ו]]
|אֵ'''ה֑'''וּד?
|אֵ'''ח֑'''וּד*
|-
|[[דברי הימים א יז/טעמים#יז כ|דה&quot;א יז,כ]]
|'''כְּ'''כֹ֥ל?
|'''בְּ'''כֹ֥ל*
|-
|[[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]
|לַבֵּ֣נ'''י'''׀יְמִינִי כתיב (!)&lt;br&gt;(לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י קרי)*
|לַבֵּ֣נ׀יְמִינִי כתיב*&lt;br&gt;(לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י קרי)*
|-
|[[דברי הימים ב כח/טעמים#כח יח|דה&quot;ב כח,יח]]
|וְאֶת־גִּמְז֖וֹ (וְאֶת־)[וּ]בְּנֹתֶ֑יהָ (!)
|וְאֶת־גִּמְז֖וֹ וְאֶת־בְּנֹתֶ֑יהָ*
|-
|colspan=3 align=center|'''שמות מורכבים / תיבות מחוברות'''{{הערה|1=לגבי תיבות מורכבות במקרא, יש רשימה [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n119/mode/1up?view=theater במסורה הגדולה של כתי&quot;ש1 על במדבר א'], אותה העתיקו מתוך כתר ארם צובה: &quot;[מלין] דכתב' חדה וכן קורין '''ומצאנו אותם במעשה המלמד הגדול אהרן בן משה בן אשר במעשיו במחזור המכונה באלתאג''''...&quot;. קבענו את הנוסח לפי רשימה זו גם אם יש מקף בין שתי התיבות בכתר.}}
|-
|[[שמואל א יד/טעמים#יד מט|שמ&quot;א יד,מט]]&lt;br&gt;[[שמואל א לא/טעמים#לא ב|שמ&quot;א לא,ב]]&lt;br&gt;[[דברי הימים א ח/טעמים#ח לג|דה&quot;א ח,לג]]&lt;br&gt;[[דברי הימים א ט/טעמים#ט לט|דה&quot;א ט,לט]]&lt;br&gt;[[דברי הימים א י/טעמים#י ב|דה&quot;א י,ב]]
|וּמַלְכִּי'''־'''שׁ֑וּעַ&lt;br&gt;מַלְכִּי'''־'''שׁ֖וּעַ&lt;br&gt;{{=}}מַלְכִּישׁ֔וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּי'''־'''שׁ֔וּעַ&lt;br&gt;מַלְכִּי'''־'''שׁ֖וּעַ
|וּמַלְכִּישׁ֑וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּישׁ֖וּעַ*&lt;br&gt;{{=}}מַלְכִּישׁ֔וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּישׁ֔וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּישׁ֖וּעַ*
|-
|[[זכריה יב/טעמים#יב יא|זכריה יב,יא]]
|הֲדַד'''־'''רִמּ֖וֹן*
|הֲדַדְרִמּ֖וֹן
|-
|[[איוב יח/טעמים#יח טו|איוב יח,טו]]
|מִבְּלִי־ל֑וֹ
|מִבְּלִיל֑וֹ*
|}

===אותיות מיוחדות במהדורתנו===

{{עוגן|אותיות גדולות וקטנות}}'''א. אותיות גדולות וקטנות:''' [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#אותיות גדולות וקטנות|כמו בתורה]], לרוב אין ביצוע של אותיות גדולות וקטנות בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, אפילו במקומות שהאות המיוחדת מוזכרת במפורש ברשימות המסורה והערותיה. האזכורים בספרות המסורה והביצוע בכתבי־היד נראים קצת יותר מובהקים לגבי האותיות הקטנות מאשר לגבי האותיות הגדולות. כתיבת האותיות (הקטנות לפני הגדולות בדרך כלל כנראה) התקבלה באופן הדרגתי בכתבי־היד ובדפוסים, ובמשך הזמן הפכה להיות אחד מסימני ההיכר של &quot;נוסח המסורה&quot;, למרות שהיא לא הייתה כך בהתחלה.

הרשימה הבאה מכילה אוסף מקסימלי של האותיות הגדולות והקטנות בספרי הנביאים והכתובים.{{הערה|היא מבוססת בעיקר על הרשימה המובאת [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית] (1906), וכוללת כמעט כל אות אפשרית.}} רוב האותיות ברשימה זו מופיעות גם בדפוס קורן, ולכן הן מופיעות בפועל גם במהדורתנו (ברשימה זו הן מסומנות בכוכבית).{{הערה|אותיות גדולות וקטנות שאין להן ביצוע בדפוס קורן, אבל מופיעות בכתבי־יד או בדפוסים אחרים, צוינו בתיעוד הנוסח בתור &quot;יש דפוסים&quot;.}} אותיות שבאות לידי ביטוי של ממש בתוך כתבי־היד מצוינות ברשימה.

#'''(ג)''' [[יהושע יד/טעמים#יד יא|יהושע (יד,יא)]]: [כְּכֹ֥חִי]* / [{{מ:אות-ג|כְּ}}כֹ֥חִי]
#'''(ק)''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יט|שמואל (שמ&quot;ב כא,יט)]]: [בֶּן־יַעְ{{מ:אות-ק|רֵ֨}}י]*
#'''(ג)''' [[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מלכים (מל&quot;ב יז,לא)]]: [נִבְחַ֖{{מ:אות-ג|ז}}]*=ל?,ש1{{הערה|ראו עוד בתיעוד הנוסח וב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר מלכים כתיב|הערות על נוסח האותיות בספר מלכים בכתי&quot;ל]].}}
#'''(ק)''' [[ישעיהו מד/טעמים#מד יד|ישעיהו (מד,יד)]]: [אֹ֖רֶ{{מ:אות-ק|ן}}]*=מ&quot;ק-א
#'''(ג)''' [[ישעיהו נו/טעמים#נו י|ישעיהו (נו,י)]]: [{{מ:אות-ג|צֹ}}פָ֞ו]*
#'''(ק)''' [[ירמיהו יד/טעמים#יד ב|ירמיהו (יד,ב)]]: [וְ{{מ:אות-ק|צִ}}וְחַ֥ת]*
#'''(ק)''' [[ירמיהו לט/טעמים#לט יג|ירמיהו (לט,יג)]]: [וּנְבֽוּשַׁזְבָּ{{מ:אות-ק|ן֙}}]*
#'''(ק)''' [[נחום א/טעמים#א ג|נחום (א,ג)]]: [בְּ{{מ:אות-ק|ס}}וּפָ֤ה]*
#'''(ג)''' [[מלאכי ג/טעמים#ג כב|מלאכי (ג,כב)]]: [{{מ:אות-ג|זִ}}כְר֕וּ]*
#'''(ק)''' [[תהלים כד/טעמים#כד ד|תהלים (כד,ד)]]: [לַשָּׁ֣וְא]* / [לַשָּׁ֣{{מ:אות-ק|וְ}}א]
#'''(ג)''' [[תהלים עז/טעמים#עז ח|תהלים (עז,ח)]]: [הַ֭לְעוֹלָמִים]* / [{{מ:אות-ג|הַ֭}}לְעוֹלָמִים]
#'''(ג)''' [[תהלים פ/טעמים#פ טז|תהלים (פ,טז)]]: [וְ֭{{מ:אות-ג|כַ}}נָּה]*
#'''(ג)''' [[תהלים פד/טעמים#פד ד|תהלים (פד,ד)]]: [{{מ:אות-ג|קֵ֥}}ן]*
#'''(ג)''' [[משלי א/טעמים#א א|משלי (א,א)]]: [{{מ:אות-ג|מִ֭}}שְׁלֵי]*
#'''(ק)''' [[משלי כח/טעמים#כח יז|משלי (כח,יז)]]: [אָ֭{{מ:אות-ק|דָ}}ם]*
#'''(ק)''' [[משלי ל/טעמים#ל טו|משלי (ל,טו)]]: [הַ֤{{מ:אות-ק|ב}}]*
#'''(ק)''' [[איוב ז/טעמים#ז ה|איוב (ז,ה)]]: [ו{{מ:אות-ק|ג}}יש (כתיב) וְג֣וּשׁ (קרי)]*
#'''(ג)''' [[איוב ט/טעמים#ט לד|איוב (ט,לד)]]: [שִׁבְ{{מ:אות-ג|ט֑}}וֹ]*
#'''(ק)''' [[איוב טז/טעמים#טז יד|איוב (טז,יד)]]: [עַל־פְּנֵי־פָ֑רֶ{{מ:אות-ק|ץ}}]* (פרץ [2])
#'''(ק)''' [[איוב לג/טעמים#לג ט|איוב (לג,ט)]]: [{{מ:אות-ק|חַ֥}}ף]*
#'''(ג)''' [[שיר השירים א/טעמים#א א|שיר השירים (א,א)]]: [{{מ:אות-ג|שִׁ֥}}יר]*
#'''(ג)''' [[רות ג/טעמים#ג יג|רות (ג,יג)]]: [לִ֣י{{מ:אות-ג|נִ}}י]*
#'''(ק)''' [[איכה א/טעמים#א יב|איכה (א,יב)]]: [{{מ:אות-ק|ל֣}}וֹא]*
#'''(ק)''' [[איכה ב/טעמים#ב ט|איכה (ב,ט)]]: [{{מ:אות-ק|טָ}}בְע֤וּ]*
#'''(ק)''' [[איכה ג/טעמים#ג לו|איכה (ג,לו)]]: [לְ{{מ:אות-ק|עַ}}וֵּ֤ת]*
#'''(ג)''' [[קהלת ז/טעמים#ז א|קהלת (ז,א)]]: [{{מ:אות-ג|ט֥}}וֹב]*
#'''(ג)''' [[קהלת יב/טעמים#יב יג|קהלת (יב,יג)]]: [{{מ:אות-ג|ס֥}}וֹף]*
#'''(ג)''' [[אסתר א/טעמים#א ו|אסתר (א,ו)]]: [{{מ:אות-ג|ח֣}}וּר]*
#'''(ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ז|אסתר (ט,ז)]]: [פַּרְשַׁנְדָּ֛{{מ:אות-ק|תָ}}א]*
#'''(ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר (ט,ט)]]: [פַּרְמַ֙{{מ:אות-ק|שְׁ}}תָּא֙]*
#'''(ג,ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר (ט,ט)]]: [{{מ:אות-ג|וַ}}יְ{{מ:אות-ק|זָֽ}}תָא]*
#'''(ג)''' [[אסתר ט/טעמים#ט כט|אסתר (ט,כט)]]: [וַ֠{{מ:אות-ג|תִּ}}כְתֹּ֠ב]*
#'''(ק,ג)''' [[דניאל ו/טעמים#ו כ|דניאל (ו,כ)]]: [בִּשְׁ{{מ:אות-ק|פַּ}}רְ{{מ:אות-ג|פָּ}}רָ֖א]*
#'''(ג)''' [[דברי הימים א א/טעמים#א א|דברי הימים (דה&quot;א א,א)]]: [{{מ:אות-ג|אָ}}דָ֥ם]*

{{עוגן|אותיות מנוקדות}}'''ב. אותיות מנוקדות:''' [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#אותיות מנוקדות|כמו בתורה]], יש ביצוע מובהק לאותיות המנוקדות בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה והערותיה. מתוך 15 תיבות סה&quot;כ בתנ&quot;ך (שיש בהן אות מנוקדת אחת או כמה אותיות מנוקדות), 5 מהן נמצאות בספרי הנביאים והכתובים. לפעמים יש אי־הסכמה מודעת לגבי פרטים מסוימים בכתבי־היד העיקריים שעליהם מבוססת מהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל), והם מתועדים ברשימה זו.

#[[שמואל ב יט/טעמים#יט כ|שמואל (שמ&quot;ב יט,כ)]]: [יָׄצָ֥אׄ]*=א / ל=יָׄצָ֥ׄאׄ (=מ&quot;ס-ל)
#[[ישעיהו מד/טעמים#מד ט|ישעיהו (מד,ט)]]: [הֵ֗ׄמָּׄהׄ]*=א,ל
#[[יחזקאל מא/טעמים#מא כ|יחזקאל (מא,כ)]]: [הַׄהֵׄיׄכָֽׄלׄ]*=א,ל
#[[יחזקאל מו/טעמים#מו כב|יחזקאל (מו,כב)]]: [מְׄהֻׄקְׄצָׄעֽׄוֹׄתׄ]*=א,ל
#[[תהלים כז/טעמים#כז יג|תהלים (כז,יג)]]: [לׅׄוּׅׄלֵׅׄ֗אׅׄ]*=א / ל=[לׅׄוּלֵׅׄ֗אׅׄ] (=מ&quot;ק-ל) / מ&quot;ס-ל=[לׅׄוּׄלֵׅׄ֗אׅׄ]

{{עוגן|נו&quot;ן הפוכה}}'''ג. נו&quot;ן הפוכה:''' תופעת הנו&quot;ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת בנביאים וכתובים ב[[תהלים קז/טעמים|מזמור ק&quot;ז שבספר תהלים]] (שבע פעמים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נו&quot;ן הפוכה|בתורה]] היא נמצאת סביב [[במדבר י/טעמים#י לד|פרשה אחת]] (סה&quot;כ פעמיים בהתחלה ובסוף הפרשה). מקומן וצורתן בתהלים נקבעה במהדורתנו על בסיס כתר ארם צובה, בהתאמה קלה לעיצוב שבמהדורתנו.

תצוגת נו&quot;ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:
#'''[[תהלים קז/טעמים#קז כג|במהדורתנו]] (מזמור ק&quot;ז, בשבעת הפסוקים הבאים: כג, כד, כה, כו, כז, כח; מ)'''
#'''[https://archive.org/details/Aleppo_Codex/page/n524/mode/1up בכתר ארם צובה]'''
#[https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F389A.jpg בכתי&quot;ל] [http://tanach.us/Tanach.xml?Ps107:1-107:43 (הקלדת וסטמינסטר)]
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n679/mode/1up בכתי&quot;ש1]
#[https://archive.org/details/BL_Or2375_02Psalms/page/n118/mode/1up בכתי&quot;ב1]
#במ&quot;ג דפוס ונציה: [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n1437/mode/1up עמוד ראשון] | [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n1438/mode/1up עמוד שני]

{{עוגן|אותיות תלויות}}'''ד. אותיות תלויות:''' תופעת האותיות התלויות נמצאת בארבעה מקומות בספרי הנביאים והכתובים, ואינה קיימת כלל בתורה.

#[[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים (יח,ל)]]: [בֶּן־מְ{{אות תלויה במקרא|נַ|שופטים יח ל}}שֶּׁ֜ה]*=א,ל
#[[תהלים פ/טעמים#פ יד|תהלים (פ,יד)]]: [מִיָּ֑{{מ:אות תלויה|עַ|תהלים פ יד}}ר]*=א,ל
#[[איוב לח/טעמים#לח יג|איוב (לח,יג)]]: [רְשָׁ{{מ:אות תלויה|עִ֣}}ים]*=א,ל
#[[איוב לח/טעמים#לח טו|איוב (לח,טו)]]: [מֵרְשָׁ{{אות תלויה במקרא|עִ֣|איוב לח טו}}ים]*=א,ל

===תוספת פסוקים בכתבי־היד ובדפוסים===

לעתים רחוקות יש תוספת פסוקים בנ&quot;ך, בכתבי־היד המאוחרים (אך לא בכתבי־היד הטברנים והקרובים לכתר) ובדפוסים הנפוצים. יש בתוספות הללו מילוי של פרטים בקטסט לפי פסוקים מקבילים.

'''א.''' ב[[יהושע כא/טעמים|יהושע פרק כ&quot;א]] יש תוספת של שני פסוקים (אחרי פסוק ל&quot;ה) שנדפסה בדפוסים רבים. התוספת מבוססת על הפסוקים המקבילים בספר דברי הימים ([[דברי הימים א ו/טעמים#ו סג|דה&quot;א ו,סג2-סד]]), והיא נמצאת בחלק מכתבי־היד מימי הביניים.{{הערה|1=כך במספר כתבי־יד ספרדים, לדוגמה: [https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n247/mode/1up?view=theater כת&quot;י פריז Heb 25] ובהערה לצדו (&quot;אלו שני פסוקים לא נכתבו בספר הלל&quot;); ב[https://archive.org/details/cervera-bible-images/page/n267/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך סירבירה] ובהערה לצדו (&quot;אלו שנים פסוקים אינם בהללי ואין ראוי לכתבם&quot;); ב[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images/page/n254/mode/1up תנ&quot;ך קטלוניה] ובהערה לצדו (&quot;במקרא מדוייקת לא מצאנו אלו השני פסוקים וכן כתב גם הקמחי&quot;); ב[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n428/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון] ובהערה לצדו (&quot;אלו שני הפסוקים אינם כתובי' בהללי&quot;). אמנם ב[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n103/mode/1up?view=theater כתר שם טוב] התוספת לא נכתבה, ובהערה צוין: &quot;ויש ספ'[רים] שכתו'[ב] כאן וממטה ראובן, ואת קדמות, הכתו'[בים] בד'[ברי] הי'[מים] ורבנו האיי גאון ז&quot;ל כ[ת]'[ב] שאין נכתבי'[ם] כאן וכן בהללי ובס'[פר] הבבלי ובש' שתי אחיות.&quot; בכתי&quot;ב1 מתימן [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n51/mode/1up?view=theater התוספת לא נמצאת], אך יד מאוחרת הוסיפה אותה בשוליים בשני תיגאן נוספים: [https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n58/mode/1up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n170/mode/1up?view=theater כאן]; ובעוד אחד הוא [https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n112/mode/1up?view=theater כתוב בסוגריים].}} אך היא לא נמצאת כלל בכתבי־יד טברניים מובהקים כגון א,ל,ק,ש1 (בהם הטקסט הזה נמצא בדברי הימים בלבד), והיא גם לא משתקפת בסכומי הפסוקים בספר יהושע; '''לכן התוספת לא מופיעה במהדורתנו''' (וראו עוד ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Yehoshua/21.35#m6e0nf מנחת שי]).

ברוב הדפוסים שבהם מופיעה התוספת, יש קיצור לעומת הפסוקים בדברי הימים, ולעומת האזכורים האחרים של ערי המקלט ביהושע. אך יש גם נוסח מורחב יותר שכולל את המלים &quot;את עיר מקלט הרצח&quot; (כמו ביהושע) ו&quot;את בצר '''במדבר'''&quot; (כמו בדברי הימים). להלן הנוסח של התוספת (הנוסח המורחב מובא בסוגריים עגולים):

{{מ:טעמי המקרא}}
:&lt;קטע התחלה=תוספת של שני פסוקים/&gt;וּמִמַּטֵּ֣ה רְאוּבֵ֔ן (אֶת־עִיר֙ מִקְלַ֣ט הָרֹצֵ֔חַ) [אֶת־בֶּ֖צֶר / (אֶת־בֶּ֥צֶר בַּמִּדְבָּ֖ר)] וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ (וְ)אֶת־יַ֖הְצָה וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃ (וְ)אֶת־קְדֵמוֹת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ (וְ)אֶת־מֵיפַ֖עַת וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃&lt;קטע סוף=תוספת של שני פסוקים/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

תוספת זו נדפסה בתחתית הדף מחוץ לרצף הפסוקים (בלי מספרים) במהדורותיהם של [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/33/mode/1up בֶּר], [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n394/mode/1up לטריס], דותן וקורן. בכולן נדפס הנוסח '''הקצר''', חוץ מבער שהדפיס '''שילוב בין שני הנוסחים''' (בדומה למה שעשינו למעלה). במהדורות גינצבורג התוספת הקצרה נדפסה בתוך רצף הפסוקים, ושני הפסוקים שבתוספת ממוספרים. בהערותיו ציין גינצבורג את כתבי־היד שבהם התוספת קיימת או לא קיימת, והצביע על הבדלים בין הנוסח הארוך לנוסח הקצר; ראו ב[https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/433/mode/2up מהדורתו הראשונה] וב[https://archive.org/details/prophetaepriores00gins/page/55/mode/1up מהדורתו השניה]. בדפוסים כגון [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/386/mode/1up ליסֶר], המיוסדים על דפוס ון דר הוט (אמסטרדם, 1705) לא נדפסה התוספת. הם מציינים בהערה:

:בקצת ספרים יש כאן ב' פסוקים וממטה ראובן וגומר וטעות הוא ואינם ראויים להיות עיין בפירוש הרד&quot;ק ובמסרה וכן נמצא בג' ספרים ישנים מדויקים כתיבת יד.

למרות שהתוספת לא קיימת בכתבי־היד הטברנים המובהקים, ובכתי&quot;ל בפרט, היא מובאת בדפוסים המבוססים ישירות על כתי&quot;ל. במהדורות דותן היא מובאת בתחתית העמוד. ב-BHS היא מובאת בפנים הטקסט (בתור פסוקים 36-37), אך באותיות קטנות, ויש הערה שמסבירה את המקורות של הטקסט. גם בהקלדה הדיגיטלית של כתי&quot;ל (UXCL) היא [https://tanach.us/Tanach.xml?Josh21:1-21:45 מובאת בפנים הטקסט] (בתור פסוקים 36-37), אך בגופן אפור, ויש הערת &quot;X&quot; אדומה לפני כל אחד משני הפסוקים המסביר שהטקסט אינו קיים בכתי&quot;ל. הנימוק להשאיר את התוספת בפנים הטקסט הוא כדי לשמור על המספור הקיים הפסוקים, וגם פרויקטים נוספים שנעשה בהם שימוש ב-UXLC מנסים לשמור על המספור הקיים (ביניהם [https://www.sefaria.org.il/Joshua.21.35?lang=he ספריא]). התוספת מובאת באתר &quot;[https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Yehoshua/21.35#m7e0n6 על התורה]&quot; אחרי פסוק ל&quot;ה בסוגריים מרובעים (&quot;במקצת נוסחאות&quot;).

'''ב.''' ב[[נחמיה ז/טעמים|נחמיה פרק ז']] יש תוספת של פסוק אחד (אחרי פסוק ס&quot;ז), הנמצאת בכתבי־יד מסוימים{{הערה|1=ראו לדוגמה בכתב יד פריס Heb 25, בו היא [https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n796/mode/1up?view=theater נכתבה ואח&quot;כ נמחקה], וכמו כן ב[https://archive.org/details/cervera-bible-images/page/n797/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך סירבירה].}} ובדפוסים רבים. יש דיון לגבי התוספת הזאת ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Nechemyah/7.67#m7e0n6 מנחת שי], ולגבי דיוקם של כתבי־היד שבהם היא מופיעה. התוספת נמצאת בדפוסים רבים, לדוגמה: [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/1258/mode/1up?view=theater ליסֶר] (פסוק 68), [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n1265/mode/1up?view=theater לטריס] (פסוק 68), [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n90/mode/1up?view=theater בֶּר] (עיגול מסורה אחרי פסוק 67 מפנה אל התוספת המובאת בהערת שוליים בתחתית העמוד); במהדורות גינצבורג הפסוק הנוסף מובא רק בהערה המציינת כתבי־יד ודפוסים שבהם הוא נמצא ([https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/1659/mode/1up?view=theater מהדורה ראשונה], [https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/1659/mode/1up?view=theater מהדורה שנייה]).

מדובר על פריט מתוך רשימת העולים לציון, המופיע ב[[עזרא ב/טעמים|עזרא ב]] וב[[נחמיה ז/טעמים|נחמיה ז]] במקביל. הפסוק הנוסף ברשימה השנייה (נחמיה ז') לקוח מהרשימה הראשונה ('''[[עזרא ב/טעמים#ב סו|עזרא ב,סו]]'''):

{{מ:טעמי המקרא}}
:{{#קטע:עזרא ב/טעמים|סו}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

בחלק מהדפוסים אף מציינים גרסה אחרת של סוף הפסוק בתוספת האות ו':

{{מ:טעמי המקרא}}
:מָאתַ֖יִם (וְ)אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

התוספת נמצאת גם במהדורות קורן ודותן (בתחתית הדף). לעומת התוספת בספר יהושע, היא לא נמצאת בגוף הטקסט ב-BHS (רק הערת נוסח מפנה אל עזרא ב,סו), ולא באתרים [https://hcanat.us/Tanach.xml?Neh7:1-7:72 UXLC], ב[https://www.sefaria.org.il/Nehemiah.7.67?lang=he ספריא], ו&quot;[https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Nechemyah/7.67#m7e0n6 על התורה]&quot;.

==מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה==

&lt;קטע התחלה=מבוא לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;&lt;קטע התחלה=מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;'''להלן רשימות של המקומות שבהם חרגנו מנוסח הניקוד והטעמים&lt;קטע סוף=מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt; והגעיות שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי הנביאים והכתובים שבו.'''

&lt;קטע התחלה=מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;א. בחלק מהמקומות מדובר על '''טעות ודאית''' בכתב־היד, ובחלק מדובר על '''ניקוד חריג'''{{הערה|ניקוד חריג יכול להיות שריד של שיטת ניקוד אחרת, ויש דוגמאות רבות לכך בכתי&quot;ל (לדוגמה חילופי סגול-פתח, או השמטת דגש באות יו&quot;ד אחרי וי&quot;ו ההיפוך). בכל זאת ניקוד כזה אינו מתאים לשיטת הניקוד שבוצעה ע&quot;י המסרן בעקביות ברוב המכריע של אותו כתב־היד, ולכן הוא נחשב לחריג.}} או ב'''הטעמה חריגה'''. ציינו פריטים כאלה בסימן קריאה ('''!''').

ב. בחלק מהמקומות החריגה בנוסח כתב־היד היא '''רק בספק''', בגלל שכתב־היד מטושטש, או בגלל שכוונתו של המסרן בסימון הניקוד או הטעם אינה חד-משמעית, או בגלל שבוצע תיקון בתוך כתב־היד (ע&quot;י המסרן עצמו או ע&quot;י יד מאוחרת). ציינו פריטים כאלה בסימן שאלה ('''?''').

ג. ברשימות הללו מובאות '''גם''' תופעות מיוחדות או ראויות לציון בנוסח הניקוד והטעמים בכתב־היד, אף אם '''לא''' חרגנו מנוסחו. אם הבאנו את נוסח כתב־היד במהדורתנו אז הפריט מסומן בכוכבית ('''*''').

ד. הרשימות '''אינן כוללות''' שינויים מנוסח כתב־היד בעקבות '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב הכללית במהדורתנו]]'''. &lt;קטע סוף=מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;יש רשימות עצמאיות לחלק מהשינויים האלה משני סוגים, שהם נפוצים במיוחד ונמצאים במאות מקומות בתנ&quot;ך: ראו את רשימת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות]], ואת הרשימה ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: עיצוב כללי לטעמי אמ&quot;ת|עיצוב טעמי אמ&quot;ת]].

&lt;קטע התחלה=מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;ה. בסוף כל פריט ציינו בקצרה את הסוג של הטעות או של התופעה המסוימת המופיעה בו, אך לא הבאנו את הנתונים המלאים לגביו. למידע מלא לגבי כל פריט המובא ברשימות, כולל השוואה לכתבי־יד נוספים, יש לעיין בהערת הנוסח הרלוונטית. הערות הנוסח ניתנות לצפייה '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ בקישור הזה]''', או על־ידי לחיצה על &quot;הצג הערות נוסח&quot; (המופיע בפינה הימנית העליונה של כל דף פרק). לכל פריט ברשימה יש קישור ישיר אל הפסוק בהקשרו בתוך דף הפרק המלא, ובראש הדף אפשר למצוא &quot;הצג הערות נוסח&quot;.&lt;קטע סוף=מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;&lt;קטע סוף=מבוא לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;

ו. לרשימות דומות על הספרים וקטעי הספרים '''שאינם קיימים בכתר ארם צובה''', ראו '''ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|פרק הרביעי של המבוא]]'''.

===ספר יהושע===

'''[[ספר יהושע/טעמים|ספר יהושע]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

&lt;קטע התחלה=כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים/&gt;טעויות מובהקות וספקות בנוסח הניקוד והטעמים, ניקוד חריג או הטעמה חריגה, ועוד מקומות מיוחדים או ראויים לציון:&lt;קטע סוף=כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים/&gt;
#[[יהושע א/טעמים#א ז|א,ז]] (א?=כְּכׇל־הַתּוֹרָ֔ה): בשתי נקודות לטעם זקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע)?
#[[יהושע ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (א?=קֻ֤ם): טעם מהפך במקום יתיב?
#[[יהושע ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (א?=וַיָּנֻס֖וּ): מקום הטעם באות סמ&quot;ך?
#[[יהושע יד/טעמים#יד ז|יד,ז]] (א*=עִם־לְֽבָבִֽי): געיה בלמ&quot;ד
#[[יהושע טו/טעמים#טו נד|טו,נד]] (א?=וְחֻמְטָּ֗ה): טי&quot;ת דגושה?
#[[יהושע כא/טעמים#כא ה|כא,ה]] (א!=וּֽמִּמַּטֵּה־דָ֞ן): דגש מיותר באות מ&quot;ם הראשונה
#[[יהושע כא/טעמים#כא כב|כא,כב]] (א!=עָר֖ים): חסרה נקודת החיריק באות רי&quot;ש{{הערה|שם=ייבין}}
#[[יהושע כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] (א=תִֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית

===ספר שופטים===

'''[[ספר שופטים/טעמים|ספר שופטים]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[שופטים ב/טעמים#ב יב|ב,יב]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שופטים ב/טעמים#ב יז|ב,יז]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שופטים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א*=הַֽמֲלַֽקֲקִים֙): שתי געיות בתיבה אחת{{הערה|הגעיה הראשונה פונטית והשניה געיה קלה; השוו &quot;הַֽמְלַקֲקִ֤ים&quot; בפסוק הקודם. בתיבה זו יש גם שני חטפים להורות על התנעת השווא, וראו להלן ב[[#חטפים באותיות לא-גרוניות בשופטים|רשימת החטפים]].}}
#[[שופטים ח/טעמים#ח י|ח,י]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[שופטים ט/טעמים#ט מח|ט,מח]] (א!=אֶת־הַקַּרְּדֻּמּ֜וֹת): רי&quot;ש דגושה
#[[שופטים יח/טעמים#יח יט|יח,יט]] (א*=וַיֹּ֩אמְרוּ֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[שופטים יח/טעמים#יח כב|יח,כב]] (א!=הִרְחִ֖יקו): חסרה נקודת השורוק{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שופטים כ/טעמים#כ ב|כ,ב]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[שופטים כ/טעמים#כ לה|כ,לה]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[שופטים יט/טעמים#יט ג|יט,ג]] (א-כתיב=לַהֲשִׁיבָ֔ו [א-קרי=לַהֲשִׁיבָ֔הּ]): חסרה נקודה במקביל למפיק בה&quot;א

===ספר שמואל===

'''[[ספר שמואל/טעמים|ספר שמואל]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}{{הערה|1=רשימה זו לא כוללת את [[שמואל ב ז/טעמים#ז י|שמ&quot;ב ז,י]] (א=וְלֹֽא־יֹסִ֤יפוּ); ברויאר ציין שם ספק געיה ביו&quot;ד בכתר, אבל לא נראה כך כלל.}}
#[[שמואל א א/טעמים#א ג|שמ&quot;א א,ג]] (א?=מִיָּמִ֣ים יָמִ֔ימָה): חסר פסק?
#[[שמואל א ז/טעמים#ז יא|שמ&quot;א ז,יא]] (א?=וַיִּרְדְּפ֖וּ): אין געיה באות וי&quot;ו?
#[[שמואל א יא/טעמים#יא ג|שמ&quot;א יא,ג]] (א=יָמִ֗ים): נקודה אחת לטעם רביע, ולא שתי נקודות לטעם זקף קטן
#[[שמואל א יד/טעמים#יד נב|שמ&quot;א יד,נב]] (א?=וְרָאָ֨ה שָׁא֗וּל): הטעמה חריגה של קדמא ורביע (במקום קדמא ואזלא)?
#[[שמואל א טו/טעמים#טו א|שמ&quot;א טו,א]] (א*=יְהֹוָה֙ [1]): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[שמואל א טו/טעמים#טו יא|שמ&quot;א טו,יא]] (א!=כׇּל־הַלָּֽילָה): חסר שווא באות יו&quot;ד
#[[שמואל א יז/טעמים#יז לד|שמ&quot;א יז,לד]] (א!=לאָבִ֖יו): חסר שווא באות למ&quot;ד
#[[שמואל א יח/טעמים#יח ח|שמ&quot;א יח,ח]] (א!=נָ֤תְנוּ [1]): מקום הטעם באות נו&quot;ן הראשונה
#[[שמואל א יח/טעמים#יח יט|שמ&quot;א יח,יט]]: (א*=בְּעֵ֛ת תֵּ֛ת): תביר ותביר
#[[שמואל א יט/טעמים#יט יז|שמ&quot;א יט,יז]] (א!=שַׁלְּחֵ֖נִי): צירה באות חי&quot;ת במקום חיריק
#[[שמואל א כא/טעמים#כא ב|שמ&quot;א כא,ב]] (א!=נ֔בֶה): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שמואל א כג/טעמים#כג יז|שמ&quot;א כג,יז]] (א=אֶהְיֶה־לְּךָ֣): אין געיה
#[[שמואל א כה/טעמים#כה יא|שמ&quot;א כה,יא]] (א?=לְֽגֹזֲזָ֑י): געיה באות למ&quot;ד במקום גימ&quot;ל?
#[[שמואל א כט/טעמים#כט ו|שמ&quot;א כט,ו]] (א!=וַיֹּ֤אמֶר): בטעם מהפך
#[[שמואל ב א/טעמים#א יט|שמ&quot;ב א,יט]] (א!=גִּבּוֹרִֽים): גימ&quot;ל דגושה
#[[שמואל ב ג/טעמים#ג ז|שמ&quot;ב ג,ז]] (א?!=פִּלֶּ֔גֶשׁ): דגש באות למ&quot;ד?
#[[שמואל ב ז/טעמים#ז ט|שמ&quot;ב ז,ט]] (א=וְעָשִׂ֤תִֽי־לְךָ֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[שמואל ב ח/טעמים#ח טז|שמ&quot;ב ח,טז]] (א!=וְיהוֹשָׁפָ֥ט): שווא באות וי&quot;ו
#[[שמואל ב ח/טעמים#ח יח|שמ&quot;ב ח,יח]] (א?!=וְהַכְּרַתִ֖י): פתח באות רי&quot;ש?
#[[שמואל ב יא/טעמים#יא יא|שמ&quot;ב יא,יא]] (א!=וַאֲדֹנִ֨י): חטף פתח באות אל&quot;ף
#[[שמואל ב יא/טעמים#יא כה|שמ&quot;ב יא,כה]] (א=בְּעֵינֶיךָ֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[שמואל ב יא/טעמים#יא כו|שמ&quot;ב יא,כו]] (א!=ותִּסְפֹּ֖ד): חסר פתח באות וי&quot;ו{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שמואל ב יב/טעמים#יב א|שמ&quot;ב יב,א]] (א!=אֶל דָּוִ֑ד): חסר מקף
#[[שמואל ב יב/טעמים#יב יא|שמ&quot;ב יב,יא]] (א=לְּרֵעֶ֑יךָ): למ&quot;ד דגושה
#[[שמואל ב יט/טעמים#יט מב|שמ&quot;ב יט,מב]] (א!=וְאֵת־בֵּיתוֹ֙): אל&quot;ף בצירה
#[[שמואל ב כב/טעמים#כב ז|שמ&quot;ב כב,ז]] (א!=מֵהֵֽיכָלו֙): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שמואל ב כב/טעמים#כב מ|שמ&quot;ב כב,מ]] (א?=וַתַּזְּרֵ֥נִי): זי&quot;ן דגושה?
#[[שמואל ב כג/טעמים#כג יג|שמ&quot;ב כג,יג]] (א!=עַדֻלָּ֑ם): חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן
#[[שמואל ב כג/טעמים#כג כד|שמ&quot;ב כג,כד]] (א!=אֶלְחָנָן): חסר טעם המרכא
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד ב|שמ&quot;ב כד,ב]] (א!=אַשֶׁר־אִתּ֗וֹ): חסרות נקודות החטף באל&quot;ף
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד ג|שמ&quot;ב כד,ג]] כד,ג (א!=המֶּ֔לֶךְ): חסר פתח בה&quot;א{{הערה|שם=ייבין}}

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[שמואל א ה/טעמים#ה ו|שמ&quot;א ה,ו]] (א-כתיב=בַּעְפֹלִ֔ים [א-קרי=בַּטְּחֹרִ֔ים]): חסרה נקודה במקביל לדגש בטי&quot;ת
#[[שמואל א ה/טעמים#ה יב|שמ&quot;א ה,יב]] (א-כתיב=בַּעְפֹלִ֑ים [א-קרי=בַּטְּחֹרִ֑ים]): חסרה נקודה במקביל לדגש בטי&quot;ת
#[[שמואל א י/טעמים#י ז|שמ&quot;א י,ז]] י,ז (א=תָבֹ֛אינָה): אין הערת קרי
#[[שמואל א יד/טעמים#יד כז|שמ&quot;א יד,כז]] (א-כתיב=וַתָּרְאֹ֖נָה)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט יח|שמ&quot;א יט,יח]] (א-כתיב=בְּנָויֹֽת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט יט|שמ&quot;א יט,יט]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֖ת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט כב|שמ&quot;א יט,כב]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֥ת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט כג|שמ&quot;א יט,כג]] (א-כתיב=אֶל־נָויֹ֖ת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט כג|שמ&quot;א יט,כג]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֥ת)
#[[שמואל א כז/טעמים#כז ח|שמ&quot;א כז,ח]] (א-כתיב=וְהַגִּרִ֖זְי)
#[[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]] (א-כתיב=הָיִ֛יתָהַ֯ מּ֯וֹצִ֥יא)
#[[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (א-כתיב=בִּֽנְהַר־֯ ): חסרים המקף לתיבה &quot;בנהר&quot;, והרווח והניקוד לתיבה &quot;פְּרָֽת&quot; הנקראת ואינה נכתבת.
#[[שמואל ב יב/טעמים#יב כד|שמ&quot;ב יב,כד]] (א-כתיב=וַיִקְרָ֤א [א-קרי=וַתִּקְרָ֤א]): חסר דגש במקביל לתי&quot;ו של הקרי
#[[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]] (א-כתיב=יִשְׁאַל־֯ ): יש רווח צר בלבד ואין ניקוד לתיבה &quot;אִ֖ישׁ&quot; הנקראת ולא נכתבת
#[[שמואל ב יח/טעמים#יח יב|שמ&quot;ב יח,יב]] (א-כתיב=וְלֻ֨א [א-קרי=וְל֨וּ])
#[[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]] (א-כתיב=כִּֽי־עַל־֯ ): אין רווח לתיבה &quot;כֵּ֥ן&quot; הנקראת ולא נכתבת, אבל נכתבו הניקוד והטעם בין התיבות למטה
#[[שמואל ב יט/טעמים#יט ז|שמ&quot;ב יט,ז]] (א-כתיב=לֻ֣א [א-קרי=ל֣וּ])
#[[שמואל ב כ/טעמים#כ יד|שמ&quot;ב כ,יד]] (א-כתיב=וַיִּקָּ֣ל֔הֲוּ)
#[[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (א-כתיב=תְּלָוֻ֥ם)
#[[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (א-כתיב=שָׁםָּ ה֙פְּלִשְׁתִּ֔ים): הערת קרי אחת לשתי התיבות
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד טז|שמ&quot;ב כד,טז]] (א-כתיב=הָאֲוְרֲ֥נָה)
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד יח|שמ&quot;ב כד,יח]] (א-כתיב=אֲרַ֥נֳיה)

===ספר מלכים (חוץ מהקטע החסר בכתר)===

'''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר במלכים}} למידע על החלק החסר בספר מלכים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר מלכים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[מלכים א ב/טעמים#ב כא|מל&quot;א ב,כא]] (א!=לַאֲדֹנִיָ֥הוּ): חסר דגש ביו&quot;ד
#[[מלכים א ב/טעמים#ב כח|מל&quot;א ב,כח]] (א?!=וַיָ֤נָס): כנראה חסר דגש ביו&quot;ד
#[[מלכים א ד/טעמים#ד ז|מל&quot;א ד,ז]] (א!=וְכִלְּכְּל֥וּ): למ&quot;ד דגושה
#[[מלכים א ו/טעמים#ו ח|מל&quot;א ו,ח]] (א=הַיְּמָנִ֑ית): יו&quot;ד דגושה
#[[מלכים א ז/טעמים#ז לג|מל&quot;א ז,לג]] (א!=וְחִשֻּׁקֵּיהֶ֛ם): קו&quot;ף דגושה
#[[מלכים א ז/טעמים#ז לז|מל&quot;א ז,לז]] (א=לְכֻלָּֽהְנָֽה): קווים לסילוק וגעיה
#[[מלכים א ח/טעמים#ח ז|מל&quot;א ח,ז]] (א=מִלְּמָֽעְלָה): למ&quot;ד דגושה
#[[מלכים א ח/טעמים#ח יא|מל&quot;א ח,יא]] (א*=כְבוֹד־יְהֹוָ֖ה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[מלכים א י/טעמים#י כד|מל&quot;א י,כד]] (א!=וְכָל־הָאָ֔רֶץ): אין מתיגה
#[[מלכים א יד/טעמים#יד ג|מל&quot;א יד,ג]] (א!=עֲשָׁרָ֨ה): נקודת שי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[מלכים א יז/טעמים#יז יב|מל&quot;א יז,יב]] (א=אִם־יֶשׁ־לִּ֣י): למ&quot;ד דגושה
#[[מלכים א יז/טעמים#יז יג|מל&quot;א יז,יג]] (א=עֲשִׂי־לִֽי־מִ֠שָּׁ֠ם): טעם כפול בכתב־היד
#[[מלכים א יח/טעמים#יח לג|מל&quot;א יח,לג]] (א=וַיְּנַתַּח֙): יו&quot;ד דגושה
#[[מלכים א יח/טעמים#יח מג|מל&quot;א יח,מג]] (א=שֻׁ֭ב): מקום הטעם לימין (כמו דחי בטעמי אמ&quot;ת)
#[[מלכים א כ/טעמים#כ כט|מל&quot;א כ,כט]] (א?=&lt;נֹֽכַח־אֵ֖לֶּה&gt;* או &lt;נֹ֥כַח אֵ֖לֶּה&gt;): &quot;נֹכַח&quot; מוקפת ובגעיה או בטעם מרכא?
#[[מלכים ב ה/טעמים#ה יב|מל&quot;ב ה,יב]] (א!=דַּמֶּ֗שֶׂקּ): נקודה באות קו&quot;ף
#[[מלכים ב ח/טעמים#ח ו|מל&quot;ב ח,ו]] (א=מִיּ֛וֹם עָזְבָ֛הֿ): תביר ותביר{{הערה|שם=תביר ותביר|לדעתו של ייבין יש כאן ובעוד מקום טעות נדירה ואף ייחודית בנוסח הטעמים בכתר (כתר, כא.2, עמ' 197) של נקודת תביר בטעם מרכא. אמנם יש להשוות את [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#תביר ומרכא|אותה התופעה בדיוק במגילת קֹהלת בכתי&quot;ש1]]. לכן ייתכן שיש כאן שיטה מודעת של הטעמה שאין כדוגמתה בכתבי־היד האחרים וגם לא בנוסח המקובל, ושיטה זו חריגה משיטת ההטעמה בשאר המקרא אף בכתר. אמנם יש עוד לשים לב ש'''אין''' פעמיים תביר בכתי&quot;ש1 בשני הפסוקים כאן בספר מלכים (כלומר גם אם הסופר של כתי&quot;ש1 בחר במודעות לאמץ את השיטה הזו ולא מדובר על טעות, אז הוא לא הצליח ליישם אותה במלואה). במהדורתנו בחרנו להטעים את התיבות במלכים ובקֹהלת בתביר ומרכא בעקביות, בהתאם למגמתה של המהדורה ובעקבות דרך ההטעמה המקובלת בשאר המקרא. כך עשה גם הרב ברויאר, בניגוד למג&quot;ה שבו הטעימו פעמיים תביר במלכים ואף בקֹהלת.}} (ובעניין נוסף: השארנו כאן את סימן הרפה במהדורתנו)
#[[מלכים ב י/טעמים#י י|מל&quot;ב י,י]] (א!=אֶלִיָּֽהוּ): אל&quot;ף בסגול
#[[מלכים ב יד/טעמים#יד ז|מל&quot;ב יד,ז]] (א-כתיב=המֶלַח֙ [א-קרי=מֶלַח֙]): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[מלכים ב יט/טעמים#יט טז|מל&quot;ב יט,טז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע)
#[[מלכים ב כ/טעמים#כ ט|מל&quot;ב כ,ט]] (א*=יְהֹוָ֔ה [1]): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[מלכים ב כ/טעמים#כ יא|מל&quot;ב כ,יא]] (א!=וַיִּקְרָ֛א יְשַׁעְיָ֛הוּ): תביר ותביר{{הערה|שם=תביר ותביר}}

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[מלכים א ז/טעמים#ז מה|מל&quot;א ז,מה]] (א-כתיב=הָאֵ֔הלֶּ)
#[[מלכים א ט/טעמים#ט ט|מל&quot;א ט,ט]] (א-כתיב=וַיִּשְׁתַּחֲוֻּ֥)
#[[מלכים ב ב/טעמים#ב טז|מל&quot;ב ב,טז]] (א-כתיב=הַגֵּיאָוֺ֑ת)
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ב|מל&quot;ב ד,ב]] (א-כתיב=לָ֖כי [א-קרי=לָ֖ךְ]): אין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ג|מל&quot;ב ד,ג]] (א-כתיב=שְׁכֵנָ֑כִי [א-קרי=שְׁכֵנָ֑יִךְ]): אין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ז|מל&quot;ב ד,ז]] (א-כתיב=נִשְׁיֵ֑כי [א-קרי=נִשְׁיֵ֑ךְ]): אין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ז|מל&quot;ב ד,ז]] (א-כתיב=בֻ͏ָנַ֔יִכי [א-קרי=וּבָנַ֔יִךְ]): נקודות הקובוץ עוד לפני האות בי&quot;ת מימין למטה, ואין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]] (א-כתיב=יִסְלַח־נא יְהוָ֥ה): &quot;נא&quot; כתיב ולא קרי, ו&quot;יִסְלַח־&quot; מוקפת בקריאתה אל ה'
#[[מלכים ב י/טעמים#י כז|מל&quot;ב י,כז]] (א-כתיב=לְמֹחָרא֖וֹת)
#[[מלכים ב יא/טעמים#יא ב|מל&quot;ב יא,ב]] (א-כתיב=הַמֻּ֣מָותִ֔תים)
#[[מלכים ב יד/טעמים#יד ז|מל&quot;ב יד,ז]] (א-כתיב=-המֶלַח֙ [א-קרי=מֶלַח֙]): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (א-כתיב=חֹרָיהָ֗ם [א-קרי=צוֹאָתָ֗ם]): השוו ישעיהו לו,יב
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (א-כתיב=&lt;ֵשֵׁ֥נַיְֵהֶ֖ם&gt; [א-קרי=מֵימֵ֥י רַגְלֵיהֶ֖ם]): שתי נקודות הצֵרי הראשונות של &quot;קרי ולא כתיב&quot; דחוסות ברווח הצר בין התיבות; והשוו ישעיהו לו,יב
#[[מלכים ב כא/טעמים#כא כ|מל&quot;ב כא,יב]] (א-כתיב=שֹׁ֣מְעָ֔יו)

===ספר ישעיהו===

'''[[#ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה|ראו לעיל.]]'''

===ספר ירמיהו (חוץ מהקטע החסר בכתר)===

'''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בירמיהו}} למידע על הקטע החסר בספר ירמיהו ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר ירמיהו (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ירמיהו יב/טעמים#יב טז|יב,טז]] (א?=לְֽהִשָּׁבֵ֖עַ [2]): ספק געית שווא
#[[ירמיהו כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (א!=וְלִקְלָ֔לָה): מקום הטעם באות למ&quot;ד הראשונה
#[[ירמיהו מב/טעמים#מב ב|מב,ב]] (א?=כִּֽי־נִשְׁאַ֤רְנֽוּ־מְעַט֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה?
#[[ירמיהו מח/טעמים#מח כב|מח,כב]] (א?=דִּבְלָתָ֛יִם׃): קו ונקודת תביר במקום סילוק?
#[[ירמיהו נב/טעמים#נב כב|נב,כב]] (א!=נְחֹשֶׁת [1]): חסרה נקודת הטעם לרביע

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[ירמיהו ב/טעמים#ב יב|ב,יב]] (א=חֳרְב֥וּ): קמץ קטן במהדורתנו
#[[ירמיהו מט/טעמים#מט כח|מט,כח]] (א=וְשֳׁדְד֖וּ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[ירמיהו ב/טעמים#ב כד|ב,כד]] (א-כתיב=נַפְשָׁו֙): בלי נקודה מקבילה למפיק בה&quot;א בקרי &quot;נַפְשָׁהּ֙&quot;
#[[ירמיהו ג/טעמים#ג ב|ג,ב]] (א-כתיב=שֻׁגַ֔לְתְּ): בלי דגש בגימ&quot;ל במקביל לכ&quot;ף  בקרי &quot;שֻׁכַּ֔בְתְּ&quot;
#[[ירמיהו טו/טעמים#טו ד|טו,ד]] (א-כתיב=לְזַוָעֲ֔ה)
#[[ירמיהו כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (א-כתיב=לְזַוָ֣עֲה)
#[[ירמיהו לד/טעמים#לד יז|לד,יז]] (א-כתיב=לְזַוָ֔עֲה)
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לז|לא,לז]] (א-כתיב=יָמִ֥ים [֯] נְאֻם־יְהוָ֑ה): חסר ניקוד ברווח המיועד ל&quot;בָּאִ֖ים&quot; (קרי ולא כתיב)
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|לא,לח]] (א!=קָ֤וְה): הכתיב מנוקד בשווא למרות שהקרי הוא &quot;קָ֤ו&quot;
#[[ירמיהו נ/טעמים#נ טו|נ,טו]] (א-כתיב=אָשְׁויֹתֶ֔יהָ)
#[[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|נ,כט]] (א-כתיב=אַל־יְהִי־[֯] פְּלֵיטָ֔ה): חסר ניקוד ברווח המיועד ל&quot;לָהּ֙&quot; (קרי ולא כתיב)

===ספר יחזקאל===

'''[[ספר יחזקאל/טעמים|ספר יחזקאל]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[יחזקאל א/טעמים#א ד|א,ד]] (א*=וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[יחזקאל ג/טעמים#ג יב|ג,יב]] (א*=כְּבוֹד־יְהֹוָ֖ה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[יחזקאל ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (א*=בַּעֲשׂ֩וֹתִי֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[יחזקאל י/טעמים#י יא|י,יא]] (א!=הָרֹ֙אשׁ֙): במעין טעם פשטא מלעיל
#[[יחזקאל יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (א?=לַעָ֛יִן): נקודה מטושטשת או מחוקה שנראית כמו נקודת קמץ
#[[יחזקאל טז/טעמים#טז יב|טז,יב]] (א*=וָ֥אֶתֵּֽן־נֶ֙זֶם֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[יחזקאל טז/טעמים#טז לג|טז,לג]] (א=וְאַ֨תְּ נָתַ֤תְּ אֶת־נְדָנַ֙יִךְ֙ לְ'''כׇ֨'''ל־מְאַֽהֲבַ֔יִךְ): מתיגה חריגה לאחר פשטא
#[[יחזקאל כ/טעמים#כ לא|כ,לא]] (א*=נִטְמְאִ֤֨ים): המקום היחיד בכל המקרא שיש בה שני טעמים מחברים בהברה אחת (הקדמא קודמת למהפך בקריאה)
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח יז|כח,יז]] (א!=גָּ֤בַהּ): מקום הטעם באות גימ&quot;ל{{הערה|ראו גם ייבין, כתר, עמ' 16.}}
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א!=אֲדֹנָ֣י יְהֹוָ֔ה): שם הוי&quot;ה בניקוד של שם אדנות בשווא וקמץ, במקום ניקוד של אֱלֹהִים בשווא וחיריק, ובתוספת של נקודת חולם באות ה&quot;א הראשונה בדומה לניקוד הרגיל של אֱלֹהִים בשם הוי&quot;ה בכתר
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א!=בַּעֲשׂ֥ותִי): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין|הערת ייבין; הפריט חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[יחזקאל לה/טעמים#לה טו|לה,טו]] (א!=וְכׇל־אֶד֣וֹם): חסרות שתי הנקודות של חטף סגול
#[[יחזקאל לט/טעמים#לט ה|לט,ה]] (א!=הַשָׂדֶ֖ה): חסר דגש בשׂי&quot;ן
#[[יחזקאל מו/טעמים#מו ח|מו,ח]] (א!=הַשַּ֙עַר֙): חסרה נקודת שׁי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[יחזקאל מו/טעמים#מו ט|מו,ט]] (א!=הַשַּ֙עַר֙): חסרה גם כאן נקודת שׁי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[יחזקאל מח/טעמים#מח י|מח,י]] (א=וּ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לְאֵלֶּה): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כדרכו (הטעמה כפולה בהברה המוטעמת במהדורתנו)

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[יחזקאל טו/טעמים#טו ד|טו,ד]] (א?=לְאֳכְלָ֑ה): קמץ קטן במהדורתנו
#[[יחזקאל לב/טעמים#לב כ|לב,כ]] (א=מֳשְׁכ֥וּ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב: 
#[[יחזקאל ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א-כתיב=וְלַגֵּיאָ֗וֹת)
#[[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|ט,יא]] (א-כתיב=כְ֖אֲשֶׁ֥ר)
#[[יחזקאל יד/טעמים#יד יד|יד,יד]] (א-כתיב=דָּנִֵ֣אל)
#[[יחזקאל יד/טעמים#יד כ|יד,כ]] (א-כתיב=דָּנִֵ֣אל)
#[[יחזקאל כא/טעמים#כא כח|כא,כח]] (א-כתיב=כִּקְסׇום־שָׁוְא֙)
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח ג|כח,ג]] (א-כתיב=מִדָּֽנִֵּ֑אל)
#[[יחזקאל לו/טעמים#לו יד|לו,יד]] (א-כתיב=תְּכְּשַׁלִי־ע֑וֹד)
#[[יחזקאל מב/טעמים#מב טז|מב,טז]] (א-כתיב=חֲמֵשׁ־אֹ֥מֵות)

===ספר תרי עשר (חוץ מהקטעים החסרים בכתר)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתרי עשר}}
למידע על הקטעים החסרים בספר תרי עשר ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר תרי עשר (הקטעים החסרים בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[הושע ד/טעמים#ד יח|הושע ד,יח]] (א?!=הַזְנֵה): טעם המונח מטושטש בכתב־היד (אבל ניתן להבחין בו)
#[[יואל ב/טעמים#ב כה|הושע ב,כה]] (א!=אֶת הַשָּׁנִ֔ים): חסר מקף
#[[מיכה ה/טעמים#ה ב|מיכה ה,ב]] (א=עַל־בְּנֵ֥י־יִשְׂרָאֵֽל): המקף השני בתיבת משרת
#[[חבקוק ב/טעמים#ב ז|חבקוק ב,ז]] (א?=וְיִקְּצ֖וּ): קו&quot;ף דגושה?
#[[צפניה ב/טעמים#ב טו|צפניה ב,טו]] (א*=זֹ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}את): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כדרכו (הטעמה כפולה בהברה המוטעמת במהדורתנו)
#[[זכריה יב/טעמים#יב יג|זכריה יב,יג2]] (א!=וּנְשֵׁיהֵ֖ם [2]): ה&quot;א בצירה במקום סגול
#[[מלאכי ב/טעמים#ב ז|מלאכי ב,ז]] (א!=יְהֹֽוָה־צְבָא֖וֹת): געיה באות ה&quot;א הראשונה של שם הוי&quot;ה

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[עמוס ח/טעמים#ח ח|עמוס ח,ח]] (א-כתיב=וְנִשְׁקֳהָ֖)
#[[נחום ב/טעמים#א ג|נחום א,ג]] (א=וּגְדׇול־כֹּ֔חַ): אין הערת קרי
#[[נחום ב/טעמים#ב א|נחום ב,א]] (א=לַעֲבׇור־בָּ֥ךְ): אין הערת קרי

===ספר דברי הימים===

'''[[ספר דברי הימים/טעמים|ספר דברי הימים]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דברי הימים א ד/טעמים#ד ח|דה&quot;א ד,ח]] (א?!=וַיָּ֣עַשׂ): קמץ באות יו&quot;ד?
#[[דברי הימים א ד/טעמים#ד ט|דה&quot;א ד,ט]] (א!=נִכְּבָֿ֖דֿ): כ&quot;ף דגושה במקום בי&quot;ת וגם סימן הרפה נכתב מעל שתי האותיות בי&quot;ת-דל&quot;ת באמצע
#[[דברי הימים א ה/טעמים#ה מא|דה&quot;א ה,מא]] (א!=נְבֻכַדְנֶאצַֽר): חסר דגש בצד&quot;י
#[[דברי הימים א ו/טעמים#ו מה|דה&quot;א ו,מה]] (א!=וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ֙ [1]): חסר פשטא מלעיל
#[[דברי הימים א טז/טעמים#טז ט|דה&quot;א טז,ט]] (א?=שִׁ֤ירוּ־לוֹ֙): מקף בתיבת משרת?
#[[דברי הימים א יז/טעמים#יז ו|דה&quot;א יז,ו]] (א!=צִוִ֛יתִי): חסר דגש באות וי&quot;ו
#[[דברי הימים א יח/טעמים#יח ד|דה&quot;א יח,ד]] (א?=וְעֶשְׂרִֽים־אֶ֖לֶף): &quot;וְעֶשְׂרִֽים־&quot; מוקפת ובגעיה (במקום טעם עצמאי של מרכא)?
#[[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה&quot;א יח,יז]] (א=לְיַ֥ד־הַמֶּֽלֶךְ): מקף בתיבת משרת
#[[דברי הימים א כא/טעמים#כא ה|דה&quot;א כא,ה]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב [2]): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[דברי הימים א כא/טעמים#כא יב|דה&quot;א כא,יב]] (א!=וְדֶבֶר֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[דברי הימים א כא/טעמים#כא כט|דה&quot;א כא,כט]] (א!=בַּבָּמָּ֖ה): מ&quot;ם דגושה
#[[דברי הימים א כב/טעמים#כב י|דה&quot;א כב,י]] (א!=וְהַכִ֨ינוֹתִ֜י): שווא באות וי&quot;ו ופתח באות ה&quot;א, ואולי ייתכן שהנקודות בוי&quot;ו נחשבות לחטף בה&quot;א וחסר כל ניקוד בוי&quot;ו.
#[[דברי הימים א כה/טעמים#כה לא|דה&quot;א כה,לא]] (א!=שְׂנֵ֥ים): בנקודת שי&quot;ן שמאלית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים א כח/טעמים#כח י|דה&quot;א כח,י]] (א!=לִבְנֽוֹת־בַּ֥ית): חסרה נקודת חיריק ביו&quot;ד{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים א כח/טעמים#כח יז|דה&quot;א כח,יז]] (א!=וְהַקְשָׂוֺ֖ת): חסר דגש בקו&quot;ף
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו טז|דה&quot;ב ו,טז]] (א!=לְעַבְדְּ֨ךָ): טעם הקדמא באות דל&quot;ת במקום בכ&quot;ף סופית
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כ|דה&quot;ב ו,כ]] (א!=לִשְׁמוֹעַ֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[דברי הימים ב ח/טעמים#ח יא|דה&quot;ב ח,יא]] (א*=אֲשֶׁר־בָּ֥אָֽה־אֲלֵיהֶ֖ם): המקף השני בתיבת משרת ונחוץ לקריאה
#[[דברי הימים ב ט/טעמים#ט כד|דה&quot;ב ט,כד]] (א!=וּבְשָׁמִ֔ים): בנקודת שי&quot;ן ימנית
#[[דברי הימים ב י/טעמים#י י|דה&quot;ב י,י]] (א!=אֵלֶ֜יךְ): שווא במקום קמץ בכ&quot;ף סופית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים ב יא/טעמים#יא כג|דה&quot;ב יא,כג]] (א?=הֲמ֥וֹן־נָשִֽׁים): מקף בתיבת משרת?
#[[דברי הימים ב יד/טעמים#יד ו|דה&quot;ב יד,ו]] (א*=וַיָּ֥נַֽח־לָ֖נוּ): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[דברי הימים ב כה/טעמים#כה א|דה&quot;ב כה,א]] (א!=מִירושָׁלָֽיִם): חסרה נקודת השורוק{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים ב ל/טעמים#ל כא|דה&quot;ב ל,כא]] (א!=הַלְוִיִ֧ם): חסר דגש ביו&quot;ד{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים ב לג/טעמים#לג כה|דה&quot;ב לג,כה]] (א!=תַֿחְתָּֽיו): תי&quot;ו רפויה בסימן רפה אחרי טעם מפסיק
#[[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ט|דה&quot;ב לה,ט]] (א?=וּשְׁמַעְיָ֨הוּ): בלי געיה במ&quot;ם?
#[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כג|דה&quot;ב לו,כג]] (א!=כּֽה־אָמַ֞ר): חסרה נקודת החולם בכ&quot;ף{{הערה|שם=ייבין}}

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו ז|דה&quot;ב ו,מב]] (א=זֳכְרָ֕ה): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[דברי הימים א א/טעמים#א מו|דה&quot;א א,מו]] (א-כתיב=עֲיוִֽת)
#[[דברי הימים א ג/טעמים#ג כד|דה&quot;א ג,כד]] (א-כתיב=הוֹדַיָ֡וְהוּ)
#[[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]] (א-כתיב=־בָּנִ֔ימִן־ [א-קרי=&lt;־בָּנִ֔י מִן־&gt;]): &quot;כתב מלה חדה וקר' תרת' מלין&quot; (בין שני מקפים)
#[[דברי הימים א כז/טעמים#כז כט|דה&quot;א כז,כט]] (א-כתיב=שִׁטַ֖רְי)
#[[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]] (א-כתיב?!=לַבֵּ֣ני{{מ:פסק}}יְמִינִי [א-קרי=&lt;לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י&gt;]): &quot;כתיב מלה חדה וקרי תרת' מילין&quot;{{הערה|ראו גם ב[[#מסורת הסופרים בנ&quot;ך: נוסח האותיות והתיבות|רשימת הכתיב בכתר]] לגבי אות יו&quot;ד הראשונה.}}
#[[דברי הימים ב כט/טעמים#כט ח|דה&quot;ב כט,ח]] (א-כתיב=לְזַוָעֲה֙)
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו ז|דה&quot;ב לד,כב]] (א-כתיב=בֶּן־תׇּוקְהַ֗ת): אין הערת קרי

===ספר תהלים (חוץ מהקטע החסר בכתר)===

'''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתהלים}} למידע על הקטע החסר בספר תהלים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר תהלים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[תהלים ה/טעמים#ה ב|ה,ב]] (א!=יְהוָ֑֗ה): רביע ואתנח ביחד באות וי&quot;ו
#[[תהלים ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א=אֻמְלָ֫ל): נקודת קמץ בלמ&quot;ד, במקום פתח
#[[תהלים ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (א*=יִ֥רַדֹּֽף־אוֹיֵ֨ב ׀): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים יא/טעמים#יא א|יא,א]] (א!=לְדָ֥֫וִד): טעם ה&quot;יורד&quot; נכתב לפני החיריק מתחת לאות דל&quot;ת ביחד עם ה&quot;עולה&quot;
#[[תהלים יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א*=יָפִ֥יחַֽ־לֽוֹ): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א*=יְהֹוָֽה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[תהלים כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] (א=יְרוֹמֲמֵֽנִּי): דגש מיותר באות נו&quot;ן
#[[תהלים לז/טעמים#לז יד|לז,יד]] (א?=פָּ֥תְח֣וּ* או פָּֽתְח֣וּ): מרכא ומונח או געיה ומונח?
#[[תהלים לז/טעמים#לז יז|לז,יז]] (א!=וְסוֹמֵ֖ך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[תהלים לט/טעמים#לט ו|לט,ו]] (א?=אַ֥ךְ* או אַ֖ךְ): בטעם מרכא או בטעם טרחא?
#[[תהלים מד/טעמים#מד ז|מד,ז]] (א?=וְחַרְבִּ֗י): חסר גרש בוי&quot;ו?
#[[תהלים מד/טעמים#מד כז|מד,כז]] (א?=ק֭וּמָֽה* או ק֭וּמָ֥ה) דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים נו/טעמים#נו ה|נו,ה]] (א!=דְּבָר֥֫וֹ): ה&quot;עולה&quot; מסומן באות רי&quot;ש במקום באות בי&quot;ת
#[[תהלים נו/טעמים#נו יב|נו,יב]] (א=לֹּ֣א): למ&quot;ד דגושה
#[[תהלים נז/טעמים#נז ה|נז,ה]] (א!=וּלְשׁוֹנָ֗ם): חסר גרש
#[[תהלים נז/טעמים#נז ט|נז,ט]] (א?=ע֭וּרָֽה* או ע֭וּרָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים ס/טעמים#ס יד|ס,יד]] (א*=בֵּאלֹהִ֥ים): בלי דחי{{הערה|ולא כספיקת ברויאר.}}
#[[תהלים סד/טעמים#סד ח|סד,ח]] (א!=אֱ֫לֹהִ֥ים): סימון ה&quot;עולה&quot; באות אל&quot;ף במקום באות למ&quot;ד
#[[תהלים סט/טעמים#סט,כט|סט,כט]] (א?=יִ֭מָּחֽוּ* או יִ֭מָּח֥וּ): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים עה/טעמים#עה ד|עה,ד]] (א!=נְֽמֹגִ֗ים־אֶ֥רֶץ): מקף בתיבת רביע
#[[תהלים עח/טעמים#עח ז|עח,ז]] (א*=מַ֥עַלְלֵי־אֵ֑ל): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים פו/טעמים#פו ז|פו,ז]] (א?=צָ֭רָתִֽי* או צָ֭רָתִ֥י): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים פט/טעמים#פט ו|פט,ו]] (א!=וְ֘יוֹד֤וּ): הצינורית מסומנת באות וי&quot;ו השווּאה
#[[תהלים פט/טעמים#פט כ|פט,כ]] (א*=דִּבַּ֥רְתָּֽ־בְחָז֡וֹן): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים צב/טעמים#צב ח|צב,ח]] (א*=כְּמ֥וֹ־עֵ֗שֶׂב): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים צד/טעמים#צד יב|צד,יב]] (א=יָ֑הּ): אין דגש באות יו&quot;ד
#[[תהלים צח/טעמים#צח ז|צח,ז]] (א!=וְיֹ֣שְׁבֵיּ): נקודה באות יו&quot;ד האחרונה{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[תהלים צח/טעמים#צח ח|צח,ח]] (א!=יְרַנֵּנֽוּ): מקום הסילוק
#[[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]] (א=וְֽ֭הִשְׁתַּחֲוּוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים קו/טעמים#קו יט|קו,יט]] (א=וַ֝יִּשְׁתַּחֲוּ֗וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים קו/טעמים#קו מג|קו,מג]] (א!=וַ֝יָּמֹכּוּ): חסרה נקודת הרביע
#[[תהלים קו/טעמים#קו מח|קו,מח]] (א!=&lt;מִן הָ֤עוֹלָ֨ם׀&gt;): חסר מקף
#[[תהלים קז/טעמים#קז ה|קז,ה]] (א!=תִתְעַטָּֽף): חסר דגש באות תי&quot;ו הראשונה, וסימן הרפה תלוי בין שתי אותיות התי&quot;ו.
#[[תהלים קז/טעמים#קז יז|קז,יז]] (א?!=יִתְעַנּֽו׃): חסרה נקודת השורוק באות וי&quot;ו?
#[[תהלים קז/טעמים#קז יח|קז,יח]] (א!=עַד שַׁ֥עֲרֵי): חסר מקף
#[[תהלים קח/טעמים#קח ג|קח,ג]] (א?=ע֭וּרָֽה* או ע֭וּרָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים קח/טעמים#קח ז|קח,ז]] (א!=וַעֲנֵֽניִ): יש הזזה שמאלה של נקודת החיריק באופן חריג, את שהיא ממוקמת מתחת לאות יו&quot;ד.
#[[תהלים קח/טעמים#קח יא|קח,יא]] (א?=יֹ֖בִלֵנִּי): נו&quot;ן דגושה?{{הערה|יש גם לציין הזזה שמאלה באופן חריג של נקודת החיריק תחת האות נו&quot;ן, אך זה נגרם בגלל הראש של הלמ&quot;ד מהשורה למטה.}}
#[[תהלים קי/טעמים#קי ה|קי,ה]] (א?=אֲדֹנָ֥י): נקודת חולם בכתב־היד?
#[[תהלים קיח/טעמים#קיח י|קיח,י]] (א!=בְּ֭שֵׁ֥ם): קו מיותר של דחי באות בי&quot;ת
#[[תהלים קיט/טעמים#קיט יד|קיט,יד]] (א?*=שַּׂ֗שְׂתִּי): שי&quot;ן דגושה?
#[[תהלים קיט/טעמים#קיט קלח|קיט,קלח]] (וֶֽאֱמוּנָ֥֗ה): נקודת רביע מיותרת באות נו&quot;ן בנוסף למרכא
#[[תהלים קכד/טעמים#קכד ו|קכד,ו]] (א?=שֶׁלֹּ֥א* או שֶׁלֹּ֖א): טעם מרכא או טעם טרחא?
#[[תהלים קכז/טעמים#קכז ב|קכז,ב]] (א*=לָכֶ֨ם): אין קו של לגרמיה
#[[תהלים קלח/טעמים#קלח ג|קלח,ג]] (א?=קָ֭רָֽאתִי* או קָ֭רָ֥אתִי): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים קלט/טעמים#קלט ז|קלט,ז]] (א?=אָ֭נָֽה* או אָ֭נָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים קמ/טעמים#קמ ו|קמ,ו]] (א*=טָ֥מְנֽוּ־גֵאִ֨ים): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים קמד/טעמים#קמד טו|קמד,טו]] (א*=שֱׁיְהֹוָ֥ה): חטף סגול באות שי&quot;ן ושווא באות יו&quot;ד

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[תהלים ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (א-כתיב=עֲ֝נִויִּ֗ם)
#[[תהלים עג/טעמים#עג ב|עג,ב]] (א-כתיב=נָטָ֣וּי)
#[[תהלים עט/טעמים#עט י|עט,י]] (א-כתיב=בַּגֹּייִ֣ם)
#[[תהלים פט/טעמים#פט כט|פט,כט]] (א-כתיב=אֶשְׁמָור־ל֣וֹ): אין הערת קרי
#[[תהלים קמה/טעמים#קמה ו|קמה,ו]] (א-כתיב=וּגְדֻלָּותְיךָ֥; א-קרי=וגדולתיך)

ג. קמץ קטן:{{הערה|במקומות רבים במקרא יש קמץ שהוא קמץ קטן (חטוף) לפי המדקדקים המודרנים, ואילו לפי המסורת הספרדית הוא קמץ רחב (רגיל). תיעדנו את המקומות האלה במהדורתנו ע&quot;י [[תבנית:מ:קמץ]]. אך בספר תהלים ב-3 מקומות יש מצב הפוך: לפי כללי הדקדוק מדובר לכאורה על קמץ רחב, או שיש ספק בכך, ואילו במסורת הספרדית מדובר על קמץ קטן.}}
#[[תהלים יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (א=אֶרְחָמְךָ֖): לכאורה קמץ רחב לפני כללי הדקדוק, אבל המדקדקים הספרדים ציינו מסורת שהקמץ חטוף
#[[תהלים מה/טעמים#מה ג|מה,ג]] (א=יָפְיָפִ֡יתָ): ספק לגבי קמץ קטן ביו&quot;ד הראשונה אצל המדקדקים המודרנים, והקמץ קטן לפי המסורת הספרדית
#[[תהלים פא/טעמים#פא ב|פא,ח]] (א=אֶבְחָנְךָ֨): לכאורה קמץ רחב לפני כללי הדקדוק, אבל המדקדקים הספרדים ציינו מסורת שהקמץ חטוף

===ספר איוב===

'''[[ספר איוב/טעמים|ספר איוב]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[איוב יב/טעמים#יב כד|יב,כד]] (א?!=וַ֝יַּתִעֵ֗ם): חסרה נקודה אחת של שווא באות תי&quot;ו?{{הערה|ברויאר ציין א=וַ֝יַּתְעֵם (חסרה נקודת הרביע באות עי&quot;ן), אך ניתן להבחין בנקודת הרביע בצילום למרות שהיא מטושטשת, וייתכן שנפלה טעות בהערתו.}}
#[[איוב טז/טעמים#טז ח|טז,ח]] (א?=וַיָּ֥קׇם* או וַיָּ֖קָם): בטעם מרכא* או טרחא?
#[[איוב יט/טעמים#יט טז|יט,טז]] (א!=בְּ֝מוֹ־פִ֗י): גרש בראש התיבה המוקפת שלא כדרכו
#[[איוב כא/טעמים#כא טו|כג,טו]] (א!=מַה שַּׁדַּ֥י): חסר מקף{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[איוב כג/טעמים#כג ה|כג,ה]] (א?=מַה־יֹּ֥אמַר־לִֽי* או מַה־יֹּֽאמַר־לִֽי): המקף השני בתיבת מרכא* או שהקו מתחת לאות יו&quot;ד געיה?
#[[איוב כט/טעמים#כט טז|כט,טז]] (א?=אָ֭נֹכִֽי* או אָ֭נֹכִ֥י): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[איוב לא/טעמים#לא ב|לא,ב]] (א*=וּמֶ֤ה): אין קו של לגרמיה
#[[איוב מא/טעמים#מא כב|מא,כב]] (א?=חַדּ֣וּדֵי־חָ֑רֶשׂ): מקף בתיבת משרת?

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[איוב לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (א-כתיב=יִדַּ֖עְתָּהַ שַּׁ֣חַר)

===ספר משלי===

'''[[ספר משלי/טעמים|ספר משלי]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[משלי ב/טעמים#ב יא|ב,יא]] (א!=תְּבוּּנָ֥ה): בכתר נכתבה נקודת השורוק באות וי&quot;ו פעמיים{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר|פריט זה חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[משלי ג/טעמים#ג ל|ג,ל]] (א!=אַל {{קו&quot;כ|תרוב|תָּרִ֣יב}}): חסר מקף{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א?!=בְכַף־רֵעֶֽיךָּֿ): אות כ&quot;ף סופית בסימן רפה ודגש וקמץ?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי ו/טעמים#ו כד|ו,כד]] (א?!=לֶָשׁ֥וֹן): קמץ וסגול באות למ&quot;ד?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (א?=בּ֖וֹ): בטעם טרחא (במקום דחי)?
#[[משלי ח/טעמים#ח לד|ח,לד]] (א?=שֹׁמֵ֢עַֽ֫ לִ֥י* או שֹׁמֵ֢֫עַֽ לִ֥י): סימן ה&quot;עולה&quot; תלוי בין האותיות מ&quot;ם ועי&quot;ן
#[[משלי י/טעמים#י יג|י,יג]] (א!=בְּשִׁפְתֵ֣י): נקודת שי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[משלי יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (א?!=הוֹלֵ֣ך): חסרות נקודות שווא באות כ&quot;ף סופית?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי יב/טעמים#יב כג|יב,כג]] (א!=כְּ֝סִילִים): חסרה נקודת הרביע באות למ&quot;ד
#[[משלי יג/טעמים#יג כה|יג,כה]] (א?=אֹ֭כֵֽל* או אֹ֭כֵ֥ל): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[משלי כא/טעמים#כא ל|כא,ל]] (א!=עֵ֝צָה): חסרה נקודת הרביע באות צד&quot;י
#[[משלי כ/טעמים#כ כה|כה,כ]] (א*=מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד ׀): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[משלי כב/טעמים#כב ח|כב,ח]] (א=יִקְצׇור־אָ֑וֶן): אין הערת קרי
#[[משלי כב/טעמים#כב,יא|כב,יא]] (א=טְהׇור־לֵ֑ב): אין הערת קרי
#[[משלי כב/טעמים#כב יד|כב,יד]] (א=יִפׇּול־שָֽׁם): אין הערת קרי
#[[משלי כג/טעמים#כג כו|כג,כו]] (א-כתיב=תִּרְצֹּֽנָה)

===מגילת רות===

'''[[מגילת רות/טעמים|מגילת רות]] קיימת במלואה בכתר ארם צובה.'''

הניקוד בתוך הכתיב:
#[[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]] (א-קרי=אלי [קרי ולא כתיב]): יש רווח ניכר ובו עיגול מסורה להערה &quot;אלי קרי&quot;, אבל חסרים ניקוד וטעמים לתיבה הנקראת ולא נכתבת.
#[[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]] (א-קרי=אלי [קרי ולא כתיב]): יש רווח ניכר ובו עיגול מסורה להערה &quot;אלי קרי ולא כתב&quot;, אבל חסרים ניקוד וטעמים לתיבה הנקראת ולא נכתבת.

===מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בשיר השירים}} למידע על החלק האחרון של המגילה שאינו קיים בכתר ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מגילת שיר השירים החל מ&quot;בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה&quot; (ג,יא)|כאן]]'''.

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
&lt;קטע התחלה=תעוררו/&gt;#ספק מרכא בתיבת תביר (בשלושה מקומות מקבילים):{{הערה|שם=תעוררו|1=ההתייחסות כאן היא רק לעניין הטעם בתיבה האחרונה (מרכא בתיבת תביר או געיה) ולא לשאלת החטף (&quot;וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ&quot;, &quot;וּֽמַה־תְּעֹ֥רֲר֛וּ&quot;). למידע מלא על הניקוד והטעמים בשלושת המקומות המקבילים (ב,ז; ג,ה; ח,ד) ראו בהערת הנוסח על [[שיר השירים ב/טעמים#ב,ז|שה&quot;ש ב,ז]]. למידע נוסף על &quot;מרכא בתיבת תביר&quot; בכתר ומקורות נוספים ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|בהפניות כאן]].}}
##[[שיר השירים ב/טעמים|ב,ז]]: א?,ש1,ק13,ל-א?,ק-מ=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / א?,ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ]
##[[שיר השירים ג/טעמים|ג,ה]]: א,ק13,ל-א?,ק-מ=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ]
##[[שיר השירים ח/טעמים|ח,ד]]: ק13,ל-א,ק-מ=[מַה־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וּֽמַה־תְּעֹ֥רְר֛וּ]* / ל?=[מַה־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וּֽמַה־תְּעֹֽרְר֛וּ]&lt;קטע סוף=תעוררו/&gt;
#[[שיר השירים ב/טעמים#ב יז|שיר השירים ב,יז]] (א!=דְּמֵה־לְךָ): חסר טעם הקדמא

==מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות==

להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בספרי הנביאים והכתובים''' בכתר ארם צובה או בכתי&quot;ל. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה  (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בתורה ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.

{{מ:טעמי המקרא|12}}
{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ביהושע}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע|ספר יהושע]]''' (26 פריטים): [[יהושע א/טעמים#א יב|א,יב]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֑ה); [[יהושע ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙); [[יהושע ו/טעמים#ו ט|ו,ט]] (א=וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף); [[יהושע ו/טעמים#ו ט|ו,יג]] (א=וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף); [[יהושע ו/טעמים#ו טו|ו,טו]] (א=סָבֲב֥וּ); [[יהושע ו/טעמים#ו כב|ו,כב]] (א=הַֽמֲרַגְּלִ֤ים); [[יהושע ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (א=הַֽמֲרַגְּלִ֗ים); [[יהושע ח/טעמים#ח כז|ח,כז]] (א=בָּֽזֲז֥וּ); [[יהושע יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (א=כִּֽנֲר֖וֹת); [[יהושע יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (א=בָּזֲז֥וּ); [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א=הַֽמֲנַשֶּֽׁה); [[יהושע יג/טעמים#יג ז|יג,ז]] (א=הַֽמֲנַשֶּֽׁה); [[יהושע יד/טעמים#יד יג|יד,יג]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[יהושע יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (א=בֵּרֲכַ֥נִי); [[יהושע יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֜ה); [[יהושע כא/טעמים#כא ד|כא,ד]] (א=הַקֳּהָתִ֑י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא ה|כא,ה]] (א=קֳהָ֜ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא י|כא,י]] (א=הַקֳּהָתִ֖י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כ|כא,כ]] (א=בְּנֵֽי־קֳהָת֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כ|כא,כ]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כו|כא,כו]] (א=בְּנֵי־קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא לד|כא,לד]] (א=אֶֽת־יָקְנֳעָ֖ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כב/טעמים#כב ו|כב,ו]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖ם); [[יהושע כב/טעמים#כב ז|כב,ז]] (א=וַֽיְבָרֲכֵֽם); [[יהושע כב/טעמים#כב כא|כב,כא]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֑ה); [[יהושע כב/טעמים#כב לג|כב,לג]] (א=וַיְבָרֲכ֥וּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשופטים}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שופטים|ספר שופטים]]''' (24 פריטים): [[שופטים ב/טעמים#ג כו|ג,כו]] (א=הִֽתְמַהְמֳהָ֑ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[שופטים ה/טעמים#ה ב|ה,ב]] (א=בָּֽרֲכ֖וּ); [[שופטים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=לְחוֹקֲקֵ֣י); [[שופטים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=בָּרֲכ֖וּ); [[שופטים ה/טעמים#ה יא|ה,יא]] (א=מְחַֽצֲצִ֗ים); [[שופטים ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (א=וּֽשֲׁבֵ֥ה); [[שופטים ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (א=מְחֹ֣קֲקִ֔ים); [[שופטים ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (א=הַֽמְלַקֲקִ֤ים); [[שופטים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א=הַֽמֲלַֽקֲקִים֙ [{{קו תחתי|שני חטפים}}]);{{הערה|השוו &quot;הַֽמְלַקֲקִ֤ים&quot; בפסוק הקודם; וראו לעיל ב[[#ספר שופטים|רשימת החריגים]] לגבי שתי הגעיות.}} [[שופטים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (א=עֹלֲל֥וֹת); [[שופטים ט/טעמים#ט יג|ט,יג]] (א=הַֽמֲשַׂמֵּ֥חַ); [[שופטים ט/טעמים#ט לז|ט,לז]] (א=מְעוֹנֲנִֽים); [[שופטים ט/טעמים#ט נד|ט,נד]] (א=וּמ֣וֹתֲתֵ֔נִי); [[שופטים ט/טעמים#ט נז|ט,נז]] (א=קִֽלֲלַ֖ת); [[שופטים י/טעמים#י ח|י,ח]] (א=וַיְרֹֽצֲצוּ֙); [[שופטים יג/טעמים#יג כד|יג,כד]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[שופטים טז/טעמים#טז טז|טז,טז]] (א=וַתְּאַֽלֲצֵ֑הוּ); [[שופטים טז/טעמים#טז כד|טז,כד]] (א=וַֽיְהַלֲל֖וּ); [[שופטים כ/טעמים#כ לא|כ,לא]] (א=בַּֽמֲסִלּוֹת֙); [[שופטים כ/טעמים#כ לב|כ,לב]] (א=אֶל־הַֽמֲסִלּֽוֹת); [[שופטים כ/טעמים#כ מה|כ,מה]] (א=וַיְעֹלֲלֻ֙הוּ֙); [[שופטים כ/טעמים#כ מה|כ,מה]] (א=בַּֽמֲסִלּ֔וֹת); [[שופטים כא/טעמים#כא כג|כא,כג]] (א=מִן־הַמְּחֹלֲל֖וֹת).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמואל}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שמואל|ספר שמואל]]''' (30 פריטים): [[שמואל א ב/טעמים#ב כה|שמ&quot;א ב,כה]] (א=וּפִֽלֲל֣וֹ); [[שמואל א ג/טעמים#ג יג|שמ&quot;א ג,יג]] (א=כִּֽי־מְקַלֲלִ֤ים); [[שמואל א ד/טעמים#ד יז|שמ&quot;א ד,יז]] (א=הַֽמֲבַשֵּׂ֜ר); [[שמואל א ז/טעמים#ז ג|שמ&quot;א ז,ג]] (א=מִתּוֹכֲכֶ֖ם); [[שמואל א ט/טעמים#ט ו|שמ&quot;א ט,ו]] (א=נֵ֣לֲכָה); [[שמואל א יג/טעמים#יג י|שמ&quot;א יג,י]] (א=לְבָרֲכֽוֹ); [[שמואל א יז/טעמים#יז נא|שמ&quot;א יז,נא]] (א=וַיְמֹ֣תֲתֵ֔הוּ); [[שמואל א יז/טעמים#יז נב|שמ&quot;א יז,נב]] (א=חַֽלֲלֵ֤י); [[שמואל א יח/טעמים#יח כג|שמ&quot;א יח,כג]] (א=הַֽנֲקַלָּ֤ה); [[שמואל א כד/טעמים#כד י|שמ&quot;א כד,י]] (א=לַהֲרָגֲךָ֖); [[שמואל א כה/טעמים#כה ז|שמ&quot;א כה,ז]] (א=גֹזֲזִ֖ים); [[שמואל א כה/טעמים#כה יא|שמ&quot;א כה,יא]] (א=לְגֹזֲזָ֑י); [[שמואל א כה/טעמים#כה כו|שמ&quot;א כה,כו]] (א=וְהַֽמֲבַקְשִׁ֥ים); [[שמואל א כו/טעמים#כו יא|שמ&quot;א כו,יא]] (א=וְנֵלֲכָה־לָּֽנוּ); [[שמואל א ל/טעמים#ל טז|שמ&quot;א ל,טז]] (א=וְחֹ֣גֲגִ֔ים); [[שמואל ב א/טעמים#א ט|שמ&quot;ב א,ט]] (א=וּמֹ֣תֲתֵ֔נִי); [[שמואל ב י/טעמים#י ג|שמ&quot;ב י,ג]] (א=הַֽמֲכַבֵּ֨ד); [[שמואל ב יג/טעמים#יג כג|שמ&quot;ב יג,כג]] (א=גֹֽזֲזִים֙); [[שמואל ב יג/טעמים#יג כה|שמ&quot;ב יג,כה]] (א=וַֽיְבָרֲכֵֽהוּ); [[שמואל ב יד/טעמים#יד י|שמ&quot;ב יד,י]] (א=הַֽמֲדַבֵּ֤ר); [[שמואל ב טו/טעמים#טו ז|שמ&quot;ב טו,ז]] (א=אֵ֣לֲכָה); [[שמואל ב טו/טעמים#טו ז|שמ&quot;ב טז,ז]] (א=בְּקַֽלֲל֑וֹ); [[שמואל ב יט/טעמים#יט ו|שמ&quot;ב יט,ו]] (א=הַֽמֲמַלְּטִ֤ים); [[שמואל ב יט/טעמים#יט מ|שמ&quot;ב יט,מ]] (א=וַיְבָ֣רֲכֵ֔הוּ); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יב|שמ&quot;ב כ,יב]] (א=הַֽמֲסִלָּ֑ה); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יב|שמ&quot;ב כ,יב]] (א=מִן־הַֽמֲסִלָּ֤ה); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יג|שמ&quot;ב כ,יג]] (א=מִן־הַֽמֲסִלָּ֑ה);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[שמואל ב כ/טעמים#כ טו|שמ&quot;ב כ,טו]] (א=סֹֽלֲלָה֙); [[שמואל ב כא/טעמים#כא ג|שמ&quot;ב כא,ג]] (א=וּבָרֲכ֖וּ); [[שמואל ב כב/טעמים#כב יב|שמ&quot;ב כב,יב]] (א=חַֽשֲׁרַת־מַ֖יִם).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במלכים}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר מלכים|ספר מלכים]]''' (29 פריטים): [[מלכים א ד/טעמים#ד יב|מל&quot;א ד,יב]] (א=לְיָקְמֳעָֽם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים א ו/טעמים#ו לז|מל&quot;א ו,לז]] (א=הָרֲבִיעִ֔ית); [[מלכים א ז/טעמים#ז כד|מל&quot;א ז,כד]] (א=סֹבֲבִ֣ים); [[מלכים א ח/טעמים#ח לה|מל&quot;א ח,לה]] (א=וְהִֽתְפַּלֲל֞וּ); [[מלכים א ח/טעמים#ח מד|מל&quot;א ח,מד]] (א=וְהִתְפַּלֲל֣וּ); [[מלכים א ח/טעמים#ח מח|מל&quot;א ח,מח]] (א=וְהִתְפַּלֲל֣וּ);{{הערה|פריט זה נשמט מרשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[מלכים א ח/טעמים#ח סו|מל&quot;א ח,סו]] (א=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[מלכים א יג/טעמים#יג ז|מל&quot;א יג,ז]] (א=וּֽסֳעָ֑דָה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים א יד/טעמים#יד כא|מל&quot;א יד,כא]] (א=וּֽשֲׁבַ֨ע); [[מלכים א יז/טעמים#יז יא|מל&quot;א יז,יא]] (א=לִֽקְִחִי־נָ֥א [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[מלכים א יח/טעמים#יח כח|מל&quot;א יח,כח]] (א=וַיִּתְגֹּֽדֲדוּ֙); [[מלכים א כא/טעמים#כא יט|מל&quot;א כא,יט]] (א=לָקֲק֤וּ); [[מלכים א כא/טעמים#כא כ|מל&quot;א כא,כ]] (א=הַֽמֲצָאתַ֖נִי); [[מלכים ב ב/טעמים#ב א|מל&quot;ב ב,א]] (א=בַּֽסֳעָרָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים ב ב/טעמים#ב יא|מל&quot;ב ב,יא]] (א=בַּֽסֳעָרָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים ב ב/טעמים#ב כד|מל&quot;ב ב,כד]] (א=וַֽיְקַלֲלֵ֖ם); [[מלכים ב ג/טעמים#ג טו|מל&quot;ב ג,טו]] (א=הַֽמֲנַגֵּ֔ן); [[מלכים ב ד/טעמים#ד כט|מל&quot;ב ד,כט]] (א=תְבָרֲכֶ֔נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו ב|מל&quot;ב ו,ב]] (א=נֵלֲכָה־נָּ֣א); [[מלכים ב ו/טעמים#ו כח|מל&quot;ב ו,כח]] (א=וְנֹאכֲלֶ֣נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו כט|מל&quot;ב ו,כט]] (א=וְנֹ֣אכֲלֶ֔נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו לב|מל&quot;ב ו,לב]] (א=בֶּן־הַֽמֲרַצֵּ֤חַ); [[מלכים ב ז/טעמים#ז ח|מל&quot;ב ז,ח]] (א=הַֽמֲצֹרָעִ֨ים); [[מלכים ב ח/טעמים#ח יב|מל&quot;ב ח,יב]] (א=וְעֹלֲלֵיהֶ֣ם); [[מלכים ב ט/טעמים#ט יז|מל&quot;ב ט,יז]] (א=וּֽשֲׁלַ֥ח); [[מלכים ב י/טעמים#י טו|מל&quot;ב י,טו]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֗הוּ); [[מלכים ב י/טעמים#י לג|מל&quot;ב י,לג]] (א=וְהַֽמֲנַשִּׁ֑י); [[מלכים ב יב/טעמים#יב יב|מל&quot;ב יב,יב]] (א=הַֽמֲתֻכָּ֔ן); [[מלכים ב יט/טעמים#יט טז|מל&quot;ב יט,טז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בישעיהו}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]]''' (53 פריטים): [[ישעיהו א/טעמים#א כג|א,כג]] (א=סוֹרֲרִ֗ים); [[ישעיהו א/טעמים#א ל|א,ל]] (א=וּֽכֲגַנָּ֔ה); [[ישעיהו ב/טעמים#ב ו|ב,ו]] (א=וְעֹנֲנִ֖ים); [[ישעיהו י/טעמים#י א|י,א]] (א=הַחֹֽקֲקִ֖ים); [[ישעיהו י/טעמים#י לא|י,לא]] (א=נָֽדֲדָ֖ה); [[ישעיהו יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (א=וְצֹרֲרֵ֥י); [[ישעיהו יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (א=לְבֹזֲזֵֽינוּ); [[ישעיהו יט/טעמים#יט ו|יט,ו]] (א=דָּלֲל֥וּ); [[ישעיהו יט/טעמים#יט כה|יט,כה]] (א=בֵּרֲכ֛וֹ);{{הערה|בטעות &quot;יט,כו&quot; ברשימת ברויאר בסוף תנ&quot;ך כתר ירושלים.}} [[ישעיהו כא/טעמים#כא ו|כא,ו]] (א=הַֽמֲצַפֶּ֔ה); [[ישעיהו כב/טעמים#כב ג|כב,ג]] (א=נָֽדֲדוּ־יַ֖חַד); [[ישעיהו כב/טעמים#כב טז|כב,טז]] (א=חֹקֲקִ֥י); [[ישעיהו כג/טעמים#כג יג|כג,יג]] (א=עֽוֹרֲרוּ֙); [[ישעיהו כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=הִֽתְפּוֹרֲרָה֙); [[ישעיהו כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=הִֽתְמוֹטֲטָ֖ה); [[ישעיהו כד/טעמים#כד כ|כד,כ]] (א=וְהִֽתְנוֹדֲדָ֖ה); [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|כו,כ]] (א=וּֽסֲגֹ֥ר); [[ישעיהו כז/טעמים#כז ח|כז,ח]] (א=בְּסַאסֳּאָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ישעיהו ל/טעמים#ל א|ל,א]] (א=סֽוֹרֲרִים֙); [[ישעיהו לא/טעמים#לא ח|לא,ח]] (א=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (א=נָדֲד֖וּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג כב|לג,כב]] (א=מְחֹקֲקֵ֑נוּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג כג|לג,כג]] (א=בָּ֥זֲזוּ); [[ישעיהו לד/טעמים#לד טז|לד,טז]] (א=וּֽקֲרָ֔אוּ); [[ישעיהו לז/טעמים#לז יז|לז,יז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[ישעיהו לז/טעמים#לז לג|לז,לג]] (א=סֹלֲלָֽה); [[ישעיהו לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (א=יְהַלֲלֶ֑ךָּ); [[ישעיהו מ/טעמים#מ ד|מ,ד]] (א=וְהָרֲכָסִ֖ים); [[ישעיהו מ/טעמים#מ כ|מ,כ]] (א=הַֽמֲסֻכָּ֣ן); [[ישעיהו מב/טעמים#מב כד|מב,כד]] (א=לְבֹזֲזִ֖ים); [[ישעיהו מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (א=וּֽסֲחַר־כּוּשׁ֮); [[ישעיהו מה/טעמים#מה יח|מה,יח]] (א=כֽוֹנֲנָ֔הּ); [[ישעיהו מה/טעמים#מה כ|מה,כ]] (א=וּמִֽתְפַּלֲלִ֔ים); [[ישעיהו מז/טעמים#מז י|מז,י]] (א=שׁוֹבֲבָ֑תֶךְ); [[ישעיהו מח/טעמים#מח יד|מח,יד]] (א=וּֽשֲׁמָ֔עוּ); [[ישעיהו מח/טעמים#מח יז|מח,יז]] (א=מַדְרִֽיכֲךָ֖); [[ישעיהו נא/טעמים#נא ב|נא,ב]] (א=וַאֲבָרֲכֵ֖הוּ); [[ישעיהו נא/טעמים#נא יז|נא,יז]] (א=הִתְעוֹרֲרִ֣י [1]); [[ישעיהו נא/טעמים#נא יז|נא,יז]] (א=הִֽתְעוֹרֲרִ֗י [2]); [[ישעיהו נא/טעמים#נא כ|נא,כ]] (א=הַֽמֲלֵאִ֥ים); [[ישעיהו נב/טעמים#נב ו|נב,ו]] (א=הַֽמֲדַבֵּ֖ר); [[ישעיהו נג/טעמים#נג ז|נג,ז]] (א=גֹזֲזֶ֖יהָ); [[ישעיהו נז/טעמים#נז ג|נז,ג]] (א=עֹנֲנָ֑ה); [[ישעיהו נז/טעמים#נז כ|נז,כ]] (א=וְהָרֲשָׁעִ֖ים); [[ישעיהו נח/טעמים#נח ט|נח,ט]] (א=מִתּֽוֹכֲךָ֙); [[ישעיהו נט/טעמים#נט י|נט,י]] (א=נְגַשֲׁשָׁ֤ה); [[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] (א=נֹ֥סֲסָה); [[ישעיהו סב/טעמים#סב ט|סב,ט]] (א=וְהִֽלֲל֖וּ); [[ישעיהו סב/טעמים#סב י|סב,י]] (א=הַֽמֲסִלָּה֙); [[ישעיהו סג/טעמים#סג יח|סג,יח]] (א=בּוֹסֲס֖וּ); [[ישעיהו סד/טעמים#סד י|סד,י]] (א=הִֽלֲל֙וּךָ֙); [[ישעיהו סה/טעמים#סה יא|סה,יא]] (א=וְהַֽמֲמַלְאִ֖ים); [[ישעיהו סו/טעמים#סו טז|סו,טז]] (א=חַֽלֲלֵ֥י).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בירמיהו}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ירמיהו|ספר ירמיהו]]''' (37 פריטים):{{הערה|1=רשימה זו אינה כוללת את הפריט [[ירמיהו מח/טעמים#מח לב|מח,לב]] (א=מִבֲּכִ֨י), המובא ברשימות ברויאר. נראה יותר שבכתר יש כאן שווא בלבד (&quot;מִבְּכִ֨י&quot;), או שהקו של הפתח נמחק; וכך הכריעו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/13/48/1/mg/106 מג&quot;ה].}} [[ירמיהו ג/טעמים#ג כה|ג,כה]] (א=וּֽתֲכַסֵּנוּ֮); [[ירמיהו ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א=מִֽסֻּבֲּכ֔וֹ); [[ירמיהו ה/טעמים#ה א|ה,א]] (א=שׁוֹטֲט֞וּ); [[ירמיהו ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (א=אֵֽלֲכָה־לִּ֤י); [[ירמיהו ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] (א=סֹֽלֲלָ֑ה); [[ירמיהו ו/טעמים#ו ט|ו,ט]] (א=יְעוֹלֲל֥וּ); [[ירמיהו ו/טעמים#ו כח|ו,כח]] (א=סוֹרֲרִ֔ים); [[ירמיהו ז/טעמים#ז יא|ז,יא]] (א=הַֽמֳעָרַ֣ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א=שׁוֹבֲבָ֜ה); [[ירמיהו ח/טעמים#ח כג|ח,כג]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[ירמיהו ט/טעמים#ט ט|ט,ט]] (א=נָדֲד֖וּ); [[ירמיהו ט/טעמים#ט טז|ט,טז]] (א=לַמְקוֹנֲנ֖וֹת); [[ירמיהו יא/טעמים#יא טו|יא,טו]] (א=הַֽמֲזִמָּ֙תָה֙); [[ירמיהו יא/טעמים#יא כא|יא,כא]] (א=הַֽמֲבַקְשִׁ֥ים); [[ירמיהו יב/טעמים#יב י|יב,י]] (א=בֹּסֲס֖וּ); [[ירמיהו יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (א=שֹֽׁדֲדִ֔ים); [[ירמיהו כ/טעמים#כ יז|כ,יז]] (א=לֹא־מוֹתֲתַ֖נִי); [[ירמיהו כב/טעמים#כב טו|כב,טו]] (א=הֲתִֽמֲלֹ֔ךְ); [[ירמיהו כב/טעמים#כב כ|כב,כ]] (א=וּֽצֳעָ֔קִי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו כב/טעמים#כב כח|כב,כח]] (א=הֽוּטֲלוּ֙); [[ירמיהו כה/טעמים#כה לג|כה,לג]] (א=חַֽלֲלֵ֤י); [[ירמיהו כה/טעמים#כה לו|כה,לו]] (א=וִֽילֲלַ֖ת); [[ירמיהו לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=אֶכְתֲּבֶ֑נָּה);{{הערה|1=בן־נפתלי,'''ל''',ב1=אֶכְתֲּבֶ֑נָּה (חטף פתח); בן־אשר,מ&quot;ש,דפוסים=אֶכְתֳּבֶ֑נָּה (חטף קמץ); ק=אֶכְתְּבֶ֑נָּה (שווא). הפריט אינו מופיע בספר החילופים מהדורת ליפשיץ; החילוף מוזכר ברד&quot;ק, ודבריו הובאו במ&quot;ש.}} [[ירמיהו לב/טעמים#לב ט|לב,ט]] (ל=וָֽאֶשְׁקֲלָה־לּוֹ֙); [[ירמיהו לג/טעמים#לג י|לג,י]] (א=הַֽנֲשַׁמּ֗וֹת); [[ירמיהו מ/טעמים#מ טו|מ,טו]] (א=אֵ֤לֲכָה); [[ירמיהו מא/טעמים#מא ה|מא,ה]] (א=וּמִתְגֹּֽדֲדִ֑ים); [[ירמיהו מד/טעמים#מד ט|מד,ט]] (א=הַֽשֲׁכַחְתֶּם֩); [[ירמיהו מו/טעמים#מו ט|מו,ט]] (א=וְהִתְהֹלֲל֣וּ); [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (א-קרי=וּֽזֳעָ֑קוּ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);  [[ירמיהו מט/טעמים#מט ד|מט,ד]] (א=מַה־תִּתְהַֽלֲלִי֙); [[ירמיהו נ/טעמים#נ ו|נ,ו]] (א-קרי=שׁוֹבֲב֑וּם); [[ירמיהו נ/טעמים#נ י|נ,י]] (א=כָּל־שֹׁלֲלֶ֥יהָ); [[ירמיהו נא/טעמים#נא ב|נא,ב]] (א=וִיבֹקֲק֖וּ);{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} [[ירמיהו נא/טעמים#נא ז|נא,ז]] (א=יִתְהֹלֲל֥וּ); [[ירמיהו נא/טעמים#נא מט|נא,מט2]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[ירמיהו נא/טעמים#נא נג|נא,נג]] (א=שֹׁדֲדִ֛ים).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ביחזקאל}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יחזקאל|ספר יחזקאל]]''' (55 פריטים): [[יחזקאל א/טעמים#א ז|א,ז]] (א=וְנֹ֣צֲצִ֔ים); [[יחזקאל ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (א=הָרֲשָׁעָ֖ה); [[יחזקאל ג/טעמים#ג יט|ג,יט]] (א=הָרֲשָׁעָ֑ה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ב|ד,ב]] (א=סֹלֲלָ֑ה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ט|ד,ט]] (א=תֹּאכֲלֶֽנּוּ); [[יחזקאל ד/טעמים#ד י|ד,י]] (א=תֹּאכֲלֶ֔נּוּ [1]); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ט|ד,י]] (א=תֹּאכֲלֶֽנּוּ [2]); [[יחזקאל ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=תֹּאכֲלֶ֑נָּה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=בְּגֶֽלֲלֵי֙); [[יחזקאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] (א=גֶּֽלֲלֵ֣י); [[יחזקאל ו/טעמים#ו ז|ו,ז]] (א=בְּתוֹכֲכֶ֑ם); [[יחזקאל ז/טעמים#ז טו|ז,טו]] (א=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[יחזקאל ט/טעמים#ט ח|ט,ח]] (א=וְנֵֽאשֲׁאַ֖ר); [[יחזקאל יג/טעמים#יג כ|יג,כ]] (א=מְצֹדֲד֨וֹת [1]); [[יחזקאל יג/טעמים#יג כ|יג,כ]] (א=מְצֹדֲד֥וֹת [2]); [[יחזקאל טז/טעמים#טז נא|טז,נא]] (וַתְּצַדֲּקִי֙); [[יחזקאל יז/טעמים#יז יז|יז,יז]] (ל=סֹלֲלָ֖ה); [[יחזקאל כא/טעמים#כא כז|כא,כז]] (א=סֹלֲלָ֖ה); [[יחזקאל כו/טעמים#כו ח|כו,ח]] (א=סֹֽלֲלָ֔ה); [[יחזקאל כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א=וְשָׁלֲל֣וּ); [[יחזקאל כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א=וּבָֽזֲזוּ֙); [[יחזקאל כו/טעמים#כו טז|כו,טז]] (א=וְשָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל כו/טעמים#כו כא|כו,כא]] (א=וּֽתֲבֻקְשִׁ֗י); [[יחזקאל כז/טעמים#כז ד|כז,ד]] (א=כָּלֲל֖וּ); [[יחזקאל כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (א=וּבְכׇל־קֳהָלֵךְ֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לב|כז,לב]] (א=וְקוֹנֲנ֖וּ); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (א=וְכׇל־קֳהָלֵ֖ךְ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לה|כז,לה]] (א=שָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל כח/טעמים#כח ט|כח,ט]] (א=מְחַלֲלֶֽיךָ); [[יחזקאל כח/טעמים#כח טז|כח,טז]] (א=תוֹכֲךָ֛); [[יחזקאל כח/טעמים#כח יח|כח,יח]] (א=מִתּֽוֹכֲךָ֙); [[יחזקאל כח/טעמים#כח יט|כח,יט]] (א=שָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל לא/טעמים#לא ד|לא,ד]] (א=רֹמֲמָ֑תְהוּ); [[יחזקאל לא/טעמים#לא ו|לא,ו]] (א=קִֽנֲנוּ֙); [[יחזקאל לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=בְּעוֹפֲפִ֥י); [[יחזקאל לב/טעמים#לב יב|לב,יב]] (א=וְשָֽׁדֲדוּ֙); [[יחזקאל לב/טעמים#לב טז|לב,טז]] (א=וְק֣וֹנֲנ֔וּהָ); [[יחזקאל לב/טעמים#לב כב|לב,כב]] (א=וְכָל־קֳהָלָ֔הּ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל לג/טעמים#לג כח|לג,כח]] (א=וְשָׁ֥מֲמ֛וּ); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ו|לה,ו]] (א=יִרְדֲּפֶ֑ךָ [1]); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ו|לה,ו]] (א=יִרְדֲּפֶֽךָ [2]); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ז|לה,ז]] (א=לְשִֽׁמֲמָ֖ה); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ט|לה,ט]] (א=שִֽׁמֲמ֤וֹת); [[יחזקאל לה/טעמים#לה יא|לה,יא]] (א=אֶשְׁפֲּטֶֽךָ); [[יחזקאל לו/טעמים#לו ד|לו,ד]] (א=הַשֹּֽׁמֲמוֹת֙); [[יחזקאל לו/טעמים#לו לה|לו,לה]] (א=וְהַֽנֲשַׁמּ֥וֹת); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=וְשָׁלֲל֣וּ); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=אֶת־שֹׁלֲלֵיהֶ֗ם); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=וּבָֽזֲזוּ֙); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=אֶת־בֹּ֣זֲזֵיהֶ֔ם); [[יחזקאל לט/טעמים#לט כז|לט,כז]] (א=בְּשׁוֹבֲבִ֤י); [[יחזקאל מ/טעמים#מ מג|מ,מג]] (א=וְהַֽשֲׁפַתַּ֗יִם); [[יחזקאל מג/טעמים#מג י|מג,י]] (א=וּמָדֲד֖וּ); [[יחזקאל מז/טעמים#מז כב|מז,כב]] (א=בְּתוֹכֲכֶ֔ם [1]); [[יחזקאל מח/טעמים#מח יא|מח,יא]] (א=הַֽמֲקֻדָּשׁ֙).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בתרי עשר}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]''' (25 פריטים): [[הושע ז/טעמים#ז ה|הושע ז,ה]] (א=אֶת־לֹצֲצִֽים); [[הושע ז/טעמים#ז יג|הושע ז,יג]] (א=כִּֽי־נָדֲד֣וּ); [[הושע ט/טעמים#ט טו|הושע ט,טו]] (א=סֹרֲרִֽים); [[הושע ט/טעמים#ט יז|הושע ט,יז]] (א=נֹדֲדִ֖ים); [[יואל ג/טעמים#ג ג|יואל ג,ג]] (א=וְתִֽימֲר֖וֹת); [[עמוס ב/טעמים#ב יג|עמוס ב,יג]] (א=הַֽמֲלֵאָ֥ה); [[עמוס ד/טעמים#ד א|עמוס ד,א]] (א=הָרֹצֲצ֖וֹת); [[עמוס ה/טעמים#ה יב|עמוס ה,יב]] (א=צֹרֲרֵ֤י); [[עמוס ו/טעמים#ו ג|עמוס ו,ג]] (א=הַֽמֲנַדִּ֖ים); [[עמוס ח/טעמים#ח ח|עמוס ח,ח]] (א-כתיב=וְנִשְׁקֳהָ֖ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מיכה ג/טעמים#ג ט|מיכה ג,ט]] (ל=הַֽמֲתַעֲבִ֣ים); [[מיכה ה/טעמים#ה יא|מיכה ה,יא]] (א=וּֽמְעוֹנֲנִ֖ים); [[מיכה ו/טעמים#ו ז|מיכה ו,ז]] (א=בְּרִֽבֲב֖וֹת); [[מיכה ז/טעמים#ז א|מיכה ז,א]] (א=אַ֣לֲלַי); [[מיכה ז/טעמים#ז א|מיכה ז,א]] (א=כְּעֹלֲלֹ֖ת); [[נחום ב/טעמים#ב ג|נחום ב,ג]] (א=בֹּֽקֲקִ֔ים); [[נחום ב/טעמים#ב ה|נחום ב,ה]] (א=יִתְהוֹלֲל֣וּ); [[נחום ב/טעמים#ב ח|נחום ב,ח]] (א=מְתֹפֲפֹ֖ת); [[חבקוק ג/טעמים#ג ו|חבקוק ג,ו]] (א=וַיִּתְפֹּֽצֲצוּ֙); [[חבקוק ג/טעמים#ג טז|חבקוק ג,טז]] (א=צָלֲל֣וּ); [[צפניה א/טעמים#א ט|צפניה א,ט]] (א=הַֽמֲמַלְאִ֛ים); [[צפניה ב/טעמים#ב א|צפניה ב,א]] (א=הִֽתְקוֹשֲׁשׁ֖וּ); [[צפניה ב/טעמים#ב יב|צפניה ב,יב]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[זכריה ד/טעמים#ד יב|זכריה ד,יב]] (ל=שִׁבֲּלֵ֣י); [[זכריה יא/טעמים#יא ג|זכריה יא,ג]] (א=יִֽלֲלַ֣ת).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במשלי}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]''' (171 פריטים): [[תהלים ה/טעמים#ה ו|ה,ו]] (א=ה֭וֹלֲלִים); [[תהלים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=שׁוֹרֲרָ֑י); [[תהלים ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (א=עָשֲׁשָׁ֣ה); [[תהלים ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (א=בְּכׇל־צוֹרֲרָֽי); [[תהלים ז/טעמים#ז ה|ז,ה]] (א=צֽוֹרֲרִ֣י); [[תהלים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א=צוֹרֲרָ֑י); [[תהלים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (א=תְּסֽוֹבֲבֶ֑ךָּ); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א=עוֹלֲלִ֨ים ׀); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א=צוֹרֲרֶ֑יךָ); [[תהלים ט/טעמים#ט יד|ט,יד]] (א=חָֽנֲנֵ֬נִי); [[תהלים ט/טעמים#ט יד|ט,יד]] (א=מְ֝רוֹמֲמִ֗י); [[תהלים י/טעמים#י ה|י,ה]] (א=כׇּל־צ֝וֹרֲרָ֗יו); [[תהלים יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (א=כּוֹנֲנ֣וּ); [[תהלים יב/טעמים#יב ז|יב,ז]] (א=אִ֥מֲר֣וֹת); [[תהלים יד/טעמים#יד א|יד,א]] (א=הִֽשְִׁחִ֗יתוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים יד/טעמים#יד א|יד,א]] (א=הִֽתְִעִ֥יבוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ש1=מִ֥מֲתִֽים־יָדְךָ֨ ׀); [[תהלים יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (ל=אֶ֥קֲרָ֣א); [[תהלים כו/טעמים#כו ו|כו,ו]] (א=וַאֲסֹבֲבָ֖ה); [[תהלים כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] (א=יְרוֹמֲמֵֽנִּי); [[תהלים כז/טעמים#כז יא|כז,יא]] (א=שֽׁוֹרֲרָֽי); [[תהלים לא/טעמים#לא י|לא,י]] (א=עָשֲׁשָׁ֖ה); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=מִכׇּל־צֹרֲרַ֨י); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=וְלִ֥שֲׁכֵנַ֨י ׀); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=נָדֲד֥וּ); [[תהלים לב/טעמים#לב ז|לב,ז]] (א=תְּס֖וֹבֲבֵ֣נִי); [[תהלים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסוֹבֲבֶֽנּוּ); [[תהלים לד/טעמים#לד א|לד,א]] (א=וַ֝יְגָרֲשֵׁ֗הוּ); [[תהלים לד/טעמים#לד ב|לד,ב]] (א=אֲבָרֲכָ֣ה); [[תהלים לד/טעמים#לד ד|לד,ד]] (א=וּנְרוֹמֲמָ֖ה); [[תהלים לה/טעמים#לה יח|לה,יח]] (א=אֲהַלֲלֶֽךָּ); [[תהלים לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (א?=&lt;שִׁ֥מֳעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י ׀&gt; [{{קו תחתי|חטף קמץ}}] או &lt;שִׁ֥מֲעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י ׀&gt; בחטף קמץ); [[תהלים מ/טעמים#מ יג|מ,יג]] (א=אָפֲפֽוּ־עָלַ֨י); [[תהלים מב/טעמים#מב יא|מב,יא]] (א=צוֹרֲרָ֑י);{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} [[תהלים נג/טעמים#נג,ב|נג,ב]] (א=הִֽ֝שְִׁחִ֗יתוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים נג/טעמים#נג,ב|נג,ב]] (א=וְהִֽתְִעִ֥יבוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים נה/טעמים#נה,יא|נה,יא]] (א=יְסוֹבֲבֻ֥הָ); [[תהלים נה/טעמים#נה,כב|נה,כב]] (א=וּֽקֲרָב־לִ֫בּ֥וֹ); [[תהלים נו/טעמים#נו ג|נו,ג]] (א=שׁ֭וֹרֲרַי); [[תהלים נט/טעמים#נט ז|נט,ז]] (א=וִיס֥וֹבֲבוּ); [[תהלים נט/טעמים#נט טו|נט,טו]] (א=וִיס֥וֹבֲבוּ); [[תהלים ס/טעמים#ס ט|ס,ט]] (א=מְחֹֽקֲקִֽי); [[תהלים סב/טעמים#סב ד|סב,ד]] (א=תְּה֥וֹתֲת֣וּ); [[תהלים סב/טעמים#סב ה|סב,ה]] (א=יְקַֽלֲלוּ־סֶֽלָה); [[תהלים סד/טעמים#סד ט|סד,ט]] (א=יִ֝תְנֹדֲד֗וּ); [[תהלים סד/טעמים#סד יא|סד,יא]] (א=וְ֝יִתְהַלֲל֗וּ); [[תהלים סה/טעמים#סה ה|סה,ה]] (א=תִּ֥בֲחַ֣ר); [[תהלים סה/טעמים#סה י|סה,י]] (א=וַתְּשֹׁ{{גלגל}}קֲקֶ֡הָ); [[תהלים סה/טעמים#סה יא|סה,יא]] (א=תְּ֝מֹגֲגֶ֗נָּה); [[תהלים סו/טעמים#סו ז|סו,ז]] (א=הַסּוֹרֲרִ֓ים ׀); [[תהלים סו/טעמים#סו ח|סו,ח]] (א=בָּרֲכ֖וּ); [[תהלים סו/טעמים#סו יב|סו,יב]] (א=לָרֲוָיָֽה); [[תהלים סז/טעמים#סז ב|סז,ב]] (א=וִיבָרֲכֵ֑נוּ); [[תהלים סז/טעמים#סז ז|סז,ז]] (א=יְ֝בָרֲכֵ֗נוּ); [[תהלים סז/טעמים#סז ח|סז,ח]] (א=יְבָרֲכֵ֥נוּ); [[תהלים סח/טעמים#סח ז|סח,ז]] (א=ס֝וֹרֲרִ֗ים); [[תהלים סח/טעמים#סח יט|סח,יט]] (א=ס֝וֹרֲרִ֗ים); [[תהלים סח/טעמים#סח כד|סח,כד]] (א=תִּ֥מֲחַ֥ץ); [[תהלים סח/טעמים#סח כז|סח,כז]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים סט/טעמים#סט כ|סט,כ]] (א=כׇּל־צוֹרֲרָֽי); [[תהלים סט/טעמים#סט לא|סט,לא]] (א=אֲהַלֲלָ֣ה); [[תהלים סט/טעמים#סט לה|סט,לה]] (א=יְֽ֭הַלֲלוּהוּ); [[תהלים עב/טעמים#עב טו|עב,טו]] (א=יְבָרֲכֶֽנְהוּ); [[תהלים עג/טעמים#עג ג|עג,ג]] (א=בַּהוֹלֲלִ֑ים); [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (א=קִ֥רֲבַ֥ת); [[תהלים עד/טעמים#עד ד|עד,ד]] (א=צֹ֭רֲרֶיךָ); [[תהלים עד/טעמים#עד ה|עד,ה]] (א=בִּסֲבָךְ־עֵ֝ץ); [[תהלים עד/טעמים#עד כא|עד,כא]] (א=יְֽהַלֲל֥וּ); [[תהלים עד/טעמים#עד כג|עד,כג]] (א=צֹרֲרֶ֑יךָ); [[תהלים עה/טעמים#עה ה|עה,ה]] (א=לַ֭הוֹלֲלִים); [[תהלים עו/טעמים#עו ו|עו,ו]] (א=אֶשְׁתּֽוֹלֲל֨וּ |);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר, אולי בגלל שהמקום מטושטש.}} [[תהלים עו/טעמים#עו יב|עו,יב]] (א=נִ֥דֲר֣וּ); [[תהלים פ/טעמים#פ ג|פ,ג]] (א=עוֹרֲרָ֥ה); [[תהלים פ/טעמים#פ יא|פ,יא]] (א=אַֽרֲזֵי); [[תהלים פג/טעמים#פג יג|פג,יג]] (נִ֣ירֲשָׁה); [[תהלים פד/טעמים#פד ה|פד,ה]] (יְֽהַלֲל֥וּךָ); [[תהלים פז/טעמים#פז ה|פז,ה]] (א=וּ֥לֲצִיּ֨וֹן ׀); [[תהלים פז/טעמים#פז ז|פז,ז]] (א=כְּחֹלֲלִ֑ים); [[תהלים צ/טעמים#צ יז|צ,יז]] (א=כּוֹנֲנָ֥ה); [[תהלים צ/טעמים#צ יז|צ,יז]] (א=כּוֹנֲנֵֽהוּ); [[תהלים צד/טעמים#צד י|צד,י]] (א=הַֽמֲלַמֵּ֖ד); [[תהלים צו/טעמים#צו ב|צו,ב]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים צז/טעמים#צז ז|צז,ז]] (א=הַמִּֽתְהַלֲלִ֥ים); [[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]] (א=רוֹמֲמ֡וּ); [[תהלים צט/טעמים#צט ט|צט,ט]] (א=רוֹמֲמ֡וּ); [[תהלים ק/טעמים#ק ד|ק,ד]] (א=בָּרֲכ֥וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג א|קג,א]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קג/טעמים#קג ב|קג,ב]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קג/טעמים#קג כ|קג,כ]] (א=בָּרֲכ֥וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כא|קג,כא]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כב|קג,כב]] (א=בָּרֲכ֤וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כב|קג,כב]] (א=בָּרֲכִ֥י); [[תהלים קד/טעמים#קד א|קד,א]] (א=בָּרֲכִ֥י); [[תהלים קד/טעמים#קד ג|קד,ג]] (א=הַ֥מֲקָרֶ֥ה); [[תהלים קד/טעמים#קד ג|קד,ג]] (א=הַֽ֝מֲהַלֵּ֗ךְ); [[תהלים קד/טעמים#קד י|קד,י]] (א=הַֽמֲשַׁלֵּ֣חַ); [[תהלים קד/טעמים#קד יח|קד,יח]] (א=לַֽשֲׁפַנִּֽים); [[תהלים קד/טעמים#קד לה|קד,לה]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קד/טעמים#קד לה|קד,לה]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קה/טעמים#קה ג|קה,ג]] (א=הִֽ֭תְהַלֲלוּ); [[תהלים קה/טעמים#קה מה|קה,מה]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קו/טעמים#קו א|קו,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קז/טעמים#קז לו|קז,לו]] (א=וַ֝יְכוֹנֲנ֗וּ); [[תהלים קז/טעמים#קז לח|קז,לח]] (א=וַיְבָרֲכֵ֣ם); [[תהלים קז/טעמים#קז מג|קז,מג]] (א=וְ֝יִתְבּוֹנֲנ֗וּ); [[תהלים קח/טעמים#קח ט|קח,ט]] (א=מְחֹקֲקִֽי); [[תהלים קט/טעמים#קט כח|קט,כח]] (א=יְקַֽלֲלוּ־הֵמָּה֮); [[תהלים קט/טעמים#קט ל|קט,ל]] (א=אֲהַלֲלֶֽנּוּ); [[תהלים קיא/טעמים#קיא א|קיא,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קיב/טעמים#קיב א|קיב,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=הַ֭לֲלוּ); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּ); [[תהלים קיג/טעמים#קיג ט|קיג,ט]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קטו/טעמים#קטו יח|קטו,יח]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קיח/טעמים#קיח כח|קיח,כח]] (א=אֲרוֹמֲמֶֽךָּ); [[תהלים קיט/טעמים#קיט קטו|קיט,קטו]] (א=וְ֝אֶצֲּרָ֗ה); [[תהלים קיט/טעמים#קיט קעה|קיט,קעה]] (א=וּֽתְהַלֲלֶ֑ךָּ); [[תהלים קלד/טעמים#קלד א|קלד,א]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים קלד/טעמים#קלד ב|קלד,ב]] (א=וּ֝בָרֲכ֗וּ); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=הַֽ֭לֲלוּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה ג|קלה,ג]] (א=הַֽלֲלוּ־יָ֭הּ); [[תהלים קלה/טעמים#קלה יט|קלה,יט]] (בָּרֲכ֣וּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה יט|קלה,יט]] (בָּרֲכ֥וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כ|קלה,כ]] (בָּרֲכ֣וּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כ|קלה,כ]] (בָּרֲכ֥וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כא|קלה,כא]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קלט/טעמים#קלט כא|קלט,כא]] (א=וּ֝בִתְקוֹמֲמֶ֗יךָ); [[תהלים קמ/טעמים#קמ ד|קמ,ד]] (א=שָׁ֥נֲנ֣וּ); [[תהלים קמג/טעמים#קמג יב|קמג,יב]] (א=כׇּל־צֹרֲרֵ֣י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד א|קמד,א]] (א=הַֽמֲלַמֵּ֣ד); [[תהלים קמה/טעמים#קמה א|קמה,א]] (א=וַאֲבָרֲכָ֥ה); [[תהלים קמה/טעמים#קמה ב|קמה,ב]] (א=אֲבָרֲכֶ֑ךָּ [1]); [[תהלים קמה/טעמים#קמה ב|קמה,ב]] (וַאֲהַלֲלָ֥ה [2]); [[תהלים קמה/טעמים#קמה י|קמה,י]] (א=יְבָרֲכֽוּכָה); [[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו,א]] (א=הַֽלֲלוּ־יָ֡הּ); [[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו,א]] (א=הַֽלֲלִ֥י); [[תהלים קמו/טעמים#קמו ב|קמו,ב]] (א=אֲהַלֲלָ֣ה); [[תהלים קמו/טעמים#קמו י|קמו,י]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמז/טעמים#קמז א|קמז,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קמז/טעמים#קמז ח|קמז,ח]] (א=הַֽמֲכַסֶּ֬ה); [[תהלים קמז/טעמים#קמז יב|קמז,יב]] (א=הַֽלֲלִ֖י); [[תהלים קמז/טעמים#קמז כ|קמז,כ]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=הַֽלֲל֣וּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ב|קמח,ב]] (א=הַֽלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ג|קמח,ג]] (א=הַֽ֭לֲלוּהוּ [1]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ג|קמח,ג]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ד|קמח,ד]] (א=הַֽ֭לֲלוּהוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ה|קמח,ה]] (א=יְֽ֭הַלֲלוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ז|קמח,ז]] (א=הַֽלֲל֣וּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח יג|קמח,יג]] (א=&lt;יְהַלֲל֤וּ ׀&gt;); [[תהלים קמח/טעמים#קמח יד|קמח,יד]] (הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמט/טעמים#קמט א|קמט,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ג|קמט,ג]] (א=יְהַלֲל֣וּ); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ו|קמט,ו]] (א=רוֹמֲמ֣וֹת); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ט|קמט,ט]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַֽלֲלוּ־אֵ֥ל); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ב|קנ,ב]] (א=הַלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ב|קנ,ב]] (א=הַ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ג|קנ,ג]] (א=הַ֭לְלוּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ג|קנ,ג]] (א=הַ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ד|קנ,ד]] (א=הַ֭לֲלוּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ד|קנ,ד]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ה|קנ,ה]] (א=הַלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ה|קנ,ה]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ו|קנ,ו]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במשלי}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|ספר משלי]]''' (12 פריטים): [[משלי ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (א=יְחֹ֣קֲקוּ); [[משלי כג/טעמים#כג כ|כג,כ]] (א=בְּזֹלֲלֵ֖י); [[משלי כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=בָּֽרֲשָׁעִֽים); [[משלי כו/טעמים#כו ב|כו,ב]] (א=קִֽלֲלַ֥ת); [[משלי כח/טעמים#כח ד|כח,ד]] (א=יְהַלֲל֣וּ); [[משלי כח/טעמים#כח ז|כח,ז]] (א=ז֝וֹלֲלִ֗ים); [[משלי כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א=נִ֥בֳהָֽל); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] (א=תִּ֥לֲעַ֣ג); [[משלי לא/טעמים#לא ד|לא,ד]] (א=לַֽמֲלָכִ֣ים [2]); [[משלי לא/טעמים#לא טז|לא,טז]] (א=זָֽמֲמָ֣ה); [[משלי לא/טעמים#לא כח|לא,כח]] (א=וַֽיְהַלֲלָֽהּ); [[משלי לא/טעמים#לא לא|לא,לא]] (א=וִיהַלֲל֖וּהָ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באיוב}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|ספר איוב]]''' (28 פריטים): [[איוב א/טעמים#א ה|א,ה]] (א=וּבֵרֲכ֥וּ); [[איוב א/טעמים#א יא|א,יא]] (א=יְבָרֲכֶֽךָּ); [[איוב ב/טעמים#ב ה|ב,ה]] (א=יְבָרֲכֶֽךָּ); [[איוב ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (א=אֹֽרֲרֵי־י֑וֹם); [[איוב ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] (א=הַֽמֲמַלְאִ֖ים); [[איוב ג/טעמים#ג טז|ג,טז]] (א=כְּ֝עֹלֲלִ֗ים); [[איוב ג/טעמים#ג כא|ג,כא]] (א=הַֽמֲחַכִּ֣ים); [[איוב ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (א=יְֽמַשֲׁשׁ֥וּ); [[איוב י/טעמים#י יא|י,יא]] (א=תְּשֹׂכֲכֵֽנִי); [[איוב יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א=לְשֹׁ֥דֲדִ֗ים); [[איוב יב/טעמים#יב כה|יב,כה]] (א=יְמַֽשֲׁשׁוּ־חֹ֥שֶׁךְ); [[איוב יז/טעמים#יז ט|יז,ט]] (א=וּֽטֳהָר־יָ֝דַ֗יִם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[איוב כ/טעמים#כ ז|כ,ז]] (א=כְּֽ֭גֶלֲלוֹ); [[איוב כו/טעמים#כו יג|כו,יג]] (א=חֹלֲלָ֥ה); [[איוב כז/טעמים#כז ז|כז,ז]] (א=וּמִתְקוֹמֲמִ֥י); [[איוב כט/טעמים#כט כה|כט,כה]] (א=אֶ֥בֲחַ֣ר); [[איוב ל/טעמים#ל כב|ל,כב]] (א=וּ֝תְמֹגֲגֵ֗נִי); [[איוב לא/טעמים#לא כ|לא,כ]] (א=בֵרֲכ֣וּנִי); [[איוב לא/טעמים#לא לז|לא,לז]] (א=אֲקָֽרֲבֶֽנּוּ); [[איוב לג/טעמים#לג כב|לג,כב]] (א=לַֽמֲמִתִֽים); [[איוב לג/טעמים#לג כה|לג,כה]] (א=רֻֽטֲפַ֣שׁ); [[איוב לד/טעמים#לד י|לד,י]] (א=אַ֥נֲשֵׁ֥י); [[איוב לו/טעמים#לו כד|לו,כד]] (א=שֹׁרֲר֣וּ); [[איוב לח/טעמים#לח לא|לח,לא]] (א=הַֽ֭תֲקַשֵּׁר); [[איוב לח/טעמים#לח לה|לח,לה]] (א=הַֽתֲשַׁלַּ֣ח); [[איוב מ/טעמים#מ כב|מ,כב]] (א=צִֽלֲל֑וֹ); [[איוב מ/טעמים#מ לא|מ,לא]] (א=הַֽתֲמַלֵּ֣א); [[איוב מב/טעמים#מב י|מב,י]] (א=בְּהִֽתְפַּֽלֲל֖וֹ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשיר השירים}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]]''' (6 פריטים): [[שיר השירים ב/טעמים#ב ז|שיר השירים ב,ז]] (א=וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ או  וְֽאִם־תְּעֽוֹרֲר֛וּ);{{הערה|ראו אותו פריט ב[[#מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)|רשימת הניקוד והטעמים]].}} [[שיר השירים ג/טעמים#ג ב|ג,ב]] (א=וַאֲסוֹבֲבָ֣ה); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ג|ג,ג]] (א=הַסֹּבֲבִ֖ים); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (א=וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (א=כְּתִֽימֲר֖וֹת); [[שיר השירים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=אֶנְהָֽגֲךָ֗).{{הערה|וכמו כן לפי הסכמת בן־אשר ובן־נפתלי בספר החילופים.}}

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ברות}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת רות|מגילת רות]]''' (פריט אחד): [[רות ב/טעמים#ב ב|ב,ב]] (א=אֵֽלֲכָה־נָּ֤א).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באיכה}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]]''' (פריט אחד): [[איכה ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל=עֹלֲלֵ֣י).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בקהלת}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]''' (2 פריטים): [[קהלת ה/טעמים#ה ה|ו,ב]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֑נּוּ); [[קהלת ט/טעמים#ט ז|ט,ז]] (ל=וּֽשֲׁתֵ֥ה).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באסתר}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]]''' (אין פריטים).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדניאל}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]]''' (11 פריטים): [[דניאל א/טעמים#א ו|א,ח]] (ל=וּֽלֲלַמְּדָ֥ם); [[דניאל ב/טעמים#ב יט|ב,יט]] (ל=גֲלִ֑י); [[דניאל ב/טעמים#ב לה|ב,לה]] (ל=לָא־הִשְׁתֲּכַ֣ח); [[דניאל ד/טעמים#ד ט|ד,ט]] (ל=צִפֲּרֵ֣י); [[דניאל ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=צִפֲּרֵ֥י); [[דניאל ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=וּֽסֲגַ֛ר); [[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל=מַדֲּקָ֔ה); [[דניאל ט/טעמים#ט יח|ט,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָע֒); [[דניאל ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (ל=הַֽקֲשִׁ֥יבָה); [[דניאל יא/טעמים#יא טו|יא,טו]] (ל=סֽוֹלֲלָ֔ה); [[דניאל יב/טעמים#יב י|יב,י]] (ל=יִ֠תְבָּֽרֲרוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בעזרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]]''' (11 פריטים): [[עזרא ח/טעמים#ח כו|עזרא ח,כו]] (ל=וָאֶשְׁקֲלָ֨ה); [[נחמיה ב/טעמים#ב ו|נחמיה ב,ו]] (ל=מַֽהֲלָכֲךָ֖); [[נחמיה ג/טעמים#ג יג|נחמיה ג,יג]] (ל=הָשֲׁפֽוֹת); [[נחמיה ז/טעמים#ז סז|נחמיה ז,סז]] (ל=מְשֹֽׁרֲרִים֙); [[נחמיה ז/טעמים#ז סז|נחמיה ז,סז]] (ל=וּמְשֹׁ֣רֲר֔וֹת); [[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] (ל=בָּרֲכוּ֙); [[נחמיה יא/טעמים#יא ב|נחמיה יא,ב]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[נחמיה יב/טעמים#יב כט|נחמיה יב,כט]] (ל=הַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים); [[נחמיה יב/טעמים#יב לו|נחמיה יב,לו]] (ל=מִֽלֲלַ֡י); [[נחמיה יב/טעמים#יב לו|נחמיה יב,לו]] (ל=גִּֽלֲלַ֡י); [[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,יט]] (ל=צָֽלֲלוּ֩).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברי הימים}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דברי הימים|ספר דברי הימים]]''' (61 פריטים): [[דברי הימים א ב/טעמים#ב מד|דה&quot;א ב,מד]] (א=יָרְקֳעָ֑ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ד/טעמים#ד י|דה&quot;א ד,י]] (א=תְּבָרֲכֵ֜נִי); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה טז|דה&quot;א ה,טז]] (א=וּבְכׇֽל־מִגְרֲשֵׁ֥י); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כז|דה&quot;א ה,כז]] (א=קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כח|דה&quot;א ה,כח]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו א|דה&quot;א ו,א]] (א=קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו ג|דה&quot;א ו,ג]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו ז|דה&quot;א ו,ז]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו יח|דה&quot;א ו,יח]] (א=הַקֳּהָתִ֔י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו כג|דה&quot;א ו,כג]] (א=בֶּן־קֳהָ֔ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א ו/טעמים#ו לט|דה&quot;א ו,לט]] (א=הַקֳּהָתִ֔י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א ו/טעמים#ו מו|דה&quot;א ו,מו]] (א=קֳהָ֜ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נא|דה&quot;א ו,נא]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נג|דה&quot;א ו,נג]] (א=וְאֶֽת־יָקְמֳעָם֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נה|דה&quot;א ו,נה]] (א=לִבְנֵֽי־קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ט/טעמים#ט לב|דה&quot;א ט,לב]] (א=הַקֳּהָתִ֛י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו ה|דה&quot;א טו,ה]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים. בכתר נכתב הקמץ מתחת לשווא, אך המשמעות ברורה.}} [[דברי הימים א טו/טעמים#טו יח|דה&quot;א טו,יח]] (א=וֶאֱלִ֨יפֲלֵ֜הוּ); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו יט|דה&quot;א טו,יט]] (א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כא|דה&quot;א טו,כא]] (א=וֶאֱלִֽיפֲלֵ֗הוּ); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כז|דה&quot;א טו,כז]] (א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כז|דה&quot;א טו,כז]] (א=הַמְשֹׁרֲרִ֑ים); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז ה|דה&quot;א טז,ה]] (א=בַּֽמֲצִלְתַּ֥יִם); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז י|דה&quot;א טז,י]] (א=הִֽתְהַלֲלוּ֙); [[דברי הימים א יח/טעמים#יח י|דה&quot;א יח,י]] (א=וּֽלְבָרֲכ֗וֹ); [[דברי הימים א יט/טעמים#יט ג|דה&quot;א יט,ג]] (א=הַֽמֲכַבֵּ֨ד); [[דברי הימים א כג/טעמים#כג ו|דה&quot;א כג,ו]] (א=קֳהָ֥ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א כג/טעמים#כג יב|דה&quot;א כג,יב]] (א=קֳהָ֗ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו ה|דה&quot;א כו,ה]] (א=בֵרֲכ֖וֹ); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו טז|דה&quot;א כו,טז]] (א=בַּֽמֲסִלָּ֖ה); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו יח|דה&quot;א כו,יח]] (א=לַֽמֲסִלָּ֔ה); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו לב|דה&quot;א כו,לב]] (א=הַֽמֲנַשִּׁ֔י); [[דברי הימים א כז/טעמים#כז כא|דה&quot;א כז,כא]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙); [[דברי הימים א כז/טעמים#כז לא|דה&quot;א כז,לא]] (א=הָרֲכ֔וּשׁ); [[דברי הימים א כח/טעמים#כח יח|דה&quot;א כח,יח]] (א=וְסֹכֲכִ֖ים); [[דברי הימים א כט/טעמים#כט ב|דה&quot;א כט,ב]] (א=וּֽכֲכָל־כֹּחִ֞י); [[דברי הימים א כט/טעמים#כט כ|דה&quot;א כט,כ]] (א=וַיְבָרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב ה/טעמים#ה יב|דה&quot;ב ה,יב]] (א=הַמְשֹׁרֲרִ֣ים); [[דברי הימים ב ה/טעמים#ה יג|דה&quot;ב ה,יג]] (א=וְלַמְשֹׁרֲרִ֜ים); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כא|דה&quot;ב ו,כא]] (א=יִֽתְפַּלֲל֖וּ); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כד|דה&quot;ב ו,כד]] (א=וְהִתְפַּֽלֲל֧וּ); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו לח|דה&quot;ב ו,לח]] (א=וְהִֽתְפַּֽלֲל֗וּ); [[דברי הימים ב ז/טעמים#ז יד|דה&quot;ב ז,יד]] (א=וְיִֽתְפַּֽלֲלוּ֙); [[דברי הימים ב יב/טעמים#יב יג|דה&quot;ב יב,יג]] (א=וּֽשֲׁבַ֨ע); [[דברי הימים ב טז/טעמים#טז ט|דה&quot;ב טז,ט]] (א=מְשֹׁטֲט֤וֹת); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ יט|דה&quot;ב כ,יט]] (א=הַקֳּהָתִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כא|דה&quot;ב כ,כא]] (א=מְשֹֽׁרֲרִים֙); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כא|דה&quot;ב כ,כא]] (א=וּֽמְהַלֲלִ֖ים); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כה|דה&quot;ב כ,כה]] (א=בֹּזֲזִ֥ים); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כו|דה&quot;ב כ,כו]] (א=בֵּרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב כא/טעמים#כא יז|דה&quot;ב כא,יז]] (א=כׇּל־הָרֲכוּשׁ֙); [[דברי הימים ב כג/טעמים#כג יב|דה&quot;ב כג,יב]] (א=וְהַֽמְהַלֲלִ֖ים); [[דברי הימים ב כג/טעמים#כג יג|דה&quot;ב כג,יג]] (א=וְהַמְשֽׁוֹרֲרִים֙); [[דברי הימים ב כד/טעמים#כד יד|דה&quot;ב כד,יד]] (א=וּֽכֲכַלּוֹתָ֡ם); [[דברי הימים ב כט/טעמים#כט יב|דה&quot;ב כט,יב]] (א=הַקֳּהָתִי֒ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים ב כט/טעמים#כט ל|דה&quot;ב כט,ל]] (א=וַֽיְהַלֲלוּ֙); [[דברי הימים ב ל/טעמים#ל כז|דה&quot;ב ל,כז]] (א=וַיְבָרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב לא/טעמים#לא ח|דה&quot;ב לא,ח]] (א=וַֽיְבָרֲכוּ֙); [[דברי הימים ב לב/טעמים#לב לא|דה&quot;ב לב,לא]] (א=הַֽמֲשַׁלְּחִ֤ים); [[דברי הימים ב לג/טעמים#לג יח|דה&quot;ב לג,יח]] (א=הַֽמֲדַבְּרִ֣ים); [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד יב|דה&quot;ב לד,יב]] (א=הַקֳּהָתִ֖ים);{{הערה|פריט זה נשמט ברשימת ברויאר בכתר ירושלים, אך קיים ברשימה בדעת מקרא.}} [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ז|דה&quot;ב לה,ז]] (א=מֵרֲכ֥וּשׁ);{{הערה|פריט זה נשמט ברשימת ברויאר.}} [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה טו|דה&quot;ב לה,טו]] (א=וְהַמְשֹׁרֲרִ֨ים).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==מסורת הקוראים בנ&quot;ך: עיצוב כללי לטעמי אמ&quot;ת==

להסבר מפורט על עיצוב טעמי אמ&quot;ת, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו.

===עולה ויורד===

להסבר מפורט על המדיניות כלפי &quot;עולה ויורד&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|פרק השני]]''' של המבוא.

'''א. &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot; באות אחת:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת (סה&quot;כ 13) שבהם סימנו &quot;עולה ויורד&quot; באופן מלא (=תו של &quot;עולה&quot; ותו של &quot;יורד&quot;) באות אחת, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ברשימה מובא נוסחו של התיבה הרלוונטית בכתר ארם צובה, שמשמיט בעקביות את ה&quot;עולה&quot; בתיבות הללו (ייתכן מסיבות הקשורות לנגינתן). בעתיד נסמן את ה&quot;עולה&quot; בתיבות אלו ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} אם תהיה אפשרות טכנית לעשות כך.

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' [[תהלים ל/טעמים#ל יב|ל,יב]] (א=לְמָח֢וֹל לִ֥י); [[תהלים מב/טעמים#מב ג|מב,ג]] (א=לְאֵ֢ל חָ֥י); [[תהלים נה/טעמים#נה כ|נה,כ]] (א=קֶ֗דֶם סֶ֥לָה); [[תהלים סח/טעמים#סח כ|סח,כ]] (א=י֤וֹם{{מ:לגרמיה}}י֥וֹם); [[תהלים פו/טעמים#פו ב|פו,ב]] (א=כִּֽי־חָסִ֢יד אָ֥נִי); [[תהלים קט/טעמים#קט טז|קט,טז]] (א=עֲשׂ֢וֹת חָ֥סֶד); [[תהלים קכה/טעמים#קכה ב|קכה,ב]] (א=סָבִ֢יב לָ֥הּ).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' [[משלי כד/טעמים#כד כד|כד,כד]] (א=צַדִּ֢יק אָ֥תָּה); [[משלי ל/טעמים#ל טו|ל,טו]] (א=הַ֤ב{{מ:פסק}}הַ֥ב).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' [[איוב ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (א=וְיָשָׁ֗ר אָ֥תָּה); [[איוב ט/טעמים#ט כב|ט,כב]] (א=אַחַ֗ת הִ֥יא); [[איוב כט/טעמים#כט כה|כט,כה]] (א=וְאֵשֵׁ֢ב רֹ֥אשׁ);{{הערה|יושם לב שיש סימן למחיקה מעל האות רי&quot;ש, ושמא נמחק ה&quot;עולה&quot; (ראו ייבין, מט.1, עמ' 330).}} [[איוב לד/טעמים#לד כ|לד,כ]] (א=וַחֲצ֢וֹת לָ֥יְלָה).

'''ב. מקף בין שתי תיבות של &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot;:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת (סה&quot;כ 55) שבהם ה&quot;עולה&quot; וה&quot;יורד&quot; באות בשתי תיבות סמוכות. אם אין בתיבת ה&quot;עולה&quot; טעם עצמאי, אז סימנו מקף בין תיבת ה&quot;עולה&quot; לתיבת ה&quot;יורד&quot;, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ואם יש טעם עצמאי בתיבת ה&quot;עולה&quot;, והיא לא ראויה אם כן להיות מוקפת, אז מהדורתנו זהה לנוסח הכתר (בלי מקף) וסימנו את הדוגמה בכוכבית. ברשימה מובא נוסחו של כתר ארם צובה, שבדרך כלל משמיט את המקף;{{הערה| במקום אחד שבו הכתר לא קיים (תהלים יח,מד) הבאנו ברשימה את נוסחו של כתי&quot;ל, שגם בו המקף מושמט בדרך כלל.}} דוגמאות יוצאות מן הכלל שבהן המקף מסומן בכתר '''מודגשות''', והן מופיעות במהדורתנו כמקפים רגילים. ואילו בשאר המקומות (שבהם אין טעם עצמאי בתיבת ה&quot;עולה&quot; אך המקף מושמט בכתר ארם צובה) סימנו את המקף ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} במהדורתנו.{{הערה|השתמשנו לשם כך ב[[תבנית:מ:מקף אפור]].}}

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' [[תהלים א/טעמים#א ג|א,ג]] (א{{=}}עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם); [[תהלים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (א{{=}}אֶֽ֫ל חֹ֥ק); [[תהלים ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א*{{=}}מִֽי־יַרְאֵ֢נוּ֫ ט֥וֹב); [[תהלים ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א{{=}}אֻמְלַ֫ל אָ֥נִי); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א*{{=}}יִסַּ֢דְתָּ֫ עֹ֥ז); [[תהלים יד/טעמים#יד ד|יד,ד]] (א*{{=}}כׇּל־פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים יח/טעמים#יח מד|יח,מד]] (ל*{{=}}מֵרִ֢יבֵ֫י עָ֥ם); [[תהלים כח/טעמים#כח ג|כח,ג]] (א*{{=}}וְעִם־פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים ל/טעמים#ל ח|ל,ח]] (א{{=}}לְֽהַרְרִ֫י עֹ֥ז); [[תהלים ל/טעמים#ל י|ל,י]] (א{{=}}אֶ֫ל שָׁ֥חַת); [[תהלים לא/טעמים#לא י|לא,י]] (א{{=}}צַ֫ר לִ֥י); [[תהלים לא/טעמים#לא יט|לא,יט]] (א{{=}}שִׂפְתֵ֫י שָׁ֥קֶר); [[תהלים לא/טעמים#לא כא|לא,כא]] (א{{=}}מֵרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ); [[תהלים לז/טעמים#לז ז|לז,ז]] (א*{{=}}וְהִתְח֢וֹלֵֽ֫ל ל֥וֹ); [[תהלים מ/טעמים#מ יח|מ,יח]] (א{{=}}יַֽחֲשָׁ֫ב לִ֥י); [[תהלים מד/טעמים#מד ד|מד,ד]] (א*{{=}}לֹא־הוֹשִׁ֢יעָ֫ה לָּ֥מוֹ); [[תהלים מה/טעמים#מה ח|מה,ח]] (א{{=}}וַתִּשְׂנָ֫א רֶ֥שַׁע); [[תהלים נג/טעמים#נג ה|נג,ה]] (א*{{=}}פֹּ֤עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים נג/טעמים#נג ו|נג,ו]] (א*{{=}}לֹא־הָ֢יָה֫ פָ֥חַד); [[תהלים נו/טעמים#נו ט|נו,ט]] (א*{{=}}סָפַ֢רְתָּ֫ה אָ֥תָּה); [[תהלים סב/טעמים#סב י|סב,י]] (א{{=}}בְּנֵ֫י אִ֥ישׁ); [[תהלים ע/טעמים#ע ו|ע,ו]] ('''א{{=}}ח֫וּשָׁה־לִּ֥י'''); [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (א{{=}}לִ֫י ט֥וֹב); [[תהלים פ/טעמים#פ טו|פ,טו]] (א{{=}}שֽׁ֫וּב נָ֥א); [[תהלים פח/טעמים#פח א|פח,א]] (א{{=}}לִבְנֵ֫י קֹ֥רַח); [[תהלים פח/טעמים#פח י|פח,י]] (א{{=}}מִנִּ֫י עֹ֥נִי); [[תהלים צז/טעמים#צז י|צז,י]] (א{{=}}שִׂנְא֫וּ רָ֥ע); [[תהלים קב/טעמים#קב ג|קב,ג]] (א{{=}}צַ֫ר לִ֥י); [[תהלים קטו/טעמים#קטו א|קטו,א]] ('''א=לֹ֫א־לָ֥נוּ'''); [[תהלים קיח/טעמים#קיח כז|קיח,כז]] (א*{{=}}וַיָּ֢אֶ֫ר לָ֥נוּ); [[תהלים קמב/טעמים#קמב ז|קמב,ז]] (א*{{=}}כִּֽי־דַלּ֢וֹתִ֫י מְאֹ֥ד); [[תהלים קמד/טעמים#קמד ב|תהלים קמד,ב]] (א{{=}}וּֽמְפַלְטִ֫י לִ֥י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד יג|תהלים קמד,יג]] (א{{=}}אֶ֫ל זַ֥ן); [[תהלים קמה/טעמים#קמה כא|קמה,כא]] (א{{=}}יְֽדַבֶּ֫ר פִּ֥י).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' [[משלי א/טעמים#א כב|א,כב]] (א{{=}}תְּֽאֵהֲב֫וּ פֶ֥תִי); [[משלי ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] ('''א=וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן'''); [[משלי ו/טעמים#ו כו|ו,כו]] (א{{=}}עַֽד־כִּכַּ֫ר לָ֥חֶם); [[משלי ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (א{{=}}שְֽׂנֹ֫את רָ֥ע); [[משלי ח/טעמים#ח לד|ח,לד]] (א*{{=}}שֹׁמֵ֪עַֽ֫ לִ֥י); [[משלי כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] ('''א=כֶּ֫ן־ה֥וּא'''); [[משלי כד/טעמים#כד יב|כד,יב]] (א*{{=}}לֹֽא־יָדַ֢עְנ֫וּ זֶ֥ה); [[משלי כה/טעמים#כה ז|כה,ז]] (א{{=}}עֲֽלֵ֫ה הֵ֥נָּה); [[משלי ל/טעמים#ל טז|ל,טז]] (א*{{=}}וְעֹ֢צֶ֫ר רָ֥חַם); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] ('''א=לִֽיקְּהַ֫ת־אֵ֥ם'''); [[משלי ל/טעמים#ל יט|ל,יט]] ('''א=עֲלֵ֫י־צ֥וּר''').

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' [[איוב ג/טעמים#ג ד|ג,ד]] (א{{=}}יְֽהִ֫י חֹ֥שֶׁךְ); [[איוב ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (א*{{=}}יִקָּחֵ֢ה֫וּ אֹ֥פֶל); [[איוב ז/טעמים#ז יא|ז,יא]] (א{{=}}אֶחֱשָׂ֫ךְ פִּ֥י); [[איוב כא/טעמים#כא לג|כא,לג]] (א{{=}}רִגְבֵ֫י נָ֥חַל); [[איוב כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (א{{=}}בְּֽמֹרְדֵ֫י א֥וֹר); [[איוב לב/טעמים#לב ב|לב,ב]] (א*{{=}}מִמִּשְׁפַּ֢חַ֫ת רָ֥ם); [[איוב לג/טעמים#לג ט|לג,ט]] (א{{=}}בְּֽלִ֫י פָ֥שַׁע); [[איוב לד/טעמים#לד י|לד,י]] (א{{=}}שִׁמְע֫וּ לִ֥י); [[איוב לז/טעמים#לז ו|לז,ו]] (א{{=}}הֱוֵ֫א אָ֥רֶץ); [[איוב מב/טעמים#מב ג|מב,ג]] (א{{=}}בְּֽלִ֫י דָ֥עַת).

{{עוגן|מקום העולה}}'''ג. מקום כתיבת ה&quot;עולה&quot; בתוך התיבה:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת שיש בהם הברה הראויה לגעיה קלה בתוך תיבה של &quot;עולה ויורד&quot;, ועוד רשימה של הפסוקים שיש בהם &quot;עולה ויורד&quot; בשם הוי&quot;ה. דרכו של כתר ארם צובה על פי רוב לכתוב את ה&quot;עולה&quot; באות הראשונה של הברה הראויה לגעיה קלה (אם בתיבה יש הברה כזאת), ובאות יו&quot;ד של שם הוי&quot;ה (אותה שיטה בשם הוי&quot;ה נמצאת בכתר לגבי כתיבתו של הטעם המחבר צינורית,  וראו ב[[#צינורית|סעיף הבא]]). אך נוהג זה הוא בניגוד לדפוסים, שבהם מסומן ה&quot;עולה&quot; בקביעות בהברה שלפני הטעם, ובאות ה&quot;א הראשונה של שם הוי&quot;ה (וכמו כן במהדורות ברויאר). בהתאם למדיניות שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]], סימן ה&quot;עולה&quot; מופיע בה בעקביות בהברה הראויה לגעיה ובאות יו&quot;ד בשם הוי&quot;ה.

:'''הברה הראויה לגעיה קלה בתוך תיבה של &quot;עולה ויורד&quot;:''' [[תהלים כח/טעמים#כח ז|כח,ז]] (א*=וְֽנֶ֫עֱזָ֥רְתִּי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לב/טעמים#לב ז|לב,ז]] (א*=תִּ֫צְּרֵ֥נִי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לב/טעמים#לב י|תהלים לב,י]] (א!=לָרָ֫שָׁ֥ע); [[תהלים לז/טעמים#לז מ|לז,מ]] (א*=וַֽיְפַ֫לְּטֵ֥ם [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (א*=אַֽל־תֶּ֫חֱרַ֥שׁ [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים נ/טעמים#נ ג|נ,ג]] (א*=וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ); [[תהלים נ/טעמים#נ כג|תהלים נ,כג]] (א!=יְֽכַ֫בְּ֫דָ֥נְנִי [תיקון בכתב־היד שלא הושלם]); [[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]] (א!=מָע֫וּזּ֥וֹ); [[תהלים נה/טעמים#נה כג|נה,כג]] (א*=יְכַ֫לְכְּלֶ֥ךָ [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים סב/טעמים#סב ד|סב,ד]] (א*=כֻ֫לְּכֶ֥ם [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים סח/טעמים#סח כא|תהלים סח,כא]] (א!=לְֽמוֹשָׁ֫ע֥וֹת); [[תהלים סח/טעמים#סח כב|סח,כב]] (א*=אֹ֫יְבָ֥יו); [[תהלים ע/טעמים#ע ו|תהלים ע,ו]] (א*=ח֫וּשָׁה־לִּ֥י); [[תהלים עא/טעמים#עא יח|תהלים עא,יח]] (א*=אַֽל־תַּ֫עַזְבֵ֥נִי); [[תהלים קכ/טעמים#קכ א|קכ,א]] (א*=הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת [לאחר תיקון בכתב־היד]);{{הערה|וכמו כן בכל מקום שתיבה זו מוטעמת ב&quot;עולה ויורד&quot;.}} [[תהלים קכד/טעמים#קכד ז|קכד,ז]] (א*=י֫וֹקְשִׁ֥ים); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ו|קלז,ו]] (א*=אֶ֫זְכְּרֵ֥כִי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ז|תהלים קלז,ז]] (א!=יְֽרוּשָׁ֫ל{{מ:ירושלם|ָ|֥}}ם); [[תהלים קלח/טעמים#קלח ח|תהלים קלח,ח]] (א*=בַּ֫עֲדִ֥י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד ז|קמד ז]] (א!=מִמָּ֫ר֥וֹם [לאחר תיקון הפוך בכתב־היד]); [[משלי א/טעמים#א כג|משלי א,כג]] (א*=לְֽת֫וֹכַחְתִּ֥י); [[משלי ג/טעמים#ג ג|משלי ג,ג]] (א*=אַֽל־יַ֫עַזְבֻ֥ךָ); [[משלי ה/טעמים#ה יט|משלי ה,יט]] (א!=וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן);{{הערה|יש התחלה של כתיבת ה&quot;עולה&quot; גם מעל האות עי&quot;ן; הסופר כנראה התחיל לסמן אותו שם, התחרט באמצע וסימנו מעל האות למ&quot;ד, ולא מחק את הראשון.}} [[איוב ז/טעמים#ז כ|ז,כ]] (א*=הָ֫אָדָ֥ם); [[איוב יא/טעמים#יא ו|יא,ו]] (א*=לְֽת֫וּשִׁיָּ֥ה).

:'''&quot;עולה ויורד&quot; בשם הוי&quot;ה:''' [[תהלים כז/טעמים#כז יד|תהלים כז,יד]] (א*=אֶל־יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים פד/טעמים#פד ג|תהלים פד,ג]] (א*=יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים פה/טעמים#פה ט|תהלים פה,ט]] (א!=הָאֵ{{אתנח הפוך}}ל{{מ:פסק}}יְה֫וָ֥ה); [[תהלים קד/טעמים#קד א|תהלים קד,א]] (א*=אֶת־יְ֫הוָ֥ה [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים קל/טעמים#קל ז|תהלים קל,ז]] (א*=אֶל־יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים קמב/טעמים#קמב ו|קמב,ו]] (א*=יְ֫הוָ֥ה); [[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]] (א!=יְה֫וָ֥ה).

===צינורית===

להסבר על המדיניות כלפי &quot;צינורית&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צינורית|פרק השני]]''' של המבוא.

'''א. מקף אפור אחרי צינורית שהיא לבד בתיבתה.''' להלן רשימה מלאה של התיבות שבהן הוספנו מקף אפור אחרי צינורית הנכתבת לבד בתיבתה (15 מקומות):

:[[תהלים ב/טעמים#ב ז|'''תהלים''' ב,ז]] (אָמַ֘ר{{מ:מקף אפור}}אֵלַ֥י); [[תהלים ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (כִּ֤י{{מ:לגרמיה}}לֹ֤א{{מ:מקף אפור}}אֵֽל־חָפֵ֘ץ{{מ:מקף אפור}}רֶ֥שַׁע{{מ:פסק}}אָ֑תָּה); [[תהלים יח/טעמים#יח א|יח,א]] (הִֽצִּיל־יְהֹוָ֘ה{{מ:מקף אפור}}אוֹת֥וֹ); [[תהלים יח/טעמים#יח כ|יח,כ]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}חָ֥פֵֽץ{{מ:מקף אפור}}בִּֽי); [[תהלים כב/טעמים#כב ט|כב,ט]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}חָ֥פֵֽץ{{מ:מקף אפור}}בּֽוֹ); [[תהלים לא/טעמים#לא כב|לא,כב]] (הִפְלִ֘יא{{מ:מקף אפור}}חַסְדּ֥וֹ); [[תהלים מט/טעמים#מט טו|מט,טו]] (וַיִּרְדּ֘וּ{{מ:מקף אפור}}בָ֤ם); [[תהלים סב/טעמים#סב ט|סב,ט]] (בִּטְח֘וּ{{מ:מקף אפור}}ב֤וֹ); [[תהלים סו/טעמים#סו כ|סו,כ]] (לֹֽא־הֵסִ֘יר{{מ:מקף אפור}}תְּפִלָּתִ֥י); [[תהלים צה/טעמים#צה ז|צה,ז]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}ה֤וּא); [[תהלים קמז/טעמים#קמז כ|קמז,כ]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}עָ֤שָׂה); [[משלי ו/טעמים#ו ג|'''משלי''' ו,ג]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}בָ֤אתָ); [[איוב יח/טעמים#יח יט|'''איוב''' יח,יט]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}נִ֤ין); [[איוב לב/טעמים#לב ה|לב,ה]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}אֵ֤ין); [[איוב לז/טעמים#לז כא|לז,כא]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}רָ֤אוּ).

'''ב. צינורית בשם הוי&quot;ה.''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת שיש בהם צינורית בשם הוי&quot;ה (א*=יְ֘הוָ֤ה ב-7 מקומות, ובניקוד אֱלֹהִים במקום האחרון [א*=יְ֘הֹוִ֤ה]):

:[[תהלים פ/טעמים#פ כ|'''תהלים''' פ,כ]]; [[תהלים פא/טעמים#פא יא|פא,יא]]; [[תהלים פד/טעמים#פד ט|פד,ט]]; [[תהלים צו/טעמים#צו י|צו,י]]; [[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]]; [[תהלים צט/טעמים#צט ט|צט,ט]]; [[תהלים קו/טעמים#קו מז|קו,מז]]; [[תהלים קט/טעמים#קט כא|קט,כא]].

'''ג. חריגים:''' יש תיקון אחד בכתר בתוך תיבה שמשקלה דומה לשם הוי&quot;ה: [[תהלים קלח/טעמים#קלח ב|קלח,ב]] (וְ֘אוֹדֶ֤ה [לפני תיקון], וְא֘וֹדֶ֤ה* [לאחר תיקון]). ובעוד תיבה שמשקלה דומה יש צינורית במקום חריג: [[תהלים פט/טעמים#פט ו|פט,ו]] (א!=וְ֘יוֹד֤וּ). במהדורתנו: וְא֘וֹדֶ֤ה, וְי֘וֹד֤וּ, כשיטתו העקבית של הכתר בשאר כל המקומות.

===הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל===

להסבר על ההבחנה בין &quot;אתנח הפוך&quot; ל&quot;גלגל&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל|פרק השני]]''' של המבוא.

===רביע מוגרש===

להסבר על המדיניות כלפי &quot;רביע מוגרש&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רביע מוגרש|פרק השני]]''' של המבוא.

להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת (סה&quot;כ 260) שבהם סימנו &quot;רביע מוגרש&quot; באופן מלא (=תו של &quot;גרש מוקדם&quot; ותו של &quot;רביע&quot;) באות אחת בעקביות, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רביע מוגרש|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ברשימה מובא נוסחו של התיבה הרלוונטית בכתר ארם צובה, שבדרך כלל משמיט את נקודת הרביע. דוגמאות יוצאות מן הכלל שבהן נקודת הרביע מסומנת '''מודגשות'''. במקומות שהכתר לא קיים (תהלים טו,א-כה,א) הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}}; נקודת הרביע מסומנת בו בדרך כלל, והדגשנו דוגמה אחת יוצאת מן הכלל שבה היא מושמטת.

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' ז,א ('''א{{=}}עַל־דִּבְרֵי־כ֝֗וּשׁ'''); ח,ז (א{{=}}כֹּ֝ל); יא,א (א{{=}}נודו נ֝וּדִי); יא,ב (א{{=}}בְּמוֹ־אֹ֝פֶל); יד,ג (א{{=}}אֵ֝ין); {{צבע גופן|אפור|טז,א (ל{{=}}אֵ֝֗ל); יז,ו (ל{{=}}לִ֝֗י); יז,י (ל{{=}}פִּ֝֗ימוֹ); יח,יב (ל{{=}}חֶשְׁכַת־מַ֝֗יִם); יח,טו ('''ל{{=}}רָ֝ב'''); יח,לא (ל{{=}}ה֝֗וּא); יח,לב (ל{{=}}צ֝֗וּר); כ,ט (ל{{=}}קַּ֝֗מְנוּ); כב,כא (ל{{=}}מִיַּד־כֶּ֝֗לֶב); כג,ג (ל{{=}}בְמַעְגְּלֵי־צֶ֝֗דֶק);}} כה,כא ('''א{{=}}כִּ֝֗י'''); כז,יב ('''א{{=}}עֵדֵי־שֶׁ֝֗קֶר'''); לא,כ (א{{=}}נֶ֝גֶד); לא,כב (א{{=}}לִ֝י); לא,כד (א{{=}}עַל־יֶ֝תֶר); לב,ט (א{{=}}בַּ֝ל); לב,י (א{{=}}חֶ֝סֶד); לג,ו (א{{=}}פִּ֝יו); לה,יד ('''א{{=}}כַּאֲבֶל־אֵ֝֗ם'''); לו,ה (א{{=}}רָ֝ע); לז,ב (א{{=}}דֶּ֝שֶׁא); לז,ג (א{{=}}שְׁכׇן־אֶ֝רֶץ); לח,יא (א{{=}}גַּם־הֵ֝ם); מ,ח (א{{=}}בִּמְגִלַּת־סֵ֝פֶר); מ,טז (א{{=}}לִ֝י); מד,טו (א{{=}}מְנֽוֹד־רֹ֝אשׁ); מה,ט (א{{=}}שֵׁ֝ן); מח,ז (א{{=}}חִ֝יל); מח,יא (א{{=}}צֶ֝דֶק); מט,ג (א{{=}}יַ֝חַד); מט,כ (א{{=}}עַד־נֵ֝צַח); נ,א (א{{=}}מִמִּזְרַח־שֶׁ֝מֶשׁ); נא,ב (א{{=}}כַּאֲשֶׁר־בָּ֝א); נב,ג (א{{=}}אֵ֝ל); נב,יא (א{{=}}כִי־ט֝וֹב); נג,ב (א{{=}}עָ֝וֶל); נג,ד (א{{=}}אֵ֝ין); נה,ד (א{{=}}אָ֝וֶן); נה,ה (א{{=}}מָ֝וֶת); נז,ב (א{{=}}עַ֝ד); נח,ט (א{{=}}אֵ֝שֶׁת); סא,ד (א{{=}}מִגְדַּל־עֹ֝ז); סב,י (א{{=}}הֵ֝מָּה); סב,יב (א{{=}}עֹ֝ז); סג,ט (א{{=}}בִּ֝י); סד,ז (א{{=}}אִ֝ישׁ); סה,ו (א{{=}}כׇּל־קַצְוֵי־אֶ֝רֶץ); סו,ו (א{{=}}שָׁ֝ם); סו,יד (א{{=}}וְדִבֶּר־פִּ֝י); סח,יג (א{{=}}בַּ֝יִת); סח,יח (א{{=}}בָ֝ם); סח,כט (א{{=}}ז֝וּ); סט,ג (א{{=}}בְמַעֲמַקֵּי־מַ֝יִם); סט,יח (א{{=}}כִּי־צַר־לִ֝י); סט,לו (א{{=}}שָׁ֝ם); עא,יז (א{{=}}וְעַד־הֵ֝נָּה); עג,ו (א{{=}}יַעֲטָף־שִׁ֝ית); עג,יט (א{{=}}תַ֝מּוּ); עד,ה (א{{=}}בִּסְבׇךְ־עֵ֝ץ); עד,כ (א{{=}}מַחֲשַׁכֵּי־אֶ֝רֶץ); עה,ט (א{{=}}כֹּ֝ל); עו,יב (א{{=}}שַׁ֝י); עז,ט (א{{=}}אֹ֝מֶר); עז,יז ('''א{{=}}אַ֝֗ף'''); עח,כא (א{{=}}וְגַם־אַ֝ף); עח,ל (א{{=}}ע֝וֹד); עח,מב (א{{=}}י֝וֹם); עח,נד (א{{=}}הַר־זֶ֝ה); עח,ס (א{{=}}אֹ֝הֶל); עט,ה (א{{=}}כְּמוֹ־אֵ֝שׁ); פ,טז (א{{=}}וְעַל־בֵּ֝ן); פא,יא (א{{=}}הַרְחֶב־פִּ֝יךָ); פג,יא (א{{=}}דֹּ֝מֶן); פג,יג (א{{=}}אֵ֝ת); פד,ה (א{{=}}ע֝וֹד); פד,יב (א{{=}}יִמְנַע־ט֝וֹב); פה,ב (א{{=}}שַׁ֝בְתָּ); פו,ה (א{{=}}וְרַב־חֶ֝סֶד); פז,ד (א{{=}}זֶ֝ה); פט,מח (א{{=}}עַל־מַה־שָּׁ֝וְא); צ,י (א{{=}}חִ֝ישׁ); צד,ט (א{{=}}עַ֝יִן); צד,טז (א{{=}}לִ֝י); צו,ד (א{{=}}ה֝וּא); צז,ז (א{{=}}הִשְׁתַּחֲווּ־ל֝וֹ); צח,ג (א{{=}}אֵ֝ת); צח,ח (א{{=}}יַ֝חַד); צט,ב (א{{=}}ה֝וּא); ק,ד (א{{=}}הוֹדוּ־ל֝וֹ); קא,ד (א{{=}}רָ֝ע); קא,ו (א{{=}}ה֝וּא); קד,יד (א{{=}}לֶ֝חֶם); קד,יט (א{{=}}שֶׁ֝מֶשׁ); קה,ב ('''א{{=}}שִׂ֝֗יחוּ'''); קה,יא (א{{=}}חֶ֝בֶל); קו,יד (א{{=}}וַיְנַסּוּ־אֵ֝ל); קו,כ (א{{=}}שׁ֝וֹר); קו,כט (א{{=}}וַתִּפְרׇץ־בָּ֝ם); קז,לג (א{{=}}מַ֝יִם); קט,כ (א{{=}}רָ֝ע); קי,ו (א{{=}}רֹ֝אשׁ); קי,ז (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיג,ח (א{{=}}עִ֝ם); קטו,ב (א{{=}}אַיֵּה־נָ֝א); קטז,יד (א{{=}}נֶגְדָה־נָּ֝א); קטז,יח (א{{=}}נֶגְדָה־נָּ֝א); קיח,יד (א{{=}}וַֽיְהִי־לִ֝י); קיח,יט (א{{=}}אָבֹא־בָ֝ם); קיח,כא (א{{=}}וַתְּהִי־לִ֝י); קיט,יג (א{{=}}כֹּ֝ל); קיט,מט (א{{=}}עַ֝ל); קיט,סב (א{{=}}עַ֝ל); קיט,צ (א{{=}}אֶ֝רֶץ); קיט,צב (א{{=}}אָ֝ז); קיט,צג (א{{=}}בָ֝ם); קיט,קד (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיט,קיח (א{{=}}כִּי־שֶׁ֝קֶר); קיט,קכט (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיט,קלו (א{{=}}עַ֝ל); קיט,קסד (א{{=}}עַ֝ל); קכ,ד (א{{=}}עִ֝ם); קכ,ו (א{{=}}עִ֝ם); קכ,ז (א{{=}}הֵ֝מָּה); קכג,ב (א{{=}}עַ֝ד); קכג,ג (א{{=}}כִּי־רַ֝ב); קכד,א (א{{=}}יֹאמַר־נָ֝א); קכד,ד (א{{=}}נַ֝חְלָה); קכד,ו (א{{=}}טֶ֝רֶף); קכז,א (א{{=}}לֹא־יִשְׁמׇר־עִ֝יר); קכז,ד (א{{=}}כֵּ֝ן); קכח,ה (א{{=}}כֹּ֝ל); קכט,א (א{{=}}יֹאמַר־נָ֝א); קכט,ב (א{{=}}גַּ֝ם); קכט,ה (א{{=}}כֹּ֝ל); קלב,א (א{{=}}אֵ֝ת); קלב,יז (א{{=}}נֵ֝ר); קלה,ז (א{{=}}מֽוֹצֵא־ר֝וּחַ); קלה,יז (א{{=}}אַ֝ף); קלז,ג (א{{=}}לָ֝נוּ); קלז,ד (א{{=}}עַ֝ל); קלז,ו (א{{=}}עַ֝ל); קלז,ז (א{{=}}עַ֝ד); קמ,ג (א{{=}}כׇּל־י֝וֹם); קמג,יב (א{{=}}כִּ֝י); קמח,י (א{{=}}רֶ֝מֶשׂ).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' א,א (א{{=}}מֶ֝לֶךְ); ד,ה (א{{=}}וְאַל־תֵּ֝ט); ז,ט (א{{=}}לַ֝יְלָה); ז,כה (א{{=}}אַל־תֵּ֝תַע); ח,כז (א{{=}}ח֝וּג); ט,ב (א{{=}}אַ֝ף); ט,ד (א{{=}}חֲסַר־לֵ֝ב); ט,טז (א{{=}}וַחֲסַר־לֵ֝ב); יא,יג (א{{=}}וְנֶאֱמַן־ר֝וּחַ); יא,לא (א{{=}}אַ֝ף); יב,ח (א{{=}}וְנַעֲוֵה־לֵ֝ב); יד,כט (א{{=}}וּקְצַר־ר֝וּחַ); טו,א (א{{=}}וּדְבַר־עֶ֝צֶב); טו,ד (א{{=}}בָּ֝הּ); טו,יא (א{{=}}אַ֝ף); טו,יג (א{{=}}וּבְעַצְּבַת־לֵ֝ב); טו,טו (א{{=}}וְטֽוֹב־לֵ֝ב); טו,טז (א{{=}}רָ֝ב); טו,כד (א{{=}}ס֝וּר); יז,ז (א{{=}}אַ֝ף); יז,כז (א{{=}}וקר יְקַר־ר֝וּחַ); יח,ב (א{{=}}כִּ֝י); יח,ט (א{{=}}ה֝וּא); יח,יג (א{{=}}הִיא־ל֝וֹ); יט,י (א{{=}}אַ֝ף); יט,כב (א{{=}}וְטֽוֹב־רָ֝שׁ); יט,כד (א{{=}}גַּם־אֶל־פִּ֝יהוּ); יט,כו ('''א?{{=}}בֵּ֗֝ן'''); כ,א (א{{=}}בּ֝וֹ); כ,יד (א{{=}}ל֝וֹ); כא,ה (א{{=}}וְכׇל־אָ֝ץ); כא,כז (א{{=}}אַ֝ף); כד,ה (א{{=}}וְאִֽישׁ־דַּ֝עַת); כד,ח (א{{=}}ל֝וֹ); כד,ל (א{{=}}וְעַל־כֶּ֝רֶם); כה,כח (א{{=}}אִ֝ישׁ); כו,כז (א{{=}}אֶ֝בֶן); כז,ח (א{{=}}כֵּֽן־אִ֝ישׁ); כז,כד (א{{=}}וְאִם־נֵ֝זֶר); כח,טז (א{{=}}בֶ֝צַע); כח,כא (א{{=}}וְעַל־פַּת־לֶ֝חֶם); כח,כד (א{{=}}ה֝וּא); כט,ה (א{{=}}רֶ֝שֶׁת); כט,כג (א{{=}}וּשְׁפַל־ר֝וּחַ); ל,ה (א{{=}}ה֝וּא); לא,ח (א{{=}}אֶל־דִּ֝ין); לא,יב (א{{=}}כֹּ֝ל); לא,כו (א{{=}}חֶ֝סֶד).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' ה,ז (א{{=}}וּבְנֵי־רֶ֝שֶׁף); ה,י (א{{=}}מַ֝יִם); ו,ג (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); ו,ה (א{{=}}יִגְעֶה־שּׁ֝וֹר); ו,ו (א{{=}}אִם־יֶשׁ־טַ֝עַם); ו,ז (א{{=}}הֵ֝מָּה); ו,כט (א{{=}}ע֝וֹד); ז,טו (א{{=}}מָ֝וֶת); ח,טו (א{{=}}בּ֝וֹ); ח,יח (א{{=}}בּ֝וֹ); ט,כ (א{{=}}תׇּֽם־אָ֝נִי); ט,כט (א{{=}}לָמָּה־זֶּ֝ה); יא,יא (א{{=}}וַיַּרְא־אָ֝וֶן); יא,יב (א{{=}}פֶּ֝רֶא); יב,יג (א{{=}}ל֝וֹ); יב,יד (א{{=}}עַל־אִ֝ישׁ); יב,טז (א{{=}}ל֝וֹ); יג,יב (א{{=}}לְגַבֵּי־חֹ֝מֶר); יד,יד (א{{=}}עַד־בּ֝וֹא); טו,לא (א{{=}}כִּי־שָׁ֝וְא); טז,י (א{{=}}יַ֝חַד); טז,יב (א{{=}}ל֝וֹ); יז,ג (א{{=}}ה֝וּא); יז,ד (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); יז,יב (א{{=}}א֝וֹר); יח,ד (א{{=}}וְיֶעְתַּק־צ֝וּר); יח,יז (א{{=}}ל֝וֹ); יט,טז ('''א!{{=}}בְּ֝מוֹ־פִ֗י''');{{הערה|ראו גם ב[[#איוב|רשימת החריגים בספר איוב]].}} כ,ט (א{{=}}וְלֹֽא־ע֝וֹד); כ,כא (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); כא,ב (א{{=}}וּתְהִי־זֹ֝את); כב,ג (א{{=}}וְאִם־בֶּ֝צַע); כב,ה (א{{=}}וְאֵֽין־קֵ֝ץ); כג,ו (א{{=}}אַךְ־ה֝וּא); כד,ה (א{{=}}לֶ֝חֶם); כה,ג (א{{=}}וְעַל־מִ֝י); כו,ד (א{{=}}וְנִשְׁמַת־מִ֝י); כו,ה (א{{=}}מַ֝יִם); כו,ז (א{{=}}אֶ֝רֶץ); כז,יב (א{{=}}וְלָמָּה־זֶּ֝ה); כז,כ (א{{=}}לַ֝יְלָה); כח,יב (א{{=}}זֶ֝ה); כח,כ (א{{=}}זֶ֝ה); ל,ג (א{{=}}אֶ֝מֶשׁ); ל,ל (א{{=}}וְעַצְמִי־חָ֝רָה); לא,מ (א{{=}}תַּ֝מּוּ); לד,יא (א{{=}}אִ֝ישׁ); לד,יג (א{{=}}שָׂ֝ם); לד,כב (א{{=}}שָׁ֝ם); לד,כג (א{{=}}אֶל־אֵ֝ל); לד,כה (א{{=}}לַ֝יְלָה); לה,טז (א{{=}}בִּבְלִי־דַ֝עַת); לו,יח (א{{=}}וְרׇב־כֹּ֝פֶר); לו,כא (א{{=}}כִּֽי־עַל־זֶ֝ה); לז,יז (א{{=}}אֶ֝רֶץ); לז,כ (א{{=}}אִ֝ישׁ); לט,יז (א{{=}}לָ֝הּ); לט,כח (א{{=}}שֶׁן־סֶ֝לַע); מא,ב (א{{=}}ה֝וּא); מא,יא (א{{=}}אֵ֝שׁ); מא,כג (א{{=}}יָ֝ם); מא,כו (א{{=}}ה֝וּא).

===טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת===

למידע מפורט על התיבות הראויות להיות מוקפות בספרי אמ&quot;ת, והוספנו להן מקף אפור, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|פרק השני]]''' של המבוא.

==חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים==

בניגוד ל'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#חלוקת הסדרים בתורה|חלוקת הסדרים בתורה]]''', חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים איננה עניינית אלא בעיקר כמותית. הסדרים אינם מתחילים בתחילת עניין בדרך כלל, וגם לא מסתיימים בסוף עניין, אלא במקומות שיש בהם דברי ברכה או נחמה או שבח לה'. הסיבה לחלוקתם של ספרי הנביאים והכתובים לסדרים אינה ידועה לנו; אמנם לפי הסבר רווח, תפקידה לסמן יחידות בשביל קריאה יומית כדי לסיים את כל המקרא בשנה אחת, כי לפי חישוב פשוט יוצא שמספר הסדרים קרוב או זהה למספר ימי החול בשנה עברית רגילה (למעט שבתות ומועדים).{{הערה|הסבר זה לחלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים התפרסם במיוחד בדברי הפתיחה למהדורת קורן: &quot;על משמעותה של החלוקה לסדרים בספרי נביאים וכתובים אין לנו ידיעות ממקורותת קדמונים. הציון הבולט של הסדרים העסיק חכמים מחכמי ישראל בימינו, ובכללם ר' שאול קוסובסקי ז&quot;ל. הוא התעמק בבעיה זו והציע פתרון מסתבר. הוא חישב את כמות הסדרים של כל הספרים ביחד והגיע למספר 293; זהו מספרם של ימות החול בשנה רגילה. סיכומם של ימות החול (293) וימי שבת וחג (71) הוא 364, כלומר, מנין ימיה של שנת השמש חסר יום אחד, כנגד תשעה באב, שהוא יום אסור בתלמוד תורה (קוראים בו ספר &quot;איכה&quot;); ויום זה אף הוא נקרא &quot;מועד&quot;, ואין למנותו כאן בחשבון ימות החול. יוצא איפה שנקבע &quot;סדר&quot; קריאה מן התורה, הנביאים והכתובים, לכל יחיד ויחיד, לכל יום ויום מ-365 ימי השנה. וכך, כנראה, נהגו קדמונינו.&quot; לדיון מפורט בסדרים ראו פסח פינפער, '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו) עמ' 39-45.}}

חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים יציבה בדרך כלל במקורות (יותר מחלוקת הסדרים בתורה). בחלוקה המקובלת שבדפוסים מוצאים 293 סדרים סה&quot;כ, ויש רק כ-4 מקומות שבהם רשום סדר נוסף במקורות העתיקים:{{הערה|כל ארבעת הסדרים הנוספים מופיעים במהדורות ברויאר ע&quot;פ ספר החילופים, וגם במקראות גדולות הכתר. אמנם לא כולם מסומנים בתוך כתר ארם צובה, ולא ברור מהם הנימוקים לסימונם במקראות גדולות הכתר.}}
#&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת&quot; ([[יהושע ח/טעמים#ח א|יהושע ח א]]) = ד* (חסר בחלוקה המקובלת, אבל קיים בכתר ובגוף כתי&quot;ל וברשימת כתי&quot;ל ובספר החילופים).
#&quot;וּבָאוּ מֵעָרֵי יְהוּדָה&quot; ([[ירמיהו יז/טעמים#יז כו|ירמיהו יז כו]]) = (ט*) (חסר בכתר ובגוף כתי&quot;ל ובחלוקה המקובלת, אך קיים בספר החילופים ומחוק ברשימת כתי&quot;ל).
#&quot;אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר&quot; ([[שיר השירים ה/טעמים#ה ב|שיר השירים ה ב]]) = א* (חסר בחלוקה המקובלת, אבל קיים בגוף כתי&quot;ל וברשימת כתי&quot;ל ובספר החילופים; המקום של הפרשה חסר בכתר).
#&quot;יְשַׁלֵּם ה' פָּעֳלֵךְ&quot; ([[רות ב/טעמים#ב יב|רות ב יב]]) = [א*] (חסר בחלוקה המקובלת ובכתר ובגוף כתי&quot;ל, אבל קיים ברשימת כתי&quot;ל ובספר החילופים).

מספרי הסדרים בספרי הנביאים והכתובים כדלהלן (המספרים לפי החלוקה המקובלת, והכוכביות מציינות סדר נוסף ע&quot;פ המקורות העתיקים):
*יהושע 14* | ד*
*שופטים 14
*שמואל 34
*מלכים 35
*ישעיהו 26
*ירמיהו 31* | (ט*)
*יחזקאל 29
*תרי עשר 21
**סה&quot;כ נביאים 204 (206*)
*תהלים 19
*משלי 8
*איוב 8
*שיר השירים 1* | א*
*רות 1* | [א*]
*איכה 1
*קהלת 4
*אסתר 5
*דניאל 7
*עזרא 10
*דברי הימים 25
**סה&quot;כ כתובים 89 (91*)
**סה&quot;כ נביאים וכתובים 293 (297*)

'''תחילת ספר:''' ציינו תחילת סדר גם בראש כל אחד מכ&quot;ד ספרי המקרא (במספר הרצוף &quot;א&quot;), למרות שסימון כזה אינו מופיע בתחילת ספרי המקרא בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו. הסדר הראשון בתחילת כל אחד מכ&quot;ד ספרי מקרא צוין במפורש בספר החילופים וברשימות הסדרים בכתי&quot;ל ([https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up תורה], [https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n655/mode/1up נביאים], [https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n930/mode/1up כתובים]).

'''התבנית:''' תחילת כל &quot;סדר&quot; מתוייגת בתיעוד הנוסח שבדפי העריכה בתוך '''[[תבנית:מ:פסוק]]''', ע&quot;י השימוש בפרמטר &quot;סדר=&quot;. תבנית זו נמצאת מיד לפני כל פסוק במקרא (בלי שום רווח ביניהם). כשיש בה פרמטר של &quot;סדר=&quot;, מופיע מספר הסדר כחלק מסימני הניווט בשוליים הצדדיים של התנ&quot;ך.

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>oevsf6t9ldpsyt3gmzed9z56461hdsg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בראשית רבה כ יב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>269068</id>
    <revision>
      <id>3085033</id>
      <parentid>906115</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T10:37:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסף אומץ</username>
        <id>30741</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>3085033</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1370" sha1="rt4qngf5jb1byqs31n86raaagiddap4" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|בראשית רבה|כ|יא|יב||}}{{פמ|בראשית רבה|כ|יב}}

[ג, כא] ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם בתורתו של ר&quot;מ מצאו כתוב '''כתנות אור''' אלו בגדי אדם הראשון שהן דומים לפיגם רחבים מלמטה וצרין מלמעלה ר' יצחק רביא אומר חלקים היו כצפורן ונאים כמרגליות, א&quot;ר יצחק ככלי פשתן הדקים הבאים מבית שאן, כתנות עור שהן דבוקים לעור, ר&quot;א אמר איגיאה, רבי איבו אמר אגנייה, רבי יהושע בן לוי אמר לגאי, רבי יוסי בר חנינא אמר סיסרטון, ר&quot;ש בן לקיש אמר גלי קסינון ובהם היו בכורות משתמשין, רבי שמואל בר נחמן אמר צמר גמלים וצמר ארנבים היו, כתנות עור כתנות שהן באין מעור, אמר רבי לוי למדתך תורה דרך ארץ לפום חילך אכול, ופרא מן מה דאת לביש ויתיר ממה דאת שרי, לפום חילך אכול, מכל עץ הגן אכול תאכל, ופרא מן מה דאת לביש, ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו, ויתיר ממה דאת שרי, שהרי שנים היו שרוין בכל העולם כולו.</text>
      <sha1>rt4qngf5jb1byqs31n86raaagiddap4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Eitan96</title>
    <ns>3</ns>
    <id>271648</id>
    <revision>
      <id>3085053</id>
      <parentid>3082880</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T11:56:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>MediaWiki message delivery</username>
        <id>8143</id>
      </contributor>
      <comment>/* ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 39 */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3085053</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1810870" sha1="rynkipou1fyf2cw9jolgiq9p4rf7lr5" xml:space="preserve">__לא_לחיפוש__
{{משתמש:איתן96/כותרת}}

{{תיבת ארכיון
|* [[/חדשות הטכנולוגיה/]]
* [[/חדשות הטכנולוגיה2/]]
* [[/חדשות הטכנולוגיה3/]]
}}
{{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:19, 31 באוקטובר 2013 (IST)

== אתוון דאורייתא ==

שלום, עניתי לך בדף שיחתי. בהצלחה, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:25, 4 בנובמבר 2013 (IST)

== תבניות שימושיות ==

שלום. רק רציתי לגלות לך אוזן על כמה תבניות שאולי יקלו עליך בכתיבת ספר אתוון דאורייתא. חסר לי זמן לבאר אותם אישית אבל תוכל לעיין בעצמך על כמעט כל תבנית ותבנית ולראות איך משתמשים בו. בהצחלה!
* {{תב|ממ}}
* {{תב|ממ רמב&quot;ם}}
* {{תב|ממ משנה}}
* {{תב|הפניה-גמ}}
* {{תב|הפניה-ירושלמי}}

--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:46, 5 בנובמבר 2013 (IST)

:תודה רבה! [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]]) 20:27, 5 בנובמבר 2013 (IST)

==ירושלמי==
שלום איתן.

בהמשך למה שהגבתי במזנון,  תכול ליצור את הדף ולהפנות למיקום המדויק, הפניה עושים כך: #הפניה [[שם הערך המבוקש]]


[[משתמש:ציון הלוי|ציון הלוי]] ([[שיחת משתמש:ציון הלוי|שיחה]]) 09:19, 7 בנובמבר 2013 (IST)

:רציתי לעשות זאת, אך ההפניה לבבלי ולמשנה מובנית בשורת ניווט ואיני יודע איך להסיר אותה משם ולהחליף אותה בתבנית חדשה משלי. אולי פשוט כדאי לבטל את ההפנייה מהסרגל וליצור הפנייה ידנית בכל הלכה בפני עצמה? בברכה [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]]) 10:24, 7 בנובמבר 2013 (IST)

== אתוון דאורייתא - עיצוב ==

שלום לך ושבוע טוב :-)

ערכתי ניסוי בדף של אתוון דאורייתא כדי שתוכל להכניס בכל סוגיא גם תיאור שלו בדף הראשי. הכל לשיקולך וכרצונך. במידה ואתה מעדיף איך שהיה מסודר לפני כן אתה מוזמן לשחזר את הדף לכמות שהיה. כל טוב. דניאל--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:06, 10 בנובמבר 2013 (IST)
:תודה רבה, אכן משפר מאוד את הניווט בספר. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]]) 17:16, 10 בנובמבר 2013 (IST)
::ערכתי עוד ניסוי על ידי הקטנת תיאור כלל א. לא בטוח שעדיף ככה. בכל אופן ישנה בעיה בטור השני (לפחות במסך שלי) כאשר כל שורה נשברת לשתים.... צריך עוד עיון וייעוץ איך לתקן את זה. עבודה בתהליך בינתיים. תודה שוב על כל העבודה הנפלאה.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:52, 10 בנובמבר 2013 (IST)
:::במסך שלי השורות מצד שמאל דווקא נראות מצוין. אכן אני מתלבט מה עדיף - תיאור מוקטן או בגודל רגיל. נראה לי שיהיה יותר קל להחליט לאחר שאכתוב תיאורים לדפים נוספים. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]]) 18:00, 10 בנובמבר 2013 (IST)
::::סבבה. תמשיך בעבודה שלך ויתכן שגם יש לותיקים כאן דרך אחרת עדיפה כדי להציג את הדף הראשי.  work in progress.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:08, 11 בנובמבר 2013 (IST)

== הקדמת שד&quot;ל לפירושו לתנ&quot;ך ==

שלום איתן, וסליחה על האיחור בתשובה.

אם אתה רוצה, אתה מוזמן לתרגם את ההקדמה של שד&quot;ל. אני לא דובר איטלקית, אז לא אוכל לעזור לך בתרגום, אך אשמח לעזור עם עניינים תכניים אחרים. תודה רבה, [[משתמש:Inkbug|Inkbug]] ([[שיחת משתמש:Inkbug|שיחה]]) 07:59, 11 בנובמבר 2013 (IST)
:בינתיים כבר התחלתי לתרגם אותה, וגיליתי שלא מדובר בהקדמה לפירושו לתורה אלא בחיבור שעומד בפני עצמו בשם &quot;מבוא לביקורת הנוסח ולפרשנות המקרא (Introduzione critica ed ermeneutica al pentateuco) ששולב עם הפירוש בתרגום העברי. חשבתי לכתוב אותו בדף משל עצמו וליצור הפניה מ[[הקדמת שד&quot;ל לתורה]]. מלבד זאת רציתי לשאול האם צריך לכתוב את ההקדמה באיטלקית גם בויקיטקסט העברי או להעלות אותה רק לאיטלקי ואת התרגום בלבד להעלות לעברי. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]]) 08:43, 11 בנובמבר 2013 (IST)

::אני לא חושב שצריך את הטקסט האיטלקי בוויקיטקסט העברי. תודה רבה, [[משתמש:Inkbug|Inkbug]] ([[שיחת משתמש:Inkbug|שיחה]]) 12:59, 11 בנובמבר 2013 (IST)

::: יש אפשרות ליצור דפים של תרגומים שהינם צמודים יחד עם הטקטס המקורי על הצד. ראה [http://en.wikisource.org/wiki/Shulchan_Aruch/Even_ha-Ezer/21 כאן בויקיטקסט האנגלי]--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:26, 21 בנובמבר 2013 (IST)

::::תודה לשניכם. כרגע נראה שייקח לי כמה חודשים לתרגם את הטקסט וכשאגמור נחשוב איך לעצב אותו. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ&quot;ג בכסליו ה'תשע&quot;ד • 11:55, 26 בנובמבר 2013 (IST)

== [[אור השם]] ==

יישר כוח! אני כל כך שמח שמישהו התחיל להעלות את הספר היקר והחשוב הזה במהדורה דיגיטלית ושימושית. חשבתי על זה שנים אבל לא היה לי זמן לעשות אותו בגלל עבודה ופרויקטים אחרים.

עשיתי קצת שיפוצים ב[[אור השם|דף הראשי]], מקווה שהעיצוב לתוכן העניינים ימצא חן בעיניך.

רוב הסיכויים שאתה כבר יודע, אבל אפשר להיעזר בדפוס הראשון שנמצא באתר hebrewbooks.org, וכן במהדורתו המנוקדת והמועצבת של הרב שלמה פישר שנמצא גם שם וגם באתר דעת. שוב יישר כוח, וכל מה שתוסיף יהיה לברכה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:38, 20 בנובמבר 2013 (IST)
:העיצוב מצוין, תודה רבה! אכן נעזרתי במהדורת פישר המנוקדת [[משתמש:איתן96|איתן96]] • [[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]] • י&quot;ז בכסליו ה'תשע&quot;ד • 13:43, 20 בנובמבר 2013 (IST)

שלום איתן ויישר כוח על ההתקדמות הנוספת. לצערי אין לי אפשרות להשתתף בעבודה על הפרקים עצמם, אבל אני מאוד רוצה לתרום משהו למאמץ הזה.

בכוונתי, אם זה בסדר אתך, לעשות עוד שינויים לארגון של חלקי הספר ולניווט ביניהם. כידוע ארגונו של הספר קצת מסובך, וזה מקשה על הקורא. אמנם במסגרת הדיגיטלית שלנו יש המון אפשרויות, ויש לי רעיון לשפר בהרבה את הניווט בספר. זה יכלול בניית טבלה בדף הראשי, וגם הופעה כפולה אוטומטית של דברי הפתיחה למאמרים ולכללים (אגב אם יש לך אפשרות לעבוד תחילה על אותם דברי פתיחה אוכל להשתמש בהם מיד). אבל זה לא יפריע להמשך עבודתך על רצף הפרקים. נראה לך? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 05:59, 23 בדצמבר 2013 (IST)
:אכן שמתי לב לבעיה. עלו בראשי כמה רעיונות אך נראה שאתה יותר מוצלח בעניין זה ממני, על כן אשאיר את הסידור לך. אשתדל להעלות את כל דברי הפתיחה לפרק הראשון בימים הקרובים, מה שייתן לך נקודת התחלה לעבוד איתה. בברכה [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ' בטבת ה'תשע&quot;ד • 08:33, 23 בדצמבר 2013 (IST)
::יופי. אנסה להתחיל בימים הקרובים.[[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:42, 23 בדצמבר 2013 (IST)
:::העליתי את כל דברי הפתיחה של הכלל הראשון. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ&quot;א בטבת ה'תשע&quot;ד • 19:43, 23 בדצמבר 2013 (IST)
::::איתן ממש תודה! התכוונתי יותר לדברי הפתיחה בראש ארבעת המאמרים והכללים, אבל גם זה יכול לעזור. תודה שוב,[[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]])

== עורך וסוקר דפים ==

שלום איתן, בגלל שאתה יוצר דפי תוכן רבים ואיכותיים, הוספתי לך הרשאות של &quot;עורך&quot; ו&quot;סוקר דפים&quot;. זה בדרך כלל בא באופן אוטומטי אחרי תקופה מסויימת בכל מקרה, אבל זה כבר חשוב כדי שתוכל לתת הערכה לדף אחרי שעבדת עליו (לגבי כמה שהוא שלם, עבר הגהה, וכו'). [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 23:00, 20 בנובמבר 2013 (IST)

:תודה רבה על האמון בי! [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י&quot;ח בכסליו ה'תשע&quot;ד • 08:41, 21 בנובמבר 2013 (IST)

== קישורים למקרא לשפות אחרות ==

שלום איתן,

אנחנו מקשרים מדף [[מקרא]] רק לתנ&quot;ך היהודי בשפות אחרות. למה? בגלל שלרוב, התנ&quot;ך בשפות אחרות מכיל את ספרי ה[[ברית החדשה]]. לכן, לצורך קישור לשפות אחרות יש את הדף [[ביבליה]]. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 11:38, 12 בדצמבר 2013 (IST)
:בסדר גמור, תודה [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ט' בטבת ה'תשע&quot;ד • 12:32, 12 בדצמבר 2013 (IST)

== גם תוכל להשתמש בתבנית {{תב|הפניה-גמ}}  ==

במידה ולא תרצה שיופיע שם המסכת &quot;סנהדרין&quot; פעמיים (מתוך מה שראיתי מעריכות שלך בבבא קמא). בברכה,--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:48, 17 בדצמבר 2013 (IST)
:תודה. אכן זכרתי שקיימת תבנית כזאת אך לא הצלחתי למצוא אותה. בברכה [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י&quot;ד בטבת ה'תשע&quot;ד • 12:50, 17 בדצמבר 2013 (IST)

== עוד על אור השם ==

שלום איתן, אני מקווה לעבוד עוד קצת על הממשק לספר בעזר&quot;ה ביום ד'. בכוונתי לפתח ביחד גם את עמוד השער של הספר וגם דוגמה משולב ביחד אתו של עמוד ראשי למאמר. במקרה הזה המאמר הראשון, שבו יש כעת חומר ניכר. אח&quot;כ אשמח לקבל את תגובתך. לדעתי אין בעיה לבנות אח&quot;כ דפים לשלושת המאמרים הבאים, ואפשר למצוא דרך אלגנטית לציין שהפרקים עדיין חסרים.

אני חושב שיש פעולה קטנה שאתה יכול לעשות שייתן ערך נוסף למאמצים שכבר עשית בהגהת הפרקים וניקודם. כדאי לכתוב בקצרה (בהתחלה רק אפילו כמה משפטים קצרים) על שיטת העבודה שלך. כגון: על פי מה אתה מקליד? איזה אלמנטים של עיצוב נוסף אתה מכניס לטקסט (פיסוק, חלוקה לפסקאות, הדגשות, קישורים, וכו'). אפשר לכתוב את זה בדף מיוחד לכך (כגון [[ויקיטקסט:אור השם]]) או בתור פרק בסוף דף השער של הספר. שוב, אפילו כמה משפטים קצרים להתחלה יהיו תרומה מצויינת.

לגבי הניקוד, אולי 98% הוא אובייקטיבי לגמרי, האם אתה עושה את זה ידנית או בתוכנה? ולגבי 2% אפשר לציין את הסגנון שבחרת בעניינים זוטרים כגון כתיב מלא וחסר. (לדוגמה לנקד מִצְווֹת או מִצְוֹת? אני אישית מעדיף טיפה את השני. אבל זה לא משנה. העיקר שאנשים יודעים לפי איזו שיטה אתה פועל.) לא מדובר על הדברים הכי חשובים בעולם, אבל זה יאפשר לאנשים להבין שהטקסט מבוסס על שיטה מתועדת, ואולי גם יאפשר לאחרים להשתתף במאמץ באותו סגנון ולפי אותם כללים.

תזכור שמותר לגמרי להשתמש במהדורתו של הרב פישר וללמוד ממנו, אבל אסור להעתיק ממנו ממש. הדרך הנכונה להבהיר את הדברים היא פשוט לתעד את השיטה שאתה עובד לפיה.

אני חייב להגיד לך שאני מאוד מתרגש. אני אוהב את הספר הזה מאוד, וגם משתמש בו במקצוע שלי. מדובר על הספר הכי חשוב במחשבת ישראל אחרי &quot;מורה הנבוכים&quot; לרמב&quot;ם, וזה נכון לגמרי למרות שאנשים לא מכירים אותו. עוד יותר התרגשתי כשראיתי שאתה מתחיל לנקד אותו ברמה איכותית, כי כך בדיוק צריך לעשות בספר הזה שלשונו קצרה ולא-פשוטה, למרות שתוכנו חשוב ביותר. אני חושב שטקסט מעוצב היטב (ואף מנוקד בחלקו או בכולו) ביחד אם ניווט ברור ומובן שמבהיר את מבנה הספר יכול להנגיש אותו לקהל הרחב בפעם הראשונה בהיסטוריה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:06, 30 בדצמבר 2013 (IST)

:קיבלתי את עצתך והעליתי את שיטת העבודה לדף משני באור השם ([[אור השם/שיטת העבודה]]). אתה מוזמן להסתכל ולחוות את דעתך. ראיתי את הטבלה שאתה מכין לניווט בספר - כרגע היא נראית לא רע בכלל ובעלת פוטנציאל גדול, כל הכבוד. בברכה [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ&quot;ח בטבת ה'תשע&quot;ד • 20:42, 30 בדצמבר 2013 (IST)

== השלמתי את הכנת הדוגמה לאור השם ==

שלום איתן, השלמתי את הכנתו של מודל אפשרי בשביל ספר אור השם. נא להסתכל על הדפים הבאים (כדאי גם להסתכל בדפי העריכה) ותגיד לי מה אתה חושב:
*טבלה בשביל '''[[משתמש:Dovi/מפתח ראשי לאור השם|הדף הראשי לספר אור השם]]'''
*'''[[אור השם/מאמר א|דוגמה של דף ראשי למאמר אחד]]''' (הדוגמה היא למאמר הראשון, והכוונה ששאר דפי המאמרים ייבנו באותו אופן)
*'''[[אור השם/מאמר א/כלל א|דוגמה של דף ראשי לכלל אחד]]''' (הדוגמה מהכלל הראשון במאמר הראשון, והכוונה ששאר דפי הכללים ייבנו באותו אופן)

מה נראה לך בסדר ומה יש לשנות? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:43, 1 בינואר 2014 (IST)
:ככלל נראה מצוין, כל הכבוד ויישר כוחך. עשיתי כמה שינויים לא משעותיים במפתח, מוזמן לראות. בעניין הכללים והמאמרים - לדעתי כדאי לציין שהוספת תוכן העניינים היא שלנו ולא נכתבה במקור בספר, מכיוון שכעת זה נראה כאילו מדובר על דבר שנכתב במקור בספר.
:ושוב - כל הכבוד! בברכה [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ&quot;ט בטבת ה'תשע&quot;ד • 12:04, 1 בינואר 2014 (IST)

כן, צריך לחפש דרך אלגנטית לציין את זה ושיהיה ברור. הדבר הראשון כמובן להסביר את זה במידע על המהדורה, ואפשר בנוסף לשלב דברים כגון תבנית מיוחדת, הערות, וכו'. אנסה לעבוד על זה בשבוע הבא.

לגבי הניסוח לכותרות המאמרים והכללים, לדעתי חשוב שיהיה מבוסס על הניסוח המקורי של רח&quot;ק וישקף את לשונו. אמנם הוא חוזר על הגדרותיו במקומות מקבילים, ולא תמיד באותו ניסוח, לכן יש מרווח מסוים בניסוח גם לנו. מה שעשית כמובן בסדר גמור. העיקר שבאותו זמן גם יהיה ברור וגם ישקף את לשונו המקורי של המחבר עד כמה שאפשר. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 18:41, 1 בינואר 2014 (IST)
:אכן חשוב שיהיה מקורב לנוסח המקורי, אך בסופו של דבר מטרת הסדר היא להנגיש את הספר לאנשים שפחות בקיאים בפילוסופיה של רח&quot;ק, ולעיתים לשונו זקוקה להבהרה. לכן אני מביע את הסכמתי שאפשר ואף כדאי לשחק מעט עם הניסוח ולהבהיר אותו במקומות שזקוקים להבהרה. ככלל נראה שיצירתך המרשימה כבר כמעט מוכנה למרחב הראשי. בברכה [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  א' בשבט ה'תשע&quot;ד • 19:11, 1 בינואר 2014 (IST)

== המרה אוטומטית OCR ==

שלום איתן, ראיתי באחד מדפי השיחה, שיחה שלך לגבי הקלדות. רציתי להפנות את תשומת לבך על המרה אוטומטית, ראה גם [[עזרה:הגהה של קבצים סרוקים]], כאמור שם ספרים מהיברו בוקס הם באיכות מעולה, ושאר הספרים אפשר לשלוח אלי יש לי תוכנה (יש גם בדף שם קישור לתוכנה, אני לא מכיר את איכותה) אני משתמש בתוכנת פי די אף גירסה 10 בגירסה המלאה יש בה המרה גם בעברית [[משתמש:ציון הלוי|בן ציון]] ([[שיחת משתמש:ציון הלוי|שיחה]]) 00:33, 3 בינואר 2014 (IST)
:תודה רבה. כפי שניתן לראות בדפי שיחה אחרים כבר גיליתי את הOCR ואני אף משתמש בתוכנה זו די הרבה (לי יש abbyy11). בברכה [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ב' בשבט ה'תשע&quot;ד • 08:31, 3 בינואר 2014 (IST)
::אני לא מכיר את abbyy11 זה די חדש כנראה, אגב ראיתי  ב[עזרה:הגהה של קבצים סרוקים]] שבויקי האנגלית יש כזה מובנה באתר, חיפשתי ולא מצאתי, אם תמצא אולי נצליח להתקין גם כאן, בברכה. [[משתמש:ציון הלוי|בן ציון]] ([[שיחת משתמש:ציון הלוי|שיחה]]) 13:26, 3 בינואר 2014 (IST)
:::מדובר על תוכנה מבית אדובי.
:::בקשר לOCR מצאתי שני דברים מעניינים. הדף עזרה בויקיסורס אנגלית: [[en:Wikisource:WikiProject OCR]]. בנוסף מתוך הדף שם יש קישר שמפנה לקישור עם סמל של המטא שלא הבנתי, אולי אתה תבין. [http://toolserver.org/~phe/ocr.php הקישור]. בברכה [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ד' בשבט ה'תשע&quot;ד • 20:45, 4 בינואר 2014 (IST)
::::abbyy היא תוכנה די ותיקה, אני לא מכיר אישית את גרסה 11, אבל נראה לי שבגרסאות קודמות לא היתה כ&quot;כ תמיכה בעברית. בזמנו כשהתעסקתי ב-OCR התוכנה ששלטה בעברית היתה ליגטורה. היא מאד יקרה אבל השגתי אז גרסת נסיון שלה שעבדה ויכולתי לסרוק איתה. היא לא היתה מספיק טובה לדפוסים של ספרי הקדש הישנים שברשותי או לספרים סרוקים בהיברובוקס והפסקתי להשתמש בה, כי היו בה המון שגיאות סריקה שהיה צורך להגיה. שבוע טוב, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 21:12, 4 בינואר 2014 (IST)
:::::אני נהנה מאוד מהתוכנה, היא תומכת בעברית ברמה גבוהה ומשיגה תוצאות הרבה יותר טובות מהסריקה המובנית בהיברו בוקס. בברכה [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ד' בשבט ה'תשע&quot;ד • 21:27, 4 בינואר 2014 (IST)

== סיימתי את הדוגמה למבנה הטכני באור השם ==

שבוע טוב איתן, סוף סוף סיימתי וסליחה על האיחור. אנא הסתכל על [[אור השם/מאמר א|המאמר הראשון]] ו[[אור השם/מאמר ג|המאמר השלישי]] ועל [[משתמש:Dovi/מפתח ראשי לאור השם|המפתח הכללי]] ותגיד מה אתה חושב. אפשר לעבוד עם זה?

אם לדעתך אפשר לקחת אותו בתור התחלה, שאפשר לעשות בו כמובן שיפורים נוספים, אחליף אם כן את הדף הראשי לספר לנתחיל לעבוד עם זה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:50, 11 בינואר 2014 (IST)
:יפה מאוד! כל הכבוד, נראה מצוין. שתי הערות קטנות: ראשית - בעמוד השער חסר תוכן חזותי כלשהו והוא נראה אפרפר מדי. כדאי לחשוב על דרך לשלב תמונה או תוכן חזותי כלשהי (ניסיתי, לא הצלחתי להוסיף באלגנטיות). שנית - כדאי לעצב יותר את התבנית שמציינת שהטקסט הוסף בויקיטקסט ולא במקור (שוב - אני לא בקיא בעניין ולא הצלחתי). 
:בברכה, [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י&quot;ג בשבט ה'תשע&quot;ד • 21:30, 13 בינואר 2014 (IST)
== ויקינתונים ==

תודה על תרומתך, תשים לב שכשאתה עושה קישור שעדין לא נעשה, לעשות בדף הקיים שנוצר ע&quot;י ויקיפדיה [[משתמש:ציון הלוי|בן ציון]] ([[שיחת משתמש:ציון הלוי|שיחה]]) 17:14, 15 בינואר 2014 (IST)
:לדוגמא בדף חוקי חמורבי, הוא קיים כבר [https://www.wikidata.org/wiki/Q93304#sitelinks-wikipedia כאן], [[משתמש:ציון הלוי|בן ציון]] ([[שיחת משתמש:ציון הלוי|שיחה]]) 17:33, 15 בינואר 2014 (IST)
::בשביל להיכנס אפשר ללחוץ על הקישור הוספת קישורים בויקיפדיה (אם יש שם כמובן את הדף) ולהוסיף כמו [https://www.wikidata.org/wiki/Q279359#sitelinks-wikipedia כאן], [[משתמש:ציון הלוי|בן ציון]] ([[שיחת משתמש:ציון הלוי|שיחה]]) 17:38, 15 בינואר 2014 (IST)

== תודה על ביטול ההשחתה ==

זה היה מהר.

האם ניתן לחסום את המחשב הנ&quot;ל?

תודה

[[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 22:33, 28 בינואר 2014 (IST)
:נחסם. אני יכול לחסום את כתובת האיי פי. לצערי, זה ממש לא מבטיח את חסימת &quot;המחשב הנ&quot;ל&quot;, שכן ברגע בו הוא משנה את כתובת האיי פי שלו, הוא כבר אינו חסום. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 01:55, 29 בינואר 2014 (IST)
::בבקשה. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ&quot;ח בשבט ה'תשע&quot;ד • 08:53, 29 בינואר 2014 (IST)
== ניתוח יצירה ספרותית/ניסים עברי לידר ==

שלום איתן, נשלח אישור OTRS לדף בשם [[ניתוח יצירה ספרותית/ניסים עברי לידר]]. איני מוצאת דף כזה. האם תוכל לתת לי קישור? תודה [[משתמש:Hanay|Hanay]] ([[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]]) 18:22, 26 בפברואר 2014 (IST)

:שלום חנה, הדף נמצא בויקיספר ולא בויקיטקסט. ראי [[B:ניתוח יצירות ספרותיות/ניסים עברי לידר]]. בברכה, [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ&quot;ז באדר א' ה'תשע&quot;ד • 18:59, 26 בפברואר 2014 (IST)
:תודה, התכוונתי להיכנס לויקיספר, התבלבתי. [[משתמש:Hanay|Hanay]] ([[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]]) 19:53, 26 בפברואר 2014 (IST)

== ביאליק ==

אראל העלה את המאמרים לקטגוריה &quot;ביאליק&quot;, ולא לתוך המקום המיועד להם [[מסות ומאמרים של ביאליק]]. אנא תקן.

[[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 11:22, 19 במרץ 2014 (IST)

==Aruch Hashulchan==
&lt;div dir=ltr&gt;
Yes please - where did you get it from? If it's something I can easily cut and paste to fill in the missing blanks on wikisource I'd love to have the entire thing. Since I suspect it's too much to transfer via wiki, can you email it to bachrach44_at_gmail.com? thank you so much.
--[[משתמש:Bachrach44|Bachrach44]] ([[שיחת משתמש:Bachrach44|שיחה]]) 02:40, 20 במרץ 2014 (IST)
:I have this from Responsa Project, that means that you can't copy this to wikisource without comparison the text to version without copyright. But you still can use it as source and copy it after comparison to version without copyrights. 
:please contact me and tell me with section you want.
:[[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י&quot;ח באדר ב' ה'תשע&quot;ד • 09:11, 20 במרץ 2014 (IST)

What I want is all of Yoreh Deah so that I can upload it to wikisource and sefaria. Is it possible to do a big export like that? If not don't worry too much - I can probably go through one of the public domain text on hebrewbooks.org.
--[[משתמש:Bachrach44|Bachrach44]] ([[שיחת משתמש:Bachrach44|שיחה]]) 16:51, 21 במרץ 2014 (IST)

Bachrach, Note that you cannot just copy and paste the text of the Responsa Project verbatim, as that will constitute a copyright infringement. You must first compare it against a printed or scanned edition whose copyright has expired and remove any extra elements the Responsa Project has added to the text, especially Sources to material that Arukh Hashulkhan quotes. [[משתמש:יהויכין|יהויכין]] ([[שיחת משתמש:יהויכין|שיחה]]) 17:46, 21 במרץ 2014 (IST)
&lt;/div&gt;

== [[משנה אבות ה דפוסים]] ==

שלום איתן,

נוסח הדפוסים אמור להישאר נקי מניקוד. הנוסח המנוקד אמור להימצא ב[[משנה אבות ה ניקוד]]. העברתי. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 01:27, 27 במרץ 2014 (IST)
:קיבלתי, תודה. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ&quot;ו באדר ב' ה'תשע&quot;ד • 18:27, 27 במרץ 2014 (IST)

== העיצוב שלך לדף הראשי ==

שלום!

# ראיתי את [[משתמש:איתן96/דף ראשי חדש|העיצוב החדש שלך]]. יפה מאוד!
# מה דעתך לגבי [[ויקיטקסט:מזנון#הצעה - קישורים לאתרי אחיות|ההצעה הזאת במזנון]]?
# ב[[:קובץ:Amanutondo-he.png]] אין שם יוצר / אישורים והיתרים / מקור וכד'. אם הקובץ הוא ברישיון חופשי, אז אני ממליץ להעלות אותו לוויקישיתוף. אם הוא לא ברישיון חופשי, אז לא ניתן להשתמש בו בדף הראשי או בדפי משתמש.

תודה, [[משתמש:Inkbug|Inkbug]] ([[שיחת משתמש:Inkbug|שיחה]]) 09:46, 30 במרץ 2014 (IDT)

:שלום. 
:#תודה רבה על העידוד!
:#הצעה מעניינת, אני אנסה לשלב את העניין בקישורים למיזמים למטה בדף, כשאגיע לשלב הזה.
:#הקובץ הוא ניסיון שלי להפוך את התמונה [[:קובץ:Amanutondo3.png]], שהיא ברשיון חופשי לחלוטין. הבעיה היא שאני לא מצליח להפוך את התמונה כך שהרקע יישאר שקוף. תוכל לעזור לי בכך?

:בברכה, [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ&quot;ח באדר ב' ה'תשע&quot;ד • 09:55, 30 במרץ 2014 (IDT)

::# באיזה תוכנת עריכה אתה משתמש? [[w:צייר (תוכנה)]] לא עובד טוב עם רקע שקוף. מכיוון שכך אני משתמש בתוכנה [[en:w:Paint.NET]], שיש בה הרבה יותר אפשרויות, ועובדת גם עם צבעים (ורקעים) שקופים. 
::# אם זה המקור, אז ניתן להעלות את הקובץ לוויקישיתוף, ותכתוב שהמקור הוא [[:קובץ:Amanutondo3.png]], ושהרישיון הוא CC0.
::[[משתמש:Inkbug|Inkbug]] ([[שיחת משתמש:Inkbug|שיחה]]) 10:09, 30 במרץ 2014 (IDT)
:::אני עובד עם פוטושופ cs6 (למדתי שנה לערוך עליו) שמשום מה לא נותן לי לעבוד עם רקעים שקופים. הורדתי את התוכנה שהמלצת עליה ונראה עם אני מצליח לעבוד איתה. בברכה, [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ&quot;ח באדר ב' ה'תשע&quot;ד • 10:13, 30 במרץ 2014 (IDT)
::::פעל. תודה רבה! העברתי את התמונה לשיתוף [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ&quot;ח באדר ב' ה'תשע&quot;ד • 10:28, 30 במרץ 2014 (IDT)

תודה איתן, כיון שאין שום התנגדות אני הייתי מעביר. תעביר ע&quot;י גזור הדבק ולא ע&quot;י העברה כדי שלא ימחק ההסטוריה של הדף הראשי. דיונים מה להכניס ומה לא, יוכלו להמשיך גם אח&quot;כ. [[משתמש:ציון הלוי|בן ציון]] ([[שיחת משתמש:ציון הלוי|שיחה]]) 16:51, 6 באפריל 2014 (IDT)
:ראשית אני אוודא שהלוח שנה לימים הקרובים מעודכן. אחר כך אפשר באמת להעביר. תודה על התמיכה! בברכה, [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ז' בניסן ה'תשע&quot;ד • 18:03, 6 באפריל 2014 (IDT)

== סימן סיבה והבדלה ==
שלום איתן

כפי שביקשת שלחתי את האישור הנדרש בנוגע לזכויות יוצרים,

אין לי כרגע זמן לערוך, אני מתכנן לעשות זאת פה ושם בזמנים פנויים.

אם היתה אפשרות להעתיק את הטקסט הערוך כמו שהוא בספר, בלי שהעימוד וכו' יפלו במעבר הייתי שמח לעשות זאת.
תודה, [[משתמש:צבי יהודה דרור]][[מיוחד:תרומות/213.151.39.224|213.151.39.224]] 09:13, 29 באפריל 2014 (IDT)
:שלום. אם יש ברשותך קובץ PDF של הספר ניתן לעשות זאת, אולם זה ייקח זמן. עליך להעלות את הקובץ ל[[C:|ויקישיתוף]] ולאחר מכן ליצור באתר דף מפתח. אשמח לעזור לך בכך (זה ייקח הרבה זמן, החלט אם אתה מוכן להשקיע את הזמן הנדרש). בינתיים אני מוחק את המשפט שאומר שזכויות היוצרים שייכות לך. בברכה, [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ&quot;ט בניסן ה'תשע&quot;ד • 09:36, 29 באפריל 2014 (IDT)

==דף ראשי או עמוד ראשי?==
שים לב שהעברת את תתי העמודים ל&quot;דף ראשי&quot;, בעוד אנו משתמשים ב&quot;עמוד ראשי&quot;. [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:41, 30 באפריל 2014 (IDT)

== תודה רבה לך על העבודה וההשקעה הרבה ==

{{כל הכבוד}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:55, 30 באפריל 2014 (IDT)
:תודה על הפרגון! [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ל' בניסן ה'תשע&quot;ד • 11:12, 30 באפריל 2014 (IDT)
::{{כל הכבוד}} מצטרף לאיחולים. [[משתמש:ציון הלוי|בן ציון]] ([[שיחת משתמש:ציון הלוי|שיחה]]) 15:51, 4 במאי 2014 (IDT)

== עדכון ציטוט השבוע ==

ציטוט השבוע יתעדכן מעצמו או שאנחנו צריכים לשנות אותו כל שבוע? נראה לי הציטוט של &quot;יחזקאל&quot; היה כבר באתר יותר משבוע, לא?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:52, 11 במאי 2014 (IDT)
:עניתי במייל. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י&quot;ב באייר ה'תשע&quot;ד • 22:48, 11 במאי 2014 (IDT)

== Wikisource meetup at Wikimania 2014 ==

[https://wikimania2014.wikimedia.org Wikimania 2014] will be held in London this August and it will be a great opportunity to discuss how to use the recently created [[meta:Wikisource Community User Group|Wikisource Community User Group]] to coordinate and to better promote Wikisource. We would like to invite the participants of each Wikisource language community to showcase the projects has been working in the past year and, of course, learn from each other experiences. See you there? Sign up in the [https://wikimania2014.wikimedia.org/wiki/Wikisource_Meetup meeting page].&lt;br/&gt;
&lt;small&gt;&amp;mdash;''The preceding [[meta:MassMessage|MassMessage]] was sent by [[w:ca:User:Micru|Micru]] to the members of the [[meta:Wikisource Community User Group|Wikisource Community User Group]] according to [[meta:Global message delivery/Targets/Wikisource Community User Group participants|this delivery list]] (sorry the duplication if you already received the message through the ws mailing list).--[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 12:55, 13 במאי 2014 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Micru@metawiki באמצעות הרשימה בדף http://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Wikisource_Community_User_Group_participants&amp;oldid=8504486 --&gt;
&lt;/small&gt;

== דף מפגש לחגיגות העשור של ויקיטקסט ==

הי איתן, מה שלומך? {{ש}} הצצתי במזנון וראיתי שלא היו התפתחויות רבות בקשר לחגיגות העשור של ויקיטקסט מאז הפעם האחרונה שכתבתי שם. חשבתי להציע לך לפתוח דף מפגש, בסגנון שקיים בויקיפדיה כדי שיהיה קל יותר לארגן את המפגש משם. אתה מכיר את זה - [[w:ויקיפדיה:מפגשים|ויקיפדיה:מפגשים]]? האם יש כבר משהו מקביל בויקיטקסט? {{ש}} בכל מקרה, ברגע שיהיה דף כזה אני אוכל להפנות אליו מדף העמותה ומרשימת התפוצה של העמותה. ככה נוכל להגיע ליותר אנשים שאולי יהיו מעוניינים לבוא ו/או לעזור בארגון. מה דעתך? [[משתמש:Chenspec-WMIL|Chenspec-WMIL]] ([[שיחת משתמש:Chenspec-WMIL|שיחה]]) 13:34, 2 ביוני 2014 (IDT)
:רעיון יפה מאוד, תודה. אפתח משהו כזה. בתקווה שזו תהיה יריית הפתיחה למפגשים נוספים מסוג זה. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ד' בסיוון ה'תשע&quot;ד • 13:59, 2 ביוני 2014 (IDT)
::פתחתי. הדף הכללי נמצא [[ויקיטקסט:מפגשים|כאן]] והדף הספציפי למפגש זה נמצא [[ויקיטקסט:מפגשים/חגיגות העשור|כאן]]. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ד' בסיוון ה'תשע&quot;ד • 14:35, 2 ביוני 2014 (IDT)
:::ראיתי - מעולה! [[משתמש:Chenspec-WMIL|Chenspec-WMIL]] ([[שיחת משתמש:Chenspec-WMIL|שיחה]]) 15:24, 2 ביוני 2014 (IDT)

== זיהוי כתובת IP משותפת ==

שלום איתן. איך ידעת שזה בא מישיבת עתניאל?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:30, 2 ביוני 2014 (IDT)
:שלום. הדרך פשוטה: אני יודע מי כתב את הדיווח הזה (הוא אמר לי בע&quot;פ). ביצעתי מולו בדיקה נוספת וזו אכן הכתובת של ישיבת עתניאל. אני לא מכיר דרך יעילה נוספת. בברכה, [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ה' בסיוון ה'תשע&quot;ד • 20:08, 2 ביוני 2014 (IDT)
::שלום שלום. ככלל אפשר לבדוק [https://he.wikipedia.org/w/index.php?limit=20&amp;tagfilter=&amp;title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA&amp;contribs=user&amp;target=&amp;namespace=&amp;tagfilter=&amp;year=2014&amp;month=-1 כאן] בויקיפדיה, אם יש עריכות לבדוק בדף השיחה הרבה פעמים כתוב שזו כתובת משותפת ושל איפה. [[משתמש:ציון הלוי|בן ציון]] ([[שיחת משתמש:ציון הלוי|שיחה]]) 01:34, 3 ביוני 2014 (IDT)
:::תודה לשניכם. אתחיל לחזור על כתובות קודמים ולזהות אותם.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:43, 3 ביוני 2014 (IDT)
::: לצערי שיטה זו לא הניבה הרבה פירות. אחרי בדיקה של כ-20 כתובות לא העליתי רק זו של מכון לב. כל השאר גם בויקיפדיה אינם מזוהים.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:01, 3 ביוני 2014 (IDT)
== שאלה  ==

שלום איתן,

ברצוני לדעת כיצד ניתן לערוך ביאורים כך שכשאעבור על המילה תקפוץ המסגרת שמראה את הפרוש.

בתודה עמיחי פריי.

:: ככה &lt;nowiki&gt;{{ב|טקסט|ביאור הטקסט}}&lt;/nowiki&gt;  -- {{ב|טקסט|ביאור הטקסט}}
--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:13, 20 ביוני 2014 (IDT)
==הצעות לציטוט שבוע==
שלום לך איתן, רציתי לשאול אותך אם יש לך במהלך העבודה שלך כאן באתר איזה הצעה לציטוט השבוע מתוך הספרים שבהם אתה עובד? אולי משהו מתוך הספר הבדיחה והחידוד... אשמח לקבל הצעות. תודה.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:59, 5 ביולי 2014 (IDT)
==[[תבנית:שער שולחן ערוך]]==
שבוע טוב איתן,

תודה על התיקון ל[[תבנית:ארבעה טורים]].

תוכל בבקשה לתקן גם את [[תבנית:שולחן ערוך]]? תודה! [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:29, 12 ביולי 2014 (IDT)
:שלום נחום, מה בדיוק צריך שם תיקון? זה נראה בסדר גמור גם בדף [[שולחן ערוך]]. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ט&quot;ו בתמוז ה'תשע&quot;ד • 10:32, 13 ביולי 2014 (IDT)
::שיחקתי עם התבנית קצתוהרסתי אותה. שם הטור נמחק בדפי השער של [[שולחן ערוך אורח חיים]], [[שולחן ערוך יורה דעה]] וכו'. [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:55, 13 ביולי 2014 (IDT)
כוונתך הייתה לתבנית {{תב|שער שולחן ערוך}} כמו שכתבת בכותרת ולא כמו שכתבת בדף עצמו. תיקנתי. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ט&quot;ו בתמוז ה'תשע&quot;ד • 14:27, 13 ביולי 2014 (IDT)

== מה בנתיים ? ==

לא הבנתי אם נסגר מקום לאירוע, אתה הבנת ? [[משתמש:ציון הלוי|בן ציון]] ([[שיחת משתמש:ציון הלוי|שיחה]]) 17:54, 31 ביולי 2014 (IDT)
:כן, גם שיניתי לפי זה את המשפט הפותח ב[[ויקיטקסט:מפגשים/חגיגות העשור|דף]]. המפגש יהיה ביום שישי הבא, י&quot;ב אב 08.08.14, בשעה 9:00 במשרדי העמותה בתל אביב ברחוב קרליבך 7. נתראה, [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ה' באב ה'תשע&quot;ד • 18:15, 31 ביולי 2014 (IDT)
::תודה, אמנם קשה  לי לראות את עצמי בשלב זה מצליח להגיע לתל אביב. נראה.. [[משתמש:ציון הלוי|בן ציון]] ([[שיחת משתמש:ציון הלוי|שיחה]]) 18:33, 31 ביולי 2014 (IDT)
:::[[משתמש:ציון הלוי|מקווה לראותך שם]]. אגב, תודה על הכותרת. אם לא תצליח להגיע, המפגש כנראה ישודר ב[[W:סקייפ|טכנולוגיה מהפכנית]] בשידור חי! [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ה' באב ה'תשע&quot;ד • 19:04, 31 ביולי 2014 (IDT)

== תוכנת OCR ==

הי איתן, זאת [http://www.abbyy.co.il/?categoryId=72125&amp;gclid=CMXjvenklLQCFYG-zAodaBkAxQ תוכנת ההמרה] שדיברנו עליה במפגש. יש שם דמו שאפשר להוריד כדי לבדוק אם זה מה שמתאים לכם. בהצלחה - חן


== סיכום מפגש חגיגות העשור ==
הי, מה שלומך?
{{ש}} אני מזכירה לך לכתוב סיכום הוואי ל[[ויקיטקסט:מפגשים/חגיגות העשור|חגיגת העשור של ויקיטקסט]], כדי שגם מי שלא היה יוכל להתעדכן. העלתי את התמונות מהמפגש ל- [https://commons.wikimedia.org/wiki/Category:Wikimedia_Israel_Offices_TLV Category:Wikimedia Israel Offices TLV] אפשר להוסיף משם תמונות נבחרות. {{ש}} יום נהדר! [[משתמש:Chenspec-WMIL|Chenspec-WMIL]] ([[שיחת משתמש:Chenspec-WMIL|שיחה]]) 10:19, 13 באוגוסט 2014 (IDT)
:הייתי בחופש משפחתי ולכן התעכבתי. ראיתי שבינתיים קיבלת תשובה מדניאל. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י&quot;ח באב ה'תשע&quot;ד • 22:26, 13 באוגוסט 2014 (IDT)

== מכילתא דר' ישמעאל ==

שלום איתן

בהמשך [[שיחת משתמש:Dovi#מכילתא ישנה - שידרוג|לשיחה ביני לבין אבי]] על &quot;שדרוג מכילתא ישנה&quot;, אשמח אם תצליח לגבש את הפתרון הטכני לבעיה.

הרעיון הוא למצוא דרך לקדד את המכילתא במהדורה של בארי, כך שכאשר קיימת הפניה במתכונת &quot;מכילתא על שמות ...&quot; - נגיע למהדורה הזאת ולא למהדורה הישנה.

האם יש לך רעיון איך לעשות את זה בקלות יחסית?

תודה

[[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 09:11, 19 באוגוסט 2014 (IDT)
:זה קצת בעייתי מכיון שהמכילתא של הרב דן בארי לא מסודרת על פי פרקים אלא על פי פרשיות המכילתא, לעומת ההפניות של המכילתא המסודרות על פי הפרקים המוכרים לנו כיום. אם המכילתא של הרב דן בארי תהיה מסודרת על פי פרקים אוכל לבצע זת בקלות, אחרת זה יהיה מסובך מאוד. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ&quot;ג באב ה'תשע&quot;ד • 11:52, 19 באוגוסט 2014 (IDT)
::אמנם דף אצל בארי הוא פרשיה שלמה במכילתא, אבל הסדר הפנימי זהה, ולכן אפשר להגדיר בתוך כל פרשיה קטעים שונים ולשייך אותם לפסוקים על פי סדרם (ע&quot;י עוגנים או בשיטה אחרת). לדוגמא: הקטע המצוי היום, של [[מכילתא על שמות יב ד]] הוא [[מכילתא מנוקדת ומעוצבת מסכתא דפסחא בא#יב, ד]]. זה הפתרון של העוגנים, שמחייב לעבור על המכילתא של בארי ולהכניס בה עוגנים. אם אין לך הצעה פשוטה יותר אני מוכן גם להכניס את העוגנים, אבל בתנאי שלאחר העבודה שלי באמת כל הפניה מהסוג הראשון תוביל איכשהו למכילתא של בארי. [[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 13:18, 19 באוגוסט 2014 (IDT)
:::הבעיה היא שהדפים כיום של המכילתא ברובם הם תבניות ששואבות את התוכן מתוך דפים אחרים. אני לא יכול לשנות את התבניות כך שיתאימו לעוגנים ולא לדפים שלמים ולכן אני חושש שיש לבצע את זה ידנית - אם תעגן את כל הפרקים, אוכל לשים אותם בדף של הפרקים,  שזו עוד עבודה הגיונית, אבל הפסוקים יהיה המון עבודה. אני יכול לשאול את מתניה מוויקיפדיה אם יש לו רעיון יותר טוב. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ&quot;ד באב ה'תשע&quot;ד • 11:34, 20 באוגוסט 2014 (IDT)
::::אולי אפשר לסמן את הפסוקים ב&quot;קטע התחלה&quot; ו&quot;קטע סוף&quot; ולהכליל בתבניות הקיימות? [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:00, 20 באוגוסט 2014 (IDT)
:::::אני לא מוצא דרך. התבנית כיום מותאמת לדף ולא להכללת קטע ולשנות אותה אי אפשר, בגלל שהיא משומשת בהרבה דפים. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ&quot;ו באב ה'תשע&quot;ד • 23:15, 21 באוגוסט 2014 (IDT)

== פרויקט יהודה ==

לאיתן שלום, &lt;br /&gt;
האם יפריע לך להעביר את [[משתמש:Eitan96/פרויקט בן יהודה|הערך שיצרת]] למרחב [[ויקיטקסט:ויקיטקסט ופרויקט בן-יהודה]]? ואולי כדי לבנות את הערך על פי היוצר בלבד בלי החלוקה לסוגות. --[[משתמש:Ahhh|Ahhh]] ([[שיחת משתמש:Ahhh|שיחה]]) 14:16, 21 באוגוסט 2014 (IDT)
::לא חשוב, ריכזתי את הטבלה, ראה את התוצאה [[ויקיטקסט:ויקיטקסט ופרויקט בן-יהודה]] --[[משתמש:Ahhh|Ahhh]] ([[שיחת משתמש:Ahhh|שיחה]]) 14:46, 21 באוגוסט 2014 (IDT)
:::נראה אחלה, חשוב וטוב שיצרת מקום בו ירוכז החומר. כדאי גם לתת שם הוראות לאיך להעתיק, למקרה שיבוא מישהו מבחוץ שירצה לעזור. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ&quot;ו באב ה'תשע&quot;ד • 23:05, 21 באוגוסט 2014 (IDT)

== העברת דף אודיסיאה ואיליאדה ==

איתן. גם ספר האיליאדה היה בפורמט של &quot;איליאדה של הומרוס&quot;. רק שם הקטגוריה היה &quot;איליאדה (טשרניחובסקי)&quot;. החזרתי את זה כמו שהיה. אם רוצים שזה יהיה עקבי בדף הראשי אני לא בטוח איך עושים אבל מה שעשית לא עזר לגבי התצוגה בדף הראשי.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 13:24, 1 בספטמבר 2014 (IDT)
:האמת שזה כן עזר, פשוט היה צריך לרענן את הדף הראשי. אמנם ההבדל הוא שלאיליאדה הייתה קטגוריה ולאודיסיאה לא אז פתחתי אחת גם לאודיסיאה. טוב ששמת לב. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ז' באלול ה'תשע&quot;ד • 18:52, 1 בספטמבר 2014 (IDT)

== שתי העלאות אל COPY ==

שלום איתן. ניסיתי להעלות ולשתף איתכם שתי קבצים דרך COPY. אחד של קרבן אהרן על ספרא ואחד של קצות החושן חלק א (כבר נגמר כמעט לעלות). נא לאשר שקבלתם מתי שתוכל. נראה לי שהפעלת תוכנת OCR תהיה יותר קשה לבצע על הקרבן אהרן מאשר קצות החשן....--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:17, 24 באוקטובר 2014 (IDT)
:שלום דניאל. אוכל לדעת האם נתקבל ביום בו אכנס למחשב המרוחק - כנראה ביום חמישי. אפשר לפתוח דף בו באופן קבוע אני אודיע על כל הקבצים שנסרקו והיכן ניתן למצוא אותם. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ב' בחשוון ה'תשע&quot;ה • 16:02, 26 באוקטובר 2014 (IST)

== הוספת טקסטים לאחר OCR ==

שלום איתן, קודם כל אשמח להסבר קצר על המבנה של הטקסט של מלחמות ה', אני רואה שמדובר במבנה מיוחד (דומה לויקיטקסט האנגלי) אשמח לקצת הסבר על הפורמט. שאלה נוספת לי, כיצד אתה מזין את הטקסט עצמו לאחר שהתכנה המירה אותו? אתה משתמש בבוט? אתה מזין ידנית?

אני מאוד אשמח לנסות לפשט את התהליך כמה שיותר ולגרום לו להיות מהיר יותר, וכן לדאוג לדפי עזרה מתאימים כדי שכולם יוכלו לעשות זאת ללא עכבות • [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] • [[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]] • [[מיוחד:תרומות/אור שפירא|תרומות]] • י&quot;ב בחשוון ה'תשע&quot;ה • 07:46, 5 בנובמבר 2014 (IST)
:שלום אור, סליחה על האיחור בתשובה.
:ראשית, מדובר בדף מפתח, בלי נדר אכתוב בקרוב דף עזרה מפורט שמסביר עליו.
:שנית, בזמנו ייבאתי ושכללתי מעט קוד קצר בCSS שמעצב את הספר בצורה כזו, הוא מוטמע בתבנית [[תבנית:ספר חול|ספר חול]], ניתן למצוא אותו בקובץ הCSS של האתר. 
:כרגע הטקסט בקובץ וורד על המחשב שלי ואני מעלה אותו עמוד עמוד, זה סוג של בדיקה שניה וזה די מוכיח את עצמו - עד עכשיו גיליתי די הרבה טעויות בדרך.

:[[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י&quot;ז בחשוון ה'תשע&quot;ה • 18:01, 9 בנובמבר 2014 (IST)
::הי, אולי כדאי שהקובץ המוכן יהיה נגיש גם כן באיזו תקיית copy. 
::כמו כן אשמח אם תפרסם קישור לתקיית copy שבה ניתן לראות את הקבצים (שלחת רק קישור להזמנה להתקנה של התוכנה אבל לא קישור לתקייה עצמה)
::• [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] • [[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]] • [[מיוחד:תרומות/אור שפירא|תרומות]] • י&quot;ט בחשוון ה'תשע&quot;ה • 10:37, 12 בנובמבר 2014 (IST)

== OCR על קצות החושן ==

שלום איתן. ראיתי שהמרת באתר COPY את קצות החושן חלק א. שיחקתי איתו והעתקתי סימן כא. אולם לרוב מה שהופיע במסך שלי היה קשה מדי להעתיק ולהשתמש בו. נראה לי עקב קיום שני טקסטים שונים של השולחן ערוך ביחד עם הקצות החושן על הדף. אם כך, כדאי להמקד בטקסטים שמכילים רק חיבור אחד בדף ולא שנים.

העליתי בנוסף שתי קבצי PDF של תכניות מתאר ארציות. אם תוכל, בא נראה איך הם יוצאים בהמרה.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 13:25, 5 בנובמבר 2014 (IST)
:שלום [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ומתנצל על האיחור בתשובה. מה שאתה מתאר מוזר מאוד, כי אני ניסיתי להריץ טקסט עם שלוש עמודות ויצא מצוין. ייתכן שההרצה לא בוצעה היטב, אנסה להריץ שנית ולבדוק. בנוגע למתאר - אנסה בקרוב. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ט&quot;ז בחשוון ה'תשע&quot;ה • 17:50, 9 בנובמבר 2014 (IST)

::בכמה דפים בארבע חמש שורות שלמעלה בדף התוכנה מזהה את שני השורות משני הצדדים ככותרת אחת ואז כאשר עושים העתק הדבק מדביקים 5 שורות של טקסט מצד אחד של העמוד יחד עם 5 שורות של טקסט בצד השני של העמוד. את זה לא ראית?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:54, 9 בנובמבר 2014 (IST)
:::לא ראיתי, ואצלי היה בדיוק אותו דבר ויצא מצוין (ביסוד מורא). אולם זו בעיה ידועה בסורק המובנה של היברו בוקס ולכן ייתכן שזו פשוט הסריקה שלהם ומסיבה כלשהי הספר שלך לא סרוק, אני אנסה שוב ואשלח לך. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י&quot;ז בחשוון ה'תשע&quot;ה • 18:07, 9 בנובמבר 2014 (IST)

== OCR - Roxette Uploads #2 ==

שלום איתן. שים לב ששיתפת איתך עוד תיק של 3 קבצים לסריקה. הפעם ניסיתי לחפש סריקות ותר נקיות. לנוחיותך כמובן.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:42, 23 בנובמבר 2014 (IST)
:שלום דניאל. אסרוק את הקבצים ביום חמישי, כאשר תהיה לי גישה למחשב המרוחק. לי רמת האיכות לא משנה, אני מריץ בתוכנה וייקח כמה זמן שייקח, זה אפילו לא מאט לי את המחשב. אגב, אני מזכיר לך להוסיף את הקבצים לקטגוריה [[:קטגוריה:OCR עמותה|OCR עמותה]], זו קטגוריה נסתרת כך שלא ניתן לראות אותה מהדפים אלא רק מדף הקטגוריה עצמו. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ב' בכסלו ה'תשע&quot;ה • 10:01, 24 בנובמבר 2014 (IST)
:: בכל דף ודף או רק בדף הראשי?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:14, 24 בנובמבר 2014 (IST)
:::רק בראשי, שכל הספרים יופיעו בקטגוריה, אבל אין סיבה שכל העמודים. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ב' בכסלו ה'תשע&quot;ה • 17:03, 24 בנובמבר 2014 (IST)

== לא דוברת וולשית ==

רק עשיתי דף לניסיונות • [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] • [[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]] • [[מיוחד:תרומות/אור שפירא|תרומות]] • י&quot;ב בכסלו ה'תשע&quot;ה • 09:47, 4 בדצמבר 2014 (IST)
:[[W:חוק פו|חוק פו]]. המילה שכתבת, אגב, הייתה פעמון. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י&quot;ב בכסלו ה'תשע&quot;ה • 09:47, 4 בדצמבר 2014 (IST)
::אתה צוחק? זו הייתה מילה אמיתית? אני סתם חרבשתי במקלדת! (אתה דובר וולשית?)• [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] • [[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]] • [[מיוחד:תרומות/אור שפירא|תרומות]] • י&quot;ב בכסלו ה'תשע&quot;ה • 14:33, 4 בדצמבר 2014 (IST)
:::הייתה שם כ' מיותרת אחת, אבל היית מאוד קרובה. יש לי חבר וולשי, בעקבותיו אני יודע כמה מילים, אבל אני לא ממש דובר. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י&quot;ב בכסלו ה'תשע&quot;ה • 15:53, 4 בדצמבר 2014 (IST)


== אליס בארץ הפלאות ==

רק רציתי להביא לידיעתך. מישהו בשם MICHAEL LESTER העלה [https://drive.google.com/?tab=mo&amp;authuser=0#folders/0B4Qjt4J7bE5zNWpaM2k0RkxiOXM בדף שלי בגוגל דרייב] את אליס בארץ הפלאות.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:45, 22 בדצמבר 2014 (IST)

:השאלה היא מה מצב זכויות היוצרים. האם יש איזו דרך לברר מי זה ה-ל. סימן המתרגם הזה ומתי נפטר? חוץ מזה, ה-OCR יהיה בעייתי בגלל הניקוד. [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 08:56, 22 בדצמבר 2014 (IST)
::מיכל לסטר היא המנכ&quot;לית של עמותת ויקימדיה • [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] • [[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]] • [[מיוחד:תרומות/אור שפירא|תרומות]] • ל' בכסלו ה'תשע&quot;ה • 20:21, 22 בדצמבר 2014 (IST)
:::הטקסט יהיה חופשי בראשון בינואר עוד שבוע. בקשר לניקוד, מה שנחום אמר. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ב' בטבת ה'תשע&quot;ה • 09:29, 24 בדצמבר 2014 (IST)
== עזרה בתבניות  ==

היי איתן, בהמשך למפגש ביום ראשון, אשמח אם תוכל לעזור לי בתבנית תנ&quot;ך בויקיפדיה. יש שם פרמטר בשם &quot;קצר&quot; שצריך לעבור לתבנית תנ&quot;ך1 שלא הצלחתי להעביר, אשמח אם תסתכל. • [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] • [[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]] • [[מיוחד:תרומות/אור שפירא|תרומות]] • א' בטבת ה'תשע&quot;ה • 07:49, 23 בדצמבר 2014 (IST)
==כתבי הרודוטוס==
האם ידוע לך באיזו מהדורה משתמש האלמוני שמעלה לכאן את כתבי הרודוטוס, והאם פגו עליה זכוכיות היוצרים? [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:19, 8 בינואר 2015 (IST)
:זה תרגום אלכסנדר שור, הוא מת ב1943, כך שהם אכן פגו. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י&quot;ז בטבת ה'תשע&quot;ה • 16:21, 8 בינואר 2015 (IST)
::תודה! [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:22, 8 בינואר 2015 (IST)


== Ladino Tehillim ==

&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Hello, [[משתמש:Nahum|נחום]] recommended I consult you concerning a transcription project I've begun on a Ladino Book of Psalms &lt;https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97:Tehilim,_o_los_Salmos,_trezladados_del_leshon_ha-%E1%B8%B3odesh_en_la_lingua_Sefaradit.pdf&gt;. Nahum suggests ABBYY (which I have access to, although I'd welcome any or all tweaks anyone might recommend for the settings so it can OCR as well as it possibly can. I'm also open to doing a first pass OCR with Tesseract-OCR if anyone has created training data for Abraham Garton's &quot;rashi&quot; script. Please let me know, and thank you! [[משתמש:Aharonium|Aharonium]] ([[שיחת משתמש:Aharonium|שיחה]]) 04:58, 18 בינואר 2015 (IST)

:--If you have access to ABBYY, my understanding is that it is recommended to use the option &quot;make file searcheable&quot; on the pdf and then upload it again, beacuse then the OCR output gets loaded automatically into the &quot;PAGE:&quot; pages when proofreading from the &quot;INDEX:&quot; pages. Eitan may correct me if I'm wrong. [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 05:11, 18 בינואר 2015 (IST)
::Hi, Nachum is right. You should make the file searchable, then upload it as new verison to commons. After this, the OCRed text will automaticly appear in the wiki. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ&quot;ט בטבת ה'תשע&quot;ה • 09:10, 20 בינואר 2015 (IST)
&lt;/div&gt;

== ספרי זוטא על ספר במדבר ==

חסר למדרשי התנאים. בהיברובוקס מופיע במהדורת האראוויטץ 1917.

האם תוכל להוסיף אותו לסריקות OCR?

תודה

[[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 17:43, 28 בינואר 2015 (IST)

אופס... הורוביץ נפטר רק ב65...

[[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 15:26, 3 בפברואר 2015 (IST)

== גיוס נעים ושפשוף קל!... ==

בהצלחה ותודה

[[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 17:53, 11 בפברואר 2015 (IST)
:תודה! [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ&quot;ח בשבט ה'תשע&quot;ה • 09:04, 17 בפברואר 2015 (IST)

== מחיקה בגלל זכויות יוצרים ==

שלום איתן,
אני מצטער לכתוב לך, אבל שמתי לב פתאום שלמקור שממנו לקחתי את הניקוד שהוספתי למסכת כלים יש סימן קטן ומוסתר של זכויות יוצרים.
לצערי הרב אני אצטרך למחוק את הניקוד.
סליחה, טעות שלי.


== עדכון כפתורים לסרגל כלים &quot;תקציר&quot; ==

שלום איתן,  אין לי הרבה מה להוסיף ממה שהזכרתי במזנון. לסיכום:
* להוסיף &quot;קיטוע&quot;, &quot;פיסוק&quot;, &quot;השלמה&quot; , &quot;תיקון טעות&quot;, &quot;הערה&quot;
* נמלכתי מלהסיר  &quot;ניסוח&quot; , &quot;הרחבה&quot; כי הם שימושיים במרחב של ביאור... אבל אם אין מספיק מקום אז כן להסיר אותם.. אם יש מקום אז אולי רק לשים אותם יותר למטה ברשימה..

בברכה, דניאל----[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 08:16, 27 במרץ 2016 (IDT)

כמו כן, רציתי לבקש ממך, אולי אתה יודע, פעם היה מופיע בתחתית הדף גם כפתורים לתגי קטע באנגלית כמו &lt;nowiki&gt;&lt;includeonly&gt; ו&lt;noinclude&lt;/nowiki&gt;. עכשיו זה כבר נעלם מזמן וזה מאד שימושי בעריכת תבניות. ללא תגים אלו אני כמעט לא מסתדר בכתיבת תיאורים על תבניות. אתה יודע איך להוסיף שוב תגים אלו בתחתית הדף של חלון העריכה?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 08:16, 27 במרץ 2016 (IDT)
:1 - ביצעתי. אם אתה יודע מה מספר מרחב הביאור (גם שאר קוראי הדף מוזמנים לעזור...), אפשר לדאוג שתקצרים מסוימים יופיעו רק כשעורכים ביאור.
:2 - היום כל התקצירים מופיעים בסרגל למעלה. אפשר בכל זאת להחזיר אותם אם רוצים. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י&quot;ח באדר ב' ה'תשע&quot;ו • 20:38, 27 במרץ 2016 (IDT)
::אני לא מוצא את התקצירים של INCLUDE בשום מקום אצלי בחלון.... אולי זה משהו עם המחשב שלי..--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:03, 27 במרץ 2016 (IDT)

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/24|Tech News: 2019-24]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W24&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/24|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* מעכשיו תהליך יצירת PDF מדפי ויקי נעשה על ידי [[mw:Proton|Proton]]. בעבר השתמשנו ב-[[mw:Electron|Electron]]. זה אמור להראות אותו דבר, אבל לפעול טוב יותר. שניהם משתמשים בכרומיום. מדובר במערכת שונה מזאת שאוספת מספר דפים בספר ויוצרת ממנו PDF.‏ [https://phabricator.wikimedia.org/T210651][https://phabricator.wikimedia.org/T186748]
* ההרחבה Flagged Revisions משתמשת מעכשיו בכפתורי OOUI תקניים. בגרסה הבאה יבוצעו גם מספר שינויים קטנים במיקום הכפתורים. [https://phabricator.wikimedia.org/T155878]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] בוטים וסקריפטים נוספים שלא קבעו במפורש [[m:Special:MyLanguage/User-Agent policy|User-Agent]] יכולים להתקל בהגבלת קצב ריצה קשוחה, שתוסר לאחר שיסדירו את העניין. [https://phabricator.wikimedia.org/T224891]

'''בעיות'''
* אנא בדקו האם מאפייני הרחבת Flagged Revisions באתר ויקי שלכם תואמים את ציפיותיכם, או זהים למצב מלפני כמה שבועות. אם לא, אנא [https://phabricator.wikimedia.org/maniphest/task/edit/form/1/?projects=Wikimedia-Site-Requests%2CMediaWiki-extensions-FlaggedRevs דווחו על כך]. [https://phabricator.wikimedia.org/T225144]

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20190612T15 {{#time:j xg|2019-06-12|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 15:00 (UTC)] (שעה 18:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/24|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W24&quot;/&gt; 20:07, 10 ביוני 2019 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=19143311 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/25|Tech News: 2019-25]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W25&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/25|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* ניתן יהיה רק לקרוא, אבל לא לערוך, בוויקישיתוף למשך 30 דקות [https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20190619T05 ב-19 ביוני ב-05:00 (UTC) (שעה 8:00 לפי שעון ישראל)].  זאת על מנת לתקן בעיית חומרה. [https://phabricator.wikimedia.org/T224516]

'''שינויים השבוע'''
* בקרוב ניתן יהיה לנגן קבצי [[w:he:MIDI|MIDI]] ללא [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Score|הרחבת Score]]. ניתן להוסיף אותם באמצעות &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;[[קובץ:Filename.midi]]&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;. בהמשך &lt;code&gt;override_midi&lt;/code&gt; ו-&lt;code&gt;override_audio&lt;/code&gt; יפסיקו לעבוד. במקום זאת יהיה צורך בהוספת קובץ MIDI מתכת לתווים. [https://phabricator.wikimedia.org/T135597]
* נגן וידאו חדש יחליף בקרוב את הקיים. ניתן להפעיל אותו כתכונת בטא ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|העדפות שלכם]]. אם לא יהיו בעיות רציוניות הוא יופעל בהמשך אצל כולם. [https://phabricator.wikimedia.org/T148103]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.34/wmf.10|1.34‎-wmf.10]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2019-06-18|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2019-06-19|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2019-06-20|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.34/Roadmap|יומן]]).

'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20190619T15 {{#time:j xg|2019-06-19|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 15:00 (UTC)] (שעה 18:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] מספר גאדג'טים וסקריפטים משתמשים עדיין בערכים ישנים &lt;code&gt;wgEnableAPI&lt;/code&gt; ו-&lt;code&gt;wgEnableWriteAPI&lt;/code&gt;. הערכים תמיד שווים ל-true. הם יוסרו בקרוב. זה יכול לשבור מספר גאדג'טים וסקריפטים. יש לתקן אותם כך שלא ישתמשו בערכים הללו. [https://gerrit.wikimedia.org/r/c/mediawiki/core/+/504076]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/25|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W25&quot;/&gt; 23:38, 17 ביוני 2019 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=19152213 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/26|Tech News: 2019-26]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W26&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/26|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* [[mw:MediaWiki 1.34/wmf.10|הגרסה החדשה]] של תוכנת מדיה־ויקי מהשבוע שעבר לא הוטמעה לחלוטין עקב בעיות. הגרסה הוסרה מרוב אתרי ויקי ביום שלישי ומאתרי הבדיקה ביום חמישי. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2019-June/092212.html]
* רוב אתרי ויקי היו איטיים ובהמשך במצב לקריאה בלבד במהלך השבוע האחרון בגלל בעיה באחד משרתי בסיס הנתונים. השרת הוחלף. [https://phabricator.wikimedia.org/T225981]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.34/wmf.11|1.34‎-wmf.11]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2019-06-25|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2019-06-26|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2019-06-27|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.34/Roadmap|יומן]]).

'''פגישות'''
* אתם יכולים לצפות או להצטרף ל[https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2019-June/092210.html הצגת מקרה הבאה של שפות בוויקימדיה]. היא תתמקד בשימוש בתרגום מכונה בפרויקטי ויקימדיה. הצגת המקרה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20190626T13 {{#time:j xg|2019-06-26|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 13:00 (UTC)] (שעה 16:00 לפי שעון ישראל). תיערך הקלטה לצורך צפייה עתידית.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20190626T15 {{#time:j xg|2019-06-26|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 15:00 (UTC)] (שעה 18:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/26|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W26&quot;/&gt; 20:30, 24 ביוני 2019 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=19168431 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/27|Tech News: 2019-27]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W27&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/27|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* החל פיתוח של [[mw:Special:MyLanguage/Wikidata Bridge|גשר ויקינתונים]]. המטרה היא לאפשר עריכת ויקינתונים מתוך ויקיפדיה. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikidata/2019-June/013216.html]

'''בעיות'''
* למשתמשים המקבלים שירות ממרכז הנתונים באמסטרדם הדפים לפעמים נטענים לאט. חקירת הנושא נמשכת. [https://phabricator.wikimedia.org/T226048]
* שרות השאילתות של ויקינתונים היה במצב טעינת יתר ב-24 ביוני מ-11:50 עד 13:15 שעון UTC (מ־14:50 ועד 16:15 שעון ישראל). הבעיה תוקנה. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Incident_documentation/20190624-wdqs]

'''שינויים השבוע'''
* כל אתרי ויקי יעברו למצב לקריאה בלבד למשך כדקה ב-3 ביולי 6:00 שעון UTC‏ (9:00 שעון ישראל). זה נעשה למען העברת בסיס נתונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T226358]
* לא תפורסם השבוע גרסה חדשה של תוכנת מדיה ויקי ([[mw:MediaWiki 1.34/Roadmap|לוח שנה]]).

'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20190703T15 {{#time:j xg|2019-07-03|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 15:00 (UTC)] (שעה 18:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/27|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W27&quot;/&gt; 00:23, 2 ביולי 2019 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=19175317 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/28|Tech News: 2019-28]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W28&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/28|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* למארגני ארועים, אם אתם [[m:Special:MyLanguage/Mass_account_creation#Requesting_temporary_lift_of_IP_cap|מבקשים העלאה זמנית של כמות IP]] ליצירה מרובה של חשבונות, זה גם יגדיל את קצב העריכות המורשה לאותם חשבונות חדשים באירוע, כדי למנוע צוואר בקבוק נוסף. [https://phabricator.wikimedia.org/T204583]
* מפעילי מערכת בכל אתרי ויקימילון, ויקימסע וויקיטקסט, אתם יכולים עכשיו להשתמש בתכונת [[m:Special:MyLanguage/Community_health_initiative/Partial_blocks|חסימה חלקית]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T218626]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.34/wmf.13|1.34‎-wmf.13]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2019-07-09|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2019-07-10|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2019-07-11|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.34/Roadmap|יומן]]).
* עיצוב חלונות התוכנה של מדיה ויקי ישתנה בתצוגה שולחנית. המבנה יהיה פשוט יותר, הכפתורים חדים ונקיים יותר, וכפתורי סגירה יהפכו לאייקונים. המראה החדש יהיה דומה לתצוגת ניידים. זה ישפיע על כלי תרגום התוכן, העורך החזותי, אשף התבניות וכלים נוספים. [https://phabricator.wikimedia.org/T226045]

'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20190710T15 {{#time:j xg|2019-07-10|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 15:00 (UTC)] (שעה 18:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

'''שינויים עתידיים'''
* אתר ויקינתונים יהפוך לאתר לקריאה בלבד ב-30 ביולי בין 5:00 ל-5:30 שעון UTC‏ (8:00 עד 8:30 שעון ישראל) למטרת החלפת שרת. [https://phabricator.wikimedia.org/T227063]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] החל מ-15 יוני ישתנה פורמט השם בדאמפים החדשים של ויקינתונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T226153]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/28|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W28&quot;/&gt; 23:13, 8 ביולי 2019 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=19192465 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/29|Tech News: 2019-29]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W29&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/29|תרגומים לשפות נוספות]]. 

'''שינויים אחרונים'''
* באתר הניידים יהיו יותר כלי עריכה מתקדמים. שבע ויקיפדיות נוספות יכולות להשתמש בהם כבר עכשיו. זה עובד בוויקיפדיות בשפות הערבית, האינדונזית, האיטלקית, הפרסית, היפנית, הספרדית והתאית. ניתן לנסות את הכלים באתר הניידים ולשלוח עליהם משוב. [https://meta.wikimedia.org/wiki/User:CKoerner_(WMF)/Advanced_mobile_contribution_options_second_update] 

'''שינויים השבוע'''
*  [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]]  משתמש מסנן ההשחתות יעשה בקרוב עריכות על מסנני השחתות לא תקינים. המשתמש נקרא &lt;code&gt;{{int:abusefilter-blocker}}&lt;/code&gt; ויש לו הרשאות מפעיל מערכת. זה נועד לפתור בעיות טכניות והוא לא יעשה שום דבר אחר. ניתן [[phab:T209565|לקרוא עוד]].
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.34/wmf.14|1.34‎-wmf.14]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2019-07-16|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2019-07-17|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2019-07-18|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.34/Roadmap|יומן]]).

'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20190717T15 {{#time:j xg|2019-07-17|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 15:00 (UTC)] (שעה 18:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

'''שינויים עתידיים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps|ישומון ויקיפדיה]] באנדרואיד יזמין משתמשים להוסיף תיאור תמונה לתמונות בוויקישיתוף. זה יופיע רק למשתמשים שעשו מספר עריכות דרך היישום בלי שהעריכות שוחזרו. זה נועד למנוע ספאם ועריכות גרועות. ניתן [[mw:Wikimedia Apps/Team/Android/AppEditorTasks|לקרוא עוד]] ו[[mw:Talk:Wikimedia_Apps/Team/Android/AppEditorTasks|לשלוח משוב]]. [https://commons.wikimedia.org/wiki/Commons:Village_pump/Archive/2019/03#Edit_action_feed_(Android_Wikipedia_app)]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/29|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W29&quot;/&gt; 18:30, 15 ביולי 2019 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=19199404 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/30|Tech News: 2019-30]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W30&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/30|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* קהילות המעוניינות להקל על הצעדים הראשונים של עורכים חדשים יכולות להצטרף לניסויים של צוות הגדילה (Growth team) באתרי ויקי שלהן. ניתן לבדוק [[mw:Growth/Communities/How to get the Growth experiments on your wiki|את התנאים והדרישות לתהליך]].
* [[m:Coolest_Tool_Award|פרס הכלי המגניב ביותר 2019]] מחפש מועמדים. ניתן להציע כלים עד 29 ביולי. הכלים הזוכים יוצגו בוויקימניה. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2019-July/092301.html]

'''בעיות'''
* שחרור הגרסה האחרונה של מדיה־ויקי (1.34.0-wmf.14) נחסם לקבוצות 1 ו־2. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-ambassadors/2019-July/002184.html]

'''שינויים השבוע'''
* מסד הנתונים של פבריקטור יועבר לשרת אחר. לא ניתן יהיה לכתוב ביום חמישי, 25 ביולי, בין השעות 05:30 ו־6:00 בבוקר שעון UTC (‏08:30 עד 9:00 לפי שעון ישראל). קריאה לא תושפע מהמהלך. [https://phabricator.wikimedia.org/T228243]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.34/wmf.15|1.34.0‏-wmf.15]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2019-07-23|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי ויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2019-07-24|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי ויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2019-07-25|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.34/Roadmap|יומן]]).

'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20190723T15 {{#time:j xg|2019-07-24|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 15:00 (UTC)] (שעה 18:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

'''שינויים עתידיים'''
* [[mw:VisualEditor on mobile/Edit cards|חלק מהפריטים בעורך החזותי]] ישתנו מאוחר יותר השבוע. זה יהפוך את עריכתם של קישורים, ציטוטים ותבניות לקלה יותר במחשבים שולחניים ובמכשירים ניידים כאחד. [https://phabricator.wikimedia.org/T225834][https://phabricator.wikimedia.org/T221247]
* כש[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:AdvancedSearch|החיפוש המתקדם]] מופעל ניתן יהיה לבחור את סדר המיון של תוצאות כשמבצעים חיפוש. [https://phabricator.wikimedia.org/T225479][https://phabricator.wikimedia.org/T197525]
* משתמשים שעורכים מכתובת IP שנמצאת ברשימה הלבנה [[:m:Special:MyLanguage/Mass_account_creation#Requesting temporary lift of_IP cap|של הסרת מגבלות יצירת חשבונות באופן זמני]] לא יצטרכו CAPTCHA. זה יקרה במהלך חודש אוגוסט. אם אתם חושבים שזה לא צריך לקרות מסיבה כלשהי, נא [[:phab:T227487|ידעו אותנו]].
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] המשתנה &lt;code&gt;user_wpzero&lt;/code&gt; יוסר ממסנן ההשחתות. [[phab:T227843#5344413|רשימת המסננים שיזדקקו לתיקון מצורפת בזאת]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/30|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W30&quot;/&gt; 16:08, 22 ביולי 2019 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=19224936 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/31|Tech News: 2019-31]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W31&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/31|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* אתר ויקינתונים יהפוך לאתר לקריאה בלבד ב־30 ביולי בין 5:00 ל-5:30 שעון UTC‏ (8:00 עד 8:30 שעון ישראל) למטרת החלפת שרת. [https://phabricator.wikimedia.org/T227063]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.34/wmf.16|1.34‎-wmf.16]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2019-07-30|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2019-07-31|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2019-08-01|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.34/Roadmap|יומן]]).

'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20190731T15 {{#time:j xg|2019-07-31|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 15:00 (UTC)] (שעה 18:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/31|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W31&quot;/&gt; 00:42, 30 ביולי 2019 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=19235136 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/32|Tech News: 2019-32]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W32&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/32|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.34/wmf.17|1.34‎-wmf.17]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2019-08-06|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2019-08-07|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2019-08-08|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.34/Roadmap|יומן]]).

'''בעיות'''
*שינוי ב[[mw:Extension:RelatedArticles|הרחבה &quot;ערכים קשורים&quot; (RelatedArticles)]] גרם בטעות להפעלתה לכולם, לא רק לאלו המשתמשים בממשק הניידים. זה תוקן. [https://phabricator.wikimedia.org/T181242][https://phabricator.wikimedia.org/T229644]

'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20190807T15 {{#time:j xg|2019-08-07|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 15:00 (UTC)] (שעה 18:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

'''שינויים עתידיים'''
* כיום כולם יכולים לראות את [[:w:en:IP addresses|כתובות ה־IP]] אם מישהו עורך ללא חשבון. בעתיד הן יוכלו להיות יותר מוסתרות. זה נעשה על מנת להגן על משתמשים לא רשומים כך שמספר מצומצם יותר של אנשים יוכלו לראות את כתובות ה־IP שלהם. זה יקרה רק אחרי שנהיה בטוחים שהכלים ללחימה בהשחתות יישארו יעילים. אתם יכולים [[m:Special:MyLanguage/IP_Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation|לקרוא עוד]] על כך ו[[m:Talk:IP Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation|להגיב]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/32|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W32&quot;/&gt; 16:25, 5 באוגוסט 2019 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=19263690 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/33|Tech News: 2019-33]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W33&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/33|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* עורכים המשתמשים באתר הנייד של ויקיפדיה יכולים להדליק [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Advanced_mobile_contributions|שירותים מתקדמים]] בדף ההעדפות. זה יאפשר גישה ליותר קישורי ממשק, דפים מיוחדים וכלים. נשמח לקבל משוב בדף השיחה. [https://phabricator.wikimedia.org/T228916]
* עקב העדרות מתנדבים לטיפול בעיצוב &quot;מים כחולים&quot;, הקישור להדלקתו יוסתר. העיצוב ימשיך לעבוד, אך העורכים מתבקשים לעבור לעיצוב אחר. [https://phabricator.wikimedia.org/T223824]

'''שינויים השבוע'''
* עקב ויקימניה לא תהיה גרסת תוכנה חדשה השבוע. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments#Week_of_August_12th]

'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20190813T15 {{#time:j xg|2019-08-13|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 15:00 (UTC)] (שעה 18:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

'''שינויים עתידיים'''
* הקישור &quot;פריט ויקינתונים&quot; יועבר מ&quot;כלים&quot; ל&quot;במיזמים אחרים&quot; בכל אתרי ויקימדיה החל מ-21 באוגוסט. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikidata/2019-August/013316.html הודעה מפורטת], [[phab:T66315|כרטיס פבריקטור]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/33|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W33&quot;/&gt; 21:20, 12 באוגוסט 2019 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=19280448 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/34|Tech News: 2019-34]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W34&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/34|תרגומים לשפות נוספות]].

'''ידיעות הטכנולוגיה'''
* ידיעות הטכנולוגיה לא יפורסמו בשבוע הבא. גיליון חדש יפורסם ב-2 בספטמבר 2019.

'''בעיות'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] חלק ממסנני השחתה הפסיקו לעבוד עקב שיוניים בקוד. רק משתנים עבור הפעולה הנוכחית יעבדו. משתנים שהוגדרו באחד הענפים לא יעבדו מחוצה לו. ניתן [[phab:T230256|לקרוא יותר]] על דרך לתקן המסננים.
* ניתן ליצור עד שישה חשבונות מ[[w:he:כתובת IP|כתובת IP]] אחת ביום. בין 12 ל-15 באוגוסט ניתן היה ליצור עד שני חשבונות ביום. זה נבע מבעיית אבטחה. הבעיה תוקנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T230521]

'''שינויים השבוע'''
* רק מספר חשבונות מוגבל ניתן ליצור מ[[w:he:כתובת IP|כתובת IP]] אחת. ניתן להכניס כתובת מסויימת ל[[:w:en:Whitelisting|רשימה לבנה]] כדי שיתאפשר ליצור ממנה מספר בלתי מוגבל של חשבונות. זה שימושי באירועים בהם מספר רב של משתמשים חדשים לומדים לערוך. כתובות IP שהוכנסו לרשימה לבנה מהסיבה הזאת לא יציגו יותר דרישות ל-[[w:he:CAPTCHA|CAPTCHA]] ברגע יצירת חשבון. זה יקרה ביום רביעי. [https://phabricator.wikimedia.org/T227487]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.34/wmf.19|1.34‎-wmf.19]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2019-08-20|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2019-08-21|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2019-08-22|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.34/Roadmap|יומן]]).

'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20190821T15 {{#time:j xg|2019-08-21|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 15:00 (UTC)] (שעה 18:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

'''שינויים עתידיים'''
* ישנו [[w:he:Request for Comments|RFC]] לגבי יצירת קבוצת משתמשים גלובלית חדשה עם הרשאה לערוך [[:mw:Extension:AbuseFilter|מסנני השחתה]]. היא תשמש לתיקוני מסננים שבורים ותדאג שכל המסננים יעבדו לאחר שינויים בתוכנה. ניתן [[:m:Requests for comment/Creating abusefilter-manager global group|לקרוא יותר ולהגיב]].
* האפשרות &lt;code&gt;מיוחד:תרומות/newbies&lt;/code&gt; לא תעבוד יותר. זה יקרה בגלל בעיות יעילות. היא הציגה עריכות של משתמשים חדשים. במקום זאת, ניתן יהיה לראות אותן בדף השינויים האחרונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T220447]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/34|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W34&quot;/&gt; 18:21, 19 באוגוסט 2019 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=19310286 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/36|Tech News: 2019-36]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W36&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/36|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ניתן להשתמש בממשק [[wikidata:Wikidata:Development/Termbox|termbox]] החדש לעריכת ויקינתונים במכשירים ניידים. הוא מאפשר עריכת תוויות, תיאורים ומילים נרדפות ביתר קלות בדפים ניידים. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikidata/2019-August/013355.html]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[mw:MediaWiki 1.34/wmf.20|הגרסה החדשה]] של תוכנת מדיה־ויקי עלתה במהלך שבוע שעבר.
* השינוי במיקום פריט ויקינתונים שפורסם לאחרונה בוטל עקב בעיות מטמון בלתי צפויות. [https://phabricator.wikimedia.org/T66315#5431632]
* המספר המקסימלי של שחזורים עלה מ-10 ל-100 לדקה. [https://phabricator.wikimedia.org/T228708] 
* הגרסה המתקדמת של דפי סקירת עריכות (שינויים אחרונים, רשימת מעקב, שינויים קשורים) תכלול מעכשיו שני מסננים חדשים. הראשון הוא &quot;כל התוכן&quot; והשני הוא &quot;כל השיחות&quot;. הם יסננו בהתאם למרחבים, זוגיים ואי זוגיים. כלומר, &quot;כל השיחות&quot; לא יכללו דיונים במרחבי תוכן, כמו &quot;ויקיפדיה:&quot;, אבל כן יכללו את &quot;שיחת ויקיפדיה&quot;. [https://phabricator.wikimedia.org/T201520]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.34/wmf.21|1.34‎-wmf.21]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2019-09-03|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2019-09-04|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2019-09-05|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.34/Roadmap|יומן]]).
* בזמן ההתחברות לחשבון התוכנה בודקת האם ססמתכם תואמת את [[Special:MyLanguage/Password policy|מדיניות הססמאות]]. החל מהשבוע תקבלו הודעת אזהרה גם במקרה שהססמה היא אחת הססמאות הנפוצות בעולם. במידה וססמתכם לא מספיק חזקה, אנא שקלו [[Special:PasswordReset|להחליף את הססמה]] ל[[w:he: חוזק סיסמאות|ססמה חזקה יותר]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T151425]

'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20190904T15 {{#time:j xg|2019-09-04|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 15:00 (UTC)] (שעה 18:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

'''שינויים עתידיים'''
* ניתן יהיה לקרוא, אבל לא לערוך, את ויקינתונים לכשלושים דקות ב-[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20190910T05 10 בספטמבר מ-5:00 שעון UTC] ‏(8:00 בבוקר שעון ישראל). [https://phabricator.wikimedia.org/T230788]
* ניתן יהיה לקרוא, אבל לא לערוך, מספר אתרי ויקי בגודל בינוני לכשלושים דקות ב-[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20190917T05 17 בספטמבר מ-5:00 שעון UTC] ‏(8:00 בבוקר שעון ישראל). ניתן לראות את [https://raw.githubusercontent.com/wikimedia/operations-mediawiki-config/master/dblists/s2.dblist רשימת האתרים]. ויקיפדיה העברית איננה חלק מהם. [https://phabricator.wikimedia.org/T230788]
* ניתן יהיה לקרוא, אבל לא לערוך, מספר אתרי ויקי בגודל בינוני לכשלושים דקות ב-[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20190924T05 24 בספטמבר מ-5:00 שעון UTC] ‏(8:00 בבוקר שעון ישראל). ניתן לראות את [https://raw.githubusercontent.com/wikimedia/operations-mediawiki-config/master/dblists/s3.dblist רשימת האתרים]. ויקיפדיה העברית איננה חלק מהם, אבל הרשימה כוללת מספר אתרים אחרים בעברית. [https://phabricator.wikimedia.org/T230788]
*  ניתן יהיה לקרוא, אבל לא לערוך, את ויקישיתוף לכשלושים דקות ב-[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20190926T05 26 בספטמבר מ-5:00 שעון UTC] ‏(8:00 בבוקר שעון ישראל). [https://phabricator.wikimedia.org/T230788]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/36|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W36&quot;/&gt; 12:08, 4 בספטמבר 2019 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=19350205 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/40|Tech News: 2019-40]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W40&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/40|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* בהפצת ידיעות הטכנולוגיה בשבוע שעבר היתה בעיה. חלק המנויים לא קיבלו את הגיליון וחלק קיבלו אותו מספר פעמים. המפתחים עובדים על הפתרון. הבעיה בגללה חלק קיבלו את הגיליון שלוש פעמים תוקנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T232379]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.34/wmf.25|1.34‎-wmf.25]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2019-10-01|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2019-10-02|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2019-10-03|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.34/Roadmap|יומן]]).

'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20191002T15 {{#time:j xg|2019-10-02|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 15:00 (UTC)] (שעה 18:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

'''שינויים עתידיים'''
* [[m:Community Tech|הצוות הטכני של הקהילה]] בקרן ויקימדיה עובד על [[:m:Community Tech/Watchlist Expiry|תכונת הוספה זמנית  לרשימת המעקב]]. זה אומר שניתן יהיה להוסיף דפים למעקב לזמן מסויים במקום לתמיד. הצוות מחפש [[:m:Community Tech/Watchlist Expiry#Open Questions|משוב על שאלות העומדות בפניו]].
* הדף [[Special:Contributions|מיוחד:תרומות]] יקבל מראה תקני של [[mw:UX standardization|OOUI]]. זה יאפשר שימוש קל יותר בניידים והדף ייראה כמו שאר דפים מיוחדים. קיים [https://en.wikipedia.beta.wmflabs.org/wiki/User:Jdlrobson/compactspecialcontributions.css סקריפט] שיאפשר להקטין את החלק העליון של הדף במידת הצורך. [https://phabricator.wikimedia.org/T117736]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/40|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W40&quot;/&gt; 19:51, 30 בספטמבר 2019 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19425409 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/41|Tech News: 2019-41]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W41&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/41|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] ב[[mw:Extension:AbuseFilter|מסנן ההשחתות]] גדלה מהירותו של [[w:he:ניתוח מחרוזות|הפארסר]]. זה יאפשר קיצור זמן ההמתנה לשמירת עריכות. [https://phabricator.wikimedia.org/T156095]

'''בעיות'''
* ישנה בעיה בעורך החזותי כשמעתיקים או מוחקים טקסט עם הערות שוליים. המפתחים עובדים על תיקון. [https://phabricator.wikimedia.org/T234489]
 
'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.1|1.35‎-wmf.1]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2019-10-08|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2019-10-09|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2019-10-10|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).
 
'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20191009T15 {{#time:j xg|2019-10-09|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 15:00 (UTC)] (שעה 18:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

'''שינויים עתידיים'''
* ל[[m:Community Wishlist Survey 2020|סקר משאלות הקהילה]] יש פורמט חדש. הסקר יתמקד באתרי ויקי שבדרך כלל מקבלים פחות תמיכה. הסקר יחזור למתכונת הקודמת בשנה הבאה, ככל הראה. טרם הוחלט במדויק על איך יראה הסקר השנה. ניתן [[m:Talk:Community Wishlist Survey 2020|להשאיר משוב]].
* כתובות ה-[[w:he:URL|URL]] של העמוד הראשי באתרי ויקי יכולות להשתנות. זאת מכיוון שהכתובות העכשוויות גורמות למספר בעיות. למשל, הכתובת &lt;code&gt;https://www.wikidata.org/wiki/Wikidata:Main_Page&lt;/code dir=ltr&gt; יכולה להפוך ל-&lt;code&gt;https://www.wikidata.org/&lt;/code&gt;. ניתן [[phab:T120085|לספר למפתחים]] אם זה עלול לגרום לבעיות באתר ויקי שלכם.
* ישנו [[mw:Technical Community Newsletter/2019/October|רבעון קהילה חדש]]. תוכלו לקרוא שם יותר פרטים על עבודת הקהילה הטכנית של ויקימדיה. [[mw:Technical Community Newsletter/Subscribe|תעשו מנוי]] כדי לקבל את המידע בעתיד.
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] [[w:en:Outreachy|Outreachy]] היא מערכת התמחות לקבוצות בעלות ייצוג נמוך בתוכנה חופשית ועם קוד פתוח. ישנם שבעה מיזמי ויקימדיה העוסקים בכתיבת קוד, תיעוד, ובדיקת איכות בסיבוב הקרוב. אלו המתאימים לדרישות [https://www.outreachy.org/apply/project-selection/#wikimedia יכולים להגיש בקשות]. היום האחרון לבקשות הללו הוא 5 בנובמבר.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/41|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W41&quot;/&gt; 18:36, 7 באוקטובר 2019 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19425409 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/42|Tech News: 2019-42]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W42&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/42|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ניתן עכשיו להשתמש ב[[:mw: Reading/Web/Advanced mobile contributions |כלי עריכה מתקדמים יותר]] באתר נייד. ניתן להדליק ולכבות אותם בהעדפות בגרסה הניידת. [https://phabricator.wikimedia.org/T233612]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.2|1.35‎-wmf.2]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test Wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2019-10-15|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2019-10-16|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2019-10-17|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.34/Roadmap|יומן]]).

'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20191016T15 {{#time:j xg|2019-10-16|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 15:00 (UTC)] (שעה 18:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

'''שינויים עתידיים'''
* [[w:he:אינטרנט אקספלורר|אינטרנט אקספלורר]] 6 או 7 לא [[:mw:Compatibility|יקבלו תמיכה]] יותר. לכן הם ייראו מוזר במקצת. לא יפורסמו יותר עדכוני אבטחה. [[:wikitech:HTTPS/Browser Recommendations|לא תוכלו לקרוא]] יותר אתרי ויקי באינטרנט אקספלורר על חלונות XP או גרסאות ישנות יותר מ-XP. זה קורה מכיוון שכמעט אף אחד לא משתמש יותר בדפדפנים הללו. תמיכה בהם תגרום לצמצום אבטחה לכל השאר. [https://phabricator.wikimedia.org/T232563]  
* בעתיד תתכן הוספת קישורי שיתוף לשמות הפרקים. זאת כדי להקל על קישור לפרק. ניתן [[phab:T18691|לקרוא יותר ולדון]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/42|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W42&quot;/&gt; 02:55, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19459969 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/43|Tech News: 2019-43]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W43&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
Latest '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|tech news]]''' from the Wikimedia technical community. Please tell other users about these changes. Not all changes will affect you. [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/43|Translations]] are available.

'''Recent changes'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|'''''[[$technews|Tech news]]''' prepared by [[$ambassadors|Tech News writers]] and posted by [[$bot|bot]] • [[$contribute|Contribute]] • [[$translate|Translate]] • [[$tech|Get help]] • [[$talk|Give feedback]] • [[$list|Subscribe or unsubscribe]].'']] The [[w:en:Application programming interface|API]] sandbox and help pages now show more clearly when API modules are marked as &lt;code&gt;internal&lt;/code&gt;. API modules marked as internal were probably internal before. It was easier to miss. You should look for non-internal alternatives. [https://phabricator.wikimedia.org/T185508]

'''Problems'''
* There is a [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Translate|translation tool]] we use on wikis with more than one language. For a few days it did not create pages for new languages when someone translated a page. The languages did not show in the language bar. This has been fixed. [https://phabricator.wikimedia.org/T235027]
* The history and diffs can show wrong content. This is because of a cache problem. It will soon be fixed. [https://phabricator.wikimedia.org/T235188]

'''Changes later this week'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|Recurrent item]] The [[mw:MediaWiki 1.35/wmf.3|new version]] of MediaWiki will be on test wikis and MediaWiki.org from 22 October. It will be on non-Wikipedia wikis and some Wikipedias from 23 October. It will be on all wikis from 24 October ([[mw:MediaWiki 1.34/Roadmap|calendar]]).
* [[m:WMDE_Technical_Wishes/ReferencePreviews|Reference Previews]] will be a beta feature on [[phab:T235083|all Wikipedias and some Wikivoyages]]. It shows you a preview of the footnote when you hover over or click on the number. It has been a beta feature on German and Arabic Wikipedia since April.

'''Meetings'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|Recurrent item]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|Advanced item]] You can join the technical advice meeting on IRC. During the meeting, volunteer developers can ask for advice. The meeting will be on [https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20191023T15 23 October]. See [[mw:Technical Advice IRC Meeting|how to join]].

'''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|Tech news]]''' prepared by [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|Tech News writers]] and posted by [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|bot]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|Contribute]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/43|Translate]] • [[m:Tech|Get help]] • [[m:Talk:Tech/News|Give feedback]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|Subscribe or unsubscribe]].''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W43&quot;/&gt; 17:44, 21 באוקטובר 2019 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Trizek_(WMF)/sandbox/temp_MassMessage_list&amp;oldid=19479668 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/44|Tech News: 2019-44]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W44&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/44|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ניתן להגיש הצעות ל[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2020|סקר משאלות הקהילה]]. הסקר קובע משימות עבור [[m:Community Tech|צוות הקהילה הטכני]]. ניתן לפרסם הצעות עד 11 בנובמבר. ההצבעה תערך מ-20 בנובמבר עד 2 בדצמבר. השנה הסקר מתמקד בוויקיספר, ויקימילון, ויקיציטוט, ויקיטקסט, ויקיברסיטה, ויקימינים, ויקימסע וויקיחדשות. ניתן [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2020#newformat|לקרוא יותר]] על פורמט השנה.
* למשתמשי ניידים קיים עכשיב עיצוב מיוחד לרשימת המעקב. [https://phabricator.wikimedia.org/T225127][https://phabricator.wikimedia.org/T235414]
* ניתן לשתף משוב ורעיונות על מיזם [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements|שיפור הגרסה השולחנית]]. היעד הוא להפוך את הממשק לקל יותר לקוראים ולעורכים ללא צמצום הפונקציונליות. צוות קריאת הרשת של הקרן יעבוד על זה בשנתיים הקרובות.
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] [[mw:Special:MyLanguage/OOUI|OOUI]] מאפשר עכשיו שימוש בפיקסלים (&lt;code&gt;px&lt;/code&gt;) במקום יחידות [[:w:en:Em (typography)|em]] ‏(&lt;code&gt;em&lt;/code&gt;)  במקרים מסויימים. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/design/2019-October/002646.html][https://phabricator.wikimedia.org/T220671]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.4|1.35‎-wmf.4]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2019-10-29|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2019-10-30|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2019-10-31|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20191030T15 {{#time:j xg|2019-10-30|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 15:00 (UTC)] (שעה 17:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

'''שינויים עתידיים'''
* לא יהיו עדכוני תוכנה בין 19 בדצמבר לבין 2 בינואר. גרסת מדיה־ויקי החדשה תגיע בשבוע של 6 בינואר. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2019-October/092682.html]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] גאדג'טים וסקריפטים אישיים יכולים לגשת למשתנים המתארים את העמוד הנוכחי באמצעות ג'אווהסקריפט. בשנת 2015 המידע הועבר ממשתני &lt;code dir=ltr&gt;wg*&lt;/code&gt; למשתני &lt;code style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;mw.config&lt;/code&gt;. המשתנים הגלובליים הישנים יוסרו בהמשך השנה. ניתן [[Phab:T72470|לקרוא על זה יותר ולהודיע למפתחים]] אם ברצונכם לנסות את השינוי על ויקי שלכם.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/44|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W44&quot;/&gt; 18:26, 28 באוקטובר 2019 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19459969 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/45|Tech News: 2019-45]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W45&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/45|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* בדף [[Special:Contributions|מיוחד:תרומות]] ניתן היה לראות עד 5000 עריכות בו זמנית במקרה שערכתם את כתובת הדף. המספר ירד עד כדי 500. זה נעשה כדי להפסיק מקרים בהם קריאות לבסיס הנתונים שברו את האתרים. [https://phabricator.wikimedia.org/T234450]

'''שינויים השבוע'''
* המשתנה &lt;code&gt;MediaWiki:ipb-default-expiry&lt;/code&gt; מאפשר לקבוע את ערך ברירת מחדל של אורך חסימת משתמשים עבור אתר ויקי שלכם. ניתן יהיה להשתמש במשתנה &lt;code style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;MediaWiki:ipb-default-expiry-ip&lt;/code&gt; כדי לקבוע אורך שונה עבור עורכים אלמונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T219126]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.5|1.35‎-wmf.5]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2019-11-05|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2019-11-06|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2019-11-07|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20191106T15 {{#time:j xg|2019-11-06|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 15:00 (UTC)] (שעה 17:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/45|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W45&quot;/&gt; 18:48, 4 בנובמבר 2019 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19523133 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/46|Tech News: 2019-46]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W46&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/46|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [https://mediawiki2latex-large.wmflabs.org MediaWiki2LaTeX] יכול לאסוף דפים שונים מאתרי ויקי של ויקימדיה לקובץ [[w:he:PDF|PDF]]. המקסימום הוא מסמך PDF בן כ-5000 דפים. עד כה זה היה 800 דפים.

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20191113T16 {{#time:j xg|2019-11-13|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 16:00 (UTC)] (שעה 18:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

'''שינויים עתידיים'''
* קרן ויקימדיה יקח חלק ב-[[:w:en:Google Code-in|Google Code-in]]. זה יאפשר לסטודנטים צעירים המעוניינים בכך לעזור בכתיבת קוד פתוח. ניתן [[:mw:Google Code-in/2019|לקרוא יותר]]. מומחים טכניים מנוסים של ויקימדיה יכולים לעזור לסטודנטים.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/46|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W46&quot;/&gt; 00:04, 12 בנובמבר 2019 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19523133 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/47|Tech News: 2019-47]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W47&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/47|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
*  ניתן יהיה לקרוא אבל לא לערוך כמה אתרי ויקי למשך עד 30 דקות [https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20191126T06 ב-26 בנובמבר מהשעה 6:00 UTC] ‏(8:00 שעון ישראל). ניתן לראות את [[phab:T238046|רשימת אתרי ויקי הרלוונטיים]], ביניהם ויקיפדיה העברית. זה גם ישפיע על בסיס הנתונים &lt;code&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Extension:CentralAuth|centralauth]]&lt;/code&gt;. למשל, יכולות להווצר בעיות בשינוי ססמה, התחברות לאתרי ויקי חדשים, עדכון כתובת דואר אלקטרוני, או [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CentralAuth/Global rename|שינוי שם משתמש גלובלי]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T238046]

'''שינויים השבוע'''
* ניתן יהיה להצביע בקרוב ב[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2020|סקר משאלות הקהילה]]. הסקר קובע משימות עבור [[m:Community Tech|צוות הקהילה הטכני]]. ההצבעה תערך מ-20 בנובמבר עד 2 בדצמבר. השנה הסקר מתמקד בוויקיספר, ויקימילון, ויקיציטוט, ויקיטקסט, ויקיברסיטה, ויקימינים, ויקימסע וויקיחדשות. ניתן [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2020#newformat|לקרוא יותר]] על פורמט השנה.
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20191120T16 {{#time:j xg|2019-11-20|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 16:00 (UTC)] (שעה 18:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/47|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W47&quot;/&gt; 22:17, 18 בנובמבר 2019 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19523133 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/48|Tech News: 2019-48]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W48&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/48|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* תוספת הבטא לגרסה הניידת תבוטל, מכיוון שתמיכה בה דורשת יותר מדי משאבים. המפתחים יתמקדו במיזם [[mw:Reading/Web/Desktop Improvements|שיפור גרסת דסקטופ]]. אם תרצו לראות את הקטגוריות בגרסה הניידת תוכלו להדליק [[mw:Reading/Web/Advanced mobile contributions|תרומות מתקדמות בגרסה הניידת]]. עד עכשיו יכולתם לקפוץ לתחילת העמוד. ניתן יהיה לעשות זאת באמצעות [[w:en:User:Jdlrobson/scripts/backtotop.js|גאדג'ט או סקריפט אישי]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T237290]
* [[:mw:Parsoid|פרסואיד]] היא תוכנה המשמשת בעורך החזותי, כלי תרגום התוכן, זרימה ואפליקציית אנדרואיד. היא נכתבה מחדש. היא תכנס לאתרי ויקי בהדרגה בשבועיים הקרובים. היא נבדקה, אבל ייתכנו השוואות גרסאות או תצוגה מקדימה שייראו לא נכון. במקרה כזה תוכלו [[phab:T229015|לדווח על כך]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T229015]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[mw:MediaWiki 1.35/wmf.8|הגרסה החדשה]] של תוכנת מדיה־ויקי תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] החל מ-26 בנובמבר. היא תעלה לשאר אתרי ויקי בשבוע הבא ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]). זה קורה בגלל החגים.

'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20191127T16 {{#time:j xg|2019-11-27|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 16:00 (UTC)] (שעה 18:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

'''שינויים עתידיים'''
* תוכלו לעבור בין הערך לדף השיחה בצורה חדשה בגרסה הניידת בעתיד. זה ייעשה באמצעות טאבים, בדומה לגרסת דסקטופ. [https://phabricator.wikimedia.org/T230695]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/48|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W48&quot;/&gt; 18:52, 25 בנובמבר 2019 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19523133 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/49|Tech News: 2019-49]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W49&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/49|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ה-[[:m:Special:MyLanguage/Mix'n'match|Mix'n'match]] הוא כלי המקשר בין פריטי ויקינתונים למידע בבסיסי נתונים אחרים. ניתן להשתמש בו למציעת נושאים החסרים בוויקיפדיה. יש לו עכשיו יותר מ-3000 בסיסי נתונים, לעומת 2000 בעבר.

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.8|1.35‎-wmf.8]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2019-12-03|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2019-12-04|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2019-12-05|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20191204T16 {{#time:j xg|2019-12-04|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 16:00 (UTC)] (שעה 18:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] תהיה סכימה חדשב ב-[https://dumps.wikimedia.org/ דאמפים ב-XML]. סקריפטים ואפליקציות שמשתמשים בהם צריכים לעדכן את הקוד שלהם. אם לא יתעדכנו, הם לא יעבדו יותר. [https://phabricator.wikimedia.org/T238972]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] מילת הקסם &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{REVISIONID}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; לא עובדת יותר בגלל בעיות ביצועים. בתצוגה מקדימה מוחזרת &lt;code&gt;&quot;&quot;&lt;/code&gt; (מחרוזת ריקה). במצב קריאה מוחזר &lt;code&gt;&quot;-&quot;&lt;/code&gt; (מקף). בינתיים זה ישפיע רק על מרחבי התוכן. בעתיד יצטרפו מרחבים אחרים, החל מקבצים וקטגוריות. [https://phabricator.wikimedia.org/T235957]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/49|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W49&quot;/&gt; 18:59, 2 בדצמבר 2019 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19605481 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/50|Tech News: 2019-50]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W50&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/50|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
*  מיזמי ויקימדיה משתמשים באתר [https://translatewiki.net/ translatewiki] לתרגום ממשק ויקי. ניתן להשתמש בכלי [https://tools.wmflabs.org/watch-translations/ WatchTranslations] למעקב אחרי התרגומים. תקבלו מייל אם חסרים תרגומים לשפתכם. [https://phabricator.wikimedia.org/T238216]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] ישנה חבילת נתונים חדשה, המראה מספר עורכים למדינה לכל חודש עבור חלק מהמדינות. ניתן [[:wikitech:Analytics/Data Lake/Edits/Geoeditors/Public|לקרוא תיעוד]] ו[https://dumps.wikimedia.org/other/geoeditors/readme.html להוריד את החבילה].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.10|1.35‎-wmf.10]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2019-12-10|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2019-12-11|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2019-12-12|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20191211T16 {{#time:j xg|2019-12-11|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 16:00 (UTC)] (שעה 18:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

'''שינויים עתידיים'''
* ניתן לבדוק [[m:WMDE Technical Wishes/Book referencing|כלי ציטוט]] חדש. הוא מאפשר לצטט חלקים שונים של מקור מבלי לחזור על כל המידע. ניתן לנסות אותו על [[mw:Special:MyLanguage/Beta Cluster|בטא קלאסטר]]. ניתן לראות [https://en.wikipedia.beta.wmflabs.org/wiki/Draft:Cut_the_Crap#cite_ref-3 ערך לדוגמה]. [https://www.mediawiki.org/wiki/Topic:Vc9k7gf9kvqxkkva]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/50|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W50&quot;/&gt; 18:39, 9 בדצמבר 2019 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19605481 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/51|Tech News: 2019-51]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W51&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/51|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Linter|הלינטר]] הוא כלי המציג בעיות טכניות בערכים. הוא לא הראה שינויים חדשים בשבוע האחרון. זה קרה עקב תקלה של  [[w:he:ממשק תכנות יישומים|API]]. הכלי חזר לפעול. [https://phabricator.wikimedia.org/T240057]
* [[Special:Watchlist|רשימת המעקב]] מציגה מידע מוטעה. היא לא תמיד מראה נכון אילו עריכות כבר קראתם ואילו לא. זה קורה בגלל בעיה בבסיס נתונים. המפתחים עובדים על הבעיה. [https://phabricator.wikimedia.org/T218511]

'''שינויים השבוע'''
* ניתן לקבל הודעות במייל. אתם יכולים לבחור אם לקבל אותן מיידית, בסיכום יומי או בסיכום שבועי. אם בחרתם סיכום, בקרוב תוכלו לבחור לא לקבל הודעות שכבר סימנתם שקראתם בוויקי. [https://phabricator.wikimedia.org/T169386]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.11|1.35‎-wmf.11]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2019-12-17|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2019-12-18|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2019-12-19|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20191218T16 {{#time:j xg|2019-12-18|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 16:00 (UTC)] (שעה 18:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

'''שינויים עתידיים'''
* אפשרות [[m:Special:MyLanguage/Community health initiative/Partial blocks|החסימה החלקית]] כבר עובדת בצורה יציבה. היא תגיע לרוב אתרי ויקי ב-6 בינואר. ויקי שלכם יכול לבקש דחיה. צרו קשר עם [[User talk:NKohli (WMF)|&lt;span dir=ltr&gt;NKohli (WMF)&lt;/span&gt;]] אם אתם מעוניינים להמתין. [https://phabricator.wikimedia.org/T218626]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/51|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W51&quot;/&gt; 02:18, 17 בדצמבר 2019 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19643564 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/52|Tech News: 2019-52]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W52&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/52|תרגומים לשפות נוספות]].

'''ידיעות הטכנולוגיה'''
* בעקבות [[w:en:Christmas and holiday season|תקופת חגי סוף השנה האזרחית]] גיליון ידיעות הטכנולוגיה הבא יפורסם ב־6 בינואר 2020.

'''שינויים אחרונים'''
* באתר הנייד יופיעו תכונות חדשות. הן כוללות כרטיסיות להחלפה בין דף תוכן לדף שיחה, תפריט משתמש מורחב וגישה ישירה לדפי גרסאות קודמות.

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע ובשבוע הבא.

'''שינויים עתידיים'''
* ניתן להוסיף &lt;code&gt;setlang&lt;/code&gt; לתוך [[w:he:URL|כתובת ה-URL]] כדי לשנות את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:UniversalLanguageSelector|שפת הממשק]]. זה לא יקרה יותר בצורה אוטומטית. כשתפתחו את הקישור תתבקשו לאשר את השפה החדשה. זה לא יפעל אם אין את [[w:he:JavaScript|Javascript]] בדפדפן. [https://phabricator.wikimedia.org/T63115]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/52|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W52&quot;/&gt; 22:08, 23 בדצמבר 2019 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19658611 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/02|Tech News: 2020-02]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W02&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/02|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* כשמנסים להעביר דף לשם חדש, אם דף היעד קיים מופיעה הודעת אזהרה. ההודעה תכלול מעכשיו קישור לדף היעד. [https://phabricator.wikimedia.org/T184357]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.14|1.35‎-wmf.14]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-01-07|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-01-08|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-01-09|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/02|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W02&quot;/&gt; 23:23, 6 בינואר 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19686133 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/03|Tech News: 2020-03]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W03&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/03|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* לא ניתן יותר לקרוא את אתרי ויקימדיה אם הדפדפן שלכם משתמש ב-[[:w:he:SSL|TLS]] מאוד ישן. זה נעשה עקב בעיית אבטחה של כל המשתמשים. היא יכולה לגרום ל[[:w:en:Downgrade attack|מתקפות שדרוג לאחור]]. החל מ-9 בדצמבר יכולתם לראות רק אזהרה. בקרוב הדפדפן לא יפתח את אתר ויקי בכלל. רוב הדפדפנים שמושפעים הם אנדרואיד מתחת ל-4.4. ניתן לקרוא [[:wikitech:HTTPS/Browser Recommendations|המלצות על דפדפנים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T238038]
* הקישור [[Special:LinkSearch|מיוחד:חיפוש קישורים חיצוניים]] הועבר מפרק &quot;{{int:specialpages-group-redirects}}&quot; לפרק &quot;{{int:specialpages-group-pages}}&quot; בעמוד [[Special:SpecialPages|מיוחד:דפים מיוחדים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T242146]

'''שינויים השבוע'''
*[[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] באתרי ויקי ניתן להגן על דפים כך שרק חלק מהמשתמשים יוכלו לערוך אותם. רמות ההגנה התקניות הן &quot;{{int:protect-level-autoconfirmed}}&quot; ו&quot;{{int:Protect-level-sysop}}&quot;. אם אתר ויקי שלכם משתמש ברמות נוספות, ייתכן ששמותיהן ישתנו למען אחידות. זה לא ישפיע על מה שהמשתמשים רואים. בין אתרי ויקי בעברית תושפע רק ויקיפדיה העברית, בה הרמה autopatrol תקרא editautopatrolprotected. [https://phabricator.wikimedia.org/T230103]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.15|1.35‎-wmf.15]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-01-14|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-01-15|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-01-16|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* הכלים [[:wikitech:Nova Resource:Catgraph/Deepcat|Deepcat]] ו-[[:wikitech:Nova Resource:Catgraph|Catgraph]] יפסיקו לעבוד. זה יקרה בסוף ינואר. זה נעשה כי עכשיו ניתן להשתמש בפונקציית חיפוש רגילה במקומם. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2020-January/092936.html]
* ניתן לכתוב &lt;code dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;ref follow=&quot;…&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; למיזוג הערות שוליים עוקבות. זה קיים לשימוש בספרים דיגיטליים בוויקיציטוט. אם סדר ההערות שגוי לא הופיעה הודעת שגיאה, אלא תג &lt;nowiki&gt;&lt;ref&gt;&lt;/nowiki&gt; לא נכון הופיע מחוץ לרשימת &lt;span dir=ltr&gt; &lt;nowiki&gt;&lt;references /&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/span&gt;. זה ישתנה ותראו מעכשיו הודעת שגיאה במקום. [https://phabricator.wikimedia.org/T240858]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/03|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W03&quot;/&gt; [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:41, 13 בינואר 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19686133 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/04|Tech News: 2020-04]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W04&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/04|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.16|1.35‎-wmf.16]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-01-21|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-01-22|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-01-23|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* ישנה [[:m:Special:MyLanguage/IP Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation/Improving tools|הצעה חדשה]] לגבי הודעה המוצגת למי שעורך מבלי להרשם. זה נעשה כדי לתת למשתמשים לא רשומים יותר פרטיות ולהאיץ את פעולות המאבק עם השחתות. ניתן [[:m:Talk:IP Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation/Improving tools|להשאיר משוב]].
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] [[:mw:Special:MyLanguage/Manual:Pywikibot|Pywikibot]] היא [[w:he:ספרייה (תכנות)|ספריית]] פייתון לאוטומציה של עבודה באתרי ויקי. בקרוב היא תפסיק לתמוך ב-[[w:he:פייתון|פייתון 2]]. השתמשו בתג &lt;code&gt;python2&lt;/code&gt; אם אתם חייבים לעבוד עם סקריפטים בפייתון 2. צוות ה-Pywikibot ממליץ בתוקף לעבור לפייתון 3. ניתן [[:phab:T242120|לקבל עזרה]] בכך. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/pywikibot/2020-January/009976.html]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] חיתוך הענף של תוכנת מדיה־ויקי יהפוך בקרוב לאוטומטי. מועד ביצוע החיתוך יכול להשתנות. ניתן לדון [[phab:T242446|בפבריקטור]] אם זה משפיע עליכם. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2020-January/092939.html]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Technical Community Newsletter/2020/January|לקרוא]] על ארועים טכניים מתקרבים ועל איך להפוך למנחה למתלמדים.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/04|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W04&quot;/&gt; 21:42, 20 בינואר 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19732098 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/05|Tech News: 2020-05]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W05&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/05|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* לפעמים ניתן לראות בעיות בהשוואת גרסאות בניידים. חלק מהכפתורים לא מוצגים. השוואות מידע בעל מבנה בוויקישיתוף נראות מבלבלות. המפתחים עובדים על תיקון התקלה. [https://phabricator.wikimedia.org/T242310][https://phabricator.wikimedia.org/T243235]
* מפעילי מערכת באתרי ויקי בהם יש [[mw:Special:MyLanguage/Structured Discussions|דפי שיחה מובנים]] (זרימה) לא יכולים להעביר דפי שיחה. מדובר בבאג, והמפתחים עובדים על תיקון. [https://phabricator.wikimedia.org/T231783]

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

'''שינויים עתידיים'''
* בדף שחזור דפים מחוקים קיים קוד JavaScript, המאפשר לבחור מספר רב של דפים באמצעות החזקת הכפתור &quot;Shift&quot; לחוץ תוך כדי הקלקות עכבר. הקוד נטען בטעות גם לדפים מיוחדים נוספים, כמו גם לערכים. זה מאט את טעינת הדפים. זה יתוקן בקרוב. אם ידוע לכם על דפים מיוחדים אחרים בהם זה שימושי עכשיו, אנא הודיעו למפתחים ב-[[phab:T232688]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/05|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W05&quot;/&gt; 20:53, 27 בינואר 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19751689 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/06|Tech News: 2020-06]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W06&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/06|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.18|1.35‎-wmf.18]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-02-04|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-02-05|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-02-06|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/06|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W06&quot;/&gt; 22:05, 3 בפברואר 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19771613 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/07|Tech News: 2020-07]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W07&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/07|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ישנה גרסה חדשה של [[:commons:Special:MyLanguage/Commons:Mobile app|אפליקציית אנדרואיד לוויקישיתוף]]. היא צריכה לתקן את בעיית ההעלאות שלא מצליחות. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2020-February/093042.html]

'''בעיות'''
* הייתה בעיה עם גרסת מדיה־ויקי בשבוע שעבר. היא מחקה כמה הודעות בשוגג. הגרסה החדשה איחרה כי היא נעצרה לתיקונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T233866]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] [[mw:Special:MyLanguage/API:Main page|API הפעיל של מדיה ויקי]] נמצא בשימוש של כלים שונים, כמו בוטים וגאדג'טים. חלק מקודים של שגיאות ישתנו. חלק מערכי הפרמטרים לא יפעלו יותר לפי הסטנדרטים. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2020-February/093048.html]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.19|1.35‎-wmf.19]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-02-11|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-02-12|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-02-13|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/07|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W07&quot;/&gt; 21:12, 10 בפברואר 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19795497 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/08|Tech News: 2020-08]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W08&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/08|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* דפים בוויקינתונים ובוויקישיתוף נטענים עכשיו מהר יותר. ניתן לקרוא יותר על [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Performance Team/Page load performance|ביצועי טעינת דפים]]. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikidata/2020-February/013827.html][https://www.mediawiki.org/wiki/ResourceLoader/Developing_with_ResourceLoader]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.20|1.35‎-wmf.20]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-02-18|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-02-19|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-02-20|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/08|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W08&quot;/&gt; 18:18, 17 בפברואר 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19816101 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/09|Tech News: 2020-09]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W09&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/09|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.21|1.35‎-wmf.21]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-02-25|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-02-26|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-02-27|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* אם תרצו, תוכלו לקבל [[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/replying|כפתור &quot;השב&quot;]] לאחר כל פוסט בדפי שיחה. זה יפעל בקרוב כתכונת בטא בוויקיפדיות הערבית, הצרפתית, ההולנדית וההונגרית. ניתן יהיה להדליק את התכונה בהעדפות. היא תגיע לאתרי ויקי נוספים בהמשך. אתם יכולים [https://en.wikipedia.beta.wmflabs.org/wiki/Talk:Cats לנסות] את הכפתור. הוא הופיע בטעות מוקדם יותר מהמתוכנן בארבעת האתרים הנ&quot;ל.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/09|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W09&quot;/&gt; 23:00, 24 בפברואר 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19816101 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/10|Tech News: 2020-10]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W10&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/10|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* קוראים שלא נכנסו לחשבון ראו לזמן קצר את ממשק המשתמש בשפה שקבע הדפדפן שלהם. בדרך־כלל זאת אמורה להיות שפת הוויקי. זה קרה לזמן קצר בשבוע שעבר בגלל באג. [https://phabricator.wikimedia.org/T246071]

'''שינויים השבוע'''
* אם שכחתם את הסיסמה שלכם, אתם יכולים לבקש שתישלח סיסמה חדשה לכתובת הדוא&quot;ל שלכם. אתם צריכים לדעת את כתובת הדוא&quot;ל או את שם המשתמש. מעכשיו תוכלו לקבוע כי תצטרכו להזין גם כתובת דוא&quot;ל וגם שם משתמש, בהעדפות. זה נעשה כדי לקבל פחות מכתבי איפוס סיסמה שמישהו אחר ביקש. [https://meta.wikimedia.org/wiki/Community_Tech/Password_Reset_Update]
* בעת בקשת סיסמה חדשה יכולתם לראות ששם המשתמש שלכם אינו קיים בדף [[Special:PasswordReset|מיוחד:איפוס סיסמה]]. עכשיו הדף יציג את שם המשתמש שהזנתם ויאמר לכם שנשלח דואר אלקטרוני אם שם המשתמש קיים. זה נעשה למען אבטחה טובה יותר. [https://meta.wikimedia.org/wiki/Community_Tech/Password_Reset_Update]
* בדף [[Special:WhatLinksHere|מיוחד:דפים המקושרים לכאן]] ניתן לראות אילן דפים אחרים מצביעים על הדף. ניתן לראות אם הקישור בא מהפניה. מעכשיו תוכלו לראות לאיזה פרק בדף מצביעה ההפניה. [https://phabricator.wikimedia.org/T103281]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.22|1.35‎-wmf.22]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-03-03|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-03-04|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-03-05|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* המפתחים עובדים על [[:m:WMDE Technical Wishes/Edit Conflicts#Edit conflicts on talk pages|ממשק חדש]] לפתרון בעיית ההתנגשויות בדפי שיחה. ניתן [[mw:Help talk:Two Column Edit Conflict View|לתת משוב]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T230231]
* מתקיימת [[:m:Abuse filter manager/vote|הצבעה]] לגבי יצירת קבוצת משתמשים חדשה בשם [[:m:Abuse filter manager|מנהל מסנני ההשחתות]]. ההצבעה נמשכת מ-1 ועד ל-31 במרץ במטא.
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] המשתנה &lt;code&gt;wgMFSpecialCaseMainPage&lt;/code&gt;  היה בשימיש באתר הנייד. הוא נקבע כמיושן בשנת 2017. הוא יפסיק להתקיים באפריל. על אתרי ויקי לבדוק אם משתמשים בו, ולתקן במקרה הצורך. ניתן [[phab:T246401|לקרוא עוד ולבקש עזרה]]. זה ישפיע על 183 אתרי ויקי. הנה [[phab:T246401|הרשימה]], והיא לא כוללת אתרים בעברית. [https://www.mediawiki.org/wiki/Mobile_Gateway/Mobile_homepage_formatting#MFSpecialCaseMainPage]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/10|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W10&quot;/&gt; 02:36, 3 במרץ 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19816101 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/11|Tech News: 2020-11]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W11&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/11|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ישנה מילת חיפוש חדשה &lt;code&gt;articletopic&lt;/code&gt;. ניתן להשתמש בה לחיפוש ערכים בנושא מסוים. היא זמינה בוויקיפדיות הערבית, הצ'כית, האנגלית והוויאטנמית. היא תגיע לוויקיפדיות נוספות בקרוב. [https://phabricator.wikimedia.org/T240559][https://www.mediawiki.org/wiki/ORES/Articletopic][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Search/articletopic]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.23|1.35‎-wmf.23]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-03-10|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-03-11|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-03-12|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* מתוכננות [[mw:Special:MyLanguage/New requirements for user signatures|הגבלות על חתימות המשתמשים]]. ניתן [[mw:Talk:New requirements for user signatures|לתת משוב]].
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps|האפליקציה לאנדרואיד]] תוכל לבצע [[:mw:Wikimedia Apps/Team/Android/AppEditorTasks#Push Notifications for editors|הודעות push]] אם תרצו בכך. זה יכול לעזור אם, לדוגמה, מישהו כתב בדף שיחתכם, או עריכתכם שוחזרה. זה יופעל בהמשך השנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T146032]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/11|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W11&quot;/&gt; 19:15, 9 במרץ 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19881740 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/12|Tech News: 2020-12]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W12&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/12|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] ישנו מודול [[:mw:Special:MyLanguage/API:Main page|API]] חדש לשינוי מודל התוכן של דפים קיימים. ניתן להשתמש בפרמטר &lt;code&gt;action=changecontentmodel&lt;/code&gt; לציון המודל החדש. ניתן לקרוא [[:mw:Special:MyLanguage/API:ChangeContentModel|תיעוד באתר mediawiki.org]].‏ [https://phabricator.wikimedia.org/T107174]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.24|1.35‎-wmf.24]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-03-17|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-03-18|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-03-19|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* תוך כדי עריכת עמוד בו זמנית עם מישהו אחר ניתן להגיע להתנגשויות. ישנו [[:m:WMDE Technical Wishes/Edit Conflicts#Solution: Two Column Edit Conflict View|ממשק חדש בן שתי עמודות]] המאפשר לפתור אותן ביתר קלות. הוא יופעל בקרוב כברירת מחדל בוויקיפדיות הגרמנית, הערבית והפרסית. הוא יופעל כברירת מחדל באתרי ויקי נוספים בחודשים הקרובים. ניתן יהיה להתנתק ממנו בהעדפות. [https://phabricator.wikimedia.org/T139601][https://phabricator.wikimedia.org/T244863]
* ניתן להתרשם מ[[:mw:Talk pages project/Updates#12 March 2020|העיצוב המוצע]] לתגובות בדפי שיחה בצורה קלה יותר.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/12|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W12&quot;/&gt; 23:13, 16 במרץ 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19899639 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/13|Tech News: 2020-13]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W13&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/13|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* חלק מתהליכי הפיתוח יתקדמו לאט יותר מהצפוי. זה יקרה בגלל [[:he:מגפת הקורונה (2019–2020)|מגפת הקורונה]]. ניתן לראות [[:wikitech:Deployments/Covid-19|הנחיות חדשות לפרסום גרסאות]]. זה נעשה כדי למנוע סיכונים כשחלק מהאנשים יהיו לא זמינים.
* הייתה בעיה בהוספת קישורי בינוויקי. הכלי להוספה הציע לפעמים קישורים לאתר לא נכון. הבעיה תוקנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T247712][https://phabricator.wikimedia.org/T247562]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.25|1.35‎-wmf.25]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-03-24|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-03-25|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-03-26|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* קיים [[mw:Growth|מיזם]] להפיכת עריכה לקלה יותר עבור משתמשים חדשים. המפתחים רוצים להבין את היוזמות המגוונות בנושא בוויקיפדיות שונות. הם גם מעיניינים לדעת אילו תבניות משמשות לניהול הפעולות לעיתים קרובות. אתם יכולים לעזור באמצעות [[mw:Growth/March 2020 inventory|בדיקה האם דפי אתר ויקי שלכם מופיעים בוויקינתונים]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/13|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W13&quot;/&gt; 19:08, 23 במרץ 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19899639 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/14|Tech News: 2020-14]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W14&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/14|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* גרסת הבטא של [[:mw:Wikimedia Apps|אפליקציית]] האנדרואיד יכולה לעזור למתשתמשים [[:mw:Wikimedia Apps/Team/Android/AppEditorTasks#Suggested Edits 4.0 - Tag Commons images to improve search|להוסיף תגיות]] בוויקישיתוף. התגיות נקראות &quot;[[c:Commons:Depicts|מציג]]&quot;. [https://phabricator.wikimedia.org/T239690]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.26|1.35‎-wmf.26]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-03-31|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-04-01|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-04-02|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
*  נגן הווידאו יהפוך להיות פשוט יותר ועכשווי יותר. גרסת הבטא הנוכחית תהפוך לנגן הרשמי אצל כולם. הנגן הישן יבוטל. [https://phabricator.wikimedia.org/T248418]
* קיים מיזם הנועד להפוך תבניות לקלות יותר לשימיש. במספר השבועות הקרובים המפתחים יציגו רעיונות על [[:m:WMDE Technical Wishes/Templates|דף המיזם]]. אתם יכולים לעקוב אחרי הדף אם ברצונכם לתת משוב. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2020-March/093240.html]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/14|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W14&quot;/&gt; 20:26, 30 במרץ 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19939500 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/15|Tech News: 2020-15]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W15&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/15|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* הייתה בעיה כשדפי משתמש לא הוצגו כראוי בגרסת הדסקטופ. זה קרה בגלל באג. הוא יתוקן בקרוב. [https://phabricator.wikimedia.org/T248141]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.27|1.35‎-wmf.27]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-04-07|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-04-08|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-04-09|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* מדיה-ויקי תשתמש בגרסה חדשה יותר של [[w:he:יוניקוד|יוניקוד]]. כמה תווים ראשיים יתחילו להופיע. דפים המתחילים בתווים הללו יועברו לשם חדש. ניתן למצוא את רשימת הדפים ב[[phab:P10817|פבריקטור]]. הדפים יועברו על ידי המשתמש &lt;code&gt;Maintenance script&lt;/code&gt;. זה יתחיל ב-13 באפריל 2020. ניתן להעבירם לפני כן אם תרצו שהשם החדש יהיה שונה מברירת מחדל. [https://phabricator.wikimedia.org/T219279]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/15|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W15&quot;/&gt; 22:03, 6 באפריל 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19961136 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/16|Tech News: 2020-16]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W16&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/16|תרגומים לשפות נוספות]]. 

'''שינויים אחרונים'''
* מעכשיו ניתן להשתמש במילת חיפוש &lt;code&gt;[[:mw:Help:CirrusSearch#Articletopic|articletopic]]&lt;/code&gt; בכל ויקיפדיות. היא מאפשרת חיפוש ערכים לפי נושא. [https://phabricator.wikimedia.org/T240559]
* ניתן לחפש כלים ב[https://tools.wmflabs.org/tools-gallery/ גלריית הכלים] החדשה. [https://www.mediawiki.org/wiki/Technical_Community_Newsletter/2020/April]
* ניתן ראות עריכות של [[:wikitech:Help:Cloud Services Introduction|שירותי ענן של ויקימדיה]] ב[https://wmcs-edits.wmflabs.org/#wmcs-edits לוח] חדש.
* לפעמים בשימוש במסננים בדפי ההיסטוריה לא מתקבלות תשובות. עד כה הדף נשאר ריק, עכשיו מופיע הסבר על כך. [https://phabricator.wikimedia.org/T227578]
* נוצר [https://techblog.wikimedia.org/ בלוג טכני של ויקימדיה]. [https://www.mediawiki.org/wiki/Wikimedia_technical_blog_editorial_guidelines]

'''בעיות'''
* הייתה בעיה עם בסיס הנתונים של ויקינתונים בשבוע שעבר. חלק מאתרי ויקי נפלו לעשרים דקות. ויקינתונים ואתרים נוספים הראו הודעות שגיאה. קישורי בינוויקי לא הוצגו, חלק מהכלים לא עבדו, היו גם בעיות נוספות. חלק מהבעיות תוקנו במהירות, המפתחים עובדים על השאר. [https://www.wikidata.org/w/index.php?title=Wikidata:Project_chat&amp;oldid=1153486952#Update_about_the_database_breakage][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Incident_documentation/20200407-Wikidata%27s_wb_items_per_site_table_dropped][https://phabricator.wikimedia.org/T249565]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.28|1.35‎-wmf.28]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-04-14|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-04-15|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-04-16|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* חלק מהגרפים לא הוצגו בניידים. זה יתוקן בקרוב. [https://phabricator.wikimedia.org/T133085]
*  לשונית הערך על דפי שיחה של הפניות מצביעה על יעד ההפניה. היא יכולה להצביע על דף ההפניה במקום. אתם יכולים [[phab:T5324|להשאיר משוב בנושא]].
* בדפים המשתמשים במנגנון [[mw:Special:MyLanguage/Extension:SyntaxHighlight|צביעת תחביר]] השימוש בתגית המיושנת &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;source&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; או בפרמטר המיושן &lt;code&gt;enclose&lt;/code&gt; יגרום להוספה לקטגוריות מעקב.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/16|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W16&quot;/&gt; 18:31, 13 באפריל 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19979862 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/17|Tech News: 2020-17]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W17&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/17|תרגומים לשפות נוספות]].

'''חדשות טכניות'''
* הגיליון הבא של ידיעות הטכנולוגיה יפורסם ב-4 במאי 2020.

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] [[m:Small wiki toolkits|כלים לאתרי ויקי קטנים]] נועדו לעזור לאתרי ויקי קטנים יותר שחסרים בהם כישורים טכניים. ניתן ללמוד ולשתף כישורים טכניים. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2020-April/093296.html]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] בוחרי CSS בסוגי מראה שונים של ויקימדיה נעשו פשוטים יותר. &lt;code&gt;div#content&lt;/code&gt; הפך להיות &lt;code dir=ltr&gt;.mw-body&lt;/code&gt;. &lt;code dir=ltr&gt;div.portal&lt;/code&gt; הפך להיות &lt;code dir=ltr&gt;.portal&lt;/code&gt;. &lt;code dir=ltr&gt;div#footer&lt;/code&gt; הפך להיות &lt;code dir=ltr&gt;#footer&lt;/code&gt;. כך סוגי המראה הללו יוכלו להשתמש ב-[[w:he:HTML5|HTML5]]. אם גאדג'טים או סגנונות משתמש עושים שימוש בבוחרים הללו, יש צורך לעדכן אותם. [https://phabricator.wikimedia.org/T248137]

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

'''שינויים עתידיים'''
* חלק מהדברים יכולים להראות מוזר או לא לעבוד על [[w:en:Internet Explorer 8|Internet Explorer 8]] בעתיד. אינטרנט אקספלורר 8 הוחלף בשנת 2011. [https://phabricator.wikimedia.org/T248061]
* בקרוב ישתנה גופן בהשוואה בין גרסאות. [https://phabricator.wikimedia.org/T250393]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.30|1.35‎-wmf.30]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־28 באפריל במהלך השבוע הבא. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־29 באפריל, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־30 באפריל ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/17|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W17&quot;/&gt; 21:46, 20 באפריל 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=20001327 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/19|Tech News: 2020-19]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W19&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/19|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* [[phab:T251153|מספר אתרי ויקי]] יהפכו לאתרים לקריאה בלבד לכחצי שעה ב-5 במאי. זה יקרה בסביבות [https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20200505T05 5:00 UTC]‏, 8:00 שעון ישראל. זה נעשה למען טיפול בבסיסי נתונים. בין האתרים הללו אין אתרי ויקי בעברית. [https://phabricator.wikimedia.org/T251153]
* [[phab:T251157|מספר אתרי ויקי]] יהפכו לאתרים לקריאה בלבד לכחצי שעה ב-7 במאי. במקביל תושפע גם מערכת [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CentralAuth|אימות מרכזי]]. זה ישפיע על שינויי שם גלובליים, החלפת סיסמאות, שינויים או וידוא של כתובות דוא&quot;ל והתחברות לאתרי ויקי שטרם ביקרתם בהם. זה יקרה בסביבות [https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20200507T05 5:00 UTC]‏, 8:00 שעון ישראל. זה נעשה למען טיפול בבסיסי נתונים. כל אתרי ויקי בעברית נכללים ברשימה. [https://phabricator.wikimedia.org/T251157]

'''שינויים השבוע'''
* ניתן לקבל הודעה כשנוצר קישור לדף שיצרתם. בקרוב תוכלו לכבות את השירות עבור דפים מסויימים בלבד. [https://phabricator.wikimedia.org/T46787]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.31|1.35‎-wmf.31]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-05-05|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-05-06|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-05-07|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/19|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W19&quot;/&gt; 20:00, 4 במאי 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=20041699 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/20|Tech News: 2020-20]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W20&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/20|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* כעת כולם יכולים לייבא תמונות מ[[w:he:פליקר|פליקר]] לוויקישיתוף באמצעות [[c:Special:UploadWizard|אשף ההעלאות]]. לפני כן רק בדוקי עריכות אוטומטית בוויקישיתוף יכלו לייבא תמונות מפליקר. [https://phabricator.wikimedia.org/T90004]

'''בעיות'''
* [[phab:T251502|ויקישיתוף]] יהפוך לאתר לקריאה בלבד למשך כרבע שעה ב־12 במאי. זה יקרה בסביבות [https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20200512T05 5:00 UTC]‏ (8:00 לפי שעון ישראל). זה נעשה לצורך תחזוקת בסיסי נתונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T251502]
* [[phab:T251984|מספר אתרי ויקי]], כולל ויקינתונים, יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למשך כחצי שעה ב-19 במאי. זה יקרה בסביבות [https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20200519T05 5:00 UTC]‏ (8:00 לפי שעון ישראל). אתרים בעברית לא נכללים ברשימה. בוויקיאנגלית זה יקרה באותה שעה כעבור יומיים. זה נעשה לצירך תחזוקת בסיסי נתונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T251984][https://phabricator.wikimedia.org/T251985]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.32|1.35‎-wmf.32]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-05-12|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-05-13|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-05-14|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] סקריפטים וגאדג'טים בשפת Javascript לא יתמכו יותר בפונקציות &lt;code dir=ltr&gt;mw.config.exists()&lt;/code&gt; או &lt;code dir=ltr&gt;mw.user.tokens.exists()&lt;/code&gt; עבור רשימות של תכונות. ניתן להשתמש ב-&lt;code dir=ltr&gt;exists()&lt;/code&gt; או ב-&lt;code dir=ltr&gt;get()&lt;/code&gt;, כשבודקים תכונה אחת כל פעם. [https://phabricator.wikimedia.org/T251855]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/20|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W20&quot;/&gt; 23:42, 11 במאי 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=20078394 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/21|Tech News: 2020-21]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W21&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/21|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* אם שכחתם את הסיסמה שלכם, אתם יכולים לבקש שתישלח סיסמה חדשה לכתובת הדוא&quot;ל שלכם. אתם צריכים לדעת את כתובת הדוא&quot;ל או את שם המשתמש. אתם יכולים לקבוע שתצטרכו להזין גם כתובת דוא&quot;ל וגם שם משתמש. ניתן לבחור זאת בהעדפות. זה נעשה כדי לקבל פחות הודעות איפוס סיסמה שמישהו אחר ביקש. עכשיו זה זמין לכל אתרי הוויקי. [https://meta.wikimedia.org/wiki/Community_Tech/Password_Reset_Update#May_11,_2020][https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikimedia-l/2020-May/094804.html]

'''בעיות'''
* קיים באג שיוצר בעיות עבור משתמשי iPhone עם [[w:he:iOS 13|iOS 13]] ו[[w:he:ספארי (דפדפן)|דפדפן ספארי]]. אם אתם משתמשים ב־iPhone כדי לקרוא או לערוך בוויקיפדיה ונתקלים בבאגים באתר הניידים, אתם יכולים [[mw:Skin talk:Minerva Neue|לדווח עליהם]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T252223]
* [[phab:T251984|מספר אתרי ויקי, כולל ויקינתונים]], יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למשך כשלושים דקות ב־19 במאי. זה יקרה בסביבות [https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20200519T05 5:00 UTC]‏ (8:00 לפי שעון ישראל). אתרים בעברית לא נכללים ברשימה. בוויקיאנגלית זה יקרה באותה שעה כעבור יומיים. זה נעשה לצורך תחזוקת בסיסי נתונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T251984][https://phabricator.wikimedia.org/T251985]

'''שינויים השבוע'''
* [[:mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps|אפליקציית ויקיפדיה]] לאנדרואיד מאפשרת למשתמשים [[:mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Android/AppEditorTasks#Suggested Edits 4.0 - Tag Commons images to improve search (to be released May 2020)|להוסיף]] בוויקישיתוף [[c:Special:MyLanguage/Commons:Depicts|תיאורי תמונות]]. גרסת בטא השתמשה ב[[:c:Special:MyLanguage/Commons:Structured data/Computer-aided tagging|הצעות ממוחשבות]]. הן הוסרו כדי לאפשר תיאורים ממוקדים יותר. [https://www.mediawiki.org/wiki/Wikimedia_Apps/Team/Android/AppEditorTasks#Suggested_Edits_4.0_-_Tag_Commons_images_to_improve_search_(to_be_released_May_2020)]
*  לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

'''שינויים עתידיים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Graph|תרשימים]] [[:w:en:Rendering (computer graphics)|יצויירו]] באמצעות הדפדפן של הקורא, שישתמש בשפת [[w:he:JavaScript|JavaScript]]. הכוונה היא שהגרפים יוצגו טוב יותר בדפדפנים המשתמשים ב-JavaScript. דפדפנים אחרים לא יציגו יותר את הגרפים. [https://phabricator.wikimedia.org/T236892]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]]  חלק משפת ה-CSS שנמצא בשימוש בעיצובי ויקי שונים נעשה פשוט יותר. זה משפיע על &lt;code dir=ltr&gt;div#p-personal&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;div#p-navigation&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;div#p-interaction&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;div#p-tb&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;div#p-lang&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;div#p-namespaces&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;div#p-variants&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;div#footer&lt;/code&gt;. החלק של &lt;code&gt;div&lt;/code&gt; יוסר. תצטרכו לעדכן את הגאדג'טים, הסקריפטים, וסגנונות משתמש. מטרת השינוי היא לאפשר שימוש ב-[[:w:he:HTML5|HTML5]].‏ [https://phabricator.wikimedia.org/T252467]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]]  חלק משפת ה-CSS שנמצא בשימוש בעיצוב ויקי וקטור השתנה. זה משפיע על &lt;code dir=ltr&gt;#p-variants&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;#p-namespaces&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;#p-personal&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;#p-views&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;#p-cactions&lt;/code&gt;. הם לא ישתמשו יותר ב-&lt;code dir=ltr&gt;&gt; ul&lt;/code&gt;. אולי תצטרכו לעדכן את הגאדג'טים, הסקריפטים, וסגנונות משתמש. [[phab:T252447|ראו כיצד לעשות זאת]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/21|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W21&quot;/&gt; 20:20, 18 במאי 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=20078394 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/22|Tech News: 2020-22]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W22&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/22|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* העורך החזותי יעבוד מעכשיו גם ב[[mw:Special:MyLanguage/Skin:Modern|עיצוב המודרני]]. השינויים שייעשו בשביל זה יכולים לגרום בעיות בחלק מהסקריפטים או הגאדג'טים. [https://phabricator.wikimedia.org/T177243]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.34|1.35‎-wmf.34]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-05-26|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-05-27|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-05-28|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/22|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W22&quot;/&gt; 17:18, 25 במאי 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=20114992 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/23|Tech News: 2020-23]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W23&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/23|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* הופיעה גרסת בטא חדשה של [[:c:Commons:Mobile app|אפליקציית ויקישיתוף]] עבור אנדרואיד. התווספה פונקציונליות הגדלה חדשה עבור צפייה בתמונות. כמו כן, מוצעים מקומות בהם ניתן להעלות צילומים עם תיוג תלוי מיקום. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2020-May/093431.html]

'''בעיות'''
* הייתה בעיה בבסיס הנתונים של ויקישיתוף ב-27 במאי. האתר ננעל לעריכה למשך שמונה דקות. לפיכך הבסיס הועבר, מה שגרם לתקופה קצרה נוספת לקריאה בלבד ב-29 במאי. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Incident_documentation/20200528-s4_(commonswiki)_on_read-only_for_8_minutes][https://phabricator.wikimedia.org/T253808][https://phabricator.wikimedia.org/T253825]
* בעיצוב [[mw:Special:MyLanguage/Skin:Vector|וקטור]] הייתה בעיה שלא אפשרה חיבור ערך לגרסאות בשפות נוספות. החלג הרלוונטי בתפריט לא הופיע אם טרם התווספו שפות אחרות בעבר. במקביל לא הופיעו קישור [[mw:Special:MyLanguage/Content translation|תרגום תוכן]] וקישור להעדפות של שפות. הבעיה תוקנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T252800]

'''שינויים השבוע'''
* ניתן לקבל הודעות כשמישהו מקשר לערך שיצרתם. מעכשיו ניתן להפסיק את ההודעות עבור ערכים מסויימים. בקרוב תוכלו להפסיק אותן תוך כדי קריעת הודעות חדשות. [https://phabricator.wikimedia.org/T46787]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.35|1.35‎-wmf.35]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-06-02|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-06-03|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-06-04|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/23|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W23&quot;/&gt; 01:32, 2 ביוני 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=20114992 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/24|Tech News: 2020-24]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W24&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/24|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* בחלק מהערכים ישנן טבלאות שניתן למיין בצורות שונות. למשל, רשימת מדינות יכולה להתמיין לפי אלפבית, אבל ניתן גם ללחוץ על עמודת השטח כדי למיין אותן לפי שטחן. כשלוחצים על העמודה פעם שנייה הרשימה ממויינת בסדר יורד. מעכשיו לחיצה שלישית תחזיר את הטבלה למצבה המקורי. [https://phabricator.wikimedia.org/T226697]
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:Lint_errors/self-closed-tag|תגים בסגירה עצמית]] עובדים מעכשיו בהתאם לכללי [[w:he:HTML5|HTML5]]. לכן יש להפסיק את השימוש בהם. לדוגמה, התג &lt;code dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;b/&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; הוא תג לא פועל שכזה. &lt;code&gt;area, base, br, col, embed, hr, img, input, keygen, link, meta, param, source, track, wbr&lt;/code&gt; יכולים להשאר תגים בסגירה עצמית. דפים עם שגיאה מגיעים ל[[:קטגוריה:דפים שמשתמשים בתגיות HTML עם סגירה עצמית בלתי־תקינה]] החל משנת 2016. הם יופיעו מעכשיו ב-[[Special:LintErrors/self-closed-tag|מיוחד:LintErrors/self-closed-tag]]. זה לא קשור לתגים &lt;code dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;references /&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; או &lt;code dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;ref /&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;.‏ [https://phabricator.wikimedia.org/T134423]
* ישנו באנר, הודעה בראש הדף, בשם &lt;code&gt;WikidataPageBanner&lt;/code&gt;. הוא נמצא בשימוש, בין היתר, באתרי ויקימסע, ויקימדיה רוסית, או ויקיפדיות כמו קטלאנית, באסקית, גליציאנית או טורקית. מעכשיו הוא יופיע גם בניידים. עד כה הוא נראה בדסקטופ בלבד. אתרי ויקי צריכים לעדכן את הקוד של &lt;code class=nowrap&gt;מדיה ויקי:Sitenotice&lt;/code&gt; כדי שהעורכים יוכלו לבדוק ולשנות עת הסגנונות גם בניידים. [https://phabricator.wikimedia.org/T254534][https://phabricator.wikimedia.org/T254295]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] מעכשיו ניתן לערוך תיאורים של מערכת [[m:Special:MyLanguage/MassMessage|MassMessage]] באמצעות [[w:he:ממשק תכנות יישומים|API]]. זה שימושי לכלים וגאדג'טים. [https://phabricator.wikimedia.org/T226929]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.36|1.35‎-wmf.36]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-06-09|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-06-10|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-06-11|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* תיקון זמני עזר לאתרי ויקי להפוך את העמודים הראשיים לידודיתיים למשתמש בניידים. הוא נעשה ב-2012. ב-2017 הומלץ לא להשתמש בו. הוא לא יעבוד אחרי 13 ביולי. אתרי ויקי צריכים להשתמש במקומו ב-[[mw:Special:MyLanguage/Help:TemplateStyles|TemplateStyles]].‏ 118 אתרים חייבים תיקון. ניתן [[phab:T254287|לקרוא יותר ולבדוק אם אתר ויקי שלכם הושפע]]. אין ברשימה אתרים בעברית. [https://phabricator.wikimedia.org/T254287]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/24|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W24&quot;/&gt; 00:12, 9 ביוני 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=20156271 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/25|Tech News: 2020-25]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W25&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/25|תרגומים לשפות נוספות]].

'''Recent changes'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] באתר [[m:Toolforge|Toolforge]] שוכנים כלים רבים שנוצרו בידי קהילת ויקימדיה, למשל מוני עריכות או עורכי קוד ויקי משופרים. הדומיין משתנה מ-&quot;tools.wmflabs.org&quot; ל-&quot;toolforge.org&quot;. כתובת הכלים תשתנה מ-&quot;tools.wmflabs.org/toolname&quot; ל-&quot;toolname.toolforge.org&quot;, כאשר toolname הוא שם הכלי. ניתן [[:wikitech:News/Toolforge.org|לקרוא יותר]]. כלים המשתמשים במערכת הזיהוי OAuth חייבים להתעדכן כדי שיוכלו להמשיך לעבוד. ניתן [[:wikitech:Help:Cloud_ Services Introduction|לבקש עזרה]].

'''בעיות'''
* בצד דפים רבים ישנו קישור לפריט ויקינתונים. הוא נעלם לכמה ימים למשתמשי העיצוב [[mw:Special:MyLanguage/Skin:MonoBook|מונובוק]]. הבאג תוקן. [https://phabricator.wikimedia.org/T254485]
* עריכה, התחברות והתנתקות לא עבדו לתקופה קצרה בשבוע האחרון. זה תוקן במהרה. [https://phabricator.wikimedia.org/T255179]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.37|1.35‎-wmf.37]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-06-16|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-06-17|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-06-18|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] [[:mw:Special:MyLanguage/Manual:Pywikibot|Pywikibot]] הוא [[w:he:ספרייה (תכנות)|ספריית]] פייתון לעבודה אוטומטית באתרי ויקי. הוא לא יתמוך יותר ב[[w:he:פייתון|פייתון]] 2 החל מהגרסה החדשה ביולי. התמיכה ב-פייתון 3.4 ובמדיה ויקי מתחת לגרסה 1.19 תפסק במקביל. יש לעבור לפייתון 3. ניתן [[:phab:T242120|לבקש עזרה]]. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/pywikibot-announce/2020-June/000015.html]
* הסלקטורים &lt;code dir=ltr&gt;.menu&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;.vectorMenu&lt;/code&gt; לא יעבדו יותר בעיצוב [[mw:Special:MyLanguage/Skin:Vector|וקטור]]. זה יכול להשפיע על גאדג'טים וסקריפטים. במקום &lt;code dir=ltr&gt;.menu&lt;/code&gt; יש להשתמש ב-&lt;code&gt;ul&lt;/code&gt; ובמקום &lt;code dir=ltr&gt;.vectorMenu&lt;/code&gt; ב-&lt;code dir=ltr&gt;.vector-menu&lt;/code&gt;.‏ [https://phabricator.wikimedia.org/T254797]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/25|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W25&quot;/&gt; 00:39, 16 ביוני 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=20156271 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/26|Tech News: 2020-26]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W26&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/26|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* ישנם מספר [[mw:Special:MyLanguage/Growth|כלים חדשים]] שנבנו בכדי לתת למשתמשים חדשים להתחיל בצורה חלקה יותר. הם זמנים ב[https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/growthexperiments.dblist מספר אתרי ויקי]. באתרים הללו הייתה בעיה עם העורך החזותי למשך זמן קצר בשבוע שעבר. זה קרה בגלל באג בכלים החדשים. הבאג תוקן. [https://phabricator.wikimedia.org/T255607]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] מספר סקריפטים וגאדג'טים הפסיקו לפעול עקב שינוי בסלקטורים ב-[[w:he:גיליונות סגנון מדורגים|CSS]]. יש להחליף &lt;code dir=ltr&gt;.vectorTabs&lt;/code&gt; ב-&lt;code dir=ltr style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;.vector-menu-tabs&lt;/code&gt; כדי שהבעיות ייפסקו. [https://phabricator.wikimedia.org/T255718]

'''שינויים השבוע'''
* המפתחים עובדים על [[:m:WMDE Technical Wishes/Edit Conflicts#Edit conflicts on talk pages|ממשק חדש]] לפתרון התנגשויות בדפי שיחה. הוא יופיע ב-24 ביוני. ניתן [[mw:mw:Help talk:Paragraph-based Edit Conflict Interface|לתת משוב]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T230231]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.38|1.35‎-wmf.38]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-06-23|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-06-24|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-06-25|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* תיקון זמני עזר לאתרי ויקי להפוך את העמודים הראשיים לידידותיים למשתמש בניידים. הוא נעשה ב-2012. ב-2017 הומלץ לא להשתמש בו. הוא לא יעבוד אחרי 13 ביולי. אתרי ויקי צריכים להשתמש במקומו ב-[[mw:Special:MyLanguage/Help:TemplateStyles|TemplateStyles]].‏ 91 אתרים חייבים תיקון. ניתן [[phab:T254287|לקרוא יותר ולבדוק אם אתר ויקי שלכם הושפע]]. אין ברשימה אתרים בעברית. [https://phabricator.wikimedia.org/T254287]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/26|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W26&quot;/&gt; 21:49, 22 ביוני 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=20156271 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/27|Tech News: 2020-27]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W27&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/27|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* כולם הוצאו מהחשבון. זה קרה מכיוון שמספר משתתפים חוברו לחשבון אחר. הבעיה תוקנה. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2020-June/093543.html]
* מספר משתמשים מחוץ לחשבון לא ראו גרסאות מעודכנות של דפים. הבעיה תוקנה תוך עשרה ימים. [https://phabricator.wikimedia.org/T256444]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.39|1.35‎-wmf.39]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-06-30|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-07-01|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-07-01|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|]] העיצובים [[mw:Special:MyLanguage/Skin:Modern|מודרני]] ו[[mw:Special:MyLanguage/Skin:Monobook|מונובוק]] משתמשים באלמנט HTML בשם &lt;code&gt;searchGoButton&lt;/code&gt; עבור כפתור החיפוש. בעיצוב [[mw:Special:MyLanguage/Skin:Vector|וקטור]] הוא נקרא &lt;code&gt;searchButton&lt;/code&gt;. למען האיחוד ב-23 ביולי כל העצובים ישתמשו ב-&lt;code&gt;searchButton&lt;/code&gt;. יש לעדכן את הגאדג'טים והסקריפטים בהתאם. ניתן [[phab:T255953|לקרוא יותר ולבדוק ברשימת הסקריפטים הרלוונטיים]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/27|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W27&quot;/&gt; 19:31, 29 ביוני 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=20228133 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/28|Tech News: 2020-28]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W28&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/28|תרגומים לשפות נוספות]].

'''Problems'''
* The [[mw:Special:MyLanguageExtension:Score|Score]] extension has been disabled for now. This is because of a security issue. It will work again as soon as the security issue has been fixed. [https://phabricator.wikimedia.org/T257066]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.40|1.35‎-wmf.40]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-07-07|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-07-08|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-07-09|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* ויקיפדיה המופשטת היא מיזם חדש של קרן ויקימדיה. הוא יכיל מידע שלא תלוי בשפת הצגה וניתן יהיה לקרוא אותו בקלות בשפות שונות. הוא ייבנה על המידע בוויקינתונים. השם שלו יכול להשתנות בהמשך. ניתן [[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia|לקרוא יותר]]. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2020-July/093571.html]
* המפתחים של [[mw:Wikimedia Apps/Team/iOS|האפליקציה עבור iOS]] מתכננים כלים נסיוניים חדשים. אם אתם משתמשים ב-iPhone תוכלו לעזור להם באמצעות [[mw:Wikimedia Apps/Team/iOS/2020 survey|השתתפות בסקר]].
* בקרוב יונהגו מספר [[mw:New requirements for user signatures#Outcome|כללים להגבלת חתימות המשתמש]]. לא יורשו יותר [[Special:LintErrors|שגיאות לינטר]] וקוד HTML שגוי בחתימות. יהיה צורך בקישור לדף המשתמש, דף שיחת המשתמש או דף התרומות. ניתן [https://signatures.toolforge.org/check לבדוק את חתימתכם על העמידה בכללים החדשים]. זה נעשה כדי למנוע בעיות לכלים או טקסטים על דפי ויקי.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/28|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W28&quot;/&gt; 23:19, 6 ביולי 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=20228133 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/29|Tech News: 2020-29]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W29&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/29|תרגומים לשפות נוספות]]. 

'''שינויים אחרונים'''
* משתמשים יכולים [[mw:Extension:Thanks|להודות]] למשתמשים אחרים על עריכות. [[mw:Extension:CheckUser|בודקים]] יוכלו מעכשיו לקבל מידע לגבי הפעולה הזאת. זה יעזור לזהות [[m:Special:MyLanguage/Sock puppetry|בובות קש]] המטרידים משתמשים באמצעות שימוש בתודות. [https://phabricator.wikimedia.org/T252226]

'''בעיות'''
* כל המשתמשים נותקו מהחשבון לפני מספר שבועות לתיקון בעיית אבטחה. הבעיה לא תוקנה אז לגמרי, ולכן המשתמשים נותקו מהחשבון השבוע פעם נוספת. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2020-June/093543.html][https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-ambassadors/2020-July/002327.html]

'''שינויים השבוע'''
* באתרי ויקי שמשתמשים ביותר משפה אחת ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Translate|לתרגם]] דפים. לפעמים חלק מהתרגום התיישן או חסר. תרגומים שהתיישנו מסומנים באמצעות &lt;span style=&quot;background-color:#fdd&quot;&gt;רקע ורוד&lt;/span&gt;. תרגומים חסרים יסומנו בעתיד גם כן. הסימון יכול לשבור דפים מסויימים. בקרוב ניתן יהיה לנתק את הסימון באמצעות הוספת &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;translate nowrap&gt;&lt;/translate&gt;&lt;/code&gt;&lt;/span&gt; בדף המקור. [https://phabricator.wikimedia.org/T256625]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.41|1.35‎-wmf.41]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-07-14|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-07-15|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-07-16|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] קרן ויקימדיה מתכוון להשתמש ב-[[w:he:GitLab|GitLab]] לסקירת קוד. הוא יישב על שרתי ויקימדיה. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2020-July/093577.html][https://www.mediawiki.org/wiki/Technical_Community_Newsletter/2020/July][https://www.mediawiki.org/wiki/Topic:Vpbt50rwxgb2r6qn][https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2020-July/093607.html]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/29|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W29&quot;/&gt; 19:30, 13 ביולי 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=20228133 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/30|Tech News: 2020-30]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W30&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/30|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
*  תיקון זמני עזר לאתרי ויקי להפוך את הדפים הראשיים לנוחים יותר בניידים. הוא נעשה ב-2012. הומלץ לא להשתמש בו ב-2017. התיקון הפסיק לעבוד ב-14 ביולי. 60 אתרי ויקי טרם סידרו את העניין, והדפים הראשיים שם לא פועלים טוב בניידים. אין ביניהם אתרים בעברית. ניתן לראות את הרשימה, הנחיות ודרך לקבלת עזרה ב[[phab:T254287|פבריקטור]]. העניין כבר דווח בגיליון [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/24|24]] ובגיליון [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/26|26]] השנה.

'''בעיות'''
* ישנה בעיה בקישורים לשפות אחרות. המיון נשבר. המפתחים מחפשים פתרון. [https://phabricator.wikimedia.org/T257625]
* מספר משתמשים מקבלים הודעות חוזרות באותו נושא, כולל אירועים שקרו מזמן. [https://phabricator.wikimedia.org/T257714]
* לחלק מהמשתמשים יש קושי להתחבר. מדובר כנראה בבעיית [[w:he:עוגייה (אינטרנט)|עוגיות דפדפן]]. המפתחים מנסים להבין מה הבעיה. אם יש לכם קשיי התחברות, ראו פרטים ב[[phab:T258121|פבריקטור]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T258121]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.1|1.36‎-wmf.1]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-07-21|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-07-22|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-07-23|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* בתפריט הצדדי ישנו קישור &lt;code&gt;{{int:printableversion}}&lt;/code&gt;. הוא ייעלם בקרוב. זאת מכיוון שדפדפנים עדכניים מסוגלים להציג או ליצור גרסה להדפסה בעצמם. [https://phabricator.wikimedia.org/T167956]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/30|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W30&quot;/&gt; 22:06, 20 ביולי 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=20228133 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/31|Tech News: 2020-31]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W31&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/31|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[m:Small wiki toolkits/Starter kit|מארז למתחילים]] זמין לקהילות ויקי. הוא כולל משאבים טכניים, כלים והמלצות. הם הכרחיים להפעלת אתרי ויקי. הם יעילים הרבה יותר לאתרי ויקי קטנים יותר, כשלקהילות יש ניסיון מוגבל עם הנושא. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2020-July/093633.html]
* התכונות הראשונות של פרויקט [[mw:Reading/Web/Desktop Improvements|שיפור שולחן העבודה]] זמינות עכשיו לכל המשתמשים הרשומים בכל אתרי ויקי. כדי להשתמש בהם, יש להסיר את הסימון ''{{int:prefs-vector-enable-vector-1-label}}'' בדף המשתמש ה[[Special:Preferences#mw-prefsection-rendering|מקומי]] או ה[[Special:GlobalPreferences#mw-prefsection-rendering|גלובלי]] ב־''{{int:prefs-skin-prefs}}''. צפויים עוד שיפורים. [[mw:Talk:Reading/Web/Desktop Improvements|ניתן לשלוח משוב]].
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] בכמה אתרי ויקי זמין גאדג'ט בשם UTCLiveClock. עבור אתרי ויקי שמייבאים את הגאדג'ט [[:mw:MediaWiki:Gadget-UTCLiveClock.js|ישירות מאתר mediawiki.org]], משתמשי הקצה יכולים עכשיו [[mw:MediaWiki_talk:Gadget-UTCLiveClock.js#Time_zones|לבחור באיזור זמן שונה מ־UTC]].

'''בעיות'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] הפצת גרסה חדשה של מנוע מדיה ויקי הופסקה השבוע. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2020-July/093640.html][https://phabricator.wikimedia.org/T257969]
* בוט ההודעות למתרגמים שלח אותן הודעות מספר פעמים לכל מתרגם. זה תוקן. [https://phabricator.wikimedia.org/T144780]
* מספר משתמשים קבלו אותן הודעות מספר פעמים. זה תוקן. [https://phabricator.wikimedia.org/T257766]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.2|1.36‎-wmf.2]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-07-28|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-07-29|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-07-30|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/31|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W31&quot;/&gt; 16:53, 27 ביולי 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=20228133 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/32|Tech News: 2020-32]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W32&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/32|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* כל השאילתות ל[[mw:Wikidata Query Service|שרות Query]] לא הצליחו ביום חמישי, 23 ביולי, בין 17:50 לבין 17:59 שעון UTC (20:50 עד 20:59 שעון ישראל). חלק מהשאילתות נפלו במשך תקופה ארוכה יותר. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Incident_documentation/20200723-wdqs-outage]
* קישורים לשפות אחרות הוצגו ללא מיון בשבועות האחרונים, כפי שהוזכר ב[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/30|גיליון לפני שבועיים]]. הבעיה תוקנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T257625]
* ישנה בעיה של [[Special:GlobalPreferences#mw-prefsection-rendering|העדפות גלובליות]] עבור אפשרות של &quot;{{int:prefs-vector-enable-vector-1-label}}&quot;. המפתחים עובדים על התיקון. [https://phabricator.wikimedia.org/T258493]
* הרחבה בוויקישיתוף מנעה ביצוע הגנה על העברה ויצירה במרחב שמות ראשי (גלריה). לא ניתן היה להוסיף הגנות חדשות והקיימות לא נאכפו, כך שעמודים מסויימים נוצרו או הועברו בניגוד למצופה. הבעיה תוקנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T258323]

'''שינויים השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Extension:TimedMediaHandler/VideoJS Player|מציג הווידאו]] יוחלף במציג אחר, פשוט יותר ועכשווי יותר. השבוע המציג יועבר מגרסת בטא לברירת מחדל עבור רוב אתרי ויקי שהם לא ויקיפדיות. המציג הישן יוסר. [https://phabricator.wikimedia.org/T248418]
* דפי משתמש &lt;code&gt;global.js&lt;/code&gt; ו-&lt;code&gt;global.css&lt;/code&gt; יוטענו מעכשיו גם באתר נייד. ניתן לקרוא [[mw:Help:Extension:GlobalCssJs#Per-skin_customization|תיעוד]] על איך למנוע הכלת סגנונות בעיצוב הנייד. [https://phabricator.wikimedia.org/T138727]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] בעיצוב [[mw:Special:MyLanguage/Skin:MonoBook|מונובוק]] המזהה &lt;code&gt;searchGoButton&lt;/code&gt; יוכלף במזהה &lt;code&gt;searchButton&lt;/code&gt;. זה יכול להשפיע על גאדג'טים עם CSS או JS. ניתן למצוא הוראות מעבר ב-[[phab:T255953|T255953]]. זה כבר הוזכר ב[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/27|גיליון 27]].
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] מפעילי בוטים יכולים להשתמש ב-Pywikibot לארכוב תקופתי של דיונים. ההתנגות של שימוש ב-&lt;code&gt;counter&lt;/code&gt; למניעת ארכיונים גדולים מדי תשתנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T215247]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.3|1.36‎-wmf.3]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-08-04|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-08-05|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-08-06|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/32|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W32&quot;/&gt; 18:43, 3 באוגוסט 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=20336426 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/33|Tech News: 2020-33]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W33&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/33|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[m:WMDE_Technical_Wishes/Move_files_to_Commons|מייבא ומייצא קבצים]] הפכו לברירת מחדל בכל אתרי ויקי בשבוע הראשון של אוגוסט. הם עוזרים להעביר קבצים מאתרי ויקי מקומיים לוויקישיתוף מבלי לפגוע במידע על הקובץ ובהיסטוריה. [https://phabricator.wikimedia.org/T140462]

'''בעיות'''
* העיצוב הנייד מציג הודעה על העורך האחרון של דף בתחתיתו. ההודעה הוצגה ללא עיבוד קוד ויקי. זה תוקן. מספר הודעות ב[[mw:Structured Discussions|זרימה]] וב[[mw:Content translation|תרגום תוכן]] עדיין מוצגות ככה. המפתחים עובדים על פתרון. [https://phabricator.wikimedia.org/T259565]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.4|1.36‎-wmf.4]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-08-11|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-08-12|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-08-13|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* כל אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למספר דקות ב-1 בספטמבר. זה יקרה בין 13:30 לבין 15:30 UTC (בין 16:30 לבין 18:30 שעון ישראל). פרטים נוספים יפורסמו כאן בהמשך, וגם יופיעו באתרי ויקי שונים בשבועות הקרובים. [https://phabricator.wikimedia.org/T243314][https://phabricator.wikimedia.org/T244808]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/33|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W33&quot;/&gt; 19:06, 10 באוגוסט 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=20353642 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/34|Tech News: 2020-34]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W34&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/34|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* עריכה בעזרת לחיצה על כפתור ביטול מסומנת באמצעות תג &lt;code&gt;ביטול&lt;/code&gt;. מעכשיו זה יקרה רק אם דבר לא השתנה בחלון העריכה לפני השמירה. זה נעשה כדי שעריכות לא יסומנו כביטול כשהמשתמשים למעשה עושים משהו אחר. [https://phabricator.wikimedia.org/T259014]
* הגרסה החדשה של [[mw:Special:MyLanguage/OOUI|OOUI]] לא תעבוד על [[:w:en:Internet Explorer 8|Internet Explorer 8]]. לכן אתרי ויקי ייראו מוזר ולא יתפקדו כראוי על הדפדפן הזה. זה כבר פורסם בגיליון [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/17|17]]. זה נעשה כי עבודה על דפדפנים ישנים מאוד יוצרת בעיות שונות. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2020-August/093718.html]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.5|1.36‎-wmf.5]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-08-18|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-08-19|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-08-20|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* כל אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למספר דקות ב-1 בספטמבר. זה יקרה בין 13:30 לבין 15:30 UTC (בין 16:30 לבין 18:30 שעון ישראל). פרטים נוספים יפורסמו כאן בהמשך, וגם יופיעו באתרי ויקי שונים בשבועות הקרובים. זאת תזכורת לידיעה שכבר פורסמה. אתם מוזמנים לעזור [[m:Tech/Server switch 2020|לתרגם את טקסט ההודעה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T243314][https://phabricator.wikimedia.org/T244808]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/34|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W34&quot;/&gt; 23:41, 17 באוגוסט 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20366028 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/35|Tech News: 2020-35]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W35&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
Latest '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|tech news]]''' from the Wikimedia technical community. Please tell other users about these changes. Not all changes will affect you. [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/35|Translations]] are available.

'''Changes later this week'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|Recurrent item]] The [[mw:MediaWiki 1.36/wmf.6|new version]] of MediaWiki will be on test wikis and MediaWiki.org from 25 August. It will be on non-Wikipedia wikis and some Wikipedias from 26 August. It will be on all wikis from 27 August ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|calendar]]).

'''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|Tech news]]''' prepared by [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|Tech News writers]] and posted by [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|bot]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|Contribute]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/35|Translate]] • [[m:Tech|Get help]] • [[m:Talk:Tech/News|Give feedback]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|Subscribe or unsubscribe]].''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W35&quot;/&gt; 20:59, 24 באוגוסט 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20389773 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/35|Tech News: 2020-35]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W35&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
Latest '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|tech news]]''' from the Wikimedia technical community. Please tell other users about these changes. Not all changes will affect you. [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/35|Translations]] are available.

'''Changes later this week'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|Recurrent item]] The [[mw:MediaWiki 1.36/wmf.6|new version]] of MediaWiki will be on test wikis and MediaWiki.org from 25 August. It will be on non-Wikipedia wikis and some Wikipedias from 26 August. It will be on all wikis from 27 August ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|calendar]]).

'''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|Tech news]]''' prepared by [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|Tech News writers]] and posted by [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|bot]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|Contribute]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/35|Translate]] • [[m:Tech|Get help]] • [[m:Talk:Tech/News|Give feedback]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|Subscribe or unsubscribe]].''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W35&quot;/&gt; 14:12, 26 באוגוסט 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20389773 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/36|Tech News: 2020-36]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W36&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/36|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* תזכורת: כל אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למשך מספר דקות ב-1 בספטמבר. זה מתוכנן לקרות בין 14:00 ל-15:00 UTC (בין 17:00 ל-18:00 שעון ישראל). אנא בדקו פרטים ב[[m:Tech/Server switch 2020|דף ההודעה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T243314][https://phabricator.wikimedia.org/T244808]

'''שינויים השבוע'''
*  לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/36|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W36&quot;/&gt; 23:12, 31 באוגוסט 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20411995 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/37|Tech News: 2020-37]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W37&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/37|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* בדרך כלל ניתן לשנות שם של דף לדף שלא קיים או לדף בן גרסה אחת בהיסטורייה, המהווה הפניה למקור. הרשאה חדשה מאפשרת לשנות שם לדף שהוא הפניה בת גרסה אחת לכל מקום. [https://phabricator.wikimedia.org/T239277] 
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.8|1.36‎-wmf.8]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-09-08|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-09-09|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-09-10|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] כל המודולים של [[w:he:ממשק תכנות יישומים|API]] ישתמשו מעכשיו ב-&lt;code&gt;watchlist&lt;/code&gt; במקום ב-&lt;code&gt;watch&lt;/code&gt;. זה לא היה אחיד קודם. [https://phabricator.wikimedia.org/T247915]

'''שינויים עתידיים'''
* [[mw:Wikimedia Apps/Team/Android|צוות ויקיפדיה ליישום אנדרואיד]] עשוי לעבוד על כלי ניטור בעתיד. ניתן לספר אילו כלים היו יכולים לעזור לכם או למנטרים פחות מנוסים. ראו [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Android/Patrolling conversation|פרטים]] על mediawiki.org.
* [[m:Special:MyLanguage/OTRS|מערכת OTRS]] תשודרג לגרסה חדשה. התהליך יקח בערך יומיים. צוותי OTRS לא יוכלו לגשת למערכת במהלכם. המיילים שיישלחו למערכת יגיעו לייעדם בתום התהליך. השדרוג מתוכנן להתחיל בסביבות 8:00 UTC (ב-11:00 שעון ישראל) ב-14 בספטמבר, אם כי התאריך יכול להשתנות. [https://phabricator.wikimedia.org/T187984]
* יישום ויקיפדיה לאנדרואיד ישלח [[:mw:Wikimedia Apps/Team/Android/AppEditorTasks#Push Notifications for editors|הודעות פוש]], אם המשתמשים יהיו מעוניינים בכך. ההודעות יכולות להתריע על תגובה בדף שיחתכם או על ביטול עריכתכם. לשם כך יש צורך בריצת [[:w:en:Google Play Services|Google Play Services]]. ללא הריצה היישום יפעל, אך ההודעות לא יישלחו. הדרישה הזאת קיימת גם לעבודת היישום על [[w:he:אנדרואיד קיטקט|אנדרואיד 4.4]]. [https://www.mediawiki.org/wiki/Wikimedia_Apps/Team/Android#Updates][https://phabricator.wikimedia.org/T146032]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] בדיקת הקוד של ויקימדיה עשויה לעבור ל-[[:w:en:GitLab|GitLab]]. הוא ימוקם על שרתי ויקימדיה. ניתן לקחת חלק ב[[mw:GitLab consultation|דיון בנושא]].
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] תפריטים נופלים ב[[mw:Special:MyLanguage/Skin:Vector|עיצוב וקטור]] משתמשים בסלקטור &lt;code dir=ltr&gt;.menu&lt;/code&gt;. זה ייפסק בעתיד. הסקריפטים יכולים להשתמש ב-&lt;code&gt;nav ul&lt;/code&gt; במקום. הסלקטורים &lt;code dir=ltr&gt;.vectorTabs&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;.vectorMenu&lt;/code&gt; לא יעבדו גם כן. יש צורך לעדכן חלק מהסקריפטים. ניתן [[phab:T262092|לקרוא פרטים]] על פבריקטור.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/37|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W37&quot;/&gt; 19:00, 7 בספטמבר 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20427670 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/38|Tech News: 2020-38]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W38&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/38|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* בשבוע שעבר [[mw:Wikimedia Apps|אפליקציית ויקי לנייד]] הציגה לזמן קצר דפים ללא [[w:he:CSS|CSS]]. לכן הם נראו לא נכון. הבעיה תוקנה במהירות, אבל למשך מספר שעות הוצגו דפים מקולקלים מתוך המטמון. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Incident_documentation/20200909-mobileapps_config_change][https://phabricator.wikimedia.org/T262437]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.9|1.36‎-wmf.9]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-09-15|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-09-16|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-09-17|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/38|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W38&quot;/&gt; 19:19, 14 בספטמבר 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20446737 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/38|Tech News: 2020-38]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W38&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/38|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* בשבוע שעבר [[mw:Wikimedia Apps|אפליקציית ויקי לנייד]] הציגה לזמן קצר דפים ללא [[w:he:CSS|CSS]]. לכן הם נראו לא נכון. הבעיה תוקנה במהירות, אבל למשך מספר שעות הוצגו דפים מקולקלים מתוך המטמון. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Incident_documentation/20200909-mobileapps_config_change][https://phabricator.wikimedia.org/T262437]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.9|1.36‎-wmf.9]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-09-15|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-09-16|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-09-17|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/38|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W38&quot;/&gt; 03:19, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20446737 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/39|Tech News: 2020-39]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W39&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/39|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* התווספה תגית חדשה עבור עריכות משוחזרות. ניתן למצוא אותה ברצף השינויים האחרונים או בדפי היסטוריה של ערכים, למשל. התגית תופיע בעריכות שבוטלו, שוחזרו, או הוחזרו ידנית למצב של גרסה ישנה יותר. [https://phabricator.wikimedia.org/T254074][https://phabricator.wikimedia.org/T164307]

'''שינויים השבוע'''
* ניתן לעשות מספר מוגבל של פעולות מסויימות בזמן מסויים. למשל, מספר עריכות בדקה או לכמה אנשים מותר לשלוח מייל ביממה. על חלק מהמשתמשים לא חלות הגבלות עקב היותם חברים בקבוצות מסויימות. בקרוב ניתן יהיה לראות את ההגבלות גם אם אינן חלות על המשתמש. [https://phabricator.wikimedia.org/T258888] 
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.10|1.36‎-wmf.10]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-09-22|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-09-23|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-09-24|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/39|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W39&quot;/&gt; 00:28, 22 בספטמבר 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20461072 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/40|Tech News: 2020-40]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W40&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/40|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* מפעילי מערכת יכולים עכשיו לראות קישורים להשוואות של עריכות מחוקות ב[[Special:AbuseLog|מיוחד:יומן ההשחתות]]. נעשה שימיש בממשק של [[Special:Undelete|מיוחד:צפייה בדפים מחוקים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T261630]
* עורכים לפעמים מתווספים אוטומטית לקבוצות מסוימות. למשל, לאחר זמן מה הם מתווספים לקבוצת [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Autoconfirmed users|autoconfirmed]]. [[mw:Special:MyLanguage/Extension:AbuseFilter|מסנן ההשחתות]] יכול למנוע ממשתמשים להתווסף אוטומטית לקבוצות למשך תקופה מסויימת. הוא גם יכול להוריד משתמשים מקבוצה שהם כבר נמצאים בה. אתרי ויקי יכולים עכשיו לבקש לשנות את משך התקופה הזאת [https://phabricator.wikimedia.org/maniphest/task/edit/form/1/?projectPHIDs=Wikimedia-Site-requests פבריקוטור]. ברירת מחדל היא חמישה ימים. [https://phabricator.wikimedia.org/T231756]
 
'''בעיות'''
* [[m:Tech/News/2019/34|בשנה שעברה]] מספר מסנני השחתות הפסיקו לפעול בגלל תיקון חדש בקוד. אם המסננים ניסו להשתמש במשתנים שלא היו זמינים, הם נפלו. הבעיה תוקנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T230256]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.11|1.36‎-wmf.11]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-09-29|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-09-30|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-10-01|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* לא ניתן לראות קישורים לגרסאות בשפות אחרות מתוך דף שיחה או דף היסטוריה של ערך. גם בזמן עריכת הערך הקישורים לא מופיעים. זה יכול להשתנות. טרם הוחלט, למשל, אם לקשר מדף היסטוריה של ערך לערך בשפה אחרת או לדף ההיסטוריה שלו. ניתן להשתתף ב[[phab:T262472|דיון בפבריקטור]].
* צבע הקנשורים יכול להשתנות בעתיד. זאת כדי להדגיש את ההבדל בין הקישורים לשאר הטקסט. ניתן [[phab:T213778|לקרוא יותר בפבריקטור]].
* ניתן לבחור בהעדפות לקבל הודעות והתראות בדפדפן או במייל. בהמשך השבוע תתווסף אפשרות שלישית, &lt;code&gt;יישומים&lt;/code&gt;. זה קורה מכיוון ש[[mw:Wikimedia Apps|היישומים של אנדרויד ו-iOS]] יתחילו לשלוח למעוניינים הודעות פוש. ניתן לראות [https://test.wikipedia.org/wiki/Special:Preferences#mw-prefsection-echo העדפות לדוגמה] על testwiki. הכוונה היא להפעיל את התכונה החדשה על אנדרואיד באוקטובר ועל iOS בתחילת 2021. [https://phabricator.wikimedia.org/T262936]
* בקרוב ניתן יהיה להכניס דפים לרשימת המעקב לזמן מוגבל. זה יכול להיות שימושי אם ברצונכם לעקוב אחרי משהו לזמן קצר יותר, במקום לתמיד. זה כבר הופעל על [[mw:MediaWiki|mediawiki.org]], ויגיע בקרוב לאתרי ויקי נוספים. ניתן [[m:Special:MyLanguage/Community Tech/Watchlist Expiry|לקרוא עוד]] ו[[m:Community Tech/Watchlist Expiry/Release Schedule|לבדוק את לוח הזמנים עבור אתרי ויקי שונים]]. התכונה תגיע השבוע לוויקיפדיה העברית, ויקיציטוט בעברית וויקימילון בעברית.
* ניתן לקרוא מה אנשי ויקימדיה חושבים על [[m:Special:MyLanguage/Coolest Tool Award|הכלים הטכניים הטובים ביותר השנה]]. ניתן גם להציע כלים באותו מקום.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/40|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W40&quot;/&gt; 00:24, 29 בספטמבר 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20483264 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/41|Tech News: 2020-41]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W41&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש גם [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/41|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ישנו [https://consultation-stats.toolforge.org/ כלי חדש] המאפשר לראות את ויקי הבית של משתמשים המשתתפים בדיונים במטא. זה עוזר לראות אילו קהילות לא מהוות חלק מהדיון באתרי ויקי בהם מתקבלות החלטות שמשפיעות על אתרים רבים נוספים.
* מעכשיו תוכלו להודות למשתמשים על העלאת קבצים או על שינוי שפת דף. [https://phabricator.wikimedia.org/T254992]

'''בעיות'''
* היו שגיאות רבות בגרסת מדיה־ויקי החדשה בשבוע שעבר. הגרסה החדשה שוחזרה. עדכונים שהיו אמורים לקרות בשבוע שעבר יידחו. [https://phabricator.wikimedia.org/T263177]
* כולם הוצאו מהחשבון. זה קרה מפני שמספר משתמשים חוברו לחשבון של מישהו אחר. הבעיה תוקנה. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2020-October/093922.html]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] בדפים רבים יש שגיאות ב[[:w:he:JavaScript|ג'אווה סקריפט]]. תוכלו [https://techblog.wikimedia.org/2020/09/28/diving-into-wikipedias-ocean-of-errors/ לקרוא עוד] ו[[:w:en:User:Jdlrobson/User scripts with client errors |לראות רשימה של סקריפטים של משתמשים עם שגיאות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.12|1.36‎-wmf.12]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-10-06|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-10-07|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-10-08|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).
* אותיות המופיעות מיד לאחר קישור מוצגות כחלק מהקישור. לדוגמא כל המילה בקוד &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;[[ילד]]ים&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; תהפוך לקישור. באתרי ויקי בערבית זה עובד גם בתחילת המילה וגם בסופה. בעבר באתרים הללו מספרים ותווי Unicode אחרים שאינם אותיות הוצגו כחלק מהקישור בתחילת מילה אך לא בסופה. כעת רק אותיות לטיניות וערביות ירחיבו קישורים בוויקיפדיה הערבית. [https://phabricator.wikimedia.org/T263266]

'''שינויים עתידיים'''
* ניתן יהיה רק לקרוא, אבל לא לערוך, בכל אתרי ויקי למשך כשעה ב־[https://zonestamp.toolforge.org/1603807200 {{#time:j xg|2020-10-27|he}} 14:00 (UTC) (שעה 16:00 לפי שעון חורף בישראל)]. סביר שזה יקח פחות משעה. [https://phabricator.wikimedia.org/T264364]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/41|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W41&quot;/&gt; 19:25, 5 באוקטובר 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20515061 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/41|Tech News: 2020-41]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W41&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש גם [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/41|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ישנו [https://consultation-stats.toolforge.org/ כלי חדש] המאפשר לראות את ויקי הבית של משתמשים המשתתפים בדיונים במטא. זה עוזר לראות אילו קהילות לא מהוות חלק מהדיון באתרי ויקי בהם מתקבלות החלטות שמשפיעות על אתרים רבים נוספים.
* מעכשיו תוכלו להודות למשתמשים על העלאת קבצים או על שינוי שפת דף. [https://phabricator.wikimedia.org/T254992]

'''בעיות'''
* היו שגיאות רבות בגרסת מדיה־ויקי החדשה בשבוע שעבר. הגרסה החדשה שוחזרה. עדכונים שהיו אמורים לקרות בשבוע שעבר יידחו. [https://phabricator.wikimedia.org/T263177]
* כולם הוצאו מהחשבון. זה קרה מפני שמספר משתמשים חוברו לחשבון של מישהו אחר. הבעיה תוקנה. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2020-October/093922.html]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] בדפים רבים יש שגיאות ב[[:w:he:JavaScript|ג'אווה סקריפט]]. תוכלו [https://techblog.wikimedia.org/2020/09/28/diving-into-wikipedias-ocean-of-errors/ לקרוא עוד] ו[[:w:en:User:Jdlrobson/User scripts with client errors |לראות רשימה של סקריפטים של משתמשים עם שגיאות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.12|1.36‎-wmf.12]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-10-06|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-10-07|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-10-08|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).
* אותיות המופיעות מיד לאחר קישור מוצגות כחלק מהקישור. לדוגמא כל המילה בקוד &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;[[ילד]]ים&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; תהפוך לקישור. באתרי ויקי בערבית זה עובד גם בתחילת המילה וגם בסופה. בעבר באתרים הללו מספרים ותווי Unicode אחרים שאינם אותיות הוצגו כחלק מהקישור בתחילת מילה אך לא בסופה. כעת רק אותיות לטיניות וערביות ירחיבו קישורים בוויקיפדיה הערבית. [https://phabricator.wikimedia.org/T263266]

'''שינויים עתידיים'''
* ניתן יהיה רק לקרוא, אבל לא לערוך, בכל אתרי ויקי למשך כשעה ב־[https://zonestamp.toolforge.org/1603807200 {{#time:j xg|2020-10-27|he}} 14:00 (UTC) (שעה 16:00 לפי שעון חורף בישראל)]. סביר שזה יקח פחות משעה. [https://phabricator.wikimedia.org/T264364]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/41|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W41&quot;/&gt; 20:25, 5 באוקטובר 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20515061 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/42|Tech News: 2020-42]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W42&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש גם [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/42|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* בגלל הבעיות בגרסת מדיה־ויקי לפני שבועיים גם העדכונים של השבוע שעבר יוצאים באיחור. [https://phabricator.wikimedia.org/T263177][https://phabricator.wikimedia.org/T263178][https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2020-October/093944.html]

'''שינויים השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Live preview|תצוגה מקדימה חיה]] לא הציגה תבניות בתצוגה מקדימה במהלך עריכת חלק מהדף. זה תוקן עכשיו. ניתן גם לבדוק דפי [[w:he:CSS|CSS]] ו[[w:he:JavaScript|ג'אווסקריפט]] במצב של תצוגה מקדימה חיה פועלת. בעבר זה לא עבד. [https://phabricator.wikimedia.org/T102286][https://phabricator.wikimedia.org/T186390]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.13|1.36‎-wmf.13]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-10-13|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-10-14|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-10-15|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] גרסה יציבה חדשה של [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Pywikibot|Pywikibot]] תגיע בקרוב. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/pywikibot/2020-October/010056.html]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/42|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W42&quot;/&gt; 18:25, 12 באוקטובר 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20528295 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/43|Tech News: 2020-43]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W43&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש גם [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/43|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.14|1.36‎-wmf.14]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-10-20|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-10-21|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-10-22|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* ניתן יהיה רק לקרוא, אבל לא לערוך, בכל אתרי ויקי למשך כשעה ב־[https://zonestamp.toolforge.org/1603807200 {{#time:j xg|2020-10-27|he}} 14:00 (UTC) (שעה 16:00 לפי שעון חורף בישראל)]. סביר שזה ייקח פחות משעה. [https://phabricator.wikimedia.org/T264364]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] בהרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Extension:AbuseFilter|מסנן ההשחתות]] הפונקציה &lt;code dir=ltr&gt;rmspecials()&lt;/code&gt; תתעדכן בקרוב כך שהיא לא תוריד רווח יותר. מומלץ לאתרי ויקי לעטוף את כל הקריאות של &lt;code dir=ltr&gt;rmspecials()&lt;/code&gt; בקריאות &lt;code dir=ltr&gt;rmwhitespace()&lt;/code&gt; כדי להשאיר את התוצאה ללא שינוי. ניתן להשתמש בפונקציית חיפוש בדף [[מיוחד:מסנן ההשחתות]] כדי לאתר את המקרים בהם נעשה שימוש בפונקציה הנ&quot;ל. [https://phabricator.wikimedia.org/T263024]
* חלק מגאדג'טים וסקריפטים של משתמש משתמשים בתג HTML{{כ}} div עם מזהה &lt;code dir=ltr style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;#jump-to-nav&lt;/code&gt;. התג הזה יוסר בקרוב. בשביל לשמור על עבודה תקינה יש להחליף מופעים שלו בקוד &lt;code dir=ltr&gt;#siteSub&lt;/code&gt; או &lt;code dir=ltr style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;#mw-content-text&lt;/code&gt;. רשימה של סקריפטים מושפעים נמצאת בראש הכרטיס [[phab:T265373]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/43|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W43&quot;/&gt; 19:32, 19 באוקטובר 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20550811 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/44|Tech News: 2020-44]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W44&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש גם [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/44|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* ניתן יהיה רק לקרוא, אבל לא לערוך, בכל אתרי ויקי למשך כשעה ב־[https://zonestamp.toolforge.org/1603807200 {{#time:j xg|2020-10-27|he}} 14:00 (UTC) (שעה 16:00 לפי שעון חורף בישראל)]. סביר שזה ייקח פחות משעה. [https://phabricator.wikimedia.org/T264364]
* בשבוע שעבר קישורים להשוואות מרשימת מעקב ושינויים אחרונים בניידים  העבירו בטעות לגרסאות הדפים. זה תוקן. [https://phabricator.wikimedia.org/T265654]

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

'''שינויים עתידיים'''
* מאז הצגת קבוצת משתמשים [[m:Special:MyLanguage/Interface administrators|מפעיל ממשק]] (עורך ממשק בוויקיעברית) בשנת 2018, המפעילים לא היו מסוגלים לראות דפי היסטוריה של דפים מחוקים בפורמט JS או CSS. מעכשיו הם יכולים לעשות זאת. [https://phabricator.wikimedia.org/T202989]
* הייתה בעיה עם [[Special:Tags|תגיות שינוי]]. התוכנה הציבה תגית &quot;{{int:Tag-mw-reverted}}&quot; לכל פעולת דפים, כמו שינוי הגנה, אם היא נעשתה מיד אחרי שחזור עריכה. זה תוקן עבור העריכות החדשות. [https://phabricator.wikimedia.org/T265312]
* &lt;span class=&quot;mw-translate-fuzzy&quot;&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/replying|כלי עזר לשיחות]] יוצע בנובמבר הקרוב במרבית אתרי ויקיפדיה כתכונת [[mw:Special:MyLanguage/Beta Feature|בטא]] למעוניינים להצטרף. כשיוחלט על תהליך מדוייק תפורסם הודעה נוספת בעניין.&lt;/span&gt; [https://phabricator.wikimedia.org/T266303]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/44|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W44&quot;/&gt; 19:39, 26 באוקטובר 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20574890 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/44|Tech News: 2020-44]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W44&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש גם [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/44|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* ניתן יהיה רק לקרוא, אבל לא לערוך, בכל אתרי ויקי למשך כשעה ב־[https://zonestamp.toolforge.org/1603807200 {{#time:j xg|2020-10-27|he}} 14:00 (UTC) (שעה 16:00 לפי שעון חורף בישראל)]. סביר שזה ייקח פחות משעה. [https://phabricator.wikimedia.org/T264364]
* בשבוע שעבר קישורים להשוואות מרשימת מעקב ושינויים אחרונים בניידים  העבירו בטעות לגרסאות הדפים. זה תוקן. [https://phabricator.wikimedia.org/T265654]

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

'''שינויים עתידיים'''
* מאז הצגת קבוצת משתמשים [[m:Special:MyLanguage/Interface administrators|מפעיל ממשק]] (עורך ממשק בוויקיעברית) בשנת 2018, המפעילים לא היו מסוגלים לראות דפי היסטוריה של דפים מחוקים בפורמט JS או CSS. מעכשיו הם יכולים לעשות זאת. [https://phabricator.wikimedia.org/T202989]
* הייתה בעיה עם [[Special:Tags|תגיות שינוי]]. התוכנה הציבה תגית &quot;{{int:Tag-mw-reverted}}&quot; לכל פעולת דפים, כמו שינוי הגנה, אם היא נעשתה מיד אחרי שחזור עריכה. זה תוקן עבור העריכות החדשות. [https://phabricator.wikimedia.org/T265312]
* &lt;span class=&quot;mw-translate-fuzzy&quot;&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/replying|כלי עזר לשיחות]] יוצע בנובמבר הקרוב במרבית אתרי ויקיפדיה כתכונת [[mw:Special:MyLanguage/Beta Feature|בטא]] למעוניינים להצטרף. כשיוחלט על תהליך מדוייק תפורסם הודעה נוספת בעניין.&lt;/span&gt; [https://phabricator.wikimedia.org/T266303]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/44|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W44&quot;/&gt; 21:23, 26 באוקטובר 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20574890 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/45|Tech News: 2020-45]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W45&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש גם [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/45|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* לא ניתן יותר לקרוא את ויקיפדיה אם הדפדפן משתמש ב-[[w:he:SSL|TLS]] ישן מאוד. זה נעשה בגלל בעיות בטיחות עבור כל המשתמשים. זה יכול להוביל ל[[w:en:Downgrade attack|מתקפות שדרוג לאחור]]. החל מ-29 באוקטובר 2020 המשתמשים עם TLS ישן לא יוכלו לפתוח מיזמי ויקימדיה. ניתן למצוא את רשימת [[:wikitech:HTTPS/Browser Recommendations|המלצות הדפדפנים]]. כל מערכות ההפעלה והדפדפנים המודרניים תמיד מסוגלים לפתוח מיזמי ויקימדיה. [https://phabricator.wikimedia.org/T258405]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] קיימת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Tracking categories|קטגוריית מעקב]] אוטומטית חדשה, [[:{{ns:14}}:{{MediaWiki:nonnumeric-formatnum}}|קטגוריה:דפים עם פרמטרים שאינם מספריים בפונקציית עיצוב מספר]]. היא אוספת דפים המשתמשים בפונקציה &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{formatnum}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; של הפרסר עם קלט לא תקין, כלומר לא מספרי, למשל &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{formatnum:TECHNEWS}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;. גם &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{formatnum:123,456}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; הוא קלט לא חוקי: כפי שמוסבר ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Magic_words#formatnum|תיעוד]], הפרמטר צריך להיות מספר '''ללא פורמט''', כדי שיקבל פורמט בצורה אמינה לפי חוקי אתר ויקי המקומי. קטגוריית המעקב תאפשר למצוא שימוש לקוי ופורמט כפול. ניתן לתרגם את שם הקטגוריה החדשה ב-[https://translatewiki.net/w/i.php?title=Special:Translate&amp;showMessage=nonnumeric-formatnum&amp;group=core&amp;optional=1&amp;action=translate translatewiki].‏ [https://phabricator.wikimedia.org/T237467]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.16|1.36‎-wmf.16]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-11-03|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-11-04|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-11-05|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).
* מפעילים וסטיוארדים יוכלו להשתמש בדף מיוחד (Special:CreateLocalAccount) כדי ליצור חשבונות מקומיים עבור חשבונות גלובליים. זה שימושי במקרה בו יצירת החשבון נחסמה עבור המשתמש הזה באמצעות חסימה או מסנן ההשחתות. [https://phabricator.wikimedia.org/T259721]
* [[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/replying|כלי שיחה]] חדש יופיע כפונקציית בטא ברוב ויקיפדיות ביום רביעי, 4 בנובמבר. השינוי לא יחול על ויקיפדיות האנגלית, הרוסית והגרמנית, וגם כמה ויקיפדיות קטנות עם נסיבות מיוחדות. ניתן לקרוא את [[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools|דף העזרה]] ואת [[mw:Help:DiscussionTools/Why can't I reply to this comment?|מדריך פתרון הבעיות]] למידע נוסף. [https://phabricator.wikimedia.org/T266303]

'''שינויים עתידיים'''
* החל מחדש הדיון בעניין שימוש בתו יוניקוד מינוס (− U+2212) בפלט של &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{formatnum}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; כשהקלט שלילי. [https://phabricator.wikimedia.org/T10327]
* בעתיד [[m:Special:MyLanguage/IP Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation|כתובות IP של משתמשים לא רשומים לא יוצגו לכולם]]. הן יקבלו כינוי במקום זאת. תיווצר הרשאה חדשה או פונקציה שניתן להרשם אליה כדי שמשתמשים הנאבקים במשחיתים יוכלו לראות את הכתובות. יהיה קריטריון שיאפשר את ההרשאה או את הפונקציה. ייבנו כלים חדשים למלחמה במשחיתים. התהליך נמצא בשלב מוקדם, והמפתחים אוספים מידע מקהילות לפני שיציגו פתרון מוגמר.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/45|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W45&quot;/&gt; 18:10, 2 בנובמבר 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20604769 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/46|Tech News: 2020-46]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W46&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש גם [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/46|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

'''שינויים עתידיים'''
* קיימת אפשרות לראות [[m:WMDE Technical Wishes/ReferencePreviews|תצוגה מקדימה של הערות שוליים]]. זה נעשה באמצעות מעבר עכבר על הפניה להערה. זאת הייתה [[mw:Beta Features|תכונת בטא]] וכעת היא תופעל כברירת מחדל. תהיה אפשרות לא להשתמש בה. המפתחים מחפשים אתרי ויקי קטנים או בינוניים שיהיו הראשונים שתופעל בהם האפשרות. אתם יכולים [[m:User talk:Michael Schönitzer (WMDE)|להודיע להם]] אם אתר ויקי שלכם מעוניין בכך. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-ambassadors/2020-November/002373.html]
* החל מ־16 בנובמבר הקטגוריות לא ימוינו לפי הסדר למשך זמן קצר. הסיבה לכך היא שהמפתחים משדרגים לגרסה חדשה של [[:w:en:International Components for Unicode|הספריה הבין-לאומית]]. הם ישתמשו בסקריפט לתיקון הקטגוריות הקיימות. זה יכול לקחת כמה שעות או כמה ימים, תלוי בגודל אתר ויקי מסוים. אתם יכולים [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Technical Operations/ICU announcement|לקרוא עוד]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T264991][https://phabricator.wikimedia.org/T267145]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/46|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W46&quot;/&gt; 17:50, 9 בנובמבר 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20634159 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/47|Tech News: 2020-47]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W47&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/47|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* רשימות הדפים בקטגוריות ממוינות בכל אתרי ויקי בהתאם לכללי השפה שלהם באמצעות [[:w:en:International Components for Unicode|ספרייה]]. למשך זמן קצר ב־16 בנובמבר השינויים בקטגוריות לא ימוינו כראוי עבור רוב השפות. הסיבה לכך היא שהמפתחים משדרגים לגרסה חדשה של הספרייה. הם ישתמשו בסקריפט לתיקון הקטגוריות הקיימות. זה יכול לקחת כמה שעות או כמה ימים, תלוי בגודל אתר ויקי מסוים. אתם יכולים [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Technical Operations/ICU announcement|לקרוא עוד]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T264991][https://phabricator.wikimedia.org/T267145] 

'''שינויים השבוע'''
* במהלך מיזוג גרסאות של שני דפים ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Namespaces|מרחב שם]] שלא תומך בהפניות ההיסטוריה המשותפת יצאה לא תקינה. הבעיה נפתרה. [https://phabricator.wikimedia.org/T93469]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.18|1.36‎-wmf.18]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-11-17|he}}. היא תעלה לאתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ולחלק מהויקיפדיות ב־{{#time:j xg|2020-11-18|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-11-19|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2021|סקר רשימת המשאלות של הקהילה]] פתוח כעת להצעות. הסקר יקבע על מה [[m:Community Tech|צוות הטכנולוגיה של הקהילה]] יעבוד. ניתן לפרסם הצעות מ־16 ועד ל־30 בנובמבר. ניתן להצביע על ההצעות מ־8 ועד ל־21 בדצמבר.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/47|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W47&quot;/&gt; 17:37, 16 בנובמבר 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20669023 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/48|Tech News: 2020-48]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W48&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/48|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* חותמות הזמן בדף [[Special:Log|מיוחד:יומנים]] מעכשיו משמשות כקישורים לרשומה הספציפית. זה נעשה בדומה לגרסאות בדפי ההיסטוריה. [https://phabricator.wikimedia.org/T207562]

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתרי ויקימדיה משתמשים ב-[[wikitech:Portal:Cloud VPS|Cloud VPS]] כאתרים מארחים. על המפתחים [[wikitech:News/Cloud VPS 2020 Purge|להצהיר]] על הפרויקטים שלהם. שאר הפרויקטים, לא בשימוש או ישנים, מוסרים מדי שנה. פרויקטים שלא יוצהרו ייסגרו ב-1 בדצמבר ויימחקו ב-1 בינואר. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2020-November/094054.html]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/48|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W48&quot;/&gt; 19:19, 23 בנובמבר 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20698111 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/49|Tech News: 2020-49]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W49&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/49|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.20|1.36‎-wmf.20]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-12-01|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-12-02|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-12-03|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* [[mw:Wikimedia Apps/Team/iOS|אפליקציית ויקי לנייד עבור iOS]] תציג לקוראים יותר פרטים בהיסטוריית העריכות. ניתן יהיה לראות עריכות חדשות ולהבחין יותר בקלות איך הערך השתנה במהלך הזמן. מדובר בניסוי. בהתחלה הוא יופעל רק לחלק מהמשתמשים הרלוונטיים במסגרת [[w:he:בדיקת A/B|בדיקת A/B]].‏ [https://phabricator.wikimedia.org/T241253][https://www.mediawiki.org/wiki/Wikimedia_Apps/Team/iOS/Breaking_Down_the_Wall]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]]  ניתן להשתמש ב[[wikitech:Wiki replicas|רפליקות ויקי]] באמצעות שאילתות [[w:he:SQL|SQL]]. ניתן להשתמש ב-[https://quarry.wmflabs.org/ Quarry], ‏[https://wikitech.wikimedia.org/wiki/PAWS PAWS], או דרכים נוספות. כדי לייצב את רפלירות יהיו שני שינויים. בסיס הנתונים המשותף &lt;code&gt;JOINS&lt;/code&gt; לא יעבוד יותר. כמו כן, ניתן יהיה לתשאל בסיס נתונים באמצעות קישור ישיר בלבד. זה יקרה בפברואר 2021. אם לדעתכם זה ישפיע עליכם ואתם צריכים עזרה בעניין ניתן [[phab:T268498|לפנות לפבריקטור]] או ל-[[wikitech:Talk:News/Wiki Replicas 2020 Redesign|Wikitech]].‏ [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/News/Wiki_Replicas_2020_Redesign]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/49|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W49&quot;/&gt; 19:45, 30 בנובמבר 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20728523 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/50|Tech News: 2020-50]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W50&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/50|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* מעכשיו ניתן יהיה להוסיף דפים לרשימת המעקב לתקופה מוגבלת. בחלק מאתרי ויקי התכונה כבר פעילה. [https://meta.wikimedia.org/wiki/Community_Tech/Watchlist_Expiry][https://www.mediawiki.org/wiki/Help:Watchlist_expiry]

'''שינויים השבוע'''
* ניתן לקבל מידע מוויקינתונים בשינויים האחרונים וברשימת המעקב באתרי ויקי אחרים. כדי לראות אותו יש להפעיל את האפשרות של &quot;הצגת עריכות ויקינתונים ברשימת המעקב&quot; בהעדפות. שינויים בתיאור ויקינתונים יוצגו לאחר מכן בשינויים האחרונים וברשימות המעקב. פעולה זו לא תציג עריכות בשפות שאינן רלוונטיות לוויקי שלכם. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikidata/2020-November/014402.html][https://phabricator.wikimedia.org/T191831]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.21|1.36‎-wmf.21]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-12-08|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-12-09|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-12-10|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* תוכלו להצביע על הצעות ב[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2021|סקר משאלות הקהילה]] בין 8 ל-21 בדצמבר. הסקר יקבע על מה [[m:Community Tech|צוות הטכנולוגיה של הקהילה]] יעבוד בעתיד.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/50|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W50&quot;/&gt; 18:15, 7 בדצמבר 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20754641 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/51|Tech News: 2020-51]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W51&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/51|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ישנה [[mw:Wikipedia for KaiOS|אפליקציית ויקפדיה]] עבור ניידים המשתמשים במערכת ההפעלה [[w:he:KaiOS|KaiOS]]. היא יצאה לאור בהודו בספטמבר. מעכשיו ניתן להוריד אותה גם במדינות אחרות. [https://diff.wikimedia.org/2020/12/10/growing-wikipedias-reach-with-an-app-for-kaios-feature-phones/]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.22|1.36‎-wmf.22]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-12-15|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-12-16|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-12-17|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/51|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W51&quot;/&gt; 23:34, 14 בדצמבר 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20803489 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/52|Tech News: 2020-52]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W52&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/52|תרגומים לשפות נוספות]].

'''ידיעות הטכנולוגיה'''
* בעקבות [[w:en:Christmas and holiday season|תקופת חגי סוף השנה האזרחית]] גיליון ידיעות הטכנולוגיה הבא יפורסם ב־11 בינואר 2021.

'''שינויים אחרונים'''
* התבנית &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{citation needed}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; מוצבת כשטענה בוויקיפדיה דורשת מקור. אם ללחוץ עליה תוך כדי עריכה בעורך החזותי תתקבל הודעה המסבירה זאת. מעכשיו תוצג גם הסיבה להצבתה. [https://phabricator.wikimedia.org/T270107]

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע ובשבוע הבא.

'''שינויים עתידיים'''
* ניתן [[m:WMDE Technical Wishes/Geoinformation/Ideas|להציע הצעות ולקיים דיון]] לגבי שיפורים טכניים שכדאי לבצע עבור מידע גיאוגרפי. מדובר בקואורדינטות, מפות, ודברים קשורים נוספים.
* חלק מאתרי ויקי משתמשים ב-[[mw:Writing systems/LanguageConverter|ממיר שפות]] לעבור בין סוגי כתיב או גרסאות שפה. ניתן היה לשנות זאת עבור עמוד שלם בלבד. מעכשיו יתווסף תג &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;langconvert&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; המאפשר להמיר חלק מהטקסט בעמוד. [https://phabricator.wikimedia.org/T263082]
*  משגיחים וסטיוארדים יכולים להסתיר רשימות ב[[Special:AbuseLog|מיוחד:מסנן ההשחתות]]. בקרוב הם יוכלו להסתיר רשומות מרובות בו זמנית באמצעות סימון מתוך רשימה. זה יפעל בדומה להסתרת עריכות רגילות. זה יקרה בתחילת ינואר. [https://phabricator.wikimedia.org/T260904]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/52|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W52&quot;/&gt; 22:54, 21 בדצמבר 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20833836 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/02|Tech News: 2021-02]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2021-W02&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/02|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ניתן לבחור בהעדפות לקבל תזכורת במידה ולא הוספתם תקציר עריכה. זה התנגש עם [[w:he:CAPTCHA|CAPTCHA]]. הבעיה תוקנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T12729]
* ניתן לקשר לרשומות יומן ספציפיות באמצעת לחיצה על חותמת הזמן ביומן. עד עכשיו קישורים לרשומות מוסתרות לא הוצגו אפילו למשתמשים בעלי הרשאות מתאימים. הבעיה תוקנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T269761]
* מפעילי מערכת יכולים להשתמש ב[[:mw:Special:MyLanguage/Extension:AbuseFilter|מסנן ההשחתות]] למניעה אוטומטית של עריכות גרועות. השבוע נעשו שלושה עדכונים:
** ממשק העריכה של המסננים מציג עכשיו שגיאות תחביר תוך כדי הקלדה, בדומה לדפי Javascript. הוא גם מראה אזהרות כאשר ביטויים רגולריים תואמים מחרוזת ריקה. בהמשך יתווספו אזהרות נוספות. [https://phabricator.wikimedia.org/T187686]
** בעלי הרשאה גלובלית [[m:Special:MyLanguage/Meta:Oversighters|oversight]] יכולים עכשיו להסתיר מספר רשומות יומן בו זמנית באמצעות סימון מתוך רשימה בדף [[מיוחד:יומן ההשחתות]]. זה פועל בדומה למחיקת רשומות רגילה. [https://phabricator.wikimedia.org/T260904]
** כאשר המסנן מוצא יותר מדי בעיות בו זמנית הוא &quot;נבלם&quot;, כלומר רוב הפעולות החזקות שלו מנותקות. זה נעשה כדי למנוע חסימות המוניות במקרה של שגיאת מפעיל שכתב את המסנן. המפעיל יקבל עכשיו הודעה על כך.
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] קיים כלי חדש [https://skins.wmflabs.org/?#/add לבניית עיצובים]. ניתן גם [https://skins.wmflabs.org/?#/ לראות] את [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Skins|העיצובים]] הקיימים. אתם יכולים [[mw:User talk:Jdlrobson|לתת משוב]]. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2020-December/094130.html]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] בוטים המשתמשים ב-API יפסיקו להוסיף אוטומטית דפים שנערכו לרשימת המעקב. זה נעשה כדי להוריד את גודל רשימות המעקב בבסיס הנתונים. עדיין ניתן להשתמש במעבר &lt;code&gt;watchlist&lt;/code&gt; למצב &lt;code&gt;watch&lt;/code&gt;.‏ [https://phabricator.wikimedia.org/T258108]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] [[:mw:Extension:Scribunto/Lua reference manual#File metadata|מטא-קובץ]] של [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto|Scribunto]] כולל מעכשיו גם אורך. [https://phabricator.wikimedia.org/T209679]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] בדפי [[:w:he:גיליונות סגנון מדורגים|CSS]] ו-[[:w:he:JavaScript|Javascript]] ניתן מעכשיו לקשר ל[https://patchdemo.wmflabs.org/wikis/40e4795d4448b55a6d8c46ff414bcf78/w/index.php/MediaWiki:En.js#L-125 שורה מסויימת]. ניתן ליצור קישורים פנימיים, דוגמת [[:w:he:MediaWiki:Common.js#L-50]].‏ [https://phabricator.wikimedia.org/T29531]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] בשבוע שעבר יצאה [[mw:MediaWiki 1.36/wmf.25|גרסה חדשה]] של מדיה־ויקי. ניתן לקרוא [[mw:MediaWiki 1.36/wmf.25/Changelog|רשימה מפורטת]] של כל 763 השינויים. רובם קטנים מאוד ולא ישפיעו עליכם.

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.26|1.36‎-wmf.26]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-01-12|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-01-13|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-01-14|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/02|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2021-W02&quot;/&gt; 17:42, 11 בינואר 2021 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20950047 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/03|Tech News: 2021-03]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2021-W03&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/03|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.27|1.36‎-wmf.27]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-01-19|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-01-20|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-01-21|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Growth|צוות הצמיחה]] מתכנן להוסיף לוויקיפדיות נוספות פונקציונליות העוזרת [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Personalized first day/Newcomer tasks/Experiment analysis, November 2020|לגרום למבקרים רבים יותר לערוך]]. ניתן לסייע ב[https://translatewiki.net/w/i.php?title=Special:Translate&amp;group=ext-growthexperiments&amp;language=&amp;filter=&amp;action=translate תרגום הממשק].
* ניתן יהיה רק לקרוא, אבל לא לערוך, בוויקישיתוף למשך זמן קצר ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20210126T07 {{#time:j xg|2021-01-26|he}} בשעה 07:00 (UTC)] ‏(9:00 שעון ישראל). [https://phabricator.wikimedia.org/T271791]
* ב[[m:Special:MyLanguage/MassMessage|הרחבה לשליחת הודעות המוניות]] ניתן יהיה לסמן באופן אוטומטי תאריך ושעה על ההודעות. הסיבה לכך היא ששולחי הודעות המוניות יכולים כעת לשלוח דפים באמצעות ההרחבה, וקשה יותר לחתום עליהם. אם יש מקרים בהם לא צריך להוסיף תאריך ושעה על הודעות של ההרחבה ניתן [[phab:T270435|להודיע ​​למפתחים]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/03|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2021-W03&quot;/&gt; 18:10, 18 בינואר 2021 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20974628 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/04|Tech News: 2021-04]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2021-W04&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
Latest '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|tech news]]''' from the Wikimedia technical community. Please tell other users about these changes. Not all changes will affect you. [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/04|Translations]] are available.

'''Problems'''
* You will be able to read but not to edit Wikimedia Commons for a short time on [https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20210126T07 {{#time:j xg|2021-01-26|en}} at 07:00 (UTC)]. You will not be able to read or edit [[:wikitech:Main Page|Wikitech]] for a short time on [https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20210128T09 {{#time:j xg|2021-01-28|en}} at 09:00 (UTC)]. [https://phabricator.wikimedia.org/T271791][https://phabricator.wikimedia.org/T272388]

'''Changes later this week'''
* [[m:WMDE Technical Wishes/Bracket Matching|Bracket matching]] will be added to the [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror]] syntax highlighter on the first wikis. The first wikis are German and Catalan Wikipedia and maybe other Wikimedia wikis. This will happen on 27 January. [https://phabricator.wikimedia.org/T270238]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|Recurrent item]] The [[mw:MediaWiki 1.36/wmf.28|new version]] of MediaWiki will be on test wikis and MediaWiki.org from {{#time:j xg|2021-01-26|en}}. It will be on non-Wikipedia wikis and some Wikipedias from {{#time:j xg|2021-01-27|en}}. It will be on all wikis from {{#time:j xg|2021-01-28|en}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|calendar]]).

'''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|Tech news]]''' prepared by [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|Tech News writers]] and posted by [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|bot]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|Contribute]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/04|Translate]] • [[m:Tech|Get help]] • [[m:Talk:Tech/News|Give feedback]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|Subscribe or unsubscribe]].''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2021-W04&quot;/&gt; 20:31, 25 בינואר 2021 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21007423 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/04|Tech News: 2021-04]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2021-W04&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
Latest '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|tech news]]''' from the Wikimedia technical community. Please tell other users about these changes. Not all changes will affect you. [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/04|Translations]] are available.

'''Problems'''
* You will be able to read but not to edit Wikimedia Commons for a short time on [https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20210126T07 {{#time:j xg|2021-01-26|en}} at 07:00 (UTC)]. You will not be able to read or edit [[:wikitech:Main Page|Wikitech]] for a short time on [https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20210128T09 {{#time:j xg|2021-01-28|en}} at 09:00 (UTC)]. [https://phabricator.wikimedia.org/T271791][https://phabricator.wikimedia.org/T272388]

'''Changes later this week'''
* [[m:WMDE Technical Wishes/Bracket Matching|Bracket matching]] will be added to the [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror]] syntax highlighter on the first wikis. The first wikis are German and Catalan Wikipedia and maybe other Wikimedia wikis. This will happen on 27 January. [https://phabricator.wikimedia.org/T270238]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|Recurrent item]] The [[mw:MediaWiki 1.36/wmf.28|new version]] of MediaWiki will be on test wikis and MediaWiki.org from {{#time:j xg|2021-01-26|en}}. It will be on non-Wikipedia wikis and some Wikipedias from {{#time:j xg|2021-01-27|en}}. It will be on all wikis from {{#time:j xg|2021-01-28|en}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|calendar]]).

'''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|Tech news]]''' prepared by [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|Tech News writers]] and posted by [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|bot]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|Contribute]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/04|Translate]] • [[m:Tech|Get help]] • [[m:Talk:Tech/News|Give feedback]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|Subscribe or unsubscribe]].''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2021-W04&quot;/&gt; 22:48, 25 בינואר 2021 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21007423 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/05|Tech News: 2021-05]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2021-W05&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/05|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* [[:w:he:IPv6|כתובות IPv6]] היו נכתבות באותיות קטנות בהצגת הבדלים בין גרסאות. זה גרם לקישורים מתים כי הדף [[Special:Contributions|מיוחד:תרומות]] קיבל רק אותיות רישיות לכתובת IP. זה תוקן. [https://phabricator.wikimedia.org/T272225]

'''שינויים השבוע'''
* בקרוב יהיה אפשר להשתמש בוויקינתונים כדי לקשר לדפים בוויקיטקסט רב־לשוני. [https://phabricator.wikimedia.org/T138332]
* עורכים משתמשים לעיתים קרובות ברווח ללא מעבר שורה (non-breaking space) כדי ליצור רווח בין שני פריטים בעת קריאה אבל עדיין להראות אותם סמוכים. זה מאפשר, למשל, למנוע מעבר שורה ביניהם. עכשיו יהיה אפשר להוסיף רווחים כאלו לדפים באמצעות כלי התווים המיוחדים בעורכי קוד 2010 ו־2017 ובעורך החזותי. התו יוצג בעורך החזותי בתור רווח עם רקע אפור. [https://phabricator.wikimedia.org/T70429][https://phabricator.wikimedia.org/T96666]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=| דיווח טכני]] אתרי ויקי משתמשים ב[[mw:Special:MyLanguage/Extension:AbuseFilter|מסנני השחתות]] כדי למנוע עריכות מזיקות. מתחזקי המסננים יכולים מעכשיו להשתמש בתחביר כמו &lt;code&gt;1.2.3.4 - 1.2.3.55&lt;/code&gt; במקביל לתחביר &lt;code&gt;1.2.3.4/27&lt;/code&gt; לטווחי IP.‏ [https://phabricator.wikimedia.org/T218074]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.29|1.36‎-wmf.29]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-02-02|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-02-03|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-02-04|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* [[mw:Skin:Minerva Neue|מינרווה]] הוא עיצוב בו אתרי ויקי של ויקימדיה משתמשים לתעבורה של מכשירים ניידים. כשהדף מוגן ואין באפשרותכם לערוך אותו, עדיין ניתן לקרוא את קוד המקור. זה לא עובד במינרווה במכשירים ניידים. זה נמצא בתיקון. ייתכן שטקסט מסוים יוצג מעל טקסט אחר. זה קורה כי הקהילה צריכה לעדכן את הדף [[MediaWiki:Protectedpagetext|מדיה ויקי:Protectedpagetext]] כדי שיעבוד טוב במכשירים ניידים. ניתן לקבל [[phab:T208827|מידע נוסף]]. [https://www.mediawiki.org/wiki/Recommendations_for_mobile_friendly_articles_on_Wikimedia_wikis#Inline_styles_should_not_use_properties_that_impact_sizing_and_positioning][https://www.mediawiki.org/wiki/Recommendations_for_mobile_friendly_articles_on_Wikimedia_wikis#Avoid_tables_for_anything_except_data]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] [[:wikitech:Portal:Cloud VPS|Cloud VPS]] ו־[[:wikitech:Portal:Toolforge|Toolforge]] ישנו את כתובת ה־IP שהם משתמשים בה כדי ליצור קשר עם אתרי ויקי. כתובת ה־IP החדשה תהיה &lt;code&gt;185.15.56.1&lt;/code&gt;. זה יקרה ב־8 בפברואר. ניתן לקבל [[:wikitech:News/CloudVPS NAT wikis|מידע נוסף]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/05|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2021-W05&quot;/&gt; 00:39, 2 בפברואר 2021 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21033195 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/06|Tech News: 2021-06]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2021-W06&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/06|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ב[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps|יישום ויקיפדיה]] לאנדרואיד יש עכשיו רשימות מעקב ודפי שיחה. [https://play.google.com/store/apps/details?id=org.wikipedia]

'''שינויים השבוע'''
* ניתן למצוא עריכות לדפים נבחרים ב[[Special:Watchlist|מיוחד:רשימת המעקב]]. ניתן להוסיף דפים לרשימת המעקב בכל אתר ויקי שתבחרו. הרחבה בשם [[:mw:Special:MyLanguage/Extension:GlobalWatchlist|GlobalWatchlist]] תעלה למטא ב־11 בפברואר. בעזרתה יהיה ניתן לראות באותו דף עריכות של דפים במעקב באתרי ויקי שונים. רשימת המעקב החדשה תופיע בדף [[m:Special:GlobalWatchlist|Special:GlobalWatchlist]] במטא. באפשרותכם לבחור אילו אתרי ויקי לראות והעדפות נוספות בדף [[m:Special:GlobalWatchlistSettings|Special:GlobalWatchlistSettings]] במטא. ניתן לעקוב אחר חמישה אתרי ויקי לכל היותר. [https://phabricator.wikimedia.org/T260862]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.30|1.36‎-wmf.30]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-02-09|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-02-10|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-02-11|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* כשמפעילים [[mw:Special:MyLanguage/Help:Protecting and unprotecting pages|מגינים]] על דפים, הטופס ישתמש ב[[mw:UX standardization|מראה בסגנון OOUI]]. גם הדף [[Special:Import|Special:Import]] יקבל מראה חדש. זה יגרום להם להיות שמישים יותר בטלפונים ניידים. [https://phabricator.wikimedia.org/T235424][https://phabricator.wikimedia.org/T108792]
* שירותים מסוימים לא יעבדו לזמן קצר מ־07:00 UTC‏ (09:00 שעון ישראל) ב־17 בפברואר. תתכנה בעיות עם [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia URL Shortener|כתובות מקוצרות]], יצירת תרגומים חדשים, התראות חדשות, הוספת פריטים חדשים ל[[mw:Reading/Reading Lists|רשימות קריאה]], או רישום [[:w:en:Email#Tracking of sent mail|דואר אלקטרוני קופץ]] (bounce). זה יקרה בשל עבודות תחזוקה במסד הנתונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T273758]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] [[m:Tech/News/2021/05|בשבוע שעבר]] דווח בידיעות הטכנולוגיה שכתובת ה־IP ש־[[:wikitech:Portal:Cloud VPS|Cloud VPS]] ו־[[:wikitech:Portal:Toolforge|Toolforge]] משתמשים בה לתקשורת עם אתרי הוויקי תשתנה ב־8 בפברואר. זה נדחה. זה יקרה מאוחר יותר. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/News/CloudVPS_NAT_wikis]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/06|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2021-W06&quot;/&gt; 19:42, 8 בפברואר 2021 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21082948 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/07|Tech News: 2021-07]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2021-W07&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/07|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* התגלו בעיות בגרסאות האחרונות של מדיה־ויקי. כיוון שהעדכונים גרמו לבעיות, המפתחים שחזרו לגרסה מוקדמת יותר. עדכונים מסוימים ויכולות חדשות יגיעו מאוחר מהמתוכנן. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2021-February/094255.html][https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2021-February/094271.html]
* שירותים מסוימים לא יעבדו לזמן קצר מ־07:00 UTC‏ (09:00 שעון ישראל) ב־17 בפברואר. תתכנה בעיות עם [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia URL Shortener|כתובות מקוצרות]], יצירת תרגומים חדשים, התראות חדשות, הוספת פריטים חדשים ל[[mw:Reading/Reading Lists|רשימות קריאה]], או רישום [[:w:en:Email#Tracking of sent mail|דואר אלקטרוני קופץ]] (bounce). זה יקרה בשל עבודות תחזוקה במסד הנתונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T273758]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.31|1.36‎-wmf.31]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-02-16|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-02-17|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-02-18|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/07|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2021-W07&quot;/&gt; 19:56, 15 בפברואר 2021 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21105437 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/08|Tech News: 2021-08]] ==

&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/08|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* העורך החזותי התחיל להשתמש ב-[[:c:Commons:Structured data/Media search|MediaSearch]] לחיפוש תמונות בוויקישיתוף כשאתם צריכים אותן. זה מאפשר למצוא תמונות טובות יותר. [https://phabricator.wikimedia.org/T259896]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] [[mw:Special:MyLanguage/Extension:SyntaxHighlight|צביעת התחביר]] תומכת מעכשיו גם בשפות תכנות [[:w:en:Futhark (programming language)|Futhark]], &amp;rlm;[[:w:en:Graphviz|Graphviz]]/[[:w:en:DOT (graph description language)|DOT]],&amp;rlm; CDDL ו-AMDGPU.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T274741]

'''בעיות'''
* עריכת [[mw:Special:MyLanguage/Extension:EasyTimeline|קו הזמן]] גרמה לעיתים למחיקת כל הטקסט ממנו. זה קרה בגלל באג שתוקן עכשיו. ייתכן שתצטרכו לערוך את קו הזמן פעם נוספת כדי שהתיקון ישפיע. [https://phabricator.wikimedia.org/T274822]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.32|1.36&amp;lrm;-wmf.32]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-02-23|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-02-24|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-02-25|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] ישנה [[:m:Wikimedia Rust developers user group|קבוצת משתמשים]] למפתחים ומשתמשים המעוניינים לעבוד באתרי ויקימדיה על שפת תכנות [[w:he:ראסט (שפת תכנות)|ראסט]]. תוכלו להצטרף או לספר לחברים המעוניינים בשיפור החלק הזה של ויקי.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/08|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;

----

02:18, 23 בפברואר 2021 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21134058 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/09|Tech News: 2021-09]] ==

&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/09|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
*  אתרי ויקי המשתמשים ב[[mw:Special:MyLanguage/Growth/Feature summary|כלים של צוות הצמיחה]] יכולים עכשיו להציג את השם של חונך מסוים בכל מקום באמצעות [[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Mentorship/Integrating_mentorship|מילת קסם]]. זה יכול לשמש בהודעות &quot;ברוכים הבאים&quot; ובתיבות משתמש.
* זמינה גרסה חדשה של [[c:Special:MyLanguage/Commons:VideoCutTool|VideoCutTool]] (כלי חיתוך וידאו). היא מאפשרת קיטום (cropping), חיתוך קצוות (trimming), כיבוי צליל, וסיבוב של תוכן וידאו. הכלי נוצר כחלק מתוכניות יישוג למפתחים.

'''בעיות'''
* הייתה בעיה עם [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Job queue|תור המשימות]]. זה אומר שפעולות מסוימות לא שמרו שינויים והודעות המוניות התעכבו. זה לא השפיע על עריכות ויקי. [https://phabricator.wikimedia.org/T275437]
* ייתכן שעורכים מסוימים לא יוכנסו לחשבון שלהם אוטומטית בגרסאות האחרונות של הדפדפנים פיירפוקס וספארי. [https://phabricator.wikimedia.org/T226797]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.33|1.36&amp;lrm;-wmf.33]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-03-02|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-03-03|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-03-04|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/09|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;

----

21:09, 1 במרץ 2021 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21161722 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/10|Tech News: 2021-10]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2021-W10&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/10|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Content translation/Section translation|תרגום פרקים]] התחיל לעבוד בוויקיפדיה הבנגלית. הוא עוזר לעורכים בנייד לתרגם פרקים של ערכים. הוא יגיע לאתרי ויקי נוספים בעתיד. בהתחלה הוחלט להתמקד באתרי ויקי פעילים עם מספר קטן של ערכים. ניתן [https://sx.wmflabs.org/index.php/Main_Page לנסות] ו[[mw:Talk:Content translation/Section translation|להשאיר משוב]].
* ההרחבה [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:FlaggedRevs|Fkagged revisions]] מאפשרת מעכשיו ביצוע סקירה למפעילים. [https://phabricator.wikimedia.org/T275293]
* מעכשיו כשמקשרים לערכי ויקיפדיה בטוויטר תופיע תצוגה מקדימה של הערך. [https://phabricator.wikimedia.org/T276185]

'''בעיות'''
* גרפים רבים מציגים שגיאות [[:w:he:JavaScript|JavaScript]]. עורכי הגרפים יכולים לבדוק אם יש בעיה בקונסולת הדפדפן לאחר העריכה. [https://phabricator.wikimedia.org/T275833]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.34|1.36‎-wmf.34]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-03-09|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-03-10|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-03-11|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).
* הכלי [[mw:Talk pages project/New discussion|דיונים חדשים]] יהפוך בקרוב ל[[mw:Special:MyLanguage/Extension:DiscussionTools|כלי דיון]] חדש בבטא ברוב אתרי ויקיפדיה. המטרה היא להקל על פתיחת דיונים חדשה. [https://phabricator.wikimedia.org/T275257]

'''שינויים עתידיים'''
* יהיו מספר שינויים להקלת העבודה עם תבניות. החלק הראשון של השינויים יגיע במרץ לאתרים ראשונים. אחרים יגיעו לאתרים ראשונים ביוני. זה ישפיע על אלו שמשתמשים בתבניות כמו גם על אלו שיוצרים ומתחזקים אותן. ניתן [[:m:WMDE Technical Wishes/Templates|לקרוא יותר]].
* [[m:WMDE Technical Wishes/ReferencePreviews|תצוגה מקדימה של הערות שוליים]] תהפוך לכלי ברירת מחדל בחלק מאתרי ויקי ב-17 במרץ. היא תשתף בהגדרות עם [[mw:Page Previews|תצוגה מקדימה של דפים]]. מי שמעדיף שימוש ב-Reference Tooltips או בגאדג'ט Navigation-Popups יוכל להמשיך איתם. במקרה כזה הכלי החדש לא יוצג. [https://phabricator.wikimedia.org/T271206][https://meta.wikimedia.org/wiki/Talk:WMDE_Technical_Wishes/ReferencePreviews]
* פונקציונליות חדשה על בסיס JavaScript לא תעבוד יותר בדפדפן [[w:he:Internet Explorer|Internet Explorer]] 11. זה קורה כי מדובר בדפדפן ישן שלא תואם את שפת ה-JavaScript של היום. כל מה שעובד היום באינטרנט אקספלור 11 ימשיך לעבוד בינתיים. ניתן [[mw:Compatibility/IE11|לקרוא עוד]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/10|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2021-W10&quot;/&gt; 19:51, 8 במרץ 2021 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21175593 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/11|Tech News: 2021-11]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2021-W11&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/11|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* אתרי ויקי הלוקחים חלק ב[[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements|מיזם שיפור הדסקטופ]] יכולים להשתמש ב[[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements/Features/Search|פונקציית חיפוש]] חדשה. השיפור והחיפוש החדש יגיעו לאתרי ויקי נוספים בהמשך. ניתן גם [[mw:Reading/Web/Desktop Improvements#Deployment plan and timeline|לבדוק]] כבר עכשיו.
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] לעורכים המציבים באנרים או משנים [[w:he:JavaScript|JavaScript]] ברחבי אתר ויקי שלם מומלץ להשתמש ב[https://grafana.wikimedia.org/d/000000566/overview?viewPanel=16&amp;orgId=1 כלי תצוגת שגיאות] כדי לוודא שעבודתם לא גרמה לבעיות. ניתן [https://diff.wikimedia.org/2021/03/08/sailing-steady%e2%80%8a-%e2%80%8ahow-you-can-help-keep-wikimedia-sites-error-free לקרוא יותר]. [https://phabricator.wikimedia.org/T276296]

'''בעיות'''
* עקב [[phab:T276968|בעיות בבסיסי נתונים]] למשך יום אחד [https://meta.wikimedia.beta.wmflabs.org בטא קלאסטר של ויקימדיה] עבד במצב לקריאה בלבד.

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.34|1.36‎-wmf.34]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-03-16|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-03-17|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-03-18|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* ניתן להוסיף תווי [[:w:en:Newline|newline]] או [[:w:en:Carriage return|carriage return]] בחתימתכם באמצעות תבנית. הוצע לאסור על כך בעתיד בגלל בעיות פורמט. [https://www.mediawiki.org/wiki/New_requirements_for_user_signatures#Additional_proposal_(2021)][https://phabricator.wikimedia.org/T272322]
* ניתן יהיה לקרוא, אבל לא לערוך, [[phab:T276899|12 אתרי ויקי]] למשך זמן קצר ב-[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20210323T06 {{#time:j xg|2021-03-23|en}} at 06:00 (UTC)] ‏(8:00 בבוקר שעון ישראל). זה יכול לקחת 30 דקות, אבל כנראה יהיה צורך בפחות. ויקיפדיה העברית נמצאת ברשימה.
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] ניתן להשתמש ב-[https://quarry.wmflabs.org/ Quarry] להרצת שאילתות על [[wikitech:Wiki replicas|רפליקות אתרי ויקי]]. פקודת &lt;code&gt;JOIN&lt;/code&gt; בין בסיסי נתונים שונים לא תעבוד החל מ-23 במרץ. יהיה שדה חדש לציון בסיס נתונים לקישור. אם לדעתכם תושפעו מכך ואתם צריכים עזרה, ניתן [[phab:T268498|להודיע בפבריקטור]] או על [[wikitech:Talk:News/Wiki Replicas 2020 Redesign|Wikitech]].‏ [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/PAWS PAWS] ודרכים אחרות לביצוע שאילתות [[w:he:SQL|SQL]] יושפעו מאוחר יותר. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/News/Wiki_Replicas_2020_Redesign]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/11|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2021-W11&quot;/&gt; 01:23, 16 במרץ 2021 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21226057 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/12|Tech News: 2021-12]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2021-W12&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/12|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ישנו [[mw:Wikipedia for KaiOS|יישומון]] ויקיפדיה עבור מכשירים ניידים של מערכת ההפעלה [[:w:he:KaiOS|KaiOS]]. הם לא מצוידים במסך מגע, ולכן על הקוראים לנווט באמצעות כפתורי המכשיר. מעכשיו קיים [https://wikimedia.github.io/wikipedia-kaios/sim.html סימולטור] המאפשר לבדוק איך הדברים נראים.
* [[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Replying|כלי השיחה]] ו[[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/New discussion|כלי פתיחת נושא]] זמינים מעכשיו בתור פונקציית בטא &quot;{{int:discussiontools-preference-label}}&quot; בכל אתרי ויקי למעט ויקיפדיה הגרמנית.

'''בעיות'''
* ניתן יהיה לקרוא, אבל לא לערוך, [[phab:T276899|12 אתרי ויקי]] למשך זמן קצר ב-[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20210323T06 {{#time:j xg|2021-03-23|en}} at 06:00 (UTC)] ‏(8:00 בבוקר שעון ישראל). זה ישפיע גם על החלפת סיסמאות, כניסה לאתרי ויקי חדשים, שינוי שם גלובלי והחלפת או אשרור דוא&quot;ל. זה יכול לקחת 30 דקות, אבל כנראה יהיה צורך בפחות. ויקיפדיה העברית נמצאת ברשימה.

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.36|1.36‎-wmf.36]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-03-23|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-03-24|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-03-25|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).
* הצבעים של [[:w:en:Syntax highlighting|צביעת תחביר]] ישתנו לקלים יותר לקריאה. זה יגיע בקרוב ל[[phab:T276346|אתרי ויקי ראשונים]]. [https://meta.wikimedia.org/wiki/WMDE_Technical_Wishes/Improved_Color_Scheme_of_Syntax_Highlighting]

'''שינויים עתידיים'''
* ההרחבה [[mw:Special:MyLanguage/Extension:FlaggedRevs|Flagged revisions]] לא תתמוך יותר בתגיות רבות כדוגמת &quot;גיוון&quot; או &quot;עומק&quot;, כמו גם ברמות שונות. זה קורה מכיוון שמעט מאוד אתרי ויקי משתמשים בתכונות הללו, והן גורמות לקושי בתחזוקה. [https://phabricator.wikimedia.org/T185664][https://phabricator.wikimedia.org/T277883]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] גאדג'טים וסקריפטים אישיים יכולים להשתמש במשתנים עם מידע על הדף הנוכחי ב-JavaScript. ב-2015 המשתנים עברו מ-&lt;code dir=ltr&gt;wg*&lt;/code&gt; ל-&lt;code dir=ltr&gt;mw.config&lt;/code&gt;. ה-&lt;code dir=ltr&gt;wg*&lt;/code&gt; יפסיק לעבוד בקרוב. [https://phabricator.wikimedia.org/T72470]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/12|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2021-W12&quot;/&gt; 18:53, 22 במרץ 2021 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21244806 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/13|Tech News: 2021-13]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/13|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[:w:he:דפדפן|דפדפנים]] ישנים אחדים [[:mw:Special:MyLanguage/Compatibility|לא עובדים]] טוב עם אתרי ויקי של ויקימדיה. חלק מהקוד ישן שנתמך בעבר מוּסָר עכשיו. זה יכול לגרום לבעיות בדפדפנים הללו. [https://phabricator.wikimedia.org/T277803]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] [[:m:IRC/Channels#Raw_feeds|הזנות שינויים אחרונים ב־IRC]] מועברות לשרת חדש. יש לוודא שכל הכלים מחוברים מחדש ל־&lt;code&gt;irc.wikimedia.org&lt;/code&gt; ולא לשם של שרת מסוים כלשהו. כדאי למשתמשים גם לשקול לעבור ל־[[:wikitech:Event Platform/EventStreams|EventStreams]] המודרניים יותר. [https://phabricator.wikimedia.org/T224579]

'''בעיות'''
* בעת העברת דף שעורכים רבים מחזיקים בו ברשימת המעקב שלהם, ההיסטוריה עלולה להתפצל. ייתכן גם שלא יהיה אפשר להעביר אותו שוב לזמן־מה. זה קורה בגלל בעיה ב[[:w:en:Job queue|תור המשימות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T278350]
* לא היה אפשר לערוך חלק מהדפים לתרגום באתר מטא. זה קרה בגלל באג בתוכנת התרגום. הגרסה החדשה של מדיה־ויקי התעכבה בגלל בעיות כאלה. [https://phabricator.wikimedia.org/T278429][https://phabricator.wikimedia.org/T274940]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[mw:MediaWiki 1.36/wmf.37|הגרסה החדשה]] של תוכנת מדיה־ויקי תעלה לאתרי הבדיקה ולאתר MediaWiki.org ב־{{#time:j xg|2021-03-30|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-03-31|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-04-01|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/13|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

20:31, 29 במרץ 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21267131 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/13|Tech News: 2021-13]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/13|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[:w:he:דפדפן|דפדפנים]] ישנים אחדים [[:mw:Special:MyLanguage/Compatibility|לא עובדים]] טוב עם אתרי ויקי של ויקימדיה. חלק מהקוד ישן שנתמך בעבר מוּסָר עכשיו. זה יכול לגרום לבעיות בדפדפנים הללו. [https://phabricator.wikimedia.org/T277803]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] [[:m:IRC/Channels#Raw_feeds|הזנות שינויים אחרונים ב־IRC]] מועברות לשרת חדש. יש לוודא שכל הכלים מחוברים מחדש ל־&lt;code&gt;irc.wikimedia.org&lt;/code&gt; ולא לשם של שרת מסוים כלשהו. כדאי למשתמשים גם לשקול לעבור ל־[[:wikitech:Event Platform/EventStreams|EventStreams]] המודרניים יותר. [https://phabricator.wikimedia.org/T224579]

'''בעיות'''
* בעת העברת דף שעורכים רבים מחזיקים בו ברשימת המעקב שלהם, ההיסטוריה עלולה להתפצל. ייתכן גם שלא יהיה אפשר להעביר אותו שוב לזמן־מה. זה קורה בגלל בעיה ב[[:w:en:Job queue|תור המשימות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T278350]
* לא היה אפשר לערוך חלק מהדפים לתרגום באתר מטא. זה קרה בגלל באג בתוכנת התרגום. הגרסה החדשה של מדיה־ויקי התעכבה בגלל בעיות כאלה. [https://phabricator.wikimedia.org/T278429][https://phabricator.wikimedia.org/T274940]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[mw:MediaWiki 1.36/wmf.37|הגרסה החדשה]] של תוכנת מדיה־ויקי תעלה לאתרי הבדיקה ולאתר MediaWiki.org ב־{{#time:j xg|2021-03-30|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-03-31|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-04-01|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/13|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

23:39, 29 במרץ 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21267131 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/14|Tech News: 2021-14]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/14|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* עורכים יכולים להסתיר חלק מערך כך שיהיה צורך ללחוץ עליו כדי לראות אותו. כשלוחצים על לינק לפרק בתוך הקטע המוסתר, הקטע ייפתח כדי להראות את הנושא. הדפדפן יציג את תחילת הנושא. עד כה קישורים כאלו לא עבדו אלא אם החלק המוסתר נפתח מראש. [https://phabricator.wikimedia.org/T276741]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]]  ה-[[w:he:ממשק תכנות יישומים|API]] של [[mw:Special:MyLanguage/Citoid|הציטואיד]] ישתמש במבנה &lt;code dir=ltr&gt;2010-12-XX&lt;/code&gt; במקום &lt;code&gt;2010-12&lt;/code&gt; לתאריכים בהם ידוע חודש אך לא היום המדויק. זה נעשה כי &lt;code&gt;2010-12&lt;/code&gt; ניתן לבלבל עם &lt;code&gt;2010-2012&lt;/code&gt; במקום &lt;code&gt;דצמבר 2010&lt;/code&gt;. זה נקרא רמה 1 במקום רמה 0 ב[https://www.loc.gov/standards/datetime/ פורמט התאריך המורחב]. [https://phabricator.wikimedia.org/T132308]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.38|1.36&amp;lrm;-wmf.38]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-04-06|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-04-07|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-04-08|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] [[:wikitech:PAWS|PAWS]] יכול להתחבר עכשיו ל[[:wikitech:Wiki Replicas|רפליקות ויקי]] החדשות. שימוש ב-&lt;code&gt;JOINS&lt;/code&gt; בין בסיסי נתונים שונים לא יעבוד החל מ-28 אפריל. ישנה [[:wikitech:News/Wiki Replicas 2020 Redesign#How should I connect to databases in PAWS?|דרך חדשה להתחבר]] לבסיסי הנתונים. עד 28 באפריל שתי הדרכים להתחבר יעבדו. אם לדעתכם זה ישפיע עליכם, אתם מתבקשים להודיע ב[[phab:T268498|פבריקטור]] או [[wikitech:Talk:News/Wiki Replicas 2020 Redesign|Wikitech]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/14|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

22:41, 5 באפריל 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21287348 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/16|Tech News: 2021-16]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/16|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* דוא&quot;ל הנשלח לאתרי ויקי של קרן ויקימדיה מטופל על ידי קבוצות של עורכי ויקימדיה. קבוצות התגובה הללו משתמשות עכשיו ב-[https://github.com/znuny/Znuny Znuny] במקום ב-[[m:Special:MyLanguage/OTRS|OTRS]]. הפונקצינליות והממשק נותרו ללא שינוי. המפעילים המתנדבים יפרסמו בקרוב פרטים נוספים על הצעדים הבאים. [https://phabricator.wikimedia.org/T279303][https://phabricator.wikimedia.org/T275294]
* אם אתם משתמשים ב[[Mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|כלי לצביעת הקוד]], תוכלו לראות מספרי שורות בעורכי קוד מקור 2010 ו-2017 במהלך עריכת תבניות. זה נעשה כדי להקל על מציאת מעברי שורות או דיונים על שורות מסוימות. בקרוב יגיע מספור השורות לכל מרחבי השם. [https://phabricator.wikimedia.org/T267911][https://meta.wikimedia.org/wiki/WMDE_Technical_Wishes/Line_Numbering][https://meta.wikimedia.org/wiki/Talk:WMDE_Technical_Wishes/Line_Numbering]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] עקב שינוי טכני ייתכנו בעיות עם גאדג'טים וסקריפטים שמשתמשים בשדה קלט לתקצירי עריכות שנראה [https://phab.wmfusercontent.org/file/data/llvdqqnb5zpsfzylbqcg/PHID-FILE-25vs4qowibmtysl7cbml/Screen_Shot_2021-04-06_at_2.34.04_PM.png ככה]. אם השדות נראים מוזר יש להשתמש בקוד &lt;code&gt;mw.loader.using('mediawiki.action.edit.styles')&lt;/code&gt; כדי להחזיר את המראה הרגיל. [https://phabricator.wikimedia.org/T278898]
* [[mw:MediaWiki 1.37/wmf.1|הגרסה האחרונה]] של תוכנת מדיה־ויקי עלתה לאתרי ויקי של קרן ויקימדיה בשבוע שעבר. לא פורסם גיליון ידיעות הטכנולוגיה בשבוע שעבר.

'''שינויים השבוע'''
*  לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

'''שינויים עתידיים'''
* קבוצת משתמשים &lt;code&gt;oversight&lt;/code&gt; תקרא מעכשיו &lt;code&gt;suppress&lt;/code&gt;. מדובר בשם טכני. זה לא ישפיע על דרך כינוי העורכים המשתמשים בהרשאה. זה מתוכנן לקרות בשבועיים הקרובים. ניתן להגיב ב[[phab:T112147|פבריקטור]] אם יש לכם התנגדות.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/16|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

19:49, 19 באפריל 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21356080 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/17|Tech News: 2021-17]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/17|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* לתבניות ישנם פרמטרים שמקבלים ערכים ספציפיים. מעכשיו אפשר להציע ערכים כאלו לעורכים באמצעות [[mw:Special:MyLanguage/Extension:TemplateData|TemplateData]]. בקרוב ניתן יהיה לראות אותם ברשימה נפתחת בעורך החזותי. זה נעשה כדי לאפשר למשתמשי התבניות למצוא את הערכים הנכונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T273857][https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/WMDE_Technical_Wishes/Suggested_values_for_template_parameters][https://meta.wikimedia.org/wiki/Talk:WMDE_Technical_Wishes/Suggested_values_for_template_parameters]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.37/wmf.3|1.37&amp;lrm;-wmf.3]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-04-27|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-04-28|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-04-29|he}} ([[mw:MediaWiki 1.37/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/17|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

00:25, 27 באפריל 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21391118 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/18|Tech News: 2021-18]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/18|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[w:en:Wikipedia:Twinkle|Twinkle]] הוא גאדג'ט בוויקיאנגלית. הוא עוזר בניהול וניטור. מעכשיו [[m:Grants:Project/Rapid/SD0001/Twinkle localisation/Report|ניתן]] להשתמש בו באתרי ויקי אחרים. אתם יכולים להדליק את Twinkle באתר ויקי שלכם באמצעות [https://github.com/wikimedia-gadgets/twinkle-starter twinkle-starter] ב-GitHub.

'''בעיות'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Content translation|כלי התרגום]] לא אפשר לעבוד על ערכים רבים לזמן קצר. זה קרה בגלל באג. [https://phabricator.wikimedia.org/T281346]
* חלק מהדברים לא יעבדו למשך כדקה ב-5 במאי. זה יקרה בסביבות [https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20210505T0600 6 בבוקר UTC]&amp;rlm; (9 בבוקר שעון ישראל). זה ישפיע על כלי התרגום ועל הודעות בין יתר הדברים. זה יקרה בגלל עדכון למניעת תקלות. [https://phabricator.wikimedia.org/T281212]

'''שינויים השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:Reference Previews|תצוגה מקדימה של הערות]] תהפוך לברירת מחדל במספר אתרי ויקי ב-5 במאי. זה קורה מאוחר מהמתוכנן עקב שינויים של הרגע האחרון. אם אתם רוצים, ניתן להשתמש בה בלי [[mw:Special:MyLanguage/Page Previews|תצוגה מקדימה של דפים]]. התכנון המוקדם היה שימוש בהן ביחד בלבד. [https://phabricator.wikimedia.org/T271206][https://meta.wikimedia.org/wiki/Talk:WMDE_Technical_Wishes/ReferencePreviews]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.37/wmf.4|1.37&amp;lrm;-wmf.4]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-05-04|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-05-05|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-05-06|he}} ([[mw:MediaWiki 1.37/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] מחלקות [[w:he:גיליונות סגנון מדורגים|CSS]] בשם &lt;code dir=ltr&gt;.error&lt;/code&gt;&amp;rlm;, &lt;code dir=ltr&gt;.warning&lt;/code&gt;&amp;rlm;, &lt;code dir=ltr&gt;.success&lt;/code&gt; לא עובדות בניידים אם לא הוגדרו במפורש באתר ויקי מסויים. מיוני הן לא יעבדו גם למשתמשי המחשב השולחני. זה יכול להשפיע על גאדג'טים ותבניות. ניתן להגדיר את המחלקות ב-[[MediaWiki:Common.css]] או ב-Template Styles במקום זאת. [https://phabricator.wikimedia.org/T280766]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/18|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

18:44, 3 במאי 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21418010 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/18|Tech News: 2021-18]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/18|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[w:en:Wikipedia:Twinkle|Twinkle]] הוא גאדג'ט בוויקיאנגלית. הוא עוזר בניהול וניטור. מעכשיו [[m:Grants:Project/Rapid/SD0001/Twinkle localisation/Report|ניתן]] להשתמש בו באתרי ויקי אחרים. אתם יכולים להדליק את Twinkle באתר ויקי שלכם באמצעות [https://github.com/wikimedia-gadgets/twinkle-starter twinkle-starter] ב-GitHub.

'''בעיות'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Content translation|כלי התרגום]] לא אפשר לעבוד על ערכים רבים לזמן קצר. זה קרה בגלל באג. [https://phabricator.wikimedia.org/T281346]
* חלק מהדברים לא יעבדו למשך כדקה ב-5 במאי. זה יקרה בסביבות [https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20210505T0600 6 בבוקר UTC]&amp;rlm; (9 בבוקר שעון ישראל). זה ישפיע על כלי התרגום ועל הודעות בין יתר הדברים. זה יקרה בגלל עדכון למניעת תקלות. [https://phabricator.wikimedia.org/T281212]

'''שינויים השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:Reference Previews|תצוגה מקדימה של הערות]] תהפוך לברירת מחדל במספר אתרי ויקי ב-5 במאי. זה קורה מאוחר מהמתוכנן עקב שינויים של הרגע האחרון. אם אתם רוצים, ניתן להשתמש בה בלי [[mw:Special:MyLanguage/Page Previews|תצוגה מקדימה של דפים]]. התכנון המוקדם היה שימוש בהן ביחד בלבד. [https://phabricator.wikimedia.org/T271206][https://meta.wikimedia.org/wiki/Talk:WMDE_Technical_Wishes/ReferencePreviews]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.37/wmf.4|1.37&amp;lrm;-wmf.4]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-05-04|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-05-05|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-05-06|he}} ([[mw:MediaWiki 1.37/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] מחלקות [[w:he:גיליונות סגנון מדורגים|CSS]] בשם &lt;code dir=ltr&gt;.error&lt;/code&gt;&amp;rlm;, &lt;code dir=ltr&gt;.warning&lt;/code&gt;&amp;rlm;, &lt;code dir=ltr&gt;.success&lt;/code&gt; לא עובדות בניידים אם לא הוגדרו במפורש באתר ויקי מסויים. מיוני הן לא יעבדו גם למשתמשי המחשב השולחני. זה יכול להשפיע על גאדג'טים ותבניות. ניתן להגדיר את המחלקות ב-[[MediaWiki:Common.css]] או ב-Template Styles במקום זאת. [https://phabricator.wikimedia.org/T280766]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/18|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

15:57, 4 במאי 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21418010 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/19|Tech News: 2021-19]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/19|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.37/wmf.5|1.37&amp;lrm;-wmf.05]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-05-11|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-05-12|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-05-13|he}} ([[mw:MediaWiki 1.37/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* ניתן לקרוא את תוכניות העבודה של [[mw:Wikimedia Hackathon 2021|האקטון קרן ויקימדיה]] שיתקיים בתאריכים 22-23 במאי אונליין.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/19|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

18:10, 10 במאי 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21428676 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/19|Tech News: 2021-19]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/19|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.37/wmf.5|1.37&amp;lrm;-wmf.05]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-05-11|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-05-12|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-05-13|he}} ([[mw:MediaWiki 1.37/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* ניתן לקרוא את תוכניות העבודה של [[mw:Wikimedia Hackathon 2021|האקטון קרן ויקימדיה]] שיתקיים בתאריכים 22-23 במאי אונליין.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/19|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

19:26, 10 במאי 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21428676 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/20|Tech News: 2021-20]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/20|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ישנו סרגל עריכה חדש ב[[mw:Talk pages project/Replying|כלי שיחה]]. הוא עובד במצב עריכת קוד מקור. ניתן להפעילו ב[[Special:Preferences#mw-htmlform-discussion|העדפות אישיות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T276608] [https://www.mediawiki.org/wiki/Talk_pages_project/Replying#13_May_2021] [https://www.mediawiki.org/wiki/Talk_pages_project/New_discussion#13_May_2021]
* [https://lists.wikimedia.org/mailman/listinfo רשימות דיוור] של קרן וקימדיה הועברו ל-[[:w:en:GNU Mailman|Mailman 3]]. מדובר בגרסה חדשה. כדי ש[[w:he:קידוד תווים|קידוד התווים]] יעבוד, ייעשה מעבר מ-&lt;code&gt;[[w:he:UTF-8|UTF-8]]&lt;/code&gt; ל-&lt;code&gt;utf8mb3&lt;/code&gt;.&amp;rlm; [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/IEYQ2HS3LZF2P3DAYMNZYQDGHWPVMTPY/][https://phabricator.wikimedia.org/T282621]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/14|באחת המהדורות הקודמות]] של ידיעות הטכנולוגיה דווח כי ה-[[w:he:ממשק תכנות יישומים|API]] של [[mw:Special:MyLanguage/Citoid|ציטואיד]] יטפל בתאריכים עם חודש אך ללא יום בדרך חדשה. זה שוחזר בינתיים. יש צורך בדיונים נוספים לגבי השפעה על אתרי ויקי שונים תחילה. [https://phabricator.wikimedia.org/T132308]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] &lt;code&gt;MediaWiki:Pageimages-blacklist&lt;/code&gt; ישנה שם ל-&lt;code&gt;MediaWiki:Pageimages-denylist&lt;/code&gt;. הרשימה ניתנת להעתקה לשם החדש. זה יקרה ב-19 במאי בחלק מהאתרים וב-20 במאי באחרים. רוב האתרים לא משתמשים בה. היא כוללת תמונות האסורות לשימוש בתצוגה מקדימה של ערכים. [https://phabricator.wikimedia.org/T282626]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.37/wmf.6|1.37&amp;lrm;-wmf.6]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-05-18|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-05-19|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-05-20|he}} ([[mw:MediaWiki 1.37/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/20|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

16:50, 17 במאי 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21464279 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/21|Tech News: 2021-21]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/21|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* תנועת ויקימדיה השתמשה ב-[[:m:Special:MyLanguage/IRC|IRC]] ברשת [[w:he:Freenode|Freenode]]. קרו אירועים בנושא בעלות על הרשת. [[m:Special:MyLanguage/IRC/Group_Contacts|קשרי קבוצות של ויקימדיה על IRC]] קיבלו [[m:Special:Diff/21476411|החלטה]] לעבור לרשת [[w:en:Libera Chat|Libera Chat]] החדשה. זאת לא הוראה רשמית לכל הערוצים, כבל רוב ערוצי IRC של ויקימדיה יעזבו את Freenode ככל הנראה. ישנו [[m:IRC/Migrating_to_Libera_Chat|מדריך מעבר]] ו[[m:Wikimedia Forum#Freenode (IRC)|דיון ויקימדיה בנושא]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.37/wmf.7|1.37&amp;lrm;-wmf.7]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-05-25|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-05-26|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-05-27|he}} ([[mw:MediaWiki 1.37/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/21|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

20:08, 24 במאי 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21477606 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/22|Tech News: 2021-22]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/22|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* הייתה בעיה בווקטור, כאשר גודל הגופן של הודעות מתחת לשם הדף וקטגוריות היה שגוי. זה תוקן ביום שני שעבר. [https://phabricator.wikimedia.org/T283206]

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/22|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

20:06, 31 במאי 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21516076 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/23|Tech News: 2021-23]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/23|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.37/wmf.9|1.37&amp;lrm;-wmf.9]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-06-08|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-06-09|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-06-10|he}} ([[mw:MediaWiki 1.37/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* תנועת ויקימדיה משתמשת ב[[:mw:Special:MyLanguage/Phabricator|פבריקטור]] למשימות טכניות. שם מתאספים הצעות, באגים, ומידע על עבודה שותפת של מפתחים. החברה המתפעלת את פבריקטור תפסיק לעשות זאת. לא יהיה כל שינוי עבור תנועת ויקימדיה לטווח קצר. ייתכנו שינויים בעתיד. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/message/YAXOD46INJLAODYYIJUVQWOZFIV54VUI/][https://admin.phacility.com/phame/post/view/11/phacility_is_winding_down_operations/][https://phabricator.wikimedia.org/T283980]
* חיפוש בוויקיפדיה יציג יותר תוצאות בחלק מהשפות. זה יקרה בעיקר עבור חיפושים עם [[w:he:סימן דיאקריטי|סימון דיאקריטי]] שגוי, שלא נחשב לחובה בשפה הספציפית. לדוגמה חיפוש &lt;code&gt;Bedusz&lt;/code&gt; לא ימצא &lt;code&gt;Będusz&lt;/code&gt; בוויקיפדיה הגרמנית. התו &lt;code&gt;ę&lt;/code&gt; לא נמצא בשימיש בגרמנית כך שרבים יכתבו במקומו &lt;code&gt;e&lt;/code&gt;. זה ישתפר בעתיד. [https://phabricator.wikimedia.org/T219550]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] [[w:he:CSRF|הפרמטרים של טוקן CSRF]] ב[[:mw:Special:MyLanguage/API:Main page|פעולות API]] השתנו ב-2014. הפרמטרים הישנים יפסיקו לעבוד בקרוב. זה יכול להשפיע על בוטים, גאדג'טים וסקריפטים אישיים, המשתמשים עדיין בפרמטרים הישנים הללו. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/IMP43BNCI32C524O5YCUWMQYP4WVBQ2B/][https://phabricator.wikimedia.org/T280806]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/23|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

23:03, 7 ביוני 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21551759 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/23|Tech News: 2021-23]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/23|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.37/wmf.9|1.37&amp;lrm;-wmf.9]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-06-08|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-06-09|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-06-10|he}} ([[mw:MediaWiki 1.37/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* תנועת ויקימדיה משתמשת ב[[:mw:Special:MyLanguage/Phabricator|פבריקטור]] למשימות טכניות. שם מתאספים הצעות, באגים, ומידע על עבודה שותפת של מפתחים. החברה המתפעלת את פבריקטור תפסיק לעשות זאת. לא יהיה כל שינוי עבור תנועת ויקימדיה לטווח קצר. ייתכנו שינויים בעתיד. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/message/YAXOD46INJLAODYYIJUVQWOZFIV54VUI/][https://admin.phacility.com/phame/post/view/11/phacility_is_winding_down_operations/][https://phabricator.wikimedia.org/T283980]
* חיפוש בוויקיפדיה יציג יותר תוצאות בחלק מהשפות. זה יקרה בעיקר עבור חיפושים עם [[w:he:סימן דיאקריטי|סימון דיאקריטי]] שגוי, שלא נחשב לחובה בשפה הספציפית. לדוגמה חיפוש &lt;code&gt;Bedusz&lt;/code&gt; לא ימצא &lt;code&gt;Będusz&lt;/code&gt; בוויקיפדיה הגרמנית. התו &lt;code&gt;ę&lt;/code&gt; לא נמצא בשימיש בגרמנית כך שרבים יכתבו במקומו &lt;code&gt;e&lt;/code&gt;. זה ישתפר בעתיד. [https://phabricator.wikimedia.org/T219550]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] [[w:he:CSRF|הפרמטרים של טוקן CSRF]] ב[[:mw:Special:MyLanguage/API:Main page|פעולות API]] השתנו ב-2014. הפרמטרים הישנים יפסיקו לעבוד בקרוב. זה יכול להשפיע על בוטים, גאדג'טים וסקריפטים אישיים, המשתמשים עדיין בפרמטרים הישנים הללו. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/IMP43BNCI32C524O5YCUWMQYP4WVBQ2B/][https://phabricator.wikimedia.org/T280806]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/23|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

01:35, 8 ביוני 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21551759 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/24|Tech News: 2021-24]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/24|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* משתמשים שהתחברו לחשבון בדפדפן נייד יכולים לבחור [[:mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Advanced mobile contributions|מצב נייד מתקדם]]. הם רואים קטגוריות בדומה למצב שולחן העבודה. לכן חלק מהגאד'גטים למשתמשי שולחן העבודה יכולים לעבוד גם באתר נייד. ייתכן שיצטרכו תיקון כדי להראות טוב יותר על נייד. [https://phabricator.wikimedia.org/T284763]
* קישורי שפות בוויקינתונים עובדים עכשיו גם עבור [[:oldwikisource:Main Page:oldwikisource:Main Page|ויקיטקסט רב-לשוני]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T275958]

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

'''שינויים עתידיים'''
* בעתיד [[m:Special:MyLanguage/IP Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation|לא נוכל להראות את IP]] של משתמשים לא רשומים לכולם, מסיבות משפטיות. פורסמה טיוטה ראשונית של איך [[m:IP Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation#Updates|הצגת ה-IP תראה עבור אלו שצריכים לראות אותה]].
* ויקיפדיה הגרמנית, ויקימסע באנגלית ועוד 29 אתרי ויקי קטנים יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למספר דקות ב-22 ביוני. זה יקרה בין 5:00 לבין 5:30 UTC (בין 8:00 לבין 8:30 שעון ישראל). הרשימה לא כוללת אתרים בעברית. [https://phabricator.wikimedia.org/T284530]
* כל אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למספר דקות ב-28 ביני. פרטים נוספים יפורסמו כאן בהמשך, וגם יופיעו באתרי ויקי שונים בשבועות הקרובים. [https://phabricator.wikimedia.org/T281515][https://phabricator.wikimedia.org/T281209]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/24|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

23:26, 14 ביוני 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21587625 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/25|Tech News: 2021-25]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/25|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] קבוצת משתמשים &lt;code&gt;otrs-member&lt;/code&gt; נקראת עכשיו &lt;code&gt;vtr-permissions&lt;/code&gt;. זה יכול להשפיע על מסנני ההשחתות. [https://phabricator.wikimedia.org/T280615]

'''בעיות'''
* ויקיפדיה הגרמנית, ויקימסע באנגלית ועוד 29 אתרי ויקי קטנים יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למספר דקות ב-22 ביוני. זה יקרה [https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20210623T0500 בין 5:00 לבין 5:30 UTC] (בין 8:00 לבין 8:30 שעון ישראל). הרשימה לא כוללת אתרים בעברית. [https://phabricator.wikimedia.org/T284530]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.37/wmf.11|1.37&amp;lrm;-wmf.11]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-06-22|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-06-23|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-06-24|he}} ([[mw:MediaWiki 1.37/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/25|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

18:50, 21 ביוני 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21593987 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/26|Tech News: 2021-26]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/26|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* אתרי ויקי המשתמשים ב[[mw:Special:MyLanguage/Growth|פונקציונליות של Growth]] יכולים עכשיו [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Community configuration|לקבוע העדפות ישירות באתר  שלהם]]. זה נעשה בדף המיוחד &lt;code&gt;Special:EditGrowthConfig&lt;/code&gt;.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T285423]
* לאתרי ויקיטקסט יש עכשיו [[m:Special:MyLanguage/Community Tech/OCR Improvements|כלי OCR]] חדש. אם אין ברצונכם להציג את הכפתור &quot;extract text&quot;, אתם יכולים להוסיף &lt;syntaxhighlight lang=css inline style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;.ext-wikisource-ExtractTextWidget { display: none; }&lt;/syntaxhighlight&gt; לדף [[Special:MyPage/common.css|common.css]] שלכם. [https://phabricator.wikimedia.org/T285311]

'''בעיות'''
*כל אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למספר דקות ב-29 ביני. זה יקרה ב-[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20210629T1400 14:00 UTC]&amp;rlm; (17:00 שעון ישראל). [https://phabricator.wikimedia.org/T281515][https://phabricator.wikimedia.org/T281209]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.37/wmf.12|1.37&amp;lrm;-wmf.12]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-06-29|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-06-30|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-07-01|he}} ([[mw:MediaWiki 1.37/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* &lt;code&gt;סף לעיצוב קישורים כקצרמרים&lt;/code&gt;, &lt;code&gt; גודל של תמונות ממוזערות&lt;/code&gt; ו-&lt;code&gt;מספור כותרות אוטומטי&lt;/code&gt; ניתנים לקביעה בהעדפות. הם יקרים לתמיכה ומעט משתמשים מדליקים אותם. הסרתם תהפוך את העמודים למהירים יותר לטעינה. ניתן [[mw:Special:MyLanguage/User:SKim (WMF)/Performance Dependent User Preferences|לקרוא יותר ולהשאיר משוב]].
* סרגל כלים יתווסף ל-[[mw:Talk pages project/Replying|Reply tool]] בעורך קוד מקור. זה יקל על קישורים לדפים ועל תיוג משתמשים. [https://phabricator.wikimedia.org/T276609][https://www.mediawiki.org/wiki/Talk_pages_project/Replying#Status_updates]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/26|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

19:32, 28 ביוני 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21653312 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/27|Tech News: 2021-27]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/27|תרגומים לשפות נוספות]].

'''חדשות טכניות'''
* הגיליון הבא של ידיעות הטכנולוגיה יפורסם ב-19 ביולי.

'''שינויים אחרונים'''
* [[:wikidata:Q4063270|AWB]] הוא כלי שמקל על ביצוע עריכות חוזרות. הוא משתמש עכשיו בפורמט [[:w:he:JSON|JSON]]. הדף &lt;code&gt;ויקיפדיה:AutoWikiBrowser/CheckPage&lt;/code&gt; הועבר ל- &lt;code&gt;ויקיפדיה:AutoWikiBrowser/CheckPageJSON&lt;/code&gt; ול-&lt;code&gt;ויקיפדיה:AutoWikiBrowser/Config&lt;/code&gt;. הדף &lt;code&gt;ויקיפדיה:AutoWikiBrowser/CheckPage/Version&lt;/code&gt; הועבר ל-&lt;code&gt;ויקיפדיה:AutoWikiBrowser/CheckPage/VersionJSON&lt;/code&gt;. קונפיגרציית הכלי תעשה בעתיד באתר ויקי מקומי, כך שלא יהיה צורך לעדכון קוד גלובלי עבור שינויים מקומיים כמו הוספת תבניות או תיקון ביטויים רגולריים. [https://phabricator.wikimedia.org/T241196]

'''בעיות'''
* [[m:Special:MyLanguage/InternetArchiveBot|InternetArchiveBot]] עוזר על טיפול במקורות רשת בחלק מאתרי ויקי. הוא מוסיף אותם ל-[[w:he:וייבאק מאשין|Wayback Machine]] ומקשר אליהם. זה נעשה כדי שהמקורות לא יאבדו אם הדף נמחק. עכשיו קיימת בעיה עם תאריך שגוי במעבר מ-&lt;code&gt;archive.is&lt;/code&gt; ל-&lt;code&gt;web.archive.org&lt;/code&gt;.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T283432]

'''שינויים השבוע'''
* הכלי ל[[m:WMDE Technical Wishes/Finding and inserting templates|איתור, הוספת והסרת תבניות]] יעודכן. זה נעשה כדי להקל על איתור ושימוש בתבניות המתאימות. זה יגיע לחלק מאתרי ויקי ב-7 ביולי. זה יגיע לאתרי ויקי נוספים בהמשך השנה. [https://meta.wikimedia.org/wiki/WMDE_Technical_Wishes/Removing_a_template_from_a_page_using_the_VisualEditor][https://phabricator.wikimedia.org/T284553]
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

'''שינויים עתידיים'''
* חלק מאתרי ויקי משתמשים בהרחבות [[m:Special:MyLanguage/Flagged Revisions|Flagged Revisions]] או pending changes. הן מסתירות עריכות של אלמונים ועורכים חדשים מהקוראים עד לבדיקת המנטרים. פעולת בדיקה אוטומטית לא תרשם יותר ביומני Flagged Revisions. כל היומנים הישנים יוסרו. זה נעשה כי נוצרים יומנים גדולים ללא שימוש מועיל. [https://phabricator.wikimedia.org/T285608]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/27|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

20:34, 5 ביולי 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21694636 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/29|Tech News: 2021-29]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן [[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]] האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/29|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* הכלי ל[[m:WMDE Technical Wishes/Finding and inserting templates|איתור, הוספה והסרה של תבניות]] עודכן. זאת בכדי להקל על איתור ושימוש בתבניות הנכונות. הכלי היה אמור להגיע לאתרי ויקי ראשונים ב-7 ביולי, אבל התאריך נדחה ל-12 ביולי. הוא יגיע לאתרים נוספים בהמשך השנה. [https://meta.wikimedia.org/wiki/WMDE_Technical_Wishes/Removing_a_template_from_a_page_using_the_VisualEditor][https://phabricator.wikimedia.org/T284553]
* דף מיוחד בשם [[Special:UnconnectedPages|מיוחד:דפים שאינם מקושרים לפריטים]] מפרט דפים שאינם מחוברים לוויקינתונים. הוא עוזר למצוא דפים שניתן לחבר לפריטים בוויקינתונים. חלק מהדפים לא מיועדים להיות מחוברים. ניתן להשתמש בקוד &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;__EXPECTED_UNCONNECTED_PAGE__&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; בדפים שאין צורך לציין בדף המיוחד. [https://phabricator.wikimedia.org/T97577]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.37/wmf.15|1.37&amp;lrm;-wmf.15]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-07-20|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-07-21|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-07-22|he}} ([[mw:MediaWiki 1.37/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אופן בניית המדיה בפלט [[:w:he:ניתוח מחרוזות|הפרסר]] של HTML ישתנה בקרוב. זה יכול להשפיע על בוטים, גאדג'טים, סקריפטים אישיים והרחבות. ניתן [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/L2UQJRHTFK5YG3IOZEC7JSLH2ZQNZRVU/ לקרוא יותר]. ניתן גם לבדוק ב-[[:testwiki:Main Page|testwiki]] או ב-[[:test2wiki:Main Page|testwiki 2]].
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] בשנת 2014 חל שינוי בפרמטרים לקבלת [[mw:API:Tokens|הטוקנים]] באמצעות API. הדרך הישנה תפסיק לעבוד החל מ-1 בספטמבר. סקריפטים, בוטים וכלים שמשתמשים בפרמטרים שנקבעו לפני 2014 זקוקים לתיקון. ניתן [[phab:T280806#7215377|לקרוא עוד]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/29|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

18:32, 19 ביולי 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21755027 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/30|Tech News: 2021-30]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/30|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[mw:MediaWiki 1.37/wmf.14|הגרסה החדשה]] של תוכנת מדיה־ויקי הגיעה לאתרי ויקי של קרן ויקימדיה לפני שבועיים. זה לא פורסם בידיעות הטכנולוגיה מכיוון שלא יצא גליון באותו שבוע. 

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.37/wmf.16|1.37&amp;lrm;-wmf.16]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-07-27|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-07-28|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-07-29|he}} ([[mw:MediaWiki 1.37/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* משתמשי [[mw:Special:MyLanguage/Skin:MonoBook|מונובוק]] יכולים לבחיר לכבחת [[:w:en:Responsive web design|responsive design]] על ניידים. זה יעבוד עכשיו בעיצובים נוספים. אם &lt;code style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;{{int:monobook-responsive-label}}&lt;/code&gt; לא מסומן, יש להוריד סימון גם ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-rendering|תכונה]] החדשה &lt;code style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;{{int:prefs-skin-responsive}}&lt;/code&gt;, אחרת זה יפסיק לעבוד. עורכי ממשק יכולים להפוך את העניין לאוטומטי באתר ויקי שלכם. ניתן [[phab:T285991|לקרוא עוד]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/30|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

00:11, 27 ביולי 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21771634 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/31|Tech News: 2021-31]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/31|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אם ויקי שלכם משתמשת בסימנים &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; או &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;div class=&quot;mw-content-rtl&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ללא אטריבוט חובה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;dir&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, זה יפסיק לעבוד בשבועיים הקרובים. ישנו תיקון זמני שניתן להוסיף לדף Common.css של האתר, כפי שמוסבר ב-[[phab:T287701|T287701]]. מעכשיו כל השימושים חייבים לכלול את האטריבוטים המלאים, למשל &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot; dir=&quot;ltr&quot; lang=&quot;en&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; או &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;div class=&quot;mw-content-rtl&quot; dir=&quot;rtl&quot; lang=&quot;he&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. זה משפיע גם על תגים נוספים של HTML, כמו &lt;code&gt;span&lt;/code&gt; או &lt;code&gt;code&lt;/code&gt;. ניתן למצוא דוגמאות של שימוש לא תקין בוויקי שלכם לפי הנחיות ב-[[phab:T287701|T287701]].
* תזכורת: IRC של קרן ויקימדיה עבר מ-Freenode ל-[[m:Special:MyLanguage/IRC/Migrating to Libera Chat|Libera Chat IRC network]]. יש לעדכן תיעוד מקומי.

'''בעיות'''
* בשבוע שעבר כל אתרי ויקי של הקרן עבדו לאט או לא עבדו בכלל למשך 30 דקות. הבעיה נוצרה עקב יצירת רשימות ערכים דינמיות בוויקיחדשות ברוסית, כיוון שהתווספו מעל 200,000 ערכים בשלושה ימים, מה שגרם לבעיות בבסיס נתונים. התכונה הבעייתית נותקה על האתר הזה והמפתחים דנים האם ניתן לתקן אותה כראוי. [https://phabricator.wikimedia.org/T287380][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Incident_documentation/2021-07-26_ruwikinews_DynamicPageList]

'''שינויים השבוע'''
* במהלך הוספת קישורים לדפים באמצעות [[mw:VisualEditor|העורך החזותי]] או [[mw:Special:MyLanguage/2017 wikitext editor|עורך קוד מקור 2017]], [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Disambiguator|דפי פירושונים]] יופיע בתחתית רשימת תוצאות חיפוש. זה יקרה מכיוון שבדרך כלל אין צורך לקשר לפירושונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T285510]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.37/wmf.17|1.37&amp;lrm;-wmf.17]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-08-03|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-08-04|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-08-05|he}} ([[mw:MediaWiki 1.37/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* [[mw:Wikimedia Apps/Team/Android|צוות האפליקציה לאנדרואיד]] עובד על תקשורת בין העורכים. מדובר בדרכים לדבר עם עורכים אחרים ולקבל הודעות. ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Android/Communication|לקרוא עוד]]. מחפשים משתמשים המעוניינים [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Android/Communication/UsertestingJuly2021|לבדוק את התכנונים]]. כל משתמש בעל מכשיר טלפון עם אנדרואיד המסכים להוריד את האפליקציה יכול להשתתף.
* [[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|תכונה בטא]] של mw:Talk pages project/Notifications תעודכן בשבועות הקרובים. ניתן יהיה [[mw:Talk pages project/Notifications|להרשם לנושאים נפרדים]] על דפי שיחות ביותר אתרי ויקי. תוכלו לנסות זאת באמצעות הוספת &lt;code&gt;?dtenable=1&lt;/code&gt; בסוף הכתובת של דף השיחה ([https://meta.wikimedia.org/wiki/Meta_talk:Sandbox?dtenable=1 דוגמה]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/31|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

23:48, 2 באוגוסט 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21818289 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/32|Tech News: 2021-32]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/32|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* 17 אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למספר דקות ב-10 באוגוסט. זה יקרה ב-5:00 UTC (ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1628571650 8:00 שעון ישראל]). הרשימה לא כוללת אתרים בעברית. זה נעשה כדי לטפל בבסיס נתונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T287449]

'''שינויים השבוע'''
* [[wmania:Special:MyLanguage/2021:Hackathon|האקטון ויקימניה]] יתקיים אונליין ב-13 באוגוסט, החל מ-5:00 UTC, למשך 24 שעות. ניתן להשתתף בדרכים מגוונות. עדיין ניתן להגיש הצעות למיזמים ופגישות.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.37/wmf.18|1.37&amp;lrm;-wmf.18]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-08-10|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-08-11|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-08-12|he}} ([[mw:MediaWiki 1.37/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] קוד ישן ב-CSS, &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;div class=&quot;visualClear&quot;&gt;&lt;/div&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, לא ייתמך לאחר 12 באוגוסט. במקום זאת התבניות והדפים חייבים להשתמש בקוד &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;div style=&quot;clear:both;&quot;&gt;&lt;/div&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. אנא עזרו להחליף את כל השימושים הקיימים בוויקי שלכם. ניתן למצוא קישורים לחיפוש גלובלי ב[[phab:T287962|פבריקטור]].

'''שינויים עתידיים'''
* [[m:Special:MyLanguage/The Wikipedia Library|ספריית ויקיפדיה]] היא מקום בו עורכים יכולים לגשת למקורות. ישנה [[mw:Special:MyLanguage/Extension:TheWikipediaLibrary|הרחבה]] שמתווספת לה פונקציה חדשה המודיעה למשתמשים כשהם יכולים לקחת חלק בה. היא תשלח התראות ויקי. היא תתחיל לתייג משתמשים ראשונים בספטמבר. היא תתייג יותר משתמשים בעתיד. [https://phabricator.wikimedia.org/T288070]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] [[w:en:Vue.js|Vue.js]] יהפוך בעתיד לפריימוורק [[w:he:JavaScript|JavaScript]] של מדיה-ויקי. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/SOZREBYR36PUNFZXMIUBVAIOQI4N7PDU/]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/32|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

19:21, 9 באוגוסט 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21856726 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/33|Tech News: 2021-33]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/33|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* שוב ניתן להוסיף קישורי שפות בתפריט הצדדי ב[[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements|ווקטור החדש]]. זה נעשה באמצעות חיבור הדף לפריט ויקינתונים. בווקטור החדש קישורי שפות הועברו, אבל בורר השפות החדש עדיין לא מסוגל להוסיף קישורי שפות. [https://phabricator.wikimedia.org/T287206]

'''בעיות'''
* הייתה בעיה באתרי ויקי שמשתמשים בתרגום תוכן. התרגומים לא התעדכנו או הוחלפו בתרגום האנגלי. הבעיה תוקנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T288700][https://phabricator.wikimedia.org/T288683][https://phabricator.wikimedia.org/T288719]

'''שינויים השבוע'''
* [[mw:Help:Tags|תגית עריכה]] תתווסף בקרוב לעריכות שמוסיפות קישורים ל[[mw:Special:MyLanguage/Extension:Disambiguator|דפי פירושונים]]. זאת מכיוון שקישורים כאלו בדרך כלל מוסיפים בטעות. התגית תעזור לעורכים למצוא בקלות קישורים מקולקלים ולתקן אותם. אם ויקי שלכם לא מעוניינת בכך, ניתן [[mw:Help:Tags#Deleting a tag added by the software|להסתיר]] את התגית. [https://phabricator.wikimedia.org/T287549]
*הייתם רוצים לשפר את המידע על כלים? הייתם רוצים להשתתף או לעזור בארגון של פגישה וירטואלית קטנה בקהילתכם לדון על רשימת הכלים? פנו לדף השיחה של [[m:Toolhub/The Quality Signal Sessions|Toolhub Quality Signal Sessions]]. אנחנו מחפשים גם משוב מ[[m:Talk:Toolhub/The Quality Signal Sessions#Discussion topic for &quot;Quality Signal Sessions: The Tool Maintainers edition&quot;|יוצרי הכלים]] לגבי שאלות מסויימות.
* בעבר עריכות בכל הדפים במרחב המשתמש שלכם התייחסו ל[[mw:Special:MyLanguage/Help:Notifications#mute|רשימת ההשתקה]], גם דפי משנה. החל מהשבוע רק עריכות בדף שיחתכם יעבדו בצורה כזאת. [https://phabricator.wikimedia.org/T288112]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.37/wmf.19|1.37&amp;lrm;-wmf.19]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-08-17|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-08-18|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-08-19|he}} ([[mw:MediaWiki 1.37/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/33|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

22:28, 16 באוגוסט 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21889213 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/34|Tech News: 2021-34]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/34|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* הרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Score|Score]] (סימון &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;score&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;) הופעלה מחדש באתרי ויקי הזמינים לציבור הרחב לאחר ששודרגה. חלק מהפונקציונליות של תווים מוזיקליים לא תפעל יותר כי ההרחבה עובדת ב&quot;מוד בטוח&quot; בלבד. בעיית האבטחה תוקנה ופורסמו [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Score/2021 security advisory|המלצות]].

'''בעיות'''
* [[phab:T289130|כמה אתרי ויקי]] יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למספר דקות ב-{{#time:j xg|2021-08-25|he}}. זה יקרה ב-6:00 UTC (ב-9:00 שעון ישראל). הרשימה כוללת את ויקיפדיה העברית. זה נעשה כדי לטפל בבסיס נתונים. במהלך הזמן הזה לא יבוצעו פעולות באמצעות CentralAuth.

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.37/wmf.20|1.37&amp;lrm;-wmf.20]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-08-24|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-08-25|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-08-26|he}} ([[mw:MediaWiki 1.37/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/34|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

00:59, 24 באוגוסט 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21923254 --&gt;

== Read-only reminder ==

&lt;section begin=&quot;MassMessage&quot;/&gt;
תתבצע פעולת תחזוקה ב־[https://zonestamp.toolforge.org/1629871231 {{#time: l F d H:i e|2021-08-25T06:00|he}}]. היא אמורה להימשך רק כמה דקות.

זה ישפיע על אתר הוויקי שלכם וגם על עוד 11 אתרי ויקי. בזמן הזה, פרסום עריכות לא יהיה אפשרי. 

בזמן הזה לא יהיו אפשריות גם פעולות עם CentralAuth (שינויי שם גלוביים, שינוי או אישור כתובות דוא&quot;ל, כניסה לאתרי ויקי חדשים, שינויי סיסמה).

לפרטים נוספים על הפעולה הזאת ועל כל השירותים שיושפעו, נא לבדוק ב[[phab:T289130|פבריקטור]].

תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת.

אנא עזרו לקהילה שלכם להיות מודעת לפעולת התחזוקה הזאת. {{Int:Feedback-thanks-title}}&lt;section end=&quot;MassMessage&quot;/&gt;

23:35, 24 באוגוסט 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21927201 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/35|Tech News: 2021-35]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/35|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* חלק מתחביר התווים לא עובד יותר וייתכן שמצריך עדכון. ניתן למצוא בדף [[:Category:{{MediaWiki:score-error-category}}]] באתר ויקי שלכם את רשימת הדפים עם שגיאות.

'''בעיות'''
* מילים לשירים לא הוצגו בתווים מוזיקליים בכמה שפות עקב מחסור בגופנים. זה תוקן עכשיו. אם שפתכם משתמשת בגופנים שונים, אנא הודיעו על כך בפבריקטור. [https://phabricator.wikimedia.org/T289554]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] הפרמטרים להשגת [[mw:API:Tokens|אסימוני עריכה]] ב-API של מדיה-ויקי השתנו ב-2014. הדרך הישנה תפסיק לעבוד ב-1 בספטמבר. סקריפטים, בוטים וכלים שמשתמשים בפרמטרים הישנים דורשים עדכון. ניתן [[phab:T280806#7215377|לקרוא פרטים]].
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.37/wmf.21|1.37&amp;lrm;-wmf.21]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-08-31|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-09-01|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-09-02|he}} ([[mw:MediaWiki 1.37/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* ויקישיתוף יהפוך לאתר לקריאה בלבד למספר דקות ב-{{#time:j xg|2021-09-06|he}}. זה יקרה ב-5:00 UTC (ב-8:00 שעון ישראל). זה נעשה כדי לטפל בבסיס נתונים.
* כל אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למספר דקות ב-13 בספטמבר. פרטים נוספים יפורסמו כאן בהמשך, וגם יופיעו באתרי ויקי שונים בשבועות הקרובים. [https://phabricator.wikimedia.org/T287539]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/35|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

19:02, 30 באוגוסט 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21954810 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/36|Tech News: 2021-36]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/36|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* אתרי ויקי בהם עובדת מערכת [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Feature_summary|Growth]] היו חלק מטסט A/B מרגע תחילת עבודתה, כאשר חלק ממשתמשים חדשים לא יכלו להשתמש במערכת. מעכשיו כל המשתמשים החדשים ב-21 אתרי ויקי הקטנים ביותר ברשימה יוכלו להשתמש בה. [https://phabricator.wikimedia.org/T289786]

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] בשנת 2017 ספריית jQuery שודרגה מגרסה 1 לגרסה 3, כולל התאמה לאחור. המעבר יסתיים בקרוב, מה שיגרום לאתר לעלות מהר יותר לכולם. אם אתם מתחזקים גאדג'ט או סקריפט אישי, בדקו אם קיימות שגיאות JQMIGRATE. יש לתקן אותן, אחרת הכלי יפסיק לעבוד כראוי. [https://phabricator.wikimedia.org/T280944][https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/6Z2BVLOBBEC2QP4VV4KOOVQVE52P3HOP/]
* בשנה שעברה ויקיפדיה הפורטוגלית החלה בניסוי במסגרתו נמנעו עריכות אלמונים. [[m:IP Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation/Impact report for Login Required Experiment on Portuguese Wikipedia|דיווח על תוצאות הניסוי]] מוכן. מעכשיו צוות כלים נגד הטרדה מחפש אתרי ויקי המעוניינים לבצע ניסוי דומה לזמן קצר. ניתן [[m:IP Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation/Login Required Experiment|ללמוד פרטים]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/36|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

18:20, 6 בספטמבר 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21981010 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/37|Tech News: 2021-37]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/37|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* 45 ויקיפדיות נוספות הצטרפו לשימוש ב-[[mw:Special:MyLanguage/Growth/Feature summary|תכונות של Growth]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T289680]
* [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Deployment table|רוב ויקיפדיות]] משתמשות עכשיו בתכונות של Growth. צוות Growth [[mw:Special:MyLanguage/Growth/FAQ|פרסם דף שו&quot;ת]] לגבי התכונות. הדף ניתן לתרגום והוא מתאר את התכונות, אופן השימוש בהן, דרך לשינוי ההגדרות ודברים נוספים.

'''בעיות'''
* [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|כל אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד]] למספר דקות ב-14 בספטמבר. זה מתוכנן לשעה [https://zonestamp.toolforge.org/1631628002 14:00 UTC]&amp;rlm; (17:00 שעון ישראל). [https://phabricator.wikimedia.org/T287539]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.37/wmf.23|1.37&amp;lrm;-wmf.23]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-09-14|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-09-15|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-09-16|he}} ([[mw:MediaWiki 1.37/Roadmap|יומן]]).
* החל מהשבוע ויקיפדיה האיטלקית תקבל את עדכוני התוכנה בימי רביעי, במקום חמישי בעבר. כתוצאה מכך ניתן יהיה לזהות ולתקן באגים מהר יותר. [https://phabricator.wikimedia.org/T286664]
* שוב ניתן להוסיף קישורי שפות בתפריט הצדדי ב[[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements$di|ווקטור החדש]]. זה נעשה באמצעות חיבור הדף לפריט ויקינתונים. בווקטור החדש קישורי שפות הועברו, אבל בורר השפות החדש עדיין לא מסוגל להוסיף קישורי שפות. [https://phabricator.wikimedia.org/T287206]
* [[mw:Special:MyLanguage/Extension:SyntaxHighlight|כלי צביעת הקוד]] צובע קוד בצבעים שונים. מעכשיו יתווספו 23 שפות תכנות חדשות לכלי. בנוסף, ניתן להשתמש ב-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;golang&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; כמילה נרדפת ל[[d:Q37227|שפת תכנות Go]], וב-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;output&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; להצגת פלט התוכנית. [https://phabricator.wikimedia.org/T280117][https://gerrit.wikimedia.org/r/c/mediawiki/extensions/SyntaxHighlight_GeSHi/+/715277/]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/37|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

18:36, 13 בספטמבר 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22009517 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/38|Tech News: 2021-38]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/38|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* כלי Growth זמינים מעכשיו בכמעט כל אתרי ויקיפדיה. [[phab:T290582|ברוב האתרים הקטנים]] הכלים זמינים רק למשתמשים בעלי ניסיון, כדי [[mw:Special:MyLanguage/Growth/FAQ#enable|לבדוק את הכלים]] ו[[mw:Special:MyLanguage/Growth/FAQ#config|לקבוע הגדרות]]. הכלים יהיו זמינים למשתמשים חדשים החל מ-20 בספטמבר 2021.
* למדיה־ויקי הייתה פונקציונליות המאפשרת לצבוע קישורים פנימיים לערכים קטנים בצבע שונה. כל משתמש היה יכול לבחור גודל הערך שמתחתיו הקצרמר היה נצבע. זה השפיע בצורה גרועה על יעילות התוכנה, ולכן הוסר לאחר התייעצות. [https://phabricator.wikimedia.org/T284917]
* שינוי טכני נעשה במונובוק כדי לאפשר ניהול ואחזקה טובים יותר. זה גרם לכמה שינויים קלים שמאפשרים לקוד HTML של מונובוק להיות תואם לשאר העיצובים. נעשו מאמצים למזער את ההשפעה על עורכים, אבל אנא תייגו את [[m:User:Jon (WMF)|Jon (WMF)]], בוויקי או ב[[phab:T290888|פבריקטור]], אם יהיו בעיות.

'''בעיות'''
* הייתה בעיה בחיפוש ויקי בשבוע שעבר. חיפושים רבים לא הצליחו למשך שעתיים בגלל ריבוט לא מכוון של שרתי חיפוש. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Incident_documentation/2021-09-13_cirrussearch_restart]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.38/wmf.1|1.38&amp;lrm;-wmf.1]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-09-21|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-09-22|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-09-23|he}} ([[mw:MediaWiki 1.38/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] ה-API &amp;rlm;[[s:Special:ApiHelp/query+proofreadinfo|meta=proofreadpage]] שונה. הפרמטר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;piprop&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; הפך להיות פרמטר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;prpiprop&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. על משתמשי API לעדכן את הקוד שלהם כדי למנוע אזהרות פרמטרים לא ידועים. יש לשדרג את Pywikibot לגרסה 6.6.0. [https://phabricator.wikimedia.org/T290585]

'''שינויים עתידיים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools#Replying|כלי תשובה]] יותקנו בשאר אתרי ויקי בשבועות הקרובים. כרגע הם חלק מ-{{int:discussiontools-preference-label}} ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|בטא]] ברוב אתרי ויקי. ניתן יהיה לכבות אותם ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-editing-discussion|העדפות עריכה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T262331]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] [[mw:MediaWiki_1.37/Deprecation_of_legacy_API_token_parameters|השינוי שפורסם בעבר]] בדרך לרכישת אסימונים ב-API נדחה ל-21 בספטמבר עקב אי התאמה ל-Pywikibot. כותבי בוטים המשתמשים ב-Pywikibot יכולים לעקוב אחר [[phab:T291202|T291202]] לגבי התקדמות התיקון, וצריכים לתכנן שדרוג לגרסה 6.6.1 כשתגיע.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/38|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

21:33, 20 בספטמבר 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22043415 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/39|Tech News: 2021-39]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2021-W39&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/39|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* במערכת ההפעלה [[w:he:IOS|iOS 15]] ישנה פונקציה חדשה, [https://support.apple.com/en-us/HT212614 ממסר פרטי] (אתר חברת אפל). היא מסתירה את ה-IP של המשתמש כשהוא גולש באמצעות [[w:he:ספארי (דפדפן)|דפדפן ספארי]]. זה דומה לשימוש ב-[[w:he:VPN|VPN]] במהלכו מוצגת כתובת IP חלופית. השרות דורש הרשמה ופתוח רק למשלמים תוספת עבור [[w:he:ICloud|iCloud]]. השרות ייפתח למשתמשי ספארי על [[w:he:macOS|OSX]] מאוחר יותר. מתקיים [[phab:T289795|דיון טכני]] לגבי השאלה איך זה ישפיע על אתרי ויקי של ויקימדיה.

'''בעיות'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] חלק מגאדג'טים ומסקריפטים של משתמש מוסיפים קישורים ל[[m:Customization:Explaining_skins#Portlets|תפריט ערכים]] בעיצוב ויקי. שינוי אחרון ב-HTML יכול לגרום לכך שהקישורים יופיע עם גופן בגודל שונה מהרגיל. ניתן לתקן זאת באמצעות הוספת מחלקת CSS בשם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;.vector-menu-dropdown-noicon&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T291438]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.38/wmf.2|1.38&amp;lrm;-wmf.2]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-09-28|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-09-29|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-09-30|he}} ([[mw:MediaWiki 1.38/Roadmap|יומן]]).
* הרחבת המערכת בשם [[mw:Special:MyLanguage/Onboarding_new_Wikipedians#New_experience|GettingStarted]] נוצרה בשנת 2013, והיא מאפשרת למשתמשים חדשים תהליך הסתגלות לכמה גרסאות של ויקיפדיה. ברם, [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Feature_summary|כלי Growth]] שפותחו לאחרונה מספקים שרות טוב יותר. מכיוון שהרוב המכריע של אתרי ויקיפדיה כבר משתמש בכלי Growth, ההרחבה GettingStarted תנותק ב-4 באוקטובר. [https://phabricator.wikimedia.org/T235752]
* מספר קטן של משתמשים לא יוכלו יותר לעבוד באתרי ויקימדיה אחרי 30 בספטמבר. זאת כיוון ש[[:w:en:root certificate|רשיון שורש]] ישן לא יפעל יותר. למשתמשים הללו תהיה בעיה עם אתרים רבים נוספים. כל מי שעדכן את התוכנה בחמש השנים האחרונות לא צפוי להתקל בבעיות. משתמשים באירופה, אפריקה ואסיה צפויים לסיכוי נמוך יותר של בעיות גם ללא עדכון תוכנה. ניתן [[m:Special:MyLanguage/HTTPS/2021 Let's Encrypt root expiry|לקרוא יותר]].
* ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Help:Notifications|לקבל הודעות]] כשמישהו משאיר תגובה בדף שיחתכם או מתייג אתכם בתגובות בדפי שיחות. לחיצה על ההודעה תעביר אתכם עכשיו לתגובה הרלוונטית ותדגיש אותה בצבע. בעבר זה הביא אתכם לתחילת הנושא שכלל את התגובה. ניתן למצוא יותר פרטים ב[[phab:T282029|פבריקטור]].

'''שינויים עתידיים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools#Replying|כלי תגובה]] יגיעו לשאר אתרי ויקי בשבועות הקרובים. כרגע הם מהווים חלק מ-&quot;{{int:discussiontools-preference-label}}&quot; ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|בטא]] ברוב אתרי ויקי. ניתן יהיה לכבות אותם ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-editing-discussion|העדפות עריכה]]. [[phab:T288485|ראו רשימת אתרי ויקי.]] [https://phabricator.wikimedia.org/T262331]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/39|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2021-W39&quot;/&gt;

01:24, 28 בספטמבר 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22077885 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/40|Tech News: 2021-40]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/40|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* דרך יעילה יותר לשליחת שינויים מוויקינתונים לאתרי ויקי נכנסה לפעולה בעשרה אתרים: mediawiki.org, ויקיפדיות האיטלקית, הקטלאנית, העברית, הוויטנאמית, ויקיטקסט הצרפתי, וגם ויקיגיד, ויקיספר, ויקימילון וויקיחדשות באנגלית. אם שמתם לב למשהו מוזר לגבי הצגת השינויים מוויקינתונים בשינויים אחרונים או ברשימת המעקב, ניתן [[phab:T48643|להודיע למפתחים]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.38/wmf.3|1.38&amp;lrm;-wmf.3]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-10-05|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-10-06|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-10-07|he}} ([[mw:MediaWiki 1.38/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] חלק מגאדג'טים או בוטים המשתמשים ב-API לקריאת לוגים של מסנני ההשחתות יכולים להשבר. התכונה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;hidden&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; לא תודיע יותר כי הרשומה היא &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;implicit&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; לרשומות שלא הוסתרו המדברות על עריכות מוסתרות. אם בוט מסויים צריך להיות מודע לכך, יש צורך בשאילתה נפרדת על עריכה. כמו כן, התכונה תציג את הערך &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;false&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; לרשומות שניתן לקרוא. בעבר זה לא הופיע בתשובה בכלל. [https://phabricator.wikimedia.org/T291718]
* דרך יעילה יותר לשליחת שינויים מוויקינתונים לאתרי ויקי תופעל ב'''כל אתרי ויקי הרלוונטיים'''. אם שמתם לב למשהו מוזר לגבי הצגת השינויים מוויקינתונים ברשימת המעקב, ניתן [[phab:T48643|להודיע למפתחים]].

'''שינויים עתידיים'''
* בקרוב ניתן יהיה לקבל הודעות מאתרי ויקי אחרים ב[[mw:Wikimedia Apps/Team/iOS|אפליקציית iOS של ויקיפדיה]]. ניתן יהיה גם לקבל הודעות פוש. יותר שינויים בנושא יופיעו בגרסאות עתידיות. [https://www.mediawiki.org/wiki/Wikimedia_Apps/Team/iOS/Notifications#September_2021_update]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] משתני JavaScript בשם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;wgExtraSignatureNamespaces&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;,&amp;rlm; &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;wgLegalTitleChars&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;,&amp;rlm; &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;wgIllegalFileChars&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&amp;rlm; יוסרו בקרוב מ-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Interface/JavaScript#mw.config|mw.config]]&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. הם לא מהווים חלק ממשתנים &quot;יציבים&quot; הזמינים לשימוש ב-JavaScript של ויקי. [https://phabricator.wikimedia.org/T292011] 
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] משתני JavaScript בשם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;wgCookiePrefix&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;,&amp;rlm; &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;wgCookieDomain&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;,&amp;rlm; &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;wgCookiePath&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;,&amp;rlm; &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;wgCookieExpiration&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&amp;rlm; יוסרו בקרוב מתוך &lt;code&gt;mw.config&lt;/code&gt;. סקריפטים צריכים להשתמש במקום זאת ב-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;mw.cookie&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; מתוך מודול &quot;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[mw:ResourceLoader/Core_modules#mediawiki.cookie|mediawiki.cookie]]&lt;/bdi&gt;&quot;. [https://phabricator.wikimedia.org/T291760]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/40|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

19:33, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22101208 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/41|Tech News: 2021-41]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2021-W41&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/41|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.38/wmf.4|1.38&amp;lrm;-wmf.4]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-10-12|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-10-13|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-10-14|he}} ([[mw:MediaWiki 1.38/Roadmap|יומן]]).

* אפשרות להפעיל [[mw:Manual:Table_of_contents#Auto-numbering|מספור אוטומטי של כותרות הנושאים]] הוסרה. ניתן למצוא בדף [[phab:T284921]] סיבות ודיון. השינוי [[m:Tech/News/2021/26|פורסם בעבר]]. [[mw:Snippets/Auto-number_headings|Snippet ב-Javascript]] זמין ליצירת גאדג'ט באתרי ויקי שעדיין מעוניינים במספור אוטומטי.

'''פגישות'''
* ניתן להצטרף לפגישה על [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements|שיפורי תצוגת מחשב]]. גרסת דמו של [[mw:Reading/Web/Desktop Improvements/Features/Sticky Header|התכונה החדשה ביותר]] תוצג למשתתפים. האירוע יתקיים ביום שלישי, 12 באוקטובר, ב-16:00 UTC (ב-19:00 שעון ישראל). [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements/Updates/Talk to Web/12-10-2021|הנחיות להצטרפות]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/41|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2021-W41&quot;/&gt;

18:31, 11 באוקטובר 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22152137 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/42|Tech News: 2021-42]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2021-W42&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/42|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
*אתר [[m:Toolhub|Toolhub]] הוא קטלוג המאפשר גישה נוחה יותר לכלי תוכנה שניתן להשתמש בהם במיזמי ויקיפדיה. ניתן [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/LF4SSR4QRCKV6NPRFGUAQWUFQISVIPTS/ לקרוא יותר].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.38/wmf.5|1.38&amp;lrm;-wmf.5]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-10-19|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-10-20|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-10-21|he}} ([[mw:MediaWiki 1.38/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* המפתחים של [[mw:Wikimedia Apps/Team/Android|אפליקציית ויקיפדיה לאנדרואיד]] עובדים על [[mw:Wikimedia Apps/Team/Android/Communication|תקשורת בין המשתמשים בה]]. ניתן לענות על שאלות [[mw:Wikimedia Apps/Team/Android/Communication/UsertestingOctober2021|הסקר]] כדי לעזור לפיתוח.
* 3-5% מהמשתמשים יכולים להחסם בחודשים הקרובים עקב שרות חדש של דפדפן ספארי, הדומה ל[[w:he:שרת פרוקסי|שרת פרוקסי]] או ל-[[w:he:VPN|VPN]].  השירות נקרא iCloud Private Relay. מתקיים [[m:Special:MyLanguage/Apple iCloud Private Relay|דיון בנושא]] במטא. המטרה היא ללמוד יותר על משמעות השירות לקהילות.
* [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Enterprise|Wikimedia Enterprise]] הוא [[w:he:ממשק תכנות יישומים|API]] חדש לשימוש בקטעי מידע נרחבים של ויקיפדיה על אתרים חיצוניים. הוא יאפשר למשתמשים מסחריים רציניים לשלם על השימוש במידע. בקרוב יופיע עותק של קבוצת הנתונים של Wikimedia Enterprise. ניתן [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-ambassadors@lists.wikimedia.org/message/B2AX6PWH5MBKB4L63NFZY3ADBQG7MSBA/ לקרוא יותר]. אתם יכולים גם לשאול שאלות [https://wikimedia.zoom.us/j/88994018553 בזום] ב-[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?hour=15&amp;min=00&amp;sec=0&amp;day=22&amp;month=10&amp;year=2021 22 באוקטובר, 15:00 UTC]&amp;rlm; (18:00 שעון ישראל).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/42|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2021-W42&quot;/&gt;

23:54, 18 באוקטובר 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22176877 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/43|Tech News: 2021-43]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2021-W43&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/43|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[m:Special:MyLanguage/Coolest_Tool_Award|פרס הכלי המדליק ביותר לשנת 2021]] מחפש מועמדים. ניתן להציע כלים עד ל-27 באוקטובר.

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.38/wmf.6|1.38&amp;lrm;-wmf.6]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-10-26|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-10-27|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-10-28|he}} ([[mw:MediaWiki 1.38/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
*[[m:Special:MyLanguage/Help:Diff|השוואת דפים]] תקבל דרך להעתקה והדבקה נוחות יותר. [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2021/Copy paste diffs|השינויים]] יאפשרו להעתיק טקסטים של לפני ואחרי בנפרד וללא תחביר מיותר. [https://phabricator.wikimedia.org/T192526]
* הגרסה של [[w:en:Liberation fonts|גופני Liberation]] שבה נעשה שימוש בקבצי SVG תשודרג. רק הקבצים הממוזערים החדשים יושפעו. הגופן Liberation Sans Narrow לא ישתנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T253600]

'''פגישות'''
* ניתן להצטרף לפגישה בנושא [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey|סקר משאלות הקהילה]]. יוצגו עדכונים לגבי [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2021/Warn when linking to disambiguation pages|פירושונים]] ו[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2021/Real Time Preview for Wikitext|תצוגה מקדימה בזמן אמת]]. האירוע יתקיים ביום רביעי, 27 באוקטובר, ב-14:30 UTC (או 17:30 שעון ישראל). [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey/Updates/Talk to Us|הנחיות הצטרפות]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/43|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2021-W43&quot;/&gt;

23:08, 25 באוקטובר 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22232718 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/44|Tech News: 2021-44]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2021-W44&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/44|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ישנה הגבלה על כמות המיילים שמשתמש יכול לשלוח כל יום. ההגבלה הפכה מתלויית ויקי לגלובלית. זה נעשה למניעת שימוש לרעה במיילים. [https://phabricator.wikimedia.org/T293866]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.38/wmf.7|1.38&amp;lrm;-wmf.7]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-11-02|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-11-03|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-11-04|he}} ([[mw:MediaWiki 1.38/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/44|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2021-W44&quot;/&gt;

22:28, 1 בנובמבר 2021 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22269406 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/45|Tech News: 2021-45]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2021-W45&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/45|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* עורכים באמצעות IP בנייד יכולים עכשיו לקבל הודעות על עריכת דף שיחתם, כמו שזה כבר קיים בגרסת שולחן העבודה. ההודעות יופיעו על כל הדפים מחוץ למרחב הערכים ובכל ניסיון עריכה. ההודעה בשולחן העבודה מוצגת עכשיו בצבע שונה במקצת. [https://phabricator.wikimedia.org/T284642][https://phabricator.wikimedia.org/T278105]

'''שינויים השבוע'''
* [[phab:T294321|ויקינתונים]] יהפכו לאתר לקריאה בלבד למשך כמה דקות ב־11 בנובמבר. זה יקרה בסביבות [https://zonestamp.toolforge.org/1636610400 6:00 UTC]&amp;rlm; (8:00 לפי שעון ישראל). זה נעשה לצורך תחזוקת בסיסי נתונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T294321]
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

'''שינויים עתידיים'''
* בעתיד עורכים באמצעות IP יקבלו שם משתמש שונה מ[[w:he:כתובת IP|כתובת ה-IP]] שלהם. זה נעשה בגלל חוקים שונים. הרשאה חדשה תאפשר למי שמותר לו לקבל את כתובת ה-IP כדי להלחם בהשחתות, ספאם, והטרדות. ניתן לקרוא על [[m:IP Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation#IP Masking Implementation Approaches (FAQ)|הצעות איך זה יעבוד]] ו[[m:Talk:IP Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation|לדון בדף השיחה]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/45|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2021-W45&quot;/&gt;

22:37, 8 בנובמבר 2021 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22311003 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/46|Tech News: 2021-46]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2021-W46&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/46|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* רוב הטעויות של [[c:Special:MyLanguage/Commons:Maximum_file_size#MAXTHUMB|טעינות קבצים גדולים]] עם הודעות נוסח &quot;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;stashfailed&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&quot; או &quot;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;DBQueryError&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&quot; תוקנו. [[wikitech:Incident documentation/2021-11-04 large file upload timeouts|דוח האירוע]] ניתן לקריאה.

'''בעיות'''
* לפעמים העריכות ב-iOS באמצעות העורך החזותי שמרו רצפי ספרות בתור קישורים למספרי טלפון, עקב תכונה שפועלת במערכת ההפעלה הזאת. הבעיה נמצאת בבירור. [https://phabricator.wikimedia.org/T116525]
* הייתה בעיה בחיפוש ויקי בשבוע שעבר. חיפושים רבים לא הצליחו למשך שעתיים בגלל תקלה בהגדרות המערכת. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Incident_documentation/2021-11-10_cirrussearch_commonsfile_outage]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.38/wmf.9|1.38&amp;lrm;-wmf.9]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-11-16|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-11-17|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-11-18|he}} ([[mw:MediaWiki 1.38/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/46|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2021-W46&quot;/&gt;

00:07, 16 בנובמבר 2021 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22338097 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/47|Tech News: 2021-47]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2021-W47&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/47|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.
*דו שיח התבניות בעורך החזותי וב[[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|עורך קוד מקור]] החדש בבטא [[m:WMDE Technical Wishes/VisualEditor template dialog improvements|ישתפר משמעותית]] ב[[phab:T286992|מספר אתרי ויקי]], כולל ויקיפדיה העברית. אתם מוזמנים [[m:Talk:WMDE Technical Wishes/VisualEditor template dialog improvements|להשאיר משוב]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/47|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2021-W47&quot;/&gt;

22:03, 22 בנובמבר 2021 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22366010 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/48|Tech News: 2021-48]] ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;technews-2021-W48&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
Latest '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|tech news]]''' from the Wikimedia technical community. Please tell other users about these changes. Not all changes will affect you. [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/48|Translations]] are available.

'''Changes later this week'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|Recurrent item]] The [[mw:MediaWiki 1.38/wmf.11|new version]] of MediaWiki will be on test wikis and MediaWiki.org from {{#time:j xg|2021-11-30|en}}. It will be on non-Wikipedia wikis and some Wikipedias from {{#time:j xg|2021-12-01|en}}. It will be on all wikis from {{#time:j xg|2021-12-02|en}} ([[mw:MediaWiki 1.38/Roadmap|calendar]]).

'''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|Tech news]]''' prepared by [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|Tech News writers]] and posted by [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|bot]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|Contribute]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/48|Translate]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|Get help]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|Give feedback]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|Subscribe or unsubscribe]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2021-W48&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

23:15, 29 בנובמבר 2021 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22375666 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/49|Tech News: 2021-49]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2021-W49&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/49|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* גרסת מדיה־ויקי הייתה אמורה לעלות למספר אתרי ויקי בשבוע שעבר. זה נדחה עקב בעיות בלתי צפויות.

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.38/wmf.12|1.38&amp;lrm;-wmf.12]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-12-07|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-12-08|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-12-09|he}} ([[mw:MediaWiki 1.38/Roadmap|יומן]]).
* לוח הבקרה של החונכים זמין עכשיו בכל ויקיפדיות בדף &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;Special:MentorDashboard&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. הוא מאפשר לחונכים רשומים, העוזרים למשתמשים חדשים לעשות צעדים ראשונים, לעקוב אחר הפעילות של החניכים שלהם. זה חלק מ[[mw:Special:MyLanguage/Growth/Feature summary|תכונות Growth]]. ניתן לקרוא יותר על [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Communities/How_to_configure_the_mentors%27_list|הפעלת דף החונכים]] בוויקי שלכם ועל [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Mentor dashboard|מיזם לוח הבקרה של חונכים]].
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] הגרסה הקודמת של [[mw:API|MediaWiki Action API]] (שנוצר בשנת 2008), &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;action=ajax&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, תוסר השבוע. כל הסקריפטים והבוטים שמשתמשים בה חייבים לעבור למודול API המתאים. [https://phabricator.wikimedia.org/T42786]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] מודול ישן של ResourceLoader, &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;jquery.jStorage&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, שהתיישנותו נקבעה ב-2016, יוסר השבוע. כל הסקריפטים והבוטים שמשתמשים בו חייבים לעבור ל-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;mediawiki.storage&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; במקום זאת. [https://phabricator.wikimedia.org/T143034]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/49|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2021-W49&quot;/&gt;

23:59, 6 בדצמבר 2021 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22413926 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/50|Tech News: 2021-50]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2021-W50&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/50|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* כעת ישנם [[m:Special:MyLanguage/Help:Namespace#Other_namespace_aliases|כינויים מקוצרים]] כברירת מחדל ל[[he:עז:מרחב שם|מרחב שם]] &quot;:Project&quot; במרבית המיזמים. למשל, באתרי וויקיספר שונים &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;[[WB:]]&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; יעבור לקיצור ברירת מחדל בשפה המקומית למרחב &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;[[Project:]]&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. ייעוד השינוי הזה הוא לעזור לקהילות קטנות להשיג גישה קלה ליכולות הללו. כינויים מקומיים נוספים עדיין ניתן לבקש ב[[m:Special:MyLanguage/Requesting wiki configuration changes|הליך הרגיל]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T293839]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.38/wmf.13|1.38&amp;lrm;-wmf.13]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-12-14|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-12-15|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-12-16|he}} ([[mw:MediaWiki 1.38/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/50|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2021-W50&quot;/&gt;

00:28, 14 בדצמבר 2021 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22441074 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/51|Tech News: 2021-51]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2021-W51&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/51|תרגומים לשפות נוספות]].

'''חדשות טכניות'''
* בעקבות [[w:en:Christmas and holiday season|תקופת חגי סוף השנה האזרחית]] גיליון ידיעות הטכנולוגיה הבא יפורסם ב־10 בינואר 2022.

'''שינויים אחרונים'''
* שאילתות שבוצעו על ידי הרחבת DynamicPageList (&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;DynamicPageList&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;) מוגבלות עכשיו בזמן ריצה של 10 שניות, לאחריהן מתקבלת הודעת שגיאה. זה נעשה כיוון ששאילתות ארוכות גורמות להפרעות גישה רבות לאתרי ויקי. [https://phabricator.wikimedia.org/T287380#7575719]

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע ובשבוע הבא.

'''שינויים עתידיים'''
* המפתחים של יישומון ויקיפדיה ל־iOS מחפשים בודקים שעורכים במספר שפות. ניתן [[mw:Wikimedia Apps/Team/iOS/202112 testing|לקרוא עוד ולהודיע להם אם אתם מעוניינים]].
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתרי ויקימדיה משתמשים ב-[[wikitech:Portal:Cloud VPS|Cloud VPS]] כאתרים מארחים. על המפתחים [[wikitech:News/Cloud VPS 2021 Purge|להצהיר]] על הפרויקטים שלהם. זאת כיוון שפרויקטים ישנים או לא בשימוש מוסרים מדי שנה. פרויקטים שלא יוצהר עליהם ימחקו אחרי פברואר. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/2B7KYL5VLQNHGQQHMYLW7KTUKXKAYY3T/]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/51|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2021-W51&quot;/&gt;

00:06, 21 בדצמבר 2021 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22465395 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/02|Tech News: 2022-02]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W02&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/02|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] משתנה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;oauth_consumer&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; התווסף ל[[mw:Special:MyLanguage/AbuseFilter|מסנן ההשחתות]] כדי לאפשר לזהות שינויים שנעשו על ידי כלים מסויימים. [https://phabricator.wikimedia.org/T298281]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] גאד'טים יכולים עכשיו [[mw:Special:MyLanguage/ResourceLoader/Migration_guide_(users)#Package_Gadgets|לכלול דפי JSON]]. זה אומר שחלק מהגאד'טים מאפשרים שינוי הגדרות בידי מפעילים ללא הרשאות עורך ממשק, דוגמת גאדג'ט Geonotice.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T198758]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] גאדג'טים יכולים עכשיו [[mw:Extension:Gadgets#Options|לציין פעולות דף]] בהן יהיו זמינים. למשל, &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;|actions=edit,history&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; יטעין גאדג'ט רק בעריכת דפים או בדפי ההיסטוריה. [https://phabricator.wikimedia.org/T63007]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] גאד'טים יכולים עכשיו להטען לפי דרישה באמצעות פרמטר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;withgadget&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ב-URL. זה יכול להחליף את [[mw:Special:MyLanguage/Snippets/Load JS and CSS by URL|הסניפט הישן]] שבדרך כלל נראה כמו &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;withJS&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; או &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;withCSS&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T29766]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] באתרי ויקי בהם [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Communities/How to configure the mentors' list|מערכת החונכות הופעלה]], ניתן מעכשיו להשתמש ב-API לקבלת רשימת כל החניכים של [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Mentor_dashboard|חונך]] מסויים. [https://phabricator.wikimedia.org/T291966]
* הכותרת של עמוד ראשי ניתנת עכשיו להגדרה באמצעות &lt;span class=&quot;mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[MediaWiki:Mainpage-title-loggedin]]&lt;/span&gt; למשתמשים מחוברים ו-&lt;span class=&quot;mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[MediaWiki:Mainpage-title]]&lt;/span&gt; למשתמשים לא מחוברים. יש להסיר את כל ה-CSS ששימש למטרה הזאת קודם. [https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Small_wiki_toolkits/Starter_kit/Main_page_customization#hide-heading] [https://phabricator.wikimedia.org/T298715]
* ארבעה דפים מיוחדים ופקודות API התואמות להם מאפשרים עכשיו זמן ריצה מקסימלי של 30 שניות לשאילתות לבסיס נתונים. מדובר בשינויים אחרונים, רשימת מעקב, תרומות ויומנים. זה יעזור לשפר יעילות ויציבות האתר. ניתן לקרוא [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/IPJNO75HYAQWIGTHI5LJHTDVLVOC4LJP/ יותר פרטים] על השינוי הזה, כולל כמה פתרונות אפשריים למקרה שזה ישפיע על העבודה השותפת שלכם. [https://phabricator.wikimedia.org/T297708]
* [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements/Features/Sticky Header|כותרת מקובעת]] הופעלה עבור 50% של משתמשים מחוברים על [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements/Frequently asked questions#pilot-wikis|יותר מעשרה אתרי ויקי]]. זה נעשה כחלק מ[[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements|שיפורי תצוגת מחשב]]. ראו [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements/Participate|איך לקחת חלק במיזם]]. 

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.38/wmf.17|1.38&amp;lrm;-wmf.17]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-01-11|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-01-12|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-01-13|he}} ([[mw:MediaWiki 1.38/Roadmap|יומן]]).

'''אירועים'''
* [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2022|סקר משאלות הקהילה 2022]] נפתח. כל התורמים למיזמי קרן ויקימדיה יכולים להציע שיפורים לכלים ולמנוע. אפשר להגיש הצעות בין {{#time:j xg|2022-01-10|he}} ב-18:00 UTC &amp;rlm;(20:00 שעון ישראל) לבין {{#time:j xg|2022-01-23|he}} ב-18:00 UTC &amp;rlm;(20:00 שעון ישראל). [[m:Special:MyLanguage/Community_Wishlist_Survey/FAQ|ניתן לקרוא יותר]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/02|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W02&quot;/&gt;

03:24, 11 בינואר 2022 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22562156 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/03|Tech News: 2022-03]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W03&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/03|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* כשמשתשים ב[[mw:Special:MyLanguage/Extension:WikiEditor|עורך קוד מקור]], הידוע גם כעורך קוד ויקי 2010, ניתן עכשיו לראות אזהרה בקישור לדפי הפירושונים. אם לוחצים על &quot;{{int:Disambiguator-review-link}}&quot; באזהרה, תתבקשו לתקן את הקישור למדויק יותר. ניתן [[m:Community Wishlist Survey 2021/Warn when linking to disambiguation pages#Jan 12, 2021: Turning on the changes for all Wikis|לקרוא עוד]] על מילוי בקשה זאת מתוך סקר משאלות הקהילה 2021.
* ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools#subscribe|לעשות מנוי]] לכל הדיונים בדפי שיחות שהתחלתם או השתתפתם בהם באמצעות [[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Feature summary|כלי שיחה]]. תקבלו [[mw:Special:MyLanguage/Notifications|הודעה כחולה]] כשעורך אחר מגיב. זה זמין ברוב אתרי ויקי, באמצעות הדלקת &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;&quot;{{int:discussiontools-preference-autotopicsub}}&quot;&lt;/span&gt; ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-editing-discussion|העדפות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T263819]
* כשאתם מתבקשים ליצור עמוד חדש או דיון חדש בדפי שיחות, לפעמים תקבלו [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Creating_pages_with_preloaded_text|טקסט מסוים שהוכן מראש]]. התכונה הזאת מוגבלת עכשיו לדפים מסוג ויקיטקסט בלבד כדי למנוע עריכות זדון. ישנו דיון על [[phab:T297725|האם להפעיל זאת מחדש]] לחלק מסוגי דפים נוספים.

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.38/wmf.18|1.38&amp;lrm;-wmf.18]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-01-18|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-01-19|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-01-20|he}} ([[mw:MediaWiki 1.38/Roadmap|יומן]]).

'''אירועים'''
* [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2022|סקר משאלות הקהילה 2021]] נמשך. כל התורמים למיזמי קרן ויקימדיה יכולים להציע שיפורים לכלים ולמנוע. אפשר להגיש הצעות בין {{#time:j xg|2022-01-10|he}} ב-18:00 UTC &amp;rlm;(20:00 שעון ישראל) לבין {{#time:j xg|2022-01-23|he}} ב-18:00 UTC &amp;rlm;(20:00 שעון ישראל). [[m:Special:MyLanguage/Community_Wishlist_Survey/FAQ|ניתן לקרוא יותר]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/03|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W03&quot;/&gt;

21:55, 17 בינואר 2022 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22620285 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/04|Tech News: 2022-04]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W04&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/04|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.38/wmf.19|1.38&amp;lrm;-wmf.19]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-01-25|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-01-26|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-01-27|he}} ([[mw:MediaWiki 1.38/Roadmap|יומן]]).
* השפות הבאות נתמכות מעכשיו ב[[mw:Special:MyLanguage/Extension:SyntaxHighlight|צביעת קוד]]: BDD, Elpi, LilyPond, Maxima, Rita, Savi, Sed, Sophia, Spice, .SRCINFO.
* ניתן מעכשיו לפתוח את רשימת המעקב מבלי להכנס לתפריט המשתמש ב[[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements|ווקטור החדש]]. הקישור מופיע ליד האייקונים של הודעות בראש הדף. [https://phabricator.wikimedia.org/T289619]

'''אירועים'''
* ניתן למצוא תוצאות של [[m:Special:MyLanguage/Coolest Tool Award|תחרות הכלי המדליק 2021]] ולקרוא יותר על 14 כלים שנבחרו השנה.
* ניתן [[m:Special:MyLanguage/Community_Wishlist_Survey/Help_us|לתרגם, לקדם]], או להעיר על [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2022/Proposals|הצעות]] בסקר משאלות הקהילה. ההצבעה תחל ב-{{#time:j xg|2022-01-28|he}}.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/04|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W04&quot;/&gt;

23:38, 24 בינואר 2022 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22644148 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/05|Tech News: 2022-05]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W05&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/05|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] כדי שגאדג'ט יתמוך בפרמטר URL החדש &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;?withgadget&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ש[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/02|פורסם]] לפני שלושה שבועות, יש מעכשיו לציין גם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;supportsUrlLoad&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; בהגדרת הגאדג'ט ([[mw:Special:MyLanguage/Extension:Gadgets#supportsUrlLoad|תיעוד]]). [https://phabricator.wikimedia.org/T29766]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.38/wmf.20|1.38&amp;lrm;-wmf.20]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-02-01|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-02-02|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-02-03|he}} ([[mw:MediaWiki 1.38/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* השינוי ש[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/16|פורסם]] לפני שנה נדחה, והוא מוכן עכשיו:
** קבוצת משתמשים &lt;code&gt;oversight&lt;/code&gt; תקרא &lt;code&gt;suppress&lt;/code&gt;. זה נעשה [[phab:T109327|מסיבות טכניות]]. השם הוא טכני, והוא לא משפיע על שם העורכים בקבוצה באתר ויקי שלכם. זה צפוי לקרות בעוד שלושה שבועות. ניתן להגיב ב[[phab:T112147|פבריקטור]] אם יש לכם התנגדות. כרגיל, התגיות הללו ניתנות לפרסום ב-translatewiki &amp;rlm; ([[phab:T112147|קישור ישיר]]) או על ידי המפעילים באתר ויקי שלכם.

'''אירועים'''
* ניתן להצביע על הצעות ב[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2022|סקר משאלות הקהילה]] בין 28 לינואר לבין 11 בפברואר. הסקר יקבע על מה [[m:Community Tech|צוות הטכנולוגיה של הקהילה]] יעבוד בעתיד.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/05|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W05&quot;/&gt;

19:42, 31 בינואר 2022 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22721804 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/06|Tech News: 2022-06]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W06&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/06|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* בוויקיפדיה האנגלית הופיע בזמן האחרון גאדג'ט המאפשר ערכת צבעים כהה. ניתן להפעילו שם, וגם לבקש עזרה מ[[m:Special:MyLanguage/Interface administrators|עורך ממשק]] כדי להביא אותו לאתר ויקי שלכם ([[w:en:Wikipedia:Dark mode (gadget)|הוראות וצילום מסך]]).
* לפעמים קטגוריות מציגות מספר דפים לא נכון בתוכן. מעכשיו תתבצע ספירה מחדש בתחילת כל חודש. [https://phabricator.wikimedia.org/T299823]

'''בעיות'''
* שינוי קוד בשבוע שעבר לתיקון באג של [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Live preview|Live Preview]] (תצוגה מקדימה של ערך במעבר עכבר על קישור פנימי) גרם לבעיות בחלק מגאדג'טים וסקריפטים מקומיים. כל קוד שמטפל בעיצובים שונים בנפרד עבוק &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;vector&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; צריך לטפל גם ב-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;vector-2022&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;.&amp;rlm; [[phab:T300987|דוגמת קוד, חיפוש גלובלי ודוגמאות מוצגות עבורכם]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.38/wmf.21|1.38&amp;lrm;-wmf.21]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-02-08|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-02-09|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-02-10|he}} ([[mw:MediaWiki 1.38/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/06|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W06&quot;/&gt;

23:16, 7 בפברואר 2022 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22765948 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/07|Tech News: 2022-07]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W07&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/07|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Purge|מחיקת מטמון]] בדף קטגוריה בת פחות מ-5000 דפים, קבצים ותת-קטגוריות, תבצע מעכשיו גם חישובם מחדש. זה יאפשר לעורכים לתקן שגיאות חישוב. [https://phabricator.wikimedia.org/T85696]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.38/wmf.22|1.38&amp;lrm;-wmf.22]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-02-15|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-02-16|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-02-17|he}} ([[mw:MediaWiki 1.38/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] בהרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Extension:AbuseFilter|מסנן ההשחתות]] הפונקציה &lt;code dir=ltr&gt;rmspecials()&lt;/code&gt; עודכנה כך שלא תסיר יותר את הרווח. אתרי ויקי מתבקשים לעטוף את כל הקריאות של &lt;code dir=ltr&gt;rmspecials()&lt;/code&gt; בקריאות של &lt;code dir=ltr&gt;rmwhitespace()&lt;/code&gt; במידת הצורך כדי למנוע שינוי התנהגות המסננים. ניתן לבצע חיפוש על [[Special:AbuseFilter|מיוחד:מסנן ההשחתות]] כדי לאתר את כל מקרי השימוש בפונקציה. [https://phabricator.wikimedia.org/T263024]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/07|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W07&quot;/&gt;

21:18, 14 בפברואר 2022 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22821788 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/08|Tech News: 2022-08]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W08&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/08|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[Special:Nuke|מיוחד:מחיקה מרובה]] יאפשר מעכשיו לציין סיבות מחיקה שונות, הניתנות לעריכה בדף &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[MediaWiki:Deletereason-dropdown]]&lt;/bdi&gt;. זה נעשה בעקבות [[m:Community Wishlist Survey 2022/Admins and patrollers/Mass-delete to offer drop-down of standard reasons, or templated reasons.|בקשה בסקר משאלות הקהילה 2022]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T25020]
* באתרי ויקיפדיה כל החשבונות החדשים יקבלו מעכשיו [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Feature_summary|תכונות Growth]] כברירת מחדל בזמן יצירת החשבון. מומלץ לקהילות [[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Account_creation|לעדכן את דפי העזרה שלהן]]. בעבר רק 80% מחשבונות חדשים פעלו בצורה כזאת. מספר קטן של ויקיפדיות לא יושפע מהשינוי הזה. [https://phabricator.wikimedia.org/T301820]
* מעכשיו ניתן למנוע מתמונות מסוימות בדף להופיע במקומות אחרים, כמו תצוגה מקדימה של דפים או תוצאות חיפוש. לשם כך יש לסמן את הקובץ באמצעות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;class=notpageimage&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, למשל &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;[[קובץ:Example.png|&amp;rlm;class=notpageimage]]&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T301588]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] השתנה קוד ה-html בדפי התרומות, מיזוג הדפים ודפי ההיסטוריה, כדי לתמוך בשינויים ב[[mw:Special:MyLanguage/Skin:Minerva_Neue|עיצוב הניידים]]. ייתכן בסבירות נמוכה שזה השפיע על גאדג'טים או סקריפטים. בפבריקטור מופיעה [[phab:T298638|רשימת השינויים]].

'''אירועים'''
* [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2022/Results|תוצאות סקר משאלות הקהילה]] פורסמו, יחד עם [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey/Updates/2022 results#leaderboard|דירוג ההצעות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.38/wmf.23|1.38&amp;lrm;-wmf.23]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-02-22|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-02-23|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-02-24|he}} ([[mw:MediaWiki 1.38/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* התוכנה המשמשת לנגינת סרטוני וידאו והקלטות קוליות על דפי ויקי תוחלף בקרוב בכל האתרים. הנגן הישן יוסר. חלק מנגני האודיו יהפכו לרחבים יותר כתוצאה מכך. [[mw:Special:MyLanguage/Extension:TimedMediaHandler/VideoJS_Player|הנגן החדש]] היה בבטא בארבע השנים האחרונות. [https://phabricator.wikimedia.org/T100106][https://phabricator.wikimedia.org/T248418]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] מערכת ההפעלה של אתר ה-Toolfirge מתעדכנת. אם יש ברשותכם כלים שם, ישנן שתי אפשרויות למעבר למערכת החדשה. ניתן למצוא [[wikitech:News/Toolforge Stretch deprecation|פרטים, תאריכים והוראות]] בוויקיטק. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/cloud-announce@lists.wikimedia.org/thread/EPJFISC52T7OOEFH5YYMZNL57O4VGSPR/]
* המפעילים יוכלו בקרוב [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2021/(Un)delete associated talk page|למחוק ולשחזר]] דף שיחה יחד עם הדף הנמחק במידת הצורך. גם API יתעדכן בהתאם. זאת היתה בקשה ב[[m:Community Wishlist Survey 2021/Admins and patrollers/(Un)delete associated talk page|סקר משאלות הקהילה 2021]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/08|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W08&quot;/&gt;

21:12, 21 בפברואר 2022 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22847768 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/09|Tech News: 2022-09]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W09&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/09|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* כשמחפשים עריכות באמצעות [[mw:Special:MyLanguage/Help:Tags|מסנן תגים]], בדפי ההיסטוריה או תרומות, למשל, תופיע מעכשיו רשימת תגים אפשריים. זאת הייתה [[m:Community Wishlist Survey 2022/Miscellaneous/Improve plain-text change tag selector|בקשה בסקר משאלות הקהילה 2022]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T27909]
* חונכים המשתמשים ב[[mw:Special:MyLanguage/Growth/Mentor_dashboard|לוח חונכים Growth]] יראו מעכשיו משתמשים חדשים שעשו לפחות עריכה אחת ולא יותר מ-200. עד כה כל החניכים הוצגו לחונך שלהם, כולל אלו ללא עריכות או עם מאות ערנכות. החונכים עדיין יכולים לשנות את ערכי הקצה באמצעות מסננים בלוח. הבחירה האחרונה תשמר בזכרון. [https://phabricator.wikimedia.org/T301268][https://phabricator.wikimedia.org/T294460]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] קבוצת המשתמשים &lt;code&gt;oversight&lt;/code&gt; נקראת עכשיו &lt;code&gt;suppress&lt;/code&gt;. זה קרה מסיבות טכניות. ייתכן שתצטרכו לשנות אזכורים לשם הישן, למשל בגאדג'טים, קישורים ל-Special:Listusers או שימוש ב-[[mw:Special:MyLanguage/Help:Magic_words|NUMBERINGROUP]].

'''בעיות'''
* השינוי האחרון בקוד ה-HTML של [[mw:Special:MyLanguage/Help:Tracking changes|מעקב אחרי שינויים]] גרם לכמה בעיות בתוכנות קריאה מהמסך. התקלה תוקנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T298638]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.38/wmf.24|1.38&amp;lrm;-wmf.24]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-03-01|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-03-02|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-03-03|he}} ([[mw:MediaWiki 1.38/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* העבודה עם תבניות תהפוך לקלה יותר. [[m:WMDE_Technical_Wishes/Templates|מספר שיפורים]] מותכננים ל-9 במרץ ברוב אתרי ויקי, ול-16 במרץ בוויקיפדיה האנגלית. השיפורים כוללים איזון סוגריים, צביעת תחביר, חיפוש והוספת תבניות, ותכונות דומות בעורך החזותי.
* אם אתם מחזיקים בהרשאות עורך התבניות או עורך ממשק, ודורסים בכוונת תחילה את סגנונות ה-CSS של תיבות משוב משתמש (מחלקות &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;&lt;code dir=ltr&gt;successbox, messagebox, errorbox, warningbox&lt;/code&gt;)&lt;/span&gt;, שימו לב שהמחלקות הללו וה-CSS הרלוונטי יוסרו מהמנוע. זה נעשה כדי למנוע בעיות עם אותם שמות מחלקות שנעשה בהם שימוש באתרי ויקי. אנא הודיעו לנו ב-[[phab:T300314]] אם לדעתכם תושפעו מכך.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/09|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W09&quot;/&gt;

01:00, 1 במרץ 2022 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22902593 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/10|Tech News: 2022-10]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W10&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/10|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* תקלה נוצרה במספר תגי ממשק בשבוע האחרון. היא תתוקן השבוע. השינוי היה חלק מעבודה מתמשכת להפשטת תמיכה לעיצובים שאין להם מפתחים פעילים. [https://phabricator.wikimedia.org/T301203]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.38/wmf.25|1.38&amp;lrm;-wmf.25]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-03-08|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-03-09|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-03-10|he}} ([[mw:MediaWiki 1.38/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/10|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W10&quot;/&gt;

23:16, 7 במרץ 2022 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22958074 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/11|Tech News: 2022-11]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W11&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/11|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* באפליקציית ויקיפדיה עבור אנדרואיד [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia_Apps/Team/Android/Communication#Updates|ניתן עכשיו]] לשנות את הסרגל התחתון כדי להקל גישה לכלים שנעשה בהם שימוש רחב יותר. התווסף גם מצב קריאה. [https://phabricator.wikimedia.org/T296753][https://phabricator.wikimedia.org/T254771]

'''בעיות'''
* הייתה בעיה באיסוף חלק ממידע על כמות הקוראים של דפים מיוני 2021 עד ינואר 2022 בכל אתרי ויקי. לכן הסטטיסטיקות לא שלמות. לחישוב האתרים והמדינות שהושפעו בצורה חזקה ביותר הנתונים הרלוונטיים ישמרו לשלושים יום מעבר למתוכנן. ניתן [[m:Talk:Data_retention_guidelines#Added_exception_for_page_views_investigation|לקרוא פרטים במטא]].
* הייתה תקלה בבסיסי נתנים ב-10 במרץ. כל אתרי ויקי נותקו למשתמשים מחוברים לחשבון למשך 12 דקות. משתמשים לא מחוברים יכלו באותו הזמן לקרוא את הדפים אבל לא לערוך או לגשת למידע שלא שמור במטמון. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Incident_documentation/2022-03-10_MediaWiki_availability]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.38/wmf.26|1.38&amp;lrm;-wmf.26]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-03-15|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-03-16|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-03-17|he}} ([[mw:MediaWiki 1.38/Roadmap|יומן]]).
* כשמציגים הודעות מערכת מקומיות [[mw:Special:MyLanguage/Help:System_message#Finding_messages_and_documentation|באמצעות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;uselang=qqx&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;]], מעכשיו ניתן לראות את כל האפשרויות עבור לשוניות ניווט דוגמת &quot;{{int:vector-view-history}}&quot;.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T300069]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] גישה ל-[[{{#special:RevisionDelete}}]] הורחבה גם למשתמשים המחזיקים בהרשאות &lt;code dir=ltr&gt;deletelogentry&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;deletedhistory&lt;/code&gt;. עד כה היא הייתה זמינה רק למשתמשים עם הרשאת &lt;code dir=ltr&gt;deleterevision&lt;/code&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T301928]
* בדפי [[{{#special:Undelete}}]] עבור השוואות ועריכות יופיע קישור חזרה לדף שחזור  ראשי עם רשימת העריכות. [https://phabricator.wikimedia.org/T284114]

'''שינויים עתידיים'''
*  קרן ויקימדיה הודיעה על מימוש סטרטגיית הסתרת כתובות IP והצעדים הבאים. ניתן לקרוא את ההודעה [[m:Special:MyLanguage/IP Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation#feb25|כאן]].
* מפתחי [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Android FAQ|אפליקציית ויקיפדיה עבור אנדרואיד]] עובדים על [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Android/Communication|תכונות חדשות]] לדפי שיחה של משתמשים ושל ערכים. [https://phabricator.wikimedia.org/T297617]

'''אירועים'''
* [[mw:Wikimedia Hackathon 2022|Hackaton 2022]] של ויקימדיה יתקיים באופן היברידי בין 20 ל-22 במאי 2022. האירוע המרכזי יתקיים אונליין, אבל מוצעים מענקים לתמיכה בפגישות אישיות ברחבי העולם. ניתן לבקש מענקים עד 20 במרץ.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/11|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W11&quot;/&gt;

00:08, 15 במרץ 2022 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22993074 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/12|Tech News: 2022-12]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W12&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/12|תרגומים לשפות נוספות]].

'''השבוע נקבע לוח זמנים חדש להעלאת גרסאות חדשות של תוכנת מדיה־ויקי'''
* יהיו ארבע גרסאות השבוע, במקום אחת בדרך כלל. הניסוי עשוי לגרום לצמצום כמות הבעיות ולעדכונים מהירים יותר בעתיד. ההעלאות יהיו בכל אתרי ויקי, בזמנים שונים, במהלם ימי שני, שלישי ורביעי. ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Release Engineering Team/Trainsperiment week|לקרוא יותר על המהלך]].

'''שינויים אחרונים'''
* מעכשיו ניתן לקבוע [[Special:Preferences#mw-prefsection-searchoptions|בהעדפות]] את כמות התוצאות שתוצג כברירת מחדל בעמוד אחד של חיפושים. זה הגיע למקום ה-12 ב[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2022/Results|סקר משאלות הקהילה 2022]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T215716]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] כלי חוברות Jupyter בשם [[wikitech:PAWS|PAWS]] עודכן לממשק חדש. [https://phabricator.wikimedia.org/T295043]

'''שינויים עתידיים'''
* בקרוב מפות אינטראקטיביות של [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Kartographer|Kartographer]] יעבדו באתרי ויקי המשתמשים בהרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Extension:FlaggedRevs|FlaggedRevisions]]. [https://wikimedia.sslsurvey.de/Kartographer-Workflows-EN/ אנא ספרו לנו] אילו שיפורים הייתם רוצים לראות ב-Kartographer. ניתן לעשות את הסקר גם באנגלית פשוטה. [https://meta.wikimedia.org/wiki/WMDE_Technical_Wishes/Geoinformation]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/12|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W12&quot;/&gt;

18:01, 21 במרץ 2022 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23034693 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/13|Tech News: 2022-13]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W13&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/13|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* הופיע כלי העלאה חדש ופשוט בוויקישיתוף המיועד למשתמשי macOS, בשם [[c:Commons:Sunflower|Sunflower]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.39/wmf.5|1.39&amp;lrm;-wmf.5]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-03-29|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-03-30|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-03-31|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).
* חלק מאתרי ויקי יהפכו לקריאה בלבד למספר דקות עקב טיפול תקופתי בבסיס הנתונים. הוא יתקיים בשני מועדים. הטיפול הראשון יתקיים ב-{{#time:j xg|2022-03-29|he}} בשעה 7:00 UTC, או 10:00 שעון ישראל. [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s3.dblist האתרים שיקחו בו חלק] כוללים בין היתר את כל אתרי ויקי בעברית למעט ויקיפדיה. הטיפול השני יתקיים ב-{{#time:j xg|2022-03-31|he}} באותה שעה, כשהפעם [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s5.dblist הרשימה] לא כוללת אתרים בעברית. [https://phabricator.wikimedia.org/T301850][https://phabricator.wikimedia.org/T303798]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/13|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W13&quot;/&gt;

22:55, 28 במרץ 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23073711 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/14|Tech News: 2022-14]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W14&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/14|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* למשך כמה ימים בשבוע האחרון העריכות שהוצעו למשתמשים חדשים בידי כלי Growth לא סומנו ב-[[{{#special:recentchanges}}]]. התקלה תוקנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T304747]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.39/wmf.6|1.39&amp;lrm;-wmf.6]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test Wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-04-05|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-04-06|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-04-07|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).
* מספר אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למשך כמה דקות עקב החלפת בסיס נתונים ראשי. היא תתבצע ב-{{#time:j xg|2022-04-07|he}} ב-7:00 UTC (או 10:00 שעון ישראל) ב[https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s4.dblist אתרים הללו]. ברשימה אין אתרים בעברית.

'''שינויים עתידיים'''
* החל מהשבוע הבא הכותרת של ידיעות הטכנולוגיה תתורגם יחד עם שאר הטקסט. כשהידיעות יופצו, שמן כבר לא תמיד יהיה &lt;code dir=ltr&gt;Tech News: 2022-14&lt;/code&gt;. זה יכול להשפיע על כמה מסנני השחתות שנכתבו בידי קהילות שונות. [https://phabricator.wikimedia.org/T302920]
* בחודשים הקרובים תכונת Growth בשם &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add a link|הוספת קישור]]&quot; [[phab:T304110|תהיה זמינה בוויקיפדיות נוספות]]. כל שבוע עוד כמה אתרים יקבלו את התכונה. ניתן לנסות את הכלי ב[[mw:Special:MyLanguage/Growth#deploymentstable|כמה אתרי ויקי]] בהם &quot;המלצת קישור&quot; כבר פעילה.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/14|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W14&quot;/&gt;

00:01, 5 באפריל 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23097604 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 15 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W15&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/15|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ישנו דף עדכונים חדש ב-&lt;span class=&quot;mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[https://www.wikimediastatus.net/ www.wikimediastatus.net]&lt;/span&gt;. הוא מציג חמישה מדדים אוטומטיים ברמה גבוה למעקב אחר תקינות וביצועים של סביבת העבודה הטכנית באתרי ויקי. הוא גם כולל דיווחים כתובים ידנית לגבי בעיות רחבות היקף המופיעים ברגע שהמפתחים יכולים להוציאם, בזמן שהם עובדים כל תיקונים. האתר מופרד מתשתיות הקרן וממוקם על שרת חיצוני, מה שמאפשר גישה אליו גם כשאתרי ויקי נפלו לזמן קצר. ניתן [https://diff.wikimedia.org/2022/03/31/announcing-www-wikimediastatus-net/ לקרוא פרטים נוספים].
* באתרי ויקימילון התוכנה המשמשת לנגינת סרטוני וידאו והקלטות קוליות הוחלפה. הנגן הישן יוסר. חלק מנגני האודיו יהפכו לרחבים יותר כתוצאה מכך. [[mw:Special:MyLanguage/Extension:TimedMediaHandler/VideoJS_Player|הנגן החדש]] היה בבטא בארבע השנים האחרונות. [https://phabricator.wikimedia.org/T100106][https://phabricator.wikimedia.org/T248418]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.39/wmf.7|1.39&amp;lrm;-wmf.7]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test Wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-04-12|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-04-13|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-04-14|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/15|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W15&quot;/&gt;

22:44, 11 באפריל 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23124108 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 16 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W16&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/16|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.39/wmf.8|1.39&amp;lrm;-wmf.8]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test Wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-04-19|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-04-20|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-04-21|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] חלק מאתרי ויקי יהפכו לקריאה בלבד למספר דקות עקב תהליך החלפת בסיס הנתונים. הוא יתקיים בשני מועדים. הטיפול הראשון יתקיים ב-{{#time:j xg|2022-04-19|he}} בשעה 7:00 UTC, או 10:00 שעון ישראל. [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s7.dblist האתרים שיקחו בו חלק] כוללים בין היתר את ויקיפדיה העברית. הטיפול השני יתקיים ב-{{#time:j xg|2022-04-21|he}} באותה שעה, כשהפעם [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s8.dblist הרשימה] לא כוללת אתרים בעברית.
* מפעילים יוכלו מעכשיו [[m:Community Wishlist Survey 2021/(Un)delete associated talk page|למחוק או לשחזר]] גם את דף השיחה של דף תוכן שנמחק. ניתן גם להשתמש ב-API. הדבר התבקש ב[[m:Community Wishlist Survey 2021/Admins and patrollers/(Un)delete associated talk page|סקר משאלות הקהילה 2021 במקום ה-11]].
* ב[[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop_Improvements#test-wikis|מספר אתרי ויקי]], כולל ויקיפדיה העברית, 50% מהמשתמשים המחוברים יראו [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements/Features/Table of contents|תוכן עניינים חדש]]. בגלגול הדף תוכן העניינים יישאר באותו מקום במסך. זה נעשה כחלק ממיזם [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements|שיפור תצוגת מחשב]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T304169]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] חלונות צפים של מדיה-ויקי לא ישתמש יותר במחלקות ה-CSS &lt;code dir=ltr&gt;successbox&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;errorbox&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;warningbox&lt;/code&gt;. הסגנונות עבור המחלקות הללו ועבור &lt;code dir=ltr&gt;messagebox&lt;/code&gt; יוסרו מהמנוע. זה ישפיע על אתרי ויקי המשתמשים במחלקות הללו בקוד ויקי, או ישנה את הופעתן ב-CSS המופיע בכל רחבי האתר. אנא בדקו כל שימוש מקומי והגדרות עבור המחלקות הללו שיש לכם. זה כבר פורסם ב[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/09|גיליון מ-28 בפברואר]].

'''שינויים עתידיים'''
* הרחבת ה-[[mw:Special:MyLanguage/Extension:Kartographer|Kartographer]] תתחיל לפעול בתיאום עם [[mw:Special:MyLanguage/Extension:FlaggedRevs|הרחבת FlaggedRevisions במהלך ייצוב הדפים]]. מפות ה-Kartographer יעבדו גם בדפים עם [[mw:Special:MyLanguage/Help:Pending changes|שינויים בהמתנה]]. [https://meta.wikimedia.org/wiki/WMDE_Technical_Wishes/Geoinformation#Project_descriptions] תיעוד ה-Kartographer התעדכן עמוקות בהתאם. [https://www.mediawiki.org/wiki/Special:MyLanguage/Help:Extension:Kartographer/Getting_started] [https://www.mediawiki.org/wiki/Special:MyLanguage/Help:VisualEditor/Maps] [https://www.mediawiki.org/wiki/Special:MyLanguage/Help:Extension:Kartographer]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/16|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W16&quot;/&gt;

02:12, 19 באפריל 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23167004 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 17 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W17&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/17|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
*  ב[https://noc.wikimedia.org/conf/dblists/group1.dblist אתרי ויקי רבים] (קבוצה 1, כולל כל האתרים בעברית) התוכנה המשמשת לנגינת סרטוני וידאו והקלטות קוליות הוחלפה. הנגן הישן יוסר. חלק מנגני האודיו יהפכו לרחבים יותר כתוצאה מכך. [[mw:Special:MyLanguage/Extension:TimedMediaHandler/VideoJS_Player|הנגן החדש]] היה בבטא בארבע השנים האחרונות. [https://phabricator.wikimedia.org/T100106][https://phabricator.wikimedia.org/T248418]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.39/wmf.9|1.39&amp;lrm;-wmf.9]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test Wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-04-26|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-04-27|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-04-28|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] מספר אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למשך כמה דקות עקב החלפת בסיס נתונים ראשי. היא תתבצע ב-{{#time:j xg|2022-04-26|he}} ב-7:00 UTC (או 10:00 שעון ישראל) ב[https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s2.dblist אתרים הללו]. ברשימה אין אתרים בעברית.
* כמה מהדפדפנים ומערכות ההפעלה מאוד ישנים לא נתמכים יותר. חלק מהדברים ייראו מוזר או לא יעבדו כלל בדפדפנים ישנים מאוד, דוגמת אינטרנט אקספלורר 9 או 10, אנדרואיד 4, או פיירפוקס 38, או ישנים יותר. [https://phabricator.wikimedia.org/T306486]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/17|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W17&quot;/&gt;

01:56, 26 באפריל 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23187115 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 18 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W18&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/18|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ב[https://noc.wikimedia.org/conf/dblists/group2.dblist כל אתרי ויקי הנותרים] (קבוצה 2) התוכנה המשמשת לנגינת סרטוני וידאו והקלטות קוליות הוחלפה. הנגן הישן הוסר. חלק מנגני האודיו יהפכו לרחבים יותר כתוצאה מכך. [[mw:Special:MyLanguage/Extension:TimedMediaHandler/VideoJS_Player|הנגן החדש]] היה בבטא בארבע השנים האחרונות. [https://phabricator.wikimedia.org/T100106][https://phabricator.wikimedia.org/T248418]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.39/wmf.10|1.39&amp;lrm;-wmf.10]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test Wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-05-03|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-05-04|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-05-05|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* המפתחים עובדים על דפי שיחה ב[[mw:Wikimedia Apps/Team/iOS|אפליקציית ויקיפדיה ל-iOS]]. ניתן [https://wikimedia.qualtrics.com/jfe/form/SV_9GBcHczQGLbQWTY לתת משוב]. הוא זמין באנגלית, גרמנית, עברית וסינית.
* [[m:WMDE_Technical_Wishes/VisualEditor_template_dialog_improvements#Status_and_next_steps|רוב אתרי ויקי]] יקבלו [[m:WMDE_Technical_Wishes/VisualEditor_template_dialog_improvements|דו שיח תבניות משופר]] בעורך החזותי ועורך קוד מקור 2017. [https://phabricator.wikimedia.org/T296759] [https://phabricator.wikimedia.org/T306967]
* בזמן צביעת קוד מקור (לא זמין בעברית), תוכלו בקרוב להדליק [[m:WMDE_Technical_Wishes/Improved_Color_Scheme_of_Syntax_Highlighting#Color-blind_mode|אפשרות צביעה לעיוורי צבעים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T306867]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] מספר שמות ID ב-CSS של מדיה-ויקי בהודעות המערכת יוסרו. עורכים טכניים מתבקשים [[phab:T304363|לעבור על הרשימה והקישורים לשימושים הקיימים]]. היא כוללת את &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;code dir=ltr&gt;#mw-anon-edit-warning&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;#mw-undelete-revision&lt;/code&gt;&lt;/span&gt; ועוד שלושה שמות.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/18|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W18&quot;/&gt;

22:34, 2 במאי 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23232924 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 19 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W19&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/19|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* מעכשיו הקטגוריות מוצגות גם ב[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Android|אפליקציית ויקיפדיה לאנדרואיד]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T73966]

'''בעיות'''
* בשבוע שעבר הייתה תקלה בהשלמה האוטומטית של חיפוש בוויקינתונים. זה תוקן עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T307586]
* בשבוע שעבר בכל אתרי ויקי הייתה גישה איטית או מנותקת לכעשרים דקות למשתמשים מחוברים העובדים עם דפים שלא נמצאים במטמון. בעיה תוך כדי עדכון בסיס נתונים גרמה לכך. [https://phabricator.wikimedia.org/T307647]

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע. [https://phabricator.wikimedia.org/T305217#7894966]
*  [[m:WMDE Technical Wishes/Geoinformation#Current issues|בעיות אי תאימות]] ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Kartographer|הרחבת Kartographer]] וב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:FlaggedRevs|הרחבת Flagged Revs]] יתוקנו, וזה מתוכנן ל-10 במאי בכל אתרי ויקי. כתוצאה מכך יתחיל Kartographer לעבוד ב[[phab:T307348|חמישה אתרי ויקי בהם טרם פעל]] ב-24 במאי.
* העיצוב [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements|וקטור החדש (2022)]] יהפוך לעיצוב לברירת מחדל במספר אתרי ויקי נוספים, כולל ויקיפדיות הערבית והקטלאנית. המשתמשים המחוברים יוכלו לחזור לווקטור הישן משנת 2010. ראו את [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements/Updates/2022-04 for the largest wikis|העדכון האחרון]] לגבי וקטור 2022.

'''מפגשים עתידיים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements/Updates/Talk to Web|המפגש הבא עם צוות הרשת]] בנושא וקטור 2022 יתקיים ב-17 במאי. לאחר מכן יתקיימו מפגשים ב-7 ביוני, 21 ביוני, 5 ביולי ו-19 ביולי.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/19|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W19&quot;/&gt;

18:23, 9 במאי 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23256717 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 20 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W20&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/20|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* חלק מאתר ויקי יוכלו בקרוב להשתמש בתכונת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add a link|הוספת קישור]]. זה יתחיל ביום רביעי. האתרים הרלוונטיים הם {{int:project-localized-name-cawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-hewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-hiwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-kowiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-nowiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-ptwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-simplewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-svwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-ukwiki/he}}. זה קורה כחלק מ[[phab:T304110|התקדמות הפריסה של הכלי בזה לוויקיפדיות נוספות]]. הקהילות יכולות [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Community configuration|להגדיר את ההתנהגות המקומית של הכלי]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T304542]
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Hackathon 2022|האקתון ויקימדיה 2022]] יתקיים אונליין בין 20 ל-22 במאי, באנגלית. יהיו [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Hackathon 2022/Meetups|פגישות מקומיות]] בגרמניה, גאנה, יוון, הודו, ניגריה וארצות הברית. המעוניינים יוכלו לעבוד על מיזמי תכנות וללמוד מיומנויות חדשות. ניתן גם לארח פגישה או לפרסם מיזם עליהם תרצו לעבוד.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.39/wmf.12|1.39&amp;lrm;-wmf.12]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-05-17|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-05-18|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-05-19|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* בקרוב ניתן יהיה לערוך דפים מתורגמים באמצעות העורך החזותי. דפים כאלו קיימים, למשל, במטא ובוויקישיתוף. [https://diff.wikimedia.org/2022/05/12/mediawiki-1-38-brings-support-for-editing-translatable-pages-with-the-visual-editor/]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/20|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W20&quot;/&gt;

21:58, 16 במאי 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23291515 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 21 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W21&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/21|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* מפעילים המשתמשים בממשק נייד בדפדפן יוכלו מעכשיו לגשת לדף &quot;מיוחד:חסימה&quot; ישירות מדפי המשתמשים. [https://phabricator.wikimedia.org/T307341]
* דף הפורטל &lt;span class=&quot;mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[https://www.wiktionary.org/ www.wiktionary.org]&lt;/span&gt; מעכשיו מתעדכן אוטומטית. [[m:Project_portals|דפים דומים של שאר המיזמים]] יעודכנו בחודשים הקרובים. [https://phabricator.wikimedia.org/T304629]

'''בעיות'''
* צוות Growth מנהל תוכנית חונחים עבור משתמשים חדשים. בעבר המשתמשים החדשים לא יכלו להתנתק מהתוכנית. החל מ-19 במאי 2022 הם יכולים לצאת לחלוטין מחניכת Growth, אם אינם מעוניינים בחונך כלשהו. [https://phabricator.wikimedia.org/T287915]
* חלק מהעורכים לא מצליחים לפתוח את כלי התרגום בתפריט התרומות. הבעיה בטיפול. עדיין אפשר להגיע לשם ישירות לדף בשם &quot;מיוחד:תרגום תוכן&quot;. [https://phabricator.wikimedia.org/T308802]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.39/wmf.13|1.39&amp;lrm;-wmf.13]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-05-24|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-05-25|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-05-26|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] המפתחים של גאדג'טים וסקריפטים אישיים מוזמנים לתת משוב ל[[mw:User:Jdlrobson/Extension:Gadget/Policy|מדיניות הטכנית המוצעת]] שמטרתה לשפר תמיכה ממפתחי מדיה־ויקי. [https://phabricator.wikimedia.org/T308686]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/21|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W21&quot;/&gt;

03:21, 24 במאי 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23317250 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 22 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W22&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/22|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]]  בהרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Extension:AbuseFilter|מסנן ההשחתות]] התווספה פונקציה חדשה, &lt;code dir=ltr&gt;ip_in_ranges()&lt;/code&gt;, לבדיקת הימצאות כתובת IP בטווחים מוגדרים. לאתרי ויקים מומלץ לשלב ביטויי &lt;code dir=ltr&gt;ip_in_range()&lt;/code&gt; רבים באמצעות האופרטור &lt;code&gt;|&lt;/code&gt; לביטוי יחיד למען שיפור היעילות. ניתן לחפש בדף [[Special:AbuseFilter|Special:AbuseFilter]] שימושים בפונקציה החדשה. [https://phabricator.wikimedia.org/T305017]
* פונקציונליות חדשה בשם [[m:Special:MyLanguage/IP Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation/IP Info feature|מידע על IP]], העוזרת למשתמשים הנלחמים בהשחתות לקבל מידע על כתובות IP,&amp;rlm; [[m:Special:MyLanguage/IP Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation/IP Info feature#May 24, 2022|התחילה לעבוד]] בכל אתרי כויקי כפונקציית בטא. זה קרה אחרי שבועות של בדיקות בטא באתר test.wikipedia.org.

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.39/wmf.14|1.39&amp;lrm;-wmf.14]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] {{#time:ב-j xg|2022-05-31|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית ולכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיות {{#time:ב-j xg|2022-06-01|he}}, ולשאר הוויקיפדיות היא תעלה {{#time:ב-j xg|2022-06-02|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] מספר אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למשך כמה דקות עקב החלפת בסיס נתונים ראשי. היא תתבצע ב-{{#time:j xg|2022-05-31|he}} ב-7:00 UTC (או 10:00 שעון ישראל) ב[https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s5.dblist אתרים הללו]. ברשימה אין אתרים בעברית.
* הכלי [[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools#New topic tool|להוספת נושאים מהירה]] יתחיל לעבוד לכל המשתמשים ברוב אתרי ויקי בקרוב. ניתן יהיה לכבות את הכלי תוך כדי עבודה בו או ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-editing-discussion|העדפות]]. [https://www.mediawiki.org/wiki/Special:MyLanguage/Talk_pages_project/New_discussion][https://phabricator.wikimedia.org/T287804]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]]  API&amp;rlm; [[:mw:Special:ApiHelp/query+usercontribs|list=usercontribs]] יתמוך בקרוב באיתור תרומות של [[mw:Special:MyLanguage/Help:Range blocks#Non-technical explanation|טווחי IP]]. משתמשי API יוכלו לבשתמש בפרמטר &lt;code&gt;uciprange&lt;/code&gt; לקבלת תרומות של כל טווח IP המתאים ל[[:mw:Manual:$wgRangeContributionsCIDRLimit|הגבלות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T177150]
* בקרוב תתווסף פונקציית פרסר חדשה בשם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{=}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. היא תחליף את תבניות &quot;=&quot; הקיימות, ותציג [[w:he:סימן השוויון|סימן שיוויון]] במקרה שלא ניתן להשתמש בו ישירות בערכי הפרמטרים של תבניות. [https://phabricator.wikimedia.org/T91154]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/22|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W22&quot;/&gt;

23:29, 30 במאי 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23340178 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 23 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W23&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/23|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.39/wmf.15|1.39&amp;lrm;-wmf.15]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-06-07|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-06-08|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-06-09|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] פונקציה חדשה בשם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;str_replace_regexp()&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; התווספה ל[[Special:AbuseFilter|מסנן ההשחתות]], והיא מאפשרת להחליף קטעי טקסט באמצעות [[w:he:ביטוי רגולרי|ביטוי רגולרי]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T285468]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/23|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W23&quot;/&gt;

05:46, 7 ביוני 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23366979 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 24 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W24&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/24|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* כל אתרי ויקי יכולים להשתמש עכשיו במפות של [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Kartographer|Kartographer]]. הן התחילו לעבוד גם בדפים עם [[mw:Special:MyLanguage/Help:Pending changes|שינויים בהמתנה]]. [https://meta.wikimedia.org/wiki/WMDE_Technical_Wishes/Geoinformation#Project_descriptions][https://phabricator.wikimedia.org/T307348]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.39/wmf.16|1.39&amp;lrm;-wmf.16]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-06-14|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-06-15|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-06-16|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] מספר אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למשך כמה דקות עקב החלפת בסיס נתונים ראשי. היא תתבצע ב-{{#time:j xg|2022-06-14|he}} ב-6:00 UTC (או 9:00 שעון ישראל) ב[https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s6.dblist אתרים הללו]. ברשימה אין אתרים בעברית. [https://phabricator.wikimedia.org/T300471]
* החל מיום רביעי, חלק נוסף מאתר ויקיפדיה יוכלו להשתמש בתכונת &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add a link|הוספת קישור]]&quot;. האתרים הרלוונטיים הם {{int:project-localized-name-abwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-acewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-adywiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-afwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-akwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-alswiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-amwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-anwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-angwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-arcwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-arzwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-astwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-atjwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-avwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-aywiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-azwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-azbwiki/he}}. זה קורה כחלק מ[[phab:T304110|התקדמות הפריסה של הכלי הזה לוויקיפדיות נוספות]]. הקהילות יכולות [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Community configuration|להגדיר את ההתנהגות המקומית של הכלי]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T304548]
* הכלי [[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools#New topic tool|להוספת נושאים מהירה]] יתחיל בקרוב לעבוד לכל המשתמשים בוויקישיתוף, ויקינתונים, ומספר אתרי ויקי נוספים. ניתן יהיה לכבות את הכלי תוך כדי עבודה בו או ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-editing-discussion|העדפות]]. [https://www.mediawiki.org/wiki/Special:MyLanguage/Talk_pages_project/New_discussion][https://phabricator.wikimedia.org/T287804]

'''מפגשים עתידיים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements/Updates/Talk to Web|המפגש הבא עם צוות הרשת]] בנושא וקטור 2022 יתקיים היום (13 ביוני). לאחר מכן יתקיימו מפגשים ב-28 ביוני, 12 ביולי ו-26 ביולי.

'''שינויים עתידיים'''
* עד סוף יולי העיצוב [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements|וקטור 2022]] יהפוך לעיצוב ברירת מחדל בכל אתרי ויקי. דיונים לגבי התאמתו לצרכי הקהילות יתחילו בשבועות הקרובים. תמיד יהיה ניתן לחזור לגרסאות קודמות על בסיס אישי. [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements/Updates/2022-04 for the largest wikis|ניתן לקרוא פרטים בנושא]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/24|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W24&quot;/&gt;

19:59, 13 ביוני 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23389956 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 25 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W25&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/25|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ב[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Android|אפליקציית ויקיפדיה לאנדרואיד]] ניתן עכשיו לערוך את כל הדף, באמצעות לחיצה על כפתור בתפריט שלוש הנקודות ([[File:Ic more vert 36px.svg|15px|link=|alt=]]). [https://phabricator.wikimedia.org/T103622]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] כמה שינויים שנעשו לאחרונה בבסיס הנתונים יכולים להשפיע על שאילתות של [[m:Research:Quarry|quarry]]. יש צורך בעדכון השאילתחת עבור &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;site_stats&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; בוויקיאנגלית, בוויקישיתוף ובוויקינתונים. [[phab:T306589|ניתן לקרוא פרטים]].
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] משתנה חדש בשם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;user_global_editcount&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; הופיע ב[[Special:AbuseFilter|מסנן ההשחתות]], למניעת השפעה על משתמשים הפעילים באתרי ויקי אחרים. [https://phabricator.wikimedia.org/T130439]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.39/wmf.17|1.39&amp;lrm;-wmf.17]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-06-21|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-06-22|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-06-23|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).
* משתמשי העיצובים הלא אדפטיביים (כמו מונובוק או וקטור) בניידים יכולים להבחין שינוי קל ברמת הזום בברירת מחדל. זה נעשה עבור אופטימיזציית הזום וכדי לוודא שכל חלקי הממשק נכנסים לדף (כמו תוכן העניינים בווקטור 2022). במקרה הלא צפוי שזה יגרום לבעיות בשימוש נשמח להבין יותר, אנא תייגו במקרה כזה את &lt;span class=&quot;mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[m:User:Jon (WMF)|Jon (WMF)]]&lt;/span&gt; בשיחות הרלוונטיות. [https://phabricator.wikimedia.org/T306910]

'''שינויים עתידיים'''
* תכונת הבטא [[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools|כלי שיחה]] תתעדכן במהלך יולי. השיחות ייראו אחרת. ניתן לראות [[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Usability/Prototype|חלק מהשינויים הצפויים]].
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] פלט ה-HTMP של פרסואיד יפסיק בקרוב לסמן קישורי קבצים עם אטריבוטים שונים של &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;typeof&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, וישתמש ב-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;mw:File&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; לכל הטיפוסים. יש לעדכן כלים המצפים ל-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;mw:Image&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;,&amp;rlm; &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;mw:Audio&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&amp;rlm; או &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;mw:Video&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T273505]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/25|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W25&quot;/&gt;

23:18, 20 ביוני 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23425855 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 26 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W26&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/26|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] לשירות ה-API של [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Enterprise|Wikimedia Enterprise]] יש מעכשיו חשבונות לשימוש עצמי עם גישה חופשית לפי דרישה ו[[w:en:Snapshot (computer storage)|סנאפשוטים]] חודשיים ([https://enterprise.wikimedia.com/docs/ תיעוד API)]. נמשכת הגישה [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Enterprise/FAQ#community-access|באמצעות דאמפים של בסיסי נתונים ושירותי הענן של קרן ויקימדיה]].
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Wiktionary#lua|כל אתרי קרן ויקימדיה יכולים מעכשיו להשתמש בלקסמות של ויקינתונים בלואה]], אחרי שייצרו יחידות ותבניות מקומיות. אתם מוזמנים לדיון ב[[d:Wikidata_talk:Lexicographical_data#You_can_now_reuse_Wikidata_Lexemes_on_all_wikis|דף השיחה של הפרויקט]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.39/wmf.18|1.39&amp;lrm;-wmf.18]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-06-28|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-06-29|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-06-30|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] מספר אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למשך כמה דקות עקב החלפת בסיס נתונים ראשי. היא תתבצע ב-{{#time:j xg|2022-06-28|he}} ב-6:00 UTC (או 9:00 שעון ישראל) ב[https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s7.dblist אתרים הללו]. הרשימה כוללת את ויקיפדיה העברית. [https://phabricator.wikimedia.org/T311033]
*  כמה שירותים גלובליים וחוצי ויקי יהפכו לשירותים לקריאה בלבד למשך כמה דקות עקב החלפת בסיס הנתונים הראשי שלהם. זה יקרה ב-{{#time:j xg|2022-06-30|he}} ב-6:00 UTC (או 9:00 שעון ישראל). בין היתר, יושפעו תרגום תוכן, הודעות והתראות, Growth וזרימה. [https://phabricator.wikimedia.org/T300472]
* מעכשיו ניתן למיין עמודות בטבלאות גם בעיצוב נייד. [https://phabricator.wikimedia.org/T233340]

'''מפגשים עתידיים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements/Updates/Talk to Web|המפגש הבא עם צוות הרשת]] בנושא וקטור 2022 יתקיים מחר (28 ביוני). לאחר מכן יתקיימו מפגשים ב-12 ו-26 ביולי.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/26|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W26&quot;/&gt;

23:03, 27 ביוני 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23453785 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 27 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W27&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/27|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.39/wmf.19|1.39&amp;lrm;-wmf.19]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-07-05|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-07-06|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-07-07|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] חלק מאתרי ויקי יהפכו לקריאה בלבד למספר דקות עקב תהליך החלפת בסיס הנתונים. הוא יתקיים בשני מועדים. הטיפול הראשון יתקיים ב-{{#time:j xg|2022-07-05|he}} בשעה 7:00 UTC, או 10:00 שעון ישראל. [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s6.dblist אתרי ויקי שיקחו בו חלק] לא כוללים אתרים העברית. הטיפול השני יתקיים ב-{{#time:j xg|2022-07-07|he}} באותה שעה, כשגם הפעם [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s4.dblist הרשימה] לא כוללת אתרים בעברית.
* תכונת הבטא [[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools|כלי שיחה]] תתעדכן במהלך יולי. השיחות ייראו אחרת. ניתן לראות [[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Usability/Prototype|חלק מהשינויים הצפויים]].
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=| דיווח טכני]] במרחב הראשי של ויקיציטוט צפוי שינוי. משתנה המערכת של Javascript בשם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;proofreadpage_source_href&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; יוסר מתוך &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Interface/JavaScript#mw.config|mw.config]]&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ויחלף עם משתנה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;prpSourceIndexPage&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;.  [https://phabricator.wikimedia.org/T309490]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/27|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W27&quot;/&gt;

22:32, 4 ביולי 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23466250 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 28 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W28&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/28|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* בעיצוב [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements|וקטור 2022]] שם הדף מופיע מעכשיו מעל לשוניות, דוגמת &quot;שיחה&quot;, &quot;קריאה&quot;, &quot;עריכה&quot;, &quot;גרסאות קודמות&quot; או &quot;עוד&quot;. [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements/Updates#Page title/tabs switch|ניתן לקרוא פרטים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T303549]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] מעכשיו ניתן להציג את רוב ההגדרות שמשפיעות על אתר ויקי מסוים, או להשוות הגדרות שונות בין שני אתרי ויקי. למשל, [https://noc.wikimedia.org/wiki.php?wiki=jawiktionary הגדרות ויקימילון יפני] או [https://noc.wikimedia.org/wiki.php?wiki=eswiki&amp;compare=eowiki השוואת הגדרות בין ויקיפדיה בספרדית לוויקיפדיה באספרנטו]. קהילות מקומיות יכולות [[m:Special:MyLanguage/Requesting_wiki_configuration_changes|לדון ולהציע שינויים]]. ניתן למצוא פרטים על הגדרות שונות באמצעות [[mw:Special:Search|חיפוש באתר mediawiki.org]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T308932]
*צוות כלים נגד השחתות [[m:Special:MyLanguage/IP Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation/IP Info feature#May|פרסם לאחרונה]] את תכונת המידע על כתובת IP כ[[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|תכונת בטא בכל אתרי ויקי]]. התכונה מאפשרת לנלחמים בהשחתות לקבל מידע על כתובות IP. אנא בדקו את העדכון שלנו לגבי [[m:Special:MyLanguage/IP Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation/IP Info feature#April|איך למצוא ולהפעיל את הכלי]]. אנא שתפו את משובכם באמצעות הקישור המופיע בכלי עצמו.

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] מספר אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למשך כמה דקות עקב החלפת בסיס נתונים ראשי. היא תתבצע ב-{{#time:j xg|2022-07-12|he}} ב-7:00 UTC (או 10:00 שעון ישראל) ב[https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s3.dblist אתרים הללו]. הרשימה כוללת את כל אתרי ויקי בעברית חוץ מוויקיפדיה.

'''שינויים עתידיים'''
* תכונת הבטא [[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools|כלי שיחה]] תתעדכן במהלך יולי. השיחות ייראו אחרת. ניתן לראות [[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Usability/Prototype|חלק מהשינויים הצפויים]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/28|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W28&quot;/&gt;

22:25, 11 ביולי 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23502519 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 29 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W29&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/29|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* תכונת תצוגת הנייד [[mw:Special:MyLanguage/Extension:NearbyPages|ערכים קשורים]] הייתה חסרה בשבוע האחרון. השבוע זה תוקן. [https://phabricator.wikimedia.org/T312864]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.39/wmf.21|1.39&amp;lrm;-wmf.21]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-07-19|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-07-20|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-07-21|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* [[mw:Technical_decision_making/Forum|הפורום להחלטות הטכניות]] מחפש [[mw:Technical_decision_making/Community_representation|נציגי קהילות]]. ניתן להציע על דפי ויקי או במייל &lt;span class=&quot;mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;TDFSupport@wikimedia.org&lt;/span&gt; עד 12 באוגוסט.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/29|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W29&quot;/&gt;

02:00, 19 ביולי 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23517957 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 30 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W30&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/30|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* דפי הפורטלים &lt;span class=&quot;mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[https://www.wikibooks.org/ www.wikibooks.org]&lt;/span&gt; ו-&lt;span class=&quot;mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[https://www.wikiquote.org/ www.wikiquote.org]&lt;/span&gt; מעכשיו מתעדכנים אוטומטית. [[m:Project_portals|דפים דומים של שאר המיזמים]] יעודכנו בחודשים הקרובים. [https://phabricator.wikimedia.org/T273179]

'''בעיות'''
*  בשבוע שעבר חלק מאתרי ויקי היו לקריאה בלבד למשך כמה דקות עקב החלפת חירום של בסיסי הנתונים הראשיים שלהם ([https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s7.dblist רשימת האתרים], כולל ויקיפדיה העברית). [https://phabricator.wikimedia.org/T313383]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.39/wmf.22|1.39&amp;lrm;-wmf.22]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] {{#time:ב-j xg|2022-07-26|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית ולכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיות {{#time:ב-j xg|2022-07-27|he}}, ולשאר הוויקיפדיות היא תעלה {{#time:ב-j xg|2022-07-28|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).
* האייקון של קישור חיצוני ישתנה קלות בעיצובים וקטור ווקטור-2022. האייקון החדש משתמש בצורות פשוטות יותר כדי שיהיה קל יותר לזיהוי על מסכים עם רזולוציה נמוכה. [https://phabricator.wikimedia.org/T261391]
* המפעילים יראו עכשיו בדפי משתמש את הכפתורים &quot;{{int:changeblockip}}&quot; ו&quot;{{int:unblockip}}&quot; במקום רק &quot;{{int:blockip}}&quot; אם המשתמש כבר חסום. [https://phabricator.wikimedia.org/T308570]

'''מפגשים עתידיים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements/Updates/Talk to Web|המפגש הבא עם צוות הרשת]] בנושא וקטור 2022 יתקיים מחר (26 ביולי).

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/30|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W30&quot;/&gt;

22:27, 25 ביולי 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23545370 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 31 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W31&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/31|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[m:Special:MyLanguage/Help:Displaying_a_formula#Phantom|יכולות חדשות לנוסחאות מתמטיות בלאתך]] זמינות מעכשיו הודות לתמיכה בתגי &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;Phantom&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. ההצעה לכך התקבלה ב[[m:Community_Wishlist_Survey_2022/Editing/Missing_LaTeX_capabilities_for_math_rendering|משאלה 59]] של סקר משאלות הקהילה 2022.

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.39/wmf.23|1.23&amp;lrm;-wmf.39]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-08-02|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-08-03|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-08-04|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:WikiEditor/Realtime_Preview|תצוגה מקדימה בזמן אמת]] תוך כדי עריכה בעורך קוד מקור 2010 תהיה זמינה כתכונת בטא באתרי ויקי ב[https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists%2Fgroup0.dblist קבוצה 0]. הקבוצה לא כוללת אתרים בעברית. התכונה מומשה כדי למלא את [[m:Special:MyLanguage/Community_Wishlist_Survey_2021/Real_Time_Preview_for_Wikitext|אחת ההצעות בסקר משאלות הקהילה]].

'''שינויים עתידיים'''
* תכונת הבטא [[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools|כלי שיחה]] תתעדכן במהלך אוגוסט. השיחות ייראו אחרת. ניתן לראות [[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Usability/Prototype|חלק מהשינויים הצפויים]].

'''מפגשים עתידיים'''
* השבוע יתקיימו שלוש פגישות בנושא [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements|וקטור 2022]] עם תרגום סימולטני. ביום שלישי יסופק תרגום לרוסית. ביום חמישי יהיו פגישות לדוברי ערבית ולדוברי ספרדית. ראו [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements/Updates/Talk to Web|הנחיות השתתפות]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/31|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W31&quot;/&gt;

00:22, 2 באוגוסט 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23615613 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 32 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W32&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/32|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* המיזם [[:m:Special:MyLanguage/Meta:GUS2Wiki/Script|GUS2Wiki]] מעתיק את המידע מתוך הדף המיוחד [[{{#special:GadgetUsage}}]] לדף ויקי רגיל כדי שאפשר יהיה לעבור על ההיסטוריה שלו. אם אתר ויקי שלכם עדיין לא מופיע ב[[d:Q113143828|רשימת ויקינתונים של המיזם]] תוכלו להריץ את GUS2Wiki בעצמכם או [[:m:Special:MyLanguage/Meta:GUS2Wiki/Script#Opting|לבקש לקבל עדכונים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T121049]

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] חלק מאתרי ויקי יהפכו לקריאה בלבד למספר דקות עקב תהליך החלפת בסיס הנתונים. הוא יתקיים בשני מועדים. הטיפול הראשון יתקיים ב-{{#time:j xg|2022-08-09|he}} בשעה 7:00 UTC, או 10:00 שעון ישראל. [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s5.dblist אתרי ויקי שיקחו בו חלק] לא כוללים אתרים העברית. הטיפול השני יתקיים ב-{{#time:j xg|2022-08-11|he}} באותה שעה, כשגם הפעם [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s2.dblist הרשימה] לא כוללת אתרים בעברית.

'''מפגשים עתידיים'''
* [[wmania:Special:MyLanguage/Hackathon|האקטון ויקימניה]] יתקיים אונליין בין 12 ל-14 באוגוסט. אל תפספסו את [[wmania:Special:MyLanguage/Hackathon/Schedule|האירוע המקדים]] שם תוכלו ללמוד על מיזמים שונים ולמצוא שותפים לעבודה. כל אחד יוכל [[phab:/project/board/6030/|להציע מיזם]] או [[wmania:Special:MyLanguage/Hackathon/Schedule|לארח אירוע]]. [[wmania:Special:MyLanguage/Hackathon/Newcomers|עורכים חדשים מוזמנים]]!

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/32|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W32&quot;/&gt;

22:50, 8 באוגוסט 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23627807 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 33 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W33&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/33|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* קהילת ויקיפדיה בשפה הפרסית החליטה למנוע מאלמונים לערוך מאוקטובר 2021 עד אפריל 2022. המיזם האנליטי של קרן ויקימדיה עקב אחרי השפעת השינוי. מעכשיו זמין [[m:Special:MyLanguage/IP Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation/IP Editing Restriction Study/Farsi Wikipedia|דו&quot;ח ההשפעה]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.39/wmf.25|1.39&amp;lrm;-wmf.25]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-08-16|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-08-17|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-08-18|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] חלק מאתרי ויקי יהפכו לקריאה בלבד למספר דקות עקב תהליך החלפת בסיס הנתונים. הוא יתקיים בשני מועדים. הטיפול הראשון יתקיים ב-{{#time:j xg|2022-08-16|he}} בשעה 7:00 UTC, או 10:00 שעון ישראל. [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s1.dblist אתרי ויקי שיקחו בו חלק] לא כוללים אתרים העברית. הטיפול השני יתקיים ב-{{#time:j xg|2022-08-18|he}} באותה שעה, כשגם הפעם [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s8.dblist הרשימה] לא כוללת אתרים בעברית.
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:WikiEditor/Realtime_Preview|תצוגה מקדימה בזמן אמת]] תוך כדי עריכה בעורך קוד מקור 2010 תהיה זמינה כתכונת בטא באתרי ויקי ב[https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists%2Fgroup1.dblist קבוצה 1]. הקבוצה כוללת את ויקיפדיה העברית. התכונה מומשה כדי למלא את [[m:Special:MyLanguage/Community_Wishlist_Survey_2021/Real_Time_Preview_for_Wikitext|אחת ההצעות בסקר משאלות הקהילה]].

'''שינויים עתידיים'''
* תכונת הבטא [[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools|כלי שיחה]] תתעדכן במהלך אוגוסט. השיחות ייראו אחרת. ניתן לראות [[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Usability/Prototype|חלק מהשינויים הצפויים]]. [https://www.mediawiki.org/wiki/Talk_pages_project/Usability#4_August_2022][https://www.mediawiki.org/wiki/Talk_pages_project/Usability#Phase_1:_Topic_containers][https://phabricator.wikimedia.org/T312672]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/33|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W33&quot;/&gt;

00:09, 16 באוגוסט 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23658001 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 34 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W34&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/34|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* תוקנו שתי תקלות במפות הרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Kartographer|הקרטוגרפר]]. המפות לא מוצגות יותר ריקות כשקווים נוצרים&lt;!--מה זה geoline--&gt; בעורך החזותי. קווים הכוללים נקודות עם QID (למשל, קווי רכבת תחתית) לא מוצגות יותר עם נעצים. [https://phabricator.wikimedia.org/T292613][https://phabricator.wikimedia.org/T308560]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.39/wmf.26|1.39&amp;lrm;-wmf.26]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-08-23|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-08-24|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-08-25|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] מספר אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למשך כמה דקות עקב החלפת בסיס נתונים ראשי. היא תתבצע ב-{{#time:j xg|2022-08-25|he}} ב-7:00 UTC (או 10:00 שעון ישראל) ב[https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s4.dblist אתרים הללו]. ברשימה אין אתרים בעברית.
* הצבעים של קישורים ושל קישורים שכבר נפתחו ישתנו. זה נעשה כדי לגרום להבדל חד יותר בין טקסט לקישורים. [https://phabricator.wikimedia.org/T213778]

'''שינויים עתידיים'''
* הכפתור החדש [{{int:discussiontools-topicsubscription-button-subscribe}}] &amp;rlm;[[mw:Talk pages project/Notifications#12 August 2022|מאפשר למשתמשים חדשים לקבל תשובות]]. צוות העריכה של הקרן מפעיל את הכלי בכל אתרי ויקי. ניתן לכבות אותו [[Special:Preferences#mw-prefsection-editing-discussion|בהעדפות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T284489]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/34|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W34&quot;/&gt;

03:13, 23 באוגוסט 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23675501 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 35 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W35&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/35|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:WikiEditor/Realtime_Preview|תצוגה מקדימה בזמן אמת]] תוך כדי עריכה בעורך קוד מקור 2010 תהיה זמינה כתכונת בטא באתרי ויקי ב[https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists%2Fgroup2.dblist קבוצה 2]. מעכשיו התכונה תפעל בכל אתרי ויקי בעברית. התכונה מומשה כדי למלא את [[m:Special:MyLanguage/Community_Wishlist_Survey_2021/Real_Time_Preview_for_Wikitext|אחת ההצעות בסקר משאלות הקהילה]]. יש לשים לב כי כשתכונת הבטא הזאת פועלת ייתכנו התנגשויות עם גאדג'טים באתרי ויקי שונים.

'''בעיות'''
* בחודשים האחרונים הוצגו מספרים לא מדויקים בחלק מהנתונים של [[{{#special:statistics}}]] בוויקישיתוף, ויקינתונים ובוויקיפדיה האנגלית. זה תוקן עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T315693]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.39/wmf.27|1.39&amp;lrm;-wmf.27]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-08-30|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-08-31|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-09-01|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] חלק מאתרי ויקי יהפכו לקריאה בלבד למספר דקות עקב תהליך החלפת בסיס הנתונים. הוא יתקיים בשני מועדים. הטיפול הראשון יתקיים ב-{{#time:j xg|2022-08-30|he}} בשעה 7:00 UTC, או 10:00 שעון ישראל. [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s6.dblist אתרי ויקי שיקחו בו חלק] לא כוללים אתרים העברית. הטיפול השני יתקיים ב-{{#time:j xg|2022-09-01|he}} באותה שעה, כשהפעם [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s7.dblist הרשימה] כוללת בין היתר את ויקיפדיה העברית.

'''שינויים עתידיים'''
* קרן ויקימדיה מעוניינת לשפר את הדרך בה קהילות ויקימדיה מדווחות על ארועים פוגעים, באמצעות בניית [[m:Special:MyLanguage/Private Incident Reporting System|מערכת דיווח אירועים פרטית (PIRS)]], כדי שהמשתמשים יוכלו להגיש דיווחים בצורה קלה ובטוחה יותר. ניתן להשאיר תגובות בדף השיחה, באמצעות מענה על [[m:Special:MyLanguage/Private Incident Reporting System#Phase 1|השאלות שנשאלו]]. אם נתקלתם בעבר במצב פוגע שברצונכם לדווח או שכבר דווח, הצטרפו לראיונות PIRS כדי לשתף מנסיונכם. להרשמה ניתן [[m:Special:EmailUser/MAna_(WMF)|לשלוח מייל]] ל-&lt;span class=&quot;mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[m:User:MAna (WMF)|Madalina Ana]]&lt;/span&gt;.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/35|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W35&quot;/&gt;

02:06, 30 באוגוסט 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23725814 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 36 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W36&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/36|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.39/wmf.28|1.39&amp;lrm;-wmf.28]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-09-06|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-09-07|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-09-08|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] חלק מאתרי ויקי יהפכו לקריאה בלבד למספר דקות עקב תהליך החלפת בסיס הנתונים. הוא יתקיים בשני מועדים. הטיפול הראשון יתקיים ב-{{#time:j xg|2022-09-06|he}} בשעה 7:00 UTC, או 10:00 שעון ישראל. [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s1.dblist אתרי ויקי שיקחו בו חלק] לא כוללים אתרים העברית. הטיפול השני יתקיים ב-{{#time:j xg|2022-09-08|he}} באותה שעה, כשהפעם [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s3.dblist הרשימה] כוללת בין היתר את כל אתרי ויקי בעברית חוץ מוויקיפדיה.
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] בדפים מיוחדים בעלי טאב אחד בלבד שורת החלפת הטאבים תוסתר בווקטור 2022 כדי לחסוך מקום. השורה תופיע אם גאדג'טים משתמשים בה. גאדג'טים שמתייחסים ישירות ל-id ב-css בשם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;#p-namespaces&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; דורשים המרה לשימוש בפונקציית &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;[[mw:ResourceLoader/Core_modules#addPortletLink|mw.util.addPortletLink]]&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. גאדג'טים כאלו צריכים לשקול שימוש גם ב-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;#p-associated-pages&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, ה-id החדש בשורה הזאת. [[phab:T316908|ניתן לראות דוגמאות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T316908][https://phabricator.wikimedia.org/T313409]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/36|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W36&quot;/&gt;

02:22, 6 בספטמבר 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23757743 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 37 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W37&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
'''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של ויקימדיה. נא ליידע משתמשים אחרים בנוגע לשינויים אלו. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. קיימים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/37|תרגומים נוספים]].

'''שינויים אחרונים'''
* שרתי החיפוש שודרגו לגרסה עיקרית חדשה. אם שמת לב לתקלות בחיפוש, אנא דווחו ב[[phab:project/view/1849/|פבריקטור]]. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/message/XPCTYYTN67FVFKN6XOHULJVGUO44J662]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.1|1.40&amp;lrm;-wmf.1]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-09-13|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-09-14|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-09-15|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).
* [[mw:Special:MyLanguage/Extension:SyntaxHighlight|צביעת תחביר]] נחשבת עכשיו ל[[mw:Special:MyLanguage/Manual:$wgExpensiveParserFunctionLimit|פונקציית פרסר יקרה]]. רק 500 קריאות לפונקציות יקרות ניתנות לשימוש בדף בודד. הדפים שעברו את הגבול מתווספות ל[[:Category:{{MediaWiki:expensive-parserfunction-category}}|קטגוריית מעקב]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T316858]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/37|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W37&quot;/&gt;

04:50, 13 בספטמבר 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23787318 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 38 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W38&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/38|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] שני שדות בטבלת &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;templatelinks&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; הוסרו: &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;tl_namespace&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;tl_title&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. כל השאילתות שהשתמש בהם צריכים להתעדכן כך שיקראו לשדה מנורמל &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;tl_target_id&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. ראו &lt;span class=&quot;mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[phab:T299417|T299417]]&lt;/span&gt; לפרטים. מדובר בחלק מתהליך [[w:Database normalization|הנירמול]] של טבלאות קישורים. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/message/U2U6TXIBABU3KDCVUOITIGI5OJ4COBSW/][https://www.mediawiki.org/wiki/User:ASarabadani_(WMF)/Database_for_devs_toolkit/Concepts/Normalization]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.2|1.40&amp;lrm;-wmf.2]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-09-20|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-09-21|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-09-22|he}} ([[mw:MediaWiki 1.40/Roadmap|יומן]]).
* במפות [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Kartographer|קרטוגרפר]] ניתן להשתמש באייקונים לסימון נקודות עניין נפוצות. ביום שלישי [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Kartographer/Icons|סט האייקונים הנוכחי]] יעודכן ל[https://de.wikipedia.beta.wmflabs.org/wiki/Hilfe:Extension:Kartographer/Icons גרסת maki 7.2]. זה אומר שיתווספו כ-100 אייקונים חדשים. בנוסף כל האייקונים הקיימים יעודכנו כדי להיות ברורים יותר ולעבוד טוב יותר בהקשרים בינלאומיים. [https://phabricator.wikimedia.org/T302861][https://meta.wikimedia.org/wiki/WMDE_Technical_Wishes/Geoinformation#Update_maki_icons]

'''שינויים עתידיים'''
* ב[[m:Content_Partnerships_Hub/Software/Volunteer_developers_discussion_at_Wikimania_2022|קבוצת הדיון בוויקימניה]] יותר מ-30 אנשים דיברו על הדרכים לשיתוף פעולה יציב יותר ביצירת תוכנה בתנועת ויקימדיה. איזו תמיכה מקובלת על מפתחים מתנדבים? ניתם לקרוא סיכומים ו[[m:Talk:Content Partnerships Hub/Software/Volunteer developers discussion at Wikimania 2022|להשאיר משוב]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/38|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W38&quot;/&gt;

&lt;span class=&quot;mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/span&gt; 01:16, 20 בספטמבר 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23826293 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 39 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W39&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/39|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] על לקוחות פרסואיד להתעדכן על מנת לאפשר ערכים מרובים מופרדים ברווח באטריבוט &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;rel&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; בקישורים. פרטים נוספים ב-&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[phab:T315209|T315209]]&lt;/bdi&gt;.

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.3|1.41&amp;lrm;-wmf.3]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-09-27|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-09-28|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-09-29|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).
* [[mw:Special:MyLanguage/VisualEditor/Diffs|השוואת גרסאות חזותית]] תהיה זמינה לכולם למעט ויקימילון וויקיפדיה. [https://phabricator.wikimedia.org/T314588]
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools#Mobile|דפי שיחות באתר נייד]] ישתנו בוויקיפדיות הערבית, הבנגלית, הסינית, הצרפתית, הקראולית בהאיטי, העברית, הקוראנית והוויאטנמית. הם יהיו קלים יותר לשימוש ויציגו יותר מידע. [https://phabricator.wikimedia.org/T318302] [https://www.mediawiki.org/wiki/Talk_pages_project/Mobile]
* דפים ששמם נגמר ב-&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;.json&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; הנמצאים במרחב [[mw:Lua/Scripting|{{ns:828}}]] יטופלו כ-JSON, כמו שזה כבר קורה במרחב {{ns:2}} ובמרחב {{ns:8}}.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T144475]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/39|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W39&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:30, 27 בספטמבר 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23860085 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 40 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W40&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/40|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* המפות של [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Kartographer|Kartographer]] יכולות מעכשיו להציג נקודות מוויקינתונים, באמצעות QID או שאילתת QUERY. לפני כן זה היה אפשרי רק לצורות וקווים. [https://phabricator.wikimedia.org/T307695] [https://meta.wikimedia.org/wiki/WMDE_Technical_Wishes/Geoinformation/Geopoints_via_QID]
* [[m:Special:MyLanguage/Coolest_Tool_Award|פרס הכלי המדליק ביותר לשנת 2022]] מחפש מועמדים. ניתן להציע כלים עד ל-12 באוקטובר.

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.4|1.40&amp;lrm;-wmf.4]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-10-04|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-10-05|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-10-06|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools#Mobile|דפי שיחות באתר נייד]] ישתנו בוויקיפדיות הערבית, הבנגלית, הסינית, הצרפתית, הקראולית בהאיטי, העברית, הקוראנית והוויאטנמית. הם יהיו קלים יותר לשימוש ויציגו יותר מידע. (נדחה מהשבוע שעבר) [https://phabricator.wikimedia.org/T318302] [https://www.mediawiki.org/wiki/Talk_pages_project/Mobile]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] מודול API בשם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;scribunto-console&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ידרוש [[mw:Special:MyLanguage/API:Tokens|טוקן CSRF]]. המודול מתועד כפנימי ושימוש בו לא נתמך. [[phab:T212071|[5]]] 
* וקטור 2022 יהפוך לעיצוב ברירת מחדל באתרי ויקימדיה הקטנים ביותר. [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop_Improvements#Deployment_plan_and_timeline|ניתן לקרוא פרטים]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/40|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W40&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:24, 4 באוקטובר 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23885489 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 41 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W41&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/41|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.5|1.40&amp;lrm;-wmf.5]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-10-11|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-10-12|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-10-13|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).
* בכמה אתרי ויקי מפות [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Kartographer|Kartographer]] בגודל מלא יוכלו להציג ערכים על מה שנמצא בקרבת נושא הערך. לאחר תקופת איסוף משוב יצטרפו אתרי ויקי נוספים. [https://phabricator.wikimedia.org/T316782][https://meta.wikimedia.org/wiki/WMDE_Technical_Wishes/Geoinformation/Nearby_articles]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/41|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W41&quot;/&gt;

17:09, 10 באוקטובר 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23912412 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 42 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W42&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/42|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[phab:T306883|תמונות ממוזערות עבור ערכים]] שהופיעו לאחרונה בתוצאות חיפוש יוגבלו למיזמי ויקיפדיה בלבד. פרטים ב[[phab:T320510|פבריקטור]]. [https://www.mediawiki.org/wiki/Special:MyLanguage/Structured_Data_Across_Wikimedia/Search_Improvements]
* באג שגרם לשגיעות הצגת תמונות ממוזערות בתוצאות חיפוש תוקן. יותר פרטים ניתן למצוא ב[[phab:T320406|פבריקטור]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.6|1.40&amp;lrm;-wmf.6]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-10-18|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-10-19|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-10-20|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] מעכשיו ניתן להשתמש בלואה בפונקציה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto/Lua_reference_manual#mw.loadJsonData|mw.loadJsonData()]]&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; לקריאת מידע מדפי JSON.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T217500]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] מעכשיו ניתן להשתמש בלואה בהצהרה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto/Lua_reference_manual#Strict_library|require( &quot;strict&quot; )]]&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; לקבלת בדיקת שגיאות קפדנית יותר. זה מחליף את &quot;[[wikidata:Q16748603|Module:No globals]]&quot; ברוב אתרי ויקי. [https://phabricator.wikimedia.org/T209310]

'''שינויים עתידיים'''
* [[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|תכונת הבטא]] של [[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools|כלי שיחה]] תתעדכן ברוב אתרי ויקי. הכפתור &quot;{{int:discussiontools-replylink}}&quot; ייראה אחרת אחרי העדכון. [https://phabricator.wikimedia.org/T320683]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/42|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W42&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:46, 18 באוקטובר 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23943992 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 43 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W43&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/43|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* נעשו מספר שינויים קטנים בדף מיוחד:חיפוש, לגבי הזחה של נגן קבצי קול וגובה תצוגה מקדימה של תמונות. ניתן לקרוא פרטים ב[[phab:T319230|פבריקטור]].
* בוויקיפדיות התווספה [[Special:Preferences#mw-prefsection-searchoptions|העדפה]] חדשה להסתרת תצוגה מקדימה של תמונות עבור ערכים בדף מיוחד:חיפוש. ניתן למצוא פרטים ב[[phab:T320337|פבריקטור]].

'''בעיות'''
* בשבוע שעבר שלוש ויקיפדיות ({{int:project-localized-name-frwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-jawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-ruwiki/he}}) הפכו לאתרים לקריאה בלבד למשך 25 דקות. גרמה לזה תקלת חומרה. [https://phabricator.wikimedia.org/T320990]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.7|1.40&amp;lrm;-wmf.7]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-10-25|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-10-26|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-10-27|he}} ([[mw:MediaWiki 1.40/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] חלק מאתרי ויקי יהפכו לקריאה בלבד למספר דקות עקב תהליך החלפת בסיס הנתונים. הוא יתקיים בשני מועדים. הטיפול הראשון יתקיים ב-{{#time:j xg|2022-10-25|he}} בשעה 7:00 UTC, או 10:00 שעון ישראל. [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s5.dblist אתרי ויקי שיקחו בו חלק] לא כוללים אתרים העברית. הטיפול השני יתקיים ב-{{#time:j xg|2022-10-27|he}} באותה שעה, כשגם הפעם [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s4.dblist הרשימה] לא כוללת אתרים בעברית.
* החל מיום רביעי, חלק נוסף מאתר ויקיפדיה יוכלו להשתמש בתכונת &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add a link|הוספת קישור]]&quot;. האתרים הרלוונטיים הם {{int:project-localized-name-aswiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-bawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-banwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-barwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-bat smgwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-bclwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-bewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-be x oldwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-bgwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-bhwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-biwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-bjnwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-bmwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-bpywiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-brwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-bswiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-bugwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-bxrwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-idwiki/he}}. זה קורה כחלק מ[[phab:T304110|התקדמות הפריסה של הכלי הזה לוויקיפדיות נוספות]]. הקהילות יכולות [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Community configuration|להגדיר את ההתנהגות המקומית של הכלי]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T304549] 
* החל מיום רביעי, 26 באוקטובר השנה, תשודרג רשימת החונכים [[d:Q14339834|באתרי ויקי בהם פעילה מערכת ה-Growth]]. המערכת תמשיך לעבוד כרגיל. תאריך ההרשמה [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Communities/How to configure the mentors' list#add|יוחלף]] ותסופק אפשרות חדשה לניהול. כמו כן, השינוי מפשט את [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Communities/How to configure the mentors' list#create|תהליך יצירת מערכת החונכות בוויקיפדיות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T314858][https://phabricator.wikimedia.org/T310905][https://www.mediawiki.org/wiki/Special:MyLanguage/Growth/Structured_mentor_list]
* דפים ששמם מתחיל באות קטנה לפי הגדרת יוניקוד 11 יועברו או יימחקו. רשימת הדפים הרלוונטיים נמצאת בדף &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[m:Unicode 11 case map migration]]&lt;/bdi&gt;. ניתן לקרוא פרטים ב[[phab:T292552|פבריקטור]].
* העיצוב וקטור 2022 יהפוך לברירת מחדל בוויקיפדיות קטנות. [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop_Improvements#smallest-1|פרטים נוספים]].

'''שינויים עתידיים'''
* ל[[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Replying|כלי השיחה]] ו[[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/New discussion|יצירת נושא חדש]] יתווסף בקרוב [[mw:Special:MyLanguage/VisualEditor/Special characters|סרגל סימנים מיוחדים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T249072]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/43|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W43&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:23, 25 באוקטובר 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23975411 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 44 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W44&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/44|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* במהלך ניווט במפות [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Kartographer|Kartographer]] המיקוד ייראה טוב יותר. [https://phabricator.wikimedia.org/T315997]
* בדף {{#special:RecentChanges}} ניתן עכשיו להסתיר רשומות יומן ליצירת משתמשים חדשים באמצעות מסנן &quot;{{int:rcfilters-filter-newuserlogactions-label}}&quot;.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T321155]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.8|1.40&amp;lrm;-wmf.8]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-11-01|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-11-02|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-11-03|he}} ([[mw:MediaWiki 1.40/Roadmap|יומן]]).
* ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Kartographer|דו-שיח המפות]] בעורך החזותי התווסף הסבר קצר. [https://phabricator.wikimedia.org/T318818]
* מעכשיו ניתן לבחור את השפה של מפת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Kartographer|Kartographer]] בעורך החזותי באמצעות תפריט נגלל. [https://phabricator.wikimedia.org/T318817]
* מעכשיו ניתן להוסיף כותרת למפת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Kartographer|Kartographer]] בעורך החזותי. [https://phabricator.wikimedia.org/T318815]
* מעכשיו ניתן להסתיר את המסגרת במפת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Kartographer|Kartographer]] בעורך החזותי. [https://phabricator.wikimedia.org/T318813]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/44|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W44&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:16, 31 באוקטובר 2022 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23977539 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 45 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W45&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/45|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* גרסה מעודכנת של [[m:Special:MyLanguage/EventCenter/Registration|הכלי לרישום ארועים]] זמינה עכשיו לבדיקה ב-[[testwiki:|testwiki]] וב-[[test2wiki:| test2wiki]]. הכלי נועד לעזור למארגני ומשתתפי ארועים. אתם מוזמנים להשאיר משוב ב[[m:Talk:Campaigns/Foundation Product Team/Registration|דף השיחה של הפרויקט]]. ניתן לקרוא [[m:Campaigns/Foundation Product Team/Registration|פרטים נוספים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T318592]

'''בעיות'''
* פעמיים בשבוע שעבר למשך כ-45 דקות חלק מהקבצים ומתמונות ממוזערות לא הוצגו או הועלו כראוי, לרוב אצל משתמשים מחוברים לחשבון. הסיבות נחקרות ודוח הארוע יפורסם בקרוב.

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/45|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W45&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:32, 8 בנובמבר 2022 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24001035 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 46 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W46&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/46|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* בוויקינתונים קישור בין-אתרי יכול עכשיו להצביע לדף הפניה אם תנאים לכך נכונים. התכונה החדשה נקראת [[wikidata:Special:MyLanguage/Wikidata:Sitelinks_to_redirects|קישורי-אתר להפניות]]. יש בה צורך כאשר באתר ויקי אחד דף אחד מטפל בכמה נושאים ובאתר ויקי אחר יש יותר דפים המטפלים בנושאים הללו. [[wikidata:Special:MyLanguage/Wikidata talk:Sitelinks to redirects|המשוב על דף השיחה]] של דף ההנחיות המוצע יתקבל בברכה. [https://phabricator.wikimedia.org/T278962]
* דפי הפורטל של &lt;span class=&quot;mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[https://www.wikinews.org/ www.wikinews.org]&lt;/span&gt;, &lt;span class=&quot;mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[https://www.wikiversity.org/ www.wikiversity.org]&lt;/span&gt; ו-&lt;span class=&quot;mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[https://www.wikivoyage.org/ www.wikivoyage.org]&lt;/span&gt; משתמשים עכשיו במערכת המתעדכנת אוטומטית. [https://phabricator.wikimedia.org/T273179]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.10|1.40&amp;lrm;-wmf.10]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-11-15|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-11-16|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-11-17|he}} ([[mw:MediaWiki 1.40/Roadmap|יומן]]).
* יופיע קישור חדש ישירות לעריכת TemplateData בדפי התבניות. [https://phabricator.wikimedia.org/T316759]

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] אתרי ויקי בהם [[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools|כלי שיחה]] במצב נייד מופעלים ([[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Deployment Status|רשימת האתרים]], כולל בוויקיפדיה העברית בברירת מחדל) יתמכו בקרוב בסגנונות CSS בצורה מלאה להצגת כל תבנית בראש דפי השיחה. להתאמה של &quot;מסגרות לדפי שיחה&quot; כאלו לניידים צרים ניתן להשתמש בפקודות מדיה, כמו ב[https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Module:Message_box/tmbox.css&amp;oldid=1097618699#L-69 דוגמה הזאת]. [https://phabricator.wikimedia.org/T312309]
* החל מינואר 2923 [[m:Special:MyLanguage/Community Tech|הקבוצה הטכנית]] תתחיל [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey/Updates/2023 Changes Update|לקיים את סקר משאלות הקהילה פעם בשנתיים]]. משמעות הדבר היא שב-2024 לא יתקבלו הצעות חדשות ולא יהיו הצבעות.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/46|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W46&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:55, 14 בנובמבר 2022 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24071290 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 47 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W47&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/47|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* קבצים לא חופשיים לא יופיעו יותר בתוצאות בשורת החיפוש ובדף מיוחד:חיפוש. פרטים ב[[phab:T320661|פבריקטור]].

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] חלק מאתרי ויקי יהפכו לקריאה בלבד למספר דקות עקב תהליך החלפת בסיס הנתונים. הוא יתקיים בשני מועדים. הטיפול הראשון יתקיים ב-{{#time:j xg|2022-11-22|he}} בשעה 7:00 UTC, או 9:00 שעון ישראל. [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s2.dblist אתרי ויקי שיקחו בו חלק] לא כוללים אתרים העברית. הטיפול השני יתקיים ב-{{#time:j xg|2022-11-24|he}} באותה שעה, כשהפעם [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s7.dblist הרשימה] כוללת בין היתר את ויקיפדיה העברית.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/47|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W47&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:22, 22 בנובמבר 2022 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24071290 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 48 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W48&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/48|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* אפשרות חדשה בהגדרות, &quot;לצמצם את רוחב המסך&quot;, התווספה לעיצוב [[Special:Preferences#mw-prefsection-rendering|וקטור 2022]]. ההגדרה זמינה גם באמצעות מפסק גרפי המופיע על כל דף אם המסך רחב יותר מ-1600 פיקסלים. זה מאפשר להגדיל את הרוחב למי שמחובר ולמי שלא מחובר לחשבון. [https://phabricator.wikimedia.org/T319449]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.12|1.40&amp;lrm;-wmf.12]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-11-29|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-11-30|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-12-01|he}} ([[mw:MediaWiki 1.40/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] חלק מאתרי ויקי יהפכו לקריאה בלבד למספר דקות עקב טיפול תקופתי בבסיס הנתונים. הוא יתקיים בשני מועדים. הטיפול הראשון יתקיים ב-{{#time:j xg|2022-11-29|he}} בשעה 7:00 UTC, או 9:00 שעון ישראל. [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s3.dblist האתרים שיקחו בו חלק] כוללים בין היתר את כל אתרי ויקי בעברית למעט ויקיפדיה. הטיפול השני יתקיים ב-{{#time:j xg|2022-12-01|he}} באותה שעה, כשהפעם [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s1.dblist הרשימה] לא כוללת אתרים בעברית.
* נוסחאות מתמטיות המוצגות באמצעות תמונות svg לא יוחלפו יותר לפורמט PNG במקרה של חוסר תמיכה בדפדפן. זה נעשה כחלק לפיתוח המערכת היוצרת את התמונות. עד פברואר 2018 התמונות הוצגו בתור PNG כבריכת מחדל. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikimedia-l@lists.wikimedia.org/message/3BGOKWJIZGL4TC4HJ22ICRU2SEPWGCR4/][https://phabricator.wikimedia.org/T311620][https://phabricator.wikimedia.org/T186327]
* ב[[phab:P40224|מספר אתרי ויקי]], כולל ויקיטקסט בעברית, [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:FlaggedRevs#Special:Contributions|תופיע אפשרות חדשה]] בדף מיוחד:תרומות, המאפשרת להציג רק [[mw:Special:MyLanguage/Help:Pending changes|עריכות לא מנוטרות]] של המשתמש. [https://phabricator.wikimedia.org/T321445]

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] באתרי ויקי של [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train#Wednesday קבוצה 1], כולל ויקיפדיה העברית, ולא כולל ויקישיתוף או מטא, ישתנה בתחילת השבוע הבא מבנה פלט הפרסר של HTML עבור הצגת קבצי מדיה. השינוי ינגיש יותר את התוכן ויקל על כתיבת CSS רלוונטי. ייתכן שתצטרכו לעדכן את ה-CSS של האתר, סקריפטים אישיים או גאדג'טים. לפניכם [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser_Unification/Media_structure/FAQ|פרטים לגבי איזה קוד לבדוק, איך לעדכן אותו, ואיפה לדווח במקרה של בעיות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T314318]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/48|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W48&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:03, 28 בנובמבר 2022 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24114342 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 49 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W49&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/49|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] ויקיטקסט משתמש בכלי בשם ProofreadPage. הכלי הזה משתמש בתורו בכלי אחר, OpenSeadragon, בעל כל פתוח. ה-API בג'אווהסקריפט של OpenSeadragon שוכתב משמעותית לתמיכה בהטענה דינמית של קבצים. הפונקציונליות שסופקה בידי הגרסאות הישנות אמורה להמשיך לעבוד, אבל לא נתמכת יותר. על סקריפטים אישיים וגאד'טים לעבור לגרסה החדשה של API. הפונקציונליות החדשה [[mw:Extension:Proofread_Page/Page_viewer#JS_API|מתועדת באתר mediawiki.org]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T308098][https://www.mediawiki.org/wiki/Extension:Proofread_Page/Edit-in-Sequence]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.13|1.40&amp;lrm;-wmf.13]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-12-06|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-12-07|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-12-08|he}} ([[mw:MediaWiki 1.40/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/49|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W49&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:41, 6 בדצמבר 2022 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24151590 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 50 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W50&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/50|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* טסט A/B התחיל ב-15 ויקיפדיות עבור [[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Mobile|פרויקט דפי שיחה בניידים]]. חצי מהעורכים ב[[mw:Reading/Web/Mobile|אתר נייד בדפדפן]] יקבלו גישה לכלי &quot;{{int:discussiontools-replybutton}}&quot; וסוגי פונקציונליות נוספים. [https://phabricator.wikimedia.org/T321961]
* לא ניתן יותר ליצור שמות משתמש הכוללות תו &lt;code&gt;=&lt;/code&gt;, כדי לשפר עבודת תבניות. השמות הקיימים לא ייפגעו. [https://phabricator.wikimedia.org/T254045]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.14|1.40&amp;lrm;-wmf.14]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-12-13|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-12-14|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-12-15|he}} ([[mw:MediaWiki 1.40/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] קטע ה-HTML שנוצר בידי [[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools|כלי שיחה]] על מנת [[mw:Special:MyLanguage/Talk_pages_project/Usability#Phase_1:_Topic_containers|להציג מטאדטה של שיחה אחרי כותרת הנושא]] יוכנס מעכשיו מתחת לכותרות במקום בתוכן. השינוי יקל גישה לדפי שיחה באמצעות תוכנות קוראי מסך. [https://phabricator.wikimedia.org/T314714]

'''אירועים'''
* הטקס הרביעי של [[m:Special:MyLanguage/Coolest_Tool_Award|הכלי המדליק ביותר]] יתקיים אונליין ב[https://zonestamp.toolforge.org/1671210002 יום שישי, 16 בדצמבר 2022, בשעה 17:00 UTC] (או 19:00 שעון ישראל). הארוע יועבר בשידור חי ביוטיוב ויעלה לאחר מכן לוויקישיתוף.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/50|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W50&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:35, 13 בדצמבר 2022 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24216570 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 51 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W51&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/51|תרגומים לשפות נוספות]].

'''ידיעות הטכנולוגיה'''
* עקב [[w:en:Christmas and holiday season|חופשות חג המולד]], הגיליון הבא של ידיעות הטכנולוגיה יפורסם ב־9 בינואר 2023.

'''שינויים אחרונים'''
* בדף תרומות משתמש ניתן היה להציג רק את העריכות המסומנות כמשוחזרות. מעכשיו ניתן גם להציג את ההפך, רק אלו שלא משוחזרות. זאת הייתה בקשה בסקר משאלות הקהילה 2022. [https://phabricator.wikimedia.org/T119072]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] פונקציה חדשה נוספה עבור מפתחי גאדג'טים, היא מאפשרת להציג תוכן מתחת לכותרות הערכים. ה-API נחשב יציב, והוא צריך לעבוד בכל העיצובים. [[mw:Special:MyLanguage/ResourceLoader/Core_modules#addSubtitle|ניתן לקרוא תיעוד]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T316830]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] [[test2wiki:|אחד מאתרי ויקי המשמש לטסטים]] מקבל מעכשיו שרות מתשתית חדשה המנוהלת בידי [[w:he:Kubernetes|Kubernetes]] ([[wikitech:MediaWiki On Kubernetes|פרטים נוספים]]). יותר אתרי ויקי יעברו לתשתית החדשה בתחילת 2023. אנא בדקו והודיעו לנו אם יש בעיות. [https://phabricator.wikimedia.org/T290536]

'''בעיות'''
* בשבוע שעבר כל אתרי ויקי הפכו לאתרים לקריאה בלבד למשך 9 דקות, כשבעיית בסיס הנתונים הייתה הסיבה לכך. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Incidents/2022-12-13_sessionstore]

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע ובשבוע הבא.
* המילה &quot;{{int:discussiontools-replybutton}}&quot; קצרה מדי בכמה שפות, למשל בערבית (&quot;&lt;bdi lang=&quot;ar&quot;&gt;ردّ&lt;/bdi&gt;&quot;). זה הופך את הכפתור של {{int:discussiontools-preference-label}} בדפי השיחה לקשה לשימוש. בשפות הללו יתווסף אייקון של חץ. הוא יהיה זמין רק לעורכים שידליקו [[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|תכונת בטא]] המציגה את החץ. [https://www.mediawiki.org/wiki/Talk_pages_project/Usability#Status] [https://phabricator.wikimedia.org/T323537]

'''שינויים עתידיים'''
* עריכות יכולות להיות מסומנות אוטומטית בתגים בידי תוכנה של מערכת {{int:Abusefilter}}. התגים מקושרים לדפי העזרה המסבירים את התגים. בקרוב הם יקשרו גם לשינויים האחרונים על מנת לאפשר לראות עריכות אחרות המסומנות באותו אופן. זה נעשה בעקבות בקשה בסקר משאלות הקהילה 2022. [https://phabricator.wikimedia.org/T301063]
* צוותי הכלים של Trust &amp; Safety [[m:Special:MyLanguage/Private Incident Reporting System/Timeline and Updates|פרסמו תוכניות חדשות]] לבניית מערכת פרטית לדיווח על ארועים. המערכת תקל על העורכים לבקש עזרה במקרה שהם עברו הטרדה או התעללות. 
* [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2021/Real Time Preview for Wikitext|תצוגה מקדימה בזמן אמת עבור קוד המקור]] עוזבת את בטא ותפעל אצל כל מי שמשתמש ב[[mw:Special:MyLanguage/Editor|עורך קוד מקור 2010]], החל מ-9 בינואר 2023. היא תהיה זמינה בסרגל הכלים של העורך. זאת הייתה הבקשה הרביעית הנפוצה ביותר בסקר משאלות הקהילה 2021.

'''אירועים'''
* מעכשיו ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Hackathon 2023/Participate|להרשם להאקתון ויקימדיה 2023]], שיתקיים בין 19 ל-21 במאי באתונה שביוון. ניתן גם לבקש מלגה עד ל-14 בינואר.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/51|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W51&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:00, 20 בדצמבר 2022 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24258101 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 02 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W02&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/02|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ניתן להשתמש בתגים לסינון עריכות בדף השינויים האחרונים או ברשימת המעקב. מעכשיו ניתן לעשות זאת גם כדי להסתיר עריכות שלא רוצים לראות. עד עכשיו ניתן היה לקבל בסינון רק עריכות עם תגים. [https://phabricator.wikimedia.org/T174349]
* הדף [[Special:WhatLinksHere|מיוחד:דפים המקושרים לכאן]] מציג את כל הדפים המקושרים לדף מסוים. עכשיו קיים [https://wlh.toolforge.org אב-טיפוס] המאפשר מיון הדפים הללו בסדר אלפביתי. ניתן לקרוא דיון ב[[phab:T4306|כרטיס פבריקטור]].
* מעכשיו ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Thanks|להודות]] ישירות מרשימת המעקב ומדפי התרומות. [https://phabricator.wikimedia.org/T51541]
* ניתן להעביר דף ויקי כדי לתת לו שם חדש. מעכשיו אפשר לבחור סיבות נפוצות לכך מתום רשימה נפתחת, וכך לא לכתוב סיבות מהתחלה כל פעם. [https://phabricator.wikimedia.org/T325257]
* [[m:Special:MyLanguage/Matrix.org|Matrix]] הוא כלי לשיחות צ'אט. מעכשיו ניתן לכתוב &lt;code&gt;matrix:&lt;/code&gt; ליצירת קישורים על דפי ויקי. [https://phabricator.wikimedia.org/T326021]
* ניתן להסתיר תרגומים בדפי השינויים האחרונים באתרי ויקי מרובי שפות. עד עכשיו לא ניתן היה להסתיר דפי תרגום. מעכשיו ניתן להסתיר גם דפי משנה שהם דפי תרגום. [https://phabricator.wikimedia.org/T233493]

'''שינויים השבוע'''
* [[m:Special:MyLanguage/Real Time Preview for Wikitext|תצוגה מקדימה בזמן אמת לקוד מקור]] הוא כלי המאפשר לעורכים לראות תצוגה מקדימה של הדף תוך כדי עריכת קוד מקור. הוא ייפתח לכל משתמשי עורך קוד מקור 2010. ניתן למצוא אותו בסרגל הכלים לעריכה.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] חלק מאתרי ויקי יהפכו לקריאה בלבד למספר דקות עקב תהליך החלפת בסיס הנתונים. הוא יתקיים בשני מועדים. הטיפול הראשון יתקיים ב-{{#time:j xg|2023-01-10|he}} בשעה 7:00 UTC, או 9:00 שעון ישראל. [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s5.dblist אתרי ויקי שיקחו בו חלק] לא כוללים אתרים העברית. הטיפול השני יתקיים ב-{{#time:j xg|2023-01-12|he}} באותה שעה, כשגם הפעם [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s6.dblist הרשימה] לא כוללת אתרים בעברית.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.18|1.40&amp;lrm;-wmf.18]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-01-10|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-01-11|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-01-12|he}} ([[mw:MediaWiki 1.40/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/02|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W02&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:08, 10 בינואר 2023 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24342971 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 03 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W03&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/03|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] כתובות ה-URL בקישורי &quot;{{int:last}}&quot; בדפי הגרסאות הקודמות כוללות עכשיו &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;diff=prev&amp;oldid=[revision ID]&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&lt;/span&gt; במקום &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;diff=[revision ID]&amp;oldid=[revision ID]&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&lt;/span&gt;. זאת כדי לתקן בעיה של קישורים המצביעים על השוואות דפים לא תקינות במקרה של סינון ההיסטוריה באמצעות תג. חלק מסקריפטים אישיים יכולים להשבר כתוצאה מהשינוי. [https://phabricator.wikimedia.org/T243569]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.19|1.40&amp;lrm;-wmf.19]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-01-17|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-01-18|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-01-19|he}} ([[mw:MediaWiki 1.40/Roadmap|יומן]]).
* חלק מ[[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Usability|שינויים במראה דפי שיחה]] היו זמינים רק במרחבים &lt;code&gt;{{ns:1}}:&lt;/code&gt; ו-&lt;code&gt;{{ns:3}}:&lt;/code&gt;. זה יורחב למרחבי שיחה אחרים, למשל &lt;code&gt;{{ns:5}}:&lt;/code&gt;. זה עדיין לא יהיה זמין במרחבים שאינם מרחבי שיחה, כולל דפי &lt;code&gt;{{ns:4}}:&lt;/code&gt; (למשל, המזנון). ניתן [[Special:Preferences#mw-prefsection-editing-discussion|לשנות העדפות]] ([[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|תכונת בטא]]). [https://phabricator.wikimedia.org/T325417]
*באתרי ויקיטקסט, כאשר ישנה תמונה מוגדלת או תמונת פנורמה במרחב השמות Page:, הנתונים של עיבוד התמונה יישמרו לכל דפי המרחב הקשורים לאותו דף במרחב Index:.&amp;rlm; [https://gerrit.wikimedia.org/r/c/mediawiki/extensions/ProofreadPage/+/868841]
* העיצוב וקטור 2022 יהפוך לברירת מחדל בגרסת מחשב של ויקיאנגלית. השינוי יחול ב-18 בינואר ב-15:00 UTC. [[:en:w:Wikipedia:Vector 2022|פרטים נוספים]].

'''שינויים עתידיים'''
* מהדורת 2023 של [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2023|סקר משאלות הקהילה]], המזמין תורמים להציע הצעות טכניות ולהצביע עבור כלים ושיפורים, תתחיל בשבוע הבא, 23 בינואר 2023 בשעה 18:00 UTC &amp;rlm;(20:00 שעון ישראל). ניתן להתחיל לכתוב טיוטות ב[[m:Community Wishlist Survey/Sandbox|ארגז הול של הסקר]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/03|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W03&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:11, 17 בינואר 2023 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24381020 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 04 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W04&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/04|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* בשבוע שעבר כל אתרי ויקי נותקו למשך כרבע שעה למשתמשים רשומים ולדפים ללא מטמון. זה קרה בגלל בעיות תזמון. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Incidents/2023-01-17_MediaWiki]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.20|1.40&amp;lrm;-wmf.20]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-01-24|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-01-25|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-01-26|he}} ([[mw:MediaWiki 1.40/Roadmap|יומן]]).
* ב[[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project|כלי שיחה]] בבטא מראה דפי השיחה ישתנה כדי להציג יותר מידע על פעילות הדיון. [https://www.mediawiki.org/wiki/Special:MyLanguage/Talk_pages_project/Usability#Status][https://phabricator.wikimedia.org/T317907]
* מהדורת 2023 של [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2023|סקר משאלות הקהילה]] (CWS), המזמין תורמים להציע הצעות טכניות ולהצביע עבור כלים ושיפורים, מתחילה היום, יום שני, 23 בינואר 2023 בשעה 18:00 UTC &amp;rlm;(20:00 שעון ישראל). 

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
'''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|Tech news]]''' prepared by [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|Tech News writers]] and posted by [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|bot]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|Contribute]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/04|Translate]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|Get help]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|Give feedback]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|Subscribe or unsubscribe]].''
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W04&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:46, 24 בינואר 2023 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24418874 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 05 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W05&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/05|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* בשבוע שעבר חלק מהמשתמשים לא יכלו להתחבר או לערוך למשך כרבע שעה. זה קרה עקב בעיה בשמירת הפעילות הנוכחית. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Incidents/2023-01-24_sessionstore_quorum_issues]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.21|1.40&amp;lrm;-wmf.21]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-01-31|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-02-01|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-02-02|he}} ([[mw:MediaWiki 1.40/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] אתרי ויקי עם מערכת הערות בעלות מספור מקומי, כמו ביאורים בוויקיפדיה העברית, חייבים להוסיף קוד CSS חדש. זה יעזור להציג את המספור בכל סוגי קריאה ועריכה. אם האתר שלכם מעדיף לעשות זאת בעצמו, אנא תקראו את [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification/Cite CSS|הפרטים ודוגמת CSS להעתקה]], וגם תוסיפו את ויקי שלכם לרשימה. אחרת המפתחים יתחילו לעזור בזה החל מהשבוע של 5 בפברואר.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/05|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W05&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:05, 31 בינואר 2023 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24455949 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 06 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W06&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/06|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* בעיצוב [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements|וקטור 2022]] משתמשים מחוץ לחשבון העושים שימוש במפסק להרחבת התוכן במסך יוכלו להמשיך להנות מבחירתם גם לאחר רענון דפים ופתיחת חדשים. זה מתייחס לאתרי ויקי בהם וקטור 2022 הוא עיצוב ברירת מחדל. [https://phabricator.wikimedia.org/T321498]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.22|1.40&amp;lrm;-wmf.22]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-02-07|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-02-08|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-02-09|he}} ([[mw:MediaWiki 1.40/Roadmap|יומן]]).
* בעבר הודענו כאשר כמה אתרי ויקי הפכו לאתרים לקריאה בלבד למשך כמה דקות עקב החלפת בסיס הנתונים הראשי. הוחלט לא לפרסם הודעות כאלו יותר, כי משך הזמן המדובר הפך לקצר מדי. ההחלפות נמשכות בימי שלישי וחמישי ב-7:00 UTC (או 9:00 שעון ישראל, 10:00 לפי שעון קיץ). [https://phabricator.wikimedia.org/T292543#8568433]
* בכל אתרי ויקי משתמשים המחוברים לחשבון יראו בווקטור 2022 את הקישורים המתייחסים לדף, כמו &quot;דפים המקושרים לכאן&quot;, ב[[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop_Improvements/Features/Page_tools|תפריט צד חדש]], שיופיע בצד השני של המסך. השינוי כבר נעשה בוויקיפדיות הצ'כית, האנגלית והוויאטנמית. [https://phabricator.wikimedia.org/T328692]
*[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2023|סקר משאלות הקהילה 2023]] מפסיק לקבל הצעות חדשות ב[https://zonestamp.toolforge.org/1675706431 יום שני, 6 בפברואר 2023, 18:00 UTC] (או 20:00 שעון ישראל). על המציעים להשלים את העריכות עד אז, כדי לתת מספיק זמן ל[[m:Special:MyLanguage/Community_Wishlist_Survey/Help_us|תרגומים]] וסקירות. ההצבעה תחל ביום שישי, 10 בפברואר.

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] גאדג'טים וסקריפטים ישתנו כך שהטעינה תתבצע גם לתצוגת מחשב וגם לתצוגת הניידים. עד כה הם נטענו לתצוגת המחשב בלבד. מומלץ למפעילי ויקי לעבור על [[MediaWiki:Gadgets-definition|הגדרות הגאדג'טים]] לקראת השינוי, ולהוסיף &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;skins=…&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; עבור כל גאדג'ט שלא אמור להטען בתצוגה לניידים. [https://phabricator.wikimedia.org/T328610 ניתן לקרוא פרטים נוספים].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/06|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W06&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 12:21, 6 בפברואר 2023 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24491749 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 07 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W07&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/07|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* באתרי ויקי בהם מתקיים ניטור שינויים שנעשו ל[[mw:Special:MyLanguage/Growth/Communities/How to configure the mentors' list|רשימת החונכים]] בידי בדוקי אוטומטית לא סומנו כמנוטרים. זה יתוקן בהמשך השבוע. [https://phabricator.wikimedia.org/T328444]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.23|1.40&amp;lrm;-wmf.23]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-02-14|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-02-15|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-02-16|he}} ([[mw:MediaWiki 1.40/Roadmap|יומן]]).
* כלי התגובה וחלקים אחרים של [[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools#Mobile|כלי השיחה]] יופעלו אצל כל העורכים המשתמשים באתר הנייד. ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Talk_pages_project/Mobile#Status_Updates|לקרוא יותר על ההחלטה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T298060]

'''שינויים עתידיים'''
* כל אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למספר דקות ב-1 במרץ. זה מתוכנן לשעה [https://zonestamp.toolforge.org/1677679222 14:00 UTC] (או 16:00 שעון ישראל). פרטים נוספים יפורסמו כאן בהמשך, וגם יופיעו באתרי ויקי שונים בשבועות הקרובים. [https://phabricator.wikimedia.org/T328287][https://phabricator.wikimedia.org/T327920][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/07|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W07&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:49, 14 בפברואר 2023 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24540832 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 08 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W08&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/08|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* בשבוע שעבר במהלך טיפול מתוכנן בשרותי הענן התקבלו תוצאות בלתי צפויות שגרמו לצוות לכבות את כל כלי ה-Toolforge למשך שעתיים-שלוש למניעת פגיעה בנתונים. מתקיימת עבודה על מניעת מקרים כאלו בעתיד. [https://phabricator.wikimedia.org/T329535] 

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.23|1.40&amp;lrm;-wmf.23]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-02-21|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-02-22|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-02-23|he}} ([[mw:MediaWiki 1.40/Roadmap|יומן]]).
*שלב ההצבעה ב[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2023|סקר משאלות הקהילה 2023]] מסתיים ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1677261621 24 בפברואר ב-18:00 UTC] (או 20:00 שעון ישראל). תוצאות הסקר יפורסמו ב-28 בפברואר.

'''שינויים עתידיים'''
* כל אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למספר דקות ב-1 במרץ. זה מתוכנן לשעה [https://zonestamp.toolforge.org/1677679222 14:00 UTC] (או 16:00 שעון ישראל). פרטים נוספים יפורסמו כאן בהמשך, וגם יופיעו באתרי ויקי שונים בשבועות הקרובים. [https://phabricator.wikimedia.org/T328287][https://phabricator.wikimedia.org/T327920][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/08|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W08&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:58, 21 בפברואר 2023 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24570514 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 09 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W09&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/09|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* בשבוע שעבר בכמה אזורים בעולם היו בעיות בטעינת דפים למשך 20 דקות ושמירת עריכות למשך 55 דקות. זה נגרם בגלל בעיה עם שרתי מטמון שלנו עקב ארועים בלתי צפויים במהלך פעילות טיפול שגרתית. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Incidents/2023-02-22_wiki_outage][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Incidents/2023-02-22_read_only] 

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.25|1.40&amp;lrm;-wmf.25]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-02-28|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-03-01|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-03-02|he}} ([[mw:MediaWiki 1.40/Roadmap|יומן]]).
* כל אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למספר דקות ב-1 במרץ. זה מתוכנן לשעה [https://zonestamp.toolforge.org/1677679222 14:00 UTC] (או 16:00 שעון ישראל). [https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Tech/Server_switch]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/09|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W09&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:47, 28 בפברואר 2023 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24634242 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 10 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W10&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/10|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* סקר משאלות הקהילה 2023 הסתיים. הצוות הטכני [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2023/Results|פרסם את התוצאות]] של הסקר ויספק עדכון על הבאות באפריל 2023.
* באתרי ויקי המפעילים [[mw:Special:MyLanguage/Writing_systems|ממיר לשוני]] לתפעול מערכות כתיב מרובה, בערכים שהשתמו בכללי המרה מותאמים בקוד ויקי (בראש ובראשונה בוויקיפדיה הסינית) הפעלת הכללים הללו הייתה לא עקבית בתוכן העניינים, במיוחד בווקטור 2022. זה תוקן עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T306862]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.26|1.40&amp;lrm;-wmf.26]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-03-07|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-03-08|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-03-09|he}} ([[mw:MediaWiki 1.40/Roadmap|יומן]]).
* מערכת חיפוש נוספה ל[[Special:Preferences|דף ההעדפות]]. זה יאפשר מציאת אפשרויות שונות ביתר קלות. בקרוב זה יקרה גם בניידים. [https://phabricator.wikimedia.org/T313804]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/10|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W10&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:50, 7 במרץ 2023 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24676916 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 11 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W11&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/11|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.27|1.40&amp;lrm;-wmf.27]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-03-14|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-03-15|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-03-16|he}} ([[mw:MediaWiki 1.40/Roadmap|יומן]]).
* החל מיום רביעי, חלק נוסף מאתר ויקיפדיה יוכלו להשתמש בתכונת &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add a link|הוספת קישור]]&quot; ({{int:project-localized-name-cbk_zamwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-cdowiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-cewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-cebwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-chwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-chrwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-chywiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-ckbwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-cowiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-csbwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-cuwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-cvwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-cywiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-itwiki/he}}). זה קורה כחלק מ[[phab:T304110|התקדמות הפריסה של הכלי הזה לוויקיפדיות נוספות]]. הקהילות יכולות [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Community configuration|להגדיר את ההתנהגות המקומית של הכלי]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T304542][https://phabricator.wikimedia.org/T304550] 

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/11|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W11&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:20, 14 במרץ 2023 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24700189 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 12 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W12&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/12|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* בשבוע שעבר חלק מהמשתמשים נתקלו בבעיות תוך כדי טעינת תמונות ממוזערות. זה קרה עקב שמירת תמונות לא נכונה במטמון. [https://phabricator.wikimedia.org/T331820]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.1|1.41&amp;lrm;-wmf.1]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-03-21|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-03-22|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-03-23|he}} ([[mw:MediaWiki 1.40/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|alt=|סקר המשאלות]] קישור לדף [[{{#special:CentralAuth}}]] של המשתמש יופיע בדף [[{{#special:Contributions}}]], וחלק מסקריפטים אישיים שהוסיפו את הקישור הזה בעבר יכולים להתקל בבעיות עקב התנגשות. העניין נעשה בעקבות בקשה שזכתה [[:m:Community Wishlist Survey 2023/Admins and patrollers/Add link to CentralAuth on Special:Contributions|במקום ה-17 בסקר משאלות הקהילה 2023]].
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|alt=|סקר המשאלות]] חלון העריכה [[{{#special:AbuseFilter}}]] יהיה גדול יותר ויאפשר שינוי גודל. העניין נעשה בעקבות בקשה שזכתה [[:m:Community Wishlist Survey 2023/Anti-harassment/Make the AbuseFilter edit window resizable and larger by default|במקום ה-80 בסקר משאלות הקהילה 2023]].
* המפעילים המשחררים חסימת משתמשים יוכלו לסמן גם אפשרות הוספת דף המשתמש לרשימת המעקב שלהם. זה יעבוד גם באמצעות [[{{#special:Unblock}}]] וגם דרך API.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T257662]

'''פגישות'''
* ניתן להצטרף לפגישה הבאה של צוות האפליקציות לניידים של הקרן. במהלך הפגישה נדון בתכונות הקיימות ובתוכניות לעתיד. הפגישה תתקיים ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1679677204 24 במרץ בשעה 17:00 UTC] (או 19:00 שעון ישראל). ראו [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Office Hours|פרטים ודרכי הצטרפות]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/12|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W12&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:26, 21 במרץ 2023 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24732558 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 13 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W13&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/13|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* הגבלה על מספר תנאים ב[[:mw:Special:MyLanguage/Extension:AbuseFilter|מסנן ההשחתות]] עלתה מ-1000 ל-2000. [https://phabricator.wikimedia.org/T309609]
* [[:m:Special:MyLanguage/Global AbuseFilter#Locally disabled actions|חלק מפעולות מסנן ההשחתות הגלובלי]] לא יופעלו יותר באתרי ויקי מקומיים. [https://phabricator.wikimedia.org/T332521]
* משתמשי תצוגת המחשבים יוכלו מעכשיו להרשם לדפי השיחה באמצעות הלחיצה על הקישור {{int:discussiontools-newtopicssubscription-button-subscribe-label}} בתפריט {{int:toolbox}}. אם נרשמתם לדף השיחה תקבלו [[mw:Special:MyLanguage/Notifications|הודעות כחולות]] כשייפתחו נושאים חדשים בדף. זה שונה מהוספת הדף לרשימת המעקב או הרשמה לנושא בודד. [https://phabricator.wikimedia.org/T263821]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.2|1.41&amp;lrm;-wmf.2]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-03-28|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-03-29|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-03-30|he}} ([[mw:MediaWiki 1.40/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* מעכשיו ניתן יהיה לבחור ב[[mw:Special:MyLanguage/VisualEditor/Diffs|השוואה חזותית]] בכל [[m:Special:MyLanguage/Help:Page history|דפי הגרסאות הקודמות]] באתרי ויקימילון וויקיפדיות. [https://phabricator.wikimedia.org/T314588]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] הגרסה הישנה של [[mw:Mobile Content Service|שרות תוכן נייד]] תוסר ביולי 2023. המפתחים מתבקשים לעבור לפרסואיד או ל-API אחר עד אז כדי לוודא שרות רצוף. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/4MVQQTONJT7FJAXNVOFV3WWVVMCHRINE/]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/13|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W13&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 04:14, 28 במרץ 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24780854 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 14 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W14&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/14|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* במערכת ליצירת אוטומטית של קטגריות עבור הרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Babel|בבל]] נעשו כמה שינויים ותיקונים. אחד מהם מאפשר הכנסת תבניות לתיאור אוטומטי של קטגוריות בזמן היצירה, מה שמאפשר הכנסת קטגוריות לקטגוריות על בו בזמן. [https://phabricator.wikimedia.org/T211665][https://phabricator.wikimedia.org/T64714][https://phabricator.wikimedia.org/T170654][https://phabricator.wikimedia.org/T184941][https://phabricator.wikimedia.org/T33074]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.3|1.41&amp;lrm;-wmf.3]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-04-04|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-04-05|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-04-06|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).
* מספר גרסאות ישנות של [[:w:he:דפדפן|דפדפנים]] לא יוכלו להשתמש ב־[[w:he:JavaScript|JavaScript]] באתרי ויקימדיה החל מהשבוע. זה נוגע בעיקר במשתמשי אינטרנט אקספלורר 11. אם אתם משתמשים בדפדפן ישן מומלץ לשדרגו לגרסה חדשה יותר. [https://phabricator.wikimedia.org/T178356]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] המודול המיושן &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;jquery.hoverIntent&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; הוסר. ייתכן שהוא נמצא בשימוש בגאדג'טים וסקריפטים, ליצירת השהייה מלאכותית בדרך תגובת ג'אווסקריפט לארועי מעבר עכבר. גאדג'טים וסקריפטים צריכים להשתמש עכשין בפונקציות jQuery &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;hover()&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; או &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;on()&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; במקום זאת. ניתן לראות דוגמאות ב[[mw:Special:MyLanguage/ResourceLoader/Migration_guide_(users)#jquery.hoverIntent|מדריך המעבר]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T311194]
* חלק מהקישורים בדף [[{{#special:SpecialPages}}]] ימוקמו מחדש. זה יאפשר הפרדה ברורה יותר בין קישורים עבור כל המשתמשים לאלו שמתייחסים לחשבון המשתמש הקורא את הדף. [https://phabricator.wikimedia.org/T333242]
* ניתן יהיה להסתיר את [[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Replying|כפתור התשובה]] בדפי דיונים מאורכבים באמצעות מילת קסם חדשה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;__ARCHIVEDTALK__&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. תהיה גם מחלקת סגנון חדשה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;.mw-archivedtalk&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; להסתרת הכפתור בחלקים שונים של הדף לבחירה. [https://phabricator.wikimedia.org/T249293][https://phabricator.wikimedia.org/T295553][https://gerrit.wikimedia.org/r/c/mediawiki/extensions/DiscussionTools/+/738221]

'''שינויים עתידיים'''
* תוכנת וגה היוצרת תצוגת נתונים בדפי ויקי, דוגמת גרפים, תשודרג לגרסה החדשה ביותר בעתיד. הגרפים המשתמשים בתחביר הגרסה הישנה מאוד 1.5 יכולים להפסיק לעבוד נכון. רוב השימושים הקיימים אותרו ותוקנו, אבל אתם יכולים לעזור לבדוק, כמו גם לעדכן תיעוד מקומי. [[phab:T260542|ניתן לראות דוגמאות לאיתור ותיקון]]. 

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/14|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W14&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:40, 4 באפריל 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24820268 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 15 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W15&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/15|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|alt=|סקר המשאלות]] בעורך החזותי ניתן עכשיו לערוך כיתובים לתמונות בגלריה מבלי פתיחת דו-שיח של גלריה. העניין נעשה בעקבות בקשה שזכתה [[:m:Community Wishlist Survey 2023/Editing/Editable gallery captions in Visual Editor|במקום ה-61 בסקר משאלות הקהילה 2023]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T190224]
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|alt=|סקר המשאלות]] מעכשיו ניתן לקבל הודעות כשמשתמשים אחרים עורכים דף משתמש אישי שלכם. ראו את האפשרות &quot;{{int:Echo-category-title-edit-user-page}}&quot; ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-echo|העדפות]]. העניין נעשה בעקבות בקשה שזכתה [[:m:Community Wishlist Survey 2023/Anti-harassment/Notifications for user page edits|במקום ה-3 בסקר משאלות הקהילה 2023]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T3876]

'''בעיות'''
* הייתה בעיה כשכל סוגי הבאנרים בראש העמוד במערכת CentralNotice הוצגו למשתמשים המחוברים לחשבון אף שהם [[Special:Preferences#mw-prefsection-centralnotice-banners|כיבו]] סוגי באנרים מסויימים. זה תוקן עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T331671]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.4|1.41&amp;lrm;-wmf.4]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-04-11|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-04-12|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-04-13|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).
* החל מיום רביעי, חלק נוסף מאתר ויקיפדיה יוכלו להשתמש בתכונת &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add a link|הוספת קישור]]&quot;. האתרים הרלוונטיים הם {{int:project-localized-name-arywiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-dawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-dinwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-dsbwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-eewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-elwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-emlwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-eowiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-etwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-euwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-extwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-tumwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-ffwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-fiwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-fiu_vrowiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-fjwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-fowiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-frpwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-frrwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-furwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-gawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-gcrwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-gdwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-glwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-glkwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-gnwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-gomwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-gotwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-guwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-gvwiki/he}}. זה קורה כחלק מ[[phab:T304110|התקדמות הפריסה של הכלי הזה לוויקיפדיות נוספות]]. הקהילות יכולות [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Community configuration|להגדיר את ההתנהגות המקומית של הכלי]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T304551][https://phabricator.wikimedia.org/T308133]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/15|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W15&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:05, 10 באפריל 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24851886 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 16 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W16&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/16|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ניתן עכשיו לראות [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Kartographer#Show_nearby_articles|ערכים בקרבת מקום על מפות הרחבת Kartographer]] באמצעות כפתור חדש &quot;{{int:Kartographer-sidebar-nearbybutton}}&quot;. שישה אתרי ויקי הריצו את התכונה החדשה מאז אוקטובר. [https://meta.wikimedia.org/wiki/WMDE_Technical_Wishes/Geoinformation/Nearby_articles#Implementation][https://phabricator.wikimedia.org/T334079]
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|alt=|סקר המשאלות]] ב[[m:Special:GlobalWatchlist|רשימת מעקב גלובלית]] ישנם עכשיו קישורים עבור &quot;{{int:globalwatchlist-markpageseen}}&quot; לכל שורת עריכות. העניין נעשה בעקבות בקשה שזכתה [[m:Community Wishlist Survey 2023/Notifications, Watchlists and Talk Pages/Button to mark a single change as read in the global watch list|במקום ה-3 בסקר משאלות הקהילה 2023]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T334246]

'''בעיות'''
* בחלק מהתמונות בוויקישיתוף לא מוחלפות כראוי תמונות ממוזערות לאחר העלאת גרסה חדשה של תמונה. זה אמור להיות מתוקן בהמשך השבוע. [https://phabricator.wikimedia.org/T331138][https://phabricator.wikimedia.org/T333042]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] בשבועות האחרונים לחלק מהכלים החיצוניים היו בעיות התחברות באמצעות OAuth. זה תוקן עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T332650]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.5|1.41&amp;lrm;-wmf.5]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-04-18|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-04-19|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-04-20|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/16|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W16&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 04:55, 18 באפריל 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24881071 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 17 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W17&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/17|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|alt=|סקר המשאלות]] תפריט בחירת תאריך בדפים שונים דוגמת [[{{#special:Contributions}}]] יציג מעכשיו טווחי שנים בעשור האחרון והקודם, במקום העשור האחרון והבא. העניין נעשה בעקבות בקשה שזכתה [[m:Community Wishlist Survey 2023/Miscellaneous/Change year range shown in date selection popup|במקום ה-145 בסקר משאלות הקהילה 2023]].  [https://phabricator.wikimedia.org/T334316]

'''בעיות'''
* עקב בעיות בטיחות ב[[mw:Special:MyLanguage/Extension:Graph|הרחבת Graph]] הגרפים נותקו בכל אתרי ויקימדיה. צוותי הקרן פועלים על תוכנית לתגובה לפגיעות הללו. [https://phabricator.wikimedia.org/T334940]
* למשך כמה ימים לא התאפשרו כמה סוגי עריכות בגרסה הניידת של ויקי. זה תוקן. [https://phabricator.wikimedia.org/T334797][https://phabricator.wikimedia.org/T334799][https://phabricator.wikimedia.org/T334794]

'''שינויים השבוע'''
* כל אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למספר דקות ב-26 באפריל. זה מתוכנן לשעה [https://zonestamp.toolforge.org/1682517653 14:00 UTC] (או 17:00 שעון ישראל). [https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Tech/Server_switch]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.6|1.41&amp;lrm;-wmf.6]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-04-25|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-04-26|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-04-27|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* צוות העריכה מתכנן לבצע בדיקת A/B עבור [[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Usability|ניתוח השימוש במיזם עמודי שיחה]]. [[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Usability/Analysis|המדידות שבתכנון]] זמינות. אתר ויקי שלכם יכול [[phab:T332946|להיות מוזמן להשתתף]]. אנא תציעו שיפורים לתכנית המדידות ב[[mw:Talk:Talk pages project/Usability|דף השיחה]].
* [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2023-2024|טיוטת התכנית השנתית של קרן ויקימדיה לשנת 2023-2024  פתוחה להערות ותגובות]] עד ל-19 במאי. התוכנית בגרסתה המוכנה תפורסם ביולי 2023 במטא.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/17|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W17&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:03, 25 באפריל 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24933592 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 18 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W18&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/18|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|alt=|סקר המשאלות]] כלים המבררים מי כתב טקסט מסויים, &lt;span dir=ltr&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Who Wrote That?|Who Wrote That?]]&lt;/span&gt;,&amp;rlm; [[xtools:authorship|XTools Authorship]], ו-[[xtools:blame|XTools Blame]], פועלים עכשיו בוויקיפדיות הצרפתית והאיטלקית. יותר שפות יתווספו בקרוב. העניין נעשה בעקבות חלק מבקשה שזכתה [[m:Community Wishlist Survey 2023/Reading/Extend &quot;Who Wrote That?&quot; tool to more wikis|במקום ה-7 בסקר משאלות הקהילה 2023]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T243711][https://phabricator.wikimedia.org/T270490][https://phabricator.wikimedia.org/T334891]
* הכלי [[:commons:Special:MyLanguage/Commons:Video2commons|Video2commons]] שודרג. תוקנו כמה בגים של העלאת סרטוני יוטיוב. [https://github.com/toolforge/video2commons/pull/162/commits]
* המראה של [[{{#special:Preferences}}]] השתנה בגרסה הניידת. העיצוב החדש מקל מעבר על קטגוריות שונות והעדפות על מסכים צרים. ניתן עכשיו להגיע לדף הזה דרך קישור בתפריט הצדדי בגרסת הניידים. [https://www.mediawiki.org/wiki/Moderator_Tools/Content_moderation_on_mobile_web/Preferences]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.7|1.41&amp;lrm;-wmf.7]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-05-02|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-05-03|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-05-04|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/18|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W18&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 04:45, 2 במאי 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24966974 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 19 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W19&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/19|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|alt=|סקר המשאלות]] בשבוע שעבר פרסם הצוות הטכני של הקהילה את העדכון הראשון לקראת יצירת [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2022/Better diff handling of paragraph splits|השוואת דפים טובה יותר]] שנבנית בעקבות בקשה שזכתה במקום הראשון בסקר משאלות הקהילה 2023. [[phab:T324759|העדכון הזה]] מוסיף הסברים להשוואות בתוך שורות כך שהמשתמשים שלא מכירים את ההדגשה הכחולה והצהובה יוכלו להבין טוב יותר את סוג העריכה.
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|alt=|סקר המשאלות]] כשסוגרים תמונה במציג מדיה, הוא יחזור לדף ויקי במקום לדף הקודם בהיסטורייה הדפדפן. העניין נעשה בעקבות בקשה שזכתה [[m:Community Wishlist Survey 2023/Reading/Return to the article when closing the MediaViewer|במקום ה-65 בסקר משאלות הקהילה 2023]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T236591]
* הרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Extension:SyntaxHighlight|צביעת הקוד]] תומכת מעכשיו גם ב-&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;wikitext&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; כשפה לבחירה. אפשר לתקן אל התחלופות הישנות לצביעת קוד כזה, דוגמת &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;html5&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;moin&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; או &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;html+handlebars&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T29828]
* [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Creating pages with preloaded text|טקסט מוכן מראש עבור דפים או פרקים חדשים]] תומך מעכשיו בטעינה מוקדמת של הודעות ממשק של מדיה ויקי בשפה מקומית. כאן תוכלו לראות [https://cs.wikipedia.org/wiki/User_talk:Martin_Urbanec_(WMF)?action=edit&amp;section=new&amp;preload=MediaWiki:July דוגמה] בו{{int:project-localized-name-cswiki/he}} המשתמשת ב-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;preload=MediaWiki:July&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T330337]

'''בעיות'''
* עדכון לגבי הרחבת הגרפים: מפתחי הקרן סיימו את עדכון של התוכנה המציגה לגרסת Vega5. הגרפים הקיימים באתרי ויקי שמתבססים על Vega2 לא יעבדו יותר. על הקהילות לעדכן את הגרפים והתבניות שלהם, ואת יחידות שיתוף בלואה דוגמת &lt;bdi lang=&quot;de&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[:de:Modul:Graph]]&lt;/bdi&gt;. [https://vega.github.io/vega/docs/porting-guide/ מדריך המעבר של Vega] מספק את הפרטים המקיפים על המעבר מ-Vega2 ו[https://www.mediawiki.org/w/index.php?title=Template:Graph:PageViews&amp;action=history כאן] ישנה דוגמה למעבר כזה. Vega5 הופעלה כבר באתר mediawiki.org כדי לאפשר לקהילות לבצע בדיקות מראש. [https://phabricator.wikimedia.org/T334940#8813922]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.8|1.41&amp;lrm;-wmf.8]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-05-09|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-05-10|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-05-11|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] עד כה כל תוכנה המשתמשת במערכת OAuth היתה צריכה לעבור בדיקה ידנית. החל מהשבוע תוכנה המשתמשת בתכונת זיהוי בלבד או קבלת הרשאה ברמה בסיסית לא תצטרך יותר בדיקה ידנית. [https://phabricator.wikimedia.org/T67750]

'''שינויים עתידיים'''
* בשנה הבאה תפסיק מדיה-ויקי להציג כתובות IP לזיהוי משתמשים לא מחוברים לחשבון, ותתחיל לשייך שמות משתמש זמניים יחודיים בצורה אוטומטית. ניתן לקרוא פרטים בדף [[m:Special:MyLanguage/IP Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation/Updates|העדכונים]]. ניתן [[m:Talk:IP Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation#What should it look like?|להצטרף לדיון]] על [[m:Special:MyLanguage/IP Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation/Updates#What will temporary usernames look like?|מבנה השמות הזמניים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T332805]
* בעשר ויקיפדיות שכבר הפעילו את העיצוב החדש של וקטור כברירת מחדל תתקיים [[:w:he:בדיקת A/B|בדיקת A/B]]. חצי מהמשתמשים המחוברים לחשבון בתצוגת מחשבו יראו ממשק בו חלקים שונים של הדף מופרדים בצורה נקייה יותר. ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements/Updates/2023-05 Zebra9 A/B test|לקרוא פרטים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T333180][https://phabricator.wikimedia.org/T335972]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] הספרייה &lt;code&gt;jquery.tipsy&lt;/code&gt; תוסר מליבת מדיה-ויקי. זה ישפיע על חלק מהסקריפטים. הרבה שורות הכוללות את הקוד &lt;code dir=ltr&gt;.tipsy(&lt;/code&gt; ניתן לסגור בהערות. כדי שהדברים ימשיכו לעבוד ניתן להשתמש ב-&lt;code&gt;OO.ui.PopupWidget&lt;/code&gt;. תוכלו [[phab:T336019|לקרוא פרטים]] ו[[:mw:Help:Locating broken scripts|ללמוד איך לאתר סקריפטים שנשברו]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T336019]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/19|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W19&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:36, 9 במאי 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24998636 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 20 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W20&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/20|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* יצירת ציטוטים אוטומטית מתוך [[d:Q33057|ISBN]] שבורה כרגע. זה משפיע על ציטוטים שנעשים באמצעות התכונה [[mw:Special:MyLanguage/Help:VisualEditor/User_guide/Citations-Full#Automatic|הוספת הערת שוליים אוטומטית]] של העורך החזותי ושימוש ב-API של ציטואיד בגאדג'טים וסקריפטים. נעשות עבודות תיקון. [https://phabricator.wikimedia.org/T336298] 

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.9|1.41&amp;lrm;-wmf.9]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-05-16|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-05-17|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-05-18|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).
* החל מיום רביעי, חלק נוסף מאתר ויקיפדיה יוכלו להשתמש בתכונת &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add a link|הוספת קישור]]&quot;. האתרים הרלוונטיים הם {{int:project-localized-name-gorwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-hawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-hakwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-hawwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-hifwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-hrwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-hsbwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-htwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-iawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-iewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-igwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-ilowiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-inhwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-iowiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-iswiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-iuwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-jamwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-jvwiki/he}}. זה קורה כחלק מ[[phab:T304110|התקדמות הפריסה של הכלי הזה לוויקיפדיות נוספות]]. הקהילות יכולות [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Community configuration|להגדיר את ההתנהגות המקומית של הכלי]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T308134] 

'''שינויים עתידיים'''
* צוות חדש של קרן ויקימדיה יתמקד בהתנסות בכלים חדשים. כרגע הוא בונה [[m:Wikimedia_Foundation_Annual_Plan/2023-2024/Draft/Future_Audiences#FA2.2_Conversational_AI|אב טיפוס לפלאגין עבור ChatGPT]] המאפשר שימוש נאות במידע שנוצר בידי ChatGPT באתרי ויקימדיה.
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] על המפתחים של גאדג'טים וסקריפטים להחליף את &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;jquery.cookie&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ב-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;mediawiki.cookie&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. הספרייה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;jquery.cookie&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; תוסר בעוד כחודש ומפתחי הקרן יריצו סקריפט אוטומטי להחלפת כל מה שלא יתוקן עד אז. [https://phabricator.wikimedia.org/T336018]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/20|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W20&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:45, 16 במאי 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25011501 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Tech News: 2023-21&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;technews-2023-W21&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
Latest '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|tech news]]''' from the Wikimedia technical community. Please tell other users about these changes. Not all changes will affect you. [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/21|Translations]] are available.

'''Recent changes'''
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|alt=|Wishlist item]] The &quot;recent edits&quot; time period for page watchers is now 30 days. It used to be 180 days. This was a [[m:Community Wishlist Survey 2023/Notifications, Watchlists and Talk Pages/Change information about the number of watchers on a page|Community Wishlist Survey proposal]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T336250]

'''Changes later this week'''
* An [[mw:special:MyLanguage/Growth/Positive reinforcement#Impact|improved impact module]] will be available at Wikipedias. The impact module is a feature available to newcomers [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Feature summary#Newcomer homepage|at their personal homepage]]. It will show their number of edits, how many readers their edited pages have, how many thanks they have received and similar things. It is also accessible by accessing Special:Impact. [https://phabricator.wikimedia.org/T336203]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|Recurrent item]] The [[mw:MediaWiki 1.41/wmf.10|new version]] of MediaWiki will be on test wikis and MediaWiki.org from {{#time:j xg|2023-05-23|en}}. It will be on non-Wikipedia wikis and some Wikipedias from {{#time:j xg|2023-05-24|en}}. It will be on all wikis from {{#time:j xg|2023-05-25|en}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|calendar]]).

'''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|Tech news]]''' prepared by [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|Tech News writers]] and posted by [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|bot]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|Contribute]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/21|Translate]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|Get help]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|Give feedback]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|Subscribe or unsubscribe]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W21&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

19:55, 22 במאי 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25028325 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 22 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W22&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/22|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ניתן שוב להוסיף ציטוטים באופן אוטומטי הודות לחיפוש ISBN של זוטרו. המקורות הזמינים הם ספריית הקונגרס בארצות הברית, הספריה הלאומית של צרפת, ובסיס הנתונים הגרמני K10plus ISBN. ניתן [[mw:Citoid/Creating Zotero translators|להציע לזוטרו]] מקורות חיפוש נוספים. תגיות ISBN יופיע מחדש השבוע ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:VisualEditor/User_guide/Citations-Full#Automatic|טאב הציטוט האוטומטי]] בעורך החזותי. [https://phabricator.wikimedia.org/T336298#8859917]
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|alt=|סקר המשאלות]] בדף [[{{#special:EditWatchlist}}]] יש מעכשיו אפשרות &quot;{{int:watchlistedit-normal-check-all}}&quot; לבחירת כל הדפים באותו מרחב השם. העניין נעשה בעקבות בקשה שזכתה [[m:Community Wishlist Survey 2023/Notifications, Watchlists and Talk Pages/Watchlist edit - &quot;check all&quot; checkbox|במקום ה-161 בסקר משאלות הקהילה 2023]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T334252]	

'''בעיות'''
* למשך כמה ימים מוקדם יותר החודש הכפתור להוספת קישורי בינוויקי בתפריט הכלים לא פעל כראוי. זה תוקן עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T337081]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.11|1.41&amp;lrm;-wmf.11]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-05-30|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-05-31|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-06-01|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).
* העורך החזותי יעבור לבקאנד חדש באתרי ויקי [https://phabricator.wikimedia.org/source/mediawiki-config/browse/master/dblists/small.dblist קטנים] ו[https://phabricator.wikimedia.org/source/mediawiki-config/browse/master/dblists/medium.dblist בינוניים] השבוע. אתרי ויקי גדולים יצטרפו בשבועות הקרובים. זה נעשה כחלק מהמאמץ להעברת פרסואיד לגרעין מדיה-ויקי. השינוי לא אמור להשפיע על משתמשים, אבל אם תרגישו טעינה איטית או מוזרויות אחרות בעורך החזותי, אנא דווחו בטאסק הפבריקטור המצורף. [https://phabricator.wikimedia.org/T320529]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/22|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W22&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:04, 30 במאי 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25079963 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 23 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W23&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/23|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ההרחבה [[:mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:RealMe|RealMe]] מאפשרת לסמן כתובות URL בדף המשתמש כמאושרים בידי Mastodon או תוכנה דומה.
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|alt=|&lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Wishlist item&lt;/span&gt;]] ציטוטים והערות שוליים ניתנים מעכשיו ליצירה מרשימת ההערות בעורך החזותי. העניין נעשה בעקבות בקשה שזכתה [[m:Community Wishlist Survey 2023/Citations/Allow citations to be edited in the references section with VisualEditor|במקום השני בסקר משאלות הקהילה 2023]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T54750]
* בעבר לחיצה על קישור של משתמש אחר לשינויים האחרונים המסוננים באמצעות URL יכלה בטעות להרוס את ההעדפות שלכם עבור &quot;{{int:Rcfilters-group-results-by-page}}&quot;. זה תוקן עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T202916#8874081]

'''בעיות'''
* למשך כמה ימים בשבוע האחרון חלק מהכלים והבוטים החזירו מידע ישן עקב בעיות ברפליקת בסיס הנתונים, וחלק לא פעלו כלל במהלך התיקון. הבעיות תוקנו עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T337446]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.12|1.41&amp;lrm;-wmf.12]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-06-06|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-06-07|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-06-08|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).
* עריכות של בוטים הכוללים כתובות מתוך [[mw:Special:MyLanguage/Extension:SpamBlacklist|רשימת הספאם]] לא ייחסמו יותר. [https://phabricator.wikimedia.org/T313107]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/23|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W23&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:52, 6 ביוני 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25114640 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 24 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W24&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/24|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|alt=|סקר המשאלות]] כלים המבררים מי כתב טקסט מסויים, &lt;span dir=ltr&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Who Wrote That?|Who Wrote That?]]&lt;/span&gt;,&amp;rlm; [[xtools:authorship|XTools Authorship]], ו-[[xtools:blame|XTools Blame]], פועלים עכשיו בוויקיפדיות ההולנדית, הגרמנית, ההונגרית, האינדונזית, היפנית, הפולנית והפורטוגלית. העניין נעשה בעקבות חלק מבקשה שזכתה [[m:Community Wishlist Survey 2023/Reading/Extend &quot;Who Wrote That?&quot; tool to more wikis|במקום ה-7 בסקר משאלות הקהילה 2023]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T334891]
* [[mw:Special:MyLanguage/Structured Data Across Wikimedia/Search Improvements#Search Preview panel|פנל תצוגה מקדימה של חיפוש ויקי]] הופעל בארבע ויקיפדיות (קטלאנית, הולנדית, הונגרית ונורבגית). הפנל יציג תמונה הקשורה לערך (אם קיימת), הפסקאות הראשונות בערך, תמונות קשורות (באמצעות חיפוש מדיה בוויקישיתוף), ולסיום מיזמי אחות הקשורים לערך. [https://phabricator.wikimedia.org/T306341]
* ההרחבה [[:mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:RealMe#Verifying_a_link_on_non-user_pages|RealMe]] מאפשרת עכשיו למפעילים לסמן כתובות URL כבדוקים עבור כל דפים, לשימוש Mastodon ותוכנות דומות. [https://phabricator.wikimedia.org/T324937]
* הרשיון התקני של אתרי ויקי [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikimediaannounce-l@lists.wikimedia.org/thread/7G6XPWZPQFLZ2JANN3ZX6RT4DVUI3HZQ/ עודכן רשמית] ל-CC BY-SA 4.0. הודעות המערכת הרלוונטיות תוקנו. הקהילות יכולות להתחיל לעדכן אזכורי הרשיון הישן CC BY-SA 3.0 בדפי מדיניות ודפי תיעוד קשורים. [https://phabricator.wikimedia.org/T319064]

'''בעיות'''
* למשך שלושה ימים בחודש שעבר לחלק מדפי ויקיפדיה שנערכו באמצעות העורך החזותי או כלי השיחה התווסף ללא כוונה &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;__TOC__&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; או הגרסה המקומית שלו. ישנה [[mw:Parsoid/Deployments/T336101_followup|רשימת הדפים שנפגעו הממוינת לפי אתרי ויקי]], שכנראה יש לתקן אותם. [https://phabricator.wikimedia.org/T336101]
* נכון לעכשיו התכונה &quot;{{int:Visualeditor-dialog-meta-categories-defaultsort-label}}&quot; בעורך החזותי נשברה. מילות מפתח קיימים של &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{DEFAULTSORT:...}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; מופיעות בטעות כתבניות אדומות בעורך החזותי. המפתחים מנסים לתקן את זה. בינתיים אלו המבקשים לערוך את מפתח המיון הרגיל מוזמנים לעבור לעורך קוד מקור. [https://phabricator.wikimedia.org/T337398]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] בשבוע שעבר נעשה עדכון לטופס המחיקה, מה שייתכן ושבר חלק מגאדג'טים וסקריפטים. אם הקוד שלכם ממלא שדה ריק של סיבת מחיקה, יש להחליף &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;#wpReason&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ב-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot; style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;&lt;code&gt;#wpReason &gt; input&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. ראו [https://cs.wikipedia.org/w/index.php?title=MediaWiki%3AGadget-CleanDeleteReasons.js&amp;diff=22859956&amp;oldid=12794189 דוגמה לתיקון]. [https://phabricator.wikimedia.org/T337809]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.13|1.41&amp;lrm;-wmf.13]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-06-13|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-06-14|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-06-15|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).
* העורך החזותי יעבור לבקאנד חדש בוויקיפדיה האנגלית ביום שני, וב[https://phabricator.wikimedia.org/source/mediawiki-config/browse/master/dblists/large.dblist שאר ויקיפדיות הגדולות], כולל ויקיפדיה העברית, ביום חמישי. השינוי לא אמור להשפיע על משתמשים, אבל אם תרגישו טעינה איטית או מוזרויות אחרות בעורך החזותי, אנא דווחו בטאסק הפבריקטור המצורף. [https://phabricator.wikimedia.org/T320529]

'''שינויים עתידיים'''
* בתקופה שבין 5 ל-17 ביולי [[:mw:Wikimedia Security Team|צוות הבטיחות]] של הקרן יעביר התייעצות עם העורכים לגבי טיוטת מדיניות השימוש של משאבים מצד ג' בגאדג'טים וסקריפטים הנכתבים בידי מתנדבים. משוב והצעות יתקבלו בשמחה בדף &quot;[[m:Special:MyLanguage/Third-party resources policy|מדיניות משאבים צד ג']]&quot; במטא.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/24|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W24&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 17:52, 12 ביוני 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25133779 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 25 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W25&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/25|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] גרפים &quot;Flame&quot; זמינים עכשיו ב-WikimediaDebug.&amp;rlm; [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/JXNQD3EHG5V5QW5UXFDPSHQG4MJ3FWJQ/][https://techblog.wikimedia.org/2023/06/08/flame-graphs-arrive-in-wikimediadebug/]

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.
* מעכשיו קיימת חלונית מוקפצת לחיפוש פקודות בעורך החזותי. ניתן להפעיל אותה באמצעות הקלדת &lt;code&gt;\&lt;/code&gt; או לחיצה על &lt;code&gt;ctrl + shift + p&lt;/code&gt;. היא מאפשרת גישה מהירה לרוב הכלים בעורך. [https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Visual_editor_toolbar_search_feature.png][https://phabricator.wikimedia.org/T66905]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/25|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W25&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:09, 19 ביוני 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25159510 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 26 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W26&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/26|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] המודולים Action API והדף Special:LinkSearch החלו להוסיף את הסימן &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;/&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; בסוף כל התשובות ל-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;prop=extlinks&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; עבור כתובות דומיין חשופות. זה נעשה כדי להסיר כפילויות בטבלת &lt;code&gt;externallinks&lt;/code&gt;.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T337994]

'''בעיות'''
* בשבוע שעבר חיפוש ויקי היה מקולקל בוויקישיתוף ובוויקינתונים למשך 23 שעות. [https://phabricator.wikimedia.org/T339810][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Incidents/2023-06-18_search_broken_on_wikidata_and_commons]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.15|1.41&amp;lrm;-wmf.15]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-06-27|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-06-28|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-06-29|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] עיצוב ויקי מינרווה משתמש עכשיו ביותר עיצובים מוגדרים מראש במחלקת &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;.mbox-text&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. זה מאפשר תמיכה של תבניות mbox עבור שימוש ב-div במקום בטבלאות. אנא דאגו לכך שהעיצובים החדשים לא ישברו תבניות נוספות באתר ויקי שלכם. [https://gerrit.wikimedia.org/r/c/mediawiki/skins/MinervaNeue/+/930901/][https://phabricator.wikimedia.org/T339040]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] גאדג'טים ייטענו עכשיו בתצוגת מחשב וגם בתצוגת ניידים כברירת מחדל. בעבר זה היה רק בתצוגת מחשב. שינוי ברירת המחדל באמצעות פרמטר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;|targets=&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; הוכרז כמיושן ואין להשתמש בו יותר. יש לדאוג שגאדג'טים יפעלו גם בתצוגת הניידים, או לחילופין לנתק אותה באמצעות עיצוב ויקי (עם פרמטר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;|skins=&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; שב־&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;MediaWiki:Gadgets-definition&lt;/bdi&gt;) ולא לפי סוג המכשיר של שמשתמש. גאדג'טים נפוצים שיתחילו ליצור שגיאות בניידים ינותקו ממינרווה בידי המפתחים כפתרון זמני. [https://phabricator.wikimedia.org/T127268]
* כל מרחבי השם משתמשים עכשיו באותם [[m:Special:MyLanguage/Help:Keyboard_shortcuts|כפתורי גישה]] בדפדפנים. בעבר מרחב השם שהוגדרו מחוץ לגרעין מדיה־ויקי ובידי הרחבות דרשו הגדרה ידנית של כפתורי גישה, ואין בזה יותר צורך. [https://phabricator.wikimedia.org/T22126]
* טופס הסקירה בהרחבת הניטור Flagged Revisions משתמש מעכשיו ב[[mw:Special:MyLanguage/Codex|מרכיבי ממשק]] תקניים. [https://phabricator.wikimedia.org/T191156]

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] באתרי ויקי של [[:wikitech:Deployments/Train#Thursday|קבוצה 2]] ישתנה בשבועות הקרובים מבנה פלט הפרסר של HTML עבור הצגת קבצי מדיה. זה כולל את אתרי ויקי בעברית למעט ויקיפדיה, שם השינוי כבר בוצע בעבר. השינוי ינגיש יותר את התוכן. ייתכן שתצטרכו לעדכן את ה-CSS של האתר, סקריפטים אישיים או גאדג'טים. לפניכם [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser_Unification/Media_structure/FAQ|פרטים לגבי איזה קוד לבדוק, איך לעדכן אותו, ואיפה לדווח במקרה של בעיות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T314318]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/26|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W26&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:19, 26 ביוני 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25202311 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 27 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W27&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/27|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|alt=|סקר המשאלות]] כחלק מהפעלת בקשת סקר המשאלות [[m:Community Wishlist Survey 2022/Multimedia and Commons/Audio links that play on click|קישורי אודיו המופעלים בלחיצה]], ב[https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/small.dblist אתרי ויקי קטנים], ביניהם ויקיחדשות בעברית, יופעל [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Phonos#Inline audio player mode|נגן קול מובנה]] שממומש בידי הרחבת [[mw:Extension:Phonos|Phonos]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T336763]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] החל מהשבוע כל הגאדג'טים ייטענו אוטומטית גם בתצוגת מחשב וגם בתצוגה ניידת. אם תראו בעיות עם גאדג'טים באתר ויקי שלכם, אנא עדכנו את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Gadgets#Options|הגדרות הגאדג'טים]] בדף ההגדרות שלהם. [https://phabricator.wikimedia.org/T328610]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.16|1.41&amp;lrm;-wmf.16]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-07-04|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-07-05|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-07-06|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/27|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W27&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:51, 4 ביולי 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25231546 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 28 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W28&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/28|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[:mw:Special:MyLanguage/Structured Data Across Wikimedia/Section-level Image Suggestions|הכלי להצעת תמונות לפרק מסויים של ערך]] הופעל בשבע ויקיפדיות (פורטוגזית, רוסית, אינדונזית, קטלאנית, הונגרית, פינית ונורבגית בוקמאל). הכלי ממליץ על תמונות לערכים ברשימת המעקב שמתאימות לפרקים מסויימים בערך.
* [[:m:Special:MyLanguage/Global AbuseFilter|מסנן השחתות גלובלי]] הופעל בכל אתרי קרן ויקימדיה למעט ויקיפדיות האנגלית והיפנית שהחליטו להמנע מכך. השינוי נעשה בעקבות [[:m:Requests for comment/Make global abuse filters opt-out|בקשה גלובלית להערות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T341159]
* [[{{#special:BlockedExternalDomains}}]] הוא כלי חדש למפעילים העוזר להלחם בספאם. הוא מספק ממשק נקי יותר לחסימת דומיינים או חלקים שלהם, מאפשר חיפוש קל יותר, ורץ מהר יותר עבור כל עריכה בוויקי. הוא לא תומך בביטויים רגולריים, חיפוש לפי התאמת מסלול ב-URL, או רשימות לבנות (&lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;[[MediaWiki:Spam-whitelist|MediaWiki:Spam-whitelist]]&lt;/span&gt;), אבל בכל השאר הוא מחליף את רוב האפשרויות של &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;[[MediaWiki:Spam-blacklist|MediaWiki:Spam-blacklist]]&lt;/span&gt;. ניתן למצוא סקריפט בפייתון המאפשר להעביר כל דומיינים פשוטים לכלי החדש, וגם פרטים נוספים, ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:BlockedExternalDomains|תיעוד הכלי]]. הכלי זמין בכל אתרי ויקי למעט מטא, ויקישיתוף וויקינתונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T337431]
* ההרחבה WikiEditor, המספקת את סרגל הכלים של עורך קוד מקור 2010, שודרגה. היא כוללת את רוב הפעולות הנפוצות ביותר של עריכת קוד ויקי. בעבר רוב הודעות המערכת שלה תורגמו בידי מפעילים בלבד, אבל מעכשיו כל המתרגמים הקבועים ב-translatewiki יכולים לעשות זאת. אנא בדקו את [https://translatewiki.net/wiki/Special:MessageGroupStats?group=ext-wikieditor&amp;messages=&amp;x=D#sortable:0=asc מצב התרגום לשפה שלכם], ואם בעמודה &quot;Completion&quot; מופיע פחות מ-100%, אנא השלימו את התרגום. ראו [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-ambassadors@lists.wikimedia.org/thread/D4YELU2DXMZ75PGELUOKXXMFF3FH45XA/ הסבר מפורט יותר].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.17|1.41&amp;lrm;-wmf.17]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-07-11|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-07-12|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-07-13|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).
* פרוטוקול ברירת המחדל של [[{{#special:LinkSearch}}]] וה-API שלו שונו מ-http לשניים ביחד, http ו-https.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T14810]
* [[{{#special:LinkSearch}}]] וה-API שלו יכולים עכשיו לחפש את כתובת ה-URL השלמה שמתקבלת בשאילתה. עד כה נעשה חיפוש על 60 התווים הראשונים בלבד.התקבלה בקשה לכך לפני 15 שנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T17218]

'''שינויים עתידיים'''
* ישנו ניסוי עם פלאגין [[:w:he:ChatGPT|ChatGPT]]. הוא מציג למשתמשים מהיכן מגיע המידע בזמן קריאת ויקיפדיה. הוא נבדק בידי סגל הקרן ואנשי ויקימדיה נוספים. בקרוב כל משתמשי פלאגין ChatGPT יוכלו להשתמש בפלאגין ויקיפדיה. מדובר באותו אחד שהוזכר ב[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/20|גליון 20]] של ידיעות הטכנולוגיה השנה. [https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_Annual_Plan/2023-2024/Draft/Future_Audiences#FA2.2_Conversational_AI]
* מתקיים דיון לגבי [[m:Special:MyLanguage/Third-party resources policy|מדיניות מוצעת של משאבי צד ג']]. ההצעה תשפיע על שימוש שלהם בגאדג'טים וסקריפטים של משתמשים. בהתבסס על רעיונות שהצטברו המדיניות כוללת חלק מהסיכונים בטעינת המשאבים הללו בגאדג'טים וסקריפטים, חלק מטכניקות ודרישות החרגה, כגון שקיפות ויכולת לעבור בדיקה. אתם מוזמנים בחום להשאיר משוב והצעות עד ל-17 ביולי, 2023 ב[[m:Talk:Third-party resources policy|דף השיחה של המדיניות]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/28|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W28&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:54, 10 ביולי 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25278797 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 29 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W29&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/29|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] נכון לעכשיו 1% של כל התקשורת הגלובלית שלנו עוברת דרך [[w:he:Kubernetes|Kubernetes]] (תוכלו לקרוא [[wikitech:MediaWiki On Kubernetes|פרטים טכניים]]). אנו מתכננים להגדיל את המספר הזה באופן קבוע. ניתן [[phab:T290536|לעקוב אחר תהליך העבודה]]. 

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.18|1.41&amp;lrm;-wmf.18]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-07-18|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-07-19|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-07-20|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] [[mw:Special:MyLanguage/Help:System_message|הודעות המערכת]] של מדיה־ויקי יחפשו אחר פולבקים מקומיים זמינים במקום שימוש קבוע של פולבק ברירת מחדל של התוכנה. זה אומר שאתרי ויקי לא צריכים יותר לדרוס כל שפה ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Language#Fallback_languages|שרשרת הפולבקים]] בנפרד. למשל, ויקיאנגלית לא צריכה יותר ליצור את דפי המשנה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;en-ca&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;en-gb&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, המכילים את דפי הבסיס. זה מקל על ניהול דריסות מקומיות. [https://phabricator.wikimedia.org/T229992]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] ה-API &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;action=growthsetmentorstatus&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; יוכרז כמיושן בזמן הפצת גרסת מדיה־ויקי החדשה. בוטים וסקריפטים המשתמשים ב-API הזה צריכים לקרוא מעכשיו ל-API&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;action=growthmanagementorlist&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T321503]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/29|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W29&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:08, 18 ביולי 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25289122 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 30 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W30&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/30|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]]   ב-18 ביולי השיקה קרן ויקימדיה סקר לגבי [[:mw:Technical_decision_making|תהליך קבלת החלטות טכניות]] עבור אלו שמבצעים עבודה טכנית המסתמכת על תוכנה שנתמכת בידי הקרן או אלו הקשורים בה. אם זה מתייחס אליכם, [https://wikimediafoundation.limesurvey.net/885471 אנא השתתפו במילוי הסקר]. הסקר יהיה פתוח למשך שלושה שבועות, עד ל-7 באוגוסט. ניתן למצוא פרטים ב[[listarchive:list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/Q7DUCFA75DXG3G2KHTO7CEWMLCYTSDB2/|הודעות הדוא&quot;ל בערוץ wikitech-l]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.19|1.41&amp;lrm;-wmf.19]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-07-25|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-07-26|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-07-27|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/30|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W30&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 05:20, 25 ביולי 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25332248 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 31 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W31&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/31|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] הכלי החדש [[mw:Synchronizer|Synchronizer]] מאפשר לשמור מודולים של לואה מסונכרנים בין אתרי ויקי שונים. ניתן [[mw:Multilingual Templates and Modules|לקרוא תיעוד]] המסביר בניית תבניות ומודולים גלובליים.
* מעכשיו ניתן להפוך את מסנן התגיות בדף [[{{#special:NewPages}}]] ובדפי ההיסטוריה. למשל, אפשר להסתיר עריכות שנעשו בידי כלים אוטומטיים. [https://phabricator.wikimedia.org/T334337][https://phabricator.wikimedia.org/T334338]
* פלאגין נסיוני של [[:w:he:ChatGPT|ChatGPT]] בוויקיפדיה זמין עכשיו למשתמשי ChatGPT שיכולים להשתמש בפלאגינים. תוכלו לקחת חלק ב[[:m:Talk:Wikimedia Foundation Annual Plan/2023-2024/Draft/Future Audiences#Announcing monthly Future Audiences open &quot;office hours&quot;|שיחת וידאו]] אם תרצו לדבר על הניסוי הזה או דומים לו. [https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_Annual_Plan/2023-2024/Draft/Future_Audiences#FA2.2_Conversational_AI]

'''בעיות'''
* בשבועיים האחרונים אי אפשר היה ליצור גרסת PDF לדפים שבשמם יש אותיות לא לטיניות. זה תוקן עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T342442]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.20|1.41&amp;lrm;-wmf.20]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-08-01|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-08-02|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-08-03|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).
* החל מיום שלישי, חלק נוסף מאתר ויקיפדיה יוכלו להשתמש בתכונת &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add a link|הוספת קישור]]&quot;. האתרים הרלוונטיים הם {{int:project-localized-name-kawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-kaawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-kabwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-kbdwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-kbpwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-kiwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-kkwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-kmwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-knwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-kswiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-kshwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-kuwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-kwwiki/he}}. זה קורה כחלק מ[[phab:T304110|התקדמות הפריסה של הכלי הזה לוויקיפדיות נוספות]]. הקהילות יכולות [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Community configuration|להגדיר את ההתנהגות המקומית של הכלי]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T308135] 

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/31|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W31&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:54, 1 באוגוסט 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25362228 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 32 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W32&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/32|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* עורכים באתר הנייד יכולים עכשיו [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Advanced_mobile_contributions#August_1,_2023_-_Full-page_editing_added_on_mobile|לערוך את הדף בשלמותו]]. כדי להשתמש באפשרות הזאת, יש להפעיל את &quot;{{int:Mobile-frontend-mobile-option-amc}}&quot; בהגדרות שלכם ולהשתמש בכפתור &quot;{{int:Minerva-page-actions-editfull}}&quot; בתפריט &quot;{{int:Minerva-page-actions-overflow}}&quot;. [https://phabricator.wikimedia.org/T203151]

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/32|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W32&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:21, 8 באוגוסט 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25420038 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 33 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W33&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/33|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* מערכת תרגום התוכן לא משתמשת יותר ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Content_translation/Translating/Initial_machine_translation|שירות תרגום מכונה]] של Youdao. השירות פעל במשך כמה שנים, אבל עקב חוסר שימוש וקיומן של אלטרנטיבות הוא נאסר כדי להקטין את עלות האחזקה. שירותים אחרים המכסים את אותן השפות ממשיכים לפעול. [https://phabricator.wikimedia.org/T329137]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.22|1.41&amp;lrm;-wmf.22]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-08-15|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-08-16|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-08-17|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).
* החל מיום רביעי, חלק נוסף מאתר ויקיפדיה יוכלו להשתמש בתכונת &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add a link|הוספת קישור]]&quot;. האתרים הרלוונטיים הם {{int:project-localized-name-lawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-ladwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-lbwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-lbewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-lezwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-lfnwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-lgwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-liwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-lijwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-lmowiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-lnwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-ltgwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-lvwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-maiwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-map_bmswiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-mdfwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-mgwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-hywiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-kywiki/he}}. זה קורה כחלק מ[[phab:T304110|התקדמות הפריסה של הכלי הזה לוויקיפדיות נוספות]]. הקהילות יכולות [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Community configuration|להגדיר את ההתנהגות המקומית של הכלי]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T308136] &lt;!-- TODO replace wiki codes --&gt;

'''שינויים עתידיים'''
* מספר גאדג'טים וסקריפטים המוסיפים אייקונים לעיצוב מינרווה צריכים עדכון בקוד ה-CSS שלהם. ישנם יותר פרטים כולל [[phab:T344067|איך למצוא את כל המופעים ואיך לעדכן אותם]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/33|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W33&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 09:00, 15 באוגוסט 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25428668 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 34 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W34&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/34|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [https://gdrive-to-commons.toolforge.org/ הכלי להעלאה מגוגל דרייב לוויקישיטוף] זמין מעכשיו. הוא מאפשר [[m:Special:MyLanguage/GDrive to Commons Uploader|בחירה והעלאה בטוחות]] מגוגל דרייב אישי ישירות לוויקישיטוף. [https://phabricator.wikimedia.org/T267868]
* מעכשיו נודיע בידיעות הטכנולוגיה על אתרי ויקי חדשים, כדי שתוכלו לעדכן כלים או דפים שונים.
** מאז הגיליון האחרון נוצרו שני אתרי ויקי:
*** ויקימילון ב[[w:en:Pa'O language|שפת פאו]] ([[wikt:blk:|&lt;code&gt;wikt:blk:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T343540]
*** ויקיטקסט ב[[w:he:שפות מלאיו-פולינזיות|סונדנזית]] ([[s:su:|&lt;code&gt;s:su:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T343539]
** כדי להשלים פערים, ששת אתרי ויקי הטריים ביותר הם:
*** ויקיפונקציות ([[f:|&lt;code&gt;f:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T275945]
*** ויקימילון ב[[w:en:Mandailing language|מנדלינג]] ([[wikt:btm:|&lt;code&gt;wikt:btm:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T335216]
*** ויקיפדיה ב[[w:en:Ghanaian Pidgin English|פידג'ין גנאית]] ([[w:gpe:|&lt;code&gt;w:gpe:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T335969]
*** ויקיחדשות ב[[w:en:Gun language|שפת גון (גונגבה)]] ([[n:guw:|&lt;code&gt;n:guw:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T334394]
*** ויקימילון ב[[w:he:קברדינית|קברדינית]] ([[wikt:kbd:|&lt;code&gt;wikt:kbd:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T333266]
*** ויקיפדיה ב[[w:en:Fante dialect|שפת פנטה]] ([[w:fat:|&lt;code&gt;w:fat:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T335016]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.23|1.41&amp;lrm;-wmf.23]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-08-22|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-08-23|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-08-24|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] קיימת [[mw:Stable interface policy|מדיניות לממשק יציב של קוד קצה אחורי]] במדיה-ויקי. מוצעת גם [[mw:User:Jdlrobson/Stable interface policy/frontend|מדיניות לממשק יציב של קוד קצה קדמי]]. זה רלוונטי לכל אחד שעובד על גאדג'טים או קוד קצה קדמי של ויקימדיה. ניתן לקרוא, לדון ולספר למציע לגבי בעיות. [https://phabricator.wikimedia.org/T344079]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/34|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W34&quot;/&gt;

18:25, 21 באוגוסט 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25497111 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 35 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W35&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/35|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|alt=|סקר המשאלות]] כחלק מ[[m:Community Wishlist Survey 2022/Better diff handling of paragraph splits|שיפור השוואת פיצול פסקאות]], זיהוי פיצויים משופר התחיל לעבוד. בשבועיים האחרונים זה קרה ב[[wikitech:Deployments/Train#Groups|קבוצה 0]] וקבוצה 1, הכוללת את האתרים בעברית. השבוע זה יגיע גם לקבוצה 2. [https://phabricator.wikimedia.org/T341754]
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|alt=|סקר המשאלות]] כל דפי [[{{#special:Contributions}}]] מציגים עכשיו את מספר העריכות המקומי של המשתמש ואת תאריך יצירת החשבון. [https://phabricator.wikimedia.org/T324166]
* משתמשי ויקיטקסט יכולים להשתמש עכשיו בתגית &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;prpbengalicurrency&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; לציון תווי מטבע של בנגלי כמספרי עמודים בתוך תג &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;pagelist&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;.  [https://phabricator.wikimedia.org/T268932]
* שתי העדפות שינו מקום. ההעדפה &quot;{{int:visualeditor-preference-visualeditor}}&quot; מוצגת עכשיו ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-editing|לשונית &quot;{{int:prefs-editing}}&quot;]] בכל אתרי ויקי. עד כה היא הופיעה בלשונית &quot;{{int:prefs-betafeatures}}&quot; בחלקם. ההעדפה &quot;{{int:visualeditor-preference-newwikitexteditor-enable}}&quot; מופיעה עכשיו גם היא בלשונית &quot;{{int:prefs-editing}}&quot; בכל אתרי ויקי, במקום הלשונית &quot;{{int:prefs-betafeatures}}&quot;. [https://phabricator.wikimedia.org/T335056][https://phabricator.wikimedia.org/T344158]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.24|1.41&amp;lrm;-wmf.24]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-08-29|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-08-30|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-08-31|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] נרשמים חדשים לחשבונות מפתחי ויקימדיה יכוונו לשימוש ב-&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[https://idm.wikimedia.org/ idm.wikimedia.org]&lt;/bdi&gt;, במקום Wikitech. [[wikitech:IDM|ישנו מידע נוסף]] לגבי המערכת החדשה.
* בכל אתרי ויקי מימין לשמאל, כולל בעברית, כמו גם בוויקיפדיות הקוריאנית, הארמנית, האוקראינית, הרוסית והבולגרית, יתווסף קישור בתפריט צד המספק כתובת URL מקוצרת שלו, באמצעות &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia URL Shortener|Wikimedia URL Shortener]]&lt;/span&gt;. זה יגיע ליותר אתרים בשבועות הקרובים. [https://phabricator.wikimedia.org/T267921]

'''שינויים עתידיים'''
* מתקיים דיון על הסרת הרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Extension:DoubleWiki|DoubleWiki]]. ההרחבה מאפשר למשתמשי ויקיציטוט להציג ערכים בשפות רבות זה לצד זה בבחירת הקישור &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;=&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ליד השפה שנבחרה. הערות בנושא מתקבלות בברכה ב[[phab:T344544|כרטיס הפבריקטור]].
* התקבלה הצעה למזג את רשימת הקטגוריות המוסתרות שמופיעה בתחתית הדף במצב עריכה לתוך הרשימה הראשית של הקטגוריות בתחתית העמוד. [[phab:T340606|מידע נוסף זמין בפבריקטור]] ותגובתכם תתקבל בברכה.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/35|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W35&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 17:00, 28 באוגוסט 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25510866 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 36 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W36&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/36|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* הכלי של ויקיטקסט בשם [[m:Wikisource_EditInSequence|EditInSequence]], שנועד לעזור לערוך מהר יותר, הפך לכלי בטא בעקבות החלטת הקהילה. להפעלתו יש להגיע לדף [[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|העדפות בטא]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T308098]
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|alt=|סקר המשאלות]] כחלק משינויים עבור [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2022/Generate Audio for IPA|יצירת אודיו בשביל IPA]] ו[[m:Community Wishlist Survey 2022/Multimedia and Commons/Audio links that play on click|הרצת קישורי אודיו בלחיצה]] שהוצעו בסקר המשאלות, [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Phonos#Inline_audio_player_mode|נגן אודיו מובנה]] של [[mw:Extension:Phonos|Phonos]] הגיע לכל אתרי ויקי. [https://phabricator.wikimedia.org/T336763]
* למפעילים התווספה יכולת להוסיף את דף המשתמש לרשימת המעקב שלהם כשהם משנים את קבוצותיו. זה עובד גם בדף [[{{#special:UserRights}}]] וגם דרך API.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T272294]
* אתר ויקי חדש אחד נוצר:
** {{int:project-localized-name-group-wikipedia}} בשפת [[d:Q34318|טליש]] ([[w:tly:|&lt;code&gt;w:tly:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T345166]
'''בעיות'''
* ההרחבה [[mw:Special:MyLanguage/Extension:LoginNotify|LoginNotify]] לא שלחה הודעות מינואר. זה תוקן עכשיו, לכן תחזרו לקבל הודעות על נסיונות התחברות כושלים ועל התחברות מוצלחת ממכשיר חדש. [https://phabricator.wikimedia.org/T344785]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.25|1.41&amp;lrm;-wmf.25]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-09-05|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-09-06|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-09-07|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).
* החל מיום רביעי, חלק נוסף מאתר ויקיפדיה יוכלו להשתמש בתכונת &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add a link|הוספת קישור]]&quot;. האתרים הרלוונטיים הם {{int:project-localized-name-mhrwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-miwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-minwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-mkwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-mlwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-mnwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-mrwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-mrjwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-mswiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-mtwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-mwlwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-myvwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-mznwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-nahwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-napwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-ndswiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-nds_nlwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-newiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-newwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-nnwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-novwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-nqowiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-nrmwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-nsowiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-nvwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-nywiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-ocwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-olowiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-omwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-orwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-oswiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-pawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-pagwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-pamwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-papwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-pcdwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-pdcwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-pflwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-pihwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-pmswiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-pnbwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-pntwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-pswiki/he}}. זה קורה כחלק מ[[phab:T304110|התקדמות הפריסה של הכלי הזה לוויקיפדיות נוספות]]. הקהילות יכולות [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Community configuration|להגדיר את ההתנהגות המקומית של הכלי]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T308137][https://phabricator.wikimedia.org/T308138]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/36|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W36&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:34, 5 בספטמבר 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25566983 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 37 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W37&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/37|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* מערכת הערכת העריכות [[mw:Special:MyLanguage/ORES|ORES]] משתמשת עכשיו בתשתית קוד פתוח חדשה בכל אתרי ויקי למעט ויקיפדיה האנגלית וויקינתונים. לשם היא תגיע בשבוע הבא. אם תתקלו בתוצאות בלתי צפויות במסנני השינויים האחרונים הקשורים ב-ORES (למשל, {{int:ores-rcfilters-damaging-title}} או {{int:ores-rcfilters-goodfaith-title}}), אנא [[mw:Talk:Machine Learning|דווחו על כך]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T342115]
* כשאתם מתחברים לאחד מאתרי ויקימדיה ועוברים לאתר ויקימדיה אחר המערכת מנסה להתחבר אוטומטית. זה היה לא אמין זמן רב. מעכשיו ניתן לפתוח את דף ההתחברות כדי שהמערכת תשתדל יותר. אם אתם מרגישים שההתחברות הפכה לקלה או לקשה יותר מבעבר, נעריך את המשוב על כך. [https://phabricator.wikimedia.org/T326281]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.26|1.41&amp;lrm;-wmf.26]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-09-12|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-09-13|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-09-14|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] צוות [[mw:Special:MyLanguage/Technical decision making|הפורום הרטרוספקטיבי לקבלת ההחלטות]] מזמינה את כל מי שמעורב בתחום הטכני במיזמי ויקמדיה להרשם ולהצטרף ל[[mw:Technical decision making/Listening Sessions|מפגשי אודיו]] ב-13 בספטמבר. תאריך נוסף ייקבע בהמשך. המטרה היא שיפור תהליך קבלת ההחלטות הטכניות.
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|alt=|סקר המשאלות]] כחלק מהשינויים בהצעת סקר המשאלות בנושא [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2022/Better diff handling of paragraph splits|טיפול משופר בפיצול פסקאות]] בכל אתרי ויקי יופיע השבוע ווידג'ט להעברה בין מצב השוואה אחיד לבין פורמט ויקי בעל שתי עמודות. [https://phabricator.wikimedia.org/T336716]

'''שינויים עתידיים'''
* כל אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למשך כמה דקות ב-20 בספטמבר. [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|זה מתוכנן לשעה 14:00 UTC]] (או 17:00 לפי שעון ישראל). יותר פרטים יפורסמו בידיעות הטכנולוגיה ובמיזמים השונים בשבועות הקרובים. [https://phabricator.wikimedia.org/T345263]
* Enterprise API מפעיל תכונה חדשה הנקראת &quot;[http://breakingnews-beta.enterprise.wikimedia.com/ breaking news]&quot;. היא נמצאת כרגע בשלב בטא, ומיועדת לזהות נושאים הקשורים לחדשות הנכתבים עכשיו בכל ויקיפדיות. עזרתכם נתבקשת לשיפור הדיוק של מודל הזיהוי שלה, במיוחד באתרים קטנים בשפות שונות, באמצעות המלצות על תבניות ויקי או תבניות עריכה הנתונות לזיהוי. יותר פרטים ניתן למצוא ב[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Enterprise/Breaking news|דף התיעוד]] במדיה-ויקי או בדף [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Enterprise/FAQ#What is Breaking News|שאלות ותשובות]] במטא.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/37|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W37&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:08, 12 בספטמבר 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25589064 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 38 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W38&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/38|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] למדיה-ויקי יש עכשיו [[mw:Stable interface policy/frontend|מדיניות ממשק יציב לקוד קצה קדמי]] המגדירה בצורה ברורה יותר איך קוד מדיה ויקי וקוד מבוסס ויקי (גאדג'טים או סקריפטים) מוכרז כמיושן. תודה לכל מי שתרם בתוכן ובדיונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T346467][https://phabricator.wikimedia.org/T344079]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.27|1.41&amp;lrm;-wmf.27]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-09-19|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-09-20|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-09-21|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).
* כל אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למספר דקות ב-20 בספטמבר. זה מתוכנן לשעה [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|14:00 UTC]] (או 17:00 שעון ישראל). [https://phabricator.wikimedia.org/T345263]
* בכל אתרי ויקי יופיע בתפריט צד קישור המספק כתובת URL מקוצרת לדף הנוכחי, באמצעות [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia URL Shortener|מקצר כתובות ויקימדיה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T267921]

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] הצוות החוקר את הרחבת הגרפים פרסם [[mw:Extension:Graph/Plans#Proposal|הצעה להפעלה מחדש]] והוא מחכה לתגובתכם.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/38|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W38&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:20, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25623533 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 39 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W39&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/39|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* העיצוב וקטור 2022 יזכור מעכשיו את מצב ההסתרה של תוכן העניינים עבור משתמשים לא מחוברים. [https://phabricator.wikimedia.org/T316060]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.28|1.41&amp;lrm;-wmf.28]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-09-26|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-09-27|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-09-28|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|&lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Advanced item&lt;/span&gt;]] המודולים &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;mediawiki.ui&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; של ResourceLoader התיישנו כחלק ממעבר ל-Vue.js ול-Codex. ישנו [[mw:Codex/Migrating_from_MediaWiki_UI|מדריך המעבר ממשק מדיה-ויקי ל-Codex]] לכל הכלים שמשתמשים בו. [[phab:T346468|פרטים נוספים]] ניתן למצוא בפבריקטור, ושאלותיכם יתקבלו שם בברכה.
* להגדרות הגאדג'טים תתווסף אפשרות חדשה, [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Gadgets#Options|בחירת מרחבי השם]]. האפשרות מקבלת רשימת מספרי המרחבים. הגאדג'טים הרלוונטיים יטענו רק למרחבים הללו.

'''שינויים עתידיים'''
* משתנים חדשים נוספו ל[[mw:Special:MyLanguage/Extension:AbuseFilter|מסנן ההשחתות]]: &lt;code&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;global_account_groups&lt;/bdi&gt;&lt;/code&gt; ו-&lt;code&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;global_account_editcount&lt;/bdi&gt;&lt;/code&gt;. הם זמינים רק בזמן יצירת חשבון. ניתן להשתמש בהם למניעת חסימת יצירת חשבון אוטומטית בחשבונות בהם המשתמשים עשו עריכות רבות באתרי ויקי אחרים. [https://phabricator.wikimedia.org/T345632][https://www.mediawiki.org/wiki/Special:MyLanguage/Extension:AbuseFilter/Rules_format]

'''מפגשים'''
* ניתן להשתתף בפגישה הבאה עם צוותי האפליקציות לנייד של ויקימדיה. במהלך הפגישה נדון בכלים הקיימים ובתוכניות לעתיד. הפגישה תתקיים ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1698426015 27 באוקטובר ב-17:00 UTC] (או 20:00 שעון ישראל). ראו [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia_Apps/Office_Hours#October_2023|פרטים והנחיות להצטרפות]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/39|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W39&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:51, 26 בספטמבר 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25655264 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 40 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W40&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/40|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ישנה [[Special:Preferences#mw-prefsection-rendering-advancedrendering|אפשרות חדשה]] בהעדפות, &quot;{{int:tog-forcesafemode}}&quot;. כשנדלקה הדפים נטענים ללא כל Javascript או סגנונות. זה מאפשר לדבג גאדג'טים שנשברו. [https://phabricator.wikimedia.org/T342347]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] להגדרות הגאדג'טים יתווסף פרמטר חדש, [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Gadgets#Options|&lt;var&gt;contentModels&lt;/var&gt;]]. הוא מקבל רשימת סוגי הדפים, דוגמת &lt;code&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;wikitext&lt;/bdi&gt;&lt;/code&gt; או &lt;code&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;css&lt;/bdi&gt;&lt;/code&gt;. הגאדג'טים הרלוונטיים יטענו רק לדפים מהסוגים הללו.

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.29|1.41&amp;lrm;-wmf.29]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-10-03|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-10-04|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-10-05|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] העיצוב וקטור 2022 לא ישתמש יותר בסגנונות וסקריפטים של הווקטור הישן. השינוי הזה יקרה בסוף השנה או בתחילת 2024. ראו [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements/Features/Loading Vector 2010 scripts|הנחיות להתאמת דפי CSS ו-JS באתר ויקי שלכם]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T331679]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/40|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W40&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 04:27, 3 באוקטובר 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25686930 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 41 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W41&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/41|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* אתר ויקי חדש אחד נוצר: האתר של {{int:project-localized-name-group-wikipedia}} בשפת [[d:Q33291|פון]] ([[w:fon:|&lt;code&gt;w:fon:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T347935]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.30|1.41&amp;lrm;-wmf.30]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-10-10|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-10-11|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-10-12|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).
* החל מיום רביעי, חלק נוסף מאתר ויקיפדיה יוכלו להשתמש בתכונת &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add a link|הוספת קישור]]&quot;. האתרים הרלוונטיים הם {{int:project-localized-name-swwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-wawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-warwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-wowiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-xalwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-xhwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-xmfwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-yiwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-yowiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-zawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-zeawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-zh_min_nanwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-zuwiki/he}}. זה קורה כחלק מ[[phab:T304110|התקדמות הפריסה של הכלי הזה לוויקיפדיות נוספות]]. הקהילות יכולות [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Community configuration|להגדיר את ההתנהגות המקומית של הכלי]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T308139]
* בחלק מאתרי ויקי, לא כולל אתרים בעברית, מוצעות תמונות מוויקישיתוף להוספה לערכים ללא תמונות. החל מיום שלישי המצטרפים החדשים לאתרים הללו יוכלו להוסיף תמונות לפרקים ללא תמונות של ערכים. רשימת האתרים מוצגת בעמודת &quot;המלצות תמונות&quot; ב[[mw:Special:MyLanguage/Growth/Deployment table|טבלת ההתקדמות של צוות Growth]]. ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add an image|לקבל פרטים נוספים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T345940]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] בעיצוב נייד (מינרווה) מזהה CSS בשם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;#page-actions&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; יוחלף במזהה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;#p-views&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. זה נעשה כדי שהמבנה יהיה דומה לשאר העיצוב, מה שאמור לשפר תמיכה בגאדג'טים והרחבות בעיצוב הנייד. ייתכן שחלק מהגאדג'טים יצטרכו עדכון. [https://phabricator.wikimedia.org/T348267 כאן] ניתן למצוא פירוט וקישורי חיפוש.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/41|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W41&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 17:39, 9 באוקטובר 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25712895 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 42 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W42&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/42|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* מערכת [[m:Special:MyLanguage/Help:Unified login|התחברות אחידה]] תוקנה עבור חלק מהדפדפנים (Chrome,&amp;rlm; Edge,&amp;rlm; Opera).זה אומר שבמעבר לאתר ויקי אחר של הקרן תתחברו אוטומטית ללא צורך בלחיצה על כפתור ההתחברות או בטעינה מחדש של הדף. נשמח למשוב המספר לנו האם זה עובד אצלכם. [https://phabricator.wikimedia.org/T347889]
* [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Interface/Edit_notice|הודעות עריכה]] זמינות מעכשיו גם ב-MobileFrontend/עיצוב מינרווה. זה נעשה בהשראת [[w:en:Wikipedia:EditNoticesOnMobile|גאדג'ט בוויקיאנגלית]]. ראו פרטים נוספים ב[[phab:T316178|פבריקטור]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.42/wmf.1|1.42&amp;lrm;-wmf.1]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-10-17|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-10-18|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-10-19|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* בעוד שלושה שבועות העיצוב וקטור 2022 יאבד את הקוד הקשור ל-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;addPortletLink&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;#p-namespaces&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; שנאסר לשימוש לפני שנה. אם גיליתם כלים שאמורים להופיע לצד הקישור &quot;שיחה&quot; אך אינם נמצאים שם, אנא בקשו מיוצרי הגאדג'ט לגשת אל [[phab:T347907|הוראות התיקון]] בפבריקטור.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/42|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W42&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:47, 17 באוקטובר 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25745824 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 43 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W43&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/43|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ישנו [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Language engineering/Newsletter/2023/October|ידיעון שפות ולוקליזציה]] חדש המיועד להתפרסם מדי שלושה חודשים. הוא כולל עדכונים על פיתוח תכונות חדשות, שיפורים בפרויקטים טכניים שונים בתחום השפות, ועבודת התמיכה מסביב לכך.
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] מפות מקור החלו לפעול בכל אתרי ויקי. בפתיחה דיבוג בכלי הפיתוח של הדפדפן תוכלו לראות גרסת קוד מקור רחבה ב-Javascript.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T47514]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.42/wmf.2|1.42&amp;lrm;-wmf.2]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-10-24|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-10-25|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-10-26|he}} ([[mw:MediaWiki 1.42/Roadmap|יומן]]).

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/43|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W43&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:16, 24 באוקטובר 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25782286 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 44 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W44&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/44|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* צוות התוכן המבני הכין כחלק מפרויקט של [[:commons:Commons:WMF support for Commons/Upload Wizard Improvements|שיפור אשף ההעלאות בוויקישיתוף]] מספר שיפורי ממשק משתמש בשלב העלאה הבוחר האם מדובר בעבודה עצמית או לא ([[phab:T347590|T347590]]), כמו גם בשלב קביעת הרשיון עבור עבודה עצמית ([[phab:T347756|T347756]]).
* צוות מערכות העיצוב הוציא לאור את גרסת 1.0.0 של [[wmdoc:codex/latest/|Codex]], מערכת עיצוב חדשה של ויקימדיה. ראו את [[mw:Special:MyLanguage/Design_Systems_Team/Announcing_Codex_1.0|ההודעה המלאה על הופעת הגרסה]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.42/wmf.3|1.42&amp;lrm;-wmf.3]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-10-31|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-11-01|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-11-02|he}} ([[mw:MediaWiki 1.42/Roadmap|יומן]]).
* רשימת דפים בקטגוריה ממויינת באמצעת [[:w:en:International Components for Unicode|ספרייה]]. למשך זמן קצר ב-2 בנובמבר עדכונים בתוכן הקטגוריות לא ימויינו בצורה תקינה בשפות רבות, כולל שני אתרים בעברית, ויקיפדיה וויקיטקסט. זה יקרה כיוון שהמפתחים משדרגים את הספריה לגרסה חדשה. לאחר מכן יורץ סקריפט לתיקון הקטגוריות הקיימות. זה יקח כמה שעות או אף ימים, תלוי בגודל אתר ויקי. ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Technical Operations/ICU announcement|למצוא פרטים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T345561][https://phabricator.wikimedia.org/T267145] 
* החל מ-1 בנובמבר, מודול ההשפעה (Special:Impact) ישודרג בידי צוות Growth. המודול החדש יראה למשתמשים החדשים יותר פרטים לגבי השפעתם על אתר ויקי. הוא נבדק במספר אתרים בחודשים האחרונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T336203]

'''שינויים עתידיים'''
* ישנה [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Graph/Plans#Roadmap|הצעה מתוכננת]] להפעלה מחדש של הרחבת הגרפים. אתם יכולים לעזור בקריאת ההצעה ו[[mw:Extension_talk:Graph/Plans#c-PPelberg_(WMF)-20231020221600-Update:_20_October|שיתוף תגובתכם]].
* קרן ויקימדיה עובד כדי לאפשר למפעילים [[mw:Special:MyLanguage/Community_configuration_2.0|לערוך ישירות את הגדרות המדיה-ויקי]]. זה יקרה בצורה דומה לעבודה שנעשתה על Special:EditGrowthConfig. [[phab:T349757|הזמנה לתגובות הקהילה בתוקף עד ל-8 בנובמבר]]. 

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/44|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W44&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:21, 31 באוקטובר 2023 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25801989 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Tech News: 2023-45&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;technews-2023-W45&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
Latest '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|tech news]]''' from the Wikimedia technical community. Please tell other users about these changes. Not all changes will affect you. [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/45|Translations]] are available.

'''Recent changes'''
* In the Vector 2022 skin, the default font-size of a number of navigational elements (tagline, tools menu, navigational links, and more) has been increased slightly to match the font size used in page content. [https://phabricator.wikimedia.org/T346062]

'''Problems'''
* Last week, there was a problem displaying some recent edits on [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s5.dblist a few wikis], for 1-6 hours. The edits were saved but not immediately shown. This was due to a database problem. [https://phabricator.wikimedia.org/T350443]

'''Changes later this week'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|Recurrent item]] The [[mw:MediaWiki 1.42/wmf.4|new version]] of MediaWiki will be on test wikis and MediaWiki.org from {{#time:j xg|2023-11-07|en}}. It will be on non-Wikipedia wikis and some Wikipedias from {{#time:j xg|2023-11-08|en}}. It will be on all wikis from {{#time:j xg|2023-11-09|en}} ([[mw:MediaWiki 1.42/Roadmap|calendar]]).
* The Growth team will reassign newcomers from former mentors to [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Structured mentor list|the currently active mentors]]. They have also changed the notification language to be more user-friendly. [https://phabricator.wikimedia.org/T330071][https://phabricator.wikimedia.org/T327493]

'''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|Tech news]]''' prepared by [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|Tech News writers]] and posted by [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|bot]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|Contribute]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/45|Translate]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|Get help]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|Give feedback]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|Subscribe or unsubscribe]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W45&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:06, 6 בנובמבר 2023 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25838105 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 46 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W46&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/46|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ארבעה אתרי ויקי חדשים נוצרו:
** ויקיפדיה ב[[d:Q7598268|מרוקאית אמזיג]] ([[w:zgh:|&lt;code&gt;w:zgh:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T350216]
** ויקיפדיה ב[[d:Q35159|דגארה]] ([[w:dga:|&lt;code&gt;w:dga:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T350218]
** ויקיפדיה ב[[d:Q33017|טובה באטאק]] ([[w:bbc:|&lt;code&gt;w:bbc:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T350320]
** ויקיציטוט ב[[d:Q33151|בנג'רית]] ([[q:bjn:|&lt;code&gt;q:bjn:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T350217]

'''בעיות'''
* בשבוע שעבר המשתמשים שהתנתקו במטא או בוויקישיתוף לא יכלו להתחבר בחזרה. הבעיה תוקנה עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T350695]
* בשבוע שעבר חלק מחלונות בועה לדו שיח ותפריטים הוצגו בגופן בגודל שגוי. הבעיה תוקנה עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T350544]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.42/wmf.5|1.42&amp;lrm;-wmf.5]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-11-14|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-11-15|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-11-16|he}} ([[mw:MediaWiki 1.42/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* תצוגה מקדימה להערות שוליים מגיעה לאתרי ויקי רבים כברירת מחדל. מדובר בבועות עבור הערות, בדומה לתכונת [[mw:Special:MyLanguage/Page Previews|תצוגה מקדימה לערכים]]. ניתן [[m:WMDE Technical Wishes/ReferencePreviews#Opt-out feature|להתנתק]] מכך. אם אתם משתמשים ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-gadgets|גאדג'טים]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;Reference Tooltips&lt;/span&gt; או &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;Navigation Popups&lt;/span&gt;, זה לא יתחיל לעבוד. [[phab:T282999|הפריסה]] מתוכננת ל-22 בנובמבר 2023. 
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] ארועי קנרית (הידועים גם כפעימת לב) יופיעו ב[https://stream.wikimedia.org/?doc#/streams זרמי ארועים של ויקימדיה] החל מ-11 בדצמבר. למשתמשי הזרמים מומלץ לנפות את הארועים הללו, באמצעות זריקת כל אירוע בו &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;meta.domain == &quot;canary&quot;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&lt;/span&gt;. העדכונים ל-[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Pywikibot|Pywikibot]] או [https://github.com/ChlodAlejandro/wikimedia-streams wikimedia-streams] ינפו את הארועים הללו כברירת מחדל. [https://phabricator.wikimedia.org/T266798]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/46|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W46&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:52, 14 בנובמבר 2023 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25859263 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 47 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W47&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/47|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]
* החל מיום רביעי, חלק נוסף מאתר ויקיפדיה יוכלו להשתמש בתכונת &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add a link|הוספת קישור]]&quot;. האתרים הרלוונטיים הם {{int:project-localized-name-quwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-rmwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-rmywiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-rnwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-roa_rupwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-roa_tarawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-ruewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-rwwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-sawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-sahwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-satwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-scwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-scnwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-scowiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-sdwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-sewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-sgwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-shwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-siwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-skwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-slwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-smwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-sowiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-sqwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-srwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-srnwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-sswiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-stwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-stqwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-suwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-szlwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-tawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-tcywiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-tewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-tetwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-tgwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-thwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-tkwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-tlwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-tnwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-towiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-tpiwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-trwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-tswiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-ttwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-twwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-tywiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-tyvwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-udmwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-ugwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-uzwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-vewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-vecwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-vepwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-vlswiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-vowiki/he}}. זה קורה כחלק מ[[phab:T304110|התקדמות הפריסה של הכלי הזה לוויקיפדיות נוספות]]. הקהילות יכולות [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Community configuration|להגדיר את ההתנהגות המקומית של הכלי]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T308141][https://phabricator.wikimedia.org/T308142][https://phabricator.wikimedia.org/T308143] 
* העיצוב וקטור 2022 יעבור מספר שינויים קטנים במקומות שונים, דוגמת תפריטים נפתחים או רוחב העמודות. השינויים הופעלו בארבע ויקיפדיות השבוע. אם לא יהיו בעיות הם יגיעו לכל אתרי ויקי בשבוע הקרוב. השינויים יאפשרו הוספת תפריטים חדשים לטובת קריאות, ומצב לילה. [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop_Improvements/Updates#November_2023:_Visual_changes,_more_deployments,_and_shifting_focus|ניתן לקרוא פרטים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T347711]

'''שינויים עתידיים'''
* ישנו [[mw:Extension talk:Graph/Plans#Update: 15 November|עדכון לגבי החזרת הרחבת הגרפים]]. להאצת התהליך לא תמשך תמיכה עבור Vega 2 ורק [https://phabricator.wikimedia.org/T335325 פרוטוקולים בודדים] יופעלו במועד ההחזרה. תוכלו לעזור באמצעות הצגת עמדתך לגבי התכנונים.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/47|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W47&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:55, 21 בנובמבר 2023 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25884616 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 48 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W48&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/48|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.42/wmf.7|1.42&amp;lrm;-wmf.7]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-11-28|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-11-29|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-11-30|he}} ([[mw:MediaWiki 1.42/Roadmap|יומן]]). לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה בשבוע הבא. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] מערכת הג'אווהסקריפט של מדיה-ויקי מאפשרת עכשיו שימוש בפקודות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;async&lt;/code&gt;/&lt;code&gt;await&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; בגאדג'טים וסקריפטים אישיים. על יוצרי הגאדג'טים לזכור שלא כל הדפדפנים תומכים בכך, ולכן יש צורך בשימוש מותאם. [https://phabricator.wikimedia.org/T343499]
* הפריסה של &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add_a_link|Add a link]]&quot; שפורסמה בשבוע שעבר נדחתה. היא תמשך השבוע.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/48|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W48&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:09, 28 בנובמבר 2023 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25906379 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 49 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W49&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/49|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* הרווח בין הפסקאות בווקטור החדש השתנה מ-7px ל-14px כגובה השורה. זה יאפשר להבחין בקלות במעבר בין פסקאות. [https://phabricator.wikimedia.org/T351754]
* התכונה &quot;{{int:Visualeditor-dialog-meta-categories-defaultsort-label}}&quot; בעורך החזותי חזרה לעבוד. אין יותר צורך לעבור לעורך קוד מקור  לעריכת מילות מפתח &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{DEFAULTSORT:...}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T337398]

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]
* ב-6 בדצמבר אלו שהדליקו בהעדפות את &quot;{{int:Discussiontools-preference-visualenhancements}}&quot; יוכלו להבחין ב[[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Usability|שיפורים בשמישות דפי שיחה]] בדפים הכוללים את מילת הקסם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;__NEWSECTIONLINK__&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. אם תתקלו בבעיות אנא ספרו על כך לצוות ב[[phab:T352232|פבריקטור]].

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] [[wikitech:News/Toolforge Grid Engine deprecation|תהליך סגירת המנוע Grid]] ב-Toolforge יחל ב-14 בדצמבר. על מי שמטפל ב[[toolforge:grid-deprecation|כלים שמשתמשים במערכת הישנה הזאת]] יש לפני התאריך הזה לחילופין לתכנן מעבר ל-Kubernetes או להודיע לצוות על תוכניות אחרות בפקבריקטור. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/VIWWQKMSQO2ED3TVUR7KPPWRTOBYBVOA/]
* הקהילות המשתמשות ב[[mw:Special:MyLanguage/Structured_Discussions|דיוני מבנה]] (לשעבר זרימה) מקבלות הודעות לקראת [[mw:Special:MyLanguage/Structured_Discussions|הסרת המערכת]]. ניתן לקרוא פרטים ולהשאיר הערות [[mw:Special:MyLanguage/Structured_Discussions/Deprecation|בדף המיזם]].

'''אירועים'''
* החלו הרשמה ותהליך קבלת המלגות עבור [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Hackathon 2024|האקטון ויקימדיה 2024]] שיתקיים בין 3 ל-5 במאי בטאלין שבאסטוניה. את המלגות ניתן לבקש עד 5 בינואר 2024.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/49|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W49&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:50, 5 בדצמבר 2023 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25914435 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 50 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W50&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/50|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* בוויקישיתוף הוכנסו מספר שינויים קטנים בממשק אשף ההעלאות, בשלב בחירה האם מדובר ב&quot;יצירה שלי&quot; או ב&quot;יצירה של מישהו אחר&quot;. מדובר בחלק מפרויקט [[:commons:Commons:WMF support for Commons/Upload Wizard Improvements|שיפור אשף ההעלאות בוויקישיתוף]] של צוות התוכן המבני. [https://phabricator.wikimedia.org/T352707][https://phabricator.wikimedia.org/T352709]

'''בעיות'''
* בתחילת דצמבר למשך כמה ימים הייתה בעיה בהצגת [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Personalized first day/Newcomer homepage|דף הבית של המשתמש החדש]] עם &quot;מודול ההשפעה&quot; וגרפים לתצוגת מספר צפיות של דף. [https://phabricator.wikimedia.org/T352352][https://phabricator.wikimedia.org/T352349]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.42/wmf.9|1.42&amp;lrm;-wmf.9]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-12-12|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-12-13|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-12-14|he}} ([[mw:MediaWiki 1.42/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=]] נשמח לשמוע את דעותיהם של חברי קהילת המפתחים של ויקימדיה במהלך [https://wikimediafoundation.limesurvey.net/796964 סקר סיפוק המפתחים]. אנא קחו חלק בסקר אם שיחקתם תפקיד כלשהו בפיתוח תוכנה עבור סביבת ויקימדיה. הסקר פתוח עד ל-5 בינואר 2024 ומלווה ב[[foundation:Legal:December_2023_Developer_Satisfaction_Survey|הצהרת פרטיות]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/50|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W50&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 04:12, 12 בדצמבר 2023 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25945501 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 51 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W51&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/51|תרגומים לשפות נוספות]].

'''ידיעות הטכנולוגיה'''
* הגליון הבא של ידיעות הטכנולוגיה יפורסם ב-8 בינואר 2024 כתוצאה מ[[w:he:חג המולד|עונת החגים]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.42/wmf.10|1.42&amp;lrm;-wmf.10]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-12-19|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-12-20|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-12-21|he}} ([[mw:MediaWiki 1.42/Roadmap|יומן]]). לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה בשבוע הבא. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]
* החל מ-18 בדצמבר לא יהיה אפשר יותר להדליק את הדיונים המבניים, לשעבר זרימה, בדף השיחה של משתמש באמצעות תכונת בטא. תכונת הבטא תשאר זמינה לאלו שירצו לכבות את הדיונים המבניים. זה נעשה כתוצאה מ[[mw:Structured Discussions/Deprecation|תהליך הסרת הדיונים המבניים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T248309] 
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] תופעל תמיכה מלאה לדפי הפניה במרחב היחידה. התכונה &quot;העברת דף&quot; תשאיר מאחוריה הפניות תקינות, והתוכנה תזהה אותן. למשל היא לא תכניס אותן לדף [[{{#special:UnconnectedPages}}]]. תהיה גם תמיכה ל[[mw:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto/Lua reference manual#Renaming or moving modules|הפניה רכה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T120794]

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] התיעוד של ג'אווהסקריפט במדיה-ויקי עובר לפורמט חדש. במהלך המעבר תוכלו לקרוא את התיעוד הישן באמצעות [https://doc.wikimedia.org/mediawiki-core/REL1_41/js/ גרסה 1.41]. המשוב לגבי [https://doc.wikimedia.org/mediawiki-core/master/js/ האתר החדש] יתקבל בברכה ב[[mw:Talk:JSDoc_WMF_theme|דף השיחה של המיזם]].
* וישאטון הוא יוזמה חדשה לעידוד שיתוף פעולה ברחבי קהילת ויקימדיה לפיתוח פתרונות למשאלות שנאספו במהלך [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey|סקר משלאות הקהילה]]. הווישאטון הראשון יערך בתאריכים 15–17 במרץ. אם אתם מעוניינים להשתתף בתור משתמשים, מפתחים, מעצבים או מנהלי מוצר, תוכלו [[m:Special:MyLanguage/Event:WishathonMarch2024|להרשם ולקבל פרטים]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/51|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W51&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 18:18, 18 בדצמבר 2023 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25959059 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 02 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W02&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/02|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [https://mediawiki2latex.wmflabs.org/ mediawiki2latex] הוא כלי המאפשר המרה של קוד ויקי לקבצי LaTeX,&amp;rlm; PDF,&amp;rlm; ODT&amp;rlm; או EPUB. התהליך רץ במהירות גבוהה פי כמה כתוצאה מהשיפורים האחרונים. ישנו גם Docker Container שאתם יכולים לבחור [[b:de:Benutzer:Dirk_Hünniger/wb2pdf/install#Using_Docker|להתקין]] מקומית.
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] האלגוריתם לבחירת דפים אקראיים עודכן. זה יקטין בהדרגה את בעיית הופעת חלק מהדפים בתדירות נמוכה מדי. [https://phabricator.wikimedia.org/T309477]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.42/wmf.13|1.42&amp;lrm;-wmf.13]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-01-09|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-01-10|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-01-11|he}} ([[mw:MediaWiki 1.42/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/02|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W02&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:20, 9 בינואר 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26026251 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 03 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W03&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/03|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] דפים מ[[mw:Special:MyLanguage/Manual:ContentHandler|סוג]] JSON ישתמשו מעכשיו בטאבים במקום רווחים לשם הזחה אוטומטית. זה יצמצם משמעותית את גודל הדף. [https://phabricator.wikimedia.org/T326065]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Gadgets|גאדג'טים]] וסקריפטים אישיים יכולים עכשיו להשתמש בתחביר שהופיע לראשונה ב-ES6 (הידוע גם כ-&quot;ES2015&quot;) ו-ES7&amp;rlm; (&quot;ES2016&quot;). מדיה-ויקי בודקת את קוד המקור להגנת פונקציונליות אחרת של האתר משגיאות תחביר, וכדי לוודא שהסקריפטים תקינים בכל [[mw:Special:MyLanguage/Compatibility#Browsers|הדפדפנים הנתמכים]]. עד כה הגאדג'טים היו יכולים להשתמש בפקודת &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;requiresES6&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. אין בה צורך יותר והיא תוסר בעתיד. [https://phabricator.wikimedia.org/T75714]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Bot passwords|ססמאות בוט]] ו[[mw:Special:MyLanguage/OAuth/Owner-only consumers|לקוחות OAuth לשימוש עצמי בלבד]] ניתנים עכשיו להגבלה המאפשרת עריכת עמודים ספציפיים בלבד. [https://phabricator.wikimedia.org/T349957]
* מעכשיו ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Thanks|להודות]] על עריכות שנעשו בידי בוטים. [https://phabricator.wikimedia.org/T341388]
* [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey/Future Of The Wishlist/January 4, 2024 Update|פורסם]] עדכון לגבי מצבו של סקר משאלות הקהילה לשנת 2024. אנא קראו ותנו משוב.

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.42/wmf.14|1.42&amp;lrm;-wmf.14]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-01-16|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-01-17|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-01-18|he}} ([[mw:MediaWiki 1.42/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]
* החל מ-17 בינואר לא ניתן יהיה להתחבר יותר לחשבון ויקימדיה מכמה גרסאות ישנות של כרום (גרסאות 51–66 משנות 2016–2018). כמו כן ייתכן כי משתמשי iOS 12, או ספארי על Mac OS 10.14, יצטרכו להתחבר לכל אתר ויקי בנפרד. [https://phabricator.wikimedia.org/T344791]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] המודול &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;jquery.cookie&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; הוכרז כמודול שהתיישן והוחלף במודול &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;mediawiki.cookie&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; בשנה שעברה. כררגע מורץ סקריפט המחליף כל שימושים שנותרו, ותוך שבוע האליאס הזמני יוסר. [https://phabricator.wikimedia.org/T354966]

'''שינויים עתידיים'''
* ויקימדיה הגרמנית עובדת על [[m:WMDE Technical Wishes/Reusing references|הקלה בשימוש חוזר להערות]]. הם מחפשים אנשים המעוניינים להשתתף ב[https://wikimedia.sslsurvey.de/User-research-into-Reusing-References-Sign-up-Form-2024/en/ שיחות וידאו אישיות לצורך מחקר משתמשים], בינואר ובפברואר.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/03|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W03&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:13, 16 בינואר 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26074460 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 04 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W04&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/04|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* באג באשף העלאת התמונות מנע יצירת קישור לדף המשתמש של המעלה. זה תוקן עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T354529]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.42/wmf.15|1.42&amp;lrm;-wmf.15]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-01-23|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-01-24|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-01-25|he}} ([[mw:MediaWiki 1.42/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/04|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W04&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:04, 23 בינואר 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26096197 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 05 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W05&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/05|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* החל מיום שני, 29 בינואר, כל חותמות הזמן בדפי שיחה יהפכו לקישורים. מדובר בקישור קבוע לתגובה הרלוונטית. זה יאפשר למשתמשים למצוא את התגובה הנדרשת, גם אם התגובה הועברה למקום אחר. זה ישפיע על כל אתרי ויקי למעט ויקיאנגלית. ניתן לקרוא יותר על השינוי הזה [https://diff.wikimedia.org/2024/01/29/talk-page-permalinks-dont-lose-your-threads/ ב-Diff] או [[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools#Talk_pages_permalinking|על mediawiki.org]].&amp;rlm;&lt;!-- The Diff post will be published on Monday morning UTC--&gt; [https://phabricator.wikimedia.org/T302011]
* נעשו מספר שיפורים ב-CAPTCHA כדי להקשות על בוטים וסקריפטים לעקוף אותה. אם יש לכם מה להגיב על כך, אנא כתבו ב[[phab:T141490|פבריקטור]]. הצוות עוקב אחר המדדים הרלוונטיים, כמו גם אחר מדדים משיקים כמו יצירת חשבונות ומספר עריכות.

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.42/wmf.16|1.42&amp;lrm;-wmf.16]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-01-30|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-01-31|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-02-01|he}} ([[mw:MediaWiki 1.42/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|alt=|סקר המשאלות]] ב-1 בפברואר יופיע בתפריט הכלים קישור להורדת [[w:he:קוד QR|קוד QR]] המצביע לדף הנוכחי. יהיה גם דף מיוחד [[{{#special:QrCode}}]] חדש ליצירת קוד QR לכל כתובת ויקימדיה. מדובר ב[[m:Community Wishlist Survey 2023/Mobile and apps/Add ability to share QR code for a page in any Wikimedia project|משאלה במקום 19]] של [[m:Community Wishlist Survey 2023/Results|סקר משאלות הקהילה 2023]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T329973]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Gadgets|הגאדג'טים]] העובדים רק בחלק מהעיצובים השתמשו לפעמים בפרמטר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;targets&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; להגבלת מקום בו הם פועלים. זה יפסיק לעבוד השבוע. יש להשתמש בפרמטר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;skins&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; במקום זאת. [https://phabricator.wikimedia.org/T328497]

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
'''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|Tech news]]''' prepared by [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|Tech News writers]] and posted by [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|bot]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|Contribute]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/05|Translate]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|Get help]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|Give feedback]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|Subscribe or unsubscribe]].''
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W05&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:31, 29 בינואר 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26137870 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 06 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W06&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/06|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
*דפי ההיסטוריה באתר הנייד מורכבים עכשיו מאותו קוד HTML כמו בתצוגת מחשב. אם שמעתם על בעיות לגבי שימוש בדפי ההיסטוריה בניידים אנא דווחו ב[[phab:T353388|פבריקטור]].
*ברוב אתרי ויקי המפעילים יכולים עכשיו לחסום משתמשים מפעולות ספציפיות: העלאת קבצים, יצירת דפים חדשים, העברת דפים, ושליחת תודות. המטרה היא לאפשר למפעילים לבצע חסימות התואמות לפעילויות הנחסמים. [[m:Special:MyLanguage/Community health initiative/Partial blocks#action-blocks|לקריאת פרטים נוספים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T242541][https://phabricator.wikimedia.org/T280531]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.42/wmf.17|1.42&amp;lrm;-wmf.17]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-02-06|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-02-07|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-02-08|he}} ([[mw:MediaWiki 1.42/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]
* קישורים קבועים לדפי שיחה הכוללים תווים שלא מאלפבית האנגלי לא פעלו. זה תוקן עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T356199]

'''שינויים עתידיים'''
* ל-[[m:WMDE Technical Wishes/ReferencePreviews#24WPs|24 ויקיפדיות]], לא כולל את העברית, בהן [[mw:Special:MyLanguage/Reference_Tooltips|Reference Tooltips]] מופעל כגאדג'ט ברירת מחדל, מומלץ לבטל את &quot;ברירת מחדל&quot;. זה יהפוך את [[mw:Special:MyLanguage/Help:Reference_Previews|Reference Previews]] לברירת המחדל החדשה לתצוגה מקדימה של הערות, מה שיביא למצב אחיד יותר בין אתרי ויקי. עבור [[m:WMDE Technical Wishes/ReferencePreviews#46WPs|46 ויקיפדיות]], לא כולל את העברית, בהן יש פחות מארבעה בעלי הרשאת Interface admin (עורך ממשק), השינוי כבר נקבע לאמצע פברואר, [[m:Talk:WMDE Technical Wishes/ReferencePreviews#Reference Previews to become the default for previewing references on more wikis.|אלא אם הן מודאגות מכך]]. הגאדג'ט הישן עדיין יישאר בשימוש וידרוס את ברירת המחדל, בתנאי שזמין באתר ויקי שלכם והדלקתם אותו בהעדפות. [https://meta.wikimedia.org/wiki/WMDE_Technical_Wishes/ReferencePreviews#Reference_Previews_to_become_the_default_for_previewing_references_on_more_wikis][https://phabricator.wikimedia.org/T355312]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/06|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W06&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:22, 5 בפברואר 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26180971 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 07 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W07&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/07|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
*  [[d:Wikidata:SPARQL query service/WDQS graph split|הניסוי לפיצול גרף WDQS]] החל, והוא פועל על שלושה שרתי בדיקה. הצוות האחראי מברר את השפעת הפיצול ומבקש פידבק מאלו המשתמשים ב-WDQS באמצעות ממשק משתמש או בתוכנה בערוצים שונים: [https://www.wikidata.org/wiki/Wikidata_talk:SPARQL_query_service/WDQS_graph_split][https://phabricator.wikimedia.org/T356773][https://www.wikidata.org/wiki/User:Sannita_(WMF)]. תגובות המשתמשים יוודאו את ההשפעות במקרים שונים ותוך כדי פעולות שונות ברחבי שרותי שאילתות ויקינתונים. [https://www.wikidata.org/wiki/Wikidata:SPARQL_query_service/WDQS_backend_update/October_2023_scaling_update][https://www.mediawiki.org/wiki/Wikidata_Query_Service/User_Manual#Federation]

'''בעיות'''
*היה באג שהשפיע על מראה הקישורים שכבר נפתחו בניידים. הקישורים הופיעו בצבע שחור, אבל [[phab:T356928|זה תוקן]].  

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.42/wmf.18|1.42&amp;lrm;-wmf.18]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-02-13|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-02-14|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-02-15|he}} ([[mw:MediaWiki 1.42/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] בהמשך לעבודת הסרת מנוע grid, כלים רבים ([https://wikitech.wikimedia.org/wiki/News/Toolforge_Grid_Engine_deprecation]) יפסיקו לפעול ב-14 בפברואר 2024. אם יש ברשותכם כלים שמבצעים כרגע מעבר משם, תוכלו לבקש הארכה. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Portal:Toolforge/About_Toolforge#Communication_and_support] 

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/07|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W07&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 07:49, 13 בפברואר 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26223994 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 08 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W08&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/08|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* אם האפשרות &quot;{{int:Tog-enotifwatchlistpages}}&quot; הופעלה בהעדפות שלכם, עריכות של בוטים לא יגרמו יותר לשליחת מייל. עד כה זה קרה רק במקרה של עריכות מינוריות. [https://phabricator.wikimedia.org/T356984]
* ישנם שינויים לגבי הדרך בה נטענים סקריפטים של משתמשים ושל אתרי ויקי ב[[mw:Special:MyLanguage/Skin:Vector/2022|ווקטור החדש]] בחלק מאתרי ויקי. זה משפיע על ויקימסע, ויקיספר, וכל האתרים בהם [[mw:Special:MyLanguage/Skin:Vector|הווקטור הישן]] מופעל כברירת מחדל. האתרים האחרים ירגישו את ההשפעה מאוחר יותר, במהלך שלושת החודשים הקרובים. גאדג'טים לא יושפעו. אם הרגשתם השפעה או ברצונכם להקטין את הפגיעה באתרכם, ראו [[Phab:T357580|בפבריקטור]]. אנא תאמו את תגובתכם לפי הצורך.
*החשבונות החדשים הנוצרים אוטומטית (כאלו שנפתחים לאחר פתיחת אתר ויקי שטרם ביקרתם) יקבלו מעכשיו אותן העדפות כמו לאלו שרק נרשמו לאתר ויקי הרלוונטי. זה ישפיע על הרבעה סוגי הודעות כחולות ואדומות שברשימה בראש הדף [[phab:T353225|הזה]].
*הגודל המקסימלי של קובץ שניתן להעלות באמצעות [[c:Special:MyLanguage/Commons:Upload_Wizard|אשף ההעלאות]] הוא מעכשיו 5 GiB.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T191804]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.42/wmf.19|1.42&amp;lrm;-wmf.19]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-02-20|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-02-21|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-02-22|he}} ([[mw:MediaWiki 1.42/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]

* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] כלים מסויימים במנוע grid [[wikitech:News/Toolforge_Grid_Engine_deprecation|עצרו]] במהלך הכנה לסגירת ה-grid ב-14 במרץ 2024. הקוד והנתונים של הכלים לא נמחקו. אם אתם מנהלים כלי וברצונכם להפעילו מחדש פנו ל[[wikitech:Portal:Toolforge/About_Toolforge#Communication_and_support|צוות]]. רק הכלים שביקשו הארכה עדיין ממשיכים לעבוד ב-grid.
* ניתן מעכשיו להשתמש בתכונת ה-CSS בשם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;[https://developer.mozilla.org/en-US/docs/Web/CSS/filter filter]&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; באטריבוטים של &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;style&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; בקוד ויקי. [https://phabricator.wikimedia.org/T308160]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/08|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W08&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 17:37, 19 בפברואר 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26254282 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 09 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W09&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/09|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/VisualEditor_on_mobile|העורך החזותי בגרסת הניידים]] הפך לעורך ברירת מחדל לעורכים חדשים במספר קטן של אתרי ויקי. נערך [[mw:Special:MyLanguage/VisualEditor_on_mobile/VE_mobile_default#A/B_test_results|מחקר]] שתוצאותיו מראות כי משתמשים בעורך הזה קצת יותר מצליחים לשמור עריכות, אם כי קצת פחות נתח מעריכותיהם לא משוחזר. משתמשים שבחרו בעורך קוד מקור במחשבים ימשיכו לקבל את עורך קוד מקור גם כשיתחילו לערוך בנייד. [https://phabricator.wikimedia.org/T352127]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] הערך &lt;code&gt;wgGlobalGroups&lt;/code&gt; ב-[[mw:Special:MyLanguage/ResourceLoader/Core modules#mw.config|mw.config]] מכיל עכשיו רק קבוצות פעילות באתר ויקי רלוונטי. סקריפטים לא צריכים יותר לשאול את האתר באמצעות API על כל קבוצה האם היא פעילה. לפניכם קוד לדוגמה: &lt;span style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;if (/globalgroupname/.test(mw.config.get(&quot;wgGlobalGroups&quot;)))&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&lt;/span&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T356008]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.42/wmf.20|1.42&amp;lrm;-wmf.20]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-02-27|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-02-28|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-02-29|he}} ([[mw:MediaWiki 1.42/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]

'''שינויים עתידיים'''
* ההרשאה ל[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Tags|עריכת תגיות]] (&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;changetags&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;) תלקח מהמשתמשים באתרי ויקימדיה ותשאר כברירת מחדל למפעילים ובוטים בלבד. קהילתכם יכולה לבקש לפני השינוי לשמור על המצב הקיים באתר ויקי שלכם. אנא ציינו ב[[phab:T355639|פבריקטור]] את רצונכם לשמור על המצב, עד סוף מרץ 2024.
את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/09|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W09&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:23, 26 בפברואר 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26294125 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 10 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W10&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/10|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* הדף &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;Special:Book&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; (כמו גם הפונקציונליות &quot;ליצור ספר&quot; המקושרת אליו) שסופקו בידי [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Collection|הרחבת Collection]] הישנה הוסרה מכל אתרי ויקיטקסט, כיוון שלא עבדו בצורה תקינה. זה לא משפיע על היכולת להוריד ספרים רגילים, באמצעות [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Wikisource|הרחבת Wikisource]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T358437]
* האתר [[m:Wikitech|Wikitech]] התחיל להשתמש בדור הבא של פרסר קוד ויקי [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid|פרסואיד]] כברירת מחדל ליצירת כל הדפים במרחב שיחה. אנא דווחו במקרה של תקלה ב[[mw:Talk:Parsoid/Parser_Unification/Known_Issues|דף הדיונים בבעיות הידועות]]. ניתן להשתמש בהרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Extension:ParserMigration|ParserMigration]] לשליטה בשימוש בפרסואיד. ראו את [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:ParserMigration|התיעוד של ParserMigration]] לפרטים נוספים.
* עבודות תחזוקה של [https://etherpad.wikimedia.org etherpad] הסתיינו. במקרה של בעיות אנא ציינו אותן ב[[phab:T316421|פבריקטור]].
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=| דיווח טכני]] [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Gadgets|גאדג'טים]] מאפשרים לעורכי ממשק ליצור כלים חדשים בעזרת CSS וג'אווסקריפט. מרחבי השם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;Gadget&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;Gadget_definition&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; והרשאת &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;gadgets-definition-edit&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; נוצרו במסגרת ניסוי כלים ב-2015, אבל בסוף לא נדרשו. ניתן היה לראות אותם בדפים &quot;מיוחד:חיפוש&quot; ו&quot;מיוחד:רשימת הרשאות לקבוצה&quot;. מרחבי השם וההרשאה הוסרו. אף דף לא הועבר, ואין צורך בתיקונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T31272]
* נעשה שינוי בתהליך העבודה של הוספת ציטוט בוויקיפדיה, כשהכפתור המכניס את הציטוט הועבר לראש החלונית הקופצת. [https://phabricator.wikimedia.org/T354847]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.42/wmf.21|1.42&amp;lrm;-wmf.21]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-03-05|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-03-06|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-03-07|he}} ([[mw:MediaWiki 1.42/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]

'''שינויים עתידיים'''
*  כל אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למשך כמה דקות ב-20 במרץ. זה מתוכנן לשעה 14:00 UTC (או 16:00 שעון ישראל). יותר מידע יפורסם בשבועות הקרובים בידיעות הטכנולוגיה, כמו גם באתרי ויקי שונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T358233]
* מבנה הקוד HTML של כותרות וקישורים לעריכת פסקאות ישתנה במהלך השנה לשיפור הגישה. ראו בפרטים בדף [[mw:Special:MyLanguage/Heading_HTML_changes|שינויי HTML בכותרות]]. המבנה החדש יהיה זהה לזה של פרסר קוד מקור פרסואיד החדש. ניתן לבדוק גאדג'טים ודפי CSS באמצעות הוספת &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;?useparsoid=1&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; לכתובת הדף ([[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:ParserMigration#Enabling_via_user_preference|מידע נוסף]]) או להדליק את הפרסואיד ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:ParserMigration#Enabling_via_user_preference|העדפות משתמש]].
*

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/10|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W10&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:47, 4 במרץ 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26329807 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 11 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W11&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/11|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.42/wmf.22|1.42&amp;lrm;-wmf.22]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-03-12|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-03-13|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-03-14|he}} ([[mw:MediaWiki 1.42/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]
* אחרי התייעצות עם קהילות שונות הוחלט להגדיל את גודל הגופן בטקסט של [[mw:Special:MyLanguage/Skin:Minerva Neue|העיצוב מינרווה]] בחזרה לערך של 1.65. ניתן לשנות הגדרות גופן שונות בהעדפות בתפריט במידת הצורך. [https://phabricator.wikimedia.org/T358498]
*צבע הקישור הפעיל ב[[mw:Special:MyLanguage/Skin:Minerva Neue|מינרווה]] ישתנה בכדי לספק התאמה טובה יותר לפלטפורמות אחרות ולהמלצות ידועות. [https://phabricator.wikimedia.org/T358516]
* &lt;span class=&quot;mw-translate-fuzzy&quot;&gt;[[c:Special:MyLanguage/Commons:Structured data|נתונים מובנים]] בוויקישיטוף לא יתריעו יותר במקרה של עזיבה ללא שמירה. זה ימנע מחלוניות אזהרה &quot;המידע שהכנסתם עלול ללכת לאיבוד&quot; להופיע כששום מידע לא הוכנס. זה גם יגרום לטעינה מהירה יותר של חלק מדפי ויקישיטוף. אולם האזהרות לא יופיעו גם שהמידע כן הוכנס. אם תסגרו את הדף לפני ששמרתם את הנתונים המובנים, הם יאבדו.&lt;/span&gt; [https://phabricator.wikimedia.org/T312315]

'''שינויים עתידיים'''
* כל אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למשך כמה דקות ב-20 במרץ. זה מתוכנן לשעה 14:00 UTC (או 16:00 שעון ישראל). יותר מידע יפורסם בשבועות הקרובים בידיעות הטכנולוגיה, כמו גם באתרי ויקי שונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T358233][https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Tech/Server_switch]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/11|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W11&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:04, 12 במרץ 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26374013 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 12 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W12&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/12|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ההודעה &quot;קישורי שפות בראש הדף&quot; שהופיעה בתפריט הראשי של [[mw:Special:MyLanguage/Skin:Vector/2022|וקטור 2022]] הוסרה עכשיו, לאחר שהמשתמשים כבר למדו את מיקומו של בורר השפות. [https://phabricator.wikimedia.org/T353619]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] [[m:Special:MyLanguage/IP_Editing:_Privacy_Enhancement_and_Abuse_Mitigation/IP_Info_feature|תכונת המידע לגבי כתובות IP]] מציגה עכשיו מידע מתוך בסיס נתוני IP בשם Spur. עד כה מקור המידע היחיד היה MaxMind. השינוי יציג מידע מועיל יותר למנטרים. [https://phabricator.wikimedia.org/T341395]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] מנוע שירותי Toolforge בשם Grid נותק לאחר סיום תהליך המעבר ל-Kubernetes.&amp;rlm; [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Obsolete:Toolforge/Grid][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/News/Toolforge_Grid_Engine_deprecation][https://techblog.wikimedia.org/2022/03/14/toolforge-and-grid-engine/]
* הקהילות יכולות עכשיו להגדיר סיבות ברירת מחדל לשחזור דפים מחוקים באמצעות יצירת [[MediaWiki:Undelete-comment-dropdown]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T326746]

'''בעיות'''
* [[m:Special:MyLanguage/WMDE_Technical_Wishes/RevisionSlider|RevisionSlider]] הוא ממשק לגלישה אינטראקטיבית בהיסטוריית הגרסאות המופיע בדפי השוואת הגרסאות. משתמשים בשפות [[mw:Special:MyLanguage/Extension:RevisionSlider/Developing_a_RTL-accessible_feature_in_MediaWiki_-_what_we%27ve_learned_while_creating_the_RevisionSlider|מימין לשמאל]] דיווחו כי הכלי מגיב בצורה שגויה לנגיעות העכבר. הבעיה תוקנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T352169]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.42/wmf.23|1.42&amp;lrm;-wmf.23]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-03-19|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-03-20|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-03-21|he}} ([[mw:MediaWiki 1.42/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]
* כל אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למספר דקות ב-20 במרץ. זה מתוכנן לשעה [https://zonestamp.toolforge.org/1710943200 14:00 UTC] (או 16:00 שעון ישראל). [https://phabricator.wikimedia.org/T358233][https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Tech/Server_switch]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/12|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W12&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:40, 18 במרץ 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26410165 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 13 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W13&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/13|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] ב-18 במרץ 2024 נעשה עדכון באופן טעינת קוד האתר וקוד המשתמש ב-Javascript וב-CSS ב[[mw:Special:MyLanguage/Skin:Vector/2022|עיצוב וקטור 2022]]. [[phab:T360384|רשימת בדיקה]] מוצגת עבור המפעילים.

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.42/wmf.24|1.42&amp;lrm;-wmf.24]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-03-26|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-03-27|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-03-28|he}} ([[mw:MediaWiki 1.42/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/13|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W13&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 20:57, 25 במרץ 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26446209 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 14 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W14&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/14|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* אלו המשתמשים ב[[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Accessibility_for_reading|נגישות לקריאה]] בתכונות בטא יבחינו בשינויים בגובה השורה בברירת מחדל עבור אפשרויות של טקסט רגיל וטקסט גדול. [https://phabricator.wikimedia.org/T359030]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.42/wmf.25|1.42&amp;lrm;-wmf.25]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-04-02|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-04-03|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-04-04|he}} ([[mw:MediaWiki 1.42/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]

'''שינויים עתידיים'''
* התוכנית השנתית של קרן ויקימדיה לתכנון הפעולות של קרן בשנה הקרובה מוצגת בתור [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2024-2025/Product &amp; Technology OKRs#Draft Key Results|טיוטת נקודות מפתח]] עבור מדור תוצרת וטכנולוגיה. מדובר בהצעות לתוצאות שהקרן מבקשת לראות מבחינת שינויים גדולים בתחום הטכני מיולי 2024 ליולי 2025. תוכלו [[m:Talk:Wikimedia Foundation Annual Plan/2024-2025/Product &amp; Technology OKRs|להעיר בדף השיחה]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/14|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W14&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 06:36, 2 באפריל 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26462933 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 15 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W15&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/15|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* דפדפנים משתמשים בכלים המהווים [[:w:en:Browser extension|הרחבות דפדפן]], הנקראים לפעמים פלאגין או add-on. הופיעה הרחבת כרום חדשה בשם [[m:Future Audiences/Experiment:Citation Needed|דרוש ציטוט]] המשמשת לבדיקה האם טענה ברשת נתמכת בידי ערך ויקיפדי. מדובר בניסוי לבדיקה האם ניתן להשתמש בוויקיפדיה גם בצורה כזאת. הוא קטן מאוד, לכן קיים רק בכרום באנגלית.
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|alt=|סקר המשאלות]] &lt;span class=&quot;mw-translate-fuzzy&quot;&gt;כלי חדש בשם [[mw:Special:MyLanguage/Help:Edit Recovery|Edit Recovery]] הגיע לכל אתרי ויקי, וניתן להדליק אותו ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-editing|העדפות]]. מרגע שעשיתם כך, עריכותיכם יישמרו בדפדפן תוך כדי עבודה, ואם בטעות סגרתם חלון, או הדפדפן או המחשב קרסו, יוצע לכם לשחזר את הטקסט שטרם שמרתם. אנא כתבו משוב ב[[m:Special:MyLanguage/Talk:Community Wishlist Survey 2023/Edit-recovery feature|דף השיחה של הכלי]]. מדובר במשאלה במקום 8 בסקר משאלת הקהילה 2023.&lt;/span&gt;
* תוצאות ראשוניות של ניסויי [[mw:Special:MyLanguage/Edit check|Edit check]] יצאו [[mw:Special:MyLanguage/Edit_check#4_April_2024|לאור]]. הכלי נמצא עכשיו בברירת מחדל ב[[phab:T342930#9538364|אתרי ויקי שבדקו אותו]]. אנא [[mw:Talk:Edit check|הודיעו לנו]] אם ברצונכם להביא את הכלי בשלב הבא של פריסתו גם לאתר ויקי שלכם. [https://phabricator.wikimedia.org/T342930][https://phabricator.wikimedia.org/T361727]
* אלו המשתמשים ב[[mw:Special:MyLanguage/Skin:Minerva Neue|עיצוב מינרווה]] בניידים יראו שיפור בגובה השורה בכל מיני מקומות. [https://phabricator.wikimedia.org/T359029]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.42/wmf.26|1.42&amp;lrm;-wmf.26]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-04-09|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-04-10|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-04-11|he}} ([[mw:MediaWiki 1.42/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]
* חשבונות חדשים ומשתמשים לא מחוברים יקבלו את [[mw:Special:MyLanguage/VisualEditor|העורך החזותי]] כברירת מחדל בניידים. זה נעשה בכל מקום למעט ויקיפדיה האנגלית. [https://phabricator.wikimedia.org/T361134]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/15|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W15&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:37, 9 באפריל 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26564838 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 16 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W16&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/16|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* בין 2 ל-8 באפריל אתרי ויקי המשתמשים בהרחבת הניטור [[mw:Special:MyLanguage/Extension:FlaggedRevs|Flagged Revisions]] התג &quot;{{Int:tag-mw-reverted}}&quot; לא צורף לעריכות מבוטלות. כמו כן, פעולות העברת דפים, הגנה וייבוא לא סומנו אוטומטית כבדוקות. הבעיה תוקנה עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T361918][https://phabricator.wikimedia.org/T361940]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] [[mw:MediaWiki 1.43/wmf.1|הגרסה החדשה]] של תוכנת מדיה־ויקי תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-04-16|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-04-17|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-04-18|he}} ([[mw:MediaWiki 1.43/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:Magic words#DEFAULTSORT|מפתחות מיון רגיל בקטגוריות]] משפיעים עכשיו על הקטגוריות שנוספו באמצעות תבניות ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Cite|הערות שוליים]]. עד כה הערות השוליים השתמשו בשם הדף כמפתח מיון גם אם צויין במפורש מפתח אחר בדף. עם זאת, מפתחות שצויינו עם שם הקטגוריה עבדו תמיד. [https://phabricator.wikimedia.org/T40435]
* משתנה חדש בשם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;page_last_edit_age&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; התווסף ל[[Special:AbuseFilter|מסנן ההשחתות]]. הוא מציין את הזמן שעבר מעריכת הדף האחרונה בשניות. [https://phabricator.wikimedia.org/T269769]

'''שינויים עתידיים'''
* מפתחים בהתנדבות מתבקשים לעדכן את הקוד של הכלים שלהם לטיפול ב[[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|חשבונות זמניים]]. ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers/2024-04 CTA|לקרוא פרטים]].
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] ארבעה שדות הוסרו מרפליקות בסיס הנתונים, כולל [[quarry:|quarry]]. זה משפיע רק על טבלאות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;abuse_filter&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;abuse_filter_history&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. חלק מהשאילתות ידרשו עדכון. [https://phabricator.wikimedia.org/T361996]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/16|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W16&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:29, 16 באפריל 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26564838 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 17 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W17&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/17|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* החל מהשבוע לנרשמים לוויקיפדיה [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Positive reinforcement#Leveling up 3|יומלץ]] לנסות [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Feature summary#Newcomer tasks|משימות מבניות]], לטובת [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Personalized first day/Structured tasks/Add a link/Experiment analysis, December 2021|שיפור הפעלת המשתמשים החדשים ושימורם]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T348086]
* עד ל-10 במאי ניתן [[m:Special:MyLanguage/Coolest Tool Award|להציע כלים אהובים]] לטקס החמישי של פרס הכלי המדליק. 

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] [[mw:MediaWiki 1.43/wmf.2|הגרסה החדשה]] של תוכנת מדיה־ויקי תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-04-23|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-04-24|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-04-25|he}} ([[mw:MediaWiki 1.43/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]

'''שינויים עתידיים'''
* זאת אזהרה אחרונה לגבי פיצול סקריפטים בין הווקטור החדש והישן, שצפוי עד סוף מאי 2024. לסקריפטים שברצונכם לשמור בוויקטור החדש יש להעתיק את התוכן של [[{{#special:MyPage}}/vector.js]] ל-[[{{#special:MyPage}}/vector-2022.js]]. ניתן לקבל [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements/Features/Loading Vector 2010 scripts|פרטים טכניים]]. יתכן ועורכי ממשק המצפים לשאלות לגבי תמיכה טכנית יפנו לקהילתכם, כמו שזה נעשה בוויקיפדיה הצרפתית. [https://phabricator.wikimedia.org/T362701]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/17|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W17&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:28, 22 באפריל 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26647188 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 18 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W18&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/18|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''

[[File:Talk_pages_default_look_(April_2023).jpg|thumb|alt=צילום מסך של השיפור החזותי בדפי השיחה|דוגמה של דף שיחה עם העיצוב החדש, בצרפתית.]]
* המראה של דפי השיחה השתנה באתרי ויקי הבאים: {{int:project-localized-name-azwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-bnwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-dewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-fawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-hewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-hiwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-idwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-kowiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-nlwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-ptwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-rowiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-thwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-trwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-ukwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-viwiki/he}}. האתרים הללו השתתפו בבדיקה בה 50% מהמשתמשים קיבלו עיצוב חדש. מכיוון ש[[Mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Usability/Analysis|התוצאות היו טובות]], העיצוב החדש יופרס באתרים הללו כעיצוב כברירת מחדל. ניתן לבטל את השינוי [[Special:Preferences#mw-prefsection-editing|בהעדפות]]  (&quot;{{int:discussiontools-preference-visualenhancements}}&quot;). הפריסה תתקיים בכל אתרי ויקי בשבועות הקרובים. [https://phabricator.wikimedia.org/T341491]
* שבעה אתרי ויקי חדשים נוצרו: 
** {{int:project-localized-name-group-wikipedia}} ב[[d:Q33014|שפת בטאווי]] ([[w:bew:|&lt;code&gt;w:bew:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T357866]
** {{int:project-localized-name-group-wikipedia}} בשפת [[d:Q35708|קוסאאל]] ([[w:kus:|&lt;code&gt;w:kus:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T359757]
** {{int:project-localized-name-group-wikipedia}} בשפת [[d:Q35513|איגלה]] ([[w:igl:|&lt;code&gt;w:igl:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T361644]
** {{int:project-localized-name-group-wiktionary}} בשפה [[d:Q33541|הקאראקלפאקית]] ([[wikt:kaa:|&lt;code&gt;wikt:kaa:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T362135]
** {{int:project-localized-name-group-wikisource}} בשפה [[d:Q9228|הבורמזית]] ([[s:my:|&lt;code&gt;s:my:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T361085]
** {{int:project-localized-name-group-wikisource}} בשפה [[d:Q9237|המלאית]] ([[s:ms:|&lt;code&gt;s:ms:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T363039]
** {{int:project-localized-name-group-wikisource}} בשפה [[d:Q8108|הגאורגית]] ([[s:ka:|&lt;code&gt;s:ka:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T363085]
* מעכשיו ניתן [https://translatewiki.net/wiki/Support#Early_access:_Watch_Message_Groups_on_Translatewiki.net לעקוב אחרי פרויקטים וקבוצות הודעות] באתר [[m:Special:MyLanguage/translatewiki.net|Translatewiki.net]]. בשלב הראשון תקבלו הודעות לגבי הוספת או הסרת הודעות בקבוצות הללו. [https://phabricator.wikimedia.org/T348501]
* העיצוב הכהה זמין מעכשיו בכל אתרי ויקי בדפדפנים הניידים, למשתמשים המחוברים שבחרו [[Special:MobileOptions|מצב מתקדם]]. מדובר בפריסה מוקדמת של התכונה החדשה. עורכים טכניים מוזמנים [https://night-mode-checker.wmcloud.org/ לבדוק בעיות הנגשה באתרי ויקי]. ראו [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Accessibility for reading/Updates/2024-04|הדרכה מפורטת]].

'''בעיות'''
* מפות בהרחבת ה-[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Kartographer|Kartographer]] יכולות להשתמש בעיצוב חלופי ללא תוויות, באמצעות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;mapstyle=&quot;osm&quot;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. זה לא עבד בתצוגה מקדימה, מה שיצר רושם של חוסר תמיכה. העניין תוקן עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T362531]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] [[mw:MediaWiki 1.43/wmf.3|הגרסה החדשה]] של תוכנת מדיה־ויקי תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-04-30|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-05-01|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-05-02|he}} ([[mw:MediaWiki 1.43/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/18|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W18&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 06:34, 30 באפריל 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26689057 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 19 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W19&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/19|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
[[File:Talk_pages_default_look_(April_2023).jpg|thumb|alt=צילום מסך של השיפור החזותי בדפי השיחה|דוגמה של דף שיחה עם העיצוב החדש, בצרפתית.]]
* המראה של דפי השיחה השתנה בכל אתרי ויקי למעט ויקישיתוף, ויקינתונים, ורובן של ויקיפדיות ([[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/18|כמה]] כבר קיבלו את העיצוב החדש). ניתן לקרוא פרטים ב-&quot;[[diffblog:2024/05/02/making-talk-pages-better-for-everyone/|Diff]]&quot;. ניתן לבטל את השינוי [[Special:Preferences#mw-prefsection-editing|בהעדפות]] (&quot;{{int:discussiontools-preference-visualenhancements}}&quot;). הפריסה תתקיים בכל אתרי ויקי בשבועות הקרובים. [https://phabricator.wikimedia.org/T352087][https://phabricator.wikimedia.org/T319146]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] עורכי ממשק יכולים עכשיו לשלוט בצורה משמעותית יותר בעיצובי הערכים בניידים, עקב הפעלת &lt;code&gt;SiteAdminHelper&lt;/code&gt;. יותר פרטים על אופן ביטול עיצובים שונים ניתן למצוא [[mw:Special:MyLanguage/Extension:WikimediaMessages#Site_admin_helper|בדף ההרחבה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T363932]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] שרותי [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Enterprise|Wikimedia Enterprise]] הוסיפו פרקי גוף הערך לתוך פורמט ה-JSON ושדה תיאור קצר ומושקע לתבנית המידע הקיימת. ההרחבה הזאת של API זמינה גם דרך שירותי הענן של הקרן. [https://enterprise.wikimedia.com/blog/article-sections-and-description/]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] [[mw:MediaWiki 1.43/wmf.4|הגרסה החדשה]] של תוכנת מדיה־ויקי תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-05-07|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-05-08|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-05-09|he}} ([[mw:MediaWiki 1.43/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]
* כשפותחים את מיוחד:יומנים, התצוגה הראשונית נקראת &quot;כל היומנים הציבוריים&quot;, אבל היא מציגה רק את חלקם. השם ישתנה ל&quot;יומנים ציבוריים עיקריים&quot;. [https://phabricator.wikimedia.org/T237729]

'''שינויים עתידיים'''
* שירות חדש ייבנה במקום [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Graph|הרחבת הגרפים]]. ניתן למצוא פרטים ב[[mw:Special:MyLanguage/Extension:Graph/Plans|עדכון האחרון]] לגבי ההרחבה.
* החל מ-21 במאי, ויקיפדיות האנגלית והגרמנית יוכלו להפעיל את התכונה &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add a link|Add a link]]&quot;, המיועדת לעורכים החדשים. מדובר בחלק מ[[phab:T304110|הפריסה המתגלגלת של הכלי לוויקיפדיות בכל השפות]]. הקהילות הללו יוכלו [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Community configuration|להדליק ולקנפג את התכונה מקומית]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T308144]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/19|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W19&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:45, 6 במאי 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26729363 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 20 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W20&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/20|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* בוויקיטקסט קיים דף מיוחד עם רשימת העבודות ללא תמונות סרוקות מתאימות. מעכשיו ניתן להשתמש במילת קסם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;__EXPECTWITHOUTSCANS__&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; כדי להוציא דפים מסוימים מהרשימה, כמו דפי מהדורות או תרגומים. [https://phabricator.wikimedia.org/T344214]
* אם אתם משתמשים ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-editing|העדפות]] ב&quot;{{int:tog-uselivepreview}}&quot;, הכלי של דפי עריכת התבניות &quot;{{int:Templatesandbox-editform-legend}}&quot; יעבוד מעכשיו ללא טעינה מחדש גם כן. [https://phabricator.wikimedia.org/T136907]
* למפות של הרחבת [[mw:Special:Mylanguage/Extension:Kartographer|Kartographer]] ניתן מעכשיו להוסיף טקסט חלופי באמצעות אטריבוט בשם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;alt=&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. מדובר באותו שימוש כמו באטריבוט &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;alt=&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Images#Syntax|תמונות וגלריות]]. זה לא יעבוד באתרי ויקי דוגמת ויקימסע בהם תמונות ממוזערות הן אינטראקטיביות. [https://phabricator.wikimedia.org/T328137]
* [[mw:Special:MyLanguage/Extension:GuidedTour|הסיור המודרך]] בנושא &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Edit Review Improvements/New filters for edit review|הפילטרים החדשים לסקירת העריכות]]&quot; הוסר. הוא נוצר ב-2017 כדי להראות למשתמשים עם חשבונות ישנים יותר את השינויים בממשק, וכבר נצפה בידי רוב האנשים הרלוונטיים. [https://phabricator.wikimedia.org/T217451]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] [[mw:MediaWiki 1.43/wmf.5|הגרסה החדשה]] של תוכנת מדיה־ויקי תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-05-14|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-05-15|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-05-16|he}} ([[mw:MediaWiki 1.43/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] דף תוצאות חיפוש ויקי [[{{#special:search}}]] ישתמש מעכשיו באטריבוטים flex של CSS להנגשה טובה יותר, במקום טבלאות. אם יש לכם גאדג'ט או סקריפט שעובד עם תוצאות החיפוש, עליכם לעדכן את הקוד בהתאם לקוד החדש של HTML.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T320295]

'''שינויים עתידיים'''
* בעיציב וקטור 2022 הדף הראשי יוצג מעכשיו ברוחב מלא, בדומה לדפים המיוחדים. המטרה היא לשמור את מספר התווים לשורה להיות מספיק גדול. זה נעשה לקראת השינויים הצפוים בגופן בווקטור 2022. [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Accessibility for reading/Updates|פרטים נוספים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T357706]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] שתי עמודות של טבלת &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Manual:pagelinks table|pagelinks]]&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; בבסיס הנתונים, &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;pl_namespace&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;pl_title&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, יוסרו בקרוב. המשתמשים צריכים להשתמש בשתי עמודות של הטבלה החדשה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;[[mw:special:MyLanguage/Manual:linktarget table|linktarget]]&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; במקום זאת (&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;lt_namespace&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;lt_title&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;). בשאילתות SQL הקיימות:
*# החליפו את &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;JOIN pagelinks&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ב-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;JOIN linktarget&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ואת &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;pl_&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ב-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;lt_&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; באופרטור &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;ON&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;
*# מתחת לזה הוסיפו &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;JOIN pagelinks ON lt_id = pl_target_id&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;
** ראו &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[phab:T222224]]&lt;/bdi&gt; להסבר על סיבות לכך. [https://phabricator.wikimedia.org/T222224][https://phabricator.wikimedia.org/T299947]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/20|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W20&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:59, 14 במאי 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26762074 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 21 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W21&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/21|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* הכלי [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Nuke|מיוחד:מחיקה מרובה]] המאפשר למפעילים למחוק דפים בכמויות ימחק מעכשיו בצורה תקינה דפים ששמם השתנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T43351]
* שינויים חדשים הוכנסו לאשף ההעלאות של ויקישיתוף: מבנה הדף שופר באמצעות הכנסת סגננות ורווחים חדשים לטופס ולשדותיו, כותרות וטקסט עזרה לכל השדות שונו, שדה Caption הפך לשדה חובה, וקיימת אפשרות העתקתו לתיאור הקובץ. [https://commons.wikimedia.org/wiki/Commons:WMF_support_for_Commons/Upload_Wizard_Improvements#Changes_to_%22Describe%22_workflow][https://phabricator.wikimedia.org/T361049]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] [[mw:MediaWiki 1.43/wmf.6|הגרסה החדשה]] של תוכנת מדיה־ויקי תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-05-21|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-05-22|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-05-23|he}} ([[mw:MediaWiki 1.43/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]]  ה-HTML המשמש לבניית הכותרות [[mw:Heading_HTML_changes|שונה לשיפור ההנגשה]]. הוא ישתנה ב-22 במאי בחלק מהעיצובים (מחוץ לזמן, מודרני, מים כחולים, נוסטלגיה ומונובוק). נא לבדוק את הגאדג'טים באתר הוויקי שלכם בעיצובים הללו ו[[phab:T13555|לדווח אם נתקלתם בבעיות]] כדי שזה יתוקן לפני פריסה בשאר העיצובים. המפתחים שוקלים גם להוסיף [[phab:T337286|API להוספת כפתורים לכותרות הנושאים בגאדג'טים]], אם זה יעזור לכותבי כלים, וישמחו לשמוע את דעתכם בעניין.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/21|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W21&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:04, 21 במאי 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26786311 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 22 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W22&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/22|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* תוקנו כמה באגים שהופיעו לאחר העדכונים האחרונים של אשף העלאות בוויקישיתוף. למידע נוסף ראו [[:phab:T365107|T365107]] ו-[[:phab:T365119|T365119]].
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] במרץ 2024 התווסף API חדש, [[mw:ResourceLoader/Core_modules#addPortlet|addPortlet]], המאפשר לגאדג'טים ליצור תפריטי פורטלט חדשים בעיצוב. בעיצובים מסויימים ניתן להשתמש בזה ליצירת רשימה נפתחת. מפתחי הגאדג'טים מוזמנים לנסות ו[[phab:T361661|להגיב]].
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] חלק מ-CSS בעיצוב מינרווה הוסר להקלת שינוי הגדרות עבור אתר ויקי מסוים. על עורכי הממשק לבדוק את יצירת הדפים בניידים במחלקות הבאות: &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;.collapsible&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;.multicol&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;.reflist&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;.coordinates&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;.topicon&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&lt;/span&gt;. תוכלו לקבל [[phab:T361659|פרטים נוספים]] לגבי עדכון CSS במידת הצורך.

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] [[mw:MediaWiki 1.43/wmf.7|הגרסה החדשה]] של תוכנת מדיה־ויקי תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-05-28|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-05-29|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-05-30|he}} ([[mw:MediaWiki 1.43/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]
* כשאתם נכסים לאתר ויקי בו אין לכם עדיין חשבון מקומי, כללים מקומיים כמו מסנן ההשחתות יכולים למנוע את יצירת החשבון. החל מהשבוע ההרשאות הגלובליות יילקחו בחשבון כדי לדרוס כללים כאלו. [https://phabricator.wikimedia.org/T316303]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/22|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W22&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:15, 28 במאי 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26832205 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 23 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W23&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/23|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* מעכשיו מפעילים מקומיים יכולים להוסיף קישורים חדשים בסוף תפריט הכלים מבלי להשתמש בג'אווסקריפט. [[mw:Manual:Interface/Sidebar#Add or remove toolbox sections|ראו תיעוד]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T6086]
* שם קטגוריית המעקב של WikiHiero שונה מ-&quot;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;MediaWiki:Wikhiero-usage-tracking-category&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&quot; ל-&quot;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;MediaWiki:Wikihiero-usage-tracking-category&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&quot;. [https://gerrit.wikimedia.org/r/c/mediawiki/extensions/wikihiero/+/1035855]
* אתר ויקי חדש אחד נוצר: {{int:project-localized-name-group-wikipedia}} בשפת [[d:Q5317225|קדזאן דוסון]] ([[w:dtp:|&lt;code&gt;w:dtp:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T365220]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] [[mw:MediaWiki 1.43/wmf.8|הגרסה החדשה]] של תוכנת מדיה־ויקי תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-06-04|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-06-05|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-06-06|he}} ([[mw:MediaWiki 1.43/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]

'''שינויים עתידיים'''
* בשבוע הבא אתרי ויקי בהם הווקטור החדש הוא ברירת מחדל יקבלו המשתמשים הלא מחוברים לחשבון אפשרות לבחור את גודל הגופן. גופן ברירת המחדל יוגדל. זה יקל על קריאתה של ויקיפדיה. [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Accessibility for reading/Updates/2024-06 deployments|לפרטים נוספים]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/23|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W23&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:35, 4 ביוני 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26844397 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 24 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W24&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/24|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* התוכנה המשמשת לקריאת קבצי SVG שודרגה, כשבאגים ישנים רבים בפענוח הקוד תוקנו. [https://phabricator.wikimedia.org/T265549]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] ה-HTML המשמש לכל סוגי הכותרות [[mw:Heading HTML changes|עובר תהליך חידוש לשיפור ההנגשה]]. הוא השתנה בשבוע שעבר בחלק מהעיצובים (הווקטור הישן ומינרווה). אנא בדקו גאדג'טים באתר ויקי שלכם בעיצובים הללו ו[[phab:T13555|דווחו לנו על הבעיות]] כדי שנוכל לפתור אותן לפני שנעשה את השינוי גם בווקטור 2022. המפתחים ממשיכם לדון באפשרות יצירת [[phab:T337286|API לגאדג'טים עבורה הוספת כפתורים לכותרות הפרקים]], אם זה יעזור ליוצרי כלים שונים, וישמחו לשמוע את דעתכם.
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] קוד HTML עבור הערות שוליים שונה ב[[mw:Special:MyLanguage/Parsoid|פרסואיד]] בשבוע שעבר. במקומות בהם בעבר פרסואיד הוסיף מחלקת &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;mw-reference-text&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, הוא מוסיף עכשיו גם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;reference-text&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; לתאימות טובה יותר עם הפרסר הישן.  [[mw:Specs/HTML/2.8.0/Extensions/Cite/Announcement|פרטים נוספים]]. [https://gerrit.wikimedia.org/r/1036705]

'''בעיות'''
* באג בתרגום תוכן שגרם לתפריטים להופיע במקום שגוי תוקן. [https://phabricator.wikimedia.org/T366374]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] [[mw:MediaWiki 1.43/wmf.9|הגרסה החדשה]] של תוכנת מדיה־ויקי תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-06-11|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-06-12|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-06-13|he}} ([[mw:MediaWiki 1.43/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] בגרסה החדשה של מדיה-ויקי ישנו שינוי נוסף בקוד HTML עבור הערות שוליים: [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid|פרסואיד]] יעטוף עכשיו באמצעות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;span class=&quot;mw-cite-backlink&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; גם הערות שוליים עם שם, וגם אלו שבלעדיו, לתאימות טובה יותר עם הפרסר הישן. על עורכי הממשק לוודא שגאדג'טים העובדים עם הערות תואמים את הקוד החדש. [[mw:Specs/HTML/2.8.0/Extensions/Cite/Announcement|פרטים נוספים]]. [https://gerrit.wikimedia.org/r/1035809] 
* באתרי ויקי מרובי שפות המשתמשים במערכתה-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;translate&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; תרגומים שפג תוקפם מוצגים עם רקע ורוד עד שיעודכנו או יאושררו. החל מהשבוע האשרור יירשם ביומנים וישנה גם הרשאת משתמש חדשה למאשררים כך שהקהילות יוכלו [[m:Special:MyLanguage/Requesting wiki configuration changes|לקבוע]] את הצורך בה. [https://phabricator.wikimedia.org/T49177]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/24|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W24&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:20, 10 ביוני 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26893898 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 25 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W25&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/25|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* כשמוסיפים קישור חיצוני אסור בעורך החזותי ההודעה על כך תופיע מיד. ראו פרטים לגבי [[mw:Special:MyLanguage/Edit_check#11_June_2024|Edit check]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T366751]
* ההרחבה החדשה [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CommunityConfiguration|Community Configuration]] זמינה ב-[[testwiki:Special:CommunityConfiguration|testwiki]]. היא מאפשרת לקהילות לקבוע הגדרות מקומיות בהתאם לרצונן. נכון לעכשיו קיימות שם רק הגדרות של Growth, אבל בעתיד יתווספו [[mw:Special:MyLanguage/Community_configuration#Use_cases|הגדרות חדשות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T323811][https://phabricator.wikimedia.org/T360954]
* [[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|תכונת הבטא]] עבור מצב כהה התחילה לפעול גם בקטגוריות ובדפי עזרה, ובעוד כמה דפים מיוחדים נוספים. ייתכנו בעיות ניגודיות. אתם מתבקשים לדווח על באגים ב[[mw:Talk:Reading/Web/Accessibility_for_reading|דף השיחה של המיזם]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T366370]

'''בעיות'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] שירותי הענן נפלו למשך 25 דקות בשבוע שעבר כתוצאה מכבל אופטי תקול. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Incidents/2024-06-11_WMCS_Ceph]
* בשבוע שעבר נעשו שינויי סגנון בווקטור 2022, והם גרמו לבעיות בלתי צפויות בתבניות, הודעות בראש הדף או הפרק, ותמונות. כל השינויים למעט תמונות בוטלו. בתמונות רוב הבעיות תוקנו. אם אתם עדיין נתקלים בבעיות כאלו, אנא [[phab:T367463|דווחו כאן]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T367480]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] [[mw:MediaWiki 1.43/wmf.10|הגרסה החדשה]] של תוכנת מדיה־ויקי תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-06-18|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-06-19|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-06-20|he}} ([[mw:MediaWiki 1.43/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]
* החל מ-18 ביוני [[mw:Special:MyLanguage/Help:Edit check#ref|Reference Edit Check]], בדיקת עריכת הערות, תופעל ב[[phab:T361843|שורה חדשה של ויקיפדיות]], כולל ויקיפדיה העברית. היא תעזור למשתמשים חדשים ותקל על מנטרים באמצעות הזמנת אלו שמוסיפים תוכן חדש לערכים ללוות אותו במקור, אם הם לא עשו זאת בעצמם. במהלך [[mw:Special:MyLanguage/Edit_check#Reference_Check_A/B_Test|בדיקה שנערכה ב-11 אתרי ויקי]] כמות ההערות עלתה [https://diff.wikimedia.org/?p=127553 יותר מכפליים] לאחר הפעלת בדיקת ההערות. הקהילות יכולות [[mw:Special:MyLanguage/Edit check/Configuration|לקבוע הגדרות מקומיות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T361843]&lt;!-- NOTE: THE DIFF BLOG WILL BE PUBLISHED ON MONDAY --&gt;
* [[m:Special:MyLanguage/Mailing_lists|רשימות התפוצה]] לא יהיו זמינות למשך כשעתיים ביום שלישי הקרוב בין 10:00–12:00 UTC (או 13:00–15:00 שעון ישראל). במהלך הזמן הזה הרשימות יעברו לשרת חדש ויקבלו תוכנה משודרגת. [https://phabricator.wikimedia.org/T367521]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/25|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W25&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:49, 18 ביוני 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26911987 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 26 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W26&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/26|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* העורכים יבחינו כי נעשו כמה שינויים בצבעי הרקע של הטקסט במצב השוואה בין דפים, וצבע של מספר הדפים שהשתנה. השינויים הללו נועדו להפוך את הטקסט לקריא יותר במצב הרגיל ובמצב הכהה, וזה חלק ממאמץ רחב יותר להגברת ההנגשה. תוכלו להגיב או לשאול ב[[mw:Talk:Reading/Web/Accessibility for reading|דף השיחה של המיזם]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T361717]
* צבעי הטקסט שמשמש לקישורים שכבר נפתחו, קישורים בזמן מעבר עכבר, וקישורים במהלך הלחיצה, שונו גם הם במקצת בשבוע שעבר למען שיפור ההנגשה במצב הרגיל ובמצב הכהה. [https://phabricator.wikimedia.org/T366515]

'''בעיות'''
* ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools#Talk pages permalinking|להעתיק קישורים קבועים לתגובות בדפי שיחה]] באמצעות לחיצה על תאריך כתיבת התגובה. [[mw:Talk pages project/Permalinks|האפשרות הזאת]] לא תמיד עבדה כששם הנושא היה ארוך מדי ונעשה שימוש בקישור הזה בקוד ויקי. הבעיה תוקנה. תודה ל-Lofhi על דיווח הבאג. [https://phabricator.wikimedia.org/T356196]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] [[mw:MediaWiki 1.43/wmf.11|הגרסה החדשה]] של תוכנת מדיה־ויקי תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-06-25|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-06-26|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-06-27|he}} ([[mw:MediaWiki 1.43/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]
* החל מ-26 ביוני בוויקיפדיה האנגלית כל התגובות בדפי השיחה יקבלו אפשרות להעתיק קישור קבוע לתגובה בלחיצה על התאריך. שאר אתרי ויקי קיבלו את האפשרות הזאת מוקדם יותר. זה מאפשר למשתמשים למצוא את התגובה המקושרת, גם אם הועברה מאז למקום אחר. ניתן לקרוא פרטים על כך ב-[[DiffBlog:/2024/01/29/talk-page-permalinks-dont-lose-your-threads/|Diff]] או ב-[[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools#Talk pages permalinking|Mediawiki.org]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T365974]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/26|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W26&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:33, 25 ביוני 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26989424 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 27 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W27&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/27|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* במהלך שלושת השבועות הקרובים המצב הכהה יהפוך לזמין לכל המשתמשים, מחוברים ואנונימיים, החל מגרסת הניידים. זה ממלא את אחת [[m:Special:MyLanguage/Community_Wishlist_Survey_2023/Reading/Dark_mode|הבקשות המרכזיות]] בסקר המשאלות, תוך כדי שיפור קריאה בניגודיות נמוכה ושימוש באור חלש. כחלק מהשינוי גם דפי משתמש ופורטלים יקבלו מצב כהה. ישנו מידע נוסף ב[[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Accessibility_for_reading/Updates#June_2024:_Typography_and_dark_mode_deployments,_new_global_preferences|עדכון האחרון של צוות ווב]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T366364]
* משתמשים מחוברים יכולים עכשיו לקבוע [[m:Special:GlobalPreferences#mw-prefsection-rendering-skin-skin-prefs|הגדרות גלובליות עבור גודל הגופן ועבור מצב כהה]], הודות למאמץ משותף של כמה קבוצות בקרן. זה מאפשר להגדיר בקלות סביבת עבודה אחידה בין אתרי ויקי רבים, למשל באמצעות בחירה בין מצב רגיל וכהה בכל אתרי ויקי בו זמנית. [https://phabricator.wikimedia.org/T341278] 
* אם אתם משתמשים בדפדפנים ישנים מאוד, ייתכן שחלק מהפעולות לא יעבדו באתרי ויקימדיה. זה מתייחס לאינטרנט אקספלורר 11 ולגרסאות כרום, פיירפוקס וספארי מלפני 2016. השינוי מאפשר להשתמש בקוד [[d:Q46441|CSS]] חדש ולשלוח כמות קוד קטנה יותר, עבור כל הקוראים. [https://phabricator.wikimedia.org/T288287][https://www.mediawiki.org/wiki/Special:MyLanguage/Manual:How_to_make_a_MediaWiki_skin#Using_CSS_variables_for_supporting_different_themes_e.g._dark_mode]
* מפעילים בוויקיפדיה יכולים עכשיו לקבוע בקלות הגדרות מקומיות באמצעות [[mw:Special:MyLanguage/Community Configuration|Community Configuration]], כלי שנוצר כדי לאפשר לקהילות לבחור מקומית איך יעבדו דברים שונים, כי לכל שפה יש דרישות משלה. נכון לעכשיו המפעילים יוכלו להגדיר רק את מערכת ה-[[mw:Special:MyLanguage/Growth/Feature_summary|Growth]] בוויקי שלהם, כדי לאפשר גיוס ושמירה על משתמשים חדשים ביתר קלות. בחודשים הבאים יתווספו הגדרות חדשות. [https://phabricator.wikimedia.org/T366458]
* העורכים המעוניינים לדון בבעיות הקשורות ל[[w:he:יוניקוד|תקני יוניקיד]] בשפות שונות יכולים לעשות זאת ב[[mw:Talk:WMF membership with Unicode Consortium|מרחב שיחות חדש ב-mediawiki.org]]. קרן ויקימדיה מהווה עכשיו [[mw:Special:MyLanguage/WMF membership with Unicode Consortium|חלק מאיגוד היוניקוד]], וקבוצת התיאום תוכל לעבור על הנושא בשיתוף פעולה ולהביא אותו במידת הצורך לתשומת ליבו של האיגוד.
* אתר ויקי חדש אחד נוצר: {{int:project-localized-name-group-wikipedia}} בשפת [[d:Q2891049|מנדאילינג]] ([[w:btm:|&lt;code&gt;w:btm:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T368038] 

'''בעיות'''
* העורכים יכולים שוב ללחוץ על הקישורים בתצוגה מקדימה של העורך החזותי, הודות לתיקון הבאג בידי צוות העריכה. [https://phabricator.wikimedia.org/T368119]

'''שינויים עתידיים'''
* אנא [https://wikimediafoundation.limesurvey.net/758713?lang=he עזרו לנו לשפר את ידיעות הטכנולוגיה באמצעות הסקר הזה]. המטרה היא לראות את הצרכים של סוגים שונים של קוראי ידיעות הטכנולוכיה. הסקר ייפתח למשך שבועיים והוא מגובה בידי [https://foundation.wikimedia.org/wiki/Legal:Tech_News_Survey_2024_Privacy_Statement הצהרת הסודיות]. ישנם מספר תרגומים.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/27|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W27&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:59, 2 ביולי 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27038456 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 28 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W28&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/28|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* צוות משימה חדש הוקם בקרן ויקימדיה בכדי להחליף את הרחבת Graph המנותקת ב[[mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart/Project|הרחבה אחרת, בטוחה יותר, קלה לשימוש, ומאפשרת פיתוח]] בשם Chart. ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Newsletter:Chart Project|לעשות מנוי]] לידיעון המוסר עדכונים וחדשות על Chart.
* ההרחבה [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents|CampaignEvents]] זמינה עכשיו במטא, ויקיפדיה ב[[w:he:איגבו|איגבו]], ויקיפדיה בסוואהילי, וניתן לבקש פריסה לוויקיפדיות נוספות. ההרחבה עוזרת בניהול ויצירת אירועים בצורה ויזואלית יותר, באמצעות הענקת יכולות שונות למארגני אירועים, דוגמת כלי לרישום אירועים. לפרטים נוספים על תהליך הפריסה ולבקשות הפריסה בקרו ב[[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Deployment_status|דף ההרחבה במטא]]. 
* עורכים המשתמשים ביישומון ויקיפדיה ב-iOS שעשו לפחות 50 עריכות קיבלו גישה לכלי &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/iOS Suggested edits#Add an image|הוסיפו תמונה]]&quot;. הכלי מציג הזדמנויות לעריכות קטנות אך יעילות בוויקיפדיה.
* תודה ל[[mw:MediaWiki Product Insights/Contributor retention and growth/Celebration|כל מי שתרם]] לגרעין מדיה-ויקי. כתוצאה מהתרומות עלתה [[mw:MediaWiki Product Insights/Contributor retention and growth|כמות התורמים של יותר מחמש עריכות]] ב-25% לעומת אשתקד, מה שמעלה את יציבת הבסיס של מיזמי ויקימדיה.

'''בעיות'''
* בווקטור החדש הקישור ללשונות השיחה תמיד הוצג ככחול, גם לדפים לא קיימים. זה תוקן עכשיו. 

'''שינויים עתידיים'''
* הצוות T&amp;S מעוניין להציג [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|חשבונות זמניים]] עם ככל שפחות הפרעות לכלים ולתהליכי העבודה. מפתחים מתנדבים, כולל התומכים בגאדג'טים וסקריפטים, מתבקשים לעדכן את הקוד לתמיכה בחשבונות הזמניים. הצוות [[mw:Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers|כתב הנחיות עדכון]]. ראו [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers/2024-04 CTA|פרטים נוספים]].

'''סקר ידיעות הטכנולוגיה'''
* אנא [https://wikimediafoundation.limesurvey.net/758713?lang=he עזרו לנו לשפר את ידיעות הטכנולוגיה באמצעות סקר קצר]. המטרה היא לענות על צורכיהם של סוגים שונים של קוראי ידיעות הטכנולוגיה. הסקר יהיה פתוח למשך שבוע נוסף והוא מגובה בידי [https://foundation.wikimedia.org/wiki/Legal:Tech_News_Survey_2024_Privacy_Statement הצהרת הסודיות]. ישנם מספר תרגומים.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/28|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W28&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:32, 9 ביולי 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27080357 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 29 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W29&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/29|תרגומים לשפות נוספות]].

'''סקר ידיעות הטכנולוגיה'''
* אנא [https://wikimediafoundation.limesurvey.net/758713?lang=he עזרו לנו לשפר את ידיעות הטכנולוגיה באמצעות סקר קצר]. המטרה היא לענות על צורכיהם של סוגים שונים של קוראי ידיעות הטכנולוגיה. הסקר יהיה פתוח עוד שלושה ימים והוא מגובה בידי [https://foundation.wikimedia.org/wiki/Legal:Tech_News_Survey_2024_Privacy_Statement הצהרת הסודיות]. ישנם מספר תרגומים.

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] מפתחי ויקימדיה יכולים עכשיו להשתמש רשמית גם ב-[[mw:Special:MyLanguage/Gerrit|Gerrit]] וגם ב-[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|GitLab]], לאחר החלטת קרן ויקימדיה מ-24 ביוני לגבי תמיכה בפיתוח תוכנה בשתי הפלטפורמות. גריט וגיטלאב הם רפוזיטורי של קוד המשמשים מפתחים לכתיבה, סקירה והפצה של קוד תוכנה עליו בנויים מיזמי ויקי, כמו גם של כלים המשמשים עורכים ליצירה ושיפור התוכן. ההחלטה תגן על יצרנות העבודה של מפתחינו ותמנע מצב בו בעיות בסקירת הקוד משפיעות על משתמשים. יותר פרטים זמינים בדף [[mw:GitLab/Migration status|מצב המעבר]].
* קרן ויקימדיה מפחשת מעוניינים להגיש מועמדות ל[[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/Proposal|מועצת המוצרים והטכנולוגיות]] (PTAC). הקבוצה הזאת תאפשר לתורמים בתחום הטכני ולקרן ויקימדיה להגדיר יחדיו פלטפורמה טכנולוגית עמידה יותר ומסוגלת יותר להתמודד עם שינויים בעתיד. אנו מחפשים תורמים בתחום הטכני מסביב לעולם, מתוך מגוון מיזמי ויקימדיה. [[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/Proposal#Joining the PTAC as a technical volunteer|אתם מוזמנים להגיש מועמדות בקישור הזה לפני 10 באוגוסט]].
* העורכים הרשאים לבצע פעולות שחזור שעובדים ביישומון האנדרואיד של ויקיפדיה יכולים עכשיו להשתמש בתכונות החדשות של [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Android/Anti Vandalism|Edit Patrol]]. התכונות הללו כוללות פיד חדש של השינויים האחרונים, קישורים רלוונטיים דוגמת &quot;ביטול&quot; או &quot;שחזור&quot;, ויכולת ליצור ולשמור ספרייה אישית של הודעות לדפי שיחה שתשמש בזמן הניטור. אם אתר ויקי שלכם מעוניין לקבל את התכונות הללו גם למשתמשים ללא הרשאות שחזור שעומדים בתנאים מסוימים, [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Android#Contact us|תוכלו ליצור קשר עם הצוות]]. ישנם [[diffblog:2024/07/10/ِaddressing-vandalism-with-a-tap-the-journey-of-introducing-the-patrolling-feature-in-the-mobile-app/|פרטים נוספים בבלוג של Diff]].
* העורכים בעלי גישה ל[[m:Special:MyLanguage/The_Wikipedia_Library|ספריית ויקיפדיה]] יכולים שוב לעיין בתוכן הסגור ב-SpringerLinks, לאחר שהקרן [[phab:T368865|יצרה איתם קשר]] להסדרת העניין. ניתן לקרוא על כך פרטים ברשימת [[m:Tech/News/Recently_resolved_community_tasks|21 בקשות הקהילה לתיקון הבעיות שנסגרו בשבוע האחרון]]. 

'''שינויים השבוע'''
* החל מהשבוע [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Accessibility for reading/Updates/2024-07 deployments|מצב כהה יהיה זמין במספר ויקיפדיות]], במצב מחשב ובמצב נייד, למשתמשים מחוברים ולא מחוברים. עורכי ממשק ומתחזקים של סקריפטים אישיים מתבקשים לבדוק גאדג'טים וסקריפטים אישיים במצב כהה, ולמצוא ולתקן צבעים שמוגדרים ישירות בקוד. ישנו [[mw:Special:MyLanguage/Recommendations for night mode compatibility on Wikimedia wikis|דף המלצות להתאמה למצב כהה]] לעזרתכם.

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] בשבוע הבא פעילים, מתנדבים המתחזקים כלים, וצוותי פיתוח תוכנה מוזמנים לבדוק את עבודת [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|החשבונות הזמניים]] ב-testwiki. מדובר בתכונה שתעזור לשפר פרטיות באתרי ויקי. טרם הוחלט על לוח הזמנים לפריסה. אנא [[mw:Talk:Trust and Safety Product/Temporary Accounts|פרסמו את עמדותיכם ושאלותיכם בדף השיחה הרלוונטי]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T348895]
* עורכים המעלים קבצים במצב cross-wiki, או מלמדים אחרים כיצד לעשות זאת, יכולים להצטרף לדיון בוויקישיתוף. הקהילה שם דנה באפשרות להגביל שימוש למשתמשים טרם רכישתם הרשאת autoconfirmed. זאת לאחר כמות רחבה של הפרות זכויות יוצרים בהעלאות בצורה הזאת. ישנו סיכום קצר בדף [[c:Special:MyLanguage/Commons:Cross-wiki upload|Commons:Cross-wiki upload]] ו[[c:Commons:Village pump/Proposals#Deactivate cross-wiki uploads for new users|דיון במזנון של ויקישיתוף]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/29|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].'' ניתן למצוא חדשות נוספות ב[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Bulletin|עלון קרן ויקימדיה]].
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W29&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 04:31, 16 ביולי 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27124561 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 30 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W30&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/30|תרגומים לשפות נוספות]].

'''פונקציונליות'''
* הדיילים יכולים עכשיו [[:m:Special:MyLanguage/Global_blocks|לחסום חשבונות גלובלית]]. לפני [[phab:T17294|השינוי]] היה ניתן לחסום גלובלית רק כתובות IP וטווחים. חסימת חשבונות גלובלית שימושית כשאין צורך לגרום למשתמשים להתנתק מהחשבון. ל[[:m:Special:MyLanguage/Global_locks|נעילה גלובלית]], כלי דומה המנתק את המשתמשים מחשבונותיהם, אין קשר לשינוי המדובר. החסימה הגלובלית החדשה שייכת למיזם [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|החשבונות הזמניים]], סוג חדש של חשבון משתמש המחליף הצגה פומבית של כתובות IP של משתמשים לא מחוברים.
* מאוחר יותר השבוע משתמשי אתרי ויקימדיה יקבלו ממשק חדש של מנגנון ה-[[mw:Special:MyLanguage/Extension:FlaggedRevs|FlaggedRevs]], הידוע גם בתור &quot;Pending Changes&quot;, המאפשר ניתור שונה מהרגיל בחלק מאתרי ויקי, לא כולל ויקיפדיה העברית. הממשק שופר ומעכשיו הוא תואם לממשק בשאר מערכת המדיה-ויקי וב[[mw:Special:MyLanguage/Codex|מערכת העיצוב של ויקימדיה]]. הממשק של FlaggedRevs  בניידים וב[[mw:Special:MyLanguage/Skin:MinervaNeue|עיצוב מינרווה]] היה שונה לפני שתוקן והועבר ל-[[mw:Special:MyLanguage/Codex|Codex]] בידי צוות Growth של הקרן ומספר מתנדבים נוספים. [https://phabricator.wikimedia.org/T191156]
*  משתמשי האתרים של ויקימדיה יכולים עכשיו להגיש בקשות [[m:Special:GlobalVanishRequest|העלמות]]. הכלי ניתן לשימוש כשעורך מחליט לעזוב לתמיד, והוא מאפשר להסתיר את עברו באתרי ויקי כדי לשמור על פרטיותו. לאחר סיום הטיפול בבקשה החשבון יינעל וישנה את שמו. [https://phabricator.wikimedia.org/T367329]
* [https://diff.wikimedia.org/2024/07/10/%d9%90addressing-vandalism-with-a-tap-the-journey-of-introducing-the-patrolling-feature-in-the-mobile-app/ בלוג ב-Diff] מתייחס לנושא הניטור במלחמה בהשחתות באמצעות היישומון בנייד. מוצגת שם פונקציונליות חדשה, כולל החלקה הצידה בפיד השינויים האחרונים, או ספרייה אישית של הודעות לדף השיחה של משתמש. 
* עורכי ויקימדיה וארגוני GLAM (גלריות, ספריות, ארכיונים ומוזאונים) יכולים עכשיו ללמוד ולמדוד את השפעת ויקישיתוף על איכות יצירת תוכן אנציקלופדי באמצעות לוח בקרה אנליטי &quot;[https://doc.wikimedia.org/generated-data-platform/aqs/analytics-api/reference/commons.html מדדי השפעת ויקישיתוף]&quot;. לוח הבקרה מציע מדדים ארגוניים כגון כמות חודשית של עריכות בקטגוריה, הקבצים הנצפים ביותר, ואילו ערכי ויקימדיה משתמשים בתמונות ויקישיתוף. באמצעות כל המידע הזה יוכלו ארגוני GLAM  למדוד בצורה אמינה יותר את החזרת ההשקעה לתוכניות להעברת תוכן לוויקישיתוף. [https://diff.wikimedia.org/2024/07/19/commons-impact-metrics-now-available-via-data-dumps-and-api/]

'''יוזמות'''
*  ניתן לשתף רעיונות לשיפור אתרי ויקי ב[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist|סקר המשאלות]] שנפתח מחדש. הגרסה החדשה של הסקר פתוחה באופן קבוע, עובדת בעורך קוד מקור ובעורך החזותי, ומאפשרת משאלות בכל שפה.

'''הפניות לפרטים'''
* &lt;span class=&quot;mw-translate-fuzzy&quot;&gt;התוכנה של קרן ויקימדיה פועלת ב-300 שפות, לעומת רק 47 שפות בממשק של Chrome, לשם השוואה, ולא במקרה. צוות השפות ולוקליזציית המוצרים של הקרן תומכת בכלים שונים כשמאפשרת להם להוסיף תרגומים לשפות רבות. ניתן לקרוא פרטים על הצוות ועבדתו הצפויה ב-[https://diff.wikimedia.org/2024/07/17/building-towards-a-robust-multilingual-knowledge-ecosystem-for-the-wikimedia-movement/ Diff].&lt;/span&gt; 
* [https://diff.wikimedia.org/2024/07/09/on-the-value-of-experimentation/ בלוג חדש] של חבר צוות הקרן Johan Jönsson מתייחס לנושא אופן בניית מוצרים חדשניים וניסיוניים בידי הקרן, תוך כדי ניהול אתרים בשימוש המוני. הבלוג מדגיש את עבודת [[m:Future Audiences#Objectives and Key Results|יוזמת הקהל העתידי של הקרן]], כשהמטרה היא לא לבנות מוצרים מושלמים אלא לנסות רעיונות חדשים, דוגמת [[m:Future_Audiences/Experiments: conversational/generative AI|פלאגין של ChatGPT]] או [[m:Future_Audiences/Experiment:Add a Fact|הוספת עובדה]], כדי לעזור להביא את הקרן לעתיד. 

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/30|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].'' ניתן למצוא חדשות נוספות ב[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Bulletin|עלון קרן ויקימדיה]].
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W30&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:05, 23 ביולי 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27142915 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 31 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W31&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/31|תרגומים לשפות נוספות]].

'''פונקציונליות'''
* עורכים המשתמשים בעורך החזותי בשפות עם תווים שונים מה[[w:he:ספרות הודיות-ערביות|רגיל]], כמו הינדי, מניפורי, או ערבית מזרחית, יכולים להתקל בשינוי במבנה של ספרות בהערות שוליים. מדובר בתופעת לוואי של הכנת פונקציונליות חדשה בהערות שוליים, וזה יאפשר גם לתקן כמה באגים במספור בעורך החזותי. אם שמתם לב לבעיות בנושא באתר ויקי שלכם אנא פרטו ב[[m:Talk:WMDE Technical Wishes/Sub-referencing|דף השיחה של הפרויקט]].

'''מצב הבאגים'''
* חלק מהעורכים המחוברים לחשבון לא יכלו לערוך או לקרוא דפים למשך זמן קצר בשבוע שעבר. [[phab:T370304|השגיאות הללו]] קרו עקב הוספת כללים חדשים ל[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Linter|לינטר]] שגרמו לבעיות במטמון. העניין תוקן והנסיבות נחקרות.
* עורכים יכולים להשתמש ב[[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/IP Info|כלי מידע על IP]] כדי לקבל פרטים על כתובות IP מסוימות. הכלי זמין בבטא בהעדפות. הוא לא פעל למשך כמה ימים בשבוע שעבר, וחזר לפעול שוב עכשיו. תודה ל-Shizhao על דיווח על הבעיה. תוכלו לקרוא פרטים על זה ועוד [[m:Tech/News/Recently resolved community tasks#2024-07-25|28 באגים שדווחו בידי קהילות]] שנפתרו בשבוע שעבר.

'''יוזמות'''
* ישנם מספר סוגי פונקציונליות ושיפורים חדשים בפבריקטור מטעם צוות ההנדסה וצוות השרותים המשותפים, וגם כמה מתנדבים, בין היתר: מערכת החיפוש, המערכת החדשה ליצירת באגים, המערכת להתחברות לחשבון, הרחבת מנגנון התרגום שאפשרה הוספת תמיכה ליותר שפות (הודות ל-Pppery), ותיקון של הרבה שגיאות במקרי קצה. תוכלו [[phab:phame/post/view/316/iterative_improvements/|לקרוא פרטים על השיפורים הללו וגם על האחרים]].
* ישנו [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart/Project/Updates|עדכון על הפרויקט Charts]]. הצוות קיבל החלטות לגבי בחירת ספריית ויזואליזציה, סוגי הגרפים בהם צריך להתמקד קודם, ואיפה לשמור את הגדרות הגרפים.
* אתר ויקי חדש אחד נוצר: {{int:project-localized-name-group-wikivoyage}} בשפה [[d:Q9056|הצ'כית]] ([[voy:cs:|&lt;code&gt;voy:cs:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T370905] 

'''הפניות לפרטים'''
* ישנו [[diffblog:2024/07/26/the-journey-to-open-our-first-data-center-in-south-america/|מרכז מידע חדש של קרן ויקימדיה]], בסאו פאולו שבברזיל, והוא יעזור להוריד את זמן טעינת הדפים.
* ישנו [[diffblog:2024/07/22/the-perplexing-process-of-uploading-images-to-wikipedia/|מחקר משתמשים]] חדש על בעיות במהלך העלאת תמונות.
* מדדים להשפעת ויקישיתוף [[diffblog:2024/07/19/commons-impact-metrics-now-available-via-data-dumps-and-api/|זמינים עכשיו]] בדאמפים וב-API.
* הרבעון החדש של [[mw:Technical Community Newsletter/2024/July|העיתון הטכני הקהילתי]] זמין עכשיו.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/31|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W31&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:11, 30 ביולי 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27164109 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 32 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W32&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/32|תרגומים לשפות נוספות]].

'''פונקציונליות'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] שתי פונקציות פרסר חדשות יהיו זמינות השבוע: &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{&lt;/nowiki&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Help:Magic_words#dir|#dir]]&lt;nowiki&gt;}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; ו-&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{&lt;/nowiki&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Help:Magic_words#bcp47|#bcp47]]&lt;nowiki&gt;}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;. זה יוריד את הצורך ב-&lt;code&gt;Template:Dir&lt;/code&gt; וב-&lt;code&gt;Template:BCP47&lt;/code&gt; בוויקישיתוף ויאפשר לנו למחוק [[phab:T343131|מאה מיליון שורות]] מטבלאות &quot;דפים המקושרים לכאן&quot;. עורכים בכל אתרי ויקי שמשתמשים בתבניות הללו יכולים לעזור בהחלפתן בפונקציות החדשות.  התבניות בוויקישיתוף יעודכנו במהלך ההאקטון בוויקימניה. [https://phabricator.wikimedia.org/T359761][https://phabricator.wikimedia.org/T366623]
* הקהילות יכולות לבקש הפעלת העורך החזותי במרחבי השם בהם מתקיימים לפעמים דיונים, כמו, למשל &quot;ויקיפדיה:&quot; או &quot;ויקיטקסט:&quot;, בתנאי שהן מבינות את [[mw:Special:MyLanguage/Help:VisualEditor/FAQ#WPNS|ההגבלות הידועות]]. המשתמשים יכולים כבר להשתמש עבור הדיונים ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools|כלי שיחה]] במרחבי השם הללו.
* קטגוריית המעקב בשם &quot;דפים המשתמשים בציר זמן&quot; שינתה את שמה ל&quot;דפים המשתמשים בהרחבה EasyTimeline&quot; ב-[https://translatewiki.net/wiki/Special:Translations?message=MediaWiki%3ATimeline-tracking-category&amp;namespace=8 Translatewiki]. אתרי ויקי שיצרו את הקטגוריה מקומית  צריכים לשנות את שמה אצלם בהתאם.

'''מיזמים'''
* עורכים שעוזרים לארגן [[w:he:ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה|מיזמי ויקיפדיה]] ושיתופי פעולה דומים בוויקי מוזמנים לשתף רעיונות ודוגמאות של שיתופי פעולה מוצלחים עם צוותי הקמפיינים והתוכניות. תוכלו למלא [[m:Special:MyLanguage/Campaigns/WikiProjects|סקר קצר]] או לספר מה אתם חושבים ב[[m:Talk:Campaigns/WikiProjects|דף השיחה]]. הצוותים מחפשים במיוחד פרטים לגבי שיתופי פעולה מוצלחים באתרי ויקי שלא דוברים אנגלית.
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] הפרסר החדש יופעל באתרי {{int:project-localized-name-group-wikivoyage}} בחודשים הקרובים. {{int:project-localized-name-enwikivoyage}} ו{{int:project-localized-name-hewikivoyage}}&amp;rlm; [[phab:T365367|עברו]] לפרסואיד בשבוע שעבר. לפרטים נוספים ראו [[mw:Parsoid/Parser_Unification|איחוד בין פרסואיד לפרסר]].

'''פרטים'''
* יהיו יותר ממאתיים מפגשים בוויקימאניה השבוע. לפניכם תקציר של [[diffblog:2024/08/05/interested-in-product-and-tech-here-are-some-wikimania-sessions-you-dont-want-to-miss/|חלק מהמפגשים העיקריים הקשורים לתחום המוצר והטכנולוגיה]].
* פורסם הגליון החדש של [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Bulletin/2024/07-02|עלון קרו ויקימדיה]].
* יצא לאור הרבעון החדש של [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Language and Product Localization/Newsletter/2024/July|עיתון הבינאום של שפות ומוצרים]]. יש בו בין היתר כתבה על העיצוב החדש של הדפים הניתנים לתרגום, עדכונים לגבי MinT לקוראי ויקי, סיפור פרסום הדאמפים של תרגום, ועוד.
* הרבעון החדש של [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Newsletters/31|עיתון ה-Growth]] זמין עכשיו.
* הירחון החדש של [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Product Insights/Reports/July 2024|עיתון תובנות המוצר של מדיה-ויקי]] יצא לאור.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/32|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W32&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:43, 5 באוגוסט 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27233905 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 33 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W33&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/33|תרגומים לשפות נוספות]].

'''פונקציונליות'''
* עורכים ותומכים ב[[mw:Special:MyLanguage/Extension:AbuseFilter|מסנן ההשחתות]] יכולים עכשיו לבחור [[mw:Special:MyLanguage/Extension:AbuseFilter/Actions#Show a CAPTCHA|הצגת CAPTCHA במקרה של התאמת המסנן]], כדי לאפשר לקהילות להגיב במהירות על התקפות בוטים באמצעות ספאם. [https://phabricator.wikimedia.org/T20110]
* [[m:Special:MyLanguage/Stewards|הדיילים]] יכולים עכשיו לבחור האם למנוע יצירת חשבונות חדשים כשהם מבצעים חסימה גלובלית. עד [[phab:T17273|השינוי הזה]] של [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product|צוות אמון ובטיחות המוצר]] כל החסימות הגלובליות מנעו יצירת חשבונות. זה יאפשר לדיילים לצמצם תופעות לוואי לא רצויות של חסימות גלובליות על כתובות IP.

'''מיזמים'''
* [[wikitech:Help talk:Toolforge/Toolforge standards committee#August_2024_committee_nominations|נפתחה ההתמודדות בוויקיטקה]] עבור חברים חדשים, כדי לרענן את השורות ב[[wikitech:Help:Toolforge/Toolforge standards committee|וועדת התקנים של Toolforge]]. הוועדה משגיחה על [[wikitech:Help:Toolforge/Right to fork policy|מדיניות זכות הפיצול]] ועל [[wikitech:Help:Toolforge/Abandoned tool policy|מדיניות הכלים הנטושים]], בין שאר הדברים. ניתן להגיש מועמדות לפחות עד 26 באוגוסט 2024.
* אתר ויקי חדש אחד נוצר: {{int:project-localized-name-group-wikipedia}} בשפת [[d:Q2880037|בג'או החוף המזרחי]] ([[w:bdr:|&lt;code&gt;w:bdr:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T371757]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/33|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W33&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:22, 13 באוגוסט 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27253654 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 34 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W34&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/34|תרגומים לשפות נוספות]].

'''פונקציונליות'''
* עורכים המעוניינים להשתמש פעם נוספת באותן הערות שוליים אבל עם פרטים אחרים, כמו מספרי עמודים, יוכלו לעשות זאת עד סוף 2024 באמצעות פונקציונליות חדשה של [[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing#Sub-referencing in a nutshell|תת הערות שוליים]]. תוכלו לקרוא [[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing|פרטים נוספים]] ו[[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing#Test|הוראות לבדיקה]].
* עורכים המשתמשים בקטגוריות מעקב לזיהוי דפים בהם משתמשות הרחבות מסוימות יכלו לשים לב כי שש קטגוריות כאלו שינו את שמן כדי שיהיה קל יותר להבנה ותואם יותר למבנה המקובל. הקטגוריות מתווספות אוטומטית לדפים המשתמשים בהרחבות כאלו. ההרחבות הרלוונטיות הן [https://translatewiki.net/wiki/Special:Translations?message=MediaWiki%3Aintersection-category&amp;namespace=8 DynamicPageList],&amp;rlm; [https://translatewiki.net/wiki/Special:Translations?message=MediaWiki%3Akartographer-tracking-category&amp;namespace=8 Kartographer],&amp;rlm; [https://translatewiki.net/wiki/Special:Translations?message=MediaWiki%3Aphonos-tracking-category&amp;namespace=8 Phonos],&amp;rlm; [https://translatewiki.net/wiki/Special:Translations?message=MediaWiki%3Arss-tracking-category&amp;namespace=8 RSS],&amp;rlm; [https://translatewiki.net/wiki/Special:Translations?message=MediaWiki%3Ascore-use-category&amp;namespace=8 Score] ו-[https://translatewiki.net/wiki/Special:Translations?message=MediaWiki%3Awikihiero-usage-tracking-category&amp;namespace=8 WikiHiero]. אתרי ויקי שיצרו קטגוריות כאלו צריכות לשנות את שמן בהתאם. תודה ל-Pppery על השיפורים הללו. [https://phabricator.wikimedia.org/T347324]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] המתנדבים הטכניים שעורכים יחידות לואה ורוצים לקבל את רשימת הקטגוריות של דף מסויים יוכלו מעכשיו לעשות זאת באמצעות שדה &lt;code&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;categories&lt;/bdi&gt;&lt;/code&gt; של &lt;code&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[mediawikiwiki:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto/Lua reference manual#Title objects|mw.title objects]]&lt;/bdi&gt;&lt;/code&gt;. זה מאפשר לאתרי ויקי לאפיין מהלכי עבודה בהתאם, למשל ליצור הודעות עריכה עבור קטגוריה מסוימת. תודה ל-SD001 על השיפורים הללו. [https://phabricator.wikimedia.org/T50175][https://phabricator.wikimedia.org/T85372]

'''תקלות'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] אנו זקוקים לעזרתכם כדי לבדוק האם יש צורך בהעברה או מחיקה של דפים מסוימים. סקריפט תחזוקה רץ כדי למצוא דפים שאין אליהם גישה עקב בעיות יוניקוד או הוספת מרחבי שם חדשים או שמות חדשים למרחבי שם קיימים. הסקריפט ניסה למצוא שמות הולמים לדפים, למשל באמצעות שימוש בשינויים שנעשו ביוניקוד, או העברת דפים בוויקיפדיות ששמם מתחיל ב-&lt;code&gt;Talk:WP:&lt;/code&gt; כך שהוא יתחיל ב-&lt;code&gt;Wikipedia talk:&lt;/code&gt;. יכול להיות שהסקריפט לא הצליח עבור חלק מהדפים, ולכן הוא העביר אותם ל-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[Special:PrefixIndex/T195546/]]&lt;/bdi&gt; במקום זאת. על קהילתכם לבדוק את הדפים המצויינים כאן לגבי צורך העברה לשם הנכון או מחיקה אם אין בהם צורך. יומן מלא, כולל דפים בשבילם הסקריפט לא מצא שמות נכונים, ניתן למצוא ב-[[phab:P67388]].
* עורכים המתנדבים בתור [[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Mentorship|חונכים]] למשתמשים חדשים באתרי ויקי שלהם יוכלו שוב לקבל רשימת חניכים פוטנציאליים אליהם ניתן לפנות עם הצעת עזרה. זה חזר הודות ל[[phab:T372164|תיקון תקלה]]. תודה ל-Mbch331 על דיווח הבאג. תוכלו לקרוא על כך ועל 18 תקלות שדווחו בידי קהילות ש[[m:Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''מיזמים'''
* התאריך האחרון להגשת מועמדויות ל[[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/Proposal|מועצה המייעצת למוצר וטכנולוגיה]] (PTAC) נדחה ל-16 בספטמבר. חברי הוועדה יעזרו בייעוץ להנהגת מוצר וטכנולוגיה של הקרן בטווח הקצר והארוך, בבעיות אסטרטגיות מורכבות, ויעזרו לקבל משוב מתורמים נוספים וקהילות טכניות. החברים שייבחרו צפויים להשקיע חמש שעות בחודש בענייני המועצה, למשך שנת ניסיון אחת. אנא שקלו להגיש מועמדות וספרו על כך למתנדבים שלדעתכם יתרמו לוועדה.

'''פרטים'''
* [[m:Special:MyLanguage/Coolest Tool Award#2024 Winners|פרסי בכלי המגניב לשנת 2024]] הוענקו בוויקימניה בשבע קטגוריות. למשל, אחד הפרסים הוענק לכלי ISA המשמש להוספת נתונים מובנים לקבצים בוויקישיתוף, ששופר לאחרונה במהלך ההאקטון &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;[[m:Event:Wiki Mentor Africa ISA Hackathon 2024|Wiki Mentor Africa]]&lt;/span&gt;. תוכלו לצפות בסרטוני וידאו על כל אחד מהכלים בדף הפרסים. ברכות למקבלי הפרסים החדשים ותודה לכל היוצרים והתומכים של הכלים.
* הגליון החדש של [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Bulletin/2024/08-01|עלון קרן ויקימדיה]] יצא לאור, והוא כולל כמה עדכונים מוויקימניה, הפגישה הצפויה של ועדת הלשון, וחדשות נוספות של הקרן.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/34|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W34&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:54, 20 באוגוסט 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27307284 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 35 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W35&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/35|תרגומים לשפות נוספות]].

'''פונקציונליות'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] מפעילים יכולים עכשיו לבדוק את [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|החשבונות הזמניים]] על test2wiki. זה נעשה כדי לאפשר בדיקה בין כמה אתרי ויקי של החשבונות הזמניים למקרה בו חשבון זמני עובר בין אתרים. התכונה הזאת הופעלה ב-testwiki לפני כמה שבועות. טרם נקבעו תאריכים נוספים לפריסה. החשבונות הזמניים הם מיזם שנועד ליצור סוג חדש של חשבונות משתמש שיחליף את חשבונות ה-IP של משתמשים לא מחוברים, כדי לא לחשוף אותם יותר לציבור הרחב. אנו [[mw:Talk:Trust and Safety Product/Temporary Accounts|שתפו את דעותיכם ואת שאלותיכם בדף השיחה של המיזם]].
* בסוף השבוע עורכים המשתמשים בהרחבת הניטור [[mw:Special:MyLanguage/Extension:FlaggedRevs|FlaggedRevs]], או בשמה האחר &quot;Pending Changes&quot;, יכלו להבחין כי האנדיקטורים בראש הערכים השתנו, וזאת כדי להפכם לתואמים יותר לשאר הממשק של MediaWiki.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T191156]

'''תקלות'''
* עורכים המשתמשים בעורך קוד מקור ובכפתורי הוספת תווים [[phab:T361465|לא ייתקלו יותר]] בבעיה בגללה לחיצת הכפתורים הוסיפה את התווים לתיאור העריכה במקום לחלון העריכה. תוכלו לקרוא יותר על כך ועל עוד 26 תקלות שדווחו בידי הקהילה ו[[m:Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''מיזמים'''
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] אנא קראו והצביעו על [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Focus areas|תחומי מיקוד]], קבוצות של משאלות שמשתפות אותה בעיה. תחומי המיקוד נוצרו עבור משאלות הקהילה שנפתחו מחדש, עם סיבוב הגשות שנתי. החלק הראשון של תחומי המיקוד קשור לתהליך עבודת ניטור, סביבת קבלת משתמשים חדשים, צמצום משימות חוזרות, ותעדוף משימות. לאחר שהמתנדבים שלנו יקראו ויצביעו על תחומי המיקוד, הקרן תעבור עליהם ותבחר תחומי מיקוד שניתן להעדיף על פני אחרים.
* יש לכם מיזם ורצון לתרום שלושה חודשי חונכות עבור מתלמדים? [[mw:Special:MyLanguage/Outreachy|יישוג]] היא תוכנית חצי שנתית להתלמדות בתשלום שתתקיים מדצמבר 2024 ועד תחילת מרץ 2025, וקיים בה צורך בחונכים ובמיזמים. המיזמים יכולים להתמקד בקוד או בדברים אחרים, כגון עיצוב, תיעוד, תרגום או מחקר. ראו בדף היישוג פרטים נוספים ורשימת מיזמי העבר החל משנת 2013.

'''פרטים'''
* ניתן לקרוא על שיפורים שנעשו בידי קרן ויקימדיה בשנה האחרונה בתחום מוצר וטכנולוגיה ב[[diffblog:2024/08/21/wikimedia-foundation-product-technology-improving-the-user-experience/|בלוג החדש ב-Diff]].
* ניתן לצפות על הטכנולוגיה שמאחורי מיזמי ויקימדיה בסרטונים מהמסלול הטכנולוגי של ויקימניה 2024, שהועלו לוויקישיתוף. השבוע מוצעים הסרטונים הבאים:
** [[c:File:Wikimania 2024 - Ohrid - Day 2 - Community Configuration - Shaping On-Wiki Functionality Together.webm|Community Configuration – נפסל את הפונקציונליות של ויקי ביחד]] (55 דקות), על המיזם [[mw:Special:MyLanguage/Community Configuration|Community Configuration]].
** [[c:File:Wikimania 2024 - Belgrade - Day 1 - Future of MediaWiki. A sustainable platform to support a collaborative user base and billions of page views.webm|העתיד של מדיה-ויקי. פלטפורמה יציבה לתמיכה בבסיס לשיתוף משתמשים ומיליארדים של צפיות בדפים]] (30 דקות), סקירה עבור שני סוגי הקהל, טכנית ולא טכנית, המכסה מספר אתגרים ושאלות פתוחות, הקשורים למחקר על [[mw:MediaWiki Product Insights|התפתחות הפלטפורמה, עבודת הדיילים וחוויות המפתחים]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/35|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W35&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:34, 26 באוגוסט 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27341211 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 36 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W36&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/36|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* עורכים ומפתחים מתנדבים המעוניינים בהצגת מידע בצורה ויזואלית יכולים עכשיו לבדוק תוכנה חדשה ליצירת גרפים. גרסתה הראשונית זמינה בבטא של ויקישיתוף ובבטא של ויקיפדיה. מדובר באבן דרך חשובה לפני הפיכתם של הגרפים לזמינים באתרי ויקי רגילים. תוכלו [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart/Project/Updates|לקרוא את עדכוני המיזם]] ולעזור לבדוק את הגרפים.

'''פונקציונליות'''
* העורכים המשתמשים בדף [[{{#special:Unusedtemplates}}]] יכולים עכשיו לנפות החוצה את הדפים שצפויים להיות שם לצמיתות, כמו ארגזי חול, דפי בדיקות או תבניות שתמיד מוצבות באמצעות &quot;ס:&quot;. העורכים יכולים עכשיו להוסיף מילת קסם חדשה [[mw:Special:MyLanguage/Help:Magic words#EXPECTUNUSEDTEMPLATE|&lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;nowiki&gt;__EXPECTUNUSEDTEMPLATE__&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;]] לדף התבנית כדי להסתיר אותה מהרשימה. תודות ל-Sophivorus ול-DannyS712 על השיפורים הללו. [https://phabricator.wikimedia.org/T184633]
* העורכים המשתמשים בכפתור &quot;נושא חדש&quot; של כלי השיחה יקבלו מעכשיו [[phab:T334163|תזכורת]] להוסיף כותרת לנושא, כדי לצמצם את מספר המקרים בהם משתמשים חדשים פותחים נושא ללא כותרת. תוכלו לקרוא פרטים על זה ועוד {{formatnum:28}} משימות שהתקבלו מהקהילות ו[[m:Tech/News/Recently resolved community tasks|נפתרו בשבוע שעבר]].
* בשבוע שעבר היו לחלק מהכלים ב-Toolforge בעיות תקשורת מפעם לפעם. הסיבה עדיין נחקרת, אבל הבעיה כבר תוקנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T373243]
* מפעילי תרגום באתרי ויקי מרובי שפות יכולים עכשיו, כשעורכים יחידות תרגום רבות, לסמן בקלות אילו שינויים צריכים עדכון בתרגום. זה אפשרי באמצעות [[phab:T298852#10087288|הוספת תפריט נפתח חדש]].

'''מיזמים'''
* טיוטה חדשב של מדיניות השימוש ב-API שונים של ויקימדיה [[m:Special:MyLanguage/API Policy Update 2024|פורסמה במטא]]. לא מדובר בשינוי מדיניות, אלא בניסיון להבהיר כללים קיימים. הערות, שאלות והצעות מתקבלות בברכה ב[[m:Talk:API Policy Update 2024|דף השיחה של ההצעה]] עד 13 בספטמבר או עד שהדיונים יסתיימו.

'''פרטים'''
* ניתן לצפות על הטכנולוגיה שמאחורי מיזמי ויקימדיה בסרטונים מהמסלול הטכנולוגי של ויקימניה 2024, שהועלו לוויקישיתוף. השבוע מוצעים הסרטונים הבאים:
** [[c:File:Wikimania 2024 - Ohrid - Day 2 - Charts, the successor of Graphs - A secure and extensible tool for data visualization.webm|הרחבת Charts שבאה להחליף את Graphs, כלי בטוח וגמיש לתצוגת מידע]] (25 דקות), על המיזם Charts שהוזכר לעיל.
** [[c:File:Wikimania 2024 - Ohrid - Day 3 - State of Language Technology and Onboarding at Wikimedia.webm|המצב של טכנולוגיית השפות והוספת שפות חדשות לתוכנה בוויקימדיה]] (90 דקות), על כמה כלי שפות שנתמכים באתרי ויקימדיה, כמו [[mw:Special:MyLanguage/Content translation|תרגום תוכן]] ו[[mw:Special:MyLanguage/Content translation/Section translation|פסקה]], [[mw:Special:MyLanguage/MinT|MinT]] או LanguageConverter. מדובר שם גם על המצב הנוכחי והעתיד של הוספת שפות לתוכנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T368772]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/36|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W36&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 04:08, 3 בספטמבר 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27390268 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 37 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W37&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/37|תרגומים לשפות נוספות]].

'''פונקציונליות'''
* החל מהשבוע תקבל [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|צביעת התחביר]] הרגילה צבעים חדשים התואמים את המצב הכהה. מדובר בשינוי ראשון מכמה הבאים לשדרג משמעותית את הצביעה. ניתן לקרוא עוד על הצפוי ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|דף העזרה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T365311][https://phabricator.wikimedia.org/T259059]
* עורכי אתרי ויקי המשתמשים בוויקינתונים יקבלו עכשיו הודעות רק על השינויים הרלוונטיים בוויקינתונים ברשימת המעקב שלהם. זה יקרה כתוצאה מאיחוד לוגיקת המעקב אחר היבטים שונים של קישורים פנימיים של פונקציות לואה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;entity:getSitelink()&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;mw.wikibase.getSitelink(qid)&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; , כדי להוריד הודעות זבל בגלל [[m:Wikidata For Wikimedia Projects/Projects/Watchlist Wikidata Sitelinks Tracking|מעקב לא אחיד]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T295356]

'''מיזמים'''
*  כל אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למשך כמה דקות ב-25 בספטמבר החל מ-15:00 UTC (או 18:00 שעון ישראל). מדובר במעבר מתוכנן בין בסיסי נתונים למטרת עבודות תמיכה. יותר מידע יפורסם בידיעות הטכנולוגיה ובאתרים עצמם בשבועות הקרובים. [https://phabricator.wikimedia.org/T370962]
* ב-[[phab:T363538#10123348|11 ויקיפדיות]], כולל ויקיפדיה באנגלית ולא כולל ויקיפדיה בעברית, ייתווסף מרחב שם חדש בשם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;MOS&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, כדי שקישורים פנימיים שמתחילים עם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;MOS:&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, בדרך כלל קיצורים של [[w:en:Wikipedia:Manual of Style|Manual of Style]], לא יישברו בגלל ויקיפדיה בשפת [[w:en:Mooré|Mooré]], שהקוד שלה הוא &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;mos&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T363538]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/37|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W37&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:53, 9 בספטמבר 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27424457 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 38 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W38&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/38|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שיפורים ותחזוקה'''
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] עורכים המתעניינים בתבניות יכולים לעזור באמצעות קריאת תחום המיקוד החדש של סקר המשאלות, [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Focus areas/Template recall and discovery|תבניות: תזכורות וגילויים]], ולשתף משוב בדף השיחה. המידע שיתקבל יעזור לצוות הקהילה להחליט על גישה טכנית נכונה להמשך העבודה. כולם מוזמנים גם להוסיף [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist|משאלות חדשות]].
* דף אוטומטי חדש בשם [[{{#special:NamespaceInfo}}]] נועד לעזור לעורכים להבין אילו [[mw:Special:MyLanguage/Help:Namespaces|מרחבי שם]] קיימים באתר ויקי מסוים, ולקבל פרטים על הגדרות שונות בהם. תודה ל-DannyS712 על השיפורים הללו. [https://phabricator.wikimedia.org/T263513]
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:Edit check#Reference check|References Check]] (בדיקת הערות) הוא כלי המעודד עורכים להוסיף מקורות כשהם כותבים פסקה חדשה בערך ויקיפדי. למשך זמן קצר התגית הרלוונטית &quot;מערכת בדיקת עריכה (הערות שוליים) הופעלה&quot; נוספה לחלק מהעריכות מחוץ למרחב הראשי. זה תוקן עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T373692]
* מעכשיו קהילת ויקי מקומית יכולה לשנות את סדר הצגת הקטגוריות בדפים. הקטגוריות מוצגות לפי סדר הופעתן בקוד כברירת מחדל, אבל אם יתקבל קונסנסוס באתר ויקי מסוים, הוא יכול [[m:Special:MyLanguage/Requesting wiki configuration changes|לבקש]] שהקטגוריות יוצגו לפי האלפבית. [https://phabricator.wikimedia.org/T373480]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] כותבי כלים יכולים עכשיו לגשת ל[[wikitech:Portal:Data Services#ToolsDB|בסיסי הנתונים הפתוחים]] של ToolsDB מ-[[m:Special:MyLanguage/Research:Quarry|Quarry]] או מ-[[wikitech:Superset|Superset]]. בסיסי הנתונים היו תמיד זמינים לכל משתמשי [[wikitech:Portal:Toolforge|Toolforge]] אבל עכשיו הם זמינים בצורה רחבה יותר, כי ניתן לגשת ל-Quarry מכל חשבונות ויקימדיה. בנוסף בסיס הנתונים הפנימי של Quarry [[m:Special:MyLanguage/Research:Quarry#Querying Quarry's own database|ניתן עכשיו לגישה מתוך Quarry עצמו]]. הוא כולל מידע על כל השאילתות הרצות ואלו שקיבלו כוכב ממשתמשי Quarry. המידע היה זמין גם בעבר באמצעות ממשק דפדפן, אבל עכשיו ניתן לקבלו גם בעזרת SQL. תוכלו לקרוא פרטים על זה ועוד {{formatnum:20}} משימות שהתקבלו מהקהילות ו[[m:Tech/News/Recently resolved community tasks|נפתרו בשבוע שעבר]].
* כל הדפים והכלים שעדיין משתמשים במחלקות CSS ישנות מאוד &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;mw-message-box&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; חייבות עדכון. המחלקות הללו יוסרו בשבוע הבא או קצת יותר מאוחר. העורכים יכולים לקבל את רשימת הדפים החייבים תיקון באמצעות [https://global-search.toolforge.org/?q=mw-message-box&amp;regex=1&amp;namespaces=&amp;title= חיפוש גלובלי]. ניתן להשתמש להחלפה בקבוצת מחלקות חדשה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;cdx-message&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, ראו [https://doc.wikimedia.org/codex/latest/components/demos/message.html#css-only-version תיעוד קודקס רלוונטי] ו[https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Tech/Header&amp;diff=prev&amp;oldid=27449042 דוגמת של תיקון], אבל שימוש במחלקות שהוגדרו מקומית הוא הפתרון הטוב ביותר. [https://phabricator.wikimedia.org/T374499]

'''עדכוני המיזמים הטכניים'''
* בשבוע הבא כל אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למשך כמה דקות. זה יתחיל ב-25 בספטמבר ב-15:00 UTC (או 18:00 שעון ישראל). מדובר במעבר מתוכנן בין בסיסי נתונים למטרת עבודות תמיכה. [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|העבודות ישפיעו גם על שירותים אחרים]]. המעבר הקודם נמשך שלוש דקות, וצוותי אמינות הנדסית באתרים משתמשים בכלים רבים לוודא שעבודות הכרחיות כאלו ייסתיימו מהר ככל האפשר. [https://phabricator.wikimedia.org/T370962]

'''טכנולוגיה לעומק'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] הירחון החדש של [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Product Insights/Reports/August 2024|עיתון תובנות המוצר של מדיה-ויקי]] יצא לאור. המהדורה כוללת פרטים על תמיכה ב-[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Hooks|hook]] העוזרת לפשט את הפיתוח, על מחקר שיפורי הביצועים, על עבודה לשיפור ה-API של REST למשתמשי קצה, ועוד דברים.
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] ניתן לצפות על הטכנולוגיה שמאחורי מיזמי ויקימדיה בסרטונים מהמסלול הטכנולוגי של ויקימניה 2024, שהועלו לוויקישיתוף. השבוע מוצעים הסרטונים הבאים: 
** [[c:File:Wikimania 2024 - Auditorium Kyiv - Day 4 - Hackathon Showcase.webm|Hackathon Showcase]] (45 דקות), 19 מצגות קצרות של משתתפי ההאקטון המתארות את עבודותיהם, דוגמת בדיקות אוטומטיות של סקריפטים לתמיכה, כלי שורת פקודה לחיתוך קבצי וידאו, או שיפורי ממשק בכלים שונים. ישנם פרטים נוספים וקישורים רלוונטיים ב[[phab:T369234|פבריקטור]].
** [[c:File:Co-Creating a Sustainable Future for the Toolforge Ecosystem.webm|יצירה משותפת של עתיד בר קיימא עבור מערכת אקולוגית של Toolforge]] (40 דקות), דיון מסביב לשולחן של תומכי כלים, משתמשים, ומפתחים של Toolforge לגבי שאלת הפיכת הפלטפורמה לבת קיימא ואופן הערכת הכלים בה.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/38|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W38&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:03, 17 בספטמבר 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27460876 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 39 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W39&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/39|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* כל אתרי ויקי יהפכו לאתרים [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקריאה בלבד]] למשך כמה דקות ביום רביעי, 25 בספטמבר, ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1727276400 15:00 UTC] (או 18:00 שעון ישראל). קריאת האתרים לא תפגע, אבל העריכה תעצר. התהליך הזה, המתקיים פעמיים בשנה, מאפשר לצוותי אמינות האתר של הקרן להשאר מוכנים לעבודה אפילו אם תקרה הפרעה נרחבת לאחד ממרכזי הנתונים.

'''עדכונים לעורכים'''
[[File:Add alt text from a halfsheet, with the article behind.png|thumb|צילום מסך של הממשק עבור כלי להצעת עריכות של Alt Text]]
* העורכים העובדים ביישומוני ויקיפדיה במערכת ההפעלה iOS בספרדית, פורטוגזית, צרפתית או סינית יכולים עכשיו לראות הודעות של [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/iOS Suggested edits project/Alt Text Experiment|ניסוי להצעת עריכות עבור Alt Text]] לאחר עריכת ערך, או השלמת הפעולה המוצעת של &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/iOS Suggested edits project#Hypothesis 2 Add an Image Suggested Edit|Add an image]]&quot;.&amp;rlm;  Alt Text, או התיאור האלטרנטיבי, הוא תיאור של תמונה המאפשר לליקויי ראיה לקרוא ערכים בוויקיפדיה. הצוות מקווה ללמוד האם הוספת התיאור לתמונות היא פעולה שהעורכים יצליחו בה. אנא שתפו את משובכם ב[[mw:Talk:Wikimedia Apps/iOS Suggested edits project/Alt Text Experiment|דף השיחה]].
* תבנית הצבעים של Codex עודכנה, ועכשיו היא כוללת צבעים חדשים או מתוקנים עבור ממשקי המשתמש של מדיה-ויקי. [[mw:Special:MyLanguage/Design System Team/Color/Design documentation#Updates|השינויים הבולטים ביותר]] לעורכים כוללים צבעים במצב כהה עבור קישורים ועבור כפתורים משניים מהסוגים progressive ו-destructive, צבעי הקישורים שנפתחו בעבר עבור המצב הרגיל והמצב הכהה גם יחד, וצבעי רקע של הודעות המערכת בשני המצבים.
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] מעכשיו אפשר להוסיף קישורי ויקי וקישורים חיצוניים בתוך בלוקים של קוד. זה כולל קישורים בתוך תגי &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;syntaxhighlight&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; ובדפי קוד של JavaScript, של CSS, של CSS מחוטא ושל יחידות Scribunto. גם תחביר התבניות &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{…}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; יקשר לתבנית הרלוונטית. תודה ל-SD0001 על השיפורים הללו. [https://phabricator.wikimedia.org/T368166]
* שני באגים תוקנו במערכת ה-[[m:Special:MyLanguage/Account vanishing|GlobalVanishRequest]], המטפלת בבקשות &quot;להעלם&quot;, אחת באמצעות שיפור היומנים ואחרת באמצעות הסרת הודעת placeholder שגויה. [https://phabricator.wikimedia.org/T370595][https://phabricator.wikimedia.org/T372223]
* ראו את {{PLURAL:25|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:25}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] מטעם ה-[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Enterprise|Wikimedia Enterprise]]: 
** ה-API מאפשר עכשיו 5000 שאילתות לפי דרישה בחודש, וגם שני צילומי תוכן HTML בחודש באופן חופשי (מבחינת מחיר ומבחינת רשיונות). יותר מידע על העדכונים וגם שיפורים לערכות פיתוח תוכנה (SDK) ניתן למצוא [https://enterprise.wikimedia.com/blog/enhanced-free-api/ בבלוג המיזם]. למרות ששירותי ה-API של Wikimedia Enterprise מיועדים ללקוחות עסקיים בנפח גבוה, השינויים הללו יאפשרו להשתמש בהם גם עבור משימות שכיחות יותר של קהילות המשתמשים.
** צילומי התוכן של API (דאמפים ב-html) הוסיפו במצב בטא נקודות קצה של תוכן מובנה ([https://enterprise.wikimedia.com/blog/structured-contents-snapshot-api/ פרטים בבלוג]), כמו גם שני מקבצי נתונים, עבור ויקיאנגלית וויקיצרפתית, מנקודת קצה כזאת עבור [[w:he:Hugging Face|Hugging Face]] לשימוש רחב ולאיסוף משוב ([https://enterprise.wikimedia.com/blog/hugging-face-dataset/ פרטים נוספים בבלוג]). המקבצים הללו, הכוללים תוכן לא מפורסר, מאפשרים פעולות חדשות לחוקרים, מפתחים ומדעני מידע, כדי להשתמש בתוכן וללמוד אותו.

'''לעומק'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] שירות השאילתות של ויקינתונים (WDQS) משמש לקבלת תשובות לשאלות באמצעות מידע בוויקינתונים. ככל שאתר ויקינתונים גדל נוצר הצורך בשינוי מבנה גדול כדי להשאיר את WDQS יעיל מספיק. כחלק מ[[d:Special:MyLanguage/Wikidata:SPARQL query service/WDQS graph split|מיזם פיצול הגרף של WDQS]] ישנן שתי נקודות קצה זמינות ב-SPARQL, עבור שני תת-גרפים של ויקינתונים, &quot;[https://query-scholarly.wikidata.org אקדמי]&quot; ו&quot;[https://query-main.wikidata.org ראשי]&quot;. [http://query.wikidata.org נקודת הקצה הקיימת], query.wikidata.org, תמשיך לשמש את הגרף המלא עד למרץ 2025, ואז תעבור לשמש את תת-הגרף הראשי בלבד. לפרטים נוספים ראו [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:SPARQL query service/WDQS backend update/September 2024 scaling update|הודעות בוויקינתונים]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/39|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W39&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:37, 24 בספטמבר 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27493779 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 40 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W40&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/40|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* קוראים ב-[[phab:T375401|42 אתרי ויקי נוספים]] יכולים עכשיו להשתמש במצב כהה. אם זה עדיין לא זמין למשתמשים מחוץ לחשבון באתר ויקי שלכם, הסיבה היא ככל הנראה שיש הרבה תבניות שלא מוצגות טוב במצב כהה. אנא השתמשו ב[https://night-mode-checker.wmcloud.org/ כלי לבדיקת מצב כהה] אם ברצונכם לעזור ולהקטין את כמות הבעיות. [[mw:Special:MyLanguage/Recommendations for night mode compatibility on Wikimedia wikis|דף ההמלצות]] מספק הנחיות בנושא. מדי חודש יופעל המצב הכהה באתרי ויקי נוספים.
* עורכים המשתמשים בעורך קוד מקור 2010 כברירת מחדל יכולים עכשיו להפעיל את עורך קוד מקור 2017 באמצעות הוספת &lt;code dir=ltr&gt;?veaction=editsource&lt;/code&gt; לכתובת URL. אם ברצונכם להפעיל אותו כברירת מחדל, תוכלו לעשות זאת ב[[Special:Preferences#mw-input-wpvisualeditor-newwikitext|העדפות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T239796]
* עבור משתמשים שלא מחוברים לחשבון שעובדים בווקטור החדש הקישור &quot;תרומה לוויקיפדיה&quot; הועבר מהתפריט הנפתח ליד התוכן לתוך תפריט עליון בולט יותר, ליד &quot;יצירת חשבון&quot;. זה מחזיר את רמת ההבלטה שהייתה בווקטור הישן. [[mw:Readers/2024 Reader and Donor Experiences#Donor Experiences (Key Result WE 3.2 and the related hypotheses)|כאן נמצאים פרטים נוספים]] על השינויים בחווית התורמים. [https://phabricator.wikimedia.org/T373585]
* הרחבה בשם CampaignEvents מספקת כלים למארגנים המאפשרים לנהל אירועים יתר בקלות, לתקשר עם משתתפים, ולקדם את האירועים הללו על אתרי ויקי. ההרחבה [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Deployment status|הופעלה]] בוויקיערבית, ויקיפדיה באיגבו, ויקיפדיה בסוואהילי, ובמטא. [[w:zh:Wikipedia:互助客栈/其他#引進CampaignEvents擴充功能|ויקיסינית החליטה]] להפעיל את ההרחבה, ודיונים בנושא מתקיימים ב[[w:es:Wikipedia:Votaciones/2024/Sobre la política de Organizadores de Eventos|וויקיספרדית]] וב[[d:Wikidata:Project chat#Enabling the CampaignEvents Extention on Wikidata|וויקינתונים]]. כדי ללמוד איך להפעיל את ההרחבה באתר ויקי שלכם תוכלו לבקר ב[[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents|דף ההרחבה]] במטא.
* ראו את {{PLURAL:22|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:22}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* על המפתחים בעלי חשבונות באתר ויקי Wikitech [[wikitech:Wikitech/SUL-migration|לבדוק אם דרוש לשנות משהו בחשבון]], בעקבות מעבר לשימוש במערכת single-user-login&amp;rlm; (SUL) ועדכונים נוספים בקונפיגורציית האתר. השינוי יעזור לצמצם את המורכבות של העדכונים השבועיים בכל אתרי ויקי.

'''לעומק'''
* [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|המעבר בין מרכזי הנתונים]] הסתיים בהצלחה בשבוע שעבר, כשזמן בו האתרים היו לקריאה בלבד הסתכם ב-[[wikitech:Switch Datacenter#Past Switches|2 דקות 46 שניות]] בלבד. התהליך הזה, המתקיים מדי חצי שנה, מוודא שהמפתחים יוכלו להחליף מרכז נתונים ולשמור על תקינות כל אתרי ויקי גם במקרה של בעיות טכניות קשות. זה גם נותן להם סיכוי לתחזק ולעדכן את המערכות שבדרך כלל רצות ללא הפסקה, ולעיתים קרובות עוזר גם לגלות חולשות בתשתית. התהליך מערב עשרות שירותי תוכנה ומאות שרתי חומרה, ודורש מצוותים רבים לפעול יחדיו. זמן המעבר בשנים האחרונות צומצם מ-17 דקות ל-2 עד 3 דקות. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/66ZW7B2MG63AESQVTXDIFQBDBS766JGW/]

'''פגישות ואירועים'''
* 4–6 באוקטובר: [[m:Special:MyLanguage/WikiIndaba conference 2024|האקטון ועדת WikiIndaba]] ביוהנסבורג שבדרום אפריקה
* 4–6 בנובמבר: [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Users and Developers Conference Fall 2024|ועדת החורף 2024 של משתמשי ומפתחי מדיה-ויקי]] בווינה שבאוסטריה

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/40|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W40&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:21, 1 באוקטובר 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27530062 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 41 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W41&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/41|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* הקהילות יכולות עכשיו לבקש התקנת [[mw:Special:MyLanguage/Moderator Tools/Automoderator|Automoderator]] באתרי ויקי שלהן. מדובר בכלי אוטומטי נגד משחיתים המבטל עריכות גרועות בהתבסס על חישובי המודל החדש &quot;Revert Risk&quot; בעל לימוד עצמי. ניתן לקרוא [[mw:Special:MyLanguage/Extension:AutoModerator/Deploying|פרטים לגבי הצעדים הנחוצים]] להתקנה והגדרה ראשונית. אם יותקן בוויקיעברית, צפוי לבטל מדי יום כ-710 עריכות. [https://phabricator.wikimedia.org/T336934]

'''עדכונים לעורכים'''
* המתרגמים באתרי ויקי בהם מותקנת [[mw:Special:MyLanguage/Content translation/Section translation#Try the tool|חווית תרגום התוכן בניידים]], כולל ויקיפדיה העברית, יכולים עכשיו להגדיר את עמוד ההצעות באמצעות 41 מסננים שבכלי. הכלי מציע ערכים לפי נושאים, והוא מקל על המתרגמים לגלות ערכים רלוונטיים בהתבסס על תחום העניין שלהם ולתרגם אותם. תוכלו [https://test.wikipedia.org/w/index.php?title=Special:ContentTranslation&amp;active-list=suggestions לנסות בנייד שלכם]. [https://phabricator.wikimedia.org/T368422]
* ראו את {{PLURAL:12|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:12}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* מעכשיו אפשר בקוד רב שורות הנוצר באמצעות התג &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;syntaxhighlight&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; להוסיף כפתור העתקה אם  [[mw:Special:MyLanguage/Extension:SyntaxHighlight#copy|ציינתם]] פרמטר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;copy=1&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. תודה ל-SD0001 על השיפורים הללו. [https://phabricator.wikimedia.org/T40932]
* הודעות על זכויות יוצרים המופיעות בתחתית הדף שנוצרו ידנית יעודכנו בכל אתרי ויקי. הגרסה החדשה תשתמש בקוד ויקי במקום HTML נקי. [https://phabricator.wikimedia.org/T375789]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] בהמשך החודש בכמה אתרי ויקי יתחיל הניסוי של  [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|חשבונות זמניים]]. הרשימה המעודכנת של האתרים תפורסם במחצית השנייה של החודש. אם אתם תומכים בכלים, בוטים או גאדג'טים ב-[[phab:T376499|11 אתרי ויקי הללו]], והתוכנה שלכם משתמשת במידע לגבי כתובות IP, או זמינה למשתמשים לא מחוברים, אנא בדקו אם יש צורך בעדכון לעבודה עם החשבונות הזמניים. ניתן לקרוא [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers|הנחיות לגבי עדכון הקוד]].
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] הגבלות קצב הופעלו בכלי סקירת הקוד [[Wikitech:Gerrit|Gerrit]] ו-[[Wikitech:GitLab|GitLab]] בתור תגובה לבעיות הקיימות הנוצרות עקב פעולות מיותרות של גלישה או העברת קבצים. הלקוחות שפתחו יותר מדי פעולות קישור יוגבלו לכמה דקות. הגבלות הקצב ינוהלו באמצעות כללי חומת האש ב-[[Wikitech:nftables|nftables]]. לפרטים נוספים ראו את דפי ה-Wikitech על [[Wikitech:Firewall#Throttling with nftables|חומות האש]], [[Wikitech:GitLab/Abuse and rate limiting|הגבלות Gitlab]] ו[[Wikitech:Gerrit/Operations#Throttling IPs|פעולות Gerrit]].
* חמישה אתרי ויקי חדשים נוצרו: 
** {{int:project-localized-name-group-wikipedia}} ב[[d:Q49224|שפת קומרינג]] ([[w:kge:|&lt;code&gt;w:kge:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T374813]
** {{int:project-localized-name-group-wikipedia}} ב[[d:Q36096|שפת Moore]]&amp;rlm; ([[m:mos:|&lt;code&gt;m:mos:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T374641]
** {{int:project-localized-name-group-wiktionary}} ב[[d:Q36213|מאדורית]] ([[wikt:mad:|&lt;code&gt;wikt:mad:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T374968]
** {{int:project-localized-name-group-wikiquote}} ב[[d:Q2501174|שפת גורונטלו]] ([[q:gor:|&lt;code&gt;q:gor:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T375088]
** {{int:project-localized-name-group-wikinews}} ב[[d:Q56482|שפת Shan]]&amp;rlm; ([[n:shn:|&lt;code&gt;n:shn:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T375430]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/41|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W41&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:43, 8 באוקטובר 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27557422 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 42 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W42&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/42|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* מתחיל תהליך ההסרה של הרחבת הדיונים המובנים (לשעבר זרימה). ההרחבה לא נתמכת בידי מפתחים וגורמת לבעיות. היא תוחלף ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools|כלי שיחה]], המשמשים בדפי שיחה רגילים. [[mw:Special:MyLanguage/Structured Discussions/Deprecation#Deprecation timeline|קבוצה ראשונה של אתרי ויקי]], כולל ויקיפדיה העברית, קיבלה על כך הודעה. האתרים הללו נתבקשו להפסיק את השימוש בזרימה ולהעביר את כל דפי הזרימה לדפי משנה בתור ארכיונים. באתרים הללו כל דפי הזרימה שלא הועברו ידנית לדפי משנה יועברו אוטומטית באמצעות סקריפט שיורץ החל מ-22 באוקטובר 2024. ב-28 באוקטובר 2024 כל דפי הזרימה יועברו למצב לקריאה בלבד. [https://www.mediawiki.org/wiki/Structured_Discussions/Deprecation][https://phabricator.wikimedia.org/T370722]
* צוות פלטפורמת החיפוש של הקרן עובדת על הקלת השימוש בחיפוש של המשתמשים השונים בשפתם. [[phab:T332342|השינוי מהשבוע האחרון]] ביותר מ-30 שפות מקל על מציאת מילים עם דגשים וסימנים דיאקריטיים. זה מדבר גם על חיפוש של טקסט מלא וגם על חיפוש מתקדם באמצעות מילות מפתח דוגמת &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;''hastemplate''&lt;/bdi&gt; או &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;''incategory''&lt;/bdi&gt;. פרטים טכניים נוספים, כולל מספר שדרוגים קטנים אחרים, זמינים בקישור המצורף. [https://www.mediawiki.org/wiki/User:TJones_%28WMF%29/Notes/Language_Analyzer_Harmonization_Notes#ASCII-folding/ICU-folding_%28T332342%29]
* ראו את {{PLURAL:20|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:20}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, הרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Edit check|EditCheck]] הותקנה בוויקירוסית, ונעשו תיקונים עבור מספר סגנונות ממשק משתמש חסרים.

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* עורכים המשתמשים בכלי [[toolforge:copyvios|Earwig's Copyright Violation Detector]] המשמש לגילוי הפרות זכויות יוצרים יתבקשו מעכשיו להתחבר באמצעות חשבון ויקי שלהם כדי להשתמש בתכונת &quot;מנוע החיפוש&quot;. השינוי נעשה כדי לעזור למנוע מבוטים חיצוניים לעשות שימוש לרעה בכלי. תודה ל-Chlod על השינויים הללו. [https://en.wikipedia.org/wiki/Wikipedia_talk:New_pages_patrol/Reviewers#Authentication_is_now_required_for_search_engine_checks_on_Earwig's_Copyvio_Tool]
* משתמשי [[m:Special:MyLanguage/Phabricator|הפבריקטור]] שוב יכולים ליצור דיווחים ולהוסיף תגובות באמצעות הדואר האלקטרוני לאחר ש[[mw:Special:MyLanguage/Phabricator/Help#Using email|שליחת מיילים לפבריקטור]] תוקנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T356077]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] חלק מהתגים של HTML בממשק עטופים עכשיו בידי התג &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;bdi&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; כדי להתאים את פלט ה-HTML שלנו לתקנים של הרשת. עוד שינויים יתווספו בשבועות הקרובים. השינוי יכול היה לשבור כלים שמשתמשים במבנה ה-HTML הישן של הממשק. קחו בחשבון ששימוש במבנה ה-HTML של הממשק [[mw:Special:MyLanguage/Stable interface policy/Frontend#What is not stable?|לא מומלץ]] ועלול להשבר בכל רגע. [https://phabricator.wikimedia.org/T375975]

'''לעומק'''
* הירחון החדש של [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Product Insights/Reports/September 2024|עיתון תובנות המוצר של מדיה-ויקי]] יצא לאור. הגליון כולל עדכונים על מערכת הזיהוי של ויקימדיה OAUTH, מחקר להפשטת הפיתוח של תכונות בפלטפורמת מדיה-ויקי, עדכונים על איחוד הפרסרים ועל הפצת MathML, ועוד.
* הרבעון החדש של [[mw:Technical Community Newsletter/2024/October|העיתון הטכני הקהילתי]] זמין עכשיו. הגליון כולל מחקר על שיפור הצעות בנושאים הקשורים למדינות, שיפור בדיקות ה-PHPUnit, ועוד.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/42|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W42&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:21, 15 באוקטובר 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27597254 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 43 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W43&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/43|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* צוות היישומונים הניידים הוציא לאור [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/iOS/Navigation Refresh#Phase 1: Creating a user Profile Menu (T373714)|עדכון לפונקציונליות הניווט]] ביישומון iOS, והוא זמין בגרסה האחרונה של היישומון בחנות Apple. הצוות הוסיף תפריט &quot;פרופיל&quot; חדש המאפשר גישה קלה לפעולות העורך, דוגמת התראות או רשימת מעקב מתוך תצוגה הערכים, ומביא את כפתור התרומה הכספית למקום נגיש יותר לקוראי הערך. מדובר בשלב ראשון של [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/iOS/Navigation Refresh|רענון ניווט]] רחב יותר שעשוי לעזור למעברו של יישומון ה-iOS מהיותו מכוון קוראים ליישומון עם תמיכה מלאה בקריאה ובעריכה. קרן ויקימדיה הוסיפה בשנים האחרונות עוד פעולות עריכה ותמיכה בתקשורת פנימית באתר ויקי בתגובה לבקשות המתנדבים.
[[File:IOS App Navigation refresh first phase 05.png|thumb|תפריט &quot;פרופיל&quot; ותכנים ביישומון ויקיפדיה של iOS]]

'''עדכונים לעורכים'''
* קוראי ויקיפדיה יכולים עכשיו להוריד פלאג אין לדפדפן כדי לנסות לעבוד עם רעיונות מוקדמית לגבי פונקציונליות נבדקת הממליצה על ערכים לקריאה עתידית, מסכמת ערכים אוטומטית, ומשפרת חיפוש ויקי. לפרטים נוספים ועדכונים חדשים ראו את [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Content Discovery Experiments|עמוד הניסויים של צוות הרשת לגילוי התוכן]] ו[[mw:Special:MyLanguage/Newsletter:Web team's projects|עשו מנוי לעיתון שלה]].
* בהמשך החודש ב-[[phab:T376499|12 אתרי ויקי]], לא כולל בעברית, יתחילו להווצר [[mw:Special:Mylanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|חשבונות זמניים]] עבור משתמשים לא מחוברים לחשבון. הרשימה יכולה להתקצר מעט, אבל אתרים חדשים לא יתווספו. חשבון זמני הוא [[mw:Special:MyLanguage/User account types|סוג חדש של חשבון משתמש]] המשפר את הפרטיות של המשתמשים הלא מחוברים ומקל על חברי הקהילה תקשורת איתם. אם אתם מספקים תמיכה לכלים, בוטים או גאדג'טים ב-12 האתרים הללו, והתוכנה שלכם משתמשת במידע לגבי כתובות IP, או זמינה למשתמשים לא מחוברים, אנא בדקו אם יש צורך בעדכון כדי לאפשר עבודה עם החשבונות הזמניים. [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers|ניתן לקרוא הנחיות לעדכון הקוד]], ולקבל פרטים לגבי [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Updates|תוכניות עתידיות לפריסה בכל אתרי ויקי]], הכוללות תאריך צפוי לפריסה לאתרי ויקי בעברית במאי 2025.
* ראו את {{PLURAL:33|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:33}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, השבוע נוצרו ויקיפדיות בשפות הבאות: [[w:nr:Main Page|נדבלה הדרומית]], [[w:rsk:Главни бок|פנוניאן רוסין]], [[w:ann:Uwu|אובולו]], [[w:iba:Lambar Keterubah|איבאן]] ו[[w:tdd:ᥞᥨᥝᥴ ᥘᥣᥲ ᥖᥥᥰ|טאי נאה]]. [https://www.wikidata.org/wiki/Q36785][https://www.wikidata.org/wiki/Q35660][https://www.wikidata.org/wiki/Q36614][https://www.wikidata.org/wiki/Q33424][https://www.wikidata.org/wiki/Q36556]
* מעכשיו אפשר ליצור בוויקיפונקציות פונקציות חדשות מתוך לקסמות ויקינתונים, באמצעות [[f:Z6005|טיפוס נתונים חדש עבור לקסמות]] שהופיע השבוע. כשנכנסים לאחת הפונקציות ממשק המשתמש מספק בורר לקסמות המספק לקסמה מוויקינתונים התואמת למילה שאתם מקלידים. לאחר אישורכם הלקסמה שנבחרה נשלפת מוויקינתונים, מומרת לערך מהטיפוס החדש ומועברת לתוך הפונקציה שבחרתם. ניתן לקרוא פרטים נוספים ב[[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Status updates/2024-10-17#Function of the Week: select representation from lexeme|גיליון האחרון של העיתון של ויקיפונקציות]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] משתמשים באתרי ויקי של ויקימדיה יכולים עכשיו ליצור תאריכים בשפות שונות בצורה קלה בהרבה באמצעות פונקציית פרסר החדשה, &lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;{{[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:ParserFunctions##timef|#timef]]:…}}&lt;/code&gt;. לדוגמה, הקוד &lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;nowiki&gt;{{#timef:now|date|en}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; יציג את &quot;&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;{{#timef:now|date|en}}&lt;/bdi&gt;&quot; . בעבר ניתן היה להשתמש ב-&lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;nowiki&gt;{{#time:…}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;, אבל זה דרש ידע לגבי צורת המרכיבים בתאריך והשעה בכל שפה בנפרד ובסימני פיסוק בתוכם. הפונקציה &lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;#timef&lt;/code&gt; (או &lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;#timefl&lt;/code&gt; עבור זמן מקומי) מאפשרת גישה לצורה תקנית של הצגת חותמת זמן שמספק ממשק המשתמש של מדיה-ויקי. זה יפשט מספר תבניות באתרים מרובי שפות כמו ויקישיתוף ומטא. [https://phabricator.wikimedia.org/T223772][https://www.mediawiki.org/wiki/Special:MyLanguage/Help:Extension:ParserFunctions##timef]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] משתמשי ויקישיתוף ומטא יכולים עכשיו [[mw:Special:MyLanguage/Help:Magic words#Localization|לשלוף את שפת המשתמש]] בקלות באמצעות &lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;nowiki&gt;{{USERLANGUAGE}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; במקום השימוש ב-&lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;nowiki&gt;{{int:lang}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T4085]
* ל[[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council|מועצה המייעצת למוצר וטכנולוגיה]] (PTAC) נבחרו חברים לתקופת הניסיון שלה עם נציגות של אפריקה, אסיה, אירופה, צפון אמריקה ודרום אמריקה. הם יעבדו ביוזמת הקיום של פלטפורמה טכנולוגית המוגדרת בשיתוף ועמידה יותר של [[Special:MyLanguage/Movement Strategy/Initiatives/Technology Council|מועצת הטכנולוגיה לאסטרטגיית התנועה]]. [https://meta.wikimedia.org/wiki/Movement_Strategy/Initiatives/Technology_Council]

'''לעומק'''
* יצא לאור הרבעון החדש של [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Newsletters/32|עיתון Growth]]. הוא מספר על היחידה החדשה לעדכוני הקהילה בדפי המשתמש של משתמשים חדשים, הגדרת העדפות חדשות בנושא הקהילה ופרטים על מיזמים חדשים.
* קרן ויקימדיה הפכה ל[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Security Team#CNA Partnership|שותפת רשמית של תוכנית CVE]], המאמץ הבין-לאומי לקטלג בעיות בבטיחות הסייבר שפורסמו להקהל הרחב. השותפות הזאת תאפשר לצוות הבטיחות לפרסם מיידית הודעות על [[w:he:CVE|פגיעויות וסיכונים]] (CVE) המשפיעים על גרעין מדיה-ויקי, על הרחבות ועיצובים, ועל כל קוד אחר הקשור לקרן.
* [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist|סקר משאלות הקהילה]] בודק עכשיו [[m:Community Wishlist/Updates#October 16, 2024: Conversations Made Easier: Machine-Translated Wishes Are Here!|תרגום מכונה]] של תוכן הסקר. המתנדבים יכולים לקרוא את המשאלות בתרגום מכונה ולהצטרף לדיונים לפני שהמתרגמים יתרגמו את התוכן.

'''פגישות ואירועים'''
* 24 באוקטובר: הוובינר לסדרות הנואמים של ויקי חינוך, [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/N4XTB4G55BUY3M3PNGUAKQWJ7A4UOPAK/ טכנולוגיה בקוד הפתוח: בניית לוח המחוונים של ויקי חינוך], המציג בפאנל מתמחי ויקי ומפתח רשת.
* 20–22 בדצמבר 2022: [[m:Special:MyLanguage/Indic Wikimedia Hackathon Bhubaneswar 2024|האקטון ויקימדיה הודו 2024 בבהובנשוואר]], שיתקיים במדינת אחדישה שבהודו. ההאקטון מיועד לחברי הקהילה, כולל מפתחים, מעצבים ועורכי תוכן, כדי לבנות פתרונות טכניים לשיפור חווית התורמים.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/43|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W43&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:53, 21 באוקטובר 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27634672 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 44 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W44&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/44|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* לקראת סוף נובמבר תעלה ההרחבה Charts באתרי testwiki על מנת לעזור בזיהוי ותיקון הבעיות. מתבצעת סקירת אבטחה כדי לאפשר פריסה לאתרי ויקי בהם תהיה תקופת ניסיון עבור בדיקות רחבות יותר. ניתן לקרוא את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart/Project/Updates#October 2024: Working towards production deployment|עדכוני המיזם לאוקטובר]] ולעבור על [https://en.wikipedia.beta.wmflabs.org/wiki/Charts התיעוד המעודכן והדוגמאות בוויקיפדיה בטא].
* ראו את {{PLURAL:32|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:32}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, [[w:he:PediaPress|Pediapress.com]], השירות החיצוני היוצר ספרים עבור ויקיפדיה, יכול עכשיו להשתמש ב-[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Maps|Wikimedia Maps]] כדי להוסיף לספרי ויקיפדיה מודפסים גם תמונות מפות קיימות מתבניות מידע שפורסרו מראש. [https://phabricator.wikimedia.org/T375761]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* אתרי ויקי יכולים להשתמש ב[[:mw:Special:MyLanguage/Extension:GuidedTour|הרחבת הסיור המודרך]] כדי לעזור למשתמשים החדשים להבין את דרכי העריכה. ההרחבה עובדת עכשיו גם ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Dark mode|מצב הכהה]]. המשתמשים התומכים בהרחבה יכולים עכשיו לבדוק את הסיורים שלהם כדי לוודא ששום דבר לא נראה מוזר. הם יכולים גם לקבוע את &lt;code&gt;emitTransitionOnStep&lt;/code&gt; לערך &lt;code&gt;true&lt;/code&gt; כדי לתקן באג ישן. כמו כן, הם יכולים להשתמש בדגל החדש &lt;code&gt;allowAutomaticBack&lt;/code&gt; למניעת כפתורי חזרה לא רצויים. [https://phabricator.wikimedia.org/T73927#10241528]
*  המפעילים באתרי ויקימדיה המשתמשים ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Nuke|הרחבת Nuke]] למחיקה מרובה של דפים שיצר משתמש מסוים יכולים להבחין כי המחיקות באמצעות הכלי מסומנות עכשיו בתגית &quot;Nuke&quot;. השינוי הזה יקל על סקירה וניתוח של המחיקות שביצע הכלי. [https://phabricator.wikimedia.org/T366068]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/44|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W44&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:56, 28 באוקטובר 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27668811 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 45 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W45&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/45|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* הדיילים יכולים עכשיו לקבוע ש[[m:Special:MyLanguage/Global blocks|חסימות חשבון גלובליות]] יפעילו גם [[mw:Special:MyLanguage/Autoblock|חסימות אוטומטיות]]. זה יעזור לדיילים למנוע ממשתמשים חסומים גלובלית מלנסות לרמות. הפעולה כוללת מניעה מחשבונות זמניים חסומים גלובלית לצאת מהגלישה הנוכחית או להחליף דפדפנים כדי להמשיך לערוך למשך 24 שעות, כשעד כה זה היה אפשרי. מדובר בשיפור כלי נגד השחתות עבור מיזם [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|החשבונות הזמניים]]. ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Updates|לקרוא פרטים נוספים]] לגבי התקדמות בתכונות המפתח עבור החשבונות הזמניים. [https://phabricator.wikimedia.org/T368949]
* אתרי ויקי בהם מופעלת [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Deployment status|ההרחבה CampaignEvents]] יכולים עכשיו להשתמש בפונקציונליות [[m:Special:MyLanguage/Campaigns/Foundation Product Team/Event list#October 29, 2024: Collaboration List launched|רשימת שיתופי הפעולה]]. הרשימה מספקת דרך חדשה וקלה לעורכים ללמוד לגבי מיזמים שונים באתר ויקי שלהם. תודה לצוות Campaign על העבודה במסגרת [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2024-2025/Product %26 Technology OKRs#WE KRs|התוכנית השנתית ל-2024/2025]]. המועניינים להפעיל את ההרחבה באתר ויקי נוסף יכולים [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Deployment status#How to Request the CampaignEvents Extension for your wiki|לפעול בהתאם להנחיות]] או לפנות לעזרה ל[[m:User:Udehb-WMF|משתמש:Udehb-WMF]].
* צבע הטקסט של הקישורים האדומים ישתנה במקצת בהמשך השבוע כדי לשפר ניגודיות במצב הרגיל הלא כהה. [https://phabricator.wikimedia.org/T370446]
* ראו את {{PLURAL:32|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:32}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, המשתמשים באתרי ויקי מרובי שפות [[phab:T216368|יכולים עכשיו]] להסתיר תרגומים בדף המיוחד &quot;דפים המקושרים לכאן&quot;.

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[m:Special:MyLanguage/Data dumps|הדאמפים בצורת XML]] נעצרו זמנית כדי לחקור באג. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/xmldatadumps-l@lists.wikimedia.org/message/BXWJDPO5QI2QMBCY7HO36ELDCRO6HRM4/]

'''לעומק'''
* החשבונות הזמניים הופעלו בשישה אתרי ויקי. תודה לצוות Trust and Safety Product על [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|העבודה הזאת]]. ניתן לקרוא לגבי [[phab:T340001|תוכניות הפריסה]]. החל מהשבוע הבא יופעלו החשבונות הנוספים ב[[phab:T378336|שבעה אתרים נוספים]], כשאין ביניהם אתרים בעברית. אם אתם פעילים באתרים הללו וצריכים עזרה להמרת הכלים, תוכלו לפנות לעזרה ל[[m:User:Udehb-WMF|משתמש:Udehb-WMF]].
*  הרבעון החדש של [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Language and Product Localization/Newsletter/2024/October|עיתון השפה והלוקליזציה]] זמין עכשיו.  המהדורה כוללת פרטים על השפות החדשות שנתמכות ב-translatewiki או במדיה-ויקי, על אפשרויות קלט מקלדת חדשות בכמה שפות, על הפגישות שהתקיימו ושצפויות בקרוב, ועוד דברים.

'''פגישות ואירועים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Users and Developers Conference Fall 2024|ועידת החורף של משתמשי ומפתחי מדיה ויקי לשנת 2024]] מתקיימת בווינה שבאוסטריה ואונליין מ-4 ל-6 בנובמבר. הוועידה תקיים דיונים לגבי שימוש בתוכנת מדיה-ויקי באמצעות ובתוך חברות בתעשיות שונות ותפעל לעורר השראה ולמשוך משתמשים חדשים.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/45|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W45&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:50, 4 בנובמבר 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27693917 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 46 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W46&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/46|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* באתרי ויקי בהם מופעלת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Translate|הרחבת התרגום]] יתחיל ה-FuzzyBot ליצור אוטומטית קטגוריות חדשות המסומנות לתרגום. [https://phabricator.wikimedia.org/T285463]
* ראו את {{PLURAL:29|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:29}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקל בזמן הבאג ב[[mw:Special:MyLanguage/Extension:SecurePoll|הרחבת SecurePoll]] לפני [[w:en:Wikipedia:Administrator elections|בחירות המפעילים המיוחדות]] בוויקיפדיה האנגלית. [https://phabricator.wikimedia.org/T371454] 

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] הלוגיקה של פונקציית Wikibase בשם &lt;code&gt;getAllStatements&lt;/code&gt; השתנתה בגרסת מדיה-ויקי &lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[mw:MediaWiki_1.44/wmf.2|1.44.0-wmf-2]]&lt;/code&gt;, כך שהיא מתנהגת עכשיו כמו &lt;code&gt;getBestStatements&lt;/code&gt;. הקריאה לפונקציה תחזיר ההעתקים של ערכים שלא ניתן לערוך. [https://phabricator.wikimedia.org/T270851]
* משתמשי [https://en.wikipedia.org/api/rest_v1/ REST API] של ויקימדיה, למשל מפעילי בוטים ותומכי כלים, יכולים להיות מושפעים משינויים שצפויים בקרוב. ה-API ינווט חלק מנקודות הקצה של דפי תוכן מ-RESTbase לנקודות קצה חדשות יותר של [[mw:Special:MyLanguage/API:REST API|REST API]]. [[phab:T374683|נקודות הקצה שיושפעו]] כוללות קבלת מטא-נתונים לגבי עמוד או גרסת עמוד ותוכן HTML מעובד. השינויים הללו יהיו זמינים באתרי בדיקה של מדיה-ויקי בהמשך השבוע, ובאתרים אחרים בעתיד. זה לא אמור להשפיע על הפונקציונליות הקיימת, אבל על המשתמשים בנקודות הקצה הללו לוודא התנהגות תקינה באתרי הבדיקה, ולהעלות בעיות ב[[phab:T374683|כרטיס רלוונטי בפבריקטור]].

'''לעומק'''
* מפעילים ומשתמשים באתרי ויקימדיה בהם [[mw:Special:MyLanguage/Moderator_Tools/Automoderator#Usage|מופעל ה-Automoderator]] יכולים עכשיו לעקוב ולחשב מדדים הקשורים לפעילות הכלי. [https://superset.wmcloud.org/superset/dashboard/unified-automoderator-activity-dashboard/ לוח ה-Superset] הזה מחשב ואוסף נתונים לגבי התנהגות ה-Automoderator באתרי ויקי בהם הוא מופעל. תודה לצוות ניטור הכלים בעבור הלוח הזה. ניתן למצוא פרטים נוספים ב[[mw:Special:MyLanguage/Moderator Tools/Automoderator/Unified Activity Dashboard|דף התיעוד]] . [https://phabricator.wikimedia.org/T369488]

'''פגישות ואירועים'''
* ב-21 בנובמבר 2024 ב-[[m:Special:MyLanguage/Event:Commons community discussion - 21 November 2024 8:00 UTC|8:00]] וב-[[m:Special:MyLanguage/Event:Commons community discussion - 21 November 2024 16:00 UTC|16:00]] שעון UTC (או ב-10:00 וב-18:00 שעון ישראל) תתקיים [[c:Commons:WMF support for Commons/Commons community calls|שיחת אונליין]] עם מתנדבים ובעלי עניין בוויקישיתוף כדי לעזור לתעדף מאמצי תמיכה לשנת הכספים 2025–2026. נושא השיחה הוא איך לארגן תוכן בוויקישיתוף.
את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/46|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W46&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:07, 12 בנובמבר 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27732268 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 47 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W47&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/47|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* המשתמשים של אתרי ויקימדיה יוזהרו בעת יצירת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Redirects|דף ההפניה]] לדף שלא קיים. זה יצמצם את כמות ההפניות השבורות לקישורים האדומים. [https://phabricator.wikimedia.org/T326057]
* ראו את {{PLURAL:42|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:42}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Pywikibot/Overview|Pywikibot]] המאפשר לכתוב בוטים באתרי מדיה-ויקי שודרג לגרסה 9.5.0 ב-Toolforge.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T378676]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* באתרי ויקי המשתמשים בהרחבת הניטור [[mw:Special:MyLanguage/Extension:FlaggedRevs|FlaggedRevs]] דפים שנוצרו או הועברו בידי משתמשים בדוקי אוטומטית חייבים להיות מסומנים אוטומטית כמנוטרים. זה לא עבד לאחרונה, ואמור להיות מתוקן השבוע, הודות ל-Daniel ול-Wargo.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T379218][https://phabricator.wikimedia.org/T368380]

'''לעומק'''
* ישנו [https://diff.wikimedia.org/2024/11/05/say-hi-to-temporary-accounts-easier-collaboration-with-logged-out-editors-with-better-privacy-protection פוסט חדש ב-Diff] על החשבונות  הזמניים, והוא זמין במעל ל-15 שפות. ניתן לקרוא אותו כדי ללמוד מהם החשבונות הזמניים, איך הם משפיעים על קבוצות משתמשים שונות, ומה התכנון לגבי הפעלתם בכל אתרי ויקי.

'''פגישות ואירועים'''
* המתנדבים הטכניים מוזמנים להרשם ל[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Hackathon 2025|האקטון ויקימדיה 2025]] שייערך באיסטנבול שבטורקיה. [https://pretix.eu/wikimedia/hackathon2025/ בקשות למלגות נסיעה וקיום] ניתן להגיש '''מ-12 בנובמבר עד ל-10 בדצמבר 2024'''. ההרשמה לאירוע עצמו תסגר באמצע אפריל 2025. האקטון ויקימדיה הוא פגישה שנתית המאחדת את הקהילה הטכנית העולמית כדי לשתף פעולה במיזמים הקיימים וכדי לפתח רעיונות חדשים.
* השבוע יתקיימו [[C:Special:MyLanguage/Commons:WMF%20support%20for%20Commons/Commons%20community%20calls|שיחות אונליין של ויקישיתוף]] על מנת לעזור לתעדף תמיכה לוויקישיתוף בשנות 2025–2026. הנושא שנקבע הוא הדרך בה יש לארגן תוכן בוויקישיתוף. מדובר בהזדמנות למתנדבים העובדים בתחומים שונים להפגש ולדבר על מה שחשוב בעתיד המיזם. השיחות נקבעו '''ל-21 בנובמבר 2024 ב-[[m:Special:MyLanguage/Event:Commons community discussion - 21 November 2024 8:00 UTC|8:00]] וב-[[m:Special:MyLanguage/Event:Commons community discussion - 21 November 2024 16:00 UTC|16:00]]''' שעון UTC (או ב-10:00 וב-18:00 שעון ישראל).
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia_Language_and_Product_Localization/Community meetings#29 November 2024|פגישה קהילת השפות]] תתקיים '''ב-29 בנובמבר ב-16:00 UTC''' (או ב-18:00 שעון ישראל) וידונו בה עדכנים חדשים ופתרונות לבעיות הטכניות.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/47|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W47&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 04:01, 19 בנובמבר 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27806858 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 48 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W48&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/48|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] גרסה חדשה של [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|צביעת הקוד]] בעורך קוד מקור תהיה זמינה כתכונת [[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|בטא]] בהמשך השבוע. יתווספו תכונות חדשות ויתוקנו באגים, בין היתר זה ישפיע על התמיכה בכתיבה מימין לשמאל, [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#Template folding|צמצום התבניות]], [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#Autocompletion|השלמה אוטומטית]] ופנל לחיפוש מורחב. ניתן לקרוא פרטים ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|דף העזרה]].
* עורך קוד מקור 2010 תומך מעכשיו בקיצורי מקלדת דוגמת &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;Ctrl&lt;/code&gt;+&lt;code&gt;B&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; עבור טקסט מודגש או &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;Ctrl&lt;/code&gt;+&lt;code&gt;I&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; עבור טקסט נטוי. [[mw:Help:Extension:WikiEditor#Keyboard shortcuts|רשימה מלאה של כל ששת הקיצורים]] זמינה לעיון. תודה ל-SD0001 על השיפור הזה. [https://phabricator.wikimedia.org/T62928]
* החל מ-28 בנובמבר דפי הזרימה יאורכבו ויעברו למצב לקריאה בלבד באתרי ויקי הבאים: &lt;bdi&gt;bswiki&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;elwiki&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;euwiki&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;fawiki&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;fiwiki&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;frwikiquote&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;frwikisource&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;frwikiversity&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;frwikivoyage&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;idwiki&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;lvwiki&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;plwiki&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;ptwiki&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;urwiki&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;viwikisource&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;zhwikisource&lt;/bdi&gt;. זה נעשה במסגרת [[mw:Special:MyLanguage/Structured_Discussions/Deprecation|התהליך להסרת הזרימה]]. אם יש צורך בעזרה בארכוב ידני מקדים של דפים שלכם, ניתן לפנות ל-[[m:User:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]]. 
* ראו את {{PLURAL:25|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:25}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, אם משתמש יוצר מסנן השחתות חדש, המסנן יוגדר אוטומטית בתור &quot;protected&quot; [[phab:T377765|אם הוא כולל משתנה מסוג protected]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* עורך הקוד [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeEditor|ACE]] המשמש לעריכת דפי javascript,&amp;rlm; CSS,&amp;rlm; JSON ויחידות LUA [[phab:T377663|כולל עכשיו השלמה אוטומטית]]. תודה ל-SD0001 על השיפור הזה. ניתן לבטל זמנית את התכונה הזאת באמצעות לחיצה על &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;Ctrl&lt;/code&gt;+&lt;code&gt;,&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; וכיבוי המשבצת של &quot;&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Live Autocompletion&lt;/bdi&gt;&quot;.
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] תומכי כלים המשתמשים במערכת Graphite לחישוב מדדי מעקב חייבים לעבור למערכת חדשה בשם Prometheus. הם יכולים לבדוק את [https://grafana.wikimedia.org/d/K6DEOo5Ik/grafana-graphite-datasource-utilization?orgId=1 הלוח הזה] ואת הרשימה בתיאור של [[phab:T350592|כרטיס פבריקטור T350592]] כדי לבדוק האם הכלי שלהם נמצא ברשימה ועליהם לטפל במדדים ולוחות המחוברים לכלי שלהם. הם יכולים לכבות את כל המדדים או להעביר אותם באמצעות ההנחיות שבכרטיס. מערכת Graphite תעבור למצב לקריאה בלבד באפריל הקרוב. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/KLUV4IOLRYXPQFWD6WKKJUHMWE77BMSZ/]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] תוקן [[mw:Special:MyLanguage/NewPP parser report|דוח ביצועי הפרסר של ה-preprocessor החדש]] כדי להציג מספר נכון של תכונות Wikibase אליהן נעשתה גישה. עד כה המונה הפך בטעות ל-0 בהגעה למספר 400. [https://phabricator.wikimedia.org/T279069]

'''פגישות ואירועים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia_Language_and_Product_Localization/Community meetings#29 November 2024|פגישת ועדת הלשון]] תתקיים ב-29 בנובמבר ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1732896000 16:00 UTC] (או 18:00 שעון ישראל). יתקיימו מצגות בנושאים שונים דוגמת פיתוח מקלדת שפה, יצירת ויקיפדיה בשפת Mooré, מעקב אחר תמיכה בשפה ב-[[m:Wiki Indaba|ויקי אינבבה]] ודיווח קהילת ה-Wayuunaiki על הנסיון שלהם בשלושת השנים האחרונות עם Incubator ויקיפדיות בהיותם קהילה חדשה. הפגישה תתקיים באנגלית ותתורגם לספרדית.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/48|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W48&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:42, 26 בנובמבר 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27847039 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 49 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W49&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/49|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* שתי פונקציות פרסר חדשות נוספו השבוע. הפונקציה &lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;nowiki&gt;{{&lt;/nowiki&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Help:Magic words#interwikilink|#interwikilink]]&lt;nowiki&gt;}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; מוסיפה [[mw:Special:MyLanguage/Help:Links#Interwiki links|קישורי בינוויקי]] והפונקציה &lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;nowiki&gt;{{&lt;/nowiki&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Help:Magic words#interlanguagelink|#interlanguagelink]]&lt;nowiki&gt;}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; מוסיפה [[mw:Special:MyLanguage/Help:Links#Interlanguage links|קישורי שפות]]. פונקציות הפרסר הללו שימושיות באתרי ויקי בהם שמות המרחבים מתנגשים עם תחיליות בינוויקי. למשל, הקישורים המתחילים עם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;MOS:&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; בוויקיאנגלית [[phab:T363538|מתנגשים עם קוד השפה &lt;code&gt;mos&lt;/code&gt; של ויקיפדיית Mooré]].
* החל מהשבוע אתרי ויקימדיה לא יתמכו יותר בתקשורת באמצעות סרטיפיקטים ישנים של HTTP המבוססים על RSA, במיוחד rsa-2048. השינוי ישפר את הבטיחות לכל המשתמשים. מספר דפדפנים או מכשירים ניידים שלא נתמכים באופן מלא לא יוכלו לתקשר יותר. במקום זאת הם יציגו שגיאת תקשורת. ראו את [[wikitech:HTTPS/Browser_Recommendations|דף המלצות HTTPS לדפדפנים]] לפרטים נוספים. כל מערכות הפעלה ודפדנים מעודכנים כבר מסוגלים לגשת למיזמי ויקימדיה. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/CTYEHVNSXUD3NFAAMG3BLZVTVQWJXJAH/]
* החל מ-16 בדצמבר דפי הזרימה יאורכבו ויעברו למצב לקריאה בלבד באתרי ויקי הבאים: &lt;bdi&gt;arwiki&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;cawiki&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;frwiki&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;mediawikiwiki&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;orwiki&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;wawiki&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;wawiktionary&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;wikidatawiki&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;zhwiki&lt;/bdi&gt;. זה נעשה במסגרת [[mw:Special:MyLanguage/Structured_Discussions/Deprecation|התהליך להסרת הזרימה]]. אם יש צורך בעזרה בארכוב ידני מקדים של דפים שלכם, ניתן לפנות ל-[[m:User:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T380910]
* החודש נפרסה הרחבת Chart לבדיקה בוויקישיתוף ובטסטוויקי. לאחר השלמת בדיקת הבטיחות מספר אתרי ויקי יקבלו את ההרחבה לבדיקה נרחבת בשבוע הראשון של דצמבר. תוכלו לראות גרסה פעילה של ההרחבה ב[[testwiki:Charts|טסטוויקי]] ולקרוא את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart/Project/Updates|עדכוני חודש נובמבר]] לקבלת פרטים נוספים.
* ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן באג המערכת המטפל בהורדת דפים בפורמט ה-PDF.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T376438]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* בסוף פברואר יופרסו חשבון זמניים בלפחות עשרה אתרי ויקי גדולים. הפריסה הזאת תשפיע בצורה דרסטית על הקוד המנוהל בידי הקהילות. מדובר בכלים ב-Toolforge, בוטים, גאדג'טים וסקריפטים אישיים המשתמשים בכתובות IP או זמינים למשתמשים לא מחוברים. הצוות Trust and Safety מבקש לזהות קוד כזה, לעקוב אחריו ולעזור בהתאמתו לפני הפריסה כדי לצמצם הפרעה לעבודה תקינה. הצוות מבקש מעורכים הטכניים ומהמפתחים המתנדבים לעזות לזהות כלים כאלו באמצעות הוספתם ל[[mw:Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers/Impacted tools|רשימה הזאת]]. בנוסף ניתן לקרוא את [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers|התיעוד המעודכן]] בכדי ללמוד איך להתאים את הכלים. אתם מוזמנים להצטרף לדיונים ב[[mw:Talk:Trust and Safety Product/Temporary Accounts|דף השיחה של המיזם]] או ב[[discord:channels/221049808784326656/1227616742340034722|ערוץ המיועד]] ב[[w:Wikipedia:Discord|שרת קהילת ויקימדיה (באנגלית)]] לקבלת תמיכה ושיתוף התגובות. 

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/49|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W49&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:23, 3 בדצמבר 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27873992 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 50 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W50&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/50|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* התורמים לתיעוד הטכני יכולים למצוא משאבים מעודכנים ודרכים חדשות לתקשר ביניהם ועם צוות התיעוד הטכני של הקרן ב[[mw:Special:MyLanguage/Documentation|מאגר התיעוד]] ב-MediaWiki.org. המאגר מספק קישורים למשאבים לכתיבה ולשיפור התיעוד, ערוץ IRC חדש &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;#wikimedia-techdocs&lt;/bdi&gt; ב-libera.chat, רשימה מתעדכנת של אירועי עבר ואירועים צפויים בנושא תיעוד, ודרכים לבקש ייעוץ בנושא או בדיקת תיעוד מסוים. אם ברצונכם להשאיר משוב או להציע רעיונות לשיפור מערכת התיעוד, אנא [[mw:Wikimedia Technical Documentation Team#Contact us|צרו קשר עם צוות התיעוד הטכני]].

'''עדכונים לעורכים'''
[[File:Edit Check on Desktop.png|thumb|שינוי מבנה הממשק עבור הכלי Edit Check]]
* בהמשך השבוע יעבור [[mw:Special:MyLanguage/Edit check|Edit Check]] לתפריט הצדדי בדסקטופ. הכלי מאפשר לעזור לעורכים החדשים לעקוב אחר סוגי מדיניות והנחיות. השינוי במראה יוצר מרחב להצגת [[mw:Edit check#1 November 2024|הצעות חדשות]] '''תוך כדי''' הקלדה. [[mw:Special:MyLanguage/Edit check#Reference Check A/B Test|התוצאות הראשוניות]] מראות כי המשתמשים החדשים שנתקלו ב-Edit Check עושים עריכות עם מקורות ועריכות שלא שוחזרו פי 2.2 יותר מבעבר.
* ההרחבה Chart המאפשרת לייצג מידע באמצעות תרשימים זמינה מעכשיו ב-MediaWiki.org ובשלושה אתרי ניסוי ראשונים, ויקיפדיה העברית, האיטלקית והשוודית. תוכלו למצוא דוגמאות עובדות ב[[testwiki:Charts|טסטוויקי]] ולקרוא [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart/Project/Updates|עדכוני נובמבר של המיזם]] לקבלת פרטים נוספים.
* מתרגמים באתרי ויקי בהם [[mw:Special:MyLanguage/Content translation/Section translation#Try the tool|חוויית הניידים של תרגום התוכן מופעלת]], כולל ויקיפדיה העברית, יכולים עכשיו לגלות ערכים במיזמי ויקי בנושאים המעוניינים אותם מתוך קטגוריית &quot;[https://test.wikipedia.org/w/index.php?title=Special:ContentTranslation&amp;campaign=specialcx&amp;filter-type=automatic&amp;filter-id=collections&amp;active-list=suggestions&amp;from=es&amp;to=en All collection]&quot; בתפריט הצעת הערכים. מארגני המיזמים הללו יכולים להשתמש בכך כדי להפנות את תשומת ליבם של המתרגמים באמצעות הוספת התג &lt;code dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;page-collection&gt; &lt;/page-collection&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; לרשימה בדף המיזם שלהם במטא. כך הערכים הללו יהיו זמינים לכלי תרגום התוכן. למידע מפורט יותר לגבי שימוש בכלי ובתג ניתן לפנות ל[[mw:Special:MyLanguage/Translation suggestions: Topic-based &amp; Community-defined lists/How to use the features|מדריך הצעד-אחר-צעד]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T378958]
* הכלי [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Nuke|למחיקה המונית של דפים]] המאפשר למפעילים למחוק דפים של משתמש מסוים כולל עכשיו [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Nuke|אפשרות בחירה של כמה מרחבי השם בו זמנית]]. זה מאפשר למשתמשים לבחור מספר מרחבים במקום רק אחד עד כה בזמן בחירת הדפים למחיקה.
* הכלי הזה גם התחיל [[phab:T364225#10371365|לספק קישורים]] לדף המשתמש המדובר ולדפים שלא נבחרו למחיקה, אחרי שבקשת המחיקה נטענה לתור המשימות. זה מאפשר מעקב קל יותר אחרי פעולות המפעילים. תודה ל-Chlod ולצוות כלי הניטור על שני השיפורים. [https://phabricator.wikimedia.org/T364225#10371365]
* צוות העריכה עובד על דרך קלה יותר לשימוש במקורות מ-archive.org באמצעות [[mw:Special:MyLanguage/Citoid/Enabling Citoid on your wiki|הציטואיד]], כלי אוטומטים למילוי מקורות. הצוות מבקש מהקהילות להוסיף מראש שני פרמטרים, &lt;code dir=ltr&gt;archiveUrl&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;archiveDate&lt;/code&gt; לתוך Templatedata של כל התבניות בהן משתמש הציטואיד. ניתן לראות [https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Template%3ACite_web%2Fdoc&amp;diff=1261320172&amp;oldid=1260788022 דוגמה לעדכון תבנית] ו[https://global-search.toolforge.org/?namespaces=10&amp;q=%5C%22citoid%5C%22%3A%20%5C%7B&amp;regex=1&amp;title= רשימת התבניות הרלוונטיות]. [https://phabricator.wikimedia.org/T374831]
* אתר ויקי חדש אחד נוצר: {{int:project-localized-name-group-wikivoyage}} ב[[d:Q9240|אינדונזית]] ([[voy:id:|&lt;code&gt;voy:id:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T380726]
* בשבוע שעבר בכל אתרי ויקי היו בעיות בהצגת דפים למשתמשים מחוברים ולחלק מהמשתמשים הלא מחוברים למשך כ-30 עד 45 דקות. זה קרה בגלל בעיה בבסיס הנתונים, והיא נחקרת עכשיו. [https://www.wikimediastatus.net/incidents/3g2ckc7bp6l9]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:19|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:19}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן באג בכלי [[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add a link|Add Link]], בגללו רשימת הפרקים שהוצאו מהכלי לא טופלה כראוי לפעמים. [https://phabricator.wikimedia.org/T380455][https://phabricator.wikimedia.org/T380329]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* מערכת העיצוב של ויקימדיה [[mw:Special:MyLanguage/Codex|Codex]] נמצאת בשלבים הראשונים של [[gitiles:design/codex-php|מימוש ב-PHP]]. היא זמינה לשימוש כללי בהרחבות מדיה-ויקי וכלים ב-Toolforge באמצעות [https://packagist.org/packages/wikimedia/codex Composer], ובקרוב יתווסף שימוש בגרעין מדיה-ויקי. מידע נוסף זמין ב[[wmdoc:design-codex-php/main/index.html|תיעוד]]. תודה ל-Doğu על ההשראה והתרומות הרבות בעבודה על הספריה. [https://phabricator.wikimedia.org/T379662]
* משתמשי [https://en.wikipedia.org/api/rest_v1/ API REST של ויקימדיה], למשל מפעילי בוטים ותומכים בכלים, יכולים להיות מושפעים מהשינויים הצפויים. ב-4 בדצמבר צוות הממשקים של מדיה-ויקי התחיל לנווט את נקודות הקצה של מטאדטה לדפים ועריכות ושל תוכן HTML מפורסר ב[[testwiki:|טסטוויקי]] מ-RESTbase לנקודות התואמות של REST API של מדיה-ויקי. הצוות ממליץ למשתמשים פעילים של נקודות הקצה הללו לוודא את התנהגות כליהם בטסטוויקי ולהעלות בעיות ב[[phab:T374683|כרטיס הרלוונטי]] בפבריקטיר עד סוף השנה, לקראת פריסת השינוי בכל אתרי הקרן בתחילת ינואר. השינויים הם חלק מהעבודה להחלפת מערכת ה-[[mw:RESTBase/deprecation|RESTbase]] הישנה.
* [https://wikimediafoundation.limesurvey.net/986172 סקר שבעות הרצון של המפתחים לשנת 2024] מבקש לקבל דעות של מפתחי קהילת ויקימדיה. אנא קחו חלק בסקר אם יש לכם תפקיד כל שהוא בפיתוח תוכנה למערכת ויקימדיה. הסקר פתוח עד 3 ביניאר 2025 וכולל [[foundation:Legal:Developer Satisfaction Survey 2024 Privacy Statement|הצהרת פרטיות]].
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]

'''פגישות ואירועים'''
* הפגישה הבאה בסדרת [[c:Commons:WMF support for Commons/Commons community calls|דיוני קרן ויקימדיה עם קהילת ויקישיתוף]] תתקיים ב-[[m:Event:Commons community discussion - 12 December 2024 08:00 UTC|12 בדצמבר ב-8:00]] וב-[[m:Event:Commons community discussion - 12_December 2024 16:00 UTC|16:00]] שעון UTC (או ב-10:00 וב-18:00 שעון ישראל). נושא השיחה הוא מדיה חדשה ותורמים חדשים. עורכים מכל אתרי ויקי מוזמנים להשתתף.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/50|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W50&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:16, 10 בדצמבר 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27919424 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 51 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W51&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/51|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* למעוניינים בשיפור ארגון האירועים באתרי ויקי מציעה ההרחבה [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents|CampaignEvents]] מנגנוני ארגון דוגמת ניהול רישום, קידום אירועים ואתרי ויקי, איתור משתתפים פוטנציאליים ועוד, והכל בתוך ויקי. המארגנים או אלו המאמינים שקהילתם תוכל להנות מההרחבה, יכולים לפתוח כבר היום דיון כדי להפעיל אותה אצלם. כדי ללמוד יותר על דרך הפעלת ההרחבה ניתן לפנות ל[[m:CampaignEvents/Deployment status#How to Request the CampaignEvents Extension for your wiki|דף סטטוס הפריסה]].

'''עדכונים לעורכים'''
* משתמשי היישומון של ויקיפדיה עבור iOS באיטליה ובמקסיקו, העובדים בוויקיפדיות האיטלקית, הספרדית והאנגלית יכולים לקבל [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/iOS/Personalized Wikipedia Year in Review|סקירת שנה אישית]] עם מידע המבוסס על קריאות ועריכות שלהם.
* משתמשי היישומון של ויקיפדיה עבור אנדרואיד ב[[:he:אפריקה שמדרום לסהרה|אפריקה שמדרום לסהרה]] ובדרום אסיה קיבלו תכונה חדשה, [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Android/Rabbit Holes|מחילת הארנב]], המציגה הצעות בתיבת החיפוש המבוססות על הערך שפתוח כרגע, ומציעה רשימת קריאה המבוססת על שני הערכים האחרונים שנקראו.
* [[m:Special:MyLanguage/Global reminder bot|בוט התזכורות הגלובלי]] פעיל עכשיו על כ-800 אתרי ויקי. השרות מזכיר לרוב המשתמשים עם הרשאות זמניות על התפוגה המתקרבת כדי שיכלו לפעול להארכתן אותן עם ירצו בכך. ראו פרטים נוספים ב[[m:Global reminder bot/Technical details|דף הפרטים הטכניים]].
* הגיליון הבא של ידיעות הטכנולוגיה יופץ ב-13 בינואר 2025 עקב חגיגות השנה החדשה. תודה לכל המתרגמים ולתורמי התוכן והמשוב השנה.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, [[phab:T374988|תוקן]] הבאג ביישומון ויקיפדיה עבור אנדרואיד שגרם לקבצי SVG בעלי שפות מרובות להציג שפה לא נכונה לאחר לחיצה.

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה בשבוע הבא. הפריסה הבאה תתקיים ב-14 בינואר. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar/2025] 

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/51|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W51&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:25, 17 בדצמבר 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27942374 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 03 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W03&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/03|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* המערכת Single User Login מאפשרת למשתמשים להתחבר באחד מאתרי ויקימדיה כך שזה יחבר אותם לכל האתרים בו זמנית. היא תעודכן בחודשים הקרובים. זה קורה מכיוון שדפדפנים ממשיכים להטיל הגבלות על קוקיות חוצות דומיינים. כדי להתאים את המערכת פעולות ההתחברות ויצירת החשבונות יעברו לדומיין מרכזי, מבלי שהמשתמשים יבחינו בהבדל, כאילו הם עדיין באתר המקורי. הקוד החדש יופעל באתרי בדיקה השבוע. השינוי לכולם מתוכנן להתקיים בפברואר ומרץ. ראו את [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Platform Team/SUL3#Deployment|דף המיזם SUL3]] לפרטים נוספים ולוח הזמנים.

'''עדכונים לעורכים'''
* באתרים בהם מופעלת הרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Extension:PageAssessments|PageAssessments]] ניתן עכשיו [[mw:Special:MyLanguage/Extension:PageAssessments#Search|לסנן תוצאות חיפוש]] עבור דפים במיזם ויקי נתון באמצעות מילת מפתח &lt;code dir=ltr&gt;inproject:&lt;/code&gt;. האתרים המדוברים הם {{int:project-localized-name-arwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-enwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-enwikivoyage/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-frwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-huwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-newiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-trwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-zhwiki/he}}. [https://phabricator.wikimedia.org/T378868] 
* אתר ויקי חדש אחד נוצר: {{int:project-localized-name-group-wikipedia}} בשפת [[w:he:תיגרה|תיגרה]] ([[w:tig:|&lt;code&gt;w:tig:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T381377]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:35|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:35}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן באג בעדכון מונה העריכות של משתמש שעשה שחזור עריכה. [https://phabricator.wikimedia.org/T382592]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] משתמשי REST API של ויקימדיה, דוגמת מפעילי בוטים ותומכי כלים, יכולים להיות מושפעים מהשינויים הצפויים הבאים. החל מהשבוע של 13 בינואר נתחיל לנווט [[phab:T374683|חלק מנקודות הקצה לתוכן]] מ-RESTbase לנקודות קצה חדשות יותר של REST API עבור כל אתרי ויקי. השינוי כבר זמין ב-testwiki ולא צריך להשפיע על פונקציונליות, אבל משתמשים פעילים של נקודות הקצה הרלוונטיות יכולים להעלות נושאים ישירות בפני צוות הממשקים של ויקימדיה ב[[phab:project/view/6931/|פבריקטור]], אם יהיה בכך צורך.
* תומכי כלים ב-Toolforge יכולים עכשיו לשתף משוב ב-Toolforge UI, יוזמה שעלתה כדי לספק פלטפורמת רשת המאפשרת יצירה וניהול של כלי Toolforge באמצעות ממשק גרפי, בנוסף לדרכי העבודה הקיימים בשורת  הפקודה. המיזם מקווה לנווט משימות של תומכי כלים פעילים, כמו גם להפוך את תהליכי הרישום והפריסה לנגישים יותר עבור יוצרי הכלים החדשים. היזמה נמצאת עדיין בשלבים מאוד מוקדמים, וצוות שרותי הענן נמצא בתהליך איסוף משוב מקהילת Toolforge כדי לגבש צורה לפתרון הדרוש לה. [[wikitech:Wikimedia Cloud Services team/EnhancementProposals/Toolforge UI|ראו פרטים נוספים ושתפו את מחשובותיכם]] לגבי Toolforge IA. 
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] על מפתחי כלים וספריות המשתמשים במערכת OAuth לקחת בחשבון שזיהוי נקודת הקצה עבור [[mw:Special:MyLanguage/OAuth/For Developers#Identifying the user|OAuth 1]] ו-[[mw:Special:MyLanguage/OAuth/For Developers#Identifying the user 2|OAuth 2]] החזיר אובייקט JSON הכולל שדה &lt;code&gt;sub&lt;/code&gt; בתור integer במקום string. התקלה תוקנה והקוד החדש יופץ באתרי ויקי של ויקימדיה בשבוע של 13 בינואר. [https://phabricator.wikimedia.org/T382139]
* אתרי ויקי רבים משתמשים ב-[[:mw:Parsoid/Parser Unification/Cite CSS|CSS חוצה אתר]] כדי לעבד סימני הערות שוליים (1, 2, 3, א', ...) בפלט של הפרסואיד. החל מ-20 בינואר הכללים הללו ינותקו, אבל המפתחים מבקשים שלא לנקות את &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[MediaWiki:Common.css]]&lt;/bdi&gt; עד ל-20 בפברואר, בכדי למנוע בעיות במעבר. ייתכן שאתרי ויקי ירגישו שינויים קלים בסימנים הללו בעורך החזותי ובשימוש בפרסואיד הניסיוני, אבל כל שינוי צפוי אמור להפוך את התוצאה לזהה למראה הרגיל בפלט הפרסר. [https://phabricator.wikimedia.org/T370027]

'''פגישות ואירועים'''
* הפגישה הבאה בסדרת [[c:Special:MyLanguage/Commons:WMF support for Commons/Commons community calls|דיוני קרן ויקימדיה עם קהילת ויקישיתוף]] תתקיים ב-[[m:Special:MyLanguage/Event:Commons community discussion - 15 January 2025 08:00 UTC|15 בינואר ב-8:00]] וב-[[m:Special:MyLanguage/Event:Commons community discussion - 15 January 2025 16:00 UTC|16:00]] שעון UTC (או ב-10:00 וב-18:00 שעון ישראל). נושא השיחה הוא הגדרת סדרי העדיפויות בהשקעה בכלים בוויקישיתוף. עורכים מכל אתרי ויקי, ובמיוחד תומכי הכלים בוויקישיתוף, מוזמנים להשתתף.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/03|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W03&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:42, 14 בינואר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28048614 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 04 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W04&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/04|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* ההרחבה [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Nuke|Nuke]] מאפשרת למפעילים מחיקת דפים רבים שנוצרו בידי משתמש או כתובת IP. עד כה ניתן היה למחוק דפים שנוצרו ב-30 הימים האחרונים. מעכשיו זה גדל ל-90 יום. [https://phabricator.wikimedia.org/T380846]
* חלק מאתרי ויקי שמשתמשים ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Patrolled edits|ניטור ברירת מחדל]]. [[phab:P72148|הרשימה]] כוללת, בין היתר, את ויקיפדיה העברית, ויקיספר, ויקיציטוט, ויקימילון וויקיחדשות. כאשר בניטור הזה משוחזרת גרסה לא מנוטרת, היא תסומן כ&quot;מנוטרת ידנית&quot;, במקום &quot;מסומנת אוטומטית&quot;, כפי שהיה עד כה, כדי לדייק בהגדרה. ייתכן כי חלק מהמשתמשים יצטרכו לעדכן [[mw:Special:MyLanguage/Help:New filters for edit review/Filtering|מסננים]] בדף השינויים האחרונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T302140]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:31|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:31}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, התכונה של העורך החזותי להוספת קישור לא תמיד הציעה דפים קיימים כראוי כשהמשתמש התחיל להקליד, ועכשיו זה [[phab:T383497|תוקן]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* הרחבת הדיונים המבניים (לשעבר זרימה) מוסרת בזמן האחרון מאתרי ויקי. ההרחבה לא מטופלת וגורמת לבעיות. היא תוחלף ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools|כלי שיחה]], בהם נעשה שימוש בדפי שיחה רגילים. [[mw:Special:MyLanguage/Structured Discussions/Deprecation#Deprecation timeline|הקבוצה האחרונה של אתרי ויקי]], הכוללת את {{int:project-localized-name-cawikiquote/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-fiwikimedia/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-gomwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-kabwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-ptwikibooks/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-sewikimedia/he}}, תקבל הודעה על כך בקרוב. לשאלות ניתן לתייג את [[m:User:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] באתר ויקי שלכם. [https://phabricator.wikimedia.org/T380912]
* הרבעון האחרון של [[mw:Technical_Community_Newsletter/2025/January|עיתון הקהילה התכנית]] יצא לאור. המהדורה כוללת עדכונים לגבי שירותים המסופקים בידי צוות פלטפורמת הנתונים, מידע לגבי Codex מטעם צוות עיצוב המערכת, ועוד.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/04|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W04&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:37, 21 בינואר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28129769 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 05 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W05&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/05|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* קרן ויקימדיה מבקשת ממנטרים ומפעילים להשיב מה המידע או ההקשרים על עריכות או משתמשים שיכולים לעזור להם לקבל החלטות מהר וקל יותר. בכוונתה להשתמש בזה כדי לכוון את התוכנית השנתית הבאה שתתקבל בקרוב. ניתן לענות על השאלה הזאת ו-[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026/Product &amp; Technology OKRs|13 אחרות]] כדי לעזור לבנות את הכיוון הטכני לשנה הבאה.

'''עדכונים לעורכים'''
* היישומון של ויקיפדיה עבור iOS מציע עכשיו למשתמשים את תכונת [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/iOS/Personalized Wikipedia Year in Review/How your data is used|סקירת שנה אישית]] המספקת רעיונות בהתבסס על קריאתם והיסטוריית העריכות שלהם בוויקיפדיה. המיזם הזה הוא חלק ממאמץ נרחב לעזור לקוראים חדשים לגלות תוכן אנציקלופדי ולעבוד איתו.
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] המנטרים קיבלו כלי חדש העוזר להם למצוא דפים חדשים חשודים. כשדף שנמחק בעבר נוצר מחדש הוא יסומן באמצעות תגית Recreated, אותה אפשר לסנן ב-[[{{#special:RecentChanges}}]] וב-[[{{#special:NewPages}}]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T56145]
* בהמשך השבוע תתווסף אזהרה חדשה לעורכים המנסים ליצור [[mw:Special:MyLanguage/Help:Redirects#Double redirects|הפניה כפולה]]. ההודעה שתופיע תמליץ לקשר ישירות ליעד ההפניה. תודות למשתמש:SomeRandomDeveloper  על השיפור הזה. [https://phabricator.wikimedia.org/T326056]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] אתרי ויקי של קרן ויקימדיה מאפשרים בדיקות כפולות, דוגמת תוקנים בחומרה, בזמן ההתחברות לחשבון באמצעות [[w:en:WebAuthn|WebAuthn]]. אבל הכלי הזה [[m:Community Wishlist Survey 2023/Miscellaneous/Fix security key (WebAuthn) support|שביר]] ויש לו מעט מאוד משתמשים. צוות הפלטפורמה של הקרן מונע זמנית יצירת מפתחות חדשים ב-WebAuthn כדי למנוע התנגשות במהלך פריסת ה-[[mw:MediaWiki Platform Team/SUL3|SUL3]], מערכת להתחברות אחידה בגרסתה השלישית. המפתחות הקיימים לא ייפגעו. [https://phabricator.wikimedia.org/T378402]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:30|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:30}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''

* על המפתחים המשתמשים ב[[wikitech:Data Platform/Data Lake/Edits/MediaWiki history dumps|דאמפים ההיסטוריים]] של מדיה-ויקי לדעת שצוות הנדסת פלטפורמט הנתונים הוסיף מספר שדות חדשים כדי להתאים ליוזמת [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|החשבונות הזמניים]]. מי שתומך בתוכנה הקוראת את הדאמפים הללו יצטרכו לבדוק את הקוד שלהם ואת התיעוד המעודכן מכיוון שסדר השדות ישתנה. יהיה גם שינוי שם אחד, בדאמפ &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;mediawiki_user_history&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; השדה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;anonymous&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ייקרא מעכשיו &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;is_anonymous&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. השינויים ייכנסו לתוקף בפרסום הדאמפים הבא בפברואר. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/LKMFDS62TXGDN6L56F4ABXYLN7CSCQDI/] 

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/05|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W05&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:15, 28 בינואר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28149374 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 06 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W06&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/06|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* העורכים המשתמשים בסרגל הכלים &quot;תווים מיוחדים&quot; בעורך קוד מקור או &quot;Ω&quot; בעורך החזותי יכולים לראות עכשיו 32 תווים מיוחדים שנעשה בהם שימוש לאחרונה במהלך העריכות באתר ויקי נוכחי. השינוי יעזור למצוא במהירות את התווים בהם משתמשים יותר מאחרים. [https://phabricator.wikimedia.org/T110722]
* העורכים המשתמשים בעורך קוד מקור יכולים עכשיו ליצור תת-רשימות עם הזחה נכונה באמצעות הדגשת השורה או השורות ולחיצה על הכפתורים בסרגל הכלים.[https://phabricator.wikimedia.org/T380438] מעכשיו ניתן גם להוסיף תגי &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;code&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; באמצעות כפתור חדש בסרגל הכלים.[https://phabricator.wikimedia.org/T383010] תודה למשתמש stjn  על השיפורים הללו.
* יש צורך בעזרה כדי לוודא ש[[mw:Special:MyLanguage/Citoid/Enabling Citoid on your wiki|יוצר הקישורים]] פועל בצורה תקינה בכל אתרי ויקי.
** 1. המפעילים צריכים לעדכן את הגרסאות המקומיות של הדף &lt;code dir=ltr&gt;MediaWiki:Citoid-template-type-map.json&lt;/code&gt; כדי להוסיף ערכים עבור &lt;code dir=ltr&gt;preprint&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;standard&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;dataset&lt;/code&gt;. ניתן לראות השוואות לדוגמה להעתקה עבור &lt;code dir=ltr&gt;preprint&lt;/code&gt; [https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=MediaWiki%3ACitoid-template-type-map.json&amp;diff=1189164774&amp;oldid=1165783565 כאן] ועבור &lt;code dir=ltr&gt;standard&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;dataset&lt;/code&gt; [https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=MediaWiki%3ACitoid-template-type-map.json&amp;diff=1270832208&amp;oldid=1270828390 כאן].
** 2א'. אם חסר מיפוי הציטואיד בתבניות הציטוט לסוגים שונים של הערות השוליים, [[mediawikiwiki:Citoid/Enabling Citoid on your wiki#Step 2.a: Create a 'citoid' maps value for each citation template|יש להוסיף אותו]].&lt;br/&gt;2ב'. אם המיפוי קיים יש לעדכן את TemplateData כדי להוסיף שדות חדשים. ניתן לראות דוגמאות עבור &lt;code&gt;preprint&lt;/code&gt; [https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Template%3ACitation%2Fdoc&amp;diff=1270829051&amp;oldid=1262470053 כאן] ועבור &lt;code&gt;standard&lt;/code&gt; ו-&lt;code&gt;dataset&lt;/code&gt; [https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Template%3ACitation%2Fdoc&amp;diff=1270831369&amp;oldid=1270829480 כאן]. השדות החדשים שייתכן שיצטרכו תמיכה הם &lt;code dir=ltr&gt;archiveID&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;identifier&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;repository&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;organization&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;repositoryLocation&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;committee&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;versionNumber&lt;/code&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T383666]
* אתר ויקי חדש אחד נוצר: {{int:project-localized-name-group-wikipedia/he}} בשפת [[d:Q15637215|קנורי המרכזית]] ([[w:knc:|&lt;code&gt;w:knc:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T385181]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, [[mediawikiwiki:Special:MyLanguage/Help:Extension:Wikisource/Wikimedia OCR|OCR]], הכלי לזיהוי תווים, בו נעשה שימוש בוויקיטקסט, תומך מעכשיו בשפה חדשה, סלאבית כנסייתית. [https://phabricator.wikimedia.org/T384782]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/06|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W06&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:09, 4 בפברואר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28203495 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 07 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W07&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/07|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''

* המועצה המייעצת למוצר וטכנולוגיה (PTAC) פרסמה את [[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/February 2025 draft PTAC recommendation for feedback|טיוטת המלצותיו]] של מדור המוצר והטכנולוגיה של קרן ויקימדיה. היא ממליצה להתמקד ב[[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/February 2025 draft PTAC recommendation for feedback/Mobile experiences|חווית הניידים]], במיוחד בתרומות, ומבקשת מהקהילה [[m:Talk:Product and Technology Advisory Council/February 2025 draft PTAC recommendation for feedback|להשאיר משוב בדף השיחה]] עד ל-21 בפברואר.

'''עדכונים לעורכים'''
* קישור ה[[w:he:פורטלט|פורטלט]] &quot;דפים מיוחדים&quot; יועבר מהתפריט &quot;כלים&quot; לפרק הניווט בתפריט הראשי בצד, כברירת מחדל. השינוי מעשה מכיוון שתפריט הכלים מיועד לכלים הקשורים לדף הנוכחי, לא לאלו הקשורים לאתר כולו, כך שהגיוני יותר ועקבי יותר להעבירו משם. כדי לשנות את ההתנהגות הזאת ולעדכן את סגנונות ה-CSS המפעילים יכולים למלא אחר ההוראות בדף [[phab:T385346|T385346]] בפבריקטור. [https://phabricator.wikimedia.org/T333211]
* כחלק מהעבודה הנעשית השנה בתחום שיפור הדרכים בהן הקוראים מגלים תוכן באתרי ויקי, צוות הרשת יבצע ניסוי עם מספר קטן של קוראים שיציג להם המלצות קשורות או ערכים מעניינים בשורת החיפוש. מידע נוסף מופיע ב[[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Content Discovery Experiments#Experiment 1: Display article recommendations in more prominent locations, search|דף המיזם]].
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] עורכי התבניות המשתמשים ב-TemplateStyles יכולים עכשיו לשנות את התצוגה עבור דרישות נגישות מגוונות בשאילתות מדיה (&lt;span style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;&lt;code dir=ltr&gt;[https://developer.mozilla.org/en-US/docs/Web/CSS/@media/prefers-reduced-motion prefers-reduced-motion]&lt;/code&gt;&lt;/span&gt;, &lt;span style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;&lt;code dir=ltr&gt;[https://developer.mozilla.org/en-US/docs/Web/CSS/@media/prefers-reduced-transparency prefers-reduced-transparency]&lt;/code&gt;&lt;/span&gt;, &lt;span style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;&lt;code dir=ltr&gt;[https://developer.mozilla.org/en-US/docs/Web/CSS/@media/prefers-contrast prefers-contrast]&lt;/code&gt;&lt;/span&gt; ו-&lt;span style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;&lt;code dir=ltr&gt;[https://developer.mozilla.org/en-US/docs/Web/CSS/@media/forced-colors forced-colors]&lt;/code&gt;&lt;/span&gt;). תודות למשתמש Bawolff על השיפור הזה. [https://phabricator.wikimedia.org/T384175]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:22|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:22}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, יומן החסימות הגלובליות יופיע מעכשיו בדף {{#special:CentralAuth}}, בדומה לנעילות הגלובליות, כדי להקל את העבודה של הדיילים. [https://phabricator.wikimedia.org/T377024]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* ויקינתונים תומכים מעכשיו ב[[d:Special:MyLanguage/Help:Default values for labels and aliases|שפה מיוחדת חדשה, &quot;ברירת מחדל לכל השפות&quot;]] עבור תוויות ושמות נרדפים. זה נעשה כדי למנוע שכפול מידע זהה לשפות מרובות. אם שאילתות ויקינתונים שלכם משתמשות בתוויות, יש סיכוי שתצטרכו לעדכן אותן כתוצאה מהסרת חלק מהתוויות הקיימות. [https://phabricator.wikimedia.org/T312511]
* הפונקציה &lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;getDescription&lt;/code&gt; נקראת בכל קריאת דף ויקי ותופסת בסביבות 2.5% מזמן טעינת הדף. הערך שחושב יישמר מעכשיו במטמון כדי להוריד את העומס על שרתי ויקימדיה. [https://phabricator.wikimedia.org/T383660]
* כחלק מ[[mw:RESTBase/deprecation|המאמץ]] לאיסור השימוש ב-RESTBase נסגרה ב-6 בפברואר השנה נקודת הקצה &lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;/page/related&lt;/code&gt; והיא תוסר בקרוב. לוח הזמנים נקבע כדי להתאים למועדי הפסקת התמיכה בגרסאות הישנות של Android ושל iOS. האלטרנטיבה היציבה היא פעולת &quot;&lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;morelike&lt;/code&gt;&quot; של API במדיה-ויקי. ניתן לקרוא [[gerrit:c/mediawiki/services/mobileapps/+/982154/13/pagelib/src/transform/FooterReadMore.js|דוגמת מעבר]]. צוות הממשקים של מדיה-ויקי [[phab:T376297|יענה]] על השאלות. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/GFC2IJO7L4BWO3YTM7C5HF4MCCBE2RJ2/]

'''לעומק'''

* הרבעון החדש של [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Language and Product Localization/Newsletter/2025/January|עיתון השפה והלוקליזציה]] זמין עכשיו. הוא כולל עדכונים לגבי תפריט התרומות, פרטים על אתרי ויקיפדיה חדשים בשפות שונות, פרטים על השפות החדשות הנתמכות בידי ממשק מדיה-ויקי, עדכונים על רשימות הנבנות בידי הקהילה, ועוד. 
* הגיליון החדש של [[mw:Extension:Chart/Project/Updates#January 2025: Better visibility into charts and tabular data usage|עיתון מיזם ה-Chart]] זמין עכשיו. הוא כולל עדכונים על ההתקדמות לקראת הגברת הנראות של השימוש הגלובלי בגרפים ותמיכה בקטגוריות לדפים במרחב Data בוויקישיתוף.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/07|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W07&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:12, 11 בפברואר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28231022 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 08 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W08&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/08|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* הקהילות המשתמשות במערכת Growth יכולות עכשיו לפרסם אירוע אחד בדף &lt;code&gt;{{#special:Homepage}}&lt;/code&gt;, או &quot;מיוחד:דף הבית&quot;, עבור העורכים החדשים. זה יעזור להם לקבל מידע על פעוילויות עריכה שבהן יוכלו להשתתף. המפעילים יכולים ליצור אירוע חדש להצגה בדף &lt;code&gt;{{#special:CommunityConfiguration}}&lt;/code&gt;, או &quot;מיוחד:תצורת קהילה&quot;. לפרטים נוספים ניתן לקרוא [[diffblog:2025/02/12/community-updates-module-connecting-newcomers-to-your-initiatives/|בפוסט ב-Diff]] וב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Community updates module|תיעוד]], או לפנות ל[[mw:Talk:Growth|צוות Growth]].

'''עדכונים לעורכים'''
[[File:Page Frame Features on desktop.png|thumb|מודגשים השיפורים בדפי השיחה]]
* החל מהשבוע הבא דפי השיחה בחלק מאתרי ויקי יקבלו [[diffblog:2024/05/02/making-talk-pages-better-for-everyone/|עיצוב חדש]]. הרשימה כוללת את האתרים הבאים: {{int:project-localized-name-eswiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-frwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-itwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-jawiki/he}}. השינוי נבדק בצורה רחבה כתכונת בטא ומהווה צעד אחרון ב[[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Feature summary|שיפורי דפי השיחה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T379102]
* מעכשיו ניתן לנווט לתצוגת דף הפניה ישירות מדפי הפעולה שלו, דוגמת היסטוריית העריכות. עד כה הקישורים עברו ישירות ליעד ההפניה. השינוי הזה אמור לעזור לעורכים שעובדים הרבה עם הפניות. תודות ל-stjn על השיפור הזה. [https://phabricator.wikimedia.org/T5324]
* כאשר נעשה שימוש מחדש בהערות שוליים, הרבה פעמים אתרי ויקי מראים מספרים דוגמת &quot;1.23&quot; או אותיות מקומיות בתור קישורים להערות. עד כה אם היו כל כך הרבה שימושים שהאותיות נגמרו הוצגה [[MediaWiki:Cite error references no backlink label|הודעת שגיאה]]. כחלק מהעבודה ל[[MediaWiki:Cite error references no backlink label|פיתוח העבודה עם מקורות]], הודעת השגיאה לא תוצג יותר ובמקום זאת יופיעו  מספרים דוגמת &quot;1.23&quot; לאחר שלא יהיו יותר אותיות.
* רשומות יומן לכל שינוי בקבוצות המשתמש מובנות יותר עכשיו, כי הן התחילו להציג מה בדיוק השתנה, במקום רשימות הקבוצות לפני ואחרי שהיו עד כה. המתרגמים יכולים [[phab:T369466|לעזור בעדכון ההודעות המקומיות]]. תודות ל-Msz2001 על השיפורים הללו.
* מסנן חדש יתווסף לכלי [[{{#special:Nuke}}]], או &quot;מיוחד:מחיקה מרובה&quot;, המאפשר למפעילים למחוק דפים רבים בבת אחת, כדי לאפשר לסנן דפים לפי גודל בבטים. זה יאפשר, למשל, למחוק דפים בעלי גודל מקסימלי נבחר. [https://phabricator.wikimedia.org/T378488]
* המשתמשים מחוץ לקבוצת המפעילים יכולים עכשיו לקבל רשימת דפים שהכלי [[{{#special:Nuke}}]] יכול למחוק. תודות ל-MolecularPilot על השיפורים כאן ובסעיף הקודם. [https://phabricator.wikimedia.org/T376378]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:25|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:25}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הבאג בקונפיגורציית קבצי הווידאו AV1, ושוב ניתן לנגן אותם. [https://phabricator.wikimedia.org/T382193]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* המערכת Parsoid Read Views תפרס בשבועות הקרובים ברוב אתרי ויקימילון, לאחר ההצלחה באתרי ויקימסע בשנה שעברה. לפרטים נוספים ניתן לקרוא את [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification|דף המיזם של איחוד Parsoid ו-Parser]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T385923][https://phabricator.wikimedia.org/T371640]
* מפתחי כלים הרצים על אתרי ויקי יכולים להווכח כי &lt;code dir=ltr&gt;mw.Uri&lt;/code&gt; התיישן. הכלים שדורשים את &lt;code dir=ltr&gt;mw.Uri&lt;/code&gt; צריכים להצהיר במפורש על השימוש ב-&lt;code dir=ltr&gt;mediawiki.Uri&lt;/code&gt; ברשימת התלויות של ResourceLoader, ובקרוב לעבור ל-API &lt;code dir=ltr&gt;URL&lt;/code&gt; של הדפדפן. [https://phabricator.wikimedia.org/T384515]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/08|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W08&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:17, 17 בפברואר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28275610 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 09 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W09&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/09|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* המפעילים יכולים עכשיו לבחור כיצד [[m:Special:MyLanguage/User language|בבל]] יוצר קטגוריות באמצעות הדף [[{{#special:CommunityConfiguration/Babel}}]] (מיוחד:תצורת קהילה/Babel). ניתן לשנות שם לקטגוריות לשוניות, לבחור האם ליצור אותן אוטומטית ולקבוע הגדרות אחרות. [https://phabricator.wikimedia.org/T374348]
* הפורטל &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[https://www.wikimedia.org/ wikimedia.org]&lt;/bdi&gt; עודכן, והוא מקבל כמה עדכונים בעבודה, כל זאת כדי לשפר את הגישה לדפי הפורטל שלנו ולהפוך אותה לעכשווית יותר. זה כולל תמיכה טובה יותר במבנה הדף בניידים, ניסוחים וקישורים משופרים ותמיכת שפות משודרגת. כמו כן, כל הפורטלים של מיזמי ויקימדיה, דוגמת &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[https://wikibooks.org wikibooks.org]&lt;/bdi&gt;, תומכים עכשיו במצב כהה כשהמשתמשים בוחרים להדליק אותו במערכת. [https://phabricator.wikimedia.org/T373204][https://phabricator.wikimedia.org/T368221][https://meta.wikimedia.org/wiki/Project_portals]
* אתר ויקי אחד חדש נוצר: {{int:project-localized-name-group-wiktionary/he}} בשפת [[d:Q33965|סנטלי]] ([[wikt:sat:|&lt;code&gt;wikt:sat:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T386619]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:30|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:30}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג שמנע לחיצה על תוצאות החיפוש בממשק הרשת בכמה סוגי ניידים. [https://phabricator.wikimedia.org/T381289]

'''פגישות ואירועים'''
* הפגישה הבאה של ועדת הלשון תתקיים ב-28 בפברואר ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1740751200 14:00 UTC] (או 16:00 לפי שעון ישראל). הפגישה תכלול הדגשים ועדכונים טכניים על מקלדת וכלים ב[[w:he:שפות סאמיות|שפות סאמיות]], תרומות באתר Translatewiki.net של קהילת [[w:en:Lampung language|בהאסה למפונג]] מאינדונזיה, וגם שאלות ותשובות טכניות. המעוניינים להצטרף מוזמנים להרשם ב[[mw:Wikimedia Language and Product Localization/Community meetings#28 February 2025|דף ויקי הזה]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/09|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W09&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:41, 25 בפברואר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28296129 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 10 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W10&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/10|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* כל העורכים המחוברים לחשבון המשתמשים בניידים יכולים עכשיו לערוך דפים שלמים. הקישור &quot;{{int:Minerva-page-actions-editfull}}&quot; מופיע בתפריט &quot;{{int:minerva-page-actions-overflow}}&quot; שבסרגל. קודם רק אלו שהדליקו את [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Advanced mobile contributions|מצב העריכה המתקדם בנייד]] יכלו לראות את הקישור. [https://phabricator.wikimedia.org/T387180]
* עורכי הממשק יכולים עכשיו לעזור להסיר את קוד ה-CSS שהוצא משימוש בצורת &quot;&lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;mw-ref&lt;/code&gt;&quot; מהדף המקומי &quot;&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[MediaWiki:Common.css]]&lt;/bdi&gt;&quot;. ניתן לראות רשימת אתרי ויקי הדורשים תיקון [https://global-search.toolforge.org/?q=mw-ref%5B%5E-a-z%5D&amp;regex=1&amp;namespaces=8&amp;title=.*css באמצעות חיפוש גלובלי], ואת הקוד להסרה ב[https://ace.wikipedia.org/w/index.php?title=MediaWiki:Common.css&amp;oldid=145662#L-139--L-144 דוגמה הזאת]. ניתן גם ללמוד יותר על הדרכים לסייע ב[[mw:Parsoid/Parser Unification/Cite CSS|דף מיזם המעבר של CSS]]. סמני הערות השוליים של Cite (למשל, &quot;&lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;[1]&lt;/code&gt;&quot;) נקראים עכשיו בידי [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid|הפרסואיד]] ובקוד שהוצא משימוש אין יותר צורך. ה-CSS עבור קישורים חזרה (&quot;&lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;mw:referencedBy&lt;/code&gt;&quot;) צריך להשאר במקומו נכון לעכשיו. הנקיון הזה לא צפוי לגרום לשינויים ויזואליים לקוראים. אנא עזרו להסיר את הקוד המדובר עד ל-20 במרץ, ולאחר מכן צוות הפיתוח יסיר בעצמו את מה שנשאר.
* כאשר עורכים מוסיפים קובץ (למשל, &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;[[File:MediaWiki.png]]&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;) לדף שמוגן בהגנה מתגלגלת התוכנה לא תמנע יותר עריכות לדף התיאור של הקובץ, רק את ההעלאות מחדש.[https://phabricator.wikimedia.org/T24521] לעומת זאת, הוספת דף התיאור של הקובץ (למשל, &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{:File:MediaWiki.png}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;) תגביל מעכשיו את העריכות בדף.[https://phabricator.wikimedia.org/T62109]
* שחזור קבצים לגרסה ישנה יותר ידרוש מעכשיו את אותן ההרשאות כמו העלאות גרסאות חדשות לקבצים. התוכנה תבדוק את קיום ההרשאות &quot;reupload&quot; או &quot;reupload-own&quot;&amp;rlm;,[https://phabricator.wikimedia.org/T304474] ותכבד את ההגנה המתגלגלת.[https://phabricator.wikimedia.org/T140010]
* כשמפעילים יוצרים רשימת דפים למחיקה באמצעות הרחבת ה-Nuke (מיוחד:מחיקה מרובה), הם יכולים עכשיו גם להוסיף דפי שיחה תואמים ודפי הפניות, גם אם לא נוצרו בדי המשתמש המקורי, במקום למחוק אותם ידנית אחר כך. [https://phabricator.wikimedia.org/T95797]
* העדכון למערכת SUL (התחברות משתמש אחידה), ש[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/03|פורסם בעבר]] ואמור ליצור התאמה להגבלות הדפדפנים על עוגיות עבור אתרים מרובים, יתקיים במרץ ובאפריל לכל המשתמשים. הצוות מתכנן לפרוס אותו לכל יצירות החשבונות ב[[wikitech:Deployments/Train#Tuesday|קבוצה 0]], כולל ויקיעברית, השבוע. ראו את [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Platform Team/SUL3#Deployment|דף המיזם SUL3]] לפרטים ותאריכים.
* בשבוע שעבר נוצר באג שמראה חלק מהאייקונים של הממשק כריבועים שחורים תוך כדי טעינת הדף. זה יתוקן השבוע. [https://phabricator.wikimedia.org/T387351]
* אתר ויקי אחד חדש נוצר: {{int:project-localized-name-group-wikipedia/he}} בשפת [[d:Q2044560|סילוטי]] ([[w:syl:|&lt;code&gt;w:syl:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T386441]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הבאג בהעלאת תמונות בגרסאות ישנות מאוד של פיירפוקס בניידים. [https://phabricator.wikimedia.org/T386400]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.44/wmf.19|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/10|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W10&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 04:31, 4 במרץ 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28334563 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 11 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W11&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/11|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* עורכים המשתמשים במנהל ססמאות יכולים לשים לב לשינויים בקרוב. הדרך בה אתרי ויקי מספקים מידע למנהלי הססמאות לגבי שימוש חוזר בססמאות באתרים שונים השתנתה לא מזמן, כך שחלק ממנהלי הססמאות יכולים עכשיו להציע נתונים באתר ויקי שונה מזה שעבורו נשמרו. כמה ממנהלי הססמאות כבר פעלו בצורה כזאת, ומעכשיו יעשו זאת עבור יותר אתרי ויקי. זה קורה במסגרת [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Platform Team/SUL3|המיזם SUL3]] שמטרתו לשפר את עבודת ההתחברות האחידה, ולשמור אותה מתואמת עם השינויים בדפדפנים שונים בנושא. [https://phabricator.wikimedia.org/T385520][https://phabricator.wikimedia.org/T384844]
* צוות היישומונים של ויקימדיה מזמין את המשתמשים המעוניינים בכך לעזור לשפר את השימוש בוויקיפדיה במצב ללא אינטרנט או עם אינטרנט מוגבל. לאחר הדיונים ב-[[m:Afrika Baraza|אפריקה ברזה]] והדיון האחרון של [[m:Special:MyLanguage/ESEAP Hub/Meetings|ESEAP]], האתגרים העיקריים כמו חיפוש, עריכה וגישת אופליין נחקרים, כשבעתיד קבוצות מיקוד יעסקו בזה לעומק. כל השפות מתקבלות והתרגום יסופק בהתאם. ניתן לשתף את דעתכם ב[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Improving Wikipedia Mobile Apps for Offline &amp; Limited Internet Use|דיון]] או במייל &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;aramadan@wikimedia.org&lt;/bdi&gt;.
* כל אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למספר דקות ב-19 במרץ. זה מתוכנן לשעה [https://zonestamp.toolforge.org/1742392800 14:00 UTC] (או 16:00 שעון ישראל). מידע נוסף יפורסם בידיעות הטכנולוגיה ובאתרי ויקי שונים בשבועות הקרובים.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.44/wmf.20|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* הרבעון החדש של [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Newsletters/33|עיתון ה-Growth]] זמין עכשיו. הוא כולל עדכונים על הפעלת המודול לעדכוני הקהילה, על השינויים האחרונים ב&quot;הגדרות קהילתיות&quot;, כמו גם על הבדיקה המתקרבת של הצעות למשתמשים חדשים בתוך הערכים.
* ה-API הישן ששימש את יישומון ויקיפדיה באנדרואיד יוסר בסוף מרץ. אין יותר תוכנה המשתמשת בו, אבל משתמשי היישומון שלא ביצעו שדרוג בחצי השנה האחרונה לפני יום ההסרה, 31 במרץ 2025, לא יוכלו להשתמש יותר בתכונת העריכות המוצעות עד שיבצעו שדרוג. ניתן לקרוא [[diffblog:2025/02/24/sunset-of-wikimedia-recommendation-api/|פרטים נוספים]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/11|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W11&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:10, 11 במרץ 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28372257 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 12 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W12&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/12|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* פעמיים בשנה בסביבות ימי נקודת השוויון צוות האמינות ההנדסית של קרן ויקימידיה (SRE) מבצע [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|מעבר שרתי מרכז הנתונים]] במהלכו כל תעבורת הנתונים עוברת ממרכז עיקרי אחד למשנהו. זה יוצר אמינות במקרה של משבר, כי תמיד ניתן יהיה לעבור למרכז נתונים אחר. [http://listen.hatnote.com/ תודות לכלי &quot;הקשיבו לוויקיפדיה&quot;] ניתן לשמוע את המעבר. לפני תחילתו יהיה רצף עריכות, אבל במהלכו יהיה שקט למשך כמה דקות, לפני החזרה לשגרה אחרי השלמת המעבר. ניתן לקרוא [[diffblog:2025/03/12/hear-that-the-wikis-go-silent-twice-a-year/|לגבי הרקע ופרטי תהליך המעבר בבלוג של Diff]]. מי שמעוניין להקשיב למעבר הקרוב מוזמן לעשות זאת ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1742392800 19 במרץ בשעה 14:00 UTC], או 16:00 שעון ישראל.

'''עדכונים לעורכים'''

* [https://test.wikipedia.org/w/index.php?title=Special:ContentTranslation&amp;filter-type=automatic&amp;filter-id=previous-edits&amp;active-list=suggestions&amp;from=en&amp;to=es לוח הבקרה המשופר של כלי תרגום התוכן] זמין עכשיו ב-[[phab:T387820|10 ויקיפדיות]], לא כולל בעברית, ויהיה זמין בכולן [[phab:T387821|בקרוב]]. המשתמשים בתצוגת המחשבים שיש להם גישה ל[[mw:Special:MyLanguage/Content translation#Improved translation experience|לוח הבקרה האחיד]] יכולים עכשיו לתרגם פרק חדש בערך, לגלות ולגשת ל[https://ig.m.wikipedia.org/w/index.php?title=Special:ContentTranslation&amp;active-list=suggestions&amp;from=en&amp;to=ig&amp;filter-type=automatic&amp;filter-id=previous-edits מסננים להמלצות על ערכים] המבוססים על נושאים שונים, לגלות ולגשת למסנן [[mw:Special:MyLanguage/Translation suggestions: Topic-based &amp; Community-defined lists|הרשימות המוגדרות בידי הקהילה]], הידועות כ-&quot;אוספים&quot;, במיזמי ויקי ומרתונים.
* בוויקישיתוף הוצגה [[c:Commons:WMF support for Commons/Upload Wizard Improvements#Improve category selection|מערכת חדשה לבחירת קטגוריות מתאימות לקבצים]]: אם בקטגוריה יש תת קטגוריות, המשתמשים יכולים ללחוץ על כפתור החץ שיציג אותן ישירות בטופס ולבחור את הנכונה. הקטגוריה הראשית תמיד תשאר למעלה כדי שאפשר יהיה לחזור אליה. זה עשוי לצמצם את עבודתם של המתנדבים בתיקון או יצירת קטגוריות חדשות. השינוי זמין גם בניידים. מדובר בחלק מהשיפורים המתוכננים באשף ההעלאות.
* צוות הקהילה הטכני מחפש אתרי ויקי המעוניינים להצטרף לניסוי של פעולת [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2023/Multiblocks|החסימה המרובה]] והדף &quot;מיוחד:חסימה&quot; החדש שיחל בסוף מרץ. החסימה המרובה מאפשרת למפעילים להשית סוגים שונים של חסימות על אותו משתמש בו זמנית. מפעילים ודיילים המעוניינים לדון בהצטרפות אתר ויקי שלהם לניסוי מוזמנים לכתוב ב[[m:Talk:Community Wishlist Survey 2023/Multiblocks|דף השיחה של המיזם]].
* החל מ-25 במרץ צוות העריכה יתחיל בבדיקה של תכונה חדשה במנגנון Edit Check ב-[[phab:T384372|12 ויקיפדיות]], לא כולל בעברית, המכונה [[mw:Special:MyLanguage/Help:Edit check#Multi-check|Multi-Check]]. חצי מהנרשמים החדשים יראו את כל [[mw:Special:MyLanguage/Help:Edit check#ref|בדיקות המקורות]] במהלך עבודתם, והחצי השני ימשיכו לראות רק המלצה אחת. המטרה היא לבדוק האם המשתמשים מתבלבלים או מאבדים מוטיבציה כשרואים המלצות רבות, אם יש כאלו, בו זמנית. באתרי ויקי הללו התגיות הרלוונטיות לעריכות הללו יפושטו כדי להציג תגיות רבות בעריכה בודדת. השינויים מתועדים ב[[phab:T373949|פבריקטור]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T379131]
* [[m:Special:MyLanguage/Global reminder bot|בוט התזכורות הגלובלי]] המודיע למשתמשים לגבי מועד פקיעתן הקרוב של הרשאות זמניות שלהם תומך עכשיו בשמות המקומיים של ההרשאות בכותרות ההודעות. המתרגמים יכולים למצוא את [[m:Global reminder bot/Translation|התיעוד ורשימת התרגומים הקיימים]] כדי לבדוק האם יש צורך ביצירת התרגום או עדכונו.
* בחירת המגדר ב[[Special:GlobalPreferences|העדפות הגלובליות]] המשמשת להצגת פניות הממשק עובדת עכשיו כצפוי ודורסת את ההגדרות המקומיות. [https://phabricator.wikimedia.org/T386584]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:26|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:26}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, ביישומון ויקפדיה לאנדרואיד תוקן באג בתצוגה וחיפוש בשימוש בשפות רבות. [https://phabricator.wikimedia.org/T379777]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* בהמשך השבוע ישתנה דרך הטעינה של סגנונות Codex. ישנו סיכון קטן שיופיעו תיבות הודעה של הממשק נטולות עיצוב בדפים מסוימים. תוכן המיוצר בידי משתמשים, כמו תבניות, לא יושפע. גאדג'טים יכולים להפגע. ניתן [[phab:T388847|לדווח על הבעיות]] אם יופיעו. בקישור ישנם גם פרטים, צילומי מסך ותיעוד הדרך לתיקון הגאדג'טים.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.44/wmf.21|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/12|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W12&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:48, 18 במרץ 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28412594 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 13 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W13&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/13|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* קרן ויקימדיה מבקשת משוב לגבי [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026/Product &amp; Technology OKRs|טיוטות של יעדים ותוצאות עיקריות העומדים לעצב את העדפותיהם של המוצרים והטכנולוגיות של הקרן]] לשנה הכספית הבאה המתחילה ביולי. היעדים הם שטחים רחבים ברמה גבוהה, והתוצאות העיקריות הן דרכים הנתונים למדידה לעקוב אחרי הצלחת היעדים. ניתן להשאיר את המשוב בדף השיחה בכל שפה, עדיף עד סוף אפריל.

'''עדכונים לעורכים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents|הרחבת CampaignEvents]] תתחיל לפעול באתרי ויקי רבים, לא כולל בעברית, באפריל 2025, לפי [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Deployment status#Global Deployment Plan|תוכנית הפריסה]], והצוות התחיל לפנות לקהילות האתרים הללו. ההרחבה מספקת כלים לארגון, ניהול וקידום פעולות משותפות על גבי אתרי ויקי, כגון אירועים, מרתונים לעורכים, ומיזמי ויקי. ההרחבה כוללת שלושה כלים: [[m:Special:MyLanguage/Event Center/Registration|רישום אירועים]], [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Collaboration list|רשימת שיתופי פעולה]], ו[[m:Special:MyLanguage/Campaigns/Foundation Product Team/Invitation list|רשימת הזמנות]]. ההרחבה פועלת כרגע על 13 ויקיפדיות, כולל ויקיאנגלית, ויקיצרפתית וויקיספרדית, וגם בוויקינתונים. ניתן להפנות שאלות ובקשות ל[[mw:Help talk:Extension:CampaignEvents|דף השיחה של ההרחבה]] או בפבריקתור, באמצעות התגית &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;#campaigns-product-team&lt;/bdi&gt;.
* החל מהשבוע של 31 במרץ אתרי ויקי יוכלו לקבוע אילו קבוצות משתמשים יוכלו לראות נרשמים פרטיים ב[[m:Special:MyLanguage/Event Center/Registration|רישום אירועים]], כחלק מהרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents]]. בברירת מחדל ההרשאה ניתנת למארגני האירועים ולמפעילים באתרי ויקי מקומיים. זה בניגוד למצב הנוכחי, בו רק מארגני האירועים מחזיקים בהרשאה. אתרי ויקי יכולים לשנות את מצב ברירת המחדל באמצעות [[m:Special:MyLanguage/Requesting wiki configuration changes|בקשה לשינוי בהגדרות]] בפבריקטור, באמצעות התגית &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;#campaigns-product-team&lt;/bdi&gt;. המשתתפים באירועי העבר יכולים לבטל את הרישום בכל רגע.
* באתרים בהם &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[MediaWiki:Sidebar]]&lt;/bdi&gt; שונה מקומית על המפעילים לבדוק שהוא כולל אלמנט עבור רשימת {{int:specialpages}}. אם לא, עליהם להוסיף אותו באמצעות &lt;code dir=ltr style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;* specialpages-url|specialpages&lt;/code&gt;. אתרי ויקי עם תפריט צד תקני יראו את מעבר הקישור מתפריט הכלים לתפריט הצדדי באפריל. [https://phabricator.wikimedia.org/T388927]
* עיצוב מינרווה, המיועד לניידים, משלב הודעות והתרעות באייקון הפעמון, [[File:OOjs UI icon bell.svg|16px|link=|class=skin-invert]]. מזמן הופיע הבאג שבגללו ההודעות וההתרעות הופיעו רק אם היו קיימות התרעות. הבאג תוקן. בעתיד יראו משתמשי מינרווה מונה הודעות והתראות כשיהיו כאלה. [https://phabricator.wikimedia.org/T344029]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* בעורך החזותי התווסף [[mw:VisualEditor/Hooks|הוק חדש בצד הלקוח]] המאפשר למפתחים לשלב תוכנה במהלך עבודתו של העורך. ההוק מחליף את הקיימים, והוא עקבי יותר בין פלטפורמות שונות. בנוסף הוא מספק שימוש גם מחוץ לעריכת הערכים, מה שמאפשר לגאדג'טים לעבוד גם על כלי שיחה. צוות העריכה מתכננן לאסור שימוש ולהסיר את הישנים, כך שכל מקרה בו ההוק החדש לא יתאים יזוהה ו[[phab:T355555|ידווח בפבריקטור]].
* המפתחים המשתמשים בספריית &lt;code dir=ltr&gt;mw.Api&lt;/code&gt; של ג'אווהסקריפט יכולים עכשיו להוסיף זיהוי של הכלי שלהם באמצעות הפרמטר &lt;code dir=ltr&gt;userAgent&lt;/code&gt;. הערך חייב להיות ייחודי לכלי, למשל &lt;br/&gt;&lt;code dir=ltr&gt;var api = new mw.Api( { userAgent: 'GadgetNameHere/1.0.1' } );&lt;/code&gt;. אם אתם תומכים בגאדג'ט או סקריפט, אנא הוסיפו את הפרמטר כדי לעזור בתחזוקת השרת והספרייה וכדי לזהות תעבורת רשת לא חוקית. [https://phabricator.wikimedia.org/T373874][https://foundation.wikimedia.org/wiki/Policy:Wikimedia_Foundation_User-Agent_Policy]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.44/wmf.22|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/13|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W13&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:43, 25 במרץ 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28443127 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 14 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W14&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/14|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* צוות העריכה עובד על [[mw:Special:MyLanguage/Edit Check|Edit check]] מסוג חדש, [[mw:Special:MyLanguage/Edit check#26 March 2025|בדיקת הטווס]]. המטרה היא לזהות מושגים לא ניטרליים שעורכים משתמשים בהם בדפי ויקי, כדי להודיע להם שאולי כדאי לשנות אותם לפני פרסום העריכה. המיזם נמצא בשלבים מוקדמים והצוות מקווה לקבל משוב מהקהילות, כשב[[phab:T389445|פבריקטור]] נאספים סוגי המדיניות של אתרי ויקי שונים, תבניות המשתמשות לסימון מושגים כאלו, והמושגים עצמם, בסלנג או מילות מפתח, המשמשים בתיאורי עריכות בשפות הנחקרות עכשיו. ניתן להשתתף באמצעות עריכת הטבלה בפבריקטור, כתיבת תשובה שם, או פניה ישירה למשתמש [[m:user:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]].
* [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Platform Team/SUL3|מערכת התחברות אחידה]], SUL, עודכנה בכל אתרי ויקי כך שהתחברות ויצירת חשבונות עברו לאתר מרכזי. זה מאפשר להתחבר בהתאם להגבלות דפדפנים לגבי עוגיות מרובות אתרים, מה שמנע עד כה ממשתמשים להישאר מחוברים בחלק מהדפדפנים.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:35|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:35}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* החל מ-31 במרץ יתחיל צוות הממשקים של מדיה-ויקי בפריסה מוגבלת של מפרט מיוצר של OpenAPI וחוויית ארגז החול מבוססת SwaggerUI עבור [[mw:Special:MyLanguage/API:REST API|REST API]] שונים של מדיה-ויקי. הצוות הזמין מפתחים מקבוצה מוגבלת של קהילות ויקיפדיה שונות, מוויקיפדיה הערבית, הגרמנית, הצרפתית, העברית, בשפת [[w:he:אינטרלינגואה|אינטרלינגואה]], ההולנדית והסינית, לבצע סקירה של התיעוד וניסויים עם ארגז החול והמפרט בשפתן המועדפת. בנוסף למיזמי ויקי הללו יהיו ארגז החול ומפרט ה-OpenAPI זמינים ב[[testwiki:Special:RestSandbox|דף מיוחד של ארגז החול של REST בטסטוויקי]] עבור מפתחים המעדיפים אנגלית. לאחר ההצגה שתמשך כשבועיים הם יהיו זמינים בכל אתרי ויקי.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.44/wmf.23|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* לפעמים [[gerrit:c/operations/cookbooks/+/1129184|שינוי קוד קטן בן שורה אחת בלבד]] יכול להיות מאוד משמעותי. במקרה הזה פירושו הוא שפעם ראשונה לאחר שנים רבות ניתן להריץ את כל המחסנית של &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[http://maps.wikimedia.org/ maps.wikimedia.org]&lt;/bdi&gt;, אתר המשמש לצורכי המפות של אתרי ויקי במגוון שפות, משרת מרכזי אחד, עניין שנבדק כל פעם שבוצע [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|מעבר מרכזי השרתים]]. זה חשוב מכיוון שבמקרה שאחד ממרכזי השרתים ייהרס עדיין נוכל להמשיך לעבוד. השינוי הזה בא כתוצאה מ[[phab:T216826|עבודה נרחבת]] של שני מפתחים על מעבר החלק האחרון של מחסנית המפות ל-[[w:he:Kubernetes|kubernetes]], שם ניתן לחלק את המשאבים בצורה יעילה יותר מבעבר, כך שנוכל להתמודד עם יותר תעבורה במרכז שרתים אחד. העבודה כללה הרבה צעדים מורכבים מכיוון שהתוכנה והספריות בהן השתמשה דרשו מספר רב של שדרוגים שהיו צריכים להיעשות כבר מזמן. סוג עבודה כזה הופך את תשתית ויקימדיה לבת קיימא יותר.

'''פגישות ואירועים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Users and Developers Workshop Spring 2025|סדנת האביב של משתמשי ומפתחי מדיה-ויקי לשנת 2025]] תערך בסנדוסקי שבמדינת אוהיו ואונליין בין 14 ל-16 במאי 2025. הסדנה תכלול דיונים לגבי שימוש בתוכנת מדיה-ויקי בידי חברות בתעשיות שונות ותעודד ותטמיע משתמשים חדשים. רישום וקביעת ההרצאות פתוחים עכשיו באתר הסדנה.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/14|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W14&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:05, 1 באפריל 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28473566 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 15 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W15&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/15|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* מעכשיו [[m:Special:MyLanguage/Interface administrators|עורכי ממשק]] ו[[m:Special:MyLanguage/Central notice administrators|מפעילים לבאנרים גלובליים]] נדרשים להדליק את [[m:Special:MyLanguage/Help:Two-factor authentication|האימות הדו-שלבי]] באמצעות אכיפה בכלים טכניים כדי להשתמש בהרשאותיהם. בעתיד זה יכול להתרחב לקבוצות נוספות בעלות הרשאות מתקדמות. [https://phabricator.wikimedia.org/T150898]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:20|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:20}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* צוות עיצוב המערכת מתכונן לפריסה של גרסה משמעותית חדשה של  Codex &amp;rlm; (v2.0.0) ב-29 באפריל. על העורכים והמפתחים המשתמשים ב-CSS של Codex לעבור על [[mw:Codex/Release Timeline/2.0|תיעוד הגרסה]] הכולל הנחיות לגבי מספר שינויים לא תואמים לאחור, דוגמת &lt;code dir=ltr style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;font-size&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;line-height&lt;/code&gt; או &lt;code dir=ltr style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;size-icon&lt;/code&gt;.
* תוצאות [[mw:Developer Satisfaction Survey/2025|סקר שביעות הרצון לשנת 2025]] זמינות עכשיו. תודה לכל המשתתפים. התוצאות הללו עוזרות לקרן להחליט כיצד לעבוד להבא ולהעריך את העבודה שנעשתה עד כה.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.44/wmf.24|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Hackathon 2025|האקטון ויקימדיה 2025]] יערך באיסטנבול שבטורקיה בין 2 ל-4 במאי. ההרשמה למשתתפים המגיעים להאקטון תיסגר ב-13 באפריל. לפני ההרשמה יש לדאוג לקבלת [https://www.mfa.gov.tr/turkish-representations.en.mfa הרשאת כניסה] או [https://www.mfa.gov.tr/visa-information-for-foreigners.en.mfa e-visa] לכניסה למדינה במידת הצורך.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/15|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W15&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:53, 7 באפריל 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28507470 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 16 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W16&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/16|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* בהמשך השבוע יעלה גודל ברירת מחדל של התמונה הממוזערת מ-220px ל-250px. זה ישנה את מראה הדפים בכל אתרי ויקי. השינוי נעשה בהתאם לבקשה של כמה קהילות מלפני שנים רבות, ולא היה אפשרי עד כה בגלל הגבלות טכניות. [https://phabricator.wikimedia.org/T355914]
* תמונות ממוזערות של קבצים נשמרים עכשיו בגדלים קבועים, והם 20, 40, 60, 120, 250, 330, 500 ו-960. אם תמונה צריכה להיות מוצגת בגודל השונה מהם, מדיה-ויקי תבחר את הגודל הקרוב הגדול מזה ותבקש מהדפדפן להקטין אותו בהתאם. במקרים כאלו שום דבר לא ישתנה ויזואלית, אבל המשתמשים עלולים לטעון תמונות כבדות במעט. אם לא משנה מה גודל התמונה המוצגת, מומלץ לבחור את אחד הגדלים התקניים כדי לפסוח על צעד מיותר בדפדפן. [https://www.mediawiki.org/wiki/Special:MyLanguage/Help:Images#Thumbnail_sizes][https://phabricator.wikimedia.org/T355914]

'''עדכונים לעורכים'''
* קרן ויקימדיה עובדת על מערכת בשם &quot;[[m:Edge Uniques|Edge Uniques]]&quot; שתפעיל [[:w:he:בדיקת A/B|בדיקות A/B]], תעזור להגן מפני [[:w:he:התקפת מניעת שירות|התקפות DDoS]], ותקל להעריך את כמות הקוראים באתרי ויקי. זה נעשה כדי לבנות בצורה יעילה יותר כלים המיועדים לעזור לקוראים ולהקל עליהם למצוא את הנדרש.
* כדי לשפר בטיחות המשתמשים יצטרך אחוז קטן מתוכם להקליד קוד חד פעמי [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:EmailAuth|שיקבלו במייל]] בזמן התחברות. מומלץ [[Special:Preferences#mw-prefsection-personal-email|לבדוק]] שכתובת המייל המוזנת בערכת תקינה ומאושרת, וניתן לגשת לכתובת המייל הזאת. [https://phabricator.wikimedia.org/T390662]
* משתמשים ב[[phab:T389401|שבעה אתרי ויקי]], לא כולל בעברית, יוזמנו בשבוע הבא לקחת חלק בסקר קצר לשיפור כלים לסקירה ושחזור עריכות באתר ויקי שלהם.  השאלה תופיע בדף השינויים האחרונים וברשימת המעקב. [[mw:Special:MyLanguage/Moderator Tools|צוות כלי הניטור]] מבקש לדעת יותר על פעילויות הכוללות בדיקות עריכות חדשות באתרי ויקי שונים ולהבין האם הם תואמים למדיניות של האתרים הללו.
* החל מ-15 באפריל גרף ויקינתונים מלא לא יהיו זמין יותר ב-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[https://query.wikidata.org/ query.wikidata.org]&lt;/bdi&gt;. מאותו יום יהיו המאמרים המדעיים זמינים באמצעות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot; style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;[https://query-scholarly.wikidata.org/ query-scholarly.wikidata.org]&lt;/bdi&gt;, ושאר הנתונים בוויקינתונים יהיו זמנים דרך נקודת הקצה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[https://query.wikidata.org/ query.wikidata.org]&lt;/bdi&gt;. מדובר בחלק מהפיצול המתוכנן של גרף ויקינתונים ש[[d:Special:MyLanguage/Wikidata:SPARQL query service/WDQS backend update/September 2024 scaling update|פורסם בספטמבר 2024]]. ניתן לקבל פרטים נוספים [[d:Wikidata:SPARQL query service/WDQS graph split|בוויקינתונים]].
* הופיע הרבעון האחרון של [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Newsletter/First quarter of 2025|עיתון היישומונים של ויקימדיה]]. הוא כולל עדכונים, ניסויים ושיפורים שנעשו ביישומוני הניידים של ויקימדיה.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:30|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:30}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* פורסם הרבעון החדש של [[mw:Technical Community Newsletter/2025/April|עיתון הקהילה הטכני]]. הגיליון כולל הזמנה למפתחי כלים להשתתף בפגישת משוב הקהילה על ממשק משתמש ב-Toolforge שתתקיים ב-15 באפריל, מדדי קהילה מעודכנים ופוסטים חדשים בבלוגים טכניים.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.44/wmf.25|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/16|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W16&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:25, 15 באפריל 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28540654 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 17 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W17&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/17|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Main Page|ויקיפונקציות]] פועלת ב[[w:dag:Solɔɣu|וויקיפדיה בשפת דגבאני]] החל מ-15 באפריל. מדובר במיזם הראשון שיוכל לקרוא ל[[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Introduction|פונקציות מוויקיפונקציות]] ולשלב אותן בערכים. פונקציה מקבלת פרמטר אחד או יותר ומחשבת תוצאה רצויה, למשל חיבור שני מספרים, המרת מיילים במטרים, חישוב הזמן שעבר מתאריך מסוים, או [[he:יחסה|הצגת מילים ביחסה]]. ויקיפונקציות תאפשר למשתמשים לעשות את כל זה באמצעות קריאות פשוטות ל[[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Catalogue|פונקציה יציבה גלובלית]] במקום תבנית מקומית. [https://www.wikifunctions.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikifunctions:Status_updates/2025-04-16]
* התווסף סוג חדש של שגיאות לינטר, [[Special:LintErrors/empty-heading|{{int:linter-category-empty-heading}}]], כפי שמפורט ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Lint errors/empty-heading|תיעוד]]. [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Linter|הרחבת לינטר]] מיועדת לזיהוי תבניות בקוד ויקי שצריך או אפשר לתקן ומספקת הנחיות לגבי סוגי הבעיות בתבניות ואיך לתקן אותן. [https://phabricator.wikimedia.org/T368722]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:37|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:37}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* לאחר שפורסם ב-HuggingFace, זמין עכשיו dataset בשם &quot;Structured Contents&quot; גם [https://enterprise.wikimedia.com/blog/kaggle-dataset/ ב-Kaggle]. יוזמת הבטא הזאת מתמקדת בהפיכת נתוני ויקימדיה לקריאים יותר עבור מחשבים לשימושים ברמה גבוהה. גרסת הבטא מתפרסמת במקום אותו קהילות dataset פתוחים כבר מכירים, וזאת כדי לקבל משוב, מה שיעזור לשפר את המוצר כדי שייפרס בעתיד בצורה רחבה יותר. ניתן לקרוא יותר על [https://enterprise.wikimedia.com/blog/structured-contents-snapshot-api/#open-datasets המיזם Structured Contents] ועל [https://enterprise.wikimedia.com/blog/structured-contents-wikipedia-infobox/ גרסה ראשונה לשימוש חופשי].
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

'''פגישות ואירועים'''
* צוות העריכה וצוות למידת המכונה מזמינים מתנדבים מתעניינים למפגש וידאו כדי לדון ב[[mw:Special:MyLanguage/Edit check/Peacock check|בדיקת הטווס]], שהיא הבדיקה האחרונה במנגנון ה-[[mw:Special:MyLanguage/Edit check|Edit check]] שתזהה תוך כדי הקלדה שפה מפוארת מדי, פרסומית מדי, או לא ניטרלית. עורכים העובדים עם משתמשים חדשים, או כאלה שעוזרים בתיקוני שפה כזאת, או מעוניינים בדרכי השימוש בבינה המלאכותית במיזמים שלנו, מוזמנים להצטרף. [[mw:Special:MyLanguage/Editing team/Community Conversations#Next Conversation|המפגש יתקיים ב-28 אפריל 2025]] בשעות [https://zonestamp.toolforge.org/1745863200 18:00 עד 19:00 UTC] (או 21:00 עד 22:00 שעון ישראל) בזום.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/17|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W17&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:01, 22 באפריל 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28578245 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 18 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W18&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/18|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* מארגני האירועים שמארחים פעילויות משותפות ב[[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Deployment status#Global Deployment Plan|אתרי ויקי רבים]], כולל בנגלית, יפנית וקוריאנית, יקבלו גישה להרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CampaignEvents|CampaignEvents]] השבוע. כמו כן, ל[[phab:T386861|בקשת הקהילה]] המפעילים בוויקיפדיות בהן מותקנת ההרחבה יקבלו אוטומטית בעתיד הקרוב את הרשאת מארגן האירועים, ולא יצטרכו יותר להעניק אותה לעצמם כדי לנהל את האירועים.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:19|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:19}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* פריסת הגרסה המשמעותית הבאה של [[mw:Special:MyLanguage/Codex|Codex]], מערכת העיצוב של ויקימדיה, מתוכננת ל-29 באפריל 2025. העורכים הטכניים יקבלו את הגישה בשבוע של 5 במאי. העדכון יכלול מספר [[mw:Special:MyLanguage/Codex/Release_Timeline/2.0#Breaking_changes|breaking changes]] וגם [[mw:Special:MyLanguage/Codex/Release_Timeline/2.0#Visual_changes|שינויים ויזואליים]] קטנים. ההנחיות לעדכון כדי להתאים את הקוד לשינויים הללו מתועדות ב[[mw:Special:MyLanguage/Codex/Release Timeline/2.0#|דף הזה]]. בדיקות לפני הפריסה תועדו ב[[phab:T386298|פבריקטור]], ובעיות לאחר הפריסה נמצאות במעקב בפבריקטור, ב-[[phab:T392379|T392379]] וב-[[phab:T392390|T392390]].
* המשתמשים של [[wikitech:Special:MyLanguage/Help:Wiki_Replicas|ויקירפליקות]] יוכלו להבחין כי מופעי בסיס הנתונים &lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;ipblocks&lt;/code&gt;, &lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;ipblocks_ipindex&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;ipblocks_compat&lt;/code&gt; [[phab:T390767|התיישנו]]. המשתמשים יכולים לתשאל את המופעים החדשים, &lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Block_table|block]]&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Block_target_table|block_target]]&lt;/code&gt;, שמשקפים במקומם את הטבלאות החדשות בבסיס הנתונים. המופעים הישנים יוסרו ביוני 2025.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.44/wmf.27|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* הרבעון החדש של [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Language and Product Localization/Newsletter/2025/April|עיתון השפה והלוקליזציה]] זמין עכשיו. המהדורה כוללת סקירה של [https://test.wikipedia.org/w/index.php?title=Special:ContentTranslation&amp;campaign=contributionsmenu&amp;to=es&amp;filter-type=automatic&amp;filter-id=previous-edits&amp;active-list=suggestions&amp;from=en#/ כלי תרגום התוכן] המשופר, [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Language and Product Localization/Newsletter/2025/April#Language Support for New and Existing Languages|תמיכה בשפות חדשות]], [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Language and Product Localization/Newsletter/2025/April#Wiki Loves Ramadan Articles Made In Content Translation Mobile Workflow|עדכונים לגבי הקמפיין ויקי אוהבת רמדאן]], [[m:Special:MyLanguage/Research:Languages Onboarding Experiment 2024 - Executive Summary|תוצאות של ניסוי השפה למתחילים]], ניתוח לגבי גיוון נושאים בערכים, ומידע  על מפגשי הקהילה והאירועים הצפויים.

'''פגישות ואירועים'''
* [[Special:MyLanguage/Grants:Knowledge_Sharing/Connect/Calendar|מרפאת למידה לתקשורת]] תתקיים ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1745937000 29 באפריל ב-14:30 שעון UTC] (או 17:30 שעון ישראל), והיא תתמקד הפעם בנושא &quot;הבנה וניווט בין עימותים במיזמי ויקיפדיה&quot;. ניתן [[m:Special:MyLanguage/Event:Learning Clinic %E2%80%93 Understanding and Navigating Conflict in Wikimedia Projects (Part_1)|להירשם]] כבר עכשיו.
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Hackathon 2025|האקטון ויקימדיה 2025]] שמיועד לעזור לקהילה הטכנית בעולם לתקשר, לבצע סערת מוחות, ולפרוץ לפרויקטים קיימים, יתקיים בין 2 ל-4 במאי באיסטנבול שבטורקיה.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/18|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W18&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:32, 28 באפריל 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28585685 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 19 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W19&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/19|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* קרן ויקימדיה פרסמה את הטיוטה האחרונה של [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026|התוכנית השנתית]] לשנה הקרובה, מיוני 2025 עד יוני 2026. היא כוללת [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026|סיכום פעילות]], שפורסם גם ב-[[diffblog:2025/04/25/sharing-the-wikimedia-foundations-2025-2026-draft-annual-plan/|Diff]], פרטים לגבי שלושת [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026/Goals|היעדים]] ([[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026/Product &amp; Technology OKRs|תשתית]], [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026/Goals/Volunteer Support|תמיכה במתנדבים]] ו[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026/Goals/Effectiveness|יעילות]]), [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026/Global Trends|טרנדים גלובליים]], וגם [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026/Budget Overview|תקציב]] ו[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026/Financial Model|מודל פיננסי]]. משוב ושאלות מתקבלים בברכה ב[[m:Talk:Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026|דף השיחה]] עד סוף מאי.

'''עדכונים לעורכים'''
* באתרי ויקי בהם פועלת [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Deployment status|הרחבת CampaignEvents]] לארגון אירועים הופיעו שני שיפורים:
** המפעילים יכולים עכשיו [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents/Registration/Permitted namespaces|לבחור את מרחבי השם]] בהם מותר [[m:Special:MyLanguage/Event Center/Registration|לרשום אירועים]] באמצעות [[mw:Special:MyLanguage/Community Configuration|הרחבת Community Configuration]]. ברירת המחדל היא מרחב השם Event, אבל ניתן להוסיף עוד, דוגמת Project או WikiProject. באמצעות השינוי הזה קהילות שונות, למשל חברי מיזם מסוים, יכולות להשתמש ברישום האירועים בצורה קלה יותר עבור הפעילות המשותפת שלהן.
** העורכים יכלים עכשיו [[mw:Special:MyLanguage/Transclusion|להכיל]] את דף שיתוף הפעולה בדפי ויקי, כפי שמוסבר [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents/Collaboration list/Transclusion|כאן]]. דף שיתוף הפעולה הוא רשימת אירועים אוטומטית של אירועים ומיזמים באתרי ויקי, שניתן לגשת אליה באמצעות הדף &quot;{{#special:AllEvents}}&quot;, כמו ב[[w:en:Special:AllEvents|דוגמה המצורפת]]. מעכשיו ניתן להציג את דף שיתוף הפעולה בכל מיני דפי ויקי, כמו למשל העמוד הראשי, דף מיזם, דף נלווה, דף אירוע או אף בדפי משתמש.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* על המפתחים המשתמשים בספריית &lt;code dir=ltr&gt;moment&lt;/code&gt; בגאדג'טים ובסקריפטים לעבור על הקוד שלהם ולעבור לחלופות כמו ספריית &lt;code dir=ltr&gt;Intl&lt;/code&gt; או ספרייה חדשה בשם &lt;code dir=ltr&gt;mediawiki.DateFormatter&lt;/code&gt;. הספרייה &lt;code dir=ltr&gt;moment&lt;/code&gt; התיישנה ותתחיל לשלוח הודעות על כך לקונסול. ניתן להריץ חיפוש גלובלי של השימושים הקיימים ולשאול שאלות רלוונטיות ב[[phab:T392532|פבריקטור]].
* על המפתחים של הכלים שמבצעים שאילתות לטבלאות שמירת המושגים של ויקינתונים, &lt;code dir=ltr style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;wbt_*&lt;/code&gt;, לעדכן את הקוד שלהם כדי להתחבר לקלסטר נפרד בבסיס הנתונים, זאת כתוצאה מפיצול הטבלאות לקלסטר הנוסף הזה. גם הכלים המתשאלים את הטבלאות הללו באמצעות ויקירפליקות צריכים ניתוב לקלסטר החדש. ניתן לקרוא תיעוד ולמצוא קישורים רלוונטיים [[wikitech:News/2025 Wikidata term store database split|כאן]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T390954]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.44/wmf.28|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* התפרסם הגיליון האחרון של [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart/Project/Updates|עיתון מיזם ה-Chart]]. הוא כולל עדכונים על ההכנות להרחבת הפריסה לאתרי ויקי נוספים בשבוע המתחיל ב-6 במאי, והתרחבות בשבועות שלאחר מכן, כמו גם בחינת סינון והמרת המידע המקורי.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/19|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W19&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:15, 6 במאי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28665011 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 20 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W20&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/20|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* הקישור &quot;[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia URL Shortener|קבלת כתובת מקוצרת]]&quot; בתפריט הכלים כולל עכשיו גם אפשרות לקבלת [[phab:T393309|קוד QR]]. מבקרי האתרים של הקרן יכולים להשתמש בו באמצעות סריקה או הורדה לשיתוף וגישה מהירים ונוחים לתוכן מאתרי ויקימדיה.

'''עדכונים לעורכים'''
* קרן ויקימדיה עובדת על מערכת בשם &quot;[[m:Edge Uniques|Edge Uniques]]&quot; שתפעיל [[:w:he:בדיקת A/B|בדיקות A/B]], תעזור להגן מפני [[:w:he:התקפת מניעת שירות|התקפות DDoS]], ותקל להעריך את כמות הקוראים באתרי ויקי. זה נעשה כדי לבנות בצורה יעילה יותר כלים המיועדים לעזור לקוראים ולפשט את החיפושים שלהם. ידיעות הטכנולוגיה כתבו על כך [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/16|בעבר]]. הפריסה תהיה הדרגתית. חלק מהמשתמשים יקבלו עוגיית Edge Uniques בשבוע הבא. ניתן לדון בנושא ב[[m:Talk:Edge Uniques|דף השיחה]].
* החל מ-19 במאי 2026 מארגני האירועים באתרי ויקי בהם הופעלה הרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents]] יוכלו [[m:Special:MyLanguage/Event Center/Registration|לרשום אירועים]] במרחבי השם Project, דוגמת &quot;ויקיפדיה:&quot; או &quot;Wikidata:&quot;. כתוצאה מכך הקהילות לא יצטרכו מפעילים לשימוש בתכונה הזאת. אתרי ויקי שלא מעוניינים בזה יכולים להסיר או להוסיף מרחבי שם מותרים בדף [[Special:CommunityConfiguration/CampaignEvents]].
* במסגרת הקרן נפתחה {{int:project-localized-name-group-wikipedia/he}} חדשה בשפת [[d:Q36720|Nupe]],&amp;rlm; [[w:nup:|&lt;code&gt;w:nup:&lt;/code&gt;]]. השפה באה במקור מאזור צפון מרכזי של ניגריה. דוברי השפה מוזמנים לתרום ל[[w:nup:Tatacin feregi|וויקיפדיה החדשה]].
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* המפתחים מקבלים גישה לוויקיפדיה ההולנדית, שמצטרפת לאנגלית, גרמנית, צרפתית, ספרדית, איטלקית ופורטוגזית, באמצעות מערכת בשלב בטא [https://enterprise.wikimedia.com/docs/snapshot/#structured-contents-snapshot-bundle-info-beta Structured Contents snapshots]. התוכן כולל תקצירים מפורסרים, תיאורים, תמונות ראשיות, תיבות מידע, פרקי ערכים ומקורות.
* נקודת הקצה של REST API &amp;rlm;&quot;&lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;/page/data-parsoid&lt;/code&gt;&quot; יצאה מכלל שימוש ותוכרז כמיושנת. היא אמורה [[phab:T393557|להיסגר]] ב-7 ביוני 2025.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.1|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* &quot;[https://wikitech.wikimedia.org/wiki/News/2025_Cloud_VPS_VXLAN_IPv6_migration IPv6 support]&quot; היא רשת ענן וירטואלית חדשה שבעתיד תגדיל משמעותית את הסקלביליות, בטיחות וקריאת של פלטפורמות הקרן. התורמים הטכניים המעוניינים בפרטים מוזמנים לקרוא את [https://techblog.wikimedia.org/2025/05/06/wikimedia-cloud-vps-ipv6-support/ הפוסט בבלוג] כדי לקבל מבט עמוק יותר על הדרך לקראת IPv6.

'''פגישות ואירועים'''
* המהדורה השנייה לשנת 2025 של [[m:Special:MyLanguage/Afrika Baraza|Afrika Baraza]], הפלטפורמה הווירטואלית לתקשורת של משתמשי ויקימדיה באפריקה, תתקיים ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1747328400 15 במאי בשעה 17:00 UTC]. היא תתמקד בדיון אודות [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026|תכנון שנתי והתקדמות של ויקימדיה]].
* [[m:Special:MyLanguage/MENA Connect Community Call|מפגש וירטואלי של MENA]], אזור [[w:en:Middle East and North Africa|מזרח התיכון וצפון אפריקה]], יתקיים ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1747501200 17 במאי ב-17:00 UTC]. ניתן [[m:Event:MENA Connect (Wiki_Diwan) APP Call|להירשם עכשיו]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/20|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W20&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:38, 13 במאי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28714188 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 21 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W21&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/21|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* צוות העריכה וצוות למידת המכונה עובדים על יצירת בדיקה למשתמשים חדשים, [[mw:Edit check/Peacock check|בדיקת הטווס]]. באמצעות מודל הניבוי הבדיקה תעודד את העורכים לשפר את רמת העריכות, וזה ייעשה בעזרת בינה מלאכותית. אנו מזמינים מתנדבים לסקור את הגרסה הראשונה של המודל הלשוני של הטווס בשפות הבאות: ערבית, ספרדית, פורטוגזית, אנגלית ויפנית. המשתמשים מאתרי ויקי בשפות הללו המעוניינים לנסות את המודל מוזמנים [[mw:Edit check/Peacock check/model test|להירשם באתר mediawiki.org]] עד ל-23 במאי, יום בו יתחיל הניסוי.

'''עדכונים לעורכים'''

* החל מ-20 במאי 2025 יצטרכו [[m:Special:MyLanguage/Oversight policy|המעלימים]] ו[[m:Special:MyLanguage/Meta:CheckUsers|הבודקים]] להפעיל אימות דו שלבי, 2FA, בחשבונותיהם, וזאת כדי שיוכלו להשתמש בהרשאות שלהם. כל החברים בשתי הקבוצות הללו שטרם הפעילו 2FA קיבלו על כך הודעה. יש סיכוי שבעתיד הדרישה הזאת תורחב לקבוצות נוספות עם הרשאות מתקדמות. ניתן לקרוא [[m:Special:MyLanguage/Mandatory two-factor authentication for users with some extended rights|פרטים נוספים]].
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]]  [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2023/Multiblocks|חסימות מרובות]] ייפרסו ברחבי האתרים בסוף החודש. כל המיזמים שהם לא ויקיפדיה וגם ויקיפדיה הקטלאנית יקבלו את החסימות המרובות בשבוע של 26 במאי, ושאר ויקיפדיות יקבלו אותו בשבוע של 2 ביוני. יש [[m:Talk:Community Wishlist Survey 2023/Multiblocks|ליצור קשר עם הצוות]] במקרה שיש דאגות. המפעילים יוכלו לנסות את הממשק החדש כבר עכשיו בוויקי שלהם באמצעות מעבר לכתובת [{{fullurl:Special:Block|usecodex=1}} {{#special:Block}}?usecodex=1], ולבדוק את הפונקציונליות המלאה ב-[[testwiki:Special:Block|testwiki]]. חסימות מרובות מאפשרות להפעיל סוגי חסימות שונים בו זמנית על אותו משתמש. למידע נוסף ניתן לקרוא את [[mw:Special:MyLanguage/Help:Manage blocks|דף העזרה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T377121]
* בהמשך השבוע רשימת כמעט כל הדפים המיוחדים, [[{{#special:SpecialPages}}]], תשנה עיצוב. זה [[phab:T219543|נעשה]] כדי לשפר את חווית המשתמש בכמה אופנים, ביניהם יכולת לחפש שמות ושמות נרדפים של דפים מיוחדים, מיון, סימון בולט יותר של דפים עם גישה מוגבלת, ותצוגה נוחה יותר בניידים. ניתן לראות את [https://meta.wikimedia.beta.wmflabs.org/wiki/Special:SpecialPages הגרסה החדשה] בבטא קלאסטר כבר עכשיו, ולהשאיר משוב בפבריקטור. [https://phabricator.wikimedia.org/T219543]
* [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart|הרחבת הגרפים Chart]] תופעל באתרי ויקי נוספים. לתאריכים ראו את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart/Project#Deployment Timeline|טיימליין הפריסה]].
* [[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Main Page|ויקיפונקציות]] יפעלו ב-27 במאי בחמישה אתרי ויקימילון, בשפות [[wikt:ha:|האוסה]], [[wikt:ig:|איגבו]], [[wikt:bn:|בנגלי]], [[wikt:ml:|מליילם]] ו[[wikt:dv:|מלדיבית]]. זה השלב השני בפריסה המתוכננת. כתוצאה מכך ניתן יהיה לקרוא ל[[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Introduction|פונקציות מתוך ויקיפונקציות]] ולשלב אותן בדפים. פונקציה מקבלת פרמטר אחד או יותר ומחשבת תוצאה רצויה, למשל חיבור שני מספרים, המרת מיילים במטרים, חישוב הזמן שעבר מתאריך מסוים, או [[he:יחסה|הצגת מילים ביחסה]]. ויקיפונקציות תאפשר למשתמשים לעשות את כל זה באמצעות קריאות פשוטות ל[[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Catalogue|פונקציה יציבה גלובלית]] במקום תבנית מקומית.
* במהלך השבוע תפרסם קרן ויקימדיה hub ל[[diffblog:2024/07/09/on-the-value-of-experimentation/|ניסויים]], וזאת כדי שאפשר יהיה לבצע את הניסוייים הללו ולקבל משוב עליהם. הם יעזרו לתנועת ויקימדיה [[diffblog:2023/07/13/exploring-paths-for-the-future-of-free-knowledge-new-wikipedia-chatgpt-plugin-leveraging-rich-media-social-apps-and-other-experiments/|להבין משתמשים חדשים]], את הדרך בה הם מתקשרים עם הרשת, ואיך זה יכול להשפיע על התנועה. בתור דוגמאות מוצגים [[m:Special:MyLanguage/Future Audiences/Generated Video|וידאו שנוצר אוטומטית]], [[m:Special:MyLanguage/Future Audiences/Roblox game|משחק מהירות של ויקיפדיה ב-Roblox]] ו[[m:Special:MyLanguage/Future Audiences/Discord bot|בוט עבור Discord]].
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:29|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:29}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הבאג ביצירת חשבונות חדשים באמצעות API.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T390751]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* גאדג'טים וסקריפטים אישיים העובדים עם הדף [[{{#special:Block}}]] צריכים להיבדק ובמקרה הצורך להתעדכן כדי לעבוד עם [[mw:Special:MyLanguage/Help:Manage blocks|ממשק החסימה החדש]]. יש לקרוא את [[mw:Help:Manage blocks/Developers|ההנחיות למפתח]] לקבלת פרטים נוספים. אם יש צורך בעזרה או הסקריפט לא מצליח לעבוד בממשק החדש יש לפנות ל[[mw:Help talk:Manage blocks/Developers|דף השיחה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T377121]
* האובייקט &lt;code dir=ltr&gt;mw.title&lt;/code&gt; מאפשר לקבל מידע על דף ויקי מסוים בשפת התכנות [[w:he:ויקיפדיה:לואה|Lua]]. החל מהשבוע יתווסף שדה חדש לאובייקט, &lt;code dir=ltr&gt;isDisambiguationPage&lt;/code&gt;. השדה מאפשר לבדוק האם הדף המדובר הוא דף פירושונים מבלי הצורך לכתוב פונקציה נפרדת בשביל כך. [https://phabricator.wikimedia.org/T71441]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] מפתחי סקריפטים אישיים יכולים להשתמש ב[[toolforge:gitlab-content|כלי פרוקסי הפוך חדש]] לטעינת javascript ו-css מ-[[gitlab:|gitlab.wikimedia.org]] באמצעות &lt;code dir=ltr&gt;mw.loader.load&lt;/code&gt;. כותב הכלי מקווה שהוא יאפשר פיתוח באמצעות עבודה משותפת של סקריפטים אישיים, כולל בדיקות לינטר, בדיקות יחידה, יצירת קוד אוטומטית וסקירת הקוד באתר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;gitlab.wikimedia.org&lt;/bdi&gt; ללא צורך בשלב העתק-הדבק לפרסום הסקריפטים באתר ויקי, למען שילוב ובדיקות קבלה. ראו [[wikitech:Tool:Gitlab-content|Tool:Gitlab-content]] ב-Wikitech לקבלת פרטים נוספים.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.2|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* המהדורה  ה-12 של [[m:Special:MyLanguage/Wiki Workshop 2025|Wiki Workshop 2025]], הפורום המביא יחד חוקרים שבוחנים את כל האספקטים של מיזמי ויקימדיה, יתקיים אונליין בין 21 ל-22 במאי. החוקרים מוזמנים [https://pretix.eu/wikimedia/wikiworkshop2025/ להרשם] כבר עכשיו.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/21|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W21&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:13, 20 במאי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28724712 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 22 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W22&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/22|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* במטא מתקיים עכשיו דיון לכל הקהילות בנושא עדין מאוד לגבי הפיתוח של [[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia|Abstract Wikipedia]]: איפה לשמור את התוכן המופשט שיפותח באמצעות הפונקציות של ויקיפונקציות ונתונים בוויקינתונים. הדיון פתוח עד ל-12 ביוני בדף &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Location of Abstract Content|Abstract Wikipedia/Location of Abstract Content]]&lt;/span&gt;, וכל הדעות יתקבלו בברכה. ההחלטה תתקבל ותפורסם בידי הקרן אחרי תקופת התייעצות.

'''עדכונים לעורכים'''
* החל מהשבוע שעבר בכל אתרי ויקי, למעט [[phab:T388604|עשרים הגדולים]], יקבלו משתמשי העורך החזותי הנייד [[phab:T385851|תפריט כלים חדש]], אותו ניתן לפתוח באמצעות הכפתור &lt;code&gt;+&lt;/code&gt;. התפריט יאפשר בין היתר הוספות דברים שונים, כמו ציטוטים, הירוגליפים וקוד. שאר אתרי ויקי, ביניהם ויקיפדיה העברית וויקישיתוף, [[phab:T388605|יקבלו את התפריט החדש]] ביוני.
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] פונקציית הפרסר &lt;code dir=ltr&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:ParserFunctions##ifexist|#ifexist]]&lt;/code&gt; לא תיצור יותר קישור לדף היעד. זה ישפר את יעילות השימוש בדף [[{{#special:WantedPages}}]], שבסוף יכיל רק דפים שבאמת קיים קישור אדום אליהם. המעבר יתקיים בהדרגה ככל שדפי המקור יעודכנו. [https://phabricator.wikimedia.org/T14019]
* השבוע יפעיל צוות כלי הניטור את [[mw:Special:MyLanguage/2025 RecentChanges Language Agnostic Revert Risk Filtering|הפילטר בחדש לדף השינויים האחרונים]] בוויקיפדיה האינדונזית. הפילטר מדגיש את העריכות עם סבירות גדולה לשחזור, כדי שהמנטרים יזהו בקלות עריכות שיכולות להיות בעייתיות. כל שאר אתרי ויקי יקבלו את הפילטר החדש בעתיד.
* לאחר לחיצת העכבר בשדה החיפוש הריק יקבלו משתמשים שלא מחוברים לחשבון הצעות ערכים לקריאה. זה יקרה בשני המצבים, כולל בנייד. הקוראים בוויקיפדיות העברית, הקטלאנית והאיטלקית, כמו גם כמה אתרים שהם לא ויקיפדיות, יקבלו את השינוי בין 21 במאי לאמצע יוני. לשאר אתרי ויקי זה יגיע מאוחר יותר. המטרה היא לעודד משתמשים לקרוא יותר באתרי ויקי. ניתן לקבל [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Content Discovery Experiments/Search Suggestions|פרטים נוספים]].
* חלק מהמשתמשים של יישומון ויקיפדיה לאנדרואיד יכולים להשתמש בתכונה חדשה לקוראים בשם [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Android/TrivaGame|WikiGames]]. מדובר במשחק טריוויה יומי המבוסס על האירועים ההיסטוריים. מתקיימת בדיקת A/B, והמשחק זמין למחצית המשתמשים בשפות הבאות: אנגלית, צרפתית, פורטוגזית, רוסית, ספרדית, ערבית, סינית וטורקית.
* [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Newsletter|ההרחבה Newsletter]] באתר mediawiki.org מאפשרת יצירת [[mw:Special:Newsletters|עיתוני ויקי]] מגוונים עבור המשתמשים בכל אתרי ויקי. ההרחבה מאפשרת עכשיו לפרסם גיליונות חדשים שהם פרקים בדף מסוים, כך שאין יותר צורך ליצור כל פעם דף חדש. [https://phabricator.wikimedia.org/T393844]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:32|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:32}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* התצוגות &lt;code dir=ltr&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Ipblocks table|ipblocks]]&lt;/code&gt; ב[[wikitech:Help:Wiki Replicas|וויקירפליקות]] שהוכרזו בעבר כמיושנים יוסרו בתחילת יוני. המשתמשים מתבקשים להשתמש במקום זאת בתצוגות החדשות &lt;code dir=ltr&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Block table|block]]&lt;/code&gt; או &lt;code dir=ltr&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Block target table|block_target]]&lt;/code&gt;.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.3|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* האירוע בשם &quot;[[d:Special:MyLanguage/Event:Wikidata and Sister Projects|Wikidata and Sister Projects]]&quot; יתקיים בין 29 במאי ל-1 ביוני, והוא יתמקד בשילוב ויקינתונים בוויקיפדיה ומיזמי ויקימדיה אחרים. ניתן לקרוא את [[d:Special:MyLanguage/Event:Wikidata and Sister Projects#Sessions|לוח הזמנים]] ו[[d:Special:RegisterForEvent/1291|להרשם]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/22|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W22&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:05, 26 במאי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28788673 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 23 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W23&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/23|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart|הרחבת Chart]] זמינה עכשיו בכל אתרי ויקי של ויקימדיה. עורכים יכולים להשתמש בה ליצירת ויזואליזציות ידע אינטראקטיביות. מדובר בארבעה סוגי תרשימים: עמודות, קווים, שטח ועוגה. ההרחבה נוצרה כדי להחליף רבים מהשימושים ב[[mw:Special:MyLanguage/Extension:Graph|הרחבת Graph]] הישנה.

'''עדכונים לעורכים'''
* נהיה קל יותר לקבוע הגדרות לציטוטים אוטומטיים באתר ויקי שלכם ב[[mw:Special:MyLanguage/Citoid/Enabling Citoid on your wiki|יוצר הציטוטים]] של העורך החזותי. המפעילים יכולים עכשיו לקבוע תבנית ברירת מחדל באמצעות שימוש במפתח &lt;code dir=ltr&gt;_default&lt;/code&gt; בדף מקומי &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[MediaWiki:Citoid-template-type-map.json]]&lt;/bdi&gt;&lt;/span&gt;, כפי שניתן לראות ב[[mw:Special:Diff/6969653/7646386|דוגמה להשוואת גרסאות]]. שימוש בברירת המחדל יעזור גם להגן על ההגדרות הקיימות כש[[phab:T347823|סוגי ציטוט חדשים]] יתווספו בעתיד. עדיין ניתן לקבוע תבניות לסוגי ציטוט נפרדים כדי להעדיף אותן על פני תבנית ברירת המחדל. [https://phabricator.wikimedia.org/T384709]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:20|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:20}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* החל מהשבוע הבוטים שמשתמשים ב-&lt;code dir=ltr&gt;action=login&lt;/code&gt; או &lt;code dir=ltr&gt;action=clientlogin&lt;/code&gt; בזמן התחברות ייכשלו הרבה יותר, כתוצאה מהגנה חזקה יותר ממתחברים חשודים. בוטים המשתמשים ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Bot passwords|ססמת בוט]] או אימות ללא התחברות כמו [[mw:Special:MyLanguage/OAuth/Owner-only consumers|OAuth]] לא ייפגעו. אם הבוט שלכם לא משתמש בדרכים הללו עליכם לעדכן אותו. שימוש ב-&lt;code dir=ltr&gt;action=login&lt;/code&gt; ללא ססמת בוט הוכרז כמיושן ב-[[listarchive:list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/message/3EEMN7VQX5G7WMQI5K2GP5JC2336DPTD/|2016]]. עבור רוב הבוטים מדובר רק בהחלפת הססמה שבשימוש. [https://phabricator.wikimedia.org/T395205]
* החל מהשבוע אתרי ויקי של ויקימדיה יאפשרו שימוש ב-Javascript גרסת ES2017 עבור הקוד הרשמי, גאדג'טים וסקריפטים אישיים. התכונה הבולטת ביותר של ES2017 היא תחביר &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;async&lt;/code&gt;/&lt;code&gt;await&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&lt;/span&gt;, המאפשר קוד קל יותר לקריאה. עד השבוע ניתן היה להשתמש בגרסת ES2016, ועד לפני כמה חודשים ב-ES2015.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T381537]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.4|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* נפתחה הגשת בקשות למלגת השתתפות ב[[m:Special:MyLanguage/GLAM Wiki 2025|וועידת GLAM Wiki 2025]]. הוועידה תתקיים בין 30 באוקטובר ל-1 בנובמבר בליסבון שבפורטוגל. תורמי GLAM  חסרי יכולת להשתתף יכולים [[m:Special:MyLanguage/GLAM Wiki 2025/Scholarships|לפנות לכאן]]. הגשת הבקשות למלגות תסתיים ב-7 ביוני.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/23|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W23&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:55, 3 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28819186 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 24 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W24&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/24|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product|צוות T&amp;S]] מסיים את העבודה הנדרשת לפריסת [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|החשבונות הזמניים]] על ויקיפדיה גדולות בהמשך החודש. הצוות עבד עם הדיילים והמשתמשים האחרים המחזיקים בהרשאות מורחבות כדי לצפות ולהתייחס למקרים רבים שיכולים לקרות בוויקיפדיות הגדולות, כדי שחברי הקהילה יוכלו להמשיך לנטר ביעילות את החשבונות הזמניים. מדובר בשלב השני של הפריסה מתוך שלושה. השלב האחרון יתקיים בספטמבר או אף מאוחר יותר. מידע נוסף על ההתפתחויות האחרונות במיזם ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Updates|למצוא לכאן]]. עם הערות או שאלות אפשר לפנות ל[[mw:Talk:Trust and Safety Product/Temporary Accounts|דף השיחה]] או [[m:Event:CEE Catch up Nr. 10 (June 2025)|להצטרף לפגישה עדכון]] ביום שלישי הקרוב.

'''עדכונים לעורכים'''
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] תכונת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Watchlist expiry|תוקף התפוגה של רשימת המעקב]] מאפשרת לעקוב אחרי דפים לתקופה מוגבלת, בסיומה הדף מוסר אוטומטית מהרשימה. החל מהשבוע ניתן לקבוע ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-watchlist-pageswatchlist|העדפות]] את תקופת ברירת המחדל, או לחילופין תקופות ברירת מחדל נפרדות עבור דפים קיימים, הדפים שאתם יוצרים, ובזמן פעולת שחזור. [https://phabricator.wikimedia.org/T265716]
[[File:Talk pages default look (April 2023).jpg|thumb|alt=צילום המסך של השיפורים הוויזואליים בדפי השיחה.|דוגמה לדף שיחה בצרפתית עם העיצוב החדש.]]
* המראה של דפי השיחה ישתנה כמעט בכל אתרי ויקיפדיה. [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/19|חלקן]] כבר משתמשים בעיצוב החדש, ביניהן ויקיפדיה העברית. ל[[phab:T379264|עוד כמה]] השינוי יגיע בעתיד. ניתן לקבל פרטים על השינויים בבלוג ב-&quot;[[diffblog:2024/05/02/making-talk-pages-better-for-everyone/|Diff]]&quot;. אפשר לכבות את השינויים ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-editing-discussion|העדפות]], באמצעות ההגדרה &quot;{{int:discussiontools-preference-visualenhancements}}&quot;.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T319146][https://phabricator.wikimedia.org/T392121]
* משתמשים בעלי הרשאות מורחבות, כולל מפעילים, בירוקרטים, בודקים, מעלימים ודיילים, יכולים עכשיו לראות את כתובות ה-IP של כל החשבונות הזמניים [[phab:T358853|בצורה אוטומטית]] במשך תקופה מוגבלת כשהם צריכים לפעול נגד משחיתים שמחליפים את הכתובות שלהם לעתים קרובות. התכונה הופעלה לבקשת הדיילים. [https://phabricator.wikimedia.org/T386492]
* צוותי הניטור ולמידת המכונה ימשיכו השבוע לפרוס [[mw:Special:MyLanguage/2025 RecentChanges Language Agnostic Revert Risk Filtering|מסנן חדש לרשימת המעקב]] לכמה ויקיפדיות נוספות: {{int:project-localized-name-afwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-bewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-bnwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-cywiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-hawwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-iswiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-kkwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-simplewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-trwiki/he}}. המסנן משתמש במודל הסיכון ההפוך, שנבנה בידי צוות המחקר, כדי להדגיש עריכות עם סיכוי גבוה לשחזור על מנת לעזור למנטרי השינויים האחרונים לזהות תרומות עם בעיות אפשריות. הפריסה תמשך בשבועות בקרובים ב[[mw:Special:MyLanguage/2025 RecentChanges Language Agnostic Revert Risk Filtering|שאר ויקיפדיות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T391964]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* עורכי מסנן ההשחתות הפעילים במטא ובוויקיפדיות הגדולות מתבקשים לעדכן את המסננים כדי להתאים אותו לעבודה עם החשבונות הזמניים. קישור להנחיות העדכון ורשימות פרטיות של המסננים הדורשים בדיקה ניתן [[phab:T369611|למצוא בפבריקטור]].
* ליחידות לואה יש עכשיו גישה לשם הקובץ המכיל את התמונה הממוזערת שנקבעה עבור הדף, בה נעשה שימוש בתצוגה מקדימה של קישור או בחיפוש ויקי. ב[https://gerrit.wikimedia.org/g/operations/mediawiki-config/+/2e4ab14aa15bb95568f9c07dd777065901eb2126/wmf-config/InitialiseSettings.php#10849 חלק מאתרי ויקי], לא כולל בעברית, ישנה גישה גם למידע המעריך את הדף. הגישה נעשית באמצעות שתי תכונות חדשות של [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto/Lua reference manual#added-by-extensions|האובייקט mw.title]], בשם &lt;code dir=ltr&gt;pageImage&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;pageAssessments&lt;/code&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T131911][https://phabricator.wikimedia.org/T380122]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.5|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/24|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W24&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 04:17, 10 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28846858 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 25 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W25&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/25|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* ניתן [https://wikimediafoundation.limesurvey.net/359761?lang=en להציע את הכלים האהובים עליכם] ל[[m:Special:MyLanguage/Coolest Tool Award|פרס הכלי המדליק]] השישי. ההצעות נעשות בעילום שם עד ל-25 ביוני. ניתן להציע כלים רבים באמצעות מילוי מחדש של הטופס.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:33|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:33}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.6|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* חברי הקרן ומתנדבים טכניים המשתמשים ב-API לבניית כלים, יישומונים, תכונות והשתלבות לשיפור החוויה. בשנים הבאות ישקיע צוות הממשקים של מדיה-ויקי בווב API של ויקימדיה (HTTP) כדי לשפר את הטיפול בצרכי המתנדבים הטכניים ולהגן את תשתיות הקרן מפגיעות אפשריות. ניתן [https://techblog.wikimedia.org/2025/06/12/apis-as-a-product-investing-in-the-current-and-next-generation-of-technical-contributors/ לקרוא פרטים לגבי התוכניות לפיתוח ה-API בפוסט ב-Techblog].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/25|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W25&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:39, 17 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28870688 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 26 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W26&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/26|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* צוות הניטור ולמידת המכונה ימשיך השבוע לפרוס את [[mw:Special:MyLanguage/2025 RecentChanges Language Agnostic Revert Risk Filtering|המסנן החדש לשינויים האחרונים]] לקבוצה שלישית ואחרונה של ויקיפדיות. המסנן משתמש במודל הסיכון ההפוך, שנוצר בידי צוות המחקר, והוא מדגיש עריכות עם סיכוי גבוה לשחזור כדי לעזור למנטרים לזהות תרומות מזיקות אפשריות. המסנן יתווסף לוויקיפדיות הבאות: {{int:project-localized-name-azwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-lawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-mkwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-mlwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-mrwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-nnwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-pawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-swwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-tewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-tlwiki/he}}. הפריסה תימשך בשבועות הקרובים ל[[mw:Special:MyLanguage/2025 RecentChanges Language Agnostic Revert Risk Filtering|שאר ויקיפדיות במיזם]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T391964]

'''עדכונים לעורכים'''
* בשבוע שעבר [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|החשבונות הזמניים]] הופעלו בוויקיפדיה הצ'כית, הקוריאנית והטורקית. השבוע ובשבוע הבא יתווספו לכך ויקיפדיות גדולות יותר, כולל ויקיפדיה העברית בשבוע הבא. [[mw:Talk:Trust and Safety Product/Temporary Accounts|ניתן לשתף את המחשבות]] לגבי המיזם. [https://phabricator.wikimedia.org/T340001]
* בהמשך השבוע יפעיל צוות העריכה את [[mw:Special:MyLanguage/Help:Edit check#Multi check|Multi Check]] לכל ויקיפדיות חוץ מאנגלית. הכלי מציג [[mw:Special:MyLanguage/Help:Edit check#Reference check|בדיקות מקורות]] מרובות תוך כדי עריכה. זה מעודד משתתפים לציין מקורות כשהם מוסיפים טקסט עם פסקאות רבות לערך ויקיפדי. הכלי היה זמין קודם בצורת בדיקת A/B.&amp;rlm; [https://analytics.wikimedia.org/published/reports/editing/multi_check_ab_test_report_final.html#summary-of-results הטסט מראה] כי המשתמשים שראו הצעות מרובות מוסיפים מקורות פי 1.3 פעמים יותר, והסיכוי שעריכתם תשוחזר קטן ב-34.7%. [https://phabricator.wikimedia.org/T395519]
* לכמה דפים ישתנה השם עקב עדכוני תוכנה להתאמה לתקן יוניקוד. כל השינויים קשורים לאותיות קטנות וגדולות. בסביבות 71 דפים ושלושה קבצים ישנו את שמם ב-15 אתרי ויקי, לא כולל בעברית. הרשימה המלאה זמינה ב[[phab:T396903|פבריקטור]]. המפתחים ישנו את השמות בשבוע הבא, והם גם יתקנו את ההפניות והקישורים לקבצים כעבור מספר דקות באמצעות מערכת העדכונים.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:24|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:24}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הבאג שגרם לדפים לגלול כלפי מעלה כשנבחר טקסט בראש הדף. [https://phabricator.wikimedia.org/T364023]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* העורכים יכולים עכשיו לסנן ולשנות את הנתונים המשמשים את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart|ההרחבה Chart]]. ניתן לבחור חלק משורות או עמודות מהמידע המקורי, להמיר יחידות מידה, לבצע פעולות סטטיסטיות, או המרות יעילות אחרות רבות, [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart/Transforms|לפי ההוראות]]. [https://www.mediawiki.org/wiki/Special:MyLanguage/Extension:Chart/Project/Updates]
* המשתנה &lt;code dir=ltr&gt;all_links&lt;/code&gt; ב[[Special:AbuseFilter|מסנן ההשחתות]] נקרא עכשיו &lt;code dir=ltr&gt;new_links&lt;/code&gt; כדי להתאים אותו למשתנים אחרים. השם הישן ימשיך לעבוד. [https://phabricator.wikimedia.org/T391811]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.7|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* הרבעון החדש של [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Newsletters/34|עיתון ה-Growth]] זמין עכשיו. הוא כולל עדכונים אחרונים על משימת &quot;Add a Link&quot;, שני כלים חדשים לעזרה בפניה למשתמשים חדשים ועדכונים לגבי Community Configuration.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/26|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W26&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:21, 24 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28870688 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 27 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W27&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/27|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* ההרחבה [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents]] פועלת עכשיו בוויקיפדיות בכל השפות. ההרחבה עוזרת לארגן ולהשתתף בפעילויות משותפות, כמו מרתונים לעריכה ומיזמי ויקי, ישירות באתרי ויקי. להרחבה יש שלושה כלים, והם [[m:Special:MyLanguage/Event Center/Registration|רישום אירועים]], [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Collaboration list|רשימת שיתופי פעולה]] ו[[m:Campaigns/Foundation Product Team/Invitation list|רשימת הזמנות]]. כדי לבקש להתקין את ההרחבה באתר ויקי נוסף יש לפנות ל[[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Deployment status#How to Request the CampaignEvents Extension for your wiki|דף מידע לגבי הפריסה]].

'''עדכונים לעורכים'''
* המשתתפים המטפלים במסנני ההשחתות יכולים עכשיו [[mw:Special:MyLanguage/Extension:IPReputation/AbuseFilter variables|לבדוק את העריכה מול הערכת המוניטין של IP]] ב[[mw:Special:MyLanguage/Extension:AbuseFilter|מסנן ההשחתות]]. מדובר במידע לגבי הפרוקסי ו-VPN הידוע לגבי כתובת IP של המשתמש. המידע לא מוצג לקהל הרחב ולא נאסף עבור פעולות שנעשו בידי משתמשים רשומים. [https://phabricator.wikimedia.org/T354599]
* [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Collapsible elements|התוכן המוסתר בדפי ויקי]], דוגמת טבלאות מוסתרות, ייפתח מעכשיו אם חיפוש דפדפן (Ctrl-F או ⌘F) מצא שם משהו. [https://phabricator.wikimedia.org/T327893][https://developer.mozilla.org/en-US/docs/Web/HTML/Reference/Global_attributes/hidden#browser_compatibility]
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] תכונה חדשה בשם [[mw:Special:MyLanguage/Help:TemplateData/Template discovery|תבניות מועדפות]] תתחיל לפעול בהמשך השבוע בכל אתרי ויקי למעט ויקיפדיה האנגלית, שם זה נדחה בשבוע. התכונה עברה את שלב הבדיקה בוויקיפדיות הפולנית והערבית, ובוויקיטקסט האיטלקי והאנגלי. היא מאפשרת דרך טובה יותר למשתמשים החדשים והוותיקים לזכור ולגלות תבניות באמצעות דו-שיח, ולשמור תבניות ב&quot;רשימת המועדפים&quot;. זה יעבוד בעורך קוד מקור ובעורך החזותי. התכונה נמצאת ב[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Focus areas/Template recall and discovery|שטח המיקוד ברשימת המשאלות]].
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:31|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:31}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הבאג שגרם להודעות להישלח מספר פעמים. [https://phabricator.wikimedia.org/T397103]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.8|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/27|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W27&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:41, 1 ביולי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28917415 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 28 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W28&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/28|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:Temporary accounts|החשבונות הזמניים]] התחילו לפעול על 18 ויקיפדיות גדולות ובינוניות, כולל עברית ,גרמנית, יפנית, צרפתית וסינית. נכון לעכשיו כשליש מכל המשתמשים הלא מחוברים בעולם מגיעים מחשבונות זמניים. מנטרים יכולים לבדוק שני דפי תיעוד חדשים, [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Access to IP|גישה ל-IP]], המסביר את כל מה שקשור לגישה לכתובות ה-IP של החשבונות הזמניים, ו[[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Repository|רשימה של גאדג'טים וסקריפטים חדשים]].

'''עדכונים לעורכים'''
* כל אחד יכול לשחק במשחק ניסיוני חדש, [[mw:Special:MyLanguage/New Engagement Experiments/WikiRun|WikiRun]], המאפשר לנווט ברחבי ויקיפדיה באמצעות מעברים מערך לערך, במטרה להגיע לערך היעד בככל שפחות צעדים וזמן. מטרת המשחק היא לגלות דרכי פניה חדשים לקוראים. ניתן [https://wikirun-game.toolforge.org/ לנסות את המשחק] ולהשאיר משוב לצוות ב[[mw:Talk:New Engagement Experiments/WikiRun|דף השיחה]].
* משתמשי יישומון הוויקיפדיה לאנדרואיד בכמה שפות יכולים עכשיו לשחק ב[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Android/TrivaGame|משחק טריוויה]] חדש, &quot;מה היה קודם?&quot;. מדובר במשחק היסטורי פשוט המציע לנחש איזה משני האירועים שהיו היום לפני שנים קרה קודם. עד כה המשחק היה זמין בבדיקת A/B. עכשיו הוא זמין לכולם, ומוצע כרגע באנגלית, גרמנית, צרפתית ספרדית, פורטוגזית, רוסית, ערבית, טורקית וסינית. מטרת המשחק היא לעזור לפנות לדור החדש של הקוראים. [https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Tech/News/2025/22]
* משתמשי יישומון הוויקיפדיה ל-iOS בחלק מהשפות קיבלו אפשרות גלישה חדשה המאפשרת לפתוח כמה כרטיסיות קריאה בו זמנית. זה מקל לגלות נושאים קשורים ולעבור בין ערכים. בדיקת A/B רצה עכשיו בכמה אזורים בעולם בערבית, אנגלית ויפנית. פרטים נוספים זמינים ב[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/iOS/Tabbed Browsing (Tabs)|דף המיזם]].
* הבירוקרטים באתרי ויקי של ויקימדיה יכולים עכשיו להשתמש בדף [[{{#special:VerifyOATHForUser}}]] כדי לבדוק האם משתמש מסוים הפעיל את [[mw:Special:MyLanguage/Help:Two-factor authentication|2FA]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T265726]
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] תכונה חדשה הקשורה ל-[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Focus areas/Template recall and discovery|Template Recall and Discovery]] תגיע השבוע לכל אתרי ויקי של ויקימדיה, [[mw:Special:MyLanguage/Help:TemplateData/Template discovery#Template categories|דפדפן בקטגוריות התבניות]], העוזר למשתמשים למצוא תבניות כדי להוסיף אותן לרשימת המועדפים. הדפדפן החדש יאפשר לגלוש ברשימת התבניות שאורגנה לפי עץ הקטגוריות הקיים. זה התבקש בידי הקהילה באמצעות [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Wishes/Select templates by categories|סקר המשאלות]].
* מעכשיו ניתן להגיע להעדפות רשימת המעקב ישירות מדף רשימת המעקב. כמו כן, הוסר הכפתור המיותר לעריכת רשימת המעקב. [https://www.mediawiki.org/wiki/Moderator_Tools/Watchlist]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* כחלק מגרסת [[mw:MediaWiki_1.44|מדיה-ויקי 1.44]] קיימת עכשיו מערכת יחידה לשליחת הודעות והתרעות. היא מקלה על מפתחים לשלוח, לנהל ולאפיין הודעות. התיעוד החדש מופיע בדף [[mw:Manual:Notifications|Manual:Notifications]], המידע לגבי המעבר ב[[phab:T388663|פבריקטור]], ופרטים לגבי הוקים שהתיישנו ב[[phab:T389624|דף אחר בפבריקטור]].
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.9|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* [[d:Special:MyLanguage/Event:WikidataCon 2025|WikidataCon 2025]], הוועידה המוקדשת לוויקינתונים, פתוחה עכשיו ל[https://pretalx.com/wikidatacon-2025/cfp הצעות] ול[[d:Special:RegisterForEvent/1340|הרשמה]]. השנה תתקיים הוועידה בין 31 באוקטובר ל-2 בנובמבר אונליין, והיא תוקדש לנושא &quot;תקשורת בין אישית באמצעות מידע פתוח מקושר&quot;.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/28|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W28&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:06, 8 ביולי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28930584 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 29 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W29&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/29|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:TemplateData/Template discovery#Featured templates|תבנית מומלצות]], כלי חדש של [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Focus areas/Template recall and discovery|Template Recall and Discovery]], ייפרס השבוע בכל אתרים של ויקימדיה. העורכים יוכלו לגשת במהירות לרשימת התבניות שיכולות להועיל להם. התבניות יוצגו בצורת רשימה, בלשונית &quot;מומלצים&quot; בממשק גילוי התבניות. המפעילים יכולים להגדיר את הרשימה באמצעות ממשק הגדרות הקהילה. החידוש הזה ממלא בקשה של הקהילה ב[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Wishes/Easy access Templates|סקר המשאלות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T367428][https://phabricator.wikimedia.org/T392896]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:31|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:31}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, מולאה הבקשה להוסיף גופנים עבור שפת [[:he:מלאיאלאם|מלאיאלאם]] ב[[oldWikisource:Special:MyLanguage/Wikisource:WS Export|כלי ייצוא הספרים בוויקיטקסט]], מה שיאפשר להציג את האותיות בספרים שיוצאו בצורה תקינה. [https://phabricator.wikimedia.org/T374457]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.10|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* מפתחים, מעצבים וכל היתר בוויקימדיה מוזמנים [https://phabricator.wikimedia.org/project/board/7953/ להציג רעיונות] להאקתון ויקימדיה 2025. ראו [https://diff.wikimedia.org/2025/06/30/call-for-projects-wikimania-hackathon-2025-is-coming-to-nairobi/ בלוג ב-Diff] לפרטים נוספים.

'''פגישות ואירועים'''
* הגשת הבקשות למלגות והרצאות ל-[[m:WikiIndaba conference 2025|WikiIndaba&amp;rlm; 2025]] פתוחה עד 23:59 UTC ב-20 ביולי. מדובר בוועדה אזורית של הקרן באפריקה, היבשה והפזורה, לאיחוד ופיתוח במשותף. ניתן להציג בקשות ל[https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSdJTv68R1OPASXXDfpIl8EWiMLTM-TDwh6_5gNVvFuWccFZ2Q/viewform מלגות] ול[https://ee.kobotoolbox.org/x/BI3omIfH הרצאות] עכשיו.
* [https://br.wikimedia.org/wiki/WikiCon_Brasil_2025 ויקי-קון ברזיל 2025] יתקיים בין 19 ל-20 ביולי בסלבדור, בירת מדינת באהיה שבברזיל. חברי קהילת ברזיל מוזמנים להירשם ולהשתתף.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/29|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W29&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:10, 14 ביולי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28980963 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 30 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W30&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/30|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* לתכונה להצעות לתרגום ב[[mw:Special:MyLanguage/Content translation|כלי תרגום התוכן]] יש עכשיו רמה נוספת של מסנני ערכים שהתווספה לקטגוריית &quot;[https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Special:ContentTranslation&amp;filter-type=automatic&amp;filter-id=previous-edits&amp;active-list=suggestions&amp;from=en&amp;to=fi#/ ... עוד]&quot;. המתרגמים שמשתמשים בתכונה הזאת יכולים עכשיו לבחור ולקבל הצעות לערכים שקשורים למקום בעולם המעניין אותם, באמצעות המסנן &quot;{{int:Cx-sx-suggestions-filters-tab-regions}}&quot;.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T113257]
* המפעילים יכולים עכשיו להגביל את [[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add a link|&quot;Add a Link&quot;]] למשתמשים חדשים. המשימה &quot;Add a Link&quot; [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Constructive activation experimentation#Enwiki A/B test &amp; &quot;Add a Link&quot; Improvements (Wiki Experiences 1.2.11 &amp; 1.2.16)|עוזרת לבעלי חשבונות חדשים להתחיל לערוך]], אבל חלק מהקהילות ביקשו יכולת להגביל אותה למשתמשים להם היא מיועדת, המשתמשים החדשים. המפעילים יכולים לקבוע זאת באמצעות [[Special:CommunityConfiguration/GrowthSuggestedEdits|Community Configuration]].
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:29|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:29}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* עורכי מסנן ההשחתות ב[[phab:T392144|כמה אתרי ויקי]], לא כולל בעברית, יכולים עכשיו לסנן עריכות בהתאם לציון RevertRisk של העריכה המיועדת. זה יעבוד רק אם הציון אכן מחושב עבור העריכה הספציפית. פרטים נוספים ניתן לקבל ב[[mw:Special:MyLanguage/Extension:ORES/AbuseFilter variables#What variables are available for use|תיעוד המשתנים]].
* אתרי ויקי של [[mw:Special:MyLanguage/Beta Cluster|Beta Cluster]] עברו [[listarchive:list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/YDABPV75LADRQCXMJAFWUP256N4EQ25B/|עכשיו]] מ-&lt;code dir=ltr&gt;beta.wmflabs.org&lt;/code&gt; ל-&lt;code dir=ltr&gt;beta.wmcloud.org&lt;/code&gt;. ייתכן וצריך לתקן כתובות URL בכלים או במנהלי ססמאות. על בעיות ניתן לדווח ב[[phab:T289318|פבריקטור]].
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.11|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* [[m:Special:MyLanguage/WikiCite 2025|WikiCite 2025]] יתקיים בין 29 ל-31 באוגוסט, בו זמנית אונליין ובברן שבשווייץ. מטרת האירוע היא לקשר מחדש קהילות, מוסדות ואנשים עם מקורות פתוחים, מידע ביבליוגרפי ומערכת סביבתית של ויקינתונים וויקיבייס. ההרשמה פתוחה והגשת ההצעות תתחיל בקרוב. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikidata@lists.wikimedia.org/message/KQZUG3ETKLBWPBYSB2YAWZIRPWHS24TG/]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/30|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W30&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:43, 22 ביולי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29005283 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 31 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W31&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/31|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* צוות הקהילה הטכני יתמקד בחודשים הקרובים ברשימת המעקב ובשינויים האחרונים. הוא מצפה למשוב. ניתן [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Updates#July 24, 2025: Watchlists and Recent Changes pages|לקרוא את העדכון האחרון]], וגם [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist|להגיש משאלות]] אם יש רעיונות בנושא.

'''עדכונים לעורכים'''
* קהילת ויקישיתוף החליטה לאסור על [[:mw:Special:MyLanguage/Upload dialog|העלאות בינוויקי]] לכל המשתמשים שאינם ותיקים בוויקישיתוף, החל מ-16 באוגוסט. הסיבה לכך היא [[:c:Commons:Cross-wiki media upload tool/History|בעיות רבות]] בקבצים שהועלו בידי משתמשים טריים. המשתמשים הרלוונטיים יקבלו הודעת שגיאה הכוללת קישור לאשף ההעלאות שיש בו פחות הגבלות. ניתן לעזור בתרגום [[:c:Special:MyLanguage/MediaWiki:Abusefilter-disallowed-cross-wiki-upload|ההודעה]] ולהשאיר משוב על התוכן שלה. אתרי ויקי אחרים מוזמנים לעדכן את דפי העזרה הרלוונטיים כדי להסביר את ההגבלה. [https://phabricator.wikimedia.org/T370598]
* באתרי ויקי בהם הופעלו חשבונות זמניים ובמטא יוכלו המפעילים לקבוע הודעה בתחתית הדף מיוחד:תרומות של החשבונות הזמניים, בדומה למה שקיים בדפי IP ובדפי משתמשים רשומים. ניתן לעשות זאת באמצעות יצירת הדף &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;code dir=ltr&gt;MediaWiki:Sp-contributions-footer-temp&lt;/code&gt;&lt;/span&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T398347]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:21|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:21}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.12|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* [[wmania:Special:MyLanguage/2025:Wikimania|ויקימניה 2025]] תתקיים בין 6 ל-9 באוגוסט. ניתן לעיין ב[https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/schedule/ תוכנית האירוע] כדי לבחור פגישות להשתתף בהן. רוב הפגישות ישודרו אונליין למעט אלו בהן מופיע האייקון &quot;בלי מצלמה&quot;. המעוניינים להצטרף אונליין כדי לצפות בפגישות ולהשתמש בכלים האינטראקטיביים מוזמנים [[wmania:Special:MyLanguage/2025:Registration|להרשם]] כדי לקבל כרטיס גישה וירטואלי ללא תשלום. בין היתר יתקיימו פגישות בנושאים הבאים:
** [https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/talk/KFEFVG/ חשבונות זמניים: שיפור הפרטיות למשתמשים לא רשומים]
** [https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/talk/TVCVAB/ בניית עתיד בר קיימא לתורמי ויקימדיה]
** [https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/talk/WTRQCJ/ תריסר נקודות מבט על ויקיטקסט]
** [https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/talk/8YKKP9/ תיאום בין בעלי העניין עם המועצה המייעצת למוצר ולטכנולוגיה]
* [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Users and Developers Conference Fall 2025|ועידת משתמשי ומפתחי מדיה-ויקי בסתיו 2025]] תתקיים בין 28 ל-30 באוגוסט בהנובר שבגרמניה. האירוע מאורגן על ידי ועבור קהילת מדיה-ויקי צד שלישי. ניתן להציע נושאים ולהירשם כדי להשתתף.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/31|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W31&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:27, 29 ביולי 2025 (IDT)

(This message was sent to [[:שיחת משתמש:איתן96]] and is being posted here due to a redirect.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29051727 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 32 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W32&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/32|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* מעכשיו אפשר לקבל [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Anti-abuse signals/User Info|כרטיס מידע על משתמש]]. אייקון מופיע ליד שמות משתמש בדפי היסטוריה ודפים דומים עם מידע על פעולות משתמשים. בלחיצה מופיע מידע על החשבון, דוגמת מספר העריכות, מספר השחזורים, החסימות ועוד. מדובר בחלק מפרויקט נרחב יותר להקל על מנטרים בדיקות מהימנות של משתמשים. ניתן להדליק את הכרטיסים ב[[testwiki:Special:GlobalPreferences#mw-prefsection-rendering|העדפות גלובליות]], ובהמשך השבוע גם בהעדפות מקומיות באתרי ויקי. [https://phabricator.wikimedia.org/T386439]
* כולם מוזמנים להשאיר הערות לגבי [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Collaborative contributions|תרומות משותפות]], מיזם שהושק לאחרונה בידי [[m:Special:MyLanguage/Connection Team|צוות התקשורת]]. הוא עוזר למצוא דרך חדשה לתצוגת ההשפעה של פעולות עריכה משותפות, כמו מרתוני עריכה ומיזמי ויקי, באתרי ויקי שונים. ניתן לכתוב הערות ב[[m:Talk:CampaignEvents/Collaborative contributions|דף השיחה של המיזם]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T378035]
* מפעילים יכולים עכשיו להגדיר את תקופת החסימה כברירת מחדל לחשבונות זמניים. כדי לעשות זאת יש ליצור דף בשם &lt;code dir=ltr&gt;MediaWiki:Ipb-default-expiry-temporary-account&lt;/code&gt; ולהשתמש בערך &lt;code dir=ltr&gt;MediaWiki:Ipboptions&lt;/code&gt;. זה מאפשר למפעילים לחסום בקלות חשבונות זמניים ל-90 יום, מה שפונקציונלית שקול לחסימה ללא הגבלה, והיתרון הוא שבצורה כזאת לא מושפע הדף מיוחד:משתמשים חסומים. ישנו [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Block and unblock#Default block duration options|תיעוד נוסף]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T398626]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* גאדג'טים יכולים עכשיו להכיל קבצי &lt;code dir=ltr&gt;.vue&lt;/code&gt;. זה יקל לפתח ממשקי משתמש חדישים באמצעות [[mw:Vue.js|Vue.js]], במיוחד דרך [[mw:Special:MyLanguage/Codex|Codex]], מערכת העיצוב הרשמית של ויקימדיה. ניתן לטעון [[wmdoc:codex/latest/icons/overview.html|אייקונים של Codex]] באמצעות הגדרות הגאדג'טים. ישנן דוגמאות [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Gadgets#Pages|בתיעוד]]. עבור סקריפטים אישיים המשתמשים ב-Vue.js קיימת עכשיו [[mw:API:CodexIcons|יחידת API]] המאפשרת לטעון את האייקונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T340460][https://phabricator.wikimedia.org/T311099]
* מפתחי היחידות יכולים להשתמש עכשיו ב[[mw:Help:Extension:Translate/Message Bundles/Lua reference|ממשק לואה]] כדי להקל על ההכנות של יחידות בלואה לתרגום במטא. השיפור הזה מקל על המתרגמים למצוא ולערוך שורות ביחידה בלי צורך לשקוע בקוד לואה. הוא גם עוזר למנוע שגיאות שישברו את היחידה בזמן התרגום. מפתחי היחידות ומתרגמים מוזמנים לצפות ב[[commons:File:Translatable modules video demo July 2025.webm|סרטון ההדגמה]], לקרוא פרטים לגבי [[mw:Special:MyLanguage/Translatable modules|מודולים הניתנים לתרגום]] להבנת המנגנון, לפנות ל[[m:Module:User Wikimedia project|יחידה:User Wikimedia project]] במטא לדוגמה עובדת ו[[mw:Talk:Translatable modules|להשאיר את המשוב]] על כמה הפתרון החדש לוקח בחשבון בעיות שניתן להתקל בהן. לממשק יש עדיין כמה בעיות יעילות, כך שאין להשתמש בו בינתיים ביחידות בשימוש נרחב. [https://phabricator.wikimedia.org/T359918]
* מפתחי כלים חיצוניים המקושרים לדפי ויקימדיה חייבים לקבוע user-agent שתואם ל[[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Wikimedia Foundation User-Agent Policy|מדיניות בנושא]]. המדיניות תיושם בצורה קשיחה יותר החל מאוגוסט בגלל בוטים חיצוניים העושים [[diffblog:2025/04/01/how-crawlers-impact-the-operations-of-the-wikimedia-projects/|שימוש יתר]] במשאבי ויקימדיה. הכלים ב-Toolforge וב-Cloud VPS לא יושפעו נכון לעכשיו, אבל עדיין צריכים לקבוע user-agent. ניתן למצוא [[phab:T400119|פרטים טכניים נוספים]], ולשאול שאלות בפבריקטור.
* תצוגות הקריאה של פרסואיד תיפרס בכמה ויקיפדיות קטנות בשבועות הקרובים, בעקבות מעבר מוצלח של אתרי ויקימסע וויקימילון. פרטים נוספים ניתן למצוא ב[[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification|דף המיזם]]. [https://phabricator.wikimedia.org/project/profile/7694/]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.13|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* [[wmania:Special:MyLanguage/2025:Wikimania|ויקימניה 2025]] תתקיים בין 6 ל-9 באוגוסט. ניתן לעיין ב[https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/schedule/ תוכנית האירוע] כדי לבחור פגישות להשתתף בהן. רוב הפגישות ישודרו אונליין למעט אלו בהן מופיע האייקון &quot;בלי מצלמה&quot;. המעוניינים להצטרף אונליין כדי לצפות בפגישות ולהשתמש בכלים האינטראקטיביים מוזמנים [[wmania:Special:MyLanguage/2025:Registration|להרשם]] כדי לקבל כרטיס גישה וירטואלי ללא תשלום. בין היתר יתקיימו פגישות בנושאים הבאים:
** [https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/talk/GEH9DH/ תשתית הידע של ויקימדיה באינטרנט המשתנה: קביעת דרכים בני קיימא לשימוש מחדש בתוכן].
** [https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/talk/7ELN9Q/ ויקיפונקציות יגיעו בקרוב לאתרי ויקי שלכם]
** [https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/talk/ZMGVJV/ שיתוף העתיד של חווית הקריאה בוויקיפדיה]
** [https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/talk/KCKTFZ/ הפיכת ויקיפדיה לקריאה יותר: מה הלאה]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/32|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W32&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 06:41, 5 באוגוסט 2025 (IDT)

(This message was sent to [[:שיחת משתמש:איתן96]] and is being posted here due to a redirect.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29083927 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 33 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W33&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/33|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* סרגל הכלים בעורך קוד מקור כולל עכשיו [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:WikiEditor#Keyboard shortcuts|מקשי קיצור]] בטולטיפים של הכפתורים. זה יעזור לשפר את חשיפתם. [https://phabricator.wikimedia.org/T400583]
* [[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council|הוועדה המייעצת של המוצר והטכנולוגיה]] פרסמה שורת [[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/August 2025 draft PTAC proposals for feedback|הצעות לניסוי]] באמצעותן תוכל קרן ויקימדיה לנסות ולשפר את התקשורת עם הקהילה. את המשוב על ההצעות ניתן להשאיר עד 22 באוגוסט ב[[m:Talk:Product and Technology Advisory Council/August 2025 draft PTAC proposals for feedback|דף השיחה]].
* שדה חיפוש ויקי בעיצוב מינרווה המיועד לניידים עודכן, והוא משתמש עכשיו באותו חיפוש עם השלמה אוטומטית כמו בווקטור החדש. אין שינוי בפונקציונליות, אבל ישנם שינויים קטנים במראה. למשל. כפתור הסגירה השתנה מ-&quot;X&quot; לחץ לאחור, כדי להבדיל מכפתור ה-&quot;X&quot; המוחק את הטקסט. [https://phabricator.wikimedia.org/T393944]
* עורכים בכמה אתרי ויקי יכולים לראות מפסק חדש &quot;קיבוץ השינויים לפי דפים&quot; ברשימת המעקב ובדפי השינויים הקשורים והשינויים האחרונים. מדובר ב[[mw:Special:MyLanguage/Moderator Tools/Watchlist/Experiment|ניסוי A/B]] שיחל ב-11 באוגוסט ויימשך בין 3 ל-6 שבועות בוויקיפדיות הבנגלית, הסינית, הצ'כית, הצרפתית, היוונית, הפורטוגזית ובשפת אורדו. הניסוי יבדוק עד כמה הפיכת הכלי הזה לזמין יותר תעזור לעורכים מצוא את העריכות הדרושות. [https://phabricator.wikimedia.org/T396789]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:31|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:31}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* קבוצות המידע מרובי ויקי של [[:wikt:en:Module:Unicode data|מידע יוניקוד]] הועברו לקטגוריה [[c:Category:Unicode Module Datasets|Unicode Module Datasets]] בוויקישיתוף, בהתאם לרעיון &quot;מקור נתונים יחיד משותף עבור אתרי ויקי רבים&quot;. רוב אתרי ויקי עודכנו לשימוש בגרסת ויקישיתוף. ניתן להציג שאלות ב[[c:Category talk:Unicode Module Datasets|דף השיחה]]. [https://en.wiktionary.org/wiki/Module_talk:Unicode_data#Data_from_commons]
* קוד לואה יכול להוסיף אזהרות במקרה שמשהו השתבש, באמצעות הפונקציה &lt;code dir=ltr&gt;mw.addWarning()&lt;/code&gt;. עד כה כל אזהרה חדשה החליפה את הישנה, ומעכשיו ניתן להראות יותר מאזהרה אחת בו זמנית. אם אתם עובדים עם יחידת לואה המשתמשת באזהרות עליכם לבדוק שהיא ממשיכה לפעול כראוי. [https://phabricator.wikimedia.org/T398390]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.14|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/33|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W33&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:30, 12 באוגוסט 2025 (IDT)

(This message was sent to [[:שיחת משתמש:איתן96]] and is being posted here due to a redirect.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29106516 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 34 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W34&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/34|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* בהמשך השבוע יוכלו משתמשים מחוברים העובדים עם [[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|מנגנון בטא]] בשם &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Feature summary|כלי שיחה]]&quot;  להודות על תגובות משתמשים אחרים ישירות מדפי השיחה בלי צורך לחפש את העריכה הרלוונטית בהיסטוריה. ניתן לקבל [[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Feature summary#Comment actions|פרטים נוספים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T400849]
* [[w:he:בדיקת A/B|בדיקת A/B]] המשווה בין שתי גרסאות של קישור תרומה לקרן ויקימדיה החלה בטסטוויקי ב-12 באוגוסט ובוויקיאנגלית ב-14 באוגוסט עבור 0.1% משתמשים לא מחוברים במצב מחשב. הניסוי יימשך כשלושה שבועות, ויסתיים ב-12 בספטמבר. [https://phabricator.wikimedia.org/T395716]
* בדיקת A/A למדידת רמת שימור הקוראים החלה ב-12 באוגוסט באמצעות [[wikitech:Experimentation Lab|מעבדת הניסויים]]. מבחן זה מודד את אחוז המשתמשים שמבקרים מחדש בוויקי במשך תקופה של 14 יום לאחר ביקורם הראשון. לא צפויים שינויים חזותיים. הניסוי יימשך עד 31 באוגוסט. [https://phabricator.wikimedia.org/T399227]
* חמישה אתרי ויקי חדשים נוצרו:
** {{int:project-localized-name-group-wikisource/he}} בשפת [[d:Q34057|טאגאלוג]] ([[s:tl:|&lt;code&gt;s:tl:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T388639]
** {{int:project-localized-name-group-wikisource/he}} ב[[d:Q36213|מאדורית]] ([[s:mad:|&lt;code&gt;s:mad:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T391747]
** {{int:project-localized-name-group-wikipedia/he}} בשפת [[d:Q3450749|ראקין]] ([[w:rki:|&lt;code&gt;w:rki:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T392490]
** {{int:project-localized-name-group-wikibooks/he}} בשפת [[d:Q13324|מיננגקבאו]] ([[b:min:|&lt;code&gt;b:min:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T395452]
** {{int:project-localized-name-group-wiktionary/he}} בשפת [[d:Q7598268|אמזיג מרוקאית תקנית]] ([[wikt:zgh:|&lt;code&gt;wikt:zgh:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T399684]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:46|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:46}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.15|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/34|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W34&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:39, 19 באוגוסט 2025 (IDT)

(This message was sent to [[:שיחת משתמש:איתן96]] and is being posted here due to a redirect.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29127690 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 35 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W35&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/35|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] עורכי התבניות יכולים עכשיו להשתמש בתכונות נוספות של CSS, מכיוון שמנקה ה-CSS שנעשה בו שימוש ב-[[mw:Special:MyLanguage/Help:TemplateStyles|TemplateStyles]] עודכן לאחרונה. למשל, &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;code&gt;width: fit-content&lt;/code&gt;&lt;/span&gt;,&amp;rlm; &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;code&gt;ruby-align&lt;/code&gt;&lt;/span&gt;, יחידות יחסיות דוגמת &lt;code&gt;lh&lt;/code&gt;, או מחרוזות עם טקסט חופשי ב-&lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;code&gt;list-style-type&lt;/code&gt;&lt;/span&gt;. השיפורים הללו נעשו כמסגרת [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Wishes/Allow use of modern CSS in templates by updating the TemplateStyles CSS sanitizer|סקר משאלות הקהילה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T271958][https://phabricator.wikimedia.org/T277755][https://phabricator.wikimedia.org/T293633][https://phabricator.wikimedia.org/T295088][https://phabricator.wikimedia.org/T326906][https://phabricator.wikimedia.org/T340057][https://phabricator.wikimedia.org/T360725][https://phabricator.wikimedia.org/T371809][https://phabricator.wikimedia.org/T375344][https://phabricator.wikimedia.org/T394619]
* ברירת המחדל של זמן הצגת העריכות בדף Special:RecentChanges (שינויים אחרונים) שוּנה באתרי ויקי גדולים מ־7 ימים ליום אחד. זהו חלק ממיזם לשיפור ביצועים. לא אמורה להיות לזה השפעה על משתמשים בשל כמות העריכות באתרי הוויקי האלה. [https://phabricator.wikimedia.org/T399455]
* מפעילים יכולים עכשיו לגשת לדף [[{{#special:BlockedExternalDomains}}]] מהדף [[{{#special:CommunityConfiguration}}]]. זה מקל על המציאה שלו. [https://phabricator.wikimedia.org/T393240]
* סרטים בוויקישיתוף לא הוצגו בלשונית סרטונים (Video) בחיפוש גוגל. הבעיה הזאת נחקרה ודווחה לגוגל, שתיקנו אותה. [https://phabricator.wikimedia.org/T396168][https://meta.wikimedia.org/wiki/Community_Wishlist/Wishes/Do_something_about_Google_%26_DuckDuckGo_search_not_indexing_media_files_and_categories_on_Commons] 
* נוצר ויקי חדש אחד: {{int:project-localized-name-group-wiktionary/he}} ב[[d:Q33014|בטאווי]] ([[wikt:bew:|&lt;code&gt;wikt:bew:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T402130]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:39|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:39}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* שני שדות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Recentchanges table|טבלת recentchanges במסד הנתונים]] הולכים להימחק. &lt;code&gt;rc_new&lt;/code&gt; ו־&lt;code&gt;rc_type&lt;/code&gt; נמחקים לטובת &lt;code&gt;rc_source&lt;/code&gt;. שאילתות שמשתמשות בשדות האלה יתחילו להיכשל השבוע ומפתחים צריכים להשתמש ב־&lt;code&gt;rc_source&lt;/code&gt; במקומם. השדות הישנים האלה הוכרזו בתור מיושנים לפני עשר שנים ולא צריכים להיות בשימוש. זהו חלק מעבודה על שיפור ביצועים ויציבות שאילתות בטבלת recentchanges. [https://phabricator.wikimedia.org/T400696] 
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.16|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* הרבעון האחרון של ידיעון [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Language and Product Localization/Newsletter/2025/July|שפות והתאמה ביו־לאומית]] זמין עכשיו. המהדורה הזאת כוללת: תמיכה בשפות חדשות במדיה־ויקי ובטרנסלייטוויקי; תחילת מיזם קליטה ופיתוח של שפות כדי לעזור לצמיחה של אתרי ויקי חדשים וקטנים; עדכונים על מחקרים; ועוד.

'''פגישות ואירועים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Language and Product Localization/Community meetings#29 August 2025|הפגישה הבאה של קהילת השפות]] תיערך בקרוב, 29 באוגוסט ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1756479600 15:00 UTC] (או 18:00 שעון ישראל). הפגישה השבוע תעסוק בין היתר במפתחים של מקלדת Avro מוויקימדיה בנגלדש, שקיבלו פרס לאומי בעבור התרומות שלהם למקלדת הזאת. 

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/35|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W35&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:13, 26 באוגוסט 2025 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29175124 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 36 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W36&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/36|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* צוות העריכה מעוניין לאסוף רשימה של תבניות, מושגים מקצועיים וסוגי מדיניות המשמשים בתקצירי עריכה בטיפול בהפרות זכויות יוצרים. זה יעזור להם לזהות את כמות העריכות המשוחזרות עקב בעיות רישוי. חברי הקהילה מאתרי ויקי הבאים מוזמנים למנות את המושגים הללו ב[[Phab:T402601|פבריקטור]], או לשתף אותם עם המשתמש [[#2|Trizek (WMF)]]: {{int:project-localized-name-arwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-cswiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-dewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-enwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-eswiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-fawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-frwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-hewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-idwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-itwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-jawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-kowiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-nlwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-plwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-ptwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-trwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-ukwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-viwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-zhwiki/he}}. המיזם פתוח עד ל-9 בספטמבר 2025.

'''עדכונים לעורכים'''
* הרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents]] הופעלה בכל אתרי ויקיטקסט. היא מקלה על ארגון פעילויות משותפות באתרי ויקי והשתתפות בהן, למשל במרתוני עריכה ומיזמי ויקי. להרחבה יש שלושה כלים: [[m:Special:MyLanguage/Event Center/Registration|רישום אירוע]], [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Collaboration list|רשימת שיתופי פעולה]] ו[[m:Special:MyLanguage/Connection Team/Invitation list|רשימת הזמנות]]. כדי לבקש להפעיל את ההרחבה באתר ויקי מסוים יש לפנות לדף המידע על פריסה. [https://meta.wikimedia.org/wiki/CampaignEvents/Deployment_status#How_to_Request_the_CampaignEvents_Extension_for_your_wiki]
* הרשימות בתחתית ממשק עריכה, דוגמת &quot;תבניות המופיעות בדף זה&quot;, יאורגנו מעכשיו בעמודות אם יש מספיק מקום. זה יצמצם את הצורך בגלגול הדף בעריכת ערכים גדולים. [https://phabricator.wikimedia.org/T401066]
* החל מ-3 בספטמבר כל המשתמשים בוויקיפדיות הסינית, הצרפתית והפורטוגזית ישתתפו ב&quot;[[mw:Special:MyLanguage/Moderator Tools/Watchlist/Experiment#Scope of the experiment|ניסוי מפסק קיבוץ עריכות]]&quot; בדפים &lt;code&gt;Special:RecentChanges&lt;/code&gt;, &lt;code&gt;Special:Watchlist&lt;/code&gt;, ו-&lt;code&gt;Special:RelatedChanges&lt;/code&gt;. מטרת הוספת יותר עורכים לניסוי היא לוודא שישנו מספיק מידע כדי לקבל החלטה מודעת לגבי תוצאות הניסוי. [https://phabricator.wikimedia.org/T402958][https://phabricator.wikimedia.org/T396789]
* המשתמשים הלא מחוברים בוויקיפדיה האנגלית יקבלו מ-22 בספטמבר הצעות קריאה בלחיצה על שדה חיפוש ריק. זה יקרה במצב מחשב ובמצב נייד כאחד. כל אתרי ויקי שלא באנגלית קיבלו את הכלי ביוני ויולי. המטרה היא להקל על משתמשים למצוא ערכים. ניתן לקבל [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Content Discovery Experiments/Search Suggestions|פרטים נוספים]].
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:37|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:37}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.17|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* בוויקיפונקציות הופעל מעכשיו טיפוס נתונים חדש, enumeration. מדובר ברשימה סגורה של ערכים אפשריים שהוגדרו מראש. הוא יאפשר שימוש מהיר ופשוט בערכים כאלו, וגם ירשה שימוש חוזר בנתונים שכבר נמצאים בוויקינתונים. ניתן לקרוא [[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Status updates/2025-07-19|מידע נוסף]].
* הגיליון בחדש של [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Newsletter updates#August 2025: Newsletter #1|עיתון הקוראים]] יצא לאור. המהדורה כוללת, בין היתר: יצירת שני צוותים חדשים, Reader Growth ו-Reader Experience, מחשבות על דחיית תצוגה מקדימה של ערכים ויצירת דפים, דגשים מדיון בוויקימניה ניירובי על שיפור חווית הקריאה, הניסויים הקרבים שנועדו למשוך קוראים, חדשים וקיימים, ועוד נושאים.

'''פגישות ואירועים'''
* כמה נקודות מוויקימניה 2025:
** זיהוי טקסט שנוצר בידי AI באמצעות חיפוש ערכי ISBN בעלי סיכום ביקורת, checksum, שגוי: מתיאס שינדלר מ-WMDE&amp;rlm; [https://www.youtube.com/watch?v=Dw9o8Lsl974&amp;t=15910s סיפר על כלים שיעזרו לקהילות בחיפוש].
** הדיון &quot;[https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/talk/TCHZKH/ La durabilité du mouvement Wikimedia face aux défis actuels et futurs]&quot;: איך ויקימדיה תוכל להישאר מקור מהימן של ידע בעידן ה-AI הגנרטיבי, נחשול הידע ומידע מטעה.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/36|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W36&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:51, 1 בספטמבר 2025 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29196010 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 37 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W37&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/37|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* צוות העריכה עובד על בדיקה חדשה, [[mw:Special:MyLanguage/Paste check|בדיקת הדבקה]]. היא מודיעה למשתמשים חדשים שמדביקים טקסט לתוך ויקיפדיה שהתוכן עלול להפסל. מדובר במאמץ להגדיל סיכויי התאמת התוכן של המשתמשים הטריים להתחייבות התנועה לשימוש ברישיון חופשי. הבדיקה תופעל בקרוב בכמה אתרי ויקי בתור ניסוי, לא כולל אתרים בעברית. אם קהילתכם מעוניינת להצטרף לניסוי, ניתן [[phab:T403680|לספר לנו בפבריקטור]] או [[mw:Talk:Edit check|להודיע לצוות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] בהמשך השבוע יוכלו המשתמשים של [[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|תכונת הבטא]] &quot;{{int:codemirror-beta-feature-title}}&quot; להשתמש ב[[w:he:לינט (תכנות)|לינטר חדש]] להצגת שגיאות או בעיות אפשריות אחרות בקוד ויקי בזמן אמת. ניתן לקבל [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#Linting|פרטים נוספים]] בדף העזרה. [https://phabricator.wikimedia.org/T381577]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] כשפותחים דף ויקי, למשל &lt;code dir=ltr&gt;en.wikipedia.org&lt;/code&gt;, התוכנה מפעילה אחד מהשניים: תצוגת מחשב, או הפניה לתצוגת ניידים באמצעות הדומיין &quot;m&quot;, דוגמת &lt;code dir=ltr&gt;en.m.wikipedia.org&lt;/code&gt;. בשלושת השבועות הבאים תעביר מדיה-ויקי את גרסת הניידים לכתובת תקנית אחידה של תצוגת מחשב, ללא צורך בהפניה. השינוי לא ישפיע על כתובות קיימים עם &quot;m&quot;, או על התנתקות ממצב מחשבים בהעדפות. ניתן [[mw:Requests for comment/Mobile domain sunsetting/2025 Announcement|לקבל מידע נוסף]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T214998]
* מעכשיו כשעריכה משנה את הקטגוריות של הדף, השינויים לשיוך לקטגוריות יבוצעו בצורה אסינכרונית. זה ישפר את מהירות שמירת העריכות, במיוחד בהעברת הרבה דפים מקטגוריה או אליה, ויצמצם את הסיכון לנפילת האתר, אבל ספירת הדפים בקטגוריות עלולה להציג מספרים שגויים בדקות הראשונות. [https://phabricator.wikimedia.org/T365303] 
* מעכשיו לא יוצגו יותר באופן זמני ברשימות המעקב ובשינויים האחרונים מחוץ לוויקינתונים עריכות ויקינתונים של qualifiers ושל references, בתכונות וערכים כאחד. זה נועד לשפר ביצועים בזמן בניית פתרונות אחרים. המידע המוצג בוויקינתונים לא ישתנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T401286][https://phabricator.wikimedia.org/T400698]
* אתרי ויקי דוברי יפנית שודרגו בצורה משמעותית בנושא חיפוש ויקי. החיפוש החדש יהיה מדויק יותר ויחזיר תוצאות רלוונטיות יותר. [https://phabricator.wikimedia.org/T318269]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:31|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:31}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.18|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/37|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W37&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 04:15, 9 בספטמבר 2025 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29238161 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 38 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W38&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/38|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* הערות שוליים המוצגות באמצעות [[mw:Special:MyLanguage/Help:Cite#references-tag|תגית HTML]] בשם &lt;code dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;references/&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; יוצגו מעכשיו אוטומטית בעמודות בווקטור החדש כשהקוראים משתמשים בערכי ברירת מחדל לגודל הגופן ורוחב הדף. [https://phabricator.wikimedia.org/T334941]
* החל מהשבוע של 6 באוקטובר באתרי ויקי [[gitiles:operations/mediawiki-config/+/a2d2aaab9ace84280dd2f4c70a33bb69cd73850f/dblists/small.dblist|קטנים]] ו[[gitiles:operations/mediawiki-config/+/a2d2aaab9ace84280dd2f4c70a33bb69cd73850f/dblists/medium.dblist|בינוניים]], כולל אתרים בעברית ללא ויקיעברית, שמותקנת בהם הרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents]], יוכלו כל עורכים ותיקים להשתמש ב[[m:Special:MyLanguage/Event Center/Registration|רשם האירועים]] בתור כלי לארגון. לא יהיו שינויים באתרי ויקי [[gitiles:operations/mediawiki-config/+/a2d2aaab9ace84280dd2f4c70a33bb69cd73850f/dblists/large.dblist|גדולים]], כולל ויקיעברית, ללא בקשה מפורשת בפבריקטור. השינוי נועד להקל על אנשים נוספים להשתמש ברשם האירועים, במיוחד באתרי ויקי בהם פחות סביר קיום מדיניות לגבי הרשאות בעניין. ניתן לקבל [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Proposal to grant autoconfirmed users on small and medium wikis the organizer access to the event registration tool|פרטים נוספים]].
* המשתמשים המבצעים חיפוש ויקי באמצעות ביטויים רגולריים מקבלים עכשיו אפשרויות נוספות:
** המילה &lt;code dir=ltr&gt;intitle:&lt;/code&gt;: [[mw:Special:MyLanguage/Help:CirrusSearch#Metacharacters|תווי מטא]] לתחילת שורה (&lt;code dir=ltr&gt;^&lt;/code&gt;) ולסיום שורה (&lt;code dir=ltr&gt;$&lt;/code&gt;) [https://phabricator.wikimedia.org/T317599]
** המילים: &lt;code dir=ltr&gt;intitle:&lt;/code&gt; וגם &lt;code dir=ltr&gt;insource:&lt;/code&gt;: קיצורי [[mw:Special:MyLanguage/Help:CirrusSearch#Character_Classes|מחלקות תווים]] לספרות (&lt;code dir=ltr&gt;\d&lt;/code&gt;), שטח לבן (&lt;code dir=ltr&gt;\s&lt;/code&gt;), תווי מילים באנגלית (&lt;code dir=ltr&gt;\w&lt;/code&gt;), וגם [[mw:Special:MyLanguage/Help:CirrusSearch#Escape codes|קודים למילוט]] לסיום שורה (&lt;code dir=ltr&gt;\r&lt;/code&gt;), מעבר שורה (&lt;code dir=ltr&gt;\n&lt;/code&gt;), סימן טאב (&lt;code dir=ltr&gt;\t&lt;/code&gt;), ותווי יוניקוד (בצורת &lt;code dir=ltr&gt;\uHHHH&lt;/code&gt;). [https://phabricator.wikimedia.org/T403212]
* בחיפוש טקסט שנראה כמו כתובת IP יוצגו תוצאות חיפוש כרגיל. עד כה נעשה מעבר לדף התרומות של ה-IP.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T306325]
* כל אתרי ויקי יהפכו ל[[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|אתרים לקריאה בלבד]] למשך כמה דקות ב-24 בספטמבר, בסביבות [https://zonestamp.toolforge.org/1758726000 15:00 UTC] (או 18:00 שעון ישראל). בזמן הזה יתקיימו בדיקות עבור מעבר בין מרכזי מידע המתקיים פעמיים בשנה. ניתן לקרוא [[diffblog:2025/03/12/hear-that-the-wikis-go-silent-twice-a-year/|פרטים על רקע ופירוט התהליך בבלוג ב-Diff]].
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:24|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:24}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הבאג שהפריע לעורכים המשתמשים בכפתורים &quot;עריכת קוד מקור&quot; ו&quot;עריכה&quot; במעלה הדף למעבר מעריכת קוד ויקי של פרק בדף לעורך החזותי. [https://phabricator.wikimedia.org/T401043]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* צוות הממשקים של מדיה-ויקי משנה עיצוב בארגז החול של REST API של ויקימדיה באמצעות Codex. ניתן להשאיר משוב על השיפורים עבור התיעוד או לגבי איך העבודה הופכת לחלקה יותר או מעצבנת יותר ב[https://calendar.google.com/calendar/u/0/appointments/schedules/AcZssZ2aZzbXeQvjOF7gB1fJXiwAYemQjKf4sXNaRODPA7_obFyNBwkzNkoVCoTF-aeov89kIjXHbCQm ראיון הגילוי הצפוי] או [[mw:MediaWiki Interfaces Team/Developer Feedback/Wikimedia Web APIs|ישירות באתר ויקי]]. ניתן [[listarchive:list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/C4FBAOA57PH6G5ORVMAUF5TGYBLZDU5Q/|לקרוא עוד]].
* עריכות ויקינתונים של שמות נרדפים לפריטים או תכונות יוצגו עכשיו לעתים רחוקות יותר בדפי השינויים האחרונים וברשימות המעקב באתרי ויקי מחוץ לוויקינתונים, כדי להוריד את כמות ההודעות, ובכך לצמצם את ה&quot;רעש&quot;. לא יהיה שינוי באתר ויקינתונים עצמו. ניתן לקבל [[m:Wikidata For Wikimedia Projects/Reduce change propagation noise#Phase 1: More granular Alias tracking|פרטים נוספים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T401288]
* [https://www.unicode.org/versions/Unicode17.0.0/ הגרסה 17.0] של יוניקוד יצאה לאוויר העולם. נעשה עדכון ב[[:c:Category:Unicode Module Datasets|קבוצות המידע בוויקישיתוף]] עבור היחידה [[:d:Q39301585|Unicode data]]. ויקיפדיות שלא משתמשות בקבוצות הנתונים חייבות לעדכן את הנתונים המקומיים או לעבור לוויקישיתוף.
* משתמשי נקודות הקצה בתוכן המבני של [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Enterprise|Wikimedia Enterprise]] קיבלו גישה ל[https://enterprise.wikimedia.com/blog/parsed-wikipedia-tables/ טבלאות מפורסרות]. התכונה החדשה מוציאה תוכן מטבלאות ויקיפדיה והופכת אותו ל-JSON. זה משפר גישה אוטומטית כחלק מ[https://enterprise.wikimedia.com/api/structured-contents/ יוזמת התוכן המבני]. פלט התוכן המבני זמין חופשי באמצעות [https://enterprise.wikimedia.com/docs/on-demand/#article-structured-contents-beta API לפי דרישה], או שירותי הענן של ויקימדיה. 
* [https://www.kaggle.com/datasets/wikimedia-foundation/english-wikipedia-people-dataset קבוצת הנתונים של מידע ביוגרפי מתוך ויקיאנגלית], המגיע מ-[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Enterprise|Wikimedia Enterprise]], פורסם ב-Kaggle, להערכה ומחקר. קיים מידע מבני מיותר ממיליון וחצי ביוגרפיות, כולל תאריכי חיים, חינוך, מקומות עבודה, קריירה, פרסים ועוד. המידע תקף ליוני 2024.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.19|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* ניתן להגיש עד 31 אוקטובר [[wmania:Special:MyLanguage/2026:Scholarships|בקשות למלגות]] לוויקימניה 2026 בפריז, בירת צרפת.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/38|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W38&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 20:08, 15 בספטמבר 2025 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29263921 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 39 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W39&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/39|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* בתאריך [https://zonestamp.toolforge.org/1758726000 24 בספטמבר בשעה 15:00 UTC] (או 18:00 שעון ישראל) יעברו כל אתרי ויקי של הקרן למצב של קריאה בלבד למשך זמן קצר בהתאם ל[[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|מעבר בין שרתי מידע מרכזיים]] המתוכנן. צוות האמינות ההנדסית של האתר בקרן (SRE) יפנה את כל התנועה משרת ראשי אחד למשנהו למען גיבוי. ניתן להקשיב למעבר באמצעות הכלי [http://listen.hatnote.com/ &quot;להקשיב לוויקיפדיה&quot;], שם תוכלו לשמוע עריכות עוצרות למשך זמן ההפסקה וחוזרות לאחריה. המעבר הנעשה פעמיים בשנה מבטיח אמינות באמצעות בדיקת שני השרתים, כך שהאתרים יישארו באוויר גם אם השרת הראשי ייפול. ניתן לקרוא פרטים נוספים על התהליך ב[[diffblog:2025/03/12/hear-that-the-wikis-go-silent-twice-a-year/|בלוג של Diff]].

'''עדכונים לעורכים'''
* עורכים ב[[f:Special:Mylanguage/Wikifunctions:Status updates/2025-09-12#Next round of Wiktionaries to receive embedded Wikifunctions calls|יותר מ-60 אתרי ויקימילון]], לא כולל בעברית, יוכלו בקרוב לקרוא ל[[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Introduction|הפונקציות מאתר ויקיפונקציות]] ולשלב אותן בדפים. פונקציות לוקחת פרמטר אחד או יותר והופכת אותם לתוצאה הרצויה, כמו בחיבור מספרים, המרת מיילים למטרים, חישוב הזמן שעבר מרגע מסוים, או הטיית מילים ל[[w:he:יחסה|יחסה]]. בכך הם יצטרפו ל-[[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Status updates/2025-08-29#Wikifunctions available on 65 Wiktionaries|65 אתרי ויקימילון נוספים]], לא כולל בעברית, שכבר יש להם גישה לוויקיפונקציות.  בהמשך השנה מתוכננת פריסה נוספת לאתרי ויקימילון ואינקובטור.
* נוספה [[mw:Special:MyLanguage/Help:Magic words#Technical metadata of another page|פונקציית פרסר חדשה]] בשם &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{#contentmodel}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;. עורכי התבניות ומפעילים יכולים להשתמש בה כדי לקבל שם מקומי או קנוני של [[mw:Special:MyLanguage/Help:ChangeContentModel|contentmodel]] של דף מסוים. נעשה קל יותר ליצור ולערוך הודעות מערכת, דוגמת ''MediaWiki:editinginterface'', גם כשישנם סוגי דפים שונים, כמו דפי קוד ויקי, JavaScript&amp;rlm; CSS או JSON.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T328254]
* הוספה או עריכה של &lt;code&gt;DISPLAYTITLE&lt;/code&gt; לערכים בעורך החזותי לא מקולקלת יותר. עורכים בעורך החזותי ששינו את &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{DISPLAYTITLE}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; לא יקבלו יותר את המילה &quot;DISPLAYTITLE&quot; או את הגרסה המקומית שלה פיזית בערך. רשימת הדפים שיוכלו להיפגע פורסמה ב[[phab:P83438|פבריקטור]]. 
* משתמשי בטא של יישומון ויקיפדיה לאנדרואיד יכולים לנסות את [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Android/Activity Tab Experiment|כרטיסיית הפעילות]] עם העיצוב החדש, שבאה להחליף את כרטיסיית העריכה. הכרטיסייה החדשה מציעה מידע אישי לגבי קריאה, עריכה והתרמה. זה הקל על הניווט, מה שהפך את היישומון לנגיש יותר.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:12|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:12}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.20|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* משתמשי ויקיפונקציות יכולים עכשיו לייבא הרבה עובדות חיוניות בנושאי [[f:Special:MyLanguage/Z6011|קואורדינטות גאוגרפיות]], [[f:Special:MyLanguage/Z6010|כמויות]] ו[[f:Special:MyLanguage/Z6064|זמן]] מוויקינתונים. זה התאפשר באמצעות יצירת סוגי נתונים של ויקיפונקציות עבור הערכים הללו, ולכן עכשיו ניתן לשלב אותם בפונקציות של ויקיפונקציות. ניתן ללמוד עוד על איך זה עובד ב[[c:File:ImportingWikidataDatatypesIntoWikifunctions.webm|סרטון וידאו]] ובמכתבים שנשלחו מוויקיפונקציות ב-[[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Status updates/2025-08-01#News in Types I: Wikidata quantity|1 באוגוסט על כמויות]] וב-[[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Status updates/2025-08-22#News in Types: Wikidata geo-coordinate|22 באוגוסט על קואורדינטות]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/39|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W39&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:56, 23 בספטמבר 2025 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29305556 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 40 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W40&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/40|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* עדכון תוכנה משמעותי נעשה ב[[phab:|פבריקטור]]. העדכון מביא לשיפור ביעילות, מוסיף ממשק חיפוש מחודש, שיפורים לחיפוש בעיות במניפסט, עדכונים לדפי הפרופיל של משתמשים וללוחות עבודה של מיזמים, כלים אוטומטיים חדשים של Herald ושל הכנסת הטקסט, שיפורים בחוויית ניידים ועוד. [https://phabricator.wikimedia.org/phame/post/view/321/iterative_improvements_september_2025/]

'''עדכונים לעורכים'''
* צוות הקהילה ישחרר ב-1 באוקטובר הרחבה חדשה עבור סקר משאלות הקהילה כדי לשפר את דרך הגשת המשאלות. ההרחבה החדשה תאפשר למשתמשים לתייג את המשאלות לקטגוריזציה טובה יותר, וכדי שבעתיד ניתן יהיה לסנן לפי סטטוס, תיוגים ושטחי מיקוד. שוב ניתן להגיש משאלות אישיות, כפי שהקהיליות ביקשו בהרבה הזדמנויות. המערכת הישנה תוסר. תהיה תקופה קצרה של הפסקת פעילות למען פריסת ההרחבה ומעבר המשאלות הקיימות לתוכה. ניתן לקרוא פרטים נוספים ב[[:m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Updates|עדכון האחרון]] או לעיין ב[[:mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CommunityRequests|תיעוד]] הקיים במדיה-ויקי.
* כפי שפורסם ב[[diffblog:2025/09/02/better-detecting-bots-and-replacing-our-captcha/|בלוג ב-Diff]], החלה תקופת ההרצה של שירות [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Anti-abuse signals/hCaptcha|hCaptcha]] לגילוי הבוטים. הניסוי משתמש ב-hCaptcha להגנה מפני יצירת חשבונות בוויקיפדיות הסינית, הפרסית, הפורטוגזית, האינדונזית, היפנית והטורקית, שם השירות החדש יחליף את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:ConfirmEdit#FancyCaptcha|FancyCaptcha]] הקיימת. מטרת הניסוי היא לחסום בוטים בצורה טובה יותר תוך כדי שיפור יעילות ונגישות למשתמשים שנתקלים באתגרי CAPTCHA.
* ההרחבה [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CampaignEvents|CampaignEvents]] הופעלה גם ב[[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Deployment status|וויקישיתוף]]. היא מקלה על ארגון שיתוף פעולה בפעילות משותפת על אתרי ויקי, דוגמת מרתוני עריכה או מיזמי ויקי. בוויקישיתוף יש לכל אחד הרשאת משתתף באירועים. כדי להיות מארגן האירועים צריך לקבל [[c:Special:MyLanguage/Commons:Event organizers|הרשאה רלוונטית]].
* התכונה בשם [[:m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing|Sub-referencing]], המאפשרת להשתמש בהערות של אותו מקור עם פרטים שונים, הגיעה לוויקיגרמנית. ניתן [[:m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing#test|לנסות את התכונה]] ב-testwiki וב-[https://en.wikipedia.beta.wmcloud.org/wiki/Sub-referencing betawiki]. אתם מוזמנים לשתף את משובכם על [[:m:Talk:WMDE Technical Wishes/Sub-referencing#Templates used in sub-references|שימוש בתבניות]] או [[:m:Talk:WMDE Technical Wishes/Sub-referencing#Pilot wikis|לנדב את אתר ויקי שלכם לניסוי]].
* באתרי ויקי המשתמשים במערכת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Mentorship|Mentorship]] יכולות עכשיו הקהילות לקבוע אפיונים לגבי עורכים מנוסים שלא דורשים יותר חונכים באמצעות [[{{#special:CommunityConfiguration/Mentorship}}]]. זה מאפשר לקהילות להגדיר גבולות המבוססות על מספר העריכות וזמן מאז יצירת החשבון כדי להחליט שהעורך מנוסה מספיק ואין לו צורך בחונך. [https://phabricator.wikimedia.org/T403563]
* צוות העריכה וצוות למידת המכונה עובדים על בדיקה חדשה למשתמשים חדשים, [[mw:Special:MyLanguage/Edit check/Tone Check|Tone check]]. באמצעות מודל חיזוי תעודד הבדיקה עורכים לשפר את &quot;טון הדיבור&quot; של העריכות, באמצעות בינה מלאכותית. אנו מזמינים מתנדבים לעבור על גרסה ראשונה של מודל לשוני &quot;הטווס&quot;, בשפות הבאות: ערבית, צ'כית, גרמנית, עברית, אינדונזית, הולנדית, פולנית, רוסית, טורקית, סינית, פרסית, איטלקית, נורווגית, רומנית ולטבית. משתמשים מאתרי ויקי בשפות הללו המעוניינים לסקור את המודל מוזמנים [[mw:Special:MyLanguage/Edit_check/Tone_Check/Model_evaluation|להירשם באתר mediawiki.org]]. התאריך האחרון להרשמה הוא 3 באוקטובר, כשנתחיל את הניסוי.
* פריסת [[:mw:Special:MyLanguage/Help:Manage blocks|חסימות מרובות]] גרמה לתופעת לוואי לפיה רשומות חסימה שפעילותם כבר הסתיימה ממשיכות להופיע בדף {{#special:Contributions}} ובדפי שיחה ודפי משתמש של המשתמשים הרלוונטיים. הבעיה תתוקן תוך ימים בודדים. כחלק מהתיקון תוך מספר שבועות יוסרו [{{fullurl:Special:Allmessages|prefix=sp-contributions-blocked-notice}} הודעות המערכת המתחילות ב-&lt;code&gt;sp-contributions-blocked-notice&lt;/code&gt;] ויוחלפו ב[{{fullurl:Special:Allmessages|prefix=blocked-notice-logextract}} הודעות המערכות המתחילות ב-&lt;code&gt;blocked-notice-logextract&lt;/code&gt;]. אנא עזרו לתרגם את ההודעות החדשות ולטפל בגרסאות המקומיות אם יש בכך צורך.
* היה באג בקישורים שנוספו בעורך החזותי אם הם כללו תווים כמו &lt;code dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;[ ] |&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; אחרי מזהה הפרק &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;#&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;. הקידוד היה פגום, מה שהוביל ליצירת קישור שגוי. הבעיה תוקנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T404823]
* אתר ויקי חדש אחד נוצר: {{int:project-localized-name-group-wikiquote/he}} במלאית ([[q:ms:|&lt;code&gt;q:ms:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T404698]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:21|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:21}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Anti-abuse signals/User Info|כרטיס מידע על משתמש]] מציג מעכשיו חסימות גלובליות. [https://phabricator.wikimedia.org/T401128]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* בהמשך השבוע יקבלו כותבי יחידות Lua יכולת להשתמש בפונקציית &lt;code&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto/Lua reference manual#mw.title.newBatch|mw.title.newBatch]]&lt;/code&gt; לבדיקת קיום עד 25 דפים בו זמנית כשמונה [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Parser functions#Expensive parser functions|הפונקציות היקרות]] יעלה ב-1 בלבד.
* נוצר צוות חדש, [[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/Unsupported Tools Working Group|צוות עבודה לכלים לא נתמכים]], וזאת כחלק מהמאמצים המתמשכים לקבל החלטה משותפת לגבי סדרי עדיפויות, בדומה למה שעושה PTAC, המועצה המייעצת למוצר וטכנולוגיה. צוות העבודה יעזור לתעדף ולסקור בקשות תמיכה בהרחבות, גאדג'טים, בוטים וכלים ללא השגחה. בשלב הראשון הצוות יעסוק בכלי ויקישיתוף.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.21|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/40|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W40&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:53, 29 בספטמבר 2025 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29355230 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 41 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W41&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/41|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* בדיקה חדשה של Edit Check בשם [[mw:Special:MyLanguage/Help:Edit check#paste|Paste Check]] נועדה להלחם בהפרות זכויות יוצרים. כשעורכים מדביקים טקסט לתוך ערך, הבדיקה מציעה להם לבדוק את הרישיון של המקור. החל מיום רביעי, 8 באוקטובר, [[phab:T403680|22 אתרי ויקי יקבלו את הבדיקה]], לא כולל בעברית. הבדיקה תעזור למשתמשים החדשים להבין ולמלא אחר כללים והנחיות לתרומות מועילות במיזמי ויקי.
'''עדכונים לעורכים'''
* מכשירים ניידים יקבלו גרסת ניידים ישירות בדומיין הרגיל, דוגמת &lt;code&gt;en.wikipedia.org&lt;/code&gt;, במקום באמצעות הפניה דרך דומיין &quot;m&quot;, כמו &lt;code&gt;en.m.wikipedia.org&lt;/code&gt;. השינוי ישפר את היעילות, והוא יעבוד בכל ויקיפדיות החל מהשבוע. הכתובות הקיימות לניידים ואפשרות לכבות את תצוגת במחשבים ימשיכו לפעול. ניתן לקבל [[mw:Requests for comment/Mobile domain sunsetting/2025 Announcement|פרטים נוספים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T214998]
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:CirrusSearch#creationdate and lasteditdate|מסנני מידע חדשים]], בשם &lt;code dir=ltr&gt;creationdate:&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;lasteditdate:&lt;/code&gt;, זמינים עכשיו במנוע החיפוש של ויקי. הם מאפשרים לסנן את תוצאות החיפוש לפי תאריך העריכה הראשונה והאחרונה של הדף. המסננים תומכים באופרטורים להשוואה, כמו &lt;code dir=ltr&gt;&gt;2024&lt;/code&gt;, ובתאריכים יחסיים, כמו &lt;code dir=ltr&gt;today-1d&lt;/code&gt;, ובכך מקלים על מציאת תוכן שעודכן לאחרונה או דפים בטווח זמן מוגדר. [https://phabricator.wikimedia.org/T403593]
* [[f:|ויקיפונקציות]] תומכות מעכשיו בפורמט ה-rich text בקריאות מובנות ב-150 אתרי ויקי בהם הן מופעלות. כדי להדגים זאת יצר הצוות את [[f:Z26333|טבלת היחסות הלטינית]] שעורכי ויקימילון יכולים להשתמש בה כדי ליצור צורות שמות עצם בצורה אוטומטית, ולקבל תוצאות נקיות בפורמט ברור, כמו שניתן לראות ב[[f:Wikifunctions:Embedded function calls/Wiktionary tables demonstration|דוגמת פלט]]. כדי לקבל עזרה או להשאיר משוב ניתן [[f:Wikifunctions:Project chat|לפנות לצוות ויקיפונקציות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T397402]
* קישור עריכה יופיע בצמוד לרשימת הקטגוריות של הערך למשתמשים מחוברים, כשהלחיצה תעביר לחלון הקטגוריות של העורך החזותי. [https://phabricator.wikimedia.org/T291691]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:34|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:34}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה הבעיה בהורדת קבצי pdf מהשבוע שהעבר. [https://phabricator.wikimedia.org/T405957]
'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* השדה &lt;code dir=ltr&gt;rev_sha1&lt;/code&gt; בטבלת revision בבסיס הנתונים הוחלף בשדה &lt;code dir=ltr&gt;content_sha1&lt;/code&gt; בטבלת content. פרטים נוספים ב[https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/cloud@lists.wikimedia.org/thread/2D2M3SP4WHR6BXXKTZ2PBLZQYR3EGQVR/ הודעה].
* [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web|צוות חווית הקריאה]] יפרוס את [[w:en:Light-on-dark color scheme|המצב הכהה]] של ממשק המשתמש לכל אתרי ויקי של ויקימדיה ב-29 באוקטובר 2025. כל המשתמשים האנונימיים יוכלו להדליק אותו כדי לקבל טקסט בהיר על רקע כהה. זה נועד לספק חווית קריאה נוחה יותר במצב של מחסור בתאורה בסביבה. כותבי תבניות ועורכים טכניים מוזמנים [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Accessibility for reading/Updates/2024-04|ללמוד איך להכין דפים למצב הכהה]] ולפנות לעזרה עם בעיות בתבניות באתרי ויקי שלהם לפני יום הפריסה. צוות הרשת יקבל שאלות ובקשות תמיכה ב[[mw:Talk:Reading/Web/Accessibility for reading#|דף השיחה]] לפני היום האמור. [https://phabricator.wikimedia.org/T395628]
* החל מיום שני, 6 באוקטובר, נקודות הקצה של API במסלול &lt;code&gt;rest.php&lt;/code&gt; ינותבו דרך שער API פנימי חדש. אתרי ויקי יקבלו בנפרד הודעות בהתאם לקבוצות פריסה רגילות, כשהטראפיק יעלה במשך הזמן. לא מדובר ב-breaking change והעבודה לא תופרע. במקרה של בעיה יש לפתוח דיווח תקלה חדש בפבריקטור ב[[phab:tag/serviceops/|לוח הצוות לשירותים מבצעיים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T400130]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.22|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/41|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W41&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 20:24, 6 באוקטובר 2025 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29400897 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 42 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W42&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/42|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* בשבוע שעבר הופעלו בכל אתרי ויקי שיפורים לאבטחת החשבונות ותכונות ה-2FA. השינויים כוללים שיפורים לממשק המשתמש בדף [https://auth.wikimedia.org/metawiki/wiki/Special:AccountSecurity מיוחד:AccountSecurity], תמיכה ביותר מדרך אחת לזיהוי 2FA באמצעות יישומוני 2FA ומפתחות פיזיים, ויחידת הקודים לשחזור החדשה שתצמצם את כמות הנעילות מחוץ לחשבון בגלל איבוד יישומונים ומכשירים. כחלק ממיזם [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Account Security|אבטחת החשבונות]] במהלך 2025 נמשכת העבודה על שיפור נוסף של חווית המשתמש ותמיכה ב-passkeys כחלק אלטרנטיבי ל-2FA. 

'''עדכונים לעורכים'''

* חלק נוסף ממיזם אבטחת החשבונות מדבר על זמינות ה-2FA לכל המשתמשים. יחד עם עורכים בעלי הרשאות גבוהות, כמו מפעילים ובירוקרטים, ל-40% מהעורכים יש עכשיו גישה ל-2FA. ניתן לבדוק אם יש לכם גישה בדף [https://auth.wikimedia.org/metawiki/wiki/Special:AccountSecurity מיוחד:AccountSecurity]. ההנחיות להפעלה נמצאות בדף המקושר. התוכנית היא להמשיך ולהעלות את הזמינות כל עוד לא יהיו בעיות עם כך. [https://phabricator.wikimedia.org/T400579]
* השבוע יקבלו המשתמשים בכל אתרי ויקי בהם פעילים [[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Usability|שיפורי שימוש]], כולל אתרי ויקי בעברית, ואלו כל אתרי ויקי למעט 12 המופיעים ב[[phab:T379264|פבריקטור]], יכולת להודות על תגובה ישירות מדף השיחה בה היה מופיעה. עד כה היה צורך במעבר להיסטוריית העריכות. ניתן [[diffblog:2025/10/13/revolutionizing-gratitude-a-new-era-of-thanking-comments/|ללמוד פרטים נוספים על השינוי הזה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T366095]
* המשתמשים שלא [[Special:Preferences#mw-prefsection-personal-email|אישרו את חשבון הדוא&quot;ל שלהם]] יקבלו בקרוב הודעות תזכורת חודשיות בעניין. הסיבה היא היכולת של אלו שאישרו את הכתובת לשחזר בדרך פשוטה יותר גישה לחשבון. התזכורות לא יישלחו למשתמשים לא פעילים או לאלו שיסירו את הכתחבת בהעדפות. [https://www.mediawiki.org/wiki/Special:MyLanguage/Help:Email_confirmation][https://phabricator.wikimedia.org/T58074]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:21|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:21}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, נעשה תיקון לבאג שמירת הסעיפים המתורגמים בכלי תרגום התוכן, ומעכשיו ניתן לראות את הודעות השגיאה הרלוונטיות בצורה פשוטה יותר. [https://phabricator.wikimedia.org/T376531]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''

* צוות העבודה על כלים ללא תמיכה בחר ב-[[c:Special:MyLanguage/Commons:Video2commons|Video2Commons]] ככלי הראשון לתקופת הנסיון. הקבוצה תחקור דרכים לשיפור ותמיכה בכלי בחודשים הקרובים. [[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/Unsupported Tools Working Group|פרטים נוספים במטא]].
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.23|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/42|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W42&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:00, 13 באוקטובר 2025 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29434481 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 43 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W43&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/43|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* לצורך שיפור יעילות שמירת המידע בבסיסי הנתונים שלנו נמחקו העדפות אישיות של משתמשים בעלי פחות ממאה עריכות שלא התחברו לחשבון יותר מחמש שנים. אם המשתמשים הללו יחזרו הם יראו העדפות ברירת מחדל. [https://phabricator.wikimedia.org/T406724]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:20|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:20}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, בממשק של דף התרומות הגלובליות תוקן קישור שבור לתרומות גלובליות ב-XTools.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T406415]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* הסתיימה העבודה שנועדה לנווט מחדש את כל התנועה לנקודות קצה של API במסלול &lt;code dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;rest.php&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; אל שער API משותף. אם יצוצו בעיות יש לפתוח תקלה בפבריקטור בלוח של [[phab:tag/serviceops/|צוות מבצעי השירות]].
* העריכות במקורות או מבחינים של ויקינתונים יוצגו עכשיו פחות בדפי השינויים האחרונים ורשימת המעקב באתרי ויקי אחרים, וזאת כדי לצמצם הודעות מיותרות. זה יקטין את הכמות הכוללת של הרעש. בדפים של ויקינתונים לא יהיה שינוי. [https://phabricator.wikimedia.org/T401290]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.24|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/43|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W43&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:37, 20 באוקטובר 2025 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29478670 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 44 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W44&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/44|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* צוות היישומון של ויקיפדיה עבור iOS התחיל בבדיקת A/B/C לשיפורים שנעשו במעבר בין כרטיסיות בחלק מהמקומות והשפות. הבדיקה, שנקראת &quot;יותר כרטיסיות דינמיות&quot;, חוקרת חוויות בשימוש בכרטיסיות חדשות, וכוללת &quot;הידעת?&quot; ו&quot;כיוון שקראת&quot;, המלצות לערכים. ניתן למצוא [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/iOS/Tabbed Browsing (Tabs)/New Tab Experience and Recommendations Experiment|פרטים נוספים]] בדף המיזם.
* משתמשים ותיקים ב[[gitiles:operations/mediawiki-config/+/a2d2aaab9ace84280dd2f4c70a33bb69cd73850f/dblists/small.dblist|אתרי ויקי קטנים]] ו[[gitiles:operations/mediawiki-config/+/a2d2aaab9ace84280dd2f4c70a33bb69cd73850f/dblists/medium.dblist|בינוניים]], כולל כל האתרים בעברית למעט ויקיעברית, שיש בהם את ההרחבה CampaignEvents, יכולים עכשיו לבצע [[m:Special:MyLanguage/Event Center/Registration|רישום אירועים]] ללא הרשאת מארגן האירועים. הכלי מאפשר למארגנים לפתוח הרשמה, לנהל משתתפים ומאפשר למשתמשים להירשם בלחיצה אחת במקום חתימה על דף האירוע.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:31|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:31}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה בעיית הבהוב הצבעים בזמן לחיצה או החזקת כפתורי החיצים במצב כהה בווקטור החדש. [https://phabricator.wikimedia.org/T402285]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''

* ההרחבה CampaignEvents תופעל בכל יתר אתרי ויקי בשבוע של 17 בנובמבר. זה לא נוגע לאתרים בעברית. ההרחבה כוללת עכשיו שלושה כלים: רישום האירועים, רשימת שיתופי הפעולה ורשימת ההזמנות. הפעם לא תופעל רשימת ההזמנות בוויקיפונקציות ו-mediawiki.org, אלא אם הקהילות יבקשו זאת. [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Deployment status|פרטים נוספים בדף הפריסה]].
* ארגז החול של REST המבוסס על SwaggerUI פעיל עכשיו בכל אתרי ויקי. ניתן למצוא את ארגז החול בדף [[{{#special:RestSandbox}}]]. אנא דווחו על הבעיות בלוח צוות הממשקים של מדיה-ויקי, או הצטרפו לדיון ב[[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Interfaces Team/Feature Feedback/REST Sandbox|דף ההשקה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/project/board/6931/]
* נקודות קצה להמרה עם מסלול בעל סלש עוקב הוכרזו כמיושנים ב-REST API של מדיה-ויקי. הן יישארו פעילות עד שיוסרו בינואר 2026. כל מי שמשתמש בהן עכשיו מוזמן לעבור לגרסאות ללא סלש עוקב. ניתן למצוא ולבדוק את שתי האפשרויות ב[https://test.wikipedia.org/w/index.php?api=mw-extra&amp;title=Special%3ARestSandbox ארגז החול של REST]. מידע מפורט על מדיניות ונהלים של API מתיישן ניתן למצוא ב[[mw:API/Deprecation|דף ההתיישנות של REST API של מדיה-ויקי]].
* נוצר [[mw:API:REST API/Changelog|יומן השינויים של REST API של מדיה-ויקי]]. הוא מספק את סקירת השינויים כדי להקל על המעקב של שיפורים וגרסאות. הודעות נפרדות ימשיכו להופיע בערוצים הרגילים, כולל ידיעות הטכנולוגיה ואי-מיילים, אבל יופיעו גם ביומן כדי לרכז את המידע. עם המשוב לגבי הסגנון, המבנה, או התוכן של היומן ניתן לפנות ל[[mw:API talk:REST API/Changelog|דיון הרלוונטי]].
* המפעילים יכולים עכשיו למחוק את קטגוריית המעקב שנוספה בידי הרחבת JsonConfig ולא נמצאת בשימוש יותר. את הקטגוריות ניתן למצוא ב[[d:Q130635582#sitelinks-wikipedia|פריט ויקינתונים]]. אין בעיה למחוק אם יש עדיין דפים בקטגוריה, הם נמצאים במטמון וייעלמו אחרי העריכה הבאה שלהם. [https://phabricator.wikimedia.org/T378352]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.25|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/44|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W44&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:32, 27 באוקטובר 2025 (IST)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29513638 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 45 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W45&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/45|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* הדף למפעילים [[{{#special:MergeHistory}}]] הרבה יותר גמיש מבעבר. ניתן למזג חלקים הנלקחים מאמצע היסטוריית הגרסאות של המקור, במקום רק מהתחלה. ניתן גם להכניס גרסאות בכל מקום בהיסטוריית היעד, ולא רק בהתחלה. [https://phabricator.wikimedia.org/T382958]
* המשתמשים עם האופציה &quot;{{int:discussiontools-preference-autotopicsub}}&quot; דלוקה ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-editing|העדפות]] יצרו פתיחת נושא חדש או מענה בנושא קיים מנוי לנושא המדובר. עד כה זה קרה רק עם הווידג'טים &quot;{{int:Skin-action-addsection}}&quot; ו&quot;{{int:Discussiontools-replybutton}}&quot; של כלי שיחה היו בשימוש. כשכלי שיחה התחילו לעבוד בחשבונות הקיימים לא הוסרו הרשמות נושאים אוטומטיות, כך שהשינוי הנוכחי ישפיע בראש ובראשונה על חשבונות חדשים יותר ועל המשתמשים שעדכנו את ההעדפות במפורש מאז. [https://phabricator.wikimedia.org/T290778]
* יחידות סקריבונטו יכולים עכשיו [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto/Lua reference manual#SVG library|ליצור תמונות SVG]]. ניתן להשתמש בהן לבניית גרפים, דיאגרמות ואיורים נוספים ישירות דרך לואה, מה שמקטין את הצורך לבנות קבצים חיצוניים ולהעלות אותם. [https://phabricator.wikimedia.org/T405861]
* אתרי הקרן מרשים עכשיו לכל המשתמשים האלמונים להפעיל מצב כהה, צבעים בהירים על רקע כהה. זה ישפר את חווית הקריאה, במיוחד במקומות חשוכים.  [https://phabricator.wikimedia.org/T395628]
* משתמשים בעלי רשימות מעקב גדולות נתקלו בעבר בטעינה איטית בזמן עריכת [[Special:EditWatchlist|מיוחד:עריכת רשימת המעקב]]. הדף נטען עכשיו בחלקים במקום בשלמותו, עקב עדכון מנגנון העימוד, מה שמאפשר לכולם לערוך את רשימת המעקב שלהם בצורה חלקה יותר. כחלק מעדכון בסיס הנתונים הוסר המיון לפי תאריך תפוגה, כיוון שהיה פי מאה יותר איטי ממיון לפי שם. נוצרה [https://meta.wikimedia.org/wiki/Community_Wishlist/W454 משאלת הקהילה] לבדיקת דרכים אלטרנטיביות למיון לפי תאריך. אם התכונה הזאת חשובה לכם אנא תביעו תמיכה במשאלה. [https://phabricator.wikimedia.org/T41510]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:31|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:31}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה הדגשה קבועה בשימוש בחיפוש והחלפה של העורך החזותי במהלך השאילתא. [https://phabricator.wikimedia.org/T407318]
'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* החל משנת 2019 זמין [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia URL Shortener|מקצר הכתובות]] של ויקימדיה ב-https://w.wiki בכל אתרי ויקי, כשהוא מאפשר ליצור קישורים קצרים לערכים, לקישורים קבועים, להשוואות וכו'. ניתן למצוא אותו בתפריט הצדדי ב&quot;קבלת כתובת מקוצרת&quot;. ב-30 אתרי ויקי מותקנת גם ההרחבה הישנה בשם &quot;ShortUrl&quot;. היא תוסר בקרוב. זה אומר שכתובות URL עם &lt;code&gt;/s/&lt;/code&gt; לא יפורסמו יותר מתחת לכותרות הדפים באמצעות &lt;code dir=ltr&gt;class=&quot;title-shortlink&quot;&lt;/code&gt; ב-HTML. הכתובות עם &lt;code&gt;/s/&lt;/code&gt; ימשיכו לעבוד. [https://phabricator.wikimedia.org/T107188]
* ביום חמישי, 30 באוקטובר, [[:mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Interfaces Team|צוות ממשקי מדיה-ויקי]] ו[[:mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Site Reliability Engineering|צוות מבצעי שרות SRE]] יתחילו לנווט את התנועה של Action API דרך שער ה-API המשותף. אתרי ויקי שונים יעודכנו בהתאם לקבוצות פריסה רגילות, והתנועה הכוללת תגדל למשך זמן. השינוי לא יהיה breaking change ולא יפריע. אם יהיו בעיות יש למלא כרטיס חדש בפבריקטור בלוח של [https://phabricator.wikimedia.org/tag/serviceops/ צוות מבצעי השרות SRE].
* רכבת הפריסות של מדיה-ויקי תעצור לשבועיים בסוף 2025, בשבועות של 22 ו-29 בדצמבר. חלונות הבקפורט יופסקו בין יום שני, 22 בדצמבר 2025 ליום חמישי, 2 בינואר 2026. נותר חלון אחד לדברים כמו תיקוני באגים ושינויי קונפיגורציה. עד סוף 2025 נותרו 7 ארועי פריסה. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/SMWTEAES4SDLDUSK4HMWNBSKNCXZAWYN/]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.26|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* בשנת 2025 דיווחה קרן ויקימדיה כי מערכות בינה מלאכותית ומנועי חיפוש צורכים יותר ויותר תוכן ויקיפדי מבלי לנווט את המשתמשים לאתרי ויקי, מה שגרם לירידה של 8% בקריאות דפים של בני אדם בהשוואה לשנת 2024. לאחר גילוי הבוטים שהוסבו כבני אדם עדכנה הקרן את נותוני התנועה כדי לשקף את התופעה. ניתן לקרוא יותר על טרנדים קיימים של משתמשים בוויקיפדיה ב[[diffblog:2025/10/17/new-user-trends-on-wikipedia/|בלוג של Diff]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/45|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W45&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:35, 3 בנובמבר 2025 (IST)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29552512 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 46 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W46&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/46|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
[[File:Talk pages default look (April 2023).jpg|thumb|alt=צילום מסך של השיפור החזותי בדפי השיחה|דוגמה של דף שיחה עם העיצוב החדש, בצרפתית.]]
* החל מ-12 בנובמבר יראו המשתמשים ב[[Phab:T379264|כמה ויקיפדיות נוספות]] שינוי ב[[m:Special:MyLanguage/Talk pages project/Feature summary#Usability improvements|מראה דפי השיחה]]. כמעט [[phab:T392121|כל אתרי ויקי]] כבר קיבלו את השינוי המדובר, כולל בעברית. [[phab:T409297|ויקיאנגלית]] תקבל אותו בעתיד. ניתן לקרוא פרטים [[diffblog:2024/05/02/making-talk-pages-better-for-everyone/|ב-Diff]]. המשתמשים יכולים לכבות את החידושים ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-editing|העדפות]], באמצעות &quot;{{int:discussiontools-preference-visualenhancements}}&quot;.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T379264]
* מדיה-ויקי יכול להציג עכשיו [[mw:Special:MyLanguage/Help:Protection indicators|אינדיקטור בראשית הדף]], בצורה אוטומטית, כאשר הדף מוגן. זה מנותק כברירת מחדל, וניתן להדלקה באמצעות [[m:Special:MyLanguage/Requesting wiki configuration changes|בקשת הקהילה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T12347]
* בלחיצת הכפתורים &quot;{{int:showpreview}}&quot; או &quot;{{int:showdiff}}&quot; בעורך החזותי יועברו לדף הבא פרמטרים דוגמת &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Parameters to index.php#useskin|useskin]]&quot;, &amp;rlm;  &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Parameters to index.php#uselang|uselang]]&quot; או &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Help:Section#Editing sections|section]]&quot;. העדכון הזה יתקן גם בעיה קיימת בה כשהדפדפן קרס במהלך תצוגה מקדימה של פסקה בודדת, השמירה הייתה מחליפה את תוכן הדף בתוכן הפסקה הזאת בלבד. [https://phabricator.wikimedia.org/T62744][https://phabricator.wikimedia.org/T24029][https://phabricator.wikimedia.org/T155097]
* משתמשי ויקימסע יכולים להשתמש ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Kartographer#Markers and counters|סמני מפה צבעוניים בטקסט הערך]]. מעכשיו הטקסט יופיע לפי הצורך בשחור או בלבן, במקום רק בשחור בעבר, בשביל ניגודיות טובה יותר. הפתרונות המקומיים לכך יוסרו. [https://phabricator.wikimedia.org/T369454]
* כרטיסיית הפעילות ביישומון ויקיפדיה לאנדרואיד זמינה עכשיו לכולם. היא מציעה נקודות מעניינות מותאמות אישית לגבי קריאה, עריכה והתרמה, תוך כדי הפשטת הניווט והפיכת היישומון לנגיש יותר. [https://www.mediawiki.org/wiki/Wikimedia_Apps/Team/Android/Activity_Tab_Experiment]
* צוות הקריאה של Growth מתחיל בניסוי &quot;דפדוף תמונות&quot;, כדי לבדוק איך להקל על הקוראים לדפדף ולגלות תמונות בערכי ויקיפדיה. הניסוי מתקיים בניידים, בצורה בדיקת A/B, והוא יימשך בוויקיאנגלית עד לשבוע של 17 בנובמבר, למשך ארבע שבועות. הוא ישפיע על 0.05% ממשתמשי ויקיאנגלית. הניסוי התחיל ב-3 בנובמבר בוויקיפדיות בערבית, בסינית, בצרפתית, באינדונזית ובווייטנאמית, כשלקחו בו חלק 10% מהמשתמשים בוויקיפדיות הללו. [https://www.mediawiki.org/wiki/Readers/Reader_Growth/WE3.1.3_Image_Browsing]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה המונעת נעילת חשבונות באתרים הניידים. [https://phabricator.wikimedia.org/T256185]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[wikitech:Help talk:Toolforge/Toolforge standards committee#November 2025 committee nominations|נפתחה ההתמודדות ב-Wikitech]] לחברים חדשים בו[[wikitech:Help:Toolforge/Toolforge standards committee|ועדת התקנים של Toolforge]]. היא משגיחה בין היתר על [[wikitech:Help:Toolforge/Right to fork policy|מדיניות זכות הפיצול]] ועל [[wikitech:Help:Toolforge/Abandoned tool policy|מדיניות הכלים הנטושים]]. ניתן להגיש הצעות לפחות עד 28 בנובמבר.
* [[w:JSON Web Token#Standard fields|השדה issuer ל-JWT]] ב[[mw:Special:MyLanguage/OAuth/For Developers#OAuth 2|אסימוני גישה של OAuth 2]] שונה ל-&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;https://meta.wikimedia.org&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;. האסימונים הישנים ימשיכו לעבוד. [https://phabricator.wikimedia.org/T399199]
* [[w:JSON Web Token#Standard fields|השדה issuer ל-JWT]] ב[[mw:Special:MyLanguage/OAuth/For Developers#OAuth 2|אסימוני גישה של OAuth 2]] ישתנה בקרוב מ-&lt;code&gt;&lt;user id&gt;&lt;/code&gt; ל-&lt;code dir=ltr style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;mw:&lt;identity type&gt;:&lt;user id&gt;&lt;/code&gt;, כאשר &lt;code&gt;&lt;identity type&gt;&lt;/code&gt; הוא בדרך כלל &lt;code dir=ltr&gt;CentralAuth:&lt;/code&gt;&lt;!-- not a typo --&gt; ל[[m:Special:MyLanguage/Help:Unified login|אתרי ויקי עם SUL]], או &lt;code dir=ltr style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;local:&lt;wiki id&gt;&lt;/code&gt; לשאר. זה נעשה כדי למנוע התנגשויות בין סוגי ID שונים, וכדי להפוך את האסימונים ואת העוגיות &lt;code&gt;sessionJwt&lt;/code&gt; לדומים יותר. האסימונים הישנים ימשיכו לעבוד. [https://phabricator.wikimedia.org/T399199]
* הודעות מדיה-ויקי לגבי החסימות, [[MediaWiki:Blockedtext|blockedtext]],&amp;rlm; [[MediaWiki:Blockedtext-partial|blockedtext-partial]],&amp;rlm; [[MediaWiki:Autoblockedtext|autoblockedtext]],&amp;rlm; [[MediaWiki:Systemblockedtext|systemblockedtext]],&amp;rlm; [[MediaWiki:Blockedtext-tempuser|blockedtext-tempuser]] ו-[[MediaWiki:Autoblockedtext-tempuser|autoblockedtext-tempuser]] תומכים מעכשיו בפרמטרים נוספים, המראים האם המשתמש נחסם גם מעריכת דף שיחה אישי, &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;$9&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;, ומשליחת מיילים, &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;$&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki&gt;10&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T285612]
* נוצר הענף &lt;code&gt;REL1_45&lt;/code&gt; לגרעין מדיה-ויקי ולכל אחת מההרחבות והעיצובים בגיט. מדובר בצעד ראשון לקראת פרסום גרסת מדיה-ויקי 1.45.0, המתוכנן לסוף נובמבר השנה. מי שעובד על תיקוני באגים גדולים או על תכונות חדשות יצטרכו אולי לקחת את זה בחשבון. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/ZUY7TY3Z6XPZWZVAZV63OPO5OW52Q6GE/]
* התהליך ליצירת הדאמפים לחיפוש ויקי עודכן עקב יעילות נמוכה מדי. אם הופיעו בעיות בגלל המעבר בין הדאמפים יש לפנות לתמיכה לצוות פלטפורמת החיפוש. [https://phabricator.wikimedia.org/T366248][https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/3KQPOR6ACVN6OVLMLZPIBXQSWQKW4E3K/]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.2|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/46|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W46&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:38, 10 בנובמבר 2025 (IST)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29606150 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 47 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W47&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/47|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience|צוות חווית הקריאה]] מבצע ניסוי עם [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/WE3.3.4_Reading lists|רשימות קריאה בדפדפנים הניידים]], שמאפשר לקוראים מחוברים לחשבון שלא עשו אף עריכה לנהל רשימות קריאה פרטיות עם ערכים לקריאה מאוחר יותר. הניסוי נעשה בוויקיפדיות בערבית, בסינית, בצרפתית, באינדונזית ובוויטנאמית, החל מהשבוע של 10 בנובמבר. ויקיפדיה באנגלית תצטרף בשבוע של 17 בנובמבר.
* המשתמשים שלא יכולים לקבל מייל עם קוד אימות בהתחברות קיבלו אפשרות להגיש טופס בנושא בדף מיוחד חדש. העדכון הזה הוא חלק מיוזמת [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Account Security|אבטחת חשבון]]. אם בחשבונכם רשומה כתובת מייל יש לוודא שהיא עדיין זמינה עבורכם. כשמתחברים ממכשיר חדש או מיקום חדש ללא 2FA, ייתכן ותתבקשו להכניס קוד בן 6 ספרות הנשלח במייל כדי להשלים את התחברות. ניתן לקבל [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Account Security#Why are you requiring me to enter a code from my email to log in? Can I opt out of this?|פרטים נוספים]].
* אתר ויקי אחד חדש נוצר: {{int:project-localized-name-group-wikisource}} בשפת [[d:Q13324|מינאנגקבאו]] ([[s:min:|&lt;code&gt;s:min:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T408317]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* כחלק ממיזם [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification|איחוד הפרסרים]], צוות המרת התוכן הפעיל את הפרסואיד כפרסר ברירת מחדל בהרבה ויקיפדיות בעלות טראפיק קטן, והוא מתכן לעשות זאת לשאר ויקיפדיות. אתם מוזמנים בזה להדליק את הפרסואיד כפי שתואר בתיעוד של [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:ParserMigration|ההרחבה:ParserMigration]], ולאתר בעיות שאפשר להתקל בהן במהלך עבודתכם האישית עם בוטים, גאדג'טים וסקריפטים של משתמשים. אנא הודיעו לנו באמצעות הקישור &quot;דיווח על תקלה חזותית&quot; בתפריט הכלים או צרו תקלה בפבריקטור באמצעות [[phab:project/view/5846|התג של צוות המרת התוכן]].
* כלים ללא תמיכה: כמה בעיות ב[[:c:Special:MyLanguage/Commons:Video2commons|Video2Commons]] תוקנו, כולל כשלים בהעלאה הקשורים לשמות הקבצים, ייבוא של וידאו שחור, וטיפול בניסיונות חוזרים. נוספה גם תמיכה ב-AV1. עכשיו העבודה מתמקד ביצובות של בקאנד, שגיאות ffmpeg, ייבוא כתוביות, טיפול במטאנתונים, והעלאת רשימות השמעה. למעקב אחר בעיות ספציפיות ניתן לפנות ל[[phab:tag/video2commons/|לוח בפבריקטור]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.3|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* האקאטון ויקימדיה הבא יתקיים במילנו שבאיטליה בין 1 ל-3 במאי 2026. ההרשמה תפתח בינואר הקרוב. [https://pretix.eu/wikimedia/Hackathon-2026/ הגשת הבקשות למלגה] כבר נפתחה, ותמשך עד ל-28 בנובמבר 2025. עם השאלות ניתן לפנות במייל ל-&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;hackathon@wikimedia.org&lt;/bdi&gt;.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/47|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W47&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:26, 17 בנובמבר 2025 (IST)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29627455 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 48 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W48&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/48|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* בשבוע שעבר החזיר [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Search Platform|צוות החיפוש של ויקימדיה]] את הפונקציונליות של הגאדג'ט &quot;DWIM&quot;, או [[w:he:DWIM|Do What I Mean]], הפעם בצד השרת, בוויקיפדיות בעברית וברוסית. היא מאפשרת להוסיף להצעות תיבת החיפוש גם תוצאות חוצות מקלדת. למשל, החיפוש אחר &quot;&lt;span lang=&quot;und&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;cxfcnmt&lt;/span&gt;&quot; בוויקירוסית יציג גם הצעה ל-&quot;&lt;span lang=&quot;ru&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;счастье&lt;/span&gt;&quot; (אושר), אליו, ככל הנראה הייתה הכוונה. החיפוש אחר &quot;עםםעךק&quot; בוויקיעברית יבין שהכוונה הייתה ל-&quot;google&quot;. השבוע אמור הכלי להתחיל לפעול גם באתרי ויקי אחרים בעברית וברוסית. [https://phabricator.wikimedia.org/T408734]
* בהמשך השבוע יקבלו משתמשי [[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|תכונת הבטא]] &quot;{{int:codemirror-beta-feature-title}}&quot; את צביעת התחביר גם ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools|כלי שיחה]]. לשם כך &quot;{{int:discussiontools-preference-sourcemodetoolbar}}&quot; צריך להיות מופעל בהעדפות. [https://phabricator.wikimedia.org/T407918]
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents|הרחבת CampaignEvents]] היא חבילת כלים לתיאום אירועים ושיתופי פעולה אחרים של אתרי ויקי, והיא מופעלת עכשיו בכל אתרי ויקימדיה. התווסף גם כלי חדש, [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Collaborative contributions|תרומה משותפת]], כדי לעזור למארגנים ולמשתתפים לראות את ההשפעות של הפעילויות. ניתן להצטרף ל[[m:Special:MyLanguage/Event:Connection learning session 3|פגישה לימודית]] בקרוב כדי לראות את התכונה החדשה בפעולה ולהשאיר משוב.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:24|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:24}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הבאג שהפריע ל-CodeReviewBot לעבוד. [https://phabricator.wikimedia.org/T410417]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
*  משתמשי API של ויקימדיה יכולים להצטרף למחקר היעילות כדי לעזור לוודא את טיבו של העיצוב החדש בארגז החול של REST API. המעוניינים להשתתף מוזמנים למלא את [https://wikimediafoundation.limesurvey.net/487662 סקר הגיוס]. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/IREJRRWTZTGCYWQHDMSNJFTQAEPOOAE3/]
* צוות הממשקים של מדיה-ויקי הכריז כמתיישנים את גליונות הסגנון XSLT ב-Action API. התמיכה בפרמטרים &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;&lt;code dir=ltr&gt;format=xml'''&amp;xlst={stylesheet}'''&lt;/code&gt;&lt;/span&gt; תסתיים עד סוף נובמבר השנה. בקרוב היא גם תוסר מגרסאות v1.43 (LTS),&amp;rlm; v1.44 ו-v1.45. התמיכה תוסר לגמרי ממדיה-ויקי החל מגרסה v1.46, וזה צפוי באפריל או במאי 2026. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/5AX7UWAVVUNUSBOIRHMNOKWOZ5EZI3JX/]
* נקודת קצה ישנה של WDQS ב-&lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;[https://query-legacy-full.wikidata.org/ query-legacy-full.wikidata.org]&lt;/span&gt; תוצא מכלל שימוש בסוף דצמבר 2025 ותנותק לגמרי ב-7 בינואר 2026. לאחר מכן יקבלו המשתמשים המבצעים שאילתות ל-query.wikidata.org הפונים לגרף המלא הודעה על כישלון הפעולה או תוצאות שגויות. כדי להמנע לכך יש לשכתב את קוד ה-SPARQL עבור האיחוד. הצוות מבקש מהמשתמשים לוודא שהכלים ותהליכי העבודה שלהם פונים לנקודות קצה פעילות, &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;&lt;span dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;https://query.wikidata.org/&lt;/nowiki&gt;&lt;/span&gt;&lt;/span&gt; עבור הגרף הראשי או &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;&lt;span dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;https://query-scholarly.wikidata.org/&lt;/nowiki&gt;&lt;/span&gt;&lt;/span&gt; עבור הגרף המדעי. לתמיכה במעבר עבור דוגמאות ספציפיות ניתן לפנות לדפי [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Data_access|גישה למידע]] ו[[d:Wikidata:Request_a_query|בקשת שאילתה]], שם ניתן למצוא פרטים ועזרה לגבי דרכי גישה חלופיות.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.4|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/48|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W48&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 17:57, 24 בנובמבר 2025 (IST)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29702226 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 49 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W49&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/49|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* הסיכום של שנת 2025 בוויקיפדיה יהיה זמין מ-2 בדצמבר למשתמשי יישומוני ויקיפדיה ל-iOS ולאנדרואיד. יופיעו שם נתונים אישיים חדשים, הדגשי קריאה מעודכנים, ועיצובים מחודשים. ניתן ללמוד עוד ב[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Wikipedia Year in Review/Updates|דף המיזם]] של הסיכום.
* צוות Growth עובד על שיפור הטקסט והתצוגה במייל האימות הנשלח למשתמשים החדשים, כדי להפוך אותו ליותר מזמין, מועיל ומעביר מידע בצורה טובה יותר. חלק מהטקסט החדש הוכן בטיוטה עבור בדיקת A/B, וניתן לעזור באמצעות התרגום שלו. ראו ב[[phab:T396155|פבריקטור]].
* התכונה [[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add a link|Add a link]] תתחיל לפעול בוויקיפדיות ביפנית, אורדו וסינית ב-2 בדצמבר. התכונה מבוססת על מודל ניבוי המציע קישורים להוספה לערכים. התכונה כבר פועלת ברוב המכריע של ויקיפדיות, אבל מודל הניבוי לא תומך במספר שפות. מודל חדש פותח כדי לתמוך בשפות הללו, והוא ייפרס בהדרגה בוויקיפדיות במשך זמן מה. לפרטים נוספים יש לפנות אל [[mw:user:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:34|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:34}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה הבעיה שגרמה לתיבות חיפוש במספר דפי ויקישיתוף לא להציג תוצאות עקב מעבר מ-SpecialSearch ל-MediaSearch.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T399476]
* שני אתרי ויקי חדשים נוצרו:
** {{int:project-localized-name-group-wikipedia}} בשפת [[d:Q36846|טוקי פונה]] ([[w:tok:|&lt;code&gt;w:tok:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T404457]
** {{int:project-localized-name-group-wikiquote}} ב[[d:Q33655|ניגרית פידג'ין]] ([[q:pcm:|&lt;code&gt;q:pcm:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T408318]
'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.5|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* קרן ויקימדיה נמצאת בשלבים המוקדמים של חקר הגישות ל'''הנחיות לערכים'''. היוזמה מתכוונת למצוא פעולות שיעזרו לעורכים החדשים להבין מוקדם יותר את שיטות העבודה וסוגי המדיניות השונים של יצירת הערכים, ולפעול בהתאם. המיזם נמצא בשלב המחקר והניסויים הראשוניים בעיצוב. כל חברי הקהילה מוזמנים [[mw:Special:MyLanguage/Article guidance|ללמוד פרטים נוספים]] לגבי המיזם, ולשתף את מחשבותיהם ב[[mw:Special:MyLanguage/Talk:Article guidance|דף השיחה]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/49|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W49&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 20:58, 1 בדצמבר 2025 (IST)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29732328 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 50 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W50&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/50|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* כל המעוניינם להעלות את רמת האבטחה של חשבון ויקי שלהם יכולים להדליק את [[m:Special:MyLanguage/Help:Two-factor authentication|האימות הדו-שלבי]] (2FA). הוא זמין עכשיו לכל המשתמשים הרשומים בכל אתרי ויקי של ויקימדיה. מדובר בחלק מיוזמת [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Account Security|אבטחת החשבונות]]. בעתיד 2FA תדרש מכל המשתמשים הרשאים לבצע פעולות רגישות בטיחותית או קשורות למידע פרטי.

'''עדכונים לעורכים'''
* בהמשך לפריסה בשבוע שעבר תהיה התכונה [[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add a link|Add a link]]  זמינה בעוד [[Phab:T410469|33 ויקיפדיות]] החל מ-9 בדצמבר. התכונה מאפשרת לעורכים להוסיף קישורים בהתאם להצעות במהלך העריכה. ההרחבה קיימת הודות למודל ניבוי חדש שתומך עכשיו בכל השפות, כולל אלו שלא כוסו בעבר. התכונה הייתה זמינה ברוב ויקיפדיות כבר זמן מה, כשהפריסה הנוכחית מקרבת ליעד השימוש במודל החדש בכל האתרים. לשאלות ופרטים ניתן לפנות ל-[[mw:user:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]].
* בשבוע שעבר הוסיף [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Search Platform|צוות פלטפורמת החיפוש]] את האפשרות של [[w:he:תעתיק|תעתיק]] ההצעות תוך כדי הקלדה בחיפוש ויקי באתרים בגאורגית. אם ישנן מעט הצעות חיפוש, ישוכתבו שאילתות באותיות לטיניות או קיריליות [[phab:T127003|לכתיב גאורגי]], כדי למצוא הצעות נוספות. למשל, חיפוש אחר &lt;bdi lang=&quot;ka-Latn&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;''bedniereba''&lt;/bdi&gt; או איר &lt;bdi lang=&quot;ka-Cyrl&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;''бедниереба''&lt;/bdi&gt; יציע ערך קיים על &lt;bdi lang=&quot;ka&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;ბედნიერება&lt;/bdi&gt; (&quot;אושר&quot;). ניתן להמליץ על שפות נוספות בהן זה יעיל [[phab:T375215|בפבריקטור]] לפיתוח העתידי.
* בהמשך השבוע יחל ניסוי מבוקר לעורכים במאה ויקיפדיות הגדולות, כולל ויקיעברית, לאלו העורכים פרק נפרד בדף בעריכת ניידים באמצעות העורך החזותי. חצי מהעורכים יראו כפתור חדש לעריכת הדף כולו, כדי לאפשר להם לעבור במידת הצורך מפרק בדף לדף שלם. התכונה נועדה להקל על גולשי דפדפנים ניידים לערוך כל פרק בדף, בלי קשר לפרק ממנו התחילו את העריכה. הניסוי יימשך בסביבות ארבעה שבועות, וניתן למצוא [[phab:T409112|כאן]] פרטים נוספים בנושא.
* בהמשך השבוע ישיק [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth|צוות הקריאה של Growth]] את [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth/WE3.1.14 Expanded Mobile Sections|ניסוי הדפדפנים הניידים החדש]] להצגת כל הפרקים בערכים כברירת מחדל, לעומת המצב היום בו הפרקים מוסתרים, והדבקת הפרק אותו המשתמש קורא כרגע לראש הדף. הניסוי ישפיע על 10% מהמשתמשים בוויקיפדיות הערבית, הסינית, הצרפתית, האינדונזית והוויטנאמית. [https://phabricator.wikimedia.org/T409485]
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Wikipedia Year in Review/2025 Year in Review|הסיכום של שנת 2025 בוויקיפדיה]] זמין עכשיו למשתמשי יישומוני ויקיפדיה ל-iOS ולאנדרואיד. הוא מציג נתונים אישיים לגבי הקשר עם ויקיפדיה במהלך השנה. הפעם יופיעו שם מידע אישי מורחבים, הדגשי קריאה משופרים, הודעות התרמה חדשות ועיצובים מעודכנים. ניתן לקרוא את הסיכום ולחקור את מסע הקריאה האישי ב-2025.
* באג תוכנה גרם בתקופה האחרונה לעריכות בעורך החזותי לבצע שינויים לקוד ויקי בלי כוונה, כולל הסרת שטחים ריקים או החלפת רווחים בסימני &quot;_&quot; בקישורים הפנימיים. זה תוקן חלקית בשבוע שעבר, והעבודה על תיקונים נוספים נמשכת. על העורכים שהשתמשו בעורך החזותי בין 28 בנובמבר ל-2 בדצמבר לעבור על העריכות הרלוונטיות כדי לבדוק אם אין שם הפתעות. [https://phabricator.wikimedia.org/T411238]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הטיפול הלקוי בכתובות URL שהועתקו משורת הכתובת בדפדפן Microsoft Edge.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T341281]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* החל מהשבוע יקבלו המשתמשים של [[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|תכונת הבטא]] &quot;{{int:codemirror-beta-feature-title}}&quot; את [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|CodeMirror]] בתור עורך דפי לואה, ג'אווסקריפט, CSS,&amp;rlm; JSON ו-Vue, במקום [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeEditor|ACE]]. יחד על זאת ישודרגו [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#Linting|הלינטרים]]. מדובר בחלק ממאמץ רחב להגיע בסוף להחלפת ACE שתביא לחווית עריכת הקוד האחידה. [https://phabricator.wikimedia.org/T373711]
* המפתחים מוזמנים לקחת חלק ב[https://wikimediafoundation.limesurvey.net/552643 סקר שביעות רצון המפתחים לשנת 2025] שיתקיים עד ל-5 בינואר 2026. אם בניתם תוכנה למערכת ויקימדית והייתם רוצים לשתף את החוויות או לתת משוב, נשמח מאוד לראות אתכם שם. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/W4WBKO6Q55UWWCCSFWQATKEXBEHP3QNR/]
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/50|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W50&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:46, 8 בדצמבר 2025 (IST)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29738112 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 51 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W51&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/51|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:18|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:18}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה של הוספת קישורים חיציניים בידי חשבונות זמניים שגרמה ליותר הפעלות hCaptcha מהצפוי, מבלי להציג את חלונית ה-captcha בלחיצה הראשונה על שמירת הדף. [https://phabricator.wikimedia.org/T411927]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* &lt;span class=&quot;mw-translate-fuzzy&quot;&gt;כדי לשפר את בסיס הנתונים ואת יעילות האתר לא יישמרו יותר בבסיס הנתונים קישורים חיצוניים למיזמי ויקימדיה. זה אומר שלא ניתן יהיה לחפש אותם ב-[[{{#special:LinkSearch}}]], הם לא ייבדקו בהוספה ברשימה השחורה של ספאם או במסנן ההשחתות, והם לא יופיעו בטבלת &lt;code dir=ltr&gt;externallinks&lt;/code&gt; ברפליקות בסיסי הנתונים. בעתיד זה יכול להתרחב לאתרים אחרים אמינים ביותר, בהפרדה לאתרי ויקי שונים. למשל, קישורים ל-Creative Commons בוויקישיתוף.&lt;/span&gt; [https://phabricator.wikimedia.org/T405005]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.7|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/51|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W51&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:03, 15 בדצמבר 2025 (IST)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29796010 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 52 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W52&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/52|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* החל מינואר [[mw:Special:MyLanguage/Extension:AbuseFilter/Access flags|ניתן יהיה לכוון]] את מסנני ההשחתה למצב הסתרה אוטומטית של פרטים שונים, כגון כללי הפעלה ורשימת עריכות ופעולות. זה יעזור ל[[w:he:ויקיפדיה:מעלים|מעלימים]] להשתמש במסנני העריכות למניעת [[w:he:דוקסינג|דוקסינג]] ומידע אחר הדורש הסתרה. [https://phabricator.wikimedia.org/T290324]
* הגיליון הבא של ידיעות הטכנולוגיה יופץ ב-12 בינואר 2026 עקב חגיגות השנה החדשה הנוצרית. תודה לכל המתרגמים, המפרסמים את החדשות ומשאירי המשוב בשנה החולפת.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:16|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:16}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, לחיצה על &quot;צעדים ראשונים&quot; בסיכום השנה של יישומון ויקיפדיה באנדרואיד גרמה לקריסתו, ועכשיו זה תוקן. [https://phabricator.wikimedia.org/T411546]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* יחידות ממשק דוגמת השוואות בין גרסאות או קטגוריות הכילו אטריבוט &lt;code dir=ltr&gt;data-mw=&quot;interface&quot;&lt;/code&gt; כדי להבדיל אותם מתוכן ויקי. האטריבוט שינה את שמו ל-&lt;code dir=ltr&gt;data-mw-interface=&quot;&quot;&lt;/code&gt; כדי למנוע התנגשויות אפשריות עם אטריבוטים אחרים של &lt;code dir=ltr&gt;data-mw&lt;/code&gt; שנוצרים בידי פרסואיד. [https://phabricator.wikimedia.org/T409187]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע ובשבוע הבא.
'''פגישות ואירועים'''
* [[mw:Wikimedia Hackathon Northwestern Europe 2026|האקטון ויקימדיה צפון מערב אירופה 2026]] יתקיים בין 13 ל-14 במרץ 2026 בארנהם שבהולנד. באמצע דצמבר נפתחה הגשת הבקשות להשתתפות והיא תסתיים באמצע ינואר, או מוקדם יותר אם ייגמר המקום. ישנם כמאה מקומות, ולכן מומלץ להזדרז.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/52|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W52&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:45, 22 בדצמבר 2025 (IST)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29831856 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 03 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W03&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/03|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* קרן ויקימדיה פרסמה ב[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2026-2027/Product &amp; Technology OKRs|מטא]] וב-[[diffblog:2025/12/10/shaping-wikimedia-foundations-2026-2027-annual-goals-key-questions-for-the-wikimedia-movement/|Diff]] מספר שאלות מנחות לתוכנית השנתית לתקופה שבין יולי 2026 ליוני 2027. הן מתמקדות במגמות עולמיות, חוויות מהירות ובריאות יותר, תמיכה משופרת במשתמשים חדשים ומתקדמים, שיפור בשיתוף פעולה בין המיזמים וצמיחת מספר הקוראים תוך כדי שמירת הקיימים. ניתן להשאיר משוב ולהציע רעיונות ב[[m:Talk:Wikimedia Foundation Annual Plan/2026-2027|דף השיחה]].

'''עדכונים לעורכים'''
* כחלק מפעולה משותפת של הצוות הטכני של הקהילה על פרויקט [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/W372|רשימות מעקב מרובות]], המראה של הדף &quot;[[Special:EditWatchlist|הצגה ועריכה של רשימת המעקב]]&quot; יעודכן כשלב הראשון לקראת הפעלת רשימות המעקב המרובות. בנוסף, החלוקה לדפים ב[[Special:Search|חיפוש ויקי]] תעודכן גם היא כחלק מהעבודה על המשאלה לגבי [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/W186|חידוש של חלוקה לדפים ומעבר בין דפים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T411596]
* [[m:Special:GlobalWatchlist|רשימת המעקב הגלובלית]] היא [[mw:Special:MyLanguage/Extension:GlobalWatchlist|הרחבת]] מדיה-ויקי המאפשרת לקבל את רשימות המעקב מאתרי ויקי שונים באותו דף. היא עודכנה לאחרונה כדי להראות קרובה יותר ל[[Special:Watchlist|רשימת המעקב]] הרגילה, כולל התאמה לחשבונות הזמניים (למשל, הפניית הקישורים בשמות המשתמש מדפי משתמש לדפי התרומות, ותיקון המראה של הקישורים הללו באתרים מימין לשמאל), הדגשת שמות הדפים ופתיחת הקישורים בתקצירי העריכות ובתוויות בלשונית חדשה של הדפדפן. [https://phabricator.wikimedia.org/T398361][https://phabricator.wikimedia.org/T298919][https://phabricator.wikimedia.org/T273526][https://phabricator.wikimedia.org/T286309]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:28|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:28}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, בהמשך השבוע תתוקן הבעיה בגללה בחסימות הגלובליות לא הייתה אפשרות למנוע שליחת מיילים. [https://phabricator.wikimedia.org/T401293]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/VisualEditor/Citation tool|כלי הציטוט בעורך החזותי]] ו[[mw:Special:MyLanguage/Help:Reference Previews|תצוגה מקדימה של הערות שוליים]] תומכים מעכשיו גם במפות כסוג ההערה. [https://phabricator.wikimedia.org/T411083]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.10|MediaWiki]]/[[mw:MediaWiki 1.46/wmf.11|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/03|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W03&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:34, 12 בינואר 2026 (IST)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29907192 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 04 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W04&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/04|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* המגש המופיע ב[[Special:Diff|מיוחד:הבדלים]] בתצוגה ניידת עוצב מחדש. הוא מוסתר עכשיו כברירת מחדל, וכולל קישור לביטול העריכה המוצגת, מה שמאפשר לעורכים ומנטרים לפעול בקלות יותר מבלי לסבך את הממשק. [https://phabricator.wikimedia.org/T402297] 
* [[m:Special:GlobalWatchlist|רשימת המעקב הגלובלית]] מאפשרת צפיה ברשימות המעקב מאתרי ויקי רבים בדף אחד. [[mw:Special:MyLanguage/Extension:GlobalWatchlist|ההרחבה]] ממשיכה להשתפר. היא מזהה עכשיו אוטומטית את כיווניות הטקסט, מה שמבטיח הצגה נכונה של אתרים עם שמות דומיין לא רגילים, ומראה תיאור מפורט של פעולות היומן. בהמשך השבוע יתווספו קישור קבוע לגרסת יצירת הדף ומחלקות CSS לכל חלקי הרשומה. [https://phabricator.wikimedia.org/T412505][https://phabricator.wikimedia.org/T287929][https://phabricator.wikimedia.org/T262768][https://phabricator.wikimedia.org/T414135]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:32|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:32}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, ניתנה התייחסות לבעיה בווקטור החדש בה יעד הקישור לעוגן הוסתר בידי הכותרת הדביקה. [https://phabricator.wikimedia.org/T406114]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* כפי שהוזכר ב[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/44|הודעת הפסקת השימוש באוקטובר 2025]] יתחיל צוות הממשקים של מדיה-ויקי לכבות את כל נקודות הקצה להעברה הכוללות קו נטוי בסוף ב-REST API של מדיה-ויקי החל מהשבוע של 26 בינואר. השינויים יגיעו לכל אתרי ויקי עד ל-30 בינואר. כל משתמשי ה-API המדובר מתבקשים לעבור לגרסאות ללא קו נטוי. ניתן למצוא, להשוות ולבדוק את שתי האפשרויות ב[https://test.wikipedia.org/wiki/Special:RestSandbox ארגז בחול של REST]. במקרה של שאלות או בעיות יש למלא טאסק בפבריקטור ב[https://phabricator.wikimedia.org/project/view/6931/ לוח העבודה הרלוונטי].
* התיעוד האינטראקטיבי של [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia REST API|REST API של ויקימדיה]] הועבר. השאילתות עברו קודם דרך [[mw:Special:MyLanguage/RESTBase|RESTBase]], למשל: &lt;code dir=ltr&gt;https://en.wikipedia.org/api/rest_v1/&lt;/code&gt;, ועכשיו הן מופנות ל[[w:en:Special:RestSandbox|ארגז החול של REST]].
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikidata Platform|צוות פלטפורמת ויקינתונים של הקרן]] (WDP) פרסם את [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Wikidata Platform team/Newsletter|הידיעון לחודש ינואר]], הכולל עדכונים על הורדת נקודת הקצה לגרף השלם הישנה, שינוי במדיניות User-Agent, שעות קבלה חודשיות בנושא העברת Blazegraph, ומאמאצים לצמצם את הבעיות שנוצרו עקב חלוקת הגרף. ניתן [[m:Special:MyLanguage/Global message delivery/Targets/WDP team updates|לעשות מינוי]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.12|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* [[mw:Wikimedia Hackathon Northwestern Europe 2026|ההאקתון הצפון מערבי של ויקימדיה לשנת 2026]] יתקיין בין 13 ל-14 במרץ בארנהיים שבהולנד. תקופת הגשת הבקשות להשתתפות התחילה באמצע דצמבר ותסתיים עוד מעט או ברגע שיתקבלו מספיק בקשות. מדובר בהאקתון טכני בן יומיים המאחד אנשי ויקימדיה מהאזור. מקווים שתגיעו!

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/04|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W04&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:30, 19 בינואר 2026 (IST)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29943403 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 05 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W05&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/05|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* קרן ויקימדיה מזמינה להעיר הערות עד 28 בפברואר לגבי [[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/Year1 Reflections and Proposed Way Forward 2026 Update|תוכניות מוצעות]] של [[:m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council|המועצה המייעצת למוצר וטכנולוגיה]].
* כל המשתמשים הרשומים יכולים להשתמש עכשיו במפתח מעבר (passkey) עבור [[m:Special:MyLanguage/Help:Two-factor authentication|האימות הדו-שלבי]], 2FA. מפתחות המעבר הם דרך פשוטה להתחבר ללא מכשיר נוסף. הם מאמתים את זהות המשתמש באמצעות טביעת אצבע, סריקת פנים או קוד PIN. כדי להפעיל מפתח מעבר יש קודם להפעיל שרות 2FA רגיל. כרגע להתחברות עם מפתח המעבר על המשתמשים להכניס גם ססמה. בהמשך הרבעון הצורך הזה יתבטל, ואפשר יהיה להתחבר בלחיצה אחת עם המפתח. המשתמשים עם הרשאות מורחבות יצטרכו גם להפעיל 2FA רגיל. מדובר בחלק מ[[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Account Security|מיזם ההבטחה]].
* תורמים לא רשומים בכתובת IP חסומות או בטווחים חסומים יכולים עכשיו להתבטא באתרי ויקי כדי לערער על החסימה באמצעות יצירת חשבון זמני וערעור על דף שיחת המשתמש, אלא אם הופעלה האפשרות למנוע מהמשתמש לערוך את דף שיחתו. זה פותר את בעיית המשתמשים הלא מחוברים לחשבון שלא יכולים לבצע הליך שחרור מהחסימה הרגיל דרך דף שיחתם. [https://phabricator.wikimedia.org/T398673]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:20|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:20}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, באימות הדו שלבי, 2FA, עודכן התיאור של דרכי הפעולה בדף הניהול. התיאור נעשה בהיר יותר וקל יותר להבנה ולשימוש. [https://phabricator.wikimedia.org/T332385]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* התווסף משתנה חדש למסנן ההשחתות, &lt;code&gt;account_type&lt;/code&gt;, כדי לספק דרך אמינה לזיהוי סוג החשבון שנוצר בפעולות &lt;code&gt;createaccount&lt;/code&gt; או &lt;code&gt;autocreateaccount&lt;/code&gt;. כחלק מהשינוי שונה שמו של המשתנה &lt;code&gt;accountname&lt;/code&gt; ל-&lt;code&gt;account_name&lt;/code&gt;, ו-&lt;code&gt;accountname&lt;/code&gt; הפך למיושן. על עורכי המסננים לעדכן את אלו שמשתמשים בבדיקות סוגי החשבון שנעשו hardcoded או במשתנה המיושן. [https://phabricator.wikimedia.org/T414049]
* בקרוב יפסיקו לעבוד קריאות לתמונות ממוזערות בגדלים לא תקניים ושימוש בקריאות לא תקניות אליהם בשאילתות ישרות ל-&lt;code dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;upload.wikimedia.org/…&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;. זה נעשה כדי למנוע שימוש חיצוני לרעה באמצעות סורקי רשת ובוטים. חלק מהמשתמשים בעלי CSS/JS מותאמים אישית, עורכי ממשק הרשאים לערוך גאדג'טים ועיצובים מקומיים ומפעילי הכלים יצטרכו לעדכן את הקוד לשימוש בגדלים תקניים של התמונות הממוזערות. ניתן לקבל [[phab:T414805|פרטים, קישורים לחיפוש ודוגמאות לטיקון]] בפבריקטור.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.13|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/05|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W05&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:18, 26 בינואר 2026 (IST)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29969530 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 06 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W06&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/06|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* הדף &quot;{{int:pageinfo-toolboxlink}}&quot; המציג נתונים על דפי ויקי, כמו [{{fullurl:{{FULLPAGENAME}}|action=info}} כאן], כולל מעכשיו תוכן עניינים אוטומטי. אם הוא הוכנס קודם באמצעות עריכה מקומית של &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;[[MediaWiki:Pageinfo-header]]&lt;/span&gt;, ניתן להסיר זאת. [https://phabricator.wikimedia.org/T363726]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:21|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:21}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, העורך החזותי הוסיף בעבר הדגשה או גופן נטוי בתיאורי קישורים ובכך סיבך את קוד ויקי. זה תוקן עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T409669]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* לא פורסם דאמפ XML ב-20 לינואר. מעכשיו הדאמפים יווצרו פעם בחודש בלבד. [https://phabricator.wikimedia.org/T414389]
* צוות הממשקים של מדיה-ויקי הפסיק לתמוך בכל נקודות קצה להמרה המסתיימות בקו נטוי ב-[https://www.mediawiki.org/wiki/Special:MyLanguage/API:REST%20API REST API של מדיה ויקי]. כל משתמשי API המשתמשים בנקודות כאלו מתבקשים לעבור לגרסה ללא קו נטוי. במקרה של שאלות או בעיות ניתן לפתוח כרטיס תקלה חדשה בפבריקטור באמצעות התג [https://phabricator.wikimedia.org/project/view/6931/ MW-Interfaces-Team board].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.14|MediaWiki]]

'''מגדלור השבוע'''
* תזכורת למשתמשים על כך שקרן ויקימדיה פרסמה מספר שאלות מנחות לקראת התוכנית השנתית לתקופה בין יולי 2026 עד יוני 2027 ב[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2026-2027/Product &amp; Technology OKRs|מטא]] וב-[[diffblog:2025/12/10/shaping-wikimedia-foundations-2026-2027-annual-goals-key-questions-for-the-wikimedia-movement/|Diff]]. השאלות מתמקדות בטרנדים עולמיים, חוויה מהירה יותר ובריאה יותר, תמיכה טובה יותר במשתמשים חדשים, חיזוק עורכים וחיזוק משתמשים מתקדמים, שיפור שיתוף פעולה בין מיזמים וגידול ושימור של קוראים. ניתן להשאיר משוב ולהציע רעיונות ב[[m:Talk:Wikimedia Foundation Annual Plan/2026-2027|דף השיחה]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/06|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W06&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:44, 2 בפברואר 2026 (IST)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30000986 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 07 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W07&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/07|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[File:Maki-gift-15.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] משתמשים מחוברים לחשבון בעלי רשימות מעקב גדולות או מורכבות יכולים עכשיו לארגן ולסנן דפים במעקב כדי לשפר את תהליך עבודתם, באמצעות תכונה חדשה, [[mw:Special:MyLanguage/Help:Watchlist labels|תוויות רשימת המעקב]]. לאחר הוספת תוויות אישיות (למשל, דפים שיצרתי, דפים לניטור, דפי דיון) המשתמשים יוכלו לזהות מהר יותר את מה שדורש את תשומת ליבם, להוריד לחץ קוגניטיבי ולהגיב יותר ביעילות. זה משפר את שימושיות רשימת המעקב, במיוחד עבור העורכים הכבדים.
* תכונה חדשה בדף [[Special:Contributions|מיוחד:תרומות]] מציגה [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|חשבונות זמניים]] שיש סיכוי גבוה שאותו בן אדם מנהל אותם, כדי לצמצם את הזמן הדרוש לניטור. בזמן בדיקת התרומות של החשבונות הזמניים יכולים עכשיו משתמשים בעלי גישה לכתובות IP לראות תרומות מחשבונות זמניים קשורים. התכונה מוצאת את כל כתובות ה-IP הקשורים לחשבון זמני נתון תוך כדי תקופה בה נשמרים הנתונים ומראה את כל התרומות של כל החשבונות הזמניים ששייכים לכתבות הללו. ניתן לקרוא [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts#February 2026: Improvements to the patroller tooling|פרטים נוספים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T415674] 
* כשעורכים רואים תצוגה מקדימה בעורך קוד מקור, מופיעה הודעת תזכורת בראש הדף על כך שמדובר בתצוגה מקדימה בלבד. מעכשיו הרקע שלה אפור נייטרלי במקום צהוב של אזהרה. זה עוזר להבדיל את ההודעה מאזהרות ממשיות, דוגמת התנגשות עריכה או בעיה ביעד ההפניה, שיופיעו עכשיו בתיבות אזהרה או שגיאה נפרדות. [https://phabricator.wikimedia.org/T414742]
* [[m:Special:GlobalWatchlist|רשימת המעקב הגלובלית]] מאפשרת צפיה ברשימות המעקב מאתרי ויקי רבים בדף אחד. ההרחבה ממשיכה להשתפר, ומעכשיו היא תומכת בהצגה נכונה של יותר מאתר ויקיבייס אחד בו זמנית, כמו, למשל, [[d:|ויקינתונים]] ו-[[testwikidata:|testwikidata]]. בנוסף תוקנו בעיות הכיווניות עבור המשתמשים המעדיפים להקבל את התצוגה בוויקינתונים בשפות מימין לשמאל, דוגמת עברית. [https://phabricator.wikimedia.org/T415440][https://phabricator.wikimedia.org/T415458]
* &quot;קישורי הקסם&quot; האוטומטיים עבור ISBN,&amp;rlm; RFC ו-PMID [[mw:Special:MyLanguage/Help:Magic links|הוכרזו כמיושנים משנת 2021]] עקב חוסר גמישות וקשי מעבר לשפות אחרות. חלק מאתרי ויקי החליפו בהצלחה את קישורי הקסם עבור RFC ועבור PMID לקישורים חיצוניים מתאימים, אבל בדרך כלל קיים צורך בתבנית להחלפת הפונקציונליות של קישורי הקסם עבור ISBN. מעכשיו קיימת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Magic words#isbn|פונקציית פרסר חדשה]], &lt;code dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;{{#isbn}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;, הבאה להחליף את הפונקציונליות הבסיסית של קישורי הקסם עבור ISBN. זה מקל על אתרי ויקי שרוצים להפסיק להשתמש בקישורי הקסם המיושנים. [https://phabricator.wikimedia.org/T145604]
* שני אתרי ויקי חדשים נוצרו: 
** {{int:project-localized-name-group-wikipedia}} בשפת [[d:Q35401|ג'ו]] ([[w:kaj:|&lt;code&gt;w:kaj:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T413283]
** {{int:project-localized-name-group-wikipedia}} בשפת [[d:Q1186896|הנוואט]] ([[w:ppl:|&lt;code&gt;w:ppl:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T413273]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. 

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* נוצרה קבוצת משתמשים גלובלית חדשה בשם [[{{int:grouppage-local-bot}}|{{int:group-local-bot}}]]. היא תשמש לצרכים פנימיים בידי תוכנה כדי לאפשר לבוטים של הקהילות לעבור על הגבלות קצב העבודה שנוצרו כדי להלחם בבוטים ל[[w:he:גרידת נתונים|גרידת נתונים]]. החשבונות שקיבלו דגל בוט באתר ויקי אחד של הקרן לפחות יתווספו לקבוצה הזאת אוטומטית. זה לא ישנה את ההרשאות של הבוט. [https://phabricator.wikimedia.org/T415588]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.15|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Users and Developers Conference Spring 2026|ועדת המשתמשים והמפתחים של מדיה-ויקי, אביב 2026]] תתקיים בסולט לייק סיטי בארה&quot;ב בין 25 ל-27 במרץ. הארוע מאורגן בידי קהילת מדיה ויקי מחוץ לקרן ויקימדיה ועבורה. ניתן להציע נושאים ולהרשם כדי להשתתף. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/AZBWVI46SDEB65PGR5J6E4TYOQQEZXM7/]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/07|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W07&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:31, 10 בפברואר 2026 (IST)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30026671 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 08 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W08&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/08|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Site Reliability Engineering|צוות SRE]] יבצע ניקוי כללי במופע ה-[[m:Special:MyLanguage/Etherpad|Etherpad]] של ויקימדיה, עורך מבוסס רשת לעריכה משותפת של מסמכים בזמן אמת. כל הקבצים יימחקו לגמרי אחרי 30 באפריל 2026. אם יתברר שיש צורך בהארכה הצוות ישקול את זה לפי מקרים ספציפיים. יש ליצור גיבוי מקומי לכל תוכן שחייבים לשמור, כי לא יהיה ניתן לשחזר את מה שיימחק. הניקוי עוזר לצמצם את גודל בסיס הנתונים ולהקטין את השפעת התשתית. Etherpad ימשיך לספק שירותי שיתוף פעולה בזמן אמת, אבל אין לצפות לשמירת תוכן לטווח ארוך. פעולות הניקוי יכולות לחזור בעתיד ללא אזהרה מראש. [https://phabricator.wikimedia.org/T415237]

'''עדכונים לעורכים'''
* צוות שליפת המידע יתחיל [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Information Retrieval/Phase 1|ניסוי ביישומוני אנדרואיד לניידים]] שיבדוק יכולות של חיפוש המשלב שאילתות סמנטיות עם שאילתות לפי מילות מפתח. השיפור של חיפוש ויקי יאפשר לקוראים למצוא את מבוקשם ישירות בוויקיפדיה ביתר קלות. הניסוי יתחיל קודם בוויקיפדיה היוונית בסוף פברואר, ויצטרפו אליה גם ויקיפדיות האנגלית, הצרפתית והפורטוגזית במרץ. ניתן לקרוא פרטים נוספים ב-[https://diff.wikimedia.org/2026/01/08/semantic-search-making-it-easier-to-find-the-information-readers-want/ Diff].&amp;rlm; [https://www.mediawiki.org/wiki/Readers/Information_Retrieval]
* צוות הקוראים החדשים יתחיל ב[[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth/WE3.10.2 Mobile Table of Contents|ניסוי]] למשתמשים בדפדפנים בניידים, במהלכו יתווסף תוכן העניינים וכל הפרקים בדף ייפתחו אוטומטית, וזאת כדי כדי ללמוד יותר על בעיות הניווט בהן נתקלים המשתמשים. הניסוי יתקיים בוויקיפדיות הערבית, הסינית, האנגלית, הצרפתית, האינדונזית והווייטנאמית.
* עד כה הופיעו הודעות למשתמשים ([[{{ns:8}}:Sitenotice]] או [[{{ns:8}}:Anonnotice]]) רק במצב מחשב. מעכשיו הם יופיעו בכל מקום. משתמשים בדפדפנים ניידים יראו אותם וכך יוכלו להתעדכן. על מפעילי האתרים להיות מוכנים לבדוק את ההודעות ולתקנן במידת הצורך כדי שהן לא יפריעו לערכים בניידים. במקרה של רצון לבטל את השינוי, מפעילי ממשק יכולים להוסיף את הקוד &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;&lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;#siteNotice { display: none; }&lt;/code&gt;&lt;/span&gt; לדף [[{{ns:8}}:Minerva.css]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T138572][https://phabricator.wikimedia.org/T416644]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:19|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:19}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה התקלה בדף [[Special:RecentChanges|מיוחד:שינויים אחרונים]], בגללה לחיצת ההסתרה על מסננים  פעילים גרמה להעלמות לא מכוונת של הכפתור &quot;הצגת השינויים החדשים מאז ...&quot;. הכפתור פועל עכשיו בצורה תקינה. [https://phabricator.wikimedia.org/T406339]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* תיעוד חדש זמין כדי לעזור לעורכים לדבג תכונות הקשורות לחיפוש ויקי. הוא תומך בפתרון בעיות דוגמת אי הופעת דפים בתוצאות, קבלת דירוג שגוי, או כשצריך לבדוק מה התוכן שנעשה עליו אינדקס, מה שעוזר להקל על הבנה וניתוח של התנהגות החיפוש. ניתן לקבל [[mw:Help:CirrusSearch/Debug|פרטים נוספים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T411169]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.16|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/08|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W08&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:17, 16 בפברואר 2026 (IST)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30086330 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 09 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W09&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/09|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Edit check/Reference Check|בדיקת ההערות]] התחילה לפעול בוויקיפדיה האנגלית, ובכך קיימת בכל ויקיפדיות. התכונה ממליצה למשתמשים החדשים להוסיף מקור לפני פרסום תוכן חדש, וזה מצמצם את כמות השחזורים בגלל מקורות ומשפר את האפשרות לאמת את המידע. בבדיקת A/B התוצאות היו משמעותיות, המשתמשים החדשים אצלם הופעלה בדיקת ההערות הוסיפו מקורות פי 2.2 פעמים יותר במצב מחשב ופי 17.5 יותר במצב נייד. [https://analytics.wikimedia.org/published/reports/editing/reference_check_ab_test_report_final_2025.html]
'''עדכונים לעורכים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Extension:InterwikiSorting|ההרחבה InterwikiSorting]] שאפשרה [[m:Special:MyLanguage/Interwiki sorting order|למיין את קישורי הבינוויקי]] הוסרה מוויקיפדיה. כתוצאה מכך העורכים שהדליקו מיון במצב לא מצומצם, עם רשימת קישורים מלאה, יראו מעכשיו סדר אחר. הקישורים ימויינו לפי סדר האלפ-בית של קוד השפה שלהם. [https://phabricator.wikimedia.org/T253764]
* בהמשך השבוע יראו המשתמשים העורכים בעורך החזותי הנייד פרק בדף כפתור חדש לעריכת דף שלם. בלחיצה ניתן יהיה לערוך את הערך כולו. זה יעזור במקרים בהם השינוי שהתחיל בפרק מסויים גולש לפרקים אחרים. [https://phabricator.wikimedia.org/T387175][https://phabricator.wikimedia.org/T409112]
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience|צוות חוויית הקריאה]] מזמין עורכים להעריך האם המצב הכהה אצלם בוויקי עדיין נחשב לתכונת בטא, בהתאם לחוויותיהם לגבי טיב העבודה שלו במצב מחשב ובמצב נייד. אם התכונה נראית מוכנה, ניתן לעדכן את הודעות הממשק &lt;code dir=ltr&gt;MediaWiki:skin-theme-description&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;MediaWiki:Vector-night-mode-beta-tag&lt;/code&gt; בהתאם, כדי להראות שהמצב הכהה מוכן ולא נחשב לבטא יותר.
* [[mw:Wikimedia_Apps/Team/iOS/Activity_Tab|לשונית הפעילות]] המשופרת המציגה תובנות לקוראים זמינה עכשיו לכל המשתמשים ביישומון ויקיפדיה ל-iOS, גרסת 7.9.0 ומעלה. לאחר בדיקת A/B שהראתה אחוז גבוה של משתמשים היוצרים חשבון בין אלו שהתכונה זמינה להם, היא נפרסה לכל 100% המשתמשים, יחד עם מספר עדכונים. לשונית הפעילות מראה עכשיו קו הזמן של הערכים שנערכו בידי המשתמש, מציעה תובנות שונות לגבי עריכה, דוגמת מונה העריכות וטרנדים לצפיית בערכים, ואפשרויות לשנות את החוויה ביישומון לפי העדפות אישיות.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:21|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:21}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הבאג שמנע מ[[mw:Special:MyLanguage/Extension:DiscussionTools|כלי שיחה]] לעבוד בניידים, והפונקציונליות המלאה חזרה לפעול. [https://phabricator.wikimedia.org/T415303]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[m:Special:GlobalWatchlist|רשימת המעקב הגלובלית]] מאפשרת צפיה ברשימות המעקב מאתרי ויקי רבים בדף אחד. [[mw:Special:MyLanguage/Extension:GlobalWatchlist|ההרחבה]] המאפשרת זאת ממשיכה להשתפר. השדרוג האחרון הוא יצירת [[mw:Extension:GlobalWatchlist#hook|hook חדש]], &lt;code dir=ltr&gt;ext.globalwatchlist.rebuild&lt;/code&gt;, שנדלק אחרי כל בנייה מחדש של רשימת המעקב. זה מאפשר ליצור גאדג'טים וסקריפטים אישיים עבור הדף המיוחד המדובר. [https://phabricator.wikimedia.org/T275159]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.17|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/09|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W09&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:04, 23 בפברואר 2026 (IST)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30119102 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 10 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W10&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/10|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* מספר ויקיפדיות עברו ל[[m:Special:MyLanguage/Wikipedia 25/Easter egg experiments|מצב חגיגות 25]] לוויקיפדיה. מדובר בוויקיפדיות בבטאווית, ברטונית, סינית, צ'כית, הולנדית, אנגלית, צרפתית, גורונטלו, אינדונזית, איטלקית, לוקסמבורגית, מאדורית, סיציליאנית, ספרדית, ויאטנאמית ותאית. המצב יתקיים לתקופה מוגבלת בה תופיע דמות קמיע חגיגית לרגל יום ההולדת, בייבי גלוב. הדמות מופיעה בכ-[[m:Special:MyLanguage/Wikipedia 25/Easter egg experiments/article configuration|2500 ערכים]], מחכה להתגלות בידי הקוראים. הקהילות יכולות להחליט להדליק את הדמות באמצעות קבלת הסכמה במזנון שלהם ובקשה ממפעיל להפעיל את התכונה באמצעות [[m:Special:MyLanguage/Wikipedia 25/Easter egg experiments#Community Configuration Demo|הגדרות הקהילה]] באתרי ויקי שלהן.

'''עדכונים לעורכים'''
* [[:m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing|הערות משנה]], תכונה חדשה לשימוש מחדש בהערות שוליים עם פרטים אחרים, התחילה לעבוד בוויקיפדיות השוודית והפולנית וב[[:phab:T418209|מספר אתרי ויקי אחרים]]. ניתן [[:m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing#test|לנסות את התכונה]] באתרי ויקי הללו, כמו גם בטסטוויקי וב[https://en.wikipedia.beta.wmcloud.org/wiki/Sub-referencing בטא ויקי]. פורסמו [[:m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing/Learnings|תוצאות הניסוי]] שבוצע בוויקיפדיה הגרמנית. אתרי ויקי [[:m:Talk:WMDE Technical Wishes/Sub-referencing#Pilot wikis|המעוניינים להצטרף לניסוי]] מוזמנים לפנות לוויקימדיה גרמניה.
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:Edit check#Paste check|בדיקת ההדבקה]] תפעל בכל אתרי ויקיפדיה השבוע. התכונה מציעה למשתמשים חדשים שמדביקים לעורך החזותי טקסט שייתכן שלא כתבו בעצמם לשקול את סיכוני הפרות זכויות היוצרים. התכונה [[mw:Special:MyLanguage/Edit check/Tags|מתייגת]] את כל העריכות בהן הופעלה לבדיקה אפשרית בהמשך. מפעילים מקומיים יכולים לשנות את ההגדרות השונות באמצעות הדף [[{{#special:EditChecks}}]]. [[mw:Special:MyLanguage/Edit check/Paste Check#A/B Experiment|מחקר]] ב-22 אתרי ויקי גילה כי הבדיקה צמצמה ב-18% את מספר העריכות המשוחזרות בהשוואה לקבוצת ביקורת.  המתרגמים יכולים [https://translatewiki.net/w/i.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=ext-visualeditor-ve-mw-editcheck&amp;filter=&amp;optional=1&amp;action=translate לעזור בתרגום] התכונה הזאת ונוספות הקשורות אליה.
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience|צוות חווית הקריאה]] ישנה את מראה התפריט בפינה השמאלית העליונה לכל משתמשי הניידים כדי שיהיה דומה יותר למצב מחשב. כרגע התפריט מוצג רק למשתמשים במצב נייד מתקדם. השינוי היחידי הוא מעבר של כמה כפתורים מהתפריט הימני לפינה השמאלית העליונה למשתמשים שלא הדליקו את המצב המתקדם. השינוי צפוי ב-9 במרץ ומטרתו לשפר את ממשק המשתמש. [https://phabricator.wikimedia.org/T413912]
* החל מהשבוע של 2 במרץ המכתבים הנשלחים בזמן הוספת, הורדת או שינוי כתובת המייל המחובר לחשבון יהפכו לנעימים יותר לקריאה ובעלי HTML נקי יותר מהטקסט הפשוט שנשלח עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T410807]
* נכון לעכשיו נשמרות בהיסטוריית ההודעות 2000 הודעות למשתמש החל מ-2013, שנת הפעלתן. מעכשיו יישמרו הודעות מחמש השנים האחרונות בלבד, אבל עד ל-10000 הודעות. זה יעזור לבריאות התשתיות וימנע מהודעות לא מספיק ישנות להעלם מוקדם מדי. [https://phabricator.wikimedia.org/T383948]
* [[m:Special:GlobalWatchlist|רשימת המעקב הגלובלית]] המאפשרת צפיה ברשימות המעקב מאתרי ויקי רבים באותו דף ממשיכה להשתפר. העדכון האחרון משפר את השימוש בשפות בתוויות הדפים בוויקינתונים. [[mw:Special:MyLanguage/Extension:GlobalWatchlist|ההרחבה]] מפעילה עכשיו את [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Language#Fallback languages|מערכת השפות החלופיות]] לדפי ויקינתונים ללא תוויות בשפה המוצגת, ומראה את התוויות הללו בשפה המוגדרת על ידי המשתמש בווידינתונים במקרה שלא סופק פרמטר &lt;code dir=ltr&gt;uselang=&lt;/code&gt; בשורת הכתובת. [https://phabricator.wikimedia.org/T373686][https://phabricator.wikimedia.org/T416111]
* צוות ויקיפדיה לאנדרואיד החל בטסט בטא ל[[mw:Special:MyLanguage/Readers/Information Retrieval/Phase 1|חיפוש משולב]] בוויקיפדיה היוונית. החיפוש המשולב מטפל בו זמנית בשאילתות סמנטיות ובמילות חיפוש כדי לאפשר לקוראים למצוא ביתר קלות את מבוקשם בלי לצאת  מוויקיפדיה.
* מטעמי אבטחה חייבים חברי קבוצות משתמשים מסוימות [[m:Special:MyLanguage/Mandatory two-factor authentication for users with some extended rights|להפעיל את האימות הדו שלבי]] (2FA). עכשיו 2FA נדרש כדי להשתמש בהרשאות הקבוצה אך לא מונע חברות בה. מכיוון שבשיטה הזאת ישנן מספר בעיות המצב [[phab:T418580|ישתנה בהדרגה]] במרץ. חברי הקבוצות לא יוכלו יותר לכבות את מצב האימות היחיד בחשבונם מבלי להפעיל חלופה קודם. לא ניתן יהיה לצרף לקבוצה משתמשים ללא 2FA מופעל. ניתן יהיה להמשיך ולהוריד שיטות 2FA שונות כל עוד לפחות שיטה אחת נשארת. חברי הקבוצות הקיימים ללא 2FA המופעל יוסרו מהקבוצות. מדובר במפעילי CentralNotice, בודקים, עורכי ממשק, מסתירים, צוותי ויקינתונים וויקיפונקציות, משרד IT של הקרן ו-T&amp;S. לא ישתנה דבר לשאר המשתמשים. לוח הזמנים מופיע בקישור המצורף לפברוקטור. [https://phabricator.wikimedia.org/T418580]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה בגללה משתמשים לא יכלו ליצור מופע ב[https://www.wikibase.cloud/ ענן ויקיבייס]. [https://phabricator.wikimedia.org/T416807]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* כדי לקדם את [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Product Insights/Responsible Reuse|השימוש ההוגן בתשתיות]] תפעיל הקרן בחודשים הקרובים הגבלת קצב גלובלית בין API שונים. בתחילת מרץ יהודקו ההגבלות על שאילתות לא מזוהות מחוץ ל-Toolforge/WMCS ואלו שנעשו מדפדפנים. באפריל יעלה הקצב המורשה לתנועה שזוהתה. ההגבלות הוצבו למקסימום האפשרי כדי להקל על הקהילות. בוטים הרצים על Toolforge/WMCS או באמצעות הרשאות בוט בכל ויקי שהיא לא אמורים להיות מושפעים, נכון לעכשיו, אבל לכל המפתחים כדאי לדבוק בטכניקות המומלצות המעודכנות. לפרטים נוספים ניתן לפנות ל-[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits|Wikimedia APIs/Rate limits]].
* שירות השאילתות של ויקינתונים מפעיל את נקודת הקצה של LDF, קטעי מידע מחוברים, והיא תפסיק לפעול בפברואר. נקודת הקצה שירתה תנועה מוגבלת שעברה בהצלחה לדרכי גישת מידע אחרים המתאימים יותר למקרים הספציפיים. החומרה שהתפנתה תועבר למאמצי מעבר ב-backend הנערכים עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T415696]
* פרסר הפרסואיד החדש [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification/Updates|ממשיך להיות מופעל באתרי ויקי נוספים]], ובכך משפר את קיימות הפלטפורמה ומקל על הוספת תכונות חדשות בכתיבה ובקריאה. כרגע פרסואיד הוא פרסר ברירת מחדל ב-488 אתרי ויקי של הקרן, כולל 268 ויקיפדיות, מה שמכסה יותר מעשירית מכל קריאות הדפים בוויקיפדיות.
* [[m:Talk:Wikimedia Enterprise#Exceptional access criteria|פורסמו]] התהליך והקריטריונים ל[[Special:MyLanguage/Wikimedia Enterprise#Access|בקשות לגישה ללא הגבלות]] לפיד המחוזק של ה-API ב-Wikimedia Enterprise, כך שאלו לא יפגעו בשימושים הנוספים. זה נעשה כדי לספק תיעוד מפורט ונקי יותר למשתמשים.
* ה-[https://techblog.wikimedia.org/ Tech Blog], הבלוג המוקדש לקהילה הטכנית של ויקימדיה, [https://techblog.wikimedia.org/2026/02/24/a-tech-blog-diff/ יעבור] ל-[[diffblog:|Diff]], בלוג החדשות והאירועים של הקהילה. המעבר יושלם באפריל 2026, ולאחר מכן יתקבלו פוסטים חדשים לפרסום. הקוראים יוכלו למצוא את הפוסטים החדשים והישנים ב[https://diff.wikimedia.org/techblog דף הנחיתה].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.18|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/10|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W10&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:52, 2 במרץ 2026 (IST)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30137798 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 11 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W11&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/11|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|כל אתרי ויקי יעברו למצב לקריאה בלבד]] למשך כמה דקות ביום רביעי, 25 במרץ 2026, ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1774450800 15:00 UTC] (או 17:00 שעון ישראל). מדובר בבדיקת גיבוי של מעבר מרכז הנתונים [[wikitech:Deployments/Yearly calendar|המתקיים מדי חצה שנה]]. במהלת המעבר תופנה כל תנועת הרשת של ויקימדיה ממרכז מידע ראשי אחד למרכז גיבוי כדי לבדוק זמינות ולמנוע הפרעות בשירות אפילו במצבי חירום.
* בשבוע שעבר עברו כל אתרי ויקי לשעתיים למצב של קריאה בלבד, וסקריפטים של משתמשים וגאדג'טים לא היו זמינים אף יותר זמן. זה קרה כתוצאה מאירוע אבטחה שטופל מאז. מתקיימת עבודה כדי למנוע הישנות המקרה. למידע מעודכן ניתן לפנות ל[[m:Steward's noticeboard#Statement on Meta about today's user script security incident|פוסט בלוח ההודעות של דיילים]] ([[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Product and Technology/Product Safety and Integrity/March 2026 User Script Incident|תרגומים]]).

'''עדכונים לעורכים'''
* משתמשים עם חסימות מרובות יוכלו לראות עכשיו סיבות לכל חסימה בנפרד בניידים במקום הודעה אחת גנרית. זה יעזור להם להבין למה נחסמו ומה לעשות כדי לפתור את הבעיות. למשל, המשתמשים שנפגעו בגלל שימוש ב-VPN נפוץ, כמו [[Special:MyLanguage/Apple iCloud Private Relay|iCloud Private Relay]], יקבלו הנחיות ברורות יותר לגבי מה עליהם לעשות כדי לחזור ולערוך. [https://phabricator.wikimedia.org/T357118]
* בהמשך השבוע יתחיל [[mw:Special:MyLanguage/VisualEditor/Suggestion Mode|מצב ההצעות]] להיות זמין כתכונת בטא בעורך החזותי בכל ויקיפדיות. התכונה מציעה באופן יזום סוגים שונים של פעולות שיכולות לשפר את הערכים ומפנה לכללים רלוונטיים. ניתן לשנות את ההגדרות מקומית, כמו גם להוסיף סוגי הצעות חדשים. ההגדות הקיימות מופיעות בדף [[Special:EditChecks]], ישנן גם [[mw:Special:MyLanguage/Help:Suggestion mode#For administrators %E2%80%93 local customization|הנחיות מקומיות למפעילים לעדכון ההגדרות]]. התכונה קשורה ל[[mw:Special:MyLanguage/Help:Edit check|בדיקת עריכה]] המציעה שיפורים תוך כדי כתיבת תוכן חדש. צוות העריכה מתכנן לבדוק את ההשפעה על המשתמשים החדשים באמצעות ניסוי ביקורת. [https://phabricator.wikimedia.org/T404600]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה הבעיה בה הסמן הופיע במקום הלא נכון בצביעת הקוד CodeMirror בעורך קוד מקור המקלה על קריאת הקוד. זה נוגע למשתמשים שיצרו כללי סגנון חלופיים לגפנים המופיעים בזמן יצירת נושא חדש בכלי שיחה. [https://phabricator.wikimedia.org/T418793]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* עדכון לגבי הגבלות השימוש ב-API: כדי לעזור להבטיח [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Product Insights/Responsible Reuse|שימוש הוגן בתשתיות]] יופעלו השבוע הגבלות קצב לקריאות ללא User-Agent מתאים המגיעות מחוץ ל-Toolforge/WMCS ולקריאות מתוך דפדנים ללא הזדהות. הגבלות רחבות יותר יופעלו על תנועת רשת מזוהה באפריל. בוטים הרצים ב-Toolforge/WMCS או בעלי הרשאות בוט בכל אתרי ויקי לא יושפעו נכון לעכשיו. בכל זאת מומלץ לכל המפתחים לפעול לפי כללי ההתנהגות הרלוונטיים. ניתן לקבל [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits|פרטים נוספים]].
* התחיל לעבוד API חדש, GraphQL. הוא פותח כחלופה גמישה לבחירת תכונות של WQDS, שירות השאילתות של ויקינתונים, כדי לשפר את חווית המפתח ואת יכולת ההסתגלות, ולייעל את הגישה לנתונים. ניתן לנסות ו[[d:Wikidata:Wikibase GraphQL#Feedback and development|להשאיר משוב]], כמו גם [https://greatquestion.co/wikimediadeutschland/GraphQLAPI/apply להרשם לבדיקות בשימוש].
* [[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/Unsupported Tools Working Group|צוות הכלים ללא תמיכה של PTAC]] ממשך לשפר את [[commons:Special:MyLanguage/Commons:Video2commons#|Video2Commons]]. בפברואר טופלו בעיות בזיהוי, ניהול קבצים גדולים, שקיפות תור המשימות, ובעיות בהבנת התנהגות ההעלאה. נמשכת העבודה בכמה תחומים, כולל שינויים הקשורים להעלאות מיושנות בצד השרת. לפרטים נוספים ניתן לפנות ל[[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/Unsupported Tools Working Group#February 2026|עדכון]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.19|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* צוות הנחיות הערכים מזמין עורכי ויקיפדיה מנוסים מכמה [[mw:Special:MyLanguage/Article guidance/Pilot wikis and collaborators#Collaborators|אתרי ויקי נבחרים]] ותורמים מעוניינים מוויקיפדיות אחרות למלא שאלון הזמין ב[https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSfmLeVWnxmsCbPoI_UF2jyRcn73WRGWCVPHzerXb4Cz97X_Ag/viewform אנגלית], [https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSd6rzr4XXQw8r4024fE3geTPFe13M_6w7Mitj-YJi0sOlWTAw/viewform?usp=header ערבית], [https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSdok3-RfB18lcugYTUMGkpwmqG_8p760Wv4dCXitOXOszjUDw/viewform?usp=header בנגאלית], [https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSfjTfYp4jEo0akA4B1e-Nfg3QZPCudUjhJzHzzDi6AHyAaMGA/viewform?usp=header יפנית], [https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLScteVoI29Aue4xc72dekk-6RYtvmMgQxzMI900UOawrFrSTWg/viewform?usp=header פורטוגזית], [https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSetdxnYwL3ub2vqA7awCg5hJZPMIYcDPaiTe12rY9h0GYnVlw/viewform?usp=header פרסית] ו[https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLScNvfJF-Ot-4pzA4qAN771_0QDJ4Li19YcUsaTgSKW8Nc7U_Q/viewform?usp=header טורקית]. התשובות יעזרו להתאים הנחיות לעורכים פחות מנוסים ולעזור להם ללמוד את כללי המדיניות וההתנהגות בקהילה בזמן יצירת הערכים. ניתן ללמוד עוד ב[[mw:Special:MyLanguage/Article guidance|דף המיזם]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/11|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W11&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 20:53, 9 במרץ 2026 (IST)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30213008 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 12 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W12&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/12|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* תכונת הבטא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|{{int:codemirror-beta-feature-title}}]] הידועה גם בתור [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror 6]] שימשה לצביעת קוד ויקי החל מנובמבר 2024. היא תצא מהבטא לקראת מאי 2026 כדי להביא שיפורים ו[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#Features|תכונות]] חדשות לכל העורכים המשתמשים בהדגשה התקנית. ניתן לפנות עם שאלות או חששות בעניין היציאה מהבטא לדף [[mw:Special:MyLanguage/Help talk:Extension:CodeMirror|הזה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T259059]
* בעבר השינויים בקבוצות משתמשים מקומיות שנעשו בידי הדיילים בוצעו במטא והופיעו ביומנים רק שם. מעכשיו השינויים יופיעו גם בוויקי המקומית הרלוונטית כדי להקל על גישה מלאה לשינויים בהרשאות המשתמשים באתרי ויקי שונים. רשומות היומן לשינויים כאלו בעבר יעודכנו בדיעבד במהלך השבועות הקרובים. [https://phabricator.wikimedia.org/T6055]
* באתרי ויקי המפעילים את ההרחבה לניטור בשם [[m:Special:MyLanguage/Flagged Revisions|Flagged Revisions]], כולל ויקיטקסט בעברית, מופיע מספר השינויים הדורשים ניטור בראש הדף בשם [[{{#Special:PendingChanges}}]] (מיוחד:שינויים ממתינים). עד כה הופיע מספר גדול מדי, כי הוא כלל דפים שלא צריכים יותר ניטור עקב הסרתם מהמערכת ללא ניטור. למשל, דפים שנמחקו, הועברו למרחב שם ללא ניטור, או בגלל שינויים בהגדרות האתר. מעכשיו יופיע המספר הנכון, ובחלק מאתרי ויקי הוא יקטן משמעותית כתוצאה מכך. לא צפוי שינוי ברשימת הדפים. [https://phabricator.wikimedia.org/T413016]
* שפת התכנות של ויקיפונקציות נכתבה מחדש, והגרסה החדשה שלה כבר פורסמה. המטרה בשינוי היא להעלות יציבות באמצעות צמצום דרישות הזיכרון. השינוי גם מקטין את זמני הביצוע, מפשט את הקוד, משפר את האבסטרקציות, וזה יאפשר הוספת תכונות חדשות בעתיד. ניתן לקרוא [[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Status updates/2026-03-11|פרטים]] על השינויים.
* המשתמשים יכולים עכשיו למיין את תוצאות חיפוש ויקי אלפבטית. העדכון נותן דרך נוספת לבצע חיפוש מהר יותר וקל יותר. בעבר התוצאות מויינו לפי תאריך עריכה, תאריך יצירה או רלוונטיות. לשימוש בתכונה החדשה יש ללחוץ על &quot;חיפוש מתקדם&quot; ולבחור את הדרך הרצויה בשדה &quot;סדר מיון&quot;. [https://phabricator.wikimedia.org/T403775]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:28|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:28}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הבאג שמנע מאשף ההעלאות בוויקישיתוף לייבא קבצים מ-Flickr.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T419263]
'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* דף מיוחד חדש בשם [[{{#special:LintTemplateErrors}}]] יציג את רשימת הדפים המציגים שגיאות לינטר, כדי שניתן יהיה למצוא אותם בקלות. הרשימות ממוינות  לפי מספר השגיאות, למשל, [[{{#special:LintTemplateErrors}}/night-mode-unaware-background-color]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T170874]
* המשתמשים בתכונת בטא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|{{int:codemirror-beta-feature-title}}]] מקבלים זה זמן מה את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror]] במקום [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeEditor|CodeEditor]]&amp;rlm; (ACE) לצביעת התחביר בדפי JavaScript,&amp;rlm; CSS,&amp;rlm; JSON,&amp;rlm; Vue ולואה. יחד עם הוצאת CodeMirror 6 מתוך בטא מתוכננת גם החלפת ACE כעורך התקני לסוגי הדפים הללו לקראת מאי 2026. [[mw:Special:MyLanguage/Help talk:Extension:CodeMirror|השארת משוב או חששות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T419332]
* המודולים של [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror]] ב-JavaScript ישודרגו בקרוב ל-CodeMirror 6. לקראת השדרוג הוכרז השימוש ב-&lt;code dir=ltr&gt;ext.CodeMirror&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;ext.CodeMirror.lib&lt;/code&gt; בגאדג'טים וסקריפטים אישיים כמיושן ביולי 2025. השימוש בהוק &lt;code dir=ltr&gt;ext.CodeMirror.switch&lt;/code&gt; הוכרז כמיושן במרץ 2025. התורמים יכולים עכשיו להתאים את הסקריפטים והגאדג'טים שלהם ל-CodeMirror 6. מידע נוסף מופיע ב[[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror#Gadgets and user scripts|מדריך המעבר]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T373720]
* צוות הממשקים של מדיהוויקי מרחיב את הכיסוי של הגדרות המודול REST API כך שיכלול גם את [[mw:Special:MyLanguage/API:REST API/Extensions|הרחבות ה-API]]. המודולים של REST API הם קבוצות של נקודות קצה רלוונטיות שניתן לנהל ולעדכן בנפרד זה מזה. קיימים מודולים עבור API של [https://phabricator.wikimedia.org/T414470 GrowthExperiments] ושל [https://phabricator.wikimedia.org/T419053 ויקיפונקציות]. במעבר הרחבות ה-API למבנה הזה יועבר גם התיעוד של OpenAPI הראשי של מדיהוויקי ושל תצוגת ארגז החול REST, והוא יהיה זמין בבחירת המודולים בתפריט של [https://test.wikipedia.org/wiki/Special:RestSandbox REST Sandbox] בדף [[{{#Special:RestSandbox}}]] בכל אתרי ויקי.
* הרחבת ה-[[mw:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto|Scribunto]] מספקת מידע מגוון לגבי אתר ויקי בו היא רצה באמצעות הספרייה [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto/Lua reference manual|mw.site]]. החל מהשבוע שעבר הספרייה מאפשרת גם לקבל את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto/Lua reference manual#mw.site.wikiId|הדרך]] לגישה ל[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Wiki ID|מזהה ויקי]] שניתן להשתמש בו בניהול מודולים בין אתר ויקי אחד לאחרים. [https://phabricator.wikimedia.org/T146616]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.20|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* התחרות [[m:Special:MyLanguage/Coolest Tool Award|הכלי המדליק 2026]] בין הכלים הטכניים הקהילתיים הטובים ביותר פתוחה להזמנות. ניתן להציע את הכלי האהוב באמצעות [https://wikimediafoundation.limesurvey.net/435684?lang=en טופס ההגשה] עד ל-23 במרץ 2026. למידע נוסף בנושאי הפרטית וניהול הנתונים ניתן לגשת ל[[foundation:Special:MyLanguage/Legal:Coolest_Tool_Award_2026_Survey_Privacy_Statement|הצהרת הפרטיות]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/12|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W12&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:36, 16 במרץ 2026 (IST)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30260505 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 13 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W13&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/13|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* משתמשי אתרי ויקימדיה יכולים עכשיו להתחבר בלי סיסמה, באמצעות מפתח מעבר (passkey). מדובר בשיטה בטוחה התומכת בטביעת אצבע, זיהוי פנים או קוד PIN. כתוצאה מהשינוי ירגישו כל המשתמשים שיבחרו להתחבר בלי סיסמה שנהיה קל יותר, מהיר יותר ובטוח יותר להתחבר לחשבון. אפשרות ההתחברות באמצעות מפתח מופיעה עכשיו כהצעה למילוי אוטומטי בשדה שם המשתמש. בקרוב יופיע כפתור חדש &quot;[[phab:T417120|להתחבר עם מפתח]]&quot; למשתמשים שכבר הדליקו את התכונה החדשה. העדכון הזה ישפר את האבטחה ואת חוויית המשתמש. [[c:File:Passwordless_login_screencast.webm|סרטון צילום מסך]] מדגים את ההתחברות בלי סיסמה צעד אחר צעד.
* [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|כל אתרי ויקי יעברו למצב לקריאה בלבד]] למשך כמה דקות ביום רביעי, 25 במרץ 2026, ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1774450800 15:00 UTC] (או 17:00 שעון ישראל). מדובר בבדיקת גיבוי של מעבר מרכז הנתונים [[wikitech:Deployments/Yearly calendar|המתקיים מדי חצה שנה]]. במהלת המעבר תופנה כל תנועת הרשת של ויקימדיה ממרכז מידע ראשי אחד למרכז גיבוי כדי לבדוק זמינות ולמנוע הפרעות בשירות אפילו במצבי חירום.

'''עדכונים לעורכים'''
* משתמשי אתרי ויקימדיה יכולים עכשיו לייבא את ההודעות וההתרעות שלהם שגילן יותר מחמש שנים באמצעות [[toolforge:echo-chamber|כלי חדש בטולפורדג']]. זה יאפשר למשתמשים לשמור על הודעות משובות והן לא יאבדו במהלך המחיקה המתוכנן של כל ההודעות מלפני יותר מחמש שנים, כפי שכבר פורסם. [https://phabricator.wikimedia.org/T383948]
* עורכי ויקיפדיות באינדונזית, תאית, טורקית ובאנגלית פשוטה יכולים עכשיו להשתמש בדף Special:PersonalDashboard. זאת [[mw:Special:MyLanguage/Moderator Tools/Dashboard|הגרסה הראשונית של החוויה]] שמציגה למשתמשים דרכי ניטור, ומקלה עליהם לעבור מעריכות בלבד להשתתפות מתקדמת יותר בניטור האתר שלהם. [https://phabricator.wikimedia.org/T402647]
* בדף [[Special:Block|מיוחד:חסימה]] הופיעו שני שיפורי ממשק קטנים. המפעילים יכולים עכשיו לבצע חסימות ללא הגבלת זמן באמצעות כפתור רדיו מיועד בפרק המוקדש לזמן החסימה. כמו כן, הבחירה בחסימה ללא הגבלת זמן תציע רשימת סיבות שונה לבחירה. את הרשימה ניתן לעדכן בדף [[MediaWiki:Ipbreason-indef-dropdown|מדיה ויקי:Ipbreason-indef-dropdown]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T401823]
* משתמשים בניידים ב[[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account Creation Experiments#Logged-out|מספר אתרי ויקי]], לא כולל בעברית, יכולים לראות אזהרת עריכה מחוץ לחשבון משופרת, וזאת הודות לעדכונים האחרונים של צוות Growth. השינויים נפרסו בשבוע שעבר כחלק מהמאצים המתמשכים והבדיקות שמטרתם לשפר את [[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account Creation Experiments|חוויית יצירת החשבון בניידים]] ובכך להגדיל את השתתפות. [https://phabricator.wikimedia.org/T408484]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:36|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:36}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג שמנע ממשתמשי הדפדפנים הניידים לראות סיבות לחסימות מרובות. עכשיו מופיעות כל החסימות התקפות בוויקיפדיה.

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* מארזים שנבנו באמצעות טולפורג' יקבלו בקרוב גרסת buildpacks משודרגת, ובכך תתאפשר תמיכה בגרסאות חדשות יותר של שפות תכנות, כמו כן יוכנסו שיפורים ותיקונים נוספים. משתמשי Toolforge Build Service מוזמנים לעבור על [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/cloud-announce@lists.wikimedia.org/thread/EMYTA32EV2V5SQ2JIEOD2CL66YFIZEKV/ הודעת המייל] שנשלחה לאחרונה ולעדכן את הגדרות הבנייה במידת הצורך כדי להבטיח את תאימות הכלים שלהם. [https://wikitech.wikimedia.org/w/index.php?title=Help:Toolforge/Building_container_images&amp;oldid=2392097#Buildpack_environment_upgrade_process][https://phabricator.wikimedia.org/T380127]

* אתר ויקי לתיעוד [https://api.wikimedia.org/wiki/Main_Page פורטל API] ייסגר ביוני 2026. מפתחות API שנוצרו בפורטל ימשיכו לעבוד כרגיל. נקודות הקצה של api.wikimedia.org יוכרזו כמיושנות בהדרגה החל מיולי 2026. התיעוד שבפורטל יעבור לאתר [[mw:Wikimedia APIs|mediawiki.org]]. פרטים נוספים מופיעים ב[[wikitech:API Portal/Deprecation|דף המיזם]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.21|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* [[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes|מיזם המשאלות הטכניות של ויקימדיה הגרמנית]] שוקל לבצע שיפורים ב[[m:WMDE Technical Wishes/References/VisualEditor automatic reference names|שמות ההערות הנוצרות אוטומטית בעורך החזותי]]. אנא בדקו את [[m:WMDE Technical Wishes/References/VisualEditor automatic reference names#Proposed solutions|הפתרונות המוצעים]] והשתתפו ב[[m:Talk:WMDE Technical Wishes/References/VisualEditor automatic reference names#Request for comment|דיון]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/13|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W13&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 18:51, 23 במרץ 2026 (IST)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30268305 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 14 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W14&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/14|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* גרסת הבטא של [[abstract:|Abstract Wikipedia]], אתר ויקימדיה חדש שלא תלוי בשפה, נפתחה השבוע. האתר מאפשר לקהילות לבנות ערכי ויקיפדיה בשפתם המקומית, כך שניתן יהיה לקרוא אותם בקלות גם בשפות אחרות. האתר משתמש באלגוריתמים מוויקיפונקציות בהתבסס על מבנה הנתונים מוויקינתונים.

'''עדכונים לעורכים'''
* הצוות Growth מריץ בדיקת A/B לגבי הודעה ברורה יותר וידידותית יותר למשתמש המזמינה ליצור חשבון ויקי. כרגע כשמשתמשים לא מחוברים בנייד מתחילים לערוך, הם מקבלים הודעת אזהרה צורמת שיכולה לגרום לתחושת ייאוש. היא גם מדברת על חשבונות זמניים כאמצעי ברירת מחדל, במקום לעודד יצירת חשבון. הבדיקה רצה על עשר ויקיפדיות, כולל ערבית, צרפתית, ספרדית וגרמנית. [[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account Creation Experiments#2. Improve logged-out warning message (T415160)|ראו פרטים נוספים]].
* צוות היישומונים של ויקימדיה מזמין להשאיר משוב בנושא [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Future of Editing on the Mobile Apps|דרך העריכה הנכונה ביישומוני ויקיפדיה לניידים]]. הדיון מתמקד בשיפורים בדרכי גישה לכלי עריכה לאחר לחיצה על כפתור העריכה. מדובר בחלק ממאמץ רחב יותר לעודד את הקוראים המעוניינים בעריכה ולתת להם דרך ידידותית יותר להתחיל בכך.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:45|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:45}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה הבעיה בשליפת מידע מארכיון הנתונים הגדול [https://www.newspapers.com Newspapers.com] עקב חסימת הבקשות ל[[mw:Special:MyLanguage/Citoid|ציטואיד]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T419903]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.22|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/14|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W14&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:26, 30 במרץ 2026 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30329462 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 15 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W15&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/15|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''

* ההרחבה [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents]] כוללת עכשיו כלי חדש, הצבת יעדים. הוא מאפשר למארגנים לקבוע יעדים לאירועים, דוגמת מספר ערכים ליצירה או מספר תורמים משתתפים, ולעקוב אחר היעדים הללו בזמן אמת. כמו כן, העורכים יכולים לעבוד כדי להשיג מטרות משותפות ולראות את ההשפעה הכוללת תוך כדי כך. הכלי זמין בכל אתרי ויקי של ויקימדיה. ניתן לקרוא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents/Registration/Collaborative contributions#Goal setting|תיעוד]].
* [[File:Maki-gift-15.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] [[mw:Special:MyLanguage/Help:Watchlist labels|תוויות רשימת המעקב]] החדשות, שפורסמו ב[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/07|גיליון 7 של ידיעות הטכנולוגיה השנה]], זמינות עכשיו גם בעורך החזותי, גם בעורך קוד מקור, וגם באמצעות אייקון הכוכב למעקב בראשית הדף (או כפתור המעקב בעיצובים בהם אין כוכב). עד עכשיו אפשר היה להוסיף תוויות רק באמצעות [[Special:EditWatchlist|מיוחד:עריכת רשימת המעקב]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה שגרמה לדפי שיחה בניידים הכוללים נושאים ריקים לצאת מכלל שימוש. [https://phabricator.wikimedia.org/T419171]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* &lt;span class=&quot;mw-translate-fuzzy&quot;&gt;[[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing|הערות שוליים משניות]] המאפשרות לעורכים להוסיף פרטים להערות קיימות ללא צורך לכתוב את ההערות הללו מחדש יתחילו לפעול ב[[phab:T414094|אתרי ויקי נוספים]] בהמשך השנה. לכל האתרים מימין לשמאל, כולל בעברית, זה יגיע בסוף במועד לא ידוע. אתרי ויקי המשתמשים בגאדג'ט [[mw:Special:MyLanguage/Reference Tooltips|Reference Tooltips]] מוזמנים לעדכן את הקוד, הנמצא בדרך כלל בדף [[m:MediaWiki:Gadget-ReferenceTooltips.js]], בדומה למה שנעשה [https://en.wikipedia.org/w/index.php?diff=1344408362 כאן], כדי לוודא תאימות להערות המשניות. ייתכן שגם גאדג'טים אחרים המטפלים בהערות שוליים יצטרכו תיקון.&lt;/span&gt; [https://phabricator.wikimedia.org/T416304]
* כל אתרי ויקיחדשות ייסגרו ויעברו למצב לקריאה בלבד ב-4 במאי 2026. התוכן יישאר זמין אבל לא יהיו עריכות חדשות או ערכים חדשים. הסגירה אושרה בדי חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה לאחר דיונים נרחבים. [[m:Wikimedia Foundation Board noticeboard#Board of Trustees Approves Closure of Wikinews|לקריאה נוספת]].
* ל-[[:mw:Special:MyLanguage/API:Action API|Action API]] יש כמה פורמטים להצגת התוצאות. הפורמט &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;format=php&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; יוסר בקרוב. יש לוודא שסקריפטים ובוטים שהשתמשו בו יעברו ל[[mw:Special:MyLanguage/API:Data formats#Output|פורמט JSON]]. ההסרה צפויה להשפיע על מעט מאוד סקריפטים ובוטים. [https://phabricator.wikimedia.org/T118538]
* הדף [[Special:NamespaceInfo|מיוחד:NamespaceInfo]] מציג מעכשיו גם שמות נרדפים של מרחבי השם. למשל, בוויקיפדיה העברית מופיע &quot;וק&quot; לצד &quot;ויקיפדיה&quot;. [https://phabricator.wikimedia.org/T381455]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.23|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/15|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W15&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:19, 6 באפריל 2026 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30362761 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 16 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W16&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/16|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* עורכים מנוסים מוזמנים [https://b24e11a4f1.catalyst.wmcloud.org/wiki/Main_Page לבדוק] את תכונת [[mw:Special:MyLanguage/Article guidance|הנחיית הערכים]] שנוצרה כדי לעזור לעורכים פחות מנוסים ליצור ערכים בוויקיפדיה בעלי מבנה נכון ובהתאמה למדיניות. הסברים לגבי אופן ביצוע הבדיקה [[mw:Special:MyLanguage/Article guidance/Test feature guide|זמינים]] למעוניינים. כמו כן, אחרי קריאת [https://b24e11a4f1.catalyst.wmcloud.org/wiki/Category:Pages_using_article_guidance קווי המתאר], מומלץ להשאיר משוב ב[[mw:Talk:Article guidance|דף השיחה של המיזם]]. בהתבסס על תגובות התכונה תשופר ותעלה למספר ויקיפדיות לניסוי והתאמות. ישנו [[c:File:Article Guidance workflow demo - April 2026.webm|סרטון וידאו]] המסביר את התכונה.
'''עדכונים לעורכים'''
* משתמשים מאומתים יכולים מעכשיו להשתמש בדף [[Special:ChangeContentModel|מיוחד:שינוי מודל התוכן]] כדי [[mw:Special:MyLanguage/Help:ChangeContentModel|ליצור דפים חדשים עם מודל תוכן לבחירה]], דוגמת רשימות לשליחת הודעות המוניות, ברוב אתרי ויקי. זה יהפוך את הפורמטים המגוונים של הדפים לנגישים יותר. ניתן לבדוק האם ההרשאה קיימת באתר ויקי מסוים בדף [[Special:ListGroupRights|מיוחד:רשימת הרשאות לקבוצה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T248294]
* צוות Growth התחיל את [[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account_Creation_Experiments|ניסוי יצירת החשבונות]] בו ייבדק האם הוספת כפתור ליצירת חשבון בראש הדף בדפדפנים הניידים יעלה את כמות החשבונות החדשים ויעודד משתמשים נוספים בניידים לתרום לאתרי ויקי. הניסוי מתקיים עכשיו בוויקיפדיות בהינדי, אינדונזית, בנגלית, תאית ועברית אצל 10% ממשתמשים לא מחוברים בניידים.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:30|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:30}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה הבעיה בגללה העורך החזותי נתקע בחלונות עם האנימציה המכובה. [https://phabricator.wikimedia.org/T382856]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* בהמשך השבוע {{int:group-abusefilter}} שישי להם את תכונת הבטא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|{{int:codemirror-beta-feature-title}}]] מופעלת יקבלו את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror]] במקום [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeEditor|ACE]] בתור העורך ב[[Special:AbuseFilter|מסנן ההשחתות]]. זה נעשה כחלק מהמהלך הרחב יותר להפוך את חווית המשתמשים לאחידה יותר בכל סוגי העורכים. [https://phabricator.wikimedia.org/T399673][https://phabricator.wikimedia.org/T419332]
* כלים ובוטים המשתמשים ב-[[mw:Special:MyLanguage/Notifications/API|API ההודעות]] יצטרכו לעדכן את ההרשאות של OAuth או של  BotPassword כדי לקבל גישה להודעות פרטיות. [https://phabricator.wikimedia.org/T421991]
* כתוצאה משדרוג ספרייה ישתבש המיון של הקטגוריות החל מ-20 באפריל. סקריפט המעבר ירוץ כדי לתקן את זה, עניין שייקח שעות או ימים, תלוי בגודל האתר. למשל, זה ייקח שבוע בוויקיאנגלית. [https://phabricator.wikimedia.org/T422544]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.24|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/16|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W16&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 18:19, 13 באפריל 2026 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30380527 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 17 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W17&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/17|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* ב-21 אפריל, לאחר שנתיים של פיתוח, ייצא מבטא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|{{int:codemirror-beta-feature-title}}]], המכונה גם [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror 6]]. הוא מביא לשיפורים בקריאות טקסט וקוד ויקי, צמצום טעויות הקלדה ו[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|שיפורים]] נוספים לכל משתמשי צביעת התחביר התקנית. תודה ענקית למתנדב [https://phabricator.wikimedia.org/p/Bhsd/ Bhsd] שפיתח את רוב התכונות, כולל [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#Code folding|קיפול הקוד]], [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#Autocompletion|השלמה אוטומטית]] ו[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#Linting|לינטר]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T259059]
* עדכון רחב ליישומון ויקיפדיה עבור iOS יוצא בימים האלו, והוא נועד לחדש את העיצוב כדי להתאים אותו לגרסה האחרונה של &quot;Liquid Glass&quot; של Apple. [https://apps.apple.com/us/app/wikipedia/id324715238 ניתן להוריד את הגרסה החדשה] כדי לראות את העדכון.

'''עדכונים לעורכים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/WE3.3.4 Reading lists|רשימות קריאה]] היא תכונה המאפשרת לקוראים לשמור ערכים ברשימה לקריאה עתידית. התכונה זמינה עכשיו בבטא  בוויקיפדיות הערבית, הצרפתית, האינדונזית, הווייטנאמית והסינית, ומופעלת כברירת מחדל לכל החשבונות החדשים בכל ויקיפדיות.
* ניסוי החוקר את [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth/Mobile page previews|הרחבת Page Previews לדפדפנים ניידים]] יתחיל בשבוע של 20 באפריל בוויקיפדיות הערבית, האנגלית, הצרפתית, האיטלקית, הפולנית והווייטנאמית. מדובר בחלונות קופצים המציגים תמונה ממוזערת, פסקה ראשונה וקישור לפתיחת הערך כולו, מה שמביא לשיפור במציאת התוכן. הכלי כבר מופעל במצב מחשב וביישומונים. ניתן לקרוא [[m:Special:MyLanguage/List of experiments in Product and Technology#Template|פרטים נוספים]] על הניסוי והכלי.
* בחלק מאתרי ויקי יראו משתמשים מחוברים שלא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Email confirmation|וידאו את כתובת המייל שלהם]] באנרים המזמינים אותם לעשות את זה. וידוא כתובת המייל מאפשר למשתמשים להחזיר גישה לחשבון אחרי איבוד ססמה. [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Account Security#Encouraging users to confirm their email addresses|עוד בנושא]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T421366]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:15|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:15}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה בגללה עורך קוד מקור 2017 התקשה בעריכת דפים גדולים מאוד. זה כלל טעינה אטית, לאגים בתצוגה מקדימה ובגלגול הדף, ובעיות בביצועים במהלך בחירת, חיתוך והדבקת התוכן. [https://phabricator.wikimedia.org/T184857]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* כחלק ממעברו של [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|CodeMirror]] מחוץ לבטא, ישתמשו כל העורכים ב-[[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror]] במקום [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeEditor|ACE]]&amp;rlm; (CodeEditor) לצביעת התחביר בזמן עריכת דפי JavaScript,&amp;rlm; CSS,&amp;rlm; JSON,&amp;rlm; Vue&amp;rlm; ולואה. [https://phabricator.wikimedia.org/T419332]
* השירות &lt;code&gt;mirrors.wikimedia.org&lt;/code&gt; עבור משתמשי Debian ו-Ubuntu ייסגר ב-15 במאי. משאבי השירות יוחלפו באפשרויות חדשות וטובות יותר. חלק מהמשתמשים יצטרכו לעבור לשרת אחר, מה שיכול לקחת זמן. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/LJYRIS4WB66HIRCAO4GIDTXCMDVZRBMA/ פרטים נוספים]. [https://phabricator.wikimedia.org/T416707]
* הטבלאות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;image&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;oldimage&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; הוסרו מ[[wikitech:Help:Wiki Replicas|וויקירפליקות]]. אם הכלים או השאילתות שלכם פונים ל-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;image&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; או ל-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;oldimage&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ישירות, אנא עדכנו אותם כדי שישתמשו בטבלאות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;file&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;filerevision&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; לפני 28 במאי. [https://phabricator.wikimedia.org/T28741]
* בעקבות היישום של הגבלות גלובליות על קצב API בזמן האחרון תמשיך קרן ויקימדיה לוודא [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Product Insights/Responsible Reuse|שימוש הוגן בתשתית]] באמצעות השתת הגבלות גלובליות על טראפיק API מזוהה, בשבוע האחרון של אפריל. ההגבלות נקבעו גבוהות ככל האפשר בכוונה, כדי לצמצם השפעות על הקהילה. בוטים הרצים על Toolforge/WMCS או עם הרשאות בוט על ויקי כלשהיא לא יושפעו נכון לעכשיו. בכל זאת, כדאי למפתחים להשתמש בהמלצות המעודכנות. למידע נוסף ראו [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits|Wikimedia APIs/Rate limits]] ו-[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits/FAQ|FAQ]].
* ה-[[mw:Special:MyLanguage/Attribution API|Attribution API]] זמין עכשיו ב[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Stability policy|בטא]]. ה-API הזה שולף מידע על קרדיטים של ערכים וקבצים במדיה-ויקי כשנעשה בהם שימוש. התיעוד זמין באמצעות הדף המיוחד של ארגז החול של REST בכל אתרי ויקי של ויקימדיה, דוגמת [https://en.wikipedia.org/w/index.php?api=attribution.v0-beta&amp;title=Special%3ARestSandbox ארגז החול של REST בוויקיאנגלית]. ניתן להשאיר משוב ב[[mw:Talk:Attribution API|דף השיחה של המיזם]].
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/17|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W17&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 18:01, 20 באפריל 2026 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30432763 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 18 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W18&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/18|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* במסגרת שיפור ההגנה נגד משחיתים נעשה שינוי בדרך בה משתמשים חדשים נכנסים אוטומטית לקבוצת המשתמשים המאומתים, [[{{int:grouppage-autoconfirmed/{{CONTENTLANGUAGE}}}}|{{int:group-autoconfirmed}}]]. עד כה זה קרה לאחר ותק מסוים שנקבע מראש מרגע יצירת החשבון ולאחר מספר מסוים של עריכות, שנקבע מראש גם כן. נעשה בזה שימוש לרעה בידי משחיתים שיצרו חשבונות והשתמשו בהם לאחר המתנה. כדי למנוע זאת בשבוע הבא המנגנון ישתנה והוותק יחושב מהעריכה הראשונה במקום מרגע ההרשמה. כל המספרים יישארו כבעבר. השינוי לא יפעל באתרי ויקי בהם הוחלט כי אין צורך בכמות עריכות מסוימת כדי להצטרף לקבוצה. [https://phabricator.wikimedia.org/T418484]
* כל המשתמשים החדשים באתרי ויקיפדיה, כמו גם שאר המשתמשים שהדליקו את ההפעלה האוטומטית של תכונות הבטא החדשות, יכולים עכשיו להשתמש בתכונת [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/WE3.3.4 Reading lists|רשימות קריאה]] כדי לשמור ערכים לקריאה עתידית. זה מאפשר לארגן את כל מה שהמשתמש מעוניין לקרוא במקום אחד, לגישה קלה יותר. 
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:30|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:30}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה בגללה תמונות בתבניות מידע קיבלו שוליים ענקיים בפיירפוקס. [https://phabricator.wikimedia.org/T423676]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* להזכירכם, הגבלות הקצב הגלובליות של API יופעלו השבוע לטראפיק API מזוהה. זה יעזור לוודא [[mw:MediaWiki Product Insights/Responsible Reuse|שימוש הוגן בתשתית]]. הבוטים הרצים על Toolforge/WMCS או עם הרשאות בוט על ויקי כלשהיא לא יושפעו נכון לעכשיו. בכל זאת, כדאי למפתחים להשתמש בהמלצות המעודכנות. למידע נוסף, כולל הגבלות מעודכנות, ראו [[mw:Wikimedia APIs/Rate limits|Wikimedia APIs/Rate limits]] ו-[[mw:Wikimedia APIs/Rate limits/FAQ|FAQ]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.26|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/18|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W18&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:06, 27 באפריל 2026 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30458046 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 19 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W19&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/19|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* צוות [[mw:Special:MyLanguage/Article guidance|הנחיית הערכים]] מזמין עורכים מנוסים מ[[mw:Special:MyLanguage/Article guidance/Pilot wikis and collaborators|וויקיפדיות הניסיוניות]] בשפות הערבית, בנגלה, היפנית, הפורטוגזית, הפרסית, הטורקית, האנגלית הפשוטה, הספרדית והצרפתית לעזור בתרגום והתאמת [https://b24e11a4f1.catalyst.wmcloud.org/wiki/Category:Pages_using_article_guidance קווי המתאר לדוגמה]. קווי המתאר הללו יכוונו עורכים ביצירת ערכים נקיים, בנויים היטב ותואמים למדיניות באמצעות השימוש ב[https://b24e11a4f1.catalyst.wmcloud.org/wiki/Special:NewArticle כלי] הזה לאחר שיתחיל לפעול במאי 2026. ניתן לקרוא [[mw:Special:MyLanguage/Article guidance#Adapting a sample outline in a Wikipedia|הנחיות פשוטות]] לגבי התרגום וההתאמה.
'''עדכונים לעורכים'''
* [[:m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council|מועצת המוצר והטכנולוגיה]] פרסמה את [[:m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/May 2026 draft PTAC recommendation for feedback|טיוטת ההמלצות]] לגבי מודל שהשותפים יכולים להשתמש בו כדי לתרום בתחום הטכני. חברי הקהילה מוזמנים להשאיר משוב לגבי ההמלצות עד ל-8 במאי ב[[:m:Talk:Product and Technology Advisory Council/May 2026 draft PTAC recommendation for feedback|דף השיחה]].
* מספר סוגי התמונות הממוזערות בהעדפות במדיה-ויקי יצומצם לשלושה בלבד, והם קטן (180px), רגיל (250px) וגדול (400px). זה נעשה כחלק מהמאמץ המתמשך לשיפור היעילות והורדת הלחץ על התוכנה המייצרת את התמונות הממוזערות. כתוצאה מכך ימופו ההעדפות הקיימות למידות החדשות הקרובות ביותר. למשל, בחירות קטנות כמו 120px או 150px יהפכו ל-180px, והגדולות כמו 300px או 360px יהפכו ל-400px. ממשק ההעדפות יעודכן בהתאם בקרוב, והמשתמשים המעוניינים להסיר את ההעדפה או להשאיר משוב יכולים לעשות זאת. [https://phabricator.wikimedia.org/T424909]
* החל מעכשיו כשהרשאות פגות אוטומטית יקבלו המשתמשים הודעה כחולה דומה לזאת שנשלחת כשההרשאות משתנות ידנית. קיים הבדל בין המנגנון הזה ל[[m:Special:MyLanguage/Global reminder bot|בוט התזכורות הגלובלי]] ששולח תזכורת בדף השיחה שבוע לפני סיום ההרשאה.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:32|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:32}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה הבעיה בגללה התגלגל בוחר השפות בדף [[m:Special:Translate|Special:Translate]] ללא צורך. עד כה כשהמשתמשים פתחו את התרגום לאנגלית והקלידו קלטים מסוימים חלון הדיאלוג קפץ כלפי מעלה בכמה פיקסלים גם כשהיה מספיק מקום בדף לכל התוצאות. התפריט לא זז יותר בלי סיבה בזמן סינון השפות. [https://phabricator.wikimedia.org/T358864] 
* [[m:Special:GlobalWatchlist|רשימת המעקב הגלובלית]] המאפשרת להציג רשימות מעקב מאתרים רבים בדף אחד ממשיכה להשתפר. למשל, רשימות המעקב לאתרי ויקיבייס דוגמת [[:d:|ויקינתונים]] תומכות עכשיו בפריטי [[mw:Special:MyLanguage/Extension:EntitySchema|EntitySchema]] למעקב טוב יותר. מצב העדכונים החיים מתחדש עכשיו מדי 60 שניות כדי להתאים ל[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits|הגבלות הקצב הגלובליות של API]] החדשות, למען תגובה משופרת בזמן אמת. כמו כן, תוקן באג בכיווניות שהציג קישורים עם טקסט &quot;שינויים 3&quot; במקום &quot;3 שינויים&quot; ברשימות עם כיווניות לשני הצדדים. [https://phabricator.wikimedia.org/T415450][https://phabricator.wikimedia.org/T424422][https://phabricator.wikimedia.org/T418091]
'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* בוצע השלב השני של [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits|הגבלות הקצב הגלובליות של API]], וזאת כדי לצמצם את [[diffblog:2026/03/26/quo-vadis-crawlers-progress-and-whats-next-on-safeguarding-our-infrastructure/|השפעת ה-AI הקוצרים]] ולוודא גישה הוגנת ובת קיימא למשאבי ויקימדיה, בהעדפת פעולות אנושיות וטראפיק של משימות ויקי. [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits#Limits|ההגבלות]] שונו ממספרים מסויימים לשעה למספרים מסויימים לדקה, ובכך יצרו תבניות טראפיק חלקות יותר וכמות קריאות צפויה יותר. המשתמשים בקהילות לא צפויים להיות מושפעים ולא נדרשות שום פעולות להתאמה. ניתן כבר לראות שחלק משולחי הקריאות ל-API מבוססות User-Agent מתאמים את פעילותם, וזוהה 64% מטראפיק APU אוטומטי. המעקב נמשך, והמנגנון של Wikimedia Enterprise ממשיך להיות זמין ללקוחות מסחריים.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.27|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/19|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W19&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:43, 4 במאי 2026 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30498077 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 20 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W20&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/20|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* צוות טכנולוגיית הקהילה פרסם [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/How to write a good wish|הנחיות חדשות]] המסבירות כיצד נבחרות ומקבלות ההעדפה משאלות חדשות בסקר משאלות הקהילה. התיעוד מיועד לעזור לתורמים לכתוב הצעות חזקות יותר באמצעות הבהרת הגורמים המשפיעים על תיעדוף ההחלטות. מעבר לספירת הקולות מדגישות ההנחיות שיקולים כמו השפעה אפשרית על הקהילה בזמן קבלת ההחלטה לגבי מה יהיו המשאלות שיקודמו.

'''עדכונים לעורכים'''
* צוות הקריאה של Growth משיק ניסוי לבדיקת [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader_Growth/Share_Card|כרטיס השיתוף]] החדש המאפשר לקוראים ליצור כרטיסים ויזואליים מערכי ויקיפדיה או פרקים נבחרים בערכים ולשתף אותם ברשת, כשכל כרטיס כזה כולל קישור חזרה לערך המקורי, כדי להרחיב את מספר הקוראים וגילוי הערכים. בדיקת A/B בניידים תהיה זמינה לחלק מהקוראים בוויקיפדיות בערבית, סינית, צרפתית, ויאטנאמית ואנגלית, כדי להבין טוב יותר הרגלי קריאה ושיתוף, והיא תתחיל בשבוע של 18 במאי למשך ארבעה שבועות.
* היישומונים לוויקיפדיה עבור אנדרואיד ו-iOS פרסמו בזמן האחרון את [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia_Apps/Team/25th_Birthday_Reading_Challenge|אתגר הקריאה ל-25 ימים]] כתכונת בטא, וזאת כחלק מהמאמצים למשוך קוראים באמצעות עידוד המשתתפים לבצע משימות קריאה. כדי לעקוב אחר ההתקדמות באתגר יוכלו משתמשי היישומונים להוסיף וידג'ט בהובלת דמותו של בייבי גלוב למסך הבית שלהם. האתגר יתחיל רשמית ב-11 במאי.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:17|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:17}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה בגללה ההעדפות הגלובליות להפעלת צביעת קוד ויקי כובו בפתאומיות לאחר ההדלקה. [https://phabricator.wikimedia.org/T425286]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] המודול של ResourceLoader בשם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;mediawiki.ui.input&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, שהוכרז כמיושן מ[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/39|ספטמבר 2023]], יוסר השבוע. קיים [[mw:Special:MyLanguage/Codex/Migrating_from_MediaWiki_UI|מדריך המעבר מ-MediaWiki UI ל-Codex]], לכלים המשתמשים במודול. [https://phabricator.wikimedia.org/T420125]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.2|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/20|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W20&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:20, 11 במאי 2026 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30524429 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 21 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W21&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/21|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* הצוות של Abstract Wikipedia זיהה חמישה אתרי ויקי אפשריים לפיילוט שניתן לבדוק את התעניינותם בהפעלת ערכים מופשטים. מדובר בוויקיפדיות במלאיאלאם, בנגלית, דגבני, ערבית ואינדונזית. תקופת המשוב תפתח ב-22 במאי. אם קהילתכם מעוניינת להפוך לפיילוט [[m:Talk:Abstract Wikipedia|ניתן לפנות במטא]].

'''עדכונים לעורכים'''
* הניסוי שיציג לקוראים לא מחוברים לחשבון את [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/Reading lists|רשימות הקריאה]] בניידים יחל ב-18 במאי בוויקיפדיות בגרמנית, ספרדית, איטלקית, פורטוגזית, פולנית, טורקית ואורדו, והוא יתנהל למשך חודש. המאמץ תומך ביעדים רחבים של עזרה לקוראים לשמור ולארגן ערכים לקריאה בהמשך, תוך כדי עידוד הרגלים שיכולים להביא להצטרפות לוויקיפדיה בעתיד.
* כדי לתמוך בכפתור הבוקמרק של רשימות קריאה בבטא עודכנו הקישורים בתפריט &quot;כלים -&gt; פעולות&quot; כך שיציגו גם אייקונים מתאימים. זה כולל את כוכב ההוספה לרשימת המעקב המאפשר לעורכים לזהות ערכים במעקב זמני. האייקונים תואמים עכשיו את אלו שבשימוש בניידים, מה שמשפר את הקשר בין הפלטפורמות השונות. השינוי מוגבל כרגע לתפריט הפעולות ומשפיע לרוב על עורכים עם הרשאות רחבות. [https://phabricator.wikimedia.org/T426008]
* תכונת ה-[[mw:Special:MyLanguage/VisualEditor/Suggestion Mode|Suggestion Mode]] הופעלה כחלק מ[[w:en:A/B test|בדיקת A/B]] לעורכים נרשמים באתר הנייד ב[[phab:T421189|כ-15]] ויקיפדיות. הניסוי ימדוד את השפעת התכונה על אחוז השימושים של המשתמשים הללו בעריכת בניידים שלא שוחזרו. הניסוי ייחשב גם את השפעת התכונה על שמירת העורכים וינטר שינויים בכמויות השחזורים והחסימות.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה ביישומון ויקיפדיה לאנדרואיד בגללה תמונות לפעמים לא נטענו ברשימות קריאה מומלצת לאחר פתיחת הודעות. [https://phabricator.wikimedia.org/T418231]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikidata Platform|צוות פלטפורמת ויקינתונים]] פרסם את [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:SPARQL query service/WDQS backend update/Backend Replacement|המלצות החלפת הבקאנד]] ואת [[wikitech:Wikidata Query Service/WDQS Architecture re-design|הארכיטקטורה הטכנית]] הנלווית לקראת מעברו של שירות השאילתות לוויקינתונים (WDQS) מ-Blazegraph. ניתן להשאיר משוב עד ל-25 במאי 2026, במיוחד לגבי מרווחים צפויים והשפעות על מקרים מסובכים. חברי קהילת ויקינתונים ומשתמשי WDQS מוזמנים גם לעזור בזיהוי כלים ומהלכי עבודה בעלי השפעה גבוהה שייתכן יצטרכו טיפול, ב[[d:Wikidata:SPARQL query service/WDQS backend update/High-Impact Use Cases|דף הזה]]. את המשוב ניתן להשאיר ב[[d:Wikidata talk:SPARQL query service/WDQS backend update|דף השיחה של המעבר]] או במהלך [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Blazegraph Migration Office Hours|שעות הקבלה הקרובות]]. פרטים נוספים מופיעים ב[[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Wikidata Platform team/Newsletter|עיתון הצוות]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.3|MediaWiki]]

'''לעומק'''

* בוויקיפדיות באנגלית, צרפתית, יפנית, וכמה אחרות נעשה [[diffblog:2025/09/02/better-detecting-bots-and-replacing-our-captcha/|ניסוי של hCaptcha]], שירות חיצוני לזיהוי בוטים. הניסוי הראה כי hCaptcha מזהה ומרתיע ביעילות חלק מפעילות אוטומטית זדונית, גם בעצמו גם באמצעות המלצות ל[[w:en:Wikipedia:Village pump (technical)/Archive 225#Introducing SuggestedInvestigations|בודקים ודיילים]]. עקב התוצאות החיוביות יופעל השירות בכל אתרי ויקי בשבועות הקרובים. מידע טכני והגנות פרטיות מופיעים ב[[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Anti-abuse signals/hCaptcha|דף המיזם]]. ניתן גם לקבל [[diffblog:2026/05/04/better-detecting-bots-and-replacing-our-captcha-part-2/|פרטים נוספים]].
* הופיע הגליון החדש של עיתון הצוות הטכני של הקהילה. מופיעים שם עדכונים לגבי התקדמות בכמה משאלות של סקר משאלות הקהילה, כולל הרחבת רשימות הקריאה מניידים למצב מחשב, תמיכה לשונית חדשה עבור &quot;מי כתב את זה&quot; ולוח עבודה פרטי, שיפורים לתצוגות 3D ו-Charts, והעבודה הצפויה לגבי מיון דפי השיחה, השמעת קבצי קול ועריכת תהליכי העבודה. הגליון מציג גם סדרי עדיפויות נוכחיים, טרנדים במצב משאלות הקהילה, והזדמנויות לקהילה להשאיר פידבק על תחומי מיקוד עתידיים ועל התוכנית השנתית של קרן ויקימדיה לשנת 2026–2027. להרחבה ניתן לקרוא את [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Updates#May 13, 2026: Latest updates from the Community Tech team|הגליון המלא]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/21|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W21&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:22, 18 במאי 2026 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30539262 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 22 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W22&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/22|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* בעקבות [[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account Creation Experiments#LOWM|הצלחת הניסוי ליצירת החשבונות]] תוצג הודעת אזהרה משופרת למשתמשים לא מחוברים החל מהשבוע הראשון של יוני. השינוי ישפיע רק על משתמשים בדפדפנים ניידים שעושים פעולות עריכה. החווייה המעודכנת עוצבה כדי לעודד יצירת חשבונות בצורה נהירה יותר, כשלמשתמשים עדיין תשאר אפשרות לערוך מחשבונות זמניים. תוצאות הניסוי הראו שיפור משמעותי ביצירת החשבונות, 27% יותר אצל אלו שראו את ההודעה המעודכנת. כצפוי כשיותר אנשים יוצרים חשבונות במצב הזה, יורד מספר החשבונות הזמניים, והוא צנח ב-16%. הניסוי לא הראה שינויים משמשמעותיים ברמת העריכות המועילות או במדדים נבדקים נוספים. [https://phabricator.wikimedia.org/T424595] 

'''עדכונים לעורכים'''
* מטעמי בטיחות נדרשים בעלי הרשאות מסוימות להפעיל את [[m:Special:MyLanguage/Mandatory two-factor authentication for users with some extended rights|האימות הדו-שלבי]], 2FA. חברי הקבוצות הללו לא יוכלו לנתק את שיטת 2FA האחרונה בחשבונם, ולא ניתן יהיה לצרף לקבוצות הללו משתמשים שאין להם 2FA מופעלת. המשתמשים יוכלו להוסיף ולהוריד שיטות זיהוי שונות כל עוד בכל רגע נתון שיטה אחת לפחות מופעלת בחשבון. בשבועות הקרובים יוסרו המשתמשים ללא 2FA מהקבוצות הללו. במיוחד זה נוגע לבירוקרטים. ניתן לראות את לוחות הזמנים בקישורים המצורפים. [https://phabricator.wikimedia.org/T423119][https://phabricator.wikimedia.org/T423120]
* [[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes|צוות המשאלות הטכניות של WMDE]] יריץ [[w:en:בדיקת A/B|בדיקת A/B]] על [[:phab:T415904|10 אתרי ויקי]], לא כולל בעברית, כדי לבדוק את [[m:WMDE Technical Wishes/References/Reference Previews|השיפורים האפשריים ל-Reference Previews]]. הניסוי יימשך כשבועיים בין סוף מאי לתחילת יוני וישפיע על 10% מקוראים במצב מחשב באתרי ויקי המדוברים.
* לאחר שני ניסויים מוצלחים יפעיל צוות קוראים Growth את תכונת הבטא [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth/Image Browsing|דפדוף תמונות]] במצב נייד לכל ויקיפדיות החל מ-25 במאי. לפיכך יוכל כל מי שמופעלת אצלו בהעדפות הדלקה אוטומטית של תכונות בטא או כל מי שיפעיל את התכונה בעצמו להשתמש בכלי החדש. בראש כל ערך תופיע קרוסלה של כל התמונות בערך, כשהעורכים יוכלו [[mw:Readers/Reader_Growth/Image_Browsing#Phase_2.1_beta_feature|להוציא תמונות מסויימות מהתצוגה או להוציא ערכים מסוימים מהצגת הקרוסלה לגמרי]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:30|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:30}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בגללו קבצי STL בשלושה מימדים הוצגו בצורה שגויה בידי הרחבת ה-3D של מציג המדיה. [https://phabricator.wikimedia.org/T416723]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* מחלקות CSS ישנות בשם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;tleft&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;tright&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; הוחלפו במחלקות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;floatleft&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;floatright&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; כי הן לא עבדו בצורה אחידה בכל הפלטפורמטת של מדיה ויקי, כמו תצוגה ניידת או יישומונים לניידים. המיזמים המשתמשים במחלקות הללו מתבקשים לבדוק את השימושים ולתכנן משימת מעבר. יש לשים לב שגם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;floatleft&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;floatright&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; יכולים להיות מוכרזים כמיושנים בעתיד, אם כי אין תוכניות כאלו נכון לעכשיו. ניתן לקבל [[phab:T426452|פרטים נוספים]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.4|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/22|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W22&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:52, 26 במאי 2026 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30584502 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 23 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W23&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/23|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience|צוות חוויית הקריאה]] מבצע ניסוי כדי להציג את [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/Reading lists|רשימות הקריאה]] הנמצאות עדיין בפיתוח למשתמשים הלא מחוברים בניידים ולבדוק האם השימוש בהן מעודד יצירת חשבונות בקצב גדול יותר מאשר בהצגת כוכב רשימת המעקב. [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/Reading lists#Experiment timeline|הניסוי]] התחיל ב-18 במאי בוויקיפדיות בגרמנית, ספרדית, איטלקית, פורטוגזית, פולנית, גרמנית, טורקית ואורדו, והוא יימשך כחודש.
* צוות היישומונים לוויקיפדיה מבצע את [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Explore Feed Refresh/Phase 1|השלב הראשון]] בפריסת פיד הבית ליישומון בטא של אנדרואיד. הפיד החדש כולל את לשונית הקהילה המחודשת ואת הלשונית החדשה בשם &quot;בשבילך&quot; המציגה המלצות קריאה יומיות. העיצוב מחדש הוא חלק מהמאמץ הרחב יותר של שיפור גילוי התוכן ויצירת חוויות למידה מזמינות יותר ביישומוני ויקיפדיה.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:18|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:18}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה התקלה בגללה תמונות נתקעו תוך כדי טעינה בחלק מההמלצות לעריכה ב[[w:Special:Homepage|מיוחד:דף הבית]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T424048]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.5|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/23|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W23&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:09, 2 ביוני 2026 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30613639 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 24 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W24&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/24|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* המיזם Wikimedia Enterprise העלה את ההגבלות על שימוש חינם ב-API. מספר הפעמים בהם ניתן להשתמש ב-On-demand API עלה מ-5000 ל-50000 בחודש, וב-Snapshot API מ-15 ל-30 בחודש. בנוסף ניתן עכשיו לבצע Structured Contents snapshots גם מחשבונות ללא תשלום. השינויים הללו מרחיבים גישה ל-Wikimedia Enterprise עבור מפתחים, חוקרים וארגונים המשתמשים בתוכן של ויקימדיה. [https://enterprise.wikimedia.com/blog/enhanced-free-api]

'''עדכונים לעורכים'''
* לשעבר [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia_Apps/Team/Explore Feed Refresh/Phase 1|פיד הגילוי המתעדכן]], ששינה את שמו לפיד הבית, יופעל אצל 50% ממשתמשי יישומון ויקיפדיה לאנדרואיד. פיד הבית עוזר לקוראים לגלות תוכן מתאים באמצעות שתי לשוניות חדשות: לשונית הקהילה ו&quot;לשונית בשבילך&quot;. לשונית הקהילה מספקת פיד של תוכן ועדכונים מטעם קהילה רחבה של ויקימדיה והתנועה, ו&quot;לשונית בשבילך&quot; מציעה חוויית מסך מלא המציגה תוכן מותאם למה שמעניין את המשתמש. העיצוב מחדש הוא חלק ממאמץ רחב יותר לשפר גילוי ולהעלות את חוויית הלמידה ביישומון לוויקיפדיה.
* משחק הטריוויה היומי [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/iOS/&quot;Which came first?&quot; Game|&lt;span dir=ltr&gt;Which came first?&lt;/span&gt;]] (מה היה קודם?) זמין עכשיו בגרסת בטא ביישומוני ויקיפדיה עבור iOS באנגלית, גרמנית, צרפתית, פורטוגזית, רוסית, ספרדית, ערבית, סינית וטורקית. המשחק עושה שימוש בארועים היסטוריים מתוך התוכן &quot;היום לפני&quot; ומאתגר קוראים לנחש מה משני הארועים קרה קודם. המשחק כבר קיים באנדרואיד. הקהילות המעוניינות להפוך את המשחק לזמין בשפתן מוזמנות ל[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia_Apps/Team/Games#Game availability by language|רשימת ההנחיות והדרישות]].
* [[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing|הערות משנה]], הכלי החדש של מדיה-ויקי המאפשר להוסיף פרטים להערות כדי להשתמש בהן שימוש חוזר, יתחיל להגיע לאתרי ויקי של ויקימדיה לאחר תקופת ניסיון מוצלחת. הפריסה תתחיל ב-8 ביוני ברוב אתרי [[wikitech:Deployments/Train#Wednesday|Group 1]], לא כולל אתרים בעברית, ובוויקיצרפתית. שפות נוספות יצטרפו בחודשים הקרובים. הקהילות מוזמנות להתכונן באמצעות בדיקת [https://translatewiki.net/w/i.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=ext-cite&amp;language=en&amp;action_source=search&amp;filter=%21translated&amp;optional=1&amp;action=translate הודעות המערכת של הרחבת Cite שטרם תורגמו לשפתן] ובדיקת השימושים ב-[[mw:Special:MyLanguage/Reference Tooltips|Reference Tooltips]] שייתכן שידרשו [[:phab:T416304#11668731|עדכון]] לתמיכה בפונקציונליות החדשה. באתרי ויקי המשתמשים ב-[[mw:Special:MyLanguage/Help:Reference Previews|Reference Previews]] לא נדרשים שינויים. הקהילות יכולות גם ליצור את [[Special:TrackingCategories|קטגוריית המעקב]] המוסתרת באמצעות הודעת המערכת &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;''cite-tracking-category-ref-details''&lt;/span&gt; ושימוש ב-&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;__HIDDENCAT__&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; או תבנית רלוונטית ולקשר אותה ל[[d:Q129764848|פריט הרלוונטי]] בוויקינתונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T425662]
* הסתיים [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth/Mobile page previews#Experimentation|הניסוי להפעלת Page Previews]] בניידים. הצוות החליט לא להפעיל את הכלי בניידים מכיוון שהתוצאות לא הראו השפעה סטטיסטית משמעותית על שימור הקוראים. Page Previews כבר זמין בתצוגת מחשב וביישומונים, והוא מציג תמונה ממוזערת, פסקה ראשונה וקישור לערך כשהקוראים לוחצים על הקישור הכחול. הניסוי בדק את החוויה על ניידים בשש ויקיפדיות.
* [[mw:Special:MyLanguage/Codex/Design/Icons|ספריית האייקונים לממשק המשתמש]] תעבור [[phab:T399175|עדכון]] בהמשך השבוע או בשבוע הבא. רובם מתוך כ-300 אייקונים שונו במקצת ונוספו כ-30 חדשים. השינויים משפרים את הייקונים כדי להפוך אותם ליותר אחידים וניתנים להבנה, והם מספקים מאזן ויזואלי טוב יותר כשנעשה שימוש בהם בקבוצות.
* עודכן הממשק של מדיה-ויקי בשם ULS, או [[mw:Special:MyLanguage/Universal Language Selector|בורר השפות האוניברסלי]],  העוזר לבחור תוכן בשפות אחרות. הגרסה החדשה מהירה יותר ונגישה יותר, ומשתמשים במיזמי ויקימדיה יכולים עכשיו להדביק שפות מסוימות לגישה נוחה יותר. הפריסה לאתרי ויקימדיה תתקיים בהדרגה בשבועות הקרובים. ניתן לנסות את הכלי החדש באמצעות הפעלתו ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|הגדרות בטא]] ולהשאיר משוב [[mw:Special:MyLanguage/Universal Language Selector/New ULS|בדף המיזם]]. 
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:21|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:21}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בגללו לוח ניתוחי צפייה באתר pageviews.wmcloud.org הפסיק לעדכן את המידע הגרפי לכל המשתמשים בחודש שעבר. [https://phabricator.wikimedia.org/T427171]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* חתימת הפונקציה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;mw.util.addPortletLink()&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; נעשתה פשוטה יותר. המפתחים יכולים עכשיו להעביר אובייקט עם רשימת ההגדרות בזמן יצירת הקישורים. החתימה הקודמת תמשיך לפעול מטעמי תאימות. למשל, במקום&lt;br/&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;mw.util.addPortletLink('p-cactions', '#', 'Stub', 'ca-stubtag', 'Add a stub tag to this page');&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; יש לכתוב את&lt;br/&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;mw.util.addPortletLink('p-cactions', { href: '#', text: 'Stub', id: 'ca-stubtag', tooltip: 'Add a stub tag to this page' });&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. תומכי הסקריפטים מתבקשים לעבור על קוד קיים ולעדכן את השימושים של &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;addPortletLink()&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; במידת הצורך. השינוי יגיע לכל אתרי ויקי ב-11 ביוני. תודה למתנדב הקהילה Gerges על השיפור הזה. [https://phabricator.wikimedia.org/T427945]
* '''דיוני סקר משאלות הקהילה''': צוות המוצר והטכנולוגיה [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Updates#May 20, 2026: Community Tech becomes a program|הציג שינויים]] הנועדים להעלות את כמות והרמה של המשאלות שיבוצעו, כולל פירוק הצוות הטכני של הקהילה, Community Tech. מתקיימים [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Updates|דיונים]] לגבי [[m:Talk:Community Wishlist#Proposed direction for Wishlist|הכיוון החדש לסקר המשאלות]] שהוצע בידי חברי הקהילה. זה כולל דרכים חדשות למבנה ההצבעות השנתי, שיפור המעקב אחר השינויים, הסרת תחומי המיקוד ו[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Updates|עדכונים לגבי הצוות]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.6|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/24|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W24&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:30, 9 ביוני 2026 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30650573 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 25 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W25&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/25|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth|צוות הקריאה Growth]] הפעיל את תכונת הבטא [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth/Image Browsing|דפדוף תמונות]] בדפדפנים הניידים של כל אתרי ויקיפדיה. התכונה מציגה קרוסלות תמונות בראש הערכים בעלי שלוש תמונות או יותר. העורכים יכולים לקבוע את ההתנהגות באמצעות מספר פקודות. ניתן להסתיר תמונה מסויימת בדף, באמצעות שימוש ב-&lt;code&gt;class=notpageimage&lt;/code&gt; המסיר אותה מתצוגה מקדימה של תמונות ממוזערות, או באמצעות &lt;code&gt;class=noviewer&lt;/code&gt; המסיר אותה מה-MediaViewer. ניתן גם לכבות את הקרוסלה בשלמותה בדף מסויים באמצעות מילת הקסם &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;__NOMEDIAVIEWERCAROUSEL__&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;. ניתן להשאיר משוב ולדווח על באגים ב[[mw:Talk:Readers/Reader Growth/Image Browsing|דף המיזם]]. 
* מעכשיו ניתן למיין את [[mw:Special:MyLanguage/Help:Tables#class=&quot;wikitable&quot;|טבלאות ויקי]] ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Sortable tables#Forcing the initial sort direction|סדר יורד]] בלחיצה הראשונה על כפתור המיון, באמצעות הוספת &lt;code dir=ltr&gt;data-sort-order=&quot;desc&quot;&lt;/code&gt; לתא העליון. עד כה הלחיצה הראשונה תמיד מיינה בסדר עולה. התוספת הזאת מאפשרת שליטה וגמישות טובות יותר. ההתנהגות לאחר הלחיצה הראשונה נותרה ללא שינוי. [https://phabricator.wikimedia.org/T398416]

'''עדכונים לעורכים'''
* התכונה [[mw:Special:MyLanguage/Article guidance|הנחיות לערכים]] נבדקת עכשיו אצל חלק מהעורכים היוצרים ערכים חדשים בוויקיפדיות באנגלית פשוטה, בצרפתית ובטורקית. הניסוי יתחיל בקרוב גם בוויקיפדיות בערבית ובבנגלית. [[w:simple:Special:NewArticle|התכונה הזאת]] מאפשרת לעורכים הנחיה הנקבעת בידי הקהילה כדי לעזור להם ליצור ערכים לפי הכללים של הקהילה הספציפית. עורכים מנוסים יכולים ליצור ולעדכן הנחיות לסוגים מסוימים של ערכים שנוצרים לעיתים קרובות בידי עורכים פחות מנוסים. הסברים לתחביר ההנחיות ניתן למצוא ב[[mw:Special:MyLanguage/Article guidance/Test feature guide#Markups in outlines|דף הזה]]. [[w:simple:Wikipedia:Article Guidance|הנחיות לדוגמה]] שניתן להתאים והסברים לדרכי ההתאמה נמצאים ב[[mw:Special:MyLanguage/Article guidance#Adapting a sample outline in a Wikipedia|חלק הזה]] של דף המיזם.
* אתרי ויקי המעוניינים להחליף את הכפתור &quot;ללא הגבלת זמן&quot; בדף מיוחד:חסימה עבור החשבונות הזמניים, למשל, באמצעות הצגת הזמן הנותר עד לסיום קיומו של החשבון, יוכלו לעשות זאת באמצעות יצירת [[MediaWiki:ipb-indefinite-expiry-temporary-account]] עם ציון התקופה הרלוונטית. [https://phabricator.wikimedia.org/T427125]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:41|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:41}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* עד סוף יוני יידרשו ערכי user-agent תקינים לכל הורדה אוטומטית של דאמפים מהאתר dumps.wikimedia.org. קריאות אוטומטיות עם user-agent גנרי או ריק ייחסמו. מדובר ב[[phab:T400119|הרחבת האכיפה]] של [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Wikimedia Foundation User-Agent Policy|מדיניות ה-user-agent]] לטווח ארוך. לא תשתנה ההתנהגות בקריאות לשירותי הענן של ויקימדיה.
* הסתיימה הפריסה של [[mw:Wikimedia APIs/Rate limits|הגבלות הקצב הגלובליות על API]], כל ההגבלות בתוקף ובהתאם לתיעוד בכל סוגי ה-API ולכל הקבוצות. הבוטים הרצים על Toolforge/WMCS או עם הרשאות בוט בכל אתרי ויקי יישארו פטורים. על כל הבוטים להמשיך ולפעול לפי דרכי ההתנהגות המומלצות כדי להמנע מהחרגות קצב.
* [https://api.wikimedia.org/wiki/Main_Page פורטל ויקי עבור API] יעבור למצב לקריאה בלבד השבוע בין 15 ל-18 ביוני. בשבוע הבא, בין 22 ל-25 יוני, יופנו כל כתובות ה-URL הרלוונטיות ל-[[mw:Wikimedia APIs|API של מדיה-ויקי באתר mediawiki.org]]. פרטים נוספים ב[[wikitech:API Portal/Deprecation|דף המיזם]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.7|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* ב-17 ביוני בשעה 18:00 UTC (או 21:00 שעון ישראל) תקיים WMF שיחת דיסקורד בנושא בדיקת הקוד. [[mw:Special:MyLanguage/Developer Satisfaction Survey/2026|סקר סיפוק המפתחים]] הראה כי המתנדבים מתקשים בנושא סקירת הקוד ולכן הוחלט לדון בחוויות הללו כדי לחפש פתרונות ישימים. ניתן להצטרף לשיחה ב[https://discord.gg/wikipedia?event=1514727511102062664 שרת דיסקורד של קהילת ויקימדיה].
* [[m:Special:MyLanguage/Conferencia Wikimedia de América Latina 2026|ועידת ויקימדיה לאמריקה הלטינית]] תקיים האקתון אזורי שיאחד את הקהילה הטכנית של תנועת ויקימדיה, כולל מפתחים, מפעילי מערכת, מדעני מידע ומשתמשים בעלי הרשאות מורחבות. התורמים הטכניים המעוניינים בכך יכולים [https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSf4osJzTHBJjQbYJk7TMVEJjTEQv7IgtsUDfP-o-qTgeRQQxw/viewform להגיש בקשה למלגת השתתפות] עד 21 ביוני בחצות לפי שעון בוליביה, UTC-4.
* מתקיימת ההרשמה להשתתפות בארוע מיוחד של אתגרי צוות ויקימניה. אתגרי הצוות יתקיימו אונליין ובהשתתפות אישית ב-21 ו-22 ביולי, לפני ועדת ויקימניה. כולם מוזמנים, בלי קשר למיומנויות או הרשמה לוויקימניה. לפרטים ניתן לפנות ל[[wmania:Special:MyLanguage/2026:Team challenges|דף אתגרי הצוות]]. ההרשמה תתקיים [https://wikimedia.eventyay.com/wm/teamchallenges/ כאן] עד 20 ביוני ב-23:00 UTC. 

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/25|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W25&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:49, 15 ביוני 2026 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30689604 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 26 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W26&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/26|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Feature summary|התכונות של Growth]] מעכשיו [[phab:T418115|זמינות גם בוויקינתונים]]. זה מאפשר גישה לחניכה, [[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Mentorship|אם הופעלה]], יחידת ההשפעה, לשונית העזרה ועמוד הבית המופשט, ללא הצעות עריכה. מפעילים בוויקינתונים ממשיכים לקבוע את המאפיינים השונים באמצעות הגדרות הקהילה.

'''עדכונים לעורכים'''
* נוצר דף מיוחד בשם [[{{#special:RangeCalculator}}]]. הוא מאפשר למשתמשים לחשב טווח של כתובות IP מבלי צורך בכלים חיצוניים. עד כה הכלי היה זמין לבודקים בלבד. [https://phabricator.wikimedia.org/T268429]
* [[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing|הערות משנה]] הן תכונה חדשה במדיה-ויקי המאפשרת לעשות שימוש חוזר בהערות שוליים עם פרטים משתנים. היא תפרס ברוב אתרי ויקיפדיה קטונים ובינוניים, לא כולל בעברית, ב-23 ביוני. דף ה-[[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing#deployment|FAQ]] מציג פעולות אפשריות שיש לבצע כהכנה לפריסה באתר ויקי שלכם. לשלבי הפריסה הבאים ניתן לפנות ל[[:phab:T414094|לוח הפריסות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T428902]
* החל מהשבוע הבא המשתמשים יקבלו הודעה כשהם נחסמים, משתחררים מחסימה, או כשהחסימות משתנות. [https://phabricator.wikimedia.org/T100974]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:32|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:32}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* החל מהשבוע הבא מסנני ההשחתות שדורשים CAPTCHA ישפיעו גם על המשתמשים בעלי הרשאת &lt;code&gt;skipcaptcha&lt;/code&gt;, כלומר רוב המשתמשים המאומתים. בוטים לא נכללים בשינוי. זה ישפיע רק על העריכות המפעילות את המסננים. הרשאת &lt;code&gt;skipcaptcha&lt;/code&gt; תמשיך לפעול על המשתמשים המחזיקים בכל המקרים הלא קשורים למסננים. [https://phabricator.wikimedia.org/T402595]
* התיעוד של [[wikitech:Machine_Learning/LiftWing/API|Lift Wing API]] הועבר מפורטל API ל[https://wikitech.wikimedia.org/w/index.php?api=lift-wing&amp;title=Special%3ARestSandbox ארגז החול האינטראקטיבי של REST].
* פורטל ה-API נסגר. לתיעוד ה-API ניתן לפנות לדף המתאר [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia_APIs|API שונים של ויקימדיה באתר mediawiki.org]]. כל כתובות ה-URL של הפורטל בדומיין &lt;span dir=ltr style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;https://api.wikimedia.org/wiki/&lt;/span&gt; יופנו אוטומטית לדף ב-mediawiki.org החל מ-22 ביוני. [https://phabricator.wikimedia.org/T427537]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.8|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* ניתן להצטרף לפגישת אונליין עם מתמחי ויקימדיה ב[[mw:Google_Summer_of_Code/2026|קיץ הקוד של גוגל]] וב-[[mw:Outreachy/Round_32|Outreachy]] ב-25 ביוני בשעה 14:30 UTC, או 17:30 שעון ישראל. המתמחים הכינו סקירה של מיזמים שלהם והצגה קצרה של עבודתם עד כה. המשתתפים מוזמנים [[mw:event:Google_Summer_of_Code/Summer_2026_June_Internship_open_session|לשתף רעיונות וקשרים בקהילותיהם]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/26|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W26&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 16:05, 23 ביוני 2026 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30722494 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 27 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W27&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/27|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* כחלק מ[[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account Creation Experiments|סדרת הניסויים ליצירת החשבונות]] בדק הצוות Growth הוספת אייקון יצירת חשבון בדפדפן נייד בראש הדף עבור משתמשים לא מחוברים, ובכך יצר גישה ישירה לפעולות יצירת חשבון והתחברות לחשבון. הניסוי העלה את כמות החשבונות החדשים בכ-20% מבלי השפעה שלילית על איכות העריכות או אחוזי העריכות הטובות. האייקון ייתווסף בכל אתרי ויקי של ויקימדיה בדפדפן הנייד בשבוע הראשון של יולי. [https://phabricator.wikimedia.org/T428220]
* לאחר [[phab:T426248|ניסוי מוצלח]] הוחלט שאצל כל המשתמשים המחוברים שלא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Email_confirmation|אישרו את כתובת המייל שלהם]] יופיע באנר חדש המבקש מהם להשלים את התהליך. זה עוזר לצמצם את הסיכון להנעל מחוץ לחשבון והופך את כתובות המייל המחוברים לחשבון לאמינות יותר. מדובר בחלק מהמיזם ל[[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Account Security|אבטחת החשבונות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T428292]
* עדכון ל[[Special:Search|חיפוש ויקי]] משנה את הדרך לפיה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;-prefix:&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; מתנהג בהסרת תוצאות מהחיפוש. עד כה השימוש ב-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;-prefix:&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; עם שלילה עלול היה להרחיב בטעות את תוצאות החיפוש באמצעות הוספת מרחבי השם הכלולים בטווח החיפוש, מה שהוביל לבלבול בקרב המשתמשים שציפו למסנן הסרה חד משמעי. לאחר העדכון יסיר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;-prefix:&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; אך ורק את שמות הדפים הדרושים, ובמקרה של אי בחירה מדויקת של מרחב השם יכולה להופיע אזהרה. ההתנהגות של &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;prefix:&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ללא שלילה תשאר כמו שהייתה. [https://phabricator.wikimedia.org/T427443]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:33|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:33}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בגללו המנטרים שהשתמשו בסרגל הכלים Page Curation, שלא מופעל באתרים בעברית, לא נרשמו אוטומטית לדיון בדפי השיחה אותם יצרו. המנטרים יקבלו מעכשיו הודעות כשמישהו עונה בדיונים הללו. [https://phabricator.wikimedia.org/T329346]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* החל מ-29 ביוני יהפכו ההורדות האוטומטיות מהאתר dumps.wikimedia.org לחלק מ[[Foundation:Special:MyLanguage/Policy:Wikimedia Foundation User-Agent Policy|מדיניות ה-user-agent]]. קריאות אוטומטיות עם user-agent גנרי או ריק ייחסמו. לא תשתנה ההתנהגות בקריאות לשירותי הענן של ויקימדיה. הידיעה הזאת ממשיכה את הידיעה ב[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/25|גליון מלפני שבועיים]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.9|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/27|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W27&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 14:48, 29 ביוני 2026 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30744833 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 28 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W28&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/28|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:34|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:34}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה בגללה חיפוש בוויקינתונים הציג תוצאות באנגלית במקום שפת פולבק נכונה למשתמשים בשפות בעלות מספר סוגים. [https://phabricator.wikimedia.org/T429769]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* כהכנה ל[[m:Special:MyLanguage/Event:Celebrate Women|קמפיין חגיגת הנשים]] המתוכנן למרץ 2027 התחיל [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Advancement/Community Growth/Content Enablement|צוות אתחול התוכן]] של קרן ויקימדיה סקר חדש בן 22 שאלות כדי להבין טוב יותר תרומות טכניות של נשים וכל מי שמזדהה כאשה במיזמי ויקימדיה. הסקר לוקח בין 15 ל-20 דקות והוא ימשיך להיות פתוח עד 20 ביולי 2026. [[m:Special:MyLanguage/Celebrate Women/Technical contributions survey|השאלות]] גם זמינות בוויקי לסקירה מראש.
* [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Score|הרחבת התווים]] תומכת עכשיו בתווים בפורמט SVG בנוסף ל-PNG, בהתאם ל[[:phab:T49578|בקשה]] ישנה, וזה פותר בעיות של איכות התמונה. שני הפורמטים זמינים למשתמשים, PNG בפרמטר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;src&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-SVG בפרמטר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;srcset&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;.
* [[wikitech:Parsoid|פרסואיד]], הפרסר החדש של מדיה-ויקי, [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser_Unification/Updates|ממשיך להגיע לאתרי ויקי נוספים]] ובכך הופך הצגת תכונות קריאה ועריכה חדשות לקלה יותר. הוא הופעל בוויקיצרפתית, מה שהעלה את הכיסוי הכללי עד 78.9% מסך קריאות דפי ויקיפדיה. השבוע יגיע הפרסואיד לתצוגת המחשבים בוויקיאנגלית.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.10|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* [[diffblog:2026/06/29/wikimedia-hackathon-2026-building-collaborating-and-shaping-the-future-together/|בלוג התקציר]] של האקטון ויקימדיה 2026 זמין מעכשיו. הוא מציג את המיזמים, הפגישות והפעולות החברתיות שהתקיימו השנה ומשתף תוכניות ראשוניות להאקטון 2027.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/28|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W28&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 16:57, 6 ביולי 2026 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30773578 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 29 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W29&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/29|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* תכונת [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Revise_Tone|הורדת הווליום]] עוזרת לנרשמים החדשים לזהות ביטויים בערכי ויקיפדיה שיכולים להכיל שפה לא אנציקלופדית ומעודדת אותם לבדוק מחדש את ההתבטאויות. התכונה עברה [[w:he:בדיקת A/B|בדיקת A/B]] בוויקיפדיות הערבית, האנגלית, הצרפתית והפורטוגזית, שם התברר כי רמת השלמת המשימות למשתמשים החדשים [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Revise_Tone#Experiment_Results|עלתה ב-38.7%]] בהשוואה למשימת Copyedit הקיימת, וזאת ללא הורדת איכות העריכות. הבדיקה הסתיימה ב-9 ביולי והתכונה זמינה עכשיו לכולם באתרי ויקי הללו, כשניתן לשנות את המאפיינים שלה במערכת הגדרות הקהילה. [[phab:T426364|התכנון]] הוא לפרוס את התכונה לאתרי ויקי נוספים.
* הגדרות הקהילה עבור [[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Mentorship#Automated mentor list cleanup|הסרה אוטומטית של חונכים לא פעילים]] באמצעות קריטריונים ניתנים לשינוי יופעלו ביום חמישי, 16 ביולי, ב[[mw:Special:MyLanguage/Growth/Deployment|כמה אתרי ויקי]], לא כולל בעברית, וזה יאפשר לשמור על רשימת החונכים מעודכנת. החונכים הם תורמים מנוסים הבוחרים לעזור למשתמשים חדשים באמצעות [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Feature summary|המערכת Growth]]. המפעילים יכולים להכין את ההגדרות באמצעות הדף [[w:Special:CommunityConfiguration/Mentorship|מיוחד:CommunityConfiguration/Mentorship]]. ההגדרות יתחילו לפעול ביום חמישי.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:38|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:38}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה בגללה חלק מהמשתמשים ביישומוני ויקיפדיה לאנדרואיד הוצאו מהחשבון מיד לאחר ההתחברות. [https://phabricator.wikimedia.org/T316916]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* עריכת דפים באמצעות סקריפטים וגאדג'טים גרמה להסרת התוויות מדפים ברשימת המעקב. זה תוקן עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T423778]
* כדי לתקן [[phab:T425211|באג]] בספארי שהופיע באתרי ויקי עם פרסואיד פעיל, הוחלט לשנות את פורמט כתובות ה-URL בקישורי ויקי מיחסי למלא, כלומר &lt;code dir=ltr&gt;https://...&lt;/code&gt; במקום &lt;code dir=ltr&gt;//...&lt;/code&gt;. גאדג'טים, סקריפטים אישיים, בוטים ודפי CSS יכולים להזדקק לעדכון במקרה והם משתמשים בכתובות יחסיות בקישורי ויקי בקוד ה-HTML.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T431358]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.11|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* צוות ניסויי פלטפורמה של קרן ויקימדיה פרסם בלוג המסכם את השנה הראשונה של ניסויי המבנה. הוא מדגיש את הניסויים המצליחים, דוגמת בדיקת הדבקה, בדיקת הערות ובדיקת ווליום ששיפרו את תוצאות העריכה, ונפרסו ליותר אתרי ויקי. הוא מתאר גם ניסויים שלא הובילו לשינויים בקוד. ניתן לקרוא [[diffblog:2026/07/07/moving-the-needle-how-we-test-new-ideas-across-wikimedia-projects|פרטים נוספים]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/29|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W29&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:12, 13 ביולי 2026 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30804401 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 30 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W30&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/30|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Reader/Reader Experience|צוות חווית הקורא]] הפעילה אפשרות להשארת משוב קהילתי לגבי מיקום כוכב המעקב וכפתורי רשימת המעקב עבור [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/WE3.3.4 Reading lists|תכונת הבטא של רשימות הקריאה]] המאפשרת שמירת ערכים לקריאה עתידית, וזאת במסגרת [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/W102|בקשה בסקר משאלות הקהילה]] להוסיף את הפונקציונליות גם לדפדפנים. העורכים מוזמנים להפעיל את תכונת הבטא כדי לנסות אותה ו[[phab:T426453|לשתף את מחשבותיהם]].
* [[mw:Special:MyLanguage/VisualEditor/Suggestion Mode|מוד ההצעות]] מציג הצעות עריכה בעורך החזותי כדי לשפר את ערכי ויקיפדיה. [[Special:EditChecks|כל ההצעות]] ניתנות ל[[mw:Special:MyLanguage/Help:Suggestion mode#For administrators – local customization|הגדרה בידי הקהילה]]. התכונה [[mw:Special:MyLanguage/Edit check/TextMatch|TextMatch]] מאפשרת למתנדבים ליצור הצעות מקומיות במידת הצורך. היא מחפשת מחרוזות טקסט בערכים, ומעכשיו כוללת תמיכה בביטויים הרגולריים. זה נותן למתנדבים דיוק וגמישות גבוהים יותר לגבי סוגי ההצעות שביכולתם ליצור. ההצעות [[mw:Special:MyLanguage/Edit check/Configuration#:~:text=maximumEditcount|ניתנות למיקוד]] בהתבסס על מספר העריכות של המשתמש ועל אפיונים אחרים של הדף. ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Help:Suggestion mode#Create custom local types of Suggestions|לעבור על דוגמאות מקהילות אחרות]] כדי לקבל השראה, כולל שגיאות כתיב, שגיאות דקדוק, פרסומות חשודות, קלישאות, שימוש שגוי במקפים, מושגי זמן לא מדויקים, שמות מיושנים ועוד. כל [[mw:Special:MyLanguage/Talk:VisualEditor/Suggestion Mode|משוב]] יתקבל בברכה.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, [[phab:T430577|תוקנה הבעיה]] בגללה כלי התרגום של SVG השתמש בגרסה ישנה של הקובץ ובכך דרס תרגומים קיימים בחדשים. בסך הכל תוקנו בידי קרן ויקימדיה ברבעון השני של השנה מאפריל עד יוני כ-337 בעיות שדווחו בידי הקהילה.

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* באתרי ויקי בהם מופעל הפרסואיד הוא מעבד עכשיו עד 1250 תמונות לדף. קטגוריית מעקב חדשה, &quot;media-limit-reached&quot;, תהיה זמינה בקרוב כדי לאתר דפים שעברו את הכמות המותרת, כדי להקל בחיפוש אחר הבעיות. הדף [[phab:T430854|בפבריקטור]] מציג מידע נוסף ומאפשר להשאיר משוב.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.12|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/30|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W30&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 08:47, 21 ביולי 2026 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30836091 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 31 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W31&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/31|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[File:Maki-gift-15.svg|12px|link=|class=skin-invert|Wishlist item]] [[mw:Special:MyLanguage/ContentTranslation|תרגום התוכן]] תומך עכשיו במצב כהה, בהתאם ל[[m:Community Wishlist/W544|בקשה בסקר המשאלות]]. בכך הוא מצטרף לשורה של כלים בעלי נגישות בווקטור החדש ובמינרווה ועוזר בכך לצמצם את העייפות הוויזואלית של המשתמשים המתרגמים. [https://phabricator.wikimedia.org/T367077]
* מצב קוד מקור של כלי שיחה ועורך קוד מקור 2017 כוללים עכשיו השלמה אוטומטית לקישורים (&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;[[&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;), תבניות (&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;), HTML ותגי פרסר (&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;) ומילות קסם (&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;__&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;), ובכך מקלים את הכנסתם תוך כדי עריכה. [https://phabricator.wikimedia.org/T432400]
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth/Mobile page previews|צוות הקוראים Growth]] סיים את הניסוי עם תצוגה מקדימה של קישורים במצב נייד והחליט לא להפעיל אותה. מדובר בחלונית בתחתית המסך המופיעה לאחר לחיצה על קישור כחול, שם מוצגות תמונה ממוזערת, הפסקה הראשונה ואפשרות לפתוח את הערך. הניסוי הראה מדדים שונים נשמרים או מתדרדרים, מה שמצביע על כך שמשתמשים במצב נייד מעדיפים לעבור ישר לערך המקושר במקום קבלת תצוגה מקדימה.
* צוות חווית הקורא קיבל תוצאות מקדימות מעודדות לגבי [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/Reading lists|רשימות הקריאה]], כש-93% מהמשתמשים דיווחו כי הכלי הועיל להם. רשימות הקריאה עוזרות למשתמשים פעילים לשמור ערכים לקריאה עתידית. הצוות מתכנן להמשיך בשיפורים לפני הרחבת הפריסה למשתמשים נוספים.
* יוזמת [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Explore Feed Refresh|עדכון פיד הגילוי]] נבדקה על משתמשים חדשים ומקריים של יישומון ויקיפדיה. הפיד המעודכן עוזר לקוראים לגלות תוכן חדש ורלוונטי. אחרי העלאת השימוש בפיד ב-10.5% החליט צוות היישומונים של הקרן להוסיף את iOS למהלך בהתאם לתוצאות הפעילות באנדרואיד.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בללו שמות בכלי הנחיית כתיבת הערכים בוויקיפדיה הצרפתית בלבל בין אותיות ראשיות לקטנות. מעכשיו הבחירה ביניהן תהיה לפי כללי השפה. [https://phabricator.wikimedia.org/T427201]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* לאחר מספר [[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account Creation Experiments|ניסויים ליצירת החשבונות]] למען שיפור כמות הנרשמים מופיע שדה חדש לשם משתמש ב[[Special:CreateAccount|יצירת החשבון]]. הוא כולל [[:c:File:Create account - July 2026 updates.png|חלונית המציגה את כללי האתר בעניין שמות משתמש]] כדי שהמשתמשים יקבלו מושג טוב יותר איך לעשות זאת תוך כדי התהליך. כחלק מהשינוי הזה הוסרו הודעות המערכת &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;createacct-helpusername&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&lt;/span&gt; ו-&lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;createacct-username-help&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&lt;/span&gt; שהוגדרו בידי חלק מהקהילות. במקום זאת, ניתן לערוך את &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;createacct-username-policy-popover-bullet1&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&lt;/span&gt;, &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;createacct-username-policy-popover-bullet2&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&lt;/span&gt; ו-&lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;createacct-username-policy-popover-bullet3&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&lt;/span&gt; אם הקהילה מעוניינת להשפיע על תוכן הטקסט בחלונית. [https://phabricator.wikimedia.org/T430604]
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|כלי ההדגשה הצבעונית של הקוד CodeMirror]] יציג בהמשך השבוע [[w:he:ערכת נושא|ערכות נושא]] חדשות. הערכות יהיו ניתנות לבחירה בתפריט הנפתח בדו-שיח ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#CodeMirror preferences|הגדרות Code Mirror]]. עבור קוד ויקי הבחירה תהיה בין ברירת מחדל, ערכה ידודותית לעוורי צבעים, שעד כה ניתן היה לבחור אותה בהעדפות ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-editing|מיוחד:העדפות#mw-prefsection-editing]], וללא צביעה. עבור דפי הקוד, בשפות CSS&amp;rlm;, JavaScript&amp;rlm;, JSON&amp;rlm;, Vue ולואה ישנן מספר ערכות לבחירה, והן יהיו זמינות בעתיד גם לקוד ויקי. [https://phabricator.wikimedia.org/T163533]
* מעכשיו אתרי ויקי יכולים להגביל עריכה במרחב השם &quot;משתמש&quot; רק לבעלי הדף וקבוצות משתמשים מוגדרות מראש. ניתן לקבל [[mw:Special:MyLanguage/Manual:$wgRestrictUserPageEditing|פרטים נוספים]] לגבי תהליך ההגדרה.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.14|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/31|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W31&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:50, 27 ביולי 2026 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30856308 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 32 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W32&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/32|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience|צוות חווית הקורא]] פיתח [https://82db7c8d4b.catalyst.wmcloud.org/w/index.php?title=Regent%27s_Park&amp;uselang=de פאטץ' דמו] שמפצל את סרגל התפריטים העליון של הדף לשתי שורות במקרים בהם אין מספיק מקום לרוחב לכל הכפתורים בשורה אחת. זה עוזר לצמצם את הצפיפות בסרגל העליון בווקטור החדש שיכולה לקרות בחלק מהשפות בהתאם לרוחב המסך. [https://phabricator.wikimedia.org/T429518]
* צוות חווית הקורא מתכנן להפעיל בספטמבר את [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/Reading lists|רשימות הקריאה]], שהוצעו ב[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2021/Mobile and apps/Have Apps reading lists available on Destop/Mobile|סקר משאלות הקהילה]] וזמינות עכשיו בבטא, כחלק מובנה של הממשק. לפני כן נדרשת עזרה של מתרגמים מתנדבים לתרגום [https://translatewiki.net/w/i.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=ext-readinglists&amp;filter=&amp;action=translate ההודעות הרלוונטיות] בחלק מהשפות. הכלי תומך ביעדי קריאה ולמידה של ויקיפדיה.
* בשבוע הבא ישתפר תוכן העניינים בדפי הקבצים בוויקישיתוף באמצעות שילובו בתוכן העניינים של הדף. זה יקל על הבנת מבנה הדף, מעבר לחלק הרצוי ושיתוף קישורים לפרקים בדף. [https://phabricator.wikimedia.org/T332644]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:24|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:24}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בגללו חלק מתמונות [[w:he:Tagged Image File Format|TIFF]] לא הוצגו לאחר הלחיצה על התמונה הממוזערת. [https://phabricator.wikimedia.org/T429326]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* בורר המשתנים והפונקציות במסנן ההשחתות עודכן כדי לכלול חיפוש והשלמה אוטומטית. זה יאפשר לעורכי המסננים למצוא את המשתנים והפונקציות הרצויות מהר יותר. [https://phabricator.wikimedia.org/T323698]
* הפורמטים MJPEG ו-VP8 הוסרו מנגן הווידאו. הפורמט MP4 (חלק 2 של MPEG-4) החליף אותם, מה שיאפשר איכות וידאו גבוהה יותר במכשיר iPhone הישנים. העדכון הרטרואקטיבי של כל קבצי הווידאו הקיימים אמור לקחת מספר שבועות. פורמט ברירת המחדל למכשירים החדשים VP9/WebM לא ישתנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T358266]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.15|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/32|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W32&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:47, 3 באוגוסט 2026 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30872536 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 33 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W33&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/33|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[File:Maki-gift-15.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] בוויקישיתוף הופעל [[c:Special:ChartWizard/Data:Example.Pie.chart|אשף הגרפים החדש]], עבור המשתמשים המעוניינים ליצור גרפים ממידע שלהם. האשף הופך את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart|הרחבת הגרפים הנוכחית]] לידידותית יותר למתחילים בכך שמאפשרת ליצור סוגים שונים של גרפים, כמו עמודות או עוגה, בלי צורך בשימוש ב-JSON. המשתמשים עדיין יכולים לעבור ל-JSON אם זה מה שהם מעדיפים. ניתן להשאיר משוב ב[[m:Talk:Community Wishlist/W414|דף השיחה של המשאלה]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:19|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:19}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בגללו ביישומון ויקיפדיה עבור iOS נתקעה תמונת היום במקום להתעדכן מדי יום. [https://phabricator.wikimedia.org/T430692]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* תמונות SVG עבור [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Math|נוסחאות מתמטיות]] ייווצרו בעתיד הקרוב בידי הדפדפן במקום בצד השרת, כמו שזה קורה עכשיו. ייצירת MathML תמשך בצד השרת ותופעל בדפדפן ללא צורך ב-JavaScript. השינוי יגיע לוויקיספר ב-12 באוגוסט, לוויקיטקסט ב-19 באוגיסט ולווקיפדיה בין 20 ל-27 באוגוסט. ניתן לנסות זאת באמצעות הדלקת &quot;עיבוד MathJax בצד הלקוח&quot;  בהעדפות. השינוי הוא חלק מתהליך הפסקת השימוש ב-[[mw:Special:MyLanguage/RESTBase/deprecation|RESTBase]] וב-[[phab:T431372|Mathoid]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T271001]
* &lt;span class=&quot;mw-translate-fuzzy&quot;&gt;דפי הקטגוריות יתחילו בקרוב לתמוך במיון הדפים לפי זמן ההוספה לקטגוריה. זה מקל על מציאת דפים שהופיע לאחרונה או נמצעים בה זמן רב. זה גם יעזור בטיפול בקטגוריות התחזוקה דוגמת מחיקת דוחות ישנים ומשימות אחרות שתלויות בזמן. ניתן להשתמש בפרמטר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;cldsort=timestamp&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; בכתובת URL כדי למיין את הדפים.&lt;/span&gt; [https://phabricator.wikimedia.org/T433768]
* [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Gadgets|הגאדג'טים]] והסקריפטים האישיים באתרי ויקי של ויקימדיה יכולים עכשיו לעשות שימוש בגרסאות [[phab:T395347|ES2018]] ו-[[phab:T419142|ES2019]] של JavaScript. עד כה נתמכה גרסת ES2017. מדיה-ויקי בודקת את תקינות הקוד כדי למנוע שגיאות תחביר ולהבטיח פעילות נכונה ב[[mw:Special:MyLanguage/Compatibility#Browser_support_matrix|כל הדפדפנים הנתמכים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T419142]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.16|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/33|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W33&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:46, 10 באוגוסט 2026 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30901051 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 34 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W34&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/34|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* תכונת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents/Registration/Worklist|רשימת העבודות]] בכלי רישום האירועים זמינה עכשיו בכל אתרי ויקי של ויקימדיה. באמצעותה יכולים מארגני האירועים להוסיף לדף האירוע ערכים בהם הוא יעסוק. היא גם מפעילה את [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents/Registration/Worklist#How Event Pathways uses the worklist|דרכי האירוע]], מה שמעדכן עורכים אחרים של אירוע צפוי או מתקיים לגבי עריכות בערך המקושר לאירוע. מדובר בגרסה חיה מינימלית (MVP), ומשוב יתקבל בברכה. מארגנים מוזמנים לנסות את התכונה. [[m:Special:MyLanguage/Event:Worklist Setup Workshop: Get Your Event Ready|וורקשופ לתרגול התכונה]] יתקיים ב-18 באוגוסט, 16:00 UTC (או 19:00 שעון ישראל) וב-19 באוגוסט, 11:00 UTC (או 14:00 שעון ישראל).

'''עדכונים לעורכים'''
* הדף [[Special:ShortPages|מיוחד:דפים קצרים]] מציג דפים קצרים לפי גודל, אבל במקרים רבים הוא מלא בדפי פירושונים ובהפניות רכות, מה שמקשה על מציאת ערכים קצרים אמיתיים. החל מסוף השבוע הזה תוכלו להוציא דפים מהרשימה באמצעות הוספת מילת קסם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;__EXPECTSHORTPAGE__&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T433203]
* אתר ויקי חדש אחד נוצר: {{int:project-localized-name-group-wikipedia/he}} בשפת [[d:Q3436680|בולה]] ([[w:bol:|&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;w:bol:&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T429921]
* החל מהשבוע של 17 באוגוסט יתפצל התפריט העליון לשתי שורות כשאין מספיק מקום בשורה אחת. [[phab:T429518|העדכון של צוות חווית הקורא]] אמור לצמצם עומס ויזואלי בתפריט העליון בווקטור החדש שהיה עד כה בשפות מסוימות בהתאם לרוחב המסך.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:16|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:16}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, מעכשיו העלאת קבצים גדולים לוויקישיתוף נעשתה יציבה יותר ופחות מועדת לטעויות בעקבות כמה תיקונים הקשורים להודעת שגיאה &quot;לא ניתן להשיג מנעול&quot;. [https://phabricator.wikimedia.org/T386640]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* ב-31 באוגוסט 2026 תסתיים התמיכה הטכנית ב-Debian Bullseye. [[phab:T434103|מספר מיזמי Cloud VPS]] עדיין רצים שם. תומכי המיזמים מתבקשים לעבור ל-Debian Bookworm או ל-Debian Trixie. [[wikitech:Help:Cloud VPS instance operating system migration|מדריך המעבר]] זמין להקלת התהליך, והמשתמשים יכולים גם לשקול מעבר ל-Toolforge. אלו הצריכים עזרה או לא מסוגלים לסיים עד 31 בחודש מוזמנים לפנות למפעילי Cloud VPS בהקדם האפשרי. ניתן לקבל [[listarchive:list/cloud-announce@lists.wikimedia.org/thread/RVIPQSYLKMSL5M46JP6NEJVGVE6I2RXQ/|פרטים נוספים]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.16|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/34|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W34&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:04, 18 באוגוסט 2026 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30922806 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 35 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W35&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/35|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* הדף [[Special:CreateAccount|מיוחד:הרשמה לחשבון]] נעשה פשוט יותר כחלק מתהליך העבודה להפיכת חווית יצירת החשבונות לעכשווית יותר. הפנל המראה סטטסטיקות של המיזם הוסר בשני המצבים, מחשב ונייד. ניסויים רבים ליצירת החשבונות הראו כי טופס פשוט יותר עוזר למשתמשים חדשים להשלים את ההרשמה. [https://phabricator.wikimedia.org/T433783]
* כדי לשפר את ביצועי הדף התמונות נטענות עכשיו רק כשהן מוצגות. זה אומר שתמונות בחלק התחתון של הערך לא יטענו כלל אם המשתמש לא הגיע עד לשם. זה יכול להשפיע על מדדים שונים הקשורים לתמונות. [https://phabricator.wikimedia.org/T148047]

* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:42|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:42}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בגללו תמונות ממוזערות באתר Abstract Wikipedia לא הופיעו לאחר שהקובץ הרלוונטי שינה את שמו בוויקישיתוף. התמונות הממוזערות יתעדכנו עכשיו במעבר הקובץ לשם חדש. [https://phabricator.wikimedia.org/T433448]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* כרטיס מידע על משתמש הוא תכונה העוזרת למנטרים לקבל מידע לגבי חשבונות המשתמשים. עד כה הוא הופיע במקומות שנקבעו מראש, דוגמת היסטוריית הערך, יומנים ושינויים אחרונים. מעכשיו ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CheckUser#User_Info_card_in_page_content|להוסיף אותו לדף]] באמצעות פונקציית הפרסר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{#uic:}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. זה יכול להיות שימושי במיוחד בתבניות דוגמת [[:en:Template:Userlinks|&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{Userlinks}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;]] או גרסאות שלהן, כי זה יקל על קבלת ההקשר על משתמשים בדפים שונים. הכרטיס יוצג רק למשתמשים שהפעילו אותו ב[[Special:Preferences#mw-input-wpcheckuser-userinfocard-enable|העדפות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T424466]
* עקב סיכוני הבטחה ופרטיות נחסמה הגישה לכתובות URL &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;Special:MyPage&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; כשנעשה שימוש ב-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;action=raw&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. מי שהושפע מכך מוזמן לשקול גישה חלופית. הכתובות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;Special:MyPage&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; עדיין זמינים ללא שימוש ב-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;action=raw&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. הכתובות לדפי משתמש שונים, כמו &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;User:Myusername&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, עדיין זמינים עם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;action=raw&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T120386]
* עקב עדכון תוכנה השתפר הטיפול בתמונות ממוזערות. זה כולל שדרוג &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;librsvg&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; לגרסה 2.60 ושדרוג &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;ImageMagick&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; לגרסה 7, כמו גם פתרון מספר באגים שונים דוגמת שגיאות ברנדרינג. [https://phabricator.wikimedia.org/T419815#12222841]

* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.17|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/35|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W35&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:46, 24 באוגוסט 2026 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30961208 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 35 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W35&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/35|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* הדף [[Special:CreateAccount|מיוחד:הרשמה לחשבון]] נעשה פשוט יותר כחלק מתהליך העבודה להפיכת חווית יצירת החשבונות לעכשווית יותר. הפנל המראה סטטסטיקות של המיזם הוסר בשני המצבים, מחשב ונייד. ניסויים רבים ליצירת החשבונות הראו כי טופס פשוט יותר עוזר למשתמשים חדשים להשלים את ההרשמה. [https://phabricator.wikimedia.org/T433783]
* כדי לשפר את ביצועי הדף התמונות נטענות עכשיו רק כשהן מוצגות. זה אומר שתמונות בחלק התחתון של הערך לא יטענו כלל אם המשתמש לא הגיע עד לשם. זה יכול להשפיע על מדדים שונים הקשורים לתמונות. [https://phabricator.wikimedia.org/T148047]

* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:42|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:42}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בגללו תמונות ממוזערות באתר Abstract Wikipedia לא הופיעו לאחר שהקובץ הרלוונטי שינה את שמו בוויקישיתוף. התמונות הממוזערות יתעדכנו עכשיו במעבר הקובץ לשם חדש. [https://phabricator.wikimedia.org/T433448]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* כרטיס מידע על משתמש הוא תכונה העוזרת למנטרים לקבל מידע לגבי חשבונות המשתמשים. עד כה הוא הופיע במקומות שנקבעו מראש, דוגמת היסטוריית הערך, יומנים ושינויים אחרונים. מעכשיו ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CheckUser#User_Info_card_in_page_content|להוסיף אותו לדף]] באמצעות פונקציית הפרסר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{#uic:}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. זה יכול להיות שימושי במיוחד בתבניות דוגמת [[:en:Template:Userlinks|&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{Userlinks}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;]] או גרסאות שלהן, כי זה יקל על קבלת ההקשר על משתמשים בדפים שונים. הכרטיס יוצג רק למשתמשים שהפעילו אותו ב[[Special:Preferences#mw-input-wpcheckuser-userinfocard-enable|העדפות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T424466]
* עקב סיכוני הבטחה ופרטיות נחסמה הגישה לכתובות URL &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;Special:MyPage&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; כשנעשה שימוש ב-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;action=raw&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. מי שהושפע מכך מוזמן לשקול גישה חלופית. הכתובות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;Special:MyPage&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; עדיין זמינים ללא שימוש ב-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;action=raw&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. הכתובות לדפי משתמש שונים, כמו &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;User:Myusername&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, עדיין זמינים עם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;action=raw&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T120386]
* עקב עדכון תוכנה השתפר הטיפול בתמונות ממוזערות. זה כולל שדרוג &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;librsvg&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; לגרסה 2.60 ושדרוג &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;ImageMagick&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; לגרסה 7, כמו גם פתרון מספר באגים שונים דוגמת שגיאות ברנדרינג. [https://phabricator.wikimedia.org/T419815#12222841]

* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.17|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/35|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W35&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:47, 24 באוגוסט 2026 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30961208 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 36 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W36&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/36|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* המבנה החדש של סקר משאלות הקהילה פתוח להשארת המשוב. ניתן לקרוא את [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Community Wishlist 2027|תיאור הרעיונות החדשים]] במטא. התהליך החדש אמור לשפר את הדרכים בהם המשאלות מתקבלות, מדורגות בהצבעה ומתועדפות בצורה שקופה ומאוזנת בין סוגי ולשונות המיזמים. הדיון פתוח למשך שבועיים.

'''עדכונים לעורכים'''
* בגרסה האחרונה של יישומון ויקיפדיה לאנדרואיד שודרגה תכונת השמורים, מה שמקרב את חווית השמירה ל-iOS ולדפדפנים. העדכון מעצב מחדש את לשונית השמורים באמצעות תצוגת &quot;כל הערכים&quot;, מסיר את רשימת הקריאה ברירת המחדל &quot;שמורים&quot;, משנה את שם רשימות הקריאה לאוספים ומחדש את חווית שמירת הערכים. [https://phabricator.wikimedia.org/T420788]
* תכונת [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/Reading lists|רשימות הקריאה]] הופעלה לכל המשתמשים המחוברים בוויקיפדיות בבנגלית, ויאטנאמית, סינית וצ'כית ב-25 באוגוסט, לאחר הרצת בטא בת כמה חודשים. רשימות הקריאה יהיו זמינות לכל המשתמשים המחוברים בוויקיפדיות באינדונזית, ערבית וצרפתית ב-1 בספטמבר, לאחר מכן בוויקיאנגלית ב-14 בספטמבר, ובשאר ויקיפדיות, כולל בעברית, ב-28 בספטמבר.
* בסוף החודש יראו חלק מהקוראים מחוץ לחשבון בוויקיפדיות באנגלית, בנגאלית, פולנית, פרסית וצ'כית המשתמשים בעיצוב מינרווה בניידים את [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader_Growth/Minimal_Minerva|סרגל הניווט המעודכן]] ב[[w:he:בדיקת A/B|בדיקת A/B]]. הבדיקה תשווה את הסרגל הנוכחי עם הגרסה החדשה שעוצבה להקל מציאה מהירה של מידע. המטרה היא להחליט האם השינויים אכן מעודדים חזרה שכיחה יותר של קוראים. הניסוי לא ישנה את החוויה של משתמשים מחוברים ושל עורכים.
* עורכים המטפלים בהפניות ובתבניות ובקטגוריות בדפי ההפניות יכולים עכשיו לשפר את עבודתם באמצעות חיפוש של הפניות. עד כה לא ניתן היה לחפש אותן. שתי מילות חיפוש נוספו, &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;onlyredirects:&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;withredirects:&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, והן מאפשרות חיפוש ישיר של הפניות. ניתן להשתמש בהן גם יחד עם מילות חיפוש אחרות, דוגמת &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;incategory:&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;intitle:&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; או &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;insource:&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T204089]
* כלים לחיפוש ISBN היוצרים ציטוטים לא פעלו בזמן האחרון עקב בעיות בשירות החיצוני. המפתחים עובדים על פתרונות. [https://phabricator.wikimedia.org/T435179]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:30|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:30}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בגללו חיפוש דפים בקטגוריה באמצעות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;deepcat&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; לא החזיר תשובות או החזיר תשובות לא נכונות. [https://phabricator.wikimedia.org/T414859]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* הדומיין של כתובות URL עבור תמונות ממוזערות השתנה מ-upload.wikimedia.org ל-thumb.wikimedia.org. הכתובת החדשה תמשיך לפעול בעתיד הנראה לעין, אבל מדיה-ויקי תפרסם את הכתובת החדשה. כתובות של סוגי מדיה אחרים, דוגמת קבצי מקור, סרטוני וידאו ו-transcoding, יישארו ב-upload.wikimedia.org.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T427465]
* השרות [https://www.mediawiki.org/w/index.php?api=wmf-math%2Fv1&amp;title=Special%3ARestSandbox Math API] של ויקימדיה הוכרז כמיושן. נקודות הקצה ייסגרו לגמרי עד סוף ספטמבר השנה. המפתחים המשתמשים בהן מתבקשים לעבור לפתרונות חלופיים, כמו [https://developer.mozilla.org/en-US/docs/Web/MathML MathML] או [https://www.mathjax.org/ MathJax]. אתרי ויקי מחוץ לקרן המשתמשים בהרחבת Math להצגת נוסחאות חייבים לשדרג לגרסה 1.43 לכל הפחות, וזאת כדי למנוע בעיות בשימוש בשרות.

* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.18|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* ניתן לקרוא על [[mw:Special:MyLanguage/Edit_check/TextMatch|TextMatch]] בבלוג Diff בשם [[diffblog:2026/08/28/custom-edit-suggestions-for-every-wiki-how-communities-are-shaping-suggestion-mode-with-textmatch/|הצעות עריכה לכל ויקי: איך קהילות מעצבות את כלי ההצעות באמצעות TextMatch]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/36|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W36&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:54, 31 באוגוסט 2026 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30990659 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 37 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W37&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/37|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* תכונת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add_a_link|הוספת קישור]] שודרגה עבור משתמשי ויקיאנגלית באמצעות זיהוי משופר של קישורים עם הבדל בין אות גדולה לקטנה. זה יעזור לצמצם הצעות מיותרות שנגרמו מההבדל הזה בין האותיות בשמות הערכים, כולל ערכים על מוצרים תרבותיים. השלב השני של השדרוג נמצא בתכנון, והוא כולל הכנת התכונה להכנסה לשימוש בשפות אחרות. [https://phabricator.wikimedia.org/T435526#12240876] [https://phabricator.wikimedia.org/T434259]
* תכונת [[mw:Special:MyLanguage/Article_guidance|הנחיית הערכים]] תופעל כברירת מחדל לעורכים המתחילים באנגלית פשוטה ובטורקית החל מ-10 בספטמבר 2026, בעקבות [[mw:Special:MyLanguage/Article_guidance/Updates#Summary_of_experiment_result|ניסוי]] שבוצע. עורכים שעשו בין 0 ל-99 עריכות יראו את התכונה אוטומטית כשילחצו על קישור אדום או ישתמשו בכפתור &quot;[[tr:Vikipedi:Madde_sihirbazı|Madde oluşturto]]&quot; (ליצור ערך) בוויקיפדיה הטורקית. השינוי נועד לעזור לעורכים המתחילים ליצור ערכים איכותיים יותר בהתאם למקובל בוויקיפדיה. [[phab:maniphest/query/z3tcTjmLMxk5/#R|שיפורים נוספים]] יגיעו בהתבסס על תוצאות הניסוי ומשוב הקהילה.
* הכלי [https://pageviews.wmcloud.org ניתוח צפיות בדפים] המאפשר להשוות צפיות בין דפים מרובים חוגג עשור השנה, ובתוך כך התווספו מספר תכונות חדשות. זה כולל [[toolforge:wikinav|WikiNav]] המספק תובנות לגבי איך קוראי ויקיפדיה קוראים את התוכן, סטטיסטיקות עריכה ב[https://pageviews.wmcloud.org/siteviews?range=latest-30&amp;sites=en.wikipedia.org ניתוח צפיות באתר], יכולת [https://pageviews.wmcloud.org/massviews?source=wikiproject&amp;project=en.wikipedia.org לחפש ערכים השייכים למיזם ויקי], ותמיכה במצב כהה. [https://phabricator.wikimedia.org/T378549]
* סרגל הניוויט ב[[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader_Growth/Minimal_Minerva|מינרווה מפושטת ויזואלית]] נבדק עבור משתמשים לא מחוברים בדפדנים ניידים בוויקיפדיות באנגלית, בנגאלית, צ'כית, פולנית ופרסית. הניסוי נועד לגלות האם הפשטת הניווט משפרת את השארות הקוראים. הניסוי יימשך מ-31 באוגוסט ועד ל-28 בספטמבר, ולא נדרשת שום פעולה מהמשתמשים.
* [[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes|צוות המשאלות הטכניות בוויקימדיה הגרמנית]] עובד על שיפור [[en:Wikipedia:VisualEditor/Named references|שמות ההערות האוטומטיים בעורך החזותי]]. החל מהשבוע יוכלו העורכים לשים לב לשינוי מזערי. בהוספה אוטומטית של שמות הערות השוליים המספור יתחיל מ-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;:1&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; במקום מ-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;:0&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. ניתן לקבל פרטים נוספים ב[[m:WMDE Technical Wishes/References/VisualEditor automatic reference names|דף המיזם]]. [https://gerrit.wikimedia.org/r/c/VisualEditor/VisualEditor/+/1332704]
*  כל אתרי ויקי [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|יעברו למצב לקריאה בלבד למשך כמה דקות]] ב-23 בספטמבר. זה מתוכנן לקרות בשעה 14:00 UTC, או 17:00 שעון ישראל. מידע נוסף יפורסם בידיעות הטכנולוגיה ובאתרי ויקי שונים בשבועות הקרובים. [https://phabricator.wikimedia.org/T433363]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:25|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:25}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בגללו הציג [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid|הפרסואיד]] בצורה לא נכונה תגי nowiki מקוננים, ובכך גרם לאיבוד התוכן והצגת טקסט לא רצוי. [https://phabricator.wikimedia.org/T435116]
'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* עורכי ממשק יכולים לקבוע הגדרות לגאדג'טים בדף [[MediaWiki:Gadgets-definition|מדיה ויקי:Gadgets-definition]]. הדרך לעשות זאת עודכנה. אין יותר צורך בהוספת &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;ResourceLoader&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, מכיוון שכל הגאדג'טים משתמשים ב-ResouceLoader אוטומטית. [https://phabricator.wikimedia.org/T298199]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.19|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/37|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W37&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:45, 7 בספטמבר 2026 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=31008437 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 38 ==
&lt;section begin=&quot;technews-2026-W38&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/38|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* צוות הקהלים העתידיים החל ב[[en:Special:MyLanguage/Wikipedia:Village pump (proposals)#New proposed experiment to let readers know about “Google preferred sources”|דיון בוויקיאנגלית]] לגבי ניסוי חדש שהוצע בו תוצג הודעה זמנית לגבי [https://blog.google/products-and-platforms/products/search/original-high-quality-content-search/ מקורות מועדפים בגוגל] עבור קוראי ויקיפדיה שמגיעים מגוגל. הניסוי נועד לבדוק האם ההודעה הזאת תגרום לקוראים לחזור יותר לוויקיפדיה. מקורות מועדפים מאפשרים למשתמשים בהם לבחור על אילו מקורות הם סומכים יותר כדי שגוגל יוכל להבליט אותם בחיפוש גוגל ובבינה מלאכותית. הצוות מעוניין לבדוק את הנושא בשפות אחרות בהן גוגל תומך, והוא יקבל בברכה עזרה בפתיחת דיונים באתרי ויקי אחרים. המעניינים מוזמנים לפנות לצוות ב[[m:Special:MyLanguage/Future Audiences/Preferred sources|דף השיחה]].

'''עדכונים לעורכים'''
* פלטפורמת הדיונים דיסקורד מפרסמת מסגרת תוכנה חדשה המאפשרת לאתרים לעצב בעצמם את מראה התצוגה המקדימה שלהם בזמן פרסום קישורים אליהם בצ'אטים. צוות הקהלים העתידיים מתכנן להשתמש במסגרת החדשה כדי לשפר את התצוגה המקדימה של דפי ויקיפדיה בדיסקורד, כולל שיפורים בתיאור וקרדיטים לתורמים. תצוגת הקישור והמבנה שלה לא ישתנו בקרוב כי הצוות יתחיל קודם לאסוף מידע בסיסי לגבי ההשפעה של השינוי הצפוי. אבל אם חברי הקהילה הפעילים גם בדיסקורד ייתקלו בבעיות, הם מוזמנים ל[[phab:tag/future-audiences/|פבריקטור]] ול[[m:Special:MyLanguage/Future Audiences|מטא]].
* &lt;span class=&quot;mw-translate-fuzzy&quot;&gt;צוות קוראים Growth מתכנן ניסוי הנועד לבדוק האם [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader_Growth/Compact Lead|צמצום המבוא של הערך בניידים]] עם כפתור &quot;לקרוא עוד&quot; ישפר את השארות הקוראים. הניסוי יתחיל ב-17 בספטמבר בוויקיפדיות באיטלקית, אינדונזית, ויאטנאמית, יפנית, סינית ,ספרדית, ערבית, פורטוגזית וצרפתית, ויתקיים למשך ארבע שבועות.&lt;/span&gt;
* כל אתרי ויקי [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|יעברו למצב לקריאה בלבד למשך כמה דקות]] ב-23 בספטמבר. זה מתוכנן לקרות בשעה 14:00 UTC, או 17:00 שעון ישראל. מידע נוסף יפורסם בידיעות הטכנולוגיה ובאתרי ויקי שונים בשבועות הקרובים. [https://phabricator.wikimedia.org/T433363]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:28|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:28}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בגללו החזיר האתר [https://wikistats.wmcloud.org/ Wikistats] שגיאת HTTP 500 במקום תשובה רלוונטית. [https://phabricator.wikimedia.org/T435959]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* על המפתחים התומכים בכלים המבצעים שאילתות לטבלאות הקישורים בוויקישיתוף לעדכן את הקוד כדי לקשר אותו לקלאסטר המידע החדש x4. טבלאות הקישורים הועברו מקלאסטר s4 ל-x4 ולא יעודכנו יותר ב-s4. טבלאות page ו-redirect יישרו זמינים בשני הקלאסטרים. לאחר מכן תיווצר רפליקת ויקי עבור הקלאסטר x4. השינוי נעשה מכיוון שהקלאסטר s4 נהיה גדול מדי מכדי שיוכל לפעול ביעלות. ניתן לקבל [[wikitech:Special:MyLanguage/News/2026 Commons links tables database split|פרטים נוספים]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.20|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/38|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W38&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 18:31, 14 בספטמבר 2026 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=31039826 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 39 ==
&lt;section begin=&quot;technews-2026-W39&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/39|תרגומים לשפות נוספות]].

'''במוקד השבוע'''
* [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|כל אתרי הוויקי יעברו למצב קריאה בלבד]] למשך כמה דקות ביום רביעי, 23 בספטמבר 2026, בשעה [https://zonestamp.toolforge.org/1790172000 14:00 UTC] (17:00 לפי שעון ישראל). זוהי בדיקת גיבוי הכרוכה במעבר בין מרכזי נתונים, [[wikitech:Special:MyLanguage/Deployments/Yearly calendar|הנערכת פעמיים בשנה]]. במהלך המעבר תנותב כל התעבורה לאתרי ויקימדיה ממרכז הנתונים הראשי למרכז הגיבוי, כדי לבדוק את זמינות השירות ולמנוע שיבושים גם במצבי חירום. [https://phabricator.wikimedia.org/T433363]

'''עדכונים לעורכים'''
* צוות Growth בדק הודעה חדשה המוצגת לאחר עריכה, שנועדה [[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account Creation Experiments#4. Encourage Temporary Accounts to Register|לעודד בעלי חשבונות זמניים להירשם לחשבון קבוע]]. ההודעה החדשה החליפה כמה תיבות דו־שיח והודעת קבלת פנים שהוצגה במקביל, בהודעה אחת המדגישה את היתרונות של יצירת חשבון. בניסוי עלה שיעור יצירת החשבונות הקבועים מ־1.94% ל־3.66%, עלייה יחסית של 87%. השינוי יופץ כעת לכל אתרי הוויקי. [https://phabricator.wikimedia.org/T433551]
* לעורכי ויקיפדיה המשתמשים ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|תכונת הבטא ״מצב ההצעות״]] נוספה בהעדפות [[Special:Preferences#mw-input-wpvisualeditor-editcheck-experimental|אפשרות חדשה שאפשר להפעיל לפי בחירה]], להצגת בדיקות והצעות עריכה ניסיוניות. סוגי הבדיקות וההצעות האלה מופיעים בדף [[Special:EditChecks#experimental-checks|מיוחד:EditChecks]], ונועדו לבדיקות מוקדמות בידי מפתחים ולאיסוף משוב ממשתמשים מנוסים. מפעילי מערכת יכולים לשנות כרגיל את [[mw:Special:MyLanguage/Edit check/Configuration|ההגדרות]] של כל הצעה. הם יכולים גם [[mw:Special:MyLanguage/Help:Suggestion mode#Experimental Suggestions|להשתמש בתכונה הזאת]] כדי לסייע בבדיקת רעיונות של הקהילה לבדיקות ולהצעות שיפותחו מקומית. בהמשך השבוע יינתן לסוגים הניסיוניים עיצוב חזותי מובחן יותר. [[mw:Talk:VisualEditor/Suggestion Mode|משוב יתקבל בברכה]].
* [[m:CEE Technical Village Pump|המזנון הטכני של CEE]] הושק כמרחב לדיונים טכניים ולשיתוף פעולה בין קהילות ויקימדיה במרכז ובמזרח אירופה.
* כלי חדש בשם [[mw:Special:MyLanguage/Language Onboarding and Development/Starter kit|Starter Kit]] (ערכה למתחילים) זמין כעת לקהילות של מהדורות ויקיפדיה חדשות וקטנות בשפות שונות. הוא מרכז משימות מונחות, כלים ומשאבים כדי לסייע לקהילות בתחילת דרכן, לעקוב אחר התקדמותן ולשתף פעולה עם קהילת ויקימדיה הרחבה. הכלי מאוחסן ב־Wikimedia Toolforge ומיועד לוויקיפדיות שבהן פחות מ־50,000 ערכים. מידע נוסף על אופן פעולתו ועל השימוש שעושות בו קהילות מופיע ב[[diffblog:2026/09/18/introducing-starter-kit-for-new-and-small-language-wikipedias/|רשומה הזאת בבלוג Diff]].
* צוות הגדלת קהל הקוראים (Reader Growth) עורך בדיקה חוזרת של [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth/Image Browsing|הניסוי בקרוסלת התמונות]]. הבדיקה תכלול שלוש גרסאות חדשות של העיצוב, שעודכנו לפי משוב הקהילה. הצוות יבחן את התוצאות ויחליט יחד עם הקהילות אם להמשיך לקדם את התכונה. הניסוי יתחיל בשבוע של 28 בספטמבר וייערך בוויקיפדיות בערבית, בנגלית, סינית, צ׳כית, אנגלית, פרסית, צרפתית, גרמנית, אינדונזית, יפנית, פולנית, פורטוגזית, ספרדית, שוודית ווייטנאמית.
* לאחר ההשקה המוצלחת בוויקיפדיות בערבית, בנגלית, סינית, צ׳כית, אנגלית, צרפתית, אינדונזית ווייטנאמית, [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/Reading lists|תכונת רשימות הקריאה]] של צוות חוויית הקורא תהיה זמינה החל מ־28 בספטמבר לכל המשתמשים המחוברים לחשבון בכל מהדורות ויקיפדיה.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:28|המשימה שדווחה|כל {{formatnum:28}} המשימות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|{{PLURAL:28|טופלה|טופלו}} בשבוע שעבר]]. לדוגמה, תוקנה תקלה שגרמה לסקריפט מצב החונכים לעדכן שוב ושוב את מצבם של חונכים גם כשלא חל בו שינוי, ובכך ליצור רשומות מיותרות בדף השינויים האחרונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T436659]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* שאילתת הרשימה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;abusefilters&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ב־API, המשמשת לקבלת פרטים על מסנני השחתות פעילים או קודמים שהוגדרו באתר ויקי, עודכנה לתמוך בפרמטר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;formatversion=2&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. בעקבות זאת חלו בתשובת ה־API שינויים שאינם תואמים לאחור. כל מי שמתחזקים סקריפטים אישיים או קוד אחר צריכים לבדוק אם הקוד משתמש בשאילתת הרשימה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;abusefilters&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ב־API, ולהתאים אותו לשינויים שאינם תואמים לאחור. [https://phabricator.wikimedia.org/T435828]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד בהמשך השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.21|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי ידיעות הטכנולוגיה]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/39|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W39&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 14:56, 27 בספטמבר 2026 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=31085309 --&gt;</text>
      <sha1>rynkipou1fyf2cw9jolgiq9p4rf7lr5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק שיווי זכויות האשה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>279334</id>
    <revision>
      <id>3084922</id>
      <parentid>2884172</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T06:00:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3084919]</comment>
      <origin>3084922</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24024" sha1="aa665kiw13t8mkikfwahpod9xkgsh2e" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק שיווי זכויות האשה, תשי״א–1951}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2001216}} {{ח:תיבה|ס״ח תשי״א, 248|חוק שיווי זכויות האישה|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_209710.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 82|חוק הירושה|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208455.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 167|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300201.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 528|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299910.pdf}}, {{ח:תיבה|717|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299692.pdf}}, {{ח:תיבה|913|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299984.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 35|חוק השלכות מגדריות בחקיקה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300128.pdf}}, {{ח:תיבה|532|תיקון מס׳ 2 לפקודת הסטטיסטיקה|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300802.pdf}}, {{ח:תיבה|645|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300143.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 802|חוק להרחבת הייצוג ההולם לנשים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301261.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 339|תיקון מס׳ 3 לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301639.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 827|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504192.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1036|תיקון מס׳ 8 והוראת שעה לחוק קידום התחרות בענף המזון|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4642909.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|מטרת החוק|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} חוק זה מטרתו לקבוע עקרונות להבטחת שוויון מלא בין האישה לבין האיש, ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.

{{ח:סעיף|1א|שויון לפני החוק|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} דין אחד יהיה לאישה ולאיש לכל פעולה משפטית; וכל הוראת חוק המפלה לרעה את האישה, באשר היא אישה, לכל פעולה משפטית – אין נוהגים לפיה.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א), אין נפקא מינה אם ביסוד פעולה שתוצאתה היא הפליה הייתה כוונה להפלות, או לא.

{{ח:סעיף|1ב|אבחנה מותרת והעדפה מתקנת|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} אין רואים כפגיעה בשוויון או כהפליה אסורה כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} אבחנה בין אישה לבין איש, במידה שהיא מתחייבת מהשונות הענינית שביניהם, או מאופיו או ממהותו של הענין;
{{ח:תת|(2)}} הוראה או פעולה, שנועדה לתקן הפליה קודמת או קיימת של נשים, או הוראה או פעולה, שנועדה לקדם את שוויונן.

{{ח:סעיף|1ג|שמירת זכויות|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה באות להוסיף על זכויות האישה לפי כל דין, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או חוזה אחר, ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|2|קנינה של אישה נשואה}}
{{ח:ת}} לאישה נשואה תהיה כשרות מלאה לקנין ולעשיה בקנינים כאילו הייתה פנויה; ואין קניניה שרכשה לפני הנישואין נפגעים על ידי קשר הנישואין.

{{ח:סעיף|3|אפוטרופסות שווה}}
{{ח:תת|(א)}} האם והאב כאחד הם האפוטרופסים הטבעיים על ילדיהם; מת אחד ההורים, הנשאר בחיים הוא האפוטרופוס הטבעי.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לפגוע בכוחו של בית משפט או בית דין מוסמך לנהוג בעניני אפוטרופסות על ילדים, הן על גופם והן על רכושם, בהתחשב עם טובת הילדים בלבד.

{{ח:סעיף|3א|רישום שמות שני ההורים|תיקון: תשס״ח־3}}
{{ח:ת}} הדורש מאדם לציין בטופס או במסמך אחר, את שם הורהו, ידרוש בו כי יצוינו שמותיהם של שני ההורים, ככל שאלה ידועים לאותו אדם.

{{ח:סעיף|4||תיקון: תשכ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|5|נישואין וגירושין}}
{{ח:ת}} אין חוק זה בא לפגוע בדיני איסור והיתר לנישואין ולגירושין.

{{ח:סעיף|6|שוויון בזכויות חברתיות|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} לכל אישה ואיש זכות שווה לקיום בכבוד אנושי, ובכלל זה לשוויון בתחומי העבודה, החינוך, ההשכלה, הבריאות, הדיור, איכות הסביבה והרווחה החברתית.

{{ח:סעיף|6א|זכות האישה על גופה|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} לכל אישה זכות מלאה על גופה; אין בהוראת סעיף זה כדי להתיר איסורים שנקבעו בדין.

{{ח:סעיף|6ב|הגנה מפני אלימות|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} לכל אישה זכות להגנה מפני אלימות, הטרדה מינית, ניצול מיני וסחר בגופה.

{{ח:סעיף|6ג|ייצוג הולם|תיקון: תש״ס, תשס״ה, תשס״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} בגוף ציבורי ובועדות המכרזים והמינויים של גוף ציבורי, יינתן ביטוי הולם בנסיבות הענין, לייצוגן של נשים בסוגי המשרות ובדירוגים השונים בקרב העובדים, ההנהלה, הדירקטוריון והמועצה, ובלבד שאם לצורך ביצוע הוראה זו נדרשת העדפת אישה, תינתן העדפה כאמור אם המועמדים בני שני המינים הם בעלי כישורים דומים.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} נקבע בחוק כי ימונו להנהלה, לדירקטוריון או למועצה של גוף ציבורי נציגים או חברים כלהלן, לא יחולו עליהם הוראות סעיף זה:
{{ח:תתת|(1)}} נציגים של גופים או של ארגונים המנויים באותו חוק, אלא אם כן לגוף או לארגון יותר מנציג אחד;
{{ח:תתת|(2)}} חברים המכהנים בגוף בתוקף היותם נבחרי ציבור.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי“ – כל אחד מאלה,
{{ח:תתתת|(1)}} משרד ממשלתי, לרבות יחידותיו ויחידות הסמך שלו;
{{ח:תתתת|(2)}} רשות מקומית;
{{ח:תתתת|(3)}} חברה עירונית, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:תתתת|(4)}} תאגיד או גוף ציבורי אחר שהוקם בחוק;
{{ח:תתתת|(5)}} חברה ממשלתית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, אלא אם כן קבע שר המשפטים, באישור הועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת, (בחוק זה – הוועדה לקידום מעמד האישה) לענין העובדים, כי חובת הייצוג כאמור בסעיף קטן (א) לא תחול;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הנהלה“, ”דירקטוריון“ ו”מועצה“ – לרבות כל גוף הממלא תפקיד כאמור או תפקיד הדומה לו אף אם כינויו שונה.

{{ח:סעיף|6ג1|ייצוג הולם בוועדת בדיקה ממשלתית, בוועדת חקירה, בוועדה ציבורית ובצוות לעיצוב מדיניות לאומית|תיקון: תשס״ה־2, תשס״ח, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 6ג2|ובסעיף 6ג2}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הרשות לקידום מעמד האישה“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשות לקידום מעמד האישה|חוק הרשות לקידום מעמד האישה, התשנ״ח–1998}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – הרשות לקידום מעמד האישה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הרשות לקידום מעמד האישה|בחוק הרשות לקידום מעמד האישה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ועדת בדיקה ממשלתית“ – ועדת בדיקה ממשלתית לפי {{ח:חיצוני|חוק הממשלה|חוק הממשלה, התשס״א–2001}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ועדת חקירה“ – ועדת חקירה לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה|חוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1968}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ועדה ציבורית“ – ועדה שבחבריה נציג ציבור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צוות“ – ועדה או גוף אחר שהוקם לשם עיצוב מדיניות לאומית בכל נושא לרבות בנושאי חוץ או ביטחון, או לשם מניעה, ניהול או פתרון של סכסוך מדיני או בין־לאומי, לרבות ניהול משא ומתן, ובכלל זה לקראת חתימה על הסכם ביניים או על חוזה שלום.
{{ח:תת|(ב)}} בוועדת בדיקה ממשלתית, בוועדה ציבורית ובצוות שמינו הממשלה, ראש הממשלה, שר, סגן שר או מנהל כללי של משרד ממשלתי (בסעיף זה – גוף ממנה), יינתן ביטוי הולם, בנסיבות הענין, לייצוגן של נשים ממגוון קבוצות האוכלוסיה.
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} במטרה לקדם את מימוש חובת הייצוג ההולם של נשים בוועדות כאמור בסעיף זה, תקים הרשות מאגר שיכלול פרטים של נשים שנתנו את הסכמתן לכך כאמור בפסקה (4) ואשר מתאימות על פי כישוריהן, לדעת מנהלת הרשות או מי שהסמיכה לכך, להיות מועמדות להתמנות לאותן ועדות (בסעיף זה – המאגר); הרשות תפרסם הודעה בדבר הקמת המאגר והתנאים להיכלל בו.
{{ח:תתת|(2)}} במאגר ייכללו פרטים על פי סיווגים אלה: שם, תחומי מומחיות, השכלה, הכשרה, ניסיון.
{{ח:תתת|(3)}} אישה הרואה את עצמה מתאימה להיכלל במאגר, רשאית להגיש בקשה שבה יפורטו השכלתה, הכשרתה וניסיונה; הרשות רשאית לפנות ביוזמתה לנשים בבקשה להכלילן במאגר.
{{ח:תתת|(4)|(א)}} לא תיכלל אישה במאגר אלא אם כן נתנה את הסכמתה לכך בכתב, לאחר שהרשות מסרה לה הודעה הכוללת את האמור {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 11|בסעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}; אישה רשאית לבחור לאילו סוגי גופים יהיה ניתן להעביר את פרטיה הכלולים במאגר.
{{ח:תתתת|(ב)}} אישה רשאית לבקש בכתב כי פרטיה יוסרו מהמאגר; הגישה אישה בקשה כאמור, יוסרו הפרטים.
{{ח:תתת|(5)|(א)}} לא איתר גוף ממנה אישה שתמונה כחברה בוועדה כאמור בסעיף קטן (ב), יבקש מהרשות לקבל את פרטי המאגר הנוגעים לתחום המינוי והרשות תעביר לו את הפרטים כאמור.
{{ח:תתתת|(ב)}} הגוף הממנה יעיין בפרטים שקיבל בהתאם לפסקת משנה (א) בטרם ימנה את חברי הוועדה, ויבדוק את התאמת הנשים שלגביהן קיבל פרטים כאמור, בין השאר בהתחשב בתחום מומחיותן, השכלתן, הכשרתן וניסיונן; מידע שהועבר לפי הוראות סעיף קטן זה, לא ייאגר מעבר לנדרש לצורך השימוש שלו הוא נועד והוא יימחק מיד בתום השימוש בו.
{{ח:תתת|(6)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#פרק ד|בפרק ד׳ לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, לא יעשה אדם או גוף שימוש במאגר אלא לצורך ביצוע הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} גוף ממנה ידווח לרשות בכתב על כל מינוי של ועדה או צוות כאמור בסעיף קטן (ב), מיד לאחר המינוי ובטרם החלו הוועדה או הצוות בפעולתם; על דיווח כאמור בסעיף קטן זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשות לקידום מעמד האישה#סעיף 7|סעיפים קטנים (ב) עד (ד) של סעיף 7 לחוק הרשות לקידום מעמד האישה}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} קיבלה הרשות דיווח לפי סעיף קטן (ג), וסברה כי במינוי לא ניתן ביטוי הולם לייצוג נשים, כאמור בסעיף קטן (ב), תפנה מיד לגוף הממנה, ותפרט את עמדתה בנושא: פנתה הרשות לגוף ממנה כאמור, תודיע על כך מיד לוועדה לקידום מעמד האישה, כן תודיע הרשות לועדה לקידום מעמד האישה על תוצאות כל פניה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} הרשות תמסור לוועדה לקידום מעמד האישה דין וחשבון שנתי ובו יפורטו המינויים שנמסר לה לגביהם דיווח לפי סעיף קטן (ג), עמדתה של הרשות בנושא הייצוג ההולם לגבי כל מינוי, ואופן טיפולה בנושא.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף קטן (ב) יחולו גם על ועדת חקירה שנשיא בית המשפט העליון ממנה את חבריה והוא יהיה רשאי לעיין במאגר בטרם קבלת החלטתו בעניין מינוי חברי הוועדה.

{{ח:סעיף|6ג2|חוות דעת מגדרית|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:ת}} הועברה לוועדה מוועדות הכנסת (בסעיף זה – הוועדה) הצעת חוק, לרבות הצעת חוק תקציב שנתי, או הובאה לאישור הוועדה או להתייעצות עמה חקיקת משנה, אשר יש להן השלכות על השוויון בין נשים לגברים או הנוגעות לתחום מתחומי פעולתה של הרשות, תגיש הרשות לוועדה חוות דעת בדבר ההשלכות האמורות (בסעיף זה – חוות דעת מגדרית); חוות הדעת המגדרית תונח על שולחן הוועדה לקראת הדיון בעניין.

{{ח:סעיף|6ג3|איסוף, עיבוד ופרסום של מידע לפי מין על ידי גוף ציבורי|תיקון: תשס״ח־2, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} גוף ציבורי העורך דרך קבע איסוף ועיבוד של מידע הנוגע ליחידים, ומפרסמו לציבור במסגרת פרסום כללי שנועד לשמש גם למטרות סטטיסטיות, יכלול בפעולותיו כאמור התייחסות למין; השר או ראש גוף אחר הממונה על הגוף הציבורי (בסעיף זה – הגורם הממונה) רשאי לקבוע, לעניין מסוים, כי יש טעמים המצדיקים שלא לעשות כן.
{{ח:תת|(ב)}} הגורם הממונה רשאי לקבוע כי איסוף ועיבוד של מידע ופרסומו כאמור בסעיף קטן (א) יכללו התייחסות למין, אף אם אינם נוגעים ליחידים, בעניינים שיש להם השלכות מגדריות.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”גוף ציבורי“ – משרד ממשלתי, לרבות יחידותיו ויחידות הסמך שלו, רשות מקומית, חברה ממשלתית ותאגיד אחר שהוקם בחוק.

{{ח:סעיף|6ד|שירות בכוחות הביטחון|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} לכל אישה המועמדת לשירות בכוחות הביטחון, או המשרתת בהם, זכות שווה לזכותו של האיש למלא כל תפקיד, או להיות מוצבת בכל תפקיד; לא יראו פגיעה בזכות זו אם הדבר מתחייב ממהותו או מאופיו של התפקיד.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”כוחות הביטחון“ – צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר וארגוני הביטחון האחרים של המדינה.

{{ח:סעיף|6ה|מתן שירות ציבורי בלא המתנה בתור לאישה בהיריון|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טיפול רפואי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקום ציבורי“ – מקום או חלק ממקום, העומד לשימושו של כלל הציבור או של חלק בלתי מסוים ממנו, והמנוי {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות ציבורי“ – שירות הניתן לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי רשות ציבורית או במקום ציבורי, בדרך של מפגש פנים אל פנים, למעט טיפול רפואי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשות ציבורית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק האזרחים הוותיקים#סעיף 15א|בסעיף 15א(א) לחוק האזרחים הוותיקים, התש״ן–1989}}.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן שירות ציבורי לפי תור, יספק נותן השירות הציבורי את השירות כאמור בלא המתנה בתור לאישה בהיריון, על פי בקשתה, ורשאי נותן השירות הציבורי לדרוש מהאישה הצגת מסמך רפואי להוכחת ההיריון; לעניין זה, ”תור“ – למעט תור שההמתנה בו היא בכלי רכב או תור שניתן לקבוע בתיאום מראש.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), תינתן קדימות במתן שירות ציבורי לפי תור לאדם עם מוגבלות הזכאי לקבלת שירות ציבורי בלא המתנה בתור לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}, וכן לאזרח ותיק הזכאי לקבל שירות ציבורי בלא המתנה בתור לפי {{ח:חיצוני|חוק האזרחים הוותיקים|חוק האזרחים הוותיקים, התש״ן–1989}}.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים, באישור הוועדה לקידום מעמד האישה, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}.

{{ח:סעיף|7|תחולה|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} כפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} כל בתי המשפט ינהגו לפי חוק זה; כן ינהג לפי חוק זה כל בית דין המוסמך לדון בעניני המעמד האישי, אלא אם כל הצדדים הם בני שמונה־עשרה שנה ומעלה והסכימו לפני בית הדין, מרצונם הטוב, להתדיין לפי דיני עדתם.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות חוק זה לא יחולו על מינוי לתפקיד דתי בהתאם לדין הדתי, ובכלל זה על מינוי רבנים ובעלי תפקידים שיפוטיים בבתי דין דתיים.

{{ח:סעיף|7א|שמירת דינים|תיקון: תש״ס, תשס״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהוראות חוק זה, כפי שתוקנו {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300201.pdf|בחוק שיווי זכויות האישה (תיקון מס׳ 2), התש״ס–2000}} (להלן – החוק המתקן), כדי לפגוע –
{{ח:תתת|(1)}} בתוקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300201.pdf|החוק המתקן}};
{{ח:תתת|(2)}} בהוראות שענינן גיל פרישה, גמלה או תגמול אחר, שנקבעו בהסכם קיבוצי או בתקנון של קופת גמל כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}, לפני מועד תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300201.pdf|החוק המתקן}}.
{{ח:תת|(ב)}} שינויים ותיקונים בענינים האמורים בסעיף קטן (א)(2), שנקבעו בדין, בהסכם קיבוצי או בתקנון של קופת גמל, ייעשו, לאחר תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300201.pdf|החוק המתקן}}, בשים לב לעקרונות שנקבעו בחוק זה.

{{ח:סעיף|8|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת החוק הפלילי|בפקודת החוק הפלילי, 1936}}.}}

{{ח:סעיף|9|ביצוע}}
{{ח:ת}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6ה|סעיף 6ה(א)}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} בית דואר, בנק;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:ת}} בית קולנוע, תאטרון, אולם מופעים, אצטדיון;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:ת}} גלריה, מוזאון, ספרייה;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת פרט 4}}
{{ח:ת}} מקום במיתקן תחבורתי המשמש למכירת כרטיסים לנסיעה בתחבורה ציבורית; לעניין זה, ”מיתקן תחבורתי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}};

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת פרט 5}}
{{ח:ת}} אתר הנצחה, אתר לאומי, אתר עתיקות, גן לאומי ושמורת טבע – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998}};

{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת פרט 6}}
{{ח:ת}} חנות גדולה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם|בחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע״ד–2014}}.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום י״ג בתמוז תשי״א (17 ביולי 1951).}}
* '''דוד בן־גוריון'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''פנחס רוזן'''&lt;br&gt;שר המשפטים
* '''חיים ווייצמן'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>aa665kiw13t8mkikfwahpod9xkgsh2e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק שירות בטחון</title>
    <ns>116</ns>
    <id>286240</id>
    <revision>
      <id>3084904</id>
      <parentid>3080395</parentid>
      <timestamp>2026-09-26T20:59:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-44480-03</username>
        <id>46230</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון מס' 29 לחוק</comment>
      <origin>3084904</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="178968" sha1="3vuzk4uidrcxpywdaukq15h8e0nss8j" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986

&lt;מאגר 2001386 תיקון 2214427 תקן 2002309 קוד a163Y00000DuNa5QAF&gt;

&lt;מקור&gt;
'''נוסח קודם:''' &lt;!-- 2001384 --&gt; ((ס&quot;ח תש&quot;ט, 271|חוק שירות ביטחון|1:211756)); ((תש&quot;י, 13|ת&quot;ט|ec:1:317740)), ((77|תיקון|1:209561)); ((תשי&quot;א, 243|תיקון מס' 2|1:209560)); ((תשי&quot;ב, 2|תיקון|2:209559)), ((138|תיקון|2:209558)), ((337|תיקון מס' 2|2:209557)), ((VIII|ת&quot;ט|ec:2:517954)); ((תשי&quot;ג, 157|תיקון|2:209556)); ((תשי&quot;ד, 216|תיקון|2:209555)); ((תשט&quot;ז, 6|תיקון|3:209554)), ((85|תיקון|3:209553)); ((תשי&quot;ז, 140|תיקון|3:209552)); ((תשי&quot;ח, 169|תיקון|3:209551)), ((X|ת&quot;ט|ec:3:517741)); ((תשי&quot;ט, 46|תיקון|3:209550)). '''נוסח משולב קודם:''' &lt;!-- 2001385 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ט, 286|חוק שירות ביטחון [נוסח משולב]|3:311004)), ((X|ת&quot;ט|ec:3:517973)); ((תשכ&quot;א, 140|תיקון|4:209549)); ((תשכ&quot;ג, 128|תיקון מס' 2|5:209548)); ((תשכ&quot;ד, 7|חוק קביעת גיל|5:208169)), ((10|תיקון מס' 3|5:209547)), ((168|תיקון מס' 4|5:209546)); ((תשכ&quot;ז, 113|תיקון מס' 5|6:209545)); ((תש&quot;ל, 150|תיקון מס' 6|7:209544)); ((ק&quot;ת תש&quot;ל, 444|תקנות-שעת-חירום (הארכת גיל שירות מילואים)|2480)); ((ס&quot;ח תש&quot;ל, 14|[תיקון ו]הארכת תוקף לתקנות-שעת-חירום (הארכת גיל שירות מילואים)|7:209812)); ((תשל&quot;א, 13|הארכת תוקף לתקנות-שעת-חירום (הארכת גיל שירות מילואים)|7:209860)), ((148|תיקון מס' 7|7:209543)); ((תשל&quot;ב, 3|ת&quot;ט|ec:7:317757)); ((תשל&quot;ג, 201|תיקון מס' 8|7:209542)); ((תשל&quot;ד, 70|תיקון מס' 9|8:209541)), ((129|תיקון מס' 10|8:209540)); ((תשל&quot;ה, 78|תיקון מס' 11|8:209539)), ((124|ת&quot;ט|ec:8:317776)); ((תשל&quot;ו, 270|תיקון מס' 12|8:209538)); ((תשל&quot;ח, 176|תיקון מס' 13|9:209537)); ((תשמ&quot;א, 26|תיקון מס' 14|9:209536)); ((תשמ&quot;ג, 152|תיקון מס' 15|10:209736)); ((תשמ&quot;ד, 84|תיקון מס' 16|10:210162)); ((תשמ&quot;ה, 12|תיקון מס' 17|11:210244)).
'''נוסח משולב:''' ((ס&quot;ח תשמ&quot;ו, 107|חוק שירות בטחון [נוסח משולב]|11:311023)), ((130|ת&quot;ט|ec:11:317483)), ((168|ת&quot;ט|ec:11:317484)); ((תשמ&quot;ז, 84|תיקון מס' 21 לחוק העונשין|11:210466)), ((137|תיקון מס' 2|11:210540)); ((תשמ&quot;ח, 10|ת&quot;ט|ec:11:317356)); ((תשמ&quot;ט, 24|תיקון מס' 3|12:210728)); ((תשנ&quot;א, 212|תיקון מס' 4|12:210827)); ((תשנ&quot;ד, 266|תיקון מס' 5|13:210997)); ((תשנ&quot;ה, 332|הוראת שעה|13:203775)), ((440|תיקון מס' 6|13:211222)), ((440|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר)|13:211223)), ((498|ת&quot;ט|ec:13:317494)); ((תשנ&quot;ו, 149|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף החשוד)|13:211315)); ((תשנ&quot;ז, 100|הוראת שעה (תיקון)|14:211397)), ((168|ת&quot;ט|ec:14:317862)), ((208|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון)|14:211422)); ((תשנ&quot;ח, 36|תיקון מס' 9|14:211458)), ((126|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 2)|14:211470)); ((תשנ&quot;ט, 22|תיקון מס' 10|14:211577)), ((260|הוראת שעה (תיקון מס' 2)|15:300165)); ((תש&quot;ס, 64|תיקון מס' 11|15:300174)), ((210|הוראת שעה (תיקון מס' 3)|15:300219)), ((266|תיקון מס' 12|15:300250)), ((268|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 3)|15:300251)); ((תשס&quot;א, 80|הוראת שעה (תיקון מס' 4)|15:300295)), ((452|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 4)|15:300395)); ((תשס&quot;ב, 14|שירות מילואים במשמר הגבול - הוראת שעה|15:300423)), ((40|הוראת שעה (תיקון מס' 5)|15:300435)), ((50|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין - הוראת שעה|15:300440)), ((475|שירות מילואים (הוראת שעה)|15:300515)), ((510|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 5)|15:300546)); ((תשס&quot;ג, 50|שירות מילואים במשמר הגבול - הוראת שעה (תיקון)|15:300575)), ((377|שירות מילואים (הוראת שעה)|16:299735)), ((377|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין - הוראת שעה (תיקון)|16:299736)), ((378|הוראת שעה (תיקון מס' 6)|16:299737)); ((תשס&quot;ד, 40|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין - הוראת שעה (תיקון מס' 2)|16:299617)), ((294|תיקון מס' 13|16:299739)), ((336|הוראת שעה (תיקון מס' 7)|16:300993)), ((522|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 6)|16:299700)); ((תשס&quot;ה, 50|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין - הוראת שעה (תיקון מס' 3)|16:299917)), ((50|הוראת שעה (תיקון מס' 8)|16:299887)), ((138|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר)|16:299940)); ((תשס&quot;ו, 2|הוראת שעה (תיקון מס' 9)|16:300012)), ((8|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין - הוראת שעה (תיקון מס' 4)|16:300017)), ((153|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|16:299980)), ((371|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 7)|17:300025)), ((372|שירות מילואים במשמר הגבול - הוראת שעה (תיקון מס' 3)|17:300019)); ((תשס&quot;ז, 8|הוראת שעה (תיקון מס' 10)|17:300630)), ((10|ת&quot;ט|2069)), ((30|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין - הוראת שעה (תיקון מס' 5)|17:300668)), ((464|הוראת שעה (תיקון מס' 11)|17:300774)), ((472|תיקון מס' 14|17:299918)); ((תשס&quot;ח, 157|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין - הוראת שעה (תיקון מס' 6)|17:300862)), ((157|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 8)|17:300863)), ((496|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון)|17:300890)), ((511|חוק שירות המילואים|17:300745)), ((734|הוראת שעה (תיקון מס' 12)|17:300914)), ((814|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 2)|17:300917)), ((814|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 9)|17:300915)); ((תשס&quot;ט, 289|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 10)|18:301038)), ((304|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 3)|18:301039)); ((תש&quot;ע, 383|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע)|18:301114)), ((420|תיקון מס' 17|18:301144)), ((506|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 11)|18:301195)), ((602|הוראת שעה (תיקון מס' 13)|18:301245)), ((653|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 4)|18:301219)); ((תשע&quot;א, 204|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 5)|18:301302)), ((204|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 12)|18:301301)), ((977|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 13)|18:301381)); ((תשע&quot;ב, 143|הוראת שעה (תיקון מס' 14)|18:301426)), ((167|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 6)|18:301427)), ((167|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 14)|18:301414)), ((218|תיקון מס' 18 והוראת שעה|18:301153)); ((תשע&quot;ג, 58|הוראת שעה (תיקון מס' 15)|19:301548)); ((תשע&quot;ד, 350|תיקון מס' 19|19:301592)); ((תשע&quot;ה, 18|תיקון מס' 20|19:306574)), ((192|תיקון מס' 19 (תיקון)|20:311224)); ((תשע&quot;ו, 262|תיקון מס' 21|20:318392)), ((576|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 7)|20:321787)), ((576|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 15)|20:321789)); ((תשע&quot;ז, 232|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)|20:366872)); ((בג&quot;ץ 1877/14|ביטול פרק ג'1 לחוק|14018770_C29)); ((תשע&quot;ט, 106|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 16)|20:528215)), ((107|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 8)|20:528216)), ((158|תיקון מס' 23|20:528255)); ((תשפ&quot;ב, 666, 666|חוק שירות ביטחון (הצבת יוצאי צבא במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|24:615256)), ((762|תיקון מס' 24|24:622711)); ((תשפ&quot;ג, 52|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 18)|25:1811073)), ((58|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 10)|25:1854246)), ((630|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 11)|25:3020387)); ((תשפ&quot;ד, 418|תיקון מס' 25 - הוראת שעה - חרבות ברזל (העלאת גיל הפטור משירות מילואים)|25:3841703)), ((568|תיקון מס' 26 - הוראת שעה - חרבות ברזל|25:4178301)), ((1491|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ&quot;ו, 60|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 19)|25:10407174)), ((754|תיקון מס' 28 - הוראת שעה|25:14112750)), &lt;!-- ((בג&quot;ץ 41953-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=NetVerdicts/2026/7/15/2026-7-41953-1-1&amp;fileName=4ed650b89d894e6187298413f27f56c2&amp;type=4)), ((בג&quot;ץ 41953-07-26|צו ביניים|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=NetVerdicts/2026/7/28/2026-7-41953-11-1&amp;fileName=add13fa99f010000090037f6b28b1048&amp;type=4)), --&gt; ((בג&quot;ץ 41953-07-26|ביטול פרק ג'1 לחוק|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=NetVerdicts/2026/9/3/2026-7-41953-14-2&amp;fileName=b8ea408bb864495596d32a1ea7b9b90f&amp;type=4)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;ו) --&gt; חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986 בא במקום חוק שירות בטחון, התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב], למעט סעיפים 46 ו-50 שבו. המספרים שבסוגריים ליד כותרת השוליים מצינים את מספר סעיף החוק שהיה בתוקף לפני פרסום הנוסח המשולב.

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות [1] (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח-4, תש&quot;ע-2)
: בחוק זה -
:- &quot;ועדה רפואית&quot; ו&quot;ועדה רפואית עליונה&quot; - ועדה כאמור שהורכבה מכוח [[סעיף 51]];
:- &quot;זמן&quot;, לענין חובת התייצבות לפי חוק זה - לרבות תקופת זמן שתחילתה מיום מסויים או מעשיית דבר מסויים או מאירוע מאורע מסויים;
:- &quot;חוקי השיקום&quot; - [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]], [[חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש&quot;י-1950]], [[חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש&quot;ט-1949]], וכל חוק אחר ששר הבטחון יכריז עליו כעל חוק שיקום;
:: ((שר הבטחון הכריז על [[חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, תשכ״ה–1965]] כעל חוק שיקום (י&quot;פ תשכ&quot;ז, 1044).))
:- &quot;חוק שירות המילואים&quot; - [[חוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]];
:- &quot;חייל מילואים&quot; - כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים]];
:- &quot;יוצא-צבא&quot; - אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שמונה עשרה שנים וטרם קיבל פטור משירות ביטחון מחמת גיל לפי [[סעיף 36א]];
:- &quot;מוסמך&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מיועד לשירות בטחון&quot; - אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שש עשרה שנים וחצי וטרם קיבל פטור משירות ביטחון מחמת גיל לפי [[סעיף 36א]], ואשר עדיין לא התייצב לשירות ביטחון;
:- &quot;פוקד&quot; - מי שמונה לפוקד לפי [[סעיף 50]];
:- &quot;פקודות הצבא&quot; - הוראות הפיקוד העליון, פקודות המטה הכללי ופקודות כלליות אחרות, כמשמעותן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]];
:- &quot;רופא&quot; - מי שהוא מורשה או זכאי להיות מורשה לעסוק ברפואה לפי [[פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976]];
:- &quot;רופא שיניים&quot; - מי שהוא מורשה או זכאי להיות מורשה לעסוק ברפואת שיניים לפי [[פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]];
:- &quot;שירות בטחון&quot; - שירות סדיר או שירות מילואים;
:- &quot;שירות סדיר&quot; - שירות בכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל;
:- &quot;שירות מילואים&quot; - שירות בכוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל לפי [[חוק שירות המילואים]];
:- &quot;תושב קבוע&quot; - אדם שמקום מגוריו הקבוע הוא בשטח שחל עליו משפט מדינת ישראל, או מי שרואים את שהותו כישיבת קבע מכוח [[סעיף 45]].

@ 2. חישוב גילים [2] (תיקון: תשס&quot;ד-2, תש&quot;ע-2)
: לענין חוק זה -
: (1) חישוב גילים ייעשה לפי הלוח העברי;
: (2) (((נמחקה);))
: (2א) (((נמחקה);))
: (3) בדבר קביעת הגיל יחולו ההוראות [[שבתוספת]].

== פרק ב': התייצבות לרישום ולבדיקה ==

@ 3. התייצבות לרישום [3]
: (א) פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל מיועד לשירות בטחון או יוצא-צבא להתייצב לרישום במקום ובזמן שהפוקד או מי שהוא הסמיך לכך קבע בצו.
: (ב) מי שנקרא להתייצב כאמור חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו כאמור ולמסור לפוקד או לאדם שמינה הפוקד לכך את הפרטים הנוגעים אליו שנקבעו בתקנות.
: (ג) מי שנקרא להתייצב כאמור ומילא את המוטל עליו לפי סעיף קטן (ב), וחל שינוי בפרט מן הפרטים הנזכרים בו שנקבע בתקנות כפרט יסודי, חייב להודיע לפוקד על השינוי תוך ארבעה עשר ימים מיום השינוי.
: (ד) מיועד לשירות בטחון או יוצא-צבא שהתייצבו לרישום מכוח סעיף זה, חייבים לשאת אתם תמיד תעודה המעידה על התייצבותם, כפי שנקבע בתקנות, ולהראותה לשוטר וכן לפוקד או למי שהוא הסמיך, כשיידרשו לכך.

@ 4. [3א] (תיקון: תשנ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 5. התייצבות לבדיקת כושר [4] (תיקון: תשנ&quot;ה-3, תש&quot;ס-3)
: (א) פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל יוצא-צבא או מיועד לשירות בטחון להתייצב לבדיקה במקום ובזמן שנקבעו בצו, לשם קביעת כשרו לשירות בטחון.
: (ב) יוצא-צבא או מיועד לשירות בטחון שנקרא להתייצב כאמור, חייב להתייצב, במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך ולהיבדק כל בדיקה שתידרש לדעת ועדה רפואית, לשם קביעת כשרו הרפואי לשירות בטחון, וכן להיבדק, לפי הוראות הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך כל בדיקה אחרת לשם קביעת כשרו הכללי בשירות בטחון, לרבות בדיקה לשם קביעת מידת התאמתו למילוי תפקיד פלוני בשירות בטחון; המבחנים לכושר רפואי לדרגותיו ייקבעו בתקנות.
: (ג)(1) סיימה ועדה רפואית את בדיקתו של יוצא צבא או מיועד לשירות ביטחון תקבע הועדה, בהתאם למבחנים לכושר שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), אם היא מוצאת אותו כשר לשירות ביטחון (להלן - כשר לשירות), בלתי כשר לשירות ביטחון (להלן - בלתי כשר לשירות) או בלתי כשר ארעית לשירות ביטחון (להלן - בלתי כשר ארעית לשירות).
:: (2) מצא פוקד כי יוצא צבא או מיועד לשירות ביטחון, שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, מתאים לשרת בתפקיד צבאי בתנאי שירות מיוחדים, רשאית הועדה הרפואית, בהתאם למבחנים לכושר שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), למצוא את יוצא הצבא או את המיועד לשירות ביטחון כשר לשירות ביטחון בתנאים מיוחדים (להלן - כשר לשירות ביטחון בתנאים מיוחדים).
:: (3) מי שנמצא כשר לשירות בתנאים מיוחדים, דינו לענין חוק זה כדין מי שנמצא כשר לשירות.
:: (4) לענין חוק זה, &quot;תנאי שירות מיוחדים&quot; - תנאי שירות הקבועים בפקודות הצבא, המתאימים לכושרו הרפואי של המיועד לשירות ביטחון או של יוצא הצבא, בתפקידים ובמקצועות הנדרשים על פי צורכי הצבא.

@ 5א. ערר על החלטת ועדה רפואית (תיקון: תש&quot;ע)
: יוצא צבא או מועמד לשירות ביטחון הרואה את עצמו נפגע מהחלטת ועדה רפואית, וכן פוקד, רשאים להגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית לפני ועדה רפואית עליונה, בהתאם לתנאים שנקבעו בתקנות.

@ 5ב. ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה (תיקון: תש&quot;ע)
: (א) יוצא צבא, מועמד לשירות ביטחון או פוקד רשאים לערער על החלטת ועדה רפואית עליונה לפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב–יפו, בשאלה משפטית בלבד.
: (ב) שר המשפטים רשאי לקבוע, בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, בתי משפט לעניינים מינהליים נוספים אשר יהיו מוסמכים לדון בערעורים כאמור בסעיף זה.
: (ג) שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע, בתקנות, סדרי דין, מועדים ודרך להגשת ערעור כאמור בסעיף זה.

@ 6. בדיקה חוזרת [5]
: (א) יוצא-צבא שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, רשאי פוקד לקראו בצו להתייצבות לבדיקה חוזרת לשם קביעת כשרו לשירות (להלן - בדיקה חוזרת), והוא חייב להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך.
: (ב) הסמכות הנתונה לפוקד לפי סעיף קטן (א) נתונה לו גם לגבי יוצא-צבא ששירת שירות סדיר, או היה נמנה עם כוחות המילואים, וניתן לו פטור משירות סדיר או משירות מילואים מחמת שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות.
: (ג) מי שנמצא בלתי כשר לשירות ובבדיקה חוזרת נמצא כשר לשירות, הרי אם טרם נקרא לשירות סדיר, או אם נקרא לשירות סדיר אך טרם השלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, רשאי פוקד בצו לקרוא לו -
:: (1) להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות - אם טרם מלאו לו עשרים ושלוש שנים;
:: (2) להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות - לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים או על תקופה שיש בה כדי להשלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, לפי התקופה הקצרה יותר - אם מלאו לו עשרים ושלוש שנים;
:: (3) להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות - לתקופה כאמור [[בסעיפים 15]] [[או 16]], לפי גילו, אם הוא רופא או רופא שיניים, בין שמלאו לו עשרים ושלוש שנים ובין שטרם מלאו לו עשרים ושלוש שנים;
:: ומי שנקרא חייב להתייצב כאמור.
: (ד) מי שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות ובבדיקה חוזרת נמצא כשר לשירות, הרי אף אם נקרא לשירות סדיר, אך טרם השלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב להשלמת תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, ומי שנקרא חייב להתייצב כאמור.
: (ה) בכל בדיקה חוזרת תשתמש הועדה הרפואית במבחנים שהם בתוקף בשעת ביצוע הבדיקה החוזרת.

@ 7. בדיקה נוספת [6]
: מצאה ועדה רפואית כי יוצא-צבא הוא כשר לשירות, או בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, תמסור הועדה הודעה בכתב על החלטתה ליוצא-הצבא ולפוקד, והם רשאים, בתנאים שנקבעו בתקנות, לבקש כי הועדה הרפואית או הועדה הרפואית העליונה, לפי הענין, תבדוק את יוצא-הצבא בדיקה נוספת ותקבע את כשרו לשירות.

@ 8. [7] (תיקון: תשנ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 9. פעולות חיסון [7א]
: פוקד רשאי בצו, באישור שני רופאים מורשים, להורות כי מיועד לשירות בטחון יחוסן בהרכבות ובזריקות חיסון (להלן - פעולות חיסון) מפני מחלה פלונית בזמן ובמקום שינקוב בצו; מיועד לשירות בטחון שניתן עליו הצו חייב להתייצב ולאפשר את פעולות החיסון כמפורש בצו.

@ 10. תחולת חוקי שיקום על מי שנפגע מבדיקה או מחיסון [7ב ו-7ג]
: (א) מיועד לשירות בטחון או יוצא-צבא שאינו משרת שירות בטחון, שנפגע עקב בדיקה או פעולות חיסון לפי [[פרק זה]], יחולו עליו ועל בני משפחתו חוקי השיקום, כאילו היה בשעת הפגיעה בשירות בטחון והפגיעה אירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואם לא שירת שירות בטחון אחרי הפגיעה, רואים אותו, לענין [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]], כאילו שוחרר מהשירות במועד שבו נמצא, לפי חוק זה, בלתי כשר לשירות או הופטר ממנו; לענין סעיף זה, &quot;פגיעה&quot; - מחלה, החמרת מחלה או חבלה.
: (ב) כל חיקוק המדבר בחוקי השיקום, ייקרא כאילו היה מדבר גם בסעיף קטן (א), והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת.

@ 11. צו בדבר מתן אמצעי זיהוי [7ד] (תיקון: תשמ&quot;ט)
: פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל מיועד לשירות בטחון או יוצא-צבא, להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, לשם מתן אמצעי זיהוי ששר הבטחון יקבע בתקנות; מי שהצו חל עליו חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו כאמור לשם מתן אמצעי הזיהוי.
: ((פורסמו [[תקנות שירות בטחון (אמצעי זיהוי), התשמ&quot;ט-1989]], לפיהן אמצעי זיהוי לענין סעיף זה הם: (1) טביעת אצבעות; (2) צילומי שיניים.))

@ 12. אי-התייצבות לבדיקה אינה פוטרת מהתייצבות לשירות בטחון [8] (תיקון: תש&quot;ס-3, תשע&quot;ה)
: (א) מיועד לשירות בטחון שנקרא להתייצב לבדיקת כשרו לשירות בטחון ולא התייצב, או שהתייצב וסירב להיבדק או להשלים את הבדיקות, רשאי פוקד לקרוא לו להתייצב לשירות בטחון, לפי [[סעיפים 13]] [[או 27]] ולפי הענין, אם אותה שעה היה יוצא-צבא, אף על פי שכשרו לשירות בטחון עדיין לא נקבע; אך הוא לא יתחיל באימון צבאי כל עוד לא נבדק בדיקה רפואית לצורך קביעת כשרו הרפואי לשירות בטחון ונמצא כשר לשירות, והוראות [[סעיפים 5 עד 8]] יחולו על הבדיקה, בשינויים המחוייבים לפי הענין; הבדיקה תיערך תוך חודש ימים לאחר התייצבותו, אלא אם כן אישר פוקד שהוא בדרגת אלוף משנה לפחות כי קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים את הארכת התקופה; סירב יוצא הצבא להיבדק, יהא דינו כדין מי שהפר את [[סעיף 122 לחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]].
: (א1) במניין התקופה האמורה בסעיף קטן (א), לא יובאו בחשבון -
:: (1) תקופות שעל פי [[סעיף 18(א) ו-(ב)]] אין רואים אותן, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא אדם חובת שירות סדיר, ולעניין תקופות שבהן ריצה אותו אדם עונש מאסר או מחבוש בבית סוהר צבאי, מחנה מעצר צבאי או חדר משמר צבאי כמשמעותם [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]] - רק אם במהלך תקופות אלה סירב אותו אדם להיבדק או להשלים את הבדיקה;
:: (2) תקופות שבהן אדם היה נתון במעצר על פי החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, למעט מעצר פתוח על פי [[סעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], ולעניין תקופות שבהן היה אותו אדם עצור בבית סוהר צבאי, מחנה מעצר צבאי או חדר משמר צבאי כמשמעותם [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]] - רק אם במהלך תקופות אלה סירב אותו אדם להיבדק או להשלים את הבדיקה;
:: (3) תקופות שבהן אדם היה מנוע מלהמשיך בשירות תקין ביחידתו בשל פסק דין או החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, ובכלל זה החלטה בדבר שחרור ממעצר בתנאים;
:: (4) תקופות שבהן נעדר אדם מן השירות ובשלהן הוכרז על פי פקודת הצבא כנפקד או כעריק.
: (ב) סעיף קטן (א) יחול, בשינויים המחוייבים, על יוצא צבא שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות ונקרא להתייצב לבדיקה חוזרת לפי [[סעיף 6]] ולא התייצב, או שהתייצב וסירב להיבדק או להשלים את הבדיקות.

== פרק ג': שירות סדיר ==

@ 13. התייצבות לשירות סדיר [9]
: פוקד רשאי, בצו, לקרוא -
: (1) ליוצא-צבא, גבר, שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ותשע, או שהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים שמשלושים עד שלושים ושמונה;
: (2) ליוצא-צבא, אשה, שנמצאה כשרה לשירות והיא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ושש, או שהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד שלושים ושמונה, להתייצב, תוך התקופות הנזכרות [[בסעיף 20]], לשירות סדיר במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד, או מי שהוא הסמיך לכך, ואותו יוצא-צבא חייב להתייצב כאמור.

@ 14. התייצבות לשירות לפי בקשה [10] (תיקון: תשמ&quot;ט, תש&quot;ע-2)
: (א) אזרח ישראלי או תושב קבוע, שעדיין לא הגיע לגיל שמונה עשרה והוא נמצא כשר לשירות, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, אם הוא ביקש זאת בכתב ואם הוריו או אפוטרופסו נתנו את הסכמתם לכך ומלאו לו שבע עשרה שנים ואולם די בהסכמת הורה אחד אם קיים קושי של ממש לקיים קשר עם ההורה השני כדי לברר עמדתו.
: (ב) ניתן צו לפי סעיף זה, יחולו הוראות חוק זה על מי שהצו ניתן לגביו, כאילו היה יוצא-צבא שהגיע לגיל שמונה עשרה ונקרא להתייצב לשירות סדיר לפי [[סעיף 13]].
: (ג) (((בוטל).))

@ 15. זמן השירות לגבר [11] (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ז-2, תשנ&quot;ט-2, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א, תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ג-4, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-4, תשס&quot;ח-5, תש&quot;ע-4, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב-3)
: יוצא-צבא, גבר, שנקרא להתייצב לשירות סדיר לפי [[סעיפים 13]] [[או 14]], חייב בשירות סדיר -
: (1) של שלושים ושניים חודשים (((עד יוני 2015, שלושים ושישה חודשים; מיולי 2015, שלושים ושניים חודשים))) - אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר עד יום י&quot;ז בתמוז התשפ&quot;ט (30 ביוני 2029) כשהוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ושש, ושל שלושים חודשים - אם הוא נקרא להתייצב לשירות לאחר המועד האמור;
: (2) של עשרים ושישה חודשים (((עד יוני 2015, שלושים חודשים; מיולי 2015, עשרים ושישה חודשים))) - אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד עשרים ותשע או כשהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים שמשלושים עד שלושים וארבע; אלא שאם בא לארץ כעולה אחרי שהגיע לגיל עשרים ושבע יהיה חייב בשירות סדיר של עשרים חודשים (((עד יוני 2015, עשרים וארבעה חודשים; מיולי 2015, עשרים חודשים))) בלבד;
: (3) של ארבעה עשר חודשים (((עד יוני 2015, שמונה עשר חודשים; מיולי 2015, ארבעה עשר חודשים))) - אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים משלושים וחמש עד שלושים ושמונה.

@ 16. זמן השירות לאשה [12] (תיקון: תשע&quot;ד)
: יוצא-צבא, אשה, שנקראה להתייצב לשירות סדיר לפי [[סעיפים 13]] [[או 14]], חייבת בשירות סדיר -
: (1) של עשרים וארבעה חדשים (((החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי [[סעיף 16א(ד)]]: עשרים ושמונה חודשים))) - אם היא נקראה להתייצב לשירות סדיר כשהיא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ושש או כשהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד שלושים וארבע; אלא שאם באה לארץ כעולה אחרי שהגיעה לגיל עשרים ושבע תהיה חייבת בשירות סדיר של שמונה עשר חדשים בלבד;
: (2) של שנים עשר חדשים - אם היא נקראה להתייצב לשירות סדיר כשהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמשלושים וחמש עד שלושים ושמונה.

@ 16א. שוויון בשירות (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;ד)
: (א) לכל יוצא צבא אשה זכות שווה לזכותו של יוצא צבא גבר, למלא תפקיד כלשהו בשירות הצבאי.
: (ב) לא יראו פגיעה בזכותה של יוצא צבא אשה למלא תפקיד כלשהו, אם הדבר מתחייב ממהותו ומאופיו של התפקיד.
: (ג) דין יוצא צבא אשה, המשרתת על פי התנדבותה, באחד התפקידים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כדין יוצא צבא גבר.
:: ((פורסמו [[תקנות שירות ביטחון (קביעת תפקידים לשירות נשים בהתנדבות), התשס״א–2001]].))
: (ד) שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי לקבוע הליכי אבחון אחידים למיועדת לשירות ביטחון ולמיועד לשירות ביטחון, וכן הליכי מיון ושיבוץ בתפקידים ובמקצועות בשירות סדיר שיבטיחו שוויון הזדמנויות.

@ 17. התנדבות לשירות בטחון [13] (תיקון: תשס&quot;ח-4)
: (א) מי שאינו חייב בשירות סדיר רשאי להתנדב לשירות בכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל, בתנאי שהגיע לפחות לגיל שבו היה מותר לקרוא אדם לשירות לפי [[סעיף 14]].
: (ב) החייב בשירות סדיר לפי חוק זה רשאי להתנדב לתקופת שירות סדיר נוספת על התקופה שהוא חייב בה, בין אם טרם התחיל בשירות סדיר, בין אם הוא משרת אותה שעה בשירות כאמור ובין אם השתחרר משירותו.
: (ג) התנדבות כאמור בסעיף זה תהא בהצהרה חתומה ביד המתנדב וטעונה אישור שר הבטחון; ההצהרה תפרט את תקופת ההתנדבות.
: (ד) המשרת באישור שר הבטחון כמתנדב לפי סעיף זה, דינו לענין זכויותיו וחובותיו לפי כל חיקוק כדין מי שמשרת מכוח חוק זה שירות סדיר.
: (ה) מי שהתנדב לשירות סדיר או לתקופת שירות סדיר נוספת, יהיה חייב בשירות עד תום התקופה הנקובה בהצהרת ההתנדבות, אלא אם כן הורה שר הבטחון על שחרורו במועד מוקדם יותר.
: (ו) שר הבטחון רשאי לקבוע בתקנות תקופות התנדבות לשירות וכללים בדבר קבלת מתנדבים לשירות ובדבר שחרורם מהשירות.
:: ((פורסמו [[תקנות שירות בטחון (התנדבות לשירות בטחון), תשל&quot;ד–1974]].))
: (ז) תקופת שירות סדיר ששירת אדם כמתנדב תופחת מתקופת השירות הסדיר שיהיה חייב בה.
: (ח) סעיף זה אינו חל על קבלה לשירות קבע ועל שחרור ממנו.

@ 17א. התנדבות לצורך מתן טיפול רפואי (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ט-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בלתי כשר לשירות&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;חייל&quot; - יוצא צבא, בשירות סדיר אשר במהלך טיפול רפואי בו נמצא בלתי כשר לשירות;
::- &quot;יום האבחון&quot; - אחד מאלה:
::: (1) יום הפציעה;
::: (2) היום שבו אובחן לראשונה המצב הבריאותי של יוצא הצבא בשירות סדיר, כפי שייקבע בתקנות לפי סעיף זה;
::- &quot;תקופת הטיפול&quot; - תקופה שבה זקוק יוצא צבא בשירות סדיר לטיפול רפואי, שאינה עולה על 180 ימים ושתחילתה ביום האבחון;
::- &quot;תקופת טיפול שניה&quot; - החלק מתקופת הטיפול שתחילתו 60 ימים מיום האבחון או ביום שבו נמצא יוצא הצבא בשירות סדיר בלתי כשר לשירות, לפי המאוחר.
: (ב)(1) חייל רשאי להתנדב לשירות סדיר לצורך קבלת טיפול רפואי, לתקופה שלא תעלה על תקופת הטיפול או עד שהוכר כמי שלקה בנכות לפי [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], התשי&quot;ט-1959]], לפי המוקדם.
:: (2) זכותו של חייל להתנדב כאמור בפסקה (1), תובא לידיעת החייל בדרך שתיקבע בפקודות הצבא.
:: (3) סעיף קטן זה לא יחול במקרים שבהם קבע שר הבטחון, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, כי חייל אינו רשאי להתנדב.
: (ג) בתקופת הטיפול השניה יהא החייל בשירות ללא תשלום ויחולו עליו הוראות [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]]; תקופת הטיפול השניה לא תיחשב כשירות סדיר לענין [[חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ&quot;ד-1994]].
: (ד) שר הבטחון, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לביצוע סעיף זה ובכלל זה -
:: (1) כללים, תנאים או מבחנים לקביעת יום האבחון, כאמור בפסקה (2) להגדרה &quot;יום האבחון&quot;;
:: (2) הזכויות והחובות שיוטלו על חייל המשרת שירות סדיר לפי הוראות סעיף קטן (ב).
:: ((פורסמו [[תקנות שירות ביטחון (התנדבות לצורך קבלת טיפול רפואי), התשס&quot;א-2001]].))

@ 17ב. דין חייל שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות (תיקון: תשע&quot;ט-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חייל&quot; - יוצא צבא בשירות סדיר אשר במהלך טיפול רפואי בו נמצא בלתי כשר ארעית לשירות;
::- &quot;יום האבחון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 17א]];
::- &quot;תקופת אי-כשרות ארעית&quot; - תקופה שאינה עולה על 180 ימים שבמהלכה זקוק יוצא צבא בשירות סדיר לטיפול רפואי או אינו יכול לשרת בשירות סדיר מחמת חבלתו או מחלתו; תחילתה של תקופה זו ביום האבחון, וכל עוד הוא בלתי כשר ארעית לשירות.
: (ב) חייל ימשיך בשירותו הסדיר עד תום תקופת אי-הכשרות הארעית, אלא אם כן הודיע לפוקד בכתב כי אינו מעוניין שיחולו עליו הוראות סעיף זה בתקופת אי-הכשרות הארעית; הודיע החייל לפוקד כאמור, יהיה רשאי להתנדב לצורך מתן טיפול רפואי לפי [[סעיף 17א]].
: (ג) נמצא חייל כשר לשירות במהלך תקופת אי-הכשרות הארעית, לא יחולו עליו עוד הוראות סעיף זה וצבא הגנה לישראל יפעל לשלבו בתפקיד שבו שירת לפני שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות, והכול בכפוף לצורכי כוח האדם ובהתאם למצבו הרפואי.
: (ד) נמצא חייל בלתי כשר לשירות במהלך תקופת אי-הכשרות הארעית, יהיה החייל רשאי להתנדב לצורך מתן טיפול רפואי לפי [[סעיף 17א]] ותקופת הטיפול כהגדרתה [[בסעיף האמור]] תימנה מתחילת תקופת אי-הכשרות הארעית.
: (ה) הוראות סעיף זה יחולו כל עוד החייל משרת בשירות סדיר, או עד תום תקופת אי-הכשרות הארעית, לפי המוקדם.
: (ו) הוראות [[סעיף 17א(ב)(1) ו-(3)]] יחולו לעניין חייל לפי סעיף זה.

@ 18. זמן השירות לנעדר מן השירות [14] (תיקון: תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט, תשס&quot;ח-4, תשע&quot;ה)
: (א) אדם שבתקופת שירותו הסדיר היה כלוא בשל עבירה על פי פסק דין של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, או על פי פסק של קצין שיפוט בכיר, וכן אדם שנעדר מן השירות שלא כדין או שנעדר ברשות שהושגה בטענות כוזבות והורשע על כך כדין, ואם היתה לו זכות ערעור - לא ערער על ההרשעה או שערעורו על ההרשעה נדחה, אין רואים את תקופת כליאתו ואת תקופת העדרו לענין חישוב זמן השירות כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי, בית המשפט או קצין השיפוט הבכיר הוראה אחרת.
: (ב) לענין סעיף קטן (א) יראו כתקופת כליאה תקופה שבה אדם -
:: (1) ריצה עונש מאסר או מחבוש בפועל;
:: (2) נשא עונש מאסר בעבודת שירות לפי [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], או בעבודה צבאית לפי [[חוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]];
:: (3) הוחזק במוסד סגור לפי [[סימן ז' לפרק ו' לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].
: (ג) אדם שבתקופת שירותו הסדיר היה נתון במעצר למשך תקופה רצופה העולה על 14 ימים, על פי החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, למעט מעצר פתוח על פי [[סעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], וכן אדם שהיה מנוע מלשרת שירות תקין ביחידתו למשך תקופה רצופה העולה על 14 ימים, בשל פסק דין או החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, ובכלל זה החלטה בדבר שחרור ממעצר בתנאים, אין רואים את התקופה שבה היה נתון במעצר או שבה היה מנוע מלשרת שירות תקין ביחידתו כאמור (בסעיף קטן זה - תקופת ההיעדרות), לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי או בית המשפט הוראה אחרת; ואולם אם זוכה בדין, יראו את תקופת ההיעדרות, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, ובלבד שצירוף תקופת ההיעדרות ותקופת השירות ששירת בפועל לא יעלה על זמן השירות שהוא חייב בו.
: (ד) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), אדם שבתקופת שירותו הסדיר הוכרז לפי פקודת הצבא כעריק, אין רואים את התקופה שבה נעדר מן השירות אשר בשלה הוכרז כעריק (בסעיף קטן זה - תקופת ההיעדרות), לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר; ואולם אם זוכה בדין לגבי ההיעדרות האמורה, יראו את תקופת ההיעדרות, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, ובלבד שצירוף תקופת ההיעדרות ותקופת השירות ששירת בפועל לא יעלה על זמן השירות שהוא חייב בו.

@ 19. דין עונש שהוטל לאחר שחרור משירות [14א]
: הורשע אדם כדין, ואם היתה לו זכות ערעור - לא ערער על ההרשעה או שערעורו על ההרשעה נדחה, לאחר שחרור משירות סדיר, בשל היעדרות מן השירות שלא כדין או בשל היעדרות ברשות שהושגה בטענות כוזבות, ובית הדין הצבאי או קצין השיפוט הבכיר לא הורה כי לענין חישוב זמן השירות יראו את תקופת ההיעדרות כתקופה שבה מילא אותו אדם חובת שירות סדיר, רשאי הפוקד לקראו להתייצב להשלמת תקופת השירות הסדיר שהיה חייב בו לפי חוק זה אילולא שוחרר.

@ 20. תקופת הקריאה להתייצבות לשירות סדיר [15] (תיקון: תש&quot;ס-3, תשס&quot;ד-2, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ד)
: (א) יוצא-צבא לא ייקרא להתייצב לשירות סדיר אלא אם כן הזמן שנקבע להתייצבות הוא תוך תקופות אלה:
:: (1) לגבי מי שהיה אזרח ישראלי או תושב קבוע בהגיעו לגיל שמונה עשרה - תוך עשרים וארבעה חדשים מיום שהגיע לגיל שמונה עשרה;
:: (2) לגבי מי שהיה לאזרח ישראלי או לתושב קבוע לאחר הגיעו לגיל שמונה עשרה - תוך עשרים וארבעה חדשים מיום שהיה לאזרח או לתושב כאמור, אולם לא תוך ששה חדשים מאותו יום אלא אם כן הסכים לכך.
: (א1) (((בוטל).))
: (ב) יוצא-צבא שמועד התייצבותו לרישום, לבדיקה או לשירות ביטחון נדחה לפי בקשתו, בהתאם [[לסעיף 36]] או בהתאם [[לסעיף 22ב]] או [[לפרק ג'1]], מותר לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, אם המועד שנקבע להתייצבותו הוא תוך שנים עשר חדשים מיום תום תקופת הדחיה או תוך התקופה שנקבעה בסעיף קטן (א), לפי המאוחר.
: (ג) במנין התקופות להתייצבות לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יבואו התקופות האלה:
:: (1) תקופה שחלפה עקב אי קיום חובה על פי דין על ידי מיועד לשירות ביטחון, לרבות אי התייצבותו של המיועד לשירות ביטחון לרישום או לבדיקת כושרו לשירות ביטחון, או סירובו להיבדק או להשלים את הבדיקות;
:: (2) תקופה שאורכה נקבע בפקודות הצבא, אשר חלפה עקב טיפול בבקשתו של המיועד לשירות ביטחון, ושבשלה עוכבה קריאתו להתייצבות לשירות סדיר;
:: (3) תקופה העולה על חודשיים, שבה שהה מיועד לשירות ביטחון מחוץ לישראל, בין בהיתר לפי [[סעיף 43]] ובין שלא בהיתר.
: (ג1) נמצא מיועד לשירות ביטחון בלתי כשר ארעית לשירות, לא תבוא במנין התקופות להתייצבות לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) התקופה שנקבעה לענין זה בתקנות (להלן - תקופת אי כשירות); נמצא מיועד לשירות ביטחון בלתי כשר ארעית לשירות יותר מפעם אחת - לא יבואו במנין התקופות להתייצבות, כל תקופות אי הכשירות במצטבר.
: (ג2) חלפה התקופה לקריאה לשירות, רשאי פוקד לקרוא ליוצא צבא להתייצב לשירות סדיר, בתוך שנים עשר חודשים מתום התקופה לקריאה לשירות, ובלבד שממשך השירות שבו חייב יוצא הצבא, יופחת משך הזמן שחלף מתום התקופה לקריאה לשירות; לענין סעיף קטן זה, &quot;התקופה לקריאה לשירות&quot; - התקופה שבה ניתן היה לקרוא ליוצא הצבא להתייצב לשירות סדיר לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג1).
: (ד) סעיף קטן (א) לא יחול על מי שנקרא להתייצב לשירות סדיר לפי [[סעיף 6(ג) או (ד)]] או [[סעיף 19]].

@ 21. חובת הכשרה חקלאית [16] (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: (א) שר הבטחון רשאי, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, לקבוע בתקנות כי תקופה שלא תעלה על שנים עשר החדשים הראשונים לשירותו הסדיר של יוצא צבא תוקדש, לאחר אימון צבאי ראשוני, להכשרה חקלאית או הכשרה חלוצית אחרת.
: (ב) בתקנות כאמור רשאי שר הבטחון לקבוע גם את ענפי המשק שהכשרה בהם יראו כהכשרה חקלאית או הכשרה חלוצית אחרת, וכן את הסדרים והמשטר שינהגו בהכשרה כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית), תשכ״ח–1968]].))

@ 22. שמירה על גרעינים התיישבותיים [17] (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: (א) שר הבטחון יתקין תקנות שתכליתן לשמור, תוך כדי ביצוע הוראות [[פרק זה]], על שלמותם של גרעינים התיישבותיים.
: (ב) הוראות [[סעיף 21]] אין כוחן יפה לגבי חברים לגרעין התיישבותי שחלות עליו תקנות שהותקנו על-פי סעיף קטן (א), פרט לחברי גרעין כזה הנשלחים להתאמן או לשרת בתפקידים פיקודיים של שירות בטחון ובתנאי שמספרם, ביחס ליתר חברי הגרעין, לא יעלה על האחוז שנקבע בתקנות.

@ 22א. ישיבות הסדר (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;ישיבת הסדר&quot; - ישיבה שמתקיימים בה לימודים תורניים, המיועדת למשרתים בשירות משולב והכלולה ברשימת ישיבות ההסדר שגיבש לעניין זה שר הביטחון לפי סעיף קטן (ד);
::- &quot;שירות משולב&quot; - שירות סדיר המשלב פרק זמן או פרקי זמן של שירות צבאי פעיל ופרק זמן או פרקי זמן של לימוד בישיבת הסדר בתנאים של שירות בלא תשלום.
: (ב) יוצא צבא רשאי לשרת בשירות משולב, ובלבד שהוא עומד בתנאים שנקבעו בפקודות הצבא ובקשתו אושרה על פי הכללים שנקבעו בפקודות אלה.
: (ג) תקופת השירות המשולב לא תפחת מתקופת השירות הסדיר שיוצא צבא חייב בה לפי חוק זה, בתוספת של 12 חודשים.
: (ד) שר הביטחון יגבש את רשימת ישיבות ההסדר בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות; החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבת הסדר ברשימת הישיבות תיעשה בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל או איגוד ישיבות ההסדר; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימת ישיבות ההסדר.
: (ה) רשימת ישיבות ההסדר תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותופקד לעיון הציבור הפוקד את לשכות הגיוס האזוריות.
: (ו) שר הביטחון יקבע את הכללים להפעלת השירות המשולב ואת אמות המידה לאישור בקשות לפי סעיף זה, ובלבד שפרק הזמן הכולל של שירות צבאי פעיל במסגרת השירות המשולב, לא יפחת מ-17 חודשים.
: (ז) תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

@ 22ב. דחיית שירות לתלמידי ישיבות גבוהות ציוניות (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיפים 22ג עד 22ה]], &quot;ישיבה גבוהה ציונית&quot; - ישיבה או כולל שמתקיימים בהם לימודים תורניים והכלולים ברשימת הישיבות הגבוהות הציוניות שגיבש לעניין זה שר הביטחון לפי [[סעיף 22ד]].
: (ב) נוכח ההכרה בחשיבות לימוד התורה, רשאי שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ציונית, לדחות, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות כאמור [[בסעיף 22ג]] וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
: (ג) צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
: (ד) שר הביטחון רשאי לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (ב) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 23.
: (ה)(1) על אף הוראות סעיף קטן (ד), שר הביטחון רשאי לחזור ולתת, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ציונית, צו דחיית שירות לפי סעיף זה לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, עד הגיעו לגיל 26.
:: (2) מספר המבקשים שיינתן להם צו דחיית שירות לראשונה לפי סעיף קטן זה, בשנת גיוס מסוימת, לא יעלה על 300; בסעיף זה, &quot;שנת גיוס&quot; - שנה המתחילה ב-1 ביולי והמסתיימת ב-30 ביוני.
:: (3) עלה, בשנת גיוס מסוימת, מספר המבקשים לראשונה דחיית שירות לפי סעיף קטן זה על 300, ידחה שר הביטחון את מועד התייצבותם של 300 מבקשי דחיית שירות בלבד, בהתאם לאמות מידה שקבע.
: (ו) בוטל או פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות [[סעיף 13]].

@ 22ג. תנאים לדחיית שירות לתלמידי ישיבות גבוהות ציוניות (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) לא יינתן צו דחיית שירות לפי [[סעיף 22ב]] אלא למיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ציונית שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא לומד בישיבה גבוהה ציונית לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות בשבוע, ובכולל - 40 שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה שקבע שר הביטחון;
:: (2) הוא לא עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה; בפסקה זו, &quot;עיסוק&quot; - עבודה שמקובל לקבל בעבורה שכר, בין שהיא נעשית בשכר ובין שנעשית שלא בשכר, ולרבות כל עיסוק אחר שקבע שר הביטחון;
:: (3) הוא קיים את חובותיו לפי חוק זה, ובכלל זה התייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי [[סעיפים 3]] [[ו-5]];
:: (4) הוא הצהיר, בתצהיר בכתב שניתן לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]] (בחוק זה - פקודת הראיות), כי מתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) עד (3);
:: (5) ראש הישיבה שבה הוא לומד אישר, בתצהיר בכתב שניתן לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות]], כי מתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי שבפסקה (1), והתחייב כי אם יחדל להתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי האמור, יודיע על כך לפוקד בתוך 21 ימים;
:: (6) תנאים מוקדמים נוספים שקבע שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
: (ב) ביקש מיועד לשירות ביטחון לחזור ולקבל צו דחיית שירות לפי [[סעיף 22ב]], יצרף מחדש לכל בקשה כאמור תצהירים והתחייבות כאמור בסעיף קטן (א)(4) ו-(5).

@ 22ד. רשימת הישיבות הגבוהות הציוניות (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות הגבוהות הציוניות בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות, ובלבד שמתקיימים בישיבה כל אלה:
:: (1) מרבית תלמידיה הם בוגרי מוסד חינוך על-יסודי הנתון לפיקוחו של מינהל החינוך הדתי במשרד החינוך;
:: (2) מתקיימים בה לימודים בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות בשבוע, ובכולל - 40 שעות בשבוע;
:: (3) תנאים וכללים נוספים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
: (ב) החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבה גבוהה ציונית ברשימת הישיבות תיעשה בהתחשב בהמלצת איגוד הישיבות הגבוהות הציוניות; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימת הישיבות הגבוהות הציוניות.
: (ג) רשימת הישיבות הגבוהות הציוניות תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותופקד לעיון הציבור הפוקד את לשכות הגיוס האזוריות.
: (ד) שר הביטחון רשאי להסיר ישיבה מרשימת הישיבות הגבוהות הציוניות, לאחר שנתן לראש הישיבה הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
:: (1) ראש הישיבה אינו ממלא את חובותיו בהתאם להוראות [[סעיף 22ג(א)(5)]];
:: (2) חדל להתקיים בישיבה אחד מהתנאים בהתאם לאמות המידה שקבע שר הביטחון כאמור בסעיף קטן (א);
:: (3) התקיימו נסיבות אחרות המצדיקות, לדעת שר הביטחון, את הסרתה מהרשימה.

@ 22ה. דיווח לכנסת - ישיבות גבוהות ציוניות (תיקון: תשע&quot;ד)
: שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, לגבי השנה שחלפה, על עניינים אלה:
: (1) מספר צווי דחיית השירות משירות סדיר שניתנו לפי [[סעיף 22ב]];
: (2) מספר המתייצבים לשירות סדיר בכלל, ומספר המתייצבים כאמור מקרב תלמידי הישיבות הגבוהות הציוניות בפרט;
: (3) נתונים בעניינים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2) בהשוואה לשנים קודמות.

@ 23. הבטחת השכלה יסודית [18]
: חייל המשרת בשירות סדיר ורמת השכלתו נמוכה מרמה של השכלה יסודית שנקבעה בתקנות, שלושה חדשים משירותו הסדיר יוקצו להקניית השכלה, באופן ובתנאים שנקבעו בתקנות; התקנות יותקנו בהסכמת שר החינוך והתרבות, לאחר התייעצות עם ועדת החוץ והבטחון של הכנסת.

@ 24. שירות במשמר הגבול [18א ו-18ב] (תיקון: תשנ&quot;ה-3)
: (א) שר הבטחון, בהתייעצות עם שר המשטרה או עם מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות בצו כי יוצא-צבא, שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ותשע, ישרת במשמר הגבול שבמשטרת ישראל (להלן - משמר הגבול) כל תקופת השירות הסדיר שהוא חייב בה או חלק ממנה, הכל כאמור בצו - בין שהתחיל בשירותו זה ובין אם לאו - ועליו להתייצב לשירות במשמר הגבול בהתאם לאמור בצו.
: (ב) שירות במשמר הגבול לפי חוק זה, דינו לענין חוק זה, חוקים הנוגעים לחיילים משוחררים וחוקי השיקום כדין שירות סדיר, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בחוק זה.

@ 24א. שירות ביחידות אחרות של משטרת ישראל (תיקון: תשנ&quot;ה-3, תשנ&quot;ז-3, תשנ&quot;ח-2, תש&quot;ס-4, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב-5, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ו-4, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ח-6, תשס&quot;ט, תש&quot;ע-3, תשע&quot;א-2, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ו)
: (((הוראת שעה עד ליום 31.12.2026):))
: (א) שר הבטחון, בהסכמת השר לביטחון הפנים, רשאי להורות בצו כי יוצא-צבא שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ותשע, ישרת ביחידות של משטרת ישראל שאינן משמר הגבול, ושעיקר פעילותן הוא בטחון המדינה ותושביה (להלן - יחידות אחרות במשטרת ישראל).
: (ב)(1) יוצא-צבא, שהוצב לשרת ביחידות אחרות במשטרת ישראל, רשאי, משהודע לו על הצבתו, להביע את התנגדותו בפני הקצין שהודיע לו על כך, או בפני קצין מוסמך; הודעה כאמור תימסר לא יאוחר מחודשיים מיום הצבתו כאמור, ומשעשה כן - יוצב לשירות בצבא הגנה לישראל.
:: (2) אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מזכותו של יוצא צבא שהוצב ביחידה אחרת במשטרת ישראל, להגיש בקשה בכל עת, בהתאם לפקודות הצבא, לעבור לשרת ביחידות צבא הגנה לישראל; עשה כן, תידון בקשתו ותישקל בדרך המקובלת בצבא.
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;קצין מוסמך&quot; - קצין צבא שהוסמך לענין זה על ידי ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל.
: (ג) מספר יוצאי הצבא שישרתו ביחידות אחרות במשטרת ישראל ייקבע בידי שר הבטחון, בהסכמת השר לביטחון הפנים, ובאישור הממשלה וועדת החוץ והבטחון של הכנסת.
: (ד) דינו של יוצא-צבא המשרת ביחידות אחרות במשטרת ישראל, כדין יוצא-צבא המשרת במשמר הגבול והוראות [[סעיפים 24]], [[25]] [[ו-26]], יחולו עליו בשינויים המחוייבים.
: (ה) השר לביטחון לאומי ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשישה חודשים, על הצבת יוצאי צבא בשירות ביחידות אחרות במשטרת ישראל, ובכלל זה על מספר יוצאי הצבא ששובצו ביחידות אלה והיחידות שבהן שובצו.

@ 24ב. (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח-3, תשס&quot;ח-7, תשס&quot;ט-2, תש&quot;ע-5, תשע&quot;א, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ג-3) : (((פקע).))
@ 24ג. (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח-3, תשס&quot;ח-7, תשס&quot;ט-2, תש&quot;ע-5, תשע&quot;א, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ג-2) : (((פקע).))

@ 25. סמכויות וחובות של המשרת במשמר הגבול [18ג] (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) כל עוד יוצא-צבא משרת בהתאם לצו לפי [[סעיף 24(א)]], לא יראוהו לענין [[חוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], והתקנות לפיו כחייל כמשמעותו [[בסעיף 1 לאותו חוק]]; ואולם [[+|סעיפים 250ב]] [[ו-250ג לאותו חוק]] יחולו באופן שהסמכות הנתונה בהם לקצין משטרה צבאית שהינו קצין שיפוט בכיר תהא מסורה לקצין משטרה בכיר שמונה לענין זה על ידי המפקח הכללי של משטרת ישראל, וביצוע הבדיקות ייוחד לגילוי שימוש בסם מסוכן או החזקת סם מסוכן במשטרת ישראל.
: (ב) דינו של יוצא-צבא המשרת כאמור הוא כדין שוטר בכל הנוגע לסמכויותיו וחובותיו, לרבות כללי המשמעת, ואולם -
:: (1) לא יחולו עליו הוראות [[סעיף 10(2) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], בדבר הסמכות לשחררו או לפטרו, והוראות [[+|סעיפים 11]], [[+|12]], [[+|13]] [[+|ו-18 עד 20]] וכן [[הפרק הרביעי לפקודה האמורה]];
:: (2) שכרו יהיה כשכרו של יוצא-צבא המשרת שירות סדיר.

@ 26. המשך השירות הסדיר אחרי גמר השירות במשמר הגבול [18ד]
: יוצא-צבא ששירותו במשמר הגבול בא לידי גמר בהתאם לאמור בצו לפי [[סעיף 24(א)]] או עקב ביטולו של הצו, ותקופת השירות הסדיר שהיה חייב בה אלמלא הצו עדיין לא עברה, יהיה חייב בשירות סדיר עד תום התקופה האמורה.

@ 26א. שירות מוכר (תיקון: תשנ&quot;ה-3)
: (א) בסעיף זה, &quot;שירות מוכר&quot; - שירות לפי פסקאות (1) או (2), ששר הבטחון קבע בצו באישור הממשלה וועדת החוץ והבטחון של הכנסת -
:: (1) שירות ביחידות צבאיות במסגרת משרד הבטחון ויחידות סמך של משרד הבטחון ומשרד ראש הממשלה שתכלית פעילותן היא בטחון המדינה ותושביה;
:: (2) שירות ביחידות צבאיות במסגרת משרד ממשלתי או במסגרת הארגונית של גוף ציבורי ובפיקוח משרד ממשלתי, שתכליתו להשיג יעד בטחוני–לאומי באחד התחומים הבאים: עליה וקליטה, חינוך, בריאות, הגנת העורף או פעולות התנדבות למען חיילי צה&quot;ל, והכל אם שוכנע שר הבטחון, בשים לב לנסיבות הענין באותה העת, ובהתייעצות, לפי הענין, עם השר לקליטת העליה, שר החינוך, התרבות והספורט או שר הבריאות וכן עם שר המשפטים, כי אם לא תיעשה הפעילות בידי יוצא-צבא בשירות סדיר לא יושג היעד כנדרש.
: (ב) צו לפי סעיף קטן (א) יפרט את המשרדים הממשלתיים, את הגופים הציבוריים ואת השירות המוכר שייעשה בהם בהתאם לסעיף קטן (א); צו כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו, באותה דרך, לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת.
: (ג) שר הבטחון רשאי להורות בצו כי יוצא-צבא, שנמצא כשר לשירות ועבר אימון צבאי ראשוני, ישרת משך כל תקופת השירות הסדיר או חלק ממנה, במסגרת של שירות מוכר; לא יורה השר על שירותו של יוצא-צבא במסגרת שירות מוכר לפי סעיף קטן (א)(2) אלא אם כן נתן יוצא-הצבא את הסכמתו לכך.
: (ד) שירות מוכר דינו כדין שירות סדיר לכל דבר וענין.
: (ה) שר הבטחון יקבע את ההסדרים, לענין השירות המוכר, שיחולו על המשרד הממשלתי ועל הגוף הציבורי שבמסגרת הארגונית שלו משרת יוצא-צבא.
: (ו) שר הבטחון ימציא לועדת החוץ והבטחון של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על שירותם של יוצאי צבא ביחידות אחרות של משטרת ישראל ובשירות מוכר, וכן ימציא העתקו של דין וחשבון זה לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
: ((פורסם [[צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה), התשפ&quot;ה-2024]], לפיו עד יום א' בטבת התשפ&quot;ח (31 בדצמבר 2027), שירות ביחידות צבאיות בתפקידי מינהלה, בתפקידים ייעודיים, בתפקידים מקצועיים, הכוללים בין השאר הפעלת מערכות קשר ומערכות טכנולוגיית מידע, עיבוד מודיעין, הפעלת מחשב, הנהלת חשבונות, מחקר ופיתוח בידי עתודאים ופעילויות הנלוות לתפקידים אלה ביחידה הצבאית, כגון שמירה - במסגרות המפורטות להלן, הוא שירות מוכר כמשמעותו [[בסעיף 26א(א)(1) לחוק]]: (1) משרד הביטחון; (2) יחידות סמך של משרד הביטחון; (3) יחידות סמך של משרד ראש הממשלה.))
: ((פורסם [[צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים-לאומיים) (הוראת שעה), התשפ&quot;ו-2025]], לפיו עד יום א' בטבת התשפ&quot;ח (31 בדצמבר 2027), הפעילויות המנויות להלן הן שירות מוכר לפי [[סעיף 26א(א)(2) לחוק]]: {{ש}} (1) בתחום החינוך - שירות בתפקידי חינוך, הוראה והדרכה במסגרת משרד החינוך, בפיקוח משרד החינוך ומשרד הביטחון וכן במסגרת הגופים שלהלן, בפיקוח משרד החינוך ומשרד הביטחון: רשות הטבע והגנים; החברה להגנת הטבע; נאות קדומים; עמותת לוטם - לימודי טבע משולבים; בית ספר שדה כפר עציון ומדרשת שדה בוקר; {{ש}} (2) בתחום העלייה והקליטה - שירות בתפקידים שעניינם שמירת הקשר עם התפוצות לשם עידוד העלייה, במסגרת לשכת הקשר &quot;נתיב&quot; ובפיקוח משרד ראש הממשלה.))

== פרק ג'1: שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים (((בוטל))) (תיקון: תשע&quot;ד, בג&quot;ץ 1877/14) __NOTOC__ &lt;עוגן -&gt; ==
: (([[פרק ג'1]] בוטל בפס&quot;ד [[14018770_C29|בג&quot;ץ 1877/14]]; מועד בטלות הפרק &lt;s&gt;ביום 12.9.2018&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V40|ביום 2.12.2018]]&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V43|ביום 15.1.2019]]&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V44|ביום 28.7.2019]] {{מוקטן|(לפי [[סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת]])}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;ביום 3.1.2020 {{מוקטן|(לפי [[סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת]])}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V48|ביום 16.6.2020]] {{מוקטן|(לפי [[סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת]])}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770_V49|ביום 16.9.2020]]&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V52|ביום 25.10.2020]]&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V54|ביום 1.2.2021]]&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V56|ביום 6.7.2021]] {{מוקטן|(לפי [[סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת]])}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V59|ביום 6.1.2022]]&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V65|ביום 6.4.2022]]&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V66|ביום 1.7.2022]]&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V40|ביום 15.2.2023]] {{מוקטן|(לפי [[סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת]])}}&lt;/s&gt;, [[14018770.V71|ביום 31.7.2023]]; הסדר דחיית השירות הקבוע [[בפרק ג'1]] פקע ביום 30.6.2023.))

=== סימן א': פרשנות ותחולה (((פקע))) (תיקון: תשע&quot;ד) __NOTOC__ ===
@ 26ב. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))
@ 26ג. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))

=== סימן ב': תקופת ההסתגלות הראשונה (((פקע))) (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) __NOTOC__ ===
@ 26ד. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))
@ 26ה. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))
@ 26ו. (תיקון: תשע&quot;ד) : (((פקע).))
@ 26ז. (תיקון: תשע&quot;ד) : (((פקע).))
@ 26ח. (תיקון: תשע&quot;ד) : (((פקע).))
@ 26ט. (תיקון: תשע&quot;ד) : (((פקע).))
@ 26י. (תיקון: תשע&quot;ד) : (((פקע).))
@ 26יא. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))

=== סימן ג': שילוב בתעסוקה (((פקע))) (תיקון: תשע&quot;ד) __NOTOC__ ===
@ 26יב. (תיקון: תשע&quot;ד) : (((פקע).))
@ 26יג. (תיקון: תשע&quot;ד) : (((פקע).))
@ 26יד. (תיקון: תשע&quot;ד) : (((פקע).))

=== סימן ד': יעדי גיוס (((פקע))) (תיקון: תשע&quot;ד) __NOTOC__ ===
@ 26טו. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))
@ 26טו1. (תיקון: תשע&quot;ו) : (((פקע).))
@ 26טו2. (תיקון: תשע&quot;ו) : (((פקע).))
@ 26טז. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))

=== סימן ה': תקופת ההסתגלות השנייה (((פקע))) (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) __NOTOC__ ===
@ 26יז. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))
@ 26יח. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))
@ 26יט. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))
@ 26כ. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))
@ 26כא. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))
@ 26כב. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))

=== סימן ו': הוראות כלליות לעניין דחיית שירות (((פקע))) (תיקון: תשע&quot;ד) __NOTOC__ ===
@ 26כג. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))
@ 26כד. (תיקון: תשע&quot;ד) : (((פקע).))
@ 26כה. (תיקון: תשע&quot;ד) : (((פקע).))
@ 26כו. תיקון: תשע&quot;ד) : (((פקע).))
@ 26כז. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))
@ 26כח. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))
@ 26כט. (תיקון: תשע&quot;ד) : (((פקע).))

&lt;!--
=== סימן א': פרשנות ותחולה (תיקון: תשע&quot;ד) ===

@ 26ב. הגדרות - [[פרק ג'1]] (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;חוק שירות לאומי–אזרחי&quot; - [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע&quot;ד-2014]];
:- &quot;יום התחילה&quot; - י&quot;ח באדר ב' התשע&quot;ד (20 במרס 2014);
:- &quot;ישיבה&quot; - ישיבה או כולל שמתקיימים בהם לימודים תורניים והכלולים ברשימה שגיבש לעניין זה שר הביטחון לפי [[סעיף 26כד]];
:- &quot;שירות לאומי–אזרחי&quot;, &quot;שירות אזרחי–ביטחוני&quot; ו&quot;שירות אזרחי–חברתי&quot; - כהגדרתם [[בחוק שירות לאומי–אזרחי]];
:- &quot;שנת גיוס&quot; - שנה המתחילה ב-1 ביולי והמסתיימת ב-30 ביוני;
:- &quot;תנאים לדחיית שירות&quot; - התנאים המנויים [[בסעיף 26כג]];
:- &quot;תקופת ההסתגלות הראשונה&quot; - התקופה שמיום התחילה עד יום ח' בתמוז התש&quot;ף (30 ביוני 2020);
:- &quot;תקופת ההסתגלות השנייה&quot; - התקופה שמיום ט' בתמוז התש&quot;ף (1 ביולי 2020) עד יום י&quot;א בתמוז התשפ&quot;ג (30 ביוני 2023).

@ 26ג. תחולה - [[פרק ג'1]] (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) הוראות [[פרק זה]] יחולו נוכח ההכרה בחשיבות לימוד התורה.
: (ב) הוראות [[פרק זה]] יחולו כמפורט להלן:
:: (1) מי שביום התחילה מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 22 שנים, יחולו עליו הוראות [[סעיפים 26ה עד 26ח]];
:: (2) מי שביום התחילה מלאו לו 22 שנים, יחולו עליו הוראות [[סעיפים 26ט]] [[ו-26י]];
:: (3) מי שמלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה, יחולו עליו הוראות [[סעיף 26יא]];
:: (4) מי שמלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות השנייה, יחולו עליו הוראות [[סעיף 26יח]].

=== סימן ב': תקופת ההסתגלות הראשונה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) ===

@ 26ד. תחולה - תקופת ההסתגלות הראשונה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: הוראות [[סימן זה]] יחולו בתקופת ההסתגלות הראשונה.

@ 26ה. דחיית שירות לתלמיד ישיבה שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 22 שנים (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה וביום התחילה מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 22 שנים, רשאי לדחות, בצו, את מועד התייצבותו של המבקש לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות, וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
: (ב) צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
: (ג) שר הביטחון רשאי לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 24.
: (ד) נדחה שירותו של מיועד לשירות ביטחון לפי הוראות סעיף זה, מזמן לזמן, עד הגיעו לגיל 24, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר, ויחולו לגביו הוראות [[סעיף 26יב]] לעניין שילוב בתעסוקה.
: (ה) (((בוטל).))

@ 26ו. ביטול או פקיעת תוקף של צו דחיית שירות (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) בוטל צו דחיית שירות שניתן לפי [[סעיף 26ה]] בשל אי-עמידה בתנאים לדחיית שירות, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות [[סעיף 13]].
: (ב) פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי [[סעיף 26ה]], ולא ביקש המיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו עליו הוראות [[סעיף 13]] אם טרם מלאו לו 21 שנים, והוראות [[סעיף 26ז]] - אם מלאו לו 21 שנים.

@ 26ז. קריאה לשירות סדיר או הפניה לשירות לאומי–אזרחי (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות לפי [[פרק זה]], ופקע תוקפו של הצו לאחר שמלאו לו 21 שנים, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשם בדיקת התאמתו לשרת בשירות ביטחון במקום ובזמן שהפוקד או מי שהוא הסמיך לכך קבע בצו; מי שנקרא להתייצב בצו לפי סעיף קטן זה חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.
: (ב) מצא הפוקד כי המיועד לשירות ביטחון מתאים לשרת בשירות ביטחון, רשאי הוא, בצו, לקרוא לו להתייצב, בתוך התקופות הנזכרות [[בסעיף 20]], לשירות סדיר, במקום ובזמן שקבע, בצו, הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, והמיועד לשירות ביטחון חייב להתייצב כאמור.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), הפוקד רשאי, לאחר שבחן את כל אפשרויות הצבתו בשירות סדיר של המיועד לשירות ביטחון, להפנותו לשירות לאומי–אזרחי.
: (ד) הסכים המיועד לשירות ביטחון להפנייתו לשירות לאומי–אזרחי, ידחה שר הביטחון, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר לצורך ביצוע השירות הלאומי–אזרחי; לא הסכים המיועד לשירות ביטחון להפנייתו כאמור, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר ויחולו הוראות סעיף קטן (ב).

@ 26ח. פטור משירות סדיר למי ששירת בשירות לאומי–אזרחי כאמור [[בסעיף 26ז]] (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) מי ששירת בשירות לאומי–אזרחי כאמור [[בסעיף 26ז]] וניתן לו אישור על השלמת השירות לפי [[סעיף 12 לחוק שירות לאומי–אזרחי]], יפטור אותו שר הביטחון, בצו, מחובת שירות סדיר.
: (ב) הופסק השירות הלאומי–אזרחי של מיועד לשירות ביטחון לפי הוראות [[סעיף 23 לחוק שירות לאומי–אזרחי]], רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, ויחולו הוראות [[סעיף 26ז(ב)]].

@ 26ט. הוראות לעניין מי שמלאו לו 22 שנים (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות לפי [[חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס&quot;ב-2002]], והצו עמד בתוקפו ביום הפקיעה של [[החוק האמור]] בי&quot;ג באב התשע&quot;ב (1 באוגוסט 2012), וביום התחילה מלאו לו 22 שנים, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשם בחינת שילובו בשירות סדיר או בשירות לאומי–אזרחי, במקום ובזמן שהפוקד או מי שהוא הסמיך לכך קבע בצו; מי שנקרא להתייצב בצו לפי סעיף קטן זה, חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.
: (ב) בחר המיעוד לשירות ביטחון להשתלב בשירות סדיר, רשאי הפוקד או מי שהוא המסיך לכך, בצו, לקרוא לו להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו, לשם בדיקת התאמתו לשרת בשירות ביטחון, והוא חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.
: (ג) מצא הפוקד כי המיועד לשירות ביטחון מתאים לשרת בשירות ביטחון, רשאי הוא, בצו, לקרוא לו להתייצב, בתוך תקופות הקריאה להתייצבות הנזכרות [[בסעיף 20]], לשירות סדיר, במקום ובזמן שקבע, בצו, הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, והוא חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.
: (ד) מצא הפוקד כי מיועד לשירות ביטחון שבחר לשרת בשירות סדיר אינו מתאים לשרת בשירות ביטחון, לאחר שבחן את כל אפשרויות הצבתו של המיועד לשירות ביטחון בשירות סדיר, רשאי הוא, בצו, לקרוא לו להתייצב לשם בחינת שילובו בשירות לאומי–אזרחי.
: (ה) בחר המיועד לשירות ביטחון להשתלב בשירות לאומי–אזרחי, יפנה אותו הפוקד לשירות לאומי–אזרחי, ושר הביטחון ידחה, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר לשם ביצוע השירות הלאומי–אזרחי.
: (ו) בחר המיועד לשירות ביטחון שלא להשתלב בשירות סדיר או בשירות לאומי–אזרחי, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר, ויחולו לגביו הוראות [[סעיף 26יב]] לעניין שילוב בתעסוקה.

@ 26י. פטור משירות סדיר למי ששירת בשירות לאומי–אזרחי כאמור [[בסעיף 26ט]] (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) מי ששירת בשירות לאומי–אזרחי כאמור [[בסעיף 26ט]] וניתן לו אישור על השלמת השירות לפי [[סעיף 12 לחוק שירות לאומי–אזרחי]], יפטור אותו שר הביטחון, בצו, מחובת שירות סדיר.
: (ב) הופסק השירות הלאומי–אזרחי של מיועד לשירות ביטחון לפי הוראות [[סעיף 23 לחוק שירות לאומי–אזרחי]], רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, ויחולו הוראות [[סעיף 26ז(ב)]].

@ 26יא. הוראות לעניין מי שמלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה שימלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה, רשאי לדחות, בצו, את מועד התייצבותו של המבקש לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות, וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
: (ב) צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
: (ג) שר הביטחון רשאי במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 24.
: (ד) על מיועד לשירות ביטחון שמועד התייצבותו לשירות סדיר נדחה לפי סעיף זה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) מלאו לו 24 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה - רשאי שר הביטחון לפטור אותו בהגיעו לגיל האמור, בצו, מחובת שירות סדיר, ויחולו לגביו הוראות [[סעיף 26יב]] לעניין שילוב בתעסוקה;
:: (2) לא מלאו לו 24 שנים עד תום תקופת ההסתגלות הראשונה - יחולו עליו, בתום תקופת הצו האחרון לדחיית שירות שניתן לפי סעיף זה, הוראות [[סימן ה']].
: (ה) בוטל צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה או פקע תוקפו, יחולו הוראות [[סעיף 26ו]].

=== סימן ג': שילוב בתעסוקה (תיקון: תשע&quot;ד) ===

@ 26יב. שילוב בתעסוקה (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) לשם קידום שילובם של בוגרי הישיבות בתעסוקה, רשאי עובד משרד הכלכלה ששר הכלכלה הסמיכו לכך לקבל מפוקד או מאדם מטעמו מידע שיש בידיו לגבי מי ששר הביטחון פטר אותו מחובת שירות סדיר לפי [[סעיף 26ה(ד)]] [[או 26ט(ו)]] (בסעיף זה - מקבל פטור); מידע כאמור יימסר למטרת פנייה של משרד הכלכלה או של מפעיל למקבל הפטור; עובד משרד הכלכלה יבקש מפוקד מידע לפי פסקה זו רק לתכלית האמורה ובמידה שנדרש.
: (ב) מידע יועבר לפי הוראות סעיף קטן (א) באופן מאובטח בהתאם לנהלים שייקבעו במשרד הכלכלה.
: (ג) מקבל פטור שמידע לגביו הועבר לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לדרוש שהמידע האמור יימחק ולא יישמר; דרש מקבל פטור כאמור, ימחק עובד משרד הכלכלה או המפעיל את המידע.
: (ד) לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו לפי סעיף קטן (א) ולא יעשה בו כל שימוש אלא לתכלית האמורה באותו סעיף קטן.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;מידע&quot; - מספר זהות, שם פרטי ושם משפחה, מען למשלוח דואר ומספר טלפון קווי ונייד;
::- &quot;מפעיל&quot; - מי שמפעיל או מקיים מטעם משרד הכלכלה מרכז תעסוקה או פעילות להכוונה תעסוקתית.

@ 26יג. הכשרה תעסוקתית מיועדת (תיקון: תשע&quot;ד)
: על אף האמור [[בסעיף 26כג]], בתקופה שבה מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות לפי [[פרק זה]] נמצא בהכשרה תעסוקתית מיועדת, יופחת מהיקף השעות כאמור [[בסעיף 26כג(א)(1)]], מספר השעות שבהן הוא נמצא בהכשרה תעסוקתית מיועדת, ולכל היותר 15 שעות בשבוע; בסעיף זה -
:- &quot;הכשרה תעסוקתית מיועדת&quot; - השכלה או הכשרה שאישר שר הכלכלה, המיועדת לקידום שילובם המקצועי בתעסוקה של תלמידי ישיבה ששירותם נדחה לפי הוראות [[פרק זה]], לרבות פעילות הכוונה מקצועית;
:: ((פורסמו [[תקנות שירות ביטחון (אישור של הכשרה תעסוקתית מיועדת), התשע״ז–2017]].))
:- &quot;השכלה&quot; - לימודי תכנית היסוד כמשמעותה [[בחוק חינוך ממלכתי, התשי&quot;ג-1953]], כולה או חלקה, או השכלה אחרת שאישר שר הכלכלה על פי אמות מידה שקבע בשים לב לצורכי הצבא, ובלבד שהלימודים אינם לקראת תואר מוכר כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]].

@ 26יד. דיווח לכנסת - שילוב בתעסוקה (תיקון: תשע&quot;ד)
: שר הכלכלה ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, על השפעות יישום הוראות [[סימן זה]] על שילוב בוגרי ישיבות בתעסוקה.

=== סימן ד': יעדי גיוס (תיקון: תשע&quot;ד) ===

@ 26טו. יעדי גיוס בתקופת ההסתגלות הראשונה ובתקופת ההסתגלות השנייה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;בוגר מוסד חינוך חרדי&quot; - מי שלמד בין גיל 14 לגיל 18, שנתיים לפחות, במוסד חינוך שהוא אחד מאלה:
::: (1) מוסד חינוך תרבותי ייחודי, כהגדרתו [[בחוק מוסדות תרבותיים ייחודיים, התשס&quot;ח-2008]], המיועד לקבוצת האוכלוסייה המפורטת [[#1|בפסקה (1) להגדרה &quot;קבוצה תרבותית ייחודית&quot; בחוק האמור]];
::: (2) מוסד לימודי חרדי או חלק ממוסד לימודי המיועד לתלמידים חרדים, שקבע, בצו, שר הביטחון, בהתייעצות עם שר החינוך או עם שר הכלכלה, לפי העניין, ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת;
:::: ((פורסם [[צו שירות ביטחון (מוסד לימוד חרדי), התשע&quot;ה-2014]].))
::- &quot;מתגייס בפועל&quot; - מי שהחל לשרת בשירות סדיר או בשירות לאומי–אזרחי, בשנת גיוס מסוימת;
::- &quot;הצוות&quot; - הצוות הבין-משרדי שהוקם לפי הוראות [[סעיף 26טו1]].
: (ב) הממשלה תפעל, בתקופת ההסתגלות הראשונה ובתקופת ההסתגלות השנייה, להגדלה הדרגתית של מספר המתגייסים בפועל לשירות סדיר ולשירות לאומי–אזרחי (בסעיף זה - גיוס לשירות) מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדים.
: (ג) לשם הגדלה הדרגתית של מספר המתגייסים, תחליט הממשלה, בין השאר, על יעדים שנתיים של גיוס לשירות, בתקופת ההסתגלות הראשונה ובתקופת ההסתגלות השנייה, ועל אופן השגתם; היעדים השנתיים יכללו -
:: (1) יעד שנתי לגיוס לשירות סדיר, שייקבע בשים לב להמלצת שר הביטחון;
:: (2) יעד שנתי לגיוס לשירות לאומי–אזרחי, בחלוקה לשירות אזרחי–ביטחוני ושירות אזרחי–חברתי, שייקבע בשים לב להמלצת השר הממונה על חוק שירות לאומי–אזרחי ([[בפרק זה]] - השר הממונה);
:: (3) יעד שנתי מצטבר, הכולל את היעדים השנתיים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2) (בסעיף זה - יעד שנתי כולל).
: (ג1) בקביעת אופן השגתם של היעדים השנתיים כאמור בסעיף קטן (ג), תיתן הממשלה את דעתה לתכניות הרב-שנתיות שגיבש הצוות לפי [[סעיף 26טו2]].
: (ד) בקביעת יעדי הגיוס תיתן הממשלה את דעתה גם למספר המיועדים לשירות ביטחון שניתן להם צו דחיית שירות לפי [[סעיף 26כ(ב)]] עד הגיעם לגיל 26, ולמספר יוצאי הצבא שניתן להם פטור לפי [[סעיף 26ה(ד)]] [[או 26ט(ו)]].
: (ה) יעדי הגיוס יעלו מדי שנת גיוס, ובלבד שהיעד השנתי הכולל לשנת הגיוס שתחילתה בחודש יולי 2013, לא יפחת מ-3,300 מתגייסים לשירות.
: (ו) עלה על 1,000, בשנת גיוס מסוימת, מספר המתגייסים לשירות סדיר עד גיל 20 כלוחמים, יראו, לעניין יעדי הגיוס, כל שני מתגייסים נוספים עד גיל 20 כלוחמים, כשלושה; לעניין זה, &quot;לוחם&quot; - כהגדרתו בפקודות הצבא.

@ 26טו1. הקמת צוות בין-משרדי לקידום עמידה ביעדי הגיוס (תיקון: תשע&quot;ו)
: הממשלה תקים, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של [[20:318392|חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 21), תשע&quot;ו-2015]] ([[בפרק זה]] - תיקון מס' 21), צוות בין-משרדי, בראשות המנהל הכללי של משרד הביטחון, שחבריו יהיו:
: (1) ראש המועצה הלאומית לכלכלה הפועלת לפי [[http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2006/Pages/des430.aspx|החלטת הממשלה מספר 430 מיום י&quot;ז באלול התשס&quot;ו (10 בספטמבר 2006)]];
: (2) הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
: (3) המנהל הכללי של משרד הכלכלה;
: (4) המנהל הכללי של משרד החינוך;
: (5) המנהל הכללי של הרשות לשירות לאומי–אזרחי;
: (6) נציג בכיר מטעם ראש המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל;
: (7) נציג היועץ המשפטי לממשלה.

@ 26טו2. תפקידי הצוות (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) הצוות יגבש תכנית רב-שנתית לתקופת ההסתגלות הראשונה הכוללת אמצעים שיקדמו את העמידה ביעדי הגיוס לשירות סדיר ולשירות לאומי–אזרחי שנקבעו לפי [[סעיף 26טו]]; לשם כך רשאי הצוות, בין השאר, להציע תיקוני חקיקה ולהמליץ על שימוש בתכניות קיימות שהן בתחומי האחריות של משרדי הממשלה, לרבות תכניות המעוגנות בהחלטות הממשלה, בהוראות תקנות כספים ומשק (תכ&quot;מ) של החשב הכללי במשרד האוצר ובמבחני תמיכות.
: (ב) הצוות יגיש את התכנית כאמור בסעיף קטן (א), לשר הביטחון ולשר הממונה, לא יאוחר מתום 120 ימים מיום תחילתו של [[20:318392|תיקון מס' 21]]; שר הביטחון יגבש הצעת החלטה, בהסכמת השר הממונה, בהתאם לתכנית שהוגשה לו כאמור ויביאה לאישור הממשלה לא יאוחר מ-40 ימים מיום שהוגשה לו התכנית; לא הגיע שר הביטחון להסכמה עם השר הממונה בעניין הצעת ההחלטה כאמור, בתוך 30 ימים מיום שהוגשה לו התכנית, יגיש שר הביטחון את הצעת ההחלטה לממשלה ויביא בדברי ההסבר להצעה את עמדת השר הממונה.
: (ג) שישה חודשים לפני תום תקופת ההסתגלות הראשונה, ישלים הצוות את גיבושה של תכנית רב-שנתית לתקופת ההסתגלות השנייה; על התכנית הרב-שנתית כאמור יחולו הוראות סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים, והיא תגובש בהתחשב, בין השאר, במידת העמידה ביעדי הגיוס בתקופת ההסתגלות הראשונה וביעילותם של האמצעים שננקטו בהתאם לתכנית הרב-שנתית שגובשה לפי סעיף קטן (א).
: (ד) הצוות יגיש את התכנית כאמור בסעיף קטן (ג) לשר הביטחון ולשר הממונה, לא יאוחר משישה חודשים לפני תום תקופת ההסתגלות הראשונה; שר הביטחון יגבש הצעת החלטה, בהסכמת השר הממונה, בהתאם לתכנית שהוגשה לו כאמור ויביאה לאישור הממשלה לא יאוחר מ-40 ימים מיום שהוגשה לו התכנית; לא הגיע שר הביטחון להסכמה עם השר הממונה בעניין הצעת ההחלטה כאמור, בתוך 30 ימים מיום שהוגשה לו התכנית, יגיש שר הביטחון את הצעת ההחלטה לממשלה ויביא בדברי ההסבר להצעה את עמדת השר הממונה.
: (ה) הצוות יערוך מעקב מתמיד אחר יישום החלטות הממשלה שהתקבלו לפי [[סעיף 26טו(ג)]] במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה ותקופת ההסתגלות השנייה.
: (ו) הצוות ידווח לשר הביטחון ולשר הממונה, אחת לשנה, על ביצוע הוראות סעיף זה ובכלל זה על אמצעי המעקב שננקטו.

@ 26טז. הודעות בדבר מספר המתגייסים לשירות סדיר והמשרתים בשירות לאומי–אזרחי (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) שר הביטחון יודיע לממשלה בתום כל שנת גיוס על מספר המתגייסים לשירות סדיר מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים באותה שנת גיוס, ויפרסם על כך הודעה ברשומות לא יאוחר מ-5 ביולי.
: (ב) השר הממונה יודיע לממשלה בתום כל שנת גיוס על מספר המשרתים בשירות לאומי–אזרחי שהחלו לשרת באותה שנת גיוס, ויפרסם על כך הודעה ברשומות לא יאוחר מ-5 ביולי.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), עד 5 בינואר בכל שנה תימסר לממשלה הודעה כמפורט להלן, והממשלה תפרסם על כך הודעה ברשומות לא יאוחר מ-15 בינואר:
:: (1) הודעת שר הביטחון על מספר המתגייסים לשירות סדיר, לפי [[פרק זה]], בששת החודשים הראשונים של שנת הגיוס;
:: (2) הודעת השר הממונה על מספר המשרתים בשירות לאומי–אזרחי בששת החודשים הראשונים של שנת הגיוס.

=== סימן ה': תקופת ההסתגלות השנייה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) ===

@ 26יז. תחולה - תקופת ההסתגלות השנייה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: הוראות [[סימן זה]] יחולו בתקופת ההסתגלות השנייה.

@ 26יח. דחיית שירות למיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה, רשאי לדחות, בצו, את מועד התייצבותו של המבקש לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות, וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
: (ב) צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
: (ג) שר הביטחון רשאי במהלך תקופת ההסתגלות השנייה לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 21.
: (ד) מלאו למיועד לשירות ביטחון 21 שנים במהלך שנת גיוס וביקש המיועד לשירות ביטחון לדחות את התייצבותו לשירות סדיר, רשאי שר הביטחון לדחות את מועד התייצבותו של המבקש עד תום שנת הגיוס, בכפוף להוראות סעיף קטן (א); לא ביקש המיועד לשירות ביטחון דלחות את מועד התייצבותו כאמור, יחולו עליו הוראות [[סעיף 26ז]].
: (ה) בוטל צו דחיית שירות לפי סעיף זה בשל אי-עמידה בתנאים לדחיית השירות או פקע תוקפו של צו דחיית שירות לפי סעיף זה ולא ביקש מיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו על המיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות [[סעיף 13]].

@ 26יט. תחולת סעיפים בשים לב לעמידה ביעדי גיוס (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: מיועד לשירות ביטחון ששירותו נדחה בתקופת ההסתגלות הראשונה בצו לפי [[סעיף 26יא]] וחלות עליו הוראות [[סעיף קטן (ד)(2) של הסעיף האמור]], בין שניתן לגביו צו דחיית שירות נוסף לפי [[סעיף 26יח]] ובין שלא ניתן, ומלאו לו 21 שנים, יחולו עליו בשנת הגיוס שלאחר תום תקופת הצו האחרון לדחיית שירות שניתן לפי הסעיפים האמורים, הוראות אלה:
: (1) הושגו יעדי גיוס באותה שנת גיוס - יחולו עליו הוראות [[סעיף 26כ]];
: (2) לא הושגו יעדי גיוס באותה שנת גיוס - יחולו עליו הוראות [[סעיף 26ז]] לעניין קריאה לשירות סדיר או הפניה לשירות לאומי–אזרחי, בכפוף להוראות [[סעיף 26כא(ד)]] לגבי מועד הפעלת סמכויותיו של הפוקד.

@ 26כ. הוראות לעניין עמידה ביעדי גיוס (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) הושגו יעדי הגיוס שעליהם החליטה הממשלה בשנת גיוס מסוימת החל משנת הגיוס שתחילתה בחודש יולי 2019, רשאי שר הביטחון להמשיך ולדחות, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר של מיועד לשירות ביטחון שמתקיים בו האמור [[בסעיף 26יט רישה]], באותה שנת גיוס, עד הגיעו לגיל 26, אף אם לא הושגו יעדי הגיוס בשנות הגיוס שלאחר אותה שנת גיוס, והכול במהלך תקופת ההסתגלות השנייה.
: (ב) מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה ששירותו נדחה לפי סעיף קטן (א), עד הגיעו לגיל 26, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר.
: (ג)(1) בוטל צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה בשל אי-עמידה בתנאים לדחיית שירות, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות [[סעיף 13]].
:: (2) פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה, ולא ביקש המיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו עליו הוראות [[סעיף 26ז]].

@ 26כא. הוראות לעניין אי-עמידה ביעדי גיוס (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) לא הושג יעד גיוס שנתי שעליו החליטה הממשלה בשנת גיוס מסוימת, החל משנת הגיוס שתחילתה בחודש יולי 2019, לא יחולו הוראות [[סעיף 26כ]] מתחילת אותה שנת גיוס ואילך.
: (ב) מי שמתקיים בו האמור [[בסעיף 26יט רישה]] באותה שנת גיוס ואילך, יחולו עליו הוראות [[סעיף 26יט(2)]].
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות [[סעיף 26כ]] ימשיכו לחול על מי שמתקיים בו האמור [[בסעיף 26יט רישה]] בשנים שקדמו לאותה שנת גיוס וניתן לו צו דחיית שירות לפי [[סעיף 26כ]].
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יפעיל הפוקד את סמכויותיו לפי [[סעיף 26ז]] עד ליום 1 בינואר שלאחר תום שנת הגיוס שבה לא הושג יעד שנתי אלא לגבי מי שבאותה תקופה פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לו ולא ביקש להאריכו; התקופה האמורה בסעיף קטן זה לא תבוא במניין החודשים לפי [[סעיף 20(ב)]].

@ 26כב. סמכויות שר הביטחון באין עמידה ביעדים (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 26כא]], לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה שאינה ישיבה גבוהה ציונית, שפוקד רשאי לקרוא לו להתייצב לפי [[סעיף 26ז]], רשאי שר הביטחון לדחות, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
: (ב) צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
: (ג) שר הביטחון רשאי במהלך תקופת ההסתגלות השנייה לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 26.
: (ד) שר הביטחון יחליט על מספר המיועדים לשירות ביטחון שיינתן להם צו דחיית שירות לפי סעיף זה בכל שנת גיוס, בשים לב ליעד השנתי הכולל לגיוס שקבעה הממשלה לפי [[סעיף 26טו]].
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) נדחה שירותו של מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה לפי הוראות סעיף זה, מזמן לזמן, עד הגיעו לגיל 26, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר.
: (ז) פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה בטרם הגיע המיועד לשירות ביטחון לגיל 26, ולא הוארך, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות [[סעיף 26ז]], ואם בוטל צו דחיית השירות בשל אי-עמידה בתנאים לדחיית שירות - יחולו הוראות [[סעיף 13]].

=== סימן ו': הוראות כלליות לעניין דחיית שירות (תיקון: תשע&quot;ד) ===

@ 26כג. תנאים לדחיית שירות (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) לא יינתן צו דחיית שירות לפי [[פרק זה]] אלא למיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא לומד בישיבה לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות בשבוע, ובכולל - 40 שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה שקבע שר הביטחון;
:: (2) הוא לא עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה; ואולם בתקופת ההסתגלות הראשונה, ובתקופת ההסתגלות השנייה - לגבי מי [[שסעיף 26כ]] חל עליו, רשאי תלמיד ישיבה נשוי שמלאו לו 22 שנים, לעסוק בעיסוק נוסף על לימודיו בישיבה, ובלבד שלא יעסוק בעיסוק כאמור בשעות הלימודים בישיבה כאמור בפסקה (1); בפסקה זו, &quot;עיסוק&quot; - עבודה שמקובל לקבל בעבורה שכר, בין שהיא נעשית בשכר ובין שנעשית שלא בשכר, למעט הכשרה תעסוקתית מיועדת כהגדרתה [[בסעיף 26יג]], ולרבות כל עיסוק אחר שקבע שר הביטחון;
:: (3) הוא קיים את חובותיו לפי חוק זה, ובכלל זה התייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי [[סעיפים 3]] [[ו-5]];
:: (4) הוא הצהיר, בתצהיר בכתב שניתן לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות]], כי מתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) עד (3);
:: (5) ראש הישיבה שבה הוא לומד אישר, בתצהיר בכתב שניתן לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות]], כי מתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי שבפסקה (1) והתחייב כי אם יחדל להתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי האמור, יודיע על כך לפוקד בתוך 21 ימים;
:: (6) תנאים מוקדמים נוספים שקבע שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
: (ב) ביקש מיועד לשירות ביטחון לחזור ולקבל צו דחיית שירות לפי [[פרק זה]], יצרף מחדש לכל בקשה כאמור תצהירים והתחייבות כאמור בסעיף קטן (א)(4) ו-(5).

@ 26כד. רשימת הישיבות (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות לעניין [[פרק זה]], בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות; החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבה ברשימה תיעשה בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימת הישיבות.
: (ב) רשימת הישיבות תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותופקד לעיון הציבור הפוקד את לשכות הגיוס האזוריות.
: (ג) שר הביטחון רשאי להסיר ישיבה מרשימת הישיבות, לאחר שנתן לראש הישיבה הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
:: (1) שיעור מסוים מקרב תלמידי הישיבה שהם מיועדים לשירות ביטחון, אינו מתייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי [[סעיפים 3]] [[ו-5]]; שר הביטחון יקבע את השיעור האמור;
:: (2) ראש הישיבה אינו ממלא את חובותיו בהתאם להוראות [[סעיף 26כג(א)(5)]];
:: (3) חדל להתקיים בישיבה אחד מהתנאים בהתאם לאמות המידה שקבע שר הביטחון כאמור בסעיף קטן (א);
:: (4) התקיימו נסיבות אחרות המצדיקות, לדעת שר הביטחון, את הסרתה מהרשימה.
: (ד) שר הביטחון יקבע בתקנות הוראות לעניין תלמידי ישיבה שהוסרה מרשימת הישיבות ושעומדים בתנאים לדחיית שירות.

@ 26כה. מניעת פגיעה במעמדה של יוצא צבא אישה (תיקון: תשע&quot;ד)
: לא ייפגע מעמדה ושילובה של יוצא צבא אישה בשירות ביטחון בשל שירותם של בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים בשירות ביטחון לפי [[פרק זה]].

@ 26כו. שמירה על אורח חיים (תיקון: תשע&quot;ד)
: צבא הגנה לישראל יפעל לאפשר שמירה על אורח חייו של מי שהתגייס לשירות סדיר לפי [[פרק זה]].

@ 26כז. תקנות - [[פרק ג'1]] (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות [[פרק זה]], ובכלל זה תקנות בעניינים אלה:
: (1) הדרכים והמועדים להגשת בקשות לפי [[פרק זה]];
: (2) תנאים מקודמים להגשת בקשות לפי [[פרק זה]];
: (3) (((נמחקה);))
: (4) התנאים והכללים להכללה ברשימת הישיבות לפי [[סעיף 26כד]].

@ 26כח. דיווח לכנסת - [[פרק ג'1]] (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, לגבי שנת הגיוס שחלפה, בעניינים אלה:
:: (1) מספר המתייצבים לשירות סדיר בכלל, ומספר המתייצבים כאמור מקרב בוגרי הישיבות ומוסדות החינוך החרדיים בפרט;
:: (2) מספר צווי דחיית השירות וצווי הפטור משירות סדיר שניתנו לפי [[פרק זה]];
:: (3) נתונים בעניינים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2) בהשוואה לשנים קודמות;
:: (3א) ביצוע הוראות [[סעיף 26טו2]], לרבות התכניות הרב-שנתיות שגיבש הצוות ואמצעי המעקב שננקטו לפי [[אותו סעיף]], וכן החלטות הממשלה שהתקבלו בהתאם להוראות [[סעיף 26טו(ג)]];
:: (4) השפעת יישומן של הוראות [[פרק זה]] על השירות בשירות ביטחון, לרבות בכל הנוגע למעמדן ולשילובן של נשים בשירות ביטחון; דיווח לפי פסקה זו יימסר גם לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת;
:: (5) מסלולי שירות המותאמים לשירותם של בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים, שנפתחו או הורחבו.
: (ב) ועדת החוץ והביטחון של הכנסת תקיים אחת לשנה דיון בדיווחים שהתקבלו לפי סעיף קטן (א), לשם מעקב על ביצוע ההוראות לפי [[פרק זה]].

@ 26כט. הוראות לעניין פקיעת תוקפו של [[חוק שירות לאומי–אזרחי]] (תיקון: תשע&quot;ד)
: פקע תוקפו של [[חוק שירות לאומי–אזרחי]] לפי הוראות [[סעיף 36 לחוק האמור]], לא יהיה רשאי עוד פוקד להפנות לשירות לאומי–אזרחי מיועד לשירות ביטחון שהפוקד קרא לו להתייצב לפי הוראות [[פרק זה]].
--&gt;

== פרק ג'1: &lt;s&gt;הקפאת הליכי מעצר, חקירה או אכיפה כלפי מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה - הוראת שעה&lt;/s&gt; (((בוטל))) (תיקון: תשפ&quot;ו-2, בג&quot;ץ 41953-07-26) __NOSUB__ ==
: (('''בבג&quot;ץ 41953-07-26 ניתן [[https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=NetVerdicts/2026/9/3/2026-7-41953-14-2&amp;fileName=b8ea408bb864495596d32a1ea7b9b90f&amp;type=4 | צו מוחלט]] לפיו חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 28 - הוראת שעה), התשפ&quot;ו-2026 – בטל.'''))

=== &lt;s&gt;סימן א': מטרה והגדרות&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2) ===

@ 26ב. &lt;s&gt;מטרה - [[פרק ג'1]]&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: &lt;s&gt;מתוך הכרה בחשיבות לימוד התורה, נקבע בזה הסדר מיוחד, בהוראת שעה, להקפאת מעצרם של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם.&lt;/s&gt;

@ 26ג. &lt;s&gt;הגדרות - [[פרק ג'1]]&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: &lt;s&gt;[[בפרק זה]]&lt;/s&gt; -
:- &lt;s&gt;&quot;ישיבה&quot; - ישיבה או כולל שמתקיימים בהם לימודים תורניים והכלולים ברשימת הישיבות;&lt;/s&gt;
:- &lt;s&gt;&quot;הוראת השעה&quot; - חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 28 - הוראת שעה), התשפ&quot;ו-2026;&lt;/s&gt;
:- &lt;s&gt;&quot;רשימת הישיבות&quot; - הרשימה שגיבש שר הביטחון לפי [[סעיף 26ו]].&lt;/s&gt;

=== &lt;s&gt;סימן ב': הגדרת תלמיד ישיבה&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2) ===

@ 26ד. &lt;s&gt;תנאים להגדרת תלמיד ישיבה&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: &lt;s&gt;תלמיד ישיבה הוא מי שמתקיימים בו כל אלה:&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(1)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;הוא לומד בישיבה לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות בשבוע, ובכולל - שלא יפחת מ-40 שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה המקובלות בישיבות שקבע שר הביטחון;&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(2)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;הוא אינו עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה;&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(3)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;הוא הצהיר, בתצהיר בכתב שניתן לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות]], כי מתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) ו-(2);&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(4)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;ראש הישיבה שבה הוא לומד, הצהיר בתצהיר בכתב שניתן לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות]], כי מתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי שבפסקה (1) ([[בפרק זה]] - תצהיר ראש הישיבה);&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(5)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;ראש הישיבה שבה הוא לומד התחייב להודיע לפוקד עד 14 בכל חודש אם חדל להתקיים במיועד לשירות ביטחון, בחודש הקלנדרי הקודם, התנאי שבפסקה (1);&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(6)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;תנאים נוספים שקבע שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.&lt;/s&gt;

@ 26ה. &lt;s&gt;הוראות לעניין תצהיר בעל תפקיד בישיבה&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: &lt;s&gt;ראש הישיבה רשאי להסמיך רב אחד מצוות רבני הישיבה להצהיר כאמור [[בסעיף 26ד(4)]], כל עוד אותו רב ממלא תפקיד בישיבה.&lt;/s&gt;

@ 26ו. &lt;s&gt;רשימת הישיבות&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: &lt;s&gt;(א)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות לעניין [[פרק זה]], בהתאם לאמות המידה שהיו בתוקף ביום י&quot;א בתמוז התשפ&quot;ג (30 ביוני 2023), ערב פקיעתו; החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבה ברשימת הישיבות תיעשה בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימה.&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(ב)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;ישיבה תיכלל ברשימת הישיבות אם מנהל הישיבה או מי שהוא הסמיך לכך הצהיר כי מתקיימים בה לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות בשבוע, ובכולל - שלא יפחת מ-40 שעות בשבוע.&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(ג)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;רשימת הישיבות תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותוצג לעיון הציבור בלשכות הגיוס האזוריות.&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(ד)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;שר הביטחון יקבע את אמות המידה לתנאים להסרת ישיבה מרשימת הישיבות באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(ה)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;שר הביטחון יקבע בתקנות, הוראות לעניין תלמידי ישיבה שהוסרה מרשימת הישיבות.&lt;/s&gt;

=== &lt;s&gt;סימן ג': הקפאת הליכי מעצר, חקירה או אכיפה&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2) ===

@ 26ז. &lt;s&gt;הקפאת הליכי מעצר, חקירה או אכיפה&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: &lt;s&gt;לא יינקטו הליכי מעצר, חקירה או אכיפה בעבירות לפי [[סעיף 46]] או לפי [[+|סעיפים 92]] [[או 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], כלפי כל אלה:&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(1)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;מיועד לשירות ביטחון שמועד התייצבותו לשירות ביטחון חל בתקופה שבין י&quot;ב בתמוז התשפ&quot;ג (1 ביולי 2023) לבין היום שקדם ליום תחילתה של הוראת השעה, והצהיר כי מתקיים בו התנאי [[שבסעיף 26ד(1)]];&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(2)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;מיועד לשירות ביטחון שמועד התייצבותו לשירות ביטחון חל מיום תחילתה של הוראת השעה, והצהיר כי מאותו מועד מתקיימים בו התנאים [[שבסעיף 26ד(1) ו-(2)]].&lt;/s&gt;

@ 26ח. &lt;s&gt;הקמת ועדה לבחינת התקיימות התנאים במיועד לשירות ביטחון לשם הקפאת הליכי מעצר, חקירה או אכיפה&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: &lt;s&gt;(א)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;ראש המטה הכללי יקים ועדה לבחינת התקיימות התנאים במיועד לשירות ביטחון לשם הקפאת הליכי מעצר, חקירה או אכיפה ([[בפרק זה]] - הוועדה), ורשאי הוא להקים יותר מוועדה אחת.&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(ב)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;הוועדה תהיה בת שלושה חברים וזה הרכבה:&lt;/s&gt;
:: &lt;s&gt;(1)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;קצין בדרגת אלוף משנה לפחות שימנה הפרקליט הצבאי הראשי והוא יהיה היושב ראש;&lt;/s&gt;
:: &lt;s&gt;(2)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;שני קצינים בדרגת סגן אלוף לפחות, שימנה ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל.&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(ג)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;לשם מילוי תפקידיה הוועדה רשאית לדרוש מכל גורם ממשלתי הנוגע לבחינת הבקשות מידע, לפי כל דין.&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(ד)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;הפרקליט הצבאי הראשי יקבע את סדרי עבודת הוועדה, לרבות אופן בדיקת הפניות שיוגשו לוועדה ודרכי הפנייה לוועדה.&lt;/s&gt;

@ 26ט. &lt;s&gt;הגשת תצהירים ובקשות להקפאת הליכים&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: &lt;s&gt;(א)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה רשאי להגיש לפוקד תצהיר לפי [[סעיף 26ז]] ובקשה לפי סעיף זה (בסעיף זה - בקשה), באופן מקוון, בתוך 30 ימים מיום תחילתה של הוראת השעה.&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(ב)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;מיועד לשירות ביטחון יצרף לבקשה את תצהיר ראש הישיבה שבה הוא לומד.&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(ג)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;הפוקד יעביר לוועדה בקשה שהוגשה לו, לשם בחינה של התקיימות התנאים לפי [[סעיף 26ד]] במיועד לשירות ביטחון.&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(ד)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;מצאה הוועדה כי התקיימו במיועד לשירות ביטחון התנאים לפי [[סעיף 26ד]], לפי העניין, תודיע על כך לפוקד והמיועד לשירות ביטחון לא ייעצר בשל עבירה לפי [[סעיף 46]] או לפי [[+|סעיפים 92]] [[או 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], ואם הועמד לדין - ייפסקו ההליכים נגדו.&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(ה)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;הגיש מיועד לשירות ביטחון בקשה ותצהיר לפוקד לפי סעיף זה, יחולו עליו הוראות [[סעיף 26ז]], כל עוד מתבררת בקשתו לפני הוועדה ועד להחלטה סופית בה.&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(ו)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;מצאה הוועדה כי לא התקיימו במיועד לשירות ביטחון התנאים לפי [[סעיף 26ד]], לפי העניין, לא יחולו עליו, לאחר שניתנה לו ההזדמנות לטעון את טענותיו, הוראות [[סעיף 26ז]], ויחולו הוראות [[סעיף 13]].&lt;/s&gt;

@ 26י. &lt;s&gt;הוראות בעניין הסדרת מעמד&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: &lt;s&gt;לא יראו בקשה כבקשה למתן פטור משירות או לדחיית שירות לפי כל דין ולא יראו בקביעת הוועדה לפי [[סעיף 26ט(ד)]] כטעמים למתן פטור משירות לדחיית שירות לפי כל דין או כהסדרת מעמד.&lt;/s&gt;

@ 26יא. &lt;s&gt;פיקוח וביקורת&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: &lt;s&gt;(א)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;לשם פיקוח על ביצוע הוראות [[פרק זה]], ייתן שר הביטחון הנחיות בנושא ויסמיך בודקים, לפי הוראות [[סעיף 49ג]], ורשאי הוא להסמיך גם בודקים של משרד החינוך בעלי ניסיון בביקורות רישום נוכחות בישיבות כבודקים לפי חוק זה ולהסתייע במנגנון הביקורות של משרד החינוך.&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(ב)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;בודק שהוסמך לפי [[סעיף 49ג]], מוסמך להפעיל את סמכויותיו בכל אחת מהישיבות המנויות ברשימת הישיבות.&lt;/s&gt;

@ 26יב. &lt;s&gt;הסרת ישיבה מרשימת הישיבות בשל אי-מילוי חובת נוכחות&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: &lt;s&gt;ראה בודק כי יש בישיבה מסוימת אי-נוכחות חוזרת של 20% או יותר מתלמידיה, ייתן לראש הישיבה התראה; ראה בודק כי באותה ישיבה נמשכת אי-נוכחות כאמור, תוסר הישיבה מרשימת הישיבות ותינתן לתלמידיה הזדמנות להירשם בישיבה אחרת; שר הביטחון רשאי לקבוע תקנות לביצוע סעיף זה.&lt;/s&gt;

== פרק ד': שירות מילואים (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ח-4) ==

@ 27. [19] (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 27א. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 28. [20] (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 29. [21] (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ב-4, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 29א. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 29ב. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ג-3, תשס&quot;ד, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ז-3, תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 30. [22] (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ח) : (((בוטל).))
@ 31. [23] (תיקון: תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 32. [24] (תיקון: תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 33. [25] (תיקון: תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 33א. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 33ב. (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ג, תשס&quot;ו-3, תשס&quot;ו-5, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 33ג. (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ג, תשס&quot;ו-3, תשס&quot;ו-5, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 33ד. (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ג, תשס&quot;ו-5, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))

== פרק ה': הוראות כלליות ==

@ 34. [26] (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))

@ 35. תחולת [[חוק השיפוט הצבאי|החוק הצבאי]] [27] (תיקון: תשמ&quot;ט, תשס&quot;ח-4)
: (א) יוצא-צבא החייב להתייצב לשירות סדיר, רואים אותו, לענין [[חוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], כמי שנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל מן הזמן שנקבע בצו להתייצבות; לא התייצב, ללא צידוק מספיק, רואים אותו כאילו באותו זמן עזב את השירות שלא ברשות.
: (ב) (((בוטל).))

@ 36. סמכות לפטור משירות ולדחות שירות [28] (תיקון: תשס&quot;ז-5)
: שר הבטחון רשאי בצו, אם ראה לעשות כן מטעמים הקשורים בהיקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל, או מטעמים הקשורים בצרכי החינוך, ההתיישבות הבטחונית או המשק הלאומי, או מטעמי משפחה או מטעמים אחרים -
: (1) לפטור יוצא-צבא או מיועד לשירות ביטחון שאינו יוצא-צבא מחובת שירות סדיר, או להפחית את תקופת שירותו;
: (2) לפטור יוצא-צבא מחובת שירות מילואים לתקופה מסויימת או לחלוטין;
: (3) לפי בקשת יוצא-צבא או מיועד לשירות בטחון שאינו יוצא-צבא, לדחות בצו, לתקופה שיקבע בו, את מועד ההתייצבות שנקבע לאותו אדם לפי חוק זה לרישום, לבדיקה רפואית או לשירות בטחון או להמשך שירות זה אם כבר החל בשירות.

@ 36א. פטור משירות מחמת גיל (תיקון: תשס&quot;ח-4, תש&quot;ע-2, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2)
: (א) יוצא צבא שאינו קצין ושמלאו לו ארבעים שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון.
: (ב) יוצא צבא שהוא קצין ושמלאו לו ארבעים וחמש שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון.
: (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) שר הביטחון רשאי לקבוע, בצו, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מקצועות או תפקידים שיוצא צבא הנמנה עמם יהיה זכאי לפטור מחובת שירות ביטחון רק אם מלאו לו ארבעים ותשע שנים; ואולם אם מלאו לו ארבעים שנים או ארבעים וחמש שנים, לפי העניין, לא ייקרא לשירות מילואים אלא בתפקידו או במקצועו; צו כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים בכל פעם.
:: ((פורסם [[צו שירות ביטחון (קביעת מקצועות ותפקידים לעניין פטור משירות ביטחון מחמת גיל) (הוראת שעה) (מס׳ 2), התשפ״ד–2024]].))
: (ד) לעניין סעיף זה, יראו יוצא צבא כמי שמלאו לו ארבעים שנים, ארבעים וחמש שנים או ארבעים ותשע שנים, לפי העניין, בתום השנה הקלנדרית שבה הגיע לגיל האמור.

@ 36א1. העלאת גיל הפטור - חרבות ברזל (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 36א]], בתקופה שמיום כ&quot;א באדר א' התשפ&quot;ד (1 במרץ 2024) ועד יום כ&quot;ד בסיוון התשפ&quot;ד (30 ביוני 2024) (להלן - תקופת העלאת גיל הפטור), יקראו את [[סעיף 36א]] בשינויים אלה:
:: (1) בסעיף קטן (א), במקום &quot;ארבעים&quot; יבוא &quot;ארבעים ואחת&quot;;
:: (2) בסעיף קטן (ב), במקום &quot;ארבעים וחמש&quot; יבוא &quot;ארבעים ושש&quot;;
:: (3) בסעיף קטן (ג), במקום &quot;ארבעים ותשע שנים; ואולם אם מלאו לו ארבעים שנים או ארבעים וחמש שנים&quot; יבוא &quot;חמישים שנים; ואולם אם מלאו לו ארבעים ואחת שנים או ארבעים ושש שנים&quot;;
:: (4) בסעיף קטן (ד), במקום &quot;ארבעים שנים, ארבעים וחמש שנים או ארבעים ותשע שנים&quot; יבוא &quot;ארבעים ואחת שנים, ארבעים ושש שנים או חמישים שנים&quot;.
: (ב) קריאה לשירות מילואים לפי סעיף קטן (א), תיעשה לפי הוראות [[חוק שירות המילואים]]; הקריאה לשירות מילואים כאמור תהיה רק לתפקידים במערך הלוחם, אלא אם כן יחולו נסיבות חירום שבשלהן ביטחון המדינה מחייב גם את קריאתו של מי שלא משרת במערך הלוחם.
: (ג)(1) על אף האמור [[בחוק שירות המילואים]], חייל מילואים שביצע שירות מילואים לפי סעיף זה זכאי לתגמול מיוחד מהיום הראשון ועד ליום ה-31 לשירותו שבוצע בתקופה שמיום כ' בטבת התשפ&quot;ד (1 בינואר 2024) עד יום כ&quot;ד בסיוון התשפ&quot;ד (30 ביוני 2024), נוסף על תגמולים אחרים שהוא זכאי להם.
:: (2) הוראות [[סעיף 19(ה) לחוק שירות המילואים]] לא יחולו על חייל מילואים שביצע שירות מילואים לפי סעיף זה, לעניין התגמול הנוסף שהוא זכאי לו.
:: (3) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;תגמול מיוחד&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 18 לחוק שירות המילואים]];
:::- &quot;תגמול נוסף&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19 לחוק שירות המילואים]].
: (ד) שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בתחילת כל חודש לגבי החודש שקדם למועד הדיווח, החל מיום כ&quot;ב באדר ב' התשפ&quot;ד (1 באפריל 2024), על עניינים אלה:
:: (1) מספר חיילי המילואים שנקראו לשירות על פי הוראות סעיף קטן (א)(1) ו-(2), בפילוח לפי חילות, מערכים ומקצועות;
:: (2) מספר חיילי המילואים שנקראו לשירות לפי סעיף קטן (א)(3), בפילוח לפי מקצועות ותפקידים;
:: (3) מספר צווי הפטור משירות מילואים שנתן שר הביטחון מטעמים הקשורים בהיקף כוחות המילואים, לפי [[סעיף 36]], למשרתי מילואים שלא הגיעו לגיל הפטור, ומתוכם - מספר המשרתים בתפקידי לחימה; דיווח ראשון לעניין פסקה זו יימסר לגבי מספר צווי הפטור כאמור שניתנו מיום כ&quot;ט בטבת התשע&quot;ד (1 בינואר 2014) ועד למועד הדיווח;
:: (4) החלופות שנבחנו להפחתת הנטל על חיילי המילואים והצעדים שננקטו;
:: (5) מספר חיילי המילואים שקיבלו פנייה לחזרה לשירות מילואים, לפי [[סעיף 38]], ומתוכם - מספר חיילי המילואים שחזרו לשירות בפועל;
:: (6) מספר חיילי המילואים במערך הלוחם שלא ביצעו שירות מילואים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה; לעניין זה -
:::- &quot;פעולות האיבה או פעולות המלחמה&quot; - פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], מאותו יום או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;
:::- &quot;הפעולות הצבאיות המשמעותיות&quot; - הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי [[סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה]], והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ&quot;ג בתשרי התשפ&quot;ד (8 באוקטובר 2023).

@ 37. תנאים לדחיית שירות [29] (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) דחיית שירות לפי [[סעיף 36(3)]] יכול שתהיה בתנאי או ללא תנאי; היתה הדחיה בתנאי, חייב מי שצו הדחיה חל עליו לקיים את התנאי, ואם עקב שינוי הנסיבות אין עוד בידו לקיימו, חייב הוא להתייצב, תוך שבעה ימים מהיום שבו חל השינוי, לפני הפוקד או לפני מי שהפוקד הסמיכו לכך ולהודיע לו על הנסיבות שבגללן אין עוד בידו לקיים את התנאי.
: (ב) הפוקד או מי שהוא הסמיכו לכך יתן למי שצו הדחיה חל עליו, לפי דרישתו. תעודה המעידה על התייצבותו כאמור; כל עוד לא בוטל הצו תשמש התעודה הצדק לאי-קיום התנאי.
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי צו דחיית שירות שניתן לפי [[סעיף 22ב]] או [[פרק ג'1]], בשינויים המחויבים.

@ 38. ביטול צו לפטור משירות או לדחיית שירות [29א] (תיקון: תשמ&quot;ט, תשע&quot;ד)
: (א) נתן שר הבטחון צו לפי [[סעיף 36]], [[סעיף 22ב]] או [[פרק ג'1]], רשאי הוא לבטל את הצו בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) הוא נתבקש בכתב לעשות כן מאת מי שהצו חל עליו;
:: (2) הצו ניתן בשל טעות, בפרט חשוב, של מי שהוסמך לתיתו;
:: (3) הטעמים שבגללם ניתן הצו אינם קיימים עוד;
:: (4) לא קויים תנאי מן התנאים שנקבעו בצו דחיה לפי [[סעיף 37(א)]].
: (ב) ביטול לפי סעיף קטן (א) יהיה בצו.
: (ג) שר הבטחון לא ישתמש בסמכותו לפי סעיף קטן (א)(2) עד (4) אלא לאחר שניתנה למי שהצו חל עליו הזדמנות לטעון נגד הביטול.
: (ד) מי שחל עליו צו דחיה לפי [[סעיף 36(3)]], [[סעיף 22ב]] או [[פרק ג'1]] ולא נקרא להתייצב במועד אחר לרישום, לבדיקה רפואית, לשירות בטחון או להמשך השירות, חייב להתייצב למילוי חובתו בתום תקופת הדחיה, אולם שירותו יתחיל במועד שהורה לו הפוקד בצו; ואם בוטל הצו מכוח סעיף קטן (א) חייב הוא להתייצב למילוי החובה במועד שנקבע לכך בהודעה על ביטול הצו, ואם לא נקבע המועד - תוך ארבעה עשר ימים מהיום שבו הגיע צו הביטול לידיעתו.

@ 39. פטור משירות על פי דין [30] (תיקון: תשמ&quot;ט)
: (א) אם לילד ואשה הרה יהיו פטורות מחובת שירות בטחון משהודיעו על כך; אופן ההודעה והראיות שיצורפו אליה ייקבעו בתקנות.
: (ב) אשה נשואה פטורה מחובת שירות סדיר.
: (ג) יוצא-צבא, אשה, שהוכיחה באופן שנקבע בתקנות לרשות שנקבעה על פיהן, כי טעמים שבמצפון או טעמים שבהווי משפחתי דתי מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון, פטורה מחובת אותו שירות.
: (ד) יוצא-צבא, אשה, הרואה עצמה נפגעת על ידי החלטה של רשות כאמור בסעיף קטן (ג) רשאית, בתנאים ובדרך שייקבעו בתקנות, לערור עליה לפני ועדת ערר שימנה שר הבטחון.
: (ה) ועדת הערר לא תהא קשורה בסדרי דין ובדיני הראיות אלא תפעל בדרך שתראה מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות להחלטתה.
: ((פורסמו [[תקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבמצפון או שבהווי משפחתי דתי), תשל״ח–1978]].))

@ 40. פטור מטעמי הכרה דתית [30א] (תיקון: תשע&quot;ב-4)
: (א) מיועדת לשירות בטחון שהצהירה בכתב לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], בפני שופט או דיין בבית דין רבני, שלושה אלה:
:: (1) טעמים שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון;
:: (2) היא שומרת על כשרות בבית ומחוצה לו;
:: (3) היא אינה נוסעת בשבת -
:: תהא פטורה מחובת שירות בטחון לאחר שתמסור את התצהיר, באופן ובמועד שייקבעו בתקנות, לפוקד שהוסמך לכך.
: (ב) חדל להתקיים לגבי מיועדת לשירות ביטחון תנאי מהתנאים שלגביהם הצהירה כאמור בסעיף קטן (א), במהלך 24 החודשים שלאחר מסירת התצהיר או במהלך תקופת הקריאה להתייצבות לשירות סדיר כאמור [[בסעיף 20]], לפי המאוחר, תודיע על כך מיד לפוקד.
: ((פורסמו [[תקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבהכרה דתית), תשל״ח–1978]].))

@ 40א. (תיקון: תשע&quot;ב-4) : (((פקע).))
@ 40ב. (תיקון: תשע&quot;ב-4) : (((פקע).))
@ 40ג. (תיקון: תשע&quot;ב-4) : (((פקע).))
@ 40ד. (תיקון: תשע&quot;ב-4) : (((פקע).))
@ 40ה. (תיקון: תשע&quot;ב-4) : (((פקע).))
@ 40ו. (תיקון: תשע&quot;ב-4) : (((פקע).))

@ 41. ביטול פטור לפי [[סעיף 40(א)]] [32א] (תיקון: תשע&quot;ב-4)
: (א) מסרה מיועדת לשירות ביטחון הודעה לפי [[סעיף 40(ב)]] או הורשעה מיועדת לשירות בטחון בפסק דין סופי של בית משפט על עבירה לפי [[סעיף 46]] או על עבירה לפי [[סעיף 239 לחוק העונשין, תשל&quot;ז-1977]], בשל תצהיר לפי [[סעיף 40(א)]] - בטל מעיקרו הפטור לפי [[סעיף 40(א)]].
: (ב) הזמן שעבר מיום הפטור לפי [[סעיף 40(א)]] עד למועד מסירת הודעה לפי [[סעיף 40(ב)]] או עד ליום ההרשעה כאמור בסעיף קטן (א) לא יובא במנין התקופות [[שבסעיף 20]].

@ 42. עיון חוזר [32]
: (א) היה לפוקד יסוד סביר להניח, כי פטור או דחייה או קביעת אי-כושר כלשהי לגבי אדם פלוני היו תוצאה של מסירת ידיעות כוזבות או של מעשי מרמה או הטעיה אחרים, הן של אותו אדם והן של אחר, רשאי הוא להורות על עיון חוזר בדבר בידי מי שמוסמך לכך, לפי הענין.
: (ב) המקיים עיון חוזר יתן לנוגע בדבר הזדמנות להשמיע את דבריו, ואם שוכנע כי הפטור או הדחייה או קביעת אי-הכושר היו תוצאה ממסירת ידיעות או ממעשים כאמור, רשאי הוא לבטלם לפי חומר הראיות שלפניו.
: (ג) לענין מילוי חובה לפי חוק זה, תקפה של החלטת ביטול בעיון חוזר היא למפרע מיום מתן הפטור או הדחייה או הקביעה הקודמת של אי-הכושר, והנוגע בדבר יקיים את הוראות חוק זה וכל תקנה, צו או הוראה אחרת שניתנו לפיו כאילו לא ניתנו הפטור או הדחייה או לא נקבע אי-כשרו לשירות בטחון, לפי הענין, ולא יבוא במנין התקופות [[שבסעיף 20]] הזמן שעבר ממתן הפטור או הדחייה או מן הקביעה הקודמת עד לביטולם, לפי הענין.
: (ד) הוראות סעיף זה אינן גורעות לא מאחריותו הפלילית של אדם ולא מסמכויות אחרות, הן לפי חוק זה והן לפי כל דין אחר.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על פטור לפי [[סעיף 40]].

@ 43. יציאה לחוץ לארץ [31] (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;א, תש&quot;ס-3, תשס&quot;ח-4, תשע&quot;ד)
: (א) מיועד לשירות בטחון ויוצא-צבא הנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל וכן מי שניתן לו צו דחיית שירות לפי [[סעיף 36]], לפי [[סעיף 22ב]] או לפי [[פרק ג'1]] והצו עומד בתוקפו, לא יצאו לחוץ לארץ אלא לפי היתר מאת שר הבטחון.
: (ב) (((בוטל).))
: (ב1) היתר לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יכול שיהיה מותנה בתנאים, לרבות תנאי בדבר מועד חזרתו של מקבל ההיתר מחוץ לישראל, כפי שייקבע בהיתר, ויראו הפרת תנאי מתנאי ההיתר כאי מילוי חובה לפי חוק זה, לענין [[סעיף 46]].
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) שר הבטחון לאחר התייעצות עם שר החוץ רשאי לקבוע בתקנות מדינות שכניסת יוצאי צבא הנימנים עם כוחות המילואים לאותן המדינות תהיה אסורה, מוגבלת או מותנית בתנאים, ויראו הפרת הוראות אלו כאי מילוי חובה לפי חוק זה, לענין [[סעיף 46]].
: (ו) (((בוטל).))

@ 43א. (תיקון: תשנ&quot;א, תש&quot;ס-3, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 43ב. (תיקון: תשנ&quot;א, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))

@ 44. דרישת ידיעות [33]
: (א) שר הבטחון רשאי, בתקנות, לחייב בני אדם מסוגים שנקבעו בהן למסור לפוקד לפי דרישתו פרטים שנקבעו בתקנות, ככל שהם ידועים להם, בנוגע לאדם המיועד לשירות בטחון או שהוא יוצא-צבא שנמצא כשר לשירות, או בנוגע לסוג בני אדם כאמור.
: (ב) דרישה לפי סעיף קטן (א) למסור פרטים רפואיים לא תינתן אלא לרופא מורשה, לא תתייחס אלא לפרטים הדרושים לקביעת כושר לשירות, ולא תטיל חובה למסור פרטים כאמור אלא לפוקד שהוא חייל כמשמעותו [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], שהוא רופא מורשה.
: (ג) לא תידרש לפי סעיף זה מסירת פרטים על מחלת נפש אלא אם כן המחלה נקבעה בתקנות שהתקין שר הבטחון בהתייעצות עם שר הבריאות.
: (ד) מי שהגיעה אליו לפי סעיף זה ידיעה בדבר מחלה, חייב לשמרה בסוד ולא לגלותה אלא במידה שיש בכך צורך לשם ביצוע חוק זה והתקנות לפיו, או אם הורשה לכך מאת בית משפט או מאת בית דין צבאי או מכוח החובה לענות על שאלות שמציג לו מי שמוסמך לערוך חקירות על ביצוע עבירות.
: (ה) [[סעיף 42 לחוק טיפול בחולי נפש|סעיף 28 לחוק לטיפול בחולי נפש, התשט&quot;ו-1955]], לא יחול על מי שחייב למסור ידיעות לפי סעיף קטן (א).
: ((פורסמו [[תקנות שירות ביטחון (מסירת פרטים על מחלות נפש), התשנ״ט–1999]].))

@ 44א. חסיון של נתון אישי צבאי (תיקון: תשנ&quot;ה-2)
: (א) לא ידרוש אדם ולא יעשה שימוש בכל נתון אישי צבאי, אלא אם כן הורשה לכך בחוק, בתקנות לפי חוק זה או בפקודות הצבא, ובלבד שהדרישה או השימוש ייעשו למטרה שלשמה הורשה.
: (ב) שר הבטחון יקבע הוראות לענין מסירתו של מידע רפואי שבידי צבא הגנה לישראל, שאינו נתון אישי צבאי, ובלבד שאין איסור למסרו על פי דין.
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;דרישה&quot; - לרבות פניה, שמטרתה קבלת נתון אישי צבאי, על מנת לעשות בו שימוש לצרכי הפונה או אדם אחר;
::- &quot;נתון אישי צבאי&quot; - הסימול המספרי המציין את מידת התאמתו של אדם לשירות הצבאי, או מסמך צבאי הקובע כושר לשירות צבאי או את מידת ההתאמה לשירות, וכן כל נתון אחר ששר הבטחון קבע בצו לענין זה;
::- &quot;פקודות הצבא&quot; - כהגדרתן [[בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]].

@ 45. חובת שירות בטחון של השוהה בארץ ללא רשיון [34]
: (א) שהה אדם בישראל על פי רשיון לישיבת מעבר, לישיבת ביקור או לישיבת ארעי כאמור [[בחוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]], ונשאר בישראל ששה חדשים לפחות לאחר שפקע תקפו של הרשיון בלי שחודש, רשאי פוקד להתרות בו בכתב כי אם לא ישיג רשיון לישיבה כאמור תוך שלושה חדשים מיום מסירת ההתראה לידיו, יראו, לענין שירות בטחון, את שהותו בישראל כישיבת קבע; עברו שלושה חדשים ולא הושג הרשיון, יראו, לענין חוק זה, מאותו יום ואילך את שהותו של האדם בישראל כישיבת קבע, וינהגו בו, לענין חוק זה, כאילו הגיע ארצה כעולה ביום האמור.
: (ב) מסירתה של התראה לפי סעיף זה תהיה מסירה כדין, אף אם נמסרה לבן-משפחה של הנוגע בדבר הגר אתו ושמלאו לו שמונה עשרה שנים או אם נשלחה לנוגע בדבר בדואר רשום לפי מענו הרגיל או מענו האחרון.
: (ג) בחישוב כל תקופה לפי סעיף זה לא יבואו במנין -
:: (1) כל תקופה שבה היה הנוגע בדבר במאסר או במעצר לפי כל דין, או שהיה משוחרר ממאסר או ממעצר בערבות על פי כל דין;
:: (2) התקופה שבין הגשת הבקשה של הנוגע בדבר להיתר יציאה לפי כל דין לבין היום שבו הודיעו לו כדין על מתן ההיתר; הוראה זו לא תחול על איסור יציאה שהטיל בית משפט או בית דין מוסמך בתובענה אזרחית, או שהטיל ראש ההוצאה לפועל בביצוע פסק דין או החלטה אחרת שניתנו בתובענה אזרחית.

== פרק ו': עבירות וסדרי דין ==

@ 46. עונשין [35(א) ו-(ב)] (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;ה-2, תשס&quot;ח-4)
: (א) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר שנתיים:
:: (1) לא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה או לפיו;
:: (2) מסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק זה ידיעה כוזבת בפרט שהוא חייב למסור לפי חוק זה;
:: (3) השיג צו של פטור משירות או של דחיית שירות לפי [[סעיף 36]], פטור לפי [[סעיף 40]], היתר יציאה לחוץ לארץ, תעודה או רישום לפי [[סעיף 43]] או כל הקלה אחרת הניתנת לפי חוק זה, הכל על ידי כך שמסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק זה ידיעה כוזבת בפרט חשוב;
:: (4) עבר על הוראות [[סעיף 43]].
: (ב) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר חמש שנים:
:: (1) עשה אחד הדברים המפורטים בסעיף קטן (א), בכוונה להשתמט משירות בטחון;
:: (2) חיבל או הטיל מום בגופו, או הניח לאדם אחר לחבל או להטיל בו מום, בכוונה לפגוע על ידי כך בכשרו הרפואי לשירות בטחון.
: (ג) העובר על הוראות [[סעיף 44א]], דינו - כפל הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].

@ 47. עבירת חוץ [35(ג)]
: בתי המשפט בישראל מוסמכים לשפוט את מי שעבר בחוץ לארץ עבירה לפי [[סעיף 46]].

@ 48. חובת הראיה [36]
: במשפט פלילי על אי מילוי חובת התייצבות לפי חוק זה -
: (1) הראיה על הנאשם, כי בזמן הנועד לקיום חובת ההתייצבות לא היה תושב קבוע ולא היה בגיל שבו הוא חייב בקיום החובה האמורה; אולם בית המשפט רשאי, אם ראה צורך בכך לשם עשיית צדק, להטיל את חובת הראיה בענינים האמורים על התובע;
: (2) בכפוף לאמור בפסקה (1) אין על התובע להוכיח אלא שהנאשם חייב באותה חובה, ואם הוכיח זאת - על הנאשם הראיה שמילא אותה חובה.

@ 49. תקפו של צו [37]
: ניתן צו לפי חוק זה המטיל על אדם למלא חובה בזמן שנקבע בצו, והוא לא מילא את החובה באותו זמן, יעמוד הצו בתקפו לגבי אותו אדם עד שהוא ימלא את החובה; האמור בזה אינו גורע מאחריותו הפלילית של אדם על אי-מילוי חובה בזמן שנקבע בצו, וחיובו בדין על אי-מילוי חובה המוטלת עליו אינו פוטר אותו מאותה חובה.

== פרק ו'1: פיקוח (תיקון: תשע&quot;ד) ==

@ 49א. הסמכת מפקחים (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) לשם פיקוח על הוראות חוק זה, רשאי שר הביטחון להסמיך, מבין עובדי משרדו או מבין עובדי המדינה שאינם עובדי משרדו - בהסכמת השר הנוגע בדבר, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי [[סעיף 49ב]], כולן או חלקן.
: (ב) לא יוסמך מפקח, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה השר;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.

@ 49ב. סמכויות מפקח (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;ו-2)
: (א) לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, רשאי מפקח -
:: (1) לדרוש מכל אדם הרשום כתלמיד בישיבה או נמנה עם סגל הישיבה למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
:: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כי מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע הוראות חוק זה; בפסקה זו, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט, כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:: (3) להיכנס לישיבה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט.
: (ב) מצא מפקח כי מיועד לשירות ביטחון שהצהיר כי הוא לומד בישיבה אינו נוכח בה, יודיע על כך לפוקד או לאדם מטעמו.
: (ג) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו, כשהוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ויש בידו תעודה החתומה בידי שר הביטחון, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג על פי דרישה.
: (ד) [[בפרק זה]], &quot;ישיבה&quot; - ישיבת הסדר, ישיבה גבוהה ציונית או ישיבה, כהגדרתן [[בסעיפים 22א]], [[22ב]] [[או 26ב]], בהתאמה;
:: &lt;s&gt;[[בפרק זה]], &quot;ישיבה&quot; - כהגדרתה [[בפרק ג'1]].&lt;/s&gt;

@ 49ג. הסמכת בודקים (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו, תשפ&quot;ו-2)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 49א]], שר הביטחון רשאי להסמיך בודקים, אף אם אינם עובדי המדינה, בסמכויות המפורטות בסעיף קטן (ב), ובלבד שלא יוסמך בודק כאמור, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
:: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש בודק;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף זה, כפי שהורה השר;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.
: (ב) לשם עריכת רישום נוכחות של מיועדים לשירות ביטחון שהם תלמידי ישיבה או של משרתים בשירות משולב כהגדרתו [[בסעיף 22א]], רשאי בודק -
:: &lt;s&gt;לשם עריכת רישום נוכחות של מיועדים לשירות ביטחון שהם תלמידי ישיבה רשאי בודק -&lt;/s&gt;
:: (1) להיכנס לחדרי לימוד בישיבה;
:: (2) לדרוש מכל אדם הרשום כתלמיד ישיבה או נמנה עם סגל הישיבה הנמצא בחדרי לימוד בישיבה למסור לו את שמו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו.
: (ג) בודק לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו כבודק וכשהוא עונד תג גלוי המזהה אותו כבודק.

@ 49ד. העברת מידע לבודק (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;ד-3)
: (א) לשם עריכת רישום נוכחות כאמור [[בסעיף 49ג]], רשאי שר הביטחון או מי שהוא הסמיך לכך להעביר לבודק את שמו הפרטי, שם משפחתו ומספר זהותו של תלמיד ישיבה שניתן לו צו דחיית שירות, ואת שם הישיבה שבה הוא לומד; מידע כאמור יועבר רק לתכלית זו ובמידה שנדרש.
: (ב) לא יועבר מידע לפי הוראות סעיף קטן (א) ולא ייעשה בו שימוש אלא בהתאם לנהלים שייקבעו במשרד הביטחון לעניין העברת המידע באופן מאובטח, שמירת המידע והבטחת מחיקתו; נהלים כאמור ייקבעו בהסכמת ראש הרשות להגנת הפרטיות; בסעיף קטן זה, &quot;ראש הרשות להגנת הפרטיות&quot; - ראש הרשות כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]] ([[בפרק זה]] - חוק הגנת הפרטיות).
: (ג) בודק ישמור בסוד מידע שהועבר אליו לפי סעיף זה, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות סעיף זה או כל דין אחר, או לפי צו של בית משפט.

@ 49ה. חובות דיווח של ראש ישיבה (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;ד-3, תשפ&quot;ו-2)
: (א) ראש ישיבה ידווח לשר הביטחון, בתנאים ובמועדים שקבע השר, ככל שלא נקבעו בחוק זה, בעניינים אלה:
:: (1) סדרי הלימוד בישיבה ושעות הלימוד השבועיות הקבועות שבהן מקיימים התלמידים את חובותיהם לפי חוק זה;
:: (2) ימי חופשה, חג או היעדרות מותרת אחרת, שבהם לא מתקיימים לימודים בישיבה, והכול בהתאם לתנאים המותרים לפי חוק זה;
:: (3) הוספה או גריעה מרשימת תלמידי הישיבה שחלות עליהם הוראות [[סעיף 22א]] [[או 22ב]] או [[פרק ג'1]];
::: &lt;s&gt;הוספה או גריעה מרשימת תלמידי הישיבה שחלות עליהם הוראות [[פרק ג'1]].&lt;/s&gt;
: (ב) שר הביטחון רשאי לקבוע חובות דיווח נוספות שיחולו על ישיבות או על ראשי ישיבות, הנחוצות לדעתו לשם פיקוח על התקיימות התנאים לדחיית שירות של תלמידי ישיבות, ובלבד שחובות דיווח בעניין מידע אישי כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות]], ייקבעו בהסכמת שר המשפטים.

@ 49ו. מסירת מידע (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;ד-3, תשפ&quot;ו-2)
: (א) משרד החינוך ימסור למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל, לפי דרישתם, נתונים שיש בידיו בדבר נוכחותם, בישיבה של תלמידי ישיבה, הדרושים למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל לשם פיקוח על קיום הוראות חוק זה הנוגעות לתלמידי ישיבה או לישיבות; לשם כך, ימסרו משרד הביטחון וצבא הגנה לישראל למשרד החינוך, לפי דרישתו, את רשימת תלמידי הישיבה שקיבלו צו דחיית שירות לפי חוק זה או משרתים בשירות משולב כהגדרתו [[בסעיף 22א]]; מידע כאמור בסעיף קטן זה יימסר רק לתכלית האמורה ובמידה שנדרש.
:: &lt;s&gt;משרד החינוך ימסור למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל, לפי דרישתם, נתונים שיש בידיו בדבר נוכחותם, בישיבה של תלמידי ישיבה, הדרושים למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל לשם פיקוח על קיום הוראות חוק זה הנוגעות לתלמידי ישיבה או לישיבות; לשם כך, ימסרו משרד הביטחון וצבא הגנה לישראל למשרד החינוך, לפי דרישתו, את רשימת תלמידי הישיבה שקיבלו צו דחיית שירות לפי חוק זה; מידע כאמור בסעיף קטן זה יימסר רק לתכלית האמורה ובמידה שנדרש.&lt;/s&gt;
: (ב) משרד החינוך ומשרד הביטחון יעבירו ביניהם נתונים על הלימודים בישיבות, לרבות נתונים על ביקורות שנערכו בישיבות לשם פיקוח, ובלבד שהנתונים לא יכללו מידע אישי כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות]].
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מסירת מידע לפי הוראות [[פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות]].

@ 49ז. הסתמכות על מידע ממשרד החינוך (תיקון: תשע&quot;ד)
: לשם פיקוח על הוראות חוק זה הנוגעות לתלמידי ישיבה או לישיבות, רשאי שר הביטחון להסתמך על מידע שנמסר לו ממשרד החינוך כאמור בסעיף זה.

@ 49ח. דיווח לכנסת - [[פרק ו'1]] (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;ו-2)
: שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, על פיקוח שנעשה לפי [[פרק זה]].

@ 49ח. &lt;s&gt;דיווח לכנסת&lt;/s&gt; (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;ו-2)
: &lt;s&gt;שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לחודשיים, על כל אלה:&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(1)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;מספר הבודקים שהוסמכו לעניין [[פרק ג'1]];&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(2)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;מספר הביקורות שבוצעו ותוצאותיהן;&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(3)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;מספר ההתראות כאמור [[בסעיף 26יב]] שניתנו למנהל הישיבה או מי שהוא הסמיך לכך בשל היעדרות, ותוצאותיהן.&lt;/s&gt;

== פרק ז': דרכי ביצוע ==

@ 50. פוקדים [39]
: (א) שר הבטחון רשאי למנות פוקדים לענין חוק זה.
: (ב) מינויו של פוקד יכול להיות כללי או מסוייג.
: (ג) הודעה על מינויו של פוקד תפורסם ברשומות.

@ 51. ועדות רפואיות [40]
: אופן הרכבתן של ועדה רפואית ושל ועדה רפואית עליונה וכן סדרי עבודתן ייקבעו בתקנות.

@ 52. סמכויות עזר [41]
: (א) פוקד רשאי לאשר בתעודה בחתימת ידו כי אדם פלוני חייב במילוי חובה לפי חוק זה וכי לא קיים חובה זו בזמן שנקבע לקיומה; כל שוטר שבידו תעודה כאמור רשאי לעצור את האדם ולהחזיקו במעצר עד שיובא ללשכת הגיוס או למקום אחר הנועד להתייצבותו ועד שימלא את החובה המוטלת עליו, ובלבד שתקופת המעצר לפי סעיף זה לא תעלה על 48 שעות.
: (ב) לענין [[סעיף 28(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ&quot;ט-1969]], יהיו לפוקד, לועדה רפואית ולועדה רפואית עליונה, לרשות שנקבעה לפי [[סעיף 39(ג)]], לועדת ערר שמונתה לפי [[סעיף 39(ד)]] ולועדה מייעצת שנתמנתה לפי [[סעיף 53]], בנוסף לסמכויותיהם האחרות לפי חוק זה או על פיו, כל הסמכויות לאסוף ראיות לשם הפעלת סמכויותיהם.

@ 53. ועדות מייעצות [42]
: שר הבטחון רשאי למנות ועדות מייעצות לצורך ביצוע חוק זה.

@ 54. אצילת סמכויות [43]
: (א) שר הבטחון רשאי לאצול לאדם אחר את הסמכויות הנתונות בידיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, חוץ מסמכויות אלה:
:: (1) הסמכות להתקין תקנות;
:: (2) הסמכות למנות פוקדים לפי [[סעיף 50]];
:: (3) הסמכות לתת צווים לפי [[סעיף 34(א)(1)]];
:: (4) הסמכות למנות ועדות מייעצות לפי [[סעיף 53]].
: (ב) הודעה על אצילת סמכויות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
: ((פורסמו הודעות על אצילת סמכויות לפי סעיף 54 לחוק (י&quot;פ תשנ&quot;ד, 3804; תשנ&quot;ה, 266; תשנ&quot;ו, 3, 4626; תשנ&quot;ח, 3858; תשנ&quot;ט, 1194, 3907; תש&quot;ס, 1768; תשס&quot;א, 3315).))

@ 55. דין צווים [44] (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח-4)
: (א) צו לפי [[סעיפים 14]], [[24]], [[36]] [[ו-38]] יכול להיות אישי או לסוג מסויים; כל צו אחר לפי חוק זה יכול להיות כללי או לסוג מסויים או אישי; צווים אישיים לפי [[סעיף 38(א)(2), (3) או (4)]] והוראה לפי [[סעיף 42]] יהיו מנומקים, וצו אישי אחר ינומק אם דרש זאת האדם שעליו חל הצו, אולם חובת ההנמקה לא תחול אם בטחון המדינה מחייב שלא לגלות את נימוקי הצו.
: (ב) צו לפי חוק זה אין חובה לפרסמו ברשומות.
: (ג) צו יחייב את האדם שעליו הוא חל מן הזמן שהגיע לידיעתו.
: (ד) צו שפורסם ברשומות, רואים אותו כאילו הגיע לידיעת האדם שעליו הוא חל בצהרי היום שלאחר יום הפרסום.
: (ה) צו שלא פורסם ברשומות, רואים אותו כאילו הגיע לידיעת האדם שעליו הוא חל -
:: (1) אם הוא נמסר לו או לאחד מבני משפחתו הגרים אתו ושאינו למטה מגיל שמונה עשרה - בזמן המסירה;
:: (2) אם הוא נשלח אליו בדואר רשום לפי מען מקום מגוריו הקבוע - בתום שבעים ושתיים שעות מזמן שנמסר לדואר למשלוח; לענין זה יראו כמען מקום מגוריו הקבוע של אדם את המען שמסר לפי חוק זה, ואם לא מסר - את מענו הרשום במרשם האוכלוסין;
:: (3) אם הוא פורסם ברדיו או בטלוויזיה או בלוחות המודעות של רשות מקומית - בתום ארבע שעות מזמן הפרסום;
:: (4) אם הוא פורסם בשני עתונים יומיים לפחות - בתום ארבע שעות מזמן הפצת העתונים במקום הימצאו;
:: (5) אם הוא נשלח אליו בדואר לפי מען מקום מגוריו הקבוע, כמשמעותו בפסקה (2) - בתום שבעים ושתיים שעות מזמן שנמסר לדואר למשלוח, אם לא הוכח אחרת.
: (ו) צו שנמסר או נשלח לאדם שעליו הוא חל או שפורסם, הכל בדרך האמורה בסעיף קטן (ה), רואים אותו כאילו הגיע לידיעתו של אותו אדם בזמן האמור בסעיף קטן (ה), אף אם פורסם הצו לאחר מכן ברשומות.
: (ז) צו אישי (בסעיף קטן זה - לרבות תעודה והיתר) לפי חוק זה יכול שייחתם בידי מי שהוסמך להוציאו או בידי חייל שהורשה לכך על ידיו ובלבד שצויינו בצו שמותיהם, דרגותיהם ותפקידיהם.

@ 56. הגשת בקשות [45א]
: שר הבטחון רשאי בתקנות לקבוע מועד להגשת בקשות לפי חוק זה, אופן הגשתן ופרטים כיוצא באלה.

@ 57. ביצוע ותקנות [38, 45]
: שר הבטחון ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות בדבר ביצוע חוק זה לגבי מיועד לשירות בטחון או לגבי יוצא-צבא שאינו מיועד לשירות בטחון השוהים בחוץ לארץ.
: ((פורסמו [[תקנות שירות בטחון 1949|תקנות שירות בטחון, תש״י–1949]].))
: ((פורסמו [[תקנות שירות בטחון, תשכ״ז–1967]].))

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 2(3)]]))) ====

@ 1. הגדרות [1]
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;תעודה אישית&quot; - תעודת לידה, דרכון, תעודת מסע, תעודת זיהוי ותעודה כיוצא באלה, וכן כל מסמך שבו רשם עובד הציבור, במילוי תפקידו, את גילו של אדם;
:- &quot;עובד הציבור&quot; - כמשמעותו [[#סעיף 34כד|בחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].

@ 2. צו למסור ראיות בדבר גיל [2]
: (א) כתאריך לידתו של אדם לצורך חוק זה ייחשב התאריך הרשום במרשם האוכלוסין, אם קיים רישום כזה.
: (ב) ראה פוקד כי הרישום במרשם האוכלוסין אינו ברור דיו או כי אינו שלם, או כי אין במרשם האוכלוסין כל רישום בדבר תאריך לידתו של אדם פלוני, ויש לפוקד יסוד סביר להניח כי אותו אדם נקרא או עשוי להיקרא לרישום לפי [[סעיף 3 לחוק זה]], רשאי הוא לצוות עליו, בצו אישי, למסור לפוקד ראיות בדבר גילו.

@ 3. סמכויות הפוקד לקביעת גיל [3]
: (א) פוקד רשאי לקבוע לפי חוק זה את גילו של אדם לפי ראיות שהובאו לפניו כאמור [[פרט 2|בסעיף 2(ב)]]; לא הובאו ראיות כאמור או שלא שוכנע הפוקד בנכונותן של ראיות כאמור, או מצא הפוקד כי תאריך הלידה של אדם שונה מהתאריך הרשום במרשם האוכלוסין, יבקש מתן הצהרה על גילו בהתאם [[לחוק קביעת גיל, התשכ&quot;ד-1963]].
: (ב) אדם שברישומי מרשם האוכלוסין לגביו לא נרשם החודש שבו נולד, או שנצטווה מכוח חוק זה למסור ראיות בדבר גילו, ולא הוכיח להנחת דעתו של פוקד את החודש שבו נולד, יורה הפוקד בכתב לנהוג כאילו נולד בחודש הראשון של השנה שבה נולד.
: (ג) אדם שברישומי מרשם האוכלוסין לגביו לא נרשם היום בחודש שבו נולד, או שנצטווה מכוח חוק זה למסור ראיות בדבר גילו, ולא הוכיח להנחת דעתו של פוקד את היום שבו נולד, יורה הפוקד בכתב לנהוג בו כאילו נולד ביום הראשון של החודש שבו נולד.
: (ד) נקבע לאדם מתח גילים לפי [[חוק קביעת גיל, התשכ&quot;ד-1963]], רשאי הפוקד להורות בכתב לנהוג בו כאילו נולד באמצע התקופה של מתח הגילים.
: (ה) רשאי פוקד, בכל מקרה שיש לו יסוד סביר להניח כי אדם נקרא או עשוי להיקרא לרישום לפי [[סעיף 3 לחוק זה]], לצוות עליו, בצו אישי, להתייצב לפני ועדה רפואית לשם בדיקת גילו מבחינת התפתחותו הגופנית, השכלית והנפשית, בזמן ובמקום שיקבעו הוא או הועדה הרפואית, ואותו אדם חייב להתייצב לפני הועדה הרפואית בזמן ובמקום האמורים, להיחקר בידיה ולהיבדק כל בדיקה רפואית או אחרת שהועדה תמצא לנחוצה לשם קביעת גילו.
: (ו) &quot;שנה&quot; ו&quot;חודש&quot;, לענין סעיף זה - השנה והחודש לפי הלוח ששימש להוכחת שנת לידתו של האדם.

@ 4. שינוי קביעת גיל לפי בקשת הפוקד [4]
: נקבע גילו של אדם או שונתה הקביעה לפי [[חוק קביעת גיל, התשכ&quot;ד-1963]], רשאי הפוקד, אם לא הוזמן להופיע בבירור הבקשה כאמור [[בסעיף 7 לאותו חוק]], לבקש מבית משפט השלום שינוי הקביעה, ורשאי הפוקד לעשות כן אף אם אין בידו ראיות נוספות על אלו שהיו בפני בית המשפט; בבירור בקשה זו רשאי הפוקד לחקור את האדם ועדים שהעידו בבירור בקשה קודמת לקביעת גילו או לשינויה.

@ 5. סתירה בין תעודות אישיות להודעות [5]
: הודיע אדם פלוני, או מי שאדם פלוני עומד בפיקוחו, לעובד הציבור הפועל במילוי תפקידו על גילו של אותו אדם, והודעה זו אינה מתיישבת עם הרישום בתעודות אישיות של אותו אדם, רשאי פוקד להורות בכתב, לאחר שנתן הזדמנות לנוגע בדבר להשמיע את טענותיו ולאחר ששוכנע כי ההודעה לא ניתנה לצרכי השתמטות משירות בטחון ואף אין טעם סביר אחר לסתור את ההודעה, כי לענין חוק זה יראו את ההודעה כנכונה.

@ 6. שמירת סמכויות בית המשפט [10]
: הוראות [[תוספת זו]] אינן גורעות מסמכויות בית המשפט לפי כל דין אחר.

@ 7. מסירת הודעות [11]
: הפוקד יביא כל הוראה לפי [[תוספת זו]] לידיעת הנוגע בדבר, בדרך שבה מותר להביא צו לידיעתו של אדם לפי [[סעיף 55(ה) לחוק זה]].

&lt;פרסום&gt; נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום י' בשבט התשמ&quot;ו (20 בינואר 1986).
&lt;חתימות&gt; משה נסים, שר המשפטים


== לוח השוואה ==
&lt;לוח_השוואה&gt;
1 | [[1]]
2 | [[2]]
3 | [[3]]
3א | [[4]]
4 | [[5]]
5 | [[6]]
6 | [[7]]
7 | [[8]]
7א | [[9]]
7ב | [[10(א)]]
7ג | [[10(ב)]]
7ד | [[11]]
8 | [[12]]
9 | [[13]]
10 | [[14]]
11 | [[15]]
12 | [[16]]
13 | [[17]]
14 | [[18]]
14א | [[19]]
15 | [[20]]
16 | [[21]]
17 | [[22]]
18 | [[23]]
18א | [[24(א)]]
18ב | [[24(ב)]]
18ג | [[25]]
18ד | [[26]]
19 | [[27]]
20 | [[28]]
22 | [[30]]
23 | [[31]]
24 | [[32]]
25 | [[33]]
26 | [[34]]
27 | [[35]]
28 | [[36]]
29 | [[37]]
29א | [[38]]
30 | [[39]]
30א | [[40]]
31 | [[43]]
32 | [[42]]
32א | [[41]]
33 | [[44]]
34 | [[45]]
35(א)-(ב) | [[46]]
35(ג) | [[47]]
36 | [[48]]
37 | [[49]]
38 | [[57]]
39 | [[50]]
40 | [[51]]
41 | [[52]]
42 | [[53]]
43 | [[54]]
44 | [[55]]
45 | [[57]]
45א | [[56]]
46 | הושמט
47 | הושמט
48 | הושמט
49 | הושמט
50 | הושמט
&lt;/&gt;</text>
      <sha1>3vuzk4uidrcxpywdaukq15h8e0nss8j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק שירות בטחון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>286241</id>
    <revision>
      <id>3084905</id>
      <parentid>3080402</parentid>
      <timestamp>2026-09-26T21:00:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3084904] תיקון מס' 29 לחוק</comment>
      <origin>3084905</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="170988" sha1="de2cmfh82cjcr4ujzpagtaafolkc83r" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2001386}} '''נוסח קודם:''' {{ח:תיבה|ס״ח תש״ט, 271|חוק שירות ביטחון|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_211756.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״י, 13|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_ec_317740.pdf}}, {{ח:תיבה|77|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_209561.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״א, 243|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_209560.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ב, 2|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209559.pdf}}, {{ח:תיבה|138|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209558.pdf}}, {{ח:תיבה|337|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209557.pdf}}, {{ח:תיבה|VIII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_ec_517954.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ג, 157|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209556.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ד, 216|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209555.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ז, 6|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209554.pdf}}, {{ח:תיבה|85|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209553.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 140|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209552.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ח, 169|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209551.pdf}}, {{ח:תיבה|X|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_517741.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 46|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209550.pdf}}. '''נוסח משולב קודם:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ט, 286|חוק שירות ביטחון [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_311004.pdf}}, {{ח:תיבה|X|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_517973.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 140|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_209549.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 128|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209548.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 7|חוק קביעת גיל|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208169.pdf}}, {{ח:תיבה|10|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209547.pdf}}, {{ח:תיבה|168|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209546.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 113|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209545.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 150|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209544.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תש״ל, 444|תקנות־שעת־חירום (הארכת גיל שירות מילואים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2480.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ל, 14|[תיקון ו]הארכת תוקף לתקנות־שעת־חירום (הארכת גיל שירות מילואים)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209812.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 13|הארכת תוקף לתקנות־שעת־חירום (הארכת גיל שירות מילואים)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209860.pdf}}, {{ח:תיבה|148|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209543.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 3|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317757.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 201|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209542.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 70|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209541.pdf}}, {{ח:תיבה|129|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209540.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 78|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209539.pdf}}, {{ח:תיבה|124|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317776.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 270|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209538.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 176|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209537.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 26|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209536.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 152|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209736.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 84|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210162.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 12|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210244.pdf}}.

'''נוסח משולב:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״ו, 107|חוק שירות בטחון [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_311023.pdf}}, {{ח:תיבה|130|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317483.pdf}}, {{ח:תיבה|168|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317484.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 84|תיקון מס׳ 21 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210466.pdf}}, {{ח:תיבה|137|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210540.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 10|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 24|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210728.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 212|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210827.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 266|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210997.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 332|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203775.pdf}}, {{ח:תיבה|440|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211222.pdf}}, {{ח:תיבה|440|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211223.pdf}}, {{ח:תיבה|498|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_ec_317494.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 149|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211315.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 100|הוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211397.pdf}}, {{ח:תיבה|168|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317862.pdf}}, {{ח:תיבה|208|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211422.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 36|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211458.pdf}}, {{ח:תיבה|126|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211470.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 22|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211577.pdf}}, {{ח:תיבה|260|הוראת שעה (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300165.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 64|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300174.pdf}}, {{ח:תיבה|210|הוראת שעה (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300219.pdf}}, {{ח:תיבה|266|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300250.pdf}}, {{ח:תיבה|268|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300251.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 80|הוראת שעה (תיקון מס׳ 4)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300295.pdf}}, {{ח:תיבה|452|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 4)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300395.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 14|שירות מילואים במשמר הגבול – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300423.pdf}}, {{ח:תיבה|40|הוראת שעה (תיקון מס׳ 5)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300435.pdf}}, {{ח:תיבה|50|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300440.pdf}}, {{ח:תיבה|475|שירות מילואים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300515.pdf}}, {{ח:תיבה|510|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 5)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300546.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 50|שירות מילואים במשמר הגבול – הוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300575.pdf}}, {{ח:תיבה|377|שירות מילואים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299735.pdf}}, {{ח:תיבה|377|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299736.pdf}}, {{ח:תיבה|378|הוראת שעה (תיקון מס׳ 6)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299737.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 40|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299617.pdf}}, {{ח:תיבה|294|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299739.pdf}}, {{ח:תיבה|336|הוראת שעה (תיקון מס׳ 7)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300993.pdf}}, {{ח:תיבה|522|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 6)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299700.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 50|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299917.pdf}}, {{ח:תיבה|50|הוראת שעה (תיקון מס׳ 8)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299887.pdf}}, {{ח:תיבה|138|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299940.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 2|הוראת שעה (תיקון מס׳ 9)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300012.pdf}}, {{ח:תיבה|8|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה (תיקון מס׳ 4)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300017.pdf}}, {{ח:תיבה|153|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299980.pdf}}, {{ח:תיבה|371|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 7)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300025.pdf}}, {{ח:תיבה|372|שירות מילואים במשמר הגבול – הוראת שעה (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300019.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 8|הוראת שעה (תיקון מס׳ 10)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300630.pdf}}, {{ח:תיבה|10|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2069.pdf}}, {{ח:תיבה|30|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה (תיקון מס׳ 5)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300668.pdf}}, {{ח:תיבה|464|הוראת שעה (תיקון מס׳ 11)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300774.pdf}}, {{ח:תיבה|472|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299918.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 157|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה (תיקון מס׳ 6)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300862.pdf}}, {{ח:תיבה|157|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 8)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300863.pdf}}, {{ח:תיבה|496|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300890.pdf}}, {{ח:תיבה|511|חוק שירות המילואים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300745.pdf}}, {{ח:תיבה|734|הוראת שעה (תיקון מס׳ 12)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300914.pdf}}, {{ח:תיבה|814|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300917.pdf}}, {{ח:תיבה|814|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 9)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300915.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 289|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 10)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301038.pdf}}, {{ח:תיבה|304|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301039.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 383|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301114.pdf}}, {{ח:תיבה|420|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301144.pdf}}, {{ח:תיבה|506|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 11)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301195.pdf}}, {{ח:תיבה|602|הוראת שעה (תיקון מס׳ 13)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301245.pdf}}, {{ח:תיבה|653|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 4)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301219.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 204|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 5)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301302.pdf}}, {{ח:תיבה|204|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 12)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301301.pdf}}, {{ח:תיבה|977|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 13)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301381.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 143|הוראת שעה (תיקון מס׳ 14)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301426.pdf}}, {{ח:תיבה|167|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 6)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301427.pdf}}, {{ח:תיבה|167|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 14)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301414.pdf}}, {{ח:תיבה|218|תיקון מס׳ 18 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301153.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 58|הוראת שעה (תיקון מס׳ 15)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301548.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 350|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301592.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 18|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306574.pdf}}, {{ח:תיבה|192|תיקון מס׳ 19 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_311224.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 262|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_318392.pdf}}, {{ח:תיבה|576|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 7)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_321787.pdf}}, {{ח:תיבה|576|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 15)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_321789.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 232|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366872.pdf}}; {{ח:תיבה|בג״ץ 1877/14|ביטול פרק ג׳1 לחוק|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/C29&amp;amp;fileName{{=}}14018770_C29.pdf&amp;amp;type{{=}}4}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 106|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 16)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528215.pdf}}, {{ח:תיבה|107|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 8)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528216.pdf}}, {{ח:תיבה|158|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528255.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 666, 666|חוק שירות ביטחון (הצבת יוצאי צבא במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_615256.pdf}}, {{ח:תיבה|762|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622711.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 52|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 18)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1811073.pdf}}, {{ח:תיבה|58|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 10)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1854246.pdf}}, {{ח:תיבה|630|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 11)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3020387.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 418|תיקון מס׳ 25 – הוראת שעה – חרבות ברזל (העלאת גיל הפטור משירות מילואים)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3841703.pdf}}, {{ח:תיבה|568|תיקון מס׳ 26 – הוראת שעה – חרבות ברזל|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4178301.pdf}}, {{ח:תיבה|1491|תיקון מס׳ 13 לחוק הגנת הפרטיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4810658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 60|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 19)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_10407174.pdf}}, {{ח:תיבה|754|תיקון מס׳ 28 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14112750.pdf}}, {{ח:תיבה|בג״ץ 41953-07-26|ביטול פרק ג׳1 לחוק|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}NetVerdicts/2026/9/3/2026-7-41953-14-2&amp;amp;fileName{{=}}b8ea408bb864495596d32a1ea7b9b90f&amp;amp;type{{=}}4}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986 בא במקום חוק שירות בטחון, התשי״ט–1959 [נוסח משולב], למעט סעיפים 46 ו־50 שבו. המספרים שבסוגריים ליד כותרת השוליים מצינים את מספר סעיף החוק שהיה בתוקף לפני פרסום הנוסח המשולב.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: התייצבות לרישום ולבדיקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: שירות סדיר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1: &lt;s&gt;הקפאת הליכי מעצר, חקירה או אכיפה כלפי מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה – הוראת שעה&lt;/s&gt; {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: שירות מילואים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: עבירות וסדרי דין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1: פיקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: דרכי ביצוע}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|לוחהשוואה|לוח השוואה}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ח, תשס״ח־4, תש״ע־2|אחר=[1]}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה רפואית“ ו”ועדה רפואית עליונה“ – ועדה כאמור שהורכבה מכוח {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן“, לענין חובת התייצבות לפי חוק זה – לרבות תקופת זמן שתחילתה מיום מסויים או מעשיית דבר מסויים או מאירוע מאורע מסויים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוקי השיקום“ – {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}}, {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949}}, וכל חוק אחר ששר הבטחון יכריז עליו כעל חוק שיקום;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|שר הבטחון הכריז על {{ח:חיצוני|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, תשכ״ה–1965}} כעל חוק שיקום (י״פ תשכ״ז, 1044).}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות המילואים“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייל מילואים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יוצא־צבא“ – אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שמונה עשרה שנים וטרם קיבל פטור משירות ביטחון מחמת גיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסמך“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיועד לשירות בטחון“ – אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שש עשרה שנים וחצי וטרם קיבל פטור משירות ביטחון מחמת גיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א}}, ואשר עדיין לא התייצב לשירות ביטחון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פוקד“ – מי שמונה לפוקד לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודות הצבא“ – הוראות הפיקוד העליון, פקודות המטה הכללי ופקודות כלליות אחרות, כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא“ – מי שהוא מורשה או זכאי להיות מורשה לעסוק ברפואה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא שיניים“ – מי שהוא מורשה או זכאי להיות מורשה לעסוק ברפואת שיניים לפי {{ח:חיצוני|פקודת רופאי השיניים|פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל״ט–1979}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות בטחון“ – שירות סדיר או שירות מילואים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות סדיר“ – שירות בכוחות הסדירים של צבא־הגנה לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות מילואים“ – שירות בכוחות המילואים של צבא־הגנה לישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב קבוע“ – אדם שמקום מגוריו הקבוע הוא בשטח שחל עליו משפט מדינת ישראל, או מי שרואים את שהותו כישיבת קבע מכוח {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}}.

{{ח:סעיף|2|חישוב גילים|תיקון: תשס״ד־2, תש״ע־2|אחר=[2]}}
{{ח:ת}} לענין חוק זה –
{{ח:תת|(1)}} חישוב גילים ייעשה לפי הלוח העברי;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(2א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(3)}} בדבר קביעת הגיל יחולו ההוראות {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: התייצבות לרישום ולבדיקה}}

{{ח:סעיף|3|התייצבות לרישום|אחר=[3]}}
{{ח:תת|(א)}} פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל מיועד לשירות בטחון או יוצא־צבא להתייצב לרישום במקום ובזמן שהפוקד או מי שהוא הסמיך לכך קבע בצו.
{{ח:תת|(ב)}} מי שנקרא להתייצב כאמור חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו כאמור ולמסור לפוקד או לאדם שמינה הפוקד לכך את הפרטים הנוגעים אליו שנקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} מי שנקרא להתייצב כאמור ומילא את המוטל עליו לפי סעיף קטן (ב), וחל שינוי בפרט מן הפרטים הנזכרים בו שנקבע בתקנות כפרט יסודי, חייב להודיע לפוקד על השינוי תוך ארבעה עשר ימים מיום השינוי.
{{ח:תת|(ד)}} מיועד לשירות בטחון או יוצא־צבא שהתייצבו לרישום מכוח סעיף זה, חייבים לשאת אתם תמיד תעודה המעידה על התייצבותם, כפי שנקבע בתקנות, ולהראותה לשוטר וכן לפוקד או למי שהוא הסמיך, כשיידרשו לכך.

{{ח:סעיף|4||תיקון: תשנ״ה־3|אחר=[3א]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|5|התייצבות לבדיקת כושר|תיקון: תשנ״ה־3, תש״ס־3|אחר=[4]}}
{{ח:תת|(א)}} פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל יוצא־צבא או מיועד לשירות בטחון להתייצב לבדיקה במקום ובזמן שנקבעו בצו, לשם קביעת כשרו לשירות בטחון.
{{ח:תת|(ב)}} יוצא־צבא או מיועד לשירות בטחון שנקרא להתייצב כאמור, חייב להתייצב, במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך ולהיבדק כל בדיקה שתידרש לדעת ועדה רפואית, לשם קביעת כשרו הרפואי לשירות בטחון, וכן להיבדק, לפי הוראות הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך כל בדיקה אחרת לשם קביעת כשרו הכללי בשירות בטחון, לרבות בדיקה לשם קביעת מידת התאמתו למילוי תפקיד פלוני בשירות בטחון; המבחנים לכושר רפואי לדרגותיו ייקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} סיימה ועדה רפואית את בדיקתו של יוצא צבא או מיועד לשירות ביטחון תקבע הועדה, בהתאם למבחנים לכושר שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), אם היא מוצאת אותו כשר לשירות ביטחון (להלן – כשר לשירות), בלתי כשר לשירות ביטחון (להלן – בלתי כשר לשירות) או בלתי כשר ארעית לשירות ביטחון (להלן – בלתי כשר ארעית לשירות).
{{ח:תתת|(2)}} מצא פוקד כי יוצא צבא או מיועד לשירות ביטחון, שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, מתאים לשרת בתפקיד צבאי בתנאי שירות מיוחדים, רשאית הועדה הרפואית, בהתאם למבחנים לכושר שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), למצוא את יוצא הצבא או את המיועד לשירות ביטחון כשר לשירות ביטחון בתנאים מיוחדים (להלן – כשר לשירות ביטחון בתנאים מיוחדים).
{{ח:תתת|(3)}} מי שנמצא כשר לשירות בתנאים מיוחדים, דינו לענין חוק זה כדין מי שנמצא כשר לשירות.
{{ח:תתת|(4)}} לענין חוק זה, ”תנאי שירות מיוחדים“ – תנאי שירות הקבועים בפקודות הצבא, המתאימים לכושרו הרפואי של המיועד לשירות ביטחון או של יוצא הצבא, בתפקידים ובמקצועות הנדרשים על פי צורכי הצבא.

{{ח:סעיף|5א|ערר על החלטת ועדה רפואית|תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} יוצא צבא או מועמד לשירות ביטחון הרואה את עצמו נפגע מהחלטת ועדה רפואית, וכן פוקד, רשאים להגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית לפני ועדה רפואית עליונה, בהתאם לתנאים שנקבעו בתקנות.

{{ח:סעיף|5ב|ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה|תיקון: תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} יוצא צבא, מועמד לשירות ביטחון או פוקד רשאים לערער על החלטת ועדה רפואית עליונה לפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתל־אביב–יפו, בשאלה משפטית בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי לקבוע, בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, בתי משפט לעניינים מינהליים נוספים אשר יהיו מוסמכים לדון בערעורים כאמור בסעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע, בתקנות, סדרי דין, מועדים ודרך להגשת ערעור כאמור בסעיף זה.

{{ח:סעיף|6|בדיקה חוזרת|אחר=[5]}}
{{ח:תת|(א)}} יוצא־צבא שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, רשאי פוקד לקראו בצו להתייצבות לבדיקה חוזרת לשם קביעת כשרו לשירות (להלן – בדיקה חוזרת), והוא חייב להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך.
{{ח:תת|(ב)}} הסמכות הנתונה לפוקד לפי סעיף קטן (א) נתונה לו גם לגבי יוצא־צבא ששירת שירות סדיר, או היה נמנה עם כוחות המילואים, וניתן לו פטור משירות סדיר או משירות מילואים מחמת שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות.
{{ח:תת|(ג)}} מי שנמצא בלתי כשר לשירות ובבדיקה חוזרת נמצא כשר לשירות, הרי אם טרם נקרא לשירות סדיר, או אם נקרא לשירות סדיר אך טרם השלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, רשאי פוקד בצו לקרוא לו –
{{ח:תתת|(1)}} להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות – אם טרם מלאו לו עשרים ושלוש שנים;
{{ח:תתת|(2)}} להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות – לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים או על תקופה שיש בה כדי להשלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, לפי התקופה הקצרה יותר – אם מלאו לו עשרים ושלוש שנים;
{{ח:תתת|(3)}} להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות – לתקופה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיפים 15}} {{ח:פנימי|סעיף 16|או 16}}, לפי גילו, אם הוא רופא או רופא שיניים, בין שמלאו לו עשרים ושלוש שנים ובין שטרם מלאו לו עשרים ושלוש שנים;
{{ח:תת}} ומי שנקרא חייב להתייצב כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} מי שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות ובבדיקה חוזרת נמצא כשר לשירות, הרי אף אם נקרא לשירות סדיר, אך טרם השלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב להשלמת תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, ומי שנקרא חייב להתייצב כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} בכל בדיקה חוזרת תשתמש הועדה הרפואית במבחנים שהם בתוקף בשעת ביצוע הבדיקה החוזרת.

{{ח:סעיף|7|בדיקה נוספת|אחר=[6]}}
{{ח:ת}} מצאה ועדה רפואית כי יוצא־צבא הוא כשר לשירות, או בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, תמסור הועדה הודעה בכתב על החלטתה ליוצא־הצבא ולפוקד, והם רשאים, בתנאים שנקבעו בתקנות, לבקש כי הועדה הרפואית או הועדה הרפואית העליונה, לפי הענין, תבדוק את יוצא־הצבא בדיקה נוספת ותקבע את כשרו לשירות.

{{ח:סעיף|8||תיקון: תשנ״ה־3|אחר=[7]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|9|פעולות חיסון|אחר=[7א]}}
{{ח:ת}} פוקד רשאי בצו, באישור שני רופאים מורשים, להורות כי מיועד לשירות בטחון יחוסן בהרכבות ובזריקות חיסון (להלן – פעולות חיסון) מפני מחלה פלונית בזמן ובמקום שינקוב בצו; מיועד לשירות בטחון שניתן עליו הצו חייב להתייצב ולאפשר את פעולות החיסון כמפורש בצו.

{{ח:סעיף|10|תחולת חוקי שיקום על מי שנפגע מבדיקה או מחיסון|אחר=[7ב ו־7ג]}}
{{ח:תת|(א)}} מיועד לשירות בטחון או יוצא־צבא שאינו משרת שירות בטחון, שנפגע עקב בדיקה או פעולות חיסון לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, יחולו עליו ועל בני משפחתו חוקי השיקום, כאילו היה בשעת הפגיעה בשירות בטחון והפגיעה אירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואם לא שירת שירות בטחון אחרי הפגיעה, רואים אותו, לענין {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}, כאילו שוחרר מהשירות במועד שבו נמצא, לפי חוק זה, בלתי כשר לשירות או הופטר ממנו; לענין סעיף זה, ”פגיעה“ – מחלה, החמרת מחלה או חבלה.
{{ח:תת|(ב)}} כל חיקוק המדבר בחוקי השיקום, ייקרא כאילו היה מדבר גם בסעיף קטן (א), והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת.

{{ח:סעיף|11|צו בדבר מתן אמצעי זיהוי|תיקון: תשמ״ט|אחר=[7ד]}}
{{ח:ת}} פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל מיועד לשירות בטחון או יוצא־צבא, להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, לשם מתן אמצעי זיהוי ששר הבטחון יקבע בתקנות; מי שהצו חל עליו חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו כאמור לשם מתן אמצעי הזיהוי.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות בטחון (אמצעי זיהוי)|תקנות שירות בטחון (אמצעי זיהוי), התשמ״ט–1989}}, לפיהן אמצעי זיהוי לענין סעיף זה הם: (1) טביעת אצבעות; (2) צילומי שיניים.}}

{{ח:סעיף|12|אי־&lt;wbr&gt;התייצבות לבדיקה אינה פוטרת מהתייצבות לשירות בטחון|תיקון: תש״ס־3, תשע״ה|אחר=[8]}}
{{ח:תת|(א)}} מיועד לשירות בטחון שנקרא להתייצב לבדיקת כשרו לשירות בטחון ולא התייצב, או שהתייצב וסירב להיבדק או להשלים את הבדיקות, רשאי פוקד לקרוא לו להתייצב לשירות בטחון, לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 27|או 27}} ולפי הענין, אם אותה שעה היה יוצא־צבא, אף על פי שכשרו לשירות בטחון עדיין לא נקבע; אך הוא לא יתחיל באימון צבאי כל עוד לא נבדק בדיקה רפואית לצורך קביעת כשרו הרפואי לשירות בטחון ונמצא כשר לשירות, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5 עד 8}} יחולו על הבדיקה, בשינויים המחוייבים לפי הענין; הבדיקה תיערך תוך חודש ימים לאחר התייצבותו, אלא אם כן אישר פוקד שהוא בדרגת אלוף משנה לפחות כי קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים את הארכת התקופה; סירב יוצא הצבא להיבדק, יהא דינו כדין מי שהפר את {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 122|סעיף 122 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}.
{{ח:תת|(א1)}} במניין התקופה האמורה בסעיף קטן (א), לא יובאו בחשבון –
{{ח:תתת|(1)}} תקופות שעל פי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א) ו־(ב)}} אין רואים אותן, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא אדם חובת שירות סדיר, ולעניין תקופות שבהן ריצה אותו אדם עונש מאסר או מחבוש בבית סוהר צבאי, מחנה מעצר צבאי או חדר משמר צבאי כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}} – רק אם במהלך תקופות אלה סירב אותו אדם להיבדק או להשלים את הבדיקה;
{{ח:תתת|(2)}} תקופות שבהן אדם היה נתון במעצר על פי החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, למעט מעצר פתוח על פי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 244|סעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, ולעניין תקופות שבהן היה אותו אדם עצור בבית סוהר צבאי, מחנה מעצר צבאי או חדר משמר צבאי כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}} – רק אם במהלך תקופות אלה סירב אותו אדם להיבדק או להשלים את הבדיקה;
{{ח:תתת|(3)}} תקופות שבהן אדם היה מנוע מלהמשיך בשירות תקין ביחידתו בשל פסק דין או החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, ובכלל זה החלטה בדבר שחרור ממעצר בתנאים;
{{ח:תתת|(4)}} תקופות שבהן נעדר אדם מן השירות ובשלהן הוכרז על פי פקודת הצבא כנפקד או כעריק.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף קטן (א) יחול, בשינויים המחוייבים, על יוצא צבא שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות ונקרא להתייצב לבדיקה חוזרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} ולא התייצב, או שהתייצב וסירב להיבדק או להשלים את הבדיקות.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: שירות סדיר}}

{{ח:סעיף|13|התייצבות לשירות סדיר|אחר=[9]}}
{{ח:ת}} פוקד רשאי, בצו, לקרוא –
{{ח:תת|(1)}} ליוצא־צבא, גבר, שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ותשע, או שהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים שמשלושים עד שלושים ושמונה;
{{ח:תת|(2)}} ליוצא־צבא, אשה, שנמצאה כשרה לשירות והיא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ושש, או שהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד שלושים ושמונה, להתייצב, תוך התקופות הנזכרות {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20}}, לשירות סדיר במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד, או מי שהוא הסמיך לכך, ואותו יוצא־צבא חייב להתייצב כאמור.

{{ח:סעיף|14|התייצבות לשירות לפי בקשה|תיקון: תשמ״ט, תש״ע־2|אחר=[10]}}
{{ח:תת|(א)}} אזרח ישראלי או תושב קבוע, שעדיין לא הגיע לגיל שמונה עשרה והוא נמצא כשר לשירות, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, אם הוא ביקש זאת בכתב ואם הוריו או אפוטרופסו נתנו את הסכמתם לכך ומלאו לו שבע עשרה שנים ואולם די בהסכמת הורה אחד אם קיים קושי של ממש לקיים קשר עם ההורה השני כדי לברר עמדתו.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן צו לפי סעיף זה, יחולו הוראות חוק זה על מי שהצו ניתן לגביו, כאילו היה יוצא־צבא שהגיע לגיל שמונה עשרה ונקרא להתייצב לשירות סדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|15|זמן השירות לגבר|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ה, תשנ״ז, תשנ״ז־2, תשנ״ט־2, תש״ס־2, תשס״א, תשס״ב־2, תשס״ג־4, תשס״ד־3, תשס״ה־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־4, תשס״ח־5, תש״ע־4, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ז, תשפ״ב־3|אחר=[11]}}
{{ח:ת}} יוצא־צבא, גבר, שנקרא להתייצב לשירות סדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 14|או 14}}, חייב בשירות סדיר –
{{ח:תת|(1)}} של שלושים ושניים חודשים {{ח:הערה|(עד יוני 2015, שלושים ושישה חודשים; מיולי 2015, שלושים ושניים חודשים)}} – אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר עד יום י״ז בתמוז התשפ״ט (30 ביוני 2029) כשהוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ושש, ושל שלושים חודשים – אם הוא נקרא להתייצב לשירות לאחר המועד האמור;
{{ח:תת|(2)}} של עשרים ושישה חודשים {{ח:הערה|(עד יוני 2015, שלושים חודשים; מיולי 2015, עשרים ושישה חודשים)}} – אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד עשרים ותשע או כשהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים שמשלושים עד שלושים וארבע; אלא שאם בא לארץ כעולה אחרי שהגיע לגיל עשרים ושבע יהיה חייב בשירות סדיר של עשרים חודשים {{ח:הערה|(עד יוני 2015, עשרים וארבעה חודשים; מיולי 2015, עשרים חודשים)}} בלבד;
{{ח:תת|(3)}} של ארבעה עשר חודשים {{ח:הערה|(עד יוני 2015, שמונה עשר חודשים; מיולי 2015, ארבעה עשר חודשים)}} – אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים משלושים וחמש עד שלושים ושמונה.

{{ח:סעיף|16|זמן השירות לאשה|תיקון: תשע״ד|אחר=[12]}}
{{ח:ת}} יוצא־צבא, אשה, שנקראה להתייצב לשירות סדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 14|או 14}}, חייבת בשירות סדיר –
{{ח:תת|(1)}} של עשרים וארבעה חדשים {{ח:הערה|(החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ד)}}: עשרים ושמונה חודשים)}} – אם היא נקראה להתייצב לשירות סדיר כשהיא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ושש או כשהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד שלושים וארבע; אלא שאם באה לארץ כעולה אחרי שהגיעה לגיל עשרים ושבע תהיה חייבת בשירות סדיר של שמונה עשר חדשים בלבד;
{{ח:תת|(2)}} של שנים עשר חדשים – אם היא נקראה להתייצב לשירות סדיר כשהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמשלושים וחמש עד שלושים ושמונה.

{{ח:סעיף|16א|שוויון בשירות|תיקון: תש״ס, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לכל יוצא צבא אשה זכות שווה לזכותו של יוצא צבא גבר, למלא תפקיד כלשהו בשירות הצבאי.
{{ח:תת|(ב)}} לא יראו פגיעה בזכותה של יוצא צבא אשה למלא תפקיד כלשהו, אם הדבר מתחייב ממהותו ומאופיו של התפקיד.
{{ח:תת|(ג)}} דין יוצא צבא אשה, המשרתת על פי התנדבותה, באחד התפקידים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כדין יוצא צבא גבר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות ביטחון (קביעת תפקידים לשירות נשים בהתנדבות)|תקנות שירות ביטחון (קביעת תפקידים לשירות נשים בהתנדבות), התשס״א–2001}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי לקבוע הליכי אבחון אחידים למיועדת לשירות ביטחון ולמיועד לשירות ביטחון, וכן הליכי מיון ושיבוץ בתפקידים ובמקצועות בשירות סדיר שיבטיחו שוויון הזדמנויות.

{{ח:סעיף|17|התנדבות לשירות בטחון|תיקון: תשס״ח־4|אחר=[13]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שאינו חייב בשירות סדיר רשאי להתנדב לשירות בכוחות הסדירים של צבא־הגנה לישראל, בתנאי שהגיע לפחות לגיל שבו היה מותר לקרוא אדם לשירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}.
{{ח:תת|(ב)}} החייב בשירות סדיר לפי חוק זה רשאי להתנדב לתקופת שירות סדיר נוספת על התקופה שהוא חייב בה, בין אם טרם התחיל בשירות סדיר, בין אם הוא משרת אותה שעה בשירות כאמור ובין אם השתחרר משירותו.
{{ח:תת|(ג)}} התנדבות כאמור בסעיף זה תהא בהצהרה חתומה ביד המתנדב וטעונה אישור שר הבטחון; ההצהרה תפרט את תקופת ההתנדבות.
{{ח:תת|(ד)}} המשרת באישור שר הבטחון כמתנדב לפי סעיף זה, דינו לענין זכויותיו וחובותיו לפי כל חיקוק כדין מי שמשרת מכוח חוק זה שירות סדיר.
{{ח:תת|(ה)}} מי שהתנדב לשירות סדיר או לתקופת שירות סדיר נוספת, יהיה חייב בשירות עד תום התקופה הנקובה בהצהרת ההתנדבות, אלא אם כן הורה שר הבטחון על שחרורו במועד מוקדם יותר.
{{ח:תת|(ו)}} שר הבטחון רשאי לקבוע בתקנות תקופות התנדבות לשירות וכללים בדבר קבלת מתנדבים לשירות ובדבר שחרורם מהשירות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות בטחון (התנדבות לשירות בטחון)|תקנות שירות בטחון (התנדבות לשירות בטחון), תשל״ד–1974}}.}}
{{ח:תת|(ז)}} תקופת שירות סדיר ששירת אדם כמתנדב תופחת מתקופת השירות הסדיר שיהיה חייב בה.
{{ח:תת|(ח)}} סעיף זה אינו חל על קבלה לשירות קבע ועל שחרור ממנו.

{{ח:סעיף|17א|התנדבות לצורך מתן טיפול רפואי|תיקון: תשנ״ט, תשע״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בלתי כשר לשירות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל“ – יוצא צבא, בשירות סדיר אשר במהלך טיפול רפואי בו נמצא בלתי כשר לשירות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום האבחון“ – אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} יום הפציעה;
{{ח:תתתת|(2)}} היום שבו אובחן לראשונה המצב הבריאותי של יוצא הצבא בשירות סדיר, כפי שייקבע בתקנות לפי סעיף זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הטיפול“ – תקופה שבה זקוק יוצא צבא בשירות סדיר לטיפול רפואי, שאינה עולה על 180 ימים ושתחילתה ביום האבחון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת טיפול שניה“ – החלק מתקופת הטיפול שתחילתו 60 ימים מיום האבחון או ביום שבו נמצא יוצא הצבא בשירות סדיר בלתי כשר לשירות, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} חייל רשאי להתנדב לשירות סדיר לצורך קבלת טיפול רפואי, לתקופה שלא תעלה על תקופת הטיפול או עד שהוכר כמי שלקה בנכות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], התשי״ט–1959}}, לפי המוקדם.
{{ח:תתת|(2)}} זכותו של חייל להתנדב כאמור בפסקה (1), תובא לידיעת החייל בדרך שתיקבע בפקודות הצבא.
{{ח:תתת|(3)}} סעיף קטן זה לא יחול במקרים שבהם קבע שר הבטחון, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, כי חייל אינו רשאי להתנדב.
{{ח:תת|(ג)}} בתקופת הטיפול השניה יהא החייל בשירות ללא תשלום ויחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}; תקופת הטיפול השניה לא תיחשב כשירות סדיר לענין {{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים|חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ״ד–1994}}.
{{ח:תת|(ד)}} שר הבטחון, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לביצוע סעיף זה ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} כללים, תנאים או מבחנים לקביעת יום האבחון, כאמור בפסקה (2) להגדרה ”יום האבחון“;
{{ח:תתת|(2)}} הזכויות והחובות שיוטלו על חייל המשרת שירות סדיר לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות ביטחון (התנדבות לצורך קבלת טיפול רפואי)|תקנות שירות ביטחון (התנדבות לצורך קבלת טיפול רפואי), התשס״א–2001}}.}}

{{ח:סעיף|17ב|דין חייל שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות|תיקון: תשע״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל“ – יוצא צבא בשירות סדיר אשר במהלך טיפול רפואי בו נמצא בלתי כשר ארעית לשירות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום האבחון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 17א|בסעיף 17א}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת אי־כשרות ארעית“ – תקופה שאינה עולה על 180 ימים שבמהלכה זקוק יוצא צבא בשירות סדיר לטיפול רפואי או אינו יכול לשרת בשירות סדיר מחמת חבלתו או מחלתו; תחילתה של תקופה זו ביום האבחון, וכל עוד הוא בלתי כשר ארעית לשירות.
{{ח:תת|(ב)}} חייל ימשיך בשירותו הסדיר עד תום תקופת אי־הכשרות הארעית, אלא אם כן הודיע לפוקד בכתב כי אינו מעוניין שיחולו עליו הוראות סעיף זה בתקופת אי־הכשרות הארעית; הודיע החייל לפוקד כאמור, יהיה רשאי להתנדב לצורך מתן טיפול רפואי לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}}.
{{ח:תת|(ג)}} נמצא חייל כשר לשירות במהלך תקופת אי־הכשרות הארעית, לא יחולו עליו עוד הוראות סעיף זה וצבא הגנה לישראל יפעל לשלבו בתפקיד שבו שירת לפני שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות, והכול בכפוף לצורכי כוח האדם ובהתאם למצבו הרפואי.
{{ח:תת|(ד)}} נמצא חייל בלתי כשר לשירות במהלך תקופת אי־הכשרות הארעית, יהיה החייל רשאי להתנדב לצורך מתן טיפול רפואי לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}} ותקופת הטיפול כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 17א|בסעיף האמור}} תימנה מתחילת תקופת אי־הכשרות הארעית.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה יחולו כל עוד החייל משרת בשירות סדיר, או עד תום תקופת אי־הכשרות הארעית, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א(ב)(1) ו־(3)}} יחולו לעניין חייל לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|18|זמן השירות לנעדר מן השירות|תיקון: תשמ״ז, תשמ״ח, תשמ״ט, תשס״ח־4, תשע״ה|אחר=[14]}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שבתקופת שירותו הסדיר היה כלוא בשל עבירה על פי פסק דין של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, או על פי פסק של קצין שיפוט בכיר, וכן אדם שנעדר מן השירות שלא כדין או שנעדר ברשות שהושגה בטענות כוזבות והורשע על כך כדין, ואם היתה לו זכות ערעור – לא ערער על ההרשעה או שערעורו על ההרשעה נדחה, אין רואים את תקופת כליאתו ואת תקופת העדרו לענין חישוב זמן השירות כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי, בית המשפט או קצין השיפוט הבכיר הוראה אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א) יראו כתקופת כליאה תקופה שבה אדם –
{{ח:תתת|(1)}} ריצה עונש מאסר או מחבוש בפועל;
{{ח:תתת|(2)}} נשא עונש מאסר בעבודת שירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}, או בעבודה צבאית לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}};
{{ח:תתת|(3)}} הוחזק במוסד סגור לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ז|סימן ז׳ לפרק ו׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.
{{ח:תת|(ג)}} אדם שבתקופת שירותו הסדיר היה נתון במעצר למשך תקופה רצופה העולה על 14 ימים, על פי החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, למעט מעצר פתוח על פי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 244|סעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, וכן אדם שהיה מנוע מלשרת שירות תקין ביחידתו למשך תקופה רצופה העולה על 14 ימים, בשל פסק דין או החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, ובכלל זה החלטה בדבר שחרור ממעצר בתנאים, אין רואים את התקופה שבה היה נתון במעצר או שבה היה מנוע מלשרת שירות תקין ביחידתו כאמור (בסעיף קטן זה – תקופת ההיעדרות), לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי או בית המשפט הוראה אחרת; ואולם אם זוכה בדין, יראו את תקופת ההיעדרות, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, ובלבד שצירוף תקופת ההיעדרות ותקופת השירות ששירת בפועל לא יעלה על זמן השירות שהוא חייב בו.
{{ח:תת|(ד)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (א), אדם שבתקופת שירותו הסדיר הוכרז לפי פקודת הצבא כעריק, אין רואים את התקופה שבה נעדר מן השירות אשר בשלה הוכרז כעריק (בסעיף קטן זה – תקופת ההיעדרות), לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר; ואולם אם זוכה בדין לגבי ההיעדרות האמורה, יראו את תקופת ההיעדרות, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, ובלבד שצירוף תקופת ההיעדרות ותקופת השירות ששירת בפועל לא יעלה על זמן השירות שהוא חייב בו.

{{ח:סעיף|19|דין עונש שהוטל לאחר שחרור משירות|אחר=[14א]}}
{{ח:ת}} הורשע אדם כדין, ואם היתה לו זכות ערעור – לא ערער על ההרשעה או שערעורו על ההרשעה נדחה, לאחר שחרור משירות סדיר, בשל היעדרות מן השירות שלא כדין או בשל היעדרות ברשות שהושגה בטענות כוזבות, ובית הדין הצבאי או קצין השיפוט הבכיר לא הורה כי לענין חישוב זמן השירות יראו את תקופת ההיעדרות כתקופה שבה מילא אותו אדם חובת שירות סדיר, רשאי הפוקד לקראו להתייצב להשלמת תקופת השירות הסדיר שהיה חייב בו לפי חוק זה אילולא שוחרר.

{{ח:סעיף|20|תקופת הקריאה להתייצבות לשירות סדיר|תיקון: תש״ס־3, תשס״ד־2, תש״ע־2, תשע״ד|אחר=[15]}}
{{ח:תת|(א)}} יוצא־צבא לא ייקרא להתייצב לשירות סדיר אלא אם כן הזמן שנקבע להתייצבות הוא תוך תקופות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מי שהיה אזרח ישראלי או תושב קבוע בהגיעו לגיל שמונה עשרה – תוך עשרים וארבעה חדשים מיום שהגיע לגיל שמונה עשרה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מי שהיה לאזרח ישראלי או לתושב קבוע לאחר הגיעו לגיל שמונה עשרה – תוך עשרים וארבעה חדשים מיום שהיה לאזרח או לתושב כאמור, אולם לא תוך ששה חדשים מאותו יום אלא אם כן הסכים לכך.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} יוצא־צבא שמועד התייצבותו לרישום, לבדיקה או לשירות ביטחון נדחה לפי בקשתו, בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 36|לסעיף 36}} או בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 22ב|לסעיף 22ב}} או {{ח:פנימי|פרק ג1|לפרק ג׳1}}, מותר לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, אם המועד שנקבע להתייצבותו הוא תוך שנים עשר חדשים מיום תום תקופת הדחיה או תוך התקופה שנקבעה בסעיף קטן (א), לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ג)}} במנין התקופות להתייצבות לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יבואו התקופות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקופה שחלפה עקב אי קיום חובה על פי דין על ידי מיועד לשירות ביטחון, לרבות אי התייצבותו של המיועד לשירות ביטחון לרישום או לבדיקת כושרו לשירות ביטחון, או סירובו להיבדק או להשלים את הבדיקות;
{{ח:תתת|(2)}} תקופה שאורכה נקבע בפקודות הצבא, אשר חלפה עקב טיפול בבקשתו של המיועד לשירות ביטחון, ושבשלה עוכבה קריאתו להתייצבות לשירות סדיר;
{{ח:תתת|(3)}} תקופה העולה על חודשיים, שבה שהה מיועד לשירות ביטחון מחוץ לישראל, בין בהיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}} ובין שלא בהיתר.
{{ח:תת|(ג1)}} נמצא מיועד לשירות ביטחון בלתי כשר ארעית לשירות, לא תבוא במנין התקופות להתייצבות לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) התקופה שנקבעה לענין זה בתקנות (להלן – תקופת אי כשירות); נמצא מיועד לשירות ביטחון בלתי כשר ארעית לשירות יותר מפעם אחת – לא יבואו במנין התקופות להתייצבות, כל תקופות אי הכשירות במצטבר.
{{ח:תת|(ג2)}} חלפה התקופה לקריאה לשירות, רשאי פוקד לקרוא ליוצא צבא להתייצב לשירות סדיר, בתוך שנים עשר חודשים מתום התקופה לקריאה לשירות, ובלבד שממשך השירות שבו חייב יוצא הצבא, יופחת משך הזמן שחלף מתום התקופה לקריאה לשירות; לענין סעיף קטן זה, ”התקופה לקריאה לשירות“ – התקופה שבה ניתן היה לקרוא ליוצא הצבא להתייצב לשירות סדיר לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג1).
{{ח:תת|(ד)}} סעיף קטן (א) לא יחול על מי שנקרא להתייצב לשירות סדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ג) או (ד)}} או {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}.

{{ח:סעיף|21|חובת הכשרה חקלאית|תיקון: תשמ״ז־2|אחר=[16]}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון רשאי, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, לקבוע בתקנות כי תקופה שלא תעלה על שנים עשר החדשים הראשונים לשירותו הסדיר של יוצא צבא תוקדש, לאחר אימון צבאי ראשוני, להכשרה חקלאית או הכשרה חלוצית אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות כאמור רשאי שר הבטחון לקבוע גם את ענפי המשק שהכשרה בהם יראו כהכשרה חקלאית או הכשרה חלוצית אחרת, וכן את הסדרים והמשטר שינהגו בהכשרה כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)|תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית), תשכ״ח–1968}}.}}

{{ח:סעיף|22|שמירה על גרעינים התיישבותיים|תיקון: תשמ״ז־2|אחר=[17]}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון יתקין תקנות שתכליתן לשמור, תוך כדי ביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, על שלמותם של גרעינים התיישבותיים.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}} אין כוחן יפה לגבי חברים לגרעין התיישבותי שחלות עליו תקנות שהותקנו על־פי סעיף קטן (א), פרט לחברי גרעין כזה הנשלחים להתאמן או לשרת בתפקידים פיקודיים של שירות בטחון ובתנאי שמספרם, ביחס ליתר חברי הגרעין, לא יעלה על האחוז שנקבע בתקנות.

{{ח:סעיף|22א|ישיבות הסדר|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ישיבת הסדר“ – ישיבה שמתקיימים בה לימודים תורניים, המיועדת למשרתים בשירות משולב והכלולה ברשימת ישיבות ההסדר שגיבש לעניין זה שר הביטחון לפי סעיף קטן (ד);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות משולב“ – שירות סדיר המשלב פרק זמן או פרקי זמן של שירות צבאי פעיל ופרק זמן או פרקי זמן של לימוד בישיבת הסדר בתנאים של שירות בלא תשלום.
{{ח:תת|(ב)}} יוצא צבא רשאי לשרת בשירות משולב, ובלבד שהוא עומד בתנאים שנקבעו בפקודות הצבא ובקשתו אושרה על פי הכללים שנקבעו בפקודות אלה.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת השירות המשולב לא תפחת מתקופת השירות הסדיר שיוצא צבא חייב בה לפי חוק זה, בתוספת של 12 חודשים.
{{ח:תת|(ד)}} שר הביטחון יגבש את רשימת ישיבות ההסדר בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות; החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבת הסדר ברשימת הישיבות תיעשה בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל או איגוד ישיבות ההסדר; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימת ישיבות ההסדר.
{{ח:תת|(ה)}} רשימת ישיבות ההסדר תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותופקד לעיון הציבור הפוקד את לשכות הגיוס האזוריות.
{{ח:תת|(ו)}} שר הביטחון יקבע את הכללים להפעלת השירות המשולב ואת אמות המידה לאישור בקשות לפי סעיף זה, ובלבד שפרק הזמן הכולל של שירות צבאי פעיל במסגרת השירות המשולב, לא יפחת מ־17 חודשים.
{{ח:תת|(ז)}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

{{ח:סעיף|22ב|דחיית שירות לתלמידי ישיבות גבוהות ציוניות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 22ג|ובסעיפים 22ג עד 22ה}}, ”ישיבה גבוהה ציונית“ – ישיבה או כולל שמתקיימים בהם לימודים תורניים והכלולים ברשימת הישיבות הגבוהות הציוניות שגיבש לעניין זה שר הביטחון לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ד|סעיף 22ד}}.
{{ח:תת|(ב)}} נוכח ההכרה בחשיבות לימוד התורה, רשאי שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ציונית, לדחות, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג}} וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
{{ח:תת|(ג)}} צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
{{ח:תת|(ד)}} שר הביטחון רשאי לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (ב) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 23.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} על אף הוראות סעיף קטן (ד), שר הביטחון רשאי לחזור ולתת, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ציונית, צו דחיית שירות לפי סעיף זה לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, עד הגיעו לגיל 26.
{{ח:תתת|(2)}} מספר המבקשים שיינתן להם צו דחיית שירות לראשונה לפי סעיף קטן זה, בשנת גיוס מסוימת, לא יעלה על 300; בסעיף זה, ”שנת גיוס“ – שנה המתחילה ב־1 ביולי והמסתיימת ב־30 ביוני.
{{ח:תתת|(3)}} עלה, בשנת גיוס מסוימת, מספר המבקשים לראשונה דחיית שירות לפי סעיף קטן זה על 300, ידחה שר הביטחון את מועד התייצבותם של 300 מבקשי דחיית שירות בלבד, בהתאם לאמות מידה שקבע.
{{ח:תת|(ו)}} בוטל או פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.

{{ח:סעיף|22ג|תנאים לדחיית שירות לתלמידי ישיבות גבוהות ציוניות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן צו דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}} אלא למיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ציונית שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לומד בישיבה גבוהה ציונית לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ־45 שעות בשבוע, ובכולל – 40 שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה שקבע שר הביטחון;
{{ח:תתת|(2)}} הוא לא עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה; בפסקה זו, ”עיסוק“ – עבודה שמקובל לקבל בעבורה שכר, בין שהיא נעשית בשכר ובין שנעשית שלא בשכר, ולרבות כל עיסוק אחר שקבע שר הביטחון;
{{ח:תתת|(3)}} הוא קיים את חובותיו לפי חוק זה, ובכלל זה התייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}};
{{ח:תתת|(4)}} הוא הצהיר, בתצהיר בכתב שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}} (בחוק זה – פקודת הראיות), כי מתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) עד (3);
{{ח:תתת|(5)}} ראש הישיבה שבה הוא לומד אישר, בתצהיר בכתב שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 15 לפקודת הראיות}}, כי מתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי שבפסקה (1), והתחייב כי אם יחדל להתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי האמור, יודיע על כך לפוקד בתוך 21 ימים;
{{ח:תתת|(6)}} תנאים מוקדמים נוספים שקבע שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש מיועד לשירות ביטחון לחזור ולקבל צו דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}}, יצרף מחדש לכל בקשה כאמור תצהירים והתחייבות כאמור בסעיף קטן (א)(4) ו־(5).

{{ח:סעיף|22ד|רשימת הישיבות הגבוהות הציוניות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות הגבוהות הציוניות בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות, ובלבד שמתקיימים בישיבה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מרבית תלמידיה הם בוגרי מוסד חינוך על־יסודי הנתון לפיקוחו של מינהל החינוך הדתי במשרד החינוך;
{{ח:תתת|(2)}} מתקיימים בה לימודים בהיקף שלא יפחת מ־45 שעות בשבוע, ובכולל – 40 שעות בשבוע;
{{ח:תתת|(3)}} תנאים וכללים נוספים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבה גבוהה ציונית ברשימת הישיבות תיעשה בהתחשב בהמלצת איגוד הישיבות הגבוהות הציוניות; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימת הישיבות הגבוהות הציוניות.
{{ח:תת|(ג)}} רשימת הישיבות הגבוהות הציוניות תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותופקד לעיון הציבור הפוקד את לשכות הגיוס האזוריות.
{{ח:תת|(ד)}} שר הביטחון רשאי להסיר ישיבה מרשימת הישיבות הגבוהות הציוניות, לאחר שנתן לראש הישיבה הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ראש הישיבה אינו ממלא את חובותיו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|סעיף 22ג(א)(5)}};
{{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים בישיבה אחד מהתנאים בהתאם לאמות המידה שקבע שר הביטחון כאמור בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(3)}} התקיימו נסיבות אחרות המצדיקות, לדעת שר הביטחון, את הסרתה מהרשימה.

{{ח:סעיף|22ה|דיווח לכנסת – ישיבות גבוהות ציוניות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, לגבי השנה שחלפה, על עניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מספר צווי דחיית השירות משירות סדיר שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}};
{{ח:תת|(2)}} מספר המתייצבים לשירות סדיר בכלל, ומספר המתייצבים כאמור מקרב תלמידי הישיבות הגבוהות הציוניות בפרט;
{{ח:תת|(3)}} נתונים בעניינים המפורטים בפסקאות (1) ו־(2) בהשוואה לשנים קודמות.

{{ח:סעיף|23|הבטחת השכלה יסודית|אחר=[18]}}
{{ח:ת}} חייל המשרת בשירות סדיר ורמת השכלתו נמוכה מרמה של השכלה יסודית שנקבעה בתקנות, שלושה חדשים משירותו הסדיר יוקצו להקניית השכלה, באופן ובתנאים שנקבעו בתקנות; התקנות יותקנו בהסכמת שר החינוך והתרבות, לאחר התייעצות עם ועדת החוץ והבטחון של הכנסת.

{{ח:סעיף|24|שירות במשמר הגבול|תיקון: תשנ״ה־3|אחר=[18א ו־18ב]}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון, בהתייעצות עם שר המשטרה או עם מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות בצו כי יוצא־צבא, שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ותשע, ישרת במשמר הגבול שבמשטרת ישראל (להלן – משמר הגבול) כל תקופת השירות הסדיר שהוא חייב בה או חלק ממנה, הכל כאמור בצו – בין שהתחיל בשירותו זה ובין אם לאו – ועליו להתייצב לשירות במשמר הגבול בהתאם לאמור בצו.
{{ח:תת|(ב)}} שירות במשמר הגבול לפי חוק זה, דינו לענין חוק זה, חוקים הנוגעים לחיילים משוחררים וחוקי השיקום כדין שירות סדיר, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בחוק זה.

{{ח:סעיף|24א|שירות ביחידות אחרות של משטרת ישראל|תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ז־3, תשנ״ח־2, תש״ס־4, תשס״א־2, תשס״ב־5, תשס״ד־4, תשס״ו־4, תשס״ח־2, תשס״ח־6, תשס״ט, תש״ע־3, תשע״א־2, תשע״א־3, תשע״ב־2, תשע״ו־2, תשע״ט, תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד ליום 31.12.2026):}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון, בהסכמת השר לביטחון הפנים, רשאי להורות בצו כי יוצא־צבא שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ותשע, ישרת ביחידות של משטרת ישראל שאינן משמר הגבול, ושעיקר פעילותן הוא בטחון המדינה ותושביה (להלן – יחידות אחרות במשטרת ישראל).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} יוצא־צבא, שהוצב לשרת ביחידות אחרות במשטרת ישראל, רשאי, משהודע לו על הצבתו, להביע את התנגדותו בפני הקצין שהודיע לו על כך, או בפני קצין מוסמך; הודעה כאמור תימסר לא יאוחר מחודשיים מיום הצבתו כאמור, ומשעשה כן – יוצב לשירות בצבא הגנה לישראל.
{{ח:תתת|(2)}} אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מזכותו של יוצא צבא שהוצב ביחידה אחרת במשטרת ישראל, להגיש בקשה בכל עת, בהתאם לפקודות הצבא, לעבור לשרת ביחידות צבא הגנה לישראל; עשה כן, תידון בקשתו ותישקל בדרך המקובלת בצבא.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה, ”קצין מוסמך“ – קצין צבא שהוסמך לענין זה על ידי ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל.
{{ח:תת|(ג)}} מספר יוצאי הצבא שישרתו ביחידות אחרות במשטרת ישראל ייקבע בידי שר הבטחון, בהסכמת השר לביטחון הפנים, ובאישור הממשלה וועדת החוץ והבטחון של הכנסת.
{{ח:תת|(ד)}} דינו של יוצא־צבא המשרת ביחידות אחרות במשטרת ישראל, כדין יוצא־צבא המשרת במשמר הגבול והוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיפים 24}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}} {{ח:פנימי|סעיף 26|ו־26}}, יחולו עליו בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ה)}} השר לביטחון לאומי ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשישה חודשים, על הצבת יוצאי צבא בשירות ביחידות אחרות במשטרת ישראל, ובכלל זה על מספר יוצאי הצבא ששובצו ביחידות אלה והיחידות שבהן שובצו.

{{ח:סעיף|24ב||תיקון: תשס״ה־3, תשס״ח־3, תשס״ח־7, תשס״ט־2, תש״ע־5, תשע״א, תשע״ב־3, תשע״ו־3, תשע״ט־2, תשפ״ב־2, תשפ״ג־2, תשפ״ג־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|24ג||תיקון: תשס״ה־3, תשס״ח־3, תשס״ח־7, תשס״ט־2, תש״ע־5, תשע״א, תשע״ב־3, תשע״ו־3, תשע״ט־2, תשפ״ב־2, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|25|סמכויות וחובות של המשרת במשמר הגבול|תיקון: תשנ״ו|אחר=[18ג]}}
{{ח:תת|(א)}} כל עוד יוצא־צבא משרת בהתאם לצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א)}}, לא יראוהו לענין {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, והתקנות לפיו כחייל כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 1|בסעיף 1 לאותו חוק}}; ואולם {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 250ב|סעיפים 250ב}} {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 250ג|ו־250ג לאותו חוק}} יחולו באופן שהסמכות הנתונה בהם לקצין משטרה צבאית שהינו קצין שיפוט בכיר תהא מסורה לקצין משטרה בכיר שמונה לענין זה על ידי המפקח הכללי של משטרת ישראל, וביצוע הבדיקות ייוחד לגילוי שימוש בסם מסוכן או החזקת סם מסוכן במשטרת ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} דינו של יוצא־צבא המשרת כאמור הוא כדין שוטר בכל הנוגע לסמכויותיו וחובותיו, לרבות כללי המשמעת, ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} לא יחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 10|סעיף 10(2) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, בדבר הסמכות לשחררו או לפטרו, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 11|סעיפים 11}}, {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 12|12}}, {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 13|13}} {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 18|ו־18 עד 20}} וכן {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודה האמורה}};
{{ח:תתת|(2)}} שכרו יהיה כשכרו של יוצא־צבא המשרת שירות סדיר.

{{ח:סעיף|26|המשך השירות הסדיר אחרי גמר השירות במשמר הגבול|אחר=[18ד]}}
{{ח:ת}} יוצא־צבא ששירותו במשמר הגבול בא לידי גמר בהתאם לאמור בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א)}} או עקב ביטולו של הצו, ותקופת השירות הסדיר שהיה חייב בה אלמלא הצו עדיין לא עברה, יהיה חייב בשירות סדיר עד תום התקופה האמורה.

{{ח:סעיף|26א|שירות מוכר|תיקון: תשנ״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”שירות מוכר“ – שירות לפי פסקאות (1) או (2), ששר הבטחון קבע בצו באישור הממשלה וועדת החוץ והבטחון של הכנסת –
{{ח:תתת|(1)}} שירות ביחידות צבאיות במסגרת משרד הבטחון ויחידות סמך של משרד הבטחון ומשרד ראש הממשלה שתכלית פעילותן היא בטחון המדינה ותושביה;
{{ח:תתת|(2)}} שירות ביחידות צבאיות במסגרת משרד ממשלתי או במסגרת הארגונית של גוף ציבורי ובפיקוח משרד ממשלתי, שתכליתו להשיג יעד בטחוני–לאומי באחד התחומים הבאים: עליה וקליטה, חינוך, בריאות, הגנת העורף או פעולות התנדבות למען חיילי צה״ל, והכל אם שוכנע שר הבטחון, בשים לב לנסיבות הענין באותה העת, ובהתייעצות, לפי הענין, עם השר לקליטת העליה, שר החינוך, התרבות והספורט או שר הבריאות וכן עם שר המשפטים, כי אם לא תיעשה הפעילות בידי יוצא־צבא בשירות סדיר לא יושג היעד כנדרש.
{{ח:תת|(ב)}} צו לפי סעיף קטן (א) יפרט את המשרדים הממשלתיים, את הגופים הציבוריים ואת השירות המוכר שייעשה בהם בהתאם לסעיף קטן (א); צו כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו, באותה דרך, לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת.
{{ח:תת|(ג)}} שר הבטחון רשאי להורות בצו כי יוצא־צבא, שנמצא כשר לשירות ועבר אימון צבאי ראשוני, ישרת משך כל תקופת השירות הסדיר או חלק ממנה, במסגרת של שירות מוכר; לא יורה השר על שירותו של יוצא־צבא במסגרת שירות מוכר לפי סעיף קטן (א)(2) אלא אם כן נתן יוצא־הצבא את הסכמתו לכך.
{{ח:תת|(ד)}} שירות מוכר דינו כדין שירות סדיר לכל דבר וענין.
{{ח:תת|(ה)}} שר הבטחון יקבע את ההסדרים, לענין השירות המוכר, שיחולו על המשרד הממשלתי ועל הגוף הציבורי שבמסגרת הארגונית שלו משרת יוצא־צבא.
{{ח:תת|(ו)}} שר הבטחון ימציא לועדת החוץ והבטחון של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על שירותם של יוצאי צבא ביחידות אחרות של משטרת ישראל ובשירות מוכר, וכן ימציא העתקו של דין וחשבון זה לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה)|צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה), התשפ״ה–2024}}, לפיו עד יום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027), שירות ביחידות צבאיות בתפקידי מינהלה, בתפקידים ייעודיים, בתפקידים מקצועיים, הכוללים בין השאר הפעלת מערכות קשר ומערכות טכנולוגיית מידע, עיבוד מודיעין, הפעלת מחשב, הנהלת חשבונות, מחקר ופיתוח בידי עתודאים ופעילויות הנלוות לתפקידים אלה ביחידה הצבאית, כגון שמירה – במסגרות המפורטות להלן, הוא שירות מוכר כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 26א|בסעיף 26א(א)(1) לחוק}}: (1) משרד הביטחון; (2) יחידות סמך של משרד הביטחון; (3) יחידות סמך של משרד ראש הממשלה.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים-לאומיים) (הוראת שעה)|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים־לאומיים) (הוראת שעה), התשפ״ו–2025}}, לפיו עד יום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027), הפעילויות המנויות להלן הן שירות מוכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 26א|סעיף 26א(א)(2) לחוק}}: {{ש}} (1) בתחום החינוך – שירות בתפקידי חינוך, הוראה והדרכה במסגרת משרד החינוך, בפיקוח משרד החינוך ומשרד הביטחון וכן במסגרת הגופים שלהלן, בפיקוח משרד החינוך ומשרד הביטחון: רשות הטבע והגנים; החברה להגנת הטבע; נאות קדומים; עמותת לוטם – לימודי טבע משולבים; בית ספר שדה כפר עציון ומדרשת שדה בוקר; {{ש}} (2) בתחום העלייה והקליטה – שירות בתפקידים שעניינם שמירת הקשר עם התפוצות לשם עידוד העלייה, במסגרת לשכת הקשר ”נתיב“ ובפיקוח משרד ראש הממשלה.}}

{{ח:קטע2||פרק ג׳1: שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשע״ד, בג״ץ 1877/14}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|{{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}} בוטל בפס״ד {{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/C29&amp;amp;amp;fileName{{=}}14018770_C29.pdf&amp;amp;amp;type{{=}}4|בג״ץ 1877/14}}; מועד בטלות הפרק &lt;s&gt;ביום 12.9.2018&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V40&amp;amp;amp;fileName{{=}}14018770_V40.pdf&amp;amp;amp;type{{=}}4|ביום 2.12.2018}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V43&amp;amp;amp;fileName{{=}}14018770_V43.pdf&amp;amp;amp;type{{=}}4|ביום 15.1.2019}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V44&amp;amp;amp;fileName{{=}}14018770_V44.pdf&amp;amp;amp;type{{=}}4|ביום 28.7.2019}} {{מוקטן|(לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 38|סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת}})}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;ביום 3.1.2020 {{מוקטן|(לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 38|סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת}})}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V48&amp;amp;amp;fileName{{=}}14018770_V48.pdf&amp;amp;amp;type{{=}}4|ביום 16.6.2020}} {{מוקטן|(לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 38|סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת}})}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V49&amp;amp;amp;fileName{{=}}14018770_V49.pdf&amp;amp;amp;type{{=}}4|ביום 16.9.2020}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V52&amp;amp;amp;fileName{{=}}14018770_V52.pdf&amp;amp;amp;type{{=}}4|ביום 25.10.2020}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V54&amp;amp;amp;fileName{{=}}14018770_V54.pdf&amp;amp;amp;type{{=}}4|ביום 1.2.2021}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V56&amp;amp;amp;fileName{{=}}14018770_V56.pdf&amp;amp;amp;type{{=}}4|ביום 6.7.2021}} {{מוקטן|(לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 38|סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת}})}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V59&amp;amp;amp;fileName{{=}}14018770_V59.pdf&amp;amp;amp;type{{=}}4|ביום 6.1.2022}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V65&amp;amp;amp;fileName{{=}}14018770_V65.pdf&amp;amp;amp;type{{=}}4|ביום 6.4.2022}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V66&amp;amp;amp;fileName{{=}}14018770_V66.pdf&amp;amp;amp;type{{=}}4|ביום 1.7.2022}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V40&amp;amp;amp;fileName{{=}}14018770_V40.pdf&amp;amp;amp;type{{=}}4|ביום 15.2.2023}} {{מוקטן|(לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 38|סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת}})}}&lt;/s&gt;, {{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V71&amp;amp;amp;fileName{{=}}14018770_V71.pdf&amp;amp;amp;type{{=}}4|ביום 31.7.2023}}; הסדר דחיית השירות הקבוע {{ח:פנימי|פרק ג1|בפרק ג׳1}} פקע ביום 30.6.2023.}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: פרשנות ותחולה {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|26ב||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26ג||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: תקופת ההסתגלות הראשונה {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}

{{ח:סעיף|26ד||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26ה||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26ו||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26ז||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26ח||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26ט||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26י||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26יא||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: שילוב בתעסוקה {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|26יב||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26יג||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26יד||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: יעדי גיוס {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|26טו||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26טו1||תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26טו2||תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26טז||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: תקופת ההסתגלות השנייה {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}

{{ח:סעיף|26יז||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26יח||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26יט||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26כ||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26כא||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26כב||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: הוראות כלליות לעניין דחיית שירות {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|26כג||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26כד||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26כה||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26כו|תיקון: תשע״ד)}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26כז||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26כח||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26כט||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע2|פרק ג1|פרק ג׳1: &lt;s&gt;הקפאת הליכי מעצר, חקירה או אכיפה כלפי מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה – הוראת שעה&lt;/s&gt; {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשפ״ו־2, בג״ץ 41953-07-26}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''בבג״ץ 41953-07-26 ניתן {{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}NetVerdicts/2026/9/3/2026-7-41953-14-2&amp;amp;amp;fileName{{=}}b8ea408bb864495596d32a1ea7b9b90f&amp;amp;amp;type{{=}}4|צו מוחלט}} לפיו חוק שירות ביטחון (תיקון מס׳ 28 – הוראת שעה), התשפ״ו–2026 – בטל.'''}}

{{ח:קטע3|פרק א|&lt;s&gt;סימן א׳: מטרה והגדרות&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2}}

{{ח:סעיף|26ב|&lt;s&gt;מטרה – {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}}&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} &lt;s&gt;מתוך הכרה בחשיבות לימוד התורה, נקבע בזה הסדר מיוחד, בהוראת שעה, להקפאת מעצרם של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם.&lt;/s&gt;

{{ח:סעיף|26ג|&lt;s&gt;הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}}&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} &lt;s&gt;{{ח:פנימי|פרק א|בפרק זה}}&lt;/s&gt; –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;s&gt;”ישיבה“ – ישיבה או כולל שמתקיימים בהם לימודים תורניים והכלולים ברשימת הישיבות;&lt;/s&gt;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;s&gt;”הוראת השעה“ – חוק שירות ביטחון (תיקון מס׳ 28 – הוראת שעה), התשפ״ו–2026;&lt;/s&gt;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;s&gt;”רשימת הישיבות“ – הרשימה שגיבש שר הביטחון לפי {{ח:פנימי|סעיף 26ו|סעיף 26ו}}.&lt;/s&gt;

{{ח:קטע3|פרק ב|&lt;s&gt;סימן ב׳: הגדרת תלמיד ישיבה&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2}}

{{ח:סעיף|26ד|&lt;s&gt;תנאים להגדרת תלמיד ישיבה&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} &lt;s&gt;תלמיד ישיבה הוא מי שמתקיימים בו כל אלה:&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(1)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;הוא לומד בישיבה לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ־45 שעות בשבוע, ובכולל – שלא יפחת מ־40 שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה המקובלות בישיבות שקבע שר הביטחון;&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(2)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;הוא אינו עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה;&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(3)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;הוא הצהיר, בתצהיר בכתב שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 15 לפקודת הראיות}}, כי מתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) ו־(2);&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(4)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;ראש הישיבה שבה הוא לומד, הצהיר בתצהיר בכתב שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 15 לפקודת הראיות}}, כי מתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי שבפסקה (1) ({{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} – תצהיר ראש הישיבה);&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(5)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;ראש הישיבה שבה הוא לומד התחייב להודיע לפוקד עד 14 בכל חודש אם חדל להתקיים במיועד לשירות ביטחון, בחודש הקלנדרי הקודם, התנאי שבפסקה (1);&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(6)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;תנאים נוספים שקבע שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.&lt;/s&gt;

{{ח:סעיף|26ה|&lt;s&gt;הוראות לעניין תצהיר בעל תפקיד בישיבה&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} &lt;s&gt;ראש הישיבה רשאי להסמיך רב אחד מצוות רבני הישיבה להצהיר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26ד|בסעיף 26ד(4)}}, כל עוד אותו רב ממלא תפקיד בישיבה.&lt;/s&gt;

{{ח:סעיף|26ו|&lt;s&gt;רשימת הישיבות&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|&lt;s&gt;(א)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות לעניין {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, בהתאם לאמות המידה שהיו בתוקף ביום י״א בתמוז התשפ״ג (30 ביוני 2023), ערב פקיעתו; החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבה ברשימת הישיבות תיעשה בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימה.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(ב)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;ישיבה תיכלל ברשימת הישיבות אם מנהל הישיבה או מי שהוא הסמיך לכך הצהיר כי מתקיימים בה לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ־45 שעות בשבוע, ובכולל – שלא יפחת מ־40 שעות בשבוע.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(ג)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;רשימת הישיבות תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותוצג לעיון הציבור בלשכות הגיוס האזוריות.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(ד)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;שר הביטחון יקבע את אמות המידה לתנאים להסרת ישיבה מרשימת הישיבות באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(ה)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;שר הביטחון יקבע בתקנות, הוראות לעניין תלמידי ישיבה שהוסרה מרשימת הישיבות.&lt;/s&gt;

{{ח:קטע3|פרק ג|&lt;s&gt;סימן ג׳: הקפאת הליכי מעצר, חקירה או אכיפה&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2}}

{{ח:סעיף|26ז|&lt;s&gt;הקפאת הליכי מעצר, חקירה או אכיפה&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} &lt;s&gt;לא יינקטו הליכי מעצר, חקירה או אכיפה בעבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 92|סעיפים 92}} {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 94|או 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, כלפי כל אלה:&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(1)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;מיועד לשירות ביטחון שמועד התייצבותו לשירות ביטחון חל בתקופה שבין י״ב בתמוז התשפ״ג (1 ביולי 2023) לבין היום שקדם ליום תחילתה של הוראת השעה, והצהיר כי מתקיים בו התנאי {{ח:פנימי|סעיף 26ד|שבסעיף 26ד(1)}};&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(2)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;מיועד לשירות ביטחון שמועד התייצבותו לשירות ביטחון חל מיום תחילתה של הוראת השעה, והצהיר כי מאותו מועד מתקיימים בו התנאים {{ח:פנימי|סעיף 26ד|שבסעיף 26ד(1) ו־(2)}}.&lt;/s&gt;

{{ח:סעיף|26ח|&lt;s&gt;הקמת ועדה לבחינת התקיימות התנאים במיועד לשירות ביטחון לשם הקפאת הליכי מעצר, חקירה או אכיפה&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|&lt;s&gt;(א)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;ראש המטה הכללי יקים ועדה לבחינת התקיימות התנאים במיועד לשירות ביטחון לשם הקפאת הליכי מעצר, חקירה או אכיפה ({{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – הוועדה), ורשאי הוא להקים יותר מוועדה אחת.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(ב)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;הוועדה תהיה בת שלושה חברים וזה הרכבה:&lt;/s&gt;
{{ח:תתת|&lt;s&gt;(1)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;קצין בדרגת אלוף משנה לפחות שימנה הפרקליט הצבאי הראשי והוא יהיה היושב ראש;&lt;/s&gt;
{{ח:תתת|&lt;s&gt;(2)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;שני קצינים בדרגת סגן אלוף לפחות, שימנה ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(ג)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;לשם מילוי תפקידיה הוועדה רשאית לדרוש מכל גורם ממשלתי הנוגע לבחינת הבקשות מידע, לפי כל דין.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(ד)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;הפרקליט הצבאי הראשי יקבע את סדרי עבודת הוועדה, לרבות אופן בדיקת הפניות שיוגשו לוועדה ודרכי הפנייה לוועדה.&lt;/s&gt;

{{ח:סעיף|26ט|&lt;s&gt;הגשת תצהירים ובקשות להקפאת הליכים&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|&lt;s&gt;(א)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה רשאי להגיש לפוקד תצהיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 26ז|סעיף 26ז}} ובקשה לפי סעיף זה (בסעיף זה – בקשה), באופן מקוון, בתוך 30 ימים מיום תחילתה של הוראת השעה.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(ב)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;מיועד לשירות ביטחון יצרף לבקשה את תצהיר ראש הישיבה שבה הוא לומד.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(ג)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;הפוקד יעביר לוועדה בקשה שהוגשה לו, לשם בחינה של התקיימות התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 26ד|סעיף 26ד}} במיועד לשירות ביטחון.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(ד)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;מצאה הוועדה כי התקיימו במיועד לשירות ביטחון התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 26ד|סעיף 26ד}}, לפי העניין, תודיע על כך לפוקד והמיועד לשירות ביטחון לא ייעצר בשל עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 92|סעיפים 92}} {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 94|או 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, ואם הועמד לדין – ייפסקו ההליכים נגדו.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(ה)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;הגיש מיועד לשירות ביטחון בקשה ותצהיר לפוקד לפי סעיף זה, יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26ז|סעיף 26ז}}, כל עוד מתבררת בקשתו לפני הוועדה ועד להחלטה סופית בה.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(ו)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;מצאה הוועדה כי לא התקיימו במיועד לשירות ביטחון התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 26ד|סעיף 26ד}}, לפי העניין, לא יחולו עליו, לאחר שניתנה לו ההזדמנות לטעון את טענותיו, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26ז|סעיף 26ז}}, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.&lt;/s&gt;

{{ח:סעיף|26י|&lt;s&gt;הוראות בעניין הסדרת מעמד&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} &lt;s&gt;לא יראו בקשה כבקשה למתן פטור משירות או לדחיית שירות לפי כל דין ולא יראו בקביעת הוועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 26ט|סעיף 26ט(ד)}} כטעמים למתן פטור משירות לדחיית שירות לפי כל דין או כהסדרת מעמד.&lt;/s&gt;

{{ח:סעיף|26יא|&lt;s&gt;פיקוח וביקורת&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|&lt;s&gt;(א)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;לשם פיקוח על ביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, ייתן שר הביטחון הנחיות בנושא ויסמיך בודקים, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49ג|סעיף 49ג}}, ורשאי הוא להסמיך גם בודקים של משרד החינוך בעלי ניסיון בביקורות רישום נוכחות בישיבות כבודקים לפי חוק זה ולהסתייע במנגנון הביקורות של משרד החינוך.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(ב)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;בודק שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 49ג|סעיף 49ג}}, מוסמך להפעיל את סמכויותיו בכל אחת מהישיבות המנויות ברשימת הישיבות.&lt;/s&gt;

{{ח:סעיף|26יב|&lt;s&gt;הסרת ישיבה מרשימת הישיבות בשל אי־&lt;wbr&gt;מילוי חובת נוכחות&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} &lt;s&gt;ראה בודק כי יש בישיבה מסוימת אי־נוכחות חוזרת של 20% או יותר מתלמידיה, ייתן לראש הישיבה התראה; ראה בודק כי באותה ישיבה נמשכת אי־נוכחות כאמור, תוסר הישיבה מרשימת הישיבות ותינתן לתלמידיה הזדמנות להירשם בישיבה אחרת; שר הביטחון רשאי לקבוע תקנות לביצוע סעיף זה.&lt;/s&gt;

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: שירות מילואים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ח־4}}

{{ח:סעיף|27||תיקון: תשנ״ח, תשס״ח־4|אחר=[19]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|27א||תיקון: תשנ״ד, תשנ״ח, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|28||תיקון: תשנ״ח, תשס״ג־2, תשס״ח־4|אחר=[20]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29||תיקון: תשנ״ח, תשס״ב־4, תשס״ג־2, תשס״ח־4|אחר=[21]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29א||תיקון: תשנ״ח, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29ב||תיקון: תשנ״ח, תשס״ב־3, תשס״ג־3, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ו־2, תשס״ז־3, תשס״ח, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|30||תיקון: תשמ״ט, תשנ״ח|אחר=[22]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|31||תיקון: תשס״ח־4|אחר=[23]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|32||תיקון: תשס״ח־4|אחר=[24]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33||תיקון: תשס״ח־4|אחר=[25]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33א||תיקון: תשנ״ח, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33ב||תיקון: תשס״ב, תשס״ג, תשס״ו־3, תשס״ו־5, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33ג||תיקון: תשס״ב, תשס״ג, תשס״ו־3, תשס״ו־5, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33ד||תיקון: תשס״ב, תשס״ג, תשס״ו־5, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|34||תיקון: תשנ״ח, תשס״ח־4|אחר=[26]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35|תחולת {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|החוק הצבאי}}|תיקון: תשמ״ט, תשס״ח־4|אחר=[27]}}
{{ח:תת|(א)}} יוצא־צבא החייב להתייצב לשירות סדיר, רואים אותו, לענין {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, כמי שנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא־הגנה לישראל מן הזמן שנקבע בצו להתייצבות; לא התייצב, ללא צידוק מספיק, רואים אותו כאילו באותו זמן עזב את השירות שלא ברשות.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|36|סמכות לפטור משירות ולדחות שירות|תיקון: תשס״ז־5|אחר=[28]}}
{{ח:ת}} שר הבטחון רשאי בצו, אם ראה לעשות כן מטעמים הקשורים בהיקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צבא־הגנה לישראל, או מטעמים הקשורים בצרכי החינוך, ההתיישבות הבטחונית או המשק הלאומי, או מטעמי משפחה או מטעמים אחרים –
{{ח:תת|(1)}} לפטור יוצא־צבא או מיועד לשירות ביטחון שאינו יוצא־צבא מחובת שירות סדיר, או להפחית את תקופת שירותו;
{{ח:תת|(2)}} לפטור יוצא־צבא מחובת שירות מילואים לתקופה מסויימת או לחלוטין;
{{ח:תת|(3)}} לפי בקשת יוצא־צבא או מיועד לשירות בטחון שאינו יוצא־צבא, לדחות בצו, לתקופה שיקבע בו, את מועד ההתייצבות שנקבע לאותו אדם לפי חוק זה לרישום, לבדיקה רפואית או לשירות בטחון או להמשך שירות זה אם כבר החל בשירות.

{{ח:סעיף|36א|פטור משירות מחמת גיל|תיקון: תשס״ח־4, תש״ע־2, תשפ״ד, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} יוצא צבא שאינו קצין ושמלאו לו ארבעים שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון.
{{ח:תת|(ב)}} יוצא צבא שהוא קצין ושמלאו לו ארבעים וחמש שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) שר הביטחון רשאי לקבוע, בצו, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מקצועות או תפקידים שיוצא צבא הנמנה עמם יהיה זכאי לפטור מחובת שירות ביטחון רק אם מלאו לו ארבעים ותשע שנים; ואולם אם מלאו לו ארבעים שנים או ארבעים וחמש שנים, לפי העניין, לא ייקרא לשירות מילואים אלא בתפקידו או במקצועו; צו כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים בכל פעם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו שירות ביטחון (קביעת מקצועות ותפקידים לעניין פטור משירות ביטחון מחמת גיל) (הוראת שעה) (מס' 2)|צו שירות ביטחון (קביעת מקצועות ותפקידים לעניין פטור משירות ביטחון מחמת גיל) (הוראת שעה) (מס׳ 2), התשפ״ד–2024}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} לעניין סעיף זה, יראו יוצא צבא כמי שמלאו לו ארבעים שנים, ארבעים וחמש שנים או ארבעים ותשע שנים, לפי העניין, בתום השנה הקלנדרית שבה הגיע לגיל האמור.

{{ח:סעיף|36א1|העלאת גיל הפטור – חרבות ברזל|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 36א|בסעיף 36א}}, בתקופה שמיום כ״א באדר א׳ התשפ״ד (1 במרץ 2024) ועד יום כ״ד בסיוון התשפ״ד (30 ביוני 2024) (להלן – תקופת העלאת גיל הפטור), יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א}} בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בסעיף קטן (א), במקום ”ארבעים“ יבוא ”ארבעים ואחת“;
{{ח:תתת|(2)}} בסעיף קטן (ב), במקום ”ארבעים וחמש“ יבוא ”ארבעים ושש“;
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן (ג), במקום ”ארבעים ותשע שנים; ואולם אם מלאו לו ארבעים שנים או ארבעים וחמש שנים“ יבוא ”חמישים שנים; ואולם אם מלאו לו ארבעים ואחת שנים או ארבעים ושש שנים“;
{{ח:תתת|(4)}} בסעיף קטן (ד), במקום ”ארבעים שנים, ארבעים וחמש שנים או ארבעים ותשע שנים“ יבוא ”ארבעים ואחת שנים, ארבעים ושש שנים או חמישים שנים“.
{{ח:תת|(ב)}} קריאה לשירות מילואים לפי סעיף קטן (א), תיעשה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים}}; הקריאה לשירות מילואים כאמור תהיה רק לתפקידים במערך הלוחם, אלא אם כן יחולו נסיבות חירום שבשלהן ביטחון המדינה מחייב גם את קריאתו של מי שלא משרת במערך הלוחם.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים}}, חייל מילואים שביצע שירות מילואים לפי סעיף זה זכאי לתגמול מיוחד מהיום הראשון ועד ליום ה־31 לשירותו שבוצע בתקופה שמיום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024) עד יום כ״ד בסיוון התשפ״ד (30 ביוני 2024), נוסף על תגמולים אחרים שהוא זכאי להם.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 19|סעיף 19(ה) לחוק שירות המילואים}} לא יחולו על חייל מילואים שביצע שירות מילואים לפי סעיף זה, לעניין התגמול הנוסף שהוא זכאי לו.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תגמול מיוחד“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 18|בסעיף 18 לחוק שירות המילואים}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תגמול נוסף“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 19|בסעיף 19 לחוק שירות המילואים}}.
{{ח:תת|(ד)}} שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בתחילת כל חודש לגבי החודש שקדם למועד הדיווח, החל מיום כ״ב באדר ב׳ התשפ״ד (1 באפריל 2024), על עניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר חיילי המילואים שנקראו לשירות על פי הוראות סעיף קטן (א)(1) ו־(2), בפילוח לפי חילות, מערכים ומקצועות;
{{ח:תתת|(2)}} מספר חיילי המילואים שנקראו לשירות לפי סעיף קטן (א)(3), בפילוח לפי מקצועות ותפקידים;
{{ח:תתת|(3)}} מספר צווי הפטור משירות מילואים שנתן שר הביטחון מטעמים הקשורים בהיקף כוחות המילואים, לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, למשרתי מילואים שלא הגיעו לגיל הפטור, ומתוכם – מספר המשרתים בתפקידי לחימה; דיווח ראשון לעניין פסקה זו יימסר לגבי מספר צווי הפטור כאמור שניתנו מיום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014) ועד למועד הדיווח;
{{ח:תתת|(4)}} החלופות שנבחנו להפחתת הנטל על חיילי המילואים והצעדים שננקטו;
{{ח:תתת|(5)}} מספר חיילי המילואים שקיבלו פנייה לחזרה לשירות מילואים, לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}}, ומתוכם – מספר חיילי המילואים שחזרו לשירות בפועל;
{{ח:תתת|(6)}} מספר חיילי המילואים במערך הלוחם שלא ביצעו שירות מילואים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”פעולות האיבה או פעולות המלחמה“ – פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, מאותו יום או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הפעולות הצבאיות המשמעותיות“ – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 40|סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה}}, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ״ג בתשרי התשפ״ד (8 באוקטובר 2023).

{{ח:סעיף|37|תנאים לדחיית שירות|תיקון: תשע״ד|אחר=[29]}}
{{ח:תת|(א)}} דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(3)}} יכול שתהיה בתנאי או ללא תנאי; היתה הדחיה בתנאי, חייב מי שצו הדחיה חל עליו לקיים את התנאי, ואם עקב שינוי הנסיבות אין עוד בידו לקיימו, חייב הוא להתייצב, תוך שבעה ימים מהיום שבו חל השינוי, לפני הפוקד או לפני מי שהפוקד הסמיכו לכך ולהודיע לו על הנסיבות שבגללן אין עוד בידו לקיים את התנאי.
{{ח:תת|(ב)}} הפוקד או מי שהוא הסמיכו לכך יתן למי שצו הדחיה חל עליו, לפי דרישתו. תעודה המעידה על התייצבותו כאמור; כל עוד לא בוטל הצו תשמש התעודה הצדק לאי־קיום התנאי.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי צו דחיית שירות שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}} או {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|38|ביטול צו לפטור משירות או לדחיית שירות|תיקון: תשמ״ט, תשע״ד|אחר=[29א]}}
{{ח:תת|(א)}} נתן שר הבטחון צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}} או {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}}, רשאי הוא לבטל את הצו בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נתבקש בכתב לעשות כן מאת מי שהצו חל עליו;
{{ח:תתת|(2)}} הצו ניתן בשל טעות, בפרט חשוב, של מי שהוסמך לתיתו;
{{ח:תתת|(3)}} הטעמים שבגללם ניתן הצו אינם קיימים עוד;
{{ח:תתת|(4)}} לא קויים תנאי מן התנאים שנקבעו בצו דחיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} ביטול לפי סעיף קטן (א) יהיה בצו.
{{ח:תת|(ג)}} שר הבטחון לא ישתמש בסמכותו לפי סעיף קטן (א)(2) עד (4) אלא לאחר שניתנה למי שהצו חל עליו הזדמנות לטעון נגד הביטול.
{{ח:תת|(ד)}} מי שחל עליו צו דחיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}} או {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}} ולא נקרא להתייצב במועד אחר לרישום, לבדיקה רפואית, לשירות בטחון או להמשך השירות, חייב להתייצב למילוי חובתו בתום תקופת הדחיה, אולם שירותו יתחיל במועד שהורה לו הפוקד בצו; ואם בוטל הצו מכוח סעיף קטן (א) חייב הוא להתייצב למילוי החובה במועד שנקבע לכך בהודעה על ביטול הצו, ואם לא נקבע המועד – תוך ארבעה עשר ימים מהיום שבו הגיע צו הביטול לידיעתו.

{{ח:סעיף|39|פטור משירות על פי דין|תיקון: תשמ״ט|אחר=[30]}}
{{ח:תת|(א)}} אם לילד ואשה הרה יהיו פטורות מחובת שירות בטחון משהודיעו על כך; אופן ההודעה והראיות שיצורפו אליה ייקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} אשה נשואה פטורה מחובת שירות סדיר.
{{ח:תת|(ג)}} יוצא־צבא, אשה, שהוכיחה באופן שנקבע בתקנות לרשות שנקבעה על פיהן, כי טעמים שבמצפון או טעמים שבהווי משפחתי דתי מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון, פטורה מחובת אותו שירות.
{{ח:תת|(ד)}} יוצא־צבא, אשה, הרואה עצמה נפגעת על ידי החלטה של רשות כאמור בסעיף קטן (ג) רשאית, בתנאים ובדרך שייקבעו בתקנות, לערור עליה לפני ועדת ערר שימנה שר הבטחון.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת הערר לא תהא קשורה בסדרי דין ובדיני הראיות אלא תפעל בדרך שתראה מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות להחלטתה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבמצפון או שבהווי משפחתי דתי)|תקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבמצפון או שבהווי משפחתי דתי), תשל״ח–1978}}.}}

{{ח:סעיף|40|פטור מטעמי הכרה דתית|תיקון: תשע״ב־4|אחר=[30א]}}
{{ח:תת|(א)}} מיועדת לשירות בטחון שהצהירה בכתב לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, בפני שופט או דיין בבית דין רבני, שלושה אלה:
{{ח:תתת|(1)}} טעמים שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון;
{{ח:תתת|(2)}} היא שומרת על כשרות בבית ומחוצה לו;
{{ח:תתת|(3)}} היא אינה נוסעת בשבת –
{{ח:תת}} תהא פטורה מחובת שירות בטחון לאחר שתמסור את התצהיר, באופן ובמועד שייקבעו בתקנות, לפוקד שהוסמך לכך.
{{ח:תת|(ב)}} חדל להתקיים לגבי מיועדת לשירות ביטחון תנאי מהתנאים שלגביהם הצהירה כאמור בסעיף קטן (א), במהלך 24 החודשים שלאחר מסירת התצהיר או במהלך תקופת הקריאה להתייצבות לשירות סדיר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20}}, לפי המאוחר, תודיע על כך מיד לפוקד.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבהכרה דתית)|תקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבהכרה דתית), תשל״ח–1978}}.}}

{{ח:סעיף|40א||תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|40ב||תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|40ג||תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|40ד||תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|40ה||תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|40ו||תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|41|ביטול פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)}}|תיקון: תשע״ב־4|אחר=[32א]}}
{{ח:תת|(א)}} מסרה מיועדת לשירות ביטחון הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)}} או הורשעה מיועדת לשירות בטחון בפסק דין סופי של בית משפט על עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}} או על עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 239|סעיף 239 לחוק העונשין, תשל״ז–1977}}, בשל תצהיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)}} – בטל מעיקרו הפטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הזמן שעבר מיום הפטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)}} עד למועד מסירת הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)}} או עד ליום ההרשעה כאמור בסעיף קטן (א) לא יובא במנין התקופות {{ח:פנימי|סעיף 20|שבסעיף 20}}.

{{ח:סעיף|42|עיון חוזר|אחר=[32]}}
{{ח:תת|(א)}} היה לפוקד יסוד סביר להניח, כי פטור או דחייה או קביעת אי־כושר כלשהי לגבי אדם פלוני היו תוצאה של מסירת ידיעות כוזבות או של מעשי מרמה או הטעיה אחרים, הן של אותו אדם והן של אחר, רשאי הוא להורות על עיון חוזר בדבר בידי מי שמוסמך לכך, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} המקיים עיון חוזר יתן לנוגע בדבר הזדמנות להשמיע את דבריו, ואם שוכנע כי הפטור או הדחייה או קביעת אי־הכושר היו תוצאה ממסירת ידיעות או ממעשים כאמור, רשאי הוא לבטלם לפי חומר הראיות שלפניו.
{{ח:תת|(ג)}} לענין מילוי חובה לפי חוק זה, תקפה של החלטת ביטול בעיון חוזר היא למפרע מיום מתן הפטור או הדחייה או הקביעה הקודמת של אי־הכושר, והנוגע בדבר יקיים את הוראות חוק זה וכל תקנה, צו או הוראה אחרת שניתנו לפיו כאילו לא ניתנו הפטור או הדחייה או לא נקבע אי־כשרו לשירות בטחון, לפי הענין, ולא יבוא במנין התקופות {{ח:פנימי|סעיף 20|שבסעיף 20}} הזמן שעבר ממתן הפטור או הדחייה או מן הקביעה הקודמת עד לביטולם, לפי הענין.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה אינן גורעות לא מאחריותו הפלילית של אדם ולא מסמכויות אחרות, הן לפי חוק זה והן לפי כל דין אחר.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}}.

{{ח:סעיף|43|יציאה לחוץ לארץ|תיקון: תשמ״ט, תשנ״א, תש״ס־3, תשס״ח־4, תשע״ד|אחר=[31]}}
{{ח:תת|(א)}} מיועד לשירות בטחון ויוצא־צבא הנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא־הגנה לישראל וכן מי שניתן לו צו דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}} או לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}} והצו עומד בתוקפו, לא יצאו לחוץ לארץ אלא לפי היתר מאת שר הבטחון.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב1)}} היתר לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יכול שיהיה מותנה בתנאים, לרבות תנאי בדבר מועד חזרתו של מקבל ההיתר מחוץ לישראל, כפי שייקבע בהיתר, ויראו הפרת תנאי מתנאי ההיתר כאי מילוי חובה לפי חוק זה, לענין {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} שר הבטחון לאחר התייעצות עם שר החוץ רשאי לקבוע בתקנות מדינות שכניסת יוצאי צבא הנימנים עם כוחות המילואים לאותן המדינות תהיה אסורה, מוגבלת או מותנית בתנאים, ויראו הפרת הוראות אלו כאי מילוי חובה לפי חוק זה, לענין {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}}.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|43א||תיקון: תשנ״א, תש״ס־3, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|43ב||תיקון: תשנ״א, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|44|דרישת ידיעות|אחר=[33]}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון רשאי, בתקנות, לחייב בני אדם מסוגים שנקבעו בהן למסור לפוקד לפי דרישתו פרטים שנקבעו בתקנות, ככל שהם ידועים להם, בנוגע לאדם המיועד לשירות בטחון או שהוא יוצא־צבא שנמצא כשר לשירות, או בנוגע לסוג בני אדם כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} דרישה לפי סעיף קטן (א) למסור פרטים רפואיים לא תינתן אלא לרופא מורשה, לא תתייחס אלא לפרטים הדרושים לקביעת כושר לשירות, ולא תטיל חובה למסור פרטים כאמור אלא לפוקד שהוא חייל כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, שהוא רופא מורשה.
{{ח:תת|(ג)}} לא תידרש לפי סעיף זה מסירת פרטים על מחלת נפש אלא אם כן המחלה נקבעה בתקנות שהתקין שר הבטחון בהתייעצות עם שר הבריאות.
{{ח:תת|(ד)}} מי שהגיעה אליו לפי סעיף זה ידיעה בדבר מחלה, חייב לשמרה בסוד ולא לגלותה אלא במידה שיש בכך צורך לשם ביצוע חוק זה והתקנות לפיו, או אם הורשה לכך מאת בית משפט או מאת בית דין צבאי או מכוח החובה לענות על שאלות שמציג לו מי שמוסמך לערוך חקירות על ביצוע עבירות.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 42|סעיף 28 לחוק לטיפול בחולי נפש, התשט״ו–1955}}, לא יחול על מי שחייב למסור ידיעות לפי סעיף קטן (א).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות ביטחון (מסירת פרטים על מחלות נפש)|תקנות שירות ביטחון (מסירת פרטים על מחלות נפש), התשנ״ט–1999}}.}}

{{ח:סעיף|44א|חסיון של נתון אישי צבאי|תיקון: תשנ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא ידרוש אדם ולא יעשה שימוש בכל נתון אישי צבאי, אלא אם כן הורשה לכך בחוק, בתקנות לפי חוק זה או בפקודות הצבא, ובלבד שהדרישה או השימוש ייעשו למטרה שלשמה הורשה.
{{ח:תת|(ב)}} שר הבטחון יקבע הוראות לענין מסירתו של מידע רפואי שבידי צבא הגנה לישראל, שאינו נתון אישי צבאי, ובלבד שאין איסור למסרו על פי דין.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דרישה“ – לרבות פניה, שמטרתה קבלת נתון אישי צבאי, על מנת לעשות בו שימוש לצרכי הפונה או אדם אחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נתון אישי צבאי“ – הסימול המספרי המציין את מידת התאמתו של אדם לשירות הצבאי, או מסמך צבאי הקובע כושר לשירות צבאי או את מידת ההתאמה לשירות, וכן כל נתון אחר ששר הבטחון קבע בצו לענין זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודות הצבא“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף|45|חובת שירות בטחון של השוהה בארץ ללא רשיון|אחר=[34]}}
{{ח:תת|(א)}} שהה אדם בישראל על פי רשיון לישיבת מעבר, לישיבת ביקור או לישיבת ארעי כאמור {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|בחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}, ונשאר בישראל ששה חדשים לפחות לאחר שפקע תקפו של הרשיון בלי שחודש, רשאי פוקד להתרות בו בכתב כי אם לא ישיג רשיון לישיבה כאמור תוך שלושה חדשים מיום מסירת ההתראה לידיו, יראו, לענין שירות בטחון, את שהותו בישראל כישיבת קבע; עברו שלושה חדשים ולא הושג הרשיון, יראו, לענין חוק זה, מאותו יום ואילך את שהותו של האדם בישראל כישיבת קבע, וינהגו בו, לענין חוק זה, כאילו הגיע ארצה כעולה ביום האמור.
{{ח:תת|(ב)}} מסירתה של התראה לפי סעיף זה תהיה מסירה כדין, אף אם נמסרה לבן־משפחה של הנוגע בדבר הגר אתו ושמלאו לו שמונה עשרה שנים או אם נשלחה לנוגע בדבר בדואר רשום לפי מענו הרגיל או מענו האחרון.
{{ח:תת|(ג)}} בחישוב כל תקופה לפי סעיף זה לא יבואו במנין –
{{ח:תתת|(1)}} כל תקופה שבה היה הנוגע בדבר במאסר או במעצר לפי כל דין, או שהיה משוחרר ממאסר או ממעצר בערבות על פי כל דין;
{{ח:תתת|(2)}} התקופה שבין הגשת הבקשה של הנוגע בדבר להיתר יציאה לפי כל דין לבין היום שבו הודיעו לו כדין על מתן ההיתר; הוראה זו לא תחול על איסור יציאה שהטיל בית משפט או בית דין מוסמך בתובענה אזרחית, או שהטיל ראש ההוצאה לפועל בביצוע פסק דין או החלטה אחרת שניתנו בתובענה אזרחית.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: עבירות וסדרי דין}}

{{ח:סעיף|46|עונשין|תיקון: תשנ״א, תשנ״ה־2, תשס״ח־4|אחר=[35&lt;wbr&gt;(א) ו־&lt;wbr&gt;(ב)]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנתיים:
{{ח:תתת|(1)}} לא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה או לפיו;
{{ח:תתת|(2)}} מסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק זה ידיעה כוזבת בפרט שהוא חייב למסור לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} השיג צו של פטור משירות או של דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}}, היתר יציאה לחוץ לארץ, תעודה או רישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}} או כל הקלה אחרת הניתנת לפי חוק זה, הכל על ידי כך שמסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק זה ידיעה כוזבת בפרט חשוב;
{{ח:תתת|(4)}} עבר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
{{ח:תתת|(1)}} עשה אחד הדברים המפורטים בסעיף קטן (א), בכוונה להשתמט משירות בטחון;
{{ח:תתת|(2)}} חיבל או הטיל מום בגופו, או הניח לאדם אחר לחבל או להטיל בו מום, בכוונה לפגוע על ידי כך בכשרו הרפואי לשירות בטחון.
{{ח:תת|(ג)}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 44א|סעיף 44א}}, דינו – כפל הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף|47|עבירת חוץ|אחר=[35&lt;wbr&gt;(ג)]}}
{{ח:ת}} בתי המשפט בישראל מוסמכים לשפוט את מי שעבר בחוץ לארץ עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}}.

{{ח:סעיף|48|חובת הראיה|אחר=[36]}}
{{ח:ת}} במשפט פלילי על אי מילוי חובת התייצבות לפי חוק זה –
{{ח:תת|(1)}} הראיה על הנאשם, כי בזמן הנועד לקיום חובת ההתייצבות לא היה תושב קבוע ולא היה בגיל שבו הוא חייב בקיום החובה האמורה; אולם בית המשפט רשאי, אם ראה צורך בכך לשם עשיית צדק, להטיל את חובת הראיה בענינים האמורים על התובע;
{{ח:תת|(2)}} בכפוף לאמור בפסקה (1) אין על התובע להוכיח אלא שהנאשם חייב באותה חובה, ואם הוכיח זאת – על הנאשם הראיה שמילא אותה חובה.

{{ח:סעיף|49|תקפו של צו|אחר=[37]}}
{{ח:ת}} ניתן צו לפי חוק זה המטיל על אדם למלא חובה בזמן שנקבע בצו, והוא לא מילא את החובה באותו זמן, יעמוד הצו בתקפו לגבי אותו אדם עד שהוא ימלא את החובה; האמור בזה אינו גורע מאחריותו הפלילית של אדם על אי־מילוי חובה בזמן שנקבע בצו, וחיובו בדין על אי־מילוי חובה המוטלת עליו אינו פוטר אותו מאותה חובה.

{{ח:קטע2|פרק ו1|פרק ו׳1: פיקוח|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|49א|הסמכת מפקחים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לשם פיקוח על הוראות חוק זה, רשאי שר הביטחון להסמיך, מבין עובדי משרדו או מבין עובדי המדינה שאינם עובדי משרדו – בהסכמת השר הנוגע בדבר, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 49ב|סעיף 49ב}}, כולן או חלקן.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוסמך מפקח, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק זה}}, כפי שהורה השר;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.

{{ח:סעיף|49ב|סמכויות מפקח|תיקון: תשע״ד, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, רשאי מפקח –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מכל אדם הרשום כתלמיד בישיבה או נמנה עם סגל הישיבה למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כי מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע הוראות חוק זה; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתת|(3)}} להיכנס לישיבה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ב)}} מצא מפקח כי מיועד לשירות ביטחון שהצהיר כי הוא לומד בישיבה אינו נוכח בה, יודיע על כך לפוקד או לאדם מטעמו.
{{ח:תת|(ג)}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו, כשהוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ויש בידו תעודה החתומה בידי שר הביטחון, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג על פי דרישה.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:פנימי|פרק ו1|בפרק זה}}, ”ישיבה“ – ישיבת הסדר, ישיבה גבוהה ציונית או ישיבה, כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 22א|בסעיפים 22א}}, {{ח:פנימי|סעיף 22ב|22ב}} {{ח:פנימי|סעיף 26ב|או 26ב}}, בהתאמה;
{{ח:תת}} &lt;s&gt;{{ח:פנימי|פרק ו1|בפרק זה}}, ”ישיבה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|פרק ג1|בפרק ג׳1}}.&lt;/s&gt;

{{ח:סעיף|49ג|הסמכת בודקים|תיקון: תשע״ד, תשע״ו, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 49א|סעיף 49א}}, שר הביטחון רשאי להסמיך בודקים, אף אם אינם עובדי המדינה, בסמכויות המפורטות בסעיף קטן (ב), ובלבד שלא יוסמך בודק כאמור, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש בודק;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף זה, כפי שהורה השר;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.
{{ח:תת|(ב)}} לשם עריכת רישום נוכחות של מיועדים לשירות ביטחון שהם תלמידי ישיבה או של משרתים בשירות משולב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 22א|בסעיף 22א}}, רשאי בודק –
{{ח:תת}} &lt;s&gt;לשם עריכת רישום נוכחות של מיועדים לשירות ביטחון שהם תלמידי ישיבה רשאי בודק –&lt;/s&gt;
{{ח:תתת|(1)}} להיכנס לחדרי לימוד בישיבה;
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש מכל אדם הרשום כתלמיד ישיבה או נמנה עם סגל הישיבה הנמצא בחדרי לימוד בישיבה למסור לו את שמו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו.
{{ח:תת|(ג)}} בודק לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו כבודק וכשהוא עונד תג גלוי המזהה אותו כבודק.

{{ח:סעיף|49ד|העברת מידע לבודק|תיקון: תשע״ד, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} לשם עריכת רישום נוכחות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49ג|בסעיף 49ג}}, רשאי שר הביטחון או מי שהוא הסמיך לכך להעביר לבודק את שמו הפרטי, שם משפחתו ומספר זהותו של תלמיד ישיבה שניתן לו צו דחיית שירות, ואת שם הישיבה שבה הוא לומד; מידע כאמור יועבר רק לתכלית זו ובמידה שנדרש.
{{ח:תת|(ב)}} לא יועבר מידע לפי הוראות סעיף קטן (א) ולא ייעשה בו שימוש אלא בהתאם לנהלים שייקבעו במשרד הביטחון לעניין העברת המידע באופן מאובטח, שמירת המידע והבטחת מחיקתו; נהלים כאמור ייקבעו בהסכמת ראש הרשות להגנת הפרטיות; בסעיף קטן זה, ”ראש הרשות להגנת הפרטיות“ – ראש הרשות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}} ({{ח:פנימי|פרק ו1|בפרק זה}} – חוק הגנת הפרטיות).
{{ח:תת|(ג)}} בודק ישמור בסוד מידע שהועבר אליו לפי סעיף זה, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות סעיף זה או כל דין אחר, או לפי צו של בית משפט.

{{ח:סעיף|49ה|חובות דיווח של ראש ישיבה|תיקון: תשע״ד, תשפ״ד־3, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} ראש ישיבה ידווח לשר הביטחון, בתנאים ובמועדים שקבע השר, ככל שלא נקבעו בחוק זה, בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סדרי הלימוד בישיבה ושעות הלימוד השבועיות הקבועות שבהן מקיימים התלמידים את חובותיהם לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} ימי חופשה, חג או היעדרות מותרת אחרת, שבהם לא מתקיימים לימודים בישיבה, והכול בהתאם לתנאים המותרים לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} הוספה או גריעה מרשימת תלמידי הישיבה שחלות עליהם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22א|סעיף 22א}} {{ח:פנימי|סעיף 22ב|או 22ב}} או {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}};
{{ח:תתת}} &lt;s&gt;הוספה או גריעה מרשימת תלמידי הישיבה שחלות עליהם הוראות {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}}.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|(ב)}} שר הביטחון רשאי לקבוע חובות דיווח נוספות שיחולו על ישיבות או על ראשי ישיבות, הנחוצות לדעתו לשם פיקוח על התקיימות התנאים לדחיית שירות של תלמידי ישיבות, ובלבד שחובות דיווח בעניין מידע אישי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות}}, ייקבעו בהסכמת שר המשפטים.

{{ח:סעיף|49ו|מסירת מידע|תיקון: תשע״ד, תשפ״ד־3, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} משרד החינוך ימסור למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל, לפי דרישתם, נתונים שיש בידיו בדבר נוכחותם, בישיבה של תלמידי ישיבה, הדרושים למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל לשם פיקוח על קיום הוראות חוק זה הנוגעות לתלמידי ישיבה או לישיבות; לשם כך, ימסרו משרד הביטחון וצבא הגנה לישראל למשרד החינוך, לפי דרישתו, את רשימת תלמידי הישיבה שקיבלו צו דחיית שירות לפי חוק זה או משרתים בשירות משולב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 22א|בסעיף 22א}}; מידע כאמור בסעיף קטן זה יימסר רק לתכלית האמורה ובמידה שנדרש.
{{ח:תת}} &lt;s&gt;משרד החינוך ימסור למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל, לפי דרישתם, נתונים שיש בידיו בדבר נוכחותם, בישיבה של תלמידי ישיבה, הדרושים למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל לשם פיקוח על קיום הוראות חוק זה הנוגעות לתלמידי ישיבה או לישיבות; לשם כך, ימסרו משרד הביטחון וצבא הגנה לישראל למשרד החינוך, לפי דרישתו, את רשימת תלמידי הישיבה שקיבלו צו דחיית שירות לפי חוק זה; מידע כאמור בסעיף קטן זה יימסר רק לתכלית האמורה ובמידה שנדרש.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|(ב)}} משרד החינוך ומשרד הביטחון יעבירו ביניהם נתונים על הלימודים בישיבות, לרבות נתונים על ביקורות שנערכו בישיבות לשם פיקוח, ובלבד שהנתונים לא יכללו מידע אישי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות}}.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מסירת מידע לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#פרק ד|פרק ד׳ לחוק הגנת הפרטיות}}.

{{ח:סעיף|49ז|הסתמכות על מידע ממשרד החינוך|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} לשם פיקוח על הוראות חוק זה הנוגעות לתלמידי ישיבה או לישיבות, רשאי שר הביטחון להסתמך על מידע שנמסר לו ממשרד החינוך כאמור בסעיף זה.

{{ח:סעיף|49ח|דיווח לכנסת – {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1}}|תיקון: תשע״ד, תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, על פיקוח שנעשה לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|49ח|&lt;s&gt;דיווח לכנסת&lt;/s&gt;|תיקון: תשע״ד, תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} &lt;s&gt;שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לחודשיים, על כל אלה:&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(1)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;מספר הבודקים שהוסמכו לעניין {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}};&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(2)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;מספר הביקורות שבוצעו ותוצאותיהן;&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(3)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;מספר ההתראות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26יב|בסעיף 26יב}} שניתנו למנהל הישיבה או מי שהוא הסמיך לכך בשל היעדרות, ותוצאותיהן.&lt;/s&gt;

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: דרכי ביצוע}}

{{ח:סעיף|50|פוקדים|אחר=[39]}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון רשאי למנות פוקדים לענין חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} מינויו של פוקד יכול להיות כללי או מסוייג.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על מינויו של פוקד תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|51|ועדות רפואיות|אחר=[40]}}
{{ח:ת}} אופן הרכבתן של ועדה רפואית ושל ועדה רפואית עליונה וכן סדרי עבודתן ייקבעו בתקנות.

{{ח:סעיף|52|סמכויות עזר|אחר=[41]}}
{{ח:תת|(א)}} פוקד רשאי לאשר בתעודה בחתימת ידו כי אדם פלוני חייב במילוי חובה לפי חוק זה וכי לא קיים חובה זו בזמן שנקבע לקיומה; כל שוטר שבידו תעודה כאמור רשאי לעצור את האדם ולהחזיקו במעצר עד שיובא ללשכת הגיוס או למקום אחר הנועד להתייצבותו ועד שימלא את החובה המוטלת עליו, ובלבד שתקופת המעצר לפי סעיף זה לא תעלה על 48 שעות.
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 28|סעיף 28(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1969}}, יהיו לפוקד, לועדה רפואית ולועדה רפואית עליונה, לרשות שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39(ג)}}, לועדת ערר שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39(ד)}} ולועדה מייעצת שנתמנתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}}, בנוסף לסמכויותיהם האחרות לפי חוק זה או על פיו, כל הסמכויות לאסוף ראיות לשם הפעלת סמכויותיהם.

{{ח:סעיף|53|ועדות מייעצות|אחר=[42]}}
{{ח:ת}} שר הבטחון רשאי למנות ועדות מייעצות לצורך ביצוע חוק זה.

{{ח:סעיף|54|אצילת סמכויות|אחר=[43]}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון רשאי לאצול לאדם אחר את הסמכויות הנתונות בידיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, חוץ מסמכויות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסמכות להתקין תקנות;
{{ח:תתת|(2)}} הסמכות למנות פוקדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}};
{{ח:תתת|(3)}} הסמכות לתת צווים לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(א)(1)}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות למנות ועדות מייעצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}}.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על אצילת סמכויות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו הודעות על אצילת סמכויות לפי סעיף 54 לחוק (י״פ תשנ״ד, 3804; תשנ״ה, 266; תשנ״ו, 3, 4626; תשנ״ח, 3858; תשנ״ט, 1194, 3907; תש״ס, 1768; תשס״א, 3315).}}

{{ח:סעיף|55|דין צווים|תיקון: תשמ״ט, תשנ״א, תשנ״ח, תשס״ח־4|אחר=[44]}}
{{ח:תת|(א)}} צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיפים 14}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36}} {{ח:פנימי|סעיף 38|ו־38}} יכול להיות אישי או לסוג מסויים; כל צו אחר לפי חוק זה יכול להיות כללי או לסוג מסויים או אישי; צווים אישיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38(א)(2), (3) או (4)}} והוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}} יהיו מנומקים, וצו אישי אחר ינומק אם דרש זאת האדם שעליו חל הצו, אולם חובת ההנמקה לא תחול אם בטחון המדינה מחייב שלא לגלות את נימוקי הצו.
{{ח:תת|(ב)}} צו לפי חוק זה אין חובה לפרסמו ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} צו יחייב את האדם שעליו הוא חל מן הזמן שהגיע לידיעתו.
{{ח:תת|(ד)}} צו שפורסם ברשומות, רואים אותו כאילו הגיע לידיעת האדם שעליו הוא חל בצהרי היום שלאחר יום הפרסום.
{{ח:תת|(ה)}} צו שלא פורסם ברשומות, רואים אותו כאילו הגיע לידיעת האדם שעליו הוא חל –
{{ח:תתת|(1)}} אם הוא נמסר לו או לאחד מבני משפחתו הגרים אתו ושאינו למטה מגיל שמונה עשרה – בזמן המסירה;
{{ח:תתת|(2)}} אם הוא נשלח אליו בדואר רשום לפי מען מקום מגוריו הקבוע – בתום שבעים ושתיים שעות מזמן שנמסר לדואר למשלוח; לענין זה יראו כמען מקום מגוריו הקבוע של אדם את המען שמסר לפי חוק זה, ואם לא מסר – את מענו הרשום במרשם האוכלוסין;
{{ח:תתת|(3)}} אם הוא פורסם ברדיו או בטלוויזיה או בלוחות המודעות של רשות מקומית – בתום ארבע שעות מזמן הפרסום;
{{ח:תתת|(4)}} אם הוא פורסם בשני עתונים יומיים לפחות – בתום ארבע שעות מזמן הפצת העתונים במקום הימצאו;
{{ח:תתת|(5)}} אם הוא נשלח אליו בדואר לפי מען מקום מגוריו הקבוע, כמשמעותו בפסקה (2) – בתום שבעים ושתיים שעות מזמן שנמסר לדואר למשלוח, אם לא הוכח אחרת.
{{ח:תת|(ו)}} צו שנמסר או נשלח לאדם שעליו הוא חל או שפורסם, הכל בדרך האמורה בסעיף קטן (ה), רואים אותו כאילו הגיע לידיעתו של אותו אדם בזמן האמור בסעיף קטן (ה), אף אם פורסם הצו לאחר מכן ברשומות.
{{ח:תת|(ז)}} צו אישי (בסעיף קטן זה – לרבות תעודה והיתר) לפי חוק זה יכול שייחתם בידי מי שהוסמך להוציאו או בידי חייל שהורשה לכך על ידיו ובלבד שצויינו בצו שמותיהם, דרגותיהם ותפקידיהם.

{{ח:סעיף|56|הגשת בקשות|אחר=[45א]}}
{{ח:ת}} שר הבטחון רשאי בתקנות לקבוע מועד להגשת בקשות לפי חוק זה, אופן הגשתן ופרטים כיוצא באלה.

{{ח:סעיף|57|ביצוע ותקנות|אחר=[38, 45]}}
{{ח:ת}} שר הבטחון ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות בדבר ביצוע חוק זה לגבי מיועד לשירות בטחון או לגבי יוצא־צבא שאינו מיועד לשירות בטחון השוהים בחוץ לארץ.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות בטחון 1949|תקנות שירות בטחון, תש״י–1949}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות בטחון|תקנות שירות בטחון, תשכ״ז–1967}}.}}

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(3)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|אחר=[1]|עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודה אישית“ – תעודת לידה, דרכון, תעודת מסע, תעודת זיהוי ותעודה כיוצא באלה, וכן כל מסמך שבו רשם עובד הציבור, במילוי תפקידו, את גילו של אדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד הציבור“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 34כד|בחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף*|2|צו למסור ראיות בדבר גיל|אחר=[2]|עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} כתאריך לידתו של אדם לצורך חוק זה ייחשב התאריך הרשום במרשם האוכלוסין, אם קיים רישום כזה.
{{ח:תת|(ב)}} ראה פוקד כי הרישום במרשם האוכלוסין אינו ברור דיו או כי אינו שלם, או כי אין במרשם האוכלוסין כל רישום בדבר תאריך לידתו של אדם פלוני, ויש לפוקד יסוד סביר להניח כי אותו אדם נקרא או עשוי להיקרא לרישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3 לחוק זה}}, רשאי הוא לצוות עליו, בצו אישי, למסור לפוקד ראיות בדבר גילו.

{{ח:סעיף*|3|סמכויות הפוקד לקביעת גיל|אחר=[3]|עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} פוקד רשאי לקבוע לפי חוק זה את גילו של אדם לפי ראיות שהובאו לפניו כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 2|בסעיף 2(ב)}}; לא הובאו ראיות כאמור או שלא שוכנע הפוקד בנכונותן של ראיות כאמור, או מצא הפוקד כי תאריך הלידה של אדם שונה מהתאריך הרשום במרשם האוכלוסין, יבקש מתן הצהרה על גילו בהתאם {{ח:חיצוני|חוק קביעת גיל|לחוק קביעת גיל, התשכ״ד–1963}}.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שברישומי מרשם האוכלוסין לגביו לא נרשם החודש שבו נולד, או שנצטווה מכוח חוק זה למסור ראיות בדבר גילו, ולא הוכיח להנחת דעתו של פוקד את החודש שבו נולד, יורה הפוקד בכתב לנהוג כאילו נולד בחודש הראשון של השנה שבה נולד.
{{ח:תת|(ג)}} אדם שברישומי מרשם האוכלוסין לגביו לא נרשם היום בחודש שבו נולד, או שנצטווה מכוח חוק זה למסור ראיות בדבר גילו, ולא הוכיח להנחת דעתו של פוקד את היום שבו נולד, יורה הפוקד בכתב לנהוג בו כאילו נולד ביום הראשון של החודש שבו נולד.
{{ח:תת|(ד)}} נקבע לאדם מתח גילים לפי {{ח:חיצוני|חוק קביעת גיל|חוק קביעת גיל, התשכ״ד–1963}}, רשאי הפוקד להורות בכתב לנהוג בו כאילו נולד באמצע התקופה של מתח הגילים.
{{ח:תת|(ה)}} רשאי פוקד, בכל מקרה שיש לו יסוד סביר להניח כי אדם נקרא או עשוי להיקרא לרישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3 לחוק זה}}, לצוות עליו, בצו אישי, להתייצב לפני ועדה רפואית לשם בדיקת גילו מבחינת התפתחותו הגופנית, השכלית והנפשית, בזמן ובמקום שיקבעו הוא או הועדה הרפואית, ואותו אדם חייב להתייצב לפני הועדה הרפואית בזמן ובמקום האמורים, להיחקר בידיה ולהיבדק כל בדיקה רפואית או אחרת שהועדה תמצא לנחוצה לשם קביעת גילו.
{{ח:תת|(ו)}} ”שנה“ ו”חודש“, לענין סעיף זה – השנה והחודש לפי הלוח ששימש להוכחת שנת לידתו של האדם.

{{ח:סעיף*|4|שינוי קביעת גיל לפי בקשת הפוקד|אחר=[4]|עוגן=תוספת פרט 4}}
{{ח:ת}} נקבע גילו של אדם או שונתה הקביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק קביעת גיל|חוק קביעת גיל, התשכ״ד–1963}}, רשאי הפוקד, אם לא הוזמן להופיע בבירור הבקשה כאמור {{ח:חיצוני|חוק קביעת גיל#סעיף 7|בסעיף 7 לאותו חוק}}, לבקש מבית משפט השלום שינוי הקביעה, ורשאי הפוקד לעשות כן אף אם אין בידו ראיות נוספות על אלו שהיו בפני בית המשפט; בבירור בקשה זו רשאי הפוקד לחקור את האדם ועדים שהעידו בבירור בקשה קודמת לקביעת גילו או לשינויה.

{{ח:סעיף*|5|סתירה בין תעודות אישיות להודעות|אחר=[5]|עוגן=תוספת פרט 5}}
{{ח:ת}} הודיע אדם פלוני, או מי שאדם פלוני עומד בפיקוחו, לעובד הציבור הפועל במילוי תפקידו על גילו של אותו אדם, והודעה זו אינה מתיישבת עם הרישום בתעודות אישיות של אותו אדם, רשאי פוקד להורות בכתב, לאחר שנתן הזדמנות לנוגע בדבר להשמיע את טענותיו ולאחר ששוכנע כי ההודעה לא ניתנה לצרכי השתמטות משירות בטחון ואף אין טעם סביר אחר לסתור את ההודעה, כי לענין חוק זה יראו את ההודעה כנכונה.

{{ח:סעיף*|6|שמירת סמכויות בית המשפט|אחר=[10]|עוגן=תוספת פרט 6}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת|תוספת זו}} אינן גורעות מסמכויות בית המשפט לפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף*|7|מסירת הודעות|אחר=[11]|עוגן=תוספת פרט 7}}
{{ח:ת}} הפוקד יביא כל הוראה לפי {{ח:פנימי|תוספת|תוספת זו}} לידיעת הנוגע בדבר, בדרך שבה מותר להביא צו לידיעתו של אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55(ה) לחוק זה}}.

{{ח:חתימות|נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום י׳ בשבט התשמ״ו (20 בינואר 1986).}}
* '''משה נסים'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}

{{ח:קטע2|לוחהשוואה|לוח השוואה}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 1|1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 32|32}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 2|2}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 33|33}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 3|3}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 34|34}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 4|4}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 35|35}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 5|5}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 36|36}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 6|6}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 37|37}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 7|7}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 38|38}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 8|8}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 39|39}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 9|9}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 40|40}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 10|10(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 43|43}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 10|10(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 42|42}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 11|11}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 41|41}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 12|12}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 44|44}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 13|13}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 45|45}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 14|14}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35(א)–(ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 46|46}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 15|15}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35(ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 47|47}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 16|16}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 48|48}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 17|17}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 49|49}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 18|18}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 57|57}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 19|19}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 50|50}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 20|20}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 51|51}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 21|21}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 52|52}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 22|22}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 53|53}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 23|23}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 54|54}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 24|24(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 55|55}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 24|24(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 57|57}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 25|25}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 56|56}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 26|26}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;46&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 27|27}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 28|28}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 30|30}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 31|31}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>de2cmfh82cjcr4ujzpagtaafolkc83r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290855</id>
    <revision>
      <id>3084906</id>
      <parentid>3084798</parentid>
      <timestamp>2026-09-26T21:00:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3084906</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2320" sha1="iwwkefxykg5hizgpzgm6r5zlnjq52y1" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[חוק שירות בטחון]]
* [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות {{מוקטן|(צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום)}}]]
* [[כללי המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (הוראות לעניין פריסה או דחייה של תשלום חוב)|כללי המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות {{מוקטן|(הוראות לעניין פריסה או דחייה של תשלום חוב)}}]]
* [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון)|תקנות הביטוח הלאומי {{מוקטן|(ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון)}}]]
* [[תקנות שמאי מקרקעין (אתיקה מקצועית)|תקנות שמאי מקרקעין {{מוקטן|(אתיקה מקצועית)}}]]
* [[תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי]]
* [[חוזרי משרד החינוך לבעלויות]]
* [[תקנות הנמלים]]
* [[תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות)|תקנות נמל חיפה {{מוקטן|(סיראות וסבלות)}}]]
* [[צו נמל חיפה (גבולות)|צו נמל חיפה {{מוקטן|(גבולות)}}]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמלים בתל-אביב-יפו)|צו הנמלים {{מוקטן|(הכרזת נמלים בתל-אביב-יפו)}}]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה-לי הרצליה)|צו הנמלים {{מוקטן|(הכרזת נמל מרינה-לי הרצליה)}}]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשדוד)|צו הנמלים {{מוקטן|(הכרזת נמל מרינה אשדוד)}}]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשקלון)|צו הנמלים {{מוקטן|(הכרזת נמל מרינה אשקלון)}}]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (העברת פעילות פיננסית של לקוח בין בנקים)|כללי הבנקאות {{מוקטן|(שירות ללקוח) (העברת פעילות פיננסית של לקוח בין בנקים)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>iwwkefxykg5hizgpzgm6r5zlnjq52y1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:OpenLawBot/הוספה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>293285</id>
    <revision>
      <id>3084938</id>
      <parentid>3084796</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T06:38:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3084938</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6837" sha1="s5zxgqzef2fvl9leesv9bz97tb6t907" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות]]
* {{v}} נוצר [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} דף [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]] הועבר לדף [[חוק-יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} נוצר [[כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי מס הכנסה (דיווח מקוון של דוח הצהרת הון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום לציון מורשת יהדות מרוקו וצפון אפריקה]]
* {{v}} נוצר [[חוק משק הדלק (קווי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ&quot;ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר]]
* {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבחירות (דרכי תעמולה) (עמידה בחובת הגילוי לגבי תעמולת בחירות שהיא נחזות עמוקה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (אגרות) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר חלוקה של שטח המדינה למרחבים]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקשורת (שידורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (איסור יבוא טובין שיוצרו בעבודת כפייה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו המוזיאון הארכיאולוגי הארץ-ישראלי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת התנגשויות בים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות-שעת-חירום (פיקוח על כלי שיט) (חובת הצגת אורות ניווט בכלי שיט קטנים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות שעת-חירום (פיקוח על כלי שיט) (ספינות דיג)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט) (נקיטת אמצעי בטחון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרשויות המקומיות (גימלאות לראש רשות וסגניו) (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (בטיחות מכולות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (פיקוח על כניסת כלי שיט לנמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל עכו (הטלת חיקוקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (אגרות שימוש בנמל עכו ובמיתקניו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת זיהום)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל אילת)]]
* {{v}} נוצר [[צו נמל אשדוד (הכרזת נמל)]]
* {{v}} נוצר [[צו נמל אשקלון (הכרזת נמל)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע&quot;י ספינות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה)]]
* {{v}} נוצר [[צו נמל טבריה]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אילת)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל עכו)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשקלון)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשדוד)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה-לי הרצליה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמלים בתל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[צו נמל חיפה (גבולות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות)]]
* {{v}} נוצר [[חוזרי משרד החינוך לבעלויות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (הוראות לעניין פריסה או דחייה של תשלום חוב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום)]]
* [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירות הטיפול התומך (הפליאטיבי) בבתי החולים)]]</text>
      <sha1>s5zxgqzef2fvl9leesv9bz97tb6t907</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק עבודת נשים</title>
    <ns>116</ns>
    <id>294914</id>
    <revision>
      <id>3084920</id>
      <parentid>3018260</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T05:53:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3084920</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="107639" sha1="gyk0mr15ofcr1jzi0dr9ulyswjj5pco" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק עבודת נשים, תשי&quot;ד-1954

&lt;מאגר 2001135 תיקון 2211110 תקן 148069 קוד a163Y00000DuD1GQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ד, 154|חוק עבודת נשים|2:209034)); ((תשכ&quot;ג, 133|תיקון|5:209033)); ((תשכ&quot;ד, 140|תיקון מס' 2 לחוק השופטים|5:209664)), ((166|תיקון מס' 2|5:209032)); ((תשל&quot;ב, 119|תיקון מס' 3|7:209031)); ((תשל&quot;ג, 260|תיקון מס' 4|7:209030)); ((תשל&quot;ד, 78|ת&quot;ט|ec:8:317773)), ((80|ת&quot;ט|ec:8:317774)); ((תשל&quot;ו, 254|תיקון מס' 5|8:209029)); ((תשמ&quot;ו, 67|תיקון מס' 58 לחוק הביטוח הלאומי|11:210463)), ((141|תיקון מס' 7|11:210482)); ((תשמ&quot;ח, 42|חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה|11:210538)); ((תש&quot;ן, 173|תיקון מס' 9|12:210787)), ((178|תיקון מס' 10|12:210754)), ((188|תיקון מס' 11|12:210788)); ((תשנ&quot;א, 20|ת&quot;ט|ec:12:317470)); ((תשנ&quot;ב, 116|תיקון מס' 12|12:210885)); ((תשנ&quot;ו, 181|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|13:211736)); ((תשנ&quot;ז, 219|תיקון מס' 14 (הוראת שעה)|14:211430)); ((תשנ&quot;ח, 114|תיקון מס' 15|14:211508)), ((136|תיקון מס' 16|14:211475)), ((235|תיקון מס' 17|14:211490)); ((תשנ&quot;ט, 79|תיקון מס' 18|14:211614)); ((תש&quot;ס, 246|תיקון מס' 19|15:300239)), ((290|תיקון מס' 20|15:300266)); ((תשס&quot;א, 219|תיקון מס' 21|15:300356)), ((516|תיקון מס' 14 (הוראת שעה) (תיקון)|15:300622)); ((תשס&quot;ב, 30|תיקון מס' 22|15:300431)); ((תשס&quot;ג, 63|תיקון מס' 23|15:300585)); ((תשס&quot;ד, 344|תיקון מס' 24|16:299821)), ((345|תיקון מס' 25|16:299786)), ((380|תיקון מס' 26|16:299834)), ((425|תיקון מס' 14 (הוראת שעה) (תיקון מס' 2)|16:299840)); ((תשס&quot;ה, 265|תיקון מס' 27|16:299906)), ((464|תיקון מס' 28|16:299673)), ((913|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|16:299984)); ((תשס&quot;ו, 53|תיקון מס' 30|16:299965)), ((231|תיקון מס' 31|16:299907)), ((290|ת&quot;ט|2054)); ((תשס&quot;ז, 26|תיקון מס' 32|17:299818)), ((124|תיקון מס' 33|17:300130)), ((140|תיקון מס' 34|17:300075)), ((140|תיקון מס' 35|17:300129)), ((154|תיקון מס' 36|17:300079)), ((306|תיקון מס' 37|17:300133)), ((360|תיקון מס' 38|17:300741)), ((436|תיקון מס' 39|17:300029)), ((445|תיקון מס' 40|17:299817)); ((תשס&quot;ח, 4|תיקון מס' 41|17:300714)), ((172|תיקון מס' 42|17:300043)), ((206|תיקון מס' 43|17:300793)), ((386|תיקון מס' 44|17:300737)); ((תש&quot;ע, 326|תיקון מס' 45|18:300946)), ((440|תיקון מס' 46|18:301054)); ((תשע&quot;א, 74|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|18:301220)), ((960|תיקון מס' 48|18:301312)); ((תשע&quot;ב, 173|תיקון מס' 49|18:301129)); ((תשע&quot;ד, 71|תיקון מס' 50|19:301537)), ((330|תיקון מס' 51|19:301584)), ((603|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|19:306572)); ((תשע&quot;ו, 610|חוק אומנה לילדים|20:323013)), ((950|תיקון מס' 54|20:344829)), ((1090|תיקון מס' 55|20:347844)); ((תשע&quot;ז, 533|תיקון מס' 56|20:382391)), ((572|חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה)|20:382405)), ((1008|תיקון מס' 58|20:389356)); ((תשע&quot;ח, 114|תיקון מס' 8 לחוק שירותי הסעד|20:489215)), ((680|תיקון מס' 60|20:501308)); ((תשע&quot;ט, 142|תיקון מס' 61|20:528244)), ((330|ת&quot;ט|2783)); ((ק&quot;ת תש&quot;ף, 1038|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (עבודת נשים)|8461)), ((1140|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (עבודת נשים) (ביטול)|8493)); ((ס&quot;ח תשפ&quot;א, 236|תיקון מס' 62|23:593575)), ((358|תיקון מס' 225 והוראת שעה לחוק הביטוח הלאומי|24:603272)); ((תשפ&quot;ב, 758|תיקון מס' 63|24:622710)); ((תשפ&quot;ד, 106|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|25:3514351)); ((תשפ&quot;ה, 212|תיקון מס' 65|25:5526355)), ((781|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:8007291)); ((תשפ&quot;ו, 214|תיקון מס' 67|25:10625792)), ((461|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|25:12235734)), ((563|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)|25:12958311)).

@ 1. עבודות אסורות ועבודות מוגבלות (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: שר העבודה רשאי, בתקנות, לאסור או להגביל העסקת עובדת בעבודה פלונית, בתהליך ייצור פלוני או במקום עבודה פלוני שהעבודה בהם עלולה, לדעתו, לפגוע במיוחד בבריאות האשה.
: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס&quot;א-2001]].))

@ 2. תנאים לעבודת לילה (תיקון: תשכ&quot;ג, תשל&quot;ג, תשמ&quot;ו-2, תשע&quot;ד-3)
: (א) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תנאים להעסקת עובדת בלילה, הדרושים לדעתו לענין בריאותה או בטיחותה; תקנות כאמור יכול שיהיו דרך כלל או לגבי סוגים של עבודות או תפקידים, וכן ניתן לקבוע בהן חובה על מעסיק למסור הודעה על העסקת עובדת בלילה.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה), התשמ&quot;ו-1986]].))
: (ב) &quot;לילה&quot; - פרק זמן של אחת עשרה שעות ובהן השעות שבין 24:00 ובין 06:00, ובחקלאות שעות שבין 24:00 ובין 05:00.
: (ג) לא יסרב מעסיק לקבל אישה לעבודה בשל כך בלבד שהיא הודיעה עם קבלתה לעבודה שאינה מסכימה מטעמים משפחתיים לעבוד בלילה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי מקומות עבודה שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות וכן על שירותים, מקומות, עבודות ותפקידים המפורטים להלן:
:: (1) בשירותי המדינה שפירט שר העבודה בתקנות, לאחר שנוכח, כי עבודת לילה של עובדת בשירותים אלה היא חיונית למדינה ואינה עלולה לפגוע במיוחד בבריאות האשה;
::: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (עבודת לילה בשירותי המדינה), תשט״ז–1955]].))
:: (2) במקום שמטפלים בחולים או בנכים, במוסדות החלמה ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים;
:: (3) בעתונות, להוציא הדפסת עתונים;
:: (4) בבתי אוכל, בבתי מלון, בבתי קפה ובתי עינוג כמשמעות שעשועים ציבוריים [[סעיף 3 לחוק רישוי עסקים|בפקודת השעשועים הציבוריים, 1935]];
:: (5) בעבודה הקשורה במישרין לטיפול בבעלי חיים;
:: (6) בתפקידי הנהלה, או בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי, כשאין העבודה עבודת כפיים;
:: (7) כשתנאי העבודה ונסיבותיה אינם מאפשרים למעסיקה כל פיקוח על הזמן שבו נעשית העבודה;
:: (8) בשירותי תעופה וים;
:: (9) בסוכנויות נסיעות או תיירות שבנמלי תעופה וים או בועידות בין־לאומיות.
: (ד) (((נמחק).))

@ 3. סמכות בית הדין לעבודה (תיקון: תשמ&quot;ו-2)
: (א) לבית דין אזורי לעבודה תהיה סמכות יחודית לדון בתובענות שעילתן בהוראות [[סעיף 2(ג)]].
: (ב) לא יזדקק בית דין אזורי לעבודה לתובענה כאמור סעיף קטן (א), שהוגשה לאחר שחלפו שלושה חדשים מיום היווצר העילה.

@ 4. סירוב לעבוד בלילה (תיקון: תשכ&quot;ד-2, תשמ&quot;ו-2, תשע&quot;ד-3)
: עובדת במקום עבודה שבו לא עבדו קודם לכן בלילה, שנדרשה לעבוד בלילה, רשאית להודיע למעסיקה בכתב, לא יאוחר משלושה ימים מיום הדרישה, כי אין היא מסכימה לעבוד בלילה.

@ 4א. תחולה על הורה עצמאי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: הוראות [[סעיפים 2(ג)]], [[3]] [[ו-4]] החלות על אישה לגבי עבודה בלילה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על עובדת, עובד, מועמדת לעבודה או מועמד לעבודה, לפי העניין, שהם הורה עצמאי, לגבי עבודה בשעות שבין 24.00 ובין 07.30; בסעיף זה, &quot;הורה עצמאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ&quot;ב-1992]], ובלבד שלילד שבהחזקתו הנמצא עימו טרם מלאו 12 שנים.

@ 5. (תיקון: תשמ&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 6. תקופת לידה והורות (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ד, תשל&quot;ד-2, תשמ&quot;ו, תש&quot;ן, תש&quot;ן-3, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח-2, תשנ&quot;ט, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב, תשס&quot;ג, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ז-3, תשס&quot;ז-6, תשס&quot;ז-7, תשס&quot;ז-8, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ו)
: (א) עובדת שקרובה ללדת יתן לה מעסיקה תקופת לידה והורות ולא יעסיקנה בתוך תקופת הלידה וההורות.
: (ב)(1) תקופת הלידה וההורות היא עשרים ושישה שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער, והשאר אחרי יום הלידה.
:: (2) עובדת רשאית לקצר את תקופת הלידה וההורות, ובלבד שתקופת הלידה וההורות לא תפחת מחמישה עשר שבועות, או מתקופה כאמור בתוספת הארכות של תקופת הלידה וההורות, אם מימשה את זכותה להאריכה לפי סעיפים קטנים (ב1), (ג) ו־(ד) (להלן - הארכות).
:: (3) עובדת שהודיעה על רצונה לקצר את תקופת הלידה וההורות כאמור בפסקה (2), לא יוכל המעסיק לדחות את החזרתה לעבודה למשך יותר משלושה שבועות מיום שהודיעה כאמור.
:: (4) שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי לקבוע הוראות לעניין מתן הודעה על קיצור תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיף קטן זה, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות להודעה למי שהעובדת עבדה אצלו לפני תקופת הלידה וההורות, ולמעסיק אחר.
:: (5) הוראות פסקאות (1) עד (4) לא יחולו על עובדת שעבדה לפני יציאתה לתקופת לידה והורות פחות משנים עשר חודשים אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה; תקופת הלידה וההורות של עובדת כאמור היא חמישה עשר שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער והשאר אחרי יום הלידה.
: (ב1) עובדת שחלתה ואושפזה בבית חולים תוך תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאלה:
:: (1) להאריך את תקופת הלידה וההורות לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז אך לא יותר מארבעה שבועות; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי עובדת שתקופת אשפוזה, כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה רצופה; בסעיף זה, &quot;אשפוז&quot; - שהות של אדם בבית חולים במשך 12 שעות לפחות לשם קבלת טיפול רפואי;
:: (2) לפצל את תקופת הלידה וההורות כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה;
:: לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיעה העובדת על מימושה בדרך, ובמועד ולמי שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת חופשת לידה או פיצולה בשל אשפוז היולדת או ילדה), התשנ״ט–1999]].))
: (ג)(1) עובדת שילדה בלידה אחת יותר מילד אחד זכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות בשלושה שבועות נוספים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל בילד השני;
:: (2) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ח) [[וסעיף 7(ג3)]] ומהוראות כל דין, עובד שבת זוגו ילדה בלידה אחת יותר מילד אחד יהיה רשאי לממש, בתוך תקופת הלידה וההורות של בת זוגו, החל מיום הלידה ואילך, תקופה אחת רצופה של לפחות שבעה ימים ולכל היותר שבועיים - מתוך שלושת השבועות האמורים בפסקה (1), בעד כל ילד נוסף שנולד באותה לידה, לצורך טיפול בילדו במקום בת זוגו ובהסכמתה.
: (ד) עובדת שהילד אשר ילדה חייב להישאר בבית החולים או לחזור לבית החולים לאישפוז, תוך תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיפים קטנים (ב), (ב1) או (ג), לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאלה:
:: (1) להאריך את תקופת הלידה וההורות לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז, אך לא ביותר מעשרים שבועות; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי עובדת שתקופת אשפוזו של הילד אשר ילדה, כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה רצופה;
:: (2) לפצל את תקופת הלידה וההורות כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה;
:: לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן העובדת הודיעה על מימושה בדרך, ובמועד ולמי שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת חופשת לידה או פיצולה בשל אשפוז היולדת או ילדה), התשנ״ט–1999]].))
: (ד1) (((בוטל).))
: (ד2) הזכאות להארכת תקופת הלידה וההורות לפי סעיפים קטנים (ב1) עד (ד) ו-(ד3) היא מצטברת, ובלבד שכל ההארכות לפי סעיפים קטנים (ב1)(1), (ד)(1) ו-(ד3) לא יעלו יחד על עשרים שבועות.
: (ד3) עובדת שהילד אשר ילדה הוא פעוט עם מוגבלות מורכבת שהוכר ככזה בתוך תקופת הלידה וההורות, זכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות בחמישה שבועות נוספים; בסעיף קטן זה, &quot;פעוט עם מוגבלות מורכבת&quot; - פעוט שזכאי לגמלת ילד נכה לפי [[תקנה 2(2)(ב), (2א), (3) או (3א) לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש&quot;ע-2010]].
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ב) מותר לקצר את תקופת הלידה וההורות, בהסכמת העובדת ובאישור שבכתב מאת רופא, אם הנולד איננו בחיים או שהעובדת הסכימה שילדה יאומץ לפי [[חוק אימוץ ילדים, התשמ&quot;א-1981]], או שהיא אם נושאת כמשמעותה [[בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ&quot;ו-1996]] (להלן - אם נושאת), ובלבד שהתקופה תכלול לפחות שלושה שבועות שאחרי הלידה ואולם לגבי עובדת שהסכימה שילדה יאומץ או לגבי עובדת שהיא אם נושאת, לא יהיה תוקף לזכאותה לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיעה על הסכמתה לקצר את תקופת הלידה וההורות בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה על הסכמה לקיצור תקופת חופשת הלידה), התשע״ד–2014]].))
: (ו) שר העבודה רשאי לנקוב בתקנות עבודות מסויימות שבהן תהא תקופת הלידה וההורות שלפני יום הלידה המשוער פרק זמן שקבע בתקנות ושלא יעלה על שבעה שבועות.
: (ז) (((בוטל).))
: (ז1)(1) עובד שבת זוגו ילדה, ומתקיימים לגביו כל התנאים המפורטים להלן, ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות בהתאם להוראות פסקה (2):
::: (א) הילד נמצא עמו ובהחזקתו;
::: (ב) הילד נמצא בטיפולו הבלעדי של העובד מחמת נכות או מחלה של בת הזוג ורופא אישר בכתב כי בשל הנכות או המחלה כאמור בת הזוג אינה מסוגלת לטפל בילד.
:: (2) על זכאותו של עובד לתקופת לידה והורות לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב), (ג) ו־(ד), ואולם תקופת הלידה וההורות של העובד תחל ביום שבו החלו להתקיים לגביו התנאים האמורים בפסקה (1), ותקופתה תהיה למשך יתרת תקופת הלידה וההורות של בת הזוג שלא נוצלה על ידה עד ליום האמור, וכל עוד מתקיימים לגבי העובד התנאים האמורים, ולעניין עובד שבת זוגו אינה זכאית לתקופת לידה והורות לפי סעיף זה - למשך יתרת התקופה שהיתה בת זוגו בתקופת לידה והורות אילו היתה זכאית לה לפי סעיף זה.
:: (3) יצא עובד לתקופת לידה והורות לפי סעיף קטן זה, אין בכך כדי לדחות, להאריך או לקצר את תקופת הלידה וההורות של בת זוגו.
:: (4) שר התעשיה המסחר והתעסוקה, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כללים לביצוע הוראות פסקה (1), ובין השאר, כללים בדבר חובת מסירת הודעה למעסיק על ידי העובד.
: (ח)(1) עובד שאשתו ילדה, ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות חלקית, בתקופת הלידה וההורות שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, אם התקיימו כל אלה:
::: (א) אשתו זכאית לתקופת לידה והורות והיא הסכימה בכתב לוותר על חלק מתקופת הלידה וההורות המגיעה לה בתקופה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, וזאת על אף הוראות סעיף קטן (ב)(2); ולעניין אישה שהיא עובדת עצמאית - היא זכאית לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], והסכימה בכתב לחזור לעסוק במשלח ידה בתקופה שנותרה כאמור, שהיתה מגיעה לה אילו היתה זכאית לתקופת לידה והורות;
::: (ב) אשתו עבדה או עסקה במשלח ידה בתקופה האמורה בפסקת משנה (א).
:: (1א) תקופת הלידה וההורות החלקית של עובד שהתקיימו לגביו הוראות פסקה (1), לא תעלה על חמישה עשר שבועות, בתוספת הארכות, אם התקיימו לגביו גם על אלה:
::: (א) הוא עבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה פחות משנים עשר חודשים עד יציאתו לתקופת לידה והורות;
::: (ב) אשתו עבדה שנים עשר חודשים לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה לפני יציאתה לתקופת לידה והורות; ולעניין אישה שהיא עובדת עצמאית - עסקה במשלח ידה שנים עשר חודשים לפחות לפני המועד שבו היתה יוצאת לתקופת לידה והורות, אילו היתה זכאית לתקופת לידה והורות.
:: (1ב)(א) עובד שאשתו ילדה ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות של שבעה ימים במהלך תקופת הלידה וההורות של אשתו, ובלבד שהיא הסכימה בכתב לוותר על דמי הלידה שהיא זכאית להם בעד השבוע האחרון של פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי הוראות [[+|סעיפים 50]] [[ו-51 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]].
::: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), יצא עובד לתקופת לידה והורות כאמור בפסקת משנה (א) זכאית אשתו לחזור לעבודתה בשבוע האחרון כאמור בפסקת המשנה האמורה, למעט אם היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיף 50(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]].
::: (ג) אין בתקופת לידה והורות לפי פסקה זו כדי לשנות את אורך תקופת הלידה וההורות שנקבעה בסעיף קטן (ב)(1).
::: (ד) אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו-(1א) ומהוראות סעיף קטן (ז1), [[סעיף 7(ג3)]] [[וחוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש&quot;ס-2000]].
:: (2) שר התעשיה המסחר והתעסוקה יקבע כללים לביצוע הוראות פסקה (1), ובין השאר, כללים בדבר חובת מסירת הודעה למעסיק על ידי שני בני הזוג.
:: (3) שר התעשיה המסחר והתעסוקה יקבע, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, נסיבות מיוחדות שבהתקיימן יהיה עובד זכאי לתקופת לידה והורות לפי הוראות סעיף קטן זה, אף אם לא התקיים האמור בפסקה (1)(ב).
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (חופשת לידה חלקית לעובד שאשתו ילדה), התשנ״ט–1999]].))
: (ט) היעדרות מעבודה לרגל תקופת לידה והורות לפי הוראות סעיף זה לא תפגע בזכויות התלויות בוותק אצל המעסיק.

@ 6א. (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד, תשס&quot;ז, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6ב. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ד, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-8, תשע&quot;א-2) : (((בוטל).))

@ 7. זכות להיעדר מהעבודה (תיקון: תשכ&quot;ד-2, תשל&quot;ו, תשמ&quot;ח, תש&quot;ן, תש&quot;ן-2, תשנ&quot;ח-3, תש&quot;ס, תשס&quot;ז-8, תשס&quot;ח-4, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2, תשע”ז-3, תשע״ח, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ה)
: (א) עובדת שהפילה רשאית להיעדר מעבודתה שבוע לאחר ההפלה, ואם אישר רופא כי מצב בריאותה מחמת ההפלה מחייב שתיעדר זמן רב יותר - הזמן שקבע הרופא, אך לא יותר מששה שבועות.
: (ב) דין העדר מכוח סעיף קטן (א) כדין העדר מפאת מחלה.
: (ג) עובדת רשאית להיעדר מעבודתה:
:: (1) בחדשי ההריון, אם אישר רופא בכתב כי מצבה הרפואי לרגל ההריון מחייב זאת ובמידה שאישר; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה, אלא אם כן העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון לפי [[סעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], בעבור תקופה זו, או שהיא זכאית לתשלום בשל ההיעדרות מכוח דין אחר, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה; היעדרות מכוח פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה;
:: (1א) בחודשי ההיריון, אם אישר רופא בכתב, על גבי טופס שנקבע בתקנות, כי סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את העובדת בשל היותה בהיריון, או את עוברה; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות לפי פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה; הוראות פסקה זו לא יחולו עם מעסיקה של העובדת מצא לה עבודה חלופית מתאימה;
:: (1ב) בחודשי ההיריון, אם אישר רופא בכתב, על גבי טופס שנקבע בתקנות, כי בשל סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה, נבצר מהעובדת לבצע את עבודתה בשל היותה בהיריון; דין היעדררות לפי פסקה זו כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות לפי פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה; הוראות פסקה זו לא יחולו אם מעסיקה של העובדת מצא לה עבודה חלופית מתאימה;
:: (1ג) מתום תקופת הלידה וההורות, ועד תום שישה חודשים מיום הלידה, בתקופה שבה היא מניקה, בהתקיים כל אלה:
::: (1) העובדת הודיעה למעסיקה שהיא מניקה;
::: (2) העסקתה נאסרה בתקופה שבה היא מניקה בשל ההנקה, לפי הוראות [[סעיף 1]];
::: (3) מעסיקה של העובדת לא מצא לה עבודה חלופית מתאימה;
::: (4) העובדת אינה רשאית להיעדר מעבודתה לפי סעיף קטן (ד);
::: היעדרה של עובדת מעבודתה לפי פסקה זו דינו כדין חופשה ללא תשלום, וזמן היעדרה לא יבוא במניין לגבי זכויות התלויות בוותק;
:: (2) מתום תקופת הלידה וההורות עד תום ששה חדשים מאותו יום, אם אישר רופא כי מצבה עקב הלידה מחייב זאת ובמידה שאישר; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה.
:: (3) מתום תקופת הלידה וההורות עד תום ארבעה חדשים מאותו יום - שעה אחת ביום, שתיקרא שעת הורות, בתנאי שהיא מועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה של העובדת או שהיא מועסקת במשרה שהיקפה 174 שעות בחודש לפחות, לפי הנמוך; ההיעדרות המותרת על פי פסקה זו היא בנוסף להפסקות על־פי [[חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי&quot;א-1951]], ואין מנכים אותה משכר עבודתה. לעניין סעיף זה, עובד שמועסק במשרה מלאה כאמור או שמועסק במשרה שהיקפה 174 שעות בחודש לפחות, לפי הנמוך, יהיה רשאי לממש את הזכות לשעת ההורות לבדו או לסירוגין עם בת זוגו, בהתקיים התנאים המפורטים [[בסעיף 7ב]].
:: (4)(א) בתקופה, שבה היא עוברת טיפולי פוריות לרבות טיפולי הפריה חוץ־גופית, אם אישר הרופא המטפל בכתב כי הטיפול מחייב זאת ובמידה שאישר, ובלבד שהודיעה על כך למעסיקה מראש; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה. שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין תקופת ההיעדרות כאמור.
::: (ב) בזקיפת ימי היעדרות לפי פסקת משנה (א) זכאית עובדת להביא בחשבון, לפי בחירתה, גם חלקי ימים שבהם נעדרה כאמור.
::: (ג) היעדרות של חלקי ימים לפי פסקה זו לא תעלה על 40 שעות בשנה לעובדת המועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה או על החלק היחסי מ-40 שעות כאמור, בהתאם לשיעור חלקיות המשרה; שיעור חלקיות המשרה יחושב כיחס שבין שעות העבודה של העובדת בחודש ובין מספר שעות העבודה בחודש במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה, או 182 שעות, לפי הנמוך.
::: (ד) על אף האמור [[בסעיף 2(א) לחוק דמי מחלה, התשל&quot;ו-1976]], עובדת זכאית לתשלום דמי מחלה בשל היעדרות הנכללת במכסת השעות האמורה בפסקת משנה (ג) ביום הראשון להיעדרה; התשלום בעד חלקי ימי היעדרות לעניין זה יחושב לפי היחס שבין שעות ההיעדרות ובין שעות העבודה של העובדת באותו יום אילולא נעדרה.
::: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון), התשנ״א–1990]].))
:: (5) בתקופה שבה היא שוהה במקלט לנשים מוכות באישור המחלקה לשירותים חברתיים או משרד העבודה והרווחה, ובלבד שהתקופה לא תעלה על שישה חודשים בתקופת שנים עשר החודשים שלאחר תחילת שהייתה במקלט כאמור; העדרה של עובדת מעבודתה לפי פסקה זו דינה כדין חופשה בלא תשלום, וזמן העדרה לא יבוא במנין לגבי זכויות התלויות בוותק; הוראות פסקה זו יחולו על עובדת שעבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה תקופה של שישה חודשים רצופים או יותר; לענין פסקה זו –
:::- ”אישור” – הפניה מראש או אישור בדיעבד;
:::- ”מחלקה לשירותים חברתיים” – כמשמעותה [[בחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958]];
:::- ”מקלט לנשים מוכות” – מקום שבו שוהה אישה מוכה מחשש לחייה או לחיי ילדה, לרבות מקום כאמור שאינו נתמך בידי המדינה או רשות מקומית;
::: לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקה זו אלא אם כן הודיעה העובדת על מימושה למעסיק בדרך ובמועד שקבע שר העבודה והרווחה.
::: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה על שהייה במקלט לנשים מוכות), התשס&quot;א-2000]].))
:: (6)(א) בתקופה שבה בן זוגה שוהה בשירות מילואים, כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]] - שעה אחת ביום, החל ביום הראשון לשירות המילואים, ובלבד שמתקיימים התנאים המפורטים להלן:
:::: (1) תקופת המילואים של בן הזוג לא תפחת מחמישה ימים רצופים;
:::: (2) לעובדת ילד שטרם מלאו לו 13 שנים הנמצא עמה;
:::: (3) העובדת מועסקת במשרה מלאה לפי הנהוג במקום עבודתה;
:::: (4) העובדת הודיעה למעסיקה על מימוש הזכות לפי פסקה זו והציגה לפניו אישור המעיד על שירות המילואים של בן זוגה; שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הודעה כאמור.
::: (ב) עובדת אינה זכאית להיעדר מעבודתה לפי פסקה זו בימים שבהם היא נעדרת מעבודה בשל מימוש הזכות לשעת הורות לפי הוראות פסקה (3) או לפי הנהוג במקום עבודתה בעניין שעת הורות כאמור, או לפי הנהוג במקום עבודתה בעניין קיצור שעות עבודתה בשל הורות; היתה העובדת זכאית להיעדר מעבודתה כאמור פחות משעה אחת ביום, תהיה זכאית להיעדר מעבודתה לפי פסקה זו ביתרת הזמן שבין ההסדר הנהוג במקום עבודתה כאמור ובין שעה אחת.
::: (ג) הוראות פסקה זו יחולו גם על עובד שבת זוגו שוהה בשירות מילואים, בשינויים המחויבים.
::: (ד) על אף האמור בפסקה זו, רשאי ראש רשות ביטחון, בהחלטה מנומקת בכתב, לקבוע כי הוראות פסקה זו לא יחולו על חלק מעובדי אותה הרשות, בשל צורך מבצעי חיוני; החלטה כאמור תעמוד בתוקפה לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים ויהיה ניתן להאריכה בתקופות נוספות שלא יעלו על שבעה ימים כל אחת; לעניין זה, &quot;רשות ביטחון&quot; - שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר או הרשות הארצית לכבאות והצלה.
::: (ה) ההיעדרות המותרת בהתאם להוראות פסקה זו היא נוסף על הפסקות על פי [[חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי&quot;א-1951]], ואין מנכים אותה משכר עבודה.
: (ג1) הוראות סעיף קטן (ג)(4) תחול גם על עובד העובר טיפולי פוריות.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון), התשנ״א–1990]].))
: (ג2)(1) עובד רשאי להיעדר מעבודתו בהתקיים האמור בפסקה מפסקאות משנה (א) או (ב), ולתקופה כמפורט בהן:
::: (א) בת זוגו של העובד החליטה לפצל את תקופת הלידה וההורות לפי הוראות [[סעיף 6(ב1)(2)]] - למשך התקופה שבה היא מאושפזת ושבה פוצלה תקופת הלידה וההורות כאמור אך לא יותר מארבעה שבועות;
::: (ב) לעובד נולד ילד והילד נמצא עמו ובהחזקתו הבלעדית (בפסקת משנה זו - החזקה בלעדית) - מהיום שבו הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית וכל עוד הוא נמצא בהחזקה כאמור, למשך יתרת תקופת הלידה וההורות של היולדת שלא נוצלה על ידה עד ליום האמור, ולעניין יולדת שאינה זכאית לתקופת לידה והורות לפי [[סעיף 6]] - למשך יתרת תקופת הלידה וההורות שלה היתה זכאית אילו חלו לגביה הוראות [[הסעיף האמור]].
:: (2) לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיע העובד על מימושה למעסיקו בדרך ובמועד שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה.
:: (3) היעדרות של עובד מעבודתו לפי פסקה (1) דינה כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות כאמור לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו.
:: (4) עובד שנעדר מעבודתו לפי פסקה (1) והתייצב לעבודה לפני תום תקופת הלידה וההורות שלו, או הביע את רצונו לחזור לעבודה כאמור, לא יוכל המעסיק לדחות את החזרתו לעבודה יותר משבועיים מיום שהתייצב או הביע את רצונו לחזור.
:: (ג3) עובד רשאי להיעדר מעבודתו עד חמישה ימים מהיום שלאחר יום הלידה של בת זוגו; דין היעדרות לפי פסקה זו כמפורט להלן:
::: (1) לעניין שלושת ימי ההיעדרות הראשונים – כדין חופשה שנתית, ואם אין לעובד ימי חופשה המגיעים לו – כדין חופשה ללא תשלום;
::: (2) לעניין שני ימי ההיעדרות הנותרים – כדין היעדרות מפאת מחלה; לעניין עובד הזכאי לדמי מחלה לפי [[חוק דמי מחלה, התשל&quot;ו–1976]], יראו את ימי העדרו לפי פסקת משנה זו כיום השני והשלישי למחלתו לפי [[סעיף 2 לחוק האמור]]; ימי ההיעדרות לפי פסקת משנה זו יבואו בחשבון במניין ימי ההיעדרות שהעובד זכאי להם לפי [[חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש&quot;ס–2000]].
: (ג4)(1) עובד שעבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה שנה לפחות והילד שבת זוגו ילדה אושפז בבית החולים לאחר הלידה לתקופה העולה על שבועיים, רשאי להיעדר עד 20 ימי היעדרות, אף אם אינם רצופים, במהלך תקופת האשפוז של הילד ובתוך תקופת הלידה וההורות של בת הזוג לפי [[סעיף 6]], על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירתו.
:: (2) ימי ההיעדרות של עובד כאמור בפסקה (1), שזקף ימי היעדרות לפי הוראות אותה פסקה ולפי הוראות סעיף קטן (ג3) על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, יימנו לעניין הוראות [[סעיף 2(א) לחוק דמי מחלה, התשל&quot;ו-1976]], ברצף מהיום הראשון שבו נעדר על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, אף אם ההיעדרויות לא היו רצופות.
:: (3) בזקיפת ימי היעדרות לפי הוראות פסקה (1) זכאי עובד להביא בחשבון, לפי בחירתו, גם חלקי ימים שבהם נעדר לפי הוראות סעיף קטן זה; חלקי ימים לעניין זה יחושבו לפי היחס שבין שעות ההיעדרות ובין שעות העבודה של העובד באותו יום אילולא נעדר.
:: (4) ימי ההיעדרות לפי סעיף קטן זה לא יובאו בחשבון במניין ימי ההיעדרות שהעובד זכאי להם לפי סעיף קטן (ג3) ולפי [[חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש&quot;ס-2000]].
:: (5) היעדרות לפי סעיף קטן זה תתאפשר אם העובד מסר למעסיקו אישור רפואי בדבר אשפוז הילד וכן חתם על הצהרה כי בימי ההיעדרות שהה עם הילד שאושפז או עם ילדיו האחרים.
: (ד)(1) עובדת רשאית להיעדר מהעבודה, מתום תקופת הלידה וההורות, מספר חדשים כרבע מספר החדשים שבהם עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, אך לא יותר משנים עשר חדשים מיום הלידה וחלק של חודש לא יבוא במנין ואולם ממספר החודשים שתהיה העובדת רשאית להיעדר בהתאם לפסקה זו, יופחתו מספר השבועות שבהם עלתה תקופת הלידה וההורות שנוצלה על ידי העובדת לפי [[סעיף 6(ב)(1)]], על חמישה עשר שבועות, או על תקופה של חמישה עשר שבועות, בתוספת הארכות.
:: (2) העדרה של העובדת מעבודתה מכוח פסקה (1) דינה כדין חופשה ללא תשלום, וזמן העדרה לא יבוא במנין לגבי זכויות התלויות בותק.
:: (3) עובדת שנעדרה מעבודתה מכוח פסקה (1) והתייצבה לעבודה לפני תום תקופת הלידה וההורות שלה, או הביעה רצונה לחזור לעבודה כאמור, לא יוכל המעסיק לדחות את חזרתה לעבודה יותר מארבעה שבועות מיום שהתייצבה או הביעה רצונה לחזור.
: (ד1) הוראות סעיף קטן (ד) יחולו, בשינויים המחוייבים, על עובד, ובלבד שנתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) בת זוגו הועסקה כעובדת במשך ששה חדשים רצופים לפחות בסמוך לפני תחילת העדרותו מהעבודה בהתאם להוראות סעיף קטן (ד).
:: (2) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת זוגו.
: (ד2) נעדר אחד מבני־הזוג מן העבודה כאמור בסעיף קטן (ד) או (ד1), לפי הענין, לא יחולו הוראות אותם סעיפים קטנים על בן־הזוג השני; אולם, אם נעדר אחד מבני הזוג תקופה קצרה מהאמור בסעיפים קטנים (ד) או (ד1) לפי הענין, רשאי בן זוגו להעדר מהעבודה על פי הוראות אותם סעיפים קטנים למשך יתרת התקופה האמורה.
: (ד3) לענין חישוב תקופת העבודה הרצופה כאמור בסעיף קטן (ד1), יראו כעבודה גם תקופת הפסקה בעבודה שבה נמשכים יחסי עבודה.
: (ד4) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הוראות בדבר חובת מסירת הודעות למעסיק לענין סעיף זה, מאת בני־הזוג או אחד מהם ותוצאות אי מסירת הודעות כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד), התשמ״ט–1988]].))
: (ה)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג)(1), רשאית עובדת להיעדר מעבודתה, ללא ניכוי משכר עבודתה, לשם פיקוח רפואי במשך חדשי ההריון ובדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהריון הנעשים על ידי רופא נשים או הנעשים בתחנה לבריאות האם והילד שאישר משרד הבריאות (להלן - התחנה), לרבות בדיקות שגרתיות כאמור הנערכות מחוץ לתחנה על פי הפניית התחנה; בפסקה זו, &quot;רופא נשים&quot; - רופא מורשה בעל תואר מומחה ביילוד ובגינקולוגיה שניתן לו על פי [[=הפקודה|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976]] (להלן - הפקודה), או רופא מורשה המתמחה לקראת קבלת התואר האמור, במוסד מוכר לפי [[הפקודה]], בפיקוחו של רופא בעל התואר האמור.
:: (2) תקופת ההיעדרות מהעבודה כאמור בפסקה (1) לא תעלה על 40 שעות במשך חודשי הריונה, לעובדת המועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה או על החלק היחסי מ-40 שעות כאמור, בהתאם לשיעור חלקיות המשרה; שיעור חלקיות המשרה יחושב כיחס שבין שעות העבודה של העובדת בחודש ובין מספר שעות עבודה בחודש במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה, או 182 שעות, לפי הנמוך.
:: (3) שר העבודה רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לקבוע בתקנות -
::: (א) הוראות לביצוע פסקאות (1) ו־(2);
::: (ב) לגבי סוגי עובדות ובאזורים שיקבע - מספר שעות אחר להיעדרות עובדת מעבודתה כאמור ובלבד שלא יפחת מהאמור בפסקה (2);
::: (ג) הוראות משלימות בדבר זכותה של אשה העובדת אצל יותר ממעסיק אחד להיעדר מעבודתה כאמור בפסקה (1) כאילו היתה עובדת אצל מעסיק אחד לענין האמור בפסקה (2).

@ 7א. הפרשות לקופת גמל בתקופת לידה והורות ובשמירת הריון (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) עובד או עובדת הזכאים לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]] (בסעיף זה - דמי לידה), או עובדת הזכאית לגמלת שמירת הריון לפי [[החוק האמור]] (בסעיף זה - גמלת שמירת הריון), והם ומעסיקם או המעסיק בלבד, נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך המעסיק לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה או גמלת שמירת ההריון, לפי הענין, ובלבד שהעובדת או העובד שילמו בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליהם, אם חלים, להבטחת הזכויות האמורות, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפו העובדת או העובד לעבוד בתקופה האמורה; בסעיף קטן זה, &quot;קופת גמל&quot; - כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]].
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) יחול על המעסיק שהעובדת או העובד עבדו אצלו שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת ההריון של העובדת או של בת זוגו של העובד, לפי העניין, ולענין תשלומים בתקופת הזכאות לדמי לידה - אם נוסף על כך התקיימו יחסי עבודה ביניהם בכל תקופת ההריון.
: (ג) השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע מועדים וכללים לתשלום הסכומים האמורים בסעיף קטן (א); בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע כללים שונים למעסיק ולעובדת או לעובד.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל), התשס״ח–2008]].))

@ 7ב. התנאים למימוש הזכות לשעת הורות על ידי בן זוג (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: (א) עובד רשאי לממש את הזכות לשעת הורות לבדו או לסירוגין עם בת זוגו, כאמור [[בסעיף 7(ג)(3)]], בהתקיים התנאים המפורטים להלן:
:: (1) בת הזוג נתנה את הסכמתה למימוש הזכות לשעת ההורות לסירוגין עם בן זוגה או על ידי בן זוגה;
:: (2) כל אחד מבני הזוג מסר למעסיקו, לא יאוחר מ-21 ימים לפני תום תקופת הלידה וההורות, הצהרה חתומה לפי [[תוספת ראשונה|הטופס שבתוספת הראשונה]] שבה הודיע על הבחירה לממש את הזכות לשעת הורות עם בן הזוג (בסעיף זה - הצהרה); מסרו בני הזוג הצהרה במועד מאוחר יותר - יהיה העובד רשאי לממש את זכותו 21 ימים לאחר מסירת ההצהרה;
:: (3) בהצהרה יפרט כל אחד מבני הזוג את מספר הימים ואת הימים המסוימים בשבוע העבודה שבהם יממש את שעת ההורות;
:: (4)(א) מימוש הזכות לשעת הורות ייעשה על פי ההצהרה, ואולם העובדת ומעסיקה ובן זוגה ומעסיקו רשאים, לפי העניין, להסכים ביניהם, לפי הצורך ובאופן חד-פעמי, על מימוש הזכות לשעת ההורות באופן שונה מזה שמסרו עליו בהצהרה.
::: (ב) שינוי קבוע במימוש הזכות לשעת ההורות שמסרו העובדת ובן זוגה בהצהרה, לאחר שנמסרה הצהרה כאמור בסעיף זה, ייעשה בהצהרה נוספת שתימסר למעסיק בהתאם להוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים, 21 ימים מראש, ולעניין בני זוג שלפחות אחד מהם עובד במשמרות - חודש מראש;
:: (5) מכסת שעות ההורות ששני בני הזוג זכאים לממש לפי הוראות סעיף זה לא תעלה על מכסת שעות ההורות שהעובדת היתה זכאית לממש לבדה.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), עובדת ובן זוגה שאחד מהם עובד בעבודה במשמרות בענף מהענפים המנויים [[בתוספת השנייה]] רשאים לממש את הזכות לשעת הורות לסירוגין כך שכל אחד מבני הזוג יממש את הזכות לפרקי זמן שלא יפחתו משלושה שבועות כל אחד; העובד שעובד במשמרות ומעסיקו רשאים להסכים ביניהם על חלוקה אחרת לסירוגין לפרקי זמן קצרים יותר.
:: (2) שר הכלכלה והתעשייה, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השנייה]].
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;עבודה במשמרות&quot; - עבודה שמכסת העבודה היומית המלאה בה היא 20 שעות לפחות שנחלקות לשתי משמרות לפחות.
: (ג) שר הכלכלה והתעשייה, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגוני מעסיקים שהם לדעת השר יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות הנוגעות בין השאר לעניין -
:: (1) חלוקה אחרת של מימוש הזכות לשעת ההורות בין בני הזוג, ובכלל זה לעניין אופן שינוי החלוקה;
:: (2) חלוקת מימוש הזכות לשעת ההורות לפי סוגי עובדים וסוגי מקומות עבודה;
:: (3) אופן הדיווח ודרך הדיווח למעסיק על ידי בני הזוג.

@ 8. איסור העסקה בתקופת לידה והורות (תיקון: תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: לא יעסיק מעסיק עובדת או עובד בידעו שהם בתקופת לידה והורות.

@ 9. הגבלת פיטורים (תיקון: תשכ&quot;ד-2, תש&quot;ן, תשנ&quot;ח, תש&quot;ס, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ז-5, תשס&quot;ז-8, תשס&quot;ז-9, תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-3, תש&quot;ע, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ו-2, תשפ&quot;ו-3)
: (א) לא יפטר מעסיק עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות.
: (ב) היה המעסיק קבלן כוח אדם והעובדת הועסקה אצלו בפועל במשך שישה חודשים לפחות יראו, לענין סעיף קטן (א), גם הפסקה זמנית של העסקתה כפיטורים; בסעיף זה, &quot;קבלן כוח אדם&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]].
: (ב1)(1) לעניין עובדת של קבלן כוח אדם המועסקת אצל מעסיק בפועל במשך שישה חודשים לפחות, יחולו הוראות אלה:
::: (א) לא יגרום מעסיק בפועל לכך שקבלן כוח אדם יפטר עובדת בהיריון בניגוד להוראות סעיף זה;
::: (ב) פוטרה עובדת בהיריון בניגוד להוראות סעיף זה, חזקה היא שהמעסיק בפועל הוא שגרם לפיטורים, אלא אם כן הוכיח אחרת;
::: (ג) בקשה להיתר לפי סעיף קטן (א) תוגש הן בידי המעסיק בפועל והן בידי קבלן כוח האדם.
:: (2) הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על החובות והאיסורים החלים על קבלן כוח אדם כמעסיק לפי כל דין.
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;מעסיק בפועל&quot; ו&quot;קבלן כוח אדם&quot; - כהגדרתם [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]].
: (ג)(1) לא יפטר מעסיק עובדת או עובד בתקופת לידה והורות או בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]], ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות.
:: (1א) לא יפטר מעסיק עובדת או עובד בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות או לאחר תום ימי ההיעדרות, כאמור בפסקה (1), לפי העניין, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה; השר לא יתיר פיטורים לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי מתקיימים כל אלה:
::: (א) הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות כאמור;
::: (ב) עסקו של המעסיק חדל לפעול או שהמעסיק הוכרז כפושט רגל לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]], ואם הוא תאגיד - ניתן צו פירוק לפי [[חלק 8א לחוק החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]]; לעניין זה, &quot;חדל לפעול&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 9ב]].
:: (2) לא יפטר מעסיק עובד או עובדת, בימי העדרם מהעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)]] או במשך תקופה של שישים ימים לאחר תום ההיעדרות כאמור, ולא יתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים לפי פסקה זו אם הם לדעתו בקשר ללידה או להיעדרות כאמור.
:: (2א) (((פקעה).)) 
:: (2ב) (((פקעה).))
:: (2ג) (((הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):))
::: (א) הוציא מעסיק עובד או עובדת לחופשה ללא תשלום במהלך התקופה הקובעת, לתקופה של 10 ימים רצופים לפחות או שהיא הוצאה לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026) או י&quot;ב באדר התשפ&quot;ו (1 במרץ 2026), שחלה, כולה או חלקה, ב-60 הימים כאמור בפסקה (1א) או (2), לא תובא תקופת החופשה ללא תשלום במניין 60 הימים; בפסקה זו, &quot;התקופה הקובעת&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], כנוסחו [[בחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ&quot;ו-2026]].
::: (ב) על אף האמור בפסקאות (1א) ו-(2), השר רשאי להתיר פיטורים של עובד או עובדת שהוצאו לחופשה ללא תשלום כאמור בפסקת משנה (א), אם שוכנע כי הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות כאמור בפסקה (1א) או (2), ובלבד שחלפו 60 ימים מתום תקופת הלידה וההורות או ההיעדרות.
:: (3) במניין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים לא יבואו התקופות האמורות בפסקאות (1), (1א) ו־(2).
: (ד) לא יפטר מעסיק עובדת השוהה במקלט לנשים מוכות בימי העדרה מעבודתה לפי [[סעיף 7(ג)(5)]] או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר לשהייה במקלט; במנין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, לא יבואו התקופות האמורות בסעיף קטן זה.
: (ה)(1) לא יפטר מעסיק עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית או עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות, בימי העדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(4) או (ג1)]], לפי העניין, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר עם היעדרות כאמור או עם טיפולים כאמור; הוראת סעיף קטן זה תחול לגבי עובד או עובדת העוברים טיפולים כאמור בפסקה זו לקראת שתי לידות לכל היותר, בתקופת העסקתם אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ואם עברו טיפולים כאמור לקראת הולדת ילדים מבני זוג קודמים - גם לקראת שתי לידות עם בן הזוג הנוכחי;
:: (2) הוראת פסקה (1) לא תחול על מעסיק, לגבי עובד או עובדת כאמור, שחלפו שנתיים מהיום הראשון להיעדרותם מעבודה אצלו או באותו מקום עבודה, לפי הפסקה האמורה.
:: (3) הוראות פסקה (1) יחולו גם על עובדת או עובד שלא נעדרו מעבודה, בתקופת הטיפולים כאמור באותה פסקה, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר מועד תחילת טיפולי הפוריות או טיפולי ההפריה החוץ־גופית, לפי המאוחר, כפי שאישר הרופא המטפל בכתב, ובלבד שהעובדת או העובד, לפי העניין, הודיעו למעסיק על הטיפולים לא יאוחר משלושה ימי עבודה ממועד מתן ההודעה המוקדמת לפיטורים, ואם לא ניתנה הודעה מוקדמת לפיטורים - ממועד הפיטורים, ומסרו למעסיק אישור רופא כאמור בתוך 14 ימים מאותו מועד, לפי העניין; הוראות פסקה זו יחולו הן על עובדת או עובד קבועים והן על עובדת או עובד ארעיים או זמניים, ובלבד שעבדו אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה שישה חודשים לפחות; שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע סוגים של טיפולי פוריות שהוראות פסקה זו לא יחולו עליהם.
: (ו) לא יפטר מעסיק עובדת בימי היעדרה מעבודה לפי [[סעיף 7(א)]] ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה; במניין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים לא תבוא התקופה האמורה בסעיף קטן זה.
: (ז) בסעיף זה, &quot;פיטורים&quot; - לרבות אי־חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה שהוא אחד מאלה:
:: (1) חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר;
:: (2) חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה.

@ 9א. איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ד-3, ק&quot;ת תש&quot;ף, ק&quot;ת תש&quot;ף-2, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ו-2)
: (א) לא יפגע מעסיק בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי [[סעיף 9]], בתקופה שבה חלה ההגבלה כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פגיעה כאמור אם היא לדעתו בקשר לעילה שבשלה חלה אותה הגבלה.
: (א1) (((פקע).))
: (א2) (((הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):)) לעניין סעיף זה לא יראו היעדרות של עובד או עובדת בתקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 9(ג)(2ג)(א)]], מחמת הוראה מההוראות כאמור [[בסעיף 2(א) או (ב)(1) לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס&quot;ו-2006]], שבשלה חל איסור לפטר את העובד או העובדת בהתאם להוראות [[אותו סעיף]], כפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה של העובד או העובדת.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;פגיעה&quot;, בהיקף המשרה - למעט שינוי זמני בהיקף המשרה לפי בקשה שיזמו העובדת או העובד בשל מצבם הרפואי לפי אישור בכתב מאת רופא;
::- &quot;פגיעה&quot;, בהכנסה, למעט -
:: (1) פגיעה בהכנסה החלה במקום העבודה מכוח דין או הסכם קיבוצי;
:: (2) פגיעה ברכיב השכר המשולם לעובדת או לעובד בהתאם לתפוקת עבודתם ובלבד שהפגיעה בתפוקתם של העובדת או העובד לא נגרמה מסיבות התלויות במעסיק;
:: (3) (((בוטלה).))

@ 9ב. היתר לגבי עובדת בהריון - תחילת תוקף (תיקון: תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ד-3)
: החליט שר התעשיה המסחר והתעסוקה לתת היתר לפי [[סעיף 9(א)]] או [[סעיף 9א]] לגבי עובדת בהיריון, לא יינתן ההיתר לגבי התקופה שקדמה ליום מתן ההחלטה בבקשה להיתר, ואולם רשאי הוא לתת את ההיתר למועד הקודם ליום מתן ההחלטה, אם התקיים האמור באחת מהפסקאות (1) עד (5) וכאמור בהן, לפי הענין:
: (1) המעסיק הוכיח כי לא ידע ולא היה עליו לדעת ביום הפיטורים או ביום הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה, לפי הענין, שהעובדת בהריון, ולדעת השר לא יהיה זה צודק לתת את ההיתר רק מיום מתן ההחלטה בבקשה להיתר; לענין פסקה זו, &quot;יום הפיטורים&quot;, &quot;יום הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה&quot; - היום שבו היו אמורים הפיטורים או הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה, לפי ענין, להיכנס לתוקפם אלמלא הוראות [[סעיף 9(א)]] [[או 9א]];
: (2) המעסיק הוכיח כי התקיימו נסיבות חמורות, ולדעת השר לא יהיה זה צודק לתת את ההיתר רק מיום מתן ההחלטה בבקשה להיתר, ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום הגשת הבקשה להיתר;
: (3) המעסיק הוכיח כי הוא הוכרז פושט רגל לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]], ואם הוא תאגיד - כי ניתן צו פירוק לפי [[חלק 8א לחוק החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]], ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום הגשת הבקשה להיתר, או ליום ההכרזה או מתן צו הפירוק, לפי הענין, המוקדם מביניהם;
: (4) המעסיק הוכיח כי עסקו חדל לפעול, ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום שבו חדל העסק לפעול או ליום הגשת הבקשה להיתר, המאוחר מביניהם;
: (5) המעסיק הוכיח כי עסקו חדל לפעול בשל נסיבות לא צפויות שכתוצאה מהן לא היתה לו אפשרות לבקש היתר לפני שהעסק חדל לפעול, ובלבד שלא יינתן היתר לגבי תקופה שקדמה ליום שבו חדל העסק לפעול;
: לענין פסקאות משנה (4) ו־(5), &quot;חדל לפעול&quot; - הפסקת פעילות שאינה זמנית.

@ 9ג. תחולת הוראות על הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אם נושאת&quot; ו&quot;הורה מיועד&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 9ה(א)]];
::- &quot;הורה במשפחת אומנה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 9ו(א)]];
::- &quot;הורה מאמץ&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 9ד(א)]].
: (ב) ההוראות לפי [[סעיפים 6(א), (ב), (ג), (ד) ו־(ט)]], [[7(ג)(3) ו־(ד)]], [[7א]], [[8]], [[9(א) עד (ג) ו־(ז)]], [[9א]] [[ו־9ב]], יחולו על הורה מאמץ, על הורה מיועד ועל הורה במשפחת אומנה, והכל בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות המפורטים [[בסעיפים 9ד עד 9ו]], וכל עוד לא הופסק הליך האימוץ או האומנה או היריונה של האם הנושאת, לפי העניין.
: (ג)(1) היו שני בני הזוג הורים מאמצים, הורים מיועדים או הורים במשפחת אומנה, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (ב) רק על אחד משני בני הזוג, לפי בחירתם; ואולם לעניין תקופת לידה והורות לפי [[סעיף 6]], והזכות להיעדרות לפי [[סעיף 7(ג)(3) ו־(ד)]], אם נעדר אחד מבני הזוג למשך תקופה קצרה מהאמור באותם סעיפים, לפי העניין, רשאי בן זוגו להיעדר מהעבודה, על פי הוראות אותם סעיפים, למשך יתרת התקופה האמורה.
:: (2) היה בן זוגו של הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה עובד עצמאי, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (ב) על ההורה המאמץ, על ההורה המיועד או על ההורה במשפחת אומנה, בתקופה שבה בן זוגו שהוא עובד עצמאי לא נעדר מעבודתו בשל הליך האימוץ או האומנה או בשל היריונה של האם הנושאת, או לצורך הטיפול בילד, לפי העניין.

@ 9ד. שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה מאמץ (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הודעה על כוונה לאמץ&quot; - הודעת עובדת או עובד, על כך שקיבלו הודעה מאת עובד סוציאלי לפי [[חוק האימוץ]] ולפיה הם עתידים לקבל לביתם ילד למטרת אימוץ במועד שנקבע באותה הודעה, ולעניין אימוץ בין־ארצי לפי הוראות [[=חוק האימוץ|חוק אימוץ ילדים]] (בחוק זה - אימוץ בין־ארצי) - על כך שקיבלו הודעה מאת עמותה מוכרת ולפיה נמצא במדינת חוץ ילד המתאים לאימוץ בידם;
::- &quot;הורה מאמץ&quot; - עובד או עובדת המקבלים לביתם ילד שגילו אינו עולה על עשר, למטרת אימוץ לפי הוראות [[חוק אימוץ ילדים]];
::- &quot;חוק אימוץ ילדים&quot; - [[חוק אימוץ ילדים, התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;יום קבלת ילד לביתו של הורה מאמץ&quot; - יום מסירת הילד להורה המאמץ, באמצעות עובד סוציאלי לפי [[חוק האימוץ]] בהתאם להוראות [[סעיף 12 לחוק אימוץ ילדים]] או באמצעות עמותה מוכרת בהתאם להוראות [[סעיף 28טז לחוק האמור]];
::- &quot;עובד סוציאלי לפי [[חוק האימוץ]]&quot; ו&quot;עמותה מוכרת&quot; - כמשמעותם [[בחוק אימוץ ילדים]].
: (ב) ההוראות לפי הסעיפים המנויים [[בסעיף 9ג(ב)]] יחולו על הורה מאמץ, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות אלה:
:: (1) יום הלידה ייחשב כיום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 6(ב)(1) סיפה ו־(5) סיפה]], מועד תחילתה של תקופת הלידה וההורות הוא ביום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ;
:: (3)(א) הורה מאמץ רשאי להיעדר מעבודתו לצורך נסיעות למדינת חוץ למטרת אימוץ בין־ארצי, ובלבד שעמותה מוכרת אישרה בכתב, לגבי כל אחת מהנסיעות כאמור, כי היא דרושה למטרת האימוץ הבין־ארצי;
::: (ב) תקופות ההיעדרות מהעבודה לפי פסקת משנה (א) יהיו בהתאם לאמור בכל אחד מהאישורים האמורים באותה פסקת משנה, ובלבד שתקופת ההיעדרות המצטברת לא תעלה על 45 ימים לאותו הליך אימוץ;
::: (ג) לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקה זו, אלא אם כן העובדת או העובד הודיעו על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשייה המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים;
:::: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה בדבר היעדרות מעבודה לצורך נסיעה לחו״ל למטרת אימוץ בין־ארצי), התשע״ד–2014]].))
::: (ד) היעדרו של הורה מאמץ מעבודתו לפי פסקה זו דינו כדין חופשה בלא תשלום, וזמן היעדרו לא יבוא במניין לגבי הזכויות התלויות בוותק;
::: (ה) על אף הוראות [[סעיף 9ג(ג)]], נעשה הליך האימוץ הבין־ארצי בידי שני בני זוג, יהיו שניהם זכאים להיעדרות מעבודה לפי פסקה זו, ובתקופת ההיעדרות לפי פסקה זו יחולו על שניהם הוראות [[סעיפים 9(א) עד (ב1)]], [[9א]] [[ו־9ב]] החלות על עובדת שהיא בהיריון;
:: (4) על אף הוראות [[סעיף 7א(ב)]], חובת המעסיק לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור [[בסעיף 7א(א)]], תחול לעניין הורה מאמץ הזכאי לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], אם התקיימו בינו לבין מעסיקו יחסי עבודה במשך חמישה עשר חודשים לפחות לפני יום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ;
:: (5)(א) הוראות [[סעיפים 9(א) עד (ב1)]], [[9א]] [[ו־9ב]] החלות על עובדת שהיא בהיריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על כוונה לאמץ ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד לביתם או עד תום תשעה חודשים מהמועד שבו קיבלו הודעה מאת עובד סוציאלי לפי [[חוק האימוץ]] או מאת עמותה מוכרת כאמור בהגדרה &quot;הודעה על כוונה לאמץ&quot;, לפי המוקדם;
::: (ב) על אף הוראות פסקת משנה (א), אישרה הרשות המרכזית כהגדרתה [[בסעיף 28ב לחוק אימוץ ילדים]] כי על פי הנתונים שהובאו לפניה, העובדת או העובד שמסרו הודעה על כוונה לאמץ נמצאים בשלבים מתקדמים של הליך אימוץ בין־ארצי של ילד מסוים אשר נמצא בעבורם במדינת חוץ וכי השלמת ההליכים מתעכבת בשל גורמים שאינם תלויים בעובדת או בעובד או בעמותה המוכרת שבאמצעותה מתבצע הליך האימוץ, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בפסקת המשנה האמורה על העובדת או העובד, עד יום קבלת הילד לביתם; לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקת משנה זו, אלא אם כן העובדת או העובד הודיעו על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשייה המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים;
:::: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת התקופה המוגנת בשל עיכוב הליך אימוץ בין־ארצי), התשע״ד–2014]].))
:: (6) [[בסעיף 9(ג)]] -
::: (א) בפסקה (1), המילים &quot;או בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]]&quot; - לא ייקראו;
::: (ב) בפסקה (1א), המילים &quot;או לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור [[9|בפסקה (1)]], לפי העניין,&quot; - לא ייקראו;
::: (ג) בפסקה (2), במקום &quot;לפי [[סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)]]&quot; יקראו &quot;לפי [[סעיף 7(ד)(1)]]&quot;.

@ 9ה. שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה מיועד (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אם נושאת&quot; - כהגדרתה [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)=חוק הסכמים לנשיאת עוברים|בחוק הסכמים לנשיאת עוברים]];
::- &quot;הודעה על היריונה של אם נושאת&quot; - הודעת עובדת או עובד על כך שהאם הנושאת שעמה חתמו על הסכם לנשיאת עוברים, היא בהיריון;
::- &quot;הורה מיועד&quot; - עובדת או עובד המקבלים למשמורתם ילד, כהורים מיועדים, לפי הוראות [[סעיף 10 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים]];
::- &quot;הסכם לנשיאת עוברים&quot; - הסכם שאושר לפי [[סעיף 5 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים]];
::- &quot;חוק הסכמים לנשיאת עוברים&quot; - [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ&quot;ו-1996]];
::- &quot;יום קבלת ילד למשמורת ההורה המיועד&quot; - יום מסירת הילד, על ידי האם הנושאת, למשמורת ההורה המיועד, בהתאם להוראות [[סעיף 10(ג) לחוק הסכמים לנשיאת עוברים]].
: (ב) ההוראות לפי הסעיפים המנויים [[בסעיף 9ג(ב)]] יחולו על הורה מיועד, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות אלה:
:: (1) יום הלידה ייחשב כיום שבו נולד הילד;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 6(ב)(1) סיפה ו־(5) סיפה]], מועד תחילתה של תקופת הלידה וההורות הוא ביום קבלת הילד למשמורת ההורה המיועד;
:: (3) על אף הוראות [[סעיף 7א(ב)]], חובת המעסיק לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור [[בסעיף 7א(א)]], תחול לעניין הורה מיועד הזכאי לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], אם ההורה המיועד עבד אצל המעסיק שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת היריונה של האם הנושאת והתקיימו בין ההורה המיועד לבין מעסיקו יחסי עבודה במשך כל תקופת היריונה של האם הנושאת;
:: (4) הוראות [[סעיפים 9(א) עד (ב1)]], [[9א]] [[ו־9ב]] החלות על עובדת שהיא בהיריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על היריונה של האם הנושאת ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד למשמורת ההורה המיועד;
:: (5) [[בסעיף 9(ג)]] -
::: (א) בפסקה (1), המילים &quot;או בימי העדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]] - לא ייקראו;
::: (ב) בפסקה (1א), המילים &quot;או לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור [[9|בפסקה (1)]], לפי העניין&quot; - לא ייקראו;
::: (ג) בפסקה (2), במקום &quot;לפי [[סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)]]&quot; יקראו &quot;לפי [[סעיף 7(ד)(1)]]&quot;.

@ 9ו. שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה במשפחת אומנה (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה&quot; - הודעת עובדת או עובד, על כך שקיבלו הודעה מאת מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך ולפיה העובדת או העובד עתידים לקבל לביתם ילד, למטרת אומנה, לתקופה העולה על שישה חודשים, במועד שנקבע באותה הודעה;
::- &quot;הורה במשפחת אומנה&quot; - עובדת או עובד שהם הורים במשפחת אומנה כהגדרתה [[בחוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]], המקבלים לביתם ילד שגילו אינו עולה על עשר, למטרת אומנה, לתקופה העולה על שישה חודשים;
::- &quot;יום קבלת ילד לביתו של הורה במשפחת אומנה&quot; - יום מסירת הילד להורה במשפחת אומנה, באמצעות הגורם שהוסמך לכך בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים או בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך.
: (ב) ההוראות לפי הסעיפים המנויים [[בסעיף 9ג(ב)]] יחולו על הורה במשפחת אומנה, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות המפורטים להלן, ובלבד שחלפה שנה לפחות מתום תקופת לידה והורות קודמת או מתום תקופת היעדרות קודמת מעבודה לפי [[סעיף 7(ד)]], לפי המאוחר, של ההורה במשפחת אומנה או של בן זוגו שהוא הורה באותה משפחת אומנה:
:: (1) יום הלידה ייחשב כיום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 6(ב)(1) ו־(5) סיפה]] -
::: (א) מועד תחילתה של תקופת הלידה וההורות הוא ביום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
::: (ב) תקופת הלידה וההורות של הורה במשפחת אומנה אשר קיבל לביתו ילד שמלאו לו שלוש שנים לפחות היא ארבעה שבועות מיום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
:: (3) על אף הוראות [[סעיף 7א(ב)]], חובת המעסיק לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור [[בסעיף 7א(א)]], תחול לעניין הורה במשפחת אומנה הזכאי לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי, [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], אם התקיימו בינו לבין מעסיקו יחסי עבודה במשך חמישה עשר חודשים לפחות לפני יום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
:: (4) הוראות [[סעיפים 9(א) עד (ב1)]], [[9א]] [[ו־9ב]] החלות על עובדת שהיא בהיריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד לביתם או עד תום תשעה חודשים מהמועד שבו קיבלו הודעה מאת מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך כאמור בהגדרה &quot;הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה&quot;, לפי המוקדם.

@ 9ז. הודעה על הפסקת הליך אימוץ או אומנה או על הפסקת היריון של אם נושאת (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד-3)
: עובדת או עובד יודיעו למעסיקם על כל אחד מאלה, לפי העניין, סמוך למועד התרחשותו:
: (1) הפסקת הליך אימוץ שלגביו מסרו העובדת או העובד למעסיק הודעה על כוונה לאמץ כהגדרתה [[בסעיף 9ד(א)]], ולעניין אימוץ בין־ארצי - הפסקת הליך אימוץ באמצעות העמותה המוכרת שממנה קיבלו העובדת או העובד הודעה כאמור בסיפה של ההגדרה האמורה;
: (2) הפסקת היריונה של אם נושאת שלגביו מסרו העובדת או העובד למעסיק הודעה על היריונה של אם נושאת כהגדרתה [[בסעיף 9ה(א)]];
: (3) הפסקת אומנה שלגביה מסרו העובדת או העובד למעסיק הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה כהגדרתה [[בסעיף 9ו(א)]].

@ 10. עבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית ועבודת לילה (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ז-8, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) עובדת שהיא בחודש החמישי להריונה תודיע על כך למעסיקה, ומשעשתה כן, או משנודע על כך למעסיק בדרך אחרת, לא יעסיקנה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית מהחודש החמישי להריון ואילך, אף אם היה רשאי או הותר לעשות זאת על פי [[חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי&quot;א-1951]]; הוא הדין לגבי עבודת לילה, אם העובדת הודיעה למעסיקה בכתב, כי אין היא מסכימה לעבוד עבודת לילה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי מעסיק להעסיק עובדת בהריון, בשעות נוספות או במנוחה השבועית, אם העובדת הסכימה לכך בכתב ומסרה למעסיקה אישור רפואי של רופא מומחה ביילוד ובגינקולוגיה, כי אין מניעה להעסיקה בשעות נוספות או במנוחה השבועית, ובכפוף לתנאי האישור.
: (ג) מעסיק לא יעסיק עובדת שילדה בעבודת לילה, או במנוחה השבועית אף אם היה רשאי או הותר לו לעשות זאת על פי [[חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי&quot;א-1951]], במשך ארבעה חודשים מתום תקופת הלידה וההורות, אלא אם כן הסכימה העובדת לכך בכתב; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי מקומות עבודה שנקבעו בתקנות ועל שירותים, על מקומות, על עבודות ועל תפקידים, הכל לפי [[סעיף 2(ג)]].
: (ד) בסעיף זה, &quot;עבודת לילה&quot; - עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22:00 ובין 06:00.

@ 11. פנקס העובדות (תיקון: תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) מעסיק חייב לנהל פנקס שבו יירשמו ביחס לכל עובדת פרטים אלה:
:: (1) השם ושם המשפחה;
:: (2) הכתובת;
:: (3) תיאור עבודתה;
:: (4) תאריך תחילת העבודה;
:: (5) תקופת הלידה וההורות;
:: (6) תקופת העדרה מהעבודה לפי [[סעיף 7]];
:: (7) כל פרט אחר שנקבע בתקנות.
: (ב) שר העבודה יקבע, בהודעה שתפורסם ברשומות, את סוגי המעסיקים שעליהם יחול סעיף זה, ורשאי הוא לקבוע כאמור שהפנקס יהיה חלק מפנקס אחר שהמעסיק חייב לנהלו על פי חוק ששר העבודה ממונה על ביצועו.
:: ((פורסמה [[הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס לרישום עובדות]] (י&quot;פ תשי&quot;ח, 1052).))

@ 12. פרסום הוראות החוק (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: מעסיק [[שסעיף 11]] חל עליו יביא לידיעת הנשים המועסקות אצלו את הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, הכל כפי שנקבע בתקנות.
: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הצגת תמצית החוק), תשי״ח–1958]].))

@ 13. סמכויות פיקוח (תיקון: תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ד-3)
: (א) שר התעשיה המסחר והתעסוקה ימנה מפקחים, מבין עובדי משרדו, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
: (ב) לא יתמנה מפקח כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן קיבל הכשרה מתאימה כפי שהורה שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם השר לביטחון פנים.
: (ג) לשם מילוי תפקידיו רשאי מפקח שמונה לפי הוראות סעיף קטן (א) (להלן - מפקח) -
:: (1) לדרוש ממעסיק או ממעסיק בפועל, מעובד שלהם או מאדם שפעל מטעמם או בעבורם, מידע ומסמכים בכל עניין הנוגע לחוק זה;
:: (2) להיכנס בכל עת סבירה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מועסקים בו בני אדם, או כי בו מתנהל עסקו של המעסיק או של המעסיק בפועל, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של שופט.
: (ד) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה, רשאי מפקח לחקור אדם שלדעתו קשור לביצוע עבירה כאמור, או עשוי להיות לו מידע לגביה, וכן לתפוס כל חפץ, לרבות מסמך, הקשור לביצוע עבירה כאמור; על חקירה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], ועל דבר שנתפס לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות [[הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]].
: (ה) בסעיף זה, &quot;מעסיק בפועל&quot; - כהגדרתו [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]].

@ 13א. סמכות שיפוט ותרופות (תיקון: תשס&quot;ו-2, תשע&quot;ד-3)
: (א) לבית הדין האזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות לפי חוק זה, והוא רשאי -
:: (1) לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין;
:: (2) ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו להוציא צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין השאר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע, ולגבי פיטורים הנובעים מצמצומים בעבודה גם את הוראותיו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים; הוראות פסקה זו כוחן יפה על אף האמור [[בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל&quot;א-1970]].
: (ב)(1) מצא בית הדין האזורי לעבודה כי העובד או העובדת שהגישו תובענה, פוטרו בניגוד להוראות [[סעיף 9]], יפסוק פיצויים שסכומם לא יפחת מ־150% מהשכר שהיה מגיע להם במהלך התקופה המזכה; ואולם רשאי בית הדין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שיקבע; לענין חישוב השכר לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות [[סעיף 13ב לחוק פיצויי פיטורים, התשכ&quot;ג-1963]], ותקנות לפי [[סעיף 13 לחוק האמור]].
:: (2) לענין סעיף קטן זה, &quot;התקופה המזכה&quot; - תקופה שתחילתה ביום הפיטורים או ביום שבו המעסיק ידע או שהיה עליו לדעת על קיומה של העילה להגבלת הפיטורים, לפי המאוחר, וסיומה במועד המוקדם מבין אלה:
::: (א) תום התקופה שבה חלה הגבלת הפיטורים כאמור;
::: (ב) אם ניתן היתר פיטורים לפי [[סעיף 9]] - יום תחילת תוקפו של ההיתר;
::: (ג) אם העובד או העובדת הוחזרו לעבודה - יום החזרה לעבודה.

@ 13ב. זכות תביעה (תיקון: תשס&quot;ו-2)
: תובענות בשל הפרת הוראות לפי חוק זה יכול שיוגשו בידי -
: (1) העובד או העובדת;
: (2) ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור - ארגון העובדים שהעובד או העובדת חברים בו;
: (3) ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של מי שחוק זה בא להגן עליהם, ובלבד שהעובד או העובדת הסכימו לכך בכתב.

@ 13ג. זכות התערבות בתובענות (תיקון: תשס&quot;ו-2)
: בתובענות בשל הפרת הוראות חוק זה רשאי בית הדין לעבודה לתת לארגון כאמור [[בסעיף 13ב(2) או (3)]] להשמיע את דברו, בדרך שיורה.

@ 13ד. ערעור (תיקון: תשס&quot;ז-8)
: הרואה עצמו נפגע מהחלטת שר התעשיה המסחר והתעסוקה לעניין מתן היתר לפי הוראות חוק זה, רשאי לערער עליה לפני בית דין אזורי לעבודה, בתוך 45 ימים מהיום שבו הגיעה ההחלטה לידיעתו.

@ 14. עונשין (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ז-4, תשס&quot;ז-8, תשס&quot;ז-9, תשס&quot;ח-2, תש&quot;ע, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3, תשפ&quot;א)
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (בחוק זה - חוק העונשין):
:: (1) העסיק עובדת בעבודה, בתהליך ייצור או במקום עבודה, שנאסרו או שהוגבלו לפי [[סעיף 1]];
:: (2) העסיק עובדת בעבודת לילה בלא לספק לה את התנאים הנדרשים לפי [[סעיף 2(א)]];
:: (3) סירב לקבל לעבודה בשל כך שהודיעה עם קבלתה לעבודה כי אינה מסכימה, מטעמים משפחתיים, לעבוד בלילה, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ג)]];
:: (4) העסיק עובדת או עובד בתקופת הלידה וההורות, בניגוד להוראות [[סעיף 6]], או העסיק הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בתקופת הלידה וההורות, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (5) העסיק עובדת או עובד בידעו שהם בתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות [[סעיף 8]], או העסיק הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בידעו שהם בתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (6) פיטר, בלא היתר, עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות [[סעיף 9(א)]], או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (6א) גרם לפיטורי עובדת של קבלן כוח אדם בהיותה בהיריון, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ב1)]], או גרם לפיטורי הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה שהוא עובד של קבלן כוח אדם, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (7) פיטר עובדת או עובד בתקופת לידה והורות או בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]], בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(1)]], או פיטר הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(1)]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (8) פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות או לאחר תום ימי ההיעדרות לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]], בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(1א)]], או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(1א)]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (9) פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)]] או במשך תקופה של 60 ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(2)]], או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בימי היעדרם מהעבודה לפי [[סעיף 7(ד)(1)]] או במשך תקופה של שישים ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(2)]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (10) פיטר, בלא היתר, עובדת ששהתה במקלט לנשים מוכות, בימי היעדרה מעבודתה לפי [[סעיף 7(ג)(5)]], או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ד)]];
:: (11) פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד שעברו טיפולי פוריות או טיפולי הפריה חוץ־גופית, לפי העניין, לקראת שתי הלידות, בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(4) או (ג1)]], או במשך תקופה של 150 ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ה)(1)]], או עובדים כאמור שחלה הגבלה על פיטוריהם בתקופת הטיפולים או במשך תקופה של 150 ימים לאחרר מועד תחילת הטיפולים, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ה)(3)]];
:: (12) פיטר עובדת בימי היעדרה מעבודה לפי [[סעיף 7(א)]], בניגוד להוראות [[סעיף 9(ו)]];
:: (13) פגע, בלא היתר, בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי [[סעיף 9]], בתקופה שבה חלה אותה הגבלה, בניגוד להוראות [[סעיף 9א]], או פגע, בלא היתר, בהיקף המשרה או בהכנסה של הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי [[סעיף 9]], בתקופה שבה חלה אותה הגבלה, בניגוד להוראות [[סעיף 9א]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (14) העסיק עובדת שהיא בחודש החמישי להיריונה ואילך, בשעות נוספות, במנוחה השבועית, או בעבודת לילה, בניגוד להוראות [[סעיף 10(א)]].
:: (15) העסיק עובדת שילדה בעבודת לילה או במנוחה השבועית, בלא הסכמתה, בניגוד להוראות [[סעיף 10(ג)]].
: (ב) המפריע למפקח במילוי תפקידיו לפי חוק זה, דינו - מאסר שישה חודשים.
: (ג) עבירות לפי סעיף קטן (א)(1) ו־(2) הן מסוג העבירות של אחריות קפידה.

@ 15. אחריות נושא משרה (תיקון: תשס&quot;ז-8)
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]; בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
: (ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

@ 16. ראיות (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: אשה הנמצאת במקום בזמן שנעשית בו עבודה או פועלות בו מכונות - להוציא זמן הפסקות לסעודה - רואים אותה כמועסקת באותו מקום באותו תהליך ייצור ובאותה שעה, אם לא הוכח ההיפך.

@ 17. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ג) : (((בוטל).))

@ 18. דין אגודה שיתופית (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ד-3)
: לענין [[הסעיפים 1]], [[6]], [[7]] [[ו־7א]] רואים אגודה שיתופית כמעסיקה של חבריה.

@ 19. המדינה כמעסיק (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: לענין חוק זה דין עובד המדינה כדין כל עובד אחר.

@ 20. ביצוע ותקנות
: שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת), תשל״ט–1979]].))
: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה), התשמ&quot;ו-1986]].))
: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס&quot;א-2001]].))

@ 21. חובת התייעצות (תיקון: תשמ&quot;ו-2)
: שר העבודה לא יתקין תקנות על פי [[הסעיפים 1]] [[ו־2]] ולא יפרסם הודעה על פי [[סעיף 11(ב)]], אלא לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה וכן עם ארגוני המעבידים הרפרזנטטיביים במדינה שלדעת השר הם נוגעים בדבר.

@ 22. העברת סמכויות
: (א) שר העבודה רשאי להעביר לאחר את הסמכויות הנתונות לו על פי חוק זה, חוץ מן הסמכות להתקין תקנות, ליתן היתר כללי ולפרסם הודעה על פי [[סעיף 11(ב)]].
: (ב) הודעה על העברת סמכויות על פי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.

@ 22א. פרסום מידע על זכויות לפי חוק זה (תיקון: תשס&quot;ז-8)
: (א) שר התעשיה המסחר והתעסוקה יפרסם מידע על זכויות לפי חוק זה בדרכים אלה, כולן או חלקן:
:: (1) פרסום באמצעי התקשורת;
:: (2) הפצת עלוני מידע;
:: (3) הפעלת מוקד מידע שבו ינתן מענה טלפוני לפניות הציבור בנושא זכויות לפי חוק זה;
:: (4) פרסום מידע באתר האינטרנט של משרד המתעשיה המסחר והתעסוקה.
: (ב) שר התעשיה המסחר והתעסוקה ידווח לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ב־1 בינואר של כל שנה, על ביצוע הוראות סעיף זה בשנה שקדמה לה.

@ 23. שמירת זכויות
: חוק זה אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק, הסכם קולקטיבי, חוזה עבודה או נוהג.

@ 24. הוראות מעבר (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: (א) לענין [[#סעיף 50|סעיף 4(2) שבתוספת השביעית לחוק הביטוח הלאומי, תשי&quot;ד-1953]], רואים גם את מי שטרם מלאו לה 18 שנה כעובדת שפקודת העבדתן של נשים, 1945, חלה עליה.
: (ב) כל עוד לא הותקנו תקנות לפי [[סעיף 1]], לא תועסק עובדת בעבודות, בתהליכי ייצור או במקומות עבודה במפורט בחלק 1 שבתוספת לפקודת העבדתן של נשים, 1945.

@ 25. ביטול
: פקודת העבדתן של נשים, 1945 - בטלה.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשע&quot;ו-3) ==
==== ((([[סעיף 7ב]]))) ====
@ : {{ממורכז|'''הצהרה על מימוש הזכות לשעת הורות לעניין [[חוק זה|סעיף 7ב לחוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]]'''}}

@ : אני הח&quot;מ
:: {{טורים שווים|{{טקסט תחתי|.........................|שם פרטי ומשפחה}}|{{טקסט תחתי|.......................|מס' זהות}}|{{טקסט תחתי|......................................|מען}}}}
: שעובד/ת במקום עבודה {{טקסט תחתי|...............................................................|(שם המעסיק/העסק)}}
: מצהיר/ה כי אממש את הזכות לשעת הורות יחד עם בן/בת זוגי, בימים ............ בשבוע (סה&quot;כ ........... ימים בשבוע)*.
: {{מוקטן|* לגבי מקומות עבודה שבהם החלוקה היא שונה, לפי פרקי הזמן הקבועים לעניין אותו מקום}}
: אני מצהיר/ה כי לא איעדר מהעבודה, מכוח זכאותי לשעת הורות, בימים שלהלן, שבהם ייעדר בן זוגי מהעבודה מכוח זכאותו לפי [[סעיף 7ב לחוק]]; הצהרתי זו אמת ואני מתחייב/ת לנהוג לפיה.
@ : {{מוקטן|למילוי על ידי בן הזוג השני:}}
: אני הח&quot;מ
:: {{טורים שווים|{{טקסט תחתי|.........................|שם פרטי ומשפחה}}|{{טקסט תחתי|.......................|מס' זהות}}|{{טקסט תחתי|......................................|מען}}}}
: שעובד/ת במקום עבודה {{טקסט תחתי|...............................................................|(שם המעסיק/העסק)}}
: מצהיר/ה כי אממש את הזכות לשעת הורות יחד עם בן/בת זוגי, בימים .............. בשבוע (סה&quot;כ ................ ימים בשבוע)*.
: {{מוקטן|* לגבי מקומות עבודה שבהם החלוקה היא שונה, לפי פרקי הזמן הקבועים לעניין אותו מקום}}
: אני מצהיר/ה כי לא איעדר מהעבודה, מכוח זכאותי לשעת הורות, בימים שלהלן, שבהם ייעדר בן זוגי מהעבודה מכוח זכאותו לפי [[סעיף 7ב לחוק]]; הצהרתי זו אמת ואני מתחייב/ת לנהוג לפיה.

@ : {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|...........................|תאריך}} | {{טקסט תחתי|...........................|חתימת הורה 1}} | {{טקסט תחתי|...........................|חתימת הורה 2}}}}

== תוספת שנייה (תיקון: תשע&quot;ו-3) ==
==== ((([[סעיף 7ב]]))) ====
@ 1. : ענף התעשייה.
@ 2. : ענף המלונאות.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ג' באב תשי&quot;ד (2 באוגוסט 1954).
&lt;חתימות&gt;
* משה שרת, ראש הממשלה
* גולדה מאירסון, שרת העבודה
* יצחק בן־צבי, נשיא המדינה
&lt;ויקי&gt;{{חוקי ביטחון סוציאלי|כנסת=2001135}}&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>gyk0mr15ofcr1jzi0dr9ulyswjj5pco</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084924</id>
      <parentid>3084920</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T06:03:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3084924</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="107639" sha1="g3ukwd4rv0azxdvi3y4bx4yhtd6r7vo" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק עבודת נשים, תשי&quot;ד-1954

&lt;מאגר 2001135 תיקון 2211110 תקן 148069 קוד a163Y00000DuD1GQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ד, 154|חוק עבודת נשים|2:209034)); ((תשכ&quot;ג, 133|תיקון|5:209033)); ((תשכ&quot;ד, 140|תיקון מס' 2 לחוק השופטים|5:209664)), ((166|תיקון מס' 2|5:209032)); ((תשל&quot;ב, 119|תיקון מס' 3|7:209031)); ((תשל&quot;ג, 260|תיקון מס' 4|7:209030)); ((תשל&quot;ד, 78|ת&quot;ט|ec:8:317773)), ((80|ת&quot;ט|ec:8:317774)); ((תשל&quot;ו, 254|תיקון מס' 5|8:209029)); ((תשמ&quot;ו, 67|תיקון מס' 58 לחוק הביטוח הלאומי|11:210463)), ((141|תיקון מס' 7|11:210482)); ((תשמ&quot;ח, 42|חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה|11:210538)); ((תש&quot;ן, 173|תיקון מס' 9|12:210787)), ((178|תיקון מס' 10|12:210754)), ((188|תיקון מס' 11|12:210788)); ((תשנ&quot;א, 20|ת&quot;ט|ec:12:317470)); ((תשנ&quot;ב, 116|תיקון מס' 12|12:210885)); ((תשנ&quot;ו, 181|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|13:211736)); ((תשנ&quot;ז, 219|תיקון מס' 14 (הוראת שעה)|14:211430)); ((תשנ&quot;ח, 114|תיקון מס' 15|14:211508)), ((136|תיקון מס' 16|14:211475)), ((235|תיקון מס' 17|14:211490)); ((תשנ&quot;ט, 79|תיקון מס' 18|14:211614)); ((תש&quot;ס, 246|תיקון מס' 19|15:300239)), ((290|תיקון מס' 20|15:300266)); ((תשס&quot;א, 219|תיקון מס' 21|15:300356)), ((516|תיקון מס' 14 (הוראת שעה) (תיקון)|15:300622)); ((תשס&quot;ב, 30|תיקון מס' 22|15:300431)); ((תשס&quot;ג, 63|תיקון מס' 23|15:300585)); ((תשס&quot;ד, 344|תיקון מס' 24|16:299821)), ((345|תיקון מס' 25|16:299786)), ((380|תיקון מס' 26|16:299834)), ((425|תיקון מס' 14 (הוראת שעה) (תיקון מס' 2)|16:299840)); ((תשס&quot;ה, 265|תיקון מס' 27|16:299906)), ((464|תיקון מס' 28|16:299673)), ((913|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|16:299984)); ((תשס&quot;ו, 53|תיקון מס' 30|16:299965)), ((231|תיקון מס' 31|16:299907)), ((290|ת&quot;ט|2054)); ((תשס&quot;ז, 26|תיקון מס' 32|17:299818)), ((124|תיקון מס' 33|17:300130)), ((140|תיקון מס' 34|17:300075)), ((140|תיקון מס' 35|17:300129)), ((154|תיקון מס' 36|17:300079)), ((306|תיקון מס' 37|17:300133)), ((360|תיקון מס' 38|17:300741)), ((436|תיקון מס' 39|17:300029)), ((445|תיקון מס' 40|17:299817)); ((תשס&quot;ח, 4|תיקון מס' 41|17:300714)), ((172|תיקון מס' 42|17:300043)), ((206|תיקון מס' 43|17:300793)), ((386|תיקון מס' 44|17:300737)); ((תש&quot;ע, 326|תיקון מס' 45|18:300946)), ((440|תיקון מס' 46|18:301054)); ((תשע&quot;א, 74|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|18:301220)), ((960|תיקון מס' 48|18:301312)); ((תשע&quot;ב, 173|תיקון מס' 49|18:301129)); ((תשע&quot;ד, 71|תיקון מס' 50|19:301537)), ((330|תיקון מס' 51|19:301584)), ((603|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|19:306572)); ((תשע&quot;ו, 610|חוק אומנה לילדים|20:323013)), ((950|תיקון מס' 54|20:344829)), ((1090|תיקון מס' 55|20:347844)); ((תשע&quot;ז, 533|תיקון מס' 56|20:382391)), ((572|חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה)|20:382405)), ((1008|תיקון מס' 58|20:389356)); ((תשע&quot;ח, 114|תיקון מס' 8 לחוק שירותי הסעד|20:489215)), ((680|תיקון מס' 60|20:501308)); ((תשע&quot;ט, 142|תיקון מס' 61|20:528244)), ((330|ת&quot;ט|2783)); ((ק&quot;ת תש&quot;ף, 1038|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (עבודת נשים)|8461)), ((1140|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (עבודת נשים) (ביטול)|8493)); ((ס&quot;ח תשפ&quot;א, 236|תיקון מס' 62|23:593575)), ((358|תיקון מס' 225 והוראת שעה לחוק הביטוח הלאומי|24:603272)); ((תשפ&quot;ב, 758|תיקון מס' 63|24:622710)); ((תשפ&quot;ד, 106|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|25:3514351)); ((תשפ&quot;ה, 212|תיקון מס' 65|25:5526355)), ((781|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:8007291)); ((תשפ&quot;ו, 214|תיקון מס' 67|25:10625792)), ((461|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|25:12235734)), ((563|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)|25:12958311)).

@ 1. עבודות אסורות ועבודות מוגבלות (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: שר העבודה רשאי, בתקנות, לאסור או להגביל העסקת עובדת בעבודה פלונית, בתהליך ייצור פלוני או במקום עבודה פלוני שהעבודה בהם עלולה, לדעתו, לפגוע במיוחד בבריאות האשה.
: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס&quot;א-2001]].))

@ 2. תנאים לעבודת לילה (תיקון: תשכ&quot;ג, תשל&quot;ג, תשמ&quot;ו-2, תשע&quot;ד-3)
: (א) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תנאים להעסקת עובדת בלילה, הדרושים לדעתו לענין בריאותה או בטיחותה; תקנות כאמור יכול שיהיו דרך כלל או לגבי סוגים של עבודות או תפקידים, וכן ניתן לקבוע בהן חובה על מעסיק למסור הודעה על העסקת עובדת בלילה.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה), התשמ&quot;ו-1986]].))
: (ב) &quot;לילה&quot; - פרק זמן של אחת עשרה שעות ובהן השעות שבין 24:00 ובין 06:00, ובחקלאות שעות שבין 24:00 ובין 05:00.
: (ג) לא יסרב מעסיק לקבל אישה לעבודה בשל כך בלבד שהיא הודיעה עם קבלתה לעבודה שאינה מסכימה מטעמים משפחתיים לעבוד בלילה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי מקומות עבודה שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות וכן על שירותים, מקומות, עבודות ותפקידים המפורטים להלן:
:: (1) בשירותי המדינה שפירט שר העבודה בתקנות, לאחר שנוכח, כי עבודת לילה של עובדת בשירותים אלה היא חיונית למדינה ואינה עלולה לפגוע במיוחד בבריאות האשה;
::: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (עבודת לילה בשירותי המדינה), תשט״ז–1955]].))
:: (2) במקום שמטפלים בחולים או בנכים, במוסדות החלמה ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים;
:: (3) בעתונות, להוציא הדפסת עתונים;
:: (4) בבתי אוכל, בבתי מלון, בבתי קפה ובתי עינוג כמשמעות שעשועים ציבוריים [[סעיף 3 לחוק רישוי עסקים|בפקודת השעשועים הציבוריים, 1935]];
:: (5) בעבודה הקשורה במישרין לטיפול בבעלי חיים;
:: (6) בתפקידי הנהלה, או בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי, כשאין העבודה עבודת כפיים;
:: (7) כשתנאי העבודה ונסיבותיה אינם מאפשרים למעסיקה כל פיקוח על הזמן שבו נעשית העבודה;
:: (8) בשירותי תעופה וים;
:: (9) בסוכנויות נסיעות או תיירות שבנמלי תעופה וים או בועידות בין־לאומיות.
: (ד) (((נמחק).))

@ 3. סמכות בית הדין לעבודה (תיקון: תשמ&quot;ו-2)
: (א) לבית דין אזורי לעבודה תהיה סמכות יחודית לדון בתובענות שעילתן בהוראות [[סעיף 2(ג)]].
: (ב) לא יזדקק בית דין אזורי לעבודה לתובענה כאמור סעיף קטן (א), שהוגשה לאחר שחלפו שלושה חדשים מיום היווצר העילה.

@ 4. סירוב לעבוד בלילה (תיקון: תשכ&quot;ד-2, תשמ&quot;ו-2, תשע&quot;ד-3)
: עובדת במקום עבודה שבו לא עבדו קודם לכן בלילה, שנדרשה לעבוד בלילה, רשאית להודיע למעסיקה בכתב, לא יאוחר משלושה ימים מיום הדרישה, כי אין היא מסכימה לעבוד בלילה.

@ 4א. תחולה על הורה עצמאי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: הוראות [[סעיפים 2(ג)]], [[3]] [[ו-4]] החלות על אישה לגבי עבודה בלילה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על עובדת, עובד, מועמדת לעבודה או מועמד לעבודה, לפי העניין, שהם הורה עצמאי, לגבי עבודה בשעות שבין 24.00 ובין 07.30; בסעיף זה, &quot;הורה עצמאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ&quot;ב-1992]], ובלבד שלילד שבהחזקתו הנמצא עימו טרם מלאו 12 שנים.

@ 5. (תיקון: תשמ&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 6. תקופת לידה והורות (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ד, תשל&quot;ד-2, תשמ&quot;ו, תש&quot;ן, תש&quot;ן-3, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח-2, תשנ&quot;ט, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב, תשס&quot;ג, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ז-3, תשס&quot;ז-6, תשס&quot;ז-7, תשס&quot;ז-8, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ו)
: (א) עובדת שקרובה ללדת יתן לה מעסיקה תקופת לידה והורות ולא יעסיקנה בתוך תקופת הלידה וההורות.
: (ב)(1) תקופת הלידה וההורות היא עשרים ושישה שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער, והשאר אחרי יום הלידה.
:: (2) עובדת רשאית לקצר את תקופת הלידה וההורות, ובלבד שתקופת הלידה וההורות לא תפחת מחמישה עשר שבועות, או מתקופה כאמור בתוספת הארכות של תקופת הלידה וההורות, אם מימשה את זכותה להאריכה לפי סעיפים קטנים (ב1), (ג) ו־(ד) (להלן - הארכות).
:: (3) עובדת שהודיעה על רצונה לקצר את תקופת הלידה וההורות כאמור בפסקה (2), לא יוכל המעסיק לדחות את החזרתה לעבודה למשך יותר משלושה שבועות מיום שהודיעה כאמור.
:: (4) שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי לקבוע הוראות לעניין מתן הודעה על קיצור תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיף קטן זה, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות להודעה למי שהעובדת עבדה אצלו לפני תקופת הלידה וההורות, ולמעסיק אחר.
:: (5) הוראות פסקאות (1) עד (4) לא יחולו על עובדת שעבדה לפני יציאתה לתקופת לידה והורות פחות משנים עשר חודשים אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה; תקופת הלידה וההורות של עובדת כאמור היא חמישה עשר שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער והשאר אחרי יום הלידה.
: (ב1) עובדת שחלתה ואושפזה בבית חולים תוך תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאלה:
:: (1) להאריך את תקופת הלידה וההורות לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז אך לא יותר מארבעה שבועות; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי עובדת שתקופת אשפוזה, כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה רצופה; בסעיף זה, &quot;אשפוז&quot; - שהות של אדם בבית חולים במשך 12 שעות לפחות לשם קבלת טיפול רפואי;
:: (2) לפצל את תקופת הלידה וההורות כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה;
:: לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיעה העובדת על מימושה בדרך, ובמועד ולמי שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת חופשת לידה או פיצולה בשל אשפוז היולדת או ילדה), התשנ״ט–1999]].))
: (ג)(1) עובדת שילדה בלידה אחת יותר מילד אחד זכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות בשלושה שבועות נוספים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל בילד השני;
:: (2) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ח) [[וסעיף 7(ג3)]] ומהוראות כל דין, עובד שבת זוגו ילדה בלידה אחת יותר מילד אחד יהיה רשאי לממש, בתוך תקופת הלידה וההורות של בת זוגו, החל מיום הלידה ואילך, תקופה אחת רצופה של לפחות שבעה ימים ולכל היותר שבועיים - מתוך שלושת השבועות האמורים בפסקה (1), בעד כל ילד נוסף שנולד באותה לידה, לצורך טיפול בילדו במקום בת זוגו ובהסכמתה.
: (ד) עובדת שהילד אשר ילדה חייב להישאר בבית החולים או לחזור לבית החולים לאישפוז, תוך תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיפים קטנים (ב), (ב1) או (ג), לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאלה:
:: (1) להאריך את תקופת הלידה וההורות לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז, אך לא ביותר מעשרים שבועות; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי עובדת שתקופת אשפוזו של הילד אשר ילדה, כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה רצופה;
:: (2) לפצל את תקופת הלידה וההורות כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה;
:: לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן העובדת הודיעה על מימושה בדרך, ובמועד ולמי שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת חופשת לידה או פיצולה בשל אשפוז היולדת או ילדה), התשנ״ט–1999]].))
: (ד1) (((בוטל).))
: (ד2) הזכאות להארכת תקופת הלידה וההורות לפי סעיפים קטנים (ב1) עד (ד) ו-(ד3) היא מצטברת, ובלבד שכל ההארכות לפי סעיפים קטנים (ב1)(1), (ד)(1) ו-(ד3) לא יעלו יחד על עשרים שבועות.
: (ד3) עובדת שהילד אשר ילדה הוא פעוט עם מוגבלות מורכבת שהוכר ככזה בתוך תקופת הלידה וההורות, זכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות בחמישה שבועות נוספים; בסעיף קטן זה, &quot;פעוט עם מוגבלות מורכבת&quot; - פעוט שזכאי לגמלת ילד נכה לפי [[תקנה 2(2)(ב), (2א), (3) או (3א) לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש&quot;ע-2010]].
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ב) מותר לקצר את תקופת הלידה וההורות, בהסכמת העובדת ובאישור שבכתב מאת רופא, אם הנולד איננו בחיים או שהעובדת הסכימה שילדה יאומץ לפי [[חוק אימוץ ילדים, התשמ&quot;א-1981]], או שהיא אם נושאת כמשמעותה [[בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ&quot;ו-1996]] (להלן - אם נושאת), ובלבד שהתקופה תכלול לפחות שלושה שבועות שאחרי הלידה ואולם לגבי עובדת שהסכימה שילדה יאומץ או לגבי עובדת שהיא אם נושאת, לא יהיה תוקף לזכאותה לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיעה על הסכמתה לקצר את תקופת הלידה וההורות בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה על הסכמה לקיצור תקופת חופשת הלידה), התשע״ד–2014]].))
: (ו) שר העבודה רשאי לנקוב בתקנות עבודות מסויימות שבהן תהא תקופת הלידה וההורות שלפני יום הלידה המשוער פרק זמן שקבע בתקנות ושלא יעלה על שבעה שבועות.
: (ז) (((בוטל).))
: (ז1)(1) עובד שבת זוגו ילדה, ומתקיימים לגביו כל התנאים המפורטים להלן, ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות בהתאם להוראות פסקה (2):
::: (א) הילד נמצא עמו ובהחזקתו;
::: (ב) הילד נמצא בטיפולו הבלעדי של העובד מחמת נכות או מחלה של בת הזוג ורופא אישר בכתב כי בשל הנכות או המחלה כאמור בת הזוג אינה מסוגלת לטפל בילד.
:: (2) על זכאותו של עובד לתקופת לידה והורות לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב), (ג) ו־(ד), ואולם תקופת הלידה וההורות של העובד תחל ביום שבו החלו להתקיים לגביו התנאים האמורים בפסקה (1), ותקופתה תהיה למשך יתרת תקופת הלידה וההורות של בת הזוג שלא נוצלה על ידה עד ליום האמור, וכל עוד מתקיימים לגבי העובד התנאים האמורים, ולעניין עובד שבת זוגו אינה זכאית לתקופת לידה והורות לפי סעיף זה - למשך יתרת התקופה שהיתה בת זוגו בתקופת לידה והורות אילו היתה זכאית לה לפי סעיף זה.
:: (3) יצא עובד לתקופת לידה והורות לפי סעיף קטן זה, אין בכך כדי לדחות, להאריך או לקצר את תקופת הלידה וההורות של בת זוגו.
:: (4) שר התעשיה המסחר והתעסוקה, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כללים לביצוע הוראות פסקה (1), ובין השאר, כללים בדבר חובת מסירת הודעה למעסיק על ידי העובד.
: (ח)(1) עובד שאשתו ילדה, ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות חלקית, בתקופת הלידה וההורות שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, אם התקיימו כל אלה:
::: (א) אשתו זכאית לתקופת לידה והורות והיא הסכימה בכתב לוותר על חלק מתקופת הלידה וההורות המגיעה לה בתקופה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, וזאת על אף הוראות סעיף קטן (ב)(2); ולעניין אישה שהיא עובדת עצמאית - היא זכאית לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], והסכימה בכתב לחזור לעסוק במשלח ידה בתקופה שנותרה כאמור, שהיתה מגיעה לה אילו היתה זכאית לתקופת לידה והורות;
::: (ב) אשתו עבדה או עסקה במשלח ידה בתקופה האמורה בפסקת משנה (א).
:: (1א) תקופת הלידה וההורות החלקית של עובד שהתקיימו לגביו הוראות פסקה (1), לא תעלה על חמישה עשר שבועות, בתוספת הארכות, אם התקיימו לגביו גם על אלה:
::: (א) הוא עבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה פחות משנים עשר חודשים עד יציאתו לתקופת לידה והורות;
::: (ב) אשתו עבדה שנים עשר חודשים לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה לפני יציאתה לתקופת לידה והורות; ולעניין אישה שהיא עובדת עצמאית - עסקה במשלח ידה שנים עשר חודשים לפחות לפני המועד שבו היתה יוצאת לתקופת לידה והורות, אילו היתה זכאית לתקופת לידה והורות.
:: (1ב)(א) עובד שאשתו ילדה ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות של שבעה ימים במהלך תקופת הלידה וההורות של אשתו, ובלבד שהיא הסכימה בכתב לוותר על דמי הלידה שהיא זכאית להם בעד השבוע האחרון של פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי הוראות [[+|סעיפים 50]] [[ו-51 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]].
::: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), יצא עובד לתקופת לידה והורות כאמור בפסקת משנה (א) זכאית אשתו לחזור לעבודתה בשבוע האחרון כאמור בפסקת המשנה האמורה, למעט אם היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיף 50(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]].
::: (ג) אין בתקופת לידה והורות לפי פסקה זו כדי לשנות את אורך תקופת הלידה וההורות שנקבעה בסעיף קטן (ב)(1).
::: (ד) אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו-(1א) ומהוראות סעיף קטן (ז1), [[סעיף 7(ג3)]] [[וחוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש&quot;ס-2000]].
:: (2) שר התעשיה המסחר והתעסוקה יקבע כללים לביצוע הוראות פסקה (1), ובין השאר, כללים בדבר חובת מסירת הודעה למעסיק על ידי שני בני הזוג.
:: (3) שר התעשיה המסחר והתעסוקה יקבע, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, נסיבות מיוחדות שבהתקיימן יהיה עובד זכאי לתקופת לידה והורות לפי הוראות סעיף קטן זה, אף אם לא התקיים האמור בפסקה (1)(ב).
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (חופשת לידה חלקית לעובד שאשתו ילדה), התשנ״ט–1999]].))
: (ט) היעדרות מעבודה לרגל תקופת לידה והורות לפי הוראות סעיף זה לא תפגע בזכויות התלויות בוותק אצל המעסיק.

@ 6א. (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד, תשס&quot;ז, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6ב. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ד, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-8, תשע&quot;א-2) : (((בוטל).))

@ 7. זכות להיעדר מהעבודה (תיקון: תשכ&quot;ד-2, תשל&quot;ו, תשמ&quot;ח, תש&quot;ן, תש&quot;ן-2, תשנ&quot;ח-3, תש&quot;ס, תשס&quot;ז-8, תשס&quot;ח-4, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2, תשע”ז-3, תשע״ח, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ה)
: (א) עובדת שהפילה רשאית להיעדר מעבודתה שבוע לאחר ההפלה, ואם אישר רופא כי מצב בריאותה מחמת ההפלה מחייב שתיעדר זמן רב יותר - הזמן שקבע הרופא, אך לא יותר מששה שבועות.
: (ב) דין העדר מכוח סעיף קטן (א) כדין העדר מפאת מחלה.
: (ג) עובדת רשאית להיעדר מעבודתה:
:: (1) בחדשי ההריון, אם אישר רופא בכתב כי מצבה הרפואי לרגל ההריון מחייב זאת ובמידה שאישר; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה, אלא אם כן העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון לפי [[סעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], בעבור תקופה זו, או שהיא זכאית לתשלום בשל ההיעדרות מכוח דין אחר, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה; היעדרות מכוח פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה;
:: (1א) בחודשי ההיריון, אם אישר רופא בכתב, על גבי טופס שנקבע בתקנות, כי סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את העובדת בשל היותה בהיריון, או את עוברה; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות לפי פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה; הוראות פסקה זו לא יחולו עם מעסיקה של העובדת מצא לה עבודה חלופית מתאימה;
:: (1ב) בחודשי ההיריון, אם אישר רופא בכתב, על גבי טופס שנקבע בתקנות, כי בשל סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה, נבצר מהעובדת לבצע את עבודתה בשל היותה בהיריון; דין היעדררות לפי פסקה זו כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות לפי פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה; הוראות פסקה זו לא יחולו אם מעסיקה של העובדת מצא לה עבודה חלופית מתאימה;
:: (1ג) מתום תקופת הלידה וההורות, ועד תום שישה חודשים מיום הלידה, בתקופה שבה היא מניקה, בהתקיים כל אלה:
::: (1) העובדת הודיעה למעסיקה שהיא מניקה;
::: (2) העסקתה נאסרה בתקופה שבה היא מניקה בשל ההנקה, לפי הוראות [[סעיף 1]];
::: (3) מעסיקה של העובדת לא מצא לה עבודה חלופית מתאימה;
::: (4) העובדת אינה רשאית להיעדר מעבודתה לפי סעיף קטן (ד);
::: היעדרה של עובדת מעבודתה לפי פסקה זו דינו כדין חופשה ללא תשלום, וזמן היעדרה לא יבוא במניין לגבי זכויות התלויות בוותק;
:: (2) מתום תקופת הלידה וההורות עד תום ששה חדשים מאותו יום, אם אישר רופא כי מצבה עקב הלידה מחייב זאת ובמידה שאישר; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה.
:: (3) מתום תקופת הלידה וההורות עד תום ארבעה חדשים מאותו יום - שעה אחת ביום, שתיקרא שעת הורות, בתנאי שהיא מועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה של העובדת או שהיא מועסקת במשרה שהיקפה 174 שעות בחודש לפחות, לפי הנמוך; ההיעדרות המותרת על פי פסקה זו היא בנוסף להפסקות על־פי [[חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי&quot;א-1951]], ואין מנכים אותה משכר עבודתה. לעניין סעיף זה, עובד שמועסק במשרה מלאה כאמור או שמועסק במשרה שהיקפה 174 שעות בחודש לפחות, לפי הנמוך, יהיה רשאי לממש את הזכות לשעת ההורות לבדו או לסירוגין עם בת זוגו, בהתקיים התנאים המפורטים [[בסעיף 7ב]].
:: (4)(א) בתקופה, שבה היא עוברת טיפולי פוריות לרבות טיפולי הפריה חוץ־גופית, אם אישר הרופא המטפל בכתב כי הטיפול מחייב זאת ובמידה שאישר, ובלבד שהודיעה על כך למעסיקה מראש; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה. שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין תקופת ההיעדרות כאמור.
::: (ב) בזקיפת ימי היעדרות לפי פסקת משנה (א) זכאית עובדת להביא בחשבון, לפי בחירתה, גם חלקי ימים שבהם נעדרה כאמור.
::: (ג) היעדרות של חלקי ימים לפי פסקה זו לא תעלה על 40 שעות בשנה לעובדת המועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה או על החלק היחסי מ-40 שעות כאמור, בהתאם לשיעור חלקיות המשרה; שיעור חלקיות המשרה יחושב כיחס שבין שעות העבודה של העובדת בחודש ובין מספר שעות העבודה בחודש במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה, או 182 שעות, לפי הנמוך.
::: (ד) על אף האמור [[בסעיף 2(א) לחוק דמי מחלה, התשל&quot;ו-1976]], עובדת זכאית לתשלום דמי מחלה בשל היעדרות הנכללת במכסת השעות האמורה בפסקת משנה (ג) ביום הראשון להיעדרה; התשלום בעד חלקי ימי היעדרות לעניין זה יחושב לפי היחס שבין שעות ההיעדרות ובין שעות העבודה של העובדת באותו יום אילולא נעדרה.
::: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון), התשנ״א–1990]].))
:: (5) בתקופה שבה היא שוהה במקלט לנשים מוכות באישור המחלקה לשירותים חברתיים או משרד העבודה והרווחה, ובלבד שהתקופה לא תעלה על שישה חודשים בתקופת שנים עשר החודשים שלאחר תחילת שהייתה במקלט כאמור; העדרה של עובדת מעבודתה לפי פסקה זו דינה כדין חופשה בלא תשלום, וזמן העדרה לא יבוא במנין לגבי זכויות התלויות בוותק; הוראות פסקה זו יחולו על עובדת שעבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה תקופה של שישה חודשים רצופים או יותר; לענין פסקה זו –
:::- ”אישור” – הפניה מראש או אישור בדיעבד;
:::- ”מחלקה לשירותים חברתיים” – כמשמעותה [[בחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958]];
:::- ”מקלט לנשים מוכות” – מקום שבו שוהה אישה מוכה מחשש לחייה או לחיי ילדה, לרבות מקום כאמור שאינו נתמך בידי המדינה או רשות מקומית;
::: לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקה זו אלא אם כן הודיעה העובדת על מימושה למעסיק בדרך ובמועד שקבע שר העבודה והרווחה.
::: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה על שהייה במקלט לנשים מוכות), התשס&quot;א-2000]].))
:: (6)(א) בתקופה שבה בן זוגה שוהה בשירות מילואים, כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]] - שעה אחת ביום, החל ביום הראשון לשירות המילואים, ובלבד שמתקיימים התנאים המפורטים להלן:
:::: (1) תקופת המילואים של בן הזוג לא תפחת מחמישה ימים רצופים;
:::: (2) לעובדת ילד שטרם מלאו לו 13 שנים הנמצא עמה;
:::: (3) העובדת מועסקת במשרה מלאה לפי הנהוג במקום עבודתה;
:::: (4) העובדת הודיעה למעסיקה על מימוש הזכות לפי פסקה זו והציגה לפניו אישור המעיד על שירות המילואים של בן זוגה; שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הודעה כאמור.
::: (ב) עובדת אינה זכאית להיעדר מעבודתה לפי פסקה זו בימים שבהם היא נעדרת מעבודה בשל מימוש הזכות לשעת הורות לפי הוראות פסקה (3) או לפי הנהוג במקום עבודתה בעניין שעת הורות כאמור, או לפי הנהוג במקום עבודתה בעניין קיצור שעות עבודתה בשל הורות; היתה העובדת זכאית להיעדר מעבודתה כאמור פחות משעה אחת ביום, תהיה זכאית להיעדר מעבודתה לפי פסקה זו ביתרת הזמן שבין ההסדר הנהוג במקום עבודתה כאמור ובין שעה אחת.
::: (ג) הוראות פסקה זו יחולו גם על עובד שבת זוגו שוהה בשירות מילואים, בשינויים המחויבים.
::: (ד) על אף האמור בפסקה זו, רשאי ראש רשות ביטחון, בהחלטה מנומקת בכתב, לקבוע כי הוראות פסקה זו לא יחולו על חלק מעובדי אותה הרשות, בשל צורך מבצעי חיוני; החלטה כאמור תעמוד בתוקפה לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים ויהיה ניתן להאריכה בתקופות נוספות שלא יעלו על שבעה ימים כל אחת; לעניין זה, &quot;רשות ביטחון&quot; - שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר או הרשות הארצית לכבאות והצלה.
::: (ה) ההיעדרות המותרת בהתאם להוראות פסקה זו היא נוסף על הפסקות על פי [[חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי&quot;א-1951]], ואין מנכים אותה משכר עבודה.
: (ג1) הוראות סעיף קטן (ג)(4) תחול גם על עובד העובר טיפולי פוריות.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון), התשנ״א–1990]].))
: (ג2)(1) עובד רשאי להיעדר מעבודתו בהתקיים האמור בפסקה מפסקאות משנה (א) או (ב), ולתקופה כמפורט בהן:
::: (א) בת זוגו של העובד החליטה לפצל את תקופת הלידה וההורות לפי הוראות [[סעיף 6(ב1)(2)]] - למשך התקופה שבה היא מאושפזת ושבה פוצלה תקופת הלידה וההורות כאמור אך לא יותר מארבעה שבועות;
::: (ב) לעובד נולד ילד והילד נמצא עמו ובהחזקתו הבלעדית (בפסקת משנה זו - החזקה בלעדית) - מהיום שבו הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית וכל עוד הוא נמצא בהחזקה כאמור, למשך יתרת תקופת הלידה וההורות של היולדת שלא נוצלה על ידה עד ליום האמור, ולעניין יולדת שאינה זכאית לתקופת לידה והורות לפי [[סעיף 6]] - למשך יתרת תקופת הלידה וההורות שלה היתה זכאית אילו חלו לגביה הוראות [[הסעיף האמור]].
:: (2) לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיע העובד על מימושה למעסיקו בדרך ובמועד שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה.
:: (3) היעדרות של עובד מעבודתו לפי פסקה (1) דינה כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות כאמור לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו.
:: (4) עובד שנעדר מעבודתו לפי פסקה (1) והתייצב לעבודה לפני תום תקופת הלידה וההורות שלו, או הביע את רצונו לחזור לעבודה כאמור, לא יוכל המעסיק לדחות את החזרתו לעבודה יותר משבועיים מיום שהתייצב או הביע את רצונו לחזור.
:: (ג3) עובד רשאי להיעדר מעבודתו עד חמישה ימים מהיום שלאחר יום הלידה של בת זוגו; דין היעדרות לפי פסקה זו כמפורט להלן:
::: (1) לעניין שלושת ימי ההיעדרות הראשונים – כדין חופשה שנתית, ואם אין לעובד ימי חופשה המגיעים לו – כדין חופשה ללא תשלום;
::: (2) לעניין שני ימי ההיעדרות הנותרים – כדין היעדרות מפאת מחלה; לעניין עובד הזכאי לדמי מחלה לפי [[חוק דמי מחלה, התשל&quot;ו–1976]], יראו את ימי העדרו לפי פסקת משנה זו כיום השני והשלישי למחלתו לפי [[סעיף 2 לחוק האמור]]; ימי ההיעדרות לפי פסקת משנה זו יבואו בחשבון במניין ימי ההיעדרות שהעובד זכאי להם לפי [[חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש&quot;ס–2000]].
: (ג4)(1) עובד שעבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה שנה לפחות והילד שבת זוגו ילדה אושפז בבית החולים לאחר הלידה לתקופה העולה על שבועיים, רשאי להיעדר עד 20 ימי היעדרות, אף אם אינם רצופים, במהלך תקופת האשפוז של הילד ובתוך תקופת הלידה וההורות של בת הזוג לפי [[סעיף 6]], על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירתו.
:: (2) ימי ההיעדרות של עובד כאמור בפסקה (1), שזקף ימי היעדרות לפי הוראות אותה פסקה ולפי הוראות סעיף קטן (ג3) על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, יימנו לעניין הוראות [[סעיף 2(א) לחוק דמי מחלה, התשל&quot;ו-1976]], ברצף מהיום הראשון שבו נעדר על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, אף אם ההיעדרויות לא היו רצופות.
:: (3) בזקיפת ימי היעדרות לפי הוראות פסקה (1) זכאי עובד להביא בחשבון, לפי בחירתו, גם חלקי ימים שבהם נעדר לפי הוראות סעיף קטן זה; חלקי ימים לעניין זה יחושבו לפי היחס שבין שעות ההיעדרות ובין שעות העבודה של העובד באותו יום אילולא נעדר.
:: (4) ימי ההיעדרות לפי סעיף קטן זה לא יובאו בחשבון במניין ימי ההיעדרות שהעובד זכאי להם לפי סעיף קטן (ג3) ולפי [[חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש&quot;ס-2000]].
:: (5) היעדרות לפי סעיף קטן זה תתאפשר אם העובד מסר למעסיקו אישור רפואי בדבר אשפוז הילד וכן חתם על הצהרה כי בימי ההיעדרות שהה עם הילד שאושפז או עם ילדיו האחרים.
: (ד)(1) עובדת רשאית להיעדר מהעבודה, מתום תקופת הלידה וההורות, מספר חדשים כרבע מספר החדשים שבהם עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, אך לא יותר משנים עשר חדשים מיום הלידה וחלק של חודש לא יבוא במנין ואולם ממספר החודשים שתהיה העובדת רשאית להיעדר בהתאם לפסקה זו, יופחתו מספר השבועות שבהם עלתה תקופת הלידה וההורות שנוצלה על ידי העובדת לפי [[סעיף 6(ב)(1)]], על חמישה עשר שבועות, או על תקופה של חמישה עשר שבועות, בתוספת הארכות.
:: (2) העדרה של העובדת מעבודתה מכוח פסקה (1) דינה כדין חופשה ללא תשלום, וזמן העדרה לא יבוא במנין לגבי זכויות התלויות בותק.
:: (3) עובדת שנעדרה מעבודתה מכוח פסקה (1) והתייצבה לעבודה לפני תום תקופת הלידה וההורות שלה, או הביעה רצונה לחזור לעבודה כאמור, לא יוכל המעסיק לדחות את חזרתה לעבודה יותר מארבעה שבועות מיום שהתייצבה או הביעה רצונה לחזור.
: (ד1) הוראות סעיף קטן (ד) יחולו, בשינויים המחוייבים, על עובד, ובלבד שנתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) בת זוגו הועסקה כעובדת במשך ששה חדשים רצופים לפחות בסמוך לפני תחילת העדרותו מהעבודה בהתאם להוראות סעיף קטן (ד).
:: (2) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת זוגו.
: (ד2) נעדר אחד מבני־הזוג מן העבודה כאמור בסעיף קטן (ד) או (ד1), לפי הענין, לא יחולו הוראות אותם סעיפים קטנים על בן־הזוג השני; אולם, אם נעדר אחד מבני הזוג תקופה קצרה מהאמור בסעיפים קטנים (ד) או (ד1) לפי הענין, רשאי בן זוגו להעדר מהעבודה על פי הוראות אותם סעיפים קטנים למשך יתרת התקופה האמורה.
: (ד3) לענין חישוב תקופת העבודה הרצופה כאמור בסעיף קטן (ד1), יראו כעבודה גם תקופת הפסקה בעבודה שבה נמשכים יחסי עבודה.
: (ד4) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הוראות בדבר חובת מסירת הודעות למעסיק לענין סעיף זה, מאת בני־הזוג או אחד מהם ותוצאות אי מסירת הודעות כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד), התשמ״ט–1988]].))
: (ה)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג)(1), רשאית עובדת להיעדר מעבודתה, ללא ניכוי משכר עבודתה, לשם פיקוח רפואי במשך חדשי ההריון ובדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהריון הנעשים על ידי רופא נשים או הנעשים בתחנה לבריאות האם והילד שאישר משרד הבריאות (להלן - התחנה), לרבות בדיקות שגרתיות כאמור הנערכות מחוץ לתחנה על פי הפניית התחנה; בפסקה זו, &quot;רופא נשים&quot; - רופא מורשה בעל תואר מומחה ביילוד ובגינקולוגיה שניתן לו על פי [[=הפקודה|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976]] (להלן - הפקודה), או רופא מורשה המתמחה לקראת קבלת התואר האמור, במוסד מוכר לפי [[הפקודה]], בפיקוחו של רופא בעל התואר האמור.
:: (2) תקופת ההיעדרות מהעבודה כאמור בפסקה (1) לא תעלה על 40 שעות במשך חודשי הריונה, לעובדת המועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה או על החלק היחסי מ-40 שעות כאמור, בהתאם לשיעור חלקיות המשרה; שיעור חלקיות המשרה יחושב כיחס שבין שעות העבודה של העובדת בחודש ובין מספר שעות עבודה בחודש במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה, או 182 שעות, לפי הנמוך.
:: (3) שר העבודה רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לקבוע בתקנות -
::: (א) הוראות לביצוע פסקאות (1) ו־(2);
::: (ב) לגבי סוגי עובדות ובאזורים שיקבע - מספר שעות אחר להיעדרות עובדת מעבודתה כאמור ובלבד שלא יפחת מהאמור בפסקה (2);
::: (ג) הוראות משלימות בדבר זכותה של אשה העובדת אצל יותר ממעסיק אחד להיעדר מעבודתה כאמור בפסקה (1) כאילו היתה עובדת אצל מעסיק אחד לענין האמור בפסקה (2).

@ 7א. הפרשות לקופת גמל בתקופת לידה והורות ובשמירת הריון (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) עובד או עובדת הזכאים לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]] (בסעיף זה - דמי לידה), או עובדת הזכאית לגמלת שמירת הריון לפי [[החוק האמור]] (בסעיף זה - גמלת שמירת הריון), והם ומעסיקם או המעסיק בלבד, נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך המעסיק לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה או גמלת שמירת ההריון, לפי הענין, ובלבד שהעובדת או העובד שילמו בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליהם, אם חלים, להבטחת הזכויות האמורות, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפו העובדת או העובד לעבוד בתקופה האמורה; בסעיף קטן זה, &quot;קופת גמל&quot; - כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]].
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) יחול על המעסיק שהעובדת או העובד עבדו אצלו שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת ההריון של העובדת או של בת זוגו של העובד, לפי העניין, ולענין תשלומים בתקופת הזכאות לדמי לידה - אם נוסף על כך התקיימו יחסי עבודה ביניהם בכל תקופת ההריון.
: (ג) השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע מועדים וכללים לתשלום הסכומים האמורים בסעיף קטן (א); בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע כללים שונים למעסיק ולעובדת או לעובד.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל), התשס״ח–2008]].))

@ 7ב. התנאים למימוש הזכות לשעת הורות על ידי בן זוג (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: (א) עובד רשאי לממש את הזכות לשעת הורות לבדו או לסירוגין עם בת זוגו, כאמור [[בסעיף 7(ג)(3)]], בהתקיים התנאים המפורטים להלן:
:: (1) בת הזוג נתנה את הסכמתה למימוש הזכות לשעת ההורות לסירוגין עם בן זוגה או על ידי בן זוגה;
:: (2) כל אחד מבני הזוג מסר למעסיקו, לא יאוחר מ-21 ימים לפני תום תקופת הלידה וההורות, הצהרה חתומה לפי [[תוספת ראשונה|הטופס שבתוספת הראשונה]] שבה הודיע על הבחירה לממש את הזכות לשעת הורות עם בן הזוג (בסעיף זה - הצהרה); מסרו בני הזוג הצהרה במועד מאוחר יותר - יהיה העובד רשאי לממש את זכותו 21 ימים לאחר מסירת ההצהרה;
:: (3) בהצהרה יפרט כל אחד מבני הזוג את מספר הימים ואת הימים המסוימים בשבוע העבודה שבהם יממש את שעת ההורות;
:: (4)(א) מימוש הזכות לשעת הורות ייעשה על פי ההצהרה, ואולם העובדת ומעסיקה ובן זוגה ומעסיקו רשאים, לפי העניין, להסכים ביניהם, לפי הצורך ובאופן חד-פעמי, על מימוש הזכות לשעת ההורות באופן שונה מזה שמסרו עליו בהצהרה.
::: (ב) שינוי קבוע במימוש הזכות לשעת ההורות שמסרו העובדת ובן זוגה בהצהרה, לאחר שנמסרה הצהרה כאמור בסעיף זה, ייעשה בהצהרה נוספת שתימסר למעסיק בהתאם להוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים, 21 ימים מראש, ולעניין בני זוג שלפחות אחד מהם עובד במשמרות - חודש מראש;
:: (5) מכסת שעות ההורות ששני בני הזוג זכאים לממש לפי הוראות סעיף זה לא תעלה על מכסת שעות ההורות שהעובדת היתה זכאית לממש לבדה.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), עובדת ובן זוגה שאחד מהם עובד בעבודה במשמרות בענף מהענפים המנויים [[בתוספת השנייה]] רשאים לממש את הזכות לשעת הורות לסירוגין כך שכל אחד מבני הזוג יממש את הזכות לפרקי זמן שלא יפחתו משלושה שבועות כל אחד; העובד שעובד במשמרות ומעסיקו רשאים להסכים ביניהם על חלוקה אחרת לסירוגין לפרקי זמן קצרים יותר.
:: (2) שר הכלכלה והתעשייה, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השנייה]].
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;עבודה במשמרות&quot; - עבודה שמכסת העבודה היומית המלאה בה היא 20 שעות לפחות שנחלקות לשתי משמרות לפחות.
: (ג) שר הכלכלה והתעשייה, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגוני מעסיקים שהם לדעת השר יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות הנוגעות בין השאר לעניין -
:: (1) חלוקה אחרת של מימוש הזכות לשעת ההורות בין בני הזוג, ובכלל זה לעניין אופן שינוי החלוקה;
:: (2) חלוקת מימוש הזכות לשעת ההורות לפי סוגי עובדים וסוגי מקומות עבודה;
:: (3) אופן הדיווח ודרך הדיווח למעסיק על ידי בני הזוג.

@ 8. איסור העסקה בתקופת לידה והורות (תיקון: תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: לא יעסיק מעסיק עובדת או עובד בידעו שהם בתקופת לידה והורות.

@ 9. הגבלת פיטורים (תיקון: תשכ&quot;ד-2, תש&quot;ן, תשנ&quot;ח, תש&quot;ס, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ז-5, תשס&quot;ז-8, תשס&quot;ז-9, תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-3, תש&quot;ע, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ו-2, תשפ&quot;ו-3)
: (א) לא יפטר מעסיק עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות.
: (ב) היה המעסיק קבלן כוח אדם והעובדת הועסקה אצלו בפועל במשך שישה חודשים לפחות יראו, לענין סעיף קטן (א), גם הפסקה זמנית של העסקתה כפיטורים; בסעיף זה, &quot;קבלן כוח אדם&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]].
: (ב1)(1) לעניין עובדת של קבלן כוח אדם המועסקת אצל מעסיק בפועל במשך שישה חודשים לפחות, יחולו הוראות אלה:
::: (א) לא יגרום מעסיק בפועל לכך שקבלן כוח אדם יפטר עובדת בהיריון בניגוד להוראות סעיף זה;
::: (ב) פוטרה עובדת בהיריון בניגוד להוראות סעיף זה, חזקה היא שהמעסיק בפועל הוא שגרם לפיטורים, אלא אם כן הוכיח אחרת;
::: (ג) בקשה להיתר לפי סעיף קטן (א) תוגש הן בידי המעסיק בפועל והן בידי קבלן כוח האדם.
:: (2) הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על החובות והאיסורים החלים על קבלן כוח אדם כמעסיק לפי כל דין.
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;מעסיק בפועל&quot; ו&quot;קבלן כוח אדם&quot; - כהגדרתם [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]].
: (ג)(1) לא יפטר מעסיק עובדת או עובד בתקופת לידה והורות או בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]], ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות.
:: (1א) לא יפטר מעסיק עובדת או עובד בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות או לאחר תום ימי ההיעדרות, כאמור בפסקה (1), לפי העניין, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה; השר לא יתיר פיטורים לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי מתקיימים כל אלה:
::: (א) הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות כאמור;
::: (ב) עסקו של המעסיק חדל לפעול או שהמעסיק הוכרז כפושט רגל לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]], ואם הוא תאגיד - ניתן צו פירוק לפי [[חלק 8א לחוק החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]]; לעניין זה, &quot;חדל לפעול&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 9ב]].
:: (2) לא יפטר מעסיק עובד או עובדת, בימי העדרם מהעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)]] או במשך תקופה של שישים ימים לאחר תום ההיעדרות כאמור, ולא יתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים לפי פסקה זו אם הם לדעתו בקשר ללידה או להיעדרות כאמור.
:: (2א) (((פקעה).)) 
:: (2ב) (((פקעה).))
:: (2ג) (((הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):))
::: (א) הוציא מעסיק עובד או עובדת לחופשה ללא תשלום במהלך התקופה הקובעת, לתקופה של 10 ימים רצופים לפחות או שהיא הוצאה לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026) או י&quot;ב באדר התשפ&quot;ו (1 במרץ 2026), שחלה, כולה או חלקה, ב-60 הימים כאמור בפסקה (1א) או (2), לא תובא תקופת החופשה ללא תשלום במניין 60 הימים; בפסקה זו, &quot;התקופה הקובעת&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], כנוסחו [[בחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ&quot;ו-2026]].
::: (ב) על אף האמור בפסקאות (1א) ו-(2), השר רשאי להתיר פיטורים של עובד או עובדת שהוצאו לחופשה ללא תשלום כאמור בפסקת משנה (א), אם שוכנע כי הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות כאמור בפסקה (1א) או (2), ובלבד שחלפו 60 ימים מתום תקופת הלידה וההורות או ההיעדרות.
:: (3) במניין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים לא יבואו התקופות האמורות בפסקאות (1), (1א) ו־(2).
: (ד) לא יפטר מעסיק עובדת השוהה במקלט לנשים מוכות בימי העדרה מעבודתה לפי [[סעיף 7(ג)(5)]] או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר לשהייה במקלט; במנין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, לא יבואו התקופות האמורות בסעיף קטן זה.
: (ה)(1) לא יפטר מעסיק עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית או עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות, בימי העדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(4) או (ג1)]], לפי העניין, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר עם היעדרות כאמור או עם טיפולים כאמור; הוראת סעיף קטן זה תחול לגבי עובד או עובדת העוברים טיפולים כאמור בפסקה זו לקראת שתי לידות לכל היותר, בתקופת העסקתם אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ואם עברו טיפולים כאמור לקראת הולדת ילדים מבני זוג קודמים - גם לקראת שתי לידות עם בן הזוג הנוכחי;
:: (2) הוראת פסקה (1) לא תחול על מעסיק, לגבי עובד או עובדת כאמור, שחלפו שנתיים מהיום הראשון להיעדרותם מעבודה אצלו או באותו מקום עבודה, לפי הפסקה האמורה.
:: (3) הוראות פסקה (1) יחולו גם על עובדת או עובד שלא נעדרו מעבודה, בתקופת הטיפולים כאמור באותה פסקה, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר מועד תחילת טיפולי הפוריות או טיפולי ההפריה החוץ־גופית, לפי המאוחר, כפי שאישר הרופא המטפל בכתב, ובלבד שהעובדת או העובד, לפי העניין, הודיעו למעסיק על הטיפולים לא יאוחר משלושה ימי עבודה ממועד מתן ההודעה המוקדמת לפיטורים, ואם לא ניתנה הודעה מוקדמת לפיטורים - ממועד הפיטורים, ומסרו למעסיק אישור רופא כאמור בתוך 14 ימים מאותו מועד, לפי העניין; הוראות פסקה זו יחולו הן על עובדת או עובד קבועים והן על עובדת או עובד ארעיים או זמניים, ובלבד שעבדו אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה שישה חודשים לפחות; שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע סוגים של טיפולי פוריות שהוראות פסקה זו לא יחולו עליהם.
: (ו) לא יפטר מעסיק עובדת בימי היעדרה מעבודה לפי [[סעיף 7(א)]] ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה; במניין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים לא תבוא התקופה האמורה בסעיף קטן זה.
: (ז) בסעיף זה, &quot;פיטורים&quot; - לרבות אי־חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה שהוא אחד מאלה:
:: (1) חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר;
:: (2) חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה.

@ 9א. איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ד-3, ק&quot;ת תש&quot;ף, ק&quot;ת תש&quot;ף-2, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ו-2)
: (א) לא יפגע מעסיק בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי [[סעיף 9]], בתקופה שבה חלה ההגבלה כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פגיעה כאמור אם היא לדעתו בקשר לעילה שבשלה חלה אותה הגבלה.
: (א1) (((פקע).))
: (א2) (((הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):)) לעניין סעיף זה לא יראו היעדרות של עובד או עובדת בתקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 9(ג)(2ג)(א)]], מחמת הוראה מההוראות כאמור [[בסעיף 2(א) או (ב)(1) לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס&quot;ו-2006]], שבשלה חל איסור לפטר את העובד או העובדת בהתאם להוראות [[אותו סעיף]], כפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה של העובד או העובדת.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;פגיעה&quot;, בהיקף המשרה - למעט שינוי זמני בהיקף המשרה לפי בקשה שיזמו העובדת או העובד בשל מצבם הרפואי לפי אישור בכתב מאת רופא;
::- &quot;פגיעה&quot;, בהכנסה, למעט -
:: (1) פגיעה בהכנסה החלה במקום העבודה מכוח דין או הסכם קיבוצי;
:: (2) פגיעה ברכיב השכר המשולם לעובדת או לעובד בהתאם לתפוקת עבודתם ובלבד שהפגיעה בתפוקתם של העובדת או העובד לא נגרמה מסיבות התלויות במעסיק;
:: (3) (((בוטלה).))

@ 9ב. היתר לגבי עובדת בהריון - תחילת תוקף (תיקון: תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ד-3)
: החליט שר התעשיה המסחר והתעסוקה לתת היתר לפי [[סעיף 9(א)]] או [[סעיף 9א]] לגבי עובדת בהיריון, לא יינתן ההיתר לגבי התקופה שקדמה ליום מתן ההחלטה בבקשה להיתר, ואולם רשאי הוא לתת את ההיתר למועד הקודם ליום מתן ההחלטה, אם התקיים האמור באחת מהפסקאות (1) עד (5) וכאמור בהן, לפי הענין:
: (1) המעסיק הוכיח כי לא ידע ולא היה עליו לדעת ביום הפיטורים או ביום הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה, לפי הענין, שהעובדת בהריון, ולדעת השר לא יהיה זה צודק לתת את ההיתר רק מיום מתן ההחלטה בבקשה להיתר; לענין פסקה זו, &quot;יום הפיטורים&quot;, &quot;יום הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה&quot; - היום שבו היו אמורים הפיטורים או הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה, לפי ענין, להיכנס לתוקפם אלמלא הוראות [[סעיף 9(א)]] [[או 9א]];
: (2) המעסיק הוכיח כי התקיימו נסיבות חמורות, ולדעת השר לא יהיה זה צודק לתת את ההיתר רק מיום מתן ההחלטה בבקשה להיתר, ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום הגשת הבקשה להיתר;
: (3) המעסיק הוכיח כי הוא הוכרז פושט רגל לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]], ואם הוא תאגיד - כי ניתן צו פירוק לפי [[חלק 8א לחוק החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]], ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום הגשת הבקשה להיתר, או ליום ההכרזה או מתן צו הפירוק, לפי הענין, המוקדם מביניהם;
: (4) המעסיק הוכיח כי עסקו חדל לפעול, ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום שבו חדל העסק לפעול או ליום הגשת הבקשה להיתר, המאוחר מביניהם;
: (5) המעסיק הוכיח כי עסקו חדל לפעול בשל נסיבות לא צפויות שכתוצאה מהן לא היתה לו אפשרות לבקש היתר לפני שהעסק חדל לפעול, ובלבד שלא יינתן היתר לגבי תקופה שקדמה ליום שבו חדל העסק לפעול;
: לענין פסקאות משנה (4) ו־(5), &quot;חדל לפעול&quot; - הפסקת פעילות שאינה זמנית.

@ 9ג. תחולת הוראות על הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אם נושאת&quot; ו&quot;הורה מיועד&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 9ה(א)]];
::- &quot;הורה במשפחת אומנה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 9ו(א)]];
::- &quot;הורה מאמץ&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 9ד(א)]].
: (ב) ההוראות לפי [[סעיפים 6(א), (ב), (ג), (ד) ו־(ט)]], [[7(ג)(3) ו־(ד)]], [[7א]], [[8]], [[9(א) עד (ג) ו־(ז)]], [[9א]] [[ו־9ב]], יחולו על הורה מאמץ, על הורה מיועד ועל הורה במשפחת אומנה, והכל בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות המפורטים [[בסעיפים 9ד עד 9ו]], וכל עוד לא הופסק הליך האימוץ או האומנה או היריונה של האם הנושאת, לפי העניין.
: (ג)(1) היו שני בני הזוג הורים מאמצים, הורים מיועדים או הורים במשפחת אומנה, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (ב) רק על אחד משני בני הזוג, לפי בחירתם; ואולם לעניין תקופת לידה והורות לפי [[סעיף 6]], והזכות להיעדרות לפי [[סעיף 7(ג)(3) ו־(ד)]], אם נעדר אחד מבני הזוג למשך תקופה קצרה מהאמור באותם סעיפים, לפי העניין, רשאי בן זוגו להיעדר מהעבודה, על פי הוראות אותם סעיפים, למשך יתרת התקופה האמורה.
:: (2) היה בן זוגו של הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה עובד עצמאי, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (ב) על ההורה המאמץ, על ההורה המיועד או על ההורה במשפחת אומנה, בתקופה שבה בן זוגו שהוא עובד עצמאי לא נעדר מעבודתו בשל הליך האימוץ או האומנה או בשל היריונה של האם הנושאת, או לצורך הטיפול בילד, לפי העניין.

@ 9ד. שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה מאמץ (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הודעה על כוונה לאמץ&quot; - הודעת עובדת או עובד, על כך שקיבלו הודעה מאת עובד סוציאלי לפי [[חוק האימוץ]] ולפיה הם עתידים לקבל לביתם ילד למטרת אימוץ במועד שנקבע באותה הודעה, ולעניין אימוץ בין־ארצי לפי הוראות [[=חוק האימוץ|חוק אימוץ ילדים]] (בחוק זה - אימוץ בין־ארצי) - על כך שקיבלו הודעה מאת עמותה מוכרת ולפיה נמצא במדינת חוץ ילד המתאים לאימוץ בידם;
::- &quot;הורה מאמץ&quot; - עובד או עובדת המקבלים לביתם ילד שגילו אינו עולה על עשר, למטרת אימוץ לפי הוראות [[חוק אימוץ ילדים]];
::- &quot;חוק אימוץ ילדים&quot; - [[חוק אימוץ ילדים, התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;יום קבלת ילד לביתו של הורה מאמץ&quot; - יום מסירת הילד להורה המאמץ, באמצעות עובד סוציאלי לפי [[חוק האימוץ]] בהתאם להוראות [[סעיף 12 לחוק אימוץ ילדים]] או באמצעות עמותה מוכרת בהתאם להוראות [[סעיף 28טז לחוק האמור]];
::- &quot;עובד סוציאלי לפי [[חוק האימוץ]]&quot; ו&quot;עמותה מוכרת&quot; - כמשמעותם [[בחוק אימוץ ילדים]].
: (ב) ההוראות לפי הסעיפים המנויים [[בסעיף 9ג(ב)]] יחולו על הורה מאמץ, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות אלה:
:: (1) יום הלידה ייחשב כיום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 6(ב)(1) סיפה ו־(5) סיפה]], מועד תחילתה של תקופת הלידה וההורות הוא ביום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ;
:: (3)(א) הורה מאמץ רשאי להיעדר מעבודתו לצורך נסיעות למדינת חוץ למטרת אימוץ בין־ארצי, ובלבד שעמותה מוכרת אישרה בכתב, לגבי כל אחת מהנסיעות כאמור, כי היא דרושה למטרת האימוץ הבין־ארצי;
::: (ב) תקופות ההיעדרות מהעבודה לפי פסקת משנה (א) יהיו בהתאם לאמור בכל אחד מהאישורים האמורים באותה פסקת משנה, ובלבד שתקופת ההיעדרות המצטברת לא תעלה על 45 ימים לאותו הליך אימוץ;
::: (ג) לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקה זו, אלא אם כן העובדת או העובד הודיעו על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשייה המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים;
:::: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה בדבר היעדרות מעבודה לצורך נסיעה לחו״ל למטרת אימוץ בין־ארצי), התשע״ד–2014]].))
::: (ד) היעדרו של הורה מאמץ מעבודתו לפי פסקה זו דינו כדין חופשה בלא תשלום, וזמן היעדרו לא יבוא במניין לגבי הזכויות התלויות בוותק;
::: (ה) על אף הוראות [[סעיף 9ג(ג)]], נעשה הליך האימוץ הבין־ארצי בידי שני בני זוג, יהיו שניהם זכאים להיעדרות מעבודה לפי פסקה זו, ובתקופת ההיעדרות לפי פסקה זו יחולו על שניהם הוראות [[סעיפים 9(א) עד (ב1)]], [[9א]] [[ו־9ב]] החלות על עובדת שהיא בהיריון;
:: (4) על אף הוראות [[סעיף 7א(ב)]], חובת המעסיק לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור [[בסעיף 7א(א)]], תחול לעניין הורה מאמץ הזכאי לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], אם התקיימו בינו לבין מעסיקו יחסי עבודה במשך חמישה עשר חודשים לפחות לפני יום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ;
:: (5)(א) הוראות [[סעיפים 9(א) עד (ב1)]], [[9א]] [[ו־9ב]] החלות על עובדת שהיא בהיריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על כוונה לאמץ ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד לביתם או עד תום תשעה חודשים מהמועד שבו קיבלו הודעה מאת עובד סוציאלי לפי [[חוק האימוץ]] או מאת עמותה מוכרת כאמור בהגדרה &quot;הודעה על כוונה לאמץ&quot;, לפי המוקדם;
::: (ב) על אף הוראות פסקת משנה (א), אישרה הרשות המרכזית כהגדרתה [[בסעיף 28ב לחוק אימוץ ילדים]] כי על פי הנתונים שהובאו לפניה, העובדת או העובד שמסרו הודעה על כוונה לאמץ נמצאים בשלבים מתקדמים של הליך אימוץ בין־ארצי של ילד מסוים אשר נמצא בעבורם במדינת חוץ וכי השלמת ההליכים מתעכבת בשל גורמים שאינם תלויים בעובדת או בעובד או בעמותה המוכרת שבאמצעותה מתבצע הליך האימוץ, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בפסקת המשנה האמורה על העובדת או העובד, עד יום קבלת הילד לביתם; לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקת משנה זו, אלא אם כן העובדת או העובד הודיעו על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשייה המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים;
:::: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת התקופה המוגנת בשל עיכוב הליך אימוץ בין־ארצי), התשע״ד–2014]].))
:: (6) [[בסעיף 9(ג)]] -
::: (א) בפסקה (1), המילים &quot;או בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]]&quot; - לא ייקראו;
::: (ב) בפסקה (1א), המילים &quot;או לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור [[9|בפסקה (1)]], לפי העניין,&quot; - לא ייקראו;
::: (ג) בפסקה (2), במקום &quot;לפי [[סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)]]&quot; יקראו &quot;לפי [[סעיף 7(ד)(1)]]&quot;.

@ 9ה. שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה מיועד (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אם נושאת&quot; - כהגדרתה [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)=חוק הסכמים לנשיאת עוברים|בחוק הסכמים לנשיאת עוברים]];
::- &quot;הודעה על היריונה של אם נושאת&quot; - הודעת עובדת או עובד על כך שהאם הנושאת שעמה חתמו על הסכם לנשיאת עוברים, היא בהיריון;
::- &quot;הורה מיועד&quot; - עובדת או עובד המקבלים למשמורתם ילד, כהורים מיועדים, לפי הוראות [[סעיף 10 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים]];
::- &quot;הסכם לנשיאת עוברים&quot; - הסכם שאושר לפי [[סעיף 5 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים]];
::- &quot;חוק הסכמים לנשיאת עוברים&quot; - [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ&quot;ו-1996]];
::- &quot;יום קבלת ילד למשמורת ההורה המיועד&quot; - יום מסירת הילד, על ידי האם הנושאת, למשמורת ההורה המיועד, בהתאם להוראות [[סעיף 10(ג) לחוק הסכמים לנשיאת עוברים]].
: (ב) ההוראות לפי הסעיפים המנויים [[בסעיף 9ג(ב)]] יחולו על הורה מיועד, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות אלה:
:: (1) יום הלידה ייחשב כיום שבו נולד הילד;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 6(ב)(1) סיפה ו־(5) סיפה]], מועד תחילתה של תקופת הלידה וההורות הוא ביום קבלת הילד למשמורת ההורה המיועד;
:: (3) על אף הוראות [[סעיף 7א(ב)]], חובת המעסיק לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור [[בסעיף 7א(א)]], תחול לעניין הורה מיועד הזכאי לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], אם ההורה המיועד עבד אצל המעסיק שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת היריונה של האם הנושאת והתקיימו בין ההורה המיועד לבין מעסיקו יחסי עבודה במשך כל תקופת היריונה של האם הנושאת;
:: (4) הוראות [[סעיפים 9(א) עד (ב1)]], [[9א]] [[ו־9ב]] החלות על עובדת שהיא בהיריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על היריונה של האם הנושאת ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד למשמורת ההורה המיועד;
:: (5) [[בסעיף 9(ג)]] -
::: (א) בפסקה (1), המילים &quot;או בימי העדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]] - לא ייקראו;
::: (ב) בפסקה (1א), המילים &quot;או לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור [[9|בפסקה (1)]], לפי העניין&quot; - לא ייקראו;
::: (ג) בפסקה (2), במקום &quot;לפי [[סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)]]&quot; יקראו &quot;לפי [[סעיף 7(ד)(1)]]&quot;.

@ 9ו. שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה במשפחת אומנה (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה&quot; - הודעת עובדת או עובד, על כך שקיבלו הודעה מאת מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך ולפיה העובדת או העובד עתידים לקבל לביתם ילד, למטרת אומנה, לתקופה העולה על שישה חודשים, במועד שנקבע באותה הודעה;
::- &quot;הורה במשפחת אומנה&quot; - עובדת או עובד שהם הורים במשפחת אומנה כהגדרתה [[בחוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]], המקבלים לביתם ילד שגילו אינו עולה על עשר, למטרת אומנה, לתקופה העולה על שישה חודשים;
::- &quot;יום קבלת ילד לביתו של הורה במשפחת אומנה&quot; - יום מסירת הילד להורה במשפחת אומנה, באמצעות הגורם שהוסמך לכך בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים או בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך.
: (ב) ההוראות לפי הסעיפים המנויים [[בסעיף 9ג(ב)]] יחולו על הורה במשפחת אומנה, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות המפורטים להלן, ובלבד שחלפה שנה לפחות מתום תקופת לידה והורות קודמת או מתום תקופת היעדרות קודמת מעבודה לפי [[סעיף 7(ד)]], לפי המאוחר, של ההורה במשפחת אומנה או של בן זוגו שהוא הורה באותה משפחת אומנה:
:: (1) יום הלידה ייחשב כיום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 6(ב)(1) ו־(5) סיפה]] -
::: (א) מועד תחילתה של תקופת הלידה וההורות הוא ביום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
::: (ב) תקופת הלידה וההורות של הורה במשפחת אומנה אשר קיבל לביתו ילד שמלאו לו שלוש שנים לפחות היא ארבעה שבועות מיום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
:: (3) על אף הוראות [[סעיף 7א(ב)]], חובת המעסיק לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור [[בסעיף 7א(א)]], תחול לעניין הורה במשפחת אומנה הזכאי לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי, [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], אם התקיימו בינו לבין מעסיקו יחסי עבודה במשך חמישה עשר חודשים לפחות לפני יום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
:: (4) הוראות [[סעיפים 9(א) עד (ב1)]], [[9א]] [[ו־9ב]] החלות על עובדת שהיא בהיריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד לביתם או עד תום תשעה חודשים מהמועד שבו קיבלו הודעה מאת מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך כאמור בהגדרה &quot;הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה&quot;, לפי המוקדם.

@ 9ז. הודעה על הפסקת הליך אימוץ או אומנה או על הפסקת היריון של אם נושאת (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד-3)
: עובדת או עובד יודיעו למעסיקם על כל אחד מאלה, לפי העניין, סמוך למועד התרחשותו:
: (1) הפסקת הליך אימוץ שלגביו מסרו העובדת או העובד למעסיק הודעה על כוונה לאמץ כהגדרתה [[בסעיף 9ד(א)]], ולעניין אימוץ בין־ארצי - הפסקת הליך אימוץ באמצעות העמותה המוכרת שממנה קיבלו העובדת או העובד הודעה כאמור בסיפה של ההגדרה האמורה;
: (2) הפסקת היריונה של אם נושאת שלגביו מסרו העובדת או העובד למעסיק הודעה על היריונה של אם נושאת כהגדרתה [[בסעיף 9ה(א)]];
: (3) הפסקת אומנה שלגביה מסרו העובדת או העובד למעסיק הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה כהגדרתה [[בסעיף 9ו(א)]].

@ 10. עבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית ועבודת לילה (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ז-8, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) עובדת שהיא בחודש החמישי להריונה תודיע על כך למעסיקה, ומשעשתה כן, או משנודע על כך למעסיק בדרך אחרת, לא יעסיקנה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית מהחודש החמישי להריון ואילך, אף אם היה רשאי או הותר לעשות זאת על פי [[חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי&quot;א-1951]]; הוא הדין לגבי עבודת לילה, אם העובדת הודיעה למעסיקה בכתב, כי אין היא מסכימה לעבוד עבודת לילה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי מעסיק להעסיק עובדת בהריון, בשעות נוספות או במנוחה השבועית, אם העובדת הסכימה לכך בכתב ומסרה למעסיקה אישור רפואי של רופא מומחה ביילוד ובגינקולוגיה, כי אין מניעה להעסיקה בשעות נוספות או במנוחה השבועית, ובכפוף לתנאי האישור.
: (ג) מעסיק לא יעסיק עובדת שילדה בעבודת לילה, או במנוחה השבועית אף אם היה רשאי או הותר לו לעשות זאת על פי [[חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי&quot;א-1951]], במשך ארבעה חודשים מתום תקופת הלידה וההורות, אלא אם כן הסכימה העובדת לכך בכתב; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי מקומות עבודה שנקבעו בתקנות ועל שירותים, על מקומות, על עבודות ועל תפקידים, הכל לפי [[סעיף 2(ג)]].
: (ד) בסעיף זה, &quot;עבודת לילה&quot; - עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22:00 ובין 06:00.

@ 11. פנקס העובדות (תיקון: תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) מעסיק חייב לנהל פנקס שבו יירשמו ביחס לכל עובדת פרטים אלה:
:: (1) השם ושם המשפחה;
:: (2) הכתובת;
:: (3) תיאור עבודתה;
:: (4) תאריך תחילת העבודה;
:: (5) תקופת הלידה וההורות;
:: (6) תקופת העדרה מהעבודה לפי [[סעיף 7]];
:: (7) כל פרט אחר שנקבע בתקנות.
: (ב) שר העבודה יקבע, בהודעה שתפורסם ברשומות, את סוגי המעסיקים שעליהם יחול סעיף זה, ורשאי הוא לקבוע כאמור שהפנקס יהיה חלק מפנקס אחר שהמעסיק חייב לנהלו על פי חוק ששר העבודה ממונה על ביצועו.
:: ((פורסמה [[הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס לרישום עובדות]] (י&quot;פ תשי&quot;ח, 1052).))

@ 12. פרסום הוראות החוק (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: מעסיק [[שסעיף 11]] חל עליו יביא לידיעת הנשים המועסקות אצלו את הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, הכל כפי שנקבע בתקנות.
: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הצגת תמצית החוק), תשי״ח–1958]].))

@ 13. סמכויות פיקוח (תיקון: תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ד-3)
: (א) שר התעשיה המסחר והתעסוקה ימנה מפקחים, מבין עובדי משרדו, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
: (ב) לא יתמנה מפקח כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן קיבל הכשרה מתאימה כפי שהורה שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם השר לביטחון פנים.
: (ג) לשם מילוי תפקידיו רשאי מפקח שמונה לפי הוראות סעיף קטן (א) (להלן - מפקח) -
:: (1) לדרוש ממעסיק או ממעסיק בפועל, מעובד שלהם או מאדם שפעל מטעמם או בעבורם, מידע ומסמכים בכל עניין הנוגע לחוק זה;
:: (2) להיכנס בכל עת סבירה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מועסקים בו בני אדם, או כי בו מתנהל עסקו של המעסיק או של המעסיק בפועל, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של שופט.
: (ד) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה, רשאי מפקח לחקור אדם שלדעתו קשור לביצוע עבירה כאמור, או עשוי להיות לו מידע לגביה, וכן לתפוס כל חפץ, לרבות מסמך, הקשור לביצוע עבירה כאמור; על חקירה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], ועל דבר שנתפס לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות [[הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]].
: (ה) בסעיף זה, &quot;מעסיק בפועל&quot; - כהגדרתו [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]].

@ 13א. סמכות שיפוט ותרופות (תיקון: תשס&quot;ו-2, תשע&quot;ד-3)
: (א) לבית הדין האזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות לפי חוק זה, והוא רשאי -
:: (1) לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין;
:: (2) ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו להוציא צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין השאר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע, ולגבי פיטורים הנובעים מצמצומים בעבודה גם את הוראותיו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים; הוראות פסקה זו כוחן יפה על אף האמור [[בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל&quot;א-1970]].
: (ב)(1) מצא בית הדין האזורי לעבודה כי העובד או העובדת שהגישו תובענה, פוטרו בניגוד להוראות [[סעיף 9]], יפסוק פיצויים שסכומם לא יפחת מ־150% מהשכר שהיה מגיע להם במהלך התקופה המזכה; ואולם רשאי בית הדין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שיקבע; לענין חישוב השכר לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות [[סעיף 13ב לחוק פיצויי פיטורים, התשכ&quot;ג-1963]], ותקנות לפי [[סעיף 13 לחוק האמור]].
:: (2) לענין סעיף קטן זה, &quot;התקופה המזכה&quot; - תקופה שתחילתה ביום הפיטורים או ביום שבו המעסיק ידע או שהיה עליו לדעת על קיומה של העילה להגבלת הפיטורים, לפי המאוחר, וסיומה במועד המוקדם מבין אלה:
::: (א) תום התקופה שבה חלה הגבלת הפיטורים כאמור;
::: (ב) אם ניתן היתר פיטורים לפי [[סעיף 9]] - יום תחילת תוקפו של ההיתר;
::: (ג) אם העובד או העובדת הוחזרו לעבודה - יום החזרה לעבודה.

@ 13ב. זכות תביעה (תיקון: תשס&quot;ו-2)
: תובענות בשל הפרת הוראות לפי חוק זה יכול שיוגשו בידי -
: (1) העובד או העובדת;
: (2) ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור - ארגון העובדים שהעובד או העובדת חברים בו;
: (3) ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של מי שחוק זה בא להגן עליהם, ובלבד שהעובד או העובדת הסכימו לכך בכתב.

@ 13ג. זכות התערבות בתובענות (תיקון: תשס&quot;ו-2)
: בתובענות בשל הפרת הוראות חוק זה רשאי בית הדין לעבודה לתת לארגון כאמור [[בסעיף 13ב(2) או (3)]] להשמיע את דברו, בדרך שיורה.

@ 13ד. ערעור (תיקון: תשס&quot;ז-8)
: הרואה עצמו נפגע מהחלטת שר התעשיה המסחר והתעסוקה לעניין מתן היתר לפי הוראות חוק זה, רשאי לערער עליה לפני בית דין אזורי לעבודה, בתוך 45 ימים מהיום שבו הגיעה ההחלטה לידיעתו.

@ 14. עונשין (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ז-4, תשס&quot;ז-8, תשס&quot;ז-9, תשס&quot;ח-2, תש&quot;ע, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3, תשפ&quot;א)
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (בחוק זה - חוק העונשין):
:: (1) העסיק עובדת בעבודה, בתהליך ייצור או במקום עבודה, שנאסרו או שהוגבלו לפי [[סעיף 1]];
:: (2) העסיק עובדת בעבודת לילה בלא לספק לה את התנאים הנדרשים לפי [[סעיף 2(א)]];
:: (3) סירב לקבל לעבודה בשל כך שהודיעה עם קבלתה לעבודה כי אינה מסכימה, מטעמים משפחתיים, לעבוד בלילה, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ג)]];
:: (4) העסיק עובדת או עובד בתקופת הלידה וההורות, בניגוד להוראות [[סעיף 6]], או העסיק הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בתקופת הלידה וההורות, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (5) העסיק עובדת או עובד בידעו שהם בתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות [[סעיף 8]], או העסיק הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בידעו שהם בתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (6) פיטר, בלא היתר, עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות [[סעיף 9(א)]], או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (6א) גרם לפיטורי עובדת של קבלן כוח אדם בהיותה בהיריון, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ב1)]], או גרם לפיטורי הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה שהוא עובד של קבלן כוח אדם, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (7) פיטר עובדת או עובד בתקופת לידה והורות או בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]], בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(1)]], או פיטר הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(1)]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (8) פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות או לאחר תום ימי ההיעדרות לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]], בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(1א)]], או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(1א)]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (9) פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)]] או במשך תקופה של 60 ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(2)]], או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בימי היעדרם מהעבודה לפי [[סעיף 7(ד)(1)]] או במשך תקופה של שישים ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(2)]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (10) פיטר, בלא היתר, עובדת ששהתה במקלט לנשים מוכות, בימי היעדרה מעבודתה לפי [[סעיף 7(ג)(5)]], או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ד)]];
:: (11) פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד שעברו טיפולי פוריות או טיפולי הפריה חוץ־גופית, לפי העניין, לקראת שתי הלידות, בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(4) או (ג1)]], או במשך תקופה של 150 ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ה)(1)]], או עובדים כאמור שחלה הגבלה על פיטוריהם בתקופת הטיפולים או במשך תקופה של 150 ימים לאחרר מועד תחילת הטיפולים, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ה)(3)]];
:: (12) פיטר עובדת בימי היעדרה מעבודה לפי [[סעיף 7(א)]], בניגוד להוראות [[סעיף 9(ו)]];
:: (13) פגע, בלא היתר, בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי [[סעיף 9]], בתקופה שבה חלה אותה הגבלה, בניגוד להוראות [[סעיף 9א]], או פגע, בלא היתר, בהיקף המשרה או בהכנסה של הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי [[סעיף 9]], בתקופה שבה חלה אותה הגבלה, בניגוד להוראות [[סעיף 9א]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (14) העסיק עובדת שהיא בחודש החמישי להיריונה ואילך, בשעות נוספות, במנוחה השבועית, או בעבודת לילה, בניגוד להוראות [[סעיף 10(א)]];
:: (15) העסיק עובדת שילדה בעבודת לילה או במנוחה השבועית, בלא הסכמתה, בניגוד להוראות [[סעיף 10(ג)]].
: (ב) המפריע למפקח במילוי תפקידיו לפי חוק זה, דינו - מאסר שישה חודשים.
: (ג) עבירות לפי סעיף קטן (א)(1) ו־(2) הן מסוג העבירות של אחריות קפידה.

@ 15. אחריות נושא משרה (תיקון: תשס&quot;ז-8)
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]; בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
: (ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

@ 16. ראיות (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: אשה הנמצאת במקום בזמן שנעשית בו עבודה או פועלות בו מכונות - להוציא זמן הפסקות לסעודה - רואים אותה כמועסקת באותו מקום באותו תהליך ייצור ובאותה שעה, אם לא הוכח ההיפך.

@ 17. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ג) : (((בוטל).))

@ 18. דין אגודה שיתופית (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ד-3)
: לענין [[הסעיפים 1]], [[6]], [[7]] [[ו־7א]] רואים אגודה שיתופית כמעסיקה של חבריה.

@ 19. המדינה כמעסיק (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: לענין חוק זה דין עובד המדינה כדין כל עובד אחר.

@ 20. ביצוע ותקנות
: שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת), תשל״ט–1979]].))
: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה), התשמ&quot;ו-1986]].))
: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס&quot;א-2001]].))

@ 21. חובת התייעצות (תיקון: תשמ&quot;ו-2)
: שר העבודה לא יתקין תקנות על פי [[הסעיפים 1]] [[ו־2]] ולא יפרסם הודעה על פי [[סעיף 11(ב)]], אלא לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה וכן עם ארגוני המעבידים הרפרזנטטיביים במדינה שלדעת השר הם נוגעים בדבר.

@ 22. העברת סמכויות
: (א) שר העבודה רשאי להעביר לאחר את הסמכויות הנתונות לו על פי חוק זה, חוץ מן הסמכות להתקין תקנות, ליתן היתר כללי ולפרסם הודעה על פי [[סעיף 11(ב)]].
: (ב) הודעה על העברת סמכויות על פי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.

@ 22א. פרסום מידע על זכויות לפי חוק זה (תיקון: תשס&quot;ז-8)
: (א) שר התעשיה המסחר והתעסוקה יפרסם מידע על זכויות לפי חוק זה בדרכים אלה, כולן או חלקן:
:: (1) פרסום באמצעי התקשורת;
:: (2) הפצת עלוני מידע;
:: (3) הפעלת מוקד מידע שבו ינתן מענה טלפוני לפניות הציבור בנושא זכויות לפי חוק זה;
:: (4) פרסום מידע באתר האינטרנט של משרד המתעשיה המסחר והתעסוקה.
: (ב) שר התעשיה המסחר והתעסוקה ידווח לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ב־1 בינואר של כל שנה, על ביצוע הוראות סעיף זה בשנה שקדמה לה.

@ 23. שמירת זכויות
: חוק זה אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק, הסכם קולקטיבי, חוזה עבודה או נוהג.

@ 24. הוראות מעבר (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: (א) לענין [[#סעיף 50|סעיף 4(2) שבתוספת השביעית לחוק הביטוח הלאומי, תשי&quot;ד-1953]], רואים גם את מי שטרם מלאו לה 18 שנה כעובדת שפקודת העבדתן של נשים, 1945, חלה עליה.
: (ב) כל עוד לא הותקנו תקנות לפי [[סעיף 1]], לא תועסק עובדת בעבודות, בתהליכי ייצור או במקומות עבודה במפורט בחלק 1 שבתוספת לפקודת העבדתן של נשים, 1945.

@ 25. ביטול
: פקודת העבדתן של נשים, 1945 - בטלה.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשע&quot;ו-3) ==
==== ((([[סעיף 7ב]]))) ====
@ : {{ממורכז|'''הצהרה על מימוש הזכות לשעת הורות לעניין [[חוק זה|סעיף 7ב לחוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]]'''}}

@ : אני הח&quot;מ
:: {{טורים שווים|{{טקסט תחתי|.........................|שם פרטי ומשפחה}}|{{טקסט תחתי|.......................|מס' זהות}}|{{טקסט תחתי|......................................|מען}}}}
: שעובד/ת במקום עבודה {{טקסט תחתי|...............................................................|(שם המעסיק/העסק)}}
: מצהיר/ה כי אממש את הזכות לשעת הורות יחד עם בן/בת זוגי, בימים ............ בשבוע (סה&quot;כ ........... ימים בשבוע)*.
: {{מוקטן|* לגבי מקומות עבודה שבהם החלוקה היא שונה, לפי פרקי הזמן הקבועים לעניין אותו מקום}}
: אני מצהיר/ה כי לא איעדר מהעבודה, מכוח זכאותי לשעת הורות, בימים שלהלן, שבהם ייעדר בן זוגי מהעבודה מכוח זכאותו לפי [[סעיף 7ב לחוק]]; הצהרתי זו אמת ואני מתחייב/ת לנהוג לפיה.
@ : {{מוקטן|למילוי על ידי בן הזוג השני:}}
: אני הח&quot;מ
:: {{טורים שווים|{{טקסט תחתי|.........................|שם פרטי ומשפחה}}|{{טקסט תחתי|.......................|מס' זהות}}|{{טקסט תחתי|......................................|מען}}}}
: שעובד/ת במקום עבודה {{טקסט תחתי|...............................................................|(שם המעסיק/העסק)}}
: מצהיר/ה כי אממש את הזכות לשעת הורות יחד עם בן/בת זוגי, בימים .............. בשבוע (סה&quot;כ ................ ימים בשבוע)*.
: {{מוקטן|* לגבי מקומות עבודה שבהם החלוקה היא שונה, לפי פרקי הזמן הקבועים לעניין אותו מקום}}
: אני מצהיר/ה כי לא איעדר מהעבודה, מכוח זכאותי לשעת הורות, בימים שלהלן, שבהם ייעדר בן זוגי מהעבודה מכוח זכאותו לפי [[סעיף 7ב לחוק]]; הצהרתי זו אמת ואני מתחייב/ת לנהוג לפיה.

@ : {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|...........................|תאריך}} | {{טקסט תחתי|...........................|חתימת הורה 1}} | {{טקסט תחתי|...........................|חתימת הורה 2}}}}

== תוספת שנייה (תיקון: תשע&quot;ו-3) ==
==== ((([[סעיף 7ב]]))) ====
@ 1. : ענף התעשייה.
@ 2. : ענף המלונאות.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ג' באב תשי&quot;ד (2 באוגוסט 1954).
&lt;חתימות&gt;
* משה שרת, ראש הממשלה
* גולדה מאירסון, שרת העבודה
* יצחק בן־צבי, נשיא המדינה
&lt;ויקי&gt;{{חוקי ביטחון סוציאלי|כנסת=2001135}}&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>g3ukwd4rv0azxdvi3y4bx4yhtd6r7vo</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084925</id>
      <parentid>3084924</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T06:04:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3084925</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="107639" sha1="588ndl9qe4edeo5etx136kxonv5nkwn" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק עבודת נשים, תשי&quot;ד-1954

&lt;מאגר 2001135 תיקון 2211110 תקן 148069 קוד a163Y00000DuD1GQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ד, 154|חוק עבודת נשים|2:209034)); ((תשכ&quot;ג, 133|תיקון|5:209033)); ((תשכ&quot;ד, 140|תיקון מס' 2 לחוק השופטים|5:209664)), ((166|תיקון מס' 2|5:209032)); ((תשל&quot;ב, 119|תיקון מס' 3|7:209031)); ((תשל&quot;ג, 260|תיקון מס' 4|7:209030)); ((תשל&quot;ד, 78|ת&quot;ט|ec:8:317773)), ((80|ת&quot;ט|ec:8:317774)); ((תשל&quot;ו, 254|תיקון מס' 5|8:209029)); ((תשמ&quot;ו, 67|תיקון מס' 58 לחוק הביטוח הלאומי|11:210463)), ((141|תיקון מס' 7|11:210482)); ((תשמ&quot;ח, 42|חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה|11:210538)); ((תש&quot;ן, 173|תיקון מס' 9|12:210787)), ((178|תיקון מס' 10|12:210754)), ((188|תיקון מס' 11|12:210788)); ((תשנ&quot;א, 20|ת&quot;ט|ec:12:317470)); ((תשנ&quot;ב, 116|תיקון מס' 12|12:210885)); ((תשנ&quot;ו, 181|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|13:211736)); ((תשנ&quot;ז, 219|תיקון מס' 14 (הוראת שעה)|14:211430)); ((תשנ&quot;ח, 114|תיקון מס' 15|14:211508)), ((136|תיקון מס' 16|14:211475)), ((235|תיקון מס' 17|14:211490)); ((תשנ&quot;ט, 79|תיקון מס' 18|14:211614)); ((תש&quot;ס, 246|תיקון מס' 19|15:300239)), ((290|תיקון מס' 20|15:300266)); ((תשס&quot;א, 219|תיקון מס' 21|15:300356)), ((516|תיקון מס' 14 (הוראת שעה) (תיקון)|15:300622)); ((תשס&quot;ב, 30|תיקון מס' 22|15:300431)); ((תשס&quot;ג, 63|תיקון מס' 23|15:300585)); ((תשס&quot;ד, 344|תיקון מס' 24|16:299821)), ((345|תיקון מס' 25|16:299786)), ((380|תיקון מס' 26|16:299834)), ((425|תיקון מס' 14 (הוראת שעה) (תיקון מס' 2)|16:299840)); ((תשס&quot;ה, 265|תיקון מס' 27|16:299906)), ((464|תיקון מס' 28|16:299673)), ((913|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|16:299984)); ((תשס&quot;ו, 53|תיקון מס' 30|16:299965)), ((231|תיקון מס' 31|16:299907)), ((290|ת&quot;ט|2054)); ((תשס&quot;ז, 26|תיקון מס' 32|17:299818)), ((124|תיקון מס' 33|17:300130)), ((140|תיקון מס' 34|17:300075)), ((140|תיקון מס' 35|17:300129)), ((154|תיקון מס' 36|17:300079)), ((306|תיקון מס' 37|17:300133)), ((360|תיקון מס' 38|17:300741)), ((436|תיקון מס' 39|17:300029)), ((445|תיקון מס' 40|17:299817)); ((תשס&quot;ח, 4|תיקון מס' 41|17:300714)), ((172|תיקון מס' 42|17:300043)), ((206|תיקון מס' 43|17:300793)), ((386|תיקון מס' 44|17:300737)); ((תש&quot;ע, 326|תיקון מס' 45|18:300946)), ((440|תיקון מס' 46|18:301054)); ((תשע&quot;א, 74|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|18:301220)), ((960|תיקון מס' 48|18:301312)); ((תשע&quot;ב, 173|תיקון מס' 49|18:301129)); ((תשע&quot;ד, 71|תיקון מס' 50|19:301537)), ((330|תיקון מס' 51|19:301584)), ((603|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|19:306572)); ((תשע&quot;ו, 610|חוק אומנה לילדים|20:323013)), ((950|תיקון מס' 54|20:344829)), ((1090|תיקון מס' 55|20:347844)); ((תשע&quot;ז, 533|תיקון מס' 56|20:382391)), ((572|חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה)|20:382405)), ((1008|תיקון מס' 58|20:389356)); ((תשע&quot;ח, 114|תיקון מס' 8 לחוק שירותי הסעד|20:489215)), ((680|תיקון מס' 60|20:501308)); ((תשע&quot;ט, 142|תיקון מס' 61|20:528244)), ((330|ת&quot;ט|2783)); ((ק&quot;ת תש&quot;ף, 1038|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (עבודת נשים)|8461)), ((1140|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (עבודת נשים) (ביטול)|8493)); ((ס&quot;ח תשפ&quot;א, 236|תיקון מס' 62|23:593575)), ((358|תיקון מס' 225 והוראת שעה לחוק הביטוח הלאומי|24:603272)); ((תשפ&quot;ב, 758|תיקון מס' 63|24:622710)); ((תשפ&quot;ד, 106|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|25:3514351)); ((תשפ&quot;ה, 212|תיקון מס' 65|25:5526355)), ((781|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:8007291)); ((תשפ&quot;ו, 214|תיקון מס' 67|25:10625792)), ((461|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|25:12235734)), ((563|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)|25:12958311)).

@ 1. עבודות אסורות ועבודות מוגבלות (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: שר העבודה רשאי, בתקנות, לאסור או להגביל העסקת עובדת בעבודה פלונית, בתהליך ייצור פלוני או במקום עבודה פלוני שהעבודה בהם עלולה, לדעתו, לפגוע במיוחד בבריאות האשה.
: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס&quot;א-2001]].))

@ 2. תנאים לעבודת לילה (תיקון: תשכ&quot;ג, תשל&quot;ג, תשמ&quot;ו-2, תשע&quot;ד-3)
: (א) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תנאים להעסקת עובדת בלילה, הדרושים לדעתו לענין בריאותה או בטיחותה; תקנות כאמור יכול שיהיו דרך כלל או לגבי סוגים של עבודות או תפקידים, וכן ניתן לקבוע בהן חובה על מעסיק למסור הודעה על העסקת עובדת בלילה.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה), התשמ&quot;ו-1986]].))
: (ב) &quot;לילה&quot; - פרק זמן של אחת עשרה שעות ובהן השעות שבין 24:00 ובין 06:00, ובחקלאות שעות שבין 24:00 ובין 05:00.
: (ג) לא יסרב מעסיק לקבל אישה לעבודה בשל כך בלבד שהיא הודיעה עם קבלתה לעבודה שאינה מסכימה מטעמים משפחתיים לעבוד בלילה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי מקומות עבודה שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות וכן על שירותים, מקומות, עבודות ותפקידים המפורטים להלן:
:: (1) בשירותי המדינה שפירט שר העבודה בתקנות, לאחר שנוכח, כי עבודת לילה של עובדת בשירותים אלה היא חיונית למדינה ואינה עלולה לפגוע במיוחד בבריאות האשה;
::: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (עבודת לילה בשירותי המדינה), תשט״ז–1955]].))
:: (2) במקום שמטפלים בחולים או בנכים, במוסדות החלמה ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים;
:: (3) בעתונות, להוציא הדפסת עתונים;
:: (4) בבתי אוכל, בבתי מלון, בבתי קפה ובתי עינוג כמשמעות שעשועים ציבוריים [[סעיף 3 לחוק רישוי עסקים|בפקודת השעשועים הציבוריים, 1935]];
:: (5) בעבודה הקשורה במישרין לטיפול בבעלי חיים;
:: (6) בתפקידי הנהלה, או בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי, כשאין העבודה עבודת כפיים;
:: (7) כשתנאי העבודה ונסיבותיה אינם מאפשרים למעסיקה כל פיקוח על הזמן שבו נעשית העבודה;
:: (8) בשירותי תעופה וים;
:: (9) בסוכנויות נסיעות או תיירות שבנמלי תעופה וים או בועידות בין־לאומיות.
: (ד) (((נמחק).))

@ 3. סמכות בית הדין לעבודה (תיקון: תשמ&quot;ו-2)
: (א) לבית דין אזורי לעבודה תהיה סמכות יחודית לדון בתובענות שעילתן בהוראות [[סעיף 2(ג)]].
: (ב) לא יזדקק בית דין אזורי לעבודה לתובענה כאמור סעיף קטן (א), שהוגשה לאחר שחלפו שלושה חדשים מיום היווצר העילה.

@ 4. סירוב לעבוד בלילה (תיקון: תשכ&quot;ד-2, תשמ&quot;ו-2, תשע&quot;ד-3)
: עובדת במקום עבודה שבו לא עבדו קודם לכן בלילה, שנדרשה לעבוד בלילה, רשאית להודיע למעסיקה בכתב, לא יאוחר משלושה ימים מיום הדרישה, כי אין היא מסכימה לעבוד בלילה.

@ 4א. תחולה על הורה עצמאי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: הוראות [[סעיפים 2(ג)]], [[3]] [[ו-4]] החלות על אישה לגבי עבודה בלילה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על עובדת, עובד, מועמדת לעבודה או מועמד לעבודה, לפי העניין, שהם הורה עצמאי, לגבי עבודה בשעות שבין 24.00 ובין 07.30; בסעיף זה, &quot;הורה עצמאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ&quot;ב-1992]], ובלבד שלילד שבהחזקתו הנמצא עימו טרם מלאו 12 שנים.

@ 5. (תיקון: תשמ&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 6. תקופת לידה והורות (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ד, תשל&quot;ד-2, תשמ&quot;ו, תש&quot;ן, תש&quot;ן-3, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח-2, תשנ&quot;ט, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב, תשס&quot;ג, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ז-3, תשס&quot;ז-6, תשס&quot;ז-7, תשס&quot;ז-8, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ו)
: (א) עובדת שקרובה ללדת יתן לה מעסיקה תקופת לידה והורות ולא יעסיקנה בתוך תקופת הלידה וההורות.
: (ב)(1) תקופת הלידה וההורות היא עשרים ושישה שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער, והשאר אחרי יום הלידה.
:: (2) עובדת רשאית לקצר את תקופת הלידה וההורות, ובלבד שתקופת הלידה וההורות לא תפחת מחמישה עשר שבועות, או מתקופה כאמור בתוספת הארכות של תקופת הלידה וההורות, אם מימשה את זכותה להאריכה לפי סעיפים קטנים (ב1), (ג) ו־(ד) (להלן - הארכות).
:: (3) עובדת שהודיעה על רצונה לקצר את תקופת הלידה וההורות כאמור בפסקה (2), לא יוכל המעסיק לדחות את החזרתה לעבודה למשך יותר משלושה שבועות מיום שהודיעה כאמור.
:: (4) שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי לקבוע הוראות לעניין מתן הודעה על קיצור תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיף קטן זה, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות להודעה למי שהעובדת עבדה אצלו לפני תקופת הלידה וההורות, ולמעסיק אחר.
:: (5) הוראות פסקאות (1) עד (4) לא יחולו על עובדת שעבדה לפני יציאתה לתקופת לידה והורות פחות משנים עשר חודשים אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה; תקופת הלידה וההורות של עובדת כאמור היא חמישה עשר שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער והשאר אחרי יום הלידה.
: (ב1) עובדת שחלתה ואושפזה בבית חולים תוך תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאלה:
:: (1) להאריך את תקופת הלידה וההורות לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז אך לא יותר מארבעה שבועות; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי עובדת שתקופת אשפוזה, כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה רצופה; בסעיף זה, &quot;אשפוז&quot; - שהות של אדם בבית חולים במשך 12 שעות לפחות לשם קבלת טיפול רפואי;
:: (2) לפצל את תקופת הלידה וההורות כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה;
:: לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיעה העובדת על מימושה בדרך, ובמועד ולמי שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת חופשת לידה או פיצולה בשל אשפוז היולדת או ילדה), התשנ״ט–1999]].))
: (ג)(1) עובדת שילדה בלידה אחת יותר מילד אחד זכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות בשלושה שבועות נוספים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל בילד השני;
:: (2) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ח) [[וסעיף 7(ג3)]] ומהוראות כל דין, עובד שבת זוגו ילדה בלידה אחת יותר מילד אחד יהיה רשאי לממש, בתוך תקופת הלידה וההורות של בת זוגו, החל מיום הלידה ואילך, תקופה אחת רצופה של לפחות שבעה ימים ולכל היותר שבועיים - מתוך שלושת השבועות האמורים בפסקה (1), בעד כל ילד נוסף שנולד באותה לידה, לצורך טיפול בילדו במקום בת זוגו ובהסכמתה.
: (ד) עובדת שהילד אשר ילדה חייב להישאר בבית החולים או לחזור לבית החולים לאישפוז, תוך תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיפים קטנים (ב), (ב1) או (ג), לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאלה:
:: (1) להאריך את תקופת הלידה וההורות לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז, אך לא ביותר מעשרים שבועות; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי עובדת שתקופת אשפוזו של הילד אשר ילדה, כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה רצופה;
:: (2) לפצל את תקופת הלידה וההורות כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה;
:: לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן העובדת הודיעה על מימושה בדרך, ובמועד ולמי שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת חופשת לידה או פיצולה בשל אשפוז היולדת או ילדה), התשנ״ט–1999]].))
: (ד1) (((בוטל).))
: (ד2) הזכאות להארכת תקופת הלידה וההורות לפי סעיפים קטנים (ב1) עד (ד) ו-(ד3) היא מצטברת, ובלבד שכל ההארכות לפי סעיפים קטנים (ב1)(1), (ד)(1) ו-(ד3) לא יעלו יחד על עשרים שבועות.
: (ד3) עובדת שהילד אשר ילדה הוא פעוט עם מוגבלות מורכבת שהוכר ככזה בתוך תקופת הלידה וההורות, זכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות בחמישה שבועות נוספים; בסעיף קטן זה, &quot;פעוט עם מוגבלות מורכבת&quot; - פעוט שזכאי לגמלת ילד נכה לפי [[תקנה 2(2)(ב), (2א), (3) או (3א) לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש&quot;ע-2010]].
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ב) מותר לקצר את תקופת הלידה וההורות, בהסכמת העובדת ובאישור שבכתב מאת רופא, אם הנולד איננו בחיים או שהעובדת הסכימה שילדה יאומץ לפי [[חוק אימוץ ילדים, התשמ&quot;א-1981]], או שהיא אם נושאת כמשמעותה [[בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ&quot;ו-1996]] (להלן - אם נושאת), ובלבד שהתקופה תכלול לפחות שלושה שבועות שאחרי הלידה ואולם לגבי עובדת שהסכימה שילדה יאומץ או לגבי עובדת שהיא אם נושאת, לא יהיה תוקף לזכאותה לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיעה על הסכמתה לקצר את תקופת הלידה וההורות בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה על הסכמה לקיצור תקופת חופשת הלידה), התשע״ד–2014]].))
: (ו) שר העבודה רשאי לנקוב בתקנות עבודות מסויימות שבהן תהא תקופת הלידה וההורות שלפני יום הלידה המשוער פרק זמן שקבע בתקנות ושלא יעלה על שבעה שבועות.
: (ז) (((בוטל).))
: (ז1)(1) עובד שבת זוגו ילדה, ומתקיימים לגביו כל התנאים המפורטים להלן, ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות בהתאם להוראות פסקה (2):
::: (א) הילד נמצא עמו ובהחזקתו;
::: (ב) הילד נמצא בטיפולו הבלעדי של העובד מחמת נכות או מחלה של בת הזוג ורופא אישר בכתב כי בשל הנכות או המחלה כאמור בת הזוג אינה מסוגלת לטפל בילד.
:: (2) על זכאותו של עובד לתקופת לידה והורות לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב), (ג) ו־(ד), ואולם תקופת הלידה וההורות של העובד תחל ביום שבו החלו להתקיים לגביו התנאים האמורים בפסקה (1), ותקופתה תהיה למשך יתרת תקופת הלידה וההורות של בת הזוג שלא נוצלה על ידה עד ליום האמור, וכל עוד מתקיימים לגבי העובד התנאים האמורים, ולעניין עובד שבת זוגו אינה זכאית לתקופת לידה והורות לפי סעיף זה - למשך יתרת התקופה שהיתה בת זוגו בתקופת לידה והורות אילו היתה זכאית לה לפי סעיף זה.
:: (3) יצא עובד לתקופת לידה והורות לפי סעיף קטן זה, אין בכך כדי לדחות, להאריך או לקצר את תקופת הלידה וההורות של בת זוגו.
:: (4) שר התעשיה המסחר והתעסוקה, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כללים לביצוע הוראות פסקה (1), ובין השאר, כללים בדבר חובת מסירת הודעה למעסיק על ידי העובד.
: (ח)(1) עובד שאשתו ילדה, ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות חלקית, בתקופת הלידה וההורות שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, אם התקיימו כל אלה:
::: (א) אשתו זכאית לתקופת לידה והורות והיא הסכימה בכתב לוותר על חלק מתקופת הלידה וההורות המגיעה לה בתקופה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, וזאת על אף הוראות סעיף קטן (ב)(2); ולעניין אישה שהיא עובדת עצמאית - היא זכאית לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], והסכימה בכתב לחזור לעסוק במשלח ידה בתקופה שנותרה כאמור, שהיתה מגיעה לה אילו היתה זכאית לתקופת לידה והורות;
::: (ב) אשתו עבדה או עסקה במשלח ידה בתקופה האמורה בפסקת משנה (א).
:: (1א) תקופת הלידה וההורות החלקית של עובד שהתקיימו לגביו הוראות פסקה (1), לא תעלה על חמישה עשר שבועות, בתוספת הארכות, אם התקיימו לגביו גם על אלה:
::: (א) הוא עבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה פחות משנים עשר חודשים עד יציאתו לתקופת לידה והורות;
::: (ב) אשתו עבדה שנים עשר חודשים לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה לפני יציאתה לתקופת לידה והורות; ולעניין אישה שהיא עובדת עצמאית - עסקה במשלח ידה שנים עשר חודשים לפחות לפני המועד שבו היתה יוצאת לתקופת לידה והורות, אילו היתה זכאית לתקופת לידה והורות.
:: (1ב)(א) עובד שאשתו ילדה ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות של שבעה ימים במהלך תקופת הלידה וההורות של אשתו, ובלבד שהיא הסכימה בכתב לוותר על דמי הלידה שהיא זכאית להם בעד השבוע האחרון של פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי הוראות [[+|סעיפים 50]] [[ו-51 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]].
::: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), יצא עובד לתקופת לידה והורות כאמור בפסקת משנה (א) זכאית אשתו לחזור לעבודתה בשבוע האחרון כאמור בפסקת המשנה האמורה, למעט אם היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיף 50(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]].
::: (ג) אין בתקופת לידה והורות לפי פסקה זו כדי לשנות את אורך תקופת הלידה וההורות שנקבעה בסעיף קטן (ב)(1).
::: (ד) אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו-(1א) ומהוראות סעיף קטן (ז1), [[סעיף 7(ג3)]] [[וחוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש&quot;ס-2000]].
:: (2) שר התעשיה המסחר והתעסוקה יקבע כללים לביצוע הוראות פסקה (1), ובין השאר, כללים בדבר חובת מסירת הודעה למעסיק על ידי שני בני הזוג.
:: (3) שר התעשיה המסחר והתעסוקה יקבע, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, נסיבות מיוחדות שבהתקיימן יהיה עובד זכאי לתקופת לידה והורות לפי הוראות סעיף קטן זה, אף אם לא התקיים האמור בפסקה (1)(ב).
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (חופשת לידה חלקית לעובד שאשתו ילדה), התשנ״ט–1999]].))
: (ט) היעדרות מעבודה לרגל תקופת לידה והורות לפי הוראות סעיף זה לא תפגע בזכויות התלויות בוותק אצל המעסיק.

@ 6א. (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד, תשס&quot;ז, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6ב. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ד, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-8, תשע&quot;א-2) : (((בוטל).))

@ 7. זכות להיעדר מהעבודה (תיקון: תשכ&quot;ד-2, תשל&quot;ו, תשמ&quot;ח, תש&quot;ן, תש&quot;ן-2, תשנ&quot;ח-3, תש&quot;ס, תשס&quot;ז-8, תשס&quot;ח-4, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2, תשע”ז-3, תשע״ח, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ה)
: (א) עובדת שהפילה רשאית להיעדר מעבודתה שבוע לאחר ההפלה, ואם אישר רופא כי מצב בריאותה מחמת ההפלה מחייב שתיעדר זמן רב יותר - הזמן שקבע הרופא, אך לא יותר מששה שבועות.
: (ב) דין העדר מכוח סעיף קטן (א) כדין העדר מפאת מחלה.
: (ג) עובדת רשאית להיעדר מעבודתה:
:: (1) בחדשי ההריון, אם אישר רופא בכתב כי מצבה הרפואי לרגל ההריון מחייב זאת ובמידה שאישר; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה, אלא אם כן העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון לפי [[סעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], בעבור תקופה זו, או שהיא זכאית לתשלום בשל ההיעדרות מכוח דין אחר, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה; היעדרות מכוח פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה;
:: (1א) בחודשי ההיריון, אם אישר רופא בכתב, על גבי טופס שנקבע בתקנות, כי סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את העובדת בשל היותה בהיריון, או את עוברה; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות לפי פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה; הוראות פסקה זו לא יחולו עם מעסיקה של העובדת מצא לה עבודה חלופית מתאימה;
:: (1ב) בחודשי ההיריון, אם אישר רופא בכתב, על גבי טופס שנקבע בתקנות, כי בשל סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה, נבצר מהעובדת לבצע את עבודתה בשל היותה בהיריון; דין היעדררות לפי פסקה זו כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות לפי פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה; הוראות פסקה זו לא יחולו אם מעסיקה של העובדת מצא לה עבודה חלופית מתאימה;
:: (1ג) מתום תקופת הלידה וההורות, ועד תום שישה חודשים מיום הלידה, בתקופה שבה היא מניקה, בהתקיים כל אלה:
::: (1) העובדת הודיעה למעסיקה שהיא מניקה;
::: (2) העסקתה נאסרה בתקופה שבה היא מניקה בשל ההנקה, לפי הוראות [[סעיף 1]];
::: (3) מעסיקה של העובדת לא מצא לה עבודה חלופית מתאימה;
::: (4) העובדת אינה רשאית להיעדר מעבודתה לפי סעיף קטן (ד);
::: היעדרה של עובדת מעבודתה לפי פסקה זו דינו כדין חופשה ללא תשלום, וזמן היעדרה לא יבוא במניין לגבי זכויות התלויות בוותק;
:: (2) מתום תקופת הלידה וההורות עד תום ששה חדשים מאותו יום, אם אישר רופא כי מצבה עקב הלידה מחייב זאת ובמידה שאישר; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה;
:: (3) מתום תקופת הלידה וההורות עד תום ארבעה חדשים מאותו יום - שעה אחת ביום, שתיקרא שעת הורות, בתנאי שהיא מועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה של העובדת או שהיא מועסקת במשרה שהיקפה 174 שעות בחודש לפחות, לפי הנמוך; ההיעדרות המותרת על פי פסקה זו היא בנוסף להפסקות על־פי [[חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי&quot;א-1951]], ואין מנכים אותה משכר עבודתה. לעניין סעיף זה, עובד שמועסק במשרה מלאה כאמור או שמועסק במשרה שהיקפה 174 שעות בחודש לפחות, לפי הנמוך, יהיה רשאי לממש את הזכות לשעת ההורות לבדו או לסירוגין עם בת זוגו, בהתקיים התנאים המפורטים [[בסעיף 7ב]];
:: (4)(א) בתקופה, שבה היא עוברת טיפולי פוריות לרבות טיפולי הפריה חוץ־גופית, אם אישר הרופא המטפל בכתב כי הטיפול מחייב זאת ובמידה שאישר, ובלבד שהודיעה על כך למעסיקה מראש; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה. שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין תקופת ההיעדרות כאמור;
::: (ב) בזקיפת ימי היעדרות לפי פסקת משנה (א) זכאית עובדת להביא בחשבון, לפי בחירתה, גם חלקי ימים שבהם נעדרה כאמור;
::: (ג) היעדרות של חלקי ימים לפי פסקה זו לא תעלה על 40 שעות בשנה לעובדת המועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה או על החלק היחסי מ-40 שעות כאמור, בהתאם לשיעור חלקיות המשרה; שיעור חלקיות המשרה יחושב כיחס שבין שעות העבודה של העובדת בחודש ובין מספר שעות העבודה בחודש במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה, או 182 שעות, לפי הנמוך;
::: (ד) על אף האמור [[בסעיף 2(א) לחוק דמי מחלה, התשל&quot;ו-1976]], עובדת זכאית לתשלום דמי מחלה בשל היעדרות הנכללת במכסת השעות האמורה בפסקת משנה (ג) ביום הראשון להיעדרה; התשלום בעד חלקי ימי היעדרות לעניין זה יחושב לפי היחס שבין שעות ההיעדרות ובין שעות העבודה של העובדת באותו יום אילולא נעדרה;
::: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון), התשנ״א–1990]].))
:: (5) בתקופה שבה היא שוהה במקלט לנשים מוכות באישור המחלקה לשירותים חברתיים או משרד העבודה והרווחה, ובלבד שהתקופה לא תעלה על שישה חודשים בתקופת שנים עשר החודשים שלאחר תחילת שהייתה במקלט כאמור; העדרה של עובדת מעבודתה לפי פסקה זו דינה כדין חופשה בלא תשלום, וזמן העדרה לא יבוא במנין לגבי זכויות התלויות בוותק; הוראות פסקה זו יחולו על עובדת שעבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה תקופה של שישה חודשים רצופים או יותר; לענין פסקה זו –
:::- ”אישור” – הפניה מראש או אישור בדיעבד;
:::- ”מחלקה לשירותים חברתיים” – כמשמעותה [[בחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958]];
:::- ”מקלט לנשים מוכות” – מקום שבו שוהה אישה מוכה מחשש לחייה או לחיי ילדה, לרבות מקום כאמור שאינו נתמך בידי המדינה או רשות מקומית;
::: לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקה זו אלא אם כן הודיעה העובדת על מימושה למעסיק בדרך ובמועד שקבע שר העבודה והרווחה;
::: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה על שהייה במקלט לנשים מוכות), התשס&quot;א-2000]].))
:: (6)(א) בתקופה שבה בן זוגה שוהה בשירות מילואים, כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]] - שעה אחת ביום, החל ביום הראשון לשירות המילואים, ובלבד שמתקיימים התנאים המפורטים להלן:
:::: (1) תקופת המילואים של בן הזוג לא תפחת מחמישה ימים רצופים;
:::: (2) לעובדת ילד שטרם מלאו לו 13 שנים הנמצא עמה;
:::: (3) העובדת מועסקת במשרה מלאה לפי הנהוג במקום עבודתה;
:::: (4) העובדת הודיעה למעסיקה על מימוש הזכות לפי פסקה זו והציגה לפניו אישור המעיד על שירות המילואים של בן זוגה; שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הודעה כאמור;
::: (ב) עובדת אינה זכאית להיעדר מעבודתה לפי פסקה זו בימים שבהם היא נעדרת מעבודה בשל מימוש הזכות לשעת הורות לפי הוראות פסקה (3) או לפי הנהוג במקום עבודתה בעניין שעת הורות כאמור, או לפי הנהוג במקום עבודתה בעניין קיצור שעות עבודתה בשל הורות; היתה העובדת זכאית להיעדר מעבודתה כאמור פחות משעה אחת ביום, תהיה זכאית להיעדר מעבודתה לפי פסקה זו ביתרת הזמן שבין ההסדר הנהוג במקום עבודתה כאמור ובין שעה אחת;
::: (ג) הוראות פסקה זו יחולו גם על עובד שבת זוגו שוהה בשירות מילואים, בשינויים המחויבים;
::: (ד) על אף האמור בפסקה זו, רשאי ראש רשות ביטחון, בהחלטה מנומקת בכתב, לקבוע כי הוראות פסקה זו לא יחולו על חלק מעובדי אותה הרשות, בשל צורך מבצעי חיוני; החלטה כאמור תעמוד בתוקפה לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים ויהיה ניתן להאריכה בתקופות נוספות שלא יעלו על שבעה ימים כל אחת; לעניין זה, &quot;רשות ביטחון&quot; - שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר או הרשות הארצית לכבאות והצלה;
::: (ה) ההיעדרות המותרת בהתאם להוראות פסקה זו היא נוסף על הפסקות על פי [[חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי&quot;א-1951]], ואין מנכים אותה משכר עבודה.
: (ג1) הוראות סעיף קטן (ג)(4) תחול גם על עובד העובר טיפולי פוריות.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון), התשנ״א–1990]].))
: (ג2)(1) עובד רשאי להיעדר מעבודתו בהתקיים האמור בפסקה מפסקאות משנה (א) או (ב), ולתקופה כמפורט בהן:
::: (א) בת זוגו של העובד החליטה לפצל את תקופת הלידה וההורות לפי הוראות [[סעיף 6(ב1)(2)]] - למשך התקופה שבה היא מאושפזת ושבה פוצלה תקופת הלידה וההורות כאמור אך לא יותר מארבעה שבועות;
::: (ב) לעובד נולד ילד והילד נמצא עמו ובהחזקתו הבלעדית (בפסקת משנה זו - החזקה בלעדית) - מהיום שבו הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית וכל עוד הוא נמצא בהחזקה כאמור, למשך יתרת תקופת הלידה וההורות של היולדת שלא נוצלה על ידה עד ליום האמור, ולעניין יולדת שאינה זכאית לתקופת לידה והורות לפי [[סעיף 6]] - למשך יתרת תקופת הלידה וההורות שלה היתה זכאית אילו חלו לגביה הוראות [[הסעיף האמור]].
:: (2) לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיע העובד על מימושה למעסיקו בדרך ובמועד שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה.
:: (3) היעדרות של עובד מעבודתו לפי פסקה (1) דינה כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות כאמור לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו.
:: (4) עובד שנעדר מעבודתו לפי פסקה (1) והתייצב לעבודה לפני תום תקופת הלידה וההורות שלו, או הביע את רצונו לחזור לעבודה כאמור, לא יוכל המעסיק לדחות את החזרתו לעבודה יותר משבועיים מיום שהתייצב או הביע את רצונו לחזור.
:: (ג3) עובד רשאי להיעדר מעבודתו עד חמישה ימים מהיום שלאחר יום הלידה של בת זוגו; דין היעדרות לפי פסקה זו כמפורט להלן:
::: (1) לעניין שלושת ימי ההיעדרות הראשונים – כדין חופשה שנתית, ואם אין לעובד ימי חופשה המגיעים לו – כדין חופשה ללא תשלום;
::: (2) לעניין שני ימי ההיעדרות הנותרים – כדין היעדרות מפאת מחלה; לעניין עובד הזכאי לדמי מחלה לפי [[חוק דמי מחלה, התשל&quot;ו–1976]], יראו את ימי העדרו לפי פסקת משנה זו כיום השני והשלישי למחלתו לפי [[סעיף 2 לחוק האמור]]; ימי ההיעדרות לפי פסקת משנה זו יבואו בחשבון במניין ימי ההיעדרות שהעובד זכאי להם לפי [[חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש&quot;ס–2000]].
: (ג4)(1) עובד שעבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה שנה לפחות והילד שבת זוגו ילדה אושפז בבית החולים לאחר הלידה לתקופה העולה על שבועיים, רשאי להיעדר עד 20 ימי היעדרות, אף אם אינם רצופים, במהלך תקופת האשפוז של הילד ובתוך תקופת הלידה וההורות של בת הזוג לפי [[סעיף 6]], על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירתו.
:: (2) ימי ההיעדרות של עובד כאמור בפסקה (1), שזקף ימי היעדרות לפי הוראות אותה פסקה ולפי הוראות סעיף קטן (ג3) על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, יימנו לעניין הוראות [[סעיף 2(א) לחוק דמי מחלה, התשל&quot;ו-1976]], ברצף מהיום הראשון שבו נעדר על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, אף אם ההיעדרויות לא היו רצופות.
:: (3) בזקיפת ימי היעדרות לפי הוראות פסקה (1) זכאי עובד להביא בחשבון, לפי בחירתו, גם חלקי ימים שבהם נעדר לפי הוראות סעיף קטן זה; חלקי ימים לעניין זה יחושבו לפי היחס שבין שעות ההיעדרות ובין שעות העבודה של העובד באותו יום אילולא נעדר.
:: (4) ימי ההיעדרות לפי סעיף קטן זה לא יובאו בחשבון במניין ימי ההיעדרות שהעובד זכאי להם לפי סעיף קטן (ג3) ולפי [[חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש&quot;ס-2000]].
:: (5) היעדרות לפי סעיף קטן זה תתאפשר אם העובד מסר למעסיקו אישור רפואי בדבר אשפוז הילד וכן חתם על הצהרה כי בימי ההיעדרות שהה עם הילד שאושפז או עם ילדיו האחרים.
: (ד)(1) עובדת רשאית להיעדר מהעבודה, מתום תקופת הלידה וההורות, מספר חדשים כרבע מספר החדשים שבהם עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, אך לא יותר משנים עשר חדשים מיום הלידה וחלק של חודש לא יבוא במנין ואולם ממספר החודשים שתהיה העובדת רשאית להיעדר בהתאם לפסקה זו, יופחתו מספר השבועות שבהם עלתה תקופת הלידה וההורות שנוצלה על ידי העובדת לפי [[סעיף 6(ב)(1)]], על חמישה עשר שבועות, או על תקופה של חמישה עשר שבועות, בתוספת הארכות.
:: (2) העדרה של העובדת מעבודתה מכוח פסקה (1) דינה כדין חופשה ללא תשלום, וזמן העדרה לא יבוא במנין לגבי זכויות התלויות בותק.
:: (3) עובדת שנעדרה מעבודתה מכוח פסקה (1) והתייצבה לעבודה לפני תום תקופת הלידה וההורות שלה, או הביעה רצונה לחזור לעבודה כאמור, לא יוכל המעסיק לדחות את חזרתה לעבודה יותר מארבעה שבועות מיום שהתייצבה או הביעה רצונה לחזור.
: (ד1) הוראות סעיף קטן (ד) יחולו, בשינויים המחוייבים, על עובד, ובלבד שנתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) בת זוגו הועסקה כעובדת במשך ששה חדשים רצופים לפחות בסמוך לפני תחילת העדרותו מהעבודה בהתאם להוראות סעיף קטן (ד).
:: (2) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת זוגו.
: (ד2) נעדר אחד מבני־הזוג מן העבודה כאמור בסעיף קטן (ד) או (ד1), לפי הענין, לא יחולו הוראות אותם סעיפים קטנים על בן־הזוג השני; אולם, אם נעדר אחד מבני הזוג תקופה קצרה מהאמור בסעיפים קטנים (ד) או (ד1) לפי הענין, רשאי בן זוגו להעדר מהעבודה על פי הוראות אותם סעיפים קטנים למשך יתרת התקופה האמורה.
: (ד3) לענין חישוב תקופת העבודה הרצופה כאמור בסעיף קטן (ד1), יראו כעבודה גם תקופת הפסקה בעבודה שבה נמשכים יחסי עבודה.
: (ד4) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הוראות בדבר חובת מסירת הודעות למעסיק לענין סעיף זה, מאת בני־הזוג או אחד מהם ותוצאות אי מסירת הודעות כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד), התשמ״ט–1988]].))
: (ה)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג)(1), רשאית עובדת להיעדר מעבודתה, ללא ניכוי משכר עבודתה, לשם פיקוח רפואי במשך חדשי ההריון ובדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהריון הנעשים על ידי רופא נשים או הנעשים בתחנה לבריאות האם והילד שאישר משרד הבריאות (להלן - התחנה), לרבות בדיקות שגרתיות כאמור הנערכות מחוץ לתחנה על פי הפניית התחנה; בפסקה זו, &quot;רופא נשים&quot; - רופא מורשה בעל תואר מומחה ביילוד ובגינקולוגיה שניתן לו על פי [[=הפקודה|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976]] (להלן - הפקודה), או רופא מורשה המתמחה לקראת קבלת התואר האמור, במוסד מוכר לפי [[הפקודה]], בפיקוחו של רופא בעל התואר האמור.
:: (2) תקופת ההיעדרות מהעבודה כאמור בפסקה (1) לא תעלה על 40 שעות במשך חודשי הריונה, לעובדת המועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה או על החלק היחסי מ-40 שעות כאמור, בהתאם לשיעור חלקיות המשרה; שיעור חלקיות המשרה יחושב כיחס שבין שעות העבודה של העובדת בחודש ובין מספר שעות עבודה בחודש במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה, או 182 שעות, לפי הנמוך.
:: (3) שר העבודה רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לקבוע בתקנות -
::: (א) הוראות לביצוע פסקאות (1) ו־(2);
::: (ב) לגבי סוגי עובדות ובאזורים שיקבע - מספר שעות אחר להיעדרות עובדת מעבודתה כאמור ובלבד שלא יפחת מהאמור בפסקה (2);
::: (ג) הוראות משלימות בדבר זכותה של אשה העובדת אצל יותר ממעסיק אחד להיעדר מעבודתה כאמור בפסקה (1) כאילו היתה עובדת אצל מעסיק אחד לענין האמור בפסקה (2).

@ 7א. הפרשות לקופת גמל בתקופת לידה והורות ובשמירת הריון (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) עובד או עובדת הזכאים לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]] (בסעיף זה - דמי לידה), או עובדת הזכאית לגמלת שמירת הריון לפי [[החוק האמור]] (בסעיף זה - גמלת שמירת הריון), והם ומעסיקם או המעסיק בלבד, נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך המעסיק לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה או גמלת שמירת ההריון, לפי הענין, ובלבד שהעובדת או העובד שילמו בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליהם, אם חלים, להבטחת הזכויות האמורות, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפו העובדת או העובד לעבוד בתקופה האמורה; בסעיף קטן זה, &quot;קופת גמל&quot; - כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]].
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) יחול על המעסיק שהעובדת או העובד עבדו אצלו שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת ההריון של העובדת או של בת זוגו של העובד, לפי העניין, ולענין תשלומים בתקופת הזכאות לדמי לידה - אם נוסף על כך התקיימו יחסי עבודה ביניהם בכל תקופת ההריון.
: (ג) השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע מועדים וכללים לתשלום הסכומים האמורים בסעיף קטן (א); בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע כללים שונים למעסיק ולעובדת או לעובד.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל), התשס״ח–2008]].))

@ 7ב. התנאים למימוש הזכות לשעת הורות על ידי בן זוג (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: (א) עובד רשאי לממש את הזכות לשעת הורות לבדו או לסירוגין עם בת זוגו, כאמור [[בסעיף 7(ג)(3)]], בהתקיים התנאים המפורטים להלן:
:: (1) בת הזוג נתנה את הסכמתה למימוש הזכות לשעת ההורות לסירוגין עם בן זוגה או על ידי בן זוגה;
:: (2) כל אחד מבני הזוג מסר למעסיקו, לא יאוחר מ-21 ימים לפני תום תקופת הלידה וההורות, הצהרה חתומה לפי [[תוספת ראשונה|הטופס שבתוספת הראשונה]] שבה הודיע על הבחירה לממש את הזכות לשעת הורות עם בן הזוג (בסעיף זה - הצהרה); מסרו בני הזוג הצהרה במועד מאוחר יותר - יהיה העובד רשאי לממש את זכותו 21 ימים לאחר מסירת ההצהרה;
:: (3) בהצהרה יפרט כל אחד מבני הזוג את מספר הימים ואת הימים המסוימים בשבוע העבודה שבהם יממש את שעת ההורות;
:: (4)(א) מימוש הזכות לשעת הורות ייעשה על פי ההצהרה, ואולם העובדת ומעסיקה ובן זוגה ומעסיקו רשאים, לפי העניין, להסכים ביניהם, לפי הצורך ובאופן חד-פעמי, על מימוש הזכות לשעת ההורות באופן שונה מזה שמסרו עליו בהצהרה.
::: (ב) שינוי קבוע במימוש הזכות לשעת ההורות שמסרו העובדת ובן זוגה בהצהרה, לאחר שנמסרה הצהרה כאמור בסעיף זה, ייעשה בהצהרה נוספת שתימסר למעסיק בהתאם להוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים, 21 ימים מראש, ולעניין בני זוג שלפחות אחד מהם עובד במשמרות - חודש מראש;
:: (5) מכסת שעות ההורות ששני בני הזוג זכאים לממש לפי הוראות סעיף זה לא תעלה על מכסת שעות ההורות שהעובדת היתה זכאית לממש לבדה.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), עובדת ובן זוגה שאחד מהם עובד בעבודה במשמרות בענף מהענפים המנויים [[בתוספת השנייה]] רשאים לממש את הזכות לשעת הורות לסירוגין כך שכל אחד מבני הזוג יממש את הזכות לפרקי זמן שלא יפחתו משלושה שבועות כל אחד; העובד שעובד במשמרות ומעסיקו רשאים להסכים ביניהם על חלוקה אחרת לסירוגין לפרקי זמן קצרים יותר.
:: (2) שר הכלכלה והתעשייה, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השנייה]].
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;עבודה במשמרות&quot; - עבודה שמכסת העבודה היומית המלאה בה היא 20 שעות לפחות שנחלקות לשתי משמרות לפחות.
: (ג) שר הכלכלה והתעשייה, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגוני מעסיקים שהם לדעת השר יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות הנוגעות בין השאר לעניין -
:: (1) חלוקה אחרת של מימוש הזכות לשעת ההורות בין בני הזוג, ובכלל זה לעניין אופן שינוי החלוקה;
:: (2) חלוקת מימוש הזכות לשעת ההורות לפי סוגי עובדים וסוגי מקומות עבודה;
:: (3) אופן הדיווח ודרך הדיווח למעסיק על ידי בני הזוג.

@ 8. איסור העסקה בתקופת לידה והורות (תיקון: תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: לא יעסיק מעסיק עובדת או עובד בידעו שהם בתקופת לידה והורות.

@ 9. הגבלת פיטורים (תיקון: תשכ&quot;ד-2, תש&quot;ן, תשנ&quot;ח, תש&quot;ס, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ז-5, תשס&quot;ז-8, תשס&quot;ז-9, תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-3, תש&quot;ע, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ו-2, תשפ&quot;ו-3)
: (א) לא יפטר מעסיק עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות.
: (ב) היה המעסיק קבלן כוח אדם והעובדת הועסקה אצלו בפועל במשך שישה חודשים לפחות יראו, לענין סעיף קטן (א), גם הפסקה זמנית של העסקתה כפיטורים; בסעיף זה, &quot;קבלן כוח אדם&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]].
: (ב1)(1) לעניין עובדת של קבלן כוח אדם המועסקת אצל מעסיק בפועל במשך שישה חודשים לפחות, יחולו הוראות אלה:
::: (א) לא יגרום מעסיק בפועל לכך שקבלן כוח אדם יפטר עובדת בהיריון בניגוד להוראות סעיף זה;
::: (ב) פוטרה עובדת בהיריון בניגוד להוראות סעיף זה, חזקה היא שהמעסיק בפועל הוא שגרם לפיטורים, אלא אם כן הוכיח אחרת;
::: (ג) בקשה להיתר לפי סעיף קטן (א) תוגש הן בידי המעסיק בפועל והן בידי קבלן כוח האדם.
:: (2) הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על החובות והאיסורים החלים על קבלן כוח אדם כמעסיק לפי כל דין.
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;מעסיק בפועל&quot; ו&quot;קבלן כוח אדם&quot; - כהגדרתם [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]].
: (ג)(1) לא יפטר מעסיק עובדת או עובד בתקופת לידה והורות או בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]], ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות.
:: (1א) לא יפטר מעסיק עובדת או עובד בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות או לאחר תום ימי ההיעדרות, כאמור בפסקה (1), לפי העניין, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה; השר לא יתיר פיטורים לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי מתקיימים כל אלה:
::: (א) הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות כאמור;
::: (ב) עסקו של המעסיק חדל לפעול או שהמעסיק הוכרז כפושט רגל לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]], ואם הוא תאגיד - ניתן צו פירוק לפי [[חלק 8א לחוק החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]]; לעניין זה, &quot;חדל לפעול&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 9ב]].
:: (2) לא יפטר מעסיק עובד או עובדת, בימי העדרם מהעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)]] או במשך תקופה של שישים ימים לאחר תום ההיעדרות כאמור, ולא יתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים לפי פסקה זו אם הם לדעתו בקשר ללידה או להיעדרות כאמור.
:: (2א) (((פקעה).)) 
:: (2ב) (((פקעה).))
:: (2ג) (((הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):))
::: (א) הוציא מעסיק עובד או עובדת לחופשה ללא תשלום במהלך התקופה הקובעת, לתקופה של 10 ימים רצופים לפחות או שהיא הוצאה לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026) או י&quot;ב באדר התשפ&quot;ו (1 במרץ 2026), שחלה, כולה או חלקה, ב-60 הימים כאמור בפסקה (1א) או (2), לא תובא תקופת החופשה ללא תשלום במניין 60 הימים; בפסקה זו, &quot;התקופה הקובעת&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], כנוסחו [[בחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ&quot;ו-2026]].
::: (ב) על אף האמור בפסקאות (1א) ו-(2), השר רשאי להתיר פיטורים של עובד או עובדת שהוצאו לחופשה ללא תשלום כאמור בפסקת משנה (א), אם שוכנע כי הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות כאמור בפסקה (1א) או (2), ובלבד שחלפו 60 ימים מתום תקופת הלידה וההורות או ההיעדרות.
:: (3) במניין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים לא יבואו התקופות האמורות בפסקאות (1), (1א) ו־(2).
: (ד) לא יפטר מעסיק עובדת השוהה במקלט לנשים מוכות בימי העדרה מעבודתה לפי [[סעיף 7(ג)(5)]] או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר לשהייה במקלט; במנין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, לא יבואו התקופות האמורות בסעיף קטן זה.
: (ה)(1) לא יפטר מעסיק עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית או עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות, בימי העדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(4) או (ג1)]], לפי העניין, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר עם היעדרות כאמור או עם טיפולים כאמור; הוראת סעיף קטן זה תחול לגבי עובד או עובדת העוברים טיפולים כאמור בפסקה זו לקראת שתי לידות לכל היותר, בתקופת העסקתם אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ואם עברו טיפולים כאמור לקראת הולדת ילדים מבני זוג קודמים - גם לקראת שתי לידות עם בן הזוג הנוכחי;
:: (2) הוראת פסקה (1) לא תחול על מעסיק, לגבי עובד או עובדת כאמור, שחלפו שנתיים מהיום הראשון להיעדרותם מעבודה אצלו או באותו מקום עבודה, לפי הפסקה האמורה.
:: (3) הוראות פסקה (1) יחולו גם על עובדת או עובד שלא נעדרו מעבודה, בתקופת הטיפולים כאמור באותה פסקה, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר מועד תחילת טיפולי הפוריות או טיפולי ההפריה החוץ־גופית, לפי המאוחר, כפי שאישר הרופא המטפל בכתב, ובלבד שהעובדת או העובד, לפי העניין, הודיעו למעסיק על הטיפולים לא יאוחר משלושה ימי עבודה ממועד מתן ההודעה המוקדמת לפיטורים, ואם לא ניתנה הודעה מוקדמת לפיטורים - ממועד הפיטורים, ומסרו למעסיק אישור רופא כאמור בתוך 14 ימים מאותו מועד, לפי העניין; הוראות פסקה זו יחולו הן על עובדת או עובד קבועים והן על עובדת או עובד ארעיים או זמניים, ובלבד שעבדו אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה שישה חודשים לפחות; שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע סוגים של טיפולי פוריות שהוראות פסקה זו לא יחולו עליהם.
: (ו) לא יפטר מעסיק עובדת בימי היעדרה מעבודה לפי [[סעיף 7(א)]] ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה; במניין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים לא תבוא התקופה האמורה בסעיף קטן זה.
: (ז) בסעיף זה, &quot;פיטורים&quot; - לרבות אי־חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה שהוא אחד מאלה:
:: (1) חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר;
:: (2) חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה.

@ 9א. איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ד-3, ק&quot;ת תש&quot;ף, ק&quot;ת תש&quot;ף-2, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ו-2)
: (א) לא יפגע מעסיק בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי [[סעיף 9]], בתקופה שבה חלה ההגבלה כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פגיעה כאמור אם היא לדעתו בקשר לעילה שבשלה חלה אותה הגבלה.
: (א1) (((פקע).))
: (א2) (((הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):)) לעניין סעיף זה לא יראו היעדרות של עובד או עובדת בתקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 9(ג)(2ג)(א)]], מחמת הוראה מההוראות כאמור [[בסעיף 2(א) או (ב)(1) לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס&quot;ו-2006]], שבשלה חל איסור לפטר את העובד או העובדת בהתאם להוראות [[אותו סעיף]], כפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה של העובד או העובדת.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;פגיעה&quot;, בהיקף המשרה - למעט שינוי זמני בהיקף המשרה לפי בקשה שיזמו העובדת או העובד בשל מצבם הרפואי לפי אישור בכתב מאת רופא;
::- &quot;פגיעה&quot;, בהכנסה, למעט -
:: (1) פגיעה בהכנסה החלה במקום העבודה מכוח דין או הסכם קיבוצי;
:: (2) פגיעה ברכיב השכר המשולם לעובדת או לעובד בהתאם לתפוקת עבודתם ובלבד שהפגיעה בתפוקתם של העובדת או העובד לא נגרמה מסיבות התלויות במעסיק;
:: (3) (((בוטלה).))

@ 9ב. היתר לגבי עובדת בהריון - תחילת תוקף (תיקון: תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ד-3)
: החליט שר התעשיה המסחר והתעסוקה לתת היתר לפי [[סעיף 9(א)]] או [[סעיף 9א]] לגבי עובדת בהיריון, לא יינתן ההיתר לגבי התקופה שקדמה ליום מתן ההחלטה בבקשה להיתר, ואולם רשאי הוא לתת את ההיתר למועד הקודם ליום מתן ההחלטה, אם התקיים האמור באחת מהפסקאות (1) עד (5) וכאמור בהן, לפי הענין:
: (1) המעסיק הוכיח כי לא ידע ולא היה עליו לדעת ביום הפיטורים או ביום הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה, לפי הענין, שהעובדת בהריון, ולדעת השר לא יהיה זה צודק לתת את ההיתר רק מיום מתן ההחלטה בבקשה להיתר; לענין פסקה זו, &quot;יום הפיטורים&quot;, &quot;יום הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה&quot; - היום שבו היו אמורים הפיטורים או הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה, לפי ענין, להיכנס לתוקפם אלמלא הוראות [[סעיף 9(א)]] [[או 9א]];
: (2) המעסיק הוכיח כי התקיימו נסיבות חמורות, ולדעת השר לא יהיה זה צודק לתת את ההיתר רק מיום מתן ההחלטה בבקשה להיתר, ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום הגשת הבקשה להיתר;
: (3) המעסיק הוכיח כי הוא הוכרז פושט רגל לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]], ואם הוא תאגיד - כי ניתן צו פירוק לפי [[חלק 8א לחוק החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]], ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום הגשת הבקשה להיתר, או ליום ההכרזה או מתן צו הפירוק, לפי הענין, המוקדם מביניהם;
: (4) המעסיק הוכיח כי עסקו חדל לפעול, ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום שבו חדל העסק לפעול או ליום הגשת הבקשה להיתר, המאוחר מביניהם;
: (5) המעסיק הוכיח כי עסקו חדל לפעול בשל נסיבות לא צפויות שכתוצאה מהן לא היתה לו אפשרות לבקש היתר לפני שהעסק חדל לפעול, ובלבד שלא יינתן היתר לגבי תקופה שקדמה ליום שבו חדל העסק לפעול;
: לענין פסקאות משנה (4) ו־(5), &quot;חדל לפעול&quot; - הפסקת פעילות שאינה זמנית.

@ 9ג. תחולת הוראות על הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אם נושאת&quot; ו&quot;הורה מיועד&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 9ה(א)]];
::- &quot;הורה במשפחת אומנה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 9ו(א)]];
::- &quot;הורה מאמץ&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 9ד(א)]].
: (ב) ההוראות לפי [[סעיפים 6(א), (ב), (ג), (ד) ו־(ט)]], [[7(ג)(3) ו־(ד)]], [[7א]], [[8]], [[9(א) עד (ג) ו־(ז)]], [[9א]] [[ו־9ב]], יחולו על הורה מאמץ, על הורה מיועד ועל הורה במשפחת אומנה, והכל בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות המפורטים [[בסעיפים 9ד עד 9ו]], וכל עוד לא הופסק הליך האימוץ או האומנה או היריונה של האם הנושאת, לפי העניין.
: (ג)(1) היו שני בני הזוג הורים מאמצים, הורים מיועדים או הורים במשפחת אומנה, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (ב) רק על אחד משני בני הזוג, לפי בחירתם; ואולם לעניין תקופת לידה והורות לפי [[סעיף 6]], והזכות להיעדרות לפי [[סעיף 7(ג)(3) ו־(ד)]], אם נעדר אחד מבני הזוג למשך תקופה קצרה מהאמור באותם סעיפים, לפי העניין, רשאי בן זוגו להיעדר מהעבודה, על פי הוראות אותם סעיפים, למשך יתרת התקופה האמורה.
:: (2) היה בן זוגו של הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה עובד עצמאי, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (ב) על ההורה המאמץ, על ההורה המיועד או על ההורה במשפחת אומנה, בתקופה שבה בן זוגו שהוא עובד עצמאי לא נעדר מעבודתו בשל הליך האימוץ או האומנה או בשל היריונה של האם הנושאת, או לצורך הטיפול בילד, לפי העניין.

@ 9ד. שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה מאמץ (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הודעה על כוונה לאמץ&quot; - הודעת עובדת או עובד, על כך שקיבלו הודעה מאת עובד סוציאלי לפי [[חוק האימוץ]] ולפיה הם עתידים לקבל לביתם ילד למטרת אימוץ במועד שנקבע באותה הודעה, ולעניין אימוץ בין־ארצי לפי הוראות [[=חוק האימוץ|חוק אימוץ ילדים]] (בחוק זה - אימוץ בין־ארצי) - על כך שקיבלו הודעה מאת עמותה מוכרת ולפיה נמצא במדינת חוץ ילד המתאים לאימוץ בידם;
::- &quot;הורה מאמץ&quot; - עובד או עובדת המקבלים לביתם ילד שגילו אינו עולה על עשר, למטרת אימוץ לפי הוראות [[חוק אימוץ ילדים]];
::- &quot;חוק אימוץ ילדים&quot; - [[חוק אימוץ ילדים, התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;יום קבלת ילד לביתו של הורה מאמץ&quot; - יום מסירת הילד להורה המאמץ, באמצעות עובד סוציאלי לפי [[חוק האימוץ]] בהתאם להוראות [[סעיף 12 לחוק אימוץ ילדים]] או באמצעות עמותה מוכרת בהתאם להוראות [[סעיף 28טז לחוק האמור]];
::- &quot;עובד סוציאלי לפי [[חוק האימוץ]]&quot; ו&quot;עמותה מוכרת&quot; - כמשמעותם [[בחוק אימוץ ילדים]].
: (ב) ההוראות לפי הסעיפים המנויים [[בסעיף 9ג(ב)]] יחולו על הורה מאמץ, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות אלה:
:: (1) יום הלידה ייחשב כיום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 6(ב)(1) סיפה ו־(5) סיפה]], מועד תחילתה של תקופת הלידה וההורות הוא ביום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ;
:: (3)(א) הורה מאמץ רשאי להיעדר מעבודתו לצורך נסיעות למדינת חוץ למטרת אימוץ בין־ארצי, ובלבד שעמותה מוכרת אישרה בכתב, לגבי כל אחת מהנסיעות כאמור, כי היא דרושה למטרת האימוץ הבין־ארצי;
::: (ב) תקופות ההיעדרות מהעבודה לפי פסקת משנה (א) יהיו בהתאם לאמור בכל אחד מהאישורים האמורים באותה פסקת משנה, ובלבד שתקופת ההיעדרות המצטברת לא תעלה על 45 ימים לאותו הליך אימוץ;
::: (ג) לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקה זו, אלא אם כן העובדת או העובד הודיעו על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשייה המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים;
:::: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה בדבר היעדרות מעבודה לצורך נסיעה לחו״ל למטרת אימוץ בין־ארצי), התשע״ד–2014]].))
::: (ד) היעדרו של הורה מאמץ מעבודתו לפי פסקה זו דינו כדין חופשה בלא תשלום, וזמן היעדרו לא יבוא במניין לגבי הזכויות התלויות בוותק;
::: (ה) על אף הוראות [[סעיף 9ג(ג)]], נעשה הליך האימוץ הבין־ארצי בידי שני בני זוג, יהיו שניהם זכאים להיעדרות מעבודה לפי פסקה זו, ובתקופת ההיעדרות לפי פסקה זו יחולו על שניהם הוראות [[סעיפים 9(א) עד (ב1)]], [[9א]] [[ו־9ב]] החלות על עובדת שהיא בהיריון;
:: (4) על אף הוראות [[סעיף 7א(ב)]], חובת המעסיק לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור [[בסעיף 7א(א)]], תחול לעניין הורה מאמץ הזכאי לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], אם התקיימו בינו לבין מעסיקו יחסי עבודה במשך חמישה עשר חודשים לפחות לפני יום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ;
:: (5)(א) הוראות [[סעיפים 9(א) עד (ב1)]], [[9א]] [[ו־9ב]] החלות על עובדת שהיא בהיריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על כוונה לאמץ ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד לביתם או עד תום תשעה חודשים מהמועד שבו קיבלו הודעה מאת עובד סוציאלי לפי [[חוק האימוץ]] או מאת עמותה מוכרת כאמור בהגדרה &quot;הודעה על כוונה לאמץ&quot;, לפי המוקדם;
::: (ב) על אף הוראות פסקת משנה (א), אישרה הרשות המרכזית כהגדרתה [[בסעיף 28ב לחוק אימוץ ילדים]] כי על פי הנתונים שהובאו לפניה, העובדת או העובד שמסרו הודעה על כוונה לאמץ נמצאים בשלבים מתקדמים של הליך אימוץ בין־ארצי של ילד מסוים אשר נמצא בעבורם במדינת חוץ וכי השלמת ההליכים מתעכבת בשל גורמים שאינם תלויים בעובדת או בעובד או בעמותה המוכרת שבאמצעותה מתבצע הליך האימוץ, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בפסקת המשנה האמורה על העובדת או העובד, עד יום קבלת הילד לביתם; לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקת משנה זו, אלא אם כן העובדת או העובד הודיעו על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשייה המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים;
:::: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת התקופה המוגנת בשל עיכוב הליך אימוץ בין־ארצי), התשע״ד–2014]].))
:: (6) [[בסעיף 9(ג)]] -
::: (א) בפסקה (1), המילים &quot;או בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]]&quot; - לא ייקראו;
::: (ב) בפסקה (1א), המילים &quot;או לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור [[9|בפסקה (1)]], לפי העניין,&quot; - לא ייקראו;
::: (ג) בפסקה (2), במקום &quot;לפי [[סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)]]&quot; יקראו &quot;לפי [[סעיף 7(ד)(1)]]&quot;.

@ 9ה. שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה מיועד (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אם נושאת&quot; - כהגדרתה [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)=חוק הסכמים לנשיאת עוברים|בחוק הסכמים לנשיאת עוברים]];
::- &quot;הודעה על היריונה של אם נושאת&quot; - הודעת עובדת או עובד על כך שהאם הנושאת שעמה חתמו על הסכם לנשיאת עוברים, היא בהיריון;
::- &quot;הורה מיועד&quot; - עובדת או עובד המקבלים למשמורתם ילד, כהורים מיועדים, לפי הוראות [[סעיף 10 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים]];
::- &quot;הסכם לנשיאת עוברים&quot; - הסכם שאושר לפי [[סעיף 5 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים]];
::- &quot;חוק הסכמים לנשיאת עוברים&quot; - [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ&quot;ו-1996]];
::- &quot;יום קבלת ילד למשמורת ההורה המיועד&quot; - יום מסירת הילד, על ידי האם הנושאת, למשמורת ההורה המיועד, בהתאם להוראות [[סעיף 10(ג) לחוק הסכמים לנשיאת עוברים]].
: (ב) ההוראות לפי הסעיפים המנויים [[בסעיף 9ג(ב)]] יחולו על הורה מיועד, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות אלה:
:: (1) יום הלידה ייחשב כיום שבו נולד הילד;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 6(ב)(1) סיפה ו־(5) סיפה]], מועד תחילתה של תקופת הלידה וההורות הוא ביום קבלת הילד למשמורת ההורה המיועד;
:: (3) על אף הוראות [[סעיף 7א(ב)]], חובת המעסיק לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור [[בסעיף 7א(א)]], תחול לעניין הורה מיועד הזכאי לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], אם ההורה המיועד עבד אצל המעסיק שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת היריונה של האם הנושאת והתקיימו בין ההורה המיועד לבין מעסיקו יחסי עבודה במשך כל תקופת היריונה של האם הנושאת;
:: (4) הוראות [[סעיפים 9(א) עד (ב1)]], [[9א]] [[ו־9ב]] החלות על עובדת שהיא בהיריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על היריונה של האם הנושאת ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד למשמורת ההורה המיועד;
:: (5) [[בסעיף 9(ג)]] -
::: (א) בפסקה (1), המילים &quot;או בימי העדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]] - לא ייקראו;
::: (ב) בפסקה (1א), המילים &quot;או לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור [[9|בפסקה (1)]], לפי העניין&quot; - לא ייקראו;
::: (ג) בפסקה (2), במקום &quot;לפי [[סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)]]&quot; יקראו &quot;לפי [[סעיף 7(ד)(1)]]&quot;.

@ 9ו. שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה במשפחת אומנה (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה&quot; - הודעת עובדת או עובד, על כך שקיבלו הודעה מאת מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך ולפיה העובדת או העובד עתידים לקבל לביתם ילד, למטרת אומנה, לתקופה העולה על שישה חודשים, במועד שנקבע באותה הודעה;
::- &quot;הורה במשפחת אומנה&quot; - עובדת או עובד שהם הורים במשפחת אומנה כהגדרתה [[בחוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]], המקבלים לביתם ילד שגילו אינו עולה על עשר, למטרת אומנה, לתקופה העולה על שישה חודשים;
::- &quot;יום קבלת ילד לביתו של הורה במשפחת אומנה&quot; - יום מסירת הילד להורה במשפחת אומנה, באמצעות הגורם שהוסמך לכך בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים או בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך.
: (ב) ההוראות לפי הסעיפים המנויים [[בסעיף 9ג(ב)]] יחולו על הורה במשפחת אומנה, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות המפורטים להלן, ובלבד שחלפה שנה לפחות מתום תקופת לידה והורות קודמת או מתום תקופת היעדרות קודמת מעבודה לפי [[סעיף 7(ד)]], לפי המאוחר, של ההורה במשפחת אומנה או של בן זוגו שהוא הורה באותה משפחת אומנה:
:: (1) יום הלידה ייחשב כיום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 6(ב)(1) ו־(5) סיפה]] -
::: (א) מועד תחילתה של תקופת הלידה וההורות הוא ביום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
::: (ב) תקופת הלידה וההורות של הורה במשפחת אומנה אשר קיבל לביתו ילד שמלאו לו שלוש שנים לפחות היא ארבעה שבועות מיום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
:: (3) על אף הוראות [[סעיף 7א(ב)]], חובת המעסיק לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור [[בסעיף 7א(א)]], תחול לעניין הורה במשפחת אומנה הזכאי לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי, [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], אם התקיימו בינו לבין מעסיקו יחסי עבודה במשך חמישה עשר חודשים לפחות לפני יום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
:: (4) הוראות [[סעיפים 9(א) עד (ב1)]], [[9א]] [[ו־9ב]] החלות על עובדת שהיא בהיריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד לביתם או עד תום תשעה חודשים מהמועד שבו קיבלו הודעה מאת מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך כאמור בהגדרה &quot;הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה&quot;, לפי המוקדם.

@ 9ז. הודעה על הפסקת הליך אימוץ או אומנה או על הפסקת היריון של אם נושאת (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד-3)
: עובדת או עובד יודיעו למעסיקם על כל אחד מאלה, לפי העניין, סמוך למועד התרחשותו:
: (1) הפסקת הליך אימוץ שלגביו מסרו העובדת או העובד למעסיק הודעה על כוונה לאמץ כהגדרתה [[בסעיף 9ד(א)]], ולעניין אימוץ בין־ארצי - הפסקת הליך אימוץ באמצעות העמותה המוכרת שממנה קיבלו העובדת או העובד הודעה כאמור בסיפה של ההגדרה האמורה;
: (2) הפסקת היריונה של אם נושאת שלגביו מסרו העובדת או העובד למעסיק הודעה על היריונה של אם נושאת כהגדרתה [[בסעיף 9ה(א)]];
: (3) הפסקת אומנה שלגביה מסרו העובדת או העובד למעסיק הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה כהגדרתה [[בסעיף 9ו(א)]].

@ 10. עבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית ועבודת לילה (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ז-8, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) עובדת שהיא בחודש החמישי להריונה תודיע על כך למעסיקה, ומשעשתה כן, או משנודע על כך למעסיק בדרך אחרת, לא יעסיקנה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית מהחודש החמישי להריון ואילך, אף אם היה רשאי או הותר לעשות זאת על פי [[חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי&quot;א-1951]]; הוא הדין לגבי עבודת לילה, אם העובדת הודיעה למעסיקה בכתב, כי אין היא מסכימה לעבוד עבודת לילה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי מעסיק להעסיק עובדת בהריון, בשעות נוספות או במנוחה השבועית, אם העובדת הסכימה לכך בכתב ומסרה למעסיקה אישור רפואי של רופא מומחה ביילוד ובגינקולוגיה, כי אין מניעה להעסיקה בשעות נוספות או במנוחה השבועית, ובכפוף לתנאי האישור.
: (ג) מעסיק לא יעסיק עובדת שילדה בעבודת לילה, או במנוחה השבועית אף אם היה רשאי או הותר לו לעשות זאת על פי [[חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי&quot;א-1951]], במשך ארבעה חודשים מתום תקופת הלידה וההורות, אלא אם כן הסכימה העובדת לכך בכתב; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי מקומות עבודה שנקבעו בתקנות ועל שירותים, על מקומות, על עבודות ועל תפקידים, הכל לפי [[סעיף 2(ג)]].
: (ד) בסעיף זה, &quot;עבודת לילה&quot; - עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22:00 ובין 06:00.

@ 11. פנקס העובדות (תיקון: תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) מעסיק חייב לנהל פנקס שבו יירשמו ביחס לכל עובדת פרטים אלה:
:: (1) השם ושם המשפחה;
:: (2) הכתובת;
:: (3) תיאור עבודתה;
:: (4) תאריך תחילת העבודה;
:: (5) תקופת הלידה וההורות;
:: (6) תקופת העדרה מהעבודה לפי [[סעיף 7]];
:: (7) כל פרט אחר שנקבע בתקנות.
: (ב) שר העבודה יקבע, בהודעה שתפורסם ברשומות, את סוגי המעסיקים שעליהם יחול סעיף זה, ורשאי הוא לקבוע כאמור שהפנקס יהיה חלק מפנקס אחר שהמעסיק חייב לנהלו על פי חוק ששר העבודה ממונה על ביצועו.
:: ((פורסמה [[הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס לרישום עובדות]] (י&quot;פ תשי&quot;ח, 1052).))

@ 12. פרסום הוראות החוק (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: מעסיק [[שסעיף 11]] חל עליו יביא לידיעת הנשים המועסקות אצלו את הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, הכל כפי שנקבע בתקנות.
: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הצגת תמצית החוק), תשי״ח–1958]].))

@ 13. סמכויות פיקוח (תיקון: תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ד-3)
: (א) שר התעשיה המסחר והתעסוקה ימנה מפקחים, מבין עובדי משרדו, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
: (ב) לא יתמנה מפקח כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן קיבל הכשרה מתאימה כפי שהורה שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם השר לביטחון פנים.
: (ג) לשם מילוי תפקידיו רשאי מפקח שמונה לפי הוראות סעיף קטן (א) (להלן - מפקח) -
:: (1) לדרוש ממעסיק או ממעסיק בפועל, מעובד שלהם או מאדם שפעל מטעמם או בעבורם, מידע ומסמכים בכל עניין הנוגע לחוק זה;
:: (2) להיכנס בכל עת סבירה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מועסקים בו בני אדם, או כי בו מתנהל עסקו של המעסיק או של המעסיק בפועל, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של שופט.
: (ד) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה, רשאי מפקח לחקור אדם שלדעתו קשור לביצוע עבירה כאמור, או עשוי להיות לו מידע לגביה, וכן לתפוס כל חפץ, לרבות מסמך, הקשור לביצוע עבירה כאמור; על חקירה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], ועל דבר שנתפס לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות [[הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]].
: (ה) בסעיף זה, &quot;מעסיק בפועל&quot; - כהגדרתו [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]].

@ 13א. סמכות שיפוט ותרופות (תיקון: תשס&quot;ו-2, תשע&quot;ד-3)
: (א) לבית הדין האזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות לפי חוק זה, והוא רשאי -
:: (1) לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין;
:: (2) ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו להוציא צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין השאר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע, ולגבי פיטורים הנובעים מצמצומים בעבודה גם את הוראותיו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים; הוראות פסקה זו כוחן יפה על אף האמור [[בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל&quot;א-1970]].
: (ב)(1) מצא בית הדין האזורי לעבודה כי העובד או העובדת שהגישו תובענה, פוטרו בניגוד להוראות [[סעיף 9]], יפסוק פיצויים שסכומם לא יפחת מ־150% מהשכר שהיה מגיע להם במהלך התקופה המזכה; ואולם רשאי בית הדין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שיקבע; לענין חישוב השכר לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות [[סעיף 13ב לחוק פיצויי פיטורים, התשכ&quot;ג-1963]], ותקנות לפי [[סעיף 13 לחוק האמור]].
:: (2) לענין סעיף קטן זה, &quot;התקופה המזכה&quot; - תקופה שתחילתה ביום הפיטורים או ביום שבו המעסיק ידע או שהיה עליו לדעת על קיומה של העילה להגבלת הפיטורים, לפי המאוחר, וסיומה במועד המוקדם מבין אלה:
::: (א) תום התקופה שבה חלה הגבלת הפיטורים כאמור;
::: (ב) אם ניתן היתר פיטורים לפי [[סעיף 9]] - יום תחילת תוקפו של ההיתר;
::: (ג) אם העובד או העובדת הוחזרו לעבודה - יום החזרה לעבודה.

@ 13ב. זכות תביעה (תיקון: תשס&quot;ו-2)
: תובענות בשל הפרת הוראות לפי חוק זה יכול שיוגשו בידי -
: (1) העובד או העובדת;
: (2) ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור - ארגון העובדים שהעובד או העובדת חברים בו;
: (3) ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של מי שחוק זה בא להגן עליהם, ובלבד שהעובד או העובדת הסכימו לכך בכתב.

@ 13ג. זכות התערבות בתובענות (תיקון: תשס&quot;ו-2)
: בתובענות בשל הפרת הוראות חוק זה רשאי בית הדין לעבודה לתת לארגון כאמור [[בסעיף 13ב(2) או (3)]] להשמיע את דברו, בדרך שיורה.

@ 13ד. ערעור (תיקון: תשס&quot;ז-8)
: הרואה עצמו נפגע מהחלטת שר התעשיה המסחר והתעסוקה לעניין מתן היתר לפי הוראות חוק זה, רשאי לערער עליה לפני בית דין אזורי לעבודה, בתוך 45 ימים מהיום שבו הגיעה ההחלטה לידיעתו.

@ 14. עונשין (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ז-4, תשס&quot;ז-8, תשס&quot;ז-9, תשס&quot;ח-2, תש&quot;ע, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3, תשפ&quot;א)
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (בחוק זה - חוק העונשין):
:: (1) העסיק עובדת בעבודה, בתהליך ייצור או במקום עבודה, שנאסרו או שהוגבלו לפי [[סעיף 1]];
:: (2) העסיק עובדת בעבודת לילה בלא לספק לה את התנאים הנדרשים לפי [[סעיף 2(א)]];
:: (3) סירב לקבל לעבודה בשל כך שהודיעה עם קבלתה לעבודה כי אינה מסכימה, מטעמים משפחתיים, לעבוד בלילה, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ג)]];
:: (4) העסיק עובדת או עובד בתקופת הלידה וההורות, בניגוד להוראות [[סעיף 6]], או העסיק הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בתקופת הלידה וההורות, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (5) העסיק עובדת או עובד בידעו שהם בתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות [[סעיף 8]], או העסיק הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בידעו שהם בתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (6) פיטר, בלא היתר, עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות [[סעיף 9(א)]], או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (6א) גרם לפיטורי עובדת של קבלן כוח אדם בהיותה בהיריון, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ב1)]], או גרם לפיטורי הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה שהוא עובד של קבלן כוח אדם, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (7) פיטר עובדת או עובד בתקופת לידה והורות או בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]], בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(1)]], או פיטר הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(1)]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (8) פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות או לאחר תום ימי ההיעדרות לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]], בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(1א)]], או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(1א)]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (9) פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)]] או במשך תקופה של 60 ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(2)]], או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בימי היעדרם מהעבודה לפי [[סעיף 7(ד)(1)]] או במשך תקופה של שישים ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(2)]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (10) פיטר, בלא היתר, עובדת ששהתה במקלט לנשים מוכות, בימי היעדרה מעבודתה לפי [[סעיף 7(ג)(5)]], או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ד)]];
:: (11) פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד שעברו טיפולי פוריות או טיפולי הפריה חוץ־גופית, לפי העניין, לקראת שתי הלידות, בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(4) או (ג1)]], או במשך תקופה של 150 ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ה)(1)]], או עובדים כאמור שחלה הגבלה על פיטוריהם בתקופת הטיפולים או במשך תקופה של 150 ימים לאחרר מועד תחילת הטיפולים, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ה)(3)]];
:: (12) פיטר עובדת בימי היעדרה מעבודה לפי [[סעיף 7(א)]], בניגוד להוראות [[סעיף 9(ו)]];
:: (13) פגע, בלא היתר, בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי [[סעיף 9]], בתקופה שבה חלה אותה הגבלה, בניגוד להוראות [[סעיף 9א]], או פגע, בלא היתר, בהיקף המשרה או בהכנסה של הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי [[סעיף 9]], בתקופה שבה חלה אותה הגבלה, בניגוד להוראות [[סעיף 9א]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (14) העסיק עובדת שהיא בחודש החמישי להיריונה ואילך, בשעות נוספות, במנוחה השבועית, או בעבודת לילה, בניגוד להוראות [[סעיף 10(א)]];
:: (15) העסיק עובדת שילדה בעבודת לילה או במנוחה השבועית, בלא הסכמתה, בניגוד להוראות [[סעיף 10(ג)]].
: (ב) המפריע למפקח במילוי תפקידיו לפי חוק זה, דינו - מאסר שישה חודשים.
: (ג) עבירות לפי סעיף קטן (א)(1) ו־(2) הן מסוג העבירות של אחריות קפידה.

@ 15. אחריות נושא משרה (תיקון: תשס&quot;ז-8)
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]; בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
: (ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

@ 16. ראיות (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: אשה הנמצאת במקום בזמן שנעשית בו עבודה או פועלות בו מכונות - להוציא זמן הפסקות לסעודה - רואים אותה כמועסקת באותו מקום באותו תהליך ייצור ובאותה שעה, אם לא הוכח ההיפך.

@ 17. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ג) : (((בוטל).))

@ 18. דין אגודה שיתופית (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ד-3)
: לענין [[הסעיפים 1]], [[6]], [[7]] [[ו־7א]] רואים אגודה שיתופית כמעסיקה של חבריה.

@ 19. המדינה כמעסיק (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: לענין חוק זה דין עובד המדינה כדין כל עובד אחר.

@ 20. ביצוע ותקנות
: שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת), תשל״ט–1979]].))
: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה), התשמ&quot;ו-1986]].))
: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס&quot;א-2001]].))

@ 21. חובת התייעצות (תיקון: תשמ&quot;ו-2)
: שר העבודה לא יתקין תקנות על פי [[הסעיפים 1]] [[ו־2]] ולא יפרסם הודעה על פי [[סעיף 11(ב)]], אלא לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה וכן עם ארגוני המעבידים הרפרזנטטיביים במדינה שלדעת השר הם נוגעים בדבר.

@ 22. העברת סמכויות
: (א) שר העבודה רשאי להעביר לאחר את הסמכויות הנתונות לו על פי חוק זה, חוץ מן הסמכות להתקין תקנות, ליתן היתר כללי ולפרסם הודעה על פי [[סעיף 11(ב)]].
: (ב) הודעה על העברת סמכויות על פי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.

@ 22א. פרסום מידע על זכויות לפי חוק זה (תיקון: תשס&quot;ז-8)
: (א) שר התעשיה המסחר והתעסוקה יפרסם מידע על זכויות לפי חוק זה בדרכים אלה, כולן או חלקן:
:: (1) פרסום באמצעי התקשורת;
:: (2) הפצת עלוני מידע;
:: (3) הפעלת מוקד מידע שבו ינתן מענה טלפוני לפניות הציבור בנושא זכויות לפי חוק זה;
:: (4) פרסום מידע באתר האינטרנט של משרד המתעשיה המסחר והתעסוקה.
: (ב) שר התעשיה המסחר והתעסוקה ידווח לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ב־1 בינואר של כל שנה, על ביצוע הוראות סעיף זה בשנה שקדמה לה.

@ 23. שמירת זכויות
: חוק זה אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק, הסכם קולקטיבי, חוזה עבודה או נוהג.

@ 24. הוראות מעבר (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: (א) לענין [[#סעיף 50|סעיף 4(2) שבתוספת השביעית לחוק הביטוח הלאומי, תשי&quot;ד-1953]], רואים גם את מי שטרם מלאו לה 18 שנה כעובדת שפקודת העבדתן של נשים, 1945, חלה עליה.
: (ב) כל עוד לא הותקנו תקנות לפי [[סעיף 1]], לא תועסק עובדת בעבודות, בתהליכי ייצור או במקומות עבודה במפורט בחלק 1 שבתוספת לפקודת העבדתן של נשים, 1945.

@ 25. ביטול
: פקודת העבדתן של נשים, 1945 - בטלה.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשע&quot;ו-3) ==
==== ((([[סעיף 7ב]]))) ====
@ : {{ממורכז|'''הצהרה על מימוש הזכות לשעת הורות לעניין [[חוק זה|סעיף 7ב לחוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]]'''}}

@ : אני הח&quot;מ
:: {{טורים שווים|{{טקסט תחתי|.........................|שם פרטי ומשפחה}}|{{טקסט תחתי|.......................|מס' זהות}}|{{טקסט תחתי|......................................|מען}}}}
: שעובד/ת במקום עבודה {{טקסט תחתי|...............................................................|(שם המעסיק/העסק)}}
: מצהיר/ה כי אממש את הזכות לשעת הורות יחד עם בן/בת זוגי, בימים ............ בשבוע (סה&quot;כ ........... ימים בשבוע)*.
: {{מוקטן|* לגבי מקומות עבודה שבהם החלוקה היא שונה, לפי פרקי הזמן הקבועים לעניין אותו מקום}}
: אני מצהיר/ה כי לא איעדר מהעבודה, מכוח זכאותי לשעת הורות, בימים שלהלן, שבהם ייעדר בן זוגי מהעבודה מכוח זכאותו לפי [[סעיף 7ב לחוק]]; הצהרתי זו אמת ואני מתחייב/ת לנהוג לפיה.
@ : {{מוקטן|למילוי על ידי בן הזוג השני:}}
: אני הח&quot;מ
:: {{טורים שווים|{{טקסט תחתי|.........................|שם פרטי ומשפחה}}|{{טקסט תחתי|.......................|מס' זהות}}|{{טקסט תחתי|......................................|מען}}}}
: שעובד/ת במקום עבודה {{טקסט תחתי|...............................................................|(שם המעסיק/העסק)}}
: מצהיר/ה כי אממש את הזכות לשעת הורות יחד עם בן/בת זוגי, בימים .............. בשבוע (סה&quot;כ ................ ימים בשבוע)*.
: {{מוקטן|* לגבי מקומות עבודה שבהם החלוקה היא שונה, לפי פרקי הזמן הקבועים לעניין אותו מקום}}
: אני מצהיר/ה כי לא איעדר מהעבודה, מכוח זכאותי לשעת הורות, בימים שלהלן, שבהם ייעדר בן זוגי מהעבודה מכוח זכאותו לפי [[סעיף 7ב לחוק]]; הצהרתי זו אמת ואני מתחייב/ת לנהוג לפיה.

@ : {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|...........................|תאריך}} | {{טקסט תחתי|...........................|חתימת הורה 1}} | {{טקסט תחתי|...........................|חתימת הורה 2}}}}

== תוספת שנייה (תיקון: תשע&quot;ו-3) ==
==== ((([[סעיף 7ב]]))) ====
@ 1. : ענף התעשייה.
@ 2. : ענף המלונאות.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ג' באב תשי&quot;ד (2 באוגוסט 1954).
&lt;חתימות&gt;
* משה שרת, ראש הממשלה
* גולדה מאירסון, שרת העבודה
* יצחק בן־צבי, נשיא המדינה
&lt;ויקי&gt;{{חוקי ביטחון סוציאלי|כנסת=2001135}}&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>588ndl9qe4edeo5etx136kxonv5nkwn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084926</id>
      <parentid>3084925</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T06:06:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3084926</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="107652" sha1="fp4jqug2d943ihmec208ncparqzzho7" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק עבודת נשים, תשי&quot;ד-1954

&lt;מאגר 2001135 תיקון 2211110 תקן 148069 קוד a163Y00000DuD1GQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ד, 154|חוק עבודת נשים|2:209034)); ((תשכ&quot;ג, 133|תיקון|5:209033)); ((תשכ&quot;ד, 140|תיקון מס' 2 לחוק השופטים|5:209664)), ((166|תיקון מס' 2|5:209032)); ((תשל&quot;ב, 119|תיקון מס' 3|7:209031)); ((תשל&quot;ג, 260|תיקון מס' 4|7:209030)); ((תשל&quot;ד, 78|ת&quot;ט|ec:8:317773)), ((80|ת&quot;ט|ec:8:317774)); ((תשל&quot;ו, 254|תיקון מס' 5|8:209029)); ((תשמ&quot;ו, 67|תיקון מס' 58 לחוק הביטוח הלאומי|11:210463)), ((141|תיקון מס' 7|11:210482)); ((תשמ&quot;ח, 42|חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה|11:210538)); ((תש&quot;ן, 173|תיקון מס' 9|12:210787)), ((178|תיקון מס' 10|12:210754)), ((188|תיקון מס' 11|12:210788)); ((תשנ&quot;א, 20|ת&quot;ט|ec:12:317470)); ((תשנ&quot;ב, 116|תיקון מס' 12|12:210885)); ((תשנ&quot;ו, 181|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|13:211736)); ((תשנ&quot;ז, 219|תיקון מס' 14 (הוראת שעה)|14:211430)); ((תשנ&quot;ח, 114|תיקון מס' 15|14:211508)), ((136|תיקון מס' 16|14:211475)), ((235|תיקון מס' 17|14:211490)); ((תשנ&quot;ט, 79|תיקון מס' 18|14:211614)); ((תש&quot;ס, 246|תיקון מס' 19|15:300239)), ((290|תיקון מס' 20|15:300266)); ((תשס&quot;א, 219|תיקון מס' 21|15:300356)), ((516|תיקון מס' 14 (הוראת שעה) (תיקון)|15:300622)); ((תשס&quot;ב, 30|תיקון מס' 22|15:300431)); ((תשס&quot;ג, 63|תיקון מס' 23|15:300585)); ((תשס&quot;ד, 344|תיקון מס' 24|16:299821)), ((345|תיקון מס' 25|16:299786)), ((380|תיקון מס' 26|16:299834)), ((425|תיקון מס' 14 (הוראת שעה) (תיקון מס' 2)|16:299840)); ((תשס&quot;ה, 265|תיקון מס' 27|16:299906)), ((464|תיקון מס' 28|16:299673)), ((913|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|16:299984)); ((תשס&quot;ו, 53|תיקון מס' 30|16:299965)), ((231|תיקון מס' 31|16:299907)), ((290|ת&quot;ט|2054)); ((תשס&quot;ז, 26|תיקון מס' 32|17:299818)), ((124|תיקון מס' 33|17:300130)), ((140|תיקון מס' 34|17:300075)), ((140|תיקון מס' 35|17:300129)), ((154|תיקון מס' 36|17:300079)), ((306|תיקון מס' 37|17:300133)), ((360|תיקון מס' 38|17:300741)), ((436|תיקון מס' 39|17:300029)), ((445|תיקון מס' 40|17:299817)); ((תשס&quot;ח, 4|תיקון מס' 41|17:300714)), ((172|תיקון מס' 42|17:300043)), ((206|תיקון מס' 43|17:300793)), ((386|תיקון מס' 44|17:300737)); ((תש&quot;ע, 326|תיקון מס' 45|18:300946)), ((440|תיקון מס' 46|18:301054)); ((תשע&quot;א, 74|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|18:301220)), ((960|תיקון מס' 48|18:301312)); ((תשע&quot;ב, 173|תיקון מס' 49|18:301129)); ((תשע&quot;ד, 71|תיקון מס' 50|19:301537)), ((330|תיקון מס' 51|19:301584)), ((603|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|19:306572)); ((תשע&quot;ו, 610|חוק אומנה לילדים|20:323013)), ((950|תיקון מס' 54|20:344829)), ((1090|תיקון מס' 55|20:347844)); ((תשע&quot;ז, 533|תיקון מס' 56|20:382391)), ((572|חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה)|20:382405)), ((1008|תיקון מס' 58|20:389356)); ((תשע&quot;ח, 114|תיקון מס' 8 לחוק שירותי הסעד|20:489215)), ((680|תיקון מס' 60|20:501308)); ((תשע&quot;ט, 142|תיקון מס' 61|20:528244)), ((330|ת&quot;ט|2783)); ((ק&quot;ת תש&quot;ף, 1038|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (עבודת נשים)|8461)), ((1140|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (עבודת נשים) (ביטול)|8493)); ((ס&quot;ח תשפ&quot;א, 236|תיקון מס' 62|23:593575)), ((358|תיקון מס' 225 והוראת שעה לחוק הביטוח הלאומי|24:603272)); ((תשפ&quot;ב, 758|תיקון מס' 63|24:622710)); ((תשפ&quot;ד, 106|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|25:3514351)); ((תשפ&quot;ה, 212|תיקון מס' 65|25:5526355)), ((781|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:8007291)); ((תשפ&quot;ו, 214|תיקון מס' 67|25:10625792)), ((461|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|25:12235734)), ((563|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)|25:12958311)).

@ 1. עבודות אסורות ועבודות מוגבלות (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: שר העבודה רשאי, בתקנות, לאסור או להגביל העסקת עובדת בעבודה פלונית, בתהליך ייצור פלוני או במקום עבודה פלוני שהעבודה בהם עלולה, לדעתו, לפגוע במיוחד בבריאות האשה.
: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס&quot;א-2001]].))

@ 2. תנאים לעבודת לילה (תיקון: תשכ&quot;ג, תשל&quot;ג, תשמ&quot;ו-2, תשע&quot;ד-3)
: (א) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תנאים להעסקת עובדת בלילה, הדרושים לדעתו לענין בריאותה או בטיחותה; תקנות כאמור יכול שיהיו דרך כלל או לגבי סוגים של עבודות או תפקידים, וכן ניתן לקבוע בהן חובה על מעסיק למסור הודעה על העסקת עובדת בלילה.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה), התשמ&quot;ו-1986]].))
: (ב) &quot;לילה&quot; - פרק זמן של אחת עשרה שעות ובהן השעות שבין 24:00 ובין 06:00, ובחקלאות שעות שבין 24:00 ובין 05:00.
: (ג) לא יסרב מעסיק לקבל אישה לעבודה בשל כך בלבד שהיא הודיעה עם קבלתה לעבודה שאינה מסכימה מטעמים משפחתיים לעבוד בלילה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי מקומות עבודה שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות וכן על שירותים, מקומות, עבודות ותפקידים המפורטים להלן:
:: (1) בשירותי המדינה שפירט שר העבודה בתקנות, לאחר שנוכח, כי עבודת לילה של עובדת בשירותים אלה היא חיונית למדינה ואינה עלולה לפגוע במיוחד בבריאות האשה;
::: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (עבודת לילה בשירותי המדינה), תשט״ז–1955]].))
:: (2) במקום שמטפלים בחולים או בנכים, במוסדות החלמה ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים;
:: (3) בעתונות, להוציא הדפסת עתונים;
:: (4) בבתי אוכל, בבתי מלון, בבתי קפה ובתי עינוג כמשמעות שעשועים ציבוריים [[סעיף 3 לחוק רישוי עסקים|בפקודת השעשועים הציבוריים, 1935]];
:: (5) בעבודה הקשורה במישרין לטיפול בבעלי חיים;
:: (6) בתפקידי הנהלה, או בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי, כשאין העבודה עבודת כפיים;
:: (7) כשתנאי העבודה ונסיבותיה אינם מאפשרים למעסיקה כל פיקוח על הזמן שבו נעשית העבודה;
:: (8) בשירותי תעופה וים;
:: (9) בסוכנויות נסיעות או תיירות שבנמלי תעופה וים או בועידות בין־לאומיות.
: (ד) (((נמחק).))

@ 3. סמכות בית הדין לעבודה (תיקון: תשמ&quot;ו-2)
: (א) לבית דין אזורי לעבודה תהיה סמכות יחודית לדון בתובענות שעילתן בהוראות [[סעיף 2(ג)]].
: (ב) לא יזדקק בית דין אזורי לעבודה לתובענה כאמור סעיף קטן (א), שהוגשה לאחר שחלפו שלושה חדשים מיום היווצר העילה.

@ 4. סירוב לעבוד בלילה (תיקון: תשכ&quot;ד-2, תשמ&quot;ו-2, תשע&quot;ד-3)
: עובדת במקום עבודה שבו לא עבדו קודם לכן בלילה, שנדרשה לעבוד בלילה, רשאית להודיע למעסיקה בכתב, לא יאוחר משלושה ימים מיום הדרישה, כי אין היא מסכימה לעבוד בלילה.

@ 4א. תחולה על הורה עצמאי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: הוראות [[סעיפים 2(ג)]], [[3]] [[ו-4]] החלות על אישה לגבי עבודה בלילה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על עובדת, עובד, מועמדת לעבודה או מועמד לעבודה, לפי העניין, שהם הורה עצמאי, לגבי עבודה בשעות שבין 24.00 ובין 07.30; בסעיף זה, &quot;הורה עצמאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ&quot;ב-1992]], ובלבד שלילד שבהחזקתו הנמצא עימו טרם מלאו 12 שנים.

@ 5. (תיקון: תשמ&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 6. תקופת לידה והורות (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ד, תשל&quot;ד-2, תשמ&quot;ו, תש&quot;ן, תש&quot;ן-3, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח-2, תשנ&quot;ט, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב, תשס&quot;ג, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ז-3, תשס&quot;ז-6, תשס&quot;ז-7, תשס&quot;ז-8, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ו)
: (א) עובדת שקרובה ללדת יתן לה מעסיקה תקופת לידה והורות ולא יעסיקנה בתוך תקופת הלידה וההורות.
: (ב)(1) תקופת הלידה וההורות היא עשרים ושישה שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער, והשאר אחרי יום הלידה.
:: (2) עובדת רשאית לקצר את תקופת הלידה וההורות, ובלבד שתקופת הלידה וההורות לא תפחת מחמישה עשר שבועות, או מתקופה כאמור בתוספת הארכות של תקופת הלידה וההורות, אם מימשה את זכותה להאריכה לפי סעיפים קטנים (ב1), (ג) ו־(ד) (להלן - הארכות).
:: (3) עובדת שהודיעה על רצונה לקצר את תקופת הלידה וההורות כאמור בפסקה (2), לא יוכל המעסיק לדחות את החזרתה לעבודה למשך יותר משלושה שבועות מיום שהודיעה כאמור.
:: (4) שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי לקבוע הוראות לעניין מתן הודעה על קיצור תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיף קטן זה, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות להודעה למי שהעובדת עבדה אצלו לפני תקופת הלידה וההורות, ולמעסיק אחר.
:: (5) הוראות פסקאות (1) עד (4) לא יחולו על עובדת שעבדה לפני יציאתה לתקופת לידה והורות פחות משנים עשר חודשים אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה; תקופת הלידה וההורות של עובדת כאמור היא חמישה עשר שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער והשאר אחרי יום הלידה.
: (ב1) עובדת שחלתה ואושפזה בבית חולים תוך תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאלה:
:: (1) להאריך את תקופת הלידה וההורות לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז אך לא יותר מארבעה שבועות; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי עובדת שתקופת אשפוזה, כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה רצופה; בסעיף זה, &quot;אשפוז&quot; - שהות של אדם בבית חולים במשך 12 שעות לפחות לשם קבלת טיפול רפואי;
:: (2) לפצל את תקופת הלידה וההורות כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה;
:: לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיעה העובדת על מימושה בדרך, ובמועד ולמי שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת חופשת לידה או פיצולה בשל אשפוז היולדת או ילדה), התשנ״ט–1999]].))
: (ג)(1) עובדת שילדה בלידה אחת יותר מילד אחד זכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות בשלושה שבועות נוספים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל בילד השני;
:: (2) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ח) [[וסעיף 7(ג3)]] ומהוראות כל דין, עובד שבת זוגו ילדה בלידה אחת יותר מילד אחד יהיה רשאי לממש, בתוך תקופת הלידה וההורות של בת זוגו, החל מיום הלידה ואילך, תקופה אחת רצופה של לפחות שבעה ימים ולכל היותר שבועיים - מתוך שלושת השבועות האמורים בפסקה (1), בעד כל ילד נוסף שנולד באותה לידה, לצורך טיפול בילדו במקום בת זוגו ובהסכמתה.
: (ד) עובדת שהילד אשר ילדה חייב להישאר בבית החולים או לחזור לבית החולים לאישפוז, תוך תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיפים קטנים (ב), (ב1) או (ג), לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאלה:
:: (1) להאריך את תקופת הלידה וההורות לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז, אך לא ביותר מעשרים שבועות; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי עובדת שתקופת אשפוזו של הילד אשר ילדה, כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה רצופה;
:: (2) לפצל את תקופת הלידה וההורות כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה;
:: לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן העובדת הודיעה על מימושה בדרך, ובמועד ולמי שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת חופשת לידה או פיצולה בשל אשפוז היולדת או ילדה), התשנ״ט–1999]].))
: (ד1) (((בוטל).))
: (ד2) הזכאות להארכת תקופת הלידה וההורות לפי סעיפים קטנים (ב1) עד (ד) ו-(ד3) היא מצטברת, ובלבד שכל ההארכות לפי סעיפים קטנים (ב1)(1), (ד)(1) ו-(ד3) לא יעלו יחד על עשרים שבועות.
: (ד3) עובדת שהילד אשר ילדה הוא פעוט עם מוגבלות מורכבת שהוכר ככזה בתוך תקופת הלידה וההורות, זכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות בחמישה שבועות נוספים; בסעיף קטן זה, &quot;פעוט עם מוגבלות מורכבת&quot; - פעוט שזכאי לגמלת ילד נכה לפי [[תקנה 2(2)(ב), (2א), (3) או (3א) לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש&quot;ע-2010]].
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ב) מותר לקצר את תקופת הלידה וההורות, בהסכמת העובדת ובאישור שבכתב מאת רופא, אם הנולד איננו בחיים או שהעובדת הסכימה שילדה יאומץ לפי [[חוק אימוץ ילדים, התשמ&quot;א-1981]], או שהיא אם נושאת כמשמעותה [[בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ&quot;ו-1996]] (להלן - אם נושאת), ובלבד שהתקופה תכלול לפחות שלושה שבועות שאחרי הלידה ואולם לגבי עובדת שהסכימה שילדה יאומץ או לגבי עובדת שהיא אם נושאת, לא יהיה תוקף לזכאותה לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיעה על הסכמתה לקצר את תקופת הלידה וההורות בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה על הסכמה לקיצור תקופת חופשת הלידה), התשע״ד–2014]].))
: (ו) שר העבודה רשאי לנקוב בתקנות עבודות מסויימות שבהן תהא תקופת הלידה וההורות שלפני יום הלידה המשוער פרק זמן שקבע בתקנות ושלא יעלה על שבעה שבועות.
: (ז) (((בוטל).))
: (ז1)(1) עובד שבת זוגו ילדה, ומתקיימים לגביו כל התנאים המפורטים להלן, ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות בהתאם להוראות פסקה (2):
::: (א) הילד נמצא עמו ובהחזקתו;
::: (ב) הילד נמצא בטיפולו הבלעדי של העובד מחמת נכות או מחלה של בת הזוג ורופא אישר בכתב כי בשל הנכות או המחלה כאמור בת הזוג אינה מסוגלת לטפל בילד.
:: (2) על זכאותו של עובד לתקופת לידה והורות לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב), (ג) ו־(ד), ואולם תקופת הלידה וההורות של העובד תחל ביום שבו החלו להתקיים לגביו התנאים האמורים בפסקה (1), ותקופתה תהיה למשך יתרת תקופת הלידה וההורות של בת הזוג שלא נוצלה על ידה עד ליום האמור, וכל עוד מתקיימים לגבי העובד התנאים האמורים, ולעניין עובד שבת זוגו אינה זכאית לתקופת לידה והורות לפי סעיף זה - למשך יתרת התקופה שהיתה בת זוגו בתקופת לידה והורות אילו היתה זכאית לה לפי סעיף זה.
:: (3) יצא עובד לתקופת לידה והורות לפי סעיף קטן זה, אין בכך כדי לדחות, להאריך או לקצר את תקופת הלידה וההורות של בת זוגו.
:: (4) שר התעשיה המסחר והתעסוקה, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כללים לביצוע הוראות פסקה (1), ובין השאר, כללים בדבר חובת מסירת הודעה למעסיק על ידי העובד.
: (ח)(1) עובד שאשתו ילדה, ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות חלקית, בתקופת הלידה וההורות שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, אם התקיימו כל אלה:
::: (א) אשתו זכאית לתקופת לידה והורות והיא הסכימה בכתב לוותר על חלק מתקופת הלידה וההורות המגיעה לה בתקופה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, וזאת על אף הוראות סעיף קטן (ב)(2); ולעניין אישה שהיא עובדת עצמאית - היא זכאית לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], והסכימה בכתב לחזור לעסוק במשלח ידה בתקופה שנותרה כאמור, שהיתה מגיעה לה אילו היתה זכאית לתקופת לידה והורות;
::: (ב) אשתו עבדה או עסקה במשלח ידה בתקופה האמורה בפסקת משנה (א).
:: (1א) תקופת הלידה וההורות החלקית של עובד שהתקיימו לגביו הוראות פסקה (1), לא תעלה על חמישה עשר שבועות, בתוספת הארכות, אם התקיימו לגביו גם על אלה:
::: (א) הוא עבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה פחות משנים עשר חודשים עד יציאתו לתקופת לידה והורות;
::: (ב) אשתו עבדה שנים עשר חודשים לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה לפני יציאתה לתקופת לידה והורות; ולעניין אישה שהיא עובדת עצמאית - עסקה במשלח ידה שנים עשר חודשים לפחות לפני המועד שבו היתה יוצאת לתקופת לידה והורות, אילו היתה זכאית לתקופת לידה והורות.
:: (1ב)(א) עובד שאשתו ילדה ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות של שבעה ימים במהלך תקופת הלידה וההורות של אשתו, ובלבד שהיא הסכימה בכתב לוותר על דמי הלידה שהיא זכאית להם בעד השבוע האחרון של פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי הוראות [[+|סעיפים 50]] [[ו-51 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]].
::: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), יצא עובד לתקופת לידה והורות כאמור בפסקת משנה (א) זכאית אשתו לחזור לעבודתה בשבוע האחרון כאמור בפסקת המשנה האמורה, למעט אם היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיף 50(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]].
::: (ג) אין בתקופת לידה והורות לפי פסקה זו כדי לשנות את אורך תקופת הלידה וההורות שנקבעה בסעיף קטן (ב)(1).
::: (ד) אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו-(1א) ומהוראות סעיף קטן (ז1), [[סעיף 7(ג3)]] [[וחוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש&quot;ס-2000]].
:: (2) שר התעשיה המסחר והתעסוקה יקבע כללים לביצוע הוראות פסקה (1), ובין השאר, כללים בדבר חובת מסירת הודעה למעסיק על ידי שני בני הזוג.
:: (3) שר התעשיה המסחר והתעסוקה יקבע, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, נסיבות מיוחדות שבהתקיימן יהיה עובד זכאי לתקופת לידה והורות לפי הוראות סעיף קטן זה, אף אם לא התקיים האמור בפסקה (1)(ב).
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (חופשת לידה חלקית לעובד שאשתו ילדה), התשנ״ט–1999]].))
: (ט) היעדרות מעבודה לרגל תקופת לידה והורות לפי הוראות סעיף זה לא תפגע בזכויות התלויות בוותק אצל המעסיק.

@ 6א. (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד, תשס&quot;ז, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6ב. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ד, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-8, תשע&quot;א-2) : (((בוטל).))

@ 7. זכות להיעדר מהעבודה (תיקון: תשכ&quot;ד-2, תשל&quot;ו, תשמ&quot;ח, תש&quot;ן, תש&quot;ן-2, תשנ&quot;ח-3, תש&quot;ס, תשס&quot;ז-8, תשס&quot;ח-4, תש&quot;ע-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2, תשע”ז-3, תשע״ח, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ה)
: (א) עובדת שהפילה רשאית להיעדר מעבודתה שבוע לאחר ההפלה, ואם אישר רופא כי מצב בריאותה מחמת ההפלה מחייב שתיעדר זמן רב יותר - הזמן שקבע הרופא, אך לא יותר מששה שבועות.
: (ב) דין העדר מכוח סעיף קטן (א) כדין העדר מפאת מחלה.
: (ג) עובדת רשאית להיעדר מעבודתה:
:: (1) בחדשי ההריון, אם אישר רופא בכתב כי מצבה הרפואי לרגל ההריון מחייב זאת ובמידה שאישר; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה, אלא אם כן העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון לפי [[סעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], בעבור תקופה זו, או שהיא זכאית לתשלום בשל ההיעדרות מכוח דין אחר, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה; היעדרות מכוח פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה;
:: (1א) בחודשי ההיריון, אם אישר רופא בכתב, על גבי טופס שנקבע בתקנות, כי סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את העובדת בשל היותה בהיריון, או את עוברה; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות לפי פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה; הוראות פסקה זו לא יחולו עם מעסיקה של העובדת מצא לה עבודה חלופית מתאימה;
:: (1ב) בחודשי ההיריון, אם אישר רופא בכתב, על גבי טופס שנקבע בתקנות, כי בשל סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה, נבצר מהעובדת לבצע את עבודתה בשל היותה בהיריון; דין היעדררות לפי פסקה זו כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות לפי פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה; הוראות פסקה זו לא יחולו אם מעסיקה של העובדת מצא לה עבודה חלופית מתאימה;
:: (1ג) מתום תקופת הלידה וההורות, ועד תום שישה חודשים מיום הלידה, בתקופה שבה היא מניקה, בהתקיים כל אלה:
::: (1) העובדת הודיעה למעסיקה שהיא מניקה;
::: (2) העסקתה נאסרה בתקופה שבה היא מניקה בשל ההנקה, לפי הוראות [[סעיף 1]];
::: (3) מעסיקה של העובדת לא מצא לה עבודה חלופית מתאימה;
::: (4) העובדת אינה רשאית להיעדר מעבודתה לפי סעיף קטן (ד);
::: היעדרה של עובדת מעבודתה לפי פסקה זו דינו כדין חופשה ללא תשלום, וזמן היעדרה לא יבוא במניין לגבי זכויות התלויות בוותק;
:: (2) מתום תקופת הלידה וההורות עד תום ששה חדשים מאותו יום, אם אישר רופא כי מצבה עקב הלידה מחייב זאת ובמידה שאישר; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה;
:: (3) מתום תקופת הלידה וההורות עד תום ארבעה חדשים מאותו יום - שעה אחת ביום, שתיקרא שעת הורות, בתנאי שהיא מועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה של העובדת או שהיא מועסקת במשרה שהיקפה 174 שעות בחודש לפחות, לפי הנמוך; ההיעדרות המותרת על פי פסקה זו היא בנוסף להפסקות על־פי [[חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי&quot;א-1951]], ואין מנכים אותה משכר עבודתה. לעניין סעיף זה, עובד שמועסק במשרה מלאה כאמור או שמועסק במשרה שהיקפה 174 שעות בחודש לפחות, לפי הנמוך, יהיה רשאי לממש את הזכות לשעת ההורות לבדו או לסירוגין עם בת זוגו, בהתקיים התנאים המפורטים [[בסעיף 7ב]];
:: (4)(א) בתקופה, שבה היא עוברת טיפולי פוריות לרבות טיפולי הפריה חוץ־גופית, אם אישר הרופא המטפל בכתב כי הטיפול מחייב זאת ובמידה שאישר, ובלבד שהודיעה על כך למעסיקה מראש; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה. שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין תקופת ההיעדרות כאמור;
::: (ב) בזקיפת ימי היעדרות לפי פסקת משנה (א) זכאית עובדת להביא בחשבון, לפי בחירתה, גם חלקי ימים שבהם נעדרה כאמור;
::: (ג) היעדרות של חלקי ימים לפי פסקה זו לא תעלה על 40 שעות בשנה לעובדת המועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה או על החלק היחסי מ-40 שעות כאמור, בהתאם לשיעור חלקיות המשרה; שיעור חלקיות המשרה יחושב כיחס שבין שעות העבודה של העובדת בחודש ובין מספר שעות העבודה בחודש במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה, או 182 שעות, לפי הנמוך;
::: (ד) על אף האמור [[בסעיף 2(א) לחוק דמי מחלה, התשל&quot;ו-1976]], עובדת זכאית לתשלום דמי מחלה בשל היעדרות הנכללת במכסת השעות האמורה בפסקת משנה (ג) ביום הראשון להיעדרה; התשלום בעד חלקי ימי היעדרות לעניין זה יחושב לפי היחס שבין שעות ההיעדרות ובין שעות העבודה של העובדת באותו יום אילולא נעדרה;
::: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון), התשנ״א–1990]].))
:: (5) בתקופה שבה היא שוהה במקלט לנשים מוכות באישור המחלקה לשירותים חברתיים או משרד העבודה והרווחה, ובלבד שהתקופה לא תעלה על שישה חודשים בתקופת שנים עשר החודשים שלאחר תחילת שהייתה במקלט כאמור; העדרה של עובדת מעבודתה לפי פסקה זו דינה כדין חופשה בלא תשלום, וזמן העדרה לא יבוא במנין לגבי זכויות התלויות בוותק; הוראות פסקה זו יחולו על עובדת שעבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה תקופה של שישה חודשים רצופים או יותר; לענין פסקה זו –
:::- ”אישור” – הפניה מראש או אישור בדיעבד;
:::- ”מחלקה לשירותים חברתיים” – כמשמעותה [[בחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958]];
:::- ”מקלט לנשים מוכות” – מקום שבו שוהה אישה מוכה מחשש לחייה או לחיי ילדה, לרבות מקום כאמור שאינו נתמך בידי המדינה או רשות מקומית;
::: לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקה זו אלא אם כן הודיעה העובדת על מימושה למעסיק בדרך ובמועד שקבע שר העבודה והרווחה;
::: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה על שהייה במקלט לנשים מוכות), התשס&quot;א-2000]].))
:: (6)(א) בתקופה שבה בן זוגה שוהה בשירות מילואים, כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]] - שעה אחת ביום, החל ביום הראשון לשירות המילואים, ובלבד שמתקיימים התנאים המפורטים להלן:
:::: (1) תקופת המילואים של בן הזוג לא תפחת מחמישה ימים רצופים;
:::: (2) לעובדת ילד שטרם מלאו לו 13 שנים הנמצא עמה;
:::: (3) העובדת מועסקת במשרה מלאה לפי הנהוג במקום עבודתה;
:::: (4) העובדת הודיעה למעסיקה על מימוש הזכות לפי פסקה זו והציגה לפניו אישור המעיד על שירות המילואים של בן זוגה; שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הודעה כאמור;
::: (ב) עובדת אינה זכאית להיעדר מעבודתה לפי פסקה זו בימים שבהם היא נעדרת מעבודה בשל מימוש הזכות לשעת הורות לפי הוראות פסקה (3) או לפי הנהוג במקום עבודתה בעניין שעת הורות כאמור, או לפי הנהוג במקום עבודתה בעניין קיצור שעות עבודתה בשל הורות; היתה העובדת זכאית להיעדר מעבודתה כאמור פחות משעה אחת ביום, תהיה זכאית להיעדר מעבודתה לפי פסקה זו ביתרת הזמן שבין ההסדר הנהוג במקום עבודתה כאמור ובין שעה אחת;
::: (ג) הוראות פסקה זו יחולו גם על עובד שבת זוגו שוהה בשירות מילואים, בשינויים המחויבים;
::: (ד) על אף האמור בפסקה זו, רשאי ראש רשות ביטחון, בהחלטה מנומקת בכתב, לקבוע כי הוראות פסקה זו לא יחולו על חלק מעובדי אותה הרשות, בשל צורך מבצעי חיוני; החלטה כאמור תעמוד בתוקפה לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים ויהיה ניתן להאריכה בתקופות נוספות שלא יעלו על שבעה ימים כל אחת; לעניין זה, &quot;רשות ביטחון&quot; - שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר או הרשות הארצית לכבאות והצלה;
::: (ה) ההיעדרות המותרת בהתאם להוראות פסקה זו היא נוסף על הפסקות על פי [[חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי&quot;א-1951]], ואין מנכים אותה משכר עבודה.
: (ג1) הוראות סעיף קטן (ג)(4) תחול גם על עובד העובר טיפולי פוריות.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון), התשנ״א–1990]].))
: (ג2)(1) עובד רשאי להיעדר מעבודתו בהתקיים האמור בפסקה מפסקאות משנה (א) או (ב), ולתקופה כמפורט בהן:
::: (א) בת זוגו של העובד החליטה לפצל את תקופת הלידה וההורות לפי הוראות [[סעיף 6(ב1)(2)]] - למשך התקופה שבה היא מאושפזת ושבה פוצלה תקופת הלידה וההורות כאמור אך לא יותר מארבעה שבועות;
::: (ב) לעובד נולד ילד והילד נמצא עמו ובהחזקתו הבלעדית (בפסקת משנה זו - החזקה בלעדית) - מהיום שבו הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית וכל עוד הוא נמצא בהחזקה כאמור, למשך יתרת תקופת הלידה וההורות של היולדת שלא נוצלה על ידה עד ליום האמור, ולעניין יולדת שאינה זכאית לתקופת לידה והורות לפי [[סעיף 6]] - למשך יתרת תקופת הלידה וההורות שלה היתה זכאית אילו חלו לגביה הוראות [[הסעיף האמור]].
:: (2) לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיע העובד על מימושה למעסיקו בדרך ובמועד שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה.
:: (3) היעדרות של עובד מעבודתו לפי פסקה (1) דינה כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות כאמור לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו.
:: (4) עובד שנעדר מעבודתו לפי פסקה (1) והתייצב לעבודה לפני תום תקופת הלידה וההורות שלו, או הביע את רצונו לחזור לעבודה כאמור, לא יוכל המעסיק לדחות את החזרתו לעבודה יותר משבועיים מיום שהתייצב או הביע את רצונו לחזור.
:: (ג3) עובד רשאי להיעדר מעבודתו עד חמישה ימים מהיום שלאחר יום הלידה של בת זוגו; דין היעדרות לפי פסקה זו כמפורט להלן:
::: (1) לעניין שלושת ימי ההיעדרות הראשונים – כדין חופשה שנתית, ואם אין לעובד ימי חופשה המגיעים לו – כדין חופשה ללא תשלום;
::: (2) לעניין שני ימי ההיעדרות הנותרים – כדין היעדרות מפאת מחלה; לעניין עובד הזכאי לדמי מחלה לפי [[חוק דמי מחלה, התשל&quot;ו–1976]], יראו את ימי העדרו לפי פסקת משנה זו כיום השני והשלישי למחלתו לפי [[סעיף 2 לחוק האמור]]; ימי ההיעדרות לפי פסקת משנה זו יבואו בחשבון במניין ימי ההיעדרות שהעובד זכאי להם לפי [[חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש&quot;ס–2000]].
: (ג4)(1) עובד שעבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה שנה לפחות והילד שבת זוגו ילדה אושפז בבית החולים לאחר הלידה לתקופה העולה על שבועיים, רשאי להיעדר עד 20 ימי היעדרות, אף אם אינם רצופים, במהלך תקופת האשפוז של הילד ובתוך תקופת הלידה וההורות של בת הזוג לפי [[סעיף 6]], על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירתו.
:: (2) ימי ההיעדרות של עובד כאמור בפסקה (1), שזקף ימי היעדרות לפי הוראות אותה פסקה ולפי הוראות סעיף קטן (ג3) על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, יימנו לעניין הוראות [[סעיף 2(א) לחוק דמי מחלה, התשל&quot;ו-1976]], ברצף מהיום הראשון שבו נעדר על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, אף אם ההיעדרויות לא היו רצופות.
:: (3) בזקיפת ימי היעדרות לפי הוראות פסקה (1) זכאי עובד להביא בחשבון, לפי בחירתו, גם חלקי ימים שבהם נעדר לפי הוראות סעיף קטן זה; חלקי ימים לעניין זה יחושבו לפי היחס שבין שעות ההיעדרות ובין שעות העבודה של העובד באותו יום אילולא נעדר.
:: (4) ימי ההיעדרות לפי סעיף קטן זה לא יובאו בחשבון במניין ימי ההיעדרות שהעובד זכאי להם לפי סעיף קטן (ג3) ולפי [[חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש&quot;ס-2000]].
:: (5) היעדרות לפי סעיף קטן זה תתאפשר אם העובד מסר למעסיקו אישור רפואי בדבר אשפוז הילד וכן חתם על הצהרה כי בימי ההיעדרות שהה עם הילד שאושפז או עם ילדיו האחרים.
: (ד)(1) עובדת רשאית להיעדר מהעבודה, מתום תקופת הלידה וההורות, מספר חדשים כרבע מספר החדשים שבהם עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, אך לא יותר משנים עשר חדשים מיום הלידה וחלק של חודש לא יבוא במנין ואולם ממספר החודשים שתהיה העובדת רשאית להיעדר בהתאם לפסקה זו, יופחתו מספר השבועות שבהם עלתה תקופת הלידה וההורות שנוצלה על ידי העובדת לפי [[סעיף 6(ב)(1)]], על חמישה עשר שבועות, או על תקופה של חמישה עשר שבועות, בתוספת הארכות.
:: (2) העדרה של העובדת מעבודתה מכוח פסקה (1) דינה כדין חופשה ללא תשלום, וזמן העדרה לא יבוא במנין לגבי זכויות התלויות בותק.
:: (3) עובדת שנעדרה מעבודתה מכוח פסקה (1) והתייצבה לעבודה לפני תום תקופת הלידה וההורות שלה, או הביעה רצונה לחזור לעבודה כאמור, לא יוכל המעסיק לדחות את חזרתה לעבודה יותר מארבעה שבועות מיום שהתייצבה או הביעה רצונה לחזור.
: (ד1) הוראות סעיף קטן (ד) יחולו, בשינויים המחוייבים, על עובד, ובלבד שנתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) בת זוגו הועסקה כעובדת במשך ששה חדשים רצופים לפחות בסמוך לפני תחילת העדרותו מהעבודה בהתאם להוראות סעיף קטן (ד).
:: (2) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת זוגו.
: (ד2) נעדר אחד מבני־הזוג מן העבודה כאמור בסעיף קטן (ד) או (ד1), לפי הענין, לא יחולו הוראות אותם סעיפים קטנים על בן־הזוג השני; אולם, אם נעדר אחד מבני הזוג תקופה קצרה מהאמור בסעיפים קטנים (ד) או (ד1) לפי הענין, רשאי בן זוגו להעדר מהעבודה על פי הוראות אותם סעיפים קטנים למשך יתרת התקופה האמורה.
: (ד3) לענין חישוב תקופת העבודה הרצופה כאמור בסעיף קטן (ד1), יראו כעבודה גם תקופת הפסקה בעבודה שבה נמשכים יחסי עבודה.
: (ד4) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הוראות בדבר חובת מסירת הודעות למעסיק לענין סעיף זה, מאת בני־הזוג או אחד מהם ותוצאות אי מסירת הודעות כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד), התשמ״ט–1988]].))
: (ה)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג)(1), רשאית עובדת להיעדר מעבודתה, ללא ניכוי משכר עבודתה, לשם פיקוח רפואי במשך חדשי ההריון ובדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהריון הנעשים על ידי רופא נשים או הנעשים בתחנה לבריאות האם והילד שאישר משרד הבריאות (להלן - התחנה), לרבות בדיקות שגרתיות כאמור הנערכות מחוץ לתחנה על פי הפניית התחנה; בפסקה זו, &quot;רופא נשים&quot; - רופא מורשה בעל תואר מומחה ביילוד ובגינקולוגיה שניתן לו על פי [[=הפקודה|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976]] (להלן - הפקודה), או רופא מורשה המתמחה לקראת קבלת התואר האמור, במוסד מוכר לפי [[הפקודה]], בפיקוחו של רופא בעל התואר האמור.
:: (2) תקופת ההיעדרות מהעבודה כאמור בפסקה (1) לא תעלה על 40 שעות במשך חודשי הריונה, לעובדת המועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה או על החלק היחסי מ-40 שעות כאמור, בהתאם לשיעור חלקיות המשרה; שיעור חלקיות המשרה יחושב כיחס שבין שעות העבודה של העובדת בחודש ובין מספר שעות עבודה בחודש במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה, או 182 שעות, לפי הנמוך.
:: (3) שר העבודה רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לקבוע בתקנות -
::: (א) הוראות לביצוע פסקאות (1) ו־(2);
::: (ב) לגבי סוגי עובדות ובאזורים שיקבע - מספר שעות אחר להיעדרות עובדת מעבודתה כאמור ובלבד שלא יפחת מהאמור בפסקה (2);
::: (ג) הוראות משלימות בדבר זכותה של אשה העובדת אצל יותר ממעסיק אחד להיעדר מעבודתה כאמור בפסקה (1) כאילו היתה עובדת אצל מעסיק אחד לענין האמור בפסקה (2).

@ 7א. הפרשות לקופת גמל בתקופת לידה והורות ובשמירת הריון (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) עובד או עובדת הזכאים לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]] (בסעיף זה - דמי לידה), או עובדת הזכאית לגמלת שמירת הריון לפי [[החוק האמור]] (בסעיף זה - גמלת שמירת הריון), והם ומעסיקם או המעסיק בלבד, נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך המעסיק לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה או גמלת שמירת ההריון, לפי הענין, ובלבד שהעובדת או העובד שילמו בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליהם, אם חלים, להבטחת הזכויות האמורות, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפו העובדת או העובד לעבוד בתקופה האמורה; בסעיף קטן זה, &quot;קופת גמל&quot; - כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]].
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) יחול על המעסיק שהעובדת או העובד עבדו אצלו שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת ההריון של העובדת או של בת זוגו של העובד, לפי העניין, ולענין תשלומים בתקופת הזכאות לדמי לידה - אם נוסף על כך התקיימו יחסי עבודה ביניהם בכל תקופת ההריון.
: (ג) השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע מועדים וכללים לתשלום הסכומים האמורים בסעיף קטן (א); בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע כללים שונים למעסיק ולעובדת או לעובד.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל), התשס״ח–2008]].))

@ 7ב. התנאים למימוש הזכות לשעת הורות על ידי בן זוג (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: (א) עובד רשאי לממש את הזכות לשעת הורות לבדו או לסירוגין עם בת זוגו, כאמור [[בסעיף 7(ג)(3)]], בהתקיים התנאים המפורטים להלן:
:: (1) בת הזוג נתנה את הסכמתה למימוש הזכות לשעת ההורות לסירוגין עם בן זוגה או על ידי בן זוגה;
:: (2) כל אחד מבני הזוג מסר למעסיקו, לא יאוחר מ-21 ימים לפני תום תקופת הלידה וההורות, הצהרה חתומה לפי [[תוספת ראשונה|הטופס שבתוספת הראשונה]] שבה הודיע על הבחירה לממש את הזכות לשעת הורות עם בן הזוג (בסעיף זה - הצהרה); מסרו בני הזוג הצהרה במועד מאוחר יותר - יהיה העובד רשאי לממש את זכותו 21 ימים לאחר מסירת ההצהרה;
:: (3) בהצהרה יפרט כל אחד מבני הזוג את מספר הימים ואת הימים המסוימים בשבוע העבודה שבהם יממש את שעת ההורות;
:: (4)(א) מימוש הזכות לשעת הורות ייעשה על פי ההצהרה, ואולם העובדת ומעסיקה ובן זוגה ומעסיקו רשאים, לפי העניין, להסכים ביניהם, לפי הצורך ובאופן חד-פעמי, על מימוש הזכות לשעת ההורות באופן שונה מזה שמסרו עליו בהצהרה.
::: (ב) שינוי קבוע במימוש הזכות לשעת ההורות שמסרו העובדת ובן זוגה בהצהרה, לאחר שנמסרה הצהרה כאמור בסעיף זה, ייעשה בהצהרה נוספת שתימסר למעסיק בהתאם להוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים, 21 ימים מראש, ולעניין בני זוג שלפחות אחד מהם עובד במשמרות - חודש מראש;
:: (5) מכסת שעות ההורות ששני בני הזוג זכאים לממש לפי הוראות סעיף זה לא תעלה על מכסת שעות ההורות שהעובדת היתה זכאית לממש לבדה.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), עובדת ובן זוגה שאחד מהם עובד בעבודה במשמרות בענף מהענפים המנויים [[בתוספת השנייה]] רשאים לממש את הזכות לשעת הורות לסירוגין כך שכל אחד מבני הזוג יממש את הזכות לפרקי זמן שלא יפחתו משלושה שבועות כל אחד; העובד שעובד במשמרות ומעסיקו רשאים להסכים ביניהם על חלוקה אחרת לסירוגין לפרקי זמן קצרים יותר.
:: (2) שר הכלכלה והתעשייה, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השנייה]].
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;עבודה במשמרות&quot; - עבודה שמכסת העבודה היומית המלאה בה היא 20 שעות לפחות שנחלקות לשתי משמרות לפחות.
: (ג) שר הכלכלה והתעשייה, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגוני מעסיקים שהם לדעת השר יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות הנוגעות בין השאר לעניין -
:: (1) חלוקה אחרת של מימוש הזכות לשעת ההורות בין בני הזוג, ובכלל זה לעניין אופן שינוי החלוקה;
:: (2) חלוקת מימוש הזכות לשעת ההורות לפי סוגי עובדים וסוגי מקומות עבודה;
:: (3) אופן הדיווח ודרך הדיווח למעסיק על ידי בני הזוג.

@ 8. איסור העסקה בתקופת לידה והורות (תיקון: תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: לא יעסיק מעסיק עובדת או עובד בידעו שהם בתקופת לידה והורות.

@ 9. הגבלת פיטורים (תיקון: תשכ&quot;ד-2, תש&quot;ן, תשנ&quot;ח, תש&quot;ס, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ז-5, תשס&quot;ז-8, תשס&quot;ז-9, תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-3, תש&quot;ע, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ו-2, תשפ&quot;ו-3)
: (א) לא יפטר מעסיק עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות.
: (ב) היה המעסיק קבלן כוח אדם והעובדת הועסקה אצלו בפועל במשך שישה חודשים לפחות יראו, לענין סעיף קטן (א), גם הפסקה זמנית של העסקתה כפיטורים; בסעיף זה, &quot;קבלן כוח אדם&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]].
: (ב1)(1) לעניין עובדת של קבלן כוח אדם המועסקת אצל מעסיק בפועל במשך שישה חודשים לפחות, יחולו הוראות אלה:
::: (א) לא יגרום מעסיק בפועל לכך שקבלן כוח אדם יפטר עובדת בהיריון בניגוד להוראות סעיף זה;
::: (ב) פוטרה עובדת בהיריון בניגוד להוראות סעיף זה, חזקה היא שהמעסיק בפועל הוא שגרם לפיטורים, אלא אם כן הוכיח אחרת;
::: (ג) בקשה להיתר לפי סעיף קטן (א) תוגש הן בידי המעסיק בפועל והן בידי קבלן כוח האדם.
:: (2) הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על החובות והאיסורים החלים על קבלן כוח אדם כמעסיק לפי כל דין.
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;מעסיק בפועל&quot; ו&quot;קבלן כוח אדם&quot; - כהגדרתם [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]].
: (ג)(1) לא יפטר מעסיק עובדת או עובד בתקופת לידה והורות או בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]], ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות.
:: (1א) לא יפטר מעסיק עובדת או עובד בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות או לאחר תום ימי ההיעדרות, כאמור בפסקה (1), לפי העניין, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה; השר לא יתיר פיטורים לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי מתקיימים כל אלה:
::: (א) הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות כאמור;
::: (ב) עסקו של המעסיק חדל לפעול או שהמעסיק הוכרז כפושט רגל לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]], ואם הוא תאגיד - ניתן צו פירוק לפי [[חלק 8א לחוק החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]]; לעניין זה, &quot;חדל לפעול&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 9ב]].
:: (2) לא יפטר מעסיק עובד או עובדת, בימי העדרם מהעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)]] או במשך תקופה של שישים ימים לאחר תום ההיעדרות כאמור, ולא יתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים לפי פסקה זו אם הם לדעתו בקשר ללידה או להיעדרות כאמור.
:: (2א) (((פקעה).)) 
:: (2ב) (((פקעה).))
:: (2ג) (((הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):))
::: (א) הוציא מעסיק עובד או עובדת לחופשה ללא תשלום במהלך התקופה הקובעת, לתקופה של 10 ימים רצופים לפחות או שהיא הוצאה לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026) או י&quot;ב באדר התשפ&quot;ו (1 במרץ 2026), שחלה, כולה או חלקה, ב-60 הימים כאמור בפסקה (1א) או (2), לא תובא תקופת החופשה ללא תשלום במניין 60 הימים; בפסקה זו, &quot;התקופה הקובעת&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], כנוסחו [[בחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ&quot;ו-2026]].
::: (ב) על אף האמור בפסקאות (1א) ו-(2), השר רשאי להתיר פיטורים של עובד או עובדת שהוצאו לחופשה ללא תשלום כאמור בפסקת משנה (א), אם שוכנע כי הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות כאמור בפסקה (1א) או (2), ובלבד שחלפו 60 ימים מתום תקופת הלידה וההורות או ההיעדרות.
:: (3) במניין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים לא יבואו התקופות האמורות בפסקאות (1), (1א) ו־(2).
: (ד) לא יפטר מעסיק עובדת השוהה במקלט לנשים מוכות בימי העדרה מעבודתה לפי [[סעיף 7(ג)(5)]] או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר לשהייה במקלט; במנין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, לא יבואו התקופות האמורות בסעיף קטן זה.
: (ה)(1) לא יפטר מעסיק עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית או עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות, בימי העדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(4) או (ג1)]], לפי העניין, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר עם היעדרות כאמור או עם טיפולים כאמור; הוראת סעיף קטן זה תחול לגבי עובד או עובדת העוברים טיפולים כאמור בפסקה זו לקראת שתי לידות לכל היותר, בתקופת העסקתם אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ואם עברו טיפולים כאמור לקראת הולדת ילדים מבני זוג קודמים - גם לקראת שתי לידות עם בן הזוג הנוכחי;
:: (2) הוראת פסקה (1) לא תחול על מעסיק, לגבי עובד או עובדת כאמור, שחלפו שנתיים מהיום הראשון להיעדרותם מעבודה אצלו או באותו מקום עבודה, לפי הפסקה האמורה.
:: (3) הוראות פסקה (1) יחולו גם על עובדת או עובד שלא נעדרו מעבודה, בתקופת הטיפולים כאמור באותה פסקה, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר מועד תחילת טיפולי הפוריות או טיפולי ההפריה החוץ־גופית, לפי המאוחר, כפי שאישר הרופא המטפל בכתב, ובלבד שהעובדת או העובד, לפי העניין, הודיעו למעסיק על הטיפולים לא יאוחר משלושה ימי עבודה ממועד מתן ההודעה המוקדמת לפיטורים, ואם לא ניתנה הודעה מוקדמת לפיטורים - ממועד הפיטורים, ומסרו למעסיק אישור רופא כאמור בתוך 14 ימים מאותו מועד, לפי העניין; הוראות פסקה זו יחולו הן על עובדת או עובד קבועים והן על עובדת או עובד ארעיים או זמניים, ובלבד שעבדו אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה שישה חודשים לפחות; שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע סוגים של טיפולי פוריות שהוראות פסקה זו לא יחולו עליהם.
: (ו) לא יפטר מעסיק עובדת בימי היעדרה מעבודה לפי [[סעיף 7(א)]] ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה; במניין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים לא תבוא התקופה האמורה בסעיף קטן זה.
: (ז) בסעיף זה, &quot;פיטורים&quot; - לרבות אי־חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה שהוא אחד מאלה:
:: (1) חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר;
:: (2) חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה.

@ 9א. איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ד-3, ק&quot;ת תש&quot;ף, ק&quot;ת תש&quot;ף-2, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ו-2)
: (א) לא יפגע מעסיק בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי [[סעיף 9]], בתקופה שבה חלה ההגבלה כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פגיעה כאמור אם היא לדעתו בקשר לעילה שבשלה חלה אותה הגבלה.
: (א1) (((פקע).))
: (א2) (((הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):)) לעניין סעיף זה לא יראו היעדרות של עובד או עובדת בתקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 9(ג)(2ג)(א)]], מחמת הוראה מההוראות כאמור [[בסעיף 2(א) או (ב)(1) לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס&quot;ו-2006]], שבשלה חל איסור לפטר את העובד או העובדת בהתאם להוראות [[אותו סעיף]], כפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה של העובד או העובדת.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;פגיעה&quot;, בהיקף המשרה - למעט שינוי זמני בהיקף המשרה לפי בקשה שיזמו העובדת או העובד בשל מצבם הרפואי לפי אישור בכתב מאת רופא;
::- &quot;פגיעה&quot;, בהכנסה, למעט -
:: (1) פגיעה בהכנסה החלה במקום העבודה מכוח דין או הסכם קיבוצי;
:: (2) פגיעה ברכיב השכר המשולם לעובדת או לעובד בהתאם לתפוקת עבודתם ובלבד שהפגיעה בתפוקתם של העובדת או העובד לא נגרמה מסיבות התלויות במעסיק;
:: (3) (((בוטלה).))

@ 9ב. היתר לגבי עובדת בהריון - תחילת תוקף (תיקון: תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ד-3)
: החליט שר התעשיה המסחר והתעסוקה לתת היתר לפי [[סעיף 9(א)]] או [[סעיף 9א]] לגבי עובדת בהיריון, לא יינתן ההיתר לגבי התקופה שקדמה ליום מתן ההחלטה בבקשה להיתר, ואולם רשאי הוא לתת את ההיתר למועד הקודם ליום מתן ההחלטה, אם התקיים האמור באחת מהפסקאות (1) עד (5) וכאמור בהן, לפי הענין:
: (1) המעסיק הוכיח כי לא ידע ולא היה עליו לדעת ביום הפיטורים או ביום הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה, לפי הענין, שהעובדת בהריון, ולדעת השר לא יהיה זה צודק לתת את ההיתר רק מיום מתן ההחלטה בבקשה להיתר; לענין פסקה זו, &quot;יום הפיטורים&quot;, &quot;יום הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה&quot; - היום שבו היו אמורים הפיטורים או הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה, לפי ענין, להיכנס לתוקפם אלמלא הוראות [[סעיף 9(א)]] [[או 9א]];
: (2) המעסיק הוכיח כי התקיימו נסיבות חמורות, ולדעת השר לא יהיה זה צודק לתת את ההיתר רק מיום מתן ההחלטה בבקשה להיתר, ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום הגשת הבקשה להיתר;
: (3) המעסיק הוכיח כי הוא הוכרז פושט רגל לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]], ואם הוא תאגיד - כי ניתן צו פירוק לפי [[חלק 8א לחוק החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]], ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום הגשת הבקשה להיתר, או ליום ההכרזה או מתן צו הפירוק, לפי הענין, המוקדם מביניהם;
: (4) המעסיק הוכיח כי עסקו חדל לפעול, ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום שבו חדל העסק לפעול או ליום הגשת הבקשה להיתר, המאוחר מביניהם;
: (5) המעסיק הוכיח כי עסקו חדל לפעול בשל נסיבות לא צפויות שכתוצאה מהן לא היתה לו אפשרות לבקש היתר לפני שהעסק חדל לפעול, ובלבד שלא יינתן היתר לגבי תקופה שקדמה ליום שבו חדל העסק לפעול;
: לענין פסקאות משנה (4) ו־(5), &quot;חדל לפעול&quot; - הפסקת פעילות שאינה זמנית.

@ 9ג. תחולת הוראות על הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אם נושאת&quot; ו&quot;הורה מיועד&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 9ה(א)]];
::- &quot;הורה במשפחת אומנה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 9ו(א)]];
::- &quot;הורה מאמץ&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 9ד(א)]].
: (ב) ההוראות לפי [[סעיפים 6(א), (ב), (ג), (ד) ו־(ט)]], [[7(ג)(3) ו־(ד)]], [[7א]], [[8]], [[9(א) עד (ג) ו־(ז)]], [[9א]] [[ו־9ב]], יחולו על הורה מאמץ, על הורה מיועד ועל הורה במשפחת אומנה, והכל בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות המפורטים [[בסעיפים 9ד עד 9ו]], וכל עוד לא הופסק הליך האימוץ או האומנה או היריונה של האם הנושאת, לפי העניין.
: (ג)(1) היו שני בני הזוג הורים מאמצים, הורים מיועדים או הורים במשפחת אומנה, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (ב) רק על אחד משני בני הזוג, לפי בחירתם; ואולם לעניין תקופת לידה והורות לפי [[סעיף 6]], והזכות להיעדרות לפי [[סעיף 7(ג)(3) ו־(ד)]], אם נעדר אחד מבני הזוג למשך תקופה קצרה מהאמור באותם סעיפים, לפי העניין, רשאי בן זוגו להיעדר מהעבודה, על פי הוראות אותם סעיפים, למשך יתרת התקופה האמורה.
:: (2) היה בן זוגו של הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה עובד עצמאי, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (ב) על ההורה המאמץ, על ההורה המיועד או על ההורה במשפחת אומנה, בתקופה שבה בן זוגו שהוא עובד עצמאי לא נעדר מעבודתו בשל הליך האימוץ או האומנה או בשל היריונה של האם הנושאת, או לצורך הטיפול בילד, לפי העניין.

@ 9ד. שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה מאמץ (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הודעה על כוונה לאמץ&quot; - הודעת עובדת או עובד, על כך שקיבלו הודעה מאת עובד סוציאלי לפי [[חוק האימוץ]] ולפיה הם עתידים לקבל לביתם ילד למטרת אימוץ במועד שנקבע באותה הודעה, ולעניין אימוץ בין־ארצי לפי הוראות [[=חוק האימוץ|חוק אימוץ ילדים]] (בחוק זה - אימוץ בין־ארצי) - על כך שקיבלו הודעה מאת עמותה מוכרת ולפיה נמצא במדינת חוץ ילד המתאים לאימוץ בידם;
::- &quot;הורה מאמץ&quot; - עובד או עובדת המקבלים לביתם ילד שגילו אינו עולה על עשר, למטרת אימוץ לפי הוראות [[חוק אימוץ ילדים]];
::- &quot;חוק אימוץ ילדים&quot; - [[חוק אימוץ ילדים, התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;יום קבלת ילד לביתו של הורה מאמץ&quot; - יום מסירת הילד להורה המאמץ, באמצעות עובד סוציאלי לפי [[חוק האימוץ]] בהתאם להוראות [[סעיף 12 לחוק אימוץ ילדים]] או באמצעות עמותה מוכרת בהתאם להוראות [[סעיף 28טז לחוק האמור]];
::- &quot;עובד סוציאלי לפי [[חוק האימוץ]]&quot; ו&quot;עמותה מוכרת&quot; - כמשמעותם [[בחוק אימוץ ילדים]].
: (ב) ההוראות לפי הסעיפים המנויים [[בסעיף 9ג(ב)]] יחולו על הורה מאמץ, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות אלה:
:: (1) יום הלידה ייחשב כיום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 6(ב)(1) סיפה ו־(5) סיפה]], מועד תחילתה של תקופת הלידה וההורות הוא ביום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ;
:: (3)(א) הורה מאמץ רשאי להיעדר מעבודתו לצורך נסיעות למדינת חוץ למטרת אימוץ בין־ארצי, ובלבד שעמותה מוכרת אישרה בכתב, לגבי כל אחת מהנסיעות כאמור, כי היא דרושה למטרת האימוץ הבין־ארצי;
::: (ב) תקופות ההיעדרות מהעבודה לפי פסקת משנה (א) יהיו בהתאם לאמור בכל אחד מהאישורים האמורים באותה פסקת משנה, ובלבד שתקופת ההיעדרות המצטברת לא תעלה על 45 ימים לאותו הליך אימוץ;
::: (ג) לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקה זו, אלא אם כן העובדת או העובד הודיעו על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשייה המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים;
:::: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה בדבר היעדרות מעבודה לצורך נסיעה לחו״ל למטרת אימוץ בין־ארצי), התשע״ד–2014]].))
::: (ד) היעדרו של הורה מאמץ מעבודתו לפי פסקה זו דינו כדין חופשה בלא תשלום, וזמן היעדרו לא יבוא במניין לגבי הזכויות התלויות בוותק;
::: (ה) על אף הוראות [[סעיף 9ג(ג)]], נעשה הליך האימוץ הבין־ארצי בידי שני בני זוג, יהיו שניהם זכאים להיעדרות מעבודה לפי פסקה זו, ובתקופת ההיעדרות לפי פסקה זו יחולו על שניהם הוראות [[סעיפים 9(א) עד (ב1)]], [[9א]] [[ו־9ב]] החלות על עובדת שהיא בהיריון;
:: (4) על אף הוראות [[סעיף 7א(ב)]], חובת המעסיק לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור [[בסעיף 7א(א)]], תחול לעניין הורה מאמץ הזכאי לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], אם התקיימו בינו לבין מעסיקו יחסי עבודה במשך חמישה עשר חודשים לפחות לפני יום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ;
:: (5)(א) הוראות [[סעיפים 9(א) עד (ב1)]], [[9א]] [[ו־9ב]] החלות על עובדת שהיא בהיריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על כוונה לאמץ ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד לביתם או עד תום תשעה חודשים מהמועד שבו קיבלו הודעה מאת עובד סוציאלי לפי [[חוק האימוץ]] או מאת עמותה מוכרת כאמור בהגדרה &quot;הודעה על כוונה לאמץ&quot;, לפי המוקדם;
::: (ב) על אף הוראות פסקת משנה (א), אישרה הרשות המרכזית כהגדרתה [[בסעיף 28ב לחוק אימוץ ילדים]] כי על פי הנתונים שהובאו לפניה, העובדת או העובד שמסרו הודעה על כוונה לאמץ נמצאים בשלבים מתקדמים של הליך אימוץ בין־ארצי של ילד מסוים אשר נמצא בעבורם במדינת חוץ וכי השלמת ההליכים מתעכבת בשל גורמים שאינם תלויים בעובדת או בעובד או בעמותה המוכרת שבאמצעותה מתבצע הליך האימוץ, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בפסקת המשנה האמורה על העובדת או העובד, עד יום קבלת הילד לביתם; לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקת משנה זו, אלא אם כן העובדת או העובד הודיעו על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשייה המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים;
:::: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת התקופה המוגנת בשל עיכוב הליך אימוץ בין־ארצי), התשע״ד–2014]].))
:: (6) [[בסעיף 9(ג)]] -
::: (א) בפסקה (1), המילים &quot;או בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]]&quot; - לא ייקראו;
::: (ב) בפסקה (1א), המילים &quot;או לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור [[9|בפסקה (1)]], לפי העניין,&quot; - לא ייקראו;
::: (ג) בפסקה (2), במקום &quot;לפי [[סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)]]&quot; יקראו &quot;לפי [[סעיף 7(ד)(1)]]&quot;.

@ 9ה. שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה מיועד (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אם נושאת&quot; - כהגדרתה [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)=חוק הסכמים לנשיאת עוברים|בחוק הסכמים לנשיאת עוברים]];
::- &quot;הודעה על היריונה של אם נושאת&quot; - הודעת עובדת או עובד על כך שהאם הנושאת שעמה חתמו על הסכם לנשיאת עוברים, היא בהיריון;
::- &quot;הורה מיועד&quot; - עובדת או עובד המקבלים למשמורתם ילד, כהורים מיועדים, לפי הוראות [[סעיף 10 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים]];
::- &quot;הסכם לנשיאת עוברים&quot; - הסכם שאושר לפי [[סעיף 5 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים]];
::- &quot;חוק הסכמים לנשיאת עוברים&quot; - [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ&quot;ו-1996]];
::- &quot;יום קבלת ילד למשמורת ההורה המיועד&quot; - יום מסירת הילד, על ידי האם הנושאת, למשמורת ההורה המיועד, בהתאם להוראות [[סעיף 10(ג) לחוק הסכמים לנשיאת עוברים]].
: (ב) ההוראות לפי הסעיפים המנויים [[בסעיף 9ג(ב)]] יחולו על הורה מיועד, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות אלה:
:: (1) יום הלידה ייחשב כיום שבו נולד הילד;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 6(ב)(1) סיפה ו־(5) סיפה]], מועד תחילתה של תקופת הלידה וההורות הוא ביום קבלת הילד למשמורת ההורה המיועד;
:: (3) על אף הוראות [[סעיף 7א(ב)]], חובת המעסיק לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור [[בסעיף 7א(א)]], תחול לעניין הורה מיועד הזכאי לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], אם ההורה המיועד עבד אצל המעסיק שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת היריונה של האם הנושאת והתקיימו בין ההורה המיועד לבין מעסיקו יחסי עבודה במשך כל תקופת היריונה של האם הנושאת;
:: (4) הוראות [[סעיפים 9(א) עד (ב1)]], [[9א]] [[ו־9ב]] החלות על עובדת שהיא בהיריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על היריונה של האם הנושאת ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד למשמורת ההורה המיועד;
:: (5) [[בסעיף 9(ג)]] -
::: (א) בפסקה (1), המילים &quot;או בימי העדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]] - לא ייקראו;
::: (ב) בפסקה (1א), המילים &quot;או לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור [[9|בפסקה (1)]], לפי העניין&quot; - לא ייקראו;
::: (ג) בפסקה (2), במקום &quot;לפי [[סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)]]&quot; יקראו &quot;לפי [[סעיף 7(ד)(1)]]&quot;.

@ 9ו. שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה במשפחת אומנה (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה&quot; - הודעת עובדת או עובד, על כך שקיבלו הודעה מאת מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך ולפיה העובדת או העובד עתידים לקבל לביתם ילד, למטרת אומנה, לתקופה העולה על שישה חודשים, במועד שנקבע באותה הודעה;
::- &quot;הורה במשפחת אומנה&quot; - עובדת או עובד שהם הורים במשפחת אומנה כהגדרתה [[בחוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]], המקבלים לביתם ילד שגילו אינו עולה על עשר, למטרת אומנה, לתקופה העולה על שישה חודשים;
::- &quot;יום קבלת ילד לביתו של הורה במשפחת אומנה&quot; - יום מסירת הילד להורה במשפחת אומנה, באמצעות הגורם שהוסמך לכך בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים או בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך.
: (ב) ההוראות לפי הסעיפים המנויים [[בסעיף 9ג(ב)]] יחולו על הורה במשפחת אומנה, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות המפורטים להלן, ובלבד שחלפה שנה לפחות מתום תקופת לידה והורות קודמת או מתום תקופת היעדרות קודמת מעבודה לפי [[סעיף 7(ד)]], לפי המאוחר, של ההורה במשפחת אומנה או של בן זוגו שהוא הורה באותה משפחת אומנה:
:: (1) יום הלידה ייחשב כיום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 6(ב)(1) ו־(5) סיפה]] -
::: (א) מועד תחילתה של תקופת הלידה וההורות הוא ביום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
::: (ב) תקופת הלידה וההורות של הורה במשפחת אומנה אשר קיבל לביתו ילד שמלאו לו שלוש שנים לפחות היא ארבעה שבועות מיום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
:: (3) על אף הוראות [[סעיף 7א(ב)]], חובת המעסיק לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור [[בסעיף 7א(א)]], תחול לעניין הורה במשפחת אומנה הזכאי לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי, [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], אם התקיימו בינו לבין מעסיקו יחסי עבודה במשך חמישה עשר חודשים לפחות לפני יום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
:: (4) הוראות [[סעיפים 9(א) עד (ב1)]], [[9א]] [[ו־9ב]] החלות על עובדת שהיא בהיריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד לביתם או עד תום תשעה חודשים מהמועד שבו קיבלו הודעה מאת מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך כאמור בהגדרה &quot;הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה&quot;, לפי המוקדם.

@ 9ז. הודעה על הפסקת הליך אימוץ או אומנה או על הפסקת היריון של אם נושאת (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד-3)
: עובדת או עובד יודיעו למעסיקם על כל אחד מאלה, לפי העניין, סמוך למועד התרחשותו:
: (1) הפסקת הליך אימוץ שלגביו מסרו העובדת או העובד למעסיק הודעה על כוונה לאמץ כהגדרתה [[בסעיף 9ד(א)]], ולעניין אימוץ בין־ארצי - הפסקת הליך אימוץ באמצעות העמותה המוכרת שממנה קיבלו העובדת או העובד הודעה כאמור בסיפה של ההגדרה האמורה;
: (2) הפסקת היריונה של אם נושאת שלגביו מסרו העובדת או העובד למעסיק הודעה על היריונה של אם נושאת כהגדרתה [[בסעיף 9ה(א)]];
: (3) הפסקת אומנה שלגביה מסרו העובדת או העובד למעסיק הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה כהגדרתה [[בסעיף 9ו(א)]].

@ 10. עבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית ועבודת לילה (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ז-8, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) עובדת שהיא בחודש החמישי להריונה תודיע על כך למעסיקה, ומשעשתה כן, או משנודע על כך למעסיק בדרך אחרת, לא יעסיקנה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית מהחודש החמישי להריון ואילך, אף אם היה רשאי או הותר לעשות זאת על פי [[חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי&quot;א-1951]]; הוא הדין לגבי עבודת לילה, אם העובדת הודיעה למעסיקה בכתב, כי אין היא מסכימה לעבוד עבודת לילה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי מעסיק להעסיק עובדת בהריון, בשעות נוספות או במנוחה השבועית, אם העובדת הסכימה לכך בכתב ומסרה למעסיקה אישור רפואי של רופא מומחה ביילוד ובגינקולוגיה, כי אין מניעה להעסיקה בשעות נוספות או במנוחה השבועית, ובכפוף לתנאי האישור.
: (ג) מעסיק לא יעסיק עובדת שילדה בעבודת לילה, או במנוחה השבועית אף אם היה רשאי או הותר לו לעשות זאת על פי [[חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי&quot;א-1951]], במשך ארבעה חודשים מתום תקופת הלידה וההורות, אלא אם כן הסכימה העובדת לכך בכתב; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי מקומות עבודה שנקבעו בתקנות ועל שירותים, על מקומות, על עבודות ועל תפקידים, הכל לפי [[סעיף 2(ג)]].
: (ד) בסעיף זה, &quot;עבודת לילה&quot; - עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22:00 ובין 06:00.

@ 11. פנקס העובדות (תיקון: תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) מעסיק חייב לנהל פנקס שבו יירשמו ביחס לכל עובדת פרטים אלה:
:: (1) השם ושם המשפחה;
:: (2) הכתובת;
:: (3) תיאור עבודתה;
:: (4) תאריך תחילת העבודה;
:: (5) תקופת הלידה וההורות;
:: (6) תקופת העדרה מהעבודה לפי [[סעיף 7]];
:: (7) כל פרט אחר שנקבע בתקנות.
: (ב) שר העבודה יקבע, בהודעה שתפורסם ברשומות, את סוגי המעסיקים שעליהם יחול סעיף זה, ורשאי הוא לקבוע כאמור שהפנקס יהיה חלק מפנקס אחר שהמעסיק חייב לנהלו על פי חוק ששר העבודה ממונה על ביצועו.
:: ((פורסמה [[הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס לרישום עובדות]] (י&quot;פ תשי&quot;ח, 1052).))

@ 12. פרסום הוראות החוק (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: מעסיק [[שסעיף 11]] חל עליו יביא לידיעת הנשים המועסקות אצלו את הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, הכל כפי שנקבע בתקנות.
: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הצגת תמצית החוק), תשי״ח–1958]].))

@ 13. סמכויות פיקוח (תיקון: תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ד-3)
: (א) שר התעשיה המסחר והתעסוקה ימנה מפקחים, מבין עובדי משרדו, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
: (ב) לא יתמנה מפקח כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן קיבל הכשרה מתאימה כפי שהורה שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם השר לביטחון פנים.
: (ג) לשם מילוי תפקידיו רשאי מפקח שמונה לפי הוראות סעיף קטן (א) (להלן - מפקח) -
:: (1) לדרוש ממעסיק או ממעסיק בפועל, מעובד שלהם או מאדם שפעל מטעמם או בעבורם, מידע ומסמכים בכל עניין הנוגע לחוק זה;
:: (2) להיכנס בכל עת סבירה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מועסקים בו בני אדם, או כי בו מתנהל עסקו של המעסיק או של המעסיק בפועל, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של שופט.
: (ד) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה, רשאי מפקח לחקור אדם שלדעתו קשור לביצוע עבירה כאמור, או עשוי להיות לו מידע לגביה, וכן לתפוס כל חפץ, לרבות מסמך, הקשור לביצוע עבירה כאמור; על חקירה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], ועל דבר שנתפס לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות [[הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]].
: (ה) בסעיף זה, &quot;מעסיק בפועל&quot; - כהגדרתו [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]].

@ 13א. סמכות שיפוט ותרופות (תיקון: תשס&quot;ו-2, תשע&quot;ד-3)
: (א) לבית הדין האזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות לפי חוק זה, והוא רשאי -
:: (1) לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין;
:: (2) ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו להוציא צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין השאר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע, ולגבי פיטורים הנובעים מצמצומים בעבודה גם את הוראותיו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים; הוראות פסקה זו כוחן יפה על אף האמור [[בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל&quot;א-1970]].
: (ב)(1) מצא בית הדין האזורי לעבודה כי העובד או העובדת שהגישו תובענה, פוטרו בניגוד להוראות [[סעיף 9]], יפסוק פיצויים שסכומם לא יפחת מ־150% מהשכר שהיה מגיע להם במהלך התקופה המזכה; ואולם רשאי בית הדין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שיקבע; לענין חישוב השכר לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות [[סעיף 13ב לחוק פיצויי פיטורים, התשכ&quot;ג-1963]], ותקנות לפי [[סעיף 13 לחוק האמור]].
:: (2) לענין סעיף קטן זה, &quot;התקופה המזכה&quot; - תקופה שתחילתה ביום הפיטורים או ביום שבו המעסיק ידע או שהיה עליו לדעת על קיומה של העילה להגבלת הפיטורים, לפי המאוחר, וסיומה במועד המוקדם מבין אלה:
::: (א) תום התקופה שבה חלה הגבלת הפיטורים כאמור;
::: (ב) אם ניתן היתר פיטורים לפי [[סעיף 9]] - יום תחילת תוקפו של ההיתר;
::: (ג) אם העובד או העובדת הוחזרו לעבודה - יום החזרה לעבודה.

@ 13ב. זכות תביעה (תיקון: תשס&quot;ו-2)
: תובענות בשל הפרת הוראות לפי חוק זה יכול שיוגשו בידי -
: (1) העובד או העובדת;
: (2) ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור - ארגון העובדים שהעובד או העובדת חברים בו;
: (3) ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של מי שחוק זה בא להגן עליהם, ובלבד שהעובד או העובדת הסכימו לכך בכתב.

@ 13ג. זכות התערבות בתובענות (תיקון: תשס&quot;ו-2)
: בתובענות בשל הפרת הוראות חוק זה רשאי בית הדין לעבודה לתת לארגון כאמור [[בסעיף 13ב(2) או (3)]] להשמיע את דברו, בדרך שיורה.

@ 13ד. ערעור (תיקון: תשס&quot;ז-8)
: הרואה עצמו נפגע מהחלטת שר התעשיה המסחר והתעסוקה לעניין מתן היתר לפי הוראות חוק זה, רשאי לערער עליה לפני בית דין אזורי לעבודה, בתוך 45 ימים מהיום שבו הגיעה ההחלטה לידיעתו.

@ 14. עונשין (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ז-4, תשס&quot;ז-8, תשס&quot;ז-9, תשס&quot;ח-2, תש&quot;ע, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3, תשפ&quot;א)
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (בחוק זה - חוק העונשין):
:: (1) העסיק עובדת בעבודה, בתהליך ייצור או במקום עבודה, שנאסרו או שהוגבלו לפי [[סעיף 1]];
:: (2) העסיק עובדת בעבודת לילה בלא לספק לה את התנאים הנדרשים לפי [[סעיף 2(א)]];
:: (3) סירב לקבל לעבודה בשל כך שהודיעה עם קבלתה לעבודה כי אינה מסכימה, מטעמים משפחתיים, לעבוד בלילה, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ג)]];
:: (4) העסיק עובדת או עובד בתקופת הלידה וההורות, בניגוד להוראות [[סעיף 6]], או העסיק הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בתקופת הלידה וההורות, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (5) העסיק עובדת או עובד בידעו שהם בתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות [[סעיף 8]], או העסיק הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בידעו שהם בתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (6) פיטר, בלא היתר, עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות [[סעיף 9(א)]], או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (6א) גרם לפיטורי עובדת של קבלן כוח אדם בהיותה בהיריון, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ב1)]], או גרם לפיטורי הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה שהוא עובד של קבלן כוח אדם, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (7) פיטר עובדת או עובד בתקופת לידה והורות או בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]], בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(1)]], או פיטר הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(1)]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (8) פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות או לאחר תום ימי ההיעדרות לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]], בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(1א)]], או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(1א)]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (9) פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)]] או במשך תקופה של 60 ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(2)]], או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בימי היעדרם מהעבודה לפי [[סעיף 7(ד)(1)]] או במשך תקופה של שישים ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(2)]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (10) פיטר, בלא היתר, עובדת ששהתה במקלט לנשים מוכות, בימי היעדרה מעבודתה לפי [[סעיף 7(ג)(5)]], או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ד)]];
:: (11) פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד שעברו טיפולי פוריות או טיפולי הפריה חוץ־גופית, לפי העניין, לקראת שתי הלידות, בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(4) או (ג1)]], או במשך תקופה של 150 ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ה)(1)]], או עובדים כאמור שחלה הגבלה על פיטוריהם בתקופת הטיפולים או במשך תקופה של 150 ימים לאחרר מועד תחילת הטיפולים, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ה)(3)]];
:: (12) פיטר עובדת בימי היעדרה מעבודה לפי [[סעיף 7(א)]], בניגוד להוראות [[סעיף 9(ו)]];
:: (13) פגע, בלא היתר, בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי [[סעיף 9]], בתקופה שבה חלה אותה הגבלה, בניגוד להוראות [[סעיף 9א]], או פגע, בלא היתר, בהיקף המשרה או בהכנסה של הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי [[סעיף 9]], בתקופה שבה חלה אותה הגבלה, בניגוד להוראות [[סעיף 9א]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (14) העסיק עובדת שהיא בחודש החמישי להיריונה ואילך, בשעות נוספות, במנוחה השבועית, או בעבודת לילה, בניגוד להוראות [[סעיף 10(א)]];
:: (15) העסיק עובדת שילדה בעבודת לילה או במנוחה השבועית, בלא הסכמתה, בניגוד להוראות [[סעיף 10(ג)]].
: (ב) המפריע למפקח במילוי תפקידיו לפי חוק זה, דינו - מאסר שישה חודשים.
: (ג) עבירות לפי סעיף קטן (א)(1) ו־(2) הן מסוג העבירות של אחריות קפידה.

@ 15. אחריות נושא משרה (תיקון: תשס&quot;ז-8)
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]; בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
: (ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

@ 16. ראיות (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: אשה הנמצאת במקום בזמן שנעשית בו עבודה או פועלות בו מכונות - להוציא זמן הפסקות לסעודה - רואים אותה כמועסקת באותו מקום באותו תהליך ייצור ובאותה שעה, אם לא הוכח ההיפך.

@ 17. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ג) : (((בוטל).))

@ 18. דין אגודה שיתופית (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ד-3)
: לענין [[הסעיפים 1]], [[6]], [[7]] [[ו־7א]] רואים אגודה שיתופית כמעסיקה של חבריה.

@ 19. המדינה כמעסיק (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: לענין חוק זה דין עובד המדינה כדין כל עובד אחר.

@ 20. ביצוע ותקנות
: שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת), תשל״ט–1979]].))
: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה), התשמ&quot;ו-1986]].))
: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס&quot;א-2001]].))

@ 21. חובת התייעצות (תיקון: תשמ&quot;ו-2)
: שר העבודה לא יתקין תקנות על פי [[הסעיפים 1]] [[ו־2]] ולא יפרסם הודעה על פי [[סעיף 11(ב)]], אלא לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה וכן עם ארגוני המעבידים הרפרזנטטיביים במדינה שלדעת השר הם נוגעים בדבר.

@ 22. העברת סמכויות
: (א) שר העבודה רשאי להעביר לאחר את הסמכויות הנתונות לו על פי חוק זה, חוץ מן הסמכות להתקין תקנות, ליתן היתר כללי ולפרסם הודעה על פי [[סעיף 11(ב)]].
: (ב) הודעה על העברת סמכויות על פי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.

@ 22א. פרסום מידע על זכויות לפי חוק זה (תיקון: תשס&quot;ז-8)
: (א) שר התעשיה המסחר והתעסוקה יפרסם מידע על זכויות לפי חוק זה בדרכים אלה, כולן או חלקן:
:: (1) פרסום באמצעי התקשורת;
:: (2) הפצת עלוני מידע;
:: (3) הפעלת מוקד מידע שבו ינתן מענה טלפוני לפניות הציבור בנושא זכויות לפי חוק זה;
:: (4) פרסום מידע באתר האינטרנט של משרד המתעשיה המסחר והתעסוקה.
: (ב) שר התעשיה המסחר והתעסוקה ידווח לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ב־1 בינואר של כל שנה, על ביצוע הוראות סעיף זה בשנה שקדמה לה.

@ 23. שמירת זכויות
: חוק זה אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק, הסכם קולקטיבי, חוזה עבודה או נוהג.

@ 24. הוראות מעבר (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: (א) לענין [[#סעיף 50|סעיף 4(2) שבתוספת השביעית לחוק הביטוח הלאומי, תשי&quot;ד-1953]], רואים גם את מי שטרם מלאו לה 18 שנה כעובדת שפקודת העבדתן של נשים, 1945, חלה עליה.
: (ב) כל עוד לא הותקנו תקנות לפי [[סעיף 1]], לא תועסק עובדת בעבודות, בתהליכי ייצור או במקומות עבודה במפורט בחלק 1 שבתוספת לפקודת העבדתן של נשים, 1945.

@ 25. ביטול
: פקודת העבדתן של נשים, 1945 - בטלה.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשע&quot;ו-3) ==
==== ((([[סעיף 7ב]]))) ====
@ : {{ממורכז|'''הצהרה על מימוש הזכות לשעת הורות לעניין [[חוק זה|סעיף 7ב לחוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]]'''}}

@ : אני הח&quot;מ
:: {{טורים שווים|{{טקסט תחתי|.........................|שם פרטי ומשפחה}}|{{טקסט תחתי|.......................|מס' זהות}}|{{טקסט תחתי|......................................|מען}}}}
: שעובד/ת במקום עבודה {{טקסט תחתי|...............................................................|(שם המעסיק/העסק)}}
: מצהיר/ה כי אממש את הזכות לשעת הורות יחד עם בן/בת זוגי, בימים ............ בשבוע (סה&quot;כ ........... ימים בשבוע)*.
: {{מוקטן|* לגבי מקומות עבודה שבהם החלוקה היא שונה, לפי פרקי הזמן הקבועים לעניין אותו מקום}}
: אני מצהיר/ה כי לא איעדר מהעבודה, מכוח זכאותי לשעת הורות, בימים שלהלן, שבהם ייעדר בן זוגי מהעבודה מכוח זכאותו לפי [[סעיף 7ב לחוק]]; הצהרתי זו אמת ואני מתחייב/ת לנהוג לפיה.
@ : {{מוקטן|למילוי על ידי בן הזוג השני:}}
: אני הח&quot;מ
:: {{טורים שווים|{{טקסט תחתי|.........................|שם פרטי ומשפחה}}|{{טקסט תחתי|.......................|מס' זהות}}|{{טקסט תחתי|......................................|מען}}}}
: שעובד/ת במקום עבודה {{טקסט תחתי|...............................................................|(שם המעסיק/העסק)}}
: מצהיר/ה כי אממש את הזכות לשעת הורות יחד עם בן/בת זוגי, בימים .............. בשבוע (סה&quot;כ ................ ימים בשבוע)*.
: {{מוקטן|* לגבי מקומות עבודה שבהם החלוקה היא שונה, לפי פרקי הזמן הקבועים לעניין אותו מקום}}
: אני מצהיר/ה כי לא איעדר מהעבודה, מכוח זכאותי לשעת הורות, בימים שלהלן, שבהם ייעדר בן זוגי מהעבודה מכוח זכאותו לפי [[סעיף 7ב לחוק]]; הצהרתי זו אמת ואני מתחייב/ת לנהוג לפיה.

@ : {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|...........................|תאריך}} | {{טקסט תחתי|...........................|חתימת הורה 1}} | {{טקסט תחתי|...........................|חתימת הורה 2}}}}

== תוספת שנייה (תיקון: תשע&quot;ו-3) ==
==== ((([[סעיף 7ב]]))) ====
@ 1. : ענף התעשייה.
@ 2. : ענף המלונאות.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ג' באב תשי&quot;ד (2 באוגוסט 1954).
&lt;חתימות&gt;
* משה שרת, ראש הממשלה
* גולדה מאירסון, שרת העבודה
* יצחק בן־צבי, נשיא המדינה
&lt;ויקי&gt;{{חוקי ביטחון סוציאלי|כנסת=2001135}}&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>fp4jqug2d943ihmec208ncparqzzho7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084927</id>
      <parentid>3084926</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T06:07:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3084927</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="107655" sha1="e1u8zwpiro30lnws7wlamlzeiwzy8rv" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק עבודת נשים, תשי&quot;ד-1954

&lt;מאגר 2001135 תיקון 2211110 תקן 148069 קוד a163Y00000DuD1GQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ד, 154|חוק עבודת נשים|2:209034)); ((תשכ&quot;ג, 133|תיקון|5:209033)); ((תשכ&quot;ד, 140|תיקון מס' 2 לחוק השופטים|5:209664)), ((166|תיקון מס' 2|5:209032)); ((תשל&quot;ב, 119|תיקון מס' 3|7:209031)); ((תשל&quot;ג, 260|תיקון מס' 4|7:209030)); ((תשל&quot;ד, 78|ת&quot;ט|ec:8:317773)), ((80|ת&quot;ט|ec:8:317774)); ((תשל&quot;ו, 254|תיקון מס' 5|8:209029)); ((תשמ&quot;ו, 67|תיקון מס' 58 לחוק הביטוח הלאומי|11:210463)), ((141|תיקון מס' 7|11:210482)); ((תשמ&quot;ח, 42|חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה|11:210538)); ((תש&quot;ן, 173|תיקון מס' 9|12:210787)), ((178|תיקון מס' 10|12:210754)), ((188|תיקון מס' 11|12:210788)); ((תשנ&quot;א, 20|ת&quot;ט|ec:12:317470)); ((תשנ&quot;ב, 116|תיקון מס' 12|12:210885)); ((תשנ&quot;ו, 181|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|13:211736)); ((תשנ&quot;ז, 219|תיקון מס' 14 (הוראת שעה)|14:211430)); ((תשנ&quot;ח, 114|תיקון מס' 15|14:211508)), ((136|תיקון מס' 16|14:211475)), ((235|תיקון מס' 17|14:211490)); ((תשנ&quot;ט, 79|תיקון מס' 18|14:211614)); ((תש&quot;ס, 246|תיקון מס' 19|15:300239)), ((290|תיקון מס' 20|15:300266)); ((תשס&quot;א, 219|תיקון מס' 21|15:300356)), ((516|תיקון מס' 14 (הוראת שעה) (תיקון)|15:300622)); ((תשס&quot;ב, 30|תיקון מס' 22|15:300431)); ((תשס&quot;ג, 63|תיקון מס' 23|15:300585)); ((תשס&quot;ד, 344|תיקון מס' 24|16:299821)), ((345|תיקון מס' 25|16:299786)), ((380|תיקון מס' 26|16:299834)), ((425|תיקון מס' 14 (הוראת שעה) (תיקון מס' 2)|16:299840)); ((תשס&quot;ה, 265|תיקון מס' 27|16:299906)), ((464|תיקון מס' 28|16:299673)), ((913|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|16:299984)); ((תשס&quot;ו, 53|תיקון מס' 30|16:299965)), ((231|תיקון מס' 31|16:299907)), ((290|ת&quot;ט|2054)); ((תשס&quot;ז, 26|תיקון מס' 32|17:299818)), ((124|תיקון מס' 33|17:300130)), ((140|תיקון מס' 34|17:300075)), ((140|תיקון מס' 35|17:300129)), ((154|תיקון מס' 36|17:300079)), ((306|תיקון מס' 37|17:300133)), ((360|תיקון מס' 38|17:300741)), ((436|תיקון מס' 39|17:300029)), ((445|תיקון מס' 40|17:299817)); ((תשס&quot;ח, 4|תיקון מס' 41|17:300714)), ((172|תיקון מס' 42|17:300043)), ((206|תיקון מס' 43|17:300793)), ((386|תיקון מס' 44|17:300737)); ((תש&quot;ע, 326|תיקון מס' 45|18:300946)), ((440|תיקון מס' 46|18:301054)); ((תשע&quot;א, 74|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|18:301220)), ((960|תיקון מס' 48|18:301312)); ((תשע&quot;ב, 173|תיקון מס' 49|18:301129)); ((תשע&quot;ד, 71|תיקון מס' 50|19:301537)), ((330|תיקון מס' 51|19:301584)), ((603|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|19:306572)); ((תשע&quot;ו, 610|חוק אומנה לילדים|20:323013)), ((950|תיקון מס' 54|20:344829)), ((1090|תיקון מס' 55|20:347844)); ((תשע&quot;ז, 533|תיקון מס' 56|20:382391)), ((572|חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה)|20:382405)), ((1008|תיקון מס' 58|20:389356)); ((תשע&quot;ח, 114|תיקון מס' 8 לחוק שירותי הסעד|20:489215)), ((680|תיקון מס' 60|20:501308)); ((תשע&quot;ט, 142|תיקון מס' 61|20:528244)), ((330|ת&quot;ט|2783)); ((ק&quot;ת תש&quot;ף, 1038|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (עבודת נשים)|8461)), ((1140|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (עבודת נשים) (ביטול)|8493)); ((ס&quot;ח תשפ&quot;א, 236|תיקון מס' 62|23:593575)), ((358|תיקון מס' 225 והוראת שעה לחוק הביטוח הלאומי|24:603272)); ((תשפ&quot;ב, 758|תיקון מס' 63|24:622710)); ((תשפ&quot;ד, 106|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|25:3514351)); ((תשפ&quot;ה, 212|תיקון מס' 65|25:5526355)), ((781|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:8007291)); ((תשפ&quot;ו, 214|תיקון מס' 67|25:10625792)), ((461|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|25:12235734)), ((563|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)|25:12958311)).

@ 1. עבודות אסורות ועבודות מוגבלות (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: שר העבודה רשאי, בתקנות, לאסור או להגביל העסקת עובדת בעבודה פלונית, בתהליך ייצור פלוני או במקום עבודה פלוני שהעבודה בהם עלולה, לדעתו, לפגוע במיוחד בבריאות האשה.
: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס&quot;א-2001]].))

@ 2. תנאים לעבודת לילה (תיקון: תשכ&quot;ג, תשל&quot;ג, תשמ&quot;ו-2, תשע&quot;ד-3)
: (א) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תנאים להעסקת עובדת בלילה, הדרושים לדעתו לענין בריאותה או בטיחותה; תקנות כאמור יכול שיהיו דרך כלל או לגבי סוגים של עבודות או תפקידים, וכן ניתן לקבוע בהן חובה על מעסיק למסור הודעה על העסקת עובדת בלילה.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה), התשמ&quot;ו-1986]].))
: (ב) &quot;לילה&quot; - פרק זמן של אחת עשרה שעות ובהן השעות שבין 24:00 ובין 06:00, ובחקלאות שעות שבין 24:00 ובין 05:00.
: (ג) לא יסרב מעסיק לקבל אישה לעבודה בשל כך בלבד שהיא הודיעה עם קבלתה לעבודה שאינה מסכימה מטעמים משפחתיים לעבוד בלילה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי מקומות עבודה שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות וכן על שירותים, מקומות, עבודות ותפקידים המפורטים להלן:
:: (1) בשירותי המדינה שפירט שר העבודה בתקנות, לאחר שנוכח, כי עבודת לילה של עובדת בשירותים אלה היא חיונית למדינה ואינה עלולה לפגוע במיוחד בבריאות האשה;
::: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (עבודת לילה בשירותי המדינה), תשט״ז–1955]].))
:: (2) במקום שמטפלים בחולים או בנכים, במוסדות החלמה ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים;
:: (3) בעתונות, להוציא הדפסת עתונים;
:: (4) בבתי אוכל, בבתי מלון, בבתי קפה ובתי עינוג כמשמעות שעשועים ציבוריים [[סעיף 3 לחוק רישוי עסקים|בפקודת השעשועים הציבוריים, 1935]];
:: (5) בעבודה הקשורה במישרין לטיפול בבעלי חיים;
:: (6) בתפקידי הנהלה, או בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי, כשאין העבודה עבודת כפיים;
:: (7) כשתנאי העבודה ונסיבותיה אינם מאפשרים למעסיקה כל פיקוח על הזמן שבו נעשית העבודה;
:: (8) בשירותי תעופה וים;
:: (9) בסוכנויות נסיעות או תיירות שבנמלי תעופה וים או בועידות בין־לאומיות.
: (ד) (((נמחק).))

@ 3. סמכות בית הדין לעבודה (תיקון: תשמ&quot;ו-2)
: (א) לבית דין אזורי לעבודה תהיה סמכות יחודית לדון בתובענות שעילתן בהוראות [[סעיף 2(ג)]].
: (ב) לא יזדקק בית דין אזורי לעבודה לתובענה כאמור סעיף קטן (א), שהוגשה לאחר שחלפו שלושה חדשים מיום היווצר העילה.

@ 4. סירוב לעבוד בלילה (תיקון: תשכ&quot;ד-2, תשמ&quot;ו-2, תשע&quot;ד-3)
: עובדת במקום עבודה שבו לא עבדו קודם לכן בלילה, שנדרשה לעבוד בלילה, רשאית להודיע למעסיקה בכתב, לא יאוחר משלושה ימים מיום הדרישה, כי אין היא מסכימה לעבוד בלילה.

@ 4א. תחולה על הורה עצמאי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: הוראות [[סעיפים 2(ג)]], [[3]] [[ו-4]] החלות על אישה לגבי עבודה בלילה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על עובדת, עובד, מועמדת לעבודה או מועמד לעבודה, לפי העניין, שהם הורה עצמאי, לגבי עבודה בשעות שבין 24.00 ובין 07.30; בסעיף זה, &quot;הורה עצמאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ&quot;ב-1992]], ובלבד שלילד שבהחזקתו הנמצא עימו טרם מלאו 12 שנים.

@ 5. (תיקון: תשמ&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 6. תקופת לידה והורות (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ד, תשל&quot;ד-2, תשמ&quot;ו, תש&quot;ן, תש&quot;ן-3, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח-2, תשנ&quot;ט, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב, תשס&quot;ג, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ז-3, תשס&quot;ז-6, תשס&quot;ז-7, תשס&quot;ז-8, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ו)
: (א) עובדת שקרובה ללדת יתן לה מעסיקה תקופת לידה והורות ולא יעסיקנה בתוך תקופת הלידה וההורות.
: (ב)(1) תקופת הלידה וההורות היא עשרים ושישה שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער, והשאר אחרי יום הלידה.
:: (2) עובדת רשאית לקצר את תקופת הלידה וההורות, ובלבד שתקופת הלידה וההורות לא תפחת מחמישה עשר שבועות, או מתקופה כאמור בתוספת הארכות של תקופת הלידה וההורות, אם מימשה את זכותה להאריכה לפי סעיפים קטנים (ב1), (ג) ו־(ד) (להלן - הארכות).
:: (3) עובדת שהודיעה על רצונה לקצר את תקופת הלידה וההורות כאמור בפסקה (2), לא יוכל המעסיק לדחות את החזרתה לעבודה למשך יותר משלושה שבועות מיום שהודיעה כאמור.
:: (4) שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי לקבוע הוראות לעניין מתן הודעה על קיצור תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיף קטן זה, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות להודעה למי שהעובדת עבדה אצלו לפני תקופת הלידה וההורות, ולמעסיק אחר.
:: (5) הוראות פסקאות (1) עד (4) לא יחולו על עובדת שעבדה לפני יציאתה לתקופת לידה והורות פחות משנים עשר חודשים אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה; תקופת הלידה וההורות של עובדת כאמור היא חמישה עשר שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער והשאר אחרי יום הלידה.
: (ב1) עובדת שחלתה ואושפזה בבית חולים תוך תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאלה:
:: (1) להאריך את תקופת הלידה וההורות לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז אך לא יותר מארבעה שבועות; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי עובדת שתקופת אשפוזה, כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה רצופה; בסעיף זה, &quot;אשפוז&quot; - שהות של אדם בבית חולים במשך 12 שעות לפחות לשם קבלת טיפול רפואי;
:: (2) לפצל את תקופת הלידה וההורות כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה;
:: לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיעה העובדת על מימושה בדרך, ובמועד ולמי שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת חופשת לידה או פיצולה בשל אשפוז היולדת או ילדה), התשנ״ט–1999]].))
: (ג)(1) עובדת שילדה בלידה אחת יותר מילד אחד זכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות בשלושה שבועות נוספים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל בילד השני;
:: (2) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ח) [[וסעיף 7(ג3)]] ומהוראות כל דין, עובד שבת זוגו ילדה בלידה אחת יותר מילד אחד יהיה רשאי לממש, בתוך תקופת הלידה וההורות של בת זוגו, החל מיום הלידה ואילך, תקופה אחת רצופה של לפחות שבעה ימים ולכל היותר שבועיים - מתוך שלושת השבועות האמורים בפסקה (1), בעד כל ילד נוסף שנולד באותה לידה, לצורך טיפול בילדו במקום בת זוגו ובהסכמתה.
: (ד) עובדת שהילד אשר ילדה חייב להישאר בבית החולים או לחזור לבית החולים לאישפוז, תוך תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיפים קטנים (ב), (ב1) או (ג), לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאלה:
:: (1) להאריך את תקופת הלידה וההורות לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז, אך לא ביותר מעשרים שבועות; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי עובדת שתקופת אשפוזו של הילד אשר ילדה, כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה רצופה;
:: (2) לפצל את תקופת הלידה וההורות כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה;
:: לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן העובדת הודיעה על מימושה בדרך, ובמועד ולמי שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת חופשת לידה או פיצולה בשל אשפוז היולדת או ילדה), התשנ״ט–1999]].))
: (ד1) (((בוטל).))
: (ד2) הזכאות להארכת תקופת הלידה וההורות לפי סעיפים קטנים (ב1) עד (ד) ו-(ד3) היא מצטברת, ובלבד שכל ההארכות לפי סעיפים קטנים (ב1)(1), (ד)(1) ו-(ד3) לא יעלו יחד על עשרים שבועות.
: (ד3) עובדת שהילד אשר ילדה הוא פעוט עם מוגבלות מורכבת שהוכר ככזה בתוך תקופת הלידה וההורות, זכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות בחמישה שבועות נוספים; בסעיף קטן זה, &quot;פעוט עם מוגבלות מורכבת&quot; - פעוט שזכאי לגמלת ילד נכה לפי [[תקנה 2(2)(ב), (2א), (3) או (3א) לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש&quot;ע-2010]].
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ב) מותר לקצר את תקופת הלידה וההורות, בהסכמת העובדת ובאישור שבכתב מאת רופא, אם הנולד איננו בחיים או שהעובדת הסכימה שילדה יאומץ לפי [[חוק אימוץ ילדים, התשמ&quot;א-1981]], או שהיא אם נושאת כמשמעותה [[בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ&quot;ו-1996]] (להלן - אם נושאת), ובלבד שהתקופה תכלול לפחות שלושה שבועות שאחרי הלידה ואולם לגבי עובדת שהסכימה שילדה יאומץ או לגבי עובדת שהיא אם נושאת, לא יהיה תוקף לזכאותה לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיעה על הסכמתה לקצר את תקופת הלידה וההורות בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה על הסכמה לקיצור תקופת חופשת הלידה), התשע״ד–2014]].))
: (ו) שר העבודה רשאי לנקוב בתקנות עבודות מסויימות שבהן תהא תקופת הלידה וההורות שלפני יום הלידה המשוער פרק זמן שקבע בתקנות ושלא יעלה על שבעה שבועות.
: (ז) (((בוטל).))
: (ז1)(1) עובד שבת זוגו ילדה, ומתקיימים לגביו כל התנאים המפורטים להלן, ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות בהתאם להוראות פסקה (2):
::: (א) הילד נמצא עמו ובהחזקתו;
::: (ב) הילד נמצא בטיפולו הבלעדי של העובד מחמת נכות או מחלה של בת הזוג ורופא אישר בכתב כי בשל הנכות או המחלה כאמור בת הזוג אינה מסוגלת לטפל בילד.
:: (2) על זכאותו של עובד לתקופת לידה והורות לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב), (ג) ו־(ד), ואולם תקופת הלידה וההורות של העובד תחל ביום שבו החלו להתקיים לגביו התנאים האמורים בפסקה (1), ותקופתה תהיה למשך יתרת תקופת הלידה וההורות של בת הזוג שלא נוצלה על ידה עד ליום האמור, וכל עוד מתקיימים לגבי העובד התנאים האמורים, ולעניין עובד שבת זוגו אינה זכאית לתקופת לידה והורות לפי סעיף זה - למשך יתרת התקופה שהיתה בת זוגו בתקופת לידה והורות אילו היתה זכאית לה לפי סעיף זה.
:: (3) יצא עובד לתקופת לידה והורות לפי סעיף קטן זה, אין בכך כדי לדחות, להאריך או לקצר את תקופת הלידה וההורות של בת זוגו.
:: (4) שר התעשיה המסחר והתעסוקה, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כללים לביצוע הוראות פסקה (1), ובין השאר, כללים בדבר חובת מסירת הודעה למעסיק על ידי העובד.
: (ח)(1) עובד שאשתו ילדה, ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות חלקית, בתקופת הלידה וההורות שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, אם התקיימו כל אלה:
::: (א) אשתו זכאית לתקופת לידה והורות והיא הסכימה בכתב לוותר על חלק מתקופת הלידה וההורות המגיעה לה בתקופה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, וזאת על אף הוראות סעיף קטן (ב)(2); ולעניין אישה שהיא עובדת עצמאית - היא זכאית לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], והסכימה בכתב לחזור לעסוק במשלח ידה בתקופה שנותרה כאמור, שהיתה מגיעה לה אילו היתה זכאית לתקופת לידה והורות;
::: (ב) אשתו עבדה או עסקה במשלח ידה בתקופה האמורה בפסקת משנה (א).
:: (1א) תקופת הלידה וההורות החלקית של עובד שהתקיימו לגביו הוראות פסקה (1), לא תעלה על חמישה עשר שבועות, בתוספת הארכות, אם התקיימו לגביו גם על אלה:
::: (א) הוא עבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה פחות משנים עשר חודשים עד יציאתו לתקופת לידה והורות;
::: (ב) אשתו עבדה שנים עשר חודשים לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה לפני יציאתה לתקופת לידה והורות; ולעניין אישה שהיא עובדת עצמאית - עסקה במשלח ידה שנים עשר חודשים לפחות לפני המועד שבו היתה יוצאת לתקופת לידה והורות, אילו היתה זכאית לתקופת לידה והורות.
:: (1ב)(א) עובד שאשתו ילדה ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות של שבעה ימים במהלך תקופת הלידה וההורות של אשתו, ובלבד שהיא הסכימה בכתב לוותר על דמי הלידה שהיא זכאית להם בעד השבוע האחרון של פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי הוראות [[+|סעיפים 50]] [[ו-51 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]].
::: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), יצא עובד לתקופת לידה והורות כאמור בפסקת משנה (א) זכאית אשתו לחזור לעבודתה בשבוע האחרון כאמור בפסקת המשנה האמורה, למעט אם היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיף 50(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]].
::: (ג) אין בתקופת לידה והורות לפי פסקה זו כדי לשנות את אורך תקופת הלידה וההורות שנקבעה בסעיף קטן (ב)(1).
::: (ד) אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו-(1א) ומהוראות סעיף קטן (ז1), [[סעיף 7(ג3)]] [[וחוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש&quot;ס-2000]].
:: (2) שר התעשיה המסחר והתעסוקה יקבע כללים לביצוע הוראות פסקה (1), ובין השאר, כללים בדבר חובת מסירת הודעה למעסיק על ידי שני בני הזוג.
:: (3) שר התעשיה המסחר והתעסוקה יקבע, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, נסיבות מיוחדות שבהתקיימן יהיה עובד זכאי לתקופת לידה והורות לפי הוראות סעיף קטן זה, אף אם לא התקיים האמור בפסקה (1)(ב).
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (חופשת לידה חלקית לעובד שאשתו ילדה), התשנ״ט–1999]].))
: (ט) היעדרות מעבודה לרגל תקופת לידה והורות לפי הוראות סעיף זה לא תפגע בזכויות התלויות בוותק אצל המעסיק.

@ 6א. (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד, תשס&quot;ז, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6ב. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ד, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-8, תשע&quot;א-2) : (((בוטל).))

@ 7. זכות להיעדר מהעבודה (תיקון: תשכ&quot;ד-2, תשל&quot;ו, תשמ&quot;ח, תש&quot;ן, תש&quot;ן-2, תשנ&quot;ח-3, תש&quot;ס, תשס&quot;ז-8, תשס&quot;ח-4, תש&quot;ע-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2, תשע”ז-3, תשע״ח, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ה)
: (א) עובדת שהפילה רשאית להיעדר מעבודתה שבוע לאחר ההפלה, ואם אישר רופא כי מצב בריאותה מחמת ההפלה מחייב שתיעדר זמן רב יותר - הזמן שקבע הרופא, אך לא יותר מששה שבועות.
: (ב) דין העדר מכוח סעיף קטן (א) כדין העדר מפאת מחלה.
: (ג) עובדת רשאית להיעדר מעבודתה:
:: (1) בחדשי ההריון, אם אישר רופא בכתב כי מצבה הרפואי לרגל ההריון מחייב זאת ובמידה שאישר; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה, אלא אם כן העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון לפי [[סעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], בעבור תקופה זו, או שהיא זכאית לתשלום בשל ההיעדרות מכוח דין אחר, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה; היעדרות מכוח פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה;
:: (1א) בחודשי ההיריון, אם אישר רופא בכתב, על גבי טופס שנקבע בתקנות, כי סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את העובדת בשל היותה בהיריון, או את עוברה; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות לפי פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה; הוראות פסקה זו לא יחולו עם מעסיקה של העובדת מצא לה עבודה חלופית מתאימה;
:: (1ב) בחודשי ההיריון, אם אישר רופא בכתב, על גבי טופס שנקבע בתקנות, כי בשל סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה, נבצר מהעובדת לבצע את עבודתה בשל היותה בהיריון; דין היעדררות לפי פסקה זו כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות לפי פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה; הוראות פסקה זו לא יחולו אם מעסיקה של העובדת מצא לה עבודה חלופית מתאימה;
:: (1ג) מתום תקופת הלידה וההורות, ועד תום שישה חודשים מיום הלידה, בתקופה שבה היא מניקה, בהתקיים כל אלה:
::: (1) העובדת הודיעה למעסיקה שהיא מניקה;
::: (2) העסקתה נאסרה בתקופה שבה היא מניקה בשל ההנקה, לפי הוראות [[סעיף 1]];
::: (3) מעסיקה של העובדת לא מצא לה עבודה חלופית מתאימה;
::: (4) העובדת אינה רשאית להיעדר מעבודתה לפי סעיף קטן (ד);
::: היעדרה של עובדת מעבודתה לפי פסקה זו דינו כדין חופשה ללא תשלום, וזמן היעדרה לא יבוא במניין לגבי זכויות התלויות בוותק;
:: (2) מתום תקופת הלידה וההורות עד תום ששה חדשים מאותו יום, אם אישר רופא כי מצבה עקב הלידה מחייב זאת ובמידה שאישר; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה;
:: (3) מתום תקופת הלידה וההורות עד תום ארבעה חדשים מאותו יום - שעה אחת ביום, שתיקרא שעת הורות, בתנאי שהיא מועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה של העובדת או שהיא מועסקת במשרה שהיקפה 174 שעות בחודש לפחות, לפי הנמוך; ההיעדרות המותרת על פי פסקה זו היא בנוסף להפסקות על־פי [[חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי&quot;א-1951]], ואין מנכים אותה משכר עבודתה. לעניין סעיף זה, עובד שמועסק במשרה מלאה כאמור או שמועסק במשרה שהיקפה 174 שעות בחודש לפחות, לפי הנמוך, יהיה רשאי לממש את הזכות לשעת ההורות לבדו או לסירוגין עם בת זוגו, בהתקיים התנאים המפורטים [[בסעיף 7ב]];
:: (4)(א) בתקופה, שבה היא עוברת טיפולי פוריות לרבות טיפולי הפריה חוץ־גופית, אם אישר הרופא המטפל בכתב כי הטיפול מחייב זאת ובמידה שאישר, ובלבד שהודיעה על כך למעסיקה מראש; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה. שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין תקופת ההיעדרות כאמור;
::: (ב) בזקיפת ימי היעדרות לפי פסקת משנה (א) זכאית עובדת להביא בחשבון, לפי בחירתה, גם חלקי ימים שבהם נעדרה כאמור;
::: (ג) היעדרות של חלקי ימים לפי פסקה זו לא תעלה על 40 שעות בשנה לעובדת המועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה או על החלק היחסי מ-40 שעות כאמור, בהתאם לשיעור חלקיות המשרה; שיעור חלקיות המשרה יחושב כיחס שבין שעות העבודה של העובדת בחודש ובין מספר שעות העבודה בחודש במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה, או 182 שעות, לפי הנמוך;
::: (ד) על אף האמור [[בסעיף 2(א) לחוק דמי מחלה, התשל&quot;ו-1976]], עובדת זכאית לתשלום דמי מחלה בשל היעדרות הנכללת במכסת השעות האמורה בפסקת משנה (ג) ביום הראשון להיעדרה; התשלום בעד חלקי ימי היעדרות לעניין זה יחושב לפי היחס שבין שעות ההיעדרות ובין שעות העבודה של העובדת באותו יום אילולא נעדרה;
::: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון), התשנ״א–1990]].))
:: (5) בתקופה שבה היא שוהה במקלט לנשים מוכות באישור המחלקה לשירותים חברתיים או משרד העבודה והרווחה, ובלבד שהתקופה לא תעלה על שישה חודשים בתקופת שנים עשר החודשים שלאחר תחילת שהייתה במקלט כאמור; העדרה של עובדת מעבודתה לפי פסקה זו דינה כדין חופשה בלא תשלום, וזמן העדרה לא יבוא במנין לגבי זכויות התלויות בוותק; הוראות פסקה זו יחולו על עובדת שעבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה תקופה של שישה חודשים רצופים או יותר; לענין פסקה זו –
:::- ”אישור” – הפניה מראש או אישור בדיעבד;
:::- ”מחלקה לשירותים חברתיים” – כמשמעותה [[בחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958]];
:::- ”מקלט לנשים מוכות” – מקום שבו שוהה אישה מוכה מחשש לחייה או לחיי ילדה, לרבות מקום כאמור שאינו נתמך בידי המדינה או רשות מקומית;
::: לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקה זו אלא אם כן הודיעה העובדת על מימושה למעסיק בדרך ובמועד שקבע שר העבודה והרווחה;
::: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה על שהייה במקלט לנשים מוכות), התשס&quot;א-2000]].))
:: (6)(א) בתקופה שבה בן זוגה שוהה בשירות מילואים, כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]] - שעה אחת ביום, החל ביום הראשון לשירות המילואים, ובלבד שמתקיימים התנאים המפורטים להלן:
:::: (1) תקופת המילואים של בן הזוג לא תפחת מחמישה ימים רצופים;
:::: (2) לעובדת ילד שטרם מלאו לו 13 שנים הנמצא עמה;
:::: (3) העובדת מועסקת במשרה מלאה לפי הנהוג במקום עבודתה;
:::: (4) העובדת הודיעה למעסיקה על מימוש הזכות לפי פסקה זו והציגה לפניו אישור המעיד על שירות המילואים של בן זוגה; שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הודעה כאמור;
::: (ב) עובדת אינה זכאית להיעדר מעבודתה לפי פסקה זו בימים שבהם היא נעדרת מעבודה בשל מימוש הזכות לשעת הורות לפי הוראות פסקה (3) או לפי הנהוג במקום עבודתה בעניין שעת הורות כאמור, או לפי הנהוג במקום עבודתה בעניין קיצור שעות עבודתה בשל הורות; היתה העובדת זכאית להיעדר מעבודתה כאמור פחות משעה אחת ביום, תהיה זכאית להיעדר מעבודתה לפי פסקה זו ביתרת הזמן שבין ההסדר הנהוג במקום עבודתה כאמור ובין שעה אחת;
::: (ג) הוראות פסקה זו יחולו גם על עובד שבת זוגו שוהה בשירות מילואים, בשינויים המחויבים;
::: (ד) על אף האמור בפסקה זו, רשאי ראש רשות ביטחון, בהחלטה מנומקת בכתב, לקבוע כי הוראות פסקה זו לא יחולו על חלק מעובדי אותה הרשות, בשל צורך מבצעי חיוני; החלטה כאמור תעמוד בתוקפה לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים ויהיה ניתן להאריכה בתקופות נוספות שלא יעלו על שבעה ימים כל אחת; לעניין זה, &quot;רשות ביטחון&quot; - שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר או הרשות הארצית לכבאות והצלה;
::: (ה) ההיעדרות המותרת בהתאם להוראות פסקה זו היא נוסף על הפסקות על פי [[חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי&quot;א-1951]], ואין מנכים אותה משכר עבודה.
: (ג1) הוראות סעיף קטן (ג)(4) תחול גם על עובד העובר טיפולי פוריות.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון), התשנ״א–1990]].))
: (ג2)(1) עובד רשאי להיעדר מעבודתו בהתקיים האמור בפסקה מפסקאות משנה (א) או (ב), ולתקופה כמפורט בהן:
::: (א) בת זוגו של העובד החליטה לפצל את תקופת הלידה וההורות לפי הוראות [[סעיף 6(ב1)(2)]] - למשך התקופה שבה היא מאושפזת ושבה פוצלה תקופת הלידה וההורות כאמור אך לא יותר מארבעה שבועות;
::: (ב) לעובד נולד ילד והילד נמצא עמו ובהחזקתו הבלעדית (בפסקת משנה זו - החזקה בלעדית) - מהיום שבו הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית וכל עוד הוא נמצא בהחזקה כאמור, למשך יתרת תקופת הלידה וההורות של היולדת שלא נוצלה על ידה עד ליום האמור, ולעניין יולדת שאינה זכאית לתקופת לידה והורות לפי [[סעיף 6]] - למשך יתרת תקופת הלידה וההורות שלה היתה זכאית אילו חלו לגביה הוראות [[הסעיף האמור]].
:: (2) לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיע העובד על מימושה למעסיקו בדרך ובמועד שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה.
:: (3) היעדרות של עובד מעבודתו לפי פסקה (1) דינה כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות כאמור לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו.
:: (4) עובד שנעדר מעבודתו לפי פסקה (1) והתייצב לעבודה לפני תום תקופת הלידה וההורות שלו, או הביע את רצונו לחזור לעבודה כאמור, לא יוכל המעסיק לדחות את החזרתו לעבודה יותר משבועיים מיום שהתייצב או הביע את רצונו לחזור.
:: (ג3) עובד רשאי להיעדר מעבודתו עד חמישה ימים מהיום שלאחר יום הלידה של בת זוגו; דין היעדרות לפי פסקה זו כמפורט להלן:
::: (1) לעניין שלושת ימי ההיעדרות הראשונים – כדין חופשה שנתית, ואם אין לעובד ימי חופשה המגיעים לו – כדין חופשה ללא תשלום;
::: (2) לעניין שני ימי ההיעדרות הנותרים – כדין היעדרות מפאת מחלה; לעניין עובד הזכאי לדמי מחלה לפי [[חוק דמי מחלה, התשל&quot;ו–1976]], יראו את ימי העדרו לפי פסקת משנה זו כיום השני והשלישי למחלתו לפי [[סעיף 2 לחוק האמור]]; ימי ההיעדרות לפי פסקת משנה זו יבואו בחשבון במניין ימי ההיעדרות שהעובד זכאי להם לפי [[חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש&quot;ס–2000]].
: (ג4)(1) עובד שעבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה שנה לפחות והילד שבת זוגו ילדה אושפז בבית החולים לאחר הלידה לתקופה העולה על שבועיים, רשאי להיעדר עד 20 ימי היעדרות, אף אם אינם רצופים, במהלך תקופת האשפוז של הילד ובתוך תקופת הלידה וההורות של בת הזוג לפי [[סעיף 6]], על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירתו.
:: (2) ימי ההיעדרות של עובד כאמור בפסקה (1), שזקף ימי היעדרות לפי הוראות אותה פסקה ולפי הוראות סעיף קטן (ג3) על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, יימנו לעניין הוראות [[סעיף 2(א) לחוק דמי מחלה, התשל&quot;ו-1976]], ברצף מהיום הראשון שבו נעדר על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, אף אם ההיעדרויות לא היו רצופות.
:: (3) בזקיפת ימי היעדרות לפי הוראות פסקה (1) זכאי עובד להביא בחשבון, לפי בחירתו, גם חלקי ימים שבהם נעדר לפי הוראות סעיף קטן זה; חלקי ימים לעניין זה יחושבו לפי היחס שבין שעות ההיעדרות ובין שעות העבודה של העובד באותו יום אילולא נעדר.
:: (4) ימי ההיעדרות לפי סעיף קטן זה לא יובאו בחשבון במניין ימי ההיעדרות שהעובד זכאי להם לפי סעיף קטן (ג3) ולפי [[חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש&quot;ס-2000]].
:: (5) היעדרות לפי סעיף קטן זה תתאפשר אם העובד מסר למעסיקו אישור רפואי בדבר אשפוז הילד וכן חתם על הצהרה כי בימי ההיעדרות שהה עם הילד שאושפז או עם ילדיו האחרים.
: (ד)(1) עובדת רשאית להיעדר מהעבודה, מתום תקופת הלידה וההורות, מספר חדשים כרבע מספר החדשים שבהם עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, אך לא יותר משנים עשר חדשים מיום הלידה וחלק של חודש לא יבוא במנין ואולם ממספר החודשים שתהיה העובדת רשאית להיעדר בהתאם לפסקה זו, יופחתו מספר השבועות שבהם עלתה תקופת הלידה וההורות שנוצלה על ידי העובדת לפי [[סעיף 6(ב)(1)]], על חמישה עשר שבועות, או על תקופה של חמישה עשר שבועות, בתוספת הארכות.
:: (2) העדרה של העובדת מעבודתה מכוח פסקה (1) דינה כדין חופשה ללא תשלום, וזמן העדרה לא יבוא במנין לגבי זכויות התלויות בותק.
:: (3) עובדת שנעדרה מעבודתה מכוח פסקה (1) והתייצבה לעבודה לפני תום תקופת הלידה וההורות שלה, או הביעה רצונה לחזור לעבודה כאמור, לא יוכל המעסיק לדחות את חזרתה לעבודה יותר מארבעה שבועות מיום שהתייצבה או הביעה רצונה לחזור.
: (ד1) הוראות סעיף קטן (ד) יחולו, בשינויים המחוייבים, על עובד, ובלבד שנתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) בת זוגו הועסקה כעובדת במשך ששה חדשים רצופים לפחות בסמוך לפני תחילת העדרותו מהעבודה בהתאם להוראות סעיף קטן (ד).
:: (2) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת זוגו.
: (ד2) נעדר אחד מבני־הזוג מן העבודה כאמור בסעיף קטן (ד) או (ד1), לפי הענין, לא יחולו הוראות אותם סעיפים קטנים על בן־הזוג השני; אולם, אם נעדר אחד מבני הזוג תקופה קצרה מהאמור בסעיפים קטנים (ד) או (ד1) לפי הענין, רשאי בן זוגו להעדר מהעבודה על פי הוראות אותם סעיפים קטנים למשך יתרת התקופה האמורה.
: (ד3) לענין חישוב תקופת העבודה הרצופה כאמור בסעיף קטן (ד1), יראו כעבודה גם תקופת הפסקה בעבודה שבה נמשכים יחסי עבודה.
: (ד4) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הוראות בדבר חובת מסירת הודעות למעסיק לענין סעיף זה, מאת בני־הזוג או אחד מהם ותוצאות אי מסירת הודעות כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד), התשמ״ט–1988]].))
: (ה)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג)(1), רשאית עובדת להיעדר מעבודתה, ללא ניכוי משכר עבודתה, לשם פיקוח רפואי במשך חדשי ההריון ובדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהריון הנעשים על ידי רופא נשים או הנעשים בתחנה לבריאות האם והילד שאישר משרד הבריאות (להלן - התחנה), לרבות בדיקות שגרתיות כאמור הנערכות מחוץ לתחנה על פי הפניית התחנה; בפסקה זו, &quot;רופא נשים&quot; - רופא מורשה בעל תואר מומחה ביילוד ובגינקולוגיה שניתן לו על פי [[=הפקודה|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976]] (להלן - הפקודה), או רופא מורשה המתמחה לקראת קבלת התואר האמור, במוסד מוכר לפי [[הפקודה]], בפיקוחו של רופא בעל התואר האמור.
:: (2) תקופת ההיעדרות מהעבודה כאמור בפסקה (1) לא תעלה על 40 שעות במשך חודשי הריונה, לעובדת המועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה או על החלק היחסי מ-40 שעות כאמור, בהתאם לשיעור חלקיות המשרה; שיעור חלקיות המשרה יחושב כיחס שבין שעות העבודה של העובדת בחודש ובין מספר שעות עבודה בחודש במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה, או 182 שעות, לפי הנמוך.
:: (3) שר העבודה רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לקבוע בתקנות -
::: (א) הוראות לביצוע פסקאות (1) ו־(2);
::: (ב) לגבי סוגי עובדות ובאזורים שיקבע - מספר שעות אחר להיעדרות עובדת מעבודתה כאמור ובלבד שלא יפחת מהאמור בפסקה (2);
::: (ג) הוראות משלימות בדבר זכותה של אשה העובדת אצל יותר ממעסיק אחד להיעדר מעבודתה כאמור בפסקה (1) כאילו היתה עובדת אצל מעסיק אחד לענין האמור בפסקה (2).

@ 7א. הפרשות לקופת גמל בתקופת לידה והורות ובשמירת הריון (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) עובד או עובדת הזכאים לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]] (בסעיף זה - דמי לידה), או עובדת הזכאית לגמלת שמירת הריון לפי [[החוק האמור]] (בסעיף זה - גמלת שמירת הריון), והם ומעסיקם או המעסיק בלבד, נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך המעסיק לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה או גמלת שמירת ההריון, לפי הענין, ובלבד שהעובדת או העובד שילמו בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליהם, אם חלים, להבטחת הזכויות האמורות, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפו העובדת או העובד לעבוד בתקופה האמורה; בסעיף קטן זה, &quot;קופת גמל&quot; - כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]].
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) יחול על המעסיק שהעובדת או העובד עבדו אצלו שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת ההריון של העובדת או של בת זוגו של העובד, לפי העניין, ולענין תשלומים בתקופת הזכאות לדמי לידה - אם נוסף על כך התקיימו יחסי עבודה ביניהם בכל תקופת ההריון.
: (ג) השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע מועדים וכללים לתשלום הסכומים האמורים בסעיף קטן (א); בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע כללים שונים למעסיק ולעובדת או לעובד.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל), התשס״ח–2008]].))

@ 7ב. התנאים למימוש הזכות לשעת הורות על ידי בן זוג (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: (א) עובד רשאי לממש את הזכות לשעת הורות לבדו או לסירוגין עם בת זוגו, כאמור [[בסעיף 7(ג)(3)]], בהתקיים התנאים המפורטים להלן:
:: (1) בת הזוג נתנה את הסכמתה למימוש הזכות לשעת ההורות לסירוגין עם בן זוגה או על ידי בן זוגה;
:: (2) כל אחד מבני הזוג מסר למעסיקו, לא יאוחר מ-21 ימים לפני תום תקופת הלידה וההורות, הצהרה חתומה לפי [[תוספת ראשונה|הטופס שבתוספת הראשונה]] שבה הודיע על הבחירה לממש את הזכות לשעת הורות עם בן הזוג (בסעיף זה - הצהרה); מסרו בני הזוג הצהרה במועד מאוחר יותר - יהיה העובד רשאי לממש את זכותו 21 ימים לאחר מסירת ההצהרה;
:: (3) בהצהרה יפרט כל אחד מבני הזוג את מספר הימים ואת הימים המסוימים בשבוע העבודה שבהם יממש את שעת ההורות;
:: (4)(א) מימוש הזכות לשעת הורות ייעשה על פי ההצהרה, ואולם העובדת ומעסיקה ובן זוגה ומעסיקו רשאים, לפי העניין, להסכים ביניהם, לפי הצורך ובאופן חד-פעמי, על מימוש הזכות לשעת ההורות באופן שונה מזה שמסרו עליו בהצהרה.
::: (ב) שינוי קבוע במימוש הזכות לשעת ההורות שמסרו העובדת ובן זוגה בהצהרה, לאחר שנמסרה הצהרה כאמור בסעיף זה, ייעשה בהצהרה נוספת שתימסר למעסיק בהתאם להוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים, 21 ימים מראש, ולעניין בני זוג שלפחות אחד מהם עובד במשמרות - חודש מראש;
:: (5) מכסת שעות ההורות ששני בני הזוג זכאים לממש לפי הוראות סעיף זה לא תעלה על מכסת שעות ההורות שהעובדת היתה זכאית לממש לבדה.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), עובדת ובן זוגה שאחד מהם עובד בעבודה במשמרות בענף מהענפים המנויים [[בתוספת השנייה]] רשאים לממש את הזכות לשעת הורות לסירוגין כך שכל אחד מבני הזוג יממש את הזכות לפרקי זמן שלא יפחתו משלושה שבועות כל אחד; העובד שעובד במשמרות ומעסיקו רשאים להסכים ביניהם על חלוקה אחרת לסירוגין לפרקי זמן קצרים יותר.
:: (2) שר הכלכלה והתעשייה, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השנייה]].
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;עבודה במשמרות&quot; - עבודה שמכסת העבודה היומית המלאה בה היא 20 שעות לפחות שנחלקות לשתי משמרות לפחות.
: (ג) שר הכלכלה והתעשייה, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגוני מעסיקים שהם לדעת השר יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות הנוגעות בין השאר לעניין -
:: (1) חלוקה אחרת של מימוש הזכות לשעת ההורות בין בני הזוג, ובכלל זה לעניין אופן שינוי החלוקה;
:: (2) חלוקת מימוש הזכות לשעת ההורות לפי סוגי עובדים וסוגי מקומות עבודה;
:: (3) אופן הדיווח ודרך הדיווח למעסיק על ידי בני הזוג.

@ 8. איסור העסקה בתקופת לידה והורות (תיקון: תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: לא יעסיק מעסיק עובדת או עובד בידעו שהם בתקופת לידה והורות.

@ 9. הגבלת פיטורים (תיקון: תשכ&quot;ד-2, תש&quot;ן, תשנ&quot;ח, תש&quot;ס, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ז-5, תשס&quot;ז-8, תשס&quot;ז-9, תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-3, תש&quot;ע, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ו-2, תשפ&quot;ו-3)
: (א) לא יפטר מעסיק עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות.
: (ב) היה המעסיק קבלן כוח אדם והעובדת הועסקה אצלו בפועל במשך שישה חודשים לפחות יראו, לענין סעיף קטן (א), גם הפסקה זמנית של העסקתה כפיטורים; בסעיף זה, &quot;קבלן כוח אדם&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]].
: (ב1)(1) לעניין עובדת של קבלן כוח אדם המועסקת אצל מעסיק בפועל במשך שישה חודשים לפחות, יחולו הוראות אלה:
::: (א) לא יגרום מעסיק בפועל לכך שקבלן כוח אדם יפטר עובדת בהיריון בניגוד להוראות סעיף זה;
::: (ב) פוטרה עובדת בהיריון בניגוד להוראות סעיף זה, חזקה היא שהמעסיק בפועל הוא שגרם לפיטורים, אלא אם כן הוכיח אחרת;
::: (ג) בקשה להיתר לפי סעיף קטן (א) תוגש הן בידי המעסיק בפועל והן בידי קבלן כוח האדם.
:: (2) הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על החובות והאיסורים החלים על קבלן כוח אדם כמעסיק לפי כל דין.
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;מעסיק בפועל&quot; ו&quot;קבלן כוח אדם&quot; - כהגדרתם [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]].
: (ג)(1) לא יפטר מעסיק עובדת או עובד בתקופת לידה והורות או בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]], ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות.
:: (1א) לא יפטר מעסיק עובדת או עובד בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות או לאחר תום ימי ההיעדרות, כאמור בפסקה (1), לפי העניין, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה; השר לא יתיר פיטורים לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי מתקיימים כל אלה:
::: (א) הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות כאמור;
::: (ב) עסקו של המעסיק חדל לפעול או שהמעסיק הוכרז כפושט רגל לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]], ואם הוא תאגיד - ניתן צו פירוק לפי [[חלק 8א לחוק החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]]; לעניין זה, &quot;חדל לפעול&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 9ב]].
:: (2) לא יפטר מעסיק עובד או עובדת, בימי העדרם מהעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)]] או במשך תקופה של שישים ימים לאחר תום ההיעדרות כאמור, ולא יתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים לפי פסקה זו אם הם לדעתו בקשר ללידה או להיעדרות כאמור.
:: (2א) (((פקעה).)) 
:: (2ב) (((פקעה).))
:: (2ג) (((הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):))
::: (א) הוציא מעסיק עובד או עובדת לחופשה ללא תשלום במהלך התקופה הקובעת, לתקופה של 10 ימים רצופים לפחות או שהיא הוצאה לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026) או י&quot;ב באדר התשפ&quot;ו (1 במרץ 2026), שחלה, כולה או חלקה, ב-60 הימים כאמור בפסקה (1א) או (2), לא תובא תקופת החופשה ללא תשלום במניין 60 הימים; בפסקה זו, &quot;התקופה הקובעת&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], כנוסחו [[בחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ&quot;ו-2026]].
::: (ב) על אף האמור בפסקאות (1א) ו-(2), השר רשאי להתיר פיטורים של עובד או עובדת שהוצאו לחופשה ללא תשלום כאמור בפסקת משנה (א), אם שוכנע כי הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות כאמור בפסקה (1א) או (2), ובלבד שחלפו 60 ימים מתום תקופת הלידה וההורות או ההיעדרות.
:: (3) במניין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים לא יבואו התקופות האמורות בפסקאות (1), (1א) ו־(2).
: (ד) לא יפטר מעסיק עובדת השוהה במקלט לנשים מוכות בימי העדרה מעבודתה לפי [[סעיף 7(ג)(5)]] או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר לשהייה במקלט; במנין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, לא יבואו התקופות האמורות בסעיף קטן זה.
: (ה)(1) לא יפטר מעסיק עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית או עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות, בימי העדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(4) או (ג1)]], לפי העניין, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר עם היעדרות כאמור או עם טיפולים כאמור; הוראת סעיף קטן זה תחול לגבי עובד או עובדת העוברים טיפולים כאמור בפסקה זו לקראת שתי לידות לכל היותר, בתקופת העסקתם אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ואם עברו טיפולים כאמור לקראת הולדת ילדים מבני זוג קודמים - גם לקראת שתי לידות עם בן הזוג הנוכחי;
:: (2) הוראת פסקה (1) לא תחול על מעסיק, לגבי עובד או עובדת כאמור, שחלפו שנתיים מהיום הראשון להיעדרותם מעבודה אצלו או באותו מקום עבודה, לפי הפסקה האמורה.
:: (3) הוראות פסקה (1) יחולו גם על עובדת או עובד שלא נעדרו מעבודה, בתקופת הטיפולים כאמור באותה פסקה, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר מועד תחילת טיפולי הפוריות או טיפולי ההפריה החוץ־גופית, לפי המאוחר, כפי שאישר הרופא המטפל בכתב, ובלבד שהעובדת או העובד, לפי העניין, הודיעו למעסיק על הטיפולים לא יאוחר משלושה ימי עבודה ממועד מתן ההודעה המוקדמת לפיטורים, ואם לא ניתנה הודעה מוקדמת לפיטורים - ממועד הפיטורים, ומסרו למעסיק אישור רופא כאמור בתוך 14 ימים מאותו מועד, לפי העניין; הוראות פסקה זו יחולו הן על עובדת או עובד קבועים והן על עובדת או עובד ארעיים או זמניים, ובלבד שעבדו אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה שישה חודשים לפחות; שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע סוגים של טיפולי פוריות שהוראות פסקה זו לא יחולו עליהם.
: (ו) לא יפטר מעסיק עובדת בימי היעדרה מעבודה לפי [[סעיף 7(א)]] ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה; במניין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים לא תבוא התקופה האמורה בסעיף קטן זה.
: (ז) בסעיף זה, &quot;פיטורים&quot; - לרבות אי־חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה שהוא אחד מאלה:
:: (1) חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר;
:: (2) חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה.

@ 9א. איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ד-3, ק&quot;ת תש&quot;ף, ק&quot;ת תש&quot;ף-2, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ו-2)
: (א) לא יפגע מעסיק בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי [[סעיף 9]], בתקופה שבה חלה ההגבלה כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פגיעה כאמור אם היא לדעתו בקשר לעילה שבשלה חלה אותה הגבלה.
: (א1) (((פקע).))
: (א2) (((הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):)) לעניין סעיף זה לא יראו היעדרות של עובד או עובדת בתקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 9(ג)(2ג)(א)]], מחמת הוראה מההוראות כאמור [[בסעיף 2(א) או (ב)(1) לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס&quot;ו-2006]], שבשלה חל איסור לפטר את העובד או העובדת בהתאם להוראות [[אותו סעיף]], כפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה של העובד או העובדת.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;פגיעה&quot;, בהיקף המשרה - למעט שינוי זמני בהיקף המשרה לפי בקשה שיזמו העובדת או העובד בשל מצבם הרפואי לפי אישור בכתב מאת רופא;
::- &quot;פגיעה&quot;, בהכנסה, למעט -
::: (1) פגיעה בהכנסה החלה במקום העבודה מכוח דין או הסכם קיבוצי;
::: (2) פגיעה ברכיב השכר המשולם לעובדת או לעובד בהתאם לתפוקת עבודתם ובלבד שהפגיעה בתפוקתם של העובדת או העובד לא נגרמה מסיבות התלויות במעסיק;
::: (3) (((בוטלה).))

@ 9ב. היתר לגבי עובדת בהריון - תחילת תוקף (תיקון: תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ד-3)
: החליט שר התעשיה המסחר והתעסוקה לתת היתר לפי [[סעיף 9(א)]] או [[סעיף 9א]] לגבי עובדת בהיריון, לא יינתן ההיתר לגבי התקופה שקדמה ליום מתן ההחלטה בבקשה להיתר, ואולם רשאי הוא לתת את ההיתר למועד הקודם ליום מתן ההחלטה, אם התקיים האמור באחת מהפסקאות (1) עד (5) וכאמור בהן, לפי הענין:
: (1) המעסיק הוכיח כי לא ידע ולא היה עליו לדעת ביום הפיטורים או ביום הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה, לפי הענין, שהעובדת בהריון, ולדעת השר לא יהיה זה צודק לתת את ההיתר רק מיום מתן ההחלטה בבקשה להיתר; לענין פסקה זו, &quot;יום הפיטורים&quot;, &quot;יום הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה&quot; - היום שבו היו אמורים הפיטורים או הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה, לפי ענין, להיכנס לתוקפם אלמלא הוראות [[סעיף 9(א)]] [[או 9א]];
: (2) המעסיק הוכיח כי התקיימו נסיבות חמורות, ולדעת השר לא יהיה זה צודק לתת את ההיתר רק מיום מתן ההחלטה בבקשה להיתר, ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום הגשת הבקשה להיתר;
: (3) המעסיק הוכיח כי הוא הוכרז פושט רגל לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]], ואם הוא תאגיד - כי ניתן צו פירוק לפי [[חלק 8א לחוק החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]], ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום הגשת הבקשה להיתר, או ליום ההכרזה או מתן צו הפירוק, לפי הענין, המוקדם מביניהם;
: (4) המעסיק הוכיח כי עסקו חדל לפעול, ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום שבו חדל העסק לפעול או ליום הגשת הבקשה להיתר, המאוחר מביניהם;
: (5) המעסיק הוכיח כי עסקו חדל לפעול בשל נסיבות לא צפויות שכתוצאה מהן לא היתה לו אפשרות לבקש היתר לפני שהעסק חדל לפעול, ובלבד שלא יינתן היתר לגבי תקופה שקדמה ליום שבו חדל העסק לפעול;
: לענין פסקאות משנה (4) ו־(5), &quot;חדל לפעול&quot; - הפסקת פעילות שאינה זמנית.

@ 9ג. תחולת הוראות על הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אם נושאת&quot; ו&quot;הורה מיועד&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 9ה(א)]];
::- &quot;הורה במשפחת אומנה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 9ו(א)]];
::- &quot;הורה מאמץ&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 9ד(א)]].
: (ב) ההוראות לפי [[סעיפים 6(א), (ב), (ג), (ד) ו־(ט)]], [[7(ג)(3) ו־(ד)]], [[7א]], [[8]], [[9(א) עד (ג) ו־(ז)]], [[9א]] [[ו־9ב]], יחולו על הורה מאמץ, על הורה מיועד ועל הורה במשפחת אומנה, והכל בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות המפורטים [[בסעיפים 9ד עד 9ו]], וכל עוד לא הופסק הליך האימוץ או האומנה או היריונה של האם הנושאת, לפי העניין.
: (ג)(1) היו שני בני הזוג הורים מאמצים, הורים מיועדים או הורים במשפחת אומנה, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (ב) רק על אחד משני בני הזוג, לפי בחירתם; ואולם לעניין תקופת לידה והורות לפי [[סעיף 6]], והזכות להיעדרות לפי [[סעיף 7(ג)(3) ו־(ד)]], אם נעדר אחד מבני הזוג למשך תקופה קצרה מהאמור באותם סעיפים, לפי העניין, רשאי בן זוגו להיעדר מהעבודה, על פי הוראות אותם סעיפים, למשך יתרת התקופה האמורה.
:: (2) היה בן זוגו של הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה עובד עצמאי, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (ב) על ההורה המאמץ, על ההורה המיועד או על ההורה במשפחת אומנה, בתקופה שבה בן זוגו שהוא עובד עצמאי לא נעדר מעבודתו בשל הליך האימוץ או האומנה או בשל היריונה של האם הנושאת, או לצורך הטיפול בילד, לפי העניין.

@ 9ד. שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה מאמץ (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הודעה על כוונה לאמץ&quot; - הודעת עובדת או עובד, על כך שקיבלו הודעה מאת עובד סוציאלי לפי [[חוק האימוץ]] ולפיה הם עתידים לקבל לביתם ילד למטרת אימוץ במועד שנקבע באותה הודעה, ולעניין אימוץ בין־ארצי לפי הוראות [[=חוק האימוץ|חוק אימוץ ילדים]] (בחוק זה - אימוץ בין־ארצי) - על כך שקיבלו הודעה מאת עמותה מוכרת ולפיה נמצא במדינת חוץ ילד המתאים לאימוץ בידם;
::- &quot;הורה מאמץ&quot; - עובד או עובדת המקבלים לביתם ילד שגילו אינו עולה על עשר, למטרת אימוץ לפי הוראות [[חוק אימוץ ילדים]];
::- &quot;חוק אימוץ ילדים&quot; - [[חוק אימוץ ילדים, התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;יום קבלת ילד לביתו של הורה מאמץ&quot; - יום מסירת הילד להורה המאמץ, באמצעות עובד סוציאלי לפי [[חוק האימוץ]] בהתאם להוראות [[סעיף 12 לחוק אימוץ ילדים]] או באמצעות עמותה מוכרת בהתאם להוראות [[סעיף 28טז לחוק האמור]];
::- &quot;עובד סוציאלי לפי [[חוק האימוץ]]&quot; ו&quot;עמותה מוכרת&quot; - כמשמעותם [[בחוק אימוץ ילדים]].
: (ב) ההוראות לפי הסעיפים המנויים [[בסעיף 9ג(ב)]] יחולו על הורה מאמץ, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות אלה:
:: (1) יום הלידה ייחשב כיום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 6(ב)(1) סיפה ו־(5) סיפה]], מועד תחילתה של תקופת הלידה וההורות הוא ביום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ;
:: (3)(א) הורה מאמץ רשאי להיעדר מעבודתו לצורך נסיעות למדינת חוץ למטרת אימוץ בין־ארצי, ובלבד שעמותה מוכרת אישרה בכתב, לגבי כל אחת מהנסיעות כאמור, כי היא דרושה למטרת האימוץ הבין־ארצי;
::: (ב) תקופות ההיעדרות מהעבודה לפי פסקת משנה (א) יהיו בהתאם לאמור בכל אחד מהאישורים האמורים באותה פסקת משנה, ובלבד שתקופת ההיעדרות המצטברת לא תעלה על 45 ימים לאותו הליך אימוץ;
::: (ג) לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקה זו, אלא אם כן העובדת או העובד הודיעו על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשייה המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים;
:::: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה בדבר היעדרות מעבודה לצורך נסיעה לחו״ל למטרת אימוץ בין־ארצי), התשע״ד–2014]].))
::: (ד) היעדרו של הורה מאמץ מעבודתו לפי פסקה זו דינו כדין חופשה בלא תשלום, וזמן היעדרו לא יבוא במניין לגבי הזכויות התלויות בוותק;
::: (ה) על אף הוראות [[סעיף 9ג(ג)]], נעשה הליך האימוץ הבין־ארצי בידי שני בני זוג, יהיו שניהם זכאים להיעדרות מעבודה לפי פסקה זו, ובתקופת ההיעדרות לפי פסקה זו יחולו על שניהם הוראות [[סעיפים 9(א) עד (ב1)]], [[9א]] [[ו־9ב]] החלות על עובדת שהיא בהיריון;
:: (4) על אף הוראות [[סעיף 7א(ב)]], חובת המעסיק לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור [[בסעיף 7א(א)]], תחול לעניין הורה מאמץ הזכאי לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], אם התקיימו בינו לבין מעסיקו יחסי עבודה במשך חמישה עשר חודשים לפחות לפני יום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ;
:: (5)(א) הוראות [[סעיפים 9(א) עד (ב1)]], [[9א]] [[ו־9ב]] החלות על עובדת שהיא בהיריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על כוונה לאמץ ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד לביתם או עד תום תשעה חודשים מהמועד שבו קיבלו הודעה מאת עובד סוציאלי לפי [[חוק האימוץ]] או מאת עמותה מוכרת כאמור בהגדרה &quot;הודעה על כוונה לאמץ&quot;, לפי המוקדם;
::: (ב) על אף הוראות פסקת משנה (א), אישרה הרשות המרכזית כהגדרתה [[בסעיף 28ב לחוק אימוץ ילדים]] כי על פי הנתונים שהובאו לפניה, העובדת או העובד שמסרו הודעה על כוונה לאמץ נמצאים בשלבים מתקדמים של הליך אימוץ בין־ארצי של ילד מסוים אשר נמצא בעבורם במדינת חוץ וכי השלמת ההליכים מתעכבת בשל גורמים שאינם תלויים בעובדת או בעובד או בעמותה המוכרת שבאמצעותה מתבצע הליך האימוץ, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בפסקת המשנה האמורה על העובדת או העובד, עד יום קבלת הילד לביתם; לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקת משנה זו, אלא אם כן העובדת או העובד הודיעו על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשייה המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים;
:::: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת התקופה המוגנת בשל עיכוב הליך אימוץ בין־ארצי), התשע״ד–2014]].))
:: (6) [[בסעיף 9(ג)]] -
::: (א) בפסקה (1), המילים &quot;או בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]]&quot; - לא ייקראו;
::: (ב) בפסקה (1א), המילים &quot;או לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור [[9|בפסקה (1)]], לפי העניין,&quot; - לא ייקראו;
::: (ג) בפסקה (2), במקום &quot;לפי [[סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)]]&quot; יקראו &quot;לפי [[סעיף 7(ד)(1)]]&quot;.

@ 9ה. שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה מיועד (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אם נושאת&quot; - כהגדרתה [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)=חוק הסכמים לנשיאת עוברים|בחוק הסכמים לנשיאת עוברים]];
::- &quot;הודעה על היריונה של אם נושאת&quot; - הודעת עובדת או עובד על כך שהאם הנושאת שעמה חתמו על הסכם לנשיאת עוברים, היא בהיריון;
::- &quot;הורה מיועד&quot; - עובדת או עובד המקבלים למשמורתם ילד, כהורים מיועדים, לפי הוראות [[סעיף 10 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים]];
::- &quot;הסכם לנשיאת עוברים&quot; - הסכם שאושר לפי [[סעיף 5 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים]];
::- &quot;חוק הסכמים לנשיאת עוברים&quot; - [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ&quot;ו-1996]];
::- &quot;יום קבלת ילד למשמורת ההורה המיועד&quot; - יום מסירת הילד, על ידי האם הנושאת, למשמורת ההורה המיועד, בהתאם להוראות [[סעיף 10(ג) לחוק הסכמים לנשיאת עוברים]].
: (ב) ההוראות לפי הסעיפים המנויים [[בסעיף 9ג(ב)]] יחולו על הורה מיועד, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות אלה:
:: (1) יום הלידה ייחשב כיום שבו נולד הילד;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 6(ב)(1) סיפה ו־(5) סיפה]], מועד תחילתה של תקופת הלידה וההורות הוא ביום קבלת הילד למשמורת ההורה המיועד;
:: (3) על אף הוראות [[סעיף 7א(ב)]], חובת המעסיק לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור [[בסעיף 7א(א)]], תחול לעניין הורה מיועד הזכאי לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], אם ההורה המיועד עבד אצל המעסיק שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת היריונה של האם הנושאת והתקיימו בין ההורה המיועד לבין מעסיקו יחסי עבודה במשך כל תקופת היריונה של האם הנושאת;
:: (4) הוראות [[סעיפים 9(א) עד (ב1)]], [[9א]] [[ו־9ב]] החלות על עובדת שהיא בהיריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על היריונה של האם הנושאת ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד למשמורת ההורה המיועד;
:: (5) [[בסעיף 9(ג)]] -
::: (א) בפסקה (1), המילים &quot;או בימי העדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]] - לא ייקראו;
::: (ב) בפסקה (1א), המילים &quot;או לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור [[9|בפסקה (1)]], לפי העניין&quot; - לא ייקראו;
::: (ג) בפסקה (2), במקום &quot;לפי [[סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)]]&quot; יקראו &quot;לפי [[סעיף 7(ד)(1)]]&quot;.

@ 9ו. שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה במשפחת אומנה (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה&quot; - הודעת עובדת או עובד, על כך שקיבלו הודעה מאת מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך ולפיה העובדת או העובד עתידים לקבל לביתם ילד, למטרת אומנה, לתקופה העולה על שישה חודשים, במועד שנקבע באותה הודעה;
::- &quot;הורה במשפחת אומנה&quot; - עובדת או עובד שהם הורים במשפחת אומנה כהגדרתה [[בחוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]], המקבלים לביתם ילד שגילו אינו עולה על עשר, למטרת אומנה, לתקופה העולה על שישה חודשים;
::- &quot;יום קבלת ילד לביתו של הורה במשפחת אומנה&quot; - יום מסירת הילד להורה במשפחת אומנה, באמצעות הגורם שהוסמך לכך בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים או בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך.
: (ב) ההוראות לפי הסעיפים המנויים [[בסעיף 9ג(ב)]] יחולו על הורה במשפחת אומנה, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות המפורטים להלן, ובלבד שחלפה שנה לפחות מתום תקופת לידה והורות קודמת או מתום תקופת היעדרות קודמת מעבודה לפי [[סעיף 7(ד)]], לפי המאוחר, של ההורה במשפחת אומנה או של בן זוגו שהוא הורה באותה משפחת אומנה:
:: (1) יום הלידה ייחשב כיום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 6(ב)(1) ו־(5) סיפה]] -
::: (א) מועד תחילתה של תקופת הלידה וההורות הוא ביום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
::: (ב) תקופת הלידה וההורות של הורה במשפחת אומנה אשר קיבל לביתו ילד שמלאו לו שלוש שנים לפחות היא ארבעה שבועות מיום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
:: (3) על אף הוראות [[סעיף 7א(ב)]], חובת המעסיק לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור [[בסעיף 7א(א)]], תחול לעניין הורה במשפחת אומנה הזכאי לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי, [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], אם התקיימו בינו לבין מעסיקו יחסי עבודה במשך חמישה עשר חודשים לפחות לפני יום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
:: (4) הוראות [[סעיפים 9(א) עד (ב1)]], [[9א]] [[ו־9ב]] החלות על עובדת שהיא בהיריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד לביתם או עד תום תשעה חודשים מהמועד שבו קיבלו הודעה מאת מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך כאמור בהגדרה &quot;הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה&quot;, לפי המוקדם.

@ 9ז. הודעה על הפסקת הליך אימוץ או אומנה או על הפסקת היריון של אם נושאת (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד-3)
: עובדת או עובד יודיעו למעסיקם על כל אחד מאלה, לפי העניין, סמוך למועד התרחשותו:
: (1) הפסקת הליך אימוץ שלגביו מסרו העובדת או העובד למעסיק הודעה על כוונה לאמץ כהגדרתה [[בסעיף 9ד(א)]], ולעניין אימוץ בין־ארצי - הפסקת הליך אימוץ באמצעות העמותה המוכרת שממנה קיבלו העובדת או העובד הודעה כאמור בסיפה של ההגדרה האמורה;
: (2) הפסקת היריונה של אם נושאת שלגביו מסרו העובדת או העובד למעסיק הודעה על היריונה של אם נושאת כהגדרתה [[בסעיף 9ה(א)]];
: (3) הפסקת אומנה שלגביה מסרו העובדת או העובד למעסיק הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה כהגדרתה [[בסעיף 9ו(א)]].

@ 10. עבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית ועבודת לילה (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ז-8, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) עובדת שהיא בחודש החמישי להריונה תודיע על כך למעסיקה, ומשעשתה כן, או משנודע על כך למעסיק בדרך אחרת, לא יעסיקנה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית מהחודש החמישי להריון ואילך, אף אם היה רשאי או הותר לעשות זאת על פי [[חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי&quot;א-1951]]; הוא הדין לגבי עבודת לילה, אם העובדת הודיעה למעסיקה בכתב, כי אין היא מסכימה לעבוד עבודת לילה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי מעסיק להעסיק עובדת בהריון, בשעות נוספות או במנוחה השבועית, אם העובדת הסכימה לכך בכתב ומסרה למעסיקה אישור רפואי של רופא מומחה ביילוד ובגינקולוגיה, כי אין מניעה להעסיקה בשעות נוספות או במנוחה השבועית, ובכפוף לתנאי האישור.
: (ג) מעסיק לא יעסיק עובדת שילדה בעבודת לילה, או במנוחה השבועית אף אם היה רשאי או הותר לו לעשות זאת על פי [[חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי&quot;א-1951]], במשך ארבעה חודשים מתום תקופת הלידה וההורות, אלא אם כן הסכימה העובדת לכך בכתב; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי מקומות עבודה שנקבעו בתקנות ועל שירותים, על מקומות, על עבודות ועל תפקידים, הכל לפי [[סעיף 2(ג)]].
: (ד) בסעיף זה, &quot;עבודת לילה&quot; - עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22:00 ובין 06:00.

@ 11. פנקס העובדות (תיקון: תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) מעסיק חייב לנהל פנקס שבו יירשמו ביחס לכל עובדת פרטים אלה:
:: (1) השם ושם המשפחה;
:: (2) הכתובת;
:: (3) תיאור עבודתה;
:: (4) תאריך תחילת העבודה;
:: (5) תקופת הלידה וההורות;
:: (6) תקופת העדרה מהעבודה לפי [[סעיף 7]];
:: (7) כל פרט אחר שנקבע בתקנות.
: (ב) שר העבודה יקבע, בהודעה שתפורסם ברשומות, את סוגי המעסיקים שעליהם יחול סעיף זה, ורשאי הוא לקבוע כאמור שהפנקס יהיה חלק מפנקס אחר שהמעסיק חייב לנהלו על פי חוק ששר העבודה ממונה על ביצועו.
:: ((פורסמה [[הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס לרישום עובדות]] (י&quot;פ תשי&quot;ח, 1052).))

@ 12. פרסום הוראות החוק (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: מעסיק [[שסעיף 11]] חל עליו יביא לידיעת הנשים המועסקות אצלו את הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, הכל כפי שנקבע בתקנות.
: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הצגת תמצית החוק), תשי״ח–1958]].))

@ 13. סמכויות פיקוח (תיקון: תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ד-3)
: (א) שר התעשיה המסחר והתעסוקה ימנה מפקחים, מבין עובדי משרדו, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
: (ב) לא יתמנה מפקח כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן קיבל הכשרה מתאימה כפי שהורה שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם השר לביטחון פנים.
: (ג) לשם מילוי תפקידיו רשאי מפקח שמונה לפי הוראות סעיף קטן (א) (להלן - מפקח) -
:: (1) לדרוש ממעסיק או ממעסיק בפועל, מעובד שלהם או מאדם שפעל מטעמם או בעבורם, מידע ומסמכים בכל עניין הנוגע לחוק זה;
:: (2) להיכנס בכל עת סבירה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מועסקים בו בני אדם, או כי בו מתנהל עסקו של המעסיק או של המעסיק בפועל, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של שופט.
: (ד) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה, רשאי מפקח לחקור אדם שלדעתו קשור לביצוע עבירה כאמור, או עשוי להיות לו מידע לגביה, וכן לתפוס כל חפץ, לרבות מסמך, הקשור לביצוע עבירה כאמור; על חקירה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], ועל דבר שנתפס לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות [[הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]].
: (ה) בסעיף זה, &quot;מעסיק בפועל&quot; - כהגדרתו [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]].

@ 13א. סמכות שיפוט ותרופות (תיקון: תשס&quot;ו-2, תשע&quot;ד-3)
: (א) לבית הדין האזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות לפי חוק זה, והוא רשאי -
:: (1) לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין;
:: (2) ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו להוציא צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין השאר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע, ולגבי פיטורים הנובעים מצמצומים בעבודה גם את הוראותיו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים; הוראות פסקה זו כוחן יפה על אף האמור [[בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל&quot;א-1970]].
: (ב)(1) מצא בית הדין האזורי לעבודה כי העובד או העובדת שהגישו תובענה, פוטרו בניגוד להוראות [[סעיף 9]], יפסוק פיצויים שסכומם לא יפחת מ־150% מהשכר שהיה מגיע להם במהלך התקופה המזכה; ואולם רשאי בית הדין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שיקבע; לענין חישוב השכר לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות [[סעיף 13ב לחוק פיצויי פיטורים, התשכ&quot;ג-1963]], ותקנות לפי [[סעיף 13 לחוק האמור]].
:: (2) לענין סעיף קטן זה, &quot;התקופה המזכה&quot; - תקופה שתחילתה ביום הפיטורים או ביום שבו המעסיק ידע או שהיה עליו לדעת על קיומה של העילה להגבלת הפיטורים, לפי המאוחר, וסיומה במועד המוקדם מבין אלה:
::: (א) תום התקופה שבה חלה הגבלת הפיטורים כאמור;
::: (ב) אם ניתן היתר פיטורים לפי [[סעיף 9]] - יום תחילת תוקפו של ההיתר;
::: (ג) אם העובד או העובדת הוחזרו לעבודה - יום החזרה לעבודה.

@ 13ב. זכות תביעה (תיקון: תשס&quot;ו-2)
: תובענות בשל הפרת הוראות לפי חוק זה יכול שיוגשו בידי -
: (1) העובד או העובדת;
: (2) ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור - ארגון העובדים שהעובד או העובדת חברים בו;
: (3) ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של מי שחוק זה בא להגן עליהם, ובלבד שהעובד או העובדת הסכימו לכך בכתב.

@ 13ג. זכות התערבות בתובענות (תיקון: תשס&quot;ו-2)
: בתובענות בשל הפרת הוראות חוק זה רשאי בית הדין לעבודה לתת לארגון כאמור [[בסעיף 13ב(2) או (3)]] להשמיע את דברו, בדרך שיורה.

@ 13ד. ערעור (תיקון: תשס&quot;ז-8)
: הרואה עצמו נפגע מהחלטת שר התעשיה המסחר והתעסוקה לעניין מתן היתר לפי הוראות חוק זה, רשאי לערער עליה לפני בית דין אזורי לעבודה, בתוך 45 ימים מהיום שבו הגיעה ההחלטה לידיעתו.

@ 14. עונשין (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ז-4, תשס&quot;ז-8, תשס&quot;ז-9, תשס&quot;ח-2, תש&quot;ע, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3, תשפ&quot;א)
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (בחוק זה - חוק העונשין):
:: (1) העסיק עובדת בעבודה, בתהליך ייצור או במקום עבודה, שנאסרו או שהוגבלו לפי [[סעיף 1]];
:: (2) העסיק עובדת בעבודת לילה בלא לספק לה את התנאים הנדרשים לפי [[סעיף 2(א)]];
:: (3) סירב לקבל לעבודה בשל כך שהודיעה עם קבלתה לעבודה כי אינה מסכימה, מטעמים משפחתיים, לעבוד בלילה, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ג)]];
:: (4) העסיק עובדת או עובד בתקופת הלידה וההורות, בניגוד להוראות [[סעיף 6]], או העסיק הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בתקופת הלידה וההורות, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (5) העסיק עובדת או עובד בידעו שהם בתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות [[סעיף 8]], או העסיק הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בידעו שהם בתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (6) פיטר, בלא היתר, עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות [[סעיף 9(א)]], או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (6א) גרם לפיטורי עובדת של קבלן כוח אדם בהיותה בהיריון, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ב1)]], או גרם לפיטורי הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה שהוא עובד של קבלן כוח אדם, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (7) פיטר עובדת או עובד בתקופת לידה והורות או בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]], בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(1)]], או פיטר הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(1)]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (8) פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות או לאחר תום ימי ההיעדרות לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]], בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(1א)]], או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(1א)]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (9) פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)]] או במשך תקופה של 60 ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(2)]], או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בימי היעדרם מהעבודה לפי [[סעיף 7(ד)(1)]] או במשך תקופה של שישים ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(2)]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (10) פיטר, בלא היתר, עובדת ששהתה במקלט לנשים מוכות, בימי היעדרה מעבודתה לפי [[סעיף 7(ג)(5)]], או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ד)]];
:: (11) פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד שעברו טיפולי פוריות או טיפולי הפריה חוץ־גופית, לפי העניין, לקראת שתי הלידות, בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(4) או (ג1)]], או במשך תקופה של 150 ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ה)(1)]], או עובדים כאמור שחלה הגבלה על פיטוריהם בתקופת הטיפולים או במשך תקופה של 150 ימים לאחרר מועד תחילת הטיפולים, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ה)(3)]];
:: (12) פיטר עובדת בימי היעדרה מעבודה לפי [[סעיף 7(א)]], בניגוד להוראות [[סעיף 9(ו)]];
:: (13) פגע, בלא היתר, בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי [[סעיף 9]], בתקופה שבה חלה אותה הגבלה, בניגוד להוראות [[סעיף 9א]], או פגע, בלא היתר, בהיקף המשרה או בהכנסה של הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי [[סעיף 9]], בתקופה שבה חלה אותה הגבלה, בניגוד להוראות [[סעיף 9א]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (14) העסיק עובדת שהיא בחודש החמישי להיריונה ואילך, בשעות נוספות, במנוחה השבועית, או בעבודת לילה, בניגוד להוראות [[סעיף 10(א)]];
:: (15) העסיק עובדת שילדה בעבודת לילה או במנוחה השבועית, בלא הסכמתה, בניגוד להוראות [[סעיף 10(ג)]].
: (ב) המפריע למפקח במילוי תפקידיו לפי חוק זה, דינו - מאסר שישה חודשים.
: (ג) עבירות לפי סעיף קטן (א)(1) ו־(2) הן מסוג העבירות של אחריות קפידה.

@ 15. אחריות נושא משרה (תיקון: תשס&quot;ז-8)
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]; בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
: (ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

@ 16. ראיות (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: אשה הנמצאת במקום בזמן שנעשית בו עבודה או פועלות בו מכונות - להוציא זמן הפסקות לסעודה - רואים אותה כמועסקת באותו מקום באותו תהליך ייצור ובאותה שעה, אם לא הוכח ההיפך.

@ 17. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ג) : (((בוטל).))

@ 18. דין אגודה שיתופית (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ד-3)
: לענין [[הסעיפים 1]], [[6]], [[7]] [[ו־7א]] רואים אגודה שיתופית כמעסיקה של חבריה.

@ 19. המדינה כמעסיק (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: לענין חוק זה דין עובד המדינה כדין כל עובד אחר.

@ 20. ביצוע ותקנות
: שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת), תשל״ט–1979]].))
: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה), התשמ&quot;ו-1986]].))
: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס&quot;א-2001]].))

@ 21. חובת התייעצות (תיקון: תשמ&quot;ו-2)
: שר העבודה לא יתקין תקנות על פי [[הסעיפים 1]] [[ו־2]] ולא יפרסם הודעה על פי [[סעיף 11(ב)]], אלא לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה וכן עם ארגוני המעבידים הרפרזנטטיביים במדינה שלדעת השר הם נוגעים בדבר.

@ 22. העברת סמכויות
: (א) שר העבודה רשאי להעביר לאחר את הסמכויות הנתונות לו על פי חוק זה, חוץ מן הסמכות להתקין תקנות, ליתן היתר כללי ולפרסם הודעה על פי [[סעיף 11(ב)]].
: (ב) הודעה על העברת סמכויות על פי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.

@ 22א. פרסום מידע על זכויות לפי חוק זה (תיקון: תשס&quot;ז-8)
: (א) שר התעשיה המסחר והתעסוקה יפרסם מידע על זכויות לפי חוק זה בדרכים אלה, כולן או חלקן:
:: (1) פרסום באמצעי התקשורת;
:: (2) הפצת עלוני מידע;
:: (3) הפעלת מוקד מידע שבו ינתן מענה טלפוני לפניות הציבור בנושא זכויות לפי חוק זה;
:: (4) פרסום מידע באתר האינטרנט של משרד המתעשיה המסחר והתעסוקה.
: (ב) שר התעשיה המסחר והתעסוקה ידווח לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ב־1 בינואר של כל שנה, על ביצוע הוראות סעיף זה בשנה שקדמה לה.

@ 23. שמירת זכויות
: חוק זה אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק, הסכם קולקטיבי, חוזה עבודה או נוהג.

@ 24. הוראות מעבר (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: (א) לענין [[#סעיף 50|סעיף 4(2) שבתוספת השביעית לחוק הביטוח הלאומי, תשי&quot;ד-1953]], רואים גם את מי שטרם מלאו לה 18 שנה כעובדת שפקודת העבדתן של נשים, 1945, חלה עליה.
: (ב) כל עוד לא הותקנו תקנות לפי [[סעיף 1]], לא תועסק עובדת בעבודות, בתהליכי ייצור או במקומות עבודה במפורט בחלק 1 שבתוספת לפקודת העבדתן של נשים, 1945.

@ 25. ביטול
: פקודת העבדתן של נשים, 1945 - בטלה.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשע&quot;ו-3) ==
==== ((([[סעיף 7ב]]))) ====
@ : {{ממורכז|'''הצהרה על מימוש הזכות לשעת הורות לעניין [[חוק זה|סעיף 7ב לחוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]]'''}}

@ : אני הח&quot;מ
:: {{טורים שווים|{{טקסט תחתי|.........................|שם פרטי ומשפחה}}|{{טקסט תחתי|.......................|מס' זהות}}|{{טקסט תחתי|......................................|מען}}}}
: שעובד/ת במקום עבודה {{טקסט תחתי|...............................................................|(שם המעסיק/העסק)}}
: מצהיר/ה כי אממש את הזכות לשעת הורות יחד עם בן/בת זוגי, בימים ............ בשבוע (סה&quot;כ ........... ימים בשבוע)*.
: {{מוקטן|* לגבי מקומות עבודה שבהם החלוקה היא שונה, לפי פרקי הזמן הקבועים לעניין אותו מקום}}
: אני מצהיר/ה כי לא איעדר מהעבודה, מכוח זכאותי לשעת הורות, בימים שלהלן, שבהם ייעדר בן זוגי מהעבודה מכוח זכאותו לפי [[סעיף 7ב לחוק]]; הצהרתי זו אמת ואני מתחייב/ת לנהוג לפיה.
@ : {{מוקטן|למילוי על ידי בן הזוג השני:}}
: אני הח&quot;מ
:: {{טורים שווים|{{טקסט תחתי|.........................|שם פרטי ומשפחה}}|{{טקסט תחתי|.......................|מס' זהות}}|{{טקסט תחתי|......................................|מען}}}}
: שעובד/ת במקום עבודה {{טקסט תחתי|...............................................................|(שם המעסיק/העסק)}}
: מצהיר/ה כי אממש את הזכות לשעת הורות יחד עם בן/בת זוגי, בימים .............. בשבוע (סה&quot;כ ................ ימים בשבוע)*.
: {{מוקטן|* לגבי מקומות עבודה שבהם החלוקה היא שונה, לפי פרקי הזמן הקבועים לעניין אותו מקום}}
: אני מצהיר/ה כי לא איעדר מהעבודה, מכוח זכאותי לשעת הורות, בימים שלהלן, שבהם ייעדר בן זוגי מהעבודה מכוח זכאותו לפי [[סעיף 7ב לחוק]]; הצהרתי זו אמת ואני מתחייב/ת לנהוג לפיה.

@ : {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|...........................|תאריך}} | {{טקסט תחתי|...........................|חתימת הורה 1}} | {{טקסט תחתי|...........................|חתימת הורה 2}}}}

== תוספת שנייה (תיקון: תשע&quot;ו-3) ==
==== ((([[סעיף 7ב]]))) ====
@ 1. : ענף התעשייה.
@ 2. : ענף המלונאות.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ג' באב תשי&quot;ד (2 באוגוסט 1954).
&lt;חתימות&gt;
* משה שרת, ראש הממשלה
* גולדה מאירסון, שרת העבודה
* יצחק בן־צבי, נשיא המדינה
&lt;ויקי&gt;{{חוקי ביטחון סוציאלי|כנסת=2001135}}&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>e1u8zwpiro30lnws7wlamlzeiwzy8rv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084928</id>
      <parentid>3084927</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T06:11:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3084928</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="107668" sha1="kybmma8i1ez4v8698siiujdepkbf1b1" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק עבודת נשים, תשי&quot;ד-1954

&lt;מאגר 2001135 תיקון 2211110 תקן 148069 קוד a163Y00000DuD1GQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ד, 154|חוק עבודת נשים|2:209034)); ((תשכ&quot;ג, 133|תיקון|5:209033)); ((תשכ&quot;ד, 140|תיקון מס' 2 לחוק השופטים|5:209664)), ((166|תיקון מס' 2|5:209032)); ((תשל&quot;ב, 119|תיקון מס' 3|7:209031)); ((תשל&quot;ג, 260|תיקון מס' 4|7:209030)); ((תשל&quot;ד, 78|ת&quot;ט|ec:8:317773)), ((80|ת&quot;ט|ec:8:317774)); ((תשל&quot;ו, 254|תיקון מס' 5|8:209029)); ((תשמ&quot;ו, 67|תיקון מס' 58 לחוק הביטוח הלאומי|11:210463)), ((141|תיקון מס' 7|11:210482)); ((תשמ&quot;ח, 42|חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה|11:210538)); ((תש&quot;ן, 173|תיקון מס' 9|12:210787)), ((178|תיקון מס' 10|12:210754)), ((188|תיקון מס' 11|12:210788)); ((תשנ&quot;א, 20|ת&quot;ט|ec:12:317470)); ((תשנ&quot;ב, 116|תיקון מס' 12|12:210885)); ((תשנ&quot;ו, 181|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|13:211736)); ((תשנ&quot;ז, 219|תיקון מס' 14 (הוראת שעה)|14:211430)); ((תשנ&quot;ח, 114|תיקון מס' 15|14:211508)), ((136|תיקון מס' 16|14:211475)), ((235|תיקון מס' 17|14:211490)); ((תשנ&quot;ט, 79|תיקון מס' 18|14:211614)); ((תש&quot;ס, 246|תיקון מס' 19|15:300239)), ((290|תיקון מס' 20|15:300266)); ((תשס&quot;א, 219|תיקון מס' 21|15:300356)), ((516|תיקון מס' 14 (הוראת שעה) (תיקון)|15:300622)); ((תשס&quot;ב, 30|תיקון מס' 22|15:300431)); ((תשס&quot;ג, 63|תיקון מס' 23|15:300585)); ((תשס&quot;ד, 344|תיקון מס' 24|16:299821)), ((345|תיקון מס' 25|16:299786)), ((380|תיקון מס' 26|16:299834)), ((425|תיקון מס' 14 (הוראת שעה) (תיקון מס' 2)|16:299840)); ((תשס&quot;ה, 265|תיקון מס' 27|16:299906)), ((464|תיקון מס' 28|16:299673)), ((913|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|16:299984)); ((תשס&quot;ו, 53|תיקון מס' 30|16:299965)), ((231|תיקון מס' 31|16:299907)), ((290|ת&quot;ט|2054)); ((תשס&quot;ז, 26|תיקון מס' 32|17:299818)), ((124|תיקון מס' 33|17:300130)), ((140|תיקון מס' 34|17:300075)), ((140|תיקון מס' 35|17:300129)), ((154|תיקון מס' 36|17:300079)), ((306|תיקון מס' 37|17:300133)), ((360|תיקון מס' 38|17:300741)), ((436|תיקון מס' 39|17:300029)), ((445|תיקון מס' 40|17:299817)); ((תשס&quot;ח, 4|תיקון מס' 41|17:300714)), ((172|תיקון מס' 42|17:300043)), ((206|תיקון מס' 43|17:300793)), ((386|תיקון מס' 44|17:300737)); ((תש&quot;ע, 326|תיקון מס' 45|18:300946)), ((440|תיקון מס' 46|18:301054)); ((תשע&quot;א, 74|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|18:301220)), ((960|תיקון מס' 48|18:301312)); ((תשע&quot;ב, 173|תיקון מס' 49|18:301129)); ((תשע&quot;ד, 71|תיקון מס' 50|19:301537)), ((330|תיקון מס' 51|19:301584)), ((603|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|19:306572)); ((תשע&quot;ו, 610|חוק אומנה לילדים|20:323013)), ((950|תיקון מס' 54|20:344829)), ((1090|תיקון מס' 55|20:347844)); ((תשע&quot;ז, 533|תיקון מס' 56|20:382391)), ((572|חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה)|20:382405)), ((1008|תיקון מס' 58|20:389356)); ((תשע&quot;ח, 114|תיקון מס' 8 לחוק שירותי הסעד|20:489215)), ((680|תיקון מס' 60|20:501308)); ((תשע&quot;ט, 142|תיקון מס' 61|20:528244)), ((330|ת&quot;ט|2783)); ((ק&quot;ת תש&quot;ף, 1038|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (עבודת נשים)|8461)), ((1140|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (עבודת נשים) (ביטול)|8493)); ((ס&quot;ח תשפ&quot;א, 236|תיקון מס' 62|23:593575)), ((358|תיקון מס' 225 והוראת שעה לחוק הביטוח הלאומי|24:603272)); ((תשפ&quot;ב, 758|תיקון מס' 63|24:622710)); ((תשפ&quot;ד, 106|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|25:3514351)); ((תשפ&quot;ה, 212|תיקון מס' 65|25:5526355)), ((781|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:8007291)); ((תשפ&quot;ו, 214|תיקון מס' 67|25:10625792)), ((461|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|25:12235734)), ((563|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)|25:12958311)).

@ 1. עבודות אסורות ועבודות מוגבלות (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: שר העבודה רשאי, בתקנות, לאסור או להגביל העסקת עובדת בעבודה פלונית, בתהליך ייצור פלוני או במקום עבודה פלוני שהעבודה בהם עלולה, לדעתו, לפגוע במיוחד בבריאות האשה.
: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס&quot;א-2001]].))

@ 2. תנאים לעבודת לילה (תיקון: תשכ&quot;ג, תשל&quot;ג, תשמ&quot;ו-2, תשע&quot;ד-3)
: (א) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תנאים להעסקת עובדת בלילה, הדרושים לדעתו לענין בריאותה או בטיחותה; תקנות כאמור יכול שיהיו דרך כלל או לגבי סוגים של עבודות או תפקידים, וכן ניתן לקבוע בהן חובה על מעסיק למסור הודעה על העסקת עובדת בלילה.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה), התשמ&quot;ו-1986]].))
: (ב) &quot;לילה&quot; - פרק זמן של אחת עשרה שעות ובהן השעות שבין 24:00 ובין 06:00, ובחקלאות שעות שבין 24:00 ובין 05:00.
: (ג) לא יסרב מעסיק לקבל אישה לעבודה בשל כך בלבד שהיא הודיעה עם קבלתה לעבודה שאינה מסכימה מטעמים משפחתיים לעבוד בלילה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי מקומות עבודה שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות וכן על שירותים, מקומות, עבודות ותפקידים המפורטים להלן:
:: (1) בשירותי המדינה שפירט שר העבודה בתקנות, לאחר שנוכח, כי עבודת לילה של עובדת בשירותים אלה היא חיונית למדינה ואינה עלולה לפגוע במיוחד בבריאות האשה;
::: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (עבודת לילה בשירותי המדינה), תשט״ז–1955]].))
:: (2) במקום שמטפלים בחולים או בנכים, במוסדות החלמה ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים;
:: (3) בעתונות, להוציא הדפסת עתונים;
:: (4) בבתי אוכל, בבתי מלון, בבתי קפה ובתי עינוג כמשמעות שעשועים ציבוריים [[סעיף 3 לחוק רישוי עסקים|בפקודת השעשועים הציבוריים, 1935]];
:: (5) בעבודה הקשורה במישרין לטיפול בבעלי חיים;
:: (6) בתפקידי הנהלה, או בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי, כשאין העבודה עבודת כפיים;
:: (7) כשתנאי העבודה ונסיבותיה אינם מאפשרים למעסיקה כל פיקוח על הזמן שבו נעשית העבודה;
:: (8) בשירותי תעופה וים;
:: (9) בסוכנויות נסיעות או תיירות שבנמלי תעופה וים או בועידות בין־לאומיות.
: (ד) (((נמחק).))

@ 3. סמכות בית הדין לעבודה (תיקון: תשמ&quot;ו-2)
: (א) לבית דין אזורי לעבודה תהיה סמכות יחודית לדון בתובענות שעילתן בהוראות [[סעיף 2(ג)]].
: (ב) לא יזדקק בית דין אזורי לעבודה לתובענה כאמור סעיף קטן (א), שהוגשה לאחר שחלפו שלושה חדשים מיום היווצר העילה.

@ 4. סירוב לעבוד בלילה (תיקון: תשכ&quot;ד-2, תשמ&quot;ו-2, תשע&quot;ד-3)
: עובדת במקום עבודה שבו לא עבדו קודם לכן בלילה, שנדרשה לעבוד בלילה, רשאית להודיע למעסיקה בכתב, לא יאוחר משלושה ימים מיום הדרישה, כי אין היא מסכימה לעבוד בלילה.

@ 4א. תחולה על הורה עצמאי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: הוראות [[סעיפים 2(ג)]], [[3]] [[ו-4]] החלות על אישה לגבי עבודה בלילה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על עובדת, עובד, מועמדת לעבודה או מועמד לעבודה, לפי העניין, שהם הורה עצמאי, לגבי עבודה בשעות שבין 24.00 ובין 07.30; בסעיף זה, &quot;הורה עצמאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ&quot;ב-1992]], ובלבד שלילד שבהחזקתו הנמצא עימו טרם מלאו 12 שנים.

@ 5. (תיקון: תשמ&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 6. תקופת לידה והורות (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ד, תשל&quot;ד-2, תשמ&quot;ו, תש&quot;ן, תש&quot;ן-3, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח-2, תשנ&quot;ט, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב, תשס&quot;ג, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ז-3, תשס&quot;ז-6, תשס&quot;ז-7, תשס&quot;ז-8, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ו)
: (א) עובדת שקרובה ללדת יתן לה מעסיקה תקופת לידה והורות ולא יעסיקנה בתוך תקופת הלידה וההורות.
: (ב)(1) תקופת הלידה וההורות היא עשרים ושישה שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער, והשאר אחרי יום הלידה.
:: (2) עובדת רשאית לקצר את תקופת הלידה וההורות, ובלבד שתקופת הלידה וההורות לא תפחת מחמישה עשר שבועות, או מתקופה כאמור בתוספת הארכות של תקופת הלידה וההורות, אם מימשה את זכותה להאריכה לפי סעיפים קטנים (ב1), (ג) ו־(ד) (להלן - הארכות).
:: (3) עובדת שהודיעה על רצונה לקצר את תקופת הלידה וההורות כאמור בפסקה (2), לא יוכל המעסיק לדחות את החזרתה לעבודה למשך יותר משלושה שבועות מיום שהודיעה כאמור.
:: (4) שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי לקבוע הוראות לעניין מתן הודעה על קיצור תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיף קטן זה, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות להודעה למי שהעובדת עבדה אצלו לפני תקופת הלידה וההורות, ולמעסיק אחר.
:: (5) הוראות פסקאות (1) עד (4) לא יחולו על עובדת שעבדה לפני יציאתה לתקופת לידה והורות פחות משנים עשר חודשים אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה; תקופת הלידה וההורות של עובדת כאמור היא חמישה עשר שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער והשאר אחרי יום הלידה.
: (ב1) עובדת שחלתה ואושפזה בבית חולים תוך תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאלה:
:: (1) להאריך את תקופת הלידה וההורות לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז אך לא יותר מארבעה שבועות; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי עובדת שתקופת אשפוזה, כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה רצופה; בסעיף זה, &quot;אשפוז&quot; - שהות של אדם בבית חולים במשך 12 שעות לפחות לשם קבלת טיפול רפואי;
:: (2) לפצל את תקופת הלידה וההורות כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה;
:: לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיעה העובדת על מימושה בדרך, ובמועד ולמי שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת חופשת לידה או פיצולה בשל אשפוז היולדת או ילדה), התשנ״ט–1999]].))
: (ג)(1) עובדת שילדה בלידה אחת יותר מילד אחד זכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות בשלושה שבועות נוספים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל בילד השני;
:: (2) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ח) [[וסעיף 7(ג3)]] ומהוראות כל דין, עובד שבת זוגו ילדה בלידה אחת יותר מילד אחד יהיה רשאי לממש, בתוך תקופת הלידה וההורות של בת זוגו, החל מיום הלידה ואילך, תקופה אחת רצופה של לפחות שבעה ימים ולכל היותר שבועיים - מתוך שלושת השבועות האמורים בפסקה (1), בעד כל ילד נוסף שנולד באותה לידה, לצורך טיפול בילדו במקום בת זוגו ובהסכמתה.
: (ד) עובדת שהילד אשר ילדה חייב להישאר בבית החולים או לחזור לבית החולים לאישפוז, תוך תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיפים קטנים (ב), (ב1) או (ג), לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאלה:
:: (1) להאריך את תקופת הלידה וההורות לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז, אך לא ביותר מעשרים שבועות; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי עובדת שתקופת אשפוזו של הילד אשר ילדה, כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה רצופה;
:: (2) לפצל את תקופת הלידה וההורות כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה;
:: לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן העובדת הודיעה על מימושה בדרך, ובמועד ולמי שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת חופשת לידה או פיצולה בשל אשפוז היולדת או ילדה), התשנ״ט–1999]].))
: (ד1) (((בוטל).))
: (ד2) הזכאות להארכת תקופת הלידה וההורות לפי סעיפים קטנים (ב1) עד (ד) ו-(ד3) היא מצטברת, ובלבד שכל ההארכות לפי סעיפים קטנים (ב1)(1), (ד)(1) ו-(ד3) לא יעלו יחד על עשרים שבועות.
: (ד3) עובדת שהילד אשר ילדה הוא פעוט עם מוגבלות מורכבת שהוכר ככזה בתוך תקופת הלידה וההורות, זכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות בחמישה שבועות נוספים; בסעיף קטן זה, &quot;פעוט עם מוגבלות מורכבת&quot; - פעוט שזכאי לגמלת ילד נכה לפי [[תקנה 2(2)(ב), (2א), (3) או (3א) לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש&quot;ע-2010]].
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ב) מותר לקצר את תקופת הלידה וההורות, בהסכמת העובדת ובאישור שבכתב מאת רופא, אם הנולד איננו בחיים או שהעובדת הסכימה שילדה יאומץ לפי [[חוק אימוץ ילדים, התשמ&quot;א-1981]], או שהיא אם נושאת כמשמעותה [[בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ&quot;ו-1996]] (להלן - אם נושאת), ובלבד שהתקופה תכלול לפחות שלושה שבועות שאחרי הלידה ואולם לגבי עובדת שהסכימה שילדה יאומץ או לגבי עובדת שהיא אם נושאת, לא יהיה תוקף לזכאותה לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיעה על הסכמתה לקצר את תקופת הלידה וההורות בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה על הסכמה לקיצור תקופת חופשת הלידה), התשע״ד–2014]].))
: (ו) שר העבודה רשאי לנקוב בתקנות עבודות מסויימות שבהן תהא תקופת הלידה וההורות שלפני יום הלידה המשוער פרק זמן שקבע בתקנות ושלא יעלה על שבעה שבועות.
: (ז) (((בוטל).))
: (ז1)(1) עובד שבת זוגו ילדה, ומתקיימים לגביו כל התנאים המפורטים להלן, ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות בהתאם להוראות פסקה (2):
::: (א) הילד נמצא עמו ובהחזקתו;
::: (ב) הילד נמצא בטיפולו הבלעדי של העובד מחמת נכות או מחלה של בת הזוג ורופא אישר בכתב כי בשל הנכות או המחלה כאמור בת הזוג אינה מסוגלת לטפל בילד.
:: (2) על זכאותו של עובד לתקופת לידה והורות לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב), (ג) ו־(ד), ואולם תקופת הלידה וההורות של העובד תחל ביום שבו החלו להתקיים לגביו התנאים האמורים בפסקה (1), ותקופתה תהיה למשך יתרת תקופת הלידה וההורות של בת הזוג שלא נוצלה על ידה עד ליום האמור, וכל עוד מתקיימים לגבי העובד התנאים האמורים, ולעניין עובד שבת זוגו אינה זכאית לתקופת לידה והורות לפי סעיף זה - למשך יתרת התקופה שהיתה בת זוגו בתקופת לידה והורות אילו היתה זכאית לה לפי סעיף זה.
:: (3) יצא עובד לתקופת לידה והורות לפי סעיף קטן זה, אין בכך כדי לדחות, להאריך או לקצר את תקופת הלידה וההורות של בת זוגו.
:: (4) שר התעשיה המסחר והתעסוקה, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כללים לביצוע הוראות פסקה (1), ובין השאר, כללים בדבר חובת מסירת הודעה למעסיק על ידי העובד.
: (ח)(1) עובד שאשתו ילדה, ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות חלקית, בתקופת הלידה וההורות שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, אם התקיימו כל אלה:
::: (א) אשתו זכאית לתקופת לידה והורות והיא הסכימה בכתב לוותר על חלק מתקופת הלידה וההורות המגיעה לה בתקופה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, וזאת על אף הוראות סעיף קטן (ב)(2); ולעניין אישה שהיא עובדת עצמאית - היא זכאית לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], והסכימה בכתב לחזור לעסוק במשלח ידה בתקופה שנותרה כאמור, שהיתה מגיעה לה אילו היתה זכאית לתקופת לידה והורות;
::: (ב) אשתו עבדה או עסקה במשלח ידה בתקופה האמורה בפסקת משנה (א).
:: (1א) תקופת הלידה וההורות החלקית של עובד שהתקיימו לגביו הוראות פסקה (1), לא תעלה על חמישה עשר שבועות, בתוספת הארכות, אם התקיימו לגביו גם על אלה:
::: (א) הוא עבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה פחות משנים עשר חודשים עד יציאתו לתקופת לידה והורות;
::: (ב) אשתו עבדה שנים עשר חודשים לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה לפני יציאתה לתקופת לידה והורות; ולעניין אישה שהיא עובדת עצמאית - עסקה במשלח ידה שנים עשר חודשים לפחות לפני המועד שבו היתה יוצאת לתקופת לידה והורות, אילו היתה זכאית לתקופת לידה והורות.
:: (1ב)(א) עובד שאשתו ילדה ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות של שבעה ימים במהלך תקופת הלידה וההורות של אשתו, ובלבד שהיא הסכימה בכתב לוותר על דמי הלידה שהיא זכאית להם בעד השבוע האחרון של פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי הוראות [[+|סעיפים 50]] [[ו-51 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]].
::: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), יצא עובד לתקופת לידה והורות כאמור בפסקת משנה (א) זכאית אשתו לחזור לעבודתה בשבוע האחרון כאמור בפסקת המשנה האמורה, למעט אם היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיף 50(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]].
::: (ג) אין בתקופת לידה והורות לפי פסקה זו כדי לשנות את אורך תקופת הלידה וההורות שנקבעה בסעיף קטן (ב)(1).
::: (ד) אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו-(1א) ומהוראות סעיף קטן (ז1), [[סעיף 7(ג3)]] [[וחוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש&quot;ס-2000]].
:: (2) שר התעשיה המסחר והתעסוקה יקבע כללים לביצוע הוראות פסקה (1), ובין השאר, כללים בדבר חובת מסירת הודעה למעסיק על ידי שני בני הזוג.
:: (3) שר התעשיה המסחר והתעסוקה יקבע, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, נסיבות מיוחדות שבהתקיימן יהיה עובד זכאי לתקופת לידה והורות לפי הוראות סעיף קטן זה, אף אם לא התקיים האמור בפסקה (1)(ב).
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (חופשת לידה חלקית לעובד שאשתו ילדה), התשנ״ט–1999]].))
: (ט) היעדרות מעבודה לרגל תקופת לידה והורות לפי הוראות סעיף זה לא תפגע בזכויות התלויות בוותק אצל המעסיק.

@ 6א. (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד, תשס&quot;ז, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6ב. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ד, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-8, תשע&quot;א-2) : (((בוטל).))

@ 7. זכות להיעדר מהעבודה (תיקון: תשכ&quot;ד-2, תשל&quot;ו, תשמ&quot;ח, תש&quot;ן, תש&quot;ן-2, תשנ&quot;ח-3, תש&quot;ס, תשס&quot;ז-8, תשס&quot;ח-4, תש&quot;ע-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2, תשע”ז-3, תשע״ח, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ה)
: (א) עובדת שהפילה רשאית להיעדר מעבודתה שבוע לאחר ההפלה, ואם אישר רופא כי מצב בריאותה מחמת ההפלה מחייב שתיעדר זמן רב יותר - הזמן שקבע הרופא, אך לא יותר מששה שבועות.
: (ב) דין העדר מכוח סעיף קטן (א) כדין העדר מפאת מחלה.
: (ג) עובדת רשאית להיעדר מעבודתה:
:: (1) בחדשי ההריון, אם אישר רופא בכתב כי מצבה הרפואי לרגל ההריון מחייב זאת ובמידה שאישר; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה, אלא אם כן העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון לפי [[סעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], בעבור תקופה זו, או שהיא זכאית לתשלום בשל ההיעדרות מכוח דין אחר, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה; היעדרות מכוח פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה;
:: (1א) בחודשי ההיריון, אם אישר רופא בכתב, על גבי טופס שנקבע בתקנות, כי סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את העובדת בשל היותה בהיריון, או את עוברה; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות לפי פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה; הוראות פסקה זו לא יחולו עם מעסיקה של העובדת מצא לה עבודה חלופית מתאימה;
:: (1ב) בחודשי ההיריון, אם אישר רופא בכתב, על גבי טופס שנקבע בתקנות, כי בשל סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה, נבצר מהעובדת לבצע את עבודתה בשל היותה בהיריון; דין היעדררות לפי פסקה זו כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות לפי פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה; הוראות פסקה זו לא יחולו אם מעסיקה של העובדת מצא לה עבודה חלופית מתאימה;
:: (1ג) מתום תקופת הלידה וההורות, ועד תום שישה חודשים מיום הלידה, בתקופה שבה היא מניקה, בהתקיים כל אלה:
::: (1) העובדת הודיעה למעסיקה שהיא מניקה;
::: (2) העסקתה נאסרה בתקופה שבה היא מניקה בשל ההנקה, לפי הוראות [[סעיף 1]];
::: (3) מעסיקה של העובדת לא מצא לה עבודה חלופית מתאימה;
::: (4) העובדת אינה רשאית להיעדר מעבודתה לפי סעיף קטן (ד);
::: היעדרה של עובדת מעבודתה לפי פסקה זו דינו כדין חופשה ללא תשלום, וזמן היעדרה לא יבוא במניין לגבי זכויות התלויות בוותק;
:: (2) מתום תקופת הלידה וההורות עד תום ששה חדשים מאותו יום, אם אישר רופא כי מצבה עקב הלידה מחייב זאת ובמידה שאישר; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה;
:: (3) מתום תקופת הלידה וההורות עד תום ארבעה חדשים מאותו יום - שעה אחת ביום, שתיקרא שעת הורות, בתנאי שהיא מועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה של העובדת או שהיא מועסקת במשרה שהיקפה 174 שעות בחודש לפחות, לפי הנמוך; ההיעדרות המותרת על פי פסקה זו היא בנוסף להפסקות על־פי [[חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי&quot;א-1951]], ואין מנכים אותה משכר עבודתה. לעניין סעיף זה, עובד שמועסק במשרה מלאה כאמור או שמועסק במשרה שהיקפה 174 שעות בחודש לפחות, לפי הנמוך, יהיה רשאי לממש את הזכות לשעת ההורות לבדו או לסירוגין עם בת זוגו, בהתקיים התנאים המפורטים [[בסעיף 7ב]];
:: (4)(א) בתקופה, שבה היא עוברת טיפולי פוריות לרבות טיפולי הפריה חוץ־גופית, אם אישר הרופא המטפל בכתב כי הטיפול מחייב זאת ובמידה שאישר, ובלבד שהודיעה על כך למעסיקה מראש; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה. שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין תקופת ההיעדרות כאמור;
::: (ב) בזקיפת ימי היעדרות לפי פסקת משנה (א) זכאית עובדת להביא בחשבון, לפי בחירתה, גם חלקי ימים שבהם נעדרה כאמור;
::: (ג) היעדרות של חלקי ימים לפי פסקה זו לא תעלה על 40 שעות בשנה לעובדת המועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה או על החלק היחסי מ-40 שעות כאמור, בהתאם לשיעור חלקיות המשרה; שיעור חלקיות המשרה יחושב כיחס שבין שעות העבודה של העובדת בחודש ובין מספר שעות העבודה בחודש במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה, או 182 שעות, לפי הנמוך;
::: (ד) על אף האמור [[בסעיף 2(א) לחוק דמי מחלה, התשל&quot;ו-1976]], עובדת זכאית לתשלום דמי מחלה בשל היעדרות הנכללת במכסת השעות האמורה בפסקת משנה (ג) ביום הראשון להיעדרה; התשלום בעד חלקי ימי היעדרות לעניין זה יחושב לפי היחס שבין שעות ההיעדרות ובין שעות העבודה של העובדת באותו יום אילולא נעדרה;
::: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון), התשנ״א–1990]].))
:: (5) בתקופה שבה היא שוהה במקלט לנשים מוכות באישור המחלקה לשירותים חברתיים או משרד העבודה והרווחה, ובלבד שהתקופה לא תעלה על שישה חודשים בתקופת שנים עשר החודשים שלאחר תחילת שהייתה במקלט כאמור; העדרה של עובדת מעבודתה לפי פסקה זו דינה כדין חופשה בלא תשלום, וזמן העדרה לא יבוא במנין לגבי זכויות התלויות בוותק; הוראות פסקה זו יחולו על עובדת שעבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה תקופה של שישה חודשים רצופים או יותר; לענין פסקה זו –
:::- ”אישור” – הפניה מראש או אישור בדיעבד;
:::- ”מחלקה לשירותים חברתיים” – כמשמעותה [[בחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958]];
:::- ”מקלט לנשים מוכות” – מקום שבו שוהה אישה מוכה מחשש לחייה או לחיי ילדה, לרבות מקום כאמור שאינו נתמך בידי המדינה או רשות מקומית;
::: לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקה זו אלא אם כן הודיעה העובדת על מימושה למעסיק בדרך ובמועד שקבע שר העבודה והרווחה;
::: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה על שהייה במקלט לנשים מוכות), התשס&quot;א-2000]].))
:: (6)(א) בתקופה שבה בן זוגה שוהה בשירות מילואים, כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]] - שעה אחת ביום, החל ביום הראשון לשירות המילואים, ובלבד שמתקיימים התנאים המפורטים להלן:
:::: (1) תקופת המילואים של בן הזוג לא תפחת מחמישה ימים רצופים;
:::: (2) לעובדת ילד שטרם מלאו לו 13 שנים הנמצא עמה;
:::: (3) העובדת מועסקת במשרה מלאה לפי הנהוג במקום עבודתה;
:::: (4) העובדת הודיעה למעסיקה על מימוש הזכות לפי פסקה זו והציגה לפניו אישור המעיד על שירות המילואים של בן זוגה; שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הודעה כאמור;
::: (ב) עובדת אינה זכאית להיעדר מעבודתה לפי פסקה זו בימים שבהם היא נעדרת מעבודה בשל מימוש הזכות לשעת הורות לפי הוראות פסקה (3) או לפי הנהוג במקום עבודתה בעניין שעת הורות כאמור, או לפי הנהוג במקום עבודתה בעניין קיצור שעות עבודתה בשל הורות; היתה העובדת זכאית להיעדר מעבודתה כאמור פחות משעה אחת ביום, תהיה זכאית להיעדר מעבודתה לפי פסקה זו ביתרת הזמן שבין ההסדר הנהוג במקום עבודתה כאמור ובין שעה אחת;
::: (ג) הוראות פסקה זו יחולו גם על עובד שבת זוגו שוהה בשירות מילואים, בשינויים המחויבים;
::: (ד) על אף האמור בפסקה זו, רשאי ראש רשות ביטחון, בהחלטה מנומקת בכתב, לקבוע כי הוראות פסקה זו לא יחולו על חלק מעובדי אותה הרשות, בשל צורך מבצעי חיוני; החלטה כאמור תעמוד בתוקפה לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים ויהיה ניתן להאריכה בתקופות נוספות שלא יעלו על שבעה ימים כל אחת; לעניין זה, &quot;רשות ביטחון&quot; - שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר או הרשות הארצית לכבאות והצלה;
::: (ה) ההיעדרות המותרת בהתאם להוראות פסקה זו היא נוסף על הפסקות על פי [[חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי&quot;א-1951]], ואין מנכים אותה משכר עבודה.
: (ג1) הוראות סעיף קטן (ג)(4) תחול גם על עובד העובר טיפולי פוריות.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון), התשנ״א–1990]].))
: (ג2)(1) עובד רשאי להיעדר מעבודתו בהתקיים האמור בפסקה מפסקאות משנה (א) או (ב), ולתקופה כמפורט בהן:
::: (א) בת זוגו של העובד החליטה לפצל את תקופת הלידה וההורות לפי הוראות [[סעיף 6(ב1)(2)]] - למשך התקופה שבה היא מאושפזת ושבה פוצלה תקופת הלידה וההורות כאמור אך לא יותר מארבעה שבועות;
::: (ב) לעובד נולד ילד והילד נמצא עמו ובהחזקתו הבלעדית (בפסקת משנה זו - החזקה בלעדית) - מהיום שבו הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית וכל עוד הוא נמצא בהחזקה כאמור, למשך יתרת תקופת הלידה וההורות של היולדת שלא נוצלה על ידה עד ליום האמור, ולעניין יולדת שאינה זכאית לתקופת לידה והורות לפי [[סעיף 6]] - למשך יתרת תקופת הלידה וההורות שלה היתה זכאית אילו חלו לגביה הוראות [[הסעיף האמור]].
:: (2) לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיע העובד על מימושה למעסיקו בדרך ובמועד שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה.
:: (3) היעדרות של עובד מעבודתו לפי פסקה (1) דינה כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות כאמור לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו.
:: (4) עובד שנעדר מעבודתו לפי פסקה (1) והתייצב לעבודה לפני תום תקופת הלידה וההורות שלו, או הביע את רצונו לחזור לעבודה כאמור, לא יוכל המעסיק לדחות את החזרתו לעבודה יותר משבועיים מיום שהתייצב או הביע את רצונו לחזור.
:: (ג3) עובד רשאי להיעדר מעבודתו עד חמישה ימים מהיום שלאחר יום הלידה של בת זוגו; דין היעדרות לפי פסקה זו כמפורט להלן:
::: (1) לעניין שלושת ימי ההיעדרות הראשונים – כדין חופשה שנתית, ואם אין לעובד ימי חופשה המגיעים לו – כדין חופשה ללא תשלום;
::: (2) לעניין שני ימי ההיעדרות הנותרים – כדין היעדרות מפאת מחלה; לעניין עובד הזכאי לדמי מחלה לפי [[חוק דמי מחלה, התשל&quot;ו–1976]], יראו את ימי העדרו לפי פסקת משנה זו כיום השני והשלישי למחלתו לפי [[סעיף 2 לחוק האמור]]; ימי ההיעדרות לפי פסקת משנה זו יבואו בחשבון במניין ימי ההיעדרות שהעובד זכאי להם לפי [[חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש&quot;ס–2000]].
: (ג4)(1) עובד שעבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה שנה לפחות והילד שבת זוגו ילדה אושפז בבית החולים לאחר הלידה לתקופה העולה על שבועיים, רשאי להיעדר עד 20 ימי היעדרות, אף אם אינם רצופים, במהלך תקופת האשפוז של הילד ובתוך תקופת הלידה וההורות של בת הזוג לפי [[סעיף 6]], על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירתו.
:: (2) ימי ההיעדרות של עובד כאמור בפסקה (1), שזקף ימי היעדרות לפי הוראות אותה פסקה ולפי הוראות סעיף קטן (ג3) על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, יימנו לעניין הוראות [[סעיף 2(א) לחוק דמי מחלה, התשל&quot;ו-1976]], ברצף מהיום הראשון שבו נעדר על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, אף אם ההיעדרויות לא היו רצופות.
:: (3) בזקיפת ימי היעדרות לפי הוראות פסקה (1) זכאי עובד להביא בחשבון, לפי בחירתו, גם חלקי ימים שבהם נעדר לפי הוראות סעיף קטן זה; חלקי ימים לעניין זה יחושבו לפי היחס שבין שעות ההיעדרות ובין שעות העבודה של העובד באותו יום אילולא נעדר.
:: (4) ימי ההיעדרות לפי סעיף קטן זה לא יובאו בחשבון במניין ימי ההיעדרות שהעובד זכאי להם לפי סעיף קטן (ג3) ולפי [[חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש&quot;ס-2000]].
:: (5) היעדרות לפי סעיף קטן זה תתאפשר אם העובד מסר למעסיקו אישור רפואי בדבר אשפוז הילד וכן חתם על הצהרה כי בימי ההיעדרות שהה עם הילד שאושפז או עם ילדיו האחרים.
: (ד)(1) עובדת רשאית להיעדר מהעבודה, מתום תקופת הלידה וההורות, מספר חדשים כרבע מספר החדשים שבהם עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, אך לא יותר משנים עשר חדשים מיום הלידה וחלק של חודש לא יבוא במנין ואולם ממספר החודשים שתהיה העובדת רשאית להיעדר בהתאם לפסקה זו, יופחתו מספר השבועות שבהם עלתה תקופת הלידה וההורות שנוצלה על ידי העובדת לפי [[סעיף 6(ב)(1)]], על חמישה עשר שבועות, או על תקופה של חמישה עשר שבועות, בתוספת הארכות.
:: (2) העדרה של העובדת מעבודתה מכוח פסקה (1) דינה כדין חופשה ללא תשלום, וזמן העדרה לא יבוא במנין לגבי זכויות התלויות בותק.
:: (3) עובדת שנעדרה מעבודתה מכוח פסקה (1) והתייצבה לעבודה לפני תום תקופת הלידה וההורות שלה, או הביעה רצונה לחזור לעבודה כאמור, לא יוכל המעסיק לדחות את חזרתה לעבודה יותר מארבעה שבועות מיום שהתייצבה או הביעה רצונה לחזור.
: (ד1) הוראות סעיף קטן (ד) יחולו, בשינויים המחוייבים, על עובד, ובלבד שנתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) בת זוגו הועסקה כעובדת במשך ששה חדשים רצופים לפחות בסמוך לפני תחילת העדרותו מהעבודה בהתאם להוראות סעיף קטן (ד).
:: (2) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת זוגו.
: (ד2) נעדר אחד מבני־הזוג מן העבודה כאמור בסעיף קטן (ד) או (ד1), לפי הענין, לא יחולו הוראות אותם סעיפים קטנים על בן־הזוג השני; אולם, אם נעדר אחד מבני הזוג תקופה קצרה מהאמור בסעיפים קטנים (ד) או (ד1) לפי הענין, רשאי בן זוגו להעדר מהעבודה על פי הוראות אותם סעיפים קטנים למשך יתרת התקופה האמורה.
: (ד3) לענין חישוב תקופת העבודה הרצופה כאמור בסעיף קטן (ד1), יראו כעבודה גם תקופת הפסקה בעבודה שבה נמשכים יחסי עבודה.
: (ד4) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הוראות בדבר חובת מסירת הודעות למעסיק לענין סעיף זה, מאת בני־הזוג או אחד מהם ותוצאות אי מסירת הודעות כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד), התשמ״ט–1988]].))
: (ה)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג)(1), רשאית עובדת להיעדר מעבודתה, ללא ניכוי משכר עבודתה, לשם פיקוח רפואי במשך חדשי ההריון ובדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהריון הנעשים על ידי רופא נשים או הנעשים בתחנה לבריאות האם והילד שאישר משרד הבריאות (להלן - התחנה), לרבות בדיקות שגרתיות כאמור הנערכות מחוץ לתחנה על פי הפניית התחנה; בפסקה זו, &quot;רופא נשים&quot; - רופא מורשה בעל תואר מומחה ביילוד ובגינקולוגיה שניתן לו על פי [[=הפקודה|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976]] (להלן - הפקודה), או רופא מורשה המתמחה לקראת קבלת התואר האמור, במוסד מוכר לפי [[הפקודה]], בפיקוחו של רופא בעל התואר האמור.
:: (2) תקופת ההיעדרות מהעבודה כאמור בפסקה (1) לא תעלה על 40 שעות במשך חודשי הריונה, לעובדת המועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה או על החלק היחסי מ-40 שעות כאמור, בהתאם לשיעור חלקיות המשרה; שיעור חלקיות המשרה יחושב כיחס שבין שעות העבודה של העובדת בחודש ובין מספר שעות עבודה בחודש במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה, או 182 שעות, לפי הנמוך.
:: (3) שר העבודה רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לקבוע בתקנות -
::: (א) הוראות לביצוע פסקאות (1) ו־(2);
::: (ב) לגבי סוגי עובדות ובאזורים שיקבע - מספר שעות אחר להיעדרות עובדת מעבודתה כאמור ובלבד שלא יפחת מהאמור בפסקה (2);
::: (ג) הוראות משלימות בדבר זכותה של אשה העובדת אצל יותר ממעסיק אחד להיעדר מעבודתה כאמור בפסקה (1) כאילו היתה עובדת אצל מעסיק אחד לענין האמור בפסקה (2).

@ 7א. הפרשות לקופת גמל בתקופת לידה והורות ובשמירת הריון (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) עובד או עובדת הזכאים לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]] (בסעיף זה - דמי לידה), או עובדת הזכאית לגמלת שמירת הריון לפי [[החוק האמור]] (בסעיף זה - גמלת שמירת הריון), והם ומעסיקם או המעסיק בלבד, נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך המעסיק לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה או גמלת שמירת ההריון, לפי הענין, ובלבד שהעובדת או העובד שילמו בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליהם, אם חלים, להבטחת הזכויות האמורות, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפו העובדת או העובד לעבוד בתקופה האמורה; בסעיף קטן זה, &quot;קופת גמל&quot; - כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]].
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) יחול על המעסיק שהעובדת או העובד עבדו אצלו שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת ההריון של העובדת או של בת זוגו של העובד, לפי העניין, ולענין תשלומים בתקופת הזכאות לדמי לידה - אם נוסף על כך התקיימו יחסי עבודה ביניהם בכל תקופת ההריון.
: (ג) השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע מועדים וכללים לתשלום הסכומים האמורים בסעיף קטן (א); בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע כללים שונים למעסיק ולעובדת או לעובד.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל), התשס״ח–2008]].))

@ 7ב. התנאים למימוש הזכות לשעת הורות על ידי בן זוג (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: (א) עובד רשאי לממש את הזכות לשעת הורות לבדו או לסירוגין עם בת זוגו, כאמור [[בסעיף 7(ג)(3)]], בהתקיים התנאים המפורטים להלן:
:: (1) בת הזוג נתנה את הסכמתה למימוש הזכות לשעת ההורות לסירוגין עם בן זוגה או על ידי בן זוגה;
:: (2) כל אחד מבני הזוג מסר למעסיקו, לא יאוחר מ-21 ימים לפני תום תקופת הלידה וההורות, הצהרה חתומה לפי [[תוספת ראשונה|הטופס שבתוספת הראשונה]] שבה הודיע על הבחירה לממש את הזכות לשעת הורות עם בן הזוג (בסעיף זה - הצהרה); מסרו בני הזוג הצהרה במועד מאוחר יותר - יהיה העובד רשאי לממש את זכותו 21 ימים לאחר מסירת ההצהרה;
:: (3) בהצהרה יפרט כל אחד מבני הזוג את מספר הימים ואת הימים המסוימים בשבוע העבודה שבהם יממש את שעת ההורות;
:: (4)(א) מימוש הזכות לשעת הורות ייעשה על פי ההצהרה, ואולם העובדת ומעסיקה ובן זוגה ומעסיקו רשאים, לפי העניין, להסכים ביניהם, לפי הצורך ובאופן חד-פעמי, על מימוש הזכות לשעת ההורות באופן שונה מזה שמסרו עליו בהצהרה.
::: (ב) שינוי קבוע במימוש הזכות לשעת ההורות שמסרו העובדת ובן זוגה בהצהרה, לאחר שנמסרה הצהרה כאמור בסעיף זה, ייעשה בהצהרה נוספת שתימסר למעסיק בהתאם להוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים, 21 ימים מראש, ולעניין בני זוג שלפחות אחד מהם עובד במשמרות - חודש מראש;
:: (5) מכסת שעות ההורות ששני בני הזוג זכאים לממש לפי הוראות סעיף זה לא תעלה על מכסת שעות ההורות שהעובדת היתה זכאית לממש לבדה.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), עובדת ובן זוגה שאחד מהם עובד בעבודה במשמרות בענף מהענפים המנויים [[בתוספת השנייה]] רשאים לממש את הזכות לשעת הורות לסירוגין כך שכל אחד מבני הזוג יממש את הזכות לפרקי זמן שלא יפחתו משלושה שבועות כל אחד; העובד שעובד במשמרות ומעסיקו רשאים להסכים ביניהם על חלוקה אחרת לסירוגין לפרקי זמן קצרים יותר.
:: (2) שר הכלכלה והתעשייה, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השנייה]].
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;עבודה במשמרות&quot; - עבודה שמכסת העבודה היומית המלאה בה היא 20 שעות לפחות שנחלקות לשתי משמרות לפחות.
: (ג) שר הכלכלה והתעשייה, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגוני מעסיקים שהם לדעת השר יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות הנוגעות בין השאר לעניין -
:: (1) חלוקה אחרת של מימוש הזכות לשעת ההורות בין בני הזוג, ובכלל זה לעניין אופן שינוי החלוקה;
:: (2) חלוקת מימוש הזכות לשעת ההורות לפי סוגי עובדים וסוגי מקומות עבודה;
:: (3) אופן הדיווח ודרך הדיווח למעסיק על ידי בני הזוג.

@ 8. איסור העסקה בתקופת לידה והורות (תיקון: תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: לא יעסיק מעסיק עובדת או עובד בידעו שהם בתקופת לידה והורות.

@ 9. הגבלת פיטורים (תיקון: תשכ&quot;ד-2, תש&quot;ן, תשנ&quot;ח, תש&quot;ס, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ז-5, תשס&quot;ז-8, תשס&quot;ז-9, תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-3, תש&quot;ע, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ו-2, תשפ&quot;ו-3)
: (א) לא יפטר מעסיק עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות.
: (ב) היה המעסיק קבלן כוח אדם והעובדת הועסקה אצלו בפועל במשך שישה חודשים לפחות יראו, לענין סעיף קטן (א), גם הפסקה זמנית של העסקתה כפיטורים; בסעיף זה, &quot;קבלן כוח אדם&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]].
: (ב1)(1) לעניין עובדת של קבלן כוח אדם המועסקת אצל מעסיק בפועל במשך שישה חודשים לפחות, יחולו הוראות אלה:
::: (א) לא יגרום מעסיק בפועל לכך שקבלן כוח אדם יפטר עובדת בהיריון בניגוד להוראות סעיף זה;
::: (ב) פוטרה עובדת בהיריון בניגוד להוראות סעיף זה, חזקה היא שהמעסיק בפועל הוא שגרם לפיטורים, אלא אם כן הוכיח אחרת;
::: (ג) בקשה להיתר לפי סעיף קטן (א) תוגש הן בידי המעסיק בפועל והן בידי קבלן כוח האדם.
:: (2) הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על החובות והאיסורים החלים על קבלן כוח אדם כמעסיק לפי כל דין.
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;מעסיק בפועל&quot; ו&quot;קבלן כוח אדם&quot; - כהגדרתם [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]].
: (ג)(1) לא יפטר מעסיק עובדת או עובד בתקופת לידה והורות או בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]], ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות.
:: (1א) לא יפטר מעסיק עובדת או עובד בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות או לאחר תום ימי ההיעדרות, כאמור בפסקה (1), לפי העניין, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה; השר לא יתיר פיטורים לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי מתקיימים כל אלה:
::: (א) הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות כאמור;
::: (ב) עסקו של המעסיק חדל לפעול או שהמעסיק הוכרז כפושט רגל לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]], ואם הוא תאגיד - ניתן צו פירוק לפי [[חלק 8א לחוק החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]]; לעניין זה, &quot;חדל לפעול&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 9ב]].
:: (2) לא יפטר מעסיק עובד או עובדת, בימי העדרם מהעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)]] או במשך תקופה של שישים ימים לאחר תום ההיעדרות כאמור, ולא יתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים לפי פסקה זו אם הם לדעתו בקשר ללידה או להיעדרות כאמור.
:: (2א) (((פקעה).)) 
:: (2ב) (((פקעה).))
:: (2ג) (((הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):))
::: (א) הוציא מעסיק עובד או עובדת לחופשה ללא תשלום במהלך התקופה הקובעת, לתקופה של 10 ימים רצופים לפחות או שהיא הוצאה לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026) או י&quot;ב באדר התשפ&quot;ו (1 במרץ 2026), שחלה, כולה או חלקה, ב-60 הימים כאמור בפסקה (1א) או (2), לא תובא תקופת החופשה ללא תשלום במניין 60 הימים; בפסקה זו, &quot;התקופה הקובעת&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], כנוסחו [[בחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ&quot;ו-2026]].
::: (ב) על אף האמור בפסקאות (1א) ו-(2), השר רשאי להתיר פיטורים של עובד או עובדת שהוצאו לחופשה ללא תשלום כאמור בפסקת משנה (א), אם שוכנע כי הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות כאמור בפסקה (1א) או (2), ובלבד שחלפו 60 ימים מתום תקופת הלידה וההורות או ההיעדרות.
:: (3) במניין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים לא יבואו התקופות האמורות בפסקאות (1), (1א) ו־(2).
: (ד) לא יפטר מעסיק עובדת השוהה במקלט לנשים מוכות בימי העדרה מעבודתה לפי [[סעיף 7(ג)(5)]] או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר לשהייה במקלט; במנין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, לא יבואו התקופות האמורות בסעיף קטן זה.
: (ה)(1) לא יפטר מעסיק עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית או עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות, בימי העדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(4) או (ג1)]], לפי העניין, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר עם היעדרות כאמור או עם טיפולים כאמור; הוראת סעיף קטן זה תחול לגבי עובד או עובדת העוברים טיפולים כאמור בפסקה זו לקראת שתי לידות לכל היותר, בתקופת העסקתם אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ואם עברו טיפולים כאמור לקראת הולדת ילדים מבני זוג קודמים - גם לקראת שתי לידות עם בן הזוג הנוכחי;
:: (2) הוראת פסקה (1) לא תחול על מעסיק, לגבי עובד או עובדת כאמור, שחלפו שנתיים מהיום הראשון להיעדרותם מעבודה אצלו או באותו מקום עבודה, לפי הפסקה האמורה.
:: (3) הוראות פסקה (1) יחולו גם על עובדת או עובד שלא נעדרו מעבודה, בתקופת הטיפולים כאמור באותה פסקה, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר מועד תחילת טיפולי הפוריות או טיפולי ההפריה החוץ־גופית, לפי המאוחר, כפי שאישר הרופא המטפל בכתב, ובלבד שהעובדת או העובד, לפי העניין, הודיעו למעסיק על הטיפולים לא יאוחר משלושה ימי עבודה ממועד מתן ההודעה המוקדמת לפיטורים, ואם לא ניתנה הודעה מוקדמת לפיטורים - ממועד הפיטורים, ומסרו למעסיק אישור רופא כאמור בתוך 14 ימים מאותו מועד, לפי העניין; הוראות פסקה זו יחולו הן על עובדת או עובד קבועים והן על עובדת או עובד ארעיים או זמניים, ובלבד שעבדו אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה שישה חודשים לפחות; שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע סוגים של טיפולי פוריות שהוראות פסקה זו לא יחולו עליהם.
: (ו) לא יפטר מעסיק עובדת בימי היעדרה מעבודה לפי [[סעיף 7(א)]] ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה; במניין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים לא תבוא התקופה האמורה בסעיף קטן זה.
: (ז) בסעיף זה, &quot;פיטורים&quot; - לרבות אי־חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה שהוא אחד מאלה:
:: (1) חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר;
:: (2) חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה.

@ 9א. איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ד-3, ק&quot;ת תש&quot;ף, ק&quot;ת תש&quot;ף-2, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ו-2)
: (א) לא יפגע מעסיק בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי [[סעיף 9]], בתקופה שבה חלה ההגבלה כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פגיעה כאמור אם היא לדעתו בקשר לעילה שבשלה חלה אותה הגבלה.
: (א1) (((פקע).))
: (א2) (((הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):)) לעניין סעיף זה לא יראו היעדרות של עובד או עובדת בתקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 9(ג)(2ג)(א)]], מחמת הוראה מההוראות כאמור [[בסעיף 2(א) או (ב)(1) לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס&quot;ו-2006]], שבשלה חל איסור לפטר את העובד או העובדת בהתאם להוראות [[אותו סעיף]], כפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה של העובד או העובדת.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;פגיעה&quot;, בהיקף המשרה - למעט שינוי זמני בהיקף המשרה לפי בקשה שיזמו העובדת או העובד בשל מצבם הרפואי לפי אישור בכתב מאת רופא;
::- &quot;פגיעה&quot;, בהכנסה, למעט -
::: (1) פגיעה בהכנסה החלה במקום העבודה מכוח דין או הסכם קיבוצי;
::: (2) פגיעה ברכיב השכר המשולם לעובדת או לעובד בהתאם לתפוקת עבודתם ובלבד שהפגיעה בתפוקתם של העובדת או העובד לא נגרמה מסיבות התלויות במעסיק;
::: (3) (((בוטלה).))

@ 9ב. היתר לגבי עובדת בהריון - תחילת תוקף (תיקון: תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ד-3)
: החליט שר התעשיה המסחר והתעסוקה לתת היתר לפי [[סעיף 9(א)]] או [[סעיף 9א]] לגבי עובדת בהיריון, לא יינתן ההיתר לגבי התקופה שקדמה ליום מתן ההחלטה בבקשה להיתר, ואולם רשאי הוא לתת את ההיתר למועד הקודם ליום מתן ההחלטה, אם התקיים האמור באחת מהפסקאות (1) עד (5) וכאמור בהן, לפי הענין:
: (1) המעסיק הוכיח כי לא ידע ולא היה עליו לדעת ביום הפיטורים או ביום הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה, לפי הענין, שהעובדת בהריון, ולדעת השר לא יהיה זה צודק לתת את ההיתר רק מיום מתן ההחלטה בבקשה להיתר; לענין פסקה זו, &quot;יום הפיטורים&quot;, &quot;יום הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה&quot; - היום שבו היו אמורים הפיטורים או הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה, לפי ענין, להיכנס לתוקפם אלמלא הוראות [[סעיף 9(א)]] [[או 9א]];
: (2) המעסיק הוכיח כי התקיימו נסיבות חמורות, ולדעת השר לא יהיה זה צודק לתת את ההיתר רק מיום מתן ההחלטה בבקשה להיתר, ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום הגשת הבקשה להיתר;
: (3) המעסיק הוכיח כי הוא הוכרז פושט רגל לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]], ואם הוא תאגיד - כי ניתן צו פירוק לפי [[חלק 8א לחוק החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]], ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום הגשת הבקשה להיתר, או ליום ההכרזה או מתן צו הפירוק, לפי הענין, המוקדם מביניהם;
: (4) המעסיק הוכיח כי עסקו חדל לפעול, ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום שבו חדל העסק לפעול או ליום הגשת הבקשה להיתר, המאוחר מביניהם;
: (5) המעסיק הוכיח כי עסקו חדל לפעול בשל נסיבות לא צפויות שכתוצאה מהן לא היתה לו אפשרות לבקש היתר לפני שהעסק חדל לפעול, ובלבד שלא יינתן היתר לגבי תקופה שקדמה ליום שבו חדל העסק לפעול;
: לענין פסקאות משנה (4) ו־(5), &quot;חדל לפעול&quot; - הפסקת פעילות שאינה זמנית.

@ 9ג. תחולת הוראות על הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אם נושאת&quot; ו&quot;הורה מיועד&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 9ה(א)]];
::- &quot;הורה במשפחת אומנה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 9ו(א)]];
::- &quot;הורה מאמץ&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 9ד(א)]].
: (ב) ההוראות לפי [[סעיפים 6(א), (ב), (ג), (ד) ו־(ט)]], [[7(ג)(3) ו־(ד)]], [[7א]], [[8]], [[9(א) עד (ג) ו־(ז)]], [[9א]] [[ו־9ב]], יחולו על הורה מאמץ, על הורה מיועד ועל הורה במשפחת אומנה, והכל בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות המפורטים [[בסעיפים 9ד עד 9ו]], וכל עוד לא הופסק הליך האימוץ או האומנה או היריונה של האם הנושאת, לפי העניין.
: (ג)(1) היו שני בני הזוג הורים מאמצים, הורים מיועדים או הורים במשפחת אומנה, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (ב) רק על אחד משני בני הזוג, לפי בחירתם; ואולם לעניין תקופת לידה והורות לפי [[סעיף 6]], והזכות להיעדרות לפי [[סעיף 7(ג)(3) ו־(ד)]], אם נעדר אחד מבני הזוג למשך תקופה קצרה מהאמור באותם סעיפים, לפי העניין, רשאי בן זוגו להיעדר מהעבודה, על פי הוראות אותם סעיפים, למשך יתרת התקופה האמורה.
:: (2) היה בן זוגו של הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה עובד עצמאי, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (ב) על ההורה המאמץ, על ההורה המיועד או על ההורה במשפחת אומנה, בתקופה שבה בן זוגו שהוא עובד עצמאי לא נעדר מעבודתו בשל הליך האימוץ או האומנה או בשל היריונה של האם הנושאת, או לצורך הטיפול בילד, לפי העניין.

@ 9ד. שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה מאמץ (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הודעה על כוונה לאמץ&quot; - הודעת עובדת או עובד, על כך שקיבלו הודעה מאת עובד סוציאלי לפי [[חוק האימוץ]] ולפיה הם עתידים לקבל לביתם ילד למטרת אימוץ במועד שנקבע באותה הודעה, ולעניין אימוץ בין־ארצי לפי הוראות [[=חוק האימוץ|חוק אימוץ ילדים]] (בחוק זה - אימוץ בין־ארצי) - על כך שקיבלו הודעה מאת עמותה מוכרת ולפיה נמצא במדינת חוץ ילד המתאים לאימוץ בידם;
::- &quot;הורה מאמץ&quot; - עובד או עובדת המקבלים לביתם ילד שגילו אינו עולה על עשר, למטרת אימוץ לפי הוראות [[חוק אימוץ ילדים]];
::- &quot;חוק אימוץ ילדים&quot; - [[חוק אימוץ ילדים, התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;יום קבלת ילד לביתו של הורה מאמץ&quot; - יום מסירת הילד להורה המאמץ, באמצעות עובד סוציאלי לפי [[חוק האימוץ]] בהתאם להוראות [[סעיף 12 לחוק אימוץ ילדים]] או באמצעות עמותה מוכרת בהתאם להוראות [[סעיף 28טז לחוק האמור]];
::- &quot;עובד סוציאלי לפי [[חוק האימוץ]]&quot; ו&quot;עמותה מוכרת&quot; - כמשמעותם [[בחוק אימוץ ילדים]].
: (ב) ההוראות לפי הסעיפים המנויים [[בסעיף 9ג(ב)]] יחולו על הורה מאמץ, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות אלה:
:: (1) יום הלידה ייחשב כיום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 6(ב)(1) סיפה ו־(5) סיפה]], מועד תחילתה של תקופת הלידה וההורות הוא ביום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ;
:: (3)(א) הורה מאמץ רשאי להיעדר מעבודתו לצורך נסיעות למדינת חוץ למטרת אימוץ בין־ארצי, ובלבד שעמותה מוכרת אישרה בכתב, לגבי כל אחת מהנסיעות כאמור, כי היא דרושה למטרת האימוץ הבין־ארצי;
::: (ב) תקופות ההיעדרות מהעבודה לפי פסקת משנה (א) יהיו בהתאם לאמור בכל אחד מהאישורים האמורים באותה פסקת משנה, ובלבד שתקופת ההיעדרות המצטברת לא תעלה על 45 ימים לאותו הליך אימוץ;
::: (ג) לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקה זו, אלא אם כן העובדת או העובד הודיעו על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשייה המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים;
:::: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה בדבר היעדרות מעבודה לצורך נסיעה לחו״ל למטרת אימוץ בין־ארצי), התשע״ד–2014]].))
::: (ד) היעדרו של הורה מאמץ מעבודתו לפי פסקה זו דינו כדין חופשה בלא תשלום, וזמן היעדרו לא יבוא במניין לגבי הזכויות התלויות בוותק;
::: (ה) על אף הוראות [[סעיף 9ג(ג)]], נעשה הליך האימוץ הבין־ארצי בידי שני בני זוג, יהיו שניהם זכאים להיעדרות מעבודה לפי פסקה זו, ובתקופת ההיעדרות לפי פסקה זו יחולו על שניהם הוראות [[סעיפים 9(א) עד (ב1)]], [[9א]] [[ו־9ב]] החלות על עובדת שהיא בהיריון;
:: (4) על אף הוראות [[סעיף 7א(ב)]], חובת המעסיק לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור [[בסעיף 7א(א)]], תחול לעניין הורה מאמץ הזכאי לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], אם התקיימו בינו לבין מעסיקו יחסי עבודה במשך חמישה עשר חודשים לפחות לפני יום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ;
:: (5)(א) הוראות [[סעיפים 9(א) עד (ב1)]], [[9א]] [[ו־9ב]] החלות על עובדת שהיא בהיריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על כוונה לאמץ ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד לביתם או עד תום תשעה חודשים מהמועד שבו קיבלו הודעה מאת עובד סוציאלי לפי [[חוק האימוץ]] או מאת עמותה מוכרת כאמור בהגדרה &quot;הודעה על כוונה לאמץ&quot;, לפי המוקדם;
::: (ב) על אף הוראות פסקת משנה (א), אישרה הרשות המרכזית כהגדרתה [[בסעיף 28ב לחוק אימוץ ילדים]] כי על פי הנתונים שהובאו לפניה, העובדת או העובד שמסרו הודעה על כוונה לאמץ נמצאים בשלבים מתקדמים של הליך אימוץ בין־ארצי של ילד מסוים אשר נמצא בעבורם במדינת חוץ וכי השלמת ההליכים מתעכבת בשל גורמים שאינם תלויים בעובדת או בעובד או בעמותה המוכרת שבאמצעותה מתבצע הליך האימוץ, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בפסקת המשנה האמורה על העובדת או העובד, עד יום קבלת הילד לביתם; לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקת משנה זו, אלא אם כן העובדת או העובד הודיעו על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשייה המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים;
:::: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת התקופה המוגנת בשל עיכוב הליך אימוץ בין־ארצי), התשע״ד–2014]].))
:: (6) [[בסעיף 9(ג)]] -
::: (א) בפסקה (1), המילים &quot;או בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]]&quot; - לא ייקראו;
::: (ב) בפסקה (1א), המילים &quot;או לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור [[9|בפסקה (1)]], לפי העניין,&quot; - לא ייקראו;
::: (ג) בפסקה (2), במקום &quot;לפי [[סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)]]&quot; יקראו &quot;לפי [[סעיף 7(ד)(1)]]&quot;.

@ 9ה. שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה מיועד (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אם נושאת&quot; - כהגדרתה [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)=חוק הסכמים לנשיאת עוברים|בחוק הסכמים לנשיאת עוברים]];
::- &quot;הודעה על היריונה של אם נושאת&quot; - הודעת עובדת או עובד על כך שהאם הנושאת שעמה חתמו על הסכם לנשיאת עוברים, היא בהיריון;
::- &quot;הורה מיועד&quot; - עובדת או עובד המקבלים למשמורתם ילד, כהורים מיועדים, לפי הוראות [[סעיף 10 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים]];
::- &quot;הסכם לנשיאת עוברים&quot; - הסכם שאושר לפי [[סעיף 5 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים]];
::- &quot;חוק הסכמים לנשיאת עוברים&quot; - [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ&quot;ו-1996]];
::- &quot;יום קבלת ילד למשמורת ההורה המיועד&quot; - יום מסירת הילד, על ידי האם הנושאת, למשמורת ההורה המיועד, בהתאם להוראות [[סעיף 10(ג) לחוק הסכמים לנשיאת עוברים]].
: (ב) ההוראות לפי הסעיפים המנויים [[בסעיף 9ג(ב)]] יחולו על הורה מיועד, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות אלה:
:: (1) יום הלידה ייחשב כיום שבו נולד הילד;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 6(ב)(1) סיפה ו־(5) סיפה]], מועד תחילתה של תקופת הלידה וההורות הוא ביום קבלת הילד למשמורת ההורה המיועד;
:: (3) על אף הוראות [[סעיף 7א(ב)]], חובת המעסיק לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור [[בסעיף 7א(א)]], תחול לעניין הורה מיועד הזכאי לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], אם ההורה המיועד עבד אצל המעסיק שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת היריונה של האם הנושאת והתקיימו בין ההורה המיועד לבין מעסיקו יחסי עבודה במשך כל תקופת היריונה של האם הנושאת;
:: (4) הוראות [[סעיפים 9(א) עד (ב1)]], [[9א]] [[ו־9ב]] החלות על עובדת שהיא בהיריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על היריונה של האם הנושאת ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד למשמורת ההורה המיועד;
:: (5) [[בסעיף 9(ג)]] -
::: (א) בפסקה (1), המילים &quot;או בימי העדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]] - לא ייקראו;
::: (ב) בפסקה (1א), המילים &quot;או לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור [[9|בפסקה (1)]], לפי העניין&quot; - לא ייקראו;
::: (ג) בפסקה (2), במקום &quot;לפי [[סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)]]&quot; יקראו &quot;לפי [[סעיף 7(ד)(1)]]&quot;.

@ 9ו. שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה במשפחת אומנה (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה&quot; - הודעת עובדת או עובד, על כך שקיבלו הודעה מאת מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך ולפיה העובדת או העובד עתידים לקבל לביתם ילד, למטרת אומנה, לתקופה העולה על שישה חודשים, במועד שנקבע באותה הודעה;
::- &quot;הורה במשפחת אומנה&quot; - עובדת או עובד שהם הורים במשפחת אומנה כהגדרתה [[בחוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]], המקבלים לביתם ילד שגילו אינו עולה על עשר, למטרת אומנה, לתקופה העולה על שישה חודשים;
::- &quot;יום קבלת ילד לביתו של הורה במשפחת אומנה&quot; - יום מסירת הילד להורה במשפחת אומנה, באמצעות הגורם שהוסמך לכך בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים או בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך.
: (ב) ההוראות לפי הסעיפים המנויים [[בסעיף 9ג(ב)]] יחולו על הורה במשפחת אומנה, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות המפורטים להלן, ובלבד שחלפה שנה לפחות מתום תקופת לידה והורות קודמת או מתום תקופת היעדרות קודמת מעבודה לפי [[סעיף 7(ד)]], לפי המאוחר, של ההורה במשפחת אומנה או של בן זוגו שהוא הורה באותה משפחת אומנה:
:: (1) יום הלידה ייחשב כיום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 6(ב)(1) ו־(5) סיפה]] -
::: (א) מועד תחילתה של תקופת הלידה וההורות הוא ביום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
::: (ב) תקופת הלידה וההורות של הורה במשפחת אומנה אשר קיבל לביתו ילד שמלאו לו שלוש שנים לפחות היא ארבעה שבועות מיום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
:: (3) על אף הוראות [[סעיף 7א(ב)]], חובת המעסיק לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור [[בסעיף 7א(א)]], תחול לעניין הורה במשפחת אומנה הזכאי לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי, [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], אם התקיימו בינו לבין מעסיקו יחסי עבודה במשך חמישה עשר חודשים לפחות לפני יום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
:: (4) הוראות [[סעיפים 9(א) עד (ב1)]], [[9א]] [[ו־9ב]] החלות על עובדת שהיא בהיריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד לביתם או עד תום תשעה חודשים מהמועד שבו קיבלו הודעה מאת מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך כאמור בהגדרה &quot;הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה&quot;, לפי המוקדם.

@ 9ז. הודעה על הפסקת הליך אימוץ או אומנה או על הפסקת היריון של אם נושאת (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד-3)
: עובדת או עובד יודיעו למעסיקם על כל אחד מאלה, לפי העניין, סמוך למועד התרחשותו:
: (1) הפסקת הליך אימוץ שלגביו מסרו העובדת או העובד למעסיק הודעה על כוונה לאמץ כהגדרתה [[בסעיף 9ד(א)]], ולעניין אימוץ בין־ארצי - הפסקת הליך אימוץ באמצעות העמותה המוכרת שממנה קיבלו העובדת או העובד הודעה כאמור בסיפה של ההגדרה האמורה;
: (2) הפסקת היריונה של אם נושאת שלגביו מסרו העובדת או העובד למעסיק הודעה על היריונה של אם נושאת כהגדרתה [[בסעיף 9ה(א)]];
: (3) הפסקת אומנה שלגביה מסרו העובדת או העובד למעסיק הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה כהגדרתה [[בסעיף 9ו(א)]].

@ 10. עבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית ועבודת לילה (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ז-8, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) עובדת שהיא בחודש החמישי להריונה תודיע על כך למעסיקה, ומשעשתה כן, או משנודע על כך למעסיק בדרך אחרת, לא יעסיקנה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית מהחודש החמישי להריון ואילך, אף אם היה רשאי או הותר לעשות זאת על פי [[חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי&quot;א-1951]]; הוא הדין לגבי עבודת לילה, אם העובדת הודיעה למעסיקה בכתב, כי אין היא מסכימה לעבוד עבודת לילה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי מעסיק להעסיק עובדת בהריון, בשעות נוספות או במנוחה השבועית, אם העובדת הסכימה לכך בכתב ומסרה למעסיקה אישור רפואי של רופא מומחה ביילוד ובגינקולוגיה, כי אין מניעה להעסיקה בשעות נוספות או במנוחה השבועית, ובכפוף לתנאי האישור.
: (ג) מעסיק לא יעסיק עובדת שילדה בעבודת לילה, או במנוחה השבועית אף אם היה רשאי או הותר לו לעשות זאת על פי [[חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי&quot;א-1951]], במשך ארבעה חודשים מתום תקופת הלידה וההורות, אלא אם כן הסכימה העובדת לכך בכתב; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי מקומות עבודה שנקבעו בתקנות ועל שירותים, על מקומות, על עבודות ועל תפקידים, הכל לפי [[סעיף 2(ג)]].
: (ד) בסעיף זה, &quot;עבודת לילה&quot; - עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22:00 ובין 06:00.

@ 11. פנקס העובדות (תיקון: תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) מעסיק חייב לנהל פנקס שבו יירשמו ביחס לכל עובדת פרטים אלה:
:: (1) השם ושם המשפחה;
:: (2) הכתובת;
:: (3) תיאור עבודתה;
:: (4) תאריך תחילת העבודה;
:: (5) תקופת הלידה וההורות;
:: (6) תקופת העדרה מהעבודה לפי [[סעיף 7]];
:: (7) כל פרט אחר שנקבע בתקנות.
: (ב) שר העבודה יקבע, בהודעה שתפורסם ברשומות, את סוגי המעסיקים שעליהם יחול סעיף זה, ורשאי הוא לקבוע כאמור שהפנקס יהיה חלק מפנקס אחר שהמעסיק חייב לנהלו על פי חוק ששר העבודה ממונה על ביצועו.
:: ((פורסמה [[הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס לרישום עובדות]] (י&quot;פ תשי&quot;ח, 1052).))

@ 12. פרסום הוראות החוק (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: מעסיק [[שסעיף 11]] חל עליו יביא לידיעת הנשים המועסקות אצלו את הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, הכל כפי שנקבע בתקנות.
: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הצגת תמצית החוק), תשי״ח–1958]].))

@ 13. סמכויות פיקוח (תיקון: תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ד-3)
: (א) שר התעשיה המסחר והתעסוקה ימנה מפקחים, מבין עובדי משרדו, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
: (ב) לא יתמנה מפקח כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן קיבל הכשרה מתאימה כפי שהורה שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם השר לביטחון פנים.
: (ג) לשם מילוי תפקידיו רשאי מפקח שמונה לפי הוראות סעיף קטן (א) (להלן - מפקח) -
:: (1) לדרוש ממעסיק או ממעסיק בפועל, מעובד שלהם או מאדם שפעל מטעמם או בעבורם, מידע ומסמכים בכל עניין הנוגע לחוק זה;
:: (2) להיכנס בכל עת סבירה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מועסקים בו בני אדם, או כי בו מתנהל עסקו של המעסיק או של המעסיק בפועל, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של שופט.
: (ד) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה, רשאי מפקח לחקור אדם שלדעתו קשור לביצוע עבירה כאמור, או עשוי להיות לו מידע לגביה, וכן לתפוס כל חפץ, לרבות מסמך, הקשור לביצוע עבירה כאמור; על חקירה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], ועל דבר שנתפס לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות [[הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]].
: (ה) בסעיף זה, &quot;מעסיק בפועל&quot; - כהגדרתו [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]].

@ 13א. סמכות שיפוט ותרופות (תיקון: תשס&quot;ו-2, תשע&quot;ד-3)
: (א) לבית הדין האזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות לפי חוק זה, והוא רשאי -
:: (1) לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין;
:: (2) ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו להוציא צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין השאר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע, ולגבי פיטורים הנובעים מצמצומים בעבודה גם את הוראותיו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים; הוראות פסקה זו כוחן יפה על אף האמור [[בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל&quot;א-1970]].
: (ב)(1) מצא בית הדין האזורי לעבודה כי העובד או העובדת שהגישו תובענה, פוטרו בניגוד להוראות [[סעיף 9]], יפסוק פיצויים שסכומם לא יפחת מ־150% מהשכר שהיה מגיע להם במהלך התקופה המזכה; ואולם רשאי בית הדין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שיקבע; לענין חישוב השכר לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות [[סעיף 13ב לחוק פיצויי פיטורים, התשכ&quot;ג-1963]], ותקנות לפי [[סעיף 13 לחוק האמור]].
:: (2) לענין סעיף קטן זה, &quot;התקופה המזכה&quot; - תקופה שתחילתה ביום הפיטורים או ביום שבו המעסיק ידע או שהיה עליו לדעת על קיומה של העילה להגבלת הפיטורים, לפי המאוחר, וסיומה במועד המוקדם מבין אלה:
::: (א) תום התקופה שבה חלה הגבלת הפיטורים כאמור;
::: (ב) אם ניתן היתר פיטורים לפי [[סעיף 9]] - יום תחילת תוקפו של ההיתר;
::: (ג) אם העובד או העובדת הוחזרו לעבודה - יום החזרה לעבודה.

@ 13ב. זכות תביעה (תיקון: תשס&quot;ו-2)
: תובענות בשל הפרת הוראות לפי חוק זה יכול שיוגשו בידי -
: (1) העובד או העובדת;
: (2) ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור - ארגון העובדים שהעובד או העובדת חברים בו;
: (3) ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של מי שחוק זה בא להגן עליהם, ובלבד שהעובד או העובדת הסכימו לכך בכתב.

@ 13ג. זכות התערבות בתובענות (תיקון: תשס&quot;ו-2)
: בתובענות בשל הפרת הוראות חוק זה רשאי בית הדין לעבודה לתת לארגון כאמור [[בסעיף 13ב(2) או (3)]] להשמיע את דברו, בדרך שיורה.

@ 13ד. ערעור (תיקון: תשס&quot;ז-8)
: הרואה עצמו נפגע מהחלטת שר התעשיה המסחר והתעסוקה לעניין מתן היתר לפי הוראות חוק זה, רשאי לערער עליה לפני בית דין אזורי לעבודה, בתוך 45 ימים מהיום שבו הגיעה ההחלטה לידיעתו.

@ 14. עונשין (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ז-4, תשס&quot;ז-8, תשס&quot;ז-9, תשס&quot;ח-2, תש&quot;ע, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3, תשפ&quot;א)
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (בחוק זה - חוק העונשין):
:: (1) העסיק עובדת בעבודה, בתהליך ייצור או במקום עבודה, שנאסרו או שהוגבלו לפי [[סעיף 1]];
:: (2) העסיק עובדת בעבודת לילה בלא לספק לה את התנאים הנדרשים לפי [[סעיף 2(א)]];
:: (3) סירב לקבל לעבודה בשל כך שהודיעה עם קבלתה לעבודה כי אינה מסכימה, מטעמים משפחתיים, לעבוד בלילה, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ג)]];
:: (4) העסיק עובדת או עובד בתקופת הלידה וההורות, בניגוד להוראות [[סעיף 6]], או העסיק הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בתקופת הלידה וההורות, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (5) העסיק עובדת או עובד בידעו שהם בתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות [[סעיף 8]], או העסיק הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בידעו שהם בתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (6) פיטר, בלא היתר, עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות [[סעיף 9(א)]], או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (6א) גרם לפיטורי עובדת של קבלן כוח אדם בהיותה בהיריון, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ב1)]], או גרם לפיטורי הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה שהוא עובד של קבלן כוח אדם, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (7) פיטר עובדת או עובד בתקופת לידה והורות או בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]], בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(1)]], או פיטר הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(1)]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (8) פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות או לאחר תום ימי ההיעדרות לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]], בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(1א)]], או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(1א)]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (9) פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)]] או במשך תקופה של 60 ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(2)]], או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בימי היעדרם מהעבודה לפי [[סעיף 7(ד)(1)]] או במשך תקופה של שישים ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(2)]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (10) פיטר, בלא היתר, עובדת ששהתה במקלט לנשים מוכות, בימי היעדרה מעבודתה לפי [[סעיף 7(ג)(5)]], או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ד)]];
:: (11) פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד שעברו טיפולי פוריות או טיפולי הפריה חוץ־גופית, לפי העניין, לקראת שתי הלידות, בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(4) או (ג1)]], או במשך תקופה של 150 ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ה)(1)]], או עובדים כאמור שחלה הגבלה על פיטוריהם בתקופת הטיפולים או במשך תקופה של 150 ימים לאחרר מועד תחילת הטיפולים, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ה)(3)]];
:: (12) פיטר עובדת בימי היעדרה מעבודה לפי [[סעיף 7(א)]], בניגוד להוראות [[סעיף 9(ו)]];
:: (13) פגע, בלא היתר, בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי [[סעיף 9]], בתקופה שבה חלה אותה הגבלה, בניגוד להוראות [[סעיף 9א]], או פגע, בלא היתר, בהיקף המשרה או בהכנסה של הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי [[סעיף 9]], בתקופה שבה חלה אותה הגבלה, בניגוד להוראות [[סעיף 9א]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (14) העסיק עובדת שהיא בחודש החמישי להיריונה ואילך, בשעות נוספות, במנוחה השבועית, או בעבודת לילה, בניגוד להוראות [[סעיף 10(א)]];
:: (15) העסיק עובדת שילדה בעבודת לילה או במנוחה השבועית, בלא הסכמתה, בניגוד להוראות [[סעיף 10(ג)]].
: (ב) המפריע למפקח במילוי תפקידיו לפי חוק זה, דינו - מאסר שישה חודשים.
: (ג) עבירות לפי סעיף קטן (א)(1) ו־(2) הן מסוג העבירות של אחריות קפידה.

@ 15. אחריות נושא משרה (תיקון: תשס&quot;ז-8)
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]; בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
: (ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

@ 16. ראיות (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: אשה הנמצאת במקום בזמן שנעשית בו עבודה או פועלות בו מכונות - להוציא זמן הפסקות לסעודה - רואים אותה כמועסקת באותו מקום באותו תהליך ייצור ובאותה שעה, אם לא הוכח ההיפך.

@ 17. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ג) : (((בוטל).))

@ 18. דין אגודה שיתופית (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ד-3)
: לענין [[הסעיפים 1]], [[6]], [[7]] [[ו־7א]] רואים אגודה שיתופית כמעסיקה של חבריה.

@ 19. המדינה כמעסיק (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: לענין חוק זה דין עובד המדינה כדין כל עובד אחר.

@ 20. ביצוע ותקנות
: שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת), תשל״ט–1979]].))
: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה), התשמ&quot;ו-1986]].))
: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס&quot;א-2001]].))

@ 21. חובת התייעצות (תיקון: תשמ&quot;ו-2)
: שר העבודה לא יתקין תקנות על פי [[הסעיפים 1]] [[ו־2]] ולא יפרסם הודעה על פי [[סעיף 11(ב)]], אלא לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה וכן עם ארגוני המעבידים הרפרזנטטיביים במדינה שלדעת השר הם נוגעים בדבר.

@ 22. העברת סמכויות
: (א) שר העבודה רשאי להעביר לאחר את הסמכויות הנתונות לו על פי חוק זה, חוץ מן הסמכות להתקין תקנות, ליתן היתר כללי ולפרסם הודעה על פי [[סעיף 11(ב)]].
: (ב) הודעה על העברת סמכויות על פי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.

@ 22א. פרסום מידע על זכויות לפי חוק זה (תיקון: תשס&quot;ז-8)
: (א) שר התעשיה המסחר והתעסוקה יפרסם מידע על זכויות לפי חוק זה בדרכים אלה, כולן או חלקן:
:: (1) פרסום באמצעי התקשורת;
:: (2) הפצת עלוני מידע;
:: (3) הפעלת מוקד מידע שבו ינתן מענה טלפוני לפניות הציבור בנושא זכויות לפי חוק זה;
:: (4) פרסום מידע באתר האינטרנט של משרד המתעשיה המסחר והתעסוקה.
: (ב) שר התעשיה המסחר והתעסוקה ידווח לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ב־1 בינואר של כל שנה, על ביצוע הוראות סעיף זה בשנה שקדמה לה.

@ 23. שמירת זכויות
: חוק זה אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק, הסכם קולקטיבי, חוזה עבודה או נוהג.

@ 24. הוראות מעבר (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: (א) לענין [[#סעיף 50|סעיף 4(2) שבתוספת השביעית לחוק הביטוח הלאומי, תשי&quot;ד-1953]], רואים גם את מי שטרם מלאו לה 18 שנה כעובדת שפקודת העבדתן של נשים, 1945, חלה עליה.
: (ב) כל עוד לא הותקנו תקנות לפי [[סעיף 1]], לא תועסק עובדת בעבודות, בתהליכי ייצור או במקומות עבודה במפורט בחלק 1 שבתוספת לפקודת העבדתן של נשים, 1945.

@ 25. ביטול
: פקודת העבדתן של נשים, 1945 - בטלה.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשע&quot;ו-3) ==
==== ((([[סעיף 7ב]]))) ====
@ : {{ממורכז|'''הצהרה על מימוש הזכות לשעת הורות לעניין [[חוק זה|סעיף 7ב לחוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]]'''}}

@ : אני הח&quot;מ
:: {{טורים שווים|{{טקסט תחתי|.........................|שם פרטי ומשפחה}}|{{טקסט תחתי|.......................|מס' זהות}}|{{טקסט תחתי|......................................|מען}}}}
: שעובד/ת במקום עבודה {{טקסט תחתי|...............................................................|(שם המעסיק/העסק)}}
: מצהיר/ה כי אממש את הזכות לשעת הורות יחד עם בן/בת זוגי, בימים ............ בשבוע (סה&quot;כ ........... ימים בשבוע)*.
: {{מוקטן|* לגבי מקומות עבודה שבהם החלוקה היא שונה, לפי פרקי הזמן הקבועים לעניין אותו מקום}}
: אני מצהיר/ה כי לא איעדר מהעבודה, מכוח זכאותי לשעת הורות, בימים שלהלן, שבהם ייעדר בן זוגי מהעבודה מכוח זכאותו לפי [[סעיף 7ב לחוק]]; הצהרתי זו אמת ואני מתחייב/ת לנהוג לפיה.
@ : {{מוקטן|למילוי על ידי בן הזוג השני:}}
: אני הח&quot;מ
:: {{טורים שווים|{{טקסט תחתי|.........................|שם פרטי ומשפחה}}|{{טקסט תחתי|.......................|מס' זהות}}|{{טקסט תחתי|......................................|מען}}}}
: שעובד/ת במקום עבודה {{טקסט תחתי|...............................................................|(שם המעסיק/העסק)}}
: מצהיר/ה כי אממש את הזכות לשעת הורות יחד עם בן/בת זוגי, בימים .............. בשבוע (סה&quot;כ ................ ימים בשבוע)*.
: {{מוקטן|* לגבי מקומות עבודה שבהם החלוקה היא שונה, לפי פרקי הזמן הקבועים לעניין אותו מקום}}
: אני מצהיר/ה כי לא איעדר מהעבודה, מכוח זכאותי לשעת הורות, בימים שלהלן, שבהם ייעדר בן זוגי מהעבודה מכוח זכאותו לפי [[סעיף 7ב לחוק]]; הצהרתי זו אמת ואני מתחייב/ת לנהוג לפיה.

@ : {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|...........................|תאריך}} | {{טקסט תחתי|...........................|חתימת הורה 1}} | {{טקסט תחתי|...........................|חתימת הורה 2}}}}

== תוספת שנייה (תיקון: תשע&quot;ו-3) ==
==== ((([[סעיף 7ב]]))) ====
@ 1. : ענף התעשייה.
@ 2. : ענף המלונאות.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ג' באב תשי&quot;ד (2 באוגוסט 1954).
&lt;חתימות&gt;
* משה שרת, ראש הממשלה
* גולדה מאירסון, שרת העבודה
* יצחק בן־צבי, נשיא המדינה
&lt;ויקי&gt;{{חוקי ביטחון סוציאלי|כנסת=2001135}}&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>kybmma8i1ez4v8698siiujdepkbf1b1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק עבודת נשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>294915</id>
    <revision>
      <id>3084921</id>
      <parentid>3018280</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T06:00:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3084920]</comment>
      <origin>3084921</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="129486" sha1="pbwxozzt2khtu1hs113nqbdx46gve7v" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק עבודת נשים, תשי״ד–1954}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2001135}} {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ד, 154|חוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209034.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 133|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209033.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 140|תיקון מס׳ 2 לחוק השופטים|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209664.pdf}}, {{ח:תיבה|166|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209032.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 119|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209031.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 260|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209030.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 78|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317773.pdf}}, {{ח:תיבה|80|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317774.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 254|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209029.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 67|תיקון מס׳ 58 לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210463.pdf}}, {{ח:תיבה|141|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210482.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 42|חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210538.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 173|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210787.pdf}}, {{ח:תיבה|178|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210754.pdf}}, {{ח:תיבה|188|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210788.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 20|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_ec_317470.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 116|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210885.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 181|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211736.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 219|תיקון מס׳ 14 (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211430.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 114|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211508.pdf}}, {{ח:תיבה|136|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211475.pdf}}, {{ח:תיבה|235|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211490.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 79|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211614.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 246|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300239.pdf}}, {{ח:תיבה|290|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300266.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 219|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300356.pdf}}, {{ח:תיבה|516|תיקון מס׳ 14 (הוראת שעה) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300622.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 30|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 63|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300585.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 344|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299821.pdf}}, {{ח:תיבה|345|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299786.pdf}}, {{ח:תיבה|380|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299834.pdf}}, {{ח:תיבה|425|תיקון מס׳ 14 (הוראת שעה) (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299840.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 265|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299906.pdf}}, {{ח:תיבה|464|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299673.pdf}}, {{ח:תיבה|913|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299984.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 53|תיקון מס׳ 30|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299965.pdf}}, {{ח:תיבה|231|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299907.pdf}}, {{ח:תיבה|290|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2054.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 26|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299818.pdf}}, {{ח:תיבה|124|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300130.pdf}}, {{ח:תיבה|140|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300075.pdf}}, {{ח:תיבה|140|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300129.pdf}}, {{ח:תיבה|154|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300079.pdf}}, {{ח:תיבה|306|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300133.pdf}}, {{ח:תיבה|360|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300741.pdf}}, {{ח:תיבה|436|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300029.pdf}}, {{ח:תיבה|445|תיקון מס׳ 40|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299817.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 4|תיקון מס׳ 41|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300714.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס׳ 42|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300043.pdf}}, {{ח:תיבה|206|תיקון מס׳ 43|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300793.pdf}}, {{ח:תיבה|386|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300737.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 326|תיקון מס׳ 45|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300946.pdf}}, {{ח:תיבה|440|תיקון מס׳ 46|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301054.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 74|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301220.pdf}}, {{ח:תיבה|960|תיקון מס׳ 48|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 173|תיקון מס׳ 49|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301129.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 71|תיקון מס׳ 50|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301537.pdf}}, {{ח:תיבה|330|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301584.pdf}}, {{ח:תיבה|603|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306572.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 610|חוק אומנה לילדים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323013.pdf}}, {{ח:תיבה|950|תיקון מס׳ 54|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_344829.pdf}}, {{ח:תיבה|1090|תיקון מס׳ 55|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_347844.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 533|תיקון מס׳ 56|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382391.pdf}}, {{ח:תיבה|572|חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382405.pdf}}, {{ח:תיבה|1008|תיקון מס׳ 58|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_389356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 114|תיקון מס׳ 8 לחוק שירותי הסעד|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489215.pdf}}, {{ח:תיבה|680|תיקון מס׳ 60|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_501308.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 142|תיקון מס׳ 61|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528244.pdf}}, {{ח:תיבה|330|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2783.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תש״ף, 1038|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (עבודת נשים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8461.pdf}}, {{ח:תיבה|1140|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (עבודת נשים) (ביטול)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8493.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״א, 236|תיקון מס׳ 62|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_593575.pdf}}, {{ח:תיבה|358|תיקון מס׳ 225 והוראת שעה לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_603272.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 758|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622710.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 106|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3514351.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 212|תיקון מס׳ 65|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5526355.pdf}}, {{ח:תיבה|781|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_8007291.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 214|תיקון מס׳ 67|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_10625792.pdf}}, {{ח:תיבה|461|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12235734.pdf}}, {{ח:תיבה|563|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12958311.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|עבודות אסורות ועבודות מוגבלות|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} שר העבודה רשאי, בתקנות, לאסור או להגביל העסקת עובדת בעבודה פלונית, בתהליך ייצור פלוני או במקום עבודה פלוני שהעבודה בהם עלולה, לדעתו, לפגוע במיוחד בבריאות האשה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות)|תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס״א–2001}}.}}

{{ח:סעיף|2|תנאים לעבודת לילה|תיקון: תשכ״ג, תשל״ג, תשמ״ו־2, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תנאים להעסקת עובדת בלילה, הדרושים לדעתו לענין בריאותה או בטיחותה; תקנות כאמור יכול שיהיו דרך כלל או לגבי סוגים של עבודות או תפקידים, וכן ניתן לקבוע בהן חובה על מעסיק למסור הודעה על העסקת עובדת בלילה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה)|תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה), התשמ״ו–1986}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} ”לילה“ – פרק זמן של אחת עשרה שעות ובהן השעות שבין 24:00 ובין 06:00, ובחקלאות שעות שבין 24:00 ובין 05:00.
{{ח:תת|(ג)}} לא יסרב מעסיק לקבל אישה לעבודה בשל כך בלבד שהיא הודיעה עם קבלתה לעבודה שאינה מסכימה מטעמים משפחתיים לעבוד בלילה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי מקומות עבודה שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות וכן על שירותים, מקומות, עבודות ותפקידים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בשירותי המדינה שפירט שר העבודה בתקנות, לאחר שנוכח, כי עבודת לילה של עובדת בשירותים אלה היא חיונית למדינה ואינה עלולה לפגוע במיוחד בבריאות האשה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (עבודת לילה בשירותי המדינה)|תקנות עבודת נשים (עבודת לילה בשירותי המדינה), תשט״ז–1955}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} במקום שמטפלים בחולים או בנכים, במוסדות החלמה ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים;
{{ח:תתת|(3)}} בעתונות, להוציא הדפסת עתונים;
{{ח:תתת|(4)}} בבתי אוכל, בבתי מלון, בבתי קפה ובתי עינוג כמשמעות שעשועים ציבוריים {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 3|בפקודת השעשועים הציבוריים, 1935}};
{{ח:תתת|(5)}} בעבודה הקשורה במישרין לטיפול בבעלי חיים;
{{ח:תתת|(6)}} בתפקידי הנהלה, או בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי, כשאין העבודה עבודת כפיים;
{{ח:תתת|(7)}} כשתנאי העבודה ונסיבותיה אינם מאפשרים למעסיקה כל פיקוח על הזמן שבו נעשית העבודה;
{{ח:תתת|(8)}} בשירותי תעופה וים;
{{ח:תתת|(9)}} בסוכנויות נסיעות או תיירות שבנמלי תעופה וים או בועידות בין־לאומיות.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף|3|סמכות בית הדין לעבודה|תיקון: תשמ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} לבית דין אזורי לעבודה תהיה סמכות יחודית לדון בתובענות שעילתן בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יזדקק בית דין אזורי לעבודה לתובענה כאמור סעיף קטן (א), שהוגשה לאחר שחלפו שלושה חדשים מיום היווצר העילה.

{{ח:סעיף|4|סירוב לעבוד בלילה|תיקון: תשכ״ד־2, תשמ״ו־2, תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} עובדת במקום עבודה שבו לא עבדו קודם לכן בלילה, שנדרשה לעבוד בלילה, רשאית להודיע למעסיקה בכתב, לא יאוחר משלושה ימים מיום הדרישה, כי אין היא מסכימה לעבוד בלילה.

{{ח:סעיף|4א|תחולה על הורה עצמאי|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}} החלות על אישה לגבי עבודה בלילה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על עובדת, עובד, מועמדת לעבודה או מועמד לעבודה, לפי העניין, שהם הורה עצמאי, לגבי עבודה בשעות שבין 24.00 ובין 07.30; בסעיף זה, ”הורה עצמאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי|בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ״ב–1992}}, ובלבד שלילד שבהחזקתו הנמצא עימו טרם מלאו 12 שנים.

{{ח:סעיף|5||תיקון: תשמ״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6|תקופת לידה והורות|תיקון: תשל״ג, תשל״ד, תשל״ד־2, תשמ״ו, תש״ן, תש״ן־3, תשנ״א, תשנ״ב, תשנ״ז, תשנ״ח־2, תשנ״ט, תשס״א־2, תשס״ב, תשס״ג, תשס״ד, תשס״ד־2, תשס״ד־4, תשס״ה־2, תשס״ז־3, תשס״ז־6, תשס״ז־7, תשס״ז־8, תש״ע־2, תשע״ב, תשע״ד, תשע״ד־3, תשע״ו־3, תשע״ז־2, תשע״ח־2, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} עובדת שקרובה ללדת יתן לה מעסיקה תקופת לידה והורות ולא יעסיקנה בתוך תקופת הלידה וההורות.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} תקופת הלידה וההורות היא עשרים ושישה שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער, והשאר אחרי יום הלידה.
{{ח:תתת|(2)}} עובדת רשאית לקצר את תקופת הלידה וההורות, ובלבד שתקופת הלידה וההורות לא תפחת מחמישה עשר שבועות, או מתקופה כאמור בתוספת הארכות של תקופת הלידה וההורות, אם מימשה את זכותה להאריכה לפי סעיפים קטנים (ב1), (ג) ו־(ד) (להלן – הארכות).
{{ח:תתת|(3)}} עובדת שהודיעה על רצונה לקצר את תקופת הלידה וההורות כאמור בפסקה (2), לא יוכל המעסיק לדחות את החזרתה לעבודה למשך יותר משלושה שבועות מיום שהודיעה כאמור.
{{ח:תתת|(4)}} שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי לקבוע הוראות לעניין מתן הודעה על קיצור תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיף קטן זה, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות להודעה למי שהעובדת עבדה אצלו לפני תקופת הלידה וההורות, ולמעסיק אחר.
{{ח:תתת|(5)}} הוראות פסקאות (1) עד (4) לא יחולו על עובדת שעבדה לפני יציאתה לתקופת לידה והורות פחות משנים עשר חודשים אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה; תקופת הלידה וההורות של עובדת כאמור היא חמישה עשר שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער והשאר אחרי יום הלידה.
{{ח:תת|(ב1)}} עובדת שחלתה ואושפזה בבית חולים תוך תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאלה:
{{ח:תתת|(1)}} להאריך את תקופת הלידה וההורות לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז אך לא יותר מארבעה שבועות; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי עובדת שתקופת אשפוזה, כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה רצופה; בסעיף זה, ”אשפוז“ – שהות של אדם בבית חולים במשך 12 שעות לפחות לשם קבלת טיפול רפואי;
{{ח:תתת|(2)}} לפצל את תקופת הלידה וההורות כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה;
{{ח:תת}} לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיעה העובדת על מימושה בדרך, ובמועד ולמי שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת חופשת לידה או פיצולה בשל אשפוז היולדת או ילדה)|תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת חופשת לידה או פיצולה בשל אשפוז היולדת או ילדה), התשנ״ט–1999}}.}}
{{ח:תת|(ג)|(1)}} עובדת שילדה בלידה אחת יותר מילד אחד זכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות בשלושה שבועות נוספים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל בילד השני;
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ח) {{ח:פנימי|סעיף 7|וסעיף 7(ג3)}} ומהוראות כל דין, עובד שבת זוגו ילדה בלידה אחת יותר מילד אחד יהיה רשאי לממש, בתוך תקופת הלידה וההורות של בת זוגו, החל מיום הלידה ואילך, תקופה אחת רצופה של לפחות שבעה ימים ולכל היותר שבועיים – מתוך שלושת השבועות האמורים בפסקה (1), בעד כל ילד נוסף שנולד באותה לידה, לצורך טיפול בילדו במקום בת זוגו ובהסכמתה.
{{ח:תת|(ד)}} עובדת שהילד אשר ילדה חייב להישאר בבית החולים או לחזור לבית החולים לאישפוז, תוך תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיפים קטנים (ב), (ב1) או (ג), לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאלה:
{{ח:תתת|(1)}} להאריך את תקופת הלידה וההורות לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז, אך לא ביותר מעשרים שבועות; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי עובדת שתקופת אשפוזו של הילד אשר ילדה, כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה רצופה;
{{ח:תתת|(2)}} לפצל את תקופת הלידה וההורות כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה;
{{ח:תת}} לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן העובדת הודיעה על מימושה בדרך, ובמועד ולמי שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת חופשת לידה או פיצולה בשל אשפוז היולדת או ילדה)|תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת חופשת לידה או פיצולה בשל אשפוז היולדת או ילדה), התשנ״ט–1999}}.}}
{{ח:תת|(ד1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד2)}} הזכאות להארכת תקופת הלידה וההורות לפי סעיפים קטנים (ב1) עד (ד) ו־(ד3) היא מצטברת, ובלבד שכל ההארכות לפי סעיפים קטנים (ב1)(1), (ד)(1) ו־(ד3) לא יעלו יחד על עשרים שבועות.
{{ח:תת|(ד3)}} עובדת שהילד אשר ילדה הוא פעוט עם מוגבלות מורכבת שהוכר ככזה בתוך תקופת הלידה וההורות, זכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות בחמישה שבועות נוספים; בסעיף קטן זה, ”פעוט עם מוגבלות מורכבת“ – פעוט שזכאי לגמלת ילד נכה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)#סעיף 2|תקנה 2(2)(ב), (2א), (3) או (3א) לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010}}.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב) מותר לקצר את תקופת הלידה וההורות, בהסכמת העובדת ובאישור שבכתב מאת רופא, אם הנולד איננו בחיים או שהעובדת הסכימה שילדה יאומץ לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981}}, או שהיא אם נושאת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ״ו–1996}} (להלן – אם נושאת), ובלבד שהתקופה תכלול לפחות שלושה שבועות שאחרי הלידה ואולם לגבי עובדת שהסכימה שילדה יאומץ או לגבי עובדת שהיא אם נושאת, לא יהיה תוקף לזכאותה לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיעה על הסכמתה לקצר את תקופת הלידה וההורות בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (הודעה על הסכמה לקיצור תקופת חופשת הלידה)|תקנות עבודת נשים (הודעה על הסכמה לקיצור תקופת חופשת הלידה), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:תת|(ו)}} שר העבודה רשאי לנקוב בתקנות עבודות מסויימות שבהן תהא תקופת הלידה וההורות שלפני יום הלידה המשוער פרק זמן שקבע בתקנות ושלא יעלה על שבעה שבועות.
{{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ז1)|(1)}} עובד שבת זוגו ילדה, ומתקיימים לגביו כל התנאים המפורטים להלן, ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות בהתאם להוראות פסקה (2):
{{ח:תתתת|(א)}} הילד נמצא עמו ובהחזקתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} הילד נמצא בטיפולו הבלעדי של העובד מחמת נכות או מחלה של בת הזוג ורופא אישר בכתב כי בשל הנכות או המחלה כאמור בת הזוג אינה מסוגלת לטפל בילד.
{{ח:תתת|(2)}} על זכאותו של עובד לתקופת לידה והורות לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב), (ג) ו־(ד), ואולם תקופת הלידה וההורות של העובד תחל ביום שבו החלו להתקיים לגביו התנאים האמורים בפסקה (1), ותקופתה תהיה למשך יתרת תקופת הלידה וההורות של בת הזוג שלא נוצלה על ידה עד ליום האמור, וכל עוד מתקיימים לגבי העובד התנאים האמורים, ולעניין עובד שבת זוגו אינה זכאית לתקופת לידה והורות לפי סעיף זה – למשך יתרת התקופה שהיתה בת זוגו בתקופת לידה והורות אילו היתה זכאית לה לפי סעיף זה.
{{ח:תתת|(3)}} יצא עובד לתקופת לידה והורות לפי סעיף קטן זה, אין בכך כדי לדחות, להאריך או לקצר את תקופת הלידה וההורות של בת זוגו.
{{ח:תתת|(4)}} שר התעשיה המסחר והתעסוקה, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כללים לביצוע הוראות פסקה (1), ובין השאר, כללים בדבר חובת מסירת הודעה למעסיק על ידי העובד.
{{ח:תת|(ח)|(1)}} עובד שאשתו ילדה, ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות חלקית, בתקופת הלידה וההורות שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אשתו זכאית לתקופת לידה והורות והיא הסכימה בכתב לוותר על חלק מתקופת הלידה וההורות המגיעה לה בתקופה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, וזאת על אף הוראות סעיף קטן (ב)(2); ולעניין אישה שהיא עובדת עצמאית – היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, והסכימה בכתב לחזור לעסוק במשלח ידה בתקופה שנותרה כאמור, שהיתה מגיעה לה אילו היתה זכאית לתקופת לידה והורות;
{{ח:תתתת|(ב)}} אשתו עבדה או עסקה במשלח ידה בתקופה האמורה בפסקת משנה (א).
{{ח:תתת|(1א)}} תקופת הלידה וההורות החלקית של עובד שהתקיימו לגביו הוראות פסקה (1), לא תעלה על חמישה עשר שבועות, בתוספת הארכות, אם התקיימו לגביו גם על אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא עבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה פחות משנים עשר חודשים עד יציאתו לתקופת לידה והורות;
{{ח:תתתת|(ב)}} אשתו עבדה שנים עשר חודשים לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה לפני יציאתה לתקופת לידה והורות; ולעניין אישה שהיא עובדת עצמאית – עסקה במשלח ידה שנים עשר חודשים לפחות לפני המועד שבו היתה יוצאת לתקופת לידה והורות, אילו היתה זכאית לתקופת לידה והורות.
{{ח:תתת|(1ב)|(א)}} עובד שאשתו ילדה ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות של שבעה ימים במהלך תקופת הלידה וההורות של אשתו, ובלבד שהיא הסכימה בכתב לוותר על דמי הלידה שהיא זכאית להם בעד השבוע האחרון של פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 50|סעיפים 50}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 51|ו־51 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}.
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), יצא עובד לתקופת לידה והורות כאמור בפסקת משנה (א) זכאית אשתו לחזור לעבודתה בשבוע האחרון כאמור בפסקת המשנה האמורה, למעט אם היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 50|סעיף 50(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}.
{{ח:תתתת|(ג)}} אין בתקופת לידה והורות לפי פסקה זו כדי לשנות את אורך תקופת הלידה וההורות שנקבעה בסעיף קטן (ב)(1).
{{ח:תתתת|(ד)}} אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו־(1א) ומהוראות סעיף קטן (ז1), {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג3)}} {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג)|וחוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש״ס–2000}}.
{{ח:תתת|(2)}} שר התעשיה המסחר והתעסוקה יקבע כללים לביצוע הוראות פסקה (1), ובין השאר, כללים בדבר חובת מסירת הודעה למעסיק על ידי שני בני הזוג.
{{ח:תתת|(3)}} שר התעשיה המסחר והתעסוקה יקבע, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, נסיבות מיוחדות שבהתקיימן יהיה עובד זכאי לתקופת לידה והורות לפי הוראות סעיף קטן זה, אף אם לא התקיים האמור בפסקה (1)(ב).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (חופשת לידה חלקית לעובד שאשתו ילדה)|תקנות עבודת נשים (חופשת לידה חלקית לעובד שאשתו ילדה), התשנ״ט–1999}}.}}
{{ח:תת|(ט)}} היעדרות מעבודה לרגל תקופת לידה והורות לפי הוראות סעיף זה לא תפגע בזכויות התלויות בוותק אצל המעסיק.

{{ח:סעיף|6א||תיקון: תשל״ב, תשנ״ח, תשס״ד, תשס״ז, תשע״א, תשע״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6ב||תיקון: תשנ״ו, תשס״ד, תשס״ז, תשס״ז־8, תשע״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|7|זכות להיעדר מהעבודה|תיקון: תשכ״ד־2, תשל״ו, תשמ״ח, תש״ן, תש״ן־2, תשנ״ח־3, תש״ס, תשס״ז־8, תשס״ח־4, תש״ע־2, תשע״ד־3, תשע״ו־2, תשע״ו־3, תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ז־3, תשע״ח, תשע״ט, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} עובדת שהפילה רשאית להיעדר מעבודתה שבוע לאחר ההפלה, ואם אישר רופא כי מצב בריאותה מחמת ההפלה מחייב שתיעדר זמן רב יותר – הזמן שקבע הרופא, אך לא יותר מששה שבועות.
{{ח:תת|(ב)}} דין העדר מכוח סעיף קטן (א) כדין העדר מפאת מחלה.
{{ח:תת|(ג)}} עובדת רשאית להיעדר מעבודתה:
{{ח:תתת|(1)}} בחדשי ההריון, אם אישר רופא בכתב כי מצבה הרפואי לרגל ההריון מחייב זאת ובמידה שאישר; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה, אלא אם כן העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 59|סעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, בעבור תקופה זו, או שהיא זכאית לתשלום בשל ההיעדרות מכוח דין אחר, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה; היעדרות מכוח פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה;
{{ח:תתת|(1א)}} בחודשי ההיריון, אם אישר רופא בכתב, על גבי טופס שנקבע בתקנות, כי סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את העובדת בשל היותה בהיריון, או את עוברה; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות לפי פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה; הוראות פסקה זו לא יחולו עם מעסיקה של העובדת מצא לה עבודה חלופית מתאימה;
{{ח:תתת|(1ב)}} בחודשי ההיריון, אם אישר רופא בכתב, על גבי טופס שנקבע בתקנות, כי בשל סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה, נבצר מהעובדת לבצע את עבודתה בשל היותה בהיריון; דין היעדררות לפי פסקה זו כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות לפי פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה; הוראות פסקה זו לא יחולו אם מעסיקה של העובדת מצא לה עבודה חלופית מתאימה;
{{ח:תתת|(1ג)}} מתום תקופת הלידה וההורות, ועד תום שישה חודשים מיום הלידה, בתקופה שבה היא מניקה, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} העובדת הודיעה למעסיקה שהיא מניקה;
{{ח:תתתת|(2)}} העסקתה נאסרה בתקופה שבה היא מניקה בשל ההנקה, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}};
{{ח:תתתת|(3)}} מעסיקה של העובדת לא מצא לה עבודה חלופית מתאימה;
{{ח:תתתת|(4)}} העובדת אינה רשאית להיעדר מעבודתה לפי סעיף קטן (ד);
{{ח:תתת}} היעדרה של עובדת מעבודתה לפי פסקה זו דינו כדין חופשה ללא תשלום, וזמן היעדרה לא יבוא במניין לגבי זכויות התלויות בוותק;
{{ח:תתת|(2)}} מתום תקופת הלידה וההורות עד תום ששה חדשים מאותו יום, אם אישר רופא כי מצבה עקב הלידה מחייב זאת ובמידה שאישר; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה.
{{ח:תתת|(3)}} מתום תקופת הלידה וההורות עד תום ארבעה חדשים מאותו יום – שעה אחת ביום, שתיקרא שעת הורות, בתנאי שהיא מועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה של העובדת או שהיא מועסקת במשרה שהיקפה 174 שעות בחודש לפחות, לפי הנמוך; ההיעדרות המותרת על פי פסקה זו היא בנוסף להפסקות על־פי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}}, ואין מנכים אותה משכר עבודתה. לעניין סעיף זה, עובד שמועסק במשרה מלאה כאמור או שמועסק במשרה שהיקפה 174 שעות בחודש לפחות, לפי הנמוך, יהיה רשאי לממש את הזכות לשעת ההורות לבדו או לסירוגין עם בת זוגו, בהתקיים התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 7ב|בסעיף 7ב}}.
{{ח:תתת|(4)|(א)}} בתקופה, שבה היא עוברת טיפולי פוריות לרבות טיפולי הפריה חוץ־גופית, אם אישר הרופא המטפל בכתב כי הטיפול מחייב זאת ובמידה שאישר, ובלבד שהודיעה על כך למעסיקה מראש; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה. שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין תקופת ההיעדרות כאמור.
{{ח:תתתת|(ב)}} בזקיפת ימי היעדרות לפי פסקת משנה (א) זכאית עובדת להביא בחשבון, לפי בחירתה, גם חלקי ימים שבהם נעדרה כאמור.
{{ח:תתתת|(ג)}} היעדרות של חלקי ימים לפי פסקה זו לא תעלה על 40 שעות בשנה לעובדת המועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה או על החלק היחסי מ־40 שעות כאמור, בהתאם לשיעור חלקיות המשרה; שיעור חלקיות המשרה יחושב כיחס שבין שעות העבודה של העובדת בחודש ובין מספר שעות העבודה בחודש במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה, או 182 שעות, לפי הנמוך.
{{ח:תתתת|(ד)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה#סעיף 2|בסעיף 2(א) לחוק דמי מחלה, התשל״ו–1976}}, עובדת זכאית לתשלום דמי מחלה בשל היעדרות הנכללת במכסת השעות האמורה בפסקת משנה (ג) ביום הראשון להיעדרה; התשלום בעד חלקי ימי היעדרות לעניין זה יחושב לפי היחס שבין שעות ההיעדרות ובין שעות העבודה של העובדת באותו יום אילולא נעדרה.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון)|תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון), התשנ״א–1990}}.}}
{{ח:תתת|(5)}} בתקופה שבה היא שוהה במקלט לנשים מוכות באישור המחלקה לשירותים חברתיים או משרד העבודה והרווחה, ובלבד שהתקופה לא תעלה על שישה חודשים בתקופת שנים עשר החודשים שלאחר תחילת שהייתה במקלט כאמור; העדרה של עובדת מעבודתה לפי פסקה זו דינה כדין חופשה בלא תשלום, וזמן העדרה לא יבוא במנין לגבי זכויות התלויות בוותק; הוראות פסקה זו יחולו על עובדת שעבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה תקופה של שישה חודשים רצופים או יותר; לענין פסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”אישור“ – הפניה מראש או אישור בדיעבד;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מחלקה לשירותים חברתיים“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד|בחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מקלט לנשים מוכות“ – מקום שבו שוהה אישה מוכה מחשש לחייה או לחיי ילדה, לרבות מקום כאמור שאינו נתמך בידי המדינה או רשות מקומית;
{{ח:תתת}} לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקה זו אלא אם כן הודיעה העובדת על מימושה למעסיק בדרך ובמועד שקבע שר העבודה והרווחה.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (הודעה על שהייה במקלט לנשים מוכות)|תקנות עבודת נשים (הודעה על שהייה במקלט לנשים מוכות), התשס״א–2000}}.}}
{{ח:תתת|(6)|(א)}} בתקופה שבה בן זוגה שוהה בשירות מילואים, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}} – שעה אחת ביום, החל ביום הראשון לשירות המילואים, ובלבד שמתקיימים התנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} תקופת המילואים של בן הזוג לא תפחת מחמישה ימים רצופים;
{{ח:תתתתת|(2)}} לעובדת ילד שטרם מלאו לו 13 שנים הנמצא עמה;
{{ח:תתתתת|(3)}} העובדת מועסקת במשרה מלאה לפי הנהוג במקום עבודתה;
{{ח:תתתתת|(4)}} העובדת הודיעה למעסיקה על מימוש הזכות לפי פסקה זו והציגה לפניו אישור המעיד על שירות המילואים של בן זוגה; שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הודעה כאמור.
{{ח:תתתת|(ב)}} עובדת אינה זכאית להיעדר מעבודתה לפי פסקה זו בימים שבהם היא נעדרת מעבודה בשל מימוש הזכות לשעת הורות לפי הוראות פסקה (3) או לפי הנהוג במקום עבודתה בעניין שעת הורות כאמור, או לפי הנהוג במקום עבודתה בעניין קיצור שעות עבודתה בשל הורות; היתה העובדת זכאית להיעדר מעבודתה כאמור פחות משעה אחת ביום, תהיה זכאית להיעדר מעבודתה לפי פסקה זו ביתרת הזמן שבין ההסדר הנהוג במקום עבודתה כאמור ובין שעה אחת.
{{ח:תתתת|(ג)}} הוראות פסקה זו יחולו גם על עובד שבת זוגו שוהה בשירות מילואים, בשינויים המחויבים.
{{ח:תתתת|(ד)}} על אף האמור בפסקה זו, רשאי ראש רשות ביטחון, בהחלטה מנומקת בכתב, לקבוע כי הוראות פסקה זו לא יחולו על חלק מעובדי אותה הרשות, בשל צורך מבצעי חיוני; החלטה כאמור תעמוד בתוקפה לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים ויהיה ניתן להאריכה בתקופות נוספות שלא יעלו על שבעה ימים כל אחת; לעניין זה, ”רשות ביטחון“ – שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר או הרשות הארצית לכבאות והצלה.
{{ח:תתתת|(ה)}} ההיעדרות המותרת בהתאם להוראות פסקה זו היא נוסף על הפסקות על פי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}}, ואין מנכים אותה משכר עבודה.
{{ח:תת|(ג1)}} הוראות סעיף קטן (ג)(4) תחול גם על עובד העובר טיפולי פוריות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון)|תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון), התשנ״א–1990}}.}}
{{ח:תת|(ג2)|(1)}} עובד רשאי להיעדר מעבודתו בהתקיים האמור בפסקה מפסקאות משנה (א) או (ב), ולתקופה כמפורט בהן:
{{ח:תתתת|(א)}} בת זוגו של העובד החליטה לפצל את תקופת הלידה וההורות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב1)(2)}} – למשך התקופה שבה היא מאושפזת ושבה פוצלה תקופת הלידה וההורות כאמור אך לא יותר מארבעה שבועות;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעובד נולד ילד והילד נמצא עמו ובהחזקתו הבלעדית (בפסקת משנה זו – החזקה בלעדית) – מהיום שבו הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית וכל עוד הוא נמצא בהחזקה כאמור, למשך יתרת תקופת הלידה וההורות של היולדת שלא נוצלה על ידה עד ליום האמור, ולעניין יולדת שאינה זכאית לתקופת לידה והורות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} – למשך יתרת תקופת הלידה וההורות שלה היתה זכאית אילו חלו לגביה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|הסעיף האמור}}.
{{ח:תתת|(2)}} לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיע העובד על מימושה למעסיקו בדרך ובמועד שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה.
{{ח:תתת|(3)}} היעדרות של עובד מעבודתו לפי פסקה (1) דינה כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות כאמור לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו.
{{ח:תתת|(4)}} עובד שנעדר מעבודתו לפי פסקה (1) והתייצב לעבודה לפני תום תקופת הלידה וההורות שלו, או הביע את רצונו לחזור לעבודה כאמור, לא יוכל המעסיק לדחות את החזרתו לעבודה יותר משבועיים מיום שהתייצב או הביע את רצונו לחזור.
{{ח:תתת|(ג3)}} עובד רשאי להיעדר מעבודתו עד חמישה ימים מהיום שלאחר יום הלידה של בת זוגו; דין היעדרות לפי פסקה זו כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(1)}} לעניין שלושת ימי ההיעדרות הראשונים – כדין חופשה שנתית, ואם אין לעובד ימי חופשה המגיעים לו – כדין חופשה ללא תשלום;
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין שני ימי ההיעדרות הנותרים – כדין היעדרות מפאת מחלה; לעניין עובד הזכאי לדמי מחלה לפי {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה|חוק דמי מחלה, התשל״ו–1976}}, יראו את ימי העדרו לפי פסקת משנה זו כיום השני והשלישי למחלתו לפי {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה#סעיף 2|סעיף 2 לחוק האמור}}; ימי ההיעדרות לפי פסקת משנה זו יבואו בחשבון במניין ימי ההיעדרות שהעובד זכאי להם לפי {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג)|חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש״ס–2000}}.
{{ח:תת|(ג4)|(1)}} עובד שעבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה שנה לפחות והילד שבת זוגו ילדה אושפז בבית החולים לאחר הלידה לתקופה העולה על שבועיים, רשאי להיעדר עד 20 ימי היעדרות, אף אם אינם רצופים, במהלך תקופת האשפוז של הילד ובתוך תקופת הלידה וההורות של בת הזוג לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירתו.
{{ח:תתת|(2)}} ימי ההיעדרות של עובד כאמור בפסקה (1), שזקף ימי היעדרות לפי הוראות אותה פסקה ולפי הוראות סעיף קטן (ג3) על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, יימנו לעניין הוראות {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה#סעיף 2|סעיף 2(א) לחוק דמי מחלה, התשל״ו–1976}}, ברצף מהיום הראשון שבו נעדר על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, אף אם ההיעדרויות לא היו רצופות.
{{ח:תתת|(3)}} בזקיפת ימי היעדרות לפי הוראות פסקה (1) זכאי עובד להביא בחשבון, לפי בחירתו, גם חלקי ימים שבהם נעדר לפי הוראות סעיף קטן זה; חלקי ימים לעניין זה יחושבו לפי היחס שבין שעות ההיעדרות ובין שעות העבודה של העובד באותו יום אילולא נעדר.
{{ח:תתת|(4)}} ימי ההיעדרות לפי סעיף קטן זה לא יובאו בחשבון במניין ימי ההיעדרות שהעובד זכאי להם לפי סעיף קטן (ג3) ולפי {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג)|חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש״ס–2000}}.
{{ח:תתת|(5)}} היעדרות לפי סעיף קטן זה תתאפשר אם העובד מסר למעסיקו אישור רפואי בדבר אשפוז הילד וכן חתם על הצהרה כי בימי ההיעדרות שהה עם הילד שאושפז או עם ילדיו האחרים.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} עובדת רשאית להיעדר מהעבודה, מתום תקופת הלידה וההורות, מספר חדשים כרבע מספר החדשים שבהם עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, אך לא יותר משנים עשר חדשים מיום הלידה וחלק של חודש לא יבוא במנין ואולם ממספר החודשים שתהיה העובדת רשאית להיעדר בהתאם לפסקה זו, יופחתו מספר השבועות שבהם עלתה תקופת הלידה וההורות שנוצלה על ידי העובדת לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)(1)}}, על חמישה עשר שבועות, או על תקופה של חמישה עשר שבועות, בתוספת הארכות.
{{ח:תתת|(2)}} העדרה של העובדת מעבודתה מכוח פסקה (1) דינה כדין חופשה ללא תשלום, וזמן העדרה לא יבוא במנין לגבי זכויות התלויות בותק.
{{ח:תתת|(3)}} עובדת שנעדרה מעבודתה מכוח פסקה (1) והתייצבה לעבודה לפני תום תקופת הלידה וההורות שלה, או הביעה רצונה לחזור לעבודה כאמור, לא יוכל המעסיק לדחות את חזרתה לעבודה יותר מארבעה שבועות מיום שהתייצבה או הביעה רצונה לחזור.
{{ח:תת|(ד1)}} הוראות סעיף קטן (ד) יחולו, בשינויים המחוייבים, על עובד, ובלבד שנתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בת זוגו הועסקה כעובדת במשך ששה חדשים רצופים לפחות בסמוך לפני תחילת העדרותו מהעבודה בהתאם להוראות סעיף קטן (ד).
{{ח:תתת|(2)}} הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת זוגו.
{{ח:תת|(ד2)}} נעדר אחד מבני־הזוג מן העבודה כאמור בסעיף קטן (ד) או (ד1), לפי הענין, לא יחולו הוראות אותם סעיפים קטנים על בן־הזוג השני; אולם, אם נעדר אחד מבני הזוג תקופה קצרה מהאמור בסעיפים קטנים (ד) או (ד1) לפי הענין, רשאי בן זוגו להעדר מהעבודה על פי הוראות אותם סעיפים קטנים למשך יתרת התקופה האמורה.
{{ח:תת|(ד3)}} לענין חישוב תקופת העבודה הרצופה כאמור בסעיף קטן (ד1), יראו כעבודה גם תקופת הפסקה בעבודה שבה נמשכים יחסי עבודה.
{{ח:תת|(ד4)}} שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הוראות בדבר חובת מסירת הודעות למעסיק לענין סעיף זה, מאת בני־הזוג או אחד מהם ותוצאות אי מסירת הודעות כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)|תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד), התשמ״ט–1988}}.}}
{{ח:תת|(ה)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג)(1), רשאית עובדת להיעדר מעבודתה, ללא ניכוי משכר עבודתה, לשם פיקוח רפואי במשך חדשי ההריון ובדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהריון הנעשים על ידי רופא נשים או הנעשים בתחנה לבריאות האם והילד שאישר משרד הבריאות (להלן – התחנה), לרבות בדיקות שגרתיות כאמור הנערכות מחוץ לתחנה על פי הפניית התחנה; בפסקה זו, ”רופא נשים“ – רופא מורשה בעל תואר מומחה ביילוד ובגינקולוגיה שניתן לו על פי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976}} (להלן – הפקודה), או רופא מורשה המתמחה לקראת קבלת התואר האמור, במוסד מוכר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|הפקודה}}, בפיקוחו של רופא בעל התואר האמור.
{{ח:תתת|(2)}} תקופת ההיעדרות מהעבודה כאמור בפסקה (1) לא תעלה על 40 שעות במשך חודשי הריונה, לעובדת המועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה או על החלק היחסי מ־40 שעות כאמור, בהתאם לשיעור חלקיות המשרה; שיעור חלקיות המשרה יחושב כיחס שבין שעות העבודה של העובדת בחודש ובין מספר שעות עבודה בחודש במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה, או 182 שעות, לפי הנמוך.
{{ח:תתת|(3)}} שר העבודה רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לקבוע בתקנות –
{{ח:תתתת|(א)}} הוראות לביצוע פסקאות (1) ו־(2);
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי סוגי עובדות ובאזורים שיקבע – מספר שעות אחר להיעדרות עובדת מעבודתה כאמור ובלבד שלא יפחת מהאמור בפסקה (2);
{{ח:תתתת|(ג)}} הוראות משלימות בדבר זכותה של אשה העובדת אצל יותר ממעסיק אחד להיעדר מעבודתה כאמור בפסקה (1) כאילו היתה עובדת אצל מעסיק אחד לענין האמור בפסקה (2).

{{ח:סעיף|7א|הפרשות לקופת גמל בתקופת לידה והורות ובשמירת הריון|תיקון: תשס״ד, תשס״ה־3, תשס״ז־8, תשע״ד־3, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} עובד או עובדת הזכאים לדמי לידה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}} (בסעיף זה – דמי לידה), או עובדת הזכאית לגמלת שמירת הריון לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|החוק האמור}} (בסעיף זה – גמלת שמירת הריון), והם ומעסיקם או המעסיק בלבד, נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך המעסיק לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה או גמלת שמירת ההריון, לפי הענין, ובלבד שהעובדת או העובד שילמו בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליהם, אם חלים, להבטחת הזכויות האמורות, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפו העובדת או העובד לעבוד בתקופה האמורה; בסעיף קטן זה, ”קופת גמל“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) יחול על המעסיק שהעובדת או העובד עבדו אצלו שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת ההריון של העובדת או של בת זוגו של העובד, לפי העניין, ולענין תשלומים בתקופת הזכאות לדמי לידה – אם נוסף על כך התקיימו יחסי עבודה ביניהם בכל תקופת ההריון.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע מועדים וכללים לתשלום הסכומים האמורים בסעיף קטן (א); בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע כללים שונים למעסיק ולעובדת או לעובד.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל)|תקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל), התשס״ח–2008}}.}}

{{ח:סעיף|7ב|התנאים למימוש הזכות לשעת הורות על ידי בן זוג|תיקון: תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} עובד רשאי לממש את הזכות לשעת הורות לבדו או לסירוגין עם בת זוגו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ג)(3)}}, בהתקיים התנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בת הזוג נתנה את הסכמתה למימוש הזכות לשעת ההורות לסירוגין עם בן זוגה או על ידי בן זוגה;
{{ח:תתת|(2)}} כל אחד מבני הזוג מסר למעסיקו, לא יאוחר מ־21 ימים לפני תום תקופת הלידה וההורות, הצהרה חתומה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1|הטופס שבתוספת הראשונה}} שבה הודיע על הבחירה לממש את הזכות לשעת הורות עם בן הזוג (בסעיף זה – הצהרה); מסרו בני הזוג הצהרה במועד מאוחר יותר – יהיה העובד רשאי לממש את זכותו 21 ימים לאחר מסירת ההצהרה;
{{ח:תתת|(3)}} בהצהרה יפרט כל אחד מבני הזוג את מספר הימים ואת הימים המסוימים בשבוע העבודה שבהם יממש את שעת ההורות;
{{ח:תתת|(4)|(א)}} מימוש הזכות לשעת הורות ייעשה על פי ההצהרה, ואולם העובדת ומעסיקה ובן זוגה ומעסיקו רשאים, לפי העניין, להסכים ביניהם, לפי הצורך ובאופן חד־פעמי, על מימוש הזכות לשעת ההורות באופן שונה מזה שמסרו עליו בהצהרה.
{{ח:תתתת|(ב)}} שינוי קבוע במימוש הזכות לשעת ההורות שמסרו העובדת ובן זוגה בהצהרה, לאחר שנמסרה הצהרה כאמור בסעיף זה, ייעשה בהצהרה נוספת שתימסר למעסיק בהתאם להוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים, 21 ימים מראש, ולעניין בני זוג שלפחות אחד מהם עובד במשמרות – חודש מראש;
{{ח:תתת|(5)}} מכסת שעות ההורות ששני בני הזוג זכאים לממש לפי הוראות סעיף זה לא תעלה על מכסת שעות ההורות שהעובדת היתה זכאית לממש לבדה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), עובדת ובן זוגה שאחד מהם עובד בעבודה במשמרות בענף מהענפים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} רשאים לממש את הזכות לשעת הורות לסירוגין כך שכל אחד מבני הזוג יממש את הזכות לפרקי זמן שלא יפחתו משלושה שבועות כל אחד; העובד שעובד במשמרות ומעסיקו רשאים להסכים ביניהם על חלוקה אחרת לסירוגין לפרקי זמן קצרים יותר.
{{ח:תתת|(2)}} שר הכלכלה והתעשייה, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}}.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה, ”עבודה במשמרות“ – עבודה שמכסת העבודה היומית המלאה בה היא 20 שעות לפחות שנחלקות לשתי משמרות לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} שר הכלכלה והתעשייה, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגוני מעסיקים שהם לדעת השר יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות הנוגעות בין השאר לעניין –
{{ח:תתת|(1)}} חלוקה אחרת של מימוש הזכות לשעת ההורות בין בני הזוג, ובכלל זה לעניין אופן שינוי החלוקה;
{{ח:תתת|(2)}} חלוקת מימוש הזכות לשעת ההורות לפי סוגי עובדים וסוגי מקומות עבודה;
{{ח:תתת|(3)}} אופן הדיווח ודרך הדיווח למעסיק על ידי בני הזוג.

{{ח:סעיף|8|איסור העסקה בתקופת לידה והורות|תיקון: תשס״ז־8, תשע״ד־3, תשע״ו־3}}
{{ח:ת}} לא יעסיק מעסיק עובדת או עובד בידעו שהם בתקופת לידה והורות.

{{ח:סעיף|9|הגבלת פיטורים|תיקון: תשכ״ד־2, תש״ן, תשנ״ח, תש״ס, תש״ס־2, תשס״א, תשס״ו, תשס״ז־2, תשס״ז־5, תשס״ז־8, תשס״ז־9, תשס״ח, תשס״ח־3, תש״ע, תשע״ד־2, תשע״ד־3, תשע״ו־3, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ד, תשפ״ה־2, תשפ״ו־2, תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפטר מעסיק עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} היה המעסיק קבלן כוח אדם והעובדת הועסקה אצלו בפועל במשך שישה חודשים לפחות יראו, לענין סעיף קטן (א), גם הפסקה זמנית של העסקתה כפיטורים; בסעיף זה, ”קבלן כוח אדם“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}}.
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} לעניין עובדת של קבלן כוח אדם המועסקת אצל מעסיק בפועל במשך שישה חודשים לפחות, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לא יגרום מעסיק בפועל לכך שקבלן כוח אדם יפטר עובדת בהיריון בניגוד להוראות סעיף זה;
{{ח:תתתת|(ב)}} פוטרה עובדת בהיריון בניגוד להוראות סעיף זה, חזקה היא שהמעסיק בפועל הוא שגרם לפיטורים, אלא אם כן הוכיח אחרת;
{{ח:תתתת|(ג)}} בקשה להיתר לפי סעיף קטן (א) תוגש הן בידי המעסיק בפועל והן בידי קבלן כוח האדם.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על החובות והאיסורים החלים על קבלן כוח אדם כמעסיק לפי כל דין.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה, ”מעסיק בפועל“ ו”קבלן כוח אדם“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} לא יפטר מעסיק עובדת או עובד בתקופת לידה והורות או בימי היעדרם מעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(2) או (ג2)}}, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות.
{{ח:תתת|(1א)}} לא יפטר מעסיק עובדת או עובד בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות או לאחר תום ימי ההיעדרות, כאמור בפסקה (1), לפי העניין, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה; השר לא יתיר פיטורים לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} עסקו של המעסיק חדל לפעול או שהמעסיק הוכרז כפושט רגל לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}}, ואם הוא תאגיד – ניתן צו פירוק לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}; לעניין זה, ”חדל לפעול“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 9ב|בסעיף 9ב}}.
{{ח:תתת|(2)}} לא יפטר מעסיק עובד או עובדת, בימי העדרם מהעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)}} או במשך תקופה של שישים ימים לאחר תום ההיעדרות כאמור, ולא יתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים לפי פסקה זו אם הם לדעתו בקשר ללידה או להיעדרות כאמור.
{{ח:תתת|(2א)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}
{{ח:תתת|(2ב)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}
{{ח:תתת|(2ג)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):}}
{{ח:תתתת|(א)}} הוציא מעסיק עובד או עובדת לחופשה ללא תשלום במהלך התקופה הקובעת, לתקופה של 10 ימים רצופים לפחות או שהיא הוצאה לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) או י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026), שחלה, כולה או חלקה, ב־60 הימים כאמור בפסקה (1א) או (2), לא תובא תקופת החופשה ללא תשלום במניין 60 הימים; בפסקה זו, ”התקופה הקובעת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 179כח|בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, כנוסחו {{ח:חיצוני|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|בחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ״ו–2026}}.
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקאות (1א) ו־(2), השר רשאי להתיר פיטורים של עובד או עובדת שהוצאו לחופשה ללא תשלום כאמור בפסקת משנה (א), אם שוכנע כי הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות כאמור בפסקה (1א) או (2), ובלבד שחלפו 60 ימים מתום תקופת הלידה וההורות או ההיעדרות.
{{ח:תתת|(3)}} במניין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים לא יבואו התקופות האמורות בפסקאות (1), (1א) ו־(2).
{{ח:תת|(ד)}} לא יפטר מעסיק עובדת השוהה במקלט לנשים מוכות בימי העדרה מעבודתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(5)}} או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר לשהייה במקלט; במנין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, לא יבואו התקופות האמורות בסעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} לא יפטר מעסיק עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית או עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות, בימי העדרם מעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(4) או (ג1)}}, לפי העניין, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר עם היעדרות כאמור או עם טיפולים כאמור; הוראת סעיף קטן זה תחול לגבי עובד או עובדת העוברים טיפולים כאמור בפסקה זו לקראת שתי לידות לכל היותר, בתקופת העסקתם אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ואם עברו טיפולים כאמור לקראת הולדת ילדים מבני זוג קודמים – גם לקראת שתי לידות עם בן הזוג הנוכחי;
{{ח:תתת|(2)}} הוראת פסקה (1) לא תחול על מעסיק, לגבי עובד או עובדת כאמור, שחלפו שנתיים מהיום הראשון להיעדרותם מעבודה אצלו או באותו מקום עבודה, לפי הפסקה האמורה.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות פסקה (1) יחולו גם על עובדת או עובד שלא נעדרו מעבודה, בתקופת הטיפולים כאמור באותה פסקה, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר מועד תחילת טיפולי הפוריות או טיפולי ההפריה החוץ־גופית, לפי המאוחר, כפי שאישר הרופא המטפל בכתב, ובלבד שהעובדת או העובד, לפי העניין, הודיעו למעסיק על הטיפולים לא יאוחר משלושה ימי עבודה ממועד מתן ההודעה המוקדמת לפיטורים, ואם לא ניתנה הודעה מוקדמת לפיטורים – ממועד הפיטורים, ומסרו למעסיק אישור רופא כאמור בתוך 14 ימים מאותו מועד, לפי העניין; הוראות פסקה זו יחולו הן על עובדת או עובד קבועים והן על עובדת או עובד ארעיים או זמניים, ובלבד שעבדו אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה שישה חודשים לפחות; שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע סוגים של טיפולי פוריות שהוראות פסקה זו לא יחולו עליהם.
{{ח:תת|(ו)}} לא יפטר מעסיק עובדת בימי היעדרה מעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)}} ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה; במניין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים לא תבוא התקופה האמורה בסעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה, ”פיטורים“ – לרבות אי־חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר;
{{ח:תתת|(2)}} חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה.

{{ח:סעיף|9א|איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה|תיקון: תשנ״ח, תשס״ז־8, תשע״ד־3, ק״ת תש״ף, ק״ת תש״ף־2, תשפ״ה־2, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפגע מעסיק בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, בתקופה שבה חלה ההגבלה כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פגיעה כאמור אם היא לדעתו בקשר לעילה שבשלה חלה אותה הגבלה.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(א2)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):}} לעניין סעיף זה לא יראו היעדרות של עובד או עובדת בתקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג)(2ג)(א)}}, מחמת הוראה מההוראות כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום#סעיף 2|בסעיף 2(א) או (ב)(1) לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס״ו–2006}}, שבשלה חל איסור לפטר את העובד או העובדת בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום#סעיף 2|אותו סעיף}}, כפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה של העובד או העובדת.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פגיעה“, בהיקף המשרה – למעט שינוי זמני בהיקף המשרה לפי בקשה שיזמו העובדת או העובד בשל מצבם הרפואי לפי אישור בכתב מאת רופא;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פגיעה“, בהכנסה, למעט –
{{ח:תתת|(1)}} פגיעה בהכנסה החלה במקום העבודה מכוח דין או הסכם קיבוצי;
{{ח:תתת|(2)}} פגיעה ברכיב השכר המשולם לעובדת או לעובד בהתאם לתפוקת עבודתם ובלבד שהפגיעה בתפוקתם של העובדת או העובד לא נגרמה מסיבות התלויות במעסיק;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|9ב|היתר לגבי עובדת בהריון – תחילת תוקף|תיקון: תשס״ד־3, תשס״ז־8, תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} החליט שר התעשיה המסחר והתעסוקה לתת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)}} או {{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א}} לגבי עובדת בהיריון, לא יינתן ההיתר לגבי התקופה שקדמה ליום מתן ההחלטה בבקשה להיתר, ואולם רשאי הוא לתת את ההיתר למועד הקודם ליום מתן ההחלטה, אם התקיים האמור באחת מהפסקאות (1) עד (5) וכאמור בהן, לפי הענין:
{{ח:תת|(1)}} המעסיק הוכיח כי לא ידע ולא היה עליו לדעת ביום הפיטורים או ביום הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה, לפי הענין, שהעובדת בהריון, ולדעת השר לא יהיה זה צודק לתת את ההיתר רק מיום מתן ההחלטה בבקשה להיתר; לענין פסקה זו, ”יום הפיטורים“, ”יום הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה“ – היום שבו היו אמורים הפיטורים או הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה, לפי ענין, להיכנס לתוקפם אלמלא הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 9א|או 9א}};
{{ח:תת|(2)}} המעסיק הוכיח כי התקיימו נסיבות חמורות, ולדעת השר לא יהיה זה צודק לתת את ההיתר רק מיום מתן ההחלטה בבקשה להיתר, ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום הגשת הבקשה להיתר;
{{ח:תת|(3)}} המעסיק הוכיח כי הוא הוכרז פושט רגל לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}}, ואם הוא תאגיד – כי ניתן צו פירוק לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}, ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום הגשת הבקשה להיתר, או ליום ההכרזה או מתן צו הפירוק, לפי הענין, המוקדם מביניהם;
{{ח:תת|(4)}} המעסיק הוכיח כי עסקו חדל לפעול, ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום שבו חדל העסק לפעול או ליום הגשת הבקשה להיתר, המאוחר מביניהם;
{{ח:תת|(5)}} המעסיק הוכיח כי עסקו חדל לפעול בשל נסיבות לא צפויות שכתוצאה מהן לא היתה לו אפשרות לבקש היתר לפני שהעסק חדל לפעול, ובלבד שלא יינתן היתר לגבי תקופה שקדמה ליום שבו חדל העסק לפעול;
{{ח:ת}} לענין פסקאות משנה (4) ו־(5), ”חדל לפעול“ – הפסקת פעילות שאינה זמנית.

{{ח:סעיף|9ג|תחולת הוראות על הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה|תיקון: תשע״א־2, תשע״ב, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אם נושאת“ ו”הורה מיועד“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 9ה|בסעיף 9ה(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הורה במשפחת אומנה“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 9ו|בסעיף 9ו(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הורה מאמץ“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 9ד|בסעיף 9ד(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6(א), (ב), (ג), (ד) ו־(ט)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7(ג)(3) ו־(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7א|7א}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9(א) עד (ג) ו־(ז)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9א|9א}} {{ח:פנימי|סעיף 9ב|ו־9ב}}, יחולו על הורה מאמץ, על הורה מיועד ועל הורה במשפחת אומנה, והכל בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 9ד|בסעיפים 9ד עד 9ו}}, וכל עוד לא הופסק הליך האימוץ או האומנה או היריונה של האם הנושאת, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} היו שני בני הזוג הורים מאמצים, הורים מיועדים או הורים במשפחת אומנה, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (ב) רק על אחד משני בני הזוג, לפי בחירתם; ואולם לעניין תקופת לידה והורות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, והזכות להיעדרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(3) ו־(ד)}}, אם נעדר אחד מבני הזוג למשך תקופה קצרה מהאמור באותם סעיפים, לפי העניין, רשאי בן זוגו להיעדר מהעבודה, על פי הוראות אותם סעיפים, למשך יתרת התקופה האמורה.
{{ח:תתת|(2)}} היה בן זוגו של הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה עובד עצמאי, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (ב) על ההורה המאמץ, על ההורה המיועד או על ההורה במשפחת אומנה, בתקופה שבה בן זוגו שהוא עובד עצמאי לא נעדר מעבודתו בשל הליך האימוץ או האומנה או בשל היריונה של האם הנושאת, או לצורך הטיפול בילד, לפי העניין.

{{ח:סעיף|9ד|שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה מאמץ|תיקון: תשע״א־2, תשע״ד־3, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעה על כוונה לאמץ“ – הודעת עובדת או עובד, על כך שקיבלו הודעה מאת עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק האימוץ}} ולפיה הם עתידים לקבל לביתם ילד למטרת אימוץ במועד שנקבע באותה הודעה, ולעניין אימוץ בין־ארצי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק אימוץ ילדים}} (בחוק זה – אימוץ בין־ארצי) – על כך שקיבלו הודעה מאת עמותה מוכרת ולפיה נמצא במדינת חוץ ילד המתאים לאימוץ בידם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הורה מאמץ“ – עובד או עובדת המקבלים לביתם ילד שגילו אינו עולה על עשר, למטרת אימוץ לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק אימוץ ילדים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק אימוץ ילדים“ – {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום קבלת ילד לביתו של הורה מאמץ“ – יום מסירת הילד להורה המאמץ, באמצעות עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק האימוץ}} בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 12|סעיף 12 לחוק אימוץ ילדים}} או באמצעות עמותה מוכרת בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 28טז|סעיף 28טז לחוק האמור}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק האימוץ}}“ ו”עמותה מוכרת“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|בחוק אימוץ ילדים}}.
{{ח:תת|(ב)}} ההוראות לפי הסעיפים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיף 9ג(ב)}} יחולו על הורה מאמץ, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יום הלידה ייחשב כיום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ;
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)(1) סיפה ו־(5) סיפה}}, מועד תחילתה של תקופת הלידה וההורות הוא ביום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ;
{{ח:תתת|(3)|(א)}} הורה מאמץ רשאי להיעדר מעבודתו לצורך נסיעות למדינת חוץ למטרת אימוץ בין־ארצי, ובלבד שעמותה מוכרת אישרה בכתב, לגבי כל אחת מהנסיעות כאמור, כי היא דרושה למטרת האימוץ הבין־ארצי;
{{ח:תתתת|(ב)}} תקופות ההיעדרות מהעבודה לפי פסקת משנה (א) יהיו בהתאם לאמור בכל אחד מהאישורים האמורים באותה פסקת משנה, ובלבד שתקופת ההיעדרות המצטברת לא תעלה על 45 ימים לאותו הליך אימוץ;
{{ח:תתתת|(ג)}} לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקה זו, אלא אם כן העובדת או העובד הודיעו על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשייה המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים;
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (הודעה בדבר היעדרות מעבודה לצורך נסיעה לחו&amp;quot;ל למטרת אימוץ בין-ארצי)|תקנות עבודת נשים (הודעה בדבר היעדרות מעבודה לצורך נסיעה לחו״ל למטרת אימוץ בין־ארצי), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:תתתת|(ד)}} היעדרו של הורה מאמץ מעבודתו לפי פסקה זו דינו כדין חופשה בלא תשלום, וזמן היעדרו לא יבוא במניין לגבי הזכויות התלויות בוותק;
{{ח:תתתת|(ה)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9ג|סעיף 9ג(ג)}}, נעשה הליך האימוץ הבין־ארצי בידי שני בני זוג, יהיו שניהם זכאים להיעדרות מעבודה לפי פסקה זו, ובתקופת ההיעדרות לפי פסקה זו יחולו על שניהם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9(א) עד (ב1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9א|9א}} {{ח:פנימי|סעיף 9ב|ו־9ב}} החלות על עובדת שהיא בהיריון;
{{ח:תתת|(4)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א(ב)}}, חובת המעסיק לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א(א)}}, תחול לעניין הורה מאמץ הזכאי לדמי לידה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, אם התקיימו בינו לבין מעסיקו יחסי עבודה במשך חמישה עשר חודשים לפחות לפני יום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ;
{{ח:תתת|(5)|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9(א) עד (ב1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9א|9א}} {{ח:פנימי|סעיף 9ב|ו־9ב}} החלות על עובדת שהיא בהיריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על כוונה לאמץ ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד לביתם או עד תום תשעה חודשים מהמועד שבו קיבלו הודעה מאת עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק האימוץ}} או מאת עמותה מוכרת כאמור בהגדרה ”הודעה על כוונה לאמץ“, לפי המוקדם;
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף הוראות פסקת משנה (א), אישרה הרשות המרכזית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 28ב|בסעיף 28ב לחוק אימוץ ילדים}} כי על פי הנתונים שהובאו לפניה, העובדת או העובד שמסרו הודעה על כוונה לאמץ נמצאים בשלבים מתקדמים של הליך אימוץ בין־ארצי של ילד מסוים אשר נמצא בעבורם במדינת חוץ וכי השלמת ההליכים מתעכבת בשל גורמים שאינם תלויים בעובדת או בעובד או בעמותה המוכרת שבאמצעותה מתבצע הליך האימוץ, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בפסקת המשנה האמורה על העובדת או העובד, עד יום קבלת הילד לביתם; לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקת משנה זו, אלא אם כן העובדת או העובד הודיעו על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשייה המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים;
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת התקופה המוגנת בשל עיכוב הליך אימוץ בין-ארצי)|תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת התקופה המוגנת בשל עיכוב הליך אימוץ בין־ארצי), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג)}} –
{{ח:תתתת|(א)}} בפסקה (1), המילים ”או בימי היעדרם מעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(2) או (ג2)}}“ – לא ייקראו;
{{ח:תתתת|(ב)}} בפסקה (1א), המילים ”או לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בפסקה (1)}}, לפי העניין,“ – לא ייקראו;
{{ח:תתתת|(ג)}} בפסקה (2), במקום ”לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)}}“ יקראו ”לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ד)(1)}}“.

{{ח:סעיף|9ה|שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה מיועד|תיקון: תשע״א־2, תשע״ד־3, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אם נושאת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|בחוק הסכמים לנשיאת עוברים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעה על היריונה של אם נושאת“ – הודעת עובדת או עובד על כך שהאם הנושאת שעמה חתמו על הסכם לנשיאת עוברים, היא בהיריון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הורה מיועד“ – עובדת או עובד המקבלים למשמורתם ילד, כהורים מיועדים, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)#סעיף 10|סעיף 10 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם לנשיאת עוברים“ – הסכם שאושר לפי {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)#סעיף 5|סעיף 5 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הסכמים לנשיאת עוברים“ – {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ״ו–1996}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום קבלת ילד למשמורת ההורה המיועד“ – יום מסירת הילד, על ידי האם הנושאת, למשמורת ההורה המיועד, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)#סעיף 10|סעיף 10(ג) לחוק הסכמים לנשיאת עוברים}}.
{{ח:תת|(ב)}} ההוראות לפי הסעיפים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיף 9ג(ב)}} יחולו על הורה מיועד, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יום הלידה ייחשב כיום שבו נולד הילד;
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)(1) סיפה ו־(5) סיפה}}, מועד תחילתה של תקופת הלידה וההורות הוא ביום קבלת הילד למשמורת ההורה המיועד;
{{ח:תתת|(3)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א(ב)}}, חובת המעסיק לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א(א)}}, תחול לעניין הורה מיועד הזכאי לדמי לידה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, אם ההורה המיועד עבד אצל המעסיק שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת היריונה של האם הנושאת והתקיימו בין ההורה המיועד לבין מעסיקו יחסי עבודה במשך כל תקופת היריונה של האם הנושאת;
{{ח:תתת|(4)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9(א) עד (ב1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9א|9א}} {{ח:פנימי|סעיף 9ב|ו־9ב}} החלות על עובדת שהיא בהיריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על היריונה של האם הנושאת ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד למשמורת ההורה המיועד;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג)}} –
{{ח:תתתת|(א)}} בפסקה (1), המילים &quot;או בימי העדרם מעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(2) או (ג2)}} – לא ייקראו;
{{ח:תתתת|(ב)}} בפסקה (1א), המילים ”או לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בפסקה (1)}}, לפי העניין“ – לא ייקראו;
{{ח:תתתת|(ג)}} בפסקה (2), במקום ”לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)}}“ יקראו ”לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ד)(1)}}“.

{{ח:סעיף|9ו|שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה במשפחת אומנה|תיקון: תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה“ – הודעת עובדת או עובד, על כך שקיבלו הודעה מאת מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך ולפיה העובדת או העובד עתידים לקבל לביתם ילד, למטרת אומנה, לתקופה העולה על שישה חודשים, במועד שנקבע באותה הודעה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הורה במשפחת אומנה“ – עובדת או עובד שהם הורים במשפחת אומנה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}, המקבלים לביתם ילד שגילו אינו עולה על עשר, למטרת אומנה, לתקופה העולה על שישה חודשים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום קבלת ילד לביתו של הורה במשפחת אומנה“ – יום מסירת הילד להורה במשפחת אומנה, באמצעות הגורם שהוסמך לכך בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים או בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך.
{{ח:תת|(ב)}} ההוראות לפי הסעיפים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיף 9ג(ב)}} יחולו על הורה במשפחת אומנה, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות המפורטים להלן, ובלבד שחלפה שנה לפחות מתום תקופת לידה והורות קודמת או מתום תקופת היעדרות קודמת מעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ד)}}, לפי המאוחר, של ההורה במשפחת אומנה או של בן זוגו שהוא הורה באותה משפחת אומנה:
{{ח:תתת|(1)}} יום הלידה ייחשב כיום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)(1) ו־(5) סיפה}} –
{{ח:תתתת|(א)}} מועד תחילתה של תקופת הלידה וההורות הוא ביום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} תקופת הלידה וההורות של הורה במשפחת אומנה אשר קיבל לביתו ילד שמלאו לו שלוש שנים לפחות היא ארבעה שבועות מיום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
{{ח:תתת|(3)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א(ב)}}, חובת המעסיק לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א(א)}}, תחול לעניין הורה במשפחת אומנה הזכאי לדמי לידה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי, [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, אם התקיימו בינו לבין מעסיקו יחסי עבודה במשך חמישה עשר חודשים לפחות לפני יום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
{{ח:תתת|(4)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9(א) עד (ב1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9א|9א}} {{ח:פנימי|סעיף 9ב|ו־9ב}} החלות על עובדת שהיא בהיריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד לביתם או עד תום תשעה חודשים מהמועד שבו קיבלו הודעה מאת מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך כאמור בהגדרה ”הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה“, לפי המוקדם.

{{ח:סעיף|9ז|הודעה על הפסקת הליך אימוץ או אומנה או על הפסקת היריון של אם נושאת|תיקון: תשע״א־2, תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} עובדת או עובד יודיעו למעסיקם על כל אחד מאלה, לפי העניין, סמוך למועד התרחשותו:
{{ח:תת|(1)}} הפסקת הליך אימוץ שלגביו מסרו העובדת או העובד למעסיק הודעה על כוונה לאמץ כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9ד|בסעיף 9ד(א)}}, ולעניין אימוץ בין־ארצי – הפסקת הליך אימוץ באמצעות העמותה המוכרת שממנה קיבלו העובדת או העובד הודעה כאמור בסיפה של ההגדרה האמורה;
{{ח:תת|(2)}} הפסקת היריונה של אם נושאת שלגביו מסרו העובדת או העובד למעסיק הודעה על היריונה של אם נושאת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9ה|בסעיף 9ה(א)}};
{{ח:תת|(3)}} הפסקת אומנה שלגביה מסרו העובדת או העובד למעסיק הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9ו|בסעיף 9ו(א)}}.

{{ח:סעיף|10|עבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית ועבודת לילה|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ח, תשס״ז־8, תשס״ח־2, תשע״ד־3, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} עובדת שהיא בחודש החמישי להריונה תודיע על כך למעסיקה, ומשעשתה כן, או משנודע על כך למעסיק בדרך אחרת, לא יעסיקנה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית מהחודש החמישי להריון ואילך, אף אם היה רשאי או הותר לעשות זאת על פי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי״א–1951}}; הוא הדין לגבי עבודת לילה, אם העובדת הודיעה למעסיקה בכתב, כי אין היא מסכימה לעבוד עבודת לילה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי מעסיק להעסיק עובדת בהריון, בשעות נוספות או במנוחה השבועית, אם העובדת הסכימה לכך בכתב ומסרה למעסיקה אישור רפואי של רופא מומחה ביילוד ובגינקולוגיה, כי אין מניעה להעסיקה בשעות נוספות או במנוחה השבועית, ובכפוף לתנאי האישור.
{{ח:תת|(ג)}} מעסיק לא יעסיק עובדת שילדה בעבודת לילה, או במנוחה השבועית אף אם היה רשאי או הותר לו לעשות זאת על פי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}}, במשך ארבעה חודשים מתום תקופת הלידה וההורות, אלא אם כן הסכימה העובדת לכך בכתב; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי מקומות עבודה שנקבעו בתקנות ועל שירותים, על מקומות, על עבודות ועל תפקידים, הכל לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ג)}}.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”עבודת לילה“ – עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22:00 ובין 06:00.

{{ח:סעיף|11|פנקס העובדות|תיקון: תשע״ד־3, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} מעסיק חייב לנהל פנקס שבו יירשמו ביחס לכל עובדת פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השם ושם המשפחה;
{{ח:תתת|(2)}} הכתובת;
{{ח:תתת|(3)}} תיאור עבודתה;
{{ח:תתת|(4)}} תאריך תחילת העבודה;
{{ח:תתת|(5)}} תקופת הלידה וההורות;
{{ח:תתת|(6)}} תקופת העדרה מהעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}};
{{ח:תתת|(7)}} כל פרט אחר שנקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} שר העבודה יקבע, בהודעה שתפורסם ברשומות, את סוגי המעסיקים שעליהם יחול סעיף זה, ורשאי הוא לקבוע כאמור שהפנקס יהיה חלק מפנקס אחר שהמעסיק חייב לנהלו על פי חוק ששר העבודה ממונה על ביצועו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס לרישום עובדות|הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס לרישום עובדות}} (י״פ תשי״ח, 1052).}}

{{ח:סעיף|12|פרסום הוראות החוק|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} מעסיק {{ח:פנימי|סעיף 11|שסעיף 11}} חל עליו יביא לידיעת הנשים המועסקות אצלו את הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, הכל כפי שנקבע בתקנות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (הצגת תמצית החוק)|תקנות עבודת נשים (הצגת תמצית החוק), תשי״ח–1958}}.}}

{{ח:סעיף|13|סמכויות פיקוח|תיקון: תשס״ז־8, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} שר התעשיה המסחר והתעסוקה ימנה מפקחים, מבין עובדי משרדו, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתמנה מפקח כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן קיבל הכשרה מתאימה כפי שהורה שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם השר לביטחון פנים.
{{ח:תת|(ג)}} לשם מילוי תפקידיו רשאי מפקח שמונה לפי הוראות סעיף קטן (א) (להלן – מפקח) –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש ממעסיק או ממעסיק בפועל, מעובד שלהם או מאדם שפעל מטעמם או בעבורם, מידע ומסמכים בכל עניין הנוגע לחוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} להיכנס בכל עת סבירה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מועסקים בו בני אדם, או כי בו מתנהל עסקו של המעסיק או של המעסיק בפועל, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של שופט.
{{ח:תת|(ד)}} התעורר חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה, רשאי מפקח לחקור אדם שלדעתו קשור לביצוע עבירה כאמור, או עשוי להיות לו מידע לגביה, וכן לתפוס כל חפץ, לרבות מסמך, הקשור לביצוע עבירה כאמור; על חקירה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, ועל דבר שנתפס לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”מעסיק בפועל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}}.

{{ח:סעיף|13א|סמכות שיפוט ותרופות|תיקון: תשס״ו־2, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} לבית הדין האזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות לפי חוק זה, והוא רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין;
{{ח:תתת|(2)}} ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו להוציא צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין השאר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע, ולגבי פיטורים הנובעים מצמצומים בעבודה גם את הוראותיו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים; הוראות פסקה זו כוחן יפה על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)#סעיף 3|בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל״א–1970}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} מצא בית הדין האזורי לעבודה כי העובד או העובדת שהגישו תובענה, פוטרו בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, יפסוק פיצויים שסכומם לא יפחת מ־150% מהשכר שהיה מגיע להם במהלך התקופה המזכה; ואולם רשאי בית הדין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שיקבע; לענין חישוב השכר לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 13ב|סעיף 13ב לחוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963}}, ותקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 13|סעיף 13 לחוק האמור}}.
{{ח:תתת|(2)}} לענין סעיף קטן זה, ”התקופה המזכה“ – תקופה שתחילתה ביום הפיטורים או ביום שבו המעסיק ידע או שהיה עליו לדעת על קיומה של העילה להגבלת הפיטורים, לפי המאוחר, וסיומה במועד המוקדם מבין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תום התקופה שבה חלה הגבלת הפיטורים כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם ניתן היתר פיטורים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} – יום תחילת תוקפו של ההיתר;
{{ח:תתתת|(ג)}} אם העובד או העובדת הוחזרו לעבודה – יום החזרה לעבודה.

{{ח:סעיף|13ב|זכות תביעה|תיקון: תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} תובענות בשל הפרת הוראות לפי חוק זה יכול שיוגשו בידי –
{{ח:תת|(1)}} העובד או העובדת;
{{ח:תת|(2)}} ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור – ארגון העובדים שהעובד או העובדת חברים בו;
{{ח:תת|(3)}} ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של מי שחוק זה בא להגן עליהם, ובלבד שהעובד או העובדת הסכימו לכך בכתב.

{{ח:סעיף|13ג|זכות התערבות בתובענות|תיקון: תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} בתובענות בשל הפרת הוראות חוק זה רשאי בית הדין לעבודה לתת לארגון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13ב|בסעיף 13ב(2) או (3)}} להשמיע את דברו, בדרך שיורה.

{{ח:סעיף|13ד|ערעור|תיקון: תשס״ז־8}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת שר התעשיה המסחר והתעסוקה לעניין מתן היתר לפי הוראות חוק זה, רשאי לערער עליה לפני בית דין אזורי לעבודה, בתוך 45 ימים מהיום שבו הגיעה ההחלטה לידיעתו.

{{ח:סעיף|14|עונשין|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״ה, תשס״ו־2, תשס״ז־4, תשס״ז־8, תשס״ז־9, תשס״ח־2, תש״ע, תשע״א־2, תשע״ד־2, תשע״ד־3, תשע״ו־3, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או כפל הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (בחוק זה – חוק העונשין):
{{ח:תתת|(1)}} העסיק עובדת בעבודה, בתהליך ייצור או במקום עבודה, שנאסרו או שהוגבלו לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}};
{{ח:תתת|(2)}} העסיק עובדת בעבודת לילה בלא לספק לה את התנאים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} סירב לקבל לעבודה בשל כך שהודיעה עם קבלתה לעבודה כי אינה מסכימה, מטעמים משפחתיים, לעבוד בלילה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ג)}};
{{ח:תתת|(4)}} העסיק עובדת או עובד בתקופת הלידה וההורות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, או העסיק הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בתקופת הלידה וההורות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|הסעיף האמור}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיפים 9ג עד 9ו}};
{{ח:תתת|(5)}} העסיק עובדת או עובד בידעו שהם בתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}, או העסיק הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בידעו שהם בתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|הסעיף האמור}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיפים 9ג עד 9ו}};
{{ח:תתת|(6)}} פיטר, בלא היתר, עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)}}, או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|הסעיף האמור}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיפים 9ג עד 9ו}};
{{ח:תתת|(6א)}} גרם לפיטורי עובדת של קבלן כוח אדם בהיותה בהיריון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב1)}}, או גרם לפיטורי הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה שהוא עובד של קבלן כוח אדם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|הסעיף האמור}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיפים 9ג עד 9ו}};
{{ח:תתת|(7)}} פיטר עובדת או עובד בתקופת לידה והורות או בימי היעדרם מעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(2) או (ג2)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)(1)}}, או פיטר הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)(1)}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיפים 9ג עד 9ו}};
{{ח:תתת|(8)}} פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות או לאחר תום ימי ההיעדרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(2) או (ג2)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)(1א)}}, או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)(1א)}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיפים 9ג עד 9ו}};
{{ח:תתת|(9)}} פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד בימי היעדרם מעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)}} או במשך תקופה של 60 ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)(2)}}, או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בימי היעדרם מהעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ד)(1)}} או במשך תקופה של שישים ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)(2)}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיפים 9ג עד 9ו}};
{{ח:תתת|(10)}} פיטר, בלא היתר, עובדת ששהתה במקלט לנשים מוכות, בימי היעדרה מעבודתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(5)}}, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ד)}};
{{ח:תתת|(11)}} פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד שעברו טיפולי פוריות או טיפולי הפריה חוץ־גופית, לפי העניין, לקראת שתי הלידות, בימי היעדרם מעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(4) או (ג1)}}, או במשך תקופה של 150 ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ה)(1)}}, או עובדים כאמור שחלה הגבלה על פיטוריהם בתקופת הטיפולים או במשך תקופה של 150 ימים לאחרר מועד תחילת הטיפולים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ה)(3)}};
{{ח:תתת|(12)}} פיטר עובדת בימי היעדרה מעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ו)}};
{{ח:תתת|(13)}} פגע, בלא היתר, בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, בתקופה שבה חלה אותה הגבלה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א}}, או פגע, בלא היתר, בהיקף המשרה או בהכנסה של הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, בתקופה שבה חלה אותה הגבלה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיפים 9ג עד 9ו}};
{{ח:תתת|(14)}} העסיק עובדת שהיא בחודש החמישי להיריונה ואילך, בשעות נוספות, במנוחה השבועית, או בעבודת לילה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(א)}}.
{{ח:תתת|(15)}} העסיק עובדת שילדה בעבודת לילה או במנוחה השבועית, בלא הסכמתה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} המפריע למפקח במילוי תפקידיו לפי חוק זה, דינו – מאסר שישה חודשים.
{{ח:תת|(ג)}} עבירות לפי סעיף קטן (א)(1) ו־(2) הן מסוג העבירות של אחריות קפידה.

{{ח:סעיף|15|אחריות נושא משרה|תיקון: תשס״ז־8}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}; בסעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

{{ח:סעיף|16|ראיות|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} אשה הנמצאת במקום בזמן שנעשית בו עבודה או פועלות בו מכונות – להוציא זמן הפסקות לסעודה – רואים אותה כמועסקת באותו מקום באותו תהליך ייצור ובאותה שעה, אם לא הוכח ההיפך.

{{ח:סעיף|17||תיקון: תשכ״ד, תשל״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|18|דין אגודה שיתופית|תיקון: תשס״ד, תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 1|הסעיפים 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}} {{ח:פנימי|סעיף 7א|ו־7א}} רואים אגודה שיתופית כמעסיקה של חבריה.

{{ח:סעיף|19|המדינה כמעסיק|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} לענין חוק זה דין עובד המדינה כדין כל עובד אחר.

{{ח:סעיף|20|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)|תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת), תשל״ט–1979}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה)|תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה), התשמ״ו–1986}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות)|תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס״א–2001}}.}}

{{ח:סעיף|21|חובת התייעצות|תיקון: תשמ״ו־2}}
{{ח:ת}} שר העבודה לא יתקין תקנות על פי {{ח:פנימי|סעיף 1|הסעיפים 1}} {{ח:פנימי|סעיף 2|ו־2}} ולא יפרסם הודעה על פי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}}, אלא לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה וכן עם ארגוני המעבידים הרפרזנטטיביים במדינה שלדעת השר הם נוגעים בדבר.

{{ח:סעיף|22|העברת סמכויות}}
{{ח:תת|(א)}} שר העבודה רשאי להעביר לאחר את הסמכויות הנתונות לו על פי חוק זה, חוץ מן הסמכות להתקין תקנות, ליתן היתר כללי ולפרסם הודעה על פי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על העברת סמכויות על פי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|22א|פרסום מידע על זכויות לפי חוק זה|תיקון: תשס״ז־8}}
{{ח:תת|(א)}} שר התעשיה המסחר והתעסוקה יפרסם מידע על זכויות לפי חוק זה בדרכים אלה, כולן או חלקן:
{{ח:תתת|(1)}} פרסום באמצעי התקשורת;
{{ח:תתת|(2)}} הפצת עלוני מידע;
{{ח:תתת|(3)}} הפעלת מוקד מידע שבו ינתן מענה טלפוני לפניות הציבור בנושא זכויות לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(4)}} פרסום מידע באתר האינטרנט של משרד המתעשיה המסחר והתעסוקה.
{{ח:תת|(ב)}} שר התעשיה המסחר והתעסוקה ידווח לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ב־1 בינואר של כל שנה, על ביצוע הוראות סעיף זה בשנה שקדמה לה.

{{ח:סעיף|23|שמירת זכויות}}
{{ח:ת}} חוק זה אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק, הסכם קולקטיבי, חוזה עבודה או נוהג.

{{ח:סעיף|24|הוראות מעבר|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 50|סעיף 4(2) שבתוספת השביעית לחוק הביטוח הלאומי, תשי״ד–1953}}, רואים גם את מי שטרם מלאו לה 18 שנה כעובדת שפקודת העבדתן של נשים, 1945, חלה עליה.
{{ח:תת|(ב)}} כל עוד לא הותקנו תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}}, לא תועסק עובדת בעבודות, בתהליכי ייצור או במקומות עבודה במפורט בחלק 1 שבתוספת לפקודת העבדתן של נשים, 1945.

{{ח:סעיף|25|ביטול}}
{{ח:ת}} פקודת העבדתן של נשים, 1945 – בטלה.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשע״ו־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''הצהרה על מימוש הזכות לשעת הורות לעניין {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב לחוק עבודת נשים, התשי״ד–1954}}'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אני הח״מ
{{ח:תת}} {{טורים שווים|{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|שם פרטי ומשפחה}}|{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|מס׳ זהות}}|{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|מען}}}}
{{ח:ת}} שעובד/ת במקום עבודה {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|(שם המעסיק/העסק)}}
{{ח:ת}} מצהיר/ה כי אממש את הזכות לשעת הורות יחד עם בן/בת זוגי, בימים . . . . . . . . . . . . בשבוע (סה״כ . . . . . . . . . . . ימים בשבוע)*.
{{ח:ת}} {{מוקטן|* לגבי מקומות עבודה שבהם החלוקה היא שונה, לפי פרקי הזמן הקבועים לעניין אותו מקום}}
{{ח:ת}} אני מצהיר/ה כי לא איעדר מהעבודה, מכוח זכאותי לשעת הורות, בימים שלהלן, שבהם ייעדר בן זוגי מהעבודה מכוח זכאותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב לחוק}}; הצהרתי זו אמת ואני מתחייב/ת לנהוג לפיה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{מוקטן|למילוי על ידי בן הזוג השני:}}
{{ח:ת}} אני הח״מ
{{ח:תת}} {{טורים שווים|{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|שם פרטי ומשפחה}}|{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|מס׳ זהות}}|{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|מען}}}}
{{ח:ת}} שעובד/ת במקום עבודה {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|(שם המעסיק/העסק)}}
{{ח:ת}} מצהיר/ה כי אממש את הזכות לשעת הורות יחד עם בן/בת זוגי, בימים . . . . . . . . . . . . . . בשבוע (סה״כ . . . . . . . . . . . . . . . . ימים בשבוע)*.
{{ח:ת}} {{מוקטן|* לגבי מקומות עבודה שבהם החלוקה היא שונה, לפי פרקי הזמן הקבועים לעניין אותו מקום}}
{{ח:ת}} אני מצהיר/ה כי לא איעדר מהעבודה, מכוח זכאותי לשעת הורות, בימים שלהלן, שבהם ייעדר בן זוגי מהעבודה מכוח זכאותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב לחוק}}; הצהרתי זו אמת ואני מתחייב/ת לנהוג לפיה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|תאריך}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|חתימת הורה 1}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|חתימת הורה 2}}}}

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשע״ו־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} ענף התעשייה.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} ענף המלונאות.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ג׳ באב תשי״ד (2 באוגוסט 1954).}}
* '''משה שרת'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''גולדה מאירסון'''&lt;br&gt;שרת העבודה
* '''יצחק בן־צבי'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
{{חוקי ביטחון סוציאלי|כנסת=2001135}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>pbwxozzt2khtu1hs113nqbdx46gve7v</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084933</id>
      <parentid>3084921</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T06:30:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3084928]</comment>
      <origin>3084933</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="129522" sha1="ou3aqu4kd8ve24ifowds2rdi2pgjf5d" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק עבודת נשים, תשי״ד–1954}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2001135}} {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ד, 154|חוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209034.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 133|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209033.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 140|תיקון מס׳ 2 לחוק השופטים|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209664.pdf}}, {{ח:תיבה|166|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209032.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 119|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209031.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 260|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209030.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 78|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317773.pdf}}, {{ח:תיבה|80|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317774.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 254|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209029.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 67|תיקון מס׳ 58 לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210463.pdf}}, {{ח:תיבה|141|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210482.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 42|חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210538.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 173|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210787.pdf}}, {{ח:תיבה|178|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210754.pdf}}, {{ח:תיבה|188|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210788.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 20|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_ec_317470.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 116|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210885.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 181|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211736.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 219|תיקון מס׳ 14 (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211430.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 114|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211508.pdf}}, {{ח:תיבה|136|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211475.pdf}}, {{ח:תיבה|235|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211490.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 79|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211614.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 246|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300239.pdf}}, {{ח:תיבה|290|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300266.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 219|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300356.pdf}}, {{ח:תיבה|516|תיקון מס׳ 14 (הוראת שעה) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300622.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 30|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 63|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300585.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 344|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299821.pdf}}, {{ח:תיבה|345|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299786.pdf}}, {{ח:תיבה|380|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299834.pdf}}, {{ח:תיבה|425|תיקון מס׳ 14 (הוראת שעה) (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299840.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 265|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299906.pdf}}, {{ח:תיבה|464|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299673.pdf}}, {{ח:תיבה|913|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299984.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 53|תיקון מס׳ 30|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299965.pdf}}, {{ח:תיבה|231|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299907.pdf}}, {{ח:תיבה|290|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2054.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 26|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299818.pdf}}, {{ח:תיבה|124|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300130.pdf}}, {{ח:תיבה|140|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300075.pdf}}, {{ח:תיבה|140|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300129.pdf}}, {{ח:תיבה|154|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300079.pdf}}, {{ח:תיבה|306|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300133.pdf}}, {{ח:תיבה|360|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300741.pdf}}, {{ח:תיבה|436|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300029.pdf}}, {{ח:תיבה|445|תיקון מס׳ 40|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299817.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 4|תיקון מס׳ 41|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300714.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס׳ 42|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300043.pdf}}, {{ח:תיבה|206|תיקון מס׳ 43|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300793.pdf}}, {{ח:תיבה|386|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300737.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 326|תיקון מס׳ 45|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300946.pdf}}, {{ח:תיבה|440|תיקון מס׳ 46|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301054.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 74|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301220.pdf}}, {{ח:תיבה|960|תיקון מס׳ 48|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 173|תיקון מס׳ 49|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301129.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 71|תיקון מס׳ 50|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301537.pdf}}, {{ח:תיבה|330|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301584.pdf}}, {{ח:תיבה|603|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306572.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 610|חוק אומנה לילדים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323013.pdf}}, {{ח:תיבה|950|תיקון מס׳ 54|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_344829.pdf}}, {{ח:תיבה|1090|תיקון מס׳ 55|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_347844.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 533|תיקון מס׳ 56|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382391.pdf}}, {{ח:תיבה|572|חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382405.pdf}}, {{ח:תיבה|1008|תיקון מס׳ 58|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_389356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 114|תיקון מס׳ 8 לחוק שירותי הסעד|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489215.pdf}}, {{ח:תיבה|680|תיקון מס׳ 60|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_501308.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 142|תיקון מס׳ 61|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528244.pdf}}, {{ח:תיבה|330|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2783.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תש״ף, 1038|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (עבודת נשים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8461.pdf}}, {{ח:תיבה|1140|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (עבודת נשים) (ביטול)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8493.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״א, 236|תיקון מס׳ 62|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_593575.pdf}}, {{ח:תיבה|358|תיקון מס׳ 225 והוראת שעה לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_603272.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 758|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622710.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 106|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3514351.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 212|תיקון מס׳ 65|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5526355.pdf}}, {{ח:תיבה|781|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_8007291.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 214|תיקון מס׳ 67|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_10625792.pdf}}, {{ח:תיבה|461|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12235734.pdf}}, {{ח:תיבה|563|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12958311.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|עבודות אסורות ועבודות מוגבלות|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} שר העבודה רשאי, בתקנות, לאסור או להגביל העסקת עובדת בעבודה פלונית, בתהליך ייצור פלוני או במקום עבודה פלוני שהעבודה בהם עלולה, לדעתו, לפגוע במיוחד בבריאות האשה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות)|תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס״א–2001}}.}}

{{ח:סעיף|2|תנאים לעבודת לילה|תיקון: תשכ״ג, תשל״ג, תשמ״ו־2, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תנאים להעסקת עובדת בלילה, הדרושים לדעתו לענין בריאותה או בטיחותה; תקנות כאמור יכול שיהיו דרך כלל או לגבי סוגים של עבודות או תפקידים, וכן ניתן לקבוע בהן חובה על מעסיק למסור הודעה על העסקת עובדת בלילה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה)|תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה), התשמ״ו–1986}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} ”לילה“ – פרק זמן של אחת עשרה שעות ובהן השעות שבין 24:00 ובין 06:00, ובחקלאות שעות שבין 24:00 ובין 05:00.
{{ח:תת|(ג)}} לא יסרב מעסיק לקבל אישה לעבודה בשל כך בלבד שהיא הודיעה עם קבלתה לעבודה שאינה מסכימה מטעמים משפחתיים לעבוד בלילה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי מקומות עבודה שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות וכן על שירותים, מקומות, עבודות ותפקידים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בשירותי המדינה שפירט שר העבודה בתקנות, לאחר שנוכח, כי עבודת לילה של עובדת בשירותים אלה היא חיונית למדינה ואינה עלולה לפגוע במיוחד בבריאות האשה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (עבודת לילה בשירותי המדינה)|תקנות עבודת נשים (עבודת לילה בשירותי המדינה), תשט״ז–1955}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} במקום שמטפלים בחולים או בנכים, במוסדות החלמה ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים;
{{ח:תתת|(3)}} בעתונות, להוציא הדפסת עתונים;
{{ח:תתת|(4)}} בבתי אוכל, בבתי מלון, בבתי קפה ובתי עינוג כמשמעות שעשועים ציבוריים {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 3|בפקודת השעשועים הציבוריים, 1935}};
{{ח:תתת|(5)}} בעבודה הקשורה במישרין לטיפול בבעלי חיים;
{{ח:תתת|(6)}} בתפקידי הנהלה, או בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי, כשאין העבודה עבודת כפיים;
{{ח:תתת|(7)}} כשתנאי העבודה ונסיבותיה אינם מאפשרים למעסיקה כל פיקוח על הזמן שבו נעשית העבודה;
{{ח:תתת|(8)}} בשירותי תעופה וים;
{{ח:תתת|(9)}} בסוכנויות נסיעות או תיירות שבנמלי תעופה וים או בועידות בין־לאומיות.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף|3|סמכות בית הדין לעבודה|תיקון: תשמ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} לבית דין אזורי לעבודה תהיה סמכות יחודית לדון בתובענות שעילתן בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יזדקק בית דין אזורי לעבודה לתובענה כאמור סעיף קטן (א), שהוגשה לאחר שחלפו שלושה חדשים מיום היווצר העילה.

{{ח:סעיף|4|סירוב לעבוד בלילה|תיקון: תשכ״ד־2, תשמ״ו־2, תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} עובדת במקום עבודה שבו לא עבדו קודם לכן בלילה, שנדרשה לעבוד בלילה, רשאית להודיע למעסיקה בכתב, לא יאוחר משלושה ימים מיום הדרישה, כי אין היא מסכימה לעבוד בלילה.

{{ח:סעיף|4א|תחולה על הורה עצמאי|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}} החלות על אישה לגבי עבודה בלילה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על עובדת, עובד, מועמדת לעבודה או מועמד לעבודה, לפי העניין, שהם הורה עצמאי, לגבי עבודה בשעות שבין 24.00 ובין 07.30; בסעיף זה, ”הורה עצמאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי|בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ״ב–1992}}, ובלבד שלילד שבהחזקתו הנמצא עימו טרם מלאו 12 שנים.

{{ח:סעיף|5||תיקון: תשמ״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6|תקופת לידה והורות|תיקון: תשל״ג, תשל״ד, תשל״ד־2, תשמ״ו, תש״ן, תש״ן־3, תשנ״א, תשנ״ב, תשנ״ז, תשנ״ח־2, תשנ״ט, תשס״א־2, תשס״ב, תשס״ג, תשס״ד, תשס״ד־2, תשס״ד־4, תשס״ה־2, תשס״ז־3, תשס״ז־6, תשס״ז־7, תשס״ז־8, תש״ע־2, תשע״ב, תשע״ד, תשע״ד־3, תשע״ו־3, תשע״ז־2, תשע״ח־2, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} עובדת שקרובה ללדת יתן לה מעסיקה תקופת לידה והורות ולא יעסיקנה בתוך תקופת הלידה וההורות.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} תקופת הלידה וההורות היא עשרים ושישה שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער, והשאר אחרי יום הלידה.
{{ח:תתת|(2)}} עובדת רשאית לקצר את תקופת הלידה וההורות, ובלבד שתקופת הלידה וההורות לא תפחת מחמישה עשר שבועות, או מתקופה כאמור בתוספת הארכות של תקופת הלידה וההורות, אם מימשה את זכותה להאריכה לפי סעיפים קטנים (ב1), (ג) ו־(ד) (להלן – הארכות).
{{ח:תתת|(3)}} עובדת שהודיעה על רצונה לקצר את תקופת הלידה וההורות כאמור בפסקה (2), לא יוכל המעסיק לדחות את החזרתה לעבודה למשך יותר משלושה שבועות מיום שהודיעה כאמור.
{{ח:תתת|(4)}} שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי לקבוע הוראות לעניין מתן הודעה על קיצור תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיף קטן זה, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות להודעה למי שהעובדת עבדה אצלו לפני תקופת הלידה וההורות, ולמעסיק אחר.
{{ח:תתת|(5)}} הוראות פסקאות (1) עד (4) לא יחולו על עובדת שעבדה לפני יציאתה לתקופת לידה והורות פחות משנים עשר חודשים אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה; תקופת הלידה וההורות של עובדת כאמור היא חמישה עשר שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער והשאר אחרי יום הלידה.
{{ח:תת|(ב1)}} עובדת שחלתה ואושפזה בבית חולים תוך תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאלה:
{{ח:תתת|(1)}} להאריך את תקופת הלידה וההורות לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז אך לא יותר מארבעה שבועות; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי עובדת שתקופת אשפוזה, כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה רצופה; בסעיף זה, ”אשפוז“ – שהות של אדם בבית חולים במשך 12 שעות לפחות לשם קבלת טיפול רפואי;
{{ח:תתת|(2)}} לפצל את תקופת הלידה וההורות כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה;
{{ח:תת}} לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיעה העובדת על מימושה בדרך, ובמועד ולמי שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת חופשת לידה או פיצולה בשל אשפוז היולדת או ילדה)|תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת חופשת לידה או פיצולה בשל אשפוז היולדת או ילדה), התשנ״ט–1999}}.}}
{{ח:תת|(ג)|(1)}} עובדת שילדה בלידה אחת יותר מילד אחד זכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות בשלושה שבועות נוספים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל בילד השני;
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ח) {{ח:פנימי|סעיף 7|וסעיף 7(ג3)}} ומהוראות כל דין, עובד שבת זוגו ילדה בלידה אחת יותר מילד אחד יהיה רשאי לממש, בתוך תקופת הלידה וההורות של בת זוגו, החל מיום הלידה ואילך, תקופה אחת רצופה של לפחות שבעה ימים ולכל היותר שבועיים – מתוך שלושת השבועות האמורים בפסקה (1), בעד כל ילד נוסף שנולד באותה לידה, לצורך טיפול בילדו במקום בת זוגו ובהסכמתה.
{{ח:תת|(ד)}} עובדת שהילד אשר ילדה חייב להישאר בבית החולים או לחזור לבית החולים לאישפוז, תוך תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיפים קטנים (ב), (ב1) או (ג), לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאלה:
{{ח:תתת|(1)}} להאריך את תקופת הלידה וההורות לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז, אך לא ביותר מעשרים שבועות; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי עובדת שתקופת אשפוזו של הילד אשר ילדה, כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה רצופה;
{{ח:תתת|(2)}} לפצל את תקופת הלידה וההורות כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה;
{{ח:תת}} לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן העובדת הודיעה על מימושה בדרך, ובמועד ולמי שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת חופשת לידה או פיצולה בשל אשפוז היולדת או ילדה)|תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת חופשת לידה או פיצולה בשל אשפוז היולדת או ילדה), התשנ״ט–1999}}.}}
{{ח:תת|(ד1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד2)}} הזכאות להארכת תקופת הלידה וההורות לפי סעיפים קטנים (ב1) עד (ד) ו־(ד3) היא מצטברת, ובלבד שכל ההארכות לפי סעיפים קטנים (ב1)(1), (ד)(1) ו־(ד3) לא יעלו יחד על עשרים שבועות.
{{ח:תת|(ד3)}} עובדת שהילד אשר ילדה הוא פעוט עם מוגבלות מורכבת שהוכר ככזה בתוך תקופת הלידה וההורות, זכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות בחמישה שבועות נוספים; בסעיף קטן זה, ”פעוט עם מוגבלות מורכבת“ – פעוט שזכאי לגמלת ילד נכה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)#סעיף 2|תקנה 2(2)(ב), (2א), (3) או (3א) לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010}}.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב) מותר לקצר את תקופת הלידה וההורות, בהסכמת העובדת ובאישור שבכתב מאת רופא, אם הנולד איננו בחיים או שהעובדת הסכימה שילדה יאומץ לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981}}, או שהיא אם נושאת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ״ו–1996}} (להלן – אם נושאת), ובלבד שהתקופה תכלול לפחות שלושה שבועות שאחרי הלידה ואולם לגבי עובדת שהסכימה שילדה יאומץ או לגבי עובדת שהיא אם נושאת, לא יהיה תוקף לזכאותה לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיעה על הסכמתה לקצר את תקופת הלידה וההורות בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (הודעה על הסכמה לקיצור תקופת חופשת הלידה)|תקנות עבודת נשים (הודעה על הסכמה לקיצור תקופת חופשת הלידה), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:תת|(ו)}} שר העבודה רשאי לנקוב בתקנות עבודות מסויימות שבהן תהא תקופת הלידה וההורות שלפני יום הלידה המשוער פרק זמן שקבע בתקנות ושלא יעלה על שבעה שבועות.
{{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ז1)|(1)}} עובד שבת זוגו ילדה, ומתקיימים לגביו כל התנאים המפורטים להלן, ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות בהתאם להוראות פסקה (2):
{{ח:תתתת|(א)}} הילד נמצא עמו ובהחזקתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} הילד נמצא בטיפולו הבלעדי של העובד מחמת נכות או מחלה של בת הזוג ורופא אישר בכתב כי בשל הנכות או המחלה כאמור בת הזוג אינה מסוגלת לטפל בילד.
{{ח:תתת|(2)}} על זכאותו של עובד לתקופת לידה והורות לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב), (ג) ו־(ד), ואולם תקופת הלידה וההורות של העובד תחל ביום שבו החלו להתקיים לגביו התנאים האמורים בפסקה (1), ותקופתה תהיה למשך יתרת תקופת הלידה וההורות של בת הזוג שלא נוצלה על ידה עד ליום האמור, וכל עוד מתקיימים לגבי העובד התנאים האמורים, ולעניין עובד שבת זוגו אינה זכאית לתקופת לידה והורות לפי סעיף זה – למשך יתרת התקופה שהיתה בת זוגו בתקופת לידה והורות אילו היתה זכאית לה לפי סעיף זה.
{{ח:תתת|(3)}} יצא עובד לתקופת לידה והורות לפי סעיף קטן זה, אין בכך כדי לדחות, להאריך או לקצר את תקופת הלידה וההורות של בת זוגו.
{{ח:תתת|(4)}} שר התעשיה המסחר והתעסוקה, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כללים לביצוע הוראות פסקה (1), ובין השאר, כללים בדבר חובת מסירת הודעה למעסיק על ידי העובד.
{{ח:תת|(ח)|(1)}} עובד שאשתו ילדה, ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות חלקית, בתקופת הלידה וההורות שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אשתו זכאית לתקופת לידה והורות והיא הסכימה בכתב לוותר על חלק מתקופת הלידה וההורות המגיעה לה בתקופה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, וזאת על אף הוראות סעיף קטן (ב)(2); ולעניין אישה שהיא עובדת עצמאית – היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, והסכימה בכתב לחזור לעסוק במשלח ידה בתקופה שנותרה כאמור, שהיתה מגיעה לה אילו היתה זכאית לתקופת לידה והורות;
{{ח:תתתת|(ב)}} אשתו עבדה או עסקה במשלח ידה בתקופה האמורה בפסקת משנה (א).
{{ח:תתת|(1א)}} תקופת הלידה וההורות החלקית של עובד שהתקיימו לגביו הוראות פסקה (1), לא תעלה על חמישה עשר שבועות, בתוספת הארכות, אם התקיימו לגביו גם על אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא עבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה פחות משנים עשר חודשים עד יציאתו לתקופת לידה והורות;
{{ח:תתתת|(ב)}} אשתו עבדה שנים עשר חודשים לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה לפני יציאתה לתקופת לידה והורות; ולעניין אישה שהיא עובדת עצמאית – עסקה במשלח ידה שנים עשר חודשים לפחות לפני המועד שבו היתה יוצאת לתקופת לידה והורות, אילו היתה זכאית לתקופת לידה והורות.
{{ח:תתת|(1ב)|(א)}} עובד שאשתו ילדה ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות של שבעה ימים במהלך תקופת הלידה וההורות של אשתו, ובלבד שהיא הסכימה בכתב לוותר על דמי הלידה שהיא זכאית להם בעד השבוע האחרון של פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 50|סעיפים 50}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 51|ו־51 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}.
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), יצא עובד לתקופת לידה והורות כאמור בפסקת משנה (א) זכאית אשתו לחזור לעבודתה בשבוע האחרון כאמור בפסקת המשנה האמורה, למעט אם היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 50|סעיף 50(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}.
{{ח:תתתת|(ג)}} אין בתקופת לידה והורות לפי פסקה זו כדי לשנות את אורך תקופת הלידה וההורות שנקבעה בסעיף קטן (ב)(1).
{{ח:תתתת|(ד)}} אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו־(1א) ומהוראות סעיף קטן (ז1), {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג3)}} {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג)|וחוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש״ס–2000}}.
{{ח:תתת|(2)}} שר התעשיה המסחר והתעסוקה יקבע כללים לביצוע הוראות פסקה (1), ובין השאר, כללים בדבר חובת מסירת הודעה למעסיק על ידי שני בני הזוג.
{{ח:תתת|(3)}} שר התעשיה המסחר והתעסוקה יקבע, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, נסיבות מיוחדות שבהתקיימן יהיה עובד זכאי לתקופת לידה והורות לפי הוראות סעיף קטן זה, אף אם לא התקיים האמור בפסקה (1)(ב).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (חופשת לידה חלקית לעובד שאשתו ילדה)|תקנות עבודת נשים (חופשת לידה חלקית לעובד שאשתו ילדה), התשנ״ט–1999}}.}}
{{ח:תת|(ט)}} היעדרות מעבודה לרגל תקופת לידה והורות לפי הוראות סעיף זה לא תפגע בזכויות התלויות בוותק אצל המעסיק.

{{ח:סעיף|6א||תיקון: תשל״ב, תשנ״ח, תשס״ד, תשס״ז, תשע״א, תשע״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6ב||תיקון: תשנ״ו, תשס״ד, תשס״ז, תשס״ז־8, תשע״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|7|זכות להיעדר מהעבודה|תיקון: תשכ״ד־2, תשל״ו, תשמ״ח, תש״ן, תש״ן־2, תשנ״ח־3, תש״ס, תשס״ז־8, תשס״ח־4, תש״ע־2, תשע״א־2, תשע״ד־3, תשע״ו־2, תשע״ו־3, תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ז־3, תשע״ח, תשע״ט, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} עובדת שהפילה רשאית להיעדר מעבודתה שבוע לאחר ההפלה, ואם אישר רופא כי מצב בריאותה מחמת ההפלה מחייב שתיעדר זמן רב יותר – הזמן שקבע הרופא, אך לא יותר מששה שבועות.
{{ח:תת|(ב)}} דין העדר מכוח סעיף קטן (א) כדין העדר מפאת מחלה.
{{ח:תת|(ג)}} עובדת רשאית להיעדר מעבודתה:
{{ח:תתת|(1)}} בחדשי ההריון, אם אישר רופא בכתב כי מצבה הרפואי לרגל ההריון מחייב זאת ובמידה שאישר; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה, אלא אם כן העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 59|סעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, בעבור תקופה זו, או שהיא זכאית לתשלום בשל ההיעדרות מכוח דין אחר, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה; היעדרות מכוח פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה;
{{ח:תתת|(1א)}} בחודשי ההיריון, אם אישר רופא בכתב, על גבי טופס שנקבע בתקנות, כי סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את העובדת בשל היותה בהיריון, או את עוברה; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות לפי פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה; הוראות פסקה זו לא יחולו עם מעסיקה של העובדת מצא לה עבודה חלופית מתאימה;
{{ח:תתת|(1ב)}} בחודשי ההיריון, אם אישר רופא בכתב, על גבי טופס שנקבע בתקנות, כי בשל סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה, נבצר מהעובדת לבצע את עבודתה בשל היותה בהיריון; דין היעדררות לפי פסקה זו כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות לפי פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה; הוראות פסקה זו לא יחולו אם מעסיקה של העובדת מצא לה עבודה חלופית מתאימה;
{{ח:תתת|(1ג)}} מתום תקופת הלידה וההורות, ועד תום שישה חודשים מיום הלידה, בתקופה שבה היא מניקה, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} העובדת הודיעה למעסיקה שהיא מניקה;
{{ח:תתתת|(2)}} העסקתה נאסרה בתקופה שבה היא מניקה בשל ההנקה, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}};
{{ח:תתתת|(3)}} מעסיקה של העובדת לא מצא לה עבודה חלופית מתאימה;
{{ח:תתתת|(4)}} העובדת אינה רשאית להיעדר מעבודתה לפי סעיף קטן (ד);
{{ח:תתת}} היעדרה של עובדת מעבודתה לפי פסקה זו דינו כדין חופשה ללא תשלום, וזמן היעדרה לא יבוא במניין לגבי זכויות התלויות בוותק;
{{ח:תתת|(2)}} מתום תקופת הלידה וההורות עד תום ששה חדשים מאותו יום, אם אישר רופא כי מצבה עקב הלידה מחייב זאת ובמידה שאישר; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה;
{{ח:תתת|(3)}} מתום תקופת הלידה וההורות עד תום ארבעה חדשים מאותו יום – שעה אחת ביום, שתיקרא שעת הורות, בתנאי שהיא מועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה של העובדת או שהיא מועסקת במשרה שהיקפה 174 שעות בחודש לפחות, לפי הנמוך; ההיעדרות המותרת על פי פסקה זו היא בנוסף להפסקות על־פי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}}, ואין מנכים אותה משכר עבודתה. לעניין סעיף זה, עובד שמועסק במשרה מלאה כאמור או שמועסק במשרה שהיקפה 174 שעות בחודש לפחות, לפי הנמוך, יהיה רשאי לממש את הזכות לשעת ההורות לבדו או לסירוגין עם בת זוגו, בהתקיים התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 7ב|בסעיף 7ב}};
{{ח:תתת|(4)|(א)}} בתקופה, שבה היא עוברת טיפולי פוריות לרבות טיפולי הפריה חוץ־גופית, אם אישר הרופא המטפל בכתב כי הטיפול מחייב זאת ובמידה שאישר, ובלבד שהודיעה על כך למעסיקה מראש; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה. שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין תקופת ההיעדרות כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} בזקיפת ימי היעדרות לפי פסקת משנה (א) זכאית עובדת להביא בחשבון, לפי בחירתה, גם חלקי ימים שבהם נעדרה כאמור;
{{ח:תתתת|(ג)}} היעדרות של חלקי ימים לפי פסקה זו לא תעלה על 40 שעות בשנה לעובדת המועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה או על החלק היחסי מ־40 שעות כאמור, בהתאם לשיעור חלקיות המשרה; שיעור חלקיות המשרה יחושב כיחס שבין שעות העבודה של העובדת בחודש ובין מספר שעות העבודה בחודש במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה, או 182 שעות, לפי הנמוך;
{{ח:תתתת|(ד)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה#סעיף 2|בסעיף 2(א) לחוק דמי מחלה, התשל״ו–1976}}, עובדת זכאית לתשלום דמי מחלה בשל היעדרות הנכללת במכסת השעות האמורה בפסקת משנה (ג) ביום הראשון להיעדרה; התשלום בעד חלקי ימי היעדרות לעניין זה יחושב לפי היחס שבין שעות ההיעדרות ובין שעות העבודה של העובדת באותו יום אילולא נעדרה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון)|תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון), התשנ״א–1990}}.}}
{{ח:תתת|(5)}} בתקופה שבה היא שוהה במקלט לנשים מוכות באישור המחלקה לשירותים חברתיים או משרד העבודה והרווחה, ובלבד שהתקופה לא תעלה על שישה חודשים בתקופת שנים עשר החודשים שלאחר תחילת שהייתה במקלט כאמור; העדרה של עובדת מעבודתה לפי פסקה זו דינה כדין חופשה בלא תשלום, וזמן העדרה לא יבוא במנין לגבי זכויות התלויות בוותק; הוראות פסקה זו יחולו על עובדת שעבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה תקופה של שישה חודשים רצופים או יותר; לענין פסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”אישור“ – הפניה מראש או אישור בדיעבד;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מחלקה לשירותים חברתיים“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד|בחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מקלט לנשים מוכות“ – מקום שבו שוהה אישה מוכה מחשש לחייה או לחיי ילדה, לרבות מקום כאמור שאינו נתמך בידי המדינה או רשות מקומית;
{{ח:תתת}} לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקה זו אלא אם כן הודיעה העובדת על מימושה למעסיק בדרך ובמועד שקבע שר העבודה והרווחה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (הודעה על שהייה במקלט לנשים מוכות)|תקנות עבודת נשים (הודעה על שהייה במקלט לנשים מוכות), התשס״א–2000}}.}}
{{ח:תתת|(6)|(א)}} בתקופה שבה בן זוגה שוהה בשירות מילואים, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}} – שעה אחת ביום, החל ביום הראשון לשירות המילואים, ובלבד שמתקיימים התנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} תקופת המילואים של בן הזוג לא תפחת מחמישה ימים רצופים;
{{ח:תתתתת|(2)}} לעובדת ילד שטרם מלאו לו 13 שנים הנמצא עמה;
{{ח:תתתתת|(3)}} העובדת מועסקת במשרה מלאה לפי הנהוג במקום עבודתה;
{{ח:תתתתת|(4)}} העובדת הודיעה למעסיקה על מימוש הזכות לפי פסקה זו והציגה לפניו אישור המעיד על שירות המילואים של בן זוגה; שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הודעה כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} עובדת אינה זכאית להיעדר מעבודתה לפי פסקה זו בימים שבהם היא נעדרת מעבודה בשל מימוש הזכות לשעת הורות לפי הוראות פסקה (3) או לפי הנהוג במקום עבודתה בעניין שעת הורות כאמור, או לפי הנהוג במקום עבודתה בעניין קיצור שעות עבודתה בשל הורות; היתה העובדת זכאית להיעדר מעבודתה כאמור פחות משעה אחת ביום, תהיה זכאית להיעדר מעבודתה לפי פסקה זו ביתרת הזמן שבין ההסדר הנהוג במקום עבודתה כאמור ובין שעה אחת;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוראות פסקה זו יחולו גם על עובד שבת זוגו שוהה בשירות מילואים, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתתת|(ד)}} על אף האמור בפסקה זו, רשאי ראש רשות ביטחון, בהחלטה מנומקת בכתב, לקבוע כי הוראות פסקה זו לא יחולו על חלק מעובדי אותה הרשות, בשל צורך מבצעי חיוני; החלטה כאמור תעמוד בתוקפה לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים ויהיה ניתן להאריכה בתקופות נוספות שלא יעלו על שבעה ימים כל אחת; לעניין זה, ”רשות ביטחון“ – שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר או הרשות הארצית לכבאות והצלה;
{{ח:תתתת|(ה)}} ההיעדרות המותרת בהתאם להוראות פסקה זו היא נוסף על הפסקות על פי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}}, ואין מנכים אותה משכר עבודה.
{{ח:תת|(ג1)}} הוראות סעיף קטן (ג)(4) תחול גם על עובד העובר טיפולי פוריות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון)|תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון), התשנ״א–1990}}.}}
{{ח:תת|(ג2)|(1)}} עובד רשאי להיעדר מעבודתו בהתקיים האמור בפסקה מפסקאות משנה (א) או (ב), ולתקופה כמפורט בהן:
{{ח:תתתת|(א)}} בת זוגו של העובד החליטה לפצל את תקופת הלידה וההורות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב1)(2)}} – למשך התקופה שבה היא מאושפזת ושבה פוצלה תקופת הלידה וההורות כאמור אך לא יותר מארבעה שבועות;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעובד נולד ילד והילד נמצא עמו ובהחזקתו הבלעדית (בפסקת משנה זו – החזקה בלעדית) – מהיום שבו הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית וכל עוד הוא נמצא בהחזקה כאמור, למשך יתרת תקופת הלידה וההורות של היולדת שלא נוצלה על ידה עד ליום האמור, ולעניין יולדת שאינה זכאית לתקופת לידה והורות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} – למשך יתרת תקופת הלידה וההורות שלה היתה זכאית אילו חלו לגביה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|הסעיף האמור}}.
{{ח:תתת|(2)}} לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיע העובד על מימושה למעסיקו בדרך ובמועד שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה.
{{ח:תתת|(3)}} היעדרות של עובד מעבודתו לפי פסקה (1) דינה כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות כאמור לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו.
{{ח:תתת|(4)}} עובד שנעדר מעבודתו לפי פסקה (1) והתייצב לעבודה לפני תום תקופת הלידה וההורות שלו, או הביע את רצונו לחזור לעבודה כאמור, לא יוכל המעסיק לדחות את החזרתו לעבודה יותר משבועיים מיום שהתייצב או הביע את רצונו לחזור.
{{ח:תתת|(ג3)}} עובד רשאי להיעדר מעבודתו עד חמישה ימים מהיום שלאחר יום הלידה של בת זוגו; דין היעדרות לפי פסקה זו כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(1)}} לעניין שלושת ימי ההיעדרות הראשונים – כדין חופשה שנתית, ואם אין לעובד ימי חופשה המגיעים לו – כדין חופשה ללא תשלום;
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין שני ימי ההיעדרות הנותרים – כדין היעדרות מפאת מחלה; לעניין עובד הזכאי לדמי מחלה לפי {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה|חוק דמי מחלה, התשל״ו–1976}}, יראו את ימי העדרו לפי פסקת משנה זו כיום השני והשלישי למחלתו לפי {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה#סעיף 2|סעיף 2 לחוק האמור}}; ימי ההיעדרות לפי פסקת משנה זו יבואו בחשבון במניין ימי ההיעדרות שהעובד זכאי להם לפי {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג)|חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש״ס–2000}}.
{{ח:תת|(ג4)|(1)}} עובד שעבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה שנה לפחות והילד שבת זוגו ילדה אושפז בבית החולים לאחר הלידה לתקופה העולה על שבועיים, רשאי להיעדר עד 20 ימי היעדרות, אף אם אינם רצופים, במהלך תקופת האשפוז של הילד ובתוך תקופת הלידה וההורות של בת הזוג לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירתו.
{{ח:תתת|(2)}} ימי ההיעדרות של עובד כאמור בפסקה (1), שזקף ימי היעדרות לפי הוראות אותה פסקה ולפי הוראות סעיף קטן (ג3) על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, יימנו לעניין הוראות {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה#סעיף 2|סעיף 2(א) לחוק דמי מחלה, התשל״ו–1976}}, ברצף מהיום הראשון שבו נעדר על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, אף אם ההיעדרויות לא היו רצופות.
{{ח:תתת|(3)}} בזקיפת ימי היעדרות לפי הוראות פסקה (1) זכאי עובד להביא בחשבון, לפי בחירתו, גם חלקי ימים שבהם נעדר לפי הוראות סעיף קטן זה; חלקי ימים לעניין זה יחושבו לפי היחס שבין שעות ההיעדרות ובין שעות העבודה של העובד באותו יום אילולא נעדר.
{{ח:תתת|(4)}} ימי ההיעדרות לפי סעיף קטן זה לא יובאו בחשבון במניין ימי ההיעדרות שהעובד זכאי להם לפי סעיף קטן (ג3) ולפי {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג)|חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש״ס–2000}}.
{{ח:תתת|(5)}} היעדרות לפי סעיף קטן זה תתאפשר אם העובד מסר למעסיקו אישור רפואי בדבר אשפוז הילד וכן חתם על הצהרה כי בימי ההיעדרות שהה עם הילד שאושפז או עם ילדיו האחרים.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} עובדת רשאית להיעדר מהעבודה, מתום תקופת הלידה וההורות, מספר חדשים כרבע מספר החדשים שבהם עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, אך לא יותר משנים עשר חדשים מיום הלידה וחלק של חודש לא יבוא במנין ואולם ממספר החודשים שתהיה העובדת רשאית להיעדר בהתאם לפסקה זו, יופחתו מספר השבועות שבהם עלתה תקופת הלידה וההורות שנוצלה על ידי העובדת לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)(1)}}, על חמישה עשר שבועות, או על תקופה של חמישה עשר שבועות, בתוספת הארכות.
{{ח:תתת|(2)}} העדרה של העובדת מעבודתה מכוח פסקה (1) דינה כדין חופשה ללא תשלום, וזמן העדרה לא יבוא במנין לגבי זכויות התלויות בותק.
{{ח:תתת|(3)}} עובדת שנעדרה מעבודתה מכוח פסקה (1) והתייצבה לעבודה לפני תום תקופת הלידה וההורות שלה, או הביעה רצונה לחזור לעבודה כאמור, לא יוכל המעסיק לדחות את חזרתה לעבודה יותר מארבעה שבועות מיום שהתייצבה או הביעה רצונה לחזור.
{{ח:תת|(ד1)}} הוראות סעיף קטן (ד) יחולו, בשינויים המחוייבים, על עובד, ובלבד שנתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בת זוגו הועסקה כעובדת במשך ששה חדשים רצופים לפחות בסמוך לפני תחילת העדרותו מהעבודה בהתאם להוראות סעיף קטן (ד).
{{ח:תתת|(2)}} הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת זוגו.
{{ח:תת|(ד2)}} נעדר אחד מבני־הזוג מן העבודה כאמור בסעיף קטן (ד) או (ד1), לפי הענין, לא יחולו הוראות אותם סעיפים קטנים על בן־הזוג השני; אולם, אם נעדר אחד מבני הזוג תקופה קצרה מהאמור בסעיפים קטנים (ד) או (ד1) לפי הענין, רשאי בן זוגו להעדר מהעבודה על פי הוראות אותם סעיפים קטנים למשך יתרת התקופה האמורה.
{{ח:תת|(ד3)}} לענין חישוב תקופת העבודה הרצופה כאמור בסעיף קטן (ד1), יראו כעבודה גם תקופת הפסקה בעבודה שבה נמשכים יחסי עבודה.
{{ח:תת|(ד4)}} שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הוראות בדבר חובת מסירת הודעות למעסיק לענין סעיף זה, מאת בני־הזוג או אחד מהם ותוצאות אי מסירת הודעות כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)|תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד), התשמ״ט–1988}}.}}
{{ח:תת|(ה)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג)(1), רשאית עובדת להיעדר מעבודתה, ללא ניכוי משכר עבודתה, לשם פיקוח רפואי במשך חדשי ההריון ובדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהריון הנעשים על ידי רופא נשים או הנעשים בתחנה לבריאות האם והילד שאישר משרד הבריאות (להלן – התחנה), לרבות בדיקות שגרתיות כאמור הנערכות מחוץ לתחנה על פי הפניית התחנה; בפסקה זו, ”רופא נשים“ – רופא מורשה בעל תואר מומחה ביילוד ובגינקולוגיה שניתן לו על פי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976}} (להלן – הפקודה), או רופא מורשה המתמחה לקראת קבלת התואר האמור, במוסד מוכר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|הפקודה}}, בפיקוחו של רופא בעל התואר האמור.
{{ח:תתת|(2)}} תקופת ההיעדרות מהעבודה כאמור בפסקה (1) לא תעלה על 40 שעות במשך חודשי הריונה, לעובדת המועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה או על החלק היחסי מ־40 שעות כאמור, בהתאם לשיעור חלקיות המשרה; שיעור חלקיות המשרה יחושב כיחס שבין שעות העבודה של העובדת בחודש ובין מספר שעות עבודה בחודש במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה, או 182 שעות, לפי הנמוך.
{{ח:תתת|(3)}} שר העבודה רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לקבוע בתקנות –
{{ח:תתתת|(א)}} הוראות לביצוע פסקאות (1) ו־(2);
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי סוגי עובדות ובאזורים שיקבע – מספר שעות אחר להיעדרות עובדת מעבודתה כאמור ובלבד שלא יפחת מהאמור בפסקה (2);
{{ח:תתתת|(ג)}} הוראות משלימות בדבר זכותה של אשה העובדת אצל יותר ממעסיק אחד להיעדר מעבודתה כאמור בפסקה (1) כאילו היתה עובדת אצל מעסיק אחד לענין האמור בפסקה (2).

{{ח:סעיף|7א|הפרשות לקופת גמל בתקופת לידה והורות ובשמירת הריון|תיקון: תשס״ד, תשס״ה־3, תשס״ז־8, תשע״ד־3, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} עובד או עובדת הזכאים לדמי לידה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}} (בסעיף זה – דמי לידה), או עובדת הזכאית לגמלת שמירת הריון לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|החוק האמור}} (בסעיף זה – גמלת שמירת הריון), והם ומעסיקם או המעסיק בלבד, נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך המעסיק לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה או גמלת שמירת ההריון, לפי הענין, ובלבד שהעובדת או העובד שילמו בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליהם, אם חלים, להבטחת הזכויות האמורות, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפו העובדת או העובד לעבוד בתקופה האמורה; בסעיף קטן זה, ”קופת גמל“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) יחול על המעסיק שהעובדת או העובד עבדו אצלו שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת ההריון של העובדת או של בת זוגו של העובד, לפי העניין, ולענין תשלומים בתקופת הזכאות לדמי לידה – אם נוסף על כך התקיימו יחסי עבודה ביניהם בכל תקופת ההריון.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע מועדים וכללים לתשלום הסכומים האמורים בסעיף קטן (א); בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע כללים שונים למעסיק ולעובדת או לעובד.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל)|תקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל), התשס״ח–2008}}.}}

{{ח:סעיף|7ב|התנאים למימוש הזכות לשעת הורות על ידי בן זוג|תיקון: תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} עובד רשאי לממש את הזכות לשעת הורות לבדו או לסירוגין עם בת זוגו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ג)(3)}}, בהתקיים התנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בת הזוג נתנה את הסכמתה למימוש הזכות לשעת ההורות לסירוגין עם בן זוגה או על ידי בן זוגה;
{{ח:תתת|(2)}} כל אחד מבני הזוג מסר למעסיקו, לא יאוחר מ־21 ימים לפני תום תקופת הלידה וההורות, הצהרה חתומה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1|הטופס שבתוספת הראשונה}} שבה הודיע על הבחירה לממש את הזכות לשעת הורות עם בן הזוג (בסעיף זה – הצהרה); מסרו בני הזוג הצהרה במועד מאוחר יותר – יהיה העובד רשאי לממש את זכותו 21 ימים לאחר מסירת ההצהרה;
{{ח:תתת|(3)}} בהצהרה יפרט כל אחד מבני הזוג את מספר הימים ואת הימים המסוימים בשבוע העבודה שבהם יממש את שעת ההורות;
{{ח:תתת|(4)|(א)}} מימוש הזכות לשעת הורות ייעשה על פי ההצהרה, ואולם העובדת ומעסיקה ובן זוגה ומעסיקו רשאים, לפי העניין, להסכים ביניהם, לפי הצורך ובאופן חד־פעמי, על מימוש הזכות לשעת ההורות באופן שונה מזה שמסרו עליו בהצהרה.
{{ח:תתתת|(ב)}} שינוי קבוע במימוש הזכות לשעת ההורות שמסרו העובדת ובן זוגה בהצהרה, לאחר שנמסרה הצהרה כאמור בסעיף זה, ייעשה בהצהרה נוספת שתימסר למעסיק בהתאם להוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים, 21 ימים מראש, ולעניין בני זוג שלפחות אחד מהם עובד במשמרות – חודש מראש;
{{ח:תתת|(5)}} מכסת שעות ההורות ששני בני הזוג זכאים לממש לפי הוראות סעיף זה לא תעלה על מכסת שעות ההורות שהעובדת היתה זכאית לממש לבדה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), עובדת ובן זוגה שאחד מהם עובד בעבודה במשמרות בענף מהענפים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} רשאים לממש את הזכות לשעת הורות לסירוגין כך שכל אחד מבני הזוג יממש את הזכות לפרקי זמן שלא יפחתו משלושה שבועות כל אחד; העובד שעובד במשמרות ומעסיקו רשאים להסכים ביניהם על חלוקה אחרת לסירוגין לפרקי זמן קצרים יותר.
{{ח:תתת|(2)}} שר הכלכלה והתעשייה, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}}.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה, ”עבודה במשמרות“ – עבודה שמכסת העבודה היומית המלאה בה היא 20 שעות לפחות שנחלקות לשתי משמרות לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} שר הכלכלה והתעשייה, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגוני מעסיקים שהם לדעת השר יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות הנוגעות בין השאר לעניין –
{{ח:תתת|(1)}} חלוקה אחרת של מימוש הזכות לשעת ההורות בין בני הזוג, ובכלל זה לעניין אופן שינוי החלוקה;
{{ח:תתת|(2)}} חלוקת מימוש הזכות לשעת ההורות לפי סוגי עובדים וסוגי מקומות עבודה;
{{ח:תתת|(3)}} אופן הדיווח ודרך הדיווח למעסיק על ידי בני הזוג.

{{ח:סעיף|8|איסור העסקה בתקופת לידה והורות|תיקון: תשס״ז־8, תשע״ד־3, תשע״ו־3}}
{{ח:ת}} לא יעסיק מעסיק עובדת או עובד בידעו שהם בתקופת לידה והורות.

{{ח:סעיף|9|הגבלת פיטורים|תיקון: תשכ״ד־2, תש״ן, תשנ״ח, תש״ס, תש״ס־2, תשס״א, תשס״ו, תשס״ז־2, תשס״ז־5, תשס״ז־8, תשס״ז־9, תשס״ח, תשס״ח־3, תש״ע, תשע״ד־2, תשע״ד־3, תשע״ו־3, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ד, תשפ״ה־2, תשפ״ו־2, תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפטר מעסיק עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} היה המעסיק קבלן כוח אדם והעובדת הועסקה אצלו בפועל במשך שישה חודשים לפחות יראו, לענין סעיף קטן (א), גם הפסקה זמנית של העסקתה כפיטורים; בסעיף זה, ”קבלן כוח אדם“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}}.
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} לעניין עובדת של קבלן כוח אדם המועסקת אצל מעסיק בפועל במשך שישה חודשים לפחות, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לא יגרום מעסיק בפועל לכך שקבלן כוח אדם יפטר עובדת בהיריון בניגוד להוראות סעיף זה;
{{ח:תתתת|(ב)}} פוטרה עובדת בהיריון בניגוד להוראות סעיף זה, חזקה היא שהמעסיק בפועל הוא שגרם לפיטורים, אלא אם כן הוכיח אחרת;
{{ח:תתתת|(ג)}} בקשה להיתר לפי סעיף קטן (א) תוגש הן בידי המעסיק בפועל והן בידי קבלן כוח האדם.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על החובות והאיסורים החלים על קבלן כוח אדם כמעסיק לפי כל דין.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה, ”מעסיק בפועל“ ו”קבלן כוח אדם“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} לא יפטר מעסיק עובדת או עובד בתקופת לידה והורות או בימי היעדרם מעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(2) או (ג2)}}, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות.
{{ח:תתת|(1א)}} לא יפטר מעסיק עובדת או עובד בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות או לאחר תום ימי ההיעדרות, כאמור בפסקה (1), לפי העניין, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה; השר לא יתיר פיטורים לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} עסקו של המעסיק חדל לפעול או שהמעסיק הוכרז כפושט רגל לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}}, ואם הוא תאגיד – ניתן צו פירוק לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}; לעניין זה, ”חדל לפעול“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 9ב|בסעיף 9ב}}.
{{ח:תתת|(2)}} לא יפטר מעסיק עובד או עובדת, בימי העדרם מהעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)}} או במשך תקופה של שישים ימים לאחר תום ההיעדרות כאמור, ולא יתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים לפי פסקה זו אם הם לדעתו בקשר ללידה או להיעדרות כאמור.
{{ח:תתת|(2א)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}
{{ח:תתת|(2ב)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}
{{ח:תתת|(2ג)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):}}
{{ח:תתתת|(א)}} הוציא מעסיק עובד או עובדת לחופשה ללא תשלום במהלך התקופה הקובעת, לתקופה של 10 ימים רצופים לפחות או שהיא הוצאה לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) או י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026), שחלה, כולה או חלקה, ב־60 הימים כאמור בפסקה (1א) או (2), לא תובא תקופת החופשה ללא תשלום במניין 60 הימים; בפסקה זו, ”התקופה הקובעת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 179כח|בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, כנוסחו {{ח:חיצוני|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|בחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ״ו–2026}}.
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקאות (1א) ו־(2), השר רשאי להתיר פיטורים של עובד או עובדת שהוצאו לחופשה ללא תשלום כאמור בפסקת משנה (א), אם שוכנע כי הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות כאמור בפסקה (1א) או (2), ובלבד שחלפו 60 ימים מתום תקופת הלידה וההורות או ההיעדרות.
{{ח:תתת|(3)}} במניין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים לא יבואו התקופות האמורות בפסקאות (1), (1א) ו־(2).
{{ח:תת|(ד)}} לא יפטר מעסיק עובדת השוהה במקלט לנשים מוכות בימי העדרה מעבודתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(5)}} או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר לשהייה במקלט; במנין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, לא יבואו התקופות האמורות בסעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} לא יפטר מעסיק עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית או עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות, בימי העדרם מעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(4) או (ג1)}}, לפי העניין, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר עם היעדרות כאמור או עם טיפולים כאמור; הוראת סעיף קטן זה תחול לגבי עובד או עובדת העוברים טיפולים כאמור בפסקה זו לקראת שתי לידות לכל היותר, בתקופת העסקתם אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ואם עברו טיפולים כאמור לקראת הולדת ילדים מבני זוג קודמים – גם לקראת שתי לידות עם בן הזוג הנוכחי;
{{ח:תתת|(2)}} הוראת פסקה (1) לא תחול על מעסיק, לגבי עובד או עובדת כאמור, שחלפו שנתיים מהיום הראשון להיעדרותם מעבודה אצלו או באותו מקום עבודה, לפי הפסקה האמורה.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות פסקה (1) יחולו גם על עובדת או עובד שלא נעדרו מעבודה, בתקופת הטיפולים כאמור באותה פסקה, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר מועד תחילת טיפולי הפוריות או טיפולי ההפריה החוץ־גופית, לפי המאוחר, כפי שאישר הרופא המטפל בכתב, ובלבד שהעובדת או העובד, לפי העניין, הודיעו למעסיק על הטיפולים לא יאוחר משלושה ימי עבודה ממועד מתן ההודעה המוקדמת לפיטורים, ואם לא ניתנה הודעה מוקדמת לפיטורים – ממועד הפיטורים, ומסרו למעסיק אישור רופא כאמור בתוך 14 ימים מאותו מועד, לפי העניין; הוראות פסקה זו יחולו הן על עובדת או עובד קבועים והן על עובדת או עובד ארעיים או זמניים, ובלבד שעבדו אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה שישה חודשים לפחות; שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע סוגים של טיפולי פוריות שהוראות פסקה זו לא יחולו עליהם.
{{ח:תת|(ו)}} לא יפטר מעסיק עובדת בימי היעדרה מעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)}} ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה; במניין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים לא תבוא התקופה האמורה בסעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה, ”פיטורים“ – לרבות אי־חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר;
{{ח:תתת|(2)}} חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה.

{{ח:סעיף|9א|איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה|תיקון: תשנ״ח, תשס״ז־8, תשע״ד־3, ק״ת תש״ף, ק״ת תש״ף־2, תשפ״ה־2, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפגע מעסיק בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, בתקופה שבה חלה ההגבלה כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פגיעה כאמור אם היא לדעתו בקשר לעילה שבשלה חלה אותה הגבלה.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(א2)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):}} לעניין סעיף זה לא יראו היעדרות של עובד או עובדת בתקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג)(2ג)(א)}}, מחמת הוראה מההוראות כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום#סעיף 2|בסעיף 2(א) או (ב)(1) לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס״ו–2006}}, שבשלה חל איסור לפטר את העובד או העובדת בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום#סעיף 2|אותו סעיף}}, כפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה של העובד או העובדת.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פגיעה“, בהיקף המשרה – למעט שינוי זמני בהיקף המשרה לפי בקשה שיזמו העובדת או העובד בשל מצבם הרפואי לפי אישור בכתב מאת רופא;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פגיעה“, בהכנסה, למעט –
{{ח:תתתת|(1)}} פגיעה בהכנסה החלה במקום העבודה מכוח דין או הסכם קיבוצי;
{{ח:תתתת|(2)}} פגיעה ברכיב השכר המשולם לעובדת או לעובד בהתאם לתפוקת עבודתם ובלבד שהפגיעה בתפוקתם של העובדת או העובד לא נגרמה מסיבות התלויות במעסיק;
{{ח:תתתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|9ב|היתר לגבי עובדת בהריון – תחילת תוקף|תיקון: תשס״ד־3, תשס״ז־8, תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} החליט שר התעשיה המסחר והתעסוקה לתת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)}} או {{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א}} לגבי עובדת בהיריון, לא יינתן ההיתר לגבי התקופה שקדמה ליום מתן ההחלטה בבקשה להיתר, ואולם רשאי הוא לתת את ההיתר למועד הקודם ליום מתן ההחלטה, אם התקיים האמור באחת מהפסקאות (1) עד (5) וכאמור בהן, לפי הענין:
{{ח:תת|(1)}} המעסיק הוכיח כי לא ידע ולא היה עליו לדעת ביום הפיטורים או ביום הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה, לפי הענין, שהעובדת בהריון, ולדעת השר לא יהיה זה צודק לתת את ההיתר רק מיום מתן ההחלטה בבקשה להיתר; לענין פסקה זו, ”יום הפיטורים“, ”יום הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה“ – היום שבו היו אמורים הפיטורים או הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה, לפי ענין, להיכנס לתוקפם אלמלא הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 9א|או 9א}};
{{ח:תת|(2)}} המעסיק הוכיח כי התקיימו נסיבות חמורות, ולדעת השר לא יהיה זה צודק לתת את ההיתר רק מיום מתן ההחלטה בבקשה להיתר, ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום הגשת הבקשה להיתר;
{{ח:תת|(3)}} המעסיק הוכיח כי הוא הוכרז פושט רגל לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}}, ואם הוא תאגיד – כי ניתן צו פירוק לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}, ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום הגשת הבקשה להיתר, או ליום ההכרזה או מתן צו הפירוק, לפי הענין, המוקדם מביניהם;
{{ח:תת|(4)}} המעסיק הוכיח כי עסקו חדל לפעול, ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום שבו חדל העסק לפעול או ליום הגשת הבקשה להיתר, המאוחר מביניהם;
{{ח:תת|(5)}} המעסיק הוכיח כי עסקו חדל לפעול בשל נסיבות לא צפויות שכתוצאה מהן לא היתה לו אפשרות לבקש היתר לפני שהעסק חדל לפעול, ובלבד שלא יינתן היתר לגבי תקופה שקדמה ליום שבו חדל העסק לפעול;
{{ח:ת}} לענין פסקאות משנה (4) ו־(5), ”חדל לפעול“ – הפסקת פעילות שאינה זמנית.

{{ח:סעיף|9ג|תחולת הוראות על הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה|תיקון: תשע״א־2, תשע״ב, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אם נושאת“ ו”הורה מיועד“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 9ה|בסעיף 9ה(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הורה במשפחת אומנה“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 9ו|בסעיף 9ו(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הורה מאמץ“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 9ד|בסעיף 9ד(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6(א), (ב), (ג), (ד) ו־(ט)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7(ג)(3) ו־(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7א|7א}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9(א) עד (ג) ו־(ז)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9א|9א}} {{ח:פנימי|סעיף 9ב|ו־9ב}}, יחולו על הורה מאמץ, על הורה מיועד ועל הורה במשפחת אומנה, והכל בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 9ד|בסעיפים 9ד עד 9ו}}, וכל עוד לא הופסק הליך האימוץ או האומנה או היריונה של האם הנושאת, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} היו שני בני הזוג הורים מאמצים, הורים מיועדים או הורים במשפחת אומנה, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (ב) רק על אחד משני בני הזוג, לפי בחירתם; ואולם לעניין תקופת לידה והורות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, והזכות להיעדרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(3) ו־(ד)}}, אם נעדר אחד מבני הזוג למשך תקופה קצרה מהאמור באותם סעיפים, לפי העניין, רשאי בן זוגו להיעדר מהעבודה, על פי הוראות אותם סעיפים, למשך יתרת התקופה האמורה.
{{ח:תתת|(2)}} היה בן זוגו של הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה עובד עצמאי, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (ב) על ההורה המאמץ, על ההורה המיועד או על ההורה במשפחת אומנה, בתקופה שבה בן זוגו שהוא עובד עצמאי לא נעדר מעבודתו בשל הליך האימוץ או האומנה או בשל היריונה של האם הנושאת, או לצורך הטיפול בילד, לפי העניין.

{{ח:סעיף|9ד|שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה מאמץ|תיקון: תשע״א־2, תשע״ד־3, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעה על כוונה לאמץ“ – הודעת עובדת או עובד, על כך שקיבלו הודעה מאת עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק האימוץ}} ולפיה הם עתידים לקבל לביתם ילד למטרת אימוץ במועד שנקבע באותה הודעה, ולעניין אימוץ בין־ארצי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק אימוץ ילדים}} (בחוק זה – אימוץ בין־ארצי) – על כך שקיבלו הודעה מאת עמותה מוכרת ולפיה נמצא במדינת חוץ ילד המתאים לאימוץ בידם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הורה מאמץ“ – עובד או עובדת המקבלים לביתם ילד שגילו אינו עולה על עשר, למטרת אימוץ לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק אימוץ ילדים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק אימוץ ילדים“ – {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום קבלת ילד לביתו של הורה מאמץ“ – יום מסירת הילד להורה המאמץ, באמצעות עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק האימוץ}} בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 12|סעיף 12 לחוק אימוץ ילדים}} או באמצעות עמותה מוכרת בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 28טז|סעיף 28טז לחוק האמור}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק האימוץ}}“ ו”עמותה מוכרת“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|בחוק אימוץ ילדים}}.
{{ח:תת|(ב)}} ההוראות לפי הסעיפים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיף 9ג(ב)}} יחולו על הורה מאמץ, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יום הלידה ייחשב כיום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ;
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)(1) סיפה ו־(5) סיפה}}, מועד תחילתה של תקופת הלידה וההורות הוא ביום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ;
{{ח:תתת|(3)|(א)}} הורה מאמץ רשאי להיעדר מעבודתו לצורך נסיעות למדינת חוץ למטרת אימוץ בין־ארצי, ובלבד שעמותה מוכרת אישרה בכתב, לגבי כל אחת מהנסיעות כאמור, כי היא דרושה למטרת האימוץ הבין־ארצי;
{{ח:תתתת|(ב)}} תקופות ההיעדרות מהעבודה לפי פסקת משנה (א) יהיו בהתאם לאמור בכל אחד מהאישורים האמורים באותה פסקת משנה, ובלבד שתקופת ההיעדרות המצטברת לא תעלה על 45 ימים לאותו הליך אימוץ;
{{ח:תתתת|(ג)}} לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקה זו, אלא אם כן העובדת או העובד הודיעו על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשייה המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים;
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (הודעה בדבר היעדרות מעבודה לצורך נסיעה לחו&amp;quot;ל למטרת אימוץ בין-ארצי)|תקנות עבודת נשים (הודעה בדבר היעדרות מעבודה לצורך נסיעה לחו״ל למטרת אימוץ בין־ארצי), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:תתתת|(ד)}} היעדרו של הורה מאמץ מעבודתו לפי פסקה זו דינו כדין חופשה בלא תשלום, וזמן היעדרו לא יבוא במניין לגבי הזכויות התלויות בוותק;
{{ח:תתתת|(ה)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9ג|סעיף 9ג(ג)}}, נעשה הליך האימוץ הבין־ארצי בידי שני בני זוג, יהיו שניהם זכאים להיעדרות מעבודה לפי פסקה זו, ובתקופת ההיעדרות לפי פסקה זו יחולו על שניהם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9(א) עד (ב1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9א|9א}} {{ח:פנימי|סעיף 9ב|ו־9ב}} החלות על עובדת שהיא בהיריון;
{{ח:תתת|(4)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א(ב)}}, חובת המעסיק לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א(א)}}, תחול לעניין הורה מאמץ הזכאי לדמי לידה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, אם התקיימו בינו לבין מעסיקו יחסי עבודה במשך חמישה עשר חודשים לפחות לפני יום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ;
{{ח:תתת|(5)|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9(א) עד (ב1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9א|9א}} {{ח:פנימי|סעיף 9ב|ו־9ב}} החלות על עובדת שהיא בהיריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על כוונה לאמץ ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד לביתם או עד תום תשעה חודשים מהמועד שבו קיבלו הודעה מאת עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק האימוץ}} או מאת עמותה מוכרת כאמור בהגדרה ”הודעה על כוונה לאמץ“, לפי המוקדם;
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף הוראות פסקת משנה (א), אישרה הרשות המרכזית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 28ב|בסעיף 28ב לחוק אימוץ ילדים}} כי על פי הנתונים שהובאו לפניה, העובדת או העובד שמסרו הודעה על כוונה לאמץ נמצאים בשלבים מתקדמים של הליך אימוץ בין־ארצי של ילד מסוים אשר נמצא בעבורם במדינת חוץ וכי השלמת ההליכים מתעכבת בשל גורמים שאינם תלויים בעובדת או בעובד או בעמותה המוכרת שבאמצעותה מתבצע הליך האימוץ, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בפסקת המשנה האמורה על העובדת או העובד, עד יום קבלת הילד לביתם; לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקת משנה זו, אלא אם כן העובדת או העובד הודיעו על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשייה המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים;
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת התקופה המוגנת בשל עיכוב הליך אימוץ בין-ארצי)|תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת התקופה המוגנת בשל עיכוב הליך אימוץ בין־ארצי), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג)}} –
{{ח:תתתת|(א)}} בפסקה (1), המילים ”או בימי היעדרם מעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(2) או (ג2)}}“ – לא ייקראו;
{{ח:תתתת|(ב)}} בפסקה (1א), המילים ”או לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בפסקה (1)}}, לפי העניין,“ – לא ייקראו;
{{ח:תתתת|(ג)}} בפסקה (2), במקום ”לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)}}“ יקראו ”לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ד)(1)}}“.

{{ח:סעיף|9ה|שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה מיועד|תיקון: תשע״א־2, תשע״ד־3, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אם נושאת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|בחוק הסכמים לנשיאת עוברים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעה על היריונה של אם נושאת“ – הודעת עובדת או עובד על כך שהאם הנושאת שעמה חתמו על הסכם לנשיאת עוברים, היא בהיריון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הורה מיועד“ – עובדת או עובד המקבלים למשמורתם ילד, כהורים מיועדים, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)#סעיף 10|סעיף 10 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם לנשיאת עוברים“ – הסכם שאושר לפי {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)#סעיף 5|סעיף 5 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הסכמים לנשיאת עוברים“ – {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ״ו–1996}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום קבלת ילד למשמורת ההורה המיועד“ – יום מסירת הילד, על ידי האם הנושאת, למשמורת ההורה המיועד, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)#סעיף 10|סעיף 10(ג) לחוק הסכמים לנשיאת עוברים}}.
{{ח:תת|(ב)}} ההוראות לפי הסעיפים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיף 9ג(ב)}} יחולו על הורה מיועד, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יום הלידה ייחשב כיום שבו נולד הילד;
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)(1) סיפה ו־(5) סיפה}}, מועד תחילתה של תקופת הלידה וההורות הוא ביום קבלת הילד למשמורת ההורה המיועד;
{{ח:תתת|(3)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א(ב)}}, חובת המעסיק לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א(א)}}, תחול לעניין הורה מיועד הזכאי לדמי לידה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, אם ההורה המיועד עבד אצל המעסיק שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת היריונה של האם הנושאת והתקיימו בין ההורה המיועד לבין מעסיקו יחסי עבודה במשך כל תקופת היריונה של האם הנושאת;
{{ח:תתת|(4)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9(א) עד (ב1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9א|9א}} {{ח:פנימי|סעיף 9ב|ו־9ב}} החלות על עובדת שהיא בהיריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על היריונה של האם הנושאת ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד למשמורת ההורה המיועד;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג)}} –
{{ח:תתתת|(א)}} בפסקה (1), המילים &quot;או בימי העדרם מעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(2) או (ג2)}} – לא ייקראו;
{{ח:תתתת|(ב)}} בפסקה (1א), המילים ”או לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בפסקה (1)}}, לפי העניין“ – לא ייקראו;
{{ח:תתתת|(ג)}} בפסקה (2), במקום ”לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)}}“ יקראו ”לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ד)(1)}}“.

{{ח:סעיף|9ו|שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה במשפחת אומנה|תיקון: תשע״א־2, תשע״ד־3, תשע״ו, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה“ – הודעת עובדת או עובד, על כך שקיבלו הודעה מאת מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך ולפיה העובדת או העובד עתידים לקבל לביתם ילד, למטרת אומנה, לתקופה העולה על שישה חודשים, במועד שנקבע באותה הודעה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הורה במשפחת אומנה“ – עובדת או עובד שהם הורים במשפחת אומנה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}, המקבלים לביתם ילד שגילו אינו עולה על עשר, למטרת אומנה, לתקופה העולה על שישה חודשים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום קבלת ילד לביתו של הורה במשפחת אומנה“ – יום מסירת הילד להורה במשפחת אומנה, באמצעות הגורם שהוסמך לכך בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים או בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך.
{{ח:תת|(ב)}} ההוראות לפי הסעיפים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיף 9ג(ב)}} יחולו על הורה במשפחת אומנה, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות המפורטים להלן, ובלבד שחלפה שנה לפחות מתום תקופת לידה והורות קודמת או מתום תקופת היעדרות קודמת מעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ד)}}, לפי המאוחר, של ההורה במשפחת אומנה או של בן זוגו שהוא הורה באותה משפחת אומנה:
{{ח:תתת|(1)}} יום הלידה ייחשב כיום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)(1) ו־(5) סיפה}} –
{{ח:תתתת|(א)}} מועד תחילתה של תקופת הלידה וההורות הוא ביום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} תקופת הלידה וההורות של הורה במשפחת אומנה אשר קיבל לביתו ילד שמלאו לו שלוש שנים לפחות היא ארבעה שבועות מיום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
{{ח:תתת|(3)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א(ב)}}, חובת המעסיק לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א(א)}}, תחול לעניין הורה במשפחת אומנה הזכאי לדמי לידה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי, [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, אם התקיימו בינו לבין מעסיקו יחסי עבודה במשך חמישה עשר חודשים לפחות לפני יום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
{{ח:תתת|(4)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9(א) עד (ב1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9א|9א}} {{ח:פנימי|סעיף 9ב|ו־9ב}} החלות על עובדת שהיא בהיריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד לביתם או עד תום תשעה חודשים מהמועד שבו קיבלו הודעה מאת מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך כאמור בהגדרה ”הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה“, לפי המוקדם.

{{ח:סעיף|9ז|הודעה על הפסקת הליך אימוץ או אומנה או על הפסקת היריון של אם נושאת|תיקון: תשע״א־2, תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} עובדת או עובד יודיעו למעסיקם על כל אחד מאלה, לפי העניין, סמוך למועד התרחשותו:
{{ח:תת|(1)}} הפסקת הליך אימוץ שלגביו מסרו העובדת או העובד למעסיק הודעה על כוונה לאמץ כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9ד|בסעיף 9ד(א)}}, ולעניין אימוץ בין־ארצי – הפסקת הליך אימוץ באמצעות העמותה המוכרת שממנה קיבלו העובדת או העובד הודעה כאמור בסיפה של ההגדרה האמורה;
{{ח:תת|(2)}} הפסקת היריונה של אם נושאת שלגביו מסרו העובדת או העובד למעסיק הודעה על היריונה של אם נושאת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9ה|בסעיף 9ה(א)}};
{{ח:תת|(3)}} הפסקת אומנה שלגביה מסרו העובדת או העובד למעסיק הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9ו|בסעיף 9ו(א)}}.

{{ח:סעיף|10|עבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית ועבודת לילה|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ח, תשס״ז־8, תשס״ח־2, תשע״ד־3, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} עובדת שהיא בחודש החמישי להריונה תודיע על כך למעסיקה, ומשעשתה כן, או משנודע על כך למעסיק בדרך אחרת, לא יעסיקנה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית מהחודש החמישי להריון ואילך, אף אם היה רשאי או הותר לעשות זאת על פי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי״א–1951}}; הוא הדין לגבי עבודת לילה, אם העובדת הודיעה למעסיקה בכתב, כי אין היא מסכימה לעבוד עבודת לילה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי מעסיק להעסיק עובדת בהריון, בשעות נוספות או במנוחה השבועית, אם העובדת הסכימה לכך בכתב ומסרה למעסיקה אישור רפואי של רופא מומחה ביילוד ובגינקולוגיה, כי אין מניעה להעסיקה בשעות נוספות או במנוחה השבועית, ובכפוף לתנאי האישור.
{{ח:תת|(ג)}} מעסיק לא יעסיק עובדת שילדה בעבודת לילה, או במנוחה השבועית אף אם היה רשאי או הותר לו לעשות זאת על פי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}}, במשך ארבעה חודשים מתום תקופת הלידה וההורות, אלא אם כן הסכימה העובדת לכך בכתב; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי מקומות עבודה שנקבעו בתקנות ועל שירותים, על מקומות, על עבודות ועל תפקידים, הכל לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ג)}}.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”עבודת לילה“ – עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22:00 ובין 06:00.

{{ח:סעיף|11|פנקס העובדות|תיקון: תשע״ד־3, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} מעסיק חייב לנהל פנקס שבו יירשמו ביחס לכל עובדת פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השם ושם המשפחה;
{{ח:תתת|(2)}} הכתובת;
{{ח:תתת|(3)}} תיאור עבודתה;
{{ח:תתת|(4)}} תאריך תחילת העבודה;
{{ח:תתת|(5)}} תקופת הלידה וההורות;
{{ח:תתת|(6)}} תקופת העדרה מהעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}};
{{ח:תתת|(7)}} כל פרט אחר שנקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} שר העבודה יקבע, בהודעה שתפורסם ברשומות, את סוגי המעסיקים שעליהם יחול סעיף זה, ורשאי הוא לקבוע כאמור שהפנקס יהיה חלק מפנקס אחר שהמעסיק חייב לנהלו על פי חוק ששר העבודה ממונה על ביצועו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס לרישום עובדות|הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס לרישום עובדות}} (י״פ תשי״ח, 1052).}}

{{ח:סעיף|12|פרסום הוראות החוק|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} מעסיק {{ח:פנימי|סעיף 11|שסעיף 11}} חל עליו יביא לידיעת הנשים המועסקות אצלו את הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, הכל כפי שנקבע בתקנות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (הצגת תמצית החוק)|תקנות עבודת נשים (הצגת תמצית החוק), תשי״ח–1958}}.}}

{{ח:סעיף|13|סמכויות פיקוח|תיקון: תשס״ז־8, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} שר התעשיה המסחר והתעסוקה ימנה מפקחים, מבין עובדי משרדו, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתמנה מפקח כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן קיבל הכשרה מתאימה כפי שהורה שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם השר לביטחון פנים.
{{ח:תת|(ג)}} לשם מילוי תפקידיו רשאי מפקח שמונה לפי הוראות סעיף קטן (א) (להלן – מפקח) –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש ממעסיק או ממעסיק בפועל, מעובד שלהם או מאדם שפעל מטעמם או בעבורם, מידע ומסמכים בכל עניין הנוגע לחוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} להיכנס בכל עת סבירה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מועסקים בו בני אדם, או כי בו מתנהל עסקו של המעסיק או של המעסיק בפועל, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של שופט.
{{ח:תת|(ד)}} התעורר חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה, רשאי מפקח לחקור אדם שלדעתו קשור לביצוע עבירה כאמור, או עשוי להיות לו מידע לגביה, וכן לתפוס כל חפץ, לרבות מסמך, הקשור לביצוע עבירה כאמור; על חקירה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, ועל דבר שנתפס לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”מעסיק בפועל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}}.

{{ח:סעיף|13א|סמכות שיפוט ותרופות|תיקון: תשס״ו־2, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} לבית הדין האזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות לפי חוק זה, והוא רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין;
{{ח:תתת|(2)}} ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו להוציא צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין השאר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע, ולגבי פיטורים הנובעים מצמצומים בעבודה גם את הוראותיו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים; הוראות פסקה זו כוחן יפה על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)#סעיף 3|בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל״א–1970}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} מצא בית הדין האזורי לעבודה כי העובד או העובדת שהגישו תובענה, פוטרו בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, יפסוק פיצויים שסכומם לא יפחת מ־150% מהשכר שהיה מגיע להם במהלך התקופה המזכה; ואולם רשאי בית הדין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שיקבע; לענין חישוב השכר לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 13ב|סעיף 13ב לחוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963}}, ותקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 13|סעיף 13 לחוק האמור}}.
{{ח:תתת|(2)}} לענין סעיף קטן זה, ”התקופה המזכה“ – תקופה שתחילתה ביום הפיטורים או ביום שבו המעסיק ידע או שהיה עליו לדעת על קיומה של העילה להגבלת הפיטורים, לפי המאוחר, וסיומה במועד המוקדם מבין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תום התקופה שבה חלה הגבלת הפיטורים כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם ניתן היתר פיטורים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} – יום תחילת תוקפו של ההיתר;
{{ח:תתתת|(ג)}} אם העובד או העובדת הוחזרו לעבודה – יום החזרה לעבודה.

{{ח:סעיף|13ב|זכות תביעה|תיקון: תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} תובענות בשל הפרת הוראות לפי חוק זה יכול שיוגשו בידי –
{{ח:תת|(1)}} העובד או העובדת;
{{ח:תת|(2)}} ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור – ארגון העובדים שהעובד או העובדת חברים בו;
{{ח:תת|(3)}} ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של מי שחוק זה בא להגן עליהם, ובלבד שהעובד או העובדת הסכימו לכך בכתב.

{{ח:סעיף|13ג|זכות התערבות בתובענות|תיקון: תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} בתובענות בשל הפרת הוראות חוק זה רשאי בית הדין לעבודה לתת לארגון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13ב|בסעיף 13ב(2) או (3)}} להשמיע את דברו, בדרך שיורה.

{{ח:סעיף|13ד|ערעור|תיקון: תשס״ז־8}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת שר התעשיה המסחר והתעסוקה לעניין מתן היתר לפי הוראות חוק זה, רשאי לערער עליה לפני בית דין אזורי לעבודה, בתוך 45 ימים מהיום שבו הגיעה ההחלטה לידיעתו.

{{ח:סעיף|14|עונשין|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״ה, תשס״ו־2, תשס״ז־4, תשס״ז־8, תשס״ז־9, תשס״ח־2, תש״ע, תשע״א־2, תשע״ד־2, תשע״ד־3, תשע״ו־3, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או כפל הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (בחוק זה – חוק העונשין):
{{ח:תתת|(1)}} העסיק עובדת בעבודה, בתהליך ייצור או במקום עבודה, שנאסרו או שהוגבלו לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}};
{{ח:תתת|(2)}} העסיק עובדת בעבודת לילה בלא לספק לה את התנאים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} סירב לקבל לעבודה בשל כך שהודיעה עם קבלתה לעבודה כי אינה מסכימה, מטעמים משפחתיים, לעבוד בלילה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ג)}};
{{ח:תתת|(4)}} העסיק עובדת או עובד בתקופת הלידה וההורות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, או העסיק הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בתקופת הלידה וההורות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|הסעיף האמור}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיפים 9ג עד 9ו}};
{{ח:תתת|(5)}} העסיק עובדת או עובד בידעו שהם בתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}, או העסיק הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בידעו שהם בתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|הסעיף האמור}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיפים 9ג עד 9ו}};
{{ח:תתת|(6)}} פיטר, בלא היתר, עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)}}, או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|הסעיף האמור}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיפים 9ג עד 9ו}};
{{ח:תתת|(6א)}} גרם לפיטורי עובדת של קבלן כוח אדם בהיותה בהיריון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב1)}}, או גרם לפיטורי הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה שהוא עובד של קבלן כוח אדם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|הסעיף האמור}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיפים 9ג עד 9ו}};
{{ח:תתת|(7)}} פיטר עובדת או עובד בתקופת לידה והורות או בימי היעדרם מעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(2) או (ג2)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)(1)}}, או פיטר הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)(1)}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיפים 9ג עד 9ו}};
{{ח:תתת|(8)}} פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות או לאחר תום ימי ההיעדרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(2) או (ג2)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)(1א)}}, או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)(1א)}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיפים 9ג עד 9ו}};
{{ח:תתת|(9)}} פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד בימי היעדרם מעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)}} או במשך תקופה של 60 ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)(2)}}, או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בימי היעדרם מהעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ד)(1)}} או במשך תקופה של שישים ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)(2)}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיפים 9ג עד 9ו}};
{{ח:תתת|(10)}} פיטר, בלא היתר, עובדת ששהתה במקלט לנשים מוכות, בימי היעדרה מעבודתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(5)}}, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ד)}};
{{ח:תתת|(11)}} פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד שעברו טיפולי פוריות או טיפולי הפריה חוץ־גופית, לפי העניין, לקראת שתי הלידות, בימי היעדרם מעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(4) או (ג1)}}, או במשך תקופה של 150 ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ה)(1)}}, או עובדים כאמור שחלה הגבלה על פיטוריהם בתקופת הטיפולים או במשך תקופה של 150 ימים לאחרר מועד תחילת הטיפולים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ה)(3)}};
{{ח:תתת|(12)}} פיטר עובדת בימי היעדרה מעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ו)}};
{{ח:תתת|(13)}} פגע, בלא היתר, בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, בתקופה שבה חלה אותה הגבלה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א}}, או פגע, בלא היתר, בהיקף המשרה או בהכנסה של הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, בתקופה שבה חלה אותה הגבלה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיפים 9ג עד 9ו}};
{{ח:תתת|(14)}} העסיק עובדת שהיא בחודש החמישי להיריונה ואילך, בשעות נוספות, במנוחה השבועית, או בעבודת לילה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(א)}};
{{ח:תתת|(15)}} העסיק עובדת שילדה בעבודת לילה או במנוחה השבועית, בלא הסכמתה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} המפריע למפקח במילוי תפקידיו לפי חוק זה, דינו – מאסר שישה חודשים.
{{ח:תת|(ג)}} עבירות לפי סעיף קטן (א)(1) ו־(2) הן מסוג העבירות של אחריות קפידה.

{{ח:סעיף|15|אחריות נושא משרה|תיקון: תשס״ז־8}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}; בסעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

{{ח:סעיף|16|ראיות|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} אשה הנמצאת במקום בזמן שנעשית בו עבודה או פועלות בו מכונות – להוציא זמן הפסקות לסעודה – רואים אותה כמועסקת באותו מקום באותו תהליך ייצור ובאותה שעה, אם לא הוכח ההיפך.

{{ח:סעיף|17||תיקון: תשכ״ד, תשל״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|18|דין אגודה שיתופית|תיקון: תשס״ד, תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 1|הסעיפים 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}} {{ח:פנימי|סעיף 7א|ו־7א}} רואים אגודה שיתופית כמעסיקה של חבריה.

{{ח:סעיף|19|המדינה כמעסיק|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} לענין חוק זה דין עובד המדינה כדין כל עובד אחר.

{{ח:סעיף|20|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)|תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת), תשל״ט–1979}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה)|תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה), התשמ״ו–1986}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות)|תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס״א–2001}}.}}

{{ח:סעיף|21|חובת התייעצות|תיקון: תשמ״ו־2}}
{{ח:ת}} שר העבודה לא יתקין תקנות על פי {{ח:פנימי|סעיף 1|הסעיפים 1}} {{ח:פנימי|סעיף 2|ו־2}} ולא יפרסם הודעה על פי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}}, אלא לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה וכן עם ארגוני המעבידים הרפרזנטטיביים במדינה שלדעת השר הם נוגעים בדבר.

{{ח:סעיף|22|העברת סמכויות}}
{{ח:תת|(א)}} שר העבודה רשאי להעביר לאחר את הסמכויות הנתונות לו על פי חוק זה, חוץ מן הסמכות להתקין תקנות, ליתן היתר כללי ולפרסם הודעה על פי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על העברת סמכויות על פי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|22א|פרסום מידע על זכויות לפי חוק זה|תיקון: תשס״ז־8}}
{{ח:תת|(א)}} שר התעשיה המסחר והתעסוקה יפרסם מידע על זכויות לפי חוק זה בדרכים אלה, כולן או חלקן:
{{ח:תתת|(1)}} פרסום באמצעי התקשורת;
{{ח:תתת|(2)}} הפצת עלוני מידע;
{{ח:תתת|(3)}} הפעלת מוקד מידע שבו ינתן מענה טלפוני לפניות הציבור בנושא זכויות לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(4)}} פרסום מידע באתר האינטרנט של משרד המתעשיה המסחר והתעסוקה.
{{ח:תת|(ב)}} שר התעשיה המסחר והתעסוקה ידווח לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ב־1 בינואר של כל שנה, על ביצוע הוראות סעיף זה בשנה שקדמה לה.

{{ח:סעיף|23|שמירת זכויות}}
{{ח:ת}} חוק זה אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק, הסכם קולקטיבי, חוזה עבודה או נוהג.

{{ח:סעיף|24|הוראות מעבר|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 50|סעיף 4(2) שבתוספת השביעית לחוק הביטוח הלאומי, תשי״ד–1953}}, רואים גם את מי שטרם מלאו לה 18 שנה כעובדת שפקודת העבדתן של נשים, 1945, חלה עליה.
{{ח:תת|(ב)}} כל עוד לא הותקנו תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}}, לא תועסק עובדת בעבודות, בתהליכי ייצור או במקומות עבודה במפורט בחלק 1 שבתוספת לפקודת העבדתן של נשים, 1945.

{{ח:סעיף|25|ביטול}}
{{ח:ת}} פקודת העבדתן של נשים, 1945 – בטלה.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשע״ו־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''הצהרה על מימוש הזכות לשעת הורות לעניין {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב לחוק עבודת נשים, התשי״ד–1954}}'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אני הח״מ
{{ח:תת}} {{טורים שווים|{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|שם פרטי ומשפחה}}|{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|מס׳ זהות}}|{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|מען}}}}
{{ח:ת}} שעובד/ת במקום עבודה {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|(שם המעסיק/העסק)}}
{{ח:ת}} מצהיר/ה כי אממש את הזכות לשעת הורות יחד עם בן/בת זוגי, בימים . . . . . . . . . . . . בשבוע (סה״כ . . . . . . . . . . . ימים בשבוע)*.
{{ח:ת}} {{מוקטן|* לגבי מקומות עבודה שבהם החלוקה היא שונה, לפי פרקי הזמן הקבועים לעניין אותו מקום}}
{{ח:ת}} אני מצהיר/ה כי לא איעדר מהעבודה, מכוח זכאותי לשעת הורות, בימים שלהלן, שבהם ייעדר בן זוגי מהעבודה מכוח זכאותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב לחוק}}; הצהרתי זו אמת ואני מתחייב/ת לנהוג לפיה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{מוקטן|למילוי על ידי בן הזוג השני:}}
{{ח:ת}} אני הח״מ
{{ח:תת}} {{טורים שווים|{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|שם פרטי ומשפחה}}|{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|מס׳ זהות}}|{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|מען}}}}
{{ח:ת}} שעובד/ת במקום עבודה {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|(שם המעסיק/העסק)}}
{{ח:ת}} מצהיר/ה כי אממש את הזכות לשעת הורות יחד עם בן/בת זוגי, בימים . . . . . . . . . . . . . . בשבוע (סה״כ . . . . . . . . . . . . . . . . ימים בשבוע)*.
{{ח:ת}} {{מוקטן|* לגבי מקומות עבודה שבהם החלוקה היא שונה, לפי פרקי הזמן הקבועים לעניין אותו מקום}}
{{ח:ת}} אני מצהיר/ה כי לא איעדר מהעבודה, מכוח זכאותי לשעת הורות, בימים שלהלן, שבהם ייעדר בן זוגי מהעבודה מכוח זכאותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב לחוק}}; הצהרתי זו אמת ואני מתחייב/ת לנהוג לפיה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|תאריך}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|חתימת הורה 1}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|חתימת הורה 2}}}}

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשע״ו־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} ענף התעשייה.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} ענף המלונאות.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ג׳ באב תשי״ד (2 באוגוסט 1954).}}
* '''משה שרת'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''גולדה מאירסון'''&lt;br&gt;שרת העבודה
* '''יצחק בן־צבי'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
{{חוקי ביטחון סוציאלי|כנסת=2001135}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>ou3aqu4kd8ve24ifowds2rdi2pgjf5d</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אאמיר אותך סלה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>302334</id>
    <revision>
      <id>3085037</id>
      <parentid>3028669</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T10:49:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3085037</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2735" sha1="fyki429fukun9xua34t2ut3jle1jrkh" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם = אאמיר אותך סלה
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אופן|אופן]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:סוכות|סוכות]]
| מחבר = 
| מיוחס ל = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-18}}
| מנהגים = נאמר למנהגי אשכנז בשני ימי יום טוב ראשון של סוכות.{{ש}}
במחזורי רומא ורומניא הוא מופיע ביום א' (אינו נאמר כיום למנהג איטליה).
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אַ}}אֲמִיר אוֹתְךָ סֶלָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}הוֹד וְהָדָר וּתְהִלָּה{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹאֵל הַצְמַח גְּאֻלָּה{{ש}}
{{סי|דְּ}}רֹשׁ אֲיֻמָּתְךָ לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה

{{סי|הַ}}צָּגִים בְּשִׂמְחָה{{ש}}
{{סי|וּ}}בְלוּלָבֵיהֶם אוֹתְךָ לְשַׂמְּחָה{{ש}}
{{סי|ז}}וֹעֲקִים לְפָנֶיךָ שִׂיחָה{{ש}}
{{סי|חֲ}}מֹל עֲלֵיהֶם הוֹשִׁיעָה וְהַצְלִיחָה

{{סי|ט}}וֹב בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים{{ש}}
{{סי|יַ}}קֵּר עֲדַת אֲהוּבִים{{ש}}
{{סי|כּ}}וֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים בַּאֲהָבִים{{ש}}
הֲבִיאֵם {{סי|לְ}}שַׁעַר בַּת רַבִּים

{{סי|מַ}}חֲמַדָּם תֵּן לָהֶם{{ש}}
{{סי|נָ}}א שְׂמַח עִמָּהֶם{{ש}}
{{סי|שָׂ}}א נָא חַטֹּאתֵיהֶם{{ש}}
{{סי|עֲ}}בֹר עַל פִּשְׁעֵיהֶם

{{סי|פּ}}וֹצְחִים הַלֵּל וְתוֹדוֹת{{ש}}
{{סי|צ}}וּר הַיּוֹדֵעַ עֲתִידוֹת{{ש}}
{{סי|ק}}וֹל לְהַשְׁמִיעַ אוֹתָם לַחֲדוֹת{{ש}}
{{סי|רַ}}חֲמֵם בְּנָשְׂאָם אֲגֻדּוֹת

{{סי|שֹׁ}}קְדִים וְאוֹתְךָ מַקְדִּישִׁים{{ש}}
{{סי|שִׁ}}בְחֲךָ בְּפִיהֶם רוֹחֲשִׁים{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹקְפִים בָּרוּךְ וְלוֹחֲשִׁים{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹמְכִים כְּאֵילֵי תַרְשִׁישִׁים.&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}
==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי אופן]]
[[קטגוריה:מיוחסים לקליר]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>fyki429fukun9xua34t2ut3jle1jrkh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>337632</id>
    <revision>
      <id>3084941</id>
      <parentid>2931928</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T06:46:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3084941</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="284359" sha1="d40i6flck370hzjmuky22fbmhjl7cfs" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע&quot;ג-2013

&lt;מאגר תקן 2137957 קוד a163Y00000DuUHYQA3&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ג, 968|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)|7240)), ((1624|ת&quot;ט|7283)); ((תשע&quot;ד, 1189|תיקון|7382)); ((תשע&quot;ז, 24|תיקון|7719)); ((תשע&quot;ח, 142|תיקון|7876)); ((תשפ&quot;ב, 2366|תיקון|10059)), ((2614|ת&quot;ט|10101)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 19יב]] [[=החוק|לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]] (להלן – החוק), ולאחר התייעצות עם נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהסכמת שר האוצר לפי [[סעיף 19סז לחוק]], ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2)
: בתקנות אלה –
:- &quot;אירוע&quot; – הרצאה, כנס, עצרת, משחק או מפגן ספורט, טקס או כל אירוע אחר הנערך בפני קהל בלתי מסוים, בתשלום או שלא בתשלום, ושאינו שירות הדרכה או הכשרה, כהגדרתו [[בסימן י&quot;ג בפרק ה']] או שירות ספורט או פנאי כהגדרתו [[בסימן י&quot;ט בפרק ה']];
:- &quot;אירוע רב-פעמי&quot; – אירוע הנערך בפני קהל ושתוכנו מוצג באופן זהה לא פחות מ-15 פעמים, ארבע מהן לפחות בחודש אחד, כגון סרט או הצגה;
:- &quot;אמצעי עזר ושירותי עזר&quot; – כמשמעותם [[בסעיף 19א לחוק]] וכן כל אמצעים נלווים אשר אינם חלק מן השירותים הניתנים בשגרה בשירות הציבורי ואשר נועדו להבטיח, לקדם או לשפר נגישות לשירות;
:- &quot;אמצעי תקשורת תומכת וחלופית&quot; – אמצעי עזר אשר מאפשר תקשורת עם אדם עם מוגבלות בדיבור או בכתיבה; האמצעי יכול שיכלול לוחות או מחשבים שבהם מסרים בתמונות, איורים, סמלים, אותיות, מילים או משפטים קצרים;
:- &quot;אתר&quot; – מקום ציבורי שהוא אתר, כהגדרתו [[=תקנות נגישות לאתר|בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לאתר), התשס&quot;ח-2008]] (להלן – תקנות נגישות לאתר);
:- &quot;דפוס נגיש&quot; – הדפסה אשר מתקיימים בה כל אלה:
:: (1) האותיות הן אותיות דפוס;
:: (2) הגופן מסוג פשוט (כגון אריאל), מעובה, וגודלו בין 16 לבין 22 נקודות;
:: (3) בטופס שמקבל השירות נדרש להוסיף בו מידע, מצוי רווח הולם להוספת המידע כאמור;
:: (4) הנייר אינו מבריק ואין בו קישוטי רקע;
:: (5) ככל שניתן, גוון האותיות והספרות יהיה נוגד את הרקע באופן המאפשר לקרוא אותן בבירור;
:- &quot;החייב&quot; – החייב בביצוע התאמות נגישות לשירות;
:- &quot;הקראה&quot; – קריאה בקול, על ידי אדם, של טקסט כתוב או מודפס;
:- &quot;חוק הביטוח הלאומי&quot; - [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;חוק הנכים (תגמולים ושיקום)&quot; - [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]];
:- &quot;חוק נכי המלחמה בנאצים&quot; - [[חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי&quot;ד-1954]];
:- &quot;חוק נכי רדיפות הנאצים&quot; - [[חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי&quot;ז-1957]];
:- &quot;חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה&quot; - [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]];
:- &quot;חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם&quot; - [[חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]];
:- &quot;אתר עתיקות&quot; ו&quot;עתיקה&quot; – כהגדרתם [[בחוק העתיקות, התשל&quot;ח-1978]];
:- &quot;חיית שירות&quot; – חיה אשר אולפה באופן פרטני לבצע משימות בעבור אדם עם מוגבלות, כגון: כלב נחייה, כלב סימון (hearing dog) שאולף להתריע על השמעת צלילים לאנשים עם מוגבלות שמיעה, כלב שאולף לסייע לאנשים בספקטרום האוטיסטי או חיה אחרת אשר אולפה לספק הגנה אישית או לבצע פעולות חילוץ של אנשים עם מוגבלות או לבצע פעולות סיוע יומיומיות בעבורם;
:- &quot;יום התחילה&quot; – יום תחילתן של תקנות אלה לפי [[תקנה 108]];
:- &quot;יחידת אכסון&quot;, &quot;יחידת אכסון מיוחדת&quot; – כהגדרתן [[חלק ח1 תוספת שנייה לתקנות התכנון והבנייה|בתקנות נגישות למקום ציבורי חדש]];
:- &quot;כפפה אינסטרומנטלית&quot; – כפפה שמודפסות עליה אותיות הא&quot;ב, ספרות וסמלים, המאפשרת תקשורת באמצעות מגע;
:- &quot;מגדלת אלקטרונית&quot; (טלוויזיה במעגל סגור – CCTV) – מכשיר אלקטרוני, המגדיל טקסט ותמונות לפחות פי 20, תוך אפשרות לשינוי גופן, צבע, דמות ורקע, ניגודיות, רמת האור ואלמנטים נוספים, לפי צורכי המשתמש;
:- &quot;מורשה לנגישות מבנים תשתיות וסביבה&quot; – כמשמעותו [[בסעיף 19מא לחוק]];
:- &quot;מורשה לנגישות השירות&quot; – כמשמעותו [[בסעיף 19מא1 לחוק]];
:- &quot;מושב מותאם&quot; – מושב שמתקיימות בו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן במושבים מותאמים (2.10.2) במקומות המתנה;
:- &quot;מקום ציבורי שאינו בניין&quot; – מקום ציבורי שיוגדר [[בתקנות נגישות למקום שאינו בניין]];
:- &quot;מקומות ישיבה מיוחדים&quot; – כהגדרתם בת&quot;י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן במקומות מיוחדים המיועדים לישיבה בכיסאות גלגלים (2.8.2);
:- &quot;מערכת להגברת שמע אישית אלחוטית&quot; – מערכת אלחוטית המורכבת ממיקרופון–משדר וממקלט אישי (כגון אוזניות, לולאת השראה צווארית) המשדרת את דברי הדובר ישירות לאוזני השומע עם או בלי אבזרי שמיעה אישיים (כגון מכשיר שמיעה או שתל קוכליארי);
:- &quot;מערכת עזר לשמיעה&quot; – (Assistive Listening System) – כמשמעותה בת&quot;י 1918 חלק 4, כגון:
:: (1) מערכת אור תת-אדום;
:: (2) מערכת FM;
:: (3) לולאת השראה;
:- &quot;מקום ציבורי&quot;, &quot;מקום ציבורי קיים&quot; – כהגדרתם [[בסעיף 19ז לחוק]];
:- &quot;מקום ציבורי חדש&quot; – מקום ציבורי כמפורט [[בתוספת הראשונה לחוק]], אשר אינו מקום ציבורי קיים;
:- &quot;מקום ציבורי סגור&quot; – מקום ציבורי הנמצא בתוך בניין, כולו או רובו;
:- &quot;מקום ציבורי פתוח&quot; – מקום ציבורי הנמצא מחוץ לבניין, כולו או רובו, כגון אמפיתאטרון או מגרש ספורט;
:- &quot;מתן שירות ציבורי&quot; – העמדה לשימוש הציבור כולו או חלק בלתי מסוים ממנו של מוצרים, שירותים או מיתקנים;
:- &quot;נטל כבד מדי&quot; – כמשמעותו [[בסעיף 19יג(א)(2) לחוק]];
:- &quot;סמלול&quot; – ייצוג גרפי פשוט וברור של מידע הנמסר לכלל הציבור;
:- &quot;ספר אלקטרוני&quot; – קובץ מדיה דיגיטלי שהוא שווה ערך לספר מודפס רגיל וניתן לקוראו באמצעות מחשב או מיתקן אחר;
:- &quot;ספר מוקלט&quot; – הקלטה של אדם המקריא טקסט מספר; ההקלטה יכול שתהיה על גבי כל מדיה המתאימה לטכנולוגיות הנפוצות באותה עת והמאפשרת את השמעת ההקלטה;
:- &quot;ספרייה&quot; – ספרייה ציבורית כהגדרתה [[בחוק הספריות הציבוריות, התשל&quot;ה-1975]], וכל ספרייה אחרת הפתוחה לשימוש ציבור בלתי מסוים, למעט ספרייה של מוסד על-תיכוני, כהגדרתו [[בסעיף 19כז בחוק]];
:- &quot;עמדת מודיעין&quot;, &quot;עמדת שירות&quot;, &quot;עמדת שירות סגורה&quot; ו&quot;עמדת שירות פתוחה&quot; – כהגדרתן בת&quot;י 1918 חלק 3.2;
:- &quot;פישוט לשוני&quot; – התאמת מידע כך שתוכנו יהיה ברור ומבנהו הלשוני פשוט, ואשר מתקיימים בו, ככל האפשר, כל אלה:
:: (1) המידע מכיל את עיקרי הדברים בלבד;
:: (2) המידע מועבר לפי רצף ברור ומסודר, כגון: סדר פעולות כרונולוגי, או תנאים ותוצאותיהם האפשריות;
:: (3) המשפטים קצרים ופשוטים תחבירית;
:: (4) שימוש מרבי באוצר מילים יומיומי ושכיח; שימוש מועט ככל האפשר בעגה מקצועית, מילים בשפות זרות שאינן בשימוש יומיומי, וניבים; נעשה שימוש במילים או במונחים כאמור, יפורשו בסמוך לאזכור הראשון שלהם (כגון: על ידי הגדרה או דוגמה להמחשה);
:: (5) שימוש מועט בראשי תיבות ובקיצורים, לרבות קיצורי פנייה בלשון זכר ונקבה, כגון &quot;יועצ/ת&quot;, &quot;חלק/י&quot;;
:: (6) בהתאם להקשר, שימוש מרבי בפעלים בצורת הפעיל ולא הסביל (כגון: &quot;דני כתב את הספר&quot; במקום &quot;הספר נכתב על ידי דני&quot;);
:: (7) שימוש בסמלול;
:- &quot;רכז נגישות&quot; – כהגדרתו [[בסעיף 19מב לחוק]];
:- &quot;רשות ציבורית&quot; – כהגדרתה [[בסעיף 19א לחוק]];
:- &quot;רשת&quot; – אישיות משפטית, לרבות רשות ציבורית, האחראית להספקת שירות ציבורי זהה בשני מקומות ציבוריים לפחות (להלן – סניפים), לרבות סניפים המופעלים על ידי סוכנים או זכיינים, שלהם סימן מסחר זהה, כהגדרתו [[בפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]], ולרבות סימן שירות כהגדרתו שם, זהה או דומה, ושאם השירות הניתן בסניפים הוא –
:: (1) הספקת טובין – הטובין או חומרי גלם המשמשים בייצורם, מיוצרים, נרכשים או מסופקים באופן מרוכז בעבור הסניפים, והטובין האמורים, בצורה שבה מסופקים לציבור, הם בעלי מופע זהה או דומה מאוד;
:: (2) מתן ייעוץ או הדרכה – הייעוץ או ההדרכה ניתנים לפי אותה מדיניות או קווים מנחים בכל הסניפים;
:- &quot;שירות אינטרנט&quot; – (((נמחקה);))
:- &quot;שירות ציבורי&quot; – כהגדרתו [[בסעיף 19י לחוק]];
:- &quot;שלט אלקטרוני&quot; – כמשמעותו בסעיף 1.3.7 בת&quot;י 1918 חלק 4;
:- &quot;תוכנת הגדלה&quot; – תוכנת מחשב המגדילה את הצורות והדמויות על צג המחשב;
:- &quot;תוכנת פלט קול&quot; – תוכנת הקראה הממירה טקסט כתוב לקול;
:- &quot;ת&quot;י&quot; – תקן ישראלי כמשמעותו [[בחוק התקנים, התשי&quot;ג-1953]];
:- &quot;ת&quot;י 1918&quot; – תקן ישראלי 1918, נגישות הסביבה הבנויה, כתיקונו מזמן לזמן, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרד הנציב;
:- &quot;תיאור קולי&quot; (audio description) – תיאור מידע חזותי באמצעות מידע שמיעתי, שנמסר לאדם בעל פה או באמצעות מערכת עזר לשמיעה;
:- &quot;תמלול&quot; – הקלדת מידע שמיעתי בשפת הדובר, והצגתו בזמן אמת על גבי צג מחשב או על גבי מסך באמצעות מקרן או על גבי שלט אלקטרוני או באמצעי אחר, על ידי מתמלל מיומן, ובלבד שהמידע הוא בשפה רשמית;
:- &quot;תקנות הנכים (טיפול רפואי)&quot; - [[תקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי&quot;ד-1954]];
:- &quot;תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)&quot; - [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת), התשכ&quot;ו-1965]];
:- &quot;תקנות התכנון והבנייה&quot; – [[=תקנות התכנון והבנייה|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש&quot;ל-1970]];
:- &quot;תקנות נגישות למקום ציבורי קיים&quot; – [[=תקנות נגישות למקום ציבורי קיים|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע&quot;ב-2011]];
:- &quot;תקנות נגישות למקום שאינו בניין&quot; – תקנות שיותקנו לפי [[סעיף 19ט לחוק]];
:: ((פורסמו [[=תקנות נגישות למקום שאינו בניין|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע&quot;ד-2013]] (ק&quot;ת תשע&quot;ד, 202).))
:- &quot;תקנות נגישות למקום ציבורי חדש&quot; – [[=תקנות נגישות למקום ציבורי חדש|חלק ח'1 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה]].

== פרק ב': הוראות כלליות ==

@ 2. החייב בביצוע התאמות נגישות לשירות
: החייב בביצוע התאמות נגישות לשירות ציבורי הוא האחראי להספקת שירות כאמור [[בסעיף 19יא(ב) לחוק]], לרבות בעלי השירות, מחזיק או מפעיל שלו.

@ 3. שמירה על כבוד האדם במתן נגישות
: (א) התאמות הנגישות לשירות יבוצעו כך שהשירות יינתן לאדם עם מוגבלות –
:: (1) תוך שמירה על כבודו ופרטיותו, ומתוך יחס אדיב ומכובד, המאפשר קבלת השירות בעצמאות, בבטיחות ובאופן שוויוני;
:: (2) כחלק בלתי נפרד מן השירותים הניתנים והמיועדים לכלל הציבור, ולא בנפרד מהם, וזאת בכפוף לתקנות אלה, למעט אם ההפרדה נחוצה למתן השירות באופן אפקטיבי באותה מידה שבה הוא ניתן לכלל הציבור.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), אין בהוראות תקנות אלה כדי לחייב אדם עם מוגבלות להיעזר בהתאמות נגישות לשירות, לרבות באמצעי עזר או בשירותי עזר, אם אין ברצונו לעשות כן.

@ 4. איסור דרישת תשלום בעד ההתאמות
: חייב בביצוע התאמות נגישות לשירות לא יטיל תשלום על אדם עם מוגבלות בשל ביצוע התאמות נגישות הנחוצות לשם הנגשת השירות בעבורו לפי תקנות אלה.

@ 5. איסור התניית שירות בהצגת תעודות
: לא יתנה נותן שירות מתן התאמות נגישות לשירות לאדם, בהצגת תעודה המעידה על מוגבלותו של האדם מקבל השירות, אלא אם כן נאמר אחרת בתקנות אלה.

@ 6. התאמות נגישות בשירותים נלווים
: חייב בביצוע התאמות נגישות לשירות, יבצע את התאמות הנגישות הנדרשות לכל שירות נלווה, הניתן במקום הציבורי שלגביו מוטלת עליו חובת ביצוע התאמות; כגון: שירותי הסעדה וספורט הנלווים לשירות הארחה הניתן בבית מלון.

@ 7. התאמות נגישות לבקשת אפוטרופוס או מלווה של אדם עם מוגבלות
: היתה התאמת נגישות מסוימת לפי תקנות אלה מותנית בבקשתו של אדם עם מוגבלות שאינו מסוגל להביע את דעתו בכל דרך שהיא תינתן ההתאמה האמורה לבקשת אפוטרופסו או מלווהו.

@ 8. שמירת דינים
: אין בתקנות אלה כדי לגרוע מכל דין אחר.

== פרק ג': התאמת נהלים, הליכים ונוהגים בשירות ==

@ 9. ביצוע התאמות נגישות בנהלים, הליכים ונוהגים
: בלי לגרוע מן האמור [[בפרק ב']], חייב בביצוע התאמות נגישות לשירות יבצע כל התאמה סבירה, של נוהל, הליך או נוהג בשירות, לרבות שינוי או הוספת שמטרתם –
: (1) לאפשר מתן שירות לאנשים עם מוגבלות;
: (2) לקבוע תנאים אשר יבטיחו את מתן השירות לאנשים עם מוגבלות באופן שוויוני וברמת נוחות, איכות ובטיחות כפי שניתנת לכלל הציבור;
: (3) לאפשר לאנשים עם מוגבלות נגישות לשירות האמור, לרבות על ידי קביעת הליכים פשוטים ובהירים לקבלת השירות.

@ 10. חיות שירות
: (א) בלי לגרוע מן האמור [[בתקנה 9]], חייב בביצוע התאמות נגישות לשירות יבצע התאמות בנוהלי השירות, הליכיו ונוהגיו, כך שאדם עם מוגבלות יוכל להשתמש בשירות הציבורי תוך הסתייעות בחיית שירות, ואולם אין הוא חייב במתן טיפול לחיית השירות או פיקוח עליה, בעת מתן שירות לאדם עם מוגבלות.
: (ב) לא היתה חיית השירות כלב נחייה, יציג האדם עם המוגבלות לבקשת נותן השירות, תעודה או סימן המעיד על היות החיה חיית שירות.
: (ג) נאסרה על פי דין כניסת בעלי חיים למקום שניתן בו שירות, יספק החייב מיתקן הולם שתשהה בו חיית השירות במהלך מתן השירות.

@ 11. הסתייעות במלווה
: בלי לגרוע מן האמור [[בתקנה 9]], חייב יתאים את נוהלי השירות, הליכיו ונהגיו כך שאדם עם מוגבלות יוכל להשתמש בשירות ציבורי תוך הסתייעות במלווה מטעמו של האדם עם המוגבלות.

@ 12. נוהלי פינוי בחירום
: (א) בלי לגרוע מן האמור [[בתקנה 9]], חייב בביצוע התאמות נגישות לשירות יתאים את נוהלי הפינוי והחילוץ בחירום הקיימים במקום שניתן בו השירות, כדי להבטיח שפינוים של אנשים עם מוגבלות ייעשה במהירות, בנוחות ובבטיחות ותוך שמירה על כבודו של האדם; לעניין תקנה זו, &quot;פינוי וחילוץ&quot; – פעולות שלא חל עליהן [[סימן י' בפרק ה'1 לחוק]].
: (ב) בביצוע התאמות לנוהלי פינוי בחירום, יתחשב החייב בהוראת כל דין הקיימת לעניין זה ובהנחיות אשר יפרסם הנציב לפי [[תקנה 107]] באשר לאמצעים הטכניים שניתן לעשות שימוש בהם בעת פינוי בחירום של אנשים עם מוגבלות; חייב בביצוע התאמות נגישות שביצע התאמות בפינוי בחירום לפי כל דין ולפי הנחיות הנציב, יראו כמי שביצע את חובתו לפי תקנת משנה (א).

@ 13. מתן שירות בלא המתנה בתור (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) בלי לגרוע מן האמור [[בתקנה 9]], ניתן שירות ציבורי לפי תור, למעט תור שההמתנה בו היא במכונית, כגון בכניסה לגן לאומי או תחנת דלק, יספק האחראי למתן השירות את השירות, בלא המתנה בתור, לבקשת אדם עם מוגבלות הזכאי לכך או אדם המלווה אותו, ורשאי האחראי לדרוש מן האדם עם המוגבלות הצגת תעודת נכה תקפה המציינת את זכאותו להתאמה זו, שהיא אחת מאלה:
:: (1) תעודת נכה שהנפיק המוסד לביטוח לאומי, לאדם עם מוגבלות שכלית או נפשית, לרבות אדם על הספקטרום האוטיסטי, שנקבעה לו נכות רפואית בשיעור 50 אחוזים או יותר, או ילד נכה עם מוגבלות שכלית או נפשית, לרבות ילד על הספקטרום האוטיסטי, לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]];
:: (2) בלי לגרוע מהאמור [[בתקנה 9]], ניתן שירות ציבורי לפי תור, למעט תור שההמתנה בו היא במכונית, כגון בכניסה לגן לאומי או תחנת דלק, יספק האחראי למתן השירות את השירות, בלא המתנה בתור, לבקשת אדם עם מוגבלות הזכאי לכך לפי תקנת משנה (א1) ונמצא במקום או לבקשת אדם המלווה אותו באותו מקום, ורשאי האחראי לדרוש מן האדם עם המוגבלות הצגת תעודה תקפה המציינת את זכאותו להתאמה זו, בצירוף הצגת תעודה מזהה, למעט לעניין קטין מתחת לגיל 16.
: (א1) זכאי לקבלת שירות בלא המתנה בתור מי שהוא אחד מאלה:
:: (1) אדם עם מוגבלות נפשית, שכלית או אוטיזם, שבשלה נקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 40 אחוזים או יותר לפי [[חוק הביטוח הלאומי]], לפי [[חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם]], לפי [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום)]], או לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]];
:: (2) אדם הזכאי לגמלת שירותים מיוחדים כמשמעותה [[בסעיף 206 לחוק הביטוח הלאומי]], אדם הזכאי לקצבת סיעוד בהיקף כאמור [[בסעיף 224(א)(א)(4) עד (6) לחוק הביטוח הלאומי]], או נפגע עבודה הזכאי לקצבה מיוחדת לפי [[סעיף 112 לחוק הביטוח הלאומי]];
:: (3) אדם עם מוגבלות הזכאי להטבה לפי הסכם לעניין גמלת ניידות שנערך לפי [[סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי]] או הזכאי לסיוע בניידות לפי הוראת אגף שיקום נכים מס' 56.02;
:: (4) אדם הזכאי למלווה לפי [[תקנה 24 לתקנות הנכים (טיפול רפואי)]] או שנקבעה לו דרגת נכות מיוחדת בשיעור של 100 אחוזים או יותר, לפי [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]];
:: (5) ילד נכה כהגדרתו [[בתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש&quot;ע-2010]];
:: (6) ניצול שואה שהרשות לזכויות ניצולי שואה הכירה בו לעניין תגמול חודשי לפי [[חוק נכי רדיפות הנאצים]], או נכה הזכאי לתגמול חודשי לפי [[חוק נכי המלחמה בנאצים]], וכן ניצול שואה שמקבל קצבה חודשית ממדינת חוץ בשל רדיפות הנאצים.
: (א2) על אף האמור בתקנת משנה (א), בשירות ציבורי שניתן לתאם מראש, באמצעים נגישים, את המועד לקבלתו, יספק האחראי למתן השירות את השירות לאדם זכאי כאמור בסעיף קטן (א1), שהגיע לקבל שירות במועד שתיאם מראש, בסמוך למועד שתואם כאמור, ורשאי הוא לדרוש הצגת תעודה תקפה המציינת את זכאותו של האדם, בצירוף הצגת תעודה מזהה, למעט לעניין קטין מתחת לגיל 16.
: (א3) נותן שירות רשאי לגבש נהלים שיבטיחו יישום של הוראות תקנה זו באופן מכובד ונגיש; נהלים לפי תקנת משנה זו יפורסמו לפי הוראות [[תקנה 34]].
: (ב) המוסד לביטוח לאומי, הרשות לזכויות ניצולי שואה במשרד לשוויון חברתי, משרד הרווחה והביטחון החברתי, והאגף לשיקום במשרד הביטחון ינפיקו תעודות המעידות על הזכאות של אדם לפי תקנה זו ולפי [[תקנה 14]] לא יאוחר מ-6 חודשים מיום התחילה; בתעודה כאמור לא יפורט סוג המוגבלות או היקפה.
: (ב1) משרד הרווחה והביטחון החברתי ינפיק תעודות כאמור בתקנת משנה (ב) לאדם עיוור שזכאי להתאמה לפי [[תקנה 13]] [[או 14]] לפי המידע שנמצא בידיו.
: (ג) ניתן שירות לפי תור הנקבע בתיאום מראש, יקבע האחראי למתן השירות את מועד מתן השירות לבקשת אדם עם מוגבלות, ביום ובשעה תוך התחשבות במוגבלותו של האדם; אין באמור בתקנת משנה זו משום חיוב האחראי בהקדמת תור שנקבע לאדם עם מוגבלות לפני מוזמנים אחרים.

@ 14. פטור מתשלום למלווה של אדם עם מוגבלות במקומות ציבוריים מסוימים (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2)
: (א) אחראי למתן שירות ציבורי המספק שירות במקום ציבורי, לא יגבה ממלווה של אדם עם מוגבלות תשלום בעד הכניסה למקום הציבורי והנאה מן השירות הניתן בו, בכפוף למפורט להלן, ורשאי האחראי לדרוש מהאדם עם המוגבלות הצגת תעודת נכה תקפה המציינת את זכאותו לכך:
:: (1) גילו של האדם עם המוגבלות הוא 8 שנים לפחות;
:: (2) המלווה נוכח במקום מתן השירות עם האדם עם המוגבלות;
:: (3) האדם עם המוגבלות הוא אחד מאלה:
::: (א) אדם עם מוגבלות נפשית, שכלית או אוטיזם שבשלה נקבעה לו נכות רפואית של 50 אחוזים או יותר לפי [[חוק הביטוח הלאומי]], לפי [[חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם]], לפי [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום)]] או לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]];
::: (ב) אדם הזכאי לגמלת שירותים מיוחדים כמשמעותה [[בסעיף 206 לחוק הביטוח הלאומי]], אדם הזכאי לקצבת סיעוד לפי [[חוק הביטוח הלאומי]], או נפגע עבודה הזכאי לקצבה מיוחדת לפי [[סעיף 112 לחוק הביטוח הלאומי]];
::: (ג) אדם הזכאי למלווה לפי [[תקנה 24 לתקנות הנכים (טיפול רפואי)]], או אדם שנקבעה לו דרגת נכות מיוחדת בשיעור של 100 אחוזים או יותר לפי [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]];
::: (ד) ילד נכה כהגדרתו [[בחוק הביטוח הלאומי]];
::: (ה) ניצול שואה שהרשות לזכויות ניצולי שואה הכירה בו לעניין תגמול חודשי לפי [[חוק נכי רדיפות הנאצים]], או נכה הזכאי לתגמול חודשי לפי [[חוק נכי המלחמה בנאצים]], וכן ניצול שואה שמקבל קצבה חודשית ממדינת חוץ בשל רדיפות הנאצים.
: (ב) בתעודה לפי תקנה משנה (א)(3)(א) או (ב) לא יפורט סוג המוגבלות או היקפה.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), היה השירות כרוך במתן שירות פרטני למלווה, כגון הקצאת מושב, חדר, מקום או שירות אישי מסוים, יהיה האחראי פטור מחובת מתן פטור מתשלום לפי תקנה זו.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), פטר האחראי למתן השירות את האדם עם המוגבלות מתשלום בעד הכניסה למקום והנאה מן השירות שניתן בו, לא יהיה חייב במתן פטור מתשלום בעד המלווה.

== פרק ד': התאמות נגישות למקום שניתן בו שירות ==

@ 15. נגישות מעברים
: (א) חייב יבצע התאמות במעברים שבין פריטי ריהוט, שהציבור עושה בהם שימוש במסגרת קבלת השירות, לרבות מסלולי יציאה, לפי ת&quot;י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן במעברים בין רכיבי ריהוט קבועים (2.12).
: (ב) החייב יימנע, ככל האפשר, מהנחת עצמים באופן זמני במעבר נגיש כאמור בתקנת משנה (א), כגון כבלי חשמל צינורות, עציצים וכיסאות; הונחו עצמים במעברים נגישים כאמור, יסמנם החייב בהתאם להוראות ת&quot;י 1918 חלק 1 בסעיף הדן במכשולים בדרך (2.9).
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), היו במקום שניתן בו שירות מסלולי יציאה עם עמדות תשלום, כגון קופה במרכול, יבצע החייב את התאמות כאמור בתקנת משנה (א) בכפוף להוראות אלה:
:: (1) היו במקום מתן השירות עד עשרה מסלולי יציאה, יבוצעו התאמות במסלול אחד לכל הפחות;
:: (2) היו במקום מתן השירות יותר מעשרה מסלולי יציאה, יבוצעו התאמות נגישות, נוסף על האמור בפסקה (1), באחד מכל עשרה מסלולים לפחות, החל במסלול האחד עשר.

@ 16. התאמות בשלטים
: (א) ניתן שירות ציבורי במקום ציבורי שהוא בניין ציבורי חדש, יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) בסמוך לכניסה המיועדת לשימוש הציבור שאינה נגישה לאדם עם מוגבלות, יימצא שלט הכוונה המורה אל כניסה נגישה; כניסה המיועדת לשימוש הציבור שהיא נגישה תשולט בסמל הנגישות הבין-לאומי לפי ת&quot;י 1918 חלק 4;
:: (2) יותקנו שלטים לצורך הכוונה וזיהוי לפי הוראות סעיף 2.2 בת&quot;י 1918 חלק 4, אם הם נדרשים לפי הוראות התקן האמורות, לפחות לגבי הרכיבים המפורטים להלן: מקומות חניה נגישים, עמדת מודיעין, מעלית, כבש, מדרגות, בתי שימוש; בפסקה זו, &quot;בתי שימוש&quot; – גם חדרי שירותים במשמע לפי ת&quot;י 1918 חלק 4;
:: (3) בשלטים כאמור בפסקאות (1) ו-(2) יתקיימו הוראות סעיפים 2.2.3 ו-2.2.4 בת&quot;י 1918 חלק 4;
:: (4) הותקן לוח הכוונה, הוא ייראה בבירור מן הכניסה הראשית ויתקיימו בו הוראות סעיף 2.2.4 בת&quot;י 1918 חלק 4;
:: (5) במסדרון בבניין שמתקיימים בו כל אלה:
::: (א) יש בו למעלה מחמש כניסות לחדרים ובאותם חדרים ניתן שירות ציבורי מהסוג המפורט בפסקת משנה (ג);
::: (ב) הכניסות האמורות ממוספרות;
::: (ג) המסדרון הוא חלק מבניין שניתן בו שירות ציבורי על ידי משרד ממשלתי, לרבות יחידותיו ויחידות הסמך שלו, המוסד לביטוח לאומי, רשות מקומית, מוסד תרבות, מוסד לחינוך או השכלה שהוראות לפי [[סימן ז' בפרק ה'1 לחוק]] אינן חלות עליו, או שירותי הארחה במקום ציבורי לאכסון כהגדרתו [[תקנות נגישות למקום ציבורי קיים=|בתקנות הנגישות למקום ציבורי קיים]], יימצא לצד כל כניסה לחדר או על דלת החדר, אם היא סגורה דרך קבע, שלט מישושי הכולל את מספר החדר כשהוא מובלט לפי ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בשילוט מובלט (2.2.6.1); במסדרונות בבניין כאמור יותקנו שלטים מובלטים אלה באותו מיקום ביחס לדלתות החדרים, ככל האפשר; ואולם שירות ציבורי כאמור בפסקה זו, שחייב בהתקנת שילוט מובלט ושקבע כחלק מהשירות מתן ליווי לאדם עם מוגבלות בראייה או שירות החייב לספק ליווי כאמור [[בתקנה 30]] ואותו מלווה מתלווה לאדם עם המוגבלות בזמן שהותו במקום ומסייע לו בהתמצאות במקום והגעה לכל חלקי המקום הנדרשים לאותו אדם לשם קבלת השירות – יהווה ליווי זה חלופה לדרישת השילוט המובלט לפי פסקה זו;
:: (6) בכניסה לחדרים ולאולמות שמותקנות בהם מערכות עזר קבועות לשמיעה יותקן הסמל הבין-לאומי לשירות נגיש לבעלי לקות שמיעה לפי סעיף 2.2.5 בת&quot;י 1918 חלק 4;
:: (7) שלטי הכוונה וזיהוי שיותקנו בקשר לכל אחד מאלה יכללו לפחות סמל מתאים: עמדת מודיעין, מעלית, מדרגות ובית שימוש.
: (ב) בניין ציבורי קיים –
:: (1) יחולו הוראות תקנת משנה (א)(1), (2), (3) ו-(6), ולעניין מקום ציבורי לאכסון תחול גם תקנת משנה (א)(5);
:: (2) הותקנו בו שלטים ערב יום התחילה, ברכיבים המפורטים בתקנת משנה (א)(2) או (5), לא יידרש נותן השירות להתאימם להוראות תקנת משנה (א)(3) או סעיף 2.2.6.1 בת&quot;י 1918 חלק 4;
:: (3) על אף האמור בפסקה (2), החליף או התקין נותן שירות במקום ציבורי קיים שלט לאחר תחילתן של תקנות אלה, יחולו הוראות פסקה (1) בשלט כאמור.
: (ג) בחלקי מקום ציבורי שלגביהם הכניסה לציבור אסורה לפי דין בלא ליווי מטעם האחראי למתן השירות, לא יחולו הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב).
: (ד) האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) יחול באתר ובמקום ציבורי שאינו בניין, לפי העניין, לפחות על מקומות חניה נגישים, כניסה לא נגישה ועל מערך מתן שירותים לקהל; בתקנת משנה זו, &quot;מערך מתן שירותים לקהל&quot; – מתחם שהוא חלק מאתר או ממקום ציבורי שאינו בניין, שנמצאים בו מבנים המספקים שירותים לציבור, כגון קופה למכירת כרטיסים, בית שימוש, משרד לקבלת קהל, חנויות, שירותי הסעדה וכן הדרכים באותו מתחם המקשרות בין מבנים אלה.
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ד), לעניין חניות נגישות באתר רשאי האחראי למתן שירות לבצע הוראות אלה:
:: (1) במקום השלטים הנדרשים לפי ת&quot;י 1918 חלק 4, יוצב שלט במקום בולט לצד מקום החניה הנגישה, עם סמל הנגישות הבין-לאומי בגוונים שרשות הטבע והגנים או הקרן הקיימת לישראל עושות בהם שימוש באתריהן;
:: (2) אין חובה לסמן את פני השטח של מקום החניה הנגיש בסמל הנגישות הבין-לאומי או לצבוע את פני השטח;
:: (3) כשמקומות החניה הנגישים ממוקמים בניצב לכיוון התנועה, יסומנו גבולות מקום החניה הנגישה בצורה ברורה.

@ 17. נגישות במעליות
: (א) בקומת הכניסה הראשית של בניין ציבורי שהותקנה בו מעלית עם פיקוד יעדים, כהגדרתה [[פרט 8.30 תוספת שנייה לתקנות התכנון והבנייה|בפרט 8.30 בתקנות הנגישות למקום ציבורי חדש]] יסופק, בקרבת המעלית, הסבר כאמור בתקנת משנה (ב) על אופן השימוש במעלית, לרבות בחירת היעד המבוקש, דרכי זיהוי פתח המעלית והשימוש בכפתור המסומן בסמל הנגישות הבין-לאומי, המותקן בה.
: (ב) ההסבר יסופק באמצעות אחד מאלה:
:: (1) שלט כתוב, תוך שימוש באיורים, שיתקיימו בו הוראות סעיפים 2.2.3 ו-2.2.4 בת&quot;י 1918 חלק 4, והשמעה של ההסבר הכתוב;
:: (2) מסך שעליו מוקרנת מצגת הכוללת את כל המידע כאמור בתקנת משנה (א), הן באופן חזותי והן באופן קולי; הוצב המסך בסמוך לעמדת שירות (כגון במבואה של מלון), או במקום שעקב אופיו נדרשת בו שמירה על רמה נמוכה של רעש סביבתי, תופעל המצגת על ידי אדם עם מוגבלות באמצעות מתג המאפשר לווסת את עוצמת הקול ושניתן לזיהוי מישושי, חזותי וקולי (כגון נורה וצליל).
: (ג) האמצעי שנעשה בו שימוש כאמור בתקנת משנה (ב), יהיה ניתן לזיהוי על ידי אדם עם מוגבלות ראייה, כגון באמצעות סימן מאתר או אות קולי.
: (ד) בתא מעלית במקום ציבורי חדש או בתא מעלית חדש במקום ציבורי קיים, תותקן כריזה קולית, אשר תציין את מספר הקומה עם ההגעה אליה ואת השירותים העיקריים המסופקים בקומה זו, וכל אלה באופן ברור, בקצב איטי, בעוצמה סבירה ובשפה רשמית אחת לפחות הנפוצה באזור שמותקנת בו המעלית; הוראות תקנת משנה זו יחולו על תא מעלית שיותקן לאחר יום התחילה.

@ 18. עמדות שירות
: (א) ניתן שירות באמצעות עמדות שירות, שאינן עמדות שירות בנויות כמשמעותן [[פרט 8.225 תוספת שנייה לתקנות התכנון והבנייה|בפרט 8.225 לתקנות הנגישות במקום ציבורי חדש]] או בעמדות שירות בנויות כאמור שהותקנו עליהן תוספות שהן חלק מן העמדה, יתקיימו בהן הוראות ת&quot;י 1918 חלק 3.2 לעניין עמדות שירות (2.11) בשינויים אלה:
:: (1) בעמדות שירות בשירות המסופק במקום קיים, שניתן בהן שירות כאמור ציבור מקבלי השירות יושב, יתקיים אחד מאלה:
::: (א) אם מתאפשר למקבל השירות עם המוגבלות לקבל שירות בזווית אלכסונית מפאת השולחן, עומק החלל החופשי לברכיים בצד של מקבל השירות יהיה לכל הפחות 30 סנטימטרים;
::: (ב) סך כל עומק החלל החופשי לברכיים בעמדה, בצד של מקבל השירות, יהיה 48 סנטימטרים לפחות, כאשר חלק מחלל חופשי זה יכול שיהיה חלל חופשי לכפות הרגליים, שמידותיו יהיו לפחות אלה: עומקו 23 סנטימטרים, גובהו 23 סנטימטרים ורוחבו 65 סנטימטרים; בעמדה כאמור יהיה ניתן לשלב מדף נשלף או מתקפל בצד מקבל השירות, כך שגובהו יהיה כגובה השולחן, וסך כל עומד החלל החופשי לברכיים ולכפות הרגליים, יהיה כאמור;
:: (2) סופק שירות באמצעות עמדות שירות שבהן ציבור מקבלי השירות יושב במקום ציבורי חדש או הוחלפו כל העמדות כאמור בשירות המסופק במקום ציבורי קיים, יתקיימו בעמדה הוראות פסקה (1)(ב);
:: (3) בעמדת שירות שהשירות שניתן בה או בחלק ממנה כאמור מקבל השירות עומד, אשר הותקנה לפני יום התחילה, לא יעלה גובה הדלפק על 110 סנטימטרים בצד שעומד בו מקבל השירות; ואולם אם הותקנה עמדה חדשה או החליף נותן השירות עמדה או ביצע בה שינויים, יהיה גובה העמדה כאמור בת&quot;י 1918 חלק 3.2, ולעניין פסקה זו לא יחולו הוראות סעיף 2.11.3(ו) לת&quot;י 1918 חלק 3.2;
:: (4) נדרש מאדם לחתום על מסמך כחלק ממתן השירות, יסופק לבקשתו לוח כתיבה לשם החתימה; נדרש מאדם למלא טפסים בכתב ידו במקום שניתן בו השירות, יתאפשר לאדם עם מוגבלות למלא את הטפסים בעמדה שמתקיימות בה הוראות פסקה (1) או באמצעות מדף שמתקיימות בו הוראות [[תקנה 19(ד)]], או באמצעות שולחן שמתקיימות בו הוראות [[תקנה 19(א)]] והכול לפי העניין; ניתן השירות באמצעות עמדות שירות שציבור מקבלי השירות עומד בהן, ואין בסמוך עמדות שירות שבהן מקבל הציבור שירות בישיבה, רשאי נותן השירות להתקין מדף נשלף או מתקפל בעמדה.
: (ב) הוראות תקנת משנה (א) יחולו על עמדה אחת לפחות מכל עשר שניתן בהן שירות זהה.
: (ג) בעמדת שירות פתוחה או בעמדת שירות סגורה שקיימת בה מחיצה חלקית בין פני נותן השירות למקבל השירות, אחת לפחות מכל סוג שירות שניתן במקום, תימצא מערכת עזר לשמיעה מסוג לולאת השראה, הכוללת גם מיקרופון חיצוני ואפשרות חיבור לאוזניות; ויכול שמערכת כאמור תותקן בעמדה שלא בוצעו בה התאמות נגישות כאמור בתקנת משנה (א)(1) או (2).
: (ד) עשרה אחוזים לפחות מן המושבים המוצעים למקבלי השירות, בכל העמדות, יהיו מושבים מותאמים ולא פחות ממושב מותאם אחד; ורשאי נותן השירות, לבקשת אדם עם מוגבלות, ולפי הצורך, להעביר מושב מעמדה אחת לאחרת.
: (ה) בעמדת שירות סגורה אחת לפחות ולא פחות מאחת, שקיימת בה חציצה מלאה בין פני נותן השירות למקבל השירות, מכל עשר כאמור שניתן בהן שירות זהה, תותקן מערכת שמע דו-כיוונית, הכוללת מיקרופון ורמקול בשני צדי המחיצה, בתוספת לולאת השראה הכוללת גם מיקרופון חיצוני ואפשרות חיבור לאוזניות ויימצא מקום להעברת דפי נייר, שטרות או מטבעות, לפי העניין, מצדה האחד של העמדה לצדה השני.
: (ו) בעמדת שירות סגורה יסומנו השוליים של פתח החציצה בין נותן השירות לבין מקבלו בניגוד חזותי.
: (ז) בעמדת שירות שמותקנת בה מערכת עזר לשמיעה כאמור בתקנות משנה (ג), ו-(ה) –
:: (1) יימצא סמל המופיע בפסקה זו, המציין כי העמדה נגישה באמצעות לולאת השראה; השלט ימוקם כך שיהיה ניתן להבחין בו בקלות מכל כיוון שממנו מגיעים לעמדה; בסמל יתקיימו דרישות ת&quot;י 1918 חלק 4, בסעיפים הדנים בעיצוב שלטים;
::: [[קובץ:Deafness_and_hard_of_hearing_symbol_with_T-coil.png|60px|center]]
:: (2) יוצגו בשלט הנחיות כלהלן לשימוש במערכת: &quot;לשימוש במערכת עזר לשמיעה יש להעביר את מכשיר השמיעה למצב T&quot;.
: (ח) ניתן שירות לציבור במקום ציבורי באמצעות עמדות שירות שנדרש לבצע התאמות נגישות בהן, יסופק השירות בכל שעות מתן השירות, לפחות, באמצעות עמדת שירות אחת שהותקנה בה מערכת עזר לשמיעה.
: (ט) על אף האמור בתקנות משנה (ג), (ה) ו-(ז) יהיה חייב בביצוע התאמות נגישות פטור מביצוע התאמות הנגישות האמורות בהן לגבי שירות מסחר במקום ציבורי, שאינו שירות שנותנת רשות ציבורית או רשת, אשר השטח שניתן בו שירות לציבור הוא פחות מ-150 מטרים רבועים.

@ 19. מתן שירות באמצעות מדפים ושולחנות
: (א) הציב אחראי למתן שירות ציבורי שולחן לשימוש הציבור במקום הציבורי שבו מסופק השירות, למעט מקום שמסופק בו שירות הסעדה, יתקיימו בו הוראות [[תקנה 18(א)(2)]], ואולם אם הוצבו שולחנות כאמור לפני יום התחילה יתקיימו הוראות כאמור בחמישה אחוזים מהם ולפחות באחד אשר דרך נגישה מובילה אליו; סיפק האחראי גם מושבים לציבור, יהיו לפחות 10 אחוזים מהם ולפחות אחד, מושבים מותאמים.
: (ב) סופק שירות לציבור באופן סדיר כאשר נותן השירות יושב מצדו האחד של שולחן ומקבל השירות יושב מצדו האחר, כגון בשולחן משרדי, יתקיימו בשולחן אלה:
:: (1) תוביל אליו דרך נגישה;
:: (2) יתקיימו בו הוראות [[תקנה 18(א)(1)(ב)]];
:: (3) יתקיימו בו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 1 הדן בשטח רצפה חופשי לכיסא גלגלים (2.6.1) ויכול ששטח זה יכלול עומק חלל ברכיים וכפות רגליים, כאמור [[בתקנה 18(א)(1)(ב)]].
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), ניתן שירות לציבור בשולחן האמור באופן לא סדיר או ניתן השירות לציבור שאינו עולה על 50 אנשים בחודש, יהיה נותן השירות פטור מביצוע הוראות תקנת משנה (ב), ואולם בשירות חדש שאמור להיות מסופק ליותר מ-50 אנשים בחודש בממוצע, יספק נותן השירות שולחן כאמור עד למועד תחילת מתן השירות.
: (ד) מוצבים במקום מתן השירות מדפים לשימוש הציבור, יתקיימו באחד מהם לפחות הוראות ת&quot;י 1918 חלק 3.2 לעניין עמדה נגישה כאשר מקבל השירות יושב, למעט סעיף 2.11.3(ג), וכן יתקיימו והוראות [[תקנה 18(א)(1) או (2)]], לפי העניין.
: (ה) הציב אחראי להספקת שירות מחשב לשימוש הציבור על גבי שולחן או מדף כאמור בתקנה זו, יתקיימו בשולחן או במדף הוראות תקנת משנה (ב)(1) עד (3) או הוראות תקנת משנה (ד), לפי העניין, וככל האפשר הוראות [[תקנה 25]] וכן יסופק סיוע סביר בהפעלת המחשב לבקשת אדם עם מוגבלות; הוצב מחשב כאמור לשימוש הציבור בספרייה, יבוצעו בו הוראות כאמור [[בתקנה 68(א)(4)(ג)]].

@ 20. עמדת מודיעין נגישה
: (א) היתה עמדת מודיעין במקום ציבורי שניתן בו שירות ציבורי, יבוצעו בה התאמות הנגישות כאמור [[בתקנה 18]], והוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בעמדות מודיעין (2.3), בשינויים אלה:
:: (1) במקום ציבורי חדש או בשירות ציבורי חדש הניתן במקום ציבורי קיים תמוקם עמדת מודיעין במקום מרכזי, לפי העניין, כך שיהיה ניתן לזהות אותה בבירור מן הכניסה הראשית וממקומות גישה אחרים למקום המרכזי;
:: (2) בעמדה תותקן מערכת עזר לשמיעה לפי [[תקנה 18(ג), (ה) ו-(ז)]], לפי העניין;
:: (3) עמדת המודיעין הנגישה תסומן בסמל הנגישות הבין-לאומי לפי הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4;
:: (4) מידע הנמסר לכלל הציבור בעמדת מודיעין, לרבות הדרכה בהתמצאות במקום הציבורי, יסופק בעמדת מודיעין נגישה לאדם עם מוגבלות, בדרכים כאמור [[בתקנה 29]].
: (ב) היתה בעמדת המודיעין עמדת מחשב לשירות הציבור, יבוצעו בה התאמות לפי [[תקנות 18(א)(1)]] [[ו-25]], לפי העניין.
: (ג) לא היתה עמדת מודיעין במקום, יספק החייב מידע לאדם עם מוגבלות על השירות שהוא נותן כאמור בתקנת משנה (א)(4), בעמדת שירות נגישה אחרת, אם קיימת.

@ 21. התאמות במערכת כריזה קולית
: (א) שירות הניתן במקום ציבורי שעושה, דרך קבע, שימוש במערכת כריזה קולית לשם מסירת מידע ומתן הודעות לציבור, למעט מערכת כריזה של מעלית, יימסר המידע הקולי בדרכים אלה:
:: (1) בדיבור איטי וברור ובשפה פשוטה, ככל האפשר, ובלא צלילי רקע בזמן מסירת המידע או מתן ההודעה;
:: (2) בחיווי חזותי, באמצעות שלט אלקטרוני או מסך, לפי הפירוט להלן:
::: (א) היה במקום שניתן בו השירות שלט אלקטרוני או מסך, יימסר המידע באמצעותו, כמפורט [[בתקנה 22]];
::: (ב) לא היה במקום שניתן בו השירות שלט אלקטרוני או מסך, יותקן שלט או מסך כאמור במקום מרכזי; הוראה זו לא תחול על השירותים המפורטים להלן:
:::: (1) שירותי ספורט, בריכות שחייה ואירועי ספורט הנערכים בפני קהל במקום ציבורי פתוח ואשר מספר המושבים בו פחות מ-2,000;
:::: (2) אירועי תרבות או אירועים אחרים המתקיימים באופן חד-פעמי, במקום ציבורי פתוח ואשר מספר המושבים בו פחות מ-2,500;
:::: (3) שירותי הצלה הניתנים במקום רחצה מוכרז, כהגדרתו בצו לפי [[סעיף 3 לחוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ&quot;ד-1964]].
: (ב) בשמורת טבע וגן לאומי, כהגדרתו [[בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ&quot;ח-1998]], פארקים ציבוריים, גני חיות ושירותים דומים, הניתנים בשטח פתוח שנעשה בו שימוש במערכת כריזה קולית דרך קבע, יינתן המידע לפי אופי השירות באחת או יותר מדרכים אלה:
:: (1) באמצעות שלט אלקטרוני או מסך, אשר יותקן בסמוך לכניסה או לקופה הראשית, לפי העניין;
:: (2) במסרון, לבקשתו של אדם עם מוגבלות שמיעה.

@ 22. התאמות נגישות במערכת כריזה חזותית
: (א) הוצג לציבור בשלט אלקטרוני או במסך מידע המתחלף לאחר זמן יוצב השלט במקום שממנו ניתן לקרוא את הכיתוב בקלות; מסביב לשלט יהיה שטח פנוי ברוחב 2 מטרים בחזית השלט, ומטר אחד לפחות בצדיו ולא יוצבו עצמים המסתירים את הכיתוב בשלט.
: (ב) ניתן מידע במערכת כריזה חזותית בלבד, יסופק המידע לבקשת אדם עם מוגבלות באמצעות קול, לרבות בעל פה.

@ 23. מקומות המתנה ומושבים בעבור אנשים עם מוגבלות
: (א) במקום שממתין בו הציבור לקבלת שירות ציבורי או להזמנתו, יספק החייב, ככל האפשר סמוך לעמדת השירות, מושבים, כמפורט להלן:
:: (1) מושבים לציבור האנשים עם מוגבלות כמספר עמדות השירות במקום;
:: (2) מקומות המתנה לאנשים המתנייעים בכיסא גלגלים בשיעור של כ-4 אחוזים ממספר עמדות השירות במקום, ולא פחות ממקום המתנה אחד;
:: (3) עשרה אחוזים לפחות מסך כל המושבים כאמור בפסקה (1) יהיו מותאמים ולא פחות ממושב מותאם אחד;
:: (4) תוצאת חישוב לפי פסקאות (2) או (3) תעוגל כלפי מעלה למספר השלם הקרוב.
: (ב) במקום ציבורי שהוא בניין שמרחק ההליכה בו מן הכניסה ועד הנקודה המרוחקת ביותר, במפלס אחד, עולה על 60 מטרים, יתקין החייב, לאורך דרך נגישה, מושבים לצורך מנוחה, לפי אלה:
:: (1) מושב ראשון יותקן במרחק הליכה של 50 מטרים לכל היותר מן הכניסה; מושבים נוספים, אם נדרשים, יותקנו במרחק הליכה של 50 מטרים לכל היותר זה מזה;
:: (2) יהיה בהם מקום ישיבה לשני בני אדם לכל הפחות;
:: (3) יתקיימו בהם הוראות ת&quot;י 1918 חלק 3.2 בסעיף 2.10 לעניין אזורי המתנה;
:: (4) הם יותקנו כך שלא יהוו מכשול כמשמעותו בת&quot;י 1918 חלק 1; בדרך נגישה בשטחי פנים במקום ציבורי שהוא בניין שעובר בה מספר גדול של אנשים, יותקנו המושבים כך שלא יהוו מכשול למעבר הציבור.

@ 24. התאמות נגישות בתאי מדידה והחלפת בגדים
: (א) חייב המספק שירות שנדרשת בו החלפה או מדידה של בגדים כחלק מן השירות, כגון חנויות בגדים, מלתחות במכוני כושר ובריכות שחייה, יספק בכל אחד מן המפלסים שמובילה אליהם דרך נגישה במקום שניתן בו השירות, ושקיימים בהם תאי הלבשה, תא הלבשה אחד לפחות שיבוצעו בו התאמות הנגישות כאמור בת&quot;י 1918 חלק 3.2, בסעיף הדן בתאי הלבשה (2.7).
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), היו במקום שבו ניתן השירות תאי מדידה או החלפה במפלסים שאין דרך נגישה שמובילה אליהם, יסופק לבקשת אדם עם מוגבלות מושב מותאם גם בתא מדידה או החלפה אחד לפחות במפלסים כאמור.
: (ג) מתלים בתאי החלפה או מדידה יהיו בניגוד חזותי לסביבה.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), החייב בביצוע התאמות נגישות בתאי הלבשה פטור מביצוע הוראת תקנה זו בשירות ציבורי שניתן במקום ששטח השימוש בו על ידי הציבור, לרבות תאי ההלבשה, אינו עולה על 120 מטרים רבועים.

@ 25. מכונות למתן שירות אוטומטי
: (א) נותן שירות המספק שירות לציבור באמצעות מכונות למתן שירות אוטומטי, כגון מכונות לממכר אוכל ומשקאות, מכונות תשלום, מיתקנים לקבלת מידע, לרבות מדפסות אוטומטיות ומיתקנים שניתנים באמצעותם שירותי בנק, וכן מיתקנים להספקת מים חמים או קרים לשתייה – אך למעט מיתקנים שנועדו לשתייה מהברז במישרין – יספק את השירות כך שהמכונות יהיו נגישות לשימוש עצמאי של אנשים עם מוגבלות לפי פרטים אלה:
:: (1) החייב יספק מכונות שמתקיימות בהן הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 (2.11), בסעיף הדן במכונות למתן שירות אוטומטי; ואולם חייב בביצוע התאמות נגישות למכונות לתשלום בעד חניה, ולמכונות לשירות אוטומטי שהגישה אליהן היא באמצעות רכב בלבד, יהיה פטור מהספקת מכונות שזיהוי אמצעי ההפעלה בהן נעשה באמצעים מישושיים;
:: (2) הנחיות ההפעלה למכונה יינתנו בכיתוב בשפה פשוטה, בסמלול ובמידע שמיעתי, לפי העניין;
:: (3) היתה הפעלת המכונה תלויה בזמן תגובה של המשתמש, לא יפחת זמן התגובה המרבי הנדרש להפעלת המכונה מ-60 שניות לכל פעולה; ואולם במיתקנים שניתנים באמצעותם שירותי בנק, זמן התגובה המרבי לא יפחת מ-45 שניות;
:: (4) המכונה תסומל בסמל הנגישות הבין-לאומי לפי ת&quot;י 1918 חלק 4.
: (ב) ניתן שירות זהה במקום ציבורי אחד, באמצעות יותר ממכונה אחת, יבצע החייב התאמות נגישות כאמור בתקנה זו בשליש מהמכונות ולא פחות ממכונה אחת; ניתן שירות זהה כאמור ביותר ממפלס אחד, יחולו הוראות תקנת משנה זו בכל מפלס שבו ניתן השירות.
: (ג) חייב בהתאמות נגישות לפי תקנה זו יבדוק את קיומן וזמינותן של מכונות נגישות כאמור בתקנת משנה (א), שניתן לרכוש או לייבא אותן באופן סביר; לא היו מכונות כאמור בנמצא, יהיה פטור מביצוע תקנה זו.
: (ד) האמור בתקנה זו בא להוסיף על הוראות [[חוק בניינים ציבוריים (מתקני שתייה למים צוננים), התשמ&quot;ז-1986]], [[פרט 8.19 תוספת שנייה לתקנות התכנון והבנייה|וסימן ג׳, בפרט 8.19 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה]].
: (ה) למען הסר ספק, אין באמור בתקנה זו כדי לחייב נותני שירות בייצור מכונות אוטומטיות נגישות למתן שירות.

== פרק ה': הספקת אמצעי עזר ושירותי עזר בשירות ציבורי ==

=== סימן א': כללי ===

@ 26. הספקת אמצעי עזר ושירותי עזר
: (א) חייב בביצוע התאמות נגישות לשירות יתקין אמצעי עזר ויספק שירותי עזר כדי להבטיח נגישות לאדם עם מוגבלות לשירות שהוא מספק, כמפורט [[בפרק זה]].
: (ב) אין בתקנת משנה (א) כדי לחייב הספקת אמצעי עזר המתואמים אישית למקבל שירות שהוא אדם עם מוגבלות, כגון כיסאות גלגלים המותאמים אישית, משקפיים לפי מרשם או מכשירי שמיעה או הספקת שירותי עזר בעלי אופי אישי, כגון סיוע באכילה, היגיינה או הלבשה.
: (ג) אין בתקנות אלה כדי למנוע מנותן שירות לספק אמצעי עזר ושירותי עזר נוסף על המנויים בהן.

@ 27. שמירה על זמינות ותקינות התאמות הנגישות למקום ציבורי ולשירות ציבורי
: (א) חייב בביצוע התאמות נגישות יבטיח כי התאמות הנגישות יהיו זמינות ושמישות לאדם עם מוגבלות בכל שעות מתן השירות, זולת אם מתקיימות הפסקות בשימוש עקב תקלות טבעיות או לצורך ביצוע פעולות תחזוקה כאמור בתקנת משנה (ב).
: (ב) החייב יבצע פעולות תחזוקה שוטפות להתאמות הנגישות שבוצעו במקום הציבורי ובמיתקניו, לרבות הסרת מכשולים זמניים במעברים נגישים ויבצע פעולות תחזוקה באמצעי העזר הקבועים שנעשה בהם שימוש בשירות; פעולות התחזוקה יבוצעו באופן שיפגע במידה הפחותה ביותר, ככל שניתן, במתן השירות הציבורי.
: (ג) בעלים או מחזיק של חניון לא ימנע כניסה לחניון מאדם עם מוגבלות ברכב הנושא תג נכה, ולא ימנע ממנו שימוש בחניה נגישה אשר הוקצתה בחניון על פי כל דין, ובלבד שהאדם עם המוגבלות בא לקבל שירות במקום.

@ 28. ביצוע בדיקה תקופתית
: (א) חייב בביצוע התאמות נגישות יבצע בדיקה תקופתית לגבי עמידתם של אמצעי העזר, שירותי העזר לרבות התאמות בשירותי אינטרנט, וכן הנהלים, ההליכים והנוהגים בשירות בדרישות תקנות אלה; בדיקה כאמור תיעשה לפחות אחת ל-5 שנים ממועד סיום ביצוע התאמות הנגישות בשירות לפי תקנות אלה, ולפי כל אלה:
:: (1) הבדיקה תיעשה לפי התקנות ולפי טופס שיפרסם הנציב ויהיה זמין במשרדו ובאתר האינטרנט של הנציבות;
:: (2) היה השירות חלק מרשת, תבוצע בדיקה כאמור על ידי הרשת ותאושר בידי מורשה לנגישות השירות;
:: (3) תוצאות הבדיקה ואישור מורשה לנגישות השירות, לפי העניין, יהיו זמינים, בכל עת, לעיון הציבור אצל החייב.
: (ב) החייב יבצע התאמות נגישות לפי תוצאות הבדיקה כאמור ולפי תקנות אלה ולא יאוחר מ-6 חודשים ממועד ביצוע הבדיקה.

=== סימן ב': מידע ותקשורת בשירות ===

@ 29. התאמות נגישות למידע (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) מידע הנמסר לכלל הציבור ומידע הנמסר באופן פרטני, על אודות כל שירות ציבורי וכחלק ממנו, בכתב או בעל פה, לרבות בטפסים, חוברות מידע עלונים ופרסומים הניתנים לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו, מכתבים והודעות, וכן מידע הנמסר באמצעות הטלפון, למעט פרסומות, ולמעט מידע המסופק באמצעות האינטרנט שבוצעו בו התאמות הנגישות לפי [[סימן ג']] ולגבי אותן התאמות בלבד, יימסר לבקשת אדם עם מוגבלות, באופן שיבטיח לו נגישות למידע ולקבלת השירות בכפוף לתקנות המשנה שלהלן.
: (ב) מידע כאמור בתקנת משנה (א) יימסר לבקשת אדם עם מוגבלות, נוסף על דרכי מסירת המידע הרגילות, באמצעות התאמת נגישות אחת או יותר כמפורט בתקנת משנה (ד), המתאימה למוגבלותו; אמצעי העזר או שירות העזר שבאמצעותו תינתן הנגישות יהיה מטעם נותן השירות, אלא אם כן נאמר אחרת; התאמת הנגישות תינתן בשפות שבהן ניתן המידע לכלל הציבור.
: (ג) ההחלטה בדבר אמצעי העזר או שירות העזר אשר באמצעותו יימסר המידע לאדם עם מוגבלות, בכל מקרה נתון, תתקבל על ידי נותן השירות, בכפוף להתאמות שנותן השירות מחויב לספק לפי תקנה זו ולאחר שנותן השירות התייעץ עם האדם עם המוגבלות באשר להתאמת הנגישות המתאימה לו, תוך התחשבות במוגבלותו, באמצעים הטכנולוגיים המצויים ברשותו של האדם עם המוגבלות ובכפוף להוראות לפי [[סעיף 19יג(א)(2) לחוק]] לעניין גוף שאינו רשות ציבורית.
: (ד) בכפוף לתקנות משנה (ב) ו-(ג) נותן שירות יספק את המידע כאמור בתקנת משנה (א) באמצעות התאמות נגישות אלה:
:: (1) דפוס או כתב יד, לרבות כתיבה במחשב;
:: (2) דפוס נגיש;
:: (3) דפוס נגיש תוך שימוש בפישוט לשוני בעיצוב ברור ובסמלול לפי העניין ולפי אופי המידע;
:: (4) קובץ קול (כגון: mp3), כקובץ על גבי cd או dvd או מדיה נפוצה אחרת שניתן להשמעה באמצעות תוכנת קול שבידי מקבל השירות שהוא אדם עם מוגבלות או באמצעות האינטרנט, בתוך זמן סביר לפי העניין, אך לא יאוחר משלושה שבועות לאחר הגשת הבקשה;
:: (5) בקובץ קול כאמור בפסקה (4) תוך שימוש בפישוט לשוני בתוך זמן סביר לפי העניין, אך לא יאוחר משלושה שבועות לאחר הגשת הבקשה;
:: (6) קובץ דיגיטלי (כגון: plain text או pdf) הניתן להקראה באמצעות תוכנת הקראה או ניתן להמרה לברייל באמצעות מדפסת או צג ברייל, בתוך זמן סביר לפי העניין, אך לא יאוחר משלושה שבועות לאחר הגשת הבקשה;
:: (7) באמצעות הקראה מיד עם הגשת הבקשה; היה המידע כתוב על גבי יותר מ-3 עמודים, רשאי נותן השירות לספק את ההקראה במועד שיתואם עם מקבל השירות ולא יאוחר משבוע מיום הגשת הבקשה;
:: (8) בכתב ברייל, בתוך זמן סביר לפי העניין, אך לא יאוחר משלושה שבועות לאחר הגשת הבקשה;
:: (9) בסיוע מערכת עזר קבועה או ניידת לשמיעה או מערכת להגברת שמע אישית שבה נעזר האדם עם המוגבלות, לפי העניין, וככל שנדרש לפי תקנות אלה;
:: (10) באמצעות שירות תרגום לשפת הסימנים, על ידי אדם המיומן בשפת הסימנים, באחת השפות הרשמיות שדובר בה האדם עם המוגבלות, למעט אנגלית, ובהתקיים תנאים אלה:
::: (א) המידע שנדרש לגביו תרגום לשפת הסימנים הוא מורכב, דורש התדיינות ממושכת ובכל חשיבות גבוהה לענייניו של האדם עם המוגבלות; לדוגמה, בשירותים כספיים או משפטיים;
::: (ב) הבקשה לקבלת התרגום הוגשה זמן סביר לפני מועד מתן המידע;
:: (11) באמצעות כל אמצעי עזר או שירות עזר שבו נעזר האדם עם המוגבלות דרך קבע, בסיוע של אדם המלווה אותו ומסייע לו דרך קבע בתקשורת, כגון: תרגום לשפת הסימנים במגע או שימוש בכפפה אינסטרומנטלית המותאמת אישית לאדם;
:: (12) למידע המסופק לציבור בעל פה, יסופקו התאמות בשפה הולמת, בהתאם למוגבלותו של האדם;
:: (13) לאדם המסתייע באמצעי תקשורת תומכת וחליפית אישיים, יינתנו שירות או מידע על אודות השירות תוך הסתייעות באמצעים כאמור, לרבות תוך הסתייעות באדם המלווה אותו ומסייע לו דרך קבע בתקשורת;
:: (14) התאמת נגישות סבירה אחרת.
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ב), חייב בביצוע התאמות נגישות יהיה פטור ממתן התאמות באמצעים כאמור בתקנת משנה (ד)(3) ו-(5) אם המידע שלגביו נדרשת התאמת הנגישות הוא מידע המנוסח בלשון משפטית, כגון חוזים, ציטוט מחיקוק, או מנוסח בלשון מקצועית כגון תשריטים אדריכליים ודוחות מדעיים.

@ 30. מלווה מטעם גוף ציבורי
: ניתן שירות ציבורי על ידי גוף ציבורי המנוי [[בפסקאות (1), (2), (5) ו-(7) בהגדרה &quot;גוף ציבורי&quot; שבסעיף 5 לחוק]], במקום ציבורי שבו יותר מקומה אחת, ומספר החדרים שבהם ניתן שירות לציבור עולה על עשרה, יספק נותן השירות הציבורי, לבקשת אדם עם מוגבלות אשר הוגשה זמן סביר מראש, מלווה מטעם נותן השירות לאדם עם המוגבלות, אשר יסייע לו בהתמצאות במקום ובהגעה לכל חלקי המקום הנדרשים לו לשם קבלת השירות ויתלווה אליו בכל זמן שהותו במקום.

@ 31. סיוע במילוי טפסים
: מותנית קבלת שירות במילוי טפסים בכתב יד, בהקלדה או במסך מגע במקום שניתן בו השירות, יספק החייב סיוע במילוי הטפסים, על פי בקשתו של אדם עם מוגבלות אשר עקב מוגבלותו אינו יכול לכתוב או להקליד, לפי העניין.

@ 32. מתן שירות באמצעות טלפון, פקסימילה, מסרון, דואר, אינטרנט דואר אלקטרוני או אמצעי דיגיטלי אחר
: (א) נוסף על ביצוע התאמות הנגישות כאמור [[בתקנה 29]], יספק חייב בביצוע התאמות נגישות, לבקשת אדם עם מוגבלות, שירות ומידע על אודות השירות, והכול לפי האמצעים המצויים בידיו של נותן השירות, של מקבל השירות ובהתאם לאופי השירות, גם באמצעות אחד מאלה: טלפון, פקסימילה, מסרון, דואר, דואר אלקטרוני או אמצעי דיגיטלי אחר, והכול לפי האמצעים המצויים בידו של נותן השירות ובהתאם לאופי השירות.
: (ב) חייב בביצוע התאמות נגישות לשירות יאפשר לאדם עם מוגבלות לפנות אליו לשם קבלת שירות באחד מן האמצעים כאמור בתקנת משנה (א) המצויים בשימוש החייב, בעת הגשת הבקשה וככל שניתן שירות באמצעות אחד מאותם אמצעים.
: (ג) מידע לציבור שהותאם באמצעות דפוס עם פישוט לשוני והקלטה עם פישוט לשוני יסופקו גם באמצעות אתר האינטרנט של החייב, אם אתר אינטרנט קיים.

@ 33. התאמות נגישות למערכת ניתוב שיחות טלפון
: ניתן שירות לציבור או מידע על אודותיו באמצעות מידע מוקלט במערכת ממוחשבת לניתוב שיחות טלפון, יינתן המידע או השירות, לפי הענין, לאדם עם מוגבלות באמצעות אחת מאלה:
: (1) הקלטה, בשפה פשוטה ובקצב איטי, בלא מוסיקת רקע, שתושמע עם תחילת מסירת המידע המוקלט ובכל השפות שניתן בהן המידע לכלל הציבור;
: (2) הפניה אל מוקדן שתינתן עם תחילת מסירת המידע המוקלט.

@ 34. פרסום התאמות הנגישות שבוצעו (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) חייב בביצוע התאמות לשירות יפרסם את התאמות הנגישות אשר בוצעו בשירות ובמקומות הציבוריים שניתן בהם השירות, לרבות אמצעי העזר ושירותי העזר המסופקים בשירות לפי בקשה ואופן קבלתם, בדרכים אלה ולפי העניין:
:: (1) בדרכי הפרסום המקובלות בשירות שהוא נותן;
:: (2) בהתאמות הנגישות למידע כמפורט [[בתקנה 29]];
:: (3) לבקשת אדם עם מוגבלות, באמצעות אחד מאלה: טלפון, פקסימילה, דואר, דואר אלקטרוני, מסרון או אמצעי דיגיטלי אחר, ובכפוף לאמצעים שבשימוש נותן השירות;
:: (4) באמצעות אתר האינטרנט של נותן השירות, אם קיים.
: (ב) הפרסום כאמור בתקנת משנה (א) ייעשה באופן שוטף ועדכני, ואולם פרסום ראשון של התאמות הנגישות ייעשה לפי המועד שנקבע לעניין זה [[בפרק ח']].
: (ג) חייב בביצוע התאמות נגישות לשירות שמסופקים בו אמצעי עזר ושירותי עזר לפי בקשה המוגשת לפני מועד מתן השירות, כגון אמצעי עזר באירועים לפי [[סימן ט']] או סיורים מודרכים לפי [[סימן י&quot;א]], יפרסם את התאמות הנגישות המסופקות בשירות ובמקום הציבורי שהוא ניתן בו, זמן סביר לפני מועד מתן השירות, כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות לבקש התאמות נגישות כאמור; פרסום כאמור ייעשה לפי תקנת משנה (א) והמידע יימסר בנוסף ולפי העניין גם בדפוס ובעל פה, במקום מתן השירות.
: (ד) הופסקה או צפויה להיפסק הספקת התאמת נגישות אחת או יותר בשירות, לתקופה העולה על שבוע ימים, יודיע החייב בה לציבור על כך ועל אמצעי נגישות חלופיים שהוא נוקט בהם כדי לספק את השירות, בדרכים המנויות בתקנת משנה (א) ועל ידי הצבת שלט במקום מרכזי במקום הצבורי שחלה בו ההפסקה האמורה, לפי העניין.
: (ה) חייב הפטור מהתאמת נגישות לפי הוראות [[החוק]] או הוראות הנגישות לפי [[חוק התכנון והבנייה]], או שהמקום הציבורי שבו הוא נותן שירות פטור מהתאמות נגישות, יפרסם את הפטור ואת ההתאמות החלופיות הקיימות, אם יש כאלה, בדרכים המפורטות בתקנת משנה (א).

=== סימן ג': שירותי האינטרנט ===

@ 35. הגדרות (תיקון: תשע״ג, תשע״ז, תשע״ח)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;חוק מע&quot;מ&quot; - [[=חוק מע&quot;מ|חוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:- &quot;מדיה מבוססת זמן&quot; - כמשמעותה בתקן נגישות אינטרנט;
:- &quot;מחזור&quot; - כל אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) מחזור עסקאות של עוסק, כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק מע&quot;מ]];
:: (2) מחזור של עמותה, כהגדרתו [[בתוספת השנייה לחוק העמותות, התש&quot;ם-1980]];
:: (3) לא התקיים האמור בפסקאות (1) או (2) - הכנסה כהגדרתה [[בפקודת מס הכנסה]], לרבות הכנסת מלכ&quot;ר, מוסד ציבורי כהגדרתו [[#9.2|בסעיף 9(2)(ב) לפקודת מס הכנסה]], מוסד כספי כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]], חברה לתועלת הציבור לפי [[סעיף 345ח(ט) לחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], או הכנסות ופירות נכסי נאמנות כמשמעותה [[בחוק הנאמנות, התשל&quot;ט-1979]], שהתקבלו במשך שנת מס אחת;
:- &quot;מחזור ממוצע&quot; - ממוצע המחזורים של החייב בשלוש שנות המס האחרונות שלפני מועד הבדיקה, שבהן לא היה המחזור שווה ל-0;
:- &quot;שירות אינטרנט&quot; - תכנים בכל תצורה (פורמט) ובכלל זה כתב (טקסט), מסמכים, תמונות או וידאו, המועברים על תשתית רשת האינטרנט והמוצגים למשתמש באמצעות אתרי אינטרנט, מסמכים או יישומים (אפליקציות), שנועדו לספק למשתמש שירות ציבורי או מידע על שירות כאמור;
:- &quot;תקן נגישות אינטרנט&quot; - תקן ישראלי 5568 - קווים מנחים לנגישות תכנים באינטרנט, על חלקיו השונים ונספחיהם, כתיקונם מזמן לזמן, שעותק שלהם מפורסם באתר מכון התקנים.

@ 35א. נגישות שירותי אינטרנט (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) חייב יספק התאמות נגישות בשירות אינטרנט, למעט לעניין יישומים (אפליקציות) כמשמעותם [[בתקנה 35ג]] ולמדיה מבוססת זמן לפי תקן נגישות אינטרנט בהתאם לקווים המנחים הקבועים בו, ברמה AA, ובכפוף לקבוע [[בסימן זה]].
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יראו חייב שאינו רשות ציבורית, אשר ביצע התאמות נגישות בשירות האינטרנט המסופק על ידו ברמה A להנחיות, עד יום א' בחשוון התשע&quot;ה (25 באוקטובר 2014), כאילו עמד בהוראות תקנה זו.
: (ג)(1) מסמך שהוכן מיום ו' בחשוון התשע&quot;ח (26 באוקטובר 2017) ואילך, כגון מסמך pdf, והועלה לאתר אינטרנט או ליישום של חייב, יהיה נגיש לפי הוראות תקן נגישות אינטרנט הדנות במסמכים וכל עוד אין תקן בעניין, התאמות הנגישות במסמך ייעשו בהתאם לאפשרויות הנגישות הסבירות שניתנות לביצוע במסגרת התוכנה שבה נוצר או נערך המסמך.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), טופס בשירותי אינטרנט שנועד למילוי במחשב של נתונים או של כל מידע אחר, ומשמש לצורך קבלת שירות, וכן מסמך שהוכן אחרי יום י&quot;ג בחשוון התשע&quot;ו (26 באוקטובר 2015) שבו ניתן הסבר על אודות טופס כאמור, יעמדו בדרישות תקנה זו אף אם הוכן לפני המועד הקבוע בפסקה (1).
: (ד)(1) לא יראו סטייה מעמידה בהוראות [[סימן זה]] כהפרה של הוראות הנגישות, אלא אם כן נשלחה לחייב הודעה הדורשת ממנו לתקנה והחייב לא תיקנה בתוך זמן סביר אך לא יאוחר מ-60 ימים מיום קבלת ההודעה.
:: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), חייב כאמור בפסקה האמורה יבצע התאמות חלופיות בהקדם האפשרי ממועד קבלת ההודעה כדי להבטיח נגישות לשירות לאדם עם מוגבלות.

@ 35ב. תכנים הנערכים או המופקים בידי צדדים אחרים (תיקון: תשע&quot;ח)
: חייב שמעלה בשירותי האינטרנט שלו תכנים שמסרו לו צדדים אחרים או שצדדים אחרים מעלים בשירות האינטרנט שלו תכנים, והחייב אינו עורך או מפיק את התכנים כאמור, לא יהיה אחראי על ביצוע התאמות הנגישות בתכנים, ואולם החייב יעמיד תשתית נגישה, לרבות יצירת שדות למילוי מידע באופן נגיש, כגון שדה תיאור תמונות; בתקנה זו, &quot;עורך או מפיק&quot; - מי שעורך או מפיק תכנים בעצמו או שהוא רוכש או מקבל תכנים מגוף העורך או מפיק תוכן בעבורו באופן ייעודי ולפי הנחיותיו.

@ 35ג. יישומים (אפליקציות) (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) יישומים המיועדים למכשירים שאינם מחשב נייח או מחשב נייד כגון טלפונים חכמים ומחשבי לוח, יעמדו בדרישות תקן ישראלי המיועד ליישומים אלה, ככל שיש תקן כזה.
: (ב) לא היה תקן ישראלי כאמור בתקנת משנה (א), יחולו הוראות אלה:
:: (1) הוראות [[סימן זה]] יחולו בהתאם לקריטריונים להצלחה הקבועים בתקן נגישות האינטרנט ככל האפשר וככל שהן רלוונטיות ליישומים אלה ולאפשרויות הנגישות הניתנות לביצוע במסגרת מערכת ההפעלה;
:: (2) הוראות פסקה (1) יחולו בשתי מערכות הפעלה נפוצות לפחות;
:: (3) הנציב רשאי לקבוע בהנחיה לפי [[תקנה 107]] באילו מערכות הפעלה יש לקיים דרישות תקנה זו.
: (ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), חייב יהיה פטור מביצוע התאמת נגישות בשירות הניתן ביישום (אפליקציה), אם הוא מפעיל שירות זהה באתר האינטרנט המותאם לשימוש במכשירים כאמור בתקנת משנה (א) והשירות האמור עומד בדרישות הנגישות בהתאם לתקן נגישות האינטרנט; חייב המפעיל יישום לא נגיש, בהתאם לפטור האמור, יפרסם ביישום קישור נגיש ככל האפשר המפנה לאתר העומד בדרישות הנגישות.

@ 35ד. הוראות לעניין תוכני וידאו (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;חוק שידורי טלוויזיה&quot; - [[=חוק שידורי טלוויזיה|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס&quot;ה-2005]];
::- &quot;חייב בהנגשת תוכני וידיאו&quot; או &quot;החייב&quot; - חייב שהוא רשות ציבורית או חייב שהמחזור הממוצע שלו עולה על 5 מיליון שקלים העורך או מפיק תוכני וידיאו מוקלטים; לעניין זה, תוצאתה של בדיקת מחזור לפי מחזור ממוצע נמוך מ-5 מיליון שקלים חדשים תהיה תקפה לשלוש שנים;
::- &quot;עורך או מפיק תוכני וידאו&quot; - עורך או מפיק תוכני וידאו בעצמו או רוכש או מקבל תוכני וידיאו מגוף העורך או מפיק אותם בעבורו באופן ייעודי ולפי הנחיותיו;
::- &quot;תוכני וידאו&quot; - וידאו (סרטון) כמשמעותו בתקן נגישות אינטרנט לעניין מדיה מבוססת זמן;
::- &quot;תכנית&quot; - תכנית כהגדרתה [[בחוק שידורי טלוויזיה]], החייבת בהתאמות נגישות לפיו.
: (ב)(1) חייב בהנגשת תוכני וידיאו יבצע בתכנים אלה התאמות נגישות לפי דרישות תקן נגישות האינטרנט בסעיף 1.2.2 Captions (Prerecorded)‎ [כתוביות (הקלטה מראש)].
:: (2) לעניין תוכני וידאו שיש בהם מידע על אודות השירות אשר נדרש לצורך קבלת השירות ולא ניתן בחלופה אחרת - יספק חייב בהנגשת תוכני וידיאו חלופה נגישה בכתב (טקסט) או בהקלטה.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב)(1) -
:: (1) לעניין תוכני וידאו שהם הקלטה של כנס, דיון או הרצאה, רשאי החייב בהנגשת תוכני וידיאו לספק חלופה העומדת בדרישות הנגישות לפי [[סימן זה]] כגון מסמך ובו תמלול או פרוטוקול של הכנס, הדיון או ההרצאה האמורים;
:: (2) חייב בהנגשת תוכני וידיאו שמספק תכנית בשירותי האינטרנט שלו, אחראי לכך שהתאמות הנגישות שבוצעו לעניין התכנית יתקיימו גם בשירותי האינטרנט, אלא אם כן הדבר אינו מתאפשר בשל סיבות טכנולוגיות.

@ 35ה. הצהרת נגישות בשירותי אינטרנט (תיקון: תשע&quot;ח)
: נוסף על האמור [[בתקנות 34]] [[ו-91(ה)]], חייב יציין במקום בולט באתר האינטרנט שלו וביישום שהוא מפעיל, אם יש יישום כזה, הצהרה, בהתאם להנחיות הקבועות בתקן נגישות האינטרנט לעניין הצהרת נגישות, הכוללת מידע בדבר התאמות נגישות שביצע וכן פרטי רכז נגישות ודרכי ההתקשרות עמו, אם מחויב למנותו לפי [[החוק]], ופרטים המאפשרים יצירת קשר לצורך הודעה על העדר התאמות נגישות או בקשה לביצוע הנגשה, לרבות דרישה לפי [[תקנה 35א(ד)(1)]].

@ 35ו. פטורים ודרישות מופחתות בשירות אינטרנט (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) מורשה לנגישות השירות שנוכח, על סמך חוות דעת של איש מקצוע, כי חייב משתמש בשירותי האינטרנט שלו בתשתית (פלטפורמה) או בממשק טכנולוגי שאינם מאפשרים, מסיבות טכנולוגיות, ביצוע התאמה מסוימת הנדרשת לפי [[סימן זה]], רשאי לפטור את החייב מביצועה.
: (ב) על פטור כאמור בתקנת משנה (א) יחולו גם הוראות אלה:
:: (1) הוא יהיה תקף לתקופה של עד שלוש שנים ויהיה ניתן לחדשו לתקופה נוספת של עד שלוש שנים; פטור נוסף מעבר לשתי תקופות אלה יינתן, מטעמים מיוחדים שיירשמו, בידי הנציב או מי מטעמו;
:: (2) הפטור וחוות הדעת כאמור ייערכו בהתאם לטופס שיפרסם הנציב באתר האינטרנט של הנציבות.
: (ג) חייב שקיבל פטור יספק נגישות חלופית ויפרסם בהצהרת הנגישות לפי [[תקנה 35ה]] את דבר הפטור ואת ההתאמות החלופיות, ולבקשת אדם עם מוגבלות ימסור לו את הטופס האמור בתקנת משנה (ב).
: (ד) חייב יהיה פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת בשירותי אינטרנט שהוא מעביר על גבי תשתית של רשת חברתית, אם תשתית זו לא מאפשרת את ביצועה.
: (ה) חייב יהיה פטור מביצוע התאמות נגישות בתכני אינטרנט של שירות אינטרנט שמתקיימים בו תנאים אלה, אלא אם כן אדם עם מוגבלות ביקש ביצוע התאמות נגישות בתכנים האמורים, ולעניין זה לא יחול פרק הזמן הקבוע [[בתקנה 35א(ד)(1)]]:
:: (1) הכניסה לשירות האינטרנט מוגבלת לנרשמים לשירות מראש;
:: (2) רשומים לשירות האינטרנט 500 משתתפים בו-זמנית, לכל היותר.
: (ו)(1) בתקופה שעד יום כ&quot;ז בטבת התשפ&quot;ב (31 בדצמבר 2021) חייב יהיה פטור מביצוע התאמות נגישות במסמכים שבהם מידע אישי למקבל שירות שניתן לו בכניסה לאתר המחייבת הזדהות, ובלבד שלבקשת אדם עם מוגבלות, החייב יספק את המסמך בהתאם להוראות [[סימן זה]] בתוך זמן סביר ולא יאוחר מ-14 ימים מיום הגשת הבקשה ולעניין זה לא יחול פרק הזמן הקבוע [[בתקנה 35א(ד)(1)]]; חייב יאפשר לאדם עם מוגבלות להגיש את בקשתו למסמך באמצעות אתר האינטרנט של החייב;
:: (2) מסמך כאמור בפסקה (1), שהוכן מיום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022) ואילך, יהיה נגיש לפי הוראות תקן נגישות אינטרנט הדנות במסמכים וכל עוד אין תקן בעניין, התאמות הנגישות במסמך ייעשו בהתאם לאפשרויות הנגישות הסבירות שניתנות לביצוע במסגרת התוכנה שבה נוצר או נערך המסמך.
: (ז) חייב שהוא עוסק פטור כהגדרתו [[חוק מע&quot;מ|בסעיף 1 לחוק המע&quot;מ]] או שהמחזור השנתי הממוצע שלו אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים, יהיה פטור מביצוע התאמות נגישות לפי [[סימן זה]].
: (ח) האמור בתקנת משנה (ז) יחול גם על חייב שהמחזור השנתי הממוצע שלו אינו עולה על 300,000 שקלים חדשים, עד יום ח' בחשוון התשפ&quot;א (26 באוקטובר 2020).
: (ט) חייב אשר המחזור הממוצע שלו עומד על 1,000,000 שקלים חדשים או פחות, יהיה פטור מביצוע התאמות נגישות לפי [[סימן זה]] באתר אינטרנט או יישום שהוא החל להפעיל לפני תחילתן של תקנות אלה, ובלבד שדרכי ההתקשרות אתו לצורך קבלת שירות מפורסמות בשירות האינטרנט שלו או ככל האפשר באתר אינטרנט אחר בהתאם לדרישות הנגישות לפי [[סימן זה]]; פטור זה יהיה תקף למשך שלוש שנים מתום שנת המס האחרונה שנכללה בבדיקת המחזור הממוצע של החייב ויהיה ניתן לחדשו כל שלוש שנים.
: (י) הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על פרסומות ובלבד שיש חלופה נגישה למידע על השירות שמופיע בפרסומת.

=== סימן ד': התאמות בשירותי ביטחון והצלה ===

@ 36. התאמות במוקדי חירום טלפוניים
: המספק קו טלפון ייעודי לפניות למוקד בעת חירום, יבצע בקו התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות כדי לאפשר להם להשתמש בשירות באותה מהירות, נוחות ואיכות שבהן ניתן השירות לכלל הציבור, כמפורט להלן:
: (1) באמצעות פקסימילה, דואר אלקטרוני ומסרון;
: (2) תוך התאמת הלשון ואופן המענה למוגבלותם.

@ 37. נוהלי בידוק ביטחוני
: קיים הליך בידוק ביטחוני במקום ציבורי שניתן בו שירות צבורי, לרבות בכניסה למקום, יבטיח החייב כי הליך הבידוק אינו מונע מאדם עם מוגבלות הגעה למקום הציבורי, כניסה אליו וקבלת השירות באופן שוויוני, מכובד ומוצנע, עצמאי ובטיחותי.

@ 38. חקירת אדם עם מוגבלות – הגדרות (תיקון: תשע&quot;ג)
: [[בסימן זה]] –
:- &quot;התאמת נגישות&quot; – אמצעי עזר ושירות עזר לאדם עם מוגבלות;
:- &quot;חוק חקירת חשודים&quot; – [[=חוק חקירת חשודים|חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס&quot;ב-2002]];
:- &quot;חוקר&quot; – שוטר או עובד הציבור שהוסמך לחקור עבירה לפי כל דין;
:- &quot;חקירה&quot; – תשאול או גביית הודעה בקשר לעבירה בידי חוקר;
:- &quot;חשוד&quot; – מי שיש לגביו חשד סביר שעבר עבירה;
:- &quot;מכשיר עזר אישי&quot; – מכשיר המותאם לאדם עם מוגבלות באופן אישי, ואשר הוא נעזר בו באופן קבוע;
:- &quot;נחקר&quot; – חשוד או עד המצוי בחקירה;
:- &quot;עד&quot; – אדם הקשור לעבירה או שעשויים להיות לו מידע, מסמכים או חפצים הנוגעים לעבירה, והוא אינו חשוד בביצועה;
:- &quot;עובד הציבור&quot; – כהגדרתו [[בסעיף 39(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;תיעוד חזותי&quot; – כהגדרתו [[בחוק חקירת חשודים]].

@ 39. התאמות בחקירת אדם עם מוגבלות (תיקון: תשע&quot;ג)
: (א) סבר חוקר, לפני תחילת חקירה או במהלכה, בין מיוזמתו ובין בהסתמך על בקשה או על מידע שקיבל, שאדם העומד להיחקר בפניו או שנחקר בפניו הוא אדם עם מוגבלות מן המפורטות [[בטור א' בתוספת הראשונה]], יקיים את חקירתו של אותו אדם תוך שימוש בהתאמת הנגישות המתאימה, כמפורט לצדה [[בטור ב' לתוספת האמורה]], אלא אם כן אמצעי העזר או שירות העזר המתאים אינו בנמצא אף לאחר מאמץ סביר, וחקירת האדם נדרשת באופן מיידי כדי למנוע את סיכול החקירה או את שיבושה, למנוע סיכון לחיי אדם או לשלומו, לאפשר את מעצרם של חשודים נוספים או לשם גילוי ראיה.
: (ב) אין בתקנה זו כדי –
:: (1) לחייב את הגוף החוקר לספק לנחקר מכשיר עזר אישי, כמפורט [[בתקנה 26(ב)]];
:: (2) למנוע שימוש בהתאמת נגישות אחרת, המספקת תקשורת עם הנחקר או לנהל את החקירה בלא ההתאמה, לבקשת נחקר או בהסכמתו; נעשה שימוש בהתאמת נגישות אחרת, יתעד החוקר את בקשת הנחקר או את הסכמתו לשימוש באמצעי האחר, לפי העניין.
: (ג) הוראות תקנה זו יחולו גם על פעולות חקירה של הגוף החוקר, הדורשות את נוכחות הנחקר, זולת אם מתקיימות נסיבות מיוחדות המונעות זאת, מטעמים שיירשמו.
: (ד) נדרש אדם עם מוגבלות לאשר בחתימתו מסמך, ולא היה מסוגל לחתום עליו בשל מוגבלותו, יציין את הסכמתו או את הסתייגותו בדרך אחרת, שתירשם בידי החוקר.
: (ה) אין בתקנה זו כדי לגרוע מן ההוראות החלות לעניין חקירת חשודים לפי [[חוק חקירת חשודים]], [[=חוק הליכי חקירה והעדה|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס&quot;ו-2005]] (להלן – חוק הליכי חקירה והעדה), [[=חוק הגנת ילדים|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט&quot;ו-1955]] (להלן – חוק הגנת ילדים), או כל דין אחר לעניין חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות.

@ 40. תוקף וקבילות
: (א) אין בהפרת הוראות [[סימן זה]] כדי לפגוע בחוקיותה של חקירה אך ורק מן הטעם שנערכה בלא אמצעי הנגשה.
: (ב) בכפוף לאמור בתקנת משנה (א), אין בהוראות [[סימן זה]] כדי לפגוע בזכויות נחקר לפי כל דין.

@ 41. התאמות נגישות לשירות במיתקני מעצר ובשירות בתי הסוהר
: החייב בביצוע התאמות נגישות במיתקני מעצר או בשירות בתי הסוהר יבצע, נוסף על הוראות [[תקנות 9 עד 34]], את אלה:
: (1) התאמות נגישות לעמדות שבהן משוחחים עצירים או אסירים עם מבקרים או עם עורכי דינם, כמפורט [[בתקנה 18]];
: (2) התאמות נגישות הנדרשות לפי תקנות אלה לשירות שניתן במיתקן מעצר או במיתקן מאסר ולפעילויות ולשירותים הנלווים הניתנים בהם, לרבות לשירותים רפואיים, שירותי רווחה ושיקום, שירותי תעסוקה, שירותי חינוך ותרבות ושירותי ספרייה, וכן לשירותים הניתנים למבקרים במיתקנים כאמור;
: (3) התאמות נגישות ביחידות אכסון מיוחדות שבמיתקני מעצר ובשירות בתי הסוהר, לרבות תאי מעצר ותאי כליאה, לפי המפורט [[בתקנה 80(א)]];
: (4) ניתנה במיתקן אפשרות לעצירים או אסירים לצפות בטלוויזיה ולהאזין לרדיו, יספק החייב לעציר או אסיר עם מוגבלות, מערכת עזר לשמיעה אלחוטית אישית שכוללת משדר ומקלט אישי לשמיאת קול טלוויזיה ורדיו;
: (5) הוסע אסיר או עציר המסתייע בכיסא גלגלים ממיתקן מעצר או ממיתקן מאסר לבית המשפט או למיתקן אחר, יוסע ברכב נגיש לאדם בכיסא גלגלים;
: (6) תנאי השהייה במעצר או במאסר, לרבות תנאי השהייה בתא, יותאמו לבקשת אדם עם מוגבלות, בהתאם למוגבלותו, ולפי תיעוד מגורם מוסמך, המומחה בתחום המוגבלות שלגבי המתבקשת ההתאמה, והמעיד על הצורך בהתאמה, אלא אם כן עלול הדבר, לדעת מנהל המיתקן או סגנו, לפגוע באופן השירות לרבות ביטחון בית הסוהר ושלום האסיר או העציר, בהחלטה מנומקת בכתב;
: (7) עם מעצרו או מאסרו, לפי העניין, של אדם עם מוגבלות יודיע לו החייב על זכותו לבקש התאמות נגישות לפי תקנה זו, ואת התנאים למתן התאמות אלה; לבקשת עציר או אסיר עם מוגבלות, יימסר לו המידע האמור בדרך נגישה, כמפורט [[בתקנה 29]];
: (8) הוראות [[תקנות נגישות למקום ציבורי קיים=#תוספת 1 פרט 2.33|פרט משנה ((())33(()))(3) בפרט 2 בתוספת הראשונה לתקנות מקום קיים]] יחולו על בית מעצר ועל בית סוהר שהם מקום ציבורי חדש.

=== סימן ה': התאמות נגישות בערכאות שיפוטיות וגופים בעלי סמכות מעין-שיפוטית ורשויות שבסמכותן לקבוע מוגבלותו של אדם וזכאותו לשירות ===

@ 42. תחולה והחייב בביצוע התאמות בהן
: (א) הוראות [[סימן זה]] יחולו, לפי העניין, על אלה:
:: (1) בית משפט, בית דין לעבודה, בית דין דתי, בית דין צבאי שהוענקה להם סמכות שפיטה מכוח [[חוק-יסוד: השפיטה]];
:: (2) בית דין מינהלי, כהגדרתו [[בחוק בתי דין מינהליים, התשנ&quot;ב-1992]] (להלן – חוק בתי דין מינהליים);
:: (3) בית דין, ועדת משמעת או ועדת אתיקה, המוקמים על פי חיקוק;
:: (4) רשות אחרת שהוענקה לה סמכות שיפוטית או מעין-שיפוטית, כמפורט [[תוספת 2 פרט 1|בחלק 1 בתוספת השנייה]];
:: (5) רשות אשר בסמכותה לקבוע את מצבו הרפואי של אדם עם מוגבלות או את זכאותו לשירותי רווחה, שיקום או בריאות כמפורט [[תוספת 2 פרט 2|בחלק 2 בתוספת השנייה]].
: (ב) מי שמינה לפי חיקוק ערכאה המנויה בתקנת משנה (א) או מי שהוא הסמיך לכך, לפי העניין, הוא החייב בביצוע התאמות הנגישות לפי [[סימן זה]] מטעם הערכאה האמורה, אלא אם כן נאמר אחרת; ואולם לגבי –
:: (1) בית משפט ובית דין לעבודה – החייב יהיה הנהלת בתי המשפט;
:: (2) ועדת שחרורים – החייב יהיה שירות בתי הסוהר;
:: (3) ועדה פסיכיאטרית מחוזית כהגדרתה [[בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ&quot;א-1991]], ועדת שיקום אזורית כהגדרתה [[בחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש&quot;ס-2000]] – החייב יהיה ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות.

@ 43. תחולת התאמות נגישות נוספות
: נוסף על ביצוע התאמות נגישות לפי [[סימן זה]], יבצע החייב את הוראות [[תקנות 9 עד 34]], לפי העניין, ואולם על אף האמור [[בתקנה 29]], יסופקו התאמות נגישות בדיונים לפי הוראות [[סימן זה]].

@ 44. מערכת עזר לשמיעה באולמות דיון של ערכאות שיפוטיות
: בערכאה המנויה [[בתקנה 42(א)(1)]] המקיימת הליכים באולם שיוחד לדיוני ערכאה כאמור, יבצע החייב לפי [[סימן זה]] התאמות נגישות כמפורט להלן:
: (1) יספק לאנשים עם מוגבלות מערכת עזר לשמיעה להנגשת דברי השופטים, באי הכוח, בעלי הדין והעדים לפי פרטים אלה:
:: (א) מערכת עזר ניידת לשמיעה מסוג Infra Red, לבקשת אדם עם מוגבלות שהוגשה לפי [[תקנה 47]], אך באולם שיש בו יותר מ-40 מושבים או שתפוסתו עולה על 40 איש, תסופק מערכת קבועה לשמיעה, מסוג Infra Red;
:: (ב) אזור ההגברה יכסה את אזור הישיבה;
:: (ג) שיעור המקלטים שיסופקו יהיה 4 אחוזים לפחות ממספר המושבים;
:: (ד) שליש מן המקלטים יהיו מסוג לולאת השראה ושני שלישים מסוג אוזניות, ולכל הפחות שני מקלטי אוזניות ולולאת השראה אחת, לכל אולם;
:: (ה) מספר מערכות העזר הניידות לשמיעה שיוחזקו בכל מקום שפועלת בו ערכאה שיפוטית, נוסף על מערכת עזר קבועה לשמיעה כאמור בפסקת משנה (א), יעמוד על מערכת עזר ניידת אחת לכל 10 אולמות ולא פחות ממערכת עזר ניידת אחת; התקיימו במקביל כמה דיונים שנדרשת בהם מערכת עזר ניידת לשמיעה במספר העולה על מספר מערכות העזר שהחייב נדרש להחזיק באותה ערכאה – ידאג החייב לספק מערכות עזר נוספות כמספר שנדרש לצורך הדיון;
:: (ו) באולמות שבהם מותקנת מערכת עזר קבועה לשמיעה, תופעל המערכת עם תחילת הדיונים; המקלטים יוחזקו באולם ויסופקו לפי בקשה;
: (2) אולמות שמותקנת בהם מערכת עזר קבועה לשמיעה יסומנו בסמל הבין-לאומי לשירות נגיש לאנשים עם מוגבלות שמיעה, בצד החיצוני של הכניסה לאולם;
: (3) בתקופת הביניים, שמיום התחילה עד המועד שנקבע להשלמת ביצוע התאמות הנגישות לפי תקנה 44(1)(א), תסופק מערכת עזר ניידת כאמור בתקנה 44(1)(א) במקום שמספר המושבים בו עולה על 40 או שתפוסתו יותר מ-40 איש, ושטרם הותקנה בו מערכת עזר קבועה לשמיעה.

@ 45. התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות שהם בעלי דין או באי כוח
: בכפוף להוראות [[תקנה 47]], יספק האחראי לביצוע התאמות נגישות התאמות נגישות לפי [[סימן זה]], לבקשתו של אדם עם מוגבלות שהוא בעל דין או בא כוח, אחד או יותר מאמצעי העזר ושירותי העזר המפורטים להלן, לפי מוגבלותו של האדם ולפי העניין:
: (1) שירות תמלול או שירות תרגום לשפת הסימנים, לפי העניין;
: (2) לא היה בעל הדין מיוצג על ידי בא כוח, יינתן תיאור בעל פה של המצוי במסמכים הנדונים בעת הדיון, ובמידת הצורך תוך שימוש בשפה פשוטה ובקצב איטי לפי מוגבלותו של האדם, והכול לפי העניין;
: (3) אפשרות להקליט את מהלך הדיון במכשיר הקלטה מטעם האדם עם המוגבלות, ובכפוף להוראות [[סעיף 68ב לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]] (להלן – חוק בתי המשפט);
: (4) מתן שהות סבירה לאדם עם מוגבלות להאזין להערות מוקלטות שהכין מראש, ובלבד שהדבר אינו מפריע למהלך הדיון;
: (5) מתן זמן סביר בעת הדיון, במידת הצורך, להיוועצות בין האדם עם המוגבלות לבא כוחו, כגון לשם הקראת מסמכים או הסברת ההליך;
: (6) מתן תיאור בעל פה של אולם הדיונים, הצגת הנוכחים בדיון ומקום ישיבתם בעת הדיון; התיאור יינתן פעם אחת, בתחילת הדיון; היושב בדין באותה ערכאה רשאי להורות כי התיאור יינתן על ידי אחד מבאי הכוח של בעלי הדין או אדם אחר;
: (7) תרגום הדיונים לשפת הסימנים במגע על ידי מתורגמן המיומן בתרגום;
: (8) התאמת מועדים, שעות דיונים ואורכם בעניינו של אדם עם מוגבלות לפי מוגבלותו ובכפוף ליומנה של הערכאה;
: (9) קיום הדיון בעניינו של בעל דין עם מוגבלות במקום שמתקיימות בו לכל הפחות הוראות [[חלק ח' ((לתוספת השנייה)) לתקנות התכנון והבנייה]], ותוך שמירה על פרטיות הדיון, אם הדיון אמור להתקיים באחד מאלה:
:: (א) בתקופת הביניים שמיום התחילה עד המועד שנקבע לסיום ביצוע התאמות הנגישות למקום ציבורי קיים;
:: (ב) באולם שניתן לגביו פטור מביצוע התאמות לפי [[תקנות נגישות למקום ציבורי קיים=|תקנות הנגישות למקום קיים]];
:: (ג) בתקופת הביניים לפני ערכאה המקיימת הליכים שיפוטיים או מעין-שיפוטיים שלא באולם אשר יוחד לקיום דיוני הערכאה;
: (10) קיום הדיון במקום שאינו מקום מושבה הקבוע של הערכאה, בכפוף להוראות [[+|סעיפים 34(ב)]] [[ו-44(ב) לחוק בתי המשפט]], ולפי העניין; בכפוף להוראות [[סעיף 12 לחוק בתי דין מינהליים]] ובכפוף להוראות כל חיקוק אחר לעניין מקום המושב של הערכאה, לפי העניין;
: (11) הספקת מושבים מותאמים שיוצבו במקום ישיבה מיוחד, לפי הוראות [[פרט 8.210 תוספת שנייה לתקנות התכנון והבנייה|תקנות התכנון והבנייה בפרט 8.210 בתוספת השנייה]] או לפי הוראות [[חלק ח1 תוספת שנייה לתקנות התכנון והבנייה|תקנות הנגישות למקום ציבורי קיים]], [[#פרט 2.28 תוספת ראשונה|בפרט משנה ((())28(())) שבפרט 2 בתוספת הראשונה לתקנות נגישות למקום ציבורי קיים]], והכול לפי העניין; לא היו במקום עריכת הדיון מושבים קבועים, יוצבו המושבים לפי בקשת האדם עם המוגבלות, במיקום הולם;
: (12) ראה שופט או דיין, לפי העניין, בעת דיון כי בעל דין הוא אדם, אשר עקב מוגבלות אינו מבין את ההליך השיפוטי וכי הוא אינו מיוצג על ידי בא כוח מטעמו, ייתן לאדם הסבר בשפה פשוטה לפני הדיון ולאחריו על מהות ההליך, זכויותיו בהליך והחלטות שיתקבלו בו, ורשאי הוא להורות על מתן אחת או יותר מהתאמות הנגישות שבתקנה זו, ובכלל זה להתיר לאדם, על פי בקשתו, להיות מלווה בעת הדיון על ידי אדם מטעמו, אשר יסביר לו את דברי הנוכחים בלשון פשוטה, והכל בהתאם למוגבלותו של האדם ונסיבות העניין; היה אדם עם מוגבלות מיוצג על ידי בא כוח מטעמו ולא התבקשה מראש התאמת נגישות, רשאי שופט או דיין, לפי העניין, להורות על מתן התאמת נגישות, ובלבד שאין בכך כדי לעכב את הדיון;
: (13) ליווי של אדם מטעמו, כאמור [[בתקנה 11]], למטרת תמיכה נפשית באדם עם המגבלות או למטרת הסבר תוך שימוש בשפה פשוטה לגבי המתרחש;
: (14) נדון עניינו של בעל דין עם מוגבלות לפני ערכאה או רשות כאמור [[בתקנה 42(א)(2) עד (5)]], בנוכחותו של אותו בעל דין, והתרשמה הערכאה כי האדם אינו מבין את ההליך עקב מוגבלותו, רשאית הערכאה או הרשות, לפי העניין, לאפשר לאדם להיות מלווה בעת הדיון על ידי אדם מטעמו, אשר יסביר לו את דברי הנוכחים בלשון פשוטה;
: (15) הספקת כל אמצעי עזר או שירות עזר סביר אחר, לפי סוג מוגבלותו ולפי הנסיבות ובהתאם להוראות [[תקנה 29(ג)]], בשינויים המחויבים.

@ 46. התאמות נגישות להליכי העדה
: (א) לבקשת אדם עם מוגבלות המזומן להעיד או להציג את עניינו לפני ערכאה, אשר הוגשה כאמור [[בתקנה 47]], ורבות בעל דין שהוא עד, ואשר עקב מוגבלותו אינו יכול לתת עדות בדרך הרגילה, תימסר עדותו באחת או יותר מדרכים אלה, לפי מוגבלותו ולפי העניין:
:: (1) בסיוע אחד או יותר מאלה, לפי העניין: תרגום לשפת הסימנים, מערכת עזר לשמיעה, קבועה או ניידת בבית משפט או בבית דין לעבודה, כמפורט [[בתקנה 44]], מערכת עזר לשמיעה אישית שבה עושה האדם שימוש או תמלול על גבי צג מחשב, לפי העניין;
:: (2) בתיאור בעל פה של הנוכחים בדיון ושל מוצגים, לרבות המסמכים הנדונים, ובמידת הצורך בשפה פשוטה את המסמכים והמוצגים, והכול לפי העניין; ורשאי בית המשפט או בית הדין להורות כי התיאור יינתן על ידי אחד מבאי הכוח של בעלי הדין או אדם אחר;
:: (3) בהליך שנגבית בו עדות בעמידה, באמצעות מתן העדות בישיבה במקום בעמידה;
:: (4) בסיוע אמצעי תקשורת תומכת וחליפית שבהם עושה האדם שימוש בדרך קבע, ובמידת הצורך תוך הסתייעות בקלינאי תקשורת לשם שימוש באמצעי כאמור; המבקש יציין בעת הגשת בקשה לפי [[תקנה 47]], אם אמצעי התקשורת התומכת והחליפית הוא מסוג לוח אותיות או מסוג סמלים, ואולם אם חלים על עדותו של האדם עם המוגבלות הוראות [[חוק הליכי חקירה והעדה]], תימסר העדות כפי שנקבע [[בחוק האמור]];
:: (5) בסיוע אמצעי תקשורת שבהם עושים שימוש אנשים חרשים–עיוורים דרך קבע, לרבות תרגום לשפת הסימנים במגע;
:: (6) במסירת העדות במקום ציבורי שבוצעו בו הוראות [[תקנות הנגישות למקום ציבורי קיים]] או [[חלק ח1 תוספת שנייה לתקנות התכנון והבנייה|למקום ציבורי חדש]], לפי העניין; אמור אדם עם מוגבלות בניידות להעיד במקום ציבורי קיים בתקופת הביניים שעד המועד שנקבע לסיום ביצוע התאמות הנגישות למקום קיים, יקוים הדיון במקום ציבורי שמתקיימות בו לכל הפחות הוראות [[חלק ח' בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה]], ותוך שמירה על פרטיות הדיון;
:: (7) בסיוע כל אמצעי עזר או שירות עזר סביר אחר, בהתחשב במוגבלותו של האדם ובהתאם להוראות [[תקנה 29(ג)]] בשינויים המחויבים, ולגבי עדות בהליך פלילי – רק אם שוכנע בית המשפט או בית הדין, לפי העניין, כי אין בדרך שקבע כדי לגרום עיוות דין לנאשם.
: (ב) ראה שופט או אדם היושב בערכאה המוסמכת לחקור עדים על פי דין, כי עד העומד להעיד לפניו או המעיד לפניו הוא אדם עם מוגבלות, אשר לא הוגשה לגביו בקשה כאמור בתקנת משנה (א), וכי עקב מוגבלותו נבצר ממנו לתת עדות בדרך הרגילה, רשאי הוא לפני מתן העדות או במהלכה, להורות מיוזמתו ובהתחשב ברצונו של העד, על גביית עדותו באחת או יותר מן הדרכים האמורות בתקנת משנה (א).
: (ג) האמור בתקנה זו אינו בא לגרוע מהוראות [[חוק הגנת ילדים]], [[חוק הליכי חקירה והעדה]], [[חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], [[תקנות לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (גביית עדות מתלונן בשל עבירת מין שלא בפני הנאשם), התשנ&quot;ז-1996]], וכל דין אחר לעניין גביית עדות.

@ 47. בקשה לקבלת התאמות נגישות ובירורה
: (א) בטפסים שמספקת לציבור ערכאה מן המנויות [[בתקנה 42(א)(1)]], כגון טופסי אישור על פתיחת תיק, טופס הזמנה לדיון או טופס הזמנת עדים, תצוין זכותם של אנשים עם מוגבלות לבקש התאמת נגישות כאמור בתקנות אלה, והטופס שבאמצעותו ניתן לבקש התאמות כאמור.
: (ב) הליך הבקשה לקבלת התאמת נגישות כאמור [[בסעיפים 44 עד 46]] המוגשת לערכאה כאמור [[בתקנה 42(א)(1)]], ייעשה כלהלן:
:: (1) בקשה של בעל דין או בא כוח שהוא אדם עם מוגבלות לקבל אמצעי עזר או שירות עזר מן המנויים [[בתקנות 45]] [[ו-46]] תוגש לערכאה שבדיונים לפניה מתבקש אמצעי העזר או שירות העזר; הבקשה תוגש במועד המוקדם מבין אלה: עם הגשת כתבי בית הדין, זמן סביר לפני הדיון או עם הגשת בקשה אחרת לערכאה בקשר לעניינו של בעל הדין ולא יאוחר מ-14 ימים לפני הדיון; נקבע מועד לדיון הקצר מ-14 ימים, יספק האחראי את ההתאמה המבוקשת ככל האפשר;
:: (2) בבקשה כאמור בפסקה (1) יצוינו פרטי הדיון שלגביו מתבקש אמצעי העזר או שירות העזר לרבות מספר התיק, סוג ההליך ומועד הדיון, אם נקבעו;
:: (3) הבקשה תכלול את הפרטים שלהלן ויצורף לה תצהיר המאמת את אותם פרטים:
::: (א) פרטיו האישיים של המבקש: שמו, מספר תעודת הזהות שלו ומענו;
::: (ב) העובדה שהמבקש הוא אדם עם מוגבלות, בציון סוג מוגבלותו;
::: (ג) אמצעי העזר או שירות העזר המבוקש;
:: (4) הערכאה שאליה מוגשת הבקשה רשאית לדרוש מהמבקש כל מסמך הדרוש לה לשם הכרעה בבקשה;
:: (5) הערכאה תודיע למגיש הבקשה או לבא כוחו, לפי העניין, בתוך זמן סביר לפני מועד הדיון, את החלטתה בבקשה;
:: (6) התקבלה בקשתו של המבקש, יצוין בתיק הערכאה כי בכל הדיונים בעניינו ייעשה שימוש באמצעי העזר או שירות העזר, לפי העניין וההתאמות האמורות יסופקו על ידי הערכאה בכל הדיונים בלא צורך להיזקק לבקשה נוספת;
:: (7) בית משפט, בית דין או ערכאה אחרת שבהם אמור להעיד אדם עם מוגבלות רשאים, על יסוד הבקשה, להיוועץ במורשה נגישות לשם קביעת התאמות הנגישות הנדרשות בעת ההעדה.
: (ג) הליך הגשת בקשה לקבלת התאמות נגישות המוגשת לערכאה כאמור [[בתקנה 42(א)(2) עד (4)]], יבוצע לפי אלה:
:: (1) הבקשה תוגש לפי סדרי הדיון הנוהגים בערכאה, בתוך זמן סביר לפני הדיון שמתבקשת לגביו ההתאמה או עם הגשת בקשה אחרת לערכאה בעניינו של בעל הדין;
:: (2) הערכאה או ראש שירותי בריאות הנפש, לפי העניין יודיעו את החלטתם למגיש הבקשה, בתוך זמן סביר לפני מועד הדיון;
:: (3) נדחתה בקשתו של המבקש, וקיימת אפשרות להגיש ערר או ערעור לפי סדרי הדיון הנוהגים בערכאה, רשאי הוא לערור או לערער על ההחלטה, לפי סדרי הדיון הנוהגים.

@ 48. התאמות נגישות לקהל הנוכח בדיונים משפטיים
: חייב בהתאמות נגישות לפי [[סימן זה]] יספק לקהל הנוכחים בדיונים את אלה, אלא אם כן הדיון אינו פתוח לציבור:
: (1) בדיון המתקיים באולם כאמור [[בתקנה 44]], שמותקנת בו מערכת עזר קבועה לשמיעה או מסופקת מערכת עזר ניידת לשמיעה, יסופק מקלט לשם שמיעת דברי היושבים בדין, בעלי הדין, באי כוחם והעדים; המקלט יסופק בידי מפעיל המערכת באולם;
: (2) החייב יחזיק מושבים מותאמים בהתאם למספר מקומות הישיבה המיוחדים כמפורט [[בפרט 8.210 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה]], או לפי [[#פרט 2.28 תוספת ראשונה|פרט משנה 28 שבפרט 2 בתוספת הראשונה לתקנות הנגישות למקום ציבורי קיים]], לפי העניין, ובתוספת שני מושבים מותאמים כאמור; לבקשת אדם עם מוגבלות בניידות, יציב החייב מושב כאמור במקום ישיבה מיוחד;
: (3) בבית משפט ובית דין כאמור [[בתקנה 42(א)(1)]] יסופק תמלול על גבי מסך נייד, בתיאום מראש, לפי בקשה אשר הוגשה זמן סביר מראש, ואולם בבית המשפט העליון ובבית הדין הארצי לעבודה יסופק תמלול מעל גבי מסך קבוע בתיאום מראש, לפי בקשה שהוגשה בזמן סביר בנסיבות העניין; התמלול כאמור לא יהווה פרוטוקול הדיון, כמשמעותו [[בחוק בתי המשפט]] והוא לא יסופק לאדם עם מוגבלות בדפוס או בדרך אחרת זולת על גבי מסך כאמור;
: (4) בבית משפט ובית דין כאמור [[בתקנה 42(א)(1)]] יסופק תרגום לשפת הסימנים, לבקשת קבוצה של אנשים עם מוגבלות המונה 10 אנשים לפחות שהוגשה זמן סביר מראש.

@ 49. התאמות נגישות במסמכים המוגשים לערכאה שלא בעת הדיון
: (א) היה אדם עם מוגבלות מיוצג על ידי בא כוח בהליכים לפני בית דין או בית משפט כאמור [[בתקנת משנה 42(א)(1)]] או לפני ערכאה או רשות כאמור [[בתקנה 42(א)(2) עד (5)]], יספק לו בא כוחו, כמפורט [[בתקנה 29]], התאמות נגישות למידע הנמסר בכתב לבית המשפט במסגרת ההליך, שלא בעת הדיון, ואולם [[תקנה 29(ה)]] לא תחול לעניין זה.
: (ב) ערכאה כאמור [[בתקנה 42(א)(1)]] תספק לבקשת אדם עם מוגבלות התאמות נגישות לתיקי בית משפט, בכפוף [[לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס&quot;ג-2003]]; התנהל תיק בבית משפט לענייני משפחה או בבית דין דתי, רשאי אדם עם מוגבלות הזכאי לעיין בתיק או נציגו על פי דין, להגיש בקשה לעיין במסמכים בתיק שבוצעו בהם התאמות נגישות; בקשה תוגש לפי סדר הדין הנוהג באותה ערכאה.

@ 50. רשות שבסמכותה לקבוע מוגבלות או זכאות לשירותי רווחה, בריאות או שיקום
: (א) על רשות המנויה [[תוספת 2 פרט 2|בחלק 2 בתוספת השנייה]] שבסמכותה על פי חוק לקבוע את מוגבלותו של אדם או את זכאותו לשירותי רווחה, בריאות או שיקום, יחולו הוראות אלה בשינויים המחויבים ובשינויים שלהלן:
:: (1) הוראות [[תקנה 45]] לפי העניין;
:: (2) הוראות [[תקנה 46(א)]];
:: (3) הוראות [[תקנה 47(ג)]], ואולם בקשה להתאמת נגישות בדיונים לפני ועדת סל שיקום אזורית כהגדרתה [[בחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש&quot;ס-2000]], תוגש לראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות;
:: (4) לבקשת אדם עם מוגבלות או בא כוחו, לפי העניין, יבוצעו התאמות נגישות למידע הנמסר בכתב לרשות כאמור במסגרת ההליך בעניינו, שלא בעת הדיון, באמצעים כאמור [[בתקנה 29(ד)]], לפי העניין.
: (ב) רשות כאמור תספק, יחד עם הטפסים המסופקים לציבור כגון אישור על פתיחת תיק או טופס הזמנה לדיון, מסמך שיפורטו בו אלה:
:: (1) זכותם של אנשים עם מוגבלות להגיש בקשה להתאמות נגישות, ואופן הגשת בקשה כאמור;
:: (2) פירוט התאמות הנגישות שאותן ניתן לקבל;
:: (3) הסבר לגבי התנהלות הדיון, וההחלטה אשר תתקבל בסופו;
:: (4) זכותו של בעל הדין להיות מלווה באדם מטעמו או זכותו להיות מיוצג על ידי נציגו על פי דין, אם קיימת, ולפי העניין;
:: (5) זכותו של עותר להגיש ערר על ההחלטה שהתקבלה בדיון, אם התקבלה.
: (ג) לבקשת אדם עם מוגבלות יסופק המסמך כאמור בתקנת משנה (ב) גם באחת ההתאמות המפורטות [[בתקנה 29(ד)]], לפי העניין, ובכפוף להוראות [[תקנה 29(ג)]].

=== סימן ז': נגישות בישיבות רשויות ציבוריות ===

@ 51. התאמות נגישות בדיונים וישיבות של רשויות ציבוריות
: רשות ציבורית המזמינה אנשים לישיבות ולדיונים תספק התאמות נגישות אלה:
: (1) לבקשת אדם עם מוגבלות המוזמן להשתתף בדיון –
:: (א) מידע המסופק למשתתפים בכתב לפני מועד הישיבה או הדיון או לאחריהם, כגון סיכום דיון, יסופק גם באחד מהאמצעים המנויים [[בתקנה 29(ד)(2) עד (6), (8) ו-(14)]], ולפי התנאים כאמור [[בתקנה 29(ג)]]; ואולם היה היקף המידע הכתוב יותר מ-3 עמודים, יהיה החייב פטור מלספקו בהתאמות כאמור [[בתקנה 29(ד)(4) ו-(5)]]; היה המידע מנוסח בלשון משפטית כגון חוזים, ציטוט הוראות חיקוק או בלשון מקצועית כגון תשריטים אדריכליים או דוחות מדעיים, יהיה החייב פטור ממתן התאמות כאמור [[בתקנה 29(ד)(3) ו-(5)]] ויספק את עיקרי המידע לאדם עם מוגבלות בעל פה, ובאופן המותאמים למוגבלותו;
:: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), הוזמנו משתתפים לישיבה פחות משלושה שבועות לפני מועדה, יספק החייב את ההתאמות לפי [[תקנה 29(ד)(6) ו-(8)]], ככל האפשר;
:: (ג) לבקשת אדם עם מוגבלות אשר הוגשה מראש, יסופקו במהלך הדיון גם התאמות אלה:
::: (1) אחת מהתאמות הנגישות המנויות [[בתקנה 29(ד)(7), (10), (11), (12), (13), (14)]] או תמלול;
::: (2) הוצג מידע חזותי לפני המשתתפים, יסופק תיאור קולי של המידע על ידי המציג, משתתף אחר או אדם מטעמם;
::: (3) מקום ישיבה לאדם המסתייע בחיית שירות ולחיית השירות, מקום ישיבה לאדם המתנייע בכיסא גלגלים או מושב מותאם, בסעיף הדן במקומות המתנה, והכול לפי העניין, ויכול שהמושב המותאם יוצב במקום ישיבה מיוחד, אם הותקן במקום;
:: (ד) מתקיימות ישיבות של רשות ציבורית דרך קבע במקום ציבורי קיים שלא בוצעו בו התאמות נגישות כאמור [[בתקנות הנגישות למקום ציבורי קיים]], יתקיימו ישיבות הרשות, לבקשת אדם עם מוגבלות, במקום שמתקיימים בו לכל הפחות הוראות [[חלק ח' בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה]] לעניין כניסה נגישה, מעברים נגישים ובתי שימוש נגישים; התקיימה ישיבה של רשות ציבורית, לרבות סיור, במקום שאינו בניין או אתר שלא בוצעו בו התאמות נגישות, או התאמות נגישות לצמתים ולמדרכות כאמור [[=חוק סידורים לנכים|בחוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים), התשמ&quot;ח-1988]] (להלן – חוק סידורים לנכים) או הוראות לפי [[סעיף 19לט לחוק]], לפי העניין, יסופק לבקשת אדם עם מוגבלות בניידות כל אמצעי סביר שיאפשר את השתתפותו בישיבה או בסיור באופן שוויוני, בטיחותי ומכובד;
:: (ה) היתה הרשות הציבורית בעלים, מחזיק או מפעיל של חניון בסמוך למקום קיום הישיבה, יישמר לבקשת אדם שיש לו תג נכים תקף, שהוגשה זמן סביר מראש, מקום חניה מתאים לפחות 30 דקות לפני שעת הישיבה; ואולם אם לא היה בחניון במועד זה מקום חניה מתאים פנוי, פטור נותן השירות משמירת מקום החניה ויודיע על כך למבקש;
: (2) התקיימה ישיבה –
:: (א) בחדר ישיבות שהוא מקום להתקהלות כמשמעותו [[בתקנות הנגישות למקום ציבורי קיים]], שתפוסתו למעלה מ-50 אנשים וקיימת בו מערכת הגברה סביבתית, תסופק דרך קבע נגישות באמצעות מערכת עזר לשמיעה קבועה או ניידת, הכוללת מקלטים בשיעור 5 אחוזים מתפוסת המקום; ואולם נעשה שימוש במערכת עזר מסוג לולאת השראה, יסופקו מקלטי אוזניות בשיעור של 1% לפחות מתפוסת המקום, ולא פחות משני מקלטים;
:: (ב) במקום שאין בו מערכת הגברה סביבתית, תסופק לבקשת אדם עם מוגבלות שמשתתף בדיון נגישות באמצעות מערכת עזר לשמיעה אישית;
: (3) בישיבה או בדיון של רשות ציבורית הפתוחים לציבור, יסופקו לבקשת אדם עם מוגבלות שאינו מוזמן להשתתף בדיון, אשר הוגשה זמן סביר מראש, אחת או יותר מהתאמות אלה:
:: (א) מקום ישיבה לאדם המסתייע בחיית שירות ולחיית השירות, מקום ישיבה לאדם המתנייע בכיסא גלגלים או מושב מותאם, כאמור בת&quot;י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן במקומות המתנה (2.10.2);
:: (ב) במקום שבו מסופקת דרך קבע מערכת עזר לשמיעה קבועה או ניידת – מקלט אישי או תיאור קולי ובלבד שהתיאור הקולי אינו מעכב את הדיון.

=== סימן ח': התאמות נגישות בשירותי מסחר ===

@ 52. הספקת שירותי עזר בשירותי מסחר
: (א) חייב בביצוע התאמות נגישות בשירותי מסחר יספק, לבקשת אדם עם מוגבלות, נוסף על ביצוע ההתאמות המנויות [[בתקנות 9 עד 34]], לפי העניין, שירות עזר סביר, כגון סיוע בזיהוי המוצר, סיוע בהפעלת מיתקן המשמש במתן השירות, סיוע בנשיאת מוצרים אל עמדת השירות, והכל בהתחשב ברצונו של האדם עם המוגבלות, במוגבלותו ובכפוף לנסיבות העניין.
: (ב) לבקשת אדם עם מוגבלות, יספק החייב מושב מותאם.

=== סימן ט': שירותי אירועים בפני קהל ===

@ 53. החייב בביצוע התאמות נגישות באירועים
: חייב בביצוע התאמות נגישות לאירוע לפי [[סימן זה]], הוא בעל מקום ציבורי או השוכר, לפי העניין, שמתקיים בו אירוע לציבור בלתי מסוים, אשר יש לספק בו התאמות נגישות, ואולם אם מופק האירוע במקום הציבורי בידי מי שאינו הבעלים או השוכר, תחול חובת ביצוע התאמות כאמור על בעל המקום או השוכר, לפי העניין, ועל מפיק האירוע, ביחד ולחוד, בכפוף לתקנות אלה.

@ 54. התאמות נגישות באירוע
: חייב בביצוע התאמות נגישות באירוע בפני קהל בלתי מסוים, יבצע התאמות נגישות אלה:
: (1) יספק מידע על אודות האירוע לבקשת אדם עם מוגבלות, באמצעות התאמות הנגישות כאמור [[בתקנה 29]];
: (2) יספק את המידע הניתן לציבור כחלק מהאירוע באמצעים אלה:
:: (א) נערך אירוע במקום שנעשה בו דרך קבע שימוש באמצעי הגברת קול, יספק מערכת עזר קבועה לשמיעה כאמור [[בתקנה 44(1)]], הכוללת מקלטים בשיעור ממספר המושבים במקום או לפי תפוסת המקום כמפורט בטבלה שלהלן:
{|
|-
! מס' המושבים או תפוסת המקום !! שיעור המקלטים שיסופקו
|-
| עד 1,000 איש || 5 אחוזים
|-
| מ-1,001 עד 10,000 אנשים || 3 אחוזים לכל מושב או תפוסה מעל 1,000, בתוספת 50
|-
| מעל 10,000 אנשים || 1 אחוז לכל מושב או תפוסה מעל 10,000 בתוספת 320
|}

:: ואולם נעשה שימוש במערכת עזר לשמיעה מסוג לולאת השראה, יסופקו מקלטי אוזניות בשיעור של אחוז אחד לפחות ממספר המושבים במקום, או לפי תפוסת המקום ולא פחות משני מקלטים;
:: (ב) לא נעשה במקום הציבורי, דרך קבע, שימוש באמצעי הגברת קול, יספק מי שאחראי להספקת מערכת הגברת קול לאירוע מערכת עזר ניידת לשמיעה במספר כמפורט בפסקת משנה (א); שני שלישים מן המקלטים כאמור יהיו מסוג אוזניות, והשאר מסוג לולאת השראה; הותקנה מערכת מסוג לולאת השראה, יסופקו מקלטים אישיים מסוג אוזניות בלבד, בשיעור לפי פסקת משנה (א) סיפה; מקלט יסופק לאדם עם מוגבלות לפי בקשתו, בעמדת המודיעין או בכניסה, לפי העניין;
:: (ג) היה האירוע בעיקרו מילולי –
::: (1) יספק לבקשת אדם עם מוגבלות, אשר הוגשה זמן סביר מראש, תרגום לשפת הסימנים, באמצעות מתרגם אשר ימוקם במקום שממנו יהיה ניתן לראותו בבירור, ככל האפשר, מכל מקום באולם, ובמידת הצורך תוך שימוש בתאורה ממוקדת; לא נמצא מתרגם לשפת סימנים לאחר מאמץ סביר, יהיה החייב פטור מהספקת ההתאמה;
::: (2) יסופק תמלול של האירוע, או הקרנת הטקסט, לפי העניין, באמצעות שימוש בשלט אלקטרוני שבו נעשה שימוש, דרך קבע, במקום שבו נערך האירוע, או על גבי מסך; ואולם באירוע רב-פעמי יסופקו תמלול או הקרנת הטקסט כאמור לפחות פעם אחת בחודש או אחת לעשרה מופעים, לפי התכוף מבין השניים;
:: (ד) על אף האמור בפסקת משנה (ג) –
::: (1) נערך האירוע במקום ציבורי פתוח, יסופקו תמלול או הקרנת הטקסט ככל שאופי האירוע ונסיבות העניין מאפשרים זאת;
::: (2) נערך האירוע במקום ציבורי פתוח שהוא אתר, יסופקו תמלול או הקרנת הטקסט כאמור בשעות החשיכה בלבד, ואם נסיבות העניין מאפשרות זאת;
:: (ה) ערכה רשות מקומית אירוע לקהל מזדמן במהלך חג או פסטיבל (כגון יום העצמאות) שבו לא מסופקים מושבים לקהל, תספק הרשות המקומית נגישות כאמור [[בתקנה 54(2)(ב)]], ואולם אם כלל האירוע כמה מופעים, תספק הרשות נגישות כאמור למופע מרכזי אחד לפחות במהלך החג או הפסטיבל;
: (3) על אף האמור בפסקה (2)(ג) ו-(ד), יהיה חייב פטור מביצוע התאמות כאמור אם האירוע הוא אחד מאלה:
:: (א) הקרנת סרט;
:: (ב) אירוע שנערך במקום סגור אשר סך כל מקומות הישיבה שבו אינו עולה על 150 מושבים או שתפוסת המקום שבו הוא נערך אינה עולה על 150 איש;
:: (ג) אירוע שהוא בעיקרו הופעה מוסיקלית, לא מילולית או מילולית מאולתרת;
:: (ד) מופע רחוב לקהל מזדמן, שבו לא מסופקים מושבים לקהל;
:: (ה) אירוע שנערך לציבור מזדמן באתר כהגדרתו [[תקנות נגישות לאתר=|בתקנות הנגישות לאתר]] (כגון אירוע לקירוב הציבור לערכי שמירת הטבע, הסביבה והמורשת) הכולל כמה מופעים שבהם לא מסופקים לקהל מושבים, יספק החייב, למופע מרכזי אחד לפחות ביום, מערכת עזר ניידת לשמיעה כאמור [[בתקנה 54(2)(ב)]], הכוללת 20 מקלטים אישיים לפחות אשר שני שלישים מהם מסוג אוזניות ושליש מסוג לולאת השראה;
: (4) נערך אירוע במקום ציבורי סגור או במוקד עניין במקום ציבורי שאינו בניין, שיש בו מושבים קבועים לקהל –
:: (א) יחזיק החייב מושבים מותאמים, ויספקם לבקשתו, כמפורט [[בתקנה 48(2)]]; ואולם אם סך כל מקומות הישיבה במקום היה יותר מ-1,000, יחזיק מושבים מותאמים כמספר מקומות הישיבה המיוחדים כמפורט [[בפרט 8.210 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה]] או לפי [[#פרט 2.28 תוספת ראשונה|פרט משנה ((())28(())) שבפרט 2 בתוספת הראשונה לתקנות הנגישות למקום ציבורי קיים]], לפי העניין; יכול שהמושבים המותאמים יהיו לפחות כמספר מקומות הישיבה המיוחדים והם יוצבו, ככל האפשר, ליד דרך נגישה;
:: (ב) לבקשת אדם עם מוגבלות תסופק במקום האירוע הכוונה למקום הישיבה או ככל האפשר סיוע בהגעה למקום הישיבה, לפי העניין;
: (5) נערך אירוע מעל במה במקום ציבורי פתוח, לרבות מקום ציבורי שהוא אתר, ייחד החייב אזור ישיבה נגיש לאנשים עם מוגבלות בניידות ומלוויהם, לפי אלה:
:: (א) אזור הישיבה הנגיש ימוקם בזווית צפייה נוחה או ימוקם מעל משטח מוגבה ויהיה נגיש לפי הוראות ת&quot;י 1918 חלק 3.2 בסעיף 2.9; המשטח המוגבה יהיה בגובה שיאפשר צפייה במופע כך שאם הקהל עומד על רגליו, האירוע אינו מוסתר מפני הצופה עם המוגבלות;
:: (ב) דרך נגישה לפי הוראות ת&quot;י 1918 חלק 1 בסעיף 2.7 תקשר בין חניית הנכים לאזור הישיבה הנגיש כאמור בפסקת משנה (א), לשירותי הנכים הנגישים או מיתקני השירותים היבילים המותאמים, לפי העניין, וכן לאזור מרכזי של האירוע, לפי העניין;
:: (ג) באזור הישיבה הנגיש יסופקו מקומות לאנשים המתנייעים בכיסא גלגלים ומושבים מותאמים, וכן ככל האפשר מושבים רגילים למלוויהם;
:: (ד) הוצבו במקום האירוע מיתקני שירותים יבילים, יציב החייב שירותים יבילים מותאמים לשימוש אדם המתנייע בכיסא גלגלים, לפי אלה:
::: (1) השירותים היבילים יאפשרו שימוש עצמאי, לרבות אפשרות לסגירת הדלת ולנעילתה מבפנים;
::: (2) היה הפרש גובה בכניסה לתא השירותים, ייעשה שימוש בכבש יציב כדי לאפשר כניסה לתא;
::: (3) מספר מיתקני השירותים היבילים, המותאמים כאמור, לא יפחת משמינית מכלל מיתקני השירותים היבילים המוצבים במקום, ולא פחות ממיתקן מותאם אחד; לפי העניין, יוצב מיתקן שירותים יבילים מותאם אחד לפחות בכל אחד מהאזורים שמוצבים בהם שירותים יבילים, וכן קרוב ככל האפשר לאזור הישיבה הנגיש;
: (6) סופק שילוט הכוונה זמני במקום עריכת האירוע, יתקיימו בו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בגודל האותיות והמידע הכתוב בו יסופק לבקשת אדם עם מוגבלות, בעל פה;
: (7) באירוע רב-פעמי יינתן לבקשת אדם עם מוגבלות, שהוגשה זמן סביר לפני מועד האירוע, תקציר האירוע בדפוס נגיש עם פישוט לשוני; תקציר בדפוס נגיש עם פישוט לשוני יינתן לבקשת אדם עם מוגבלות באירוע חד-פעמי, אם הוכן תקציר לפני האירוע בעבור כלל הציבור.

@ 55. פטורים
: (א) על אף האמור [[בתקנה 54]], יהיה החייב פטור מביצוע התאמת נגישות מן ההתאמות המנויות [[בתקנה האמורה]], אם ביצוע ההתאמה מהווה אחד מאלה:
:: (1) פגיעה מהותית באופיו של מוקד עניין או אתר, כהגדרתה [[בתקנה 4 לתקנות הנגישות לאתר]];
:: (2) פגיעה מהותית באופיו של מרכז העניין או המקום הציבורי, כהגדרתה [[תקנות נגישות למקום שאינו בניין=|בתקנה 4 לתקנות הנגישות למקום ציבורי שאינו בניין]];
:: (3) שינוי מהותי באופיו של האירוע;
:: (4) היא אינה ניתנת לביצוע בשל מגבלות הנדסיות, אמור [[בתקנה 4 לתקנות הנגישות לאתר]] או [[תקנה 4 לתקנות הנגישות למקום ציבורי שאינו בניין]], לפי העניין.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בוצעה באתר או במקום שאינו בניין התאמת נגישות חלופית, כאמור [[בתקנה 4 לתקנות הנגישות לאתר]], או לפי [[תקנות נגישות למקום שאינו בניין]], לפי העניין, יבצע החייב את התאמות הנגישות לפי [[תקנה 54]], ככל שההתאמות החלופיות אשר בוצעו באתר או במקום שאינו בניין מאפשרות את ביצוע התאמות הנגישות לשירות.

@ 56. התאמות נגישות בהקרנת סרטי קולנוע
: (א) חייב בביצוע התאמות נגישות להקרנת סרטי קולנוע יבצע את הוראות [[תקנות 9 עד 34]], [[54]] [[ו-55]], והכול לפי העניין.
: (ב) על אף האמור [[בתקנה 29]], יספק החייב נגישות לסרט, באמצעים כמפורט להלן:
:: (1) הופץ סרט הדובר עברית או ערבית למטרת הקרנה מסחרית בבתי הקולנוע, יהיו אחראים נותן שירות ההפצה ונותן שירות ההקרנה, ביחד ולחוד, לספק כתוביות בשפת הסרט ב-70 אחוזים לפחות מעותקי הסרט המופצים להקרנה;
:: (2) נותן שירות ההקרנה יקרין עותק עם כתוביות כאמור בפסקה (1), אחת ל-10 הקרנות לפחות, ולא פחות מהקרנה אחת, בכל אחד מן המקומות שהוא מקרין בהם סרט, במהלך כל תקופת הקרנתו במקום;
:: (3) סרט הדובר עברית או ערבית שמוקרן בהקרנה שאינה מסחרית, כגון בסינמטק או בפסטיבל קולנוע, חמש פעמים או יותר באותו מקום במהלך 6 חודשים, יוקרן פעם אחת לפחות בעותק המלווה בכתוביות בשפת הסרט.

@ 57. פרסום התאמות נגישות באירועים
: (א) חייב בביצוע התאמות נגישות לאירועים יפרסם כמפורט [[בתקנה 34]] את דבר קיום האירוע, מועדו, והתאמות הנגישות המסופקות בו לפי [[סימן זה]], לרבות המועדים באירוע רב-פעמי שיסופקו בו אמצעי עזר ושירותי עזר.
: (ב) החייב יפרסם, כמפורט [[בתקנה 34(ג)]], זמן סביר לפני האירוע, את דרכי הגשת בקשה לקבלת אמצעי עזר או שירות עזר המסופק לפי בקשה, כגון תרגום לשפת סימנים או תקציר בפישוט לשוני, ואת המועדים להגשת בקשה זו.

@ 58. התאמות נגישות בשירותי הספקת כרטיסים
: המספק כרטיסים לאירועים בפני קהל, יבצע נוסף על התאמות הנגישות לפי [[תקנות 9 עד 34]], לפי העניין, התאמות אלה:
: (1) לבקשת אדם עם מוגבלות, יספק לו מידע על אודות –
:: (א) התאמות הנגישות שבוצעו במקום הציבורי שנערך בו האירוע;
:: (ב) התאמות הנגישות שיסופקו לפי תקנות אלה באירוע שהאדם מבקש לקבל לגביו כרטיס;
: (2) יציע לאדם עם מוגבלות בניידות כרטיס למקום ישיבה מיוחד, למושב מותאם או לאזור ישיבה נגיש, לפי העניין;
: (3) יציע לאדם עם מוגבלות המלווה בחיית שירות כרטיס למקום ישיבה מתאים;
: (4) לא יספק למי שאינו אדם עם מוגבלות בניידות, בתשלום או שלא בתשלום, כרטיסים למקומות ישיבה מיוחדים, או למושבים מותאמים ולא יאפשר לאדם כאמור להשתמש במקום ישיבה מיוחד או במושב מותאם –
:: (א) בהצגות ומופעים, עד שבוע ימים לפחות לפני מועד ההצגה או המופע;
:: (ב) בסרט, עד עשרים דקות לפחות לפני מועד ההקרנה;
:: (ג) באירוע אחר, עד זמן סביר לפני מועד האירוע, לפי הנסיבות.

@ 59. קיום אירועים ופעילויות פנאי במקום נגיש בתקופת הביניים (תיקון: תשע״ד)
: (א) בתקנה זו, ”תקופת הביניים” – תקופת הזמן שבין יום התחילה ובין אחד מאלה, לפי העניין ולפי המאוחר:
:: (1) המועד שנקבע להשלמת ביצוע התאמות הנגישות לשירות, לפי תקנות אלה;
:: (2) המועד שנקבע להשלמת ביצוע התאמות הנגישות למקום ציבורי קיים, למקום שאינו בניין או לאתר, לפי העניין;
:: (3) המועד שנקבע להשלמת ביצוע התאמות נגישות במוסדות על תיכוניים לפי [[סעיף 19לא(א) לחוק]].
: (ב) לבקשת אדם עם מוגבלות, לא יקיימו הגופים המפורטים להלן אירוע או פעילות פנאי ליותר מ־100 איש במקום ציבורי אם אין מתקיימות בו דרישות הנגישות המפורטות בתקנת משנה (ג):
:: (1) רשות ציבורית, לרבות מוסד להשכלה גבוהה;
:: (2) איגוד מקצועי שחברים בו 500 איש לפחות;
:: (3) מי שמעסיק 500 עובדים לפחות והמציע אירוע לכלל הציבור; במספר העובדים ייכלל גם מי שמועסק על ידי קבלן כוח אדם או קבלן שירותים כהגדרתם [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996]].
: (ג) במקום ציבורי שנערך בו אירוע של אחד מן המנויים בתקנת משנה (ב) יתקיימו בתקופת הביניים כל אלה לפחות, בכפוף להוראות [[תקנות 54(3)]] [[ו־55]]:
:: (1) נערך האירוע במקום ציבורי סגור – במקום מתקיימות, לכל הפחות, דרישות [[חלק ח׳ ((לתוספת השנייה)) לתקנות התכנון והבנייה]] לעניין התאמות נגישות לנכים, לרבות נגישות לחדרי שירותים לנכים, והתנאים לקיום נגישות לדרכים שמחוץ לבניין הקיים ובתוכו;
:: (2) נערך האירוע על גבי במה או משטח מוגבה, והקהל לוקח חלק בפעילות שעל הבמה או המשטח – תיתנן לאדם עם מוגבלות בניידות נגישות אל הבמה או המשטח ועליהם;
:: (3) באירוע שמושמע בו מידע קולי למשתתפים ושנעשה בו שימוש במערכת הגברה – תסופק מערכת עזר לשמיעה, לפי [[תקנה 54(2)(א) או (ב)]], לפי העניין;
:: (4) באירוע הנערך במקום ציבורי הכולל בעיקרי מידע קולי מילולי – יסופק תמלול לפי [[תקנה 54(2)(ד)]], לפי העניין;
:: (5) נערך האירוע מעל במה בפני קהל במקום ציבורי פתוח – יסופק אזור ישיבה נגיש, כאמור [[בתקנה 54(5)]];
:: (6) נערך האירוע מעל במה בפני קהל במקום ציבורי סגור – יוקצו בו מקומות ישיבה מיוחדים, במספר כמפורט [[בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה]], [[פרט 8.23 תוספת שנייה לתקנות התכנון והבנייה|חלק ח׳ בפרט 8.23]], או לפי [[#פרט 2.28 תוספת ראשונה|פרט משנה ((())28(())) שבפרט 2 בתוספת הראשונה לתקנות הנגישות למקום ציבורי קיים]], לפי העניין.

=== סימן י': נגישות לתערוכות ולמרכזי מבקרים ===

@ 60. הגדרות
: [[בסימן זה]] –
:- &quot;גלריה&quot; – חלל המיועד להצגת יצירות אמנות, בין למטרות רווח ובין שלא למטרות רווח;
:- &quot;דפדפת&quot; ו&quot;קטלוג&quot; – כהגדרתם במבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד המדע התרבות והספורט למוסדות ציבור לפי [[חוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]] (להלן – מבחני התמיכה);
:- &quot;מוזאון&quot; – כל אחד מאלה:
:- (1) מוזאון כהגדרתו [[בחוק המוזאונים, התשמ&quot;ג-1983]] (להלן – חוק המוזאונים), לרבות מוזיאון פרטי לפי [[סעיף 8 לחוק האמור]];
:- (2) מוזאון שפועל במסגרת יחידת המוזאונים של משרד הביטחון;
:- (3) מוסד אחר שהוקם בחוק ושאחד מתפקידיו להציג באופן קבוע לציבור אוסף מוצגים בעלי ערך תרבותי (כגון בית התפוצות, יד ושם, מוזאון הכנסת);
:- &quot;מרכז מבקרים&quot; – מתחם שפתוח לציבור ומיוחד להצגתו של נושא מסוים באמצעות מוצגים, מידע חזותי או קולי, סיורים, הפעלות או מיתקנים, ואשר אינו מוזאון או גלריה;
:- &quot;תערוכה&quot; – מקבץ מוצגים בעלי ערך תרבותי, המוצגים בחלל ייעודי בשטח תצוגה שאינו פחות מ-35 מ&quot;ר.

@ 61. התאמות נגישות למוצגים במוזאונים וגלריות (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ח)
: חייב בביצוע התאמות נגישות לשירות במוזאונים וגלריות, יבצע, נוסף על ביצוע התאמות הנגישות לפי [[תקנות 9 עד 28]] [[ו-31 עד 34]], את התאמות הנגישות לפי [[תקנה 29]] בשינויים אלה:
: (1) יספק מידע לציבור על אודות השירות הניתן במוזאון או בגלריה באמצעים כמפורט [[בתקנה 29]];
: (2) יספק נגישות לתערוכות ולמוצגים תוך ביצוע התאמות נגישות אלה:
:: (א) למוצגים חזותיים כגון תמונות, צילומים וציורים יספק נגישות לפי פסקאות (1) או (2) וכן יספק לפי פסקה (3) שלהלן:
::: (1) היו במוזאון או בגלריה ספרייה או חדר משאבים או חדר ייחודי אחר שבהם יש מחשב או מגדלת אלקטרונית, לשימוש הציבור, יספק החייב נגישות למוצגים החזותיים המרכזיים בכל תערוכה, באמצעות תוכנת הגדלה במחשב או באמצעות המגדלת האלקטרונית;
::: (2) מוצגים חזותיים מרכזיים שממדיהם קטנים יוצגו בתמונה מוגדלת אשר תוצב בצד המוצג או בספרייה או בחדר משאבים או בחדר ייחודי אחר, אם ישנם; ואולם סיפק החייב דפדפת, יספק החייב נגישות למוצגים האמורים בדפדפת נגישה, באמצעים כמפורט [[בתקנה 29(ד)]] או [[בסימן ג']], לפי העניין;
::: (3) בהקלטה הכוללת תיאור של מוצגים מרכזיים, בקצב איטי ובשפה ברורה, או, לבקשת אדם עם מוגבלות שהוגשה לא פחות מחמישה ימים לפני מועד הביקור במוזאון או בגלריה – בתיאור בעל פה על ידי מלווה;
:: (ב) יספק נגישות למידע בכתב הנכלל במוצגים מרכזיים בכל תערוכה לפי האמצעים בפסקאות (1) או (2), לפי העניין, ולפי פסקה (3) שלהלן:
::: (1) היו במוזאון או בגלריה ספרייה או חדר משאבים או חדר ייחודי אחר, שיש בו מחשב או מגדלת אלקטרונית, לשימוש הציבור, יספק החייב את המידע בכתב הנכלל במוצגים באמצעות תוכנת הגדלה במחשב או באמצעות המגדלת האלקטרונית;
::: (2) לא היה במקום מחשב לשימוש הציבור, יסופק המידע בדפוס נגיש; ואולם סיפק החייב דפדפת, יספק את המידע כאמור בדפדפת נגישה באמצעים כמפורט [[בתקנה 29(ד)]] או [[בסימן ג']], לפי העניין;
::: (3) בהקלטה בקצב איטי או בהקראה; ואולם עלה מספר המילים במידע הכתוב על 800, יהיה החייב פטור מהספקת המידע בהקראה;
:: (ג) יספק נגישות למידע קולי הנכלל במוצגים, באמצעות מערכת עזר לשמיעה; ואולם היה המידע הקולי מידע מילולי, המהווה חלק ממוצג חזותי, כגון: סרט, יסופק המידע גם באמצעות כתוביות בשפה רשמית בגוף המוצג או בדפוס רגיל; סיפק החייב הקלטה עם תיאור התערוכה והמוצגים, לשימוש הציבור, יספק את הטקסט המוקלט גם בדפוס רגיל;
:: (ד) יספק נגישות מישוש למוצגים תלת-ממדיים מרכזיים בכל תערוכה באחת מדרכים אלה:
::: (1) במישרין, למעט אם ביצוע התאמה זו עלול לגרום לנזק למוצגים, לאדם עם מוגבלות או לאדם אחר;
::: (2) בתערוכות שיוצגו במשך תקופה העולה על 3 שנים תסופק נגישות באמצעות דגמים, אשר יוצבו מראש במקום שמגיעה אליו דרך נגישה כאמור [[בתקנות הנגישות למקום ציבורי קיים]] [[חלק ח1 תוספת שנייה לתקנות התכנון והבנייה|או חדש]], או לפי [[תקנות הנגישות לאתר]], לפי העניין; ואולם נמנע שיקוף מהות היצירה באמצעים כאמור בשל אופי היצירה או מבניה, יהיה החייב פטור מביצוע התאמות נגישות אלה;
:: (ה) יספק החייב את תיאור התערוכה ומוצגים מרכזיים בכל תערוכה בדפוס נגיש ותוך פישוט לשוני; ואולם סיפק החייב דפדפת בדפוס נגיש עם פישוט לשוני, או הקלטה עם תיאור מוצגים מרכזיים כאמור בפישוט לשוני, יהיה החייב פטור מביצוע התאמה זו;
: (3) המוצגים המוצבים על שולחנות תצוגה יוצבו בתערוכה כך שעיקר המוצג יהיה ניתן לצפייה בבירור מגובה 110 סנטימטרים;
: (4) מוצגים בתערוכה –
:: (1) שהוצבו במקום סגור, תישמר במקום רמת תאורה אחידה, שלא תקטן מ-50 לוקס ולא תעלה על 300 לוקס במשך השעות שניתן בהן השירות לציבור;
:: (2) שהוארו בתאורה ממוקדת, תהיה רמת התאורה לא פחות מ-100 לוקס ולא יותר מ-300 לוקס, ויימנעו, ככל האפשר, הפרשי תאורה גדולים בין תאורת המוצג, ורמת התאורה במקום;
:: (3) שהוצגו בתיבה, יימנע החזר אור או בוהק;
: (5) החייב בביצוע התאמות נגישות כאמור בפסקאות (3) ו-(4) פטור מביצוע ההתאמות כאמור, אם בשל תפיסת אוצר התערוכה או בשל אופים של המוצגים, יש להציבם בדרך מיוחדת, לרבות תאורה מיוחדת הנדרשת בעבורם;
: (6) במקום שיש מסלול הליכה למבקרים יסופקו התאמות אלה:
:: (א) מסלול ההליכה יהיה יציב או תסופק דרך חלופית נגישה ויציבה;
:: (ב) התאמות כמפורט [[בתקנה 15]] למסלול ההליכה ולמעברים בין התצוגות; מוצגים ועצמים אחרים המונחים במסלול ההליכה הנגיש של המבקרים או בצדו או הצמודים לקירות, יוצבו כך שלא יהוו מכשול או סכנה למבקרים, לפי הוראות ת&quot;י 1918 חלק 1, ואולם אם היתה הצבת מוצגים כאמור בלתי אפשרית, יוצב לפניהם אמצעי אזהרה בגוון בולט;
:: (ג) נערכת תערוכה בכמה חדרים, יובלט מסלול ההליכה מחדר אחד למשנהו בפס בצבע הנוגד את צבע הרצפה או על ידי מתיחת חבלים, לפי העניין; לעניין זה, &quot;צבע נוגד&quot; – כמשמעותו בת&quot;י 1918 חלק 6;
:: (ד) לא יוצבו מוצגים במקום שאינו מאפשר צפייה מקרוב, כגון לאורך מדרגות או לאורך כבש ששיפועו עולה על 8 אחוזים, אלא אם כן הדבר נדרש לפי תפיסת אוצר התערוכה;
: (7) היו במקום הצגת התערוכה מושבים לשימוש הציבור, יהיו 10 אחוזים מהם לפחות מושבים מותאמים; לא היו באולמות התצוגה או במעברים ביניהם מושבים לשימוש הציבור, יחולו הוראות [[תקנה 23(ב)]].

@ 62. התאמות נגישות לשלטים במוזאונים וגלריות
: נוסף על ביצוע התאמות בשלטים לפי [[תקנה 16]], יבצע החייב התאמות נגישות בשלט לתיאור המוצגים, כמפורט להלן:
: (1) היו במקום שלטים לתיאור המוצגים, יתקיימו בהם אלה:
:: (א) השלט יוצב במקום נגיש אשר יאפשר גישה חופשית אליו;
:: (ב) השלט יהיה עשוי מחומר המונע החזר אור או בוהק;
:: (ג) קצהו התחתון של המידע העיקרי בשלט שמוצב אנכית (כגון: שם היצירה ושם האמן), יהיה בגובה של 125 סנטימטרים לפחות מן הרצפה וקצהו העליון בגובה של לא יותר מ-170 סנטימטרים ממנה;
:: (ד) שלט שמוצב אנכית יוצג בזווית של לא יותר מ-45 מעלות בין הקיר ובין השלט, בחזית המוצג או תיבת התצוגה;
:: (ה) תהיה ניגודיות גוון, לפי ת&quot;י 1918 חלק 4, בין הכיתוב בשלט לבין הרקע;
:: (ו) נעשה בשלט שימוש בספרות לצורך שימוש עצמי במערכת הדרכה קולית שבה מערכת זיהוי מקלט, יהיה גודל הספרות 25 מילימטרים לפחות;
:: (ז) היה במקום מסלול הליכה קבוע למבקרים, ימוקם מספר המוצג לצד המוצג, כאשר גודל הספרות הוא כאמור בפסקת משנה (ו);
: (2) טקסט הכלול בשלט המתאר את המוצגים יהיה בעיצוב ברור ולפי העניין תוך שימוש בסמלול, ויועמד לשימוש המבקרים גם בדפוס נגיש.

@ 63. פטורים ודרישות מופחתות (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) מוזאון מוכר לפי [[סעיף 2 לחוק המוזאונים]] ומוזאון הפועל במסגרת יחידת המוזאונים של משרד הביטחון, ששטח התצוגה שלהם פחות מ-900 מטרים רבועים, מוזאון אחר, לרבות מוזאון פרטי לפי [[סעיף 8 לחוק האמור]] ששטח התצוגה שלו פחות מ-500 מטרים רבועים, או גלריה ששטח התצוגה שלה קטן מ-200 מטרים רבועים, יהיו פטורים מאלה:
:: (1) ביצוע התאמות נגישות לפי [[תקנה 61(2)(א)(2)]], למעט ביצוע התאמות נגישות לדפדפת באמצעים לפי [[תקנה 29(ד)]] או התאמות לפי [[סימן ג']], לפי העניין;
:: (2) ביצוע התאמות נגישות לפי [[תקנה 61(2)(ב)(2)]], ואולם היה החייב פטור כאמור, יספק את המידע בדפוס רגיל.
: (ב) מוזאונים מוכרים מקבוצה ד', לפי הגדרתה במבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד החינוך התרבות והספורט למוסדות ציבור לפי [[חוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]] (להלן – מבחני התמיכה של משרד החינוך), מוזיאונים הפועלים במסגרת יחידת המוזאונים של משרד הביטחון, מוזאונים פרטיים לפי [[סעיף 8 לחוק המוזאונים]], וגלריות, יהיו פטורים מהצבת דגמים לפי [[תקנה 61(2)(ד)(2)]].
: (ג) חייב יהיה פטור מביצוע התאמות נגישות לפי [[סימן זה]] בתערוכות מתחלפות המוצגות לתקופה שאינה עולה על 6 חודשים, ואולם מוזאון מוכר מקבוצות א' עד ג', כהגדרתן במבחני התמיכה של משרד החינוך, ומוזאון שהוקם על פי חוק, יבצעו את הוראות [[סימן זה]], למעט הוראות [[תקנה 61(2)(א) ו-(ג)]], בתערוכות זמניות כאמור.

@ 64. מרכזי מבקרים
: במרכז מבקרים יבוצעו התאמות נגישות אלה, לפי העניין:
: (1) הוראות [[תקנות 9 עד 34]], לפי העניין;
: (2) התאמות נגישות לסיורים מודרכים כאמור [[בסימן י&quot;א בפרק זה]];
: (3) הוצגו במרכז המבקרים סרטים יסופק המידע הקולי הנכלל בהם באמצעות כאמור [[בתקנה 61(2)(ג)]], ולבקשת אדם עם מוגבלות יינתן תיאור של המידע הויזואלי הנכלל בסרט, בעל פה, בדפוס נגיש או בדפוס נגיש עם פישוט לשוני, לפי מוגבלותו ולפי העניין; הוצבו מושבים לציבור לשם צפייה בסרט, יוודא החייב כי אדם המתנייד בכיסא גלגלים יוכל לצפות בסרט יחד עם שאר הצופים ויספק, לבקשת אדם עם מוגבלות, מושב מותאם, אשר יוצב במקום הולם שממנו יוכל לצפות בסרט;
: (4) החייב יספק נגישות למוצגים תלת-ממדיים המוצגים במקום באמצעות מישוש, למעט אם ביצוע התאמה זו עלול לגרום נזק למוצגים, לאדם עם המוגבלות או לאדם אחר; לא ניתן לספק נגישות באמצעות מישוש כאמור, יבוצעו התאמות כאמור [[בתקנה 61(2)(ד)(2)]] במוצגים מרכזיים בתצוגה;
: (5) נערכו במקום אירועים לציבור שהם מילוליים בעיקרם (כגון הצגות או חידונים), יספק החייב התאמות כאמור [[בתקנה 54(2)(א)]], ולבקשת אדם עם מוגבלות, בתיאום מראש, תרגום לשפת סימנים.

@ 65. התאמות נגישות לתערוכות אחרות
: (א) חייב בביצוע התאמות נגישות לתערוכה לפי תקנה זו הוא בעל מקום ציבורי, שאינו מוזאון או גלריה, שנערכת בו תערוכה לציבור בלתי מסוים, כגון תערוכה עסקית, יריד, תערוכות ציוד; ואולם אם התערוכה במקום מופקת בידי מי שאינו בעל המקום, תחול חובת ביצוע התאמות כאמור על בעל המקום, על מפיק האירוע ועל המציגים בתערוכה, ביחד ולחוד.
: (ב) החייב בביצוע התאמות נגישות לתערוכה כאמור, יבצע נוסף על [[תקנות 9 עד 34]] [[ו-61(ב) ו-(ג)]] לפי העניין, גם התאמות נגישות אלה:
:: (1) מוצגת תצוגה על במה או משטח מוגבה וניתנת לציבור גישה אליהם, תסופק לאדם עם מוגבלות נגישות אל הבמה או המשטח המוגבה ועליהם, לפי הוראות סעיף 2.9 בת&quot;י 1918 חלק 3.2;
:: (2) הוצבו במקום פריטים לחלוקה לציבור בשיטת השירות העצמי, כגון קטלוגים או כרטיסי ביקור, יוצבו הפריטים לפי אלה:
::: (א) הוצבו הפריטים על משטח אנכי, או בשיפוע גדול מ-60 מעלות ביחס לקו אופקי – יוצבו אותם פריטים בטווח הגעה צדי משותף, כמפורט בת&quot;י 1918 חלק 1 בסעיף 2.6.3.2, בגובה שלא יפחת מ-90 סנטימטרים, ולא יעלה על 140 סנטימטרים;
::: (ב) הוצבו הפריטים על משטח אופקי, יוצבו הפריטים בגובה שלא יפחת מ-70 סנטימטרים ולא יעלה על 90 סנטימטרים;
:: (3) על אף האמור בפסקה (2)(א) ו-(ב), עלה גודלו של פריט על 50 סנטימטרים, יהיה החייב פטור מביצוע התאמות כאמור בפסקה (2).

=== סימן י&quot;א: שירותי סיורים מודרכים ===

@ 66. התאמות נגישות בסיורים מודרכים
: החייב בהתאמות נגישות לשירות ציבורי המספק סיורים מודרכים לציבור, כגון שירות תיירות והדרכה, סיורים המוצעים על ידי מוזאונים, וסיורים מודרכים באתרי טבע ואתרים היסטוריים, יבצע את הוראות [[תקנות 9]], [[10(א) ו-(ב)]], [[11]], [[29]], [[31 עד 34]], לפי העניין וכן התאמות נגישות לסיורים המודרכים כמפורט להלן:
: (1) בסיורים מודרכים המוצעים לציבור הרחב על ידי רשויות ציבוריות, חברות, עמותות או התאגדויות אחרות, יבוצעו התאמות נגישות אלה:
:: (א) לבקשת אדם עם מוגבלות, ילווה סיור במערכת עזר אלחוטית לשמיעה המותאמת לשירותי הדרכה, הכוללת מקלטים אישיים מסוג אוזניות ומסוג לולאת השראה; כמו כן יסופק לבקשתו מקלט אישי לפי בחירתו;
:: (ב) לבקשת אדם עם מוגבלות, יסופק תיאור קולי של מוצגים חזותיים מרכזיים ותסופק נגישות מישוש למוצגים תלת-ממדיים מרכזיים, כאמור [[בתקנה 61(2)(ד)(1)]] או לדגמים, אם קיימים, לפי [[תקנות 61(2)(ד)(2)]];
:: (ג) מתוך כלל הסיורים המודרכים המוצעים לציבור על ידי החייב, בכל שנה, יוצעו –
::: (1) 5 אחוזים לפחות מן הסיורים, ולא פחות משניים בשנה – עם תרגום לשפת הסימנים; והכול בכפוף לפסקה (3)(ב) ו-(ג);
::: (2) 5 לפחות אחוזים מן הסיורים ולא פחות משניים בשנה – בשפה פשוטה ובאופן המותאם למוגבלותו של האדם; והכול בכפוף לפסקה (3)(ב) ו-(ג);
:: (ד) סיורים מודרכים שמציע החייב ייערכו, ככל האפשר, תוך שילוב מקומות או דרכים שבוצעו בהם התאמות נגישות לפי [[חלק ח1 תוספת שנייה לתקנות התכנון והבנייה|תקנות נגישות למקום ציבורי חדש]] [[תקנות נגישות למקום ציבורי קיים|או קיים]], [[תקנות נגישות לאתר]] [[ותקנות ((נגישות)) למקום שאינו בניין]]; באזורים שבוצעו בהם התאמות נגישות לפי הוראות [[סעיף 19לט(ד) לחוק]] או לפי הוראות [[חוק סידורים לנכים]], והכול לפי העניין, יבוצעו 5 אחוזים לפחות מכלל הסיורים בשנה שמציע החייב, תוך שילוב מסלולים נגישים כאמור;
:: (ה) חייב המספק סיורים מודרכים במקום ציבורי אחד או אתר אחד בתדירות העולה על שלושה סיורים בשבוע, יספק, לפי בקשה, בסיור מביניהם שהוא מציע לקבוצה המונה אנשים כמספר המינימום, לפחות, הנדרש לסיור מודרך במקום או באתר ולא פחות מ-20 איש, אחד או יותר מאמצעי העזר ושירותי העזר המפורטים להלן, לפי מוגבלות המשתתפים בסיור ולפי תוכן הסיור והכול בתיאום מראש:
::: (1) תרגום לשפת הסימנים;
::: (2) הדרכה בשפה פשוטה ובאופן המותאם למוגבלותו של אדם;
: (2) סיפק החייב מערכת הדרכה קולית תסופק בה גם הקלטה בלשון פשוטה ובקצב איטי;
: (3) החייב יפרסם בדרכים כמפורט [[בתקנה 34]] את אלה:
:: (א) התאמות נגישות שבוצעו במקום שנערך בו הסיור המודרך לפי [[חלק ח1 תוספת שנייה לתקנות התכנון והבנייה|תקנות הנגישות למקום ציבורי חדש]] [[תקנות נגישות למקום ציבורי קיים|או קיים]], [[תקנות הנגישות לאתר]] או [[תקנות נגישות למקום שאינו בניין=|תקנות הנגישות למקום שאינו בניין]], תקנות לפי [[סעיף 19לט(ד) לחוק]] או [[חוק סידורים לנכים]], לפי העניין;
:: (ב) מועדי הסיורים המודרכים שהוא מציע, לרבות המועדים שמסופקים בהם סיורים כאמור בפסקה (1)(ג);
:: (ג) האפשרות לבקש התאמת נגישות כאמור בפסקה (1)(א) ו-(ב) או האפשרות להשתתף בסיור מותאם כאמור בפסקה (1)(ג), לפי העניין, והמועדים להגשת בקשות להתאמות כאמור; לא הוגשה בקשה כאמור עד המועד שנקבע לכך לפני מועד הסיור, פטור נותן השירות מהספקת התאמת הנגישות באותו סיור מודרך;
:: (ד) האפשרות לבקש סיור מודרך מותאם כאמור בפסקה (1)(ה);
:: (ה) הספקתה של מערכת הדרכה קולית במקום שנערך בו הסיור, כאמור בפסקה (2).

@ 67. פטורים
: על אף האמור [[בתקנה 66]], יהיה נותן שירות פטור מביצוע התאמות כאמור במקרים אלה:
: (1) בסיורים מודרכים שבהם השטח הכולל שנערך בו הסיור אינו עולה על 200 מ&quot;ר;
: (2) החייב מספק פחות מ-30 סיורים מודרכים בשנה.

=== סימן י&quot;ב: נגישות לשירות בספריות ===

@ 68. התאמות נגישות בספרייה
: (א) חייב בהתאמות נגישות לספרייה יבצע את התאמות הנגישות לפי [[תקנות 9 עד 34]], לפי העניין ובשינויים אלה:
:: (1) לא עלה שטח המקום בספרייה שניתן בו השירות לציבור על 150 מטרים רבועים, יהיה פטור מביצוע התאמות במעברים לפי [[תקנה 15(א)]];
:: (2) סופקו בספרייה מושבים לציבור – יהיו עשרה אחוזים מכלל המושבים ולפחות מושב אחד, מושבים מותאמים;
:: (3) הוצעו למכירה בשוק הפתוח כותרים בשפה רשמית בפורמטים נגישים (כגון: ספרים מוקלטים, ספרים אקלטרוניים או ספרים עם פישוט לשוני) תרכוש ספרייה שניתן בה שירות קריאה והשאלה, לפי סוג הספרים המוחזק במקום, כותרים כאמור בשיעור של 2 אחוזים לפחות מתקציב רכש הספרים השנתי של הספרייה; הספרים יוחזקו במקום מרכזי בספרייה, שאליו מובילה דרך נגישה;
:: (4) החייב יחזיק בספרייה אמצעי עזר אלה:
::: (א) מגדלת אלקטרונית (טלוויזיה במעגל סגור); ואולם ספרייה אשר מספר הביקורים הממוצע בה בשנה, ב-5 השנים שלפני יום התחילה, אינו עולה על 30,000 או ספרייה ביישוב שבו פחות מ-20,000 תושבים, תהיה פטורה מהספקת אמצעי עזר זה;
::: (ב) מכשירים להשמעת ספרים מוקלטים שניתן לווסת בהם את עוצבת הקול וכן אוזניות;
::: (ג) היו בספרייה מחשבים לשימוש אישי של המבקרים, יותקנו, במחשב אחד לפחות, תוכנת הגדלה ותוכנת פלט קול ויסופקו אוזניות לשימוש המשתמש;
:: (5) לבקשת אדם עם מוגבלות יספק לו החייב שירותי עזר אלה:
::: (א) הדרכה בשימוש באמצעי העזר המוחזקים בספרייה;
::: (ב) סיוע במציאת ספרים או נשיאתם, לפי העניין;
::: (ג) מתן השירות תוך שימוש בשפה פשוטה ובאופן ודרך המותאמת למוגבלותו;
::: (ד) כל שירות עזר סביר אחר, בהתחשב במוגבלותו של האדם, ברצונו ולפי נסיבות העניין.
: (ב) מתקיים בספרייה אירוע בפני קהל, יבצע בה החייב התאמות נגישות לפי הוראות [[סימן ט']], לפי העניין.
: (ג) מפעילה ספרייה חוגים ופעילויות חברתיות קבועות לציבור, יספק החייב התאמות לפי [[תקנה 73]] ולפי העניין.

=== סימן י&quot;ג: שירותי הדרכה והכשרה ===

@ 69. התאמות נגישות בשירותי הדרכה והכשרה
: (א) חייב בביצוע התאמות נגישות בשירותי הדרכה והכשרה ובחינות יבצע את הוראות [[תקנות 9 עד 28]] [[ו-31 עד 34]], לפי העניין, יספק מידע על אודות השירות באמצעים המנויים [[בתקנה 29]], ויספק את השירות בהתאמות נגישות כמפורט [[בסימן זה]] להלן.
: (ב) נותן שירות המספק שירותי הדרכה והכשרה לציבור בלתי מסוים, לרבות הדרכה, הכשרה או בחינה מקצועית או בחינה לצורך הגשת מועמדות לעבודה או לימודים (כגון בחינת קבלה), או הדרכה, הכשרה או בחינה לצורך הסמכה או קבלת תעודה רשמית בעלת תוקף מחייב, ולמעט שירותי הדרכה, הכשרה ובחינות שחלות עליהן הוראות תקנות הנגישות שהותקנו לפי [[סימן ז' לפרק ה'1 לחוק]], יספק לבקשת אדם עם מוגבלות אשר הוגשה זמן סביר מראש, את שירות ההדרכה או ההכשרה באמצעים המנויים [[בתקנה 29(ד)]], לפי מוגבלותו של האדם, סוג ההדרכה או ההכשרה או הבחינה ובשינויים שלהלן:
:: (1) הכשרה או הדרכה הניתנים בכתב יסופקו –
::: (א) בשירות הקראה או באמצעות קובץ דיגיטלי כאמור [[בתקנה 29(ד)(4)]], לפי מוגבלותו של האדם;
::: (ב) בדפוס נגיש תוך שימוש בפישוט לשוני כאמור [[בתקנה 29(ד)(3)]] או בקובץ קול עם פישוט לשוני כאמור [[בתקנה 29(ד)(5)]], למעט אם ביצוע התאמת הנגישות כאמור מהווה פגיעה מהותית באופיו של השירות;
::: (ג) פרקי הזמן הנקובים [[בתקנה 29(ד)(5) ו-(6)]] לא יחולו לעניין פסקאות משנה (א) ו-(ב), לפי העניין;
:: (2) הכשרה או הדרכה הניתנים בעל פה יסופקו –
::: (א) בדפוס או בשירות תמלול או בתרגום לשפת הסימנים לאדם הדובר שפת סימנים בלבד, ולפי העניין; עשה האדם שימוש, דרך קבע, במחשבו הפרטי, יינתן שירות התמלול על גבי מחשב זה; ואולם בבחינה שעורך החייב, יינתן שירות התמלול על גבי מחשב של החייב;
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), חייב שהוא רשת יציע שירות תמלול ותרגום לשפת סימנים לאדם עם מוגבלות ב-10 אחוזים מתכניות ההדרכה וההכשרה בכל אחד מסוגי תכניות ההדרכה וההכשרה שהוא מציע בשנת לימודים, ובתכנית אחת לשנה לכל הפחות; לא הוגשו בקשות על ידי משתתפים עם מוגבלות לקבלת התאמה בתכנית כאמור, יהיה החייב פטור מהספקת ההתאמות;
::: (ג) היה החייב רשת, יספק התאמות כאמור בפסקת משנה (ב) בכל אחד מן המקומות כאמור, ולכל הפחות במקום ציבורי אחד הנמצא ביישוב שהמרחק בינו ובין היישוב הסמוך ביותר אליו, שמסופק בו השירות על ידי החייב אינו עולה על 50 קילומטרים;
::: (ד) באמצעות מערכת להגברת שמע אישית אלחוטית, לרבות מערכת שמע אישית שנעזר בה האדם עם המוגבלות;
::: (ה) במידת הצורך, תוך תיאור קולי של אמצעי המחשה ויזואליים שנעשה בהם שימוש בהדרכה או בהכשרה;
::: (ו) בשפה פשוטה ובאופן המותאם למוגבלותו של האדם, למעט אם ביצוע ההתאמה מהווה שינוי מהותי באופיו של השירות;
:: (3) לבקשת אדם עם מוגבלות יישמר לו, ככל שניתן, מקום שיאפשר לו לראות ולהשתתף באופן סביר בהדרכה או בהכשרה;
:: (4) בהסתייעות, במידת הצורך, במנורה המספקת תאורה מוגברת וככל האפשר תוך אפשרות לוויסות עוצמה;
:: (5) ההדרכה, ההכשרה, או הבחינה יתקיימו במקום ציבורי, לרבות חלק ממקום ציבורי המשמש למתן ההכשרה או ההדרכה, שבוצעו בו התאמות נגישות לפי [[חלק ח1 תוספת שנייה לתקנות התכנון והבנייה|תקנות הנגישות למקום ציבורי חדש]] [[תקנות נגישות למקום ציבורי קיים|או קיים]], לפי [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), התשע&quot;א-2011]], או לפי [[חלק ח1 תוספת שנייה לתקנות התכנון והבנייה|תקנות לעניין מוסד חינוך חדש (([צ&quot;ל: תקנות נגישות למקום ציבורי חדש]))]], לפי [[סעיף 158ו1(ז) לחוק התכנון והבנייה]], לפי העניין; ואולם ניתנה הדרכה, הכשרה או בחינה במקום ציבורי קיים, תסופק ההדרכה או ההכשרה בתקופת הביניים שמיום התחילה עד המועד שנקבע להשלמת ביצוע התאמות נגישות למקום ציבורי קיים, במקום ציבורי או חלקו שמתקיימו בו דרישות [[חלק ח' ((לתוספת השנייה)) בתקנות התכנון והבנייה]], ובלבד שההדרכה או ההכשרה יינתנו בחלק של המקום הציבורי שהוא נגיש; סופק שירות הדרכה או הכשרה במקום ציבורי קיים המשמש מוסד חינוך כהגדרתו [[בסעיף 19לב לחוק]], יהיו בו בתקופת הביניים האמורה לפחות התאמות הנגישות לפי [[חלק ח' ((לתוספת השנייה)) לתקנות התכנון והבנייה]];
:: (6) על אף האמור בפסקה (5), סופק ההכשרה או הדרכה על ידי רשת, יסופק השירות בתקופת הביניים שמיום התחילה עד המועד שנקבע להשלמת ביצוע התאמות נגישות למקום ציבורי קיים, במקום ציבורי אחד לפחות שמתקיימות בו דרישות [[חלק ח' ((לתוספת השנייה)) לתקנות התכנון והבנייה]], לרבות מקום ציבורי קיים שהוא בניין המשמש מוסד חינוך כהגדרתו [[בסעיף 19לב לחוק]] והנמצא ביישוב שהמרחק בינו ובין יישוב אחר שמסופק בו השירות על ידי החייב אינו עולה על 50 קילומטרים;
:: (7) על אף האמור בפסקאות (5) ו-(6), לא מצא נותן השירות מקום ציבורי העומד בדרישות כאמור, באזור שמסופק בו השירות, לאחר חיפוש סביר, הוא יהיה פטור מביצוע ההתאמה כאמור;
:: (8) נדרש מן המשתתפים בהדרכה או בהכשרה להפעיל מיתקן, יינתן סיוע בהפעלתו;
:: (9) יסופק כיסא מתכוונן יציב שניתן לכוון את חזית מושבו וגובה מושבו, את עומקו של המושב ואת משענת הגב שבו, ושיש בו אפשרות חיבור ידיות; ואולם אם ניתנה ההדרכה או ההכשרה במקום שבו מושבים קבועים שאינם ניתנים לכיוונון, יהיה האחראי פטור מביצוע התאמה זו;
:: (10) לפי העניין ובמידת הצורך, יסופק שולחן שניתן לכוון את גובהו;
:: (11) תינתן אפשרות להקליט את ההדרכה או ההכשרה בהקלטה קולית, לפי אלה:
::: (א) יכול שההקלטה תיעשה באמצעות עזרים הנמצאים בשימושו האישי של האדם עם המוגבלות;
::: (ב) נותן השירות רשאי לדרוש מהאדם עם המוגבלות התחייבות בכתב כי ההקלטה נעשית לצורכי לימוד אישי בלבד ולא תופץ לאנשים אחרים;
::: (ג) ההקלטה תיעשה תוך שמירה על פרטיות המדריכים והמשתתפים האחרים;
:: (12) נותן שירות יאפשר למשתתף עם מוגבלות לצלם את מהלך השיעור באמצעות עזרים המצויים בשימושו האישי של המשתתף, בתנאים כאמור בפסקה (11) או יספק לו תצלום של מידע ויזואלי המוצג במהלך השיעור כגון מידע שנכתב על לוח או המוצג לכלל המשתתפים;
:: (13) הכשיר נותן השירות אדם למתן הדרכה או הכשרה למשתתפים עם מוגבלות או הסתייע נותן השירות באדם כאמור, יינתן, במידת הצורך, סיוע על ידי אדם כאמור;
:: (14) יסופק כל אמצעי עזר או שירות עזר סביר אחר, לפי מוגבלותו של האדם, לפי האמצעים הטכנולוגיים המצויים בידי נותן השירות ובידי האדם, ולמעט אם ההתאמה הנדרשת מהווה פגיעה מהותית בשירות;
:: (15) בתקנת משנה זו, ברישה &quot;זמן סביר&quot; – בהתחשב בסוג ההתאמה הנדרשת, סוג ההדרכה או ההכשרה שלגביה מתבקשת ההתאמה, לרבות היקף ההדרכה או ההכשרה שלגביה נדרשת ההתאמה ובהתחשב במועדי מתן ההכשרה או ההדרכה.
: (ג) בבחינות או במטלות שמשתתפים בהדרכה או הכשרה נדרשים לעמוד בהן, או בבחינות המוצעות לציבור כאמור ברישה של תקנת משנה (ב), יאפשר החייב בביצוע התאמות נגישות, לבקשת אדם עם מוגבלות, לבצע את המטלה או לגשת לבחינה בסיוע אמצעי העזר ושירותי העזר המנויים בתקנת משנה (ב) או באמצעות התאמות נגישות סבירות אחרות, לרבות התאמות הנהלים, הנוהגים או הליכי הבחינה, ובכפוף להוראות [[תקנה 71]]; [[תקנה 11]] לא תחול על בחינות או מטלות.

@ 70. נגישות מידע ממוחשב ונגישות עמדות מחשב (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) ניתן שירות הדרכה או הכשרה בהסתייעות במחשב, יבצע החייב בביצוע התאמות נגישות לשירות כאמור התאמות נגישות אלה:
:: (1) סופקה הדרכה או הכשרה באמצעות אינטרנט, יבצע החייב התאמות נגישות לשירות האינטרנט לפי [[סימן ג']];
:: (2) לבקשת אדם עם מוגבלות אשר הוגשה זמן סביר מראש, יספק אמצעי עזר לשימוש במחשב בכפוף להוראות [[תקנה 71]], כמפורט להלן:
::: (א) שולחן שמתקיימות בו דרישות ת&quot;י 1918 חלק 1 בסעיפים הדנים במידות אנוש;
::: (ב) מסך מחשב בגודל 19 אינטש לפחות;
::: (ג) תוכנת הגדלה;
::: (ד) תוכנת פלט קול, ובמידת הצורך תוך שימוש באוזניות;
::: (ה) כל אמצעי עזר סביר אחר, בהתחשב במוגבלותו של האדם ובהתאם לנסיבות העניין;
:: (3) לבקשת אדם עם מוגבלות, יציב את עמדת המחשב במקום הנגיש לו.

@ 71. החלטה על הספקת אמצעי עזר או שירות עזר מסוים
: החלטה על אמצעי העזר או שירות העזר אשר באמצעותו יסופק השירות לאדם עם מוגבלות [[בסימן זה]], תתקבל לפי אלה:
: (1) באופן כמפורט [[בתקנה 29(ג)]], בהתאם למוגבלותו של האדם ובאופן שיבטיח כי האדם עם המוגבלות המשתתף בהדרכה או בהכשרה יעמוד בכל התנאים הנדרשים מהמשתתפים האחרים וכי השימוש באמצעי העזר או שירות העזר ישקף באופן מהימן את מיומנותו של האדם או ידיעותיו או משתנים אחרים המהותיים להדרכה, להכשרה או לבחינה, ולא את מוגבלותו גרידא, ותוך שמירה על שוויון הזדמנויות מהותי בין כלל המשתתפים בהכשרה או בהדרכה או הנבחנים בבחינה; נדרש אדם עם מוגבלות לעמוד בבחינה רשאי נותן השירות לדרוש מאותו אדם המבקש התאמות נגישות, תיעוד מעודכן, מטעם גורם מומחה למוגבלות שבשלה מתבקשת ההתאמה, לגבי הצורך בהתאמת הנגישות שהוא מבקש, וכן רשאי הוא להיעזר במורשה לנגישות השירות; ואולם החייב יהיה פטור מביצוע התאמת נגישות המהווה פגיעה מהותית באופיו של שירות ההדרכה או ההכשרה או באופי הבחינה;
: (2) בקשה לקבלת התאמות נגישות בהדרכה או הכשרה יגיש אדם עם מוגבלות זמן סביר לפני תחילת ההדרכה או ההכשרה, ולעניין בחינות – לא יאוחר מ-45 ימים לפני מועד הבחינה או מועד ביצוע המטלה, אלא אם כן נמסרה ההודעה על הבחינה פחות מ-45 ימים לפני המועד כאמור;
: (3) החייב יודיע את החלטתו למבקש לא יאוחר מ-30 ימים מיום הגשתה, ואולם נמסרה הודעה על בחינה פחות מ-45 ימים לפני המועד כאמור בפסקה (2), ייתן החייב את החלטתו למבקש בתוך זמן סביר; החלטת החייב תהיה מנומקת ובכתב.

@ 72. פרסום התאמות הנגישות בשירותי הכשרה, הדרכה ובחינות
: נוסף על ביצוע הוראות [[תקנה 34]], יפרסם חייב בביצוע התאמות נגישות לפי [[סימן זה]], בטופסי ההרשמה להכשרה להדרכה או לבחינה, את זכותם של תלמידים עם מוגבלות להתאמות נגישות לפי תקנות אלה, את דרכי הגשת בקשות לקבלת התאמות הנגישות ואת לוח הזמנים להגשתן.

@ 73. פעילויות פנאי וחוגים
: (א) חייב המקיים פעילות פנאי או חוג בהשתתפות ציבור בלתי מסוים קבוע לאורך זמן, כאשר הפעילות ניתנת אחת לשבוע לפחות, למעט שירות הדרכה או הכשרה כאמור [[בתקנה 69(ב)]] ולמעט סיורים מודרכים כאמור [[בסימן י&quot;א בפרק זה]], יספק לבקשת אדם עם מוגבלות, אשר הוגשה זמן סביר מראש, אחד מאמצעי העזר או שירותי עזר אלה, כאמור [[בתקנה 29(ג)]], לפי סוג הפעילות, לפי מוגבלותו של האדם ולפי העניין:
:: (1) יספק את השירות במקום שמתקיימות בו הוראות [[תקנות הנגישות למקום ציבורי קיים]] [[חלק ח1 תוספת שנייה לתקנות התכנון והבנייה|או חדש]], לפי העניין; ואולם בתקופת הביניים שעד מועד סיום ביצוע התאמות הנגישות למקום ציבורי קיים, יהיה פטור מביצוע התאמת נגישות זו;
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), היה החייב חלק מרשת, הוא יספק שירות כאמור בתקופת הביניים שמיום התחילה עד המועד שנקבע לסיום ביצוע התאמות הנגישות לפי [[תקנות הנגישות למקום ציבורי קיים]], במקום ציבורי אחד לפחות שמתקיימות בו התאמות נגישות לפי הוראות [[חלק ח' ((לתוספת השנייה)) לתקנות התכנון והבנייה]], לרבות במקום ציבורי קיים שהוא בניין המשמש מוסד חינוך כהגדרתו [[בסעיף 19לב לחוק]], והנמצא ביישוב שהמרחק בינו ובין יישוב אחר שמסופק בו השירות על ידי החייב אינו עולה על 50 קילומטרים;
:: (3) מידע בעל פה המסופק למשתתפים, יסופק לבקשת אדם עם מוגבלות באחת מדרכים אלה, לפי עניין:
::: (א) בכתב, באופן אשר יאפשר לו להשתתף באופן עצמאי בפעילות;
::: (ב) באמצעות מערכת להגברת שמע אישית שנעזר בה האדם עם המוגבלות;
::: (ג) תוך מתן אפשרות להקליט את הנאמר על ידי המדריך, לצורכי לימוד אישי בלבד, באמצעות מכשיר וידאו או אודיו המצויים בשימושו האישי של המשתתף עם המוגבלות, ותוך שמירה על פרטיות המדריך והמשתתפים האחרים;
::: (ד) בשפה פשוטה ובאופן המותאם למוגבלותו של האדם, ולמעט אם ביצוע התאמה כאמור מהווה פגיעה מהותית באופיו של השירות;
::: (ה) היה החייב חלק מרשת, יציע תרגום לשפת סימנים או תמלול ב-10 אחוזים מן החוגים שהם מילוליים בעיקרם, ולכל אחד מסוגי החוגים שהוא מציע לציבור;
:: (4) מידע כתוב המסופק למשתתפים יסופק לבקשת אדם עם מוגבלות באחת מדרכים אלה, לפי העניין:
::: (א) בדפוס נגיש, בהקלטה או בקובץ דיגיטלי כמפורט [[בתקנה 29(ד)(4)]], בהתאם לאמצעים הטכנולוגיים המצויים בידי החייב והמשתתף;
::: (ב) בדפוס נגיש תוך שימוש בפישוט לשוני כאמור [[בתקנה 29(ד)(3)]], בהיקף שלא יעלה על 100 עמודים לשנה של מידע כתוב המסופק לכלל המשתתפים במהלך הפעילות, או בשימוש בשפה פשוטה ובאופן המותאמים למוגבלותו של האדם, ולמעט אם ביצוע התאמות נגישות כאמור מהווה פגיעה מהותית באופיו של השירות;
:: (5) בכל אמצעי עזר או שירות עזר סביר אחר, לפי מוגבלותו של אדם, סוג הפעילות והאמצעים הטכנולוגיים המצויים בידי נותן השירות ובידי האדם עם המוגבלות, ולמעט אם ההתאמה המבוקשת מהווה פגיעה מהותית באופיו של השירות.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) יהיה חייב פטור מהתאמות נגישות במקרים אלה:
:: (1) השירות ניתן בבית החייב, המשמש למגוריו;
:: (2) השירות הוא בעיקרו פעילות ספורטיבית או פעילות מחול.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), היה השירות בעיקרו פעילות מוסיקלית, יספק החייב את התאמת הנגישות לפי תקנת משנה (א)(1) ו-(2), בלבד.
: (ד) החייב בביצוע התאמות נגישות לשירות פנאי לפי תקנה זו יפרסם את התאמות הנגישות שהוא מספק בשירות, ואת דרכי הגשת בקשות לקבלת התאמות הנגישות כאמור בתקנת משנה (א) ומועדיהן; ואולם לא הוגשה בקשה להתאמה מההתאמות שמציע החייב, זמן סביר לפני תחילת הפעילות, יהיה החייב פטור מביצוע התאמה זו.

=== סימן י&quot;ד: נגישות בשירותי רווחה ===

@ 74. ערכת תקשורת בשירותי רווחה
: (א) נוסף על ביצוע התאמות נגישות לפי [[תקנות 9 עד 34]] לפי העניין, חייב בביצוע התאמות נגישות לשירותי רווחה יעשה שימוש, לפי הצורך, בערכת תקשורת תומכת וחליפית מסוג לוחות תקשורת מודפסים על גבי נייר או קרטון, הכוללים מילים, מושגים או משפטים המוצגים באותיות, סמלים או איורים, המותאמת למונחים שנעשה בהם שימוש בשירותי הרווחה.
: (ב) לשכת רווחה תחזיק ערכה אחת לפחות כאמור בתקנת משנה (א).

@ 75. התאמות בשירותי רווחה
: (א) חייב בהספקת יחידות אכסון מיוחדות במקום שניתנים בו שירותי רווחה, לפי הוראות [[תקנות נגישות למקום ציבורי קיים]] או [[חלק ח'1 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה|תקנות הנגישות למקום חדש]], כגון מעונות, מקלטים לנשים מוכות, מעונות לפי [[חוק הפיקוח על מעונות]], ולמעט מעונות שהם מוסד חינוך כהגדרתו [[בחוק]], יבצע את התאמות הנגישות המנויות [[בתקנה 80(א)]].
: (ב) החייב יספק נוסף על האמור בתקנת משנה (א) גם התאמות נגישות אלה, לפי העניין ולפי אופי השירות:
:: (1) במקום שנעשה בו שימוש בפעמון הדלת הראשית על ידי המתאכסנים, יסופק חיווי ויזואלי, בתוך המבנה, לציון צלצול הפעמון;
:: (2) במקום שפתיחת הדלת הראשית בו נעשית באמצעות אינטרקום, כמשמעותו בת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיף הדן במערכת לתקשורת פנים, או באמצעות לוח מקשים (קודן) ילווה שחרור מנגנון הנעילה באמצעות חיווי ויזואלי;
:: (3) סופק בשירות טלפון נייח לשימוש המתאכסנים, יסופק לבקשת אדם עם מוגבלות טלפון נייח שמתקיימות בו התאמות נגישות כאמור [[בתקנה 4 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי בזק ולמיתקני בזק), התשס&quot;ט-2009]], ולפי מוגבלותו של האדם;
:: (4) נמנע ממתאכסן, עקב מוגבלותו, לעשות שימוש בטלפון העומד לשימוש המתאכסנים, יתאפשר שימוש באמצעי תקשורת חלופי, כגון מכשיר פקס או אינטרנט, אם קיים במקום;
:: (5) סופקה במקום מתן השירות אפשרות למתאכסנים לצפות בטלוויזיה ולהאזין לרדיו, יספק החייב, לבקשת מתאכסן עם מוגבלות מערכת עזר לשמיעה אישית אלחוטית לשמיעת קול טלוויזיה ורדיו.

=== סימן ט&quot;ו: שירותי דת ===

@ 76. התאמות נגישות בשירותי דת
: חייב בביצוע התאמות נגישות בשירותי דת יבצע נוסף על [[תקנות 9 עד 34]], לפי העניין, התאמות נגישות כמפורט [[בסימן זה]].

@ 77. התאמות נגישות בבתי תפילה
: ניתן שירות דת בבית תפילה, יספק החייב את אלה:
: (1) מערכת עזר קבועה לשמיעה כאמור [[בתקנה 54(2)(א)]], אם מספר המושבים במקום עולה על 60 או אם ניתן השירות, דרך קבע, ל-60 אנשים לפחות; לא נעשה במקום שימוש דרך קבע באמצעי הגברת קול, פטור נותן השירות מביצוע התאמות כאמור;
: (2) עותקים בדפוס גדול של ספרי התפילה שנעשה בהם שימוש בשירות דרך קבע בשפה שמודפסים בה הספרים; מספר העותקים כאמור יהיה 10 אחוזי לפחות ממספר מקומות הישיבה במקום, אם ניתן בו שירות הדת דרך קבע, או ממספר המשתתפים דרך קבע בתפילה; בפסקה זו, &quot;דפוס גדול&quot; – אותיות דפוס שגודלן הוא בין 16 ל-22 נקודות;
: (3) יספק לבקשת אדם עם מוגבלות מושב מותאם; אפשר שהמושב יוצב במקום ישיבה מיוחד; לא היו מקומות הישיבה בבית התפילה מקומות ישיבה קבועים, יסופק מושב מותאם בשיעור של 10 אחוזים מכלל הכיסאות המסופקים לציבור.

@ 78. התאמות נגישות במקוואות
: (א) במיתקן הרמה במקווה טהרה המאפשר כניסה ליציאה של אדם עם מוגבלות לבור הטבילה ושימוש במקלחת נגישה, יתקיימו דרישות אלה:
:: (1) דרישות התקן הבין-לאומי ISO 10535 (Hoists for transfer of disabled persons – Requirements and test methods);
:: (2) מיתקן ההרמה יהיה מסוגל להרים אדם שמסתו 160 ק&quot;ג לפחות; על מיתקן ההרמה יסומן במקום בולט לעין מהי המסה המרבית שהוא יכול להרים.
: (ב) חייב בביצוע התאמות נגישות במקווה יספק סיוע סביר של בלנית לאישה עם מוגבלות או סיוע של אדם אחר העוסק בהפעלת המקווה בדרך קבע לגבר עם מוגבלות, באתר המקווה, בכניסה לבור הטבילה שבו וביציאה ממנו, לרבות סיוע בשימוש במיתקן הרמה כאמור בתקנת משנה (א) המותקן במקום, כדי להבטיח שימוש בטיחותי בשירות הניתן במקווה.
: (ג) מקווה טהרה קיים שהותקן בו מיתקן הרמה לפני יום התחילה או לפני יום תחילתן של [[תקנות ((נגישות ל))מקום ציבורי קיים]], יהיה חייב פטור מהתקנת מיתקן הרמה שמפרטו לפי תקנת משנה (א).

=== סימן ט&quot;ז: שירותי הארחה ===

@ 79. תחולה
: [[סימן זה]] יחול על שירותי הארחה הניתנים במקום ציבורי לאכסון כהגדרתו [[בתקנות הנגישות למקום ציבורי קיים]], למעט מקום שאינו בניין שבו לנים שלא ביחידות אכסון (כגון לינת שטח, לרבות באוהלים).

@ 80. התאמות נגישות ביחידת אכסון מיוחדת בשירותי הארחה
: (א) נוסף על ביצוע התאמות נגישות לפי [[תקנות 9 עד 34]] יבצע חייב בביצוע התאמות נגישות לשירותי הארחה ביחידת אכסון מיוחדת המסופקת לאדם עם מוגבלות במסגרת השירות, התאמות נגישות כמפורט להלן:
:: (1) גובהה של מיטה יהיה כמפורט בת&quot;י 1918 חלק 3.2 בסעיף 2.4.2(ד); לבקשת אדם עם מוגבלות, יגביה החייב מיטה המצויה בחדר לינה של יחידה מיוחדת, בלא יותר מ-10 סנטימטרים מעל גובהה; הגבהת המיטה תיעשה בגובה של 5 סנטימטרים או 10 סנטימטרים מעל גובהה, לפי בחירת האדם עם המוגבלות, ובאופן יציב ובטוח, כגון באמצעות קוביות עץ, אך לא באמצעות מזרן נוסף;
:: (2) במקביל לאחת הצלעות הארוכות של מיטה ביחידת האכסון המיוחדת, יימצא מעבר שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות; ביחידת אכסון מיוחדת במקום ציבורי קיים, רוחב המעבר יהיה 110 סנטימטרים לפחות, ויכול שרוחב המעבר כאמור יסופק על ידי שינוי מקום המיטה, לבקשת אדם עם מוגבלות;
:: (3) היו ארוניות לצד המיטה, יהיו הארוניות ניתנות להזזה;
:: (4) היה ארון ביחידה המיוחדת, יהיה לידו טווח הגעה לפי ת&quot;י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בטווח הגעה בעבור אדם המתנייע בכיסא גלגלים (2.6.3.1), כך שיתאפשר לאדם להכניס ולהוציא פריטים מהארון, לרבות תליית פריטים בו; דלתות הארון יהיו דלתות הזזה הניתנות לפתיחה אגף על אגף;
:: (5) ברהיטים ובמיתקנים ביחידה המיוחדת המופעלים על ידי האורח, לרבות כספת ומזגן, ייעשו התאמות נגישות לפי הוראות ת&quot;י 1918 חלק 1, בסעיף הדן במידות אנוש (2.6); לבקשת אדם עם מוגבלות, יסופק לו שלט עם ניגוד מישושי להפעלת המזגן;
:: (6) היו ביחידה המיוחדת כורסאות או כיסאות, יספק החייב מושב מותאם אחד לפחות;
:: (7) הותקנה טלוויזיה ביחידת אכסון מיוחדת שיש בה מיטה, במועד שלאחר יום התחילה, תוצב הטלוויזיה מול ראש המיטה ושוליו התחתונים של המסך יהיו בגובה של 120 סנטימטרים לפחות מן הרצפה;
:: (8) הותקנו בחדר האמבטיה ביחידת אכסון מיוחדת מאחזי יד פריקים, יוצעו אותם מאחזי יד לאדם עם מוגבלות שאמור להתאכסן ביחידת האכסון המיוחדת טרם התאכסנותו לבקשת האדם, יותקנו מאחזי היד הפריקים כמפורט [[פרט 8.189 תוספת שנייה לתקנות התכנון והבנייה|בפרט 8.189 בתקנות נגישות למקום ציבורי חדש]] או [[#פרט 2.30 תוספת ראשונה|בפרט משנה ((())30(())) בפרט 2 בתוספת הראשונה לתקנות הנגישות למקום ציבורי קיים]], לפי העניין;
:: (9) היה הפרש גובה שאינו עולה על 6 סנטימטרים בין יחידת האכסון המיוחדת לבין מרפסת או גינה, לפי העניין, הנמצאים מחוץ ליחידה, יותקן סף פריק לשם התגברות על הפרש הגובה לפי הוראות [[#פרט 2.8 תוספת ראשונה|פרט משנה ((())8(())) בפרט 2 בתוספת הראשונה לתקנות נגישות למקום ציבורי קיים]];
:: (10) היה מטבחון ביחידת אכסון מיוחדת, יתקיימו בו אלה:
::: (א) היה במטבחון ארון תחתון, יכיל הארון מגירות בלבד; היו דלתות הארון דלתות הזזה – יכול שהארון יכיל מדפים נשלפים;
::: (ב) כיור יותקן לפי ת&quot;י 1918 חלק 3.1 בסעיף 2.11.7.2;
::: (ג) משטח העבודה יהיה בגובה שבין 80 ו-85 סנטימטרים מן הרצפה; השולחן יהיה בגובה של 75 סנטימטרים מן הרצפה ואם אין שולחן כאמור, יסופק משטח עבודה בגודל של 80×60 סנטימטרים ובגובה שבין 73 ו-75 סנטימטרים מן הרצפה, וכן יתקיימו התנאים כמפורט בת&quot;י 1918 חלק 1 בסעיף 2.6.2 לעניין חללים חופשיים לברכיים;
::: (ד) היה במטבחון ארון עליון, יהיו שוליו התחתונים בגובה שבין 130 ו-135 סנטימטרים מן הרצפה ותתאפשר לאדם עם המוגבלות גישה למדף התחתון שבארון.

@ 81. ערכת עזר לשמיעה
: (א) בתקנה זו, &quot;ערכת עזר לשמיעה&quot; – ערכה הכוללת אבזרים כמפורט להלן:
:: (1) טלפון לאנשים עם מוגבלות שמתקיימים בו אלה:
::: (א) קיימת לפחות אפשרות להגברת אות השמע והצלצול;
::: (ב) הוא מתאים לשימוש עם מכשיר שמיעה אישי במצב &quot;T&quot;{{כ}} (telecoil);
::: (ג) הוא מאפשר שינוי תחום תדרי הצלצול (טון);
::: (ד) קיימת אפשרות לחיווי חזותי (הבזקי אור) לצלצול הטלפון;
::: (ה) קיימת אפשרות לחיבור כרית רטט;
:: (2) מערכת עזר לשמיעה אישית אלחוטית לטלוויזיה ולרדיו שכוללת אבזרים ומאפיינים אלה:
::: (א) מקלטים אישיים מסוג אוזניות ומקלטים מסוג לולאת השראה צווארית, במספר כמפורט בתקנת משנה (ב);
::: (ב) וסת עוצמה אישי ביחידת המקלט;
::: (ג) סוללות נטענות ומטען נייח;
:: (3) מערכת התראה ניידת מודולרית אלחוטית למקורות קול המפעילה, בלא שיהוי, אמצעי התראה על פעילות מקור קול, הכוללת:
::: (א) חיבור למקורות הקול המפורטים להלן, או ניתנת לחיבור אליהם, לפי העניין:
:::: (1) צלצול טלפון;
:::: (2) גלאי עשן או מערכת התראה מרכזית של שירות ההארחה;
:::: (3) צלצול או דפיקה בדלת;
:::: (4) שעון מעורר;
::: (ב) אמצעי התראה אלה: הבזק אור, רטט, אות שמע מוגבר ומאפשרת למשתמש לבחור אילו אמצעי התראה להפעיל;
::: (ג) יחידת בסיס, יחידת משדרים ויחידת מקלט הניתן לנשיאה; המערכת מפעילה את אמצעי ההתראה כאמור בפסקת משנה (ב) ומסמנת איזה מבין מקורות הקול הוא המופעל; יחידת הבסיס פועלת באמצעות חשמל וסוללת גיבוי; יחידת המשדרים ויחידת המקלט לנשיאה פועלות באמצעות סוללות;
:: (4) מארז נייד לאחסון ערכת העזר, המסומנת בסמל הנגישות הבין-לאומי לנגישות אנשים עם מוגבלות שמיעה בגודל עד 10×10 סנטימטרים שכולל הסבר לגבי הציוד והוראות שימוש והפעלה, בשפות עברית ערבית ואנגלית.
: (ב) החייב בביצוע התאמות נגישות לשירותי הארחה יחזיק ערכות עזר לשמיעה, יספקן ויתקינן לפי פרטים אלה:
:: (1) מספר ערכות העזר יהיה כאמור בטור ב' בטבלה שלהלן, לשירות הארחה שמספר יחידות האכסון בו הוא כאמור בטור א' לצדו:
{|
|-
! טור א' !! טור ב'
|-
! מס' המושבים או תפוסת המקום !! שיעור המקלטים שיסופקו
|-
| עד 25 || 1
|-
| 26 עד 75 || 2
|-
| 76 עד 100 || 3
|-
| 101 עד 200 || 4
|-
| 201 עד 400 || 5
|-
| 401 עד 500 || 6
|-
| מעל 500 || 7 בתוספת ערכה אחת לכל 75 יחידות אכסון נוספות
|}

:: (2) אם הוא חייב להחזיק לפי הטבלה שבפסקה (1) –
::: (א) עד שלוש ערכות עזר – תכלול ערכת עזר אחת לפחות שני מקלטי אוזניות ושני מקלטי לולאות השארה צוואריות לשמיעת קול טלוויזיה ורדיו; הערכות האחרות יכללו מקלט אישי אחד מסוג אוזניות ומקלט אחד מסוג לולאת השראה צווארית לשמיעת קול טלוויזיה ורדיו;
::: (ב) ארבע ערכות עזר לשמיעה לפחות – יכללו שתיים מהן לפחות, שני מקלטים אישיים מסוג אונזיות ושני מקלטים מסוג לולאת השראה צווארית לשמיעת קול טלוויזיה ורדיו; הערכות האחרות יכללו מקלט אישי אחד מסוג אוזניות ומקלט אחד מסוג לולאת השראה צווארית לשמיעת קול טלוויזיה ורדיו;
:: (3) לבקשת אורח עם מוגבלות תסופק ותותקן ערכת עזר לשמיעה ביחידת האכסון שבה בוחר האדם להתארח; היה מספר האורחים עם מוגבלות שמיעה ביחידת אכסון אחת גדול ממספר המקלטים האישיים בערכת עזר אחת לשמיעה, יסופקו מקלטים אישיים נוספים כמספר האורחים, מתוך ערכות העזר האחרות לשמיעה המצויות בחזקת החייב.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), חייב המספק שירותי הארחה בבקתות (כגון בונגלו) שלא מסופק בהן טלפון או טלוויזיה, יהיה פטור מהספקת אמצעי עזר כאמור; היה החייב פטור כאמור, תינתן לאדם עם מוגבלות, לפי תיאום עמו, התראה על אירוע חירום כגון שריפה, באמצעות מסרון.

@ 82. התאמות בשירותי הארחה
: (א) נוסף על הספקת מערכות עזר לשמיעה לפי [[תקנה 81]], יספק החייב בביצוע התאמות נגישות לשירותי הארחה אמצעי עזר ושירותי עזר אלה, לפי העניין:
:: (1) לשימוש אדם עם מוגבלות יועמד שירות פקסימילה בעמדת שירות, בעלות של שיחת טלפון ליעד הנדרש, בעד כל משלוח מקסימילה;
:: (2) סופק לאדם עם מוגבלות כרטיס אלקטרוני, יסומן הכרטיס בסימן חזותי כגון חץ או בסימן מישושי כגון חיתוך של אחת מזוויות הכרטיס, או חירורה, לפי בקשתו של האדם, כך שיהיה ניתן לזהות את כיוון הכנסת הכרטיס לחריץ;
:: (3) סופקו סרטי הדרכה לגבי השירותים הניתנים בשירות ההארחה (כגון סרטונים על פינוי בשעת חירום או על השירותים המסופקים בספא), הם יסופקו עם כתוביות בשפת הסרט; היו הכתוביות סמויות, יינתן לאדם עם המוגבלות הסבר כיצד להפעילן;
:: (4) לבקשתו של אדם בגיר עם מוגבלות, יתאפשר לו ללון ביחידת אכסון אחת עם הוריו, למעט בשירות הארחה שהדבר אסור בו משיקולי בטיחות או אם יש בכך פגיעה מהותית באופי השירות שניתן במקום;
:: (5) החייב ישכיר או יספק יחידה מיוחדת למי שאינו אדם עם מוגבלות בניידות אם התקיימו כל אלה:
::: (א) לא נותרו יחידות אכסון רגילות להשכרה או הספקה;
::: (ב) מועד תחילת האירוח המתוכנן ביחידה הוא פחות משלושה שבועות מיום ביצוע הזמנתה; ואולם בחגי ישראל ומועדיו, בחודשים יולי ואוגוסט ובשבועיים שלפני כל אחד מאלה, תושכר או תסופק יחידה מיוחדת כאמור רק אם מועד תחילת האירוע המתוכנן הוא פחות מחמישה שבועות מביצוע ההזמנה של היחידה המיוחדת;
:: (6) החייב ידאג לשמירת מקום חניה בעבור אורח שהוא אדם עם מוגבלות הלן במלון ואשר לרכבו יש תג נכה, מיום תחילת האירוע עד יום סיומו; מספר מקומות החניה אשר יישמרו בעבור אורחים עם מוגבלות יהיה לפחות כמספר מקומות החניה לנכים שהתקנתם נדרשת לפי [[פרט 8.110 תוספת שנייה לתקנות התכנון והבנייה|פרט 8.110 לתקנות התכנון והבנייה]] או לפי [[#פרט 2 תוספת ראשונה|פרט 2 בתוספת הראשונה לתקנות הנגישות למקום ציבורי קיים]], לפי העניין;
:: (7) נשמר מקום חניה בעבור אורח שהוא אדם עם מוגבלות, תתואם פתיחת החניה באמצעות הטלפון עם האדם עם המוגבלות, לבקשתו, וסמוך להגעתו;
:: (8) הותקן במקום הציבורי סימן מוביל, לפי [[תקנות הנגישות למקום ציבורי קיים]], יסופק לבקשת אדם עם מוגבלות הלן במקום, עם הגעתו למקום, ליווי מהכניסה עד לדלפק הקבלה, למעלית, ליחידת האכסון שהוא מתאכסן בה או למיתקנים השונים במקום, לפי העניין; ואולם אם לא הותקן סימן מוביל במקום ציבורי לאכסון, שתפוסתו 500 איש לפחות, וכניסתו ודלפק הקבלה בקרבת הכניסה מאוישים ברציפות 24 שעות ביממה, כאמור [[#פרט 2.16 תוספת ראשונה|בפרט משנה ((())16(())) בפרט 2 בתוספת הראשונה של תקנות הנגישות למקום ציבורי קיים]], יסופק ליווי לבקשת אדם עם מוגבלות הלן במקום לכל חלקי המקום הציבורי, לפי העניין;
:: (9) בשירות הארחה שלא מסופק בו ליווי כאמור בפסקה (8), תסופק לבקשת אדם עם מוגבלות מפה בדפוס נגיש שיצוין בה מיקום השירותים העיקריים הניתנים בשירות ההארחה, כגון: דלפקי הקבלה, חדרי שירותים, טלפונים ציבוריים, אזורי הישיבה ודרכי המילוט; אסרו גורמי ביטחון המוסמכים על פי דין על הספקת מפה בדפוס של המקום שניתן בו שירות ההארחה, פטור החייב מהספקת מפה בדפוס נגיש כאמור; בשירות הארחה שבו פחות משמונה יחידת אחסון, יהיה החייב פטור מביצוע התאמת נגישות זו;
:: (10) לבקשת אדם עם מוגבלות יסופק לו שלט שנועד לתלייה מחוץ לדלת חדרו, ולפיו המתארחים בחדר זקוקים לסיוע בפינוי בחירום;
:: (11) הותקן בחדר שלט עם הסבר מילולי על אודות הפעלת מכשיר או אבזר, יסופק המידע בשלט גם תוך פישוט לשוני ושימוש מרבי בסמלול או באיור, לפי העניין;
:: (12) נוסף על אמצעי העזר כאמור [[בתקנה 81(א)]], יספק חייב, לבקשת אדם עם מוגבלות, טלפון נייח נגיש כאמור [[בתקנה 4 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי בזק ומיתקני בזק), התשס&quot;ט-2009]], בהתאם למוגבלותו של האדם ולפי העניין; ואולם אם לא סופק טלפון ביחידות אכסון, יהיה החייב פטור מביצוע התאמה זו;
:: (13) הותקנה טלוויזיה ביחידת אכסון, במועד שלאחר יום התחילה יבוצעו התאמות נגישות באמצעי ההפעלה כאמור [[#פרט 2.27 תוספת ראשונה|בפרט משנה ((())27(())) בפרט 2 לתוספת הראשונה של תקנות נגישות למקום ציבורי קיים]] לעניין זיהוי במישוש וניגודיות חזותית.
: (ב) לבקשת אדם עם מוגבלות המתאכסן במקום, יספק החייב גם את אלה:
:: (1) הדרכה בהתמצאות במקום מתן השירות לרבות מיקום חלקיו השונים והשירותים הניתנים בהם, ודרכי המילוט בשעת חירום;
:: (2) הדרכה בתפעול אמצעי העזר, מכשירים ועזרים המצויים ביחידת האכסון או המסופקים לאדם עם מוגבלות לפי בקשתו, ובהם טלוויזיה, מזגן, כספת ומערכת העזר לשמיעה כאמור [[בתקנה 81]], וכן סיוע סביר בשימוש באמצעים, מכשירים ועזרים כאמור, לרבות שינוי מיקום פריטי ריהוט;
:: (3) הקראת מסמכים שמספק החייב, סיוע בספירת כסף וזיהויו וסיוע סביר בנשיאת מטען;
:: (4) מידע בדבר התאמות הנגישות הקיימות ביחידות האכסון המיוחדות והרגילות והאמצעי העזר שנותן השירות מספק, וכן מידע על אודות התאמות הנגישות המצויות ביחידת האכסון שבה מתארח האדם עם המוגבלות ואמצעי העזר ושירותי העזר אשר ניתן לספק לו ביחידה זו;
:: (5) כל שירות עזר סביר אחר, לפי הנסיבות.

=== סימן י&quot;ז: שירותי מגורים ולינה ===

@ 83. התאמות נגישות לשירותי מגורים ולינה
: (א) נוסף על ביצוע התאמות נגישות לפי [[תקנות 9 עד 34]], נותן שירות המספק שירותי מגורים או לינה לתקופות קצובות, לרבות במעון לעובדים או לציבור בלתי מסוים אחר, למעט שירות לינה המסופק בשירות שחלים עליו [[סימנים י&quot;ד]] [[או ט&quot;ז בפרק זה]], ידאג, בכפוף לאופי השירות ולפי העניין, לאלה:
:: (1) התאמות נגישות ליחידות המיוחדות שהוא מספק כאמור [[בתקנה 80(א)]];
:: (2) יספק אמצעי עזר לפי [[תקנה 81(א)]];
:: (3) לבקשת אדם עם מוגבלות תינתן לו הכוונה לחלקים השונים במקום שניתן בו שירות המגורים או הלינה, לפי העניין (כגון הכניסה, מטבח, מקלחות, חדרי השירותים) וכן הסבר לגבי תפעול המכשירים השונים;
:: (4) לבקשת אדם עם מוגבלות אשר הוגשה זמן סביר מראש, יסופק כל אמצעי עזר או שירות עזר סביר, לפי הנסיבות;
:: (5) קיימים חללים לשימוש משותף (כגון מטבח או מקלחת) במקום ציבורי שמסופק בו שירות מגורים או לינה ושקיימת בו יחידת אכסון מיוחדת יחולו גם באותם חללים הוראות ת&quot;י 1918 חלק 1 בסעיף הדן במידות אנוש.
: (ב) חייב בביצוע התאמות נגישות לפי [[סימן זה]] יפרסם את התאמות הנגישות המסופקות בשירות שהוא מספק, דרכי הגשת בקשה לקבלת התאמות נגישות ומועדי הגשתה, כאמור [[בתקנה 34(ג)]].
: (ג) חייב בביצוע התאמות נגישות לפי תקנה זו יספק יחידת אכסון מיוחדת למי שאינו אדם עם מוגבלות, רק אם לא נותרו בידו יחידות אכסון רגילות ואם לא נדרשה יחידת האכסון המיוחדת על ידי אדם עם מוגבלות זמן סביר לפני מועד אכסונה על ידו.
: (ד) ביקש אדם עם מוגבלות יחידת אכסון מיוחדת לאחר שזו סופקה לאדם שאינו עם מוגבלות, רשאי החייב להעביר את המתאכסן ליחידת אכסון אחרת ולספק את היחידה המיוחדת לאדם עם מוגבלות; החייב יידע אדם בלא מוגבלות שמסופקת לו יחידת אכסון מיוחדת, עם הספקת היחידה, כי ייתכן ותסופק לאדם עם מוגבלות אם תוגש בקשה לכך, גם לאחר מועד כניסתו ליחידה.

=== סימן י&quot;ח: שירותי הסעדה ===

@ 84. נגישות שירותי הסעדה
: (א) חייב בביצוע התאמות נגישות בשירותי הסעדה יבצע את התאמות הנגישות כאמור [[בתקנות 9 עד 34]] [[ו-52]] לפי העניין ובשינויים אלה:
:: (1) סיפק החייב מושבים לסועדים, יהיו 10 אחוזים מהם ולא פחות משניים מושבים מותאמים; ואולם היה שטח האזור שניתן בו שירות ההסעדה, לרבות שטחי חוץ כגון מרפסת או מדרכה, פחות מ-50 מטרים רבועים, יהיה פטור מביצוע התאמות כאמור;
:: (2) סיפק החייב שולחנות לסועדים, יתקיימו ב-5 אחוזים מהם, ולפחות בשולחן אחד, תנאי ת&quot;י 1918 חלק 1 לעניין שטח חופשי לכיסא גלגלים (2.6.1), חללים חופשיים לברכיים וכפות הרגליים (2.6.2) וטווח הגעה לחזית (2.6.3.1);
:: (3) לבקשת אדם עם מוגבלות, יספק החייב בנסיבות לתפריט המוצע לסועדים, בעת קבלת השירות, אחת מהתאמות הנגישות המנויות [[בתקנה 29(ד)]] המתאימה למוגבלותו בכפוף [[לתקנה 29(ג)]], ובכפוף לאמצעים הטכנולוגיים המצויים בידי החייב;
:: (4) היה השירות חלק מרשת הסעדה, שבה עשרה סניפים לפחות, יספק החייב, לבקשת אדם עם מוגבלות, תצלומים של המנות הנפוצות המוצעות לציבור.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) –
:: (1) ניתן שירות הסעדה במקום שיש בו עמדת שירות ושולחנות לציבור הסועדים, יהיה החייב פטור מביצוע הוראות [[תקנה 18]];
:: (2) בשירות הסעדה שבו קיימת עמדת שירות ואינו שירות עצמי (כגון פאב), יספק החייב, לבקשת אדם עם מוגבלות, שולחן כאמור בתקנת משנה (א)(2) ובמידת הצורך מושב מותאם כאמור בתקנת משנה (א)(1), לפי העניין;
:: (3) על אף האמור בפסקה (2), ניתן שירות ההסעדה כאמור בעמדת שירות בשיטת &quot;קח ולך&quot; כאשר אין במקום שולחנות וכיסאות, יהיה החייב פטור מהספקת שולחן או כיסא כאמור.
: (ג) בשירותי הסעדה בשיטת השירות העצמי – שבה הסועד נוטל את המזון אל צלחתו בעצמו – יוודא החייב כי כל סוגי המזון המוצעים לציבור יהיו בטווח הגעה של אדם עם מוגבלות המתנייע בכיסא גלגלים, לפי הוראות ת&quot;י 1918 חלק 1 בסעיפים הדנים בטווחי הגעה (2.6.3.1 עד 2.6.4).
: (ד) החייב יספק לבקשת אדם עם מוגבלות כל שירות עזר סביר, כאמור [[בתקנה 52]], כגון מציאת מושב פנוי, תיאור בעל פה של המזון המוצע במקום, סיוע בנשיאת המזון מן הדלפק אל מושבו, תיאור מיקומם של כלי האוכל והשירות, והכל לפי העניין.
: (ה) במזנון בבית קולנוע שבשטחו שולחנות לציבור, יבוצעו התאמות כאמור בתקנת משנה (א); לא היו בשטחו של המזנון שולחנות לציבור – יבוצעו במזנון התאמות כאמור [[בתקנה 18]].
: (ו) בתקנה זו, &quot;שירותי הסעדה&quot; – מסעדה, בית קפה, בר או כל מקום אחר שמגישים בו מזון ומשקאות לציבור וכן שירות קייטרינג.

=== סימן י&quot;ט: נגישות לשירותי ספורט ופנאי ===

@ 85. נגישות לשירותי ספורט ופנאי
: (א) נוסף על ביצוע הוראות [[תקנות 9 עד 34]], לפי העניין, חייב בביצוע התאמות נגישות לשירותי ספורט, לרבות שירות הניתן בבריכת שחייה, פארק מים ובמיתקני ספורט יספק, לבקשת אדם עם מוגבלות, התאמות נגישות אלה:
:: (1) הכוונה לחלקיו השונים של מקום שניתן בו השירות; ואולם בשירותים המופעלים במקום ציבורי שבו אין נוכחות קבועה של אדם המספק שירות במישרין לציבור, יהיה החייב פטור מביצוע התאמה זו;
:: (2) היה במקום עובד המיומן בהפעלת המיתקנים והמכשירים, יספק סיוע סביר בזיהוי המיתקנים ובשימוש בהם;
:: (3) במכון כושר, כהגדרתו [[=חוק מכוני כושר|בחוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), התשנ&quot;ד-1994]] (להלן – חוק מכוני כושר), שבו מסופקים שירותי כושר גופני באמצעות מכשירים, תהיה נגישות רציפה, כהגדרתה [[בתקנות הנגישות למקום ציבורי קיים]], לעשרה אחוזים לפחות מן המכשירים מכל אחד מסוגי מכשירים אלה: משקולת חופשית, מכשיר התנגדות ומכשיר אירובי, כהגדרתם [[בתקנות מכוני הכושר (רישוי ופיקוח) (אימון קטינים במכוני כושר), התשס&quot;ה-2005]]; ואולם אם היה במקום מתחם למשקולות חופשיות שאין נגישות אליו, תינתן נגישות רציפה למכשיר אחד לפחות מסוג זה;
:: (4) על אף האמור בפסקה (3), הוצבו המכשירים באולם ששטחו אינו עולה על 100 מטרים רבועים, תסופק נגישות רציפה למכשיר אחד לפחות מכל אחד מהסוגים האמורים בפסקה (3);
:: (5) בבריכת שחייה שאורכה 25 מטרים לפחות ושבה מסלולים מסומנים, ימתח חבל לרוחב הבריכה במרחק 5 מטרים מכל דופן קצה ובגובה שבין 180 ל-250 סנטימטרים מעל פני הבריכה, ולכל אורכו דגלונים המצויים בניגוד חזותי זה מזה.
: (ב) אין באמור בתקנה זו לגרוע מהוראות [[תקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכות שחייה), התשס&quot;ד-2004]], ומהוראות [[חוק מכוני כושר]] והתקנות שהותקנו על פיו.

== פרק ו': נגישות חלופית למקום ציבורי ולשירות ציבורי ==

@ 86. נגישות חלופית למקום ציבורי ולשירות ציבורי
: (א) התקיים תנאי מן התנאים המפורטים בתקנת משנה (ב), למעט בשירות ציבורי שחלים עליו [[סימן ו פרק ה1 לחוק|סימנים ו']], [[סימן ז פרק ה1 לחוק|ז']] [[סימן י פרק ה1 לחוק|ו-י' בפרק ה'1 לחוק]], יבצע החייב את אותן התאמות נגישות אשר אינן מהוות נטל כבד מדי, ככל שפטור כאמור חל עליו, או שינוי יסודי במהות השירות, המבטיחות מתן השירות לאנשים עם מוגבלות באופן בטוח, נוח, מכובד ועצמאי ככל האפשר.
: (ב) החייב יבצע התאמות נגישות חלופיות כאמור בתקנת משנה (א) אם ניתן לו פטור מלא או חלקי מביצוע התאמת נגישות, בהתקיים אחת מאלה:
:: (1) ביצוע התאמות הנגישות למקום ציבורי או לשירות ציבורי –
::: (א) מהווה נטל כבד מדי;
::: (ב) יגרום לשינוי יסודי במהות השירות כאמור [[בסעיף 19יג(א)(4) לחוק]], או פגיעה מהותית באופיו המיוחד של מקום ציבורי בשל ערכי ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע כאמור [[בסעיף 19ט(ב)(1) לחוק]];
:: (2) התאמת נגישות למקום ציבורי אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות, לפי חוות דעת של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, כאמור [[בסעיף 19יג(א)(1) לחוק]];
:: (3) הנציב פטר את החייב מביצוע התאמות נגישות לשירות ציבורי או למקום ציבורי קיים מחשש להתמוטטות כלכלית, כאמור [[בסעיף 19יג(ג) לחוק]].
: (ג) בתקופת הביניים שעד למועד שנקבע לביצוע כל שלבי התאמות הנגישות למקום ציבורי, כמפורט [[בתקנות הנגישות למקום ציבורי קיים]], [[תקנות הנגישות לאתר]], [[ותקנות הנגישות למקום שאינו בניין]], לפי העניין, יבצע החייב, ככל האפשר, את ההתאמות החלופיות כאמור בתקנת משנה (א); ביצוע התאמה חלופית לפי הוראה זו אינה פוטרת את החייב מביצוע התאמות נגישות לפי כל דין.
: (ד) בתקופת הביניים שעד למועד שנקבע לביצוע כל שלבי התאמות הנגישות לשירות, כאמור [[בפרק ח']], יבצע החייב, ככל האפשר, התאמות חלופיות כאמור בתקנת משנה (א); ביצוע התאמה חלופית לפי הוראה זו אינה פוטרת את החייב מביצוע התאמות נגישות לפי כל דין.
: (ה) בבחירת אמצעי עזר חלופי במסגרת התאמות חלופיות כאמור בתקנת משנה (א), יבחר החייב באותו אמצעי המתאים לרוב מקבלי השירות עם המוגבלות שלה נועדה ההתאמה, לאחר קבלת חוות דעת ממורשה לנגישות השירות או ממורשה לנגישות מבנים תשתיות וסביבה, לפי העניין.
: (ו) קיים במקום ציבורי הפרש גובה, יכול שישמש כנגישות חלופית לפי תקנה זו –
:: (1) במקום שהפרש הגובה בו אינו עולה על 50 סנטימטרים – כבש נייד, יציב, שמתקיימים בו אלה:
::: (א) שיפועו לא יעלה על 12 אחוזים;
::: (ב) רוחבו 90 סנטימטרים לפחות;
:: (2) היה הפרש הגובה עד 110 סנטימטרים – מעלון אנכי, שכושר ההרמה שלו בעבור אדם עם מוגבלות ומכשיר העזר שלו, הוא 250 קילוגרמים לפחות.
: (ז) חייב המבצע התאמה חלופית אחת או יותר בשירות שהוא מספק, יפרסם את דבר השימוש בהתאמה החלופית יחד עם פרסום שאר ההתאמות לשירות שאותו הוא מספק, כאמור [[בתקנה 34]].

== פרק ז': הכשרת עובדים, מינוי רכז נגישות ==

@ 87. יידוע צוות העובדים בחובות על פי [[החוק]]
: (א) נותן שירות יידע את העובדים בנושאים שלהלן:
:: (1) איסור הפלייתם של אנשים עם מוגבלות במתן השירות, כאמור [[+|בסעיפים 19ג]] [[ו-19ו לחוק]];
:: (2) חובת מתן שירות שוויוני בסביבה מכילה כאמור [[בסעיף 6 לחוק]] [[ובתקנות 3 עד 5]], ועיגון חובה זו בנוהלי השירות לפי [[תקנה 9]];
:: (3) עיקרי החובות לפי [[החוק]] החלות על השירות האמור, לפי תקנות אלה ולפי כל דין אחר, לתת נגישות לאנשים עם מוגבלות ולבצע התאמות נגישות למקום ציבורי ולשירות ציבורי.
: (ב) החייב יידע את העובדים כאמור בתקנת משנה (א) בדפוס או באמצעים דיגיטליים (כגון סרטוני הדרכה או לומדות); ואולם מעסיק החייב פחות מ-25 עובדים, רשאי הוא ליידע את העובדים בעל פה; תחילתה של תקנת משנה זו שנה מיום התחילה.

@ 88. הכשרת עובדים למתן שירות לאנשים עם מוגבלות
: (א) נוסף על ביצוע הוראות [[תקנה 87]], ינחה חייב את צוות העובדים שתפקידם לספק את השירות ישירות לציבור, את הממונים הישירים עליהם וכן את נושאי המשרה על פי דין ([[בפרק זה]] – נושא משרה) שתפקידם לספק שירות לציבור בכל אלה:
:: (1) סוגי מוגבלויות שונים וכיצד הם עשויים לבוא לידי ביטוי בעת קבלת השירות;
:: (2) כללי התנהגות נאותים כלפי אנשים עם מוגבלות בעת מתן השירות, לרבות דרך ולשון הפנייה אליהם;
:: (3) הפעולות שעל עובד או נושא משרה לנקוט כדי לבצע את התאמות הנגישות, לרבות תפעול אמצעי העזר ותחזוקתם, מתן שירותי עזר או הזמנתם, ותחזוקת ההתאמות אשר בוצעו למקום הציבורי שבו ניתן השירות לפי תקנות אלה, לפי [[חלק ח1 תוספת שנייה לתקנות התכנון והבנייה|תקנות הנגישות למקום ציבורי חדש]], לפי [[תקנות הנגישות למקום ציבורי קיים]], לפי [[תקנות הנגישות לאתר]] או לפי [[תקנות הנגישות למקום שאינו בניין]], וכל הוראת דין המתייחסת להתאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות, לפי העניין.
: (ב) חייב בביצוע התאמות נגישות לשירות יבטיח שבמקום מתן השירות יהיו, בכל שעות מתן השירות לציבור, עובדים אשר הונחו כאמור בתקנת משנה (א), למעט בשירות ציבורי הניתן בשעות שאין בהן עובדים במקום מתן השירות.

@ 89. דרכי הכשרת העובדים (תיקון: תשע״ד)
: (א) העסיק חייב יותר מ-25 עובדים או נושאי משרה שתפקידם לספק את השירות ישירות לציבור, ידריך את העובדים, את הממונים הישירים עליהם ואת נושאי המשרה ויכשירם כאמור [[בתקנה 88]] בכל אלה ולפי העניין:
:: (1) בהתנסות חווייתית, אשר תועבר לכל עובד שתפקידו לספק את השירות ישירות לציבור, ואולם החייב יהיה פטור מהכשרה באמצעות התנסות חווייתית של עובדים זמניים אשר תקופת עבודתם הכוללת אינה עולה על 7 חודשים; חייב סיפק שירות ציבורי ערב יום התחילה יבצע את הוראות פסקה זו לא יאוחר מתום שלוש שנים מיום התחילה;
:: (2) בדפוס או באמצעים דיגיטליים (כגון סרטוני הדרכה או לומדות) אחת לשנה לפחות; תחילתה של פסקה זו שנה מיום התחילה;
:: (3) בהדרכה פרטנית לעובד האחראי על הפעלת אמצעי העזר או שירות העזר שיש לספק לפי תקנות אלה, בדבר דרכי הפעלתם, והכל לפי העניין; הדרכה פרטנית ראשונה לפי פסקה זו בהפעלת אמצעי עזר תיערך בסמוך לאחר המועד להתקנת אמצעי העזר לפי התקנות; הדרכה ראשונה בשירותי עזר תיערך לא יאוחר מ-6 חודשים מיום התחילה; ואולם נדרשה התקנת אמצעי עזר במועד מאוחר יותר, יבוצעו ההדרכה וההכשרה כאמור בסמוך למועד התקנת האמצעים על ידי החייב;
:: (4) על אף האמור בפסקאות (1) עד (3), עובד חדש הנותן שירות ישירות לציבור או נושא משרה חדש על פי דין שתפקידו לספק שירות במישרין לציבור, למעט עובד המספק שירות באופן חד-פעמי כאמור בתקנת משנה (ו), יודרך ויוכשר כאמור עם כניסתו לעבודה, ולא יאוחר מ-3 חודשים מיום תחילת העבודה, באחת או יותר מהדרכים כאמור בפסקאות (1) עד (3), לפי העניין ויקבל הדרכה והכשרה באמצעים האחרים לא יאוחר משנה מיום תחילת העבודה; ואולם עובד חדש או נושא משרה חדש שהודרך והוכשר לפני כניסתו לתפקיד באחת או יותר מן הדרכים האמורות בפסקאות (1) עד (3) וההכשרה דומה להכשרה הנדרשת לתפקידו החדש יהיה פטור מהדרכה או מהכשרה נוספת בדרך שבה הוכשר אך לא יהיה פטור מהדרכה או הכשרה בדרכים האחרות, לפי העניין.
: (ב) חייב המעסיק יותר מ-25 עובדים יכין תכנית הדרכה תוך הסתייעות בהנחיות הנציבות שפורסמו לפי [[סעיף 19מו לחוק]] (להלן – הנחיות הנציבות), העוסקות בנושאים שיש להדריך בהם את העובדים בסוגי השירותים הציבוריים השונים; התכנית תותאם על ידי החייב לשירות שמבוצעת בו ההדרכה ותאושר בידי מורשה לנגישות השירות; לא פרסמה הנציבות הנחיות בנושא מסוים או לגבי סוג שירות שמספק החייב – יכין החייב תכנית הדרכה לעניין זה על פי החיקוקים הנוגעים לעניין.
: (ג) חייב בביצוע התאמות נגישות המעסיק פחות מ-25 עובדים שתפקידם לספק את השירות במישרין לציבור, ידריך את העובדים באחת מדרכים אלה, לפי העניין ורשאי הוא לשם כך להסתייע בהנחיות הנציבות, העוסקות בנושאים שיש להדריך בהם את העובדים בסוגי השירותים הציבוריים השונים:
:: (1) בהדרכה פרונטלית, לרבות הדרכה בהפעלת אמצעי עזר או בהספקת שירותי עזר שהוא חייב לפי תקנות אלה לספק לאדם עם מוגבלות;
:: (2) בדפוס או באמצעים דיגיטליים.
: (ד) חייב בהכשרת עובדים כאמור בתקנת משנה (ג) יבצע את ההכשרה וההדרכה לעובדים בתוך שנה מיום התחילה; עובדים שהחלו את עבודתם לאחר המועד האמור יוכשרו מיד עם תחילת עבודתם.
: (ה) נותן שירות שהוא רשת שמועסקים בה 25 עובדים לפחות שמתפקידם לספק שירות במישרין לציבור, יכשיר וידריך כאמור בתקנת משנה (א) את כל העובדים כאמור בסניפי הרשת.
: (ו) על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ה), החייב יהיה פטור מהכשרה והדרכה כאמור של עובדים המספקים שירות באופן חד-פעמי, רק במשך שעות אחדות ביום אחד בלבד, ובלבד שבעת מתן השירות נוכח במקום עוד עובד אחד לפחות אשר עבר הכשרה והדרכה כאמור, והמספק שירות דומה.
: (ז) החייב בהכשרה והדרכה של עובדים כאמור בתקנה זו יערוך רישום של העובדים אשר הודרכו והוכשרו, והמועד שבו עברו את ההדרכה או ההכשרה.

@ 90. חייב המספק שירות לציבור באמצעות מי שאינם עובדיו
: (א) חייב המספק שירות לציבור באמצעות עובדים של קבלן כוח אדם או באמצעות עובדים של קבלן שירות יעשה אחד מאלה:
:: (1) יעביר את ההכשרה לעובדי קבלן כוח האדם או לעובדי קבלן השירות לפי העניין, לפי הוראות [[תקנות 87 עד 89]];
:: (2) יבטיח שקבלן כוח האדם או קבלן השירות יכשירו את עובדיהם, לפי העניין, לפי הוראות [[תקנות 87 עד 89]].
: (ב) מעסיק נותן השירות מתנדב במתן שירות לציבור, יהיה נותן השירות אחראי להדרכתו, הכשרתו ויידועו כאמור [[בתקנות 87 עד 89]], ואולם החייב יהיה פטור מהכשרת מתנדב לפי [[תקנה 89(א)(1)]] אם נמצא עם המתנדב באופן קבוע עובד של החייב שהוכשר לפי [[התקנה האמורה]].
: (ג) בתקנה זו –
::- &quot;קבלן כוח אדם&quot; – כהגדרתו [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]];
::- &quot;קבלן שירות&quot; – כהגדרתו [[בסעיף 20א לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי&quot;א-1951]].

@ 91. רכז נגישות
: (א) חייב בביצוע התאמות נגישות לשירות המעסיק 25 עובדים לפחות, ימנה מתוך העובדים רכז נגישות, לפי [[סעיף 19מב לחוק]].
: (ב) החייב בביצוע התאמות נגישות יבטיח כי רכז הנגישות יהיה –
:: (1) ככל האפשר, עובד בתפקיד ניהולי או ככל האפשר עובד שעבר הכשרה במיומנויות ניהול וקידום פרויקטים;
:: (2) בעל ניסיון מעשי של שנה לפחות בתחום הנגישות לאנשים עם מוגבלות או שעבר הדרכה והכשרה על סמך הנחיות הנציבות לעניין הכשרת רכזי נגישות, בדרכים המנויות [[בתקנה 89(א)]], הכוללת הכרת [[החוק]], תקנות הנגישות הנוגעות לחייב ויישומן בפועל, הכרת גורמים בתחום הנגישות לרבות גופים ציבוריים וארגונים המייצגים אנשים עם מוגבלות, והכרת פרסומי הנציבות הנוגעים לחובות הנגישות החלות על החייב; ואולם אם מעסיק החייב פחות מ-100 עובדים, יכול שרכז נגישות יהיה בעל ניסיון מעשי של פחות משנה בתחום הנגישות לאנשים עם מוגבלות;
:: (3) על אף האמור בפסקה (2), בתקופה שעד תום שלוש שנים מיום התחילה, יכול שרכז הנגישות יהיה אדם שטרם עבר הכשרה כאמור, או שאינו בעל ניסיון מעשי בתחום הנגישות;
:: (4) אדם עם מוגבלות, אם הדבר מתאפשר.
: (ג) רכז הנגישות יתעדכן אחת לשנה בחידושים בתחום הנגישות, על סמך העדכונים אשר תפרסם הנציבות לפי [[סעיף 19מו לחוק]].
: (ד) תפקידיו של רכז הנגישות יהיו –
:: (1) מסירת מידע לציבור על התאמות הנגישות שבוצעו בשירות ובמקום שהוא ניתן בו, אמצעי עזר ושירותי עזר שניתן לקבל בשירות לפי בקשה והתאמות נגישות חלופיות לפי [[תקנה 86]];
:: (2) ייעוץ והדרכה לחייב בביצוע התאמות נגישות בדבר חובותיו לפי [[החוק]].
: (ה) החייב בהתאמות נגישות יפרסם לציבור ויביא לידיעת העובדים את שמו של רכז הנגישות שמינה, מקום משרדו ודרכי הפנייה אליו; הפרסום לציבור לפי תקנה זו ייעשה בדרכים כאמור [[בתקנה 34]].

== פרק ח': החלה הדרגתית ==

@ 92. הוראות כלליות
: (א) אחראי לביצוע התאמות נגישות לפי תקנות אלה יבצע את התאמות הנגישות לשירות במועדים לפי [[פרק זה]].
: (ב) נדרש אחראי לבצע התאמות נגישות במועדים שונים זה מזה (כגון שירות הארחה המבצע התאמות נגישות ליחידות אכסון מיוחדות, התאמות במידע והתאמות בשירותי הסעדה) יבצע כל אחת מההתאמות לפי המועד שנקבע [[בפרק זה]] לביצועה.
: (ג) נקבעו בתקנות אלה הוראות בדבר ביצוע התאמות נגישות בתקופת הביניים שעד המועד שנקבע להשלמת ביצוע [[תקנות הנגישות למקום ציבורי קיים]], יבצע החייב הוראות כאמור החל מיום התחילה, ועד תום תקופת הביניים כאמור.

@ 93. ביצוע בדיקה
: (א) אחראי למתן שירות ציבורי יבצע לא יאוחר משישה חודשים מיום התחילה, בדיקה בדבר קיומן של התאמות הנגישות הנדרשות בשירות אותו הוא מספק; הבדיקה תיערך לפי טופס שיורה עליו הנציב ויהיה זמין במשרדו ובאתר האינטרנט של הנציבות.
: (ב) אחראי למתן שירות ציבורי המספק שירות ב-5 מקומות ציבוריים או יותר יכין, במקביל לעריכת הבדיקה כאמור בתקנת משנה (א), רשימה של המקומות הציבוריים שיש לבצע בהם את התאמות הנגישות לפי תקנות אלה; הרשימה תוכן בין השאר לפי הנחיות אלה:
:: (1) סוג או אופי השירות הניתן בכל אחד מהמקומות הציבוריים שיש חובה להנגיש בהם את השירות;
:: (2) סוג או אופי המקומות הציבוריים שיש חובה להנגיש בהם את השירות;
:: (3) כלל השירותים והמקומות הציבוריים שבהם חייב האחראי לספק נגישות.

@ 94. לוח זמנים לביצוע התאמות נגישות מסוימות (תיקון: תשע&quot;ח)
: על פי הבדיקה שנערכה לפי [[תקנה 93]], יבצע אחראי למתן שירות ציבורי את ההתאמות המפורטות להלן לפי המועדים שפורטו לצדן ולפי העניין:
: (1) הוראות [[פרקים ב']] [[ו-ג']] והוראות [[תקנות 34]], [[57]], [[73(ד)]], [[83(ב)]] [[ו-91(ה)]] לפי העניין – לא יאוחר מיום ג' בתמוז התשע&quot;ד (1 ביולי 2014);
: (2) התאמות נגישות לפי [[תקנה 29]] – לא יאוחר מיום י&quot;ד בתמוז התשע&quot;ה (1 ביולי 2015), ואולם התאמות נגישות לפי [[תקנה 29(ד)(2) ו-(3)]] – לא יאוחר מיום כ' בטבת התשע&quot;ו (1 בינואר 2016);
: (3) התאמות נגישות לפי [[תקנה 35]] כנוסחה ערב פרסומן של תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) (תיקון), התשע&quot;ח-2017 – לפי המועדים שנקבעו [[35|בתקנות משנה (ד) ו-(ה) בה]], לפי העניין.

@ 95. לוח זמנים לביצוע התאמות נגישות לאחראי שאינו רשות ציבורית
: (א) על פי הבדיקה שנערכה כאמור [[בתקנה 93]], יבצע אחראי למתן שירות שאינו רשות ציבורית והמספק שירות בארבעה או פחות מקומות ציבוריים, את התאמות הנגישות הנדרשות בשירות שהוא מספק – למעט התאמות כאמור [[בתקנה 92]] והתאמות שנקבע להן מועד ביצוע אחר לפי [[פרק זה]] – בכל המקומות שבהם מסופק השירות, לא יאוחר מיום ג' בתמוז התשע&quot;ד (1 ביולי 2014).
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), חייב המספק שירות בארבעה מקומות או פחות, יבצע התאמות נגישות אלה, לפי העניין, לא יאוחר מיום ל' בכסלו התשע&quot;ה (22 בדצמבר 2014):
:: (1) התאמות נגישות לפי [[פרק ד']];
:: (2) התאמות לפי [[תקנה 54(2)(א) ו-(ב) ו-(4)(א)]];
:: (3) התאמות נגישות במרכזי מבקרים לפי [[תקנה 64]];
:: (4) הספקת אמצעי עזר בשירותי הדרכה, הכשרה ובבחינות, לפי [[תקנת משנה 70(א)(2)]];
:: (5) התאמות נגישות לפי [[תקנה 75(ב)(1) עד (3) ו-(5)]];
:: (6) התאמות בשירותי דת לפי [[תקנה 77]];
:: (7) אמצעי עזר לפי [[תקנה 83(א)(2)]];
:: (8) התאמות בשירותי הסעדה לפי [[תקנה 84(א)(1) ו-(2)]].
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), חייב יבצע את התאמות הנגישות לפי [[תקנה 66(1)(א) ו-(2)]] לא יאוחר מיום י&quot;ד בתמוז התשע&quot;ה (1 ביולי 2015).
: (ד) אחראי למתן שירות שאינו רשות ציבורית, המספק שירות בחמישה מקומות ציבוריים או יותר, ישלים את ביצוע התאמות הנגישות במועד כאמור בתקנת משנה (א), ואולם את התאמות הנגישות המפורטות בתקנות משנה (ב) ו-(ג), לפי העניין, יבצע לא יאוחר מיום י&quot;ב בחשוון התשע&quot;ח (1 בנובמבר 2017), בהתאם לשיעור המקומות הציבוריים שמסופק בהם השירות ולפי פרקי הזמן כמפורט להלן:
:: (1) ב-15 אחוזים לפחות מן המקומות – לא יאוחר מיום כ&quot;ד בסיוון התשע&quot;ד (22 ביוני 2014);
:: (2) ב-40 אחוזים לפחות מן המקומות – לא יאוחר מיום ה' בתמוז התשע&quot;ה (22 ביוני 2015);
:: (3) ב-65 אחוזים לפחות מן המקומות – לא יאוחר מיום ט&quot;ז בסיוון התשע&quot;ו (22 ביוני 2016);
:: (4) בכלל המקומות – לא יאוחר מיום י&quot;ב חשוון התשע&quot;ח (1 בנובמבר 2017).

@ 96. לוח זמנים לביצוע התאמות בשירותי הארחה (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) על אף האמור [[בתקנה 95]], אחראי על מתן שירותי הארחה כהגדרתם [[בתקנה 79]], ישלים את ביצוע ההתאמות כאמור [[בתקנה 95]] לפי מועדים אלה:
:: (1) התאמות הנגישות המנויות [[בתקנה 95(ב)]] והתאמות הנגישות לפי [[תקנות 81]] [[ו-82]], למעט [[תקנה 82(א)(5)]] – לא יאוחר מיום י&quot;ט בחשוון התשע&quot;ו (1 בנובמבר 2015);
:: (2) התאמות הנגישות לפי [[תקנה 80]] ולפי [[תקנה 82(א)(5)]] – לא יאוחר מיום י&quot;ב בחשוון התשע&quot;ח (1 בנובמבר 2017) והכול בהתאם ללוחות הזמנים לביצוע התאמות ביחידות אכסון מיוחדות כמפורט [[בתקנה 7 לתקנות נגישות למקום ציבורי קיים]] ובמועד שבו מבצע האחראי על מתן שירותי הארחה כאמור את התאמות הנגישות ביחידות אכסון מיוחדות לפי הוראות [[התקנות האמורות]].
: (ב) היו במקום הציבורי ביום התחילה יחידות אכסון מיוחדות, יבצע האחראי את ההתאמות האמורות בתקנת משנה (א)(2) לא יאוחר מיום ה' בתמוז התשע&quot;ה (22 ביוני 2015).

@ 97. לוח זמנים לביצוע התאמות בידי אחראי שהוא רשות ציבורית
: (א) על פי בדיקה שנערכה כאמור [[בתקנה 93]], יבצע אחראי למתן שירות שהוא רשות ציבורית, המספק שירות בארבעה או פחות מקומות ציבוריים, את התאמות הנגישות הנדרשות בשירות שהוא מספק, למעט התאמות כאמור [[בתקנה 94]] והתאמות שנקבע להן מועד ביצוע אחר לפי [[פרק זה]], בכל המקומות שבהם מסופק השירות, לא יאוחר מיום ג' בתמוז התשע&quot;ד (1 ביולי 2014).
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) ישלים האחראי לביצוע התאמות נגישות המסופקות בארבעה או פחות מקומות ציבוריים את ביצוע התאמות הנגישות המנויות [[בתקנה 95(ב) ו-(ג)]], לפי העניין, לא יאוחר מיום י' בטבת התשע&quot;ו (22 בדצמבר 2015).
: (ג) אחראי למתן שירות ציבורי שהוא רשות ציבורית, המספק שירות בחמישה או יותר מקומות ציבוריים, ישלים את ביצוע התאמות הנגישות במועד כאמור בתקנת משנה (א), לפי העניין, ואולם את ביצוע התאמות הנגישות כאמור [[בתקנה 95(ב) ו-(ג)]] ישלים לא יאוחר מיום כ&quot;ג בחשוון התשע&quot;ט (1 בנובמבר 2018), לפי השיעורים ופרקי הזמן בטבלה שלהלן:
{|
!טור א'
! colspan=&quot;7&quot; |טור ב'
|-
! rowspan=&quot;2&quot; |פרק הזמן בשנים, מיום התחילה, להשלמת ביצוע אחוז הבניינים הקיימים שבהם יסופקו כל התאמות הנגישות הנדרשות התאמות נגישות לשירות, לחייב האחראי ל-
! colspan=&quot;7&quot; |אחוז הבניינים הקיימים שבהם יסופקו כל התאמות הנגישות הנדרשות
|-
|10
|15
|20
|30
|35
|65
|100
|-
|עד 50 בניינים קיימים
|&amp;#8211;
|1
|&amp;#8211;
|&amp;#8211;
|2
|3
|4
|-
|51 עד 100 בניינים קיימים
|&amp;#8211;
|1
|&amp;#8211;
|&amp;#8211;
|2
|4
|5
|-
|101 עד 999 בניינים קיימים
|&amp;#8211;
|1
|&amp;#8211;
|&amp;#8211;
|3
|5
|לא יאוחר מיום 1 בנובמבר 2018
|-
|1,000 בניינים קיימים ויותר
|2
|&amp;#8211;
|3
|4
|&amp;#8211;
|&amp;#8211;
|לא יאוחר מיום 1 בנובמבר 2018
|}

@ 98. לוח זמנים לביצוע התאמות בערכאות שיפוטיות ומעין שיפוטיות (תיקון: תשע&quot;ד)
: האחראי לביצוע התאמות נגישות בערכאות שיפוטיות יבצע את התאמות הנגישות בשירות במועדים ובשיעורים כאמור [[בתקנה 97]] למעט התאמות הנגישות לפי [[תקנה 48]] אשר ביצוען יושלם לא יאוחר מיום כ&quot;ג בחשוון התשע&quot;ט (1 בנובמבר 2018).

@ 99. לוח זמנים לביצוע התאמות במעצר ומאסר
: האחראי לביצוע התאמות נגישות במאסר ומעצר יבצע את התאמות הנגישות לפי אלה:
: (1) הוראות [[תקנה 95(ב)]], לפי העניין, [[ותקנה 41(1) עד (5)]] לפי השיעורים ופרקי הזמן [[שבתקנה 97(ג)]]; ואולם היו ביום התחילה יחידות אכסון מיוחדות במקום שבו מסופק שירות מעצר או שירות מאסר, יבוצעו ההתאמות לפי [[תקנה 41(3)]] לא יאוחר מיום ה' בתמוז התשע&quot;ה (22 ביוני 2015);
: (2) הוראות [[תקנה 41(6) ו-(7)]] יבוצעו במועד כאמור [[בתקנה 97(א)]].

@ 100. לוח זמנים לביצוע התאמות בספריות
: אחראי למתן שירותי ספרייה יבצע נוסף על מועדי ביצוע התאמות הנגישות לפי [[תקנה 94]] גם את התאמות הנגישות בשירות שלהלן, לפי מועדים כמפורט לצדן:
: (1) התאמות הנגישות לפי [[תקנה 68(א)(3) ו-(5)]] – לא יאוחר מיום ג' בתמוז התשע&quot;ד (1 ביולי 2014);
: (2) התאמות כאמור [[בתקנה 95(ב) ו-(ג)]], לפי העניין, והתאמות לפי [[תקנה 68(א)(2) ו-(4)]], לפי פרקי זמן אלה:
:: (א) אחראי למתן שירותי ספרייה שאינו רשות ציבורית, והמספק שירות ב-4 ספריות ציבוריות או פחות – במועד כאמור [[בתקנה 95(ב) ו-(ג)]], לפי העניין;
:: (ב) אחראי למתן שירותי ספרייה שאינו רשות ציבורית, והמספק שירות ב-5 ספריות ציבוריות או יותר – במועדים כאמור [[בתקנה 95(ג)]];
:: (ג) אחראי שהוא רשות ציבורית, המספק שירות ב-4 ספריות או פחות – לא יאוחר מן המועד כאמור [[בתקנה 97(ב)]];
:: (ד) אחראי שהוא רשות ציבורית המספק שירות ב-5 ספריות או יותר – לפי המועדים כמפורט [[בתקנה 97(ג)]].

@ 101. לוח זמנים לביצוע התאמות נגישות בשירותי מגורים ולינה
: אחראי למתן שירותי מגורים ולינה יבצע נוסף על מועדי ביצוע התאמות הנגישות לפי [[תקנה 94]] גם את התאמות הנגישות בשירות המפורטות להלן, לפי מועדים אלה:
: (1) הוראות [[תקנה 83(א)(3) ו-(4)]] – לא יאוחר מיום ז' בתמוז התשע&quot;ז (1 ביולי 2017);
: (2) התאמות נגישות כאמור [[בתקנות 95]] [[ו-83(א)(2)]] –
:: (א) אחראי שאינו רשות ציבורית – במועדים כאמור [[בתקנה 95(ב) או (ד)]], לפי העניין;
:: (ב) אחראי שהוא רשות ציבורית – במועדים כאמור [[בתקנה 97(ב) או (ג)]], לפי העניין;
: (3) שאר הוראות [[סימן י&quot;ז ((לפרק ה'))]] במועדים כאמור [[בתקנה 96(א)(2)]], ואולם –
:: (א) ניתן השירות על ידי רשות ציבורית, יושלמו ההתאמות לפי השיעורים ופרקי הזמן כאמור [[בתקנה 97(ג)]];
:: (ב) אם היו במקום השירות יחידות אכסון מיוחדות ביום התחילה, יבצע החייב את התאמות הנגישות לא יאוחר מיום ה' בתמוז התשע&quot;ה (22 ביוני 2015).

@ 102. לוח זמנים לביצוע התאמות במוזאונים וגלריות (תיקון: תשע&quot;ד)
: על אף האמור [[בתקנות 95]] [[ו-97]], האחראי לביצוע התאמות נגישות לפי [[תקנות 61 עד 63]] ישלים את ביצוען במועדים אלה:
: (1) החייב יבצע לא יאוחר מיום 1 ביולי 2015 את התאמות לפי [[תקנות 95(א) ו-(ב)]], [[61(2)(א)(1) עד (3)]] למעט הספקת דפדפת נגישה באמצעות האינטרנט ולפי [[61(2)(ב)(1) עד (3)]] למעט הספקת דפדפת נגישה באמצעות האינטרנט, וכן למעט התאמות לפי [[תקנות 61(2)(ג)]], [[61(2)(ה)]], [[61(3) עד (7)]] [[ו-62]]; ואולם סיפק החייב שירות ב-5 מקומות או יותר, יבצע לא יאוחר מיום י&quot;ד בתמוז התשע&quot;ה (1 ביולי 2015), את ההתאמות האמורות ב-50 אחוזים לפחות מן המקומות הציבוריים שמסופק בהם השירות, ולא יאוחר מיום י&quot;ב בחשוון התשע&quot;ח (1 בנובמבר 2017) בכלל המקומות הציבוריים שבהם מסופק השירות;
: (1א) החייב יבצע לא יאוחר מיום י&quot;ב בחשוון התשע&quot;ח (1 בנובמבר 2017) התאמות נגישות לפי [[תקנות 95(ב)]] [[ו-61(2)(א)(2)]] לעניין דפדפת נגישה, לפי [[תקנה 61(2)(ב)(2)]] לעניין דפדפת נגישה, ולפי [[תקנות 61(2)(ג)]], [[61(2)(ה)]], [[61(3) עד (7)]] [[ו-62]], בכלל המקומות הציבוריים שבהם מסופק השירות;
: (2) היה החייב רשות ציבורית, המספקת שירות ב-4 מקומות או פחות, יבצע את התאמות הנגישות האמורות בפסקה (1) לא יאוחר מיום כ&quot;ה בסיוון התשע&quot;ו (1 ביולי 2016) ואת ההתאמות האמורות בפסקה (1א) לא יאוחר מיום י&quot;ב בחשוון התשע&quot;ח (1 בנובמבר 2017); סיפק החייב שירות ב-5 מקומות או יותר, יבצע את ההתאמות האמורות במועדים ולפי השיעורים כאמור [[בתקנה 97(ג)]];
: (3) התאמת נגישות לפי [[תקנה 61(2)(ד)(2)]] תבוצע לא יאוחר מתום ארבע שנים מיום התחילה.

@ 103. לוח זמנים לביצוע התאמות נגישות ביחידות אכסון מיוחדות בשירותי רווחה
: החייב בביצוע התאמות נגישות לפי [[תקנה 75(א)]] יבצע את התאמות הנגישות לפי לוח הזמנים כאמור [[בתקנה 101(3)]]; ואולם אם היו במקום בשירות יחידות אכסון מיוחדות ביום התחילה, יבצע החייב את התאמת הנגישות לא יאוחר מיום ה' בתמוז התשע&quot;ה (22 ביוני 2015).

@ 104. לוח זמנים לביצוע התאמות נגישות באתר
: על אף האמור [[בתקנה 97]], רשות ציבורית שהיא גוף מנהל כהגדרתו [[בתקנות הנגישות לאתר]], החייב בביצוע התאמות נגישות לשירות באתר, יבצע בדיקה כאמור [[בתקנה 93]] וישלים את ביצוע התאמות הנגישות לשירות באתרים בניהולו לפי שיעורים ומועדים אלה:
: (1) לא יאוחר מיום י&quot;ד בתמוז התשע&quot;ה (1 ביולי 2015) – 40 אחוזים מן האתרים;
: (2) לא יאוחר מיום כ&quot;ה בסיוון התשע&quot;ו (1 ביולי 2016) – 65 אחוזים מן האתרים;
: (3) לא יאוחר מיום י&quot;ב בחשוון התשע&quot;ט (21 באוקטובר 2018) – 100 אחוזים מן האתרים.

@ 105. לוח זמנים לביצוע התאמות בשירות חדש
: (א) בתקנה זו –
::- &quot;שירות חדש&quot; – שירות שמועד פתיחתו הוא לאחר יום התחילה או שירות קיים הניתן במקום שלא ניתן בו בעבר, לאחר יום התחילה, ואולם לא יראו כשירות חדש שירות –
::: (1) אשר הוחלפו בעליו ואין מבוצעים בשל כך שיפוצים במקום מתן השירות המחייבים היתר בנייה;
::: (2) שהוא חלק מרשת, במהלך תקופת הביניים שעד למועד שנקבע לביצוע התאמות הנגישות לעניין [[תקנות 9]], [[29]] [[ו-23]].
: (ב) חייב בביצוע התאמות נגישות לשירות חדש יבצע התאמות נגישות לשירות שהוא חייב בהן לפי תקנות אלה, עם תחילת מתן השירות, וייערך עד מועד זה להספקת שירות נגיש כאמור.
: (ג) חייב בביצוע התאמת נגישות חלופית לפי [[תקנה 86]], יבצע את ההתאמה עד המועד שנקבע לביצוע ההתאמה שהיא משמשת לה חלופה.

@ 106. שירות המיועד לאנשים עם מוגבלות
: (א) בשירות המיועד כולו או בעיקרו לאנשים עם מוגבלות ובשירות שנותן המוסד לביטוח לאומי תבוצע, נוסף על הוראות תקנות אלה, בדיקה בידי מורשה לנגישות השירות בדבר הצורך בביצוע התאמות נגישות נוספות על התאמות הנדרשות לפי תקנות אלה, בשירות ככלל ובכל מקום ציבורי שבו הוא מסופק.
: (ב) הבדיקה תיעשה לפי מרכיבי השירות הציבורי והמקומות הציבוריים שהוא מסופק בהם ובהתאם לצורכיהם של אנשים עם מוגבלות ואנשים שאינם עם מוגבלות שהם מקבלי שירות.
: (ג) הבדיקה תיעשה במקביל לבדיקה כאמור [[בתקנה 93]].
: (ד) לפי תוצאות הבדיקה יבצע החייב, ככל האפשר, את התאמות הנגישות הנוספות על ההתאמות הנדרשות לפי תקנות אלה.

@ 107. השלמת הוראות טכניות על ידי הנציב
: (א) הנציב רשאי לפרסם הוראות טכניות לביצוע התאמות הנגישות לפי תקנות אלה, לשם הבטחת נגישות לאנשים עם מוגבלות, ובלבד –
:: (1) שלא תהיה בכך תוספת משמעותית לעלות ביצוע התאמות נגישות לשירות מסוג דומה;
:: (2) שכתוצאה מן ההוראות הטכניות כאמור, לא יהיו הדרישות לביצוע התאמת הנגישות האמורה מחמירות יותר מן הנדרש בעניין זה לפי התקנות והתקנים הקיימים בעת פרסום ההוראות.
: (ב) הוראות טכניות של הנציב כאמור, יפורסמו במדור מיוחד למטרה זו באתר האינטרנט של הנציבות ויימצאו במשרדי הנציבות לעיון הציבור בעת שהם פתוחים לציבור.
: (ג) הנציב יפרסם את מועד תחילת ההוראות ותחולתן לפי סוג ההוראה הטכנית; ואולם מועד תחילת ההוראות האמורות לא יהיה מוקדם מ-60 ימים מיום פרסומן.
: (ד) חייב בביצוע נגישות יפעל לפי ההוראות הטכניות שפורסמו כאמור בתקנת משנה (ב) ולפי העניין, אלא אם כן ביצע קודם לתחילתן של ההנחיות כאמור בתקנת משנה (ב), התאמת נגישות סבירה אחרת.

== פרק ט': תחילה והוראות מעבר ==

@ 108. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה שישה חודשים מיום פרסומן.

@ 109. הוראות מעבר
: (א) הפנתה הוראה מהוראות תקנות אלה לתקן ישראלי מסוים, יצא החייב ידי חובתו אם מילא אחר הוראות התקן שהיו בתוקף במועד ביצוע ההתאמה; בתקנה זו, &quot;מועד ביצוע ההתאמה&quot; – לרבות המועד שבו הוזמנו התאמות מספק.
: (ב) על אף האמור [[בתקנה 29(א)]], יבצע נותן השירות התאמות נגישות גם לעניין מידע בכתב, כגון חוזה ביטוח, שהעתק ממנו לא מצוי על גביה מדיה דיגיטלית ושנמסר למקבל השירות עם המוגבלות לפני יום התחילה והתקף גם לאחר יום התחילה, בתוך זמן סביר בנסיבות העניין, אך לא יאוחר מחודשיים לאחר הגשת בקשה של האדם עם המוגבלות.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[תקנה 39(א)]]))) ====
=== התאמות נגישות בחקירה ===

: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! האדם עם המוגבלות
! התאמת הנגישות
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. אדם עם מוגבלות בראייה, על אף שימוש במשקפיים או עדשות מגע (להלן מוגבלות ראייה)
| : א. הקראת ההודעה ותיעוד ההקראה באופן חזותי או קולי.
: ב. תיאור המקום וזהות האנשים המשתתפים בחקירה ותפקידם; נלווה לאדם עם המוגבלות מלווה – זכאי האדם עם המוגבלות לכך שהמלווה ייכנס עמו לחדר החקירה טרם החקירה עד לתחילתה לצורך תיאור כאמור; אין בהוראה זו כדי לגרוע מזכות נחקר למלווה לפי כל דין.
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. אדם עם מוגבלות בשמיעה המתקשר באמצעות שפת הסימנים בלבד
| : תרגום לשפת סימנים ותיעוד חזותי של החקירה.
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. אדם עם מוגבלות בשמיעה המגבילה באופן משמעותי את יכולת התקשורת עמו, ואשר אינו נעזר במכשיר שמיעה אישי
| : באמצעות מערכת להגברת שמע אישית (מגבר אישי) או כתיבת הדברים הנאמרים על ידי החוקר לצורך החקירה.
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. אדם עם מוגבלות בשמיעה ומוגבלות ראייה, המתקשר באמצעות שפת סימנים במגע
| : תרגום לשפת סימנים במגע ותיעוד חזותי של החקירה.
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : 5. אדם עם מוגבלות בניידות
| : ניהול החקירה במקום שאליו מובילים דרך וכניסה נגישים, ובמרחק סביר מתא שירותים נגיש לפי הוראות [[חלק ח1 תוספת שנייה לתקנות התכנון והבנייה|תקנות נגישות למקום ציבורי חדש]] או [[תקנות נגישות למקום ציבורי קיים|למקום ציבורי קיים]], ואולם בתקופת הביניים שעד המועד שנקבע לביצוע הוראות [[תקנות נגישות למקום ציבורי קיים|תקנות הנגישות למקום ציבורי קיים]], תנוהל החקירה במקום קיים שמתקיימות בו לפחות הוראות [[חלק ח' בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה]].
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| : 6. אדם שעקב מוגבלותו אינו יכול לקרוא
| : הקראת ההודעה שמסר האדם.
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| : 7. אדם עם מוגבלות בתקשורת, בעל יכולת קריאה ואיות, הנעזר בערכת תקשורת תומכת וחלופית (להלן – תת&quot;ח)
| : תת&quot;ח מסוג לוח אותיות, ובמידת הצורך בליווי איש מקצוע מתאים לצורך הפעלת התת&quot;ח, תוך תיעוד חזותי.
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| : 8. אדם עם מוגבלות בתקשורת, הנעזר בתת&quot;ח, ואשר אין לו יכולת קריאה ואיות
| : החוקר ישקול, לאחר התייעצות עם איש מקצוע בתחום קלינאות התקשורת, היעזרות בתת&quot;ח עם סמלים או תת&quot;ח אחר, ובמידת הצורך ליווי איש מקצוע מתאים לצורך הפעלת תת&quot;ח, והכל תוך תיעוד חזותי.
|}

== תוספת שנייה ==
==== ((([[תקנות 42(א)(4) ו-(5)]] [[ו-50(א)]]))) ====

=== התאמות ===

@ 1. : '''רשויות אחרות שלהן ניתנה סמכות לפי חוק:'''
: 1. ועדות ערר לפי [[סעיף 9 לחוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ&quot;ט-1969]];
: 2. ועדות פסיכיאטריות מחוזיות שהוקמו לפי [[+|סעיפים 24]] [[ו-24א לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ&quot;א-1991]];
: 3. ועדת ערר מחוזית לפי [[סעיף 16 לחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש&quot;ס-2000]];
: 4. ועדת השמה לפי [[+|סעיפים 5 עד 11]] וועדת ערר לפי [[+|סעיפים 12]] [[ו-13 בחוק חינוך מיוחד, התשמ&quot;ח-1988]];
: 5. ועדת עררים לפי [[סעיף 11 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]];
: 6. ועדות ערעור לפי [[סעיף 44 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ&quot;ה-1985]];
: 7. ועדת מומחים לפי [[סעיף 3 לחוק ביטוח נפגעי חיסון, התש&quot;ן-1989]];
: 8. ועדת שחרורים וועדת שחרורים מיוחדת לפי [[+|סעיפים 32]] [[+|ו-33]], [[לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס&quot;א-2001]];
: 9. ועדת אישורים לפי [[סעיף 5א לחוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]];
: 10. ועדת ערר לפי [[סעיף 7 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]];
: 11. ועדת ערר לפי [[סעיף 29 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ&quot;א-1961]];
: 12. ועדה לקבילות פנקסים לפי [[סעיף 146 לפקודת מס הכנסה]];
: 13. ועדת ערר לפי [[סעיף 10 לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ&quot;ט-1969]];
: 14. ועדת ערר לפי [[סעיף 5 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל&quot;ו-1976]];
: 15. ועדה למתן היתרים ופטורים לפי [[סעיף 11 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ&quot;ט-1969]];
: 16. ועדת ערר לפי [[סעיף 43 לחוק שירות התעסוקה, התשי&quot;ט-1959]];
: 17. ועדת ערר וועדה לענייני פיצויים ותמלוגים לפי [[+|סעיפים 96]], [[+|101]] [[ו-109 לחוק הפטנטים, התשכ&quot;ז-1967]];
: 18. ועדת ערר לפי [[סעיף 89 בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ&quot;ג-1963]];
: 19. ועדת קנסות לפי [[סעיף 41 לחוק המועצות למוצרי פירות וירקות (ייצור וייצוא), התשל&quot;ג-1973]];
: 20. ועדה רפואית וועדה רפואית עליונה לפי [[חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]];
: 21. ועדה רפואית לעררים לפי [[סעיף 7 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]];
: 22. ועדה רפואית לעררים לפי [[סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס&quot;ז-2007]];
: 23. ועדת עררים לפי [[סעיף 9 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ&quot;ד-1994]];
: 24. ועדה רפואית לעררים לפי [[סעיף 122 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]];
: 25. ועדת רפואית לעררים לפי [[סעיף 212 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]];
: 26. ועדה רפואית עליונה לפי [[סעיף 12 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], התשי&quot;ט-1959]];
: 27. ועדה לעררים לעניין מצב תפקודי לפי [[סעיף 230ב לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]];
: 28. ועדת עררים לפי [[סעיף 233 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]];
: 29. ועדת עררים לפי [[תקנה 18 לתקנות מס הכנסה (קביעת אחוזי נכות), התש&quot;ם-1979]];
: 30. ועדת עררים לשירותים מיוחדים לפי [[תקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ&quot;ה-1995]];
: 31. ועדת עררים לילד נכה לפי [[תקנה 5 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ&quot;ה-1995]];
: 32. ועדה רפואית עליונה לפי [[סעיף 12א לחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי&quot;ד-1954]].

@ 2. : '''רשויות שבסמכותן לקבוע מוגבלותו של אדם, או זכאותו של אדם עם מוגבלות לשירותי רווחה, שיקום או בריאות'''
: 1. ועדה רפואית לפי [[סעיף 6 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]];
: 2. רופא לפי [[סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס&quot;ז-2007]];
: 3. ועדת מומחים לפי [[סעיף 3 לחוק פיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), התשנ&quot;ג-1992]];
: 4. ועדה רפואית לפי [[סעיף 118 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]];
: 5. ועדה רפואית לפי [[סעיף 10 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], התשי&quot;ט-1959]];
: 6. ועדה רפואית לפי [[סעיף 9 לחוק פיצוי נפגעי גזזת, התשנ&quot;ד-1994]];
: 7. ועדה רפואית לפי [[סעיף 212 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]];
: 8. ועדה מקומית לפי [[סעיף 233 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]];
: 9. ועדה רפואית לפי [[תקנה 2 לתקנות מס הכנסה (קביעת אחוזי נכות), התש&quot;ם-1979]];
: 10. ועדה רפואית לפי [[סעיף 6 לחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי&quot;ד-1954]];
: 11. ועדות סל שיקום לפי [[חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש&quot;ס-2000]];
: 12. ועדת אבחון לפי [[חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ&quot;ט-1969]].

&lt;פרסום&gt; ח' באדר התשע&quot;ג (18 בפברואר 2013).
&lt;חתימות&gt; יעקב נאמן, שר המשפטים</text>
      <sha1>d40i6flck370hzjmuky22fbmhjl7cfs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>337991</id>
    <revision>
      <id>3084944</id>
      <parentid>2928499</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T07:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3084941]</comment>
      <origin>3084944</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="339753" sha1="o6spzo1a2xxixq1amyx6omysvp3fht2" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג–2013}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ג, 968|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7240.pdf}}, {{ח:תיבה|1624|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7283.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 1189|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7382.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 24|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7719.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 142|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7876.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2366|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10059.pdf}}, {{ח:תיבה|2614|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10101.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19יב|סעיף 19יב}} {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}} (להלן – החוק), ולאחר התייעצות עם נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהסכמת שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19סז|סעיף 19סז לחוק}}, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: התאמת נהלים, הליכים ונוהגים בשירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: התאמות נגישות למקום שניתן בו שירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הספקת אמצעי עזר ושירותי עזר בשירות ציבורי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: מידע ותקשורת בשירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: שירותי האינטרנט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: התאמות בשירותי ביטחון והצלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן ה׳: התאמות נגישות בערכאות שיפוטיות וגופים בעלי סמכות מעין־שיפוטית ורשויות שבסמכותן לקבוע מוגבלותו של אדם וזכאותו לשירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ז|סימן ז׳: נגישות בישיבות רשויות ציבוריות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן ח׳: התאמות נגישות בשירותי מסחר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|סימן ט׳: שירותי אירועים בפני קהל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן י|סימן י׳: נגישות לתערוכות ולמרכזי מבקרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן יא|סימן י״א: שירותי סיורים מודרכים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן יב|סימן י״ב: נגישות לשירות בספריות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן יג|סימן י״ג: שירותי הדרכה והכשרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן יד|סימן י״ד: נגישות בשירותי רווחה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן טו|סימן ט״ו: שירותי דת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן טז|סימן ט״ז: שירותי הארחה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן יז|סימן י״ז: שירותי מגורים ולינה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן יח|סימן י״ח: שירותי הסעדה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן יט|סימן י״ט: נגישות לשירותי ספורט ופנאי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: נגישות חלופית למקום ציבורי ולשירות ציבורי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הכשרת עובדים, מינוי רכז נגישות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: החלה הדרגתית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: תחילה והוראות מעבר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: {{מוקטן|התאמות נגישות בחקירה}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה: {{מוקטן|התאמות}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ח, תשפ״ב, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע“ – הרצאה, כנס, עצרת, משחק או מפגן ספורט, טקס או כל אירוע אחר הנערך בפני קהל בלתי מסוים, בתשלום או שלא בתשלום, ושאינו שירות הדרכה או הכשרה, כהגדרתו {{ח:פנימי|פרק ה סימן יג|בסימן י״ג בפרק ה׳}} או שירות ספורט או פנאי כהגדרתו {{ח:פנימי|פרק ה סימן יט|בסימן י״ט בפרק ה׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע רב־פעמי“ – אירוע הנערך בפני קהל ושתוכנו מוצג באופן זהה לא פחות מ־15 פעמים, ארבע מהן לפחות בחודש אחד, כגון סרט או הצגה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי עזר ושירותי עזר“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19א|בסעיף 19א לחוק}} וכן כל אמצעים נלווים אשר אינם חלק מן השירותים הניתנים בשגרה בשירות הציבורי ואשר נועדו להבטיח, לקדם או לשפר נגישות לשירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי תקשורת תומכת וחלופית“ – אמצעי עזר אשר מאפשר תקשורת עם אדם עם מוגבלות בדיבור או בכתיבה; האמצעי יכול שיכלול לוחות או מחשבים שבהם מסרים בתמונות, איורים, סמלים, אותיות, מילים או משפטים קצרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר“ – מקום ציבורי שהוא אתר, כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לאתר)|בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לאתר), התשס״ח–2008}} (להלן – תקנות נגישות לאתר);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דפוס נגיש“ – הדפסה אשר מתקיימים בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} האותיות הן אותיות דפוס;
{{ח:תתת|(2)}} הגופן מסוג פשוט (כגון אריאל), מעובה, וגודלו בין 16 לבין 22 נקודות;
{{ח:תתת|(3)}} בטופס שמקבל השירות נדרש להוסיף בו מידע, מצוי רווח הולם להוספת המידע כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} הנייר אינו מבריק ואין בו קישוטי רקע;
{{ח:תתת|(5)}} ככל שניתן, גוון האותיות והספרות יהיה נוגד את הרקע באופן המאפשר לקרוא אותן בבירור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החייב“ – החייב בביצוע התאמות נגישות לשירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקראה“ – קריאה בקול, על ידי אדם, של טקסט כתוב או מודפס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הביטוח הלאומי“ – {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הנכים (תגמולים ושיקום)“ – {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק נכי המלחמה בנאצים“ – {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק נכי רדיפות הנאצים“ – {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי״ז–1957}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה“ – {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם“ – {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר עתיקות“ ו”עתיקה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|בחוק העתיקות, התשל״ח–1978}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיית שירות“ – חיה אשר אולפה באופן פרטני לבצע משימות בעבור אדם עם מוגבלות, כגון: כלב נחייה, כלב סימון (hearing dog) שאולף להתריע על השמעת צלילים לאנשים עם מוגבלות שמיעה, כלב שאולף לסייע לאנשים בספקטרום האוטיסטי או חיה אחרת אשר אולפה לספק הגנה אישית או לבצע פעולות חילוץ של אנשים עם מוגבלות או לבצע פעולות סיוע יומיומיות בעבורם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – יום תחילתן של תקנות אלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 108|תקנה 108}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת אכסון“, ”יחידת אכסון מיוחדת“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח1|בתקנות נגישות למקום ציבורי חדש}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כפפה אינסטרומנטלית“ – כפפה שמודפסות עליה אותיות הא״ב, ספרות וסמלים, המאפשרת תקשורת באמצעות מגע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מגדלת אלקטרונית“ (טלוויזיה במעגל סגור – CCTV) – מכשיר אלקטרוני, המגדיל טקסט ותמונות לפחות פי 20, תוך אפשרות לשינוי גופן, צבע, דמות ורקע, ניגודיות, רמת האור ואלמנטים נוספים, לפי צורכי המשתמש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מורשה לנגישות מבנים תשתיות וסביבה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מא|בסעיף 19מא לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מורשה לנגישות השירות“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מא1|בסעיף 19מא1 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מושב מותאם“ – מושב שמתקיימות בו הוראות ת״י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן במושבים מותאמים (2.10.2) במקומות המתנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום ציבורי שאינו בניין“ – מקום ציבורי שיוגדר {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין)|בתקנות נגישות למקום שאינו בניין}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקומות ישיבה מיוחדים“ – כהגדרתם בת״י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן במקומות מיוחדים המיועדים לישיבה בכיסאות גלגלים (2.8.2);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת להגברת שמע אישית אלחוטית“ – מערכת אלחוטית המורכבת ממיקרופון–משדר וממקלט אישי (כגון אוזניות, לולאת השראה צווארית) המשדרת את דברי הדובר ישירות לאוזני השומע עם או בלי אבזרי שמיעה אישיים (כגון מכשיר שמיעה או שתל קוכליארי);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת עזר לשמיעה“ – (Assistive Listening System) – כמשמעותה בת״י 1918 חלק 4, כגון:
{{ח:תתת|(1)}} מערכת אור תת־אדום;
{{ח:תתת|(2)}} מערכת FM;
{{ח:תתת|(3)}} לולאת השראה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום ציבורי“, ”מקום ציבורי קיים“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19ז|בסעיף 19ז לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום ציבורי חדש“ – מקום ציבורי כמפורט {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#תוספת 1|בתוספת הראשונה לחוק}}, אשר אינו מקום ציבורי קיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום ציבורי סגור“ – מקום ציבורי הנמצא בתוך בניין, כולו או רובו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום ציבורי פתוח“ – מקום ציבורי הנמצא מחוץ לבניין, כולו או רובו, כגון אמפיתאטרון או מגרש ספורט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתן שירות ציבורי“ – העמדה לשימוש הציבור כולו או חלק בלתי מסוים ממנו של מוצרים, שירותים או מיתקנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נטל כבד מדי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19יג|בסעיף 19יג(א)(2) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סמלול“ – ייצוג גרפי פשוט וברור של מידע הנמסר לכלל הציבור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספר אלקטרוני“ – קובץ מדיה דיגיטלי שהוא שווה ערך לספר מודפס רגיל וניתן לקוראו באמצעות מחשב או מיתקן אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספר מוקלט“ – הקלטה של אדם המקריא טקסט מספר; ההקלטה יכול שתהיה על גבי כל מדיה המתאימה לטכנולוגיות הנפוצות באותה עת והמאפשרת את השמעת ההקלטה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספרייה“ – ספרייה ציבורית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הספריות הציבוריות|בחוק הספריות הציבוריות, התשל״ה–1975}}, וכל ספרייה אחרת הפתוחה לשימוש ציבור בלתי מסוים, למעט ספרייה של מוסד על־תיכוני, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19כז|בסעיף 19כז בחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת מודיעין“, ”עמדת שירות“, ”עמדת שירות סגורה“ ו”עמדת שירות פתוחה“ – כהגדרתן בת״י 1918 חלק 3.2;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פישוט לשוני“ – התאמת מידע כך שתוכנו יהיה ברור ומבנהו הלשוני פשוט, ואשר מתקיימים בו, ככל האפשר, כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המידע מכיל את עיקרי הדברים בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} המידע מועבר לפי רצף ברור ומסודר, כגון: סדר פעולות כרונולוגי, או תנאים ותוצאותיהם האפשריות;
{{ח:תתת|(3)}} המשפטים קצרים ופשוטים תחבירית;
{{ח:תתת|(4)}} שימוש מרבי באוצר מילים יומיומי ושכיח; שימוש מועט ככל האפשר בעגה מקצועית, מילים בשפות זרות שאינן בשימוש יומיומי, וניבים; נעשה שימוש במילים או במונחים כאמור, יפורשו בסמוך לאזכור הראשון שלהם (כגון: על ידי הגדרה או דוגמה להמחשה);
{{ח:תתת|(5)}} שימוש מועט בראשי תיבות ובקיצורים, לרבות קיצורי פנייה בלשון זכר ונקבה, כגון ”יועצ/ת“, ”חלק/י“;
{{ח:תתת|(6)}} בהתאם להקשר, שימוש מרבי בפעלים בצורת הפעיל ולא הסביל (כגון: ”דני כתב את הספר“ במקום ”הספר נכתב על ידי דני“);
{{ח:תתת|(7)}} שימוש בסמלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכז נגישות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מב|בסעיף 19מב לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות ציבורית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19א|בסעיף 19א לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת“ – אישיות משפטית, לרבות רשות ציבורית, האחראית להספקת שירות ציבורי זהה בשני מקומות ציבוריים לפחות (להלן – סניפים), לרבות סניפים המופעלים על ידי סוכנים או זכיינים, שלהם סימן מסחר זהה, כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת סימני מסחר|בפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, ולרבות סימן שירות כהגדרתו שם, זהה או דומה, ושאם השירות הניתן בסניפים הוא –
{{ח:תתת|(1)}} הספקת טובין – הטובין או חומרי גלם המשמשים בייצורם, מיוצרים, נרכשים או מסופקים באופן מרוכז בעבור הסניפים, והטובין האמורים, בצורה שבה מסופקים לציבור, הם בעלי מופע זהה או דומה מאוד;
{{ח:תתת|(2)}} מתן ייעוץ או הדרכה – הייעוץ או ההדרכה ניתנים לפי אותה מדיניות או קווים מנחים בכל הסניפים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות אינטרנט“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות ציבורי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19י|בסעיף 19י לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שלט אלקטרוני“ – כמשמעותו בסעיף 1.3.7 בת״י 1918 חלק 4;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנת הגדלה“ – תוכנת מחשב המגדילה את הצורות והדמויות על צג המחשב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנת פלט קול“ – תוכנת הקראה הממירה טקסט כתוב לקול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י“ – תקן ישראלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התקנים|בחוק התקנים, התשי״ג–1953}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1918“ – תקן ישראלי 1918, נגישות הסביבה הבנויה, כתיקונו מזמן לזמן, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרד הנציב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיאור קולי“ (audio description) – תיאור מידע חזותי באמצעות מידע שמיעתי, שנמסר לאדם בעל פה או באמצעות מערכת עזר לשמיעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תמלול“ – הקלדת מידע שמיעתי בשפת הדובר, והצגתו בזמן אמת על גבי צג מחשב או על גבי מסך באמצעות מקרן או על גבי שלט אלקטרוני או באמצעי אחר, על ידי מתמלל מיומן, ובלבד שהמידע הוא בשפה רשמית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הנכים (טיפול רפואי)“ – {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (טיפול רפואי)|תקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי״ד–1954}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)“ – {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)|תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת), התשכ״ו–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות התכנון והבנייה“ – {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות נגישות למקום ציבורי קיים“ – {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע״ב–2011}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות נגישות למקום שאינו בניין“ – תקנות שיותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19ט|סעיף 19ט לחוק}};
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע״ד–2013}} (ק״ת תשע״ד, 202).}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות נגישות למקום ציבורי חדש“ – {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח1|חלק ח׳1 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|2|החייב בביצוע התאמות נגישות לשירות}}
{{ח:ת}} החייב בביצוע התאמות נגישות לשירות ציבורי הוא האחראי להספקת שירות כאמור {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19יא|בסעיף 19יא(ב) לחוק}}, לרבות בעלי השירות, מחזיק או מפעיל שלו.

{{ח:סעיף|3|שמירה על כבוד האדם במתן נגישות}}
{{ח:תת|(א)}} התאמות הנגישות לשירות יבוצעו כך שהשירות יינתן לאדם עם מוגבלות –
{{ח:תתת|(1)}} תוך שמירה על כבודו ופרטיותו, ומתוך יחס אדיב ומכובד, המאפשר קבלת השירות בעצמאות, בבטיחות ובאופן שוויוני;
{{ח:תתת|(2)}} כחלק בלתי נפרד מן השירותים הניתנים והמיועדים לכלל הציבור, ולא בנפרד מהם, וזאת בכפוף לתקנות אלה, למעט אם ההפרדה נחוצה למתן השירות באופן אפקטיבי באותה מידה שבה הוא ניתן לכלל הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), אין בהוראות תקנות אלה כדי לחייב אדם עם מוגבלות להיעזר בהתאמות נגישות לשירות, לרבות באמצעי עזר או בשירותי עזר, אם אין ברצונו לעשות כן.

{{ח:סעיף|4|איסור דרישת תשלום בעד ההתאמות}}
{{ח:ת}} חייב בביצוע התאמות נגישות לשירות לא יטיל תשלום על אדם עם מוגבלות בשל ביצוע התאמות נגישות הנחוצות לשם הנגשת השירות בעבורו לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|5|איסור התניית שירות בהצגת תעודות}}
{{ח:ת}} לא יתנה נותן שירות מתן התאמות נגישות לשירות לאדם, בהצגת תעודה המעידה על מוגבלותו של האדם מקבל השירות, אלא אם כן נאמר אחרת בתקנות אלה.

{{ח:סעיף|6|התאמות נגישות בשירותים נלווים}}
{{ח:ת}} חייב בביצוע התאמות נגישות לשירות, יבצע את התאמות הנגישות הנדרשות לכל שירות נלווה, הניתן במקום הציבורי שלגביו מוטלת עליו חובת ביצוע התאמות; כגון: שירותי הסעדה וספורט הנלווים לשירות הארחה הניתן בבית מלון.

{{ח:סעיף|7|התאמות נגישות לבקשת אפוטרופוס או מלווה של אדם עם מוגבלות}}
{{ח:ת}} היתה התאמת נגישות מסוימת לפי תקנות אלה מותנית בבקשתו של אדם עם מוגבלות שאינו מסוגל להביע את דעתו בכל דרך שהיא תינתן ההתאמה האמורה לבקשת אפוטרופסו או מלווהו.

{{ח:סעיף|8|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} אין בתקנות אלה כדי לגרוע מכל דין אחר.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: התאמת נהלים, הליכים ונוהגים בשירות}}

{{ח:סעיף|9|ביצוע התאמות נגישות בנהלים, הליכים ונוהגים}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מן האמור {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק ב׳}}, חייב בביצוע התאמות נגישות לשירות יבצע כל התאמה סבירה, של נוהל, הליך או נוהג בשירות, לרבות שינוי או הוספת שמטרתם –
{{ח:תת|(1)}} לאפשר מתן שירות לאנשים עם מוגבלות;
{{ח:תת|(2)}} לקבוע תנאים אשר יבטיחו את מתן השירות לאנשים עם מוגבלות באופן שוויוני וברמת נוחות, איכות ובטיחות כפי שניתנת לכלל הציבור;
{{ח:תת|(3)}} לאפשר לאנשים עם מוגבלות נגישות לשירות האמור, לרבות על ידי קביעת הליכים פשוטים ובהירים לקבלת השירות.

{{ח:סעיף|10|חיות שירות}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מן האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9}}, חייב בביצוע התאמות נגישות לשירות יבצע התאמות בנוהלי השירות, הליכיו ונוהגיו, כך שאדם עם מוגבלות יוכל להשתמש בשירות הציבורי תוך הסתייעות בחיית שירות, ואולם אין הוא חייב במתן טיפול לחיית השירות או פיקוח עליה, בעת מתן שירות לאדם עם מוגבלות.
{{ח:תת|(ב)}} לא היתה חיית השירות כלב נחייה, יציג האדם עם המוגבלות לבקשת נותן השירות, תעודה או סימן המעיד על היות החיה חיית שירות.
{{ח:תת|(ג)}} נאסרה על פי דין כניסת בעלי חיים למקום שניתן בו שירות, יספק החייב מיתקן הולם שתשהה בו חיית השירות במהלך מתן השירות.

{{ח:סעיף|11|הסתייעות במלווה}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מן האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9}}, חייב יתאים את נוהלי השירות, הליכיו ונהגיו כך שאדם עם מוגבלות יוכל להשתמש בשירות ציבורי תוך הסתייעות במלווה מטעמו של האדם עם המוגבלות.

{{ח:סעיף|12|נוהלי פינוי בחירום}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מן האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9}}, חייב בביצוע התאמות נגישות לשירות יתאים את נוהלי הפינוי והחילוץ בחירום הקיימים במקום שניתן בו השירות, כדי להבטיח שפינוים של אנשים עם מוגבלות ייעשה במהירות, בנוחות ובבטיחות ותוך שמירה על כבודו של האדם; לעניין תקנה זו, ”פינוי וחילוץ“ – פעולות שלא חל עליהן {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1 סימן י|סימן י׳ בפרק ה׳1 לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} בביצוע התאמות לנוהלי פינוי בחירום, יתחשב החייב בהוראת כל דין הקיימת לעניין זה ובהנחיות אשר יפרסם הנציב לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|תקנה 107}} באשר לאמצעים הטכניים שניתן לעשות שימוש בהם בעת פינוי בחירום של אנשים עם מוגבלות; חייב בביצוע התאמות נגישות שביצע התאמות בפינוי בחירום לפי כל דין ולפי הנחיות הנציב, יראו כמי שביצע את חובתו לפי תקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|13|מתן שירות בלא המתנה בתור|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מן האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9}}, ניתן שירות ציבורי לפי תור, למעט תור שההמתנה בו היא במכונית, כגון בכניסה לגן לאומי או תחנת דלק, יספק האחראי למתן השירות את השירות, בלא המתנה בתור, לבקשת אדם עם מוגבלות הזכאי לכך או אדם המלווה אותו, ורשאי האחראי לדרוש מן האדם עם המוגבלות הצגת תעודת נכה תקפה המציינת את זכאותו להתאמה זו, שהיא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תעודת נכה שהנפיק המוסד לביטוח לאומי, לאדם עם מוגבלות שכלית או נפשית, לרבות אדם על הספקטרום האוטיסטי, שנקבעה לו נכות רפואית בשיעור 50 אחוזים או יותר, או ילד נכה עם מוגבלות שכלית או נפשית, לרבות ילד על הספקטרום האוטיסטי, לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9}}, ניתן שירות ציבורי לפי תור, למעט תור שההמתנה בו היא במכונית, כגון בכניסה לגן לאומי או תחנת דלק, יספק האחראי למתן השירות את השירות, בלא המתנה בתור, לבקשת אדם עם מוגבלות הזכאי לכך לפי תקנת משנה (א1) ונמצא במקום או לבקשת אדם המלווה אותו באותו מקום, ורשאי האחראי לדרוש מן האדם עם המוגבלות הצגת תעודה תקפה המציינת את זכאותו להתאמה זו, בצירוף הצגת תעודה מזהה, למעט לעניין קטין מתחת לגיל 16.
{{ח:תת|(א1)}} זכאי לקבלת שירות בלא המתנה בתור מי שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אדם עם מוגבלות נפשית, שכלית או אוטיזם, שבשלה נקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 40 אחוזים או יותר לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}};
{{ח:תתת|(2)}} אדם הזכאי לגמלת שירותים מיוחדים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 206|בסעיף 206 לחוק הביטוח הלאומי}}, אדם הזכאי לקצבת סיעוד בהיקף כאמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 224|בסעיף 224(א)(א)(4) עד (6) לחוק הביטוח הלאומי}}, או נפגע עבודה הזכאי לקצבה מיוחדת לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 112|סעיף 112 לחוק הביטוח הלאומי}};
{{ח:תתת|(3)}} אדם עם מוגבלות הזכאי להטבה לפי הסכם לעניין גמלת ניידות שנערך לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 9|סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי}} או הזכאי לסיוע בניידות לפי הוראת אגף שיקום נכים מס׳ 56.02;
{{ח:תתת|(4)}} אדם הזכאי למלווה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (טיפול רפואי)#סעיף 24|תקנה 24 לתקנות הנכים (טיפול רפואי)}} או שנקבעה לו דרגת נכות מיוחדת בשיעור של 100 אחוזים או יותר, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)|תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)}};
{{ח:תתת|(5)}} ילד נכה כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)|בתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010}};
{{ח:תתת|(6)}} ניצול שואה שהרשות לזכויות ניצולי שואה הכירה בו לעניין תגמול חודשי לפי {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|חוק נכי רדיפות הנאצים}}, או נכה הזכאי לתגמול חודשי לפי {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|חוק נכי המלחמה בנאצים}}, וכן ניצול שואה שמקבל קצבה חודשית ממדינת חוץ בשל רדיפות הנאצים.
{{ח:תת|(א2)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בשירות ציבורי שניתן לתאם מראש, באמצעים נגישים, את המועד לקבלתו, יספק האחראי למתן השירות את השירות לאדם זכאי כאמור בסעיף קטן (א1), שהגיע לקבל שירות במועד שתיאם מראש, בסמוך למועד שתואם כאמור, ורשאי הוא לדרוש הצגת תעודה תקפה המציינת את זכאותו של האדם, בצירוף הצגת תעודה מזהה, למעט לעניין קטין מתחת לגיל 16.
{{ח:תת|(א3)}} נותן שירות רשאי לגבש נהלים שיבטיחו יישום של הוראות תקנה זו באופן מכובד ונגיש; נהלים לפי תקנת משנה זו יפורסמו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|תקנה 34}}.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד לביטוח לאומי, הרשות לזכויות ניצולי שואה במשרד לשוויון חברתי, משרד הרווחה והביטחון החברתי, והאגף לשיקום במשרד הביטחון ינפיקו תעודות המעידות על הזכאות של אדם לפי תקנה זו ולפי {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14}} לא יאוחר מ־6 חודשים מיום התחילה; בתעודה כאמור לא יפורט סוג המוגבלות או היקפה.
{{ח:תת|(ב1)}} משרד הרווחה והביטחון החברתי ינפיק תעודות כאמור בתקנת משנה (ב) לאדם עיוור שזכאי להתאמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|תקנה 13}} {{ח:פנימי|סעיף 14|או 14}} לפי המידע שנמצא בידיו.
{{ח:תת|(ג)}} ניתן שירות לפי תור הנקבע בתיאום מראש, יקבע האחראי למתן השירות את מועד מתן השירות לבקשת אדם עם מוגבלות, ביום ובשעה תוך התחשבות במוגבלותו של האדם; אין באמור בתקנת משנה זו משום חיוב האחראי בהקדמת תור שנקבע לאדם עם מוגבלות לפני מוזמנים אחרים.

{{ח:סעיף|14|פטור מתשלום למלווה של אדם עם מוגבלות במקומות ציבוריים מסוימים|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} אחראי למתן שירות ציבורי המספק שירות במקום ציבורי, לא יגבה ממלווה של אדם עם מוגבלות תשלום בעד הכניסה למקום הציבורי והנאה מן השירות הניתן בו, בכפוף למפורט להלן, ורשאי האחראי לדרוש מהאדם עם המוגבלות הצגת תעודת נכה תקפה המציינת את זכאותו לכך:
{{ח:תתת|(1)}} גילו של האדם עם המוגבלות הוא 8 שנים לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} המלווה נוכח במקום מתן השירות עם האדם עם המוגבלות;
{{ח:תתת|(3)}} האדם עם המוגבלות הוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אדם עם מוגבלות נפשית, שכלית או אוטיזם שבשלה נקבעה לו נכות רפואית של 50 אחוזים או יותר לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} אדם הזכאי לגמלת שירותים מיוחדים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 206|בסעיף 206 לחוק הביטוח הלאומי}}, אדם הזכאי לקצבת סיעוד לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי}}, או נפגע עבודה הזכאי לקצבה מיוחדת לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 112|סעיף 112 לחוק הביטוח הלאומי}};
{{ח:תתתת|(ג)}} אדם הזכאי למלווה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (טיפול רפואי)#סעיף 24|תקנה 24 לתקנות הנכים (טיפול רפואי)}}, או אדם שנקבעה לו דרגת נכות מיוחדת בשיעור של 100 אחוזים או יותר לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)|תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)}};
{{ח:תתתת|(ד)}} ילד נכה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי}};
{{ח:תתתת|(ה)}} ניצול שואה שהרשות לזכויות ניצולי שואה הכירה בו לעניין תגמול חודשי לפי {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|חוק נכי רדיפות הנאצים}}, או נכה הזכאי לתגמול חודשי לפי {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|חוק נכי המלחמה בנאצים}}, וכן ניצול שואה שמקבל קצבה חודשית ממדינת חוץ בשל רדיפות הנאצים.
{{ח:תת|(ב)}} בתעודה לפי תקנה משנה (א)(3)(א) או (ב) לא יפורט סוג המוגבלות או היקפה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), היה השירות כרוך במתן שירות פרטני למלווה, כגון הקצאת מושב, חדר, מקום או שירות אישי מסוים, יהיה האחראי פטור מחובת מתן פטור מתשלום לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), פטר האחראי למתן השירות את האדם עם המוגבלות מתשלום בעד הכניסה למקום והנאה מן השירות שניתן בו, לא יהיה חייב במתן פטור מתשלום בעד המלווה.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: התאמות נגישות למקום שניתן בו שירות}}

{{ח:סעיף|15|נגישות מעברים}}
{{ח:תת|(א)}} חייב יבצע התאמות במעברים שבין פריטי ריהוט, שהציבור עושה בהם שימוש במסגרת קבלת השירות, לרבות מסלולי יציאה, לפי ת״י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן במעברים בין רכיבי ריהוט קבועים (2.12).
{{ח:תת|(ב)}} החייב יימנע, ככל האפשר, מהנחת עצמים באופן זמני במעבר נגיש כאמור בתקנת משנה (א), כגון כבלי חשמל צינורות, עציצים וכיסאות; הונחו עצמים במעברים נגישים כאמור, יסמנם החייב בהתאם להוראות ת״י 1918 חלק 1 בסעיף הדן במכשולים בדרך (2.9).
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), היו במקום שניתן בו שירות מסלולי יציאה עם עמדות תשלום, כגון קופה במרכול, יבצע החייב את התאמות כאמור בתקנת משנה (א) בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היו במקום מתן השירות עד עשרה מסלולי יציאה, יבוצעו התאמות במסלול אחד לכל הפחות;
{{ח:תתת|(2)}} היו במקום מתן השירות יותר מעשרה מסלולי יציאה, יבוצעו התאמות נגישות, נוסף על האמור בפסקה (1), באחד מכל עשרה מסלולים לפחות, החל במסלול האחד עשר.

{{ח:סעיף|16|התאמות בשלטים}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן שירות ציבורי במקום ציבורי שהוא בניין ציבורי חדש, יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בסמוך לכניסה המיועדת לשימוש הציבור שאינה נגישה לאדם עם מוגבלות, יימצא שלט הכוונה המורה אל כניסה נגישה; כניסה המיועדת לשימוש הציבור שהיא נגישה תשולט בסמל הנגישות הבין־לאומי לפי ת״י 1918 חלק 4;
{{ח:תתת|(2)}} יותקנו שלטים לצורך הכוונה וזיהוי לפי הוראות סעיף 2.2 בת״י 1918 חלק 4, אם הם נדרשים לפי הוראות התקן האמורות, לפחות לגבי הרכיבים המפורטים להלן: מקומות חניה נגישים, עמדת מודיעין, מעלית, כבש, מדרגות, בתי שימוש; בפסקה זו, ”בתי שימוש“ – גם חדרי שירותים במשמע לפי ת״י 1918 חלק 4;
{{ח:תתת|(3)}} בשלטים כאמור בפסקאות (1) ו־(2) יתקיימו הוראות סעיפים 2.2.3 ו־2.2.4 בת״י 1918 חלק 4;
{{ח:תתת|(4)}} הותקן לוח הכוונה, הוא ייראה בבירור מן הכניסה הראשית ויתקיימו בו הוראות סעיף 2.2.4 בת״י 1918 חלק 4;
{{ח:תתת|(5)}} במסדרון בבניין שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} יש בו למעלה מחמש כניסות לחדרים ובאותם חדרים ניתן שירות ציבורי מהסוג המפורט בפסקת משנה (ג);
{{ח:תתתת|(ב)}} הכניסות האמורות ממוספרות;
{{ח:תתתת|(ג)}} המסדרון הוא חלק מבניין שניתן בו שירות ציבורי על ידי משרד ממשלתי, לרבות יחידותיו ויחידות הסמך שלו, המוסד לביטוח לאומי, רשות מקומית, מוסד תרבות, מוסד לחינוך או השכלה שהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1 סימן ז|סימן ז׳ בפרק ה׳1 לחוק}} אינן חלות עליו, או שירותי הארחה במקום ציבורי לאכסון כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)|בתקנות הנגישות למקום ציבורי קיים}}, יימצא לצד כל כניסה לחדר או על דלת החדר, אם היא סגורה דרך קבע, שלט מישושי הכולל את מספר החדר כשהוא מובלט לפי ת״י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בשילוט מובלט (2.2.6.1); במסדרונות בבניין כאמור יותקנו שלטים מובלטים אלה באותו מיקום ביחס לדלתות החדרים, ככל האפשר; ואולם שירות ציבורי כאמור בפסקה זו, שחייב בהתקנת שילוט מובלט ושקבע כחלק מהשירות מתן ליווי לאדם עם מוגבלות בראייה או שירות החייב לספק ליווי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 30|בתקנה 30}} ואותו מלווה מתלווה לאדם עם המוגבלות בזמן שהותו במקום ומסייע לו בהתמצאות במקום והגעה לכל חלקי המקום הנדרשים לאותו אדם לשם קבלת השירות – יהווה ליווי זה חלופה לדרישת השילוט המובלט לפי פסקה זו;
{{ח:תתת|(6)}} בכניסה לחדרים ולאולמות שמותקנות בהם מערכות עזר קבועות לשמיעה יותקן הסמל הבין־לאומי לשירות נגיש לבעלי לקות שמיעה לפי סעיף 2.2.5 בת״י 1918 חלק 4;
{{ח:תתת|(7)}} שלטי הכוונה וזיהוי שיותקנו בקשר לכל אחד מאלה יכללו לפחות סמל מתאים: עמדת מודיעין, מעלית, מדרגות ובית שימוש.
{{ח:תת|(ב)}} בניין ציבורי קיים –
{{ח:תתת|(1)}} יחולו הוראות תקנת משנה (א)(1), (2), (3) ו־(6), ולעניין מקום ציבורי לאכסון תחול גם תקנת משנה (א)(5);
{{ח:תתת|(2)}} הותקנו בו שלטים ערב יום התחילה, ברכיבים המפורטים בתקנת משנה (א)(2) או (5), לא יידרש נותן השירות להתאימם להוראות תקנת משנה (א)(3) או סעיף 2.2.6.1 בת״י 1918 חלק 4;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (2), החליף או התקין נותן שירות במקום ציבורי קיים שלט לאחר תחילתן של תקנות אלה, יחולו הוראות פסקה (1) בשלט כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} בחלקי מקום ציבורי שלגביהם הכניסה לציבור אסורה לפי דין בלא ליווי מטעם האחראי למתן השירות, לא יחולו הוראות תקנות משנה (א) ו־(ב).
{{ח:תת|(ד)}} האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) יחול באתר ובמקום ציבורי שאינו בניין, לפי העניין, לפחות על מקומות חניה נגישים, כניסה לא נגישה ועל מערך מתן שירותים לקהל; בתקנת משנה זו, ”מערך מתן שירותים לקהל“ – מתחם שהוא חלק מאתר או ממקום ציבורי שאינו בניין, שנמצאים בו מבנים המספקים שירותים לציבור, כגון קופה למכירת כרטיסים, בית שימוש, משרד לקבלת קהל, חנויות, שירותי הסעדה וכן הדרכים באותו מתחם המקשרות בין מבנים אלה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ד), לעניין חניות נגישות באתר רשאי האחראי למתן שירות לבצע הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במקום השלטים הנדרשים לפי ת״י 1918 חלק 4, יוצב שלט במקום בולט לצד מקום החניה הנגישה, עם סמל הנגישות הבין־לאומי בגוונים שרשות הטבע והגנים או הקרן הקיימת לישראל עושות בהם שימוש באתריהן;
{{ח:תתת|(2)}} אין חובה לסמן את פני השטח של מקום החניה הנגיש בסמל הנגישות הבין־לאומי או לצבוע את פני השטח;
{{ח:תתת|(3)}} כשמקומות החניה הנגישים ממוקמים בניצב לכיוון התנועה, יסומנו גבולות מקום החניה הנגישה בצורה ברורה.

{{ח:סעיף|17|נגישות במעליות}}
{{ח:תת|(א)}} בקומת הכניסה הראשית של בניין ציבורי שהותקנה בו מעלית עם פיקוד יעדים, כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 פרט 8.30|בפרט 8.30 בתקנות הנגישות למקום ציבורי חדש}} יסופק, בקרבת המעלית, הסבר כאמור בתקנת משנה (ב) על אופן השימוש במעלית, לרבות בחירת היעד המבוקש, דרכי זיהוי פתח המעלית והשימוש בכפתור המסומן בסמל הנגישות הבין־לאומי, המותקן בה.
{{ח:תת|(ב)}} ההסבר יסופק באמצעות אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שלט כתוב, תוך שימוש באיורים, שיתקיימו בו הוראות סעיפים 2.2.3 ו־2.2.4 בת״י 1918 חלק 4, והשמעה של ההסבר הכתוב;
{{ח:תתת|(2)}} מסך שעליו מוקרנת מצגת הכוללת את כל המידע כאמור בתקנת משנה (א), הן באופן חזותי והן באופן קולי; הוצב המסך בסמוך לעמדת שירות (כגון במבואה של מלון), או במקום שעקב אופיו נדרשת בו שמירה על רמה נמוכה של רעש סביבתי, תופעל המצגת על ידי אדם עם מוגבלות באמצעות מתג המאפשר לווסת את עוצמת הקול ושניתן לזיהוי מישושי, חזותי וקולי (כגון נורה וצליל).
{{ח:תת|(ג)}} האמצעי שנעשה בו שימוש כאמור בתקנת משנה (ב), יהיה ניתן לזיהוי על ידי אדם עם מוגבלות ראייה, כגון באמצעות סימן מאתר או אות קולי.
{{ח:תת|(ד)}} בתא מעלית במקום ציבורי חדש או בתא מעלית חדש במקום ציבורי קיים, תותקן כריזה קולית, אשר תציין את מספר הקומה עם ההגעה אליה ואת השירותים העיקריים המסופקים בקומה זו, וכל אלה באופן ברור, בקצב איטי, בעוצמה סבירה ובשפה רשמית אחת לפחות הנפוצה באזור שמותקנת בו המעלית; הוראות תקנת משנה זו יחולו על תא מעלית שיותקן לאחר יום התחילה.

{{ח:סעיף|18|עמדות שירות}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן שירות באמצעות עמדות שירות, שאינן עמדות שירות בנויות כמשמעותן {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 פרט 8.225|בפרט 8.225 לתקנות הנגישות במקום ציבורי חדש}} או בעמדות שירות בנויות כאמור שהותקנו עליהן תוספות שהן חלק מן העמדה, יתקיימו בהן הוראות ת״י 1918 חלק 3.2 לעניין עמדות שירות (2.11) בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעמדות שירות בשירות המסופק במקום קיים, שניתן בהן שירות כאמור ציבור מקבלי השירות יושב, יתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אם מתאפשר למקבל השירות עם המוגבלות לקבל שירות בזווית אלכסונית מפאת השולחן, עומק החלל החופשי לברכיים בצד של מקבל השירות יהיה לכל הפחות 30 סנטימטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} סך כל עומק החלל החופשי לברכיים בעמדה, בצד של מקבל השירות, יהיה 48 סנטימטרים לפחות, כאשר חלק מחלל חופשי זה יכול שיהיה חלל חופשי לכפות הרגליים, שמידותיו יהיו לפחות אלה: עומקו 23 סנטימטרים, גובהו 23 סנטימטרים ורוחבו 65 סנטימטרים; בעמדה כאמור יהיה ניתן לשלב מדף נשלף או מתקפל בצד מקבל השירות, כך שגובהו יהיה כגובה השולחן, וסך כל עומד החלל החופשי לברכיים ולכפות הרגליים, יהיה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} סופק שירות באמצעות עמדות שירות שבהן ציבור מקבלי השירות יושב במקום ציבורי חדש או הוחלפו כל העמדות כאמור בשירות המסופק במקום ציבורי קיים, יתקיימו בעמדה הוראות פסקה (1)(ב);
{{ח:תתת|(3)}} בעמדת שירות שהשירות שניתן בה או בחלק ממנה כאמור מקבל השירות עומד, אשר הותקנה לפני יום התחילה, לא יעלה גובה הדלפק על 110 סנטימטרים בצד שעומד בו מקבל השירות; ואולם אם הותקנה עמדה חדשה או החליף נותן השירות עמדה או ביצע בה שינויים, יהיה גובה העמדה כאמור בת״י 1918 חלק 3.2, ולעניין פסקה זו לא יחולו הוראות סעיף 2.11.3(ו) לת״י 1918 חלק 3.2;
{{ח:תתת|(4)}} נדרש מאדם לחתום על מסמך כחלק ממתן השירות, יסופק לבקשתו לוח כתיבה לשם החתימה; נדרש מאדם למלא טפסים בכתב ידו במקום שניתן בו השירות, יתאפשר לאדם עם מוגבלות למלא את הטפסים בעמדה שמתקיימות בה הוראות פסקה (1) או באמצעות מדף שמתקיימות בו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19(ד)}}, או באמצעות שולחן שמתקיימות בו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19(א)}} והכול לפי העניין; ניתן השירות באמצעות עמדות שירות שציבור מקבלי השירות עומד בהן, ואין בסמוך עמדות שירות שבהן מקבל הציבור שירות בישיבה, רשאי נותן השירות להתקין מדף נשלף או מתקפל בעמדה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) יחולו על עמדה אחת לפחות מכל עשר שניתן בהן שירות זהה.
{{ח:תת|(ג)}} בעמדת שירות פתוחה או בעמדת שירות סגורה שקיימת בה מחיצה חלקית בין פני נותן השירות למקבל השירות, אחת לפחות מכל סוג שירות שניתן במקום, תימצא מערכת עזר לשמיעה מסוג לולאת השראה, הכוללת גם מיקרופון חיצוני ואפשרות חיבור לאוזניות; ויכול שמערכת כאמור תותקן בעמדה שלא בוצעו בה התאמות נגישות כאמור בתקנת משנה (א)(1) או (2).
{{ח:תת|(ד)}} עשרה אחוזים לפחות מן המושבים המוצעים למקבלי השירות, בכל העמדות, יהיו מושבים מותאמים ולא פחות ממושב מותאם אחד; ורשאי נותן השירות, לבקשת אדם עם מוגבלות, ולפי הצורך, להעביר מושב מעמדה אחת לאחרת.
{{ח:תת|(ה)}} בעמדת שירות סגורה אחת לפחות ולא פחות מאחת, שקיימת בה חציצה מלאה בין פני נותן השירות למקבל השירות, מכל עשר כאמור שניתן בהן שירות זהה, תותקן מערכת שמע דו־כיוונית, הכוללת מיקרופון ורמקול בשני צדי המחיצה, בתוספת לולאת השראה הכוללת גם מיקרופון חיצוני ואפשרות חיבור לאוזניות ויימצא מקום להעברת דפי נייר, שטרות או מטבעות, לפי העניין, מצדה האחד של העמדה לצדה השני.
{{ח:תת|(ו)}} בעמדת שירות סגורה יסומנו השוליים של פתח החציצה בין נותן השירות לבין מקבלו בניגוד חזותי.
{{ח:תת|(ז)}} בעמדת שירות שמותקנת בה מערכת עזר לשמיעה כאמור בתקנות משנה (ג), ו־(ה) –
{{ח:תתת|(1)}} יימצא סמל המופיע בפסקה זו, המציין כי העמדה נגישה באמצעות לולאת השראה; השלט ימוקם כך שיהיה ניתן להבחין בו בקלות מכל כיוון שממנו מגיעים לעמדה; בסמל יתקיימו דרישות ת״י 1918 חלק 4, בסעיפים הדנים בעיצוב שלטים;
{{ח:תתת}} [[Image:Deafness and hard of hearing symbol with T-coil.png|60px|center|link=]]
{{ח:תתת|(2)}} יוצגו בשלט הנחיות כלהלן לשימוש במערכת: ”לשימוש במערכת עזר לשמיעה יש להעביר את מכשיר השמיעה למצב T“.
{{ח:תת|(ח)}} ניתן שירות לציבור במקום ציבורי באמצעות עמדות שירות שנדרש לבצע התאמות נגישות בהן, יסופק השירות בכל שעות מתן השירות, לפחות, באמצעות עמדת שירות אחת שהותקנה בה מערכת עזר לשמיעה.
{{ח:תת|(ט)}} על אף האמור בתקנות משנה (ג), (ה) ו־(ז) יהיה חייב בביצוע התאמות נגישות פטור מביצוע התאמות הנגישות האמורות בהן לגבי שירות מסחר במקום ציבורי, שאינו שירות שנותנת רשות ציבורית או רשת, אשר השטח שניתן בו שירות לציבור הוא פחות מ־150 מטרים רבועים.

{{ח:סעיף|19|מתן שירות באמצעות מדפים ושולחנות}}
{{ח:תת|(א)}} הציב אחראי למתן שירות ציבורי שולחן לשימוש הציבור במקום הציבורי שבו מסופק השירות, למעט מקום שמסופק בו שירות הסעדה, יתקיימו בו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18(א)(2)}}, ואולם אם הוצבו שולחנות כאמור לפני יום התחילה יתקיימו הוראות כאמור בחמישה אחוזים מהם ולפחות באחד אשר דרך נגישה מובילה אליו; סיפק האחראי גם מושבים לציבור, יהיו לפחות 10 אחוזים מהם ולפחות אחד, מושבים מותאמים.
{{ח:תת|(ב)}} סופק שירות לציבור באופן סדיר כאשר נותן השירות יושב מצדו האחד של שולחן ומקבל השירות יושב מצדו האחר, כגון בשולחן משרדי, יתקיימו בשולחן אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תוביל אליו דרך נגישה;
{{ח:תתת|(2)}} יתקיימו בו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18(א)(1)(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} יתקיימו בו הוראות ת״י 1918 חלק 1 הדן בשטח רצפה חופשי לכיסא גלגלים (2.6.1) ויכול ששטח זה יכלול עומק חלל ברכיים וכפות רגליים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18(א)(1)(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), ניתן שירות לציבור בשולחן האמור באופן לא סדיר או ניתן השירות לציבור שאינו עולה על 50 אנשים בחודש, יהיה נותן השירות פטור מביצוע הוראות תקנת משנה (ב), ואולם בשירות חדש שאמור להיות מסופק ליותר מ־50 אנשים בחודש בממוצע, יספק נותן השירות שולחן כאמור עד למועד תחילת מתן השירות.
{{ח:תת|(ד)}} מוצבים במקום מתן השירות מדפים לשימוש הציבור, יתקיימו באחד מהם לפחות הוראות ת״י 1918 חלק 3.2 לעניין עמדה נגישה כאשר מקבל השירות יושב, למעט סעיף 2.11.3(ג), וכן יתקיימו והוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18(א)(1) או (2)}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)}} הציב אחראי להספקת שירות מחשב לשימוש הציבור על גבי שולחן או מדף כאמור בתקנה זו, יתקיימו בשולחן או במדף הוראות תקנת משנה (ב)(1) עד (3) או הוראות תקנת משנה (ד), לפי העניין, וככל האפשר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|תקנה 25}} וכן יסופק סיוע סביר בהפעלת המחשב לבקשת אדם עם מוגבלות; הוצב מחשב כאמור לשימוש הציבור בספרייה, יבוצעו בו הוראות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68|בתקנה 68(א)(4)(ג)}}.

{{ח:סעיף|20|עמדת מודיעין נגישה}}
{{ח:תת|(א)}} היתה עמדת מודיעין במקום ציבורי שניתן בו שירות ציבורי, יבוצעו בה התאמות הנגישות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18}}, והוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בעמדות מודיעין (2.3), בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במקום ציבורי חדש או בשירות ציבורי חדש הניתן במקום ציבורי קיים תמוקם עמדת מודיעין במקום מרכזי, לפי העניין, כך שיהיה ניתן לזהות אותה בבירור מן הכניסה הראשית וממקומות גישה אחרים למקום המרכזי;
{{ח:תתת|(2)}} בעמדה תותקן מערכת עזר לשמיעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18(ג), (ה) ו־(ז)}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} עמדת המודיעין הנגישה תסומן בסמל הנגישות הבין־לאומי לפי הוראות ת״י 1918 חלק 4;
{{ח:תתת|(4)}} מידע הנמסר לכלל הציבור בעמדת מודיעין, לרבות הדרכה בהתמצאות במקום הציבורי, יסופק בעמדת מודיעין נגישה לאדם עם מוגבלות, בדרכים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בתקנה 29}}.
{{ח:תת|(ב)}} היתה בעמדת המודיעין עמדת מחשב לשירות הציבור, יבוצעו בה התאמות לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנות 18(א)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 25|ו־25}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} לא היתה עמדת מודיעין במקום, יספק החייב מידע לאדם עם מוגבלות על השירות שהוא נותן כאמור בתקנת משנה (א)(4), בעמדת שירות נגישה אחרת, אם קיימת.

{{ח:סעיף|21|התאמות במערכת כריזה קולית}}
{{ח:תת|(א)}} שירות הניתן במקום ציבורי שעושה, דרך קבע, שימוש במערכת כריזה קולית לשם מסירת מידע ומתן הודעות לציבור, למעט מערכת כריזה של מעלית, יימסר המידע הקולי בדרכים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בדיבור איטי וברור ובשפה פשוטה, ככל האפשר, ובלא צלילי רקע בזמן מסירת המידע או מתן ההודעה;
{{ח:תתת|(2)}} בחיווי חזותי, באמצעות שלט אלקטרוני או מסך, לפי הפירוט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} היה במקום שניתן בו השירות שלט אלקטרוני או מסך, יימסר המידע באמצעותו, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 22|בתקנה 22}};
{{ח:תתתת|(ב)}} לא היה במקום שניתן בו השירות שלט אלקטרוני או מסך, יותקן שלט או מסך כאמור במקום מרכזי; הוראה זו לא תחול על השירותים המפורטים להלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} שירותי ספורט, בריכות שחייה ואירועי ספורט הנערכים בפני קהל במקום ציבורי פתוח ואשר מספר המושבים בו פחות מ־2,000;
{{ח:תתתתת|(2)}} אירועי תרבות או אירועים אחרים המתקיימים באופן חד־פעמי, במקום ציבורי פתוח ואשר מספר המושבים בו פחות מ־2,500;
{{ח:תתתתת|(3)}} שירותי הצלה הניתנים במקום רחצה מוכרז, כהגדרתו בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת מקומות רחצה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ״ד–1964}}.
{{ח:תת|(ב)}} בשמורת טבע וגן לאומי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998}}, פארקים ציבוריים, גני חיות ושירותים דומים, הניתנים בשטח פתוח שנעשה בו שימוש במערכת כריזה קולית דרך קבע, יינתן המידע לפי אופי השירות באחת או יותר מדרכים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} באמצעות שלט אלקטרוני או מסך, אשר יותקן בסמוך לכניסה או לקופה הראשית, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} במסרון, לבקשתו של אדם עם מוגבלות שמיעה.

{{ח:סעיף|22|התאמות נגישות במערכת כריזה חזותית}}
{{ח:תת|(א)}} הוצג לציבור בשלט אלקטרוני או במסך מידע המתחלף לאחר זמן יוצב השלט במקום שממנו ניתן לקרוא את הכיתוב בקלות; מסביב לשלט יהיה שטח פנוי ברוחב 2 מטרים בחזית השלט, ומטר אחד לפחות בצדיו ולא יוצבו עצמים המסתירים את הכיתוב בשלט.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן מידע במערכת כריזה חזותית בלבד, יסופק המידע לבקשת אדם עם מוגבלות באמצעות קול, לרבות בעל פה.

{{ח:סעיף|23|מקומות המתנה ומושבים בעבור אנשים עם מוגבלות}}
{{ח:תת|(א)}} במקום שממתין בו הציבור לקבלת שירות ציבורי או להזמנתו, יספק החייב, ככל האפשר סמוך לעמדת השירות, מושבים, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מושבים לציבור האנשים עם מוגבלות כמספר עמדות השירות במקום;
{{ח:תתת|(2)}} מקומות המתנה לאנשים המתנייעים בכיסא גלגלים בשיעור של כ־4 אחוזים ממספר עמדות השירות במקום, ולא פחות ממקום המתנה אחד;
{{ח:תתת|(3)}} עשרה אחוזים לפחות מסך כל המושבים כאמור בפסקה (1) יהיו מותאמים ולא פחות ממושב מותאם אחד;
{{ח:תתת|(4)}} תוצאת חישוב לפי פסקאות (2) או (3) תעוגל כלפי מעלה למספר השלם הקרוב.
{{ח:תת|(ב)}} במקום ציבורי שהוא בניין שמרחק ההליכה בו מן הכניסה ועד הנקודה המרוחקת ביותר, במפלס אחד, עולה על 60 מטרים, יתקין החייב, לאורך דרך נגישה, מושבים לצורך מנוחה, לפי אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מושב ראשון יותקן במרחק הליכה של 50 מטרים לכל היותר מן הכניסה; מושבים נוספים, אם נדרשים, יותקנו במרחק הליכה של 50 מטרים לכל היותר זה מזה;
{{ח:תתת|(2)}} יהיה בהם מקום ישיבה לשני בני אדם לכל הפחות;
{{ח:תתת|(3)}} יתקיימו בהם הוראות ת״י 1918 חלק 3.2 בסעיף 2.10 לעניין אזורי המתנה;
{{ח:תתת|(4)}} הם יותקנו כך שלא יהוו מכשול כמשמעותו בת״י 1918 חלק 1; בדרך נגישה בשטחי פנים במקום ציבורי שהוא בניין שעובר בה מספר גדול של אנשים, יותקנו המושבים כך שלא יהוו מכשול למעבר הציבור.

{{ח:סעיף|24|התאמות נגישות בתאי מדידה והחלפת בגדים}}
{{ח:תת|(א)}} חייב המספק שירות שנדרשת בו החלפה או מדידה של בגדים כחלק מן השירות, כגון חנויות בגדים, מלתחות במכוני כושר ובריכות שחייה, יספק בכל אחד מן המפלסים שמובילה אליהם דרך נגישה במקום שניתן בו השירות, ושקיימים בהם תאי הלבשה, תא הלבשה אחד לפחות שיבוצעו בו התאמות הנגישות כאמור בת״י 1918 חלק 3.2, בסעיף הדן בתאי הלבשה (2.7).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), היו במקום שבו ניתן השירות תאי מדידה או החלפה במפלסים שאין דרך נגישה שמובילה אליהם, יסופק לבקשת אדם עם מוגבלות מושב מותאם גם בתא מדידה או החלפה אחד לפחות במפלסים כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} מתלים בתאי החלפה או מדידה יהיו בניגוד חזותי לסביבה.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), החייב בביצוע התאמות נגישות בתאי הלבשה פטור מביצוע הוראת תקנה זו בשירות ציבורי שניתן במקום ששטח השימוש בו על ידי הציבור, לרבות תאי ההלבשה, אינו עולה על 120 מטרים רבועים.

{{ח:סעיף|25|מכונות למתן שירות אוטומטי}}
{{ח:תת|(א)}} נותן שירות המספק שירות לציבור באמצעות מכונות למתן שירות אוטומטי, כגון מכונות לממכר אוכל ומשקאות, מכונות תשלום, מיתקנים לקבלת מידע, לרבות מדפסות אוטומטיות ומיתקנים שניתנים באמצעותם שירותי בנק, וכן מיתקנים להספקת מים חמים או קרים לשתייה – אך למעט מיתקנים שנועדו לשתייה מהברז במישרין – יספק את השירות כך שהמכונות יהיו נגישות לשימוש עצמאי של אנשים עם מוגבלות לפי פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} החייב יספק מכונות שמתקיימות בהן הוראות ת״י 1918 חלק 4 (2.11), בסעיף הדן במכונות למתן שירות אוטומטי; ואולם חייב בביצוע התאמות נגישות למכונות לתשלום בעד חניה, ולמכונות לשירות אוטומטי שהגישה אליהן היא באמצעות רכב בלבד, יהיה פטור מהספקת מכונות שזיהוי אמצעי ההפעלה בהן נעשה באמצעים מישושיים;
{{ח:תתת|(2)}} הנחיות ההפעלה למכונה יינתנו בכיתוב בשפה פשוטה, בסמלול ובמידע שמיעתי, לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} היתה הפעלת המכונה תלויה בזמן תגובה של המשתמש, לא יפחת זמן התגובה המרבי הנדרש להפעלת המכונה מ־60 שניות לכל פעולה; ואולם במיתקנים שניתנים באמצעותם שירותי בנק, זמן התגובה המרבי לא יפחת מ־45 שניות;
{{ח:תתת|(4)}} המכונה תסומל בסמל הנגישות הבין־לאומי לפי ת״י 1918 חלק 4.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן שירות זהה במקום ציבורי אחד, באמצעות יותר ממכונה אחת, יבצע החייב התאמות נגישות כאמור בתקנה זו בשליש מהמכונות ולא פחות ממכונה אחת; ניתן שירות זהה כאמור ביותר ממפלס אחד, יחולו הוראות תקנת משנה זו בכל מפלס שבו ניתן השירות.
{{ח:תת|(ג)}} חייב בהתאמות נגישות לפי תקנה זו יבדוק את קיומן וזמינותן של מכונות נגישות כאמור בתקנת משנה (א), שניתן לרכוש או לייבא אותן באופן סביר; לא היו מכונות כאמור בנמצא, יהיה פטור מביצוע תקנה זו.
{{ח:תת|(ד)}} האמור בתקנה זו בא להוסיף על הוראות {{ח:חיצוני|חוק בניינים ציבוריים (מתקני שתייה למים צוננים)|חוק בניינים ציבוריים (מתקני שתייה למים צוננים), התשמ״ז–1986}}, {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 פרט 8.19|וסימן ג׳, בפרט 8.19 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה}}.
{{ח:תת|(ה)}} למען הסר ספק, אין באמור בתקנה זו כדי לחייב נותני שירות בייצור מכונות אוטומטיות נגישות למתן שירות.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הספקת אמצעי עזר ושירותי עזר בשירות ציבורי}}
{{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן א׳: כללי}}

{{ח:סעיף|26|הספקת אמצעי עזר ושירותי עזר}}
{{ח:תת|(א)}} חייב בביצוע התאמות נגישות לשירות יתקין אמצעי עזר ויספק שירותי עזר כדי להבטיח נגישות לאדם עם מוגבלות לשירות שהוא מספק, כמפורט {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} אין בתקנת משנה (א) כדי לחייב הספקת אמצעי עזר המתואמים אישית למקבל שירות שהוא אדם עם מוגבלות, כגון כיסאות גלגלים המותאמים אישית, משקפיים לפי מרשם או מכשירי שמיעה או הספקת שירותי עזר בעלי אופי אישי, כגון סיוע באכילה, היגיינה או הלבשה.
{{ח:תת|(ג)}} אין בתקנות אלה כדי למנוע מנותן שירות לספק אמצעי עזר ושירותי עזר נוסף על המנויים בהן.

{{ח:סעיף|27|שמירה על זמינות ותקינות התאמות הנגישות למקום ציבורי ולשירות ציבורי}}
{{ח:תת|(א)}} חייב בביצוע התאמות נגישות יבטיח כי התאמות הנגישות יהיו זמינות ושמישות לאדם עם מוגבלות בכל שעות מתן השירות, זולת אם מתקיימות הפסקות בשימוש עקב תקלות טבעיות או לצורך ביצוע פעולות תחזוקה כאמור בתקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ב)}} החייב יבצע פעולות תחזוקה שוטפות להתאמות הנגישות שבוצעו במקום הציבורי ובמיתקניו, לרבות הסרת מכשולים זמניים במעברים נגישים ויבצע פעולות תחזוקה באמצעי העזר הקבועים שנעשה בהם שימוש בשירות; פעולות התחזוקה יבוצעו באופן שיפגע במידה הפחותה ביותר, ככל שניתן, במתן השירות הציבורי.
{{ח:תת|(ג)}} בעלים או מחזיק של חניון לא ימנע כניסה לחניון מאדם עם מוגבלות ברכב הנושא תג נכה, ולא ימנע ממנו שימוש בחניה נגישה אשר הוקצתה בחניון על פי כל דין, ובלבד שהאדם עם המוגבלות בא לקבל שירות במקום.

{{ח:סעיף|28|ביצוע בדיקה תקופתית}}
{{ח:תת|(א)}} חייב בביצוע התאמות נגישות יבצע בדיקה תקופתית לגבי עמידתם של אמצעי העזר, שירותי העזר לרבות התאמות בשירותי אינטרנט, וכן הנהלים, ההליכים והנוהגים בשירות בדרישות תקנות אלה; בדיקה כאמור תיעשה לפחות אחת ל־5 שנים ממועד סיום ביצוע התאמות הנגישות בשירות לפי תקנות אלה, ולפי כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הבדיקה תיעשה לפי התקנות ולפי טופס שיפרסם הנציב ויהיה זמין במשרדו ובאתר האינטרנט של הנציבות;
{{ח:תתת|(2)}} היה השירות חלק מרשת, תבוצע בדיקה כאמור על ידי הרשת ותאושר בידי מורשה לנגישות השירות;
{{ח:תתת|(3)}} תוצאות הבדיקה ואישור מורשה לנגישות השירות, לפי העניין, יהיו זמינים, בכל עת, לעיון הציבור אצל החייב.
{{ח:תת|(ב)}} החייב יבצע התאמות נגישות לפי תוצאות הבדיקה כאמור ולפי תקנות אלה ולא יאוחר מ־6 חודשים ממועד ביצוע הבדיקה.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: מידע ותקשורת בשירות}}

{{ח:סעיף|29|התאמות נגישות למידע|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מידע הנמסר לכלל הציבור ומידע הנמסר באופן פרטני, על אודות כל שירות ציבורי וכחלק ממנו, בכתב או בעל פה, לרבות בטפסים, חוברות מידע עלונים ופרסומים הניתנים לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו, מכתבים והודעות, וכן מידע הנמסר באמצעות הטלפון, למעט פרסומות, ולמעט מידע המסופק באמצעות האינטרנט שבוצעו בו התאמות הנגישות לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳}} ולגבי אותן התאמות בלבד, יימסר לבקשת אדם עם מוגבלות, באופן שיבטיח לו נגישות למידע ולקבלת השירות בכפוף לתקנות המשנה שלהלן.
{{ח:תת|(ב)}} מידע כאמור בתקנת משנה (א) יימסר לבקשת אדם עם מוגבלות, נוסף על דרכי מסירת המידע הרגילות, באמצעות התאמת נגישות אחת או יותר כמפורט בתקנת משנה (ד), המתאימה למוגבלותו; אמצעי העזר או שירות העזר שבאמצעותו תינתן הנגישות יהיה מטעם נותן השירות, אלא אם כן נאמר אחרת; התאמת הנגישות תינתן בשפות שבהן ניתן המידע לכלל הציבור.
{{ח:תת|(ג)}} ההחלטה בדבר אמצעי העזר או שירות העזר אשר באמצעותו יימסר המידע לאדם עם מוגבלות, בכל מקרה נתון, תתקבל על ידי נותן השירות, בכפוף להתאמות שנותן השירות מחויב לספק לפי תקנה זו ולאחר שנותן השירות התייעץ עם האדם עם המוגבלות באשר להתאמת הנגישות המתאימה לו, תוך התחשבות במוגבלותו, באמצעים הטכנולוגיים המצויים ברשותו של האדם עם המוגבלות ובכפוף להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19יג|סעיף 19יג(א)(2) לחוק}} לעניין גוף שאינו רשות ציבורית.
{{ח:תת|(ד)}} בכפוף לתקנות משנה (ב) ו־(ג) נותן שירות יספק את המידע כאמור בתקנת משנה (א) באמצעות התאמות נגישות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דפוס או כתב יד, לרבות כתיבה במחשב;
{{ח:תתת|(2)}} דפוס נגיש;
{{ח:תתת|(3)}} דפוס נגיש תוך שימוש בפישוט לשוני בעיצוב ברור ובסמלול לפי העניין ולפי אופי המידע;
{{ח:תתת|(4)}} קובץ קול (כגון: mp3), כקובץ על גבי cd או dvd או מדיה נפוצה אחרת שניתן להשמעה באמצעות תוכנת קול שבידי מקבל השירות שהוא אדם עם מוגבלות או באמצעות האינטרנט, בתוך זמן סביר לפי העניין, אך לא יאוחר משלושה שבועות לאחר הגשת הבקשה;
{{ח:תתת|(5)}} בקובץ קול כאמור בפסקה (4) תוך שימוש בפישוט לשוני בתוך זמן סביר לפי העניין, אך לא יאוחר משלושה שבועות לאחר הגשת הבקשה;
{{ח:תתת|(6)}} קובץ דיגיטלי (כגון: plain text או pdf) הניתן להקראה באמצעות תוכנת הקראה או ניתן להמרה לברייל באמצעות מדפסת או צג ברייל, בתוך זמן סביר לפי העניין, אך לא יאוחר משלושה שבועות לאחר הגשת הבקשה;
{{ח:תתת|(7)}} באמצעות הקראה מיד עם הגשת הבקשה; היה המידע כתוב על גבי יותר מ־3 עמודים, רשאי נותן השירות לספק את ההקראה במועד שיתואם עם מקבל השירות ולא יאוחר משבוע מיום הגשת הבקשה;
{{ח:תתת|(8)}} בכתב ברייל, בתוך זמן סביר לפי העניין, אך לא יאוחר משלושה שבועות לאחר הגשת הבקשה;
{{ח:תתת|(9)}} בסיוע מערכת עזר קבועה או ניידת לשמיעה או מערכת להגברת שמע אישית שבה נעזר האדם עם המוגבלות, לפי העניין, וככל שנדרש לפי תקנות אלה;
{{ח:תתת|(10)}} באמצעות שירות תרגום לשפת הסימנים, על ידי אדם המיומן בשפת הסימנים, באחת השפות הרשמיות שדובר בה האדם עם המוגבלות, למעט אנגלית, ובהתקיים תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המידע שנדרש לגביו תרגום לשפת הסימנים הוא מורכב, דורש התדיינות ממושכת ובכל חשיבות גבוהה לענייניו של האדם עם המוגבלות; לדוגמה, בשירותים כספיים או משפטיים;
{{ח:תתתת|(ב)}} הבקשה לקבלת התרגום הוגשה זמן סביר לפני מועד מתן המידע;
{{ח:תתת|(11)}} באמצעות כל אמצעי עזר או שירות עזר שבו נעזר האדם עם המוגבלות דרך קבע, בסיוע של אדם המלווה אותו ומסייע לו דרך קבע בתקשורת, כגון: תרגום לשפת הסימנים במגע או שימוש בכפפה אינסטרומנטלית המותאמת אישית לאדם;
{{ח:תתת|(12)}} למידע המסופק לציבור בעל פה, יסופקו התאמות בשפה הולמת, בהתאם למוגבלותו של האדם;
{{ח:תתת|(13)}} לאדם המסתייע באמצעי תקשורת תומכת וחליפית אישיים, יינתנו שירות או מידע על אודות השירות תוך הסתייעות באמצעים כאמור, לרבות תוך הסתייעות באדם המלווה אותו ומסייע לו דרך קבע בתקשורת;
{{ח:תתת|(14)}} התאמת נגישות סבירה אחרת.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), חייב בביצוע התאמות נגישות יהיה פטור ממתן התאמות באמצעים כאמור בתקנת משנה (ד)(3) ו־(5) אם המידע שלגביו נדרשת התאמת הנגישות הוא מידע המנוסח בלשון משפטית, כגון חוזים, ציטוט מחיקוק, או מנוסח בלשון מקצועית כגון תשריטים אדריכליים ודוחות מדעיים.

{{ח:סעיף|30|מלווה מטעם גוף ציבורי}}
{{ח:ת}} ניתן שירות ציבורי על ידי גוף ציבורי המנוי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 5|בפסקאות (1), (2), (5) ו־(7) בהגדרה ”גוף ציבורי“ שבסעיף 5 לחוק}}, במקום ציבורי שבו יותר מקומה אחת, ומספר החדרים שבהם ניתן שירות לציבור עולה על עשרה, יספק נותן השירות הציבורי, לבקשת אדם עם מוגבלות אשר הוגשה זמן סביר מראש, מלווה מטעם נותן השירות לאדם עם המוגבלות, אשר יסייע לו בהתמצאות במקום ובהגעה לכל חלקי המקום הנדרשים לו לשם קבלת השירות ויתלווה אליו בכל זמן שהותו במקום.

{{ח:סעיף|31|סיוע במילוי טפסים}}
{{ח:ת}} מותנית קבלת שירות במילוי טפסים בכתב יד, בהקלדה או במסך מגע במקום שניתן בו השירות, יספק החייב סיוע במילוי הטפסים, על פי בקשתו של אדם עם מוגבלות אשר עקב מוגבלותו אינו יכול לכתוב או להקליד, לפי העניין.

{{ח:סעיף|32|מתן שירות באמצעות טלפון, פקסימילה, מסרון, דואר, אינטרנט דואר אלקטרוני או אמצעי דיגיטלי אחר}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על ביצוע התאמות הנגישות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בתקנה 29}}, יספק חייב בביצוע התאמות נגישות, לבקשת אדם עם מוגבלות, שירות ומידע על אודות השירות, והכול לפי האמצעים המצויים בידיו של נותן השירות, של מקבל השירות ובהתאם לאופי השירות, גם באמצעות אחד מאלה: טלפון, פקסימילה, מסרון, דואר, דואר אלקטרוני או אמצעי דיגיטלי אחר, והכול לפי האמצעים המצויים בידו של נותן השירות ובהתאם לאופי השירות.
{{ח:תת|(ב)}} חייב בביצוע התאמות נגישות לשירות יאפשר לאדם עם מוגבלות לפנות אליו לשם קבלת שירות באחד מן האמצעים כאמור בתקנת משנה (א) המצויים בשימוש החייב, בעת הגשת הבקשה וככל שניתן שירות באמצעות אחד מאותם אמצעים.
{{ח:תת|(ג)}} מידע לציבור שהותאם באמצעות דפוס עם פישוט לשוני והקלטה עם פישוט לשוני יסופקו גם באמצעות אתר האינטרנט של החייב, אם אתר אינטרנט קיים.

{{ח:סעיף|33|התאמות נגישות למערכת ניתוב שיחות טלפון}}
{{ח:ת}} ניתן שירות לציבור או מידע על אודותיו באמצעות מידע מוקלט במערכת ממוחשבת לניתוב שיחות טלפון, יינתן המידע או השירות, לפי הענין, לאדם עם מוגבלות באמצעות אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הקלטה, בשפה פשוטה ובקצב איטי, בלא מוסיקת רקע, שתושמע עם תחילת מסירת המידע המוקלט ובכל השפות שניתן בהן המידע לכלל הציבור;
{{ח:תת|(2)}} הפניה אל מוקדן שתינתן עם תחילת מסירת המידע המוקלט.

{{ח:סעיף|34|פרסום התאמות הנגישות שבוצעו|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} חייב בביצוע התאמות לשירות יפרסם את התאמות הנגישות אשר בוצעו בשירות ובמקומות הציבוריים שניתן בהם השירות, לרבות אמצעי העזר ושירותי העזר המסופקים בשירות לפי בקשה ואופן קבלתם, בדרכים אלה ולפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} בדרכי הפרסום המקובלות בשירות שהוא נותן;
{{ח:תתת|(2)}} בהתאמות הנגישות למידע כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 29|בתקנה 29}};
{{ח:תתת|(3)}} לבקשת אדם עם מוגבלות, באמצעות אחד מאלה: טלפון, פקסימילה, דואר, דואר אלקטרוני, מסרון או אמצעי דיגיטלי אחר, ובכפוף לאמצעים שבשימוש נותן השירות;
{{ח:תתת|(4)}} באמצעות אתר האינטרנט של נותן השירות, אם קיים.
{{ח:תת|(ב)}} הפרסום כאמור בתקנת משנה (א) ייעשה באופן שוטף ועדכני, ואולם פרסום ראשון של התאמות הנגישות ייעשה לפי המועד שנקבע לעניין זה {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק ח׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} חייב בביצוע התאמות נגישות לשירות שמסופקים בו אמצעי עזר ושירותי עזר לפי בקשה המוגשת לפני מועד מתן השירות, כגון אמצעי עזר באירועים לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|סימן ט׳}} או סיורים מודרכים לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן יא|סימן י״א}}, יפרסם את התאמות הנגישות המסופקות בשירות ובמקום הציבורי שהוא ניתן בו, זמן סביר לפני מועד מתן השירות, כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות לבקש התאמות נגישות כאמור; פרסום כאמור ייעשה לפי תקנת משנה (א) והמידע יימסר בנוסף ולפי העניין גם בדפוס ובעל פה, במקום מתן השירות.
{{ח:תת|(ד)}} הופסקה או צפויה להיפסק הספקת התאמת נגישות אחת או יותר בשירות, לתקופה העולה על שבוע ימים, יודיע החייב בה לציבור על כך ועל אמצעי נגישות חלופיים שהוא נוקט בהם כדי לספק את השירות, בדרכים המנויות בתקנת משנה (א) ועל ידי הצבת שלט במקום מרכזי במקום הצבורי שחלה בו ההפסקה האמורה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)}} חייב הפטור מהתאמת נגישות לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|החוק}} או הוראות הנגישות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}, או שהמקום הציבורי שבו הוא נותן שירות פטור מהתאמות נגישות, יפרסם את הפטור ואת ההתאמות החלופיות הקיימות, אם יש כאלה, בדרכים המפורטות בתקנת משנה (א).

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: שירותי האינטרנט}}

{{ח:סעיף|35|הגדרות|תיקון: תשע״ג, תשע״ז, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מע״מ“ – {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדיה מבוססת זמן“ – כמשמעותה בתקן נגישות אינטרנט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזור“ – כל אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} מחזור עסקאות של עוסק, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק מע״מ}};
{{ח:תתת|(2)}} מחזור של עמותה, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העמותות#תוספת 2|בתוספת השנייה לחוק העמותות, התש״ם–1980}};
{{ח:תתת|(3)}} לא התקיים האמור בפסקאות (1) או (2) – הכנסה כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}}, לרבות הכנסת מלכ״ר, מוסד ציבורי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.2|בסעיף 9(2)(ב) לפקודת מס הכנסה}}, מוסד כספי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}}, חברה לתועלת הציבור לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 345ח|סעיף 345ח(ט) לחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, או הכנסות ופירות נכסי נאמנות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות|בחוק הנאמנות, התשל״ט–1979}}, שהתקבלו במשך שנת מס אחת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזור ממוצע“ – ממוצע המחזורים של החייב בשלוש שנות המס האחרונות שלפני מועד הבדיקה, שבהן לא היה המחזור שווה ל־0;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות אינטרנט“ – תכנים בכל תצורה (פורמט) ובכלל זה כתב (טקסט), מסמכים, תמונות או וידאו, המועברים על תשתית רשת האינטרנט והמוצגים למשתמש באמצעות אתרי אינטרנט, מסמכים או יישומים (אפליקציות), שנועדו לספק למשתמש שירות ציבורי או מידע על שירות כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן נגישות אינטרנט“ – תקן ישראלי 5568 – קווים מנחים לנגישות תכנים באינטרנט, על חלקיו השונים ונספחיהם, כתיקונם מזמן לזמן, שעותק שלהם מפורסם באתר מכון התקנים.

{{ח:סעיף|35א|נגישות שירותי אינטרנט|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} חייב יספק התאמות נגישות בשירות אינטרנט, למעט לעניין יישומים (אפליקציות) כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 35ג|בתקנה 35ג}} ולמדיה מבוססת זמן לפי תקן נגישות אינטרנט בהתאם לקווים המנחים הקבועים בו, ברמה AA, ובכפוף לקבוע {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|בסימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), יראו חייב שאינו רשות ציבורית, אשר ביצע התאמות נגישות בשירות האינטרנט המסופק על ידו ברמה A להנחיות, עד יום א׳ בחשוון התשע״ה (25 באוקטובר 2014), כאילו עמד בהוראות תקנה זו.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} מסמך שהוכן מיום ו׳ בחשוון התשע״ח (26 באוקטובר 2017) ואילך, כגון מסמך pdf, והועלה לאתר אינטרנט או ליישום של חייב, יהיה נגיש לפי הוראות תקן נגישות אינטרנט הדנות במסמכים וכל עוד אין תקן בעניין, התאמות הנגישות במסמך ייעשו בהתאם לאפשרויות הנגישות הסבירות שניתנות לביצוע במסגרת התוכנה שבה נוצר או נערך המסמך.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), טופס בשירותי אינטרנט שנועד למילוי במחשב של נתונים או של כל מידע אחר, ומשמש לצורך קבלת שירות, וכן מסמך שהוכן אחרי יום י״ג בחשוון התשע״ו (26 באוקטובר 2015) שבו ניתן הסבר על אודות טופס כאמור, יעמדו בדרישות תקנה זו אף אם הוכן לפני המועד הקבוע בפסקה (1).
{{ח:תת|(ד)|(1)}} לא יראו סטייה מעמידה בהוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}} כהפרה של הוראות הנגישות, אלא אם כן נשלחה לחייב הודעה הדורשת ממנו לתקנה והחייב לא תיקנה בתוך זמן סביר אך לא יאוחר מ־60 ימים מיום קבלת ההודעה.
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), חייב כאמור בפסקה האמורה יבצע התאמות חלופיות בהקדם האפשרי ממועד קבלת ההודעה כדי להבטיח נגישות לשירות לאדם עם מוגבלות.

{{ח:סעיף|35ב|תכנים הנערכים או המופקים בידי צדדים אחרים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} חייב שמעלה בשירותי האינטרנט שלו תכנים שמסרו לו צדדים אחרים או שצדדים אחרים מעלים בשירות האינטרנט שלו תכנים, והחייב אינו עורך או מפיק את התכנים כאמור, לא יהיה אחראי על ביצוע התאמות הנגישות בתכנים, ואולם החייב יעמיד תשתית נגישה, לרבות יצירת שדות למילוי מידע באופן נגיש, כגון שדה תיאור תמונות; בתקנה זו, ”עורך או מפיק“ – מי שעורך או מפיק תכנים בעצמו או שהוא רוכש או מקבל תכנים מגוף העורך או מפיק תוכן בעבורו באופן ייעודי ולפי הנחיותיו.

{{ח:סעיף|35ג|יישומים (אפליקציות)|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} יישומים המיועדים למכשירים שאינם מחשב נייח או מחשב נייד כגון טלפונים חכמים ומחשבי לוח, יעמדו בדרישות תקן ישראלי המיועד ליישומים אלה, ככל שיש תקן כזה.
{{ח:תת|(ב)}} לא היה תקן ישראלי כאמור בתקנת משנה (א), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}} יחולו בהתאם לקריטריונים להצלחה הקבועים בתקן נגישות האינטרנט ככל האפשר וככל שהן רלוונטיות ליישומים אלה ולאפשרויות הנגישות הניתנות לביצוע במסגרת מערכת ההפעלה;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות פסקה (1) יחולו בשתי מערכות הפעלה נפוצות לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} הנציב רשאי לקבוע בהנחיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|תקנה 107}} באילו מערכות הפעלה יש לקיים דרישות תקנה זו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), חייב יהיה פטור מביצוע התאמת נגישות בשירות הניתן ביישום (אפליקציה), אם הוא מפעיל שירות זהה באתר האינטרנט המותאם לשימוש במכשירים כאמור בתקנת משנה (א) והשירות האמור עומד בדרישות הנגישות בהתאם לתקן נגישות האינטרנט; חייב המפעיל יישום לא נגיש, בהתאם לפטור האמור, יפרסם ביישום קישור נגיש ככל האפשר המפנה לאתר העומד בדרישות הנגישות.

{{ח:סעיף|35ד|הוראות לעניין תוכני וידאו|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק שידורי טלוויזיה“ – {{ח:חיצוני|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס״ה–2005}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייב בהנגשת תוכני וידיאו“ או ”החייב“ – חייב שהוא רשות ציבורית או חייב שהמחזור הממוצע שלו עולה על 5 מיליון שקלים העורך או מפיק תוכני וידיאו מוקלטים; לעניין זה, תוצאתה של בדיקת מחזור לפי מחזור ממוצע נמוך מ־5 מיליון שקלים חדשים תהיה תקפה לשלוש שנים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עורך או מפיק תוכני וידאו“ – עורך או מפיק תוכני וידאו בעצמו או רוכש או מקבל תוכני וידיאו מגוף העורך או מפיק אותם בעבורו באופן ייעודי ולפי הנחיותיו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוכני וידאו“ – וידאו (סרטון) כמשמעותו בתקן נגישות אינטרנט לעניין מדיה מבוססת זמן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית“ – תכנית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)|בחוק שידורי טלוויזיה}}, החייבת בהתאמות נגישות לפיו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} חייב בהנגשת תוכני וידיאו יבצע בתכנים אלה התאמות נגישות לפי דרישות תקן נגישות האינטרנט בסעיף 1.2.2 Captions (Prerecorded)‎ [כתוביות (הקלטה מראש)].
{{ח:תתת|(2)}} לעניין תוכני וידאו שיש בהם מידע על אודות השירות אשר נדרש לצורך קבלת השירות ולא ניתן בחלופה אחרת – יספק חייב בהנגשת תוכני וידיאו חלופה נגישה בכתב (טקסט) או בהקלטה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב)(1) –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין תוכני וידאו שהם הקלטה של כנס, דיון או הרצאה, רשאי החייב בהנגשת תוכני וידיאו לספק חלופה העומדת בדרישות הנגישות לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}} כגון מסמך ובו תמלול או פרוטוקול של הכנס, הדיון או ההרצאה האמורים;
{{ח:תתת|(2)}} חייב בהנגשת תוכני וידיאו שמספק תכנית בשירותי האינטרנט שלו, אחראי לכך שהתאמות הנגישות שבוצעו לעניין התכנית יתקיימו גם בשירותי האינטרנט, אלא אם כן הדבר אינו מתאפשר בשל סיבות טכנולוגיות.

{{ח:סעיף|35ה|הצהרת נגישות בשירותי אינטרנט|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בתקנות 34}} {{ח:פנימי|סעיף 91|ו־91(ה)}}, חייב יציין במקום בולט באתר האינטרנט שלו וביישום שהוא מפעיל, אם יש יישום כזה, הצהרה, בהתאם להנחיות הקבועות בתקן נגישות האינטרנט לעניין הצהרת נגישות, הכוללת מידע בדבר התאמות נגישות שביצע וכן פרטי רכז נגישות ודרכי ההתקשרות עמו, אם מחויב למנותו לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|החוק}}, ופרטים המאפשרים יצירת קשר לצורך הודעה על העדר התאמות נגישות או בקשה לביצוע הנגשה, לרבות דרישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35א|תקנה 35א(ד)(1)}}.

{{ח:סעיף|35ו|פטורים ודרישות מופחתות בשירות אינטרנט|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה לנגישות השירות שנוכח, על סמך חוות דעת של איש מקצוע, כי חייב משתמש בשירותי האינטרנט שלו בתשתית (פלטפורמה) או בממשק טכנולוגי שאינם מאפשרים, מסיבות טכנולוגיות, ביצוע התאמה מסוימת הנדרשת לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}}, רשאי לפטור את החייב מביצועה.
{{ח:תת|(ב)}} על פטור כאמור בתקנת משנה (א) יחולו גם הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא יהיה תקף לתקופה של עד שלוש שנים ויהיה ניתן לחדשו לתקופה נוספת של עד שלוש שנים; פטור נוסף מעבר לשתי תקופות אלה יינתן, מטעמים מיוחדים שיירשמו, בידי הנציב או מי מטעמו;
{{ח:תתת|(2)}} הפטור וחוות הדעת כאמור ייערכו בהתאם לטופס שיפרסם הנציב באתר האינטרנט של הנציבות.
{{ח:תת|(ג)}} חייב שקיבל פטור יספק נגישות חלופית ויפרסם בהצהרת הנגישות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ה|תקנה 35ה}} את דבר הפטור ואת ההתאמות החלופיות, ולבקשת אדם עם מוגבלות ימסור לו את הטופס האמור בתקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ד)}} חייב יהיה פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת בשירותי אינטרנט שהוא מעביר על גבי תשתית של רשת חברתית, אם תשתית זו לא מאפשרת את ביצועה.
{{ח:תת|(ה)}} חייב יהיה פטור מביצוע התאמות נגישות בתכני אינטרנט של שירות אינטרנט שמתקיימים בו תנאים אלה, אלא אם כן אדם עם מוגבלות ביקש ביצוע התאמות נגישות בתכנים האמורים, ולעניין זה לא יחול פרק הזמן הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35א|בתקנה 35א(ד)(1)}}:
{{ח:תתת|(1)}} הכניסה לשירות האינטרנט מוגבלת לנרשמים לשירות מראש;
{{ח:תתת|(2)}} רשומים לשירות האינטרנט 500 משתתפים בו־זמנית, לכל היותר.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} בתקופה שעד יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021) חייב יהיה פטור מביצוע התאמות נגישות במסמכים שבהם מידע אישי למקבל שירות שניתן לו בכניסה לאתר המחייבת הזדהות, ובלבד שלבקשת אדם עם מוגבלות, החייב יספק את המסמך בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}} בתוך זמן סביר ולא יאוחר מ־14 ימים מיום הגשת הבקשה ולעניין זה לא יחול פרק הזמן הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35א|בתקנה 35א(ד)(1)}}; חייב יאפשר לאדם עם מוגבלות להגיש את בקשתו למסמך באמצעות אתר האינטרנט של החייב;
{{ח:תתת|(2)}} מסמך כאמור בפסקה (1), שהוכן מיום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) ואילך, יהיה נגיש לפי הוראות תקן נגישות אינטרנט הדנות במסמכים וכל עוד אין תקן בעניין, התאמות הנגישות במסמך ייעשו בהתאם לאפשרויות הנגישות הסבירות שניתנות לביצוע במסגרת התוכנה שבה נוצר או נערך המסמך.
{{ח:תת|(ז)}} חייב שהוא עוסק פטור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק המע״מ}} או שהמחזור השנתי הממוצע שלו אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים, יהיה פטור מביצוע התאמות נגישות לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ח)}} האמור בתקנת משנה (ז) יחול גם על חייב שהמחזור השנתי הממוצע שלו אינו עולה על 300,000 שקלים חדשים, עד יום ח׳ בחשוון התשפ״א (26 באוקטובר 2020).
{{ח:תת|(ט)}} חייב אשר המחזור הממוצע שלו עומד על 1,000,000 שקלים חדשים או פחות, יהיה פטור מביצוע התאמות נגישות לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}} באתר אינטרנט או יישום שהוא החל להפעיל לפני תחילתן של תקנות אלה, ובלבד שדרכי ההתקשרות אתו לצורך קבלת שירות מפורסמות בשירות האינטרנט שלו או ככל האפשר באתר אינטרנט אחר בהתאם לדרישות הנגישות לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}}; פטור זה יהיה תקף למשך שלוש שנים מתום שנת המס האחרונה שנכללה בבדיקת המחזור הממוצע של החייב ויהיה ניתן לחדשו כל שלוש שנים.
{{ח:תת|(י)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}} לא יחולו על פרסומות ובלבד שיש חלופה נגישה למידע על השירות שמופיע בפרסומת.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: התאמות בשירותי ביטחון והצלה}}

{{ח:סעיף|36|התאמות במוקדי חירום טלפוניים}}
{{ח:ת}} המספק קו טלפון ייעודי לפניות למוקד בעת חירום, יבצע בקו התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות כדי לאפשר להם להשתמש בשירות באותה מהירות, נוחות ואיכות שבהן ניתן השירות לכלל הציבור, כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} באמצעות פקסימילה, דואר אלקטרוני ומסרון;
{{ח:תת|(2)}} תוך התאמת הלשון ואופן המענה למוגבלותם.

{{ח:סעיף|37|נוהלי בידוק ביטחוני}}
{{ח:ת}} קיים הליך בידוק ביטחוני במקום ציבורי שניתן בו שירות צבורי, לרבות בכניסה למקום, יבטיח החייב כי הליך הבידוק אינו מונע מאדם עם מוגבלות הגעה למקום הציבורי, כניסה אליו וקבלת השירות באופן שוויוני, מכובד ומוצנע, עצמאי ובטיחותי.

{{ח:סעיף|38|חקירת אדם עם מוגבלות – הגדרות|תיקון: תשע״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התאמת נגישות“ – אמצעי עזר ושירות עזר לאדם עם מוגבלות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חקירת חשודים“ – {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים)|חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס״ב–2002}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוקר“ – שוטר או עובד הציבור שהוסמך לחקור עבירה לפי כל דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חקירה“ – תשאול או גביית הודעה בקשר לעבירה בידי חוקר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשוד“ – מי שיש לגביו חשד סביר שעבר עבירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכשיר עזר אישי“ – מכשיר המותאם לאדם עם מוגבלות באופן אישי, ואשר הוא נעזר בו באופן קבוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נחקר“ – חשוד או עד המצוי בחקירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עד“ – אדם הקשור לעבירה או שעשויים להיות לו מידע, מסמכים או חפצים הנוגעים לעבירה, והוא אינו חשוד בביצועה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד הציבור“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 39|בסעיף 39(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיעוד חזותי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים)|בחוק חקירת חשודים}}.

{{ח:סעיף|39|התאמות בחקירת אדם עם מוגבלות|תיקון: תשע״ג}}
{{ח:תת|(א)}} סבר חוקר, לפני תחילת חקירה או במהלכה, בין מיוזמתו ובין בהסתמך על בקשה או על מידע שקיבל, שאדם העומד להיחקר בפניו או שנחקר בפניו הוא אדם עם מוגבלות מן המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור א׳ בתוספת הראשונה}}, יקיים את חקירתו של אותו אדם תוך שימוש בהתאמת הנגישות המתאימה, כמפורט לצדה {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ב׳ לתוספת האמורה}}, אלא אם כן אמצעי העזר או שירות העזר המתאים אינו בנמצא אף לאחר מאמץ סביר, וחקירת האדם נדרשת באופן מיידי כדי למנוע את סיכול החקירה או את שיבושה, למנוע סיכון לחיי אדם או לשלומו, לאפשר את מעצרם של חשודים נוספים או לשם גילוי ראיה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בתקנה זו כדי –
{{ח:תתת|(1)}} לחייב את הגוף החוקר לספק לנחקר מכשיר עזר אישי, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 26|בתקנה 26(ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} למנוע שימוש בהתאמת נגישות אחרת, המספקת תקשורת עם הנחקר או לנהל את החקירה בלא ההתאמה, לבקשת נחקר או בהסכמתו; נעשה שימוש בהתאמת נגישות אחרת, יתעד החוקר את בקשת הנחקר או את הסכמתו לשימוש באמצעי האחר, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות תקנה זו יחולו גם על פעולות חקירה של הגוף החוקר, הדורשות את נוכחות הנחקר, זולת אם מתקיימות נסיבות מיוחדות המונעות זאת, מטעמים שיירשמו.
{{ח:תת|(ד)}} נדרש אדם עם מוגבלות לאשר בחתימתו מסמך, ולא היה מסוגל לחתום עליו בשל מוגבלותו, יציין את הסכמתו או את הסתייגותו בדרך אחרת, שתירשם בידי החוקר.
{{ח:תת|(ה)}} אין בתקנה זו כדי לגרוע מן ההוראות החלות לעניין חקירת חשודים לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים)|חוק חקירת חשודים}}, {{ח:חיצוני|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס״ו–2005}} (להלן – חוק הליכי חקירה והעדה), {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט״ו–1955}} (להלן – חוק הגנת ילדים), או כל דין אחר לעניין חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות.

{{ח:סעיף|40|תוקף וקבילות}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהפרת הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן זה}} כדי לפגוע בחוקיותה של חקירה אך ורק מן הטעם שנערכה בלא אמצעי הנגשה.
{{ח:תת|(ב)}} בכפוף לאמור בתקנת משנה (א), אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן זה}} כדי לפגוע בזכויות נחקר לפי כל דין.

{{ח:סעיף|41|התאמות נגישות לשירות במיתקני מעצר ובשירות בתי הסוהר}}
{{ח:ת}} החייב בביצוע התאמות נגישות במיתקני מעצר או בשירות בתי הסוהר יבצע, נוסף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנות 9 עד 34}}, את אלה:
{{ח:תת|(1)}} התאמות נגישות לעמדות שבהן משוחחים עצירים או אסירים עם מבקרים או עם עורכי דינם, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18}};
{{ח:תת|(2)}} התאמות נגישות הנדרשות לפי תקנות אלה לשירות שניתן במיתקן מעצר או במיתקן מאסר ולפעילויות ולשירותים הנלווים הניתנים בהם, לרבות לשירותים רפואיים, שירותי רווחה ושיקום, שירותי תעסוקה, שירותי חינוך ותרבות ושירותי ספרייה, וכן לשירותים הניתנים למבקרים במיתקנים כאמור;
{{ח:תת|(3)}} התאמות נגישות ביחידות אכסון מיוחדות שבמיתקני מעצר ובשירות בתי הסוהר, לרבות תאי מעצר ותאי כליאה, לפי המפורט {{ח:פנימי|סעיף 80|בתקנה 80(א)}};
{{ח:תת|(4)}} ניתנה במיתקן אפשרות לעצירים או אסירים לצפות בטלוויזיה ולהאזין לרדיו, יספק החייב לעציר או אסיר עם מוגבלות, מערכת עזר לשמיעה אלחוטית אישית שכוללת משדר ומקלט אישי לשמיאת קול טלוויזיה ורדיו;
{{ח:תת|(5)}} הוסע אסיר או עציר המסתייע בכיסא גלגלים ממיתקן מעצר או ממיתקן מאסר לבית המשפט או למיתקן אחר, יוסע ברכב נגיש לאדם בכיסא גלגלים;
{{ח:תת|(6)}} תנאי השהייה במעצר או במאסר, לרבות תנאי השהייה בתא, יותאמו לבקשת אדם עם מוגבלות, בהתאם למוגבלותו, ולפי תיעוד מגורם מוסמך, המומחה בתחום המוגבלות שלגבי המתבקשת ההתאמה, והמעיד על הצורך בהתאמה, אלא אם כן עלול הדבר, לדעת מנהל המיתקן או סגנו, לפגוע באופן השירות לרבות ביטחון בית הסוהר ושלום האסיר או העציר, בהחלטה מנומקת בכתב;
{{ח:תת|(7)}} עם מעצרו או מאסרו, לפי העניין, של אדם עם מוגבלות יודיע לו החייב על זכותו לבקש התאמות נגישות לפי תקנה זו, ואת התנאים למתן התאמות אלה; לבקשת עציר או אסיר עם מוגבלות, יימסר לו המידע האמור בדרך נגישה, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 29|בתקנה 29}};
{{ח:תת|(8)}} הוראות {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)#תוספת 1 פרט 2.33|פרט משנה {{ח:הערה|(}}33{{ח:הערה|)}}(3) בפרט 2 בתוספת הראשונה לתקנות מקום קיים}} יחולו על בית מעצר ועל בית סוהר שהם מקום ציבורי חדש.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ה|סימן ה׳: התאמות נגישות בערכאות שיפוטיות וגופים בעלי סמכות מעין־שיפוטית ורשויות שבסמכותן לקבוע מוגבלותו של אדם וזכאותו לשירות}}

{{ח:סעיף|42|תחולה והחייב בביצוע התאמות בהן}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן זה}} יחולו, לפי העניין, על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בית משפט, בית דין לעבודה, בית דין דתי, בית דין צבאי שהוענקה להם סמכות שפיטה מכוח {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה|חוק־יסוד: השפיטה}};
{{ח:תתת|(2)}} בית דין מינהלי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים|בחוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992}} (להלן – חוק בתי דין מינהליים);
{{ח:תתת|(3)}} בית דין, ועדת משמעת או ועדת אתיקה, המוקמים על פי חיקוק;
{{ח:תתת|(4)}} רשות אחרת שהוענקה לה סמכות שיפוטית או מעין־שיפוטית, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|בחלק 1 בתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(5)}} רשות אשר בסמכותה לקבוע את מצבו הרפואי של אדם עם מוגבלות או את זכאותו לשירותי רווחה, שיקום או בריאות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|בחלק 2 בתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שמינה לפי חיקוק ערכאה המנויה בתקנת משנה (א) או מי שהוא הסמיך לכך, לפי העניין, הוא החייב בביצוע התאמות הנגישות לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן זה}} מטעם הערכאה האמורה, אלא אם כן נאמר אחרת; ואולם לגבי –
{{ח:תתת|(1)}} בית משפט ובית דין לעבודה – החייב יהיה הנהלת בתי המשפט;
{{ח:תתת|(2)}} ועדת שחרורים – החייב יהיה שירות בתי הסוהר;
{{ח:תתת|(3)}} ועדה פסיכיאטרית מחוזית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש|בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991}}, ועדת שיקום אזורית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שיקום נכי נפש בקהילה|בחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש״ס–2000}} – החייב יהיה ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות.

{{ח:סעיף|43|תחולת התאמות נגישות נוספות}}
{{ח:ת}} נוסף על ביצוע התאמות נגישות לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן זה}}, יבצע החייב את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנות 9 עד 34}}, לפי העניין, ואולם על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בתקנה 29}}, יסופקו התאמות נגישות בדיונים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|44|מערכת עזר לשמיעה באולמות דיון של ערכאות שיפוטיות}}
{{ח:ת}} בערכאה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 42|בתקנה 42(א)(1)}} המקיימת הליכים באולם שיוחד לדיוני ערכאה כאמור, יבצע החייב לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן זה}} התאמות נגישות כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} יספק לאנשים עם מוגבלות מערכת עזר לשמיעה להנגשת דברי השופטים, באי הכוח, בעלי הדין והעדים לפי פרטים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} מערכת עזר ניידת לשמיעה מסוג Infra Red, לבקשת אדם עם מוגבלות שהוגשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|תקנה 47}}, אך באולם שיש בו יותר מ־40 מושבים או שתפוסתו עולה על 40 איש, תסופק מערכת קבועה לשמיעה, מסוג Infra Red;
{{ח:תתת|(ב)}} אזור ההגברה יכסה את אזור הישיבה;
{{ח:תתת|(ג)}} שיעור המקלטים שיסופקו יהיה 4 אחוזים לפחות ממספר המושבים;
{{ח:תתת|(ד)}} שליש מן המקלטים יהיו מסוג לולאת השראה ושני שלישים מסוג אוזניות, ולכל הפחות שני מקלטי אוזניות ולולאת השראה אחת, לכל אולם;
{{ח:תתת|(ה)}} מספר מערכות העזר הניידות לשמיעה שיוחזקו בכל מקום שפועלת בו ערכאה שיפוטית, נוסף על מערכת עזר קבועה לשמיעה כאמור בפסקת משנה (א), יעמוד על מערכת עזר ניידת אחת לכל 10 אולמות ולא פחות ממערכת עזר ניידת אחת; התקיימו במקביל כמה דיונים שנדרשת בהם מערכת עזר ניידת לשמיעה במספר העולה על מספר מערכות העזר שהחייב נדרש להחזיק באותה ערכאה – ידאג החייב לספק מערכות עזר נוספות כמספר שנדרש לצורך הדיון;
{{ח:תתת|(ו)}} באולמות שבהם מותקנת מערכת עזר קבועה לשמיעה, תופעל המערכת עם תחילת הדיונים; המקלטים יוחזקו באולם ויסופקו לפי בקשה;
{{ח:תת|(2)}} אולמות שמותקנת בהם מערכת עזר קבועה לשמיעה יסומנו בסמל הבין־לאומי לשירות נגיש לאנשים עם מוגבלות שמיעה, בצד החיצוני של הכניסה לאולם;
{{ח:תת|(3)}} בתקופת הביניים, שמיום התחילה עד המועד שנקבע להשלמת ביצוע התאמות הנגישות לפי תקנה 44(1)(א), תסופק מערכת עזר ניידת כאמור בתקנה 44(1)(א) במקום שמספר המושבים בו עולה על 40 או שתפוסתו יותר מ־40 איש, ושטרם הותקנה בו מערכת עזר קבועה לשמיעה.

{{ח:סעיף|45|התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות שהם בעלי דין או באי כוח}}
{{ח:ת}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 47|תקנה 47}}, יספק האחראי לביצוע התאמות נגישות התאמות נגישות לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן זה}}, לבקשתו של אדם עם מוגבלות שהוא בעל דין או בא כוח, אחד או יותר מאמצעי העזר ושירותי העזר המפורטים להלן, לפי מוגבלותו של האדם ולפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} שירות תמלול או שירות תרגום לשפת הסימנים, לפי העניין;
{{ח:תת|(2)}} לא היה בעל הדין מיוצג על ידי בא כוח, יינתן תיאור בעל פה של המצוי במסמכים הנדונים בעת הדיון, ובמידת הצורך תוך שימוש בשפה פשוטה ובקצב איטי לפי מוגבלותו של האדם, והכול לפי העניין;
{{ח:תת|(3)}} אפשרות להקליט את מהלך הדיון במכשיר הקלטה מטעם האדם עם המוגבלות, ובכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 68ב|סעיף 68ב לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}} (להלן – חוק בתי המשפט);
{{ח:תת|(4)}} מתן שהות סבירה לאדם עם מוגבלות להאזין להערות מוקלטות שהכין מראש, ובלבד שהדבר אינו מפריע למהלך הדיון;
{{ח:תת|(5)}} מתן זמן סביר בעת הדיון, במידת הצורך, להיוועצות בין האדם עם המוגבלות לבא כוחו, כגון לשם הקראת מסמכים או הסברת ההליך;
{{ח:תת|(6)}} מתן תיאור בעל פה של אולם הדיונים, הצגת הנוכחים בדיון ומקום ישיבתם בעת הדיון; התיאור יינתן פעם אחת, בתחילת הדיון; היושב בדין באותה ערכאה רשאי להורות כי התיאור יינתן על ידי אחד מבאי הכוח של בעלי הדין או אדם אחר;
{{ח:תת|(7)}} תרגום הדיונים לשפת הסימנים במגע על ידי מתורגמן המיומן בתרגום;
{{ח:תת|(8)}} התאמת מועדים, שעות דיונים ואורכם בעניינו של אדם עם מוגבלות לפי מוגבלותו ובכפוף ליומנה של הערכאה;
{{ח:תת|(9)}} קיום הדיון בעניינו של בעל דין עם מוגבלות במקום שמתקיימות בו לכל הפחות הוראות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח|חלק ח׳ {{ח:הערה|לתוספת השנייה}} לתקנות התכנון והבנייה}}, ותוך שמירה על פרטיות הדיון, אם הדיון אמור להתקיים באחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} בתקופת הביניים שמיום התחילה עד המועד שנקבע לסיום ביצוע התאמות הנגישות למקום ציבורי קיים;
{{ח:תתת|(ב)}} באולם שניתן לגביו פטור מביצוע התאמות לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)|תקנות הנגישות למקום קיים}};
{{ח:תתת|(ג)}} בתקופת הביניים לפני ערכאה המקיימת הליכים שיפוטיים או מעין־שיפוטיים שלא באולם אשר יוחד לקיום דיוני הערכאה;
{{ח:תת|(10)}} קיום הדיון במקום שאינו מקום מושבה הקבוע של הערכאה, בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 34|סעיפים 34(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 44|ו־44(ב) לחוק בתי המשפט}}, ולפי העניין; בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 12|סעיף 12 לחוק בתי דין מינהליים}} ובכפוף להוראות כל חיקוק אחר לעניין מקום המושב של הערכאה, לפי העניין;
{{ח:תת|(11)}} הספקת מושבים מותאמים שיוצבו במקום ישיבה מיוחד, לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 פרט 8.210|תקנות התכנון והבנייה בפרט 8.210 בתוספת השנייה}} או לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח1|תקנות הנגישות למקום ציבורי קיים}}, {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)#תוספת 1 פרט 2.28|בפרט משנה {{ח:הערה|(}}28{{ח:הערה|)}} שבפרט 2 בתוספת הראשונה לתקנות נגישות למקום ציבורי קיים}}, והכול לפי העניין; לא היו במקום עריכת הדיון מושבים קבועים, יוצבו המושבים לפי בקשת האדם עם המוגבלות, במיקום הולם;
{{ח:תת|(12)}} ראה שופט או דיין, לפי העניין, בעת דיון כי בעל דין הוא אדם, אשר עקב מוגבלות אינו מבין את ההליך השיפוטי וכי הוא אינו מיוצג על ידי בא כוח מטעמו, ייתן לאדם הסבר בשפה פשוטה לפני הדיון ולאחריו על מהות ההליך, זכויותיו בהליך והחלטות שיתקבלו בו, ורשאי הוא להורות על מתן אחת או יותר מהתאמות הנגישות שבתקנה זו, ובכלל זה להתיר לאדם, על פי בקשתו, להיות מלווה בעת הדיון על ידי אדם מטעמו, אשר יסביר לו את דברי הנוכחים בלשון פשוטה, והכל בהתאם למוגבלותו של האדם ונסיבות העניין; היה אדם עם מוגבלות מיוצג על ידי בא כוח מטעמו ולא התבקשה מראש התאמת נגישות, רשאי שופט או דיין, לפי העניין, להורות על מתן התאמת נגישות, ובלבד שאין בכך כדי לעכב את הדיון;
{{ח:תת|(13)}} ליווי של אדם מטעמו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11}}, למטרת תמיכה נפשית באדם עם המגבלות או למטרת הסבר תוך שימוש בשפה פשוטה לגבי המתרחש;
{{ח:תת|(14)}} נדון עניינו של בעל דין עם מוגבלות לפני ערכאה או רשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בתקנה 42(א)(2) עד (5)}}, בנוכחותו של אותו בעל דין, והתרשמה הערכאה כי האדם אינו מבין את ההליך עקב מוגבלותו, רשאית הערכאה או הרשות, לפי העניין, לאפשר לאדם להיות מלווה בעת הדיון על ידי אדם מטעמו, אשר יסביר לו את דברי הנוכחים בלשון פשוטה;
{{ח:תת|(15)}} הספקת כל אמצעי עזר או שירות עזר סביר אחר, לפי סוג מוגבלותו ולפי הנסיבות ובהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 29|תקנה 29(ג)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|46|התאמות נגישות להליכי העדה}}
{{ח:תת|(א)}} לבקשת אדם עם מוגבלות המזומן להעיד או להציג את עניינו לפני ערכאה, אשר הוגשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 47|בתקנה 47}}, ורבות בעל דין שהוא עד, ואשר עקב מוגבלותו אינו יכול לתת עדות בדרך הרגילה, תימסר עדותו באחת או יותר מדרכים אלה, לפי מוגבלותו ולפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} בסיוע אחד או יותר מאלה, לפי העניין: תרגום לשפת הסימנים, מערכת עזר לשמיעה, קבועה או ניידת בבית משפט או בבית דין לעבודה, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 44|בתקנה 44}}, מערכת עזר לשמיעה אישית שבה עושה האדם שימוש או תמלול על גבי צג מחשב, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} בתיאור בעל פה של הנוכחים בדיון ושל מוצגים, לרבות המסמכים הנדונים, ובמידת הצורך בשפה פשוטה את המסמכים והמוצגים, והכול לפי העניין; ורשאי בית המשפט או בית הדין להורות כי התיאור יינתן על ידי אחד מבאי הכוח של בעלי הדין או אדם אחר;
{{ח:תתת|(3)}} בהליך שנגבית בו עדות בעמידה, באמצעות מתן העדות בישיבה במקום בעמידה;
{{ח:תתת|(4)}} בסיוע אמצעי תקשורת תומכת וחליפית שבהם עושה האדם שימוש בדרך קבע, ובמידת הצורך תוך הסתייעות בקלינאי תקשורת לשם שימוש באמצעי כאמור; המבקש יציין בעת הגשת בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|תקנה 47}}, אם אמצעי התקשורת התומכת והחליפית הוא מסוג לוח אותיות או מסוג סמלים, ואולם אם חלים על עדותו של האדם עם המוגבלות הוראות {{ח:חיצוני|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|חוק הליכי חקירה והעדה}}, תימסר העדות כפי שנקבע {{ח:חיצוני|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|בחוק האמור}};
{{ח:תתת|(5)}} בסיוע אמצעי תקשורת שבהם עושים שימוש אנשים חרשים–עיוורים דרך קבע, לרבות תרגום לשפת הסימנים במגע;
{{ח:תתת|(6)}} במסירת העדות במקום ציבורי שבוצעו בו הוראות {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)|תקנות הנגישות למקום ציבורי קיים}} או {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח1|למקום ציבורי חדש}}, לפי העניין; אמור אדם עם מוגבלות בניידות להעיד במקום ציבורי קיים בתקופת הביניים שעד המועד שנקבע לסיום ביצוע התאמות הנגישות למקום קיים, יקוים הדיון במקום ציבורי שמתקיימות בו לכל הפחות הוראות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח|חלק ח׳ בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה}}, ותוך שמירה על פרטיות הדיון;
{{ח:תתת|(7)}} בסיוע כל אמצעי עזר או שירות עזר סביר אחר, בהתחשב במוגבלותו של האדם ובהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 29|תקנה 29(ג)}} בשינויים המחויבים, ולגבי עדות בהליך פלילי – רק אם שוכנע בית המשפט או בית הדין, לפי העניין, כי אין בדרך שקבע כדי לגרום עיוות דין לנאשם.
{{ח:תת|(ב)}} ראה שופט או אדם היושב בערכאה המוסמכת לחקור עדים על פי דין, כי עד העומד להעיד לפניו או המעיד לפניו הוא אדם עם מוגבלות, אשר לא הוגשה לגביו בקשה כאמור בתקנת משנה (א), וכי עקב מוגבלותו נבצר ממנו לתת עדות בדרך הרגילה, רשאי הוא לפני מתן העדות או במהלכה, להורות מיוזמתו ובהתחשב ברצונו של העד, על גביית עדותו באחת או יותר מן הדרכים האמורות בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} האמור בתקנה זו אינו בא לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)|חוק הגנת ילדים}}, {{ח:חיצוני|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|חוק הליכי חקירה והעדה}}, {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, {{ח:חיצוני|תקנות לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (גביית עדות מתלונן בשל עבירת מין שלא בפני הנאשם)|תקנות לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (גביית עדות מתלונן בשל עבירת מין שלא בפני הנאשם), התשנ״ז–1996}}, וכל דין אחר לעניין גביית עדות.

{{ח:סעיף|47|בקשה לקבלת התאמות נגישות ובירורה}}
{{ח:תת|(א)}} בטפסים שמספקת לציבור ערכאה מן המנויות {{ח:פנימי|סעיף 42|בתקנה 42(א)(1)}}, כגון טופסי אישור על פתיחת תיק, טופס הזמנה לדיון או טופס הזמנת עדים, תצוין זכותם של אנשים עם מוגבלות לבקש התאמת נגישות כאמור בתקנות אלה, והטופס שבאמצעותו ניתן לבקש התאמות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הליך הבקשה לקבלת התאמת נגישות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44|בסעיפים 44 עד 46}} המוגשת לערכאה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בתקנה 42(א)(1)}}, ייעשה כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} בקשה של בעל דין או בא כוח שהוא אדם עם מוגבלות לקבל אמצעי עזר או שירות עזר מן המנויים {{ח:פנימי|סעיף 45|בתקנות 45}} {{ח:פנימי|סעיף 46|ו־46}} תוגש לערכאה שבדיונים לפניה מתבקש אמצעי העזר או שירות העזר; הבקשה תוגש במועד המוקדם מבין אלה: עם הגשת כתבי בית הדין, זמן סביר לפני הדיון או עם הגשת בקשה אחרת לערכאה בקשר לעניינו של בעל הדין ולא יאוחר מ־14 ימים לפני הדיון; נקבע מועד לדיון הקצר מ־14 ימים, יספק האחראי את ההתאמה המבוקשת ככל האפשר;
{{ח:תתת|(2)}} בבקשה כאמור בפסקה (1) יצוינו פרטי הדיון שלגביו מתבקש אמצעי העזר או שירות העזר לרבות מספר התיק, סוג ההליך ומועד הדיון, אם נקבעו;
{{ח:תתת|(3)}} הבקשה תכלול את הפרטים שלהלן ויצורף לה תצהיר המאמת את אותם פרטים:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטיו האישיים של המבקש: שמו, מספר תעודת הזהות שלו ומענו;
{{ח:תתתת|(ב)}} העובדה שהמבקש הוא אדם עם מוגבלות, בציון סוג מוגבלותו;
{{ח:תתתת|(ג)}} אמצעי העזר או שירות העזר המבוקש;
{{ח:תתת|(4)}} הערכאה שאליה מוגשת הבקשה רשאית לדרוש מהמבקש כל מסמך הדרוש לה לשם הכרעה בבקשה;
{{ח:תתת|(5)}} הערכאה תודיע למגיש הבקשה או לבא כוחו, לפי העניין, בתוך זמן סביר לפני מועד הדיון, את החלטתה בבקשה;
{{ח:תתת|(6)}} התקבלה בקשתו של המבקש, יצוין בתיק הערכאה כי בכל הדיונים בעניינו ייעשה שימוש באמצעי העזר או שירות העזר, לפי העניין וההתאמות האמורות יסופקו על ידי הערכאה בכל הדיונים בלא צורך להיזקק לבקשה נוספת;
{{ח:תתת|(7)}} בית משפט, בית דין או ערכאה אחרת שבהם אמור להעיד אדם עם מוגבלות רשאים, על יסוד הבקשה, להיוועץ במורשה נגישות לשם קביעת התאמות הנגישות הנדרשות בעת ההעדה.
{{ח:תת|(ג)}} הליך הגשת בקשה לקבלת התאמות נגישות המוגשת לערכאה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בתקנה 42(א)(2) עד (4)}}, יבוצע לפי אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הבקשה תוגש לפי סדרי הדיון הנוהגים בערכאה, בתוך זמן סביר לפני הדיון שמתבקשת לגביו ההתאמה או עם הגשת בקשה אחרת לערכאה בעניינו של בעל הדין;
{{ח:תתת|(2)}} הערכאה או ראש שירותי בריאות הנפש, לפי העניין יודיעו את החלטתם למגיש הבקשה, בתוך זמן סביר לפני מועד הדיון;
{{ח:תתת|(3)}} נדחתה בקשתו של המבקש, וקיימת אפשרות להגיש ערר או ערעור לפי סדרי הדיון הנוהגים בערכאה, רשאי הוא לערור או לערער על ההחלטה, לפי סדרי הדיון הנוהגים.

{{ח:סעיף|48|התאמות נגישות לקהל הנוכח בדיונים משפטיים}}
{{ח:ת}} חייב בהתאמות נגישות לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן זה}} יספק לקהל הנוכחים בדיונים את אלה, אלא אם כן הדיון אינו פתוח לציבור:
{{ח:תת|(1)}} בדיון המתקיים באולם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44|בתקנה 44}}, שמותקנת בו מערכת עזר קבועה לשמיעה או מסופקת מערכת עזר ניידת לשמיעה, יסופק מקלט לשם שמיעת דברי היושבים בדין, בעלי הדין, באי כוחם והעדים; המקלט יסופק בידי מפעיל המערכת באולם;
{{ח:תת|(2)}} החייב יחזיק מושבים מותאמים בהתאם למספר מקומות הישיבה המיוחדים כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 פרט 8.210|בפרט 8.210 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה}}, או לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)#תוספת 1 פרט 2.28|פרט משנה 28 שבפרט 2 בתוספת הראשונה לתקנות הנגישות למקום ציבורי קיים}}, לפי העניין, ובתוספת שני מושבים מותאמים כאמור; לבקשת אדם עם מוגבלות בניידות, יציב החייב מושב כאמור במקום ישיבה מיוחד;
{{ח:תת|(3)}} בבית משפט ובית דין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בתקנה 42(א)(1)}} יסופק תמלול על גבי מסך נייד, בתיאום מראש, לפי בקשה אשר הוגשה זמן סביר מראש, ואולם בבית המשפט העליון ובבית הדין הארצי לעבודה יסופק תמלול מעל גבי מסך קבוע בתיאום מראש, לפי בקשה שהוגשה בזמן סביר בנסיבות העניין; התמלול כאמור לא יהווה פרוטוקול הדיון, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|בחוק בתי המשפט}} והוא לא יסופק לאדם עם מוגבלות בדפוס או בדרך אחרת זולת על גבי מסך כאמור;
{{ח:תת|(4)}} בבית משפט ובית דין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בתקנה 42(א)(1)}} יסופק תרגום לשפת הסימנים, לבקשת קבוצה של אנשים עם מוגבלות המונה 10 אנשים לפחות שהוגשה זמן סביר מראש.

{{ח:סעיף|49|התאמות נגישות במסמכים המוגשים לערכאה שלא בעת הדיון}}
{{ח:תת|(א)}} היה אדם עם מוגבלות מיוצג על ידי בא כוח בהליכים לפני בית דין או בית משפט כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בתקנת משנה 42(א)(1)}} או לפני ערכאה או רשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בתקנה 42(א)(2) עד (5)}}, יספק לו בא כוחו, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 29|בתקנה 29}}, התאמות נגישות למידע הנמסר בכתב לבית המשפט במסגרת ההליך, שלא בעת הדיון, ואולם {{ח:פנימי|סעיף 29|תקנה 29(ה)}} לא תחול לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)}} ערכאה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בתקנה 42(א)(1)}} תספק לבקשת אדם עם מוגבלות התאמות נגישות לתיקי בית משפט, בכפוף {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים)|לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס״ג–2003}}; התנהל תיק בבית משפט לענייני משפחה או בבית דין דתי, רשאי אדם עם מוגבלות הזכאי לעיין בתיק או נציגו על פי דין, להגיש בקשה לעיין במסמכים בתיק שבוצעו בהם התאמות נגישות; בקשה תוגש לפי סדר הדין הנוהג באותה ערכאה.

{{ח:סעיף|50|רשות שבסמכותה לקבוע מוגבלות או זכאות לשירותי רווחה, בריאות או שיקום}}
{{ח:תת|(א)}} על רשות המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|בחלק 2 בתוספת השנייה}} שבסמכותה על פי חוק לקבוע את מוגבלותו של אדם או את זכאותו לשירותי רווחה, בריאות או שיקום, יחולו הוראות אלה בשינויים המחויבים ובשינויים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 45|תקנה 45}} לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 46|תקנה 46(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 47|תקנה 47(ג)}}, ואולם בקשה להתאמת נגישות בדיונים לפני ועדת סל שיקום אזורית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שיקום נכי נפש בקהילה|בחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש״ס–2000}}, תוגש לראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות;
{{ח:תתת|(4)}} לבקשת אדם עם מוגבלות או בא כוחו, לפי העניין, יבוצעו התאמות נגישות למידע הנמסר בכתב לרשות כאמור במסגרת ההליך בעניינו, שלא בעת הדיון, באמצעים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בתקנה 29(ד)}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} רשות כאמור תספק, יחד עם הטפסים המסופקים לציבור כגון אישור על פתיחת תיק או טופס הזמנה לדיון, מסמך שיפורטו בו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} זכותם של אנשים עם מוגבלות להגיש בקשה להתאמות נגישות, ואופן הגשת בקשה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} פירוט התאמות הנגישות שאותן ניתן לקבל;
{{ח:תתת|(3)}} הסבר לגבי התנהלות הדיון, וההחלטה אשר תתקבל בסופו;
{{ח:תתת|(4)}} זכותו של בעל הדין להיות מלווה באדם מטעמו או זכותו להיות מיוצג על ידי נציגו על פי דין, אם קיימת, ולפי העניין;
{{ח:תתת|(5)}} זכותו של עותר להגיש ערר על ההחלטה שהתקבלה בדיון, אם התקבלה.
{{ח:תת|(ג)}} לבקשת אדם עם מוגבלות יסופק המסמך כאמור בתקנת משנה (ב) גם באחת ההתאמות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 29|בתקנה 29(ד)}}, לפי העניין, ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 29|תקנה 29(ג)}}.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ז|סימן ז׳: נגישות בישיבות רשויות ציבוריות}}

{{ח:סעיף|51|התאמות נגישות בדיונים וישיבות של רשויות ציבוריות}}
{{ח:ת}} רשות ציבורית המזמינה אנשים לישיבות ולדיונים תספק התאמות נגישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} לבקשת אדם עם מוגבלות המוזמן להשתתף בדיון –
{{ח:תתת|(א)}} מידע המסופק למשתתפים בכתב לפני מועד הישיבה או הדיון או לאחריהם, כגון סיכום דיון, יסופק גם באחד מהאמצעים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 29|בתקנה 29(ד)(2) עד (6), (8) ו־(14)}}, ולפי התנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בתקנה 29(ג)}}; ואולם היה היקף המידע הכתוב יותר מ־3 עמודים, יהיה החייב פטור מלספקו בהתאמות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בתקנה 29(ד)(4) ו־(5)}}; היה המידע מנוסח בלשון משפטית כגון חוזים, ציטוט הוראות חיקוק או בלשון מקצועית כגון תשריטים אדריכליים או דוחות מדעיים, יהיה החייב פטור ממתן התאמות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בתקנה 29(ד)(3) ו־(5)}} ויספק את עיקרי המידע לאדם עם מוגבלות בעל פה, ובאופן המותאמים למוגבלותו;
{{ח:תתת|(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), הוזמנו משתתפים לישיבה פחות משלושה שבועות לפני מועדה, יספק החייב את ההתאמות לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|תקנה 29(ד)(6) ו־(8)}}, ככל האפשר;
{{ח:תתת|(ג)}} לבקשת אדם עם מוגבלות אשר הוגשה מראש, יסופקו במהלך הדיון גם התאמות אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} אחת מהתאמות הנגישות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 29|בתקנה 29(ד)(7), (10), (11), (12), (13), (14)}} או תמלול;
{{ח:תתתת|(2)}} הוצג מידע חזותי לפני המשתתפים, יסופק תיאור קולי של המידע על ידי המציג, משתתף אחר או אדם מטעמם;
{{ח:תתתת|(3)}} מקום ישיבה לאדם המסתייע בחיית שירות ולחיית השירות, מקום ישיבה לאדם המתנייע בכיסא גלגלים או מושב מותאם, בסעיף הדן במקומות המתנה, והכול לפי העניין, ויכול שהמושב המותאם יוצב במקום ישיבה מיוחד, אם הותקן במקום;
{{ח:תתת|(ד)}} מתקיימות ישיבות של רשות ציבורית דרך קבע במקום ציבורי קיים שלא בוצעו בו התאמות נגישות כאמור {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)|בתקנות הנגישות למקום ציבורי קיים}}, יתקיימו ישיבות הרשות, לבקשת אדם עם מוגבלות, במקום שמתקיימים בו לכל הפחות הוראות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח|חלק ח׳ בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה}} לעניין כניסה נגישה, מעברים נגישים ובתי שימוש נגישים; התקיימה ישיבה של רשות ציבורית, לרבות סיור, במקום שאינו בניין או אתר שלא בוצעו בו התאמות נגישות, או התאמות נגישות לצמתים ולמדרכות כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים)|בחוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים), התשמ״ח–1988}} (להלן – חוק סידורים לנכים) או הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19לט|סעיף 19לט לחוק}}, לפי העניין, יסופק לבקשת אדם עם מוגבלות בניידות כל אמצעי סביר שיאפשר את השתתפותו בישיבה או בסיור באופן שוויוני, בטיחותי ומכובד;
{{ח:תתת|(ה)}} היתה הרשות הציבורית בעלים, מחזיק או מפעיל של חניון בסמוך למקום קיום הישיבה, יישמר לבקשת אדם שיש לו תג נכים תקף, שהוגשה זמן סביר מראש, מקום חניה מתאים לפחות 30 דקות לפני שעת הישיבה; ואולם אם לא היה בחניון במועד זה מקום חניה מתאים פנוי, פטור נותן השירות משמירת מקום החניה ויודיע על כך למבקש;
{{ח:תת|(2)}} התקיימה ישיבה –
{{ח:תתת|(א)}} בחדר ישיבות שהוא מקום להתקהלות כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)|בתקנות הנגישות למקום ציבורי קיים}}, שתפוסתו למעלה מ־50 אנשים וקיימת בו מערכת הגברה סביבתית, תסופק דרך קבע נגישות באמצעות מערכת עזר לשמיעה קבועה או ניידת, הכוללת מקלטים בשיעור 5 אחוזים מתפוסת המקום; ואולם נעשה שימוש במערכת עזר מסוג לולאת השראה, יסופקו מקלטי אוזניות בשיעור של 1% לפחות מתפוסת המקום, ולא פחות משני מקלטים;
{{ח:תתת|(ב)}} במקום שאין בו מערכת הגברה סביבתית, תסופק לבקשת אדם עם מוגבלות שמשתתף בדיון נגישות באמצעות מערכת עזר לשמיעה אישית;
{{ח:תת|(3)}} בישיבה או בדיון של רשות ציבורית הפתוחים לציבור, יסופקו לבקשת אדם עם מוגבלות שאינו מוזמן להשתתף בדיון, אשר הוגשה זמן סביר מראש, אחת או יותר מהתאמות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} מקום ישיבה לאדם המסתייע בחיית שירות ולחיית השירות, מקום ישיבה לאדם המתנייע בכיסא גלגלים או מושב מותאם, כאמור בת״י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן במקומות המתנה (2.10.2);
{{ח:תתת|(ב)}} במקום שבו מסופקת דרך קבע מערכת עזר לשמיעה קבועה או ניידת – מקלט אישי או תיאור קולי ובלבד שהתיאור הקולי אינו מעכב את הדיון.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ח|סימן ח׳: התאמות נגישות בשירותי מסחר}}

{{ח:סעיף|52|הספקת שירותי עזר בשירותי מסחר}}
{{ח:תת|(א)}} חייב בביצוע התאמות נגישות בשירותי מסחר יספק, לבקשת אדם עם מוגבלות, נוסף על ביצוע ההתאמות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנות 9 עד 34}}, לפי העניין, שירות עזר סביר, כגון סיוע בזיהוי המוצר, סיוע בהפעלת מיתקן המשמש במתן השירות, סיוע בנשיאת מוצרים אל עמדת השירות, והכל בהתחשב ברצונו של האדם עם המוגבלות, במוגבלותו ובכפוף לנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ב)}} לבקשת אדם עם מוגבלות, יספק החייב מושב מותאם.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ט|סימן ט׳: שירותי אירועים בפני קהל}}

{{ח:סעיף|53|החייב בביצוע התאמות נגישות באירועים}}
{{ח:ת}} חייב בביצוע התאמות נגישות לאירוע לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|סימן זה}}, הוא בעל מקום ציבורי או השוכר, לפי העניין, שמתקיים בו אירוע לציבור בלתי מסוים, אשר יש לספק בו התאמות נגישות, ואולם אם מופק האירוע במקום הציבורי בידי מי שאינו הבעלים או השוכר, תחול חובת ביצוע התאמות כאמור על בעל המקום או השוכר, לפי העניין, ועל מפיק האירוע, ביחד ולחוד, בכפוף לתקנות אלה.

{{ח:סעיף|54|התאמות נגישות באירוע}}
{{ח:ת}} חייב בביצוע התאמות נגישות באירוע בפני קהל בלתי מסוים, יבצע התאמות נגישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} יספק מידע על אודות האירוע לבקשת אדם עם מוגבלות, באמצעות התאמות הנגישות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בתקנה 29}};
{{ח:תת|(2)}} יספק את המידע הניתן לציבור כחלק מהאירוע באמצעים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} נערך אירוע במקום שנעשה בו דרך קבע שימוש באמצעי הגברת קול, יספק מערכת עזר קבועה לשמיעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44|בתקנה 44(1)}}, הכוללת מקלטים בשיעור ממספר המושבים במקום או לפי תפוסת המקום כמפורט בטבלה שלהלן:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מס׳ המושבים או תפוסת המקום&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיעור המקלטים שיסופקו&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 1,000 איש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5 אחוזים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מ־1,001 עד 10,000 אנשים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3 אחוזים לכל מושב או תפוסה מעל 1,000, בתוספת 50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 10,000 אנשים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1 אחוז לכל מושב או תפוסה מעל 10,000 בתוספת 320&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:תת}} ואולם נעשה שימוש במערכת עזר לשמיעה מסוג לולאת השראה, יסופקו מקלטי אוזניות בשיעור של אחוז אחד לפחות ממספר המושבים במקום, או לפי תפוסת המקום ולא פחות משני מקלטים;
{{ח:תתת|(ב)}} לא נעשה במקום הציבורי, דרך קבע, שימוש באמצעי הגברת קול, יספק מי שאחראי להספקת מערכת הגברת קול לאירוע מערכת עזר ניידת לשמיעה במספר כמפורט בפסקת משנה (א); שני שלישים מן המקלטים כאמור יהיו מסוג אוזניות, והשאר מסוג לולאת השראה; הותקנה מערכת מסוג לולאת השראה, יסופקו מקלטים אישיים מסוג אוזניות בלבד, בשיעור לפי פסקת משנה (א) סיפה; מקלט יסופק לאדם עם מוגבלות לפי בקשתו, בעמדת המודיעין או בכניסה, לפי העניין;
{{ח:תתת|(ג)}} היה האירוע בעיקרו מילולי –
{{ח:תתתת|(1)}} יספק לבקשת אדם עם מוגבלות, אשר הוגשה זמן סביר מראש, תרגום לשפת הסימנים, באמצעות מתרגם אשר ימוקם במקום שממנו יהיה ניתן לראותו בבירור, ככל האפשר, מכל מקום באולם, ובמידת הצורך תוך שימוש בתאורה ממוקדת; לא נמצא מתרגם לשפת סימנים לאחר מאמץ סביר, יהיה החייב פטור מהספקת ההתאמה;
{{ח:תתתת|(2)}} יסופק תמלול של האירוע, או הקרנת הטקסט, לפי העניין, באמצעות שימוש בשלט אלקטרוני שבו נעשה שימוש, דרך קבע, במקום שבו נערך האירוע, או על גבי מסך; ואולם באירוע רב־פעמי יסופקו תמלול או הקרנת הטקסט כאמור לפחות פעם אחת בחודש או אחת לעשרה מופעים, לפי התכוף מבין השניים;
{{ח:תתת|(ד)}} על אף האמור בפסקת משנה (ג) –
{{ח:תתתת|(1)}} נערך האירוע במקום ציבורי פתוח, יסופקו תמלול או הקרנת הטקסט ככל שאופי האירוע ונסיבות העניין מאפשרים זאת;
{{ח:תתתת|(2)}} נערך האירוע במקום ציבורי פתוח שהוא אתר, יסופקו תמלול או הקרנת הטקסט כאמור בשעות החשיכה בלבד, ואם נסיבות העניין מאפשרות זאת;
{{ח:תתת|(ה)}} ערכה רשות מקומית אירוע לקהל מזדמן במהלך חג או פסטיבל (כגון יום העצמאות) שבו לא מסופקים מושבים לקהל, תספק הרשות המקומית נגישות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 54|בתקנה 54(2)(ב)}}, ואולם אם כלל האירוע כמה מופעים, תספק הרשות נגישות כאמור למופע מרכזי אחד לפחות במהלך החג או הפסטיבל;
{{ח:תת|(3)}} על אף האמור בפסקה (2)(ג) ו־(ד), יהיה חייב פטור מביצוע התאמות כאמור אם האירוע הוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} הקרנת סרט;
{{ח:תתת|(ב)}} אירוע שנערך במקום סגור אשר סך כל מקומות הישיבה שבו אינו עולה על 150 מושבים או שתפוסת המקום שבו הוא נערך אינה עולה על 150 איש;
{{ח:תתת|(ג)}} אירוע שהוא בעיקרו הופעה מוסיקלית, לא מילולית או מילולית מאולתרת;
{{ח:תתת|(ד)}} מופע רחוב לקהל מזדמן, שבו לא מסופקים מושבים לקהל;
{{ח:תתת|(ה)}} אירוע שנערך לציבור מזדמן באתר כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לאתר)|בתקנות הנגישות לאתר}} (כגון אירוע לקירוב הציבור לערכי שמירת הטבע, הסביבה והמורשת) הכולל כמה מופעים שבהם לא מסופקים לקהל מושבים, יספק החייב, למופע מרכזי אחד לפחות ביום, מערכת עזר ניידת לשמיעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 54|בתקנה 54(2)(ב)}}, הכוללת 20 מקלטים אישיים לפחות אשר שני שלישים מהם מסוג אוזניות ושליש מסוג לולאת השראה;
{{ח:תת|(4)}} נערך אירוע במקום ציבורי סגור או במוקד עניין במקום ציבורי שאינו בניין, שיש בו מושבים קבועים לקהל –
{{ח:תתת|(א)}} יחזיק החייב מושבים מותאמים, ויספקם לבקשתו, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 48|בתקנה 48(2)}}; ואולם אם סך כל מקומות הישיבה במקום היה יותר מ־1,000, יחזיק מושבים מותאמים כמספר מקומות הישיבה המיוחדים כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 פרט 8.210|בפרט 8.210 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה}} או לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)#תוספת 1 פרט 2.28|פרט משנה {{ח:הערה|(}}28{{ח:הערה|)}} שבפרט 2 בתוספת הראשונה לתקנות הנגישות למקום ציבורי קיים}}, לפי העניין; יכול שהמושבים המותאמים יהיו לפחות כמספר מקומות הישיבה המיוחדים והם יוצבו, ככל האפשר, ליד דרך נגישה;
{{ח:תתת|(ב)}} לבקשת אדם עם מוגבלות תסופק במקום האירוע הכוונה למקום הישיבה או ככל האפשר סיוע בהגעה למקום הישיבה, לפי העניין;
{{ח:תת|(5)}} נערך אירוע מעל במה במקום ציבורי פתוח, לרבות מקום ציבורי שהוא אתר, ייחד החייב אזור ישיבה נגיש לאנשים עם מוגבלות בניידות ומלוויהם, לפי אלה:
{{ח:תתת|(א)}} אזור הישיבה הנגיש ימוקם בזווית צפייה נוחה או ימוקם מעל משטח מוגבה ויהיה נגיש לפי הוראות ת״י 1918 חלק 3.2 בסעיף 2.9; המשטח המוגבה יהיה בגובה שיאפשר צפייה במופע כך שאם הקהל עומד על רגליו, האירוע אינו מוסתר מפני הצופה עם המוגבלות;
{{ח:תתת|(ב)}} דרך נגישה לפי הוראות ת״י 1918 חלק 1 בסעיף 2.7 תקשר בין חניית הנכים לאזור הישיבה הנגיש כאמור בפסקת משנה (א), לשירותי הנכים הנגישים או מיתקני השירותים היבילים המותאמים, לפי העניין, וכן לאזור מרכזי של האירוע, לפי העניין;
{{ח:תתת|(ג)}} באזור הישיבה הנגיש יסופקו מקומות לאנשים המתנייעים בכיסא גלגלים ומושבים מותאמים, וכן ככל האפשר מושבים רגילים למלוויהם;
{{ח:תתת|(ד)}} הוצבו במקום האירוע מיתקני שירותים יבילים, יציב החייב שירותים יבילים מותאמים לשימוש אדם המתנייע בכיסא גלגלים, לפי אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} השירותים היבילים יאפשרו שימוש עצמאי, לרבות אפשרות לסגירת הדלת ולנעילתה מבפנים;
{{ח:תתתת|(2)}} היה הפרש גובה בכניסה לתא השירותים, ייעשה שימוש בכבש יציב כדי לאפשר כניסה לתא;
{{ח:תתתת|(3)}} מספר מיתקני השירותים היבילים, המותאמים כאמור, לא יפחת משמינית מכלל מיתקני השירותים היבילים המוצבים במקום, ולא פחות ממיתקן מותאם אחד; לפי העניין, יוצב מיתקן שירותים יבילים מותאם אחד לפחות בכל אחד מהאזורים שמוצבים בהם שירותים יבילים, וכן קרוב ככל האפשר לאזור הישיבה הנגיש;
{{ח:תת|(6)}} סופק שילוט הכוונה זמני במקום עריכת האירוע, יתקיימו בו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בגודל האותיות והמידע הכתוב בו יסופק לבקשת אדם עם מוגבלות, בעל פה;
{{ח:תת|(7)}} באירוע רב־פעמי יינתן לבקשת אדם עם מוגבלות, שהוגשה זמן סביר לפני מועד האירוע, תקציר האירוע בדפוס נגיש עם פישוט לשוני; תקציר בדפוס נגיש עם פישוט לשוני יינתן לבקשת אדם עם מוגבלות באירוע חד־פעמי, אם הוכן תקציר לפני האירוע בעבור כלל הציבור.

{{ח:סעיף|55|פטורים}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 54|בתקנה 54}}, יהיה החייב פטור מביצוע התאמת נגישות מן ההתאמות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 54|בתקנה האמורה}}, אם ביצוע ההתאמה מהווה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} פגיעה מהותית באופיו של מוקד עניין או אתר, כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לאתר)#סעיף 4|בתקנה 4 לתקנות הנגישות לאתר}};
{{ח:תתת|(2)}} פגיעה מהותית באופיו של מרכז העניין או המקום הציבורי, כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין)#סעיף 4|בתקנה 4 לתקנות הנגישות למקום ציבורי שאינו בניין}};
{{ח:תתת|(3)}} שינוי מהותי באופיו של האירוע;
{{ח:תתת|(4)}} היא אינה ניתנת לביצוע בשל מגבלות הנדסיות, אמור {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לאתר)#סעיף 4|בתקנה 4 לתקנות הנגישות לאתר}} או {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין)#סעיף 4|תקנה 4 לתקנות הנגישות למקום ציבורי שאינו בניין}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בוצעה באתר או במקום שאינו בניין התאמת נגישות חלופית, כאמור {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לאתר)#סעיף 4|בתקנה 4 לתקנות הנגישות לאתר}}, או לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין)|תקנות נגישות למקום שאינו בניין}}, לפי העניין, יבצע החייב את התאמות הנגישות לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|תקנה 54}}, ככל שההתאמות החלופיות אשר בוצעו באתר או במקום שאינו בניין מאפשרות את ביצוע התאמות הנגישות לשירות.

{{ח:סעיף|56|התאמות נגישות בהקרנת סרטי קולנוע}}
{{ח:תת|(א)}} חייב בביצוע התאמות נגישות להקרנת סרטי קולנוע יבצע את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנות 9 עד 34}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54}} {{ח:פנימי|סעיף 55|ו־55}}, והכול לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בתקנה 29}}, יספק החייב נגישות לסרט, באמצעים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} הופץ סרט הדובר עברית או ערבית למטרת הקרנה מסחרית בבתי הקולנוע, יהיו אחראים נותן שירות ההפצה ונותן שירות ההקרנה, ביחד ולחוד, לספק כתוביות בשפת הסרט ב־70 אחוזים לפחות מעותקי הסרט המופצים להקרנה;
{{ח:תתת|(2)}} נותן שירות ההקרנה יקרין עותק עם כתוביות כאמור בפסקה (1), אחת ל־10 הקרנות לפחות, ולא פחות מהקרנה אחת, בכל אחד מן המקומות שהוא מקרין בהם סרט, במהלך כל תקופת הקרנתו במקום;
{{ח:תתת|(3)}} סרט הדובר עברית או ערבית שמוקרן בהקרנה שאינה מסחרית, כגון בסינמטק או בפסטיבל קולנוע, חמש פעמים או יותר באותו מקום במהלך 6 חודשים, יוקרן פעם אחת לפחות בעותק המלווה בכתוביות בשפת הסרט.

{{ח:סעיף|57|פרסום התאמות נגישות באירועים}}
{{ח:תת|(א)}} חייב בביצוע התאמות נגישות לאירועים יפרסם כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 34|בתקנה 34}} את דבר קיום האירוע, מועדו, והתאמות הנגישות המסופקות בו לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|סימן זה}}, לרבות המועדים באירוע רב־פעמי שיסופקו בו אמצעי עזר ושירותי עזר.
{{ח:תת|(ב)}} החייב יפרסם, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 34|בתקנה 34(ג)}}, זמן סביר לפני האירוע, את דרכי הגשת בקשה לקבלת אמצעי עזר או שירות עזר המסופק לפי בקשה, כגון תרגום לשפת סימנים או תקציר בפישוט לשוני, ואת המועדים להגשת בקשה זו.

{{ח:סעיף|58|התאמות נגישות בשירותי הספקת כרטיסים}}
{{ח:ת}} המספק כרטיסים לאירועים בפני קהל, יבצע נוסף על התאמות הנגישות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנות 9 עד 34}}, לפי העניין, התאמות אלה:
{{ח:תת|(1)}} לבקשת אדם עם מוגבלות, יספק לו מידע על אודות –
{{ח:תתת|(א)}} התאמות הנגישות שבוצעו במקום הציבורי שנערך בו האירוע;
{{ח:תתת|(ב)}} התאמות הנגישות שיסופקו לפי תקנות אלה באירוע שהאדם מבקש לקבל לגביו כרטיס;
{{ח:תת|(2)}} יציע לאדם עם מוגבלות בניידות כרטיס למקום ישיבה מיוחד, למושב מותאם או לאזור ישיבה נגיש, לפי העניין;
{{ח:תת|(3)}} יציע לאדם עם מוגבלות המלווה בחיית שירות כרטיס למקום ישיבה מתאים;
{{ח:תת|(4)}} לא יספק למי שאינו אדם עם מוגבלות בניידות, בתשלום או שלא בתשלום, כרטיסים למקומות ישיבה מיוחדים, או למושבים מותאמים ולא יאפשר לאדם כאמור להשתמש במקום ישיבה מיוחד או במושב מותאם –
{{ח:תתת|(א)}} בהצגות ומופעים, עד שבוע ימים לפחות לפני מועד ההצגה או המופע;
{{ח:תתת|(ב)}} בסרט, עד עשרים דקות לפחות לפני מועד ההקרנה;
{{ח:תתת|(ג)}} באירוע אחר, עד זמן סביר לפני מועד האירוע, לפי הנסיבות.

{{ח:סעיף|59|קיום אירועים ופעילויות פנאי במקום נגיש בתקופת הביניים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו, ”תקופת הביניים“ – תקופת הזמן שבין יום התחילה ובין אחד מאלה, לפי העניין ולפי המאוחר:
{{ח:תתת|(1)}} המועד שנקבע להשלמת ביצוע התאמות הנגישות לשירות, לפי תקנות אלה;
{{ח:תתת|(2)}} המועד שנקבע להשלמת ביצוע התאמות הנגישות למקום ציבורי קיים, למקום שאינו בניין או לאתר, לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} המועד שנקבע להשלמת ביצוע התאמות נגישות במוסדות על תיכוניים לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19לא|סעיף 19לא(א) לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} לבקשת אדם עם מוגבלות, לא יקיימו הגופים המפורטים להלן אירוע או פעילות פנאי ליותר מ־100 איש במקום ציבורי אם אין מתקיימות בו דרישות הנגישות המפורטות בתקנת משנה (ג):
{{ח:תתת|(1)}} רשות ציבורית, לרבות מוסד להשכלה גבוהה;
{{ח:תתת|(2)}} איגוד מקצועי שחברים בו 500 איש לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} מי שמעסיק 500 עובדים לפחות והמציע אירוע לכלל הציבור; במספר העובדים ייכלל גם מי שמועסק על ידי קבלן כוח אדם או קבלן שירותים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}}.
{{ח:תת|(ג)}} במקום ציבורי שנערך בו אירוע של אחד מן המנויים בתקנת משנה (ב) יתקיימו בתקופת הביניים כל אלה לפחות, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 54|תקנות 54(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 55|ו־55}}:
{{ח:תתת|(1)}} נערך האירוע במקום ציבורי סגור – במקום מתקיימות, לכל הפחות, דרישות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח|חלק ח׳ {{ח:הערה|לתוספת השנייה}} לתקנות התכנון והבנייה}} לעניין התאמות נגישות לנכים, לרבות נגישות לחדרי שירותים לנכים, והתנאים לקיום נגישות לדרכים שמחוץ לבניין הקיים ובתוכו;
{{ח:תתת|(2)}} נערך האירוע על גבי במה או משטח מוגבה, והקהל לוקח חלק בפעילות שעל הבמה או המשטח – תיתנן לאדם עם מוגבלות בניידות נגישות אל הבמה או המשטח ועליהם;
{{ח:תתת|(3)}} באירוע שמושמע בו מידע קולי למשתתפים ושנעשה בו שימוש במערכת הגברה – תסופק מערכת עזר לשמיעה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|תקנה 54(2)(א) או (ב)}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(4)}} באירוע הנערך במקום ציבורי הכולל בעיקרי מידע קולי מילולי – יסופק תמלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|תקנה 54(2)(ד)}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(5)}} נערך האירוע מעל במה בפני קהל במקום ציבורי פתוח – יסופק אזור ישיבה נגיש, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 54|בתקנה 54(5)}};
{{ח:תתת|(6)}} נערך האירוע מעל במה בפני קהל במקום ציבורי סגור – יוקצו בו מקומות ישיבה מיוחדים, במספר כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2|בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה}}, {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 פרט 8.23|חלק ח׳ בפרט 8.23}}, או לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)#תוספת 1 פרט 2.28|פרט משנה {{ח:הערה|(}}28{{ח:הערה|)}} שבפרט 2 בתוספת הראשונה לתקנות הנגישות למקום ציבורי קיים}}, לפי העניין.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן י|סימן י׳: נגישות לתערוכות ולמרכזי מבקרים}}

{{ח:סעיף|60|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן י|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גלריה“ – חלל המיועד להצגת יצירות אמנות, בין למטרות רווח ובין שלא למטרות רווח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דפדפת“ ו”קטלוג“ – כהגדרתם במבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד המדע התרבות והספורט למוסדות ציבור לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}} (להלן – מבחני התמיכה);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוזאון“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)|סוג=הגדרה}} מוזאון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המוזאונים|בחוק המוזאונים, התשמ״ג–1983}} (להלן – חוק המוזאונים), לרבות מוזיאון פרטי לפי {{ח:חיצוני|חוק המוזאונים#סעיף 8|סעיף 8 לחוק האמור}};
{{ח:תת|(2)|סוג=הגדרה}} מוזאון שפועל במסגרת יחידת המוזאונים של משרד הביטחון;
{{ח:תת|(3)|סוג=הגדרה}} מוסד אחר שהוקם בחוק ושאחד מתפקידיו להציג באופן קבוע לציבור אוסף מוצגים בעלי ערך תרבותי (כגון בית התפוצות, יד ושם, מוזאון הכנסת);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכז מבקרים“ – מתחם שפתוח לציבור ומיוחד להצגתו של נושא מסוים באמצעות מוצגים, מידע חזותי או קולי, סיורים, הפעלות או מיתקנים, ואשר אינו מוזאון או גלריה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תערוכה“ – מקבץ מוצגים בעלי ערך תרבותי, המוצגים בחלל ייעודי בשטח תצוגה שאינו פחות מ־35 מ״ר.

{{ח:סעיף|61|התאמות נגישות למוצגים במוזאונים וגלריות|תיקון: תשע״ד, תשע״ח}}
{{ח:ת}} חייב בביצוע התאמות נגישות לשירות במוזאונים וגלריות, יבצע, נוסף על ביצוע התאמות הנגישות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנות 9 עד 28}} {{ח:פנימי|סעיף 31|ו־31 עד 34}}, את התאמות הנגישות לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|תקנה 29}} בשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} יספק מידע לציבור על אודות השירות הניתן במוזאון או בגלריה באמצעים כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 29|בתקנה 29}};
{{ח:תת|(2)}} יספק נגישות לתערוכות ולמוצגים תוך ביצוע התאמות נגישות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} למוצגים חזותיים כגון תמונות, צילומים וציורים יספק נגישות לפי פסקאות (1) או (2) וכן יספק לפי פסקה (3) שלהלן:
{{ח:תתתת|(1)}} היו במוזאון או בגלריה ספרייה או חדר משאבים או חדר ייחודי אחר שבהם יש מחשב או מגדלת אלקטרונית, לשימוש הציבור, יספק החייב נגישות למוצגים החזותיים המרכזיים בכל תערוכה, באמצעות תוכנת הגדלה במחשב או באמצעות המגדלת האלקטרונית;
{{ח:תתתת|(2)}} מוצגים חזותיים מרכזיים שממדיהם קטנים יוצגו בתמונה מוגדלת אשר תוצב בצד המוצג או בספרייה או בחדר משאבים או בחדר ייחודי אחר, אם ישנם; ואולם סיפק החייב דפדפת, יספק החייב נגישות למוצגים האמורים בדפדפת נגישה, באמצעים כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 29|בתקנה 29(ד)}} או {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|בסימן ג׳}}, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(3)}} בהקלטה הכוללת תיאור של מוצגים מרכזיים, בקצב איטי ובשפה ברורה, או, לבקשת אדם עם מוגבלות שהוגשה לא פחות מחמישה ימים לפני מועד הביקור במוזאון או בגלריה – בתיאור בעל פה על ידי מלווה;
{{ח:תתת|(ב)}} יספק נגישות למידע בכתב הנכלל במוצגים מרכזיים בכל תערוכה לפי האמצעים בפסקאות (1) או (2), לפי העניין, ולפי פסקה (3) שלהלן:
{{ח:תתתת|(1)}} היו במוזאון או בגלריה ספרייה או חדר משאבים או חדר ייחודי אחר, שיש בו מחשב או מגדלת אלקטרונית, לשימוש הציבור, יספק החייב את המידע בכתב הנכלל במוצגים באמצעות תוכנת הגדלה במחשב או באמצעות המגדלת האלקטרונית;
{{ח:תתתת|(2)}} לא היה במקום מחשב לשימוש הציבור, יסופק המידע בדפוס נגיש; ואולם סיפק החייב דפדפת, יספק את המידע כאמור בדפדפת נגישה באמצעים כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 29|בתקנה 29(ד)}} או {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|בסימן ג׳}}, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(3)}} בהקלטה בקצב איטי או בהקראה; ואולם עלה מספר המילים במידע הכתוב על 800, יהיה החייב פטור מהספקת המידע בהקראה;
{{ח:תתת|(ג)}} יספק נגישות למידע קולי הנכלל במוצגים, באמצעות מערכת עזר לשמיעה; ואולם היה המידע הקולי מידע מילולי, המהווה חלק ממוצג חזותי, כגון: סרט, יסופק המידע גם באמצעות כתוביות בשפה רשמית בגוף המוצג או בדפוס רגיל; סיפק החייב הקלטה עם תיאור התערוכה והמוצגים, לשימוש הציבור, יספק את הטקסט המוקלט גם בדפוס רגיל;
{{ח:תתת|(ד)}} יספק נגישות מישוש למוצגים תלת־ממדיים מרכזיים בכל תערוכה באחת מדרכים אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} במישרין, למעט אם ביצוע התאמה זו עלול לגרום לנזק למוצגים, לאדם עם מוגבלות או לאדם אחר;
{{ח:תתתת|(2)}} בתערוכות שיוצגו במשך תקופה העולה על 3 שנים תסופק נגישות באמצעות דגמים, אשר יוצבו מראש במקום שמגיעה אליו דרך נגישה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)|בתקנות הנגישות למקום ציבורי קיים}} {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח1|או חדש}}, או לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לאתר)|תקנות הנגישות לאתר}}, לפי העניין; ואולם נמנע שיקוף מהות היצירה באמצעים כאמור בשל אופי היצירה או מבניה, יהיה החייב פטור מביצוע התאמות נגישות אלה;
{{ח:תתת|(ה)}} יספק החייב את תיאור התערוכה ומוצגים מרכזיים בכל תערוכה בדפוס נגיש ותוך פישוט לשוני; ואולם סיפק החייב דפדפת בדפוס נגיש עם פישוט לשוני, או הקלטה עם תיאור מוצגים מרכזיים כאמור בפישוט לשוני, יהיה החייב פטור מביצוע התאמה זו;
{{ח:תת|(3)}} המוצגים המוצבים על שולחנות תצוגה יוצבו בתערוכה כך שעיקר המוצג יהיה ניתן לצפייה בבירור מגובה 110 סנטימטרים;
{{ח:תת|(4)}} מוצגים בתערוכה –
{{ח:תתת|(1)}} שהוצבו במקום סגור, תישמר במקום רמת תאורה אחידה, שלא תקטן מ־50 לוקס ולא תעלה על 300 לוקס במשך השעות שניתן בהן השירות לציבור;
{{ח:תתת|(2)}} שהוארו בתאורה ממוקדת, תהיה רמת התאורה לא פחות מ־100 לוקס ולא יותר מ־300 לוקס, ויימנעו, ככל האפשר, הפרשי תאורה גדולים בין תאורת המוצג, ורמת התאורה במקום;
{{ח:תתת|(3)}} שהוצגו בתיבה, יימנע החזר אור או בוהק;
{{ח:תת|(5)}} החייב בביצוע התאמות נגישות כאמור בפסקאות (3) ו־(4) פטור מביצוע ההתאמות כאמור, אם בשל תפיסת אוצר התערוכה או בשל אופים של המוצגים, יש להציבם בדרך מיוחדת, לרבות תאורה מיוחדת הנדרשת בעבורם;
{{ח:תת|(6)}} במקום שיש מסלול הליכה למבקרים יסופקו התאמות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} מסלול ההליכה יהיה יציב או תסופק דרך חלופית נגישה ויציבה;
{{ח:תתת|(ב)}} התאמות כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 15|בתקנה 15}} למסלול ההליכה ולמעברים בין התצוגות; מוצגים ועצמים אחרים המונחים במסלול ההליכה הנגיש של המבקרים או בצדו או הצמודים לקירות, יוצבו כך שלא יהוו מכשול או סכנה למבקרים, לפי הוראות ת״י 1918 חלק 1, ואולם אם היתה הצבת מוצגים כאמור בלתי אפשרית, יוצב לפניהם אמצעי אזהרה בגוון בולט;
{{ח:תתת|(ג)}} נערכת תערוכה בכמה חדרים, יובלט מסלול ההליכה מחדר אחד למשנהו בפס בצבע הנוגד את צבע הרצפה או על ידי מתיחת חבלים, לפי העניין; לעניין זה, ”צבע נוגד“ – כמשמעותו בת״י 1918 חלק 6;
{{ח:תתת|(ד)}} לא יוצבו מוצגים במקום שאינו מאפשר צפייה מקרוב, כגון לאורך מדרגות או לאורך כבש ששיפועו עולה על 8 אחוזים, אלא אם כן הדבר נדרש לפי תפיסת אוצר התערוכה;
{{ח:תת|(7)}} היו במקום הצגת התערוכה מושבים לשימוש הציבור, יהיו 10 אחוזים מהם לפחות מושבים מותאמים; לא היו באולמות התצוגה או במעברים ביניהם מושבים לשימוש הציבור, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23(ב)}}.

{{ח:סעיף|62|התאמות נגישות לשלטים במוזאונים וגלריות}}
{{ח:ת}} נוסף על ביצוע התאמות בשלטים לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16}}, יבצע החייב התאמות נגישות בשלט לתיאור המוצגים, כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} היו במקום שלטים לתיאור המוצגים, יתקיימו בהם אלה:
{{ח:תתת|(א)}} השלט יוצב במקום נגיש אשר יאפשר גישה חופשית אליו;
{{ח:תתת|(ב)}} השלט יהיה עשוי מחומר המונע החזר אור או בוהק;
{{ח:תתת|(ג)}} קצהו התחתון של המידע העיקרי בשלט שמוצב אנכית (כגון: שם היצירה ושם האמן), יהיה בגובה של 125 סנטימטרים לפחות מן הרצפה וקצהו העליון בגובה של לא יותר מ־170 סנטימטרים ממנה;
{{ח:תתת|(ד)}} שלט שמוצב אנכית יוצג בזווית של לא יותר מ־45 מעלות בין הקיר ובין השלט, בחזית המוצג או תיבת התצוגה;
{{ח:תתת|(ה)}} תהיה ניגודיות גוון, לפי ת״י 1918 חלק 4, בין הכיתוב בשלט לבין הרקע;
{{ח:תתת|(ו)}} נעשה בשלט שימוש בספרות לצורך שימוש עצמי במערכת הדרכה קולית שבה מערכת זיהוי מקלט, יהיה גודל הספרות 25 מילימטרים לפחות;
{{ח:תתת|(ז)}} היה במקום מסלול הליכה קבוע למבקרים, ימוקם מספר המוצג לצד המוצג, כאשר גודל הספרות הוא כאמור בפסקת משנה (ו);
{{ח:תת|(2)}} טקסט הכלול בשלט המתאר את המוצגים יהיה בעיצוב ברור ולפי העניין תוך שימוש בסמלול, ויועמד לשימוש המבקרים גם בדפוס נגיש.

{{ח:סעיף|63|פטורים ודרישות מופחתות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מוזאון מוכר לפי {{ח:חיצוני|חוק המוזאונים#סעיף 2|סעיף 2 לחוק המוזאונים}} ומוזאון הפועל במסגרת יחידת המוזאונים של משרד הביטחון, ששטח התצוגה שלהם פחות מ־900 מטרים רבועים, מוזאון אחר, לרבות מוזאון פרטי לפי {{ח:חיצוני|חוק המוזאונים#סעיף 8|סעיף 8 לחוק האמור}} ששטח התצוגה שלו פחות מ־500 מטרים רבועים, או גלריה ששטח התצוגה שלה קטן מ־200 מטרים רבועים, יהיו פטורים מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ביצוע התאמות נגישות לפי {{ח:פנימי|סעיף 61|תקנה 61(2)(א)(2)}}, למעט ביצוע התאמות נגישות לדפדפת באמצעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|תקנה 29(ד)}} או התאמות לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} ביצוע התאמות נגישות לפי {{ח:פנימי|סעיף 61|תקנה 61(2)(ב)(2)}}, ואולם היה החייב פטור כאמור, יספק את המידע בדפוס רגיל.
{{ח:תת|(ב)}} מוזאונים מוכרים מקבוצה ד׳, לפי הגדרתה במבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד החינוך התרבות והספורט למוסדות ציבור לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}} (להלן – מבחני התמיכה של משרד החינוך), מוזיאונים הפועלים במסגרת יחידת המוזאונים של משרד הביטחון, מוזאונים פרטיים לפי {{ח:חיצוני|חוק המוזאונים#סעיף 8|סעיף 8 לחוק המוזאונים}}, וגלריות, יהיו פטורים מהצבת דגמים לפי {{ח:פנימי|סעיף 61|תקנה 61(2)(ד)(2)}}.
{{ח:תת|(ג)}} חייב יהיה פטור מביצוע התאמות נגישות לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן י|סימן זה}} בתערוכות מתחלפות המוצגות לתקופה שאינה עולה על 6 חודשים, ואולם מוזאון מוכר מקבוצות א׳ עד ג׳, כהגדרתן במבחני התמיכה של משרד החינוך, ומוזאון שהוקם על פי חוק, יבצעו את הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן י|סימן זה}}, למעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 61|תקנה 61(2)(א) ו־(ג)}}, בתערוכות זמניות כאמור.

{{ח:סעיף|64|מרכזי מבקרים}}
{{ח:ת}} במרכז מבקרים יבוצעו התאמות נגישות אלה, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנות 9 עד 34}}, לפי העניין;
{{ח:תת|(2)}} התאמות נגישות לסיורים מודרכים כאמור {{ח:פנימי|פרק ה סימן יא|בסימן י״א בפרק זה}};
{{ח:תת|(3)}} הוצגו במרכז המבקרים סרטים יסופק המידע הקולי הנכלל בהם באמצעות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בתקנה 61(2)(ג)}}, ולבקשת אדם עם מוגבלות יינתן תיאור של המידע הויזואלי הנכלל בסרט, בעל פה, בדפוס נגיש או בדפוס נגיש עם פישוט לשוני, לפי מוגבלותו ולפי העניין; הוצבו מושבים לציבור לשם צפייה בסרט, יוודא החייב כי אדם המתנייד בכיסא גלגלים יוכל לצפות בסרט יחד עם שאר הצופים ויספק, לבקשת אדם עם מוגבלות, מושב מותאם, אשר יוצב במקום הולם שממנו יוכל לצפות בסרט;
{{ח:תת|(4)}} החייב יספק נגישות למוצגים תלת־ממדיים המוצגים במקום באמצעות מישוש, למעט אם ביצוע התאמה זו עלול לגרום נזק למוצגים, לאדם עם המוגבלות או לאדם אחר; לא ניתן לספק נגישות באמצעות מישוש כאמור, יבוצעו התאמות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בתקנה 61(2)(ד)(2)}} במוצגים מרכזיים בתצוגה;
{{ח:תת|(5)}} נערכו במקום אירועים לציבור שהם מילוליים בעיקרם (כגון הצגות או חידונים), יספק החייב התאמות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 54|בתקנה 54(2)(א)}}, ולבקשת אדם עם מוגבלות, בתיאום מראש, תרגום לשפת סימנים.

{{ח:סעיף|65|התאמות נגישות לתערוכות אחרות}}
{{ח:תת|(א)}} חייב בביצוע התאמות נגישות לתערוכה לפי תקנה זו הוא בעל מקום ציבורי, שאינו מוזאון או גלריה, שנערכת בו תערוכה לציבור בלתי מסוים, כגון תערוכה עסקית, יריד, תערוכות ציוד; ואולם אם התערוכה במקום מופקת בידי מי שאינו בעל המקום, תחול חובת ביצוע התאמות כאמור על בעל המקום, על מפיק האירוע ועל המציגים בתערוכה, ביחד ולחוד.
{{ח:תת|(ב)}} החייב בביצוע התאמות נגישות לתערוכה כאמור, יבצע נוסף על {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנות 9 עד 34}} {{ח:פנימי|סעיף 61|ו־61(ב) ו־(ג)}} לפי העניין, גם התאמות נגישות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מוצגת תצוגה על במה או משטח מוגבה וניתנת לציבור גישה אליהם, תסופק לאדם עם מוגבלות נגישות אל הבמה או המשטח המוגבה ועליהם, לפי הוראות סעיף 2.9 בת״י 1918 חלק 3.2;
{{ח:תתת|(2)}} הוצבו במקום פריטים לחלוקה לציבור בשיטת השירות העצמי, כגון קטלוגים או כרטיסי ביקור, יוצבו הפריטים לפי אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוצבו הפריטים על משטח אנכי, או בשיפוע גדול מ־60 מעלות ביחס לקו אופקי – יוצבו אותם פריטים בטווח הגעה צדי משותף, כמפורט בת״י 1918 חלק 1 בסעיף 2.6.3.2, בגובה שלא יפחת מ־90 סנטימטרים, ולא יעלה על 140 סנטימטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוצבו הפריטים על משטח אופקי, יוצבו הפריטים בגובה שלא יפחת מ־70 סנטימטרים ולא יעלה על 90 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (2)(א) ו־(ב), עלה גודלו של פריט על 50 סנטימטרים, יהיה החייב פטור מביצוע התאמות כאמור בפסקה (2).

{{ח:קטע3|פרק ה סימן יא|סימן י״א: שירותי סיורים מודרכים}}

{{ח:סעיף|66|התאמות נגישות בסיורים מודרכים}}
{{ח:ת}} החייב בהתאמות נגישות לשירות ציבורי המספק סיורים מודרכים לציבור, כגון שירות תיירות והדרכה, סיורים המוצעים על ידי מוזאונים, וסיורים מודרכים באתרי טבע ואתרים היסטוריים, יבצע את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנות 9}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10(א) ו־(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11}}, {{ח:פנימי|סעיף 29|29}}, {{ח:פנימי|סעיף 31|31 עד 34}}, לפי העניין וכן התאמות נגישות לסיורים המודרכים כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} בסיורים מודרכים המוצעים לציבור הרחב על ידי רשויות ציבוריות, חברות, עמותות או התאגדויות אחרות, יבוצעו התאמות נגישות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} לבקשת אדם עם מוגבלות, ילווה סיור במערכת עזר אלחוטית לשמיעה המותאמת לשירותי הדרכה, הכוללת מקלטים אישיים מסוג אוזניות ומסוג לולאת השראה; כמו כן יסופק לבקשתו מקלט אישי לפי בחירתו;
{{ח:תתת|(ב)}} לבקשת אדם עם מוגבלות, יסופק תיאור קולי של מוצגים חזותיים מרכזיים ותסופק נגישות מישוש למוצגים תלת־ממדיים מרכזיים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בתקנה 61(2)(ד)(1)}} או לדגמים, אם קיימים, לפי {{ח:פנימי|סעיף 61|תקנות 61(2)(ד)(2)}};
{{ח:תתת|(ג)}} מתוך כלל הסיורים המודרכים המוצעים לציבור על ידי החייב, בכל שנה, יוצעו –
{{ח:תתתת|(1)}} 5 אחוזים לפחות מן הסיורים, ולא פחות משניים בשנה – עם תרגום לשפת הסימנים; והכול בכפוף לפסקה (3)(ב) ו־(ג);
{{ח:תתתת|(2)}} 5 לפחות אחוזים מן הסיורים ולא פחות משניים בשנה – בשפה פשוטה ובאופן המותאם למוגבלותו של האדם; והכול בכפוף לפסקה (3)(ב) ו־(ג);
{{ח:תתת|(ד)}} סיורים מודרכים שמציע החייב ייערכו, ככל האפשר, תוך שילוב מקומות או דרכים שבוצעו בהם התאמות נגישות לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח1|תקנות נגישות למקום ציבורי חדש}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)|או קיים}}, {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לאתר)|תקנות נגישות לאתר}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין)|ותקנות {{ח:הערה|נגישות}} למקום שאינו בניין}}; באזורים שבוצעו בהם התאמות נגישות לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19לט|סעיף 19לט(ד) לחוק}} או לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים)|חוק סידורים לנכים}}, והכול לפי העניין, יבוצעו 5 אחוזים לפחות מכלל הסיורים בשנה שמציע החייב, תוך שילוב מסלולים נגישים כאמור;
{{ח:תתת|(ה)}} חייב המספק סיורים מודרכים במקום ציבורי אחד או אתר אחד בתדירות העולה על שלושה סיורים בשבוע, יספק, לפי בקשה, בסיור מביניהם שהוא מציע לקבוצה המונה אנשים כמספר המינימום, לפחות, הנדרש לסיור מודרך במקום או באתר ולא פחות מ־20 איש, אחד או יותר מאמצעי העזר ושירותי העזר המפורטים להלן, לפי מוגבלות המשתתפים בסיור ולפי תוכן הסיור והכול בתיאום מראש:
{{ח:תתתת|(1)}} תרגום לשפת הסימנים;
{{ח:תתתת|(2)}} הדרכה בשפה פשוטה ובאופן המותאם למוגבלותו של אדם;
{{ח:תת|(2)}} סיפק החייב מערכת הדרכה קולית תסופק בה גם הקלטה בלשון פשוטה ובקצב איטי;
{{ח:תת|(3)}} החייב יפרסם בדרכים כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 34|בתקנה 34}} את אלה:
{{ח:תתת|(א)}} התאמות נגישות שבוצעו במקום שנערך בו הסיור המודרך לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח1|תקנות הנגישות למקום ציבורי חדש}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)|או קיים}}, {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לאתר)|תקנות הנגישות לאתר}} או {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין)|תקנות הנגישות למקום שאינו בניין}}, תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19לט|סעיף 19לט(ד) לחוק}} או {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים)|חוק סידורים לנכים}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(ב)}} מועדי הסיורים המודרכים שהוא מציע, לרבות המועדים שמסופקים בהם סיורים כאמור בפסקה (1)(ג);
{{ח:תתת|(ג)}} האפשרות לבקש התאמת נגישות כאמור בפסקה (1)(א) ו־(ב) או האפשרות להשתתף בסיור מותאם כאמור בפסקה (1)(ג), לפי העניין, והמועדים להגשת בקשות להתאמות כאמור; לא הוגשה בקשה כאמור עד המועד שנקבע לכך לפני מועד הסיור, פטור נותן השירות מהספקת התאמת הנגישות באותו סיור מודרך;
{{ח:תתת|(ד)}} האפשרות לבקש סיור מודרך מותאם כאמור בפסקה (1)(ה);
{{ח:תתת|(ה)}} הספקתה של מערכת הדרכה קולית במקום שנערך בו הסיור, כאמור בפסקה (2).

{{ח:סעיף|67|פטורים}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 66|בתקנה 66}}, יהיה נותן שירות פטור מביצוע התאמות כאמור במקרים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בסיורים מודרכים שבהם השטח הכולל שנערך בו הסיור אינו עולה על 200 מ״ר;
{{ח:תת|(2)}} החייב מספק פחות מ־30 סיורים מודרכים בשנה.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן יב|סימן י״ב: נגישות לשירות בספריות}}

{{ח:סעיף|68|התאמות נגישות בספרייה}}
{{ח:תת|(א)}} חייב בהתאמות נגישות לספרייה יבצע את התאמות הנגישות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנות 9 עד 34}}, לפי העניין ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא עלה שטח המקום בספרייה שניתן בו השירות לציבור על 150 מטרים רבועים, יהיה פטור מביצוע התאמות במעברים לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} סופקו בספרייה מושבים לציבור – יהיו עשרה אחוזים מכלל המושבים ולפחות מושב אחד, מושבים מותאמים;
{{ח:תתת|(3)}} הוצעו למכירה בשוק הפתוח כותרים בשפה רשמית בפורמטים נגישים (כגון: ספרים מוקלטים, ספרים אקלטרוניים או ספרים עם פישוט לשוני) תרכוש ספרייה שניתן בה שירות קריאה והשאלה, לפי סוג הספרים המוחזק במקום, כותרים כאמור בשיעור של 2 אחוזים לפחות מתקציב רכש הספרים השנתי של הספרייה; הספרים יוחזקו במקום מרכזי בספרייה, שאליו מובילה דרך נגישה;
{{ח:תתת|(4)}} החייב יחזיק בספרייה אמצעי עזר אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מגדלת אלקטרונית (טלוויזיה במעגל סגור); ואולם ספרייה אשר מספר הביקורים הממוצע בה בשנה, ב־5 השנים שלפני יום התחילה, אינו עולה על 30,000 או ספרייה ביישוב שבו פחות מ־20,000 תושבים, תהיה פטורה מהספקת אמצעי עזר זה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מכשירים להשמעת ספרים מוקלטים שניתן לווסת בהם את עוצבת הקול וכן אוזניות;
{{ח:תתתת|(ג)}} היו בספרייה מחשבים לשימוש אישי של המבקרים, יותקנו, במחשב אחד לפחות, תוכנת הגדלה ותוכנת פלט קול ויסופקו אוזניות לשימוש המשתמש;
{{ח:תתת|(5)}} לבקשת אדם עם מוגבלות יספק לו החייב שירותי עזר אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הדרכה בשימוש באמצעי העזר המוחזקים בספרייה;
{{ח:תתתת|(ב)}} סיוע במציאת ספרים או נשיאתם, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(ג)}} מתן השירות תוך שימוש בשפה פשוטה ובאופן ודרך המותאמת למוגבלותו;
{{ח:תתתת|(ד)}} כל שירות עזר סביר אחר, בהתחשב במוגבלותו של האדם, ברצונו ולפי נסיבות העניין.
{{ח:תת|(ב)}} מתקיים בספרייה אירוע בפני קהל, יבצע בה החייב התאמות נגישות לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|סימן ט׳}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} מפעילה ספרייה חוגים ופעילויות חברתיות קבועות לציבור, יספק החייב התאמות לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|תקנה 73}} ולפי העניין.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן יג|סימן י״ג: שירותי הדרכה והכשרה}}

{{ח:סעיף|69|התאמות נגישות בשירותי הדרכה והכשרה}}
{{ח:תת|(א)}} חייב בביצוע התאמות נגישות בשירותי הדרכה והכשרה ובחינות יבצע את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנות 9 עד 28}} {{ח:פנימי|סעיף 31|ו־31 עד 34}}, לפי העניין, יספק מידע על אודות השירות באמצעים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 29|בתקנה 29}}, ויספק את השירות בהתאמות נגישות כמפורט {{ח:פנימי|פרק ה סימן יג|בסימן זה}} להלן.
{{ח:תת|(ב)}} נותן שירות המספק שירותי הדרכה והכשרה לציבור בלתי מסוים, לרבות הדרכה, הכשרה או בחינה מקצועית או בחינה לצורך הגשת מועמדות לעבודה או לימודים (כגון בחינת קבלה), או הדרכה, הכשרה או בחינה לצורך הסמכה או קבלת תעודה רשמית בעלת תוקף מחייב, ולמעט שירותי הדרכה, הכשרה ובחינות שחלות עליהן הוראות תקנות הנגישות שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1 סימן ז|סימן ז׳ לפרק ה׳1 לחוק}}, יספק לבקשת אדם עם מוגבלות אשר הוגשה זמן סביר מראש, את שירות ההדרכה או ההכשרה באמצעים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 29|בתקנה 29(ד)}}, לפי מוגבלותו של האדם, סוג ההדרכה או ההכשרה או הבחינה ובשינויים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} הכשרה או הדרכה הניתנים בכתב יסופקו –
{{ח:תתתת|(א)}} בשירות הקראה או באמצעות קובץ דיגיטלי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בתקנה 29(ד)(4)}}, לפי מוגבלותו של האדם;
{{ח:תתתת|(ב)}} בדפוס נגיש תוך שימוש בפישוט לשוני כאמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בתקנה 29(ד)(3)}} או בקובץ קול עם פישוט לשוני כאמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בתקנה 29(ד)(5)}}, למעט אם ביצוע התאמת הנגישות כאמור מהווה פגיעה מהותית באופיו של השירות;
{{ח:תתתת|(ג)}} פרקי הזמן הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 29|בתקנה 29(ד)(5) ו־(6)}} לא יחולו לעניין פסקאות משנה (א) ו־(ב), לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} הכשרה או הדרכה הניתנים בעל פה יסופקו –
{{ח:תתתת|(א)}} בדפוס או בשירות תמלול או בתרגום לשפת הסימנים לאדם הדובר שפת סימנים בלבד, ולפי העניין; עשה האדם שימוש, דרך קבע, במחשבו הפרטי, יינתן שירות התמלול על גבי מחשב זה; ואולם בבחינה שעורך החייב, יינתן שירות התמלול על גבי מחשב של החייב;
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), חייב שהוא רשת יציע שירות תמלול ותרגום לשפת סימנים לאדם עם מוגבלות ב־10 אחוזים מתכניות ההדרכה וההכשרה בכל אחד מסוגי תכניות ההדרכה וההכשרה שהוא מציע בשנת לימודים, ובתכנית אחת לשנה לכל הפחות; לא הוגשו בקשות על ידי משתתפים עם מוגבלות לקבלת התאמה בתכנית כאמור, יהיה החייב פטור מהספקת ההתאמות;
{{ח:תתתת|(ג)}} היה החייב רשת, יספק התאמות כאמור בפסקת משנה (ב) בכל אחד מן המקומות כאמור, ולכל הפחות במקום ציבורי אחד הנמצא ביישוב שהמרחק בינו ובין היישוב הסמוך ביותר אליו, שמסופק בו השירות על ידי החייב אינו עולה על 50 קילומטרים;
{{ח:תתתת|(ד)}} באמצעות מערכת להגברת שמע אישית אלחוטית, לרבות מערכת שמע אישית שנעזר בה האדם עם המוגבלות;
{{ח:תתתת|(ה)}} במידת הצורך, תוך תיאור קולי של אמצעי המחשה ויזואליים שנעשה בהם שימוש בהדרכה או בהכשרה;
{{ח:תתתת|(ו)}} בשפה פשוטה ובאופן המותאם למוגבלותו של האדם, למעט אם ביצוע ההתאמה מהווה שינוי מהותי באופיו של השירות;
{{ח:תתת|(3)}} לבקשת אדם עם מוגבלות יישמר לו, ככל שניתן, מקום שיאפשר לו לראות ולהשתתף באופן סביר בהדרכה או בהכשרה;
{{ח:תתת|(4)}} בהסתייעות, במידת הצורך, במנורה המספקת תאורה מוגברת וככל האפשר תוך אפשרות לוויסות עוצמה;
{{ח:תתת|(5)}} ההדרכה, ההכשרה, או הבחינה יתקיימו במקום ציבורי, לרבות חלק ממקום ציבורי המשמש למתן ההכשרה או ההדרכה, שבוצעו בו התאמות נגישות לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח1|תקנות הנגישות למקום ציבורי חדש}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)|או קיים}}, לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), התשע״א–2011}}, או לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח1|תקנות לעניין מוסד חינוך חדש {{ח:הערה|[צ״ל: תקנות נגישות למקום ציבורי חדש]}}}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158ו1|סעיף 158ו1(ז) לחוק התכנון והבנייה}}, לפי העניין; ואולם ניתנה הדרכה, הכשרה או בחינה במקום ציבורי קיים, תסופק ההדרכה או ההכשרה בתקופת הביניים שמיום התחילה עד המועד שנקבע להשלמת ביצוע התאמות נגישות למקום ציבורי קיים, במקום ציבורי או חלקו שמתקיימו בו דרישות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח|חלק ח׳ {{ח:הערה|לתוספת השנייה}} בתקנות התכנון והבנייה}}, ובלבד שההדרכה או ההכשרה יינתנו בחלק של המקום הציבורי שהוא נגיש; סופק שירות הדרכה או הכשרה במקום ציבורי קיים המשמש מוסד חינוך כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19לב|בסעיף 19לב לחוק}}, יהיו בו בתקופת הביניים האמורה לפחות התאמות הנגישות לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח|חלק ח׳ {{ח:הערה|לתוספת השנייה}} לתקנות התכנון והבנייה}};
{{ח:תתת|(6)}} על אף האמור בפסקה (5), סופק ההכשרה או הדרכה על ידי רשת, יסופק השירות בתקופת הביניים שמיום התחילה עד המועד שנקבע להשלמת ביצוע התאמות נגישות למקום ציבורי קיים, במקום ציבורי אחד לפחות שמתקיימות בו דרישות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח|חלק ח׳ {{ח:הערה|לתוספת השנייה}} לתקנות התכנון והבנייה}}, לרבות מקום ציבורי קיים שהוא בניין המשמש מוסד חינוך כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19לב|בסעיף 19לב לחוק}} והנמצא ביישוב שהמרחק בינו ובין יישוב אחר שמסופק בו השירות על ידי החייב אינו עולה על 50 קילומטרים;
{{ח:תתת|(7)}} על אף האמור בפסקאות (5) ו־(6), לא מצא נותן השירות מקום ציבורי העומד בדרישות כאמור, באזור שמסופק בו השירות, לאחר חיפוש סביר, הוא יהיה פטור מביצוע ההתאמה כאמור;
{{ח:תתת|(8)}} נדרש מן המשתתפים בהדרכה או בהכשרה להפעיל מיתקן, יינתן סיוע בהפעלתו;
{{ח:תתת|(9)}} יסופק כיסא מתכוונן יציב שניתן לכוון את חזית מושבו וגובה מושבו, את עומקו של המושב ואת משענת הגב שבו, ושיש בו אפשרות חיבור ידיות; ואולם אם ניתנה ההדרכה או ההכשרה במקום שבו מושבים קבועים שאינם ניתנים לכיוונון, יהיה האחראי פטור מביצוע התאמה זו;
{{ח:תתת|(10)}} לפי העניין ובמידת הצורך, יסופק שולחן שניתן לכוון את גובהו;
{{ח:תתת|(11)}} תינתן אפשרות להקליט את ההדרכה או ההכשרה בהקלטה קולית, לפי אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} יכול שההקלטה תיעשה באמצעות עזרים הנמצאים בשימושו האישי של האדם עם המוגבלות;
{{ח:תתתת|(ב)}} נותן השירות רשאי לדרוש מהאדם עם המוגבלות התחייבות בכתב כי ההקלטה נעשית לצורכי לימוד אישי בלבד ולא תופץ לאנשים אחרים;
{{ח:תתתת|(ג)}} ההקלטה תיעשה תוך שמירה על פרטיות המדריכים והמשתתפים האחרים;
{{ח:תתת|(12)}} נותן שירות יאפשר למשתתף עם מוגבלות לצלם את מהלך השיעור באמצעות עזרים המצויים בשימושו האישי של המשתתף, בתנאים כאמור בפסקה (11) או יספק לו תצלום של מידע ויזואלי המוצג במהלך השיעור כגון מידע שנכתב על לוח או המוצג לכלל המשתתפים;
{{ח:תתת|(13)}} הכשיר נותן השירות אדם למתן הדרכה או הכשרה למשתתפים עם מוגבלות או הסתייע נותן השירות באדם כאמור, יינתן, במידת הצורך, סיוע על ידי אדם כאמור;
{{ח:תתת|(14)}} יסופק כל אמצעי עזר או שירות עזר סביר אחר, לפי מוגבלותו של האדם, לפי האמצעים הטכנולוגיים המצויים בידי נותן השירות ובידי האדם, ולמעט אם ההתאמה הנדרשת מהווה פגיעה מהותית בשירות;
{{ח:תתת|(15)}} בתקנת משנה זו, ברישה ”זמן סביר“ – בהתחשב בסוג ההתאמה הנדרשת, סוג ההדרכה או ההכשרה שלגביה מתבקשת ההתאמה, לרבות היקף ההדרכה או ההכשרה שלגביה נדרשת ההתאמה ובהתחשב במועדי מתן ההכשרה או ההדרכה.
{{ח:תת|(ג)}} בבחינות או במטלות שמשתתפים בהדרכה או הכשרה נדרשים לעמוד בהן, או בבחינות המוצעות לציבור כאמור ברישה של תקנת משנה (ב), יאפשר החייב בביצוע התאמות נגישות, לבקשת אדם עם מוגבלות, לבצע את המטלה או לגשת לבחינה בסיוע אמצעי העזר ושירותי העזר המנויים בתקנת משנה (ב) או באמצעות התאמות נגישות סבירות אחרות, לרבות התאמות הנהלים, הנוהגים או הליכי הבחינה, ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 71|תקנה 71}}; {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}} לא תחול על בחינות או מטלות.

{{ח:סעיף|70|נגישות מידע ממוחשב ונגישות עמדות מחשב|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן שירות הדרכה או הכשרה בהסתייעות במחשב, יבצע החייב בביצוע התאמות נגישות לשירות כאמור התאמות נגישות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סופקה הדרכה או הכשרה באמצעות אינטרנט, יבצע החייב התאמות נגישות לשירות האינטרנט לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳}};
{{ח:תתת|(2)}} לבקשת אדם עם מוגבלות אשר הוגשה זמן סביר מראש, יספק אמצעי עזר לשימוש במחשב בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 71|תקנה 71}}, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} שולחן שמתקיימות בו דרישות ת״י 1918 חלק 1 בסעיפים הדנים במידות אנוש;
{{ח:תתתת|(ב)}} מסך מחשב בגודל 19 אינטש לפחות;
{{ח:תתתת|(ג)}} תוכנת הגדלה;
{{ח:תתתת|(ד)}} תוכנת פלט קול, ובמידת הצורך תוך שימוש באוזניות;
{{ח:תתתת|(ה)}} כל אמצעי עזר סביר אחר, בהתחשב במוגבלותו של האדם ובהתאם לנסיבות העניין;
{{ח:תתת|(3)}} לבקשת אדם עם מוגבלות, יציב את עמדת המחשב במקום הנגיש לו.

{{ח:סעיף|71|החלטה על הספקת אמצעי עזר או שירות עזר מסוים}}
{{ח:ת}} החלטה על אמצעי העזר או שירות העזר אשר באמצעותו יסופק השירות לאדם עם מוגבלות {{ח:פנימי|פרק ה סימן יג|בסימן זה}}, תתקבל לפי אלה:
{{ח:תת|(1)}} באופן כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 29|בתקנה 29(ג)}}, בהתאם למוגבלותו של האדם ובאופן שיבטיח כי האדם עם המוגבלות המשתתף בהדרכה או בהכשרה יעמוד בכל התנאים הנדרשים מהמשתתפים האחרים וכי השימוש באמצעי העזר או שירות העזר ישקף באופן מהימן את מיומנותו של האדם או ידיעותיו או משתנים אחרים המהותיים להדרכה, להכשרה או לבחינה, ולא את מוגבלותו גרידא, ותוך שמירה על שוויון הזדמנויות מהותי בין כלל המשתתפים בהכשרה או בהדרכה או הנבחנים בבחינה; נדרש אדם עם מוגבלות לעמוד בבחינה רשאי נותן השירות לדרוש מאותו אדם המבקש התאמות נגישות, תיעוד מעודכן, מטעם גורם מומחה למוגבלות שבשלה מתבקשת ההתאמה, לגבי הצורך בהתאמת הנגישות שהוא מבקש, וכן רשאי הוא להיעזר במורשה לנגישות השירות; ואולם החייב יהיה פטור מביצוע התאמת נגישות המהווה פגיעה מהותית באופיו של שירות ההדרכה או ההכשרה או באופי הבחינה;
{{ח:תת|(2)}} בקשה לקבלת התאמות נגישות בהדרכה או הכשרה יגיש אדם עם מוגבלות זמן סביר לפני תחילת ההדרכה או ההכשרה, ולעניין בחינות – לא יאוחר מ־45 ימים לפני מועד הבחינה או מועד ביצוע המטלה, אלא אם כן נמסרה ההודעה על הבחינה פחות מ־45 ימים לפני המועד כאמור;
{{ח:תת|(3)}} החייב יודיע את החלטתו למבקש לא יאוחר מ־30 ימים מיום הגשתה, ואולם נמסרה הודעה על בחינה פחות מ־45 ימים לפני המועד כאמור בפסקה (2), ייתן החייב את החלטתו למבקש בתוך זמן סביר; החלטת החייב תהיה מנומקת ובכתב.

{{ח:סעיף|72|פרסום התאמות הנגישות בשירותי הכשרה, הדרכה ובחינות}}
{{ח:ת}} נוסף על ביצוע הוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|תקנה 34}}, יפרסם חייב בביצוע התאמות נגישות לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן יג|סימן זה}}, בטופסי ההרשמה להכשרה להדרכה או לבחינה, את זכותם של תלמידים עם מוגבלות להתאמות נגישות לפי תקנות אלה, את דרכי הגשת בקשות לקבלת התאמות הנגישות ואת לוח הזמנים להגשתן.

{{ח:סעיף|73|פעילויות פנאי וחוגים}}
{{ח:תת|(א)}} חייב המקיים פעילות פנאי או חוג בהשתתפות ציבור בלתי מסוים קבוע לאורך זמן, כאשר הפעילות ניתנת אחת לשבוע לפחות, למעט שירות הדרכה או הכשרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69|בתקנה 69(ב)}} ולמעט סיורים מודרכים כאמור {{ח:פנימי|פרק ה סימן יא|בסימן י״א בפרק זה}}, יספק לבקשת אדם עם מוגבלות, אשר הוגשה זמן סביר מראש, אחד מאמצעי העזר או שירותי עזר אלה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בתקנה 29(ג)}}, לפי סוג הפעילות, לפי מוגבלותו של האדם ולפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} יספק את השירות במקום שמתקיימות בו הוראות {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)|תקנות הנגישות למקום ציבורי קיים}} {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח1|או חדש}}, לפי העניין; ואולם בתקופת הביניים שעד מועד סיום ביצוע התאמות הנגישות למקום ציבורי קיים, יהיה פטור מביצוע התאמת נגישות זו;
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), היה החייב חלק מרשת, הוא יספק שירות כאמור בתקופת הביניים שמיום התחילה עד המועד שנקבע לסיום ביצוע התאמות הנגישות לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)|תקנות הנגישות למקום ציבורי קיים}}, במקום ציבורי אחד לפחות שמתקיימות בו התאמות נגישות לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח|חלק ח׳ {{ח:הערה|לתוספת השנייה}} לתקנות התכנון והבנייה}}, לרבות במקום ציבורי קיים שהוא בניין המשמש מוסד חינוך כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19לב|בסעיף 19לב לחוק}}, והנמצא ביישוב שהמרחק בינו ובין יישוב אחר שמסופק בו השירות על ידי החייב אינו עולה על 50 קילומטרים;
{{ח:תתת|(3)}} מידע בעל פה המסופק למשתתפים, יסופק לבקשת אדם עם מוגבלות באחת מדרכים אלה, לפי עניין:
{{ח:תתתת|(א)}} בכתב, באופן אשר יאפשר לו להשתתף באופן עצמאי בפעילות;
{{ח:תתתת|(ב)}} באמצעות מערכת להגברת שמע אישית שנעזר בה האדם עם המוגבלות;
{{ח:תתתת|(ג)}} תוך מתן אפשרות להקליט את הנאמר על ידי המדריך, לצורכי לימוד אישי בלבד, באמצעות מכשיר וידאו או אודיו המצויים בשימושו האישי של המשתתף עם המוגבלות, ותוך שמירה על פרטיות המדריך והמשתתפים האחרים;
{{ח:תתתת|(ד)}} בשפה פשוטה ובאופן המותאם למוגבלותו של האדם, ולמעט אם ביצוע התאמה כאמור מהווה פגיעה מהותית באופיו של השירות;
{{ח:תתתת|(ה)}} היה החייב חלק מרשת, יציע תרגום לשפת סימנים או תמלול ב־10 אחוזים מן החוגים שהם מילוליים בעיקרם, ולכל אחד מסוגי החוגים שהוא מציע לציבור;
{{ח:תתת|(4)}} מידע כתוב המסופק למשתתפים יסופק לבקשת אדם עם מוגבלות באחת מדרכים אלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} בדפוס נגיש, בהקלטה או בקובץ דיגיטלי כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 29|בתקנה 29(ד)(4)}}, בהתאם לאמצעים הטכנולוגיים המצויים בידי החייב והמשתתף;
{{ח:תתתת|(ב)}} בדפוס נגיש תוך שימוש בפישוט לשוני כאמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בתקנה 29(ד)(3)}}, בהיקף שלא יעלה על 100 עמודים לשנה של מידע כתוב המסופק לכלל המשתתפים במהלך הפעילות, או בשימוש בשפה פשוטה ובאופן המותאמים למוגבלותו של האדם, ולמעט אם ביצוע התאמות נגישות כאמור מהווה פגיעה מהותית באופיו של השירות;
{{ח:תתת|(5)}} בכל אמצעי עזר או שירות עזר סביר אחר, לפי מוגבלותו של אדם, סוג הפעילות והאמצעים הטכנולוגיים המצויים בידי נותן השירות ובידי האדם עם המוגבלות, ולמעט אם ההתאמה המבוקשת מהווה פגיעה מהותית באופיו של השירות.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) יהיה חייב פטור מהתאמות נגישות במקרים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השירות ניתן בבית החייב, המשמש למגוריו;
{{ח:תתת|(2)}} השירות הוא בעיקרו פעילות ספורטיבית או פעילות מחול.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), היה השירות בעיקרו פעילות מוסיקלית, יספק החייב את התאמת הנגישות לפי תקנת משנה (א)(1) ו־(2), בלבד.
{{ח:תת|(ד)}} החייב בביצוע התאמות נגישות לשירות פנאי לפי תקנה זו יפרסם את התאמות הנגישות שהוא מספק בשירות, ואת דרכי הגשת בקשות לקבלת התאמות הנגישות כאמור בתקנת משנה (א) ומועדיהן; ואולם לא הוגשה בקשה להתאמה מההתאמות שמציע החייב, זמן סביר לפני תחילת הפעילות, יהיה החייב פטור מביצוע התאמה זו.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן יד|סימן י״ד: נגישות בשירותי רווחה}}

{{ח:סעיף|74|ערכת תקשורת בשירותי רווחה}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על ביצוע התאמות נגישות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנות 9 עד 34}} לפי העניין, חייב בביצוע התאמות נגישות לשירותי רווחה יעשה שימוש, לפי הצורך, בערכת תקשורת תומכת וחליפית מסוג לוחות תקשורת מודפסים על גבי נייר או קרטון, הכוללים מילים, מושגים או משפטים המוצגים באותיות, סמלים או איורים, המותאמת למונחים שנעשה בהם שימוש בשירותי הרווחה.
{{ח:תת|(ב)}} לשכת רווחה תחזיק ערכה אחת לפחות כאמור בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|75|התאמות בשירותי רווחה}}
{{ח:תת|(א)}} חייב בהספקת יחידות אכסון מיוחדות במקום שניתנים בו שירותי רווחה, לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)|תקנות נגישות למקום ציבורי קיים}} או {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח1|תקנות הנגישות למקום חדש}}, כגון מעונות, מקלטים לנשים מוכות, מעונות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|חוק הפיקוח על מעונות}}, ולמעט מעונות שהם מוסד חינוך כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|בחוק}}, יבצע את התאמות הנגישות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 80|בתקנה 80(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} החייב יספק נוסף על האמור בתקנת משנה (א) גם התאמות נגישות אלה, לפי העניין ולפי אופי השירות:
{{ח:תתת|(1)}} במקום שנעשה בו שימוש בפעמון הדלת הראשית על ידי המתאכסנים, יסופק חיווי ויזואלי, בתוך המבנה, לציון צלצול הפעמון;
{{ח:תתת|(2)}} במקום שפתיחת הדלת הראשית בו נעשית באמצעות אינטרקום, כמשמעותו בת״י 1918 חלק 4 בסעיף הדן במערכת לתקשורת פנים, או באמצעות לוח מקשים (קודן) ילווה שחרור מנגנון הנעילה באמצעות חיווי ויזואלי;
{{ח:תתת|(3)}} סופק בשירות טלפון נייח לשימוש המתאכסנים, יסופק לבקשת אדם עם מוגבלות טלפון נייח שמתקיימות בו התאמות נגישות כאמור {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי בזק ולמיתקני בזק)#סעיף 4|בתקנה 4 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי בזק ולמיתקני בזק), התשס״ט–2009}}, ולפי מוגבלותו של האדם;
{{ח:תתת|(4)}} נמנע ממתאכסן, עקב מוגבלותו, לעשות שימוש בטלפון העומד לשימוש המתאכסנים, יתאפשר שימוש באמצעי תקשורת חלופי, כגון מכשיר פקס או אינטרנט, אם קיים במקום;
{{ח:תתת|(5)}} סופקה במקום מתן השירות אפשרות למתאכסנים לצפות בטלוויזיה ולהאזין לרדיו, יספק החייב, לבקשת מתאכסן עם מוגבלות מערכת עזר לשמיעה אישית אלחוטית לשמיעת קול טלוויזיה ורדיו.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן טו|סימן ט״ו: שירותי דת}}

{{ח:סעיף|76|התאמות נגישות בשירותי דת}}
{{ח:ת}} חייב בביצוע התאמות נגישות בשירותי דת יבצע נוסף על {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנות 9 עד 34}}, לפי העניין, התאמות נגישות כמפורט {{ח:פנימי|פרק ה סימן טו|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף|77|התאמות נגישות בבתי תפילה}}
{{ח:ת}} ניתן שירות דת בבית תפילה, יספק החייב את אלה:
{{ח:תת|(1)}} מערכת עזר קבועה לשמיעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 54|בתקנה 54(2)(א)}}, אם מספר המושבים במקום עולה על 60 או אם ניתן השירות, דרך קבע, ל־60 אנשים לפחות; לא נעשה במקום שימוש דרך קבע באמצעי הגברת קול, פטור נותן השירות מביצוע התאמות כאמור;
{{ח:תת|(2)}} עותקים בדפוס גדול של ספרי התפילה שנעשה בהם שימוש בשירות דרך קבע בשפה שמודפסים בה הספרים; מספר העותקים כאמור יהיה 10 אחוזי לפחות ממספר מקומות הישיבה במקום, אם ניתן בו שירות הדת דרך קבע, או ממספר המשתתפים דרך קבע בתפילה; בפסקה זו, ”דפוס גדול“ – אותיות דפוס שגודלן הוא בין 16 ל־22 נקודות;
{{ח:תת|(3)}} יספק לבקשת אדם עם מוגבלות מושב מותאם; אפשר שהמושב יוצב במקום ישיבה מיוחד; לא היו מקומות הישיבה בבית התפילה מקומות ישיבה קבועים, יסופק מושב מותאם בשיעור של 10 אחוזים מכלל הכיסאות המסופקים לציבור.

{{ח:סעיף|78|התאמות נגישות במקוואות}}
{{ח:תת|(א)}} במיתקן הרמה במקווה טהרה המאפשר כניסה ליציאה של אדם עם מוגבלות לבור הטבילה ושימוש במקלחת נגישה, יתקיימו דרישות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דרישות התקן הבין־לאומי ISO 10535 (Hoists for transfer of disabled persons – Requirements and test methods);
{{ח:תתת|(2)}} מיתקן ההרמה יהיה מסוגל להרים אדם שמסתו 160 ק״ג לפחות; על מיתקן ההרמה יסומן במקום בולט לעין מהי המסה המרבית שהוא יכול להרים.
{{ח:תת|(ב)}} חייב בביצוע התאמות נגישות במקווה יספק סיוע סביר של בלנית לאישה עם מוגבלות או סיוע של אדם אחר העוסק בהפעלת המקווה בדרך קבע לגבר עם מוגבלות, באתר המקווה, בכניסה לבור הטבילה שבו וביציאה ממנו, לרבות סיוע בשימוש במיתקן הרמה כאמור בתקנת משנה (א) המותקן במקום, כדי להבטיח שימוש בטיחותי בשירות הניתן במקווה.
{{ח:תת|(ג)}} מקווה טהרה קיים שהותקן בו מיתקן הרמה לפני יום התחילה או לפני יום תחילתן של {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)|תקנות {{ח:הערה|נגישות ל}}מקום ציבורי קיים}}, יהיה חייב פטור מהתקנת מיתקן הרמה שמפרטו לפי תקנת משנה (א).

{{ח:קטע3|פרק ה סימן טז|סימן ט״ז: שירותי הארחה}}

{{ח:סעיף|79|תחולה}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן טז|סימן זה}} יחול על שירותי הארחה הניתנים במקום ציבורי לאכסון כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)|בתקנות הנגישות למקום ציבורי קיים}}, למעט מקום שאינו בניין שבו לנים שלא ביחידות אכסון (כגון לינת שטח, לרבות באוהלים).

{{ח:סעיף|80|התאמות נגישות ביחידת אכסון מיוחדת בשירותי הארחה}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על ביצוע התאמות נגישות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנות 9 עד 34}} יבצע חייב בביצוע התאמות נגישות לשירותי הארחה ביחידת אכסון מיוחדת המסופקת לאדם עם מוגבלות במסגרת השירות, התאמות נגישות כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} גובהה של מיטה יהיה כמפורט בת״י 1918 חלק 3.2 בסעיף 2.4.2(ד); לבקשת אדם עם מוגבלות, יגביה החייב מיטה המצויה בחדר לינה של יחידה מיוחדת, בלא יותר מ־10 סנטימטרים מעל גובהה; הגבהת המיטה תיעשה בגובה של 5 סנטימטרים או 10 סנטימטרים מעל גובהה, לפי בחירת האדם עם המוגבלות, ובאופן יציב ובטוח, כגון באמצעות קוביות עץ, אך לא באמצעות מזרן נוסף;
{{ח:תתת|(2)}} במקביל לאחת הצלעות הארוכות של מיטה ביחידת האכסון המיוחדת, יימצא מעבר שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות; ביחידת אכסון מיוחדת במקום ציבורי קיים, רוחב המעבר יהיה 110 סנטימטרים לפחות, ויכול שרוחב המעבר כאמור יסופק על ידי שינוי מקום המיטה, לבקשת אדם עם מוגבלות;
{{ח:תתת|(3)}} היו ארוניות לצד המיטה, יהיו הארוניות ניתנות להזזה;
{{ח:תתת|(4)}} היה ארון ביחידה המיוחדת, יהיה לידו טווח הגעה לפי ת״י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בטווח הגעה בעבור אדם המתנייע בכיסא גלגלים (2.6.3.1), כך שיתאפשר לאדם להכניס ולהוציא פריטים מהארון, לרבות תליית פריטים בו; דלתות הארון יהיו דלתות הזזה הניתנות לפתיחה אגף על אגף;
{{ח:תתת|(5)}} ברהיטים ובמיתקנים ביחידה המיוחדת המופעלים על ידי האורח, לרבות כספת ומזגן, ייעשו התאמות נגישות לפי הוראות ת״י 1918 חלק 1, בסעיף הדן במידות אנוש (2.6); לבקשת אדם עם מוגבלות, יסופק לו שלט עם ניגוד מישושי להפעלת המזגן;
{{ח:תתת|(6)}} היו ביחידה המיוחדת כורסאות או כיסאות, יספק החייב מושב מותאם אחד לפחות;
{{ח:תתת|(7)}} הותקנה טלוויזיה ביחידת אכסון מיוחדת שיש בה מיטה, במועד שלאחר יום התחילה, תוצב הטלוויזיה מול ראש המיטה ושוליו התחתונים של המסך יהיו בגובה של 120 סנטימטרים לפחות מן הרצפה;
{{ח:תתת|(8)}} הותקנו בחדר האמבטיה ביחידת אכסון מיוחדת מאחזי יד פריקים, יוצעו אותם מאחזי יד לאדם עם מוגבלות שאמור להתאכסן ביחידת האכסון המיוחדת טרם התאכסנותו לבקשת האדם, יותקנו מאחזי היד הפריקים כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 פרט 8.189|בפרט 8.189 בתקנות נגישות למקום ציבורי חדש}} או {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)#תוספת 1 פרט 2.30|בפרט משנה {{ח:הערה|(}}30{{ח:הערה|)}} בפרט 2 בתוספת הראשונה לתקנות הנגישות למקום ציבורי קיים}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(9)}} היה הפרש גובה שאינו עולה על 6 סנטימטרים בין יחידת האכסון המיוחדת לבין מרפסת או גינה, לפי העניין, הנמצאים מחוץ ליחידה, יותקן סף פריק לשם התגברות על הפרש הגובה לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)#תוספת 1 פרט 2.8|פרט משנה {{ח:הערה|(}}8{{ח:הערה|)}} בפרט 2 בתוספת הראשונה לתקנות נגישות למקום ציבורי קיים}};
{{ח:תתת|(10)}} היה מטבחון ביחידת אכסון מיוחדת, יתקיימו בו אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היה במטבחון ארון תחתון, יכיל הארון מגירות בלבד; היו דלתות הארון דלתות הזזה – יכול שהארון יכיל מדפים נשלפים;
{{ח:תתתת|(ב)}} כיור יותקן לפי ת״י 1918 חלק 3.1 בסעיף 2.11.7.2;
{{ח:תתתת|(ג)}} משטח העבודה יהיה בגובה שבין 80 ו־85 סנטימטרים מן הרצפה; השולחן יהיה בגובה של 75 סנטימטרים מן הרצפה ואם אין שולחן כאמור, יסופק משטח עבודה בגודל של 80×60 סנטימטרים ובגובה שבין 73 ו־75 סנטימטרים מן הרצפה, וכן יתקיימו התנאים כמפורט בת״י 1918 חלק 1 בסעיף 2.6.2 לעניין חללים חופשיים לברכיים;
{{ח:תתתת|(ד)}} היה במטבחון ארון עליון, יהיו שוליו התחתונים בגובה שבין 130 ו־135 סנטימטרים מן הרצפה ותתאפשר לאדם עם המוגבלות גישה למדף התחתון שבארון.

{{ח:סעיף|81|ערכת עזר לשמיעה}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו, ”ערכת עזר לשמיעה“ – ערכה הכוללת אבזרים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} טלפון לאנשים עם מוגבלות שמתקיימים בו אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} קיימת לפחות אפשרות להגברת אות השמע והצלצול;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא מתאים לשימוש עם מכשיר שמיעה אישי במצב ”T“{{כ}} (telecoil);
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא מאפשר שינוי תחום תדרי הצלצול (טון);
{{ח:תתתת|(ד)}} קיימת אפשרות לחיווי חזותי (הבזקי אור) לצלצול הטלפון;
{{ח:תתתת|(ה)}} קיימת אפשרות לחיבור כרית רטט;
{{ח:תתת|(2)}} מערכת עזר לשמיעה אישית אלחוטית לטלוויזיה ולרדיו שכוללת אבזרים ומאפיינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מקלטים אישיים מסוג אוזניות ומקלטים מסוג לולאת השראה צווארית, במספר כמפורט בתקנת משנה (ב);
{{ח:תתתת|(ב)}} וסת עוצמה אישי ביחידת המקלט;
{{ח:תתתת|(ג)}} סוללות נטענות ומטען נייח;
{{ח:תתת|(3)}} מערכת התראה ניידת מודולרית אלחוטית למקורות קול המפעילה, בלא שיהוי, אמצעי התראה על פעילות מקור קול, הכוללת:
{{ח:תתתת|(א)}} חיבור למקורות הקול המפורטים להלן, או ניתנת לחיבור אליהם, לפי העניין:
{{ח:תתתתת|(1)}} צלצול טלפון;
{{ח:תתתתת|(2)}} גלאי עשן או מערכת התראה מרכזית של שירות ההארחה;
{{ח:תתתתת|(3)}} צלצול או דפיקה בדלת;
{{ח:תתתתת|(4)}} שעון מעורר;
{{ח:תתתת|(ב)}} אמצעי התראה אלה: הבזק אור, רטט, אות שמע מוגבר ומאפשרת למשתמש לבחור אילו אמצעי התראה להפעיל;
{{ח:תתתת|(ג)}} יחידת בסיס, יחידת משדרים ויחידת מקלט הניתן לנשיאה; המערכת מפעילה את אמצעי ההתראה כאמור בפסקת משנה (ב) ומסמנת איזה מבין מקורות הקול הוא המופעל; יחידת הבסיס פועלת באמצעות חשמל וסוללת גיבוי; יחידת המשדרים ויחידת המקלט לנשיאה פועלות באמצעות סוללות;
{{ח:תתת|(4)}} מארז נייד לאחסון ערכת העזר, המסומנת בסמל הנגישות הבין־לאומי לנגישות אנשים עם מוגבלות שמיעה בגודל עד 10×10 סנטימטרים שכולל הסבר לגבי הציוד והוראות שימוש והפעלה, בשפות עברית ערבית ואנגלית.
{{ח:תת|(ב)}} החייב בביצוע התאמות נגישות לשירותי הארחה יחזיק ערכות עזר לשמיעה, יספקן ויתקינן לפי פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר ערכות העזר יהיה כאמור בטור ב׳ בטבלה שלהלן, לשירות הארחה שמספר יחידות האכסון בו הוא כאמור בטור א׳ לצדו:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;טור א׳&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טור ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מס׳ המושבים או תפוסת המקום&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיעור המקלטים שיסופקו&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26 עד 75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;76 עד 100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;101 עד 200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;201 עד 400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;401 עד 500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7 בתוספת ערכה אחת לכל 75 יחידות אכסון נוספות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:תתת|(2)}} אם הוא חייב להחזיק לפי הטבלה שבפסקה (1) –
{{ח:תתתת|(א)}} עד שלוש ערכות עזר – תכלול ערכת עזר אחת לפחות שני מקלטי אוזניות ושני מקלטי לולאות השארה צוואריות לשמיעת קול טלוויזיה ורדיו; הערכות האחרות יכללו מקלט אישי אחד מסוג אוזניות ומקלט אחד מסוג לולאת השראה צווארית לשמיעת קול טלוויזיה ורדיו;
{{ח:תתתת|(ב)}} ארבע ערכות עזר לשמיעה לפחות – יכללו שתיים מהן לפחות, שני מקלטים אישיים מסוג אונזיות ושני מקלטים מסוג לולאת השראה צווארית לשמיעת קול טלוויזיה ורדיו; הערכות האחרות יכללו מקלט אישי אחד מסוג אוזניות ומקלט אחד מסוג לולאת השראה צווארית לשמיעת קול טלוויזיה ורדיו;
{{ח:תתת|(3)}} לבקשת אורח עם מוגבלות תסופק ותותקן ערכת עזר לשמיעה ביחידת האכסון שבה בוחר האדם להתארח; היה מספר האורחים עם מוגבלות שמיעה ביחידת אכסון אחת גדול ממספר המקלטים האישיים בערכת עזר אחת לשמיעה, יסופקו מקלטים אישיים נוספים כמספר האורחים, מתוך ערכות העזר האחרות לשמיעה המצויות בחזקת החייב.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), חייב המספק שירותי הארחה בבקתות (כגון בונגלו) שלא מסופק בהן טלפון או טלוויזיה, יהיה פטור מהספקת אמצעי עזר כאמור; היה החייב פטור כאמור, תינתן לאדם עם מוגבלות, לפי תיאום עמו, התראה על אירוע חירום כגון שריפה, באמצעות מסרון.

{{ח:סעיף|82|התאמות בשירותי הארחה}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על הספקת מערכות עזר לשמיעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 81|תקנה 81}}, יספק החייב בביצוע התאמות נגישות לשירותי הארחה אמצעי עזר ושירותי עזר אלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לשימוש אדם עם מוגבלות יועמד שירות פקסימילה בעמדת שירות, בעלות של שיחת טלפון ליעד הנדרש, בעד כל משלוח מקסימילה;
{{ח:תתת|(2)}} סופק לאדם עם מוגבלות כרטיס אלקטרוני, יסומן הכרטיס בסימן חזותי כגון חץ או בסימן מישושי כגון חיתוך של אחת מזוויות הכרטיס, או חירורה, לפי בקשתו של האדם, כך שיהיה ניתן לזהות את כיוון הכנסת הכרטיס לחריץ;
{{ח:תתת|(3)}} סופקו סרטי הדרכה לגבי השירותים הניתנים בשירות ההארחה (כגון סרטונים על פינוי בשעת חירום או על השירותים המסופקים בספא), הם יסופקו עם כתוביות בשפת הסרט; היו הכתוביות סמויות, יינתן לאדם עם המוגבלות הסבר כיצד להפעילן;
{{ח:תתת|(4)}} לבקשתו של אדם בגיר עם מוגבלות, יתאפשר לו ללון ביחידת אכסון אחת עם הוריו, למעט בשירות הארחה שהדבר אסור בו משיקולי בטיחות או אם יש בכך פגיעה מהותית באופי השירות שניתן במקום;
{{ח:תתת|(5)}} החייב ישכיר או יספק יחידה מיוחדת למי שאינו אדם עם מוגבלות בניידות אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לא נותרו יחידות אכסון רגילות להשכרה או הספקה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מועד תחילת האירוח המתוכנן ביחידה הוא פחות משלושה שבועות מיום ביצוע הזמנתה; ואולם בחגי ישראל ומועדיו, בחודשים יולי ואוגוסט ובשבועיים שלפני כל אחד מאלה, תושכר או תסופק יחידה מיוחדת כאמור רק אם מועד תחילת האירוע המתוכנן הוא פחות מחמישה שבועות מביצוע ההזמנה של היחידה המיוחדת;
{{ח:תתת|(6)}} החייב ידאג לשמירת מקום חניה בעבור אורח שהוא אדם עם מוגבלות הלן במלון ואשר לרכבו יש תג נכה, מיום תחילת האירוע עד יום סיומו; מספר מקומות החניה אשר יישמרו בעבור אורחים עם מוגבלות יהיה לפחות כמספר מקומות החניה לנכים שהתקנתם נדרשת לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 פרט 8.110|פרט 8.110 לתקנות התכנון והבנייה}} או לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)#תוספת 1 פרט 2|פרט 2 בתוספת הראשונה לתקנות הנגישות למקום ציבורי קיים}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(7)}} נשמר מקום חניה בעבור אורח שהוא אדם עם מוגבלות, תתואם פתיחת החניה באמצעות הטלפון עם האדם עם המוגבלות, לבקשתו, וסמוך להגעתו;
{{ח:תתת|(8)}} הותקן במקום הציבורי סימן מוביל, לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)|תקנות הנגישות למקום ציבורי קיים}}, יסופק לבקשת אדם עם מוגבלות הלן במקום, עם הגעתו למקום, ליווי מהכניסה עד לדלפק הקבלה, למעלית, ליחידת האכסון שהוא מתאכסן בה או למיתקנים השונים במקום, לפי העניין; ואולם אם לא הותקן סימן מוביל במקום ציבורי לאכסון, שתפוסתו 500 איש לפחות, וכניסתו ודלפק הקבלה בקרבת הכניסה מאוישים ברציפות 24 שעות ביממה, כאמור {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)#תוספת 1 פרט 2.16|בפרט משנה {{ח:הערה|(}}16{{ח:הערה|)}} בפרט 2 בתוספת הראשונה של תקנות הנגישות למקום ציבורי קיים}}, יסופק ליווי לבקשת אדם עם מוגבלות הלן במקום לכל חלקי המקום הציבורי, לפי העניין;
{{ח:תתת|(9)}} בשירות הארחה שלא מסופק בו ליווי כאמור בפסקה (8), תסופק לבקשת אדם עם מוגבלות מפה בדפוס נגיש שיצוין בה מיקום השירותים העיקריים הניתנים בשירות ההארחה, כגון: דלפקי הקבלה, חדרי שירותים, טלפונים ציבוריים, אזורי הישיבה ודרכי המילוט; אסרו גורמי ביטחון המוסמכים על פי דין על הספקת מפה בדפוס של המקום שניתן בו שירות ההארחה, פטור החייב מהספקת מפה בדפוס נגיש כאמור; בשירות הארחה שבו פחות משמונה יחידת אחסון, יהיה החייב פטור מביצוע התאמת נגישות זו;
{{ח:תתת|(10)}} לבקשת אדם עם מוגבלות יסופק לו שלט שנועד לתלייה מחוץ לדלת חדרו, ולפיו המתארחים בחדר זקוקים לסיוע בפינוי בחירום;
{{ח:תתת|(11)}} הותקן בחדר שלט עם הסבר מילולי על אודות הפעלת מכשיר או אבזר, יסופק המידע בשלט גם תוך פישוט לשוני ושימוש מרבי בסמלול או באיור, לפי העניין;
{{ח:תתת|(12)}} נוסף על אמצעי העזר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 81|בתקנה 81(א)}}, יספק חייב, לבקשת אדם עם מוגבלות, טלפון נייח נגיש כאמור {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי בזק ומיתקני בזק)#סעיף 4|בתקנה 4 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי בזק ומיתקני בזק), התשס״ט–2009}}, בהתאם למוגבלותו של האדם ולפי העניין; ואולם אם לא סופק טלפון ביחידות אכסון, יהיה החייב פטור מביצוע התאמה זו;
{{ח:תתת|(13)}} הותקנה טלוויזיה ביחידת אכסון, במועד שלאחר יום התחילה יבוצעו התאמות נגישות באמצעי ההפעלה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)#תוספת 1 פרט 2.27|בפרט משנה {{ח:הערה|(}}27{{ח:הערה|)}} בפרט 2 לתוספת הראשונה של תקנות נגישות למקום ציבורי קיים}} לעניין זיהוי במישוש וניגודיות חזותית.
{{ח:תת|(ב)}} לבקשת אדם עם מוגבלות המתאכסן במקום, יספק החייב גם את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הדרכה בהתמצאות במקום מתן השירות לרבות מיקום חלקיו השונים והשירותים הניתנים בהם, ודרכי המילוט בשעת חירום;
{{ח:תתת|(2)}} הדרכה בתפעול אמצעי העזר, מכשירים ועזרים המצויים ביחידת האכסון או המסופקים לאדם עם מוגבלות לפי בקשתו, ובהם טלוויזיה, מזגן, כספת ומערכת העזר לשמיעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 81|בתקנה 81}}, וכן סיוע סביר בשימוש באמצעים, מכשירים ועזרים כאמור, לרבות שינוי מיקום פריטי ריהוט;
{{ח:תתת|(3)}} הקראת מסמכים שמספק החייב, סיוע בספירת כסף וזיהויו וסיוע סביר בנשיאת מטען;
{{ח:תתת|(4)}} מידע בדבר התאמות הנגישות הקיימות ביחידות האכסון המיוחדות והרגילות והאמצעי העזר שנותן השירות מספק, וכן מידע על אודות התאמות הנגישות המצויות ביחידת האכסון שבה מתארח האדם עם המוגבלות ואמצעי העזר ושירותי העזר אשר ניתן לספק לו ביחידה זו;
{{ח:תתת|(5)}} כל שירות עזר סביר אחר, לפי הנסיבות.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן יז|סימן י״ז: שירותי מגורים ולינה}}

{{ח:סעיף|83|התאמות נגישות לשירותי מגורים ולינה}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על ביצוע התאמות נגישות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנות 9 עד 34}}, נותן שירות המספק שירותי מגורים או לינה לתקופות קצובות, לרבות במעון לעובדים או לציבור בלתי מסוים אחר, למעט שירות לינה המסופק בשירות שחלים עליו {{ח:פנימי|פרק ה סימן יד|סימנים י״ד}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן טז|או ט״ז בפרק זה}}, ידאג, בכפוף לאופי השירות ולפי העניין, לאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאמות נגישות ליחידות המיוחדות שהוא מספק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 80|בתקנה 80(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} יספק אמצעי עזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 81|תקנה 81(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} לבקשת אדם עם מוגבלות תינתן לו הכוונה לחלקים השונים במקום שניתן בו שירות המגורים או הלינה, לפי העניין (כגון הכניסה, מטבח, מקלחות, חדרי השירותים) וכן הסבר לגבי תפעול המכשירים השונים;
{{ח:תתת|(4)}} לבקשת אדם עם מוגבלות אשר הוגשה זמן סביר מראש, יסופק כל אמצעי עזר או שירות עזר סביר, לפי הנסיבות;
{{ח:תתת|(5)}} קיימים חללים לשימוש משותף (כגון מטבח או מקלחת) במקום ציבורי שמסופק בו שירות מגורים או לינה ושקיימת בו יחידת אכסון מיוחדת יחולו גם באותם חללים הוראות ת״י 1918 חלק 1 בסעיף הדן במידות אנוש.
{{ח:תת|(ב)}} חייב בביצוע התאמות נגישות לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן יז|סימן זה}} יפרסם את התאמות הנגישות המסופקות בשירות שהוא מספק, דרכי הגשת בקשה לקבלת התאמות נגישות ומועדי הגשתה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בתקנה 34(ג)}}.
{{ח:תת|(ג)}} חייב בביצוע התאמות נגישות לפי תקנה זו יספק יחידת אכסון מיוחדת למי שאינו אדם עם מוגבלות, רק אם לא נותרו בידו יחידות אכסון רגילות ואם לא נדרשה יחידת האכסון המיוחדת על ידי אדם עם מוגבלות זמן סביר לפני מועד אכסונה על ידו.
{{ח:תת|(ד)}} ביקש אדם עם מוגבלות יחידת אכסון מיוחדת לאחר שזו סופקה לאדם שאינו עם מוגבלות, רשאי החייב להעביר את המתאכסן ליחידת אכסון אחרת ולספק את היחידה המיוחדת לאדם עם מוגבלות; החייב יידע אדם בלא מוגבלות שמסופקת לו יחידת אכסון מיוחדת, עם הספקת היחידה, כי ייתכן ותסופק לאדם עם מוגבלות אם תוגש בקשה לכך, גם לאחר מועד כניסתו ליחידה.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן יח|סימן י״ח: שירותי הסעדה}}

{{ח:סעיף|84|נגישות שירותי הסעדה}}
{{ח:תת|(א)}} חייב בביצוע התאמות נגישות בשירותי הסעדה יבצע את התאמות הנגישות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנות 9 עד 34}} {{ח:פנימי|סעיף 52|ו־52}} לפי העניין ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סיפק החייב מושבים לסועדים, יהיו 10 אחוזים מהם ולא פחות משניים מושבים מותאמים; ואולם היה שטח האזור שניתן בו שירות ההסעדה, לרבות שטחי חוץ כגון מרפסת או מדרכה, פחות מ־50 מטרים רבועים, יהיה פטור מביצוע התאמות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} סיפק החייב שולחנות לסועדים, יתקיימו ב־5 אחוזים מהם, ולפחות בשולחן אחד, תנאי ת״י 1918 חלק 1 לעניין שטח חופשי לכיסא גלגלים (2.6.1), חללים חופשיים לברכיים וכפות הרגליים (2.6.2) וטווח הגעה לחזית (2.6.3.1);
{{ח:תתת|(3)}} לבקשת אדם עם מוגבלות, יספק החייב בנסיבות לתפריט המוצע לסועדים, בעת קבלת השירות, אחת מהתאמות הנגישות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 29|בתקנה 29(ד)}} המתאימה למוגבלותו בכפוף {{ח:פנימי|סעיף 29|לתקנה 29(ג)}}, ובכפוף לאמצעים הטכנולוגיים המצויים בידי החייב;
{{ח:תתת|(4)}} היה השירות חלק מרשת הסעדה, שבה עשרה סניפים לפחות, יספק החייב, לבקשת אדם עם מוגבלות, תצלומים של המנות הנפוצות המוצעות לציבור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) –
{{ח:תתת|(1)}} ניתן שירות הסעדה במקום שיש בו עמדת שירות ושולחנות לציבור הסועדים, יהיה החייב פטור מביצוע הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18}};
{{ח:תתת|(2)}} בשירות הסעדה שבו קיימת עמדת שירות ואינו שירות עצמי (כגון פאב), יספק החייב, לבקשת אדם עם מוגבלות, שולחן כאמור בתקנת משנה (א)(2) ובמידת הצורך מושב מותאם כאמור בתקנת משנה (א)(1), לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (2), ניתן שירות ההסעדה כאמור בעמדת שירות בשיטת ”קח ולך“ כאשר אין במקום שולחנות וכיסאות, יהיה החייב פטור מהספקת שולחן או כיסא כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} בשירותי הסעדה בשיטת השירות העצמי – שבה הסועד נוטל את המזון אל צלחתו בעצמו – יוודא החייב כי כל סוגי המזון המוצעים לציבור יהיו בטווח הגעה של אדם עם מוגבלות המתנייע בכיסא גלגלים, לפי הוראות ת״י 1918 חלק 1 בסעיפים הדנים בטווחי הגעה (2.6.3.1 עד 2.6.4).
{{ח:תת|(ד)}} החייב יספק לבקשת אדם עם מוגבלות כל שירות עזר סביר, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52|בתקנה 52}}, כגון מציאת מושב פנוי, תיאור בעל פה של המזון המוצע במקום, סיוע בנשיאת המזון מן הדלפק אל מושבו, תיאור מיקומם של כלי האוכל והשירות, והכל לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)}} במזנון בבית קולנוע שבשטחו שולחנות לציבור, יבוצעו התאמות כאמור בתקנת משנה (א); לא היו בשטחו של המזנון שולחנות לציבור – יבוצעו במזנון התאמות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18}}.
{{ח:תת|(ו)}} בתקנה זו, ”שירותי הסעדה“ – מסעדה, בית קפה, בר או כל מקום אחר שמגישים בו מזון ומשקאות לציבור וכן שירות קייטרינג.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן יט|סימן י״ט: נגישות לשירותי ספורט ופנאי}}

{{ח:סעיף|85|נגישות לשירותי ספורט ופנאי}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על ביצוע הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנות 9 עד 34}}, לפי העניין, חייב בביצוע התאמות נגישות לשירותי ספורט, לרבות שירות הניתן בבריכת שחייה, פארק מים ובמיתקני ספורט יספק, לבקשת אדם עם מוגבלות, התאמות נגישות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הכוונה לחלקיו השונים של מקום שניתן בו השירות; ואולם בשירותים המופעלים במקום ציבורי שבו אין נוכחות קבועה של אדם המספק שירות במישרין לציבור, יהיה החייב פטור מביצוע התאמה זו;
{{ח:תתת|(2)}} היה במקום עובד המיומן בהפעלת המיתקנים והמכשירים, יספק סיוע סביר בזיהוי המיתקנים ובשימוש בהם;
{{ח:תתת|(3)}} במכון כושר, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח)|בחוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), התשנ״ד–1994}} (להלן – חוק מכוני כושר), שבו מסופקים שירותי כושר גופני באמצעות מכשירים, תהיה נגישות רציפה, כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)|בתקנות הנגישות למקום ציבורי קיים}}, לעשרה אחוזים לפחות מן המכשירים מכל אחד מסוגי מכשירים אלה: משקולת חופשית, מכשיר התנגדות ומכשיר אירובי, כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות מכוני הכושר (רישוי ופיקוח) (אימון קטינים במכוני כושר)|בתקנות מכוני הכושר (רישוי ופיקוח) (אימון קטינים במכוני כושר), התשס״ה–2005}}; ואולם אם היה במקום מתחם למשקולות חופשיות שאין נגישות אליו, תינתן נגישות רציפה למכשיר אחד לפחות מסוג זה;
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקה (3), הוצבו המכשירים באולם ששטחו אינו עולה על 100 מטרים רבועים, תסופק נגישות רציפה למכשיר אחד לפחות מכל אחד מהסוגים האמורים בפסקה (3);
{{ח:תתת|(5)}} בבריכת שחייה שאורכה 25 מטרים לפחות ושבה מסלולים מסומנים, ימתח חבל לרוחב הבריכה במרחק 5 מטרים מכל דופן קצה ובגובה שבין 180 ל־250 סנטימטרים מעל פני הבריכה, ולכל אורכו דגלונים המצויים בניגוד חזותי זה מזה.
{{ח:תת|(ב)}} אין באמור בתקנה זו לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|תקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכות שחייה)|תקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכות שחייה), התשס״ד–2004}}, ומהוראות {{ח:חיצוני|חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח)|חוק מכוני כושר}} והתקנות שהותקנו על פיו.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: נגישות חלופית למקום ציבורי ולשירות ציבורי}}

{{ח:סעיף|86|נגישות חלופית למקום ציבורי ולשירות ציבורי}}
{{ח:תת|(א)}} התקיים תנאי מן התנאים המפורטים בתקנת משנה (ב), למעט בשירות ציבורי שחלים עליו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1 סימן ו|סימנים ו׳}}, {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1 סימן ז|ז׳}} {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1 סימן י|ו־י׳ בפרק ה׳1 לחוק}}, יבצע החייב את אותן התאמות נגישות אשר אינן מהוות נטל כבד מדי, ככל שפטור כאמור חל עליו, או שינוי יסודי במהות השירות, המבטיחות מתן השירות לאנשים עם מוגבלות באופן בטוח, נוח, מכובד ועצמאי ככל האפשר.
{{ח:תת|(ב)}} החייב יבצע התאמות נגישות חלופיות כאמור בתקנת משנה (א) אם ניתן לו פטור מלא או חלקי מביצוע התאמת נגישות, בהתקיים אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ביצוע התאמות הנגישות למקום ציבורי או לשירות ציבורי –
{{ח:תתתת|(א)}} מהווה נטל כבד מדי;
{{ח:תתתת|(ב)}} יגרום לשינוי יסודי במהות השירות כאמור {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19יג|בסעיף 19יג(א)(4) לחוק}}, או פגיעה מהותית באופיו המיוחד של מקום ציבורי בשל ערכי ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע כאמור {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19ט|בסעיף 19ט(ב)(1) לחוק}};
{{ח:תתת|(2)}} התאמת נגישות למקום ציבורי אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות, לפי חוות דעת של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, כאמור {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19יג|בסעיף 19יג(א)(1) לחוק}};
{{ח:תתת|(3)}} הנציב פטר את החייב מביצוע התאמות נגישות לשירות ציבורי או למקום ציבורי קיים מחשש להתמוטטות כלכלית, כאמור {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19יג|בסעיף 19יג(ג) לחוק}}.
{{ח:תת|(ג)}} בתקופת הביניים שעד למועד שנקבע לביצוע כל שלבי התאמות הנגישות למקום ציבורי, כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)|בתקנות הנגישות למקום ציבורי קיים}}, {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לאתר)|תקנות הנגישות לאתר}}, {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין)|ותקנות הנגישות למקום שאינו בניין}}, לפי העניין, יבצע החייב, ככל האפשר, את ההתאמות החלופיות כאמור בתקנת משנה (א); ביצוע התאמה חלופית לפי הוראה זו אינה פוטרת את החייב מביצוע התאמות נגישות לפי כל דין.
{{ח:תת|(ד)}} בתקופת הביניים שעד למועד שנקבע לביצוע כל שלבי התאמות הנגישות לשירות, כאמור {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק ח׳}}, יבצע החייב, ככל האפשר, התאמות חלופיות כאמור בתקנת משנה (א); ביצוע התאמה חלופית לפי הוראה זו אינה פוטרת את החייב מביצוע התאמות נגישות לפי כל דין.
{{ח:תת|(ה)}} בבחירת אמצעי עזר חלופי במסגרת התאמות חלופיות כאמור בתקנת משנה (א), יבחר החייב באותו אמצעי המתאים לרוב מקבלי השירות עם המוגבלות שלה נועדה ההתאמה, לאחר קבלת חוות דעת ממורשה לנגישות השירות או ממורשה לנגישות מבנים תשתיות וסביבה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ו)}} קיים במקום ציבורי הפרש גובה, יכול שישמש כנגישות חלופית לפי תקנה זו –
{{ח:תתת|(1)}} במקום שהפרש הגובה בו אינו עולה על 50 סנטימטרים – כבש נייד, יציב, שמתקיימים בו אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שיפועו לא יעלה על 12 אחוזים;
{{ח:תתתת|(ב)}} רוחבו 90 סנטימטרים לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} היה הפרש הגובה עד 110 סנטימטרים – מעלון אנכי, שכושר ההרמה שלו בעבור אדם עם מוגבלות ומכשיר העזר שלו, הוא 250 קילוגרמים לפחות.
{{ח:תת|(ז)}} חייב המבצע התאמה חלופית אחת או יותר בשירות שהוא מספק, יפרסם את דבר השימוש בהתאמה החלופית יחד עם פרסום שאר ההתאמות לשירות שאותו הוא מספק, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בתקנה 34}}.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הכשרת עובדים, מינוי רכז נגישות}}

{{ח:סעיף|87|יידוע צוות העובדים בחובות על פי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|החוק}}}}
{{ח:תת|(א)}} נותן שירות יידע את העובדים בנושאים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} איסור הפלייתם של אנשים עם מוגבלות במתן השירות, כאמור {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19ג|בסעיפים 19ג}} {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19ו|ו־19ו לחוק}};
{{ח:תתת|(2)}} חובת מתן שירות שוויוני בסביבה מכילה כאמור {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ובתקנות 3 עד 5}}, ועיגון חובה זו בנוהלי השירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9}};
{{ח:תתת|(3)}} עיקרי החובות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|החוק}} החלות על השירות האמור, לפי תקנות אלה ולפי כל דין אחר, לתת נגישות לאנשים עם מוגבלות ולבצע התאמות נגישות למקום ציבורי ולשירות ציבורי.
{{ח:תת|(ב)}} החייב יידע את העובדים כאמור בתקנת משנה (א) בדפוס או באמצעים דיגיטליים (כגון סרטוני הדרכה או לומדות); ואולם מעסיק החייב פחות מ־25 עובדים, רשאי הוא ליידע את העובדים בעל פה; תחילתה של תקנת משנה זו שנה מיום התחילה.

{{ח:סעיף|88|הכשרת עובדים למתן שירות לאנשים עם מוגבלות}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על ביצוע הוראות {{ח:פנימי|סעיף 87|תקנה 87}}, ינחה חייב את צוות העובדים שתפקידם לספק את השירות ישירות לציבור, את הממונים הישירים עליהם וכן את נושאי המשרה על פי דין ({{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} – נושא משרה) שתפקידם לספק שירות לציבור בכל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סוגי מוגבלויות שונים וכיצד הם עשויים לבוא לידי ביטוי בעת קבלת השירות;
{{ח:תתת|(2)}} כללי התנהגות נאותים כלפי אנשים עם מוגבלות בעת מתן השירות, לרבות דרך ולשון הפנייה אליהם;
{{ח:תתת|(3)}} הפעולות שעל עובד או נושא משרה לנקוט כדי לבצע את התאמות הנגישות, לרבות תפעול אמצעי העזר ותחזוקתם, מתן שירותי עזר או הזמנתם, ותחזוקת ההתאמות אשר בוצעו למקום הציבורי שבו ניתן השירות לפי תקנות אלה, לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח1|תקנות הנגישות למקום ציבורי חדש}}, לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)|תקנות הנגישות למקום ציבורי קיים}}, לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לאתר)|תקנות הנגישות לאתר}} או לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין)|תקנות הנגישות למקום שאינו בניין}}, וכל הוראת דין המתייחסת להתאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} חייב בביצוע התאמות נגישות לשירות יבטיח שבמקום מתן השירות יהיו, בכל שעות מתן השירות לציבור, עובדים אשר הונחו כאמור בתקנת משנה (א), למעט בשירות ציבורי הניתן בשעות שאין בהן עובדים במקום מתן השירות.

{{ח:סעיף|89|דרכי הכשרת העובדים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} העסיק חייב יותר מ־25 עובדים או נושאי משרה שתפקידם לספק את השירות ישירות לציבור, ידריך את העובדים, את הממונים הישירים עליהם ואת נושאי המשרה ויכשירם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 88|בתקנה 88}} בכל אלה ולפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} בהתנסות חווייתית, אשר תועבר לכל עובד שתפקידו לספק את השירות ישירות לציבור, ואולם החייב יהיה פטור מהכשרה באמצעות התנסות חווייתית של עובדים זמניים אשר תקופת עבודתם הכוללת אינה עולה על 7 חודשים; חייב סיפק שירות ציבורי ערב יום התחילה יבצע את הוראות פסקה זו לא יאוחר מתום שלוש שנים מיום התחילה;
{{ח:תתת|(2)}} בדפוס או באמצעים דיגיטליים (כגון סרטוני הדרכה או לומדות) אחת לשנה לפחות; תחילתה של פסקה זו שנה מיום התחילה;
{{ח:תתת|(3)}} בהדרכה פרטנית לעובד האחראי על הפעלת אמצעי העזר או שירות העזר שיש לספק לפי תקנות אלה, בדבר דרכי הפעלתם, והכל לפי העניין; הדרכה פרטנית ראשונה לפי פסקה זו בהפעלת אמצעי עזר תיערך בסמוך לאחר המועד להתקנת אמצעי העזר לפי התקנות; הדרכה ראשונה בשירותי עזר תיערך לא יאוחר מ־6 חודשים מיום התחילה; ואולם נדרשה התקנת אמצעי עזר במועד מאוחר יותר, יבוצעו ההדרכה וההכשרה כאמור בסמוך למועד התקנת האמצעים על ידי החייב;
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקאות (1) עד (3), עובד חדש הנותן שירות ישירות לציבור או נושא משרה חדש על פי דין שתפקידו לספק שירות במישרין לציבור, למעט עובד המספק שירות באופן חד־פעמי כאמור בתקנת משנה (ו), יודרך ויוכשר כאמור עם כניסתו לעבודה, ולא יאוחר מ־3 חודשים מיום תחילת העבודה, באחת או יותר מהדרכים כאמור בפסקאות (1) עד (3), לפי העניין ויקבל הדרכה והכשרה באמצעים האחרים לא יאוחר משנה מיום תחילת העבודה; ואולם עובד חדש או נושא משרה חדש שהודרך והוכשר לפני כניסתו לתפקיד באחת או יותר מן הדרכים האמורות בפסקאות (1) עד (3) וההכשרה דומה להכשרה הנדרשת לתפקידו החדש יהיה פטור מהדרכה או מהכשרה נוספת בדרך שבה הוכשר אך לא יהיה פטור מהדרכה או הכשרה בדרכים האחרות, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} חייב המעסיק יותר מ־25 עובדים יכין תכנית הדרכה תוך הסתייעות בהנחיות הנציבות שפורסמו לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מו|סעיף 19מו לחוק}} (להלן – הנחיות הנציבות), העוסקות בנושאים שיש להדריך בהם את העובדים בסוגי השירותים הציבוריים השונים; התכנית תותאם על ידי החייב לשירות שמבוצעת בו ההדרכה ותאושר בידי מורשה לנגישות השירות; לא פרסמה הנציבות הנחיות בנושא מסוים או לגבי סוג שירות שמספק החייב – יכין החייב תכנית הדרכה לעניין זה על פי החיקוקים הנוגעים לעניין.
{{ח:תת|(ג)}} חייב בביצוע התאמות נגישות המעסיק פחות מ־25 עובדים שתפקידם לספק את השירות במישרין לציבור, ידריך את העובדים באחת מדרכים אלה, לפי העניין ורשאי הוא לשם כך להסתייע בהנחיות הנציבות, העוסקות בנושאים שיש להדריך בהם את העובדים בסוגי השירותים הציבוריים השונים:
{{ח:תתת|(1)}} בהדרכה פרונטלית, לרבות הדרכה בהפעלת אמצעי עזר או בהספקת שירותי עזר שהוא חייב לפי תקנות אלה לספק לאדם עם מוגבלות;
{{ח:תתת|(2)}} בדפוס או באמצעים דיגיטליים.
{{ח:תת|(ד)}} חייב בהכשרת עובדים כאמור בתקנת משנה (ג) יבצע את ההכשרה וההדרכה לעובדים בתוך שנה מיום התחילה; עובדים שהחלו את עבודתם לאחר המועד האמור יוכשרו מיד עם תחילת עבודתם.
{{ח:תת|(ה)}} נותן שירות שהוא רשת שמועסקים בה 25 עובדים לפחות שמתפקידם לספק שירות במישרין לציבור, יכשיר וידריך כאמור בתקנת משנה (א) את כל העובדים כאמור בסניפי הרשת.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ה), החייב יהיה פטור מהכשרה והדרכה כאמור של עובדים המספקים שירות באופן חד־פעמי, רק במשך שעות אחדות ביום אחד בלבד, ובלבד שבעת מתן השירות נוכח במקום עוד עובד אחד לפחות אשר עבר הכשרה והדרכה כאמור, והמספק שירות דומה.
{{ח:תת|(ז)}} החייב בהכשרה והדרכה של עובדים כאמור בתקנה זו יערוך רישום של העובדים אשר הודרכו והוכשרו, והמועד שבו עברו את ההדרכה או ההכשרה.

{{ח:סעיף|90|חייב המספק שירות לציבור באמצעות מי שאינם עובדיו}}
{{ח:תת|(א)}} חייב המספק שירות לציבור באמצעות עובדים של קבלן כוח אדם או באמצעות עובדים של קבלן שירות יעשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} יעביר את ההכשרה לעובדי קבלן כוח האדם או לעובדי קבלן השירות לפי העניין, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 87|תקנות 87 עד 89}};
{{ח:תתת|(2)}} יבטיח שקבלן כוח האדם או קבלן השירות יכשירו את עובדיהם, לפי העניין, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 87|תקנות 87 עד 89}}.
{{ח:תת|(ב)}} מעסיק נותן השירות מתנדב במתן שירות לציבור, יהיה נותן השירות אחראי להדרכתו, הכשרתו ויידועו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 87|בתקנות 87 עד 89}}, ואולם החייב יהיה פטור מהכשרת מתנדב לפי {{ח:פנימי|סעיף 89|תקנה 89(א)(1)}} אם נמצא עם המתנדב באופן קבוע עובד של החייב שהוכשר לפי {{ח:פנימי|סעיף 89|התקנה האמורה}}.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קבלן כוח אדם“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קבלן שירות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 20א|בסעיף 20א לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}}.

{{ח:סעיף|91|רכז נגישות}}
{{ח:תת|(א)}} חייב בביצוע התאמות נגישות לשירות המעסיק 25 עובדים לפחות, ימנה מתוך העובדים רכז נגישות, לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מב|סעיף 19מב לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} החייב בביצוע התאמות נגישות יבטיח כי רכז הנגישות יהיה –
{{ח:תתת|(1)}} ככל האפשר, עובד בתפקיד ניהולי או ככל האפשר עובד שעבר הכשרה במיומנויות ניהול וקידום פרויקטים;
{{ח:תתת|(2)}} בעל ניסיון מעשי של שנה לפחות בתחום הנגישות לאנשים עם מוגבלות או שעבר הדרכה והכשרה על סמך הנחיות הנציבות לעניין הכשרת רכזי נגישות, בדרכים המנויות {{ח:פנימי|סעיף 89|בתקנה 89(א)}}, הכוללת הכרת {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|החוק}}, תקנות הנגישות הנוגעות לחייב ויישומן בפועל, הכרת גורמים בתחום הנגישות לרבות גופים ציבוריים וארגונים המייצגים אנשים עם מוגבלות, והכרת פרסומי הנציבות הנוגעים לחובות הנגישות החלות על החייב; ואולם אם מעסיק החייב פחות מ־100 עובדים, יכול שרכז נגישות יהיה בעל ניסיון מעשי של פחות משנה בתחום הנגישות לאנשים עם מוגבלות;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (2), בתקופה שעד תום שלוש שנים מיום התחילה, יכול שרכז הנגישות יהיה אדם שטרם עבר הכשרה כאמור, או שאינו בעל ניסיון מעשי בתחום הנגישות;
{{ח:תתת|(4)}} אדם עם מוגבלות, אם הדבר מתאפשר.
{{ח:תת|(ג)}} רכז הנגישות יתעדכן אחת לשנה בחידושים בתחום הנגישות, על סמך העדכונים אשר תפרסם הנציבות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מו|סעיף 19מו לחוק}}.
{{ח:תת|(ד)}} תפקידיו של רכז הנגישות יהיו –
{{ח:תתת|(1)}} מסירת מידע לציבור על התאמות הנגישות שבוצעו בשירות ובמקום שהוא ניתן בו, אמצעי עזר ושירותי עזר שניתן לקבל בשירות לפי בקשה והתאמות נגישות חלופיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|תקנה 86}};
{{ח:תתת|(2)}} ייעוץ והדרכה לחייב בביצוע התאמות נגישות בדבר חובותיו לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|החוק}}.
{{ח:תת|(ה)}} החייב בהתאמות נגישות יפרסם לציבור ויביא לידיעת העובדים את שמו של רכז הנגישות שמינה, מקום משרדו ודרכי הפנייה אליו; הפרסום לציבור לפי תקנה זו ייעשה בדרכים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בתקנה 34}}.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: החלה הדרגתית}}

{{ח:סעיף|92|הוראות כלליות}}
{{ח:תת|(א)}} אחראי לביצוע התאמות נגישות לפי תקנות אלה יבצע את התאמות הנגישות לשירות במועדים לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} נדרש אחראי לבצע התאמות נגישות במועדים שונים זה מזה (כגון שירות הארחה המבצע התאמות נגישות ליחידות אכסון מיוחדות, התאמות במידע והתאמות בשירותי הסעדה) יבצע כל אחת מההתאמות לפי המועד שנקבע {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} לביצועה.
{{ח:תת|(ג)}} נקבעו בתקנות אלה הוראות בדבר ביצוע התאמות נגישות בתקופת הביניים שעד המועד שנקבע להשלמת ביצוע {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)|תקנות הנגישות למקום ציבורי קיים}}, יבצע החייב הוראות כאמור החל מיום התחילה, ועד תום תקופת הביניים כאמור.

{{ח:סעיף|93|ביצוע בדיקה}}
{{ח:תת|(א)}} אחראי למתן שירות ציבורי יבצע לא יאוחר משישה חודשים מיום התחילה, בדיקה בדבר קיומן של התאמות הנגישות הנדרשות בשירות אותו הוא מספק; הבדיקה תיערך לפי טופס שיורה עליו הנציב ויהיה זמין במשרדו ובאתר האינטרנט של הנציבות.
{{ח:תת|(ב)}} אחראי למתן שירות ציבורי המספק שירות ב־5 מקומות ציבוריים או יותר יכין, במקביל לעריכת הבדיקה כאמור בתקנת משנה (א), רשימה של המקומות הציבוריים שיש לבצע בהם את התאמות הנגישות לפי תקנות אלה; הרשימה תוכן בין השאר לפי הנחיות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סוג או אופי השירות הניתן בכל אחד מהמקומות הציבוריים שיש חובה להנגיש בהם את השירות;
{{ח:תתת|(2)}} סוג או אופי המקומות הציבוריים שיש חובה להנגיש בהם את השירות;
{{ח:תתת|(3)}} כלל השירותים והמקומות הציבוריים שבהם חייב האחראי לספק נגישות.

{{ח:סעיף|94|לוח זמנים לביצוע התאמות נגישות מסוימות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} על פי הבדיקה שנערכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 93|תקנה 93}}, יבצע אחראי למתן שירות ציבורי את ההתאמות המפורטות להלן לפי המועדים שפורטו לצדן ולפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרקים ב׳}} {{ח:פנימי|פרק ג|ו־ג׳}} והוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|תקנות 34}}, {{ח:פנימי|סעיף 57|57}}, {{ח:פנימי|סעיף 73|73(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 83|83(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 91|ו־91(ה)}} לפי העניין – לא יאוחר מיום ג׳ בתמוז התשע״ד (1 ביולי 2014);
{{ח:תת|(2)}} התאמות נגישות לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|תקנה 29}} – לא יאוחר מיום י״ד בתמוז התשע״ה (1 ביולי 2015), ואולם התאמות נגישות לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|תקנה 29(ד)(2) ו־(3)}} – לא יאוחר מיום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016);
{{ח:תת|(3)}} התאמות נגישות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|תקנה 35}} כנוסחה ערב פרסומן של תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) (תיקון), התשע״ח–2017 – לפי המועדים שנקבעו {{ח:פנימי|סעיף 35|בתקנות משנה (ד) ו־(ה) בה}}, לפי העניין.

{{ח:סעיף|95|לוח זמנים לביצוע התאמות נגישות לאחראי שאינו רשות ציבורית}}
{{ח:תת|(א)}} על פי הבדיקה שנערכה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 93|בתקנה 93}}, יבצע אחראי למתן שירות שאינו רשות ציבורית והמספק שירות בארבעה או פחות מקומות ציבוריים, את התאמות הנגישות הנדרשות בשירות שהוא מספק – למעט התאמות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92|בתקנה 92}} והתאמות שנקבע להן מועד ביצוע אחר לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} – בכל המקומות שבהם מסופק השירות, לא יאוחר מיום ג׳ בתמוז התשע״ד (1 ביולי 2014).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), חייב המספק שירות בארבעה מקומות או פחות, יבצע התאמות נגישות אלה, לפי העניין, לא יאוחר מיום ל׳ בכסלו התשע״ה (22 בדצמבר 2014):
{{ח:תתת|(1)}} התאמות נגישות לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}};
{{ח:תתת|(2)}} התאמות לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|תקנה 54(2)(א) ו־(ב) ו־(4)(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} התאמות נגישות במרכזי מבקרים לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|תקנה 64}};
{{ח:תתת|(4)}} הספקת אמצעי עזר בשירותי הדרכה, הכשרה ובבחינות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|תקנת משנה 70(א)(2)}};
{{ח:תתת|(5)}} התאמות נגישות לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|תקנה 75(ב)(1) עד (3) ו־(5)}};
{{ח:תתת|(6)}} התאמות בשירותי דת לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|תקנה 77}};
{{ח:תתת|(7)}} אמצעי עזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 83|תקנה 83(א)(2)}};
{{ח:תתת|(8)}} התאמות בשירותי הסעדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|תקנה 84(א)(1) ו־(2)}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), חייב יבצע את התאמות הנגישות לפי {{ח:פנימי|סעיף 66|תקנה 66(1)(א) ו־(2)}} לא יאוחר מיום י״ד בתמוז התשע״ה (1 ביולי 2015).
{{ח:תת|(ד)}} אחראי למתן שירות שאינו רשות ציבורית, המספק שירות בחמישה מקומות ציבוריים או יותר, ישלים את ביצוע התאמות הנגישות במועד כאמור בתקנת משנה (א), ואולם את התאמות הנגישות המפורטות בתקנות משנה (ב) ו־(ג), לפי העניין, יבצע לא יאוחר מיום י״ב בחשוון התשע״ח (1 בנובמבר 2017), בהתאם לשיעור המקומות הציבוריים שמסופק בהם השירות ולפי פרקי הזמן כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} ב־15 אחוזים לפחות מן המקומות – לא יאוחר מיום כ״ד בסיוון התשע״ד (22 ביוני 2014);
{{ח:תתת|(2)}} ב־40 אחוזים לפחות מן המקומות – לא יאוחר מיום ה׳ בתמוז התשע״ה (22 ביוני 2015);
{{ח:תתת|(3)}} ב־65 אחוזים לפחות מן המקומות – לא יאוחר מיום ט״ז בסיוון התשע״ו (22 ביוני 2016);
{{ח:תתת|(4)}} בכלל המקומות – לא יאוחר מיום י״ב חשוון התשע״ח (1 בנובמבר 2017).

{{ח:סעיף|96|לוח זמנים לביצוע התאמות בשירותי הארחה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 95|בתקנה 95}}, אחראי על מתן שירותי הארחה כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 79|בתקנה 79}}, ישלים את ביצוע ההתאמות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 95|בתקנה 95}} לפי מועדים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאמות הנגישות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 95|בתקנה 95(ב)}} והתאמות הנגישות לפי {{ח:פנימי|סעיף 81|תקנות 81}} {{ח:פנימי|סעיף 82|ו־82}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 82|תקנה 82(א)(5)}} – לא יאוחר מיום י״ט בחשוון התשע״ו (1 בנובמבר 2015);
{{ח:תתת|(2)}} התאמות הנגישות לפי {{ח:פנימי|סעיף 80|תקנה 80}} ולפי {{ח:פנימי|סעיף 82|תקנה 82(א)(5)}} – לא יאוחר מיום י״ב בחשוון התשע״ח (1 בנובמבר 2017) והכול בהתאם ללוחות הזמנים לביצוע התאמות ביחידות אכסון מיוחדות כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)#סעיף 7|בתקנה 7 לתקנות נגישות למקום ציבורי קיים}} ובמועד שבו מבצע האחראי על מתן שירותי הארחה כאמור את התאמות הנגישות ביחידות אכסון מיוחדות לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)|התקנות האמורות}}.
{{ח:תת|(ב)}} היו במקום הציבורי ביום התחילה יחידות אכסון מיוחדות, יבצע האחראי את ההתאמות האמורות בתקנת משנה (א)(2) לא יאוחר מיום ה׳ בתמוז התשע״ה (22 ביוני 2015).

{{ח:סעיף|97|לוח זמנים לביצוע התאמות בידי אחראי שהוא רשות ציבורית}}
{{ח:תת|(א)}} על פי בדיקה שנערכה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 93|בתקנה 93}}, יבצע אחראי למתן שירות שהוא רשות ציבורית, המספק שירות בארבעה או פחות מקומות ציבוריים, את התאמות הנגישות הנדרשות בשירות שהוא מספק, למעט התאמות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 94|בתקנה 94}} והתאמות שנקבע להן מועד ביצוע אחר לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, בכל המקומות שבהם מסופק השירות, לא יאוחר מיום ג׳ בתמוז התשע״ד (1 ביולי 2014).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) ישלים האחראי לביצוע התאמות נגישות המסופקות בארבעה או פחות מקומות ציבוריים את ביצוע התאמות הנגישות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 95|בתקנה 95(ב) ו־(ג)}}, לפי העניין, לא יאוחר מיום י׳ בטבת התשע״ו (22 בדצמבר 2015).
{{ח:תת|(ג)}} אחראי למתן שירות ציבורי שהוא רשות ציבורית, המספק שירות בחמישה או יותר מקומות ציבוריים, ישלים את ביצוע התאמות הנגישות במועד כאמור בתקנת משנה (א), לפי העניין, ואולם את ביצוע התאמות הנגישות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 95|בתקנה 95(ב) ו־(ג)}} ישלים לא יאוחר מיום כ״ג בחשוון התשע״ט (1 בנובמבר 2018), לפי השיעורים ופרקי הזמן בטבלה שלהלן:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;טור א׳&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;7&quot;&gt;טור ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;פרק הזמן בשנים, מיום התחילה, להשלמת ביצוע אחוז הבניינים הקיימים שבהם יסופקו כל התאמות הנגישות הנדרשות התאמות נגישות לשירות, לחייב האחראי ל-&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;7&quot;&gt;אחוז הבניינים הקיימים שבהם יסופקו כל התאמות הנגישות הנדרשות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 50 בניינים קיימים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;51 עד 100 בניינים קיימים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;101 עד 999 בניינים קיימים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא יאוחר מיום 1 בנובמבר 2018&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1,000 בניינים קיימים ויותר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא יאוחר מיום 1 בנובמבר 2018&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|98|לוח זמנים לביצוע התאמות בערכאות שיפוטיות ומעין שיפוטיות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} האחראי לביצוע התאמות נגישות בערכאות שיפוטיות יבצע את התאמות הנגישות בשירות במועדים ובשיעורים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בתקנה 97}} למעט התאמות הנגישות לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|תקנה 48}} אשר ביצוען יושלם לא יאוחר מיום כ״ג בחשוון התשע״ט (1 בנובמבר 2018).

{{ח:סעיף|99|לוח זמנים לביצוע התאמות במעצר ומאסר}}
{{ח:ת}} האחראי לביצוע התאמות נגישות במאסר ומעצר יבצע את התאמות הנגישות לפי אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 95|תקנה 95(ב)}}, לפי העניין, {{ח:פנימי|סעיף 41|ותקנה 41(1) עד (5)}} לפי השיעורים ופרקי הזמן {{ח:פנימי|סעיף 97|שבתקנה 97(ג)}}; ואולם היו ביום התחילה יחידות אכסון מיוחדות במקום שבו מסופק שירות מעצר או שירות מאסר, יבוצעו ההתאמות לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|תקנה 41(3)}} לא יאוחר מיום ה׳ בתמוז התשע״ה (22 ביוני 2015);
{{ח:תת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|תקנה 41(6) ו־(7)}} יבוצעו במועד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בתקנה 97(א)}}.

{{ח:סעיף|100|לוח זמנים לביצוע התאמות בספריות}}
{{ח:ת}} אחראי למתן שירותי ספרייה יבצע נוסף על מועדי ביצוע התאמות הנגישות לפי {{ח:פנימי|סעיף 94|תקנה 94}} גם את התאמות הנגישות בשירות שלהלן, לפי מועדים כמפורט לצדן:
{{ח:תת|(1)}} התאמות הנגישות לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|תקנה 68(א)(3) ו־(5)}} – לא יאוחר מיום ג׳ בתמוז התשע״ד (1 ביולי 2014);
{{ח:תת|(2)}} התאמות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 95|בתקנה 95(ב) ו־(ג)}}, לפי העניין, והתאמות לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|תקנה 68(א)(2) ו־(4)}}, לפי פרקי זמן אלה:
{{ח:תתת|(א)}} אחראי למתן שירותי ספרייה שאינו רשות ציבורית, והמספק שירות ב־4 ספריות ציבוריות או פחות – במועד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 95|בתקנה 95(ב) ו־(ג)}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(ב)}} אחראי למתן שירותי ספרייה שאינו רשות ציבורית, והמספק שירות ב־5 ספריות ציבוריות או יותר – במועדים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 95|בתקנה 95(ג)}};
{{ח:תתת|(ג)}} אחראי שהוא רשות ציבורית, המספק שירות ב־4 ספריות או פחות – לא יאוחר מן המועד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בתקנה 97(ב)}};
{{ח:תתת|(ד)}} אחראי שהוא רשות ציבורית המספק שירות ב־5 ספריות או יותר – לפי המועדים כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 97|בתקנה 97(ג)}}.

{{ח:סעיף|101|לוח זמנים לביצוע התאמות נגישות בשירותי מגורים ולינה}}
{{ח:ת}} אחראי למתן שירותי מגורים ולינה יבצע נוסף על מועדי ביצוע התאמות הנגישות לפי {{ח:פנימי|סעיף 94|תקנה 94}} גם את התאמות הנגישות בשירות המפורטות להלן, לפי מועדים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 83|תקנה 83(א)(3) ו־(4)}} – לא יאוחר מיום ז׳ בתמוז התשע״ז (1 ביולי 2017);
{{ח:תת|(2)}} התאמות נגישות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 95|בתקנות 95}} {{ח:פנימי|סעיף 83|ו־83(א)(2)}} –
{{ח:תתת|(א)}} אחראי שאינו רשות ציבורית – במועדים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 95|בתקנה 95(ב) או (ד)}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(ב)}} אחראי שהוא רשות ציבורית – במועדים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בתקנה 97(ב) או (ג)}}, לפי העניין;
{{ח:תת|(3)}} שאר הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן יז|סימן י״ז {{ח:הערה|לפרק ה׳}}}} במועדים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 96|בתקנה 96(א)(2)}}, ואולם –
{{ח:תתת|(א)}} ניתן השירות על ידי רשות ציבורית, יושלמו ההתאמות לפי השיעורים ופרקי הזמן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בתקנה 97(ג)}};
{{ח:תתת|(ב)}} אם היו במקום השירות יחידות אכסון מיוחדות ביום התחילה, יבצע החייב את התאמות הנגישות לא יאוחר מיום ה׳ בתמוז התשע״ה (22 ביוני 2015).

{{ח:סעיף|102|לוח זמנים לביצוע התאמות במוזאונים וגלריות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 95|בתקנות 95}} {{ח:פנימי|סעיף 97|ו־97}}, האחראי לביצוע התאמות נגישות לפי {{ח:פנימי|סעיף 61|תקנות 61 עד 63}} ישלים את ביצוען במועדים אלה:
{{ח:תת|(1)}} החייב יבצע לא יאוחר מיום 1 ביולי 2015 את התאמות לפי {{ח:פנימי|סעיף 95|תקנות 95(א) ו־(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 61|61(2)(א)(1) עד (3)}} למעט הספקת דפדפת נגישה באמצעות האינטרנט ולפי {{ח:פנימי|סעיף 61|61(2)(ב)(1) עד (3)}} למעט הספקת דפדפת נגישה באמצעות האינטרנט, וכן למעט התאמות לפי {{ח:פנימי|סעיף 61|תקנות 61(2)(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 61|61(2)(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 61|61(3) עד (7)}} {{ח:פנימי|סעיף 62|ו־62}}; ואולם סיפק החייב שירות ב־5 מקומות או יותר, יבצע לא יאוחר מיום י״ד בתמוז התשע״ה (1 ביולי 2015), את ההתאמות האמורות ב־50 אחוזים לפחות מן המקומות הציבוריים שמסופק בהם השירות, ולא יאוחר מיום י״ב בחשוון התשע״ח (1 בנובמבר 2017) בכלל המקומות הציבוריים שבהם מסופק השירות;
{{ח:תת|(1א)}} החייב יבצע לא יאוחר מיום י״ב בחשוון התשע״ח (1 בנובמבר 2017) התאמות נגישות לפי {{ח:פנימי|סעיף 95|תקנות 95(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 61|ו־61(2)(א)(2)}} לעניין דפדפת נגישה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 61|תקנה 61(2)(ב)(2)}} לעניין דפדפת נגישה, ולפי {{ח:פנימי|סעיף 61|תקנות 61(2)(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 61|61(2)(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 61|61(3) עד (7)}} {{ח:פנימי|סעיף 62|ו־62}}, בכלל המקומות הציבוריים שבהם מסופק השירות;
{{ח:תת|(2)}} היה החייב רשות ציבורית, המספקת שירות ב־4 מקומות או פחות, יבצע את התאמות הנגישות האמורות בפסקה (1) לא יאוחר מיום כ״ה בסיוון התשע״ו (1 ביולי 2016) ואת ההתאמות האמורות בפסקה (1א) לא יאוחר מיום י״ב בחשוון התשע״ח (1 בנובמבר 2017); סיפק החייב שירות ב־5 מקומות או יותר, יבצע את ההתאמות האמורות במועדים ולפי השיעורים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בתקנה 97(ג)}};
{{ח:תת|(3)}} התאמת נגישות לפי {{ח:פנימי|סעיף 61|תקנה 61(2)(ד)(2)}} תבוצע לא יאוחר מתום ארבע שנים מיום התחילה.

{{ח:סעיף|103|לוח זמנים לביצוע התאמות נגישות ביחידות אכסון מיוחדות בשירותי רווחה}}
{{ח:ת}} החייב בביצוע התאמות נגישות לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|תקנה 75(א)}} יבצע את התאמות הנגישות לפי לוח הזמנים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 101|בתקנה 101(3)}}; ואולם אם היו במקום בשירות יחידות אכסון מיוחדות ביום התחילה, יבצע החייב את התאמת הנגישות לא יאוחר מיום ה׳ בתמוז התשע״ה (22 ביוני 2015).

{{ח:סעיף|104|לוח זמנים לביצוע התאמות נגישות באתר}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בתקנה 97}}, רשות ציבורית שהיא גוף מנהל כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לאתר)|בתקנות הנגישות לאתר}}, החייב בביצוע התאמות נגישות לשירות באתר, יבצע בדיקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 93|בתקנה 93}} וישלים את ביצוע התאמות הנגישות לשירות באתרים בניהולו לפי שיעורים ומועדים אלה:
{{ח:תת|(1)}} לא יאוחר מיום י״ד בתמוז התשע״ה (1 ביולי 2015) – 40 אחוזים מן האתרים;
{{ח:תת|(2)}} לא יאוחר מיום כ״ה בסיוון התשע״ו (1 ביולי 2016) – 65 אחוזים מן האתרים;
{{ח:תת|(3)}} לא יאוחר מיום י״ב בחשוון התשע״ט (21 באוקטובר 2018) – 100 אחוזים מן האתרים.

{{ח:סעיף|105|לוח זמנים לביצוע התאמות בשירות חדש}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות חדש“ – שירות שמועד פתיחתו הוא לאחר יום התחילה או שירות קיים הניתן במקום שלא ניתן בו בעבר, לאחר יום התחילה, ואולם לא יראו כשירות חדש שירות –
{{ח:תתתת|(1)}} אשר הוחלפו בעליו ואין מבוצעים בשל כך שיפוצים במקום מתן השירות המחייבים היתר בנייה;
{{ח:תתתת|(2)}} שהוא חלק מרשת, במהלך תקופת הביניים שעד למועד שנקבע לביצוע התאמות הנגישות לעניין {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנות 9}}, {{ח:פנימי|סעיף 29|29}} {{ח:פנימי|סעיף 23|ו־23}}.
{{ח:תת|(ב)}} חייב בביצוע התאמות נגישות לשירות חדש יבצע התאמות נגישות לשירות שהוא חייב בהן לפי תקנות אלה, עם תחילת מתן השירות, וייערך עד מועד זה להספקת שירות נגיש כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} חייב בביצוע התאמת נגישות חלופית לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|תקנה 86}}, יבצע את ההתאמה עד המועד שנקבע לביצוע ההתאמה שהיא משמשת לה חלופה.

{{ח:סעיף|106|שירות המיועד לאנשים עם מוגבלות}}
{{ח:תת|(א)}} בשירות המיועד כולו או בעיקרו לאנשים עם מוגבלות ובשירות שנותן המוסד לביטוח לאומי תבוצע, נוסף על הוראות תקנות אלה, בדיקה בידי מורשה לנגישות השירות בדבר הצורך בביצוע התאמות נגישות נוספות על התאמות הנדרשות לפי תקנות אלה, בשירות ככלל ובכל מקום ציבורי שבו הוא מסופק.
{{ח:תת|(ב)}} הבדיקה תיעשה לפי מרכיבי השירות הציבורי והמקומות הציבוריים שהוא מסופק בהם ובהתאם לצורכיהם של אנשים עם מוגבלות ואנשים שאינם עם מוגבלות שהם מקבלי שירות.
{{ח:תת|(ג)}} הבדיקה תיעשה במקביל לבדיקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 93|בתקנה 93}}.
{{ח:תת|(ד)}} לפי תוצאות הבדיקה יבצע החייב, ככל האפשר, את התאמות הנגישות הנוספות על ההתאמות הנדרשות לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|107|השלמת הוראות טכניות על ידי הנציב}}
{{ח:תת|(א)}} הנציב רשאי לפרסם הוראות טכניות לביצוע התאמות הנגישות לפי תקנות אלה, לשם הבטחת נגישות לאנשים עם מוגבלות, ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שלא תהיה בכך תוספת משמעותית לעלות ביצוע התאמות נגישות לשירות מסוג דומה;
{{ח:תתת|(2)}} שכתוצאה מן ההוראות הטכניות כאמור, לא יהיו הדרישות לביצוע התאמת הנגישות האמורה מחמירות יותר מן הנדרש בעניין זה לפי התקנות והתקנים הקיימים בעת פרסום ההוראות.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות טכניות של הנציב כאמור, יפורסמו במדור מיוחד למטרה זו באתר האינטרנט של הנציבות ויימצאו במשרדי הנציבות לעיון הציבור בעת שהם פתוחים לציבור.
{{ח:תת|(ג)}} הנציב יפרסם את מועד תחילת ההוראות ותחולתן לפי סוג ההוראה הטכנית; ואולם מועד תחילת ההוראות האמורות לא יהיה מוקדם מ־60 ימים מיום פרסומן.
{{ח:תת|(ד)}} חייב בביצוע נגישות יפעל לפי ההוראות הטכניות שפורסמו כאמור בתקנת משנה (ב) ולפי העניין, אלא אם כן ביצע קודם לתחילתן של ההנחיות כאמור בתקנת משנה (ב), התאמת נגישות סבירה אחרת.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: תחילה והוראות מעבר}}

{{ח:סעיף|108|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה שישה חודשים מיום פרסומן.

{{ח:סעיף|109|הוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} הפנתה הוראה מהוראות תקנות אלה לתקן ישראלי מסוים, יצא החייב ידי חובתו אם מילא אחר הוראות התקן שהיו בתוקף במועד ביצוע ההתאמה; בתקנה זו, ”מועד ביצוע ההתאמה“ – לרבות המועד שבו הוזמנו התאמות מספק.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בתקנה 29(א)}}, יבצע נותן השירות התאמות נגישות גם לעניין מידע בכתב, כגון חוזה ביטוח, שהעתק ממנו לא מצוי על גביה מדיה דיגיטלית ושנמסר למקבל השירות עם המוגבלות לפני יום התחילה והתקף גם לאחר יום התחילה, בתוך זמן סביר בנסיבות העניין, אך לא יאוחר מחודשיים לאחר הגשת בקשה של האדם עם המוגבלות.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 39|תקנה 39(א)}})}}}}
{{ח:קטע3||התאמות נגישות בחקירה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;האדם עם המוגבלות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;התאמת הנגישות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} אדם עם מוגבלות בראייה, על אף שימוש במשקפיים או עדשות מגע (להלן מוגבלות ראייה)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|א.}} הקראת ההודעה ותיעוד ההקראה באופן חזותי או קולי.
{{ח:תת|ב.}} תיאור המקום וזהות האנשים המשתתפים בחקירה ותפקידם; נלווה לאדם עם המוגבלות מלווה – זכאי האדם עם המוגבלות לכך שהמלווה ייכנס עמו לחדר החקירה טרם החקירה עד לתחילתה לצורך תיאור כאמור; אין בהוראה זו כדי לגרוע מזכות נחקר למלווה לפי כל דין.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} אדם עם מוגבלות בשמיעה המתקשר באמצעות שפת הסימנים בלבד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תרגום לשפת סימנים ותיעוד חזותי של החקירה.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} אדם עם מוגבלות בשמיעה המגבילה באופן משמעותי את יכולת התקשורת עמו, ואשר אינו נעזר במכשיר שמיעה אישי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} באמצעות מערכת להגברת שמע אישית (מגבר אישי) או כתיבת הדברים הנאמרים על ידי החוקר לצורך החקירה.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} אדם עם מוגבלות בשמיעה ומוגבלות ראייה, המתקשר באמצעות שפת סימנים במגע
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תרגום לשפת סימנים במגע ותיעוד חזותי של החקירה.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|5.}} אדם עם מוגבלות בניידות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} ניהול החקירה במקום שאליו מובילים דרך וכניסה נגישים, ובמרחק סביר מתא שירותים נגיש לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח1|תקנות נגישות למקום ציבורי חדש}} או {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)|למקום ציבורי קיים}}, ואולם בתקופת הביניים שעד המועד שנקבע לביצוע הוראות {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)|תקנות הנגישות למקום ציבורי קיים}}, תנוהל החקירה במקום קיים שמתקיימות בו לפחות הוראות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח|חלק ח׳ בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה}}.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|6.}} אדם שעקב מוגבלותו אינו יכול לקרוא
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} הקראת ההודעה שמסר האדם.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|7.}} אדם עם מוגבלות בתקשורת, בעל יכולת קריאה ואיות, הנעזר בערכת תקשורת תומכת וחלופית (להלן – תת״ח)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תת״ח מסוג לוח אותיות, ובמידת הצורך בליווי איש מקצוע מתאים לצורך הפעלת התת״ח, תוך תיעוד חזותי.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|8.}} אדם עם מוגבלות בתקשורת, הנעזר בתת״ח, ואשר אין לו יכולת קריאה ואיות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} החוקר ישקול, לאחר התייעצות עם איש מקצוע בתחום קלינאות התקשורת, היעזרות בתת״ח עם סמלים או תת״ח אחר, ובמידת הצורך ליווי איש מקצוע מתאים לצורך הפעלת תת״ח, והכל תוך תיעוד חזותי.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 42|תקנות 42(א)(4) ו־(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 50|ו־50(א)}})}}}}
{{ח:קטע3||התאמות}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} '''רשויות אחרות שלהן ניתנה סמכות לפי חוק:'''
{{ח:תת|1.}} ועדות ערר לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול במפגרים)#סעיף 9|סעיף 9 לחוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|2.}} ועדות פסיכיאטריות מחוזיות שהוקמו לפי {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 24|סעיפים 24}} {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 24א|ו־24א לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991}};
{{ח:תת|3.}} ועדת ערר מחוזית לפי {{ח:חיצוני|חוק שיקום נכי נפש בקהילה#סעיף 16|סעיף 16 לחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש״ס–2000}};
{{ח:תת|4.}} ועדת השמה לפי {{ח:חיצוני|חוק חינוך מיוחד#סעיף 5|סעיפים 5 עד 11}} וועדת ערר לפי {{ח:חיצוני|חוק חינוך מיוחד#סעיף 12|סעיפים 12}} {{ח:חיצוני|חוק חינוך מיוחד#סעיף 13|ו־13 בחוק חינוך מיוחד, התשמ״ח–1988}};
{{ח:תת|5.}} ועדת עררים לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 11|סעיף 11 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}};
{{ח:תת|6.}} ועדות ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 44|סעיף 44 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985}};
{{ח:תת|7.}} ועדת מומחים לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח נפגעי חיסון#סעיף 3|סעיף 3 לחוק ביטוח נפגעי חיסון, התש״ן–1989}};
{{ח:תת|8.}} ועדת שחרורים וועדת שחרורים מיוחדת לפי {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר#סעיף 32|סעיפים 32}} {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר#סעיף 33|ו־33}}, {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר|לחוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001}};
{{ח:תת|9.}} ועדת אישורים לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 5א|סעיף 5א לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}};
{{ח:תת|10.}} ועדת ערר לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 7|סעיף 7 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}};
{{ח:תת|11.}} ועדת ערר לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 29|סעיף 29 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}};
{{ח:תת|12.}} ועדה לקבילות פנקסים לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 146|סעיף 146 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תת|13.}} ועדת ערר לפי {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות#סעיף 10|סעיף 10 לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|14.}} ועדת ערר לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)#סעיף 5|סעיף 5 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל״ו–1976}};
{{ח:תת|15.}} ועדה למתן היתרים ופטורים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)#סעיף 11|סעיף 11 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|16.}} ועדת ערר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה#סעיף 43|סעיף 43 לחוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959}};
{{ח:תת|17.}} ועדת ערר וועדה לענייני פיצויים ותמלוגים לפי {{ח:חיצוני|חוק הפטנטים#סעיף 96|סעיפים 96}}, {{ח:חיצוני|חוק הפטנטים#סעיף 101|101}} {{ח:חיצוני|חוק הפטנטים#סעיף 109|ו־109 לחוק הפטנטים, התשכ״ז–1967}};
{{ח:תת|18.}} ועדת ערר לפי {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 89|סעיף 89 בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}};
{{ח:תת|19.}} ועדת קנסות לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצות למוצרי פירות וירקות (ייצור וייצוא)#סעיף 41|סעיף 41 לחוק המועצות למוצרי פירות וירקות (ייצור וייצוא), התשל״ג–1973}};
{{ח:תת|20.}} ועדה רפואית וועדה רפואית עליונה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}};
{{ח:תת|21.}} ועדה רפואית לעררים לפי {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 7|סעיף 7 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}};
{{ח:תת|22.}} ועדה רפואית לעררים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 7|סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס״ז–2007}};
{{ח:תת|23.}} ועדת עררים לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 9|סעיף 9 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תת|24.}} ועדה רפואית לעררים לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 122|סעיף 122 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|25.}} ועדת רפואית לעררים לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 212|סעיף 212 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|26.}} ועדה רפואית עליונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 12|סעיף 12 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], התשי״ט–1959}};
{{ח:תת|27.}} ועדה לעררים לעניין מצב תפקודי לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 230ב|סעיף 230ב לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|28.}} ועדת עררים לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 233|סעיף 233 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|29.}} ועדת עררים לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (קביעת אחוזי נכות)#סעיף 18|תקנה 18 לתקנות מס הכנסה (קביעת אחוזי נכות), התש״ם–1979}};
{{ח:תת|30.}} ועדת עררים לשירותים מיוחדים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה)#סעיף 3|תקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|31.}} ועדת עררים לילד נכה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה)#סעיף 5|תקנה 5 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|32.}} ועדה רפואית עליונה לפי {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים#סעיף 12א|סעיף 12א לחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954}}.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} '''רשויות שבסמכותן לקבוע מוגבלותו של אדם, או זכאותו של אדם עם מוגבלות לשירותי רווחה, שיקום או בריאות'''
{{ח:תת|1.}} ועדה רפואית לפי {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 6|סעיף 6 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}};
{{ח:תת|2.}} רופא לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 7|סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס״ז–2007}};
{{ח:תת|3.}} ועדת מומחים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס)#סעיף 3|סעיף 3 לחוק פיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), התשנ״ג–1992}};
{{ח:תת|4.}} ועדה רפואית לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 118|סעיף 118 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|5.}} ועדה רפואית לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 10|סעיף 10 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], התשי״ט–1959}};
{{ח:תת|6.}} ועדה רפואית לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי נפגעי גזזת#סעיף 9|סעיף 9 לחוק פיצוי נפגעי גזזת, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תת|7.}} ועדה רפואית לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 212|סעיף 212 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|8.}} ועדה מקומית לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 233|סעיף 233 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|9.}} ועדה רפואית לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (קביעת אחוזי נכות)#סעיף 2|תקנה 2 לתקנות מס הכנסה (קביעת אחוזי נכות), התש״ם–1979}};
{{ח:תת|10.}} ועדה רפואית לפי {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים#סעיף 6|סעיף 6 לחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954}};
{{ח:תת|11.}} ועדות סל שיקום לפי {{ח:חיצוני|חוק שיקום נכי נפש בקהילה|חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש״ס–2000}};
{{ח:תת|12.}} ועדת אבחון לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול במפגרים)|חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ״ט–1969}}.

{{ח:חתימות|ח׳ באדר התשע״ג (18 בפברואר 2013).}}
* '''יעקב נאמן'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>o6spzo1a2xxixq1amyx6omysvp3fht2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אוחזי בידם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>349269</id>
    <revision>
      <id>3084899</id>
      <parentid>3084394</parentid>
      <timestamp>2026-09-26T18:26:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3084899</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5754" sha1="hflu56vav2qfzbiuaf51wragjk9o9ug" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= אוחזי בידם
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:סוכות|סוכות]]
| מחבר = [[מחבר:יוסף טוב עלם|ר' יוסף טוב עלם]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = יוסף הקטן בר שמואל
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-1691}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי אשכנז בליל ראשון של סוכות. וכשחל ליל א' בשבת אומרים אותה בליל שני{{הערה|גם בקהילות שאומרים מערבות בשבת, משום שהיא עוסקת במצות ארבעת המינים. אבל דוקא בין הקהילות שאין אומרים מערבות בשבת יש שאין אומרים אותה גם בליל שני.}}{{הערה|למנהג וורמייזא אומרים בליל ראשון {{צ|[[אתה לבדך עטית]]}}.}}{{ש}}
למנהג רומניא היתה נאמרת בליל שני.
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יוסף הקטן בר שמואל'''&lt;includeonly&gt; ({{דף ויקיפדיה|יוסף טוב עלם|רבי יוסף טוב עלם}})&lt;/includeonly&gt;}}

{{סי|א}}וֹחֲזֵי בְיָדָם אַרְבָּעָה מִינִים{{ש}}
{{סי|בָּ}}אִים לְסַלְּדָךְ בְּעֻגָב וּבְמִנִּים{{ש}}
{{סי|גִּ}}מּוֹנֵי פָז אוֹגְדִים וּמְזַמְּנִים{{ש}}
{{סי|דְּ}}גָלֵימוֹ (יָשִׂים) כְּכֹכְבֵי שַׁחַק נִמְנִים&lt;קטע סוף=א/&gt;
::{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{סי|ה}}וֹגֵי דָת מֵרֹאשׁ נְסוּכָה{{ש}}
{{סי|וּ}}בָאִים וְלָנִים שִׁבְעָה בַּסֻּכָּה{{ש}}
{{סי|זְ}}כוּת הַמְצִיאֵם וְגוֹנֲנֵם מִמְּשֻׂכָה{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק אַהֲבָתָם בְּלִי לְחָשְׂכָה&lt;קטע סוף=ב/&gt;
::{{הור|אוהב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{|
|-
|{{סי|טֹ}}עֲנֵי נִטְעֵי צְמָחוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{סי|יַ}}שִּׂיגוּ שֹׂבַע שְׂמָחוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|כַּ}}סֵּם בְּצֵל יְמִינֶךָ{{ש-רווח|1em}}||{{סי|לְ}}מַעַן זְכוּת מַאֲמִינֶךָ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|נָתַץ מַסֵּכוֹת}}
|-
|{{סי|מְ}}חַנְנִים בְּלֵב בָּשָׂר{{ש-רווח|1em}}||{{סי|נַ}}הֲלֵם כְּיָחִיד נִתְבַּשָּׂר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בַּעֲצֵי הַסְּבָכוֹת}}
|-
|{{סי|סֻ}}כָּה תִּהְיֶה לְצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{סי|עֲ}}בוּר תָּם הַמְפַצֵּל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|חָנָה בַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|פְּ}}לֵטִים בְּצִלְּךָ תַּסְתִּירֵם{{ש-רווח|1em}}||{{סי|צְ}}נִיף יֶשַׁע תַּכְתִּירֵם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|מִנֶּשֶׁק לְסַכֹּת}}
|-
|{{סי|קָ}}דוֹשׁ בְּרִית תַּגְבִּיר{{ש-רווח|1em}}||{{סי|ר}}וּחַ טוּמְאָה תַּעֲבִיר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|פְּרָעוֹת וּסְכָכוֹת}}
|-
|{{סי|שְׁ}}בוֹר זְרוֹעַ רֶשַׁע{{ש-רווח|1em}}||{{סי|שְׁ}}לַח לְצֶדֶק יֶשַׁע{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|אֹמֶץ וּסְמָכוֹת}}
|-
|{{סי|תָּ}}חֹן חוֹגְגֵי שִׁבְעָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|תּ}}וֹפְשֵׂי מְגָדִים אַרְבָּעָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְשַׁוְעָתָם סְכוֹת}}
|}
{{סי|יִ}}שְׁעִי אֵל סְכוֹת שַׁוְעַת עַמֶּךָ{{ש}}
{{סי|וּ}}רְעֵם וְעַנְּגֵם בְּטוֹב טַעְמֶּךָ{{ש}}
{{סי|שַׂ}}גִּיא כְּהִכְנַעְתָּ זֵדִים בְּזַעְמֶּךָ{{ש}}
{{סי|פְּ}}אֵר וָזֶמֶר נָתְנוּ לְהַנְעִימֶךָ&lt;קטע סוף=ג/&gt;
::{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{סי|הַ}}לֵּל גּוֹמְרִים כָּל שְׁמוֹנָה{{ש}}
{{סי|ק}}וֹרְאֵי פָרָשַׁת קָרְבָּנוֹת בִּזְמַנָּהּ{{ש}}
{{סי|טְ}}עֵם וְהוֹשִׁיבֵם בְּאֶרֶץ שְׁמֵנָה{{ש}}
{{סי|נֶ}}צַח צוּר יִשְׂרָאֵל לְהֵאָמֵנָה&lt;קטע סוף=ד/&gt;
::{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{סי|בְּ}}הַדְרַת קֹדֶשׁ שׁוֹרֲרוּ בְּמִקְדָּשׁוֹ{{ש}}
{{סי|ר}}וֹחֲשִׁים שִׁיר וָשֶׁבַח לְחַדְּשׁוֹ{{ש}}
{{סי|שָׁ}}לוֹם תִּשְׁפּוֹת לְהַגְדִּישׁוֹ{{ש}}
{{סי|מֶ}}לֶך צוּר יִשְׂרָאֵל וּקְדוֹשׁוֹ&lt;קטע סוף=ה/&gt;
::{{הור|גאל}}

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{סי|וָ}}תִיק חַדֵּשׁ מְכוֹן אוּלָמֶךָ{{ש}}
{{סי|אַ}}מֵּץ אֲהוּבִים כּוֹנַנְתָּ בְּצַלְמֶךָ{{ש}}
{{סי|לְ}}בָרֵךְ וּלְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ בְּעוֹלָמֶךָ{{ש}}
תָּגֵן עָלֵינוּ בִּבְרִית שְׁלוֹמֶךָ&lt;קטע סוף=ו/&gt;&lt;noinclude&gt;
::{{הור|הפורש}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:יוסף טוב עלם]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>hflu56vav2qfzbiuaf51wragjk9o9ug</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084900</id>
      <parentid>3084899</parentid>
      <timestamp>2026-09-26T18:27:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3084900</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5755" sha1="a0ohao9ur3ko8ybvbw1am7h55m0k2et" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= אוחזי בידם
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:סוכות|סוכות]]
| מחבר = [[מחבר:יוסף טוב עלם|ר' יוסף טוב עלם]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = יוסף הקטן בר שמואל
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-1691}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי אשכנז בליל ראשון של סוכות. וכשחל ליל א' בשבת אומרים אותה בליל שני.{{הערה|גם בקהילות שאומרים מערבות בשבת, משום שהיא עוסקת במצות ארבעת המינים. אבל דוקא בין הקהילות שאין אומרים מערבות בשבת יש שאין אומרים אותה גם בליל שני.}}{{הערה|למנהג וורמייזא אומרים בליל ראשון {{צ|[[אתה לבדך עטית]]}}.}}{{ש}}
למנהג רומניא היתה נאמרת בליל שני.
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יוסף הקטן בר שמואל'''&lt;includeonly&gt; ({{דף ויקיפדיה|יוסף טוב עלם|רבי יוסף טוב עלם}})&lt;/includeonly&gt;}}

{{סי|א}}וֹחֲזֵי בְיָדָם אַרְבָּעָה מִינִים{{ש}}
{{סי|בָּ}}אִים לְסַלְּדָךְ בְּעֻגָב וּבְמִנִּים{{ש}}
{{סי|גִּ}}מּוֹנֵי פָז אוֹגְדִים וּמְזַמְּנִים{{ש}}
{{סי|דְּ}}גָלֵימוֹ (יָשִׂים) כְּכֹכְבֵי שַׁחַק נִמְנִים&lt;קטע סוף=א/&gt;
::{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{סי|ה}}וֹגֵי דָת מֵרֹאשׁ נְסוּכָה{{ש}}
{{סי|וּ}}בָאִים וְלָנִים שִׁבְעָה בַּסֻּכָּה{{ש}}
{{סי|זְ}}כוּת הַמְצִיאֵם וְגוֹנֲנֵם מִמְּשֻׂכָה{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק אַהֲבָתָם בְּלִי לְחָשְׂכָה&lt;קטע סוף=ב/&gt;
::{{הור|אוהב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{|
|-
|{{סי|טֹ}}עֲנֵי נִטְעֵי צְמָחוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{סי|יַ}}שִּׂיגוּ שֹׂבַע שְׂמָחוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|כַּ}}סֵּם בְּצֵל יְמִינֶךָ{{ש-רווח|1em}}||{{סי|לְ}}מַעַן זְכוּת מַאֲמִינֶךָ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|נָתַץ מַסֵּכוֹת}}
|-
|{{סי|מְ}}חַנְנִים בְּלֵב בָּשָׂר{{ש-רווח|1em}}||{{סי|נַ}}הֲלֵם כְּיָחִיד נִתְבַּשָּׂר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בַּעֲצֵי הַסְּבָכוֹת}}
|-
|{{סי|סֻ}}כָּה תִּהְיֶה לְצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{סי|עֲ}}בוּר תָּם הַמְפַצֵּל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|חָנָה בַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|פְּ}}לֵטִים בְּצִלְּךָ תַּסְתִּירֵם{{ש-רווח|1em}}||{{סי|צְ}}נִיף יֶשַׁע תַּכְתִּירֵם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|מִנֶּשֶׁק לְסַכֹּת}}
|-
|{{סי|קָ}}דוֹשׁ בְּרִית תַּגְבִּיר{{ש-רווח|1em}}||{{סי|ר}}וּחַ טוּמְאָה תַּעֲבִיר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|פְּרָעוֹת וּסְכָכוֹת}}
|-
|{{סי|שְׁ}}בוֹר זְרוֹעַ רֶשַׁע{{ש-רווח|1em}}||{{סי|שְׁ}}לַח לְצֶדֶק יֶשַׁע{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|אֹמֶץ וּסְמָכוֹת}}
|-
|{{סי|תָּ}}חֹן חוֹגְגֵי שִׁבְעָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|תּ}}וֹפְשֵׂי מְגָדִים אַרְבָּעָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְשַׁוְעָתָם סְכוֹת}}
|}
{{סי|יִ}}שְׁעִי אֵל סְכוֹת שַׁוְעַת עַמֶּךָ{{ש}}
{{סי|וּ}}רְעֵם וְעַנְּגֵם בְּטוֹב טַעְמֶּךָ{{ש}}
{{סי|שַׂ}}גִּיא כְּהִכְנַעְתָּ זֵדִים בְּזַעְמֶּךָ{{ש}}
{{סי|פְּ}}אֵר וָזֶמֶר נָתְנוּ לְהַנְעִימֶךָ&lt;קטע סוף=ג/&gt;
::{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{סי|הַ}}לֵּל גּוֹמְרִים כָּל שְׁמוֹנָה{{ש}}
{{סי|ק}}וֹרְאֵי פָרָשַׁת קָרְבָּנוֹת בִּזְמַנָּהּ{{ש}}
{{סי|טְ}}עֵם וְהוֹשִׁיבֵם בְּאֶרֶץ שְׁמֵנָה{{ש}}
{{סי|נֶ}}צַח צוּר יִשְׂרָאֵל לְהֵאָמֵנָה&lt;קטע סוף=ד/&gt;
::{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{סי|בְּ}}הַדְרַת קֹדֶשׁ שׁוֹרֲרוּ בְּמִקְדָּשׁוֹ{{ש}}
{{סי|ר}}וֹחֲשִׁים שִׁיר וָשֶׁבַח לְחַדְּשׁוֹ{{ש}}
{{סי|שָׁ}}לוֹם תִּשְׁפּוֹת לְהַגְדִּישׁוֹ{{ש}}
{{סי|מֶ}}לֶך צוּר יִשְׂרָאֵל וּקְדוֹשׁוֹ&lt;קטע סוף=ה/&gt;
::{{הור|גאל}}

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{סי|וָ}}תִיק חַדֵּשׁ מְכוֹן אוּלָמֶךָ{{ש}}
{{סי|אַ}}מֵּץ אֲהוּבִים כּוֹנַנְתָּ בְּצַלְמֶךָ{{ש}}
{{סי|לְ}}בָרֵךְ וּלְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ בְּעוֹלָמֶךָ{{ש}}
תָּגֵן עָלֵינוּ בִּבְרִית שְׁלוֹמֶךָ&lt;קטע סוף=ו/&gt;&lt;noinclude&gt;
::{{הור|הפורש}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:יוסף טוב עלם]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>a0ohao9ur3ko8ybvbw1am7h55m0k2et</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084901</id>
      <parentid>3084900</parentid>
      <timestamp>2026-09-26T18:55:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3084901</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5731" sha1="obyrwwoxchd57immtbpgm8wiwli6m19" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= אוחזי בידם
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:סוכות|סוכות]]
| מחבר = [[מחבר:יוסף טוב עלם|ר' יוסף טוב עלם]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = יוסף הקטן בר שמואל
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-1691}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי אשכנז בליל ראשון של סוכות.{{הערה|למנהג וורמייזא אומרים בליל ראשון {{צ|[[אתה לבדך עטית]]}}.}} וכשחל ליל א' בשבת אומרים אותה בליל שני.{{הערה|גם בקהילות שאומרים מערבית בשבת, משום שהיא עוסקת בארבעת המינים. אבל בין הקהילות שאין אומרים מערבית בשבת יש שאין אומרים אותה גם בליל שני.}}{{ש}}
למנהג רומניא היתה נאמרת בליל שני.
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יוסף הקטן בר שמואל'''&lt;includeonly&gt; ({{דף ויקיפדיה|יוסף טוב עלם|רבי יוסף טוב עלם}})&lt;/includeonly&gt;}}

{{סי|א}}וֹחֲזֵי בְיָדָם אַרְבָּעָה מִינִים{{ש}}
{{סי|בָּ}}אִים לְסַלְּדָךְ בְּעֻגָב וּבְמִנִּים{{ש}}
{{סי|גִּ}}מּוֹנֵי פָז אוֹגְדִים וּמְזַמְּנִים{{ש}}
{{סי|דְּ}}גָלֵימוֹ (יָשִׂים) כְּכֹכְבֵי שַׁחַק נִמְנִים&lt;קטע סוף=א/&gt;
::{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{סי|ה}}וֹגֵי דָת מֵרֹאשׁ נְסוּכָה{{ש}}
{{סי|וּ}}בָאִים וְלָנִים שִׁבְעָה בַּסֻּכָּה{{ש}}
{{סי|זְ}}כוּת הַמְצִיאֵם וְגוֹנְנֵם מִמְּשֻׂכָה{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק אַהֲבָתָם בְּלִי לְחָשְׂכָה&lt;קטע סוף=ב/&gt;
::{{הור|אוהב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{|
|-
|{{סי|טֹ}}עֲנֵי נִטְעֵי צְמָחוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{סי|יַ}}שִּׂיגוּ שֹׂבַע שְׂמָחוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|כַּ}}סֵּם בְּצֵל יְמִינֶךָ{{ש-רווח|1em}}||{{סי|לְ}}מַעַן זְכוּת מַאֲמִינֶךָ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|נָתַץ מַסֵּכוֹת}}
|-
|{{סי|מְ}}חַנְנִים בְּלֵב בָּשָׂר{{ש-רווח|1em}}||{{סי|נַ}}הֲלֵם כְּיָחִיד נִתְבַּשָּׂר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בַּעֲצֵי הַסְּבָכוֹת}}
|-
|{{סי|סֻ}}כָּה תִּהְיֶה לְצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{סי|עֲ}}בוּר תָּם הַמְפַצֵּל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|חָנָה בַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|פְּ}}לֵטִים בְּצִלְּךָ תַּסְתִּירֵם{{ש-רווח|1em}}||{{סי|צְ}}נִיף יֶשַׁע תַּכְתִּירֵם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|מִנֶּשֶׁק לְסַכֹּת}}
|-
|{{סי|קָ}}דוֹשׁ בְּרִית תַּגְבִּיר{{ש-רווח|1em}}||{{סי|ר}}וּחַ טֻמְאָה תַּעֲבִיר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|פְּרָעוֹת וּסְכָכוֹת}}
|-
|{{סי|שְׁ}}בוֹר זְרוֹעַ רֶשַׁע{{ש-רווח|1em}}||{{סי|שְׁ}}לַח לְצֶדֶק יֶשַׁע{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|אֹמֶץ וּסְמָכוֹת}}
|-
|{{סי|תָּ}}חֹן חוֹגְגֵי שִׁבְעָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|תּ}}וֹפְשֵׂי מְגָדִים אַרְבָּעָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְשַׁוְעָתָם סְכוֹת}}
|}
{{סי|יִ}}שְׁעִי אֵל סְכוֹת שַׁוְעַת עַמֶּךָ{{ש}}
{{סי|וּ}}רְעֵם וְעַנְּגֵם בְּטוּב טַעְמֶךָ{{ש}}
{{סי|שַׂ}}גִּיא כְּהִכְנַעְתָּ זֵדִים בְּזַעְמֶךָ{{ש}}
{{סי|פְּ}}אֵר וָזֶמֶר נָתְנוּ לְהַנְעִימֶךָ&lt;קטע סוף=ג/&gt;
::{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{סי|הַ}}לֵּל גּוֹמְרִים כָּל שְׁמוֹנָה{{ש}}
{{סי|ק}}וֹרְאֵי פָרָשַׁת קָרְבָּנוֹת בִּזְמַנָּהּ{{ש}}
{{סי|טְ}}עֵם וְהוֹשִׁיבֵם בְּאֶרֶץ שְׁמֵנָה{{ש}}
{{סי|נֶ}}צַח צוּר יִשְׂרָאֵל לְהֵאָמֵנָה&lt;קטע סוף=ד/&gt;
::{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{סי|בְּ}}הַדְרַת קֹדֶשׁ שׁוֹרְרוּ בְּמִקְדָּשׁוֹ{{ש}}
{{סי|ר}}וֹחֲשִׁים שִׁיר וָשֶׁבַח לְחַדְּשׁוֹ{{ש}}
{{סי|שָׁ}}לוֹם תִּשְׁפּוֹת לְהַגְדִּישׁוֹ{{ש}}
{{סי|מֶ}}לֶך צוּר יִשְׂרָאֵל וּקְדוֹשׁוֹ&lt;קטע סוף=ה/&gt;
::{{הור|גאל}}

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{סי|וָ}}תִיק חַדֵּשׁ מְכוֹן אוּלָמֶךָ{{ש}}
{{סי|אַ}}מֵּץ אֲהוּבִים כּוֹנַנְתָּ בְּצַלְמֶךָ{{ש}}
{{סי|לְ}}בָרֵךְ וּלְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ בְּעוֹלָמֶךָ{{ש}}
תָּגֵן עָלֵינוּ בִּבְרִית שְׁלוֹמֶךָ&lt;קטע סוף=ו/&gt;&lt;noinclude&gt;
::{{הור|הפורש}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:יוסף טוב עלם]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>obyrwwoxchd57immtbpgm8wiwli6m19</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות בריאות העם (אמות מידה לאישור הקמה למרפאות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>387841</id>
    <revision>
      <id>3084942</id>
      <parentid>3038955</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T06:49:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3084942</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="23435" sha1="9hhiybs6u6ljs0490ljstze9qdj6inh" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות בריאות העם (אמות מידה לאישור הקמה למרפאות), התשע&quot;ז-2017

&lt;מאגר תקן 2067407 קוד a163Y00000DuVXOQA3&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ז, 631|תקנות בריאות העם (אמות מידה לאישור הקמה למרפאות)|7770)); ((תשפ&quot;ו, 2530|תיקון|12498)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 24א(3)]] [[=הפקודה|לפקודת בריאות העם, 1940]] (להלן - הפקודה), ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ו)
: בתקנות אלה -
:- &quot;בקשה&quot;, &quot;בקשה לאישור הקמה&quot; - בקשה לאישור הקמה של מרפאה הטעונה אישור הקמה או של עמדת ניתוח במרפאה כאמור;
:- &quot;הליך הקצאה תחרותי&quot; - הליך תחרותי להקצאת אישור הקמה למרפאה, לפי [[תקנה 1ב]];
:- &quot;המנהל&quot; - המנהל הכללי של משרד הבריאות או עובד משרד הבריאות שהמנהל הכללי הסמיכו לעניין תקנות אלה או מקצתן;
:- &quot;הקמה&quot; - לרבות הוספת עמדת ניתוח במרפאה קיימת או שינוי ייעוד של עמדת ניתוח במרפאה קיימת;
:- &quot;חוק ביטוח בריאות ממלכתי&quot; - [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;מבקש&quot; - מי שמגיש בקשה לאישור הקמה של מרפאה הטעונה אישור הקמה, שתהיה בבעלותו או בהפעלתו;
:- &quot;מימון ציבורי&quot; - מימון של פעילות הכלולה בסל שירותי הבריאות כהגדרתו [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי]], בידי קופת החולים בהתאם לחובתה לפי [[החוק האמור]];
:- &quot;מרפאה הטעונה אישור הקמה&quot; - מרפאה מסוג המפורט [[בתוספת הראשונה]], למעט מרפאה בבעלות קופת חולים המיועדת לשרת רק את מבוטחי אותה קופה או מבוטחי קופת חולים אחרת על פי התקשרות עם אותה קופה;
:- &quot;תעריפון משרד הבריאות&quot; - רשימת תעריפי האשפוז והשירותים האמבולטוריים והדיפרנציאליים, שמפרסם משרד הבריאות באתר האינטרנט שלו, המשקפת את התעריפים כפי שמתעדכנים מזמן לזמן לפי צווים מכוח [[סעיף 12 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;תקנות רישום מרפאות&quot; - [[=תקנות רישום מרפאות|תקנות בריאות העם (רישום מרפאות), התשמ&quot;ז-1987]].

@ 1א. תנאים למתן אישור הקמה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) לא ייתן המנהל אישור הקמה למרפאה הטעונה אישור הקמה אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) הוא מצא כי יש הצדקה למתן אישור הקמה, לאחר ששקל את השיקולים האמורים [[בסעיף 24א(2) לפקודה]] ואמות המידה האמורות [[בתקנה 3(א) לתקנות אלה]];
:: (2) התקיים הליך הקצאה תחרותי.
: (ב) (((הוראת שעה עד ליום 4.8.2028):)) על אף האמור בתקנת משנה (א), המנהל רשאי לתת אישור הקמה למרפאה המנויה [[בפרט (3) לתוספת הראשונה]], או למרפאה שיש לה תעודת רישום בתוקף אך המבקש מבקש להעבירה למקום אחר באותו מחוז שבו פעלה באותו סוג והיקף שבתעודת הרישום הקיימת, אף אם לא מתקיים התנאי כאמור בתקנת משנה (א)(2), ובלבד שמתקיים התנאי שבתקנת משנה (א)(1) והמבקש צירף לבקשה את המסמכים המפורטים [[בתקנה 1ב(ג)(2) עד (3)]].
:: (((הנוסח הקבוע):)) על אף האמור בתקנת משנה (א), המנהל רשאי לתת אישור הקמה למרפאה המנויה [[$ תוספת ראשונה|בפרט (1)]] [[או (3) לתוספת הראשונה]], או למרפאה שיש לה תעודת רישום בתוקף אך המבקש מבקש להעבירה למקום אחר באותו מחוז שבו פעלה באותו סוג והיקף שבתעודת הרישום הקיימת, אף אם לא מתקיים התנאי כאמור בתקנת משנה (א)(2), ובלבד שמתקיים התנאי שבתקנת משנה (א)(1) והמבקש צירף לבקשה את המסמכים המפורטים [[בתקנה 1ב(ג)(2) עד (3)]].

@ 1ב. הליך תחרותי להקצאת אישור הקמה למרפאה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) המנהל יערוך הליך תחרותי, שוויוני ופומבי, להקצאת אישור הקמה למרפאה במקום מסוים; הליך ההקצאה התחרותי יתקיים לפי הוראות תקנה זו ובמסגרתו ייבחנו בקשות לאישור הקמה.
: (ב) המנהל לא יערוך הליך הקצאה תחרותי אלא אם כן שוכנע כי השיקולים המפורטים [[בסעיף 24א(2) לפקודה]] ואמות המידה המפורטות [[בתקנה 3(א)]] מצדיקים הקמה של מרפאה חדשה באותו מקום; המנהל יבחן אם נדרש הליך הקצאה תחרותי אחת לשנה לפחות.
: (ג) תנאי סף להגשת בקשה לאישור הקמה למרפאה, בהליך הקצאה תחרותי, הוא כי המבקש יצרף לה את המסמכים שלהלן; לא צורף אחד או יותר מהם - הבקשה לא תיבחן:
:: (1) התחייבות כי אם תבוצע פעילות הכלולה בסל שירותי הבריאות במרפאה או בעמדת הניתוח שלגביהן מתבקש אישור ההקמה, ייעשה במימון ציבורי שיעור ממנה שיפורט בהתחייבות, ואם מתבקשת הקמה של כמה עמדות ניתוח שבהן תבוצע פעילות כאמור - שיעור כאמור מכלל הפעילות האמורה בכל עמדות הניתוח שלגביהן מתבקש אישור ההקמה יחד; לעניין מרפאה כאמור [[בפרט (2) לתוספת הראשונה]], השיעור כאמור לא יפחת מאחוזים כלהלן מהפעילות המבוצעת בתקופה שלצידם:
::: (א) 30% - בשנה הראשונה לפעילות המרפאה או עמדות הניתוח שלגביהן הוגשה הבקשה, לפי העניין (בפסקה זו - לפעילות);
::: (ב) 40% - בשנה השנייה לפעילות;
::: (ג) 55% - בשנה השלישית ואילך לפעילות;
:: (2) דיווח על נתוני הפעילות בכלל עמדות הניתוח במרפאות שבבעלותו של המבקש או שהוא מפעיל, במחוז שלגביו הוגשה הבקשה, לפי הפירוט [[שבתקנה 4א(א)]], לגבי הפעילות החל מהשנה שקדמה לשנה שבה הוגשה הבקשה;
:: (3) התחייבות לדווח למנהל על הפעילות בכלל עמדות הניתוח שבבעלותו של המבקש או שהוא מפעיל, לפי הפירוט [[שבתקנה 4א(א) ו-(ב)]], במועדים [[שבתקנה 4א(ג)]];
:: (4) התחייבות כי שירות בסל שירותי הבריאות שאותו יספק לקופות החולים במרפאה שבבעלותו או שהוא מפעיל או בעמדות הניתוח שבמרפאה כאמור, שלגביהן מתבקש אישור ההקמה, יהיה בהנחה מהמחיר הנקוב בתעריפון משרד הבריאות, ששיעורה לגבי כל הקופות לא יפחת משיעור הנחה שינקוב בו באותה התחייבות;
:: (5) ערבות בנקאית בסך 250,000 שקלים חדשים לטובת משרד הבריאות להבטחת מימוש אישור ההקמה; לא ניתן למבקש אישור הקמה בתום הליך ההקצאה התחרותי או שניתן למבקש אישור הקמה והמבקש מימש את האישור בתוך התקופה שנקבעה בו - תוחזר לו הערבות; ניתן אישור הקמה אך לא מומש בתוך התקופה שנקבעה בו, תחולט הערבות.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג)(1), אם לאחר פרסום הליך ההקצאה התחרותי לא זכו בקשות להקמת עמדות ניתוח כמספר העמדות המרבי שנקבע בהליך, יהיה רשאי המנהל לפרסם הליך הקצאה נוסף ובו יכול שיידרש שהאחוז משיעור הפעילות כאמור בתקנת משנה (ג)(1)(ג) יהיה נמוך מהאחוז המפורט באותה תקנת משנה, כפי שיפרסם המנהל במסגרת ההליך אך לא פחות מ-40%.
: (ה) המנהל יפרסם במסגרת הליך ההקצאה התחרותי את נוסח טופס הבקשה לאישור הקמה למרפאה ואת המסמכים שיש לצרף אליה.
: (ו) בדירוג הבקשות במסגרת הליך ההקצאה התחרותי, יינתן לסך כל אמות המידה [[שבתקנה 3(א)]] משקל של 50% ולסך כל אמות המידה [[שבתקנה 3(ב)]] משקל של 50%.

@ 2. בקשה לאישור הקמה למרפאה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) בקשה לאישור הקמה תוגש למנהל, באופן מקוון, ותיכלל בה התייחסות לכל אחת מאמות המידה המפורטות [[בתקנה 3(א)]], ויצורפו לה המסמכים הנדרשים לפי תקנות אלה.
: (ב) המנהל רשאי לדרוש מהמבקש לצרף לבקשה מסמכים ונתונים נוספים הנדרשים, לדעתו, לשם החלטה בבקשה.
: (ג) מצא המנהל בעת בחינת בקשה לאישור הקמה, כי חסרים בבקשה מסמכים, נתונים או התייחסויות כאמור בתקנת משנה (א), יהיה רשאי לפנות למבקש בבקשה שימציא את המסמכים, הנתונים או ההתייחסויות החסרים בתוך פרק זמן שיורה עליו.

@ 3. אמות מידה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) אמות המידה לעניין השיקולים למתן אישור הקמה למרפאה הטעונה אישור הקמה שבהן יתחשב המנהל הן אלה:
:: (1) התועלת לבריאות הציבור מהוספת המרפאה, עמדות הניתוח או השירותים הרפואיים שיינתנו במרפאה, לרבות מדדי איכות ובטיחות הטיפול;
:: (2) השפעת הקמת המרפאה על שירותי הרפואה הציבוריים בישראל;
:: (3) שיעור עמדות הניתוח או מרפאות מאותו סוג במוסדות רפואיים בישראל אינו עולה על השיעור שנקבע [[בתוספת השלישית]], והכול לפי ייעוד המרפאה ולפעולות הרפואיות שמבוקש לבצע בה;
:: (4) פריסת המוסדות הרפואיים הפרטיים והציבוריים המציעים שירות דומה לאוכלוסייה, נגישות הציבור אליהם וצורכי האוכלוסייה, באזורי הארץ השונים ובאזור שבו מבוקש להקים את המרפאה;
:: (5) הוצאות ההפעלה השוטפות והשלכתן על כלל ההוצאה הלאומית לבריאות לרבות על שיעור ההוצאה הציבורית לבריאות מתוך כלל ההוצאה לבריאות בישראל;
:: (6) השפעת הקמת המרפאה על משאבי כוח האדם ואפשרות הכשרתו במקצועות בריאות מהסוגים [[שבתוספת הרביעית]], באזורי הארץ השונים;
:: (7) צפי השימוש בשירותי המרפאה לצורכי מערכת הבריאות הציבורית והיקפו.
: (ב) אמות המידה לעניין השיקולים למתן אישור הקמה במסגרת הליך הקצאה תחרותי, שבהן יתחשב המנהל יכללו גם את אלה:
:: (1) שיעור ההנחה מהמחיר הנקוב בתעריפון משרד הבריאות, שאותו התחייב המבקש לתת לקופות החולים לגבי שירותים שבסל שירותי הבריאות שניתנים במרפאה או בעמדות הניתוח שלגביהן מתבקש אישור ההקמה כאמור [[בתקנה 1ב(ג)(4)]];
:: (2) שיעור הפעילות במימון ציבורי שהמבקש התחייב לבצע במרפאה או בכלל עמדות הניתוח שלגביהן מתבקש אישור ההקמה, ולעניין מרפאה כאמור [[בפרט (2) לתוספת הראשונה]] - השיעור כאמור מעבר לנדרש בתנאי הסף לפי [[תקנה 1ב(ג)(1) או (ד)]], לפי העניין.
: (ג) מסירת הדיווחים ועמידה בהתחייבויות שצורפו לבקשה לפי [[תקנות 1א(ב)]] [[או 1ב(ג)]], יהיו תנאי לתוקפו של אישור ההקמה, אם יינתן, ויהיו בתוקף גם במהלך פעילות המרפאה שתוקם.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג), בבואו לקבוע אם אי-עמידה בתנאי ההתחייבות לפי [[תקנה 1ב(ג)(1) או (ד)]], מהווה הפרת תנאי לפעילות המרפאה, יתחשב המנהל בהתנהלות בקשר לעניינים שלהלן לגבי השירותים שבסל שירותי הבריאות שניתנים במרפאה או בעמדות הניתוח שלגביהם התבקש אישור ההקמה (בתקנת משנה זו - המרפאה):
:: (1) שיעור ההנחה שהוצעה לכלל קופות החולים, ובלבד שאינו פחות משיעור ההנחה שבהתחייבות, ובמחיר תחרותי בתנאי השוק;
:: (2) השירותים שהוצעו לכלל קופות החולים, ובלבד שכללו את כלל השירותים הכלולים בסל שירותי הבריאות שניתנים במרפאה, לפחות;
:: (3) מועדי מתן השירות במרפאה שהוצעו לקופות החולים, ופריסתם על פני ימות השבוע ועל פני שעות היום;
:: (4) היקף האפשרות שניתנה לרופאים מטעם קופות החולים לבצע ניתוחים במרפאה;
:: (5) סטנדרט הבינוי, ואיכות השירות במרפאה, ובלבד שהם הולמים את נוהלי המנהל הכללי של משרד הבריאות הנוגעים בדבר;
:: (6) רכישת השירותים על ידי קופות החולים ומבוטחיהן לא הותנתה בתנאים שאינם ממין העניין.

@ 4. הודעה על הקמת מרפאות מסוימות (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) על אף האמור [[בתקנות 2]] [[ו-3]], המבקש להקים מרפאה מהסוג המפורט [[בתוספת השנייה]] יודיע למנהל על כוונתו להקים את המרפאה, והמנהל ייתן לו אישור הקמה על סמך הודעתו כאמור.
: (ב) קופת חולים המבקשת להקים מרפאה מהסוג המנוי [[בתוספת הראשונה]], המיועדת לשרת רק את מבוטחי אותה קופה או מבוטחי קופת חולים אחרת על פי התקשרות עם אותה קופה, תדווח על כך למנהל, ויראו באישור על קבלת הדיווח כאישור הקמה.

@ 4א. דיווח נתונים (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) הדיווחים כאמור [[בתקנה 1ב(ג)]] יכללו דיווחים בעניינים אלה:
:: (1) סך כל הניתוחים המבוצעים בעמדות ניתוח ובמרפאות שבבעלות המבקש או שהוא מפעיל, לפי קודי הפעולות שבתעריפון משרד הבריאות, בחלוקה לפי אופן מימון הניתוח, בהתאם לדרכי המימון האלה:
::: (א) במימון ציבורי תוך ציון זהות קופת החולים;
::: (ב) במימון תוכנית לשירותי בריאות נוספים כמשמעותה [[בסעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]], תוך ציון זהות קופת החולים והרובד בתוכנית שבה ניתן השירות;
::: (ג) במימון מבטח לפי [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
::: (ד) במימון גורם אחר שאינו מאלה המנויים בפסקאות משנה (א) עד (ג);
:: (2) מחירי הניתוחים שבוצעו בעמדות ניתוח ובמרפאות שבבעלות המבקש או שהוא מפעיל, במימון ציבורי, תוך ציון זהות קופת החולים;
:: (3) פילוח מקבלי שירות בכל אחת מעמדות הניתוח ובמרפאות שבבעלות המבקש או שהוא מפעיל, לפי יישובי המגורים שלהם, לפי המידע שקיים במערכת של המרפאות כאמור.
: (ב) התחייבות למסור דיווחים כאמור [[בתקנה 1ב(ג)(3)]] תכלול גם דיווח של מידע נוסף שידרוש המנהל מהמבקש על אודות פעילות עמדות הניתוח שבבעלות המבקש או שהוא מפעיל, ובלבד שהמשרד לא יבקש מידע שאינו נחוץ לשם בחינת השפעת פעילות המרפאה על מערכת הבריאות הציבורית או מידע שיש בו כדי לגלות את זהות המטופלים.
: (ג) מועדי הדיווח של הנתונים כאמור בתקנת משנה (א) יהיו אחת לשישה חודשים כל עוד המרפאה רשומה, ומועד הדיווח של הנתונים כאמור בתקנת משנה (ב) יהיה בתוך שלושה חודשים מהמועד שבו דרש המנהל מהמבקש את הנתונים האמורים; הדיווחים יימסרו לגבי הפעילות בתקופה שהחל מהשנה שקדמה לשנה שבה הם נמסרים או שבה הם התבקשו על ידי המנהל, לפי התקופה הארוכה יותר.

@ 5. הגבלת עבירות ותוקף אישור הקמה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) אישור הקמה למרפאה יינתן למבקש בלבד ולא יהיה ניתן להעבירו, לרבות העברה שיש בה כדי להביא לשינוי בבעל השליטה במבקש או במרפאה, בלא אישור מראש של המנהל; התבקש אישור המנהל להעברה שיש בה כדי להביא לשינוי בבעל השליטה במבקש או במרפאה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) המנהל יחליט בבקשה בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לו, ואם לא נתן החלטה בתוך המועד האמור - יראו כאילו נתן את אישורו להעברה כאמור;
:: (2) המבקש ימסור למנהל כל מידע שידרוש המנהל לצורך בחינת הבקשה; הזמן שיידרש למבקש להשיב לדרישת המידע לא יימנה במניין הימים לקבלת ההחלטה כאמור בפסקה (1); אי-מסירת המידע שדרש המנהל תהיה עילה להתנגדות המנהל להעברה כאמור;
:: בתקנה זו -
::- &quot;אמצעי שליטה&quot; - כהגדרתו [[בחוק איסור הלבנת הון, התש&quot;ס-2000]];
::- &quot;בעל שליטה&quot; -
::: (1) מי שיש לו יכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי של תפקיד של נושא משרה בתאגיד;
::: (2) בלי לגרוע מכלליות האמור בפסקה (1), יראו כבעל שליטה בתאגיד מי שהוא מחזיק 50% או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה;
::- &quot;החזקה&quot; - לרבות החזקה יחד עם אחרים כמשמעותה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].
: (א1) מי שניתן לו אישור הקמה ידווח למנהל על העברה של אמצעי שליטה במבקש או במרפאה אם המעביר מחזיק יותר מ-25% מאמצעי השליטה ואין אדם שמחזיק באמצעי שליטה מאותו הסוג בשיעור העולה על שיעור אחזקותיו, או אם בעקבות ההעברה מקבל ההעברה מחזיק ביותר מ-25% מאמצעי השליטה כאמור ואין אדם שמחזיק באמצעי שליטה מאותו הסוג בשיעור העולה על שיעור אחזקותיו.
: (א2) אישור הקמה יינתן למרפאה ולעמדות ניתוח במקום מסוים בלבד ולא יהיה ניתן להעבירו למקום אחר.
: (ב) אישור הקמה יעמוד בתוקפו לתקופה של 24 חודשים עד לתחילת ההקמה בפועל, ולאחר מכן עד שלוש שנים עד להשלמת העבודה; המנהל רשאי להאריך את האישור אם ראה כי יש הצדקה לכך.
: (ג) אישור הקמה הוא תנאי מוקדם להגשת בקשה לרישום מרפאה; מרפאה או עמדת ניתוח שהוקמה בלא אישור הקמה לא תירשם.

@ 6. (תיקון: תשפ&quot;ו) : (((בוטלה).))

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[תקנה 1]]))) ====
@ : מרפאות מסוגים אלה, כהגדרתן [[בתקנות רישום מרפאות]]:
@ (1) : מרפאה לכירורגיה קטנה;
@ (2) : מרפאה לכירורגיה בינונית;
@ (3) : מרפאה המיועדת לביצוע פעולות הדורשות תנאי בידוד, או לביצוע טיפולים בתאים ורקמות חיים.

== תוספת שנייה ==
==== ((([[תקנה 4(א)]]))) (תיקון: תשפ&quot;ו) ====
@ (1) : מרפאה אונקולוגית;
@ (2) : מרפאת דיאליזה;
@ (3) : מרפאה המיועדת לביצוע בדיקות ופעולות אנדוסקופיות בתחום הגסטרואנטרולוגיה, כגון קולונוסקופיה וגסטרוסקופיה.

== תוספת שלישית ==
==== ((([[תקנה 3(3)]]))) ====
@ : השיעור המרבי של עמדות ניתוח או מרפאות מהסוג המפורט בטור א' יהיה כמפורט בטור ב' שלצדו -
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}}
|- &lt;עוגן פרט א&gt;
| : א. עמדות ניתוח לכירורגיה בינונית || 0.045 לאלף נפש, ולפי צורכי האוכלוסייה באזורי הארץ השונים
|}

== תוספת רביעית ==
==== ((([[תקנה 3(7)]]))) ====
@ 1. : רופאים מומחים בהרדמה
@ 2. : אחים או אחיות עם הכשרה על-בסיסית בתחום חדרי ניתוח.

&lt;פרסום&gt; ג' בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017)
&lt;חתימה&gt; יעקב ליצמן שר הבריאות</text>
      <sha1>9hhiybs6u6ljs0490ljstze9qdj6inh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות בריאות העם (אמות מידה לאישור הקמה למרפאות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>403470</id>
    <revision>
      <id>3084943</id>
      <parentid>3038968</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T07:00:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3084942]</comment>
      <origin>3084943</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27480" sha1="3n7c42sxq4uzszlecv50mv26389flyc" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות בריאות העם (אמות מידה לאישור הקמה למרפאות), התשע״ז–2017}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ז, 631|תקנות בריאות העם (אמות מידה לאישור הקמה למרפאות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7770.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2530|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12498.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24א|סעיף 24א(3)}} {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|לפקודת בריאות העם, 1940}} (להלן – הפקודה), ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשה“, ”בקשה לאישור הקמה“ – בקשה לאישור הקמה של מרפאה הטעונה אישור הקמה או של עמדת ניתוח במרפאה כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליך הקצאה תחרותי“ – הליך תחרותי להקצאת אישור הקמה למרפאה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 1ב|תקנה 1ב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות או עובד משרד הבריאות שהמנהל הכללי הסמיכו לעניין תקנות אלה או מקצתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקמה“ – לרבות הוספת עמדת ניתוח במרפאה קיימת או שינוי ייעוד של עמדת ניתוח במרפאה קיימת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ביטוח בריאות ממלכתי“ – {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקש“ – מי שמגיש בקשה לאישור הקמה של מרפאה הטעונה אישור הקמה, שתהיה בבעלותו או בהפעלתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מימון ציבורי“ – מימון של פעילות הכלולה בסל שירותי הבריאות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי}}, בידי קופת החולים בהתאם לחובתה לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|החוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרפאה הטעונה אישור הקמה“ – מרפאה מסוג המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, למעט מרפאה בבעלות קופת חולים המיועדת לשרת רק את מבוטחי אותה קופה או מבוטחי קופת חולים אחרת על פי התקשרות עם אותה קופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריפון משרד הבריאות“ – רשימת תעריפי האשפוז והשירותים האמבולטוריים והדיפרנציאליים, שמפרסם משרד הבריאות באתר האינטרנט שלו, המשקפת את התעריפים כפי שמתעדכנים מזמן לזמן לפי צווים מכוח {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 12|סעיף 12 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות רישום מרפאות“ – {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (רישום מרפאות)|תקנות בריאות העם (רישום מרפאות), התשמ״ז–1987}}.

{{ח:סעיף|1א|תנאים למתן אישור הקמה|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייתן המנהל אישור הקמה למרפאה הטעונה אישור הקמה אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מצא כי יש הצדקה למתן אישור הקמה, לאחר ששקל את השיקולים האמורים {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24א|בסעיף 24א(2) לפקודה}} ואמות המידה האמורות {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(א) לתקנות אלה}};
{{ח:תתת|(2)}} התקיים הליך הקצאה תחרותי.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד ליום 4.8.2028):}} על אף האמור בתקנת משנה (א), המנהל רשאי לתת אישור הקמה למרפאה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 3|בפרט (3) לתוספת הראשונה}}, או למרפאה שיש לה תעודת רישום בתוקף אך המבקש מבקש להעבירה למקום אחר באותו מחוז שבו פעלה באותו סוג והיקף שבתעודת הרישום הקיימת, אף אם לא מתקיים התנאי כאמור בתקנת משנה (א)(2), ובלבד שמתקיים התנאי שבתקנת משנה (א)(1) והמבקש צירף לבקשה את המסמכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 1ב|בתקנה 1ב(ג)(2) עד (3)}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} על אף האמור בתקנת משנה (א), המנהל רשאי לתת אישור הקמה למרפאה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|בפרט (1)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 3|או (3) לתוספת הראשונה}}, או למרפאה שיש לה תעודת רישום בתוקף אך המבקש מבקש להעבירה למקום אחר באותו מחוז שבו פעלה באותו סוג והיקף שבתעודת הרישום הקיימת, אף אם לא מתקיים התנאי כאמור בתקנת משנה (א)(2), ובלבד שמתקיים התנאי שבתקנת משנה (א)(1) והמבקש צירף לבקשה את המסמכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 1ב|בתקנה 1ב(ג)(2) עד (3)}}.

{{ח:סעיף|1ב|הליך תחרותי להקצאת אישור הקמה למרפאה|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל יערוך הליך תחרותי, שוויוני ופומבי, להקצאת אישור הקמה למרפאה במקום מסוים; הליך ההקצאה התחרותי יתקיים לפי הוראות תקנה זו ובמסגרתו ייבחנו בקשות לאישור הקמה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל לא יערוך הליך הקצאה תחרותי אלא אם כן שוכנע כי השיקולים המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24א|בסעיף 24א(2) לפקודה}} ואמות המידה המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(א)}} מצדיקים הקמה של מרפאה חדשה באותו מקום; המנהל יבחן אם נדרש הליך הקצאה תחרותי אחת לשנה לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} תנאי סף להגשת בקשה לאישור הקמה למרפאה, בהליך הקצאה תחרותי, הוא כי המבקש יצרף לה את המסמכים שלהלן; לא צורף אחד או יותר מהם – הבקשה לא תיבחן:
{{ח:תתת|(1)}} התחייבות כי אם תבוצע פעילות הכלולה בסל שירותי הבריאות במרפאה או בעמדת הניתוח שלגביהן מתבקש אישור ההקמה, ייעשה במימון ציבורי שיעור ממנה שיפורט בהתחייבות, ואם מתבקשת הקמה של כמה עמדות ניתוח שבהן תבוצע פעילות כאמור – שיעור כאמור מכלל הפעילות האמורה בכל עמדות הניתוח שלגביהן מתבקש אישור ההקמה יחד; לעניין מרפאה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בפרט (2) לתוספת הראשונה}}, השיעור כאמור לא יפחת מאחוזים כלהלן מהפעילות המבוצעת בתקופה שלצידם:
{{ח:תתתת|(א)}} 30% – בשנה הראשונה לפעילות המרפאה או עמדות הניתוח שלגביהן הוגשה הבקשה, לפי העניין (בפסקה זו – לפעילות);
{{ח:תתתת|(ב)}} 40% – בשנה השנייה לפעילות;
{{ח:תתתת|(ג)}} 55% – בשנה השלישית ואילך לפעילות;
{{ח:תתת|(2)}} דיווח על נתוני הפעילות בכלל עמדות הניתוח במרפאות שבבעלותו של המבקש או שהוא מפעיל, במחוז שלגביו הוגשה הבקשה, לפי הפירוט {{ח:פנימי|סעיף 4א|שבתקנה 4א(א)}}, לגבי הפעילות החל מהשנה שקדמה לשנה שבה הוגשה הבקשה;
{{ח:תתת|(3)}} התחייבות לדווח למנהל על הפעילות בכלל עמדות הניתוח שבבעלותו של המבקש או שהוא מפעיל, לפי הפירוט {{ח:פנימי|סעיף 4א|שבתקנה 4א(א) ו־(ב)}}, במועדים {{ח:פנימי|סעיף 4א|שבתקנה 4א(ג)}};
{{ח:תתת|(4)}} התחייבות כי שירות בסל שירותי הבריאות שאותו יספק לקופות החולים במרפאה שבבעלותו או שהוא מפעיל או בעמדות הניתוח שבמרפאה כאמור, שלגביהן מתבקש אישור ההקמה, יהיה בהנחה מהמחיר הנקוב בתעריפון משרד הבריאות, ששיעורה לגבי כל הקופות לא יפחת משיעור הנחה שינקוב בו באותה התחייבות;
{{ח:תתת|(5)}} ערבות בנקאית בסך 250,000 שקלים חדשים לטובת משרד הבריאות להבטחת מימוש אישור ההקמה; לא ניתן למבקש אישור הקמה בתום הליך ההקצאה התחרותי או שניתן למבקש אישור הקמה והמבקש מימש את האישור בתוך התקופה שנקבעה בו – תוחזר לו הערבות; ניתן אישור הקמה אך לא מומש בתוך התקופה שנקבעה בו, תחולט הערבות.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג)(1), אם לאחר פרסום הליך ההקצאה התחרותי לא זכו בקשות להקמת עמדות ניתוח כמספר העמדות המרבי שנקבע בהליך, יהיה רשאי המנהל לפרסם הליך הקצאה נוסף ובו יכול שיידרש שהאחוז משיעור הפעילות כאמור בתקנת משנה (ג)(1)(ג) יהיה נמוך מהאחוז המפורט באותה תקנת משנה, כפי שיפרסם המנהל במסגרת ההליך אך לא פחות מ־40%.
{{ח:תת|(ה)}} המנהל יפרסם במסגרת הליך ההקצאה התחרותי את נוסח טופס הבקשה לאישור הקמה למרפאה ואת המסמכים שיש לצרף אליה.
{{ח:תת|(ו)}} בדירוג הבקשות במסגרת הליך ההקצאה התחרותי, יינתן לסך כל אמות המידה {{ח:פנימי|סעיף 3|שבתקנה 3(א)}} משקל של 50% ולסך כל אמות המידה {{ח:פנימי|סעיף 3|שבתקנה 3(ב)}} משקל של 50%.

{{ח:סעיף|2|בקשה לאישור הקמה למרפאה|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לאישור הקמה תוגש למנהל, באופן מקוון, ותיכלל בה התייחסות לכל אחת מאמות המידה המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(א)}}, ויצורפו לה המסמכים הנדרשים לפי תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לדרוש מהמבקש לצרף לבקשה מסמכים ונתונים נוספים הנדרשים, לדעתו, לשם החלטה בבקשה.
{{ח:תת|(ג)}} מצא המנהל בעת בחינת בקשה לאישור הקמה, כי חסרים בבקשה מסמכים, נתונים או התייחסויות כאמור בתקנת משנה (א), יהיה רשאי לפנות למבקש בבקשה שימציא את המסמכים, הנתונים או ההתייחסויות החסרים בתוך פרק זמן שיורה עליו.

{{ח:סעיף|3|אמות מידה|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} אמות המידה לעניין השיקולים למתן אישור הקמה למרפאה הטעונה אישור הקמה שבהן יתחשב המנהל הן אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התועלת לבריאות הציבור מהוספת המרפאה, עמדות הניתוח או השירותים הרפואיים שיינתנו במרפאה, לרבות מדדי איכות ובטיחות הטיפול;
{{ח:תתת|(2)}} השפעת הקמת המרפאה על שירותי הרפואה הציבוריים בישראל;
{{ח:תתת|(3)}} שיעור עמדות הניתוח או מרפאות מאותו סוג במוסדות רפואיים בישראל אינו עולה על השיעור שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, והכול לפי ייעוד המרפאה ולפעולות הרפואיות שמבוקש לבצע בה;
{{ח:תתת|(4)}} פריסת המוסדות הרפואיים הפרטיים והציבוריים המציעים שירות דומה לאוכלוסייה, נגישות הציבור אליהם וצורכי האוכלוסייה, באזורי הארץ השונים ובאזור שבו מבוקש להקים את המרפאה;
{{ח:תתת|(5)}} הוצאות ההפעלה השוטפות והשלכתן על כלל ההוצאה הלאומית לבריאות לרבות על שיעור ההוצאה הציבורית לבריאות מתוך כלל ההוצאה לבריאות בישראל;
{{ח:תתת|(6)}} השפעת הקמת המרפאה על משאבי כוח האדם ואפשרות הכשרתו במקצועות בריאות מהסוגים {{ח:פנימי|תוספת 4|שבתוספת הרביעית}}, באזורי הארץ השונים;
{{ח:תתת|(7)}} צפי השימוש בשירותי המרפאה לצורכי מערכת הבריאות הציבורית והיקפו.
{{ח:תת|(ב)}} אמות המידה לעניין השיקולים למתן אישור הקמה במסגרת הליך הקצאה תחרותי, שבהן יתחשב המנהל יכללו גם את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שיעור ההנחה מהמחיר הנקוב בתעריפון משרד הבריאות, שאותו התחייב המבקש לתת לקופות החולים לגבי שירותים שבסל שירותי הבריאות שניתנים במרפאה או בעמדות הניתוח שלגביהן מתבקש אישור ההקמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1ב|בתקנה 1ב(ג)(4)}};
{{ח:תתת|(2)}} שיעור הפעילות במימון ציבורי שהמבקש התחייב לבצע במרפאה או בכלל עמדות הניתוח שלגביהן מתבקש אישור ההקמה, ולעניין מרפאה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בפרט (2) לתוספת הראשונה}} – השיעור כאמור מעבר לנדרש בתנאי הסף לפי {{ח:פנימי|סעיף 1ב|תקנה 1ב(ג)(1) או (ד)}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} מסירת הדיווחים ועמידה בהתחייבויות שצורפו לבקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 1א|תקנות 1א(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 1ב|או 1ב(ג)}}, יהיו תנאי לתוקפו של אישור ההקמה, אם יינתן, ויהיו בתוקף גם במהלך פעילות המרפאה שתוקם.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג), בבואו לקבוע אם אי־עמידה בתנאי ההתחייבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 1ב|תקנה 1ב(ג)(1) או (ד)}}, מהווה הפרת תנאי לפעילות המרפאה, יתחשב המנהל בהתנהלות בקשר לעניינים שלהלן לגבי השירותים שבסל שירותי הבריאות שניתנים במרפאה או בעמדות הניתוח שלגביהם התבקש אישור ההקמה (בתקנת משנה זו – המרפאה):
{{ח:תתת|(1)}} שיעור ההנחה שהוצעה לכלל קופות החולים, ובלבד שאינו פחות משיעור ההנחה שבהתחייבות, ובמחיר תחרותי בתנאי השוק;
{{ח:תתת|(2)}} השירותים שהוצעו לכלל קופות החולים, ובלבד שכללו את כלל השירותים הכלולים בסל שירותי הבריאות שניתנים במרפאה, לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} מועדי מתן השירות במרפאה שהוצעו לקופות החולים, ופריסתם על פני ימות השבוע ועל פני שעות היום;
{{ח:תתת|(4)}} היקף האפשרות שניתנה לרופאים מטעם קופות החולים לבצע ניתוחים במרפאה;
{{ח:תתת|(5)}} סטנדרט הבינוי, ואיכות השירות במרפאה, ובלבד שהם הולמים את נוהלי המנהל הכללי של משרד הבריאות הנוגעים בדבר;
{{ח:תתת|(6)}} רכישת השירותים על ידי קופות החולים ומבוטחיהן לא הותנתה בתנאים שאינם ממין העניין.

{{ח:סעיף|4|הודעה על הקמת מרפאות מסוימות|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנות 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}}, המבקש להקים מרפאה מהסוג המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} יודיע למנהל על כוונתו להקים את המרפאה, והמנהל ייתן לו אישור הקמה על סמך הודעתו כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} קופת חולים המבקשת להקים מרפאה מהסוג המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, המיועדת לשרת רק את מבוטחי אותה קופה או מבוטחי קופת חולים אחרת על פי התקשרות עם אותה קופה, תדווח על כך למנהל, ויראו באישור על קבלת הדיווח כאישור הקמה.

{{ח:סעיף|4א|דיווח נתונים|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הדיווחים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1ב|בתקנה 1ב(ג)}} יכללו דיווחים בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סך כל הניתוחים המבוצעים בעמדות ניתוח ובמרפאות שבבעלות המבקש או שהוא מפעיל, לפי קודי הפעולות שבתעריפון משרד הבריאות, בחלוקה לפי אופן מימון הניתוח, בהתאם לדרכי המימון האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} במימון ציבורי תוך ציון זהות קופת החולים;
{{ח:תתתת|(ב)}} במימון תוכנית לשירותי בריאות נוספים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}}, תוך ציון זהות קופת החולים והרובד בתוכנית שבה ניתן השירות;
{{ח:תתתת|(ג)}} במימון מבטח לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתתת|(ד)}} במימון גורם אחר שאינו מאלה המנויים בפסקאות משנה (א) עד (ג);
{{ח:תתת|(2)}} מחירי הניתוחים שבוצעו בעמדות ניתוח ובמרפאות שבבעלות המבקש או שהוא מפעיל, במימון ציבורי, תוך ציון זהות קופת החולים;
{{ח:תתת|(3)}} פילוח מקבלי שירות בכל אחת מעמדות הניתוח ובמרפאות שבבעלות המבקש או שהוא מפעיל, לפי יישובי המגורים שלהם, לפי המידע שקיים במערכת של המרפאות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} התחייבות למסור דיווחים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1ב|בתקנה 1ב(ג)(3)}} תכלול גם דיווח של מידע נוסף שידרוש המנהל מהמבקש על אודות פעילות עמדות הניתוח שבבעלות המבקש או שהוא מפעיל, ובלבד שהמשרד לא יבקש מידע שאינו נחוץ לשם בחינת השפעת פעילות המרפאה על מערכת הבריאות הציבורית או מידע שיש בו כדי לגלות את זהות המטופלים.
{{ח:תת|(ג)}} מועדי הדיווח של הנתונים כאמור בתקנת משנה (א) יהיו אחת לשישה חודשים כל עוד המרפאה רשומה, ומועד הדיווח של הנתונים כאמור בתקנת משנה (ב) יהיה בתוך שלושה חודשים מהמועד שבו דרש המנהל מהמבקש את הנתונים האמורים; הדיווחים יימסרו לגבי הפעילות בתקופה שהחל מהשנה שקדמה לשנה שבה הם נמסרים או שבה הם התבקשו על ידי המנהל, לפי התקופה הארוכה יותר.

{{ח:סעיף|5|הגבלת עבירות ותוקף אישור הקמה|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} אישור הקמה למרפאה יינתן למבקש בלבד ולא יהיה ניתן להעבירו, לרבות העברה שיש בה כדי להביא לשינוי בבעל השליטה במבקש או במרפאה, בלא אישור מראש של המנהל; התבקש אישור המנהל להעברה שיש בה כדי להביא לשינוי בבעל השליטה במבקש או במרפאה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל יחליט בבקשה בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לו, ואם לא נתן החלטה בתוך המועד האמור – יראו כאילו נתן את אישורו להעברה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} המבקש ימסור למנהל כל מידע שידרוש המנהל לצורך בחינת הבקשה; הזמן שיידרש למבקש להשיב לדרישת המידע לא יימנה במניין הימים לקבלת ההחלטה כאמור בפסקה (1); אי־מסירת המידע שדרש המנהל תהיה עילה להתנגדות המנהל להעברה כאמור;
{{ח:תת}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|בחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל שליטה“ –
{{ח:תתתת|(1)}} מי שיש לו יכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי של תפקיד של נושא משרה בתאגיד;
{{ח:תתתת|(2)}} בלי לגרוע מכלליות האמור בפסקה (1), יראו כבעל שליטה בתאגיד מי שהוא מחזיק 50% או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“ – לרבות החזקה יחד עם אחרים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.
{{ח:תת|(א1)}} מי שניתן לו אישור הקמה ידווח למנהל על העברה של אמצעי שליטה במבקש או במרפאה אם המעביר מחזיק יותר מ־25% מאמצעי השליטה ואין אדם שמחזיק באמצעי שליטה מאותו הסוג בשיעור העולה על שיעור אחזקותיו, או אם בעקבות ההעברה מקבל ההעברה מחזיק ביותר מ־25% מאמצעי השליטה כאמור ואין אדם שמחזיק באמצעי שליטה מאותו הסוג בשיעור העולה על שיעור אחזקותיו.
{{ח:תת|(א2)}} אישור הקמה יינתן למרפאה ולעמדות ניתוח במקום מסוים בלבד ולא יהיה ניתן להעבירו למקום אחר.
{{ח:תת|(ב)}} אישור הקמה יעמוד בתוקפו לתקופה של 24 חודשים עד לתחילת ההקמה בפועל, ולאחר מכן עד שלוש שנים עד להשלמת העבודה; המנהל רשאי להאריך את האישור אם ראה כי יש הצדקה לכך.
{{ח:תת|(ג)}} אישור הקמה הוא תנאי מוקדם להגשת בקשה לרישום מרפאה; מרפאה או עמדת ניתוח שהוקמה בלא אישור הקמה לא תירשם.

{{ח:סעיף|6||תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} מרפאות מסוגים אלה, כהגדרתן {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (רישום מרפאות)|בתקנות רישום מרפאות}}:

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} מרפאה לכירורגיה קטנה;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} מרפאה לכירורגיה בינונית;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} מרפאה המיועדת לביצוע פעולות הדורשות תנאי בידוד, או לביצוע טיפולים בתאים ורקמות חיים.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4(א)}})}}|תיקון: תשפ״ו}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} מרפאה אונקולוגית;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} מרפאת דיאליזה;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} מרפאה המיועדת לביצוע בדיקות ופעולות אנדוסקופיות בתחום הגסטרואנטרולוגיה, כגון קולונוסקופיה וגסטרוסקופיה.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(3)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} השיעור המרבי של עמדות ניתוח או מרפאות מהסוג המפורט בטור א׳ יהיה כמפורט בטור ב׳ שלצדו –
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט א&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|א.}} עמדות ניתוח לכירורגיה בינונית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.045 לאלף נפש, ולפי צורכי האוכלוסייה באזורי הארץ השונים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(7)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} רופאים מומחים בהרדמה

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:ת}} אחים או אחיות עם הכשרה על־בסיסית בתחום חדרי ניתוח.

{{ח:חתימות|ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017)}}
* '''יעקב ליצמן'''&lt;br&gt;שר הבריאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>3n7c42sxq4uzszlecv50mv26389flyc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ביצה/פרק ראשון</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1706094</id>
    <revision>
      <id>3084875</id>
      <parentid>3076319</parentid>
      <timestamp>2026-09-26T12:03:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Meirveshulibot</username>
        <id>42771</id>
      </contributor>
      <comment>לחצן: כתב יד ליידן עם פירושים</comment>
      <origin>3084875</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="249681" sha1="d6cbo29t59a30nzjy8ytmnw513jom86" xml:space="preserve">{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ביצה|ראשון||שני}}
==פרק ראשון - ביצה שנולדה==

&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ביצה/הדפסה עם ליידן (פרק ראשון)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה וקרבן העדה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי_מאיר_ביצה_פרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] &lt;span id=&quot;דף_א_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#דף א א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר ביצה א.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר ביצה א&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|א|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף א עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;1&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_א_א|ירושלמי ביצה, פרק א, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_א_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
ביצה שנולדה ביום טוב {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומרים: תיאכל. ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|א_א}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_א&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_א|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כבית הלל שהביצה אסורה, כדין מוקצה שיבש קודם שבת שלא ידע בו, וכן פסקו הרמב״ם והשו״ע להלכה כירושלמי&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;לא תיאכל.

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מה טעמון דבית שמאי? מוכנת היא על גב אמה. מה טעמון ד{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}? נעשית כמוקצה שיבש {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם שבת}} ולא ידע בו. אילו מוקצה שיבש ולא ידע בו שמא אינו אסור? והא תני: השוחט את התרנגולת ומצא בתוכה בצים, אף על פי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהן}} גמורות, {{שוליים|א_ב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_ב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_ב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כדעה שהביצה חלק מהתרנגולת ולא נולדה עם היציאה, ולכן מותרת, וכן פסקו הרמב״ם והשו״ע להיתר&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;הרי אלו מותרות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה מותרות? הרי לא ידע שימצא ביצים גמורות}}! {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנניה}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} חד אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביצים בתוך התרנגולת אפילו כשנגמרו הרי הם חלק מהתרנגולת והוי אוכלה דאפרת}} {{ירו&quot;מ-ביאור|חתיכת אוכל שנפרד מחתיכת אוכל אחרת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק עם יציאתה נוצר משהו חדש. והראיה שהרי}} לא דומה טעם אכילתה מבפנים לטעם אכילתה מבחוץ. וחורנה אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שרק עם יציאתה נוצר משהו חדש, שהרי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אינה}} נגמרת {{ירו&quot;מ-הדגשה|וראויה}} לאפרוח עד שתצא לחוץ. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הבצים הם חלק מהתרנגולת}}, {{שוליים|א_ג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_ג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_ג|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק שאם היו הביצים מעורות בגידים לבשר הרי הן כבשר ואסורות בהתבשלן בחלב, ואם לאו הרי הן כדבר בפני עצמו ומותרות, כלשון הירושלמי, וכך נפסק ברמב״ם ובשו״ע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מה הן בחלב? נאמר: אם היו מעורות לגידים אסורות, ואם לאו מותרות. הכל מודין {{שוליים|א_ד}}בביצה שיצא רובה מערב יום טוב שהיא נאכלת ביום טוב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}מה פליגין {{ירו&quot;מ-ביאור|חולקים}}? בשיצא מיעוטה. {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומרים: תיאכל. ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים: לא תיאכל. כשם שהיא אסור{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לאכל, כך היא {{שוליים|א_ה}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_ה&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_ה|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק שכולן אסורות ואינן מתבטלות אף באלף, שכיון שהאיסור דבר שיש לו מתירין (לאחר יום טוב) אינו בטל ברוב, כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב״ם והשו״ע באו״ח סימן תקיג ובדין דבר שיש לו מתירין ביו״ד סימן קב&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אסור{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לטלטל. נתערבה אחת במאה או אחת באלף - {{שוליים|א_ו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_ו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_ו|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק לאיסור, שכל הצומח מאליו וספיחים ״כולן אסורות״ ביום טוב, כפסק הרמב״ם והשו״ע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;כולן אסורות. מה, {{ירו&quot;מ-הוסר|כמאן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם זה רק למאן}} דאמר {{שוליים|א_ז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_ז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_ז|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק לאיסור, כמסקנת הירושלמי שגם המתיר בספק הכן מודה שכאן יש להחזיק איסור שכן ביצה אחת ודאי אסורה ומוכחת על כולן, וכך פסקו הרמב״ם והשו״ע (או״ח תצח, ה) שהביצה אסורה.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ספק הכן אסור? ברם {{ירו&quot;מ-הוסר|כמאן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למאן}} דאמר ספק הכן מותר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף כאן יהיה מותר? כמו שהוא מתיר פירות שספק אם נשרו בשבת}}.&lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף א עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
בעזרת השם אנחנו מתחילים תלמוד ירושלמי מסכת ביצה. אומרת המשנה '''ביצה שנולדה ביום טוב, בית שמאי אומרים תיאכל ובית הלל אומרים לא תיאכל'''. שואלת הגמרא מה טעמון דבית שמאי? כלומר, למה אומרים שביצה שנולדה ביום טוב תיאכל? מאוד פשוט, '''מוכנת היא על גב אמה'''. כלומר, כיוון שהאמא שלה הייתה מותרת, יכולנו לאכול את האמא וגם ביצה בתוכה, אז גם אחרי שהיא נולדה אז היא מותרת.

מה טעמון דבית הלל? אומרת הגמרא '''נעשית כמוקצה שיבש ולא ידע בו'''. כן, כמוקצה שיבש ולא ידע בו, שם היינו אסור. כלומר, כיוון שהרי לא ידענו שהביצה מוכנה, כן? ואז בעצם פתאום היא נולדה, אז זה כמו מוקצה שלא ידענו שהוא יבש, שהוא מוכן, ופתאום גילינו בשבת שהוא מוכן, שהוא אסור, כן? כיוון שלא נכנס לתודעה שלנו שהוא כבר לא מוקצה. אז לכן כיוון שכך זה אסור, אז גם הביצה כיוון שלא ידענו שהיא תיוולד אז זה אסור.

ואתה מקשה: '''השוחט את התרנגולת ומצא בתוכה ביצים, אף על פי גמורות, הרי אלו מותרות'''. למה מותרות? הרי לא ידעתי שאמצא ביצים ואוכל, אבל הביצים האלה גמורות. זאת אומרת, זה היה עניין של רגע, עוד רגע, באותו מצב בדיוק, עוד רגע הם היו בחוץ, כן? ואף על פי כן הם מותרות. אז מקרה זה לא בגלל עניין של שהם לא היו מוכנות, לא ידענו עליהם שנגמרו, כי הם נגמרו בבטן, לא ידענו שהם נגמרו ואף על פי כן זה מותר.

אומרת הגמרא רבי חנניה ורבי מנא, חד אמר ביצים בתוך התרנגולת אפילו כשנגמרו, הרי הם חלק מהתרנגולת ורק עם יציאתן נוצר משהו חדש. כלומר, בעצם הגמירה האמיתית זה רק ביציאה, כי זה עדיין לא נקרא שנגמרו כשהם בתוך הבטן. והראיה: '''לא דומה טעם אכילתה מבפנים לטעם אכילתה מבחוץ'''. ולכן אמר הראיה שרק עם יציאתן נוצר משהו חדש ורק אז זה נגמר, שהרי '''נגמרת לאפרוח עד שתצא לחוץ'''. כי הרי אם ייקחו ביצים מתוך התרנגולת וידגרו עליהם לא יצא מזה אפרוח. אז רק אחרי שהם יוצאים, רק אז נוצר משהו. כלומר, יש פה משהו, נגמרה המלאכה שלהם והם ראויים לגדל אפרוחים.

שואלת הגמרא אם הביצים חלק מהתרנגולת, אז מה הן בחלב? כלומר, אם זה בשרי ואז זה אסור בחלב או שמותר? אומרת הגמרא, '''נאמר אם היו מעורות לגידים אסורות, ואם לאו מותרות'''.

אומרת הגמרא, '''הכל מודין בביצה שיצא רובה מערב יום טוב שהיא נאכלת ביום טוב'''. כלומר, אם היא כבר יצא רובה מערב יום טוב, כן, אז כולם מודים שזה מותר לאכול ביום טוב. מה פליגין? בשיצא מיעוטה. '''בית שמאי אומרים תיאכל ובית הלל אומרים לא תיאכל'''.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_א_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#דף א ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|א|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף א עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;2&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; מודה הוא הכא שהוא אסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וזה לא דומה לפירות ה}}נ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}שרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}ספק מהיום נשרו ספק מאתמול נשרו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון ששם לא הוחזק איסור, כי אולי כולם נשרו מאתמול}}. ברם הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל כאן}} יש כאן אחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא ודאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לאסור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אסורה}} והיא מוכחת על כולן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהוחזק איסור, בדבר שיש לו מתירין לא בטל}}. אחרים אומרים משם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}: תיאכל היא ואמה. מהו &quot;תאכל היא ואמה&quot;? אם היתה אמה מוכנת לשחיטה תהא מותרת, ואם לאו אסורה. ואין כל התרנגולים מוכנין לשחיטה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: תיאכל בהכינה של אמה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם היתה התרנגולת עומדת לאכילה אף ביצתה מותרת, ואם הייתה עומדת לגדל ביצים והרי היא מוקצה ואסורה אף ביצתה אסורה}}. עגל שנולד ביום טוב {{שוליים|א_ח}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_ח&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_ח|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי שאין שוחטים מדבריות ביום טוב הואיל ואינה מוכנה, כרמב״ם ושו״ע יו״ד סימן פו סעיף ג&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מותר, שהוא מתיר עצמו {{ירו&quot;מ-הוסר|לשחיטה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בשחיטה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שמתוך שהשחיטה מוציאה אותו מדין אבר מן החי, היא מוציאה אותו גם מדין מוקצה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל}}: מעתה מדברית תהא מותרת, שהיא מתרת עצמה בשחיטה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה תנן: אין שוחטים את המדבריות}}?

&lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף א עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אומרת הגמרא '''כשם שהיא אסור לאכול, כך היא אסור לטלטל''' כי זה מוקצה. '''נתערבה אחת במאה או אחת באלף - כולן אסורות'''. שואלת הגמרא מה, האם זה רק למאן דאמר ספק הכן אסור? כן, אנחנו יודעים שיש מחלוקת לגבי מי שמוצא פירות נושרים, פירות מתחת עץ. אז יש מחלוקת האם מותר לקחת את הפירות האלה או אסור, כן? יש דעה שאומרת שמותר כי ספק הכן, ספק אם זה נפל ביום חול, אז ספק הכן מותר, ויש דעה שאומרת לא, ספק הכן אסור, כן. אז האם זה רק למאן דאמר ספק הכן אסור? אבל ברם דאמר ספק הכן מותר, אז גם כאן יהיה מותר כמו שהוא מתיר בפירות ספק אם נשרו בשבת. אומר לא, כאן אפילו הוא מודה, גם מי שאומר ספק הכן מותר, '''מודה הוא הכא שהוא אסור''', כן, זה לא דומה לפירות הנושרים, כן, ששם ספק מהיום נשרו, ספק מאתמול נשרו. דעתם לא להתחזק איסורא, כלומר אין פה ודאי איסור כי שם ספק מאתמול נשרו, אולי באמת הם נפלו מאתמול. ברם הכא, כן, לגבי ביצה שהתערבבה באחרות, '''יש כאן אחת והיא מוכחת על כולן''', וכיוון להתחזק איסורא בדבר שיש לו מתירים אז זה לא בטל. כלומר, תחכה עוד יום ואז היא מותרת, אבל יש לו מתירים לא בטל.

'''אחרים אומרים משם רבי אליעזר: תיאכל היא ואמה'''. שואלת הגמרא מהו &quot;תאכל היא ואמה&quot;? כן. אז אומרת הגמרא '''אם היתה אמה מוכנת לשחיטה תהא מותרת, ואם לאו אסורה'''. שואלת הגמרא '''ואין כל התרנגולים מוכנין לשחיטה'''? '''אמר רבי אבא: תיאכל בהכינה של אמה''', כלומר מבחינת מוקצה. כן, כלומר אם התרנגולת הייתה עומדת לאכילה, אז בעצם האמא לא הייתה מוקצה, אז גם ביצתה מותרת. אבל אם הייתה האמא עומדת לגדל ביצים שהן מוקצה, אז גם ביצתה אסורה.

אומרת הגמרא, '''עגל שנולד ביום טוב מותר, שהוא מתיר עצמו''', כן, כי מתוך שהשחיטה מוציאה אותו מדין אבר מן החי, אז זה גם מוציא אותו מדין מוקצה.

'''רבי זעירא בעי: מעתה מדברית תהא מותרת, שהיא מתרת עצמה בשחיטה'''! כן. למה תנן, אינן שוחטים את המדבריות. כן, הבנו שבהמות מדבריות, כלומר שבעצם רועות בהיכר והן לא חוזרות לישוב, אז הבהמות האלה הם מוקצה ולא שוחטים אותן ביום טוב, כן. למה? הרי באותה צורה שאמרנו שהעגל שנולד ביום טוב מותר כיוון שהוא מתיר עצמו בשחיטה, כיוון שהשחיטה מוציאה אותו מדין אבר מן החי זה גם מוציא אותו מדין מוקצה, כן. באותה מידה גם נגיד שהמדברית, כן, כי השחיטה, כיוון שהיא מוציאה אותה מדין אבר מן החי גם מוציאה אותה מדין מוקצה. ואותו דבר צביה תהא מותרת, כן, שוב פעם, שהיא מתירה עצמה בשחיטה גם כן מאותה צורה. ולמה למדנו שמצודות חיה ועוף ודגים שעשה מערב יום טוב לא יטול מהן ביום טוב?
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק א|א א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק א|א ב}} {{סוף}}&lt;span id=&quot;דף_ב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#דף ב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר ביצה ב.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר ביצה ב&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|ב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;3&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; צבייה תהא מותרת, שהיא מתרת עצמה בשחיטה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה תנן: מצודות חיה ועופות ודגים שעשאן מערב יום טוב לא יטול מהן ביום טוב}}? חזר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}} ואמר: עגל מאתמול הוא {{ירו&quot;מ-הוסר|גומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נגמר}}, ברם הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל כאן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביצה}} בו ביום נגמרה בו ביום נולדה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הבריתא שמתירה עגל שנולד בגלל הסברה שכבר נגמר קדם לידתו}} אתייא {{ירו&quot;מ-ביאור|הולכת}} כמאן דאמר הבהמה יולדת לחדשים מקוטעין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף שהעגל נולד היום כבר נגמר כמה ימים קדם}}. ברם כמאן דאמר בהמה יולדת לחדשים מסויימין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|עגל צריך להיות מוקצה כמו ביצה, שהרי אף העגל נולד ונגמר בו ביום}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואפילו למאן דאמר יולדת למקוטעים הרי גם הוא מודה שפעמים שיולדת בזמן}} הגע עצמך שסיים {{ירו&quot;מ-ביאור|סימן}} אימתי עלה עליה זכר? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונמצא שביום טוב העגל גם נגמר וגם נולד, האם העגל מוקצה ואסור? האם גם}} גוזל שנולד ביום טוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|יהיה}} מותר, שהוא מתיר עצמו בשחיטה? {{ירו&quot;מ-ביאור|מה השאלה?}} לא כן תני: ביצים שריקימו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}גוזלים שלא העלו עליהן כנפים אסורין משום שקץ, ואין לוקין עליהם משום נבלה? ואמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חגי}}: ואפילו שחטן! אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבון}}: תיפתר באילין דנפקין {{ירו&quot;מ-ביאור|באילו שיצאו מהביצה}} וכנפיהון עליהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה בי רבי חנינה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|שאיל }}כל שתשמישו ביום מוליד ביום, בלילה מוליד בלילה. התיבון: הרי התרנגולת הרי אין תשמישה אלא ביום, והיא יולדת בין ביום בין בלילה! אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבון}}: שנייא היא, שכן היא יולדת בלא זכר. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואותם שנולדים בלילה הם מתרנגולת שחיה ללא זכר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|גידול}}: עגל שנולד מן הטריפה ביום טוב מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שאימו מוקצה ד}}נעשה כדבר מוכן טמון בדבר שאינו מוכן. תמן תנינן: ביצת נבילה, אם יש בה כיוצא בה נמכרת בשוק מותרת, ואם לאו אסורה כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}. {{שוליים|א_ט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_ט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_ט|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כבית הלל לאיסור, וכן פסקו הרמב״ם והשו״ע, שהביצה בטלה לגוף התרנגולת הנבלה ואין להתחשב בשלב התפתחותה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אוסרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו אם יש כיוצא בה נמכרת בשוק}}. מה טעמא? ד{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}? גמורה הייתה עד שלא תתנבל. {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא הוסיפה הביצה אחרי שנתנבלה התרנגולת כלום. אם הביצה אינה מוסיפה לגדול אחרי שנתנבלה התרנגולת,}} מעתה אפילו אין כיוצא בה נמכרת בשוק תהא מותרת! אם אומר את כן נמצאת מתיר שלל של ביצים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהם כגוך התרנגולת והם אסורים משום נבלה. וגזרינן על כל הביצים עד שיגמרו, לפי שאין גבול אחר ברור שיאמרו שעד כאן אסור ומכאן מותר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|קא סלקא דעתין שביצים שנמצאו בתוך התרנגולת וקיבה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|חלב שנמצא בקיבה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|של נבלה דינם שווה ששניהם היתר שנמצא בתוך איסור. אם כך קשה}}: {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמשנה הראשונה}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}&lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף ב עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אנחנו לומדים בירושלמי מסכת ביצה, דף ב'. בדף הקודם שאלנו למה עגל שנולד אפילו ביום טוב מותר, כן? בניגוד לביצה שנולדה ביום טוב היא אסורה. אז בהתחלה אמרנו שהסיבה שהשחיטה הוא ניתר כיוון שהשחיטה מתירה אותו מדי נבלה ומן החי, אז זה גם מתירה אותו מגדר של מוקצה. ושאלנו אם זה ככה, אז למה מדבריות, בהמות מדבריות שכמו שורות באחו ולא חוזרות ליישוב, למה הם מוקצה? למה לא השחיטה תתיר אותם? למה צביה שצד אותה ביום טוב למה היא אסורה באותה צורה?

חזר רבי זעירא ואמר: '''עגל מאתמול הוא''', כן, ברם הכא בו ביום נגמרה, כן, בו ביום נולדה, כן, כלומר בעצם העגל הגמר שלו היה קודם, כן, יום, יומיים לפני הלידה הוא כבר נגמר, אז לכן בעצם הוא לא נוצר היום. אין פה, כן, אין פה גמר מלאכה היום, לכן בעצם זה לא נולד. לעומת זאת, ביצה בו ביום נגמרה, אז פה ממש נולד גמור.

אמר רבי אבא, אומר לו הברייתא שמתירה עגל שנולד בגלל הסבר שכבר נגמר קודם לידתו, זה עד '''דאתייא כמאן דאמר הבהמה יולדת לחדשים מקוטעין'''. כן, כלומר, למרות שאף שהעגל נולד היום הוא כבר כמה ימים קודם הוא נגמר. כלומר לא בהכרח הוא נגמר היום. '''ברם כמאן דאמר בהמה יולדת לחדשים מסויימין''', כלומר יש לו זמן קבוע בדיוק שהעיבור הוא זמן קבוע, אז העגל צריך להיות מוקצה כמו ביצה, כי גם העגל נולד ונגמר בו ביום.

עכשיו אפילו למאן דאמר יולדת למקוטעים, הרי גם הוא מודה שפעמים, כן, יש במציאות שזה כן נולד בזמן ואז הוא נגמר ונולד באותו יום, כן? זה מה שהגמרא אומרת '''הגע עצמך שסיים אימתי עלה עליה זכר'''. הוא מצא שבדיוק ביום טוב העגל נגמר וגם נולד, בדיוק הזמן, כן, החמישה חודשים נגמרו בדיוק אז, כן? אם זה ככה, במקרה כזה האם זה יהיה מוקצה?

שואלת הגמרא: האם גם '''גוזל שנולד ביום טוב מותר'''? כלומר אפרוח שבקע מהביצה, אז הוא גם יהיה מותר כיוון שהוא מתיר את עצמו בשחיטה? אומרת הגמרא: '''לא כן תני ביצים שריקימו גוזלים שלא העלו עליהן כנפים אסורין משום שקץ, ואין לוקין עליהם משום נבלה'''. ואמר רבי חגי: '''ואפילו שחטן'''! כלומר אפילו אם תשחוט אותם זה אסור משום שקץ. אז בעצם אין מקום לשאלה בכלל.

אומרת הגמרא: אמר רבי אבון: '''תיפתר באילין דנפקין וכנפיהון עליהן'''. כן, כלומר כל מה שאמרנו זה בגוזלים שאין להם כנפיים. בבבלי מוזכר שהגוזלים שעדיין העיניים שלהם לא נפקחו, פה מדובר על גוזלים שאין להם נוצות, אבל הרעיון שיש גוזלים שהם בוקעים מהביצה עם הנוצות, כן, או לפי הבבלי שהעיניים שלהם נפקחות, כלומר בעצם כבר הם יותר מוכנים. אז במקרה כזה לכאורה אפשר לשחוט אותם לפי הדין. מצד הדין מותר לשחוט אותם. אז אם זה ככה, השאלה שוב פעם האם כיוון שהם ראויים לשחיטה אז כיוון שהשחיטה מוציאה אותם מידי נבלה ומן החי אז גם היא תתיר אותם במשום מוקצה?

אמר רבי אבהו בשם רבי יוסה בי רבי חנינה: '''כל שתשמישו ביום מוליד ביום, בלילה מוליד בלילה'''. התיבון: '''הרי התרנגולת הרי אין תשמישה אלא ביום, והיא יולדת בין ביום בין בלילה'''. אמר רבי אבון: '''שנייא היא, שכן היא יולדת בלא זכר'''. כלומר כשהיא יולדת בלילה זה מה שהבבלי קורא לזה &quot;ספנה מערה&quot;, כלומר בעצם היא מתחממת מהקרקע, אז במקרה כזה היא גם יכולה ללדת בלילה. אבל כשהיא מתעברת מהזכר זה יולדת רק ביום.

אמר רבי זעירא בשם גידול: '''עגל שנולד מן הטריפה ביום טוב מותר''', למרות שאמו מוקצה. כן, כלומר הרי הבהמה, אם היינו שוחטים את הבהמה והעגל היה בתוכה, אז הוולד עצמו היה מותר על גב שחיטת אמו. אבל אם האם הייתה טריפה, בעצם השחיטה לא הייתה מועילה לה, אז הבן עצמו יש לו שחיטה של עצמו. כלומר אם הוא יוולד אז אפשר לשחוט אותו והוא מותר. עכשיו אם העגל נולד מהטרפה ביום טוב, אז הוא עצמו מותר, למרות שהאמא שלו הייתה מוקצה ואת האמא לא יכולנו לשחוט. כלומר אני לא יכול להגיד שהיה מוכן על גב אמו, כי האמא עצמה היא לא הייתה ראויה. אז אומרת הגמרא למה זה מותר? כי '''נעשה כדבר מוכן טמון בדבר שאינו מוכן'''. כלומר בעצם הוולד, העגל שהוא הכשר, הוא היה טמון בתוך האמא שהייתה מוקצה כי היא הייתה טריפה. אז בעצם זה כמו דבר מוכן טמון בדבר שאינו מוכן, שמותר, כי אנחנו לוקחים את הדבר המוכן ואז זה מותר.

תמן תנינן: '''ביצת נבילה, אם יש בה כיוצא בה נמכרת בשוק מותרת, ואם לאו אסורה'''. כלומר אם מצאו בתוך התרנגולת ביצים גמורות, אז אם כאלה ביצים נמכרים בשוק אז זה מותר ואם לאו זה אסור. זה כדברי בית שמאי. אבל '''בית הלל אוסרין''' אפילו אם יש כיוצא בה נמכרת בשוק.

שואלת הגמרא: '''מה טעמא דבית שמאי'''? כלומר לבית שמאי אומרים שזה מותר אם יש כמותה נמכרת בשוק. אז אומרת הגמרא: '''גמורה הייתה עד שלא תתנבל'''. כלומר הביצה אחרי שהתרנגולת מתה ונעשתה נבלה, בעצם הביצה לא הוסיפה כלום. אז אם כך הביצה כבר נגמרה קודם.

שואלת הגמרא: '''מעתה אפילו אין כיוצא בה נמכרת בשוק תהא מותרת'''! הרי התרנגולת מתה, נעשתה נבלה, אז גמרנו כבר, המערכת מפסיקה לפעול, אז הביצה מפסיקה לגדול, אז הביצה לא מוסיפה כלום. ועל זה: '''אם אומר את כן נמצאת מתיר שלל של ביצים'''. כלומר זה משום גזרה, כי אם תתיר את זה אין לזה גבול, אז יבואו להתיר אפילו אם הביצים הם בתוך השלל, כן, מחוברים עדיין מעורות בגידים ועם כל הוורידים לבהמה עצמה שזה כבר ממש נבלה. אז מתוך זה, כיוון שאין נקודה שאפשר להגדיר, גזרו על כל הביצים עד שייגמרו, כי אין לנו גבול אחר ברור.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_ב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#דף ב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|ב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;4&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; כמשנה {{ירו&quot;מ-הוסר|הראשונה ובה כמשנה }}האחרונה! דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: בראשונה היו אומרים: אין מעמידין לא בקיבת הנבלה ולא בקיבת העבודת כוכבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזלות}}. חזרו לומר: מעמידין בקיבת הנבילה ואין מעמידין בקיבת העבודת כוכבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזלות. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}}{{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}}: {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל בר אבא}} בעי: מה {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל האם}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מעמיד את המשנה}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שקיבת עבודת כוכבים ומזלות אסורה}} ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} אמר: סתם מחשבת עובד כוכבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזלות}} לעבודת כוכבים ומזלות. {{ירו&quot;מ-ביאור|ולכן אפילו פרש בעלמה אסור. דכתיב לא ידבק בידך מאומה מן החרם}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|הכין }}בראשונה היו אומרים: אין מעמידין לא בקיבת הנבילה ולא בקיבת העבודת כוכבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזלות}}. וחזרו לומר: מעמידין בין בקיבת הנבילה בין בקיבת העבודת כוכבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזלות כדעת חכמים שאין אומרים סתם מחשבת גוי לעבודה זרה}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: לשון מתניתא מסייעה ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה בר אבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|א}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: קיבת העבודת כוכבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזלות}} וקיבת הנבילה אסורה כמשנה ראשונה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שרק לגבי קיבת נבילה יש הבדל בין משנה ראשונה לאחרונה. אבל קיבלת עבודת כוכבים ומזלות גם למשנה אחרונה אסורה}}. כשירה שינקה מן הטריפה {{ירו&quot;מ-הדגשה|וטרפה שינקה מן הכשרה}}, קיבתה אסורה כמשנה הראשונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|זה מפני שהוא אסור, וזה מפני שנמצא בתוך איסור}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וטרופה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וטריפה}} שינקה מן הכשירה {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכשרה שינקה מן הטרפהה}} {{שוליים|א_י}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_י&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_י|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק שהקיבה מותרת, שאין תוכן הקיבה (הפרש) בכלל 'נולד' כביצה, שכן הביצה גידולי גופה והקיבה ממקום אחר באת; וכן מוכח ממעשה בניו של יהודה בן שמועי שהותרו קיבותיהם, כפי שפסקו הרמב״ם והשו״ע (או״ח תקיג, ה; שכב, ב)&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;קיבתה מותרת כמשנה אחרונה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהקיבה אינו אלא פרש בעלמה}}. אפילו דיסברון {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}{{ירו&quot;מ-הוסר|כבה}} כמשנה האחרונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שקיבה מותרת}}. ביצה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסורה שביצה}} גידולי גופה, קיבה ממקום אחר באת. ואתיא כה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}יא דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה ברבי בון}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מעשה בבניו של {{תנא-ירו&quot;מ|יהודה בן שמועי}} שביקעו להם זאבים יותר משלש מאות צאן, ובא מעשה לפני חכמים והותרו קיבותיהם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שביצת נבלה אסורה ד}}אמרו: ביצה גידולי גופה, קיבה ממקום אחר באת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני}}: נולדה ביום טוב תיאכל בשבת, ובשבת תיאכל ביום טוב. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה}} אמר משם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|עדיין}} היא המחלוקת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}בית {{תנא-ירו&quot;מ|שמאי}} אומרים: תיאכל. {{שוליים|א_יא}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים: לא תיאכל. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינה}} הורי לציפוראיי בספחי חרדל {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמותרים בשביעית}} ובביצה כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנולדה בזה אסורה בזה}}. עאל {{ירו&quot;מ-ביאור|נכנס}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ודרש להון כרבנן דהכא {{ירו&quot;מ-ביאור|של ארץ ישראל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביצה שנולדה בזה תאכל בזה}} וכרבנן דתמן {{ירו&quot;מ-ביאור|של בבל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שספיחי חרדל אסורים. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זמינא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוצדק}}: מן קומי אילין תרתין מילייא {{ירו&quot;מ-ביאור|מפני שני דברים אלו}} נחת {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} מן ציפורין לטיברייא. אמר: מה איתיתון לי ההן סבא {{ירו&quot;מ-ביאור|מה הבאתם לי את הזקן הזה}} דאנא שרי {{ירו&quot;מ-ביאור|מתיר}} והוא אסר? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אנא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואסר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אסר}} והוא שרי!

&lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף ב עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
ואתה אומר קשה: קל דא שביצים שנמצאו בתוך תרנגולת, וקיבה, כלומר החלב שנמצא בתוך הקיבה של הבהמה, של עגל נבלה, אז זה נמי השווה, כי הרי שניהם היתר שנמצא בתוך איסור. אז אם כך קשה, בית הלל כמשנה ראשונה ובית שמאי כמשנה אחרונה. כן, דאמר רבי חייה בשם רבי יוחנן: '''בראשונה היו אומרים: אין מעמידין לא בקיבת הנבלה ולא בקיבת העבודת כוכבים'''. כלומר לא מכינים גבינות, לא מוציאים מתוך הקיבה של העגל שינק, את החלב עם החומצה שבתוך הקיבה שמשמש להעמיד גבינות. אז לא מעמידין לא בקיבת נבלה ולא בקיבת עבודת כוכבים, כלומר גם בבהמה של גוי. '''חזרו לומר: מעמידין בקיבת הנבילה ואין מעמידין בקיבת העבודת כוכבים'''. אמר רבי יוסי ברבי בון.

אז מה יוצא לנו כאן? אם אנחנו אומרים שבית הלל הם אוסרים ביצה, ואמרנו שביצה בתוך נבלה בתוך תרנגולת שמתה זה מקביל לקיבה, וקיבה של נבלה - בהתחלה היו אומרים שזה אסור ובסוף אמרו שזה מותר. אז אם זה ככה בית הלל שהם אסרו את הביצים אז הם סוברים כמו המשנה הראשונה בכלל. ובית שמאי שהם מתירים את הביצים שבתוך הנבלה, אז הם כמו משנה אחרונה, כמו המסקנה הסופית. כן, נשמע לא הגיוני.

הגמרא לרגע עוזבת את השאלה הזאת והיא באה לדון בעצם הדברים. באמת אמרנו שרבי חייה סובר בשם רבי יוחנן שהמסקנה הסופית והמשנה האחרונה שבעצם בקיבת נבלה מותר להעמיד, אבל בקיבת בהמה של גוי, בקיבת עבודת כוכבים, אסור להעמיד. אז אמר רבי יוסי ברבי בון: שמואל בר אבא בעי: '''מה רבי יוחנן כרבי אליעזר'''? כן. הרי למה באמת לא מעמידים בקיבת עבודת כוכבים? כנראה בגלל '''דרבי אליעזר אמר סתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים ומזלות''', ולכן בעצם הקיבה של הגוי אסורה למרות שזה רק פרש בעלמא, כי בעבודה זרה אסור ליהנות מכלום. &quot;דכליות לא ידבק בידך מאומה מהחרם&quot; - אז אפילו מהפרש אסור ליהנות. אז בעצם, רבי יוחנן מעמיד את זה כמו רבי אליעזר? דעת יחיד.

אמר רבי יסה בשם רבי יוחנן בצורה אחרת: '''בראשונה היו אומרים: אין מעמידין לא בקיבת הנבילה ולא בקיבת העבודת כוכבים. וחזרו לומר: מעמידין בין בקיבת הנבילה בין בקיבת העבודת כוכבים'''. ופה זה כבר בסדר, זה כדעת חכמים שלא אומרים סתם מחשבת גוי לעבודה זרה. אז המסקנה - בין בהמת נבלה בין בעבודת כוכבים, כלומר בין בהמה של גוי, בכל מקרה מותר להעמיד.

מה אתה אומר? אמר רבי יוסי: '''לשון מתניתא מסייעה לרבי חייה בר אבא'''. כן, שבעצם למסקנה גם למשנה האחרונה קיבת עבודת כוכבים אסורה. איך רואים את זה? '''קיבת העבודת כוכבים וקיבת הנבילה אסורה כמשנה ראשונה'''. כן, נאמר פה בלשון יחיד. משמע שרק קיבת נבלה אסורה כמשנה ראשונה, אבל מותרת כמשנה אחרונה, אבל קיבת עבודת כוכבים נשארה באיסורה.

ואומר גם לגבי טריפה וכשרה - אז הגמרא אומרת: '''כשירה שינקה מן הטריפה, קיבתה אסורה כמשנה הראשונה'''. כן, מפני שהיא אסורה, כלומר אם הכשרה ינקה מהטריפה, אז בעצם החלב עצמו הוא אסור מפני שהוא נמצא בתוך איסור. '''שינקה מן הכשירה קיבתה מותרת כמשנה אחרונה''', כי בסוף התירו את הכל כיוון שהקיבה זה נעל פרש בעלמא.

עכשיו חוזרים לשאלה הקשה ששאלנו מקודם, שזה לא הגיוני שבית שמאי הם כמשנה אחרונה ואילו בית הלל כמשנה ראשונה. אומרת הגמרא: '''אפילו דיסברון בית שמאי ובית הלל כמשנה האחרונה'''. כלומר אפילו אם נעמיד את שתיהן כמשנה אחרונה שקיבת נבלה מותרת, אף על פי כן ביצה היא אסורה לפי בית הלל. למה? כיוון ש'''ביצה גידולי גופה, קיבה ממקום אחר באת'''. הרי מה זה קיבה? זה בעצם חלב שהעגל ינק, זה בא מבחוץ, אז זה לא כמו הביצה שהיא נוצרה מתוך העוף עצמו. אז העוף עצמו כיוון שהביצה נוצרה ממנו, אם העוף עצמו הוא נבלה, אז אני אומר שגם הביצה היא נבלה. אבל הקיבה, כיוון שזה בא מבחוץ, אין לה את הדין של הנבלה עצמה.

ואתייא כהיא דאמר רבי יוסה ברבי בון בשם רבי יוחנן: '''מעשה בבניו של יהודה בן שמועי שביקעו להם זאבים יותר משלש מאות צאן, ובא מעשה לפני חכמים והותרו קיבותיהם'''. כן, החכמים התירו את הקיבות שלהם. אמרו, כלומר הסבירו, אף שביצת נבלה אסורה קיבה מותרת - '''ביצה גידולי גופה, קיבה ממקום אחר באת'''.

תני: '''נולדה ביום טוב תיאכל בשבת, ובשבת תיאכל ביום טוב'''. כלומר אם יש לנו יום טוב סמוך לשבת, אם נולדה ביצה ביום טוב תיאכל בשבת, נולדה בשבת תיאכל ביום טוב. '''רבי יודה אמר משם רבי אליעזר: היא המחלוקת. בית שמאי אומרים: תיאכל. ובית הלל אומרים: לא תיאכל'''.

רבי חנינה הורי לציפוראיי בספחי חרדל שהם היו מותרים בשביעית, ובביצה כרבי יודה שנולדה בזה אסורה בזה. כלומר אם נולדה בשבת היא אסורה ביום טוב, ואם נולדה ביום טוב אסורה בשבת. עאל רבי יוחנן ודרש להון כרבנן דהכא - שביצה שנולדה בזה תיאכל בזה, וכרבנן דתמן - ששפיחי חרדל אסורים.

רבי אבא בר זמינא בשם רבי יוצדק: '''מן קומי אילין תרתין מילייא נחת רבי יוחנן מן ציפורין לטיברייא'''. כלומר בגלל שתי ההלכות האלה ירד רבי יוחנן מציפורי לטבריא. אמר: '''מה איתיתון לי ההן סבא דאנא שרי והוא אסר, והוא שרי'''! כן, כל מה שאני מתיר הוא אוסר, כל מה שאני אוסר הוא מתיר.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק א|ב א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק א|ב ב}} {{סוף}}&lt;span id=&quot;דף_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#דף ג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר ביצה ג.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר ביצה ג&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|ג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;5&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: אתא עובדא קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|בא מקרה לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ובעא מיעבד {{ירו&quot;מ-ביאור|ביקש לעשות}} כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שפסק כרבנן ששתי קדושות הן}}. כד שמע ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינה}} תרויהון פליגין וסוברים כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שקדושה אחת היא}}, {{ירו&quot;מ-הוסר|שמע}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שרע}} מינה {{ירו&quot;מ-ביאור|נמנע מלהורות}} דאיתפלגון. שירי פתילה שירי מדורה שירי שמן שכבו בשבת, מהו להדליקם ביום טוב? {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינה}} תריהון אמרין: אסור. ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|א_יב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_יב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_יב|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כמאן דמדמה פתילה לביצה ומתיר, שכן הירושלמי מסיק שהדין אחד (״היא הדא היא הדא״), וכך נפסק ברמב״ם ובשו״ע להיתר&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מותר. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: מה אפכן לה {{ירו&quot;מ-ביאור|מה משווים}} פתילה גבי ביצה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביצה היתה ראויה לאכילה אגב אמה ואולי יש מקום להקל יותר מפתילה}}. אמר לו: מן מה דאנן חמיי רבנן מדמיי לה {{ירו&quot;מ-ביאור|ממה שאנו רואים שחכמים משווים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי גם בביצה וגם בפתילה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|חולקים}}. הדא אמרה: היא הדא היא הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|זה אומר שהטעם של זה כמו הטעם של זה}} משם ארבעה זקנים אמרו: הנאכל עירובו בראשון {{שוליים|א_יג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_יג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_יג|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרב אבא בר אייבו ורבי חנינה שיום טוב שני קדושתו אחת עם השבת שלפניו, ולכן שיירי הדלקת שבת מותרים ביום טוב שלמחרת; הלכה כארבעה זקנים (רב חסדא ודעימיה) שסוברים כקדושה אחת ולא כשתי קדושות כבעירובין&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;הרי הוא כבני עירו בשני. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששני קדושת הם. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חונה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: הלכה כארבעה זקנים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}} בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל}}: מחלפה שטתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}? תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעירובין}} הוא עבד לה שתי קדושות, והכא הוא עבד לה קדושה אחת! דאיתפלגון: שירי פתילה שירי מדורה שירי שמן {{ירו&quot;מ-הוסר|שכברו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבו}} בשבת, מהו להדליקם ביום טוב? {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינה}} תרויהון אמרין: אסור {{ירו&quot;מ-הדגשה|שקדושה אחת הן}}. ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: מותר. ואמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: מה אפכן לה {{ירו&quot;מ-ביאור|מה משווים}} פתילה גבי ביצה? אמר לו: מן מה דאנן חמיי רבנן מדמיי לה {{ירו&quot;מ-ביאור|ממה שאנו רואים שחכמים משווים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי גם בביצה וגם בפתילה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|חולקים}}. הדא אמרה: היא הדא היא הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|זה אומר שהטעם של זה כמו הטעם של זה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונשאר בקושיה. תנן: ביצה שנולדה ביום טוב}} {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומרים: תיאכל. ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרים: לא תיאכל}}. הכל מודין {{ירו&quot;מ-הוסר|בנשרין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בפירות הנושרין}} שהן אסורין. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בון בר חייה}} בעא קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל את}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}} ל{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתירו ביצה ואסרו נושרין}}: מה בין נשרין מה בין בצים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו}}: אילו נשרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|היו מחוברים}} באימותיהן, שמא אינן אסורין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכן אף אחר שנשרו הם אסורים משום מוקצה, לפי שלא היו מוכנים}}. אילו בצים באימותיהן, שמא אינן מותרות? לכן אף אחר שנולדו הם מותרים לפי שהיו מוכנים אגב אימם. תנן: ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרים: לא תיאכל}}. מעתה נולדה ביום טוב לא תיאכל בשבת, בשבת לא תיאכל ביום טוב, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי בין השמשות היתה אסורה, וכיוון דאתקצאי בין השמשות אתקצאי לכולי יומא}}! אמר לו: וכיני {{ירו&quot;מ-ביאור|אפשר לאמר כך?}} לא דייך שהחמרתה עליה שאם נולדה ביום טוב לא תיאכל ביום טוב, בשבת לא תיאכל בשבת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שמצד הדין היתה צריכה להיות מותרת שהרי היא מוכנה אגב אמה}}, אלא שאת מבקש להחמיר עליה שאם נולדה ביום {{ירו&quot;מ-הוסר|יום }}טוב לא תיאכל בשבת, בשבתלא תיאכל ביום טוב? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל}}: עיטורי סוכה&lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף ג עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
הירושלמי מסכת ביצה דף ג'. אומרת הגמרא, אמר רבי אבא: אתא עובדא קומיה רבי יסא ובעא מיעבד כרבי יוחנן, שפסק שרב וחנינה תרויהון שתי קדושות הן — השבת ויום טוב שתי קדושות, נודע בזה מותרת בזה. אבל כד שמע דרב ורבי חנינה תרויהון פליגין וסוברים כרבי יהודה של קדושה אחת היא, שאר מינה, אז הוא נמנע מלהורות.

'''דאיתפלגון: שירי פתילה שירי מדורה שירי שמן שכבו בשבת, מהו להדליקם ביום טוב?''' כלומר, אם מיד אחרי זה יום טוב. '''רב ורבי חנינה תרויהון אמרין: אסור. ורבי יוחנן אמר: מותר.''' '''אמר רבי מנא קומי רבי יודן: מה אפכן לה פתילה גבי ביצה?''' כלומר, מה בכלל מדמים פתילה לביצה? הרי לכאורה ביצה הייתה ראויה אגב אימה, אז אולי יש מקום להקל יותר מאשר בפתילה. '''אמר לו: מן מה דאנן חמיי רבנן מדמיי לה.''' רואים כל הזמן שחכמים מדמים בין שני המקרים. כן, עובדה שגם בזה וגם בזה רב ורבי חנינה חולקים, אז רואים מכאן שבעצם הם דומים.

אומרת הגמרא, '''משם ארבעה זקנים אמרו: הנאכל עירובו בראשון הרי הוא כבני עירו בשני''', כי יש שתי קדושות הן. אז לכן אם בעצם העירוב נאכל בראשון, אז אמנם בראשון יש לו עירוב, אבל בשני הוא כבר כבני עירו, כי בעצם אין לו עירוב. רואים מכאן שזה שתי קדושות. '''רב חונה בשם רב: הלכה כארבעה זקנים.''' אז '''רב חסדא בעי: מחלפה שטתיה דרב?''' טמן בעירובין מה שראינו עכשיו עובד לשתי קדושות, כלומר לכן בעצם אם נאכל העירוב בראשון, אז יש לו עירוב לראשון ואין לו עירוב לשני כי בשני הוא כבני עירו. '''והכא הוא עבד לה קדושה אחת.'''

'''דאיתפלגון: שירי פתילה שירי מדורה שירי שמן בשבת, מהו להדליקם ביום טוב? רב ורבי חנינה תרויהון אמרין: אסור''' לו, כי קדושה אחת הן, '''ורבי יוחנן אמר: מותר.''' כן, לכאורה קשה — אז מה זה, פעם אחת אומרת שזה קדושה אחת ופעם שתי קדושות. '''ואמר רבי מנא קומי רבי יודן: מה אפכן לה פתילה גבי ביצה?''' מה בכלל מדמים? '''אמר לו: מן מה דאנן חמיי רבנן מדמיי לה.''' כן, זה שרואים שכל פעם הם מקשרים ביניהם כנראה זה דומה. ונשאר בקושיה באמת — הלך רב חזר בו, פעם אחת הוא אומר שזה קדושה אחת, פעם הוא אומר שזה שתי קדושות. יש איבעיא במאי שהוא פשוט הסתפק. אני לא זוכר, אבל בכל זאת אוקיי.

ואמרינן, למדנו במשנת ביצה: '''בית שמאי אומרים: תיאכל''', ובית הלל אומרים לא תאכל. ואומרת הגמרא: '''הכל מודין שהן אסורין''' — פירות שנשרו ביום טוב, אז כולם מודים שהם אסורים. '''רבי בון בר חייה בעא קומי רבי זעירה''' — קשה על בית שמאי שהם התירו ביצה והם אסרו פירות הנושרים. '''מה בין נשרין מה בין בצים?''' מה ההבדל ביניהם? למה את זה מוסרים ואת זה מתירים? אז אמרה הגמרא: '''אילו נשרין באימותיהן, שמא אינן אסורין?''' כלומר אם הפירות הנושרים האלה היו נשארים מחוברים לעץ שלהם, שמא אינם אסורים, אז לכן גם לאחר שהם נשרו הם אסורים בשביל מוקצה, כי הם לא היו מוכנים. '''אילו בצים באימותיהן, שמא אינן מותרות?''' אז לכן אחר שנולדו הם מותרים לפי שהיו מוכנים אגב אימם.

למדנו במשנה: '''ובית הלל.''' ואמרה הגמרא: '''מעתה נולדה ביום טוב לא תיאכל בשבת, בשבת לא תיאכל ביום טוב'''! כן, כי הרי בין השמשות הייתה אסורה, וכיוון שהתקצתה בין השמשות התקצתה לכל יומה. '''אמר לו: וכיני לא דייך שהחמרתה עליה שאם נולדה ביום טוב לא תיאכל ביום טוב, בשבת לא תיאכל בשבת''', כי מצד זה אתה צריך שתהיה מותרת, כי הרי מוכנה אגב אימה. '''אלא שאת מבקש להחמיר עליה שאם נולדה ביום טוב לא תיאכל בשבת, בשבת לא תיאכל ביום טוב?''' למה להחמיר יותר מזה?
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_ג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#דף ג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|ג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;6&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשמיני עצרת}} מה הן? חזר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} ואמר: כל שבעה הן בטילין על גב סוכה, מיכן והילך בהכינן הן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומותרות}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: כל שבעה קדושת סוכה חל עליהן, {{שוליים|א_יד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_יד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_יד|&lt;span title=&quot;דרבנן · הכרעה: נפסק כמיגו דאתקצאי אוסר, שהמוקצה בבין השמשות אסור מכח יום הראשון גם ביום השני, כדין דרבנן החל בין בקדושה אחת ובין בשתי קדושות, כפי שהביא הרמב״ם להלכה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מיכן והילך קדושת יום טוב עליהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואסורים גם בשמיני מיגו דאתקצאי בין השמשות}}. מה אתא מישאול {{ירו&quot;מ-ביאור|במה יש מקום להסתפק}}? יום טוב שחל להיות ערב שבת, {{ירו&quot;מ-הוסר|כמד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למאן דאמר}} שתי קדושות הן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון שחל שמיני עצרת ביום שישי, השאלה האם גם בשבת נאסר, האם אומרים מיגו דאתקצאי על דבר שהוא עצמו לא נאסר אלא במיגו}}?

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_א_ב|ירושלמי ביצה, פרק א, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_א_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומרים: שאור כזית וחמץ ככותבת. ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים: זה וזה בכזית.

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרים: וחמץ בככותבת. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זריקן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בן חנינה}}: לא שנו אלא לביעורו, הא לאכילה כזית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: בין לביעורו בין לאכילה {{ירו&quot;מ-הוסר|כזית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בככותבת}}. קם {{ירו&quot;מ-ביאור|נפגש}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} עם {{אמורא-ירו&quot;מ|חזקיה}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|חזקיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכילה בכזית}}. אמר לו: מן הן שמע רב הדא מילתא? אמר לו: מן {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}}. אמר לו: ואוף אנן אמרין ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_טו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_טו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_טו|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק ככלל הנלמד בירושלמי שאין חילוק שיעור בין חמץ לשאור - שניהם בכזית, ולכן נמנים כרת אחד ולא שניים, כפי שפסקו הרמב״ם והשו״ע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; {{ירו&quot;מ-הוסר|בין }}לביעורו {{ירו&quot;מ-הוסר|בין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בככותבת}}, לאכילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}כזית. {{ירו&quot;מ-הוסר|דילא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא תני: שלושים ושש כריתות בתורה, ואחד מהם האוכל חמץ בפסח. ואם היה חילוק בשיעורבין חמץ לשאור}}, ניתני: שלשים ושבע כריתות בתורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה צריך למנות חמץ שהוא בכזית בניפרד ושאור שהוא בככותבת בניפרד}}.

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_א_ג|ירושלמי ביצה, פרק א, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_א_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
השוחט חיה ועוף ביום טוב, {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומרים: יחפור בדקר ויכסה. ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|א_טז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_טז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_טז|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כרבי שמעון בן לקיש שלוקה, שלא הותר בישול ביום טוב אלא לצורך אכילה, וכן הכריעו הרמב״ם והשו״ע להחמיר ולאסור מלאכות שאינן לצורך אכילה ביום טוב&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;לא ישחוט אלא אם כן היה לו עפר מוכן. ומודין שאם שחט שיחפור בדקר ויכסה, שאפר הכירה מוכן.

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: המבשל נבילה ביום טוב אינו לוקה, שהותר מכלל בישול ביום טוב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמתוך שהותר בישול לצורך הותר אף שלא לצורך}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} אומר: לוקה, שלא הותר מכלל בישול אלא לאכילה בלבד. התיב {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר ממל}} על הדא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מעתה החורש ביום טוב אינו לוקה, שהותר מכלל חרישה ביום טוב! {{ירו&quot;מ-הדגשה|לצורך כיסוי דם. דתנן: מודין שאם שחט שיחפור בדקר ויכסה. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הכא במאי עסקינן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|כאן במה מדובר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשהיה לו דקר נעוץ ו}}לא הותרה חרישה כדרכה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמי}} אמר קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף בשלא היה לו}} דקר נעוץ. וד {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} היא, ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אמר: עד שיהא לו צורך בגופו של דבר. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכאן הוי מלאכה שאינה צריכה לגופה, שהרי חופר ואין צריך אלא לעפר לכיסוי הדם}} קם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} עם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}}. אמר לו:

&lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף ג עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
שואלת הגמרא, '''רבי ירמיה בעי: עיטורי סוכה מה הן''' בשמיני עצרת. '''חזר רבי ירמיה ואמר: כל שבעה הן בטילין על גב סוכה.''' כן, אנחנו יודעים שבחג הסוכות אנחנו אומרים שהסוכה היא כמו החג, כמו כל חגיגה. כמו שחגיגה אסור להשתמש בה, כך גם הסוכה אסור להשתמש בה כל שבעה. אבל '''מיכן והילך בהכינן הן''', כלומר זה חוזר להיות מוכן ואפשר להשתמש בזה. '''אמר רבי יוסה: כל שבעה קדושת סוכה חל עליהן, מיכן והילך קדושת יום טוב עליהן''' והם אסורים גם בשמיני עצרת, מגו דהתקצתה בין השמשות. כן, כיוון שהרי בין השמשות של שמיני עצרת זה היה אסור, שמא זה עדיין מהסוכות, אז כיוון שהתקצתה בין השמשות התקצתה לכל יומה, ואז מאחר שהתקצתה בין השמשות אז גם בכל השמיני עצרת זה אסור.

אז אמרה הגמרא: '''מה אתא מישאול?''' כלומר מה באמת יש מקום להסתפק אם יום טוב חל להיות ערב שבת — כן, למדנו ששתי קדושות הן. כגון נניח אם חל שמיני עצרת ביום שישי, השאלה אם גם בשבת זה נאסר. כן, האם אני אומר מיגו דהתקצתה על דבר שהוא בעצמו לא נאסר אלא מיגו? כן, הרי למה נאסר שמיני עצרת — בגלל מיגו דהתקצתה בין השמשות. עכשיו למה אתה רוצה לאסור את השבת? בגלל שזה התקצתה בין השמשות של שבת? כן. אז אין אומרים דבר כזה, אם אומרים מיגו על דבר שהוא בעצמו לא נאסר אלא מתוך מיגו.

ואומרת הגמרא, פרק א' הלכה ב'. אומרת המשנה: '''בית שמאי אומרים: שאור כזית וחמץ ככותבת. ובית הלל אומרים: זה וזה בכזית.''' ואמרנו במשנה בית שמאי אומרים בחמץ ככותבת. '''רבי זריקן בשם רבי יוסי בן חנינה: לא שנו אלא לביעורו''', כלומר השיעור של הכותבת זה רק שחייבים לבער דבר כזה, אבל להאכילה גם בית שמאי מודים שזה בכזית, שכבר הוא עובר בחיוב כרת אם הוא אוכל כזית. '''רבי אבהו בשם רבי יוחנן: בין לביעורו בין לאכילה''' בכזית לבית שמאי.

מספרת הגמרא: '''קם רבי מנא עם חזקיה''', ואמר חזקיה בין לביעורו בין לאכילה בכזית. '''אמר לו: מן הן שמע רב הדא מילתא?''' מי אמר לך את השיטה הזאת? '''אמר לו: מן רבי אבהו.''' '''אמר לו: ואוף אנן אמרין דרבי אבהו בשם רבי יוחנן: לביעורו''' בכזית, '''לאכילה כזית.''' כן, דאי לא כן, אם אתה אומר שבעצם גם לאכילה בכותבת, אז '''ניתני: שלשים ושבע כריתות בתורה''' — ואחד מהם זה אוכל חמץ בפסח. ואם היה חילוק בשיעור בין חמץ לשאור, אז נהיה שלושים ושבע כריתות בתורה, כן, הרי צריך למנות חמץ שהוא בכזית בנפרד ושאור בכותבת בנפרד. אם אתה אומר שלא חילקו, אז כנראה שהשיעור שלהם הוא אחד.

פרק א' הלכה ג', עמוד המשנה: '''השוחט חיה ועוף ביום טוב, בית שמאי אומרים: יחפור בדקר ויכסה. ובית הלל אומרים: לא ישחוט אלא אם כן היה לו עפר מוכן''' מבעוד יום. '''ומודין שאם שחט שיחפור בדקר ויכסה, שאפר הכירה מוכן.'''

ואומרת הגמרא: '''אמר רבי חייה בשם רבי יוחנן: המבשל נבילה ביום טוב אינו לוקה''', כיוון שהוא הותר מכלל בישול ביום טוב. כלומר, מתוך שהותר בישול לצורך — הרי מותר לצורך אוכל נפש — אז הותר אפילו שלא לצורך. '''רבי שמעון בן לקיש אומר: לוקה, שלא הותר מכלל בישול אלא לאכילה בלבד''' — אבל בישול נבלה זה לא לצורך אכילה, וכל דבר שהוא לא לצורך אכילה לא הותר.

'''התיב רבי אבא בר ממל על הדא דרבי יוחנן''': כי אם אתה אומר את הכלל הזה שמתוך שהותר לצורך הותר גם שלא לצורך, אז אם זה ככה, '''מעתה החורש ביום טוב אינו לוקה, שהותר מכלל חרישה ביום טוב''' לצורך כיסוי דם. איפה ראינו שהותר בכלל לצורך כיסוי דם? דתנן מודים שאם שחט שיחפור בדקר ויכסה, והרי חפירה זה בגדר חרישה. '''רבי יוסה בשם רבי אילא: לא הותרה חרישה כדרכה''' — נוכח שיש דקר נעוץ מבעוד יום, ורק ככה זה הותר, לא חרישה רגילה. '''רבי שמי אמר קומי רבי יוסה ורבי אחא בשם רבי אילא: דקר נעוץ''', ואף בשלא היה דקר נעוץ, מדרבי שמעון. כלומר המשנה במסכת ביצה זה דעת רבי שמעון, שהוא סובר '''עד שיהא לו צורך בגופו של דבר''', כלומר מלאכה שצריכה לגופה פטור עליה, וכאן זה מלאכה שאין לה צריכה לגופה, כי הוא חופר גומה והוא לא צריך את זה בשביל החפירה עצמה, אלא לצורך כיסוי הדם, וזה מלאכה שאינה צריכה לגופה ולכן פטור עליה כי זה דעת רבי שמעון.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק א|ג א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק א|ג ב}} {{סוף}}&lt;span id=&quot;דף_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#דף ד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר ביצה ד.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר ביצה ד&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|ד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;7&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; אתה אמרתה הדא מילתא {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר זה}} שהמשנה כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא כן אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}}דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} יש עשרים וארבעה דברים מקולי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} ומחומרי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשוחט חיה או עוף ביום טוב אחד}}{{ירו&quot;מ-הוסר| וזה א}} מה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ם}}?{{ירו&quot;מ-הוסר|ן}} ולפי דבריך שהמשנה שלנו כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} ולא כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כך למה לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|נאמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש רק}} עשרים ושלשה? ואם תאמר שהמשנה אף כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}}, כיוון ש{{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}}{{ירו&quot;מ-הוסר|אלא רמ}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} שניהן אמרו דבר אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה. והא תנן: המכבה את הנר מפני שהוא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לא כן סברנן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מימר א}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מתירא}} מפני גוים מפני לסטים מפני החולה שישן פטור, כחס על הנר כחס על השמן כחס על הפתילה חייב ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|פוטר בכולן חוץ מן הפתילה מפני שהוא עושה פחם, ואמרינן עליה}}: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} שניהן אמרו דבר אחד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם גם}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}}{{ירו&quot;מ-הוסר|רמ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ס}}ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}ר כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}}, היה צריך לאמר ש{{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שלשתם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שלשתן}} אמרו דבר אחד! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר ליה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מה שאתה שואל זה למה לי? להעמיד את המשנה במסכת ביצה: השוחט חיה ועוף ביום טוב כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא אפילו כרבנן אתיא, ולא משום מלאכה שאינה צריכה לגופה}} אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני דאין דרך חרישה בכך. אבל אם כך}} מילין דצריכין לרבנן פשיטין לכון {{ירו&quot;מ-ביאור|דברים שחכמים הסתפקו בהם לכם הם פשוטים}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאיתמר}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|פשיטן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פשיטא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לרבנן צריכן לכון}} קצר לצורך עשבים חייב משום קוצר, ואינו חייב משום שהוא מייפה את הקרקע לא צורכה. {{ירו&quot;מ-הוסר|די}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דא}} אלא {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בזה אלא בזה יש מקום להסתפק}}: קצר לייפות את הקרקע, מהו שיהא חייב משום קוצר ומשום שהוא מייפה את הקרקע? {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שרבנן הסתפקו בכך, לכן אי אפשר להעמיד את המשנה בביצה כרבנן}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|ואפילו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|תימר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו: אפשר שמא שהסתפקה הגמרא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|גבי קצר לייפות את הקרקע מהו שיהא חייב משום קוצר ומשום מייפה את הקרקע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה אליבא}} ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}}, {{ירו&quot;מ-הוסר|היא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם במקרה כזה שקוצר עצים ליפות את הקרקע ומסתמא ירצה להשתמש בהם האם יהיה חייב גם משום קוצר או לא}}? ברם כרבנן {{ירו&quot;מ-הוסר|ממ}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחייבים במלאכה שאינה צריכה לגופה פשוט שחייב, שמכל מקום}} הרי {{ירו&quot;מ-הוסר|חדש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חרש}}, {{ירו&quot;מ-הוסר|ומכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מכל}} מקום הרי קצר! אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: מיליהון דרבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|דברי חכמים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבי חייה בשם רבי יוחנן בר נפחא}} מסייעין ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר שקוצר ואינו צריך לעצים פטור אף לרבנן}}. דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דג שסחטו, אם לגופו {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי זה}} פטור {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכיוון שאינו צריך למיץ אין זה סוחט}}. אם להוציא ציר הרי זה חייב. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואפילו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אף מכאן אין ראיה, שאפשר שלא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|תימר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא על דעת}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}}{{ירו&quot;מ-הוסר|דרש היא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}}. ברם כרבנן {{ירו&quot;מ-הוסר|ממ}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו סחט צורך גופו חייב, דמכל מקום}} הרי סחט {{ירו&quot;מ-הוסר|וממ}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מכל מקום}} הרי הוציא ציר! {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: שאפר כירה מוכן הוא. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אבון}} בשם רבנן דתמן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מזה שהמשנה אמרה דין זה דווקא לגבי כיסוי דם ולא בסתם}} זאת אומרת שאין אפר הכירה מוכן אלא {{ירו&quot;מ-הוסר|למצוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למצות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיסוי הדם}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: בשלא הכינו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מערב יום טוב}}, אבל אם הכינו מכסין בו {{ירו&quot;מ-הדגשה|צואה}} ומצוה. ואתייא כהיא דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמי}}, דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמי}} דרש {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב יהודה}}: הכינו למצוה מכסין בו מצוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דם ציפור, אבל לא}} צואה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דמוכן לודאי לא הוי מוכן לספק}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שודאי ישחט ויצטרך לכסות, אבל לא צואה שרק ספק אם יצטרך לכסות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הכינו לצואה}} {{שוליים|א_יז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_יז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_יז|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כמאן דאמר ״יש הכן לצואה שהיא ספק״ - שמוכן לספק הוי מוכן לודאי, ומותר לכסות בעפר שהוכן לכך; הרמב״ם והשו״ע פסקו כן להקל&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ס}}ין {{ירו&quot;מ-הוסר|סה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בה}} צואה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מצוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דמוכן לספק הוי מוכן לודאי. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה ברבי בון}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}איתפלגון {{ירו&quot;מ-ביאור|נחלקו}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זירא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר יוסף}}. חד אמר: יש הכן לצואה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא ספק, ואם הכין חול לצורך כיסוי צואה שהיא ספק יכול לכסות בו צואה}}. וחורנה אמר: אין הכן לצואה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו אם הכין חול לצורך כיסוי צואה אינו יכול לכסות בו צואה}}. מתיב {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} מאן דאמר אין הכן למאן דאמר יש הכן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יש הכן לספק, שיכין חול}} ויכסה בו את הכוי? אמר לו: כוי דרך בני אדם לטעות בו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם נתיר לכסות יאמרו שהוא חיה ויבואו להתיר את חלבו}}. צואה אין דרך בני אדם לטעות בה.&lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף ד עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
לפי דברי ירושלמי מסכת ביצה, דף ד'. אומרת הגמרא: רבי יוסי נפגש עם רבי אחא, אמר לו: '''אתה אמרת הדא מילתא שהמשנה כרבי שמעון'''. כן? כיוון שהסיבה שמודיעים בית הלל לבית שמאי ש-- אם שחט בדקר ויכסה אז זה רק כרבי שמעון שמלאכה שהיה צריך לגרוע בה פטור עליה. ולא-- '''לא כן אמר רבי יוחנן דברי רבי מאיר יש עשרים וארבעה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל''' והשוחט חיה ועוף ביום טוב זה אחד מהם. שבית שמאי אומרים יחפור בדקר ויכסה ובית הלל אומרים לא ישחוט אלא אם כן הנקב מוכן בעוד יום, כן? ומודיעים שאם שחט שיחפור בדקר ויכסה. אז זה אחד מהעשרים וארבעה דברים.

'''ולפי דבריך שהמשנה שלנו כרבי שמעון ולא כרבי מאיר''', אם כך למה הוא לא אמר שיש רק עשרים ושלושה דברים? עשרים ושלושה מקומות. עכשיו, '''אם תאמר שהמשנה אף כרבי מאיר''', כלומר '''כיוון שרבי מאיר ורבי שמעון שניהן אמרו דבר אחד''' שמלאכה שהיה צריך לגרוע בה פטור עליה. כלומר רבי מאיר מודה בזה, אבל אי אפשר להגיד דבר כזה. שהתנן: '''מפני גוים מפני לסטים מפני החולה שישן פטור, כחס על הנר כחס על השמן כחס על הפתילה חייב''', ורבי יוסי פוטר את כולן חוץ מהפתילה מפני שהוא עושה פחם. ומדמינן עליה: '''רבי יוסי ורבי שמעון שניהן אמרו דבר אחד''', כלומר שמלאכה שהיה צריך לגרוע בה פטור עליה. אבל אם אף רבי מאיר כרבי שמעון, אז '''היה צריך לאמר שרבי מאיר ורבי יוסי ורבי שמעון אמרו דבר אחד'''.

אמר ליה רבי אחא לרבי יוסי: '''מילין דצריכין לרבנן פשיטין לכון'''. כלומר מה שאצלכם פשוט שלרבנן מלאכה שהייתה צריכה לגופה חייב עליה, לכן היית חייב להעמיד את המשנה כרבי שמעון - זה לא דבר מוחלט, כיוון שיש פעמים שגם לחכמים יהיה פטור. דאיתמר, פשיטא ש'''קצר לצורך עשבים חייב משום קוצר, ואינו חייב משום שהוא מייפה את הקרקע''', למרות שבעצם דרך אגב גם הקרקע התיפתה וריפוי קרקע זה תולדה של חורש. ומה יסתפקו חכמים? לא צריכה, אלא '''קצר לייפות את הקרקע, מהו שיהא חייב משום קוצר ומשום שהוא מייפה את הקרקע'''? כלומר אם הוא קוצר לייפות את הקרקע, השאלה אם הוא חייב גם משום קוצר. אז אה, שמא שרבנן הסתפקו בזה. לכן אפשר להעמיד את המשנה בביצה כרבנן, שגם למרות שהם סוברים שמלאכה שהייתה צריכה לגופה חייב עליה, יש פעמים שמלאכה שהייתה צריכה לגופה פטור עליה. כיוון שאין דרך חרישה בכך.

אמר ליה: אפשר שמה שהסתפקה הגמרא לגבי קצר לייפות הקרקע - מהו שיהא חייב משום קוצר ומשום מייפה הקרקע - זה לא היה על דעת רבי מאיר, אלא רק על דעת רבי שמעון. '''דרבי שמעון''' שסובר שמלאכה שהייתה צריכה לגופה פטור עליה, השאלה האם במקרה כזה שהמלאכה היא העיקר. כדוגמה כשהוא קוצר עצים לייפות את הקרקע, מסתמא הוא גם ייקח את העצים וישתמש בהם אחר כך. אז במקרה כזה האם רבי שמעון מודה? זו הייתה השאלה. אבל לחכמים שהם מחייבים במלאכה שהייתה צריכה לגופה, אז פשוט שחייב, '''ברם כרבנן הרי מקום הרי קצר'''! אם כן, בעצם שוב פעם אי אפשר להעמיד את המשנה בביצה כרבי מאיר.

אמר רבי מנא: '''מיליהון דרבנן מסייעין לרבי יוסי'''. רבי יוסי שאומר שגם לרבנן פעמים שיהיה פטור ממלאכה שהייתה צריכה לגופה, כגון קוצר לא צריך לעצים - שהוא סבר שפטור אף לרבנן. ומה היה? '''דאמר רבי חייה בשם רבי יוחנן: דג שסחטו, אם לגופו פטור''' - אנחנו אומרים שגם לחכמים, שכיוון שלא צריך למיץ אז אין זה סוחט - '''ואם להוציא ציר הרי זה חייב''', כלומר אם הוא רוצה את הציר עצמו אז יהיה חייב. עכשיו זה מסתמא כדעת חכמים, כי הרי לפי רבי שמעון זה מלאכה שהייתה צריכה לגופה אז פטור אפילו אם הוציא את הציר.

גם מכאן אין ראיה, כי גם פה אפשר לומר שלא אמר רבי יוחנן את דבריו אלא על דעת רבי שמעון. כלומר רבי שמעון סובר שמלאכה שהייתה צריכה לגופה פטור עליה, אולי כאן כשהוא סוחט את הדג לצורך הדג עצמו - אולי במקרה כזה גם כן יהיה חייב לפי רבי שמעון, כיוון שיש את הציר אז מסתמא הוא ירצה את הציר גם כן. נכון שהוא עושה את זה לתוך הדג, אבל מסתמא הוא גם ישתמש בציר, אז לכן זה כן יהיה מלאכה שהייתה צריכה לגופה ואז גם רבי שמעון יהיה חייב. '''ברם כרבנן הרי סחט הרי הוציא ציר'''! אבל לרבנן זה מאוד פשוט שיהיה חייב כי הם סוברים מלאכה שהייתה צריכה לגופה חייב עליה. אז בעצם זה לא נותן לנו שום ראיה שנוכל לומר שהמשנה במסכת ביצה, לגבי השוחט, שלא נאמר שזה גם כרבי מאיר.

איתנן: למדנו במשנה שעפר קיר מוכן הוא. אמר רב אבון בשם רבנן דתמן. בעצם המשנה אמרה הדין הזה דווקא לגבי כיסוי דם ולא סתם, היא לא אמרה עפר קיר מוכן דווקא לגבי השוחט. '''זאת אומרת שאין אפר הכירה מוכן אלא''' לצורך מצווה. אמר רבי מנא: '''בשלא הכינו''' מערב יום טוב, '''אבל אם הכינו מכסין בו ומצוה'''. כלומר כל דבר. '''ואתייא כהיא דאמר רבי שמי, דאמר רבי שמי דרש רבי אחא בשם רב יהודה: הכינו למצוה מכסין בו מצוה צואה'''. כלומר אם הוא הלך עם זה לצורך כיסוי דם, אז מותר לכסות בו דם. אבל אסור לכסות בו צואה, כי מוכן לודאי - לא מוכן לספק. הרי הוא יודע שהוא ישחוט, לכן הוא הכין את האפר הזה. אז לגבי השחיטה, השחיטה זה דבר וודאי, אז האפר הזה מוכן לדבר שהוא וודאי לצורך כיסוי, אבל זה לא מוכן לדבר שהוא ספק - כמו דוגמת צואה, שאין הוא ודאי שיהיה צואה בבית. אבל אם הכינו לצואה מכסים בצואה וגם מצווה. כלומר אם הוא הכין לצואה, אז יהיה מותר לכסות בו צואה וגם מותר לכסות בו דם אם מזדמן לו. למה? כי אם זה מוכן לספק אבל מוכן לודאי - אם זה מוכן לדבר שהוא לא בטוח שיהיה כמו צואה, אז ודאי שיהיה מוכן לכיסוי הדם שהוא בטח חשב עליו.

רבי יוסה ברבי בון: '''איתפלגון רבי זירא ורבי אבא בר יוסף. חד אמר: יש הכן לצואה'''. כלומר צואה זה ספק, אז שייך להכין דבר שהוא ספק. '''וחורנה אמר: אין הכן לצואה'''. כלומר אין דבר כזה להכין למשהו שהוא לא וודאי, כי זה לא בתודעה. צריך להיות בתודעה כדי שיהיה מוכן שלא יהיה מוקצה.

'''מתיב מאן דאמר אין הכן למאן דאמר יש הכן''': אם יש הכן לספק אז '''יכסה בו את הכוי'''. כן, אנחנו יודעים שכוי לא מכסים את דמו ביום טוב - אם שחט אז לא מכסים את דמו. '''אמר לו: כוי דרך בני אדם לטעות בו'''. כן, שאם נתיר לכסות יראו שהוא חיה ובא להתיר את חלבו, אז לכן אסור אם שחטו ביום טוב, אסור לכסות אפילו בדיעבד. '''צואה אין דרך בני אדם לטעות בה'''. כלומר, בן אדם לא יחשוב לומר שמותר בסתם עפר לכסות. '''אמר לו: אם אומר את כן אף הוא בדקר ומכסה'''? כלומר, אתה אומר שגוזרים על דבר שהוא מותר - הרי אתה אומר שמותר לכסות את הכוי, רק שגזרו כן שלא יבוא לאכול את החלב. אז אם אתה אומר כן שגוזרים על דבר מותר שיבואו להתיר דבר אסור, אז למה לא גזרו שאם שחט אף עם דקר נאות שלא יכסה, שמא אם חפר בדקר שלא נאות ויכסה.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_ד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#דף ד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|ד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;8&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; אמר לו: אם אומר את כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שגוזרים על דבר מותר שמא יבא להתיר דבר אסור, למה לא גזרו שאם שחט אף אם היה לו דקר נעוץ שלא יכסה, שמא}} אף הוא {{ירו&quot;מ-הוסר|חופר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יחפור}} בדקר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינו נעוץ}} ומכסה? {{ירו&quot;מ-הוסר|ותני כן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תני}}: הביא עפר לטוח את {{ירו&quot;מ-הוסר|גנו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|גגו}}, סיד לסוד את ביתו, מכסין בו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שהם מוקצה}}. אית תניי תני: אין מכסין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה ברבי בון}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}}: מאן דאמר מכסין לשעבר {{ירו&quot;מ-ביאור|בדיעבד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כבר שחט}}. מאן דאמר אין מכסין בבא לישאל בתחילה {{ירו&quot;מ-ביאור|שאומרים לו אל תשחט}}. תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{שוליים|א_יח}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_יח&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_יח|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כדברי הירושלמי שאין מכסים דם כוי ביום טוב, מקל וחומר ממילה: כשם שדין ודאי (מילה) דוחה שבת אך ספק אינו דוחה יום טוב, כך כיסוי הדם שאינו דוחה שבת - ספיקו אינו דוחה יום טוב; כך נפסק ברמב״ם ובשו״ע.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;כוי אין מכסין את דמו מפני שהוא ספק. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מה אם מילה שוודייה דוחה את השבת אין ספיקה דוחה את יום טוב, כיסוי הדם שאין וודייו דוחה את השבת, דין הוא שלא ידחה ספיקו את יום טוב. {{ירו&quot;מ-ביאור|מה פירוש שאין וודייו דוחה את השבת?}} ומותר לשחוט בשבת? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}לה סתם {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלי לציין בשם מי נאמרו הדברים. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה ברבי בון}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_יט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_יט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_יט|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק שאנדרוגינוס תוקע אף שספק הוא אשה, שכן ספק זה עצמו דוחה יום טוב, כמבואר בירושלמי בשם רבי חנינה בשם רבי אחא, וכן פסקו הרמב״ם והשו״ע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;בשוחט לחולה. אמרו לו: והרי שופר שבגבולים יוכיח, שאין וודייו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודאי ראש השנה}} דוחה שבת, והרי ספיקו דוחה יום טוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתוקעים ביום טוב שני}}! מה ספק יש שם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממה נפשך מותר לתקוע. אם}} יום חול הוא יתקע, יום טוב הוא יתקע. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|באנדרוגינס}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר שספיקו דוחה יום טוב הכוונה לאנדרוגינס}} שתקע {{ירו&quot;מ-הדגשה|שספק שמא הוא אשה ופטור}}. ותני כן: {{שוליים|א_כ}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_כ&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_כ|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי יוסי בירושלמי שאנדרוגינוס מוציא את מינו ואינו מוציא את שאינו מינו, וטומטום אינו מוציא לא את מינו ולא את שאינו מינו, שכן הרמב״ם והשו״ע פסקו הלכה זו במפורש&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אנדרוגינס מוציא את מינו ואינו מוציא את שאינו מינו, טומטום אינו מוציא לא את מינו ולא את שאינו מינו. רואים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאנדרוגינוס אף שהוא ספק תוקע ביום טוב. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: אם באנדרוגינוס שתקע בדא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תני}} {{ירו&quot;מ-ביאור|על הבריתא דתני רבי יוסי בן חלפתא אומר: כוי אין מכסין את דמו מפני שהוא ספק. ומה אם מילה שוודייה דוחה את השבת אין ספיקה דוחה את יום טוב, כיסוי הדם שאין וודייו דוחה את השבת, דין הוא שלא ידחה ספיקו את יום טוב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה קל וחומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ע}}ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ו תשובה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אם}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|סובר שאנדרוגינוס תוקע לכתחילה הרי זו תשובה טובה שדוחה את הקל וחומר. אלא כנראה שמה שנאמר שאנדרוגינס מוציא את מינו הכוונה אם תקע בדיעבד. מי}} אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזה קל וחומר שאין עליו תשובה? דאמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבין}}: זה אחד מד' דברים שהיה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}גדול אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אין להן תשובה. והשיב {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בנו של רבי אלעזר הקפר}}: מה אם מילה שאין ספיקה דוחה את יום טוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכן אין}} וודייה דוחה את לילי יום טוב {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי לא מלים בלילה}}, תאמר בכיסוי הדם שוודייו דוחה את לילי יום טוב? הואיל וודייו דוחה את לילי יום טוב, דין הוא שידחה ספיקו את יום טוב! וקמת כמה דצרכת לרבנן קדמאיי וקשת בידיהון {{ירו&quot;מ-ביאור|נשאר המצב כמו שהיה קשה לרבי חייה מה חכמים ענו לרבי יוסי בן חלפתא}}, כן צרכת לרבנן אחרא וקשת בידיהון {{ירו&quot;מ-ביאור|כך נשאר קשה לרבי יוסי בר זבידא אחר שדחה את דברי רבי חנינה בשם רבי אחא שהראיה מאנדרוגינוס}}. על דעתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} אנדרוגינס מוציא את מינו בתחילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכן הביא ראיה משם}}. על דעתיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אנדרוגינס לכתחילה אסור לתקוע, והבריתא שאמרה שאנדרוגינס מוציא את מינו זה רק}} לשעבר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין משם ראיה. תנן}}: ומודים שאם שחט שיחפור בדקר ויכסה, שאפר הכירה מוכן. הדא דאת אמר {{שוליים|א_כא}}באפר שהוסק מערב יום טוב, אבל באפר שהוסק ביום טוב לא {{ירו&quot;מ-ביאור|משום דהוי נולד}}. במה דברים אמורים בשלא שחט, אבל אם שחט {{שוליים|א_כב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_כב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_כב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק שמוטב ליטול אפר שהוסק ביו״ט ולכסות בו ולא לחפור בדקר, כמסקנת הירושלמי; הרמב״ם והשו״ע פסקו כך להלכה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מוטב שיטול מאפר שהוסק ביום טוב ואל יחפור בדקר ויכסה.

&lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף ד עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
ונשאר בשאלה מה תני: '''הביא עפר לטוח את''' גגו, '''סיד לסוד את ביתו, מכסין בו'''. למרות שמוקצה. '''אית תניי תני: אין מכסין'''. אמר רבי יוסה ברבי בון בשם רב חסדא: '''מאן דאמר מכסין לשעבר'''. כלומר בדיעבד, אם הוא כבר שחט אז התירו לו לעבור על האיסור מוקצה ולכסות. יש פה איסור דאורייתא, אבל '''מאן דאמר אין מכסין בבא לישאל בתחילה'''. כלומר הוא שואל האם מותר לשחוט ולכסות בזה - אמרו לא, אל תעשה את זה.

'''תני רבי יוסי אומר: כוי אין מכסין את דמו מפני שהוא ספק. מה אם מילה שוודייה דוחה את השבת אין ספיקה דוחה את יום טוב'''. כלומר תינוק שנולד בשבת מלים אותו בשבת, אבל אין ספק דוחה אפילו את יום טוב, כי אם נולד בין השמשות אז לא דוחה אפילו יום טוב. '''כיסוי הדם שאין וודייו דוחה את השבת''' - אם שחטנו בשבת אז אסור לכסות - '''דין הוא שלא ידחה ספיקו את יום טוב'''.

'''ומותר לשחוט בשבת'''? '''רבי יוסה: לה סתם''', כלומר הוא לא ציין מה המקור שלו. '''רבי יוסה ברבי בון בשם רבי יוחנן: בשוחט לחולה'''. יש מציאות שיהיה מותר לשחוט בשבת, כיוון שהוא שוחט לחולה מסוכן. ואף על פי כן לא מכסים את הדם בשבת. אם בוודאות ששחטו בשבת בהיתר, אף על פי כן לא מכסים את הדם, אז הספק ודאי שלא ידחה יום טוב.

'''אמרו לו: והרי שופר שבגבולים יוכיח, שאין וודייו דוחה שבת, והרי ספיקו דוחה יום טוב'''! הנה הרי וודאות - אם יביא לידם וודאות שזה יום ראש השנה, אף על פי כן אם זה חל בשבת לא תוקעים, ולו ספיקו דוחה יום טוב. עכשיו הגמרא חשבה, מה זה הספק בראש השנה? הכוונה שזה יום טוב שני. '''מה ספק יש שם'''? זה בכלל איסור יש שם. ממה נפשך מותר לתקוע - כי אם הוא יום חול שיתקע, ואם זה יום טוב לא יתקע, זה מצווה.

'''רבי חנינה בשם רבי אחא: שתקע'''. הכוונה לאנדרוגינוס, ספק אם הוא אישה ופטור, ספק אם הוא גבר וחייב, ואף על פי כן מותר לו לתקוע. '''ותני כן: אנדרוגינס מוציא את מינו ואינו מוציא את שאינו מינו, טומטום אינו מוציא לא את מינו ולא את שאינו מינו'''. כלומר טומטום, כיוון שהאיבר שלו מכוסה ולא ברור מה הוא, אז אפילו את מינו לא מוציא, כי אולי מתוך שני התוקעים אחד הוא אישה והשני הוא גבר, לכן לא מוציא.

'''רבי יוסי בעי: אם באנדרוגינוס שתקע בדא אין לו תשובה'''. מה תגיד תכף איפה זה נאמר? הרי אפשר לפתור את זה בפשטות ולהעמיד שמדובר שתקע בדיעבד. כלומר לא, המשנה שאומרת אנדרוגינוס מוציא את מינו ושאינו מינו - לא הכוונה לכתחילה, אלא אם הוא תקע הוא מוציא בדיעבד. אז בכלל אין קושיה. עכשיו באמת - איפה נאמר שאין על זה תשובה? '''אמר רבי אבין: זה אחד מד' דברים שהיה רבי חייה גדול אומר אין להן תשובה'''.

'''והשיב רבי אלעזר בנו של רבי אלעזר הקפר: מה אם מילה שאין ספיקה דוחה את יום טוב וודייה דוחה את לילי יום טוב'''. הרי לא מלים בלילה. '''תאמר בכיסוי הדם שוודייו דוחה את לילי יום טוב'''? אז הוא קצת תרץ - אתה לא יכול להביא ראיה ממילה לכיסוי דם, כיוון שמילה - הוודאי שלה לא דוחה את הלילה, גם בליל יום טוב הוא לא יכול למול כי לא מלים בלילה, אז לכן בעצם לא דוחה את היום טוב עצמו. אבל שחיטה שדוחה את הלילה - '''הואיל וודייו דוחה את לילי יום טוב, דין הוא שידחה ספיקו את יום טוב'''! ככה ניסה רבי אלעזר.

אומרת הגמרא: '''וקמת כמה דצרכת לרבנן קדמאיי וקשת בידיהון, כן צרכת לרבנן אחרא וקשת בידיהון'''. באמת, בסופו של דבר זה נשאר קשה, כמו שזה היה קשה לחכמים הראשונים כך זה קשה לחכמים האחרונים. כי '''על דעתיה דרבי אחא אנדרוגינס מוציא את מינו בתחילה'''. מה שהברייתא אמרה שאנדרוגינוס מוציא את מינו, היא אמרה את זה לכתחילה, אז לכן הוא הביא משם ראיה. אבל '''על דעתיה דרבי יוסה לשעבר''' - הוא סובר שמה שנאמר אנדרוגינוס מוציא את מינו הכוונה רק בדיעבד, אז אין לו שם ראיה. לכן בעצם דחה.

אומרת הגמרא: תנן '''ומודים שאם שחט שיחפור בדקר ויכסה'''. כך כתיב במשנה, כי אפר הכירה מוכן הוא. ואומרת הגמרא: '''הדא דאת אמר באפר שהוסק מערב יום טוב, אבל באפר שהוסק ביום טוב לא'''. כי זה נולד. '''במה דברים אמורים בשלא שחט, אבל אם שחט מוטב שיטול מאפר שהוסק ביום טוב ואל יחפור בדקר ויכסה'''. עדיף לעבור על איסור מוקצה, שיותר קל מאשר לחפור בדקר ויכסה.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק א|ד א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק א|ד ב}} {{סוף}}&lt;span id=&quot;דף_ה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#דף ה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר ביצה ה.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר ביצה ה&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|ה|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;9&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; חברייא אמרין: הסיבה שאף חכמים התירו שיחפור בדקר ויכסה זה לא מפני שהם סוברים כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא מפני}} שמצות עשה דוחה למצוה בלא תעשה. על דעתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} דו אמר: מצות עשה דוחה למצוה בלא תעשה אף על פי שאינה כתובה בצידה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסמוך לה}} ניחא. על דעתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} דו אמר: {{ירו&quot;מ-הוסר|הואיל ו }}אין מצות עשה דוחה בלא תעשה אלא אם כן היתה כתובה בצידה {{ירו&quot;מ-ביאור|בסמוך לה כמו גדילים תעשה לך וסמיך ליה לא תלבש שעטנז}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה התירו}}? מכיון שהתחיל במצוה אומר לו מרק. {{ירו&quot;מ-ביאור|דכיוון שהתורה התירה שחיטה ביום טוב לצורך אוכל נפש, אף כיסוי הדם שהוא חלק ממצוות השחיטה הותר, ובמקרה כזה עשה דוחה לא תעשה אפילו שאינו בצידו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}} בעי: קערה שחקקה קוף מהו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם נחשב נולד? אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה ברבי בון}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}איתפלגון {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב המנונא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|חד}} אמר: אסור. וחרנה אמר: מותר. מאן דאמר אסור: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}נעשה כמוקצה שיבש ולא ידע בו. מאן דאמר מותר: נעשה כטבל שתיקנו שוגג {{ירו&quot;מ-הוסר|מד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא}} מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאן דאמר אסור}}, מהו לשתמש על גב מקומה? {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון אם הייתה הפוכה, שהרי לא משתמש במה שחידש הקוף אלא בחלק האחורי שהיה גם קדם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|פשיטא שמותר! וכי}} כך אנו אומרים: אסור ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}שתמש על גבי קרקע?

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_א_ד|ירושלמי ביצה, פרק א, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_א_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומרים: אין מוליכין את הסולם משובך לשובך, אבל מטהו מחלון לחלון. ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} {{שוליים|א_כג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_כג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_כג|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כבית הלל, שאין הלכה כבית שמאי במקום בית הלל, וכן פסקו הרמב״ם והשו״ע להיתר בלא נענוע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מתירין. {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומרים: לא יטול אלא אם כן נענע מבעוד יום. ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|א_כד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_כד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_כד|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק שסולם של עלייה מותר, כדברי רבי יהודה ברבי חייה שאביו רבי חייא הודה לו והעמיד תנא להשמיע דין זה לציבור&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;עומד ואומר זה וזה אני נוטל.

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה ברבי חייה}} נפק לברא {{ירו&quot;מ-ביאור|יצא לחוץ}}. שאלון ליה: סולם {{ירו&quot;מ-הוסר|על}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} עלייה מהו? אמר לון: שרי {{ירו&quot;מ-ביאור|מותר}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|הוא חשב שאף בסולם של עליה מחלוקת והלכה כבית הילל}} כד דאתא גבי אבוה {{ירו&quot;מ-ביאור|כאשר בא אצל אביו}} אמר לו: מה מעשה בא לידיך? אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}}: היתרתי להן סולם של עלייה. ואקים {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה}} תניי קומוי ותנא {{ירו&quot;מ-ביאור|העמיד אדם שילמד את הציבור את הבריתא שאמרה}}: במה דברים אמורים בסולם של שובך, אבל {{שוליים|א_כה}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_כה&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_כה|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי יעקב בר אחא: סולם של שובך מלאכתו להיתר (נועד לצורך שאי אפשר לעשותו מערב יו״ט - כחישת גוזלות), ולכן הותר, ואילו סולם של עלייה נאסר כי אפשר להכין צרכיו מערב יום טוב&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;בסולם של עלייה אסור. מה בין סולם של שובך מה בין סולם של עלייה? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}}: סולם של שובך {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלאכתו להיתר, שהתירו לטפס ביום טוב ולקחת גוזלות דהוי מלאכה שאי אפשר לעשותה מערב יום טוב, כיוון ש}}אם עשה הוא מלאכתו מאתמול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אולי עדין}} כחושין הן {{ירו&quot;מ-הדגשה|הגוזלות}}. סולם של עלייה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסור, שהרי}} יכול הוא לעשות מלאכתו מאתמול {{ירו&quot;מ-ביאור|להוריד כל מה שצריך מהעליה}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}}: סולם של שובך יכול הוא לעמוד&lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף ה עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ביצה, דף ה'. באמת הגמרא, '''חברייא אמרין'''. כלומר, הסיבה שגם חכמים התירו שיחפור בדקר ויכסה זה לא מפני שהם סוברים כרבי שמעון שמלאכה שנעשתה על גופה פטור עליה תמיד, וגם לא מפני שבמקרים מסוימים הם מודים שהוא פטור. הסיבה היא אחרת בכלל. אלא מפני ש'''מצות עשה דוחה למצוה בלא תעשה'''. יש מצווה לכסות אדם, כן? אז לצורך מצוות עשה התירו לעבור על מצוות לא תעשה.

באת הגמרא: '''על דעתיה דרבי יונה דו אמר: מצות עשה דוחה למצוה בלא תעשה אף על פי שאינה כתובה בצידה'''. כלומר, למרות שהם לא מופיעים ביחד, אז ניחא. כי באמת מצוות כיסוי אינה מופיעה בצמוד לאיסור של חורש. '''ועל דעתיה דרבי יוסי דו אמר: אין מצות עשה דוחה בלא תעשה אלא אם כן היתה כתובה בצידה''', כמו &quot;גדילים תעשה לך&quot; ומיד אחרי זה כתוב &quot;לא תלבש שעטנז&quot;. אז למה פה התירו? הרי זה לא היה כתוב בצמוד.

עכשיו עוד דבר אנחנו יודעים שמצוות עשה ולא תעשה זה רק כשהם באים ביחד. כלומר בעצם ברגע שהוא עובר על הלא תעשה, הוא באותו רגע גם מקיים את העשה. ואילו כאן לכאורה הוא קודם כל חופר את הגומה ולאחר מכן מכסה בחול. אז כמובן אפשר לתרץ שבעצם בו זמנית, שהוא נותן את המכה ובו זמנית גם כן הוא מכסה. אבל בכל זאת אומרת הגמרא '''מכיון שהתחיל במצוה אומר לו מרק'''. כלומר בעצם ההסבר הוא אחר. גם מי שסובר שמצוות עשה אינה דוחה לא תעשה במקרה שהם לא מופיעים ביחד, כאן הוא יודע שזה כן דוחה, כיוון שהתורה התירה לשחוט ביום טוב לצורך אוכל נפש, אז מסתמא התירה את כל מה שמסביב. כיסוי הדם זה חלק מהמצווה, אז מסתמא גם זה הותר.

'''רבי זעירה בעי: קערה שחקקה קוף מהו?''' כלומר, אם זה עכשיו נעשה כלי, האם זה מוקצה או לא. '''רבי יוסה ברבי בון: איתפלגון רבי זעירה ורב המנונא. אמר: אסור. וחרנה אמר: מותר.''' '''מאן דאמר אסור: נעשה כמוקצה שיבש ולא ידע בו.''' כן, הרי הוא לא הכין את זה, זה מבחינתו מוקצה, הוא לא ידע שזה נעשה כלי. '''ומאן דאמר מותר: נעשה כטבל שתיקנו שוגג מותר.''' הרי טבל שחכמים תיקנו זה כמו ארי שרובץ עליו, וברגע שמסירים אותו זה מותר. אז אם הוא מתקן את הטבל, הטבל נהיה מותר.

'''מהו לשתמש על גב מקומה?''' כלומר, אם אנחנו משתמשים בכלי כשהוא הפוך - לא בתור כלי - כלומר הקוף חקק את הכלי ואנחנו משתמשים בחלק האחורי, על המקום שלו. מה הדין? אומרת הגמרא: פשיטא שמותר. '''כך אנו אומרים: אסור להשתמש על גבי קרקע?''' ומה שהוא לא שינה - מותר?

תלמוד ירושלמי, פרק א' הלכה ד'. אומרת המשנה: '''בית שמאי אומרים: אין מוליכין את הסולם משובך לשובך, אבל מטהו מחלון לחלון. ובית הלל מתירין.''' '''בית שמאי אומרים: לא יטול אלא אם כן נענע מבעוד יום. ובית הלל אומרים: עומד ואומר זה וזה אני נוטל.''' כלומר מספיק להסתכל ולהגיד.

אומרת הגמרא: '''רבי יהודה ברבי חייה נפק לברא. שאלון ליה: סולם עלייה מהו? אמר לון: שרי.''' כלומר, הרי מותר להשתמש בסולם של עלייה כדי להוריד גוזלות - אמר להם מותר. עכשיו הוא חשב שהמחלוקת בין בית הלל לבית שמאי זה בכל סולם, גם בסולם של עלייה, והלכה כבית הלל שמותר. '''כד דאתא גבי אבוה אמר לו: מה מעשה בא לידיך? אמר: היתרתי להן סולם של עלייה.''' '''ואקים רבי חייה תניי קומוי ותנא: במה דברים אמורים בסולם של שובך, אבל בסולם של עלייה אסור.''' כלומר בעצם כל המחלוקת בין בית הלל לבית שמאי זה רק בסולם של שובך, ובסולם של עלייה זה אסור.

שואלת הגמרא: '''מה בין סולם של שובך מה בין סולם של עלייה?''' '''אמר רבי יעקב בר אחא: סולם של שובך אם עשה הוא מלאכתו מאתמול כחושין הן.''' כן, כיוון שאם הוא יקח את הגוזלות מאתמול אולי עדיין הם כחושים - אז הוא לא יכול לקחת את זה מאתמול. '''סולם של עלייה יכול הוא לעשות מלאכתו מאתמול.''' הוא רוצה להוריד דברים - יכול להוריד את זה מערב יום טוב.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_ה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#דף ה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|ה|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;10&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; עליו ולעשות מלאכתו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהכל רואים שמלאכתו מלכת היתר}}. סולם של עלייה אינו יכול לעמוד עליו ולעשות מלאכתו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמלאכתו לאיסור, שהרואה אומר: להטיח גגו הוא צריך}}. סולם של שובך {{ירו&quot;מ-הדגשה|התירו אפילו}} שהוא עולה בו לעלייה. סולם של עלייה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסרו אפילו}} שהוא עולה בו לשובך. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואף שכלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו מותר, כאן אסרו מפני מראית עין}} {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומרים: לא יטול אלא אם כן ניענע מבעוד יום. מחלפה שיטתון דבית שמאי? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם בית שמאי חזרו בהם?}} דתנינן תמן: ועוד אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}: עומד הוא אדם על המוקצה ערב שבת בשביעית ואומר מיכן אני אוכל למחר {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא צריך לנענע}}. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} לאו שמתי {{ירו&quot;מ-ביאור|מבית שמאי}} הוא? חומר הוא בדבר שיש בו רוח חיים. {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים: עומד ואומר זה וזה אני נוטל. מחלפה שיטתון דרבנן? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם חכמים חזרו בהם?}} דתנינן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד אמר}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|עומד אדם על המוקצה ערב שבת בשביעית ואומר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|תמן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיכן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אני אוכל למחר}} וחכמים אומרים: עד שירשום {{ירו&quot;מ-הוסר|ויאמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ואומר}} מיכן ועד כאן. והכא אינון אמרין הכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך לאמר זה וזה אני נוטל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא די בהגדרה כללית של מכאן ועד כאן אני נוטל}}. עוד אינון אית להון: חומר הוא בדבר שיש בו רוח חיים. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה ברבי בון}}: {{אמורא-ירו&quot;מ|לוי}} מקש על שובכה ואמר: יזכה לי שובכי למחר.

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_א_ה|ירושלמי ביצה, פרק א, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_א_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|א_כו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_כו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_כו|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלישנא זו בירושלמי דזימון שחורים ומצא לבנים או שנים ומצא שלושה אסורים, וכן פסקו הרמב״ם והשו״ע להלכה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;זימן שחורים ומצא לבנים, לבנים ומצא שחורים, שנים ומצא שלשה אסורין. {{שוליים|א_כז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_כז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_כז|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי, וכן פסקו הרמב״ם (הלכות יום טוב, פרק ב הלכה ו) והשו״ע (או״ח סימן תצז סעיף יג), שכיוון שמצא שני שכנים המחזיקים כלי כזה - הרי שלא נעשה למראית עין ומותר&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;שלשה ומצא שנים מותרין.

&lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף ה עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
'''אמר רבי יוסי ברבי בון: סולם של שובך יכול הוא לעמוד עליו ולעשות מלאכתו.''' כלומר כולם רואים שמלאכתו מלאכת היתר. כשהוא עולה על הסולם של שובך כולם אומרים שהוא עושה מלאכת היתר. '''סולם של עלייה אינו יכול לעמוד עליו ולעשות מלאכתו''', כי הרי כשרואים אותו עם הסולם הזה אומרים לתיכף לגגא הוא צריך.

אז מאי בינייהו? '''סולם של שובך שהוא עולה בו לעלייה. סולם של עלייה שהוא עולה בו לשובך.''' אם אני אומר לפי הדעה הראשונה שזה כיוון שהמלאכה שלו הוא יכול לעשות מערב יום טוב, אז גם פה יכול להיות מערב יום טוב, ולא מצליח את האיסור. אבל אם אני אומר שהסיבה היא משום שזה כלי שמלאכתו לאיסור, כי כל מי שרואה אותו על הסולם אומר לתיכף לגגא הוא צריך - פה שהוא עולה על סולם של שובך, לא אומרים לתיכף לגגא הוא צריך. וגם סולם של עלייה - האם הוא עולה עליו לשובך, האם מותר? אז שוב אותה מחלוקת: מי שאומר שהסיבה היא שאת המלאכה לא יכול לעשות מערב יום טוב, אז גם סולם של עלייה כאן מותר. אבל מי שאומר שסולם של עלייה עצמו זה כלי שמלאכתו לאיסור, ומי שרואה אותו על הסולם חושב שהוא הולך לטלטל את גגו - אז גם כאן יהיה אסור.

עכשיו, למרות שבעצם כלי שמלאכתו לאיסור בגופו מותר בדרך כלל, כאן אסור בשביל מראית עין. אם אדם רואה אדם הולך עם סולם של עלייה, הוא מסתמא חושב שהוא הולך לטלטל את גגו, לכן זה אסור.

'''בית שמאי אומרים: לא יטול אלא אם כן ניענע מבעוד יום.''' שואלת הגמרא: '''מחלפה שיטתון דבית שמאי?''' '''דתנינן תמן: ועוד אמר רבי אליעזר: עומד הוא אדם על המוקצה ערב שבת בשביעית ואומר מיכן אני אוכל למחר.''' עכשיו, למה דווקא בערב שביעית? כיוון שאם לא, עדיין צריך להפריש מעשרות והרי הוא לא יכול להפריש בשבת. אז לכן אמרו בשביעית. אבל בכל אופן אדם יכול לעמוד על המוקצה ולומר &quot;מכאן אני אוכל למחר&quot; - מספיק להגיד.

עכשיו '''ורבי אליעזר לאו שמתי הוא?''' הרי רבי אליעזר הוא מבית שמאי, אבל בכל זאת הוא אומר שמספיק להגיד. אז למה פה בגוזלות צריך ליטול אותם ממש בידיים? אומרת הגמרא: '''חומר הוא בדבר שיש בו רוח חיים.''' כי דבר שיש בו רוח חיים זה מוקצה יותר חזק, ולכן לא די להגיד, אלא צריך ממש להחזיק ביד.

'''בית הלל אומרים: עומד ואומר זה וזה אני נוטל.''' כלומר לגבי הגוזלות הוא אומר &quot;זה וזה אני נוטל&quot;. שואלת הגמרא: '''מחלפה שיטתון דרבנן?''' '''דתנינן רבי אליעזר וחכמים אומרים: עד שירשום מיכן ועד כאן.''' כלומר הוא צריך לסמן. אז זה כבר קשה - שמה צריך לסמן, ואילו כאן אומרים שצריך לומר &quot;זה וזה&quot;. שמה מספיק לעשות סימון מאיפה עד איפה, ואילו בגוזלות צריך להגדיר בדיוק את מה הוא עושה, לומר &quot;את זה ואת זה אני נוטל&quot;, ולא די באיזו הגדרה כללית.

אומרת הגמרא: '''עוד אינון אית להון: חומר הוא בדבר שיש בו רוח חיים.''' כלומר, גם בית הלל סוברים שיש חומרה בדבר שיש בו רוח חיים. דבר שאין בו רוח חיים מספיק לסמן גבולות ולהגיד &quot;מכאן ועד כאן&quot;. בדבר שיש בו רוח חיים אני צריך ממש להגדיר את מה אני רוצה - לא צריך לגעת, אבל מספיק להגדיר.

'''אמר רבי יוסה ברבי בון: לוי מקש על שובכה ואמר: יזכה לי שובכי למחר.''' כלומר לוי מסתפק בזה שנותן מקל על השובך ואומר: &quot;השובך הזה למחר אני לוקח אותו&quot;.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק א|ה א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק א|ה ב}} {{סוף}}&lt;span id=&quot;דף_ו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#דף ו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר ביצה ו.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר ביצה ו&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|ו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;11&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; {{שוליים|א_כח}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_כח&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_כח|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי - שלוש ומצא שתיים, השתיים הנותרות מוחזקות כמונחות והאחת שאבדה מוטלת, ולכן אם אין שם אלא הן הרי אלו מותרות&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורין. ואם אין שם אלא הם הרי אלו מותרין.

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: שלשה ומצא שנים מותרין}}. מתניתא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}, דתני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הניח}} מאתים {{ירו&quot;מ-הדגשה|כסף מעשר שני}} ומצא מנה, מנה מונח ומנה מוטל דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. וחכמים אומרים: {{שוליים|א_כט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_כט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_כט|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כחכמים שהכל חולין, כמבואר במשנה ״מאתים ומצא מנה השאר חולין״, וכך פסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;חולין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאין דרך לקחת רק חלק, ומסתמא לקח הכל ואילו אחרים ומשל חולין הם}} תמן תנינן: האומר לבנו מעשר שני בזוית זו ומצא בזוית אחרת הרי {{ירו&quot;מ-הוסר|אילו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלו}} חולין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה שם מנה ומצא מאתים השאר חולין, מאתים ומצא מנה הכל מעשר. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} היא, דתני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הניח}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מאתיחם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מאתים}} ומצא מנה, מנה מונח ומנה מוטל דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. וחכמים אומרים: חולין. חזר ואמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משנתינו}} דברי הכל היא, שנייא בגוזלים שדרכן לפרוח. והא תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי חלפתא בר שאול}}: הוא הדבר בגוזלים, הוא הדבר בבצים! {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי בצים אינם יכולים לפרוח. אלא על כרחך}} הוי ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} היא. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין הכרח לאמר שהמשנה שלנו כדברי}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יתכן שכאן אף חכמים יודו, ורק}} תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אביו הניח ובנו מצא {{ירו&quot;מ-ביאור|והבן לא יודע מה הניח אביו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו חכמים: הכל חולין}}. ברם הכא הוא הניח הוא מצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף אם ימצא פחות, כיוון שהוא מכיר שאלה הם שהוא הכין גם חכמים מודים. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר כהן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}}: הורי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זבדא}} במעשר שני כהדא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: הניח בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורים}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: הדא דאת אמר בשהיו שם שתי קינים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאחד הכין ואחד לא הכין}}, אבל אם אין שם אלא קן אחד לא. בדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי קא משמע לן}}? {{ירו&quot;מ-הוסר|והא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הא}} תנינן: אם אין שם אלא הן הרי אלו מותרין! אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בר בון}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלמלא}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הייתי חושב שהדין כך דווקא אם זימן את כל מה שבקן ומצא אותם מחוץ לקן, כגון}} בשאין שם אלא גוזל אחד בלבד {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} קן אחת שחורים בלבד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וזימן את כולם בתוך הקן ובא ומצא את כולם חוץ לקן, אבל אם היה קן אחד ובתוכו שחורים ולבנים, וזימן את השחורים בתוך הקן ובא ומצא שחורים חוץ לקן והלבנים עפו, הייתי אומר: כשם שהלבנים עפו אף השחורים עפו ואלו שבחוץ אחרים הם שבאו מעלמה. קא משמע לן}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}} שהם מותרים. תנן: אין מסלקין את התריסים ביום טוב ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתירין אף להחזיר. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}המלחם את התריסין {{ירו&quot;מ-הוסר|ביום טוב }}חייב משום בונה. וקשיא: דבר שאילו עשאו בשבת חייב חטאת,&lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף ו עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אנחנו תלמוד ירושלמי מסכת ביצה, דף ו. מתחילים מהמשנה. פרק א' הלכה ה'. אומרת המשנה: &quot;זימן שחורים ומצא לבנים&quot;, כלומר, הוא זימן יונים או גוזלות שחורים ומצא גוזלות לבנים. &quot;לבנים מצא שחורים, שניים ומצא שלושה, אסורים&quot;. כלומר, אם הוא זימן שניים ומצא שלושה, ודאי אחד מהם בא מעלמא ולכן ודאי זה אסור. &quot;שלושה ומצא שניים, מותרים&quot;, כי אני אומר מסתמא אחד מהם ברח והשניים האחרים שנשארו הם אלה שהוא זימן. '''בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורין. ואם אין שם אלא הם הרי אלו מותרין'''.

אומרת הגמרא, אמרנו במשנה: &quot;שלושה ומצא שניים מותרים&quot;. אומרת הגמרא '''מתניתא ד°רבי''', דתני: '''מאתים ומצא מנה, מנה מונח ומנה מוטל דברי °רבי. וחכמים אומרים: חולין'''. כלומר, לפי רבי אם הוא הניח מאתיים והוא מצא רק מנה - הניח כסף מעשר שני מאתיים ומצא רק מנה - אז אני אומר מסתמא מנה מונח או מנה מוטל, כנראה חצי מנה אחד נפל. ולחכמים, לא, הכול חולין, כי מסתמא אין דרך בן אדם שמעלה מעשר שני לירושלים לקחת רק חלק מזה. אם הוא לקח, הוא לקח את הכול. אם הם חולין ויש פה רק מנה, אז מסתמא את כל המעשר שני הוא לקח ומה שיש כאן זה בעצם חולין.

אז לכן בעצם גם המשנה שלנו עם היונים זה רק רבי, כי הרי הוא הניח שלושה ומצא שניים, ואנחנו אומרים שמה שהוא הניח זה מה שהוא מצא ואחד מהם ברח. זה כמו רבי ולא כמו רבנן, כי לפי רבנן היה צריך להגיד שכולם ברחו ואלה מעלמא באו, ולכן הכול אסור.

אומרת הגמרא: '''תמן תנינן: האומר לבנו מעשר שני בזוית זו ומצא בזוית אחרת הרי חולין'''. היה שם מנה ומצא מאתיים, אז שם חולין. כלומר, אם היה שם מנה של מעשר שני והוא מצא מאתיים, אז יתערב שם מעשר חולין ביחד עם המעשר. &quot;מאתיים ומצא מנה, הכול מעשר&quot;. '''רבי יעקב בר אחא בשם רבי יסא: ד°רבי היא''', כלומר זה דעת רבי כמו שאמרנו מקודם. '''דתני: ומצא מנה, מנה מונח ומנה מוטל דברי °רבי. וחכמים אומרים: חולין'''. אז גם כאן מה שכתוב &quot;מאתיים ומצא מנה, הכול מעשר&quot; זה כנראה רבי.

אומרת הגמרא, '''חזר ואמר: דברי הכל היא'''. המשנה שלנו עם היונים דברי הכול, כי '''שנייא בגוזלים שדרכן לפרוח'''. כלומר, גם חכמים שלגבי כסף אומרים שאם הוא הניח מאתיים ומצא מנה אז הכול חולין - כי אני אומר מסתמא הוא לקח את הכול - זה דווקא בכסף, כיוון שכסף דבר שלא זז. אבל בגוזלים, כיוון שדרכן לפרוח, גם חכמים מודים שאם הוא הניח שלושה ומצא שניים, אני אומר מסתמא אחד מהם ברח ואותם השניים הם אלה שהוא הניח.

שואלת הגמרא: '''והא תני °רבי חלפתא בר שאול: הוא הדבר בגוזלים, הוא הדבר בבצים'''! כי אני אומר שאותו דין קיים גם בביצים. הרי ביצים אינן יכולות לפרוח, אלא על כורחך '''הוי ד°רבי היא''' - שזה כדעת רבי, ולא שחכמים מודים.

'''אמר רבי יוסה: °רבי'''. אין לך לומר שהמשנה שלנו כדברי רבי בלבד; ייתכן שגם חכמים מודים, ורק שם - '''תמן אביו הניח ובנו מצא''' - האבא שולח את הבן שלו, והבן לא יודע מה האבא הניח, אז לכן חכמים אומרים שהכול חולין. '''ברם הכא הוא הניח הוא מצא''' - לגבי הביצים, הוא הניח והוא מצא. הוא ימצא פחות טעות כיוון שהוא מכיר אותם, הוא יודע שזה שלו שהוא הכין, אז בזה גם חכמים מודים. הוא רואה את הביצים, הוא מזהה אותם, אז גם חכמים מודים שזה מה שהוא הניח. כמובן, אם הוא רואה שזה אחרים אז לא, אבל אם הוא רואה שזה מה שהוא הכין אז זה מותר גם לפי חכמים.

'''רבי אבא בר כהן קומי רבי יסה בשם רבי אחא: הורי רבי אבא בר זבדא במעשר שני כהדא ד°רבי'''. כלומר שאם הוא הניח מאתיים ומצא מנה, אני אומר שמנה מונח או מנה מוטל.

אומרת הגמרא, תנן: הניח בתוך הקן ומצא לפני הקן, אסורים. '''אמר רבי יודן: הדא דאת אמר בשהיו שם שתי קינים''' - שאחד מהם הוא הכין ואחד לא הכין - '''אבל אם אין שם אלא קן אחד לא'''. אם יש רק קן אחד, מסתמא אלה שבחוץ זה אלה שהיו בקן.

שואלת הגמרא: '''בדא? תנינן: אם אין שם אלא הן הרי אלו מותרין'''! כתוב מפורש בהמשך המשנה - מה הוא חידש? '''אמר רבי יוסי בר בון: רבי יודן° בשאין שם אלא גוזל אחד בלבד קן אחת שחורים בלבד'''. אלמלי רבי יודן הייתי חושב שדווקא אם זימן את כל מה שבקן ומצא אותם בחוץ - הניח קן שחורים בלבד וזימן את כולם בתוך הקן, ובא ומצא את כולם מחוץ לקן - במקרה כזה אני אומר באמת אלה מה שהוא זימן זה מה שבחוץ. אבל אם היה קן אחד שבתוכו יש שחורים ולבנים, והוא זימן את השחורים בתוך הקן, ובא ומצא רק שחורים מחוץ לקן, הייתי אומר כשם שהלבנים נשארו בתוך הקן, גם השחורים נשארו בתוך הקן, ואלה שברחו זה אחרים שבאו מעלמא והם מוקצים. על זה בא רבי יודן לחדש לנו שאם יש רק קן אחד, למרות שהוא זימן רק חלק מהשחורים ולמרות שיש גם לבנים - אף על פי כן זה יהיה מותר.

תנן, במשנה: '''אין מסלקין את התריסים ביום טוב''' ובית הלל מתירים אף להחזיר. '''°בית הלל שמואל: המלחם את התריסין חייב משום בונה'''. הוא אומר שמרכיב את התריסים ביום טוב חייב משום בונה.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_ו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#דף ו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|ו|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;12&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} מתירין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום טוב לכתחילה}} אף להחזיר! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנניה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_ל}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_ל&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_ל|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: הותר סופו (החזרה) מפני תחילתו (פתיחה), ובלבד שלא יחזיר כל צורכו כדעת רבי אחא, וכן נפסק ברמב״ם ובשו״ע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;התירו סופו מפני תחילתו, שאם אומר את לו שלא יחזיר אף הוא אינו פותח ולא יפתח, אף הוא ממעט בשמחת יום טוב. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}}: מחזיר ובלבד שלא יחזיר כל צורכו. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}}: כשאין שם פתח, אבל יש שם פתח משתמש דרך הפתח {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא התירו לו לפתוח את התריס}}.

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_א_ו|ירושלמי ביצה, פרק א, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_א_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומרים: אין נוטלין את העלי לקצב עליו בשר. ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} {{שוליים|א_לא}}מתירין. {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומרים: אין נותנין את העור לפני הדריסה ולא יגביהנו אלא אם כן יש עליו בשר. ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} {{שוליים|א_לב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_לב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_לב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כבית הלל המתירים, כמבואר ברמב״ם הל' יו״ט פ״ג ה״ד ובשו״ע או״ח סי' תקיט ס״ג&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מתירין. {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ים}}: אין מסלקין את התריסין ביום טוב. ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} {{שוליים|א_לג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_לג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_לג|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כבית הלל שמתירים ליטול העלי לקצב עליו בשר, אך מודים שאסור ליטול כלים כאלו (זיירה, מזורה, בוכנה) לתשמיש שאינו תשמישם הרגיל, כדברי רבי חיננה בר שלמיה בשם רב&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מתירין אף להחזיר.

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומרים: אין נוטלין את העלי לקצב עליו בשר ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתירין}}. הא שלא לקצב עליו בשר אסור אפילו ל{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. הדא היא דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חיננה בר שלמיה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: מודין חכמים ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}} בזיירה {{ירו&quot;מ-ביאור|קורת בית הבד}} ומזורה {{ירו&quot;מ-ביאור|כלי שחובטים בזתים}} ובוכנה {{ירו&quot;מ-ביאור|עלי}}. בזיירה דו עצר ביה, ומזורה דו חבט ביה, {{ירו&quot;מ-הוסר|ובוכהנה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ובוכנה}} דו כתת ביה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכולם מוקצה מחמת חסרון כיס שאסור אפילו לצורך גופו או מקומו, ורק לקצב בשר התירו לצורך שמחת יום טוב, שאם לא תתיר אף הוא לא ישחט וימנע משמחת יום טוב. תנן}} {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומרים: אין נותנין את העור לפני הדריסה ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתירין ו}}שוין שלא יגרדנו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: ולא יגביהנו אלא אם כן יש עליו כזית בשר}}. מה אנן קיימין? אם במחובר לו כגופו הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|והבשר בטל לעור והכל מוקצה ואסור בטילטול}}. אם בפרוש הדא היא דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא חיננא קרתחייה}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי הושעיה}}: דיסיקיא שיש בתוכה מעות נותן עליה ככר ומטלטלה. כהדא

&lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף ו עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אומרת הגמרא: וקשיא, '''דבר שאילו עשאו בשבת חייב חטאת, °בית הלל מתירין אף להחזיר'''! אז בית הלל מתירים ביום טוב לכתחילה אף להחזיר? '''רבי חנניה° בשם רבי יוחנן°: התירו סופו מפני תחילתו''', שאם אתה אומר לו שלא יחזיר אז אף הוא לא פותח, '''ולא יפתח, אף הוא ממעט בשמחת יום טוב''', כי אנשים לא יבואו לקחת תבלינים והם לא יכולים להכין תבשילים שהם רוצים.

'''אמר רבי אחא: מחזיר ובלבד שלא יחזיר כל צורכו''' - שלא יחזיר עד הסוף, כלומר, שהוא לא מסיים אותה, אז הוא פטור עליה.

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: כשאין שם פתח''' - כל מה שהתירו לו לפתוח ואפילו להחזיר זה כשאין פתח אחר. '''אבל יש שם פתח משתמש דרך הפתח''' - כי לא התירו לו לפתוח את התריס. מדובר בזמן שהיו מרכולים כאלה, חנויות כאלה שהיה תריס שסוגר את כל הפתח, ומסירים את התריס הזה והוא משמש בתור מדף. עכשיו, אם יש פתח אחר להיכנס לחנות, אז שישתמש דרך הפתח של החנות.

פרק א הלכה ו', המשנה: '''°בית שמאי אומרים: אין נוטלין את העלי לקצב עליו בשר'''. עלי - זה של כתישה, שכותשים בו. '''ו°בית הלל מתירין'''. '''°בית שמאי אומרים: אין נותנין את העור לפני הדריסה''' - במקום שבו כולם דורסים כדי שידרסו על העור ויהא מעובד - '''ולא יגביהנו אלא אם כן יש עליו בשר. ו°בית הלל מתירין'''. '''°בית שמאי אומר: אין מסלקין את התריסין ביום טוב. ו°בית הלל מתירין אף להחזיר'''.

אומרת הגמרא: '''°בית שמאי אומרים: אין נוטלין את העלי לקצב עליו בשר ו°בית הלל'''. '''הא שלא לקצב עליו בשר אסור אפילו ל°בית הלל'''. כך משמע, כיוון שאתה אומר שכל מה שהם התירו זה לקצב עליו בשר, משמע שלא לקצב עליו בשר, אסור להזיז את העלי בכלל, למרות שבעצם זה כלי שאין בו טעם לאיסור ומותר לצורך גופו ומקומו.

'''הדא היא דאמר רבי חיננה בר שלמיה° בשם רב°: מודין חכמים ל°רבי נחמיה בזיירה ומזורה ובוכנה'''. יש כל מיני גרסאות מה בדיוק החכמים אסרו. רבי נחמיה אומר שכל הכלים אסורים חוץ מלצורך הדבר המותר להם, כלומר דבר שהוא יקר. הפעם הראשונה שמודים לו שבזיירה ומזורה ובוכנה. זיירה - זה כלי שסוחטים בו את הזיתים, מזורה - כלי שחובטים בו את הזיתים, ובוכנא - זה העלי. יש מקום אחר שבו מופיע שמדובר על כלי אריגה, אבל פה מדובר על מה שאמרנו.

'''בזיירה דו עצר ביה''' - שהוא סוחט בו הזיתים, '''ומזורה דו חבט ביה''' - שהוא חובט בו הזיתים, '''דו כתת ביה''' - מה שבו הוא כותש. אז רואים מכאן שהכלים האלה זה כלים שמוסכם עליהם לאיסור, שאפילו לצורך גופו ומקומו אסור; רק לצורך לקצב עליו בשר ביום טוב התירו בשביל שמחת יום טוב, כי אם לא תתיר לו, אז גם לא ישחוט ואין לנו שמחת יום טוב.

אומרת הגמרא, תנן: '''°בית שמאי אומרים: אין נותנין את העור לפני הדריסה'''. כלומר, שאסור להניח את העור שמפשיטים את הבהמה אחרי השחיטה במקום שכולם דורסים כדי שהעור יתרכך ולא יתייבש ויהיה קשה. '''ו°בית הלל שוין שלא יגרדנו''' - לא ממש יגרד את העור, כי זה כבר ודאי עיבוד של עור וזה אסור. תנן: '''ולא יגביהנו אלא אם כן יש עליו''' כזית בשר.

שואלת הגמרא: '''מה אנן קיימין? אם במחובר לו כגופו הוא'''. אם הבשר מחובר לעור עצמו, אז בעצם הבשר בטל לעור, וכיוון שהעור מוקצה - הכול מוקצה, אסור בטלטול. עכשיו, '''אם בפרוש''' - שהבשר הוא נפרד, אז כן. '''הדא היא דאמר רבי יעקב בר אחא חיננא קרתחייה° בשם רבי הושעיה°: דיסיקיא שיש בתוכה מעות נותן עליה ככר ומטלטלה'''. כלומר, אפילו דבר שהוא לא כלי, אפילו דבר שהוא מוקצה מחמת גופו, מותר להניח כיכר ולטלטל אותו.

אנחנו מכירים את ההלכה שמותר להניח כיכר או תינוק על מת ולטלטל אותו, אבל שם הגמרא אומרת שלא אמרו כיכר או תינוק אלא למת, אבל לשאר דברים לא. אבל רב הושעיא סובר שאפילו על דיסקיא, אפילו דבר שמוקצה מחמת גופו, מותר להניח כיכר ולטלטל אותו.

כהדא דאנטיכי - כלי שיש לו דופן כפולה, כמו כלי בתוך כלי, שבכלי הפנימי שמים מים ובכלי החיצוני מניחים גחלים, שאנחנו יודעים אסור להשתמש בזה בשבת. אנטיכי אף על פי שגופה אסור להשתמש בו בשבת, אבל פה מדובר שהיא הייתה מונחת - כלומר לא השתמשו בה - ונפלה בשבת על רבי ירמיה בשוק, ובאו והשיבו: הניחו עליה כיכר והסירו אותה. ואל תאמר שזה פסקו של רבי הושעיא שכיכר טוב לכל דבר, אפילו דבר שהוא מוקצה מחמת גופו, אלא בגלל שרבי ירמיה היה מסכן - כלומר, הדבר הזה יכול לסכן את רבי ירמיה אם זה היה נשאר עליו, אז לכן הניחו על זה כיכר והסירו את זה.

למדנו במשנה '''ושוין שלא ימלוח את העור'''. כל מה שאמרנו שמחלוקת האם מותר להניח אותו לפני הדריסה, אבל למלוח אותו זה ממש עיבוד, זה ודאי אסור. תני: אבל הוא מולח עליו בשר לצלי - כלומר בשר בכמות קטנה כמו ששמים לצלי זה לא כמו כשרוצים לבשל בשר ואז שמים כמות גדולה כדי להכשיר אותו, אלא כמות קטנה רק כדי שיהיה טעם.

חבריא אומרים בשם רב: מולחו הטעם דבר מרובה, אף על פי שלא יכול לאכול ממנו דבר מועט. כלומר מותר למלוח הרבה מאוד חתיכות בשר, למרות שבעצם הוא ודאי יאכל רק כמות קטנה ביום טוב, כי אחרי זה יתקלקל לו אם הוא לא ימלח את זה.

אמר רב אחא בשם רב: מולח ומערים ומולח ומערים. כלומר, הוא לא עושה זה בבת אחת, אלא הוא מולח חתיכה אחת ואומר: את זה אני מעדיף, ואחרי שהוא מלח אותה הוא אומר: לא, אני מעדיף את החתיכה השנייה, ואז מולח אותה, ואומר: אני מעדיף את החתיכה השלישית, וכך הלאה.

אומרת הגמרא, מלח בשר על העור הכא ומלח הכא עד דמולח כוליה. אם ככה, כשהוא רוצה להערים במליחה, הוא יכול למלוח חתיכה אחת במקום אחד על העור, וחתיכה אחת במקום אחר על העור, וחתיכה שלישית במקום אחר על העור, וככה לאט לאט הוא ימלח את כל העור כולו.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק א|ו א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק א|ו ב}} {{סוף}}&lt;span id=&quot;דף_ז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#דף ז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר ביצה ז.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר ביצה ז&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|ז|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;13&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; אנטיכי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה בה גחלים}} נפלת על {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} בשובתא והשבון {{ירו&quot;מ-ביאור|הניחו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיכר}} עליה ורימינה. לא שהלכה כ{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי הושעיה}} אלא בגין {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} דלא יסכן. {{שוליים|א_לד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_לד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_לד|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כברייתא בירושלמי שאין למלוח את העור עצמו אבל מולחים עליו בשר, וכך פסק הרמב״ם (הל' יום טוב פ״ג ה״ד)&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;שוין שלא ימלחנו {{ירו&quot;מ-ביאור|את העור}}. תני: אבל הוא מולח עליו בשר {{שוליים|א_לה}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_לה&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_לה|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כדברי רב אבא בר אייבו בשם חברייא ורבי אחא, שמולח אדם דבר מרובה לצלי אף על פי שאינו יכול לאכול ממנו אלא דבר מועט, וכן הכריעו הרמב״ם והשו״ע להלכה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;לצלי. חברייא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: מולח הוא אדם דבר מרובה אף על פי שאינו יכול לוכל ממנו אלא דבר {{ירו&quot;מ-הוסר|ממועט}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מועט}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{שוליים|א_לו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_לו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_לו|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי שמתיר למלוח על ידי הערמה (מלח כאן ומלח כאן עד שממלח את כולו), וכך הביאו הרמב״ם והשו״ע להלכה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מולח ומערים מולח ומערים. מלח {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשר על העור}} הכא ומלח הכא עד דו מלח כוליה.

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_א_ז|ירושלמי ביצה, פרק א, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_א_ז&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומרים: אין מוציאין לא את הקטן ולא את הלולב ולא את ספר תורה לרשות הרבים. ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} {{שוליים|א_לז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_לז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_לז|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כבית הלל שמתירין להוציא קטן, לולב וספר תורה לרשות הרבים ביום טוב, וכן אפילו גדול היכול ללכת ברגליו, כמבואר ברמב״ם ובשו״ע, שהלכה כבית הלל בכל מקום שנחלקו עם בית שמאי&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;{{ירו&quot;מ-הדגשה|מתירין}}.

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרים: אין מוציאין לא את הקטן ולא את הלולב ולא את ספר תורה לרשות הרבים}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} מתירין. הא גדול {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיכול ללכת לבד}} אסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בריה דרבי יוסה ברבי בון}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}אפילו גדול מותר. וליידא מילה {{ירו&quot;מ-ביאור|ולאיזה דבר}} תנינן קטן? בא להודיעך כוחן של {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} עד איכן היו מחמירין. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} מיטען {{ירו&quot;מ-ביאור|הרימו אותו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|באפריון}} מערס {{ירו&quot;מ-ביאור|שכונה}} לערס {{ירו&quot;מ-ביאור|לשכונה}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: נאמר {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרימו אותו כיוון}} דהוה אסתניס. אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|גדול אחר אסור. אמר לו}}: ברי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}} הוה מיני {{ירו&quot;מ-הוסר|ומינן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומינך}}. תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל בי רבי}} אומר: אבנים שישבנו עליהן בנערותינו עשו עמנו מלחמה בזקנותינו. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהם קררו והחלישו את הגוף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} מפקד לחברייא: לא תיתבון לכון על מסטובייתא ברייתא דסדרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אל תשבו על אצטבאות האבן שמחוץ לבית המדרש}} דבר עולא דאינון צנינין {{ירו&quot;מ-ביאור|שהם קרים}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} מפקד לתלמידוי: לא תיתבון לכון על טבלה ברייתא דסדרה דאסי דאינון צנינין {{ירו&quot;מ-ביאור|אל תשבו על טבלת האבן שמחוץ לבית המדרש של אסי בגלל שהם קרות}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} הוה נחת מסחי בהדין דימוסין דטיבריה {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד לרחוץ במרחצאות של טבריה}} והוה מיסתמיך על תרין גוחיין {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה מסתמך על שני עבדים}} שרעין {{ירו&quot;מ-ביאור|העבדים החליקו נפלו מפעת משקלו}} וזקפין {{ירו&quot;מ-ביאור|ורבי אבהו הרים אותם}} שרעין וזקפין. אמרין ליה: מהו הכין? {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אתה כזה חזק למה אתה נשען עלינו?}} אמר לון: שימרתי כחי לזיקנותי. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונה}} לא נחת לבית וועדא {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בא לבית המדרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום טוב לפי שהיה חלש. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב קטינא}} שאיל: לא כן תני: מטלטלין את האיסתניסין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה לא הרימו את}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}}? {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חונה}} הורי {{ירו&quot;מ-ביאור|התיר}} לריש גלותא לצאת בכסא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}} בעי: לא כן תני: {{שוליים|א_לח}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_לח&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_לח|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי ירמיה שהתיר לרופא ולחכם הדורש ברבים להיטלטל בסדין ביום טוב לצורך מצווה, שכן זהו צורך גדול השווה לכל נפש ולא נחשב כדרך חול&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אין יוצאין בכסא אחד אנשים ואחד נשים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אפילו תלמיד חכם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתחיל}} אינו טועה בדבר הזה. ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב חונה}} טעי! {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} הורי {{ירו&quot;מ-ביאור|התיר}} לבר גירנטי אסיא {{ירו&quot;מ-ביאור|הרופא}} מיטענה בסדינא {{ירו&quot;מ-ביאור|שישאו אותו בתוך סדין}} מיעול מבקרא ביישייא {{ירו&quot;מ-ביאור|ללכת לבקר חולים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו}} בשובתא. {{אמורא-ירו&quot;מ|מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי}} מיטעון בסדינא מיעול מידרוש בציבורא בשובתא {{ירו&quot;מ-ביאור|נשאו אותו בסדין ללכת לדרוש בציבור בשבת}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זריקן}} ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}}: כד תיעול {{ירו&quot;מ-ביאור|כאשר תלך}} לדרומא את שאיל לה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם זה מותר}}. אשתאלת ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}. אמר לון {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר ו}}לא סוף דבר שצורך לרבים בו אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו}} שמא יצרכו לו הרבים. דלמא {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא מרי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מתניה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|הורי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הורו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|למייתי}} פיתא {{ירו&quot;מ-ביאור|התירו להביא לחם}} לארסקינס {{ירו&quot;מ-הדגשה|המושל}} בשובתא שמא יצרכו לו הרבים. {{ירו&quot;מ-הוסר|תאני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תני}}: ולא את המפתח {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין בו צורך ונוטל אותו עימו שלו יגנבו לו מה}}בית {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובית}} הלל {{שוליים|א_לט}}מתירין. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הושעיה בר רב יצחק}}: הדא דאת אמר במפתח של {{ירו&quot;מ-ביאור|מחסן שיש בו}} אוכלין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש בזה קצת צורך אוכל נפש}}, אבל במפתח של כלים לא. בדא והא {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} יתיב ומתני ומפתחא דפלמנטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|של ארגז}} בידיה? פלפלין הוה ליה בגווה.&lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף ז עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אנחנו לומדים בירושלמי מסכת ביצה, דף ז. נתחיל מהמשנה, פרק א' הלכה ז'. אני אומר את המשנה: '''בית שמאי אומרים אין מוציאין לא את הקטן ולא את הלולב ולא את ספר תורה לרשות הרבים, ובית הלל''' מתירים.

מה זה? למה במשנה בית שמאי אומרים אין מוציאין לא את הקטן ולא את הלולב ולא את ספר תורה של הרבים, ובית הלל מתירים - להבין שהמחלוקת שלהם לגבי קטן. משמע מכאן שגדול, כשהוא יכול ללכת לבד, אפילו לבית הלל אסור. רבי שמואל בריה דרבי יוסה ברבי בון אמר: אפילו גדול מותר. ולדעתו למה תנן קטן? אמר לו '''בא להודיעך כוחן של בית שמאי עד היכן היו מחמירין''', שאפילו קטן שהוא לא יכול ללכת הם אסרו, אבל בוודאי גדול מותר.

אמרה הגמרא: שמואל מיטען מערס לערס - את שמואל הרימו בעריסה משכונה לשכונה. אמר רבי זעירה קומי רבי יוסה: אולי נאמר שהרימו אותו כיוון שהוא היה איסטניס, מפונק, אבל גדול אחר יהיה אסור. אמר לו: '''ברי הוה מיני''', הוא היה יותר בריא ממנו.

תני רבי ישמעאל בי רבי אומר: '''אבנים שישבנו עליהן בנערותינו עשו עמנו מלחמה בזקנותינו'''. כלומר בגלל הצינה של האבנים - האבנים האלה שכשהיינו צעירים ישבנו עליהן, עכשיו שאנחנו מבוגרים זה פוגע לנו בעצמות.

רבי יונה מפקד לחברייא: '''לא תיתבון לכון על מסטובייתא ברייתא דסדרה דבר עולא דאינון צנינין''' - אל תשבו על האצטבאות של אבן מחוץ לבית מדרשו של עולא, כיוון שהן קרות ואפשר לחלות מזה. רב מפקד לתלמידוי: '''לא תיתבון לכון על טבלה ברייתא דסדרה דאסי דאינון צנינין''' - אותו דבר, אל תשבו על הטבלה של אבן שהייתה מחוץ לבית המדרש של אסי, כיוון שהם היו קרים.

רבי אבהו הוה נחת מסחי בהדין דימוסין דטיבריה - הלך להתרחץ במרחצאות של טבריה, והוה מיסתמיך על תרין גוחיין - שני עבדים, שרעין וזקפין - היו נופלים מרוב המשקל שלו והוא היה מרים אותם. אמרין ליה: מהו הכין? למה צריך אותם בכלל? אמר לון: '''שימרתי כחי לזיקנותי''', אני שומר את הכוח לעת זקנה.

רב הונה לא נחת לבית וועדא ביום טוב שהיה חלש. רב קטינא שאיל: לא כן תני מטלטלין את האיסתניסין? אז למה לא הרימו את רב הונא? עוד דבר, רב חונה הורי לריש גלותא לצאת בכסא - הרשו לו לצאת עם כיסא. רב חסדא בעי: לא כן תני '''אין יוצאין בכסא אחד אנשים ואחד נשים'''? אפילו תלמיד חכם אינו טועה בדבר הזה, ורב חונה טעי!

רבי ירמיה הורי לבר גירנטי אסיא, שהיה רופא, מיטענה בסדינא - שיישאוהו בתוך סדין, כמו ערסל, ששני אנשים יסחבו את הסדין משני צדדים והוא ישב באמצע, מיעול מבקרא ביישייא בשובתא - כדי שילך לבקר חולים אפילו בשבת. מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי מיטעון בסדינא מיעול מידרוש בציבורא בשובתא - היו נושאים אותו בסדין כדי שידרוש בציבור.

אמר רבי זריקן לרבי זעירה: כד תיעול לדרומא את שאיל לה - כשתגיע לדרום תשאל אם מותר דבר כזה. אשתאלת לרבי סימון. אמר לון רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי: '''לא סוף דבר שצורך לרבים בו אלא שמא יצרכו לו הרבים'''. כלומר אפילו אם עדיין לא צריכים אותו הרבים, אלא שמא יצטרכו לו, גם כן מותר. דלמא רבי אלעזר ורבי אבא מרי ורבי מתניה אורו למיתי פיתא לארסקינס בשובתא - הם התירו להוביל לחמים למושל בשבת, שמא יצרכו לו הרבים - שאם פעם יצטרכו אותו, יוכל לעזור להם.

תנן: ולא את המפתח, בית הלל מתירין. רב הושעיה בר רב יצחק: הדא דאת אמר במפתח של אוכלין, אבל במפתח של כלים לא. והא רבי אבהו יתיב ומתני ומפתחא דפלמנטרין בידיה? - הוא היה דורש והמפתח של הארגז היה בידו. פלפלין הוה ליה בגווה - כי עיקר הארגז היה לצורך דברים שאינם אוכל, אבל היה בו גם דברי מאכל.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_ז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#דף ז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|ז|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;14&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_א_ח|ירושלמי ביצה, פרק א, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_א_ח&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומרים: אין מוליכין חלה ומתנות לכהן ביום טוב בין שהורמו מאמש בין שהורמו מהיום. ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} {{שוליים|א_מ}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_מ&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_מ|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כבית הלל שמותר להוליך את המתנות, כמבואר ברמב״ם ובשו״ע, שכן הכהן זכאי בהרמתן ואינו דומה לתרומה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מתירין. אמרו {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}: גזירה שוה, חלה ומתנות מתנה לכהן ותרומה מתנה לכהן. כשם שאין מוליכין את התרומה כך לא יוליכו את המתנות. אמרו להן {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}: לא, אם אמרתם בתרומה שאינו זכאי בהרמתה תאמר במתנות שזכאי בהרמתן.

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה}}: לא נחלקו {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} שמוליכין את המתנות שהורמו ביום טוב ואת המתנות שהורמו מערב יום טוב עם המתנות שהורמו ביום טוב. על מה נחלקו? על המתנות שהורמו ביום טוב לעצמן. ש{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אוסרין ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} מתירין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אמרו להן}} {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא, אם אמרתם בתרומה שאינו זכאי בהרמתה תאמר במתנות שזכאי בהרמתן}}. וקשייא על ד{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכי}} תרומה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעולם}} אינו זכאי בהרמתה? הגע עצמך שיש עליה תניי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתנה מערב יום טוב שיפריש ביום טוב, שבכגון זה יכול להפריש ביום טוב! ולמה גם במקרה כזה אסור להוליך את התרומה לכהן? גזרה}} זו מפני זו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אמרו להן}} {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא, אם אמרתם בתרומה שאינו זכאי בהרמתה תאמר במתנות שזכאי בהרמתן}}. ולמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} תנינן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא, אם אמרתם ב}}חלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתנות שזכאי בהרמתן}}? מפני חלה שהורמה ביום טוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|מעיסה שגולגלה מערב יום טוב שאסור להוליכה לכהן}} כהדא דתני: הלש עיסה ביום טוב מפריש חלתה ביום טוב. {{שוליים|א_מא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_מא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_מא|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי: עיסה שנילושה מערב יו״ט ושכח להפריש חלה - אסור לטלטלה וקל וחומר שאסור ליטול ממנה, ואם נילושה מערב יו״ט אין מפרישים חלתה ביום טוב אלא אם עירס (לש במים) מערב יו״ט ולש ביום טוב - שאז מפריש ביו״ט; כן פסקו הרמב״ם והשו&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;לשה מערב יום טוב ושכח להפריש חלתה אסור לטלטלה ואין צורך לומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור}} ליטול ממנה. {{ירו&quot;מ-הוסר|עירם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עירס}} {{ירו&quot;מ-ביאור|נתן מים בקמח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מערב יום טוב אינו מפריש חלתה ביום טוב}}. לא אמר אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם}} לש {{ירו&quot;מ-הדגשה|מערב יום טוב אינו מפריש חלתה ביום טוב}}, אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם רק}} עירס {{ירו&quot;מ-ביאור|נתן מים בקמח}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בערב יום טוב ולש ביום טוב מפריש חלתה ביום טוב. והרי כבר משנתנה מים בקמח מערב יום טוב יכולה היתה להפריש, ולמה התירו לה להפריש ביום טוב}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה}}: תיפתר בעיסה טמאה שאינו מפריש חלתה {{שוליים|א_מב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_מב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_מב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי שמחלק בין פסח (שהפרשת חלה בו כרוכה בשריפה, ואין שורפין קדשים ביום טוב) לחג ועצרת שמותר; כפי שהובא ברמב״ם ובשו״ע יו״ד סי' שכז ס״ג&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אלא בסוף. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה ברבי בון}}: בדין היה בעיסה טהורה שלא יפריש חלתה אלא בסוף {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תקנה תיקנו בה שיפרישנה תחילה שלא {{ירו&quot;מ-הוסר|תיטמא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תטמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את}} העיסה {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא תוכל להפריש חלה בטהרה}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני: לש מערב יום טוב ושכח להפריש חלתה אסור לטלטלה ואין צורך לומר שאסור ליטול ממנה}}. מתניתא ביום טוב של פסח {{ירו&quot;מ-ביאור|כיוון שחיב אחרי הפרשה לשרוף קדם שיחמיץ}}, אבל בעצרת ובחג מותר {{ירו&quot;מ-ביאור|שיפריש ויניח בצד}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה ברבי בון}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}}: אפילו בעצרת ובחג אסור על שם ([[שמות יב טז|שמות בא יב טז]]) {{ירו&quot;מ-הוסר|וכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} מלאכה לא יעשה בהם.

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_א_ט|ירושלמי ביצה, פרק א, הלכה ט]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_א_ט&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומרים: תבלין נידוכין במדוך של עץ {{ירו&quot;מ-ביאור|במקום מדוך של אבן, שזה שינוי קל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והמלך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והמלח}} בפך {{ירו&quot;מ-ביאור|כד חרס}} ובעץ הפרור {{ירו&quot;מ-ביאור|כף עץ שיהיה שינוי גדול}}. ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ים}}: {{שוליים|א_מג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_מג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_מג|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כטעם שטעמן פג אם נידוכים מאתמול, ולכן הותר לדוכם ביום טוב עצמו כדרכם, כרבי זעירה בשם רבי יוחנן&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;תבלין נידוכין כדרכן במדוך של אבן והמלח במדוך של עץ.

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; וידוך מאתמול? חברייא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שטעמן מר {{ירו&quot;מ-ביאור|מתקלקל}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שטעמן פג {{ירו&quot;מ-ביאור|נהיה פחות טוב}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} שחק על סיטרא דמדוכתא {{ירו&quot;מ-ביאור|צד המדוכה}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}כל הנידוכין נידוכין כדרכן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חונה}}, {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אימי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: השום {{ירו&quot;מ-הוסר|והשלחליים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והשחליים}} והחרדל נידוכין כדרכן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: העושה אלונתין {{ירו&quot;מ-ביאור|יין עם בשמים}} בשבת חייב משום

&lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף ז עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אנחנו בפרק א' הלכה ח'. המשנה: '''בית שמאי אומרים אין מוליכין חלה ומתנות לכהן ביום טוב בין שהורמו מאמש בין שהורמו מהיום, ובית הלל מתירין'''. אמרו בית שמאי: גזירה שווה, חלה ומתנות מתנה לכהן ותרומה מתנה לכהן, '''כשם שאין מוליכין את התרומה כך לא יוליכו את המתנות'''. אמרו להן בית הלל: '''לא, אם אמרתם בתרומה שאינו זכאי בהרמתה תאמר במתנות שזכאי בהרמתן'''. הרי זרוע לחיים וקיבה, וגם חלה, מותר להפריש ביום טוב ומותר לקחת לכהן.

תני אמר רבי יודה: '''לא נחלקו בית שמאי ובית הלל שמוליכין את המתנות שהורמו ביום טוב''' - בזה כולם מסכימים - '''ואת המתנות שהורמו מערב יום טוב עם המתנות שהורמו ביום טוב''' - גם על זה כולם מסכימים. '''על מה נחלקו? על המתנות שהורמו ביום טוב לעצמן''' - שבעצם היו עשויות, בית שמאי אוסרין ובית הלל מתירין.

וקשיא על דבית הלל: '''תרומה אינו זכאי בהרמתה'''? וכי לעולם אינו זכאי בהרמתה? '''הגע עצמך שיש עליה תניי - זו מפני זו'''. כלומר אם הוא התנה מערב יום טוב שיפריש ביום טוב, הרי הוא יכול. אז למה גם במקרה כזה אסור לו ליטול את התרומה לכהן?

ולמה תנינן חלה? הרי במשנה דיברנו על חלה ומתנות - למה בתשובה מזכירים רק &quot;תאמר במתנות שזכאי בהרמתן&quot;? מפני חלה שהורמה ביום טוב - יש מקרה שאפילו אם יפריש ביום טוב זה יהיה אסור, לכן לא הזכירו אותה. כהדא דתני: '''הלש עיסה ביום טוב מפריש חלתה ביום טוב. לשה מערב יום טוב ושכח להפריש חלתה אסור לטלטלה ואין צורך לומר ליטול ממנה'''.

לא אמר אלא לש, אבל עירס? משמע מכאן שאם רק נתן מים בקמח מערב יום טוב, ולש ביום טוב עצמו, יכול להפריש את החלה ביום טוב. שואלת הגמרא למה? הרי כבר משנתנה מים בקמח מערב יום טוב הוא יכול להפריש. אמר רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה: תיפתר בעיסה טמאה שאינו מפריש חלתה אלא בסוף. אמר רבי יוסה ברבי בון: '''בדין היה בעיסה טהורה שלא יפריש חלתה אלא בסוף, תקנה תיקנו בה שיפרישנה תחילה שלא'''—כדי שלא תיטמא העיסה. כלומר, אם היה יכול להניח את ההפרשה לסוף, זה תהליך שלוקח זמן ובסופו של דבר העיסה יכולה להיטמא, לכן אמרו שיפריש מיד. אבל אם העיסה כבר טמאה, מפרישים בסוף.

'''מתניתא ביום טוב של פסח, אבל בעצרת ובחג מותר''' - שהרי אחרי הפרשה חייב לשרוף את כל מה שיחמיץ, אבל בסוכות ובשבועות מותר להניח ולהפריש בצד. רבי יוסה ברבי בון ורבי חונה בשם רבי אחא: '''אפילו בעצרת ובחג אסור''', על שם '''מלאכה לא יעשה בהם''' - אפילו לתקן את העיסה יהיה אסור, אם היה יכול לעשות זאת לפני כן.

פרק א' הלכה ט'. המשנה: '''בית שמאי אומרים: תבלין נידוכין במדוך של עץ, בפך ובעץ הפרור. ובית הלל אומרים: תבלין נידוכין כדרכן במדוך של אבן והמלח במדוך של עץ'''. כלומר במלח צריך שינוי קל, ובתבלין לא צריך שום שינוי.

וידוך מאתמול? למה בכלל מתירים לדוך? חברייא בשם רבי יוחנן: '''שטעמן מר''' - אם דכו את התבלין מאתמול הם מתקלקלים. רבי זעירה בשם רבי יוחנן: '''שטעמן פג''' - לא מתקלקלים אבל פחות טובים. שמואל שחק על סיטרא דמדוכתא - היה טוחן במדוכה אבל על הצד, כי זה שינוי קל. רב: '''כל הנידוכין נידוכין כדרכן''' - לא כל מה שמדוך צריך לדוך אותו כדרכו. רב חונה, רבי ירמיה ורבי אימי בשם רבי יוחנן: '''השום והחרדל נידוכין כדרכן''', כי אלו דברים שממש מתקלקלים.

רבי אבהו בשם רבי יוחנן: '''העושה אלונתין בשבת חייב משום''' מרכיח, כי הרי מניחים בתוך היין כל מיני בשמים - זה כמו מוליד. יש אומרים זה משום לש. משמע מכאן שכל מה שאסור זה רק בשבת, אבל ביום טוב מותר, כי הרי אין איסור לישה ביום טוב.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק א|ז א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק א|ז ב}} {{סוף}}&lt;span id=&quot;דף_ח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#דף ח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר ביצה ח.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר ביצה ח&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|ח|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;15&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; {{ירו&quot;מ-הוסר|מרקיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מרקיח}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשרוקח מיני בשמים הוי כמוליד, ויש אומרים משום לש}} הא ביום טוב מותר. {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|חזקיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: העושה אלונתין {{ירו&quot;מ-ביאור|אפילו}} ביום טוב אסור משם {{ירו&quot;מ-הוסר|מרקה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מרקיח}}. יצחק דיהבא שאל ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו מישחוק קונדיטון {{ירו&quot;מ-ביאור|יין עם פלפלין}} ביומא טבא? אמר לו: שרי {{ירו&quot;מ-ביאור|מותר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וייב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ויהב}} לי ואנא שתיא {{ירו&quot;מ-ביאור|ותביא לי ואני אשתה}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: שרי {{ירו&quot;מ-ביאור|מותר}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בעא קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל את}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}}: מאן דעביד טבאות {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצה לנהוג לפי ההלכה לכתחילה}} לא שחיק ליה מאיתמל? אמר לו: אין. מחלפה שיטתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}}? הכא הוא אמר: שרי {{ירו&quot;מ-ביאור|מותר}}, והכא הוא אמר ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלכתחילה}} אסור! אלא בגין ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} ידע ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}} מחמיר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואנשי מקומו בני בבל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואינון}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אינון}} מחמרים {{ירו&quot;מ-הדגשה|בדבר זה}}, בגין כן הוא עבד דכוותהון {{ירו&quot;מ-ביאור|לכן הוא נוהג כמותם}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ודבר שמותר ואחרים נהגו בו איסור אי אתה רשאי להתירו בפניהם}} אית דבעי מימר {{ירו&quot;מ-ביאור|יש שרצו לאמר}} הכין {{ירו&quot;מ-ביאור|כך}} אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}}: מאן דבעי דייא טב {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצה שהקונדיטון יהיה טוב}} לא שחק ליה מן דאיתמל {{ירו&quot;מ-הדגשה|כי מפיג טעמו}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} שאל לקלה דרומה עבדיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}} נשייא {{ירו&quot;מ-ביאור|הנשיא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם}} שחק הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מרק קונדיטון {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבור}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} ביומא טבא? אמר לו: אין, {{ירו&quot;מ-הוסר|וכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא רק זה אלא גם כל}} מיני סיקריקין {{ירו&quot;מ-ביאור|תבלינים וצבעי מאכל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא התיר לשחוק}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יצחק}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אימי אבוי דרבי אבודמא דציפורי}}: מה פליגין {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|במלח בכמות גדולה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|כפי שמולחים בשר}} ליתן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקדירה. הא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בכמות קטנה כפי שמולחים בשר}} לצלי {{ירו&quot;מ-הוסר|הא לקדירה }}מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי נחום}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר אבא}}: בעי: הדא אטריתא {{ירו&quot;מ-ביאור|אטריות}} ליבש {{ירו&quot;מ-הדגשה|לזמן מרובה}} אסור, לקדירה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיד}} מותר על יד. על יד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכל היום}} צריכה {{ירו&quot;מ-ביאור|ספק}}.

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_א_י|ירושלמי ביצה, פרק א, הלכה י]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_א_י&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
הבורר קטנית ביום טוב, {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומרים: בורר אוכל ואוכל. ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|א_מד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_מד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_מד|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כבית הלל וכרבן גמליאל, שביום טוב מותר לברור כדרכו בקנון ובתמחוי ואף להדיח ולשלות, שכן דרך אכילה ואין בזה משום טרחא יתירה של מלאכת בורר האסורה מהתורה בשבת, כפי שהעמידו בירושלמי שבשבת עצמה חייב הבורר שלא כדרכו.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי אבל לא בטבלה ולא בנפה ולא בכברה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: אף מדיח ושולה.

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרים: בורר אוכל ואוכל}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} בעי: עשה כן בשבת על דעתיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} מהו שיהא חייב? אמר ליה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: ולמה לא? הרי ל{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום טוב בורר כדרכו בקנון ובתמחוי}}, אילו עשה כן בשבת על ד{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} שמא אינו חייב? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והכא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הכא}} ל{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} חייב. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: יאות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}}: אבא: לא אתייא {{ירו&quot;מ-ביאור|אין מקום לספק}} אלא על ד{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דל}} {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|למה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פשיטא שלא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|הותר מכלל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|התירו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ברירה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בורר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדרכו אלא}} ביום טוב {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני אוכל}} נפש, ואם עשה כן בשבת חייב. אבל ל{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יש מקום להסתפק האם הם התירו לברור אוכל מתוך פסולת רק ביום טוב, כיוון שאוכל נפש}} הותר {{ירו&quot;מ-הוסר|מכלל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל בשבת אסור, או שאוכל מתוך פסולת לא נחשב}} ברירה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף}} בשבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר}}. ברר אוכלים מתוך אוכלים, {{אמורא-ירו&quot;מ|חזקיה}} אמר: חייב. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ור}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|א_מה}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_מה&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_מה|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כמתניתא המחייבת בבורר כדרכו לאוצר, ומתירים רק כשבורר לפניו לאכילה מיידית ומניח על השולחן לפני האורחים אוכל אחר אוכל, כפי שהעמידה רבי בון בר חייה בשם רבי שמואל בר רב יצחק - כך פסקו הרמב״ם והשו״ע.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;פטור. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו&quot;מ|חזקיה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני: נתערבו לו פירות בפירות}} בורר ואוכל ובורר ומניח על השולחן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בון בר חייה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר רב יצחק}}: תיפתר{{ירו&quot;מ-הדגשה|שמניח על השולחן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|כשהיו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והיו}} אורחים אוכלים ראשונה ראשונה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שמניח לפניהם}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|והא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני: ובלבד שלא יבור את כל אותו המין&lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף ח עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אנחנו תמיד ירושלמי מסכת ביצה, דף ח'. שורה אחרונה בדף הקודם אומרת הגמרא אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן העושה אלונתין. כלומר הוא מכין יין עם תבלינים בשבת אז הוא חייב משום מוליד, כי כשהוא לוקח תבלינים ושמים אז זה כמו מוליד. יש שאמרו שביישום לש. מה שאומר מכאן אם הוא עושה רק בשבת, מה שמוכן שביום טוב מותר. אבל חזקיה אמר בשם רבי ירמיה: '''העושה אלונתין ביום טוב אסור''' משום מוליד. אומר לא גם ביום טוב זה אסור. יש פה מוליד ולכן אסור.

יצחק דיהבא שאל את רבי יוחנן '''מהו מישחוק קונדיטון ביומא טבא'''? האם מותר לעשות את זה? אמר לו '''שרי לי ואנא שתיא''' — מוכן לשתות גם כן. רבי אבהו בשם רבי יהושע בן לוי: שרי.

רבי זעירא בעא קומי רבי אבהו: '''מאן דעביד טבאות לא שחיק ליה מאיתמל'''? כלומר מי שרוצה לעשות לכתחילה, אז לא עדיף שיתחיל עם זה מאתמול. אמר לו אין — מסכים איתו. שיותר מוכנים לתת לרבי אבהו, הרי לפני שורה אמרו שהוא אמר שמותר והכא הוא אמר לרבי ירמיה אסור! שואלים '''מחלפה שיטתיה רבי אבהו'''? כי פה הוא אמר שמותר והכא הוא אמר שאסור לכתחילה. מתרצים בגין דרבי אבהו ידע דרבי זעירה מחמיר מחמרים, כלומר בני בבל מחמירים, בגין כן הוא עבד דכוותהון — הוא לא רצה להתיר לו את זה, כי דבר שמותר ואחרים נהגו בו איסור, לא רשאי להתיר בפניהם ולכן הוא לא התיר לו.

אית דבעי מימר הכין — יש שרוצים לומר כך, שבעצם רבי זעירא לא שאל האם מותר או אסור, אלא הוא אמר: '''מאן דבעי דייא טב לא שחק ליה מן דאיתמל'''. כלומר מי שרוצה שהקונדיטון שלו יהיה טוב, לא שוחק אותו מאתמול. כלומר בעצם מראה שהוא סובר שפלפלים שנשחקו מאתמול יותר טובים, אז בכלל אין מקום להתיר. כי כל ההיתר זה בגלל שהתבלינים מפיגים טעמם, והוא אומר לא, פלפל דווקא אם שוחקים אותו יום קודם הוא יותר טוב לקונדיטון, אז אין מקום להתיר.

רבי זעירא שאל לקלה דרומה עבדיה דרבי יודן נשייא: '''שחק הוא מרק קונדיטון לרבי ביומא טבא'''? כן, שאלתו האם הוא רקח קונדיטון עבור רבי ביום טוב. אמר לו אין, מיני סיקריקין — לא רק את זה, גם כל מיני תבלינים וצבעי מאכל, הכל בעצם היה טוחן לו ביום טוב.

רבי יצחק ורבי אלעזר אמרו בשם רבי אימי אבוי דרבי אבודמא דציפורי: '''מה פליגין בית הלל ובית שמאי'''? כלומר במה הם חולקים לגבי מלח? בכמות גדולה — אדם שרוצה כמות גדולה כדי לתת על הקדירה, כלומר בשר שהוא רוצה להכשיר, אז זה כמות גדולה, אבל בכמות קטנה על הצלי, כלומר רק כדי שיהיה טעם, '''ליתן לצלי מותר''', וגם בית שמאי מתירים לטחון רגיל.

אמר רבי נחום אמר רבי שמואל בר אבא: בעי הדא אטריתא — כלומר אטריות, ליבש לזמן מרובה אסור, לקדירה מותר — אם הוא רוצה לייבש את זה כדי שמיד באותו יום יוכל לאכול, זה מותר. על יד על יד — כלומר לכל אותו היום צריכה, אם הוא לא מכין את זה לעכשיו לסעודה אלא להמשך היום, אז צריכה.

עכשיו במשנה, פרק א' הלכה י&quot;א. אומרת המשנה '''הבורר קטנית ביום טוב, בית שמאי אומרים בורר אוכל ואוכל. ובית הלל אומרים בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי, אבל לא בטבלה ולא בנפה ולא בכברה. רבן גמליאל אומר: אף מדיח ושולה'''. כלומר יכול לשים את זה בתוך מים ואז הקליפות צפות והאבנים שוקעים, וכך הוא יכול בעצם להפריד בין הקטניות לפסולת.

בית שמאי אומרים בורר אוכל ואוכל. רבי יונה בעי: עשה כן בשבת על דעתיה דבית שמאי, מה הוא שיהא חייב? האם הוא יהיה חייב חטאת? אמר ליה רבי יוסה: ולמה לא? הרי אילו עשה כן בשבת על דעתיה דבית הלל, שם אינו חייב — הרי בית הלל מתירים ביום טוב בחיקו ובתמחוי, אבל אם הוא יעשה בשבת מה שבית הלל מתירים ביום טוב, לא יהיה חייב חטאת. אז הוא הדין לבית שמאי — אם יברור אוכל ויאכל בשבת יהיה חייב חטאת. אמר רבי מנא: יאות. אמר רבי יונה: אבא, לא אתייא אלא על דעתיה דבית שמאי — כי לבית הלל פשיטא שיהיה חייב אם עשה כן בשבת, כי הרי פה מדובר על לברור ממש, והם לא התירו לברור אלא ביום טוב כי זה אוכל נפש. אבל לבית שמאי יש מקום להסתפק, האם מה שהתירו לברור אוכל מתוך פסולת התירו רק ביום טוב, כיוון שאוכל נפש מותר, אז הקלו ביום טוב, ולכן לעשות את זה בשבת יהיה חייב. או שאוכל מתוך פסולת בכלל לא נחשב ברירה, ואז אפילו בשבת יהיה מותר. אבל ל°בית שמאי הותר ברירה בשבת.

ברר אוכלים מתוך אוכלים, חזקיה אמר: חייב. רבי יוחנן אמר: פטור. מתניתא פליגא על חזקיה — יש ברייתא שחולקת עליו: תני, '''בורר ואוכל ובורר ומניח על השולחן'''. מכאן שמותר לברור אוכל מתוך אוכל. רבי בון בר חייה בשם רבי שמואל בר רב יצחק: תיפתר — אין חובה להקשות על חזקיה, אפשר לומר שמדובר באורחים אוכלים ראשונה ראשונה. כלומר הוא בורר, הוא מניח על השולחן לפני האורחים שיאכלו, אבל הם אוכלים אחד אחד.

תני: '''ובלבד שלא יבור את כל אותו המין''' — יש ברייתא שאומרת שגם כשהוא בורר אוכל מתוך אוכל, שלא יברור את כל המין השלם לגמרי, כי אז נראה כבורר לאוצר. אם עשה כן בשבת על דעתיה דחזקיה חייב, שכן הוא סובר שבורר כדרכו בשבת חייב. על דעתיה דרבי יוחנן — שכן הבורר כדרכו במקום אחר חייב. שם זה אוכל מתוך אוכל שמותר, אבל כשהוא בורר את כל המין, אז אסור כיוון שזה דומה למקום אחר שבורר מין אחד מתוך השני, בורר אוכל מתוך פסולת, אז הוא חייב, ולכן גם פה גזרו ואסרו מדרבנן.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_ח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#דף ח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|ח|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;16&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנראה כבורר לאוצר}}. אם עשה כן בשבת על דעתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|חזקיה}} חייב {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכן הבורר כדרכו בשבת חייב}}. על דעתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסור}}, שכן הבורר כדרכו במקום אחר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון פסולת מתוך אוכל}} חייב. על דעתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|חזקיה}} אפילו עיגולין מן גו עיגולין {{ירו&quot;מ-ביאור|עיגולי תאנים מתוך עיגולי תאנים}} ואפילו רימונים מן גו {{ירו&quot;מ-ביאור|מתוך}} רימונים. אין כיני {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כך}} אפילו בני נש מן גו {{ירו&quot;מ-ביאור|מתוך}} בני נש? מאי כדון? כל עמא מודיי {{ירו&quot;מ-הוסר|להיא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|להדא}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אימי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אמי בן נתן}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אימי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אמי בן נתן}} הוה ליה אורחין. אפיק קומיהון {{ירו&quot;מ-ביאור|הוציא לפניהם}} תורמוסין ופסילייה {{ירו&quot;מ-ביאור|הפסולת שלהם}}. אמר לון: יהבון דעתכון דאתון מיכיל קונדסיה בסופה {{ירו&quot;מ-ביאור|תתכוונו שאתם רוצים לאכול גם את הקליפות}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובזה גם}} {{אמורא-ירו&quot;מ|חזקיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מודה דכיוון שסופו לאכול הכל אין זה בורר}}. תני: אין בוררין ולא טוחנין ולא מרקדין. הבורר {{שוליים|א_מו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_מו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_מו|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כפשט הסוגיה בירושלמי; הרמב״ם פסק שאין טוחנין ברחיים של יד ביום טוב אלא בעלי (מכתשת), משום שהטוחן ברחיים נראה כעושה מלאכתו של חול&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|והטוחן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הטוחן}} {{שוליים|א_מז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_מז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_מז|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כבית הלל שמותר לברור כדרכו, שהרי הלכה כבית הלל בכל מקום, וכן פסק הרמב״ם (הל' שבת פ״ח הט״ז) שבורר כדרכו בחיקו ובתמחוי ואינו צריך לשנות&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;והמרקד בשבת נסקל {{ירו&quot;מ-הוסר|וביט}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום}} טוב סופג את הארבעים. והתנינן {{ירו&quot;מ-הדגשה|הבורר קטנית ביום טוב}} {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרים}}: בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי! אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינה ענתנייה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הברייתא שאוסרת}} ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} היא. ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: אף מדיח ושולה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל לברור ללא שינוי אסור}}. והא תני: של בית {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} היו שוחקין פילפלין בריחים שלהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכי לדעת}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ומותר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר}} לטחון ואסור לבור? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אילא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר בון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: לא {{ירו&quot;מ-הוסר|הותרה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|התירו}} בית{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} טחינה כדרכה {{ירו&quot;מ-הוסר|מניין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא בשינוי עשו. ומנין}} שאין בוררין ולא טוחנין ולא מרקידין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר אחא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יב טז יז|שמות בא יב טז יז]]) כל מלאכה לא יעשה בהם {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכו' ושמרתם את המצות. כל מלאכה}} עד ושמרתם את המצות {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסורה מלישה והילך, שנותן מים וצריך לשמור שלא יחמיצו מותר ביום טוב. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|כלום}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כך למה היה צריך את הפסוק אך אשר יאכל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכל נפש הוא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|למדו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבדו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יעשה לכם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לתבשיל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|להתיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בישול? אמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אלא מיכן}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: לא אמר כן {{ירו&quot;מ-ביאור|שכך היה הלימוד}} אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: ([[שמות יב טז|שמות בא יב טז יז]])אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם עד ושמרתם את המצות {{ירו&quot;מ-הדגשה|דמלישה והילך, שנותן מים וצריך לשמור שלא יחמיצו מותר ביום טוב לצורך אוכל נפש, אבל ברירה וטחינה אסור}}. תני {{אמורא-ירו&quot;מ|חזקיה}} ופליג {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|חזקיה}}: אך הוא לבדו הרי אלו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלושה}} מיעוטין שלא יקצור ולא יטחון ולא ירקד ביום טוב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל לברור מותר}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה בר אשי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}}{{ירו&quot;מ-הוסר|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|א_מח}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_מח&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_מח|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כדעה הראשונה שהמשמר חייב משום בורר, כמסקנת רבי יונה ורבי יוסי שדחו את דברי רבי זעירה בטענת ״אין זה מן הדין״; כך פסק הרמב״ם (הל' שבת פ״ח הי״א, יד; פכ״א הי״ז) שהמשמר חייב משום בורר, בהתאם למסקנת הירושלמי.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;המשמר חייב משום בורר. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}}: לא מסתברא {{ירו&quot;מ-הוסר|דילא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחייב משום בורר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} משום מרקיד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} תריהון: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרין }}בקדמיתא הוינון אמרין {{ירו&quot;מ-ביאור|בתחילה היינו אומרים}} יאות אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחייב משום מרקד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מה המרקד? קמח {{ירו&quot;מ-הוסר|מלמטן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מלמעלן}} וסולת {{ירו&quot;מ-הוסר|מלמעלן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מלמטן}}. אף המשמר יין מלמטן ושמרים מלמעלן. ולא הוינן אמרין כלום {{ירו&quot;מ-ביאור|וטעינו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|למה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דעל כרחך משמר כבורר, כיוון שמצאנו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|הותר מכלל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהותרה}} ברירה {{ירו&quot;מ-הוסר|והותר מכלל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מכללה ביום טוב ומצאנו שהותר}} שימור {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכללו ביום טוב}}. הותר {{ירו&quot;מ-הוסר|מכלל }}ברירה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי. והותר {{ירו&quot;מ-הוסר|מכלל }}שימור {{ירו&quot;מ-הוסר|אבל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: אף}} {{שוליים|א_מט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_מט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_מט|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי חנינה בר יסא בשם רב יהודה שהרקדה לא הותרה מכלל נתינה לתלויה, ולפיכך מותר לתת אך אסור לרקד&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;נותנין לתלויה ביום טוב. ולא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מצאנו שהרקדה}} הותר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מכלל הרקדה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מכללה}} דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינה בר יסא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|יקה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב יהודה}}: {{שוליים|א_נ}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_נ&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_נ|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי יוסי ברבי בון בשם רבי יודה שאף מכשירי אוכל נפש הותרו ביום טוב, ולכן הרקדה בשינוי מותרת, אך שינוי גמור (ניפוי פעם שנית) נשאר באיסור כדעת רבנן, וכך פסקו הרמב״ם והשו״ע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אין שונין {{ירו&quot;מ-ביאור|לסנן פעם שניה}} את הקמח אבל מרקידין לאחורי הנפה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא כדרכו אסור לרקד}}. אין תאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמשמר חייב}} משם מרקיד הוא יהא אסור. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}די לא כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה}}, דתני {{ירו&quot;מ-הוסר|משם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בשם}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה}}: אף {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}מכשירי אוכל נפש התירו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכל שכן שהרקדה מותר. אבל עדין}} בעיא הדא מילתא {{ירו&quot;מ-ביאור|קשה דבר זה}}: מהו לשנות {{ירו&quot;מ-ביאור|לנפות פעם שניה}} את הקמח לאחורי הנפה כרבנן?

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_א_יא|ירושלמי ביצה, פרק א, הלכה יא]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_א_יא&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ים}}: אין משלחין ביום טוב אלא מנות. ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרין: {{שוליים|א_נא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_נא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_נא|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כתנא קמא שאין משלחין תבואה, כמובא ברמב״ם ובשו״ע, שלא כרשב״י המתיר&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;משלחין בהמה חיה ועוף חיין ושחוטין. משלחין יינות ושמנים וסלתים אבל לא תבואה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} מתיר בתבואה.

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרים: אין משלחין ביום טוב אלא מנות שמוכנות לאכילה}}. וקשיא על ד{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|ירק}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ירך}} גדולה מותר לשלחה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שודאי לא יכול לאכלה כולה ביום טוב}}, גדי קטן אסור לשלחו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שיכול להכינו ולאכלו כולו ביום טוב}}! אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}:

&lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף ח עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
על דעתיה דחזקיה אפילו עיגולין מן גו עיגולין — יש לנו עיגולי דבלה מתוך עיגולי דבלה, ואפילו רימונים מן גו רימונים — בוחר את הרימונים הגדולים יותר. שואלת הגמרא, אין כיני אפילו בני נש מן גו בני נש — אם כך, מראים אפילו שהוא בורר בני אדם? מאי כדון? ואומרת הגמרא כל עמא מודיי דרבי אימי — כולם מודים למה שרבי אימי היה עושה. דרבי אימי הוה ליה אורחין, אפיק קומיהון תורמוסין ופסילייה — הוא הוציא בפניהם את התורמוסים ביחד עם הפסולת שלהם, ואמר לון: '''יהבון דעתכון דאתון מיכיל קונדסיה בסופה''' — תחשבו שאתם אוכלים גם את הקליפות בסוף. ובזה גם חזקיה מודה — שאם הוא בורר אוכל מתוך אוכל ומתכוון לאכול את הכל, רק כרגע לוקח ואוכל, ואחרי זה יאכל גם את השני, אז דברי הכל מותר, כי דבר כזה לא נקרא בורר.

תני: '''אין בוררין ולא טוחנין ולא מרקדין. הבורר והמרקד בשבת נסקל'''; ביום טוב סופג את הארבעים. שואלת הגמרא, והתנינן בית הלל: בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי! קשה. אמר רבי חנינה — הברייתא שאוסרת, שהוא חייב חטאת בשוגג, ד°רבן גמליאל היא. דרבן גמליאל אומר: אף מדיח ושולה — כל מה שהוא מתיר זה להדיח ולשלות, אבל לברור שלא בשינוי הוא אוסר.

והא תני: '''של בית רבן גמליאל היו שוחקין פילפלין בריחים שלהן'''. וכי בית רבן גמליאל מותר לטחון ואסור לבור? זה לא נשמע הגיוני. אמר רבי יוסי ברבי בון בשם רבי אילא: לא בית רבן גמליאל טחינה כדרכה — אלא בשינוי עשו, שאין בוררין ולא טוחנין ולא מרקידין.

רבי יוסי בשם רבי שמעון בן לקיש: דכתיב '''כל מלאכה לא יעשה בהם''' ואחרי זה כתוב '''עד ושמרתם את המצות'''. בא להגיד לנו שכל מלאכה עד ושמרתם את המצות אסורה. וממתי צריכים לשמור את המצות? מלישה ואילך — כשנותנים את המים צריך לשמור שלא יחמיצו, ומשם ואילך מותר ביום טוב. לכן טחינה וברירה והרקדה אסורה.

תני רבי יוסי: אם כך שרק מלישה ואילך מותר, למה צריך פסוק '''אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם''' להתיר בישול? רבי יוסה לא אמר כן, אלא רבי יוסה בשם רבי שמעון בן לקיש: '''אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם''' וכולי '''עד ושמרתם את המצות''' — דמלישה ואילך, מרגע שנותן את המים כדי לשמור שלא יחמיצו, מותר ביום טוב לצורך אוכל נפש. רק לצורך אוכל נפש מותר מלישה ואילך, אבל ברירה, טחינה והכל אסורה.

תני חזקיה ופליג — חזקיה חולק. תני חזקיה: '''אך הוא לבדו הרי אלו מיעוטין''' — שלושה מיעוטים: אך, הוא, לבדו. ומה בא למעט? '''שלא יקצור ולא יטחון ולא ירקד ביום טוב'''. אבל רק את זה אסור, ולברור מותר.

רבי זעירה ורבי חייה בר אשי בשם שמואל: המשמר חייב משום בורר — מי שמסנן ביין, הוא חייב משום בורר. אמר רבי זעירה: לא מסתברא — אלא משום מרקיד. רבי יונה ורבי יוסה תריהון: בקדמיתא הוינון אמרין יאות אמר רבי זעירה — בהתחלה חשבו שרבי זעירא צודק, כי מה המרקד? קמח מלמעלה וסולת החומר הנקי מלמטן, אף המשמר יין מלמטן ושמרים מלמעלן. ולא הוינן אמרין כלום — טעינו, כי חשבנו שמשמר כבורר.

הותר ברירה — דתנן בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי. והותר שימור — דתנן נותנין לתלויה ביום טוב. ולא הותר — דאמר רבי חנינא בר יסא בשם רב יהודה: '''אין שונין את הקמח אבל מרקידין לאחורי הנפה'''. מכאן שכדרכו אסור לרקד, ואם תאמר שמשמר חייב משום מרקד אז גם הוא יהיה אסור. אמר רבי יוסי ברבי בון: די לא כרבי יודה — המשנה הזאת שאוסרת זה לא כרבי יודה, דתני רבי יודה: '''אף מכשירי אוכל נפש התירו'''. אם מכשירי אוכל נפש התירו, כל שכן שהתירו הרקדה.

בעיא הדא מילתא: מהו לשנות את הקמח לאחורי הנפה כרבנן — עדיין יש מקום להסתפק, לפי חכמים, האם מותר לנפות את הקמח פעם שנייה בשינוי, על ידי נפה הפוכה, או שלא התירו אלא רק פעם ראשונה.

פרק א', הלכה י&quot;א. אמרה המשנה '''בית שמאי אומר: אין משלחין ביום טוב אלא מנות. ובית הלל אומרין: משלחין בהמה חיה ועוף חיין ושחוטין. משלחין יינות ושמנים וסלתים אבל לא תבואה. רבי שמעון מתיר בתבואה'''. כלומר תבואה כי צריך לטחון, ולטחון אסור ביום טוב. רבי שמעון מתיר בתבואה כי גם בזה יש תבשילים שאפשר להכין מהתבואה כמות שהיא.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק א|ח א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק א|ח ב}} {{סוף}}&lt;span id=&quot;דף_ט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#דף ט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר ביצה ט.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר ביצה ט&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|ט|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;17&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; לא מסתברא שמה ש{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסרו לשלוח גדי זה רק}} בטוענו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לגדי על כתפו דהוי טרחה יתירה}}, אבל אם היה מושכו והולך {{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר. ד}}מה בין מושכו להוליכו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחבירו}}? מה בין מושכו להשקותו? {{ירו&quot;מ-ביאור|שמותר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי הושעיה רבה}} ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן נשייא}}: שמעת מאביך: תרנגולת מותר לטלטלה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו}}: מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקושיה}}? אם היתה מוכנת לשחיטה מותרת, ואם לאו אסורה. ואין כל תרנגולין מוכנין לשחיטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לכן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כן}} צריכה {{ירו&quot;מ-ביאור|בזה יש מקום להסתפק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם}} אפילו אינה מוכנת {{ירו&quot;מ-הדגשה|שעומדת לגדל ביצים יהיה מותר}}. אמרה לו בלחישה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמותר}}. אמר לו: למה את אומרה לי בלחישה? אמר לו: כשם ששמעתיה בלחישה כך אני אומרה לך בלחישה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא רצו לפרסם שלא יזלזלו במוקצה}} תני: משלחין חטים שהן מאכל עסיסיות {{ירו&quot;מ-ביאור|מין תבשיל עם חיטים שלמות}}, פול שהוא מאכל {{ירו&quot;מ-הוסר|נדיות}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לודיות}}, שעורים שהן מאכל בהמה. {{ירו&quot;מ-ביאור|והבריתא כדעת רבי שמעון בן יוחאי}} לא כן {{ירו&quot;מ-ביאור|האם לא כך}} תני {{ירו&quot;מ-הוסר|שמם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|משם}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} כתיב ([[שמות יב טז|שמות בא יב טז]]) אך אשר יעשה לכל נפש {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא לבדו יעשה לכם}}? אף נפשות בהמה בכלל. אתיא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} כשיטת {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} רבו. כמה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} אמר: לכל נפש אף נפשות בהמה בכלל, כן {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: לכל נפש אף נפשות בהמה בכלל.

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_א_יב|ירושלמי ביצה, פרק א, הלכה יב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_א_יב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|א_נב}}משלחין כלים בין תפורין בין שאינן תפורין אף על פי שאין לצורך המועד, אבל לא סנדל מסומר ולא מנעל שאינו תפור. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אף לא מנעל לבן מפני שצריך אומן. זה הכלל: כל שניאותין בו ביום טוב משלחין אותו.

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר: אף לא מנעל לבן מפני שצריך אומן. וכי כדי להשחיר את הנעל צריך אומן? הרי כל אחד יכול להשחיר בעצמו! אלא}} כיני מתניתא {{ירו&quot;מ-ביאור|כך כוונת המשנה}}: מפני שהוא צריך ביצת אומן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני: אין מפרקין את המנעל מעל האמוס ביום טוב, אבל מפרקין את המנעל מן האמוס בחולו של מועד}}. מתני' ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, דתנינן תמן: מנעל על האמוס {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} מטהר {{ירו&quot;מ-ביאור|שכל עוד שלא הורידו את הנעל מהאימוס לא נגמרה מלאכתו}} וחכמים {{שוליים|א_נג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_נג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#א_נג|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כפשט הסוגיה שהעמדת חלב ביום טוב כמכשיר כלי ומותר, וכן פסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מטמאין. דברי הכל היא, שנייא היא הכא שהוא כמכשיר כלי ביום טוב. {{ירו&quot;מ-הוסר|תני אין מפרקין את המנעל מעל האמוס ביט אבל מפרקין את המנעל מן האמוס בחולו של מועד }}מהו להעמיד חלב ביום טוב? {{שוליים|א_נד}}אם אומר את כן אף הוא חולב ומעמיד מיום טוב לחול. תנה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי חלפתא בן שאול}}: תכשיטין אסור לשלחן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דורון ביום טוב}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: לא אמרו אלא לשלחן, הא ללובשן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבית}} מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם היה אסור ללובשם פשיטא שאסור לשלחם, שהרי הם מוקצים. אין מכאן ראיה שמותר ללובשם ד}}תני: מטלטלין את השופר להשקות בו את התינוק {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}את הפינקס {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}את הקרקש {{ירו&quot;מ-ביאור|שמשקשים בו לתינוק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}את המראה לכסות בהן את הכלים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שכלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטל לצורך גופו ומקומו, לכן אף אם אסור היה ללובשם היה צריך לאמר שאסור לשלחם אף שיכול להשתמש בהם לצורך גופם}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבון}}: מתניתא אמרה שאסור ללובשן דתנינן: כל שניאותין בו ביום טוב משלחין אותו. אם אומר את שמותר ללובשן יהא מותר לשלחן. {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} הדא דתני: מטלטלין את השופר להשקות בו את התינוק, את הפינקס {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}את הקרקש {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}את המראה לכסות {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהן}} את הכלים {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שהתירו את אלו זה כיוון}} {{ירו&quot;מ-הוסר|כשיש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש}} {{ירו&quot;מ-הוסר|עליהם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עליהן}} תואר כלי {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל תכשיט שאין שם כלי עליו אסור}}.&lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף ט עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
'''לא מסתברא שמה °בית שמאי בטוענו''', אבל אם היה מושכו והולך, מה בין מושכו להוליכו? מה בין מושכו להשקותו?

אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ביצה, דף ט'. נתחיל מהמשנה, מהדף הקודם. משנה, פרק א' הלכה י&quot;א. אומרת המשנה, בית שמאי אומרים אין משלחים ביום טוב אלא מנות. ובית הלל אומרים משלחים בהמה חיה ועוף חיים ושחוטין. משלחים יינות, שמנים וסלתים, אבל לא תבואה, כי תבואה צריך לטחון אותה כדי להכין ממנה משהו. בשביל מה מתיר בתבואה? הנה, מה תגיד שהוא-- יש תבשילים שעושים אותם מתבואה כמות שהיא.

אומרת הגמרא, ואז במשנה בית שמאי אומרים אין משלחים ביום טוב אלא מנות. כלומר, דבר שמוכן לאכילה. ואתה אומר קשה על בית שמאי, ירך גדולה מותר לשלוח, למרות שברור שהוא לא יגמור את זה ביום טוב. וגדי קטן אסור לשלוחו, הרי לכאורה את הגדי הקטן הוא יכול להכין וגם לסיים לאכול אותו ביום טוב. אז למה אסור לשלוח את זה?

אמר רבי יודן, לא מסתברא, כלומר, '''לא מסתברא שמה שבית שמאי''' אסר לשלוח גדי זה רק בטוענו להגדיל הכתפו, כי זה טחינה יתרה, לכן הם אסרו לשלוח גדי. אבל אם היה מושכו אז מותר, כן? כי אחרת '''מה בין מושכו''' לתת לחברו, '''מה בין מושכו להשקותו'''? הרי למשוך להשקות מותר. אז למה שיאסור למשוך כדי לקחת לחבר?

רבי הושעיה רבה אמר לרבי יודן נשייא: '''שמעת מאביך תרנגולת מותר לטלטלה'''? אמר לו, מה הקושיה? זה פשוט, '''אם היתה מוכנת לשחיטה מותרת, ואם לאו אסורה'''. שאלתם, מה זאת אומרת, וכי לא כל התרנגולין מוכנין לשחיטה? '''ואין כל תרנגולין מוכנין לשחיטה צריכה''', אלא האם אפילו אינה מוכנה, כלומר, מכך ש-- הכוונה שהיא מוקצה, שהיא עומדת לגדל ביצים, האם מותר או אסור?

'''אמרה לו בלחישה''', כלומר שמותר בלחישה. כלומר, תרנגולת שעומדת לגדל ביצים מותר לטלטל לצורך שחיטה. כן? כן, יש איזה סברא כזאת ש, אה, מוקצה מחמת חסרון כיס, כל מה שהוא אסור זה רק כמו שהוא, לטלטל אותו סתם. אבל אם אתה רוצה להשתמש בו, כן, אז זה מותר. אני יודע שזה די מקביל הרעיון הזה. כן. אז גם כאן, כלומר, תרנגולת שעומדת לגדל ביצים היא מוקצה, אבל אם הוא מתכוון ביום טוב לאכול אותה, כן, הוא רוצה לקחת אותה לשחיטה, אז היא כבר לא מוקצה. כן, בפירוש, אם הוא לוקח אותה באותו רגע לשחיטה אז זה כבר-- היא מותרת.

אבל הוא אמר לו את זה בלחישה. '''אמר לו: למה את אומרה לי בלחישה? אמר לו: כשם ששמעתיה בלחישה כך אני אומרה לך בלחישה'''. כן, כי לא רצו לפרסם את זה כשזלזלו במוקצה.

'''תני: משלחין חטים שהן מאכל עסיסיות'''. כלומר, למה אמר שמותר לשלח חיטין? כי יש אפשרות להכין מזה מאכל כמות שהוא בלי טחינה. כן, עסיסיות שמוציאים חיטין שלמות. '''פול שהוא מאכל''' נזיד, גם כן סוג של מאכל תבשיל. '''שעורים שהן מאכל בהמה'''.

'''לא כן תני רבי שמעון כתיב אך אשר יעשה לכל נפש'''? הוא לוודאי עשה לכל נפש, '''אף נפשות בהמה בכלל'''. ואתה אומר '''אתיא דרבי שמעון''' כשיטת רבי עקיבא רבו, '''כמה דרבי עקיבא אמר: לכל נפש אף נפשות בהמה בכלל, כן רבי שמעון אומר: לכל נפש אף נפשות בהמה בכלל'''.

פרק א' הלכה י&quot;ב. אומרת המשנה, '''משלחין כלים בין תפורין בין שאינן תפורין אף על פי שאין לצורך המועד'''. כלומר, גם לא צריך אותם לצורך המועד, '''אבל לא סנדל מסומר ולא מנעל שאינו תפור'''. '''רבי יהודה אומר: אף לא מנעל לבן מפני שצריך אומן'''. '''זה הכלל: כל שניאותין בו ביום טוב משלחין אותו'''. כלומר, שיכול להשתמש בו ביום טוב, משלחים אותו.

אומרת הגמרא, למדנו במשנה רבי יהודה אומר אף לא מנעל לבן, כן, כיוון שדרך הגויים היה לצאת במנעל לבן והיהודים היו יוצאים עם שחור. אז לכן הוא אסר לשלוח מנעל לבן מפני שצריך אומן. שואלת הגמרא, מה, וכי כדי להשחיר מנעל צריך אומן? הרי כל אחד יכול להשחיר בעצמו. אלא כן אם את הדין, '''מפני שהוא צריך ביצת אומן''', צריך את הצבע.

תני, אין מפרקין את המנעל מעל האימום. כן, אימום זה הבסיס שעליו מלבישים את הנעל, כן, תופרים את הנעל, תוקעים, מסמירים שם עליו, זה נקרא אימום. אז לא מפרקין את זה מעל האימום ביום טוב, אבל מפרקין את המנעל מהאימום בחול המועד.

'''מתני' דרבי אליעזר, דתנינן תמן: מנעל על האמוס רבי אליעזר מטהר וחכמים מטמאין'''. כלומר, כשהנעל על האימום מחובר עדיין, אז רבי אליעזר מתיר, אומר שאין עליו שם כלי ורק כשמורידים אותו הוא נעשה כלי. אז לכן, וחכמים מטמאין. חכמים אומרים לא, כבר גם כשהוא על האימום נחשב כלי. אז לכן כשמוציאים אותו מהאימום הוא יוצר כלי, לכן זה אסור ביום טוב.

ואתה אומר '''דברי הכל היא''', כי מה שאמרנו שלא מפרקין את המנעל מן האימום ביום טוב, זה לא רק רבי אליעזר שסובר שלפני שמפרקין אותו הוא לא מקבל טומאה כי אין לו שם כלי ולאחר כן יש לו שם כלי, וחכמים סוברים שגם כשהוא מחובר הוא מקבל טומאה. אומר לא, אפילו לחכמים זה אסור ביום טוב להוריד אותו. למה? '''שנייא היא הכא שהוא כמכשיר כלי ביום טוב'''. כלומר, גם חכמים מודים, גם חכמים שאומרים שהוא מקבל טומאה כמות שהוא על האימום, גם הם מודים שכשהוא מסיר את המנעל מהאימום אז זה כמו מתקן כלי, אז לכן הם גוזרים את זה מדרבנן.

שואלת הגמרא '''מהו להעמיד חלב ביום טוב'''? האם מותר להכין גבינה ביום טוב? ואתה אומר אסור, '''אם אומר את כן אף הוא חולב ומעמיד מיום טוב לחול'''. אם תתיר לו אז הוא לא יחלוב ביום טוב כי זה עיבוד, אבל אם אתה תתיר אז הוא יחלוב ויעשה מזה גבינות ביום חול.

'''תנה רבי חלפתא בן שאול: תכשיטין אסור לשלחן'''. '''אמר רבי מנא: לא אמרו אלא לשלחן, הא ללובשן מותר''', כיוון שאם היה אסור ללובשם אז פשוט אסור לשולחן כי הרי מוקצין.

ואתה אומר לו אין לי כן ראיה '''דתני: מטלטלין את השופר להשקות בו את התינוק את הפינקס את הקרקש את המראה לכסות בהן את הכלים'''. כלומר קרקש זה כלי שמרגיעים בו את התינוק, ואת המראה לכסות בהם כלים. אז מכאן שכשיש לו תואר כלי לאיסור מותר לצורך גופו או מקומו. לכן אם גם היה אסור ללובשם, בכלל לא צריך להגיד לנו שאסור לשלחן, כיוון שיש לו שימוש שיכול להשתמש בהם לצורך גופם.

'''אמר רבי אבון: מתניתא אמרה שאסור ללובשן דתנינן: כל שניאותין בו ביום טוב משלחין אותו'''. '''אם אומר את שמותר ללובשן יהא מותר לשלחן'''. כן, אז כנראה שאסור ללובשם. עכשיו, אם כן, מה '''הדא דתני: מטלטלין את השופר להשקות בו את התינוק, את הפינקס את הקרקש את המראה לכסות את הכלים'''. משמע שאפילו כלים שהם מוקצים מותר להשתמש בהם לצורך גופם, אז גם תכשיטים, אפילו אם אסור ללובשם, היה צריך לומר שאסור לשלחן, כיוון שיכול להשתמש בהם לצורך גופם.

אז אומר לו יש הבדל. מה שהתירו את אלו יש להם '''תואר כלי'''. כן, אלה כשיש לו איסור יש לו תואר כלי, אז מותר לצורך גופו או מקומו. אבל אלו כלומר תכשיטים אין להם תואר כלי. אז לכן אם היה אסור ללובשם אסור גם לטלטלם. אז לכן בעצם אסור לשלחן.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_ט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|ט|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;18&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; עד כדון בתכשיטין של זהב {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסור לצאת שמא תשלוף להראות לחברותיה}} ואפילו תכשיטין של כסף. אמרין בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: אסור. ואמרין בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|הכיצד}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|חזקיה}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אנא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אני}} יודע ראשה וסופא {{ירו&quot;מ-הדגשה|של העניין ואיך נוצרו שני הדעות}}. טליין דקיקין {{ירו&quot;מ-ביאור|ילדות קטנות}} הוין מתרביין בדרתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|גדלו בביתו}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיו יוצאות בתכשיטי כסף}}. אתא שאל ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}}. אמר לו: לא תאסור ולא תישרי.

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק א|ט א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק א|ט ב}} {{סוף}}

&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק ביצה שנולדה&lt;/strong&gt;

{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ביצה|ראשון||שני}}</text>
      <sha1>d6cbo29t59a30nzjy8ytmnw513jom86</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ביצה/פרק שני</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1706095</id>
    <revision>
      <id>3084876</id>
      <parentid>3076321</parentid>
      <timestamp>2026-09-26T12:03:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Meirveshulibot</username>
        <id>42771</id>
      </contributor>
      <comment>לחצן: כתב יד ליידן עם פירושים</comment>
      <origin>3084876</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="121327" sha1="fgd9kdlg5dbva80khojmmknhe0lenwf" xml:space="preserve">{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ביצה|שני|ראשון|שלישי}}
==פרק שני – יום טוב==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ביצה/הדפסה עם ליידן (פרק שני)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה וקרבן העדה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#דף ט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי_מאיר_ביצה_פרק שני.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]
[[File:ירושלמי מאיר ביצה ט.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי_מאיר_ביצה_ט.ogg&lt;/span&gt;]]
==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ב_א|ירושלמי ביצה, פרק ב, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ב_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
יום טוב שחל להיות ערב שבת {{שוליים|ב_א}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_א&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#ב_א|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כבית הלל שתבשיל אחד מספיק לעירוב תבשילין, ומודים חכמים שדג וביצה שעליו נחשבים כשני תבשילין ומהודרים לעשות כן&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; לא יבשל בתחילה מיום טוב לשבת, אבל מבשל הוא ליום טוב, ואם הותיר הותיר לשבת. ועושה תבשיל מערב יום טוב וסומך עליו לשבת. {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומרים שני תבשילים, ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים תבשיל אחד. ומודין בדג וביצה שעליו שהן שני תבשילין. {{שוליים|ב_ב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_ב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#ב_ב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי יהושע - עירוב תבשילין מועיל לכל מלאכות האוכל, וכן פסקו הרמב״ם והשו״ע, ודי בשיור כל שהוא מן העירוב לסמוך עליו לכל השבת&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; אכלו או שאבד לא יבשל עליו בתחילה. שייר הימינו כל שהוא סומך עליו לשבת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כתיב ([[שמות טז כג|שמות בשלח טז כג]]) את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר אופין על האפוי ומבשלין על המבושל. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר {{שוליים|ב_ג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_ג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#ב_ג|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי אליעזר, שמצריך ״מבושל״ מערב יו״ט כדי לאפות ולבשל עוד ביו״ט, וכן הכריעו הרמב״ם והשו״ע להלכה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; אופין ומבשלין על המבושל. מה טעמא? ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו. מאי טעמא? ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}? את אשר תאפו ואת אשר תבשלו בשלו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו' מוסיף על עניין ראשון}}. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} אתיא כמאן דאמר במרה ניתנה השבת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות טו כה|שמות בשלח טו כה]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|שם שם לו חוק ומשפט ושם נסהו, אם כך למה היה צריך באלוש לחזור ולצוות על השבת? דכתיב}} ([[שמות טז כג|שמות בשלח טז כג]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא אשר דיבר ה' שבתון שבת קדש לה' מחר את אשר תאפו וכו' כנראה כדי ללמד על עירוב תבשילים}}. ברם כמאן דאמר באלוש ניתנה השבת עומדין באלוש ומזהירין באלוש {{ירו&quot;מ-הדגשה|על הלכות שבת ואין מקור לעירוב תבשילין}}. איתא חמי {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לעיין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לבשל מיום טוב לשבת, מ}}דבר תורה הוא אסור, ועירובי תבשילין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא מדרבנן והפסוק רק אסמכתא}} מתירין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} {{שוליים|ב_ד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_ד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#ב_ד|&lt;span title=&quot;דרבנן · הכרעה: נפסק שאסרו חכמים לבשל ולאפות מיום טוב לשבת שלא בעירוב תבשילין, גזירה שלא יזלזלו ביום טוב ויאמר ״אף הוא אופה ומבשל מיום טוב לחול״; והתירו רק הצעת מיטות שאין בה חשש זלזול, כדברי רבי אילא&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; בדין היה שיהו אופין ומבשלין מיום טוב לשבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא אסרה תורה אלא להכין מיום טוב לחול, ולמה אסרו חכמים לבשל ללא עירוב תבשילים? ד}}אם אומר את כן אף הוא אופה ומבשל מיום טוב לחול. איתא חמי {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לעיין}}, מציעין את המיטות מיום טוב לשבת ואין אופין ומבשלין מיום טוב לשבת? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: ולמה מציעין מיום טוב לשבת {{ירו&quot;מ-הוסר|שכן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא חששו שיזלזלו ביום טוב שהרי}}? {{שוליים|ב_ה}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_ה&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#ב_ה|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי שמתיר הצעת מיטות מיום טוב לשבת אך אוסר אפייה ובישול לצורך שבת, שכן אף מלילי שבת לשבת אין אופין ומבשלין, מה שאין כן הצעת מיטות המותרת אף בשבת עצמה, ולכן אין חשש זלזול ביום טוב&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; מציעין את המיטות מלילי שבת לשבת, {{ירו&quot;מ-הוסר|ויאפו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שאף בשבת מותר אם יראו שמותר להציע את המיטה ביום טוב לצורך שבת, לא יבואו לזלזל ביום טוב, ולא התירו שיאפו}} או יבשלו מיום טוב לשבת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכן}} אין אופין ומבשלין מלילי שבת לשבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם יראו שמותר לבשל מיום טוב לשבת יזלזלו ביום טוב. תנן: אבל מבשל הוא ליום טוב, ואם הותיר הותיר לשבת. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי כהנא בריה דרבי חייה בר אבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}} {{שוליים|ב_ו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_ו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#ב_ו|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי שמעון בן אלעזר שהיתר עיסת הכלבים הוא רק כשהרועים אוכלים ממנה בפועל ולא כהערמה, וכך פסקו הרמב״ם והשו״ע שאין עושין מיום טוב למוצאי יום טוב ואין מערימים&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; ובלבד שלא יערים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: התם עיסת הכלבים בזמן שהרועים אוכלין ממנה חייבת בחלה, ומערבין בה ומשתתפין בה, ומברכין עליה ומזמנין עליה, ונעשית ביום טוב. וכי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מתני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאוכל ממנה מעט מותר לאפותה ביום טוב אף שרובה לכלבים}}. ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן אלעזר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא ד}}תני.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף ט עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
'''עד כדון בתכשיטין של זהב ואפילו תכשיטין של כסף'''. כן, אסור לצאת בהם, גם השמא תשלוף להראות לחברותיה שאפילו תכשיטי כסף, כלומר גם על דבר כזה חוששים. '''אמרין בשם רבי ירמיה: אסור. ואמרין בשם רבי ירמיה: מותר'''. כיצד? '''אמר חזקיה: יודע ראשה וסופא'''. איך יצאו שתי הדעות? '''טליין דקיקין הוין מתרביין בדרתיה דרבי ירמיה'''. כלומר ילדות קטנות היו גדלות בבית של רבי ירמיה שהיו צריכות תכשיטי כסף. '''אתא שאל לרבי זעירה'''. כלומר, שאלו את רבי זעירא מה הדין? האם מותר שיצאו או לא? '''אמר לו: לא תאסור ולא תישרי'''. כן, אז מזה יצאו שתי הדעות.

עדיין ערב פסח, בעזרת השם. רק הרב קניבסקי שואל, אומר לכאורה לא מובן כאן הרי מדובר ביום טוב. ביום טוב הרי אין איסור של טלטול, כן, אלא כנראה שאולי בדברים האלה גזרו יום טוב טול שבת.

בפרק ב' הלכה א'. אומרת המשנה. '''יום טוב שחל להיות ערב שבת לא יבשל בתחילה מיום טוב לשבת, אבל מבשל הוא ליום טוב, ואם הותיר הותיר לשבת. ועושה תבשיל מערב יום טוב וסומך עליו לשבת'''. כלומר הוא מכין עירובי תבשילין מערב יום טוב, ואז הוא כאילו התחיל את הבישול לכבוד שבת, ולכן יכול להמשיך אחרי זה לבשל ביום טוב.

'''בית שמאי אומרים שני תבשילים''' צריך, '''ובית הלל אומרים תבשיל אחד'''. '''ומודין בדג וביצה שעליו שהן שני תבשילין'''. '''אכלו או שאבד לא יבשל עליו בתחילה'''. כלומר, אם הוא אכל אותו לפני יום טוב אז לא יבשל בתחילה, אבל '''שייר הימינו כל שהוא סומך עליו לשבת'''. כלומר, אם הוא השאיר כלשהו, אז זה יכול בעצם לבשל גם ביום טוב לכבוד שבת.

'''כתיב את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו'''. '''רבי אליעזר אומר אופין על האפוי ומבשלין על המבושל'''. כלומר, כדי להתיר בישול אני צריך שמערב יום טוב יהיה לו משהו מבושל, וכדי להתיר לאפות אני צריך שיהיה לו משהו אפוי מערב יום טוב. '''רבי יהושע אומר אופין ומבשלין על המבושל''', מספיק אחד מהם והוא מתיר הכל.

'''מה טעמא דרבי אליעזר'''? כלומר למה רבי אליעזר סובר שהוא אופין על האפוי ומבשלין על המבושל '''את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו'''. רואים שעל כל דבר צריך את הדבר המתאים לו.

'''מאי טעמא דרבי יהושע'''? הוא אומר '''את אשר תאפו ואת אשר תבשלו בשלו'''. כן, ו&quot;ו מוסיף על עניין ראשון. כן, '''ואת אשר תבשלו''' הוא כלומר אפילו לא אפוי, אתה יכול גם לבשל כי ו&quot;ו מוסיף על הראשון.

'''אמר רבי אליעזר אתיא כמאן דאמר במרה ניתנה השבת'''. כלומר כל ההסבר הזה שמענו שיש כאילו מקור בתורה לעניין של עירובי תבשילין. אז זה לפי הדעה שאומרת שכבר במרה ניתנה שבת, דכתיב שם שם לו חוק ומשפט ושם ניסהו. אז אם כן, למה היה צריך באלוש לחזור ולצוות על השבת כמו שכתוב שם אשר דיבר השם שבתון שבת קודש להשם מחר, את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו. אז כנראה זה לא בא ללמד על שבת, כי כבר למדנו במרה. אז זה כנראה בא ללמד על עירובי תבשילין. '''ברם כמאן דאמר באלוש ניתנה השבת, עומדין באלוש ומזהירין באלוש''' הלכות שבת. אז אם כן, אין בכלל מקור לעניין של עירוב תבשילין.

שאלת הגמרא '''איתא חמי''' - לבשל מיום טוב לשבת מדברי תורה אסור, '''ועירובי תבשילין מתירין'''? כלומר, אם אתה אומר שעירוב תבשילין זה רק דרבנן, אז איך זה יכול להיות? הרי אסור לבשל מיום טוב לשבת מדאורייתא, כך אתה אומר. אז דבר כזה מדרבנן יתיר לבשל מיום טוב לשבת?

'''אמר רבי אבהו בדין היה שיהו אופין ומבשלין מיום טוב לשבת'''. בעצם הדין לא אסרה אלא להכין מיום טוב לחול, אבל מיום טוב לשבת עדיין מותר. אז למה אסור לבשל בלי עירוב תבשילין? '''אם אומר את כן אף הוא אופה ומבשל מיום טוב לחול'''.

שאלת הגמרא '''איתא חמי''', מה הוא רע? '''מציעין את המיטות מיום טוב לשבת ואין אופין ומבשלין מיום טוב לשבת'''? כלומר למה לבשל אסור?

'''אמר רבי אילא''': למה מציעין מיום טוב לשבת ולא חוששים שיזלזלו ביום טוב? כי הוא אומר ככה, כיוון שהרי '''מציעין את המיטות מלילי שבת לשבת'''. כן, כלומר, כיוון שאפילו בשבת מותר, אז אם יראו שמותר להציע את המיטה ביום טוב לצורך שבת, לא יבואו לזלזול ביום טוב. עכשיו, אבל לא התירו שיאפו ויבשלו מיום טוב לשבת, שכן '''אין אופין ומבשלין מלילי שבת לשבת'''. אז כיוון שרואים שמותר לבשל מיום טוב לשבת יבואו לזלזול ביום טוב.

ואתה מעלה עוד, מהמשנה '''אבל מבשל הוא ליום טוב, ואם הותיר הותיר לשבת'''. אמר עליו בשם '''רבי כהנא בריה דרבי חייה בר אבא ובלבד שלא יערים'''. כלומר להערים אסור, כי מותר לאדם שאין לו עירוב שהוא יכול לבשל לצורך יום טוב ומה שישאר מזה לשבת, אבל להערים אסור. כן, נגיד אני רוצה לאכול את זה בסוף להשאיר את זה, זה אסור.

'''דרבי שמעון בן אלעזר תני''' - תנא, עיסת הכלבים בזמן שהרואים אוכלים ממנה חייבת בחלה, וממערבים בה ומשתתפים בה, ומרווחים עליה ומזמנים עליה ונעשית ביום טוב. כן, אתה אפילו ביום טוב יכול לאפות אותה. שואל, מרווחים מפני שאוכל מן המעט? כנראה הרוב שייך לכלבים, אז הולכים מפני שאוכלים מן המעט. אז יהיה מותר לאפות ביום טוב?

עונה הגמרא, דרבי שמעון בן אלעזר אתיא דתני, אין עושין מיום טוב למוצאי יום טוב. אבל ממלאה אישה קדרה בשר אף על פי שאינו אוכל ממנו אלא חתיכה אחת, קומקום של חמין אף על פי שלא שותה ממנו אלא כוס אחד, אבל פת אינה אופה אלא צורכה. ותניא רבי שמעון בן אלעזר אומר ממלאה אישה תנור אף פת, מפני שהפת יפה כשהתנור מלא. כן, אז לכן המשנה שלנו שאומרת שמותר להכין פת למרות שבעצם הוא אוכל ממנה רק מעט, ואת כל השאר יאכלו הכלבים, זה כדעת רבי אלעזר, שהוא סובר שכשהתנור מלא בפת אז הפת נאפית יותר טוב.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק ב|ט א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק ב|ט ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_י_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#דף י א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר ביצה י.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר ביצה י&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|י|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף י עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;19&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; אין עושין מיום טוב למוצאי יום טוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל}}{{ירו&quot;מ-הוסר| והא תני}} {{שוליים|ב_ז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_ז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#ב_ז|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי, שהובחן בין תבשיל שאין ניכר בו תוספת (בשר, חמין) לבין פת שניכרת תוספתה, וכן פסקו הרמב״ם והשו״ע (או״ח תק״ג, א-ב)&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; ממלא היא אשה קדירה בשר אף על פי שאינו אוכל ממנו אלא חתיכה אחת. קומקום של חמין אף על פי שאינו שותה ממנו אלא כוס אחד. אבל פת אינה אופה אלא צורכה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן אלעזר}} אומר {{שוליים|ב_ח}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_ח&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#ב_ח|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי שמעון בן אלעזר שממלאה אשה את התנור פת מפני שהפת יפה בשעה שהתנור מלא, כדרשת רבי יוחנן והנחת רב חונה בשם רבי שמעון בן אלעזר&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; ממלאה היא אשה את התנור פת מפני שהפת יפה בשעה שהתנור מלא. דרש {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חונה}} כהדא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן אלעזר}}. דרש {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לטיבראי כהדא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן אלעזר}}. הוה דרש להון להלכה ואינון סברין לעובדא {{ירו&quot;מ-ביאור|והם חשבו שהורה להם הלכה למעשה}}. אית דבעי מימר לעובדא דרש להון {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהורה להם הלכה למעשה}}. אתון ושאלון ליה ודרש להון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזה רק}} להלכה {{ירו&quot;מ-ביאור|באו ושאלו אותו ואמר שזה רק להלכה ולא למעשה}}. חזר ודרש להון ולא ידעין אין להלכה אין לעובדא {{ירו&quot;מ-ביאור|להלכה או למעשה}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זבדי}}: הורי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} כהדא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן אלעזר}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|המניח עירוב תבשילים}} {{שוליים|ב_ט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_ט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#ב_ט|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי זריקן בשם רבי זעירה שדווקא (בעירוב תחומין דווקא, ולא בעירובי חצרות) - כך הרמב״ם והשו״ע פסקו את הדין תוך הבחנה זו&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; צריך לומר עלי ועל מי שלא עירב. הרי שלא עירב, אחרים שעירבו מותרים לעשות לו משלו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זריקן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דווקא}} {{שוליים|ב_י}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_י&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#ב_י|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כדעת המאסף בין הדעות (רבי יצחק, רב חונה, שמואל) שמותר לו רק לעשות דבר קטן לצורכו כגון להדליק נר או לחמם חמין, אך לא להכין תבשיל גדול משום שיטרח בשבילו ונמצא עושה מלאכה גמורה; הרמב״ם והשו״ע פסקו כמסקנת הירושלמי המצרפת את ה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; במזכה להן משלו. ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י לא כן נמצאו עושין לו משלו. לא עירב ולא עירבו לו אחרים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה יעשה}}? {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יצחק}} אומר צולה לו דגה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חונה}} אמר מחמם לו חמין. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר מדליק לו את הנר. תני {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה}} ממלא לו חבית של מים ומדליק לו את הנר. מעשה באחד {{שוליים|ב_יא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_יא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#ב_יא|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: כרבי חייה רבה שסמך על הטלופחין שנשארו מאתמול משום עירוב, וכן נפסק להלכה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; שהדיר את בנו לתלמוד תורה {{ירו&quot;מ-ביאור|שנדר שלא ישתמש בו כדי שיהיה פנוי ללמוד}} ובא מעשה לפני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בן חלפתא}} והתיר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לבן}} למלאות {{ירו&quot;מ-הוסר|לו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאביו}} חבית של מים ולהדליק לו את הנר. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה רבה}} עלה לביתו, אמרין ליה אנשינן מערבה {{ירו&quot;מ-ביאור|שכחנו לערב}}. אמר לון: אית הכא טלופחין מן איתמל {{ירו&quot;מ-ביאור|נשארו עדשים מאתמול}}? אמרין ליה אין {{ירו&quot;מ-הדגשה|וסמך עלהם משום עירוב}}. הדא אמרה {{ירו&quot;מ-ביאור|זה אומר}} שהלכה כ{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלעירוב די}} אפילו מין אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין מכאן ראיה}}. אית הוה בהון תרדין, הדא אמרה {{ירו&quot;מ-ביאור|זה אומר}} אף על פי שאין בהן כזית {{ירו&quot;מ-ביאור|דקא סלקא דעתין שהיו עדשים בודדות}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין מכאן ראיה}}. אית הוה בהון שיעורה, הדא אמרה {{ירו&quot;מ-ביאור|זה אומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אינו צריך להתנות {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשמבשל ולאמר שתבשיל זה יהיה לעירוב}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין מכאן ראיה לפי שיתכן ש}}תניי {{ירו&quot;מ-הדגשה|קבוע}} היה לו ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה הגדול}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם לא יניחו בני ביתו עירוב תבשילין יוכל לסמוך על כל תבשיל שימצא משום עירוב. תנן}}. {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומרים שני תבשילים ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרים תבשיל אחד ומודין בדג וביצה שעליו שהן שני תבשילין}}. תני אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן אלעזר}}: מודין {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} ל{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שהן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך}} שני תבשילין. על מה נחלקו? על הדגה ועל הביצה שיש עליה ש{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומרים תבשיל אחד ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים שני תבשילין. הכל מודין שאם פירפר ביצה על {{ירו&quot;מ-הדגשה|ג}}בי המליח, או שחיתך קפלוט תחת הדג, או שבישל שני מינין בקדירה שהן שני תבשילין. והלכה כדברי התלמיד {{ירו&quot;מ-ביאור|{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן אלעזר}} בשיטת {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר אומר אני {{שוליים|ב_יב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_יב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#ב_יב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי יוחנן שאין צריך כזית לכל אחד ואחד, שהמשנה מסייעת לו שעירוב תחילתו וסופו אין לו שיעור, וכך פסקו הרמב״ם והשו״ע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; אין פחות מכזית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|קא סלקא דעתין כזית לכל אחד ואחד}}. לית הדא פליגא {{ירו&quot;מ-ביאור|האין זה חולק}} על {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}? ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר עלי ועל מי שלא עירב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא יתכן שיהיה בעירוב שעשה כזית לכל אחד}}. מתני' מסייעא ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: עירוב תחילתו וסופו אין לו שיעור. יום טוב שחל להיות בערב שבת {{שוליים|ב_יג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_יג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#ב_יג|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כחכמים - מערבין בחצרות שמתיר דבר המותר, ואין מערבין בתחומין שמתיר דבר האסור, וכן פסקו הרמב״ם והשו״ע.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; אין מערבין {{ירו&quot;מ-ביאור|לצורך שבת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} בחצירות ולא בתחומין, דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}}. וחכמים אומרים מערבין בחצירות ואין מערבין בתחומין. מערבין בחצירות שכן את מתיר לו דבר שהוא מותר לו. ואין מערבין בתחומין שכן את מתיר לו דבר שהוא אסור לו. אית תניי תני ומחלף {{ירו&quot;מ-הדגשה|שעירוב תחומין מותר שכולו מדרבנן ועירוב חצרות}} א{{ירו&quot;מ-הדגשה|סו}}ר {{ירו&quot;מ-ביאור|שעיקרו הינו הוצאה מרשות היחיד לרשות הרבים מהתורה}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} הואיל והן תנייא ומחלף {{ירו&quot;מ-ביאור|והבריתות הללו מחליפות}} צריכין אנן מיחוש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף י עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
'''אנחנו כותבים בירושלמי מסכת ביצה, דף י', מתחילים מהשורה השנייה. למדנו במשנה ברייתא, למדו ברייתא, תני רבי שמעון בן אלעזר אומר ממלאה היא אשה את התנור פת מפני שהפת יפה בשעה שהתנור מלא.''' כלומר, למה שבעצם צריכה רק כיכר אחד? היא יכולה למלא את כל התנור כיוון שאותו כיכר שהיא כן רוצה אותה, היא תאפה טוב יותר אם כל התנור מלא.

אז דרש רב חונה כדעת רבי שמעון בן אלעזר. דרש רבי יוחנן לטבריאה, כמו בטבריה, הוא דרש כדעת רבי שמעון בן אלעזר, אבל הוא דרש שהוא להלכה. והיינו סברין לעובדא, הם חשבו שזה מעשה. ואית דבעי מימר לעובדא דרש להם. באמת הוא דרש שזה מעשה, ואז שאלו אותו ודרש להם שזה רק להלכה. כלומר הוא חזר בו, ולאחר מכן עוד פעם הוא דרש, והפעם לא ידעו אם הוא חזר בו עוד הפעם ואז זה גם לעובדא, או רק להלכה.

אמר רבי אבא בר זבדי: הורי רבי אבהו כדעת רבי שמעון בן אלעזר.

אמר רבי חייא בשם רבי יוחנן, המניח עירוב '''צריך לומר עלי ועל מי שלא עירב.''' כלומר, אדם יכול לערב לכל העיר. הרי שלא עירב, אם אדם לא עירב אז '''אחרים שעירבו מותרים לעשות לו משלו.''' כלומר הם יכולים לאפות עם הציוד שלו, עם הירקות שלו, הפירות שלו, הקמח שלו. יכולים לבשל, להכין לו הכל.

אמר רבי זריקן בשם רבי זעירה, דווקא במזכה להן משלו, כלומר הוא חייב לזכות להם במוצרים שלו. דלא כן נמצאו עושין לו משלו, וזה אסור.

מעתה, לא עירב ולא עירבו לו אחרים, אז מה יעשה? כלומר אם הוא לעצמו לא עירב, וגם אין מישהו אחר שיכול לעשות לו - אז מה נעשה? '''רבי יצחק אומר צולה לו דגה.''' כלומר, התירו לו לצלות דג אחד. '''רב חונה אמר מחמם לו חמין.''' '''שמואל אמר מדליק לו את הנר,''' כלומר מותר דבר קטן. תני רבי חייה '''ממלא לו חבית של מים ומדליק לו את הנר.'''

מעשה באחד שהדיר את בנו מתלמוד תורה, כלומר אדם שלא השתמש בבן שלו כדי שהבן שלו יהיה פנוי ללמוד תורה. ובא מעשה לפני רבי יוסי בן חלפתא, והתיר לבן למלאות לאביו חבית של מים ולהדליק לו את הנר.

רבי חייה רבה עלה לביתו, אמרין ליה אנשינן מערבה, ואמרו לו שכחנו לערב. אמר לון: אית הכא טלופחין מן איתמל? האם יש לכם איזה עדשים שנשארו מאתמול? אמרין ליה אין, וסמך עליהם שזה עירוב. הדא אמרה שהלכה כבית הלל אפילו במין אחד, כי הרי זה רק עדשים.

ואיתה אומר, אם מכאן אין ראיה, כי אולי אית הוה בהון תרדין, אולי ביחד עם העדשים היו גם תרדין - זה היה תבשיל של עדשים, אבל היה גם תרד. אבל העיקר היה עדשים, לכן הוא אמר עדשים. הדא אמרה אף על פי שאין בהן כזית, כי הגמרא חשבה שמדובר שנשארו כמה עדשים בודדות. אז אומר לו גם פה זה לא ראיה, כי אית הוה בהון שיעורה, יכול להיות שהיה שמה שיעור. הדא אמרה אינו צריך להתנות. הוא לא צריך להגיד שהוא מבשל את זה לצורך עירוב, כי הרי פה הוא בכלל לא ידע.

אמר רב חסדא, אין מכאן ראיה, וייתכן שתניי היה לו לרבי חייה הגדול, שאם לא הניחו בני ביתו עירוב, אז הוא יוכל לסמוך על כל תבשיל שימצא בביתו כעירוב.

'''בית שמאי אומרים שני תבשילים ובית הלל''' - אומרים תבשיל אחד. תני אמר רבי שמעון בן אלעזר: '''מודין בית שמאי לבית הלל שני תבשילין.''' כלומר, שניהם מודים שצריכים שני תבשילים. '''על מה נחלקו? על הדגה ועל הביצה שיש עליה, שבית שמאי אומרים תבשיל אחד ובית הלל אומרים שני תבשילין.'''

עכשיו '''הכל מודין שאם פירפר ביצה על בי המליח, או שחיתך קפלוט תחת הדג, או שבישל שני מינין בקדירה - שהן שני תבשילים.''' '''והלכה כדברי התלמיד''' - הלכה בעצם כמו רבי שמעון בן אלעזר, כמו שהוא הסביר את דברי בית הלל. כלומר שבעצם גם לפי בית הלל צריך שני תבשילים, אבל הם מודים בדג וביצה שזה נחשב כמו שני תבשילים.

רב אמר: אומר אני אין פחות מכזית. כלומר העירוב צריך לפחות מכזית. הגמרא חשבה בעי מינה שהכוונה כזית לכל אחד ואחד. לית הדא פליגא על רבי יוחנן? הרי רבי יוחנן אומר שהוא אומר '''עלי ועל מי שלא עירב.''' אז איך ייתכן שהוא כן - הרי הוא מערב על כל העיר שלו לפחות, איך זה יכול להיות שיהיה לכל אחד כזית?

'''מתני' מסייעא לרבי יוחנן: עירוב תחילתו וסופו אין לו שיעור.''' הנה כתוב פה ששני עירוב אין בהן כלל שיעור.

'''יום טוב שחל להיות בערב שבת אין מערבין בחצירות ולא בתחומין, דברי רבי מאיר.''' כלומר ביום טוב עצמו לא מערבין, לא בחצרות ולא בתחומים. '''וחכמים אומרים מערבין בחצירות ואין מערבין בתחומין.''' למה מערבין חצרות? '''שכן את מתיר לו דבר שהוא מותר לו''' - הרי ביום טוב אין איסור לטלטל, אז לא צריך עירוב חצרות, אז לכן מותר גם לשים עירוב חצרות. '''ואין מערבין בתחומין שכן את מתיר לו דבר שהוא אסור לו''' - הרי ביום טוב גם אסור בתחומים.

אית תניי תני ומחלף, כלומר עכשיו בדיוק הפוך - דווקא עירוב תחומים מותר כיוון שהוא סובר שכולו מדרבנן, אבל עירוב חצרות יהיה אסור כיוון שעיקרו מדאורייתא, יש שם עניין של שלושת הרבים. הרי אסור לטלטל ברשות הרבים, וגזרו וגם תיקנו שעירוב חצרות שמא יתבלבל ויוסיף גם לרשות הרבים. אז לכן, כיוון שעיקרו ברשות הרבים, אז במקרה כזה את זה הוא לא יעשה.

אמר רבי אלעזר, הואיל והן תנייא ומחלף צריכין אנן מיחוש. כלומר בגלל שיש בשתי הברייתות שמחליפות ביניהם, אז צריכים לחוש לשתיהן - אסור לו את זה ולא את זה.

אמר רבי ירמיה בשם רבי זעירה, מאן דעבד טבאות מערב מן איתמל. מי שרוצה לעשות כמו שצריך כדברי הלכה, אז מערב גם עירוב חצרות, גם עירוב תחומין מאתמול.

אמר רבי יודן: הדא דאת אמר בשלא עשה לו עירובי תבשילין. כלומר אם הוא לא הכין עירוב תבשילין בערב יום טוב, אז באמת הוא לא יכול להניח עירוב חצרות ביום טוב. אבל אם עשה לו עירובי תבשילין - מותר. אם הוא עשה עירוב תבשילין אז יהיה מותר לערב כמו שמותר לחצרות.

רבי יוסה ברבי בון בעי: ועירובי תבשילין מתירין את המחיצות? כלומר מה הקשר? אתה יכול להבין שעירוב תבשילין אתה מתיר כיוון שהוא מתחיל בבישול, באפייה, בכלל בישול וכולי, אבל מה הקשר למחיצות? הרי העניין של עירוב חצרות זה עניין של מחיצות, האם עירוב תבשילין פתאום מתיר מחיצות?

'''מתני': חל להיות אחר שבת, בית שמאי אומרים מטבילין את הכל מלפני השבת, ובית הלל אומרים כלים מלפני השבת ואדם בשבת.''' ביום ראשון יש לנו מצווה להיטהר ברגל. למה מותר אדם בשבת? כלומר זה כאילו כמיקר, זה לא נראה שהוא מתקן.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_י_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#דף י ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|י|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף י עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;20&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; מאן דעבד טבאות {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצה לנהוג כהלכה}} מערב {{ירו&quot;מ-הדגשה|גם עירוב חצרות}} מן איתמל. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: הדא דאת אמר בשלא עשה לו עירובי תבשילין, אבל אם עשה לו עירובי תבשילין מותר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לערב כמו שמותר לבשל}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה ברבי בון}} בעי ועירובי תבשילין מתירין את המחיצות?&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ב_ב|ירושלמי ביצה, פרק ב, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ב_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{ירו&quot;מ-ביאור|מצווה להטהר ברגל}} חל {{ירו&quot;מ-ביאור|יום טוב}} להיות אחר שבת, {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומרים מטבילין את הכל מלפני השבת {{שוליים|ב_יד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_יד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#ב_יד|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כבית הלל, שהלכה כמותם במחלוקותיהם עם בית שמאי, וכן פסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;, ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים כלים מלפני השבת {{שוליים|ב_טו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_טו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#ב_טו|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כברייתא דרבי הושעיה שממלא אדם כלי טמא מן הבור, ומטבילו, דמדובר בכלים קטנים שאין דרך לשאוב בהם ואין בכך מראית עין של הכנה למקרה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; ואדם בשבת {{ירו&quot;מ-ביאור|דמחזי כמקר}}.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מתני' בכלים גדולים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין דרך לשאוב בהם}}, אבל בכלים קטנים מערים עליהן ומטבילן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}}תני {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי הושעיה}} ממלא הוא אדם כלי טמא מן הבור {{שוליים|ב_טז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_טז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#ב_טז|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כמיקל, שמותר להערים ולהטביל כלי הטעון טבילה ביום טוב, כפי שנפסק ברמב״ם ובשו״ע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; ומערים עליו ומטבילו. תני נפל דליו לתוך הבור מערים עליהן ומטבילן. תרין אמורין {{ירו&quot;מ-ביאור|חלקו במה התירו להערים}}, חד אמר {{שוליים|ב_יז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_יז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#ב_יז|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כמאן דאמר בוולד הטומאה, שאינו צריך הערב שמש ומטבילו ומשתמש בו ביום טוב עצמו, כדברי המקשה על מאן דאמר באב הטומאה שאין תועלת בהיתר אם צריך הערב שמש&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; בכלים שניטמאו באב הטומאה וחורנה אמר בכלים שניטמאו בוולד הטומאה. מתיב {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} מאן דאמר בוולד הטומאה למאן דאמר באב הטומאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשלמא אם נטמא בולד הטומאה שאינו צריך הערב שמש מטבילו ומשתמש בו והוי צורך יום טוב, אבל אם נטמא באב הטומאה הרי}} אפילו בחול יהא טעון הערב שמש {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואינו יכול להשתמש בו ביום טוב, נמצא מכין מיום טוב לחול, ולמה התירו}}? אמר לו: ברוצה לישתמש בהן חולין בטהרה? כל מחוייבי טבילות {{שוליים|ב_יח}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_יח&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#ב_יח|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כדעת רבי חנניה סגן הכהנים ורבי לוי שאין לגזור טבילה משום מראית עין, שאין בית אלוקינו כדאי שתיאבד עליו טבילה אחת - כפסק הרמב״ם והשו״ע שטובלין כדרכן&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; טובלין כדרכן בתשעה באב וביום הכיפורים. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי חנניה סגן הכהנים}}: כדיי הוא ביתו של {{ירו&quot;מ-הוסר|אלהינו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלקינו}} שיאבדו עליו {{ירו&quot;מ-הוסר|הכהנים }}טבילה אחת? דרש {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} כהדא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי חנניה סגן הכהנים}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} ואדם בשבת שכן אדם טובל לקירויו {{ירו&quot;מ-ביאור|שנראה כטובל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|להתקרר}} בשבת.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ב_ג|ירושלמי ביצה, פרק ב, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ב_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
ושוין שמשיקין את המים בכלי אבן לטהרה, אבל לא מטבילין. מטבילין מגב לגב ומחבורה לחבורה ביום טוב.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מתניתה דלא כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} דתני אין מטבילין כלי על גב מימיו ביום טוב ואין משיקין את המים בכלי אבן לטהרן בשבת, דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. וחכמים אומרים {{שוליים|ב_יט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_יט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#ב_יט|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כהירושלמי שמטבילין כלי על גבי מימיו ביום טוב, כיוון שאין בזה משום תיקון כלי ואינו נראה כמתקן, והרמב״ם פסק כן להלכה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; מטבילין כלי על גבי מימיו ביום טוב {{שוליים|ב_כ}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_כ&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#ב_כ|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי שהשקה בשבת מותרת דווקא בכלי אבן, שאינו מקבל טומאה, ולא בכלי עץ המקבל טומאה ונטהר על ידי ההשקה - כפי שפסק הרמב״ם, הלכות שבת פרק כג הלכה ח&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; ומשיקין את המים בכלי אבן לטהרה בשבת. לא אמר אלא בשל אבן, הא בשל&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף י עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אבל '''מתני' בכלים גדולים, אבל בכלים קטנים מערים עליהן ומטבילן.''' מה שאמרנו להטביל דווקא בכלים גדולים שאין דרך לשאוב בהם, אבל כלים קטנים שבדרך כלל אדם שואב בהם מים, אז הוא מערים עליהם ומטביל. כלומר, כאילו שהוא צריך מים ואז הוא מכניס את הכלי לתוך המעיין, ותוך כדי זה הוא גם כן מטביל אותו.

תני רבי הושעיה: '''ממלא הוא אדם כלי טמא מן הבור ומערים עליו ומטבילו.''' תני, '''נפל דליו לתוך הבור מערים עליהן ומטבילן.''' כלומר הדלי עצמו נפל לתוך הבור, אבל לא התכסה כולו במים, אז הוא מערים עליו ומטביל אותו.

'''תרין אמורין''' פליגי, במה בדיוק התירו להערים? באיזה מקרה? '''חד אמר בכלים שניטמאו באב הטומאה, וחורנה אמר בכלים שניטמאו בוולד הטומאה''' - שהטומאה שלהם זה רק דרבנן.

'''מתיב מאן דאמר בוולד הטומאה למאן דאמר באב הטומאה''' - מי שיש לו מים שנטמאו בוולד הטומאה שלא צריך ערב שמש, אז מטבילו ומשתמש בו מיד, אז זה צריך יום טוב. אבל אם הוא נטמא באב הטומאה, הרי אפילו בחול הוא צריך ערב שמש, אז הוא לא יכול להשתמש בו ביום טוב. אז למה התירו לו? הרי נמצא טעון ערב שמש עוד מיום טוב לחול.

אמר לו: '''ברוצה לישתמש בהן חולין בטהרה''' - כלומר, כיוון שהכלי נעשה טבול יום, אז הוא הופך להיות שני, ושני הרי לא מטמא חולין. אז אם רוצה לאכול חולין בטהרה אז הוא יכול להשתמש בהם.

'''כל מחוייבי טבילות טובלין כדרכן בתשעה באב וביום הכיפורים.''' אמר רבי חנניה סגן הכהנים: '''כדיי הוא ביתו של שיאבדו עליו טבילה אחת''' - שלא יטבלו בתשעה באב.

דרש רבי לוי כהדא דרבי חנניה סגן הכהנים. תנן '''ואדם בשבת''' - אמר, מותר לאדם לטבול בשבת, למה? '''שכן אדם טובל לקירויו בשבת''' - כלומר אדם טובל להתקרר בשבת כדי שיהיה לו לנעימות. אז כיוון שכך זה לא נראה כמתקן, לא חושבים שהוא מיטהר מטומאה בגלל שהוא טובל להתקרר.

'''מתני': ושוין שמשיקין את המים בכלי אבן לטהרה, אבל לא מטבילין.''' יש לנו מים שהיו טמאים, ומים זה המשקה היחיד שיש לו טהרה במקווה. אז הם מודים שבכלי אבן - כלי אבן עצמו אין לו טומאה. אז בכלי אבן מותר להשיק מים ולטהר אותם, אבל לא מטבילים - כלומר בכלי שהוא לא טמא, לא מטבילים מים, אבל אגב זה גם משיקים אותם.

'''מטבילין מגב לגב ומחבורה לחבורה ביום טוב.''' כלומר, אם יש לנו אדם שטבל כדי להימנות לחבורה מסוימת, ויכול לטבול כדי להימנות לחבורה אחרת, או אם הוא טבל לעשות את העיסה שלו בטהרה ועכשיו רוצה לעשות את הגת שלו בטהרה - צריך לטבול. אז דבר כזה מותר לו גם ביום טוב.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק ב|י א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק ב|י ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_יא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#דף יא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר ביצה יא.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר ביצה יא&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|יא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;21&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; עץ לא {{ירו&quot;מ-ביאור|שכלי עץ נטמא מהמים וכשמשיקו נטהר ואסור}}. כיצד {{שוליים|ב_כא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_כא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#ב_כא|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי, וכך פסק הרמב״ם בהלכות יום טוב פרק ד הלכה יז, שהמשנה מגב לגב או מחבורה לחבורה טעון טבילה מחדש&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; מגב לגב? רצה לעשות עיסתו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בטהרה והטביל כליו לצורך כך ונמלך ורוצה להשתמש בהם}} על גבי גיתו {{ירו&quot;מ-ביאור|לצורך שימוש בגת}} או גיתו על גבי עיסתו, מטביל את כליו. כיצד מחבורה לחבורה? היה אוכל עם חבורה זו ונמלך לוכל עם חבורה אחרת, טובל.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ב_ד|ירושלמי ביצה, פרק ב, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ב_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומרים מביאין שלמים ואין סומכין עליהן, אבל לא עולות. ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים {{שוליים|ב_כב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_כב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#ב_כב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: כרבי יוחנן בשם הירושלמי שמביאין שלמים ועולות ביום טוב, וכך פסק הרמב״ם שאין הבדל בזה בין שלמים לעולות&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; מביאין שלמים ועולות {{שוליים|ב_כג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_כג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#ב_כג|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כבית הלל שאין סומכין ביום טוב כלל, כדעת הרוב וכהלכה הרגילה שהלכה כבית הלל, וכך פסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; וסומכין עליהן.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומרים הותרה סמיכה שלא כדרכה, ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים {{שוליים|ב_כד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_כד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#ב_כד|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כבית הלל שסמיכה שלא כדרכה (מאתמול) אינה מועילה בחגיגה, כדעת הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; לא הותרה סמיכה שלא כדרכה. איזו היא שלא כדרכה? מאתמול. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}}: כל עמא מודיי באשם מצורע שסמך עליו מאתמול לא יצא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי לא הגיעה זמנו וגם עדיין היה טמא ולא ראוי להיכנס לעזרה}}. שלמי נדבה שסמך עליהן מאתמול יצא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל יום הוא זמנם}}. מה פליגין? בשלמי חגיגה. {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} עבדין לון {{ירו&quot;מ-ביאור|עשו אותם}} כשלמי נדבה, {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} עבדין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוג}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|עשו אותם}} כאשם מצורע. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסי}}: הן דאת אמר {{ירו&quot;מ-ביאור|זה שאמרתה}} אשם מצורע שסמך עליו מאתמול לא יצא {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה דווקא כשהקריבו}} בזמנו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיום קדם לא היה ראוי וגם היה טמא ולא ראוי להיכנס לעזרה אבל אם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|עיבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עבר}} זמנו נעשה כשלמי נדבה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני}} אמרו {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} ל{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} מה אם בשעה שאני אוסר להדיוט {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשבת}} הרי אני מתיר לגבוה {{ירו&quot;מ-ביאור|שמקריבים בשבת}}, בשעה שהוא מותר להדיוט {{ירו&quot;מ-ביאור|יום טוב}} אינו דין שנתיר לגבוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה אתם אוסרים להביא עולת ראיה}}? אמרו להן {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} והרי נדרים ונדבות יוכיחו {{ירו&quot;מ-הוסר|שהן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שיום טוב}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מותרין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר}} להדיוט {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף אתם מודים שהם}} {{ירו&quot;מ-ביאור|נדרים ונדבות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואסורין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אסורין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם}} לגבוה. אמרו להן {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} לא אם אמרתם בנדרים ונדבות שאין זמנן קבוע תאמרו בחגיגה שזמנה קבוע. אמרו להן {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} חגיגה אין זמנה קבוע {{שוליים|ב_כה}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_כה&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#ב_כה|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כבית הלל, שהחגיגה זמנה קבוע ביום הראשון בלבד ואין לה תשלומין&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; שאם לא חג בראשון חוגג בשני, לא חג בשני חוגג בשלישי. אמרו להן {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} חגיגה זמנה קבוע {{שוליים|ב_כו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_כו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#ב_כו|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כבית הלל, שקרבנות ציבור ועולות ראייה נעשים ביום טוב אף שאינם אוכל נפש, כדין ״אין קרבן ציבור דומה להדיוט״, וכן פסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; שאם לא חג ברגל אינו יכול לחוג אחר הרגל. אמרו להן {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} והלא כבר נאמר ([[שמות יב טז|שמות בא יב טז]]) אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא עולות שאינם אוכל נפש}}. אמרו להן {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} משם ראייה לכם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם אינו אוכל נפש}} אינו נעשה, אבל נעשה הוא לגבוה. אבא שאול אומרו טעם אחר מה אם בשעה שכירתך {{ירו&quot;מ-הוסר|סתימה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|סתומה}} כירת רבך פתוחה, בשעה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכירתך}} פתוחה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו דין שתהא כירת רבך פתוחה}} דבר אחר אינו דין שיהא שולחנך מלא ושולחן קונך ריקם? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} הוה עבר קומי סדרא {{ירו&quot;מ-ביאור|עבר לפני הבית מדרש}} ושמע קלהון קראיי ההן פסוקא {{ירו&quot;מ-ביאור|קוראים פסוק זה}} {{הפ|דברי הימים א|כט|כא}} ויזבחו {{ירו&quot;מ-הוסר|לה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ליי}}' זבחים ויעלו עולות {{ירו&quot;מ-הוסר|לה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ליי}}' למחרת היום ההוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|פרים אלף}}. אמר מאן דמפסק לה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואומר ויזבחו ליי' זבחים ויעלו עולות ליי}}' {{ירו&quot;מ-ביאור|זבחים ועולות בחג השבועות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|למחרת היום ההוא פרים אלף}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} שבחג הקריבו עולות. מאן דקרי כולה כ{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} שהכל {{ירו&quot;מ-הדגשה|קרב למחרת החג}}. ניחא עולות למחרת היום ושלמים למחרת היום {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אין}} שלמים באין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום טוב}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}} דוד מת {{ירו&quot;מ-הדגשה|באותה שנה}} בעצרת והיו כל ישראל אוננין והקריבו למחר. מעשה ב{{תנא-ירו&quot;מ|הלל הזקן}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף יא עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ביצה, דף יא. נתחיל מהדף הקודם, תחילת המשנה פרק ב' הלכה ג'. אומרת המשנה: '''ושבין שמשיקין את המים בכלי אבן את עראם, אבל לא מטבילין.''' כלומר, אנחנו יודעים שהדבר היחיד שיש לו טהרה במקווה בעצם, זה רק מים. כן? והדרך לטהר אותם זה על ידי השקה. כלומר, בעצם מביאים אותם בתוך כלי ואז משווים את הגובה של המים שבתוך הכלי לגובה המים של המקווה, זה בעצם ככה הם מושקים והמים נטהרים. אז זה מותר לעשות דווקא אם עושים את זה בכלי אבן, כי אבן הרי לא שייך בו טומאה, אבל לא בכלי אחר, אבל לא מטבילין. כלומר, אסור אפילו להטביל תוך כדי שמשיקין. זאת אומרת, יש לנו כלי שהוא טמא אז זה אסור.

'''מטבילין מגב לגב מחבורה לחבורה.''' כלומר, מגב לגב - אם נניח הוא טבל כדי לעשות את היסוד בטהרת הכלים, אבל עכשיו הוא רוצה להשתמש בכלים האלה לצורך הגת שלו, אז צריך להטביל אותם פעם נוספת. זה סוג של מעלה וזה מותר כיוון שזה לא ממש תיקון. וגם מחבורה לחבורה, כלומר אם הוא טבל כדי לאכול עם חבורה מסוימת והחליט לאכול עם חבורה אחרת, אז צריך טבילה. אבל שוב פעם, גם כן זה רק מעלה ולכן זה מותר.

ואתה אומר מתניתא דלא כרבי. תני: '''אין מטבילין כלי על גב מימיו ביום טוב.''' כלומר, לפי תנא קמא אסור להטביל כלי על גב מימיו, וגם '''אין משיקין את המים בכלי אבן את עראם בשבת.''' זה דברי רבי - כלומר, רבי סובר שאסור להשיק אפילו בכלי אבן מים כדי לטהר אותם. אם כן, המשנה שלנו לא כמו רבי. '''וחכמים אומרים מטבילין כלי על גב מימיו ביום טוב, משיקין את המים בכלי אבן את עראם בשבת.''' בעצם אנחנו נוכל להגיד שמה שכתוב כאן שמשיקין את המים, הכוונה בשבת.

ואתה אמר: '''לא אמרו אלא בשל אבן, אבל של עץ לא.''' כלומר, כל מה שהתירו זה רק בכלי אבן שכלי אבן עצמו לא מקבל טומאה, אבל לא בכלי עץ או כל כלי אחר, כיוון שלא יבואו להרים ולהטביל את הכלים בדרך, דרך אגב, תוך כדי שמשיקין את המים. אפשר גם להגיד שבעצם באלה שמניחים מים טמאים בתוך כלי אוטומטית הוא נטמא. אם זה היה כלי עץ או כלי מתכת זה היה נטמא. ואז בעצם שוב פעם, כשמטבילין אותו אז הם גם מטהרים אותו, וכמו שאמרנו זה אסור בשבת.

'''כיצד מגב לגב?''' אתה עשית בטהרה והטביל כליו לצורך כך, ונמלך ורוצה להשתמש בהם על גבי גיתו. הוא הטביל אותם לצורך גיתו ועכשיו רוצה להשתמש בהם ליסודו, אז צריך להטביל אותם פעם נוספת. אז מותר לו לטבול כי זה בעצם לא ממש תיקון, זה רק מעלה שעשו. '''כיצד מחבורה לחבורה?''' אם היה אוכל בחבורה זו, נמלך לאכול בחבורה אחרת, אז טובל, ושוב פעם אין בזה בעיה.

פרק ב' הלכה ד'. אומרת המשנה: '''בית שמאי אומרים מביאין שלמים ואין סומכין עליהן, אבל לא עולות.''' כי מצד אחד אומרים שמה שמותר זה רק קורבנות שיש בהם עניין של אכילת אדם ולא אכילת מזבח. '''ובית הלל אומרים מביאין שלמים ועולות וסומכין עליהן.'''

'''בית שמאי אומרים הותרה סמיכה שלא כדרכה.''' מה זה סמיכה שלא כדרכה? הכוונה לסמוך לא צמוד להקרבה, כמה ימים קודם. '''בית הלל אומרים לא הותרה סמיכה שלא כדרכה.''' ומה זה שלא כדרכה - '''מאתמול.''' אז לכן בעצם כיוון שבית שמאי אומרים שמותר לסמוך מאתמול, אז אפשר להביא שלמים ולא סומכים עליהם כשהם מביאים אותם, אלא סומכים עליהם קודם, אז אין בזה בעיה.

'''אמר רבי זעירה: כל עמא מודיי באשם מצורע שסמך עליו מאתמול לא יצא''' כי הרי לא הגיע זמנו. אתמול הוא לא היה ראוי. '''שלמי נדבה שסמך עליהן מאתמול יצא''' כיוון ששלמי נדבה הוא יכול להביא כל יום, אז כל יום זה זמנו. '''מה פליגין? בשלמי חגיגה. בית שמאי עבדין לון כשלמי נדבה''' - ואז בעצם הוא יכול לסמוך עליהם מאתמול ותמיד זה הזמן שלהם. '''בית הלל עבדין כאשם מצורע''' - אומרים לא, כל קורבן צריך לסמוך סמוך להקרבה עצמו, ולא סמוך להקרבה זה נקרא לא בזמנו.

'''אמר רבי יסי: הן דאת אמר אשם מצורע שסמך עליו מאתמול לא יצא''' זה דווקא כשהיא קריבה '''בזמנו''', כי בזמן שלו כשהוא לא היה ראוי וגם היה טמא. אבל אם עבר זמנו, כלומר אם הוא חיכה ולא הקריב אותו מיד אחרי שהוא נטהר, אז '''זמנו נעשה כשלמי נדבה.''' אז כמו שלמי נדבה מותר לסמוך עליהם, כי כל רגע הוא זמנם, אז גם באשם מצורע אם יסמוך עליו שלא בזמנו, כלומר קודם זמנו, קודם הקרבה, אז זה יהיה כשר. כלומר העניין של לסמוך תכף לשחיטה זה רק עניין של מצווה, אבל זה לא מעכב. זאת אומרת, אם סמכו קודם זה תופס.

'''אמרו בית הלל לבית שמאי: מה אם בשעה שאני אוסר להדיוט''' - כלומר בשבת הרי אסור להדיוט לבשל - '''הרי אני מתיר לגבוה''', כי הרי מותר להקריב בשבת. '''בשעה שהוא מותר להדיוט''' - כלומר ביום טוב הרי מותר להדיוט לבשל - אם לא נתיר לגבוה, אז למה אתם מסרבים? '''אמרו להן בית שמאי: והרי נדרים ונדבות יוכיחו להדיוט לגבוה''' - שביום טוב הרי מותר להדיוט לבשל, ואף אתם מודים שנדרים ונדבות אסורים, כי אסור להקריב נדרים ונדבות כיוון שהם לגבוה.

'''אמרו להן בית הלל: לא אם אמרתם בנדרים ונדבות שאין זמנן קבוע''' - הוא יכול להקריב אותם גם אחרי החג - '''תאמרו בחגיגה שזמנה קבוע.''' '''אמרו להן בית שמאי: חגיגה אין זמנה קבוע, שאם לא חג בראשון חוגג בשני, לא חג בשני חוגג בשלישי.''' '''אמרו להן בית הלל: חגיגה זמנה קבוע''', כי אם הוא לא חג ברגל אינו יכול לחוג אחר הרגל, יש להם זמן קבוע - הרגל זה הזמן שלהם.

'''אמרו להן בית שמאי: והלא כבר נאמר אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם.''' אז אם כן, דווקא &quot;יעשה לכם&quot; - לכל אוכל נפש ולא עולות שהן לא אוכל נפש. '''אמרו להן בית הלל: משם ראייה לכם?''' בדיוק הפוך - &quot;לכם&quot; אינו אוכל נפש '''אינו נעשה, אבל נעשה הוא לגבוה''' גם אם זה לא אוכל נפש.

'''אבא שאול אומרו טעם אחר.''' הוא אמר: '''מה אם בשעה שכירתך''' סתומה, כלומר התנור שלך, האש שלך מכובה, '''כירת רבך פתוחה''' - שבת הרי אסור לבשל ובבית המקדש מקריבים קורבנות. '''בשעה שכירתך פתוחה''' - כלומר ביום טוב - '''אינו דין שיהא''' - '''דבר אחר אינו דין שיהא שולחנך מלא ושולחן קונך ריקם?'''

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: רבי שמעון בן לקיש הוה עבר קומי סדרא''', הוא עבר לפני הישיבה, '''ושמע קלהון קראיי ההן פסוקא''' - הוא שמע שהם קוראים פסוק מסוים. כתוב שם בדברי הימים &quot;ויזבחו לה' זבחים ויעלו עולות למחרת היום ההוא&quot;. '''אמר: מאן דמפסק לה כבית הלל שבחג הקריבו עולות.''' כלומר בעצם בחג הם העלו עולות, ולמחרת היום ההוא הם הקריבו פרים אלף. '''מאן דקרי כולה כבית שמאי שהכל''' - קרה למחרת החג.

ועתה הגמרא: '''ניחא עולות למחרת היום''' - נניח אפילו בית שמאי לא הקריבו באותו יום, אבל '''ושלמים למחרת היום, שלמים באין כבית שמאי?''' וכי אין שלמים מקריבים ביום טוב כבית שמאי? הרי אמרנו בפירוש שבית שמאי מותר להקריב שלמים, רק מה שלא עשו זה עולות.

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: דוד מת בעצרת''' - בעצם הפסוק הזה מסתדר בין בית הלל לבית שמאי גם אם נקרא את זה ברצף, כי מדובר שם באותו יום שמת בו דוד. '''והיו כל ישראל אוננין והקריבו למחר.''' כלומר הם לא הקריבו ביום טוב עצמו מפני שכולם היו אוננים, לכן הקריבו למחרת.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_יא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#דף יא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|יא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;22&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; שהביא עולתו לעזרה וסמך עליה וחברו עליו תלמידי {{תנא-ירו&quot;מ|שמאי}}. התחיל מכשכש בזנבה, אמר לון: ראו נקיבה היא ושלמים הבאתיה והפליגן בדברים והלכו להן. לאחר ימים גברה ידן של {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} ובקשו לקבוע הלכה כדבריהן, והיה שם {{תנא-ירו&quot;מ|בבא בן בוטי}} מתלמידי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה}} יודע שהלכה כ{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. פעם אחת נכנס לעזרה ומצא אותה שוממת, אמר ישמו בתיהן של אלו שהשימו בית אלהינו. מה עשה? שלח והביא שלשת אלפים צאן מצאן קדר וביקרו ממומין והעמידן בהר הבית. אמר להן: שמעוני אחיי בית ישראל, כל מי שהוא רוצה יביא עולות יביא ויסמוך, יביא שלמים יביא ויסמוך. באותה שעה נקבעה הלכה כ{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} ולא אמר אדם דבר. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק בר אלעזר}}: הדא {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כסא}} בשירותא בעייא מוליי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ק}}סמא {{ירו&quot;מ-ביאור|כוס זה כדי לחמם אותו בתחילה צריך הרבה עצים}} דקיסה מיניה וביה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר שהוא כבר חם די במעט עצים כדי לשמר חומו. כך {{תנא-ירו&quot;מ|בבא בן בוטא}} פעל מיד אבל אם כבר היתה נקבעת ההלכה כ{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} היה קשה לשנות. כל גומרא דלא כוויה בשעתה לא כוויה שוב}}. כל {{ירו&quot;מ-הוסר|גומרא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|גחלת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שורפת בתחילתה שוב אינה שורפת}}{{ירו&quot;מ-הוסר| כוויה בשעתה לא כוויה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהחום הולך ופוחת לכן {{תנא-ירו&quot;מ|בבא בן בוטא}} פעל מיד}}. שוב מעשה באחד מתלמידי {{תנא-ירו&quot;מ|הלל}} שהביא עולתו לעזרה וסמך עליה וראהו אחד מתלמידי {{תנא-ירו&quot;מ|שמאי}}. אמר לו: מה זו סמיכה? אמר לו: מה זו שתיקה? שיתקו בנזיפה והלך לו.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ב_ה|ירושלמי ביצה, פרק ב, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ב_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומרים לא יחם אדם חמין לרגליו אלא אם כן היו ראויין לשתייה. ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} {{שוליים|ב_כז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_כז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#ב_כז|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי שמתירין, וכן פסקו הרמב״ם והשו״ע להיתר&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; מתירין. {{שוליים|ב_כח}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_כח&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#ב_כח|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כבית הלל שדי בכך שהמים ראויים לשתייה ואין צורך שישתה מהם בפועל, כדרך שהלכה כבית הלל בכל מקום&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; ועושה מדורה ומתחמם כנגדה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} ועושה מדורה ומתחמם כנגדה פתר לה תרין פתרין {{ירו&quot;מ-ביאור|העמיד את המשנה בשני אופנים}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם נפרש ד}}על דעתין ד{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר ברישא לא יחם אדם חמין לרגליו אלא אם כן היו ראויין לשתייה, הכוונה}} והוא ששתה מהן. ומה שנאמר ש{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתירים הכוונה ש}}על דעתין ד{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} והן שיהו ראויין לשתייה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל אינו חייב לשתות אם כך מה שנאמר בסיפא}} ועושה מדורה ומתחמם כנגדה דברי הכל והוא שיהא קומקום כנגד המדורה. פתר לה פתר אוחרן {{ירו&quot;מ-ביאור|העמיד את המשנה באופן אחר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם נפרש ברישא כפשוטו של}} {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא יחם אדם חמין לרגליו אלא אם כן היו ראויין לשתייה, אבל לא צריך שישתה ממנו. אם כך מה שנאמר בסיפא ועושה מדורה ומתחמם כנגדה}} על דעתהון ד{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} והוא שיהא קומקום כנגד המדורה. על דעתון ד{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אפילו אין הקומקום כנגד המדורה. חמין שהוחמו ביום טוב וכן {{ירו&quot;מ-הוסר|חמים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המים}} שהוחמו מערב שבת לשבת, {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} חד אמר {{שוליים|ב_כט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_כט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#ב_כט|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כרב שמרחיץ גופו איברים איברים, כדברי הרמב״ם והשו״ע; והבבלי (שבת לט:) חולק וסובר שאין רוחצין כל הגוף אלא באיברים בלבד גם הוא, אך מטעם גזירת מרחצאות ולא מדין יום טוב עצמו&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; מרחיץ בהן פניו ידיו ורגליו וחורנה אמר מרחיץ בהן גופו איברים איברים. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא יודעים מי אמר את זה ומי אמר את זה}}. מן מה דתני {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} מרחיץ בהם פניו ידיו ורגליו, הוי {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} דו אמר מרחיץ בהן גופו איברים איברים. חד פיליסופיס שאל ל{{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויש אומרים ש}}אבלט שאל ל{{אמורא-ירו&quot;מ|לוי סריסא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך שמו}} מותר לשתות ואסור לרחוץ? אמר לו: אם תראה סריס מתחבק עם אשתך שמא אינו רע לך? אמר לו: אין. אמר לו: ומכי הוא לך כלום {{ירו&quot;מ-ביאור|האם הוא פוגע בך}}? אמר לו: שלא תתפרץ {{ירו&quot;מ-ביאור|תתרגל ותלך גם למי שאינו סריס}}. אמר לו: והכא {{ירו&quot;מ-ביאור|אף הכא}} שלא יתפרצו {{ירו&quot;מ-ביאור|ויחממו מים סתם}}. כיון שיצא אמרו לו תלמידיו רבנו לזה דחיתה בקנה, לנו מה את משיב? אמר להן: והלא כבר נאמר אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ב_ו|ירושלמי ביצה, פרק ב, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ב_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
שלשה דברים {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} מחמיר כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}. אין טומנין את החמין מיום טוב לשבת, ואין זוקפין את המנורה ביום טוב, ואין אופין פיתן&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף יא עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
'''מעשה בהלל הזקן שהביא עולתו לעזרה וסמך עליה וחברו עליו תלמידי שמאי. התחיל מכשכש בזנבה, אמר לון: ראו נקיבה היא ושלמים הבאתיה''' - זה לא עולה, זה שלמים - '''והפליגן בדברים והלכו להן.'''

'''לאחר ימים גברה ידן של בית שמאי''' - כיוון שאנשים חשבו שאפילו הלל מודה שלא מקריבים עולות, אז גברה ידם של בית שמאי - '''ובקשו לקבוע הלכה כדבריהן, והיה שם בבא בן בוטי מתלמידי בית שמאי יודע שהלכה כבית הלל. פעם אחת נכנס לעזרה ומצא אותה שוממת, אמר: ישמו בתיהן של אלו שהשימו בית אלהינו. מה עשה? שלח והביא שלשת אלפים צאן מצאן קדר וביקרו ממומין והעמידן בהר הבית. אמר להן: שמעוני אחיי בית ישראל, כל מי שהוא רוצה יביא עולות יביא ויסמוך, יביא שלמים יביא ויסמוך. באותה שעה נקבעה הלכה כבית הלל ולא אמר אדם דבר.''' כולם, בגלל שהוא עצמו מבית שמאי והוא אמר את זה, אז כולם קיבלו את זה.

'''אמר רבי יצחק בר אלעזר: הדא בשירותא בעייא מוליי סמא דקיסה מיניה וביה.''' כלומר בעצם אם מחממים חמין, בתחילה בעי הרבה עצים, אבל אחרי שהיא כבר חמה אז די בכמה עצים כדי להחזיק את החום. אז ככה בבא בן בוטי, הוא פעל מיד, אבל אם כבר הייתה הלכה נקבעת כבית שמאי, היה קשה מאוד לשנות. עוד ביטוי - כל גחל שלא נחוו ממנו בהתחלה כשהוא בשיא שלו, אז לאט לאט הוא הולך ודועך, אז פחות ופחות זה יפעל. בדיוק אותה משמעות.

'''שוב מעשה באחד מתלמידי הלל שהביא עולתו לעזרה וסמך עליה וראהו אחד מתלמידי שמאי. אמר לו: מה זו סמיכה? אמר לו: מה זו שתיקה? שיתקו בנזיפה והלך לו.'''

אומרת המשנה: '''בית שמאי אומרים לא יחם אדם חמין לרגליו אלא אם כן היו ראויין לשתייה, ובית הלל מתירין, ועושה מדורה ומתחמם כנגדה.'''

אומרת הגמרא, למדנו במשנה '''ועושה מדורה ומתחמם כנגדה''' - עכשיו לדעת מי זה, אז אפשר לפתור את זה בשני פתרים. אם נפרש שעל דעתם של בית שמאי מה שהם אמרו ברישא שלא יחמם אדם חמין לרגליו אלא אם כן הם ראויים לשתייה, הכוונה '''והוא ששתה מהן.''' ומה שאמרו בית הלל, הכוונה '''והן שיהו ראויין לשתייה''', אפילו אם לא שותה מהם, אבל צריך שיהיו ראויים לשתייה. אז מה שנאמר בסייפא, אפשר להבין את זה '''דברי הכל''' - בין בית הלל לבין בית שמאי עושה אדם מדורה ומתחמם כנגדה, אבל '''והוא שיהא קומקום כנגד המדורה.''' הוא מחמם מים, כן, אז האם הוא ישתה או לא זה כבר שאלה אחרת לגבי הרישא.

אבל '''פתר לה פתר אוחרן''' - אם נפרש ברישא כפשוטו, שבית שמאי לא יחמם אדם חמין לרגליו אלא אם כן היו ראויים לשתייה, אבל לא צריך שישתה, ובית הלל מתירים - אז אם כך אפילו בלי מים. אז מה שנאמר בסייפא, ועושה מדורה ומתחמם כנגדה, על דעתהון דבית שמאי '''והוא שיהא קומקום כנגד המדורה.''' ועל דעתון דבית הלל '''אפילו אין הקומקום כנגד המדורה.'''

'''חמין שהוחמו ביום טוב וכן שהוחמו מערב שבת לשבת, רב ושמואל, חד אמר מרחיץ בהן פניו ידיו ורגליו וחורנה אמר מרחיץ בהן גופו איברים איברים.''' ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דתני שמואל '''מרחיץ בהם פניו ידיו ורגליו''', הוי רב דו אמר '''מרחיץ בהן גופו איברים איברים.'''

'''חד פיליסופיס שאל לבר קפרא''' - אבלט שאל ללוי סריסא: '''מותר לשתות ואסור לרחוץ?''' זו הלכה מוזרה - אם מותר, אז למה שיאסרו לרחוץ? מותר לחמם מים, אז מה זה משנה אם אני שותה מזה או רוחץ? אמר לו: אם תראה סריס מתחבק עם אשתך שמא אינו רע לך? אמר לו: אין. אמר לו: ומכי הוא לך כלום? זה פוגע בך? האם הוא עושה לה משהו? אמר לו: '''שלא תתפרץ''', כי תתרגל ותראה גם מי שאינו סריס. אמר לו: '''והכא שלא יתפרצו''' - אם תתיר להם לחמם מים אפילו לרחצה, אז יחממו מים סתם.

כיון שיצא אמרו לו תלמידיו: רבנו לזה דחיתה בקנה, לנו מה את משיב? אמר להן: '''והלא כבר נאמר אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם.''' מה שהתירו זה רק אוכל נפש.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק ב|יא א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק ב|יא ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_יב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#דף יב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר ביצה יב.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר ביצה יב&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|יב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;23&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; גריצות אלא רקיקין. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}: מימיהן של בית אבא לא היו אופין פיתן גריצות אלא רקיקין. אמרו לו מה נעשה לבית אביך שהיו מחמירין על עצמן {{שוליים|ב_ל}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_ל&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#ב_ל|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כאבא בר רב חונה שהתיר טמינה מיו״ט לשבת רק כשעשה עירובי תבשילין ואף טעם מן החמין קודם, כדי שיהיה ניכר שהוכן מבעוד יום&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; ומקילין על כל ישראל להיות אופין פיתן גריצות וחרי?&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אין טומנין את החמין מיום טוב לשבת}} {{אמורא-ירו&quot;מ|אבא בר רב חונה}} אמר הדא דתימר בשלא עשה לו עירובי תבשילין, אבל אם עשה לו עירובי תבשילין מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מה בין תבשיל ומה בין חמין {{ירו&quot;מ-ביאור|מסתמא כמו שתבשיל מותר על ידי עירוב אף חמין יהיה מותר}}? תבשיל דרכו לוכל ממנו {{ירו&quot;מ-ביאור|לטעום כשמבשל נמצא נהנה ביום טוב והוי קצת צורך יום טוב}}, חמין אין דרכו לשתות מהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} ואין זוקפין את המנורה ביום טוב. הדא דאת אמר במנורה של פרקים ש{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} סוברים יש בנין בכלים ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|סוברים אין בנין בכלים}}, אבל במנורה שאינה של פרקים לא. בדא כהדא תלמידוי ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוון יתיבין, נפלת מנרתא קומיהון והוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק {{ירו&quot;מ-ביאור|השתמט וברח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא רצו להורות לא להיתר ולא לאיסור תנן}} אין אופין פיתן גריצות אלא רקיקין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}} מתוך שאת מייגעו אף הוא אינו אופה אלא צורכו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אמרו לו מה נעשה לבית אביך שהיו מחמירין על עצמן ומקילין על כל ישראל להיות אופין פיתן גריצות וחרי. מאי משמע דהיי חרי לישנה דגדלות}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} שמע לה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים כט כג|דברים נצבים כט כג]]) מה חרי האף הגדול הזה? ורבנן שמעין לה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית מ טז|בראשית וישב מ טז]]) והנה שלשה סלי חורי על ראשי.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ב_ז|ירושלמי ביצה, פרק ב, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ב_ז&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
אף הוא אמר ג' דברים להקל. מכבדין בין המיטות, ומניחין את המוגמר ביום טוב, ועושין גדי מקולס בלילי פסחים {{שוליים|ב_לא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_לא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#ב_לא|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כחכמים האוסרים משום גזירת השוואת גומות, כפי שהביאו הרמב״ם והשו״ע להלכה, ומעשה בית רבן גמליאל בסדינים הותר רק משום שאין בו איסור השוואת גומות ולא כדרך כיבוד ממש&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; וחכמים אוסרין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; של בית {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} היו מכבדין בין המיטות. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בי רבי צדוק}}: פעמים הרבה אכלתי אצל {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ולא היו מכבדין בין המיטות אלא סדינים היו פורשין על גבי הארץ. וכיון שהיו האורחין {{ירו&quot;מ-הוסר|יוצאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נכנסים}} היו קופלין אותן. אמרו לו אם כן אף בשבת מותרין לעשות כן. של בית {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} היו מכניסין את המגמר במגופה. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בי רבי צדוק}}: פעמים הרבה אכלתי אצל {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ולא היו מכניסין את המגמר במגופה אלא {{ירו&quot;מ-הוסר|פרדיסקיס}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פרדיסקים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בקבוקי ברזל עם פקק}} היו מעשנין מערב יום טוב וכיון שהיו האורחין נכנסים היו פותחין אותן. אמרו לו אם כן אף בשבת מותרין לעשות כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} ועושין גדי מקולס בלילי פסחים וחכמים אוסרין. {{שוליים|ב_לב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_לב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#ב_לב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כתנא דמפליג בין גדי מקולס לעגל מקולס - אין אוכלים גדי צלוי שלם משום חשש הידמות לאכילת קרבן פסח, כלשון הירושלמי שהובאה ברמב״ם ובשו״ע או״ח סימן תעו סעיף א&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; אי זהו גדי מקולס? כולו צלי ראשו על כרעיו ועל קרבו. שלק מקצת ובישל מקצת אין זה גדי מקולס. מכניסין גדי מקולס בלילי יום טוב הראשון של חג {{ירו&quot;מ-ביאור|סוכות}} ובלילי יום טוב האחרון של פסח. מכניסין עגל מקולס בלילי יום טוב הראשון של פסח אבל לא גדי מקולס. תני אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}}: תודוס איש רומי הנהיג על אנשי רומי שיהו אוכלין גדיים מקולסין בלילי פסחים. שלחו חכמים ואמרו לו אילולא שאת תודוס לא היינו מנדין אותך. מהו תודוס {{ירו&quot;מ-ביאור|מה חשיבותו}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנניה}}: דהוה משלח פרנסתהון דרבנן. לא נמצאת מביא את הרבים לידי אכילת קדשים בחוץ? {{שוליים|ב_לג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_לג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#ב_לג|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי, שכל המכשיל את הרבים באיסור זה חייב נידוי, וכן פסקו הרמב״ם והשו״ע (יו״ד סימן שלד סעיף מג)&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; שכל המביא את הרבים לידי אכילת קדשים בחוץ צריך נידוי.&lt;br&gt; &lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף יב עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אנחנו לומדים ירושלמי מסכת ביצה, דף יב. נתחיל מהדף הקודם, תחילת המשנה, פרק ב' הלכה ו'. ואומרת המשנה שלושה דברים רבן גמליאל מחמיר כדברי בית שמאי. אין טומנים את החמין מיום טוב לשבת ואין זוקפים את המנורה ביום טוב, ומנורה שנופלה לא מרימים אותה. '''ואין אופין פיתן גריצות אלא רקיקין'''. כלומר לא אופים פת עבה ביום טוב, אלא פת דקה, פת קטנה ודקה. אמר '''רבן גמליאל: מימיהן של בית אבא לא היו אופין פיתן גריצות אלא רקיקין'''. אמרו לו '''מה נעשה לבית אביך שהיו מחמירין על עצמן ומקילין על כל ישראל להיות אופין פיתן גריצות וחרי'''.

ואתה מה אומר במשנה, אין טומנים את החמין ביום טוב לשבת. '''אבא בר רב חונה אמר הדא דתימר בשלא עשה לו עירובי תבשילין, אבל אם עשה לו עירובי תבשילין מותר'''. כלומר, כל מה שאמרו שאסור לטמון זה רק אם לא עשה עירוב תבשילין, אבל אם עשה עירוב תבשילין אז זה מותר. '''מה בין תבשיל ומה בין חמין?''' מסתבר כמו שתבשיל מותר עם עירוב, אז גם מותר להטמין את החמין. ואתה אומר יש הבדל, '''תבשיל דרכו לוכל ממנו'''. כלומר כשהוא מבשל אז הוא בדרך כלל טועם, אז בעצם הוא נהנה כבר ביום טוב, אז זה קצת צורך יום טוב, אבל '''חמין אין דרכו לשתות מהן'''. הוא לא רגיל לטעום מהמים, אז ממילא בעצם הוא מכין רק לשבת וזה אסור.

'''ואין זוקפין את המנורה ביום טוב'''. אומרת הגמרא, '''הדא דאת אמר במנורה של פרקים ש°בית שמאי סוברים יש בנין בכלים''', ובית הלל סוברים אין בניין בכלים, לכן הם מתירים. אבל '''מנורה שאינה של פרקים לא''' - בזה גם בית שמאי מודים. כי '''תלמידוי דרבי יוסי הוון יתיבין, נפלת מנרתא קומיהון והוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק'''. נפלה איזו מנורה, והיה כל אחד ואחד מיד מתחמק ובורח. כל אחד התחבא כי הם לא רצו להורות לא היתר ולא איסור.

'''אין אופין פיתן גריצות אלא רקיקין'''. מה טעם? '''מתוך שאת מייגעו אף הוא אינו אופה אלא צורכו'''. כלומר, אם היה יכול לאפות לחם עבה, היה יכול להכין גם מה שהוא לא צריך לאמצע השבוע. אבל כשאתה מחייב אותו להכין לחמים קטנים, אז בעצם זה הרבה טרחה, לכן הוא יעשה רק כמו שהוא חייב באותו יום.

'''אמרו לו מה נעשה לבית אביך שהיו מחמירין על עצמן ומקילין על כל ישראל להיות אופין פיתן גריצות וחרי'''. ואתה אומר מה משמעות &quot;וחרי&quot;? לישנא דגדלות. '''רבי אחא שמע לה מן הדא: מה חרי האף הגדול הזה?''' '''ורבנן שמעין לה מן הדא: והנה שלשה סלי חורי על ראשי'''.

פרק ב' על החזן. ואומרת המשנה '''אף הוא אמר ג' דברים להקל. מכבדין בין המיטות, ומניחין את המוגמר ביום טוב, ועושין גדי מקולס בלילי פסחים וחכמים אוסרין'''. ואתה אומר '''של בית °רבן גמליאל היו מכבדין בין המיטות'''. כלומר מותר לנקות את האזורים בין המיטות. '''אמר °רבי אלעזר בי רבי צדוק: פעמים הרבה אכלתי אצל °רבן גמליאל ולא היו מכבדין בין המיטות אלא סדינים היו פורשין על גבי הארץ'''. '''וכיון שהיו האורחין היו קופלין אותן''', ואז הבית נראה נקי. '''אמרו לו אם כן אף בשבת מותרין לעשות כן'''.

'''של בית °רבן גמליאל היו מכניסין את המגמר במגופה'''. '''אמר °רבי אלעזר בי רבי צדוק: פעמים הרבה אכלתי אצל °רבן גמליאל ולא היו מכניסין את המגמר במגופה אלא היו מעשנין מערב יום טוב'''. כלומר בקבוקי ברזל כאלה עם פקק היו מעשנים מערב יום טוב, '''וכיון שהיו האורחין נכנסים היו פותחין אותן'''. '''אמרו לו אם כן אף בשבת מותרין לעשות כן'''.

'''ועושין גדי מקולס בלילי פסחים וחכמים אוסרין'''. שאלתי, '''אי זהו גדי מקולס? כולו צלי ראשו על כרעיו ועל קרבו'''. '''שלק מקצת ובישל מקצת אין זה גדי מקולס'''. כלומר, אם הוא שלק או בישל מקצתו אין זה גדי מקולס. '''מכניסין גדי מקולס בלילי יום טוב הראשון של חג''', כלומר מותר ביום טוב ראשון של סוכות להביא גדי מקולס, '''ובלילי יום טוב האחרון של פסח''', או ביום טוב של שבועות. אבל בליל יום טוב ראשון של פסח אסור. '''מכניסין עגל מקולס בלילי יום טוב הראשון של פסח''' - עגל זה לא גדי, כי הוא לא פסול לקרבן - '''אבל לא גדי מקולס'''.

'''תני אמר °רבי יוסה: תודוס איש רומי הנהיג על אנשי רומי שיהו אוכלין גדיים מקולסין בלילי פסחים'''. '''שלחו חכמים ואמרו לו אילולא שאת תודוס לא היינו מנדין אותך'''. אם לא היית תודוס שאתה אדם חשוב, לא היינו מנדים אותך. שאלתי מה החשיבות שלו? '''מהו תודוס? אמר רבי חנניה: דהוה משלח פרנסתהון דרבנן'''. הוא היה דואג לפרנסה לרבנן. אמרו לו '''לא נמצאת מביא את הרבים לידי אכילת קדשים בחוץ?''' כלומר בעצם אנשים יחשבו שזה קרבן בעצמו, ואז יחשבו שמותר לאכול קדשים בחוץ. '''שכל המביא את הרבים לידי אכילת קדשים בחוץ צריך נידוי'''.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_יב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#דף יב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|יב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;24&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ב_ח|ירושלמי ביצה, פרק ב, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ב_ח&quot;&gt; &lt;/span&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
ג' דברים {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}} מתיר וחכמים אוסרין. פרתו יוצאה ברצועה שבין קרניה, {{שוליים|ב_לד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_לד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#ב_לד|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כחכמים שאף מקרצפין אסור, וכ״ש מקרדין, שהרי עושה חבורה בבהמה - כך פסקו הרמב״ם והשו״ע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; ומקרדין את הבהמה ביום טוב, ושוחקין את הפילפלין בריחים שלהן. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר אין מקרדין את הבהמה מפני שהוא עושה חבורה, אבל מקרצפין. וחכמים אומרים אין מקרדין אף לא מקרצפין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: פרתו יוצאה ברצועה שבין קרניה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ר בא}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} תריהון {{ירו&quot;מ-הוסר|מארין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}דברי חכמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|רצועה בין קרניה}} אפילו {{שוליים|ב_לה}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_לה&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#ב_לה|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי זעירה בשם שמואל שהתיר בקרן קדוחה, שכן אינה שמירה יתירה ככל בהמה שדרכה בכך, ולא רק בנאקה; כן הכריעו הרמב״ם והשו״ע.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; להמשיך בה אסור {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמא יפול אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: אם היתה קרנה קדוחה מותר. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: קשייתה קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאלתי את}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי זו שמירה יתרה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} לא תנינן {{ירו&quot;מ-ביאור|לא למדתנו}} אלא הנ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}קה בחטם {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק לה התירו לצאת בחטם ולאחרים הוה שמירה יתירה ואסור אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{שוליים|ב_לו}} שור שעיסקו רע יוצא בפרומביא שלו. ורבותינו שבגולה נהגו כן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|נשיאה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון ברבי חייה}} כלב יוצא בסוגר שלו {{ירו&quot;מ-הדגשה|סביב פיו}}. אם {{ירו&quot;מ-הוסר|להכות}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לחכות}} בו אסור {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין זה שמירה}}. אם {{ירו&quot;מ-הוסר|שבביל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בשביל}} שלא לאכול אפסרו מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: פרתו של}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכו}}'. גניבה אמר הלכה היה מלמד ובא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל לא עשה כך}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה בוצרייה}} בעי אם הלכה היה מלמד ובא {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכי על}} הדא היא דתנינן שלא ברצון חכמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|די היה לאמר שחכמים חולקים עליו}}? תנא {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודה בר פזי דברדלייה}} אמרו לו או עמוד מבינותינו או העביר רצועה מבין קרניה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שרק הורה שיש לאמר שלא ברצון חכמים לפי}} שהיה מתריס כנגדן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנניה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|אר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לא היה מתריס אלא}} פעם אחת יצאת והשחירו שיניו מן הצומות ומן התענית. {{ירו&quot;מ-הוסר|אר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי}} {{אמורא-ירו&quot;מ|אידי דחוטרא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לא פרתו אלא}} אשתו הוות {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיצאה במה שאסרו חכמים}}. ומניין שאשתו קרויה עגלה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} {{הפ|שופטים|יד|יח}} לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי. תמן {{ירו&quot;מ-ביאור|בבל}} אמרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|פרת}} שכינתו היתה ויש אדם נענש על שכינתו? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי קיריס דאירמה}} ללמדך {{שוליים|ב_לז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_לז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#ב_לז|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כן, שכל שאפשר בידו למחות ולא מיחה - הקלקלה נתלית בו, כאמור בירושלמי ומובא ברמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; שכל מי שיש ספיקה בידו למחות ואינו ממחה קלקלה תלויה בו. אי זהו הקירוד? אלו הקטנים {{ירו&quot;מ-ביאור|שהשינים שלהם צפופים ועשוים ברזל}} שהן עושין חבורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אי זהו}} קירצוף? אלו הגדולים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשינים שלהם עשויות עץ}} שאינן עושין חבורה. וחכמים אומרים אין מקרדין אף לא מקרצפין. אין מקרדין שלא יבואו לידי חבורה, ולא מקרצפין שלא יבואו לידי תלישה. של בית {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} היו שוחקין את הפילפלין בריחיים שלהן. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בי רבי צדוק}}: פעם אחת אכל אבא אצל {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} והביאו לפניו {{ירו&quot;מ-הוסר|אינגירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אניגרין}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מי סלק}} ובתוכן פילפלין שחוקים. כיון שטעמן {{שוליים|ב_לח}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_לח&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#ב_לח|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי צדוק שלא אכל, כדי שלא יאמרו הלכה כרבן גמליאל שהיתר גמור הוא, וכך נפסק ברמב״ם ובשו״ע.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; משך ידו מהן. אמר לו {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אל תחוש להם, מערב יום טוב הן שחוקין. ויעשה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי צדוק}} כשוגג אצל {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ויאכל {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתיר וזה לא יותר גרוע ממי שעשה בשוגג שמותר}}? אלא שלא להתיר מלאכה על ידי {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} שאם יראו שאוכל יחשבו שהלכה כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמותר}}.&lt;br&gt;&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ב_ט|ירושלמי ביצה, פרק ב, הלכה ט]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ב_ט&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף יב עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
מתניתין: '''ג' דברים °רבי אלעזר בן עזריה מתיר וחכמים אוסרין. פרתו יוצאה ברצועה שבין קרניה, ומקרדין את הבהמה ביום טוב''', כלומר מותר לסרק אותה, '''ושוחקין את הפילפלין בריחים שלהן'''. '''°רבי יהודה אומר אין מקרדין את הבהמה מפני שהוא עושה חבורה, אבל מקרצפין'''. כלומר אם המסרק הוא מסרק דק שהשיניים שלו מברזל אז זה אסור כי זה עושה חבורה, אבל לקרצף עם מסרק שהוא עבה והשיניים שלו מעץ שלא פוצע - זה מותר. '''וחכמים אומרים אין מקרדין אף לא מקרצפין'''.

מה טעם? אמרנו במשנה '''פרתו יוצאה ברצועה שבין קרניה'''. '''רבי אבא ושמואל תריהון דברי חכמים אפילו להמשיך בה אסור'''. כלומר, אפילו אם הוא רוצה למשוך אותה עם החבל הזה - זה אסור, שמא תיפול. '''רבי אבא בשם שמואל: אם היתה קרנה קדוחה מותר''', כי זה לא ייפול. '''אמר רבי יוסה: קשייתה קומי רבי אבא''' - זו שמירה יתירה, כלומר גם אם תגיד שלא נופל אז זה שמירה יתירה. '''לא תנינן אלא הנקה בחטם''' - הרי לימדנו שרק לה התירו לצאת בחוטם, ולאחרים זה שמירה יתירה ואסור.

'''רבי זעירה בשם שמואל: שור שעיסקו רע יוצא בפרומביא שלו. ורבותינו שבגולה נהגו כן'''. '''רבי אילא ורבי יהודה בשם רבי שמעון ברבי חייה: כלב יוצא בסוגר שלו''', סביב פיו, שלא ינשוך. '''אם בו אסור, אם שלא לאכול אפסרו מותר'''. כלומר, אם זה כדי שינשוך אנשים - אסור. אם זה כדי שלא יאכל, ושזה גם כן סוג של שמירה - זה מותר.

'''°רבי אלעזר בן עזריה''' - '''גניבה אמר הלכה היה מלמד ובא''' - זה שבפועל הוא לא יצא ככה, אלא הוא אמר שמותר. שואלת הגמרא: '''ובעי אם הלכה היה מלמד ובא הדא היא דתנינן שלא ברצון חכמים?''' הרי די להגיד שחכמים חולקים עליו. '''תנא רבי יודה בר פזי דברדלייה: אמרו לו או עמוד מבינותינו או העביר רצועה מבין קרניה'''. '''אמר רבי יוסי ברבי בון: שהיה מתריס כנגדן'''. הוא לא היה אומר את זה סתם בפשטות, אלא היה ממש מתריס נגדם.

'''רבי חנניה: פעם אחת יצאת והשחירו שיניו מן הצומות ומן התענית'''. כלומר, פעם אחת באמת זה קרה, ומאז הוא צם עד שהשחירו שיניו מהצומות. '''אידי דחוטרא אשתו הוות''', שיצא ממה שעשו חכמים. '''ומניין שאשתו קרויה עגלה? לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי'''. '''תמן אמרין שכינתו היתה''', כלומר בבבל אמרו שזו הפרה של השכנה שלו. '''ויש אדם נענש על שכינתו?''' '''אמר רבי קיריס דאירמה: ללמדך שכל מי שיש ספיקה בידו למחות ואינו ממחה קלקלה תלויה בו'''.

עכשיו, '''אי זהו הקירוד? אלו הקטנים שהן עושין חבורה'''. כלומר, שהמסרק שהשיניים שלו צפופים ועשויים ברזל, והם עושים חבורה. '''קירצוף? אלו הגדולים שאינן עושין חבורה''', שהשיניים שלו עשויות מעץ. '''וחכמים אומרים אין מקרדין אף לא מקרצפין'''. למה? '''אין מקרדין שלא יבואו לידי חבורה, ולא מקרצפין שלא יבואו לידי תלישה'''.

'''של בית °רבן גמליאל היו שוחקין את הפילפלין בריחיים שלהן'''. '''אמר °רבי אלעזר בי רבי צדוק: פעם אחת אכל אבא אצל °רבן גמליאל והביאו לפניו ובתוכן פילפלין שחוקים. כיון שטעמן משך ידו מהן'''. '''אמר לו °רבן גמליאל אל תחוש להם, מערב יום טוב הן שחוקין'''. כלומר, אני ידעתי שאתה מגיע, וכבר מערב יום טוב שחקו את הפלפלים האלה.

אומרת הגמרא: '''ויעשה °רבי צדוק כשוגג אצל °רבן גמליאל ויאכל °רבן גמליאל?''' הרי אם אדם עושה את זה בשוגג, זה מותר, ועכשיו רבן גמליאל הרי סובר שזה מותר, אז זה לא יותר גרוע ממי שעושה בשוגג שמותר. אז למה רבי אלעזר ברבי צדוק לא אכל אצלו? '''אלא שלא להתיר מלאכה על ידי °רבן גמליאל שאם יראו שאוכל יחשבו שהלכה כ°רבן גמליאל'''. אם יראו שהוא אוכל, יחשבו שההלכה כרבן גמליאל שמותר, ולכן הוא העדיף לא לאכול.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק ב|יב א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק ב|יב ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_יג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#דף יג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר ביצה יג.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר ביצה יג&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|יג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;25&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; הריחיים של פילפלין {{שוליים|ב_לט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_לט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#ב_לט|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כסוגיית הירושלמי שהתחתון טמא משום כלי קיבול, האמצעי משום כברה, והעליון משום כלי מתכות, וכך פסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; טמאה משום ג' כלים, משום כלי קיבול ומשום כלי מתכות ומשום כברה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; התחתון משום כלי קיבול, והעליון משום כלי מתכות, והאמצעית משום כברה.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ב_י|ירושלמי ביצה, פרק ב, הלכה י]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ב_י&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
עגלה של קטן {{שוליים|ב_מ}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_מ&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#ב_מ|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי שמעון בן יוחאי שדבר שאינו מתכוין מותר, וכן פסק הרמב״ם (הלכות שבת פכ״ב) שמותר לגרור מטה כסא וספסל ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; טמאה מדרס. ניטלת בשבת ואינה נגררת על גבי הכלים. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר כל הכלים אינן נגררין חוץ מן העגלה מפני שהיא כובשת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני לא {{ירו&quot;מ-הוסר|יגור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יגרר}} אדם את המטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}את הכסא ואת הספסל ואת הקתידרה מפני שהוא עושה חריץ. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{שוליים|ב_מא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_מא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#ב_מא|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי שמעון בן יוחאי שדבר שאינו מתכוון מותר, ואף חכמים מודים בזה שאין הגומא מתקיימת בעפר תיחוח - כמובא ברמב״ם ובשו״ע או״ח שלז,א&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; מתיר {{ירו&quot;מ-הדגשה|דדבר שאינו מתכוון מותר אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חונה}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חגי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|א}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: מודין חכמים ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} בכסא שרגליו משוקעות בטיט שמותר לטלטלו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין הגומא מתקיימת בעפר תיחוח כמה דאת אמר מותר לטלטלו}} ודכוותה מותר להחזירו {{ירו&quot;מ-ביאור|שאין החריץ שעושה בעפר תיחוח נחשב חריץ}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: אוף אנן תנינן {{שוליים|ב_מב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_מב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#ב_מב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי יוסי בר זבידא שהאיסור הוא אף בעפר תיחוח, כמבואר ברמב״ם (הל' שבת פכ״ה הט״ו) שאין ניטלין אלא בכלי או במקצת המגולה בלבד ולא מחמת היתר עפר תיחוח&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|פגה שטמנה בתבן וחררה שטמנה בגחלים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|וכבו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם היו מקצתן מגולין}} ניטלין בשבת אף שמזיז עפר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שהגומא לא מתקימת. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה ברבי בון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין כאן ראיה שבעפר תיחוח מותר שאפשר שהמשנה}} ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר {{ירו&quot;מ-הדגשה|דבר שאינו מתכוון מותר. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מתניתא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מתניתין}} אמרה {{ירו&quot;מ-הוסר|כן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור אף בעפר תיחוח דתנן}} כל הכלים אינן נגררין חוץ מן העגלה מפני שהיא כובשת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא חילקו בין עפר טיחוח לעפר שאינו טיחוח}}.&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק ב|יג א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק ב|יג ב}} {{סוף}} &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק יום טוב&lt;/strong&gt;&lt;br&gt;

{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ביצה|שני|ראשון|שלישי}}</text>
      <sha1>fgd9kdlg5dbva80khojmmknhe0lenwf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ביצה/פרק שלישי</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1706096</id>
    <revision>
      <id>3084877</id>
      <parentid>3075982</parentid>
      <timestamp>2026-09-26T12:03:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Meirveshulibot</username>
        <id>42771</id>
      </contributor>
      <comment>לחצן: כתב יד ליידן עם פירושים</comment>
      <origin>3084877</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="88623" sha1="a5mrr37pmnzo5vh01gvlu7t414lvqff" xml:space="preserve">{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ביצה|שלישי|שני|רביעי}}
==פרק שלישי – אין צדין==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ביצה/הדפסה עם ליידן (פרק שלישי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה וקרבן העדה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שלישי#דף יג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי_מאיר_ביצה_פרק שלישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]
[[File:ירושלמי מאיר ביצה יג.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי_מאיר_ביצה_יג.ogg&lt;/span&gt;]]
==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ג_א|ירושלמי ביצה, פרק ג, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ג_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ג_א}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_א&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שלישי#ג_א|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי, שדגים שבביברין הוקצו ואין בהם משום מוכן, וכן פסקו הרמב״ם והשו״ע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אין צדין דגים מן הביברין, {{שוליים|ג_ב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_ב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שלישי#ג_ב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרשב״ג הקובע ״כל המחוסר צידה אסור ושאינו מחוסר צידה מותר״, והכלל נקבע כפירוש המשנה שחיה ועוף שבביבר קטן נחשבים ניצודים&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ואין נותנין לפניהם מזונות. אבל צדין חיה ועוף מן הביברין, ונותנין לפניהן מזונות. {{תנא-ירו&quot;מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר: לא כל הביברין שוין. זה הכלל: כל המחוסר צידה אסור, ושאינו מחוסר צידה מותר.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף יג עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אנחנו תלמוד ירושלמי, מסכת ביצה, דף י&quot;ג. נתחיל מהדף הקודם, תחילת הפרק, תחילת המשנה, פרק ג' הלכה א'. וזאת המשנה: '''אין צדין דגים מן הביברין, ואין נותנין לפניהם מזונות, אבל צדין חיה ועוף מן הביברין, ונותנין לפניהן מזונות. רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל הביברין שוין. זה הכלל, כל המחוסר צידה אסור ושאינו מחוסר צידה מותר'''.

אומרת הגמרא, תנן, למדנו משנה: '''אין צדין דגים מן הביברין ואין נותנין לפניהם מזונות, אבל צדין חיה ועוף מן הביברין'''. עכשיו, אם אני אומר שמותר לצוד ביום טוב חיה ועוף מן הביברין, משמע שחיה ועוף שמצויים בביבר נחשבים כמו ניצודים, כן? לכן שייך ציד אחרי ציד. אז לכן מותר לצוד מתוך הביבר. אבל מכאן אני מבין שלהכניס חיה ועוף לביבר זה נקרא צד, זה אסור. כן? כלומר, אם אדם מכניס חיה עוף לתוך ביבר, אז זה כאילו שהוא צד אותו, ואסור. כעובדה שהרי אחרי זה מותר לתפוס מן הביבר, כי בתוך הביבר הוא נחשב ניצוד.

אמר רבי חיננא: אם ככה, '''מתניתין דלא כרבי יהודה'''. דתני רבי יהודה אומר, הצד ציפור למגדל, כלומר אם הוא צד ציפור על ידי שהכניס לה למגדל, או צבי על ידי שהכניס אותו לבית, הוא חייב. משמע מכאן דווקא לבית. אבל אם הוא הכניס את הצבי לגינה או לביברים, הוא פטור. כן? משמע מכאן שמכניס צבי לביבר לא נחשב צד, ולכן מי שיצוד בתוך הביבר יהיה חייב. אז זה לא כמו המשנה, אז לכן המשנה שלנו לא כמו רבי יהודה.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_יג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שלישי#דף יג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|יג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;26&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; &lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אין צדין ביום טוב דגים מן הביברין ואין נותנין לפניהם מזונות, אבל צדין חיה ועוף מן הביברין. משמע שחיה ועוף המצוים בביבר נחשבים כבר ניצודים, ולכן מותר לצוד אותם מתוך הביבר. ומכאן שהמכניס חיה ועוף לביברהרי זה צד ואסור}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חיננא}}: מתניתין דלא כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}}, דתנינן תמן: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: הצד צפור {{ירו&quot;מ-ביאור|על ידי שהכניסה}} למגדל וצבי לבית חייב. הא לגינה ולביברין פטור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שהמכניס צבי לביבר לא נחשב צד, ואם כך הצד צבי מןהביבר נחשב צד}}. מחלפה שיטתי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ה דרבי יודה דתנינן אין צדין דגים מן הביברים ואין נותנין לפניהן מזונות הא לגינה ולביברין פטור מחלפה שיטתון}} דרבנן, {{ירו&quot;מ-ביאור|האם חכמים חזרו בהם}} דתנינן: וחכמים אומרים: {{שוליים|ג_ג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_ג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שלישי#ג_ג|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כדעת הירושלמי המבחין בין ביבר קטן (שנחשב תפוס וניצוד, ואסור לצוד ממנו) לגדול, ובין חצר מקורה לשאינה מקורה, וכך הכריעו הרמב״ם והשו״ע להלכה.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|תמן }}צפור למגדל וצבי לגינה ולחצר {{ירו&quot;מ-הוסר|ולביברים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולביברין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שהמכניס צבי לחצר נחשב צד}}. ותנינן {{ירו&quot;מ-הדגשה|תמן}}: אבל צדין חיה ועוף מן הביברין ונותנין לפניהן מזונות. הא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מגינה ומחצר אסור לצוד, משמע שהמכניס צבי}} לגינה {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולחצר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לחצר}} לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|נחשב צד}}. כאן בחצר מקורה, כאן בחצר שאינה מקורה. והא תנינן גינה - אית לך מימר {{ירו&quot;מ-ביאור|אפשר לאמר}} גינה מקורה? אלא כאן בגדולה, כאן בקטנה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: התם: זה הכלל: כל המחוסר צידה אסור, ושאינו מחוסר צידה מותר}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי עולא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן ישמעאל}} אמר: בעון קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאלו את}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} ניתני: כל המחוסר צידה חייב, ושאינו מחוסר צידה פטור? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו במשנה במסכת שבת}}. אמר לון: ולא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום טוב}}{{ירו&quot;מ-הוסר| בנעל לתוכה}} אנן קיימין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שאין בו חיוב חטאת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שייך לאמר בו חייב ופטור, ולכן אמרו}}: כל המחוסר צידה אסור, ושאינו מחוסר צידה מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: {{תנא-ירו&quot;מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר: לא כל הביברין שוין. זה הכלל: כל המחוסר צידה פטור, ושאינו מחוסר צידה חייב. איזה ביבר מחוסר צידה}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה}}: {{שוליים|ג_ד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_ד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שלישי#ג_ד|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי יוסי ברבי בון בשם רבי אמי, שהאיסור הוא רק בדג שבמצדתא (מקום שצריך מצודה לצוד ממנו), אך ממקום שהמים רדודים ואין צריך צידה (נגרים) - שוחטין ממנו ביו״ט, וכך נפסק ברמב״ם ובשו״ע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;כל שהוא מחוסר נשבים {{ירו&quot;מ-ביאור|שצריך להביא מצודה כדי לצוד אותו}} מחוסר צידה, ושאינו מחוסר נשבים {{ירו&quot;מ-ביאור|שאין צריך להביא מצודה כדי לצוד אותו}} אינו מחוסר צידה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: שוחטין מן הנגרים {{ירו&quot;מ-ביאור|מקום שהמים רדודים והדג לא יכול לשחות}}, ואין שוחטין לא מן המכמורות ולא מן המצדות {{ירו&quot;מ-ביאור|שניצוד ביום טוב}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אימי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אמי בן נתן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שאסור זה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|במצרתא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מצדתא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דשיתייא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דשייתא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|גדולות}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}צד הוא {{ירו&quot;מ-הוסר|בפיטס}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בפיטם}} {{ירו&quot;מ-ביאור|חבית}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר: {{שוליים|ג_ה}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_ה&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שלישי#ג_ה|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק שמותר לפתוח סוכרא דנהרא ביום טוב, כדברי רבי יודן שדין זה נאמר במקום שסתם הפתחים בטסים כך שאין לדג שום אפשרות לברוח, שאז אין כאן צידה חדשה אלא נטילת דבר הנצוד מאליו; כך נפסק ברמב״ם ובשו״ע להתיר.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;סוכרא דנהרא שרי. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: בהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|דטסיס}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שסתם הפתחים בטסים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין שום אפשרות לדג לברוח}}.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ג_ב|ירושלמי ביצה, פרק ג, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ג_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ג_ו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_ו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שלישי#ג_ו|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון המשנה בירושלמי - אין ליטול מן המצודות ביום טוב אלא אם ידוע בבירור שניצודו מערב יום טוב, שאין הדבר מוכח מאליו וחיישינן שניצודו ביום טוב עצמו&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מצודות חיה ועופות ודגים שעשאן מערב יום טוב לא יטול מהן ביום טוב אלא אם כן ידוע שניצודו מבעוד יום. מעשה בעובד כוכבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזלות}} אחד שהביא דגים ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, ואמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}: מותרין הן, אלא שאין רצוני לקבל הימנו.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מצודות חיה ועופות ודגים שעשאן מערב יום טוב לא יטול מהן ביום טוב, אלא אם כן ידוע שניצודו מבעוד יום}}. מי מודיע אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|ניצודו מבעוד יום? אם}} נתקלקלה המצודה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מבעוד יום}} דבר בריא שניצודו מבעוד יום. אבל אם {{ירו&quot;מ-הוסר|לק}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} נתקלקלה המצודה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מבעוד יום}} דבר בריא שלא ניצודו מבעוד יום. ואפילו נתקלקלה המצודה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מבעוד יום}} וחש {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה לא נחוש}} לומר שמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|נתקלקלה מעצמה או על ידי חיה אחרת שלא נצודה ואותם שבמצודה שמא}} לא ניצודו מבעוד יום? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}}: בפורש {{ירו&quot;מ-הדגשה|את המצודה}} בחורשין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמצויות שם חיות}}. תדע לך שהוא כן, דתנינן: דגים ודגים לא במקום שהן מצויין {{ירו&quot;מ-הדגשה|פורשים רשת}}. והכא {{ירו&quot;מ-ביאור|אף כאן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בפורש מצודה}} במקום שחיה ועוף מצויין. תנן: מעשה שהביא נכרי דגים ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר: מותרים הם, אלא שאין רצוני לקבלם}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|בשם}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי עוזיאל בריה דרבי חונייה דברת חוורן}} סברין מימר: מותרין למחר {{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל באותו יום אסורים משום ספק הכן}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|חזקיה}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי עוזיאל בריה דרבי חונייה דברת חוורן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}}: מותרין ממש. סברין מימר: {{ירו&quot;מ-הוסר|ספיקן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ספק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הכן}} התירו. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינה}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונתן}} תריהון אמרין: {{שוליים|ג_ז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_ז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שלישי#ג_ז|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כתנא קמא שספק הכן אסור, וכן פסקו הרמב״ם והשו״ע שספק הזמנה אסור&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ספק הכן אסור. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: ספק הכן מותר. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייה רבה}} ו{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי שמעון ברבי}} חד אמר: העובד כוכבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזלות}} צריך הכן, וחורנה אמר: {{שוליים|ג_ח}}אין העובד כוכבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזלות}} צריך הכן. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא {{ירו&quot;מ-ביאור|מי אמר את זה ומי אמר את זה}}. מן מה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מיבעי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיעני}} {{ירו&quot;מ-ביאור|איחר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מייתי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מיתיקומיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קומיה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לבא לפני}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייה רבה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשבת}}, והוא אמר לו: הן הויתה {{ירו&quot;מ-ביאור|איפה הייתה}}? והוא אמר ליה: שיירתה הוות עברה והוינא אכול מינה תאינים. ממה ש{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבה}} לא העיר ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על כך}} הוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}} אמר: אין העובד כוכבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזלות}} צריך הכן. חד תלמיד מן ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימיי}} אזל לאנטרוס {{ירו&quot;מ-ביאור|כפר של גויים}}, אייתון ליה דורמסקנא {{ירו&quot;מ-ביאור|הביאו לו שזיפים}} ואכל. חד תלמיד מן ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אזל לתמן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אייתו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ן}} ליה דורמסקנא {{ירו&quot;מ-ביאור|הביאו לו שזיפים}} ולא אכל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אתא ואמר קומי רביה, אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}}: ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}} נהיג כשיטת{{ירו&quot;מ-הדגשה|יה}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימיי}}, ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימיי}} אמר: אין העובד כוכבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזלות}} צריך הכן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: דמדמניות שבכרם {{ירו&quot;מ-ביאור|ענבים שנפלו לארץ ועדיין הם טובים}} הרי אלו אסורות {{ירו&quot;מ-הדגשה|שודאי נפלו היום שהרי הם נמאסות מהר. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חונה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: השיצים {{ירו&quot;מ-ביאור|תמרים}} שבכפים הרי אלו מותרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שדרכן להשמר שם ומסתמא נפלו קודם שבת}}.&lt;br&gt;&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ג_ג|ירושלמי ביצה, פרק ג, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ג_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף יג עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
שואלת הגמרא: '''מחלפה שיטתי דרבנן'''? דתנינן, '''וחכמים אומרים: צפור למגדל וצבי לגינה ולחצר'''. כלומר הציפור, הציד שלה, אם הוא יכניס לתוך מגדל הוא יהיה חייב, וצבי הוא יהיה חייב אם הוא יכניס לתוך גינה, לחצר. משמע שמכניס צבי לחצר נחשב צד. ואילו למדנו במקום אחר שחכמים אומרים, '''אבל צדין חיה ועוף מן הביברין ונותנין לפניהן מזונות'''. כן? כלומר, דווקא מהביבר מותר לתפוס כי הוא כבר ניצוד שמה. משמע מכאן '''הא לגינה לא'''. כן? משמע מכאן שהמכניס צבי לגינה או לחצר לא נחשב צד. כן? כי אם אתה אומר שלתפוס בתוך הגינה או חצר נחשב ציד, סימן שלהכניס אותו לתוך הגינה או חצר לא נקרא ציד. כן?

'''כאן בחצר מקורה, כאן בחצר שאינה מקורה'''. כלומר, אם החצר היא מקורה, אז כשמכניסים לתוכה זה נקרא ציד, ותפיסה בתוכה מותרת, אין בו ציד, ואם החצר לא מקורה אז הפוך. כשמכניסים בתוכה זה לא ציד, אבל תפיסה בתוכה נקראת ציד.

'''והא תנינן גינה''' - הרי באותו מקום מופיע גם גינה. חצר מקורה יש, אבל גינה, הרי זה עשוי לגדל בה ירקות, אז גינה אין לה גג, כן? '''אית לך מימר גינה מקורה'''? '''אלא כאן בגדולה, כאן בקטנה'''. כלומר הכל תלוי בגודל.

תנן, זה הכלל, '''כל המחוסר צידה אסור ושאינו מחוסר צידה מותר'''. אמר רבי עולא, בעון קומי רבי אחא: למה לא ניתני '''כל המחוסר צידה חייב ושאינו מחוסר צידה פטור'''? למה כתוב פה מותר ואסור? תכתוב חייב ופטור, כמו שמופיע במשנה במסכת שבת. אמר לו: '''ולא אנן קיימין'''? אנחנו מדברים ביום טוב, כן? וכיוון שביום טוב אין חיוב של חטאת, אז לא שייך לומר בכלל חייב ופטור. אז לכן הוא אמר '''כל המחוסר צידה אסור ושאינו מחוסר צידה מותר'''.

ותנן - למדנו משנה, '''רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל הביברין שוין. זה הכלל. כל המחוסר צידה אסור ושאינו מחוסר צידה מותר'''. שואלת הגמרא איזה ביבר מחוסר צידה? אמר רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה: '''כל שהוא מחוסר נשבים מחוסר צידה, ושאינו מחוסר נשבים אינו מחוסר צידה'''. כלומר, צריך רשת כדי לתפוס אותו, ושאינו מחוסר נשבים, זה אינו מחוסר צידה. כלומר, אם אני לא צריך איזה כלי כדי לתפוס את הבעל חיים, אז זה נקרא שהוא לא מחוסר צידה.

תנן, '''שוחטין מן הנגרים'''. כלומר נגרים, זה מקום שהמים רדודים שהדג לא יכול לשחות. '''ואין שוחטין לא מן המכמורות ולא מן המצדות''', כן? כי הבעלי חיים ניצודו שם ביום טוב. אמר רבי יוסי ברבי בון בשם רבי אימי, מה שאסור זה דווקא ממצודת שיטה, כלומר מצודות גדולות, של רשתות. אמר שמואל, צד הוא בפיטס - כלומר, אבל אם הוא צד נניח בחבית, אז זה מותר. משהו קטן, אז הדג נחשב ניצוד בתוכו.

רב אמר, סוכרא דנהרא שרי, כלומר אם סוגרים את הנהר ואז המים מתייבשים, כן? מחלחלים באדמה והדגים נשארים על היבשה, אז זה מותר. אמר רבי יודן, בהוא - כלומר דווקא אם סגרו את שני הצדדים, כן? שסככו את הנהר משני הצדדים עם פחי מתכת שלדג אין שום אפשרות לברוח, אז זה מותר. אבל אם יש לו אפשרות לברוח, אז עדיין זה לא נקרא שצד אותו מערב יום טוב, לכן ביום טוב גם אסור.

פרק י&quot;א במשנה: '''מצודות חיה ועופות ודגים שעשאן מערב יום טוב לא יטול מהן ביום טוב, אלא אם כן ידוע שניצודו מבעוד יום. מעשה בעובד כוכבים אחד שהביא דגים לרבן גמליאל, ואמר רבן גמליאל: מותרין הן, אלא שאין רצוני לקבל הימנו'''.

שואלת הגמרא: מי מודיע אם ניצודו מבעוד יום? איך הוא יודע? אז אומרת הגמרא, '''אם נתקלקלה המצודה - דבר בריא שניצודו מבעוד יום, אבל אם נתקלקלה המצודה - דבר בריא שלא ניצודו מבעוד יום'''. כן, הוא רואה את הרשת. אם הוא רואה שהרשת התקלקלה, כי היא לא בטוחה כמו שהייתה קודם, אז ברור שיש שם דגים או בעל חיים, כן? אם מדובר על מלכודת.

שואלת הגמרא, '''ואפילו נתקלקלה המצודה וחש לומר שמא לא ניצודו מבעוד יום'''? למה לא נחוש לומר שמא התקלקלה מעצמה, או הייתה איזו חיה אחרת שהיא עצמה לא ניצודה, ואותם שבמצודה שמא לא נצודו מבעוד יום אלא רק אחר כך.

אמר רבי יוסי ברבי בון: '''בפורש בחורשין''', כן, מדובר שהוא פורש לה במקום שמצויות שם חיות בכמות. תדע לך שהוא כן, דתנן דגים - הרי במשנה גם כתוב דגים ובעלי חיים. אמרנו '''דגים לא במקום שהן מצויין'''. כלומר שמים במים. אם אנחנו נמצאים באיזה אגם ובאגם הזה אין דגים, אז אין לשים רשת, הדגים לא יבואו משום מקום. אז ברור ששמים את הרשת במקום שיש דגים. אז גם כאן מדובר שאת המצודה פרשו במקום שחיות מצויות.

תנן, מעשה שהביא נכרי דגים לרבן גמליאל, ואמר מותרים הם אלא שאין רצוני לקבלן. סברין למימר - כלומר תלמידי החכמים חשבו לומר שהוא התכוון לומר מותרים למחר, אבל באותו יום אסור משום ספק אכן, זה מוקצה. גם רבי חזקיה ורבי עוזיאל בריה דרבי חונייה דברת חוורן אמרו מותרים ממש. למה? כי סברין מימר '''התירו''', כי הם סוברים שכל ספק אכן מותר. הרי לא ברור שהוא תפס את זה בשבת, אולי תפס את זה ביום חול.

רבי חנינה ורבי יונתן תריהון אמרין '''ספק הכן אסור'''. רבי יוחנן אמר '''ספק הכן מותר'''. רבי חייה רבה ורבי שמעון ברבי חד אמר העובד כוכבים צריך הכן, וחורנה אמר אין העובד כוכבים צריך הכן. כן, כלומר זה שאלה אחרת בכלל. גם אם אני יודע שהוא תפס אותם ביום טוב, השאלה אם גוי צריך הכנה או לא, אם שייך בכלל בגוי מוקצה משום הכנה.

'''ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא'''. לא יודעים בדיוק מי אמר שגוי צריך הכנה ומי אמר שגוי לא צריך הכנה. '''מן מה דרב''' - רב הלך לבוא לפני רבי חייה רבה, והוא אמר לו: '''הן הויתה'''? כלומר איפה היית? והוא אמר ליה: '''שיירתה הוות עברה והוינא אכול מינה תאינים'''. כלומר אני אכלתי שם תאנים מהשיירה של הגויים. אז ממה שרבי חייא רבה לא העיר לרב על כך, משמע שהוא סובר אין העובד כוכבים צריך הכן, מכאן שהוא סובר שגוי לא צריך הכנה. כן, גם אם הגוי תפס את זה ביום טוב או בשבת, אז זה מותר.

חד תלמיד מן דרבי סימיי אזל לאנטרוס, עיירה של גויים. '''אייתון ליה דורמסקנא ואכל''', הביאו לו שזיפים והוא אכל. '''חד תלמיד מן דרבי יהושע בן לוי אזל לתמן, אייתו ליה דורמסקנא ולא אכל'''. אתא ואמר קומי רביה - הוא אמר לרב שלו: תראה, אני לא אכלתי, אבל הוא אכל. אמר: '''ד ו נהיג כשיטת דרבי סימיי''', עזוב אותו, הוא נוהג כמו הרב שלו, רבי סימיי, '''דרבי סימיי אמר אין העובד כוכבים צריך הכן'''.

אמר רבי אבהו בשם רבי יהושע בן לוי, דמדמניות - כלומר זה ענבים שנפלו לארץ ועדיין הם טובים. '''דמדמניות שבכרם הרי אלו אסורות'''. כן, כי אם אני רואה בשבת ענבים על הרצפה, אז ודאי הם נפלו היום, כי ענבים נמעכים מהר. אז אם לא נפלו באותו יום אלא נפלו יום קודם, מסתמא כבר נמלים היו עולים עליהם, כי זה דבר מתוק, מסתמא היו נרקבות.

רב חונה בשם רב: '''השיצים שבכפים הרי אלו מותרין'''. כלומר תמרים שנמצאים בכפים הרי הם מותרים. אתה רואה אם אני מוצא תמרים בתוך הענפים של הדקל, כן, כלומר מדובר בדקל שהוא נמוך, לכאורה, כי הרי אסור להשתמש באילן אם הוא יותר משלושה טפחים, אז או שמדובר שזה נפל בשבת עצמה - לא משנה, אבל הרעיון שהתמרים שנפלו לתוך הכפים, אני אומר שמסתמא הם נפלו ביום חול, כיוון שהם נשמרים שמה, כן, ויש לנו הרי שישה ימים בשבוע חול ויום אחד שבת. אז בעצם רוב הימים - הסיכוי שהוא נפל זה בימי חול, ולכן הם מותרים.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק ג|יג א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק ג|יג ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_יד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שלישי#דף יד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר ביצה יד.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר ביצה יד&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|יד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;27&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בהמה מסוכנת {{שוליים|ג_ט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_ט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שלישי#ג_ט|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כחכמים המחמירים, וכן פסקו הרמב״ם והשו״ע, שאין ר' עקיבא יחיד כנגד רבים&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;לא ישחוט אלא אם כן ידוע שהוא יכול {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} ממנה כזית צלי מבעוד יום. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} אומר: אפילו כזית חי מבית טביחתה. {{שוליים|ג_י}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_י&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שלישי#ג_י|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי שאין מביאים במוט ובמוטה משום שנחזה כהוצאה מרשות לרשות כדרך חול, אבל מביא איברים איברים כדי צרכי היום&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;שחטה בשדה לא יביאנה במוט ובמוטה, אבל מביאה בידו איברים איברים.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} בשם רבנן דתמן: שחטה ואכלו {{ירו&quot;מ-הוסר|זאיבים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זאבים}} בני {{ירו&quot;מ-הוסר|מיעיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מעיה}} {{שוליים|ג_יא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_יא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שלישי#ג_יא|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כהירושלמי שחזקת בני מעים כשרים, שאין חוששים לנקב מצוי, וכן פסקו הרמב״ם והשו״ע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;כשירה, שחזקת בני {{ירו&quot;מ-הוסר|מיעים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מעים}} לכושר. וחש {{ירו&quot;מ-ביאור|למה לא נחוש}} לומר: שמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה בהן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ניקבו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נקב}}? חזקת בני {{ירו&quot;מ-הוסר|מיעים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מעים}} כשירין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: שחטה בשדה לא יביאנה במוט ובמוטה, אבל מביאה אברים אברים}}. תני: אבל {{שוליים|ג_יב}}מביאה הוא על גב עורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף שהעור מוקצה}}. כיצד הוא עושה? משייר ממנה אבר אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|מחובר לעור}} ומביאו עמו.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ג_ד|ירושלמי ביצה, פרק ג, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ג_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
בכור שנפל לבור. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: ירד המומחה ויראה אם יש בו מום יעלה וישחוט, ואם לאו לא ישחוט. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: {{שוליים|ג_יג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_יג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שלישי#ג_יג|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כרבי יהודה שאם לא ניכר מומו מערב יום טוב אינו מן המוכן ואסור לשחטו, כפי שהכריעו הרמב״ם והשו״ע, ופתרו את הסתירה בין שתי שיטותיו של רבי יהודה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;כל שאין מומו ניכר מערב יום טוב אין זה מן המוכן.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מחלפה שיטתיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|האם רבי יהודה חזר בו}}, דתנינן תמן: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אם לא היתה נבילה מערב שבת אסורה לפי שאינה מן המוכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכיוון דאתקצאי בין השמשות איתקצאי לכולי יומא}}. והכא הוא אמר: הכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף שבין השמשות היתה אסורה, אם המומחה יראה ביום טוב שיש לה מום מותר לשחטה}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} כדעתיה, ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} אמר: אין המומחה תורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהיה בה מום מערב יום טוב כבר היא מן המוכן, רק צריך תיקון שאסרו חכמים ביום טוב, וזה כמו טבל שאם עבר והפריש מותר}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משנתנו}} ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} היא, ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} עבד ראיית בכור כראיית&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף יד עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
בסדר, הנה התמלול המתוקן עם ההדגשות:

אנחנו ממשיכים בירושלמי מסכת ביצה, דף י&quot;ד, תחילת המשנה, פרק ג' לחגים. הנה עוד המשנה: '''בהמה מסוכנת לא ישחוט, אלא אם כן יודע שהוא יכול לאכול ממנה כזית צלי מבעוד יום'''. מותר-- אסור לשחוט ביום טוב, אלא אם כן הוא יודע שביום טוב יספיק לאכול אפילו כזית צלי. '''רבי עקיבא אומר אפילו כזית חי מבית טביחתה'''. '''שחטה בשדה לא יביאנה במוט ובמוטה''', כמו שסוחבים בהמות עם שתי מקלות, '''אבל מביאה בידו איברים איברים'''.

ואמר רבי אבא בשם רבנן דתמן: '''שחטה ואכלו בני כשירה, שחזקת בני לכושר'''. כלומר, סתם בני מאים אין בהם נקבים. שואלת הגמרא ולמה לא נחוס שמא היה בה נקב? ולמה חזקת בני מאה הם כשרים כמו שאמרנו.

תני: '''אבל מביאה הוא על גב עורה'''. כלומר הוא יכול להביא את העור למרות שהעור הוא מוקצה. יכול גם להביא אותה על גב עורה. כיצד הוא עושה? '''משייר ממנה אבר אחד ומביאו עמו''', כי הוא מביא את האיבר האחרון ביחד עם העור.

פרק ג'. הנה המשנה: '''בכור שנפל לבור. רבי יהודה אומר: ירד המומחה ויראה, אם יש בו מום יעלה וישחוט, ואם לאו לא ישחוט. רבי שמעון אומר: כל שאין מומו ניכר מערב יום טוב אין זה מן המוכן'''.

אומרת הגמרא: מחלפה שיטתיה דרבי יהודה, דתנינן תמן: '''רבי יהודה אומר: אם לא היתה נבילה מערב שבת אסורה לפי שאינה מן המוכן'''. כלומר אם יש לנו בהמה שהתנבלה בשבת אז גם חותכים את הנבלה לפני הכלבים, כך כתוב. אז אומר רבי יהודה שאם היא היתה נבלה מערב שבת אסורה לפי שאינה מוכן, כלומר כיוון שהיא הוקצתה בין השמשות - כיוון שבין השמשות היא לא היתה ראויה לכלבים אז היא מוקצה לכולי יומא, ולכן אסור אם היא מתה בשבת לתת לכלבים.

והכא הוא אומר הכין, כלומר שלמרות שבין השמשות היא היתה אסורה כיוון שהמומחה לא ראה אותה, אבל אם מומחה יבוא ביום טוב ויבדוק אותה ויש לה מום, אז מותר לשחוט אותה. לכאורה זו סתירה.

'''רבי יהודה כדעתיה''', רבי יהודה אומר '''אין המומחה תורה''', כלומר בעצם מצד הדין לא צריך מומחה לבדוק את זה. אז כיוון שהיה בו מום מערב יום טוב אז זה כבר נקרא מוכן, וזה דומה לטבל שאם עבר והפריש אותו מותר.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_יד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שלישי#דף יד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|יד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;28&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; טריפה. כמה דאת אמר תמן: רואין את הטריפה ביום טוב, ודכוותה רואין את הבכור ביום טוב. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}} בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל}}: דמאי מדבריהם וראיית טריפה מדבריהן. כמה דאת אמר: רואין את הטריפה ביום טוב, ודכוותה מפרישין את הדמאי ביום טוב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר: כל שאין מומו ניכר מערב יום טוב אין זה מן המוכן. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בן חנינה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לשיטת}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} כל שמומו ניכר מערב יום טוב, ולא התירו מומחה אלא ביום טוב אין זה מן המוכן. והא תני: עגל {{ירו&quot;מ-הוסר|בכור }}שנולד מן הטריפה ביום טוב מותר אף שלא היה ראוי בין השמשות, גם לא אגב שחיטת אמו. משמע ש{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא סובר דכיוון דאתקצאי בין השמשות איתקצאי לכולי יומא, ולמה בבכור הוא אוסר}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעגל עומד ומצפה מתי יולד ולא מקצה דעתו ממנו. הכא אסור לראות מומים ביום טוב ואינו מצפה מתי יבא מומחה ויראנו והוי מוקצה. ומה שאמרה המשנה וראהו מומחה}} תיפתר שעבר המומחה וראהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון דאתקצאי בין השמשות אסור}}. אתא עובדא קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אימי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אמי בן נתן}} וסבר מימר: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} הלכה כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}}. אייתי {{ירו&quot;מ-ביאור|הביא}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הושעיה}} מתניתא דבר קפרה מדרומא ותנא: וחכמים אומרים: כל שמומו ניכר מבערב יום טוב, ולא התירו מומחה אלא ביום טוב אין זה מן המוכן. וקיבלה וחזר ביה. אותו ואת בנו שנפלו לבור. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: יעלה את הראשון על מנת לשחוט וישחוט, והשני עושין לו פרנסה במקומו שלא ימות. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{שוליים|ג_יד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_יד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שלישי#ג_יד|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כדברי הירושלמי שההערמה מותרת ביום טוב, וכן הביאו הרמב״ם והשו״ע להלכה כדוגמת המפריש שני חלות ואינו מחשב בפירוש איזו לשחיטה, שבזה מותר להערים&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;יעלה את הראשון על מנת לשחוט ולא ישחוט, ויערים ויעלה את השני אף על פי שלא חישב לשחוט אחד מהן מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני: כיצד מפרישין חלת טומאה ביום טוב של פסח}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: לא תקרא לה שם עד שתאפה. כיצד יעשה על דעתי ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי ממה נפשך מתעסק בחלה אחת שלא לצורך. כשמכניסה לתנור מערים ואומר: זו אני רוצה לאכול וזו אני רוצה לאכול, ואופה את כולה. וכשהוא רודה אחר כל אחת שרודה מערים ואומר: זו אני רוצה ליישן זו אני רוצה ליישן, ומשייר אחת בתנור והיא נשרפת. אמר}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא זהו חמץ שמוזהרין עליו בבל יראה ובבל ימצא, אלא מפרישתה ומנחתה עד הערב, ואם החמיצה החמיצה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בון בר חייה}} בעי: מחלפה שיטתיה דרבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|האם רבי אליעזר חזר בו}}? {{ירו&quot;מ-הוסר|תמן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הכא בהפרשת חלה בטומאה}} הוא אמר: מותר להערים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ותמן באותו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והכא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ואת בנו}} הוא אמר: אסור להערים. {{ירו&quot;מ-הוסר|תמן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הכא}} משום בל יראה ובל ימצא, והכא מה אית לך? מחלפה שיטתיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}}: תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחלה}} הוא אמר: אסור להערים, והכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|באותו ואת בנו}} הוא אמר: מותר להערים. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אידי}}: כאן {{ירו&quot;מ-הדגשה|להעלות בהמה זה רק}} שבות וכאן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאפות ביום טוב}} חייב חטאת {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלקות}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה ברבי בון}}{{ירו&quot;מ-הוסר|אר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|הכא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר: תמן באותו ואת בנו התירו}} כדי לחוס על ניכסיהן של ישראל, {{ירו&quot;מ-הוסר|תמן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הכא}} מה אית לך? {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יצחק}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יאשיה}} חד כהדין וחד כהדין.&lt;br&gt;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ג_ה|ירושלמי ביצה, פרק ג, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ג_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף יד עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
רבי חונה בשם רבי אבא: דרבי יהודה היא, '''דרבי יהודה עבד ראיית בכור כראיית טריפה'''. כמה דאת אמר תמן: '''רואין את הטריפה ביום טוב''', הרי לראות טריפה מותר, אז באותו דבר כיוון דרואים את הבכור ביום טוב.

רבי יודן בעי: דמאי מדבריהם וראיית טריפה מדבריהן. אז כיוון דאמר '''רואין את הטריפה ביום טוב''', אז כיוון דרא '''מפרישין את הדמאי ביום טוב''', אם מותר להפריש דמאי.

ואתה אמר תא שמע: '''רבי שמעון אומר כל שאין מומו ניכר מערב יום טוב אין זה מן המוכן'''. אמר רבי אבהו בשם רבי יוסי בן חנינה, דשלת רבי שמעון: '''כל שמומו ניכר מערב יום טוב, ולא התירו מומחה אלא ביום טוב אין זה מן המוכן'''. כלומר היה לו מום ניכר, אבל מומחה לא ראה אותו אלא ביום טוב, עדיין זה נקרא לא מוכן.

שואלת הגמרא: והא תני '''עגל שנולד מן הטריפה ביום טוב מותר'''? כן, הרי העגל לא היה מותר, הוא לא היה ראוי בין השמשות, כי אם זה היה נניח עגל שנולד מבהמה כשרה אז זה היה ראוי אגב אימו - יכולתי לשחוט את האמא שלו והוא עצמו היה ניתר, זה בן פקוע. אבל כאן שהאמא היתה טריפה אז הוא לא היה ראוי על ידי שחיטת אימו, יוצא שבין השמשות הוא לא היה ראוי, '''גם לא אגב שחיטת אמו'''.

רואים מכאן שבעצם רבי שמעון לא חושש, הוא לא סובר את העניין שכיוון והוקצה בין השמשות הוקצה לכולי יומא. אז אם ככה, למה בכור הוא אוסר? למה בכור אם היה לו מום מערב יום טוב ורק החכם לא ראה אותו אלא ביום טוב - למה שיאסור? הרי הוא לא סובר כיוון והוקצה, אז הרי כיוון עכשיו שהחכם ראה אותו התירו אותו, צריך שיהיה מותר.

אמר לכם זה שונה: עגל עומד ומצפה מתי יוולד, האדם לא מקצה את זה מדעתו, הוא יודע שהעגל עתיד להיוולד, אז לכן בעצם הוא לא מוקצה. אבל הכא, הרי לראות מומים ביום טוב אסור לפי רבי שמעון. אז אם זה ככה הוא לא מצפה מתי יבוא מומחה ויראנו כי זה אסור, אז אם כן זה מוקצה.

אז מה שהמשנה אמרה שראה הוא מומחה - אמר רב חסדא: '''תיפתר שעבר המומחה וראהו''' במקרה, היה שם מומחה והסתכל, אבל לא רואים מומחה מצד הדין. אז כיוון שהוקצה בין השמשות הוא אסור. כלומר לפי רבי שמעון, כיוון שהוא לא מצפה מתי יבוא מומחה כי זה אסור לראות מומים, אז לכן אפילו אם מומחה ראה אותו אז זה מוקצה.

אתא עובדא קומי רבי אימי וסבר מימר: רבי יהודה ורבי שמעון הלכה כרבי יהודה. אייתי רב הושעיה מתניתא דבר קפרה מדרומא ותנא: '''וחכמים אומרים: כל שמומו ניכר מבערב יום טוב, ולא התירו מומחה אלא ביום טוב אין זה מן המוכן'''. כלומר בעצם חכמים פסקו כמו רבי שמעון והוא חשב להתיר כמו רבי יהודה, אבל הביאו משנה שאומרת שדעת חכמים שאם המומחה ראה את זה רק ביום טוב אז זה נקרא לא מוכן כמו רבי שמעון. אז הוא כיוון וחזר ביה.

ואתה גמר: '''אותו ואת בנו שנפלו לבור. רבי אליעזר אומר: יעלה את הראשון על מנת לשחוט וישחוט''', כי אסור להערים, '''והשני עושין לו פרנסה במקומו שלא ימות. רבי יהושע אומר: יעלה את הראשון על מנת לשחוט ולא ישחוט, ויערים ויעלה את השני'''. הרי אני לא רוצה אותו, אני מעדיף את השני, יעלה את השני, '''ואף על פי שלא חישב לשחוט אחד מהן מותר'''. כלומר, גם אם בסוף החליט לא לשחוט אף אחד מהם, זה מותר, כי מותר להערים במקרה כזה.

ואתה גמר תני: למדנו כיצד מפרישין חלת טומאה ביום טוב של פסח. '''רבי אליעזר אומר: לא תקרא לה שם עד שתאפה'''. כיוון שאם היא תקרא שם הרי החלה הזאת היא טמאה, אז הכהן לא יכול לאכול את זה, ולשרוף את זה אסור, כי אסור למנות ביום טוב, ולהשאיר את זה ככה זה יחמיץ.

מה הוא עושה על דעת רבי אליעזר? הרי מה נפשך, מתעסק בחלה אחת שלא לצורך - הרי אם מכניס לתנור אחרי שהוא קרא שם אז זה מלאכה שלא לצורך וזה אסור. אז מה הוא עושה? מרים ואומר &quot;זו אני רוצה לאכול&quot;. כל חלה שהוא מכניס לתנור הוא אומר אני רוצה לאכול אותה, אחרי זה הוא אומר לא, אני מעדיף את השנייה, מכניס את השנייה וכך הלאה עד שהוא מכניס את כולם ואופה את כולם. וכשהוא רודה אז הפוך - אחרי כל אחת שהוא רודה הוא מרים ואומר את השנייה אני רוצה. ובסוף הוא משאיר אחת בתנור והיא נשרפת, והיא בעצם החלה.

אמר רבי הושעיה: לא זה חמץ שמוזהרים עליו בעלי &quot;בל יראה ובל ימצא&quot;, אלא מפרישה מן המנחה עד הערב, אם היא מחמיצה מחמיצה. כמו שאמרנו, אנחנו לא מוזהרים על תרומה - התורה אסרה את החמץ שלך, אבל ברגע שזה תרומה לא שייך לך, אז זה יכול להחמיץ ואין בזה איסור.

רבי בון בר חייה בעי: מחלפה שיטתיה דרבי אליעזר, הרי תמן באותו ואת בנו אומר '''אסור להערים''' - אמרנו שהוא חייב לשחוט אחת ואת השנייה עושה לה פרנסה, אסור להערים. ולוא הכא בפרשת חלה בטומאה הוא אומר שהוא מותר להערים - כל חלה מכניס פנימה והוא אומר שהוא רוצה את השנייה, לאחר מכן הוא מוציא, כל פעם הוא רוצה את השנייה ובסוף משאיר אחת שתישרף. אז זה הערמה.

איך מתרצת הגמרא? הכא משום בל יראה ובל ימצא. כלומר בהפרשת חלה בפסח האיסור הוא איסור חמור של בל יראה ובל ימצא, אבל תמן באותו ואת בנו - מה איתך?

מחלפה שיטתיה דרבי יהושע: הכא באותו ואת בנו הוא מתיר להערים - אמרנו שהוא אומר שמעלה את הראשון על מנת לשחוט הוא לא שוחט אותו, אבל את השני, ואפילו אם הוא לא רוצה, הוא לא שוחט אף אחד מהם, אז מותר להערים. ולו הכא בחלה הוא אומר אסור להערים.

אמר רבי אידי: כאן להעלות בהמה זה רק שבות, אז לכן הוא מתיר, אבל כאן לאפות ביומא זה חייב חטאת, הוא היה חייב מלקות, אז לכן הוא אוסר.

רבי יוסה ברבי בון אמר: תמן באותו ואת בנו התירו כדי לחוס על נכסיהן של ישראל. מה זה? סיבה אחרת - אומר שהסיבה שרבי יהושע מקל באותו ואת בנו זה כדי לחוס על נכסים של ישראל, שמא בהמה אחת מהם בבור תמות שמה. אבל הכא מה איתך? לגבי החלה הטמאה אין סיבה, אין פה שום הפסד לישראל.

'''רבי יצחק ורבי יאשיה''', חד כהדין וחד כהדין.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק ג|יד א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק ג|יד ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_טו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שלישי#דף טו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר ביצה טו.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר ביצה טו&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|טו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;29&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_טו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_טו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שלישי#ג_טו|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי טרפון שאין להזיזה ממקומה, כפי שהובא מעשה בשאלה שנשאלה לו, וכן פסקו הרמב״ם והשו״ע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;בהמה שמתה לא יזיזנה ממקומה. מעשה ששאלו את {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}} עליה {{שוליים|ג_טז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_טז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שלישי#ג_טז|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כדעת הזקנים שאין להזיז החלה הטמאה, כדברי רב מתנה שיש לחלק ולהחמיר בקודש (חלה) בשונה מנבלה חולין, וכן הביא ר' אבין ראיה מהמשנה עצמה שהחלה דינה כקודש ולא ככלב-אוכל; הרמב״ם פסק כך להלכה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ועל החלה שנטמאת {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום טוב}} ונכנס לבית המדרש ושאל, אמרו לו: לא יזיזום ממקומן.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: טעו ה' זקנים שהורו ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}} בלוד שאסור, שהרי הלכה כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר שמחתכים את הנבלה לכלבים}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנה}}: בבכור הוה עובדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור לתתו לכלבים}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבין}}: מתניתא אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: עליה ועל החלה שניטמאת. מה זו קודש אף זו קודש. בעון קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאלו את}} {{אמורא-ירו&quot;מ|לוי}}: מהו לראות את הטריפה בבית {{ירו&quot;מ-הוסר|אבל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אפל}}? אמר: לאפק לבר {{ירו&quot;מ-ביאור|צריך להוציאה החוצה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אימי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אמי בן נתן}} בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|שמעון}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שמעינן}} {{שוליים|ג_יז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_יז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שלישי#ג_יז|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרמב״ם על פי הירושלמי שדין ״לכל מראה עיני הכהן״ מחייב ראייה באור היום, ומכאן שאין רואים נגעים בבית אפל&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אין רואין את הנגעים בבית אפל {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב: לכל מראה עיני הכהן, וכי}}שמע{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}נן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אין רואין את הטריפה בבית אפל? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה ברבי בון}}: לא מטעם הזה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ציווה להוציא את הטרפה}} אלא שמא תימצא טריפה ויהא אסור לטלטלה. אתייא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהעמיד אתהמשנה בבהמת בכור, דמשמע שבחולין מותר}} כ{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} שפסק כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין מוקצה}}, וד{{אמורא-ירו&quot;מ|לוי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא רצה לראות טרפה בבית שמא תמצא טרפה}} {{שוליים|ג_יח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויהיה אסור להזיזה}} כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} שסובר כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש מוקצה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אר בא}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: הלכה כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}}. &lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ג_ו|ירושלמי ביצה, פרק ג, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ג_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ג_יט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_יט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שלישי#ג_יט|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כחכמים שאין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר, כלשון הסתם במשנה ההולכת בשיטתם, וכן פסקו הרמב״ם והשו״ע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אין נמנין על הבהמה בתחילה ביום טוב, אבל נימנין עליה מערב יום טוב ושוחטין ומחלקין ביניהן. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: שוקל אדם בשר כנגד הכלי או כנגד הקופיץ. וחכמים אומרים: אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אין נמנין על הבהמה בתחילה ביום טוב}}. הא להוסיף מוסיפים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון אם}} היו חמשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שותפים}} נעשין עשרה. תני: {{שוליים|ג_כ}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_כ&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שלישי#ג_כ|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי שאין אומרים ״הרי אני עמך בסלע/בשקל״ אלא ״הרי אני עומד למחצה לשליש ולרביע״, וכן פסקו הרמב״ם והשו״ע להלכה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;לא יאמר אדם לחבירו: הרי אני עמך בסלע, הרי אני עמך בשקל. אבל אומר הוא לו: הרי אני עומד למחצה לשליש ולרביע. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייה רבה}} ו{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי שמעון ברבי}} {{שוליים|ג_כא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_כא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שלישי#ג_כא|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי שמתיר שקילת מנה כנגד מנה רק בחול ולא ביום טוב, כפי שהביאו הרמב״ם (הלכות בכורות פ״א הי״ח) והשו״ע (יו״ד סי' שו ס״י)&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;שקלו מנה כנגד מנה בבכור. במה דברים אמורים? בחול. הא {{שוליים|ג_כב}}ביום טוב אסור על שם: אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: וחכמים אומרים: אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אבון}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב יהודה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף טו עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
נראה בתלמוד ירושלמי מסכת ביצה דף ט&quot;ו, תחילת פרק &quot;משילין&quot;. אומרת המשנה: '''בהמה שמתה לא יזיזנה ממקומה. מעשה ששאלו את רבי טרפון עליה ועל החלה שנטמאת''' — כלומר בהמה שמתה, וחלה שנטמאה — '''ונכנס לבית המדרש ושאל. אמרו לו: לא יזיזום ממקומן'''.

בגמרא אמר שמואל: '''טעו ה' זקנים שהורו לרבי טרפון בלוד שאסור, שהרי הלכה כרבי שמעון''' שאמר שמחתכים את הנבלה לפני הכלבים. אמר רב מתנה: '''בבכור הוה עובדא'''. כן, הדיון שם היה בבכור, כי בכור אסור לתתו לכלבים, אז לכן אסור גם להזיז אותו. אם זה היה בהמה רגילה זה היה מותר כי הלכה כרבי שמעון, אבל כיוון ששם מדובר היה בבכור אז לכן זה אסור.

אמר רבי אבין: '''מתניתא אמרה כן''', שבאמת מדובר בבכור, דתנן '''עליה ועל החלה שניטמאת'''. כלומר הקישו את שתיהן יחד, ששתיהן באו ביחד. כמו שהחלה הייתה קודש — '''מה זו קודש אף זו קודש''' — כלומר כנראה גם הנבלה הייתה של בהמת קודש.

בעון קומי לוי: מהו לראות את הטריפה בבית? כן, האם אפשר לראות את הטריפה בבית אפל? אמר: '''לאפק לבר''', צריך להוציא אותה החוצה. אמר רבי אימי בעי: '''אין רואין את הנגעים בבית אפל''', כן, דכתיב &quot;לכל מראה עיני הכהן&quot; שצריך לראות הנגעים, אז אסור שיהיה בית אפל. אבל וכי שמענו '''אין רואין את הטריפה בבית אפל'''? איפה שכתוב? אמר רבי יוסה ברבי בון: '''לא מטעם הזה''' ציווה לוי להוציא את הטריפה, '''אלא שמא תימצא טריפה ויהא אסור לטלטלה'''. כן, שהרי אם היא כבר טריפה היא תישאר בביתו בתור נבלה. אז לכן אמר: קודם כל נוציא את זה החוצה, לחוץ, ושם נבדוק, ואם היא טריפה היא תישאר שם.

אמרה הגמרא: '''אתייא דרב מתנה כשמואל''' שהוא הביא את המשנה בבהמת בכור, ששם — בחולין — מותר, אז זה כשמואל שפסק כרבי שמעון שאין מוקצה, '''ודלוי כרב° דסובר כרבי יהודה''' שיש מוקצה, לוי שלא רצה לראות טריפה בבית שמא תימצא טריפה ויהא אסור להזיז אותה. '''רבי אבא ורבי יהודה בשם שמואל: הלכה כרבי יהודה'''. לא כמו ששמענו קודם ששמואל פוסק כרבי שמעון, אלא גם שמואל פוסק כרבי יהודה.

אומרת המשנה: '''אין נמנין על הבהמה בתחילה ביום טוב, אבל נימנין עליה מערב יום טוב ושוחטין ומחלקין ביניהן. רבי יהודה אומר: שוקל אדם בשר כנגד הכלי או כנגד הקופיץ. וחכמים אומרים: אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר'''.

בגמרא למדו במשנה: '''אין נמנין על הבהמה בתחילה ביום טוב''' — '''הא להוסיף מוסיפים'''. כלומר אם היו בהתחלה חמישה נמנים על בהמה, אפשר להוסיף שיהיו עשרה, '''היו חמשה נעשין עשרה''', כמה שרוצים — כל מי שירצה להצטרף אחר כך.

תני: '''לא יאמר אדם לחבירו: הרי אני עמך בסלע, הרי אני עמך בשקל''' — שלא יגדיר מחיר. '''אבל אומר הוא לו: הרי אני עומד למחצה לשליש ולרביע'''. רבי חייה רבה ורבי שמעון ברבי '''שקלו מנה כנגד מנה בבכור'''. וצריך לומר: '''במה דברים אמורים? בחול'''. כל מה שעשו זה בחול, '''הא ביום טוב אסור על שם: אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר'''. כלומר ביום טוב אסור בכלל להתייחס למשקל.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_טו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שלישי#דף טו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|טו|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;30&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; {{שוליים|ג_כג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_כג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שלישי#ג_כג|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כחכמים שאין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר, ולכן אף תלייה בכף מאזנים מפני העכברים אסורה, כמבואר ברמב״ם ובשו״ע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אפילו לתלותו בכף מאזנים מפני העכברים אסור. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה ברבי בון}}: לא מטעם הזה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלא זו הכוונה למה שאמרו חכמים: אין משגיחין במאזניים כל עיקר}} אלא בגין דתנינן: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: שוקל אדם בשר כנגד הכלי או כנגד הקופץ, וחכמים אומרים: אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר. הא תנייא קדמייא {{ירו&quot;מ-ביאור|רבי יהודה בר עילאי}} סבר מימר: משגיחין {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שמשגיחין פירושו לשקול בו}}. הא לתלותו בכף מאזנים מפני העכברים מותר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף לדעת חכמים}}. תני: {{תנא-ירו&quot;מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר: אף מפייס הוא אדם את עצמו בליטרא לידע מה הגיע לו {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם לקח בעומד, רשאי בביתו לשקול בצנעה כדי להיות בטוח שלא רימו אותו}}. כהדא: {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} זבן חרובן דשמיטה {{ירו&quot;מ-ביאור|קנה חרובים בשביעית}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור למכור במשקל וחשש שרימו אותו}}. אתא שאל {{ירו&quot;מ-הוסר|לרביל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו&quot;מ|חזקיה}}, אמר לו: נהגין רבנן כהדא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שלעצמו בבית מותר לשקול ורק למסחר אסור}}. תני: {{שוליים|ג_כד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_כד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שלישי#ג_כד|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: כירושלמי, וכן נפסק ברמב״ם ובשו״ע שהטבח חותך ונותן לזה ולזה בלא שקילה מדויקת&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;הטבח לא יהא שוקל בידו ומניח שידו כליטרא היא, אבל חותך הוא בסכין ונותן לזה ולזה. תני: {{שוליים|ג_כה}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_כה&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שלישי#ג_כה|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלישנא בירושלמי שאסור להרגיל אף ביום טוב, שאין זה אלא לצורך עשיית נאדות ואינו לצורך אכילה, וכן פסקו הרמב״ם והשו״ע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אין מרגילין {{ירו&quot;מ-ביאור|שמוציאין את כל בשר הבהמה דרך חתך ברגל, כדי שישאר העור שלם לעשות ממנו נאדות}} ביום טוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא בחול {{שוליים|ג_כו}}בבכור ולא בפסולי המוקדשין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבון}}: שלא יהא כעובד בו עבודה בחייו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמגדלו לצורך עשיית כלי}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסטא בר שונם}}{{ירו&quot;מ-הוסר|אר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר: כיוון שמחירן יקר ונקנים מעט מעט}} גזרו עליהן שלא ירעו אותן עדרים עדרים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויבא לידי מעילה}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: כל עמא מודיי מינפוח {{ירו&quot;מ-ביאור|לעשות נקב ברגל ולנפח העור כדי שיתנתק מהבשר}} שרי, למיחבוט {{ירו&quot;מ-הדגשה|להכות על העור שיפרד לגמרי מהבשר מהו? מחלוקת}}: {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייה רבה}} ו{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי שמעון ברבי}} חד אמר: אסור, וחורנה אמר: מותר. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}}: כל עמא מודיי למיחבוט אסור, למינפוח {{ירו&quot;מ-הדגשה|מחלוקת}}: {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייה רבה}} ו{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי שמעון ברבי}} חד אמר: אסור, וחורנה אמר: מותר.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ג_ז|ירושלמי ביצה, פרק ג, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ג_ז&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ג_כז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_כז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שלישי#ג_כז|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי: אסור להשחיז סכין ביום טוב במשחזת, אך מותר לחדדה על ידי חברתה, כפי שהביאו הרמב״ם והשו״ע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אין משחיזין את הסכין, אבל משיאה על גבי חבירתה. לא יאמר אדם לטבח: {{שוליים|ג_כח}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_כח&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שלישי#ג_כח|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כדברי רב יהודה בשם שמואל שדברי הכל היא ומדובר שאינו משיאה כדי לחדדה אלא להעביר שמנונית, וכן פסקו הרמב״ם והשו״ע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מכור לי בדינר בשר, אבל שוחט והן מחלקין ביניהן.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אין משחיזין את הסכין, אבל משיאה על גבי חבירתה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}}: ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמתיר אפילו מכשירי אוכל נפש, ואף הוא מצריך שיעשה בשינוי}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב יהודה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: דברי הכל היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|במשנה, מדובר שאינו משיאה על חברתה כדי לחדדה אלא}} כדי להעביר שמינונית שעליה.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ג_ח|ירושלמי ביצה, פרק ג, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ג_ח&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
אומר אדם לחנוני: {{שוליים|ג_כט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_כט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שלישי#ג_כט|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כתנא קמא (וכשאול בן בטנית שממלא מדותיו מערב יו״ט), שמותר למלא כלי מדה ביו״ט שלא במידה, כדעת חכמים במעשה דשאול בן בטנית&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מלא לי כלי זה, אבל לא במידה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אם היה כלי של מידה לא ימלאנו. מעשה ב{{תנא-ירו&quot;מ|אבא שאול בן בטנית|שאול בן בטנית}} שהיה ממלא את מדותיו מערב יום טוב ונותנן ללקוחות ביום טוב. {{תנא-ירו&quot;מ|אבא שאול}} אומר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} במועד עושה כן. וחכמים אומרים: אף בחול עושה כן מפני&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף טו עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
תנן, למדו במשנה: '''וחכמים אומרים: אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר'''. רב אבון ורב יהודה בשם שמואל: '''אפילו לתלותו בכף מאזנים מפני העכברים אסור'''. כן, המאזניים שלהם היה חוט קשור למקל משני צדדים, ועל שני הכפות מניחים את הדברים כדי לשקול. אז אומר: אם זה קשור אסור לתלות ולשים על זה דברים, אפילו כדי להגן מפני עכברים.

אמר רבי יוסה ברבי בון: '''לא מטעם הזה''', כלומר לא זו הכוונה למה שהחכמים אמרו שאין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר, '''אלא בגין דתנינן: רבי יהודה אומר: שוקל אדם בשר כנגד הכלי או כנגד הקופץ, וחכמים אומרים: אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר'''. כלומר, רבי יהודה אומר שבדרך רגילה אסור, ומותר לשקול בדרך שינוי, ועל זה חכמים אומרים: לא, אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר — זאת אומרת אסור לשקול אפילו בשינוי. '''הא תנייא קדמייא סבר מימר: משגיחין''' — רבי יהודה סובר שמותר לשקול בשינוי, אבל רואים מכאן שכשחכמים אמרו &quot;אין משגיחין&quot; הם התכוונו שאסור לשקול בכל צורה, הם לא התכוונו לכל שימוש. '''הא לתלותו בכף מאזנים מפני העכברים מותר'''.

תני: '''רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף מפייס הוא אדם את עצמו בליטרא לידע מה הגיע לו'''. זאת אומרת אדם שאחרי שקיבל את חלקו רשאי ללכת לבית ובצינעה לשקול כדי להיות בטוח שלא רימו אותו, לפייס את עצמו שלא רימו אותו — כלומר בבית.

כהדא: '''רבי מנא זבן חרובן דשמיטה''' — הוא קנה חרובין של שמיטה, שאסור לשקול ולמכור אותם עם משקל, והוא חשש שרימו אותו. '''אתא שאל חזקיה, אמר לו: נהגין רבנן כהדא דרבן שמעון בן גמליאל''', שמותר לשקול בבית.

תני: '''הטבח לא יהא שוקל בידו''' ומניח, כן, אסור לו לחתוך חתיכות ולהרגיש את משקלן ביד ולהניח לפי זה, '''ומניח שידו כליטרא היא''' — ידו כמו משקל. '''אבל חותך הוא בסכין ונותן לזה ולזה''', כלומר מותר לחתוך ולתת מיד.

תני: '''אין מרגילין ביום טוב לא בחול בבכור ולא בפסולי המוקדשין'''. &quot;מרגילין&quot; פירושו שאת כל הבהמה שאחרי ששוחטים אותה מוציאים דרך הרגל, כדי לקבל את העור שלם ולעשות ממנו נעליים. אז אסור לעשות את זה ביום טוב וגם לא בחול, בבכור ולא בפסולי המוקדשים. מה הטעם? '''אמר רבי אבון: שלא יהא כעובד בו עבודה בחייו''' — כאילו הוא עובד בו עבודה, מגדל אותו לצורך הכלי, כאילו הוא משאיר אותו כדי לעשות ממנו כלי.

'''רבי יוסטא בר שונם גזרו עליהן שלא ירעו אותן עדרים עדרים''' — כיוון שמחירן יקר ונקנים מעט מעט, גזרו עליהם שלא ירעו אותם עדרים עדרים, שיבואו לידי תקלה. לא בגלל שהוא עושה מלאכה בבכור — שמגדל אותו לצורך כלי — אלא שיבוא לידי מעילה, שהשתמש בבכור וגזז אותו וכולי.

אמר רבי מנא: '''כל עמא מודיי מינפוח שרי''' — כלומר לעשות נקב ברגל ולנפח את העור כדי שיתנתק מהבשר, זה מותר, כי כל בהמה ששוחטים אותה רוצים שהעור יפרד, ואחר כך מאוד קשה להוציא את העור. '''למיחבוט''', כלומר להכות על העור שייפרד לגמרי מהבשר, בזה: '''רבי חייה רבה ורבי שמעון ברבי חד אמר: אסור, וחורנה אמר: מותר'''.

אמר רבי יוסי ברבי בון: '''כל עמא מודיי למיחבוט אסור'''. כלומר דווקא להכות אסור, אבל למינפוח אין בזה מחלוקת — '''למינפוח: רבי חייה רבה ורבי שמעון ברבי חד אמר: אסור, וחורנה אמר: מותר'''.

פרק, הלכה נוספת. אומרת המשנה: '''אין משחיזין את הסכין, אבל משיאה על גבי חבירתה'''. כלומר מעביר אותה לשנייה. '''לא יאמר אדם לטבח: מכור לי בדינר בשר, אבל שוחט והן מחלקין ביניהן''' — לקחת חתיכה ולאכול, ואחרי זה יעשו חשבון במוצאי החג.

'''אין משחיזין את הסכין אבל משיאה על גבי חבירתה''' — כך נאמר במשנה. אמר רב חסדא: '''דרבי יהודה היא''', שהוא מתיר אפילו מכשירי אוכל נפש, אבל הוא מצריך שינוי, לכן הוא לא מתיר על גבי המשחזת אלא על גבי הסכין. אמר רב יהודה בשם שמואל: '''דברי הכל היא''', שכאן לא מסיעה כדי לחדד אותה, אלא '''כדי להעביר שמינונית שעליה'''.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק ג|טו א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק ג|טו ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_טז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שלישי#דף טז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר ביצה טז.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר ביצה טז&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|טז|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;31&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; מיצוי המדות.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אומר אדם לחנוני: מלא לי כלי זה, אבל לא במידה. מאי: אבל לא במידה? אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף בכלי של מידה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובלבד שלא ימלא אלא}} או חסר או יתר. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} אמר ל{{אמורא-ירו&quot;מ|זעירה בר חמא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ת}}: {{שוליים|ג_ל}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_ל&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שלישי#ג_ל|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כמעשה רבי אלעזר בי רבי צדוק ואבא שאול בן בטנית שהיו ממלין מידותיהן מערב יו״ט ונותנין אותן ללקוחות ביו״ט, שאין בזה משום מדידה ביו״ט האסורה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מלי לי ההן מנא {{ירו&quot;מ-ביאור|כלי זה}} ולמחר אנן מכילין ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|נמדוד אותו}}. תני: מעשה ב{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בי רבי צדוק}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|אבא שאול בן בטנית}} שהיו חנוונים בירושלים והיו ממלין מידותיהן מערב יום טוב ונותנין אותן ללקוחות ביום טוב. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינה בן עקביה}} אומר: אף בחולו של מועד היו עושין כן מפני מיצוי {{ירו&quot;מ-הוסר|המידות}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המדות}}. אף הוא כנס שלש מאות חביות וחבירו כינס שלש מאות חביות {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהשארות של מיצוי המידות. והביאום לחכמים לשאול מה לעשות בהם}}. אמרו להן חכמים: לא הייתם צריכין לעשות כן {{ירו&quot;מ-ביאור|שהקונה כבר מחל עליהן}}, אלא הואיל והחמרתם על עצמכם יעשה בהן צורכי ציבור. פעם אחת חלה {{תנא-ירו&quot;מ|אבא שאול בן בטנית}} ונכנסו רבותינו לבקרו, אמר לון: אתון חמון הדא ימינא {{ירו&quot;מ-ביאור|בואו ראו יד ימין זו}} דהוות מכילה בקושטא {{ירו&quot;מ-ביאור|שהייתה מודדת ביושר}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינה}}: מאן דאמר דרחמנא וותרן יתוותרון בני מעוי, אלא מאריך רוחיה וגבי דידיה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}}: כתיב {{הפ|תהילים|נ|ג}} וסביביו נשערה מאד, מדקדק עמהן כחוט שערה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה ברבי בון}}: לא מטעם הזה {{ירו&quot;מ-ביאור|אין ללמוד מכאן, כיוון שהפסוק כפשוטו שהקדוש ברוך הוא מתגלה בסערה}} אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}} {{הפ|תהילים|פט|ח}} ונורא על כל סביביו, מוראו על הקרובים יותר מן הרחוקים.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ג_ט|ירושלמי ביצה, פרק ג, הלכה ט]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ג_ט&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
אומר אדם לחבירו: {{שוליים|ג_לא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_לא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שלישי#ג_לא|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כהיתר, שכן דרך בעל הבית להיות מונה בתוך ביתו ולתת כלה של תבלין בתבשילו כדי שלא יקדיח, ואין זה נחשב כמדידה האסורה ביום טוב&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;תן לי ביצים ואגוזים במניין, שכן דרך בעל הבית להיות מונה בתוך ביתו.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: אומר הוא אדם לחבירו: תן לי כלה {{ירו&quot;מ-ביאור|מידה מדויקת}} של תבלין, שכן בעל הבית דרכו להיות נותן כלה של תבלין בתוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|תבשילו שלא יקדיח}} תבשילו.&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק ג|טז א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק ג|טז ב}} {{סוף}} &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק אין צדין&lt;/strong&gt;&lt;br&gt;

{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ביצה|שלישי|שני|רביעי}}</text>
      <sha1>a5mrr37pmnzo5vh01gvlu7t414lvqff</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ביצה/פרק רביעי</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1706097</id>
    <revision>
      <id>3084878</id>
      <parentid>3076322</parentid>
      <timestamp>2026-09-26T12:03:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Meirveshulibot</username>
        <id>42771</id>
      </contributor>
      <comment>לחצן: כתב יד ליידן עם פירושים</comment>
      <origin>3084878</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="85196" sha1="qm5mh9bmlbt1f89pkkt97q9gwhjx4hu" xml:space="preserve">{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ביצה|רביעי|שלישי|חמישי}}
==פרק רביעי - המביא==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ביצה/הדפסה עם ליידן (פרק רביעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה וקרבן העדה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#דף טז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי_מאיר_ביצה_פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]
[[File:ירושלמי מאיר ביצה טז.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי_מאיר_ביצה_טז.ogg&lt;/span&gt;]]
==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ד_א|ירושלמי ביצה, פרק ד, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ד_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
המביא כדי יין ממקום למקום {{שוליים|ד_א}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_א&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#ד_א|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי שיש לשנות מדרך החול משום ״מכת מדינה״ - להוליך על כתיפו לפניו ולא לפשיל הקופה לאחריו, אלא ליטול בידו&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;לא יביאם בסל ובקופה, אבל מביא הוא על כתיפו לפניו. המוליך את התבן לא יפשיל את הקופה לאחריו, אבל נוטלה בידו. {{שוליים|ד_ב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_ב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#ד_ב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי חנין בר לוי בירושלמי שדרך הוצאתו ביום טוב היא כדרכו בחול בין לפניו בין לאחריו, כמובא ברמב״ם ובשו״ע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מתחילין בערימת התבן, אבל לא בעצים שבמוקצה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: המביא כדי יין ממקום למקום לא יביאם בסל ובקופה אבל מביא הוא על כתיפו לפניו}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנין בר לוי}}: מתניתא באילין קורפדייא דקיקתה {{ירו&quot;מ-ביאור|באותן כדים קטנים}} דמיטענן תרתיי תלת בגו ידא {{ירו&quot;מ-ביאור|שמרימים שנים שלוש ביד}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל}} היתה אחת גדולה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא נטלת בידו כיצד יעשה שהרי}} לפניו כך היא דרכו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לאחריו כך היא דרכו? היך מה דאת אמר {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שאמרתה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|השוחט בהמה בשדה}} מביאה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אברים אברים ומשייר ממנה אבר אחד מחובר לעור ומביאה}} על גב עורה, ודכוותה מביאה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתוך סל גדול}} על גב קנקנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|וזה השינוי שיעשה}}.&lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף טז עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
'''אומר אדם לחבירו מלא לי כלי זה, אבל לא במידה. רבי יהודה אומר: אם היה כלי של מידה לא ימלאנו. מעשה בשאול בן בטנית שהיה ממלא את מדותיו מערב יום טוב ונותן ללקוחות ביום טוב'''. אבא שאול אומר: אף בחולו של מועד היה עושה כן, ולכן אומרים: אף בכל עושה כן מפני מיצוי המדות.

מתניתין: אומר אדם לחבירו מלא לי כלי זה, אבל לא במידה. מה זה &quot;אבל לא במידה&quot;? אמר רב חונא: גם בכלי של מידה מותר לפי חכמים, אבל בלבד שלא ימלא בדיוק, אלא '''או חסר או יתר'''. כלומר שלא יהיה בדיוק במידה שמופיעה בכלי הזה. נניח אם זה ליטר, שלא ייתן ליטר בדיוק אלא טיפה יותר או טיפה פחות.

'''רבי אלעזר אמר לזעירא בר חמא: מלי לי ההן מנא ולמחר אנן מכילין ליה'''. כלומר תמלא את הכלי הזה - אין לו מידה, לא יודע כמה יש בו, מחר נבדוק.

'''תני: מעשה ברבי אלעזר בי רבי צדוק ואבא שאול בן בטנית שהיו חנוונים בירושלים והיו ממלין מידותיהן מערב יום טוב ונותנין אותן ללקוחות ביום טוב'''. כלומר בערב יום טוב אנשים היו מביאים להם את הכלים שלהם, והם היו את המידות שופכים לתוך הכלים של הקונים ומשאירים את זה כל הלילה, ולמוחרת ביום טוב הלקוחות היו באים לוקחים את זה. '''רבי חנינה בן עקביה אומר: אף בחולו של מועד היו עושין כן מפני מיצוי'''. הם עשו את זה כך כדי שלא יישאר אצלם, כי הרי חלק מהשמן או משהו כזה נדבק בכלי של המוכר, אז בעצם הלקוח מפסיד. לכן הם השאירו את זה כל הלילה כך.

'''אף הוא כנס שלש מאות חביות וחבירו כינס שלש מאות חביות''' מהשאריות של מיצוי המדות. הם ידעו כמה יש בחבית, נניח יש מאה ליטר, והם מכרו למאה אנשים לכל אחד ליטר. בסוף עדיין נשאר להם קצת בחבית, אז הם הבינו שיש שאריות ובעצם גזלו את הלקוחות, לכן הם אספו את כל השאריות האלה והגיעו לכמות של שלוש מאות חביות. והם הלכו לחכמים לשאול מה עושים איתם. '''אמרו להן חכמים: לא הייתם צריכין לעשות כן''', כיוון שהקונה סמך על זה, '''אלא הואיל והחמרתם על עצמכם יעשה בהן צורכי ציבור'''.

'''פעם אחת חלה אבא שאול בן בטנית ונכנסו רבותינו לבקרו, אמר לון: אתון חמון הדא ימינא דהוות מכילה בקושטא'''? אתם רואים את הימין הזאת? היא תמיד מדדה באמת, היא מעולם לא זייפה.

'''אמר רבי חנינה: מאן דאמר דרחמנא וותרן יתוותרון בני מעוי, אלא מאריך רוחיה וגבי דידיה'''. '''אמר רבי אחא: כתיב וסביביו נשערה מאד''', שמדקדק עם קרוביו כחוט השערה. '''אמר רבי יוסה ברבי בון: לא מטעם הזה''', כלומר לא זה המקור, '''אלא ונורא על כל סביביו, מוראו על הקרובים יותר מן הרחוקים'''.

פרק, הלכה ט'. אומרת המשנה: '''אומר אדם לחבירו: תן לי ביצים ואגוזים במניין, שכן דרך בעל הבית להיות מונה בתוך ביתו'''.

'''תני: אומר הוא אדם לחבירו: תן לי כלה של תבלין''', כלומר מידה מדויקת של תבלין - תן לי עשרה גרם, מאה גרם תבלין. למה? '''שכן בעל הבית דרכו להיות נותן כלה של תבלין בתוך תבשילו''', בשביל להגדיר תבשילו. כמו שבעל הבית מדייק מאוד בתבלינים, כי טיפה יותר טיפה פחות יכול להגדיר את התבשיל, לכן הוא יכול לבקש מהחבר שייתן לו את המידה המדויקת. כמובן צריך מכשיר שהוא לא אסור לשקול איתו ביום טוב, לא מכשיר חשמלי, וצריך כלי, כי אסור לשקול במידות, אבל בתוך כלי שיש בו כיול מדויק אז מותר לקחת.

הדרן עלך פרק אין צדין. אנחנו בפרק ד' הלכה א'. אומרת המשנה: '''המביא כדי יין ממקום למקום לא יביאם בסל ובקופה''', כן, כי זה נראה כאילו הולך למסחר, '''אבל מביא הוא על כתיפו לפניו. המוליך את התבן לא יפשיל את הקופה לאחריו, אבל נוטלה בידו. מתחילין בערימת התבן, אבל לא בעצים שבמוקצה'''.

מתניתין. '''אמר רבי חנין בר לוי: מתניתא באילין קורפדייא דקיקתה''' - כלומר מדובר בכדים קטנים - '''דמיטענן תרתיי תלת בגו ידא''', שמרימים שתיים שלוש בתוך יד אחת. אבל אם הייתה אחת גדולה שאי אפשר לתת אותה בידה, אז בין לפניו בין לאחריו כך היא דרכו לסחוב אותם - פעמים סוחבים קדימה, פעמים סוחבים אחורה על הגב.

אז מה השינוי שיעשה? '''היך מה דאת אמר מביאה על גב עורה''' - מר השוחט בהמה בשדה מכניסה איברים איברים ומשייר מן האיבר אחד והוא מביאה על גבי עורה. הוא יכול להביא את העור ביחד עם אותו איבר. אז גם כאן הוא יכול את החבית להניח כמו איזה סל גדול וכך להביא את זה. זה השינוי שהוא יעשה.

'''ודכוותה מביאה על גב קנקנה. כמה דאת אמר מביאה איברים, ודכוותה מביאה צלוחיות צלוחיות'''. כלומר את היין שבכד הגדול הוא יחלק ויביא את זה בכדים קטנים.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_טז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#דף טז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|טז|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;32&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אי נמי}} כמה דאת אמר {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שאמרתה}} מביאה איברים, ודכוותה מביאה צלוחיות צלוחיות {{ירו&quot;מ-ביאור|שאת היין שבכד הגדול יחלק ויביא בכדים קטנים}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}} בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל}}: {{שוליים|ד_ג}}מהו להוציא תבן מרשות היחיד לרשות הרבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום טוב}}? ולא מתניתא היא המוליך את התבן לא יפשיל את הקופה לאחריו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל נוטלה בידו}}? מתניתא כמאן דאמר ([[שמות יב טז|שמות בא יב טז]]) לכל נפש, אף נפשות בהמה בכלל. מה צריכה ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|במה הוא הסתפק}}? כמאן דאמר {{שוליים|ד_ד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_ד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#ד_ד|&lt;span title=&quot;דרבנן · הכרעה: כדעת רבי יעקב בר אחא בשם רבי יסא שמוקצה שיבש ביום טוב אסור ליגע בו, כיוון דאיתקצאי בין השמשות, וכן נפסק ברמב״ם ובשו״ע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אין נפשות בהמה בכלל. ברם כמאן דאמר נפשות בהמה בכלל פשיטא ליה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו כמאן דאמר נפשות בהמה בכלל}}, מתניתא {{ירו&quot;מ-הוסר|כמוציא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|במוציא}} להאכיל. מה {{ירו&quot;מ-הוסר|צריכא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|צריכה}} ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|במה הוא הסתפק}}? במוציא להיסק. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מוקצה שיבש {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום טוב}} אסור ליגע בו {{ירו&quot;מ-ביאור|כיוון דאיתקצאי בין השמשות}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן לקיש}} בריה: עלה והבא לנו גרוגרות {{ירו&quot;מ-ביאור|פירות יבשים}} מן העלייה. אמר לו: ואינו אסור משום מוקצה? אמר לו: ואדיין את לזו? אין לך אסור משום מוקצה {{שוליים|ד_ה}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_ה&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#ד_ה|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי שמואל בר סיסרטיי שהטעם מפני שמסריחות בנתיים, כמבואר ברמב״ם ושו״ע או״ח סימן שי סעיף ב&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אלא תאנים וענבים בלבד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמה}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר סיסרטיי}}: מפני שהן מסריחות בנתיים {{ירו&quot;מ-ביאור|כך שגם דחה אותם בידים וגם אינם ראויות}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בעא קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל את}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: לא מסתברא באילין פיצולייא {{ירו&quot;מ-הדגשה|תמרה}} הוה עובדא {{ירו&quot;מ-ביאור|האם לא מסתבר שהמעשה היה בתמרים ולא בגרוגרות של תאנים}}? שאף הם קצת נרקבים שאם לא כן איך יתכן ש{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון ברי דרב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הסתפק בהלכה ידוע כזו}}? אמר ליה: אוף {{ירו&quot;מ-הוסר|אנן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אנא}} סבר כן. אתא {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק בר ביסנא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: באילין פיצולייא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתמרה}} הוה עובדא {{ירו&quot;מ-ביאור|בתמרים היה המעשה}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|אל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר ליה}}: אין לך אסור משום מוקצה אלא תאנים וענבים בלבד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר זבדי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}}: הדא דאת אמר {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרתה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שלרבי שמעון בן יוחאי רק גרוגרות וצימוקים יש להם מוקצה}} לעניין שבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|דסבר}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין אדם מקצה מדעתו דבר שראוי לו}}.

&lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף טז עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
'''רבי יודן בעי: מהו להוציא תבן מרשות היחיד לרשות הרבים'''? כדי להאכיל את הבהמות ביום טוב. '''ולא מתניתא היא המוליך את התבן לא יפשיל את הקופה לאחריו'''? הרי למדנו כך.

'''מתניתא כמאן דאמר לכל נפש, אף נפשות בהמה בכלל'''. כלומר זה לפי השיטה שאומרת שגם לבהמה מותר לטרוח להכין את האוכל שלה, לכן מותר גם להוציא תבן. '''מה צריכה ליה'''? מה השאלה שלי? '''כמאן דאמר אין נפשות בהמה בכלל'''. '''ברם כמאן דאמר נפשות בהמה בכלל פשיטא ליה'''! שאפילו כמאן דאמר בהמה בכלל, '''מתניתא להאכיל'''. '''מה ליה'''? מה שאני מסתפק - '''במוציא להיסק''', כלומר להשגה, לא לאוכל.

'''רבי יעקב בר אחא בשם רבי יסא: מוקצה שיבש אסור ליגע בו''', כיוון שנתפסה בין השמשות נתפסה לכל יומה.

'''רב אמר לרבי שמעון בריה: עלה והבא לנו גרוגרות מן העלייה. אמר לו: ואינו אסור משום מוקצה? אמר לו: ואדיין את לזו'''? עדיין מסתפק בזה? '''אין לך אסור משום מוקצה אלא תאנים וענבים בלבד'''.

'''אמר רבי שמואל בר סיסרטיי: מפני שהן מסריחות בנתיים'''. כלומר יש פה שני דברים - האדם גם מקצה את זה מדעתו וגם הם לא ראויים. בשלב ביניים שמעל הגג הם גם לא ראויים, אז לכן זה מוקצה שרבי שמעון מודה בו. אבל שאר הדברים שאדם מקצה מדעתו אבל הם לא תמיד נשארים ראויים קצת, בזה רבי שמעון לא מודה.

'''רבי זעירא בעא קומי רבי יסא: לא מסתברא באילין פיצולייא הוה עובדא'''? כי אם מדובר בדברים אחרים, לא ייתכן שרבי שמעון הסתפק בהלכה כזו, כי זה הלכה ידועה. הרי כולם יודעים שההלכה כרבי שמעון, שרבי שמעון מודה רק בתאנים וענבים. אז כנראה מדובר בדבר שהוא קרוב לזה - פיצולי התמרים באמת הם קצת נרקבים, לכן בזה הוא הסתפק. '''אמר ליה: אוף סבר כן'''. גם אני חושב שמדובר בתמרים.

'''אתא רבי יוסי ברבי בון רבי יצחק בר ביסנא בשם רבי יוחנן: באילין פיצולייא הוה עובדא'''. באמת הסיפור הזה היה כמו שהם הגיעו למסקנה מההיגיון, שמדובר בתמרים. '''אין לך אסור משום מוקצה אלא תאנים וענבים בלבד'''.

'''רבי יעקב בר זבדי בשם רבי אבהו: הדא דאת אמר לעניין שבת''', מה שרבי שמעון אומר שרק גרוגרות וצמוקים יש להם מוקצה - זה לעניין שבת. אבל סבר רבי שמעון: אין אדם מקצה מדעתו דבר שראוי לו. לכן הדבר היחיד שבאמת הוא מקצה זה דבר כזה שהוא גם הקצה מדעתו וגם לא ראוי - זה נרקב. אבל שאר הדברים שהם קצת ראויים, אז ודאי אדם חושב על זה. אז זה רק לעניין שבת, אבל לעניין מעשרות לכל דבר יש מוקצה, ועד שלא נגמרה המלאכה הוא יכול לאכול ממנו.

אמר, מתניתן אמרה כן, דתנן: גרוגרות משיודשו ומגורה משיעגל. כלומר משמע שאפילו אחרי שהם התייבשו, כל עוד שהוא לא דש או שלא עיגל אותם, לא נגמר מלאכתן, יכול לאכול מן הראוי.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק ד|טז א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק ד|טז ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_יז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#דף יז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר ביצה יז.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר ביצה יז&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|יז|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;33&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; אבל לעניין מעשרות כל הדברים יש להן מוקצה {{ירו&quot;מ-ביאור|ועד שלא נגמרה מלאכתן, יכול לאכול מהן עראי}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מתניתא אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}} {{שוליים|ד_ו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_ו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#ד_ו|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי שגמר מלאכתן של גרוגרות הוא בשעת דישה ושל תאנים במגורה בשעת עיגול, וכל שלא נגמרה מלאכתן מותר באכילת עראי אף אם התייבשו&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;בגרוגרות משידוש ובמגורה משיעגיל {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שאפילו אחר שהתייבשו, כל זמן שלא דש ולא עיגל אותן, לא נגמרה מלאכתן ואוכל מהם עראי}}.

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ד_ב|ירושלמי ביצה, פרק ד, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ד_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
אין נוטלין עצים מן הסוכה {{ירו&quot;מ-ביאור|אף שאינה של חג משום סותר}} {{שוליים|ד_ז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_ז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#ד_ז|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי, שאין מוליכין ומביאין מבית לבית אלא מבית הסמוך לו, כפי שהובא ברמב״ם ובשו״ע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אלא מן הסמוך לה. {{שוליים|ד_ח}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_ח&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#ד_ח|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נוטלין עצים רק מהסמוך לסוכה ולא מגוף הסוכה עצמה, שהרי הוקצו למחיצה; כשיטת הירושלמי, ונפסק בשו״ע או״ח סימן תק״א סעיף ג&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מביאין עצים מן השדה מן המכונס, מן הקרפף {{ירו&quot;מ-ביאור|מקום מוקף מחיצות ומשתמר}} אפילו מן המפוזר. אי זהו קרפף {{ירו&quot;מ-ביאור|שהתירו להביא ממנו עצים}}? כל שהוא סמוך לעיר, דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} אומר: כל שנכנסין לו בפותחת, אפילו בתוך תחום שבת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אין נוטלין עצים מן הסוכה אלא מן הסמוך לה {{ירו&quot;מ-ביאור|עצים הצמודים לדופן הסוכה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: בשלא נתכוון לעבותה {{ירו&quot;מ-הדגשה|על ידי עצים אלו}}, אבל אם {{ירו&quot;מ-הוסר|נתכוין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נתכוון}} לעבותה אסור {{ירו&quot;מ-ביאור|שהם חלק מהאהל והווה סותר}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|כשלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בשלא}} היתנה, אבל אם היתנה מותר. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב נחמן בר יעקב}} בעי: ויש אדם מתנה לסתור אוהלין? {{ירו&quot;מ-הוסר|ואומר בפני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בטפול לה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בשנפלה ביום טוב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שאין כאן סתירה והתנאי הואיל שלא תהיה מוקצה}}. והוה {{אמורא-ירו&quot;מ|רב נחמן בר יעקב}} הוי בה {{ירו&quot;מ-ביאור|מפקפק ושואל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה מועיל התנאי? הרי בין השמשות היתה מוקצה. תנן: מביאין עצים מן השדה מן המכונס מן הקרפף אפילו מן המפוזר}}. תני אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי שמעון}}: לא נחלקו {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} שמביאין עצים מן המכונסין {{ירו&quot;מ-הוסר|שבשדה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שבקרפף}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שיש שני צדדים לטובה}} ומן המפוזרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבשדה שלא יביאו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שיש שני צדדים לרעה}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|על מה נחלקו? על המפוזרין}} שבקרפף ועל {{ירו&quot;מ-הוסר|מה נחלקו על }}{{ירו&quot;מ-הוסר|המפוזרין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המכונסים}} שבשדה {{ירו&quot;מ-ביאור|שיש רק צד אחד לטובה}}, ש{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אוסרין ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} מתירין. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא נחלקו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מודין בש}} {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}}{{ירו&quot;מ-הוסר| שמביאין עצים מן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|המכונסין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המפוזרין}}{{ירו&quot;מ-הוסר| שבשדה ומן המכונסין}} שבקרפף ועל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכונסין שבשדה שיביאו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שדי בצד אחד לטובה}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} מה נחלקו? על המפוזרין {{ירו&quot;מ-הוסר|שבקרפף}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שבשדה שיש שני צדדים לרעה}}, ש{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אוסרין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא יביאו}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מתירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יביאו. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב ירמיה}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינה}} מטי בה בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: הלכה כדברי מי שהוא מחמיר {{ירו&quot;מ-ביאור|רבי אלעזר ברבי שמעון, שצריך שיהיה אחד לטיבותה}}, ובלבד מן המפוזרים שבקרפף {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל מהמכונסים שבשדה, אף שיש אחד לטיבותה אסור}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אי זהו קרפף שהתירו להביא ממנו עצים? כל שהוא סמוך לעיר, דברי}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}. מחלפה שיטתיה דרבי יודה {{ירו&quot;מ-ביאור|האם רבי יהודה חזר בו}}? דתנינן תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד אמר}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בן בבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הגינה והקרפף שהוא שבעים אמה ושירים וכו' מטלטלין בתוכה ובלבד שיהא בה שומירה או בית דירה או שתהא סמוכה לעיר}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אפילו אין בה אלא בור ושיח ומערה, מטלטלין בתוכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע אפילו הייתה רחוקה}}. והכא הוא אמר הכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק אם הייתה סמוכה לעיר מותר}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשיש בהם בור ושיח ומערה}} כבית דירה עביד לה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה}}.&lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף יז עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
בס&quot;ד, נערוך את התמלול:

אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ביצה, דף יז. נתחיל מהמשנה, פרק ד' הלכה ב'. אומרת המשנה, '''אין נוטלין עצים מן הסוכה'''. כלומר, לא מדובר בסוכת חג, מדובר בסוכה סתם. משום שהוא סותר, זה האיסור שמה. '''אלא מן הסמוך לה. מביאין עצים מן השדה מן המכונס, מן הקרפף אפילו מן המפוזר'''. כלומר, מהשדה מותר להביא רק אם העצים מכונסים, אבל מהקרפף אפילו מהמפוזר מותר להביא. '''אי זהו קרפף'''? שהתירו להביא ממנו עצים - '''כל שהוא סמוך לעיר, דברי רבי יהודה'''. '''רבי יוסה אומר: כל שנכנסין לו בפותחת, אפילו בתוך תחום שבת'''.

מתחילה הגמרא: '''אין נוטלין עצים מן הסוכה אלא מן הסמוך לה'''. הכוונה עצים צמודים לדופן של הסוכה. '''שמואל אמר: בשלא נתכוון לעבותה'''. כלומר, את העצים האלה שהוא הוסיף - הוא לא התכוון שהקיר יהיה יותר עבה, אבל אם התכוון לעבותה אז אסור לקחת מהם, כיוון שהוא כאילו סותר את האוהל. '''אבל אם היתנה מותר'''. כלומר, כל זה מה שאמרנו שאם הוא לוקח מהדופן אז זה אסור - אם הוא התכוון לעבותה, זה דווקא אם הוא לא התנה, אבל אם הוא התנה שאם ירצה הוא יכול לקחת מהעצים האלה להסקה - זה מותר.

'''רב נחמן בר יעקב בעי: ויש אדם מתנה לסתור אוהלין'''? אז איזה מן תנאי זה? האם יש תנאי כזה שאפשר להתנות לסתור אוהל בחג או בשבת? אמר שמואל: בשנפלה ביום טוב. כלומר, פה לא מדובר שהוא לקח מהעצים מהסוכה כשהיא הייתה שלמה, אלא היא נפלה ביום טוב. כלומר, אין פה בעיה של סתירה, וכל הבעיה היא מוקצה. אז התנאי מועיל שלא יהיה מוקצה. '''והוה רב נחמן בר יעקב הוי בה'''. כלומר, הוא פקפק בתירוץ הזה. הוא אמר: מה מועיל התנאי? הרי בין השמשות זה המוקצה.

תנן: '''מביאין עצים מן השדה מן המכונס, מן הקרפף אפילו מן המפוזר'''. תניא, אמר רבי אלעזר ברבי שמעון: '''לא נחלקו בית שמאי ובית הלל שמביאין עצים מן המכונסין''' שבשדה, מן המכונסים שבקרפף - סליחה. כלומר, אם יש שני צדדים לטיבותא - גם זה קרפף וגם העצים מכונסים - אז לא נחלקו בית שמאי ובית הלל שמותר להביא. ומהמפוזרים שבשדה לא יביאו, כי שם זה מדובר יש להם שתי צדדים לגריעותא - זה גם שדה וגם מפוזרים. זה גם כן לא נחלקו. על מה נחלקו? על המפוזרין שבקרפף ועל המכונסין שבשדה, שיש רק אחד לטיבותא, '''שבית שמאי אוסרין ובית הלל מתירין'''. הלכה כמובן כבית הלל.

אמר רבי נתן - הוא מסביר את המחלוקת אחרת. הוא אומר: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על המפוזרין שבקרפף ועל המכונסין שבשדה שיביאו. כלומר, אם יש אחד לטיבותא אז כולם מודים שמותר. על מה נחלקו? על המפוזרין שבשדה, ששני צדדים לגריעותא, שבית שמאי אומרים לא יביאו, בית הלל אומרים יביאו.

'''רבי יוסה בשם רב ירמיה ורבי חנינה מטי בה בשם רב: הלכה כדברי מי שהוא מחמיר'''. כלומר, כמו רבי אלעזר ברבי שמעון שהוא אומר שצריך לפחות שיהיה אחד לטיבותא כדי להתיר. '''ובלבד מן המפוזרים שבקרפף'''. גם כן, כלומר, כל מה שאמרנו שאחד לטיבותא זה מספיק - זה רק בקרפף. כלומר, אם זה בקרפף אפילו מפוזרים מותר להביא, אבל מהשדה אפילו מכונסים יהיה אסור.

תנן: '''אי זהו קרפף'''? שבו אמרנו שמותר להביא ממנו עצים - '''כל שהוא סמוך לעיר, דברי רבי יהודה'''. '''מחלפה שיטתיה דרבי יודה'''? '''דתנינן תמן''' - עוד אמר רבי יהודה בן בבא: הגינה והקרפף שהוא שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים, מטלטלין בתוכה, ובלבד שיהא בה שומרה או בית דירה, או שתהא סמוכה לעיר. '''רבי יהודה אומר: אפילו אין בה אלא בור ושיח ומערה, מטלטלין בתוכה'''. משמע שלרבי יהודה, אפילו אם הייתה רחוקה, לא צריך שתהיה קרובה. והכא הוא אמר הכין, שרק אם הייתה סמוכה לעיר מותר? אמר רבי מנא: כשיש בהם בור, שיח ומערה - '''כבית דירה עביד לה רבי יודה'''. יש הבדל. מה שאנחנו מדברים זה על קרפף שאין בו בית דירה, זה קרפף שלא הוקף בית דירה - אז שמה באמת אני אומר שרק אם זה קרוב לעיר. אבל פה מדובר בקרפף שיש בו בור, שיח ומערה, שרבי יהודה מתייחס אליו כמו בית דירה, ולכן מותר אפילו אם הוא רחוק מהעיר.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_יז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#דף יז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|יז|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;34&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ד_ג|ירושלמי ביצה, פרק ד, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ד_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
אין מבקעין עצים מן הקורות ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב. {{שוליים|ד_ט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_ט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#ד_ט|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי, שאין לבקע לא בקורדום ולא במגל ולא במגירה אלא בקופיץ, כפי שהעלו הרמב״ם והשו״ע להלכה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אין מבקעין לא בקורדום לא במגל ולא במגירה, אלא בקופיץ. בית שהוא מלא פירות וסתום ונפחת {{שוליים|ד_י}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_י&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#ד_י|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבנן, וכן פסק הרמב״ם והשו״ע שאין פוחתים אלא נוטלים ממקום הפחת, ומבחינים בין קורה שנשברה מערב יום טוב (מותר, שאינה נולד) לקורה שנשברה ביום טוב עצמו (אסור, משום נולד)&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;נוטל ממקום הפחת. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} אומר: אף פוחת לכתחילה ונוטל.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אין מבקעין עצים מן הקורות ולא מן הקורה שנשברה - הדא דאת אמר בקורה שנשברה ביום טוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוי נולד}}, אבל בקורה שנשברה מערב יום טוב מותר. {{שוליים|ד_יא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_יא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#ד_יא|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כברייתא בירושלמי שכלים ניכרים אסורים בהיסק אף אם הוכנו לכך מערב יו״ט, כדין רמב״ם ושו״ע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;בשאין בהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשברים}} תואר כלי, אבל אם יש עליה תואר כלי אפילו נשברה מערב יום טוב אסור {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שאין מסיקין בכלים}}. תני: סוכות {{ירו&quot;מ-ביאור|ענפים}} תאינים ובהן תאנים, ומכבדות ובהן תמרים, שהכניסן לאוכלין אוכל מהן ביום טוב, הכניסן לעצים אין אוכל מהן ביום טוב. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר: {{שוליים|ד_יב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_יב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#ד_יב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרמב״ם ושו״ע כלשון הירושלמי: כלים שנשברו מערב יו״ט מותר, וכן שברים שיש עליהם תואר כלי אף אם נשברו ביו״ט מותר, ורק כלים שנשברו ביו״ט ואין בשבריהם תואר כלי אסור להסיק בהם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כלים}}. הדא דאת אמר בכלים שנשברו ביום טוב, אבל בכלים שנשברו מערב יום טוב מותר. בשאין עליהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשברים}} תואר כלי, אבל יש עליהן תואר כלי ואפילו שנשברו ביום טוב מותר. תני {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה}}: מסיקין באוכלין {{שוליים|ד_יג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_יג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#ד_יג|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי חייא רבה שהורה לזרוק את הגרעינים לפני התנור ולא לתוכו, משום איסור נולד, וכך נפסק ברמב״ם ובשו״ע.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אבל לא בקליפיהן ולא בגלעיניהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום נולד}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} הוה יתיב קומי {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייה רבה}} והוה אכיל והוה מתחמי, זרק גו תפייה {{ירו&quot;מ-ביאור|נראה שהתכוון לזרוק לתנור}} וזרק קומי תפייה {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני התנור}}. אמר לו {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייה רבה}}: הכא זרוק {{ירו&quot;מ-ביאור|רק לפני התנור ולא בתוכו, שאסור להסיק בגרעינים משום שהם נולד}}. אמר לו: מה בין הכא ומה בין הכא? אמר לו {{ירו&quot;מ-הוסר|כן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בן}} פיחה {{ירו&quot;מ-ביאור|בן גדולים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לך}} אחריהם {{ירו&quot;מ-הדגשה|של התנאים שאמרו שאין מסיקים בגרעינים ואל תחלוק עליהם}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא גרעינים זרק אלא}} אוכלה הוה זרק. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אימי בבלייא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|אר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר: ביום}} {{ירו&quot;מ-הוסר|חולה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חול}} הוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבה}}: כנגד כן אסור ביום טוב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אין מבקעין לא בקורדום לא במגל}} ולא {{ירו&quot;מ-הדגשה|במגירה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מסור}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בקורדום}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא בקופיץ}}. דבית {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} אמרין: מבקעין בקורדום. תנא {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי הושעיה}}: מבקעין בקורדום. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: הלכה כמי שהוא אומר מבקעין בקורדום. תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בן כיפר}} אמר משם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן שמוע}}: {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אוסרין ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} מתירין. ולא במגל: אית תניי תני מבקעין ואית תניי תני אין מבקעין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}}: מאן דאמר מבקעין, במגל של יד. מאן דאמר אין מבקעין, במגל של קציר. אית תניי תני {{שוליים|ד_יד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_יד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#ד_יד|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כרב חסדא המחלק בין בריא לתש: בבריא מפספסין ובתש אין מפספסין, כמובא ברמב״ם ושו״ע.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מפספסין בקלקלים {{ירו&quot;מ-ביאור|שער שהסתבך}}, אית תניי תני אין מפספסין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}}: מאן דאמר מפספסין, בבריא {{ירו&quot;מ-ביאור|שששערו חזק ולא פסיק רישא שיתלוש}}. מאן דאמר אין מפספסין, בתש. אית תניי תני {{שוליים|ד_טו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_טו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#ד_טו|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק שמוללין בלחים ואין מוללין ביבשים, כתירוץ המבחין בין לחים ליבשים המיישב שתי הבבאות בברייתא, וכך נפסק ברמב״ם ובשו״ע או״ח סימן שכב ה וסימן תקיט ד&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מוללין עצי בשמים, אית תניי תני אין מוללין. מאן דאמר מוללין, בלחים {{ירו&quot;מ-ביאור|שראוים למאכל בהמה ואין בהם תיקון}}. מאן דאמר אין מוללין, ביבישין {{ירו&quot;מ-ביאור|דהוי כמתקן כלי}}. אית תניי תני

&lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף יז עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
פרק ד' הלכה ג'. גמרנו את המשנה. '''אין מבקעין עצים מן הקורות ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב'''. הקורות האלה הן לא עומדות להסקה, אלא לבניין, אז זה מוקצה. זה בעצם דעת רבי יהודה. וגם לא בקורה שנשברה ביום טוב, כי זה נולד - שהרי לפני כן, בערב יום טוב, זה לא היה מוכן. '''אין מבקעין לא בקורדום לא במגל ולא במגירה, אלא בקופיץ'''. כלומר, גם כשמותר לבקע, אז לא מבקעין כדרכו, לא במגל ולא במגירה, אלא בקופיץ. '''בית שהוא מלא פירות וסתום ונפחת, נוטל ממקום הפחת'''. כלומר נשבר הקיר, נוטל ממקום הפחת. '''רבי מאיר אומר: אף פוחת לכתחילה ונוטל'''.

זה למדנו במשנה: '''אין מבקעין עצים מן הקורות ולא מן הקורה שנשברה''' - '''הדא דאת אמר בקורה שנשברה ביום טוב'''. למה? כי זה נולד. '''אבל בקורה שנשברה מערב יום טוב מותר'''. וכל זה '''בשאין בהן תואר כלי'''. אבל אם יש עליה תואר כלי, אפילו נשברה מערב יום טוב, אסור. כלומר, אם זה היה כלי, ועכשיו ביום טוב זה נשבר, אז זה נולד, כי זה היה קודם כלי.

תני: '''סוכות תאינים ובהן תאנים, ומכבדות ובהן תמרים''' - כלומר ענפים של תאנים ובהם תאנים, מכבדות ובהן תמרים. '''שהכניסן לאוכלין אוכל מהן ביום טוב'''. כלומר, הוא התכוון שזה יהיה במחסן שלו כדי שהוא יוכל לאכול את התאנים או את התמרים, אז מותר לאכול בהם ביום טוב, זה לא מוקצה. אבל '''הכניסן לעצים אין אוכל מהן ביום טוב''' - היה בהם תאנים, אבל הוא התכוון בעצם לעצים, הוא בכלל לא ראה את התאנים האלה, אז אינו אוכל מהם ביום טוב.

רב אמר: '''מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי''' כלים.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק ד|יז א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק ד|יז ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_יח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#דף יח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר ביצה יח.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר ביצה יח&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|יח|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;35&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; {{שוליים|ד_טז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_טז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#ד_טז|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כמאן דאמר ממתקין בנותן הגחלת על החרדל, שאינו ודאי מכבה, ואסור לתת החרדל על הגחלת שודאי מכבה - כך פסקו הרמב״ם והשו״ע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ממתקין את החרדל בגחלת, אית תניי תני אין ממתקין. מאן דאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין}} ממתקין, בשנתנו על גבי הגחלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|שודאי מכבה}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|ומד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומאן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} ממתקין, בשנתן את הגחלת עליו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינו ודאי מכבה}}. אית תניי תני: שפין את הכסף בקרטיקין {{ירו&quot;מ-ביאור|שמרי יין}}, אית תניי תני {{שוליים|ד_יז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_יז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#ד_יז|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כמ״ד שפין - כשנתנו מערב יום טוב מותר לשוף, שכן הרמב״ם והשו״ע פסקו שאם נתנו הבשר במלח מערב יום טוב מותר לשפשפו ולחתכו ביום טוב, לפי שכבר נתרכך ואין בזה משום ממחק&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אין שפין. מאן דאמר שפין, בשנתנו מערב יום טוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר יתרכך ואין בו דין ממחק}}. ומאן דאמר אין שפין, בשנתנו ביום טוב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בית שהוא מלא פירות וסתום ונפחת נוטל ממקום הפחת}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} אומר: אף הוא פוחת בתחילה ונוטל. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב יהודה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: ובלבד כנגד הפתח {{ירו&quot;מ-ביאור|שבמקום הפתח הלבנים לא מחוברים כל כך חזק, שלא נעשה לתמיד, אלא עד שיצטרכו לפירות, ואז יפרקו את הלבנים ששם}}. והא תני: מודין חכמים ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} {{שוליים|ד_יח}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_יח&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#ד_יח|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבנן שבקרקע מפקפקין בלבד אך לא מפקיעין ולא מתירין ולא חותכין, ובכלים מותר בכל אלה אף בשבת וכ״ש ביו״ט; וכן כנגד הפתח מותר אף לחכמים, כפי שהעמידו הירושלמי את המחלוקת שלא כנגד הפתח - כך פסקו הרמב״ם והשו״ע.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;בחותמות שבקרקע שמפקפקין {{ירו&quot;מ-ביאור|מנענעים בחוזקה עד שיפתח}} ומפקיעין {{ירו&quot;מ-ביאור|פורמים וקורעים}} ומתירין {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הקשר}} וחותכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}בשבת מפקפקין אבל לא מפקיעין ולא מתירין ולא חותכים. ובכלים בשבת מותר ואין צורך לומר ביום טוב! {{ירו&quot;מ-הדגשה|רואים שהמחלוקת היא שלא כנגד הפתח, אבל כנגד הפתח גם חכמים מודים שמותר}}.

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ד_ד|ירושלמי ביצה, פרק ד, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ד_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ד_יט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_יט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#ד_יט|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי שאין פוחתין בביצת היוצר לעשות נר מפני שהוא עושה כלי, ואיסור זה הוא מחודש בבנין כלי ביום טוב&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אין פוחתין {{ירו&quot;מ-ביאור|משקעים ליצור כלי קיבול}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בביצת יוצר לעשות}} את הנר מפני שהוא עושה כלי. {{שוליים|ד_כ}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_כ&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#ד_כ|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כרבי יהודה המתיר לחתוך פתילה לשנים על ידי האור, כלשון הרמב״ם והשו״ע שפסקו ״חותכה באור לשנים״; ואיסור עשיית פחמים נשאר על כנו&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ואין עושין {{ירו&quot;מ-הוסר|פוחמין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פחמין}}, ואין חותכין את הפתילה לשנים. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ד_כא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_כא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#ד_כא|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרשב״ג להיתר, וכן פסקו הרמב״ם והשו״ע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;חותכה באור לשתי נרות.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: לפסים סתומות {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיו עושים כלי חרס ומחברים את המכסה שלו ומכניסים לאור, ואחר כך מפרידים את המכסה}} עשאן מערב יום טוב לא יפתחם ביום טוב מפני שהוא כמכשיר כלי ביום טוב. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתיר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שאין זה חיבור גמור}}. תמן תנינן: על לפסים ארוניות {{שוליים|ד_כב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_כב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#ד_כב|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כתנא קמא (סתם משנה) שטמאים במשא הזב, כמבואר בדברי הירושלמי ״אתיא דיחידאה דהכא כסתומה דתמן״ המזהה את שיטת רבן שמעון בן גמליאל (הסתם) כמטמא, ודלא כרבי אלעזר ברבי צדוק שנחלק; כן פסק הרמב״ם.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;שהן טהורות באהל המת {{ירו&quot;מ-ביאור|שכיוון שהמכסה מחובר הוי כמוקף צמיד פתיל}} וטמאות במשא הזב {{ירו&quot;מ-ביאור|אם היה בתוכם דבר קדם שסתמו}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי צדוק}} אומר: אף במשא הזב טהורות מפני שלא נגמרה מלאכתן. אתיא דיחידאה דהכא {{ירו&quot;מ-ביאור|רבן שמעון בן גמליאל שמתיר לפותחם משמע שסובר שתורת כלי עליהם}} כסתומה {{ירו&quot;מ-ביאור|סתם משנה}} דתמן {{ירו&quot;מ-ביאור|שמטמא בהיסט, משמע שסובר שתורת כלי עליהם אף שמחוסרים פתיחה}}, ודיחידייא דתמן כסתומה דהכא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב יהודה}}: בקעת {{ירו&quot;מ-הדגשה|בוערת}} סומכה לכותל בשביל שלא תכסכס {{ירו&quot;מ-ביאור|תשרוף את הבית}}. תני: אין מכבין את הבקעת בשביל לחוס עליה, אם בשביל שלא תעשן את הבית ואת הקדירה {{שוליים|ד_כג}}מותר. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנניה}}: בשאין שם אויר {{ירו&quot;מ-ביאור|אין מקום שיכול להשליכה בלי שתזיק}}, אבל אם יש שם אויר משליכה לאויר ודייו. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי נסא}}: ויאות {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכי}} כן אנן אמרין - הדא קלוריתה שרי מישיף ומכחול מינה ביומא טבא {{ירו&quot;מ-ביאור|קילורין מותר למרוח ולכחול בה את העין ביום טוב}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה התירו לכבות כדי שלא יעשן את הבית}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: כאן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתירו לכבות את הבקעת שלא יעשן הבית זה}} לשימור וכאן {{ירו&quot;מ-הדגשה|קילורין עשוי}} לרפואה {{ירו&quot;מ-הדגשה|וברפואה גזרו. תנן: ואין חותכין את הפתילה לשנים}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר: חותכה באור לשתי נרות}}. ג' דברים נאמרו בפתילה להחמיר וג' להקל. אלו שלשה שאמרו להחמיר: {{שוליים|ד_כד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_כד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#ד_כד|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כפשט הסוגיה - שלושה דברים אסורים (עשייה בתחילה, חיתוך לשנים, פספוס באור) ושלושה קולות הותרו (מעיכה, שרייה בשמן, וחלוקה באור לשתי נרות), וכך פסקו הרמב״ם והשו״ע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אין עושין אותה בתחילה ביום טוב, ואין חותכין אותה לשנים, ואין מפספסין אותה באור. אלו שלשה שאמרו להקל: מועכין אותה ושורין אותה בשמן וחולקין אותה באור לשתי נרות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חיננא}}:&lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף יח עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
'''ממתקין את החרדל בגחלת''', ואית תני תני אין ממתקין את החרדל בגחלת. מאן דאמר ממתקין '''בשנתן את הגחלת עליו''', כי אם נתן את הגחלת על החרדל אז זה לא ודאי מכבה. אבל מאן דאמר אין ממתקין '''בשנתנו על גבי הגחלת''' כי שוודאי מכבה וזה אסור.

אית תני תני '''שפין את הכסף בקרטיקין''', כלומר אלה שמרי יין, ואית תני תני אין שפין. מאן דאמר שפין '''בשנתנו מערב יום טוב''' שכבר הוא התרכך, כלומר החלודה של הכסף כבר התרככה, אז בעצם כשהוא מעביר אחרי זה הוא בעצם לא ממחק, אין עדיין ממחק. מאן דאמר אין שפין '''בשנתנו ביום טוב'''.

תנן בית שהוא מלא פירות וסתום ונפחת אז נוטל ממקום הפחת. '''רבי מאיר אומר: אף הוא פוחת בתחילה ונוטל'''. רבי אבא ורב יהודה אמרו בשם שמואל '''ובלבד כנגד הפתח'''. מקום הפתח בדרך כלל היו מניחים אותו בלי טיט, זה לא היה כל כך חזק, היו מניחים רק את הלבנים כי ידעו שיצטרכו אחרי זה לפתוח את זה, אז את המקום הזה השאירו בלי טיט וככה בעצם יכול לפתוח.

והא תני '''מודין חכמים לרבי מאיר בחותמות שבקרקע שמפקפקין''', כלומר מותר לנענע בחוזקה עד שייפתח, '''ומפקיעין''' כלומר פורמים וקורעין, '''ומתירין''' את הקשר, '''וחותכין''', אבל בשבת '''מפקפקין אבל לא מפקיעין ולא מתירין ולא חותכים'''. '''ובכלים בשבת מותר ואין צורך לומר ביום טוב''', גם בשבת מותר ודאי. אז בכל אופן רואים שהמחלוקת היא לא כנגד הפתח, אבל כנגד הפתח גם חכמים מודים שמותר. אז לכן כנראה רבי מאיר אומר שאפילו לא כנגד הפתח מותר. אבל דעת לך לאור מה שהמשנה אומרת.

'''אין פוחתין את הנר''', כלומר לקחת את החימר ולשקע בו כדי שיהיה מקום קיבול, ככה יוצרים בעצם את הנר, אז אסור בגלל '''שהוא עושה כלי'''. '''ואין עושין''' פחמים, '''ואין חותכין את הפתילה לשנים'''. '''רבי יהודה אומר: חותכה באור לשתי נרות'''.

תני '''לפסים סתומות''', כן, פעם היו עושים את כלי החרס וכשרצו שהמכסה גם כן יתאים לכלי אז היו מכינים את הכלי ואת המכסה שלו ומחברים אותם ביחד וככה מכניסים את זה לאור ואחרי זה מפרידים, וכך מקבלים שבעצם המכסה מתאים לכלי. אז אם '''עשאן מערב יום טוב לא יפתחם ביום טוב מפני שהוא כמכשיר כלי ביום טוב''' כי זה גמר המלאכה. ורבן שמעון בן גמליאל אין מתיר. אומר זה לא חיבור גמור, זה לפני כן היה פתוח ולאחר מכן הוא רק הדביק את זה, ולכן מותר.

תמן תנינן '''על לפסים ארוניות שהן טהורות באהל המת''', כלומר של הכפרים, כיוון שהמכסה מחובר אז זה כמו מוקף צמיד פתיל, '''וטמאות במשא הזב'''. כלומר אם היה שם בתוכם איזה דבר וסגרו את זה, אז אם זב הסיט את זה, זה יטמא. '''רבי אלעזר ברבי צדוק אומר: אף במשא הזב טהורות מפני שלא נגמרה מלאכתן'''. אמר שכל שלא חתכו אותם לא נגמרה מלאכתם.

אז '''אתיא דיחידאה דהכא''' - כלומר רבי אלעזר ברבי צדוק שהוא היחיד אצלנו שהוא מתיר לפתוח אותם ביום טוב, כי הוא סובר שכבר תורת כלי עליהם, כבר נגמרה מלאכתם - '''כסתומה דתמן''', שהוא מטמא בהיסט, כי הוא סובר שתורת כלי עליהם למרות שהם מחוסרים פתיחה. '''ודיחידייא דתמן''', שאומר שזה לא מטמא כי הוא סובר שזה עדיין לא כלי, '''כסתומה דהכא''' שאמר שאסור לפתוח את זה כי זה גמר המלאכה.

אמר רבי אבא בשם רב יהודה: '''בקעת''' בוערת '''סומכה לכותל''' שלא '''תכסכס''', שלא תשרוף את הבית - מותר לסמוך את זה לכותל שלא תשרוף את הבית.

תני '''אין מכבין את הבקעת בשביל לחוס עליה, אם בשביל שלא תעשן את הבית ואת הקדירה מותר'''. אמר רבי חנניה: '''בשאין שם אויר''', כלומר אין לו מקום שהוא יכול להשליך את האש בלי שזה יזיק, אז מותר לו גם כן לכבות. '''אבל אם יש שם אויר משליכה לאויר ודייו''', להעביר את האש לשם.

אמר רבי נסא: ויאות? כלומר, האם זה נכון? '''כן אנן אמרין - הדא קלוריתה שרי מישיף ומכחול מינה ביומא טבא'''? כלומר המשחה שמורחים בעין, שרי לשוף ולמרוח אותה ביום טוב? אז למה התירו לכבות שלא יעשן את הבית, ולשים על העין לא התירו כדי שהעין תבריא? אמר רבי מנא: '''כאן לשימור''' - שהתירו לכבות את הבקעת זה שלא תעשן את הבית, זה נקרא שימור כדי למנוע נזק - '''וכאן לרפואה''', כאן ששמים את הקלורית על העין זה רפואה, ורפואה גזרו.

תנן '''ואין חותכין את הפתילה לשנים. רבי יהודה אומר: חותכה באור לשתי נרות'''. כלומר הוא בעצם חותך את זה לשתי נרות על ידי אש.

'''שלשה דברים נאמרו בפתילה להחמיר וג' להקל. אלו שלשה שאמרו להחמיר: אין עושין אותה בתחילה ביום טוב, ואין חותכין אותה לשנים, ואין מפספסין אותה באור''', כדי לא לבעבע אותה. '''אלו שלשה שאמרו להקל: מועכין אותה ושורין אותה בשמן וחולקין אותה באור לשתי נרות'''. אמר רבי חיננא: '''בצריך לשניהן'''. מתי מותר לחתוך אותה לשתיים? כשצריך את שתי הנרות.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_יח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#דף יח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|יח|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;36&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; {{שוליים|ד_כה}}בצריך לשניהן. תני {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודה בר פזי דברדלייא}}: מביא שתי נרות ונותנה בשניהן וחולקה באור לשתי נרות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|חיננא בר אידי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{שוליים|ד_כו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_כו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#ד_כו|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כהמשנה בירושלמי שמוחטין את הפתילה ביום טוב, כרמב״ם ושו״ע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מוחטין {{ירו&quot;מ-ביאור|מורידים השחור שתדלק יפה}} את הפתילה ביום טוב.

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ד_ה|ירושלמי ביצה, פרק ד, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ד_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ד_כז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_כז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#ד_כז|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי, וכן פסקו הרמב״ם והשו״ע שאסור לשבר חרס ולחתוך נייר ביום טוב לצורך צליית מליח, שהרי אינו אלא לתשמיש ולא לצורך תיקון כלי או אוכל עצמו&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אין שוברין את החרס, ואין חותכין את הנייר לצלות בו מליח {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיו מניחין על האסכלה שלא ישרף הדג שצולים}}. {{שוליים|ד_כח}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_כח&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#ד_כח|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי - אין גורפין אלא מכבשין, ואין מקיפין שתי חביות לשפות עליהן קדירה, כדברי הרמב״ם והשו״ע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אין גורפין תנור וכיריים, אבל מכבשין. אין מקיפין שתי חביות לשפות עליהן את הקדירה. {{שוליים|ד_כט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_כט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#ד_כט|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כפשט הירושלמי שאין סומכין קדירה בבקעת וכן הדלת, שגזרו חכמים משום שנראה כבונה, וכן פסקו הרמב״ם והשו״ע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אין סומכין את הקדירה בבקעת וכן הדלת. {{שוליים|ד_ל}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_ל&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#ד_ל|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כחכמים האוסרים, שכן זו לשון המשנה כ״תנא קמא״ והירושלמי מבארה ותומך בטעם האיסור מהברייתא דחיתוך הנייר, ולא הכריע כרבי אלעזר ברבי שמעון המתיר&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אין מנהגין את הבהמה במקל ביום טוב, ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי שמעון}} מתיר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אין שוברין את החרס ואין חותכין את הנייר לצלות בו מליח}}. הדא אמרה: הדין סיקורה {{ירו&quot;מ-ביאור|צבע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לחתוך חתיכות של קליפות צבע, שהיו מבשלים חמרים המכילים צבע, ואחר שהמים ספגו את הצבע היו מיבשים את המים ומקבלים קליפה של צבע, ואז היו קולפים וחותכים את הקליפה ומדללים במים ובזה היו צובעים}} אסור מיעבד ביומא טבא {{ירו&quot;מ-ביאור|לעשות ביום טוב}} דהוא מקטע בגומיה {{ירו&quot;מ-ביאור|כשחותך אותו מהגומה שבה יבשה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דהוי מתקן כלי}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אין גורפין תנור וכיריים אבל מכבשין}}. ברתיה ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייה רבה}} אתת מיפה גו תנור {{ירו&quot;מ-ביאור|באה לאפות בתנור}}, אשכחה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגויה}} כיפה {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאה ערימת אפר בתוכה}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|בגויה }}אתת {{ירו&quot;מ-ביאור|באה}} שאלת לאביה. אמר לה: איזלין {{ירו&quot;מ-הוסר|גרפין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבשין}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לכי תכבשי}}. אמרה לינה יכלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש הרבה וזה לא יעזור}}. אמר לה: איזלין {{ירו&quot;מ-הוסר|כבשין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|גרפין}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לכי תגרפי}}. ידעה הוות {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמותר לפי שהיתה בקיאה בהלכה}}, אלא דהוות בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|רצתה}} מישמע מן אבוה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר: מצילין {{ירו&quot;מ-הדגשה|עץ בוער}} מן התנור לכירה, אבל לא מכירה לתנור {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכיוון שהתנור סגור והעץ בוער פחות הוי כמכבה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אבא בר חנה}} אמר: מצילין מתנור לכירה ומכירה לתנור, אבל לא מערבית לשחרית {{ירו&quot;מ-ביאור|דכיוון שרוצה שישאר חומם למחר, ודאי יעשה שהעצים לא יבערו אלא מעט והוי כמכבה}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבון}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: מצילין מתנור לכירה ומכירה לתנור מערבית לשחרית, אבל לא מיום טוב לחול. אין מקיפין שתי חביות לשפות עליהן את הקדירה {{ירו&quot;מ-הוסר|משום}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|משם}} בונה. תנן: אין מנהגין את הבהמה במקל ביום טוב ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתיר}}. תני: {{שוליים|ד_לא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_לא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#ד_לא|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כתנא קמא שאסור, שלא כרבי שמעון בן יוחאי, כפי שפסקו הרמב״ם והשו״ע שאין הוצאה שלא לצורך מותרת ביום טוב&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;לא יצא סומא במקלו ולא רועה בתרמילו, ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} מתיר. וכן הוה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: הואיל והוא מותר בדבר אחד, יהא מותר לכל הדברים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דמתוך שהותרה הוצאה לצורך הותרה אף שלא לצורך. כיוון שלרועה מותר לצאת במקלו להנהיג את העדר, אף לסומא מותר}}.

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ד_ו|ירושלמי ביצה, פרק ד, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ד_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: נוטל אדם קיסם לחצות בו שיניו ומגבב מן החצר ומדליק, שכל מה שבחצר מוכן. וחכמים אומרים: {{שוליים|ד_לב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_לב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#ד_לב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבנן שאין עושין מהם ציבור אלא מגבבם בלא צבירה, כמובא ברמב״ם ובשו״ע או״ח תקא, ג&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מגבב משלפניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבית}} ומדליק {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל מה שבחצר אסור}}.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מה ביניהן? לעשות ציבור ביניהן. על דעתיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} עושין ציבור {{ירו&quot;מ-הדגשה|דקדרתו מוכחת שלצורך היום הוא אוסף}}, על דעתהון דרבנן אין עושין ציבור {{ירו&quot;מ-ביאור|ערמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנראה כמכין למחר}}.

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ד_ז|ירושלמי ביצה, פרק ד, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ד_ז&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ד_לג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_לג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#ד_לג|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלישנא זו בירושלמי, כן פסקו רמב״ם ושו״ע - אין מוציאין אש חדשה ביום טוב בשום דרך, אלא מעבירים ממדורה קיימת&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אין מוציאין את האור לא מן העצים ולא מן האבנים ולא מן המים. {{שוליים|ד_לד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_לד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#ד_לד|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כאיסור ליבון רעפים חדשים ביום טוב, שהוא כבונה כלי חדש ואינו מתקבל בהיתר צליית אוכל נפש, כמבואר בירושלמי ונפסק ברמב״ם ובשו״ע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ואין מלבנין את הרעפים לצלות עליהן. ועוד אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}: עומד אדם על המוקצה ערב שבת

&lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף יח עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
תני רבי יודה בר פזי דברדלייא: '''מביא שתי נרות ונותנה בשניהן''', כלומר שתי כלים, ומניח את הפתילה בתוך שניהם, ורק אחרי זה '''וחולקה באור לשתי נרות'''. רבי יעקב בר אחא וחיננא בר אידי בשם רב: '''מוחטין את הפתילה ביום טוב'''. כלומר מותר להוריד את השחור מהפתילה כדי שהאור יהיה יותר בהיר, יותר צלול.

איתא במשנה: '''אין שוברין את החרס, ואין חותכין את הנייר לצלות בו מליח'''. כשרוצים לצלות מליח, כדי שהוא לא יישרף, את האסכלה שעשו מברזל היו מצפים ומניחים עליה חתיכות חרס או חתיכות נייר. אז דבר כזה אסור לשבור ולחתוך את הניירות האלה כי זה בעצם כמו להכין כלי.

'''אין גורפין תנור וכיריים, אבל מכבשין'''. כלומר מותר את האפר להשטיח. '''אין מקיפין שתי חביות לשפות עליהן את הקדירה''', זה דומה לבונה. '''אין סומכין את הקדירה בבקעת וכן הדלת. אין מנהגין את הבהמה במקל ביום טוב, ורבי אלעזר ברבי שמעון מתיר'''.

'''הדא אמרה: הדין סיקורה אסור מיעבד ביומא טבא'''. כלומר לחתוך קליפות של צבע. היו משתמשים בחומרים שמכינים מהם צבע, ואחרי שהמים ספגו את הצבע היו מייבשים את המים ואז מקבלים קליפה של צבע, ואת זה קולפים וחותכים ומדללים במים, ובזה היו צובעים. אז זה אסור ביום טוב, למה? '''דהוא מקטע בגומיה''', שזה כמו מתקן כלי, כשהוא חותך את החומר מתוך הגומי שבו זה התייבש, זה כמו מתקן כלי.

תנן '''אין גורפין תנור וכיריים אבל מכבשין'''. כלומר מותר להשטיח את האפר. '''ברתיה דרבי חייה רבה° אתת מיפה גו תנור''', רצתה לאפות בתנור, '''אשכחה כיפה''', היא ראתה שיש שם ערמת אפר. '''אתת שאלת לאביה. אמר לה: איזלין''', לך תכבשי, תשטיחי את האפר. '''אמרה לינה יכלה''', אמרה לו לא אצליח. '''אמר לה: איזלין''', לך תגרפי. עכשיו אומרת הגמרא שהיא בעצם '''ידעה הוות''', היא ידעה שמותר כי הייתה בקיאה בהלכה, '''אלא דהוות בעי מישמע מן אבוה''', היא רצתה לשמוע את אבא שלה אומר את ההלכה.

רב אמר: '''מצילין מן התנור לכירה'''. כלומר מותר להעביר עץ בוער מתנור לכירה, '''אבל לא מכירה לתנור''', כיוון שהתנור סגור, אז עץ בוער שיעבירו לשם פחות טוב, אז זה כמו מכבה. רב אבא בר חנה אמר: '''מצילין מתנור לכירה ומכירה לתנור, אבל לא מערבית לשחרית'''. כלומר, אם הוא צריך את זה מהבוקר ללילה, מסתמא הוא ידאג שזה יכבה כדי לשמור על העץ. רבי אבון בשם רב: '''מצילין מתנור לכירה ומכירה לתנור מערבית לשחרית, אבל לא מיום טוב לחול'''. כלומר כל מה שאסור זה רק מיום טוב לחול.

'''אין מקיפין שתי חביות לשפות עליהן את הקדירה''' משום '''בונה'''. תנן: '''אין מנהגין את הבהמה במקל ביום טוב ורבי אלעזר ברבי שמעון''' מתיר. תני: '''לא יצא סומא במקלו ולא רועה בתרמילו, ורבי שמעון מתיר'''. וכן היה רבי שמעון אומר: '''הואיל והוא מותר בדבר אחד, יהא מותר לכל הדברים'''. כלומר, הואיל והותרה הוצאה לצורך, הותרה גם למי שלא לצורך.

במשנה: '''רבי אליעזר אומר: נוטל אדם קיסם לחצות בו שיניו ומגבב מן החצר ומדליק'''. מותר לשרוף עצים מהחצר להדליק, '''שכל מה שבחצר מוכן. וחכמים אומרים: מגבב משלפניו ומדליק'''. כלומר, רק מה שבבית מותר אבל מהחצר אסור.

'''מה ביניהן?''' לעשות ציבור ביניהן. '''על דעתיה דרבי אליעזר עושין ציבור''', כן, זה כדרך של מי שמכין לצורך היום ואוסף. '''על דעתהון דרבנן אין עושין ציבור''', כי זה נראה כאילו הוא מכין למחר, ולכן בכלל אסרו. הם גזרו לא לגבב בכלל מהחצר, שמא יצבור את זה ואז לא ילך כל פעם מהבית למדורה, אז לכן בעצם אסור בכלל לגבב בחצר.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק ד|יח א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק ד|יח ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_יט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#דף יט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר ביצה יט.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר ביצה יט&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|יט|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;37&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; בשביעית ואומר מיכן אני אוכל למחר וחכמים אומרים: {{שוליים|ד_לה}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_לה&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#ד_לה|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כתירוץ רב חסדא המחלק בין בדוקים לשאינם בדוקים - כך פסק הרמב״ם, שברעפים שלא נבדקו יש חשש שיישברו ונמצא טורח שלא לצורך ואף עשיית כלי ביום טוב&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;עד שירשום ואומר מיכן ועד כאן.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: אין מלבנין את הרעפים לצלות עליהן. אית תניי תני מלבנין ואית תניי תני אין מלבנין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}}: מאן דאמר מלבנין, בבדוקים {{ירו&quot;מ-ביאור|שכבר נשרפו ונמצא שעומדים באש}}. ומאן דאמר אין מלבנין, בשאינן בדוקים {{ירו&quot;מ-ביאור|ושמא ישברו ונמצא טרח שלא לצורך וגם יוצר כלי}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: ועוד אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}: עומד אדם על המוקצה ערב שבת בשביעית ואומר מיכן אני אוכל למחר. מחלפה שיטתיה דרבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|האם רבי אליעזר חזר בו}}? דתנינן תמן: {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ים}}: לא יטול אלא אם כן נענע מבעוד יום. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} לאו שמותי {{ירו&quot;מ-ביאור|מבית שמאי}} הוא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה הוא לא מצריך שינענע}}? חומר הוא בדבר שיש בו רוח חיים. וחכמים אומרים: עד שירשום ויאמר מיכן ועד כאן. מחלפה שיטתון דרבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|האם חכמים חזרו בהם}}? דתנינן תמן: {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים {{שוליים|ד_לו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_לו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#ד_לו|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי שבמחובר בקרקע או במחיצה (שדי ברושם) אין די באמירה ״מכאן ועד כאן״ בעודו חלק אחד, ובדבר שיש בו רוח חיים יש חומר נוסף, כפי שהביאו הרמב״ם (הל' יו״ט פ״ב ה״ה) והשו״ע (או״ח תצז,י)&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;: עומד ואומר זה וזה אני נוטל. והכא אינון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרין}} הכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שדי ברושם ואומר מכאן ועד כאן}}? עוד אינון אית להון חומר בדבר שיש בו רוח חיים.

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק ד|יט א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק ד|יט ב}} {{סוף}} &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק המביא&lt;/strong&gt;

{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ביצה|רביעי|שלישי|חמישי}}</text>
      <sha1>qm5mh9bmlbt1f89pkkt97q9gwhjx4hu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ביצה/פרק חמישי</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1706098</id>
    <revision>
      <id>3084879</id>
      <parentid>3076323</parentid>
      <timestamp>2026-09-26T12:03:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Meirveshulibot</username>
        <id>42771</id>
      </contributor>
      <comment>לחצן: כתב יד ליידן עם פירושים</comment>
      <origin>3084879</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="113183" sha1="iawnsa0xz7tngx3kuzrbrnbbaddx7jk" xml:space="preserve">{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ביצה|חמישי|רביעי|}}
==פרק חמישי – משילין פירות==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ביצה/הדפסה עם ליידן (פרק חמישי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה וקרבן העדה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#דף יט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי_מאיר_ביצה_פרק חמישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]
[[File:ירושלמי מאיר ביצה יט.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי_מאיר_ביצה_יט.ogg&lt;/span&gt;]]
==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ה_א|ירושלמי ביצה, פרק ה, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ה_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ה_א}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_א&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_א|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי שמתירים להשיל פירות דרך ארובה ביום טוב, כמובא ברמב״ם ובשו״ע או״ח סימן תקכא סעיף א&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;משילין פירות דרך ארובה ביום טוב {{שוליים|ה_ב}}ומכסין את הפירות בכלים מפני הדלף וכן כדי יין וכן כדי שמן {{שוליים|ה_ג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_ג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_ג|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרישא דמתניתין ״נותנין כלי תחת הדלף בשבת״ כפשוטה, וכן פסקו הרמב״ם והשו״ע להלכה ללא חולק&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ונותנין כלי תחת הדלף בשבת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: משילין פירות דרך ארובה ביום טוב}} מתניתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהארובה}} באותו הגג אבל בגג אחר אסור בשאינו שוה, אבל אם היה שוה מותר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו בגג אחר}}. תני היה שם חלון משחילין דרך חלון {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא מתירים להשחילן דרך הארובה שזו טרחה יתרה}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{שוליים|ה_ד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_ד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_ד|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כרבי שמעון בי רבי ינאי - סומכין לה כלי כדי שלא תתגלגל אך אין כופין עליה את הכלי, שכן כפיית כלי דומה לביטול כלי מהיכנו ואוסרת משום כך, וכן פסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;פורשין מחצלת על גבי שיפוף של לבנים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שעומדות לבניין אף שאסור לטלטלם}} בשבת. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בי רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אני}} לא שמעתי מאבא, אחותי אמרה לי משמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}ביצה שנולדה ביום טוב סומכין לה כלי בשביל שלא תתגלגל, אבל אין כופין עליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|את ה}}כלי. ו{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר {{שוליים|ה_ה}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_ה&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_ה|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: כופין עליה כלי, שהוא היתר גמור, ובלבד שלא יכבנו בידיו, שכן פסקו הרמב״ם והשו״ע להתיר כפיית כלי על הנר להסתיר אורו, כלשון הירושלמי ״כופין עליה כלי״ בשם רבי מנא.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;כופין עליה כלי. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{שוליים|ה_ו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_ו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_ו|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כברייתא דרבי הושעיה בירושלמי, שיש להזהר שהכלי לא יגע בביצה שמא יניידנה ממקומה, ומטעם זה אין הבבלי חולק&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ובלבד שלא יהא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}כלי נוגע בגופה של ביצה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמא יזיזנה}}. תני {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי הושעיה}} {{שוליים|ה_ז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_ז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_ז|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: ההכרעה כרב ושמואל, שהתירו לפרוס מלמעלן הרחק מהמוקצה עצמו, ואף רבי ינאי מודה בכך; האיסור הוא רק בפורס ומכסה על המוקצה עצמו מלמטן, ולכך פסקו הרמב״ם והשו״ע.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;נחיל של דבורים פורסין עליה סדין בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים. מה כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} וקשיא ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בי רבי ינאי}}? כאן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבריתא מדובר שפורס}} מלמעלן {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרחק מהמוקצה שבזה אף}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתיר}} וכאן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה שנחלקו}} מלמטן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמכסה על המוקצה עצמו. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ביסנא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה בן חנינה}}: חפול סוטות {{ירו&quot;מ-ביאור|כיסוי סחורה בסירות}} אסור לטלטלן. מצדתא הוויין פריסין והוויין משרפין גו שמשא {{ירו&quot;מ-ביאור|רשת דיגים היתה פרוסה והיתה נשרפת בשמש}}, אתון שאלון ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} מהו מטלטלתון?&lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף יט עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ביצה, דף יט. נתחיל מהדף הקודם, התחלת המשנה, פרק ט הלכה. אז אני אומר את המשנה: אין מוציאים את האור. ומתי? לא מן העצים על ידי שפשוף של עצים, לא מן הענבים, לא מן האבנים שמקישים שתי אבנים, לא מן המים שעושים כמו זכוכית מגדלת, טיפת מים על איזה נקודת חור, ואז בעצם המים יוצרים איזה צורה של טיפה, וזה מרכז את השמש, ''''''ומלבנים את הרעפים לצלות עליהן''''''.

ועוד אמר רבי אליעזר: ''''''עומד אדם על המוקצה ערב שבת בשביעית ואומר מיכן אני אוכל למחר''''''. כלומר דווקא בערב שבת בשביעית, כיוון שבשביעית הרי יש פטור ממעשרות, אז לכן אני יכול בערב שבת להגיד שלמחר הוא יאכל מהם, למרות שהוא בעצם לא יכול להסעד בשבת כי אין חובת עישור. וחכמים אומרים: ''''''עד שירשום ואומר מיכן ועד כאן''''''. כלומר לא מספיק להגיד מכאן אני אוכל, הוא חייב להגדיר את האזור שהוא מתכוון לאכול.

ואומרת הגמרא: למדנו ''''''אין מלבנין את הרעפים לצלות עליהן''''''. ''''''אית תניי תני מלבנין ואית תניי תני אין מלבנין''''''. אמר רב חסדא: ''''''מאן דאמר מלבנין, בבדוקים'''''', כלומר שכבר נשרפו והראו שהם עומדים באש. ''''''ומאן דאמר אין מלבנין, בשאינן בדוקים'''''', מחשש שמא בפעם הראשונה שהוא ישים אותם באש הם יישברו, ואז בעצם הוא מטרך שלא לצורך, וגם הוא מלבן אותם - הוא יוצר תיקון באותו זמן.

''''''ועוד אמר רבי אליעזר: עומד אדם על המוקצה ערב שבת בשביעית ואומר מיכן אני אוכל למחר''''''. שואלת הגמרא, מדברת על שיטת רבי אליעזר: ''''''מחלפה שיטתיה דרבי אליעזר''''''? דתנינן תמן, ''''''בית שמאי אומר: לא יטול אלא אם כן נענע מבעוד יום''''''. כלומר לגבי גוזלות הוא לא יכול ליטול אותם אלא אם כן נענע מבעוד יום, כלומר צריך ממש להחזיק אותם ביד. ''''''ורבי אליעזר לאו שמותי הוא''''''? כלומר רבי אליעזר היה שמותי, מבית שמאי. אז למה כאן הוא אומר שמספיק להגיד מכאן אני אוכל למחר? ומתרצת הגמרא: ''''''חומר הוא בדבר שיש בו רוח חיים'''''', כלומר שם מדובר על בעלי חיים, אז לכן זה יותר חמור - זה מוקצה יותר חמור, לכן צריך ממש להחזיק אותם ביד.

''''''וחכמים אומרים: עד שירשום ויאמר מיכן ועד כאן'''''' אני אוכל - ככה למדנו במשנה. שואלת הגמרא גם על שיטת רבנן: ''''''מחלפה שיטתון דרבנן''''''? דתנינן תמן, ''''''בית הלל אומרים: עומד ואומר זה וזה אני נוטל''''''. כלומר שם מספיק להגיד זה וזה אני נוטל, כלומר לסמן בדיוק מה הוא רוצה. למה פה די שהוא אומר מכאן ועד כאן? ואומרת הגמרא: ''''''עוד אינון אית להון חומר בדבר שיש בו רוח חיים''''''. גם חכמים סוברים שיש חומרה בבעלי חיים, לכן שם צריך ממש להגיד זה וזה אני נוטל, ופה מספיק לסמן גבולות.

מתחילים פרק &quot;המביא&quot;, פרק א', הלכה א'. אומרת המשנה: ''''''משילין פירות דרך ארובה ביום טוב''''''. כלומר אם הוא רוצה להגן מגשם או משהו כזה, יכול להשיל את הפירות מהגג דרך החור של הארובה. הארובה היתה בולטת מהגג, אז צריך היה עם מתיחה להרים את זה ואז להוריד דרך החור של הארובה, ומותר ביום טוב. ''''''ומכסין את הפירות בכלים מפני הדלף. וכן כדי יין וכן כדי שמן'''''' - מותר לכסות אותם. ''''''ונותנין כלי תחת הדלף בשבת''''''.

ואומרת הגמרא: ''''''מתניתא באותו הגג, אבל בגג אחר אסור'''''', וכל זה ''''''בשאינו שוה, אבל אם היה שוה מותר'''''', כלומר אם הגגות היו שווים, אז אפילו בגג אחר מותר. ''''''תני היה שם חלון משחילין דרך חלון'''''', כיוון שהחלון הרבה יותר קל, לא צריך להגביה את זה, לכן לא מתירים להשיל דרך הארובה כי זה מתיחה יתרה.

''''''אמר רבי ירמיה בשם רב: פורשין מחצלת על גבי שיפוף של לבנים'''''' בשבת. כלומר הלבנים שהיו מסודרות לבניין, מותר לפרוש עליהן מחצלת כדי להגן עליהן, למרות שהלבנים עצמן מוקצה כי הן עוד לבניין - אסורות בטלטול, אבל בפרישה מותר לכסות עליהן בשבת.

''''''אמר רבי שמעון בי רבי ינאי: לא שמעתי מאבא, אחותי אמרה לי משמו: ביצה שנולדה ביום טוב סומכין לה כלי בשביל שלא תתגלגל''''''. כלומר מותר לשים לפניה כלי כדי שלא תתגלגל ותישבר, ''''''אבל אין כופין עליה כלי''''''. ''''''ושמואל אמר כופין עליה כלי''''''. ''''''אמר רבי מנא: ובלבד שלא יהא כלי נוגע בגופה של ביצה'''''', כי ביצה זו מוקצה ואסור להזיז את המוקצה.

''''''תני רבי הושעיה: נחיל של דבורים פורסין עליה סדין בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים''''''. שואלת הגמרא האם זה כרב ושמואל שאומרים שמותר לתת כלי לצורך מוקצה, ואז קשה על רבי שמעון בי רבי ינאי. ומתרצת: כאן בברייתא מדובר שהוא פורש ''''''מלמעלן'''''', גבוה, הרחק מהמוקצה - בזה גם רבי ינאי מתיר. וכמו שנחלקו זה ''''''מלמטן'''''', כלומר לכסות על המוקצה עצמו - וזה מחלוקת.

''''''רבי ביסנא בשם רבי יוסה בן חנינה: חפול סוטות אסור לטלטלן'''''', כלומר הכיסוי של הסחורה שבאסירות עשוי לטלטלן. עוד מספרת הגמרא סיפור: ''''''מצדתא הוויין פריסין והוויין משרפין גו שמשא'''''', מצודות או רשתות שהיו פרוסות והיו נשרפות בשמש. ''''''אתון שאלון לרב: מהו מטלטלתון''''''? הרי מותר לטלטל אותן כדי שלא יתקלקלו. ''''''אמר לון: אסור ליגע בהון, חשבין עליהון מתגנין תוחתי ראשיכון ושרי לכון מטלטלתון''''''. תחשבו כן שאתם מתכוונים להשתמש בהן שימוש של היתר, נניח בתור כרית תחת הראש שלכם, ומותר לטלטל את זה - כלי שמלאכתו לאיסור מותר לצורך גופו במקום המותר.

''''''תני חבית של טבל שנתרועעה מביא כלי אחר ונותנו תחתיה, נתמלא אסור לטלטלו'''''', כי זה טבל, זה מוקצה. ''''''אמר רבי זעירה: זאת אומרת שעושין תקנה למוקצה להצילו שלא כדרכו'''''', כי הרי אותו עצמו לא התירו ליטול ביד, אבל התירו להניח תחתיו למרות שבעצם הוא מבטל כלי מהיכנו. הכלי שבתוך הטבל יהיה אחרי זה אסור בטלטול.

שואלת הגמרא: ''''''והא תני על העבט של ענבים על המעטן של זיתים שמשכן לא יטול מהן ביום טוב, ואין צורך לומר בשבת''''''? כלומר שם לא התירו לו להניח כלי תחתם, כדי למנוע מהיין שלא ילך לאיבוד, כי כך הוא מבטל כלי מהיכנו. אז למה שם לא התירו? זה ביום טוב אסור, קל וחומר בשבת. אז למה כאן התירו? ''''''אמר רב חסדא: אף על פי שזה טבל וזה טבל, זה יש לו מוקצה וזה אין לו מוקצה''''''. כלומר הוא הקצה את הזיתים ואת הענבים לסחיטה - הוא הקצה אותם בידיים, וזה אינו מוקצה. פה, היין הטבל הוא לא הקצה אותו, רק יש עליו איסור טבל. ואם עישר ישראל מותרים, אבל כשהוא נותן כלי תחתם זה לא מבטל כלי מהיכנו לגמרי, כי אם יעבור ויפריש מעשרות אז זה יהיה מותר. ''''''הדא אמרה שעושין תקנה למוקצה להצילו שלא כדרכו''''''.

''''''תני נר שכבה מצילין את שמנו''''''. כלומר אם הוא נשבר מותר להניח כלי תחתיו. ''''''אמר רבי יעקב בר אחא: דרבי שמעון היא, דרבי שמעון אמר כבה מותר לטלטלו'''''', ואין בו איסור מוקצה. ''''''אמר רבי שמואל בר רב יצחק: רבי מאיר רבי שמעון לא אמר אלא לטלטלו, הא להציל מצילין''''''. כלומר לשים כלי לקבל את מה שנשפך מותר.

למדנו במשנה ''''''נותנין כלי תחת הדלף בשבת''''''. תני בברייתא גם כן: ''''''נתמלא ושונה ואינו חושש''''''. שואלת הגמרא למה הדלף לא מוקצה? ''''''אמר רבי חנניה: עשו אותו כנהרות ומעיינות שבאו מחוץ לתחום לתוך התחום''''''. למרות שהעננים באים מחוץ לתחום, כי אלו אינם קולים כשיטה שיש תחומים למעלה מעשרה. ''''''ותני כן, נהרות ומעיינות שבאו מחוץ התחום לתחום, ממלא מהן בשבת ואין צריך לומר ביום טוב''''''. כן, זה כאילו משום צורך אוכל נפש, או בגלל שאין שביתה למעלה מעשרה. אין תחומים למעלה מעשרה.

עוברים לפרק, הלכה. אומרת המשנה: ''''''כל שהוא משום שבות משום רשות משום מצוה חייבין עליו ביום טוב''''''. ''''''אלו הן משום שבות: לא עולין באילן, ולא רוכבין על גבי בהמה, ולא שטין על פני המים, ולא מספקין, ולא מטפחין, ולא מרקדין''''''. כלומר לא מוחאים כפיים, לא מתופפים, לא מרקדים. ''''''אלו הן משום רשות: לא דנין ולא מקדשין לא חולצין ולא מייבמין''''''. ''''''אלו הן משום מצוה: לא מקדישין ולא מעריכין ולא מחרימין ולא מגביהין תרומה ומעשרות ביום טוב''''''. ''''''כל אלו ביום טוב אמרו קל וחומר לשבת. אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד''''''.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_יט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#דף יט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|יט|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר לון: אסור ליגע בהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} חשבין עליהון מתגנין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאתם רוצים לישון}} תוחתי ראשיכון ושרי לכון מטלטלתון. תני {{שוליים|ה_ח}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_ח&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_ח|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: מותר לתת כלי תחתיה להצילה, כדברי רבי זעירה שלמדנו מכאן שעושים תקנה למוקצה להצילו שלא כדרכו, ובזה חילקו בין חבית שנתרועעה (שמותר) לבין עיבט של ענבים או מעטן של זיתים שהתחילו להיזול (שאסור), וכן פסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;חבית של טבל שנתרועעה מביא כלי אחר ונותנו תחתיה, נתמלא אסור לטלטלו. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}}: זאת אומרת שעושין תקנה למוקצה להצילו שלא כדרכו {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא התירו ליטולו ביד אלא להניח כלי תחתיו אף שמבטל כלי מהיכנו}}. והא תני על העבט של ענבים על המעטן של זיתים שמשכן {{ירו&quot;מ-ביאור|התחילו לינזול}} לא יטול מהן ביום טוב {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא התירו להניח כלי תחתם שלא ילך היין או השמן לאיבוד, משום שמבטל כלי מהיכנו}} ואין צורך לומר בשבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה כאן התירו}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}}: אף על פי שזה טבל וזה טבל, זה יש לו מוקצה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהקצה את הזיתים והענבים בידים לצורך סחיטה}} וזה אין לו מוקצה {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא הקצם אלא שייש עליהם איסור טבל, ואם עבר ועשרן מותרים. וכשנותן כלי תחתם, אין זה מבטל כלי מהכנו לגמרי}}. הדא אמרה שעושין תקנה למוקצה להצילו שלא כדרכו. תני נר שכבה מצילין את שמנו {{ירו&quot;מ-ביאור|אם נשבר מותר להניח כלי תחתיו}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}}: ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} היא, ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אמר כבה מותר לטלטלו {{ירו&quot;מ-ביאור|ואין איסור מוקצה}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר רב יצחק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחולק על}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} לא אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור}} אלא לטלטלו, הא להציל מצילין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: ונותנין כלי תחת הדלף בשבת}}. תני נותנין כלי תחת הדלף בשבת, {{שוליים|ה_ט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_ט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_ט|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי חנניה שמים אלו אינם מוקצה כיוון שאדם מצפה לגשם ואף שבאו מחוץ לתחום נחשבים כנהרות ומעיינות שאינם קונים שביתה, וכן פסקו הרמב״ם והשו״ע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;נתמלא {{ירו&quot;מ-הוסר|שופף}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שופך}} ושונה ואינו חושש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה אין הדלף מוקצה}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנניה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שאדם מצפה לגשם אין זה מוקצה, ואף שהעננים באו מחוץ לתחום הקלו שאינם קונים שביתה}} עשו אותו כנהרות ומעיינות שבאו מחוץ לתחום לתוך התחום. ותני כן {{שוליים|ה_י}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_י&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_י|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי שמים אלו אינם נאסרים משום תחומין שכן אין דין תחומין באוכל שנמצא בתוך התחום, כפי שהביאו הרמב״ם והשו״ע להלכה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;נהרות ומעיינות שבאו מחוץ התחום לתחום ממלא מהן בשבת ואין צריך לומר ביום טוב.

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ה_ב|ירושלמי ביצה, פרק ה, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ה_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:42}}
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
כל שהוא משום שבות משום רשות משום מצוה חייבין עליו ביום טוב. אלו הן משום שבות: לא עולין באילן, ולא רוכבין על גבי בהמה, ולא שטין על פני המים, ולא מספקין, ולא מטפחין, ולא מרקדין. אלו הן משום רשות: לא דנין ולא מקדשין לא חולצין ולא מייבמין. אלו הן משום מצוה: לא מקדישין ולא מעריכין ולא מחרימין ולא מגביהין תרומה ומעשרות ביום טוב. כל אלו ביום טוב אמרו קל וחומר לשבת. אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|יש}} שבות שהיא רשות ורשות שהיא

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק ה|יט א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק ה|יט ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_כ_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#דף כ א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר ביצה כ.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר ביצה כ&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|כ|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;38&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; מצוה. אי זו היא שבות שהיא רשות? לא עולין באילן, ולא רוכבין על גבי בהמה, ולא שטין על פני המים, ולא מספקין, ולא מטפחין, ולא מרקדין. אי זו היא רשות שהיא מצוה? לא דנין ולא מקדשין ולא חולצין ולא מייבמין. תני {{שוליים|ה_יא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_יא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_יא|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי מאיר האוסר גזירה שווה בין לח ליבש, שגזרו על היבש אטו הלח, וכן פסקו הרמב״ם והשו״ע שאין חילוק בין לח ליבש לעניין עלייה באילן&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אין עולין באילן בין לח בין יבש {{ירו&quot;מ-ביאור|מת}}. ניחא {{ירו&quot;מ-הוסר|לה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לח}} יבש {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי יבש הרי הוא כתלוש וכי}} כך אנו אומרין אסור לדוש {{ירו&quot;מ-ביאור|לדרוך}} על גבי זמורה בשבת? אלא כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}}, ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} אמר {{שוליים|ה_יב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_יב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_יב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כדברי הכל שאסרו אילן יבש בכרם משום מראית עין, שלא יבואו להתיר אף באילן לח; כפי מעשה רב שאסר לרב חייה בר אשי לעבור סמוך לדקל יבש עקום בכרם.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;גפן שיבשה אסורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום מראית עין}} ואינה מקדשת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעולם}}. דברי הכל אסרו אילן יבש מפני אילן לח {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יבואו להתיר אף באילן לח}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רב חייה בר אשי}} אתא ופרי {{ירו&quot;מ-ביאור|בא בריצה}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר לו: ביידא אתיתה {{ירו&quot;מ-ביאור|באיזה דרך הלכתה}}? אמר לו: בההוא תמרתא עקימתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בדרך שהיה שם דקל עקום}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחסם את הדרך ועברתי מעליו}}. אמר לו: מאן שרא {{ירו&quot;מ-ביאור|מי התיר}} לך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: אסור לדוש {{ירו&quot;מ-ביאור|לדרוך}} על גבי זמורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מחוברת לאילן}} בשבת, היא שורשי אילן היא קולסי {{ירו&quot;מ-הוסר|אכרוב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כרוב}} בגבוהין ג', {{שוליים|ה_יג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_יג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_יג|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלישנא זו שאיסור העלייה באילן הוא גזירה שמא ישכח ויתלוש פרי (איסור דאורייתא) או שמא ישכח וירעיד את האילן ויזיז מוקצה, כמבואר ברמב״ם ובשו״ע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אבל אם אינן {{ירו&quot;מ-הוסר|גובהין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|גבוהין}} ג' כארץ הם. מפני מה אמרו אין עולין באילן? שמא ישכח ויאכל או שמא ישכח וירעיד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונמצא מזיז את המוקצה}}. נישמעינה מן הדא {{שוליים|ה_יד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_יד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_יד|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי אחא בר... (הטעם המובא בהמשך הסוגיה, שהטעם הוא גזירה שמא יתלוש עלים מן האילן להשתמש בהם, מה שאין כן בבהמה שאין בה חשש תלישה), וכך פסקו הרמב״ם והשו״ע להלכה למעשה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;היה רוכב על גבי בהמה אומר לו רד. הדא אמרה שמא ישכח וירעיד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויזיז את הבהמה שהיא מוקצה שהרי לא שייך בבהמה שמא יקטוף פירות}}. מפני מה אמרו היה רוכב על גבי בהמה אומרים לו רד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאילן אומרים לו שישאר שם}}? חברייא אמרו שמא {{ירו&quot;מ-הוסר|תינוק}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תחנק}} הבהמה. אמר לון {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הגע עצמך שהיה הוגן {{ירו&quot;מ-ביאור|גמל}} אחד גדול {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יחנק אם ישבו עליו כל השבת}}? תנא {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא בר פפא}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}} שנייא היא {{שוליים|ה_טו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_טו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_טו|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כתנא דאסר, מטעם שהוא מצווה על שביתת בהמתו כמוהו, ״למען ינוח שורך וחמורך כמוך״; להלכה נאסר להישען או להיתלות בבהמה, ומותר רק להוליכה ולדוחפה בגופו.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;שהוא מצווה על שביתת בהמה כמוהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כג יב|שמות משפטים כג יב]]) למען ינוח שורך וחמורך כמוך. אית תניי תני נשענים בבהמה אית תניי תני {{שוליים|ה_טז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_טז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_טז|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק לאיסור להישען על בהמה בכל מקרה, כרמב״ם ושו״ע, מחמת הספק שלא הוברר בירושלמי איזו חלוקה נכונה, ולכן מחמירים&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אין נשענים בבהמה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}}: מאן דאמר נשענין {{ירו&quot;מ-הדגשה|באדם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בבריא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בריא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינו זקוק להשען}} מאן דאמר אין נשענין בתש {{ירו&quot;מ-ביאור|שזקוק למשענת}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אומר איתפלגון {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר ממל}} וחברייא, חד אמר נשענים כהדא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}} וחורנה אמר אין נשענים. מאן דאמר נשענים בהוא דמיסתמיך ציבחר {{ירו&quot;מ-ביאור|שנשען מעט}} מאן דאמר אין נשענין בכובש את כבדו. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא {{ירו&quot;מ-ביאור|מי אמר את זה ומי אמר את זה}}. מן מה דלא אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר ממל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|רב}}כלום, הוי דו אמר כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רב חיסדא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}נשענים {{ירו&quot;מ-הדגשה|באדם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בבריא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בריא}} ואין נשענים בתש {{ירו&quot;מ-ביאור|ולכן לא אמר כלום שלא היה לו מה לחדש}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} {{שוליים|ה_יז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_יז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_יז|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי אבהו בשם רבי יעקב בר זבדי שהשטה על פני המים אסורה, כפי שהובא ברמב״ם ובשו״ע איסור השטה במים&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ולא שטין על פני המים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר זבדי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}}: זאת אומרת {{שוליים|ה_יח}}שאסור להשיט דבר ולהוליכו מאצלו ודכוותה אסור לאדם להשיט דבר ולהביאו אצלו. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא מרי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מתניה}} הוון יתיבון, חמון לחד בר נש פצל מיא לכא ולכא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו אדם מזיז מים לכאן ולכאן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לסלק את הלכלוך}} ושתי. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא מרי}} ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מתניה}} הדא היא דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר זבדי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}}: אסור לאדם להשיט דבר ולהוליכו מאצלו.&lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף כ עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ביצה, דף כ'. אנחנו מתחילים לקראת הגמרא. אומרת הגמרא: יש שבות שהוא רשות, כלומר דבר שחכמים אסרו אותו הוא רק רשות, ויש שבות שהוא מצווה.

'''אי זו היא שבות שהיא רשות?''' כן. '''לא עולין באילן, ולא רוכבין על גבי בהמה, ולא שטין על פני המים, ולא מספקין, ולא מטפחין, ולא מרקדין'''. עכשיו '''אי זו היא רשות שהיא מצוה? לא דנין ולא מקדשין ולא חולצין ולא מייבמין'''.

'''תני אין עולין באילן בין לח בין יבש'''. כלומר, אפילו אם האילן הזה מת. ואתה אומר '''ניחא''' יבש, אבל הרי יבש הוא כתלוש - הרי ככה אנו אומרים, '''אסור לדוש על גבי זמורה בשבת'''. כלומר, סתם מקל מונח ברחוב אסור לדרוך עליו, '''אלא כרבי מאיר'''. '''דרבי מאיר אמר גפן שיבשה אסורה ואינה מקדשת'''. כלומר, היא לא מקדשת כיוון שזה מת, אבל אסור לזרוע לידה כיוון שזה מראית עין. אז גם כאן אסור לעלות על אילן אפילו יבש, שהוא מראית עין.

'''דברי הכל אסרו אילן יבש מפני אילן לח''', שלא יבוא להתיר גם אילן לח, כן? '''רב חייה בר אשי אתא ופרי קומי רב''', הוא רץ לפני רב. '''אמר לו: ביידא אתיתה?''' כלומר באיזה דרך הגעת? '''אמר לו: בההוא תמרתא עקימתא'''. היה שם איזה עץ יבש עקום שחסם את הדרך, אז עבר מעליו. '''אמר לו: מאן שרא לך?''' מי היתיר לך את זה? '''רבי אחא בשם רב: אסור לדוש על גבי זמורה בשבת''', כי היא מחוברת לאילן. כלומר ענף של אילן אסור לדרוך עליו.

'''היא שורשי אילן היא קולסי בגבוהין ג''', אין הבדל בין אם זה עץ או שיח, '''אבל אם אינן ג' כארץ הם'''. '''מפני מה אמרו אין עולין באילן? שמא ישכח ויאכל או שמא ישכח וירעיד'''. אז בעצם מזיז מוקצה.

'''נישמעינה מן הדא היה רוכב על גבי בהמה אומר לו רד'''. אתה אומר, '''הדא אמרה שמא ישכח וירעיד''', כי הרי להזיז בהמה שייך, אבל שמא יקטוף פירות לא שייך. ואתה אומר '''מפני מה אמרו היה רוכב על גבי בהמה אומרים לו רד''', ואם הוא היה על גבי אילן אומרים לו שיישאר שם - למה, מה ההבדל?

'''חברייא אמרו שמא הבהמה''', כלומר תיחנק. הבהמה יכולה למות אם ישב עליה כל השבת. '''אמר לון רבי יוסי הגע עצמך שהיה הוגן אחד גדול?''' כלומר זה היה גמל גדול שלא יחנק אם ישבו עליו כל השבת. אז מה הדין?

'''תנא רבי אחא בר פפא קומי רבי זעירה שנייא היא שהוא מצווה על שביתת בהמה כמוהו'''. הסיבה שבבהמה אמרו לו לרדת כי גם הבהמה מצווה לשבות, הוא מצווה שהבהמה תשבות כמוהו. '''למען ינוח שורך וחמורך כמוך'''.

'''אית תניי תני נשענים בבהמה אית תניי תני אין נשענים בבהמה'''. '''אמר רב חסדא: מאן דאמר נשענין''' - כלומר אם האדם עצמו בריא וחזק, הוא לא צריך להישען, אז מותר. '''מאן דאמר אין נשענין בתש''' - אם אדם זקן או תשוש שנשען על בהמה, זה אסור כי הוא נשען עליה בכל הכוח, זה בעצם מחביא עליה.

'''רבי יוסה אומר איתפלגון רבי אבא בר ממל וחברייא, חד אמר נשענים''' וחורנה אמר אין נשענים. '''מאן דאמר נשענים בהוא דמיסתמיך ציבחר''', כיוון שהוא נשען טיפה. '''מאן דאמר אין נשענין בכובש את כבדו''', כלומר את כל המשקל שלו. '''ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא'''.

'''מן מה דלא אמר רבי יוסה בשם רבי אבא בר ממל כלום''', אז לכן הוא אמר כרב חסדא נשענים בבריא ואין נשענים בתש, ולכן הוא לא אמר כלום כי אין בזה שום חידוש.

תנן '''ולא שטין על פני המים'''. '''רבי יעקב בר זבדי בשם רבי אבהו: זאת אומרת שאסור להשיט דבר ולהוליכו מאצלו''', כלומר אסור להזיז משהו על המים, '''ודכוותה אסור לאדם להשיט דבר ולהביאו אצלו'''.

'''רבי אבא מרי ורבי מתניה הוון יתיבון, חמון לחד בר נש פצל מיא לכא ולכא ושתי'''. כלומר, זה בן אדם שמפצל את המים לימין ולשמאל כדי שהלכלוך יזוז, ואז הוא שותה. '''אמר רבי אבא מרי לרבי מתניה הדא היא דאמר רבי יעקב בר זבדי בשם רבי אבהו: אסור לאדם להשיט דבר ולהוליכו מאצלו'''.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_כ_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#דף כ ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|כ|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;39&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; אמר לו אל {{ירו&quot;מ-הדגשה|תדמה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|את מה שאותו אדם עושה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|הדא היא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לזה אלא להדא}} דתנינן {{שוליים|ה_יט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_יט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_יט|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כהירושלמי שמתיר לשבור את החבית לצורך אכילת הגרוגרות, קל וחומר ממה שמותר להזיז לכלוכית כדי לשתות; כן הובא ברמב״ם ובשו״ע להלכה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;שובר אדם את החבית לוכל ממנה גרוגרות {{ירו&quot;מ-הדגשה|קל וחומר שמותר להזיז לכלוך כדי לשתות. תנן}} {{שוליים|ה_כ}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_כ&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_כ|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי שאיסור ״מספקין״ הוא מחיאת כף כדי להרגיע כעסו, ומכאן שאסור לעשות כן ביום טוב כדין השמעת קול המושמע לצורך; כך פסקו רמב״ם ושו״ע.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ולא מספקין. סיפוק {{ירו&quot;מ-הדגשה|זו מחיאת כף}} שהוא מחמתו {{ירו&quot;מ-הדגשה|להרגיעה כעסו}} כמה דאת אמר ([[במדבר כד י|במדבר בלק כד י]]) ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו. {{שוליים|ה_כא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_כא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_כא|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כדעת המתירה מחיאה בגב היד, שכן ר' יונה עצמו נהג כן והעיד שזקנים היו מטפחים לאחורי ידיהם בשבת, ולכך פסקו הרמב״ם והשו״ע שאיסור מחיאת כף הוא רק בדרך שמחה כרגיל (פנים בפנים) אך בגב היד מותר&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ולא מטפחין. טיפוח {{ירו&quot;מ-הדגשה|זו מחיאת כף}} שהוא לרצונו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לשמחה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} וחברייא חד אמר הכין {{ירו&quot;מ-ביאור|בגב היד}} שרי {{ירו&quot;מ-ביאור|מותר}} והכין אסור וחורנה אמר בין הכין ובין הכין אסור. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא {{ירו&quot;מ-ביאור|מי אמר את זה ומי אמר את זה}}. מן מה דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} אית הוה סבין ביומינן והוון מטפחין לאחורי ידיהון בשובתא {{ירו&quot;מ-ביאור|היו זקנים בימינו שהיו מוחאים כפים עם גב היד בשבת}}, הוי דו אמר {{שוליים|ה_כב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_כב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_כב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי, שהתיר טפוח לאחורי הידיים בשמחת חתונה בשבת, ולא כרבי מאיר שראה בכך היתר מלא לכל מיני טפוח; הרמב״ם והשו״ע פסקו שאסור להכות כף על כף או כף על ירך כדרכו בחול, אך המשנה והירושלמי עצמם עוסקים בהיתר ״הכין״ (טפוח בגב היד) ש&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;הכין שרי והכין אסור. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} הוה מסב {{ירו&quot;מ-ביאור|חיתן}} ל{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בנו של רבי, שמעון ברבי}} בריה והוון מטפחין לאחורי ידיהון בשובתא. עבר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} ושמע קלהון אמר רבותינו הותרה השבת. שמע {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} קליה אמר מי הוא זה שבא לרדותינו בתוך ביתינו. ואית דאמרי הכין אמר מי הוא זה שבא {{ירו&quot;מ-הוסר|לצנעינו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לצנענו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לתקן אותנו בהלכה}} בתוך ביתינו. שמע {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} קליה וערק {{ירו&quot;מ-ביאור|וברח}}. נפקין פריי בתריה {{ירו&quot;מ-ביאור|יצאו ורצו אחריו}}. מפרי {{ירו&quot;מ-ביאור|תוך כדי ריצה}} אפרח רוחא פיקייליה מעל קדליה דרבי מאיר {{ירו&quot;מ-ביאור|הרוח העיפה את הסודר מעל ערפו של רבי מאיר}}. אודיק {{ירו&quot;מ-ביאור|השקיף}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} מן כוותא {{ירו&quot;מ-ביאור|מהחלון}} וחמא קדליה דרבי מאיר {{ירו&quot;מ-ביאור|וראה את ערפו של רבי מאיר}} מן אחוריו. אמר לא זכית אנא לאורייתא אלא בגין דחמי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} קדליה {{ירו&quot;מ-ביאור|שראיתי את ערפו}} ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} מן אחוריו. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} תריהון אמרין אנן לא זכינן לאורייתא אלא בגין דחמינן אצבעתיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} מן גולגיקין דידיה {{ירו&quot;מ-ביאור|שרוול המעיל שלו}}. {{שוליים|ה_כג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_כג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_כג|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרב חונה שקיפוץ הוא עקירת שתי רגליים כאחת וריקוד הוא עקירת רגל אחת והנחת האחרת, ואיסורם משום גזרה שמא יתקן כלי שיר, כפי שנפסק ברמב״ם ובשו״ע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ולא מרקדין. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חונה}}: קיפוץ {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה ש}}עוקר שתי רגליו כאחת, ריקוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה ש}}עוקר אחת ומניח אחת. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{שוליים|ה_כד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_כד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_כד|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי ״כל משמיעי קול אסורין בשבת״, וכן פסקו הרמב״ם והשו״ע שכל דבר העשוי להשמיע קול אסור לטלטלו ולהקישו בשבת גזירה שמא יתקן כלי שיר&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;כל משמיעי קול אסורין בשבת. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר רב יצחק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|סבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|סכר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|סתם}} מקושה דכנישתא חדתא {{ירו&quot;מ-ביאור|פעמון שכשהיו נכנסים היה משמיע קול בבית הכנסת החדש}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ליל בי רבי אלם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשרצה להשתיק את האנשים}} מקש על כסא. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} עני בסדרא {{ירו&quot;מ-ביאור|התעכב בשיעור}}, סלק לביתא אשכחון דמיכין {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך לביתו ומצא שהם ישנים}}, רבע ליה על סולמא בגין דלא מקשה על תרעא בשובתא {{ירו&quot;מ-ביאור|נשכב על המדרגות כדי לא להקיש על הדלת בשבת}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} הוה פשט {{ירו&quot;מ-ביאור|למד}} עם בריה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אימי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אמי בן נתן}}. אזל בעי מתערתא בקריצתא {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה להעיר אותו בהשכמה}} דשובתא שרי מיקש על תרעא {{ירו&quot;מ-ביאור|התחיל נוקש על הדלת}}. אמר לו: אבא מאן שרא לך? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר כהנא}} בעא קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מהו מקשה על כריסא {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר להקיש על הבטן}} בשובתא? אמר לו {{שוליים|ה_כה}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_כה&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_כה|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי שמואל בר אבודמא שהחמירו חכמים גם מתחת לטיבור מעל לבגדים משום חשש הרהור, וכן פסקו הרמב״ם והשו״ע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;בחולא מאן שרא {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום חול מי התיר}} לך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסרו להכניס ידו מתחת לטבור מפני הרהור}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר אבודמא}}: נהגין {{ירו&quot;מ-ביאור|התירו}} רבנן בחולה {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום חול}} מן הטיבור ולמעלן בבגדיו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} מן הטיבור ולמטן. {{שוליים|ה_כו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_כו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_כו|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי אבהו בירושלמי שאין דנין ביום טוב, כמובא בשמו של רבי חזקיה ורבי אחא, וכך פסקו הרמב״ם והשו״ע להלכה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ולא דנין. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} {{שוליים|ה_כז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_כז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_כז|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כמסקנת הירושלמי שאסור מדרבנן, כדברי רבי חייא ״דנין דיני ממונות... אבל לא דיני נפשות״ נדחים להלכה, וכך פסקו הרמב״ם והשו״ע שאין דנים דיני ממונות בערב שבת ובערב יום טוב&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אסור לדון דיני ממונות בערב שבת. והא מתני' פליגא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן כיוון שאם ידונו ולא יהרגו נמצאו מעכבים את הדין ואם יהרגו חייבים להתענות כל אותו היום}} לפיכך אין דנין לא בערב שבת ולא בערב יום טוב דיני נפשות, הא דיני ממונות דנין. ותני {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה}} כן דנין דיני ממונות בערב שבת אבל לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דנים}} דיני נפשות בערב שבת. אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} כן להלכה {{ירו&quot;מ-ביאור|מדרבנן אף דיני ממונות אסור}} וכאן לדבר תורה. {{שוליים|ה_כח}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_כח&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_כח|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי יעקב בר אידי שאסור לארס אשה בערב שבת, כמובא ברמב״ם ובשו״ע או״ח סימן שלט סעיף ד&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ולא מקדשין. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר כהן}} אמר קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אידי}}: אסור לארס אשה בערב שבת. הדא דאת אמר {{שוליים|ה_כט}}שלא לעשות סעודת אירוסין, הא לארס יארס. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר {{שוליים|ה_ל}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_ל&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_ל|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבנן שהתירו אירוסין בתשעה באב חשש שמא יקדמנו אחר, ואף שמשמים אשה לאיש - חוששים לכך, וכן נפסק להלכה ברמב״ם ושו״ע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אפילו בתשעה באב יארס שלא יקדמנו אחר. מחלפא שיטתיה דשמואל {{ירו&quot;מ-ביאור|האם שמואל חזר בו}}? תמן הוא אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמים אשה לאיש דכתיב}} {{הפ|תהילים|סח|ז}} מושיב יחידים ביתה {{הפ|תהילים|סב|י}} במאזנים לעלות המה מהבל יחד, והכא הוא אמר הכין {{ירו&quot;מ-ביאור|שחוששים שמא יקדמנו אחר}} שלא יקדמנו אחר. בתפילה אפילו כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם קדמו אחר בתפילה}} לא

&lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף כ עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
'''אמר לו''' - לא, אל תדמה את זה לזה, אלא '''דתנינן שובר אדם את החבית לוכל ממנה גרוגרות''', שמותר להזיז לכלוך כדי לשתות.

תנן '''ולא מספקין'''. מה זה סיפוק? מכה בכף, שהוא מכה מתוך כעס, כלומר בכוס. '''סיפוק שהוא מחמתו כמה דאת אמר ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו'''.

'''ולא מטפחין'''. מה זה טיפוח? '''טיפוח שהוא לרצונו''', לשמחה. '''רבי יונה וחברייא חד אמר הכין שרי והכין אסור''' - על גב היד מותר - '''וחורנה אמר בין הכין ובין הכין אסור. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא'''.

'''מן מה דאמר רבי יונה אית הוה סבין ביומינן והוון מטפחין לאחורי ידיהון בשובתא''', היו מוחים כפיים אחורי היד, '''הוי דו אמר הכין שרי והכין אסור'''.

'''רבי הוה מסב לרבי שמעון בריה והוון מטפחין לאחורי ידיהון בשובתא'''. כן, מוחים ידיים אחורי היד. '''עבר רבי מאיר ושמע קלהון אמר רבותינו הותרה השבת'''. '''שמע רבי קליה אמר מי הוא זה שבא לרדותינו בתוך ביתינו'''. '''ואית דאמרי הכין אמר מי הוא זה שבא בתוך ביתינו'''.

'''שמע רבי מאיר קליה וערק. נפקין פריי בתריה'''. רבי רץ אחריו. '''מפרי אפרח רוחא פיקייליה מעל קדליה דרבי מאיר'''. תוך כדי שהוא רץ, הרוח הריפה את הסודר שלו מעל העורף שלו. '''אודיק רבי מן כוותא וחמא קדליה דרבי מאיר מן אחוריו'''. רבי הציץ מהחלון וראה את העורף שלו. '''אמר לא זכית אנא לאורייתא אלא בגין דחמי קדליה דרבי מאיר מן אחוריו'''.

'''רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש תריהון אמרין אנן לא זכינן לאורייתא אלא בגין דחמינן אצבעתיה דרבי מן גולגיקין דידיה'''. כלומר מתוך השרוול שלו ראינו את האצבע שלו.

תנן '''ולא מרקדין'''. '''רבי ירמיה ורבי זעירה בשם רב חונה: קיפוץ עוקר שתי רגליו כאחת, ריקוד עוקר אחת ומניח אחת'''. '''אמר רבי אלעזר כל משמיעי קול אסורין בשבת'''.

'''רבי שמואל בר רב יצחק מקושה דכנישתא חדתא''' - את הפעמון בכניסה לבית הכנסת פקק, שלא ישמיע רעש. '''רבי ליל בי רבי אלם מקש על כסא''' - כשרצה להשתיק את האנשים הרביט כמה מכות על הכיסא.

'''רבי אילא עני בסדרא''', התעכב בשיעור, '''סלק לביתא אשכחון דמיכין''', ראה שכולם ישנו כבר. '''רבע ליה על סולמא בגין דלא מקשה על תרעא בשובתא''', נשען על המדרגות כדי לא להקיש על הדלת בשבת.

'''רבי ירמיה הוה פשט עם בריה דרבי אימי'''. הוא למד ביחד עם הבן של רבי אימי. '''אזל בעי מתערתא בקריצתא דשובתא''', רצה להעיר אותו מוקדם בשבת. '''שרי מיקש על תרעא'''. '''אמר לו: אבא מאן שרא לך?''' מי היתיר לך לדפוק בדלת?

'''רבי אבא בר כהנא בעא קומי רבי יסא: מהו מקשה על כריסא בשובתא?''' כלומר מותר להקיש על הכרס בשבת? '''אמר לו בחולא מאן שרא לך'''. '''אמר רבי שמואל בר אבודמא: נהגין רבנן בחולה מן הטיבור ולמעלן בבגדיו מן הטיבור ולמטן'''.

תנן '''ולא דנין'''. '''רבי חזקיה ורבי אחא בשם רבי אבהו אסור לדון דיני ממונות בערב שבת'''. '''והא מתני' פליגא''' - הרי אנחנו יודעים שאסור לדון דיני נפשות ביום שישי, כיוון שאם ימצאו שהוא חייב לא יהרגו אותו באותו יום, ובעצם מאנים את הדין. '''לפיכך אין דנין לא בערב שבת ולא בערב יום טוב דיני נפשות, הא דיני ממונות דנין'''. משמע מכאן שדיני ממונות מותר - זה סותר את מה שאמרנו.

'''ותני רבי חייה כן דנין דיני ממונות בערב שבת אבל לא דיני נפשות בערב שבת'''. '''אמר כן להלכה וכאן לדבר תורה'''. כלומר בעצם מדבר תורה מותר, רק חכמים גזרו שאסור לדון דיני ממונות.

תנן '''ולא מקדשין'''. '''רבי אבא בר כהן אמר קומי רבי יוסה רבי אחא בשם רבי יעקב בר אידי: אסור לארס אשה בערב שבת'''. '''הדא דאת אמר שלא לעשות סעודת אירוסין, הא לארס יארס''' - להגיד לארס בסתם מותר.

'''שמואל אמר אפילו בתשעה באב יארס שלא יקדמנו אחר'''. '''מחלפא שיטתיה דשמואל?''' האם שמואל חזר בו? '''תמן הוא אמר מושיב יחידים ביתה במאזנים לעלות המה מהבל יחד''' - כלומר בעצם נגזר משמיים מי תהיה אשתו - '''והכא הוא אמר הכין שלא יקדמנו אחר'''. איך זה יכול להיות? '''בתפילה אפילו כן לא''' - כלומר אחר יכול על ידי תפילה לגרום שהיא תהיה הזמנית שלו, ואפילו כן, אם קדמו אחר בתפילה - לא קיימא, אלא או הוא או היא ימותו.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק ה|כ א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק ה|כ ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_כא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר ביצה כא.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר ביצה כא&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|כא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;40&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; קיימה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא או הוא ימות או היא תמות}}. {{שוליים|ה_לא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_לא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_לא|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי שמעון בן לקיש שאין מקדישין בתחילה ביום טוב, כדעת רבנן דקסרין בפירוש המחלוקת, וכן הכריעו הרמב״ם והשו״ע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ולא מקדישין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אימי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אמי בן נתן}}: איתפלגון {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} חד אמר מקדישין וחורנה אמר אין מקדישין. רבנן דקסרין מפרשין להון {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר מקדישין בתחילה ביום טוב, {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר אין מקדישין בתחילה ביום טוב. אית תניי תני {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שאין טלה לקרבן פסח ביד שחל בשבת}} הולך לו אצל מוכרי טלאים אית תניי תני הולך לו אצל מוכרי פסחים {{ירו&quot;מ-ביאור|שכבר הקדישו את הטלה מבעוד יום}}. מאן דאמר הולך לו אצל מוכרי טלאים {{שוליים|ה_לב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_לב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_לב|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כמ״ד אין מקדישין בשבת וביו״ט, ומכאן שהבהמה שיצאה לחולין אינה חוזרת ומתקדשת אלא הולכים אצל מוכרי פסחים; כך פסק הרמב״ם בהלכות שבת פכ״ג הי״ד ובהלכות קרבן פסח פ״א הי״ט&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;כמאן דאמר מקדישין {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו בשבת}} מאן דאמר הולך לו אצל מוכרי פסחים כמאן דאמר אין מקדישין. הדא אמרה שאינו יוצא לחולין וחוזר וקדש {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אין תימר יוצא לחולין חוזר וקדש יהא אסור משום מקדיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרנו שהבריתא שאמרה שהולך אצל מוכרי פסחים ולא אצל מוכרי טלאים זה מפני שאסור להקדיש בתחילה ביום טוב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ובשבת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם אותו פסח יוצא לחולין וחוזר ומתקדש הרי זה כמקדיש ביום טוב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בשבת}} ותנינן אין מקדישין {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכן חייבים לאמר שאינו יוצא לחולין}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנניה}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} חד אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שאמרה המשנה שאין מקדישין}} במקדיש למחר וחורנה אמר במקדיש לבדק הבית אבל למזבח מותר. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמיי}} ואפילו כמאן דאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאפילו קרבנות חובת היום אין מקדישים}} מקדישין בעזרה משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזה}} שבות שהתירו במקדש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אין}}{{ירו&quot;מ-הוסר| כל אלו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ביט}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יום טוב}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אמרו קו}} לשבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא אוכל נפש בלבד רק}} אילין אינין? והא אית לך חורנין סקילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעושה מלאכה}} בשבת ואין סקילה ביום טוב, כרת בשבת ואין כרת ביום טוב, מכות ביום טוב ואין מכות בשבת. אין תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמשנה לא באה למנות הבדלים בעונשים אלא הבדלים באיסור מלאכות, כמו שאמרה המשנה שאין בין יום טוב לשבת אלא}} בדברים שיש בהן אוכל נפש אתינן מיתני. והא תנינן משחילין פירות דרך ארובה ביום טוב אבל לא בשבת {{ירו&quot;מ-ביאור|ואין זה קשור לאוכל נפש}}. ועוד מן הדא {{שוליים|ה_לג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_לג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_לג|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: כרבי יוסה שדרש ״והוא שמל״ - שוחקין עצי בשמים בשבת רק לאחר המילה, וכך פסק הרמב״ם (הל' מילה פ״ב ה״ז,י) והשו״ע (יו״ד רסו,ו)&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;שוחקין עצי בשמים למילה ביום טוב אבל לא בשבת. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: והוא שמל. ועוד מן הדא דתני מודין חכמים ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} בחותמות שבקרקע שמפקפקין ומתירין וחותכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}בשבת מפקפקין אבל לא מפקיעין ולא מתירין ולא חותכין בכלים, בשבת מותר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אין צריך לומר ביום טוב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני בשם}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף מכשירי אוכל נפש התירו}}. מה ביניהון? {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}} אמר לחדד ראשו של שפוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתקלקל ביום טוב}} ביניהון. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינה בריה דרבי אבהו}} אמר להוציא אש מן העצים ביניהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל לחדד ראשו של שיפוד אפילו לדעת חכמים מותר}}. תנא {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בר פזי דברדלייא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אכן זה}} הוא הדבר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבניהם}}. מהו הוא הדבר? לחדד ראשו של שפוד הוא הדבר או להוציא אש מן האבנים הוא הדבר? לית לך אלא כהדא {{ירו&quot;מ-ביאור|נוכל לפשוט ממשנתנו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: אין משחיזין את הסכין אבל משיאה על גבי חבירתה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}}: ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה}} היא. {{ירו&quot;מ-הוסר|דאמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|נשיאה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: דברי הכל היא כדי להעביר שמנונית שעליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שהמחלוקת בין}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחכמים זה בלהשחיז סכין או שיפוד}}. מהו להדליק נר של אבטלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ללא צורך}}? {{אמורא-ירו&quot;מ|חזקיה}} אמר {{שוליים|ה_לד}}אסור. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו&quot;מ|חזקיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן נאמר}} ([[שמות לה ג|שמות ויקהל לה ג]]) לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת, בשבת אין את מבעיר {{שוליים|ה_לה}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_לה&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_לה|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כבית הלל, כדעת המתירין, כדרך שהרמב״ם פסק שמבעירין נר אף שאינו לצורך אוכל נפש, שכן הבערה לא הותרה רק לצורך אוכל נפש אלא לכל צורך והנאה ביום טוב&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אבל מבעיר את ביום טוב. אין תימר בדברים שיש בהם אוכל נפש אנן קיימין {{ירו&quot;מ-הוסר|והכתיב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר נאמר}} ([[שמות יב טז|שמות בא יב טז]]) אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם, אלא כי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}נן קיימין בנר של אבטלה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבונה}}&lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף כא עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אנחנו תלמוד ירושלמי מסכת ביצה, דף כא'. ואומרת הגמרא למדנו במשנה '''לא מקדישין'''. אמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי אימי, '''איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש חד אמר מקדישין וחורנה אמר אין מקדישין'''. רבנן דקיסרין -- כלומר בלי להגיד מי אמר מה. רבנן דקסרין מפרשין להון, מסבירים מי אמר כל דבר. רבי יוחנן אמר '''מקדישין בתחילה ביום טוב''' ורבי שמעון בן לקיש אמר '''אין מקדישין בתחילה ביום טוב'''. ואומרת הגמרא, '''אית תניי תני הולך לו אצל מוכרי טלאים'''. כלומר אדם ש-- אם פסח חל בשבת והוא לא הקדיש קורבן פסח, אז הוא הולך אצל מוכר טלאים והוא נותן לו את הטלה, ולאחר מכן במוצאי החג עושה את החשבון. '''ואית תניי תני הולך לו אצל מוכרי פסחים''', כלומר פסחים שכבר הקדישו אותם, מכבר.

אז מאן דאמר הולך לו אצל מוכרי טלאים, כי מאן דאמר מקדישין, מותר להקדיש אפילו ביום טוב. מאן דאמר הולך לו אצל מוכרי פסחים, אז כי מאן דאמר אין מקדישין, לכן חייב שזה יהיה כבר קדוש קודם.

ואומרת הגמרא, '''הדא אמרה שאינו יוצא לחולין וחוזר וקדש'''. כלומר, הגמרא שם במסכת זבחים שואלת, הרי אדם אחד הקדיש כסף לפסחים. כלומר אותו אדם הוא בא עם כסף שהוא כבר הקדיש אותו לצורך פסח, ואילו השני הקדיש את הטלה. אז מה קורה כאן? האם אני אומר שכשהוא הקדיש את הטלה אז הוא שייר מקום כדי שאחר יוכל להצטרף, או שאני אומר לא, הוא הקדיש את כולו, אבל ברגע שהוא בא עם הכסף אז בעצם הקורבן, הפסח הזה מתחלל. כלומר הוא נהיה חולין קודם, ולאחר מכן הוא חוזר ומתקדש.

אז אומרת חייבים לומר '''אינו יוצא לחולין וחוזר וקדש''', כי '''אין תימר יוצא לחולין חוזר וקדש יהא אסור משום מקדיש''', '''ותנינן אין מקדישין'''. הרי אתה אומר, אתה אמרת שאותו תנא שאמר את המשנה שאמר הוא הולך אצל מוכרי פסחים, זה בגלל שהוא לא יכול להקדיש ביום טוב. אבל אם אתה אומר שזה מתחלל וחוזר ומתקדש אז הוא מתקדש ביום טוב וזה אסור. לכן חייבים לומר שהוא לא יוצא לחולין, אלא נשאר מקום. כשהוא מקדיש את זה הוא מראש משאיר מקום שאם יבוא אדם הוא יוכל להצטרף.

ובכן, '''רבי חנניה ורבי מנא חד אמר במקדיש למחר''', כלומר באותו יום ליום טוב מותר להקדיש מה שאסור להקדיש למחרת. '''וחורנה אמר במקדיש לבדק הבית אבל למזבח מותר'''. אמר רבי שמיי, '''אפילו כמאן דאמר מקדישין''' -- שאפילו קורבנות חובת היום אין מקדישין, אז '''מקדישין בעזרה משום שבות שהתירו במקדש'''. הרי כל ההקדש זה רק דרבנן. אז הוא אומר נכון בחוץ אסור להקדיש, אבל אם הוא מגיע לעזרה, מביא את זה חולין בעזרה ושוב מקדיש את זה מותר, כי זה שבות שהתירו במקדש.

תנן, '''אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד'''. אומרת הגמרא, '''לשבת אילין אינין? והא אית לך חורנין''', יש הרבה אחרים. '''סקילה בשבת ואין סקילה ביום טוב, כרת בשבת ואין כרת ביום טוב, מכות ביום טוב ואין מכות בשבת'''. עכשיו, אם תאמר שהמשנה לא באה למנות הבדלים בעונשים, אלא רק הבדלים באיסור של המלאכות, כמו שאמרה המשנה שאין בין יום טוב לשבת אלא דברים שיש בהם אוכל נפש. אז אם ככה, '''והא תנינן משחילין פירות דרך ארובה ביום טוב אבל לא בשבת''', שזה לא קשור לאוכל נפש. '''ועוד מן הדא שוחקין עצי בשמים למילה ביום טוב אבל לא בשבת'''. ואמר רבי יוסה '''והוא שמל'''. '''ועוד מן הדא דתני מודין חכמים לרבי מאיר בחותמות שבקרקע שמפקפקין ומתירין וחותכין בשבת''', ובשבת מפקפקין אבל לא מפקיעין, לא מתירין, לא חותכין '''בכלים, בשבת מותר אין צריך לומר ביום טוב'''.

כן, אז יש הרבה דברים. זה נשאר בשאלה למה המשנה אמרה כך. ואומרת הגמרא למדנו במשנה '''אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד''', רבי יהודה. שואלת הגמרא, '''מה ביניהון'''? רב חסדא אמר '''לחדד ראשו של שפוד ביניהון'''. ודאי שלא התירו כל מכשיר אוכל נפש, אדם לא הולך להכין סירים עכשיו, כל המחלוקת שלהם היא לגדר לחדד ראשו של שפוד שהתקלקל ביום טוב. רבי חנינה בריה דרבי אבהו אומר '''להוציא אש מן העצים ביניהון''', זה ההבדל ביניהם. אבל לחדד ראשו של שפוד אפילו דעת חכמים מותר אם הוא התקלקל ביום טוב.

תנא רבי יהודה בר פזי דברדלייא אמר, '''הוא הדבר''' שביניהם. שואלת הגמרא, '''מהו הוא הדבר'''? אומר אכן זה הדבר שביניהם, אבל מה? '''לחדד ראשו של שפוד הוא הדבר או להוציא אש מן האבנים הוא הדבר'''? אומרת '''לית לך אלא כהדא''', כלומר נוכל לפסוק מהמשנה שלנו, תנן: '''אין משחיזין את הסכין אבל משיאה על גבי חבירתה'''. ואמר רב חסדא '''דרבי יודה היא'''. ואמר רב יהודה בשם שמואל '''דברי הכל היא כדי להעביר שמנונית שעליה''', רבי יהודה. רואים מכאן שהמחלוקת דרבי יהודה לחכמים זה לגבי השחזת סכין או שיפוד, זה אותו דבר.

שואלת הגמרא '''מהו להדליק נר של אבטלה'''? כלומר הדליק סתם נר לא לצורך. אז חזקיה אמר אסור. '''מתניתא פליגא על חזקיה''', דתנן '''לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת''', '''בשבת אין את מבעיר אבל מבעיר את ביום טוב'''. שאם תאמר שמדובר בדברים שיש בהם אוכל נפש, הא '''אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם''', אלא כי אנן קיימין בנר של אבטלה. אמר רבי אבונה '''ותניי תמן בית שמאי אוסרין ובית הלל מתירין''' להדליק נר של אבטלה. רבי נחום אחוי דרב אילא בעא קומי רבי יוחנן, מה, האם מותר להדליק נר של אבטלה? '''אמר לו לא תאסור ולא תישרי'''.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_כא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#דף כא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|כא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; ותניי תמן {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אוסרין ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} מתירין. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי נחום אחוי דרב אילא}} בעא קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אמר לו לא תאסור ולא תישרי.

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ה_ג|ירושלמי ביצה, פרק ה, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ה_ג&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:15}}
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
הבהמה והכלים {{שוליים|ה_לו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_לו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_לו|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי ״כרגלי הבעלים״ - הולכים אחר שני השותפים ונאסר במקום שנאסר האחד; כך פסקו הרמב״ם (הל' יו״ט פ״ה ה״ט) והשו״ע (או״ח שצז,ג)&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;כרגלי הבעלים. {{שוליים|ה_לז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_לז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_לז|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי שבמוסר בהמתו לבנו או לרועה הרי היא כרגלי המקבל, וכך הביאו הרמב״ם והשו״ע (או״ח שצז, ג-ד)&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;המוסר בהמתו לבנו או לרועה הרי היא כרגליו. {{שוליים|ה_לח}}כלים המיוחדין לאחד מן האחים שבבית הרי הן כרגליו, ושאין מיוחדין הרי אלו כמקום שהולכין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: המוסר בהמתו לבנו או לרועה הרי היא כרגליו}} מתני' בשמסרה לו ביום טוב אבל אם מסרה לו מערב יום טוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי הם}} כרגלי הרועה בשיש שם רועה אחר. {{שוליים|ה_לט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_לט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_לט|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק שהבהמה כרגלי הרועה תמיד; אם אין רועה אחר, אפילו נמסרה לו ביום טוב הרי היא כרגליו, שהמוסר בהמתו לבקר אף בלא הודעה - הרי זו כרגלי הבקר, כפסק הרמב״ם והשו״ע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אבל אם אין שם רועה אחר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו מסרה לו ביום טוב הרי הם}} כרגלי הבקר {{ירו&quot;מ-ביאור|הרועה}}. ותני כן המוסר בהמתו לבקר אף על פי שלא הודיע לבקר הרי זו כרגלי הבקר.

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ה_ד|ירושלמי ביצה, פרק ה, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ה_ד&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:05}} &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;השואל כלים מחברו מערב יום טוב {{שוליים|ה_מ}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_מ&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_מ|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק שהשואל כרגלי המשאיל, שהכלי הולך אחר מי שברשותו ביום טוב לענין תחומין, כלשון הירושלמי ״כרגלי השואל כרגלי המשאיל״, וכן פסקו הרמב״ם והשו״ע.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;כרגלי השואל ביום טוב כרגלי המשאיל. {{שוליים|ה_מא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_מא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_מא|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כתנא קמא, שגם המים כרגלי שתיהן, כפי שמבואר בגמרא שתחומין נעשו בהם כמידת הדין כדיני ממונות שאינם בטלים, וכן פסקו הרמב״ם והשו״ע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;האשה ששאלה מחבירתה תבלין ומים ומלח לעיסתה הרי אלו כרגלי שתיהן. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר במים מפני שאין בו ממש.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: האשה ששאלה מחבירתה תבלין ומים ומלח לעיסתה הרי אלו כרגלי שתיהן, ולמה לא התבטלו התבלין המים והמלח בעיסה}}?? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} תחומין עשו אותן כמידת הדין {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו שבדיני ממונות אינן בטלים ואותה אשה חייבת להחזיר אותם אף לענין תחומין אינם בטלים}}. תדע לך שכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}תמן אמרין בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}}: ולא ידעין אין מן שמועה ואין מן מתניתין ואפילו עצים {{ירו&quot;מ-הוסר|וסברנן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אף דסברנן}} מימר עצים אין בהן ממש {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא ודאי כיוון שיש לו בהם זכות ממונית שאינה בטלה, אף לענין תחומין זכותו אינה בטלה. תנן}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה}} פוטר במים מפני שאין בהן ממש {{ירו&quot;מ-הדגשה|ותני מפני שנבלעים בעיסה}}. מה נפק מביניהון?

&lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף כא עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
פרק ה הלכה ג. ואומרת המשנה, '''הבהמה והכלים כרגלי הבעלים'''. כלומר מבחינת ללכת אלפיים אמה. '''המוסר בהמתו לבנו או לרועה הרי היא כרגליו'''. '''כלים המיוחדין לאחד מן האחים שבבית הרי הן כרגליו''', וכשאין מיוחדין, כלומר זה משהו של כל המשפחה, אז '''הרי אלו כמקום שהולכין''' עם מי שלוקח, זה המקום לפי הרגליים שלו.

אמר, למדו במשנה, המוסר בהמתו לבנו או לרועה הרי זה כרגליו, כלומר כרגלי הבעלים. '''מתני' בשמסרה לו ביום טוב אבל אם מסרה לו מערב יום טוב כרגלי הרועה''' בשיש שם רועה אחר. '''אבל אם אין שם רועה אחר כרגלי הבקר'''. כלומר תמיד הוא מוסר רק לאותו רועה, אז אפילו אם מוסר לו ביום טוב אז זה כרגלי הבקר, כרגלי הרועה, כי מסתמא הוא התכוון לכך. '''ותני כן המוסר בהמתו לבקר אף על פי שלא הודיע לבקר הרי זו כרגלי הבקר'''.

פרק אחת. אומרת המשנה, '''השואל כלים מחברו מערב יום טוב כרגלי השואל''', אם הוא שאל אותם '''ביום טוב כרגלי המשאיל'''. '''האשה ששאלה מחבירתה תבלין ומים ומלח לעיסתה הרי אלו כרגלי שתיהן'''. '''רבי יהודה פוטר במים מפני שאין בו ממש'''.

שואלת הגמרא ולמה לא התבטלו התבלין והמים והמלח בעיסה? אמר רבי אבא '''תחומין עשו אותן כמידת הדין'''. כמו שבדיני הממונות הם לא בטלים ואותה אישה חייבת הרי להחזיר אותם, אז גם לעניין תחומין הם לא בטלים. '''תדע לך שכן תמן אמרין בשם רב חסדא ולא ידעין אין מן שמועה ואין מן מתניתין ואפילו עצים'''. למרות שאנחנו כולם מודים שעצים אין בהם ממש, כלומר עצים אין בהם היכר בעיסה, אלא כיוון שיש בהם זכות ממונית שהיא לא בטלה. כלומר אותו אדם שקיבל את העצים חייב להחזיר את הסכום שלהם או את העצים עצמם. אז גם לעניין תחומין הזכות הזאת לא בטלה. '''רבי יודה פוטר במים מפני שאין בהן ממש'''. ותני הסבר אחר, מפני שנבלעים בעיסה. כלומר או מפני שאין בהם ממש או שנבלעים בעיסה.

'''מה נפק מביניהון'''? כלומר איזה הבדל הלכתי יצא ביניהם? אם זה מים בתבשיל, מאן דאמר מפני שאין בהם ממש - הרי אין בהם ממש. מים בכל זאת זה לא דבר שיש לו איזה ערך גבוה, לוקחים כמות קטנה, לא שווה אפילו פרוטה. אבל מאן דאמר מפני שהן נבלעים בעיסה - הרי הם נבלעים בעיסה. כלומר פה הם לא נבלעים, הרי זה בתבשיל אז הם גלויים, לא נבלעים בעיסה, ולכן זה יהיה כרגלי שניהם.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק ה|כא א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק ה|כא ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_כב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#דף כב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר ביצה כב.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר ביצה כב&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|כב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;42&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; המים {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתבשיל}} מאן דאמר מפני שאין בהן ממש הרי יש בהן ממש. מאן דאמר מפני שהן נבלעין בעיסה הרי אינן נבלעין בתבשיל.

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ה_ה|ירושלמי ביצה, פרק ה, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ה_ה&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|0:06}}
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ה_מב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_מב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_מב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי שגחלת כרגלי הבעלים והשלהבת בכל מקום, וכך פסקו רמב״ם ושו״ע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;הגחלת כרגלי הבעלים והשלהבת בכל מקום. הגחלת של הקדש אין מועלין בה והשלהבת לא נהנין ולא מועלין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; חמשה דברים נאמרו בגחלת וחמשה בשלהבת. {{שוליים|ה_מג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_מג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_מג|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: כהלכת הירושלמי - הרמב״ם פסק שגחלת של הקדש מועלין בה והשלהבת לא נהנין ולא מועלין&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;גחלת של הקדש מועלין בה והשלהבת לא נהנין ולא מועלין. {{שוליים|ה_מד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_מד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_מד|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי: הגחלת של עבודה זרה אסורה משום שיש בה ממש מגוף העבודה זרה, והשלהבת מותרת משום שאין בה ממש ואינה גוף העבודה זרה אלא תולדה הנפרדת ממנה; כך פסקו הרמב״ם (הל' עבודה זרה פ״ז ה״י) והשו״ע (יו״ד סימן קמב ס״א).&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;גחלת של עבודת כוכבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזלות}} אסורה והשלהבת מותרת. {{שוליים|ה_מה}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_מה&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_מה|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשונו: אסור בגחלתו (שהיא ממון המדיר עצמו) ומותר בשלהבתו (שאין בה ממשות משל המדיר, אלא אור בעלמא הנדלק ממנה) — כפסק הרמב״ם והשו״ע.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;המודר הנייה מחבירו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו. {{שוליים|ה_מו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_מו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_מו|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרב אבא בר אייבו שגחלים לוחשות דינן כשלהבת, וכן פסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;המוציא את הגחלת לרשות הרבים חייב והשלהבת פטור. ומברכין על השלהבת ואין מברכין על הגחלת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חייה בר אשי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: אם היו הגחלים לוחשות {{שוליים|ה_מז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_מז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_מז|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי יוחנן דקציון בשם רבי נחום בי רבי סימאי שברכת האור טעונה נר שמדי פעם רואים בו שלהבת עולה, וכן פסקו הרמב״ם והשו״ע להלכה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מברכין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן דקציון}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי נחום בי רבי סימאי}}: ובלבד בנקטפת {{ירו&quot;מ-ביאור|שמדי פעם רואים שלהבת שעולה}}.

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ה_ו|ירושלמי ביצה, פרק ה, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ה_ו&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|0:58}}
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
בור של יחיד {{שוליים|ה_מח}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_מח&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_מח|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי יוחנן שעושים מחיצה של ברזל בין שני חלקי הבאר כדי שהמים לא יתערבבו בין שני התחומים, וכך פסקו הרמב״ם והשו״ע להלכה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;כרגלי יחיד ושל אנשי העיר כרגלי אנשי אותה העיר ושל עולי בבל כרגלי הממלא.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; באר שבין ב' תחומין {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר עושין לה מחיצה של ברזל {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יתערבבו מים משני תחומים}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בן חנינה}} אמר {{שוליים|ה_מט}}אפילו מחיצה של קנים ובלבד שלא יהו המים נמשכין לכאן ולכאן {{ירו&quot;מ-ביאור|שהמים יעמדו ולא תהיה תנועה מצד לצד}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תחומין זה רק מדרבנן ו}}החמירו בדבריהן יותר מדברי תורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי רק מיעוט מים מגיעה מחוץ לתחום ומצד הדין הם בטלים}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינה}}: ולא מין במינו הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינו בטל}} אלא החמירו בדבריהן כדברי תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: של עולי בבל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהם הפקר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כרגלי הממלא}}. הדא אמרה {{שוליים|ה_נ}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_נ&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_נ|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כן, כמפורש בירושלמי; כך הכריעו הרמב״ם (הלכות יום טוב פרק ה הלכה י) והשו״ע (או״ח סימן תא)&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;המוצא כלי {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפקר}} בדרך הרי זו כרגלי המוצא.

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ה_ז|ירושלמי ביצה, פרק ה, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ה_ז&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|2:35}}
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ה_נא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_נא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_נא|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרגלי המפקיד, וכן פסקו הרמב״ם והשו״ע (או״ח שצז,יז) שהפירות כרגלי הבעלים ולא כרגלי השומר&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מי שהיו פירותיו בעיר אחרת ועירבו בני אותה העיר לבוא אצלו, לא יביאו לו מפירותיו. ואם עירב הוא הרי פירותיו כמוהו.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|המפקיד פירות אצל חבירו}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} חד אמר כרגלי המפקיד וחורנה אמר {{שוליים|ה_נב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_נב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_נב|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כהמשנה שהפירות כרגלי הבעלים, ומתרץ ר' יודן שהמחלוקת מתפרשת באופן שהמפתח ביד הבעלים או שהרשות נמסרה ביום טוב עצמו, ובכך מתיישבת שיטת מאן דאמר כרגלי המופקד עם המשנה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;כרגלי מי שהיו מופקדין אצלו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|הכך}}{{ירו&quot;מ-הוסר| הן מתני}} {{ירו&quot;מ-ביאור|המשנה שלנו}} פליגא על מאן דאמר כרגלי מי שהן מופקדין אצלו הן דתנינן מי שהיו פירותיו בעיר אחרת ועירבו בני אותה העיר לבוא אצלו, לא יביאו לו מפירותיו. אין תימר כרגלי מי שהיו מופקדין אצלו הם יביאו לו מפירותיו. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: תיפתר שהיה מפתח ביד הבעלים או שלא מסרו להן רשותו מבעוד יום {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא ביום טוב עצמו}}.&lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף כב עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ביצה, דף כב. נתחיל מהמשנה, פרק ה' הלכה ה'. אומרת המשנה: '''הגחלת כרגלי הבעלים והשלהבת בכל מקום. הגחלת של הקדש אין מועלין בה והשלהבת לא נהנין ולא מועלין'''. זאת אומרת חמישה דברים נאמרו בגחלת וחמישה בשלהבת. '''גחלת של הקדש מועלין בה והשלהבת לא נהנין ולא מועלין. גחלת של עבודת כוכבים אסורה והשלהבת מותרת. המודר הנייה מחבירו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו. המוציא את הגחלת לרשות הרבים חייב והשלהבת פטור'''. כלומר, אם יש לו אש הוא פשוט עושה פורח, מוציא את הלהבה החוצה, בזה הוא פטור. '''ומברכין על השלהבת ואין מברכין על הגחלת'''. ומה מביא, בשם רב, אם היו הגחלים לוחשות מברכין. אמר רבי יוחנן דקציון בשם רבי נחום בי רבי סימאי '''ובלבד בנקטפת'''. כלומר, אם מדי פעם יוצא איזה להבה קטנה, אז מותר לברך על הגחלים האלה.

אומרת המשנה, פרק ה', '''בור של יחיד כרגלי יחיד ושל''' -- כלומר אם הוא לוקח מים מותר לו לטלטל אותם רק כמו שמותר לו ללכת, כן? כלומר אלפיים אמה, לא ביום טוב, כן? אם הוא עושה עירוב אז מותר לו גם את העירוב. '''ושל אנשי העיר כרגלי אנשי אותה העיר ושל עולי בבל כרגלי הממלא'''. '''באר שבין שני תחומין''' רבי יוחנן אמר '''עושין לה מחיצה של ברזל''' שלא יתערבו מים משני תחומים. רבי יוסי בן חנינה אמר '''אפילו מחיצה של קנים ובלבד שלא יהו המים נמשכין לכאן ולכאן''', כן? כי המים יעמדו ולא תהיה תנועה מצד לצד. אמר רבי יודן, תחומין זה רק מדרבנן, ואף על פי כן '''החמירו בדבריהן יותר מדברי תורה'''. כן? כי הרי בעצם אם רק מיעוט של מים מגיע מחוץ לתחום ואף על פי כן מצד זה זה צריך להתבטל, ואף על פי כן מחיצה צריך וכולי. אמר רבי חנינה '''ולא מין במינו הוא''' שאינו בטל. כלומר לא נכון, הוא אומר הרי מים במים זה מין במינו ומין במינו לא בטל. אז בעצם אתה צריך להגיד אחרת, צריך להגיד '''אלא החמירו בדבריהן כדברי תורה'''. כן, כמו שבדברי תורה מין במינו לא בטל, אז גם כן בדבריהן, תחומין זה רק דבריהם, החמירו כמו דברי תורה. תנן שעולי בבל, כלומר זה הפקר, זה מותר לכל אדם, זה כרגלי הממלא, ואומרת הגמרא '''הדא אמרה''' שמי שמוצא כלי הפקר בדרך '''הרי זו כרגלי המוצא'''.

פרק ה' הלכה ז', אומרת המשנה '''מי שהיו פירותיו בעיר אחרת ועירבו בני אותה העיר לבוא אצלו'''. כלומר הפירות שלו נמצאים בעיר אחרת שהיא מחוץ לתחום זה, אבל בני העיר ששם הפירות שלו, הם ערבו לבוא אצלו, אז הם לא יכולים להביא את הפירות אליו. אבל '''אם עירב הוא הרי פירותיו כמוהו''', כי הפירות שלו כמותו. אומרת הגמרא, המפקיד פירות אצל חברו, רב ושמואל, '''חד אמר כרגלי המפקיד''', כלומר כמו הבעלים, '''וחורנה אמר כרגלי מי שהיו מופקדין אצלו'''. אומרת הגמרא, המשנה שלנו חולקת על מה שאמר כרגלי מי שהיו מופקדין אצלו. כן, כי דתנינן '''מי שהיו פירותיו בעיר אחרת ועירבו בני אותה העיר לבוא אצלו לא יביאו לו מפירותיו''', כי הפירות שלו הם לא יכולים לעבור את התחום. אז '''אין תימר כרגלי מי שהיו מופקדין אצלו הם יביאו לו מפירותיו'''. עכשיו, אם תאמר כרגלי מי שהיו מופקדים אצלו, הרי זה מופקד אצל בני העיר השנייה, אז למה הם לא יכולים להביא את הפירות? אלא כנראה זה לא כרגלי מי שהופקד אצלו. אמר רבי יודן, '''תיפתר שהיה מפתח ביד הבעלים''', הוא לא מסר להם אותם, '''או שלא מסרו להן רשותו מבעוד יום''', אלא רק ביום עצמו. אז '''ויידא אמר דא''', דתנינן '''מי שזימן אצלו אורחים לא יוליכו בידם מנות'''. כלומר אם הוא זימן אצלו אורחים, אז נניח הם עצמם עשו עירוב לבית שלהם, אבל אז הם לא יכולים לקחת את האוכל מהבית שלו לבית שלהם, '''אלא אם כן זיכה להן במנותיהם מערב יום טוב'''. '''מכיון שזיכה להן אחר במנותיהן''', הרי זה כמו מופקד אצלו, כן. אבל בכן אתה רואה שזה '''לא כרגלי מי שהיו מופקדין אצלו הן'''. כלומר אתה רואה שזה לא כמו רגלי מופקד. כלומר, ברגע שזה נשאר אצלו, הוא זיכה לאחר, אז אף על פי שבעצם זה כמו מופקדים אצלו, ואף על פי כן כשהם יבואו מותר להם לקחת את זה. אז רואים שזה לא כמו רגלי המופקד אלא כמו רגלי הבעלים, שבעצם הם הבעלים.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_כב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#דף כב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ביצה|כב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;43&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; ויידא אמר דא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם כרגלי המפקיד דתנן}} מי שזימן אצלו אורחים לא יוליכו בידם מנות אלא אם כן זיכה להן {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר}} במנותיהם מערב יום טוב. מכיון שזיכה להן אחר במנותיהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי הם כמופקדים אצל בעל הבית מכאן שהרי הם כרגלי המפקיד ו}}לא כרגלי מי שהיו מופקדין אצלו הן.

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ה_ח|ירושלמי ביצה, פרק ה, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ה_ח&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|3:18}}
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
מי שזימן אצלו אורחין {{שוליים|ה_נג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_נג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_נג|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי; יש לזכות למוליך את המנות מערב יום טוב, שאם לא כן נמצא נושא ברשות הרבים דבר שאינו שלו וקנוי לו רק ביום טוב עצמו, כפי שנפסק ברמב״ם הלכות יום טוב פרק ה הלכה יב ובשו״ע או״ח סימן שצז סעיף יח&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} יוליכו בידם מנות אלא אם כן זיכה להן אחר במנותיהן מערב יום טוב. {{שוליים|ה_נד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_נד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#ה_נד|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבנן שהמדבריות הן היוצאות לרעות ואינן לנות בעיר, כמובא ברמב״ם ושו״ע להלכה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אין משקין ושוחטין את המדבריות אבל משקין ושוחטין את הבייתות. אלו הן הבייתות הלנות בעיר, מדבריות הלנות באפר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני}} אלו הן המדבריות אלו שהן יוצאות בפסח ונכנסות ברביעה. אלו הן בייתות הלנות בעיר. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר אלו ואלו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביתיות הם ואם}} נכנסו לתחום משחשיכה מותרין לשחוט {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} אלו הן מדבריות הגדילות באפר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואינם חוזרות לישוב כלל}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממה שאמר}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם נכנסו משחשכה מותר לשוחטן}} הדא אמרה {{ירו&quot;מ-ביאור|שאף שבאו מחוץ לתחום אינם מוקצה}} כלי שבא מחוץ התחום לתחום משחשיכה {{שוליים|ה_נה}}מותר לטלטלו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר כרסנא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}}: ובלבד בד' אמות. כהדא גמלייל זוגא אוקריה {{ירו&quot;מ-ביאור|כיבד אותו}} חד סרקיי {{ירו&quot;מ-ביאור|ישמעלי}} כמהין {{ירו&quot;מ-ביאור|מין פטריות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שברור שלא נקטפו ביום טוב}}. אתא שאל ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} אמר לו: קבלין בגו {{ירו&quot;מ-הוסר|מגיריין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיגירין}} דידך {{ירו&quot;מ-ביאור|תקבל אותם בתוך ביתך}} ואוכלין בד' אמות.

&lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף כב עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
פרק ה' הלכה ח', אומרת המשנה '''מי שזימן אצלו אורחין יוליכו בידם מנות אלא אם כן זיכה להן אחר במנותיהן מערב יום טוב''', כמו שמענו. '''אין משקין ושוחטין את המדבריות'''. כן, כלומר אסור להשקות. הסיבה שמשקין ושוחטין, אז בבבלי כתוב שזה דרך. כלומר, אם משקין את הבהמה אז העור שלה מתפשט ויותר קל להפשיט אותו. ויש אומרים שזה גם כן מונע סריחות, אבל בכל אופן זה הדרך הייתה תמיד להשקות ורק אחרי זה לשחוט. אז '''אין משקין ושוחטין את המדבריות אבל משקין ושוחטין את הבייתות. אלו הן הבייתות הלנות בעיר'''. כן, כלומר מה זה בייתות? אלו שלנות בעיר. מדבריות זה לנות באפר, כלומר במרעה.

אומרת הגמרא, '''אלו הן המדבריות אלו שהן יוצאות בפסח ונכנסות ברביעה'''. כלומר, אם נכנסו בפסח, כן, יוצאות בפסח וחוזרות בתחילת הגשמים. '''ואלו הן בייתות הלנות בעיר'''. רבי אומר '''אלו ואלו נכנסו לתחום משחשיכה מותרין לשחוט''', אלא '''אלו הן מדבריות הגדילות באפר'''. מה זה המדבריות? הגדלות באפר ואינן חוזרות ליישוב כלל. כלומר, כאלה שלא חוזרות בכלל מהמרעה, נשארות תמיד במרעה, זה נקרא מדבריות. אמר רבי זעירה, ממה שאמר רבי, שאם הן נכנסו משחשיכה מותר לשוחטן עדיין, כלומר למרות שבעצם הן באו מחוץ לתחום, אף על פי כן הן לא מוקצה. '''הדא אמרה כלי שבא מחוץ התחום לתחום משחשיכה מותר לטלטלו'''. כן, כלומר לא מוקצה. רבי שמעון בר כרסנא בשם רבי אחא: '''ובלבד בד' אמות'''. נכון, מותר, אבל רק בד' אמות, כי בעצם הוא עצמו בא מחוץ לתחום, אז הוא כרגלי הבעלים שלו, במקום שלו אסור לטלטל יותר מארבע אמות.

כהדא, גמליאל זוגא, כלומר חצי, אוקריה כמהין, זה גוי אחד ישמעאלי כיבד אותו בכמהין. אתא שאל לרבי מנא מה יעשה איתם? אמר לו: '''קבלין בגו דידך''' - קבל את זה בתוך הבית שלך, '''ואוכלין בד' אמות''' - ותוכל את זה בתוך ארבע אמות, כן, כי אסור לטלטל את זה יותר מארבע אמות.

הדרן עלך פרק משילין וכולא מסכתא דביצה. אם ירצה השם.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק ה|כב א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ביצה/פרק ה|כב ב}} {{סוף}} &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק משילין וכולא מסכתא דביצה&lt;/strong&gt;

{{:סיום מסכת|מסכת=ביצה}}

{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ביצה|חמישי|רביעי|}}</text>
      <sha1>iawnsa0xz7tngx3kuzrbrnbbaddx7jk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אכתיר זר תהילה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726573</id>
    <revision>
      <id>3085011</id>
      <parentid>3028615</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T08:36:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3085011</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4310" sha1="6v02az8fo61di3e0tg7t389jwvkyfv4" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= אכתיר זר תהילה
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי יוצר|יוצר]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:סוכות|סוכות]]
| מחבר = 
| מיוחס ל = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-3301}}
| מנהגים = נאמר למנהגי אשכנז ואיטליה (ורומניה) ביום ראשון של סוכות.
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אַ}}כְתִּיר זֵר תְּהִלָּה / לְנוֹרָא עֲלִילָה / בְּמִי זֹאת עוֹלָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}אֵדֶר רְנָנִים אֶעֱלְסָה / כְּנַף רְנָנִים נֶעֱלָסָה / לְמֶלֶךְ רָם וְנִשָּׂא{{ש}}
{{סי|גַּ}}דְתִּי אַרְבַּע / לְמִסְפַּר רוֹבַע / לְחָן עַל אַרְבַּע
:&lt;b&gt;אֲסַלֵּד בְּשֶׁבַח וְתוֹדָה / בְּתוֹךְ קָהָל וְעֵדָה / בְּלָקְחִי לוּלָב וַאֲגֻדָּה. קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;

{{סי|דְּ}}רוֹשׁ בָּמוֹ צֶדֶק / לְשָׁפְטָם לְצֶדֶק / דִּינָם לְהוֹצִיא לְצֶדֶק{{ש}}
{{סי|הַ}}לֵּל בָּם אֶפְצֶה / וּמְלִיצַי יֵרָצֶה / וְכַזָּהָב אֵצֵא{{ש}}
{{סי|וְ}}רוֹבֵץ בַּפֶּתַח יֵבוֹשׁ / וְחֵטְא בְּצוּל תִּכְבּוֹשׁ / קְרָאתִיךָ אַל אֵבוֹשׁ

{{סי|זֵ}}כֶר סִכּוּךְ לְדוֹרוֹת / לָהֶם לְהוֹרוֹת / לְסַכֵּךְ וּלְקָרוֹת{{ש}}
{{סי|חֲ}}סוֹת בְּצֵל סֻכָּה / כְּחֹק נְסוּכָה / שִׁבְעָה לְהִסְתּוֹכְכָה{{ש}}
{{סי|טִ}}לּוּל עֲנָנִים אֶזְכְּרָה / בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אַזְכִּירָה / לְחַסְדֵי דָוִד זָכְרָה

{{סי|יָ}}קֵם סֻכָּתוֹ / וְתִכּוֹן מַלְכוּתוֹ / וְתֵרֶב גְּדֻלָּתוֹ{{ש}}
{{סי|כִּ}}ימֵי עוֹלָם / וּמַלְכוּתוֹ עַד הָעוֹלָם / לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם{{ש}}
{{סי|לְ}}דוֹר וָדוֹר תִּמְלֹךְ / וְהוּא עֲדֵי עַד יִמְלֹךְ / מֶלֶךְ מַמְלִיךְ מְלֹךְ

{{סי|מְ}}הֵרָה לְהַצְמִיחַ זַרְעוֹ / עַל עַם מְשַׁוְּעוֹ / לַעֲבֹר עַל פִּשְׁעוֹ{{ש}}
{{סי|נֶ}}חֱזֶה בְעֻזָּךְ / בְּשׁוּבְךָ לְגַן אֱגוֹזָךְ / וְעַיִן בְּעַיִן נֶחֱזָךְ{{ש}}
{{סי|סֻ}}כָּתְךָ עֲלֵיהֶם תִּמְתַּח / וּבְצֵל לְקוּחֶיךָ יִמְתַּח / וְלֹא יַכֵּם מֻרְתָּח

{{סי|עֵ}}צִים בְּנָטְלָם אַרְבָּעָה / לִמְזוּזַת רְבוּעָה / לְזוֹכֵר בְּרִית שְׁבוּעָה{{ש}}
{{סי|פְּ}}רִי עֵץ הָדָר / אֶקַּח לְנֶאְדָּר / כִּי כְבוֹדוֹ הוֹד וְהָדָר{{ש}}
{{סי|צֶ}}מַח תֹּמֶר / אֶשָּׂא לְהַאֲמֵר / לְכֻלּוֹ כָּבוֹד אוֹמֵר

{{סי|קִ}}יחַת עֲנַף עֵץ עָבוֹת / אֶאֱסֹר בֶּעָבוֹת / לְמַבִּיט בְּרִית אָבוֹת{{ש}}
{{סי|רַ}}עֲנַנֵּי עֲרָבָה / כְּצִמְחֵי רְבָבָה / לְדָגוּל מֵרְבָבָה{{ש}}
{{סי|שְׁ}}תוּלִים בַּחֲצֵרוֹת / בָּם יוּפְדּוּ מִצָּרוֹת כִּבְזֵכֶר חֲצוֹצְרוֹת
:&lt;b&gt;{{סי|תְּ}}כוּנִים לְכַפָּרָה / לְסוֹרֵרָה כְפָרָה / בְּלִי צֵאת חֲפוּרָה. מִפְּנֵי קָדוֹש&lt;/b&gt;&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:מיוחסים לקליר]]
[[קטגוריה:פיוטי יוצר]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>6v02az8fo61di3e0tg7t389jwvkyfv4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726574</id>
    <revision>
      <id>3085045</id>
      <parentid>2996899</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T11:24:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3085045</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3097" sha1="s9j9l0dc07fp6um6bj74fhlksmb148s" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם = אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי זולת|זולת]]{{הערה|בחלק ממקורות מנהג איטליה נקראת &quot;גאולה&quot;.}}
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:סוכות|סוכות]]
| מחבר =
| מיוחס ל = [[:קטגוריה:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-6280}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי אשכנז ואיטליה{{הערה|במחזור הרטום כתוב שלא לאמר פיוט זה, אך המנהג לאמרו.}} (ורומניה) ביום ראשון של סוכות. למנהג אשכנז המערבי אומרים אותה גם ביום שני.{{הערה|למנהג אשכנז המזרחי אומרים ביום ב' {{צ|[[אנא תרב עליצותך]].}}}}{{ש}}
למנהג איטליה היא נאמרת שוב בהושענא רבה.
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אָ}}נָּא הוֹשִׁיעָה נָּא{{ש}}
{{סי|בְּ}}נֵי עָפָר מִי מָנָה {{ש}}
{{סי|גּ}}וֹאֵל הַצְלִיחָה נָא{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹרְשֶׁיךָ בְּכָל עוֹנָה

{{סי|הָ}}קֵם סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת{{ש}}
{{סי|וּ}}בַל תְּהִי עוֹד מָשְׁפֶּלֶת {{ש}}
{{סי|זְ}}כֹר אֲיֻמָּה הַנִּקְהֶלֶת{{ש}}
{{סי|ח}}וֹפְפָהּ וּבְצִלְּךָ נֶאֱהֶלֶת

{{סי|ט}}וֹב הַצְמִיחַ שִׂמְחָתָם {{ש}}
{{סי|יָ}}הּ כַּפֵּר אַשְׁמָתָם {{ש}}
{{סי|כַּ}}לֵה עַתָּה אַנְחוֹתָם {{ש}}
{{סי|לְ}}מַעַנְךָ חִישׁ פְּדוּתָם

{{סי|מַ}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבָּם {{ש}}
{{סי|נ}}וֹאֲקִים אֵלֶיךָ בְּכָל לְבָבָם {{ש}}
{{סי|סָ}}מְכֵם וְרִיב רִיבָם {{ש}}
{{סי|עַ}}תָּה תִשְׁכֹּן בְּקִרְבָּם

{{סי|פָּ}}נֹה תִפְנֶה לְפָאֲרָם {{ש}}
{{סי|צ}}וּר אֱמֹר לְעוֹזְרָם {{ש}}
{{סי|ק}}וֹמֵם בֵּית הֲדָרָם {{ש}}
{{סי|רְ}}אוֹתָם פִּתְאוֹם שִׂבְרָם

{{סי|שָׁ}}לֵם מְהֵרָה תִבָּנֶה {{ש}}
{{סי|שְׁ}}לֵמֶיךָ בְּכֵן תַּעֲנֶה {{ש}}
{{סי|תַּ}}כֶּה קָמֶיךָ כְּמַכַּת בְּכוֹרִים וּתְעַנֶּה {{ש}}
{{סי|תִּ}}קְרָעֵם כִּקְרִיעַת יַם סוּף וְנִקְרָאֲךָ וְתַעֲנֶה.&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי זולת]]
[[קטגוריה:מיוחסים לקליר]]
[[קטגוריה:פיוטי גאולה]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>s9j9l0dc07fp6um6bj74fhlksmb148s</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אאמיץ לנורא ואיום</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726576</id>
    <revision>
      <id>3085051</id>
      <parentid>3028568</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T11:56:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3085051</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7253" sha1="6umshwfififjbvnduba4bch7a2niuj1" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם = אאמיץ לנורא ואיום
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי יוצר|יוצר]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:סוכות|סוכות]]
| מחבר = אנונימי
| מיוחס ל = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]], [[מחבר:רבי שלמה הבבלי|ר' שלמה הבבלי]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-13}}
| מנהגים = נאמר למנהג אשכנז ביום שני של סוכות.
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''. מובאות מ[[ויקרא כג]] ומ[[דברים טז]]}}

{{סי|אַ}}אֲמִיץ לְנוֹרָא וְאָיוֹם / בְּהִסְתּוֹפְפִי לְפָנָיו אֶמְצָא פִדְיוֹם / {{סי|אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם|10}}{{ש}}
{{סי|בְּ}}לָקְחִי כַּף תֹּמֶר וּשְׁלֹשֶׁת מִינֵי קִבּוּעִי / בָּם אֲהַלֵּל לְאוֹרִי וְיִשְׁעִי / {{סי|בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי|10}}{{ש}}
{{סי|גֵּ}}אוּת אַלְבִּישׁ לְדָר בַּמְּרוֹמִים / לְהַלְּלוֹ בְּמֻרְבִּיּוֹת שְׁלֵמִים לֹא קְטוּמִים / {{סי|תָּחֹגּוּ אֶת חַג יְיָ שִׁבְעַת יָמִים|10}}
:&lt;b&gt;אֲהַלֵּל בְּפֶה וְלָשׁוֹן / לְשׁוֹמֵע קוֹל לַחֲשׁוֹן / כְּנָם {{סי|וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן|10}}. קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;
{{סי|דָּ}}גוּל מִקֹּלוֹת מַיִם נֶאְדָּר / אֲאַפְּדֶנּוּ הוֹד וְהָדָר / בִּ{{סי|פְרִי עֵץ הָדָר|10}}{{ש}}
{{סי|הַ}}מְרוֹמָם בִּקְהַל עָם נְצוּרִים / בְּהִלּוּל וּפְאֵר אוֹתוֹ מַכְתִּירִים / בְּ{{סי|כַפּוֹת תְּמָרִים|10}}{{ש}}
{{סי|וְ}}יָרִיק רֹב בְּרָכוֹת מֵאֲרֻבּוֹת / לְאֹם מְהַלְלוֹ מִסַּרְעָף וּמִקְּרָבוֹת / {{סי|וּבַעֲנַף עֵץ עָבוֹת|10}}

{{סי|זְ}}כֻיּוֹת יָכְרָעוּ וְעָוֹן יָמְחַל / מִלְּהִכָּווֹת בְּשַׁלְהֶבֶת רִשְׁפֵּי גַחַל / תּוֹמְכֵי {{סי|עַרְבֵי נָחַל|10}}{{ש}}
{{סי|חֶ}}דְוַת רַב תִּמְצְאוּ בְּלַהֲקַתְכֶם / חֲסוּנִים בְּצִוּוּי דַּם מַלְכְּכֶם / {{סי|וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם|10}}{{ש}}
{{סי|טָ}}רְחֲכֶם יָפִיק נוֹהֵג לֵילוֹת וְיָמִים / גְּאוֹן נוֹגְשֵׂיכֶם יְגַדַּע וְיַדְמִים / לְבַל תֵּעָנְשׁוּ בַּחֲגִיגַת {{סי|שִׁבְעַת יָמִים|10}}

{{סי|יַ}}סְכִּית אֵל פִּלּוּל וְיַאֲזִין הֶגְיוֹנָי / וִיקַבֵּל כְּקָרְבָּן רַחַשׁ עִנְיָנָי / {{סי|וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַייָ|10}}{{ש}}
{{סי|כִּ}}שְׁרוֹן כֹּחַ יַחֲלִיף לְשׁוֹשַׁנָּה / חוֹגֶגֶת וְעוֹצֶרֶת וְסוֹכֶכֶת בִּרְנָנָה / {{סי|שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה|10}}{{ש}}
{{סי|לְ}}עֵת יָסִיר סֶבֶל מֵעַל שִׁכְמֵיכֶם / תָּרֹנּוּ וְתָחֹגּוּ בְּקִרְיַּת מוֹעֲדֵיכֶם / {{סי|חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם|10}}

{{סי|מַ}}שְׁגִּיחַ מֵחֶרֶךְ תְּהַלְלוּ בְּאִיּוּמִים / מַנְעִימִים קוֹל וְלֹא דוֹמִים / {{סי|בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים|10}}{{ש}}
{{סי|נְ}}דִיבֵי עַמִּים סוֹדְרֵי עֲרָכוֹת / בְּאֶבְרָתוֹ לָעַד יְהוּ סְכוּכוֹת / {{סי|כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת|10}}{{ש}}
{{סי|סֹ}}לּוּ בְהִלּוּל לְשׁוֹכֵן בֵּינֵיכֶם / וְתָנוּחוּ בְהַשְׁקֵט כָּל יְמֵיכֶם / {{סי|לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם|10}}

{{סי|עֶ}}לְיוֹן הוֹדִיעַ פְּלָאָיו עַל יְדֵי גוֹאֵל / עֲמוּסָיו סִכֵּךְ בַּעֲנָנִים כְּהוֹאֵל / {{סי|כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל|10}}{{ש}}
{{סי|פָּ}}קַדְתִּי עַמִּי לָחֹן שִׁירַיִם / מִשְׁפָּטָם לְהוֹצִיא כָאוֹר וְצָהֳרָיִם / {{סי|בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם|10}}{{ש}}
{{סי|צָ}}קוּן צַעֲקַתְכֶם הִסְכֵּתִי בְאָזְנָי / וּפְדוּת שָׁלַחְתִּי לְכָל הֲמוֹנָי / {{סי|וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מוֹעֲדֵי יְיָ|10}}

{{סי|ק}}וֹרֵא דוֹרוֹת חַי עוֹלָמִים / צִוָּה לְעָם שְׁמוֹ מַנְעִימִים / {{סי|חַג הַסֻּכּוֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים|10}}{{ש}}
{{סי|רָ}}ם מִמְּעוֹנֶיךָ הָסֵךְ מִקְהֲלוֹתֶיךָ / לְרַחֵם וּלְהוֹשִׁיעַ כָּל לַהֲקוֹתֶיךָ / {{סי|וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ|10}}{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹדֵד עוֹד לְבַל יַבְהִילֶךָ / לָתֵת תִּקְוָה לִפְזוּרֵי כְמֵהֶיךָ / {{סי|שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַייָ אֱלֹהֶיךָ|10}}

{{סי|תֹּ}}קֶף הֲמוֹן קִרְיַת חָנָה / בָּאִים לְהֵרָאוֹת פָּנָיו בַּחֲנִינָה / {{סי|שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה|10}}{{ש}}
{{סי|תְּ}}אֵבֵי יִשְׁעוֹ לַחֲזוֹת כְּבוֹדוֹ / לְהַתְשִׁירוֹ מִשֶּׁלּוֹ וְהַכֹּל בְּיָדוֹ / {{סי|אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ|10}}{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹמְכֵי סַנְסַנֵּי דְשָׁאִים / מִשָּׂטָן וּמִמַּשְׁחִית יְהוּ חֲבוּאִים / לַחֲזוֹת וּלְהַסְכִּית בִּבְשֹוֹרוֹת טוֹבוֹת לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים
:&lt;b&gt;אֲהַלֵּל בְּפֶה וְלָשׁוֹן / לְשׁוֹמֵע קוֹל לַחֲשׁוֹן / כְּנָם וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן. קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:מיוחסים לקליר]]
[[קטגוריה:פיוטי יוצר]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>6umshwfififjbvnduba4bch7a2niuj1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שני זיתים נכרתים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726603</id>
    <revision>
      <id>3084898</id>
      <parentid>3028781</parentid>
      <timestamp>2026-09-26T17:41:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-52014-55</username>
        <id>46591</id>
      </contributor>
      <origin>3084898</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9401" sha1="l78rejhtau5r5hselrruix2epg9i0nt" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= שני זיתים נכרתים
| תמונה = [[קובץ:שני זיתים כת&quot;י דרזדן A.46.a עמוד 48א.jpg|ממוזער|224px|תחילת הפיוט שני זיתים, מתוך מחזור דרזדן, כתב יד מן המאה ה-13.]]
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי מאורה|מאורה]]
| תת-סוג =
| מועד = 
| מחבר = [[רבי שלמה אבן גבירול|ר' שלמה ן' גבירול]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = שלמה, שלמה
| צורה = [[W:משקל (שירה)#משקל התנועות (משקל הברתי-דקדוקי)|משקל הברות]]
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ש-1960}}
| מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז בשבת (ראשונה) של חנוכה, ובמגנצא ופוזנא גם בשבת שניה.{{הערה|בשאר קהילות אשכנז המזרחי אומרים אז  {{צ|[[אשר יצר אור וצר]]}}, ובשאר קהילות אשכנז המערבי אין אומרים פיוט מאורה כלל (מנהג וורמייזא יבואר בדף {{צ|[[יום הודו וכבודו]])}}.}} בפוזנא אמרוה אף בשבת בהעלותך.{{הערה|מנהג זה מתועד גם ב[[W:מחזור נירנברג|מחזור נירנברג]], והוא מובא בהוספה בכ&quot;י [[ספר המנהגים]] בשם מנהג פולין. ובשאר קהילות אשכנז המזרחי אומרים אז כם כן {{צ|[[אשר יצר אור וצר]]}}.}}{{ש}}
למנהג וורמייזא אין אומרים את הבתים הראשונים ומתחילים {{צ|ממלכה ממושכה}}.{{הערה|[[חות יאיר/רלח|כאן]] התייחס [[W:יאיר חיים בכרך|בעל החוות יאיר]], שכיהן ברבנות העיר, למנהג מוזר זה.}}
| ויקיפדיה = שני זיתים
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
[[קובץ:Nuremberg_Machzor_Shny_Zaytim.jpg|שמאל|ממוזער|450px|הפיוט שני זיתים מתוך [[W:מחזור נירנברג|מחזור נירנברג]], המאה ה-14.]]
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===נוסח מקורי===
{{הור|סימן: '''שלמה'''}}

{{סי|שְׁ}}נֵי זֵיתִים/ נִכְרָתִים/ בְּגַן נָעוּל יַצְהִירוּ{{ש}}
{{סי|לְ|2}}רֹאשׁ קְהָתִי/ וְאֶפְרָתִי/ שְׁתֵּי עֲטָרוֹת יַכְתִּירוּ{{ש}}
{{סי|מ|2}}וּל מְנוֹרָה/ הַטְּהוֹרָה/ כְּמוֹ נֵרוֹת יַזְהִירוּ{{ש}}
{{סי|הֵ|2}}ן בְּמַשְׂאֵת/ כָּל אִישׁ אֶת/ רֵעֵהוּ יַעֲזֹרוּ{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}

{{סי|לְ|3}}בֵן פֹּרָת/ וְצִיץ יִקְרַת/ אֲשֶׁר הָיָה כְּצִיץ נוֹבֵל{{ש}}
וְלַנִּמְשָׁח/ אֲשֶׁר הוּשַׁח/ כְּמוֹ אֳנִיָּה בְּלִי חוֹבֵל{{ש}}
זְכֹר מַרְאָה/ אֲשֶׁר רָאָה/ זְכַרְיָהוּ בְּעִיר בָּבֶל{{ש}}
כְּמוֹ זְכַרְתָּם/ וְהוֹשַׁעֲתָּם/ אֲזַי עַל יַד זְרֻבָּבֶל{{ש}}
זְכֹר זַרְעָם/ לְהוֹשִׁיעָם/ בְּעֵת תִּקְרָא שְׁנַת יוֹבֵל{{ש}}
וְשִׂים אוֹתָם/ מְקוֹם אֲבוֹתָם/ הֱיוֹת מוֹשְׁלִים בְּכָל תֵּבֵל{{ש}}
וּמֵעַל יַד/ אִישׁ צַיָּד/ טַבַּעְתָּם יָסִירוּ{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}

{{סי|מַ|3}}מְלָכָה/ מְמֻשָּׁכָה/ לְעִיר צִיּוֹן תְּשִׁיבֶנָּה{{ש}}
וּבַת כְּבוּדָה/ בְּרָב-עֲבֻדָּה/ לְבֵית אִמָּהּ תְּבִיאֶנָּה{{ש}}
וְהַגְּבִירָה/ וְהַצְּפִירָה/ לְרֹאשׁ דּוֹדָהּ תְּקִימֶנָּה{{ש}}
וּמִצְנֶפֶת/ מְעֻלֶּפֶת/ לְרֹאשׁ אַהֲרֹן תְּשִׂימֶנָּה{{ש}}
וְהַתָּמִיד/ אֲזַי תַּעֲמִיד/ וְהַמִּנְחָה תְּרִימֶנָּה{{ש}}
וְהַמֶּרְקָח/ אֲשֶׁר לֻקָּח/ וְלֹא רְאִיתִיו עַד הֵנָּה{{ש}}
וְהַקְּטֹרֶת/ מְקֻטֶּרֶת/ לְאַהֲרֹן יַקְטִירֶנָּה{{ש}}
וְהַנֵּרוֹת/ בִּמְנוֹרוֹת/ בְּנֵי אַהֲרֹן יַבְעִירוּ{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}

{{סי|הַ|3}}נְּכֵאָה/ וְהַצְּמֵאָה/ אֲשֶׁר תָּמִיד לְךָ תֵילִיל{{ש}}
סְמוֹךְ יָדָהּ/ בְּבֶן דוֹדָהּ/ אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמוֹ חַכְלִיל{{ש}}
וְהַכְנִיסֵם/ לְגַן בֹּשֶׂם/ וְחֻפָּתָם בְּהוֹד תַּכְלִיל{{ש}}
וְהוֹלִיכֵם/ וְהַמְלִיכֵם/ בְּהַר צִיּוֹן וְהַגָּלִיל{{ש}}
וְחֹק יָשָׁר/ אֲזַי יוּשַׁר/ עֲלֵי נֵבֶל וְגַם חָלִיל{{ש}}
זְעֹם עֹזְבֵי/ שְׁמָךְ וְאֹהֲבֵי/ חֲזוֹן שֶׁקֶר וְשָׁוְא וֶאֱלִיל{{ש}}
וְעַם פְּרוּכִים/ יְהוּ בְרוּכִים/ כָּל-רֹאֵיהֶם יַכִּירוּ{{הערה|צלעית זו סוטה מהמשקל ויש בה שבע הברות.}}{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}
{{הור|ככתוב, יוצר}}

===נוסח דפוסי אשכנז===
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''שלמה'''}}

{{סי|שְׁ}}נֵי זֵיתִים / נִכְרָתִים / בְּגַן נָעוּל יַצְהִירוּ{{ש}}
{{סי|לְ|2}}רֹאשׁ קְהָתִים / וְאֶפְרָתִים / שְׁתֵּי עֲטָרוֹת יַכְתִּירוּ{{ש}}
וְעַל {{סי|מְ|2}}נוֹרָה / הַטְּהוֹרָה / כְּמוֹ נֵרוֹת יַזְהִירוּ{{ש}}
{{רפרן|{{סי|הֵ|2}}ן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}

{{סי|לְ|3}}בֵן אֶפְרָת / צִיץ נִכְרַת / אֲשֶׁר הָיָה כְּצִיץ נוֹבֵל{{ש}}
לְבֵן הֻמְשָׁח / אֲשֶׁר הוּשַׁח / כְּמוֹ אֳנִיָּה בְּלִי חוֹבֵל{{ש}}
זְכֹר מַרְאָה / אֲשֶׁר רָאָה / זְכַרְיָהוּ בְּעִיר בָּבֶל{{ש}}
כְּמוֹ זְכַרְתָּם / וְהוֹשַׁעְתָּם / אֲזַי עַל יַד זְרֻבָּבֶל{{ש}}
זְכֹר זַרְעָם / לְהוֹשִׁיעָם / וְגַם תִּקְרָא שְׁנַת יוֹבֵל{{ש}}
וְשִׂים אוֹתָם / מְקוֹם אֲבוֹתָם / הֱיוֹת מוֹשְׁלִים בְּכָל תֵּבֵל{{ש}}
וּמֵעַל יַד / אִישׁ צַיָּד / טַבַּעְתָּם יָסִירוּ{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}

{{סי|מַ|3}}מְלָכָה / מְמֻשָּׁכָה / לְעִיר צִיּוֹן תְּשִׁיבֶנָּה{{ש}}
וּבַת כְּבוּדָּה / בְּרֹב עֲבֻדָּה / לְבֵית אִמָּהּ תְּבִיאֶנָּה{{ש}}
וְהַגְּבִירָה / וְהַצְּפִירָה / בְּרֹאשׁ דָּוִד תְּשִׂימֶנָּה{{ש}}
וּמִצְנֶפֶת / מְעֻלֶּפֶת / בְּרֹאשׁ אַהֲרֹן תְּקִימֶנָּה{{ש}}
וְהַתָּמִיד / אֲזַי תַּעֲמִיד / וְהַמִּנְחָה תְּרִימֶנָּה{{ש}}
וְהַמֶּרְקָח / אֲשֶׁר לֻקָּח / וְלֹא רְאִיתִיו עַד הֵנָּה{{ש}}
וְהַנֵּרוֹת / בַּמְּנוֹרוֹת / בְּנֵי אַהֲרֹן יַבְעִירוּ{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}

{{סי|הַ|3}}נְּכֵאָה / וְהַצְּמֵאָה / אֲשֶׁר תָּמִיד לְךָ תְיֵלִיל{{ש}}
סְמֹךְ יָדָהּ / בְּבֶן דוֹדָהּ / הַנִּקְרָא שְׁמוֹ חַכְלִיל{{ש}}
וְתַכְנִיסֵם / לְגַן בֹּשֶׂם / וְחֻפָּתָם בְּהוֹד תַּכְלִיל{{ש}}
וְתוֹלִיכֵם / וְתַמְלִיכֵם / בְּהַר צִיּוֹן וְהַגָּלִיל{{ש}}
וְחֹק יָשָׁר / אֲזַי יוּשַׁר / עֲלֵי נֵבֶל וְגַם חָלִיל{{ש}}
וְעַם אֹהֲבֵי / שִׁמְךָ וְעֹזְבֵי / חֲזוֹן שֶׁקֶר וְשָׁוְא וֶאֱלִיל{{ש}}
וְאֹם פְּרוּכִים / יְהוּ בְרוּכִים / כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּ{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי מאורה]]
[[קטגוריה:פיוטי פרשת בהעלותך]]
[[קטגוריה:פיוטי שבת חנוכה]]
[[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>l78rejhtau5r5hselrruix2epg9i0nt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טעם לשד/חפני ופנחס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727722</id>
    <revision>
      <id>3085034</id>
      <parentid>3037185</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T10:44:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* חפני ופנחס */</comment>
      <origin>3085034</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1293" sha1="ro6wv1cieoc5ti5409em0bebnmeygun" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טעם לשד||הקדמה|חפני ופנחס|}}

{{ק|כדי להקל על הקורא, נחלק כאן את הספר הזה לפרקים קצרים יותר. חלוקה כזו איננה קיימת במהדורה המקורית של המחבר. {{ק|ויקיעורך}}.}}

=טעם לש&quot;ד=
==חפני ופנחס==
:[[/פרק א/]] - [פתיחה]
:[[/פרק ב/]] - [ליל הושענא רבה: טענה על האורח]
:[[/פרק ג/]] - [עניין שמיני עצרת כיום דין]
:[[/פרק ד/]] - [ראיות ששמיני עצרת סוף השנה שעברה]
:[[/פרק ה/]] - [ראיה מיחזקאל לגבי יוה&quot;כ]
:[[/פרק ו/]] - [מעלת יום ערבה בדברי חז&quot;ל]
:[[/פרק ז/]] - [קשר שמונת ימי החג עם ר&quot;ה ויוה&quot;כ בדברי חז&quot;ל]
:[[/פרק ח/]] - [3 ראיות מגמרות ומדרש שימי הסוכות הם ימי תשובה וכפרה]
:[[/פרק ט/]] - [תשובה על טענות האורח ממה שלא נמצא בחז&quot;ל, ומביטול עונג שבת ויו&quot;ט]
:[[/פרק י/]] - [ראיות מחז&quot;ל שהימים מראש השנה עגד הושע&quot;ר הם ימי תשובה, ור&quot;ה והושע&quot;ר הם החשובים שבהם, בהיותם הראשית והתכלית]
:[[/פרק יא/]] -</text>
      <sha1>ro6wv1cieoc5ti5409em0bebnmeygun</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3085038</id>
      <parentid>3085034</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T10:50:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3085038</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1358" sha1="3u69g2j5bdw4190cwmr1g36dleh52lh" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טעם לשד||הקדמה|חפני ופנחס|}}

{{ק|כדי להקל על הקורא, נחלק כאן את הספר הזה לפרקים קצרים יותר. חלוקה כזו איננה קיימת במהדורה המקורית של המחבר. {{ק|ויקיעורך}}.}}

=טעם לש&quot;ד=
==חפני ופנחס==
:[[/פרק א/]] - [פתיחה]
===הושענא רבה===
:[[/פרק ב/]] - [ליל הושענא רבה: טענה על האורח]
:[[/פרק ג/]] - [עניין שמיני עצרת כיום דין]
:[[/פרק ד/]] - [ראיות ששמיני עצרת סוף השנה שעברה]
:[[/פרק ה/]] - [ראיה מיחזקאל לגבי יוה&quot;כ]
:[[/פרק ו/]] - [מעלת יום ערבה בדברי חז&quot;ל]
:[[/פרק ז/]] - [קשר שמונת ימי החג עם ר&quot;ה ויוה&quot;כ בדברי חז&quot;ל]
:[[/פרק ח/]] - [3 ראיות מגמרות ומדרש שימי הסוכות הם ימי תשובה וכפרה]
:[[/פרק ט/]] - [תשובה על טענות האורח ממה שלא נמצא בחז&quot;ל, ומביטול עונג שבת ויו&quot;ט]
:[[/פרק י/]] - [ראיה מירושלמי, שהימים מראש השנה עד הושע&quot;ר הם ימי תשובה, ור&quot;ה והושע&quot;ר הם החשובים שבהם, בהיותם הראשית והתכלית]
:[[/פרק יא/]] - [תפילין בחול המועד]</text>
      <sha1>3u69g2j5bdw4190cwmr1g36dleh52lh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3085042</id>
      <parentid>3085038</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T11:09:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* טעם לש&quot;ד */</comment>
      <origin>3085042</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1397" sha1="j6dkjiah8otxpibrjgz9t8o15dj7cf6" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טעם לשד||הקדמה|חפני ופנחס|}}

{{ק|כדי להקל על הקורא, נחלק כאן את הספר הזה לפרקים קצרים יותר. חלוקה כזו איננה קיימת במהדורה המקורית של המחבר. {{ק|ויקיעורך}}.}}

=טעם לש&quot;ד=
==חפני ופנחס==
:[[/פרק א/]] - [פתיחה]
===הושענא רבה===
:[[/פרק ב/]] - [ליל הושענא רבה: טענה על האורח]
:[[/פרק ג/]] - [עניין שמיני עצרת כיום דין]
:[[/פרק ד/]] - [ראיות ששמיני עצרת סוף השנה שעברה]
:[[/פרק ה/]] - [ראיה מיחזקאל לגבי יוה&quot;כ]
:[[/פרק ו/]] - [מעלת יום ערבה בדברי חז&quot;ל]
:[[/פרק ז/]] - [קשר שמונת ימי החג עם ר&quot;ה ויוה&quot;כ בדברי חז&quot;ל]
:[[/פרק ח/]] - [3 ראיות מגמרות ומדרש שימי הסוכות הם ימי תשובה וכפרה]
:[[/פרק ט/]] - [תשובה על טענות האורח ממה שלא נמצא בחז&quot;ל, ומביטול עונג שבת ויו&quot;ט]
:[[/פרק י/]] - [ראיה מירושלמי, שהימים מראש השנה עד הושע&quot;ר הם ימי תשובה, ור&quot;ה והושע&quot;ר הם החשובים שבהם, בהיותם הראשית והתכלית]
===תפילין בחול המועד===
:[[/פרק יא/]] - [תפילין בחול המועד]</text>
      <sha1>j6dkjiah8otxpibrjgz9t8o15dj7cf6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/מחזור בני רומא</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1732477</id>
    <revision>
      <id>3085039</id>
      <parentid>3083267</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T10:52:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* מחזור בני רומא */</comment>
      <origin>3085039</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31454" sha1="2eazjb5erexrxhrntiuzmn7m9ky7sxf" xml:space="preserve">=מחזור בני רומא=
{{הור2|
* קיצורים:
** {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} {{=}} פיוטים שנדפסו במחזור בולוניא ש'-ש&quot;א ולא הגיעו אל מחזור ליוורנו תרט&quot;ז.
** {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} {{=}} פיוטים שאינם במחזור בולוניא ומובאים במחזור ליוורנו.
** {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} {{=}} פיוטים שנמצאים במחזור ליוורנו ואינם נהוגים עוד בימינו (ע&quot;פ מחזור הרטום).
* הערה: נוספו קישורים לפיוטים שקיימים בוויקיטקסט, גם אם הגירסה שבאתר אינה תואמת את נוסח איטליה.
}}
==כל השנה==
* [[אדון עולם]]
* לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
* נפילת אפים: [[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* לשני וחמישי: 
** [[תכלה ממנו אפך וחמתך]]
** [[אבינו הרחמן הושיענו למען שמך]]
* קבלת שבת: [[לכה דודי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
* ליל שבת: [[יגדל]], [[אדון עולם]]
* [[אל אדון]]
* בהבדלה: [[אליהו הנביא]] (סידור פנציירי)

==שבת ראש חדש==
* יוצר: [[תאמת אור בקדש]]

==שבת בראשית==
* יוצר: [[אלהינו אלהים אמת#נוסח איטליה|אלהינו אלהים אמת]]
* רשות לחתן בראשית: [[מרשות האל הגדול#נוסח איטליה|מרשות האל הגדול]] (או: [[מרשות אלהי האלהים]])
* [[בת ברורה]], [[אתכם אזביד]]

==שבת חנוכה==
* יוצר לשבת: [[אודך כי אנפת#נוסח איטליה|אודך כי אנפת]]
* עושה שלום: [[יתנו צדקות יה]]
* יוצר לשבת שנייה: [[אזכור מעללי יה]]

==עשרה בטבת==
* קרובה: [[בן אדם אלות אנח בשמעך]]
* סליחות:
** [[אבותינו בשלוותם]]
** [[אז בעזבי מקרא דת]]
** [[אריה מסבכו]]
* תחנונים:
** [[זכור ברית אב המוני]]
** [[זכור ברית - אליך ה' אקרא]]
** תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]]
** תחינה אחרת: [[יומם עינינו תלויות]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
** תחינה: [[תהיינה עיניך פקוחות]]

==שבת שקלים==
* יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש#נוסח איטליה|אל מתנשא לכל לראש]]

==שבת זכור==
* יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]]
* [[אדון חסדך בל יחדל]]

==תענית אסתר==
* סליחות:
** [[אבשרה בקהל רב]]
** [[אלופי דת וחכמי דורות]]
** [[אתה האל עושה פלא]]
* תחינות:
** [[שוכן עליונים]]
** [[אל אחד ואין שני]]

==פורים==
* אחר קריאת המגילה: [[קוראי מגילה]]
{{רקע אפור}}
{{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}}
===שושן פורים שחל בשבת===
*  יוצר: [[צרי טבח הכינו]]
{{סוף}}
==שבת פרה==
* יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]]
==שבת החודש==
* יוצר: [[אות זה החדש]]
==שבת הגדול==
* יוצר: [[אני חומה ושדי כמגדלות]]
* [[אז כגולגל שעבוד הורים]]

==פסח==
* מעריב לליל א' וב': 
** [[ליל שמורים אותו אל חצה]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
** [[פסח אכלו פחוזים|ליל שמורים פסח אכלו פחוזים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*  ליל הסדר:
** [[דיינו]]
** [[אז רוב ניסים]]
** [[אומץ גבורותיך הפלאת בפסח]]
** [[כי לו נאה]]
* רשות לנשמת: [[בקר אעיר אקראך]]
* רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
* יוצר ליום א': [[אנעים חדושי שירים#יוצר|אנעים חדושי שירים]]
** סילוק: [[אנעים חדושי שירים#סילוק|צאינה וראינה שמחת יום חתונה]]
** אופן: [[אנעים חדושי שירים#אופן|גן נעול אושר בחצובי להבים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* יוצר אחר: [[אדבר מישרים#יוצר|אדבר מישרים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
** סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
** אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
** זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
* רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
* פיוט להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
* עושה שלום: [[איש מלאכי חפצתי בו]]
* יוצר ליום ב': [[אור ישע מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]]
** סילוק: [[אור ישע מאושרים#סילוק|צאינה וראינה משכיל שיר ידידים]]
** אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
* יוצר אחר: [[שיר אשר נואמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
* יוצר ליום ז': [[אתה הארת#יוצר|אתה הארת]]
** סילוק / אופן: [[אתה הארת#אופן|אסר רכבו בשלישי חילו]]
* רשות לברכו: [[ארוממך אלהים המרומם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* עושה שלום: [[אתיו אמונים גזעי שלשה]]
* יוצר ליום ח': [[אופל המוני]]
* בהוצאת ס&quot;ת: 
** [[תאיר נוגה]]
** [[אלהי הרוחות הושיעה נא#נוסח איטליה ורומניא|אלהי האלהים הושיעה נא]]
** [[מי כמוך אומר ומקים]]
** [[יתרומם זה אלי ואנוהו]]
** [[אב הרחמים אדון השלום]]

==שבת לפני שבועות==
* יוצר: [[אמונת עתים]]
* אזהרות: 
** [[שמור לבי מענה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[בצל שדי אחסה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אז שש מאות]]

==שבועות==
* רשות לנשמת: [[אזכור מקדם פלאי אל]]
* רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] / [[יה מלכי]]
* יוצר ליום א': [[אור ישראל קדושי]]
* יוצר ליום ב': [[אלהים בהנחילך]]
* רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
* פיוט להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
* יוצר אחר ליום ב': [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
** סילוק: [[אילת אהבים מתנת סיני#סילוק|וכל העם ראו גבורתך]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
* אופן: [[אורחות אראלים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
* אזהרות ליום א': [[אזהרת ראשית]] 
* אזהרות ליום ב': [[אתה הנחלת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==י&quot;ז תמוז==
* קרובה: [[ארבעים יום הם ימי שבר]]
* סליחות:
** [[אתאנו לך יוצר רוחות]]
** [[תחילת אורח]]
** [[אנהים במר יחידתי]]
* תחינה: [[כנסת ישראל]]

==שבת איכה==
* יוצר: [[איכה אופל גאון עוזנו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* זולת: [[איך לזמר הגיון]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==תשעה באב==
* י&quot;א לפני איכה: [[למי אבכה]]
* קרובות: [[זכור איכה]]
* קינות:
** [[שבת סורו מני]]
** [[איכה אצת באפך]]
** [[אאדה עד חוג שמים]]
** [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]]
** [[איכה אשפתו פתוח כקבר]]
** [[איכה ישבה חבצלת השרון]]
** [[אהלי אני עבטתי]]
** [[איכה אהובים נאמנים]]
** [[זכור את אשר עשה צר|זכור אשר עשה]]
** [[אוי כי אוסרתי]]
** [[אויל כהכניס תרף בהיכל]]
** [[אנה אלך ואזיל דמעות כמים]]
** [[איכה אלי קוננו מאליו]]
** [[אוי כי מחלוקת]]
** [[במכת אהלה]]
** [[עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים]]
** [[אם תאכלנה נשים פרים]]
** [[אם תעירו תלונותיכם]]
** [[אז בחטאינו]]
** [[בת ציון שמעתי]]
** [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]]
** [[אש תוקד בקרבי]]
* נחמה:
** [[אנכי אנכי אנחם]]
** [[בימים ההם ובעת ההיא]]
** סלוק: [[ויכון עולם על מלאתו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [קינה למנחה: [[אקרא יום זה מרה]]] (מנהג פירארא)

==שבת נחמו==
* יוצר: [[את יום פדותכם]]
* זולת: [[ארחמך מרחמי]]

==סליחות==
* תחנונים:
** [[הביטה וראה את אנחותינו]]
** [[אל תבישנו]]
** [[אלהינו שבשמים חננו]]
** [[תכלה ממנו אפך וחמתך]]
** [[עשה למען שמך]]
** [[עננו אבינו]]
** [[דעני לעניי]]
** [[כשענית לאברהם]]
** [[רחמנא חטינן]]
** [[רחמנא אידכר לן]]
** [[למקדימים בתפילה]]
** [[מחי ומסי]]
** [[מה נפתח ונימא]]
** [[מוחץ ורופא]]
** [[הלא אמרית ליך]]
** [[מרן דבשמיא]]
** בת ציון עינה למרה תליא
** אלהא על כל מליך
** אל עביד גבורן
** מרן דבשמיא בנפיש חטינן
** [[תורתא דמרביא]]
** [[שומר ישראל|מתרצה ברחמים, שומר ישראל]]
* אחרי קדיש: [[אעירה שחר על דברתך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==שבת קודם ראש השנה==
* יוצר: [[אקרא לאלהים עליון]]

==ראש השנה==
* [[אחות קטנה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
* שחרית:
** רשות לנשמת: [[אכרע אקוד לפני מלכי]]
** רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
** יוצר ליום א': [[מלך אזור גבורה]]
*** סילוק לשני הימים: [[מלך עתיק ימים]]
*** אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
*** [[מלך אמיץ ואיום]]
** זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
** יוצר ליום ב': [[מלך אדיר ונורא]]
** רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
* (בהוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]])
* לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]]
* מוסף:
** [[ונתנה תוקף]]
** לזכרונות יום א': [[אב לא חמל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** לזכרונות יום ב': [[אב לא חס]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** לשופרות: [[אסופים אסופי אשפתות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** עושה שלום ליום א': [[את פני ה' יום תראו]]
** עושה שלום ליום ב': [[היום תאמצנו]]

==צום גדליה==
* קרובה: [[אבל במר נפש מתענים]]
* סליחות:
** עקידה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]]
** [[תאלת יום ענוי]]
** [[אמרנו נגזרנו לנו]]
* תחינות:
** [[זכור ברית אב המוני]]
** [[זכור ברית - אליך ה' אקרא]]
** תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]]
** תחינה: [[שלומי עליון ישני מכפלה]]

==שבת תשובה==
* יוצר: [[אלי שובה איומתי]]

==ליל יום כיפור==
* [[שמע קולי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
* פתיחה:
** [[אהבת צדק ותשנא רשע]]
** [[יעלה תחנוננו]]
** [[היה עם פיפיות]]
* סליחות:
** [[דלתיך הלילה]]
** [[יום יעלה נקראה]]
** [[ישראל בחירי אל ילידי איתניך]]
** [[יה אשר גאה גאה]]
** [[ברוך אלהי עליון]]
** [[ירצה עם אביון]]

==שחרית ליום כיפור==
===יוצרות===
* רשות לנשמת: [[שחי לאל]] / [[מי העומד בהראה]]
* רשות לקדיש: [[יה נמצא ולא נרצה]]
* יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]
** אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
* (י&quot;א רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
* (י&quot;א זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}

===קדושתא===
* רשות: [[מתני אחזו חלחלה]]
* מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]]
* מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
* תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]]
* משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
* [[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
* [[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]]
* [[שושן עמק#אשפכה לפניך שיחה|אשפכה לפניך שיחה]]
* [[שושן עמק#אל שת מאז|אל שת מאז מעונו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[שושן עמק#אשר אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[שושן עמק#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[שושן עמק#אמיצי שחקים|אמיצי שחקים]]
* [[שושן עמק#כי אמרתך|כי אמרתך לא תפיל]]
* [[שושן עמק#אך אומרים|אך אומרים לפניך]]
* [[שושן עמק#באנף לא תאניפנו|באנף לא תאניפנו]]
* [[שושן עמק#המכירים תהלות תעצומיך|המכירים תהלות תעצומיך]]
* [[שושן עמק#אילי מרום|אילי מרום]]
* סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]]
* קדושה:
** [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אל ברוב עצות|אל ברוב עצות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אל ברוב עצות תכן את רוח#תמיד תתלונן|תמיד תתלונן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[חמול על מעשיך]]
* [[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
* [[האומרים אחד]]

===סליחות===
* [[אהלת מתוחים]]
* תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]]
* וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
* פתיחה: [[היה עם פיפיות]]
* [[שופט כל הארץ]]
* [[יהי נועם עתה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
* [[שבץ אחזני]] {{צבע גופן|#00DA00|(+) (-)}}
* [[יערב חין ערכנו]]
* [[ביום עשור קראתיך]]
* [[שחר קמתי להודות]]
* [[בני ציון היקרים]]
* [[ביום הלבנת פשעי]]
* [[ישן אל תרדם]]
* [[יצו האל לדל שואל]]
* [[יה צור עולמים]]
* [[ידידי אל ברכוהו]]
* [[ביום כפרת עווני]]
* [[יחידתי בצרתי]]
* [[מולך מוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[יציץ צור מחרכו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* בשבת: [[שרי קודש היום]]
* בשבת: [[יום שבת וכפורים]]
* [[ישראל עם קדוש]]
* [[לא בקשתי אל אבטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[אל נכספתי לראותך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[בליל על משכבי]]
* [[אלהי קדם מעונה]]
* [[יעירוני רעיוני]]
* [[יה למתי צפנת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[בקר אערך לך ואצפה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[אין לי בטחון כי אם עליך]]
* [[יוסף אשר מקדם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[בעשור יום גילות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[דרשנוך בכל לב]]
* [[קול יעקב קורא]]
* [[מצרי ערי יצרי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[שוכני בתי חמר]]
* [[אזנו יצורי אלי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[אודך ה' כי אנפת בי]] (חטאנו) {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[את פני מבין צפוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[ארעדה ואפחדה]]
* [[אלהי אל תבישני בדיני]]
* [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
* [[ה' אך בך בטח לבבי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[אקום חצות לילה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[ביום שבתון עינוי יונה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[שלומי עליון ישני מכפלה]]
* [[בעלות יום החקר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[שביה עניה]]
* [[שכולה גלמודה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*  תוכחה: [[אדם איך ינקה]]
*  תוכחה: [[איום ונורא משפט יום בוערה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* פיוטים לאחר הסליחות:
** [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
** [[יום אמיץ זה לאוהבי אמרים]]
** [[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
** [[אהללך בקול רם]]

==מוסף ליום כיפור==
===קדושתא===
* מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]]
* מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלוית עדנה]]
* משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]]
* [[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]]
* [[אשען במעש אזרח#אות קידושיך אימנתי|אות קידושיך אימנתי]]
* [[אשען במעש אזרח#אנא אזון שועת חנון|אנא אזון שועת חנון]]
* [[אשען במעש אזרח#אשר אימתך|אשר אימתך בחצי שחקים]]
* [[אשען במעש אזרח#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אמת פעלו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[אשען במעש אזרח#בתגרת שוד|בתגרת שוד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[אשען במעש אזרח#המכירים|המכירים אומצך]]
* [[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטית מעילו]]
* סילוק: [[אשען במעש אזרח#סילוק|מי ימלל גבורות חייליך]]
* [[ונתנה תוקף]]
* [[חמול על מעשיך]]
* [[המאמירים באימה]]

===סדר העבודה===
* סדר בריות: [[אזרת עוז מלפנים]]
* רשות: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#רשות לסדר העבודה|באור דברי נכוחות]]
* סדר עבודה: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#סדר עבודה|אזכר סלה לשם פה לאדם]]
* תפילת כהן גדול: [[שתאמץ אהבת אמוניך]]
* תפילת כהן גדול: [[שנת אוצרך הטוב]]
* תוכחה: [[אנוש איך יתכפר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* פיוטים לאחר הסליחות:
** [[אעשה למען שמי]]
** [[יום אדיר ומיוחד]]
** [[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
** [[אדון אביר במעשיו כביר]]
===עושה שלום===
* [[היום תאמצנו]]

==מנחה ליום כיפור==
===קדושתא===
* מגן: [[אודך בקול ערב#מגן|אודך בקול ערב]]
* מחיה: [[אודך בקול ערב#מחיה|הקשיבה לקול משוועך]]
* משלש: [[אודך בקול ערב#משלש|טהר עם עולם]]
* [[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתאר נכון]]
* [[אודך בקול ערב#אנא חון בטי תפילה|אנא חון בטי תפילה]]
* [[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]]
* [[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]]
* סילוק: [[אודך בקול ערב#סילוק|ובבא אהרן]]
* קדושה: [[אודך בקול ערב#וחיות ארבע נושאות כסא|וחיות ארבע נושאות כסא]]
* [[חמול על מעשיך]]

===סליחות===
* [[אפננת ערוגים]]
* וידוי: [[במה אקדם ה']]
* [[היה עם פיפיות]]
* [[ידך פשוט ופתחה]]
* [[בת עמי לא תחשה]]
* [[במקדש אל והיכליו]]
* חטאנו: [[אביעה כתם עווני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* תוכחה: [[איום ונורא צום העשור]]
* פיוטים לאחר הסליחות:
** [[אצתי צום כפור]]
** [[אשפוך תחינה]]
** [[אומן אמונים יכון]]

==נעילה==
* [[אל נורא עלילה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
===קדושתא===
* מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]]
* מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]]
* משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]]
* [[אב_ידעך#קיקלר|מערב עד ערב]]
* [[חמול על מעשיך]]

===סליחות===
* [[היה עם פיפיות]]
* [[בטרם שמש יבוא]]
* [[אלהים דר מרומך]]
* [[יהיו נא אמרי פי]]
* [[בטרם שמש בחדרו]]
* [[תפילה לעני כי יעטוף רוחו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[עב קל ממרומך]]
* [[עת שערי רצון להפתח]]
* [[אביון אשר כפיו לך שוטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* תוכחה: [[אל בפלסך כל מעשים]]
* מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע]]
===עושה שלום===
* [[היום תאמצנו]]

===תחינות===
* [[למקדימים בתפילה]]
* [[מחי ומסי]]
* [[מה נפתח ונימא]]

==שבת לפני סוכות==
* יוצר: [[שולמית הנבחרת מעמים]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}

==סוכות==
* רשות לנשמת: [[שירו לאל הודו לשמו]]
* רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
* יוצר ליום א': [[אכתיר זר תהילה]]
* אופן ליום א': [[אאמיר אותך סלה]] (במחזור ליוורנו מופיע כחלק מהיוצר)
* גאולה ליום א': [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
* יוצר ליום ב': [[אומץ קצות דרכיך]]
* רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
* הושענות ליום א': [[אנא אזון חין תאבי ישעך]]
* הושענות ליום ב': [[כהושעת אלים]]
* יוצר לשבת חול המועד: [[את עמי טובות אבשר]]
===הושענא רבה===
* רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
* רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
* גאולה: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
* [סילוק למוסף: [[ונתנה תוקף]]]
* הקפות:
** הקפה א': [[למענך אלהי האלהים]]
** הקפה ב': [[למען אמיתך]]
** הקפה ג': [[אבן שתיה]]
** הקפה ד': [[אדון המושיע]]
** הקפה ה': [[אומרים לאדרך]]
** הקפה ו': [[אדם ובהמה]]
** הקפה ז': [[אל למושעות]]
* אחרי ההקפות:
** [[אנא אזון חין תאבי ישעך]]
** [[כהושעת אלים]]
** [[למען תמים בדורותיו]]
** [[אל טוב וסלח אדמתנו הצלח]]
** [[אז כעיני עבדים]]
** [[תענה אמונים]]
** [[אל נא תעינו כשה אובד]]
** [[אנא רחום אל תפן לרשענו]]
** [[אומן ישעך בא|אומן ישעך בא, אבי עד חש לתארך]]

==שמיני עצרת==
* רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
* רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
* יוצר: [[אום כאישון ננצרת]]
* רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
* להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
* [להוצאת ס&quot;ת: תאיר נוגה וכו']
* עושה שלום: [[אל חי יפתח השמים]]

==שמחת תורה==
* רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
* רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
* יוצר: [[אמרת רנן אערוכה]]
* רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
* רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]]
* פיוטים לסיום התורה:
** [[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אשריך ישראל - אשלי מטע גן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[התקבצו מלאכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אז מרחם אמי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אז כל בריות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[לא אמות לא אמות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[שח ציר נאמן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[איש אשר הוקרן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אורח זו אלך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אזלת יוכבד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* עושה שלום: [[היום תאמצנו]]

==סדר תענית ציבור {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}==
* זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]
* קרובות: [[קרב אורך לעניה]]
* תחינות:
** [[כי הנה כחומר|הנה כחומר ביד היוצר]]
** סליחה לריבוי חולים: [[אליך ה' נשאנו עינינו]]
** [[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]]
** [[אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי]]
** [[אבוא היום בתפילה]]
** [[אגיד נפלאותיך איום ונורא]]
** [[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]]
** [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
* [[בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה|תפילה על כל צרה שלא תבוא]]

{{רקע אפור}}
{{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}}
==יום העצמאות==
*  רשות לנשמת: [[מציון מכלל יופי]]
*  רשות לקדיש: [[יה מלכי]]
*  יוצר: ראו טובות יה גמלנו
{{סוף}}

=הסליחות לאשמורות=
{{הור2|ע&quot;פ ספר &quot;תחנונים וסליחות ללילי אשמורות כמנהג ק&quot;ק איטליאני&quot; שנדפס בכמה מהדורות}}
* תוכחה קודם הוידוי: [[נפשי עוז תדרכי]]
==סליחות==
* [[שופט כל הארץ]]
* [[שחר קמתי להודות]]
* [[בני ציון היקרים]]
* [[ישן אל תרדם]]
* [[יצו האל לדל שואל]]
* [[יחידתי בצרתי]]
* [[מולך מוני]]
* [[יציץ צור מחרכו]]
* [[ישראל עם קדוש]]
* [[לא בקשתי אל אבטח]]
* [[אל נכספתי לראותך]]
* [[בליל על משכבי]]
* [[אלהי קדם מעונה]]
* [[יעירוני רעיוני]]
* [[יה למתי צפנת]]
* [[בקר אערך לך ואצפה]]
* [[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]]
* [[אין לי בטחון כי אם עליך]]
* [[יוסף אשר מקדם]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]
* [[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]]
* [[למענך אלהי]]
* [[דרשנוך בכל לב]]
* [[מצרי ערי יצרי]]
* [[שוכני בתי חמר]]
* [[אזנו יצורי אלי]]
* [[אודך ה' כי אנפת בי]]
* [[את פני מבין צפוני]]
* [[ארעדה ואפחדה]]
* [[אלהי אל תבישני בדיני]]
* [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
* [[ה' אך בך בטח לבבי]]
* [[אקום חצות לילה]]
* [[שלומי עליון ישני מכפלה]]
* [[בעלות יום החקר]]
* [[שביה עניה]]
* [[שכולה גלמודה]]

==תוספת במהד' ונציה שמ&quot;ז==
* בקשה: [[לך אלי תשוקתי]]
* בקשה: [[שמע קולי]]
* בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]]
* סליחה: [[יה איום]]
* בקשה: לך ניבי (ארקוולטי)
* שרידי עם (ארקוולטי)
* פיוט קודם ברכי נפשי: הונך ועזבונך (ארקוולטי)
* בקשה: חבוש אל נשברה (ארקוולטי)
* בקשה: לך אלי יחידתי (ארקוולטי)
* סליחה: אלהי לפניך אפיל תחינתי
* בקשה: ה' יום לך אערוך תחינה שעה קולי
* סליחה: [[ברכי אצולה]]
* תחינה: משול יצר
* תחנון: אלהי עוז
* [[עת שערי רצון להפתח]]
* וידוי: אלהי נפלו פני (מתוך [[כתר מלכות (אבן גבירול)|כתר מלכות לרשב&quot;ג]])

==תוספת במהדורות אחרות==
{{הור|כגון ונציה תק&quot;ב, מנטובה תקל&quot;ח}}
* [[עת שערי רצון להפתח]]
* [[יה איום]]
* [[ישראל בחירי אל]]
* [[אביון אשר כפיו לך שוטח]]

==הסליחות ע&quot;פ מחזור הרטום==
{|class=&quot;wikitable&quot;
|-
! !! מנהג מילאנו !! מנהג טורינו
|-
|א || [[שחר קמתי להודות]] || [[שופט כל הארץ]]
|-
|ב || [[שופט כל הארץ]] ||[[בני ציון היקרים]]
|-
|ג || [[בני ציון היקרים]] || [[יצו האל לדל שואל]]
|-
|ד ||[[ישן אל תרדם]] || [[אין לי בטחון כי אם עליך]]
|-
|ה ||[[יצו האל לדל שואל]] || [[דרשנוך בכל לב]]
|-
|ו ||[[יחידתי בצרתי]] || [[אלהי אל תבישני בדיני]]
|-
|ז ||[[יציץ צור מחרכו]] ||[[שביה עניה]]
|}
=סידור מברכה=
==שבת==
* קבלת שבת: 
** [[לכבוד שבת בת כבבת]]
** [[בואי כלה בואי כלה]]
* [[כי אשמרה שבת]]
* [[יום זה מכובד]]
* [[דשנת בשמן ראשי]]
* [[יפעת אלי אומר]]
* לכניסת שבת: [[זכור את יום]]
* [[צור משלו]]
* [[נברך אלהינו משלו האכילנו]]
* [[מזמור ליום שבת]]
* ([[יום שביעי שבת]]) (נוסף במהדורות מאוחרות)
* [[לכבוד שכינה ושבת עדינה]]

==מוצאי שבת==
* [[משביח שאון ימים]]
* [[במוצאי יום מנוחה]]
* [[אלהים כוננת את אשר נעשה]]
* [[שיר אענה]]
* [[המבדיל בין קודש לחול]]
* [[אותותינו התמהמהו]]
* ([[בעת פנות אור היום]]) (נוסף במהדורות מאוחרות)
==פורים==
* [[קוראי מגילה]]
==ליל הסדר==
* [[דיינו]]
* [[ויהי בחצי הלילה]]
* [[ואמרתם זבח פסח]]
* [[אדיר במלוכה]]
* [[אדיר הוא]]
==ברית מילה==
* [[ארזי לבנון יפרחו]]
==נישואין==
* לחתן וכלה: [[קחי כינור שאי גילה]]
* לחופה: [[אשא תפילה בעד חתן וכלה]]
* לחופה: [[יפרו וירבו כרעננים]]
* לשבע ברכות: [[בשם אל חי הגיון לשוננו]]
==צידוק הדין==
* [[הצור תמים פעלו]] (נוסח ארוך)</text>
      <sha1>2eazjb5erexrxhrntiuzmn7m9ky7sxf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3085041</id>
      <parentid>3085039</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T10:56:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* סוכות */</comment>
      <origin>3085041</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31486" sha1="ihqu3s0mzhckb4zsuaqdc2c3zhe6v01" xml:space="preserve">=מחזור בני רומא=
{{הור2|
* קיצורים:
** {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} {{=}} פיוטים שנדפסו במחזור בולוניא ש'-ש&quot;א ולא הגיעו אל מחזור ליוורנו תרט&quot;ז.
** {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} {{=}} פיוטים שאינם במחזור בולוניא ומובאים במחזור ליוורנו.
** {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} {{=}} פיוטים שנמצאים במחזור ליוורנו ואינם נהוגים עוד בימינו (ע&quot;פ מחזור הרטום).
* הערה: נוספו קישורים לפיוטים שקיימים בוויקיטקסט, גם אם הגירסה שבאתר אינה תואמת את נוסח איטליה.
}}
==כל השנה==
* [[אדון עולם]]
* לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
* נפילת אפים: [[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* לשני וחמישי: 
** [[תכלה ממנו אפך וחמתך]]
** [[אבינו הרחמן הושיענו למען שמך]]
* קבלת שבת: [[לכה דודי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
* ליל שבת: [[יגדל]], [[אדון עולם]]
* [[אל אדון]]
* בהבדלה: [[אליהו הנביא]] (סידור פנציירי)

==שבת ראש חדש==
* יוצר: [[תאמת אור בקדש]]

==שבת בראשית==
* יוצר: [[אלהינו אלהים אמת#נוסח איטליה|אלהינו אלהים אמת]]
* רשות לחתן בראשית: [[מרשות האל הגדול#נוסח איטליה|מרשות האל הגדול]] (או: [[מרשות אלהי האלהים]])
* [[בת ברורה]], [[אתכם אזביד]]

==שבת חנוכה==
* יוצר לשבת: [[אודך כי אנפת#נוסח איטליה|אודך כי אנפת]]
* עושה שלום: [[יתנו צדקות יה]]
* יוצר לשבת שנייה: [[אזכור מעללי יה]]

==עשרה בטבת==
* קרובה: [[בן אדם אלות אנח בשמעך]]
* סליחות:
** [[אבותינו בשלוותם]]
** [[אז בעזבי מקרא דת]]
** [[אריה מסבכו]]
* תחנונים:
** [[זכור ברית אב המוני]]
** [[זכור ברית - אליך ה' אקרא]]
** תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]]
** תחינה אחרת: [[יומם עינינו תלויות]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
** תחינה: [[תהיינה עיניך פקוחות]]

==שבת שקלים==
* יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש#נוסח איטליה|אל מתנשא לכל לראש]]

==שבת זכור==
* יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]]
* [[אדון חסדך בל יחדל]]

==תענית אסתר==
* סליחות:
** [[אבשרה בקהל רב]]
** [[אלופי דת וחכמי דורות]]
** [[אתה האל עושה פלא]]
* תחינות:
** [[שוכן עליונים]]
** [[אל אחד ואין שני]]

==פורים==
* אחר קריאת המגילה: [[קוראי מגילה]]
{{רקע אפור}}
{{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}}
===שושן פורים שחל בשבת===
*  יוצר: [[צרי טבח הכינו]]
{{סוף}}
==שבת פרה==
* יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]]
==שבת החודש==
* יוצר: [[אות זה החדש]]
==שבת הגדול==
* יוצר: [[אני חומה ושדי כמגדלות]]
* [[אז כגולגל שעבוד הורים]]

==פסח==
* מעריב לליל א' וב': 
** [[ליל שמורים אותו אל חצה]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
** [[פסח אכלו פחוזים|ליל שמורים פסח אכלו פחוזים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*  ליל הסדר:
** [[דיינו]]
** [[אז רוב ניסים]]
** [[אומץ גבורותיך הפלאת בפסח]]
** [[כי לו נאה]]
* רשות לנשמת: [[בקר אעיר אקראך]]
* רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
* יוצר ליום א': [[אנעים חדושי שירים#יוצר|אנעים חדושי שירים]]
** סילוק: [[אנעים חדושי שירים#סילוק|צאינה וראינה שמחת יום חתונה]]
** אופן: [[אנעים חדושי שירים#אופן|גן נעול אושר בחצובי להבים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* יוצר אחר: [[אדבר מישרים#יוצר|אדבר מישרים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
** סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
** אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
** זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
* רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
* פיוט להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
* עושה שלום: [[איש מלאכי חפצתי בו]]
* יוצר ליום ב': [[אור ישע מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]]
** סילוק: [[אור ישע מאושרים#סילוק|צאינה וראינה משכיל שיר ידידים]]
** אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
* יוצר אחר: [[שיר אשר נואמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
* יוצר ליום ז': [[אתה הארת#יוצר|אתה הארת]]
** סילוק / אופן: [[אתה הארת#אופן|אסר רכבו בשלישי חילו]]
* רשות לברכו: [[ארוממך אלהים המרומם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* עושה שלום: [[אתיו אמונים גזעי שלשה]]
* יוצר ליום ח': [[אופל המוני]]
* בהוצאת ס&quot;ת: 
** [[תאיר נוגה]]
** [[אלהי הרוחות הושיעה נא#נוסח איטליה ורומניא|אלהי האלהים הושיעה נא]]
** [[מי כמוך אומר ומקים]]
** [[יתרומם זה אלי ואנוהו]]
** [[אב הרחמים אדון השלום]]

==שבת לפני שבועות==
* יוצר: [[אמונת עתים]]
* אזהרות: 
** [[שמור לבי מענה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[בצל שדי אחסה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אז שש מאות]]

==שבועות==
* רשות לנשמת: [[אזכור מקדם פלאי אל]]
* רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] / [[יה מלכי]]
* יוצר ליום א': [[אור ישראל קדושי]]
* יוצר ליום ב': [[אלהים בהנחילך]]
* רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
* פיוט להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
* יוצר אחר ליום ב': [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
** סילוק: [[אילת אהבים מתנת סיני#סילוק|וכל העם ראו גבורתך]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
* אופן: [[אורחות אראלים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
* אזהרות ליום א': [[אזהרת ראשית]] 
* אזהרות ליום ב': [[אתה הנחלת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==י&quot;ז תמוז==
* קרובה: [[ארבעים יום הם ימי שבר]]
* סליחות:
** [[אתאנו לך יוצר רוחות]]
** [[תחילת אורח]]
** [[אנהים במר יחידתי]]
* תחינה: [[כנסת ישראל]]

==שבת איכה==
* יוצר: [[איכה אופל גאון עוזנו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* זולת: [[איך לזמר הגיון]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==תשעה באב==
* י&quot;א לפני איכה: [[למי אבכה]]
* קרובות: [[זכור איכה]]
* קינות:
** [[שבת סורו מני]]
** [[איכה אצת באפך]]
** [[אאדה עד חוג שמים]]
** [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]]
** [[איכה אשפתו פתוח כקבר]]
** [[איכה ישבה חבצלת השרון]]
** [[אהלי אני עבטתי]]
** [[איכה אהובים נאמנים]]
** [[זכור את אשר עשה צר|זכור אשר עשה]]
** [[אוי כי אוסרתי]]
** [[אויל כהכניס תרף בהיכל]]
** [[אנה אלך ואזיל דמעות כמים]]
** [[איכה אלי קוננו מאליו]]
** [[אוי כי מחלוקת]]
** [[במכת אהלה]]
** [[עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים]]
** [[אם תאכלנה נשים פרים]]
** [[אם תעירו תלונותיכם]]
** [[אז בחטאינו]]
** [[בת ציון שמעתי]]
** [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]]
** [[אש תוקד בקרבי]]
* נחמה:
** [[אנכי אנכי אנחם]]
** [[בימים ההם ובעת ההיא]]
** סלוק: [[ויכון עולם על מלאתו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [קינה למנחה: [[אקרא יום זה מרה]]] (מנהג פירארא)

==שבת נחמו==
* יוצר: [[את יום פדותכם]]
* זולת: [[ארחמך מרחמי]]

==סליחות==
* תחנונים:
** [[הביטה וראה את אנחותינו]]
** [[אל תבישנו]]
** [[אלהינו שבשמים חננו]]
** [[תכלה ממנו אפך וחמתך]]
** [[עשה למען שמך]]
** [[עננו אבינו]]
** [[דעני לעניי]]
** [[כשענית לאברהם]]
** [[רחמנא חטינן]]
** [[רחמנא אידכר לן]]
** [[למקדימים בתפילה]]
** [[מחי ומסי]]
** [[מה נפתח ונימא]]
** [[מוחץ ורופא]]
** [[הלא אמרית ליך]]
** [[מרן דבשמיא]]
** בת ציון עינה למרה תליא
** אלהא על כל מליך
** אל עביד גבורן
** מרן דבשמיא בנפיש חטינן
** [[תורתא דמרביא]]
** [[שומר ישראל|מתרצה ברחמים, שומר ישראל]]
* אחרי קדיש: [[אעירה שחר על דברתך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==שבת קודם ראש השנה==
* יוצר: [[אקרא לאלהים עליון]]

==ראש השנה==
* [[אחות קטנה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
* שחרית:
** רשות לנשמת: [[אכרע אקוד לפני מלכי]]
** רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
** יוצר ליום א': [[מלך אזור גבורה]]
*** סילוק לשני הימים: [[מלך עתיק ימים]]
*** אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
*** [[מלך אמיץ ואיום]]
** זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
** יוצר ליום ב': [[מלך אדיר ונורא]]
** רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
* (בהוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]])
* לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]]
* מוסף:
** [[ונתנה תוקף]]
** לזכרונות יום א': [[אב לא חמל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** לזכרונות יום ב': [[אב לא חס]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** לשופרות: [[אסופים אסופי אשפתות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** עושה שלום ליום א': [[את פני ה' יום תראו]]
** עושה שלום ליום ב': [[היום תאמצנו]]

==צום גדליה==
* קרובה: [[אבל במר נפש מתענים]]
* סליחות:
** עקידה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]]
** [[תאלת יום ענוי]]
** [[אמרנו נגזרנו לנו]]
* תחינות:
** [[זכור ברית אב המוני]]
** [[זכור ברית - אליך ה' אקרא]]
** תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]]
** תחינה: [[שלומי עליון ישני מכפלה]]

==שבת תשובה==
* יוצר: [[אלי שובה איומתי]]

==ליל יום כיפור==
* [[שמע קולי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
* פתיחה:
** [[אהבת צדק ותשנא רשע]]
** [[יעלה תחנוננו]]
** [[היה עם פיפיות]]
* סליחות:
** [[דלתיך הלילה]]
** [[יום יעלה נקראה]]
** [[ישראל בחירי אל ילידי איתניך]]
** [[יה אשר גאה גאה]]
** [[ברוך אלהי עליון]]
** [[ירצה עם אביון]]

==שחרית ליום כיפור==
===יוצרות===
* רשות לנשמת: [[שחי לאל]] / [[מי העומד בהראה]]
* רשות לקדיש: [[יה נמצא ולא נרצה]]
* יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]
** אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
* (י&quot;א רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
* (י&quot;א זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}

===קדושתא===
* רשות: [[מתני אחזו חלחלה]]
* מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]]
* מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
* תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]]
* משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
* [[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
* [[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]]
* [[שושן עמק#אשפכה לפניך שיחה|אשפכה לפניך שיחה]]
* [[שושן עמק#אל שת מאז|אל שת מאז מעונו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[שושן עמק#אשר אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[שושן עמק#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[שושן עמק#אמיצי שחקים|אמיצי שחקים]]
* [[שושן עמק#כי אמרתך|כי אמרתך לא תפיל]]
* [[שושן עמק#אך אומרים|אך אומרים לפניך]]
* [[שושן עמק#באנף לא תאניפנו|באנף לא תאניפנו]]
* [[שושן עמק#המכירים תהלות תעצומיך|המכירים תהלות תעצומיך]]
* [[שושן עמק#אילי מרום|אילי מרום]]
* סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]]
* קדושה:
** [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אל ברוב עצות|אל ברוב עצות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אל ברוב עצות תכן את רוח#תמיד תתלונן|תמיד תתלונן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[חמול על מעשיך]]
* [[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
* [[האומרים אחד]]

===סליחות===
* [[אהלת מתוחים]]
* תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]]
* וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
* פתיחה: [[היה עם פיפיות]]
* [[שופט כל הארץ]]
* [[יהי נועם עתה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
* [[שבץ אחזני]] {{צבע גופן|#00DA00|(+) (-)}}
* [[יערב חין ערכנו]]
* [[ביום עשור קראתיך]]
* [[שחר קמתי להודות]]
* [[בני ציון היקרים]]
* [[ביום הלבנת פשעי]]
* [[ישן אל תרדם]]
* [[יצו האל לדל שואל]]
* [[יה צור עולמים]]
* [[ידידי אל ברכוהו]]
* [[ביום כפרת עווני]]
* [[יחידתי בצרתי]]
* [[מולך מוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[יציץ צור מחרכו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* בשבת: [[שרי קודש היום]]
* בשבת: [[יום שבת וכפורים]]
* [[ישראל עם קדוש]]
* [[לא בקשתי אל אבטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[אל נכספתי לראותך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[בליל על משכבי]]
* [[אלהי קדם מעונה]]
* [[יעירוני רעיוני]]
* [[יה למתי צפנת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[בקר אערך לך ואצפה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[אין לי בטחון כי אם עליך]]
* [[יוסף אשר מקדם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[בעשור יום גילות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[דרשנוך בכל לב]]
* [[קול יעקב קורא]]
* [[מצרי ערי יצרי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[שוכני בתי חמר]]
* [[אזנו יצורי אלי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[אודך ה' כי אנפת בי]] (חטאנו) {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[את פני מבין צפוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[ארעדה ואפחדה]]
* [[אלהי אל תבישני בדיני]]
* [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
* [[ה' אך בך בטח לבבי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[אקום חצות לילה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[ביום שבתון עינוי יונה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[שלומי עליון ישני מכפלה]]
* [[בעלות יום החקר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[שביה עניה]]
* [[שכולה גלמודה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*  תוכחה: [[אדם איך ינקה]]
*  תוכחה: [[איום ונורא משפט יום בוערה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* פיוטים לאחר הסליחות:
** [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
** [[יום אמיץ זה לאוהבי אמרים]]
** [[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
** [[אהללך בקול רם]]

==מוסף ליום כיפור==
===קדושתא===
* מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]]
* מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלוית עדנה]]
* משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]]
* [[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]]
* [[אשען במעש אזרח#אות קידושיך אימנתי|אות קידושיך אימנתי]]
* [[אשען במעש אזרח#אנא אזון שועת חנון|אנא אזון שועת חנון]]
* [[אשען במעש אזרח#אשר אימתך|אשר אימתך בחצי שחקים]]
* [[אשען במעש אזרח#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אמת פעלו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[אשען במעש אזרח#בתגרת שוד|בתגרת שוד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[אשען במעש אזרח#המכירים|המכירים אומצך]]
* [[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטית מעילו]]
* סילוק: [[אשען במעש אזרח#סילוק|מי ימלל גבורות חייליך]]
* [[ונתנה תוקף]]
* [[חמול על מעשיך]]
* [[המאמירים באימה]]

===סדר העבודה===
* סדר בריות: [[אזרת עוז מלפנים]]
* רשות: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#רשות לסדר העבודה|באור דברי נכוחות]]
* סדר עבודה: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#סדר עבודה|אזכר סלה לשם פה לאדם]]
* תפילת כהן גדול: [[שתאמץ אהבת אמוניך]]
* תפילת כהן גדול: [[שנת אוצרך הטוב]]
* תוכחה: [[אנוש איך יתכפר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* פיוטים לאחר הסליחות:
** [[אעשה למען שמי]]
** [[יום אדיר ומיוחד]]
** [[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
** [[אדון אביר במעשיו כביר]]
===עושה שלום===
* [[היום תאמצנו]]

==מנחה ליום כיפור==
===קדושתא===
* מגן: [[אודך בקול ערב#מגן|אודך בקול ערב]]
* מחיה: [[אודך בקול ערב#מחיה|הקשיבה לקול משוועך]]
* משלש: [[אודך בקול ערב#משלש|טהר עם עולם]]
* [[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתאר נכון]]
* [[אודך בקול ערב#אנא חון בטי תפילה|אנא חון בטי תפילה]]
* [[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]]
* [[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]]
* סילוק: [[אודך בקול ערב#סילוק|ובבא אהרן]]
* קדושה: [[אודך בקול ערב#וחיות ארבע נושאות כסא|וחיות ארבע נושאות כסא]]
* [[חמול על מעשיך]]

===סליחות===
* [[אפננת ערוגים]]
* וידוי: [[במה אקדם ה']]
* [[היה עם פיפיות]]
* [[ידך פשוט ופתחה]]
* [[בת עמי לא תחשה]]
* [[במקדש אל והיכליו]]
* חטאנו: [[אביעה כתם עווני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* תוכחה: [[איום ונורא צום העשור]]
* פיוטים לאחר הסליחות:
** [[אצתי צום כפור]]
** [[אשפוך תחינה]]
** [[אומן אמונים יכון]]

==נעילה==
* [[אל נורא עלילה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
===קדושתא===
* מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]]
* מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]]
* משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]]
* [[אב_ידעך#קיקלר|מערב עד ערב]]
* [[חמול על מעשיך]]

===סליחות===
* [[היה עם פיפיות]]
* [[בטרם שמש יבוא]]
* [[אלהים דר מרומך]]
* [[יהיו נא אמרי פי]]
* [[בטרם שמש בחדרו]]
* [[תפילה לעני כי יעטוף רוחו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[עב קל ממרומך]]
* [[עת שערי רצון להפתח]]
* [[אביון אשר כפיו לך שוטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* תוכחה: [[אל בפלסך כל מעשים]]
* מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע]]
===עושה שלום===
* [[היום תאמצנו]]

===תחינות===
* [[למקדימים בתפילה]]
* [[מחי ומסי]]
* [[מה נפתח ונימא]]

==שבת לפני סוכות==
* יוצר: [[שולמית הנבחרת מעמים]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}

==סוכות==
* רשות לנשמת: [[שירו לאל הודו לשמו]]
* רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
* יוצר ליום א': [[אכתיר זר תהילה]]
* אופן ליום א': [[אאמיר אותך סלה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} (במחזור ליוורנו מופיע כחלק מהיוצר)
* גאולה ליום א': [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
* יוצר ליום ב': [[אומץ קצות דרכיך]]
* רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
* הושענות ליום א': [[אנא אזון חין תאבי ישעך]]
* הושענות ליום ב': [[כהושעת אלים]]
* יוצר לשבת חול המועד: [[את עמי טובות אבשר]]
===הושענא רבה===
* רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
* רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
* גאולה: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
* [סילוק למוסף: [[ונתנה תוקף]]]
* הקפות:
** הקפה א': [[למענך אלהי האלהים]]
** הקפה ב': [[למען אמיתך]]
** הקפה ג': [[אבן שתיה]]
** הקפה ד': [[אדון המושיע]]
** הקפה ה': [[אומרים לאדרך]]
** הקפה ו': [[אדם ובהמה]]
** הקפה ז': [[אל למושעות]]
* אחרי ההקפות:
** [[אנא אזון חין תאבי ישעך]]
** [[כהושעת אלים]]
** [[למען תמים בדורותיו]]
** [[אל טוב וסלח אדמתנו הצלח]]
** [[אז כעיני עבדים]]
** [[תענה אמונים]]
** [[אל נא תעינו כשה אובד]]
** [[אנא רחום אל תפן לרשענו]]
** [[אומן ישעך בא|אומן ישעך בא, אבי עד חש לתארך]]

==שמיני עצרת==
* רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
* רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
* יוצר: [[אום כאישון ננצרת]]
* רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
* להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
* [להוצאת ס&quot;ת: תאיר נוגה וכו']
* עושה שלום: [[אל חי יפתח השמים]]

==שמחת תורה==
* רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
* רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
* יוצר: [[אמרת רנן אערוכה]]
* רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
* רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]]
* פיוטים לסיום התורה:
** [[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אשריך ישראל - אשלי מטע גן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[התקבצו מלאכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אז מרחם אמי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אז כל בריות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[לא אמות לא אמות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[שח ציר נאמן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[איש אשר הוקרן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אורח זו אלך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אזלת יוכבד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* עושה שלום: [[היום תאמצנו]]

==סדר תענית ציבור {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}==
* זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]
* קרובות: [[קרב אורך לעניה]]
* תחינות:
** [[כי הנה כחומר|הנה כחומר ביד היוצר]]
** סליחה לריבוי חולים: [[אליך ה' נשאנו עינינו]]
** [[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]]
** [[אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי]]
** [[אבוא היום בתפילה]]
** [[אגיד נפלאותיך איום ונורא]]
** [[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]]
** [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
* [[בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה|תפילה על כל צרה שלא תבוא]]

{{רקע אפור}}
{{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}}
==יום העצמאות==
*  רשות לנשמת: [[מציון מכלל יופי]]
*  רשות לקדיש: [[יה מלכי]]
*  יוצר: ראו טובות יה גמלנו
{{סוף}}

=הסליחות לאשמורות=
{{הור2|ע&quot;פ ספר &quot;תחנונים וסליחות ללילי אשמורות כמנהג ק&quot;ק איטליאני&quot; שנדפס בכמה מהדורות}}
* תוכחה קודם הוידוי: [[נפשי עוז תדרכי]]
==סליחות==
* [[שופט כל הארץ]]
* [[שחר קמתי להודות]]
* [[בני ציון היקרים]]
* [[ישן אל תרדם]]
* [[יצו האל לדל שואל]]
* [[יחידתי בצרתי]]
* [[מולך מוני]]
* [[יציץ צור מחרכו]]
* [[ישראל עם קדוש]]
* [[לא בקשתי אל אבטח]]
* [[אל נכספתי לראותך]]
* [[בליל על משכבי]]
* [[אלהי קדם מעונה]]
* [[יעירוני רעיוני]]
* [[יה למתי צפנת]]
* [[בקר אערך לך ואצפה]]
* [[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]]
* [[אין לי בטחון כי אם עליך]]
* [[יוסף אשר מקדם]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]
* [[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]]
* [[למענך אלהי]]
* [[דרשנוך בכל לב]]
* [[מצרי ערי יצרי]]
* [[שוכני בתי חמר]]
* [[אזנו יצורי אלי]]
* [[אודך ה' כי אנפת בי]]
* [[את פני מבין צפוני]]
* [[ארעדה ואפחדה]]
* [[אלהי אל תבישני בדיני]]
* [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
* [[ה' אך בך בטח לבבי]]
* [[אקום חצות לילה]]
* [[שלומי עליון ישני מכפלה]]
* [[בעלות יום החקר]]
* [[שביה עניה]]
* [[שכולה גלמודה]]

==תוספת במהד' ונציה שמ&quot;ז==
* בקשה: [[לך אלי תשוקתי]]
* בקשה: [[שמע קולי]]
* בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]]
* סליחה: [[יה איום]]
* בקשה: לך ניבי (ארקוולטי)
* שרידי עם (ארקוולטי)
* פיוט קודם ברכי נפשי: הונך ועזבונך (ארקוולטי)
* בקשה: חבוש אל נשברה (ארקוולטי)
* בקשה: לך אלי יחידתי (ארקוולטי)
* סליחה: אלהי לפניך אפיל תחינתי
* בקשה: ה' יום לך אערוך תחינה שעה קולי
* סליחה: [[ברכי אצולה]]
* תחינה: משול יצר
* תחנון: אלהי עוז
* [[עת שערי רצון להפתח]]
* וידוי: אלהי נפלו פני (מתוך [[כתר מלכות (אבן גבירול)|כתר מלכות לרשב&quot;ג]])

==תוספת במהדורות אחרות==
{{הור|כגון ונציה תק&quot;ב, מנטובה תקל&quot;ח}}
* [[עת שערי רצון להפתח]]
* [[יה איום]]
* [[ישראל בחירי אל]]
* [[אביון אשר כפיו לך שוטח]]

==הסליחות ע&quot;פ מחזור הרטום==
{|class=&quot;wikitable&quot;
|-
! !! מנהג מילאנו !! מנהג טורינו
|-
|א || [[שחר קמתי להודות]] || [[שופט כל הארץ]]
|-
|ב || [[שופט כל הארץ]] ||[[בני ציון היקרים]]
|-
|ג || [[בני ציון היקרים]] || [[יצו האל לדל שואל]]
|-
|ד ||[[ישן אל תרדם]] || [[אין לי בטחון כי אם עליך]]
|-
|ה ||[[יצו האל לדל שואל]] || [[דרשנוך בכל לב]]
|-
|ו ||[[יחידתי בצרתי]] || [[אלהי אל תבישני בדיני]]
|-
|ז ||[[יציץ צור מחרכו]] ||[[שביה עניה]]
|}
=סידור מברכה=
==שבת==
* קבלת שבת: 
** [[לכבוד שבת בת כבבת]]
** [[בואי כלה בואי כלה]]
* [[כי אשמרה שבת]]
* [[יום זה מכובד]]
* [[דשנת בשמן ראשי]]
* [[יפעת אלי אומר]]
* לכניסת שבת: [[זכור את יום]]
* [[צור משלו]]
* [[נברך אלהינו משלו האכילנו]]
* [[מזמור ליום שבת]]
* ([[יום שביעי שבת]]) (נוסף במהדורות מאוחרות)
* [[לכבוד שכינה ושבת עדינה]]

==מוצאי שבת==
* [[משביח שאון ימים]]
* [[במוצאי יום מנוחה]]
* [[אלהים כוננת את אשר נעשה]]
* [[שיר אענה]]
* [[המבדיל בין קודש לחול]]
* [[אותותינו התמהמהו]]
* ([[בעת פנות אור היום]]) (נוסף במהדורות מאוחרות)
==פורים==
* [[קוראי מגילה]]
==ליל הסדר==
* [[דיינו]]
* [[ויהי בחצי הלילה]]
* [[ואמרתם זבח פסח]]
* [[אדיר במלוכה]]
* [[אדיר הוא]]
==ברית מילה==
* [[ארזי לבנון יפרחו]]
==נישואין==
* לחתן וכלה: [[קחי כינור שאי גילה]]
* לחופה: [[אשא תפילה בעד חתן וכלה]]
* לחופה: [[יפרו וירבו כרעננים]]
* לשבע ברכות: [[בשם אל חי הגיון לשוננו]]
==צידוק הדין==
* [[הצור תמים פעלו]] (נוסח ארוך)</text>
      <sha1>ihqu3s0mzhckb4zsuaqdc2c3zhe6v01</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טעם לשד/חפני ופנחס/פרק י</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1746843</id>
    <revision>
      <id>3085035</id>
      <parentid>3037187</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T10:48:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3085035</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4311" sha1="r42tp9fznblxygu0a21tggi3jyr87mb" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טעם לשד|חפני ופנחס|פרק ט|פרק י|פרק יא}}
ועתה טרם אלקח מעמך להמשיך הוויכוח על שארית הספר, עוד ראיה אחרת אביא לך להכין ולהשכיל, כי גם לדעת חז״ל הראשונים, מיום ראש השנה עד הושענא רבא היו כולם ימים נרדפים, מיום ראש השנה החלו וביום הושענא רבא כלו. ולא זו בלבד, אלא שיום ראש השנה ויום הושענא רבא היו אצלם השני ימים יותר חשובים. וגם כל העם למקטון ועד גדול שמו את ב׳ ימים הללו על ראש מהללם יותר מכל שאר הימים, עד שלא נמצא בכל מקראי קודש ב׳ ימים שיתאספו בבתי כנסיות קהל רב, כחול הים הרבה מאד, כב׳ הימים הללו. 

וכל זה, יקרא בראש הומיות התלמוד ירושלמי בפרק ד דראש השנה, אחר שסיפרו אותו מעשה שעל ידי הסכנה התקינו שיהיו תוקעין במוסף. וזה לשון הירושלמי: ואמר (כמו נימא) אף בהלל כן (כלומר, ליתקנו נמי הלל במוסף)? לית כל עמא תמן (פירוש, שאחר תפילת שחרית היו רבים יוצאים ומתפללים מוסף ביחיד). ואמר אף בתקיעה כן, לית כל עמא תמן? (כלומר, ויתקעו בשחרית השתא דאין סכנה)? אמר רבי יונה, כתיב &quot;ואותי יום יום ידרושון&quot;, זו {{ג|{{ג|'''תקיעה וערבה'''}}}} (פירוש, שהיו כל ישראל זהירים בהם הרבה ולא חיישינן שיצאו מהעם עד שיתקעו. וזה יום יום, ב׳ ימים). 

ויפ״ה הורה יפ״ה פירש כעל יפה מראה (שם) וזה לשונו: '''זו תקיעה וערבה.''' מה שנזהרים בימים אלו טפי מאחרים, מפני שראש השנה תחילת דין והושענא רבה חתימת גזר דין על המים, ולדעת חכמי האמת, אז נודע מי נחתם למיתה וירא בצילו וכו׳. 

ומה שתפס &quot;לדעת חכמי האמת&quot; היה לו לתפוס בלשון יותר פשוט, כי דעת חכמי האמת היא היא כוונת הירושלמי לפי פשוטו הגמור, ומבלעדי הפירוש הזה איני רואה הבנה לתלמוד ירושלמי. שאם הכוונה על חתימת גזר דין על המים, מה כל החרדה הזאת בהושענא רבא יותר מבפסח שנידונים על התבואה, [ו]מבעצרת שנדונים על פירות האילן? ולמה היה אצלם יום הושענא רבא מסומן ומצויין להתאסף כל העם מקצהו יותר מיום טוב עצמו עם כל קדושתו? אין זה כי אם לאיזו סיבה שלא היתה לא בפסח ולא בעצרת, ואיזו? זו אמונת ישראל הקדמונית, שבעצם היום הזה היתה חתימת גזר דין. 

ומסירת הפתקין היא הגורמת שקרבנות שמיני עצרת יתדמו בכל חלקיהם למוספי ראש השנה ויום הכיפורים. היא הנותנת לווית חן לראש היום ההוא לכבוד ולתפארת, כמו שכתוב במשנה: &quot;ואותו היום מקיפים המזבח ז׳ פעמים&quot;. היא המנשאה מצות הערבה למעלה ראש. היא אשר תשים בפי השמחים אלי גיל בבית המקדש דברי כיבושין, הן בשירי הדוכן, והן במליצות המרקדים: &quot;מי שחטא ישוב וימחול לו&quot;. והיא היתה עם פיהם של חז״ל, באומרם מראשית השנה: הסליחה ממתנת לך, אשר תואר לו כתואר הירושלמי, ואותי '''יום יום''' ידרושון, יום תקיעה ויום ערבה, כי הם הימים הנאמרים באמת '''ימים''' (כמו שאמרו חז״ל: &quot;ויהי היום, זה יום ראש השנה&quot; {{ק|(מדרש איוב, ב&quot;מ ח&quot;ב)}}, וכן &quot;או '''יומו''' יבוא&quot;, יום המיוחד ויום הפקודה), להיותן '''תחילת''' ימי החשוכה '''ותכליתן.'''</text>
      <sha1>r42tp9fznblxygu0a21tggi3jyr87mb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Naorius/ארגז חול</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1755635</id>
    <revision>
      <id>3085036</id>
      <parentid>3084663</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T10:49:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Naorius</username>
        <id>46426</id>
      </contributor>
      <origin>3085036</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="39428" sha1="j8ses7xji0e9grxyt3kieuriqk02pwp" xml:space="preserve">{{פרשן על פרק|אור החיים|דברים|כז|כח|כט}} 
=פסוק א׳=
&lt;b&gt;וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; צָרִיךְ לָדַעַת מְקוֹם גְּזֵרַת הַכָּתוּב, אִם הוּא מַאֲמַר ”וּנְתָנְךָ“ וְגוֹ׳ הָיָה לוֹ לוֹמַר ”יִתֶּנְךָ ה׳“, כִּי מֵאָמְרוֹ ”וּנְתָנְךָ“ מַשְׁמַע שֶׁמּוֹסִיף עַל הַקּוֹדֵם. וְאוּלַי שֶׁגְּזֵרַת הַכָּתוּב הוּא ”תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה׳“, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה יַעֲלֶה בְּמַעֲלוֹת לִזְכּוֹת שֶׁה׳ יְדַבֵּר בּוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ &lt;b&gt;תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה׳ אֱלֹהֶיךָ.&lt;/b&gt; עוֹד יִמָּשֵׁךְ לְךָ מֵהַשְּׁמִיעָה לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת, שֶׁהַתּוֹרָה מַצֶּלֶת מִן הַחֵטְא הָרָמוּז בַּשְּׁמִירָה, גַּם תַּלְמוּד תּוֹרָה גָּדוֹל כֹּחוֹ שֶׁמֵּבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה, וְהוּא אָמְרוֹ &lt;b&gt;וְלַעֲשׂוֹת&lt;/b&gt;, וְעוֹד לְךָ ”וּנְתָנְךָ ה׳ עֶלְיוֹן“ וְגוֹ׳.
וְחוּץ מִדַּרְכֵּנוּ יְכַוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיַּעֲסוֹק בַּתּוֹרָה בְּגֶדֶר מַעֲלָתָם עַל הַדְּבָרִים שֶׁמִּמָּקוֹם קָדוֹשׁ עֶלְיוֹן בָּאוּ, וְהוּא אָמְרוֹ &lt;b&gt;תִּשְׁמַע&lt;/b&gt; פֵּרוּשׁ, תִּהְיֶה שְׁמִיעָתְךָ אוֹתָם כְּפִי עֵרֶךְ הַמְּדַבֵּר אוֹתָם שֶׁהוּא ה׳ אֱלֹהֶיךָ, וְעוֹד &lt;b&gt;לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת&lt;/b&gt; עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[משנה אבות ד ה|אבות ד,ה]]) הַלּוֹמֵד עַל מְנָת לְלַמֵּד מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד וְהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת וְכוּ׳ עַד כָּאן, הֲרֵי שֶׁמּוּבְחָר הַלִּמּוּד הוּא לְקַיֵּם, וְהוּא אָמְרוֹ &lt;b&gt;אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ, שֶׁתִּשְׁמַע לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת.
&lt;b&gt;וּנְתָנְךָ ה׳ עֶלְיוֹן וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; הִנֵּה הָאָדוֹן חִלֵּק יִעוּדֵי הַטּוֹבָה כְּנֶגֶד קִיּוּם הַמִּצְווֹת, כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶׁרָאוּי לוֹ. כְּלָלוּת הַמִּצְווֹת הֵם שְׁלֹשָׁה הָרְשׁוּמִים בְּפָסוּק ”אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע“, וְהֵם: תַּלְמוּד תּוֹרָה, וּשְׁמִירַת לֹא תַעֲשֶׂה, וְקִיּוּם מִצְווֹת עֲשֵׂה. כְּנֶגֶד תַּלְמוּד תּוֹרָה יִעֵד בְּרָכָה ”וּנְתָנְךָ ה׳ עֶלְיוֹן וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגוּךָ“, וּפֵרוּשׁ הַכָּתוּב שֶׁזֶּה יִהְיֶה כְּנֶגֶד שְׂכַר ”אִם שָׁמוֹעַ“ וְגוֹ׳ בְּמַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ”כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה׳ אֱלֹהֶיךָ“, הֲרֵי שֶׁיִּעוּד זֶה הוּא כְּנֶגֶד שְׂכַר תַּלְמוּד תּוֹרָה, וְהוּא גַּם כֵּן מְכֻוָּן אֵלָיו כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה יִשְׁתַּנּוּ לְמַעְלָה מִכָּל הָאֻמּוֹת שֶׁאֵינָם בְּנֵי תּוֹרָה.
וְאָמַר עוֹד &lt;b&gt;וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, נוֹסָף עַל יִעוּד ”וּנְתָנְךָ ה׳ עֶלְיוֹן“ עוֹד לוֹ בְּרָכוֹת אֵלּוּ בִּשְׂכַר תּוֹרָה. וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;וְהִשִּׂיגוּךָ&lt;/b&gt; יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[ילקוט ראובני/ויקרא|ילקוט ראובני פרשת ויקרא]]) כִּי הָאָדוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִדּוֹתָיו רַחֲמִים, עַל הַדּוֹפֵק עַל רַחֲמָיו יְמַלֵּא ה׳ מִשְׁאֲלוֹתָיו לְהָרִיק עָלָיו טוֹבָה כַּאֲשֶׁר יַחְפֹּץ, אֶלָּא שֶׁבְּהַגָּעַת הַטּוֹב הַהוּא לְמַטָּה יִשְׁפְּטוּ סַנְהֶדְרֵי מַעְלָה אִם רָאוּי, אִם אֵינוֹ רָאוּי לֹא יַגִּיעוֹ. לָזֶה אָמַר ”וְהִשִּׂיגוּךָ“ הַבְּרָכוֹת, שֶׁזֶּה הוּא עִקַּר הַהַבְטָחָה שֶׁלֹּא יִתְעַכְּבוּ בְּבָתֵּי דִּינִים שֶׁלְּמַטָּה.
&lt;b&gt;וְהִנֵּה&lt;/b&gt; תִּמְצָא שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת הָאֲמוּרוֹת בָּעִנְיָן הֵם מְכֻוָּנִים כְּנֶגֶד שְׂכַר תַּלְמוּד תּוֹרָה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, אָמְרוֹ &lt;b&gt;בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[עבודה זרה יט ב|עבודה זרה יט:]]) דָּבָר זֶה כָּתוּב בַּתּוֹרָה וְשָׁנוּי בַּנְּבִיאִים וּמְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים כָּל הָעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה נְכָסָיו מֻצְלָחִים.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ&lt;/b&gt;, צֵא וּלְמַד מֵעוֹבֵד אֱדוֹם הַגִּתִּי אֲשֶׁר נִכְנַס אֶצְלוֹ אֲרוֹן הַתּוֹרָה, מַה עָצְמוּ פְּרִי בִטְנוֹ בִּזְמַן מוּעָט, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[ברכות סג ב|ברכות סג:]]) שֶׁאִשְׁתּוֹ וּשְׁמֹנֶה כַּלּוֹתָיו יָלְדוּ כְּאֶחָד שִׁשָּׁה בְּכָרֵס אֶחָד:
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;בָּרוּךְ אַתָּה בְּבוֹאֶךָ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, שֶׁתִּהְיֶה יְצִיאָתוֹ מִן הָעוֹלָם בְּלֹא חֵטְא וְכוּ׳, ([[בבא מציעא קז א|בבא מציעא קז.]]), וְזֶה יִהְיֶה בְּאֶמְצָעוּת תַּלְמוּד תּוֹרָה שֶׁתָּגֵן עָלָיו מֵהַחֵטְא:
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;יִתֵּן ה׳ אֶת אוֹיְבֶיךָ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ ([[דברי הימים ב כ כב|דברי הימים ב כ:כב]]) ”וּבְעֵת הֵחֵלּוּ בְרִנָּה נָתַן ה׳ מְאָרְבִים עַל בְּנֵי עַמּוֹן וְהַר שֵׂעִיר וְגוֹ׳ וַיִּנָּגֵפוּ“, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[שמות רבה מז|שמות רבה פמ״ז]]) אֵין רִנָּה אֶלָּא תּוֹרָה.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;יְצַו ה׳ אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, גַּם לֹא סִדֵּר בְּרָכָה זוֹ לְמַעְלָה עִם הַצְלָחוֹת קִנְיְנֵי הַטּוֹבוֹת כִּי שָׁם מְקוֹמָהּ וְלֹא אַחַר מַפֶּלֶת אוֹיֵב, בָּא לְהַבְטִיחַ שֶׁלֹּא יֶאֱרַע לוֹ אֲשֶׁר יֶאֱרַע לְבַעַל הַנֵּס אֲשֶׁר יִתְקַנְּאוּ בּוֹ הַמְּקַטְרְגִים עַל שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ דָּבָר חָדָשׁ וְשִׁמְּשׁוּהוּ עֶלְיוֹנִים וְזֶה הֵפֶךְ הַטֶּבַע, וְצֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֵׂה רָבָא ([[תענית כד ב|תענית כד:]]) שֶׁהוֹרִיד גְּשָׁמִים שֶׁלֹּא בְּעִתָּם וְכַדּוֹמֶה לָזֶה. אֲשֶׁר עַל כֵּן אָמַר סָמוּךְ לְמַאֲמַר &lt;b&gt;יִתֵּן ה׳ אֶת אוֹיְבֶיךָ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ שֶׁזֶּה הוּא נֵס – &lt;b&gt;יְצַו ה׳ אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה&lt;/b&gt;, שֶׁלֹּא יִשְׁלוֹט עַיִן הָרַע בָּהּ. גַּם אָמַר &lt;b&gt;וּבֵרַכְךָ בָּאָרֶץ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יֵאָסְפוּ הָאֻמּוֹת עֲלֵיכֶם לִנְקוֹם נִקְמַת הַנִּגָּפִים כְּמוֹ שֶׁאָמַר יַעֲקֹב לְבָנָיו בְּמַעֲשֵׂה שְׁכֶם ([[בראשית לד ל|בראשית לד:ל]]).
=פסוק ט׳=
&lt;b&gt;יְקִימְךָ ה׳ וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; מִכָּאן עַד ”יִפְתַּח ה׳ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב“ הוּא יִעוּד הַטּוֹב שֶׁכְּנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁרָשַׁם בְּתֵיבַת ”לִשְׁמוֹר“, וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר &lt;b&gt;כִּי תִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ה׳.&lt;/b&gt; וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו&lt;/b&gt; לוֹמַר שֶׁלֹּא צִוָּה ה׳ אֶלָּא עַל הַדְּבָרִים שֶׁהוּא מְרַחֲקָם. וְיִעוּד זֶה מְכֻוָּן הוּא כְּנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, כִּי בְּאֶמְצָעוּת שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם נִשְׁמָר מֵהָעֲבֵרוֹת יִקָּרֵא קָדוֹשׁ, דִּכְתִיב ”קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ“, וּפֵרוּשׁ הַכָּתוּב הַדְּבָרִים שֶׁבָּהֶם יִהְיוּ קְדוֹשִׁים: ”אִישׁ אִמּוֹ וְגוֹ׳ וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי וְגוֹ׳ אַל תִּפְנוּ אֶל“ וְגוֹ׳ וּשְׁאָר אַזְהָרוֹת הָאֲמוּרִים. וְגַם לְדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[ויקרא רבה כד ו|ויקרא רבה כד,ו]]) שֶׁעַל אַזְהָרַת הָעֲרָיוֹת נֶאֱמַר ”קְדוֹשִׁים“, הִנֵּה הִיא בִּכְלַל לִשְׁמוֹר. וְלָזֶה אָמַר כְּנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה ”יְקִימְךָ ה׳ לוֹ לְעַם קָדוֹשׁ“. וְדִקְדֵּק לוֹמַר תֵּיבַת &lt;b&gt;לוֹ&lt;/b&gt; לְהָעִיר שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל בִּמְקוֹם הַמַּלְאָכִים שֶׁבֵּרַר ה׳ לוֹ לַעֲמוֹד לְפָנָיו, שֶׁנִּקְרָאִים קְדוֹשִׁים, דִּכְתִיב ([[דניאל ח יג|דניאל ח:יג]]) ”וַיֹּאמֶר אֶחָד קָדוֹשׁ“. יָקִים ה׳ אוֹתָנוּ בִּמְקוֹמָם לְעַם קָדוֹשׁ וְיִהְיוּ הַמַּלְאָכִים שִׁירַיִים לָהֶם, וְכֵן אָמַר ([[במדבר כג כג|במדבר כג:כג]]) ”כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב“ וְגוֹ׳ ([[במדבר רבה כ כ|במדבר רבה כ,כ]]).
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;”וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ“&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, גַּם זֶה הוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, כִּי כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם שׁוֹמֵר עַצְמוֹ מֵהָעֲבֵרוֹת אֵין צֶלֶם אֱלֹהִים עוֹבֵר מֵעַל פָּנָיו, וְכָל הַנִּבְרָאִים אָדָם וּבְהֵמָה מִזְדַּעְזְעִים מִמֶּנּוּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַמְּתָעֵב מַעֲשָׂיו מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ הַצֶּלֶם, וּכְמַאֲמַר קַיִן ([[בראשית ד יד|בראשית ד:יד]]) ”וְהָיָה כָל מוֹצְאִי“ וְגוֹ׳:
&lt;b&gt;וְהוֹתִירְךָ ה׳ לְטוֹבָה בִּפְרִי בִטְנְךָ.&lt;/b&gt; הֲגַם שֶׁכְּבָר אָמַר לְמַעְלָה ”בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ“, לְפִי שֶׁיִּעוּד הָרִאשׁוֹן הוּא כְּנֶגֶד תַּלְמוּד תּוֹרָה וְיִעוּד זֶה הוּא כְּנֶגֶד שְׁמִירַת הַמִּצְווֹת, לָזֶה הֻצְרַךְ לְפָרֵט שְׂכַר כָּל אֶחָד, שֶׁאֵין אֶחָד נִלְמָד מֵחֲבֵרוֹ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר &lt;b&gt;וְהוֹתִירְךָ ה׳ לְטוֹבָה&lt;/b&gt; וְלֹא אָמַר ”בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ“, לְפִי שֶׁיִּעוּד זֶה הוּא מִדָּה טוֹבָה שֶׁמְּכֻוֶּנֶת כְּנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, וְהַכַּוָּנָה הִיא כִּי לְפִי שֶׁבְּאֶמְצָעוּת שְׁמִירַת הָאָדָם עַצְמוֹ מֵהָעֲבֵרוֹת לֹא יִדְבְּקוּ בּוֹ כּוֹחֵי הָרַע, שֶׁמִּזֶּה יְסֻבַּב שֶׁהַבָּנִים הַיּוֹצְאִים מִמֶּנּוּ יִהְיוּ מִבְּחִינַת הָרַע, וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּאֹרֶךְ בְּפָרָשַׁת וַיְחִי בְּפָסוּק ”רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה“ ([[בראשית מט ג|בראשית מט:ג]]) וְיֶעֶרְבוּ לְךָ הַדְּבָרִים. לָזֶה אָמַר בְּיִעוּד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה &lt;b&gt;וְהוֹתִירְךָ ה׳ לְטוֹבָה בִּפְרִי בִטְנְךָ&lt;/b&gt; שֶׁיִּהְיוּ הַבָּנִים הַנּוֹתָרִים אַחֲרֶיךָ לְמִדָּה טוֹבָה וְלֹא לְמִדָּה רָעָה.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;בִּפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ&lt;/b&gt;, לוֹמַר שֶׁמִּצַּד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה יִתְקַיְּמוּ בְּיָדוֹ שְׁנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ, כְּמוֹ שֶׁיְּעָדָם לִשְׂכַר תַּלְמוּד תּוֹרָה כַּכָּתוּב לְמַעְלָה.
=פסוק י״ב=
&lt;b&gt;יִפְתַּח ה׳ וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; מִכָּאן מַתְחִיל יִעוּד הַטּוֹב שֶׁכְּנֶגֶד מַעֲשֵׂה הַמִּצְווֹת עַד לְבַסּוֹף, וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר &lt;b&gt;כִּי תִשְׁמַע אֶל מִצְווֹת ה׳ אֱלֹהֶיךָ&lt;/b&gt; – אֵלּוּ מִצְווֹת עֲשֵׂה. וְהִנֵּה יִעוּדִים אֵלּוּ הֵם מְכֻוָּנִים כְּנֶגֶד קִיּוּם הַמִּצְווֹת, כִּי עַל יְדֵי הַמִּצְווֹת מִתְפַּתְּחִים צִנּוֹרֵי הַשֶּׁפַע וּמִתְיַחֲדִים הַמִּדּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת.
&lt;b&gt;וְאָמַר יִפְתַּח ה׳&lt;/b&gt; לְךָ בְּכִנּוּי, שֶׁמַּבְטִיחוֹ ה׳ שֶׁיִּפְתַּח לוֹ, פֵּרוּשׁ בִּשְׁבִילוֹ לְבַד. הַכַּוָּנָה, הֲגַם שֶׁיְּסוֹבְבוּ אֲחֵרִים לִסְתֹּם, בְּאֶמְצָעוּת הַצַּדִּיק יִפָּתַח אוֹצַר הַטּוֹב, וְשֵׁם הַטּוֹב הוּא סוֹד הַנָּהָר, וְהוּא סוֹד ([[משלי י כה|משלי י,כה]]) ”צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם“. וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;אֶת הַשָּׁמַיִם&lt;/b&gt; הוּא סוֹד הַשְׁפָּעָה עֶלְיוֹנָה לְמַעְלָה כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה&lt;/b&gt;, הִנֵּה יָדוּעַ שֶׁבִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, הַשֶּׁפַע שֶׁל כָּל הָעוֹלָם בָּא עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִזּוֹן מִתַּמְצִית עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּלְהֵיפֶךְ נִזּוֹנִין יִשְׂרָאֵל מִתַּחַת יְדֵי הָאֻמּוֹת. לָזֶה אָמַר ”וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה“ מִמֶּנּוּ. הֻצְרַךְ לוֹמַר ”וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה“, שֶׁאִם לֹא כֵן אֵין הֶכֵּר לַבְּרָכָה, כִּי דֶּרֶךְ הָעוֹלָם הוּא שֶׁהַגְּדוֹלִים וְהָעֲשִׁירִים לוֹוִים זֶה מִזֶּה, וּלְאַחַר מִכֵּן חוֹזֵר גַּם כֵּן הַמַּלְוֶה וְלוֹוֶה מִמֶּנּוּ. לָזֶה אָמַר &lt;b&gt;וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה&lt;/b&gt;, וּבָזֶה יִהְיֶה הֶכֵּר לְמַאֲמַר ”וְהִלְוִיתָ“.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;וּנְתָנְךָ ה׳ לְרֹאשׁ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת רֹאשׁ הָעוֹלָם שֶׁהוּא אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא לְזָנָב שֶׁהֵם שָׂרֵי מַעְלָה, וּבָזֶה תָּמִיד יִהְיוּ בְּמַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, כְּאָמְרוֹ &lt;b&gt;וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה&lt;/b&gt;, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[מדרש תנחומא ויצא|תנחומא, ויצא]]) בְּפָסוּק ([[ירמיה ל י|ירמיה ל:י]]) ”וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב“ שֶׁרָאָה יַעֲקֹב בַּסֻּלָּם עוֹלִים וְאַחַר כָּךְ יוֹרְדִים, חָשַׁב שֶׁגַּם הוּא כֵן אַחַר שֶׁיַּעֲלֶה יֵרֵד, תַּלְמוּד לוֹמַר ”אַל תִּירָא“ וְגוֹ׳, וְהוּא אָמְרוֹ ”וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה“. הַטַּעַם &lt;b&gt;כִּי תִשְׁמַע&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כְּנֶגֶד מִצְווֹת עֲשֵׂה כְּמוֹ שֶׁגָּמַר אוֹמֶר &lt;b&gt;וְלַעֲשׂוֹת.&lt;/b&gt; וְטַעַם שֶׁלֹּא אָמַר בְּפֵרוּשׁ ”כִּי תַעֲשֶׂה מִצְווֹת“, לְפִי שֶׁיֵּשׁ מִצְווֹת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאֵינָם בְּיַד הָאָדָם לַעֲשׂוֹתָם, לָזֶה אָמַר &lt;b&gt;כִּי תִשְׁמַע וְגוֹ׳ וְלַעֲשׂוֹת&lt;/b&gt;, פֵּרוּשׁ, תְּקַבֵּל עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת. וְטַעַם אָמְרוֹ &lt;b&gt;לִשְׁמֹר&lt;/b&gt; בְּיִעוּד זֶה, בָּא הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ כִּי אֵין יִעוּד לְמִצְווֹת עֲשֵׂה אֶלָּא אַחַר שֶׁהִקְדִּים לָהֶם שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁאִם לֹא כֵן זִבְחֵי רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה, וְכָל מִצְוָה שֶׁעוֹשֶׂה בַּעַל עֲבֵרוֹת שׁוֹרָה עָלֶיהָ סִטְרָא אָחֳרָא וְאֵינָהּ עוֹשָׂה פְּרִי, לָזֶה הִקְדִּים לוֹמַר ”לִשְׁמֹר“ וְאַחַר כָּךְ אָמַר ”וְלַעֲשׂוֹת“ שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה הַמִּצְווֹת שֶׁעָלָיו בָּאוּ הַיִּעוּדִים הַטּוֹבִים הָאֲמוּרִים מִ”וְהוֹתִירְךָ“ עַד סוֹף.
=פסוק ט״ו=
&lt;b&gt;וְהָיָה אִם לֹא תִשְׁמַע וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; הִתְנָה הַכָּתוּב עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: תַּלְמוּד תּוֹרָה, וּשְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, וְקִיּוּם מִצְווֹת עֲשֵׂה, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ שְׁלָשְׁתָּם יַחַד. הַכַּוָּנָה שֶׁהֲגַם שֶׁלָּמַד תּוֹרָה אִם לֹא יִשְׁמֹר, אוֹ אִם יִשְׁמֹר וְלֹא יַעֲשֶׂה, אוֹ אִם יַעֲשֶׂה שְׁנֵיהֶם וְיִבָּטֵל מִתַּלְמוּד תּוֹרָה, יָבוֹאוּ עָלָיו הַקְּלָלוֹת רַחֲמָנָא לִיצְלַן כַּאֲשֶׁר יְבָאֵר מַה שֶׁנּוֹגֵעַ לְכָל אַחַת מֵהֵנָּה עֹנֶשׁ כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְהִתְחִיל בְּעֹנֶשׁ בִּטּוּל תַּלְמוּד תּוֹרָה וְאָמַר &lt;b&gt;אָרוּר אַתָּה בָּעִיר&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ עַד מַאֲמַר ”וְעַד אֲבָדְךָ מַהֵר“, וְגָמַר אוֹמֶר &lt;b&gt;מִפְּנֵי רֹעַ מַעֲלָלֶיךָ אֲשֶׁר עֲזַבְתָּנִי.&lt;/b&gt; הֲרֵי שֶׁהַקְּלָלוֹת הַחֲמוּרוֹת עַד עַתָּה הֵם כְּנֶגֶד עֲזִיבַת הַתּוֹרָה כִּי הָעוֹזֵב תּוֹרָה כְּעוֹזֵב ה׳, וְכֵן תִּמְצָא שֶׁהִקְפִּיד ה׳ כָּל כָּךְ עַל עֲזִיבַת הַתּוֹרָה וְאָמַר ([[ירמיה ט יא|ירמיה ט:יא]]) ”עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ וַיֹּאמֶר ה׳ עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי“, וְהוּא אָמְרוֹ כָּאן &lt;b&gt;וְעַד אֲבָדְךָ מַהֵר מִפְּנֵי רֹעַ מַעֲלָלֶיךָ אֲשֶׁר עֲזַבְתָּנִי.&lt;/b&gt;
=פסוק כ״א=
&lt;b&gt;יַדְבֵּק ה׳ וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; עֹנֶשׁ זֶה וּקְלָלוֹת הָאֲמוּרוֹת עַד ”וְאַתָּה תִהְיֶה לְזָנָב“, הֵם כְּנֶגֶד בִּטּוּל מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר &lt;b&gt;וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ &lt;b&gt;כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה׳ לִשְׁמֹר מִצְווֹתָיו&lt;/b&gt;, הֲרֵי שֶׁקְּלָלוֹת הָאֲמוּרוֹת בָּעִנְיָן הֵם עַל בִּטּוּל מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה. וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין בְּכָל הַקְּלָלוֹת שֶׁהֵם רָעוֹת הַנִּמְשָׁכוֹת מֵהָעֲבֵרוֹת. וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;יַדְבֵּק ה׳ בְּךָ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, לְפִי שֶׁהָעוֹבֵר אֲפִלּוּ עֲבֵרָה אַחַת קוֹנֶה לוֹ חֵלֶק רַע שֶׁיִּהְיֶה נִדְבָּק בְּנַפְשׁוֹ לְטַמְּאָהּ, וְהוּא סוֹד תַּחֲלוּאֵי הַנֶּפֶשׁ כַּיָּדוּעַ, וְחֵלֶק הָרַע נִקְרָא דֶּבֶר עַל דֶּרֶךְ אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[שבת פט א#תוספות|תוספות שבת פט. ד״ה תורה]]) בְּפָסוּק ([[חבקוק ג ה|חבקוק ג:ה]]) ”לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּבֶר“, שֶׁיְּדַבֵּר עַל ס״מ הָרָשָׁע שֶׁנִּקְרָא דֶּבֶר. וְיָדוּעַ שֶׁכָּל כֹּחוֹת הָרַע הֵם עֲנָפָיו שֶׁל ס״מ וְיִקָּרְאוּ עַל שְׁמוֹ. גַּם קִלְלַת שַׁחֶפֶת וְקַדַּחַת וְכוּ׳ הֵם דְּבָרִים הַמְסוּבָּבִים מֵהָעֲבֵרוֹת, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בַּגְּמָרָא ([[שבת נה א|שבת נה.]]) אָמַר רַבִּי אָמֵי אֵין מִיתָה בְּלֹא חֵטְא וְאֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָווֹן, כִּי הֶעָווֹן יוֹלִיד תַּחֲלוּאִים בַּגּוּף כְּאָמְרוֹ ([[ירמיה ב יט|ירמיה ב:יט]]) ”תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ“ וְגוֹ׳.
וְכֵן אָמְרוֹ &lt;b&gt;וְהָיוּ שָׁמֶיךָ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[זוהר חלק א|זוהר ח״א ו:]]) שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הָעֲבֵרוֹת יִסְתַּתְּמוּ פִּתְחֵי הַהַשְׁפָּעוֹת, בְּסוֹד (איוב יד:יא) ”וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ“.
וְכֵן אָמְרוֹ &lt;b&gt;יִתֶּנְךָ ה׳ נִגָּף&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, גַּם זֶה יְסוֹבְבוּ הָעֲבֵרוֹת, כָּרָמוּז בְּפָסוּק ([[קהלת ח ט|קהלת ח,ט]]) ”אֲשֶׁר יִשְׁלֹט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ“, פֵּרוּשׁ, לְסִבַּת הָרַע אֲשֶׁר לוֹ דְּבוּקָה בּוֹ, כָּרָמוּז בְּמַאֲמַר ”יַדְבֵּק ה׳ בְּךָ אֶת הַדָּבֶר“, וְכֵן כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן יְסֻבְּבוּ מִמַּעֲשֵׂה הָרָעָה.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;”וְהָיוּ בְךָ לְאוֹת וּלְמוֹפֵת“&lt;/b&gt; ([[דברים כח מו|דברים כח:מו]]), כִּי הָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת נִרְשֶׁמֶת עַל מִצְחוֹ.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;וּבְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם.&lt;/b&gt; כִּי נֶפֶשׁ אָדָם רַע עַל יְדֵי שֶׁדְּבוּקִים בָּהּ חֶלְקֵי הַטֻּמְאָה כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, בְּנֵיהֶם אֲשֶׁר יוֹלִידוּ כְּמוֹהֶם יִהְיוּ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בַּאֵר הֵיטֵב דָּבָר זֶה בְּפָרָשַׁת וַיְחִי בְּפָסוּק ”רְאוּבֵן בְּכוֹרִי אַתָּה“ ([[בראשית מט:ג]]). גַּם זֶה הוּא סוֹד מִיתָה שֶׁנִּגְזְרָה עַל אָדָם וְעַל כָּל דּוֹרוֹת הַבָּאִים מִמֶּנּוּ מִטַּעַם שֶׁכָּל הַיּוֹצְאִים מִמֶּנּוּ טָעֲמוּ מָוֶת בְּחֶטְאוֹ, וְהוּא סוֹד עָרְלַת אָדָם. לָזֶה אָמַר &lt;b&gt;וּבְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם&lt;/b&gt;, כִּי כְּשֶׁיִּדְבַּק חֵלֶק הָרַע עִם הָאָדָם יִשְׁתַּלְשֵׁל מִזֶּה לָזֶה עַד עוֹלָם, וְצָרִיךְ עֹצֶם רַב לְנַקּוֹתוֹ מִנַּפְשׁוֹ.
=פסוק מ״ז=
&lt;b&gt;תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; עֹנֶשׁ זֶה וְהַבָּא אַחֲרָיו עַד אָמְרוֹ ”אִם לֹא תִשְׁמֹר“ הוּא כְּנֶגֶד בִּטּוּל מִצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁרָשַׁם בְּפָסוּק ([[דברים כח:נח]]) ”אִם לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת“ וְגוֹ׳; וְאָמַר &lt;b&gt;תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה׳&lt;/b&gt;, פֵּרוּשׁ, לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת אֲשֶׁר צִוְּךָ לַעֲשׂוֹת בְּשִׂמְחָה, לָזֶה ”וְעָבַדְתָּ אֶת אוֹיְבֶיךָ בְּרָעָב וּבְצָמָא“ וְגוֹ׳, אַתָּה פָּרַקְתָּ עֹל הַמִּצְוָה מֵעָלֶיךָ – יִתֵּן אוֹיְבֶיךָ עֹל בַּרְזֶל עַל צַוָּארֶךָ. וָעֳנָשִׁים אֵלּוּ הֵם מְכֻוָּנִים כְּנֶגֶד פְּרִיקַת עֹל מִצְווֹת עֲשֵׂה. אַתָּה שֶׁלֹּא רָצִיתָ לִטְרֹחַ לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל סֵדֶר מַעֲשֵׂה הַמִּצְווֹת, יִשָּׂא ה׳ עָלֶיךָ גּוֹי אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע לְשׁוֹנוֹ וְגוֹ׳, וְכֵן כֻּלָּן.
&lt;b&gt;וְגָמַר&lt;/b&gt; אוֹמֶר &lt;b&gt;אִם לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת&lt;/b&gt;, לְהוֹדִיעַ כִּי עַל קִיּוּם מִצְווֹת עֲשֵׂה הוּא מַעֲנִישׁ, וְכָלַל כָּל מִצְווֹת עֲשֵׂה בְּמִצְוַת הַיִּרְאָה, כִּי הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בִּתְחִלַּת סֵפֶר הַמַּדָּע ([[רמב&quot;ם הלכות יסודי התורה ב|הלכות יסודי התורה פרק ב]]), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְכוּ׳ מִצְוָה לְיִרְאָה וְכוּ׳. וְטַעַם שֶׁלֹּא אָמַר ”אִם לֹא תַעֲשׂוּ“, כָּתַבְתִּי לְמַעְלָה ([[דברים כז:כו]]) טַעַם שֶׁלֹּא יְחַיֵּב לַעֲשׂוֹת בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֶלָּא לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּשֶׁיָּבֹא לְיָדוֹ וּכְשֶׁיַּשִּׂיג לַעֲשׂוֹת.
&lt;b&gt;אוֹ&lt;/b&gt; אֶפְשָׁר שֶׁפָּסוּק זֶה בָּא לוֹמַר עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ ([[ויקרא כו:כג]]) ”וְאִם בְּאֵלֶּה לֹא תִוָּסְרוּ לִי“, פֵּרוּשׁ, שֶׁאִם אַחַר כָּל הָאָמוּר לֹא יִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת וְגוֹ׳ לְיִרְאָה ה׳ הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא, שֶׁאַחַר שֶׁהֵבִיא עָלָיו כָּל הַקְּלָלוֹת יִהְיֶה בְּעֵינָיו נוֹרָא מְאֹד כִּי רָאָה אֲשֶׁר יִסְּרוֹ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר &lt;b&gt;תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת&lt;/b&gt; כְּנֶגֶד מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה וּמִצְווֹת עֲשֵׂה, וְהוֹדִיעַ שֶׁיַּפְלִיא ה׳ עוֹד בּוֹ מַכּוֹת גְּדוֹלוֹת וְכָל הָאָמוּר בָּעִנְיָן.
וְגָמַר אוֹמֶר &lt;b&gt;וְנִשְׁאַרְתֶּם בִּמְתֵי מְעָט וְגוֹ׳ תַּחַת אֲשֶׁר וְגוֹ׳ כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה׳ אֱלֹהֶיךָ&lt;/b&gt; – זֶה כְּנֶגֶד מַה שֶׁלֹּא עָשָׂה תְּשׁוּבָה עַל בִּטּוּל תַּלְמוּד תּוֹרָה. &lt;b&gt;וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ – לְבַל יֹאמַר אָדָם אַחַר שֶׁיָּדַעְנוּ כִּי ה׳ אֱלֹהֵינוּ מִדּוֹתָיו כֻּלָּן מִדּוֹת הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים, מִדּוֹתָיו יִמְנָעוּהוּ מֵהַאֲרִיךְ עוֹד בַּצָּרוֹת וְיִרֶף יָדוֹ. לָזֶה הוֹדִיעַ כִּי שִׂמְחָה הִיא לוֹ כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ וְגוֹ׳, וּכְפִי זֶה אֵין הַטֶּבַע קָץ מֵהַשְּׂמָחוֹת. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה אָמַר הַכָּתוּב ([[משלי יא:י]]) ”בַּאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה“. וְכֵן דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[סנהדרין לט ב|סנהדרין לט:]]) בְּפָסוּק ([[מלכים א כב:לו]]) ”וַתַּעֲבֹר הָרִנָּה“, שֶׁהָיָה בַּאֲבֹד אַחְאָב בֶּן עָמְרִי רִנָּה לִפְנֵי ה׳. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם ”יָשִׂישׂ ה׳“ – יֶחְדֵּי מֵימְרָא דַה׳ עֲלֵיכוֹן עַמְמִין נוּכְרָאִין וְכוּ׳, וְדִקְדֵּק ”יָשִׂישׂ“ פּוֹעַל יוֹצֵא לַאֲחֵרִים. אַף עַל פִּי כֵן פְּשַׁט הַכָּתוּב אֵינָהּ נֶעֱקֶרֶת מִמְּקוֹמָהּ וּכְמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס, אֶלָּא שֶׁיּוֹנָתָן בֶּן עוּזִיאֵל דָּרַשׁ הַכָּתוּב.
&lt;b&gt;וְרָאִיתִי&lt;/b&gt; לְהָעִיר, לָמָּה לֹא נֶאֶמְרוּ נֶחָמוֹת בַּקְּלָלוֹת הָאֵלּוּ כַּסֵּדֶר הָאָמוּר בַּקְּלָלוֹת שֶׁבְּפָרָשַׁת בְּחֻקּוֹתַי ([[ויקרא כו:מב]]–[[ויקרא כו מד|מד]]). גַּם יֵשׁ לְהָעִיר לָמָּה כָּפַל הַקְּלָלוֹת וְלֹא הִסְפִּיק קְלָלוֹת שֶׁאָמַר בְּפָרָשַׁת בְּחֻקּוֹתַי?
&lt;b&gt;וְנִרְאֶה&lt;/b&gt; כִּי הֻצְרַךְ לִכְפּוֹל הַקְּלָלוֹת, לְפִי שֶׁקְּלָלוֹת שֶׁבְּפָרָשַׁת בְּחֻקֹּתַי נֶאֶמְרוּ לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁכֵּן נֶאֶמְרוּ כֻּלָּם בִּלְשׁוֹן רַבִּים מִתְּחִלָּתָם וְעַד סוֹפָם, וְיֵשׁ מָקוֹם לוֹמַר שֶׁאִם חֵלֶק מִיִּשְׂרָאֵל יֵיטִיבוּ מַעֲשֵׂיהֶם אֵין ה׳ מַקְפִּיד עַל חֵלֶק הַמַּרְשִׁיעַ. לָזֶה בָּאוּ קְלָלוֹת הָאֲמוּרִים בְּפָרָשָׁה זוֹ וְנֶאֶמְרוּ כֻּלָּן בִּלְשׁוֹן יָחִיד, וְנִתְכַּוֵּן לְדַבֵּר בֵּין בְּעֵרֶךְ יָחִיד מַמָּשׁ בֵּין בְּעֵרֶךְ חֵלֶק מִיִּשְׂרָאֵל, הֲגַם שֶׁיִּהְיוּ רַבִּים בְּעֵרֶךְ כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל יִתְיַחֵס לָהֶם יָחִיד. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁאָמַר &lt;b&gt;וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל רֹאשְׁךָ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, &lt;b&gt;יִשָּׂא ה׳ עָלֶיךָ גּוֹי מֵרָחוֹק&lt;/b&gt;, זֶה כְּנֶגֶד חֵלֶק מִיִּשְׂרָאֵל, הֲגַם שֶׁהֵם רַבִּים יֹאמַר לָהֶם לְשׁוֹן יָחִיד מִטַּעַם שֶׁכָּתַבְנוּ. וְאָמַר גַּם כֵּן ”אִשָּׁה תְאָרֵשׂ“ וְגוֹ׳, ”בַּיִת תִּבְנֶה“ וְגוֹ׳, סְתָמוֹ בְּיָחִיד מַמָּשׁ.
&lt;b&gt;וּמֵעַתָּה&lt;/b&gt; הִרְוַחְנוּ לָמָּה לֹא נֶאֶמְרָה נֶחָמָה בָּהֶם, כִּי לֹא נֶאֶמְרָה נֶחָמָה אֶלָּא בַּקְּלָלָה שֶׁהֵם לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל, כִּי לֹא יַעַזְבֵם לְכַלּוֹתָם וְשֶׁיִּזְכּוֹר לָהֶם בְּרִית אֲבוֹתָם גַּם יִזְכּוֹר הָאָרֶץ, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַיְּחִידִים מֵהֶם כִּי יַרְשִׁיעוּ – אֵשׁ תֹּאכְלֵם עַד עוֹלָם. וַהֲלֹא תִּמְצָא שֶׁצִּוָּה ה׳ לְאַבֵּד עִיר מִיִּשְׂרָאֵל וּלְשׂוּמָהּ תֵּל עוֹלָם וְהִיא עִיר הַנִּדַּחַת ([[דברים יג:יד]]–[[דברים יג יט|יט]]), וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אָדָם כִּי יַרְשִׁיעַ לַהֲמִיתוֹ בְּבֵית דִּין, וּמַה נֶחָמָה יֵשׁ לָזֶה אַחַר אָבְדוֹ. וְכֵן תִּמְצָא בְּפָרָשַׁת נִצָּבִים כְּשֶׁהִזְכִּיר ה׳ רִשְׁעַת מִשְׁפָּחָה אַחַת וְשֵׁבֶט אָמַר ([[דברים כט:יט]]) ”וּמָחָה ה׳ אֶת שְׁמוֹ“ וְגוֹ׳ וְלֹא הִזְכִּיר נֶחָמָתוֹ, וּכְמוֹ כֵן בַּקְּלָלוֹת הָאֲמוּרִים בְּפָרָשָׁה זוֹ לֶהֱיוֹתָם לִיחִידִים מִיִּשְׂרָאֵל.
וְאַל יִקְשֶׁה בְּעֵינֶיךָ מַה שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹשׁ תֵּיבוֹת בְּפָרָשָׁה זוֹ בִּלְשׁוֹן רַבִּים, כְּאָמְרוֹ &lt;b&gt;וְנִשְׁאַרְתֶּם מְתֵי מִסְפָּר&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;לְהַאֲבִיד אֶתְכֶם&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;וְהִתְמַכַּרְתֶּם&lt;/b&gt;, כִּי אַחַר שֶׁקָּדַם לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן יָחִיד לֹא הִקְפִּיד לִגְמֹר אוֹמֶר בִּלְשׁוֹן רַבִּים, כִּי הַדְּבָרִים מוּבָנִים שֶׁעַל רַבִּים שֶׁבַּיְּחִידִים הוּא אוֹמֵר, וְהָעֵד ”לְאֹיְבֶיךָ“ לְשׁוֹן יָחִיד.
&lt;b&gt;וְאִם&lt;/b&gt; תֹּאמַר: הָיָה לוֹ לוֹמַר קְלָלוֹת שֶׁבִּבְחֻקּוֹתַי בִּלְשׁוֹן יָחִיד וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לִכְפּוֹל קְלָלוֹת אֵלּוּ, שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁלֹּא יַעֲנִישׁ הַכָּתוּב כָּל הָעוֹנֶשׁ הֶחָמוּר אֶלָּא לִיחִידִים אֲבָל לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל לֹא, אוֹ הֲגַם שֶׁנֹּאמַר שֶׁחֶטְאָם גָּדוֹל וְנִלְמַד מֵעוֹנֶשׁ הַיְּחִידִים אֵין לָנוּ הַבְטָחַת הַנֶּחָמָה שֶׁיִּזְכּוֹר ה׳ אֶת בְּרִית הָאָבוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר קְלָלוֹת שֶׁבִּבְחֻקּוֹתַי לוֹמַר שֶׁגַּם הַכְּלָלוּת יֵעָנְשׁוּ כָּזֶה, וְכִי יֵשׁ לָהֶם נֶחָמָה לְבַל יָפֵר ה׳ בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ וְשָׁב אֶת שְׁבוּתֵנוּ.
&lt;b&gt;נִמְצֵינוּ&lt;/b&gt; אוֹמְרִים שֶׁיַּעֲנִישׁ ה׳ עַל בִּטּוּל תַּלְמוּד תּוֹרָה, וְעַל הָעוֹבֵר עַל מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה וְעַל הַמְּבַטֵּל מִצְווֹת עֲשֵׂה. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא ([[מנחות מא א|מנחות מא.]]) שֶׁאֵין מַעֲנִישִׁים עַל עֲשֵׂה אֶלָּא בְּעִדָּן רִיתְחָא, יֵשׁ מִצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶם, כְּגוֹן מִילָה וּפֶסַח. גַּם הַמַּסְכִּים בְּדַעְתּוֹ לִכְפּוֹר בְּמִצְווֹת עֲשֵׂה לְבַל עֲשׂוֹת אוֹתָם – אֶת זֶה יְקַלֵּל ה׳ וִיכִינֵהוּ לְפֻרְעָנוּת כְּכָל הַכָּתוּב.
=פסוק נ״ט=
&lt;b&gt;מַכּוֹת גְּדוֹלוֹת וְנֶאֱמָנוֹת וָחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים.&lt;/b&gt; אָמְרוֹ &lt;b&gt;נֶאֱמָנִים&lt;/b&gt; נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁיַּעֲשׂוּ לָהֶם רְפוּאָה טִבְעִית שֶׁיּוּסְרוּ בָּהּ, אַף עַל פִּי כֵן נֶאֱמָנִים בִּשְׁלִיחוּתָם, מֵהֶם לֹא יָזוּעוּ, עַד בֹּא דְּבַר ה׳ לָסוּר מִמֶּנּוּ.</text>
      <sha1>j8ses7xji0e9grxyt3kieuriqk02pwp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3085040</id>
      <parentid>3085036</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T10:52:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Naorius</username>
        <id>46426</id>
      </contributor>
      <origin>3085040</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="39442" sha1="09g2rt9vd74bj8v5dfazw61hcvu54nr" xml:space="preserve">{{פרשן על פרק|אור החיים|דברים|כז|כח|כט}} 
==פסוק א׳==
&lt;b&gt;וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; צָרִיךְ לָדַעַת מְקוֹם גְּזֵרַת הַכָּתוּב, אִם הוּא מַאֲמַר ”וּנְתָנְךָ“ וְגוֹ׳ הָיָה לוֹ לוֹמַר ”יִתֶּנְךָ ה׳“, כִּי מֵאָמְרוֹ ”וּנְתָנְךָ“ מַשְׁמַע שֶׁמּוֹסִיף עַל הַקּוֹדֵם. וְאוּלַי שֶׁגְּזֵרַת הַכָּתוּב הוּא ”תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה׳“, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה יַעֲלֶה בְּמַעֲלוֹת לִזְכּוֹת שֶׁה׳ יְדַבֵּר בּוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ &lt;b&gt;תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה׳ אֱלֹהֶיךָ.&lt;/b&gt; עוֹד יִמָּשֵׁךְ לְךָ מֵהַשְּׁמִיעָה לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת, שֶׁהַתּוֹרָה מַצֶּלֶת מִן הַחֵטְא הָרָמוּז בַּשְּׁמִירָה, גַּם תַּלְמוּד תּוֹרָה גָּדוֹל כֹּחוֹ שֶׁמֵּבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה, וְהוּא אָמְרוֹ &lt;b&gt;וְלַעֲשׂוֹת&lt;/b&gt;, וְעוֹד לְךָ ”וּנְתָנְךָ ה׳ עֶלְיוֹן“ וְגוֹ׳.
וְחוּץ מִדַּרְכֵּנוּ יְכַוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיַּעֲסוֹק בַּתּוֹרָה בְּגֶדֶר מַעֲלָתָם עַל הַדְּבָרִים שֶׁמִּמָּקוֹם קָדוֹשׁ עֶלְיוֹן בָּאוּ, וְהוּא אָמְרוֹ &lt;b&gt;תִּשְׁמַע&lt;/b&gt; פֵּרוּשׁ, תִּהְיֶה שְׁמִיעָתְךָ אוֹתָם כְּפִי עֵרֶךְ הַמְּדַבֵּר אוֹתָם שֶׁהוּא ה׳ אֱלֹהֶיךָ, וְעוֹד &lt;b&gt;לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת&lt;/b&gt; עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[משנה אבות ד ה|אבות ד,ה]]) הַלּוֹמֵד עַל מְנָת לְלַמֵּד מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד וְהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת וְכוּ׳ עַד כָּאן, הֲרֵי שֶׁמּוּבְחָר הַלִּמּוּד הוּא לְקַיֵּם, וְהוּא אָמְרוֹ &lt;b&gt;אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ, שֶׁתִּשְׁמַע לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת.
&lt;b&gt;וּנְתָנְךָ ה׳ עֶלְיוֹן וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; הִנֵּה הָאָדוֹן חִלֵּק יִעוּדֵי הַטּוֹבָה כְּנֶגֶד קִיּוּם הַמִּצְווֹת, כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶׁרָאוּי לוֹ. כְּלָלוּת הַמִּצְווֹת הֵם שְׁלֹשָׁה הָרְשׁוּמִים בְּפָסוּק ”אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע“, וְהֵם: תַּלְמוּד תּוֹרָה, וּשְׁמִירַת לֹא תַעֲשֶׂה, וְקִיּוּם מִצְווֹת עֲשֵׂה. כְּנֶגֶד תַּלְמוּד תּוֹרָה יִעֵד בְּרָכָה ”וּנְתָנְךָ ה׳ עֶלְיוֹן וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגוּךָ“, וּפֵרוּשׁ הַכָּתוּב שֶׁזֶּה יִהְיֶה כְּנֶגֶד שְׂכַר ”אִם שָׁמוֹעַ“ וְגוֹ׳ בְּמַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ”כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה׳ אֱלֹהֶיךָ“, הֲרֵי שֶׁיִּעוּד זֶה הוּא כְּנֶגֶד שְׂכַר תַּלְמוּד תּוֹרָה, וְהוּא גַּם כֵּן מְכֻוָּן אֵלָיו כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה יִשְׁתַּנּוּ לְמַעְלָה מִכָּל הָאֻמּוֹת שֶׁאֵינָם בְּנֵי תּוֹרָה.
וְאָמַר עוֹד &lt;b&gt;וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, נוֹסָף עַל יִעוּד ”וּנְתָנְךָ ה׳ עֶלְיוֹן“ עוֹד לוֹ בְּרָכוֹת אֵלּוּ בִּשְׂכַר תּוֹרָה. וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;וְהִשִּׂיגוּךָ&lt;/b&gt; יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[ילקוט ראובני/ויקרא|ילקוט ראובני פרשת ויקרא]]) כִּי הָאָדוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִדּוֹתָיו רַחֲמִים, עַל הַדּוֹפֵק עַל רַחֲמָיו יְמַלֵּא ה׳ מִשְׁאֲלוֹתָיו לְהָרִיק עָלָיו טוֹבָה כַּאֲשֶׁר יַחְפֹּץ, אֶלָּא שֶׁבְּהַגָּעַת הַטּוֹב הַהוּא לְמַטָּה יִשְׁפְּטוּ סַנְהֶדְרֵי מַעְלָה אִם רָאוּי, אִם אֵינוֹ רָאוּי לֹא יַגִּיעוֹ. לָזֶה אָמַר ”וְהִשִּׂיגוּךָ“ הַבְּרָכוֹת, שֶׁזֶּה הוּא עִקַּר הַהַבְטָחָה שֶׁלֹּא יִתְעַכְּבוּ בְּבָתֵּי דִּינִים שֶׁלְּמַטָּה.
&lt;b&gt;וְהִנֵּה&lt;/b&gt; תִּמְצָא שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת הָאֲמוּרוֹת בָּעִנְיָן הֵם מְכֻוָּנִים כְּנֶגֶד שְׂכַר תַּלְמוּד תּוֹרָה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, אָמְרוֹ &lt;b&gt;בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[עבודה זרה יט ב|עבודה זרה יט:]]) דָּבָר זֶה כָּתוּב בַּתּוֹרָה וְשָׁנוּי בַּנְּבִיאִים וּמְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים כָּל הָעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה נְכָסָיו מֻצְלָחִים.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ&lt;/b&gt;, צֵא וּלְמַד מֵעוֹבֵד אֱדוֹם הַגִּתִּי אֲשֶׁר נִכְנַס אֶצְלוֹ אֲרוֹן הַתּוֹרָה, מַה עָצְמוּ פְּרִי בִטְנוֹ בִּזְמַן מוּעָט, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[ברכות סג ב|ברכות סג:]]) שֶׁאִשְׁתּוֹ וּשְׁמֹנֶה כַּלּוֹתָיו יָלְדוּ כְּאֶחָד שִׁשָּׁה בְּכָרֵס אֶחָד:
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;בָּרוּךְ אַתָּה בְּבוֹאֶךָ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, שֶׁתִּהְיֶה יְצִיאָתוֹ מִן הָעוֹלָם בְּלֹא חֵטְא וְכוּ׳, ([[בבא מציעא קז א|בבא מציעא קז.]]), וְזֶה יִהְיֶה בְּאֶמְצָעוּת תַּלְמוּד תּוֹרָה שֶׁתָּגֵן עָלָיו מֵהַחֵטְא:
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;יִתֵּן ה׳ אֶת אוֹיְבֶיךָ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ ([[דברי הימים ב כ כב|דברי הימים ב כ:כב]]) ”וּבְעֵת הֵחֵלּוּ בְרִנָּה נָתַן ה׳ מְאָרְבִים עַל בְּנֵי עַמּוֹן וְהַר שֵׂעִיר וְגוֹ׳ וַיִּנָּגֵפוּ“, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[שמות רבה מז|שמות רבה פמ״ז]]) אֵין רִנָּה אֶלָּא תּוֹרָה.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;יְצַו ה׳ אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, גַּם לֹא סִדֵּר בְּרָכָה זוֹ לְמַעְלָה עִם הַצְלָחוֹת קִנְיְנֵי הַטּוֹבוֹת כִּי שָׁם מְקוֹמָהּ וְלֹא אַחַר מַפֶּלֶת אוֹיֵב, בָּא לְהַבְטִיחַ שֶׁלֹּא יֶאֱרַע לוֹ אֲשֶׁר יֶאֱרַע לְבַעַל הַנֵּס אֲשֶׁר יִתְקַנְּאוּ בּוֹ הַמְּקַטְרְגִים עַל שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ דָּבָר חָדָשׁ וְשִׁמְּשׁוּהוּ עֶלְיוֹנִים וְזֶה הֵפֶךְ הַטֶּבַע, וְצֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֵׂה רָבָא ([[תענית כד ב|תענית כד:]]) שֶׁהוֹרִיד גְּשָׁמִים שֶׁלֹּא בְּעִתָּם וְכַדּוֹמֶה לָזֶה. אֲשֶׁר עַל כֵּן אָמַר סָמוּךְ לְמַאֲמַר &lt;b&gt;יִתֵּן ה׳ אֶת אוֹיְבֶיךָ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ שֶׁזֶּה הוּא נֵס – &lt;b&gt;יְצַו ה׳ אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה&lt;/b&gt;, שֶׁלֹּא יִשְׁלוֹט עַיִן הָרַע בָּהּ. גַּם אָמַר &lt;b&gt;וּבֵרַכְךָ בָּאָרֶץ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יֵאָסְפוּ הָאֻמּוֹת עֲלֵיכֶם לִנְקוֹם נִקְמַת הַנִּגָּפִים כְּמוֹ שֶׁאָמַר יַעֲקֹב לְבָנָיו בְּמַעֲשֵׂה שְׁכֶם ([[בראשית לד ל|בראשית לד:ל]]).
==פסוק ט׳==
&lt;b&gt;יְקִימְךָ ה׳ וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; מִכָּאן עַד ”יִפְתַּח ה׳ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב“ הוּא יִעוּד הַטּוֹב שֶׁכְּנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁרָשַׁם בְּתֵיבַת ”לִשְׁמוֹר“, וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר &lt;b&gt;כִּי תִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ה׳.&lt;/b&gt; וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו&lt;/b&gt; לוֹמַר שֶׁלֹּא צִוָּה ה׳ אֶלָּא עַל הַדְּבָרִים שֶׁהוּא מְרַחֲקָם. וְיִעוּד זֶה מְכֻוָּן הוּא כְּנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, כִּי בְּאֶמְצָעוּת שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם נִשְׁמָר מֵהָעֲבֵרוֹת יִקָּרֵא קָדוֹשׁ, דִּכְתִיב ”קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ“, וּפֵרוּשׁ הַכָּתוּב הַדְּבָרִים שֶׁבָּהֶם יִהְיוּ קְדוֹשִׁים: ”אִישׁ אִמּוֹ וְגוֹ׳ וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי וְגוֹ׳ אַל תִּפְנוּ אֶל“ וְגוֹ׳ וּשְׁאָר אַזְהָרוֹת הָאֲמוּרִים. וְגַם לְדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[ויקרא רבה כד ו|ויקרא רבה כד,ו]]) שֶׁעַל אַזְהָרַת הָעֲרָיוֹת נֶאֱמַר ”קְדוֹשִׁים“, הִנֵּה הִיא בִּכְלַל לִשְׁמוֹר. וְלָזֶה אָמַר כְּנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה ”יְקִימְךָ ה׳ לוֹ לְעַם קָדוֹשׁ“. וְדִקְדֵּק לוֹמַר תֵּיבַת &lt;b&gt;לוֹ&lt;/b&gt; לְהָעִיר שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל בִּמְקוֹם הַמַּלְאָכִים שֶׁבֵּרַר ה׳ לוֹ לַעֲמוֹד לְפָנָיו, שֶׁנִּקְרָאִים קְדוֹשִׁים, דִּכְתִיב ([[דניאל ח יג|דניאל ח:יג]]) ”וַיֹּאמֶר אֶחָד קָדוֹשׁ“. יָקִים ה׳ אוֹתָנוּ בִּמְקוֹמָם לְעַם קָדוֹשׁ וְיִהְיוּ הַמַּלְאָכִים שִׁירַיִים לָהֶם, וְכֵן אָמַר ([[במדבר כג כג|במדבר כג:כג]]) ”כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב“ וְגוֹ׳ ([[במדבר רבה כ כ|במדבר רבה כ,כ]]).
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;”וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ“&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, גַּם זֶה הוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, כִּי כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם שׁוֹמֵר עַצְמוֹ מֵהָעֲבֵרוֹת אֵין צֶלֶם אֱלֹהִים עוֹבֵר מֵעַל פָּנָיו, וְכָל הַנִּבְרָאִים אָדָם וּבְהֵמָה מִזְדַּעְזְעִים מִמֶּנּוּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַמְּתָעֵב מַעֲשָׂיו מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ הַצֶּלֶם, וּכְמַאֲמַר קַיִן ([[בראשית ד יד|בראשית ד:יד]]) ”וְהָיָה כָל מוֹצְאִי“ וְגוֹ׳:
&lt;b&gt;וְהוֹתִירְךָ ה׳ לְטוֹבָה בִּפְרִי בִטְנְךָ.&lt;/b&gt; הֲגַם שֶׁכְּבָר אָמַר לְמַעְלָה ”בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ“, לְפִי שֶׁיִּעוּד הָרִאשׁוֹן הוּא כְּנֶגֶד תַּלְמוּד תּוֹרָה וְיִעוּד זֶה הוּא כְּנֶגֶד שְׁמִירַת הַמִּצְווֹת, לָזֶה הֻצְרַךְ לְפָרֵט שְׂכַר כָּל אֶחָד, שֶׁאֵין אֶחָד נִלְמָד מֵחֲבֵרוֹ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר &lt;b&gt;וְהוֹתִירְךָ ה׳ לְטוֹבָה&lt;/b&gt; וְלֹא אָמַר ”בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ“, לְפִי שֶׁיִּעוּד זֶה הוּא מִדָּה טוֹבָה שֶׁמְּכֻוֶּנֶת כְּנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, וְהַכַּוָּנָה הִיא כִּי לְפִי שֶׁבְּאֶמְצָעוּת שְׁמִירַת הָאָדָם עַצְמוֹ מֵהָעֲבֵרוֹת לֹא יִדְבְּקוּ בּוֹ כּוֹחֵי הָרַע, שֶׁמִּזֶּה יְסֻבַּב שֶׁהַבָּנִים הַיּוֹצְאִים מִמֶּנּוּ יִהְיוּ מִבְּחִינַת הָרַע, וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּאֹרֶךְ בְּפָרָשַׁת וַיְחִי בְּפָסוּק ”רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה“ ([[בראשית מט ג|בראשית מט:ג]]) וְיֶעֶרְבוּ לְךָ הַדְּבָרִים. לָזֶה אָמַר בְּיִעוּד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה &lt;b&gt;וְהוֹתִירְךָ ה׳ לְטוֹבָה בִּפְרִי בִטְנְךָ&lt;/b&gt; שֶׁיִּהְיוּ הַבָּנִים הַנּוֹתָרִים אַחֲרֶיךָ לְמִדָּה טוֹבָה וְלֹא לְמִדָּה רָעָה.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;בִּפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ&lt;/b&gt;, לוֹמַר שֶׁמִּצַּד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה יִתְקַיְּמוּ בְּיָדוֹ שְׁנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ, כְּמוֹ שֶׁיְּעָדָם לִשְׂכַר תַּלְמוּד תּוֹרָה כַּכָּתוּב לְמַעְלָה.
==פסוק י״ב==
&lt;b&gt;יִפְתַּח ה׳ וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; מִכָּאן מַתְחִיל יִעוּד הַטּוֹב שֶׁכְּנֶגֶד מַעֲשֵׂה הַמִּצְווֹת עַד לְבַסּוֹף, וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר &lt;b&gt;כִּי תִשְׁמַע אֶל מִצְווֹת ה׳ אֱלֹהֶיךָ&lt;/b&gt; – אֵלּוּ מִצְווֹת עֲשֵׂה. וְהִנֵּה יִעוּדִים אֵלּוּ הֵם מְכֻוָּנִים כְּנֶגֶד קִיּוּם הַמִּצְווֹת, כִּי עַל יְדֵי הַמִּצְווֹת מִתְפַּתְּחִים צִנּוֹרֵי הַשֶּׁפַע וּמִתְיַחֲדִים הַמִּדּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת.
&lt;b&gt;וְאָמַר יִפְתַּח ה׳&lt;/b&gt; לְךָ בְּכִנּוּי, שֶׁמַּבְטִיחוֹ ה׳ שֶׁיִּפְתַּח לוֹ, פֵּרוּשׁ בִּשְׁבִילוֹ לְבַד. הַכַּוָּנָה, הֲגַם שֶׁיְּסוֹבְבוּ אֲחֵרִים לִסְתֹּם, בְּאֶמְצָעוּת הַצַּדִּיק יִפָּתַח אוֹצַר הַטּוֹב, וְשֵׁם הַטּוֹב הוּא סוֹד הַנָּהָר, וְהוּא סוֹד ([[משלי י כה|משלי י,כה]]) ”צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם“. וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;אֶת הַשָּׁמַיִם&lt;/b&gt; הוּא סוֹד הַשְׁפָּעָה עֶלְיוֹנָה לְמַעְלָה כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה&lt;/b&gt;, הִנֵּה יָדוּעַ שֶׁבִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, הַשֶּׁפַע שֶׁל כָּל הָעוֹלָם בָּא עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִזּוֹן מִתַּמְצִית עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּלְהֵיפֶךְ נִזּוֹנִין יִשְׂרָאֵל מִתַּחַת יְדֵי הָאֻמּוֹת. לָזֶה אָמַר ”וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה“ מִמֶּנּוּ. הֻצְרַךְ לוֹמַר ”וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה“, שֶׁאִם לֹא כֵן אֵין הֶכֵּר לַבְּרָכָה, כִּי דֶּרֶךְ הָעוֹלָם הוּא שֶׁהַגְּדוֹלִים וְהָעֲשִׁירִים לוֹוִים זֶה מִזֶּה, וּלְאַחַר מִכֵּן חוֹזֵר גַּם כֵּן הַמַּלְוֶה וְלוֹוֶה מִמֶּנּוּ. לָזֶה אָמַר &lt;b&gt;וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה&lt;/b&gt;, וּבָזֶה יִהְיֶה הֶכֵּר לְמַאֲמַר ”וְהִלְוִיתָ“.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;וּנְתָנְךָ ה׳ לְרֹאשׁ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת רֹאשׁ הָעוֹלָם שֶׁהוּא אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא לְזָנָב שֶׁהֵם שָׂרֵי מַעְלָה, וּבָזֶה תָּמִיד יִהְיוּ בְּמַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, כְּאָמְרוֹ &lt;b&gt;וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה&lt;/b&gt;, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[מדרש תנחומא ויצא|תנחומא, ויצא]]) בְּפָסוּק ([[ירמיה ל י|ירמיה ל:י]]) ”וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב“ שֶׁרָאָה יַעֲקֹב בַּסֻּלָּם עוֹלִים וְאַחַר כָּךְ יוֹרְדִים, חָשַׁב שֶׁגַּם הוּא כֵן אַחַר שֶׁיַּעֲלֶה יֵרֵד, תַּלְמוּד לוֹמַר ”אַל תִּירָא“ וְגוֹ׳, וְהוּא אָמְרוֹ ”וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה“. הַטַּעַם &lt;b&gt;כִּי תִשְׁמַע&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כְּנֶגֶד מִצְווֹת עֲשֵׂה כְּמוֹ שֶׁגָּמַר אוֹמֶר &lt;b&gt;וְלַעֲשׂוֹת.&lt;/b&gt; וְטַעַם שֶׁלֹּא אָמַר בְּפֵרוּשׁ ”כִּי תַעֲשֶׂה מִצְווֹת“, לְפִי שֶׁיֵּשׁ מִצְווֹת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאֵינָם בְּיַד הָאָדָם לַעֲשׂוֹתָם, לָזֶה אָמַר &lt;b&gt;כִּי תִשְׁמַע וְגוֹ׳ וְלַעֲשׂוֹת&lt;/b&gt;, פֵּרוּשׁ, תְּקַבֵּל עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת. וְטַעַם אָמְרוֹ &lt;b&gt;לִשְׁמֹר&lt;/b&gt; בְּיִעוּד זֶה, בָּא הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ כִּי אֵין יִעוּד לְמִצְווֹת עֲשֵׂה אֶלָּא אַחַר שֶׁהִקְדִּים לָהֶם שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁאִם לֹא כֵן זִבְחֵי רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה, וְכָל מִצְוָה שֶׁעוֹשֶׂה בַּעַל עֲבֵרוֹת שׁוֹרָה עָלֶיהָ סִטְרָא אָחֳרָא וְאֵינָהּ עוֹשָׂה פְּרִי, לָזֶה הִקְדִּים לוֹמַר ”לִשְׁמֹר“ וְאַחַר כָּךְ אָמַר ”וְלַעֲשׂוֹת“ שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה הַמִּצְווֹת שֶׁעָלָיו בָּאוּ הַיִּעוּדִים הַטּוֹבִים הָאֲמוּרִים מִ”וְהוֹתִירְךָ“ עַד סוֹף.
==פסוק ט״ו==
&lt;b&gt;וְהָיָה אִם לֹא תִשְׁמַע וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; הִתְנָה הַכָּתוּב עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: תַּלְמוּד תּוֹרָה, וּשְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, וְקִיּוּם מִצְווֹת עֲשֵׂה, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ שְׁלָשְׁתָּם יַחַד. הַכַּוָּנָה שֶׁהֲגַם שֶׁלָּמַד תּוֹרָה אִם לֹא יִשְׁמֹר, אוֹ אִם יִשְׁמֹר וְלֹא יַעֲשֶׂה, אוֹ אִם יַעֲשֶׂה שְׁנֵיהֶם וְיִבָּטֵל מִתַּלְמוּד תּוֹרָה, יָבוֹאוּ עָלָיו הַקְּלָלוֹת רַחֲמָנָא לִיצְלַן כַּאֲשֶׁר יְבָאֵר מַה שֶׁנּוֹגֵעַ לְכָל אַחַת מֵהֵנָּה עֹנֶשׁ כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְהִתְחִיל בְּעֹנֶשׁ בִּטּוּל תַּלְמוּד תּוֹרָה וְאָמַר &lt;b&gt;אָרוּר אַתָּה בָּעִיר&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ עַד מַאֲמַר ”וְעַד אֲבָדְךָ מַהֵר“, וְגָמַר אוֹמֶר &lt;b&gt;מִפְּנֵי רֹעַ מַעֲלָלֶיךָ אֲשֶׁר עֲזַבְתָּנִי.&lt;/b&gt; הֲרֵי שֶׁהַקְּלָלוֹת הַחֲמוּרוֹת עַד עַתָּה הֵם כְּנֶגֶד עֲזִיבַת הַתּוֹרָה כִּי הָעוֹזֵב תּוֹרָה כְּעוֹזֵב ה׳, וְכֵן תִּמְצָא שֶׁהִקְפִּיד ה׳ כָּל כָּךְ עַל עֲזִיבַת הַתּוֹרָה וְאָמַר ([[ירמיה ט יא|ירמיה ט:יא]]) ”עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ וַיֹּאמֶר ה׳ עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי“, וְהוּא אָמְרוֹ כָּאן &lt;b&gt;וְעַד אֲבָדְךָ מַהֵר מִפְּנֵי רֹעַ מַעֲלָלֶיךָ אֲשֶׁר עֲזַבְתָּנִי.&lt;/b&gt;
==פסוק כ״א==
&lt;b&gt;יַדְבֵּק ה׳ וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; עֹנֶשׁ זֶה וּקְלָלוֹת הָאֲמוּרוֹת עַד ”וְאַתָּה תִהְיֶה לְזָנָב“, הֵם כְּנֶגֶד בִּטּוּל מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר &lt;b&gt;וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ &lt;b&gt;כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה׳ לִשְׁמֹר מִצְווֹתָיו&lt;/b&gt;, הֲרֵי שֶׁקְּלָלוֹת הָאֲמוּרוֹת בָּעִנְיָן הֵם עַל בִּטּוּל מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה. וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין בְּכָל הַקְּלָלוֹת שֶׁהֵם רָעוֹת הַנִּמְשָׁכוֹת מֵהָעֲבֵרוֹת. וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;יַדְבֵּק ה׳ בְּךָ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, לְפִי שֶׁהָעוֹבֵר אֲפִלּוּ עֲבֵרָה אַחַת קוֹנֶה לוֹ חֵלֶק רַע שֶׁיִּהְיֶה נִדְבָּק בְּנַפְשׁוֹ לְטַמְּאָהּ, וְהוּא סוֹד תַּחֲלוּאֵי הַנֶּפֶשׁ כַּיָּדוּעַ, וְחֵלֶק הָרַע נִקְרָא דֶּבֶר עַל דֶּרֶךְ אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[שבת פט א#תוספות|תוספות שבת פט. ד״ה תורה]]) בְּפָסוּק ([[חבקוק ג ה|חבקוק ג:ה]]) ”לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּבֶר“, שֶׁיְּדַבֵּר עַל ס״מ הָרָשָׁע שֶׁנִּקְרָא דֶּבֶר. וְיָדוּעַ שֶׁכָּל כֹּחוֹת הָרַע הֵם עֲנָפָיו שֶׁל ס״מ וְיִקָּרְאוּ עַל שְׁמוֹ. גַּם קִלְלַת שַׁחֶפֶת וְקַדַּחַת וְכוּ׳ הֵם דְּבָרִים הַמְסוּבָּבִים מֵהָעֲבֵרוֹת, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בַּגְּמָרָא ([[שבת נה א|שבת נה.]]) אָמַר רַבִּי אָמֵי אֵין מִיתָה בְּלֹא חֵטְא וְאֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָווֹן, כִּי הֶעָווֹן יוֹלִיד תַּחֲלוּאִים בַּגּוּף כְּאָמְרוֹ ([[ירמיה ב יט|ירמיה ב:יט]]) ”תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ“ וְגוֹ׳.
וְכֵן אָמְרוֹ &lt;b&gt;וְהָיוּ שָׁמֶיךָ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[זוהר חלק א|זוהר ח״א ו:]]) שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הָעֲבֵרוֹת יִסְתַּתְּמוּ פִּתְחֵי הַהַשְׁפָּעוֹת, בְּסוֹד (איוב יד:יא) ”וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ“.
וְכֵן אָמְרוֹ &lt;b&gt;יִתֶּנְךָ ה׳ נִגָּף&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, גַּם זֶה יְסוֹבְבוּ הָעֲבֵרוֹת, כָּרָמוּז בְּפָסוּק ([[קהלת ח ט|קהלת ח,ט]]) ”אֲשֶׁר יִשְׁלֹט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ“, פֵּרוּשׁ, לְסִבַּת הָרַע אֲשֶׁר לוֹ דְּבוּקָה בּוֹ, כָּרָמוּז בְּמַאֲמַר ”יַדְבֵּק ה׳ בְּךָ אֶת הַדָּבֶר“, וְכֵן כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן יְסֻבְּבוּ מִמַּעֲשֵׂה הָרָעָה.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;”וְהָיוּ בְךָ לְאוֹת וּלְמוֹפֵת“&lt;/b&gt; ([[דברים כח מו|דברים כח:מו]]), כִּי הָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת נִרְשֶׁמֶת עַל מִצְחוֹ.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;וּבְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם.&lt;/b&gt; כִּי נֶפֶשׁ אָדָם רַע עַל יְדֵי שֶׁדְּבוּקִים בָּהּ חֶלְקֵי הַטֻּמְאָה כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, בְּנֵיהֶם אֲשֶׁר יוֹלִידוּ כְּמוֹהֶם יִהְיוּ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בַּאֵר הֵיטֵב דָּבָר זֶה בְּפָרָשַׁת וַיְחִי בְּפָסוּק ”רְאוּבֵן בְּכוֹרִי אַתָּה“ ([[בראשית מט:ג]]). גַּם זֶה הוּא סוֹד מִיתָה שֶׁנִּגְזְרָה עַל אָדָם וְעַל כָּל דּוֹרוֹת הַבָּאִים מִמֶּנּוּ מִטַּעַם שֶׁכָּל הַיּוֹצְאִים מִמֶּנּוּ טָעֲמוּ מָוֶת בְּחֶטְאוֹ, וְהוּא סוֹד עָרְלַת אָדָם. לָזֶה אָמַר &lt;b&gt;וּבְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם&lt;/b&gt;, כִּי כְּשֶׁיִּדְבַּק חֵלֶק הָרַע עִם הָאָדָם יִשְׁתַּלְשֵׁל מִזֶּה לָזֶה עַד עוֹלָם, וְצָרִיךְ עֹצֶם רַב לְנַקּוֹתוֹ מִנַּפְשׁוֹ.
==פסוק מ״ז==
&lt;b&gt;תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; עֹנֶשׁ זֶה וְהַבָּא אַחֲרָיו עַד אָמְרוֹ ”אִם לֹא תִשְׁמֹר“ הוּא כְּנֶגֶד בִּטּוּל מִצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁרָשַׁם בְּפָסוּק ([[דברים כח:נח]]) ”אִם לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת“ וְגוֹ׳; וְאָמַר &lt;b&gt;תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה׳&lt;/b&gt;, פֵּרוּשׁ, לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת אֲשֶׁר צִוְּךָ לַעֲשׂוֹת בְּשִׂמְחָה, לָזֶה ”וְעָבַדְתָּ אֶת אוֹיְבֶיךָ בְּרָעָב וּבְצָמָא“ וְגוֹ׳, אַתָּה פָּרַקְתָּ עֹל הַמִּצְוָה מֵעָלֶיךָ – יִתֵּן אוֹיְבֶיךָ עֹל בַּרְזֶל עַל צַוָּארֶךָ. וָעֳנָשִׁים אֵלּוּ הֵם מְכֻוָּנִים כְּנֶגֶד פְּרִיקַת עֹל מִצְווֹת עֲשֵׂה. אַתָּה שֶׁלֹּא רָצִיתָ לִטְרֹחַ לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל סֵדֶר מַעֲשֵׂה הַמִּצְווֹת, יִשָּׂא ה׳ עָלֶיךָ גּוֹי אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע לְשׁוֹנוֹ וְגוֹ׳, וְכֵן כֻּלָּן.
&lt;b&gt;וְגָמַר&lt;/b&gt; אוֹמֶר &lt;b&gt;אִם לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת&lt;/b&gt;, לְהוֹדִיעַ כִּי עַל קִיּוּם מִצְווֹת עֲשֵׂה הוּא מַעֲנִישׁ, וְכָלַל כָּל מִצְווֹת עֲשֵׂה בְּמִצְוַת הַיִּרְאָה, כִּי הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בִּתְחִלַּת סֵפֶר הַמַּדָּע ([[רמב&quot;ם הלכות יסודי התורה ב|הלכות יסודי התורה פרק ב]]), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְכוּ׳ מִצְוָה לְיִרְאָה וְכוּ׳. וְטַעַם שֶׁלֹּא אָמַר ”אִם לֹא תַעֲשׂוּ“, כָּתַבְתִּי לְמַעְלָה ([[דברים כז:כו]]) טַעַם שֶׁלֹּא יְחַיֵּב לַעֲשׂוֹת בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֶלָּא לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּשֶׁיָּבֹא לְיָדוֹ וּכְשֶׁיַּשִּׂיג לַעֲשׂוֹת.
&lt;b&gt;אוֹ&lt;/b&gt; אֶפְשָׁר שֶׁפָּסוּק זֶה בָּא לוֹמַר עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ ([[ויקרא כו:כג]]) ”וְאִם בְּאֵלֶּה לֹא תִוָּסְרוּ לִי“, פֵּרוּשׁ, שֶׁאִם אַחַר כָּל הָאָמוּר לֹא יִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת וְגוֹ׳ לְיִרְאָה ה׳ הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא, שֶׁאַחַר שֶׁהֵבִיא עָלָיו כָּל הַקְּלָלוֹת יִהְיֶה בְּעֵינָיו נוֹרָא מְאֹד כִּי רָאָה אֲשֶׁר יִסְּרוֹ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר &lt;b&gt;תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת&lt;/b&gt; כְּנֶגֶד מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה וּמִצְווֹת עֲשֵׂה, וְהוֹדִיעַ שֶׁיַּפְלִיא ה׳ עוֹד בּוֹ מַכּוֹת גְּדוֹלוֹת וְכָל הָאָמוּר בָּעִנְיָן.
וְגָמַר אוֹמֶר &lt;b&gt;וְנִשְׁאַרְתֶּם בִּמְתֵי מְעָט וְגוֹ׳ תַּחַת אֲשֶׁר וְגוֹ׳ כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה׳ אֱלֹהֶיךָ&lt;/b&gt; – זֶה כְּנֶגֶד מַה שֶׁלֹּא עָשָׂה תְּשׁוּבָה עַל בִּטּוּל תַּלְמוּד תּוֹרָה. &lt;b&gt;וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ – לְבַל יֹאמַר אָדָם אַחַר שֶׁיָּדַעְנוּ כִּי ה׳ אֱלֹהֵינוּ מִדּוֹתָיו כֻּלָּן מִדּוֹת הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים, מִדּוֹתָיו יִמְנָעוּהוּ מֵהַאֲרִיךְ עוֹד בַּצָּרוֹת וְיִרֶף יָדוֹ. לָזֶה הוֹדִיעַ כִּי שִׂמְחָה הִיא לוֹ כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ וְגוֹ׳, וּכְפִי זֶה אֵין הַטֶּבַע קָץ מֵהַשְּׂמָחוֹת. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה אָמַר הַכָּתוּב ([[משלי יא:י]]) ”בַּאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה“. וְכֵן דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[סנהדרין לט ב|סנהדרין לט:]]) בְּפָסוּק ([[מלכים א כב:לו]]) ”וַתַּעֲבֹר הָרִנָּה“, שֶׁהָיָה בַּאֲבֹד אַחְאָב בֶּן עָמְרִי רִנָּה לִפְנֵי ה׳. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם ”יָשִׂישׂ ה׳“ – יֶחְדֵּי מֵימְרָא דַה׳ עֲלֵיכוֹן עַמְמִין נוּכְרָאִין וְכוּ׳, וְדִקְדֵּק ”יָשִׂישׂ“ פּוֹעַל יוֹצֵא לַאֲחֵרִים. אַף עַל פִּי כֵן פְּשַׁט הַכָּתוּב אֵינָהּ נֶעֱקֶרֶת מִמְּקוֹמָהּ וּכְמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס, אֶלָּא שֶׁיּוֹנָתָן בֶּן עוּזִיאֵל דָּרַשׁ הַכָּתוּב.
&lt;b&gt;וְרָאִיתִי&lt;/b&gt; לְהָעִיר, לָמָּה לֹא נֶאֶמְרוּ נֶחָמוֹת בַּקְּלָלוֹת הָאֵלּוּ כַּסֵּדֶר הָאָמוּר בַּקְּלָלוֹת שֶׁבְּפָרָשַׁת בְּחֻקּוֹתַי ([[ויקרא כו:מב]]–[[ויקרא כו מד|מד]]). גַּם יֵשׁ לְהָעִיר לָמָּה כָּפַל הַקְּלָלוֹת וְלֹא הִסְפִּיק קְלָלוֹת שֶׁאָמַר בְּפָרָשַׁת בְּחֻקּוֹתַי?
&lt;b&gt;וְנִרְאֶה&lt;/b&gt; כִּי הֻצְרַךְ לִכְפּוֹל הַקְּלָלוֹת, לְפִי שֶׁקְּלָלוֹת שֶׁבְּפָרָשַׁת בְּחֻקֹּתַי נֶאֶמְרוּ לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁכֵּן נֶאֶמְרוּ כֻּלָּם בִּלְשׁוֹן רַבִּים מִתְּחִלָּתָם וְעַד סוֹפָם, וְיֵשׁ מָקוֹם לוֹמַר שֶׁאִם חֵלֶק מִיִּשְׂרָאֵל יֵיטִיבוּ מַעֲשֵׂיהֶם אֵין ה׳ מַקְפִּיד עַל חֵלֶק הַמַּרְשִׁיעַ. לָזֶה בָּאוּ קְלָלוֹת הָאֲמוּרִים בְּפָרָשָׁה זוֹ וְנֶאֶמְרוּ כֻּלָּן בִּלְשׁוֹן יָחִיד, וְנִתְכַּוֵּן לְדַבֵּר בֵּין בְּעֵרֶךְ יָחִיד מַמָּשׁ בֵּין בְּעֵרֶךְ חֵלֶק מִיִּשְׂרָאֵל, הֲגַם שֶׁיִּהְיוּ רַבִּים בְּעֵרֶךְ כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל יִתְיַחֵס לָהֶם יָחִיד. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁאָמַר &lt;b&gt;וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל רֹאשְׁךָ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, &lt;b&gt;יִשָּׂא ה׳ עָלֶיךָ גּוֹי מֵרָחוֹק&lt;/b&gt;, זֶה כְּנֶגֶד חֵלֶק מִיִּשְׂרָאֵל, הֲגַם שֶׁהֵם רַבִּים יֹאמַר לָהֶם לְשׁוֹן יָחִיד מִטַּעַם שֶׁכָּתַבְנוּ. וְאָמַר גַּם כֵּן ”אִשָּׁה תְאָרֵשׂ“ וְגוֹ׳, ”בַּיִת תִּבְנֶה“ וְגוֹ׳, סְתָמוֹ בְּיָחִיד מַמָּשׁ.
&lt;b&gt;וּמֵעַתָּה&lt;/b&gt; הִרְוַחְנוּ לָמָּה לֹא נֶאֶמְרָה נֶחָמָה בָּהֶם, כִּי לֹא נֶאֶמְרָה נֶחָמָה אֶלָּא בַּקְּלָלָה שֶׁהֵם לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל, כִּי לֹא יַעַזְבֵם לְכַלּוֹתָם וְשֶׁיִּזְכּוֹר לָהֶם בְּרִית אֲבוֹתָם גַּם יִזְכּוֹר הָאָרֶץ, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַיְּחִידִים מֵהֶם כִּי יַרְשִׁיעוּ – אֵשׁ תֹּאכְלֵם עַד עוֹלָם. וַהֲלֹא תִּמְצָא שֶׁצִּוָּה ה׳ לְאַבֵּד עִיר מִיִּשְׂרָאֵל וּלְשׂוּמָהּ תֵּל עוֹלָם וְהִיא עִיר הַנִּדַּחַת ([[דברים יג:יד]]–[[דברים יג יט|יט]]), וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אָדָם כִּי יַרְשִׁיעַ לַהֲמִיתוֹ בְּבֵית דִּין, וּמַה נֶחָמָה יֵשׁ לָזֶה אַחַר אָבְדוֹ. וְכֵן תִּמְצָא בְּפָרָשַׁת נִצָּבִים כְּשֶׁהִזְכִּיר ה׳ רִשְׁעַת מִשְׁפָּחָה אַחַת וְשֵׁבֶט אָמַר ([[דברים כט:יט]]) ”וּמָחָה ה׳ אֶת שְׁמוֹ“ וְגוֹ׳ וְלֹא הִזְכִּיר נֶחָמָתוֹ, וּכְמוֹ כֵן בַּקְּלָלוֹת הָאֲמוּרִים בְּפָרָשָׁה זוֹ לֶהֱיוֹתָם לִיחִידִים מִיִּשְׂרָאֵל.
וְאַל יִקְשֶׁה בְּעֵינֶיךָ מַה שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹשׁ תֵּיבוֹת בְּפָרָשָׁה זוֹ בִּלְשׁוֹן רַבִּים, כְּאָמְרוֹ &lt;b&gt;וְנִשְׁאַרְתֶּם מְתֵי מִסְפָּר&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;לְהַאֲבִיד אֶתְכֶם&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;וְהִתְמַכַּרְתֶּם&lt;/b&gt;, כִּי אַחַר שֶׁקָּדַם לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן יָחִיד לֹא הִקְפִּיד לִגְמֹר אוֹמֶר בִּלְשׁוֹן רַבִּים, כִּי הַדְּבָרִים מוּבָנִים שֶׁעַל רַבִּים שֶׁבַּיְּחִידִים הוּא אוֹמֵר, וְהָעֵד ”לְאֹיְבֶיךָ“ לְשׁוֹן יָחִיד.
&lt;b&gt;וְאִם&lt;/b&gt; תֹּאמַר: הָיָה לוֹ לוֹמַר קְלָלוֹת שֶׁבִּבְחֻקּוֹתַי בִּלְשׁוֹן יָחִיד וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לִכְפּוֹל קְלָלוֹת אֵלּוּ, שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁלֹּא יַעֲנִישׁ הַכָּתוּב כָּל הָעוֹנֶשׁ הֶחָמוּר אֶלָּא לִיחִידִים אֲבָל לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל לֹא, אוֹ הֲגַם שֶׁנֹּאמַר שֶׁחֶטְאָם גָּדוֹל וְנִלְמַד מֵעוֹנֶשׁ הַיְּחִידִים אֵין לָנוּ הַבְטָחַת הַנֶּחָמָה שֶׁיִּזְכּוֹר ה׳ אֶת בְּרִית הָאָבוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר קְלָלוֹת שֶׁבִּבְחֻקּוֹתַי לוֹמַר שֶׁגַּם הַכְּלָלוּת יֵעָנְשׁוּ כָּזֶה, וְכִי יֵשׁ לָהֶם נֶחָמָה לְבַל יָפֵר ה׳ בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ וְשָׁב אֶת שְׁבוּתֵנוּ.
&lt;b&gt;נִמְצֵינוּ&lt;/b&gt; אוֹמְרִים שֶׁיַּעֲנִישׁ ה׳ עַל בִּטּוּל תַּלְמוּד תּוֹרָה, וְעַל הָעוֹבֵר עַל מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה וְעַל הַמְּבַטֵּל מִצְווֹת עֲשֵׂה. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא ([[מנחות מא א|מנחות מא.]]) שֶׁאֵין מַעֲנִישִׁים עַל עֲשֵׂה אֶלָּא בְּעִדָּן רִיתְחָא, יֵשׁ מִצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶם, כְּגוֹן מִילָה וּפֶסַח. גַּם הַמַּסְכִּים בְּדַעְתּוֹ לִכְפּוֹר בְּמִצְווֹת עֲשֵׂה לְבַל עֲשׂוֹת אוֹתָם – אֶת זֶה יְקַלֵּל ה׳ וִיכִינֵהוּ לְפֻרְעָנוּת כְּכָל הַכָּתוּב.
==פסוק נ״ט==
&lt;b&gt;מַכּוֹת גְּדוֹלוֹת וְנֶאֱמָנוֹת וָחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים.&lt;/b&gt; אָמְרוֹ &lt;b&gt;נֶאֱמָנִים&lt;/b&gt; נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁיַּעֲשׂוּ לָהֶם רְפוּאָה טִבְעִית שֶׁיּוּסְרוּ בָּהּ, אַף עַל פִּי כֵן נֶאֱמָנִים בִּשְׁלִיחוּתָם, מֵהֶם לֹא יָזוּעוּ, עַד בֹּא דְּבַר ה׳ לָסוּר מִמֶּנּוּ.</text>
      <sha1>09g2rt9vd74bj8v5dfazw61hcvu54nr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3085047</id>
      <parentid>3085040</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T11:33:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Naorius</username>
        <id>46426</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>קישור הציטוטים למקורות</comment>
      <origin>3085047</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33598" sha1="1l303isfkfi52b35ovbhdkxukwyda0y" xml:space="preserve">{{פרשן על פרק|אור החיים|דברים|כח|כט|ל}} 
=פסוק א׳=
&lt;b&gt;וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; הֲגַם שֶׁעַד עַתָּה הָיָה מְדַבֵּר אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל, הוֹסִיף לְקַבֵּץ הַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַגֵּרִים, כָּאָמוּר בְּסָמוּךְ ”אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם וְגוֹ׳ טַפְּכֶם“ וְגוֹ׳ ([[דברים כט:ט]]).
&lt;b&gt;חסלת פרשת תבא&lt;/b&gt;
=פסוק ט׳=
&lt;b&gt;אַתֶּם נִצָּבִים.&lt;/b&gt; צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת מַאֲמָר זֶה. עוֹד לָמָּה הֻצְרַךְ לְפָרֵט &lt;b&gt;רָאשֵׁיכֶם&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ &lt;b&gt;טַפְּכֶם&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר בְּדֶרֶךְ כְּלָל ”כֻּלְּכֶם“. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת טַעַם הַבְּרִית הַזֶּה, הֲלֹא בְּסָמוּךְ אָמַר ”אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית“ ([[דברים כח:סט]]), וְאִם רָצָה לִכְלֹל גַּם הָאָמוּר בְּפָרָשָׁה זוֹ בִּכְלַל הַבְּרִית, הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים הַדְּבָרִים וְיֹאמַר עַל הַכֹּל ”אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית“.
&lt;b&gt;וְנִרְאֶה&lt;/b&gt; כִּי כַּוָּנַת מֹשֶׁה בִּבְרִית זֶה הוּא לְהַכְנִיסָם בְּעַרְבוּת זֶה עַל זֶה, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל כָּל אֶחָד בְּעַד חֲבֵרוֹ לְבַל יַעֲבֹר פִּי ה׳, וְיִהְיוּ נִתְפָּסִים זֶה בְּעַד זֶה. וְהָעֵד הַנֶּאֱמָן מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ”הַנִּסְתָּרֹת לַה׳ אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ“ וְגוֹ׳ ([[דברים כט:כח]]), הֲרֵי שֶׁעַל הָעַרְבוּת מְדַבֵּר הַכָּתוּב. וְאֵין זֶה הַבְּרִית שֶׁאָמַר בְּסוֹף פָּרָשַׁת תָּבֹא, כִּי אוֹתוֹ בְּרִית הוּא עַל עַצְמָן, וְזֶה שֶׁיִּתְחַיֵּב כָּל אֶחָד עַל אָחִיהוּ הָעִבְרִי כְּפִי הַיְּכֹלֶת שֶׁבְּיַד כָּל אֶחָד.
&lt;b&gt;וּמֵעַתָּה&lt;/b&gt; בָּאנוּ לְהָבִין מַאֲמַר &lt;b&gt;אַתֶּם נִצָּבִים&lt;/b&gt;, שֶׁהַכַּוָּנָה הוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ ([[רות ב:ה]]) ”הַנִּצָּב עַל הַקּוֹצְרִים“ – לְשׁוֹן מִנּוּי. וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;כֻּלְּכֶם&lt;/b&gt; פֵּרוּשׁ, כֻּלָּם יֵשׁ עֲלֵיהֶם עֹל זֶה, כָּל אֶחָד לְפִי מַה שֶׁהוּא, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת ([[שבת נד ב|שבת נד:]]): כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת בְּכָל הָעוֹלָם נִתְפָּס עַל כָּל וְכוּ׳, וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת בְּאַנְשֵׁי עִירוֹ נִתְפָּס עַל אַנְשֵׁי עִירוֹ, וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת בִּבְנֵי בֵיתוֹ נִתְפָּס עַל וְכוּ׳. וְהוּא מַה שֶׁפֵּרַט הַכָּתוּב כָּאן וְאָמַר &lt;b&gt;רָאשֵׁיכֶם&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, שֶׁכָּל אֶחָד יִתְחַיֵּב כְּפִי מַה שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ. &lt;b&gt;רָאשֵׁיכֶם&lt;/b&gt; – הֵם הַגְּדוֹלִים שֶׁבְּכֻלָּן שֶׁיְּכוֹלִין לִמְחוֹת בְּכָל יִשְׂרָאֵל, אֵלּוּ יִתְחַיְּבוּ עַל הַכֹּל. &lt;b&gt;שִׁבְטֵיכֶם&lt;/b&gt; – כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט יִתְחַיֵּב עַל שִׁבְטוֹ. &lt;b&gt;זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם&lt;/b&gt; – כָּל זָקֵן יִתְחַיֵּב עַל מִשְׁפַּחְתּוֹ. &lt;b&gt;כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל&lt;/b&gt; – הֵם הֶהָמוֹן, כָּל אֶחָד יִתְחַיֵּב עַל בְּנֵי בֵיתוֹ. לָזֶה הִפְסִיק הַכָּתוּב כָּאן וְסִדֵּר &lt;b&gt;טַפְּכֶם&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ בִּפְנֵי עַצְמָם, כִּי אֵלּוּ אֲחֵרִים נִתְפָּסִים עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם הָרְשׁוּמִים בַּפָּסוּק שֶׁלְּפָנָיו, כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶׁהוּא, וְאֵין הֵם נִתְפָּסִים עַל אֲחֵרִים, שֶׁהַטַּף אֵינָם בְּנֵי דַעַת, וְהַנָּשִׁים כְּמוֹ כֵן, הַגֵּרִים גַּם כֵּן אֵין לָהֶם לְהִשְׂתָּרֵר עַל יִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[יבמות מה ב|יבמות מה:]]) בַּפָּסוּק ([[דברים יז:טו]]) ”שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ“ וְגוֹ׳, כָּל מְשִׂימוֹת שֶׁאַתָּה שָׂם עָלֶיךָ לֹא יִהְיֶה אֶלָּא מִקֶּרֶב אַחֶיךָ וְלֹא גֵרִים, אֲבָל יִשְׂרָאֵל חַיָּבִין עֲלֵיהֶם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[נידה יג ב|נדה יג:]]): קָשִׁים גֵּרִים לְיִשְׂרָאֵל כַּסַּפַּחַת, וּפֵרְשׁוּהוּ לְפִי שֶׁאֵינָם מְלַמְּדִים אוֹתָם כְּכָל הַצּוֹרֶךְ, הָא לָמַדְתָּ שֶׁנִּתְפָּסִים עֲלֵיהֶם.
&lt;b&gt;עוֹד&lt;/b&gt; רָמַז בְּאָמְרוֹ &lt;b&gt;אַתֶּם נִצָּבִים&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ לִפְנֵי ה׳, לְפִי שֶׁכָּל שֶׁהוּא מְרֻחָק מֵהַקְּדֻשָּׁה קוֹמָתוֹ נְמוּכָה וְרֹאשׁוֹ שְׁפָלָה ([[בראשית רבה יב ו|בראשית רבה יב,ו]]), לָזֶה אָמַר כִּי לִהְיוֹת לִפְנֵי ה׳ נִצְּבוּ וְנָשְׂאוּ רֹאשָׁם.
=פסוק י״א=
&lt;b&gt;לְעָבְרְךָ בִּבְרִית וְגוֹ׳ וּבְאָלָתוֹ.&lt;/b&gt; טַעַם אָמְרוֹ &lt;b&gt;וּבְאָלָתוֹ&lt;/b&gt; וְלֹא הִסְפִּיק ”בִּבְרִית“, יִתְבָּאֵר בְּהָעִיר עוֹד לָמָּה מֵעִיקָרָא הֻצְרַךְ לִבְרִית וְלֹא הִסְפִּיק גְּזֵרַת מֶלֶךְ בְּמוֹרָא הָעֳנָשִׁים הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה. אָכֵן טַעַם הַדָּבָר הוּא לְפִי שֶׁתָּבֹא הַסְּבָרָא לָאָדָם לוֹמַר שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה אַחַת וְהוּא שֶׁיִּמְרֹד בָּעִקָּר וְיֵעָנֵשׁ עֹנֶשׁ אֶחָד עַל עֲבֵרָה אַחַת, וְיוֹתֵר נָכוֹן הוּא לוֹ מֵהֱיוֹת מוֹדֶה בַּה׳ וּבְתוֹרָתוֹ וְיִתְחַיֵּב עַל ל״ו כְּרֵתוֹת וְכַמָּה מִיתוֹת וְעוֹנָשִׁים, אֲשֶׁר עַל כֵּן נִתְחַכֵּם ה׳ וְהֶעֱבִירָם בִּבְרִית לְחַיְּבָם עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט, וּבֵאֵר הַשְּׁבוּעָה שֶׁהוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ שֶׁנִּשְׁבָּעִין לְקַיֵּם כָּל דָּבָר, וְאִם יַעַבְרוּ וִיבַטְּלוּ אֶחָד מֵהֶם תָּבֹא עָלָיו הָאָלָה הַכְּתוּבָה, וְהוּא אָמְרוֹ &lt;b&gt;בִּבְרִית&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ &lt;b&gt;וּבְאָלָתוֹ&lt;/b&gt;, וּמֵעַתָּה הֲגַם שֶׁיַּחְשְׁבוּ לִכְפֹּר בָּעִקָּר לֹא יַסְפִּיק לָהֶם עֹנֶשׁ אֶחָד עַל עָוֹן זֶה וְיִתְחַיְּבוּ עַל כָּל עָוֹן וְעָוֹן כְּכֹל אָלוֹת הַבְּרִית.
=פסוק י״ב=
&lt;b&gt;לְמַעַן הָקִים אֹתְךָ וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; פֵּרוּשׁ, טַעַם שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהַרְבּוֹת בָּעֳנָשִׁים וּבָאָלוֹת הוּא לְמַעַן הָקִים אוֹתְךָ לוֹ לְעָם, וְלֹא תִּכְפְּרוּ בּוֹ כִּי תִּפְחֲדוּ מֵעֹצֶם הָאָלוֹת אֲשֶׁר תִּתְחַיְּבוּ שֶׁתִּכְפְּרוּ בֶּאֱלֹהוּתוֹ, וּבָזֶה תִּתְקַיְּמוּ לְעַם ה׳.
&lt;b&gt;עוֹד&lt;/b&gt; יִרְצֶה לָתֵת טַעַם לִבְרִית הָעַרְבוּת, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם: ”לָמָּה יַעֲשֶׂה ה׳ כֹּה לַעֲבָדָיו לְהַכְבִּיד עֻלָּם לְחַיְּבָם בְּמַעֲשֵׂה הַזּוּלַת?“ לָזֶה אָמַר כִּי אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטוֹבָה, לְמַעַן הָקִים אוֹתְךָ לוֹ לְעָם, פֵּרוּשׁ, שֶׁזּוּלַת זֶה יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹזְרִים לַאֲחוֹרֵיהֶם, הַיּוֹם יִפְשַׁע אֶחָד בְּקַלָּה וּלְמָחָר בַּחֲמוּרָה, וְהָיוּ נִשְׁמָטִים מֵעֲדַת הַקְּדֻשָּׁה מְעַט מְעַט עַד שֶׁיִּפְשַׁע יִשְׂרָאֵל מִהְיוֹת עַם ה׳, וּבְמַה שֶׁעֲשָׂאָם עֲרֵבִים יִתְּנוּ לֵב לְעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה וְיִתְקַיְּמוּ לְעַם סְגֻלָּה. הָא לָמַדְתָּ שֶׁכָּל מַעֲשֵׂה ה׳ אֵינוֹ אֶלָּא לְטוֹבָתֵנוּ לַהֲקִימֵנוּ.
=פסוק י״ג=
&lt;b&gt;וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם וְגוֹ׳ כִּי אֶת אֲשֶׁר וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; קָשֶׁה לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ”וְלֹא אִתְּכֶם“ וְגוֹ׳ וְלֹא הִסְפִּיק בְּאָמְרוֹ ”אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ“ וְגוֹ׳ שֶׁהֵם אוֹתָם שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִמָּהֶם ”וְאֵת אֲשֶׁר“ וְגוֹ׳, וּמוּבָן הַדָּבָר שֶׁלֹּא אִתָּם לְבַדָּם הוּא כּוֹרֵת וְגוֹ׳. אָכֵן כַּוָּנַת הַכְּתוּבִים הוּא שֶׁבָּא לְחַיְּבָם לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם הַבְּרִית וְהָאָלָה וְעַל זַרְעָם הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם עַד עוֹלָם, וְהוּא אָמְרוֹ &lt;b&gt;וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם&lt;/b&gt; פֵּרוּשׁ לְחַיֵּב אֶתְכֶם לְבַד אֲנִי כּוֹרֵת אֶלָּא בֵּין אוֹתָם שֶׁהֵם עִמָּנוּ בֵּין אוֹתָם וְגוֹ׳, וּמֵעַתָּה אִם לֹא הָיָה אוֹמֵר אֶלָּא ”אֶת אֲשֶׁר וְגוֹ׳ וְאֶת אֲשֶׁר וְגוֹ׳ אָנֹכִי כּוֹרֵת“ לֹא הָיָה נִשְׁמָע אֶלָּא שֶׁה׳ מְחַיֵּב גַּם הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם אֲבָל אֵינוֹ מְחַיֵּב אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ עוֹמֵד שָׁם עַל זַרְעָם אַחֲרֵיהֶם, וּמֵאָמְרוֹ ”לֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם“ גִּלָּה כַּוָּנָתוֹ שֶׁבָּאָלָה עַצְמָהּ שֶׁכּוֹרֵת עִם הָעוֹמְדִים שָׁם מוֹסִיף לְחַיְּבָם עַל הַדּוֹרוֹת. וְשִׁעוּר הַכָּתוּב הוּא &lt;b&gt;לֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם&lt;/b&gt; אֲנִי מְחַיֵּב עַל הָאָמוּר אֶלָּא אַף עַל דּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם, וְזֶה לֹא הָיָה נִשְׁמָע אִם לֹא הָיָה אוֹמֵר אֶלָּא ”אֶת אֲשֶׁר וְגוֹ׳ וְאֵת אֲשֶׁר וְגוֹ׳ אָנֹכִי כּוֹרֵת בְּרִית“, שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁהֵם דִּבְרֵי ה׳ עַל הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם לֹא שֶׁיִּתְחַיְּבוּ הָעוֹמְדִים שָׁם לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם בְּעַד הַבָּנִים.
=פסוק ט״ו=
&lt;b&gt;כִּי אַתֶּם יְדַעְתֶּם וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; צָרִיךְ לָדַעַת לְאֵיזֶה דָּבָר נוֹתֵן הַכָּתוּב טַעַם ”כִּי אַתֶּם יְדַעְתֶּם“, וְ[[רמב&quot;ן על דברים כט|רַמְבַּ״ן]] זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ שֶׁהוּא טַעַם לְהָאָמוּר אַחֲרָיו בְּסָמוּךְ ”פֶּן יֵשׁ בָּכֶם“ וְגוֹ׳, וְהוּא קְצָת דֹּחַק לְהַקְדִּים טַעַם לְמַה שֶׁעָתִיד לוֹמַר אַחֲרֵי כֵן. וְאוּלַי שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב בְּסֵדֶר זֶה לְהָעִיר דָּבָר אֶחָד, וְהוּא כִּי לְפִי שֶׁהִצְרִיכָם הַכָּתוּב לְהִכָּנֵס לְחַיֵּב עִמָּהֶם גַּם הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם, יֹאמַר הָאוֹמֵר שֶׁשּׁוּרַת הַדִּין מְנַגֶּדֶת הַדָּבָר, שֶׁהֲרֵי אֵין חָבִין לְאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו ([[כתובות יא א|כתובות יא.]]), וְלֹא תוֹעִיל קַבָּלָה זוֹ שֶׁיְּקַבְּלוּ הָאָבוֹת עַל הַבָּנִים. לָזֶה אָמַר &lt;b&gt;כִּי אַתֶּם יְדַעְתֶּם&lt;/b&gt; וְגוֹמֵר &lt;b&gt;וַתִּרְאוּ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ רְאִיתֶם שֶׁאֵינָם אֶלָּא שֶׁקֶץ וְתוֹעֵבָה, וּמֵעַתָּה אֵינְכֶם אֶלָּא זוֹכִים לָהֶם לְרַחֲקָם מִתּוֹעֲבוֹת הַגּוֹיִם וְלִבְחֹר בֵּאלֹהִים חַיִּים, וִיכוֹלִין אַתֶּם לְחַיְּבָם כְּמוֹתְכֶם. וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לִקְרוֹתָם שִׁקּוּצֵיהֶם וְגִלּוּלֵיהֶם, לוֹמַר שֶׁיָּדְעוּ וְהִשְׂכִּילוּ הַשְׁפָּלָתָם וּמְאִיסוּתָם.
=פסוק י״ז=
&lt;b&gt;פֶּן יֵשׁ בָּכֶם וְגוֹ׳ לָלֶכֶת לַעֲבוֹד וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; כָּאן הִזְהִיר הַכָּתוּב עַל מַחְשֶׁבֶת עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁמַּזְהִיר כְּאָמְרוֹ ”פֶּן“ עַל אֲשֶׁר לְבָבוֹ פוֹנֶה לָלֶכֶת לַעֲבוֹד וְגוֹ׳:
&lt;b&gt;פֶּן יֵשׁ בָּכֶם וְגוֹ׳ שֹׁרֶשׁ וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; צָרִיךְ לָדַעַת מַה הוּא הַשֹּׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְגוֹ׳, אִם חוֹזֵר לַאֲשֶׁר לְבָבוֹ פוֹנֶה וְגוֹ׳ הָאָמוּר בְּסָמוּךְ לֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר ”פֶּן יֵשׁ בָּכֶם“ פַּעַם שְׁנִיָּה, אֶלָּא הָיָה לוֹ לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ”פֶּן יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ וְגוֹ׳ שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה אֲשֶׁר לְבָבוֹ“ וְגוֹ׳. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת הַדְּבָרִים עַצְמָן שֶׁל &lt;b&gt;שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, שֶׁנִּרְאֶה שֶׁאֵינוֹ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה, אֶלָּא שֹׁרֶשׁ. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת בְּרָכָה זוֹ שֶׁמִּתְבָּרֵךְ זֶה הַשֹּׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ בִּלְבָבוֹ בַּמֶּה מִתְבָּרֵךְ. עוֹד אָמְרוֹ ”לֵאמֹר“. עוֹד נְתִינַת טַעַם זֶה שֶׁאוֹמֵר ”כִּי בִּשְׁרִירוּת“ וְגוֹמֵר, וּמַה הוּא אָמְרוֹ ”לְמַעַן“ וְגוֹמֵר?
&lt;b&gt;אָכֵן&lt;/b&gt; כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא לְבַל יַחְשֹׁב אָדָם בְּדַעְתּוֹ לְהָקֵל מֵעָלָיו עֹל הָעֹנֶשׁ, וְיִסְבּוֹר בְּדַעְתּוֹ שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה עָוֶל בָּזֶה, אֶלָּא מִשְׁתַּדֵּל בְּשִׂכְלוֹ לְבַל יִתְחַיֵּב בְּכָל הַקְּלָלוֹת, וּלְעוֹלָם אֵינוֹ חוֹשֵׁב בְּדַעְתּוֹ לַעֲבֹר פִּי ה׳ גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר הַכָּתוּב &lt;b&gt;פֶּן יֵשׁ בָּכֶם שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה&lt;/b&gt;, פֵּרוּשׁ שֶׁעַתָּה אֵינוֹ אֶלָּא שֹׁרֶשׁ, וּמוֹדִיעַ שֶׁמִּמֶּנּוּ יִפְרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר.
וּפֵרַשׁ הַכָּתוּב מַה הוּא הַשֹּׁרֶשׁ וְאָמַר ”וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הָאָלָה“, אָמַר &lt;b&gt;וְהָיָה&lt;/b&gt; לְשׁוֹן שִׂמְחָה כִּי יִשְׂמַח בְּשָׁמְעוֹ שֶׁהַדָּבָר חִיּוּבוֹ הוּא מִצַּד הָאָלָה שֶׁזֶּה יַגִּיד שֶׁזּוּלַת הָאָלָה לֹא יִתְחַיֵּב, &lt;b&gt;וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ&lt;/b&gt; יִבְטַח שֶׁלֹּא תָבֹא עָלָיו הַקְּלָלָה בְּסִבַּת לְבָבוֹ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, &lt;b&gt;לֵאמֹר&lt;/b&gt; פֵּרוּשׁ יֹאמַר שָׁלוֹם יִהְיֶה לִי כִּי בִּשְׁרִירוּת וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ הֲגַם שֶׁיַּשְׁבִּיעֵם מֹשֶׁה וְיַעֲנֶה אָמֵן הוּא יְבַטְּלֶנּוּ בְּלִבּוֹ, וְהָעִקָּר בִּשְׁבוּעָה הוּא הַלֵּב, וּכְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁאָמַר ([[שבועות כו א|שבועות כו.]]) ”הָאָדָם בִּשְׁבוּעָה“ שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ וּפִיו שָׁוִים, וְכָל שֶׁמְּבַטֵּל בְּלִבּוֹ הֲגַם שֶׁמּוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו אֵין אָנוּ הוֹלְכִים אֶלָּא אַחַר מַחְשֶׁבֶת הַלֵּב, וְהוּא אָמְרוֹ &lt;b&gt;כִּי בִּשְׁרִירוּת לִבִּי אֵלֵךְ&lt;/b&gt; כִּי הָעִקָּר שֶׁתָּלוּי בּוֹ עִנְיַן הַשְּׁבוּעָה הוּא הַלֵּב וְלָזֶה כִּנָּה לוֹ הַשְּׁרִירָה, וּבְמַה שֶׁלֹּא יְקַבֵּל הַשְּׁבוּעָה בְּלִבּוֹ לֹא יִתְחַיֵּב כָּל הָעֹנֶשׁ הָאָמוּר בֵּין עַל עַצְמוֹ לֹא יִתְחַיֵּב אֶלָּא עֹנֶשׁ עֲבֵרָה אַחַת כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, בֵּין הַבָּנִים בָּנָיו לֹא יְחַיְּבֵם בְּכֹחַ שְׁבוּעָתוֹ, בֵּין בְּעִנְיַן הָעַרְבוּת עַל הַזּוּלַת, וְהוּא אָמְרוֹ &lt;b&gt;לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה&lt;/b&gt; פֵּרוּשׁ ”סְפוֹת“ לְשׁוֹן כְּרִיתָה, וּפֵרוּשׁ ”רָוָה“ הוּא כִּנּוּי לְרִבּוּי, וּ”צְמֵאָה“ הוּא כִּנּוּי לְמוּעָט, וְהַכַּוָּנָה שֶׁמִּתְחַכֵּם לִכְרוֹת רִבּוּי הָעֹנֶשׁ לַעֲשׂוֹתוֹ מוּעָט בְּמַה שֶׁמְּבַטֵּל בְּלִבּוֹ הַשְּׁבוּעָה.
&lt;b&gt;וְדָבָר&lt;/b&gt; זֶה קְרָאוֹ מֹשֶׁה ”שֹׁרֶשׁ“, שֶׁמִּמֶּנּוּ יִפְרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה. הַטַּעַם כִּי כְּלוּם עִקַּר טַעַם הַשְּׁבוּעָה הוּא, כְּדֵי שֶׁבָּזֶה יִתְחַזֵּק נֶגֶד הַמַּחְטִיא, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ ([[תהלים קיט:קו]]) ”נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה“, וּכְמַעֲשֵׂה בֹּעַז שֶׁנִּשְׁבַּע לְיִצְרוֹ ([[במדבר רבה טו טז|במדבר רבה טו:טז]]). וְלָזֶה אָדָם שֶׁחוֹשֵׁב מַחְשָׁבָה זוֹ הוּא פִּתּוּי בְּחִינַת הָרַע, שֶׁמַּשְׁרִישׁ בּוֹ שֹׁרֶשׁ רַע, כְּדֵי שֶׁאַחַר כֵּן יִהְיֶה נָקֵל לְהַשְׁרִישׁ בְּמֵעָיו שֹׁרֶשׁ רֶשַׁע לְהַתְעִיב מַעֲשָׂיו, וְיֹאמַר אֵלָיו: כְּלוּם הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה, אַתָּה לֹא נִשְׁבַּעְתָּ, קוּם עֲשֵׂה לְךָ אֱלֹהִים וַעֲשֵׂה אֲשֶׁר תִּתְאַוֶּה עֲשׂוֹת.
&lt;b&gt;וְקָרָא&lt;/b&gt; לַמַּעֲשֶׂה הָרָע ”רֹאשׁ וְלַעֲנָה“, לְצַד שֶׁהָעֲבֵירוֹת טַעְמָם רֹאשׁ וְלַעֲנָה, וְהוּא סוֹד טִפָּה מָרָה שֶׁבְּחֶרֶב מַלְאַךְ הַמָּוֶת ([[עבודה זרה כ ב|עבודה זרה כ:]]), שֶׁתִּתְהַוֶּה מֵעֲבֵרוֹת הָאָדָם, בְּסוֹד ”תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ“ ([[ירמיה ב:יט]]), וּלְהֵיפֶךְ בְּמַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּסוֹד ”טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה׳“ ([[תהלים לד:ט]]).
&lt;b&gt;וְיִיחֵד&lt;/b&gt; הַכָּתוּב עוֹנֶשׁ לָזֶה יָתֵר עַל הַמְּקַבְּלִים הַבְּרִית, וְאָמַר ”לֹא יֹאבֶה“ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁה׳ מִדָּתוֹ הִיא לִמְחוֹל וְלִסְלוֹחַ לַעֲוֹנוֹת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁמְחַלִּין פָּנָיו כַּיָּדוּעַ, זֶה הָאִישׁ ”לֹא יֹאבֶה ה׳“. אָמַר לָשׁוֹן זֶה ”לֹא יֹאבֶה“, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁה׳ יַהֲפוֹךְ בּוֹ רְצוֹנוֹ שֶׁסּוֹלֵחַ וְלֹא יֹאבֶה לִסְלוֹחַ. וְהַיּוֹצֵא מִדָּבָר זֶה כְּשֶׁלֹּא יֹאבֶה ה׳ סְלוֹחַ לוֹ, הוּא ”כִּי אָז יֶעְשַׁן אַף ה׳“. אָמְרוֹ ”אָז“, פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁיֶּחֱטָא אַחַר כָּךְ שֶׁפָּרָה רֹאשׁ וְלַעֲנָה, אָז בִּמְקוֹם שֶׁחָשַׁב לְהָקֵל עָנְשׁוֹ, וְנַהֲפוֹךְ הוּא שֶׁיֶּעְשַׁן אַף ה׳ וְקִנְאָתוֹ בָּאִישׁ הַהוּא וְרָבְצָה בּוֹ כָּל הָאָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה.
&lt;b&gt;וְנִמְצָא&lt;/b&gt; כִּי מִלְּבַד שֶׁלֹּא הִרְוִיחַ כְּלוּם בְּמַחְשַׁבְתּוֹ הָרָעָה, שֶׁהֲרֵי כָּל הָרָעָה תְּבוֹאֶנּוּ, עוֹד לוֹ שֶׁתִּרְבֹּץ בּוֹ כָּל הָאָלָה, מַה שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ כֵן אִם יְקַבֵּל הַשְּׁבוּעָה עַתָּה, שֶׁהֲגַם שֶׁיִּתְחַיֵּב בָּהּ בְּבוֹא עָלָיו הָרַע וְיִקְרָא אֶל ה׳ יִסְלַח לוֹ, וְלֹא תִרְבֹּץ בּוֹ כָּל הָאָלָה, כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה מַה שֶׁעָלָיו וְקִבֵּל הָאָלָה עַתָּה, אֶלָּא שֶׁהִתְנַצַּח מִיִּצְרוֹ יְרַחֲמֵהוּ עוֹשֵׂהוּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן אָדָם הַבְּלִיַּעַל שֶׁיְּבַטֵּל הַשְּׁבוּעָה עַתָּה בְּלִבּוֹ שֶׁהוּא מַקְשֶׁה עַצְמוֹ לָדַעַת וְגוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ.
&lt;b&gt;וְהִנֵּה&lt;/b&gt; הֲגַם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בָּאִישׁ הַהוּא, הוּא הַדִּין מִשְׁפָּחָה אוֹ שֵׁבֶט, וּכְמוֹ שֶׁגִּלָּה הַכָּתוּב לְבַסּוֹף כְּאָמְרוֹ ([[דברים כט:כא]]) ”וְאָמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן וְגוֹ׳ וְרָאוּ אֶת מַכּוֹת הָאָרֶץ הַהִיא“ וְגוֹ׳, הֲרֵי כִּי לֹא לְאִישׁ אֶחָד יִחֵד עֹנֶשׁ הָאָמוּר, אֶלָּא גַּם לְרַבִּים אֲשֶׁר יָזְמוּ כָּכָה.
=פסוק כ׳=
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;וּמָחָה ה׳ אֶת שְׁמוֹ מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם.&lt;/b&gt; דַּע כִּי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמוֹת עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יְסוּדָתָם בְּהַרְרֵי קֹדֶשׁ תַּחַת הַשָּׁמַיִם, בְּסוֹד ”הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי“ ([[ישעיה סו:א]]), וְהַנְּשָׁמוֹת הֵם חֲצוּבוֹת מִתַּחַת כִּסֵּא כְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהָבֵן:
&lt;b&gt;וּכְבָר&lt;/b&gt; יָדַעְתָּ סוֹד הַשֵּׁם כִּי הוּא הַנְּשָׁמָה, וּכְמוֹ שֶׁהֶאֱרַכְנוּ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים, וְאָמַר הַכָּתוּב עַל הַמִּשְׁתָּרֵר בִּלְבָבוֹ ”וּמָחָה ה׳ אֶת שְׁמוֹ“, שֶׁהִיא נִשְׁמָתוֹ, מִשָּׁרְשָׁהּ, שֶׁהוּא תַּחַת הַשָּׁמַיִם, וְזוֹ הִיא כְּרִיתוּת הַנֶּפֶשׁ מִשָּׁרְשָׁהּ.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;וְהִבְדִּילוֹ ה׳ לְרָעָה.&lt;/b&gt; קָשֶׁה, אַחַר שֶׁמָּחָה ה׳ אֶת שְׁמוֹ מַה מָקוֹם לְהַבְדָּלָה? אָכֵן לְפִי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ כִּי כָל נִשְׁמוֹת עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֹׁרֶשׁ אֶחָד לָהֶם, כְּאָמְרוֹ ([[ישעיה ס:כב]]) ”נֵצֶר מַטָּעַי“, וּכְמוֹ שֶׁרָמְזוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[ויקרא רבה ד ו|ויקרא רבה ד:ו]]) בְּפָסוּק ”וַיְהִי כָּל נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים נָפֶשׁ“ ([[שמות א:ה]]), שֶׁהֲגַם שֶׁהֵם שִׁבְעִים קְרָאָם נֶפֶשׁ, לְצַד בְּחִינַת הַשֹּׁרֶשׁ. לָזֶה כְּשֶׁאָמַר הַכָּתוּב ”וּמָחָה ה׳ אֶת שְׁמוֹ“, בֵּאֵר הַכָּתוּב שֶׁלֹּא יִשְׁלוֹט עָלָיו חֵלֶק הָרַע לְאַבְּדוֹ לָאִישׁ הַמִּשְׁתָּרֵר בְּלִבּוֹ עַד שֶׁיַּבְדִּילוֹ ה׳, וְיַגְבִּיל הַחֵלֶק שֶׁיִּשְׁלוֹט בּוֹ הָרְצוּעָה רָעָה, כִּי הַקְּלִפָּה הַשּׁוֹלֶטֶת תִּקָּרֵא רָעָה. וְכֵן הִיא מִדַּת ה׳ כְּשֶׁנָּתַן רְשׁוּת לַמְחַבֵּל מַגְבִּיל לוֹ מָקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁלוֹט בּוֹ. וְצֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֵׂה רָבָא ([[תענית כד ב|תענית כד:]]) כְּשֶׁהִטְרִיחַ לַה׳ כִּבְיָכוֹל לַעֲשׂוֹת נֵס שֶׁצִּוָּה עָלָיו אָבִיו לְבַל יִישַׁן בִּמְקוֹמוֹ וְשָׁלְטוּ הַמְּחַבְּלִים בְּמִטָּתוֹ וְלֹא חוּץ מִמֶּנָּה, וְהוּא מִטַּעַם זֶה עַצְמוֹ.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;”מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל“.&lt;/b&gt; לְפִי שֶׁהַנֶּפֶשׁ מִסְתַּבֶּכֶת עִם כָּל הַשְּׁבָטִים, לָזֶה יַבְדִּילֵהוּ מִכֻּלָּם לְבַל תַּגִּיעַ רָעָתוֹ לְזוּלָתוֹ.
&lt;b&gt;אוֹ&lt;/b&gt; יֹאמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ”וְהִבְדִּילוֹ“ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, שֶׁאַחַר שֶׁיִּמְחֶה ה׳ אֶת שְׁמוֹ שֶׁהִיא נִשְׁמָתוֹ, יַבְדִּילוֹ לָרְצוּעָה הָרָעָה, לְהֻמּוֹ וּלְאַבְּדוֹ בְּכוֹסוֹת הַמָּרִים אֲשֶׁר מוּכָנִים לוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ ”כְּכֹל אָלוֹת“ וְגוֹ׳, לוֹמַר שֶׁהָרָעָה שֶׁיִּשְׁלֹט ה׳ עָלָיו, הִיא רָעָה שֶׁכּוֹלֶלֶת כָּל הָאָלוֹת אֲשֶׁר נִתְחַכֵּם הוּא לְהִמָּלֵט מִמֶּנָּה.
=פסוק כ״א=
&lt;b&gt;וְאָמַר הַדּוֹר וְגוֹ׳ וְרָאוּ וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; קָשֶׁה לָמָּה הִקְדִּים הָאֲמִירָה לָרְאִיָּה, שֶׁעָלֶיהָ הֵם אוֹמְרִים, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ”וְרָאוּ הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן וְגוֹ׳ וְהַנָּכְרִי וְגוֹ׳ וְאָמְרוּ“ וְגוֹ׳, וּמַה גַּם שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ”וְאָמַר“ וְגוֹ׳ שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר אַחַר כָּךְ ”וְאָמְרוּ“ וְגוֹ׳. עוֹד לָמָּה הִתְחִיל לְדַבֵּר לְשׁוֹן יָחִיד וְגָמַר אוֹמֶר ”וְאָמְרוּ“ לְשׁוֹן רַבִּים, ”וְאָמְרוּ כָּל הַגּוֹיִם“?
&lt;b&gt;וְנִרְאֶה&lt;/b&gt; שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, ”וְאָמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן“ שֶׁהֵם בְּנֵיכֶם, וְהֻצְרַךְ לְפָרֵט לְפִי שֶׁיֵּשׁ דּוֹרוֹת מֵהָאֻמּוֹת, וְלֹא הוּא בִּלְבַד אָמַר אֶלָּא גַּם ”הַנָּכְרִי אֲשֶׁר יָבֹא“ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ נָכְרִי הַסָּמוּךְ וְגַם הַבָּא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה, וּכְאִלּוּ אָמַר ”וַאֲשֶׁר יָבֹא“ וְגוֹ׳ ”וְרָאוּ“ פֵּרוּשׁ הַנָּכְרִים הָהֵם קָרוֹב וְרָחוֹק ”אֶת מַכּוֹת הָאָרֶץ“ וְגוֹ׳. ”וְאָמְרוּ כָּל הַגּוֹיִם“, גַּם הֵם נוֹסָף עַל מַאֲמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן ”בְּנֵיכֶם“ וְגוֹ׳ ”עַל מֶה עָשָׂה“ וְגוֹ׳. וְהִזְכִּיר ”וְרָאוּ“ בַּנָּכְרִים וְלֹא בַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן בְּנֵיהֶם, לְפִי שֶׁאֵלּוּ מְצוּיִים הֵם בִּמְחוֹז יִשְׂרָאֵל וְרוֹאִים הַנַּעֲשֶׂה, וְלֹא הֻצְרַךְ לוֹמַר בּוֹ ”וְרָאוּ“. וְאָמְרוֹ ”כָּל הַגּוֹיִם“, יוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי הָרוֹאִים יַגִּידוּ לַכֹּל אֶת אֲשֶׁר הִפְלִיא ה׳ עֲשׂוֹת בָּעִיר הַהִיא:
&lt;b&gt;וְכָל&lt;/b&gt; מַאֲמָר זֶה הוּא כְּנֶגֶד חֲלוּקָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁהִזְכִּיר הַכָּתוּב ”פֶּן יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ וְגוֹ׳ אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ שֵׁבֶט וְגוֹ׳ לָלֶכֶת לַעֲבֹד“ וְגוֹ׳, לְפִי שֶׁהַקְּלָלוֹת שֶׁיִּחֵד עַד עַתָּה הָיוּ כְּנֶגֶד חֲלוּקָּה שְׁנִיָּה ”בַּעַל שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה“ וּכְבָר מָחָה אֶת שְׁמוֹ מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם, וּמִכָּאן הוּא מַתְחִיל עֹנֶשׁ הָרִאשׁוֹן ”וְרָאוּ אֶת מַכּוֹת“ וְגוֹ׳.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ וְגוֹ׳&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;וַיֵּלְכוּ וַיַּעַבְדוּ וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; כָּרָשׁוּם בִּתְחִלַּת הַמַּאֲמָר ”לָלֶכֶת לַעֲבֹד“, וְלָזֶה לֹא אָמַר ”וּמָחָה ה׳ אֶת שְׁמָם“, אֶלָּא שִׁמְמוֹן אַרְצָם וּלְהַגְלוֹתָם מֵעַל אַדְמָתָם וְיַשְׁלִיכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת וְגוֹ׳:
=פסוק כ״ח=
&lt;b&gt;הַנִּסְתָּרֹת וְגוֹ׳ וְהַנִּגְלֹת.&lt;/b&gt; פֵּרוּשׁ, הִיא תְּשׁוּבַת יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה, שֶׁהַנִּסְתָּרוֹת לֹא יִתְחַיְּבוּ בָּהֶם, אֲבָל הַנִּגְלוֹת קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם הָעַרְבוּת. וְאָמְרוֹ ”וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם“, כָּאן קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם אַחֲרֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁהִתְנָה מֹשֶׁה בַּפָּסוּק ([[דברים כט:יג]]) ”וְלֹא אִתְּכֶם“ וְגוֹ׳ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ.</text>
      <sha1>1l303isfkfi52b35ovbhdkxukwyda0y</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3085049</id>
      <parentid>3085047</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T11:39:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Naorius</username>
        <id>46426</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>קישור הציטוטים למקורות</comment>
      <origin>3085049</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="23221" sha1="c0eh69qrsev1kc4tc4p3bq0djzbhhne" xml:space="preserve">{{פרשן על פרק|אור החיים|דברים|כט|ל|לא}} 
==פסוק א׳==
&lt;b&gt;וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ”כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה“, וְלֹא הִסְפִּיק בְּאָמְרוֹ ”כִּי יָבוֹאוּ עָלֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ“?
&lt;b&gt;וְאוּלַי&lt;/b&gt; שֶׁיְּכַוֵּן עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת ([[ברכות נד א|ברכות נד.]]) חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה, וְהֶעֱמִידוּהוּ בַּגְּמָרָא ([[ברכות ס א|ברכות ס.]]) לְקַבֵּל הָרָעָה בְּשִׂמְחָה כְּדֶרֶךְ שֶׁשָּׂמֵחַ עַל הַטּוֹבָה.
&lt;b&gt;וְהוּא&lt;/b&gt; אָמְרוֹ ”וְהָיָה“, שֶׁהוּא לְשׁוֹן שִׂמְחָה ([[בראשית רבה מב ג|בראשית רבה מב,ג]]), ”כִי יָבוֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים“ – תְּקַבְּלֵם בְּשִׂמְחָה, בְּהַשְׁוָאָה יַחַד הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה. וְאִם הָיָה אוֹמֵר ”כִי יָבוֹאוּ עָלֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ“, הָיָה נִשְׁמָע הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ”וְהָיָה“ שֶׁהוּא הַשִּׂמְחָה ”כִי יָבוֹאוּ עָלֶיךָ הַבְּרָכָה“, וְתֵיבַת ”וְהַקְּלָלָה“ נִמְשֶׁכֶת עִם מַאֲמַר ”אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ“ שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ, וְלֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁחוֹזֵר מַאֲמַר ”וְהָיָה“ גַּם עַל הַקְּלָלָה.
&lt;b&gt;עוֹד&lt;/b&gt; הִצַּצְתִּי וָאֶרְאֶה מַה נָעֲמָה חִבַּת הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר חִבֵּב אֱלֹהֵינוּ אוֹתָנוּ, הֲלֹא תִרְאֶה כִּי בְּזִכְרוֹן הַבְּרָכָה הִגִּיעַ אוֹתָהּ עָלֵינוּ, וְאָמַר ”כִּי יָבוֹאוּ עָלֶיךָ הַבְּרָכָה“, וּבְזִכְרוֹן הַקְּלָלָה אָמַר ”וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ“ וְלֹא ”עָלֶיךָ“, וּלְטַעַם זֶה אָמַר ”אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ“, וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַאֲמַר ”כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה“.
&lt;b&gt;גַּם&lt;/b&gt; אִם הָיָה אוֹמֵר ”כִּי יָבֹאוּ עָלֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ“, הָיִיתִי מְפָרֵשׁ מַאֲמַר ”אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ“ עַל שְׁנֵיהֶם, אֲבָל מֵאָמְרוֹ ”כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה“ גִּלָּה בָּזֶה יִתּוּר ”אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ“, שֶׁבָּא לְהַבְדִּיל בֵּין הַבְּרָכָה לַקְּלָלָה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי. וּלְדֶרֶךְ זֶה אָמְרוֹ ”כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה“ חוֹזֵר אֶל הַבְּרָכָה הָאֲמוּרָה בְּסָמוּךְ לָהּ. וְאַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ אָמְרוֹ ”הַדְּבָרִים“ לְשׁוֹן רַבִּים, וְהַבְּרָכָה לְשׁוֹן יָחִיד, כִּי הַרְבֵּה דְּבָרִים טוֹבִים נִכְלְלוּ בַּבְּרָכָה.
&lt;b&gt;הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה.&lt;/b&gt; פֵּרוּשׁ, לֹא מִבָּעְיָא בְּעוֹד הַטּוֹבָה עֲלֵיהֶם, אִם הִרְשִׁיעוּ וְחָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה שֶׁיִּהְיוּ מְרוּצִּים אֶל ה׳, אֶלָּא אֲפִילוּ אַחַר שֶׁנִּמְאֲסוּ בְּעֵינֵי ה׳ וְשָׁלַח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ וְהִדִּיחָם מֵעַל פָּנָיו, וּלְצַד הַצָּרָה אֲשֶׁר תְּסוֹבְבֵם חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה, כְּאָמְרוֹ ”וַהֲשֵׁבֹתָ וְגוֹ׳ בְּכָל הַגּוֹיִם“, אַף עַל פִּי כֵן יָשִׁיב ה׳ שְׁבוּתָם.
&lt;b&gt;וְיֵשׁ&lt;/b&gt; לְהָעִיר לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר הַבְּרָכָה, כֵּיוָן שֶׁדָּבָר הַסּוֹבֵב הַתְּשׁוּבָה הוּא מוֹרָא הַקְּלָלָה, לֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא ”כִּי יָבֹא עָלֶיךָ הַקְּלָלָה“. וְנִרְאֶה כִּי בָא לְהָעִיר דָּבָר שֶׁבּוֹ יָשִׁיב אֶל לִבּוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וְהוּא כִּי יַשְׂכִּיל בְּהֵטִיבוֹ מַעֲשָׂיו לִפְנֵי ה׳ בָּרוּךְ הוּא הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תְּסוֹבְבֶנּוּ, וְעֵת אֲשֶׁר יָסוּר מִנִּי אֹרַח הַחַיִּים הַקְּלָלָה אֲשֶׁר תְּבוֹאֵהוּ, וּמִזֶּה יַשְׂכִּיל לְהָשִׁיב אֶל לִבּוֹ, כִּי זוּלַת מִבְחַן הַבְּרָכָה שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ בַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, לֹא יַצְדִּיק סִבַּת הַקְּלָלָה שֶׁהִיא לְצַד עָזְבוֹ אֶת ה׳.
&lt;b&gt;וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ.&lt;/b&gt; פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁהָרְשָׁעִים לְבָבָם טוֹעֶה, לָזֶה אָמַר ”וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ“ שְׁנֵיהֶם הַטּוֹעִים בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹב. וְאָמְרוֹ ”בְּכָל הַגּוֹיִם“ וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ, בְּכֹחַ טַעֲנַת הֱיוֹתוֹ גּוֹלֶה וְנִדָּח בְּכָל הַגּוֹיִם, וְיֹאמַר לְלִבּוֹ: ”רְאֵה מַה גָּרְמוּ מַעֲשַׂי הָרָעִים“, וְיֵדַע כִּי רַע וָמַר עָזְבוֹ אֶת ה׳. וְהוּא אָמְרוֹ ”וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ“ בְּטַעֲנַת ”כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה׳ שָׁמָּה“, וּכְאִלּוּ אָמַר כַּאֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה׳ בְּכָל הַגּוֹיִם.
&lt;b&gt;וְטַעַם&lt;/b&gt; שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב בְּדֶרֶךְ זֶה, לֶהֱיוֹת שֶׁיִּמְצָא הַמֵּסִית טַעֲנָה לִסְתּוֹר הוֹכָחַת הַגָּלֻיּוֹת, בְּאָמְרוֹ כִּי הֲלֹא כַּמָּה וְכַמָּה מֵהָאֻמּוֹת שֶׁיִּקְרֶה לָהֶם כָּזֶה שֶׁיִּגְלוּ מֵעַל אַדְמָתָם, לָזֶה אָמַר ”בְּכָל הַגּוֹיִם“, כִּי אֵין גָּלוּת כְּגָלוּת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִתְפַּזְּרוּ בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, וְהוּא אָמְרוֹ ”בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה׳ שָׁמָּה“.
==פסוק ב׳==
&lt;b&gt;וְשַׁבְתָּ עַד ה׳ אֱלֹהֶיךָ.&lt;/b&gt; אָמְרוֹ ”וְשַׁבְתָּ“, וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁאָמַר ”וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ“, לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי כִּי ”וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ“ וְגוֹ׳ הוּא טַעֲנַת הַנִּצָּחוֹן לְלִבּוֹ הַטּוֹעֶה, וְזֶה לְעִנְיַן לְהַכִּיר כִּי לֹא טוֹב עָשָׂה, וְהַתְּשׁוּבָה לִפְנֵי ה׳ לְהֵיטִיב דְּרָכָיו הוּא מַאֲמַר ”וְשַׁבְתָּ עַד“.
==פסוק ג׳==
&lt;b&gt;וְשָׁב ה׳ וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; פֵּרוּשׁ, חֶלְקֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנִּשְׁבּוּ מִצַּד מַעֲשֶׂיךָ הָרָעִים שֶׁקָּדְמוּ, יְשִׁיבֵם ה׳ מֵהַשַּׁבַּאי, זֶה כְּנֶגֶד גְּאֻלַּת שִׁבְיַת הַנֶּעְלָם, וּכְנֶגֶד שִׁבְיַת הַנִּגְלֶה אָמַר ”וְשָׁב“ וְגוֹ׳:
==פסוק ו׳==
&lt;b&gt;וּמָל ה׳ אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; יֵשׁ לְהָעִיר, אַחַר שֶׁאָמַר לְמַעְלָה ”וְשַׁבְתָּ עַד ה׳ וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹלוֹ“, מַה מָקוֹם לוֹמַר עוֹד ”וּמָל ה׳“? עוֹד רוֹאַנִי שֶׁאוֹמֵר עוֹד אַחַר כָּךְ ”וְאַתָּה תָשׁוּב“ וְגוֹ׳, שֶׁנִּרְאֶה שֶׁמַּה שֶׁקָּדַם עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לִתְשׁוּבָה, וְזֶה אֵינוֹ, כִּי אַחַר שֶׁמָּל לִבּוֹ לְאַהֲבָה אֶת ה׳ בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ, אֵין לְךָ תְּשׁוּבָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ.
&lt;b&gt;אָכֵן&lt;/b&gt; לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת כִּי תָבֹא ([[דברים כח:טו]]) בֵּין בְּעִנְיַן הַבְּרָכוֹת בֵּין בְּעִנְיַן הַקְּלָלוֹת, שֶׁיֵּשׁ שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים כְּלָלִיּוֹת בְּמִצְווֹת ה׳: אַחַת הִיא עֵסֶק הַתּוֹרָה, שֵׁנִית שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, שְׁלִישִׁית קִיּוּם מִצְווֹת עֲשֵׂה:
&lt;b&gt;לָזֶה&lt;/b&gt; כְּשֶׁבָּא לוֹמַר תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה סִדֵּר שְׁלָשְׁתָּם, כְּנֶגֶד תְּשׁוּבַת תַּלְמוּד תּוֹרָה, אָמַר תְּשׁוּבָה רִאשׁוֹנָה ”וְשַׁבְתָּ עַד ה׳“, וְגָמַר אוֹמֶר ”וְשָׁמַעְתָּ בְקוֹלוֹ“ שֶׁהוּא תַּלְמוּד תּוֹרָה, וְלֹא הִזְכִּיר עִמּוֹ דָּבָר אַחֵר, וְזוֹ הִיא הַתְחָלַת הַתְּשׁוּבָה שֶׁצָּרִיךְ הַשָּׁב עֲשׂוֹת, וְאָמַר כְּנֶגְדָּהּ ”וְשָׁב ה׳ אֶת שְׁבוּתְךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ“ וְגוֹ׳, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[זהר חלק ג עב א|זוהר חלק ג עב.]]) שֶׁבִּזְכוּת עֵסֶק הַתּוֹרָה יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין. גַּם אָמַר ”עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ“ וְגוֹ׳, ”וַיֹּאמֶר ה׳ עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי“ ([[ירמיה ט:יא]]–[[ירמיה ט יב|יב]]), לָזֶה כְּשֶׁיָּשׁוּבוּ לְתַלְמוּד תּוֹרָה יְקַבְּצֵם ה׳ וִיבִיאֵם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ וְגוֹ׳:
&lt;b&gt;וּכְנֶגֶד&lt;/b&gt; שְׁמִירַת מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה אָמַר ”וּמָל ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ“ וְגוֹ׳, וְיָדוּעַ כִּי עָרְלַת הַלֵּב הוּא עֲשׂוֹת רֶשַׁע וְאַהֲבַת הָרֶשַׁע, שֶׁלִּבּוֹ שֶׁל אָדָם מְחַמַּדְתּוֹ, וּכְנֶגְדּוֹ אָמַר ”וּמָל“ וְגוֹ׳ ”לְאַהֲבָה אֶת ה׳“, פֵּרוּשׁ, שֶׁתַּלְבִּישׁ הָאַהֲבָה אֲשֶׁר תִּכֵּן בְּךָ הַתּוֹכֵן בְּרִיאָתְךָ בִּנְעִימוּת יְדִידוּת חִבַּת אֱלֹהֶיךָ, וְיִחֵד שָׂכָר לָזֶה שֶׁיַּהֲפֹךְ ה׳ כָּל הַצָּרוֹת מֵעָלֵינוּ עַל שׂוֹנְאֵינוּ, כְּאָמְרוֹ ”וְנָתַן“ וְגוֹ׳ ”עַל אוֹיְבֶיךָ“ וְגוֹ׳:
&lt;b&gt;וּכְנֶגֶד&lt;/b&gt; קִיּוּם מִצְוֹת עֲשֵׂה, אָמַר ”וְאַתָּה תָשׁוּב וְגוֹ׳ וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו“, הֲרֵי זֶה מִצְוֹת עֲשֵׂה, וְיִחֵד לָהֶם שְׂכַר הַקְרָבַת הַתּוֹעֶלֶת כְּאָמְרוֹ ”וְהוֹתִירְךָ“ וְגוֹ׳ וְיָשׁוּב לָשׂוּשׂ וְגוֹ׳:
==פסוק י״א==
&lt;b&gt;כִּי הַמִּצְוָה וְגוֹ׳ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ ”הַיּוֹם“. עוֹד אָמְרוֹ ”לֹא נִפְלֵאת וְגוֹ׳ וְלֹא רְחוֹקָה“, הֲלֹא בִּכְלַל הַהַפְלָאָה הִיא הַהַרְחָקָה. עוֹד אָמְרוֹ ”וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם“ וְגוֹ׳, בִּשְׁלָמָא אָמְרוֹ ”לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא“ דָּבָר נִמְנָע מֵהַשָּׂגָה, כִּי מִי יַעֲלֶה הַשָּׁמַיְמָה, אֲבָל מֵעֵבֶר לַיָּם הֲלֹא אֳנִיּוֹת יַעַבְרוּ וְיִקָּחוּהָ, הֲגַם שֶׁתִּהְיֶה בְּאִיֵּי הַיָּם הָרְחוֹקִים מְאֹד.
&lt;b&gt;וְאוּלַי&lt;/b&gt; שֶׁיְּכַוֵּן הַכָּתוּב לִשְׁנֵי פְּרָטֵי הַמְּנִיעָה: אֶחָד מִצַּד הַשָּׂגַת יְדִיעַת הַתּוֹרָה עַצְמָהּ, וּשְׁנִיָּה מִצַּד קִיּוּם מִצְוֹתֶיהָ. כְּנֶגֶד מְנִיעַת יְדִיעַת הַתּוֹרָה אָמַר ”לֹא נִפְלֵאת הִיא“ וְגוֹ׳, וְחָזַר וּפֵרֵשׁ מַה הִיא הַהַפְלָאָה וְאָמַר ”לֹא בַשָּׁמַיִם“ וְגוֹ׳, כְּנֶגֶד הֶעְדֵּר הַשָּׂגָתָהּ אָמַר ”לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא“ וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בַּתְּחִלָּה, שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה עָלָה בַשָּׁמַיִם וּלְקָחָהּ לָנוּ, וְהִנֵּה הִיא לְפָנֵינוּ.
&lt;b&gt;וּכְנֶגֶד&lt;/b&gt; מְנִיעַת הַשָּׂגַת קִיּוּם מִצְוֹתֶיהָ אָמַר ”וְלֹא רְחֹקָה“, וְחָזַר וּפֵרֵשׁ מַה הוּא הָרִחוּק, וְאָמַר ”וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא לֵאמֹר“ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, כְּמוֹ שֶׁאֵרַע לְמֹשֶׁה שֶׁהֲגַם שֶׁעָלָה שָׁמַיִם וְהוֹרִיד הַתּוֹרָה, נִמְנְעוּ מִמֶּנּוּ הַשָּׂגַת קִיּוּם מִצְוֹתֶיהָ הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ, שֶׁהֵם כַּמָּה וְכַמָּה כִּמְעַט רוּבֵּי תּוֹרָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן הֵם שֶׁהִשִּׂיגוּ לַעֲבֹר הַיָּם לָבֹא אֶל הָאָרֶץ לְקַיֵּם מִצְוֹתֶיהָ.
&lt;b&gt;וַהֲגַם&lt;/b&gt; שֶׁאָמַר ”מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ“, כָּלַל יַחַד מְנִיעַת הַשָּׂגָתָהּ עִם מְנִיעַת קִיּוּם מִצְוֹתֶיהָ, וּלְעוֹלָם עִקַּר הַדָּבָר שֶׁנִּתְכַּוֵּן אֵלָיו בְּ”מֵעֵבֶר לַיָּם“ הוּא עַל מְנִיעַת קִיּוּם מִצְוֹתֶיהָ.
&lt;b&gt;וְדִקְדֵּק&lt;/b&gt; לוֹמַר ”הַיּוֹם“, פֵּרוּשׁ, בִּזְמַן שֶׁהָיוּ סְמוּכִים לִכָּנֵס בָּאָרֶץ שֶׁאָז הָיָה קָרוֹב אֲלֵיהֶם הַדָּבָר לַעֲשׂוֹת, וְקָרָא לַיַּרְדֵּן יָם לְפִי שֶׁנִּשְׁפָּךְ לְתוֹךְ יָם הַמֶּלַח, כָּאָמוּר בִּיהוֹשֻׁעַ ([[יהושע ג:טז]]): ”וְהַיֹּרְדִים עַל יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח תַּמּוּ נִכְרָתוּ“.
==פסוק י״ט==
&lt;b&gt;הַעִדֹתִי בָכֶם וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; פָּסוּק זֶה מְיֻתָּר, שֶׁהֲרֵי אָמַר בְּסָמוּךְ ”רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב“ וְגוֹ׳ ([[דברים ל:טו]]). עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה שִׁנָּה מִסֵּדֶר שֶׁאָמַר לְמַעְלָה, שֶׁעוֹשֶׂה חֲלֻקַּת הַטּוֹב בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כְּאָמְרוֹ ([[דברים ל:טו]]) ”אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב, אֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע“, וְכָאן אָמַר ”הַחַיִּים וְהַמָּוֶת וְגוֹ׳ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה“. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא אָמַר אֶלָּא ”וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים“, וְלֹא אָמַר ”וְאֶת הַטּוֹב“.
&lt;b&gt;וְנִרְאֶה&lt;/b&gt; בְּהָעִיר, לָמָּה הִפְסִיק בְּמַאֲמַר ”נָתַתִּי לְפָנֶיךָ“ בֵּין מַאֲמַר ”הַחַיִּים וְהַמָּוֶת“ לְמַאֲמַר ”הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה“, שֶׁהָיָה לוֹ לְהַקְדִּים וְלוֹמַר ”נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַחַיִּים“ וְגוֹ׳, אוֹ אַחַר שֶׁיֹּאמַר ”וְהַקְּלָלָה“ יֹאמַר ”נָתַתִּי לְפָנֶיךָ“?
&lt;b&gt;אָכֵן&lt;/b&gt; כַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא לְהָעִיר, כִּי שְׁנֵי יִעוּדִים – אֶחָד טוֹב וְאֶחָד רַע – הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְלָזֶה אָמַר בְּפָסוּק זֶה ”הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ“, פֵּרוּשׁ, שָׂכָר וְעֹנֶשׁ הַנְּתוּנִים לְפָנֶיךָ, פֵּרוּשׁ, בָּעוֹלָם הַזֶּה, הֵם הַחַיִּים וְהַמָּוֶת. אִם יֵיטִיבוּ – יִחְיוּ, וְאִם יַרְשִׁיעוּ – יָמוּתוּ. אֵלּוּ הַשְּׁנַיִם הֵם לְפָנֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה.
&lt;b&gt;וְיֵשׁ&lt;/b&gt; שְׁנַיִם אֲחֵרִים, וְהֵם הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, הֵם יִעוּדִים לָעוֹלָם הַבָּא, וְאֵינָם לְפָנָיו אֶלָּא לְאַחַר מִיתָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ ([[דברים כח:ו]]) ”בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ“, וּלְהֵיפֶךְ אָרוּר הוּא וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[בבא מציעא קז א|בבא מציעא קז.]]) שֶׁמְּדַבֵּר עַל יְצִיאָתוֹ מִן הָעוֹלָם, וְלָזֶה הִפְסִיק בְּמַאֲמַר ”נָתַתִּי לְפָנֶיךָ“ בֵּין שְׁנֵי יִעוּדִים הָרִאשׁוֹנִים לַשְּׁנַיִם הָאַחֲרוֹנִים.
&lt;b&gt;וְלָזֶה&lt;/b&gt; גָּמַר אוֹמֶר ”וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים“, שֶׁהוּא יִעוּד עוֹלָם הַזֶּה, כִּי יִתְקָרֵב לֵב הָאָדָם בְּיוֹתֵר לְמַה שֶׁלְּפָנָיו, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ ([[דברים יא:יג]]) ”וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ וְגוֹ׳ וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם“, הֲרֵי שֶׁלֹּא הִזְכִּיר לְהַטּוֹת לְבַב אֱנוֹשׁ אֶלָּא בַּדְּבָרִים הַנִּגְלִים בָּעוֹלָם הַזֶּה:
&lt;b&gt;כְּמוֹ&lt;/b&gt; כֵן אָמַר כָּאן ”וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים“, פֵּרוּשׁ, יִתְחַיֵּב הַדָּבָר אֲפִלּוּ כְּפִי טֶבַע הַגַּשְׁמִי לִבְחֹר בַּחַיִּים. וַהֲגַם שֶׁבְּפָסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה ([[דברים ל:טו]]) אָמַר ”רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַחַיִּים וְהַטּוֹב“ יַחַד, שָׁם נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר ”לְפָנֶיךָ“ לִבְחֹר בָּהֶם, וְכָאן נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר ”לְפָנֶיךָ“ לוֹמַר מַה שֶׁלְּפָנֶיךָ, וְהֵעִיר עַל זֹאת הַכַּוָּנָה בְּמַה שֶׁסִּדְּרָהּ בְּאֶמְצַע הַיִּעוּדִים כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, גַּם בְּמַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ”וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים“ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי.
==פסוק כ׳==
&lt;b&gt;לְאַהֲבָה אֶת ה׳ וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; מַאֲמָר זֶה סָמוּךְ עִם מַה שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ, שֶׁאָמַר ”לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ“, וְגָמַר אוֹמֶר ”לְאַהֲבָה“ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, שֶׁטַּעַם חֵפֶץ בַּחַיִּים הוּא לְאַהֲבָה אֶת ה׳ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ וְגוֹ׳, וְנָתַן טַעַם ”כִּי הוּא חַיֶּיךָ“, כִּי מַה לָאָדָם חַיִּים אִם לֹא רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעֲשִׂיַּת רְצוֹנוֹ הִיא תְּסוֹבֵב שֶׁיִּדְבַּק הָאָדָם בְּקוֹנוֹ, כְּאָמְרוֹ ”וּלְדָבְקָה בוֹ“, וְזֶה הוּא עַצְמוֹ הַחַיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאֹרֶךְ יָמִים לָעוֹלָם הַבָּא, וְהוּא אָמְרוֹ ”וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ“.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;לָשֶׁבֶת עַל וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; כְּאִלּוּ אָמַר וְלָשֶׁבֶת וְגוֹ׳, וְדָבָר זֶה גַּם כֵּן הוּא מֵהַשָּׂגַת הַשְּׁלֵמוּת, כִּי יְשִׁיבַת הָאָרֶץ הִיא מִצְוָה כּוֹלֶלֶת כָּל הַתּוֹרָה. צֵא וּלְמַד מִמַּאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קיא.) שֶׁכָּל הַהוֹלֵךְ בָּהּ אַרְבַּע אַמּוֹת יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁכֻּלּוֹ חַיִּים.
&lt;b&gt;חסלת פרשת נצבים&lt;/b&gt;</text>
      <sha1>c0eh69qrsev1kc4tc4p3bq0djzbhhne</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור החיים על דברים כז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755636</id>
    <revision>
      <id>3085044</id>
      <parentid>3084646</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T11:19:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Naorius</username>
        <id>46426</id>
      </contributor>
      <origin>3085044</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9712" sha1="1pmz1i643okm6gd2rbz7mz7nrgx4z3p" xml:space="preserve">{{פרשן על פרק|אור החיים|דברים|כו|כז|כח}} 
==פסוק א׳==
&lt;b&gt;וַיְצַו מֹשֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.&lt;/b&gt; טַעַם זִכְרוֹן זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּאן, נִתְכַּוֵּן מֹשֶׁה בָּזֶה מַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[ברכות יט ב|ברכות יט:]]) שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חִלּוּל הַשֵּׁם אֵין חוֹלְקִין כָּבוֹד לָרַב, דִּכְתִיב ([[משלי כא:ל]]) ”אֵין חָכְמָה וְגוֹ׳ לְנֶגֶד ה׳“, וְהוּא אָמְרוֹ ”וַיְצַו מֹשֶׁה“ וּלְפָנָיו שֶׁהוּא רַבָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עָשָׂה שֶׁגַּם הַזְּקֵנִים יְצַוּוּ וְיַזְהִירוּ עַל הַדָּבָר לֵאמֹר ”שָׁמוֹר“ וְגוֹ׳. דִּקְדֵּק לוֹמַר &lt;b&gt;שָׁמוֹר&lt;/b&gt; לְהָעִיר כִּי בְּדָבָר זֶה שֶׁהוּא מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה ([[מכות יג ב|מכות יג:]]) הוּא שֶׁאָמְרוּ אֵין חוֹלְקִין כָּבוֹד לָרַב כַּיָּדוּעַ.
==פסוק ג׳==
&lt;b&gt;לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא.&lt;/b&gt; רַבִּי אַבְרָהָם [[אבן עזרא על דברים כז|אִבְּן עֶזְרָא]] פֵּרֵשׁ: אִם הַחִלּוֹתָ לִשְׁמֹר מִצְווֹתָיו, וְזוֹ מִצְוָה רִאשׁוֹנָה וְכוּ׳, וְ[[רמב&quot;ן על דברים כז|רַמְבַּ״ן]] פֵּרֵשׁ לִרְמֹז אֶל הַתּוֹרָה וְכוּ׳, וְאֵין הַכָּתוּב מִתְיַשֵּׁב לִשְׁנֵי הַפֵּרוּשִׁים. וְיֵשׁ לְהָעִיר עוֹד אָמְרוֹ &lt;b&gt;כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֶיךָ לָךְ&lt;/b&gt;, שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר תֵּבַת ”לָךְ“ אַחַר שֶׁאָמַר ”אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל הָאָרֶץ כַּאֲשֶׁר“ וְגוֹמֵר, הַדָּבָר מוּבָן שֶׁאֲלֵיהֶם הוּא הַדָּבָר.
&lt;b&gt;אָכֵן&lt;/b&gt; כַּוָּנַת הַכָּתוּב, לְפִי שֶׁקָּדַם מַאֲמַר מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל כִּי בִּיאַת הָאָרֶץ לֹא בִּזְכוּת יִשְׂרָאֵל, כְּאָמְרוֹ ([[דברים ט:ה]]) ”לֹא בְצִדְקָתְךָ“ וְגוֹ׳, אֶלָּא ”בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִים וְגוֹ׳ וּלְמַעַן הָקִים“ וְגוֹמֵר. לָזֶה בָּא דְּבָרוֹ כָּאן, כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַמַּעֲשֶׂה הָאָמוּר בָּעִנְיָן תִּהְיֶה בִּיאָתָם לָאָרֶץ בִּזְכוּת עַצְמָם, וּגְזֵרַת הַכָּתוּב הִיא תֵּבַת ”לָךְ“ הָאָמוּר לְבַסּוֹף. וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב ”לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא“, פֵּרוּשׁ תִּהְיֶה בִּיאָתְךָ לָאָרֶץ ”אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳ לָךְ“, פֵּרוּשׁ, לְמַעַן שֶׁאַתָּה רָאוּי וְלֹא תִצְטָרֵךְ לִזְכוּת בְּרִית אָבוֹת, וְהָבֵן:
==פסוק י״ד==
&lt;b&gt;וְעָנוּ הַלְוִיִּם.&lt;/b&gt; פֵּרוּשׁ – וְהִתְחִילוּ, שֶׁהֵם יַתְחִילוּ לְדַבֵּר וְהָעָם יַעֲנוּ אַחֲרֵיהֶם אָמֵן. וְאוּנְקְלוֹס תִּרְגֵּם ”וְיָתִיבוּן“, וְלִדְבָרָיו ”וְעָנוּ הַלְוִיִּם“ תְּשׁוּבָה לְהַעֲמָדַת יִשְׂרָאֵל בְּסֵדֶר זֶה עַל הֶהָרִים, שֶׁהוּא לְהַשְׁמִיעָם אֲמָרוֹת הָאֲמוּרוֹת מִפִּיהֶם ”בָּרוּךְ אֲשֶׁר“ וְגוֹ׳ וְ”אָרוּר אֲשֶׁר“. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם ”וְיַכְרְזוּן לֵוָאֵי“, וְקָשֶׁה לִי הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ”קוֹל רָם“, וְאוּלַי כִּי הַהַכְרָזָה תִּהְיֶה בְּקוֹל, לְבַד הֲרָמַת קוֹל בַּמַּאֲמָר עַצְמוֹ.
==פסוק ט״ו==
&lt;b&gt;וְעָנוּ כָל הָעָם וְאָמְרוּ.&lt;/b&gt; וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ”וְאָמַר כָּל הָעָם“ כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר בְּכָל הָאֲרוּרִים הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן, הֵעִיר ה׳ בָּרִאשׁוֹנָה שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּשְׂרָאֵל יָשִׁיבוּ זֶה, לֹא שֶׁהַלְוִיִּם יִצְטָרְכוּ לוֹמַר ”וְאָמַר כָּל הָעָם“, אֶלָּא דִּבְרֵי הַכָּתוּב הוּא שֶׁמְּצַוֶּה שֶׁיַּעֲנוּ הָעָם וְיֹאמְרוּ אָמֵן, וְאֵין עַל הַלְוִיִּם לוֹמַר ”וְאָמַר כָּל הָעָם“ וְגוֹ׳:
==פסוק ט״ז==
&lt;b&gt;אָרוּר מַקְלֶה וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא בָּחַר מִכָּל הָעֲבֵרוֹת לוֹמַר עֲלֵיהֶם הָאֲרוּרִים אֶלָּא אֵלּוּ. גַּם בַּעֲרָיוֹת לָמָּה לֹא יִחֵד הָאֲרוּרִים אֶלָּא לְאֵלּוּ, וַהֲלֹא יֵשׁ עֲרָיוֹת חֲמוּרִים כְּאֵלּוּ וְהֵם הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ.
וְאוּלַי כִּי לֹא אָמַר כָּאן אֶלָּא הָעֲבֵרוֹת הַטְּמוּנִים וְהַנִּסְתָּרִים, וְלָזֶה רָשַׁם בָּרִאשׁוֹנָה וְאָמַר &lt;b&gt;וְשָׂם בַּסָּתֶר&lt;/b&gt; כִּי הָעוֹשֶׂה בְּדֶרֶךְ שֶׁיִּהְיֶה מִתְגַּלֶּה הִנֵּה נִתְחַיְּבוּ יִשְׂרָאֵל בְּעַרְבוּת זֶה עַל זֶה. וְכֵן מַה שֶׁאָמַר &lt;b&gt;אָרוּר מַקְלֶה&lt;/b&gt; פֵּרוּשׁ שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ קָלוֹן בְּדֶרֶךְ שֶׁאֵינוֹ נִתְפָּס עָלָיו בְּבֵית דִּין שֶׁל מַטָּה. וְכֵן הַשָּׂגַת גְּבוּל הוּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נִכָּר. וְכֵן מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדֶּרֶךְ אֵין רוֹאֶה. וְכֵן הַטָּיַת מִשְׁפַּט הַשְּׁפָלִים. וְכֵן הַבָּא עַל אֵשֶׁת אָבִיו וְעַל הַבְּהֵמָה וְעַל אֲחוֹתוֹ וְחוֹתַנְתּוֹ, כֻּלָּם אֵין הֶרְגֵּשׁ לְזוּלַת הִמָּצְאוֹ עִמָּהֶם לַחְקֹר בּוֹ. וְכֵן מַכֶּה רֵעֵהוּ דִּקְדֵּק לוֹמַר בַּסָּתֶר. וְכֵן לוֹקֵחַ שֹׁחַד וְגוֹ׳, כְּגוֹן שֶׁהָיוּ בֵּית דִּין שָׁקוּל וּבָא אֶחָד וְהִכְרִיעַ בִּסְבָרָתוֹ בִּשְׁבִיל שׁוֹחַד, גַּם זֶה הוּא מִדְּבָרִים הַמְּסוּרִים לַלֵּב וְאֵין הֶרְגֵּשׁ לַזּוּלַת.
וְטַעַם שֶׁכָּתַב &lt;b&gt;אָרוּר שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה&lt;/b&gt; בֵּין אֵשֶׁת אָבִיו לַאֲחוֹתוֹ, לוֹמַר כִּי כָּל כָּךְ מְרֻחָק הַדָּבָר שֶׁל אֵשֶׁת אָב וְאָחוֹת כְּשׁוֹכֵב עִם בְּהֵמָה שֶׁהוּא דָּבָר זָר וּמְתֹעָב לְטֶבַע אֱנוֹשִׁי:
==פסוק כ״ו==
&lt;b&gt;אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים וְגוֹ׳ לַעֲשׂוֹת וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; יֵשׁ בְּמַשְׁמָעוּת הַכָּתוּב שֶׁכַּוָּנָתוֹ לוֹמַר עַל דְּבָרִים הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן, וְיֵשׁ בְּמַשְׁמָעוּתוֹ שֶׁעַל כָּל הַתּוֹרָה הוּא מְדַבֵּר, וְכֵן פֵּרְשׁוּהוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[סוטה לז א|סוטה לז.]]). לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה טַעַם אָמְרוֹ ”יָקִים לַעֲשׂוֹת“, שֶׁאִם הָיָה אוֹמֵר ”אֲשֶׁר לֹא יָקִים“ לְבַד אוֹ ”אֲשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂה“ לֹא הָיְתָה תְּקוּמָה לְשׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי מִי הוּא זֶה שֶׁיּוּכַל לְקַיֵּם אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת, וּמַה גַּם מִי שֶׁאֵין סִפּוּק בְּיָדוֹ לְקַיֵּם, כְּגוֹן אֵין לוֹ שָׂדֶה לְקַיֵּם מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ אוֹ אֵין לוֹ עֶבֶד לְקַיֵּם מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בּוֹ. לָזֶה אָמַר &lt;b&gt;לַעֲשׂוֹת&lt;/b&gt;, פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אָרוּר אֶלָּא מִי שֶׁלֹּא יָקִים עָלָיו לַעֲשׂוֹת כְּשֶׁתַּשִּׂיג יָדוֹ עֲשׂוֹת. וְלָזֶה לֹא אָמַר ”אֲשֶׁר לֹא יָקִים“ אוֹ ”אֲשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂה“ אֶלָּא ”אֲשֶׁר לֹא יָקִים לַעֲשׂוֹת“, פֵּרוּשׁ, יָקִים בְּלִבּוֹ הַדְּבָרִים לַעֲשׂוֹתָם כְּשֶׁתַּשִּׂיג יָדוֹ.</text>
      <sha1>1pmz1i643okm6gd2rbz7mz7nrgx4z3p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור החיים על דברים כח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755638</id>
    <revision>
      <id>3085046</id>
      <parentid>3084044</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T11:25:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Naorius</username>
        <id>46426</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>קישור הציטוטים למקורות</comment>
      <origin>3085046</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="39215" sha1="qovk3cue8h19m9no4a0c9tlwx5618t7" xml:space="preserve">{{פרשן על פרק|אור החיים|דברים|כז|כח|כט}} 
==פסוק א׳==
&lt;b&gt;וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; צָרִיךְ לָדַעַת מְקוֹם גְּזֵרַת הַכָּתוּב, אִם הוּא מַאֲמַר ”וּנְתָנְךָ“ וְגוֹ׳ הָיָה לוֹ לוֹמַר ”יִתֶּנְךָ ה׳“, כִּי מֵאָמְרוֹ ”וּנְתָנְךָ“ מַשְׁמַע שֶׁמּוֹסִיף עַל הַקּוֹדֵם. וְאוּלַי שֶׁגְּזֵרַת הַכָּתוּב הוּא ”תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה׳“, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה יַעֲלֶה בְּמַעֲלוֹת לִזְכּוֹת שֶׁה׳ יְדַבֵּר בּוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ &lt;b&gt;תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה׳ אֱלֹהֶיךָ.&lt;/b&gt; עוֹד יִמָּשֵׁךְ לְךָ מֵהַשְּׁמִיעָה לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת, שֶׁהַתּוֹרָה מַצֶּלֶת מִן הַחֵטְא הָרָמוּז בַּשְּׁמִירָה, גַּם תַּלְמוּד תּוֹרָה גָּדוֹל כֹּחוֹ שֶׁמֵּבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה, וְהוּא אָמְרוֹ &lt;b&gt;וְלַעֲשׂוֹת&lt;/b&gt;, וְעוֹד לְךָ ”וּנְתָנְךָ ה׳ עֶלְיוֹן“ וְגוֹ׳.
וְחוּץ מִדַּרְכֵּנוּ יְכַוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיַּעֲסוֹק בַּתּוֹרָה בְּגֶדֶר מַעֲלָתָם עַל הַדְּבָרִים שֶׁמִּמָּקוֹם קָדוֹשׁ עֶלְיוֹן בָּאוּ, וְהוּא אָמְרוֹ &lt;b&gt;תִּשְׁמַע&lt;/b&gt; פֵּרוּשׁ, תִּהְיֶה שְׁמִיעָתְךָ אוֹתָם כְּפִי עֵרֶךְ הַמְּדַבֵּר אוֹתָם שֶׁהוּא ה׳ אֱלֹהֶיךָ, וְעוֹד &lt;b&gt;לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת&lt;/b&gt; עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[משנה אבות ד ה|אבות ד,ה]]) הַלּוֹמֵד עַל מְנָת לְלַמֵּד מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד וְהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת וְכוּ׳ עַד כָּאן, הֲרֵי שֶׁמּוּבְחָר הַלִּמּוּד הוּא לְקַיֵּם, וְהוּא אָמְרוֹ &lt;b&gt;אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ, שֶׁתִּשְׁמַע לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת.
&lt;b&gt;וּנְתָנְךָ ה׳ עֶלְיוֹן וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; הִנֵּה הָאָדוֹן חִלֵּק יִעוּדֵי הַטּוֹבָה כְּנֶגֶד קִיּוּם הַמִּצְווֹת, כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶׁרָאוּי לוֹ. כְּלָלוּת הַמִּצְווֹת הֵם שְׁלֹשָׁה הָרְשׁוּמִים בְּפָסוּק ”אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע“, וְהֵם: תַּלְמוּד תּוֹרָה, וּשְׁמִירַת לֹא תַעֲשֶׂה, וְקִיּוּם מִצְווֹת עֲשֵׂה. כְּנֶגֶד תַּלְמוּד תּוֹרָה יִעֵד בְּרָכָה ”וּנְתָנְךָ ה׳ עֶלְיוֹן וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגוּךָ“, וּפֵרוּשׁ הַכָּתוּב שֶׁזֶּה יִהְיֶה כְּנֶגֶד שְׂכַר ”אִם שָׁמוֹעַ“ וְגוֹ׳ בְּמַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ”כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה׳ אֱלֹהֶיךָ“, הֲרֵי שֶׁיִּעוּד זֶה הוּא כְּנֶגֶד שְׂכַר תַּלְמוּד תּוֹרָה, וְהוּא גַּם כֵּן מְכֻוָּן אֵלָיו כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה יִשְׁתַּנּוּ לְמַעְלָה מִכָּל הָאֻמּוֹת שֶׁאֵינָם בְּנֵי תּוֹרָה.
וְאָמַר עוֹד &lt;b&gt;וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, נוֹסָף עַל יִעוּד ”וּנְתָנְךָ ה׳ עֶלְיוֹן“ עוֹד לוֹ בְּרָכוֹת אֵלּוּ בִּשְׂכַר תּוֹרָה. וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;וְהִשִּׂיגוּךָ&lt;/b&gt; יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[ילקוט ראובני/ויקרא|ילקוט ראובני פרשת ויקרא]]) כִּי הָאָדוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִדּוֹתָיו רַחֲמִים, עַל הַדּוֹפֵק עַל רַחֲמָיו יְמַלֵּא ה׳ מִשְׁאֲלוֹתָיו לְהָרִיק עָלָיו טוֹבָה כַּאֲשֶׁר יַחְפֹּץ, אֶלָּא שֶׁבְּהַגָּעַת הַטּוֹב הַהוּא לְמַטָּה יִשְׁפְּטוּ סַנְהֶדְרֵי מַעְלָה אִם רָאוּי, אִם אֵינוֹ רָאוּי לֹא יַגִּיעוֹ. לָזֶה אָמַר ”וְהִשִּׂיגוּךָ“ הַבְּרָכוֹת, שֶׁזֶּה הוּא עִקַּר הַהַבְטָחָה שֶׁלֹּא יִתְעַכְּבוּ בְּבָתֵּי דִּינִים שֶׁלְּמַטָּה.
&lt;b&gt;וְהִנֵּה&lt;/b&gt; תִּמְצָא שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת הָאֲמוּרוֹת בָּעִנְיָן הֵם מְכֻוָּנִים כְּנֶגֶד שְׂכַר תַּלְמוּד תּוֹרָה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, אָמְרוֹ &lt;b&gt;בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[עבודה זרה יט ב|עבודה זרה יט:]]) דָּבָר זֶה כָּתוּב בַּתּוֹרָה וְשָׁנוּי בַּנְּבִיאִים וּמְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים כָּל הָעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה נְכָסָיו מֻצְלָחִים.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ&lt;/b&gt;, צֵא וּלְמַד מֵעוֹבֵד אֱדוֹם הַגִּתִּי אֲשֶׁר נִכְנַס אֶצְלוֹ אֲרוֹן הַתּוֹרָה, מַה עָצְמוּ פְּרִי בִטְנוֹ בִּזְמַן מוּעָט, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[ברכות סג ב|ברכות סג:]]) שֶׁאִשְׁתּוֹ וּשְׁמֹנֶה כַּלּוֹתָיו יָלְדוּ כְּאֶחָד שִׁשָּׁה בְּכָרֵס אֶחָד:
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;בָּרוּךְ אַתָּה בְּבוֹאֶךָ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, שֶׁתִּהְיֶה יְצִיאָתוֹ מִן הָעוֹלָם בְּלֹא חֵטְא וְכוּ׳, ([[בבא מציעא קז א|בבא מציעא קז.]]), וְזֶה יִהְיֶה בְּאֶמְצָעוּת תַּלְמוּד תּוֹרָה שֶׁתָּגֵן עָלָיו מֵהַחֵטְא:
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;יִתֵּן ה׳ אֶת אוֹיְבֶיךָ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ ([[דברי הימים ב כ:כב]]) ”וּבְעֵת הֵחֵלּוּ בְרִנָּה נָתַן ה׳ מְאָרְבִים עַל בְּנֵי עַמּוֹן וְהַר שֵׂעִיר וְגוֹ׳ וַיִּנָּגֵפוּ“, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[שמות רבה מז|שמות רבה פמ״ז]]) אֵין רִנָּה אֶלָּא תּוֹרָה.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;יְצַו ה׳ אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, גַּם לֹא סִדֵּר בְּרָכָה זוֹ לְמַעְלָה עִם הַצְלָחוֹת קִנְיְנֵי הַטּוֹבוֹת כִּי שָׁם מְקוֹמָהּ וְלֹא אַחַר מַפֶּלֶת אוֹיֵב, בָּא לְהַבְטִיחַ שֶׁלֹּא יֶאֱרַע לוֹ אֲשֶׁר יֶאֱרַע לְבַעַל הַנֵּס אֲשֶׁר יִתְקַנְּאוּ בּוֹ הַמְּקַטְרְגִים עַל שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ דָּבָר חָדָשׁ וְשִׁמְּשׁוּהוּ עֶלְיוֹנִים וְזֶה הֵפֶךְ הַטֶּבַע, וְצֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֵׂה רָבָא ([[תענית כד ב|תענית כד:]]) שֶׁהוֹרִיד גְּשָׁמִים שֶׁלֹּא בְּעִתָּם וְכַדּוֹמֶה לָזֶה. אֲשֶׁר עַל כֵּן אָמַר סָמוּךְ לְמַאֲמַר &lt;b&gt;יִתֵּן ה׳ אֶת אוֹיְבֶיךָ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ שֶׁזֶּה הוּא נֵס – &lt;b&gt;יְצַו ה׳ אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה&lt;/b&gt;, שֶׁלֹּא יִשְׁלוֹט עַיִן הָרַע בָּהּ. גַּם אָמַר &lt;b&gt;וּבֵרַכְךָ בָּאָרֶץ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יֵאָסְפוּ הָאֻמּוֹת עֲלֵיכֶם לִנְקוֹם נִקְמַת הַנִּגָּפִים כְּמוֹ שֶׁאָמַר יַעֲקֹב לְבָנָיו בְּמַעֲשֵׂה שְׁכֶם ([[בראשית לד:ל]]).
==פסוק ט׳==
&lt;b&gt;יְקִימְךָ ה׳ וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; מִכָּאן עַד ”יִפְתַּח ה׳ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב“ הוּא יִעוּד הַטּוֹב שֶׁכְּנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁרָשַׁם בְּתֵיבַת ”לִשְׁמוֹר“, וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר &lt;b&gt;כִּי תִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ה׳.&lt;/b&gt; וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו&lt;/b&gt; לוֹמַר שֶׁלֹּא צִוָּה ה׳ אֶלָּא עַל הַדְּבָרִים שֶׁהוּא מְרַחֲקָם. וְיִעוּד זֶה מְכֻוָּן הוּא כְּנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, כִּי בְּאֶמְצָעוּת שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם נִשְׁמָר מֵהָעֲבֵרוֹת יִקָּרֵא קָדוֹשׁ, דִּכְתִיב ”קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ“, וּפֵרוּשׁ הַכָּתוּב הַדְּבָרִים שֶׁבָּהֶם יִהְיוּ קְדוֹשִׁים: ”אִישׁ אִמּוֹ וְגוֹ׳ וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי וְגוֹ׳ אַל תִּפְנוּ אֶל“ וְגוֹ׳ וּשְׁאָר אַזְהָרוֹת הָאֲמוּרִים. וְגַם לְדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[ויקרא רבה כד ו|ויקרא רבה כד,ו]]) שֶׁעַל אַזְהָרַת הָעֲרָיוֹת נֶאֱמַר ”קְדוֹשִׁים“, הִנֵּה הִיא בִּכְלַל לִשְׁמוֹר. וְלָזֶה אָמַר כְּנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה ”יְקִימְךָ ה׳ לוֹ לְעַם קָדוֹשׁ“. וְדִקְדֵּק לוֹמַר תֵּיבַת &lt;b&gt;לוֹ&lt;/b&gt; לְהָעִיר שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל בִּמְקוֹם הַמַּלְאָכִים שֶׁבֵּרַר ה׳ לוֹ לַעֲמוֹד לְפָנָיו, שֶׁנִּקְרָאִים קְדוֹשִׁים, דִּכְתִיב ([[דניאל ח:יג]]) ”וַיֹּאמֶר אֶחָד קָדוֹשׁ“. יָקִים ה׳ אוֹתָנוּ בִּמְקוֹמָם לְעַם קָדוֹשׁ וְיִהְיוּ הַמַּלְאָכִים שִׁירַיִים לָהֶם, וְכֵן אָמַר ([[במדבר כג:כג]]) ”כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב“ וְגוֹ׳ ([[במדבר רבה כ כ|במדבר רבה כ,כ]]).
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;”וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ“&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, גַּם זֶה הוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, כִּי כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם שׁוֹמֵר עַצְמוֹ מֵהָעֲבֵרוֹת אֵין צֶלֶם אֱלֹהִים עוֹבֵר מֵעַל פָּנָיו, וְכָל הַנִּבְרָאִים אָדָם וּבְהֵמָה מִזְדַּעְזְעִים מִמֶּנּוּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַמְּתָעֵב מַעֲשָׂיו מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ הַצֶּלֶם, וּכְמַאֲמַר קַיִן ([[בראשית ד:יד]]) ”וְהָיָה כָל מוֹצְאִי“ וְגוֹ׳:
&lt;b&gt;וְהוֹתִירְךָ ה׳ לְטוֹבָה בִּפְרִי בִטְנְךָ.&lt;/b&gt; הֲגַם שֶׁכְּבָר אָמַר לְמַעְלָה ”בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ“, לְפִי שֶׁיִּעוּד הָרִאשׁוֹן הוּא כְּנֶגֶד תַּלְמוּד תּוֹרָה וְיִעוּד זֶה הוּא כְּנֶגֶד שְׁמִירַת הַמִּצְווֹת, לָזֶה הֻצְרַךְ לְפָרֵט שְׂכַר כָּל אֶחָד, שֶׁאֵין אֶחָד נִלְמָד מֵחֲבֵרוֹ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר &lt;b&gt;וְהוֹתִירְךָ ה׳ לְטוֹבָה&lt;/b&gt; וְלֹא אָמַר ”בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ“, לְפִי שֶׁיִּעוּד זֶה הוּא מִדָּה טוֹבָה שֶׁמְּכֻוֶּנֶת כְּנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, וְהַכַּוָּנָה הִיא כִּי לְפִי שֶׁבְּאֶמְצָעוּת שְׁמִירַת הָאָדָם עַצְמוֹ מֵהָעֲבֵרוֹת לֹא יִדְבְּקוּ בּוֹ כּוֹחֵי הָרַע, שֶׁמִּזֶּה יְסֻבַּב שֶׁהַבָּנִים הַיּוֹצְאִים מִמֶּנּוּ יִהְיוּ מִבְּחִינַת הָרַע, וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּאֹרֶךְ בְּפָרָשַׁת וַיְחִי בְּפָסוּק ”רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה“ ([[בראשית מט:ג]]) וְיֶעֶרְבוּ לְךָ הַדְּבָרִים. לָזֶה אָמַר בְּיִעוּד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה &lt;b&gt;וְהוֹתִירְךָ ה׳ לְטוֹבָה בִּפְרִי בִטְנְךָ&lt;/b&gt; שֶׁיִּהְיוּ הַבָּנִים הַנּוֹתָרִים אַחֲרֶיךָ לְמִדָּה טוֹבָה וְלֹא לְמִדָּה רָעָה.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;בִּפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ&lt;/b&gt;, לוֹמַר שֶׁמִּצַּד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה יִתְקַיְּמוּ בְּיָדוֹ שְׁנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ, כְּמוֹ שֶׁיְּעָדָם לִשְׂכַר תַּלְמוּד תּוֹרָה כַּכָּתוּב לְמַעְלָה.
==פסוק י״ב==
&lt;b&gt;יִפְתַּח ה׳ וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; מִכָּאן מַתְחִיל יִעוּד הַטּוֹב שֶׁכְּנֶגֶד מַעֲשֵׂה הַמִּצְווֹת עַד לְבַסּוֹף, וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר &lt;b&gt;כִּי תִשְׁמַע אֶל מִצְווֹת ה׳ אֱלֹהֶיךָ&lt;/b&gt; – אֵלּוּ מִצְווֹת עֲשֵׂה. וְהִנֵּה יִעוּדִים אֵלּוּ הֵם מְכֻוָּנִים כְּנֶגֶד קִיּוּם הַמִּצְווֹת, כִּי עַל יְדֵי הַמִּצְווֹת מִתְפַּתְּחִים צִנּוֹרֵי הַשֶּׁפַע וּמִתְיַחֲדִים הַמִּדּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת.
&lt;b&gt;וְאָמַר יִפְתַּח ה׳&lt;/b&gt; לְךָ בְּכִנּוּי, שֶׁמַּבְטִיחוֹ ה׳ שֶׁיִּפְתַּח לוֹ, פֵּרוּשׁ בִּשְׁבִילוֹ לְבַד. הַכַּוָּנָה, הֲגַם שֶׁיְּסוֹבְבוּ אֲחֵרִים לִסְתֹּם, בְּאֶמְצָעוּת הַצַּדִּיק יִפָּתַח אוֹצַר הַטּוֹב, וְשֵׁם הַטּוֹב הוּא סוֹד הַנָּהָר, וְהוּא סוֹד ([[משלי י כה|משלי י,כה]]) ”צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם“. וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;אֶת הַשָּׁמַיִם&lt;/b&gt; הוּא סוֹד הַשְׁפָּעָה עֶלְיוֹנָה לְמַעְלָה כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה&lt;/b&gt;, הִנֵּה יָדוּעַ שֶׁבִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, הַשֶּׁפַע שֶׁל כָּל הָעוֹלָם בָּא עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִזּוֹן מִתַּמְצִית עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּלְהֵיפֶךְ נִזּוֹנִין יִשְׂרָאֵל מִתַּחַת יְדֵי הָאֻמּוֹת. לָזֶה אָמַר ”וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה“ מִמֶּנּוּ. הֻצְרַךְ לוֹמַר ”וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה“, שֶׁאִם לֹא כֵן אֵין הֶכֵּר לַבְּרָכָה, כִּי דֶּרֶךְ הָעוֹלָם הוּא שֶׁהַגְּדוֹלִים וְהָעֲשִׁירִים לוֹוִים זֶה מִזֶּה, וּלְאַחַר מִכֵּן חוֹזֵר גַּם כֵּן הַמַּלְוֶה וְלוֹוֶה מִמֶּנּוּ. לָזֶה אָמַר &lt;b&gt;וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה&lt;/b&gt;, וּבָזֶה יִהְיֶה הֶכֵּר לְמַאֲמַר ”וְהִלְוִיתָ“.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;וּנְתָנְךָ ה׳ לְרֹאשׁ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת רֹאשׁ הָעוֹלָם שֶׁהוּא אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא לְזָנָב שֶׁהֵם שָׂרֵי מַעְלָה, וּבָזֶה תָּמִיד יִהְיוּ בְּמַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, כְּאָמְרוֹ &lt;b&gt;וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה&lt;/b&gt;, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[מדרש תנחומא ויצא|תנחומא, ויצא]]) בְּפָסוּק ([[ירמיה ל:י]]) ”וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב“ שֶׁרָאָה יַעֲקֹב בַּסֻּלָּם עוֹלִים וְאַחַר כָּךְ יוֹרְדִים, חָשַׁב שֶׁגַּם הוּא כֵן אַחַר שֶׁיַּעֲלֶה יֵרֵד, תַּלְמוּד לוֹמַר ”אַל תִּירָא“ וְגוֹ׳, וְהוּא אָמְרוֹ ”וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה“. הַטַּעַם &lt;b&gt;כִּי תִשְׁמַע&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כְּנֶגֶד מִצְווֹת עֲשֵׂה כְּמוֹ שֶׁגָּמַר אוֹמֶר &lt;b&gt;וְלַעֲשׂוֹת.&lt;/b&gt; וְטַעַם שֶׁלֹּא אָמַר בְּפֵרוּשׁ ”כִּי תַעֲשֶׂה מִצְווֹת“, לְפִי שֶׁיֵּשׁ מִצְווֹת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאֵינָם בְּיַד הָאָדָם לַעֲשׂוֹתָם, לָזֶה אָמַר &lt;b&gt;כִּי תִשְׁמַע וְגוֹ׳ וְלַעֲשׂוֹת&lt;/b&gt;, פֵּרוּשׁ, תְּקַבֵּל עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת. וְטַעַם אָמְרוֹ &lt;b&gt;לִשְׁמֹר&lt;/b&gt; בְּיִעוּד זֶה, בָּא הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ כִּי אֵין יִעוּד לְמִצְווֹת עֲשֵׂה אֶלָּא אַחַר שֶׁהִקְדִּים לָהֶם שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁאִם לֹא כֵן זִבְחֵי רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה, וְכָל מִצְוָה שֶׁעוֹשֶׂה בַּעַל עֲבֵרוֹת שׁוֹרָה עָלֶיהָ סִטְרָא אָחֳרָא וְאֵינָהּ עוֹשָׂה פְּרִי, לָזֶה הִקְדִּים לוֹמַר ”לִשְׁמֹר“ וְאַחַר כָּךְ אָמַר ”וְלַעֲשׂוֹת“ שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה הַמִּצְווֹת שֶׁעָלָיו בָּאוּ הַיִּעוּדִים הַטּוֹבִים הָאֲמוּרִים מִ”וְהוֹתִירְךָ“ עַד סוֹף.
==פסוק ט״ו==
&lt;b&gt;וְהָיָה אִם לֹא תִשְׁמַע וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; הִתְנָה הַכָּתוּב עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: תַּלְמוּד תּוֹרָה, וּשְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, וְקִיּוּם מִצְווֹת עֲשֵׂה, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ שְׁלָשְׁתָּם יַחַד. הַכַּוָּנָה שֶׁהֲגַם שֶׁלָּמַד תּוֹרָה אִם לֹא יִשְׁמֹר, אוֹ אִם יִשְׁמֹר וְלֹא יַעֲשֶׂה, אוֹ אִם יַעֲשֶׂה שְׁנֵיהֶם וְיִבָּטֵל מִתַּלְמוּד תּוֹרָה, יָבוֹאוּ עָלָיו הַקְּלָלוֹת רַחֲמָנָא לִיצְלַן כַּאֲשֶׁר יְבָאֵר מַה שֶׁנּוֹגֵעַ לְכָל אַחַת מֵהֵנָּה עֹנֶשׁ כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְהִתְחִיל בְּעֹנֶשׁ בִּטּוּל תַּלְמוּד תּוֹרָה וְאָמַר &lt;b&gt;אָרוּר אַתָּה בָּעִיר&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ עַד מַאֲמַר ”וְעַד אֲבָדְךָ מַהֵר“, וְגָמַר אוֹמֶר &lt;b&gt;מִפְּנֵי רֹעַ מַעֲלָלֶיךָ אֲשֶׁר עֲזַבְתָּנִי.&lt;/b&gt; הֲרֵי שֶׁהַקְּלָלוֹת הַחֲמוּרוֹת עַד עַתָּה הֵם כְּנֶגֶד עֲזִיבַת הַתּוֹרָה כִּי הָעוֹזֵב תּוֹרָה כְּעוֹזֵב ה׳, וְכֵן תִּמְצָא שֶׁהִקְפִּיד ה׳ כָּל כָּךְ עַל עֲזִיבַת הַתּוֹרָה וְאָמַר ([[ירמיה ט:יא]]) ”עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ וַיֹּאמֶר ה׳ עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי“, וְהוּא אָמְרוֹ כָּאן &lt;b&gt;וְעַד אֲבָדְךָ מַהֵר מִפְּנֵי רֹעַ מַעֲלָלֶיךָ אֲשֶׁר עֲזַבְתָּנִי.&lt;/b&gt;
==פסוק כ״א==
&lt;b&gt;יַדְבֵּק ה׳ וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; עֹנֶשׁ זֶה וּקְלָלוֹת הָאֲמוּרוֹת עַד ”וְאַתָּה תִהְיֶה לְזָנָב“, הֵם כְּנֶגֶד בִּטּוּל מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר &lt;b&gt;וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ &lt;b&gt;כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה׳ לִשְׁמֹר מִצְווֹתָיו&lt;/b&gt;, הֲרֵי שֶׁקְּלָלוֹת הָאֲמוּרוֹת בָּעִנְיָן הֵם עַל בִּטּוּל מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה. וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין בְּכָל הַקְּלָלוֹת שֶׁהֵם רָעוֹת הַנִּמְשָׁכוֹת מֵהָעֲבֵרוֹת. וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;יַדְבֵּק ה׳ בְּךָ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, לְפִי שֶׁהָעוֹבֵר אֲפִלּוּ עֲבֵרָה אַחַת קוֹנֶה לוֹ חֵלֶק רַע שֶׁיִּהְיֶה נִדְבָּק בְּנַפְשׁוֹ לְטַמְּאָהּ, וְהוּא סוֹד תַּחֲלוּאֵי הַנֶּפֶשׁ כַּיָּדוּעַ, וְחֵלֶק הָרַע נִקְרָא דֶּבֶר עַל דֶּרֶךְ אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[שבת פט א#תוספות|תוספות שבת פט. ד״ה תורה]]) בְּפָסוּק ([[חבקוק ג:ה]]) ”לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּבֶר“, שֶׁיְּדַבֵּר עַל ס״מ הָרָשָׁע שֶׁנִּקְרָא דֶּבֶר. וְיָדוּעַ שֶׁכָּל כֹּחוֹת הָרַע הֵם עֲנָפָיו שֶׁל ס״מ וְיִקָּרְאוּ עַל שְׁמוֹ. גַּם קִלְלַת שַׁחֶפֶת וְקַדַּחַת וְכוּ׳ הֵם דְּבָרִים הַמְסוּבָּבִים מֵהָעֲבֵרוֹת, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בַּגְּמָרָא ([[שבת נה א|שבת נה.]]) אָמַר רַבִּי אָמֵי אֵין מִיתָה בְּלֹא חֵטְא וְאֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָווֹן, כִּי הֶעָווֹן יוֹלִיד תַּחֲלוּאִים בַּגּוּף כְּאָמְרוֹ ([[ירמיה ב:יט]]) ”תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ“ וְגוֹ׳.
וְכֵן אָמְרוֹ &lt;b&gt;וְהָיוּ שָׁמֶיךָ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[זוהר חלק א|זוהר ח״א ו:]]) שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הָעֲבֵרוֹת יִסְתַּתְּמוּ פִּתְחֵי הַהַשְׁפָּעוֹת, בְּסוֹד (איוב יד:יא) ”וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ“.
וְכֵן אָמְרוֹ &lt;b&gt;יִתֶּנְךָ ה׳ נִגָּף&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, גַּם זֶה יְסוֹבְבוּ הָעֲבֵרוֹת, כָּרָמוּז בְּפָסוּק ([[קהלת ח ט|קהלת ח,ט]]) ”אֲשֶׁר יִשְׁלֹט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ“, פֵּרוּשׁ, לְסִבַּת הָרַע אֲשֶׁר לוֹ דְּבוּקָה בּוֹ, כָּרָמוּז בְּמַאֲמַר ”יַדְבֵּק ה׳ בְּךָ אֶת הַדָּבֶר“, וְכֵן כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן יְסֻבְּבוּ מִמַּעֲשֵׂה הָרָעָה.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;”וְהָיוּ בְךָ לְאוֹת וּלְמוֹפֵת“&lt;/b&gt; ([[דברים כח:מו]]), כִּי הָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת נִרְשֶׁמֶת עַל מִצְחוֹ.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;וּבְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם.&lt;/b&gt; כִּי נֶפֶשׁ אָדָם רַע עַל יְדֵי שֶׁדְּבוּקִים בָּהּ חֶלְקֵי הַטֻּמְאָה כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, בְּנֵיהֶם אֲשֶׁר יוֹלִידוּ כְּמוֹהֶם יִהְיוּ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בַּאֵר הֵיטֵב דָּבָר זֶה בְּפָרָשַׁת וַיְחִי בְּפָסוּק ”רְאוּבֵן בְּכוֹרִי אַתָּה“ ([[בראשית מט:ג]]). גַּם זֶה הוּא סוֹד מִיתָה שֶׁנִּגְזְרָה עַל אָדָם וְעַל כָּל דּוֹרוֹת הַבָּאִים מִמֶּנּוּ מִטַּעַם שֶׁכָּל הַיּוֹצְאִים מִמֶּנּוּ טָעֲמוּ מָוֶת בְּחֶטְאוֹ, וְהוּא סוֹד עָרְלַת אָדָם. לָזֶה אָמַר &lt;b&gt;וּבְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם&lt;/b&gt;, כִּי כְּשֶׁיִּדְבַּק חֵלֶק הָרַע עִם הָאָדָם יִשְׁתַּלְשֵׁל מִזֶּה לָזֶה עַד עוֹלָם, וְצָרִיךְ עֹצֶם רַב לְנַקּוֹתוֹ מִנַּפְשׁוֹ.
==פסוק מ״ז==
&lt;b&gt;תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; עֹנֶשׁ זֶה וְהַבָּא אַחֲרָיו עַד אָמְרוֹ ”אִם לֹא תִשְׁמֹר“ הוּא כְּנֶגֶד בִּטּוּל מִצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁרָשַׁם בְּפָסוּק ([[דברים כח:נח]]) ”אִם לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת“ וְגוֹ׳; וְאָמַר &lt;b&gt;תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה׳&lt;/b&gt;, פֵּרוּשׁ, לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת אֲשֶׁר צִוְּךָ לַעֲשׂוֹת בְּשִׂמְחָה, לָזֶה ”וְעָבַדְתָּ אֶת אוֹיְבֶיךָ בְּרָעָב וּבְצָמָא“ וְגוֹ׳, אַתָּה פָּרַקְתָּ עֹל הַמִּצְוָה מֵעָלֶיךָ – יִתֵּן אוֹיְבֶיךָ עֹל בַּרְזֶל עַל צַוָּארֶךָ. וָעֳנָשִׁים אֵלּוּ הֵם מְכֻוָּנִים כְּנֶגֶד פְּרִיקַת עֹל מִצְווֹת עֲשֵׂה. אַתָּה שֶׁלֹּא רָצִיתָ לִטְרֹחַ לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל סֵדֶר מַעֲשֵׂה הַמִּצְווֹת, יִשָּׂא ה׳ עָלֶיךָ גּוֹי אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע לְשׁוֹנוֹ וְגוֹ׳, וְכֵן כֻּלָּן.
&lt;b&gt;וְגָמַר&lt;/b&gt; אוֹמֶר &lt;b&gt;אִם לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת&lt;/b&gt;, לְהוֹדִיעַ כִּי עַל קִיּוּם מִצְווֹת עֲשֵׂה הוּא מַעֲנִישׁ, וְכָלַל כָּל מִצְווֹת עֲשֵׂה בְּמִצְוַת הַיִּרְאָה, כִּי הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בִּתְחִלַּת סֵפֶר הַמַּדָּע ([[רמב&quot;ם הלכות יסודי התורה ב|הלכות יסודי התורה פרק ב]]), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְכוּ׳ מִצְוָה לְיִרְאָה וְכוּ׳. וְטַעַם שֶׁלֹּא אָמַר ”אִם לֹא תַעֲשׂוּ“, כָּתַבְתִּי לְמַעְלָה ([[דברים כז:כו]]) טַעַם שֶׁלֹּא יְחַיֵּב לַעֲשׂוֹת בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֶלָּא לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּשֶׁיָּבֹא לְיָדוֹ וּכְשֶׁיַּשִּׂיג לַעֲשׂוֹת.
&lt;b&gt;אוֹ&lt;/b&gt; אֶפְשָׁר שֶׁפָּסוּק זֶה בָּא לוֹמַר עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ ([[ויקרא כו:כג]]) ”וְאִם בְּאֵלֶּה לֹא תִוָּסְרוּ לִי“, פֵּרוּשׁ, שֶׁאִם אַחַר כָּל הָאָמוּר לֹא יִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת וְגוֹ׳ לְיִרְאָה ה׳ הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא, שֶׁאַחַר שֶׁהֵבִיא עָלָיו כָּל הַקְּלָלוֹת יִהְיֶה בְּעֵינָיו נוֹרָא מְאֹד כִּי רָאָה אֲשֶׁר יִסְּרוֹ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר &lt;b&gt;תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת&lt;/b&gt; כְּנֶגֶד מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה וּמִצְווֹת עֲשֵׂה, וְהוֹדִיעַ שֶׁיַּפְלִיא ה׳ עוֹד בּוֹ מַכּוֹת גְּדוֹלוֹת וְכָל הָאָמוּר בָּעִנְיָן.
וְגָמַר אוֹמֶר &lt;b&gt;וְנִשְׁאַרְתֶּם בִּמְתֵי מְעָט וְגוֹ׳ תַּחַת אֲשֶׁר וְגוֹ׳ כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה׳ אֱלֹהֶיךָ&lt;/b&gt; – זֶה כְּנֶגֶד מַה שֶׁלֹּא עָשָׂה תְּשׁוּבָה עַל בִּטּוּל תַּלְמוּד תּוֹרָה. &lt;b&gt;וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ – לְבַל יֹאמַר אָדָם אַחַר שֶׁיָּדַעְנוּ כִּי ה׳ אֱלֹהֵינוּ מִדּוֹתָיו כֻּלָּן מִדּוֹת הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים, מִדּוֹתָיו יִמְנָעוּהוּ מֵהַאֲרִיךְ עוֹד בַּצָּרוֹת וְיִרֶף יָדוֹ. לָזֶה הוֹדִיעַ כִּי שִׂמְחָה הִיא לוֹ כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ וְגוֹ׳, וּכְפִי זֶה אֵין הַטֶּבַע קָץ מֵהַשְּׂמָחוֹת. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה אָמַר הַכָּתוּב ([[משלי יא:י]]) ”בַּאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה“. וְכֵן דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[סנהדרין לט ב|סנהדרין לט:]]) בְּפָסוּק ([[מלכים א כב:לו]]) ”וַתַּעֲבֹר הָרִנָּה“, שֶׁהָיָה בַּאֲבֹד אַחְאָב בֶּן עָמְרִי רִנָּה לִפְנֵי ה׳. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם ”יָשִׂישׂ ה׳“ – יֶחְדֵּי מֵימְרָא דַה׳ עֲלֵיכוֹן עַמְמִין נוּכְרָאִין וְכוּ׳, וְדִקְדֵּק ”יָשִׂישׂ“ פּוֹעַל יוֹצֵא לַאֲחֵרִים. אַף עַל פִּי כֵן פְּשַׁט הַכָּתוּב אֵינָהּ נֶעֱקֶרֶת מִמְּקוֹמָהּ וּכְמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס, אֶלָּא שֶׁיּוֹנָתָן בֶּן עוּזִיאֵל דָּרַשׁ הַכָּתוּב.
&lt;b&gt;וְרָאִיתִי&lt;/b&gt; לְהָעִיר, לָמָּה לֹא נֶאֶמְרוּ נֶחָמוֹת בַּקְּלָלוֹת הָאֵלּוּ כַּסֵּדֶר הָאָמוּר בַּקְּלָלוֹת שֶׁבְּפָרָשַׁת בְּחֻקּוֹתַי ([[ויקרא כו:מב]]–[[ויקרא כו מד|מד]]). גַּם יֵשׁ לְהָעִיר לָמָּה כָּפַל הַקְּלָלוֹת וְלֹא הִסְפִּיק קְלָלוֹת שֶׁאָמַר בְּפָרָשַׁת בְּחֻקּוֹתַי?
&lt;b&gt;וְנִרְאֶה&lt;/b&gt; כִּי הֻצְרַךְ לִכְפּוֹל הַקְּלָלוֹת, לְפִי שֶׁקְּלָלוֹת שֶׁבְּפָרָשַׁת בְּחֻקֹּתַי נֶאֶמְרוּ לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁכֵּן נֶאֶמְרוּ כֻּלָּם בִּלְשׁוֹן רַבִּים מִתְּחִלָּתָם וְעַד סוֹפָם, וְיֵשׁ מָקוֹם לוֹמַר שֶׁאִם חֵלֶק מִיִּשְׂרָאֵל יֵיטִיבוּ מַעֲשֵׂיהֶם אֵין ה׳ מַקְפִּיד עַל חֵלֶק הַמַּרְשִׁיעַ. לָזֶה בָּאוּ קְלָלוֹת הָאֲמוּרִים בְּפָרָשָׁה זוֹ וְנֶאֶמְרוּ כֻּלָּן בִּלְשׁוֹן יָחִיד, וְנִתְכַּוֵּן לְדַבֵּר בֵּין בְּעֵרֶךְ יָחִיד מַמָּשׁ בֵּין בְּעֵרֶךְ חֵלֶק מִיִּשְׂרָאֵל, הֲגַם שֶׁיִּהְיוּ רַבִּים בְּעֵרֶךְ כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל יִתְיַחֵס לָהֶם יָחִיד. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁאָמַר &lt;b&gt;וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל רֹאשְׁךָ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, &lt;b&gt;יִשָּׂא ה׳ עָלֶיךָ גּוֹי מֵרָחוֹק&lt;/b&gt;, זֶה כְּנֶגֶד חֵלֶק מִיִּשְׂרָאֵל, הֲגַם שֶׁהֵם רַבִּים יֹאמַר לָהֶם לְשׁוֹן יָחִיד מִטַּעַם שֶׁכָּתַבְנוּ. וְאָמַר גַּם כֵּן ”אִשָּׁה תְאָרֵשׂ“ וְגוֹ׳, ”בַּיִת תִּבְנֶה“ וְגוֹ׳, סְתָמוֹ בְּיָחִיד מַמָּשׁ.
&lt;b&gt;וּמֵעַתָּה&lt;/b&gt; הִרְוַחְנוּ לָמָּה לֹא נֶאֶמְרָה נֶחָמָה בָּהֶם, כִּי לֹא נֶאֶמְרָה נֶחָמָה אֶלָּא בַּקְּלָלָה שֶׁהֵם לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל, כִּי לֹא יַעַזְבֵם לְכַלּוֹתָם וְשֶׁיִּזְכּוֹר לָהֶם בְּרִית אֲבוֹתָם גַּם יִזְכּוֹר הָאָרֶץ, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַיְּחִידִים מֵהֶם כִּי יַרְשִׁיעוּ – אֵשׁ תֹּאכְלֵם עַד עוֹלָם. וַהֲלֹא תִּמְצָא שֶׁצִּוָּה ה׳ לְאַבֵּד עִיר מִיִּשְׂרָאֵל וּלְשׂוּמָהּ תֵּל עוֹלָם וְהִיא עִיר הַנִּדַּחַת ([[דברים יג:יד]]–[[דברים יג יט|יט]]), וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אָדָם כִּי יַרְשִׁיעַ לַהֲמִיתוֹ בְּבֵית דִּין, וּמַה נֶחָמָה יֵשׁ לָזֶה אַחַר אָבְדוֹ. וְכֵן תִּמְצָא בְּפָרָשַׁת נִצָּבִים כְּשֶׁהִזְכִּיר ה׳ רִשְׁעַת מִשְׁפָּחָה אַחַת וְשֵׁבֶט אָמַר ([[דברים כט:יט]]) ”וּמָחָה ה׳ אֶת שְׁמוֹ“ וְגוֹ׳ וְלֹא הִזְכִּיר נֶחָמָתוֹ, וּכְמוֹ כֵן בַּקְּלָלוֹת הָאֲמוּרִים בְּפָרָשָׁה זוֹ לֶהֱיוֹתָם לִיחִידִים מִיִּשְׂרָאֵל.
וְאַל יִקְשֶׁה בְּעֵינֶיךָ מַה שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹשׁ תֵּיבוֹת בְּפָרָשָׁה זוֹ בִּלְשׁוֹן רַבִּים, כְּאָמְרוֹ &lt;b&gt;וְנִשְׁאַרְתֶּם מְתֵי מִסְפָּר&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;לְהַאֲבִיד אֶתְכֶם&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;וְהִתְמַכַּרְתֶּם&lt;/b&gt;, כִּי אַחַר שֶׁקָּדַם לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן יָחִיד לֹא הִקְפִּיד לִגְמֹר אוֹמֶר בִּלְשׁוֹן רַבִּים, כִּי הַדְּבָרִים מוּבָנִים שֶׁעַל רַבִּים שֶׁבַּיְּחִידִים הוּא אוֹמֵר, וְהָעֵד ”לְאֹיְבֶיךָ“ לְשׁוֹן יָחִיד.
&lt;b&gt;וְאִם&lt;/b&gt; תֹּאמַר: הָיָה לוֹ לוֹמַר קְלָלוֹת שֶׁבִּבְחֻקּוֹתַי בִּלְשׁוֹן יָחִיד וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לִכְפּוֹל קְלָלוֹת אֵלּוּ, שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁלֹּא יַעֲנִישׁ הַכָּתוּב כָּל הָעוֹנֶשׁ הֶחָמוּר אֶלָּא לִיחִידִים אֲבָל לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל לֹא, אוֹ הֲגַם שֶׁנֹּאמַר שֶׁחֶטְאָם גָּדוֹל וְנִלְמַד מֵעוֹנֶשׁ הַיְּחִידִים אֵין לָנוּ הַבְטָחַת הַנֶּחָמָה שֶׁיִּזְכּוֹר ה׳ אֶת בְּרִית הָאָבוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר קְלָלוֹת שֶׁבִּבְחֻקּוֹתַי לוֹמַר שֶׁגַּם הַכְּלָלוּת יֵעָנְשׁוּ כָּזֶה, וְכִי יֵשׁ לָהֶם נֶחָמָה לְבַל יָפֵר ה׳ בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ וְשָׁב אֶת שְׁבוּתֵנוּ.
&lt;b&gt;נִמְצֵינוּ&lt;/b&gt; אוֹמְרִים שֶׁיַּעֲנִישׁ ה׳ עַל בִּטּוּל תַּלְמוּד תּוֹרָה, וְעַל הָעוֹבֵר עַל מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה וְעַל הַמְּבַטֵּל מִצְווֹת עֲשֵׂה. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא ([[מנחות מא א|מנחות מא.]]) שֶׁאֵין מַעֲנִישִׁים עַל עֲשֵׂה אֶלָּא בְּעִדָּן רִיתְחָא, יֵשׁ מִצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶם, כְּגוֹן מִילָה וּפֶסַח. גַּם הַמַּסְכִּים בְּדַעְתּוֹ לִכְפּוֹר בְּמִצְווֹת עֲשֵׂה לְבַל עֲשׂוֹת אוֹתָם – אֶת זֶה יְקַלֵּל ה׳ וִיכִינֵהוּ לְפֻרְעָנוּת כְּכָל הַכָּתוּב.
==פסוק נ״ט==
&lt;b&gt;מַכּוֹת גְּדוֹלוֹת וְנֶאֱמָנוֹת וָחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים.&lt;/b&gt; אָמְרוֹ &lt;b&gt;נֶאֱמָנִים&lt;/b&gt; נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁיַּעֲשׂוּ לָהֶם רְפוּאָה טִבְעִית שֶׁיּוּסְרוּ בָּהּ, אַף עַל פִּי כֵן נֶאֱמָנִים בִּשְׁלִיחוּתָם, מֵהֶם לֹא יָזוּעוּ, עַד בֹּא דְּבַר ה׳ לָסוּר מִמֶּנּוּ.</text>
      <sha1>qovk3cue8h19m9no4a0c9tlwx5618t7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור החיים על דברים כט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755674</id>
    <revision>
      <id>3085048</id>
      <parentid>3084385</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T11:34:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Naorius</username>
        <id>46426</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>קישור הציטוטים למקורות</comment>
      <origin>3085048</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33618" sha1="tjpbnb0xzyn39pcs96xemc6a9emvl1i" xml:space="preserve">{{פרשן על פרק|אור החיים|דברים|כח|כט|ל}} 
==פסוק א׳==
&lt;b&gt;וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; הֲגַם שֶׁעַד עַתָּה הָיָה מְדַבֵּר אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל, הוֹסִיף לְקַבֵּץ הַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַגֵּרִים, כָּאָמוּר בְּסָמוּךְ ”אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם וְגוֹ׳ טַפְּכֶם“ וְגוֹ׳ ([[דברים כט:ט]]).
&lt;b&gt;חסלת פרשת תבא&lt;/b&gt;
==פסוק ט׳==
&lt;b&gt;אַתֶּם נִצָּבִים.&lt;/b&gt; צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת מַאֲמָר זֶה. עוֹד לָמָּה הֻצְרַךְ לְפָרֵט &lt;b&gt;רָאשֵׁיכֶם&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ &lt;b&gt;טַפְּכֶם&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר בְּדֶרֶךְ כְּלָל ”כֻּלְּכֶם“. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת טַעַם הַבְּרִית הַזֶּה, הֲלֹא בְּסָמוּךְ אָמַר ”אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית“ ([[דברים כח:סט]]), וְאִם רָצָה לִכְלֹל גַּם הָאָמוּר בְּפָרָשָׁה זוֹ בִּכְלַל הַבְּרִית, הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים הַדְּבָרִים וְיֹאמַר עַל הַכֹּל ”אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית“.
&lt;b&gt;וְנִרְאֶה&lt;/b&gt; כִּי כַּוָּנַת מֹשֶׁה בִּבְרִית זֶה הוּא לְהַכְנִיסָם בְּעַרְבוּת זֶה עַל זֶה, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל כָּל אֶחָד בְּעַד חֲבֵרוֹ לְבַל יַעֲבֹר פִּי ה׳, וְיִהְיוּ נִתְפָּסִים זֶה בְּעַד זֶה. וְהָעֵד הַנֶּאֱמָן מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ”הַנִּסְתָּרֹת לַה׳ אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ“ וְגוֹ׳ ([[דברים כט:כח]]), הֲרֵי שֶׁעַל הָעַרְבוּת מְדַבֵּר הַכָּתוּב. וְאֵין זֶה הַבְּרִית שֶׁאָמַר בְּסוֹף פָּרָשַׁת תָּבֹא, כִּי אוֹתוֹ בְּרִית הוּא עַל עַצְמָן, וְזֶה שֶׁיִּתְחַיֵּב כָּל אֶחָד עַל אָחִיהוּ הָעִבְרִי כְּפִי הַיְּכֹלֶת שֶׁבְּיַד כָּל אֶחָד.
&lt;b&gt;וּמֵעַתָּה&lt;/b&gt; בָּאנוּ לְהָבִין מַאֲמַר &lt;b&gt;אַתֶּם נִצָּבִים&lt;/b&gt;, שֶׁהַכַּוָּנָה הוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ ([[רות ב:ה]]) ”הַנִּצָּב עַל הַקּוֹצְרִים“ – לְשׁוֹן מִנּוּי. וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;כֻּלְּכֶם&lt;/b&gt; פֵּרוּשׁ, כֻּלָּם יֵשׁ עֲלֵיהֶם עֹל זֶה, כָּל אֶחָד לְפִי מַה שֶׁהוּא, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת ([[שבת נד ב|שבת נד:]]): כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת בְּכָל הָעוֹלָם נִתְפָּס עַל כָּל וְכוּ׳, וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת בְּאַנְשֵׁי עִירוֹ נִתְפָּס עַל אַנְשֵׁי עִירוֹ, וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת בִּבְנֵי בֵיתוֹ נִתְפָּס עַל וְכוּ׳. וְהוּא מַה שֶׁפֵּרַט הַכָּתוּב כָּאן וְאָמַר &lt;b&gt;רָאשֵׁיכֶם&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, שֶׁכָּל אֶחָד יִתְחַיֵּב כְּפִי מַה שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ. &lt;b&gt;רָאשֵׁיכֶם&lt;/b&gt; – הֵם הַגְּדוֹלִים שֶׁבְּכֻלָּן שֶׁיְּכוֹלִין לִמְחוֹת בְּכָל יִשְׂרָאֵל, אֵלּוּ יִתְחַיְּבוּ עַל הַכֹּל. &lt;b&gt;שִׁבְטֵיכֶם&lt;/b&gt; – כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט יִתְחַיֵּב עַל שִׁבְטוֹ. &lt;b&gt;זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם&lt;/b&gt; – כָּל זָקֵן יִתְחַיֵּב עַל מִשְׁפַּחְתּוֹ. &lt;b&gt;כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל&lt;/b&gt; – הֵם הֶהָמוֹן, כָּל אֶחָד יִתְחַיֵּב עַל בְּנֵי בֵיתוֹ. לָזֶה הִפְסִיק הַכָּתוּב כָּאן וְסִדֵּר &lt;b&gt;טַפְּכֶם&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ בִּפְנֵי עַצְמָם, כִּי אֵלּוּ אֲחֵרִים נִתְפָּסִים עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם הָרְשׁוּמִים בַּפָּסוּק שֶׁלְּפָנָיו, כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶׁהוּא, וְאֵין הֵם נִתְפָּסִים עַל אֲחֵרִים, שֶׁהַטַּף אֵינָם בְּנֵי דַעַת, וְהַנָּשִׁים כְּמוֹ כֵן, הַגֵּרִים גַּם כֵּן אֵין לָהֶם לְהִשְׂתָּרֵר עַל יִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[יבמות מה ב|יבמות מה:]]) בַּפָּסוּק ([[דברים יז:טו]]) ”שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ“ וְגוֹ׳, כָּל מְשִׂימוֹת שֶׁאַתָּה שָׂם עָלֶיךָ לֹא יִהְיֶה אֶלָּא מִקֶּרֶב אַחֶיךָ וְלֹא גֵרִים, אֲבָל יִשְׂרָאֵל חַיָּבִין עֲלֵיהֶם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[נידה יג ב|נדה יג:]]): קָשִׁים גֵּרִים לְיִשְׂרָאֵל כַּסַּפַּחַת, וּפֵרְשׁוּהוּ לְפִי שֶׁאֵינָם מְלַמְּדִים אוֹתָם כְּכָל הַצּוֹרֶךְ, הָא לָמַדְתָּ שֶׁנִּתְפָּסִים עֲלֵיהֶם.
&lt;b&gt;עוֹד&lt;/b&gt; רָמַז בְּאָמְרוֹ &lt;b&gt;אַתֶּם נִצָּבִים&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ לִפְנֵי ה׳, לְפִי שֶׁכָּל שֶׁהוּא מְרֻחָק מֵהַקְּדֻשָּׁה קוֹמָתוֹ נְמוּכָה וְרֹאשׁוֹ שְׁפָלָה ([[בראשית רבה יב ו|בראשית רבה יב,ו]]), לָזֶה אָמַר כִּי לִהְיוֹת לִפְנֵי ה׳ נִצְּבוּ וְנָשְׂאוּ רֹאשָׁם.
==פסוק י״א==
&lt;b&gt;לְעָבְרְךָ בִּבְרִית וְגוֹ׳ וּבְאָלָתוֹ.&lt;/b&gt; טַעַם אָמְרוֹ &lt;b&gt;וּבְאָלָתוֹ&lt;/b&gt; וְלֹא הִסְפִּיק ”בִּבְרִית“, יִתְבָּאֵר בְּהָעִיר עוֹד לָמָּה מֵעִיקָרָא הֻצְרַךְ לִבְרִית וְלֹא הִסְפִּיק גְּזֵרַת מֶלֶךְ בְּמוֹרָא הָעֳנָשִׁים הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה. אָכֵן טַעַם הַדָּבָר הוּא לְפִי שֶׁתָּבֹא הַסְּבָרָא לָאָדָם לוֹמַר שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה אַחַת וְהוּא שֶׁיִּמְרֹד בָּעִקָּר וְיֵעָנֵשׁ עֹנֶשׁ אֶחָד עַל עֲבֵרָה אַחַת, וְיוֹתֵר נָכוֹן הוּא לוֹ מֵהֱיוֹת מוֹדֶה בַּה׳ וּבְתוֹרָתוֹ וְיִתְחַיֵּב עַל ל״ו כְּרֵתוֹת וְכַמָּה מִיתוֹת וְעוֹנָשִׁים, אֲשֶׁר עַל כֵּן נִתְחַכֵּם ה׳ וְהֶעֱבִירָם בִּבְרִית לְחַיְּבָם עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט, וּבֵאֵר הַשְּׁבוּעָה שֶׁהוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ שֶׁנִּשְׁבָּעִין לְקַיֵּם כָּל דָּבָר, וְאִם יַעַבְרוּ וִיבַטְּלוּ אֶחָד מֵהֶם תָּבֹא עָלָיו הָאָלָה הַכְּתוּבָה, וְהוּא אָמְרוֹ &lt;b&gt;בִּבְרִית&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ &lt;b&gt;וּבְאָלָתוֹ&lt;/b&gt;, וּמֵעַתָּה הֲגַם שֶׁיַּחְשְׁבוּ לִכְפֹּר בָּעִקָּר לֹא יַסְפִּיק לָהֶם עֹנֶשׁ אֶחָד עַל עָוֹן זֶה וְיִתְחַיְּבוּ עַל כָּל עָוֹן וְעָוֹן כְּכֹל אָלוֹת הַבְּרִית.
==פסוק י״ב==
&lt;b&gt;לְמַעַן הָקִים אֹתְךָ וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; פֵּרוּשׁ, טַעַם שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהַרְבּוֹת בָּעֳנָשִׁים וּבָאָלוֹת הוּא לְמַעַן הָקִים אוֹתְךָ לוֹ לְעָם, וְלֹא תִּכְפְּרוּ בּוֹ כִּי תִּפְחֲדוּ מֵעֹצֶם הָאָלוֹת אֲשֶׁר תִּתְחַיְּבוּ שֶׁתִּכְפְּרוּ בֶּאֱלֹהוּתוֹ, וּבָזֶה תִּתְקַיְּמוּ לְעַם ה׳.
&lt;b&gt;עוֹד&lt;/b&gt; יִרְצֶה לָתֵת טַעַם לִבְרִית הָעַרְבוּת, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם: ”לָמָּה יַעֲשֶׂה ה׳ כֹּה לַעֲבָדָיו לְהַכְבִּיד עֻלָּם לְחַיְּבָם בְּמַעֲשֵׂה הַזּוּלַת?“ לָזֶה אָמַר כִּי אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטוֹבָה, לְמַעַן הָקִים אוֹתְךָ לוֹ לְעָם, פֵּרוּשׁ, שֶׁזּוּלַת זֶה יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹזְרִים לַאֲחוֹרֵיהֶם, הַיּוֹם יִפְשַׁע אֶחָד בְּקַלָּה וּלְמָחָר בַּחֲמוּרָה, וְהָיוּ נִשְׁמָטִים מֵעֲדַת הַקְּדֻשָּׁה מְעַט מְעַט עַד שֶׁיִּפְשַׁע יִשְׂרָאֵל מִהְיוֹת עַם ה׳, וּבְמַה שֶׁעֲשָׂאָם עֲרֵבִים יִתְּנוּ לֵב לְעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה וְיִתְקַיְּמוּ לְעַם סְגֻלָּה. הָא לָמַדְתָּ שֶׁכָּל מַעֲשֵׂה ה׳ אֵינוֹ אֶלָּא לְטוֹבָתֵנוּ לַהֲקִימֵנוּ.
==פסוק י״ג==
&lt;b&gt;וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם וְגוֹ׳ כִּי אֶת אֲשֶׁר וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; קָשֶׁה לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ”וְלֹא אִתְּכֶם“ וְגוֹ׳ וְלֹא הִסְפִּיק בְּאָמְרוֹ ”אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ“ וְגוֹ׳ שֶׁהֵם אוֹתָם שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִמָּהֶם ”וְאֵת אֲשֶׁר“ וְגוֹ׳, וּמוּבָן הַדָּבָר שֶׁלֹּא אִתָּם לְבַדָּם הוּא כּוֹרֵת וְגוֹ׳. אָכֵן כַּוָּנַת הַכְּתוּבִים הוּא שֶׁבָּא לְחַיְּבָם לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם הַבְּרִית וְהָאָלָה וְעַל זַרְעָם הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם עַד עוֹלָם, וְהוּא אָמְרוֹ &lt;b&gt;וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם&lt;/b&gt; פֵּרוּשׁ לְחַיֵּב אֶתְכֶם לְבַד אֲנִי כּוֹרֵת אֶלָּא בֵּין אוֹתָם שֶׁהֵם עִמָּנוּ בֵּין אוֹתָם וְגוֹ׳, וּמֵעַתָּה אִם לֹא הָיָה אוֹמֵר אֶלָּא ”אֶת אֲשֶׁר וְגוֹ׳ וְאֶת אֲשֶׁר וְגוֹ׳ אָנֹכִי כּוֹרֵת“ לֹא הָיָה נִשְׁמָע אֶלָּא שֶׁה׳ מְחַיֵּב גַּם הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם אֲבָל אֵינוֹ מְחַיֵּב אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ עוֹמֵד שָׁם עַל זַרְעָם אַחֲרֵיהֶם, וּמֵאָמְרוֹ ”לֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם“ גִּלָּה כַּוָּנָתוֹ שֶׁבָּאָלָה עַצְמָהּ שֶׁכּוֹרֵת עִם הָעוֹמְדִים שָׁם מוֹסִיף לְחַיְּבָם עַל הַדּוֹרוֹת. וְשִׁעוּר הַכָּתוּב הוּא &lt;b&gt;לֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם&lt;/b&gt; אֲנִי מְחַיֵּב עַל הָאָמוּר אֶלָּא אַף עַל דּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם, וְזֶה לֹא הָיָה נִשְׁמָע אִם לֹא הָיָה אוֹמֵר אֶלָּא ”אֶת אֲשֶׁר וְגוֹ׳ וְאֵת אֲשֶׁר וְגוֹ׳ אָנֹכִי כּוֹרֵת בְּרִית“, שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁהֵם דִּבְרֵי ה׳ עַל הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם לֹא שֶׁיִּתְחַיְּבוּ הָעוֹמְדִים שָׁם לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם בְּעַד הַבָּנִים.
==פסוק ט״ו==
&lt;b&gt;כִּי אַתֶּם יְדַעְתֶּם וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; צָרִיךְ לָדַעַת לְאֵיזֶה דָּבָר נוֹתֵן הַכָּתוּב טַעַם ”כִּי אַתֶּם יְדַעְתֶּם“, וְ[[רמב&quot;ן על דברים כט|רַמְבַּ״ן]] זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ שֶׁהוּא טַעַם לְהָאָמוּר אַחֲרָיו בְּסָמוּךְ ”פֶּן יֵשׁ בָּכֶם“ וְגוֹ׳, וְהוּא קְצָת דֹּחַק לְהַקְדִּים טַעַם לְמַה שֶׁעָתִיד לוֹמַר אַחֲרֵי כֵן. וְאוּלַי שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב בְּסֵדֶר זֶה לְהָעִיר דָּבָר אֶחָד, וְהוּא כִּי לְפִי שֶׁהִצְרִיכָם הַכָּתוּב לְהִכָּנֵס לְחַיֵּב עִמָּהֶם גַּם הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם, יֹאמַר הָאוֹמֵר שֶׁשּׁוּרַת הַדִּין מְנַגֶּדֶת הַדָּבָר, שֶׁהֲרֵי אֵין חָבִין לְאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו ([[כתובות יא א|כתובות יא.]]), וְלֹא תוֹעִיל קַבָּלָה זוֹ שֶׁיְּקַבְּלוּ הָאָבוֹת עַל הַבָּנִים. לָזֶה אָמַר &lt;b&gt;כִּי אַתֶּם יְדַעְתֶּם&lt;/b&gt; וְגוֹמֵר &lt;b&gt;וַתִּרְאוּ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ רְאִיתֶם שֶׁאֵינָם אֶלָּא שֶׁקֶץ וְתוֹעֵבָה, וּמֵעַתָּה אֵינְכֶם אֶלָּא זוֹכִים לָהֶם לְרַחֲקָם מִתּוֹעֲבוֹת הַגּוֹיִם וְלִבְחֹר בֵּאלֹהִים חַיִּים, וִיכוֹלִין אַתֶּם לְחַיְּבָם כְּמוֹתְכֶם. וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לִקְרוֹתָם שִׁקּוּצֵיהֶם וְגִלּוּלֵיהֶם, לוֹמַר שֶׁיָּדְעוּ וְהִשְׂכִּילוּ הַשְׁפָּלָתָם וּמְאִיסוּתָם.
==פסוק י״ז==
&lt;b&gt;פֶּן יֵשׁ בָּכֶם וְגוֹ׳ לָלֶכֶת לַעֲבוֹד וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; כָּאן הִזְהִיר הַכָּתוּב עַל מַחְשֶׁבֶת עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁמַּזְהִיר כְּאָמְרוֹ ”פֶּן“ עַל אֲשֶׁר לְבָבוֹ פוֹנֶה לָלֶכֶת לַעֲבוֹד וְגוֹ׳:
&lt;b&gt;פֶּן יֵשׁ בָּכֶם וְגוֹ׳ שֹׁרֶשׁ וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; צָרִיךְ לָדַעַת מַה הוּא הַשֹּׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְגוֹ׳, אִם חוֹזֵר לַאֲשֶׁר לְבָבוֹ פוֹנֶה וְגוֹ׳ הָאָמוּר בְּסָמוּךְ לֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר ”פֶּן יֵשׁ בָּכֶם“ פַּעַם שְׁנִיָּה, אֶלָּא הָיָה לוֹ לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ”פֶּן יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ וְגוֹ׳ שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה אֲשֶׁר לְבָבוֹ“ וְגוֹ׳. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת הַדְּבָרִים עַצְמָן שֶׁל &lt;b&gt;שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, שֶׁנִּרְאֶה שֶׁאֵינוֹ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה, אֶלָּא שֹׁרֶשׁ. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת בְּרָכָה זוֹ שֶׁמִּתְבָּרֵךְ זֶה הַשֹּׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ בִּלְבָבוֹ בַּמֶּה מִתְבָּרֵךְ. עוֹד אָמְרוֹ ”לֵאמֹר“. עוֹד נְתִינַת טַעַם זֶה שֶׁאוֹמֵר ”כִּי בִּשְׁרִירוּת“ וְגוֹמֵר, וּמַה הוּא אָמְרוֹ ”לְמַעַן“ וְגוֹמֵר?
&lt;b&gt;אָכֵן&lt;/b&gt; כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא לְבַל יַחְשֹׁב אָדָם בְּדַעְתּוֹ לְהָקֵל מֵעָלָיו עֹל הָעֹנֶשׁ, וְיִסְבּוֹר בְּדַעְתּוֹ שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה עָוֶל בָּזֶה, אֶלָּא מִשְׁתַּדֵּל בְּשִׂכְלוֹ לְבַל יִתְחַיֵּב בְּכָל הַקְּלָלוֹת, וּלְעוֹלָם אֵינוֹ חוֹשֵׁב בְּדַעְתּוֹ לַעֲבֹר פִּי ה׳ גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר הַכָּתוּב &lt;b&gt;פֶּן יֵשׁ בָּכֶם שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה&lt;/b&gt;, פֵּרוּשׁ שֶׁעַתָּה אֵינוֹ אֶלָּא שֹׁרֶשׁ, וּמוֹדִיעַ שֶׁמִּמֶּנּוּ יִפְרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר.
וּפֵרַשׁ הַכָּתוּב מַה הוּא הַשֹּׁרֶשׁ וְאָמַר ”וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הָאָלָה“, אָמַר &lt;b&gt;וְהָיָה&lt;/b&gt; לְשׁוֹן שִׂמְחָה כִּי יִשְׂמַח בְּשָׁמְעוֹ שֶׁהַדָּבָר חִיּוּבוֹ הוּא מִצַּד הָאָלָה שֶׁזֶּה יַגִּיד שֶׁזּוּלַת הָאָלָה לֹא יִתְחַיֵּב, &lt;b&gt;וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ&lt;/b&gt; יִבְטַח שֶׁלֹּא תָבֹא עָלָיו הַקְּלָלָה בְּסִבַּת לְבָבוֹ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, &lt;b&gt;לֵאמֹר&lt;/b&gt; פֵּרוּשׁ יֹאמַר שָׁלוֹם יִהְיֶה לִי כִּי בִּשְׁרִירוּת וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ הֲגַם שֶׁיַּשְׁבִּיעֵם מֹשֶׁה וְיַעֲנֶה אָמֵן הוּא יְבַטְּלֶנּוּ בְּלִבּוֹ, וְהָעִקָּר בִּשְׁבוּעָה הוּא הַלֵּב, וּכְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁאָמַר ([[שבועות כו א|שבועות כו.]]) ”הָאָדָם בִּשְׁבוּעָה“ שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ וּפִיו שָׁוִים, וְכָל שֶׁמְּבַטֵּל בְּלִבּוֹ הֲגַם שֶׁמּוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו אֵין אָנוּ הוֹלְכִים אֶלָּא אַחַר מַחְשֶׁבֶת הַלֵּב, וְהוּא אָמְרוֹ &lt;b&gt;כִּי בִּשְׁרִירוּת לִבִּי אֵלֵךְ&lt;/b&gt; כִּי הָעִקָּר שֶׁתָּלוּי בּוֹ עִנְיַן הַשְּׁבוּעָה הוּא הַלֵּב וְלָזֶה כִּנָּה לוֹ הַשְּׁרִירָה, וּבְמַה שֶׁלֹּא יְקַבֵּל הַשְּׁבוּעָה בְּלִבּוֹ לֹא יִתְחַיֵּב כָּל הָעֹנֶשׁ הָאָמוּר בֵּין עַל עַצְמוֹ לֹא יִתְחַיֵּב אֶלָּא עֹנֶשׁ עֲבֵרָה אַחַת כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, בֵּין הַבָּנִים בָּנָיו לֹא יְחַיְּבֵם בְּכֹחַ שְׁבוּעָתוֹ, בֵּין בְּעִנְיַן הָעַרְבוּת עַל הַזּוּלַת, וְהוּא אָמְרוֹ &lt;b&gt;לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה&lt;/b&gt; פֵּרוּשׁ ”סְפוֹת“ לְשׁוֹן כְּרִיתָה, וּפֵרוּשׁ ”רָוָה“ הוּא כִּנּוּי לְרִבּוּי, וּ”צְמֵאָה“ הוּא כִּנּוּי לְמוּעָט, וְהַכַּוָּנָה שֶׁמִּתְחַכֵּם לִכְרוֹת רִבּוּי הָעֹנֶשׁ לַעֲשׂוֹתוֹ מוּעָט בְּמַה שֶׁמְּבַטֵּל בְּלִבּוֹ הַשְּׁבוּעָה.
&lt;b&gt;וְדָבָר&lt;/b&gt; זֶה קְרָאוֹ מֹשֶׁה ”שֹׁרֶשׁ“, שֶׁמִּמֶּנּוּ יִפְרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה. הַטַּעַם כִּי כְּלוּם עִקַּר טַעַם הַשְּׁבוּעָה הוּא, כְּדֵי שֶׁבָּזֶה יִתְחַזֵּק נֶגֶד הַמַּחְטִיא, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ ([[תהלים קיט:קו]]) ”נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה“, וּכְמַעֲשֵׂה בֹּעַז שֶׁנִּשְׁבַּע לְיִצְרוֹ ([[במדבר רבה טו טז|במדבר רבה טו:טז]]). וְלָזֶה אָדָם שֶׁחוֹשֵׁב מַחְשָׁבָה זוֹ הוּא פִּתּוּי בְּחִינַת הָרַע, שֶׁמַּשְׁרִישׁ בּוֹ שֹׁרֶשׁ רַע, כְּדֵי שֶׁאַחַר כֵּן יִהְיֶה נָקֵל לְהַשְׁרִישׁ בְּמֵעָיו שֹׁרֶשׁ רֶשַׁע לְהַתְעִיב מַעֲשָׂיו, וְיֹאמַר אֵלָיו: כְּלוּם הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה, אַתָּה לֹא נִשְׁבַּעְתָּ, קוּם עֲשֵׂה לְךָ אֱלֹהִים וַעֲשֵׂה אֲשֶׁר תִּתְאַוֶּה עֲשׂוֹת.
&lt;b&gt;וְקָרָא&lt;/b&gt; לַמַּעֲשֶׂה הָרָע ”רֹאשׁ וְלַעֲנָה“, לְצַד שֶׁהָעֲבֵירוֹת טַעְמָם רֹאשׁ וְלַעֲנָה, וְהוּא סוֹד טִפָּה מָרָה שֶׁבְּחֶרֶב מַלְאַךְ הַמָּוֶת ([[עבודה זרה כ ב|עבודה זרה כ:]]), שֶׁתִּתְהַוֶּה מֵעֲבֵרוֹת הָאָדָם, בְּסוֹד ”תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ“ ([[ירמיה ב:יט]]), וּלְהֵיפֶךְ בְּמַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּסוֹד ”טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה׳“ ([[תהלים לד:ט]]).
&lt;b&gt;וְיִיחֵד&lt;/b&gt; הַכָּתוּב עוֹנֶשׁ לָזֶה יָתֵר עַל הַמְּקַבְּלִים הַבְּרִית, וְאָמַר ”לֹא יֹאבֶה“ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁה׳ מִדָּתוֹ הִיא לִמְחוֹל וְלִסְלוֹחַ לַעֲוֹנוֹת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁמְחַלִּין פָּנָיו כַּיָּדוּעַ, זֶה הָאִישׁ ”לֹא יֹאבֶה ה׳“. אָמַר לָשׁוֹן זֶה ”לֹא יֹאבֶה“, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁה׳ יַהֲפוֹךְ בּוֹ רְצוֹנוֹ שֶׁסּוֹלֵחַ וְלֹא יֹאבֶה לִסְלוֹחַ. וְהַיּוֹצֵא מִדָּבָר זֶה כְּשֶׁלֹּא יֹאבֶה ה׳ סְלוֹחַ לוֹ, הוּא ”כִּי אָז יֶעְשַׁן אַף ה׳“. אָמְרוֹ ”אָז“, פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁיֶּחֱטָא אַחַר כָּךְ שֶׁפָּרָה רֹאשׁ וְלַעֲנָה, אָז בִּמְקוֹם שֶׁחָשַׁב לְהָקֵל עָנְשׁוֹ, וְנַהֲפוֹךְ הוּא שֶׁיֶּעְשַׁן אַף ה׳ וְקִנְאָתוֹ בָּאִישׁ הַהוּא וְרָבְצָה בּוֹ כָּל הָאָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה.
&lt;b&gt;וְנִמְצָא&lt;/b&gt; כִּי מִלְּבַד שֶׁלֹּא הִרְוִיחַ כְּלוּם בְּמַחְשַׁבְתּוֹ הָרָעָה, שֶׁהֲרֵי כָּל הָרָעָה תְּבוֹאֶנּוּ, עוֹד לוֹ שֶׁתִּרְבֹּץ בּוֹ כָּל הָאָלָה, מַה שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ כֵן אִם יְקַבֵּל הַשְּׁבוּעָה עַתָּה, שֶׁהֲגַם שֶׁיִּתְחַיֵּב בָּהּ בְּבוֹא עָלָיו הָרַע וְיִקְרָא אֶל ה׳ יִסְלַח לוֹ, וְלֹא תִרְבֹּץ בּוֹ כָּל הָאָלָה, כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה מַה שֶׁעָלָיו וְקִבֵּל הָאָלָה עַתָּה, אֶלָּא שֶׁהִתְנַצַּח מִיִּצְרוֹ יְרַחֲמֵהוּ עוֹשֵׂהוּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן אָדָם הַבְּלִיַּעַל שֶׁיְּבַטֵּל הַשְּׁבוּעָה עַתָּה בְּלִבּוֹ שֶׁהוּא מַקְשֶׁה עַצְמוֹ לָדַעַת וְגוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ.
&lt;b&gt;וְהִנֵּה&lt;/b&gt; הֲגַם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בָּאִישׁ הַהוּא, הוּא הַדִּין מִשְׁפָּחָה אוֹ שֵׁבֶט, וּכְמוֹ שֶׁגִּלָּה הַכָּתוּב לְבַסּוֹף כְּאָמְרוֹ ([[דברים כט:כא]]) ”וְאָמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן וְגוֹ׳ וְרָאוּ אֶת מַכּוֹת הָאָרֶץ הַהִיא“ וְגוֹ׳, הֲרֵי כִּי לֹא לְאִישׁ אֶחָד יִחֵד עֹנֶשׁ הָאָמוּר, אֶלָּא גַּם לְרַבִּים אֲשֶׁר יָזְמוּ כָּכָה.
==פסוק כ׳==
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;וּמָחָה ה׳ אֶת שְׁמוֹ מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם.&lt;/b&gt; דַּע כִּי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמוֹת עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יְסוּדָתָם בְּהַרְרֵי קֹדֶשׁ תַּחַת הַשָּׁמַיִם, בְּסוֹד ”הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי“ ([[ישעיה סו:א]]), וְהַנְּשָׁמוֹת הֵם חֲצוּבוֹת מִתַּחַת כִּסֵּא כְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהָבֵן:
&lt;b&gt;וּכְבָר&lt;/b&gt; יָדַעְתָּ סוֹד הַשֵּׁם כִּי הוּא הַנְּשָׁמָה, וּכְמוֹ שֶׁהֶאֱרַכְנוּ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים, וְאָמַר הַכָּתוּב עַל הַמִּשְׁתָּרֵר בִּלְבָבוֹ ”וּמָחָה ה׳ אֶת שְׁמוֹ“, שֶׁהִיא נִשְׁמָתוֹ, מִשָּׁרְשָׁהּ, שֶׁהוּא תַּחַת הַשָּׁמַיִם, וְזוֹ הִיא כְּרִיתוּת הַנֶּפֶשׁ מִשָּׁרְשָׁהּ.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;וְהִבְדִּילוֹ ה׳ לְרָעָה.&lt;/b&gt; קָשֶׁה, אַחַר שֶׁמָּחָה ה׳ אֶת שְׁמוֹ מַה מָקוֹם לְהַבְדָּלָה? אָכֵן לְפִי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ כִּי כָל נִשְׁמוֹת עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֹׁרֶשׁ אֶחָד לָהֶם, כְּאָמְרוֹ ([[ישעיה ס:כב]]) ”נֵצֶר מַטָּעַי“, וּכְמוֹ שֶׁרָמְזוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[ויקרא רבה ד ו|ויקרא רבה ד:ו]]) בְּפָסוּק ”וַיְהִי כָּל נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים נָפֶשׁ“ ([[שמות א:ה]]), שֶׁהֲגַם שֶׁהֵם שִׁבְעִים קְרָאָם נֶפֶשׁ, לְצַד בְּחִינַת הַשֹּׁרֶשׁ. לָזֶה כְּשֶׁאָמַר הַכָּתוּב ”וּמָחָה ה׳ אֶת שְׁמוֹ“, בֵּאֵר הַכָּתוּב שֶׁלֹּא יִשְׁלוֹט עָלָיו חֵלֶק הָרַע לְאַבְּדוֹ לָאִישׁ הַמִּשְׁתָּרֵר בְּלִבּוֹ עַד שֶׁיַּבְדִּילוֹ ה׳, וְיַגְבִּיל הַחֵלֶק שֶׁיִּשְׁלוֹט בּוֹ הָרְצוּעָה רָעָה, כִּי הַקְּלִפָּה הַשּׁוֹלֶטֶת תִּקָּרֵא רָעָה. וְכֵן הִיא מִדַּת ה׳ כְּשֶׁנָּתַן רְשׁוּת לַמְחַבֵּל מַגְבִּיל לוֹ מָקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁלוֹט בּוֹ. וְצֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֵׂה רָבָא ([[תענית כד ב|תענית כד:]]) כְּשֶׁהִטְרִיחַ לַה׳ כִּבְיָכוֹל לַעֲשׂוֹת נֵס שֶׁצִּוָּה עָלָיו אָבִיו לְבַל יִישַׁן בִּמְקוֹמוֹ וְשָׁלְטוּ הַמְּחַבְּלִים בְּמִטָּתוֹ וְלֹא חוּץ מִמֶּנָּה, וְהוּא מִטַּעַם זֶה עַצְמוֹ.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;”מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל“.&lt;/b&gt; לְפִי שֶׁהַנֶּפֶשׁ מִסְתַּבֶּכֶת עִם כָּל הַשְּׁבָטִים, לָזֶה יַבְדִּילֵהוּ מִכֻּלָּם לְבַל תַּגִּיעַ רָעָתוֹ לְזוּלָתוֹ.
&lt;b&gt;אוֹ&lt;/b&gt; יֹאמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ”וְהִבְדִּילוֹ“ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, שֶׁאַחַר שֶׁיִּמְחֶה ה׳ אֶת שְׁמוֹ שֶׁהִיא נִשְׁמָתוֹ, יַבְדִּילוֹ לָרְצוּעָה הָרָעָה, לְהֻמּוֹ וּלְאַבְּדוֹ בְּכוֹסוֹת הַמָּרִים אֲשֶׁר מוּכָנִים לוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ ”כְּכֹל אָלוֹת“ וְגוֹ׳, לוֹמַר שֶׁהָרָעָה שֶׁיִּשְׁלֹט ה׳ עָלָיו, הִיא רָעָה שֶׁכּוֹלֶלֶת כָּל הָאָלוֹת אֲשֶׁר נִתְחַכֵּם הוּא לְהִמָּלֵט מִמֶּנָּה.
==פסוק כ״א==
&lt;b&gt;וְאָמַר הַדּוֹר וְגוֹ׳ וְרָאוּ וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; קָשֶׁה לָמָּה הִקְדִּים הָאֲמִירָה לָרְאִיָּה, שֶׁעָלֶיהָ הֵם אוֹמְרִים, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ”וְרָאוּ הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן וְגוֹ׳ וְהַנָּכְרִי וְגוֹ׳ וְאָמְרוּ“ וְגוֹ׳, וּמַה גַּם שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ”וְאָמַר“ וְגוֹ׳ שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר אַחַר כָּךְ ”וְאָמְרוּ“ וְגוֹ׳. עוֹד לָמָּה הִתְחִיל לְדַבֵּר לְשׁוֹן יָחִיד וְגָמַר אוֹמֶר ”וְאָמְרוּ“ לְשׁוֹן רַבִּים, ”וְאָמְרוּ כָּל הַגּוֹיִם“?
&lt;b&gt;וְנִרְאֶה&lt;/b&gt; שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, ”וְאָמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן“ שֶׁהֵם בְּנֵיכֶם, וְהֻצְרַךְ לְפָרֵט לְפִי שֶׁיֵּשׁ דּוֹרוֹת מֵהָאֻמּוֹת, וְלֹא הוּא בִּלְבַד אָמַר אֶלָּא גַּם ”הַנָּכְרִי אֲשֶׁר יָבֹא“ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ נָכְרִי הַסָּמוּךְ וְגַם הַבָּא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה, וּכְאִלּוּ אָמַר ”וַאֲשֶׁר יָבֹא“ וְגוֹ׳ ”וְרָאוּ“ פֵּרוּשׁ הַנָּכְרִים הָהֵם קָרוֹב וְרָחוֹק ”אֶת מַכּוֹת הָאָרֶץ“ וְגוֹ׳. ”וְאָמְרוּ כָּל הַגּוֹיִם“, גַּם הֵם נוֹסָף עַל מַאֲמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן ”בְּנֵיכֶם“ וְגוֹ׳ ”עַל מֶה עָשָׂה“ וְגוֹ׳. וְהִזְכִּיר ”וְרָאוּ“ בַּנָּכְרִים וְלֹא בַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן בְּנֵיהֶם, לְפִי שֶׁאֵלּוּ מְצוּיִים הֵם בִּמְחוֹז יִשְׂרָאֵל וְרוֹאִים הַנַּעֲשֶׂה, וְלֹא הֻצְרַךְ לוֹמַר בּוֹ ”וְרָאוּ“. וְאָמְרוֹ ”כָּל הַגּוֹיִם“, יוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי הָרוֹאִים יַגִּידוּ לַכֹּל אֶת אֲשֶׁר הִפְלִיא ה׳ עֲשׂוֹת בָּעִיר הַהִיא:
&lt;b&gt;וְכָל&lt;/b&gt; מַאֲמָר זֶה הוּא כְּנֶגֶד חֲלוּקָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁהִזְכִּיר הַכָּתוּב ”פֶּן יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ וְגוֹ׳ אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ שֵׁבֶט וְגוֹ׳ לָלֶכֶת לַעֲבֹד“ וְגוֹ׳, לְפִי שֶׁהַקְּלָלוֹת שֶׁיִּחֵד עַד עַתָּה הָיוּ כְּנֶגֶד חֲלוּקָּה שְׁנִיָּה ”בַּעַל שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה“ וּכְבָר מָחָה אֶת שְׁמוֹ מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם, וּמִכָּאן הוּא מַתְחִיל עֹנֶשׁ הָרִאשׁוֹן ”וְרָאוּ אֶת מַכּוֹת“ וְגוֹ׳.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ וְגוֹ׳&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;וַיֵּלְכוּ וַיַּעַבְדוּ וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; כָּרָשׁוּם בִּתְחִלַּת הַמַּאֲמָר ”לָלֶכֶת לַעֲבֹד“, וְלָזֶה לֹא אָמַר ”וּמָחָה ה׳ אֶת שְׁמָם“, אֶלָּא שִׁמְמוֹן אַרְצָם וּלְהַגְלוֹתָם מֵעַל אַדְמָתָם וְיַשְׁלִיכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת וְגוֹ׳:
==פסוק כ״ח==
&lt;b&gt;הַנִּסְתָּרֹת וְגוֹ׳ וְהַנִּגְלֹת.&lt;/b&gt; פֵּרוּשׁ, הִיא תְּשׁוּבַת יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה, שֶׁהַנִּסְתָּרוֹת לֹא יִתְחַיְּבוּ בָּהֶם, אֲבָל הַנִּגְלוֹת קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם הָעַרְבוּת. וְאָמְרוֹ ”וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם“, כָּאן קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם אַחֲרֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁהִתְנָה מֹשֶׁה בַּפָּסוּק ([[דברים כט:יג]]) ”וְלֹא אִתְּכֶם“ וְגוֹ׳ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ.</text>
      <sha1>tjpbnb0xzyn39pcs96xemc6a9emvl1i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור החיים על דברים ל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755675</id>
    <revision>
      <id>3085050</id>
      <parentid>3084388</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T11:39:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Naorius</username>
        <id>46426</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>קישור הציטוטים למקורות</comment>
      <origin>3085050</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="23221" sha1="c0eh69qrsev1kc4tc4p3bq0djzbhhne" xml:space="preserve">{{פרשן על פרק|אור החיים|דברים|כט|ל|לא}} 
==פסוק א׳==
&lt;b&gt;וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ”כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה“, וְלֹא הִסְפִּיק בְּאָמְרוֹ ”כִּי יָבוֹאוּ עָלֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ“?
&lt;b&gt;וְאוּלַי&lt;/b&gt; שֶׁיְּכַוֵּן עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת ([[ברכות נד א|ברכות נד.]]) חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה, וְהֶעֱמִידוּהוּ בַּגְּמָרָא ([[ברכות ס א|ברכות ס.]]) לְקַבֵּל הָרָעָה בְּשִׂמְחָה כְּדֶרֶךְ שֶׁשָּׂמֵחַ עַל הַטּוֹבָה.
&lt;b&gt;וְהוּא&lt;/b&gt; אָמְרוֹ ”וְהָיָה“, שֶׁהוּא לְשׁוֹן שִׂמְחָה ([[בראשית רבה מב ג|בראשית רבה מב,ג]]), ”כִי יָבוֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים“ – תְּקַבְּלֵם בְּשִׂמְחָה, בְּהַשְׁוָאָה יַחַד הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה. וְאִם הָיָה אוֹמֵר ”כִי יָבוֹאוּ עָלֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ“, הָיָה נִשְׁמָע הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ”וְהָיָה“ שֶׁהוּא הַשִּׂמְחָה ”כִי יָבוֹאוּ עָלֶיךָ הַבְּרָכָה“, וְתֵיבַת ”וְהַקְּלָלָה“ נִמְשֶׁכֶת עִם מַאֲמַר ”אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ“ שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ, וְלֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁחוֹזֵר מַאֲמַר ”וְהָיָה“ גַּם עַל הַקְּלָלָה.
&lt;b&gt;עוֹד&lt;/b&gt; הִצַּצְתִּי וָאֶרְאֶה מַה נָעֲמָה חִבַּת הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר חִבֵּב אֱלֹהֵינוּ אוֹתָנוּ, הֲלֹא תִרְאֶה כִּי בְּזִכְרוֹן הַבְּרָכָה הִגִּיעַ אוֹתָהּ עָלֵינוּ, וְאָמַר ”כִּי יָבוֹאוּ עָלֶיךָ הַבְּרָכָה“, וּבְזִכְרוֹן הַקְּלָלָה אָמַר ”וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ“ וְלֹא ”עָלֶיךָ“, וּלְטַעַם זֶה אָמַר ”אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ“, וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַאֲמַר ”כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה“.
&lt;b&gt;גַּם&lt;/b&gt; אִם הָיָה אוֹמֵר ”כִּי יָבֹאוּ עָלֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ“, הָיִיתִי מְפָרֵשׁ מַאֲמַר ”אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ“ עַל שְׁנֵיהֶם, אֲבָל מֵאָמְרוֹ ”כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה“ גִּלָּה בָּזֶה יִתּוּר ”אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ“, שֶׁבָּא לְהַבְדִּיל בֵּין הַבְּרָכָה לַקְּלָלָה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי. וּלְדֶרֶךְ זֶה אָמְרוֹ ”כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה“ חוֹזֵר אֶל הַבְּרָכָה הָאֲמוּרָה בְּסָמוּךְ לָהּ. וְאַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ אָמְרוֹ ”הַדְּבָרִים“ לְשׁוֹן רַבִּים, וְהַבְּרָכָה לְשׁוֹן יָחִיד, כִּי הַרְבֵּה דְּבָרִים טוֹבִים נִכְלְלוּ בַּבְּרָכָה.
&lt;b&gt;הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה.&lt;/b&gt; פֵּרוּשׁ, לֹא מִבָּעְיָא בְּעוֹד הַטּוֹבָה עֲלֵיהֶם, אִם הִרְשִׁיעוּ וְחָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה שֶׁיִּהְיוּ מְרוּצִּים אֶל ה׳, אֶלָּא אֲפִילוּ אַחַר שֶׁנִּמְאֲסוּ בְּעֵינֵי ה׳ וְשָׁלַח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ וְהִדִּיחָם מֵעַל פָּנָיו, וּלְצַד הַצָּרָה אֲשֶׁר תְּסוֹבְבֵם חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה, כְּאָמְרוֹ ”וַהֲשֵׁבֹתָ וְגוֹ׳ בְּכָל הַגּוֹיִם“, אַף עַל פִּי כֵן יָשִׁיב ה׳ שְׁבוּתָם.
&lt;b&gt;וְיֵשׁ&lt;/b&gt; לְהָעִיר לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר הַבְּרָכָה, כֵּיוָן שֶׁדָּבָר הַסּוֹבֵב הַתְּשׁוּבָה הוּא מוֹרָא הַקְּלָלָה, לֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא ”כִּי יָבֹא עָלֶיךָ הַקְּלָלָה“. וְנִרְאֶה כִּי בָא לְהָעִיר דָּבָר שֶׁבּוֹ יָשִׁיב אֶל לִבּוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וְהוּא כִּי יַשְׂכִּיל בְּהֵטִיבוֹ מַעֲשָׂיו לִפְנֵי ה׳ בָּרוּךְ הוּא הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תְּסוֹבְבֶנּוּ, וְעֵת אֲשֶׁר יָסוּר מִנִּי אֹרַח הַחַיִּים הַקְּלָלָה אֲשֶׁר תְּבוֹאֵהוּ, וּמִזֶּה יַשְׂכִּיל לְהָשִׁיב אֶל לִבּוֹ, כִּי זוּלַת מִבְחַן הַבְּרָכָה שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ בַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, לֹא יַצְדִּיק סִבַּת הַקְּלָלָה שֶׁהִיא לְצַד עָזְבוֹ אֶת ה׳.
&lt;b&gt;וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ.&lt;/b&gt; פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁהָרְשָׁעִים לְבָבָם טוֹעֶה, לָזֶה אָמַר ”וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ“ שְׁנֵיהֶם הַטּוֹעִים בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹב. וְאָמְרוֹ ”בְּכָל הַגּוֹיִם“ וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ, בְּכֹחַ טַעֲנַת הֱיוֹתוֹ גּוֹלֶה וְנִדָּח בְּכָל הַגּוֹיִם, וְיֹאמַר לְלִבּוֹ: ”רְאֵה מַה גָּרְמוּ מַעֲשַׂי הָרָעִים“, וְיֵדַע כִּי רַע וָמַר עָזְבוֹ אֶת ה׳. וְהוּא אָמְרוֹ ”וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ“ בְּטַעֲנַת ”כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה׳ שָׁמָּה“, וּכְאִלּוּ אָמַר כַּאֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה׳ בְּכָל הַגּוֹיִם.
&lt;b&gt;וְטַעַם&lt;/b&gt; שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב בְּדֶרֶךְ זֶה, לֶהֱיוֹת שֶׁיִּמְצָא הַמֵּסִית טַעֲנָה לִסְתּוֹר הוֹכָחַת הַגָּלֻיּוֹת, בְּאָמְרוֹ כִּי הֲלֹא כַּמָּה וְכַמָּה מֵהָאֻמּוֹת שֶׁיִּקְרֶה לָהֶם כָּזֶה שֶׁיִּגְלוּ מֵעַל אַדְמָתָם, לָזֶה אָמַר ”בְּכָל הַגּוֹיִם“, כִּי אֵין גָּלוּת כְּגָלוּת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִתְפַּזְּרוּ בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, וְהוּא אָמְרוֹ ”בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה׳ שָׁמָּה“.
==פסוק ב׳==
&lt;b&gt;וְשַׁבְתָּ עַד ה׳ אֱלֹהֶיךָ.&lt;/b&gt; אָמְרוֹ ”וְשַׁבְתָּ“, וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁאָמַר ”וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ“, לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי כִּי ”וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ“ וְגוֹ׳ הוּא טַעֲנַת הַנִּצָּחוֹן לְלִבּוֹ הַטּוֹעֶה, וְזֶה לְעִנְיַן לְהַכִּיר כִּי לֹא טוֹב עָשָׂה, וְהַתְּשׁוּבָה לִפְנֵי ה׳ לְהֵיטִיב דְּרָכָיו הוּא מַאֲמַר ”וְשַׁבְתָּ עַד“.
==פסוק ג׳==
&lt;b&gt;וְשָׁב ה׳ וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; פֵּרוּשׁ, חֶלְקֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנִּשְׁבּוּ מִצַּד מַעֲשֶׂיךָ הָרָעִים שֶׁקָּדְמוּ, יְשִׁיבֵם ה׳ מֵהַשַּׁבַּאי, זֶה כְּנֶגֶד גְּאֻלַּת שִׁבְיַת הַנֶּעְלָם, וּכְנֶגֶד שִׁבְיַת הַנִּגְלֶה אָמַר ”וְשָׁב“ וְגוֹ׳:
==פסוק ו׳==
&lt;b&gt;וּמָל ה׳ אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; יֵשׁ לְהָעִיר, אַחַר שֶׁאָמַר לְמַעְלָה ”וְשַׁבְתָּ עַד ה׳ וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹלוֹ“, מַה מָקוֹם לוֹמַר עוֹד ”וּמָל ה׳“? עוֹד רוֹאַנִי שֶׁאוֹמֵר עוֹד אַחַר כָּךְ ”וְאַתָּה תָשׁוּב“ וְגוֹ׳, שֶׁנִּרְאֶה שֶׁמַּה שֶׁקָּדַם עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לִתְשׁוּבָה, וְזֶה אֵינוֹ, כִּי אַחַר שֶׁמָּל לִבּוֹ לְאַהֲבָה אֶת ה׳ בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ, אֵין לְךָ תְּשׁוּבָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ.
&lt;b&gt;אָכֵן&lt;/b&gt; לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת כִּי תָבֹא ([[דברים כח:טו]]) בֵּין בְּעִנְיַן הַבְּרָכוֹת בֵּין בְּעִנְיַן הַקְּלָלוֹת, שֶׁיֵּשׁ שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים כְּלָלִיּוֹת בְּמִצְווֹת ה׳: אַחַת הִיא עֵסֶק הַתּוֹרָה, שֵׁנִית שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, שְׁלִישִׁית קִיּוּם מִצְווֹת עֲשֵׂה:
&lt;b&gt;לָזֶה&lt;/b&gt; כְּשֶׁבָּא לוֹמַר תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה סִדֵּר שְׁלָשְׁתָּם, כְּנֶגֶד תְּשׁוּבַת תַּלְמוּד תּוֹרָה, אָמַר תְּשׁוּבָה רִאשׁוֹנָה ”וְשַׁבְתָּ עַד ה׳“, וְגָמַר אוֹמֶר ”וְשָׁמַעְתָּ בְקוֹלוֹ“ שֶׁהוּא תַּלְמוּד תּוֹרָה, וְלֹא הִזְכִּיר עִמּוֹ דָּבָר אַחֵר, וְזוֹ הִיא הַתְחָלַת הַתְּשׁוּבָה שֶׁצָּרִיךְ הַשָּׁב עֲשׂוֹת, וְאָמַר כְּנֶגְדָּהּ ”וְשָׁב ה׳ אֶת שְׁבוּתְךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ“ וְגוֹ׳, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[זהר חלק ג עב א|זוהר חלק ג עב.]]) שֶׁבִּזְכוּת עֵסֶק הַתּוֹרָה יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין. גַּם אָמַר ”עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ“ וְגוֹ׳, ”וַיֹּאמֶר ה׳ עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי“ ([[ירמיה ט:יא]]–[[ירמיה ט יב|יב]]), לָזֶה כְּשֶׁיָּשׁוּבוּ לְתַלְמוּד תּוֹרָה יְקַבְּצֵם ה׳ וִיבִיאֵם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ וְגוֹ׳:
&lt;b&gt;וּכְנֶגֶד&lt;/b&gt; שְׁמִירַת מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה אָמַר ”וּמָל ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ“ וְגוֹ׳, וְיָדוּעַ כִּי עָרְלַת הַלֵּב הוּא עֲשׂוֹת רֶשַׁע וְאַהֲבַת הָרֶשַׁע, שֶׁלִּבּוֹ שֶׁל אָדָם מְחַמַּדְתּוֹ, וּכְנֶגְדּוֹ אָמַר ”וּמָל“ וְגוֹ׳ ”לְאַהֲבָה אֶת ה׳“, פֵּרוּשׁ, שֶׁתַּלְבִּישׁ הָאַהֲבָה אֲשֶׁר תִּכֵּן בְּךָ הַתּוֹכֵן בְּרִיאָתְךָ בִּנְעִימוּת יְדִידוּת חִבַּת אֱלֹהֶיךָ, וְיִחֵד שָׂכָר לָזֶה שֶׁיַּהֲפֹךְ ה׳ כָּל הַצָּרוֹת מֵעָלֵינוּ עַל שׂוֹנְאֵינוּ, כְּאָמְרוֹ ”וְנָתַן“ וְגוֹ׳ ”עַל אוֹיְבֶיךָ“ וְגוֹ׳:
&lt;b&gt;וּכְנֶגֶד&lt;/b&gt; קִיּוּם מִצְוֹת עֲשֵׂה, אָמַר ”וְאַתָּה תָשׁוּב וְגוֹ׳ וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו“, הֲרֵי זֶה מִצְוֹת עֲשֵׂה, וְיִחֵד לָהֶם שְׂכַר הַקְרָבַת הַתּוֹעֶלֶת כְּאָמְרוֹ ”וְהוֹתִירְךָ“ וְגוֹ׳ וְיָשׁוּב לָשׂוּשׂ וְגוֹ׳:
==פסוק י״א==
&lt;b&gt;כִּי הַמִּצְוָה וְגוֹ׳ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ ”הַיּוֹם“. עוֹד אָמְרוֹ ”לֹא נִפְלֵאת וְגוֹ׳ וְלֹא רְחוֹקָה“, הֲלֹא בִּכְלַל הַהַפְלָאָה הִיא הַהַרְחָקָה. עוֹד אָמְרוֹ ”וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם“ וְגוֹ׳, בִּשְׁלָמָא אָמְרוֹ ”לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא“ דָּבָר נִמְנָע מֵהַשָּׂגָה, כִּי מִי יַעֲלֶה הַשָּׁמַיְמָה, אֲבָל מֵעֵבֶר לַיָּם הֲלֹא אֳנִיּוֹת יַעַבְרוּ וְיִקָּחוּהָ, הֲגַם שֶׁתִּהְיֶה בְּאִיֵּי הַיָּם הָרְחוֹקִים מְאֹד.
&lt;b&gt;וְאוּלַי&lt;/b&gt; שֶׁיְּכַוֵּן הַכָּתוּב לִשְׁנֵי פְּרָטֵי הַמְּנִיעָה: אֶחָד מִצַּד הַשָּׂגַת יְדִיעַת הַתּוֹרָה עַצְמָהּ, וּשְׁנִיָּה מִצַּד קִיּוּם מִצְוֹתֶיהָ. כְּנֶגֶד מְנִיעַת יְדִיעַת הַתּוֹרָה אָמַר ”לֹא נִפְלֵאת הִיא“ וְגוֹ׳, וְחָזַר וּפֵרֵשׁ מַה הִיא הַהַפְלָאָה וְאָמַר ”לֹא בַשָּׁמַיִם“ וְגוֹ׳, כְּנֶגֶד הֶעְדֵּר הַשָּׂגָתָהּ אָמַר ”לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא“ וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בַּתְּחִלָּה, שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה עָלָה בַשָּׁמַיִם וּלְקָחָהּ לָנוּ, וְהִנֵּה הִיא לְפָנֵינוּ.
&lt;b&gt;וּכְנֶגֶד&lt;/b&gt; מְנִיעַת הַשָּׂגַת קִיּוּם מִצְוֹתֶיהָ אָמַר ”וְלֹא רְחֹקָה“, וְחָזַר וּפֵרֵשׁ מַה הוּא הָרִחוּק, וְאָמַר ”וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא לֵאמֹר“ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, כְּמוֹ שֶׁאֵרַע לְמֹשֶׁה שֶׁהֲגַם שֶׁעָלָה שָׁמַיִם וְהוֹרִיד הַתּוֹרָה, נִמְנְעוּ מִמֶּנּוּ הַשָּׂגַת קִיּוּם מִצְוֹתֶיהָ הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ, שֶׁהֵם כַּמָּה וְכַמָּה כִּמְעַט רוּבֵּי תּוֹרָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן הֵם שֶׁהִשִּׂיגוּ לַעֲבֹר הַיָּם לָבֹא אֶל הָאָרֶץ לְקַיֵּם מִצְוֹתֶיהָ.
&lt;b&gt;וַהֲגַם&lt;/b&gt; שֶׁאָמַר ”מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ“, כָּלַל יַחַד מְנִיעַת הַשָּׂגָתָהּ עִם מְנִיעַת קִיּוּם מִצְוֹתֶיהָ, וּלְעוֹלָם עִקַּר הַדָּבָר שֶׁנִּתְכַּוֵּן אֵלָיו בְּ”מֵעֵבֶר לַיָּם“ הוּא עַל מְנִיעַת קִיּוּם מִצְוֹתֶיהָ.
&lt;b&gt;וְדִקְדֵּק&lt;/b&gt; לוֹמַר ”הַיּוֹם“, פֵּרוּשׁ, בִּזְמַן שֶׁהָיוּ סְמוּכִים לִכָּנֵס בָּאָרֶץ שֶׁאָז הָיָה קָרוֹב אֲלֵיהֶם הַדָּבָר לַעֲשׂוֹת, וְקָרָא לַיַּרְדֵּן יָם לְפִי שֶׁנִּשְׁפָּךְ לְתוֹךְ יָם הַמֶּלַח, כָּאָמוּר בִּיהוֹשֻׁעַ ([[יהושע ג:טז]]): ”וְהַיֹּרְדִים עַל יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח תַּמּוּ נִכְרָתוּ“.
==פסוק י״ט==
&lt;b&gt;הַעִדֹתִי בָכֶם וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; פָּסוּק זֶה מְיֻתָּר, שֶׁהֲרֵי אָמַר בְּסָמוּךְ ”רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב“ וְגוֹ׳ ([[דברים ל:טו]]). עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה שִׁנָּה מִסֵּדֶר שֶׁאָמַר לְמַעְלָה, שֶׁעוֹשֶׂה חֲלֻקַּת הַטּוֹב בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כְּאָמְרוֹ ([[דברים ל:טו]]) ”אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב, אֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע“, וְכָאן אָמַר ”הַחַיִּים וְהַמָּוֶת וְגוֹ׳ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה“. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא אָמַר אֶלָּא ”וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים“, וְלֹא אָמַר ”וְאֶת הַטּוֹב“.
&lt;b&gt;וְנִרְאֶה&lt;/b&gt; בְּהָעִיר, לָמָּה הִפְסִיק בְּמַאֲמַר ”נָתַתִּי לְפָנֶיךָ“ בֵּין מַאֲמַר ”הַחַיִּים וְהַמָּוֶת“ לְמַאֲמַר ”הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה“, שֶׁהָיָה לוֹ לְהַקְדִּים וְלוֹמַר ”נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַחַיִּים“ וְגוֹ׳, אוֹ אַחַר שֶׁיֹּאמַר ”וְהַקְּלָלָה“ יֹאמַר ”נָתַתִּי לְפָנֶיךָ“?
&lt;b&gt;אָכֵן&lt;/b&gt; כַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא לְהָעִיר, כִּי שְׁנֵי יִעוּדִים – אֶחָד טוֹב וְאֶחָד רַע – הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְלָזֶה אָמַר בְּפָסוּק זֶה ”הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ“, פֵּרוּשׁ, שָׂכָר וְעֹנֶשׁ הַנְּתוּנִים לְפָנֶיךָ, פֵּרוּשׁ, בָּעוֹלָם הַזֶּה, הֵם הַחַיִּים וְהַמָּוֶת. אִם יֵיטִיבוּ – יִחְיוּ, וְאִם יַרְשִׁיעוּ – יָמוּתוּ. אֵלּוּ הַשְּׁנַיִם הֵם לְפָנֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה.
&lt;b&gt;וְיֵשׁ&lt;/b&gt; שְׁנַיִם אֲחֵרִים, וְהֵם הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, הֵם יִעוּדִים לָעוֹלָם הַבָּא, וְאֵינָם לְפָנָיו אֶלָּא לְאַחַר מִיתָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ ([[דברים כח:ו]]) ”בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ“, וּלְהֵיפֶךְ אָרוּר הוּא וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[בבא מציעא קז א|בבא מציעא קז.]]) שֶׁמְּדַבֵּר עַל יְצִיאָתוֹ מִן הָעוֹלָם, וְלָזֶה הִפְסִיק בְּמַאֲמַר ”נָתַתִּי לְפָנֶיךָ“ בֵּין שְׁנֵי יִעוּדִים הָרִאשׁוֹנִים לַשְּׁנַיִם הָאַחֲרוֹנִים.
&lt;b&gt;וְלָזֶה&lt;/b&gt; גָּמַר אוֹמֶר ”וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים“, שֶׁהוּא יִעוּד עוֹלָם הַזֶּה, כִּי יִתְקָרֵב לֵב הָאָדָם בְּיוֹתֵר לְמַה שֶׁלְּפָנָיו, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ ([[דברים יא:יג]]) ”וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ וְגוֹ׳ וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם“, הֲרֵי שֶׁלֹּא הִזְכִּיר לְהַטּוֹת לְבַב אֱנוֹשׁ אֶלָּא בַּדְּבָרִים הַנִּגְלִים בָּעוֹלָם הַזֶּה:
&lt;b&gt;כְּמוֹ&lt;/b&gt; כֵן אָמַר כָּאן ”וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים“, פֵּרוּשׁ, יִתְחַיֵּב הַדָּבָר אֲפִלּוּ כְּפִי טֶבַע הַגַּשְׁמִי לִבְחֹר בַּחַיִּים. וַהֲגַם שֶׁבְּפָסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה ([[דברים ל:טו]]) אָמַר ”רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַחַיִּים וְהַטּוֹב“ יַחַד, שָׁם נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר ”לְפָנֶיךָ“ לִבְחֹר בָּהֶם, וְכָאן נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר ”לְפָנֶיךָ“ לוֹמַר מַה שֶׁלְּפָנֶיךָ, וְהֵעִיר עַל זֹאת הַכַּוָּנָה בְּמַה שֶׁסִּדְּרָהּ בְּאֶמְצַע הַיִּעוּדִים כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, גַּם בְּמַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ”וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים“ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי.
==פסוק כ׳==
&lt;b&gt;לְאַהֲבָה אֶת ה׳ וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; מַאֲמָר זֶה סָמוּךְ עִם מַה שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ, שֶׁאָמַר ”לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ“, וְגָמַר אוֹמֶר ”לְאַהֲבָה“ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, שֶׁטַּעַם חֵפֶץ בַּחַיִּים הוּא לְאַהֲבָה אֶת ה׳ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ וְגוֹ׳, וְנָתַן טַעַם ”כִּי הוּא חַיֶּיךָ“, כִּי מַה לָאָדָם חַיִּים אִם לֹא רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעֲשִׂיַּת רְצוֹנוֹ הִיא תְּסוֹבֵב שֶׁיִּדְבַּק הָאָדָם בְּקוֹנוֹ, כְּאָמְרוֹ ”וּלְדָבְקָה בוֹ“, וְזֶה הוּא עַצְמוֹ הַחַיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאֹרֶךְ יָמִים לָעוֹלָם הַבָּא, וְהוּא אָמְרוֹ ”וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ“.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;לָשֶׁבֶת עַל וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; כְּאִלּוּ אָמַר וְלָשֶׁבֶת וְגוֹ׳, וְדָבָר זֶה גַּם כֵּן הוּא מֵהַשָּׂגַת הַשְּׁלֵמוּת, כִּי יְשִׁיבַת הָאָרֶץ הִיא מִצְוָה כּוֹלֶלֶת כָּל הַתּוֹרָה. צֵא וּלְמַד מִמַּאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קיא.) שֶׁכָּל הַהוֹלֵךְ בָּהּ אַרְבַּע אַמּוֹת יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁכֻּלּוֹ חַיִּים.
&lt;b&gt;חסלת פרשת נצבים&lt;/b&gt;</text>
      <sha1>c0eh69qrsev1kc4tc4p3bq0djzbhhne</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טוב הארץ/משנה כלים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755695</id>
    <revision>
      <id>3084911</id>
      <parentid>3084791</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T04:24:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3084911</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15793" sha1="nkipnguybf239gii0kukdchwfctowes" xml:space="preserve">

__TOC__

'''משנה דמסכת כלים'''

'''עשר קדושות הן. ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות. ומה היא קדושתה? שמביאין ממנה העומר והביכורים ושתי הלחם. מה שאין מביאין כן מכל הארצות'''

אש&quot;ר ד&quot;רכו נס&quot;תרה י&quot;אציל שפ&quot;ע דע&quot;ת י&quot;שרה עלי, להבין ולהשכיל סתרי המשנה הזאת על אמתתה כי ארוכה מארץ מדה, וזה החלי בעזרת אלי.

'''הנה''' נודע מה שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש ביאור המלכים, {{ש}}
שכאשר יצא כל האצילות מבחינת שם {{גמט|ב&quot;ן}} לבד והיה כולל עתיק ואריך אנפין ואבא ואמא וזעיר ונוקביה, ואז יצאו תחלה כל הכלים שלהם זה תחת זה עד סיום עולם האצילות. ואחר כך יצאו האורות ד{{גמט|ב&quot;ן}} - כל פרטי האצילות. {{ש}}
ויצא תחילה כתר דעתיק דאצילות, ובו נכללים כל האורות. ונתקיים. ואחר כך יצא חכמה דעתיק בכלי לו, ובו כוללים כל שאר האורות. ונתקיים. ואחר כך יצאה בינה דעתיק, ובה כלולים כל שאר האורות. ונתקיימה.{{ש}}
ואחר כך יצאו שבעת תחתונות דעתיק מהדעת ולמטה - כל אחד בכלי שלו, ובו כלולים כל שאר האורות. והיה נשבר; וירד פנימיות הכלי בבריאה, ותיכוניות הכלי יותר למטה ביצירה, וחיצוניות הכלי בעשיה. ואחר כך האור ההוא נשאר בלא כלי. 

ושאר האורות ירדו בכלי השביעי של שבעה תחתותנות. וגם הוא נשבר על דרך הנזכר. והאור שלו נשאר בלי לבוש. ושאר האורות ירדו בכלי של מטה ממנו.

וכן על דרך זה עד שנגמרו שבעה תחתונות שלו. ואחר שירדו כל השבעה תחתונות שבו, פנים ואחור, בבריאה יצירה עשיה - אז גם ירדו האחורים דחכמה ובינה דעתיק לבד באצילות עצמו בסופו, אך לא בבריאה.  אבל לא הפנים. ולכן אין בהם מיתה רק ירידה. ואז ירדו גם נצח הוד יסוד דאחורים דכתר דעתיק. ואחר כך נכנס בכתר דאריך אנפין בכלי שלו, ובו כלולים שאר האורות על דרך הנזכר בעתיק. {{ש}}
וכן באבא ואמא. וכן בזעיר ונוקביה. 

נמצא שנשברו שבעה תחתונות דנוקבא, ושבעה תחתונות דזעיר אנפין, ושבעה תחתונות דבינה, ושבעה תחתונות דחכמה, ושבעה תחתונות דאריך אנפין, ושבעה תחתונות דעתיק.{{ש}}
נמצאו שמתו {{גמט דגש|מ&quot;ב}} מלכים. וזהו שרמז {{צ|{{גמט דגש|ואלה}} המלכים אשר מלכו בארץ אדום}}. ירצה במספר {{גמט דגש|ואלה}} מלכו ומתו. וזהו שאמרו {{צ|תולה ארץ על '''בלי מה'''}}. ר&quot;ל שהיה תולה ארץ אדום ברעיון בעבור {{גמט דגש|בלי}} {{גמט דגש|מה}} - ש{{גמט דגש|מ&quot;ב}} מלכים שהם מספר {{גמט דגש|בל&quot;י}}, היו בלי {{גמט דגש|מ&quot;ה}} - שהיו חסר מהם שם {{גמט דגש|מ&quot;ה}} החדש כנודע. ולכן נשברו. ואחר כך שיצא {{גמט דגש|מ&quot;ה}} נתקנו כולם בסוד {{צ|חצבה עמודיה שבעה}} - שעשה ותיקן כל שבעה תחתונות של כל פרצוף ופרצוף בסוד שבעה עמודים, והם סוד קוים. ולכן נתקיימו כנודע.

'''עד כאן לשונו'''


כלל העולה ש{{גמט דגש|מ&quot;ב}} כלים חיצונים נפלו בעשיה, ו{{גמט דגש|מ&quot;ב}} כלים תיכונים נפלו ביצירה, ו{{גמט דגש|מ&quot;ב}} כלים פנימיים נפלו בבריאה. {{ש}}
וזהו סוד שאין עלייה לשום דבר בעולמות אלא על ידי שם {{גמט דגש|מ&quot;ב}}. ולכן יש גם כן כנגדם שלשה {{גמט דגש|מ&quot;ב}}:
* '''אבגי&quot;תץ וכו'''' ביצירה - כדי להעלות {{גמט דגש|מ&quot;ב}} דעשיה שנפלו שם
* וגם {{גמט דגש|אהי&quot;ה יה&quot;ו}} בבריאה להעלות {{גמט דגש|מ&quot;ב}} דיצירה שנפלו לשם
* וגם {{גמט דגש|מ&quot;ב}} אותיות דמילוי המילוי דשם {{גמט דגש|מ&quot;ה}} דאלפין בעולם האצילות כדי להעלות {{גמט דגש|מ&quot;ב}} דבריאה שנפלו שם.

וזהו סוד {{צ|'''ברן''' יחד ככבי בקר ויריעו כל בני אלהים}} {{ממ|איוב|לח|ז}}. רוצה לומר כשמעלים השלשה {{גמט דגש|מ&quot;ב}} חדשים לשלשה {{גמט דגש|מ&quot;ב}} הישנים ומתחברים כולם ביחד ביסוד דנוקבא דאצילות. וזהו {{צ|{{גמט דגש|ברן}} יחד}} - כי {{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|קכ&quot;ו}} - גימטריה {{גמט דגש|ברן}}. כשהם יחד הם {{צ|ככבי בוקר}} - שנתקנים ונמתקים ביחד על ידי החסדים שם {{גמט דגש|מ&quot;ה}}. ואז {{צ|ויריעו כל בני אלהים}} - ר&quot;ל ואז נשברים ונמתקים כל '''בנ&quot;י''' שהם כל שלשה {{גמט דגש|מ&quot;ב}} של שם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} שנפלו בבריאה יצירה עשיה ונעשים כולם כוכבים שהם חסדים, ומאירים בנוקבא. וזהו {{צ|{{גמט דגש|ברן}} יחד {{גמט דגש|ככבי}} בקר}}.{{ש}}
וזהו סוד {{צ|סומך יהוה לכל הנופלים}}. ר&quot;ל השלשה {{גמט דגש|מ&quot;ב}} שהם גימטריא {{גמט דגש|סומך}}, הם סומכים לכל הנופלים משם {{גמט דגש|ב&quot;ן}}.  


והנה נודע כי על ידי שני צירים ושני דלתות שיש בה יותר ממה שיש בו נשלמה ל{{גמט דגש|רנ&quot;ב}} - ולכן ה{{גמט דגש|ו'}} {{גמט דגש|מ&quot;ב}} מתקבצים ביחד ונכנסים בתוך ההיכל שהוא יסוד דנוקבא דאצילות שהי' מלובש' בתוך היכל קדש הקדשים כנודע, ששם ביסוד שלה נשלמים ה{{גמט דגש|רנ&quot;ב}}.  ולכן שם גם כן נכנסים {{מכפלת גימטריה|ו'|פעמים|מ&quot;ב}} שגימטריא {{גמט דגש|רנ&quot;ב}} כדי לעשות לה מיין נוקבין.

הנה נודע כי בארץ ישראל שלטא עולם היצירה, ובחוץ לארץ שלטא עולם העשיה כנזכר בתקונים. ולכן עיקר התיקונים שעושים בני חוץ לארץ הוא בעולם העשיה, ועיקר התיקונים שעושים בני ארץ ישראל הוא בעולם היצירה. כי מאחר שארץ ישראל הוא אמצע הישוב - לכן שם גם כן יש להם יכולת לתקן כלים אמצעים של שבירת הכלים שנפלו שם, ואין צריך להכניס עצמם בסכנה לתקן כלים החיצונים שהם בעשיה דתמן נתערבו הקליפות עם הקדושה ביחד. אלא כל תיקונים הוא ביצירה דתמן הוא הקליפה דבוקה לבד ואינה מעורבת ואין להם כל כך טורח לתקנם כמו אנשי חוץ לארץ. 

וזהו שאמרו רז&quot;ל '''{{צ|ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות}}''' - ר&quot;ל כי עולם היצירה דשלטא בארץ ישראל היא מקודשת מכל עולם העשיה דשלטה בכל הארצות של חוץ לארץ. 


'''{{צ|מה היא קדושתה?}}''' - ורמזו רז&quot;ל באומרו {{צ|ומה היא קדושתה}} להורות כי בעולם העשיה הוא שם {{גמט דגש|ב&quot;ן}}, ובעולם היצירה הוא שם {{גמט דגש|מ&quot;ה}} כנודע. וזהו שאמרו '''{{צ|ומ&quot;ה}}''' - ר&quot;ל שם {{גמט דגש|מ&quot;ה}} - {{צ|היא קדושתה}}.

'''{{צ|שמביאין ממנה העומר והבכורים ושתי הלחם}}''' - שהם נצח הוד יסוד מלכות דיצירה, שמשם מעלים מיין נוקבין דאצילות. {{ש}}
'''וגם כתב האר&quot;י זלה&quot;ה''' שהעלו{{הערה|אולי יש להגיה &quot;שהעלאת&quot; - ויקיעורך}} הביכורים והעומר ושתי לחם הוא להעלות האורות של {{קיצור|נהי&quot;ם|נצח הוד יסוד מלכות}} דיצירה למעלה כדי שלא ינקו מהם החיצונים. כי ביצירה אנו מקפידים שלא ינקו מהם. אבל בעשיה אין אנו חוששים לזה כי שם מדור הקליפות. 

והנה(?) {{גמט דגש|העמר}} - היא המלכות כמ&quot;ש בתיקונים דף ל&quot;ז ע&quot;ב {{צ|ושכינתא תתאה איהי ספירת העמר דבה מני שבע יומין דאינון שבע שבתות דאית בהון {{גמט דגש|מ&quot;ב}} יומין וגו'}}. 

וגם {{גמט דגש|עמר}} גימטריא {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|אל}} - כי המלכות היא נקראת {{צ|{{גמט דגש|אל}} זועם בכל יום}} על החיצונים, והיא כלולה מכל עשר ספירות כמ&quot;ש בזוהר פרשת לך לך דף צ&quot;א ע&quot;א {{ממ זהר|א|צא|א}} {{צ|ד&quot;א כי מי '''אל''' - דא רזא דמל' דהא '''אל''' כללא הוא דאתכליל מכלהו דרגין}}, כנזכר שם בזוהר. {{ש}}
והרי הם  {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|אל}} ב{{גמט דגש|עמר}},  ו{{מכפלת גימטריא|ט'|פעמים|אל}} ב{{גמט דגש|בכורים}},  {{קיצור|וששה פעמים '''אל'''|186}} בשתי לחם כמו שיתבאר. {{ש}}
סך הכל {{מכפלת גימטריא|כ&quot;ה|פעמים|אל}} להורות שעל ידי התעוררות אלו {{מכפלת גימטריא|כה|פעמים|אל}} ביסוד דמלכות לעשות לה מיין נוקבין - גרמו שקבלה המלכות גם כן שבע מ{{גמט דגש|י&quot;ג}} תקוני דיקנא דאריך אנפין ומתשעה דזעיר אנפין - הרי {{גמט דגש|כ&quot;ב}}. וגם הזעיר אנפין נותן לה {{גמט דגש|ג'}} שהם תורה נביכים כתובים. הרי {{גמט דגש|כ&quot;ה}}. ולכן נקראת המלכות '''כה'''. 

וזהו שכתוב {{צ|וחסידך}} - שהם חסד אל - {{צ|יברכו '''כה'''}} - הם גורמים שהיא *** מ{{גמט דגש|כ&quot;ה}} תברכו(?). ומאחר שמלכות דיצירה נקרא {{צ|אל זועם}} - ולכן היה כח ליהושוע (שהוא פני סיהרא) לכבוש {{גמט דגש|ל&quot;א}} מלכים כנגד שם {{גמט דגש|אל}}. ובזה {{גמט דגש|אל}} דנוקבא(?) היה כלולים בו(?) התשעה {{גמט דגש|אל}} עליונים. כי {{גמט דגש|אל הויה}} הוא ביצירה. ונתחברו {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|אל}} ביחד. ולכן קדש יהושוע ארץ ישראל בעשר קדושות ונתקנה ברכת '''הזן''' לישראל - כי {{גמט דגש|אל הויה}} גימטריא {{גמט דגש|זן}}. 

ולכן גם כן היה צריך להקיף יריחו שבעה פמעים שהם כנגד {{מכפלת גימטריא|ז|פעמים|אל}} - כי {{גמט דגש|אלף למד}} גימטריא {{גמט דגש|הקף}}. וכן ששת ימים בכל יום היו מקיפים שבעה כהנים עם שבעה שופרות. וביום השביעי היו מקיפים ז' פעמים - הרי {{גמט דגש|מ&quot;ט}} כהנים ו{{גמט דגש|מ&quot;ט}} שופרות. הרי {{גמט דגש|מ&quot;ב}} ו{{גמט דגש|מ&quot;ט}} - גימטריא {{גמט דגש|צ&quot;א}} במספר {{גמט דגש|הויה אדני}} כהנים, ובמספר {{גמט דגש|הויה אדני}} שופרות. 

וזה היה כדי להמשיך {{גמט דגש|צ&quot;א}} חסדים (שהם בחינת כהנים שהם בחסד) ו{{גמט דגש|צ&quot;א}} גבורות (שהם בחינת שופורות שהם בחינה דדינין מתערין מינה). כי אלו ההקפות גרמו חיבור ד{{גמט דגש|י&quot;אהדונה&quot;י}}.  והשבתת הקליפות כשזה נופל זה קם. והנה {{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|הויה אדני}} עם {{גמט דגש|ד'}} כוללים - גימטריא {{מכפלת גימטריה|ו'|פעמים|אל}} - שהם ששה חסדים בסוד {{צ|חסד {{גמט דגש|אל}}}} הכלולים ביסוד. 

וכל הנ&quot;ל להורות שכל הבחינות שהיו בארץ ישראל הם בחינות של {{גמט דגש|אל}}. מפני ש{{גמט דגש|אל הויה}} שביצירה שלטא בארץ ישראל כנזכר. וכן במקדש היו {{גמט דגש|צ&quot;ג}} כלים כנגד {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|אל}}. כאלה וכאלה רבות, ואין להאריך.


&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ואהובי '''הרב משה זכות נר&quot;ו''' אמר כי על כן נגלה ליהושוע שר צבא ה' בבואו לארץ והוא מט&quot;ט השולט בה. ואמר לו {{צ|עתה באתי}}, ואמרו רז&quot;ל ולא כימי משה רבנו ע&quot;ה דזכה לבינה סוד בריאה בגדולתו. כי בילדותו היתה בחינתו מ&quot;טט שר הפנים - ראשי תיבות '''משה'''.  ולכן נקרא {{צ|טוב}} בסוד {{צ|אמרו צדיק כי טוב}}. כי כן היה יוסף {{צ|והוא נער בן {{גמט דגש|י&quot;ז}} שנה}} - כמנין {{גמט דגש|טוב}}. והוא סוד {{גמט|קטנה=1|הויה}} במספר קטן. 

וגם שם הדעת כידוע. לכן נקרא '''{{צ|ארץ החיים}}'''. כי {{מכפלת גימטריא|ד'|פעמים|טוב}} הוא {{גמט דגש|חיים}} בסוד ד' המוחין. וזהו סוד {{צ|'''חיים טובים'''}}. 

ועל זה נאמר {{צ|'''טוב הארץ''' תאכלו}}.  כי {{גמט דגש|טוב}} הוא {{גמט דגש|י&quot;ז}}, ו{{גמט|קטנה=1|הארץ}} במספר קטן גם כן כך. והוא כנגד ב' בחינות של {{גמט דגש|י&quot;ז}} הנזכר. 

והיודע סוד שורש יהושוע ישכיל למה נקרא {{צ|טבור הארץ}}, ואמרו רז&quot;ל {{צ|פני יהושע פני לבנה}} ולא אמרו &quot;פני יהושוע כלבנה&quot;. ובתוך '''יהושע''' כזה '''יו&quot;ד ה&quot;י וי&quot;ו שי&quot;ן עי&quot;ן'''{{הערה|{{גמט דגש|ו&quot;ד י' י&quot;ו י&quot;ן י&quot;ן}} - ויקיעורך}} תמצא {{גמט דגש|יוסף}} זקנו, שהוא הנער הנזכר. וכן נקרא יהושע נער שלא ימוש מתוך {{גמט דגש|אהל מועד}} - הוא בגימטריא {{גמט דגש|יוסף}}, שהוא בתוכו.

ואחר כך נתעלה מדרגה על זקנו והיה זקן. ואמרו רז&quot;י כי פסוק {{צ|נער הייתי גם זקנתי}} שר העולם אמרו. כי בזקנתו מגיע לחצי הבריאה. ולכן {{גמט דגש|זקן}} - חצי {{גמט דגש|שדי}}. וחייו כחיי יוסף בסוד {{גמט דגש|מ&quot;ה}} ו{{גמט דגש|ס&quot;ה}}. והדברים עתיקים.  &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


והנה בכורים הוא ביסוד כמ&quot;ש בזוהר פרשת פנחס דף רנ&quot;ג ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|רנג|ב}}: {{צ|בכורים אתקרי בן בוכרא על שם אות ברית דאיהו '''י'''' טפה קדמאה דאתמשך מניה זרע יורה כחץ וכו' ותמן הוא פרי חדש פרי צדיק עץ חיים}}. {{ש}}
הנה היסוד הוא ספירה {{להשלים}}


--------------</text>
      <sha1>nkipnguybf239gii0kukdchwfctowes</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1755725</id>
    <revision>
      <id>3084880</id>
      <parentid>3084795</parentid>
      <timestamp>2026-09-26T16:14:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3084880</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="139693" sha1="p08yukuj9jxjbqbd7k4lylfwo7ke75s" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ&quot;ז-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ז, 32|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום)|12532)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 19מ(ג)]] [[=החוק|לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]] (להלן - החוק), [[+|וסעיף 27(ג)(10)]] [[לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], לאחר התייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהסכמת שר האוצר לפי [[סעיף 19סז לחוק]], ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אזור ציבורי מוגן&quot; - מקום ציבורי המשמש במצב חירום לשהיית הציבור לצורך התגוננות מפני סיכון לחיים או לצורך חיוני אחר, מעל או מתחת לפני הקרקע, ובכלל זה מקלט ציבורי, מחסה ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית]], שטח פתוח, תווך תת-קרקעי, מיתקן מרכזי כהגדרתו [[בתקנות נגישות לתחבורה ציבורית]], ולמעט כל אלה: מיגונית ציבורית, מקום ייעודי כהגדרתו [[בתקנה 1 לתקנות המסגרות]], מיתקן קליטה כהגדרתו [[בתקנה 1 לתקנות נגישות אירועי פינוי]], מרכז ארעי לטיפול, מוסד רפואי ומרפאה, כהגדרתם [[בתקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:- &quot;אדם עם מוגבלות&quot;, &quot;גוף ציבורי&quot;, &quot;נציבות&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 5 לחוק]];
:- &quot;אמצעים חליפיים&quot;, &quot;ספק מים&quot;, &quot;ספק מים בחירום&quot;, &quot;תוכנית היערכות&quot;, &quot;תחנת חלוקה&quot; - כהגדרתם [[בכללי המים]];
:- &quot;בית שימוש נגיש&quot;, &quot;מקלחת נגישה&quot; - כמשמעותם בחקיקה לפי פסקאות (2) עד (11) לחקיקת נגישות למקום ציבורי;
:- &quot;דרך נגישה&quot; - דרך שמתקיימות בה הדרישות שנקבעו לדרך נגישה בחקיקת הנגישות למקום ציבורי, ואולם אם לא מתקיימות לגביה הדרישות שנקבעו כאמור או שלא נקבעו לגביה דרישות - דרך שמתקיימות בה הדרישות [[שבתוספת הראשונה]];
:- &quot;הגא&quot; - כהגדרתו [[חוק ההתגוננות האזרחית=|בחוק ההתגוננות]];
:- &quot;הנציב&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 22 לחוק]];
:- &quot;הרשות הממשלתית למים וביוב&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 124יא לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]];
:- &quot;חוק ההתגוננות האזרחית&quot; - [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
:- &quot;חוק התכנון והבנייה&quot; - [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;חוק שירות אזרחי&quot; - [[חוק שירות אזרחי, התשע&quot;ז-2017]];
:- &quot;חיית שירות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 19ו1 לחוק]];
:- &quot;חקיקת נגישות למקום ציבורי&quot; - הוראות לפי [[פרק ה'1 לחוק]], לפי [[פרק ה'1א לחוק התכנון והבנייה]], וכן לפי כל אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) הוראות לפי [[חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים), התשמ&quot;ח-1988]];
:: (2) [[חלק ח'1 לתוספת השנייה בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש&quot;ל-1970]];
:: (3) [[תקנות מפרטים למקלטים]];
:: (4) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), התשע&quot;א-2011]];
:: (5) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע&quot;ב-2011]];
:: (6) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע&quot;ד-2013]];
:: (7) [[תקנות נגישות במקלטים]];
:: (8) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה), התשע&quot;ח-2018]];
:: (9) [[תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע&quot;ט-2018]];
:: (10) [[תקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:: (11) [[תקנות נגישות לתחבורה ציבורית]];
:- &quot;יום התחילה&quot; - יום תחילתן של תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ&quot;ז-2026, לפי [[תקנה 53(א)]] (((יום 1.12.2026)));
:- &quot;כללי המים&quot; - [[=כללי המים|כללי המים (אירוע פגיעה במים), התשפ&quot;ג-2023]];
:- &quot;כספומט&quot; - מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים;
:- &quot;מאגר הרשות המקומית&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]];
:- &quot;מושב מותאם&quot; - כהגדרתו [[בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;מיגונית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 145(ח)(4) לחוק התכנון והבנייה]], אף אם המדינה או רשות מקומית לא הציבו אותה;
:- &quot;מיגונית ציבורית&quot; - מיגונית המיועדת לשירותים הניתנים לציבור בקשר עם מצב חירום, כמשמעותם [[בסעיף 19מב(ב) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], למעט מיגונית שמוצבת בבסיס צה&quot;ל לשימוש חיילים ועובדים בלבד;
:- &quot;מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב&quot; - מנהל הרשות הממשלתית כהגדרתו [[בכללי המים]] או מי שהוא הסמיך, מקרב עובדי הרשות הממשלתית למים וביוב, לעניין תקנות אלה;
:- &quot;מענה תומך&quot; - לרבות הכוונה בשפה פשוטה ומענה סבלני לשאלות חוזרות;
:- &quot;מצב חירום&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19מ(א) לחוק]];
:- &quot;מקום מוגן&quot; - כל אחד מהמפורטים במדרג להלן, המסודר לפי רמת מיגון הולכת ופוחתת:
:: (1) מקלט כהגדרתו [[בתקנות המפרטים למקלטים]];
:: (2) אזור בבניין שנמצא מתאים להנחיות הגא;
:- &quot;מקום ציבורי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19ז לחוק]];
:- &quot;מקלט ציבורי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית]];
:- &quot;סמל הנגישות הבין-לאומי&quot; - לפי ת&quot;י 1918 חלק 4;
:- &quot;פישוט לשוני&quot; - כהגדרתו [[בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;רח&quot;ל&quot; - רשות חירום לאומית שבמשרד הביטחון שהוקמה לפי החלטה מספר ב/43 של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מיום י' בטבת התשס&quot;ח (19 בדצמבר 2007);
:- &quot;רשות מקומית&quot; - עירייה או מועצה מקומית;
:- &quot;שגרה&quot; - עת שאינה מצב חירום;
:- &quot;שפה פשוטה&quot; - התאמת מידע לפי [[#1|פסקאות (1), (3), ו-(4), להגדרה &quot;פישוט לשוני&quot; בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;ת&quot;י 1918 חלק 3.1&quot; - תקן ישראלי ת&quot;י 1918, חלק 3.1 - נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין - דרישות בסיסיות;
:- &quot;ת&quot;י 1918 חלק 4&quot; - תקן ישראלי ת&quot;י 1918, חלק 4 - נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת;
:- &quot;תקנות המסגרות&quot; - [[=תקנות המסגרות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות), התשפ&quot;א-2021]];
:- &quot;תקנות מאגר מידע&quot; - [[=תקנות מאגר מידע|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום), התשפ&quot;ד-2024]];
:- &quot;תקנות מפרטים למקלטים&quot; - [[=תקנות מפרטים למקלטים|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש&quot;ן-1990]];
:- &quot;תקנות נגישות אירועי פינוי&quot; - [[=תקנות נגישות אירועי פינוי|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום), התשפ&quot;ב-2022]];
:- &quot;תקנות נגישות במקלטים&quot; - [[=תקנות נגישות במקלטים|תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים), התשע&quot;ו-2016]];
:- &quot;תקנות נגישות לשירות&quot; - [[=תקנות נגישות לשירות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות נגישות לתחבורה ציבורית&quot; - [[=תקנות נגישות לתחבורה ציבורית|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס&quot;ג-2003]];
:- &quot;תקנות שירותי בריאות במצב חירום&quot; - [[=תקנות שירותי בריאות במצב חירום|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום), התשפ&quot;ב-2022]].

== פרק ב': נגישות לאספקת מים ולמזון ==

@ 2. נגישות למי שתייה
: במצב חירום שבו מספקים באמצעים חליפיים מי שתייה לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למי שתייה שמסופקים כאמור באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור, לפי [[תקנות 3 עד 5]].

@ 3. הוראות נגישות בתוכנית היערכות לחלוקת מים
: (א) כללה תוכנית היערכות של ספק מים או ספק מים בחירום רשימה של תחנות חלוקה שאמורות לפעול במצב חירום, יהיו תחנות החלוקה נגישות; לעניין זה, &quot;תחנת חלוקה נגישה&quot; - תחנת חלוקה שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, תוביל דרך נגישה עד לפתח תחנת חלוקה וכן מפתח תחנת החלוקה עד לנקודה בתחנת החלוקה שבה הציבור ממלא כלי מים;
:: (2) אורכה של הדרך לפי פסקה (1) עד לפתח תחנת החלוקה לא יעלה על 100 מטרים, ואם עלה השיפוע האורכי של הדרך על 5 אחוזים - לא יעלה המרחק האמור על 60 מטרים.
: (ב) תוכנית ההיערכות תכלול הוראות לסיוע במצב חירום של צוות תחנת חלוקה לאדם עם מוגבלות שביקש זאת, במילוי כלי מים ובנשיאתן לרכב.
: (ג) הוכנו במסגרת תוכנית ההיערכות שלטים לזיהוי תחנת חלוקה ושלטי הכוונה אליה, יתקיימו בהם הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ד) ספק מים או ספק מים בחירום שלא הצליח לאתר תחנת חלוקה שמתקיימת בה תקנת משנה (א) בחלק של יישוב שנדרשת להיות בו תחנת חלוקה לפי תוכנית ההיערכות שלו, רשאי לפנות למנהל הרשות הממשלתית למים וביוב בבקשה שיפטור אותו לתקופה קצובה מחובת עמידה בתנאי תקנת המשנה האמורה לעניין תחנת חלוקה באותו חלק מהיישוב; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנת החלוקה, ובייחוד לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית; לבקשה תצורף חוות דעת של מורשה נגישות לגבי העדר קיומו של מקום חלופי נגיש לתחנת חלוקה כנדרש בתוכנית ההיערכות.
: (ה) מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ייתן פטור כאמור בתקנת משנה (ד) אם השתכנע כי לא ניתן בתנאים הקיימים לאתר באותו חלק של היישוב תחנת חלוקה, ואי-מתן הפטור עלול לשבש את אספקת המים ביישוב כאמור [[בכללי המים]], לנוכח הצרכים שלפי תוכנית ההיערכות לגבי אותו יישוב; מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב רשאי להתנות את מתן הפטור בתנאים שעליהם יורה; משך תקופת הפטור לא יעלה על התקופה שעד למועד העדכון הקרוב של תוכנית ההיערכות; החלטת מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד; האמור בתקנת משנה (ד) ובתקנת משנה זו לא יחול לגבי יישוב שלפי תוכנית ההיערכות שלו מתוכננות בו שלוש תחנות חלוקה לכל היותר, אלא אם כן מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב נוכח לדעת כי אי-מתן הפטור ישבש את אספקת המים באותו יישוב במצב חירום כאמור [[בכללי המים]]; מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ידווח בין 1 בינואר ל-28 בפברואר בכל שנה לנציב, על הפטורים שנתן לפי תקנת משנה (ד) במהלך השנה שקדמה לה.

@ 4. פרסום מידע בשגרה לגבי התאמות נגישות למים במצב חירום
: (א) פורסמה בשגרה רשימת תחנות חלוקה ביישוב, יפרסם הגורם המפרסם לגבי כל תחנת חלוקה שברשימה לפי הוראות אלה:
:: (1) תחנת חלוקה נגישה - אם מתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]];
:: (2) תחנת חלוקה לא נגישה - אם לא מתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]]; אם תחנת החלוקה אינה נגישה יצוין אם ניתן לגביה פטור לפי [[תקנה 3(ה)]].
: (ב) פורסמה בשגרה מפה שבה מצוינות תחנות חלוקה ביישוב, יכלול הגורם המפרסם במפה את סמל הנגישות הבין-לאומי בצמוד לסימון המיקום של כל תחנת חלוקה שמתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]], ואם כל תחנות החלוקה נגישות - הוא רשאי לציין חלף זאת, על גבי המפה, כי כל תחנות החלוקה נגישות.

@ 5. פתיחת תחנת חלוקה במצב חירום
: (א) במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, יתקיימו בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור הוראות [[תקנה 3(א)]], ואולם אם מתוך תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שלא מתקיימות בהן הוראות [[תקנה 3(א)]], ייתנו ספק מים וספק מים בחירום עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימות בהן הוראות [[תקנה 3(א)]].
: (ב) צוות תחנת חלוקה ייתן לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנת חלוקה והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש, סיוע במילוי כלי מים ובנשיאתו לרכב.
: (ג) פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות חלוקה שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי [[תקנה 4]].
: (ד) האמור [[בפרק זה]] לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיו, כולן או חלקן, במצב חירום.
: (ה) עם פתיחת תחנת חלוקה ביישוב ונוסף על השירות שניתן בה, תחלק הרשות המקומית מים לביתו של מי שמתקיימים בו כל התנאים אלה:
:: (1) הוא אדם עם מוגבלות;
:: (2) הוא נכלל במאגר הרשות המקומית;
:: (3) הוא מתגורר בחלק של היישוב שאותו נועדה לשרת תחנת החלוקה שנפתחה.

@ 6. נגישות למזון במצב חירום והיערכות בשגרה
: (א) במצב חירום שבו מחולק מזון לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למזון שמחולק כאמור באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור, לפי תקנה זו [[ותקנה 7]].
: (ב) גוף ציבורי שמבצע בשגרה הכנות לחלוקת מזון לציבור במצב חירום, בין בכלל ובין באזור מסוים, ייערך גם לחלוקת מזון לאנשים עם מוגבלות, ובין השאר לפי תקנת משנה (ג).
: (ג) תכנן גוף ציבורי לחלק מזון לציבור באמצעות תחנות לחלוקת מזון, תעמוד התחנה לחלוקת מזון בתנאים האמורים [[בתקנה 3(א) עד (ג)]], בשינויים המחויבים.
: (ד) לעניין גוף ציבורי שלפי התכנון שלו נדרשת תחנה לחלוקת מזון במקום מסוים, ולא הצליח לאתר תחנה שמתקיימות בה הוראות תקנת משנה 3(א), יחולו הוראות אלה:
:: (1) הגוף הציבורי רשאי לפנות לנציב בבקשה שיפטור אותו מחובת עמידה בתנאי תקנת משנה 3(א) לעניין תחנה לחלוקת מזון במקום המסוים; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנה לחלוקת מזון, ובכלל זה לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית;
:: (2) הנציב לא ייתן פטור כאמור אלא אם כן השתכנע, לנוכח הצרכים שלפי תכנון חלוקת המזון במצב חירום, שלא ניתן בתנאים הקיימים במקום המסוים לאתר תחנה לחלוקת מזון כאמור; הנציב רשאי לקצוב פטור כאמור לתקופה שיורה או להתנותו בתנאים; החלטת הנציב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד;
:: (3) האמור בתקנת משנה זו לא יחול לגבי מקום או יישוב, לפי העניין, שלפי התכנון של הגוף הציבורי מתוכננות בו שלוש תחנות לחלוקת מזון לכל היותר, אלא אם כן קיימים לדעת הנציב טעמים מיוחדים שלפיהם אי-מתן הפטור תשבש את אספקת המזון במצב חירום ביישוב.
: (ה) פורסמה בשגרה רשימת תחנות לחלוקת מזון ביישוב במצב חירום, תחול לגבי הפרסום [[תקנה 4]], בשינויים המחויבים.

@ 7. חלוקת מזון במצב חירום
: (א) במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, תתקיים בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור [[תקנה 6(ג)]]; ואולם אם מתוך תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שלא מתקיימת בהן [[תקנה 6(ג)]] תינתן עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימת בהן [[תקנה 6(ג)]].
: (ב) צוות תחנה לחלוקת מזון יסייע לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנה והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש סיוע בקבלת מזון ובנשיאתו לרכב.
: (ג) פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות לחלוקת מזון שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי [[תקנה 4]] בשינויים המחויבים.
: (ד) האמור בתקנות משנה (א) עד (ג) לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.
: (ה) הרשות המקומית תחלק מזון לביתם של אנשים עם מוגבלות שמתקיימים בהם התנאים לפי [[תקנה 5(ה)]].

== פרק ג': מקום מוגן, אזור ציבורי מוגן, שהייה ולינה, ומידע לגביהם ==

=== סימן א': מקום מוגן ===

@ 8. הנחיות לאיתור מקום מוגן בבניין למגורים
: (א) הנחיות לאיתור מקום מוגן בבניין למגורים שמפרסם הגא לציבור יהיו בשפה פשוטה ויתקיימו בהן הוראות [[תקנה 28]].
: (ב) הפעילו משטרת ישראל או צה&quot;ל מוקד חירום כמשמעותו [[בתקנה 7 לתקנות נגישות אירועי פינוי]], ימסרו את ההנחיות לאיתור מקום מוגן כאמור בתקנת משנה (א) כחלק מהמידע שנמסר במסגרת מוקד החירום.

=== סימן ב': אזור ציבורי מוגן ===

@ 9. איתור והקצאה של אזורים בטוחים נגישים
: גוף ציבורי שמאתר ומקצה מקומות ציבוריים לאזורים ציבוריים מוגנים, ייתן עדיפות, ככל האפשר, ובהתחשב בצרכים הנובעים ממצב החירום, לאיתור והקצאה של מקומות העומדים בחקיקת נגישות למקום ציבורי.

@ 10. כניסה ושילוט לאזור ציבורי מוגן
: גוף ציבורי שאחראי להפעלת אזור ציבורי מוגן ומאפשר לציבור במצב חירום לעשות שימוש באזור ציבורי מוגן, אחראי לכך שיתקיימו כל אלה:
: (1) אם יש דרך שמיועדת לכניסת כלי רכב לאזור ציבורי מוגן (להלן בתקנה זו - דרך כלי רכב), כגון בחניון תת-קרקעי, לא יימנע מאדם עם מוגבלות, ובכלל זה אדם המתנייע בכיסא גלגלים או באמצעי עזר אחר לניידות, לעשות שימוש במצב חירום גם בדרך כלי רכב לרבות אפשרות למעבר במקומות שבהם יש הגבלת כניסה כגון מחסומים, וזאת בין שמובילה לאזור הציבורי המוגן דרך נגישה ובין שלא;
: (2) במקום בולט לעין בפתח דרך כלי רכב יימצא שלט שעליו כתוב &quot;כניסה במצב חירום גם לאדם עם מוגבלות בניידות&quot;, ואולם אם השיפוע האורכי של דרך כלי הרכב עולה על 10% יהיה כתוב בשלט &quot;זהירות! שיפוע מסוכן!&quot; ונוסף על כך יופיע בשלט הסמל לציון שיפוע מסוכן לפי נספח ג' בת&quot;י 1918 חלק 4; אם יש בדרך פסי האטה, יהיה כתוב בשלט גם &quot;זהירות! פסי האטה!&quot;;
: (3) הוצב שלט להכוונה לאזור ציבורי מוגן או לכניסה אליו או שלט לפי פסקה (2), יהיה גובה האותיות בשלט 80 מילמטרים לפחות, ויתקיימו בו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
: (4) לא ייגבה תשלום מאדם עם מוגבלות שמבקש להיכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן שמובילה לתוכו דרך כלי רכב לצורך הצלת עצמו או כדי להוביל ציוד שנדרש לשהייתו שם; איש צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן או פועל מטעם המקום הציבורי שבו האזור הציבורי המוגן, רשאי לדרוש שאדם כאמור יזדהה באמצעות תג נכה כתנאי לאי-גביית תשלום; אדם כאמור שנכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן יישמע להוראות צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן כדי למנוע סיכון לציבור שנמצא בו; לעניין זה, &quot;תג נכה&quot; - כהגדרתו [[בחוק חניה לנכים, התשנ&quot;ד-1993]].

@ 11. נגישות לאדם עם מוגבלות לשירות או טובין שמסופקים לציבור באזור ציבורי מוגן
: (א) סיפק גוף ציבורי שירות או טובין, לציבור ששוהה באזור ציבורי מוגן במצב חירום, יספק את אותם שירות או טובין לאדם עם מוגבלות ששוהה באותו אזור ציבורי מוגן, באופן שמאפשר לאדם עם מוגבלות לצרוך את אותם שירות או טובין, באותה איכות וזמינות שמסופקים לכלל הציבור; ואם נדרש, יבצע הגוף את ההתאמות הנדרשות, כפי שמתאפשר בנסיבות מצב החירום, כדי ליישם את האמור.
: (ב) תפעל איש צוות מטעם גוף ציבורי אזור ציבורי מוגן בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יתקיימו כל אלה:
:: (1) לבקשת אדם עם מוגבלות שפנה אליו בבקשה לסיוע והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות, יסייע לו איש צוות ובייחוד לשם ביצוע פעולה נדרשת להצלת חיים; האמור לא יחול כשאיש הצוות נדרש להגן על עצמו ולבצע לשם כך פעולה נדרשת להצלת חיים;
:: (2) איש הצוות יישא עליו סימן לזיהוי, ואם יש לו עמדת שירות באזור הבטוח - במקום בולט לעין בעמדה יימצא שלט; בשלט ובסימן הזיהוי יהיה רשום: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
:: (3) יימצא חדר או חלל המופרד מהמולת הקהל באופן המספק פרטיות כגון באמצעות פרגוד או מחיצה, לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות המתקשה להתמודד עם ההמולה במקום או לצורך מילוי צרכיו הרפואיים או הסיעודיים, עקב מוגבלותו, ולמלוויו; בחדר או בחלל, לפי העניין, יתקיימו הוראות אלה:
::: (א) החדר או החלל האמור יישמר לשימוש של אדם עם מוגבלות במצב חירום;
::: (ב) לצד החדר או החלל יימצא שלט שעליו רשום: &quot;מקום לאדם עם מוגבלות לשהייה זמנית&quot; ויתקיימו בשלט הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 המנויות בסיפה של פסקה (2).
: (ג) סיפק גוף ציבורי כיסאות לאזור ציבורי מוגן בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יחולו כל אלה, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום:
:: (1) 5% מהכיסאות לפחות, ולא פחות ממושב אחד, יהיו מושבים מותאמים;
:: (2) אם האזור הציבורי המוגן מתוכנן להכיל 500 איש לפחות במצב חירום - יימצא באזור הבטוח כיסא גלגלים אחד לפחות, להסעת אנשים עם מוגבלות שבאזור הציבורי המוגן.

@ 12. נגישות לבית שימוש, למקלחת, ודרך נגישה, באזור ציבורי מוגן
: (א) אם באזור הציבורי המוגן קיים בית שימוש לשימוש הציבור בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יימצא גם בית שימוש נגיש אחד לפחות לשימוש שני המינים שדרך נגישה מובילה אליו מהכניסה לאזור הציבורי המוגן, או סידור מתאים אחר בנסיבות מצב החירום, לפי פסקה (1) או (2) להלן, שדרך נגישה מובילה אליו מהכניסה לאזור הציבורי המוגן, שיאפשר לאדם עם מוגבלות לעשות את צרכיו באופן בטיחותי, ובפרטיות לפי נסיבות השהייה במצב חירום באזור הציבורי המוגן, כמפורט להלן:
:: (1) בית כיסא כימי נגיש לפי [[תקנה 4(ב) לתקנות נגישות במקלטים]];
:: (2) כיסא שירותים עם מושב קשיח, יציב, עם סידור מתאים לקליטת הפרשות כגון סיר, ולסילוקן באופן שימזער מטרדים למי ששוהה באזור הציבורי המוגן, שמסביבו יימצא וילון או אמצעי אחר המספק פרטיות למי שעושה את צרכיו.
: (ב) אם באזור הציבורי המוגן קיימת מקלחת לשימוש הציבור בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, תימצא מקלחת נגישה לשימוש שני המינים, או סידורים לפי [[תקנה 10(ב)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי]], שדרך נגישה מובילה אליה מהכניסה לאזור הציבורי המוגן.

@ 13. הסתייעות במלווה, בחיית שירות ובציוד עזר אישי
: אדם עם מוגבלות יוכל להסתייע במלווה מטעמו או בחיית שירות, וכן בציוד עזר אישי שלו, בעת שהוא שוהה באזור ציבורי מוגן במצב חירום.

@ 14. תיק הפעלה
: תיק הפעלה של גוף ציבורי לאזור ציבורי מוגן יכלול פרטי התקשרות עם ארגונים של אנשים עם מוגבלות ואנשי מקצוע מתחומים שנוגעים לאנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת מידע נוסף וסיוע למי ששוהה באזור ציבורי מוגן, אם פרטיהם מצויים ברשות הגוף הציבורי.

@ 15. פרסום מידע לציבור לגבי נגישות אזור ציבורי מוגן
: (א) פרסם גוף ציבורי רשימת אזורים ציבוריים מוגנים לשימוש הציבור במצב חירום, יכלול הפרסום גם את כל הפרטים המפורטים להלן, לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל אזור ציבורי מוגן, ויחולו על הפרסום הוראות [[תקנה 28]]; בפרסום כאמור, בפסקאות (1) עד (8) שלהלן, אפשר שייעשה שימוש בשם הסוג המסוים של האזור הציבורי המוגן, כגון &quot;מקלט ציבורי&quot;, במקום המונח &quot;אזור ציבורי מוגן&quot;:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;אזור ציבורי מוגן בזמן אזעקה&quot;, &quot;אזור ציבורי מוגן בזמן אזעקה מתאים גם לשינה&quot;; ואם האזור הציבורי המוגן ישמש לשהייה או לינה של הציבור במצב חירום, בלא קשר להתרעה, יותאם הפרסום כגון &quot;אזור ציבורי מוגן מתאים גם לשינה&quot;;
:: (2) אחת מאלה לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה המובילה עד לפתח האזור הציבורי המוגן ובתוכו, מאחד מאלה לפחות: מדרכה ציבורית, שביל ציבורי או חניה נגישה, הסמוכים לאזור הציבורי המוגן - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש מים לשתייה&quot;, &quot;אין מים לשתייה&quot;;
:: (4) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם אין באזור הציבורי המוגן בית שימוש נגיש - &quot;אין בית שימוש נגיש&quot;;
::: (ב) אם יש באזור הציבורי המוגן בית שימוש נגיש - &quot;יש בית שימוש נגיש&quot; וכן תיאור בשפה פשוטה אם מדובר בבית שימוש נגיש או בסידור נגיש אחר לעשיית צרכים לפי [[תקנה 12(א)]];
:: (5) אחת מאלה לפי העניין:
::: (א) אם יש אספקת חשמל באזור הציבורי המוגן לשימוש אישי כגון לצורך הטענת מכשירים אישיים - &quot;יש חשמל לשימוש אישי&quot;;
::: (ב) אם אין אספקת חשמל באזור הציבורי המוגן לשימוש אישי - &quot;אין חשמל לשימוש אישי&quot;;
:: (6) אם גוף ציבורי מפעיל את האזור הציבורי המוגן - פירוט סוגי שירותים או סוגי טובין שהוא מספק למי ששוהה בו;
:: (7) אם במצב חירום האזור הציבורי המוגן פתוח לציבור בשעות מסוימות - את שעות הפעילות, ואם האזור פועל בכל שעות היממה &quot;פתוח ביום ובלילה&quot;;
:: (8) אחת מאלה לפי העניין: &quot;יש איש צוות&quot;, &quot;אין איש צוות&quot;.
: (ב) פרסם גוף ציבורי מפה ושעליה מצוינים אזורים ציבורים מוגנים, יכלול הגוף האמור במפה את סמל הנגישות הבין-לאומי בצמוד לסימון המיקום של כל אזור ציבורי מוגן שדרך נגישה מובילה אליו ובתוכו.

@ 16. סייג לפתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן
: האמור [[בתקנות 9 עד 15]] לא ימנע פתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן שלא מתקיימות בו או בקשר אליו, הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.

=== סימן ג': תנאי שהייה ולינה סבירים לאדם עם מוגבלות ===

@ 17. אספקת תנאי שהייה ולינה סבירים
: פנה אדם שעקב מוגבלותו אינו מסוגל לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום בבקשה לעזרה לרשות המקומית, תספק לו הרשות המקומית בהקדם האפשרי מענה סביר בנסיבות מצב החירום, בכפוף לסיוע הממשלתי שקיבלה לפי [[תקנות 18]] [[ו-19]] והאמצעים שיעמדו לרשותה, לרבות באחד מאלה:
: (1) אספקת סיוע שיאפשר לו להמשיך במצב חירום לשהות בביתו באופן סביר;
: (2) הפנייתו לאזור ציבורי מוגן שבו יתאפשרו לו תנאי שהייה או לינה סבירים בנסיבות מצב החירום, לרבות יחד עם מלוויו;
: (3) הפנייתו למקום אחר שבו יוכל לקיים שגרת חיים סבירה בנסיבות מצב החירום, לרבות יחד עם מלוויו.

@ 18. תוכנית ממשלתית לאיגום משאבים לסיוע אחוד לרשות המקומית
: (א) רח&quot;ל תכין תוכנית לסיוע ממשלתי אחוד שייתנו הגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]], לרשויות מקומיות במצב חירום לאספקת אלה:
:: (1) סידורים ואמצעים כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות לשהות במצב חירום בביתם או באזור ציבורי מוגן;
:: (2) מענים לאדם עם מוגבלות שאינו יכול לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום, ולמלוויו.
: (ב) התוכנית תאגם משאבים כמפורט [[בחלק ב' לתוספת השנייה]], שיעמידו הגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]].
: (ג) התוכנית תכלול את כל אלה לפחות:
:: (1) הערכת מספר האנשים שעקב מוגבלותם אינם מסוגלים לשהות בביתם או באזור ציבורי מוגן במצב חירום, בפריסה גאוגרפית, לפי מידע זמין שיספקו הגופים הציבוריים שמפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]];
:: (2) פירוט המשאבים למתן מענה בפריסה גאוגרפית, שגוף ציבורי יעמיד במצב חירום מהמשאבים שבידיו או באחריותו; לעניין זה, &quot;שבידיו או באחריותו&quot; - לפי דין או החלטת ממשלה;
:: (3) שיטת ניהול והקצאת משאבים יעילה במצב חירום, הכוללת:
::: (א) מרכז הפעלה שינהל את יישום התוכנית;
::: (ב) האופן שבו גוף ציבורי מעדכן במצב חירום לגבי זמינות המשאבים שהוא יכול להעמיד לתוכנית;
::: (ג) כיצד פונה רשות מקומית בבקשה לסיוע, המידע שעליה להעביר, ולמי, ואופן הטיפול בפנייה;
::: (ד) כיצד יועברו וייבחנו פניות של אנשים עם מוגבלות שאינם מוכרים לרשות המקומית;
::: (ה) ניהול הצרכים שהעבירו רשויות מקומיות והקצאת המשאבים הציבוריים, לפי סדרי עדיפויות וזמינותם, בנסיבות מצב החירום;
::: (ו) כיצד מעמיד גוף ציבורי את המשאבים שהקצה לתוכנית לידי הרשות המקומית ומסייע לה בשימוש בהם;
:: (4) [[חלק ג' לתוספת השנייה]].
: (ד) הכנת התוכנית והקצאת המשאבים לפיה במצב חירום, יהיו לפי הצרכים החיוניים של אנשים עם מוגבלות ולא יושפעו מכל אלה: אם הוא אדם שמוכר לרשות המקומית או לא, אם הוא אדם שמקבל שירות ייעודי ממסגרת לשירותי יום או לא; לעניין זה, &quot;ממסגרת לשירותי יום&quot; - כהגדרתה [[בתקנות המסגרות]].
: (ה) לצורך הכנת התוכנית, יעביר גוף ציבורי לרח&quot;ל את המידע לגבי המשאבים שברשותו או באחריותו ושיעמדו לרשות התוכנית.
: (ו) רח&quot;ל תכין את התוכנית בהיוועצות בגופים הציבוריים שמפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]], מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זו מזו.
: (ז) גוף ציבורי יבצע את ההכנות הנדרשות כדי שיוכל ליישם במצב חירום את חלקו בתוכנית.
: (ח) המנהל הכללי של גוף ציבורי שמנוי [[בחלק א' לתוספת השנייה]] ימנה מקרב עובדיו הבכירים, ממונה לצורך התוכנית לפי תקנה זו; הממונה יהיה נציגו של הגוף הציבורי לצורך הכנת התוכנית ויישומה במצב חירום, לפי תקנה זו.

@ 19. יישום התוכנית במצב חירום ועדכונים
: (א) השתכנע ראש רח&quot;ל שבשל מצב חירום או בעת מצב חירום יש צורך להפעיל את התוכנית, יורה על כך.
: (ב) הורה ראש רח&quot;ל על הפעלת התוכנית כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך לגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]] ולנציבות.
: (ג) מייד עם ההודעה על הפעלת התוכנית יעמיד גוף ציבורי את המשאבים לרשות התוכנית לפי חלקו בה ויעדכן את מרכז ההפעלה.
: (ד) קביעת סדרי העדיפויות ויישום התוכנית יבוצעו לפי התבחינים [[שבחלק ג' לתוספת השנייה]].
: (ה) התוכנית תעודכן בתום הפעלתה, ובכל מקרה אחת לשנתיים לפחות.

== פרק ד': נגישות למיגונית ציבורית ==

@ 20. הגדרות
: [[בפרק זה]], &quot;סיבות הנדסיות&quot; - אחד מאלה:
: (1) מקום הצבת המיגונית או אופן הצבתה, הנדרש מטעמי הגנה על הציבור, אינו מאפשר לבצע התאמת נגישות;
: (2) התאמת נגישות שתבוצע במקום שבו יש להציב מיגונית מטעמי הגנה על הציבור, גם אם פתח המיגונית יופנה לכיוון אחר, תגרום לסיכון בטיחותי לציבור שעושה שימוש במקום;
: (3) הוראות תוכנית כהגדרתה [[בחוק התכנון והבנייה]], החלה על המקום, אינן מאפשרות ביצוע התאמת נגישות כאמור.

@ 21. מיגונית שיוצרה לאחר יום התחילה
: (א) לא ישווק אדם ולא ימכור מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו, שאינה עומדת בדרישות [[חלק א' בתוספת השלישית]].
: (ב) מחזיק במקרקעין לא יציב מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו, במקרקעין שבהחזקתו, אלא אם כן מתקיימות בה ובדרך שמובילה אליה הוראות [[חלק א' שבתוספת השלישית]].
: (ג) מחזיק במקרקעין רשאי לבקש ממורשה נגישות לפטור אותו לעניין הצבת מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו במקום מסוים במקרקעין שבהחזקתו, מקיום דרישה אחת או יותר [[שבחלק א' בתוספת השלישית]], עקב סיבות הנדסיות, ולהורות על ביצוע התאמות נגישות חלופיות ככל האפשר לפי נסיבות המקום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לעשות שימוש במיגונית.
: (ד) הנציבות תפרסם טופס מומלץ להגשת בקשה לפטור ולהחלטת מורשה הנגישות, לפי תקנת משנה (ג).

@ 22. רשימת מיגוניות
: מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות, יכין רשימה של כל המיגוניות שבחזקתו, בציון אם יוצרו לפני יום התחילה ומקום הצבתן, ייתן מספר סודר לכל מיגונית ציבורית ויציין לגבי כל מיגונית שדרך נגישה לפי [[התוספת השלישית]] מובילה אליה &quot;יש דרך נגישה למיגונית&quot;, ולגבי מיגונית שלא מובילה אליה דרך כאמור - &quot;אין דרך נגישה למיגונית&quot;; הרשימה תעודכן בפרטי כל מיגונית ציבורית נוספת שתוצב במקרקעין.

@ 23. אחריות הגא
: הגא אינו אחראי על יישום הוראות [[פרק זה]] במקרקעין שבהן הוצבו מיגוניות.

== פרק ה': נגישות למידע ותקשורת נגישה ==

@ 24. שימוש במאגר הרשות המקומית לשם סיוע לאנשים עם מוגבלות במצב חירום
: רשות מקומית תעשה שימוש גם במאגר הרשות המקומית לצורך קיום חובותיה לפי תקנות אלה ולצורך איתור אנשים עם מוגבלות וסיוע להם במצב חירום, לרבות העברת מידע לפי [[תקנה 15 לתקנות מאגר מידע]], אם נדרש לצורך ביצוע הפעולות האמורות.

@ 25. אמצעי עזר לתקשורת עם אדם עם מוגבלות
: (א) גוף ציבורי שמחזיק בשגרה מידע מוכן לפרסום במצב חירום - בעניין מקומות למתן שירות לציבור שיהיו פתוחים, שירותים שיינתנו בהם, או שירותים נוספים לציבור שהם ניידים, יחזיק גם מידע בשפה פשוטה, מוכן לפרסום במצב חירום, שנדרש ממנו לפרסם לפי תקנות אלה בקשר למקומות ושירותים כאמור.
: (ב) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ייערך בשגרה כדי שיוכל במצב חירום לתקשר עם אדם עם מוגבלות גם בשפת סימנים; היערכות כאמור תכלול, בין השאר, החזקת פרטי מתרגם לשפת סימנים או פרטי שירות תרגום לשפת סימנים מרחוק, שיהיו מוכנים לפעול גם במצב חירום.
: (ג) גוף ציבורי כאמור בתקנת משנה (ב) שבמצב חירום מתקשר או מסייע לאדם עם מוגבלות שהשפה היחידה שהוא מבין ודובר היא שפת סימנים, יעשה שימוש בשפת סימנים לצורך תקשורת כאמור, באמצעות תרגום לשפת סימנים מרחוק או במפגש פנים אל פנים, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום.
: (ד) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ייערך בשגרה כדי שיוכל במצב חירום לתקשר עם אדם עם מוגבלות גם בפישוט לשוני; היערכות כאמור תכלול, בין השאר, החזקת פרטי מפשט לשוני, שיהיה מוכן לפעול גם במצב חירום; לעניין זה, &quot;מפשט לשוני&quot; - אדם בעל ניסיון במתן שירות של פישוט לשוני.
: (ה) מי שמגיע מטעם גוף ציבורי לספק שירות לפי תקנות אלה לאדם עם מוגבלות, יישא עימו אמצעי לכתיבה, פשוט וזמין לשימוש, ובכלל זה כלי כתיבה וניירות, שיאפשר לאדם עם מוגבלות ליצור קשר עם בני אדם בסביבתו.
: (ו) גוף ציבורי שמפעיל במצב חירום מרכז לתקשורת עם הציבור, יאפשר לציבור לתקשר איתו בשיחה קולית או בתקשורת בהתכתבות בו-זמנית ובאופן הידודי (אינטראקטיבי) כגון באמצעות live chat, לפי בחירת האדם שמתקשר איתו; אם מרכז התקשורת מאפשר לציבור לתקשר איתו גם בתקשורת חזותית וקולית כגון באמצעות וידאו וקול, בזמן אמת, ייערך המרכז כך שתקשורת כאמור תכלול גם תמלול בזמן אמת בשפות דיבור שונות; מרכז התקשורת יפרסם את פרטי אמצעי התקשורת האמורים שלפי תקנת משנה זו.

@ 26. מידע על היערכות, המלצות להכנות למצבי חירום
: (א) פרסם גוף ציבורי מידע לציבור לגבי היערכות והכנות למצב חירום או לאספקת שירותים האמורים בתקנות אלה, יכלול באותו פרסום הנחיות בשפה פשוטה לעניין היערכות והמלצות להכנות מראש שעל אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, לבצע; הנחיות אלה יכללו, בין השאר, לפי העניין:
:: (1) המלצות להצטיידות בציוד אישי, ובכלל זה אמצעי עזר אישיים המשמשים אותו לצורך התניידות, היגיינה אישית, התמצאות או תקשורת, וכן ציוד רפואי חיוני אישי, ציוד עזר אישי, הזנה ייחודית ותרופות, או מקורות אנרגיה חלופיים, החיוניים לאנשים עם מוגבלות, לצורך המשך שרידות ותפקוד במצב חירום;
:: (2) צעדים שיש לנקוט כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות קבלת שירותים ציבוריים במצב חירום, כגון שאדם עם מוגבלות יישא עימו מסמכים לפי [[תקנה 6(ב) לתקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:: (3) אמצעים לשימוש אישי או פעולות שיש לבצע כדי לסייע בהתמגנות אישית או בהגנה על חיית שירות עקב מצב חירום;
:: (4) המלצה לפנות מכשולים מדרכים בבניינים ושטחי חוץ, המובילות למקום מוגן בסביבת מגוריהם.
: (ב) ההנחיות שלפי תקנת משנה (א) יבהירו בצורה ברורה ותמציתית מה על אדם לבצע, היכן ומתי, ואם ההנחיות כללו שלבים, הן יבהירו מה מטרת ביצוע השלבים ויפרטו אותם לפי הסדר שבו יש לבצעם, בליווי תמונות ככל האפשר, והכול כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות להבין את התהליך ומטרתו, להכין את עצמו ולהפיג חרדות.

@ 27. מידע לצורך הכוונת התנהגות של אנשים עם מוגבלות במצב חירום
: (א) גוף ציבורי המפרסם מידע לציבור לגבי הכוונת התנהגות הציבור במצב חירום, יספק נוסף על כך, הנחיות להכוונת התנהגות שהותאמו לאנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, בשפה פשוטה, ובייחוד -
:: (1) כיצד על אדם עם מוגבלות לנהוג במצב חירום כדי להגן על עצמו;
:: (2) כיצד לנהוג אם אינו מצליח להגיע למקום מוגן בבניין המגורים שלו או לאזור ציבורי מוגן, בתוך פרק הזמן המומלץ, או אם אין בבניין המגורים שלו מקום מוגן או אין בנמצא אזור ציבורי מוגן שדרך נגישה מובילה אליו.
: (ב) הנחיות לפי תקנת משנה (א) יהיו לפי [[תקנה 26(ב)]].

@ 28. הנגשת מידע
: (א) לאדם עם מוגבלות תהיה נגישות למידע בקשר למצב חירום, באותה איכות וזמינות כפי שיש לשאר הציבור בעת מצב חירום ובשגרה, לפי תקנה זו; לעניין תקנה זו, &quot;נגישות למידע&quot; - לרבות לאפשרות לברר, לקבל או למסור מידע, במצב חירום או בשגרה.
: (ב) [[תקנה 5(ג) עד (ט) לתקנות נגישות לאירועי פינוי]] [[וההגדרה &quot;מידע חיוני&quot; שבתקנה 5(א) לאותן תקנות]] יחולו גם לעניין מידע שגוף ציבורי מוסר לציבור, בשגרה או במצב חירום, בקשר למצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית, בשינוי זה: בכל מקום שבו מדובר בפינוי אוכלוסייה או קליטתה או בהוראות בקשר לכך, יראו כאילו מדובר במצב חירום ובקשר לכך.
: (ג) נוסף על האמור בתקנת משנה (ב), גוף ציבורי שמפרסם מידע בשגרה בקשר לשירותים האמורים בתקנות אלה, יפרסם וימסור את המידע גם בדרכים אלה:
:: (1) בדרכי הפרסום המקובלות בשירות שהוא נותן;
:: (2) בהתאמות הנגישות למידע כמפורט [[בתקנה 29 לתקנות נגישות לשירות]];
:: (3) לבקשת אדם עם מוגבלות, באמצעות אחד מאלה: טלפון, דואר, דואר אלקטרוני, מסרון או אמצעי דיגיטלי אחר, ובכפוף לאמצעים שבשימוש אותו גוף ציבורי;
:: (4) באמצעות אתר האינטרנט של הגוף הציבורי אם קיים.
: (ד) מידע שמפרסם גוף ציבורי לפי תקנת משנה (ג)(4) או יישומון יהיה נגיש לפי [[תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות]].

== פרק ו': התרעה ==

@ 29. הגדרות
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אות התרעה&quot; - אות כהגדרתו [[בתקנות ההתגוננות האזרחית (אותות אזעקה וארגעה), התשנ&quot;ב-1992]], או התרעה שמספק הגא לפי דין אחר, או לפי החלטת ממשלה;
:- &quot;אמצעי קצה אישי&quot; - אמצעי שמשמש לתקשורת בידי משתמש קצה, ובכלל זה טלפון סלולרי, צמיד חכם ומחשב אישי;
:- &quot;הגורם המחלק&quot; - שר הביטחון באמצעות משרדו או באמצעות גורם אחר שיורה השר;
:- &quot;מידע נגיש בצג&quot; - מידע שמופיע בצג ומתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) המידע בשפה פשוטה;
:: (2) הצג אינו מחזיר אור (non-reflective screen);
:: (3) המידע מופיע לפי הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בשלט אלקטרוני (2.1.10) - הדרישות הנוגעות לניגוד בין הגופן לרקע, עיצוב אותיות וספרות, והדרישות למרווח;
:: (4) גודל הגופן של המידע המופיע על גבי צג יהיה 15 מילמטרים לפחות, אם הדבר מתאפשר מבחינה טכנית, ואם לא מתאפשר - 6 מילמטרים לפחות;
:- &quot;מכשיר התרעה אישי&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 31]];
:- &quot;המשרד&quot; - משרד הרווחה והביטחון החברתי.

@ 30. נגישות להתרעה על מצב חירום
: לאדם עם מוגבלות תהיה במצב חירום נגישות לאותות להתרעה על תחילת מצב חירום וסיומו, באותה זמינות ואיכות כפי שאותות להתרעה כאמור מסופקים לכלל הציבור, לפי [[פרק זה]].

@ 31. מכשיר התרעה אישי
: (א) הגא אחראי להעמדה של מכשיר התרעה אישי תקין לשימוש אדם עם מוגבלות שירידת השמיעה הקבועה שלו באוזן הטובה ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 50 דציבלים לפחות, וגילו 6 שנים לפחות, שיאפשר לו נגישות לאות התרעה לפי ההוראות האלה:
:: (1) אות התרעה יפעיל במכשיר התרעה אישי, התרעה באמצעות רטט והתרעה חזותית באמצעות תאורה, לפחות; ההתרעות האמורות יופעלו אוטומטית, בו-זמנית עם מתן אות ההתרעה, לפי מיקום המכשיר;
:: (2) התרעה במכשיר התרעה אישי לפי פסקה (1) תגרום לאדם שנושא את המכשיר האמור במצב חירום, גירוי חושי חזק ככל האפשר המובחן מגירויים ויזואליים וגירויים של מגע, כדי להפנות את תשומת ליבו של אותו אדם, במצבי קשב, ערות או שינה, כגון כשהאדם נושא את המכשיר בעת רחצה או בשינה;
:: (3) האפיונים (characteristics) של כל אחד מסוגי ההתרעות שלפי פסקה (1), יכללו, בין השאר, תדירויות (frequencies), מחזורים (periods), ומשך כולל (total duration), שיאפשרו ליישם את האמור בפסקה (2);
:: (4) אם נוסף על סוגי ההתרעות שלפי פסקה (1), מכשיר ההתרעה האישי יציג גם מידע כתוב בשפות הרשמיות, יהיה זה מידע נגיש בצג;
:: (5) מכשיר ההתרעה האישי יהיה מכשיר שהאדם עם המוגבלות יוכל לשאת מוצמד לגופו, בנוחות ובלא מאמץ, ברציפות במשך כל שעות היממה ובכלל זה במצב שינה, וכל זאת לתקופה ממושכת;
:: (6) תפעול מכשיר ההתרעה האישי בשגרה ובמצב חירום יהיה פשוט; המכשיר יאפשר למשתמש להתנסות בשגרה, לפי רצונו, בהתרעות שלפי פסקאות (2) עד (4), ויאפשר לו במצב חירום להפסיק התרעות שהופעלו במכשיר;
:: (7) אם יש במכשיר ההתרעה האישי לחיצים לשימוש המשתמש, הם יהיו בניגוד מישושי ובניגוד חזותי לפני המשטח שבו הם מותקנים; לעניין זה -
:::- &quot;ניגוד חזותי&quot; - ניגוד חזותי של 50% לפחות, שייושם כמפורט בתקן הישראלי ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בגימור וניגודים (2.1.6.1), או כמפורט בתקן הישראלי ת&quot;י 1918 חלק 6 בסעיף הדן בניגוד חזותי (2.4);
:::- &quot;ניגוד מישושי&quot; - ניגוד בין מרקם פניו של משטח מסוים לבין מרקם פני המשטח הצמוד לו, המאפשר להבחין במשטח המסוים במישוש באמצעות אצבעות כף היד;
:: (8) מכשיר ההתרעה האישי יהיה בעל שרידות גבוהה מאוד, ועמיד למים גם במצב רחצה;
:: (9) הגא יוכל לבצע מרחוק, לפי צורך, עדכוני תוכנה במכשיר ההתרעה האישי ובדיקת תקינות;
:: (10) חלוקת מכשיר ההתרעה האישי לאדם עם מוגבלות תהיה באמצעות הגורם המחלק.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), הגורם המחלק רשאי לספק את מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנת משנה (א), בצורה מדורגת לפי הצורך התפקודי של האדם כפי שנובע מירידת שמיעה, ולפי העניין, בשילוב ירידת ראייה, וכן, לפי הצורך, לבצע שיפורים במכשיר ההתרעה לפי תוצאות בדיקות תקינות ויעילות; לפיכך, הראשונים שיקבלו את המכשיר יהיו אלה:
:: (1) אנשים עם מוגבלות שירידת השמיעה שלהם באוזן הטובה יותר ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 70 דציבלים לפחות;
:: (2) אנשים עם מוגבלות שירידת השמיעה שלהם באוזן הטובה יותר ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 50 דציבלים לפחות, ונוסף על כך חדות הראייה שלהם בעין הטובה יותר, עם תיקון אופטי, אינה עולה על 6/30.
:: (ג) הגורם המחלק יודיע בהקדם האפשרי למי שנכלל ברשימות שהועברו לו מהמאגר שלפי [[תקנה 32(ב)]] לפי הרשאות גישה שניתנו לו לפי [[תקנה 32(יב)]], שהוא עתיד לקבל את מכשיר ההתרעה האישי ואת המועד המשוער לקבלת המכשיר.
: (ד) הגא אחראי לכך שהשירות שניתן לאדם עם מוגבלות בקשר לקבלה, הדרכה ותחזוקת מכשיר התרעה אישי, יהיה לפי [[תקנות נגישות לשירות]]; נוסף על כך, לפי בקשה של אדם עם מוגבלות השירות האמור יונגש גם בתקשורת מרחוק באמצעות תרגום לשפת סימנים או תמלול, או בשפת סימנים במגע במפגש פנים אל פנים; במצב חירום תהיה התקשורת האמורה מרחוק לפחות, זמינה בכל עת, זולת אם לא מתאפשר בנסיבות מצב החירום, ותרגום בשפת סימנים במגע במפגש פנים אל פנים - זמין ככל האפשר.

@ 32. איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי
: (א) בתקנה זו, &quot;גורם מאתר&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]], למעט רשות האוכלוסין וההגירה, ומשרד הבריאות.
: (ב) המשרד יקים וינהל מאגר מידע לצורך איתור אנשים עם מוגבלות שזכאים למכשיר התרעה אישי לפי [[תקנה 31(א)]], מתן הודעה לפי [[תקנה 31(ג)]] וחלוקת מכשירי התרעה לפי [[תקנה 31(א)(10)]].
: (ג) המשרד יקים את המאגר באמצעות עיבוד ואיחוד המידע שהתקבל לפי תקנת משנה (י) וכן מידע המצוי בידיו ונדרש לפי תקנה זו, באופן שלגבי כל אדם שבמאגר תהיה רשומה אחת שתרכז את הפרטים הנוגעים אליו; רשומה במאגר תכלול את כל הפרטים לפי [[תקנה 2(ב)(1) עד (4), (6), (8)(א) עד (ט)((&lt;s&gt;,&lt;/s&gt;)) לתקנות מאגר מידע]], לעניין האדם עם המוגבלות.
: (ד) המשרד יעדכן את המידע שבמאגר אחת לשלושה חודשים לפחות.
: (ה) למשרד יהיו הסמכויות לפי [[תקנה 2(ג) עד (ו) לתקנות מאגר מידע]], בשינויים המחויבים.
: (ו) גורם מאתר יכין לפי המידע שבידו רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התנאים [[שבתקנה 31(א)]], וזאת באמצעות איתור האנשים שמתקיימים בהם התבחינים [[שבטור א' בתוספת הרביעית]].
: (ז) גורם מאתר יציין ברשימה האמורה בתקנת משנה (ו) את האנשים שמתקיימים בהם גם התבחינים [[תוספת רביעית|שבטור ב' בטבלה שבתוספת הרביעית]].
: (ח) גורם מאתר יכלול ברשימה שלפי תקנות משנה (ו) ו-(ז) את פרטי המידע שנכללים ברשומה שלפי תקנת משנה (ג) ושמצויים בידו.
: (ט) על אף האמור בתקנות משנה (ו) עד (ח), רשות המסים תכין רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התבחינים שלפי [[התוספת הרביעית]], לפי המידע שבידה לפי [[תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), התש&quot;ם-1979]], ותעביר למשרד, אחת לשלושה חודשים לפחות, את הרשימה בציון התבחינים שלפי תקנת משנה (ז) ופרטי המידע כאמור בתקנת משנה (ח), והכול בכפוף [[לסעיפים 231 עד 235 לפקודת מס הכנסה]]; על אף האמור רשאית רשות המסים, בהסכמת הביטוח הלאומי, להעביר באמצעותו את הרשימה האמורה בציון התבחינים ופרטי המידע כאמור ובכפוף לסעיפים האמורים.
: (י) גורם מאתר יעביר למשרד את הרשימה עם פרטי המידע כאמור בתקנה זו אחת לשלושה חודשים לפחות.
: (יא) המשרד רשאי לטייב את מאגר המידע באמצעות מידע שמצוי במאגר משרד הרווחה והביטחון החברתי לפי [[תקנה 2 לתקנות מאגר מידע]].
: (יב) על העברות מידע לפי תקנה זו, סודיות ושמירת פרטיות, יחולו [[+|תקנות 17]] [[ו-18 עד 22 לתקנות מאגר מידע]] לפי העניין ובשינויים המחויבים; המשרד יעניק גישה למידע שבמאגר לפי תקנת משנה (ב) לצורך יישום תקנות אלה.
: (יג) העברת מידע לפי תקנה זו יכול שתיעשה יחד עם העברת מידע לפי [[תקנות מאגר מידע]], ובלבד שהשמירה השימוש וההעברה של מידע שהועבר לפי תקנות אלה ייעשו באופן שמקיים את הוראות תקנות אלה.

@ 33. בקשת אדם עם מוגבלות לקבל מכשיר התרעה אישי
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;בדיקת שמיעה מקיפה&quot; - בדיקה של כל אלה בלא מכשיר לתיקון שמיעה, שבוצעה בידי קלינאי תקשורת: הולכת אוויר (air conduction), הולכת עצם (bone conduction), ובדיקות דיבור;
::- &quot;גוף ציבורי&quot; - גוף המנוי [[בפסקאות (1) ו-(7) להגדרה &quot;גוף ציבורי&quot; בסעיף 5 לחוק]];
::- &quot;גורם מאשר&quot; - קלינאי תקשורת שהוא עובד של גוף ציבורי שהמנהל הכללי של הגוף הציבורי האמור מינה לשם בחינת בקשה שלפי תקנת משנה (ב);
::- &quot;קלינאי תקשורת&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת מקצועות הבריאות, התשס&quot;ח-2008]];
::- &quot;רמת סף השמיעה (hearing threshold level)&quot; - ממוצע סיפי השמיעה בבדיקת הולכת אוויר בתדרים 500 עד 4000 הרץ.
: (ב) נוסף על תהליך האיתור האמור [[בתקנה 32]], המשרד יאפשר לאדם עם מוגבלות שסבור שמתקיימים לגביו התנאים [[שבתקנה 31(א)]] והוא לא קיבל מכשיר התרעה אישי, להגיש בקשה לקבלת מכשיר התרעה כאמור.
: (ג) אדם המבקש להגיש בקשה כאמור בתקנת משנה (ב) יגיש למשרד את אחד מאלה:
:: (1) תוצאות שתי בדיקות שמיעה מקיפות של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועדים שונים כלשהם המרוחקים זה מזה בחצי שנה לפחות;
:: (2) תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמך חתום ביד קלינאי תקשורת או רופא אף אוזן גרון, ולפיו ירידת השמיעה של מבקש כאמור היא קבועה;
:: (3) תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמכים נוספים שהגורם המאשר דרש משום שתוצאות בדיקת השמיעה האמורה לא מאפשרות לגורם המאשר להחליט בדבר התקיימות התבחין שלפי תקנה משנה (ד).
: (ד) המשרד יעביר את הבקשה לגורם המאשר בתוך 7 ימים מיום שהתקבלה אצלו; והגורם המאשר יבחן את הבקשה שלפי תקנת משנה (ג) ויחליט האם מהמסמכים שצורפו עולה שלמבקש יש ירידה קבועה ברמת סף השמיעה באוזן הטובה מבין השתיים, של 50 דציבלים לפחות וגילו 6 שנים לפחות; הגורם המאשר יעביר למשרד את החלטתו המנומקת בתוך 21 ימים מיום שקיבל את הבקשה.
: (ה) המשרד יעביר למבקש את החלטתו המנומקת של הגורם המאשר וכן לגורם המחלק שיספק מכשיר התרעה למי שבקשתו אושרה, הכול בתוך 14 ימים מיום שקיבל את החלטת הגורם המאשר.
: (ו) במצב חירום -
:: (1) יאיץ המשרד את בחינתה של בקשה שהוגשה לפי תקנת משנה (ג) ואת הליכי הטיפול בבקשה ואספקת מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנה זו;
:: (2) הגורם המאשר רשאי להורות לגבי בקשה שהוגשה, כי יצורפו לה מסמכים אחרים מאלה המפורטים בתקנת משנה (ג), אם עקב נסיבות מצב החירום יש קושי להשיגם.

@ 34. שירות שמיועד להפעיל במצב חירום התרעה במכשיר קצה אישי
: בלי לגרוע מהאמור [[בתקנה 31]], מי שמספק לציבור שירות שמיועד להפעיל התרעה במכשיר קצה אישי במצב חירום, כגון באמצעות אתר אינטרנט, יישום (אפליקציה) או שידור סלולרי (cell broadcast), יתכנן ויפעיל את השירות באופן שאמור -
: (1) להפעיל במכשיר הקצה האישי התרעה באופנים אלה לפחות: התרעה ברטט, התרעה בקול, התרעה חזותית, ומידע כתוב על מצב החירום, הכול לפי מאפייניו של מכשיר הקצה האישי ומערכת ההפעלה שלו;
: (2) להביא לכך שהתרעה במכשיר קצה אישי לפי פסקה (1), תגרום לאדם שנושא את המכשיר האמור במצב חירום, גירויים חושיים חזקים ככל האפשר המובחנים מגירויים אחרים בסביבה כדי להפנות את תשומת ליבו של אותו אדם.

@ 35. נגישות לשירותי אינטרנט שמשמשים להתרעה
: בשירות אינטרנט, לרבות יישום (אפליקציה), שמיועד לספק במצב חירום אותות להתרעה על תחילת מצב חירום או סיומו, יתקיימו [[תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות]].

@ 36. אחריות להתרעה
: בלי לגרוע מאחריות הגא לפי [[תקנה 31]], אין [[בתקנות 34]] [[ו-35]] כדי לחייב את הגא או מי שמספק שירות לפי [[34|התקנות האמורות]] בביצוע סידורים במכשיר להתרעה שאינו של אחד מהגורמים האמורים או באחריותם, בכלל, או בביצוע סידורים בעלי אופי אישי במכשיר קצה אישי של מקבל שירות שהוא אדם עם מוגבלות, בפרט; נוסף על האמור, אין באמור [[בתקנה 34(1) ו-(2)]] כדי להטיל אחריות על מי שמספק שירות כאמור [[בתקנה האמורה]] להתרחשות התוצאות המפורטות [[בפסקאות (1) או (2) בתקנה 34]], במכשיר קצה אישי מסוים.

== פרק ז': נגישות לשירותים שונים ==

=== סימן א': נגישות לשירותי הביטוח הלאומי ===

@ 37. מידע לגבי נגישות לסניפי המוסד לביטוח לאומי בעת חירום
: פרסם המוסד לביטוח לאומי מידע לציבור לגבי סניפי המוסד לביטוח לאומי, שבמצב חירום יהיו פתוחים לציבור, יפרסם גם את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם יחד עם הפרסום האמור:
: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
:: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצא הסניף, ובכלל זה מדרכה או שביל, לכניסה לסניף, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
:: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;;
: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;קיים שירות נגיש בסניף&quot;, &quot;השירות בסניף לא נגיש&quot;; לעניין זה, &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות בו [[תקנות הנגישות לשירות]].

@ 38. נגישות השירות בסניף הביטוח הלאומי
: ניתן שירות במצב חירום בסניף של המוסד לביטוח לאומי, יתקיימו הוראות אלה:
: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - יספק המוסד לביטוח לאומי התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
: (2) צוות הסניף יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין בכניסה לסניף, יימצא שלט שבו יהיה רשום: &quot;אפשר לבקש עזרה מהצוות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
: (3) כחלק משירותי המענה הטלפוני וההתקשרות מרחוק שמפעיל הביטוח הלאומי במצב חירום יחולו עליו חובות הנגישות הקבועות [[בתקנה 8 לתקנות שירותי בריאות במצב חירום]].

=== סימן ב': נגישות לשירותי בנקאות ===

@ 39. נגישות סניפי בנק בעת חירום, ומידע לציבור
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;בנק&quot; - תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;שירות בנקאי נייד&quot; - שירות בנקאי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב;
::- &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות בו [[תקנות נגישות לשירות]] שחלות בשגרה על בנק, על מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים או על שירות בנקאי נייד, לפי העניין.
: (ב) ניתן במצב חירום שירות בנקאי בסניף בנק, יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - יספק הבנק התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
:: (2) אחד מאנשי צוות הסניף יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין בסניף, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שבו יהיה רשום: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ג) פרסם בנק מידע לגבי סניפיו שפתוחים לציבור במצב החירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל סניף כאמור, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצא הסניף, ובכלל זה מדרכה, לכניסה לסניף, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות נגיש&quot;; &quot;השירות לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות לא נגיש&quot;;
:: (4) אם השירות בסניף כולו או חלקו אינו נגיש - &quot;בסניף יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;, וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות שלא בסניף בצורה אחרת;
:: (5) אם ניתנים שירותים בסניף בנק גם למי שאינם לקוחות של אותו בנק - &quot;נותנים שירות גם ללקוחות בנקים אחרים&quot;, ונוסף על כך, פירוט בשפה פשוטה של השירותים שכל אדם, אף אם אינו לקוח של הבנק, יכול לקבל בסניף הבנק.
: (ד) פרסם בנק מידע לגבי כספומטים שפועלים במצב חירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל אחד מהכספומטים שבפרסום, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן הכספומט, ובכלל זה ממדרכה או שביל, ועד למכשיר - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה המובילה עד למכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות בכספומט נגיש&quot;; &quot;השירות בכספומט לא נגיש&quot;.
: (ה) הפעיל בנק במצב חירום שירות בנקאי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סבר הבנק שלא ניתן לקיים את האמור עקב נסיבות מצב החירום, יספק הבנק התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות בנקאי נייד באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור:
:: (1) בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים;
:: (2) השירות הוא שירות נגיש.
: (ו) פרסם בנק מידע לגבי שירות בנקאי נייד שפועל במצב החירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות בנקאי נייד - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות הבנקאי הנייד נגיש&quot;; &quot;השירות הבנקאי הנייד לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות הבנקאי הנייד לא נגיש&quot;;
:: (3) אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הבנקאי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום - &quot;הבנק מספק לפי מצב החירום התאמות נגישות סבירות לשירות הבנקאי הנייד&quot;.
: (ז) פרסום המידע לפי תקנות משנה (ג), (ד) ו-(ו) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות, שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית:
:: (1) בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של הבנק;
:: (2) במוקדי המידע הטלפוני שמפעיל הבנק;
:: (3) באופן אחר שבו הבנק מעביר מידע לציבור לגבי פעילותם של הסניפים, שירותי הבנק הניידים או המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית.
: (ח) מידע כאמור בתקנות משנה (ג), (ד) ו-(ו) ייכלל גם במידע שמפרסם בנק לציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של סניפי בנק, מכשירים אוטומטיים למשיכת מזומנים או שירות בנקאי נייד, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום.
: (ט) פרסם בנק ישראל מידע לציבור בקשר לפעילות סניפי בנקים, כספומטים, או שירותים בנקאיים ניידים, שמפעילים בנקים במצב חירום, והמידע נוגע לאמור בתקנה זו, יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה זו, לפי העניין; פרסום של בנק ישראל על מידע לפי תקנה זו יכול שיהיה באמצעות הפניה לפרסומים של מידע כאמור שפרסם בנק.

=== סימן ג': נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל ===

@ 40. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;חברת דואר ישראל&quot; - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר]];
:- &quot;חוק הדואר&quot; - [[חוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]];
:- &quot;יחידת דואר&quot; - כהגדרתה ברישיון הכללי לחברת דואר ישראל בע&quot;מ למתן שירותי דואר, שירותים כספיים מטעם חברת הבת ושירותים אחרים, למעט מרכז מסירה כהגדרתו ברישיון הכללי האמור;
:- &quot;שירות כספי&quot; - שירות מהשירותים הכספיים כמשמעותם [[בסעיף 88א(א) לחוק הדואר]];
:- &quot;שירות כספי נייד&quot; - שירות כספי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב;
:- &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות לגביו [[תקנות נגישות לשירות]] שחלות בשגרה על יחידת דואר, על כספומט או על שירות כספי נייד, לפי העניין.

@ 41. נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל
: ניתן במצב חירום שירות כספי ביחידת דואר, יתקיימו הוראות אלה:
: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות ביחידת הדואר באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
: (2) אחד מאנשי צוות יחידת הדואר יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות כספי והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין ביחידת הדואר, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שיהיה רשום בו: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4, בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).

@ 42. נגישות לשירותים כספיים ניידים במצב חירום
: הפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום שירות כספי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סברה חברת דואר ישראל שלא ניתן לקיים את הוראות האמורות עקב נסיבות מצב החירום, תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות כספי נייד באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור:
: (1) בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים;
: (2) השירות הוא שירות נגיש.

@ 43. פרסום מידע
: (א) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי יחידות הדואר שפתוחות לציבור במצב החירום וניתן בהן שירות כספי, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל יחידה כאמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצאת יחידת הדואר, ובכלל זה מדרכה, לכניסה ליחידת הדואר, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;; בוצעו במצב חירום שינויים בקשר למרחב המוגן של יחידת דואר - תספק חברת דואר ישראל מידע עדכני בשפה פשוטה לפי פסקה זו, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;קיים שירות נגיש בסניף&quot;, &quot;השירות בסניף אינו נגיש&quot;;
:: (4) אם השירות בסניף, כולו או חלקו, אינו נגיש - &quot;בסניף יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;, וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות בסניף או שניתן לקבל את השירות בצורה אחרת.
: (ב) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי כספומטים שפועלים במצב חירום, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל כספומט כאמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן הכספומט, ובכלל זה ממדרכה או שביל, ועד לכספומט - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות בכספומט נגיש&quot;; &quot;השירות בכספומט אינו נגיש&quot;.
: (ג) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי שירות כספי נייד שפועל במצב חירום, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל שירות כספי נייד כאמור, אם המידע קיים בידי חברת דואר ישראל בנסיבות מצב החירום:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות כספי נייד - &quot;יש דרך נגישה לשירות כספי נייד&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה לשירות כספי נייד&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות הכספי הנייד נגיש&quot;; &quot;השירות הכספי הנייד לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות הכספי הנייד לא נגיש&quot;;
:: (3) אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הכספי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום - &quot;יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;.
: (ד) פרסום המידע לפי תקנות משנה (א) עד (ג) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות, שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית:
:: (1) בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של חברת דואר ישראל;
:: (2) במוקד המידע הטלפוני שמפעילה חברת דואר ישראל;
:: (3) באופן אחר שבאמצעותו חברת דואר ישראל מעבירה מידע לציבור לגבי פעילותם של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית.
: (ה) מידע כאמור בתקנות משנה (א) עד (ג) ייכלל גם במידע שמפרסמת חברת דואר ישראל לציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום.
: (ו) פרסם משרד התקשורת מידע לציבור בקשר לשירותים כספיים שמפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום, והמידע נוגע לאמור [[בתקנה 41]] [[או 42]], יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה כאמור, לפי העניין.

== פרק ח': זמינות אמצעי הסעה לאנשים עם מוגבלות ==

@ 44. תוכנית משרד התחבורה
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;גוף שנדרש לאמצעי תחבורה&quot; - משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, רשות מקומית, או צה&quot;ל;
::- &quot;המנכ&quot;ל&quot; - המנהל הכללי של משרד התחבורה, לרבות עובד משרד התחבורה שהוא מינה לעניין תקנות אלה;
::- &quot;הסעה המונית של אנשים עם מוגבלות&quot; - הסעה של אנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת שירות מסויים במצב חירום, כגון לצורך טיפול רפואי או לצורך פינוי בני אדם ממקום שהייתם, הכול עקב חשש לחיי בני אדם.
: (ב) משרד התחבורה יכין תוכנית להקצאת אמצעי תחבורה עם נהגים שיוכלו להפעילם במצב חירום, להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות לצורך סיוע והצלת חיים, שתכלול את כל אלה, לפחות:
:: (1) שימוש במגוון אמצעי תחבורה ציבורית שמיועדים בשגרה להסעת המונים, תוך מתן עדיפות לאמצעים שיש בהם נגישות לאנשים עם מוגבלות כגון אוטובוסים עירוניים ורכבת קלה; זאת כדי להשיא (למקסם) את קיבולת ההסעה וזמינות אמצעי התחבורה במצבי חירום שונים, בפריסה גאוגרפית ארצית;
:: (2) שיטת פעולה להעמדת אמצעי תחבורה ונהגיהם לשימוש גוף שנדרש לאמצעי תחבורה וכוחות הצלה וסיוע שנדרשים לאמצעים אלה, במצב חירום, בשני סוגי תרחישים:
::: (א) הסעה או פינוי מיידיים של אוכלוסייה (פינוי דחק);
::: (ב) הסעה או פינוי מתוכנן של אוכלוסייה בכלל או של אנשים עם מוגבלות בפרט;
:: (3) מידע שעל גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה להעביר בשגרה לצורך הכנת התוכנית, ומידע שעל גוף כאמור להעביר למשרד התחבורה במצב חירום לצורך העמדת אמצעי התחבורה ונהגיהם לשימוש אותו גוף;
:: (4) המידע שיעביר גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה לפי פסקה (3) יכלול לפחות: הערכת כמויות האנשים שיש להסיע מאזור גאוגרפי מסוים בישיבה, בישיבה בכיסא גלגלים, או בשכיבה, לרבות מלווים שחייבים להיות יחד עם אנשים כאמור;
:: (5) שיטת הפנייה במצב חירום של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה בבקשה להעמדת אמצעי תחבורה, בכל אחד מסוגי התרחישים לפי פסקה (2) ולגבי כל אחת מקבוצות האנשים כאמור בפסקה (4), סוגי אמצעי התחבורה שיועמדו לרשות הגוף הציבורי, כמויותיהם, כיצד יועמדו לרשותו יחד עם נהגיהם, וצפי לפרק זמן להקצאתם, הכול כדי לאפשר למשרד התחבורה ניהול ביקושים והקצאת אמצעי תחבורה יעילים במצב חירום;
:: (6) קביעת סדרי העדיפויות בניהול ההקצאות והשימוש באמצעי התחבורה הציבורית במצב חירום, לפי זמינות אמצעי תחבורה בנסיבות מצב החירום, ובייחוד קביעת מנגנון למניעת ריבוי שימושים בו-זמני במצב חירום באמצעי התחבורה שנכללו בתוכנית.
: (ג) משרד התחבורה יכין את התוכנית בהתייעצות עם משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, צה&quot;ל ומרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זה מזה; משרד התחבורה יתייעץ עם מד&quot;א כדי שיעמיד אמבולנסים למשימות פינוי במצב חירום לפי זמינותו ויכולתו באותה עת, והכול תוך שמירה על מוכנות מד&quot;א לבצע משימות במצב חירום, ובכלל זה משימות שהטילו עליהם משרד הבריאות וצה&quot;ל.

@ 45. העמדת אמצעי תחבורה להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות במצב חירום
: במצב חירום שבו יש צורך בהסעה המונית של אנשים עם מוגבלות, יורה המנכ&quot;ל, לפי פנייה של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה, כי יועמדו אמצעי תחבורה ונהגים שיוכלו להפעילם, לשימוש הגוף שנדרש לאמצעי תחבורה להסעה המונית או לשימוש כוחות הצלה שמסייעים לו, לצורך הסעת אוכלוסייה כאמור; הפנייה של גוף כאמור והעמדת אמצעי התחבורה ונהגים ייעשו לפי התוכנית כאמור [[בתקנה 44]].

== פרק ט': תומך קהילתי במצב חירום ==

@ 46. תומך קהילתי בשעת חירום
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;הרשות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 2 לחוק שירות אזרחי]];
::- &quot;מתנדב&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק שירות אזרחי]];
::- &quot;תומך קהילתי&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]];
::- &quot;תוכנית&quot; - תוכנית להצבת מתנדבים בשירות אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק שירות לאומי]], כתומכים קהילתיים ברשויות מקומיות במצב חירום.
: (ב) הרשות תגבש תוכנית בהיוועצות במשרד הרווחה והביטחון החברתי, מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי ומשרד הביטחון.
: (ג) לצורך מימוש התוכנית יוקצה לרשות תקציב תוספתי לטובת הכשרות, ולתוספת כוח אדם.
: (ד) התוכנית תכלול, בין השאר, סיווג של מתנדבים בעלי מסוגלות ורצון לשמש כתומכים קהילתיים, ההכשרה שיעבור מתנדב כדי לשמש תומך קהילתי, ההיערכות לקראת מצב חירום ותפקידי התומך הקהילתי בחירום.
: (ה) הרשות המקומית תעמיד בשגרה ובחירום עובד מטעמה שיהיה אחראי על הפעלת המתנדבים שהם תומכים קהילתיים ברשות המקומית, על הכשרותיהם ועל ניהול משימותיהם במצב חירום; עובדים אלה יעברו הכשרה להיכרות עם עולם השירות האזרחי והפעלת מתנדבים.
: (ו) הרשות תדווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת אחת לשנה, במשך שש שנים מיום התחילה, על גיבוש התוכנית כאמור בתקנה זו ועל יישומה; לדיווח הראשון כאמור תצרף הרשות העתק מהתוכנית שגובשה.

== פרק י': שונות ==

@ 47. הדרכה
: (א) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ידריך את עובדיו, במסגרת הדרכתם למצבי חירום, כדי שיוכלו לספק שירות סביר ומענה תומך ראשוני בשעת חירום לאנשים עם מוגבלויות שונות; הדרכה כאמור תינתן גם למי שהוא מתנדב של הגוף הציבורי שנותן מענה במצב חירום.
: (ב) הדרכה כאמור בתקנת משנה (א) תכלול, בין השאר, את כל אלה:
:: (1) הכרה וזיהוי סוגי מוגבלויות, צרכים וביטויי תגובה שונים של אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, במצבי חירום שונים; חומרי ההדרכה יעסקו באנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים לפחות;
:: (2) כללי התנהגות נאותים כלפי אנשים עם מוגבלות בעת מתן השירות במיוחד במצב חירום והזכות להסתייע בחיית שירות;
:: (3) אפשרויות של תקשורת מילולית וחזותית עם אנשים עם מוגבלות במיוחד במצב חירום;
:: (4) הצעות למענים אפשריים במצב חירום לגבי אנשים עם מוגבלויות שונות.
: (ג) ההדרכה תוכל להתבצע באופנים שונים, לרבות באמצעות לומדה אישית, כחלק מהכנה ותרגול למצב חירום.

@ 48. תרגול
: (א) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה ומבצע תרגילים בקשר לנושאים שמפורטים בתקנות אלה, יתרגל גם את ביצוע האמור בתקנות אלה שנוגע לאותו נושא שמתרגלים.
: (ב) בתרגולים שנערכים במסגרת תרגיל של המטה הכללי של צה&quot;ל או במסגרת תרגיל החירום הלאומי, לפחות, ושבהם האוכלוסייה נוטלת חלק, לרבות באמצעות דימוי אוכלוסייה, ישולבו אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים במספר מתוך סך כל המשתתפים בתרגיל שמהווים את האוכלוסייה שאותה מדמים, שמשקף את שיעורם של אנשים עם מוגבלות באוכלוסייה, או בקירוב; לעניין תקנת משנה זו, &quot;אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים&quot; - שלושה אנשים לפחות עם מוגבלות משמעותית מסוגים אלה: שמיעה, ראייה, נפשית, שכלית, אוטיזם, או פיזית, ובלבד שסוג המוגבלות אצל כל אחד מהם הוא שונה.

@ 49. תחזוקה ונגישות זמנית חלופית
: (א) מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי תקנות אלה אחראי לכך שהתאמות הנגישות יהיו תקינות וזמינות במצב חירום, זולת אם עקב מצב החירום ועל אף שפעל ככל יכולתו באותן נסיבות, נמנע ממנו להבטיח את תקינותן או זמינותן.
: (ב) לא יפגע אדם בהתאמות נגישות שלפי תקנות אלה, לא יגרע מהן ולא יסב את השימוש בהן למטרות אחרות באופן חלקי או מלא, אלא אם כן הפגיעה נדרשת במצב חירום לצורך הצלת חיים או מניעת פגיעה ברכוש חיוני, ובלבד שייעשה מאמץ סביר בנסיבות מצב החירום להבטיח נגישות זמנית חלופית.

@ 50. צה&quot;ל והגא כגורמים מסייעים
: (א) נערך צה&quot;ל או הגא בשגרה לסייע במצב חירום לגוף ציבורי, ייערך כל אחד מהגופים האמורים לגבי משימות הסיוע בקשר לאנשים עם מוגבלות, לפי האמצעים שמצויים בידו ומשמשים אותו בשגרה.
: (ב) סייע צה&quot;ל או הגא במצב חירום לגוף ציבורי, יבצע כל אחד מהגופים האמורים את משימות הסיוע בקשר לאנשים עם מוגבלות לפי יכולותיו, כוח האדם והאמצעים שעומדים לרשותו בנסיבות מצב חירום.

@ 51. התאמת נהלים, תוכנית, ותיקי הפעלה למצב חירום
: מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה, יבחן את הצורך לעדכן לאחר כל תרגיל או מצב חירום, ואחת לחמש שנים לפחות, תוכנית שהכין, את נוהליו ואת תיקי ההפעלה שלו שנוגעים למצב חירום, לעניין אופן פעולתו לפי תקנות אלה, אם קיימים, והכול באופן שיתאימו ליישום תקנות אלה; מצא שיש צורך כאמור, יעדכן הגורם את נהליו לפי זה.

@ 52. זמינות והצגת מסמכים
: (א) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה למנות או להסמיך אדם, להכין או לעדכן נוהל או תיק הפעלה, להכין רשימה ובה פרטי מידע, להכין תוכנית, או שהכין מידע לפרסם או מסמך לצורך הדרכה או מתווה לתרגיל (בתקנה זו - מסמך), חייב לשמור העתק עדכני של המסמך לצורך שימוש בהדרכות ותרגולים לפי תקנות אלה, ולצורך שימוש במצבי חירום; נוסף על כך, מסמך כאמור שהוכן לפי תקנות אלה יישמר שבע שנים לפחות ממועד הכנתו.
: (ב) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין מסמך, חייב להעביר לנציבות, או להציג לה, לפי העניין, לא יאוחר מתום 21 ימים מיום שנדרש לכך, העתק מסמך כאמור.

@ 53. תחילה
: (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט התקנות המפורטות בתקנת משנה (ב) ו-(ג), באחד לחודש השלישי שלאחר פרסומן (((התקנות פורסמו ביום 24.9.2026, ותחילתן ביום 1.12.2026))).
: (ב) תחילתן של [[תקנות 4]], [[5]], [[6(ה)]], [[7]], [[10]], [[11]], [[12]], [[17]], [[19]], [[25]], [[26]], [[27]], [[28]], [[37]], [[38]], [[45]], [[47]] [[ו-48]] - שישה חודשים מיום התחילה.
: (ג) תחילתן של [[תקנות 15]], [[39]] למעט [[תקנה 39(א)]], [[41]], [[42]] [[ו-43]] - שנה מיום התחילה.

@ 54. הוראות מעבר
: (א) ספק מים וספק מים בחירום שהכין תוכנית היערכות לפני יום התחילה ישלים את הנדרש ממנו לפי [[תקנה 3]] לא יאוחר מהמועדים האלה:
:: (1) עד תום שנה מיום התחילה ב-30% לפחות מתחנות החלוקה שנכללות בתוכנית ההיערכות ולא פחות משלוש תחנות חלוקה;
:: (2) עד תום שנתיים מיום התחילה ב-100% מתחנות החלוקה שנכללות בתוכנית ההיערכות.
: (ב) מחזיק במקרקעין אחראי לכך שבמיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין שהחזקתו, ובדרך שמובילה אליה, יתקיים [[חלק ב' בתוספת השלישית]] לא יאוחר מהמועדים האלה:
:: (1) לא יאוחר משנה מיום התחילה ב-30% לפחות מהמיגוניות הציבוריות, ולא פחות מ-50 מיגוניות;
:: (2) לא יאוחר משנתיים מיום התחילה ב-100% מהמיגוניות הציבוריות.
: (ג) עד תום חודש מיום התחילה תפרסם הנציבות את הטופס המומלץ לפי תקנה21(ד).
: (ד) עד תום שלושה חודשים מיום התחילה יעבירו לראשונה גופים שנדרשים לאמצעי תחבורה כהגדרתם [[בתקנה 44(א)]], מידע לפי [[תקנה 44(ב)(4)]] שברשותם למשרד התחבורה; בלי לגרוע מהאמור -
:: (1) משרד הרווחה רשאי להעביר למשרד התחבורה סיכומי כמויות של מועמדים לפינוי מוקדם לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי [[תקנה 44(ב)(4)]], שמצוין ברשימה הנוספת כהגדרתה [[בתקנה 32(ח)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי]]; העביר משרד הרווחה סיכומי כמויות כאמור, ייחשב הדבר כאילו רשות מקומית העבירה לראשונה מידע למשרד התחבורה לפי [[תקנה 44(ב)(4)]];
:: (2) לבקשת משרד הבריאות, ובהסכמת משרד הרווחה, רשאי משרד הרווחה להעביר סיכומי כמויות של חצר&quot;מ לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי [[תקנה 44(ב)(4)]], שמצויים במידע שבידיו לפי [[תקנה 32(ח)(1) לתקנות נגישות אירועי פינוי]].
: (ה) עד תום שישה חודשים מיום התחילה לכל המאוחר -
:: (1) רח&quot;ל תשלים את הכנת התוכנית לסיוע ממשלתי אחוד לרשויות המקומיות לפי [[תקנה 18]];
:: (2) מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות ישלים את הכנת הרשימה לראשונה לפי [[תקנה 22]];
:: (3) משרד התחבורה ישלים את הכנת התוכנית כמשמעותה לפי [[תקנה 44]];
:: (4) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה ישלים לראשונה את הבחינה של נוהליו ותיקי ההפעלה שלו למצבי חירום, והעדכון, אם יידרש, לפי [[תקנה 51]].
: (ו) עד תום שנה מיום התחילה תשלים הרשות כהגדרתה [[בתקנה 46(א)]] את הכנת התוכנית לפי [[תקנה 46]].

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[ההגדרה &quot;דרך נגישה&quot; שבתקנה 1]]))) ====
=== דרישות חלופיות לדרך נגישה ===

@ 1. רוחב הדרך
: רוחב חופשי בדרך יהיה 1.3 מטר לפחות, ואולם אפשר שבשל מיקום מיתקנים, תשתיות או צמחייה, הרוחב החופשי של הדרך יהיה פחות מכך אך לא פחות 110 סנטימטרים, לאורך קטע דרך שלא יעלה על 500 סנטימטרים.

@ 2. שיפוע הדרך
: (א) שיפוע אורכי של דרך לא יעלה על 8%, ואולם אם שיפוע כאמור לא מתאפשר עקב סיבות הנדסיות אפשר ששיפוע כאמור יעלה על 8% ובלבד שלא יעלה על 10% לאורך 5 מטרים; עלה השיפוע האורכי של דרך לפי פרט זה על 5% או קיים הפרש גובה אנכי שעולה על 20 סנטימטרים בין פני הדרך לסביבתה הצמודה, לא יידרש שהדרך תהיה כבש; בשיפוע לפי פרט זה יתאפשר לאדם עם מוגבלות לנוע בצורה בטיחותית על הדרך, לרבות בתנאי הארה של יום ושל לילה.
: (ב) שיפוע רוחבי של דרך לא יעלה על 2%, ואפשר שלא יעלה על 3% עקב תנאי טופוגרפיה או קשיים הנדסיים.

@ 3. הפרש גובה בדרך
: הפרש גובה אנכי בין שני חלקי דרך סמוכים לא יעלה על 1.5 סנטימטר.

@ 4. פני הדרך
: פני הדרך והמדרך -
: (1) יהיו יציבים וקשיחים;
: (2) לא יהיו עשויים חומרים כגון חלוקי נחל, חצץ, חול או דשא ופניהם לא יהיו מעובדים עיבוד גס (כגון עיבוד &quot;טובזה&quot; או &quot;טלטיש גס&quot; באבן טבעית); המדרך לא יכלול בליטות כגון חלוקי נחל או אבנים מתוך משטח בטון;
: (3) רוחב המישקים בדרך לא יעלה על 1.5 סנטימטרים.

@ 5. טיפול במכשולים
: לאורך הדרך לא יהיו מכשולים, או שיהיו מכשולים שמסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

== תוספת שנייה ==
==== ((([[תקנות 18(א), (ב), (ג)(1), ו-(4), (ו), (ח)]], [[19(ב) ו-(ד)]]))) ====
=== חלק א' - גופים ציבוריים שיעמידו משאבים ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;100px&quot; | מספר סידורי !! הגוף הציבורי
|-
| : (1) || משרד האוצר
|-
| : (2) || משרד הבינוי והשיכון
|-
| : (3) || משרד הבריאות
|-
| : (4) || משרד הביטחון - אגף השיקום
|-
| : (5) || משרד החינוך
|-
| : (6) || משרד העלייה והקליטה
|-
| : (7) || משרד הפנים
|-
| : (8) || משרד הרווחה והביטחון החברתי
|-
| : (9) || המשרד לשוויון חברתי
|-
| : (10) || משרד התיירות
|-
| : (11) || המוסד לביטוח הלאומי
|-
| : (12) || הסוכנות היהודית
|-
| : (13) || הרשות לניצולי שואה
|}

=== חלק ב' - משאבים שיעמידו גופים ציבוריים ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;100px&quot; | מספר סידורי !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוגי המשאבים !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} פירוט המשאבים
|-
| : (1) || מוקד שירות נגיש || מוקד לקבלת פניות מרשויות מקומיות או צרכים של אנשים עם מוגבלות
|-
| : (2) || סיוע מקצועי לרשות מקומית || סיוע מקצועי במצב חירום לבעלי תפקידים ברשות המקומית, למתן מענה תומך במצב חירום לאנשים עם מוגבלויות מסוגים שונים, באמצעות תקשורת מרחוק וחומרי הדרכה לשימוש עצמי
|-
| : (3) || הפגות
| : (א) ערכות להפגה, פנאי ופעילות גופנית, במצב חירום, לאנשים עם מוגבלות, לשימוש עצמאי, שהוכנו בהיוועצות במורשה לנגישות שירות שיש לו ניסיון בתחום, באחד מהאופנים האלה לפחות:
:: (1) ערכות מוכנות לשימוש; הערכות יהיו מסוגים שונים לפי ייעודן לפי טווח גילאי המשתמשים, יכולות קוגניטיביות, מוטוריות, וחושיות, שונות; ההסברים בערכה יהיו בשפה פשוטה, ואם נדרש לפי היכולות הקוגניטיביות של האנשים שאליהן מיועדת הערכה - בפישוט לשוני במקום שפה פשוטה;
:: (2) אמצעי הפגה, פנאי או פעילות גופנית, במצב חירום, לרכישה באופן עצמאי באמצעות תווים (vouchers) שיחולקו במסגרת התוכנית שלפי [[תקנה 18]]; האדם בוחר מתוך סוגי אמצעים שונים שיועמדו לבחירתו; לרשות המקומית יתאפשר להשפיע על תוכני האמצעים כדי לבצע התאמה תרבותית לתושביה;
: (ב) פעילות יזומה להפעלת אנשים עם מוגבלות ששוהים באזור ציבורי מוגן לצורך הפגה, פנאי ופעילות גופנית;
: (ג) ריענון קצר מועד לאנשים עם מוגבלות ולמלוויהם מחוץ לביתם (נופשונים)
|-
| : (4) || ציוד לשהייה ולינה
| : (א) מיטות, מזרנים, בתי שימוש ניידים ונגישים עם סידורים לשמירה על פרטיות, פרגודים;
: (ב) מושבים מותאמים, שולחנות;
: (ג) כיסאות גלגלים;
: (ד) מיטות סיעודיות (לשימוש בדיור זמני חלופי);
: (ה) ציוד ייעודי שמשמש אנשים עם מוגבלות בפעילות היום-יום (כגון כיסאות רחצה, אמצעים למניעה החלקה באזורים רטובים)
|-
| : (5) || דיור זמני חלופי לאדם עם מוגבלות ומלוויו
| : (א) יחידות אכסון מיוחדות ויחידות שאינן נגישות, לרבות בכל אלה:
:: (1) בתי מלון;
:: (2) מיתקני קליטה ארציים, מיתקני קליטה ארציים לאנשים עם מוגבלות;
:: (3) מקבצי דיור, בתי גיל הזהב, מרכזי קליטה לעולים;
:: (4) דיור ציבורי;
:: (5) מבני מעונות לסטודנטים;
: (ב) הסעה של אדם עם מוגבלות ומלוויו מביתו לדיור החלופי הזמני ובחזרה לביתו;
: (ג) הזנה לאדם עם מוגבלות ולמלוויו במהלך שהייתו בדיור חלופי זמני או רכישת מזון באופן עצמאי במימון התוכנית
|-
| : (6) || כוח אדם לסיוע || כוח אדם לסיוע ביישום המענים שלפי [[תוספת חלק ב|חלק זה]], לרבות כוח אדם מקצועי בתחומי סיעוד ותחומים נדרשים אחרים לפי נסיבות מצב החירום
|}

=== חלק ג' - תבחינים לסיוע בקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת מענים לאנשים עם מוגבלות ===
: התבחינים שלהלן יסייעו לבחינת בקשות לסיוע לאדם עם מוגבלות במצב חירום, ולקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת המשאבים; תחילה יש לבצע הערכה לפי שלב 1 ולאחר מכן יש לעשות שימוש בתוצאות ההערכה משלב 1 בהערכה לפי שלב 2:

@ 1. : שלב 1 - תבוצע הערכה מהירה של צרכים מיידיים של האדם עם מוגבלות בעת מצב החירום (להלן - ההערכה), ובייחוד בתחומים המפורטים להלן; ההערכה תבוצע בהתבסס ככל האפשר על מידע שסיפק האדם עצמו או איש קשר שלו:
: (1) יכולת התקשורת והבנת המצב של אותו אדם, ואמצעים שנדרשים לשם כך;
: (2) מורכבות מצבו הרפואי של אותו אדם ובייחוד לנוכח אלה: אם נדרשת אספקת חשמל רציפה לשימור חיים, אם נדרש טיפול רפואי אינטנסיבי, אם יש צורך להגיע למוסד בריאות לטיפולים משמרי חיים או שיקומיים, קבועים או זמניים, ומה צריכת התרופות שלו;
: (3) אם האדם נדרש לסיוע בביצוע פעולות היום-יום, והאמצעים שהוא עושה בהם שימוש קבוע;
: (4) הצורך בהשגחה צמודה על האדם;
: (5) הצורך בתמיכה רגשית או חברתית לאדם;
: (6) בחינה אם הוא אדם עם עורף חברתי בחירום כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]] או שאין לו עורף חברתי כמשמעותו [[בתקנה 2(ב)(7)(ב)(1) עד (4) לתקנות מאגר מידע]];
: (7) צרכים נוספים שהם תולדה ממאפייני מצב החירום.

@ 2. : שלב 2: בחינת הצורך בסיוע פרטני לאדם עם מוגבלות:
: (1) אפשרות א' - כדי שאדם יוכל להמשיך לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום - מתוך הצרכים שעלו בהערכה לפי שלב 1 ובייחוד החיוניים שבהם, מהם הצרכים שניתן לספק לאורך זמן;
: (2) אפשרות ב':
:: (א) מתוך הצרכים שעלו בהערכה לפי שלב 1 ובייחוד החיוניים שבהם, מהם הצרכים שלא ניתן לספק או שקיים קושי ממשי לספקם, במצב החירום, אם ימשיך אותו אדם לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן;
:: (ב) אם ניתן לספק טוב יותר את צרכי האדם ובפרט החיוניים שבהם, לפי ההערכה שבוצעה לפי פרט משנה (א), אם יועבר מביתו או מאזור ציבורי מוגן לחלופת דיור זמני במקום אחר;
:: (ג) אם קיימת אפשרות ממשית ובטוחה בתנאי מצב החירום השורר, להעברת האדם, לרבות מלווה או ציוד עזר אישי אם נדרשים, לחלופת דיור זמנית במקום אחר.

== תוספת שלישית - מיגונית ציבורית ==
=== חלק א' - מיגונית ציבורית נגישה ===
==== ((([[תקנות 21(א) עד (ג)]], [[22]] [[ו-54(ב)]], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1]] [[ו-3 בחלק א' לתוספת שלישית)]])) ====

@ 1. מיגונית נגישה לאדם עם מוגבלות
: (א) [[בחלק זה]], &quot;דלת הדף&quot; ו&quot;דלת הדף ורסיסים&quot; - כהגדרתן [[בתקנות מפרטים למקלטים]].
: (ב) לאדם עם מוגבלות יתאפשר להיכנס למיגונית ולשהות בה יחד עם כלל הציבור, לפי [[חלק זה]].
: (ג) במיגונית שבפתחה לא מותקנת דלת הדף או דלת הדף ורסיסים יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) הרוחב החופשי בפתחים ובפרוזדורים לא יפחת מ-90 סנטימטרים;
:: (2) סכום הרוחב החופשי בפרוזדור (A בנספח א) והרוחב החופשי בפתח (B בנספח א) סמוכים זה לזה, לא יפחת מ-200 סנטימטרים;
:: (3) החלל המיועד לשהיית הציבור במיגונית (C [[בנספח א לחלק זה]]) יכלול שטח חופשי לסיבוב לפי ת&quot;י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח לסיבוב (2.7.4);
:: (4) השיפוע הרוחבי והשיפוע האורכי של דרך בתוך המיגונית לא יעלה על 2%; על אף האמור -
::: (א) השיפוע האורכי של דרך נגישה שתחילתה במזוזת הפתח הפנימי במיגונית (מסומן כקו מקווקו &quot;תחילת דרך משופעת&quot; [[בנספח א לחלק זה]]), והיא נמשכת לפתח המיגונית עד למפלס תחתית רצפת המיגונית, לא יעלה על 0.5% + 9%;
::: (ב) הדרך לא תבלוט מפתח המיגונית יותר מ-20 סנטימטרים ובלבד שאם בלטה יותר מ-10 סנטימטרים גוון הדרך יהיה בניגוד חזותי לגוון הקיר החיצוני של המיגונית;
::: (ג) אפשר שהפרש הגובה בין קצה הדרך בפתח המיגונית (מסומן כ&quot;פתח המיגונית&quot; [[בנספח א לחלק זה]]) לדרך הנגישה לפי [[פרט 3]] (מסומנת D [[בנספח א לחלק זה]]), יטופל באמצעות אחד מאלה:
:::: (1) רכיב משופע מקובע בקצה הדרך במיגונית, שניתן לשנות את מצבו בין מצב פתוח כשהוא בשימוש למצב סגור כשאינו בשימוש; השיפוע של הרכיב במצב פתוח לא יעלה על 50%, אם הוא מגשר על הפרש גובה של עד 3 סנטימטרים או על 30% אם הוא מגשר על הפרש גובה בתחום שמעל 3 סניטמטרים ועד 6 סנטימטרים; בעת שהרכיב האמור במצב פתוח, יראו בו חלק מהדרך לפי פסקת משנה (ב), והוראותיה יתקיימו גם ברכיב האמור;
:::: (2) שינוי השיפוע של קצה הדרך במיגונית, ובלבד שיתקיימו בו ההוראות לפי פסקת משנה (1) שדנות בשיפוע;
:: (5) לאורך הדרך המשופעת במיגונית לפי פסקה (4)(א), בצד הדופן שממול לפתח B ([[נספח א' לחלק זה]]), יימצא בית אחיזה (מסומן כ&quot;בית אחיזה&quot; [[בנספח א לחלק זה]]), שיתקיימו בו הוראות אלה:
::: (א) צורת בית האחיזה תהיה עגולה, תתאפשר גריפה רציפה לכל אורכו, ולא יהיו בו חלקים חדים;
::: (ב) קוטרו החיצוני של בית האחיזה יהיה 3 עד 4 סנטימטרים;
::: (ג) קצותיו של בית האחיזה יהיו מכופפים כדי שלא יהוו מכשול; קצהו האחד יימשך עד 30 סנטימטרים במקביל לפתח B ([[נספח א לחלק זה]]), וקצהו השני לא יבלוט מפתח המיגונית;
::: (ד) מסביב לבית האחיזה יהיה מרווח חופשי לגריפה שהיקפו 4 סנטימטרים לפחות מהפנים החיצוניים של בית האחיזה;
::: (ה) הפן העליון של בית האחיזה יהיה בגובה 90 סנטימטרים עד 95 סנטימטרים מפני הדרך המשופעת;
::: (ו) הפן הפנימי של בית האחיזה לא יחדור יותר מ-9 סנטימטרים לתחום הדרך המשופעת;
::: (ז) יתקיים ניגוד חזותי בין גוון בית האחיזה לגוון הקיר שעליו הוא מותקן;
::: (ח) בית האחיזה יותקן ממרכז חלקו התחתון, באופן יציב, בטוח, ומאפשר גריפה רציפה;
:: (6) קירות המיגונית יהיו בלא בליטות חדות ובלא חיספוסים גסים העלולים לפגוע במי שנמצא במיגונית;
:: (7) לאורך הדרך במיגונית לא יהיו מכשולים.
: (ד) במיגונית שמותקנת בה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) הרוחב החופשי בפתחים שבמיגונית לא יפחת מ-80 סנטימטרים;
:: (2) סכום רוחב חופשי בפרוזדור במיגונית, אם קיים, ורוחב חופשי בפתח, סמוכים זה לזה, לא יפחת מ-200 סנטימטרים;
:: (3) החלל המיועד לשהיית הציבור במיגונית (C [[נספח ב חלק זה|בנספחים ב]] [[ו-ג לחלק זה]]) יכלול שטח חופשי לסיבוב לפי ת&quot;י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח לסיבוב (2.7.4);
:: (4) מפלס סף הדלת שבפתח המיגונית יהיה בגובה 10 סנטימטרים לכל היותר מעל תחתית רצפת המיגונית; הותקנה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים בכניסה פנימית במיגונית, תתקיים בה [[תקנה 34(ד) ו-(ד1) לתקנות מפרטים למקלטים]];
:: (5) משני צידי הדלת יימצאו מוטות לסיוע בהגפתה כמפורט להלן:
::: (א) מוט אופקי אחד יימצא בצידו החיצוני של אגף הדלת בגובה 85 עד 90 סנטימטרים מתחתית אגף הדלת, לפי הוראות אלה:
:::: (1) אורכו של המוט יהיה 35 עד 40 סנטימטרים, וקוטרו החיצוני יהיה 3 עד 4 סנטימטרים;
:::: (2) צורת המוט תהיה עגולה, תתאפשר גריפה רציפה לכל אורכו, ולא יהיו בו חלקים חדים;
:::: (3) המרחק בין הפן הפנימי של המוט לבין פני אגף הדלת לא יהיה קטן מ-4 סנטימטרים ולא גדול מ-5 סנטימטרים;
:::: (4) המרחק בין קצה המוט לבין שול אגף הדלת שנפתח יהיה 5 עד 10 סנטימטרים;
:::: (5) גוון המוט יהיה בניגוד חזותי לגוון אגף הדלת;
::: (ב) מוט אופקי שני יימצא בצידו הפנימי של אגף הדלת בגובה 85 עד 90 סנטימטרים מתחתית אגף הדלת, ותתקיים בו פסקת משנה (א)(1) עד (5);
:: (ג) על אף האמור בפסקאות (א) ו-(ב), אפשר שגובה המוט או המרחק לפי פסקה (א)(4), יותאמו בשינוי קל לצורך מניעת הפרעה למנגנון נעילת הדלת.

@ 2. שילוט וסימון
: (א) על דופן המיגונית שבה נמצא פתחה, יימצא מידע בשלט או על הדופן, לפי הוראות אלה:
:: (1) רישום: &quot;מיגונית&quot; בגופן שגובהו לא יפחת מ-10 סנטימטרים;
:: (2) יתקיימו במידע הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ב) גוון מזוזות ומשקוף פתח המיגונית ברצועה שרוחבה 7 עד 10 סנטימטרים בהיקף הפתח, יהיה בניגוד חזותי לדופן החיצונית של המיגונית.

@ 3. הצבת מיגונית וקישורה לדרך נגישה
: המיגונית תוצב בדרך נגישה או בצמוד לה, ויתקיימו הוראות אלה:
: (1) אפשר שפני דרך נגישה לפי פרט זה יהיו עשויים מחומר מהודק כגון מצע, או דשא, ובלבד שיהיו יציבים גם בפני גשם ונגר עילי;
: (2) בצמוד לפתח מיגונית שאין בפתחה דלת יתקיימו כל אלה:
:: (א) ייותר שטח חופשי לתמרון במקביל לדופן המיגונית ומול הפתח שלה, ששיפועו לא יעלה על 2% לכל כיוון, שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות ואורכו 170 סנטימטרים לפחות (D [[בנספח א' לחלק זה]]); על אף האמור, אפשר שרוחב השטח האמור יקטן עד ל-110 סנטימטרים, בשל מיקום מיתקנים, תשתיות, מגבלת רוחב המדרכה שבה מוצבת המיגונית, או צמחייה;
:: (ב) הפרש הגובה האנכי בין פתח המיגונית לפני הדרך הנגישה המקושרת אליה לא יעלה על 1.5 סנטימטרים, והמרווח האופקי בין שתי הדרכים האמורות לא יעלה על 1.5 סנטימטרים;
:: (ג) לצורך יישום פסקת משנה (ב), אם הפרש הגובה בין פתח המיגונית לדרך נגישה אינו עולה על 6 סנטימטרים, אפשר שהקישור ייעשה לפי [[פרט 1(ג)(4)(ג)]] או באמצעות רכיב משופע לפי [[הפרט האמור]] שהוא רכיב מקובע למיגונית;
: (3) בצמוד לפתח מיגונית שמותקנת בה דלת, יתקיימו כל אלה:
:: (א) יימצא משטח תפקוד בצד שאליו נפתחת הדלת, שמתקיימות בו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במשטחי תפקוד (2.5.4), ושיפוע המשטח לכל כיוון לא יעלה על 2% (מסומן כ&quot;משטח תפקוד (חלופה 1)&quot; [[בנספח ב לחלק זה]] - &quot;משטח תפקוד (חלופה 2)&quot; [[בנספח ג לחלק זה]]); אם קיים הפרש גובה אנכי בין שול משטח התפקוד לסביבתו הצמודה שעולה על 5 סנטימטרים ואין אמצעים למניעת מעבר מהמשטח לסביבה האמורה, יש פס בשול המשטח בניגוד חזותי לסביבתו הצמודה ורוחבו 10 עד 20 סנטימטרים או שהמשטח כולו בניגוד חזותי לסביבתו;
:: (ב) אם מותקנת דלת סובבת על צירה בפתח המיגונית או בפתח אחר בתוכה, שאינה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, הכוח הנדרש לפתיחה של הדלת לא יעלה על הוראות ת&quot;י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בכוח הפעלה לפתיחת דלת בדרך נגישה (סעיף 2.5.5.2);
: (4) נוסף על משטח תפקוד לפי פסקה (3(א)), לסף דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, שבפתח מיגונית, תקושר דרך נגישה לפי הוראות אלה:
:: (א) אם הדרך הנגישה היא בתחום ציר ההליכה במדרכה או ברחבה, השיפוע האורכי ושיפועי הצד שלה, לא יעלו על 8% ([[נספח ב לחלק זה]]);
:: (ב) אם הדרך הנגישה אינה בתחום ציר ההליכה במדרכה, ברחבה, או בשביל, השיפוע האורכי של הדרך לא יעלה על 8%, ושיפועי הצד לא יעלו על 50% ([[נספח ג לחלק זה]]);
:: (ג) על אף האמור בפסקאות (א) ו-(ב), אם בנסיבות המקום לא מתאפשר שיפוע כאמור בהן, אפשר שבאישור מורשה נגישות, שיפוע הדרך לא יעלה על 10% לאורך קטע דרך קצר ככל האפשר בתנאי המקום;
:: (ד) לא יידרש שהדרך הנגישה תהיה כבש או מיתקן אלקטרו-מכני, ולא יידרשו בתי אחיזה בצידיה.
: (5) אם הוצבה המיגונית בדרך ציבורית כגון מדרכה, שביל או רחבה, ייוותר בדרך מעבר חופשי שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות (מסומן כ&quot;מעבר חופשי&quot; [[נספח א חלק זה|בנספחים א]]]] ו-ב לחלק [[זה). אפשר שרוחב המעבר האמור יקטן עד ל-110 סנטימטרים, לאורך קטע שאורכו לא יעלה על 500 סנטימטרים, בשל מיקום מיתקנים, תשתיות, מגבלת רוחב המדרכה, או צמחייה.

@ 4. מכשולים בדרך נגישה ובדרך אחרת
: לאורך דרך נגישה כאמור [[בפרט 3]], ולאורך דרך אחרת להולכי רגל שאינה דרך נגישה כאמור, שמובילות למיגונית ממקום שעליו נועדה להגן המיגונית כאמור [[בפרט 3]], לא יהיו מכשולים; אם קיימים מכשולים בדרך - הם מסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

@ 5. ניגוד חזותי
: אם נדרש שיתקיים ניגוד חזותי לפי [[תוספת זו]], הוא יהיה לפי ת&quot;י 1918 חלק 6 בסעיף הדן בניגוד חזותי (2.4) לערך המתאים לסימן מאתר.

@ 6. שונות
: השרטוטים שבנספחים [[לחלק זה]] הם לצורך המחשה, וההוראות המחייבות הן הוראות [[חלק זה]].

==== '''נספח א - מיגונית נגישה שלא מותקנת דלת בפתחה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ג)(2), (3), (4)(א) ו-(ג), (5)]], [[$ חלק א תוספת 3|5(ג)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(2)(א)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

==== '''נספח ב - מיגונית שמותקנת דלת בפתחה, משטח תפקוד (חלופה 1), ודרך נגישה בציר הליכה של מדרכה או ברחבה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ד)(3)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(3)(א), (4)(א) ו-(5)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

==== '''נספח ג - מיגונית שמותקנת דלת בפתחה, משטח תפקוד (חלופה 2), ודרך נגישה שאינה בציר הליכה של מדרכה או ברחבה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ד)(3)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(3)(א), (4)(א) ו-(5)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

=== חלק ב' - התאמות נגישות לעניין מיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין ===
==== ((([[תקנה 54(ב)]]))) ====

@ 1. סימון ושילוט
: במיגונית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין, יתקיים [[פרט 2 בחלק א']].

@ 2. מכשולים בדרך נגישה ובדרך אחרת
: לאורך דרך נגישה לפי [[פרט 3]], ולאורך דרך אחרת להולכי רגל שאינה דרך נגישה כאמור, שמובילות למיגונית ובתוכה, לא יהיו ככל האפשר מכשולים; אם קיימים מכשולים בדרך - הם מסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

@ 3. דרך נגישה למיגונית
: (א) פתח מיגונית שהוצבה לפני יום התחילה, שלגביה מתקיימים כל התנאים שלהלן, תקושר לדרך נגישה לפי [[פרט 3 בחלק א(('))]]:
:: (1) הפרש הגובה בין פתח המיגונית לקצה הדרך הקיימת שמגיעה בצמוד לפתח המיגונית, לא עולה על 20 סנטימטרים;
:: (2) אפשר להתגבר על הפרש הגובה לפי פסקה (1) באמצעות דרך משופעת לפי [[$ חלק א תוספת|פרט 3(2)]] [[או 3(4) בחלק א(('))]];
:: (3) לאחר התגברות על הפרש גובה כאמור בפסקה (2), ייוותר מעבר חופשי כאמור [[$ חלק א תוספת|בפרט 3(5) בחלק א']];
:: (4) לצורך ביצוע האמור בפסקאות (2) ו-(3) אין צורך להזיז את המיגונית מהמקום שבו הוצבה, להרים או לסובב אותה.
: (ב) אפשר שפני הדרך אל מיגונית כאמור בפרט משנה (א) יהיו עשויים מחומר מהודק או דשא, ובלבד שפני הדרך יהיו יציבים, גם בפני גשם ונגר עילי.

== תוספת רביעית ==
==== ((([[תקנה 32(ו) ו-(ז)]]))) ====
=== איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי ===
: גורם מאתר יכין לפי המידע שבידו רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התבחינים [[תקנות מאגר המידע=#תוספת 2|שברישה לפרט 2 בתוספת הראשונה לתקנות המאגר]] ולמעט התבחין &quot;שאינם מתגוררים במגורים מוסדרים&quot; (להלן - התוספת הראשונה למאגר), ונוסף על כך מלאו להם 6 שנים לפחות ומתקיימים בהם התבחינים שבטור א' בטבלה שלהלן; גורם מאתר יציין ברשימה האמורה את האנשים שמתקיימים בהם גם התבחינים שבטור ב' בטבלה שלהלן:
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! טור א' !! טור ב'
|-
| : (1) מתוך פסקת משנה (2) שבטור א', שלצד [[פרט 2 תוספת 1 לתקנות המאגר|פרט משנה 2 בטבלה שבתוספת הראשונה]] למאגר - [[פרט 4(א) לתוספת השנייה לתקנות ילד נכה]] || -
|-
| : (2) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור א', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (1) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (3) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (2) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (4) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (7) שבטור א', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (3) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (5) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (4) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (6) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (2) שבטור א', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (5) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (2) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (7) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (6) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (8) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור א', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] לגבי תלמיד עם מוגבלות שמיעה || : (7) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] לגבי תלמיד עם מוגבלות שמיעה
|-
| : (9) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (8) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|}

&lt;פרסום&gt; י&quot;א בתשרי התשפ&quot;ז (22 בספטמבר 2026)
&lt;חתימה&gt; ישראל כ&quot;ץ שר הביטחון</text>
      <sha1>p08yukuj9jxjbqbd7k4lylfwo7ke75s</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084881</id>
      <parentid>3084880</parentid>
      <timestamp>2026-09-26T16:14:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3084881</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="139693" sha1="kqqsej5z8arrg1coc0z421i5v7m1b7t" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ&quot;ז-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ז, 32|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום)|12532)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 19מ(ג)]] [[=החוק|לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]] (להלן - החוק), [[+|וסעיף 27(ג)(10)]] [[לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], לאחר התייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהסכמת שר האוצר לפי [[סעיף 19סז לחוק]], ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אזור ציבורי מוגן&quot; - מקום ציבורי המשמש במצב חירום לשהיית הציבור לצורך התגוננות מפני סיכון לחיים או לצורך חיוני אחר, מעל או מתחת לפני הקרקע, ובכלל זה מקלט ציבורי, מחסה ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית]], שטח פתוח, תווך תת-קרקעי, מיתקן מרכזי כהגדרתו [[בתקנות נגישות לתחבורה ציבורית]], ולמעט כל אלה: מיגונית ציבורית, מקום ייעודי כהגדרתו [[בתקנה 1 לתקנות המסגרות]], מיתקן קליטה כהגדרתו [[בתקנה 1 לתקנות נגישות אירועי פינוי]], מרכז ארעי לטיפול, מוסד רפואי ומרפאה, כהגדרתם [[בתקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:- &quot;אדם עם מוגבלות&quot;, &quot;גוף ציבורי&quot;, &quot;נציבות&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 5 לחוק]];
:- &quot;אמצעים חליפיים&quot;, &quot;ספק מים&quot;, &quot;ספק מים בחירום&quot;, &quot;תוכנית היערכות&quot;, &quot;תחנת חלוקה&quot; - כהגדרתם [[בכללי המים]];
:- &quot;בית שימוש נגיש&quot;, &quot;מקלחת נגישה&quot; - כמשמעותם בחקיקה לפי פסקאות (2) עד (11) לחקיקת נגישות למקום ציבורי;
:- &quot;דרך נגישה&quot; - דרך שמתקיימות בה הדרישות שנקבעו לדרך נגישה בחקיקת הנגישות למקום ציבורי, ואולם אם לא מתקיימות לגביה הדרישות שנקבעו כאמור או שלא נקבעו לגביה דרישות - דרך שמתקיימות בה הדרישות [[שבתוספת הראשונה]];
:- &quot;הגא&quot; - כהגדרתו [[חוק ההתגוננות האזרחית=|בחוק ההתגוננות]];
:- &quot;הנציב&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 22 לחוק]];
:- &quot;הרשות הממשלתית למים וביוב&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 124יא לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]];
:- &quot;חוק ההתגוננות האזרחית&quot; - [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
:- &quot;חוק התכנון והבנייה&quot; - [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;חוק שירות אזרחי&quot; - [[חוק שירות אזרחי, התשע&quot;ז-2017]];
:- &quot;חיית שירות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 19ו1 לחוק]];
:- &quot;חקיקת נגישות למקום ציבורי&quot; - הוראות לפי [[פרק ה'1 לחוק]], לפי [[פרק ה'1א לחוק התכנון והבנייה]], וכן לפי כל אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) הוראות לפי [[חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים), התשמ&quot;ח-1988]];
:: (2) [[חלק ח'1 לתוספת השנייה בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש&quot;ל-1970]];
:: (3) [[תקנות מפרטים למקלטים]];
:: (4) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), התשע&quot;א-2011]];
:: (5) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע&quot;ב-2011]];
:: (6) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע&quot;ד-2013]];
:: (7) [[תקנות נגישות במקלטים]];
:: (8) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה), התשע&quot;ח-2018]];
:: (9) [[תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע&quot;ט-2018]];
:: (10) [[תקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:: (11) [[תקנות נגישות לתחבורה ציבורית]];
:- &quot;יום התחילה&quot; - יום תחילתן של תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ&quot;ז-2026, לפי [[תקנה 53(א)]] (((יום 1.12.2026)));
:- &quot;כללי המים&quot; - [[=כללי המים|כללי המים (אירוע פגיעה במים), התשפ&quot;ג-2023]];
:- &quot;כספומט&quot; - מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים;
:- &quot;מאגר הרשות המקומית&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]];
:- &quot;מושב מותאם&quot; - כהגדרתו [[בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;מיגונית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 145(ח)(4) לחוק התכנון והבנייה]], אף אם המדינה או רשות מקומית לא הציבו אותה;
:- &quot;מיגונית ציבורית&quot; - מיגונית המיועדת לשירותים הניתנים לציבור בקשר עם מצב חירום, כמשמעותם [[בסעיף 19מב(ב) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], למעט מיגונית שמוצבת בבסיס צה&quot;ל לשימוש חיילים ועובדים בלבד;
:- &quot;מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב&quot; - מנהל הרשות הממשלתית כהגדרתו [[בכללי המים]] או מי שהוא הסמיך, מקרב עובדי הרשות הממשלתית למים וביוב, לעניין תקנות אלה;
:- &quot;מענה תומך&quot; - לרבות הכוונה בשפה פשוטה ומענה סבלני לשאלות חוזרות;
:- &quot;מצב חירום&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19מ(א) לחוק]];
:- &quot;מקום מוגן&quot; - כל אחד מהמפורטים במדרג להלן, המסודר לפי רמת מיגון הולכת ופוחתת:
:: (1) מקלט כהגדרתו [[בתקנות המפרטים למקלטים]];
:: (2) אזור בבניין שנמצא מתאים להנחיות הגא;
:- &quot;מקום ציבורי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19ז לחוק]];
:- &quot;מקלט ציבורי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית]];
:- &quot;סמל הנגישות הבין-לאומי&quot; - לפי ת&quot;י 1918 חלק 4;
:- &quot;פישוט לשוני&quot; - כהגדרתו [[בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;רח&quot;ל&quot; - רשות חירום לאומית שבמשרד הביטחון שהוקמה לפי החלטה מספר ב/43 של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מיום י' בטבת התשס&quot;ח (19 בדצמבר 2007);
:- &quot;רשות מקומית&quot; - עירייה או מועצה מקומית;
:- &quot;שגרה&quot; - עת שאינה מצב חירום;
:- &quot;שפה פשוטה&quot; - התאמת מידע לפי [[#1|פסקאות (1), (3), ו-(4), להגדרה &quot;פישוט לשוני&quot; בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;ת&quot;י 1918 חלק 3.1&quot; - תקן ישראלי ת&quot;י 1918, חלק 3.1 - נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין - דרישות בסיסיות;
:- &quot;ת&quot;י 1918 חלק 4&quot; - תקן ישראלי ת&quot;י 1918, חלק 4 - נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת;
:- &quot;תקנות המסגרות&quot; - [[=תקנות המסגרות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות), התשפ&quot;א-2021]];
:- &quot;תקנות מאגר מידע&quot; - [[=תקנות מאגר מידע|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום), התשפ&quot;ד-2024]];
:- &quot;תקנות מפרטים למקלטים&quot; - [[=תקנות מפרטים למקלטים|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש&quot;ן-1990]];
:- &quot;תקנות נגישות אירועי פינוי&quot; - [[=תקנות נגישות אירועי פינוי|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום), התשפ&quot;ב-2022]];
:- &quot;תקנות נגישות במקלטים&quot; - [[=תקנות נגישות במקלטים|תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים), התשע&quot;ו-2016]];
:- &quot;תקנות נגישות לשירות&quot; - [[=תקנות נגישות לשירות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות נגישות לתחבורה ציבורית&quot; - [[=תקנות נגישות לתחבורה ציבורית|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס&quot;ג-2003]];
:- &quot;תקנות שירותי בריאות במצב חירום&quot; - [[=תקנות שירותי בריאות במצב חירום|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום), התשפ&quot;ב-2022]].

== פרק ב': נגישות לאספקת מים ולמזון ==

@ 2. נגישות למי שתייה
: במצב חירום שבו מספקים באמצעים חליפיים מי שתייה לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למי שתייה שמסופקים כאמור באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור, לפי [[תקנות 3 עד 5]].

@ 3. הוראות נגישות בתוכנית היערכות לחלוקת מים
: (א) כללה תוכנית היערכות של ספק מים או ספק מים בחירום רשימה של תחנות חלוקה שאמורות לפעול במצב חירום, יהיו תחנות החלוקה נגישות; לעניין זה, &quot;תחנת חלוקה נגישה&quot; - תחנת חלוקה שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, תוביל דרך נגישה עד לפתח תחנת חלוקה וכן מפתח תחנת החלוקה עד לנקודה בתחנת החלוקה שבה הציבור ממלא כלי מים;
:: (2) אורכה של הדרך לפי פסקה (1) עד לפתח תחנת החלוקה לא יעלה על 100 מטרים, ואם עלה השיפוע האורכי של הדרך על 5 אחוזים - לא יעלה המרחק האמור על 60 מטרים.
: (ב) תוכנית ההיערכות תכלול הוראות לסיוע במצב חירום של צוות תחנת חלוקה לאדם עם מוגבלות שביקש זאת, במילוי כלי מים ובנשיאתן לרכב.
: (ג) הוכנו במסגרת תוכנית ההיערכות שלטים לזיהוי תחנת חלוקה ושלטי הכוונה אליה, יתקיימו בהם הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ד) ספק מים או ספק מים בחירום שלא הצליח לאתר תחנת חלוקה שמתקיימת בה תקנת משנה (א) בחלק של יישוב שנדרשת להיות בו תחנת חלוקה לפי תוכנית ההיערכות שלו, רשאי לפנות למנהל הרשות הממשלתית למים וביוב בבקשה שיפטור אותו לתקופה קצובה מחובת עמידה בתנאי תקנת המשנה האמורה לעניין תחנת חלוקה באותו חלק מהיישוב; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנת החלוקה, ובייחוד לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית; לבקשה תצורף חוות דעת של מורשה נגישות לגבי העדר קיומו של מקום חלופי נגיש לתחנת חלוקה כנדרש בתוכנית ההיערכות.
: (ה) מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ייתן פטור כאמור בתקנת משנה (ד) אם השתכנע כי לא ניתן בתנאים הקיימים לאתר באותו חלק של היישוב תחנת חלוקה, ואי-מתן הפטור עלול לשבש את אספקת המים ביישוב כאמור [[בכללי המים]], לנוכח הצרכים שלפי תוכנית ההיערכות לגבי אותו יישוב; מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב רשאי להתנות את מתן הפטור בתנאים שעליהם יורה; משך תקופת הפטור לא יעלה על התקופה שעד למועד העדכון הקרוב של תוכנית ההיערכות; החלטת מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד; האמור בתקנת משנה (ד) ובתקנת משנה זו לא יחול לגבי יישוב שלפי תוכנית ההיערכות שלו מתוכננות בו שלוש תחנות חלוקה לכל היותר, אלא אם כן מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב נוכח לדעת כי אי-מתן הפטור ישבש את אספקת המים באותו יישוב במצב חירום כאמור [[בכללי המים]]; מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ידווח בין 1 בינואר ל-28 בפברואר בכל שנה לנציב, על הפטורים שנתן לפי תקנת משנה (ד) במהלך השנה שקדמה לה.

@ 4. פרסום מידע בשגרה לגבי התאמות נגישות למים במצב חירום
: (א) פורסמה בשגרה רשימת תחנות חלוקה ביישוב, יפרסם הגורם המפרסם לגבי כל תחנת חלוקה שברשימה לפי הוראות אלה:
:: (1) תחנת חלוקה נגישה - אם מתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]];
:: (2) תחנת חלוקה לא נגישה - אם לא מתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]]; אם תחנת החלוקה אינה נגישה יצוין אם ניתן לגביה פטור לפי [[תקנה 3(ה)]].
: (ב) פורסמה בשגרה מפה שבה מצוינות תחנות חלוקה ביישוב, יכלול הגורם המפרסם במפה את סמל הנגישות הבין-לאומי בצמוד לסימון המיקום של כל תחנת חלוקה שמתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]], ואם כל תחנות החלוקה נגישות - הוא רשאי לציין חלף זאת, על גבי המפה, כי כל תחנות החלוקה נגישות.

@ 5. פתיחת תחנת חלוקה במצב חירום
: (א) במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, יתקיימו בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור הוראות [[תקנה 3(א)]], ואולם אם מתוך תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שלא מתקיימות בהן הוראות [[תקנה 3(א)]], ייתנו ספק מים וספק מים בחירום עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימות בהן הוראות [[תקנה 3(א)]].
: (ב) צוות תחנת חלוקה ייתן לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנת חלוקה והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש, סיוע במילוי כלי מים ובנשיאתו לרכב.
: (ג) פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות חלוקה שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי [[תקנה 4]].
: (ד) האמור [[בפרק זה]] לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיו, כולן או חלקן, במצב חירום.
: (ה) עם פתיחת תחנת חלוקה ביישוב ונוסף על השירות שניתן בה, תחלק הרשות המקומית מים לביתו של מי שמתקיימים בו כל התנאים אלה:
:: (1) הוא אדם עם מוגבלות;
:: (2) הוא נכלל במאגר הרשות המקומית;
:: (3) הוא מתגורר בחלק של היישוב שאותו נועדה לשרת תחנת החלוקה שנפתחה.

@ 6. נגישות למזון במצב חירום והיערכות בשגרה
: (א) במצב חירום שבו מחולק מזון לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למזון שמחולק כאמור באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור, לפי תקנה זו [[ותקנה 7]].
: (ב) גוף ציבורי שמבצע בשגרה הכנות לחלוקת מזון לציבור במצב חירום, בין בכלל ובין באזור מסוים, ייערך גם לחלוקת מזון לאנשים עם מוגבלות, ובין השאר לפי תקנת משנה (ג).
: (ג) תכנן גוף ציבורי לחלק מזון לציבור באמצעות תחנות לחלוקת מזון, תעמוד התחנה לחלוקת מזון בתנאים האמורים [[בתקנה 3(א) עד (ג)]], בשינויים המחויבים.
: (ד) לעניין גוף ציבורי שלפי התכנון שלו נדרשת תחנה לחלוקת מזון במקום מסוים, ולא הצליח לאתר תחנה שמתקיימות בה הוראות תקנת משנה 3(א), יחולו הוראות אלה:
:: (1) הגוף הציבורי רשאי לפנות לנציב בבקשה שיפטור אותו מחובת עמידה בתנאי תקנת משנה 3(א) לעניין תחנה לחלוקת מזון במקום המסוים; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנה לחלוקת מזון, ובכלל זה לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית;
:: (2) הנציב לא ייתן פטור כאמור אלא אם כן השתכנע, לנוכח הצרכים שלפי תכנון חלוקת המזון במצב חירום, שלא ניתן בתנאים הקיימים במקום המסוים לאתר תחנה לחלוקת מזון כאמור; הנציב רשאי לקצוב פטור כאמור לתקופה שיורה או להתנותו בתנאים; החלטת הנציב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד;
:: (3) האמור בתקנת משנה זו לא יחול לגבי מקום או יישוב, לפי העניין, שלפי התכנון של הגוף הציבורי מתוכננות בו שלוש תחנות לחלוקת מזון לכל היותר, אלא אם כן קיימים לדעת הנציב טעמים מיוחדים שלפיהם אי-מתן הפטור תשבש את אספקת המזון במצב חירום ביישוב.
: (ה) פורסמה בשגרה רשימת תחנות לחלוקת מזון ביישוב במצב חירום, תחול לגבי הפרסום [[תקנה 4]], בשינויים המחויבים.

@ 7. חלוקת מזון במצב חירום
: (א) במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, תתקיים בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור [[תקנה 6(ג)]]; ואולם אם מתוך תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שלא מתקיימת בהן [[תקנה 6(ג)]] תינתן עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימת בהן [[תקנה 6(ג)]].
: (ב) צוות תחנה לחלוקת מזון יסייע לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנה והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש סיוע בקבלת מזון ובנשיאתו לרכב.
: (ג) פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות לחלוקת מזון שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי [[תקנה 4]] בשינויים המחויבים.
: (ד) האמור בתקנות משנה (א) עד (ג) לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.
: (ה) הרשות המקומית תחלק מזון לביתם של אנשים עם מוגבלות שמתקיימים בהם התנאים לפי [[תקנה 5(ה)]].

== פרק ג': מקום מוגן, אזור ציבורי מוגן, שהייה ולינה, ומידע לגביהם ==

=== סימן א': מקום מוגן ===

@ 8. הנחיות לאיתור מקום מוגן בבניין למגורים
: (א) הנחיות לאיתור מקום מוגן בבניין למגורים שמפרסם הגא לציבור יהיו בשפה פשוטה ויתקיימו בהן הוראות [[תקנה 28]].
: (ב) הפעילו משטרת ישראל או צה&quot;ל מוקד חירום כמשמעותו [[בתקנה 7 לתקנות נגישות אירועי פינוי]], ימסרו את ההנחיות לאיתור מקום מוגן כאמור בתקנת משנה (א) כחלק מהמידע שנמסר במסגרת מוקד החירום.

=== סימן ב': אזור ציבורי מוגן ===

@ 9. איתור והקצאה של אזורים בטוחים נגישים
: גוף ציבורי שמאתר ומקצה מקומות ציבוריים לאזורים ציבוריים מוגנים, ייתן עדיפות, ככל האפשר, ובהתחשב בצרכים הנובעים ממצב החירום, לאיתור והקצאה של מקומות העומדים בחקיקת נגישות למקום ציבורי.

@ 10. כניסה ושילוט לאזור ציבורי מוגן
: גוף ציבורי שאחראי להפעלת אזור ציבורי מוגן ומאפשר לציבור במצב חירום לעשות שימוש באזור ציבורי מוגן, אחראי לכך שיתקיימו כל אלה:
: (1) אם יש דרך שמיועדת לכניסת כלי רכב לאזור ציבורי מוגן (להלן בתקנה זו - דרך כלי רכב), כגון בחניון תת-קרקעי, לא יימנע מאדם עם מוגבלות, ובכלל זה אדם המתנייע בכיסא גלגלים או באמצעי עזר אחר לניידות, לעשות שימוש במצב חירום גם בדרך כלי רכב לרבות אפשרות למעבר במקומות שבהם יש הגבלת כניסה כגון מחסומים, וזאת בין שמובילה לאזור הציבורי המוגן דרך נגישה ובין שלא;
: (2) במקום בולט לעין בפתח דרך כלי רכב יימצא שלט שעליו כתוב &quot;כניסה במצב חירום גם לאדם עם מוגבלות בניידות&quot;, ואולם אם השיפוע האורכי של דרך כלי הרכב עולה על 10% יהיה כתוב בשלט &quot;זהירות! שיפוע מסוכן!&quot; ונוסף על כך יופיע בשלט הסמל לציון שיפוע מסוכן לפי נספח ג' בת&quot;י 1918 חלק 4; אם יש בדרך פסי האטה, יהיה כתוב בשלט גם &quot;זהירות! פסי האטה!&quot;;
: (3) הוצב שלט להכוונה לאזור ציבורי מוגן או לכניסה אליו או שלט לפי פסקה (2), יהיה גובה האותיות בשלט 80 מילמטרים לפחות, ויתקיימו בו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
: (4) לא ייגבה תשלום מאדם עם מוגבלות שמבקש להיכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן שמובילה לתוכו דרך כלי רכב לצורך הצלת עצמו או כדי להוביל ציוד שנדרש לשהייתו שם; איש צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן או פועל מטעם המקום הציבורי שבו האזור הציבורי המוגן, רשאי לדרוש שאדם כאמור יזדהה באמצעות תג נכה כתנאי לאי-גביית תשלום; אדם כאמור שנכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן יישמע להוראות צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן כדי למנוע סיכון לציבור שנמצא בו; לעניין זה, &quot;תג נכה&quot; - כהגדרתו [[בחוק חניה לנכים, התשנ&quot;ד-1993]].

@ 11. נגישות לאדם עם מוגבלות לשירות או טובין שמסופקים לציבור באזור ציבורי מוגן
: (א) סיפק גוף ציבורי שירות או טובין, לציבור ששוהה באזור ציבורי מוגן במצב חירום, יספק את אותם שירות או טובין לאדם עם מוגבלות ששוהה באותו אזור ציבורי מוגן, באופן שמאפשר לאדם עם מוגבלות לצרוך את אותם שירות או טובין, באותה איכות וזמינות שמסופקים לכלל הציבור; ואם נדרש, יבצע הגוף את ההתאמות הנדרשות, כפי שמתאפשר בנסיבות מצב החירום, כדי ליישם את האמור.
: (ב) תפעל איש צוות מטעם גוף ציבורי אזור ציבורי מוגן בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יתקיימו כל אלה:
:: (1) לבקשת אדם עם מוגבלות שפנה אליו בבקשה לסיוע והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות, יסייע לו איש צוות ובייחוד לשם ביצוע פעולה נדרשת להצלת חיים; האמור לא יחול כשאיש הצוות נדרש להגן על עצמו ולבצע לשם כך פעולה נדרשת להצלת חיים;
:: (2) איש הצוות יישא עליו סימן לזיהוי, ואם יש לו עמדת שירות באזור הבטוח - במקום בולט לעין בעמדה יימצא שלט; בשלט ובסימן הזיהוי יהיה רשום: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
:: (3) יימצא חדר או חלל המופרד מהמולת הקהל באופן המספק פרטיות כגון באמצעות פרגוד או מחיצה, לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות המתקשה להתמודד עם ההמולה במקום או לצורך מילוי צרכיו הרפואיים או הסיעודיים, עקב מוגבלותו, ולמלוויו; בחדר או בחלל, לפי העניין, יתקיימו הוראות אלה:
::: (א) החדר או החלל האמור יישמר לשימוש של אדם עם מוגבלות במצב חירום;
::: (ב) לצד החדר או החלל יימצא שלט שעליו רשום: &quot;מקום לאדם עם מוגבלות לשהייה זמנית&quot; ויתקיימו בשלט הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 המנויות בסיפה של פסקה (2).
: (ג) סיפק גוף ציבורי כיסאות לאזור ציבורי מוגן בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יחולו כל אלה, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום:
:: (1) 5% מהכיסאות לפחות, ולא פחות ממושב אחד, יהיו מושבים מותאמים;
:: (2) אם האזור הציבורי המוגן מתוכנן להכיל 500 איש לפחות במצב חירום - יימצא באזור הבטוח כיסא גלגלים אחד לפחות, להסעת אנשים עם מוגבלות שבאזור הציבורי המוגן.

@ 12. נגישות לבית שימוש, למקלחת, ודרך נגישה, באזור ציבורי מוגן
: (א) אם באזור הציבורי המוגן קיים בית שימוש לשימוש הציבור בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יימצא גם בית שימוש נגיש אחד לפחות לשימוש שני המינים שדרך נגישה מובילה אליו מהכניסה לאזור הציבורי המוגן, או סידור מתאים אחר בנסיבות מצב החירום, לפי פסקה (1) או (2) להלן, שדרך נגישה מובילה אליו מהכניסה לאזור הציבורי המוגן, שיאפשר לאדם עם מוגבלות לעשות את צרכיו באופן בטיחותי, ובפרטיות לפי נסיבות השהייה במצב חירום באזור הציבורי המוגן, כמפורט להלן:
:: (1) בית כיסא כימי נגיש לפי [[תקנה 4(ב) לתקנות נגישות במקלטים]];
:: (2) כיסא שירותים עם מושב קשיח, יציב, עם סידור מתאים לקליטת הפרשות כגון סיר, ולסילוקן באופן שימזער מטרדים למי ששוהה באזור הציבורי המוגן, שמסביבו יימצא וילון או אמצעי אחר המספק פרטיות למי שעושה את צרכיו.
: (ב) אם באזור הציבורי המוגן קיימת מקלחת לשימוש הציבור בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, תימצא מקלחת נגישה לשימוש שני המינים, או סידורים לפי [[תקנה 10(ב)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי]], שדרך נגישה מובילה אליה מהכניסה לאזור הציבורי המוגן.

@ 13. הסתייעות במלווה, בחיית שירות ובציוד עזר אישי
: אדם עם מוגבלות יוכל להסתייע במלווה מטעמו או בחיית שירות, וכן בציוד עזר אישי שלו, בעת שהוא שוהה באזור ציבורי מוגן במצב חירום.

@ 14. תיק הפעלה
: תיק הפעלה של גוף ציבורי לאזור ציבורי מוגן יכלול פרטי התקשרות עם ארגונים של אנשים עם מוגבלות ואנשי מקצוע מתחומים שנוגעים לאנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת מידע נוסף וסיוע למי ששוהה באזור ציבורי מוגן, אם פרטיהם מצויים ברשות הגוף הציבורי.

@ 15. פרסום מידע לציבור לגבי נגישות אזור ציבורי מוגן
: (א) פרסם גוף ציבורי רשימת אזורים ציבוריים מוגנים לשימוש הציבור במצב חירום, יכלול הפרסום גם את כל הפרטים המפורטים להלן, לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל אזור ציבורי מוגן, ויחולו על הפרסום הוראות [[תקנה 28]]; בפרסום כאמור, בפסקאות (1) עד (8) שלהלן, אפשר שייעשה שימוש בשם הסוג המסוים של האזור הציבורי המוגן, כגון &quot;מקלט ציבורי&quot;, במקום המונח &quot;אזור ציבורי מוגן&quot;:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;אזור ציבורי מוגן בזמן אזעקה&quot;, &quot;אזור ציבורי מוגן בזמן אזעקה מתאים גם לשינה&quot;; ואם האזור הציבורי המוגן ישמש לשהייה או לינה של הציבור במצב חירום, בלא קשר להתרעה, יותאם הפרסום כגון &quot;אזור ציבורי מוגן מתאים גם לשינה&quot;;
:: (2) אחת מאלה לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה המובילה עד לפתח האזור הציבורי המוגן ובתוכו, מאחד מאלה לפחות: מדרכה ציבורית, שביל ציבורי או חניה נגישה, הסמוכים לאזור הציבורי המוגן - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש מים לשתייה&quot;, &quot;אין מים לשתייה&quot;;
:: (4) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם אין באזור הציבורי המוגן בית שימוש נגיש - &quot;אין בית שימוש נגיש&quot;;
::: (ב) אם יש באזור הציבורי המוגן בית שימוש נגיש - &quot;יש בית שימוש נגיש&quot; וכן תיאור בשפה פשוטה אם מדובר בבית שימוש נגיש או בסידור נגיש אחר לעשיית צרכים לפי [[תקנה 12(א)]];
:: (5) אחת מאלה לפי העניין:
::: (א) אם יש אספקת חשמל באזור הציבורי המוגן לשימוש אישי כגון לצורך הטענת מכשירים אישיים - &quot;יש חשמל לשימוש אישי&quot;;
::: (ב) אם אין אספקת חשמל באזור הציבורי המוגן לשימוש אישי - &quot;אין חשמל לשימוש אישי&quot;;
:: (6) אם גוף ציבורי מפעיל את האזור הציבורי המוגן - פירוט סוגי שירותים או סוגי טובין שהוא מספק למי ששוהה בו;
:: (7) אם במצב חירום האזור הציבורי המוגן פתוח לציבור בשעות מסוימות - את שעות הפעילות, ואם האזור פועל בכל שעות היממה &quot;פתוח ביום ובלילה&quot;;
:: (8) אחת מאלה לפי העניין: &quot;יש איש צוות&quot;, &quot;אין איש צוות&quot;.
: (ב) פרסם גוף ציבורי מפה ושעליה מצוינים אזורים ציבורים מוגנים, יכלול הגוף האמור במפה את סמל הנגישות הבין-לאומי בצמוד לסימון המיקום של כל אזור ציבורי מוגן שדרך נגישה מובילה אליו ובתוכו.

@ 16. סייג לפתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן
: האמור [[בתקנות 9 עד 15]] לא ימנע פתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן שלא מתקיימות בו או בקשר אליו, הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.

=== סימן ג': תנאי שהייה ולינה סבירים לאדם עם מוגבלות ===

@ 17. אספקת תנאי שהייה ולינה סבירים
: פנה אדם שעקב מוגבלותו אינו מסוגל לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום בבקשה לעזרה לרשות המקומית, תספק לו הרשות המקומית בהקדם האפשרי מענה סביר בנסיבות מצב החירום, בכפוף לסיוע הממשלתי שקיבלה לפי [[תקנות 18]] [[ו-19]] והאמצעים שיעמדו לרשותה, לרבות באחד מאלה:
: (1) אספקת סיוע שיאפשר לו להמשיך במצב חירום לשהות בביתו באופן סביר;
: (2) הפנייתו לאזור ציבורי מוגן שבו יתאפשרו לו תנאי שהייה או לינה סבירים בנסיבות מצב החירום, לרבות יחד עם מלוויו;
: (3) הפנייתו למקום אחר שבו יוכל לקיים שגרת חיים סבירה בנסיבות מצב החירום, לרבות יחד עם מלוויו.

@ 18. תוכנית ממשלתית לאיגום משאבים לסיוע אחוד לרשות המקומית
: (א) רח&quot;ל תכין תוכנית לסיוע ממשלתי אחוד שייתנו הגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]], לרשויות מקומיות במצב חירום לאספקת אלה:
:: (1) סידורים ואמצעים כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות לשהות במצב חירום בביתם או באזור ציבורי מוגן;
:: (2) מענים לאדם עם מוגבלות שאינו יכול לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום, ולמלוויו.
: (ב) התוכנית תאגם משאבים כמפורט [[בחלק ב' לתוספת השנייה]], שיעמידו הגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]].
: (ג) התוכנית תכלול את כל אלה לפחות:
:: (1) הערכת מספר האנשים שעקב מוגבלותם אינם מסוגלים לשהות בביתם או באזור ציבורי מוגן במצב חירום, בפריסה גאוגרפית, לפי מידע זמין שיספקו הגופים הציבוריים שמפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]];
:: (2) פירוט המשאבים למתן מענה בפריסה גאוגרפית, שגוף ציבורי יעמיד במצב חירום מהמשאבים שבידיו או באחריותו; לעניין זה, &quot;שבידיו או באחריותו&quot; - לפי דין או החלטת ממשלה;
:: (3) שיטת ניהול והקצאת משאבים יעילה במצב חירום, הכוללת:
::: (א) מרכז הפעלה שינהל את יישום התוכנית;
::: (ב) האופן שבו גוף ציבורי מעדכן במצב חירום לגבי זמינות המשאבים שהוא יכול להעמיד לתוכנית;
::: (ג) כיצד פונה רשות מקומית בבקשה לסיוע, המידע שעליה להעביר, ולמי, ואופן הטיפול בפנייה;
::: (ד) כיצד יועברו וייבחנו פניות של אנשים עם מוגבלות שאינם מוכרים לרשות המקומית;
::: (ה) ניהול הצרכים שהעבירו רשויות מקומיות והקצאת המשאבים הציבוריים, לפי סדרי עדיפויות וזמינותם, בנסיבות מצב החירום;
::: (ו) כיצד מעמיד גוף ציבורי את המשאבים שהקצה לתוכנית לידי הרשות המקומית ומסייע לה בשימוש בהם;
:: (4) [[חלק ג' לתוספת השנייה]].
: (ד) הכנת התוכנית והקצאת המשאבים לפיה במצב חירום, יהיו לפי הצרכים החיוניים של אנשים עם מוגבלות ולא יושפעו מכל אלה: אם הוא אדם שמוכר לרשות המקומית או לא, אם הוא אדם שמקבל שירות ייעודי ממסגרת לשירותי יום או לא; לעניין זה, &quot;ממסגרת לשירותי יום&quot; - כהגדרתה [[בתקנות המסגרות]].
: (ה) לצורך הכנת התוכנית, יעביר גוף ציבורי לרח&quot;ל את המידע לגבי המשאבים שברשותו או באחריותו ושיעמדו לרשות התוכנית.
: (ו) רח&quot;ל תכין את התוכנית בהיוועצות בגופים הציבוריים שמפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]], מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זו מזו.
: (ז) גוף ציבורי יבצע את ההכנות הנדרשות כדי שיוכל ליישם במצב חירום את חלקו בתוכנית.
: (ח) המנהל הכללי של גוף ציבורי שמנוי [[בחלק א' לתוספת השנייה]] ימנה מקרב עובדיו הבכירים, ממונה לצורך התוכנית לפי תקנה זו; הממונה יהיה נציגו של הגוף הציבורי לצורך הכנת התוכנית ויישומה במצב חירום, לפי תקנה זו.

@ 19. יישום התוכנית במצב חירום ועדכונים
: (א) השתכנע ראש רח&quot;ל שבשל מצב חירום או בעת מצב חירום יש צורך להפעיל את התוכנית, יורה על כך.
: (ב) הורה ראש רח&quot;ל על הפעלת התוכנית כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך לגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]] ולנציבות.
: (ג) מייד עם ההודעה על הפעלת התוכנית יעמיד גוף ציבורי את המשאבים לרשות התוכנית לפי חלקו בה ויעדכן את מרכז ההפעלה.
: (ד) קביעת סדרי העדיפויות ויישום התוכנית יבוצעו לפי התבחינים [[שבחלק ג' לתוספת השנייה]].
: (ה) התוכנית תעודכן בתום הפעלתה, ובכל מקרה אחת לשנתיים לפחות.

== פרק ד': נגישות למיגונית ציבורית ==

@ 20. הגדרות
: [[בפרק זה]], &quot;סיבות הנדסיות&quot; - אחד מאלה:
: (1) מקום הצבת המיגונית או אופן הצבתה, הנדרש מטעמי הגנה על הציבור, אינו מאפשר לבצע התאמת נגישות;
: (2) התאמת נגישות שתבוצע במקום שבו יש להציב מיגונית מטעמי הגנה על הציבור, גם אם פתח המיגונית יופנה לכיוון אחר, תגרום לסיכון בטיחותי לציבור שעושה שימוש במקום;
: (3) הוראות תוכנית כהגדרתה [[בחוק התכנון והבנייה]], החלה על המקום, אינן מאפשרות ביצוע התאמת נגישות כאמור.

@ 21. מיגונית שיוצרה לאחר יום התחילה
: (א) לא ישווק אדם ולא ימכור מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו, שאינה עומדת בדרישות [[חלק א' בתוספת השלישית]].
: (ב) מחזיק במקרקעין לא יציב מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו, במקרקעין שבהחזקתו, אלא אם כן מתקיימות בה ובדרך שמובילה אליה הוראות [[חלק א' שבתוספת השלישית]].
: (ג) מחזיק במקרקעין רשאי לבקש ממורשה נגישות לפטור אותו לעניין הצבת מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו במקום מסוים במקרקעין שבהחזקתו, מקיום דרישה אחת או יותר [[שבחלק א' בתוספת השלישית]], עקב סיבות הנדסיות, ולהורות על ביצוע התאמות נגישות חלופיות ככל האפשר לפי נסיבות המקום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לעשות שימוש במיגונית.
: (ד) הנציבות תפרסם טופס מומלץ להגשת בקשה לפטור ולהחלטת מורשה הנגישות, לפי תקנת משנה (ג).

@ 22. רשימת מיגוניות
: מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות, יכין רשימה של כל המיגוניות שבחזקתו, בציון אם יוצרו לפני יום התחילה ומקום הצבתן, ייתן מספר סודר לכל מיגונית ציבורית ויציין לגבי כל מיגונית שדרך נגישה לפי [[התוספת השלישית]] מובילה אליה &quot;יש דרך נגישה למיגונית&quot;, ולגבי מיגונית שלא מובילה אליה דרך כאמור - &quot;אין דרך נגישה למיגונית&quot;; הרשימה תעודכן בפרטי כל מיגונית ציבורית נוספת שתוצב במקרקעין.

@ 23. אחריות הגא
: הגא אינו אחראי על יישום הוראות [[פרק זה]] במקרקעין שבהן הוצבו מיגוניות.

== פרק ה': נגישות למידע ותקשורת נגישה ==

@ 24. שימוש במאגר הרשות המקומית לשם סיוע לאנשים עם מוגבלות במצב חירום
: רשות מקומית תעשה שימוש גם במאגר הרשות המקומית לצורך קיום חובותיה לפי תקנות אלה ולצורך איתור אנשים עם מוגבלות וסיוע להם במצב חירום, לרבות העברת מידע לפי [[תקנה 15 לתקנות מאגר מידע]], אם נדרש לצורך ביצוע הפעולות האמורות.

@ 25. אמצעי עזר לתקשורת עם אדם עם מוגבלות
: (א) גוף ציבורי שמחזיק בשגרה מידע מוכן לפרסום במצב חירום - בעניין מקומות למתן שירות לציבור שיהיו פתוחים, שירותים שיינתנו בהם, או שירותים נוספים לציבור שהם ניידים, יחזיק גם מידע בשפה פשוטה, מוכן לפרסום במצב חירום, שנדרש ממנו לפרסם לפי תקנות אלה בקשר למקומות ושירותים כאמור.
: (ב) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ייערך בשגרה כדי שיוכל במצב חירום לתקשר עם אדם עם מוגבלות גם בשפת סימנים; היערכות כאמור תכלול, בין השאר, החזקת פרטי מתרגם לשפת סימנים או פרטי שירות תרגום לשפת סימנים מרחוק, שיהיו מוכנים לפעול גם במצב חירום.
: (ג) גוף ציבורי כאמור בתקנת משנה (ב) שבמצב חירום מתקשר או מסייע לאדם עם מוגבלות שהשפה היחידה שהוא מבין ודובר היא שפת סימנים, יעשה שימוש בשפת סימנים לצורך תקשורת כאמור, באמצעות תרגום לשפת סימנים מרחוק או במפגש פנים אל פנים, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום.
: (ד) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ייערך בשגרה כדי שיוכל במצב חירום לתקשר עם אדם עם מוגבלות גם בפישוט לשוני; היערכות כאמור תכלול, בין השאר, החזקת פרטי מפשט לשוני, שיהיה מוכן לפעול גם במצב חירום; לעניין זה, &quot;מפשט לשוני&quot; - אדם בעל ניסיון במתן שירות של פישוט לשוני.
: (ה) מי שמגיע מטעם גוף ציבורי לספק שירות לפי תקנות אלה לאדם עם מוגבלות, יישא עימו אמצעי לכתיבה, פשוט וזמין לשימוש, ובכלל זה כלי כתיבה וניירות, שיאפשר לאדם עם מוגבלות ליצור קשר עם בני אדם בסביבתו.
: (ו) גוף ציבורי שמפעיל במצב חירום מרכז לתקשורת עם הציבור, יאפשר לציבור לתקשר איתו בשיחה קולית או בתקשורת בהתכתבות בו-זמנית ובאופן הידודי (אינטראקטיבי) כגון באמצעות live chat, לפי בחירת האדם שמתקשר איתו; אם מרכז התקשורת מאפשר לציבור לתקשר איתו גם בתקשורת חזותית וקולית כגון באמצעות וידאו וקול, בזמן אמת, ייערך המרכז כך שתקשורת כאמור תכלול גם תמלול בזמן אמת בשפות דיבור שונות; מרכז התקשורת יפרסם את פרטי אמצעי התקשורת האמורים שלפי תקנת משנה זו.

@ 26. מידע על היערכות, המלצות להכנות למצבי חירום
: (א) פרסם גוף ציבורי מידע לציבור לגבי היערכות והכנות למצב חירום או לאספקת שירותים האמורים בתקנות אלה, יכלול באותו פרסום הנחיות בשפה פשוטה לעניין היערכות והמלצות להכנות מראש שעל אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, לבצע; הנחיות אלה יכללו, בין השאר, לפי העניין:
:: (1) המלצות להצטיידות בציוד אישי, ובכלל זה אמצעי עזר אישיים המשמשים אותו לצורך התניידות, היגיינה אישית, התמצאות או תקשורת, וכן ציוד רפואי חיוני אישי, ציוד עזר אישי, הזנה ייחודית ותרופות, או מקורות אנרגיה חלופיים, החיוניים לאנשים עם מוגבלות, לצורך המשך שרידות ותפקוד במצב חירום;
:: (2) צעדים שיש לנקוט כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות קבלת שירותים ציבוריים במצב חירום, כגון שאדם עם מוגבלות יישא עימו מסמכים לפי [[תקנה 6(ב) לתקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:: (3) אמצעים לשימוש אישי או פעולות שיש לבצע כדי לסייע בהתמגנות אישית או בהגנה על חיית שירות עקב מצב חירום;
:: (4) המלצה לפנות מכשולים מדרכים בבניינים ושטחי חוץ, המובילות למקום מוגן בסביבת מגוריהם.
: (ב) ההנחיות שלפי תקנת משנה (א) יבהירו בצורה ברורה ותמציתית מה על אדם לבצע, היכן ומתי, ואם ההנחיות כללו שלבים, הן יבהירו מה מטרת ביצוע השלבים ויפרטו אותם לפי הסדר שבו יש לבצעם, בליווי תמונות ככל האפשר, והכול כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות להבין את התהליך ומטרתו, להכין את עצמו ולהפיג חרדות.

@ 27. מידע לצורך הכוונת התנהגות של אנשים עם מוגבלות במצב חירום
: (א) גוף ציבורי המפרסם מידע לציבור לגבי הכוונת התנהגות הציבור במצב חירום, יספק נוסף על כך, הנחיות להכוונת התנהגות שהותאמו לאנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, בשפה פשוטה, ובייחוד -
:: (1) כיצד על אדם עם מוגבלות לנהוג במצב חירום כדי להגן על עצמו;
:: (2) כיצד לנהוג אם אינו מצליח להגיע למקום מוגן בבניין המגורים שלו או לאזור ציבורי מוגן, בתוך פרק הזמן המומלץ, או אם אין בבניין המגורים שלו מקום מוגן או אין בנמצא אזור ציבורי מוגן שדרך נגישה מובילה אליו.
: (ב) הנחיות לפי תקנת משנה (א) יהיו לפי [[תקנה 26(ב)]].

@ 28. הנגשת מידע
: (א) לאדם עם מוגבלות תהיה נגישות למידע בקשר למצב חירום, באותה איכות וזמינות כפי שיש לשאר הציבור בעת מצב חירום ובשגרה, לפי תקנה זו; לעניין תקנה זו, &quot;נגישות למידע&quot; - לרבות לאפשרות לברר, לקבל או למסור מידע, במצב חירום או בשגרה.
: (ב) [[תקנה 5(ג) עד (ט) לתקנות נגישות לאירועי פינוי]] [[וההגדרה &quot;מידע חיוני&quot; שבתקנה 5(א) לאותן תקנות]] יחולו גם לעניין מידע שגוף ציבורי מוסר לציבור, בשגרה או במצב חירום, בקשר למצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית, בשינוי זה: בכל מקום שבו מדובר בפינוי אוכלוסייה או קליטתה או בהוראות בקשר לכך, יראו כאילו מדובר במצב חירום ובקשר לכך.
: (ג) נוסף על האמור בתקנת משנה (ב), גוף ציבורי שמפרסם מידע בשגרה בקשר לשירותים האמורים בתקנות אלה, יפרסם וימסור את המידע גם בדרכים אלה:
:: (1) בדרכי הפרסום המקובלות בשירות שהוא נותן;
:: (2) בהתאמות הנגישות למידע כמפורט [[בתקנה 29 לתקנות נגישות לשירות]];
:: (3) לבקשת אדם עם מוגבלות, באמצעות אחד מאלה: טלפון, דואר, דואר אלקטרוני, מסרון או אמצעי דיגיטלי אחר, ובכפוף לאמצעים שבשימוש אותו גוף ציבורי;
:: (4) באמצעות אתר האינטרנט של הגוף הציבורי אם קיים.
: (ד) מידע שמפרסם גוף ציבורי לפי תקנת משנה (ג)(4) או יישומון יהיה נגיש לפי [[תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות]].

== פרק ו': התרעה ==

@ 29. הגדרות
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אות התרעה&quot; - אות כהגדרתו [[בתקנות ההתגוננות האזרחית (אותות אזעקה וארגעה), התשנ&quot;ב-1992]], או התרעה שמספק הגא לפי דין אחר, או לפי החלטת ממשלה;
:- &quot;אמצעי קצה אישי&quot; - אמצעי שמשמש לתקשורת בידי משתמש קצה, ובכלל זה טלפון סלולרי, צמיד חכם ומחשב אישי;
:- &quot;הגורם המחלק&quot; - שר הביטחון באמצעות משרדו או באמצעות גורם אחר שיורה השר;
:- &quot;מידע נגיש בצג&quot; - מידע שמופיע בצג ומתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) המידע בשפה פשוטה;
:: (2) הצג אינו מחזיר אור (non-reflective screen);
:: (3) המידע מופיע לפי הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בשלט אלקטרוני (2.1.10) - הדרישות הנוגעות לניגוד בין הגופן לרקע, עיצוב אותיות וספרות, והדרישות למרווח;
:: (4) גודל הגופן של המידע המופיע על גבי צג יהיה 15 מילמטרים לפחות, אם הדבר מתאפשר מבחינה טכנית, ואם לא מתאפשר - 6 מילמטרים לפחות;
:- &quot;מכשיר התרעה אישי&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 31]];
:- &quot;המשרד&quot; - משרד הרווחה והביטחון החברתי.

@ 30. נגישות להתרעה על מצב חירום
: לאדם עם מוגבלות תהיה במצב חירום נגישות לאותות להתרעה על תחילת מצב חירום וסיומו, באותה זמינות ואיכות כפי שאותות להתרעה כאמור מסופקים לכלל הציבור, לפי [[פרק זה]].

@ 31. מכשיר התרעה אישי
: (א) הגא אחראי להעמדה של מכשיר התרעה אישי תקין לשימוש אדם עם מוגבלות שירידת השמיעה הקבועה שלו באוזן הטובה ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 50 דציבלים לפחות, וגילו 6 שנים לפחות, שיאפשר לו נגישות לאות התרעה לפי ההוראות האלה:
:: (1) אות התרעה יפעיל במכשיר התרעה אישי, התרעה באמצעות רטט והתרעה חזותית באמצעות תאורה, לפחות; ההתרעות האמורות יופעלו אוטומטית, בו-זמנית עם מתן אות ההתרעה, לפי מיקום המכשיר;
:: (2) התרעה במכשיר התרעה אישי לפי פסקה (1) תגרום לאדם שנושא את המכשיר האמור במצב חירום, גירוי חושי חזק ככל האפשר המובחן מגירויים ויזואליים וגירויים של מגע, כדי להפנות את תשומת ליבו של אותו אדם, במצבי קשב, ערות או שינה, כגון כשהאדם נושא את המכשיר בעת רחצה או בשינה;
:: (3) האפיונים (characteristics) של כל אחד מסוגי ההתרעות שלפי פסקה (1), יכללו, בין השאר, תדירויות (frequencies), מחזורים (periods), ומשך כולל (total duration), שיאפשרו ליישם את האמור בפסקה (2);
:: (4) אם נוסף על סוגי ההתרעות שלפי פסקה (1), מכשיר ההתרעה האישי יציג גם מידע כתוב בשפות הרשמיות, יהיה זה מידע נגיש בצג;
:: (5) מכשיר ההתרעה האישי יהיה מכשיר שהאדם עם המוגבלות יוכל לשאת מוצמד לגופו, בנוחות ובלא מאמץ, ברציפות במשך כל שעות היממה ובכלל זה במצב שינה, וכל זאת לתקופה ממושכת;
:: (6) תפעול מכשיר ההתרעה האישי בשגרה ובמצב חירום יהיה פשוט; המכשיר יאפשר למשתמש להתנסות בשגרה, לפי רצונו, בהתרעות שלפי פסקאות (2) עד (4), ויאפשר לו במצב חירום להפסיק התרעות שהופעלו במכשיר;
:: (7) אם יש במכשיר ההתרעה האישי לחיצים לשימוש המשתמש, הם יהיו בניגוד מישושי ובניגוד חזותי לפני המשטח שבו הם מותקנים; לעניין זה -
:::- &quot;ניגוד חזותי&quot; - ניגוד חזותי של 50% לפחות, שייושם כמפורט בתקן הישראלי ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בגימור וניגודים (2.1.6.1), או כמפורט בתקן הישראלי ת&quot;י 1918 חלק 6 בסעיף הדן בניגוד חזותי (2.4);
:::- &quot;ניגוד מישושי&quot; - ניגוד בין מרקם פניו של משטח מסוים לבין מרקם פני המשטח הצמוד לו, המאפשר להבחין במשטח המסוים במישוש באמצעות אצבעות כף היד;
:: (8) מכשיר ההתרעה האישי יהיה בעל שרידות גבוהה מאוד, ועמיד למים גם במצב רחצה;
:: (9) הגא יוכל לבצע מרחוק, לפי צורך, עדכוני תוכנה במכשיר ההתרעה האישי ובדיקת תקינות;
:: (10) חלוקת מכשיר ההתרעה האישי לאדם עם מוגבלות תהיה באמצעות הגורם המחלק.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), הגורם המחלק רשאי לספק את מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנת משנה (א), בצורה מדורגת לפי הצורך התפקודי של האדם כפי שנובע מירידת שמיעה, ולפי העניין, בשילוב ירידת ראייה, וכן, לפי הצורך, לבצע שיפורים במכשיר ההתרעה לפי תוצאות בדיקות תקינות ויעילות; לפיכך, הראשונים שיקבלו את המכשיר יהיו אלה:
:: (1) אנשים עם מוגבלות שירידת השמיעה שלהם באוזן הטובה יותר ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 70 דציבלים לפחות;
:: (2) אנשים עם מוגבלות שירידת השמיעה שלהם באוזן הטובה יותר ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 50 דציבלים לפחות, ונוסף על כך חדות הראייה שלהם בעין הטובה יותר, עם תיקון אופטי, אינה עולה על 6/30.
:: (ג) הגורם המחלק יודיע בהקדם האפשרי למי שנכלל ברשימות שהועברו לו מהמאגר שלפי [[תקנה 32(ב)]] לפי הרשאות גישה שניתנו לו לפי [[תקנה 32(יב)]], שהוא עתיד לקבל את מכשיר ההתרעה האישי ואת המועד המשוער לקבלת המכשיר.
: (ד) הגא אחראי לכך שהשירות שניתן לאדם עם מוגבלות בקשר לקבלה, הדרכה ותחזוקת מכשיר התרעה אישי, יהיה לפי [[תקנות נגישות לשירות]]; נוסף על כך, לפי בקשה של אדם עם מוגבלות השירות האמור יונגש גם בתקשורת מרחוק באמצעות תרגום לשפת סימנים או תמלול, או בשפת סימנים במגע במפגש פנים אל פנים; במצב חירום תהיה התקשורת האמורה מרחוק לפחות, זמינה בכל עת, זולת אם לא מתאפשר בנסיבות מצב החירום, ותרגום בשפת סימנים במגע במפגש פנים אל פנים - זמין ככל האפשר.

@ 32. איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי
: (א) בתקנה זו, &quot;גורם מאתר&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]], למעט רשות האוכלוסין וההגירה, ומשרד הבריאות.
: (ב) המשרד יקים וינהל מאגר מידע לצורך איתור אנשים עם מוגבלות שזכאים למכשיר התרעה אישי לפי [[תקנה 31(א)]], מתן הודעה לפי [[תקנה 31(ג)]] וחלוקת מכשירי התרעה לפי [[תקנה 31(א)(10)]].
: (ג) המשרד יקים את המאגר באמצעות עיבוד ואיחוד המידע שהתקבל לפי תקנת משנה (י) וכן מידע המצוי בידיו ונדרש לפי תקנה זו, באופן שלגבי כל אדם שבמאגר תהיה רשומה אחת שתרכז את הפרטים הנוגעים אליו; רשומה במאגר תכלול את כל הפרטים לפי [[תקנה 2(ב)(1) עד (4), (6), (8)(א) עד (ט)((&lt;s&gt;,&lt;/s&gt;)) לתקנות מאגר מידע]], לעניין האדם עם המוגבלות.
: (ד) המשרד יעדכן את המידע שבמאגר אחת לשלושה חודשים לפחות.
: (ה) למשרד יהיו הסמכויות לפי [[תקנה 2(ג) עד (ו) לתקנות מאגר מידע]], בשינויים המחויבים.
: (ו) גורם מאתר יכין לפי המידע שבידו רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התנאים [[שבתקנה 31(א)]], וזאת באמצעות איתור האנשים שמתקיימים בהם התבחינים [[שבטור א' בתוספת הרביעית]].
: (ז) גורם מאתר יציין ברשימה האמורה בתקנת משנה (ו) את האנשים שמתקיימים בהם גם התבחינים [[תוספת רביעית|שבטור ב' בטבלה שבתוספת הרביעית]].
: (ח) גורם מאתר יכלול ברשימה שלפי תקנות משנה (ו) ו-(ז) את פרטי המידע שנכללים ברשומה שלפי תקנת משנה (ג) ושמצויים בידו.
: (ט) על אף האמור בתקנות משנה (ו) עד (ח), רשות המסים תכין רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התבחינים שלפי [[התוספת הרביעית]], לפי המידע שבידה לפי [[תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), התש&quot;ם-1979]], ותעביר למשרד, אחת לשלושה חודשים לפחות, את הרשימה בציון התבחינים שלפי תקנת משנה (ז) ופרטי המידע כאמור בתקנת משנה (ח), והכול בכפוף [[לסעיפים 231 עד 235 לפקודת מס הכנסה]]; על אף האמור רשאית רשות המסים, בהסכמת הביטוח הלאומי, להעביר באמצעותו את הרשימה האמורה בציון התבחינים ופרטי המידע כאמור ובכפוף לסעיפים האמורים.
: (י) גורם מאתר יעביר למשרד את הרשימה עם פרטי המידע כאמור בתקנה זו אחת לשלושה חודשים לפחות.
: (יא) המשרד רשאי לטייב את מאגר המידע באמצעות מידע שמצוי במאגר משרד הרווחה והביטחון החברתי לפי [[תקנה 2 לתקנות מאגר מידע]].
: (יב) על העברות מידע לפי תקנה זו, סודיות ושמירת פרטיות, יחולו [[+|תקנות 17]] [[ו-18 עד 22 לתקנות מאגר מידע]] לפי העניין ובשינויים המחויבים; המשרד יעניק גישה למידע שבמאגר לפי תקנת משנה (ב) לצורך יישום תקנות אלה.
: (יג) העברת מידע לפי תקנה זו יכול שתיעשה יחד עם העברת מידע לפי [[תקנות מאגר מידע]], ובלבד שהשמירה השימוש וההעברה של מידע שהועבר לפי תקנות אלה ייעשו באופן שמקיים את הוראות תקנות אלה.

@ 33. בקשת אדם עם מוגבלות לקבל מכשיר התרעה אישי
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;בדיקת שמיעה מקיפה&quot; - בדיקה של כל אלה בלא מכשיר לתיקון שמיעה, שבוצעה בידי קלינאי תקשורת: הולכת אוויר (air conduction), הולכת עצם (bone conduction), ובדיקות דיבור;
::- &quot;גוף ציבורי&quot; - גוף המנוי [[בפסקאות (1) ו-(7) להגדרה &quot;גוף ציבורי&quot; בסעיף 5 לחוק]];
::- &quot;גורם מאשר&quot; - קלינאי תקשורת שהוא עובד של גוף ציבורי שהמנהל הכללי של הגוף הציבורי האמור מינה לשם בחינת בקשה שלפי תקנת משנה (ב);
::- &quot;קלינאי תקשורת&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת מקצועות הבריאות, התשס&quot;ח-2008]];
::- &quot;רמת סף השמיעה (hearing threshold level)&quot; - ממוצע סיפי השמיעה בבדיקת הולכת אוויר בתדרים 500 עד 4000 הרץ.
: (ב) נוסף על תהליך האיתור האמור [[בתקנה 32]], המשרד יאפשר לאדם עם מוגבלות שסבור שמתקיימים לגביו התנאים [[שבתקנה 31(א)]] והוא לא קיבל מכשיר התרעה אישי, להגיש בקשה לקבלת מכשיר התרעה כאמור.
: (ג) אדם המבקש להגיש בקשה כאמור בתקנת משנה (ב) יגיש למשרד את אחד מאלה:
:: (1) תוצאות שתי בדיקות שמיעה מקיפות של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועדים שונים כלשהם המרוחקים זה מזה בחצי שנה לפחות;
:: (2) תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמך חתום ביד קלינאי תקשורת או רופא אף אוזן גרון, ולפיו ירידת השמיעה של מבקש כאמור היא קבועה;
:: (3) תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמכים נוספים שהגורם המאשר דרש משום שתוצאות בדיקת השמיעה האמורה לא מאפשרות לגורם המאשר להחליט בדבר התקיימות התבחין שלפי תקנה משנה (ד).
: (ד) המשרד יעביר את הבקשה לגורם המאשר בתוך 7 ימים מיום שהתקבלה אצלו; והגורם המאשר יבחן את הבקשה שלפי תקנת משנה (ג) ויחליט האם מהמסמכים שצורפו עולה שלמבקש יש ירידה קבועה ברמת סף השמיעה באוזן הטובה מבין השתיים, של 50 דציבלים לפחות וגילו 6 שנים לפחות; הגורם המאשר יעביר למשרד את החלטתו המנומקת בתוך 21 ימים מיום שקיבל את הבקשה.
: (ה) המשרד יעביר למבקש את החלטתו המנומקת של הגורם המאשר וכן לגורם המחלק שיספק מכשיר התרעה למי שבקשתו אושרה, הכול בתוך 14 ימים מיום שקיבל את החלטת הגורם המאשר.
: (ו) במצב חירום -
:: (1) יאיץ המשרד את בחינתה של בקשה שהוגשה לפי תקנת משנה (ג) ואת הליכי הטיפול בבקשה ואספקת מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנה זו;
:: (2) הגורם המאשר רשאי להורות לגבי בקשה שהוגשה, כי יצורפו לה מסמכים אחרים מאלה המפורטים בתקנת משנה (ג), אם עקב נסיבות מצב החירום יש קושי להשיגם.

@ 34. שירות שמיועד להפעיל במצב חירום התרעה במכשיר קצה אישי
: בלי לגרוע מהאמור [[בתקנה 31]], מי שמספק לציבור שירות שמיועד להפעיל התרעה במכשיר קצה אישי במצב חירום, כגון באמצעות אתר אינטרנט, יישום (אפליקציה) או שידור סלולרי (cell broadcast), יתכנן ויפעיל את השירות באופן שאמור -
: (1) להפעיל במכשיר הקצה האישי התרעה באופנים אלה לפחות: התרעה ברטט, התרעה בקול, התרעה חזותית, ומידע כתוב על מצב החירום, הכול לפי מאפייניו של מכשיר הקצה האישי ומערכת ההפעלה שלו;
: (2) להביא לכך שהתרעה במכשיר קצה אישי לפי פסקה (1), תגרום לאדם שנושא את המכשיר האמור במצב חירום, גירויים חושיים חזקים ככל האפשר המובחנים מגירויים אחרים בסביבה כדי להפנות את תשומת ליבו של אותו אדם.

@ 35. נגישות לשירותי אינטרנט שמשמשים להתרעה
: בשירות אינטרנט, לרבות יישום (אפליקציה), שמיועד לספק במצב חירום אותות להתרעה על תחילת מצב חירום או סיומו, יתקיימו [[תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות]].

@ 36. אחריות להתרעה
: בלי לגרוע מאחריות הגא לפי [[תקנה 31]], אין [[בתקנות 34]] [[ו-35]] כדי לחייב את הגא או מי שמספק שירות לפי [[34|התקנות האמורות]] בביצוע סידורים במכשיר להתרעה שאינו של אחד מהגורמים האמורים או באחריותם, בכלל, או בביצוע סידורים בעלי אופי אישי במכשיר קצה אישי של מקבל שירות שהוא אדם עם מוגבלות, בפרט; נוסף על האמור, אין באמור [[בתקנה 34(1) ו-(2)]] כדי להטיל אחריות על מי שמספק שירות כאמור [[בתקנה האמורה]] להתרחשות התוצאות המפורטות [[בפסקאות (1) או (2) בתקנה 34]], במכשיר קצה אישי מסוים.

== פרק ז': נגישות לשירותים שונים ==

=== סימן א': נגישות לשירותי הביטוח הלאומי ===

@ 37. מידע לגבי נגישות לסניפי המוסד לביטוח לאומי בעת חירום
: פרסם המוסד לביטוח לאומי מידע לציבור לגבי סניפי המוסד לביטוח לאומי, שבמצב חירום יהיו פתוחים לציבור, יפרסם גם את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם יחד עם הפרסום האמור:
: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
:: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצא הסניף, ובכלל זה מדרכה או שביל, לכניסה לסניף, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
:: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;;
: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;קיים שירות נגיש בסניף&quot;, &quot;השירות בסניף לא נגיש&quot;; לעניין זה, &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות בו [[תקנות הנגישות לשירות]].

@ 38. נגישות השירות בסניף הביטוח הלאומי
: ניתן שירות במצב חירום בסניף של המוסד לביטוח לאומי, יתקיימו הוראות אלה:
: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - יספק המוסד לביטוח לאומי התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
: (2) צוות הסניף יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין בכניסה לסניף, יימצא שלט שבו יהיה רשום: &quot;אפשר לבקש עזרה מהצוות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
: (3) כחלק משירותי המענה הטלפוני וההתקשרות מרחוק שמפעיל הביטוח הלאומי במצב חירום יחולו עליו חובות הנגישות הקבועות [[בתקנה 8 לתקנות שירותי בריאות במצב חירום]].

=== סימן ב': נגישות לשירותי בנקאות ===

@ 39. נגישות סניפי בנק בעת חירום, ומידע לציבור
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;בנק&quot; - תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;שירות בנקאי נייד&quot; - שירות בנקאי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב;
::- &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות בו [[תקנות נגישות לשירות]] שחלות בשגרה על בנק, על מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים או על שירות בנקאי נייד, לפי העניין.
: (ב) ניתן במצב חירום שירות בנקאי בסניף בנק, יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - יספק הבנק התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
:: (2) אחד מאנשי צוות הסניף יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין בסניף, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שבו יהיה רשום: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ג) פרסם בנק מידע לגבי סניפיו שפתוחים לציבור במצב החירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל סניף כאמור, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצא הסניף, ובכלל זה מדרכה, לכניסה לסניף, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות נגיש&quot;; &quot;השירות לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות לא נגיש&quot;;
:: (4) אם השירות בסניף כולו או חלקו אינו נגיש - &quot;בסניף יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;, וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות שלא בסניף בצורה אחרת;
:: (5) אם ניתנים שירותים בסניף בנק גם למי שאינם לקוחות של אותו בנק - &quot;נותנים שירות גם ללקוחות בנקים אחרים&quot;, ונוסף על כך, פירוט בשפה פשוטה של השירותים שכל אדם, אף אם אינו לקוח של הבנק, יכול לקבל בסניף הבנק.
: (ד) פרסם בנק מידע לגבי כספומטים שפועלים במצב חירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל אחד מהכספומטים שבפרסום, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן הכספומט, ובכלל זה ממדרכה או שביל, ועד למכשיר - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה המובילה עד למכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות בכספומט נגיש&quot;; &quot;השירות בכספומט לא נגיש&quot;.
: (ה) הפעיל בנק במצב חירום שירות בנקאי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סבר הבנק שלא ניתן לקיים את האמור עקב נסיבות מצב החירום, יספק הבנק התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות בנקאי נייד באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור:
:: (1) בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים;
:: (2) השירות הוא שירות נגיש.
: (ו) פרסם בנק מידע לגבי שירות בנקאי נייד שפועל במצב החירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות בנקאי נייד - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות הבנקאי הנייד נגיש&quot;; &quot;השירות הבנקאי הנייד לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות הבנקאי הנייד לא נגיש&quot;;
:: (3) אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הבנקאי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום - &quot;הבנק מספק לפי מצב החירום התאמות נגישות סבירות לשירות הבנקאי הנייד&quot;.
: (ז) פרסום המידע לפי תקנות משנה (ג), (ד) ו-(ו) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות, שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית:
:: (1) בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של הבנק;
:: (2) במוקדי המידע הטלפוני שמפעיל הבנק;
:: (3) באופן אחר שבו הבנק מעביר מידע לציבור לגבי פעילותם של הסניפים, שירותי הבנק הניידים או המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית.
: (ח) מידע כאמור בתקנות משנה (ג), (ד) ו-(ו) ייכלל גם במידע שמפרסם בנק לציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של סניפי בנק, מכשירים אוטומטיים למשיכת מזומנים או שירות בנקאי נייד, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום.
: (ט) פרסם בנק ישראל מידע לציבור בקשר לפעילות סניפי בנקים, כספומטים, או שירותים בנקאיים ניידים, שמפעילים בנקים במצב חירום, והמידע נוגע לאמור בתקנה זו, יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה זו, לפי העניין; פרסום של בנק ישראל על מידע לפי תקנה זו יכול שיהיה באמצעות הפניה לפרסומים של מידע כאמור שפרסם בנק.

=== סימן ג': נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל ===

@ 40. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;חברת דואר ישראל&quot; - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר]];
:- &quot;חוק הדואר&quot; - [[חוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]];
:- &quot;יחידת דואר&quot; - כהגדרתה ברישיון הכללי לחברת דואר ישראל בע&quot;מ למתן שירותי דואר, שירותים כספיים מטעם חברת הבת ושירותים אחרים, למעט מרכז מסירה כהגדרתו ברישיון הכללי האמור;
:- &quot;שירות כספי&quot; - שירות מהשירותים הכספיים כמשמעותם [[בסעיף 88א(א) לחוק הדואר]];
:- &quot;שירות כספי נייד&quot; - שירות כספי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב;
:- &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות לגביו [[תקנות נגישות לשירות]] שחלות בשגרה על יחידת דואר, על כספומט או על שירות כספי נייד, לפי העניין.

@ 41. נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל
: ניתן במצב חירום שירות כספי ביחידת דואר, יתקיימו הוראות אלה:
: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות ביחידת הדואר באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
: (2) אחד מאנשי צוות יחידת הדואר יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות כספי והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין ביחידת הדואר, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שיהיה רשום בו: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4, בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).

@ 42. נגישות לשירותים כספיים ניידים במצב חירום
: הפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום שירות כספי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סברה חברת דואר ישראל שלא ניתן לקיים את הוראות האמורות עקב נסיבות מצב החירום, תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות כספי נייד באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור:
: (1) בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים;
: (2) השירות הוא שירות נגיש.

@ 43. פרסום מידע
: (א) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי יחידות הדואר שפתוחות לציבור במצב החירום וניתן בהן שירות כספי, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל יחידה כאמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצאת יחידת הדואר, ובכלל זה מדרכה, לכניסה ליחידת הדואר, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;; בוצעו במצב חירום שינויים בקשר למרחב המוגן של יחידת דואר - תספק חברת דואר ישראל מידע עדכני בשפה פשוטה לפי פסקה זו, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;קיים שירות נגיש בסניף&quot;, &quot;השירות בסניף אינו נגיש&quot;;
:: (4) אם השירות בסניף, כולו או חלקו, אינו נגיש - &quot;בסניף יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;, וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות בסניף או שניתן לקבל את השירות בצורה אחרת.
: (ב) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי כספומטים שפועלים במצב חירום, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל כספומט כאמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן הכספומט, ובכלל זה ממדרכה או שביל, ועד לכספומט - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות בכספומט נגיש&quot;; &quot;השירות בכספומט אינו נגיש&quot;.
: (ג) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי שירות כספי נייד שפועל במצב חירום, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל שירות כספי נייד כאמור, אם המידע קיים בידי חברת דואר ישראל בנסיבות מצב החירום:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות כספי נייד - &quot;יש דרך נגישה לשירות כספי נייד&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה לשירות כספי נייד&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות הכספי הנייד נגיש&quot;; &quot;השירות הכספי הנייד לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות הכספי הנייד לא נגיש&quot;;
:: (3) אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הכספי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום - &quot;יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;.
: (ד) פרסום המידע לפי תקנות משנה (א) עד (ג) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות, שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית:
:: (1) בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של חברת דואר ישראל;
:: (2) במוקד המידע הטלפוני שמפעילה חברת דואר ישראל;
:: (3) באופן אחר שבאמצעותו חברת דואר ישראל מעבירה מידע לציבור לגבי פעילותם של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית.
: (ה) מידע כאמור בתקנות משנה (א) עד (ג) ייכלל גם במידע שמפרסמת חברת דואר ישראל לציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום.
: (ו) פרסם משרד התקשורת מידע לציבור בקשר לשירותים כספיים שמפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום, והמידע נוגע לאמור [[בתקנה 41]] [[או 42]], יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה כאמור, לפי העניין.

== פרק ח': זמינות אמצעי הסעה לאנשים עם מוגבלות ==

@ 44. תוכנית משרד התחבורה
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;גוף שנדרש לאמצעי תחבורה&quot; - משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, רשות מקומית, או צה&quot;ל;
::- &quot;המנכ&quot;ל&quot; - המנהל הכללי של משרד התחבורה, לרבות עובד משרד התחבורה שהוא מינה לעניין תקנות אלה;
::- &quot;הסעה המונית של אנשים עם מוגבלות&quot; - הסעה של אנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת שירות מסויים במצב חירום, כגון לצורך טיפול רפואי או לצורך פינוי בני אדם ממקום שהייתם, הכול עקב חשש לחיי בני אדם.
: (ב) משרד התחבורה יכין תוכנית להקצאת אמצעי תחבורה עם נהגים שיוכלו להפעילם במצב חירום, להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות לצורך סיוע והצלת חיים, שתכלול את כל אלה, לפחות:
:: (1) שימוש במגוון אמצעי תחבורה ציבורית שמיועדים בשגרה להסעת המונים, תוך מתן עדיפות לאמצעים שיש בהם נגישות לאנשים עם מוגבלות כגון אוטובוסים עירוניים ורכבת קלה; זאת כדי להשיא (למקסם) את קיבולת ההסעה וזמינות אמצעי התחבורה במצבי חירום שונים, בפריסה גאוגרפית ארצית;
:: (2) שיטת פעולה להעמדת אמצעי תחבורה ונהגיהם לשימוש גוף שנדרש לאמצעי תחבורה וכוחות הצלה וסיוע שנדרשים לאמצעים אלה, במצב חירום, בשני סוגי תרחישים:
::: (א) הסעה או פינוי מיידיים של אוכלוסייה (פינוי דחק);
::: (ב) הסעה או פינוי מתוכנן של אוכלוסייה בכלל או של אנשים עם מוגבלות בפרט;
:: (3) מידע שעל גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה להעביר בשגרה לצורך הכנת התוכנית, ומידע שעל גוף כאמור להעביר למשרד התחבורה במצב חירום לצורך העמדת אמצעי התחבורה ונהגיהם לשימוש אותו גוף;
:: (4) המידע שיעביר גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה לפי פסקה (3) יכלול לפחות: הערכת כמויות האנשים שיש להסיע מאזור גאוגרפי מסוים בישיבה, בישיבה בכיסא גלגלים, או בשכיבה, לרבות מלווים שחייבים להיות יחד עם אנשים כאמור;
:: (5) שיטת הפנייה במצב חירום של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה בבקשה להעמדת אמצעי תחבורה, בכל אחד מסוגי התרחישים לפי פסקה (2) ולגבי כל אחת מקבוצות האנשים כאמור בפסקה (4), סוגי אמצעי התחבורה שיועמדו לרשות הגוף הציבורי, כמויותיהם, כיצד יועמדו לרשותו יחד עם נהגיהם, וצפי לפרק זמן להקצאתם, הכול כדי לאפשר למשרד התחבורה ניהול ביקושים והקצאת אמצעי תחבורה יעילים במצב חירום;
:: (6) קביעת סדרי העדיפויות בניהול ההקצאות והשימוש באמצעי התחבורה הציבורית במצב חירום, לפי זמינות אמצעי תחבורה בנסיבות מצב החירום, ובייחוד קביעת מנגנון למניעת ריבוי שימושים בו-זמני במצב חירום באמצעי התחבורה שנכללו בתוכנית.
: (ג) משרד התחבורה יכין את התוכנית בהתייעצות עם משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, צה&quot;ל ומרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זה מזה; משרד התחבורה יתייעץ עם מד&quot;א כדי שיעמיד אמבולנסים למשימות פינוי במצב חירום לפי זמינותו ויכולתו באותה עת, והכול תוך שמירה על מוכנות מד&quot;א לבצע משימות במצב חירום, ובכלל זה משימות שהטילו עליהם משרד הבריאות וצה&quot;ל.

@ 45. העמדת אמצעי תחבורה להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות במצב חירום
: במצב חירום שבו יש צורך בהסעה המונית של אנשים עם מוגבלות, יורה המנכ&quot;ל, לפי פנייה של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה, כי יועמדו אמצעי תחבורה ונהגים שיוכלו להפעילם, לשימוש הגוף שנדרש לאמצעי תחבורה להסעה המונית או לשימוש כוחות הצלה שמסייעים לו, לצורך הסעת אוכלוסייה כאמור; הפנייה של גוף כאמור והעמדת אמצעי התחבורה ונהגים ייעשו לפי התוכנית כאמור [[בתקנה 44]].

== פרק ט': תומך קהילתי במצב חירום ==

@ 46. תומך קהילתי בשעת חירום
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;הרשות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 2 לחוק שירות אזרחי]];
::- &quot;מתנדב&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק שירות אזרחי]];
::- &quot;תומך קהילתי&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]];
::- &quot;תוכנית&quot; - תוכנית להצבת מתנדבים בשירות אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק שירות לאומי]], כתומכים קהילתיים ברשויות מקומיות במצב חירום.
: (ב) הרשות תגבש תוכנית בהיוועצות במשרד הרווחה והביטחון החברתי, מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי ומשרד הביטחון.
: (ג) לצורך מימוש התוכנית יוקצה לרשות תקציב תוספתי לטובת הכשרות, ולתוספת כוח אדם.
: (ד) התוכנית תכלול, בין השאר, סיווג של מתנדבים בעלי מסוגלות ורצון לשמש כתומכים קהילתיים, ההכשרה שיעבור מתנדב כדי לשמש תומך קהילתי, ההיערכות לקראת מצב חירום ותפקידי התומך הקהילתי בחירום.
: (ה) הרשות המקומית תעמיד בשגרה ובחירום עובד מטעמה שיהיה אחראי על הפעלת המתנדבים שהם תומכים קהילתיים ברשות המקומית, על הכשרותיהם ועל ניהול משימותיהם במצב חירום; עובדים אלה יעברו הכשרה להיכרות עם עולם השירות האזרחי והפעלת מתנדבים.
: (ו) הרשות תדווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת אחת לשנה, במשך שש שנים מיום התחילה, על גיבוש התוכנית כאמור בתקנה זו ועל יישומה; לדיווח הראשון כאמור תצרף הרשות העתק מהתוכנית שגובשה.

== פרק י': שונות ==

@ 47. הדרכה
: (א) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ידריך את עובדיו, במסגרת הדרכתם למצבי חירום, כדי שיוכלו לספק שירות סביר ומענה תומך ראשוני בשעת חירום לאנשים עם מוגבלויות שונות; הדרכה כאמור תינתן גם למי שהוא מתנדב של הגוף הציבורי שנותן מענה במצב חירום.
: (ב) הדרכה כאמור בתקנת משנה (א) תכלול, בין השאר, את כל אלה:
:: (1) הכרה וזיהוי סוגי מוגבלויות, צרכים וביטויי תגובה שונים של אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, במצבי חירום שונים; חומרי ההדרכה יעסקו באנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים לפחות;
:: (2) כללי התנהגות נאותים כלפי אנשים עם מוגבלות בעת מתן השירות במיוחד במצב חירום והזכות להסתייע בחיית שירות;
:: (3) אפשרויות של תקשורת מילולית וחזותית עם אנשים עם מוגבלות במיוחד במצב חירום;
:: (4) הצעות למענים אפשריים במצב חירום לגבי אנשים עם מוגבלויות שונות.
: (ג) ההדרכה תוכל להתבצע באופנים שונים, לרבות באמצעות לומדה אישית, כחלק מהכנה ותרגול למצב חירום.

@ 48. תרגול
: (א) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה ומבצע תרגילים בקשר לנושאים שמפורטים בתקנות אלה, יתרגל גם את ביצוע האמור בתקנות אלה שנוגע לאותו נושא שמתרגלים.
: (ב) בתרגולים שנערכים במסגרת תרגיל של המטה הכללי של צה&quot;ל או במסגרת תרגיל החירום הלאומי, לפחות, ושבהם האוכלוסייה נוטלת חלק, לרבות באמצעות דימוי אוכלוסייה, ישולבו אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים במספר מתוך סך כל המשתתפים בתרגיל שמהווים את האוכלוסייה שאותה מדמים, שמשקף את שיעורם של אנשים עם מוגבלות באוכלוסייה, או בקירוב; לעניין תקנת משנה זו, &quot;אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים&quot; - שלושה אנשים לפחות עם מוגבלות משמעותית מסוגים אלה: שמיעה, ראייה, נפשית, שכלית, אוטיזם, או פיזית, ובלבד שסוג המוגבלות אצל כל אחד מהם הוא שונה.

@ 49. תחזוקה ונגישות זמנית חלופית
: (א) מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי תקנות אלה אחראי לכך שהתאמות הנגישות יהיו תקינות וזמינות במצב חירום, זולת אם עקב מצב החירום ועל אף שפעל ככל יכולתו באותן נסיבות, נמנע ממנו להבטיח את תקינותן או זמינותן.
: (ב) לא יפגע אדם בהתאמות נגישות שלפי תקנות אלה, לא יגרע מהן ולא יסב את השימוש בהן למטרות אחרות באופן חלקי או מלא, אלא אם כן הפגיעה נדרשת במצב חירום לצורך הצלת חיים או מניעת פגיעה ברכוש חיוני, ובלבד שייעשה מאמץ סביר בנסיבות מצב החירום להבטיח נגישות זמנית חלופית.

@ 50. צה&quot;ל והגא כגורמים מסייעים
: (א) נערך צה&quot;ל או הגא בשגרה לסייע במצב חירום לגוף ציבורי, ייערך כל אחד מהגופים האמורים לגבי משימות הסיוע בקשר לאנשים עם מוגבלות, לפי האמצעים שמצויים בידו ומשמשים אותו בשגרה.
: (ב) סייע צה&quot;ל או הגא במצב חירום לגוף ציבורי, יבצע כל אחד מהגופים האמורים את משימות הסיוע בקשר לאנשים עם מוגבלות לפי יכולותיו, כוח האדם והאמצעים שעומדים לרשותו בנסיבות מצב חירום.

@ 51. התאמת נהלים, תוכנית, ותיקי הפעלה למצב חירום
: מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה, יבחן את הצורך לעדכן לאחר כל תרגיל או מצב חירום, ואחת לחמש שנים לפחות, תוכנית שהכין, את נוהליו ואת תיקי ההפעלה שלו שנוגעים למצב חירום, לעניין אופן פעולתו לפי תקנות אלה, אם קיימים, והכול באופן שיתאימו ליישום תקנות אלה; מצא שיש צורך כאמור, יעדכן הגורם את נהליו לפי זה.

@ 52. זמינות והצגת מסמכים
: (א) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה למנות או להסמיך אדם, להכין או לעדכן נוהל או תיק הפעלה, להכין רשימה ובה פרטי מידע, להכין תוכנית, או שהכין מידע לפרסם או מסמך לצורך הדרכה או מתווה לתרגיל (בתקנה זו - מסמך), חייב לשמור העתק עדכני של המסמך לצורך שימוש בהדרכות ותרגולים לפי תקנות אלה, ולצורך שימוש במצבי חירום; נוסף על כך, מסמך כאמור שהוכן לפי תקנות אלה יישמר שבע שנים לפחות ממועד הכנתו.
: (ב) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין מסמך, חייב להעביר לנציבות, או להציג לה, לפי העניין, לא יאוחר מתום 21 ימים מיום שנדרש לכך, העתק מסמך כאמור.

@ 53. תחילה
: (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט התקנות המפורטות בתקנת משנה (ב) ו-(ג), באחד לחודש השלישי שלאחר פרסומן (((התקנות פורסמו ביום 24.9.2026, ותחילתן ביום 1.12.2026))).
: (ב) תחילתן של [[תקנות 4]], [[5]], [[6(ה)]], [[7]], [[10]], [[11]], [[12]], [[17]], [[19]], [[25]], [[26]], [[27]], [[28]], [[37]], [[38]], [[45]], [[47]] [[ו-48]] - שישה חודשים מיום התחילה.
: (ג) תחילתן של [[תקנות 15]], [[39]] למעט [[תקנה 39(א)]], [[41]], [[42]] [[ו-43]] - שנה מיום התחילה.

@ 54. הוראות מעבר
: (א) ספק מים וספק מים בחירום שהכין תוכנית היערכות לפני יום התחילה ישלים את הנדרש ממנו לפי [[תקנה 3]] לא יאוחר מהמועדים האלה:
:: (1) עד תום שנה מיום התחילה ב-30% לפחות מתחנות החלוקה שנכללות בתוכנית ההיערכות ולא פחות משלוש תחנות חלוקה;
:: (2) עד תום שנתיים מיום התחילה ב-100% מתחנות החלוקה שנכללות בתוכנית ההיערכות.
: (ב) מחזיק במקרקעין אחראי לכך שבמיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין שהחזקתו, ובדרך שמובילה אליה, יתקיים [[חלק ב' בתוספת השלישית]] לא יאוחר מהמועדים האלה:
:: (1) לא יאוחר משנה מיום התחילה ב-30% לפחות מהמיגוניות הציבוריות, ולא פחות מ-50 מיגוניות;
:: (2) לא יאוחר משנתיים מיום התחילה ב-100% מהמיגוניות הציבוריות.
: (ג) עד תום חודש מיום התחילה תפרסם הנציבות את הטופס המומלץ לפי תקנה21(ד).
: (ד) עד תום שלושה חודשים מיום התחילה יעבירו לראשונה גופים שנדרשים לאמצעי תחבורה כהגדרתם [[בתקנה 44(א)]], מידע לפי [[תקנה 44(ב)(4)]] שברשותם למשרד התחבורה; בלי לגרוע מהאמור -
:: (1) משרד הרווחה רשאי להעביר למשרד התחבורה סיכומי כמויות של מועמדים לפינוי מוקדם לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי [[תקנה 44(ב)(4)]], שמצוין ברשימה הנוספת כהגדרתה [[בתקנה 32(ח)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי]]; העביר משרד הרווחה סיכומי כמויות כאמור, ייחשב הדבר כאילו רשות מקומית העבירה לראשונה מידע למשרד התחבורה לפי [[תקנה 44(ב)(4)]];
:: (2) לבקשת משרד הבריאות, ובהסכמת משרד הרווחה, רשאי משרד הרווחה להעביר סיכומי כמויות של חצר&quot;מ לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי [[תקנה 44(ב)(4)]], שמצויים במידע שבידיו לפי [[תקנה 32(ח)(1) לתקנות נגישות אירועי פינוי]].
: (ה) עד תום שישה חודשים מיום התחילה לכל המאוחר -
:: (1) רח&quot;ל תשלים את הכנת התוכנית לסיוע ממשלתי אחוד לרשויות המקומיות לפי [[תקנה 18]];
:: (2) מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות ישלים את הכנת הרשימה לראשונה לפי [[תקנה 22]];
:: (3) משרד התחבורה ישלים את הכנת התוכנית כמשמעותה לפי [[תקנה 44]];
:: (4) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה ישלים לראשונה את הבחינה של נוהליו ותיקי ההפעלה שלו למצבי חירום, והעדכון, אם יידרש, לפי [[תקנה 51]].
: (ו) עד תום שנה מיום התחילה תשלים הרשות כהגדרתה [[בתקנה 46(א)]] את הכנת התוכנית לפי [[תקנה 46]].

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[ההגדרה &quot;דרך נגישה&quot; שבתקנה 1]]))) ====
=== דרישות חלופיות לדרך נגישה ===

@ 1. רוחב הדרך
: רוחב חופשי בדרך יהיה 1.3 מטר לפחות, ואולם אפשר שבשל מיקום מיתקנים, תשתיות או צמחייה, הרוחב החופשי של הדרך יהיה פחות מכך אך לא פחות 110 סנטימטרים, לאורך קטע דרך שלא יעלה על 500 סנטימטרים.

@ 2. שיפוע הדרך
: (א) שיפוע אורכי של דרך לא יעלה על 8%, ואולם אם שיפוע כאמור לא מתאפשר עקב סיבות הנדסיות אפשר ששיפוע כאמור יעלה על 8% ובלבד שלא יעלה על 10% לאורך 5 מטרים; עלה השיפוע האורכי של דרך לפי פרט זה על 5% או קיים הפרש גובה אנכי שעולה על 20 סנטימטרים בין פני הדרך לסביבתה הצמודה, לא יידרש שהדרך תהיה כבש; בשיפוע לפי פרט זה יתאפשר לאדם עם מוגבלות לנוע בצורה בטיחותית על הדרך, לרבות בתנאי הארה של יום ושל לילה.
: (ב) שיפוע רוחבי של דרך לא יעלה על 2%, ואפשר שלא יעלה על 3% עקב תנאי טופוגרפיה או קשיים הנדסיים.

@ 3. הפרש גובה בדרך
: הפרש גובה אנכי בין שני חלקי דרך סמוכים לא יעלה על 1.5 סנטימטר.

@ 4. פני הדרך
: פני הדרך והמדרך -
: (1) יהיו יציבים וקשיחים;
: (2) לא יהיו עשויים חומרים כגון חלוקי נחל, חצץ, חול או דשא ופניהם לא יהיו מעובדים עיבוד גס (כגון עיבוד &quot;טובזה&quot; או &quot;טלטיש גס&quot; באבן טבעית); המדרך לא יכלול בליטות כגון חלוקי נחל או אבנים מתוך משטח בטון;
: (3) רוחב המישקים בדרך לא יעלה על 1.5 סנטימטרים.

@ 5. טיפול במכשולים
: לאורך הדרך לא יהיו מכשולים, או שיהיו מכשולים שמסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

== תוספת שנייה ==
==== ((([[תקנות 18(א), (ב), (ג)(1), ו-(4), (ו), (ח)]], [[19(ב) ו-(ד)]]))) ====
=== חלק א' - גופים ציבוריים שיעמידו משאבים ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;100px&quot; | מספר סידורי !! הגוף הציבורי
|-
| : (1) || משרד האוצר
|-
| : (2) || משרד הבינוי והשיכון
|-
| : (3) || משרד הבריאות
|-
| : (4) || משרד הביטחון - אגף השיקום
|-
| : (5) || משרד החינוך
|-
| : (6) || משרד העלייה והקליטה
|-
| : (7) || משרד הפנים
|-
| : (8) || משרד הרווחה והביטחון החברתי
|-
| : (9) || המשרד לשוויון חברתי
|-
| : (10) || משרד התיירות
|-
| : (11) || המוסד לביטוח הלאומי
|-
| : (12) || הסוכנות היהודית
|-
| : (13) || הרשות לניצולי שואה
|}

=== חלק ב' - משאבים שיעמידו גופים ציבוריים ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;100px&quot; | מספר סידורי !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוגי המשאבים !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} פירוט המשאבים
|-
| : (1) || מוקד שירות נגיש || מוקד לקבלת פניות מרשויות מקומיות או צרכים של אנשים עם מוגבלות
|-
| : (2) || סיוע מקצועי לרשות מקומית || סיוע מקצועי במצב חירום לבעלי תפקידים ברשות המקומית, למתן מענה תומך במצב חירום לאנשים עם מוגבלויות מסוגים שונים, באמצעות תקשורת מרחוק וחומרי הדרכה לשימוש עצמי
|-
| : (3) || הפגות
| : (א) ערכות להפגה, פנאי ופעילות גופנית, במצב חירום, לאנשים עם מוגבלות, לשימוש עצמאי, שהוכנו בהיוועצות במורשה לנגישות שירות שיש לו ניסיון בתחום, באחד מהאופנים האלה לפחות:
:: (1) ערכות מוכנות לשימוש; הערכות יהיו מסוגים שונים לפי ייעודן לפי טווח גילאי המשתמשים, יכולות קוגניטיביות, מוטוריות, וחושיות, שונות; ההסברים בערכה יהיו בשפה פשוטה, ואם נדרש לפי היכולות הקוגניטיביות של האנשים שאליהן מיועדת הערכה - בפישוט לשוני במקום שפה פשוטה;
:: (2) אמצעי הפגה, פנאי או פעילות גופנית, במצב חירום, לרכישה באופן עצמאי באמצעות תווים (vouchers) שיחולקו במסגרת התוכנית שלפי [[תקנה 18]]; האדם בוחר מתוך סוגי אמצעים שונים שיועמדו לבחירתו; לרשות המקומית יתאפשר להשפיע על תוכני האמצעים כדי לבצע התאמה תרבותית לתושביה;
: (ב) פעילות יזומה להפעלת אנשים עם מוגבלות ששוהים באזור ציבורי מוגן לצורך הפגה, פנאי ופעילות גופנית;
: (ג) ריענון קצר מועד לאנשים עם מוגבלות ולמלוויהם מחוץ לביתם (נופשונים)
|-
| : (4) || ציוד לשהייה ולינה
| : (א) מיטות, מזרנים, בתי שימוש ניידים ונגישים עם סידורים לשמירה על פרטיות, פרגודים;
: (ב) מושבים מותאמים, שולחנות;
: (ג) כיסאות גלגלים;
: (ד) מיטות סיעודיות (לשימוש בדיור זמני חלופי);
: (ה) ציוד ייעודי שמשמש אנשים עם מוגבלות בפעילות היום-יום (כגון כיסאות רחצה, אמצעים למניעה החלקה באזורים רטובים)
|-
| : (5) || דיור זמני חלופי לאדם עם מוגבלות ומלוויו
| : (א) יחידות אכסון מיוחדות ויחידות שאינן נגישות, לרבות בכל אלה:
:: (1) בתי מלון;
:: (2) מיתקני קליטה ארציים, מיתקני קליטה ארציים לאנשים עם מוגבלות;
:: (3) מקבצי דיור, בתי גיל הזהב, מרכזי קליטה לעולים;
:: (4) דיור ציבורי;
:: (5) מבני מעונות לסטודנטים;
: (ב) הסעה של אדם עם מוגבלות ומלוויו מביתו לדיור החלופי הזמני ובחזרה לביתו;
: (ג) הזנה לאדם עם מוגבלות ולמלוויו במהלך שהייתו בדיור חלופי זמני או רכישת מזון באופן עצמאי במימון התוכנית
|-
| : (6) || כוח אדם לסיוע || כוח אדם לסיוע ביישום המענים שלפי [[תוספת חלק ב|חלק זה]], לרבות כוח אדם מקצועי בתחומי סיעוד ותחומים נדרשים אחרים לפי נסיבות מצב החירום
|}

=== חלק ג' - תבחינים לסיוע בקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת מענים לאנשים עם מוגבלות ===
: התבחינים שלהלן יסייעו לבחינת בקשות לסיוע לאדם עם מוגבלות במצב חירום, ולקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת המשאבים; תחילה יש לבצע הערכה לפי שלב 1 ולאחר מכן יש לעשות שימוש בתוצאות ההערכה משלב 1 בהערכה לפי שלב 2:

@ 1. : שלב 1 - תבוצע הערכה מהירה של צרכים מיידיים של האדם עם מוגבלות בעת מצב החירום (להלן - ההערכה), ובייחוד בתחומים המפורטים להלן; ההערכה תבוצע בהתבסס ככל האפשר על מידע שסיפק האדם עצמו או איש קשר שלו:
: (1) יכולת התקשורת והבנת המצב של אותו אדם, ואמצעים שנדרשים לשם כך;
: (2) מורכבות מצבו הרפואי של אותו אדם ובייחוד לנוכח אלה: אם נדרשת אספקת חשמל רציפה לשימור חיים, אם נדרש טיפול רפואי אינטנסיבי, אם יש צורך להגיע למוסד בריאות לטיפולים משמרי חיים או שיקומיים, קבועים או זמניים, ומה צריכת התרופות שלו;
: (3) אם האדם נדרש לסיוע בביצוע פעולות היום-יום, והאמצעים שהוא עושה בהם שימוש קבוע;
: (4) הצורך בהשגחה צמודה על האדם;
: (5) הצורך בתמיכה רגשית או חברתית לאדם;
: (6) בחינה אם הוא אדם עם עורף חברתי בחירום כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]] או שאין לו עורף חברתי כמשמעותו [[בתקנה 2(ב)(7)(ב)(1) עד (4) לתקנות מאגר מידע]];
: (7) צרכים נוספים שהם תולדה ממאפייני מצב החירום.

@ 2. : שלב 2: בחינת הצורך בסיוע פרטני לאדם עם מוגבלות:
: (1) אפשרות א' - כדי שאדם יוכל להמשיך לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום - מתוך הצרכים שעלו בהערכה לפי שלב 1 ובייחוד החיוניים שבהם, מהם הצרכים שניתן לספק לאורך זמן;
: (2) אפשרות ב':
:: (א) מתוך הצרכים שעלו בהערכה לפי שלב 1 ובייחוד החיוניים שבהם, מהם הצרכים שלא ניתן לספק או שקיים קושי ממשי לספקם, במצב החירום, אם ימשיך אותו אדם לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן;
:: (ב) אם ניתן לספק טוב יותר את צרכי האדם ובפרט החיוניים שבהם, לפי ההערכה שבוצעה לפי פרט משנה (א), אם יועבר מביתו או מאזור ציבורי מוגן לחלופת דיור זמני במקום אחר;
:: (ג) אם קיימת אפשרות ממשית ובטוחה בתנאי מצב החירום השורר, להעברת האדם, לרבות מלווה או ציוד עזר אישי אם נדרשים, לחלופת דיור זמנית במקום אחר.

== תוספת שלישית - מיגונית ציבורית ==
=== חלק א' - מיגונית ציבורית נגישה ===
==== ((([[תקנות 21(א) עד (ג)]], [[22]] [[ו-54(ב)]], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1]] [[ו-3 בחלק א' לתוספת שלישית]]))) ====

@ 1. מיגונית נגישה לאדם עם מוגבלות
: (א) [[בחלק זה]], &quot;דלת הדף&quot; ו&quot;דלת הדף ורסיסים&quot; - כהגדרתן [[בתקנות מפרטים למקלטים]].
: (ב) לאדם עם מוגבלות יתאפשר להיכנס למיגונית ולשהות בה יחד עם כלל הציבור, לפי [[חלק זה]].
: (ג) במיגונית שבפתחה לא מותקנת דלת הדף או דלת הדף ורסיסים יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) הרוחב החופשי בפתחים ובפרוזדורים לא יפחת מ-90 סנטימטרים;
:: (2) סכום הרוחב החופשי בפרוזדור (A בנספח א) והרוחב החופשי בפתח (B בנספח א) סמוכים זה לזה, לא יפחת מ-200 סנטימטרים;
:: (3) החלל המיועד לשהיית הציבור במיגונית (C [[בנספח א לחלק זה]]) יכלול שטח חופשי לסיבוב לפי ת&quot;י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח לסיבוב (2.7.4);
:: (4) השיפוע הרוחבי והשיפוע האורכי של דרך בתוך המיגונית לא יעלה על 2%; על אף האמור -
::: (א) השיפוע האורכי של דרך נגישה שתחילתה במזוזת הפתח הפנימי במיגונית (מסומן כקו מקווקו &quot;תחילת דרך משופעת&quot; [[בנספח א לחלק זה]]), והיא נמשכת לפתח המיגונית עד למפלס תחתית רצפת המיגונית, לא יעלה על 0.5% + 9%;
::: (ב) הדרך לא תבלוט מפתח המיגונית יותר מ-20 סנטימטרים ובלבד שאם בלטה יותר מ-10 סנטימטרים גוון הדרך יהיה בניגוד חזותי לגוון הקיר החיצוני של המיגונית;
::: (ג) אפשר שהפרש הגובה בין קצה הדרך בפתח המיגונית (מסומן כ&quot;פתח המיגונית&quot; [[בנספח א לחלק זה]]) לדרך הנגישה לפי [[פרט 3]] (מסומנת D [[בנספח א לחלק זה]]), יטופל באמצעות אחד מאלה:
:::: (1) רכיב משופע מקובע בקצה הדרך במיגונית, שניתן לשנות את מצבו בין מצב פתוח כשהוא בשימוש למצב סגור כשאינו בשימוש; השיפוע של הרכיב במצב פתוח לא יעלה על 50%, אם הוא מגשר על הפרש גובה של עד 3 סנטימטרים או על 30% אם הוא מגשר על הפרש גובה בתחום שמעל 3 סניטמטרים ועד 6 סנטימטרים; בעת שהרכיב האמור במצב פתוח, יראו בו חלק מהדרך לפי פסקת משנה (ב), והוראותיה יתקיימו גם ברכיב האמור;
:::: (2) שינוי השיפוע של קצה הדרך במיגונית, ובלבד שיתקיימו בו ההוראות לפי פסקת משנה (1) שדנות בשיפוע;
:: (5) לאורך הדרך המשופעת במיגונית לפי פסקה (4)(א), בצד הדופן שממול לפתח B ([[נספח א' לחלק זה]]), יימצא בית אחיזה (מסומן כ&quot;בית אחיזה&quot; [[בנספח א לחלק זה]]), שיתקיימו בו הוראות אלה:
::: (א) צורת בית האחיזה תהיה עגולה, תתאפשר גריפה רציפה לכל אורכו, ולא יהיו בו חלקים חדים;
::: (ב) קוטרו החיצוני של בית האחיזה יהיה 3 עד 4 סנטימטרים;
::: (ג) קצותיו של בית האחיזה יהיו מכופפים כדי שלא יהוו מכשול; קצהו האחד יימשך עד 30 סנטימטרים במקביל לפתח B ([[נספח א לחלק זה]]), וקצהו השני לא יבלוט מפתח המיגונית;
::: (ד) מסביב לבית האחיזה יהיה מרווח חופשי לגריפה שהיקפו 4 סנטימטרים לפחות מהפנים החיצוניים של בית האחיזה;
::: (ה) הפן העליון של בית האחיזה יהיה בגובה 90 סנטימטרים עד 95 סנטימטרים מפני הדרך המשופעת;
::: (ו) הפן הפנימי של בית האחיזה לא יחדור יותר מ-9 סנטימטרים לתחום הדרך המשופעת;
::: (ז) יתקיים ניגוד חזותי בין גוון בית האחיזה לגוון הקיר שעליו הוא מותקן;
::: (ח) בית האחיזה יותקן ממרכז חלקו התחתון, באופן יציב, בטוח, ומאפשר גריפה רציפה;
:: (6) קירות המיגונית יהיו בלא בליטות חדות ובלא חיספוסים גסים העלולים לפגוע במי שנמצא במיגונית;
:: (7) לאורך הדרך במיגונית לא יהיו מכשולים.
: (ד) במיגונית שמותקנת בה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) הרוחב החופשי בפתחים שבמיגונית לא יפחת מ-80 סנטימטרים;
:: (2) סכום רוחב חופשי בפרוזדור במיגונית, אם קיים, ורוחב חופשי בפתח, סמוכים זה לזה, לא יפחת מ-200 סנטימטרים;
:: (3) החלל המיועד לשהיית הציבור במיגונית (C [[נספח ב חלק זה|בנספחים ב]] [[ו-ג לחלק זה]]) יכלול שטח חופשי לסיבוב לפי ת&quot;י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח לסיבוב (2.7.4);
:: (4) מפלס סף הדלת שבפתח המיגונית יהיה בגובה 10 סנטימטרים לכל היותר מעל תחתית רצפת המיגונית; הותקנה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים בכניסה פנימית במיגונית, תתקיים בה [[תקנה 34(ד) ו-(ד1) לתקנות מפרטים למקלטים]];
:: (5) משני צידי הדלת יימצאו מוטות לסיוע בהגפתה כמפורט להלן:
::: (א) מוט אופקי אחד יימצא בצידו החיצוני של אגף הדלת בגובה 85 עד 90 סנטימטרים מתחתית אגף הדלת, לפי הוראות אלה:
:::: (1) אורכו של המוט יהיה 35 עד 40 סנטימטרים, וקוטרו החיצוני יהיה 3 עד 4 סנטימטרים;
:::: (2) צורת המוט תהיה עגולה, תתאפשר גריפה רציפה לכל אורכו, ולא יהיו בו חלקים חדים;
:::: (3) המרחק בין הפן הפנימי של המוט לבין פני אגף הדלת לא יהיה קטן מ-4 סנטימטרים ולא גדול מ-5 סנטימטרים;
:::: (4) המרחק בין קצה המוט לבין שול אגף הדלת שנפתח יהיה 5 עד 10 סנטימטרים;
:::: (5) גוון המוט יהיה בניגוד חזותי לגוון אגף הדלת;
::: (ב) מוט אופקי שני יימצא בצידו הפנימי של אגף הדלת בגובה 85 עד 90 סנטימטרים מתחתית אגף הדלת, ותתקיים בו פסקת משנה (א)(1) עד (5);
:: (ג) על אף האמור בפסקאות (א) ו-(ב), אפשר שגובה המוט או המרחק לפי פסקה (א)(4), יותאמו בשינוי קל לצורך מניעת הפרעה למנגנון נעילת הדלת.

@ 2. שילוט וסימון
: (א) על דופן המיגונית שבה נמצא פתחה, יימצא מידע בשלט או על הדופן, לפי הוראות אלה:
:: (1) רישום: &quot;מיגונית&quot; בגופן שגובהו לא יפחת מ-10 סנטימטרים;
:: (2) יתקיימו במידע הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ב) גוון מזוזות ומשקוף פתח המיגונית ברצועה שרוחבה 7 עד 10 סנטימטרים בהיקף הפתח, יהיה בניגוד חזותי לדופן החיצונית של המיגונית.

@ 3. הצבת מיגונית וקישורה לדרך נגישה
: המיגונית תוצב בדרך נגישה או בצמוד לה, ויתקיימו הוראות אלה:
: (1) אפשר שפני דרך נגישה לפי פרט זה יהיו עשויים מחומר מהודק כגון מצע, או דשא, ובלבד שיהיו יציבים גם בפני גשם ונגר עילי;
: (2) בצמוד לפתח מיגונית שאין בפתחה דלת יתקיימו כל אלה:
:: (א) ייותר שטח חופשי לתמרון במקביל לדופן המיגונית ומול הפתח שלה, ששיפועו לא יעלה על 2% לכל כיוון, שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות ואורכו 170 סנטימטרים לפחות (D [[בנספח א' לחלק זה]]); על אף האמור, אפשר שרוחב השטח האמור יקטן עד ל-110 סנטימטרים, בשל מיקום מיתקנים, תשתיות, מגבלת רוחב המדרכה שבה מוצבת המיגונית, או צמחייה;
:: (ב) הפרש הגובה האנכי בין פתח המיגונית לפני הדרך הנגישה המקושרת אליה לא יעלה על 1.5 סנטימטרים, והמרווח האופקי בין שתי הדרכים האמורות לא יעלה על 1.5 סנטימטרים;
:: (ג) לצורך יישום פסקת משנה (ב), אם הפרש הגובה בין פתח המיגונית לדרך נגישה אינו עולה על 6 סנטימטרים, אפשר שהקישור ייעשה לפי [[פרט 1(ג)(4)(ג)]] או באמצעות רכיב משופע לפי [[הפרט האמור]] שהוא רכיב מקובע למיגונית;
: (3) בצמוד לפתח מיגונית שמותקנת בה דלת, יתקיימו כל אלה:
:: (א) יימצא משטח תפקוד בצד שאליו נפתחת הדלת, שמתקיימות בו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במשטחי תפקוד (2.5.4), ושיפוע המשטח לכל כיוון לא יעלה על 2% (מסומן כ&quot;משטח תפקוד (חלופה 1)&quot; [[בנספח ב לחלק זה]] - &quot;משטח תפקוד (חלופה 2)&quot; [[בנספח ג לחלק זה]]); אם קיים הפרש גובה אנכי בין שול משטח התפקוד לסביבתו הצמודה שעולה על 5 סנטימטרים ואין אמצעים למניעת מעבר מהמשטח לסביבה האמורה, יש פס בשול המשטח בניגוד חזותי לסביבתו הצמודה ורוחבו 10 עד 20 סנטימטרים או שהמשטח כולו בניגוד חזותי לסביבתו;
:: (ב) אם מותקנת דלת סובבת על צירה בפתח המיגונית או בפתח אחר בתוכה, שאינה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, הכוח הנדרש לפתיחה של הדלת לא יעלה על הוראות ת&quot;י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בכוח הפעלה לפתיחת דלת בדרך נגישה (סעיף 2.5.5.2);
: (4) נוסף על משטח תפקוד לפי פסקה (3(א)), לסף דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, שבפתח מיגונית, תקושר דרך נגישה לפי הוראות אלה:
:: (א) אם הדרך הנגישה היא בתחום ציר ההליכה במדרכה או ברחבה, השיפוע האורכי ושיפועי הצד שלה, לא יעלו על 8% ([[נספח ב לחלק זה]]);
:: (ב) אם הדרך הנגישה אינה בתחום ציר ההליכה במדרכה, ברחבה, או בשביל, השיפוע האורכי של הדרך לא יעלה על 8%, ושיפועי הצד לא יעלו על 50% ([[נספח ג לחלק זה]]);
:: (ג) על אף האמור בפסקאות (א) ו-(ב), אם בנסיבות המקום לא מתאפשר שיפוע כאמור בהן, אפשר שבאישור מורשה נגישות, שיפוע הדרך לא יעלה על 10% לאורך קטע דרך קצר ככל האפשר בתנאי המקום;
:: (ד) לא יידרש שהדרך הנגישה תהיה כבש או מיתקן אלקטרו-מכני, ולא יידרשו בתי אחיזה בצידיה.
: (5) אם הוצבה המיגונית בדרך ציבורית כגון מדרכה, שביל או רחבה, ייוותר בדרך מעבר חופשי שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות (מסומן כ&quot;מעבר חופשי&quot; [[נספח א חלק זה|בנספחים א]]]] ו-ב לחלק [[זה). אפשר שרוחב המעבר האמור יקטן עד ל-110 סנטימטרים, לאורך קטע שאורכו לא יעלה על 500 סנטימטרים, בשל מיקום מיתקנים, תשתיות, מגבלת רוחב המדרכה, או צמחייה.

@ 4. מכשולים בדרך נגישה ובדרך אחרת
: לאורך דרך נגישה כאמור [[בפרט 3]], ולאורך דרך אחרת להולכי רגל שאינה דרך נגישה כאמור, שמובילות למיגונית ממקום שעליו נועדה להגן המיגונית כאמור [[בפרט 3]], לא יהיו מכשולים; אם קיימים מכשולים בדרך - הם מסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

@ 5. ניגוד חזותי
: אם נדרש שיתקיים ניגוד חזותי לפי [[תוספת זו]], הוא יהיה לפי ת&quot;י 1918 חלק 6 בסעיף הדן בניגוד חזותי (2.4) לערך המתאים לסימן מאתר.

@ 6. שונות
: השרטוטים שבנספחים [[לחלק זה]] הם לצורך המחשה, וההוראות המחייבות הן הוראות [[חלק זה]].

==== '''נספח א - מיגונית נגישה שלא מותקנת דלת בפתחה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ג)(2), (3), (4)(א) ו-(ג), (5)]], [[$ חלק א תוספת 3|5(ג)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(2)(א)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

==== '''נספח ב - מיגונית שמותקנת דלת בפתחה, משטח תפקוד (חלופה 1), ודרך נגישה בציר הליכה של מדרכה או ברחבה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ד)(3)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(3)(א), (4)(א) ו-(5)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

==== '''נספח ג - מיגונית שמותקנת דלת בפתחה, משטח תפקוד (חלופה 2), ודרך נגישה שאינה בציר הליכה של מדרכה או ברחבה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ד)(3)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(3)(א), (4)(א) ו-(5)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

=== חלק ב' - התאמות נגישות לעניין מיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין ===
==== ((([[תקנה 54(ב)]]))) ====

@ 1. סימון ושילוט
: במיגונית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין, יתקיים [[פרט 2 בחלק א']].

@ 2. מכשולים בדרך נגישה ובדרך אחרת
: לאורך דרך נגישה לפי [[פרט 3]], ולאורך דרך אחרת להולכי רגל שאינה דרך נגישה כאמור, שמובילות למיגונית ובתוכה, לא יהיו ככל האפשר מכשולים; אם קיימים מכשולים בדרך - הם מסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

@ 3. דרך נגישה למיגונית
: (א) פתח מיגונית שהוצבה לפני יום התחילה, שלגביה מתקיימים כל התנאים שלהלן, תקושר לדרך נגישה לפי [[פרט 3 בחלק א(('))]]:
:: (1) הפרש הגובה בין פתח המיגונית לקצה הדרך הקיימת שמגיעה בצמוד לפתח המיגונית, לא עולה על 20 סנטימטרים;
:: (2) אפשר להתגבר על הפרש הגובה לפי פסקה (1) באמצעות דרך משופעת לפי [[$ חלק א תוספת|פרט 3(2)]] [[או 3(4) בחלק א(('))]];
:: (3) לאחר התגברות על הפרש גובה כאמור בפסקה (2), ייוותר מעבר חופשי כאמור [[$ חלק א תוספת|בפרט 3(5) בחלק א']];
:: (4) לצורך ביצוע האמור בפסקאות (2) ו-(3) אין צורך להזיז את המיגונית מהמקום שבו הוצבה, להרים או לסובב אותה.
: (ב) אפשר שפני הדרך אל מיגונית כאמור בפרט משנה (א) יהיו עשויים מחומר מהודק או דשא, ובלבד שפני הדרך יהיו יציבים, גם בפני גשם ונגר עילי.

== תוספת רביעית ==
==== ((([[תקנה 32(ו) ו-(ז)]]))) ====
=== איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי ===
: גורם מאתר יכין לפי המידע שבידו רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התבחינים [[תקנות מאגר המידע=#תוספת 2|שברישה לפרט 2 בתוספת הראשונה לתקנות המאגר]] ולמעט התבחין &quot;שאינם מתגוררים במגורים מוסדרים&quot; (להלן - התוספת הראשונה למאגר), ונוסף על כך מלאו להם 6 שנים לפחות ומתקיימים בהם התבחינים שבטור א' בטבלה שלהלן; גורם מאתר יציין ברשימה האמורה את האנשים שמתקיימים בהם גם התבחינים שבטור ב' בטבלה שלהלן:
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! טור א' !! טור ב'
|-
| : (1) מתוך פסקת משנה (2) שבטור א', שלצד [[פרט 2 תוספת 1 לתקנות המאגר|פרט משנה 2 בטבלה שבתוספת הראשונה]] למאגר - [[פרט 4(א) לתוספת השנייה לתקנות ילד נכה]] || -
|-
| : (2) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור א', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (1) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (3) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (2) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (4) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (7) שבטור א', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (3) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (5) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (4) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (6) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (2) שבטור א', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (5) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (2) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (7) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (6) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (8) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור א', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] לגבי תלמיד עם מוגבלות שמיעה || : (7) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] לגבי תלמיד עם מוגבלות שמיעה
|-
| : (9) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (8) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|}

&lt;פרסום&gt; י&quot;א בתשרי התשפ&quot;ז (22 בספטמבר 2026)
&lt;חתימה&gt; ישראל כ&quot;ץ שר הביטחון</text>
      <sha1>kqqsej5z8arrg1coc0z421i5v7m1b7t</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084883</id>
      <parentid>3084881</parentid>
      <timestamp>2026-09-26T16:24:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3084883</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="139691" sha1="qhoua1kbrcc56078v3dil7odzftrbgg" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ&quot;ז-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ז, 32|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום)|12532)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 19מ(ג)]] [[=החוק|לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]] (להלן - החוק), [[+|וסעיף 27(ג)(10)]] [[לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], לאחר התייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהסכמת שר האוצר לפי [[סעיף 19סז לחוק]], ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אזור ציבורי מוגן&quot; - מקום ציבורי המשמש במצב חירום לשהיית הציבור לצורך התגוננות מפני סיכון לחיים או לצורך חיוני אחר, מעל או מתחת לפני הקרקע, ובכלל זה מקלט ציבורי, מחסה ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית]], שטח פתוח, תווך תת-קרקעי, מיתקן מרכזי כהגדרתו [[בתקנות נגישות לתחבורה ציבורית]], ולמעט כל אלה: מיגונית ציבורית, מקום ייעודי כהגדרתו [[בתקנה 1 לתקנות המסגרות]], מיתקן קליטה כהגדרתו [[בתקנה 1 לתקנות נגישות אירועי פינוי]], מרכז ארעי לטיפול, מוסד רפואי ומרפאה, כהגדרתם [[בתקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:- &quot;אדם עם מוגבלות&quot;, &quot;גוף ציבורי&quot;, &quot;נציבות&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 5 לחוק]];
:- &quot;אמצעים חליפיים&quot;, &quot;ספק מים&quot;, &quot;ספק מים בחירום&quot;, &quot;תוכנית היערכות&quot;, &quot;תחנת חלוקה&quot; - כהגדרתם [[בכללי המים]];
:- &quot;בית שימוש נגיש&quot;, &quot;מקלחת נגישה&quot; - כמשמעותם בחקיקה לפי פסקאות (2) עד (11) לחקיקת נגישות למקום ציבורי;
:- &quot;דרך נגישה&quot; - דרך שמתקיימות בה הדרישות שנקבעו לדרך נגישה בחקיקת הנגישות למקום ציבורי, ואולם אם לא מתקיימות לגביה הדרישות שנקבעו כאמור או שלא נקבעו לגביה דרישות - דרך שמתקיימות בה הדרישות [[שבתוספת הראשונה]];
:- &quot;הגא&quot; - כהגדרתו [[חוק ההתגוננות האזרחית=|בחוק ההתגוננות]];
:- &quot;הנציב&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 22 לחוק]];
:- &quot;הרשות הממשלתית למים וביוב&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 124יא לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]];
:- &quot;חוק ההתגוננות האזרחית&quot; - [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
:- &quot;חוק התכנון והבנייה&quot; - [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;חוק שירות אזרחי&quot; - [[חוק שירות אזרחי, התשע&quot;ז-2017]];
:- &quot;חיית שירות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 19ו1 לחוק]];
:- &quot;חקיקת נגישות למקום ציבורי&quot; - הוראות לפי [[פרק ה'1 לחוק]], לפי [[פרק ה'1א לחוק התכנון והבנייה]], וכן לפי כל אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) הוראות לפי [[חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים), התשמ&quot;ח-1988]];
:: (2) [[חלק ח'1 לתוספת השנייה בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש&quot;ל-1970]];
:: (3) [[תקנות מפרטים למקלטים]];
:: (4) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), התשע&quot;א-2011]];
:: (5) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע&quot;ב-2011]];
:: (6) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע&quot;ד-2013]];
:: (7) [[תקנות נגישות במקלטים]];
:: (8) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה), התשע&quot;ח-2018]];
:: (9) [[תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע&quot;ט-2018]];
:: (10) [[תקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:: (11) [[תקנות נגישות לתחבורה ציבורית]];
:- &quot;יום התחילה&quot; - יום תחילתן של תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ&quot;ז-2026, לפי [[תקנה 53(א)]] (((יום 1.12.2026)));
:- &quot;כללי המים&quot; - [[=כללי המים|כללי המים (אירוע פגיעה במים), התשפ&quot;ג-2023]];
:- &quot;כספומט&quot; - מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים;
:- &quot;מאגר הרשות המקומית&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]];
:- &quot;מושב מותאם&quot; - כהגדרתו [[בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;מיגונית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 145(ח)(4) לחוק התכנון והבנייה]], אף אם המדינה או רשות מקומית לא הציבו אותה;
:- &quot;מיגונית ציבורית&quot; - מיגונית המיועדת לשירותים הניתנים לציבור בקשר עם מצב חירום, כמשמעותם [[בסעיף 19מב(ב) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], למעט מיגונית שמוצבת בבסיס צה&quot;ל לשימוש חיילים ועובדים בלבד;
:- &quot;מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב&quot; - מנהל הרשות הממשלתית כהגדרתו [[בכללי המים]] או מי שהוא הסמיך, מקרב עובדי הרשות הממשלתית למים וביוב, לעניין תקנות אלה;
:- &quot;מענה תומך&quot; - לרבות הכוונה בשפה פשוטה ומענה סבלני לשאלות חוזרות;
:- &quot;מצב חירום&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19מ(א) לחוק]];
:- &quot;מקום מוגן&quot; - כל אחד מהמפורטים במדרג להלן, המסודר לפי רמת מיגון הולכת ופוחתת:
:: (1) מקלט כהגדרתו [[בתקנות המפרטים למקלטים]];
:: (2) אזור בבניין שנמצא מתאים להנחיות הגא;
:- &quot;מקום ציבורי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19ז לחוק]];
:- &quot;מקלט ציבורי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית]];
:- &quot;סמל הנגישות הבין-לאומי&quot; - לפי ת&quot;י 1918 חלק 4;
:- &quot;פישוט לשוני&quot; - כהגדרתו [[בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;רח&quot;ל&quot; - רשות חירום לאומית שבמשרד הביטחון שהוקמה לפי החלטה מספר ב/43 של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מיום י' בטבת התשס&quot;ח (19 בדצמבר 2007);
:- &quot;רשות מקומית&quot; - עירייה או מועצה מקומית;
:- &quot;שגרה&quot; - עת שאינה מצב חירום;
:- &quot;שפה פשוטה&quot; - התאמת מידע לפי [[#1|פסקאות (1), (3), ו-(4), להגדרה &quot;פישוט לשוני&quot; בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;ת&quot;י 1918 חלק 3.1&quot; - תקן ישראלי ת&quot;י 1918, חלק 3.1 - נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין - דרישות בסיסיות;
:- &quot;ת&quot;י 1918 חלק 4&quot; - תקן ישראלי ת&quot;י 1918, חלק 4 - נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת;
:- &quot;תקנות המסגרות&quot; - [[=תקנות המסגרות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות), התשפ&quot;א-2021]];
:- &quot;תקנות מאגר מידע&quot; - [[=תקנות מאגר מידע|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום), התשפ&quot;ד-2024]];
:- &quot;תקנות מפרטים למקלטים&quot; - [[=תקנות מפרטים למקלטים|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש&quot;ן-1990]];
:- &quot;תקנות נגישות אירועי פינוי&quot; - [[=תקנות נגישות אירועי פינוי|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום), התשפ&quot;ב-2022]];
:- &quot;תקנות נגישות במקלטים&quot; - [[=תקנות נגישות במקלטים|תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים), התשע&quot;ו-2016]];
:- &quot;תקנות נגישות לשירות&quot; - [[=תקנות נגישות לשירות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות נגישות לתחבורה ציבורית&quot; - [[=תקנות נגישות לתחבורה ציבורית|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס&quot;ג-2003]];
:- &quot;תקנות שירותי בריאות במצב חירום&quot; - [[=תקנות שירותי בריאות במצב חירום|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום), התשפ&quot;ב-2022]].

== פרק ב': נגישות לאספקת מים ולמזון ==

@ 2. נגישות למי שתייה
: במצב חירום שבו מספקים באמצעים חליפיים מי שתייה לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למי שתייה שמסופקים כאמור באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור, לפי [[תקנות 3 עד 5]].

@ 3. הוראות נגישות בתוכנית היערכות לחלוקת מים
: (א) כללה תוכנית היערכות של ספק מים או ספק מים בחירום רשימה של תחנות חלוקה שאמורות לפעול במצב חירום, יהיו תחנות החלוקה נגישות; לעניין זה, &quot;תחנת חלוקה נגישה&quot; - תחנת חלוקה שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, תוביל דרך נגישה עד לפתח תחנת חלוקה וכן מפתח תחנת החלוקה עד לנקודה בתחנת החלוקה שבה הציבור ממלא כלי מים;
:: (2) אורכה של הדרך לפי פסקה (1) עד לפתח תחנת החלוקה לא יעלה על 100 מטרים, ואם עלה השיפוע האורכי של הדרך על 5 אחוזים - לא יעלה המרחק האמור על 60 מטרים.
: (ב) תוכנית ההיערכות תכלול הוראות לסיוע במצב חירום של צוות תחנת חלוקה לאדם עם מוגבלות שביקש זאת, במילוי כלי מים ובנשיאתן לרכב.
: (ג) הוכנו במסגרת תוכנית ההיערכות שלטים לזיהוי תחנת חלוקה ושלטי הכוונה אליה, יתקיימו בהם הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ד) ספק מים או ספק מים בחירום שלא הצליח לאתר תחנת חלוקה שמתקיימת בה תקנת משנה (א) בחלק של יישוב שנדרשת להיות בו תחנת חלוקה לפי תוכנית ההיערכות שלו, רשאי לפנות למנהל הרשות הממשלתית למים וביוב בבקשה שיפטור אותו לתקופה קצובה מחובת עמידה בתנאי תקנת המשנה האמורה לעניין תחנת חלוקה באותו חלק מהיישוב; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנת החלוקה, ובייחוד לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית; לבקשה תצורף חוות דעת של מורשה נגישות לגבי העדר קיומו של מקום חלופי נגיש לתחנת חלוקה כנדרש בתוכנית ההיערכות.
: (ה) מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ייתן פטור כאמור בתקנת משנה (ד) אם השתכנע כי לא ניתן בתנאים הקיימים לאתר באותו חלק של היישוב תחנת חלוקה, ואי-מתן הפטור עלול לשבש את אספקת המים ביישוב כאמור [[בכללי המים]], לנוכח הצרכים שלפי תוכנית ההיערכות לגבי אותו יישוב; מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב רשאי להתנות את מתן הפטור בתנאים שעליהם יורה; משך תקופת הפטור לא יעלה על התקופה שעד למועד העדכון הקרוב של תוכנית ההיערכות; החלטת מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד; האמור בתקנת משנה (ד) ובתקנת משנה זו לא יחול לגבי יישוב שלפי תוכנית ההיערכות שלו מתוכננות בו שלוש תחנות חלוקה לכל היותר, אלא אם כן מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב נוכח לדעת כי אי-מתן הפטור ישבש את אספקת המים באותו יישוב במצב חירום כאמור [[בכללי המים]]; מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ידווח בין 1 בינואר ל-28 בפברואר בכל שנה לנציב, על הפטורים שנתן לפי תקנת משנה (ד) במהלך השנה שקדמה לה.

@ 4. פרסום מידע בשגרה לגבי התאמות נגישות למים במצב חירום
: (א) פורסמה בשגרה רשימת תחנות חלוקה ביישוב, יפרסם הגורם המפרסם לגבי כל תחנת חלוקה שברשימה לפי הוראות אלה:
:: (1) תחנת חלוקה נגישה - אם מתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]];
:: (2) תחנת חלוקה לא נגישה - אם לא מתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]]; אם תחנת החלוקה אינה נגישה יצוין אם ניתן לגביה פטור לפי [[תקנה 3(ה)]].
: (ב) פורסמה בשגרה מפה שבה מצוינות תחנות חלוקה ביישוב, יכלול הגורם המפרסם במפה את סמל הנגישות הבין-לאומי בצמוד לסימון המיקום של כל תחנת חלוקה שמתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]], ואם כל תחנות החלוקה נגישות - הוא רשאי לציין חלף זאת, על גבי המפה, כי כל תחנות החלוקה נגישות.

@ 5. פתיחת תחנת חלוקה במצב חירום
: (א) במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, יתקיימו בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור הוראות [[תקנה 3(א)]], ואולם אם מתוך תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שלא מתקיימות בהן הוראות [[תקנה 3(א)]], ייתנו ספק מים וספק מים בחירום עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימות בהן הוראות [[תקנה 3(א)]].
: (ב) צוות תחנת חלוקה ייתן לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנת חלוקה והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש, סיוע במילוי כלי מים ובנשיאתו לרכב.
: (ג) פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות חלוקה שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי [[תקנה 4]].
: (ד) האמור [[בפרק זה]] לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיו, כולן או חלקן, במצב חירום.
: (ה) עם פתיחת תחנת חלוקה ביישוב ונוסף על השירות שניתן בה, תחלק הרשות המקומית מים לביתו של מי שמתקיימים בו כל התנאים אלה:
:: (1) הוא אדם עם מוגבלות;
:: (2) הוא נכלל במאגר הרשות המקומית;
:: (3) הוא מתגורר בחלק של היישוב שאותו נועדה לשרת תחנת החלוקה שנפתחה.

@ 6. נגישות למזון במצב חירום והיערכות בשגרה
: (א) במצב חירום שבו מחולק מזון לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למזון שמחולק כאמור באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור, לפי תקנה זו [[ותקנה 7]].
: (ב) גוף ציבורי שמבצע בשגרה הכנות לחלוקת מזון לציבור במצב חירום, בין בכלל ובין באזור מסוים, ייערך גם לחלוקת מזון לאנשים עם מוגבלות, ובין השאר לפי תקנת משנה (ג).
: (ג) תכנן גוף ציבורי לחלק מזון לציבור באמצעות תחנות לחלוקת מזון, תעמוד התחנה לחלוקת מזון בתנאים האמורים [[בתקנה 3(א) עד (ג)]], בשינויים המחויבים.
: (ד) לעניין גוף ציבורי שלפי התכנון שלו נדרשת תחנה לחלוקת מזון במקום מסוים, ולא הצליח לאתר תחנה שמתקיימות בה הוראות תקנת משנה 3(א), יחולו הוראות אלה:
:: (1) הגוף הציבורי רשאי לפנות לנציב בבקשה שיפטור אותו מחובת עמידה בתנאי תקנת משנה 3(א) לעניין תחנה לחלוקת מזון במקום המסוים; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנה לחלוקת מזון, ובכלל זה לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית;
:: (2) הנציב לא ייתן פטור כאמור אלא אם כן השתכנע, לנוכח הצרכים שלפי תכנון חלוקת המזון במצב חירום, שלא ניתן בתנאים הקיימים במקום המסוים לאתר תחנה לחלוקת מזון כאמור; הנציב רשאי לקצוב פטור כאמור לתקופה שיורה או להתנותו בתנאים; החלטת הנציב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד;
:: (3) האמור בתקנת משנה זו לא יחול לגבי מקום או יישוב, לפי העניין, שלפי התכנון של הגוף הציבורי מתוכננות בו שלוש תחנות לחלוקת מזון לכל היותר, אלא אם כן קיימים לדעת הנציב טעמים מיוחדים שלפיהם אי-מתן הפטור תשבש את אספקת המזון במצב חירום ביישוב.
: (ה) פורסמה בשגרה רשימת תחנות לחלוקת מזון ביישוב במצב חירום, תחול לגבי הפרסום [[תקנה 4]], בשינויים המחויבים.

@ 7. חלוקת מזון במצב חירום
: (א) במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, תתקיים בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור [[תקנה 6(ג)]]; ואולם אם מתוך תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שלא מתקיימת בהן [[תקנה 6(ג)]] תינתן עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימת בהן [[תקנה 6(ג)]].
: (ב) צוות תחנה לחלוקת מזון יסייע לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנה והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש סיוע בקבלת מזון ובנשיאתו לרכב.
: (ג) פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות לחלוקת מזון שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי [[תקנה 4]] בשינויים המחויבים.
: (ד) האמור בתקנות משנה (א) עד (ג) לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.
: (ה) הרשות המקומית תחלק מזון לביתם של אנשים עם מוגבלות שמתקיימים בהם התנאים לפי [[תקנה 5(ה)]].

== פרק ג': מקום מוגן, אזור ציבורי מוגן, שהייה ולינה, ומידע לגביהם ==

=== סימן א': מקום מוגן ===

@ 8. הנחיות לאיתור מקום מוגן בבניין למגורים
: (א) הנחיות לאיתור מקום מוגן בבניין למגורים שמפרסם הגא לציבור יהיו בשפה פשוטה ויתקיימו בהן הוראות [[תקנה 28]].
: (ב) הפעילו משטרת ישראל או צה&quot;ל מוקד חירום כמשמעותו [[בתקנה 7 לתקנות נגישות אירועי פינוי]], ימסרו את ההנחיות לאיתור מקום מוגן כאמור בתקנת משנה (א) כחלק מהמידע שנמסר במסגרת מוקד החירום.

=== סימן ב': אזור ציבורי מוגן ===

@ 9. איתור והקצאה של אזורים בטוחים נגישים
: גוף ציבורי שמאתר ומקצה מקומות ציבוריים לאזורים ציבוריים מוגנים, ייתן עדיפות, ככל האפשר, ובהתחשב בצרכים הנובעים ממצב החירום, לאיתור והקצאה של מקומות העומדים בחקיקת נגישות למקום ציבורי.

@ 10. כניסה ושילוט לאזור ציבורי מוגן
: גוף ציבורי שאחראי להפעלת אזור ציבורי מוגן ומאפשר לציבור במצב חירום לעשות שימוש באזור ציבורי מוגן, אחראי לכך שיתקיימו כל אלה:
: (1) אם יש דרך שמיועדת לכניסת כלי רכב לאזור ציבורי מוגן (להלן בתקנה זו - דרך כלי רכב), כגון בחניון תת-קרקעי, לא יימנע מאדם עם מוגבלות, ובכלל זה אדם המתנייע בכיסא גלגלים או באמצעי עזר אחר לניידות, לעשות שימוש במצב חירום גם בדרך כלי רכב לרבות אפשרות למעבר במקומות שבהם יש הגבלת כניסה כגון מחסומים, וזאת בין שמובילה לאזור הציבורי המוגן דרך נגישה ובין שלא;
: (2) במקום בולט לעין בפתח דרך כלי רכב יימצא שלט שעליו כתוב &quot;כניסה במצב חירום גם לאדם עם מוגבלות בניידות&quot;, ואולם אם השיפוע האורכי של דרך כלי הרכב עולה על 10% יהיה כתוב בשלט &quot;זהירות! שיפוע מסוכן!&quot; ונוסף על כך יופיע בשלט הסמל לציון שיפוע מסוכן לפי נספח ג' בת&quot;י 1918 חלק 4; אם יש בדרך פסי האטה, יהיה כתוב בשלט גם &quot;זהירות! פסי האטה!&quot;;
: (3) הוצב שלט להכוונה לאזור ציבורי מוגן או לכניסה אליו או שלט לפי פסקה (2), יהיה גובה האותיות בשלט 80 מילמטרים לפחות, ויתקיימו בו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
: (4) לא ייגבה תשלום מאדם עם מוגבלות שמבקש להיכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן שמובילה לתוכו דרך כלי רכב לצורך הצלת עצמו או כדי להוביל ציוד שנדרש לשהייתו שם; איש צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן או פועל מטעם המקום הציבורי שבו האזור הציבורי המוגן, רשאי לדרוש שאדם כאמור יזדהה באמצעות תג נכה כתנאי לאי-גביית תשלום; אדם כאמור שנכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן יישמע להוראות צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן כדי למנוע סיכון לציבור שנמצא בו; לעניין זה, &quot;תג נכה&quot; - כהגדרתו [[בחוק חניה לנכים, התשנ&quot;ד-1993]].

@ 11. נגישות לאדם עם מוגבלות לשירות או טובין שמסופקים לציבור באזור ציבורי מוגן
: (א) סיפק גוף ציבורי שירות או טובין, לציבור ששוהה באזור ציבורי מוגן במצב חירום, יספק את אותם שירות או טובין לאדם עם מוגבלות ששוהה באותו אזור ציבורי מוגן, באופן שמאפשר לאדם עם מוגבלות לצרוך את אותם שירות או טובין, באותה איכות וזמינות שמסופקים לכלל הציבור; ואם נדרש, יבצע הגוף את ההתאמות הנדרשות, כפי שמתאפשר בנסיבות מצב החירום, כדי ליישם את האמור.
: (ב) תפעל איש צוות מטעם גוף ציבורי אזור ציבורי מוגן בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יתקיימו כל אלה:
:: (1) לבקשת אדם עם מוגבלות שפנה אליו בבקשה לסיוע והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות, יסייע לו איש צוות ובייחוד לשם ביצוע פעולה נדרשת להצלת חיים; האמור לא יחול כשאיש הצוות נדרש להגן על עצמו ולבצע לשם כך פעולה נדרשת להצלת חיים;
:: (2) איש הצוות יישא עליו סימן לזיהוי, ואם יש לו עמדת שירות באזור הבטוח - במקום בולט לעין בעמדה יימצא שלט; בשלט ובסימן הזיהוי יהיה רשום: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
:: (3) יימצא חדר או חלל המופרד מהמולת הקהל באופן המספק פרטיות כגון באמצעות פרגוד או מחיצה, לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות המתקשה להתמודד עם ההמולה במקום או לצורך מילוי צרכיו הרפואיים או הסיעודיים, עקב מוגבלותו, ולמלוויו; בחדר או בחלל, לפי העניין, יתקיימו הוראות אלה:
::: (א) החדר או החלל האמור יישמר לשימוש של אדם עם מוגבלות במצב חירום;
::: (ב) לצד החדר או החלל יימצא שלט שעליו רשום: &quot;מקום לאדם עם מוגבלות לשהייה זמנית&quot; ויתקיימו בשלט הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 המנויות בסיפה של פסקה (2).
: (ג) סיפק גוף ציבורי כיסאות לאזור ציבורי מוגן בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יחולו כל אלה, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום:
:: (1) 5% מהכיסאות לפחות, ולא פחות ממושב אחד, יהיו מושבים מותאמים;
:: (2) אם האזור הציבורי המוגן מתוכנן להכיל 500 איש לפחות במצב חירום - יימצא באזור הבטוח כיסא גלגלים אחד לפחות, להסעת אנשים עם מוגבלות שבאזור הציבורי המוגן.

@ 12. נגישות לבית שימוש, למקלחת, ודרך נגישה, באזור ציבורי מוגן
: (א) אם באזור הציבורי המוגן קיים בית שימוש לשימוש הציבור בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יימצא גם בית שימוש נגיש אחד לפחות לשימוש שני המינים שדרך נגישה מובילה אליו מהכניסה לאזור הציבורי המוגן, או סידור מתאים אחר בנסיבות מצב החירום, לפי פסקה (1) או (2) להלן, שדרך נגישה מובילה אליו מהכניסה לאזור הציבורי המוגן, שיאפשר לאדם עם מוגבלות לעשות את צרכיו באופן בטיחותי, ובפרטיות לפי נסיבות השהייה במצב חירום באזור הציבורי המוגן, כמפורט להלן:
:: (1) בית כיסא כימי נגיש לפי [[תקנה 4(ב) לתקנות נגישות במקלטים]];
:: (2) כיסא שירותים עם מושב קשיח, יציב, עם סידור מתאים לקליטת הפרשות כגון סיר, ולסילוקן באופן שימזער מטרדים למי ששוהה באזור הציבורי המוגן, שמסביבו יימצא וילון או אמצעי אחר המספק פרטיות למי שעושה את צרכיו.
: (ב) אם באזור הציבורי המוגן קיימת מקלחת לשימוש הציבור בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, תימצא מקלחת נגישה לשימוש שני המינים, או סידורים לפי [[תקנה 10(ב)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי]], שדרך נגישה מובילה אליה מהכניסה לאזור הציבורי המוגן.

@ 13. הסתייעות במלווה, בחיית שירות ובציוד עזר אישי
: אדם עם מוגבלות יוכל להסתייע במלווה מטעמו או בחיית שירות, וכן בציוד עזר אישי שלו, בעת שהוא שוהה באזור ציבורי מוגן במצב חירום.

@ 14. תיק הפעלה
: תיק הפעלה של גוף ציבורי לאזור ציבורי מוגן יכלול פרטי התקשרות עם ארגונים של אנשים עם מוגבלות ואנשי מקצוע מתחומים שנוגעים לאנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת מידע נוסף וסיוע למי ששוהה באזור ציבורי מוגן, אם פרטיהם מצויים ברשות הגוף הציבורי.

@ 15. פרסום מידע לציבור לגבי נגישות אזור ציבורי מוגן
: (א) פרסם גוף ציבורי רשימת אזורים ציבוריים מוגנים לשימוש הציבור במצב חירום, יכלול הפרסום גם את כל הפרטים המפורטים להלן, לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל אזור ציבורי מוגן, ויחולו על הפרסום הוראות [[תקנה 28]]; בפרסום כאמור, בפסקאות (1) עד (8) שלהלן, אפשר שייעשה שימוש בשם הסוג המסוים של האזור הציבורי המוגן, כגון &quot;מקלט ציבורי&quot;, במקום המונח &quot;אזור ציבורי מוגן&quot;:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;אזור ציבורי מוגן בזמן אזעקה&quot;, &quot;אזור ציבורי מוגן בזמן אזעקה מתאים גם לשינה&quot;; ואם האזור הציבורי המוגן ישמש לשהייה או לינה של הציבור במצב חירום, בלא קשר להתרעה, יותאם הפרסום כגון &quot;אזור ציבורי מוגן מתאים גם לשינה&quot;;
:: (2) אחת מאלה לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה המובילה עד לפתח האזור הציבורי המוגן ובתוכו, מאחד מאלה לפחות: מדרכה ציבורית, שביל ציבורי או חניה נגישה, הסמוכים לאזור הציבורי המוגן - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש מים לשתייה&quot;, &quot;אין מים לשתייה&quot;;
:: (4) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם אין באזור הציבורי המוגן בית שימוש נגיש - &quot;אין בית שימוש נגיש&quot;;
::: (ב) אם יש באזור הציבורי המוגן בית שימוש נגיש - &quot;יש בית שימוש נגיש&quot; וכן תיאור בשפה פשוטה אם מדובר בבית שימוש נגיש או בסידור נגיש אחר לעשיית צרכים לפי [[תקנה 12(א)]];
:: (5) אחת מאלה לפי העניין:
::: (א) אם יש אספקת חשמל באזור הציבורי המוגן לשימוש אישי כגון לצורך הטענת מכשירים אישיים - &quot;יש חשמל לשימוש אישי&quot;;
::: (ב) אם אין אספקת חשמל באזור הציבורי המוגן לשימוש אישי - &quot;אין חשמל לשימוש אישי&quot;;
:: (6) אם גוף ציבורי מפעיל את האזור הציבורי המוגן - פירוט סוגי שירותים או סוגי טובין שהוא מספק למי ששוהה בו;
:: (7) אם במצב חירום האזור הציבורי המוגן פתוח לציבור בשעות מסוימות - את שעות הפעילות, ואם האזור פועל בכל שעות היממה &quot;פתוח ביום ובלילה&quot;;
:: (8) אחת מאלה לפי העניין: &quot;יש איש צוות&quot;, &quot;אין איש צוות&quot;.
: (ב) פרסם גוף ציבורי מפה ושעליה מצוינים אזורים ציבורים מוגנים, יכלול הגוף האמור במפה את סמל הנגישות הבין-לאומי בצמוד לסימון המיקום של כל אזור ציבורי מוגן שדרך נגישה מובילה אליו ובתוכו.

@ 16. סייג לפתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן
: האמור [[בתקנות 9 עד 15]] לא ימנע פתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן שלא מתקיימות בו או בקשר אליו, הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.

=== סימן ג': תנאי שהייה ולינה סבירים לאדם עם מוגבלות ===

@ 17. אספקת תנאי שהייה ולינה סבירים
: פנה אדם שעקב מוגבלותו אינו מסוגל לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום בבקשה לעזרה לרשות המקומית, תספק לו הרשות המקומית בהקדם האפשרי מענה סביר בנסיבות מצב החירום, בכפוף לסיוע הממשלתי שקיבלה לפי [[תקנות 18]] [[ו-19]] והאמצעים שיעמדו לרשותה, לרבות באחד מאלה:
: (1) אספקת סיוע שיאפשר לו להמשיך במצב חירום לשהות בביתו באופן סביר;
: (2) הפנייתו לאזור ציבורי מוגן שבו יתאפשרו לו תנאי שהייה או לינה סבירים בנסיבות מצב החירום, לרבות יחד עם מלוויו;
: (3) הפנייתו למקום אחר שבו יוכל לקיים שגרת חיים סבירה בנסיבות מצב החירום, לרבות יחד עם מלוויו.

@ 18. תוכנית ממשלתית לאיגום משאבים לסיוע אחוד לרשות המקומית
: (א) רח&quot;ל תכין תוכנית לסיוע ממשלתי אחוד שייתנו הגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]], לרשויות מקומיות במצב חירום לאספקת אלה:
:: (1) סידורים ואמצעים כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות לשהות במצב חירום בביתם או באזור ציבורי מוגן;
:: (2) מענים לאדם עם מוגבלות שאינו יכול לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום, ולמלוויו.
: (ב) התוכנית תאגם משאבים כמפורט [[בחלק ב' לתוספת השנייה]], שיעמידו הגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]].
: (ג) התוכנית תכלול את כל אלה לפחות:
:: (1) הערכת מספר האנשים שעקב מוגבלותם אינם מסוגלים לשהות בביתם או באזור ציבורי מוגן במצב חירום, בפריסה גאוגרפית, לפי מידע זמין שיספקו הגופים הציבוריים שמפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]];
:: (2) פירוט המשאבים למתן מענה בפריסה גאוגרפית, שגוף ציבורי יעמיד במצב חירום מהמשאבים שבידיו או באחריותו; לעניין זה, &quot;שבידיו או באחריותו&quot; - לפי דין או החלטת ממשלה;
:: (3) שיטת ניהול והקצאת משאבים יעילה במצב חירום, הכוללת:
::: (א) מרכז הפעלה שינהל את יישום התוכנית;
::: (ב) האופן שבו גוף ציבורי מעדכן במצב חירום לגבי זמינות המשאבים שהוא יכול להעמיד לתוכנית;
::: (ג) כיצד פונה רשות מקומית בבקשה לסיוע, המידע שעליה להעביר, ולמי, ואופן הטיפול בפנייה;
::: (ד) כיצד יועברו וייבחנו פניות של אנשים עם מוגבלות שאינם מוכרים לרשות המקומית;
::: (ה) ניהול הצרכים שהעבירו רשויות מקומיות והקצאת המשאבים הציבוריים, לפי סדרי עדיפויות וזמינותם, בנסיבות מצב החירום;
::: (ו) כיצד מעמיד גוף ציבורי את המשאבים שהקצה לתוכנית לידי הרשות המקומית ומסייע לה בשימוש בהם;
:: (4) [[חלק ג' לתוספת השנייה]].
: (ד) הכנת התוכנית והקצאת המשאבים לפיה במצב חירום, יהיו לפי הצרכים החיוניים של אנשים עם מוגבלות ולא יושפעו מכל אלה: אם הוא אדם שמוכר לרשות המקומית או לא, אם הוא אדם שמקבל שירות ייעודי ממסגרת לשירותי יום או לא; לעניין זה, &quot;ממסגרת לשירותי יום&quot; - כהגדרתה [[בתקנות המסגרות]].
: (ה) לצורך הכנת התוכנית, יעביר גוף ציבורי לרח&quot;ל את המידע לגבי המשאבים שברשותו או באחריותו ושיעמדו לרשות התוכנית.
: (ו) רח&quot;ל תכין את התוכנית בהיוועצות בגופים הציבוריים שמפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]], מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זו מזו.
: (ז) גוף ציבורי יבצע את ההכנות הנדרשות כדי שיוכל ליישם במצב חירום את חלקו בתוכנית.
: (ח) המנהל הכללי של גוף ציבורי שמנוי [[בחלק א' לתוספת השנייה]] ימנה מקרב עובדיו הבכירים, ממונה לצורך התוכנית לפי תקנה זו; הממונה יהיה נציגו של הגוף הציבורי לצורך הכנת התוכנית ויישומה במצב חירום, לפי תקנה זו.

@ 19. יישום התוכנית במצב חירום ועדכונים
: (א) השתכנע ראש רח&quot;ל שבשל מצב חירום או בעת מצב חירום יש צורך להפעיל את התוכנית, יורה על כך.
: (ב) הורה ראש רח&quot;ל על הפעלת התוכנית כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך לגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]] ולנציבות.
: (ג) מייד עם ההודעה על הפעלת התוכנית יעמיד גוף ציבורי את המשאבים לרשות התוכנית לפי חלקו בה ויעדכן את מרכז ההפעלה.
: (ד) קביעת סדרי העדיפויות ויישום התוכנית יבוצעו לפי התבחינים [[שבחלק ג' לתוספת השנייה]].
: (ה) התוכנית תעודכן בתום הפעלתה, ובכל מקרה אחת לשנתיים לפחות.

== פרק ד': נגישות למיגונית ציבורית ==

@ 20. הגדרות
: [[בפרק זה]], &quot;סיבות הנדסיות&quot; - אחד מאלה:
: (1) מקום הצבת המיגונית או אופן הצבתה, הנדרש מטעמי הגנה על הציבור, אינו מאפשר לבצע התאמת נגישות;
: (2) התאמת נגישות שתבוצע במקום שבו יש להציב מיגונית מטעמי הגנה על הציבור, גם אם פתח המיגונית יופנה לכיוון אחר, תגרום לסיכון בטיחותי לציבור שעושה שימוש במקום;
: (3) הוראות תוכנית כהגדרתה [[בחוק התכנון והבנייה]], החלה על המקום, אינן מאפשרות ביצוע התאמת נגישות כאמור.

@ 21. מיגונית שיוצרה לאחר יום התחילה
: (א) לא ישווק אדם ולא ימכור מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו, שאינה עומדת בדרישות [[חלק א' בתוספת השלישית]].
: (ב) מחזיק במקרקעין לא יציב מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו, במקרקעין שבהחזקתו, אלא אם כן מתקיימות בה ובדרך שמובילה אליה הוראות [[חלק א' שבתוספת השלישית]].
: (ג) מחזיק במקרקעין רשאי לבקש ממורשה נגישות לפטור אותו לעניין הצבת מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו במקום מסוים במקרקעין שבהחזקתו, מקיום דרישה אחת או יותר [[שבחלק א' בתוספת השלישית]], עקב סיבות הנדסיות, ולהורות על ביצוע התאמות נגישות חלופיות ככל האפשר לפי נסיבות המקום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לעשות שימוש במיגונית.
: (ד) הנציבות תפרסם טופס מומלץ להגשת בקשה לפטור ולהחלטת מורשה הנגישות, לפי תקנת משנה (ג).

@ 22. רשימת מיגוניות
: מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות, יכין רשימה של כל המיגוניות שבחזקתו, בציון אם יוצרו לפני יום התחילה ומקום הצבתן, ייתן מספר סודר לכל מיגונית ציבורית ויציין לגבי כל מיגונית שדרך נגישה לפי [[התוספת השלישית]] מובילה אליה &quot;יש דרך נגישה למיגונית&quot;, ולגבי מיגונית שלא מובילה אליה דרך כאמור - &quot;אין דרך נגישה למיגונית&quot;; הרשימה תעודכן בפרטי כל מיגונית ציבורית נוספת שתוצב במקרקעין.

@ 23. אחריות הגא
: הגא אינו אחראי על יישום הוראות [[פרק זה]] במקרקעין שבהן הוצבו מיגוניות.

== פרק ה': נגישות למידע ותקשורת נגישה ==

@ 24. שימוש במאגר הרשות המקומית לשם סיוע לאנשים עם מוגבלות במצב חירום
: רשות מקומית תעשה שימוש גם במאגר הרשות המקומית לצורך קיום חובותיה לפי תקנות אלה ולצורך איתור אנשים עם מוגבלות וסיוע להם במצב חירום, לרבות העברת מידע לפי [[תקנה 15 לתקנות מאגר מידע]], אם נדרש לצורך ביצוע הפעולות האמורות.

@ 25. אמצעי עזר לתקשורת עם אדם עם מוגבלות
: (א) גוף ציבורי שמחזיק בשגרה מידע מוכן לפרסום במצב חירום - בעניין מקומות למתן שירות לציבור שיהיו פתוחים, שירותים שיינתנו בהם, או שירותים נוספים לציבור שהם ניידים, יחזיק גם מידע בשפה פשוטה, מוכן לפרסום במצב חירום, שנדרש ממנו לפרסם לפי תקנות אלה בקשר למקומות ושירותים כאמור.
: (ב) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ייערך בשגרה כדי שיוכל במצב חירום לתקשר עם אדם עם מוגבלות גם בשפת סימנים; היערכות כאמור תכלול, בין השאר, החזקת פרטי מתרגם לשפת סימנים או פרטי שירות תרגום לשפת סימנים מרחוק, שיהיו מוכנים לפעול גם במצב חירום.
: (ג) גוף ציבורי כאמור בתקנת משנה (ב) שבמצב חירום מתקשר או מסייע לאדם עם מוגבלות שהשפה היחידה שהוא מבין ודובר היא שפת סימנים, יעשה שימוש בשפת סימנים לצורך תקשורת כאמור, באמצעות תרגום לשפת סימנים מרחוק או במפגש פנים אל פנים, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום.
: (ד) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ייערך בשגרה כדי שיוכל במצב חירום לתקשר עם אדם עם מוגבלות גם בפישוט לשוני; היערכות כאמור תכלול, בין השאר, החזקת פרטי מפשט לשוני, שיהיה מוכן לפעול גם במצב חירום; לעניין זה, &quot;מפשט לשוני&quot; - אדם בעל ניסיון במתן שירות של פישוט לשוני.
: (ה) מי שמגיע מטעם גוף ציבורי לספק שירות לפי תקנות אלה לאדם עם מוגבלות, יישא עימו אמצעי לכתיבה, פשוט וזמין לשימוש, ובכלל זה כלי כתיבה וניירות, שיאפשר לאדם עם מוגבלות ליצור קשר עם בני אדם בסביבתו.
: (ו) גוף ציבורי שמפעיל במצב חירום מרכז לתקשורת עם הציבור, יאפשר לציבור לתקשר איתו בשיחה קולית או בתקשורת בהתכתבות בו-זמנית ובאופן הידודי (אינטראקטיבי) כגון באמצעות live chat, לפי בחירת האדם שמתקשר איתו; אם מרכז התקשורת מאפשר לציבור לתקשר איתו גם בתקשורת חזותית וקולית כגון באמצעות וידאו וקול, בזמן אמת, ייערך המרכז כך שתקשורת כאמור תכלול גם תמלול בזמן אמת בשפות דיבור שונות; מרכז התקשורת יפרסם את פרטי אמצעי התקשורת האמורים שלפי תקנת משנה זו.

@ 26. מידע על היערכות, המלצות להכנות למצבי חירום
: (א) פרסם גוף ציבורי מידע לציבור לגבי היערכות והכנות למצב חירום או לאספקת שירותים האמורים בתקנות אלה, יכלול באותו פרסום הנחיות בשפה פשוטה לעניין היערכות והמלצות להכנות מראש שעל אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, לבצע; הנחיות אלה יכללו, בין השאר, לפי העניין:
:: (1) המלצות להצטיידות בציוד אישי, ובכלל זה אמצעי עזר אישיים המשמשים אותו לצורך התניידות, היגיינה אישית, התמצאות או תקשורת, וכן ציוד רפואי חיוני אישי, ציוד עזר אישי, הזנה ייחודית ותרופות, או מקורות אנרגיה חלופיים, החיוניים לאנשים עם מוגבלות, לצורך המשך שרידות ותפקוד במצב חירום;
:: (2) צעדים שיש לנקוט כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות קבלת שירותים ציבוריים במצב חירום, כגון שאדם עם מוגבלות יישא עימו מסמכים לפי [[תקנה 6(ב) לתקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:: (3) אמצעים לשימוש אישי או פעולות שיש לבצע כדי לסייע בהתמגנות אישית או בהגנה על חיית שירות עקב מצב חירום;
:: (4) המלצה לפנות מכשולים מדרכים בבניינים ושטחי חוץ, המובילות למקום מוגן בסביבת מגוריהם.
: (ב) ההנחיות שלפי תקנת משנה (א) יבהירו בצורה ברורה ותמציתית מה על אדם לבצע, היכן ומתי, ואם ההנחיות כללו שלבים, הן יבהירו מה מטרת ביצוע השלבים ויפרטו אותם לפי הסדר שבו יש לבצעם, בליווי תמונות ככל האפשר, והכול כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות להבין את התהליך ומטרתו, להכין את עצמו ולהפיג חרדות.

@ 27. מידע לצורך הכוונת התנהגות של אנשים עם מוגבלות במצב חירום
: (א) גוף ציבורי המפרסם מידע לציבור לגבי הכוונת התנהגות הציבור במצב חירום, יספק נוסף על כך, הנחיות להכוונת התנהגות שהותאמו לאנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, בשפה פשוטה, ובייחוד -
:: (1) כיצד על אדם עם מוגבלות לנהוג במצב חירום כדי להגן על עצמו;
:: (2) כיצד לנהוג אם אינו מצליח להגיע למקום מוגן בבניין המגורים שלו או לאזור ציבורי מוגן, בתוך פרק הזמן המומלץ, או אם אין בבניין המגורים שלו מקום מוגן או אין בנמצא אזור ציבורי מוגן שדרך נגישה מובילה אליו.
: (ב) הנחיות לפי תקנת משנה (א) יהיו לפי [[תקנה 26(ב)]].

@ 28. הנגשת מידע
: (א) לאדם עם מוגבלות תהיה נגישות למידע בקשר למצב חירום, באותה איכות וזמינות כפי שיש לשאר הציבור בעת מצב חירום ובשגרה, לפי תקנה זו; לעניין תקנה זו, &quot;נגישות למידע&quot; - לרבות לאפשרות לברר, לקבל או למסור מידע, במצב חירום או בשגרה.
: (ב) [[תקנה 5(ג) עד (ט) לתקנות נגישות לאירועי פינוי]] [[וההגדרה &quot;מידע חיוני&quot; שבתקנה 5(א) לאותן תקנות]] יחולו גם לעניין מידע שגוף ציבורי מוסר לציבור, בשגרה או במצב חירום, בקשר למצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית, בשינוי זה: בכל מקום שבו מדובר בפינוי אוכלוסייה או קליטתה או בהוראות בקשר לכך, יראו כאילו מדובר במצב חירום ובקשר לכך.
: (ג) נוסף על האמור בתקנת משנה (ב), גוף ציבורי שמפרסם מידע בשגרה בקשר לשירותים האמורים בתקנות אלה, יפרסם וימסור את המידע גם בדרכים אלה:
:: (1) בדרכי הפרסום המקובלות בשירות שהוא נותן;
:: (2) בהתאמות הנגישות למידע כמפורט [[בתקנה 29 לתקנות נגישות לשירות]];
:: (3) לבקשת אדם עם מוגבלות, באמצעות אחד מאלה: טלפון, דואר, דואר אלקטרוני, מסרון או אמצעי דיגיטלי אחר, ובכפוף לאמצעים שבשימוש אותו גוף ציבורי;
:: (4) באמצעות אתר האינטרנט של הגוף הציבורי אם קיים.
: (ד) מידע שמפרסם גוף ציבורי לפי תקנת משנה (ג)(4) או יישומון יהיה נגיש לפי [[תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות]].

== פרק ו': התרעה ==

@ 29. הגדרות
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אות התרעה&quot; - אות כהגדרתו [[בתקנות ההתגוננות האזרחית (אותות אזעקה וארגעה), התשנ&quot;ב-1992]], או התרעה שמספק הגא לפי דין אחר, או לפי החלטת ממשלה;
:- &quot;אמצעי קצה אישי&quot; - אמצעי שמשמש לתקשורת בידי משתמש קצה, ובכלל זה טלפון סלולרי, צמיד חכם ומחשב אישי;
:- &quot;הגורם המחלק&quot; - שר הביטחון באמצעות משרדו או באמצעות גורם אחר שיורה השר;
:- &quot;מידע נגיש בצג&quot; - מידע שמופיע בצג ומתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) המידע בשפה פשוטה;
:: (2) הצג אינו מחזיר אור (non-reflective screen);
:: (3) המידע מופיע לפי הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בשלט אלקטרוני (2.1.10) - הדרישות הנוגעות לניגוד בין הגופן לרקע, עיצוב אותיות וספרות, והדרישות למרווח;
:: (4) גודל הגופן של המידע המופיע על גבי צג יהיה 15 מילמטרים לפחות, אם הדבר מתאפשר מבחינה טכנית, ואם לא מתאפשר - 6 מילמטרים לפחות;
:- &quot;מכשיר התרעה אישי&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 31]];
:- &quot;המשרד&quot; - משרד הרווחה והביטחון החברתי.

@ 30. נגישות להתרעה על מצב חירום
: לאדם עם מוגבלות תהיה במצב חירום נגישות לאותות להתרעה על תחילת מצב חירום וסיומו, באותה זמינות ואיכות כפי שאותות להתרעה כאמור מסופקים לכלל הציבור, לפי [[פרק זה]].

@ 31. מכשיר התרעה אישי
: (א) הגא אחראי להעמדה של מכשיר התרעה אישי תקין לשימוש אדם עם מוגבלות שירידת השמיעה הקבועה שלו באוזן הטובה ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 50 דציבלים לפחות, וגילו 6 שנים לפחות, שיאפשר לו נגישות לאות התרעה לפי ההוראות האלה:
:: (1) אות התרעה יפעיל במכשיר התרעה אישי, התרעה באמצעות רטט והתרעה חזותית באמצעות תאורה, לפחות; ההתרעות האמורות יופעלו אוטומטית, בו-זמנית עם מתן אות ההתרעה, לפי מיקום המכשיר;
:: (2) התרעה במכשיר התרעה אישי לפי פסקה (1) תגרום לאדם שנושא את המכשיר האמור במצב חירום, גירוי חושי חזק ככל האפשר המובחן מגירויים ויזואליים וגירויים של מגע, כדי להפנות את תשומת ליבו של אותו אדם, במצבי קשב, ערות או שינה, כגון כשהאדם נושא את המכשיר בעת רחצה או בשינה;
:: (3) האפיונים (characteristics) של כל אחד מסוגי ההתרעות שלפי פסקה (1), יכללו, בין השאר, תדירויות (frequencies), מחזורים (periods), ומשך כולל (total duration), שיאפשרו ליישם את האמור בפסקה (2);
:: (4) אם נוסף על סוגי ההתרעות שלפי פסקה (1), מכשיר ההתרעה האישי יציג גם מידע כתוב בשפות הרשמיות, יהיה זה מידע נגיש בצג;
:: (5) מכשיר ההתרעה האישי יהיה מכשיר שהאדם עם המוגבלות יוכל לשאת מוצמד לגופו, בנוחות ובלא מאמץ, ברציפות במשך כל שעות היממה ובכלל זה במצב שינה, וכל זאת לתקופה ממושכת;
:: (6) תפעול מכשיר ההתרעה האישי בשגרה ובמצב חירום יהיה פשוט; המכשיר יאפשר למשתמש להתנסות בשגרה, לפי רצונו, בהתרעות שלפי פסקאות (2) עד (4), ויאפשר לו במצב חירום להפסיק התרעות שהופעלו במכשיר;
:: (7) אם יש במכשיר ההתרעה האישי לחיצים לשימוש המשתמש, הם יהיו בניגוד מישושי ובניגוד חזותי לפני המשטח שבו הם מותקנים; לעניין זה -
:::- &quot;ניגוד חזותי&quot; - ניגוד חזותי של 50% לפחות, שייושם כמפורט בתקן הישראלי ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בגימור וניגודים (2.1.6.1), או כמפורט בתקן הישראלי ת&quot;י 1918 חלק 6 בסעיף הדן בניגוד חזותי (2.4);
:::- &quot;ניגוד מישושי&quot; - ניגוד בין מרקם פניו של משטח מסוים לבין מרקם פני המשטח הצמוד לו, המאפשר להבחין במשטח המסוים במישוש באמצעות אצבעות כף היד;
:: (8) מכשיר ההתרעה האישי יהיה בעל שרידות גבוהה מאוד, ועמיד למים גם במצב רחצה;
:: (9) הגא יוכל לבצע מרחוק, לפי צורך, עדכוני תוכנה במכשיר ההתרעה האישי ובדיקת תקינות;
:: (10) חלוקת מכשיר ההתרעה האישי לאדם עם מוגבלות תהיה באמצעות הגורם המחלק.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), הגורם המחלק רשאי לספק את מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנת משנה (א), בצורה מדורגת לפי הצורך התפקודי של האדם כפי שנובע מירידת שמיעה, ולפי העניין, בשילוב ירידת ראייה, וכן, לפי הצורך, לבצע שיפורים במכשיר ההתרעה לפי תוצאות בדיקות תקינות ויעילות; לפיכך, הראשונים שיקבלו את המכשיר יהיו אלה:
:: (1) אנשים עם מוגבלות שירידת השמיעה שלהם באוזן הטובה יותר ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 70 דציבלים לפחות;
:: (2) אנשים עם מוגבלות שירידת השמיעה שלהם באוזן הטובה יותר ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 50 דציבלים לפחות, ונוסף על כך חדות הראייה שלהם בעין הטובה יותר, עם תיקון אופטי, אינה עולה על 6/30.
:: (ג) הגורם המחלק יודיע בהקדם האפשרי למי שנכלל ברשימות שהועברו לו מהמאגר שלפי [[תקנה 32(ב)]] לפי הרשאות גישה שניתנו לו לפי [[תקנה 32(יב)]], שהוא עתיד לקבל את מכשיר ההתרעה האישי ואת המועד המשוער לקבלת המכשיר.
: (ד) הגא אחראי לכך שהשירות שניתן לאדם עם מוגבלות בקשר לקבלה, הדרכה ותחזוקת מכשיר התרעה אישי, יהיה לפי [[תקנות נגישות לשירות]]; נוסף על כך, לפי בקשה של אדם עם מוגבלות השירות האמור יונגש גם בתקשורת מרחוק באמצעות תרגום לשפת סימנים או תמלול, או בשפת סימנים במגע במפגש פנים אל פנים; במצב חירום תהיה התקשורת האמורה מרחוק לפחות, זמינה בכל עת, זולת אם לא מתאפשר בנסיבות מצב החירום, ותרגום בשפת סימנים במגע במפגש פנים אל פנים - זמין ככל האפשר.

@ 32. איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי
: (א) בתקנה זו, &quot;גורם מאתר&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]], למעט רשות האוכלוסין וההגירה, ומשרד הבריאות.
: (ב) המשרד יקים וינהל מאגר מידע לצורך איתור אנשים עם מוגבלות שזכאים למכשיר התרעה אישי לפי [[תקנה 31(א)]], מתן הודעה לפי [[תקנה 31(ג)]] וחלוקת מכשירי התרעה לפי [[תקנה 31(א)(10)]].
: (ג) המשרד יקים את המאגר באמצעות עיבוד ואיחוד המידע שהתקבל לפי תקנת משנה (י) וכן מידע המצוי בידיו ונדרש לפי תקנה זו, באופן שלגבי כל אדם שבמאגר תהיה רשומה אחת שתרכז את הפרטים הנוגעים אליו; רשומה במאגר תכלול את כל הפרטים לפי [[תקנה 2(ב)(1) עד (4), (6), (8)(א) עד (ט)((&lt;s&gt;,&lt;/s&gt;)) לתקנות מאגר מידע]], לעניין האדם עם המוגבלות.
: (ד) המשרד יעדכן את המידע שבמאגר אחת לשלושה חודשים לפחות.
: (ה) למשרד יהיו הסמכויות לפי [[תקנה 2(ג) עד (ו) לתקנות מאגר מידע]], בשינויים המחויבים.
: (ו) גורם מאתר יכין לפי המידע שבידו רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התנאים [[שבתקנה 31(א)]], וזאת באמצעות איתור האנשים שמתקיימים בהם התבחינים [[שבטור א' בתוספת הרביעית]].
: (ז) גורם מאתר יציין ברשימה האמורה בתקנת משנה (ו) את האנשים שמתקיימים בהם גם התבחינים [[תוספת רביעית|שבטור ב' בטבלה שבתוספת הרביעית]].
: (ח) גורם מאתר יכלול ברשימה שלפי תקנות משנה (ו) ו-(ז) את פרטי המידע שנכללים ברשומה שלפי תקנת משנה (ג) ושמצויים בידו.
: (ט) על אף האמור בתקנות משנה (ו) עד (ח), רשות המסים תכין רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התבחינים שלפי [[התוספת הרביעית]], לפי המידע שבידה לפי [[תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), התש&quot;ם-1979]], ותעביר למשרד, אחת לשלושה חודשים לפחות, את הרשימה בציון התבחינים שלפי תקנת משנה (ז) ופרטי המידע כאמור בתקנת משנה (ח), והכול בכפוף [[לסעיפים 231 עד 235 לפקודת מס הכנסה]]; על אף האמור רשאית רשות המסים, בהסכמת הביטוח הלאומי, להעביר באמצעותו את הרשימה האמורה בציון התבחינים ופרטי המידע כאמור ובכפוף לסעיפים האמורים.
: (י) גורם מאתר יעביר למשרד את הרשימה עם פרטי המידע כאמור בתקנה זו אחת לשלושה חודשים לפחות.
: (יא) המשרד רשאי לטייב את מאגר המידע באמצעות מידע שמצוי במאגר משרד הרווחה והביטחון החברתי לפי [[תקנה 2 לתקנות מאגר מידע]].
: (יב) על העברות מידע לפי תקנה זו, סודיות ושמירת פרטיות, יחולו [[+|תקנות 17]] [[ו-18 עד 22 לתקנות מאגר מידע]] לפי העניין ובשינויים המחויבים; המשרד יעניק גישה למידע שבמאגר לפי תקנת משנה (ב) לצורך יישום תקנות אלה.
: (יג) העברת מידע לפי תקנה זו יכול שתיעשה יחד עם העברת מידע לפי [[תקנות מאגר מידע]], ובלבד שהשמירה השימוש וההעברה של מידע שהועבר לפי תקנות אלה ייעשו באופן שמקיים את הוראות תקנות אלה.

@ 33. בקשת אדם עם מוגבלות לקבל מכשיר התרעה אישי
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;בדיקת שמיעה מקיפה&quot; - בדיקה של כל אלה בלא מכשיר לתיקון שמיעה, שבוצעה בידי קלינאי תקשורת: הולכת אוויר (air conduction), הולכת עצם (bone conduction), ובדיקות דיבור;
::- &quot;גוף ציבורי&quot; - גוף המנוי [[בפסקאות (1) ו-(7) להגדרה &quot;גוף ציבורי&quot; בסעיף 5 לחוק]];
::- &quot;גורם מאשר&quot; - קלינאי תקשורת שהוא עובד של גוף ציבורי שהמנהל הכללי של הגוף הציבורי האמור מינה לשם בחינת בקשה שלפי תקנת משנה (ב);
::- &quot;קלינאי תקשורת&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת מקצועות הבריאות, התשס&quot;ח-2008]];
::- &quot;רמת סף השמיעה (hearing threshold level)&quot; - ממוצע סיפי השמיעה בבדיקת הולכת אוויר בתדרים 500 עד 4000 הרץ.
: (ב) נוסף על תהליך האיתור האמור [[בתקנה 32]], המשרד יאפשר לאדם עם מוגבלות שסבור שמתקיימים לגביו התנאים [[שבתקנה 31(א)]] והוא לא קיבל מכשיר התרעה אישי, להגיש בקשה לקבלת מכשיר התרעה כאמור.
: (ג) אדם המבקש להגיש בקשה כאמור בתקנת משנה (ב) יגיש למשרד את אחד מאלה:
:: (1) תוצאות שתי בדיקות שמיעה מקיפות של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועדים שונים כלשהם המרוחקים זה מזה בחצי שנה לפחות;
:: (2) תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמך חתום ביד קלינאי תקשורת או רופא אף אוזן גרון, ולפיו ירידת השמיעה של מבקש כאמור היא קבועה;
:: (3) תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמכים נוספים שהגורם המאשר דרש משום שתוצאות בדיקת השמיעה האמורה לא מאפשרות לגורם המאשר להחליט בדבר התקיימות התבחין שלפי תקנה משנה (ד).
: (ד) המשרד יעביר את הבקשה לגורם המאשר בתוך 7 ימים מיום שהתקבלה אצלו; והגורם המאשר יבחן את הבקשה שלפי תקנת משנה (ג) ויחליט האם מהמסמכים שצורפו עולה שלמבקש יש ירידה קבועה ברמת סף השמיעה באוזן הטובה מבין השתיים, של 50 דציבלים לפחות וגילו 6 שנים לפחות; הגורם המאשר יעביר למשרד את החלטתו המנומקת בתוך 21 ימים מיום שקיבל את הבקשה.
: (ה) המשרד יעביר למבקש את החלטתו המנומקת של הגורם המאשר וכן לגורם המחלק שיספק מכשיר התרעה למי שבקשתו אושרה, הכול בתוך 14 ימים מיום שקיבל את החלטת הגורם המאשר.
: (ו) במצב חירום -
:: (1) יאיץ המשרד את בחינתה של בקשה שהוגשה לפי תקנת משנה (ג) ואת הליכי הטיפול בבקשה ואספקת מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנה זו;
:: (2) הגורם המאשר רשאי להורות לגבי בקשה שהוגשה, כי יצורפו לה מסמכים אחרים מאלה המפורטים בתקנת משנה (ג), אם עקב נסיבות מצב החירום יש קושי להשיגם.

@ 34. שירות שמיועד להפעיל במצב חירום התרעה במכשיר קצה אישי
: בלי לגרוע מהאמור [[בתקנה 31]], מי שמספק לציבור שירות שמיועד להפעיל התרעה במכשיר קצה אישי במצב חירום, כגון באמצעות אתר אינטרנט, יישום (אפליקציה) או שידור סלולרי (cell broadcast), יתכנן ויפעיל את השירות באופן שאמור -
: (1) להפעיל במכשיר הקצה האישי התרעה באופנים אלה לפחות: התרעה ברטט, התרעה בקול, התרעה חזותית, ומידע כתוב על מצב החירום, הכול לפי מאפייניו של מכשיר הקצה האישי ומערכת ההפעלה שלו;
: (2) להביא לכך שהתרעה במכשיר קצה אישי לפי פסקה (1), תגרום לאדם שנושא את המכשיר האמור במצב חירום, גירויים חושיים חזקים ככל האפשר המובחנים מגירויים אחרים בסביבה כדי להפנות את תשומת ליבו של אותו אדם.

@ 35. נגישות לשירותי אינטרנט שמשמשים להתרעה
: בשירות אינטרנט, לרבות יישום (אפליקציה), שמיועד לספק במצב חירום אותות להתרעה על תחילת מצב חירום או סיומו, יתקיימו [[תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות]].

@ 36. אחריות להתרעה
: בלי לגרוע מאחריות הגא לפי [[תקנה 31]], אין [[בתקנות 34]] [[ו-35]] כדי לחייב את הגא או מי שמספק שירות לפי [[34|התקנות האמורות]] בביצוע סידורים במכשיר להתרעה שאינו של אחד מהגורמים האמורים או באחריותם, בכלל, או בביצוע סידורים בעלי אופי אישי במכשיר קצה אישי של מקבל שירות שהוא אדם עם מוגבלות, בפרט; נוסף על האמור, אין באמור [[בתקנה 34(1) ו-(2)]] כדי להטיל אחריות על מי שמספק שירות כאמור [[בתקנה האמורה]] להתרחשות התוצאות המפורטות [[בפסקאות (1) או (2) בתקנה 34]], במכשיר קצה אישי מסוים.

== פרק ז': נגישות לשירותים שונים ==

=== סימן א': נגישות לשירותי הביטוח הלאומי ===

@ 37. מידע לגבי נגישות לסניפי המוסד לביטוח לאומי בעת חירום
: פרסם המוסד לביטוח לאומי מידע לציבור לגבי סניפי המוסד לביטוח לאומי, שבמצב חירום יהיו פתוחים לציבור, יפרסם גם את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם יחד עם הפרסום האמור:
: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
:: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצא הסניף, ובכלל זה מדרכה או שביל, לכניסה לסניף, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
:: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;;
: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;קיים שירות נגיש בסניף&quot;, &quot;השירות בסניף לא נגיש&quot;; לעניין זה, &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות בו [[תקנות הנגישות לשירות]].

@ 38. נגישות השירות בסניף הביטוח הלאומי
: ניתן שירות במצב חירום בסניף של המוסד לביטוח לאומי, יתקיימו הוראות אלה:
: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - יספק המוסד לביטוח לאומי התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
: (2) צוות הסניף יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין בכניסה לסניף, יימצא שלט שבו יהיה רשום: &quot;אפשר לבקש עזרה מהצוות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
: (3) כחלק משירותי המענה הטלפוני וההתקשרות מרחוק שמפעיל הביטוח הלאומי במצב חירום יחולו עליו חובות הנגישות הקבועות [[בתקנה 8 לתקנות שירותי בריאות במצב חירום]].

=== סימן ב': נגישות לשירותי בנקאות ===

@ 39. נגישות סניפי בנק בעת חירום, ומידע לציבור
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;בנק&quot; - תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;שירות בנקאי נייד&quot; - שירות בנקאי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב;
::- &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות בו [[תקנות נגישות לשירות]] שחלות בשגרה על בנק, על מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים או על שירות בנקאי נייד, לפי העניין.
: (ב) ניתן במצב חירום שירות בנקאי בסניף בנק, יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - יספק הבנק התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
:: (2) אחד מאנשי צוות הסניף יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין בסניף, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שבו יהיה רשום: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ג) פרסם בנק מידע לגבי סניפיו שפתוחים לציבור במצב החירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל סניף כאמור, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצא הסניף, ובכלל זה מדרכה, לכניסה לסניף, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות נגיש&quot;; &quot;השירות לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות לא נגיש&quot;;
:: (4) אם השירות בסניף כולו או חלקו אינו נגיש - &quot;בסניף יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;, וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות שלא בסניף בצורה אחרת;
:: (5) אם ניתנים שירותים בסניף בנק גם למי שאינם לקוחות של אותו בנק - &quot;נותנים שירות גם ללקוחות בנקים אחרים&quot;, ונוסף על כך, פירוט בשפה פשוטה של השירותים שכל אדם, אף אם אינו לקוח של הבנק, יכול לקבל בסניף הבנק.
: (ד) פרסם בנק מידע לגבי כספומטים שפועלים במצב חירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל אחד מהכספומטים שבפרסום, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן הכספומט, ובכלל זה ממדרכה או שביל, ועד למכשיר - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה המובילה עד למכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות בכספומט נגיש&quot;; &quot;השירות בכספומט לא נגיש&quot;.
: (ה) הפעיל בנק במצב חירום שירות בנקאי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סבר הבנק שלא ניתן לקיים את האמור עקב נסיבות מצב החירום, יספק הבנק התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות בנקאי נייד באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור:
:: (1) בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים;
:: (2) השירות הוא שירות נגיש.
: (ו) פרסם בנק מידע לגבי שירות בנקאי נייד שפועל במצב החירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות בנקאי נייד - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות הבנקאי הנייד נגיש&quot;; &quot;השירות הבנקאי הנייד לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות הבנקאי הנייד לא נגיש&quot;;
:: (3) אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הבנקאי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום - &quot;הבנק מספק לפי מצב החירום התאמות נגישות סבירות לשירות הבנקאי הנייד&quot;.
: (ז) פרסום המידע לפי תקנות משנה (ג), (ד) ו-(ו) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות, שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית:
:: (1) בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של הבנק;
:: (2) במוקדי המידע הטלפוני שמפעיל הבנק;
:: (3) באופן אחר שבו הבנק מעביר מידע לציבור לגבי פעילותם של הסניפים, שירותי הבנק הניידים או המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית.
: (ח) מידע כאמור בתקנות משנה (ג), (ד) ו-(ו) ייכלל גם במידע שמפרסם בנק לציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של סניפי בנק, מכשירים אוטומטיים למשיכת מזומנים או שירות בנקאי נייד, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום.
: (ט) פרסם בנק ישראל מידע לציבור בקשר לפעילות סניפי בנקים, כספומטים, או שירותים בנקאיים ניידים, שמפעילים בנקים במצב חירום, והמידע נוגע לאמור בתקנה זו, יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה זו, לפי העניין; פרסום של בנק ישראל על מידע לפי תקנה זו יכול שיהיה באמצעות הפניה לפרסומים של מידע כאמור שפרסם בנק.

=== סימן ג': נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל ===

@ 40. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;חברת דואר ישראל&quot; - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר]];
:- &quot;חוק הדואר&quot; - [[חוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]];
:- &quot;יחידת דואר&quot; - כהגדרתה ברישיון הכללי לחברת דואר ישראל בע&quot;מ למתן שירותי דואר, שירותים כספיים מטעם חברת הבת ושירותים אחרים, למעט מרכז מסירה כהגדרתו ברישיון הכללי האמור;
:- &quot;שירות כספי&quot; - שירות מהשירותים הכספיים כמשמעותם [[בסעיף 88א(א) לחוק הדואר]];
:- &quot;שירות כספי נייד&quot; - שירות כספי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב;
:- &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות לגביו [[תקנות נגישות לשירות]] שחלות בשגרה על יחידת דואר, על כספומט או על שירות כספי נייד, לפי העניין.

@ 41. נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל
: ניתן במצב חירום שירות כספי ביחידת דואר, יתקיימו הוראות אלה:
: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות ביחידת הדואר באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
: (2) אחד מאנשי צוות יחידת הדואר יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות כספי והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין ביחידת הדואר, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שיהיה רשום בו: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4, בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).

@ 42. נגישות לשירותים כספיים ניידים במצב חירום
: הפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום שירות כספי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סברה חברת דואר ישראל שלא ניתן לקיים את הוראות האמורות עקב נסיבות מצב החירום, תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות כספי נייד באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור:
: (1) בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים;
: (2) השירות הוא שירות נגיש.

@ 43. פרסום מידע
: (א) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי יחידות הדואר שפתוחות לציבור במצב החירום וניתן בהן שירות כספי, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל יחידה כאמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצאת יחידת הדואר, ובכלל זה מדרכה, לכניסה ליחידת הדואר, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;; בוצעו במצב חירום שינויים בקשר למרחב המוגן של יחידת דואר - תספק חברת דואר ישראל מידע עדכני בשפה פשוטה לפי פסקה זו, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;קיים שירות נגיש בסניף&quot;, &quot;השירות בסניף אינו נגיש&quot;;
:: (4) אם השירות בסניף, כולו או חלקו, אינו נגיש - &quot;בסניף יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;, וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות בסניף או שניתן לקבל את השירות בצורה אחרת.
: (ב) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי כספומטים שפועלים במצב חירום, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל כספומט כאמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן הכספומט, ובכלל זה ממדרכה או שביל, ועד לכספומט - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות בכספומט נגיש&quot;; &quot;השירות בכספומט אינו נגיש&quot;.
: (ג) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי שירות כספי נייד שפועל במצב חירום, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל שירות כספי נייד כאמור, אם המידע קיים בידי חברת דואר ישראל בנסיבות מצב החירום:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות כספי נייד - &quot;יש דרך נגישה לשירות כספי נייד&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה לשירות כספי נייד&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות הכספי הנייד נגיש&quot;; &quot;השירות הכספי הנייד לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות הכספי הנייד לא נגיש&quot;;
:: (3) אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הכספי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום - &quot;יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;.
: (ד) פרסום המידע לפי תקנות משנה (א) עד (ג) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות, שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית:
:: (1) בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של חברת דואר ישראל;
:: (2) במוקד המידע הטלפוני שמפעילה חברת דואר ישראל;
:: (3) באופן אחר שבאמצעותו חברת דואר ישראל מעבירה מידע לציבור לגבי פעילותם של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית.
: (ה) מידע כאמור בתקנות משנה (א) עד (ג) ייכלל גם במידע שמפרסמת חברת דואר ישראל לציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום.
: (ו) פרסם משרד התקשורת מידע לציבור בקשר לשירותים כספיים שמפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום, והמידע נוגע לאמור [[בתקנה 41]] [[או 42]], יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה כאמור, לפי העניין.

== פרק ח': זמינות אמצעי הסעה לאנשים עם מוגבלות ==

@ 44. תוכנית משרד התחבורה
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;גוף שנדרש לאמצעי תחבורה&quot; - משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, רשות מקומית, או צה&quot;ל;
::- &quot;המנכ&quot;ל&quot; - המנהל הכללי של משרד התחבורה, לרבות עובד משרד התחבורה שהוא מינה לעניין תקנות אלה;
::- &quot;הסעה המונית של אנשים עם מוגבלות&quot; - הסעה של אנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת שירות מסויים במצב חירום, כגון לצורך טיפול רפואי או לצורך פינוי בני אדם ממקום שהייתם, הכול עקב חשש לחיי בני אדם.
: (ב) משרד התחבורה יכין תוכנית להקצאת אמצעי תחבורה עם נהגים שיוכלו להפעילם במצב חירום, להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות לצורך סיוע והצלת חיים, שתכלול את כל אלה, לפחות:
:: (1) שימוש במגוון אמצעי תחבורה ציבורית שמיועדים בשגרה להסעת המונים, תוך מתן עדיפות לאמצעים שיש בהם נגישות לאנשים עם מוגבלות כגון אוטובוסים עירוניים ורכבת קלה; זאת כדי להשיא (למקסם) את קיבולת ההסעה וזמינות אמצעי התחבורה במצבי חירום שונים, בפריסה גאוגרפית ארצית;
:: (2) שיטת פעולה להעמדת אמצעי תחבורה ונהגיהם לשימוש גוף שנדרש לאמצעי תחבורה וכוחות הצלה וסיוע שנדרשים לאמצעים אלה, במצב חירום, בשני סוגי תרחישים:
::: (א) הסעה או פינוי מיידיים של אוכלוסייה (פינוי דחק);
::: (ב) הסעה או פינוי מתוכנן של אוכלוסייה בכלל או של אנשים עם מוגבלות בפרט;
:: (3) מידע שעל גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה להעביר בשגרה לצורך הכנת התוכנית, ומידע שעל גוף כאמור להעביר למשרד התחבורה במצב חירום לצורך העמדת אמצעי התחבורה ונהגיהם לשימוש אותו גוף;
:: (4) המידע שיעביר גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה לפי פסקה (3) יכלול לפחות: הערכת כמויות האנשים שיש להסיע מאזור גאוגרפי מסוים בישיבה, בישיבה בכיסא גלגלים, או בשכיבה, לרבות מלווים שחייבים להיות יחד עם אנשים כאמור;
:: (5) שיטת הפנייה במצב חירום של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה בבקשה להעמדת אמצעי תחבורה, בכל אחד מסוגי התרחישים לפי פסקה (2) ולגבי כל אחת מקבוצות האנשים כאמור בפסקה (4), סוגי אמצעי התחבורה שיועמדו לרשות הגוף הציבורי, כמויותיהם, כיצד יועמדו לרשותו יחד עם נהגיהם, וצפי לפרק זמן להקצאתם, הכול כדי לאפשר למשרד התחבורה ניהול ביקושים והקצאת אמצעי תחבורה יעילים במצב חירום;
:: (6) קביעת סדרי העדיפויות בניהול ההקצאות והשימוש באמצעי התחבורה הציבורית במצב חירום, לפי זמינות אמצעי תחבורה בנסיבות מצב החירום, ובייחוד קביעת מנגנון למניעת ריבוי שימושים בו-זמני במצב חירום באמצעי התחבורה שנכללו בתוכנית.
: (ג) משרד התחבורה יכין את התוכנית בהתייעצות עם משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, צה&quot;ל ומרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זה מזה; משרד התחבורה יתייעץ עם מד&quot;א כדי שיעמיד אמבולנסים למשימות פינוי במצב חירום לפי זמינותו ויכולתו באותה עת, והכול תוך שמירה על מוכנות מד&quot;א לבצע משימות במצב חירום, ובכלל זה משימות שהטילו עליהם משרד הבריאות וצה&quot;ל.

@ 45. העמדת אמצעי תחבורה להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות במצב חירום
: במצב חירום שבו יש צורך בהסעה המונית של אנשים עם מוגבלות, יורה המנכ&quot;ל, לפי פנייה של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה, כי יועמדו אמצעי תחבורה ונהגים שיוכלו להפעילם, לשימוש הגוף שנדרש לאמצעי תחבורה להסעה המונית או לשימוש כוחות הצלה שמסייעים לו, לצורך הסעת אוכלוסייה כאמור; הפנייה של גוף כאמור והעמדת אמצעי התחבורה ונהגים ייעשו לפי התוכנית כאמור [[בתקנה 44]].

== פרק ט': תומך קהילתי במצב חירום ==

@ 46. תומך קהילתי בשעת חירום
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;הרשות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 2 לחוק שירות אזרחי]];
::- &quot;מתנדב&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק שירות אזרחי]];
::- &quot;תומך קהילתי&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]];
::- &quot;תוכנית&quot; - תוכנית להצבת מתנדבים בשירות אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק שירות לאומי]], כתומכים קהילתיים ברשויות מקומיות במצב חירום.
: (ב) הרשות תגבש תוכנית בהיוועצות במשרד הרווחה והביטחון החברתי, מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי ומשרד הביטחון.
: (ג) לצורך מימוש התוכנית יוקצה לרשות תקציב תוספתי לטובת הכשרות, ולתוספת כוח אדם.
: (ד) התוכנית תכלול, בין השאר, סיווג של מתנדבים בעלי מסוגלות ורצון לשמש כתומכים קהילתיים, ההכשרה שיעבור מתנדב כדי לשמש תומך קהילתי, ההיערכות לקראת מצב חירום ותפקידי התומך הקהילתי בחירום.
: (ה) הרשות המקומית תעמיד בשגרה ובחירום עובד מטעמה שיהיה אחראי על הפעלת המתנדבים שהם תומכים קהילתיים ברשות המקומית, על הכשרותיהם ועל ניהול משימותיהם במצב חירום; עובדים אלה יעברו הכשרה להיכרות עם עולם השירות האזרחי והפעלת מתנדבים.
: (ו) הרשות תדווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת אחת לשנה, במשך שש שנים מיום התחילה, על גיבוש התוכנית כאמור בתקנה זו ועל יישומה; לדיווח הראשון כאמור תצרף הרשות העתק מהתוכנית שגובשה.

== פרק י': שונות ==

@ 47. הדרכה
: (א) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ידריך את עובדיו, במסגרת הדרכתם למצבי חירום, כדי שיוכלו לספק שירות סביר ומענה תומך ראשוני בשעת חירום לאנשים עם מוגבלויות שונות; הדרכה כאמור תינתן גם למי שהוא מתנדב של הגוף הציבורי שנותן מענה במצב חירום.
: (ב) הדרכה כאמור בתקנת משנה (א) תכלול, בין השאר, את כל אלה:
:: (1) הכרה וזיהוי סוגי מוגבלויות, צרכים וביטויי תגובה שונים של אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, במצבי חירום שונים; חומרי ההדרכה יעסקו באנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים לפחות;
:: (2) כללי התנהגות נאותים כלפי אנשים עם מוגבלות בעת מתן השירות במיוחד במצב חירום והזכות להסתייע בחיית שירות;
:: (3) אפשרויות של תקשורת מילולית וחזותית עם אנשים עם מוגבלות במיוחד במצב חירום;
:: (4) הצעות למענים אפשריים במצב חירום לגבי אנשים עם מוגבלויות שונות.
: (ג) ההדרכה תוכל להתבצע באופנים שונים, לרבות באמצעות לומדה אישית, כחלק מהכנה ותרגול למצב חירום.

@ 48. תרגול
: (א) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה ומבצע תרגילים בקשר לנושאים שמפורטים בתקנות אלה, יתרגל גם את ביצוע האמור בתקנות אלה שנוגע לאותו נושא שמתרגלים.
: (ב) בתרגולים שנערכים במסגרת תרגיל של המטה הכללי של צה&quot;ל או במסגרת תרגיל החירום הלאומי, לפחות, ושבהם האוכלוסייה נוטלת חלק, לרבות באמצעות דימוי אוכלוסייה, ישולבו אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים במספר מתוך סך כל המשתתפים בתרגיל שמהווים את האוכלוסייה שאותה מדמים, שמשקף את שיעורם של אנשים עם מוגבלות באוכלוסייה, או בקירוב; לעניין תקנת משנה זו, &quot;אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים&quot; - שלושה אנשים לפחות עם מוגבלות משמעותית מסוגים אלה: שמיעה, ראייה, נפשית, שכלית, אוטיזם, או פיזית, ובלבד שסוג המוגבלות אצל כל אחד מהם הוא שונה.

@ 49. תחזוקה ונגישות זמנית חלופית
: (א) מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי תקנות אלה אחראי לכך שהתאמות הנגישות יהיו תקינות וזמינות במצב חירום, זולת אם עקב מצב החירום ועל אף שפעל ככל יכולתו באותן נסיבות, נמנע ממנו להבטיח את תקינותן או זמינותן.
: (ב) לא יפגע אדם בהתאמות נגישות שלפי תקנות אלה, לא יגרע מהן ולא יסב את השימוש בהן למטרות אחרות באופן חלקי או מלא, אלא אם כן הפגיעה נדרשת במצב חירום לצורך הצלת חיים או מניעת פגיעה ברכוש חיוני, ובלבד שייעשה מאמץ סביר בנסיבות מצב החירום להבטיח נגישות זמנית חלופית.

@ 50. צה&quot;ל והגא כגורמים מסייעים
: (א) נערך צה&quot;ל או הגא בשגרה לסייע במצב חירום לגוף ציבורי, ייערך כל אחד מהגופים האמורים לגבי משימות הסיוע בקשר לאנשים עם מוגבלות, לפי האמצעים שמצויים בידו ומשמשים אותו בשגרה.
: (ב) סייע צה&quot;ל או הגא במצב חירום לגוף ציבורי, יבצע כל אחד מהגופים האמורים את משימות הסיוע בקשר לאנשים עם מוגבלות לפי יכולותיו, כוח האדם והאמצעים שעומדים לרשותו בנסיבות מצב חירום.

@ 51. התאמת נהלים, תוכנית, ותיקי הפעלה למצב חירום
: מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה, יבחן את הצורך לעדכן לאחר כל תרגיל או מצב חירום, ואחת לחמש שנים לפחות, תוכנית שהכין, את נוהליו ואת תיקי ההפעלה שלו שנוגעים למצב חירום, לעניין אופן פעולתו לפי תקנות אלה, אם קיימים, והכול באופן שיתאימו ליישום תקנות אלה; מצא שיש צורך כאמור, יעדכן הגורם את נהליו לפי זה.

@ 52. זמינות והצגת מסמכים
: (א) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה למנות או להסמיך אדם, להכין או לעדכן נוהל או תיק הפעלה, להכין רשימה ובה פרטי מידע, להכין תוכנית, או שהכין מידע לפרסם או מסמך לצורך הדרכה או מתווה לתרגיל (בתקנה זו - מסמך), חייב לשמור העתק עדכני של המסמך לצורך שימוש בהדרכות ותרגולים לפי תקנות אלה, ולצורך שימוש במצבי חירום; נוסף על כך, מסמך כאמור שהוכן לפי תקנות אלה יישמר שבע שנים לפחות ממועד הכנתו.
: (ב) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין מסמך, חייב להעביר לנציבות, או להציג לה, לפי העניין, לא יאוחר מתום 21 ימים מיום שנדרש לכך, העתק מסמך כאמור.

@ 53. תחילה
: (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט התקנות המפורטות בתקנת משנה (ב) ו-(ג), באחד לחודש השלישי שלאחר פרסומן (((התקנות פורסמו ביום 24.9.2026, ותחילתן ביום 1.12.2026))).
: (ב) תחילתן של [[תקנות 4]], [[5]], [[6(ה)]], [[7]], [[10]], [[11]], [[12]], [[17]], [[19]], [[25]], [[26]], [[27]], [[28]], [[37]], [[38]], [[45]], [[47]] [[ו-48]] - שישה חודשים מיום התחילה.
: (ג) תחילתן של [[תקנות 15]], [[39]] למעט [[תקנה 39(א)]], [[41]], [[42]] [[ו-43]] - שנה מיום התחילה.

@ 54. הוראות מעבר
: (א) ספק מים וספק מים בחירום שהכין תוכנית היערכות לפני יום התחילה ישלים את הנדרש ממנו לפי [[תקנה 3]] לא יאוחר מהמועדים האלה:
:: (1) עד תום שנה מיום התחילה ב-30% לפחות מתחנות החלוקה שנכללות בתוכנית ההיערכות ולא פחות משלוש תחנות חלוקה;
:: (2) עד תום שנתיים מיום התחילה ב-100% מתחנות החלוקה שנכללות בתוכנית ההיערכות.
: (ב) מחזיק במקרקעין אחראי לכך שבמיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין שהחזקתו, ובדרך שמובילה אליה, יתקיים [[חלק ב' בתוספת השלישית]] לא יאוחר מהמועדים האלה:
:: (1) לא יאוחר משנה מיום התחילה ב-30% לפחות מהמיגוניות הציבוריות, ולא פחות מ-50 מיגוניות;
:: (2) לא יאוחר משנתיים מיום התחילה ב-100% מהמיגוניות הציבוריות.
: (ג) עד תום חודש מיום התחילה תפרסם הנציבות את הטופס המומלץ לפי תקנה21(ד).
: (ד) עד תום שלושה חודשים מיום התחילה יעבירו לראשונה גופים שנדרשים לאמצעי תחבורה כהגדרתם [[בתקנה 44(א)]], מידע לפי [[תקנה 44(ב)(4)]] שברשותם למשרד התחבורה; בלי לגרוע מהאמור -
:: (1) משרד הרווחה רשאי להעביר למשרד התחבורה סיכומי כמויות של מועמדים לפינוי מוקדם לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי [[תקנה 44(ב)(4)]], שמצוין ברשימה הנוספת כהגדרתה [[בתקנה 32(ח)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי]]; העביר משרד הרווחה סיכומי כמויות כאמור, ייחשב הדבר כאילו רשות מקומית העבירה לראשונה מידע למשרד התחבורה לפי [[תקנה 44(ב)(4)]];
:: (2) לבקשת משרד הבריאות, ובהסכמת משרד הרווחה, רשאי משרד הרווחה להעביר סיכומי כמויות של חצר&quot;מ לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי [[תקנה 44(ב)(4)]], שמצויים במידע שבידיו לפי [[תקנה 32(ח)(1) לתקנות נגישות אירועי פינוי]].
: (ה) עד תום שישה חודשים מיום התחילה לכל המאוחר -
:: (1) רח&quot;ל תשלים את הכנת התוכנית לסיוע ממשלתי אחוד לרשויות המקומיות לפי [[תקנה 18]];
:: (2) מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות ישלים את הכנת הרשימה לראשונה לפי [[תקנה 22]];
:: (3) משרד התחבורה ישלים את הכנת התוכנית כמשמעותה לפי [[תקנה 44]];
:: (4) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה ישלים לראשונה את הבחינה של נוהליו ותיקי ההפעלה שלו למצבי חירום, והעדכון, אם יידרש, לפי [[תקנה 51]].
: (ו) עד תום שנה מיום התחילה תשלים הרשות כהגדרתה [[בתקנה 46(א)]] את הכנת התוכנית לפי [[תקנה 46]].

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[ההגדרה &quot;דרך נגישה&quot; שבתקנה 1]]))) ====
=== דרישות חלופיות לדרך נגישה ===

@ 1. רוחב הדרך
: רוחב חופשי בדרך יהיה 1.3 מטר לפחות, ואולם אפשר שבשל מיקום מיתקנים, תשתיות או צמחייה, הרוחב החופשי של הדרך יהיה פחות מכך אך לא פחות 110 סנטימטרים, לאורך קטע דרך שלא יעלה על 500 סנטימטרים.

@ 2. שיפוע הדרך
: (א) שיפוע אורכי של דרך לא יעלה על 8%, ואולם אם שיפוע כאמור לא מתאפשר עקב סיבות הנדסיות אפשר ששיפוע כאמור יעלה על 8% ובלבד שלא יעלה על 10% לאורך 5 מטרים; עלה השיפוע האורכי של דרך לפי פרט זה על 5% או קיים הפרש גובה אנכי שעולה על 20 סנטימטרים בין פני הדרך לסביבתה הצמודה, לא יידרש שהדרך תהיה כבש; בשיפוע לפי פרט זה יתאפשר לאדם עם מוגבלות לנוע בצורה בטיחותית על הדרך, לרבות בתנאי הארה של יום ושל לילה.
: (ב) שיפוע רוחבי של דרך לא יעלה על 2%, ואפשר שלא יעלה על 3% עקב תנאי טופוגרפיה או קשיים הנדסיים.

@ 3. הפרש גובה בדרך
: הפרש גובה אנכי בין שני חלקי דרך סמוכים לא יעלה על 1.5 סנטימטר.

@ 4. פני הדרך
: פני הדרך והמדרך -
: (1) יהיו יציבים וקשיחים;
: (2) לא יהיו עשויים חומרים כגון חלוקי נחל, חצץ, חול או דשא ופניהם לא יהיו מעובדים עיבוד גס (כגון עיבוד &quot;טובזה&quot; או &quot;טלטיש גס&quot; באבן טבעית); המדרך לא יכלול בליטות כגון חלוקי נחל או אבנים מתוך משטח בטון;
: (3) רוחב המישקים בדרך לא יעלה על 1.5 סנטימטרים.

@ 5. טיפול במכשולים
: לאורך הדרך לא יהיו מכשולים, או שיהיו מכשולים שמסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

== תוספת שנייה ==
==== ((([[תקנות 18(א), (ב), (ג)(1), ו-(4), (ו), (ח)]], [[19(ב) ו-(ד)]]))) ====
=== חלק א' - גופים ציבוריים שיעמידו משאבים ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;100px&quot; | מספר סידורי !! הגוף הציבורי
|-
| : (1) || משרד האוצר
|-
| : (2) || משרד הבינוי והשיכון
|-
| : (3) || משרד הבריאות
|-
| : (4) || משרד הביטחון - אגף השיקום
|-
| : (5) || משרד החינוך
|-
| : (6) || משרד העלייה והקליטה
|-
| : (7) || משרד הפנים
|-
| : (8) || משרד הרווחה והביטחון החברתי
|-
| : (9) || המשרד לשוויון חברתי
|-
| : (10) || משרד התיירות
|-
| : (11) || המוסד לביטוח הלאומי
|-
| : (12) || הסוכנות היהודית
|-
| : (13) || הרשות לניצולי שואה
|}

=== חלק ב' - משאבים שיעמידו גופים ציבוריים ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;100px&quot; | מספר סידורי !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוגי המשאבים !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} פירוט המשאבים
|-
| : (1) || מוקד שירות נגיש || מוקד לקבלת פניות מרשויות מקומיות או צרכים של אנשים עם מוגבלות
|-
| : (2) || סיוע מקצועי לרשות מקומית || סיוע מקצועי במצב חירום לבעלי תפקידים ברשות המקומית, למתן מענה תומך במצב חירום לאנשים עם מוגבלויות מסוגים שונים, באמצעות תקשורת מרחוק וחומרי הדרכה לשימוש עצמי
|-
| : (3) || הפגות
| : (א) ערכות להפגה, פנאי ופעילות גופנית, במצב חירום, לאנשים עם מוגבלות, לשימוש עצמאי, שהוכנו בהיוועצות במורשה לנגישות שירות שיש לו ניסיון בתחום, באחד מהאופנים האלה לפחות:
:: (1) ערכות מוכנות לשימוש; הערכות יהיו מסוגים שונים לפי ייעודן לפי טווח גילאי המשתמשים, יכולות קוגניטיביות, מוטוריות, וחושיות, שונות; ההסברים בערכה יהיו בשפה פשוטה, ואם נדרש לפי היכולות הקוגניטיביות של האנשים שאליהן מיועדת הערכה - בפישוט לשוני במקום שפה פשוטה;
:: (2) אמצעי הפגה, פנאי או פעילות גופנית, במצב חירום, לרכישה באופן עצמאי באמצעות תווים (vouchers) שיחולקו במסגרת התוכנית שלפי [[תקנה 18]]; האדם בוחר מתוך סוגי אמצעים שונים שיועמדו לבחירתו; לרשות המקומית יתאפשר להשפיע על תוכני האמצעים כדי לבצע התאמה תרבותית לתושביה;
: (ב) פעילות יזומה להפעלת אנשים עם מוגבלות ששוהים באזור ציבורי מוגן לצורך הפגה, פנאי ופעילות גופנית;
: (ג) ריענון קצר מועד לאנשים עם מוגבלות ולמלוויהם מחוץ לביתם (נופשונים)
|-
| : (4) || ציוד לשהייה ולינה
| : (א) מיטות, מזרנים, בתי שימוש ניידים ונגישים עם סידורים לשמירה על פרטיות, פרגודים;
: (ב) מושבים מותאמים, שולחנות;
: (ג) כיסאות גלגלים;
: (ד) מיטות סיעודיות (לשימוש בדיור זמני חלופי);
: (ה) ציוד ייעודי שמשמש אנשים עם מוגבלות בפעילות היום-יום (כגון כיסאות רחצה, אמצעים למניעה החלקה באזורים רטובים)
|-
| : (5) || דיור זמני חלופי לאדם עם מוגבלות ומלוויו
| : (א) יחידות אכסון מיוחדות ויחידות שאינן נגישות, לרבות בכל אלה:
:: (1) בתי מלון;
:: (2) מיתקני קליטה ארציים, מיתקני קליטה ארציים לאנשים עם מוגבלות;
:: (3) מקבצי דיור, בתי גיל הזהב, מרכזי קליטה לעולים;
:: (4) דיור ציבורי;
:: (5) מבני מעונות לסטודנטים;
: (ב) הסעה של אדם עם מוגבלות ומלוויו מביתו לדיור החלופי הזמני ובחזרה לביתו;
: (ג) הזנה לאדם עם מוגבלות ולמלוויו במהלך שהייתו בדיור חלופי זמני או רכישת מזון באופן עצמאי במימון התוכנית
|-
| : (6) || כוח אדם לסיוע || כוח אדם לסיוע ביישום המענים שלפי [[תוספת חלק ב|חלק זה]], לרבות כוח אדם מקצועי בתחומי סיעוד ותחומים נדרשים אחרים לפי נסיבות מצב החירום
|}

=== חלק ג' - תבחינים לסיוע בקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת מענים לאנשים עם מוגבלות ===
: התבחינים שלהלן יסייעו לבחינת בקשות לסיוע לאדם עם מוגבלות במצב חירום, ולקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת המשאבים; תחילה יש לבצע הערכה לפי שלב 1 ולאחר מכן יש לעשות שימוש בתוצאות ההערכה משלב 1 בהערכה לפי שלב 2:

@ 1. : שלב 1 - תבוצע הערכה מהירה של צרכים מיידיים של האדם עם מוגבלות בעת מצב החירום (להלן - ההערכה), ובייחוד בתחומים המפורטים להלן; ההערכה תבוצע בהתבסס ככל האפשר על מידע שסיפק האדם עצמו או איש קשר שלו:
: (1) יכולת התקשורת והבנת המצב של אותו אדם, ואמצעים שנדרשים לשם כך;
: (2) מורכבות מצבו הרפואי של אותו אדם ובייחוד לנוכח אלה: אם נדרשת אספקת חשמל רציפה לשימור חיים, אם נדרש טיפול רפואי אינטנסיבי, אם יש צורך להגיע למוסד בריאות לטיפולים משמרי חיים או שיקומיים, קבועים או זמניים, ומה צריכת התרופות שלו;
: (3) אם האדם נדרש לסיוע בביצוע פעולות היום-יום, והאמצעים שהוא עושה בהם שימוש קבוע;
: (4) הצורך בהשגחה צמודה על האדם;
: (5) הצורך בתמיכה רגשית או חברתית לאדם;
: (6) בחינה אם הוא אדם עם עורף חברתי בחירום כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]] או שאין לו עורף חברתי כמשמעותו [[בתקנה 2(ב)(7)(ב)(1) עד (4) לתקנות מאגר מידע]];
: (7) צרכים נוספים שהם תולדה ממאפייני מצב החירום.

@ 2. : שלב 2: בחינת הצורך בסיוע פרטני לאדם עם מוגבלות:
: (1) אפשרות א' - כדי שאדם יוכל להמשיך לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום - מתוך הצרכים שעלו בהערכה לפי שלב 1 ובייחוד החיוניים שבהם, מהם הצרכים שניתן לספק לאורך זמן;
: (2) אפשרות ב':
:: (א) מתוך הצרכים שעלו בהערכה לפי שלב 1 ובייחוד החיוניים שבהם, מהם הצרכים שלא ניתן לספק או שקיים קושי ממשי לספקם, במצב החירום, אם ימשיך אותו אדם לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן;
:: (ב) אם ניתן לספק טוב יותר את צרכי האדם ובפרט החיוניים שבהם, לפי ההערכה שבוצעה לפי פרט משנה (א), אם יועבר מביתו או מאזור ציבורי מוגן לחלופת דיור זמני במקום אחר;
:: (ג) אם קיימת אפשרות ממשית ובטוחה בתנאי מצב החירום השורר, להעברת האדם, לרבות מלווה או ציוד עזר אישי אם נדרשים, לחלופת דיור זמנית במקום אחר.

== תוספת שלישית - מיגונית ציבורית ==
=== חלק א' - מיגונית ציבורית נגישה ===
==== ((([[תקנות 21(א) עד (ג)]], [[22]] [[ו-54(ב)]], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1]] [[ו-3 בחלק א' לתוספת שלישית]]))) ====

@ 1. מיגונית נגישה לאדם עם מוגבלות
: (א) [[בחלק זה]], &quot;דלת הדף&quot; ו&quot;דלת הדף ורסיסים&quot; - כהגדרתן [[בתקנות מפרטים למקלטים]].
: (ב) לאדם עם מוגבלות יתאפשר להיכנס למיגונית ולשהות בה יחד עם כלל הציבור, לפי [[חלק זה]].
: (ג) במיגונית שבפתחה לא מותקנת דלת הדף או דלת הדף ורסיסים יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) הרוחב החופשי בפתחים ובפרוזדורים לא יפחת מ-90 סנטימטרים;
:: (2) סכום הרוחב החופשי בפרוזדור (A בנספח א) והרוחב החופשי בפתח (B בנספח א) סמוכים זה לזה, לא יפחת מ-200 סנטימטרים;
:: (3) החלל המיועד לשהיית הציבור במיגונית (C [[בנספח א לחלק זה]]) יכלול שטח חופשי לסיבוב לפי ת&quot;י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח לסיבוב (2.7.4);
:: (4) השיפוע הרוחבי והשיפוע האורכי של דרך בתוך המיגונית לא יעלה על 2%; על אף האמור -
::: (א) השיפוע האורכי של דרך נגישה שתחילתה במזוזת הפתח הפנימי במיגונית (מסומן כקו מקווקו &quot;תחילת דרך משופעת&quot; [[בנספח א לחלק זה]]), והיא נמשכת לפתח המיגונית עד למפלס תחתית רצפת המיגונית, לא יעלה על 0.5% + 9%;
::: (ב) הדרך לא תבלוט מפתח המיגונית יותר מ-20 סנטימטרים ובלבד שאם בלטה יותר מ-10 סנטימטרים גוון הדרך יהיה בניגוד חזותי לגוון הקיר החיצוני של המיגונית;
::: (ג) אפשר שהפרש הגובה בין קצה הדרך בפתח המיגונית (מסומן כ&quot;פתח המיגונית&quot; [[בנספח א לחלק זה]]) לדרך הנגישה לפי [[פרט 3]] (מסומנת D [[בנספח א לחלק זה]]), יטופל באמצעות אחד מאלה:
:::: (1) רכיב משופע מקובע בקצה הדרך במיגונית, שניתן לשנות את מצבו בין מצב פתוח כשהוא בשימוש למצב סגור כשאינו בשימוש; השיפוע של הרכיב במצב פתוח לא יעלה על 50%, אם הוא מגשר על הפרש גובה של עד 3 סנטימטרים או על 30% אם הוא מגשר על הפרש גובה בתחום שמעל 3 סניטמטרים ועד 6 סנטימטרים; בעת שהרכיב האמור במצב פתוח, יראו בו חלק מהדרך לפי פסקת משנה (ב), והוראותיה יתקיימו גם ברכיב האמור;
:::: (2) שינוי השיפוע של קצה הדרך במיגונית, ובלבד שיתקיימו בו ההוראות לפי פסקת משנה (1) שדנות בשיפוע;
:: (5) לאורך הדרך המשופעת במיגונית לפי פסקה (4)(א), בצד הדופן שממול לפתח B ([[נספח א' לחלק זה]]), יימצא בית אחיזה (מסומן כ&quot;בית אחיזה&quot; [[בנספח א לחלק זה]]), שיתקיימו בו הוראות אלה:
::: (א) צורת בית האחיזה תהיה עגולה, תתאפשר גריפה רציפה לכל אורכו, ולא יהיו בו חלקים חדים;
::: (ב) קוטרו החיצוני של בית האחיזה יהיה 3 עד 4 סנטימטרים;
::: (ג) קצותיו של בית האחיזה יהיו מכופפים כדי שלא יהוו מכשול; קצהו האחד יימשך עד 30 סנטימטרים במקביל לפתח B ([[נספח א לחלק זה]]), וקצהו השני לא יבלוט מפתח המיגונית;
::: (ד) מסביב לבית האחיזה יהיה מרווח חופשי לגריפה שהיקפו 4 סנטימטרים לפחות מהפנים החיצוניים של בית האחיזה;
::: (ה) הפן העליון של בית האחיזה יהיה בגובה 90 סנטימטרים עד 95 סנטימטרים מפני הדרך המשופעת;
::: (ו) הפן הפנימי של בית האחיזה לא יחדור יותר מ-9 סנטימטרים לתחום הדרך המשופעת;
::: (ז) יתקיים ניגוד חזותי בין גוון בית האחיזה לגוון הקיר שעליו הוא מותקן;
::: (ח) בית האחיזה יותקן ממרכז חלקו התחתון, באופן יציב, בטוח, ומאפשר גריפה רציפה;
:: (6) קירות המיגונית יהיו בלא בליטות חדות ובלא חיספוסים גסים העלולים לפגוע במי שנמצא במיגונית;
:: (7) לאורך הדרך במיגונית לא יהיו מכשולים.
: (ד) במיגונית שמותקנת בה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) הרוחב החופשי בפתחים שבמיגונית לא יפחת מ-80 סנטימטרים;
:: (2) סכום רוחב חופשי בפרוזדור במיגונית, אם קיים, ורוחב חופשי בפתח, סמוכים זה לזה, לא יפחת מ-200 סנטימטרים;
:: (3) החלל המיועד לשהיית הציבור במיגונית (C [[נספח ב חלק זה|בנספחים ב]] [[ו-ג לחלק זה]]) יכלול שטח חופשי לסיבוב לפי ת&quot;י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח לסיבוב (2.7.4);
:: (4) מפלס סף הדלת שבפתח המיגונית יהיה בגובה 10 סנטימטרים לכל היותר מעל תחתית רצפת המיגונית; הותקנה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים בכניסה פנימית במיגונית, תתקיים בה [[תקנה 34(ד) ו-(ד1) לתקנות מפרטים למקלטים]];
:: (5) משני צידי הדלת יימצאו מוטות לסיוע בהגפתה כמפורט להלן:
::: (א) מוט אופקי אחד יימצא בצידו החיצוני של אגף הדלת בגובה 85 עד 90 סנטימטרים מתחתית אגף הדלת, לפי הוראות אלה:
:::: (1) אורכו של המוט יהיה 35 עד 40 סנטימטרים, וקוטרו החיצוני יהיה 3 עד 4 סנטימטרים;
:::: (2) צורת המוט תהיה עגולה, תתאפשר גריפה רציפה לכל אורכו, ולא יהיו בו חלקים חדים;
:::: (3) המרחק בין הפן הפנימי של המוט לבין פני אגף הדלת לא יהיה קטן מ-4 סנטימטרים ולא גדול מ-5 סנטימטרים;
:::: (4) המרחק בין קצה המוט לבין שול אגף הדלת שנפתח יהיה 5 עד 10 סנטימטרים;
:::: (5) גוון המוט יהיה בניגוד חזותי לגוון אגף הדלת;
::: (ב) מוט אופקי שני יימצא בצידו הפנימי של אגף הדלת בגובה 85 עד 90 סנטימטרים מתחתית אגף הדלת, ותתקיים בו פסקת משנה (א)(1) עד (5);
:: (ג) על אף האמור בפסקאות (א) ו-(ב), אפשר שגובה המוט או המרחק לפי פסקה (א)(4), יותאמו בשינוי קל לצורך מניעת הפרעה למנגנון נעילת הדלת.

@ 2. שילוט וסימון
: (א) על דופן המיגונית שבה נמצא פתחה, יימצא מידע בשלט או על הדופן, לפי הוראות אלה:
:: (1) רישום: &quot;מיגונית&quot; בגופן שגובהו לא יפחת מ-10 סנטימטרים;
:: (2) יתקיימו במידע הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ב) גוון מזוזות ומשקוף פתח המיגונית ברצועה שרוחבה 7 עד 10 סנטימטרים בהיקף הפתח, יהיה בניגוד חזותי לדופן החיצונית של המיגונית.

@ 3. הצבת מיגונית וקישורה לדרך נגישה
: המיגונית תוצב בדרך נגישה או בצמוד לה, ויתקיימו הוראות אלה:
: (1) אפשר שפני דרך נגישה לפי פרט זה יהיו עשויים מחומר מהודק כגון מצע, או דשא, ובלבד שיהיו יציבים גם בפני גשם ונגר עילי;
: (2) בצמוד לפתח מיגונית שאין בפתחה דלת יתקיימו כל אלה:
:: (א) ייותר שטח חופשי לתמרון במקביל לדופן המיגונית ומול הפתח שלה, ששיפועו לא יעלה על 2% לכל כיוון, שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות ואורכו 170 סנטימטרים לפחות (D [[בנספח א' לחלק זה]]); על אף האמור, אפשר שרוחב השטח האמור יקטן עד ל-110 סנטימטרים, בשל מיקום מיתקנים, תשתיות, מגבלת רוחב המדרכה שבה מוצבת המיגונית, או צמחייה;
:: (ב) הפרש הגובה האנכי בין פתח המיגונית לפני הדרך הנגישה המקושרת אליה לא יעלה על 1.5 סנטימטרים, והמרווח האופקי בין שתי הדרכים האמורות לא יעלה על 1.5 סנטימטרים;
:: (ג) לצורך יישום פסקת משנה (ב), אם הפרש הגובה בין פתח המיגונית לדרך נגישה אינו עולה על 6 סנטימטרים, אפשר שהקישור ייעשה לפי [[פרט 1(ג)(4)(ג)]] או באמצעות רכיב משופע לפי [[הפרט האמור]] שהוא רכיב מקובע למיגונית;
: (3) בצמוד לפתח מיגונית שמותקנת בה דלת, יתקיימו כל אלה:
:: (א) יימצא משטח תפקוד בצד שאליו נפתחת הדלת, שמתקיימות בו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במשטחי תפקוד (2.5.4), ושיפוע המשטח לכל כיוון לא יעלה על 2% (מסומן כ&quot;משטח תפקוד (חלופה 1)&quot; [[בנספח ב לחלק זה]] - &quot;משטח תפקוד (חלופה 2)&quot; [[בנספח ג לחלק זה]]); אם קיים הפרש גובה אנכי בין שול משטח התפקוד לסביבתו הצמודה שעולה על 5 סנטימטרים ואין אמצעים למניעת מעבר מהמשטח לסביבה האמורה, יש פס בשול המשטח בניגוד חזותי לסביבתו הצמודה ורוחבו 10 עד 20 סנטימטרים או שהמשטח כולו בניגוד חזותי לסביבתו;
:: (ב) אם מותקנת דלת סובבת על צירה בפתח המיגונית או בפתח אחר בתוכה, שאינה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, הכוח הנדרש לפתיחה של הדלת לא יעלה על הוראות ת&quot;י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בכוח הפעלה לפתיחת דלת בדרך נגישה (סעיף 2.5.5.2);
: (4) נוסף על משטח תפקוד לפי פסקה (3(א)), לסף דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, שבפתח מיגונית, תקושר דרך נגישה לפי הוראות אלה:
:: (א) אם הדרך הנגישה היא בתחום ציר ההליכה במדרכה או ברחבה, השיפוע האורכי ושיפועי הצד שלה, לא יעלו על 8% ([[נספח ב לחלק זה]]);
:: (ב) אם הדרך הנגישה אינה בתחום ציר ההליכה במדרכה, ברחבה, או בשביל, השיפוע האורכי של הדרך לא יעלה על 8%, ושיפועי הצד לא יעלו על 50% ([[נספח ג לחלק זה]]);
:: (ג) על אף האמור בפסקאות (א) ו-(ב), אם בנסיבות המקום לא מתאפשר שיפוע כאמור בהן, אפשר שבאישור מורשה נגישות, שיפוע הדרך לא יעלה על 10% לאורך קטע דרך קצר ככל האפשר בתנאי המקום;
:: (ד) לא יידרש שהדרך הנגישה תהיה כבש או מיתקן אלקטרו-מכני, ולא יידרשו בתי אחיזה בצידיה.
: (5) אם הוצבה המיגונית בדרך ציבורית כגון מדרכה, שביל או רחבה, ייוותר בדרך מעבר חופשי שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות (מסומן כ&quot;מעבר חופשי&quot; [[נספח א חלק זה|בנספחים א]]]] ו-ב לחלק [[זה). אפשר שרוחב המעבר האמור יקטן עד ל-110 סנטימטרים, לאורך קטע שאורכו לא יעלה על 500 סנטימטרים, בשל מיקום מיתקנים, תשתיות, מגבלת רוחב המדרכה, או צמחייה.

@ 4. מכשולים בדרך נגישה ובדרך אחרת
: לאורך דרך נגישה כאמור [[בפרט 3]], ולאורך דרך אחרת להולכי רגל שאינה דרך נגישה כאמור, שמובילות למיגונית ממקום שעליו נועדה להגן המיגונית כאמור [[בפרט 3]], לא יהיו מכשולים; אם קיימים מכשולים בדרך - הם מסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

@ 5. ניגוד חזותי
: אם נדרש שיתקיים ניגוד חזותי לפי [[תוספת זו]], הוא יהיה לפי ת&quot;י 1918 חלק 6 בסעיף הדן בניגוד חזותי (2.4) לערך המתאים לסימן מאתר.

@ 6. שונות
: השרטוטים שבנספחים [[לחלק זה]] הם לצורך המחשה, וההוראות המחייבות הן הוראות [[חלק זה]].

==== '''נספח א - מיגונית נגישה שלא מותקנת דלת בפתחה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ג)(2), (3), (4)(א) ו-(ג), (5)]], [[$ חלק א תוספת 3|5(ג)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(2)(א)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

==== '''נספח ב - מיגונית שמותקנת דלת בפתחה, משטח תפקוד (חלופה 1), ודרך נגישה בציר הליכה של מדרכה או ברחבה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ד)(3)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(3)(א), (4)(א) ו-(5)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

==== '''נספח ג - מיגונית שמותקנת דלת בפתחה, משטח תפקוד (חלופה 2), ודרך נגישה שאינה בציר הליכה של מדרכה או ברחבה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ד)(3)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(3)(א), (4)(א) ו-(5)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

=== חלק ב' - התאמות נגישות לעניין מיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין ===
==== ((([[תקנה 54(ב)]]))) ====

@ 1. סימון ושילוט
: במיגונית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין, יתקיים [[פרט 2 בחלק א']].

@ 2. מכשולים בדרך נגישה ובדרך אחרת
: לאורך דרך נגישה לפי [[פרט 3]], ולאורך דרך אחרת להולכי רגל שאינה דרך נגישה כאמור, שמובילות למיגונית ובתוכה, לא יהיו ככל האפשר מכשולים; אם קיימים מכשולים בדרך - הם מסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

@ 3. דרך נגישה למיגונית
: (א) פתח מיגונית שהוצבה לפני יום התחילה, שלגביה מתקיימים כל התנאים שלהלן, תקושר לדרך נגישה לפי [[פרט 3 בחלק א(('))]]:
:: (1) הפרש הגובה בין פתח המיגונית לקצה הדרך הקיימת שמגיעה בצמוד לפתח המיגונית, לא עולה על 20 סנטימטרים;
:: (2) אפשר להתגבר על הפרש הגובה לפי פסקה (1) באמצעות דרך משופעת לפי [[$ חלק א תוספת|פרט 3(2)]] [[או 3(4) בחלק א(('))]];
:: (3) לאחר התגברות על הפרש גובה כאמור בפסקה (2), ייוותר מעבר חופשי כאמור [[$ חלק א תוספת|בפרט 3(5) בחלק א']];
:: (4) לצורך ביצוע האמור בפסקאות (2) ו-(3) אין צורך להזיז את המיגונית מהמקום שבו הוצבה, להרים או לסובב אותה.
: (ב) אפשר שפני הדרך אל מיגונית כאמור בפרט משנה (א) יהיו עשויים מחומר מהודק או דשא, ובלבד שפני הדרך יהיו יציבים, גם בפני גשם ונגר עילי.

== תוספת רביעית ==
==== ((([[תקנה 32(ו) ו-(ז)]]))) ====
=== איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי ===
: גורם מאתר יכין לפי המידע שבידו רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התבחינים [[תקנות מאגר מידע=#תוספת 2|שברישה לפרט 2 בתוספת הראשונה לתקנות המאגר]] ולמעט התבחין &quot;שאינם מתגוררים במגורים מוסדרים&quot; (להלן - התוספת הראשונה למאגר), ונוסף על כך מלאו להם 6 שנים לפחות ומתקיימים בהם התבחינים שבטור א' בטבלה שלהלן; גורם מאתר יציין ברשימה האמורה את האנשים שמתקיימים בהם גם התבחינים שבטור ב' בטבלה שלהלן:
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! טור א' !! טור ב'
|-
| : (1) מתוך פסקת משנה (2) שבטור א', שלצד [[פרט 2 תוספת 1 לתקנות המאגר|פרט משנה 2 בטבלה שבתוספת הראשונה]] למאגר - [[פרט 4(א) לתוספת השנייה לתקנות ילד נכה]] || -
|-
| : (2) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור א', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (1) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (3) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (2) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (4) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (7) שבטור א', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (3) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (5) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (4) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (6) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (2) שבטור א', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (5) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (2) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (7) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (6) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (8) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור א', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] לגבי תלמיד עם מוגבלות שמיעה || : (7) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] לגבי תלמיד עם מוגבלות שמיעה
|-
| : (9) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (8) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|}

&lt;פרסום&gt; י&quot;א בתשרי התשפ&quot;ז (22 בספטמבר 2026)
&lt;חתימה&gt; ישראל כ&quot;ץ שר הביטחון</text>
      <sha1>qhoua1kbrcc56078v3dil7odzftrbgg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084884</id>
      <parentid>3084883</parentid>
      <timestamp>2026-09-26T16:25:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3084884</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="139724" sha1="7sp48lviuiypy9d5cj1qldfe9u42egy" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ&quot;ז-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ז, 32|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום)|12532)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 19מ(ג)]] [[=החוק|לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]] (להלן - החוק), [[+|וסעיף 27(ג)(10)]] [[לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], לאחר התייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהסכמת שר האוצר לפי [[סעיף 19סז לחוק]], ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אזור ציבורי מוגן&quot; - מקום ציבורי המשמש במצב חירום לשהיית הציבור לצורך התגוננות מפני סיכון לחיים או לצורך חיוני אחר, מעל או מתחת לפני הקרקע, ובכלל זה מקלט ציבורי, מחסה ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית]], שטח פתוח, תווך תת-קרקעי, מיתקן מרכזי כהגדרתו [[בתקנות נגישות לתחבורה ציבורית]], ולמעט כל אלה: מיגונית ציבורית, מקום ייעודי כהגדרתו [[בתקנה 1 לתקנות המסגרות]], מיתקן קליטה כהגדרתו [[בתקנה 1 לתקנות נגישות אירועי פינוי]], מרכז ארעי לטיפול, מוסד רפואי ומרפאה, כהגדרתם [[בתקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:- &quot;אדם עם מוגבלות&quot;, &quot;גוף ציבורי&quot;, &quot;נציבות&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 5 לחוק]];
:- &quot;אמצעים חליפיים&quot;, &quot;ספק מים&quot;, &quot;ספק מים בחירום&quot;, &quot;תוכנית היערכות&quot;, &quot;תחנת חלוקה&quot; - כהגדרתם [[בכללי המים]];
:- &quot;בית שימוש נגיש&quot;, &quot;מקלחת נגישה&quot; - כמשמעותם בחקיקה לפי פסקאות (2) עד (11) לחקיקת נגישות למקום ציבורי;
:- &quot;דרך נגישה&quot; - דרך שמתקיימות בה הדרישות שנקבעו לדרך נגישה בחקיקת הנגישות למקום ציבורי, ואולם אם לא מתקיימות לגביה הדרישות שנקבעו כאמור או שלא נקבעו לגביה דרישות - דרך שמתקיימות בה הדרישות [[שבתוספת הראשונה]];
:- &quot;הגא&quot; - כהגדרתו [[חוק ההתגוננות האזרחית=|בחוק ההתגוננות]];
:- &quot;הנציב&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 22 לחוק]];
:- &quot;הרשות הממשלתית למים וביוב&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 124יא לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]];
:- &quot;חוק ההתגוננות האזרחית&quot; - [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
:- &quot;חוק התכנון והבנייה&quot; - [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;חוק שירות אזרחי&quot; - [[חוק שירות אזרחי, התשע&quot;ז-2017]];
:- &quot;חיית שירות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 19ו1 לחוק]];
:- &quot;חקיקת נגישות למקום ציבורי&quot; - הוראות לפי [[פרק ה'1 לחוק]], לפי [[פרק ה'1א לחוק התכנון והבנייה]], וכן לפי כל אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) הוראות לפי [[חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים), התשמ&quot;ח-1988]];
:: (2) [[חלק ח'1 לתוספת השנייה בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש&quot;ל-1970]];
:: (3) [[תקנות מפרטים למקלטים]];
:: (4) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), התשע&quot;א-2011]];
:: (5) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע&quot;ב-2011]];
:: (6) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע&quot;ד-2013]];
:: (7) [[תקנות נגישות במקלטים]];
:: (8) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה), התשע&quot;ח-2018]];
:: (9) [[תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע&quot;ט-2018]];
:: (10) [[תקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:: (11) [[תקנות נגישות לתחבורה ציבורית]];
:- &quot;יום התחילה&quot; - יום תחילתן של תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ&quot;ז-2026, לפי [[תקנה 53(א)]] (((יום 1.12.2026)));
:- &quot;כללי המים&quot; - [[=כללי המים|כללי המים (אירוע פגיעה במים), התשפ&quot;ג-2023]];
:- &quot;כספומט&quot; - מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים;
:- &quot;מאגר הרשות המקומית&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]];
:- &quot;מושב מותאם&quot; - כהגדרתו [[בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;מיגונית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 145(ח)(4) לחוק התכנון והבנייה]], אף אם המדינה או רשות מקומית לא הציבו אותה;
:- &quot;מיגונית ציבורית&quot; - מיגונית המיועדת לשירותים הניתנים לציבור בקשר עם מצב חירום, כמשמעותם [[בסעיף 19מב(ב) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], למעט מיגונית שמוצבת בבסיס צה&quot;ל לשימוש חיילים ועובדים בלבד;
:- &quot;מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב&quot; - מנהל הרשות הממשלתית כהגדרתו [[בכללי המים]] או מי שהוא הסמיך, מקרב עובדי הרשות הממשלתית למים וביוב, לעניין תקנות אלה;
:- &quot;מענה תומך&quot; - לרבות הכוונה בשפה פשוטה ומענה סבלני לשאלות חוזרות;
:- &quot;מצב חירום&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19מ(א) לחוק]];
:- &quot;מקום מוגן&quot; - כל אחד מהמפורטים במדרג להלן, המסודר לפי רמת מיגון הולכת ופוחתת:
:: (1) מקלט כהגדרתו [[בתקנות המפרטים למקלטים]];
:: (2) אזור בבניין שנמצא מתאים להנחיות הגא;
:- &quot;מקום ציבורי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19ז לחוק]];
:- &quot;מקלט ציבורי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית]];
:- &quot;סמל הנגישות הבין-לאומי&quot; - לפי ת&quot;י 1918 חלק 4;
:- &quot;פישוט לשוני&quot; - כהגדרתו [[בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;רח&quot;ל&quot; - רשות חירום לאומית שבמשרד הביטחון שהוקמה לפי החלטה מספר ב/43 של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מיום י' בטבת התשס&quot;ח (19 בדצמבר 2007);
:- &quot;רשות מקומית&quot; - עירייה או מועצה מקומית;
:- &quot;שגרה&quot; - עת שאינה מצב חירום;
:- &quot;שפה פשוטה&quot; - התאמת מידע לפי [[#1|פסקאות (1), (3), ו-(4), להגדרה &quot;פישוט לשוני&quot; בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;ת&quot;י 1918 חלק 3.1&quot; - תקן ישראלי ת&quot;י 1918, חלק 3.1 - נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין - דרישות בסיסיות;
:- &quot;ת&quot;י 1918 חלק 4&quot; - תקן ישראלי ת&quot;י 1918, חלק 4 - נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת;
:- &quot;תקנות המסגרות&quot; - [[=תקנות המסגרות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות), התשפ&quot;א-2021]];
:- &quot;תקנות מאגר מידע&quot; - [[=תקנות מאגר מידע|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום), התשפ&quot;ד-2024]];
:- &quot;תקנות מפרטים למקלטים&quot; - [[=תקנות מפרטים למקלטים|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש&quot;ן-1990]];
:- &quot;תקנות נגישות אירועי פינוי&quot; - [[=תקנות נגישות אירועי פינוי|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום), התשפ&quot;ב-2022]];
:- &quot;תקנות נגישות במקלטים&quot; - [[=תקנות נגישות במקלטים|תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים), התשע&quot;ו-2016]];
:- &quot;תקנות נגישות לשירות&quot; - [[=תקנות נגישות לשירות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות נגישות לתחבורה ציבורית&quot; - [[=תקנות נגישות לתחבורה ציבורית|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס&quot;ג-2003]];
:- &quot;תקנות שירותי בריאות במצב חירום&quot; - [[=תקנות שירותי בריאות במצב חירום|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום), התשפ&quot;ב-2022]].

== פרק ב': נגישות לאספקת מים ולמזון ==

@ 2. נגישות למי שתייה
: במצב חירום שבו מספקים באמצעים חליפיים מי שתייה לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למי שתייה שמסופקים כאמור באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור, לפי [[תקנות 3 עד 5]].

@ 3. הוראות נגישות בתוכנית היערכות לחלוקת מים
: (א) כללה תוכנית היערכות של ספק מים או ספק מים בחירום רשימה של תחנות חלוקה שאמורות לפעול במצב חירום, יהיו תחנות החלוקה נגישות; לעניין זה, &quot;תחנת חלוקה נגישה&quot; - תחנת חלוקה שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, תוביל דרך נגישה עד לפתח תחנת חלוקה וכן מפתח תחנת החלוקה עד לנקודה בתחנת החלוקה שבה הציבור ממלא כלי מים;
:: (2) אורכה של הדרך לפי פסקה (1) עד לפתח תחנת החלוקה לא יעלה על 100 מטרים, ואם עלה השיפוע האורכי של הדרך על 5 אחוזים - לא יעלה המרחק האמור על 60 מטרים.
: (ב) תוכנית ההיערכות תכלול הוראות לסיוע במצב חירום של צוות תחנת חלוקה לאדם עם מוגבלות שביקש זאת, במילוי כלי מים ובנשיאתן לרכב.
: (ג) הוכנו במסגרת תוכנית ההיערכות שלטים לזיהוי תחנת חלוקה ושלטי הכוונה אליה, יתקיימו בהם הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ד) ספק מים או ספק מים בחירום שלא הצליח לאתר תחנת חלוקה שמתקיימת בה תקנת משנה (א) בחלק של יישוב שנדרשת להיות בו תחנת חלוקה לפי תוכנית ההיערכות שלו, רשאי לפנות למנהל הרשות הממשלתית למים וביוב בבקשה שיפטור אותו לתקופה קצובה מחובת עמידה בתנאי תקנת המשנה האמורה לעניין תחנת חלוקה באותו חלק מהיישוב; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנת החלוקה, ובייחוד לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית; לבקשה תצורף חוות דעת של מורשה נגישות לגבי העדר קיומו של מקום חלופי נגיש לתחנת חלוקה כנדרש בתוכנית ההיערכות.
: (ה) מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ייתן פטור כאמור בתקנת משנה (ד) אם השתכנע כי לא ניתן בתנאים הקיימים לאתר באותו חלק של היישוב תחנת חלוקה, ואי-מתן הפטור עלול לשבש את אספקת המים ביישוב כאמור [[בכללי המים]], לנוכח הצרכים שלפי תוכנית ההיערכות לגבי אותו יישוב; מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב רשאי להתנות את מתן הפטור בתנאים שעליהם יורה; משך תקופת הפטור לא יעלה על התקופה שעד למועד העדכון הקרוב של תוכנית ההיערכות; החלטת מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד; האמור בתקנת משנה (ד) ובתקנת משנה זו לא יחול לגבי יישוב שלפי תוכנית ההיערכות שלו מתוכננות בו שלוש תחנות חלוקה לכל היותר, אלא אם כן מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב נוכח לדעת כי אי-מתן הפטור ישבש את אספקת המים באותו יישוב במצב חירום כאמור [[בכללי המים]]; מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ידווח בין 1 בינואר ל-28 בפברואר בכל שנה לנציב, על הפטורים שנתן לפי תקנת משנה (ד) במהלך השנה שקדמה לה.

@ 4. פרסום מידע בשגרה לגבי התאמות נגישות למים במצב חירום
: (א) פורסמה בשגרה רשימת תחנות חלוקה ביישוב, יפרסם הגורם המפרסם לגבי כל תחנת חלוקה שברשימה לפי הוראות אלה:
:: (1) תחנת חלוקה נגישה - אם מתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]];
:: (2) תחנת חלוקה לא נגישה - אם לא מתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]]; אם תחנת החלוקה אינה נגישה יצוין אם ניתן לגביה פטור לפי [[תקנה 3(ה)]].
: (ב) פורסמה בשגרה מפה שבה מצוינות תחנות חלוקה ביישוב, יכלול הגורם המפרסם במפה את סמל הנגישות הבין-לאומי בצמוד לסימון המיקום של כל תחנת חלוקה שמתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]], ואם כל תחנות החלוקה נגישות - הוא רשאי לציין חלף זאת, על גבי המפה, כי כל תחנות החלוקה נגישות.

@ 5. פתיחת תחנת חלוקה במצב חירום
: (א) במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, יתקיימו בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור הוראות [[תקנה 3(א)]], ואולם אם מתוך תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שלא מתקיימות בהן הוראות [[תקנה 3(א)]], ייתנו ספק מים וספק מים בחירום עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימות בהן הוראות [[תקנה 3(א)]].
: (ב) צוות תחנת חלוקה ייתן לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנת חלוקה והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש, סיוע במילוי כלי מים ובנשיאתו לרכב.
: (ג) פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות חלוקה שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי [[תקנה 4]].
: (ד) האמור [[בפרק זה]] לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיו, כולן או חלקן, במצב חירום.
: (ה) עם פתיחת תחנת חלוקה ביישוב ונוסף על השירות שניתן בה, תחלק הרשות המקומית מים לביתו של מי שמתקיימים בו כל התנאים אלה:
:: (1) הוא אדם עם מוגבלות;
:: (2) הוא נכלל במאגר הרשות המקומית;
:: (3) הוא מתגורר בחלק של היישוב שאותו נועדה לשרת תחנת החלוקה שנפתחה.

@ 6. נגישות למזון במצב חירום והיערכות בשגרה
: (א) במצב חירום שבו מחולק מזון לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למזון שמחולק כאמור באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור, לפי תקנה זו [[ותקנה 7]].
: (ב) גוף ציבורי שמבצע בשגרה הכנות לחלוקת מזון לציבור במצב חירום, בין בכלל ובין באזור מסוים, ייערך גם לחלוקת מזון לאנשים עם מוגבלות, ובין השאר לפי תקנת משנה (ג).
: (ג) תכנן גוף ציבורי לחלק מזון לציבור באמצעות תחנות לחלוקת מזון, תעמוד התחנה לחלוקת מזון בתנאים האמורים [[בתקנה 3(א) עד (ג)]], בשינויים המחויבים.
: (ד) לעניין גוף ציבורי שלפי התכנון שלו נדרשת תחנה לחלוקת מזון במקום מסוים, ולא הצליח לאתר תחנה שמתקיימות בה הוראות תקנת משנה 3(א), יחולו הוראות אלה:
:: (1) הגוף הציבורי רשאי לפנות לנציב בבקשה שיפטור אותו מחובת עמידה בתנאי תקנת משנה 3(א) לעניין תחנה לחלוקת מזון במקום המסוים; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנה לחלוקת מזון, ובכלל זה לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית;
:: (2) הנציב לא ייתן פטור כאמור אלא אם כן השתכנע, לנוכח הצרכים שלפי תכנון חלוקת המזון במצב חירום, שלא ניתן בתנאים הקיימים במקום המסוים לאתר תחנה לחלוקת מזון כאמור; הנציב רשאי לקצוב פטור כאמור לתקופה שיורה או להתנותו בתנאים; החלטת הנציב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד;
:: (3) האמור בתקנת משנה זו לא יחול לגבי מקום או יישוב, לפי העניין, שלפי התכנון של הגוף הציבורי מתוכננות בו שלוש תחנות לחלוקת מזון לכל היותר, אלא אם כן קיימים לדעת הנציב טעמים מיוחדים שלפיהם אי-מתן הפטור תשבש את אספקת המזון במצב חירום ביישוב.
: (ה) פורסמה בשגרה רשימת תחנות לחלוקת מזון ביישוב במצב חירום, תחול לגבי הפרסום [[תקנה 4]], בשינויים המחויבים.

@ 7. חלוקת מזון במצב חירום
: (א) במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, תתקיים בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור [[תקנה 6(ג)]]; ואולם אם מתוך תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שלא מתקיימת בהן [[תקנה 6(ג)]] תינתן עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימת בהן [[תקנה 6(ג)]].
: (ב) צוות תחנה לחלוקת מזון יסייע לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנה והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש סיוע בקבלת מזון ובנשיאתו לרכב.
: (ג) פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות לחלוקת מזון שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי [[תקנה 4]] בשינויים המחויבים.
: (ד) האמור בתקנות משנה (א) עד (ג) לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.
: (ה) הרשות המקומית תחלק מזון לביתם של אנשים עם מוגבלות שמתקיימים בהם התנאים לפי [[תקנה 5(ה)]].

== פרק ג': מקום מוגן, אזור ציבורי מוגן, שהייה ולינה, ומידע לגביהם ==

=== סימן א': מקום מוגן ===

@ 8. הנחיות לאיתור מקום מוגן בבניין למגורים
: (א) הנחיות לאיתור מקום מוגן בבניין למגורים שמפרסם הגא לציבור יהיו בשפה פשוטה ויתקיימו בהן הוראות [[תקנה 28]].
: (ב) הפעילו משטרת ישראל או צה&quot;ל מוקד חירום כמשמעותו [[בתקנה 7 לתקנות נגישות אירועי פינוי]], ימסרו את ההנחיות לאיתור מקום מוגן כאמור בתקנת משנה (א) כחלק מהמידע שנמסר במסגרת מוקד החירום.

=== סימן ב': אזור ציבורי מוגן ===

@ 9. איתור והקצאה של אזורים בטוחים נגישים
: גוף ציבורי שמאתר ומקצה מקומות ציבוריים לאזורים ציבוריים מוגנים, ייתן עדיפות, ככל האפשר, ובהתחשב בצרכים הנובעים ממצב החירום, לאיתור והקצאה של מקומות העומדים בחקיקת נגישות למקום ציבורי.

@ 10. כניסה ושילוט לאזור ציבורי מוגן
: גוף ציבורי שאחראי להפעלת אזור ציבורי מוגן ומאפשר לציבור במצב חירום לעשות שימוש באזור ציבורי מוגן, אחראי לכך שיתקיימו כל אלה:
: (1) אם יש דרך שמיועדת לכניסת כלי רכב לאזור ציבורי מוגן (להלן בתקנה זו - דרך כלי רכב), כגון בחניון תת-קרקעי, לא יימנע מאדם עם מוגבלות, ובכלל זה אדם המתנייע בכיסא גלגלים או באמצעי עזר אחר לניידות, לעשות שימוש במצב חירום גם בדרך כלי רכב לרבות אפשרות למעבר במקומות שבהם יש הגבלת כניסה כגון מחסומים, וזאת בין שמובילה לאזור הציבורי המוגן דרך נגישה ובין שלא;
: (2) במקום בולט לעין בפתח דרך כלי רכב יימצא שלט שעליו כתוב &quot;כניסה במצב חירום גם לאדם עם מוגבלות בניידות&quot;, ואולם אם השיפוע האורכי של דרך כלי הרכב עולה על 10% יהיה כתוב בשלט &quot;זהירות! שיפוע מסוכן!&quot; ונוסף על כך יופיע בשלט הסמל לציון שיפוע מסוכן לפי נספח ג' בת&quot;י 1918 חלק 4; אם יש בדרך פסי האטה, יהיה כתוב בשלט גם &quot;זהירות! פסי האטה!&quot;;
: (3) הוצב שלט להכוונה לאזור ציבורי מוגן או לכניסה אליו או שלט לפי פסקה (2), יהיה גובה האותיות בשלט 80 מילמטרים לפחות, ויתקיימו בו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
: (4) לא ייגבה תשלום מאדם עם מוגבלות שמבקש להיכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן שמובילה לתוכו דרך כלי רכב לצורך הצלת עצמו או כדי להוביל ציוד שנדרש לשהייתו שם; איש צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן או פועל מטעם המקום הציבורי שבו האזור הציבורי המוגן, רשאי לדרוש שאדם כאמור יזדהה באמצעות תג נכה כתנאי לאי-גביית תשלום; אדם כאמור שנכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן יישמע להוראות צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן כדי למנוע סיכון לציבור שנמצא בו; לעניין זה, &quot;תג נכה&quot; - כהגדרתו [[בחוק חניה לנכים, התשנ&quot;ד-1993]].

@ 11. נגישות לאדם עם מוגבלות לשירות או טובין שמסופקים לציבור באזור ציבורי מוגן
: (א) סיפק גוף ציבורי שירות או טובין, לציבור ששוהה באזור ציבורי מוגן במצב חירום, יספק את אותם שירות או טובין לאדם עם מוגבלות ששוהה באותו אזור ציבורי מוגן, באופן שמאפשר לאדם עם מוגבלות לצרוך את אותם שירות או טובין, באותה איכות וזמינות שמסופקים לכלל הציבור; ואם נדרש, יבצע הגוף את ההתאמות הנדרשות, כפי שמתאפשר בנסיבות מצב החירום, כדי ליישם את האמור.
: (ב) תפעל איש צוות מטעם גוף ציבורי אזור ציבורי מוגן בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יתקיימו כל אלה:
:: (1) לבקשת אדם עם מוגבלות שפנה אליו בבקשה לסיוע והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות, יסייע לו איש צוות ובייחוד לשם ביצוע פעולה נדרשת להצלת חיים; האמור לא יחול כשאיש הצוות נדרש להגן על עצמו ולבצע לשם כך פעולה נדרשת להצלת חיים;
:: (2) איש הצוות יישא עליו סימן לזיהוי, ואם יש לו עמדת שירות באזור הבטוח - במקום בולט לעין בעמדה יימצא שלט; בשלט ובסימן הזיהוי יהיה רשום: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
:: (3) יימצא חדר או חלל המופרד מהמולת הקהל באופן המספק פרטיות כגון באמצעות פרגוד או מחיצה, לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות המתקשה להתמודד עם ההמולה במקום או לצורך מילוי צרכיו הרפואיים או הסיעודיים, עקב מוגבלותו, ולמלוויו; בחדר או בחלל, לפי העניין, יתקיימו הוראות אלה:
::: (א) החדר או החלל האמור יישמר לשימוש של אדם עם מוגבלות במצב חירום;
::: (ב) לצד החדר או החלל יימצא שלט שעליו רשום: &quot;מקום לאדם עם מוגבלות לשהייה זמנית&quot; ויתקיימו בשלט הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 המנויות בסיפה של פסקה (2).
: (ג) סיפק גוף ציבורי כיסאות לאזור ציבורי מוגן בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יחולו כל אלה, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום:
:: (1) 5% מהכיסאות לפחות, ולא פחות ממושב אחד, יהיו מושבים מותאמים;
:: (2) אם האזור הציבורי המוגן מתוכנן להכיל 500 איש לפחות במצב חירום - יימצא באזור הבטוח כיסא גלגלים אחד לפחות, להסעת אנשים עם מוגבלות שבאזור הציבורי המוגן.

@ 12. נגישות לבית שימוש, למקלחת, ודרך נגישה, באזור ציבורי מוגן
: (א) אם באזור הציבורי המוגן קיים בית שימוש לשימוש הציבור בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יימצא גם בית שימוש נגיש אחד לפחות לשימוש שני המינים שדרך נגישה מובילה אליו מהכניסה לאזור הציבורי המוגן, או סידור מתאים אחר בנסיבות מצב החירום, לפי פסקה (1) או (2) להלן, שדרך נגישה מובילה אליו מהכניסה לאזור הציבורי המוגן, שיאפשר לאדם עם מוגבלות לעשות את צרכיו באופן בטיחותי, ובפרטיות לפי נסיבות השהייה במצב חירום באזור הציבורי המוגן, כמפורט להלן:
:: (1) בית כיסא כימי נגיש לפי [[תקנה 4(ב) לתקנות נגישות במקלטים]];
:: (2) כיסא שירותים עם מושב קשיח, יציב, עם סידור מתאים לקליטת הפרשות כגון סיר, ולסילוקן באופן שימזער מטרדים למי ששוהה באזור הציבורי המוגן, שמסביבו יימצא וילון או אמצעי אחר המספק פרטיות למי שעושה את צרכיו.
: (ב) אם באזור הציבורי המוגן קיימת מקלחת לשימוש הציבור בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, תימצא מקלחת נגישה לשימוש שני המינים, או סידורים לפי [[תקנה 10(ב)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי]], שדרך נגישה מובילה אליה מהכניסה לאזור הציבורי המוגן.

@ 13. הסתייעות במלווה, בחיית שירות ובציוד עזר אישי
: אדם עם מוגבלות יוכל להסתייע במלווה מטעמו או בחיית שירות, וכן בציוד עזר אישי שלו, בעת שהוא שוהה באזור ציבורי מוגן במצב חירום.

@ 14. תיק הפעלה
: תיק הפעלה של גוף ציבורי לאזור ציבורי מוגן יכלול פרטי התקשרות עם ארגונים של אנשים עם מוגבלות ואנשי מקצוע מתחומים שנוגעים לאנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת מידע נוסף וסיוע למי ששוהה באזור ציבורי מוגן, אם פרטיהם מצויים ברשות הגוף הציבורי.

@ 15. פרסום מידע לציבור לגבי נגישות אזור ציבורי מוגן
: (א) פרסם גוף ציבורי רשימת אזורים ציבוריים מוגנים לשימוש הציבור במצב חירום, יכלול הפרסום גם את כל הפרטים המפורטים להלן, לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל אזור ציבורי מוגן, ויחולו על הפרסום הוראות [[תקנה 28]]; בפרסום כאמור, בפסקאות (1) עד (8) שלהלן, אפשר שייעשה שימוש בשם הסוג המסוים של האזור הציבורי המוגן, כגון &quot;מקלט ציבורי&quot;, במקום המונח &quot;אזור ציבורי מוגן&quot;:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;אזור ציבורי מוגן בזמן אזעקה&quot;, &quot;אזור ציבורי מוגן בזמן אזעקה מתאים גם לשינה&quot;; ואם האזור הציבורי המוגן ישמש לשהייה או לינה של הציבור במצב חירום, בלא קשר להתרעה, יותאם הפרסום כגון &quot;אזור ציבורי מוגן מתאים גם לשינה&quot;;
:: (2) אחת מאלה לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה המובילה עד לפתח האזור הציבורי המוגן ובתוכו, מאחד מאלה לפחות: מדרכה ציבורית, שביל ציבורי או חניה נגישה, הסמוכים לאזור הציבורי המוגן - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש מים לשתייה&quot;, &quot;אין מים לשתייה&quot;;
:: (4) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם אין באזור הציבורי המוגן בית שימוש נגיש - &quot;אין בית שימוש נגיש&quot;;
::: (ב) אם יש באזור הציבורי המוגן בית שימוש נגיש - &quot;יש בית שימוש נגיש&quot; וכן תיאור בשפה פשוטה אם מדובר בבית שימוש נגיש או בסידור נגיש אחר לעשיית צרכים לפי [[תקנה 12(א)]];
:: (5) אחת מאלה לפי העניין:
::: (א) אם יש אספקת חשמל באזור הציבורי המוגן לשימוש אישי כגון לצורך הטענת מכשירים אישיים - &quot;יש חשמל לשימוש אישי&quot;;
::: (ב) אם אין אספקת חשמל באזור הציבורי המוגן לשימוש אישי - &quot;אין חשמל לשימוש אישי&quot;;
:: (6) אם גוף ציבורי מפעיל את האזור הציבורי המוגן - פירוט סוגי שירותים או סוגי טובין שהוא מספק למי ששוהה בו;
:: (7) אם במצב חירום האזור הציבורי המוגן פתוח לציבור בשעות מסוימות - את שעות הפעילות, ואם האזור פועל בכל שעות היממה &quot;פתוח ביום ובלילה&quot;;
:: (8) אחת מאלה לפי העניין: &quot;יש איש צוות&quot;, &quot;אין איש צוות&quot;.
: (ב) פרסם גוף ציבורי מפה ושעליה מצוינים אזורים ציבורים מוגנים, יכלול הגוף האמור במפה את סמל הנגישות הבין-לאומי בצמוד לסימון המיקום של כל אזור ציבורי מוגן שדרך נגישה מובילה אליו ובתוכו.

@ 16. סייג לפתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן
: האמור [[בתקנות 9 עד 15]] לא ימנע פתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן שלא מתקיימות בו או בקשר אליו, הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.

=== סימן ג': תנאי שהייה ולינה סבירים לאדם עם מוגבלות ===

@ 17. אספקת תנאי שהייה ולינה סבירים
: פנה אדם שעקב מוגבלותו אינו מסוגל לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום בבקשה לעזרה לרשות המקומית, תספק לו הרשות המקומית בהקדם האפשרי מענה סביר בנסיבות מצב החירום, בכפוף לסיוע הממשלתי שקיבלה לפי [[תקנות 18]] [[ו-19]] והאמצעים שיעמדו לרשותה, לרבות באחד מאלה:
: (1) אספקת סיוע שיאפשר לו להמשיך במצב חירום לשהות בביתו באופן סביר;
: (2) הפנייתו לאזור ציבורי מוגן שבו יתאפשרו לו תנאי שהייה או לינה סבירים בנסיבות מצב החירום, לרבות יחד עם מלוויו;
: (3) הפנייתו למקום אחר שבו יוכל לקיים שגרת חיים סבירה בנסיבות מצב החירום, לרבות יחד עם מלוויו.

@ 18. תוכנית ממשלתית לאיגום משאבים לסיוע אחוד לרשות המקומית
: (א) רח&quot;ל תכין תוכנית לסיוע ממשלתי אחוד שייתנו הגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]], לרשויות מקומיות במצב חירום לאספקת אלה:
:: (1) סידורים ואמצעים כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות לשהות במצב חירום בביתם או באזור ציבורי מוגן;
:: (2) מענים לאדם עם מוגבלות שאינו יכול לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום, ולמלוויו.
: (ב) התוכנית תאגם משאבים כמפורט [[בחלק ב' לתוספת השנייה]], שיעמידו הגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]].
: (ג) התוכנית תכלול את כל אלה לפחות:
:: (1) הערכת מספר האנשים שעקב מוגבלותם אינם מסוגלים לשהות בביתם או באזור ציבורי מוגן במצב חירום, בפריסה גאוגרפית, לפי מידע זמין שיספקו הגופים הציבוריים שמפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]];
:: (2) פירוט המשאבים למתן מענה בפריסה גאוגרפית, שגוף ציבורי יעמיד במצב חירום מהמשאבים שבידיו או באחריותו; לעניין זה, &quot;שבידיו או באחריותו&quot; - לפי דין או החלטת ממשלה;
:: (3) שיטת ניהול והקצאת משאבים יעילה במצב חירום, הכוללת:
::: (א) מרכז הפעלה שינהל את יישום התוכנית;
::: (ב) האופן שבו גוף ציבורי מעדכן במצב חירום לגבי זמינות המשאבים שהוא יכול להעמיד לתוכנית;
::: (ג) כיצד פונה רשות מקומית בבקשה לסיוע, המידע שעליה להעביר, ולמי, ואופן הטיפול בפנייה;
::: (ד) כיצד יועברו וייבחנו פניות של אנשים עם מוגבלות שאינם מוכרים לרשות המקומית;
::: (ה) ניהול הצרכים שהעבירו רשויות מקומיות והקצאת המשאבים הציבוריים, לפי סדרי עדיפויות וזמינותם, בנסיבות מצב החירום;
::: (ו) כיצד מעמיד גוף ציבורי את המשאבים שהקצה לתוכנית לידי הרשות המקומית ומסייע לה בשימוש בהם;
:: (4) [[חלק ג' לתוספת השנייה]].
: (ד) הכנת התוכנית והקצאת המשאבים לפיה במצב חירום, יהיו לפי הצרכים החיוניים של אנשים עם מוגבלות ולא יושפעו מכל אלה: אם הוא אדם שמוכר לרשות המקומית או לא, אם הוא אדם שמקבל שירות ייעודי ממסגרת לשירותי יום או לא; לעניין זה, &quot;ממסגרת לשירותי יום&quot; - כהגדרתה [[בתקנות המסגרות]].
: (ה) לצורך הכנת התוכנית, יעביר גוף ציבורי לרח&quot;ל את המידע לגבי המשאבים שברשותו או באחריותו ושיעמדו לרשות התוכנית.
: (ו) רח&quot;ל תכין את התוכנית בהיוועצות בגופים הציבוריים שמפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]], מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זו מזו.
: (ז) גוף ציבורי יבצע את ההכנות הנדרשות כדי שיוכל ליישם במצב חירום את חלקו בתוכנית.
: (ח) המנהל הכללי של גוף ציבורי שמנוי [[בחלק א' לתוספת השנייה]] ימנה מקרב עובדיו הבכירים, ממונה לצורך התוכנית לפי תקנה זו; הממונה יהיה נציגו של הגוף הציבורי לצורך הכנת התוכנית ויישומה במצב חירום, לפי תקנה זו.

@ 19. יישום התוכנית במצב חירום ועדכונים
: (א) השתכנע ראש רח&quot;ל שבשל מצב חירום או בעת מצב חירום יש צורך להפעיל את התוכנית, יורה על כך.
: (ב) הורה ראש רח&quot;ל על הפעלת התוכנית כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך לגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]] ולנציבות.
: (ג) מייד עם ההודעה על הפעלת התוכנית יעמיד גוף ציבורי את המשאבים לרשות התוכנית לפי חלקו בה ויעדכן את מרכז ההפעלה.
: (ד) קביעת סדרי העדיפויות ויישום התוכנית יבוצעו לפי התבחינים [[שבחלק ג' לתוספת השנייה]].
: (ה) התוכנית תעודכן בתום הפעלתה, ובכל מקרה אחת לשנתיים לפחות.

== פרק ד': נגישות למיגונית ציבורית ==

@ 20. הגדרות
: [[בפרק זה]], &quot;סיבות הנדסיות&quot; - אחד מאלה:
: (1) מקום הצבת המיגונית או אופן הצבתה, הנדרש מטעמי הגנה על הציבור, אינו מאפשר לבצע התאמת נגישות;
: (2) התאמת נגישות שתבוצע במקום שבו יש להציב מיגונית מטעמי הגנה על הציבור, גם אם פתח המיגונית יופנה לכיוון אחר, תגרום לסיכון בטיחותי לציבור שעושה שימוש במקום;
: (3) הוראות תוכנית כהגדרתה [[בחוק התכנון והבנייה]], החלה על המקום, אינן מאפשרות ביצוע התאמת נגישות כאמור.

@ 21. מיגונית שיוצרה לאחר יום התחילה
: (א) לא ישווק אדם ולא ימכור מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו, שאינה עומדת בדרישות [[חלק א' בתוספת השלישית]].
: (ב) מחזיק במקרקעין לא יציב מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו, במקרקעין שבהחזקתו, אלא אם כן מתקיימות בה ובדרך שמובילה אליה הוראות [[חלק א' שבתוספת השלישית]].
: (ג) מחזיק במקרקעין רשאי לבקש ממורשה נגישות לפטור אותו לעניין הצבת מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו במקום מסוים במקרקעין שבהחזקתו, מקיום דרישה אחת או יותר [[שבחלק א' בתוספת השלישית]], עקב סיבות הנדסיות, ולהורות על ביצוע התאמות נגישות חלופיות ככל האפשר לפי נסיבות המקום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לעשות שימוש במיגונית.
: (ד) הנציבות תפרסם טופס מומלץ להגשת בקשה לפטור ולהחלטת מורשה הנגישות, לפי תקנת משנה (ג).

@ 22. רשימת מיגוניות
: מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות, יכין רשימה של כל המיגוניות שבחזקתו, בציון אם יוצרו לפני יום התחילה ומקום הצבתן, ייתן מספר סודר לכל מיגונית ציבורית ויציין לגבי כל מיגונית שדרך נגישה לפי [[התוספת השלישית]] מובילה אליה &quot;יש דרך נגישה למיגונית&quot;, ולגבי מיגונית שלא מובילה אליה דרך כאמור - &quot;אין דרך נגישה למיגונית&quot;; הרשימה תעודכן בפרטי כל מיגונית ציבורית נוספת שתוצב במקרקעין.

@ 23. אחריות הגא
: הגא אינו אחראי על יישום הוראות [[פרק זה]] במקרקעין שבהן הוצבו מיגוניות.

== פרק ה': נגישות למידע ותקשורת נגישה ==

@ 24. שימוש במאגר הרשות המקומית לשם סיוע לאנשים עם מוגבלות במצב חירום
: רשות מקומית תעשה שימוש גם במאגר הרשות המקומית לצורך קיום חובותיה לפי תקנות אלה ולצורך איתור אנשים עם מוגבלות וסיוע להם במצב חירום, לרבות העברת מידע לפי [[תקנה 15 לתקנות מאגר מידע]], אם נדרש לצורך ביצוע הפעולות האמורות.

@ 25. אמצעי עזר לתקשורת עם אדם עם מוגבלות
: (א) גוף ציבורי שמחזיק בשגרה מידע מוכן לפרסום במצב חירום - בעניין מקומות למתן שירות לציבור שיהיו פתוחים, שירותים שיינתנו בהם, או שירותים נוספים לציבור שהם ניידים, יחזיק גם מידע בשפה פשוטה, מוכן לפרסום במצב חירום, שנדרש ממנו לפרסם לפי תקנות אלה בקשר למקומות ושירותים כאמור.
: (ב) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ייערך בשגרה כדי שיוכל במצב חירום לתקשר עם אדם עם מוגבלות גם בשפת סימנים; היערכות כאמור תכלול, בין השאר, החזקת פרטי מתרגם לשפת סימנים או פרטי שירות תרגום לשפת סימנים מרחוק, שיהיו מוכנים לפעול גם במצב חירום.
: (ג) גוף ציבורי כאמור בתקנת משנה (ב) שבמצב חירום מתקשר או מסייע לאדם עם מוגבלות שהשפה היחידה שהוא מבין ודובר היא שפת סימנים, יעשה שימוש בשפת סימנים לצורך תקשורת כאמור, באמצעות תרגום לשפת סימנים מרחוק או במפגש פנים אל פנים, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום.
: (ד) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ייערך בשגרה כדי שיוכל במצב חירום לתקשר עם אדם עם מוגבלות גם בפישוט לשוני; היערכות כאמור תכלול, בין השאר, החזקת פרטי מפשט לשוני, שיהיה מוכן לפעול גם במצב חירום; לעניין זה, &quot;מפשט לשוני&quot; - אדם בעל ניסיון במתן שירות של פישוט לשוני.
: (ה) מי שמגיע מטעם גוף ציבורי לספק שירות לפי תקנות אלה לאדם עם מוגבלות, יישא עימו אמצעי לכתיבה, פשוט וזמין לשימוש, ובכלל זה כלי כתיבה וניירות, שיאפשר לאדם עם מוגבלות ליצור קשר עם בני אדם בסביבתו.
: (ו) גוף ציבורי שמפעיל במצב חירום מרכז לתקשורת עם הציבור, יאפשר לציבור לתקשר איתו בשיחה קולית או בתקשורת בהתכתבות בו-זמנית ובאופן הידודי (אינטראקטיבי) כגון באמצעות live chat, לפי בחירת האדם שמתקשר איתו; אם מרכז התקשורת מאפשר לציבור לתקשר איתו גם בתקשורת חזותית וקולית כגון באמצעות וידאו וקול, בזמן אמת, ייערך המרכז כך שתקשורת כאמור תכלול גם תמלול בזמן אמת בשפות דיבור שונות; מרכז התקשורת יפרסם את פרטי אמצעי התקשורת האמורים שלפי תקנת משנה זו.

@ 26. מידע על היערכות, המלצות להכנות למצבי חירום
: (א) פרסם גוף ציבורי מידע לציבור לגבי היערכות והכנות למצב חירום או לאספקת שירותים האמורים בתקנות אלה, יכלול באותו פרסום הנחיות בשפה פשוטה לעניין היערכות והמלצות להכנות מראש שעל אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, לבצע; הנחיות אלה יכללו, בין השאר, לפי העניין:
:: (1) המלצות להצטיידות בציוד אישי, ובכלל זה אמצעי עזר אישיים המשמשים אותו לצורך התניידות, היגיינה אישית, התמצאות או תקשורת, וכן ציוד רפואי חיוני אישי, ציוד עזר אישי, הזנה ייחודית ותרופות, או מקורות אנרגיה חלופיים, החיוניים לאנשים עם מוגבלות, לצורך המשך שרידות ותפקוד במצב חירום;
:: (2) צעדים שיש לנקוט כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות קבלת שירותים ציבוריים במצב חירום, כגון שאדם עם מוגבלות יישא עימו מסמכים לפי [[תקנה 6(ב) לתקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:: (3) אמצעים לשימוש אישי או פעולות שיש לבצע כדי לסייע בהתמגנות אישית או בהגנה על חיית שירות עקב מצב חירום;
:: (4) המלצה לפנות מכשולים מדרכים בבניינים ושטחי חוץ, המובילות למקום מוגן בסביבת מגוריהם.
: (ב) ההנחיות שלפי תקנת משנה (א) יבהירו בצורה ברורה ותמציתית מה על אדם לבצע, היכן ומתי, ואם ההנחיות כללו שלבים, הן יבהירו מה מטרת ביצוע השלבים ויפרטו אותם לפי הסדר שבו יש לבצעם, בליווי תמונות ככל האפשר, והכול כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות להבין את התהליך ומטרתו, להכין את עצמו ולהפיג חרדות.

@ 27. מידע לצורך הכוונת התנהגות של אנשים עם מוגבלות במצב חירום
: (א) גוף ציבורי המפרסם מידע לציבור לגבי הכוונת התנהגות הציבור במצב חירום, יספק נוסף על כך, הנחיות להכוונת התנהגות שהותאמו לאנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, בשפה פשוטה, ובייחוד -
:: (1) כיצד על אדם עם מוגבלות לנהוג במצב חירום כדי להגן על עצמו;
:: (2) כיצד לנהוג אם אינו מצליח להגיע למקום מוגן בבניין המגורים שלו או לאזור ציבורי מוגן, בתוך פרק הזמן המומלץ, או אם אין בבניין המגורים שלו מקום מוגן או אין בנמצא אזור ציבורי מוגן שדרך נגישה מובילה אליו.
: (ב) הנחיות לפי תקנת משנה (א) יהיו לפי [[תקנה 26(ב)]].

@ 28. הנגשת מידע
: (א) לאדם עם מוגבלות תהיה נגישות למידע בקשר למצב חירום, באותה איכות וזמינות כפי שיש לשאר הציבור בעת מצב חירום ובשגרה, לפי תקנה זו; לעניין תקנה זו, &quot;נגישות למידע&quot; - לרבות לאפשרות לברר, לקבל או למסור מידע, במצב חירום או בשגרה.
: (ב) [[תקנה 5(ג) עד (ט) לתקנות נגישות לאירועי פינוי]] [[וההגדרה &quot;מידע חיוני&quot; שבתקנה 5(א) לאותן תקנות]] יחולו גם לעניין מידע שגוף ציבורי מוסר לציבור, בשגרה או במצב חירום, בקשר למצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית, בשינוי זה: בכל מקום שבו מדובר בפינוי אוכלוסייה או קליטתה או בהוראות בקשר לכך, יראו כאילו מדובר במצב חירום ובקשר לכך.
: (ג) נוסף על האמור בתקנת משנה (ב), גוף ציבורי שמפרסם מידע בשגרה בקשר לשירותים האמורים בתקנות אלה, יפרסם וימסור את המידע גם בדרכים אלה:
:: (1) בדרכי הפרסום המקובלות בשירות שהוא נותן;
:: (2) בהתאמות הנגישות למידע כמפורט [[בתקנה 29 לתקנות נגישות לשירות]];
:: (3) לבקשת אדם עם מוגבלות, באמצעות אחד מאלה: טלפון, דואר, דואר אלקטרוני, מסרון או אמצעי דיגיטלי אחר, ובכפוף לאמצעים שבשימוש אותו גוף ציבורי;
:: (4) באמצעות אתר האינטרנט של הגוף הציבורי אם קיים.
: (ד) מידע שמפרסם גוף ציבורי לפי תקנת משנה (ג)(4) או יישומון יהיה נגיש לפי [[תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות]].

== פרק ו': התרעה ==

@ 29. הגדרות
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אות התרעה&quot; - אות כהגדרתו [[בתקנות ההתגוננות האזרחית (אותות אזעקה וארגעה), התשנ&quot;ב-1992]], או התרעה שמספק הגא לפי דין אחר, או לפי החלטת ממשלה;
:- &quot;אמצעי קצה אישי&quot; - אמצעי שמשמש לתקשורת בידי משתמש קצה, ובכלל זה טלפון סלולרי, צמיד חכם ומחשב אישי;
:- &quot;הגורם המחלק&quot; - שר הביטחון באמצעות משרדו או באמצעות גורם אחר שיורה השר;
:- &quot;מידע נגיש בצג&quot; - מידע שמופיע בצג ומתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) המידע בשפה פשוטה;
:: (2) הצג אינו מחזיר אור (non-reflective screen);
:: (3) המידע מופיע לפי הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בשלט אלקטרוני (2.1.10) - הדרישות הנוגעות לניגוד בין הגופן לרקע, עיצוב אותיות וספרות, והדרישות למרווח;
:: (4) גודל הגופן של המידע המופיע על גבי צג יהיה 15 מילמטרים לפחות, אם הדבר מתאפשר מבחינה טכנית, ואם לא מתאפשר - 6 מילמטרים לפחות;
:- &quot;מכשיר התרעה אישי&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 31]];
:- &quot;המשרד&quot; - משרד הרווחה והביטחון החברתי.

@ 30. נגישות להתרעה על מצב חירום
: לאדם עם מוגבלות תהיה במצב חירום נגישות לאותות להתרעה על תחילת מצב חירום וסיומו, באותה זמינות ואיכות כפי שאותות להתרעה כאמור מסופקים לכלל הציבור, לפי [[פרק זה]].

@ 31. מכשיר התרעה אישי
: (א) הגא אחראי להעמדה של מכשיר התרעה אישי תקין לשימוש אדם עם מוגבלות שירידת השמיעה הקבועה שלו באוזן הטובה ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 50 דציבלים לפחות, וגילו 6 שנים לפחות, שיאפשר לו נגישות לאות התרעה לפי ההוראות האלה:
:: (1) אות התרעה יפעיל במכשיר התרעה אישי, התרעה באמצעות רטט והתרעה חזותית באמצעות תאורה, לפחות; ההתרעות האמורות יופעלו אוטומטית, בו-זמנית עם מתן אות ההתרעה, לפי מיקום המכשיר;
:: (2) התרעה במכשיר התרעה אישי לפי פסקה (1) תגרום לאדם שנושא את המכשיר האמור במצב חירום, גירוי חושי חזק ככל האפשר המובחן מגירויים ויזואליים וגירויים של מגע, כדי להפנות את תשומת ליבו של אותו אדם, במצבי קשב, ערות או שינה, כגון כשהאדם נושא את המכשיר בעת רחצה או בשינה;
:: (3) האפיונים (characteristics) של כל אחד מסוגי ההתרעות שלפי פסקה (1), יכללו, בין השאר, תדירויות (frequencies), מחזורים (periods), ומשך כולל (total duration), שיאפשרו ליישם את האמור בפסקה (2);
:: (4) אם נוסף על סוגי ההתרעות שלפי פסקה (1), מכשיר ההתרעה האישי יציג גם מידע כתוב בשפות הרשמיות, יהיה זה מידע נגיש בצג;
:: (5) מכשיר ההתרעה האישי יהיה מכשיר שהאדם עם המוגבלות יוכל לשאת מוצמד לגופו, בנוחות ובלא מאמץ, ברציפות במשך כל שעות היממה ובכלל זה במצב שינה, וכל זאת לתקופה ממושכת;
:: (6) תפעול מכשיר ההתרעה האישי בשגרה ובמצב חירום יהיה פשוט; המכשיר יאפשר למשתמש להתנסות בשגרה, לפי רצונו, בהתרעות שלפי פסקאות (2) עד (4), ויאפשר לו במצב חירום להפסיק התרעות שהופעלו במכשיר;
:: (7) אם יש במכשיר ההתרעה האישי לחיצים לשימוש המשתמש, הם יהיו בניגוד מישושי ובניגוד חזותי לפני המשטח שבו הם מותקנים; לעניין זה -
:::- &quot;ניגוד חזותי&quot; - ניגוד חזותי של 50% לפחות, שייושם כמפורט בתקן הישראלי ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בגימור וניגודים (2.1.6.1), או כמפורט בתקן הישראלי ת&quot;י 1918 חלק 6 בסעיף הדן בניגוד חזותי (2.4);
:::- &quot;ניגוד מישושי&quot; - ניגוד בין מרקם פניו של משטח מסוים לבין מרקם פני המשטח הצמוד לו, המאפשר להבחין במשטח המסוים במישוש באמצעות אצבעות כף היד;
:: (8) מכשיר ההתרעה האישי יהיה בעל שרידות גבוהה מאוד, ועמיד למים גם במצב רחצה;
:: (9) הגא יוכל לבצע מרחוק, לפי צורך, עדכוני תוכנה במכשיר ההתרעה האישי ובדיקת תקינות;
:: (10) חלוקת מכשיר ההתרעה האישי לאדם עם מוגבלות תהיה באמצעות הגורם המחלק.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), הגורם המחלק רשאי לספק את מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנת משנה (א), בצורה מדורגת לפי הצורך התפקודי של האדם כפי שנובע מירידת שמיעה, ולפי העניין, בשילוב ירידת ראייה, וכן, לפי הצורך, לבצע שיפורים במכשיר ההתרעה לפי תוצאות בדיקות תקינות ויעילות; לפיכך, הראשונים שיקבלו את המכשיר יהיו אלה:
:: (1) אנשים עם מוגבלות שירידת השמיעה שלהם באוזן הטובה יותר ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 70 דציבלים לפחות;
:: (2) אנשים עם מוגבלות שירידת השמיעה שלהם באוזן הטובה יותר ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 50 דציבלים לפחות, ונוסף על כך חדות הראייה שלהם בעין הטובה יותר, עם תיקון אופטי, אינה עולה על 6/30.
:: (ג) הגורם המחלק יודיע בהקדם האפשרי למי שנכלל ברשימות שהועברו לו מהמאגר שלפי [[תקנה 32(ב)]] לפי הרשאות גישה שניתנו לו לפי [[תקנה 32(יב)]], שהוא עתיד לקבל את מכשיר ההתרעה האישי ואת המועד המשוער לקבלת המכשיר.
: (ד) הגא אחראי לכך שהשירות שניתן לאדם עם מוגבלות בקשר לקבלה, הדרכה ותחזוקת מכשיר התרעה אישי, יהיה לפי [[תקנות נגישות לשירות]]; נוסף על כך, לפי בקשה של אדם עם מוגבלות השירות האמור יונגש גם בתקשורת מרחוק באמצעות תרגום לשפת סימנים או תמלול, או בשפת סימנים במגע במפגש פנים אל פנים; במצב חירום תהיה התקשורת האמורה מרחוק לפחות, זמינה בכל עת, זולת אם לא מתאפשר בנסיבות מצב החירום, ותרגום בשפת סימנים במגע במפגש פנים אל פנים - זמין ככל האפשר.

@ 32. איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי
: (א) בתקנה זו, &quot;גורם מאתר&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]], למעט רשות האוכלוסין וההגירה, ומשרד הבריאות.
: (ב) המשרד יקים וינהל מאגר מידע לצורך איתור אנשים עם מוגבלות שזכאים למכשיר התרעה אישי לפי [[תקנה 31(א)]], מתן הודעה לפי [[תקנה 31(ג)]] וחלוקת מכשירי התרעה לפי [[תקנה 31(א)(10)]].
: (ג) המשרד יקים את המאגר באמצעות עיבוד ואיחוד המידע שהתקבל לפי תקנת משנה (י) וכן מידע המצוי בידיו ונדרש לפי תקנה זו, באופן שלגבי כל אדם שבמאגר תהיה רשומה אחת שתרכז את הפרטים הנוגעים אליו; רשומה במאגר תכלול את כל הפרטים לפי [[תקנה 2(ב)(1) עד (4), (6), (8)(א) עד (ט)((&lt;s&gt;,&lt;/s&gt;)) לתקנות מאגר מידע]], לעניין האדם עם המוגבלות.
: (ד) המשרד יעדכן את המידע שבמאגר אחת לשלושה חודשים לפחות.
: (ה) למשרד יהיו הסמכויות לפי [[תקנה 2(ג) עד (ו) לתקנות מאגר מידע]], בשינויים המחויבים.
: (ו) גורם מאתר יכין לפי המידע שבידו רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התנאים [[שבתקנה 31(א)]], וזאת באמצעות איתור האנשים שמתקיימים בהם התבחינים [[שבטור א' בתוספת הרביעית]].
: (ז) גורם מאתר יציין ברשימה האמורה בתקנת משנה (ו) את האנשים שמתקיימים בהם גם התבחינים [[תוספת רביעית|שבטור ב' בטבלה שבתוספת הרביעית]].
: (ח) גורם מאתר יכלול ברשימה שלפי תקנות משנה (ו) ו-(ז) את פרטי המידע שנכללים ברשומה שלפי תקנת משנה (ג) ושמצויים בידו.
: (ט) על אף האמור בתקנות משנה (ו) עד (ח), רשות המסים תכין רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התבחינים שלפי [[התוספת הרביעית]], לפי המידע שבידה לפי [[תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), התש&quot;ם-1979]], ותעביר למשרד, אחת לשלושה חודשים לפחות, את הרשימה בציון התבחינים שלפי תקנת משנה (ז) ופרטי המידע כאמור בתקנת משנה (ח), והכול בכפוף [[לסעיפים 231 עד 235 לפקודת מס הכנסה]]; על אף האמור רשאית רשות המסים, בהסכמת הביטוח הלאומי, להעביר באמצעותו את הרשימה האמורה בציון התבחינים ופרטי המידע כאמור ובכפוף לסעיפים האמורים.
: (י) גורם מאתר יעביר למשרד את הרשימה עם פרטי המידע כאמור בתקנה זו אחת לשלושה חודשים לפחות.
: (יא) המשרד רשאי לטייב את מאגר המידע באמצעות מידע שמצוי במאגר משרד הרווחה והביטחון החברתי לפי [[תקנה 2 לתקנות מאגר מידע]].
: (יב) על העברות מידע לפי תקנה זו, סודיות ושמירת פרטיות, יחולו [[+|תקנות 17]] [[ו-18 עד 22 לתקנות מאגר מידע]] לפי העניין ובשינויים המחויבים; המשרד יעניק גישה למידע שבמאגר לפי תקנת משנה (ב) לצורך יישום תקנות אלה.
: (יג) העברת מידע לפי תקנה זו יכול שתיעשה יחד עם העברת מידע לפי [[תקנות מאגר מידע]], ובלבד שהשמירה השימוש וההעברה של מידע שהועבר לפי תקנות אלה ייעשו באופן שמקיים את הוראות תקנות אלה.

@ 33. בקשת אדם עם מוגבלות לקבל מכשיר התרעה אישי
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;בדיקת שמיעה מקיפה&quot; - בדיקה של כל אלה בלא מכשיר לתיקון שמיעה, שבוצעה בידי קלינאי תקשורת: הולכת אוויר (air conduction), הולכת עצם (bone conduction), ובדיקות דיבור;
::- &quot;גוף ציבורי&quot; - גוף המנוי [[בפסקאות (1) ו-(7) להגדרה &quot;גוף ציבורי&quot; בסעיף 5 לחוק]];
::- &quot;גורם מאשר&quot; - קלינאי תקשורת שהוא עובד של גוף ציבורי שהמנהל הכללי של הגוף הציבורי האמור מינה לשם בחינת בקשה שלפי תקנת משנה (ב);
::- &quot;קלינאי תקשורת&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת מקצועות הבריאות, התשס&quot;ח-2008]];
::- &quot;רמת סף השמיעה (hearing threshold level)&quot; - ממוצע סיפי השמיעה בבדיקת הולכת אוויר בתדרים 500 עד 4000 הרץ.
: (ב) נוסף על תהליך האיתור האמור [[בתקנה 32]], המשרד יאפשר לאדם עם מוגבלות שסבור שמתקיימים לגביו התנאים [[שבתקנה 31(א)]] והוא לא קיבל מכשיר התרעה אישי, להגיש בקשה לקבלת מכשיר התרעה כאמור.
: (ג) אדם המבקש להגיש בקשה כאמור בתקנת משנה (ב) יגיש למשרד את אחד מאלה:
:: (1) תוצאות שתי בדיקות שמיעה מקיפות של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועדים שונים כלשהם המרוחקים זה מזה בחצי שנה לפחות;
:: (2) תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמך חתום ביד קלינאי תקשורת או רופא אף אוזן גרון, ולפיו ירידת השמיעה של מבקש כאמור היא קבועה;
:: (3) תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמכים נוספים שהגורם המאשר דרש משום שתוצאות בדיקת השמיעה האמורה לא מאפשרות לגורם המאשר להחליט בדבר התקיימות התבחין שלפי תקנה משנה (ד).
: (ד) המשרד יעביר את הבקשה לגורם המאשר בתוך 7 ימים מיום שהתקבלה אצלו; והגורם המאשר יבחן את הבקשה שלפי תקנת משנה (ג) ויחליט האם מהמסמכים שצורפו עולה שלמבקש יש ירידה קבועה ברמת סף השמיעה באוזן הטובה מבין השתיים, של 50 דציבלים לפחות וגילו 6 שנים לפחות; הגורם המאשר יעביר למשרד את החלטתו המנומקת בתוך 21 ימים מיום שקיבל את הבקשה.
: (ה) המשרד יעביר למבקש את החלטתו המנומקת של הגורם המאשר וכן לגורם המחלק שיספק מכשיר התרעה למי שבקשתו אושרה, הכול בתוך 14 ימים מיום שקיבל את החלטת הגורם המאשר.
: (ו) במצב חירום -
:: (1) יאיץ המשרד את בחינתה של בקשה שהוגשה לפי תקנת משנה (ג) ואת הליכי הטיפול בבקשה ואספקת מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנה זו;
:: (2) הגורם המאשר רשאי להורות לגבי בקשה שהוגשה, כי יצורפו לה מסמכים אחרים מאלה המפורטים בתקנת משנה (ג), אם עקב נסיבות מצב החירום יש קושי להשיגם.

@ 34. שירות שמיועד להפעיל במצב חירום התרעה במכשיר קצה אישי
: בלי לגרוע מהאמור [[בתקנה 31]], מי שמספק לציבור שירות שמיועד להפעיל התרעה במכשיר קצה אישי במצב חירום, כגון באמצעות אתר אינטרנט, יישום (אפליקציה) או שידור סלולרי (cell broadcast), יתכנן ויפעיל את השירות באופן שאמור -
: (1) להפעיל במכשיר הקצה האישי התרעה באופנים אלה לפחות: התרעה ברטט, התרעה בקול, התרעה חזותית, ומידע כתוב על מצב החירום, הכול לפי מאפייניו של מכשיר הקצה האישי ומערכת ההפעלה שלו;
: (2) להביא לכך שהתרעה במכשיר קצה אישי לפי פסקה (1), תגרום לאדם שנושא את המכשיר האמור במצב חירום, גירויים חושיים חזקים ככל האפשר המובחנים מגירויים אחרים בסביבה כדי להפנות את תשומת ליבו של אותו אדם.

@ 35. נגישות לשירותי אינטרנט שמשמשים להתרעה
: בשירות אינטרנט, לרבות יישום (אפליקציה), שמיועד לספק במצב חירום אותות להתרעה על תחילת מצב חירום או סיומו, יתקיימו [[תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות]].

@ 36. אחריות להתרעה
: בלי לגרוע מאחריות הגא לפי [[תקנה 31]], אין [[בתקנות 34]] [[ו-35]] כדי לחייב את הגא או מי שמספק שירות לפי [[34|התקנות האמורות]] בביצוע סידורים במכשיר להתרעה שאינו של אחד מהגורמים האמורים או באחריותם, בכלל, או בביצוע סידורים בעלי אופי אישי במכשיר קצה אישי של מקבל שירות שהוא אדם עם מוגבלות, בפרט; נוסף על האמור, אין באמור [[בתקנה 34(1) ו-(2)]] כדי להטיל אחריות על מי שמספק שירות כאמור [[בתקנה האמורה]] להתרחשות התוצאות המפורטות [[בפסקאות (1) או (2) בתקנה 34]], במכשיר קצה אישי מסוים.

== פרק ז': נגישות לשירותים שונים ==

=== סימן א': נגישות לשירותי הביטוח הלאומי ===

@ 37. מידע לגבי נגישות לסניפי המוסד לביטוח לאומי בעת חירום
: פרסם המוסד לביטוח לאומי מידע לציבור לגבי סניפי המוסד לביטוח לאומי, שבמצב חירום יהיו פתוחים לציבור, יפרסם גם את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם יחד עם הפרסום האמור:
: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
:: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצא הסניף, ובכלל זה מדרכה או שביל, לכניסה לסניף, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
:: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;;
: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;קיים שירות נגיש בסניף&quot;, &quot;השירות בסניף לא נגיש&quot;; לעניין זה, &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות בו [[תקנות הנגישות לשירות]].

@ 38. נגישות השירות בסניף הביטוח הלאומי
: ניתן שירות במצב חירום בסניף של המוסד לביטוח לאומי, יתקיימו הוראות אלה:
: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - יספק המוסד לביטוח לאומי התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
: (2) צוות הסניף יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין בכניסה לסניף, יימצא שלט שבו יהיה רשום: &quot;אפשר לבקש עזרה מהצוות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
: (3) כחלק משירותי המענה הטלפוני וההתקשרות מרחוק שמפעיל הביטוח הלאומי במצב חירום יחולו עליו חובות הנגישות הקבועות [[בתקנה 8 לתקנות שירותי בריאות במצב חירום]].

=== סימן ב': נגישות לשירותי בנקאות ===

@ 39. נגישות סניפי בנק בעת חירום, ומידע לציבור
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;בנק&quot; - תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;שירות בנקאי נייד&quot; - שירות בנקאי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב;
::- &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות בו [[תקנות נגישות לשירות]] שחלות בשגרה על בנק, על מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים או על שירות בנקאי נייד, לפי העניין.
: (ב) ניתן במצב חירום שירות בנקאי בסניף בנק, יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - יספק הבנק התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
:: (2) אחד מאנשי צוות הסניף יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין בסניף, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שבו יהיה רשום: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ג) פרסם בנק מידע לגבי סניפיו שפתוחים לציבור במצב החירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל סניף כאמור, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצא הסניף, ובכלל זה מדרכה, לכניסה לסניף, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות נגיש&quot;; &quot;השירות לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות לא נגיש&quot;;
:: (4) אם השירות בסניף כולו או חלקו אינו נגיש - &quot;בסניף יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;, וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות שלא בסניף בצורה אחרת;
:: (5) אם ניתנים שירותים בסניף בנק גם למי שאינם לקוחות של אותו בנק - &quot;נותנים שירות גם ללקוחות בנקים אחרים&quot;, ונוסף על כך, פירוט בשפה פשוטה של השירותים שכל אדם, אף אם אינו לקוח של הבנק, יכול לקבל בסניף הבנק.
: (ד) פרסם בנק מידע לגבי כספומטים שפועלים במצב חירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל אחד מהכספומטים שבפרסום, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן הכספומט, ובכלל זה ממדרכה או שביל, ועד למכשיר - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה המובילה עד למכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות בכספומט נגיש&quot;; &quot;השירות בכספומט לא נגיש&quot;.
: (ה) הפעיל בנק במצב חירום שירות בנקאי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סבר הבנק שלא ניתן לקיים את האמור עקב נסיבות מצב החירום, יספק הבנק התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות בנקאי נייד באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור:
:: (1) בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים;
:: (2) השירות הוא שירות נגיש.
: (ו) פרסם בנק מידע לגבי שירות בנקאי נייד שפועל במצב החירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות בנקאי נייד - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות הבנקאי הנייד נגיש&quot;; &quot;השירות הבנקאי הנייד לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות הבנקאי הנייד לא נגיש&quot;;
:: (3) אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הבנקאי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום - &quot;הבנק מספק לפי מצב החירום התאמות נגישות סבירות לשירות הבנקאי הנייד&quot;.
: (ז) פרסום המידע לפי תקנות משנה (ג), (ד) ו-(ו) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות, שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית:
:: (1) בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של הבנק;
:: (2) במוקדי המידע הטלפוני שמפעיל הבנק;
:: (3) באופן אחר שבו הבנק מעביר מידע לציבור לגבי פעילותם של הסניפים, שירותי הבנק הניידים או המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית.
: (ח) מידע כאמור בתקנות משנה (ג), (ד) ו-(ו) ייכלל גם במידע שמפרסם בנק לציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של סניפי בנק, מכשירים אוטומטיים למשיכת מזומנים או שירות בנקאי נייד, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום.
: (ט) פרסם בנק ישראל מידע לציבור בקשר לפעילות סניפי בנקים, כספומטים, או שירותים בנקאיים ניידים, שמפעילים בנקים במצב חירום, והמידע נוגע לאמור בתקנה זו, יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה זו, לפי העניין; פרסום של בנק ישראל על מידע לפי תקנה זו יכול שיהיה באמצעות הפניה לפרסומים של מידע כאמור שפרסם בנק.

=== סימן ג': נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל ===

@ 40. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;חברת דואר ישראל&quot; - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר]];
:- &quot;חוק הדואר&quot; - [[חוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]];
:- &quot;יחידת דואר&quot; - כהגדרתה ברישיון הכללי לחברת דואר ישראל בע&quot;מ למתן שירותי דואר, שירותים כספיים מטעם חברת הבת ושירותים אחרים, למעט מרכז מסירה כהגדרתו ברישיון הכללי האמור;
:- &quot;שירות כספי&quot; - שירות מהשירותים הכספיים כמשמעותם [[בסעיף 88א(א) לחוק הדואר]];
:- &quot;שירות כספי נייד&quot; - שירות כספי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב;
:- &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות לגביו [[תקנות נגישות לשירות]] שחלות בשגרה על יחידת דואר, על כספומט או על שירות כספי נייד, לפי העניין.

@ 41. נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל
: ניתן במצב חירום שירות כספי ביחידת דואר, יתקיימו הוראות אלה:
: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות ביחידת הדואר באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
: (2) אחד מאנשי צוות יחידת הדואר יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות כספי והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין ביחידת הדואר, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שיהיה רשום בו: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4, בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).

@ 42. נגישות לשירותים כספיים ניידים במצב חירום
: הפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום שירות כספי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סברה חברת דואר ישראל שלא ניתן לקיים את הוראות האמורות עקב נסיבות מצב החירום, תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות כספי נייד באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור:
: (1) בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים;
: (2) השירות הוא שירות נגיש.

@ 43. פרסום מידע
: (א) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי יחידות הדואר שפתוחות לציבור במצב החירום וניתן בהן שירות כספי, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל יחידה כאמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצאת יחידת הדואר, ובכלל זה מדרכה, לכניסה ליחידת הדואר, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;; בוצעו במצב חירום שינויים בקשר למרחב המוגן של יחידת דואר - תספק חברת דואר ישראל מידע עדכני בשפה פשוטה לפי פסקה זו, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;קיים שירות נגיש בסניף&quot;, &quot;השירות בסניף אינו נגיש&quot;;
:: (4) אם השירות בסניף, כולו או חלקו, אינו נגיש - &quot;בסניף יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;, וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות בסניף או שניתן לקבל את השירות בצורה אחרת.
: (ב) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי כספומטים שפועלים במצב חירום, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל כספומט כאמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן הכספומט, ובכלל זה ממדרכה או שביל, ועד לכספומט - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות בכספומט נגיש&quot;; &quot;השירות בכספומט אינו נגיש&quot;.
: (ג) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי שירות כספי נייד שפועל במצב חירום, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל שירות כספי נייד כאמור, אם המידע קיים בידי חברת דואר ישראל בנסיבות מצב החירום:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות כספי נייד - &quot;יש דרך נגישה לשירות כספי נייד&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה לשירות כספי נייד&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות הכספי הנייד נגיש&quot;; &quot;השירות הכספי הנייד לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות הכספי הנייד לא נגיש&quot;;
:: (3) אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הכספי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום - &quot;יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;.
: (ד) פרסום המידע לפי תקנות משנה (א) עד (ג) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות, שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית:
:: (1) בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של חברת דואר ישראל;
:: (2) במוקד המידע הטלפוני שמפעילה חברת דואר ישראל;
:: (3) באופן אחר שבאמצעותו חברת דואר ישראל מעבירה מידע לציבור לגבי פעילותם של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית.
: (ה) מידע כאמור בתקנות משנה (א) עד (ג) ייכלל גם במידע שמפרסמת חברת דואר ישראל לציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום.
: (ו) פרסם משרד התקשורת מידע לציבור בקשר לשירותים כספיים שמפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום, והמידע נוגע לאמור [[בתקנה 41]] [[או 42]], יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה כאמור, לפי העניין.

== פרק ח': זמינות אמצעי הסעה לאנשים עם מוגבלות ==

@ 44. תוכנית משרד התחבורה
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;גוף שנדרש לאמצעי תחבורה&quot; - משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, רשות מקומית, או צה&quot;ל;
::- &quot;המנכ&quot;ל&quot; - המנהל הכללי של משרד התחבורה, לרבות עובד משרד התחבורה שהוא מינה לעניין תקנות אלה;
::- &quot;הסעה המונית של אנשים עם מוגבלות&quot; - הסעה של אנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת שירות מסויים במצב חירום, כגון לצורך טיפול רפואי או לצורך פינוי בני אדם ממקום שהייתם, הכול עקב חשש לחיי בני אדם.
: (ב) משרד התחבורה יכין תוכנית להקצאת אמצעי תחבורה עם נהגים שיוכלו להפעילם במצב חירום, להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות לצורך סיוע והצלת חיים, שתכלול את כל אלה, לפחות:
:: (1) שימוש במגוון אמצעי תחבורה ציבורית שמיועדים בשגרה להסעת המונים, תוך מתן עדיפות לאמצעים שיש בהם נגישות לאנשים עם מוגבלות כגון אוטובוסים עירוניים ורכבת קלה; זאת כדי להשיא (למקסם) את קיבולת ההסעה וזמינות אמצעי התחבורה במצבי חירום שונים, בפריסה גאוגרפית ארצית;
:: (2) שיטת פעולה להעמדת אמצעי תחבורה ונהגיהם לשימוש גוף שנדרש לאמצעי תחבורה וכוחות הצלה וסיוע שנדרשים לאמצעים אלה, במצב חירום, בשני סוגי תרחישים:
::: (א) הסעה או פינוי מיידיים של אוכלוסייה (פינוי דחק);
::: (ב) הסעה או פינוי מתוכנן של אוכלוסייה בכלל או של אנשים עם מוגבלות בפרט;
:: (3) מידע שעל גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה להעביר בשגרה לצורך הכנת התוכנית, ומידע שעל גוף כאמור להעביר למשרד התחבורה במצב חירום לצורך העמדת אמצעי התחבורה ונהגיהם לשימוש אותו גוף;
:: (4) המידע שיעביר גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה לפי פסקה (3) יכלול לפחות: הערכת כמויות האנשים שיש להסיע מאזור גאוגרפי מסוים בישיבה, בישיבה בכיסא גלגלים, או בשכיבה, לרבות מלווים שחייבים להיות יחד עם אנשים כאמור;
:: (5) שיטת הפנייה במצב חירום של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה בבקשה להעמדת אמצעי תחבורה, בכל אחד מסוגי התרחישים לפי פסקה (2) ולגבי כל אחת מקבוצות האנשים כאמור בפסקה (4), סוגי אמצעי התחבורה שיועמדו לרשות הגוף הציבורי, כמויותיהם, כיצד יועמדו לרשותו יחד עם נהגיהם, וצפי לפרק זמן להקצאתם, הכול כדי לאפשר למשרד התחבורה ניהול ביקושים והקצאת אמצעי תחבורה יעילים במצב חירום;
:: (6) קביעת סדרי העדיפויות בניהול ההקצאות והשימוש באמצעי התחבורה הציבורית במצב חירום, לפי זמינות אמצעי תחבורה בנסיבות מצב החירום, ובייחוד קביעת מנגנון למניעת ריבוי שימושים בו-זמני במצב חירום באמצעי התחבורה שנכללו בתוכנית.
: (ג) משרד התחבורה יכין את התוכנית בהתייעצות עם משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, צה&quot;ל ומרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זה מזה; משרד התחבורה יתייעץ עם מד&quot;א כדי שיעמיד אמבולנסים למשימות פינוי במצב חירום לפי זמינותו ויכולתו באותה עת, והכול תוך שמירה על מוכנות מד&quot;א לבצע משימות במצב חירום, ובכלל זה משימות שהטילו עליהם משרד הבריאות וצה&quot;ל.

@ 45. העמדת אמצעי תחבורה להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות במצב חירום
: במצב חירום שבו יש צורך בהסעה המונית של אנשים עם מוגבלות, יורה המנכ&quot;ל, לפי פנייה של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה, כי יועמדו אמצעי תחבורה ונהגים שיוכלו להפעילם, לשימוש הגוף שנדרש לאמצעי תחבורה להסעה המונית או לשימוש כוחות הצלה שמסייעים לו, לצורך הסעת אוכלוסייה כאמור; הפנייה של גוף כאמור והעמדת אמצעי התחבורה ונהגים ייעשו לפי התוכנית כאמור [[בתקנה 44]].

== פרק ט': תומך קהילתי במצב חירום ==

@ 46. תומך קהילתי בשעת חירום
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;הרשות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 2 לחוק שירות אזרחי]];
::- &quot;מתנדב&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק שירות אזרחי]];
::- &quot;תומך קהילתי&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]];
::- &quot;תוכנית&quot; - תוכנית להצבת מתנדבים בשירות אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק שירות לאומי]], כתומכים קהילתיים ברשויות מקומיות במצב חירום.
: (ב) הרשות תגבש תוכנית בהיוועצות במשרד הרווחה והביטחון החברתי, מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי ומשרד הביטחון.
: (ג) לצורך מימוש התוכנית יוקצה לרשות תקציב תוספתי לטובת הכשרות, ולתוספת כוח אדם.
: (ד) התוכנית תכלול, בין השאר, סיווג של מתנדבים בעלי מסוגלות ורצון לשמש כתומכים קהילתיים, ההכשרה שיעבור מתנדב כדי לשמש תומך קהילתי, ההיערכות לקראת מצב חירום ותפקידי התומך הקהילתי בחירום.
: (ה) הרשות המקומית תעמיד בשגרה ובחירום עובד מטעמה שיהיה אחראי על הפעלת המתנדבים שהם תומכים קהילתיים ברשות המקומית, על הכשרותיהם ועל ניהול משימותיהם במצב חירום; עובדים אלה יעברו הכשרה להיכרות עם עולם השירות האזרחי והפעלת מתנדבים.
: (ו) הרשות תדווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת אחת לשנה, במשך שש שנים מיום התחילה, על גיבוש התוכנית כאמור בתקנה זו ועל יישומה; לדיווח הראשון כאמור תצרף הרשות העתק מהתוכנית שגובשה.

== פרק י': שונות ==

@ 47. הדרכה
: (א) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ידריך את עובדיו, במסגרת הדרכתם למצבי חירום, כדי שיוכלו לספק שירות סביר ומענה תומך ראשוני בשעת חירום לאנשים עם מוגבלויות שונות; הדרכה כאמור תינתן גם למי שהוא מתנדב של הגוף הציבורי שנותן מענה במצב חירום.
: (ב) הדרכה כאמור בתקנת משנה (א) תכלול, בין השאר, את כל אלה:
:: (1) הכרה וזיהוי סוגי מוגבלויות, צרכים וביטויי תגובה שונים של אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, במצבי חירום שונים; חומרי ההדרכה יעסקו באנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים לפחות;
:: (2) כללי התנהגות נאותים כלפי אנשים עם מוגבלות בעת מתן השירות במיוחד במצב חירום והזכות להסתייע בחיית שירות;
:: (3) אפשרויות של תקשורת מילולית וחזותית עם אנשים עם מוגבלות במיוחד במצב חירום;
:: (4) הצעות למענים אפשריים במצב חירום לגבי אנשים עם מוגבלויות שונות.
: (ג) ההדרכה תוכל להתבצע באופנים שונים, לרבות באמצעות לומדה אישית, כחלק מהכנה ותרגול למצב חירום.

@ 48. תרגול
: (א) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה ומבצע תרגילים בקשר לנושאים שמפורטים בתקנות אלה, יתרגל גם את ביצוע האמור בתקנות אלה שנוגע לאותו נושא שמתרגלים.
: (ב) בתרגולים שנערכים במסגרת תרגיל של המטה הכללי של צה&quot;ל או במסגרת תרגיל החירום הלאומי, לפחות, ושבהם האוכלוסייה נוטלת חלק, לרבות באמצעות דימוי אוכלוסייה, ישולבו אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים במספר מתוך סך כל המשתתפים בתרגיל שמהווים את האוכלוסייה שאותה מדמים, שמשקף את שיעורם של אנשים עם מוגבלות באוכלוסייה, או בקירוב; לעניין תקנת משנה זו, &quot;אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים&quot; - שלושה אנשים לפחות עם מוגבלות משמעותית מסוגים אלה: שמיעה, ראייה, נפשית, שכלית, אוטיזם, או פיזית, ובלבד שסוג המוגבלות אצל כל אחד מהם הוא שונה.

@ 49. תחזוקה ונגישות זמנית חלופית
: (א) מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי תקנות אלה אחראי לכך שהתאמות הנגישות יהיו תקינות וזמינות במצב חירום, זולת אם עקב מצב החירום ועל אף שפעל ככל יכולתו באותן נסיבות, נמנע ממנו להבטיח את תקינותן או זמינותן.
: (ב) לא יפגע אדם בהתאמות נגישות שלפי תקנות אלה, לא יגרע מהן ולא יסב את השימוש בהן למטרות אחרות באופן חלקי או מלא, אלא אם כן הפגיעה נדרשת במצב חירום לצורך הצלת חיים או מניעת פגיעה ברכוש חיוני, ובלבד שייעשה מאמץ סביר בנסיבות מצב החירום להבטיח נגישות זמנית חלופית.

@ 50. צה&quot;ל והגא כגורמים מסייעים
: (א) נערך צה&quot;ל או הגא בשגרה לסייע במצב חירום לגוף ציבורי, ייערך כל אחד מהגופים האמורים לגבי משימות הסיוע בקשר לאנשים עם מוגבלות, לפי האמצעים שמצויים בידו ומשמשים אותו בשגרה.
: (ב) סייע צה&quot;ל או הגא במצב חירום לגוף ציבורי, יבצע כל אחד מהגופים האמורים את משימות הסיוע בקשר לאנשים עם מוגבלות לפי יכולותיו, כוח האדם והאמצעים שעומדים לרשותו בנסיבות מצב חירום.

@ 51. התאמת נהלים, תוכנית, ותיקי הפעלה למצב חירום
: מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה, יבחן את הצורך לעדכן לאחר כל תרגיל או מצב חירום, ואחת לחמש שנים לפחות, תוכנית שהכין, את נוהליו ואת תיקי ההפעלה שלו שנוגעים למצב חירום, לעניין אופן פעולתו לפי תקנות אלה, אם קיימים, והכול באופן שיתאימו ליישום תקנות אלה; מצא שיש צורך כאמור, יעדכן הגורם את נהליו לפי זה.

@ 52. זמינות והצגת מסמכים
: (א) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה למנות או להסמיך אדם, להכין או לעדכן נוהל או תיק הפעלה, להכין רשימה ובה פרטי מידע, להכין תוכנית, או שהכין מידע לפרסם או מסמך לצורך הדרכה או מתווה לתרגיל (בתקנה זו - מסמך), חייב לשמור העתק עדכני של המסמך לצורך שימוש בהדרכות ותרגולים לפי תקנות אלה, ולצורך שימוש במצבי חירום; נוסף על כך, מסמך כאמור שהוכן לפי תקנות אלה יישמר שבע שנים לפחות ממועד הכנתו.
: (ב) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין מסמך, חייב להעביר לנציבות, או להציג לה, לפי העניין, לא יאוחר מתום 21 ימים מיום שנדרש לכך, העתק מסמך כאמור.

@ 53. תחילה
: (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט התקנות המפורטות בתקנת משנה (ב) ו-(ג), באחד לחודש השלישי שלאחר פרסומן (((התקנות פורסמו ביום 24.9.2026, ותחילתן ביום 1.12.2026))).
: (ב) תחילתן של [[תקנות 4]], [[5]], [[6(ה)]], [[7]], [[10]], [[11]], [[12]], [[17]], [[19]], [[25]], [[26]], [[27]], [[28]], [[37]], [[38]], [[45]], [[47]] [[ו-48]] - שישה חודשים מיום התחילה.
: (ג) תחילתן של [[תקנות 15]], [[39]] למעט [[תקנה 39(א)]], [[41]], [[42]] [[ו-43]] - שנה מיום התחילה.

@ 54. הוראות מעבר
: (א) ספק מים וספק מים בחירום שהכין תוכנית היערכות לפני יום התחילה ישלים את הנדרש ממנו לפי [[תקנה 3]] לא יאוחר מהמועדים האלה:
:: (1) עד תום שנה מיום התחילה ב-30% לפחות מתחנות החלוקה שנכללות בתוכנית ההיערכות ולא פחות משלוש תחנות חלוקה;
:: (2) עד תום שנתיים מיום התחילה ב-100% מתחנות החלוקה שנכללות בתוכנית ההיערכות.
: (ב) מחזיק במקרקעין אחראי לכך שבמיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין שהחזקתו, ובדרך שמובילה אליה, יתקיים [[חלק ב' בתוספת השלישית]] לא יאוחר מהמועדים האלה:
:: (1) לא יאוחר משנה מיום התחילה ב-30% לפחות מהמיגוניות הציבוריות, ולא פחות מ-50 מיגוניות;
:: (2) לא יאוחר משנתיים מיום התחילה ב-100% מהמיגוניות הציבוריות.
: (ג) עד תום חודש מיום התחילה תפרסם הנציבות את הטופס המומלץ לפי תקנה21(ד).
: (ד) עד תום שלושה חודשים מיום התחילה יעבירו לראשונה גופים שנדרשים לאמצעי תחבורה כהגדרתם [[בתקנה 44(א)]], מידע לפי [[תקנה 44(ב)(4)]] שברשותם למשרד התחבורה; בלי לגרוע מהאמור -
:: (1) משרד הרווחה רשאי להעביר למשרד התחבורה סיכומי כמויות של מועמדים לפינוי מוקדם לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי [[תקנה 44(ב)(4)]], שמצוין ברשימה הנוספת כהגדרתה [[בתקנה 32(ח)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי]]; העביר משרד הרווחה סיכומי כמויות כאמור, ייחשב הדבר כאילו רשות מקומית העבירה לראשונה מידע למשרד התחבורה לפי [[תקנה 44(ב)(4)]];
:: (2) לבקשת משרד הבריאות, ובהסכמת משרד הרווחה, רשאי משרד הרווחה להעביר סיכומי כמויות של חצר&quot;מ לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי [[תקנה 44(ב)(4)]], שמצויים במידע שבידיו לפי [[תקנה 32(ח)(1) לתקנות נגישות אירועי פינוי]].
: (ה) עד תום שישה חודשים מיום התחילה לכל המאוחר -
:: (1) רח&quot;ל תשלים את הכנת התוכנית לסיוע ממשלתי אחוד לרשויות המקומיות לפי [[תקנה 18]];
:: (2) מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות ישלים את הכנת הרשימה לראשונה לפי [[תקנה 22]];
:: (3) משרד התחבורה ישלים את הכנת התוכנית כמשמעותה לפי [[תקנה 44]];
:: (4) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה ישלים לראשונה את הבחינה של נוהליו ותיקי ההפעלה שלו למצבי חירום, והעדכון, אם יידרש, לפי [[תקנה 51]].
: (ו) עד תום שנה מיום התחילה תשלים הרשות כהגדרתה [[בתקנה 46(א)]] את הכנת התוכנית לפי [[תקנה 46]].

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[ההגדרה &quot;דרך נגישה&quot; שבתקנה 1]]))) ====
=== דרישות חלופיות לדרך נגישה ===

@ 1. רוחב הדרך
: רוחב חופשי בדרך יהיה 1.3 מטר לפחות, ואולם אפשר שבשל מיקום מיתקנים, תשתיות או צמחייה, הרוחב החופשי של הדרך יהיה פחות מכך אך לא פחות 110 סנטימטרים, לאורך קטע דרך שלא יעלה על 500 סנטימטרים.

@ 2. שיפוע הדרך
: (א) שיפוע אורכי של דרך לא יעלה על 8%, ואולם אם שיפוע כאמור לא מתאפשר עקב סיבות הנדסיות אפשר ששיפוע כאמור יעלה על 8% ובלבד שלא יעלה על 10% לאורך 5 מטרים; עלה השיפוע האורכי של דרך לפי פרט זה על 5% או קיים הפרש גובה אנכי שעולה על 20 סנטימטרים בין פני הדרך לסביבתה הצמודה, לא יידרש שהדרך תהיה כבש; בשיפוע לפי פרט זה יתאפשר לאדם עם מוגבלות לנוע בצורה בטיחותית על הדרך, לרבות בתנאי הארה של יום ושל לילה.
: (ב) שיפוע רוחבי של דרך לא יעלה על 2%, ואפשר שלא יעלה על 3% עקב תנאי טופוגרפיה או קשיים הנדסיים.

@ 3. הפרש גובה בדרך
: הפרש גובה אנכי בין שני חלקי דרך סמוכים לא יעלה על 1.5 סנטימטר.

@ 4. פני הדרך
: פני הדרך והמדרך -
: (1) יהיו יציבים וקשיחים;
: (2) לא יהיו עשויים חומרים כגון חלוקי נחל, חצץ, חול או דשא ופניהם לא יהיו מעובדים עיבוד גס (כגון עיבוד &quot;טובזה&quot; או &quot;טלטיש גס&quot; באבן טבעית); המדרך לא יכלול בליטות כגון חלוקי נחל או אבנים מתוך משטח בטון;
: (3) רוחב המישקים בדרך לא יעלה על 1.5 סנטימטרים.

@ 5. טיפול במכשולים
: לאורך הדרך לא יהיו מכשולים, או שיהיו מכשולים שמסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

== תוספת שנייה ==
==== ((([[תקנות 18(א), (ב), (ג)(1), ו-(4), (ו), (ח)]], [[19(ב) ו-(ד)]]))) ====
=== חלק א' - גופים ציבוריים שיעמידו משאבים ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;100px&quot; | מספר סידורי !! הגוף הציבורי
|-
| : (1) || משרד האוצר
|-
| : (2) || משרד הבינוי והשיכון
|-
| : (3) || משרד הבריאות
|-
| : (4) || משרד הביטחון - אגף השיקום
|-
| : (5) || משרד החינוך
|-
| : (6) || משרד העלייה והקליטה
|-
| : (7) || משרד הפנים
|-
| : (8) || משרד הרווחה והביטחון החברתי
|-
| : (9) || המשרד לשוויון חברתי
|-
| : (10) || משרד התיירות
|-
| : (11) || המוסד לביטוח הלאומי
|-
| : (12) || הסוכנות היהודית
|-
| : (13) || הרשות לניצולי שואה
|}

=== חלק ב' - משאבים שיעמידו גופים ציבוריים ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;100px&quot; | מספר סידורי !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוגי המשאבים !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} פירוט המשאבים
|-
| : (1) || מוקד שירות נגיש || מוקד לקבלת פניות מרשויות מקומיות או צרכים של אנשים עם מוגבלות
|-
| : (2) || סיוע מקצועי לרשות מקומית || סיוע מקצועי במצב חירום לבעלי תפקידים ברשות המקומית, למתן מענה תומך במצב חירום לאנשים עם מוגבלויות מסוגים שונים, באמצעות תקשורת מרחוק וחומרי הדרכה לשימוש עצמי
|-
| : (3) || הפגות
| : (א) ערכות להפגה, פנאי ופעילות גופנית, במצב חירום, לאנשים עם מוגבלות, לשימוש עצמאי, שהוכנו בהיוועצות במורשה לנגישות שירות שיש לו ניסיון בתחום, באחד מהאופנים האלה לפחות:
:: (1) ערכות מוכנות לשימוש; הערכות יהיו מסוגים שונים לפי ייעודן לפי טווח גילאי המשתמשים, יכולות קוגניטיביות, מוטוריות, וחושיות, שונות; ההסברים בערכה יהיו בשפה פשוטה, ואם נדרש לפי היכולות הקוגניטיביות של האנשים שאליהן מיועדת הערכה - בפישוט לשוני במקום שפה פשוטה;
:: (2) אמצעי הפגה, פנאי או פעילות גופנית, במצב חירום, לרכישה באופן עצמאי באמצעות תווים (vouchers) שיחולקו במסגרת התוכנית שלפי [[תקנה 18]]; האדם בוחר מתוך סוגי אמצעים שונים שיועמדו לבחירתו; לרשות המקומית יתאפשר להשפיע על תוכני האמצעים כדי לבצע התאמה תרבותית לתושביה;
: (ב) פעילות יזומה להפעלת אנשים עם מוגבלות ששוהים באזור ציבורי מוגן לצורך הפגה, פנאי ופעילות גופנית;
: (ג) ריענון קצר מועד לאנשים עם מוגבלות ולמלוויהם מחוץ לביתם (נופשונים)
|-
| : (4) || ציוד לשהייה ולינה
| : (א) מיטות, מזרנים, בתי שימוש ניידים ונגישים עם סידורים לשמירה על פרטיות, פרגודים;
: (ב) מושבים מותאמים, שולחנות;
: (ג) כיסאות גלגלים;
: (ד) מיטות סיעודיות (לשימוש בדיור זמני חלופי);
: (ה) ציוד ייעודי שמשמש אנשים עם מוגבלות בפעילות היום-יום (כגון כיסאות רחצה, אמצעים למניעה החלקה באזורים רטובים)
|-
| : (5) || דיור זמני חלופי לאדם עם מוגבלות ומלוויו
| : (א) יחידות אכסון מיוחדות ויחידות שאינן נגישות, לרבות בכל אלה:
:: (1) בתי מלון;
:: (2) מיתקני קליטה ארציים, מיתקני קליטה ארציים לאנשים עם מוגבלות;
:: (3) מקבצי דיור, בתי גיל הזהב, מרכזי קליטה לעולים;
:: (4) דיור ציבורי;
:: (5) מבני מעונות לסטודנטים;
: (ב) הסעה של אדם עם מוגבלות ומלוויו מביתו לדיור החלופי הזמני ובחזרה לביתו;
: (ג) הזנה לאדם עם מוגבלות ולמלוויו במהלך שהייתו בדיור חלופי זמני או רכישת מזון באופן עצמאי במימון התוכנית
|-
| : (6) || כוח אדם לסיוע || כוח אדם לסיוע ביישום המענים שלפי [[תוספת חלק ב|חלק זה]], לרבות כוח אדם מקצועי בתחומי סיעוד ותחומים נדרשים אחרים לפי נסיבות מצב החירום
|}

=== חלק ג' - תבחינים לסיוע בקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת מענים לאנשים עם מוגבלות ===
: התבחינים שלהלן יסייעו לבחינת בקשות לסיוע לאדם עם מוגבלות במצב חירום, ולקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת המשאבים; תחילה יש לבצע הערכה לפי שלב 1 ולאחר מכן יש לעשות שימוש בתוצאות ההערכה משלב 1 בהערכה לפי שלב 2:

@ 1. : שלב 1 - תבוצע הערכה מהירה של צרכים מיידיים של האדם עם מוגבלות בעת מצב החירום (להלן - ההערכה), ובייחוד בתחומים המפורטים להלן; ההערכה תבוצע בהתבסס ככל האפשר על מידע שסיפק האדם עצמו או איש קשר שלו:
: (1) יכולת התקשורת והבנת המצב של אותו אדם, ואמצעים שנדרשים לשם כך;
: (2) מורכבות מצבו הרפואי של אותו אדם ובייחוד לנוכח אלה: אם נדרשת אספקת חשמל רציפה לשימור חיים, אם נדרש טיפול רפואי אינטנסיבי, אם יש צורך להגיע למוסד בריאות לטיפולים משמרי חיים או שיקומיים, קבועים או זמניים, ומה צריכת התרופות שלו;
: (3) אם האדם נדרש לסיוע בביצוע פעולות היום-יום, והאמצעים שהוא עושה בהם שימוש קבוע;
: (4) הצורך בהשגחה צמודה על האדם;
: (5) הצורך בתמיכה רגשית או חברתית לאדם;
: (6) בחינה אם הוא אדם עם עורף חברתי בחירום כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]] או שאין לו עורף חברתי כמשמעותו [[בתקנה 2(ב)(7)(ב)(1) עד (4) לתקנות מאגר מידע]];
: (7) צרכים נוספים שהם תולדה ממאפייני מצב החירום.

@ 2. : שלב 2: בחינת הצורך בסיוע פרטני לאדם עם מוגבלות:
: (1) אפשרות א' - כדי שאדם יוכל להמשיך לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום - מתוך הצרכים שעלו בהערכה לפי שלב 1 ובייחוד החיוניים שבהם, מהם הצרכים שניתן לספק לאורך זמן;
: (2) אפשרות ב':
:: (א) מתוך הצרכים שעלו בהערכה לפי שלב 1 ובייחוד החיוניים שבהם, מהם הצרכים שלא ניתן לספק או שקיים קושי ממשי לספקם, במצב החירום, אם ימשיך אותו אדם לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן;
:: (ב) אם ניתן לספק טוב יותר את צרכי האדם ובפרט החיוניים שבהם, לפי ההערכה שבוצעה לפי פרט משנה (א), אם יועבר מביתו או מאזור ציבורי מוגן לחלופת דיור זמני במקום אחר;
:: (ג) אם קיימת אפשרות ממשית ובטוחה בתנאי מצב החירום השורר, להעברת האדם, לרבות מלווה או ציוד עזר אישי אם נדרשים, לחלופת דיור זמנית במקום אחר.

== תוספת שלישית - מיגונית ציבורית ==
=== חלק א' - מיגונית ציבורית נגישה ===
==== ((([[תקנות 21(א) עד (ג)]], [[22]] [[ו-54(ב)]], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1]] [[ו-3 בחלק א' לתוספת שלישית]]))) ====

@ 1. מיגונית נגישה לאדם עם מוגבלות
: (א) [[בחלק זה]], &quot;דלת הדף&quot; ו&quot;דלת הדף ורסיסים&quot; - כהגדרתן [[בתקנות מפרטים למקלטים]].
: (ב) לאדם עם מוגבלות יתאפשר להיכנס למיגונית ולשהות בה יחד עם כלל הציבור, לפי [[חלק זה]].
: (ג) במיגונית שבפתחה לא מותקנת דלת הדף או דלת הדף ורסיסים יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) הרוחב החופשי בפתחים ובפרוזדורים לא יפחת מ-90 סנטימטרים;
:: (2) סכום הרוחב החופשי בפרוזדור (A בנספח א) והרוחב החופשי בפתח (B בנספח א) סמוכים זה לזה, לא יפחת מ-200 סנטימטרים;
:: (3) החלל המיועד לשהיית הציבור במיגונית (C [[בנספח א לחלק זה]]) יכלול שטח חופשי לסיבוב לפי ת&quot;י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח לסיבוב (2.7.4);
:: (4) השיפוע הרוחבי והשיפוע האורכי של דרך בתוך המיגונית לא יעלה על 2%; על אף האמור -
::: (א) השיפוע האורכי של דרך נגישה שתחילתה במזוזת הפתח הפנימי במיגונית (מסומן כקו מקווקו &quot;תחילת דרך משופעת&quot; [[בנספח א לחלק זה]]), והיא נמשכת לפתח המיגונית עד למפלס תחתית רצפת המיגונית, לא יעלה על 0.5% + 9%;
::: (ב) הדרך לא תבלוט מפתח המיגונית יותר מ-20 סנטימטרים ובלבד שאם בלטה יותר מ-10 סנטימטרים גוון הדרך יהיה בניגוד חזותי לגוון הקיר החיצוני של המיגונית;
::: (ג) אפשר שהפרש הגובה בין קצה הדרך בפתח המיגונית (מסומן כ&quot;פתח המיגונית&quot; [[בנספח א לחלק זה]]) לדרך הנגישה לפי [[פרט 3]] (מסומנת D [[בנספח א לחלק זה]]), יטופל באמצעות אחד מאלה:
:::: (1) רכיב משופע מקובע בקצה הדרך במיגונית, שניתן לשנות את מצבו בין מצב פתוח כשהוא בשימוש למצב סגור כשאינו בשימוש; השיפוע של הרכיב במצב פתוח לא יעלה על 50%, אם הוא מגשר על הפרש גובה של עד 3 סנטימטרים או על 30% אם הוא מגשר על הפרש גובה בתחום שמעל 3 סניטמטרים ועד 6 סנטימטרים; בעת שהרכיב האמור במצב פתוח, יראו בו חלק מהדרך לפי פסקת משנה (ב), והוראותיה יתקיימו גם ברכיב האמור;
:::: (2) שינוי השיפוע של קצה הדרך במיגונית, ובלבד שיתקיימו בו ההוראות לפי פסקת משנה (1) שדנות בשיפוע;
:: (5) לאורך הדרך המשופעת במיגונית לפי פסקה (4)(א), בצד הדופן שממול לפתח B ([[נספח א' לחלק זה]]), יימצא בית אחיזה (מסומן כ&quot;בית אחיזה&quot; [[בנספח א לחלק זה]]), שיתקיימו בו הוראות אלה:
::: (א) צורת בית האחיזה תהיה עגולה, תתאפשר גריפה רציפה לכל אורכו, ולא יהיו בו חלקים חדים;
::: (ב) קוטרו החיצוני של בית האחיזה יהיה 3 עד 4 סנטימטרים;
::: (ג) קצותיו של בית האחיזה יהיו מכופפים כדי שלא יהוו מכשול; קצהו האחד יימשך עד 30 סנטימטרים במקביל לפתח B ([[נספח א לחלק זה]]), וקצהו השני לא יבלוט מפתח המיגונית;
::: (ד) מסביב לבית האחיזה יהיה מרווח חופשי לגריפה שהיקפו 4 סנטימטרים לפחות מהפנים החיצוניים של בית האחיזה;
::: (ה) הפן העליון של בית האחיזה יהיה בגובה 90 סנטימטרים עד 95 סנטימטרים מפני הדרך המשופעת;
::: (ו) הפן הפנימי של בית האחיזה לא יחדור יותר מ-9 סנטימטרים לתחום הדרך המשופעת;
::: (ז) יתקיים ניגוד חזותי בין גוון בית האחיזה לגוון הקיר שעליו הוא מותקן;
::: (ח) בית האחיזה יותקן ממרכז חלקו התחתון, באופן יציב, בטוח, ומאפשר גריפה רציפה;
:: (6) קירות המיגונית יהיו בלא בליטות חדות ובלא חיספוסים גסים העלולים לפגוע במי שנמצא במיגונית;
:: (7) לאורך הדרך במיגונית לא יהיו מכשולים.
: (ד) במיגונית שמותקנת בה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) הרוחב החופשי בפתחים שבמיגונית לא יפחת מ-80 סנטימטרים;
:: (2) סכום רוחב חופשי בפרוזדור במיגונית, אם קיים, ורוחב חופשי בפתח, סמוכים זה לזה, לא יפחת מ-200 סנטימטרים;
:: (3) החלל המיועד לשהיית הציבור במיגונית (C [[נספח ב חלק זה|בנספחים ב]] [[ו-ג לחלק זה]]) יכלול שטח חופשי לסיבוב לפי ת&quot;י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח לסיבוב (2.7.4);
:: (4) מפלס סף הדלת שבפתח המיגונית יהיה בגובה 10 סנטימטרים לכל היותר מעל תחתית רצפת המיגונית; הותקנה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים בכניסה פנימית במיגונית, תתקיים בה [[תקנה 34(ד) ו-(ד1) לתקנות מפרטים למקלטים]];
:: (5) משני צידי הדלת יימצאו מוטות לסיוע בהגפתה כמפורט להלן:
::: (א) מוט אופקי אחד יימצא בצידו החיצוני של אגף הדלת בגובה 85 עד 90 סנטימטרים מתחתית אגף הדלת, לפי הוראות אלה:
:::: (1) אורכו של המוט יהיה 35 עד 40 סנטימטרים, וקוטרו החיצוני יהיה 3 עד 4 סנטימטרים;
:::: (2) צורת המוט תהיה עגולה, תתאפשר גריפה רציפה לכל אורכו, ולא יהיו בו חלקים חדים;
:::: (3) המרחק בין הפן הפנימי של המוט לבין פני אגף הדלת לא יהיה קטן מ-4 סנטימטרים ולא גדול מ-5 סנטימטרים;
:::: (4) המרחק בין קצה המוט לבין שול אגף הדלת שנפתח יהיה 5 עד 10 סנטימטרים;
:::: (5) גוון המוט יהיה בניגוד חזותי לגוון אגף הדלת;
::: (ב) מוט אופקי שני יימצא בצידו הפנימי של אגף הדלת בגובה 85 עד 90 סנטימטרים מתחתית אגף הדלת, ותתקיים בו פסקת משנה (א)(1) עד (5);
:: (ג) על אף האמור בפסקאות (א) ו-(ב), אפשר שגובה המוט או המרחק לפי פסקה (א)(4), יותאמו בשינוי קל לצורך מניעת הפרעה למנגנון נעילת הדלת.

@ 2. שילוט וסימון
: (א) על דופן המיגונית שבה נמצא פתחה, יימצא מידע בשלט או על הדופן, לפי הוראות אלה:
:: (1) רישום: &quot;מיגונית&quot; בגופן שגובהו לא יפחת מ-10 סנטימטרים;
:: (2) יתקיימו במידע הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ב) גוון מזוזות ומשקוף פתח המיגונית ברצועה שרוחבה 7 עד 10 סנטימטרים בהיקף הפתח, יהיה בניגוד חזותי לדופן החיצונית של המיגונית.

@ 3. הצבת מיגונית וקישורה לדרך נגישה
: המיגונית תוצב בדרך נגישה או בצמוד לה, ויתקיימו הוראות אלה:
: (1) אפשר שפני דרך נגישה לפי פרט זה יהיו עשויים מחומר מהודק כגון מצע, או דשא, ובלבד שיהיו יציבים גם בפני גשם ונגר עילי;
: (2) בצמוד לפתח מיגונית שאין בפתחה דלת יתקיימו כל אלה:
:: (א) ייותר שטח חופשי לתמרון במקביל לדופן המיגונית ומול הפתח שלה, ששיפועו לא יעלה על 2% לכל כיוון, שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות ואורכו 170 סנטימטרים לפחות (D [[בנספח א' לחלק זה]]); על אף האמור, אפשר שרוחב השטח האמור יקטן עד ל-110 סנטימטרים, בשל מיקום מיתקנים, תשתיות, מגבלת רוחב המדרכה שבה מוצבת המיגונית, או צמחייה;
:: (ב) הפרש הגובה האנכי בין פתח המיגונית לפני הדרך הנגישה המקושרת אליה לא יעלה על 1.5 סנטימטרים, והמרווח האופקי בין שתי הדרכים האמורות לא יעלה על 1.5 סנטימטרים;
:: (ג) לצורך יישום פסקת משנה (ב), אם הפרש הגובה בין פתח המיגונית לדרך נגישה אינו עולה על 6 סנטימטרים, אפשר שהקישור ייעשה לפי [[פרט 1(ג)(4)(ג)]] או באמצעות רכיב משופע לפי [[פרט 1|הפרט האמור]] שהוא רכיב מקובע למיגונית;
: (3) בצמוד לפתח מיגונית שמותקנת בה דלת, יתקיימו כל אלה:
:: (א) יימצא משטח תפקוד בצד שאליו נפתחת הדלת, שמתקיימות בו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במשטחי תפקוד (2.5.4), ושיפוע המשטח לכל כיוון לא יעלה על 2% (מסומן כ&quot;משטח תפקוד (חלופה 1)&quot; [[בנספח ב לחלק זה]] - &quot;משטח תפקוד (חלופה 2)&quot; [[בנספח ג לחלק זה]]); אם קיים הפרש גובה אנכי בין שול משטח התפקוד לסביבתו הצמודה שעולה על 5 סנטימטרים ואין אמצעים למניעת מעבר מהמשטח לסביבה האמורה, יש פס בשול המשטח בניגוד חזותי לסביבתו הצמודה ורוחבו 10 עד 20 סנטימטרים או שהמשטח כולו בניגוד חזותי לסביבתו;
:: (ב) אם מותקנת דלת סובבת על צירה בפתח המיגונית או בפתח אחר בתוכה, שאינה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, הכוח הנדרש לפתיחה של הדלת לא יעלה על הוראות ת&quot;י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בכוח הפעלה לפתיחת דלת בדרך נגישה (סעיף 2.5.5.2);
: (4) נוסף על משטח תפקוד לפי פסקה (3(א)), לסף דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, שבפתח מיגונית, תקושר דרך נגישה לפי הוראות אלה:
:: (א) אם הדרך הנגישה היא בתחום ציר ההליכה במדרכה או ברחבה, השיפוע האורכי ושיפועי הצד שלה, לא יעלו על 8% ([[נספח ב לחלק זה]]);
:: (ב) אם הדרך הנגישה אינה בתחום ציר ההליכה במדרכה, ברחבה, או בשביל, השיפוע האורכי של הדרך לא יעלה על 8%, ושיפועי הצד לא יעלו על 50% ([[נספח ג לחלק זה]]);
:: (ג) על אף האמור בפסקאות (א) ו-(ב), אם בנסיבות המקום לא מתאפשר שיפוע כאמור בהן, אפשר שבאישור מורשה נגישות, שיפוע הדרך לא יעלה על 10% לאורך קטע דרך קצר ככל האפשר בתנאי המקום;
:: (ד) לא יידרש שהדרך הנגישה תהיה כבש או מיתקן אלקטרו-מכני, ולא יידרשו בתי אחיזה בצידיה.
: (5) אם הוצבה המיגונית בדרך ציבורית כגון מדרכה, שביל או רחבה, ייוותר בדרך מעבר חופשי שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות (מסומן כ&quot;מעבר חופשי&quot; [[נספח א חלק זה|בנספחים א]] [[נספח ב חלק זה|ו-ב לחלק זה]]). אפשר שרוחב המעבר האמור יקטן עד ל-110 סנטימטרים, לאורך קטע שאורכו לא יעלה על 500 סנטימטרים, בשל מיקום מיתקנים, תשתיות, מגבלת רוחב המדרכה, או צמחייה.

@ 4. מכשולים בדרך נגישה ובדרך אחרת
: לאורך דרך נגישה כאמור [[בפרט 3]], ולאורך דרך אחרת להולכי רגל שאינה דרך נגישה כאמור, שמובילות למיגונית ממקום שעליו נועדה להגן המיגונית כאמור [[בפרט 3]], לא יהיו מכשולים; אם קיימים מכשולים בדרך - הם מסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

@ 5. ניגוד חזותי
: אם נדרש שיתקיים ניגוד חזותי לפי [[תוספת זו]], הוא יהיה לפי ת&quot;י 1918 חלק 6 בסעיף הדן בניגוד חזותי (2.4) לערך המתאים לסימן מאתר.

@ 6. שונות
: השרטוטים שבנספחים [[לחלק זה]] הם לצורך המחשה, וההוראות המחייבות הן הוראות [[חלק זה]].

==== '''נספח א - מיגונית נגישה שלא מותקנת דלת בפתחה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ג)(2), (3), (4)(א) ו-(ג), (5)]], [[$ חלק א תוספת 3|5(ג)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(2)(א)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

==== '''נספח ב - מיגונית שמותקנת דלת בפתחה, משטח תפקוד (חלופה 1), ודרך נגישה בציר הליכה של מדרכה או ברחבה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ד)(3)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(3)(א), (4)(א) ו-(5)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

==== '''נספח ג - מיגונית שמותקנת דלת בפתחה, משטח תפקוד (חלופה 2), ודרך נגישה שאינה בציר הליכה של מדרכה או ברחבה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ד)(3)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(3)(א), (4)(א) ו-(5)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

=== חלק ב' - התאמות נגישות לעניין מיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין ===
==== ((([[תקנה 54(ב)]]))) ====

@ 1. סימון ושילוט
: במיגונית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין, יתקיים [[פרט 2 בחלק א']].

@ 2. מכשולים בדרך נגישה ובדרך אחרת
: לאורך דרך נגישה לפי [[פרט 3]], ולאורך דרך אחרת להולכי רגל שאינה דרך נגישה כאמור, שמובילות למיגונית ובתוכה, לא יהיו ככל האפשר מכשולים; אם קיימים מכשולים בדרך - הם מסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

@ 3. דרך נגישה למיגונית
: (א) פתח מיגונית שהוצבה לפני יום התחילה, שלגביה מתקיימים כל התנאים שלהלן, תקושר לדרך נגישה לפי [[פרט 3 בחלק א(('))]]:
:: (1) הפרש הגובה בין פתח המיגונית לקצה הדרך הקיימת שמגיעה בצמוד לפתח המיגונית, לא עולה על 20 סנטימטרים;
:: (2) אפשר להתגבר על הפרש הגובה לפי פסקה (1) באמצעות דרך משופעת לפי [[$ חלק א תוספת|פרט 3(2)]] [[או 3(4) בחלק א(('))]];
:: (3) לאחר התגברות על הפרש גובה כאמור בפסקה (2), ייוותר מעבר חופשי כאמור [[$ חלק א תוספת|בפרט 3(5) בחלק א']];
:: (4) לצורך ביצוע האמור בפסקאות (2) ו-(3) אין צורך להזיז את המיגונית מהמקום שבו הוצבה, להרים או לסובב אותה.
: (ב) אפשר שפני הדרך אל מיגונית כאמור בפרט משנה (א) יהיו עשויים מחומר מהודק או דשא, ובלבד שפני הדרך יהיו יציבים, גם בפני גשם ונגר עילי.

== תוספת רביעית ==
==== ((([[תקנה 32(ו) ו-(ז)]]))) ====
=== איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי ===
: גורם מאתר יכין לפי המידע שבידו רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התבחינים [[תקנות מאגר מידע=#תוספת 2|שברישה לפרט 2 בתוספת הראשונה לתקנות המאגר]] ולמעט התבחין &quot;שאינם מתגוררים במגורים מוסדרים&quot; (להלן - התוספת הראשונה למאגר), ונוסף על כך מלאו להם 6 שנים לפחות ומתקיימים בהם התבחינים שבטור א' בטבלה שלהלן; גורם מאתר יציין ברשימה האמורה את האנשים שמתקיימים בהם גם התבחינים שבטור ב' בטבלה שלהלן:
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! טור א' !! טור ב'
|-
| : (1) מתוך פסקת משנה (2) שבטור א', שלצד [[פרט 2 תוספת 1 לתקנות המאגר|פרט משנה 2 בטבלה שבתוספת הראשונה]] למאגר - [[פרט 4(א) לתוספת השנייה לתקנות ילד נכה]] || -
|-
| : (2) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור א', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (1) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (3) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (2) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (4) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (7) שבטור א', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (3) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (5) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (4) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (6) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (2) שבטור א', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (5) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (2) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (7) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (6) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (8) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור א', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] לגבי תלמיד עם מוגבלות שמיעה || : (7) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] לגבי תלמיד עם מוגבלות שמיעה
|-
| : (9) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (8) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|}

&lt;פרסום&gt; י&quot;א בתשרי התשפ&quot;ז (22 בספטמבר 2026)
&lt;חתימה&gt; ישראל כ&quot;ץ שר הביטחון</text>
      <sha1>7sp48lviuiypy9d5cj1qldfe9u42egy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084885</id>
      <parentid>3084884</parentid>
      <timestamp>2026-09-26T16:26:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3084885</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="139724" sha1="ar245fshjaj7d3njtlsbqexab3c00s8" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ&quot;ז-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ז, 32|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום)|12532)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 19מ(ג)]] [[=החוק|לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]] (להלן - החוק), [[+|וסעיף 27(ג)(10)]] [[לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], לאחר התייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהסכמת שר האוצר לפי [[סעיף 19סז לחוק]], ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אזור ציבורי מוגן&quot; - מקום ציבורי המשמש במצב חירום לשהיית הציבור לצורך התגוננות מפני סיכון לחיים או לצורך חיוני אחר, מעל או מתחת לפני הקרקע, ובכלל זה מקלט ציבורי, מחסה ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית]], שטח פתוח, תווך תת-קרקעי, מיתקן מרכזי כהגדרתו [[בתקנות נגישות לתחבורה ציבורית]], ולמעט כל אלה: מיגונית ציבורית, מקום ייעודי כהגדרתו [[בתקנה 1 לתקנות המסגרות]], מיתקן קליטה כהגדרתו [[בתקנה 1 לתקנות נגישות אירועי פינוי]], מרכז ארעי לטיפול, מוסד רפואי ומרפאה, כהגדרתם [[בתקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:- &quot;אדם עם מוגבלות&quot;, &quot;גוף ציבורי&quot;, &quot;נציבות&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 5 לחוק]];
:- &quot;אמצעים חליפיים&quot;, &quot;ספק מים&quot;, &quot;ספק מים בחירום&quot;, &quot;תוכנית היערכות&quot;, &quot;תחנת חלוקה&quot; - כהגדרתם [[בכללי המים]];
:- &quot;בית שימוש נגיש&quot;, &quot;מקלחת נגישה&quot; - כמשמעותם בחקיקה לפי פסקאות (2) עד (11) לחקיקת נגישות למקום ציבורי;
:- &quot;דרך נגישה&quot; - דרך שמתקיימות בה הדרישות שנקבעו לדרך נגישה בחקיקת הנגישות למקום ציבורי, ואולם אם לא מתקיימות לגביה הדרישות שנקבעו כאמור או שלא נקבעו לגביה דרישות - דרך שמתקיימות בה הדרישות [[שבתוספת הראשונה]];
:- &quot;הגא&quot; - כהגדרתו [[חוק ההתגוננות האזרחית=|בחוק ההתגוננות]];
:- &quot;הנציב&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 22 לחוק]];
:- &quot;הרשות הממשלתית למים וביוב&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 124יא לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]];
:- &quot;חוק ההתגוננות האזרחית&quot; - [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
:- &quot;חוק התכנון והבנייה&quot; - [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;חוק שירות אזרחי&quot; - [[חוק שירות אזרחי, התשע&quot;ז-2017]];
:- &quot;חיית שירות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 19ו1 לחוק]];
:- &quot;חקיקת נגישות למקום ציבורי&quot; - הוראות לפי [[פרק ה'1 לחוק]], לפי [[פרק ה'1א לחוק התכנון והבנייה]], וכן לפי כל אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) הוראות לפי [[חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים), התשמ&quot;ח-1988]];
:: (2) [[חלק ח'1 לתוספת השנייה בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש&quot;ל-1970]];
:: (3) [[תקנות מפרטים למקלטים]];
:: (4) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), התשע&quot;א-2011]];
:: (5) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע&quot;ב-2011]];
:: (6) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע&quot;ד-2013]];
:: (7) [[תקנות נגישות במקלטים]];
:: (8) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה), התשע&quot;ח-2018]];
:: (9) [[תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע&quot;ט-2018]];
:: (10) [[תקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:: (11) [[תקנות נגישות לתחבורה ציבורית]];
:- &quot;יום התחילה&quot; - יום תחילתן של תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ&quot;ז-2026, לפי [[תקנה 53(א)]] (((יום 1.12.2026)));
:- &quot;כללי המים&quot; - [[=כללי המים|כללי המים (אירוע פגיעה במים), התשפ&quot;ג-2023]];
:- &quot;כספומט&quot; - מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים;
:- &quot;מאגר הרשות המקומית&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]];
:- &quot;מושב מותאם&quot; - כהגדרתו [[בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;מיגונית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 145(ח)(4) לחוק התכנון והבנייה]], אף אם המדינה או רשות מקומית לא הציבו אותה;
:- &quot;מיגונית ציבורית&quot; - מיגונית המיועדת לשירותים הניתנים לציבור בקשר עם מצב חירום, כמשמעותם [[בסעיף 19מב(ב) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], למעט מיגונית שמוצבת בבסיס צה&quot;ל לשימוש חיילים ועובדים בלבד;
:- &quot;מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב&quot; - מנהל הרשות הממשלתית כהגדרתו [[בכללי המים]] או מי שהוא הסמיך, מקרב עובדי הרשות הממשלתית למים וביוב, לעניין תקנות אלה;
:- &quot;מענה תומך&quot; - לרבות הכוונה בשפה פשוטה ומענה סבלני לשאלות חוזרות;
:- &quot;מצב חירום&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19מ(א) לחוק]];
:- &quot;מקום מוגן&quot; - כל אחד מהמפורטים במדרג להלן, המסודר לפי רמת מיגון הולכת ופוחתת:
:: (1) מקלט כהגדרתו [[בתקנות המפרטים למקלטים]];
:: (2) אזור בבניין שנמצא מתאים להנחיות הגא;
:- &quot;מקום ציבורי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19ז לחוק]];
:- &quot;מקלט ציבורי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית]];
:- &quot;סמל הנגישות הבין-לאומי&quot; - לפי ת&quot;י 1918 חלק 4;
:- &quot;פישוט לשוני&quot; - כהגדרתו [[בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;רח&quot;ל&quot; - רשות חירום לאומית שבמשרד הביטחון שהוקמה לפי החלטה מספר ב/43 של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מיום י' בטבת התשס&quot;ח (19 בדצמבר 2007);
:- &quot;רשות מקומית&quot; - עירייה או מועצה מקומית;
:- &quot;שגרה&quot; - עת שאינה מצב חירום;
:- &quot;שפה פשוטה&quot; - התאמת מידע לפי [[#1|פסקאות (1), (3), ו-(4), להגדרה &quot;פישוט לשוני&quot; בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;ת&quot;י 1918 חלק 3.1&quot; - תקן ישראלי ת&quot;י 1918, חלק 3.1 - נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין - דרישות בסיסיות;
:- &quot;ת&quot;י 1918 חלק 4&quot; - תקן ישראלי ת&quot;י 1918, חלק 4 - נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת;
:- &quot;תקנות המסגרות&quot; - [[=תקנות המסגרות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות), התשפ&quot;א-2021]];
:- &quot;תקנות מאגר מידע&quot; - [[=תקנות מאגר מידע|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום), התשפ&quot;ד-2024]];
:- &quot;תקנות מפרטים למקלטים&quot; - [[=תקנות מפרטים למקלטים|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש&quot;ן-1990]];
:- &quot;תקנות נגישות אירועי פינוי&quot; - [[=תקנות נגישות אירועי פינוי|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום), התשפ&quot;ב-2022]];
:- &quot;תקנות נגישות במקלטים&quot; - [[=תקנות נגישות במקלטים|תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים), התשע&quot;ו-2016]];
:- &quot;תקנות נגישות לשירות&quot; - [[=תקנות נגישות לשירות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות נגישות לתחבורה ציבורית&quot; - [[=תקנות נגישות לתחבורה ציבורית|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס&quot;ג-2003]];
:- &quot;תקנות שירותי בריאות במצב חירום&quot; - [[=תקנות שירותי בריאות במצב חירום|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום), התשפ&quot;ב-2022]].

== פרק ב': נגישות לאספקת מים ולמזון ==

@ 2. נגישות למי שתייה
: במצב חירום שבו מספקים באמצעים חליפיים מי שתייה לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למי שתייה שמסופקים כאמור באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור, לפי [[תקנות 3 עד 5]].

@ 3. הוראות נגישות בתוכנית היערכות לחלוקת מים
: (א) כללה תוכנית היערכות של ספק מים או ספק מים בחירום רשימה של תחנות חלוקה שאמורות לפעול במצב חירום, יהיו תחנות החלוקה נגישות; לעניין זה, &quot;תחנת חלוקה נגישה&quot; - תחנת חלוקה שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, תוביל דרך נגישה עד לפתח תחנת חלוקה וכן מפתח תחנת החלוקה עד לנקודה בתחנת החלוקה שבה הציבור ממלא כלי מים;
:: (2) אורכה של הדרך לפי פסקה (1) עד לפתח תחנת החלוקה לא יעלה על 100 מטרים, ואם עלה השיפוע האורכי של הדרך על 5 אחוזים - לא יעלה המרחק האמור על 60 מטרים.
: (ב) תוכנית ההיערכות תכלול הוראות לסיוע במצב חירום של צוות תחנת חלוקה לאדם עם מוגבלות שביקש זאת, במילוי כלי מים ובנשיאתן לרכב.
: (ג) הוכנו במסגרת תוכנית ההיערכות שלטים לזיהוי תחנת חלוקה ושלטי הכוונה אליה, יתקיימו בהם הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ד) ספק מים או ספק מים בחירום שלא הצליח לאתר תחנת חלוקה שמתקיימת בה תקנת משנה (א) בחלק של יישוב שנדרשת להיות בו תחנת חלוקה לפי תוכנית ההיערכות שלו, רשאי לפנות למנהל הרשות הממשלתית למים וביוב בבקשה שיפטור אותו לתקופה קצובה מחובת עמידה בתנאי תקנת המשנה האמורה לעניין תחנת חלוקה באותו חלק מהיישוב; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנת החלוקה, ובייחוד לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית; לבקשה תצורף חוות דעת של מורשה נגישות לגבי העדר קיומו של מקום חלופי נגיש לתחנת חלוקה כנדרש בתוכנית ההיערכות.
: (ה) מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ייתן פטור כאמור בתקנת משנה (ד) אם השתכנע כי לא ניתן בתנאים הקיימים לאתר באותו חלק של היישוב תחנת חלוקה, ואי-מתן הפטור עלול לשבש את אספקת המים ביישוב כאמור [[בכללי המים]], לנוכח הצרכים שלפי תוכנית ההיערכות לגבי אותו יישוב; מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב רשאי להתנות את מתן הפטור בתנאים שעליהם יורה; משך תקופת הפטור לא יעלה על התקופה שעד למועד העדכון הקרוב של תוכנית ההיערכות; החלטת מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד; האמור בתקנת משנה (ד) ובתקנת משנה זו לא יחול לגבי יישוב שלפי תוכנית ההיערכות שלו מתוכננות בו שלוש תחנות חלוקה לכל היותר, אלא אם כן מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב נוכח לדעת כי אי-מתן הפטור ישבש את אספקת המים באותו יישוב במצב חירום כאמור [[בכללי המים]]; מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ידווח בין 1 בינואר ל-28 בפברואר בכל שנה לנציב, על הפטורים שנתן לפי תקנת משנה (ד) במהלך השנה שקדמה לה.

@ 4. פרסום מידע בשגרה לגבי התאמות נגישות למים במצב חירום
: (א) פורסמה בשגרה רשימת תחנות חלוקה ביישוב, יפרסם הגורם המפרסם לגבי כל תחנת חלוקה שברשימה לפי הוראות אלה:
:: (1) תחנת חלוקה נגישה - אם מתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]];
:: (2) תחנת חלוקה לא נגישה - אם לא מתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]]; אם תחנת החלוקה אינה נגישה יצוין אם ניתן לגביה פטור לפי [[תקנה 3(ה)]].
: (ב) פורסמה בשגרה מפה שבה מצוינות תחנות חלוקה ביישוב, יכלול הגורם המפרסם במפה את סמל הנגישות הבין-לאומי בצמוד לסימון המיקום של כל תחנת חלוקה שמתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]], ואם כל תחנות החלוקה נגישות - הוא רשאי לציין חלף זאת, על גבי המפה, כי כל תחנות החלוקה נגישות.

@ 5. פתיחת תחנת חלוקה במצב חירום
: (א) במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, יתקיימו בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור הוראות [[תקנה 3(א)]], ואולם אם מתוך תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שלא מתקיימות בהן הוראות [[תקנה 3(א)]], ייתנו ספק מים וספק מים בחירום עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימות בהן הוראות [[תקנה 3(א)]].
: (ב) צוות תחנת חלוקה ייתן לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנת חלוקה והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש, סיוע במילוי כלי מים ובנשיאתו לרכב.
: (ג) פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות חלוקה שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי [[תקנה 4]].
: (ד) האמור [[בפרק זה]] לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיו, כולן או חלקן, במצב חירום.
: (ה) עם פתיחת תחנת חלוקה ביישוב ונוסף על השירות שניתן בה, תחלק הרשות המקומית מים לביתו של מי שמתקיימים בו כל התנאים אלה:
:: (1) הוא אדם עם מוגבלות;
:: (2) הוא נכלל במאגר הרשות המקומית;
:: (3) הוא מתגורר בחלק של היישוב שאותו נועדה לשרת תחנת החלוקה שנפתחה.

@ 6. נגישות למזון במצב חירום והיערכות בשגרה
: (א) במצב חירום שבו מחולק מזון לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למזון שמחולק כאמור באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור, לפי תקנה זו [[ותקנה 7]].
: (ב) גוף ציבורי שמבצע בשגרה הכנות לחלוקת מזון לציבור במצב חירום, בין בכלל ובין באזור מסוים, ייערך גם לחלוקת מזון לאנשים עם מוגבלות, ובין השאר לפי תקנת משנה (ג).
: (ג) תכנן גוף ציבורי לחלק מזון לציבור באמצעות תחנות לחלוקת מזון, תעמוד התחנה לחלוקת מזון בתנאים האמורים [[בתקנה 3(א) עד (ג)]], בשינויים המחויבים.
: (ד) לעניין גוף ציבורי שלפי התכנון שלו נדרשת תחנה לחלוקת מזון במקום מסוים, ולא הצליח לאתר תחנה שמתקיימות בה הוראות תקנת משנה 3(א), יחולו הוראות אלה:
:: (1) הגוף הציבורי רשאי לפנות לנציב בבקשה שיפטור אותו מחובת עמידה בתנאי תקנת משנה 3(א) לעניין תחנה לחלוקת מזון במקום המסוים; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנה לחלוקת מזון, ובכלל זה לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית;
:: (2) הנציב לא ייתן פטור כאמור אלא אם כן השתכנע, לנוכח הצרכים שלפי תכנון חלוקת המזון במצב חירום, שלא ניתן בתנאים הקיימים במקום המסוים לאתר תחנה לחלוקת מזון כאמור; הנציב רשאי לקצוב פטור כאמור לתקופה שיורה או להתנותו בתנאים; החלטת הנציב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד;
:: (3) האמור בתקנת משנה זו לא יחול לגבי מקום או יישוב, לפי העניין, שלפי התכנון של הגוף הציבורי מתוכננות בו שלוש תחנות לחלוקת מזון לכל היותר, אלא אם כן קיימים לדעת הנציב טעמים מיוחדים שלפיהם אי-מתן הפטור תשבש את אספקת המזון במצב חירום ביישוב.
: (ה) פורסמה בשגרה רשימת תחנות לחלוקת מזון ביישוב במצב חירום, תחול לגבי הפרסום [[תקנה 4]], בשינויים המחויבים.

@ 7. חלוקת מזון במצב חירום
: (א) במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, תתקיים בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור [[תקנה 6(ג)]]; ואולם אם מתוך תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שלא מתקיימת בהן [[תקנה 6(ג)]] תינתן עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימת בהן [[תקנה 6(ג)]].
: (ב) צוות תחנה לחלוקת מזון יסייע לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנה והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש סיוע בקבלת מזון ובנשיאתו לרכב.
: (ג) פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות לחלוקת מזון שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי [[תקנה 4]] בשינויים המחויבים.
: (ד) האמור בתקנות משנה (א) עד (ג) לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.
: (ה) הרשות המקומית תחלק מזון לביתם של אנשים עם מוגבלות שמתקיימים בהם התנאים לפי [[תקנה 5(ה)]].

== פרק ג': מקום מוגן, אזור ציבורי מוגן, שהייה ולינה, ומידע לגביהם ==

=== סימן א': מקום מוגן ===

@ 8. הנחיות לאיתור מקום מוגן בבניין למגורים
: (א) הנחיות לאיתור מקום מוגן בבניין למגורים שמפרסם הגא לציבור יהיו בשפה פשוטה ויתקיימו בהן הוראות [[תקנה 28]].
: (ב) הפעילו משטרת ישראל או צה&quot;ל מוקד חירום כמשמעותו [[בתקנה 7 לתקנות נגישות אירועי פינוי]], ימסרו את ההנחיות לאיתור מקום מוגן כאמור בתקנת משנה (א) כחלק מהמידע שנמסר במסגרת מוקד החירום.

=== סימן ב': אזור ציבורי מוגן ===

@ 9. איתור והקצאה של אזורים בטוחים נגישים
: גוף ציבורי שמאתר ומקצה מקומות ציבוריים לאזורים ציבוריים מוגנים, ייתן עדיפות, ככל האפשר, ובהתחשב בצרכים הנובעים ממצב החירום, לאיתור והקצאה של מקומות העומדים בחקיקת נגישות למקום ציבורי.

@ 10. כניסה ושילוט לאזור ציבורי מוגן
: גוף ציבורי שאחראי להפעלת אזור ציבורי מוגן ומאפשר לציבור במצב חירום לעשות שימוש באזור ציבורי מוגן, אחראי לכך שיתקיימו כל אלה:
: (1) אם יש דרך שמיועדת לכניסת כלי רכב לאזור ציבורי מוגן (להלן בתקנה זו - דרך כלי רכב), כגון בחניון תת-קרקעי, לא יימנע מאדם עם מוגבלות, ובכלל זה אדם המתנייע בכיסא גלגלים או באמצעי עזר אחר לניידות, לעשות שימוש במצב חירום גם בדרך כלי רכב לרבות אפשרות למעבר במקומות שבהם יש הגבלת כניסה כגון מחסומים, וזאת בין שמובילה לאזור הציבורי המוגן דרך נגישה ובין שלא;
: (2) במקום בולט לעין בפתח דרך כלי רכב יימצא שלט שעליו כתוב &quot;כניסה במצב חירום גם לאדם עם מוגבלות בניידות&quot;, ואולם אם השיפוע האורכי של דרך כלי הרכב עולה על 10% יהיה כתוב בשלט &quot;זהירות! שיפוע מסוכן!&quot; ונוסף על כך יופיע בשלט הסמל לציון שיפוע מסוכן לפי נספח ג' בת&quot;י 1918 חלק 4; אם יש בדרך פסי האטה, יהיה כתוב בשלט גם &quot;זהירות! פסי האטה!&quot;;
: (3) הוצב שלט להכוונה לאזור ציבורי מוגן או לכניסה אליו או שלט לפי פסקה (2), יהיה גובה האותיות בשלט 80 מילמטרים לפחות, ויתקיימו בו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
: (4) לא ייגבה תשלום מאדם עם מוגבלות שמבקש להיכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן שמובילה לתוכו דרך כלי רכב לצורך הצלת עצמו או כדי להוביל ציוד שנדרש לשהייתו שם; איש צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן או פועל מטעם המקום הציבורי שבו האזור הציבורי המוגן, רשאי לדרוש שאדם כאמור יזדהה באמצעות תג נכה כתנאי לאי-גביית תשלום; אדם כאמור שנכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן יישמע להוראות צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן כדי למנוע סיכון לציבור שנמצא בו; לעניין זה, &quot;תג נכה&quot; - כהגדרתו [[בחוק חניה לנכים, התשנ&quot;ד-1993]].

@ 11. נגישות לאדם עם מוגבלות לשירות או טובין שמסופקים לציבור באזור ציבורי מוגן
: (א) סיפק גוף ציבורי שירות או טובין, לציבור ששוהה באזור ציבורי מוגן במצב חירום, יספק את אותם שירות או טובין לאדם עם מוגבלות ששוהה באותו אזור ציבורי מוגן, באופן שמאפשר לאדם עם מוגבלות לצרוך את אותם שירות או טובין, באותה איכות וזמינות שמסופקים לכלל הציבור; ואם נדרש, יבצע הגוף את ההתאמות הנדרשות, כפי שמתאפשר בנסיבות מצב החירום, כדי ליישם את האמור.
: (ב) תפעל איש צוות מטעם גוף ציבורי אזור ציבורי מוגן בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יתקיימו כל אלה:
:: (1) לבקשת אדם עם מוגבלות שפנה אליו בבקשה לסיוע והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות, יסייע לו איש צוות ובייחוד לשם ביצוע פעולה נדרשת להצלת חיים; האמור לא יחול כשאיש הצוות נדרש להגן על עצמו ולבצע לשם כך פעולה נדרשת להצלת חיים;
:: (2) איש הצוות יישא עליו סימן לזיהוי, ואם יש לו עמדת שירות באזור הבטוח - במקום בולט לעין בעמדה יימצא שלט; בשלט ובסימן הזיהוי יהיה רשום: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
:: (3) יימצא חדר או חלל המופרד מהמולת הקהל באופן המספק פרטיות כגון באמצעות פרגוד או מחיצה, לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות המתקשה להתמודד עם ההמולה במקום או לצורך מילוי צרכיו הרפואיים או הסיעודיים, עקב מוגבלותו, ולמלוויו; בחדר או בחלל, לפי העניין, יתקיימו הוראות אלה:
::: (א) החדר או החלל האמור יישמר לשימוש של אדם עם מוגבלות במצב חירום;
::: (ב) לצד החדר או החלל יימצא שלט שעליו רשום: &quot;מקום לאדם עם מוגבלות לשהייה זמנית&quot; ויתקיימו בשלט הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 המנויות בסיפה של פסקה (2).
: (ג) סיפק גוף ציבורי כיסאות לאזור ציבורי מוגן בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יחולו כל אלה, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום:
:: (1) 5% מהכיסאות לפחות, ולא פחות ממושב אחד, יהיו מושבים מותאמים;
:: (2) אם האזור הציבורי המוגן מתוכנן להכיל 500 איש לפחות במצב חירום - יימצא באזור הבטוח כיסא גלגלים אחד לפחות, להסעת אנשים עם מוגבלות שבאזור הציבורי המוגן.

@ 12. נגישות לבית שימוש, למקלחת, ודרך נגישה, באזור ציבורי מוגן
: (א) אם באזור הציבורי המוגן קיים בית שימוש לשימוש הציבור בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יימצא גם בית שימוש נגיש אחד לפחות לשימוש שני המינים שדרך נגישה מובילה אליו מהכניסה לאזור הציבורי המוגן, או סידור מתאים אחר בנסיבות מצב החירום, לפי פסקה (1) או (2) להלן, שדרך נגישה מובילה אליו מהכניסה לאזור הציבורי המוגן, שיאפשר לאדם עם מוגבלות לעשות את צרכיו באופן בטיחותי, ובפרטיות לפי נסיבות השהייה במצב חירום באזור הציבורי המוגן, כמפורט להלן:
:: (1) בית כיסא כימי נגיש לפי [[תקנה 4(ב) לתקנות נגישות במקלטים]];
:: (2) כיסא שירותים עם מושב קשיח, יציב, עם סידור מתאים לקליטת הפרשות כגון סיר, ולסילוקן באופן שימזער מטרדים למי ששוהה באזור הציבורי המוגן, שמסביבו יימצא וילון או אמצעי אחר המספק פרטיות למי שעושה את צרכיו.
: (ב) אם באזור הציבורי המוגן קיימת מקלחת לשימוש הציבור בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, תימצא מקלחת נגישה לשימוש שני המינים, או סידורים לפי [[תקנה 10(ב)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי]], שדרך נגישה מובילה אליה מהכניסה לאזור הציבורי המוגן.

@ 13. הסתייעות במלווה, בחיית שירות ובציוד עזר אישי
: אדם עם מוגבלות יוכל להסתייע במלווה מטעמו או בחיית שירות, וכן בציוד עזר אישי שלו, בעת שהוא שוהה באזור ציבורי מוגן במצב חירום.

@ 14. תיק הפעלה
: תיק הפעלה של גוף ציבורי לאזור ציבורי מוגן יכלול פרטי התקשרות עם ארגונים של אנשים עם מוגבלות ואנשי מקצוע מתחומים שנוגעים לאנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת מידע נוסף וסיוע למי ששוהה באזור ציבורי מוגן, אם פרטיהם מצויים ברשות הגוף הציבורי.

@ 15. פרסום מידע לציבור לגבי נגישות אזור ציבורי מוגן
: (א) פרסם גוף ציבורי רשימת אזורים ציבוריים מוגנים לשימוש הציבור במצב חירום, יכלול הפרסום גם את כל הפרטים המפורטים להלן, לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל אזור ציבורי מוגן, ויחולו על הפרסום הוראות [[תקנה 28]]; בפרסום כאמור, בפסקאות (1) עד (8) שלהלן, אפשר שייעשה שימוש בשם הסוג המסוים של האזור הציבורי המוגן, כגון &quot;מקלט ציבורי&quot;, במקום המונח &quot;אזור ציבורי מוגן&quot;:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;אזור ציבורי מוגן בזמן אזעקה&quot;, &quot;אזור ציבורי מוגן בזמן אזעקה מתאים גם לשינה&quot;; ואם האזור הציבורי המוגן ישמש לשהייה או לינה של הציבור במצב חירום, בלא קשר להתרעה, יותאם הפרסום כגון &quot;אזור ציבורי מוגן מתאים גם לשינה&quot;;
:: (2) אחת מאלה לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה המובילה עד לפתח האזור הציבורי המוגן ובתוכו, מאחד מאלה לפחות: מדרכה ציבורית, שביל ציבורי או חניה נגישה, הסמוכים לאזור הציבורי המוגן - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש מים לשתייה&quot;, &quot;אין מים לשתייה&quot;;
:: (4) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם אין באזור הציבורי המוגן בית שימוש נגיש - &quot;אין בית שימוש נגיש&quot;;
::: (ב) אם יש באזור הציבורי המוגן בית שימוש נגיש - &quot;יש בית שימוש נגיש&quot; וכן תיאור בשפה פשוטה אם מדובר בבית שימוש נגיש או בסידור נגיש אחר לעשיית צרכים לפי [[תקנה 12(א)]];
:: (5) אחת מאלה לפי העניין:
::: (א) אם יש אספקת חשמל באזור הציבורי המוגן לשימוש אישי כגון לצורך הטענת מכשירים אישיים - &quot;יש חשמל לשימוש אישי&quot;;
::: (ב) אם אין אספקת חשמל באזור הציבורי המוגן לשימוש אישי - &quot;אין חשמל לשימוש אישי&quot;;
:: (6) אם גוף ציבורי מפעיל את האזור הציבורי המוגן - פירוט סוגי שירותים או סוגי טובין שהוא מספק למי ששוהה בו;
:: (7) אם במצב חירום האזור הציבורי המוגן פתוח לציבור בשעות מסוימות - את שעות הפעילות, ואם האזור פועל בכל שעות היממה &quot;פתוח ביום ובלילה&quot;;
:: (8) אחת מאלה לפי העניין: &quot;יש איש צוות&quot;, &quot;אין איש צוות&quot;.
: (ב) פרסם גוף ציבורי מפה ושעליה מצוינים אזורים ציבורים מוגנים, יכלול הגוף האמור במפה את סמל הנגישות הבין-לאומי בצמוד לסימון המיקום של כל אזור ציבורי מוגן שדרך נגישה מובילה אליו ובתוכו.

@ 16. סייג לפתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן
: האמור [[בתקנות 9 עד 15]] לא ימנע פתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן שלא מתקיימות בו או בקשר אליו, הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.

=== סימן ג': תנאי שהייה ולינה סבירים לאדם עם מוגבלות ===

@ 17. אספקת תנאי שהייה ולינה סבירים
: פנה אדם שעקב מוגבלותו אינו מסוגל לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום בבקשה לעזרה לרשות המקומית, תספק לו הרשות המקומית בהקדם האפשרי מענה סביר בנסיבות מצב החירום, בכפוף לסיוע הממשלתי שקיבלה לפי [[תקנות 18]] [[ו-19]] והאמצעים שיעמדו לרשותה, לרבות באחד מאלה:
: (1) אספקת סיוע שיאפשר לו להמשיך במצב חירום לשהות בביתו באופן סביר;
: (2) הפנייתו לאזור ציבורי מוגן שבו יתאפשרו לו תנאי שהייה או לינה סבירים בנסיבות מצב החירום, לרבות יחד עם מלוויו;
: (3) הפנייתו למקום אחר שבו יוכל לקיים שגרת חיים סבירה בנסיבות מצב החירום, לרבות יחד עם מלוויו.

@ 18. תוכנית ממשלתית לאיגום משאבים לסיוע אחוד לרשות המקומית
: (א) רח&quot;ל תכין תוכנית לסיוע ממשלתי אחוד שייתנו הגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]], לרשויות מקומיות במצב חירום לאספקת אלה:
:: (1) סידורים ואמצעים כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות לשהות במצב חירום בביתם או באזור ציבורי מוגן;
:: (2) מענים לאדם עם מוגבלות שאינו יכול לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום, ולמלוויו.
: (ב) התוכנית תאגם משאבים כמפורט [[בחלק ב' לתוספת השנייה]], שיעמידו הגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]].
: (ג) התוכנית תכלול את כל אלה לפחות:
:: (1) הערכת מספר האנשים שעקב מוגבלותם אינם מסוגלים לשהות בביתם או באזור ציבורי מוגן במצב חירום, בפריסה גאוגרפית, לפי מידע זמין שיספקו הגופים הציבוריים שמפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]];
:: (2) פירוט המשאבים למתן מענה בפריסה גאוגרפית, שגוף ציבורי יעמיד במצב חירום מהמשאבים שבידיו או באחריותו; לעניין זה, &quot;שבידיו או באחריותו&quot; - לפי דין או החלטת ממשלה;
:: (3) שיטת ניהול והקצאת משאבים יעילה במצב חירום, הכוללת:
::: (א) מרכז הפעלה שינהל את יישום התוכנית;
::: (ב) האופן שבו גוף ציבורי מעדכן במצב חירום לגבי זמינות המשאבים שהוא יכול להעמיד לתוכנית;
::: (ג) כיצד פונה רשות מקומית בבקשה לסיוע, המידע שעליה להעביר, ולמי, ואופן הטיפול בפנייה;
::: (ד) כיצד יועברו וייבחנו פניות של אנשים עם מוגבלות שאינם מוכרים לרשות המקומית;
::: (ה) ניהול הצרכים שהעבירו רשויות מקומיות והקצאת המשאבים הציבוריים, לפי סדרי עדיפויות וזמינותם, בנסיבות מצב החירום;
::: (ו) כיצד מעמיד גוף ציבורי את המשאבים שהקצה לתוכנית לידי הרשות המקומית ומסייע לה בשימוש בהם;
:: (4) [[חלק ג' לתוספת השנייה]].
: (ד) הכנת התוכנית והקצאת המשאבים לפיה במצב חירום, יהיו לפי הצרכים החיוניים של אנשים עם מוגבלות ולא יושפעו מכל אלה: אם הוא אדם שמוכר לרשות המקומית או לא, אם הוא אדם שמקבל שירות ייעודי ממסגרת לשירותי יום או לא; לעניין זה, &quot;ממסגרת לשירותי יום&quot; - כהגדרתה [[בתקנות המסגרות]].
: (ה) לצורך הכנת התוכנית, יעביר גוף ציבורי לרח&quot;ל את המידע לגבי המשאבים שברשותו או באחריותו ושיעמדו לרשות התוכנית.
: (ו) רח&quot;ל תכין את התוכנית בהיוועצות בגופים הציבוריים שמפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]], מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זו מזו.
: (ז) גוף ציבורי יבצע את ההכנות הנדרשות כדי שיוכל ליישם במצב חירום את חלקו בתוכנית.
: (ח) המנהל הכללי של גוף ציבורי שמנוי [[בחלק א' לתוספת השנייה]] ימנה מקרב עובדיו הבכירים, ממונה לצורך התוכנית לפי תקנה זו; הממונה יהיה נציגו של הגוף הציבורי לצורך הכנת התוכנית ויישומה במצב חירום, לפי תקנה זו.

@ 19. יישום התוכנית במצב חירום ועדכונים
: (א) השתכנע ראש רח&quot;ל שבשל מצב חירום או בעת מצב חירום יש צורך להפעיל את התוכנית, יורה על כך.
: (ב) הורה ראש רח&quot;ל על הפעלת התוכנית כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך לגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]] ולנציבות.
: (ג) מייד עם ההודעה על הפעלת התוכנית יעמיד גוף ציבורי את המשאבים לרשות התוכנית לפי חלקו בה ויעדכן את מרכז ההפעלה.
: (ד) קביעת סדרי העדיפויות ויישום התוכנית יבוצעו לפי התבחינים [[שבחלק ג' לתוספת השנייה]].
: (ה) התוכנית תעודכן בתום הפעלתה, ובכל מקרה אחת לשנתיים לפחות.

== פרק ד': נגישות למיגונית ציבורית ==

@ 20. הגדרות
: [[בפרק זה]], &quot;סיבות הנדסיות&quot; - אחד מאלה:
: (1) מקום הצבת המיגונית או אופן הצבתה, הנדרש מטעמי הגנה על הציבור, אינו מאפשר לבצע התאמת נגישות;
: (2) התאמת נגישות שתבוצע במקום שבו יש להציב מיגונית מטעמי הגנה על הציבור, גם אם פתח המיגונית יופנה לכיוון אחר, תגרום לסיכון בטיחותי לציבור שעושה שימוש במקום;
: (3) הוראות תוכנית כהגדרתה [[בחוק התכנון והבנייה]], החלה על המקום, אינן מאפשרות ביצוע התאמת נגישות כאמור.

@ 21. מיגונית שיוצרה לאחר יום התחילה
: (א) לא ישווק אדם ולא ימכור מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו, שאינה עומדת בדרישות [[חלק א' בתוספת השלישית]].
: (ב) מחזיק במקרקעין לא יציב מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו, במקרקעין שבהחזקתו, אלא אם כן מתקיימות בה ובדרך שמובילה אליה הוראות [[חלק א' שבתוספת השלישית]].
: (ג) מחזיק במקרקעין רשאי לבקש ממורשה נגישות לפטור אותו לעניין הצבת מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו במקום מסוים במקרקעין שבהחזקתו, מקיום דרישה אחת או יותר [[שבחלק א' בתוספת השלישית]], עקב סיבות הנדסיות, ולהורות על ביצוע התאמות נגישות חלופיות ככל האפשר לפי נסיבות המקום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לעשות שימוש במיגונית.
: (ד) הנציבות תפרסם טופס מומלץ להגשת בקשה לפטור ולהחלטת מורשה הנגישות, לפי תקנת משנה (ג).

@ 22. רשימת מיגוניות
: מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות, יכין רשימה של כל המיגוניות שבחזקתו, בציון אם יוצרו לפני יום התחילה ומקום הצבתן, ייתן מספר סודר לכל מיגונית ציבורית ויציין לגבי כל מיגונית שדרך נגישה לפי [[התוספת השלישית]] מובילה אליה &quot;יש דרך נגישה למיגונית&quot;, ולגבי מיגונית שלא מובילה אליה דרך כאמור - &quot;אין דרך נגישה למיגונית&quot;; הרשימה תעודכן בפרטי כל מיגונית ציבורית נוספת שתוצב במקרקעין.

@ 23. אחריות הגא
: הגא אינו אחראי על יישום הוראות [[פרק זה]] במקרקעין שבהן הוצבו מיגוניות.

== פרק ה': נגישות למידע ותקשורת נגישה ==

@ 24. שימוש במאגר הרשות המקומית לשם סיוע לאנשים עם מוגבלות במצב חירום
: רשות מקומית תעשה שימוש גם במאגר הרשות המקומית לצורך קיום חובותיה לפי תקנות אלה ולצורך איתור אנשים עם מוגבלות וסיוע להם במצב חירום, לרבות העברת מידע לפי [[תקנה 15 לתקנות מאגר מידע]], אם נדרש לצורך ביצוע הפעולות האמורות.

@ 25. אמצעי עזר לתקשורת עם אדם עם מוגבלות
: (א) גוף ציבורי שמחזיק בשגרה מידע מוכן לפרסום במצב חירום - בעניין מקומות למתן שירות לציבור שיהיו פתוחים, שירותים שיינתנו בהם, או שירותים נוספים לציבור שהם ניידים, יחזיק גם מידע בשפה פשוטה, מוכן לפרסום במצב חירום, שנדרש ממנו לפרסם לפי תקנות אלה בקשר למקומות ושירותים כאמור.
: (ב) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ייערך בשגרה כדי שיוכל במצב חירום לתקשר עם אדם עם מוגבלות גם בשפת סימנים; היערכות כאמור תכלול, בין השאר, החזקת פרטי מתרגם לשפת סימנים או פרטי שירות תרגום לשפת סימנים מרחוק, שיהיו מוכנים לפעול גם במצב חירום.
: (ג) גוף ציבורי כאמור בתקנת משנה (ב) שבמצב חירום מתקשר או מסייע לאדם עם מוגבלות שהשפה היחידה שהוא מבין ודובר היא שפת סימנים, יעשה שימוש בשפת סימנים לצורך תקשורת כאמור, באמצעות תרגום לשפת סימנים מרחוק או במפגש פנים אל פנים, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום.
: (ד) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ייערך בשגרה כדי שיוכל במצב חירום לתקשר עם אדם עם מוגבלות גם בפישוט לשוני; היערכות כאמור תכלול, בין השאר, החזקת פרטי מפשט לשוני, שיהיה מוכן לפעול גם במצב חירום; לעניין זה, &quot;מפשט לשוני&quot; - אדם בעל ניסיון במתן שירות של פישוט לשוני.
: (ה) מי שמגיע מטעם גוף ציבורי לספק שירות לפי תקנות אלה לאדם עם מוגבלות, יישא עימו אמצעי לכתיבה, פשוט וזמין לשימוש, ובכלל זה כלי כתיבה וניירות, שיאפשר לאדם עם מוגבלות ליצור קשר עם בני אדם בסביבתו.
: (ו) גוף ציבורי שמפעיל במצב חירום מרכז לתקשורת עם הציבור, יאפשר לציבור לתקשר איתו בשיחה קולית או בתקשורת בהתכתבות בו-זמנית ובאופן הידודי (אינטראקטיבי) כגון באמצעות live chat, לפי בחירת האדם שמתקשר איתו; אם מרכז התקשורת מאפשר לציבור לתקשר איתו גם בתקשורת חזותית וקולית כגון באמצעות וידאו וקול, בזמן אמת, ייערך המרכז כך שתקשורת כאמור תכלול גם תמלול בזמן אמת בשפות דיבור שונות; מרכז התקשורת יפרסם את פרטי אמצעי התקשורת האמורים שלפי תקנת משנה זו.

@ 26. מידע על היערכות, המלצות להכנות למצבי חירום
: (א) פרסם גוף ציבורי מידע לציבור לגבי היערכות והכנות למצב חירום או לאספקת שירותים האמורים בתקנות אלה, יכלול באותו פרסום הנחיות בשפה פשוטה לעניין היערכות והמלצות להכנות מראש שעל אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, לבצע; הנחיות אלה יכללו, בין השאר, לפי העניין:
:: (1) המלצות להצטיידות בציוד אישי, ובכלל זה אמצעי עזר אישיים המשמשים אותו לצורך התניידות, היגיינה אישית, התמצאות או תקשורת, וכן ציוד רפואי חיוני אישי, ציוד עזר אישי, הזנה ייחודית ותרופות, או מקורות אנרגיה חלופיים, החיוניים לאנשים עם מוגבלות, לצורך המשך שרידות ותפקוד במצב חירום;
:: (2) צעדים שיש לנקוט כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות קבלת שירותים ציבוריים במצב חירום, כגון שאדם עם מוגבלות יישא עימו מסמכים לפי [[תקנה 6(ב) לתקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:: (3) אמצעים לשימוש אישי או פעולות שיש לבצע כדי לסייע בהתמגנות אישית או בהגנה על חיית שירות עקב מצב חירום;
:: (4) המלצה לפנות מכשולים מדרכים בבניינים ושטחי חוץ, המובילות למקום מוגן בסביבת מגוריהם.
: (ב) ההנחיות שלפי תקנת משנה (א) יבהירו בצורה ברורה ותמציתית מה על אדם לבצע, היכן ומתי, ואם ההנחיות כללו שלבים, הן יבהירו מה מטרת ביצוע השלבים ויפרטו אותם לפי הסדר שבו יש לבצעם, בליווי תמונות ככל האפשר, והכול כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות להבין את התהליך ומטרתו, להכין את עצמו ולהפיג חרדות.

@ 27. מידע לצורך הכוונת התנהגות של אנשים עם מוגבלות במצב חירום
: (א) גוף ציבורי המפרסם מידע לציבור לגבי הכוונת התנהגות הציבור במצב חירום, יספק נוסף על כך, הנחיות להכוונת התנהגות שהותאמו לאנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, בשפה פשוטה, ובייחוד -
:: (1) כיצד על אדם עם מוגבלות לנהוג במצב חירום כדי להגן על עצמו;
:: (2) כיצד לנהוג אם אינו מצליח להגיע למקום מוגן בבניין המגורים שלו או לאזור ציבורי מוגן, בתוך פרק הזמן המומלץ, או אם אין בבניין המגורים שלו מקום מוגן או אין בנמצא אזור ציבורי מוגן שדרך נגישה מובילה אליו.
: (ב) הנחיות לפי תקנת משנה (א) יהיו לפי [[תקנה 26(ב)]].

@ 28. הנגשת מידע
: (א) לאדם עם מוגבלות תהיה נגישות למידע בקשר למצב חירום, באותה איכות וזמינות כפי שיש לשאר הציבור בעת מצב חירום ובשגרה, לפי תקנה זו; לעניין תקנה זו, &quot;נגישות למידע&quot; - לרבות לאפשרות לברר, לקבל או למסור מידע, במצב חירום או בשגרה.
: (ב) [[תקנה 5(ג) עד (ט) לתקנות נגישות לאירועי פינוי]] [[וההגדרה &quot;מידע חיוני&quot; שבתקנה 5(א) לאותן תקנות]] יחולו גם לעניין מידע שגוף ציבורי מוסר לציבור, בשגרה או במצב חירום, בקשר למצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית, בשינוי זה: בכל מקום שבו מדובר בפינוי אוכלוסייה או קליטתה או בהוראות בקשר לכך, יראו כאילו מדובר במצב חירום ובקשר לכך.
: (ג) נוסף על האמור בתקנת משנה (ב), גוף ציבורי שמפרסם מידע בשגרה בקשר לשירותים האמורים בתקנות אלה, יפרסם וימסור את המידע גם בדרכים אלה:
:: (1) בדרכי הפרסום המקובלות בשירות שהוא נותן;
:: (2) בהתאמות הנגישות למידע כמפורט [[בתקנה 29 לתקנות נגישות לשירות]];
:: (3) לבקשת אדם עם מוגבלות, באמצעות אחד מאלה: טלפון, דואר, דואר אלקטרוני, מסרון או אמצעי דיגיטלי אחר, ובכפוף לאמצעים שבשימוש אותו גוף ציבורי;
:: (4) באמצעות אתר האינטרנט של הגוף הציבורי אם קיים.
: (ד) מידע שמפרסם גוף ציבורי לפי תקנת משנה (ג)(4) או יישומון יהיה נגיש לפי [[תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות]].

== פרק ו': התרעה ==

@ 29. הגדרות
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אות התרעה&quot; - אות כהגדרתו [[בתקנות ההתגוננות האזרחית (אותות אזעקה וארגעה), התשנ&quot;ב-1992]], או התרעה שמספק הגא לפי דין אחר, או לפי החלטת ממשלה;
:- &quot;אמצעי קצה אישי&quot; - אמצעי שמשמש לתקשורת בידי משתמש קצה, ובכלל זה טלפון סלולרי, צמיד חכם ומחשב אישי;
:- &quot;הגורם המחלק&quot; - שר הביטחון באמצעות משרדו או באמצעות גורם אחר שיורה השר;
:- &quot;מידע נגיש בצג&quot; - מידע שמופיע בצג ומתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) המידע בשפה פשוטה;
:: (2) הצג אינו מחזיר אור (non-reflective screen);
:: (3) המידע מופיע לפי הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בשלט אלקטרוני (2.1.10) - הדרישות הנוגעות לניגוד בין הגופן לרקע, עיצוב אותיות וספרות, והדרישות למרווח;
:: (4) גודל הגופן של המידע המופיע על גבי צג יהיה 15 מילמטרים לפחות, אם הדבר מתאפשר מבחינה טכנית, ואם לא מתאפשר - 6 מילמטרים לפחות;
:- &quot;מכשיר התרעה אישי&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 31]];
:- &quot;המשרד&quot; - משרד הרווחה והביטחון החברתי.

@ 30. נגישות להתרעה על מצב חירום
: לאדם עם מוגבלות תהיה במצב חירום נגישות לאותות להתרעה על תחילת מצב חירום וסיומו, באותה זמינות ואיכות כפי שאותות להתרעה כאמור מסופקים לכלל הציבור, לפי [[פרק זה]].

@ 31. מכשיר התרעה אישי
: (א) הגא אחראי להעמדה של מכשיר התרעה אישי תקין לשימוש אדם עם מוגבלות שירידת השמיעה הקבועה שלו באוזן הטובה ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 50 דציבלים לפחות, וגילו 6 שנים לפחות, שיאפשר לו נגישות לאות התרעה לפי ההוראות האלה:
:: (1) אות התרעה יפעיל במכשיר התרעה אישי, התרעה באמצעות רטט והתרעה חזותית באמצעות תאורה, לפחות; ההתרעות האמורות יופעלו אוטומטית, בו-זמנית עם מתן אות ההתרעה, לפי מיקום המכשיר;
:: (2) התרעה במכשיר התרעה אישי לפי פסקה (1) תגרום לאדם שנושא את המכשיר האמור במצב חירום, גירוי חושי חזק ככל האפשר המובחן מגירויים ויזואליים וגירויים של מגע, כדי להפנות את תשומת ליבו של אותו אדם, במצבי קשב, ערות או שינה, כגון כשהאדם נושא את המכשיר בעת רחצה או בשינה;
:: (3) האפיונים (characteristics) של כל אחד מסוגי ההתרעות שלפי פסקה (1), יכללו, בין השאר, תדירויות (frequencies), מחזורים (periods), ומשך כולל (total duration), שיאפשרו ליישם את האמור בפסקה (2);
:: (4) אם נוסף על סוגי ההתרעות שלפי פסקה (1), מכשיר ההתרעה האישי יציג גם מידע כתוב בשפות הרשמיות, יהיה זה מידע נגיש בצג;
:: (5) מכשיר ההתרעה האישי יהיה מכשיר שהאדם עם המוגבלות יוכל לשאת מוצמד לגופו, בנוחות ובלא מאמץ, ברציפות במשך כל שעות היממה ובכלל זה במצב שינה, וכל זאת לתקופה ממושכת;
:: (6) תפעול מכשיר ההתרעה האישי בשגרה ובמצב חירום יהיה פשוט; המכשיר יאפשר למשתמש להתנסות בשגרה, לפי רצונו, בהתרעות שלפי פסקאות (2) עד (4), ויאפשר לו במצב חירום להפסיק התרעות שהופעלו במכשיר;
:: (7) אם יש במכשיר ההתרעה האישי לחיצים לשימוש המשתמש, הם יהיו בניגוד מישושי ובניגוד חזותי לפני המשטח שבו הם מותקנים; לעניין זה -
:::- &quot;ניגוד חזותי&quot; - ניגוד חזותי של 50% לפחות, שייושם כמפורט בתקן הישראלי ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בגימור וניגודים (2.1.6.1), או כמפורט בתקן הישראלי ת&quot;י 1918 חלק 6 בסעיף הדן בניגוד חזותי (2.4);
:::- &quot;ניגוד מישושי&quot; - ניגוד בין מרקם פניו של משטח מסוים לבין מרקם פני המשטח הצמוד לו, המאפשר להבחין במשטח המסוים במישוש באמצעות אצבעות כף היד;
:: (8) מכשיר ההתרעה האישי יהיה בעל שרידות גבוהה מאוד, ועמיד למים גם במצב רחצה;
:: (9) הגא יוכל לבצע מרחוק, לפי צורך, עדכוני תוכנה במכשיר ההתרעה האישי ובדיקת תקינות;
:: (10) חלוקת מכשיר ההתרעה האישי לאדם עם מוגבלות תהיה באמצעות הגורם המחלק.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), הגורם המחלק רשאי לספק את מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנת משנה (א), בצורה מדורגת לפי הצורך התפקודי של האדם כפי שנובע מירידת שמיעה, ולפי העניין, בשילוב ירידת ראייה, וכן, לפי הצורך, לבצע שיפורים במכשיר ההתרעה לפי תוצאות בדיקות תקינות ויעילות; לפיכך, הראשונים שיקבלו את המכשיר יהיו אלה:
:: (1) אנשים עם מוגבלות שירידת השמיעה שלהם באוזן הטובה יותר ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 70 דציבלים לפחות;
:: (2) אנשים עם מוגבלות שירידת השמיעה שלהם באוזן הטובה יותר ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 50 דציבלים לפחות, ונוסף על כך חדות הראייה שלהם בעין הטובה יותר, עם תיקון אופטי, אינה עולה על 6/30.
:: (ג) הגורם המחלק יודיע בהקדם האפשרי למי שנכלל ברשימות שהועברו לו מהמאגר שלפי [[תקנה 32(ב)]] לפי הרשאות גישה שניתנו לו לפי [[תקנה 32(יב)]], שהוא עתיד לקבל את מכשיר ההתרעה האישי ואת המועד המשוער לקבלת המכשיר.
: (ד) הגא אחראי לכך שהשירות שניתן לאדם עם מוגבלות בקשר לקבלה, הדרכה ותחזוקת מכשיר התרעה אישי, יהיה לפי [[תקנות נגישות לשירות]]; נוסף על כך, לפי בקשה של אדם עם מוגבלות השירות האמור יונגש גם בתקשורת מרחוק באמצעות תרגום לשפת סימנים או תמלול, או בשפת סימנים במגע במפגש פנים אל פנים; במצב חירום תהיה התקשורת האמורה מרחוק לפחות, זמינה בכל עת, זולת אם לא מתאפשר בנסיבות מצב החירום, ותרגום בשפת סימנים במגע במפגש פנים אל פנים - זמין ככל האפשר.

@ 32. איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי
: (א) בתקנה זו, &quot;גורם מאתר&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]], למעט רשות האוכלוסין וההגירה, ומשרד הבריאות.
: (ב) המשרד יקים וינהל מאגר מידע לצורך איתור אנשים עם מוגבלות שזכאים למכשיר התרעה אישי לפי [[תקנה 31(א)]], מתן הודעה לפי [[תקנה 31(ג)]] וחלוקת מכשירי התרעה לפי [[תקנה 31(א)(10)]].
: (ג) המשרד יקים את המאגר באמצעות עיבוד ואיחוד המידע שהתקבל לפי תקנת משנה (י) וכן מידע המצוי בידיו ונדרש לפי תקנה זו, באופן שלגבי כל אדם שבמאגר תהיה רשומה אחת שתרכז את הפרטים הנוגעים אליו; רשומה במאגר תכלול את כל הפרטים לפי [[תקנה 2(ב)(1) עד (4), (6), (8)(א) עד (ט)((&lt;s&gt;,&lt;/s&gt;)) לתקנות מאגר מידע]], לעניין האדם עם המוגבלות.
: (ד) המשרד יעדכן את המידע שבמאגר אחת לשלושה חודשים לפחות.
: (ה) למשרד יהיו הסמכויות לפי [[תקנה 2(ג) עד (ו) לתקנות מאגר מידע]], בשינויים המחויבים.
: (ו) גורם מאתר יכין לפי המידע שבידו רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התנאים [[שבתקנה 31(א)]], וזאת באמצעות איתור האנשים שמתקיימים בהם התבחינים [[שבטור א' בתוספת הרביעית]].
: (ז) גורם מאתר יציין ברשימה האמורה בתקנת משנה (ו) את האנשים שמתקיימים בהם גם התבחינים [[תוספת רביעית|שבטור ב' בטבלה שבתוספת הרביעית]].
: (ח) גורם מאתר יכלול ברשימה שלפי תקנות משנה (ו) ו-(ז) את פרטי המידע שנכללים ברשומה שלפי תקנת משנה (ג) ושמצויים בידו.
: (ט) על אף האמור בתקנות משנה (ו) עד (ח), רשות המסים תכין רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התבחינים שלפי [[התוספת הרביעית]], לפי המידע שבידה לפי [[תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), התש&quot;ם-1979]], ותעביר למשרד, אחת לשלושה חודשים לפחות, את הרשימה בציון התבחינים שלפי תקנת משנה (ז) ופרטי המידע כאמור בתקנת משנה (ח), והכול בכפוף [[לסעיפים 231 עד 235 לפקודת מס הכנסה]]; על אף האמור רשאית רשות המסים, בהסכמת הביטוח הלאומי, להעביר באמצעותו את הרשימה האמורה בציון התבחינים ופרטי המידע כאמור ובכפוף לסעיפים האמורים.
: (י) גורם מאתר יעביר למשרד את הרשימה עם פרטי המידע כאמור בתקנה זו אחת לשלושה חודשים לפחות.
: (יא) המשרד רשאי לטייב את מאגר המידע באמצעות מידע שמצוי במאגר משרד הרווחה והביטחון החברתי לפי [[תקנה 2 לתקנות מאגר מידע]].
: (יב) על העברות מידע לפי תקנה זו, סודיות ושמירת פרטיות, יחולו [[+|תקנות 17]] [[ו-18 עד 22 לתקנות מאגר מידע]] לפי העניין ובשינויים המחויבים; המשרד יעניק גישה למידע שבמאגר לפי תקנת משנה (ב) לצורך יישום תקנות אלה.
: (יג) העברת מידע לפי תקנה זו יכול שתיעשה יחד עם העברת מידע לפי [[תקנות מאגר מידע]], ובלבד שהשמירה השימוש וההעברה של מידע שהועבר לפי תקנות אלה ייעשו באופן שמקיים את הוראות תקנות אלה.

@ 33. בקשת אדם עם מוגבלות לקבל מכשיר התרעה אישי
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;בדיקת שמיעה מקיפה&quot; - בדיקה של כל אלה בלא מכשיר לתיקון שמיעה, שבוצעה בידי קלינאי תקשורת: הולכת אוויר (air conduction), הולכת עצם (bone conduction), ובדיקות דיבור;
::- &quot;גוף ציבורי&quot; - גוף המנוי [[בפסקאות (1) ו-(7) להגדרה &quot;גוף ציבורי&quot; בסעיף 5 לחוק]];
::- &quot;גורם מאשר&quot; - קלינאי תקשורת שהוא עובד של גוף ציבורי שהמנהל הכללי של הגוף הציבורי האמור מינה לשם בחינת בקשה שלפי תקנת משנה (ב);
::- &quot;קלינאי תקשורת&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת מקצועות הבריאות, התשס&quot;ח-2008]];
::- &quot;רמת סף השמיעה (hearing threshold level)&quot; - ממוצע סיפי השמיעה בבדיקת הולכת אוויר בתדרים 500 עד 4000 הרץ.
: (ב) נוסף על תהליך האיתור האמור [[בתקנה 32]], המשרד יאפשר לאדם עם מוגבלות שסבור שמתקיימים לגביו התנאים [[שבתקנה 31(א)]] והוא לא קיבל מכשיר התרעה אישי, להגיש בקשה לקבלת מכשיר התרעה כאמור.
: (ג) אדם המבקש להגיש בקשה כאמור בתקנת משנה (ב) יגיש למשרד את אחד מאלה:
:: (1) תוצאות שתי בדיקות שמיעה מקיפות של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועדים שונים כלשהם המרוחקים זה מזה בחצי שנה לפחות;
:: (2) תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמך חתום ביד קלינאי תקשורת או רופא אף אוזן גרון, ולפיו ירידת השמיעה של מבקש כאמור היא קבועה;
:: (3) תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמכים נוספים שהגורם המאשר דרש משום שתוצאות בדיקת השמיעה האמורה לא מאפשרות לגורם המאשר להחליט בדבר התקיימות התבחין שלפי תקנה משנה (ד).
: (ד) המשרד יעביר את הבקשה לגורם המאשר בתוך 7 ימים מיום שהתקבלה אצלו; והגורם המאשר יבחן את הבקשה שלפי תקנת משנה (ג) ויחליט האם מהמסמכים שצורפו עולה שלמבקש יש ירידה קבועה ברמת סף השמיעה באוזן הטובה מבין השתיים, של 50 דציבלים לפחות וגילו 6 שנים לפחות; הגורם המאשר יעביר למשרד את החלטתו המנומקת בתוך 21 ימים מיום שקיבל את הבקשה.
: (ה) המשרד יעביר למבקש את החלטתו המנומקת של הגורם המאשר וכן לגורם המחלק שיספק מכשיר התרעה למי שבקשתו אושרה, הכול בתוך 14 ימים מיום שקיבל את החלטת הגורם המאשר.
: (ו) במצב חירום -
:: (1) יאיץ המשרד את בחינתה של בקשה שהוגשה לפי תקנת משנה (ג) ואת הליכי הטיפול בבקשה ואספקת מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנה זו;
:: (2) הגורם המאשר רשאי להורות לגבי בקשה שהוגשה, כי יצורפו לה מסמכים אחרים מאלה המפורטים בתקנת משנה (ג), אם עקב נסיבות מצב החירום יש קושי להשיגם.

@ 34. שירות שמיועד להפעיל במצב חירום התרעה במכשיר קצה אישי
: בלי לגרוע מהאמור [[בתקנה 31]], מי שמספק לציבור שירות שמיועד להפעיל התרעה במכשיר קצה אישי במצב חירום, כגון באמצעות אתר אינטרנט, יישום (אפליקציה) או שידור סלולרי (cell broadcast), יתכנן ויפעיל את השירות באופן שאמור -
: (1) להפעיל במכשיר הקצה האישי התרעה באופנים אלה לפחות: התרעה ברטט, התרעה בקול, התרעה חזותית, ומידע כתוב על מצב החירום, הכול לפי מאפייניו של מכשיר הקצה האישי ומערכת ההפעלה שלו;
: (2) להביא לכך שהתרעה במכשיר קצה אישי לפי פסקה (1), תגרום לאדם שנושא את המכשיר האמור במצב חירום, גירויים חושיים חזקים ככל האפשר המובחנים מגירויים אחרים בסביבה כדי להפנות את תשומת ליבו של אותו אדם.

@ 35. נגישות לשירותי אינטרנט שמשמשים להתרעה
: בשירות אינטרנט, לרבות יישום (אפליקציה), שמיועד לספק במצב חירום אותות להתרעה על תחילת מצב חירום או סיומו, יתקיימו [[תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות]].

@ 36. אחריות להתרעה
: בלי לגרוע מאחריות הגא לפי [[תקנה 31]], אין [[בתקנות 34]] [[ו-35]] כדי לחייב את הגא או מי שמספק שירות לפי [[34|התקנות האמורות]] בביצוע סידורים במכשיר להתרעה שאינו של אחד מהגורמים האמורים או באחריותם, בכלל, או בביצוע סידורים בעלי אופי אישי במכשיר קצה אישי של מקבל שירות שהוא אדם עם מוגבלות, בפרט; נוסף על האמור, אין באמור [[בתקנה 34(1) ו-(2)]] כדי להטיל אחריות על מי שמספק שירות כאמור [[בתקנה האמורה]] להתרחשות התוצאות המפורטות [[בפסקאות (1) או (2) בתקנה 34]], במכשיר קצה אישי מסוים.

== פרק ז': נגישות לשירותים שונים ==

=== סימן א': נגישות לשירותי הביטוח הלאומי ===

@ 37. מידע לגבי נגישות לסניפי המוסד לביטוח לאומי בעת חירום
: פרסם המוסד לביטוח לאומי מידע לציבור לגבי סניפי המוסד לביטוח לאומי, שבמצב חירום יהיו פתוחים לציבור, יפרסם גם את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם יחד עם הפרסום האמור:
: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
:: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצא הסניף, ובכלל זה מדרכה או שביל, לכניסה לסניף, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
:: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;;
: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;קיים שירות נגיש בסניף&quot;, &quot;השירות בסניף לא נגיש&quot;; לעניין זה, &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות בו [[תקנות הנגישות לשירות]].

@ 38. נגישות השירות בסניף הביטוח הלאומי
: ניתן שירות במצב חירום בסניף של המוסד לביטוח לאומי, יתקיימו הוראות אלה:
: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - יספק המוסד לביטוח לאומי התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
: (2) צוות הסניף יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין בכניסה לסניף, יימצא שלט שבו יהיה רשום: &quot;אפשר לבקש עזרה מהצוות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
: (3) כחלק משירותי המענה הטלפוני וההתקשרות מרחוק שמפעיל הביטוח הלאומי במצב חירום יחולו עליו חובות הנגישות הקבועות [[בתקנה 8 לתקנות שירותי בריאות במצב חירום]].

=== סימן ב': נגישות לשירותי בנקאות ===

@ 39. נגישות סניפי בנק בעת חירום, ומידע לציבור
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;בנק&quot; - תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;שירות בנקאי נייד&quot; - שירות בנקאי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב;
::- &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות בו [[תקנות נגישות לשירות]] שחלות בשגרה על בנק, על מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים או על שירות בנקאי נייד, לפי העניין.
: (ב) ניתן במצב חירום שירות בנקאי בסניף בנק, יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - יספק הבנק התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
:: (2) אחד מאנשי צוות הסניף יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין בסניף, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שבו יהיה רשום: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ג) פרסם בנק מידע לגבי סניפיו שפתוחים לציבור במצב החירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל סניף כאמור, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצא הסניף, ובכלל זה מדרכה, לכניסה לסניף, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות נגיש&quot;; &quot;השירות לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות לא נגיש&quot;;
:: (4) אם השירות בסניף כולו או חלקו אינו נגיש - &quot;בסניף יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;, וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות שלא בסניף בצורה אחרת;
:: (5) אם ניתנים שירותים בסניף בנק גם למי שאינם לקוחות של אותו בנק - &quot;נותנים שירות גם ללקוחות בנקים אחרים&quot;, ונוסף על כך, פירוט בשפה פשוטה של השירותים שכל אדם, אף אם אינו לקוח של הבנק, יכול לקבל בסניף הבנק.
: (ד) פרסם בנק מידע לגבי כספומטים שפועלים במצב חירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל אחד מהכספומטים שבפרסום, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן הכספומט, ובכלל זה ממדרכה או שביל, ועד למכשיר - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה המובילה עד למכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות בכספומט נגיש&quot;; &quot;השירות בכספומט לא נגיש&quot;.
: (ה) הפעיל בנק במצב חירום שירות בנקאי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סבר הבנק שלא ניתן לקיים את האמור עקב נסיבות מצב החירום, יספק הבנק התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות בנקאי נייד באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור:
:: (1) בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים;
:: (2) השירות הוא שירות נגיש.
: (ו) פרסם בנק מידע לגבי שירות בנקאי נייד שפועל במצב החירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות בנקאי נייד - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות הבנקאי הנייד נגיש&quot;; &quot;השירות הבנקאי הנייד לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות הבנקאי הנייד לא נגיש&quot;;
:: (3) אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הבנקאי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום - &quot;הבנק מספק לפי מצב החירום התאמות נגישות סבירות לשירות הבנקאי הנייד&quot;.
: (ז) פרסום המידע לפי תקנות משנה (ג), (ד) ו-(ו) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות, שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית:
:: (1) בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של הבנק;
:: (2) במוקדי המידע הטלפוני שמפעיל הבנק;
:: (3) באופן אחר שבו הבנק מעביר מידע לציבור לגבי פעילותם של הסניפים, שירותי הבנק הניידים או המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית.
: (ח) מידע כאמור בתקנות משנה (ג), (ד) ו-(ו) ייכלל גם במידע שמפרסם בנק לציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של סניפי בנק, מכשירים אוטומטיים למשיכת מזומנים או שירות בנקאי נייד, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום.
: (ט) פרסם בנק ישראל מידע לציבור בקשר לפעילות סניפי בנקים, כספומטים, או שירותים בנקאיים ניידים, שמפעילים בנקים במצב חירום, והמידע נוגע לאמור בתקנה זו, יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה זו, לפי העניין; פרסום של בנק ישראל על מידע לפי תקנה זו יכול שיהיה באמצעות הפניה לפרסומים של מידע כאמור שפרסם בנק.

=== סימן ג': נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל ===

@ 40. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;חברת דואר ישראל&quot; - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר]];
:- &quot;חוק הדואר&quot; - [[חוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]];
:- &quot;יחידת דואר&quot; - כהגדרתה ברישיון הכללי לחברת דואר ישראל בע&quot;מ למתן שירותי דואר, שירותים כספיים מטעם חברת הבת ושירותים אחרים, למעט מרכז מסירה כהגדרתו ברישיון הכללי האמור;
:- &quot;שירות כספי&quot; - שירות מהשירותים הכספיים כמשמעותם [[בסעיף 88א(א) לחוק הדואר]];
:- &quot;שירות כספי נייד&quot; - שירות כספי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב;
:- &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות לגביו [[תקנות נגישות לשירות]] שחלות בשגרה על יחידת דואר, על כספומט או על שירות כספי נייד, לפי העניין.

@ 41. נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל
: ניתן במצב חירום שירות כספי ביחידת דואר, יתקיימו הוראות אלה:
: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות ביחידת הדואר באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
: (2) אחד מאנשי צוות יחידת הדואר יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות כספי והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין ביחידת הדואר, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שיהיה רשום בו: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4, בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).

@ 42. נגישות לשירותים כספיים ניידים במצב חירום
: הפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום שירות כספי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סברה חברת דואר ישראל שלא ניתן לקיים את הוראות האמורות עקב נסיבות מצב החירום, תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות כספי נייד באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור:
: (1) בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים;
: (2) השירות הוא שירות נגיש.

@ 43. פרסום מידע
: (א) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי יחידות הדואר שפתוחות לציבור במצב החירום וניתן בהן שירות כספי, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל יחידה כאמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצאת יחידת הדואר, ובכלל זה מדרכה, לכניסה ליחידת הדואר, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;; בוצעו במצב חירום שינויים בקשר למרחב המוגן של יחידת דואר - תספק חברת דואר ישראל מידע עדכני בשפה פשוטה לפי פסקה זו, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;קיים שירות נגיש בסניף&quot;, &quot;השירות בסניף אינו נגיש&quot;;
:: (4) אם השירות בסניף, כולו או חלקו, אינו נגיש - &quot;בסניף יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;, וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות בסניף או שניתן לקבל את השירות בצורה אחרת.
: (ב) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי כספומטים שפועלים במצב חירום, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל כספומט כאמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן הכספומט, ובכלל זה ממדרכה או שביל, ועד לכספומט - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות בכספומט נגיש&quot;; &quot;השירות בכספומט אינו נגיש&quot;.
: (ג) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי שירות כספי נייד שפועל במצב חירום, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל שירות כספי נייד כאמור, אם המידע קיים בידי חברת דואר ישראל בנסיבות מצב החירום:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות כספי נייד - &quot;יש דרך נגישה לשירות כספי נייד&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה לשירות כספי נייד&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות הכספי הנייד נגיש&quot;; &quot;השירות הכספי הנייד לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות הכספי הנייד לא נגיש&quot;;
:: (3) אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הכספי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום - &quot;יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;.
: (ד) פרסום המידע לפי תקנות משנה (א) עד (ג) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות, שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית:
:: (1) בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של חברת דואר ישראל;
:: (2) במוקד המידע הטלפוני שמפעילה חברת דואר ישראל;
:: (3) באופן אחר שבאמצעותו חברת דואר ישראל מעבירה מידע לציבור לגבי פעילותם של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית.
: (ה) מידע כאמור בתקנות משנה (א) עד (ג) ייכלל גם במידע שמפרסמת חברת דואר ישראל לציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום.
: (ו) פרסם משרד התקשורת מידע לציבור בקשר לשירותים כספיים שמפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום, והמידע נוגע לאמור [[בתקנה 41]] [[או 42]], יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה כאמור, לפי העניין.

== פרק ח': זמינות אמצעי הסעה לאנשים עם מוגבלות ==

@ 44. תוכנית משרד התחבורה
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;גוף שנדרש לאמצעי תחבורה&quot; - משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, רשות מקומית, או צה&quot;ל;
::- &quot;המנכ&quot;ל&quot; - המנהל הכללי של משרד התחבורה, לרבות עובד משרד התחבורה שהוא מינה לעניין תקנות אלה;
::- &quot;הסעה המונית של אנשים עם מוגבלות&quot; - הסעה של אנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת שירות מסויים במצב חירום, כגון לצורך טיפול רפואי או לצורך פינוי בני אדם ממקום שהייתם, הכול עקב חשש לחיי בני אדם.
: (ב) משרד התחבורה יכין תוכנית להקצאת אמצעי תחבורה עם נהגים שיוכלו להפעילם במצב חירום, להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות לצורך סיוע והצלת חיים, שתכלול את כל אלה, לפחות:
:: (1) שימוש במגוון אמצעי תחבורה ציבורית שמיועדים בשגרה להסעת המונים, תוך מתן עדיפות לאמצעים שיש בהם נגישות לאנשים עם מוגבלות כגון אוטובוסים עירוניים ורכבת קלה; זאת כדי להשיא (למקסם) את קיבולת ההסעה וזמינות אמצעי התחבורה במצבי חירום שונים, בפריסה גאוגרפית ארצית;
:: (2) שיטת פעולה להעמדת אמצעי תחבורה ונהגיהם לשימוש גוף שנדרש לאמצעי תחבורה וכוחות הצלה וסיוע שנדרשים לאמצעים אלה, במצב חירום, בשני סוגי תרחישים:
::: (א) הסעה או פינוי מיידיים של אוכלוסייה (פינוי דחק);
::: (ב) הסעה או פינוי מתוכנן של אוכלוסייה בכלל או של אנשים עם מוגבלות בפרט;
:: (3) מידע שעל גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה להעביר בשגרה לצורך הכנת התוכנית, ומידע שעל גוף כאמור להעביר למשרד התחבורה במצב חירום לצורך העמדת אמצעי התחבורה ונהגיהם לשימוש אותו גוף;
:: (4) המידע שיעביר גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה לפי פסקה (3) יכלול לפחות: הערכת כמויות האנשים שיש להסיע מאזור גאוגרפי מסוים בישיבה, בישיבה בכיסא גלגלים, או בשכיבה, לרבות מלווים שחייבים להיות יחד עם אנשים כאמור;
:: (5) שיטת הפנייה במצב חירום של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה בבקשה להעמדת אמצעי תחבורה, בכל אחד מסוגי התרחישים לפי פסקה (2) ולגבי כל אחת מקבוצות האנשים כאמור בפסקה (4), סוגי אמצעי התחבורה שיועמדו לרשות הגוף הציבורי, כמויותיהם, כיצד יועמדו לרשותו יחד עם נהגיהם, וצפי לפרק זמן להקצאתם, הכול כדי לאפשר למשרד התחבורה ניהול ביקושים והקצאת אמצעי תחבורה יעילים במצב חירום;
:: (6) קביעת סדרי העדיפויות בניהול ההקצאות והשימוש באמצעי התחבורה הציבורית במצב חירום, לפי זמינות אמצעי תחבורה בנסיבות מצב החירום, ובייחוד קביעת מנגנון למניעת ריבוי שימושים בו-זמני במצב חירום באמצעי התחבורה שנכללו בתוכנית.
: (ג) משרד התחבורה יכין את התוכנית בהתייעצות עם משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, צה&quot;ל ומרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זה מזה; משרד התחבורה יתייעץ עם מד&quot;א כדי שיעמיד אמבולנסים למשימות פינוי במצב חירום לפי זמינותו ויכולתו באותה עת, והכול תוך שמירה על מוכנות מד&quot;א לבצע משימות במצב חירום, ובכלל זה משימות שהטילו עליהם משרד הבריאות וצה&quot;ל.

@ 45. העמדת אמצעי תחבורה להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות במצב חירום
: במצב חירום שבו יש צורך בהסעה המונית של אנשים עם מוגבלות, יורה המנכ&quot;ל, לפי פנייה של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה, כי יועמדו אמצעי תחבורה ונהגים שיוכלו להפעילם, לשימוש הגוף שנדרש לאמצעי תחבורה להסעה המונית או לשימוש כוחות הצלה שמסייעים לו, לצורך הסעת אוכלוסייה כאמור; הפנייה של גוף כאמור והעמדת אמצעי התחבורה ונהגים ייעשו לפי התוכנית כאמור [[בתקנה 44]].

== פרק ט': תומך קהילתי במצב חירום ==

@ 46. תומך קהילתי בשעת חירום
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;הרשות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 2 לחוק שירות אזרחי]];
::- &quot;מתנדב&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק שירות אזרחי]];
::- &quot;תומך קהילתי&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]];
::- &quot;תוכנית&quot; - תוכנית להצבת מתנדבים בשירות אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק שירות לאומי]], כתומכים קהילתיים ברשויות מקומיות במצב חירום.
: (ב) הרשות תגבש תוכנית בהיוועצות במשרד הרווחה והביטחון החברתי, מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי ומשרד הביטחון.
: (ג) לצורך מימוש התוכנית יוקצה לרשות תקציב תוספתי לטובת הכשרות, ולתוספת כוח אדם.
: (ד) התוכנית תכלול, בין השאר, סיווג של מתנדבים בעלי מסוגלות ורצון לשמש כתומכים קהילתיים, ההכשרה שיעבור מתנדב כדי לשמש תומך קהילתי, ההיערכות לקראת מצב חירום ותפקידי התומך הקהילתי בחירום.
: (ה) הרשות המקומית תעמיד בשגרה ובחירום עובד מטעמה שיהיה אחראי על הפעלת המתנדבים שהם תומכים קהילתיים ברשות המקומית, על הכשרותיהם ועל ניהול משימותיהם במצב חירום; עובדים אלה יעברו הכשרה להיכרות עם עולם השירות האזרחי והפעלת מתנדבים.
: (ו) הרשות תדווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת אחת לשנה, במשך שש שנים מיום התחילה, על גיבוש התוכנית כאמור בתקנה זו ועל יישומה; לדיווח הראשון כאמור תצרף הרשות העתק מהתוכנית שגובשה.

== פרק י': שונות ==

@ 47. הדרכה
: (א) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ידריך את עובדיו, במסגרת הדרכתם למצבי חירום, כדי שיוכלו לספק שירות סביר ומענה תומך ראשוני בשעת חירום לאנשים עם מוגבלויות שונות; הדרכה כאמור תינתן גם למי שהוא מתנדב של הגוף הציבורי שנותן מענה במצב חירום.
: (ב) הדרכה כאמור בתקנת משנה (א) תכלול, בין השאר, את כל אלה:
:: (1) הכרה וזיהוי סוגי מוגבלויות, צרכים וביטויי תגובה שונים של אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, במצבי חירום שונים; חומרי ההדרכה יעסקו באנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים לפחות;
:: (2) כללי התנהגות נאותים כלפי אנשים עם מוגבלות בעת מתן השירות במיוחד במצב חירום והזכות להסתייע בחיית שירות;
:: (3) אפשרויות של תקשורת מילולית וחזותית עם אנשים עם מוגבלות במיוחד במצב חירום;
:: (4) הצעות למענים אפשריים במצב חירום לגבי אנשים עם מוגבלויות שונות.
: (ג) ההדרכה תוכל להתבצע באופנים שונים, לרבות באמצעות לומדה אישית, כחלק מהכנה ותרגול למצב חירום.

@ 48. תרגול
: (א) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה ומבצע תרגילים בקשר לנושאים שמפורטים בתקנות אלה, יתרגל גם את ביצוע האמור בתקנות אלה שנוגע לאותו נושא שמתרגלים.
: (ב) בתרגולים שנערכים במסגרת תרגיל של המטה הכללי של צה&quot;ל או במסגרת תרגיל החירום הלאומי, לפחות, ושבהם האוכלוסייה נוטלת חלק, לרבות באמצעות דימוי אוכלוסייה, ישולבו אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים במספר מתוך סך כל המשתתפים בתרגיל שמהווים את האוכלוסייה שאותה מדמים, שמשקף את שיעורם של אנשים עם מוגבלות באוכלוסייה, או בקירוב; לעניין תקנת משנה זו, &quot;אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים&quot; - שלושה אנשים לפחות עם מוגבלות משמעותית מסוגים אלה: שמיעה, ראייה, נפשית, שכלית, אוטיזם, או פיזית, ובלבד שסוג המוגבלות אצל כל אחד מהם הוא שונה.

@ 49. תחזוקה ונגישות זמנית חלופית
: (א) מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי תקנות אלה אחראי לכך שהתאמות הנגישות יהיו תקינות וזמינות במצב חירום, זולת אם עקב מצב החירום ועל אף שפעל ככל יכולתו באותן נסיבות, נמנע ממנו להבטיח את תקינותן או זמינותן.
: (ב) לא יפגע אדם בהתאמות נגישות שלפי תקנות אלה, לא יגרע מהן ולא יסב את השימוש בהן למטרות אחרות באופן חלקי או מלא, אלא אם כן הפגיעה נדרשת במצב חירום לצורך הצלת חיים או מניעת פגיעה ברכוש חיוני, ובלבד שייעשה מאמץ סביר בנסיבות מצב החירום להבטיח נגישות זמנית חלופית.

@ 50. צה&quot;ל והגא כגורמים מסייעים
: (א) נערך צה&quot;ל או הגא בשגרה לסייע במצב חירום לגוף ציבורי, ייערך כל אחד מהגופים האמורים לגבי משימות הסיוע בקשר לאנשים עם מוגבלות, לפי האמצעים שמצויים בידו ומשמשים אותו בשגרה.
: (ב) סייע צה&quot;ל או הגא במצב חירום לגוף ציבורי, יבצע כל אחד מהגופים האמורים את משימות הסיוע בקשר לאנשים עם מוגבלות לפי יכולותיו, כוח האדם והאמצעים שעומדים לרשותו בנסיבות מצב חירום.

@ 51. התאמת נהלים, תוכנית, ותיקי הפעלה למצב חירום
: מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה, יבחן את הצורך לעדכן לאחר כל תרגיל או מצב חירום, ואחת לחמש שנים לפחות, תוכנית שהכין, את נוהליו ואת תיקי ההפעלה שלו שנוגעים למצב חירום, לעניין אופן פעולתו לפי תקנות אלה, אם קיימים, והכול באופן שיתאימו ליישום תקנות אלה; מצא שיש צורך כאמור, יעדכן הגורם את נהליו לפי זה.

@ 52. זמינות והצגת מסמכים
: (א) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה למנות או להסמיך אדם, להכין או לעדכן נוהל או תיק הפעלה, להכין רשימה ובה פרטי מידע, להכין תוכנית, או שהכין מידע לפרסם או מסמך לצורך הדרכה או מתווה לתרגיל (בתקנה זו - מסמך), חייב לשמור העתק עדכני של המסמך לצורך שימוש בהדרכות ותרגולים לפי תקנות אלה, ולצורך שימוש במצבי חירום; נוסף על כך, מסמך כאמור שהוכן לפי תקנות אלה יישמר שבע שנים לפחות ממועד הכנתו.
: (ב) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין מסמך, חייב להעביר לנציבות, או להציג לה, לפי העניין, לא יאוחר מתום 21 ימים מיום שנדרש לכך, העתק מסמך כאמור.

@ 53. תחילה
: (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט התקנות המפורטות בתקנת משנה (ב) ו-(ג), באחד לחודש השלישי שלאחר פרסומן (((התקנות פורסמו ביום 24.9.2026, ותחילתן ביום 1.12.2026))).
: (ב) תחילתן של [[תקנות 4]], [[5]], [[6(ה)]], [[7]], [[10]], [[11]], [[12]], [[17]], [[19]], [[25]], [[26]], [[27]], [[28]], [[37]], [[38]], [[45]], [[47]] [[ו-48]] - שישה חודשים מיום התחילה.
: (ג) תחילתן של [[תקנות 15]], [[39]] למעט [[תקנה 39(א)]], [[41]], [[42]] [[ו-43]] - שנה מיום התחילה.

@ 54. הוראות מעבר
: (א) ספק מים וספק מים בחירום שהכין תוכנית היערכות לפני יום התחילה ישלים את הנדרש ממנו לפי [[תקנה 3]] לא יאוחר מהמועדים האלה:
:: (1) עד תום שנה מיום התחילה ב-30% לפחות מתחנות החלוקה שנכללות בתוכנית ההיערכות ולא פחות משלוש תחנות חלוקה;
:: (2) עד תום שנתיים מיום התחילה ב-100% מתחנות החלוקה שנכללות בתוכנית ההיערכות.
: (ב) מחזיק במקרקעין אחראי לכך שבמיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין שהחזקתו, ובדרך שמובילה אליה, יתקיים [[חלק ב' בתוספת השלישית]] לא יאוחר מהמועדים האלה:
:: (1) לא יאוחר משנה מיום התחילה ב-30% לפחות מהמיגוניות הציבוריות, ולא פחות מ-50 מיגוניות;
:: (2) לא יאוחר משנתיים מיום התחילה ב-100% מהמיגוניות הציבוריות.
: (ג) עד תום חודש מיום התחילה תפרסם הנציבות את הטופס המומלץ לפי תקנה21(ד).
: (ד) עד תום שלושה חודשים מיום התחילה יעבירו לראשונה גופים שנדרשים לאמצעי תחבורה כהגדרתם [[בתקנה 44(א)]], מידע לפי [[תקנה 44(ב)(4)]] שברשותם למשרד התחבורה; בלי לגרוע מהאמור -
:: (1) משרד הרווחה רשאי להעביר למשרד התחבורה סיכומי כמויות של מועמדים לפינוי מוקדם לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי [[תקנה 44(ב)(4)]], שמצוין ברשימה הנוספת כהגדרתה [[בתקנה 32(ח)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי]]; העביר משרד הרווחה סיכומי כמויות כאמור, ייחשב הדבר כאילו רשות מקומית העבירה לראשונה מידע למשרד התחבורה לפי [[תקנה 44(ב)(4)]];
:: (2) לבקשת משרד הבריאות, ובהסכמת משרד הרווחה, רשאי משרד הרווחה להעביר סיכומי כמויות של חצר&quot;מ לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי [[תקנה 44(ב)(4)]], שמצויים במידע שבידיו לפי [[תקנה 32(ח)(1) לתקנות נגישות אירועי פינוי]].
: (ה) עד תום שישה חודשים מיום התחילה לכל המאוחר -
:: (1) רח&quot;ל תשלים את הכנת התוכנית לסיוע ממשלתי אחוד לרשויות המקומיות לפי [[תקנה 18]];
:: (2) מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות ישלים את הכנת הרשימה לראשונה לפי [[תקנה 22]];
:: (3) משרד התחבורה ישלים את הכנת התוכנית כמשמעותה לפי [[תקנה 44]];
:: (4) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה ישלים לראשונה את הבחינה של נוהליו ותיקי ההפעלה שלו למצבי חירום, והעדכון, אם יידרש, לפי [[תקנה 51]].
: (ו) עד תום שנה מיום התחילה תשלים הרשות כהגדרתה [[בתקנה 46(א)]] את הכנת התוכנית לפי [[תקנה 46]].

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[ההגדרה &quot;דרך נגישה&quot; שבתקנה 1]]))) ====
=== דרישות חלופיות לדרך נגישה ===

@ 1. רוחב הדרך
: רוחב חופשי בדרך יהיה 1.3 מטר לפחות, ואולם אפשר שבשל מיקום מיתקנים, תשתיות או צמחייה, הרוחב החופשי של הדרך יהיה פחות מכך אך לא פחות 110 סנטימטרים, לאורך קטע דרך שלא יעלה על 500 סנטימטרים.

@ 2. שיפוע הדרך
: (א) שיפוע אורכי של דרך לא יעלה על 8%, ואולם אם שיפוע כאמור לא מתאפשר עקב סיבות הנדסיות אפשר ששיפוע כאמור יעלה על 8% ובלבד שלא יעלה על 10% לאורך 5 מטרים; עלה השיפוע האורכי של דרך לפי פרט זה על 5% או קיים הפרש גובה אנכי שעולה על 20 סנטימטרים בין פני הדרך לסביבתה הצמודה, לא יידרש שהדרך תהיה כבש; בשיפוע לפי פרט זה יתאפשר לאדם עם מוגבלות לנוע בצורה בטיחותית על הדרך, לרבות בתנאי הארה של יום ושל לילה.
: (ב) שיפוע רוחבי של דרך לא יעלה על 2%, ואפשר שלא יעלה על 3% עקב תנאי טופוגרפיה או קשיים הנדסיים.

@ 3. הפרש גובה בדרך
: הפרש גובה אנכי בין שני חלקי דרך סמוכים לא יעלה על 1.5 סנטימטר.

@ 4. פני הדרך
: פני הדרך והמדרך -
: (1) יהיו יציבים וקשיחים;
: (2) לא יהיו עשויים חומרים כגון חלוקי נחל, חצץ, חול או דשא ופניהם לא יהיו מעובדים עיבוד גס (כגון עיבוד &quot;טובזה&quot; או &quot;טלטיש גס&quot; באבן טבעית); המדרך לא יכלול בליטות כגון חלוקי נחל או אבנים מתוך משטח בטון;
: (3) רוחב המישקים בדרך לא יעלה על 1.5 סנטימטרים.

@ 5. טיפול במכשולים
: לאורך הדרך לא יהיו מכשולים, או שיהיו מכשולים שמסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

== תוספת שנייה ==
==== ((([[תקנות 18(א), (ב), (ג)(1), ו-(4), (ו), (ח)]], [[19(ב) ו-(ד)]]))) ====
=== חלק א' - גופים ציבוריים שיעמידו משאבים ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;100px&quot; | מספר סידורי !! הגוף הציבורי
|-
| : (1) || משרד האוצר
|-
| : (2) || משרד הבינוי והשיכון
|-
| : (3) || משרד הבריאות
|-
| : (4) || משרד הביטחון - אגף השיקום
|-
| : (5) || משרד החינוך
|-
| : (6) || משרד העלייה והקליטה
|-
| : (7) || משרד הפנים
|-
| : (8) || משרד הרווחה והביטחון החברתי
|-
| : (9) || המשרד לשוויון חברתי
|-
| : (10) || משרד התיירות
|-
| : (11) || המוסד לביטוח הלאומי
|-
| : (12) || הסוכנות היהודית
|-
| : (13) || הרשות לניצולי שואה
|}

=== חלק ב' - משאבים שיעמידו גופים ציבוריים ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;100px&quot; | מספר סידורי !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוגי המשאבים !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} פירוט המשאבים
|-
| : (1) || מוקד שירות נגיש || מוקד לקבלת פניות מרשויות מקומיות או צרכים של אנשים עם מוגבלות
|-
| : (2) || סיוע מקצועי לרשות מקומית || סיוע מקצועי במצב חירום לבעלי תפקידים ברשות המקומית, למתן מענה תומך במצב חירום לאנשים עם מוגבלויות מסוגים שונים, באמצעות תקשורת מרחוק וחומרי הדרכה לשימוש עצמי
|-
| : (3) || הפגות
| : (א) ערכות להפגה, פנאי ופעילות גופנית, במצב חירום, לאנשים עם מוגבלות, לשימוש עצמאי, שהוכנו בהיוועצות במורשה לנגישות שירות שיש לו ניסיון בתחום, באחד מהאופנים האלה לפחות:
:: (1) ערכות מוכנות לשימוש; הערכות יהיו מסוגים שונים לפי ייעודן לפי טווח גילאי המשתמשים, יכולות קוגניטיביות, מוטוריות, וחושיות, שונות; ההסברים בערכה יהיו בשפה פשוטה, ואם נדרש לפי היכולות הקוגניטיביות של האנשים שאליהן מיועדת הערכה - בפישוט לשוני במקום שפה פשוטה;
:: (2) אמצעי הפגה, פנאי או פעילות גופנית, במצב חירום, לרכישה באופן עצמאי באמצעות תווים (vouchers) שיחולקו במסגרת התוכנית שלפי [[תקנה 18]]; האדם בוחר מתוך סוגי אמצעים שונים שיועמדו לבחירתו; לרשות המקומית יתאפשר להשפיע על תוכני האמצעים כדי לבצע התאמה תרבותית לתושביה;
: (ב) פעילות יזומה להפעלת אנשים עם מוגבלות ששוהים באזור ציבורי מוגן לצורך הפגה, פנאי ופעילות גופנית;
: (ג) ריענון קצר מועד לאנשים עם מוגבלות ולמלוויהם מחוץ לביתם (נופשונים)
|-
| : (4) || ציוד לשהייה ולינה
| : (א) מיטות, מזרנים, בתי שימוש ניידים ונגישים עם סידורים לשמירה על פרטיות, פרגודים;
: (ב) מושבים מותאמים, שולחנות;
: (ג) כיסאות גלגלים;
: (ד) מיטות סיעודיות (לשימוש בדיור זמני חלופי);
: (ה) ציוד ייעודי שמשמש אנשים עם מוגבלות בפעילות היום-יום (כגון כיסאות רחצה, אמצעים למניעה החלקה באזורים רטובים)
|-
| : (5) || דיור זמני חלופי לאדם עם מוגבלות ומלוויו
| : (א) יחידות אכסון מיוחדות ויחידות שאינן נגישות, לרבות בכל אלה:
:: (1) בתי מלון;
:: (2) מיתקני קליטה ארציים, מיתקני קליטה ארציים לאנשים עם מוגבלות;
:: (3) מקבצי דיור, בתי גיל הזהב, מרכזי קליטה לעולים;
:: (4) דיור ציבורי;
:: (5) מבני מעונות לסטודנטים;
: (ב) הסעה של אדם עם מוגבלות ומלוויו מביתו לדיור החלופי הזמני ובחזרה לביתו;
: (ג) הזנה לאדם עם מוגבלות ולמלוויו במהלך שהייתו בדיור חלופי זמני או רכישת מזון באופן עצמאי במימון התוכנית
|-
| : (6) || כוח אדם לסיוע || כוח אדם לסיוע ביישום המענים שלפי [[תוספת חלק ב|חלק זה]], לרבות כוח אדם מקצועי בתחומי סיעוד ותחומים נדרשים אחרים לפי נסיבות מצב החירום
|}

=== חלק ג' - תבחינים לסיוע בקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת מענים לאנשים עם מוגבלות ===
: התבחינים שלהלן יסייעו לבחינת בקשות לסיוע לאדם עם מוגבלות במצב חירום, ולקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת המשאבים; תחילה יש לבצע הערכה לפי שלב 1 ולאחר מכן יש לעשות שימוש בתוצאות ההערכה משלב 1 בהערכה לפי שלב 2:

@ 1. : שלב 1 - תבוצע הערכה מהירה של צרכים מיידיים של האדם עם מוגבלות בעת מצב החירום (להלן - ההערכה), ובייחוד בתחומים המפורטים להלן; ההערכה תבוצע בהתבסס ככל האפשר על מידע שסיפק האדם עצמו או איש קשר שלו:
: (1) יכולת התקשורת והבנת המצב של אותו אדם, ואמצעים שנדרשים לשם כך;
: (2) מורכבות מצבו הרפואי של אותו אדם ובייחוד לנוכח אלה: אם נדרשת אספקת חשמל רציפה לשימור חיים, אם נדרש טיפול רפואי אינטנסיבי, אם יש צורך להגיע למוסד בריאות לטיפולים משמרי חיים או שיקומיים, קבועים או זמניים, ומה צריכת התרופות שלו;
: (3) אם האדם נדרש לסיוע בביצוע פעולות היום-יום, והאמצעים שהוא עושה בהם שימוש קבוע;
: (4) הצורך בהשגחה צמודה על האדם;
: (5) הצורך בתמיכה רגשית או חברתית לאדם;
: (6) בחינה אם הוא אדם עם עורף חברתי בחירום כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]] או שאין לו עורף חברתי כמשמעותו [[בתקנה 2(ב)(7)(ב)(1) עד (4) לתקנות מאגר מידע]];
: (7) צרכים נוספים שהם תולדה ממאפייני מצב החירום.

@ 2. : שלב 2: בחינת הצורך בסיוע פרטני לאדם עם מוגבלות:
: (1) אפשרות א' - כדי שאדם יוכל להמשיך לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום - מתוך הצרכים שעלו בהערכה לפי שלב 1 ובייחוד החיוניים שבהם, מהם הצרכים שניתן לספק לאורך זמן;
: (2) אפשרות ב':
:: (א) מתוך הצרכים שעלו בהערכה לפי שלב 1 ובייחוד החיוניים שבהם, מהם הצרכים שלא ניתן לספק או שקיים קושי ממשי לספקם, במצב החירום, אם ימשיך אותו אדם לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן;
:: (ב) אם ניתן לספק טוב יותר את צרכי האדם ובפרט החיוניים שבהם, לפי ההערכה שבוצעה לפי פרט משנה (א), אם יועבר מביתו או מאזור ציבורי מוגן לחלופת דיור זמני במקום אחר;
:: (ג) אם קיימת אפשרות ממשית ובטוחה בתנאי מצב החירום השורר, להעברת האדם, לרבות מלווה או ציוד עזר אישי אם נדרשים, לחלופת דיור זמנית במקום אחר.

== תוספת שלישית - מיגונית ציבורית ==
=== חלק א' - מיגונית ציבורית נגישה ===
==== ((([[תקנות 21(א) עד (ג)]], [[22]] [[ו-54(ב)]], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1]] [[ו-3 בחלק א' לתוספת שלישית]]))) ====

@ 1. מיגונית נגישה לאדם עם מוגבלות
: (א) [[בחלק זה]], &quot;דלת הדף&quot; ו&quot;דלת הדף ורסיסים&quot; - כהגדרתן [[בתקנות מפרטים למקלטים]].
: (ב) לאדם עם מוגבלות יתאפשר להיכנס למיגונית ולשהות בה יחד עם כלל הציבור, לפי [[חלק זה]].
: (ג) במיגונית שבפתחה לא מותקנת דלת הדף או דלת הדף ורסיסים יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) הרוחב החופשי בפתחים ובפרוזדורים לא יפחת מ-90 סנטימטרים;
:: (2) סכום הרוחב החופשי בפרוזדור (A בנספח א) והרוחב החופשי בפתח (B בנספח א) סמוכים זה לזה, לא יפחת מ-200 סנטימטרים;
:: (3) החלל המיועד לשהיית הציבור במיגונית (C [[בנספח א לחלק זה]]) יכלול שטח חופשי לסיבוב לפי ת&quot;י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח לסיבוב (2.7.4);
:: (4) השיפוע הרוחבי והשיפוע האורכי של דרך בתוך המיגונית לא יעלה על 2%; על אף האמור -
::: (א) השיפוע האורכי של דרך נגישה שתחילתה במזוזת הפתח הפנימי במיגונית (מסומן כקו מקווקו &quot;תחילת דרך משופעת&quot; [[בנספח א לחלק זה]]), והיא נמשכת לפתח המיגונית עד למפלס תחתית רצפת המיגונית, לא יעלה על 0.5% + 9%;
::: (ב) הדרך לא תבלוט מפתח המיגונית יותר מ-20 סנטימטרים ובלבד שאם בלטה יותר מ-10 סנטימטרים גוון הדרך יהיה בניגוד חזותי לגוון הקיר החיצוני של המיגונית;
::: (ג) אפשר שהפרש הגובה בין קצה הדרך בפתח המיגונית (מסומן כ&quot;פתח המיגונית&quot; [[בנספח א לחלק זה]]) לדרך הנגישה לפי [[פרט 3]] (מסומנת D [[בנספח א לחלק זה]]), יטופל באמצעות אחד מאלה:
:::: (1) רכיב משופע מקובע בקצה הדרך במיגונית, שניתן לשנות את מצבו בין מצב פתוח כשהוא בשימוש למצב סגור כשאינו בשימוש; השיפוע של הרכיב במצב פתוח לא יעלה על 50%, אם הוא מגשר על הפרש גובה של עד 3 סנטימטרים או על 30% אם הוא מגשר על הפרש גובה בתחום שמעל 3 סניטמטרים ועד 6 סנטימטרים; בעת שהרכיב האמור במצב פתוח, יראו בו חלק מהדרך לפי פסקת משנה (ב), והוראותיה יתקיימו גם ברכיב האמור;
:::: (2) שינוי השיפוע של קצה הדרך במיגונית, ובלבד שיתקיימו בו ההוראות לפי פסקת משנה (1) שדנות בשיפוע;
:: (5) לאורך הדרך המשופעת במיגונית לפי פסקה (4)(א), בצד הדופן שממול לפתח B ([[נספח א' לחלק זה]]), יימצא בית אחיזה (מסומן כ&quot;בית אחיזה&quot; [[בנספח א לחלק זה]]), שיתקיימו בו הוראות אלה:
::: (א) צורת בית האחיזה תהיה עגולה, תתאפשר גריפה רציפה לכל אורכו, ולא יהיו בו חלקים חדים;
::: (ב) קוטרו החיצוני של בית האחיזה יהיה 3 עד 4 סנטימטרים;
::: (ג) קצותיו של בית האחיזה יהיו מכופפים כדי שלא יהוו מכשול; קצהו האחד יימשך עד 30 סנטימטרים במקביל לפתח B ([[נספח א לחלק זה]]), וקצהו השני לא יבלוט מפתח המיגונית;
::: (ד) מסביב לבית האחיזה יהיה מרווח חופשי לגריפה שהיקפו 4 סנטימטרים לפחות מהפנים החיצוניים של בית האחיזה;
::: (ה) הפן העליון של בית האחיזה יהיה בגובה 90 סנטימטרים עד 95 סנטימטרים מפני הדרך המשופעת;
::: (ו) הפן הפנימי של בית האחיזה לא יחדור יותר מ-9 סנטימטרים לתחום הדרך המשופעת;
::: (ז) יתקיים ניגוד חזותי בין גוון בית האחיזה לגוון הקיר שעליו הוא מותקן;
::: (ח) בית האחיזה יותקן ממרכז חלקו התחתון, באופן יציב, בטוח, ומאפשר גריפה רציפה;
:: (6) קירות המיגונית יהיו בלא בליטות חדות ובלא חיספוסים גסים העלולים לפגוע במי שנמצא במיגונית;
:: (7) לאורך הדרך במיגונית לא יהיו מכשולים.
: (ד) במיגונית שמותקנת בה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) הרוחב החופשי בפתחים שבמיגונית לא יפחת מ-80 סנטימטרים;
:: (2) סכום רוחב חופשי בפרוזדור במיגונית, אם קיים, ורוחב חופשי בפתח, סמוכים זה לזה, לא יפחת מ-200 סנטימטרים;
:: (3) החלל המיועד לשהיית הציבור במיגונית (C [[נספח ב חלק זה|בנספחים ב]] [[ו-ג לחלק זה]]) יכלול שטח חופשי לסיבוב לפי ת&quot;י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח לסיבוב (2.7.4);
:: (4) מפלס סף הדלת שבפתח המיגונית יהיה בגובה 10 סנטימטרים לכל היותר מעל תחתית רצפת המיגונית; הותקנה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים בכניסה פנימית במיגונית, תתקיים בה [[תקנה 34(ד) ו-(ד1) לתקנות מפרטים למקלטים]];
:: (5) משני צידי הדלת יימצאו מוטות לסיוע בהגפתה כמפורט להלן:
::: (א) מוט אופקי אחד יימצא בצידו החיצוני של אגף הדלת בגובה 85 עד 90 סנטימטרים מתחתית אגף הדלת, לפי הוראות אלה:
:::: (1) אורכו של המוט יהיה 35 עד 40 סנטימטרים, וקוטרו החיצוני יהיה 3 עד 4 סנטימטרים;
:::: (2) צורת המוט תהיה עגולה, תתאפשר גריפה רציפה לכל אורכו, ולא יהיו בו חלקים חדים;
:::: (3) המרחק בין הפן הפנימי של המוט לבין פני אגף הדלת לא יהיה קטן מ-4 סנטימטרים ולא גדול מ-5 סנטימטרים;
:::: (4) המרחק בין קצה המוט לבין שול אגף הדלת שנפתח יהיה 5 עד 10 סנטימטרים;
:::: (5) גוון המוט יהיה בניגוד חזותי לגוון אגף הדלת;
::: (ב) מוט אופקי שני יימצא בצידו הפנימי של אגף הדלת בגובה 85 עד 90 סנטימטרים מתחתית אגף הדלת, ותתקיים בו פסקת משנה (א)(1) עד (5);
:: (ג) על אף האמור בפסקאות (א) ו-(ב), אפשר שגובה המוט או המרחק לפי פסקה (א)(4), יותאמו בשינוי קל לצורך מניעת הפרעה למנגנון נעילת הדלת.

@ 2. שילוט וסימון
: (א) על דופן המיגונית שבה נמצא פתחה, יימצא מידע בשלט או על הדופן, לפי הוראות אלה:
:: (1) רישום: &quot;מיגונית&quot; בגופן שגובהו לא יפחת מ-10 סנטימטרים;
:: (2) יתקיימו במידע הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ב) גוון מזוזות ומשקוף פתח המיגונית ברצועה שרוחבה 7 עד 10 סנטימטרים בהיקף הפתח, יהיה בניגוד חזותי לדופן החיצונית של המיגונית.

@ 3. הצבת מיגונית וקישורה לדרך נגישה
: המיגונית תוצב בדרך נגישה או בצמוד לה, ויתקיימו הוראות אלה:
: (1) אפשר שפני דרך נגישה לפי פרט זה יהיו עשויים מחומר מהודק כגון מצע, או דשא, ובלבד שיהיו יציבים גם בפני גשם ונגר עילי;
: (2) בצמוד לפתח מיגונית שאין בפתחה דלת יתקיימו כל אלה:
:: (א) ייותר שטח חופשי לתמרון במקביל לדופן המיגונית ומול הפתח שלה, ששיפועו לא יעלה על 2% לכל כיוון, שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות ואורכו 170 סנטימטרים לפחות (D [[בנספח א' לחלק זה]]); על אף האמור, אפשר שרוחב השטח האמור יקטן עד ל-110 סנטימטרים, בשל מיקום מיתקנים, תשתיות, מגבלת רוחב המדרכה שבה מוצבת המיגונית, או צמחייה;
:: (ב) הפרש הגובה האנכי בין פתח המיגונית לפני הדרך הנגישה המקושרת אליה לא יעלה על 1.5 סנטימטרים, והמרווח האופקי בין שתי הדרכים האמורות לא יעלה על 1.5 סנטימטרים;
:: (ג) לצורך יישום פסקת משנה (ב), אם הפרש הגובה בין פתח המיגונית לדרך נגישה אינו עולה על 6 סנטימטרים, אפשר שהקישור ייעשה לפי [[פרט 1(ג)(4)(ג)]] או באמצעות רכיב משופע לפי [[פרט 1|הפרט האמור]] שהוא רכיב מקובע למיגונית;
: (3) בצמוד לפתח מיגונית שמותקנת בה דלת, יתקיימו כל אלה:
:: (א) יימצא משטח תפקוד בצד שאליו נפתחת הדלת, שמתקיימות בו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במשטחי תפקוד (2.5.4), ושיפוע המשטח לכל כיוון לא יעלה על 2% (מסומן כ&quot;משטח תפקוד (חלופה 1)&quot; [[בנספח ב לחלק זה]] - &quot;משטח תפקוד (חלופה 2)&quot; [[בנספח ג לחלק זה]]); אם קיים הפרש גובה אנכי בין שול משטח התפקוד לסביבתו הצמודה שעולה על 5 סנטימטרים ואין אמצעים למניעת מעבר מהמשטח לסביבה האמורה, יש פס בשול המשטח בניגוד חזותי לסביבתו הצמודה ורוחבו 10 עד 20 סנטימטרים או שהמשטח כולו בניגוד חזותי לסביבתו;
:: (ב) אם מותקנת דלת סובבת על צירה בפתח המיגונית או בפתח אחר בתוכה, שאינה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, הכוח הנדרש לפתיחה של הדלת לא יעלה על הוראות ת&quot;י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בכוח הפעלה לפתיחת דלת בדרך נגישה (סעיף 2.5.5.2);
: (4) נוסף על משטח תפקוד לפי פסקה (3(א)), לסף דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, שבפתח מיגונית, תקושר דרך נגישה לפי הוראות אלה:
:: (א) אם הדרך הנגישה היא בתחום ציר ההליכה במדרכה או ברחבה, השיפוע האורכי ושיפועי הצד שלה, לא יעלו על 8% ([[נספח ב לחלק זה]]);
:: (ב) אם הדרך הנגישה אינה בתחום ציר ההליכה במדרכה, ברחבה, או בשביל, השיפוע האורכי של הדרך לא יעלה על 8%, ושיפועי הצד לא יעלו על 50% ([[נספח ג לחלק זה]]);
:: (ג) על אף האמור בפסקאות (א) ו-(ב), אם בנסיבות המקום לא מתאפשר שיפוע כאמור בהן, אפשר שבאישור מורשה נגישות, שיפוע הדרך לא יעלה על 10% לאורך קטע דרך קצר ככל האפשר בתנאי המקום;
:: (ד) לא יידרש שהדרך הנגישה תהיה כבש או מיתקן אלקטרו-מכני, ולא יידרשו בתי אחיזה בצידיה.
: (5) אם הוצבה המיגונית בדרך ציבורית כגון מדרכה, שביל או רחבה, ייוותר בדרך מעבר חופשי שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות (מסומן כ&quot;מעבר חופשי&quot; [[נספח א חלק זה|בנספחים א]] [[נספח ב חלק זה|ו-ב לחלק זה]]). אפשר שרוחב המעבר האמור יקטן עד ל-110 סנטימטרים, לאורך קטע שאורכו לא יעלה על 500 סנטימטרים, בשל מיקום מיתקנים, תשתיות, מגבלת רוחב המדרכה, או צמחייה.

@ 4. מכשולים בדרך נגישה ובדרך אחרת
: לאורך דרך נגישה כאמור [[בפרט 3]], ולאורך דרך אחרת להולכי רגל שאינה דרך נגישה כאמור, שמובילות למיגונית ממקום שעליו נועדה להגן המיגונית כאמור [[בפרט 3]], לא יהיו מכשולים; אם קיימים מכשולים בדרך - הם מסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

@ 5. ניגוד חזותי
: אם נדרש שיתקיים ניגוד חזותי לפי [[תוספת זו]], הוא יהיה לפי ת&quot;י 1918 חלק 6 בסעיף הדן בניגוד חזותי (2.4) לערך המתאים לסימן מאתר.

@ 6. שונות
: השרטוטים שבנספחים [[לחלק זה]] הם לצורך המחשה, וההוראות המחייבות הן הוראות [[חלק זה]].

==== '''נספח א - מיגונית נגישה שלא מותקנת דלת בפתחה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ג)(2), (3), (4)(א) ו-(ג), (5)]], [[$ חלק א תוספת 3|5(ג)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(2)(א)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

==== '''נספח ב - מיגונית שמותקנת דלת בפתחה, משטח תפקוד (חלופה 1), ודרך נגישה בציר הליכה של מדרכה או ברחבה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ד)(3)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(3)(א), (4)(א) ו-(5)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

==== '''נספח ג - מיגונית שמותקנת דלת בפתחה, משטח תפקוד (חלופה 2), ודרך נגישה שאינה בציר הליכה של מדרכה או ברחבה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ד)(3)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(3)(א), (4)(א) ו-(5)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

=== חלק ב' - התאמות נגישות לעניין מיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין ===
==== ((([[תקנה 54(ב)]]))) ====

@ 1. סימון ושילוט
: במיגונית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין, יתקיים [[פרט 2 בחלק א']].

@ 2. מכשולים בדרך נגישה ובדרך אחרת
: לאורך דרך נגישה לפי [[פרט 3]], ולאורך דרך אחרת להולכי רגל שאינה דרך נגישה כאמור, שמובילות למיגונית ובתוכה, לא יהיו ככל האפשר מכשולים; אם קיימים מכשולים בדרך - הם מסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

@ 3. דרך נגישה למיגונית
: (א) פתח מיגונית שהוצבה לפני יום התחילה, שלגביה מתקיימים כל התנאים שלהלן, תקושר לדרך נגישה לפי [[פרט 3 בחלק א(('))]]:
:: (1) הפרש הגובה בין פתח המיגונית לקצה הדרך הקיימת שמגיעה בצמוד לפתח המיגונית, לא עולה על 20 סנטימטרים;
:: (2) אפשר להתגבר על הפרש הגובה לפי פסקה (1) באמצעות דרך משופעת לפי [[$ חלק א תוספת|פרט 3(2)]] [[או 3(4) בחלק א(('))]];
:: (3) לאחר התגברות על הפרש גובה כאמור בפסקה (2), ייוותר מעבר חופשי כאמור [[$ חלק א תוספת|בפרט 3(5) בחלק א']];
:: (4) לצורך ביצוע האמור בפסקאות (2) ו-(3) אין צורך להזיז את המיגונית מהמקום שבו הוצבה, להרים או לסובב אותה.
: (ב) אפשר שפני הדרך אל מיגונית כאמור בפרט משנה (א) יהיו עשויים מחומר מהודק או דשא, ובלבד שפני הדרך יהיו יציבים, גם בפני גשם ונגר עילי.

== תוספת רביעית ==
==== ((([[תקנה 32(ו) ו-(ז)]]))) ====
=== איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי ===
: גורם מאתר יכין לפי המידע שבידו רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התבחינים [[תקנות מאגר מידע=#תוספת 1|שברישה לפרט 2 בתוספת הראשונה לתקנות המאגר]] ולמעט התבחין &quot;שאינם מתגוררים במגורים מוסדרים&quot; (להלן - התוספת הראשונה למאגר), ונוסף על כך מלאו להם 6 שנים לפחות ומתקיימים בהם התבחינים שבטור א' בטבלה שלהלן; גורם מאתר יציין ברשימה האמורה את האנשים שמתקיימים בהם גם התבחינים שבטור ב' בטבלה שלהלן:
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! טור א' !! טור ב'
|-
| : (1) מתוך פסקת משנה (2) שבטור א', שלצד [[פרט 2 תוספת 1 לתקנות המאגר|פרט משנה 2 בטבלה שבתוספת הראשונה]] למאגר - [[פרט 4(א) לתוספת השנייה לתקנות ילד נכה]] || -
|-
| : (2) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור א', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (1) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (3) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (2) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (4) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (7) שבטור א', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (3) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (5) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (4) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (6) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (2) שבטור א', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (5) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (2) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (7) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (6) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (8) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור א', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] לגבי תלמיד עם מוגבלות שמיעה || : (7) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] לגבי תלמיד עם מוגבלות שמיעה
|-
| : (9) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (8) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|}

&lt;פרסום&gt; י&quot;א בתשרי התשפ&quot;ז (22 בספטמבר 2026)
&lt;חתימה&gt; ישראל כ&quot;ץ שר הביטחון</text>
      <sha1>ar245fshjaj7d3njtlsbqexab3c00s8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084886</id>
      <parentid>3084885</parentid>
      <timestamp>2026-09-26T16:27:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3084886</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="139786" sha1="cca2x88i17e1gdx7b0azheuw2tohhnq" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ&quot;ז-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ז, 32|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום)|12532)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 19מ(ג)]] [[=החוק|לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]] (להלן - החוק), [[+|וסעיף 27(ג)(10)]] [[לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], לאחר התייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהסכמת שר האוצר לפי [[סעיף 19סז לחוק]], ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אזור ציבורי מוגן&quot; - מקום ציבורי המשמש במצב חירום לשהיית הציבור לצורך התגוננות מפני סיכון לחיים או לצורך חיוני אחר, מעל או מתחת לפני הקרקע, ובכלל זה מקלט ציבורי, מחסה ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית]], שטח פתוח, תווך תת-קרקעי, מיתקן מרכזי כהגדרתו [[בתקנות נגישות לתחבורה ציבורית]], ולמעט כל אלה: מיגונית ציבורית, מקום ייעודי כהגדרתו [[בתקנה 1 לתקנות המסגרות]], מיתקן קליטה כהגדרתו [[בתקנה 1 לתקנות נגישות אירועי פינוי]], מרכז ארעי לטיפול, מוסד רפואי ומרפאה, כהגדרתם [[בתקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:- &quot;אדם עם מוגבלות&quot;, &quot;גוף ציבורי&quot;, &quot;נציבות&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 5 לחוק]];
:- &quot;אמצעים חליפיים&quot;, &quot;ספק מים&quot;, &quot;ספק מים בחירום&quot;, &quot;תוכנית היערכות&quot;, &quot;תחנת חלוקה&quot; - כהגדרתם [[בכללי המים]];
:- &quot;בית שימוש נגיש&quot;, &quot;מקלחת נגישה&quot; - כמשמעותם בחקיקה לפי פסקאות (2) עד (11) לחקיקת נגישות למקום ציבורי;
:- &quot;דרך נגישה&quot; - דרך שמתקיימות בה הדרישות שנקבעו לדרך נגישה בחקיקת הנגישות למקום ציבורי, ואולם אם לא מתקיימות לגביה הדרישות שנקבעו כאמור או שלא נקבעו לגביה דרישות - דרך שמתקיימות בה הדרישות [[שבתוספת הראשונה]];
:- &quot;הגא&quot; - כהגדרתו [[חוק ההתגוננות האזרחית=|בחוק ההתגוננות]];
:- &quot;הנציב&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 22 לחוק]];
:- &quot;הרשות הממשלתית למים וביוב&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 124יא לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]];
:- &quot;חוק ההתגוננות האזרחית&quot; - [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
:- &quot;חוק התכנון והבנייה&quot; - [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;חוק שירות אזרחי&quot; - [[חוק שירות אזרחי, התשע&quot;ז-2017]];
:- &quot;חיית שירות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 19ו1 לחוק]];
:- &quot;חקיקת נגישות למקום ציבורי&quot; - הוראות לפי [[פרק ה'1 לחוק]], לפי [[פרק ה'1א לחוק התכנון והבנייה]], וכן לפי כל אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) הוראות לפי [[חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים), התשמ&quot;ח-1988]];
:: (2) [[חלק ח'1 לתוספת השנייה בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש&quot;ל-1970]];
:: (3) [[תקנות מפרטים למקלטים]];
:: (4) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), התשע&quot;א-2011]];
:: (5) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע&quot;ב-2011]];
:: (6) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע&quot;ד-2013]];
:: (7) [[תקנות נגישות במקלטים]];
:: (8) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה), התשע&quot;ח-2018]];
:: (9) [[תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע&quot;ט-2018]];
:: (10) [[תקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:: (11) [[תקנות נגישות לתחבורה ציבורית]];
:- &quot;יום התחילה&quot; - יום תחילתן של תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ&quot;ז-2026, לפי [[תקנה 53(א)]] (((יום 1.12.2026)));
:- &quot;כללי המים&quot; - [[=כללי המים|כללי המים (אירוע פגיעה במים), התשפ&quot;ג-2023]];
:- &quot;כספומט&quot; - מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים;
:- &quot;מאגר הרשות המקומית&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]];
:- &quot;מושב מותאם&quot; - כהגדרתו [[בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;מיגונית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 145(ח)(4) לחוק התכנון והבנייה]], אף אם המדינה או רשות מקומית לא הציבו אותה;
:- &quot;מיגונית ציבורית&quot; - מיגונית המיועדת לשירותים הניתנים לציבור בקשר עם מצב חירום, כמשמעותם [[בסעיף 19מב(ב) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], למעט מיגונית שמוצבת בבסיס צה&quot;ל לשימוש חיילים ועובדים בלבד;
:- &quot;מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב&quot; - מנהל הרשות הממשלתית כהגדרתו [[בכללי המים]] או מי שהוא הסמיך, מקרב עובדי הרשות הממשלתית למים וביוב, לעניין תקנות אלה;
:- &quot;מענה תומך&quot; - לרבות הכוונה בשפה פשוטה ומענה סבלני לשאלות חוזרות;
:- &quot;מצב חירום&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19מ(א) לחוק]];
:- &quot;מקום מוגן&quot; - כל אחד מהמפורטים במדרג להלן, המסודר לפי רמת מיגון הולכת ופוחתת:
:: (1) מקלט כהגדרתו [[בתקנות המפרטים למקלטים]];
:: (2) אזור בבניין שנמצא מתאים להנחיות הגא;
:- &quot;מקום ציבורי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19ז לחוק]];
:- &quot;מקלט ציבורי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית]];
:- &quot;סמל הנגישות הבין-לאומי&quot; - לפי ת&quot;י 1918 חלק 4;
:- &quot;פישוט לשוני&quot; - כהגדרתו [[בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;רח&quot;ל&quot; - רשות חירום לאומית שבמשרד הביטחון שהוקמה לפי החלטה מספר ב/43 של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מיום י' בטבת התשס&quot;ח (19 בדצמבר 2007);
:- &quot;רשות מקומית&quot; - עירייה או מועצה מקומית;
:- &quot;שגרה&quot; - עת שאינה מצב חירום;
:- &quot;שפה פשוטה&quot; - התאמת מידע לפי [[#1|פסקאות (1), (3), ו-(4), להגדרה &quot;פישוט לשוני&quot; בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;ת&quot;י 1918 חלק 3.1&quot; - תקן ישראלי ת&quot;י 1918, חלק 3.1 - נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין - דרישות בסיסיות;
:- &quot;ת&quot;י 1918 חלק 4&quot; - תקן ישראלי ת&quot;י 1918, חלק 4 - נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת;
:- &quot;תקנות המסגרות&quot; - [[=תקנות המסגרות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות), התשפ&quot;א-2021]];
:- &quot;תקנות מאגר מידע&quot; - [[=תקנות מאגר מידע|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום), התשפ&quot;ד-2024]];
:- &quot;תקנות מפרטים למקלטים&quot; - [[=תקנות מפרטים למקלטים|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש&quot;ן-1990]];
:- &quot;תקנות נגישות אירועי פינוי&quot; - [[=תקנות נגישות אירועי פינוי|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום), התשפ&quot;ב-2022]];
:- &quot;תקנות נגישות במקלטים&quot; - [[=תקנות נגישות במקלטים|תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים), התשע&quot;ו-2016]];
:- &quot;תקנות נגישות לשירות&quot; - [[=תקנות נגישות לשירות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות נגישות לתחבורה ציבורית&quot; - [[=תקנות נגישות לתחבורה ציבורית|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס&quot;ג-2003]];
:- &quot;תקנות שירותי בריאות במצב חירום&quot; - [[=תקנות שירותי בריאות במצב חירום|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום), התשפ&quot;ב-2022]].

== פרק ב': נגישות לאספקת מים ולמזון ==

@ 2. נגישות למי שתייה
: במצב חירום שבו מספקים באמצעים חליפיים מי שתייה לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למי שתייה שמסופקים כאמור באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור, לפי [[תקנות 3 עד 5]].

@ 3. הוראות נגישות בתוכנית היערכות לחלוקת מים
: (א) כללה תוכנית היערכות של ספק מים או ספק מים בחירום רשימה של תחנות חלוקה שאמורות לפעול במצב חירום, יהיו תחנות החלוקה נגישות; לעניין זה, &quot;תחנת חלוקה נגישה&quot; - תחנת חלוקה שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, תוביל דרך נגישה עד לפתח תחנת חלוקה וכן מפתח תחנת החלוקה עד לנקודה בתחנת החלוקה שבה הציבור ממלא כלי מים;
:: (2) אורכה של הדרך לפי פסקה (1) עד לפתח תחנת החלוקה לא יעלה על 100 מטרים, ואם עלה השיפוע האורכי של הדרך על 5 אחוזים - לא יעלה המרחק האמור על 60 מטרים.
: (ב) תוכנית ההיערכות תכלול הוראות לסיוע במצב חירום של צוות תחנת חלוקה לאדם עם מוגבלות שביקש זאת, במילוי כלי מים ובנשיאתן לרכב.
: (ג) הוכנו במסגרת תוכנית ההיערכות שלטים לזיהוי תחנת חלוקה ושלטי הכוונה אליה, יתקיימו בהם הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ד) ספק מים או ספק מים בחירום שלא הצליח לאתר תחנת חלוקה שמתקיימת בה תקנת משנה (א) בחלק של יישוב שנדרשת להיות בו תחנת חלוקה לפי תוכנית ההיערכות שלו, רשאי לפנות למנהל הרשות הממשלתית למים וביוב בבקשה שיפטור אותו לתקופה קצובה מחובת עמידה בתנאי תקנת המשנה האמורה לעניין תחנת חלוקה באותו חלק מהיישוב; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנת החלוקה, ובייחוד לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית; לבקשה תצורף חוות דעת של מורשה נגישות לגבי העדר קיומו של מקום חלופי נגיש לתחנת חלוקה כנדרש בתוכנית ההיערכות.
: (ה) מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ייתן פטור כאמור בתקנת משנה (ד) אם השתכנע כי לא ניתן בתנאים הקיימים לאתר באותו חלק של היישוב תחנת חלוקה, ואי-מתן הפטור עלול לשבש את אספקת המים ביישוב כאמור [[בכללי המים]], לנוכח הצרכים שלפי תוכנית ההיערכות לגבי אותו יישוב; מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב רשאי להתנות את מתן הפטור בתנאים שעליהם יורה; משך תקופת הפטור לא יעלה על התקופה שעד למועד העדכון הקרוב של תוכנית ההיערכות; החלטת מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד; האמור בתקנת משנה (ד) ובתקנת משנה זו לא יחול לגבי יישוב שלפי תוכנית ההיערכות שלו מתוכננות בו שלוש תחנות חלוקה לכל היותר, אלא אם כן מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב נוכח לדעת כי אי-מתן הפטור ישבש את אספקת המים באותו יישוב במצב חירום כאמור [[בכללי המים]]; מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ידווח בין 1 בינואר ל-28 בפברואר בכל שנה לנציב, על הפטורים שנתן לפי תקנת משנה (ד) במהלך השנה שקדמה לה.

@ 4. פרסום מידע בשגרה לגבי התאמות נגישות למים במצב חירום
: (א) פורסמה בשגרה רשימת תחנות חלוקה ביישוב, יפרסם הגורם המפרסם לגבי כל תחנת חלוקה שברשימה לפי הוראות אלה:
:: (1) תחנת חלוקה נגישה - אם מתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]];
:: (2) תחנת חלוקה לא נגישה - אם לא מתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]]; אם תחנת החלוקה אינה נגישה יצוין אם ניתן לגביה פטור לפי [[תקנה 3(ה)]].
: (ב) פורסמה בשגרה מפה שבה מצוינות תחנות חלוקה ביישוב, יכלול הגורם המפרסם במפה את סמל הנגישות הבין-לאומי בצמוד לסימון המיקום של כל תחנת חלוקה שמתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]], ואם כל תחנות החלוקה נגישות - הוא רשאי לציין חלף זאת, על גבי המפה, כי כל תחנות החלוקה נגישות.

@ 5. פתיחת תחנת חלוקה במצב חירום
: (א) במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, יתקיימו בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור הוראות [[תקנה 3(א)]], ואולם אם מתוך תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שלא מתקיימות בהן הוראות [[תקנה 3(א)]], ייתנו ספק מים וספק מים בחירום עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימות בהן הוראות [[תקנה 3(א)]].
: (ב) צוות תחנת חלוקה ייתן לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנת חלוקה והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש, סיוע במילוי כלי מים ובנשיאתו לרכב.
: (ג) פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות חלוקה שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי [[תקנה 4]].
: (ד) האמור [[בפרק זה]] לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיו, כולן או חלקן, במצב חירום.
: (ה) עם פתיחת תחנת חלוקה ביישוב ונוסף על השירות שניתן בה, תחלק הרשות המקומית מים לביתו של מי שמתקיימים בו כל התנאים אלה:
:: (1) הוא אדם עם מוגבלות;
:: (2) הוא נכלל במאגר הרשות המקומית;
:: (3) הוא מתגורר בחלק של היישוב שאותו נועדה לשרת תחנת החלוקה שנפתחה.

@ 6. נגישות למזון במצב חירום והיערכות בשגרה
: (א) במצב חירום שבו מחולק מזון לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למזון שמחולק כאמור באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור, לפי תקנה זו [[ותקנה 7]].
: (ב) גוף ציבורי שמבצע בשגרה הכנות לחלוקת מזון לציבור במצב חירום, בין בכלל ובין באזור מסוים, ייערך גם לחלוקת מזון לאנשים עם מוגבלות, ובין השאר לפי תקנת משנה (ג).
: (ג) תכנן גוף ציבורי לחלק מזון לציבור באמצעות תחנות לחלוקת מזון, תעמוד התחנה לחלוקת מזון בתנאים האמורים [[בתקנה 3(א) עד (ג)]], בשינויים המחויבים.
: (ד) לעניין גוף ציבורי שלפי התכנון שלו נדרשת תחנה לחלוקת מזון במקום מסוים, ולא הצליח לאתר תחנה שמתקיימות בה הוראות תקנת משנה 3(א), יחולו הוראות אלה:
:: (1) הגוף הציבורי רשאי לפנות לנציב בבקשה שיפטור אותו מחובת עמידה בתנאי תקנת משנה 3(א) לעניין תחנה לחלוקת מזון במקום המסוים; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנה לחלוקת מזון, ובכלל זה לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית;
:: (2) הנציב לא ייתן פטור כאמור אלא אם כן השתכנע, לנוכח הצרכים שלפי תכנון חלוקת המזון במצב חירום, שלא ניתן בתנאים הקיימים במקום המסוים לאתר תחנה לחלוקת מזון כאמור; הנציב רשאי לקצוב פטור כאמור לתקופה שיורה או להתנותו בתנאים; החלטת הנציב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד;
:: (3) האמור בתקנת משנה זו לא יחול לגבי מקום או יישוב, לפי העניין, שלפי התכנון של הגוף הציבורי מתוכננות בו שלוש תחנות לחלוקת מזון לכל היותר, אלא אם כן קיימים לדעת הנציב טעמים מיוחדים שלפיהם אי-מתן הפטור תשבש את אספקת המזון במצב חירום ביישוב.
: (ה) פורסמה בשגרה רשימת תחנות לחלוקת מזון ביישוב במצב חירום, תחול לגבי הפרסום [[תקנה 4]], בשינויים המחויבים.

@ 7. חלוקת מזון במצב חירום
: (א) במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, תתקיים בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור [[תקנה 6(ג)]]; ואולם אם מתוך תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שלא מתקיימת בהן [[תקנה 6(ג)]] תינתן עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימת בהן [[תקנה 6(ג)]].
: (ב) צוות תחנה לחלוקת מזון יסייע לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנה והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש סיוע בקבלת מזון ובנשיאתו לרכב.
: (ג) פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות לחלוקת מזון שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי [[תקנה 4]] בשינויים המחויבים.
: (ד) האמור בתקנות משנה (א) עד (ג) לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.
: (ה) הרשות המקומית תחלק מזון לביתם של אנשים עם מוגבלות שמתקיימים בהם התנאים לפי [[תקנה 5(ה)]].

== פרק ג': מקום מוגן, אזור ציבורי מוגן, שהייה ולינה, ומידע לגביהם ==

=== סימן א': מקום מוגן ===

@ 8. הנחיות לאיתור מקום מוגן בבניין למגורים
: (א) הנחיות לאיתור מקום מוגן בבניין למגורים שמפרסם הגא לציבור יהיו בשפה פשוטה ויתקיימו בהן הוראות [[תקנה 28]].
: (ב) הפעילו משטרת ישראל או צה&quot;ל מוקד חירום כמשמעותו [[בתקנה 7 לתקנות נגישות אירועי פינוי]], ימסרו את ההנחיות לאיתור מקום מוגן כאמור בתקנת משנה (א) כחלק מהמידע שנמסר במסגרת מוקד החירום.

=== סימן ב': אזור ציבורי מוגן ===

@ 9. איתור והקצאה של אזורים בטוחים נגישים
: גוף ציבורי שמאתר ומקצה מקומות ציבוריים לאזורים ציבוריים מוגנים, ייתן עדיפות, ככל האפשר, ובהתחשב בצרכים הנובעים ממצב החירום, לאיתור והקצאה של מקומות העומדים בחקיקת נגישות למקום ציבורי.

@ 10. כניסה ושילוט לאזור ציבורי מוגן
: גוף ציבורי שאחראי להפעלת אזור ציבורי מוגן ומאפשר לציבור במצב חירום לעשות שימוש באזור ציבורי מוגן, אחראי לכך שיתקיימו כל אלה:
: (1) אם יש דרך שמיועדת לכניסת כלי רכב לאזור ציבורי מוגן (להלן בתקנה זו - דרך כלי רכב), כגון בחניון תת-קרקעי, לא יימנע מאדם עם מוגבלות, ובכלל זה אדם המתנייע בכיסא גלגלים או באמצעי עזר אחר לניידות, לעשות שימוש במצב חירום גם בדרך כלי רכב לרבות אפשרות למעבר במקומות שבהם יש הגבלת כניסה כגון מחסומים, וזאת בין שמובילה לאזור הציבורי המוגן דרך נגישה ובין שלא;
: (2) במקום בולט לעין בפתח דרך כלי רכב יימצא שלט שעליו כתוב &quot;כניסה במצב חירום גם לאדם עם מוגבלות בניידות&quot;, ואולם אם השיפוע האורכי של דרך כלי הרכב עולה על 10% יהיה כתוב בשלט &quot;זהירות! שיפוע מסוכן!&quot; ונוסף על כך יופיע בשלט הסמל לציון שיפוע מסוכן לפי נספח ג' בת&quot;י 1918 חלק 4; אם יש בדרך פסי האטה, יהיה כתוב בשלט גם &quot;זהירות! פסי האטה!&quot;;
: (3) הוצב שלט להכוונה לאזור ציבורי מוגן או לכניסה אליו או שלט לפי פסקה (2), יהיה גובה האותיות בשלט 80 מילמטרים לפחות, ויתקיימו בו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
: (4) לא ייגבה תשלום מאדם עם מוגבלות שמבקש להיכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן שמובילה לתוכו דרך כלי רכב לצורך הצלת עצמו או כדי להוביל ציוד שנדרש לשהייתו שם; איש צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן או פועל מטעם המקום הציבורי שבו האזור הציבורי המוגן, רשאי לדרוש שאדם כאמור יזדהה באמצעות תג נכה כתנאי לאי-גביית תשלום; אדם כאמור שנכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן יישמע להוראות צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן כדי למנוע סיכון לציבור שנמצא בו; לעניין זה, &quot;תג נכה&quot; - כהגדרתו [[בחוק חניה לנכים, התשנ&quot;ד-1993]].

@ 11. נגישות לאדם עם מוגבלות לשירות או טובין שמסופקים לציבור באזור ציבורי מוגן
: (א) סיפק גוף ציבורי שירות או טובין, לציבור ששוהה באזור ציבורי מוגן במצב חירום, יספק את אותם שירות או טובין לאדם עם מוגבלות ששוהה באותו אזור ציבורי מוגן, באופן שמאפשר לאדם עם מוגבלות לצרוך את אותם שירות או טובין, באותה איכות וזמינות שמסופקים לכלל הציבור; ואם נדרש, יבצע הגוף את ההתאמות הנדרשות, כפי שמתאפשר בנסיבות מצב החירום, כדי ליישם את האמור.
: (ב) תפעל איש צוות מטעם גוף ציבורי אזור ציבורי מוגן בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יתקיימו כל אלה:
:: (1) לבקשת אדם עם מוגבלות שפנה אליו בבקשה לסיוע והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות, יסייע לו איש צוות ובייחוד לשם ביצוע פעולה נדרשת להצלת חיים; האמור לא יחול כשאיש הצוות נדרש להגן על עצמו ולבצע לשם כך פעולה נדרשת להצלת חיים;
:: (2) איש הצוות יישא עליו סימן לזיהוי, ואם יש לו עמדת שירות באזור הבטוח - במקום בולט לעין בעמדה יימצא שלט; בשלט ובסימן הזיהוי יהיה רשום: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
:: (3) יימצא חדר או חלל המופרד מהמולת הקהל באופן המספק פרטיות כגון באמצעות פרגוד או מחיצה, לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות המתקשה להתמודד עם ההמולה במקום או לצורך מילוי צרכיו הרפואיים או הסיעודיים, עקב מוגבלותו, ולמלוויו; בחדר או בחלל, לפי העניין, יתקיימו הוראות אלה:
::: (א) החדר או החלל האמור יישמר לשימוש של אדם עם מוגבלות במצב חירום;
::: (ב) לצד החדר או החלל יימצא שלט שעליו רשום: &quot;מקום לאדם עם מוגבלות לשהייה זמנית&quot; ויתקיימו בשלט הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 המנויות בסיפה של פסקה (2).
: (ג) סיפק גוף ציבורי כיסאות לאזור ציבורי מוגן בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יחולו כל אלה, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום:
:: (1) 5% מהכיסאות לפחות, ולא פחות ממושב אחד, יהיו מושבים מותאמים;
:: (2) אם האזור הציבורי המוגן מתוכנן להכיל 500 איש לפחות במצב חירום - יימצא באזור הבטוח כיסא גלגלים אחד לפחות, להסעת אנשים עם מוגבלות שבאזור הציבורי המוגן.

@ 12. נגישות לבית שימוש, למקלחת, ודרך נגישה, באזור ציבורי מוגן
: (א) אם באזור הציבורי המוגן קיים בית שימוש לשימוש הציבור בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יימצא גם בית שימוש נגיש אחד לפחות לשימוש שני המינים שדרך נגישה מובילה אליו מהכניסה לאזור הציבורי המוגן, או סידור מתאים אחר בנסיבות מצב החירום, לפי פסקה (1) או (2) להלן, שדרך נגישה מובילה אליו מהכניסה לאזור הציבורי המוגן, שיאפשר לאדם עם מוגבלות לעשות את צרכיו באופן בטיחותי, ובפרטיות לפי נסיבות השהייה במצב חירום באזור הציבורי המוגן, כמפורט להלן:
:: (1) בית כיסא כימי נגיש לפי [[תקנה 4(ב) לתקנות נגישות במקלטים]];
:: (2) כיסא שירותים עם מושב קשיח, יציב, עם סידור מתאים לקליטת הפרשות כגון סיר, ולסילוקן באופן שימזער מטרדים למי ששוהה באזור הציבורי המוגן, שמסביבו יימצא וילון או אמצעי אחר המספק פרטיות למי שעושה את צרכיו.
: (ב) אם באזור הציבורי המוגן קיימת מקלחת לשימוש הציבור בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, תימצא מקלחת נגישה לשימוש שני המינים, או סידורים לפי [[תקנה 10(ב)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי]], שדרך נגישה מובילה אליה מהכניסה לאזור הציבורי המוגן.

@ 13. הסתייעות במלווה, בחיית שירות ובציוד עזר אישי
: אדם עם מוגבלות יוכל להסתייע במלווה מטעמו או בחיית שירות, וכן בציוד עזר אישי שלו, בעת שהוא שוהה באזור ציבורי מוגן במצב חירום.

@ 14. תיק הפעלה
: תיק הפעלה של גוף ציבורי לאזור ציבורי מוגן יכלול פרטי התקשרות עם ארגונים של אנשים עם מוגבלות ואנשי מקצוע מתחומים שנוגעים לאנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת מידע נוסף וסיוע למי ששוהה באזור ציבורי מוגן, אם פרטיהם מצויים ברשות הגוף הציבורי.

@ 15. פרסום מידע לציבור לגבי נגישות אזור ציבורי מוגן
: (א) פרסם גוף ציבורי רשימת אזורים ציבוריים מוגנים לשימוש הציבור במצב חירום, יכלול הפרסום גם את כל הפרטים המפורטים להלן, לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל אזור ציבורי מוגן, ויחולו על הפרסום הוראות [[תקנה 28]]; בפרסום כאמור, בפסקאות (1) עד (8) שלהלן, אפשר שייעשה שימוש בשם הסוג המסוים של האזור הציבורי המוגן, כגון &quot;מקלט ציבורי&quot;, במקום המונח &quot;אזור ציבורי מוגן&quot;:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;אזור ציבורי מוגן בזמן אזעקה&quot;, &quot;אזור ציבורי מוגן בזמן אזעקה מתאים גם לשינה&quot;; ואם האזור הציבורי המוגן ישמש לשהייה או לינה של הציבור במצב חירום, בלא קשר להתרעה, יותאם הפרסום כגון &quot;אזור ציבורי מוגן מתאים גם לשינה&quot;;
:: (2) אחת מאלה לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה המובילה עד לפתח האזור הציבורי המוגן ובתוכו, מאחד מאלה לפחות: מדרכה ציבורית, שביל ציבורי או חניה נגישה, הסמוכים לאזור הציבורי המוגן - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש מים לשתייה&quot;, &quot;אין מים לשתייה&quot;;
:: (4) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם אין באזור הציבורי המוגן בית שימוש נגיש - &quot;אין בית שימוש נגיש&quot;;
::: (ב) אם יש באזור הציבורי המוגן בית שימוש נגיש - &quot;יש בית שימוש נגיש&quot; וכן תיאור בשפה פשוטה אם מדובר בבית שימוש נגיש או בסידור נגיש אחר לעשיית צרכים לפי [[תקנה 12(א)]];
:: (5) אחת מאלה לפי העניין:
::: (א) אם יש אספקת חשמל באזור הציבורי המוגן לשימוש אישי כגון לצורך הטענת מכשירים אישיים - &quot;יש חשמל לשימוש אישי&quot;;
::: (ב) אם אין אספקת חשמל באזור הציבורי המוגן לשימוש אישי - &quot;אין חשמל לשימוש אישי&quot;;
:: (6) אם גוף ציבורי מפעיל את האזור הציבורי המוגן - פירוט סוגי שירותים או סוגי טובין שהוא מספק למי ששוהה בו;
:: (7) אם במצב חירום האזור הציבורי המוגן פתוח לציבור בשעות מסוימות - את שעות הפעילות, ואם האזור פועל בכל שעות היממה &quot;פתוח ביום ובלילה&quot;;
:: (8) אחת מאלה לפי העניין: &quot;יש איש צוות&quot;, &quot;אין איש צוות&quot;.
: (ב) פרסם גוף ציבורי מפה ושעליה מצוינים אזורים ציבורים מוגנים, יכלול הגוף האמור במפה את סמל הנגישות הבין-לאומי בצמוד לסימון המיקום של כל אזור ציבורי מוגן שדרך נגישה מובילה אליו ובתוכו.

@ 16. סייג לפתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן
: האמור [[בתקנות 9 עד 15]] לא ימנע פתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן שלא מתקיימות בו או בקשר אליו, הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.

=== סימן ג': תנאי שהייה ולינה סבירים לאדם עם מוגבלות ===

@ 17. אספקת תנאי שהייה ולינה סבירים
: פנה אדם שעקב מוגבלותו אינו מסוגל לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום בבקשה לעזרה לרשות המקומית, תספק לו הרשות המקומית בהקדם האפשרי מענה סביר בנסיבות מצב החירום, בכפוף לסיוע הממשלתי שקיבלה לפי [[תקנות 18]] [[ו-19]] והאמצעים שיעמדו לרשותה, לרבות באחד מאלה:
: (1) אספקת סיוע שיאפשר לו להמשיך במצב חירום לשהות בביתו באופן סביר;
: (2) הפנייתו לאזור ציבורי מוגן שבו יתאפשרו לו תנאי שהייה או לינה סבירים בנסיבות מצב החירום, לרבות יחד עם מלוויו;
: (3) הפנייתו למקום אחר שבו יוכל לקיים שגרת חיים סבירה בנסיבות מצב החירום, לרבות יחד עם מלוויו.

@ 18. תוכנית ממשלתית לאיגום משאבים לסיוע אחוד לרשות המקומית
: (א) רח&quot;ל תכין תוכנית לסיוע ממשלתי אחוד שייתנו הגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]], לרשויות מקומיות במצב חירום לאספקת אלה:
:: (1) סידורים ואמצעים כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות לשהות במצב חירום בביתם או באזור ציבורי מוגן;
:: (2) מענים לאדם עם מוגבלות שאינו יכול לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום, ולמלוויו.
: (ב) התוכנית תאגם משאבים כמפורט [[בחלק ב' לתוספת השנייה]], שיעמידו הגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]].
: (ג) התוכנית תכלול את כל אלה לפחות:
:: (1) הערכת מספר האנשים שעקב מוגבלותם אינם מסוגלים לשהות בביתם או באזור ציבורי מוגן במצב חירום, בפריסה גאוגרפית, לפי מידע זמין שיספקו הגופים הציבוריים שמפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]];
:: (2) פירוט המשאבים למתן מענה בפריסה גאוגרפית, שגוף ציבורי יעמיד במצב חירום מהמשאבים שבידיו או באחריותו; לעניין זה, &quot;שבידיו או באחריותו&quot; - לפי דין או החלטת ממשלה;
:: (3) שיטת ניהול והקצאת משאבים יעילה במצב חירום, הכוללת:
::: (א) מרכז הפעלה שינהל את יישום התוכנית;
::: (ב) האופן שבו גוף ציבורי מעדכן במצב חירום לגבי זמינות המשאבים שהוא יכול להעמיד לתוכנית;
::: (ג) כיצד פונה רשות מקומית בבקשה לסיוע, המידע שעליה להעביר, ולמי, ואופן הטיפול בפנייה;
::: (ד) כיצד יועברו וייבחנו פניות של אנשים עם מוגבלות שאינם מוכרים לרשות המקומית;
::: (ה) ניהול הצרכים שהעבירו רשויות מקומיות והקצאת המשאבים הציבוריים, לפי סדרי עדיפויות וזמינותם, בנסיבות מצב החירום;
::: (ו) כיצד מעמיד גוף ציבורי את המשאבים שהקצה לתוכנית לידי הרשות המקומית ומסייע לה בשימוש בהם;
:: (4) [[חלק ג' לתוספת השנייה]].
: (ד) הכנת התוכנית והקצאת המשאבים לפיה במצב חירום, יהיו לפי הצרכים החיוניים של אנשים עם מוגבלות ולא יושפעו מכל אלה: אם הוא אדם שמוכר לרשות המקומית או לא, אם הוא אדם שמקבל שירות ייעודי ממסגרת לשירותי יום או לא; לעניין זה, &quot;ממסגרת לשירותי יום&quot; - כהגדרתה [[בתקנות המסגרות]].
: (ה) לצורך הכנת התוכנית, יעביר גוף ציבורי לרח&quot;ל את המידע לגבי המשאבים שברשותו או באחריותו ושיעמדו לרשות התוכנית.
: (ו) רח&quot;ל תכין את התוכנית בהיוועצות בגופים הציבוריים שמפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]], מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זו מזו.
: (ז) גוף ציבורי יבצע את ההכנות הנדרשות כדי שיוכל ליישם במצב חירום את חלקו בתוכנית.
: (ח) המנהל הכללי של גוף ציבורי שמנוי [[בחלק א' לתוספת השנייה]] ימנה מקרב עובדיו הבכירים, ממונה לצורך התוכנית לפי תקנה זו; הממונה יהיה נציגו של הגוף הציבורי לצורך הכנת התוכנית ויישומה במצב חירום, לפי תקנה זו.

@ 19. יישום התוכנית במצב חירום ועדכונים
: (א) השתכנע ראש רח&quot;ל שבשל מצב חירום או בעת מצב חירום יש צורך להפעיל את התוכנית, יורה על כך.
: (ב) הורה ראש רח&quot;ל על הפעלת התוכנית כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך לגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]] ולנציבות.
: (ג) מייד עם ההודעה על הפעלת התוכנית יעמיד גוף ציבורי את המשאבים לרשות התוכנית לפי חלקו בה ויעדכן את מרכז ההפעלה.
: (ד) קביעת סדרי העדיפויות ויישום התוכנית יבוצעו לפי התבחינים [[שבחלק ג' לתוספת השנייה]].
: (ה) התוכנית תעודכן בתום הפעלתה, ובכל מקרה אחת לשנתיים לפחות.

== פרק ד': נגישות למיגונית ציבורית ==

@ 20. הגדרות
: [[בפרק זה]], &quot;סיבות הנדסיות&quot; - אחד מאלה:
: (1) מקום הצבת המיגונית או אופן הצבתה, הנדרש מטעמי הגנה על הציבור, אינו מאפשר לבצע התאמת נגישות;
: (2) התאמת נגישות שתבוצע במקום שבו יש להציב מיגונית מטעמי הגנה על הציבור, גם אם פתח המיגונית יופנה לכיוון אחר, תגרום לסיכון בטיחותי לציבור שעושה שימוש במקום;
: (3) הוראות תוכנית כהגדרתה [[בחוק התכנון והבנייה]], החלה על המקום, אינן מאפשרות ביצוע התאמת נגישות כאמור.

@ 21. מיגונית שיוצרה לאחר יום התחילה
: (א) לא ישווק אדם ולא ימכור מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו, שאינה עומדת בדרישות [[חלק א' בתוספת השלישית]].
: (ב) מחזיק במקרקעין לא יציב מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו, במקרקעין שבהחזקתו, אלא אם כן מתקיימות בה ובדרך שמובילה אליה הוראות [[חלק א' שבתוספת השלישית]].
: (ג) מחזיק במקרקעין רשאי לבקש ממורשה נגישות לפטור אותו לעניין הצבת מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו במקום מסוים במקרקעין שבהחזקתו, מקיום דרישה אחת או יותר [[שבחלק א' בתוספת השלישית]], עקב סיבות הנדסיות, ולהורות על ביצוע התאמות נגישות חלופיות ככל האפשר לפי נסיבות המקום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לעשות שימוש במיגונית.
: (ד) הנציבות תפרסם טופס מומלץ להגשת בקשה לפטור ולהחלטת מורשה הנגישות, לפי תקנת משנה (ג).

@ 22. רשימת מיגוניות
: מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות, יכין רשימה של כל המיגוניות שבחזקתו, בציון אם יוצרו לפני יום התחילה ומקום הצבתן, ייתן מספר סודר לכל מיגונית ציבורית ויציין לגבי כל מיגונית שדרך נגישה לפי [[התוספת השלישית]] מובילה אליה &quot;יש דרך נגישה למיגונית&quot;, ולגבי מיגונית שלא מובילה אליה דרך כאמור - &quot;אין דרך נגישה למיגונית&quot;; הרשימה תעודכן בפרטי כל מיגונית ציבורית נוספת שתוצב במקרקעין.

@ 23. אחריות הגא
: הגא אינו אחראי על יישום הוראות [[פרק זה]] במקרקעין שבהן הוצבו מיגוניות.

== פרק ה': נגישות למידע ותקשורת נגישה ==

@ 24. שימוש במאגר הרשות המקומית לשם סיוע לאנשים עם מוגבלות במצב חירום
: רשות מקומית תעשה שימוש גם במאגר הרשות המקומית לצורך קיום חובותיה לפי תקנות אלה ולצורך איתור אנשים עם מוגבלות וסיוע להם במצב חירום, לרבות העברת מידע לפי [[תקנה 15 לתקנות מאגר מידע]], אם נדרש לצורך ביצוע הפעולות האמורות.

@ 25. אמצעי עזר לתקשורת עם אדם עם מוגבלות
: (א) גוף ציבורי שמחזיק בשגרה מידע מוכן לפרסום במצב חירום - בעניין מקומות למתן שירות לציבור שיהיו פתוחים, שירותים שיינתנו בהם, או שירותים נוספים לציבור שהם ניידים, יחזיק גם מידע בשפה פשוטה, מוכן לפרסום במצב חירום, שנדרש ממנו לפרסם לפי תקנות אלה בקשר למקומות ושירותים כאמור.
: (ב) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ייערך בשגרה כדי שיוכל במצב חירום לתקשר עם אדם עם מוגבלות גם בשפת סימנים; היערכות כאמור תכלול, בין השאר, החזקת פרטי מתרגם לשפת סימנים או פרטי שירות תרגום לשפת סימנים מרחוק, שיהיו מוכנים לפעול גם במצב חירום.
: (ג) גוף ציבורי כאמור בתקנת משנה (ב) שבמצב חירום מתקשר או מסייע לאדם עם מוגבלות שהשפה היחידה שהוא מבין ודובר היא שפת סימנים, יעשה שימוש בשפת סימנים לצורך תקשורת כאמור, באמצעות תרגום לשפת סימנים מרחוק או במפגש פנים אל פנים, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום.
: (ד) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ייערך בשגרה כדי שיוכל במצב חירום לתקשר עם אדם עם מוגבלות גם בפישוט לשוני; היערכות כאמור תכלול, בין השאר, החזקת פרטי מפשט לשוני, שיהיה מוכן לפעול גם במצב חירום; לעניין זה, &quot;מפשט לשוני&quot; - אדם בעל ניסיון במתן שירות של פישוט לשוני.
: (ה) מי שמגיע מטעם גוף ציבורי לספק שירות לפי תקנות אלה לאדם עם מוגבלות, יישא עימו אמצעי לכתיבה, פשוט וזמין לשימוש, ובכלל זה כלי כתיבה וניירות, שיאפשר לאדם עם מוגבלות ליצור קשר עם בני אדם בסביבתו.
: (ו) גוף ציבורי שמפעיל במצב חירום מרכז לתקשורת עם הציבור, יאפשר לציבור לתקשר איתו בשיחה קולית או בתקשורת בהתכתבות בו-זמנית ובאופן הידודי (אינטראקטיבי) כגון באמצעות live chat, לפי בחירת האדם שמתקשר איתו; אם מרכז התקשורת מאפשר לציבור לתקשר איתו גם בתקשורת חזותית וקולית כגון באמצעות וידאו וקול, בזמן אמת, ייערך המרכז כך שתקשורת כאמור תכלול גם תמלול בזמן אמת בשפות דיבור שונות; מרכז התקשורת יפרסם את פרטי אמצעי התקשורת האמורים שלפי תקנת משנה זו.

@ 26. מידע על היערכות, המלצות להכנות למצבי חירום
: (א) פרסם גוף ציבורי מידע לציבור לגבי היערכות והכנות למצב חירום או לאספקת שירותים האמורים בתקנות אלה, יכלול באותו פרסום הנחיות בשפה פשוטה לעניין היערכות והמלצות להכנות מראש שעל אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, לבצע; הנחיות אלה יכללו, בין השאר, לפי העניין:
:: (1) המלצות להצטיידות בציוד אישי, ובכלל זה אמצעי עזר אישיים המשמשים אותו לצורך התניידות, היגיינה אישית, התמצאות או תקשורת, וכן ציוד רפואי חיוני אישי, ציוד עזר אישי, הזנה ייחודית ותרופות, או מקורות אנרגיה חלופיים, החיוניים לאנשים עם מוגבלות, לצורך המשך שרידות ותפקוד במצב חירום;
:: (2) צעדים שיש לנקוט כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות קבלת שירותים ציבוריים במצב חירום, כגון שאדם עם מוגבלות יישא עימו מסמכים לפי [[תקנה 6(ב) לתקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:: (3) אמצעים לשימוש אישי או פעולות שיש לבצע כדי לסייע בהתמגנות אישית או בהגנה על חיית שירות עקב מצב חירום;
:: (4) המלצה לפנות מכשולים מדרכים בבניינים ושטחי חוץ, המובילות למקום מוגן בסביבת מגוריהם.
: (ב) ההנחיות שלפי תקנת משנה (א) יבהירו בצורה ברורה ותמציתית מה על אדם לבצע, היכן ומתי, ואם ההנחיות כללו שלבים, הן יבהירו מה מטרת ביצוע השלבים ויפרטו אותם לפי הסדר שבו יש לבצעם, בליווי תמונות ככל האפשר, והכול כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות להבין את התהליך ומטרתו, להכין את עצמו ולהפיג חרדות.

@ 27. מידע לצורך הכוונת התנהגות של אנשים עם מוגבלות במצב חירום
: (א) גוף ציבורי המפרסם מידע לציבור לגבי הכוונת התנהגות הציבור במצב חירום, יספק נוסף על כך, הנחיות להכוונת התנהגות שהותאמו לאנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, בשפה פשוטה, ובייחוד -
:: (1) כיצד על אדם עם מוגבלות לנהוג במצב חירום כדי להגן על עצמו;
:: (2) כיצד לנהוג אם אינו מצליח להגיע למקום מוגן בבניין המגורים שלו או לאזור ציבורי מוגן, בתוך פרק הזמן המומלץ, או אם אין בבניין המגורים שלו מקום מוגן או אין בנמצא אזור ציבורי מוגן שדרך נגישה מובילה אליו.
: (ב) הנחיות לפי תקנת משנה (א) יהיו לפי [[תקנה 26(ב)]].

@ 28. הנגשת מידע
: (א) לאדם עם מוגבלות תהיה נגישות למידע בקשר למצב חירום, באותה איכות וזמינות כפי שיש לשאר הציבור בעת מצב חירום ובשגרה, לפי תקנה זו; לעניין תקנה זו, &quot;נגישות למידע&quot; - לרבות לאפשרות לברר, לקבל או למסור מידע, במצב חירום או בשגרה.
: (ב) [[תקנה 5(ג) עד (ט) לתקנות נגישות לאירועי פינוי]] [[וההגדרה &quot;מידע חיוני&quot; שבתקנה 5(א) לאותן תקנות]] יחולו גם לעניין מידע שגוף ציבורי מוסר לציבור, בשגרה או במצב חירום, בקשר למצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית, בשינוי זה: בכל מקום שבו מדובר בפינוי אוכלוסייה או קליטתה או בהוראות בקשר לכך, יראו כאילו מדובר במצב חירום ובקשר לכך.
: (ג) נוסף על האמור בתקנת משנה (ב), גוף ציבורי שמפרסם מידע בשגרה בקשר לשירותים האמורים בתקנות אלה, יפרסם וימסור את המידע גם בדרכים אלה:
:: (1) בדרכי הפרסום המקובלות בשירות שהוא נותן;
:: (2) בהתאמות הנגישות למידע כמפורט [[בתקנה 29 לתקנות נגישות לשירות]];
:: (3) לבקשת אדם עם מוגבלות, באמצעות אחד מאלה: טלפון, דואר, דואר אלקטרוני, מסרון או אמצעי דיגיטלי אחר, ובכפוף לאמצעים שבשימוש אותו גוף ציבורי;
:: (4) באמצעות אתר האינטרנט של הגוף הציבורי אם קיים.
: (ד) מידע שמפרסם גוף ציבורי לפי תקנת משנה (ג)(4) או יישומון יהיה נגיש לפי [[תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות]].

== פרק ו': התרעה ==

@ 29. הגדרות
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אות התרעה&quot; - אות כהגדרתו [[בתקנות ההתגוננות האזרחית (אותות אזעקה וארגעה), התשנ&quot;ב-1992]], או התרעה שמספק הגא לפי דין אחר, או לפי החלטת ממשלה;
:- &quot;אמצעי קצה אישי&quot; - אמצעי שמשמש לתקשורת בידי משתמש קצה, ובכלל זה טלפון סלולרי, צמיד חכם ומחשב אישי;
:- &quot;הגורם המחלק&quot; - שר הביטחון באמצעות משרדו או באמצעות גורם אחר שיורה השר;
:- &quot;מידע נגיש בצג&quot; - מידע שמופיע בצג ומתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) המידע בשפה פשוטה;
:: (2) הצג אינו מחזיר אור (non-reflective screen);
:: (3) המידע מופיע לפי הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בשלט אלקטרוני (2.1.10) - הדרישות הנוגעות לניגוד בין הגופן לרקע, עיצוב אותיות וספרות, והדרישות למרווח;
:: (4) גודל הגופן של המידע המופיע על גבי צג יהיה 15 מילמטרים לפחות, אם הדבר מתאפשר מבחינה טכנית, ואם לא מתאפשר - 6 מילמטרים לפחות;
:- &quot;מכשיר התרעה אישי&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 31]];
:- &quot;המשרד&quot; - משרד הרווחה והביטחון החברתי.

@ 30. נגישות להתרעה על מצב חירום
: לאדם עם מוגבלות תהיה במצב חירום נגישות לאותות להתרעה על תחילת מצב חירום וסיומו, באותה זמינות ואיכות כפי שאותות להתרעה כאמור מסופקים לכלל הציבור, לפי [[פרק זה]].

@ 31. מכשיר התרעה אישי
: (א) הגא אחראי להעמדה של מכשיר התרעה אישי תקין לשימוש אדם עם מוגבלות שירידת השמיעה הקבועה שלו באוזן הטובה ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 50 דציבלים לפחות, וגילו 6 שנים לפחות, שיאפשר לו נגישות לאות התרעה לפי ההוראות האלה:
:: (1) אות התרעה יפעיל במכשיר התרעה אישי, התרעה באמצעות רטט והתרעה חזותית באמצעות תאורה, לפחות; ההתרעות האמורות יופעלו אוטומטית, בו-זמנית עם מתן אות ההתרעה, לפי מיקום המכשיר;
:: (2) התרעה במכשיר התרעה אישי לפי פסקה (1) תגרום לאדם שנושא את המכשיר האמור במצב חירום, גירוי חושי חזק ככל האפשר המובחן מגירויים ויזואליים וגירויים של מגע, כדי להפנות את תשומת ליבו של אותו אדם, במצבי קשב, ערות או שינה, כגון כשהאדם נושא את המכשיר בעת רחצה או בשינה;
:: (3) האפיונים (characteristics) של כל אחד מסוגי ההתרעות שלפי פסקה (1), יכללו, בין השאר, תדירויות (frequencies), מחזורים (periods), ומשך כולל (total duration), שיאפשרו ליישם את האמור בפסקה (2);
:: (4) אם נוסף על סוגי ההתרעות שלפי פסקה (1), מכשיר ההתרעה האישי יציג גם מידע כתוב בשפות הרשמיות, יהיה זה מידע נגיש בצג;
:: (5) מכשיר ההתרעה האישי יהיה מכשיר שהאדם עם המוגבלות יוכל לשאת מוצמד לגופו, בנוחות ובלא מאמץ, ברציפות במשך כל שעות היממה ובכלל זה במצב שינה, וכל זאת לתקופה ממושכת;
:: (6) תפעול מכשיר ההתרעה האישי בשגרה ובמצב חירום יהיה פשוט; המכשיר יאפשר למשתמש להתנסות בשגרה, לפי רצונו, בהתרעות שלפי פסקאות (2) עד (4), ויאפשר לו במצב חירום להפסיק התרעות שהופעלו במכשיר;
:: (7) אם יש במכשיר ההתרעה האישי לחיצים לשימוש המשתמש, הם יהיו בניגוד מישושי ובניגוד חזותי לפני המשטח שבו הם מותקנים; לעניין זה -
:::- &quot;ניגוד חזותי&quot; - ניגוד חזותי של 50% לפחות, שייושם כמפורט בתקן הישראלי ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בגימור וניגודים (2.1.6.1), או כמפורט בתקן הישראלי ת&quot;י 1918 חלק 6 בסעיף הדן בניגוד חזותי (2.4);
:::- &quot;ניגוד מישושי&quot; - ניגוד בין מרקם פניו של משטח מסוים לבין מרקם פני המשטח הצמוד לו, המאפשר להבחין במשטח המסוים במישוש באמצעות אצבעות כף היד;
:: (8) מכשיר ההתרעה האישי יהיה בעל שרידות גבוהה מאוד, ועמיד למים גם במצב רחצה;
:: (9) הגא יוכל לבצע מרחוק, לפי צורך, עדכוני תוכנה במכשיר ההתרעה האישי ובדיקת תקינות;
:: (10) חלוקת מכשיר ההתרעה האישי לאדם עם מוגבלות תהיה באמצעות הגורם המחלק.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), הגורם המחלק רשאי לספק את מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנת משנה (א), בצורה מדורגת לפי הצורך התפקודי של האדם כפי שנובע מירידת שמיעה, ולפי העניין, בשילוב ירידת ראייה, וכן, לפי הצורך, לבצע שיפורים במכשיר ההתרעה לפי תוצאות בדיקות תקינות ויעילות; לפיכך, הראשונים שיקבלו את המכשיר יהיו אלה:
:: (1) אנשים עם מוגבלות שירידת השמיעה שלהם באוזן הטובה יותר ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 70 דציבלים לפחות;
:: (2) אנשים עם מוגבלות שירידת השמיעה שלהם באוזן הטובה יותר ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 50 דציבלים לפחות, ונוסף על כך חדות הראייה שלהם בעין הטובה יותר, עם תיקון אופטי, אינה עולה על 6/30.
:: (ג) הגורם המחלק יודיע בהקדם האפשרי למי שנכלל ברשימות שהועברו לו מהמאגר שלפי [[תקנה 32(ב)]] לפי הרשאות גישה שניתנו לו לפי [[תקנה 32(יב)]], שהוא עתיד לקבל את מכשיר ההתרעה האישי ואת המועד המשוער לקבלת המכשיר.
: (ד) הגא אחראי לכך שהשירות שניתן לאדם עם מוגבלות בקשר לקבלה, הדרכה ותחזוקת מכשיר התרעה אישי, יהיה לפי [[תקנות נגישות לשירות]]; נוסף על כך, לפי בקשה של אדם עם מוגבלות השירות האמור יונגש גם בתקשורת מרחוק באמצעות תרגום לשפת סימנים או תמלול, או בשפת סימנים במגע במפגש פנים אל פנים; במצב חירום תהיה התקשורת האמורה מרחוק לפחות, זמינה בכל עת, זולת אם לא מתאפשר בנסיבות מצב החירום, ותרגום בשפת סימנים במגע במפגש פנים אל פנים - זמין ככל האפשר.

@ 32. איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי
: (א) בתקנה זו, &quot;גורם מאתר&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]], למעט רשות האוכלוסין וההגירה, ומשרד הבריאות.
: (ב) המשרד יקים וינהל מאגר מידע לצורך איתור אנשים עם מוגבלות שזכאים למכשיר התרעה אישי לפי [[תקנה 31(א)]], מתן הודעה לפי [[תקנה 31(ג)]] וחלוקת מכשירי התרעה לפי [[תקנה 31(א)(10)]].
: (ג) המשרד יקים את המאגר באמצעות עיבוד ואיחוד המידע שהתקבל לפי תקנת משנה (י) וכן מידע המצוי בידיו ונדרש לפי תקנה זו, באופן שלגבי כל אדם שבמאגר תהיה רשומה אחת שתרכז את הפרטים הנוגעים אליו; רשומה במאגר תכלול את כל הפרטים לפי [[תקנה 2(ב)(1) עד (4), (6), (8)(א) עד (ט)((&lt;s&gt;,&lt;/s&gt;)) לתקנות מאגר מידע]], לעניין האדם עם המוגבלות.
: (ד) המשרד יעדכן את המידע שבמאגר אחת לשלושה חודשים לפחות.
: (ה) למשרד יהיו הסמכויות לפי [[תקנה 2(ג) עד (ו) לתקנות מאגר מידע]], בשינויים המחויבים.
: (ו) גורם מאתר יכין לפי המידע שבידו רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התנאים [[שבתקנה 31(א)]], וזאת באמצעות איתור האנשים שמתקיימים בהם התבחינים [[שבטור א' בתוספת הרביעית]].
: (ז) גורם מאתר יציין ברשימה האמורה בתקנת משנה (ו) את האנשים שמתקיימים בהם גם התבחינים [[תוספת רביעית|שבטור ב' בטבלה שבתוספת הרביעית]].
: (ח) גורם מאתר יכלול ברשימה שלפי תקנות משנה (ו) ו-(ז) את פרטי המידע שנכללים ברשומה שלפי תקנת משנה (ג) ושמצויים בידו.
: (ט) על אף האמור בתקנות משנה (ו) עד (ח), רשות המסים תכין רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התבחינים שלפי [[התוספת הרביעית]], לפי המידע שבידה לפי [[תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), התש&quot;ם-1979]], ותעביר למשרד, אחת לשלושה חודשים לפחות, את הרשימה בציון התבחינים שלפי תקנת משנה (ז) ופרטי המידע כאמור בתקנת משנה (ח), והכול בכפוף [[לסעיפים 231 עד 235 לפקודת מס הכנסה]]; על אף האמור רשאית רשות המסים, בהסכמת הביטוח הלאומי, להעביר באמצעותו את הרשימה האמורה בציון התבחינים ופרטי המידע כאמור ובכפוף לסעיפים האמורים.
: (י) גורם מאתר יעביר למשרד את הרשימה עם פרטי המידע כאמור בתקנה זו אחת לשלושה חודשים לפחות.
: (יא) המשרד רשאי לטייב את מאגר המידע באמצעות מידע שמצוי במאגר משרד הרווחה והביטחון החברתי לפי [[תקנה 2 לתקנות מאגר מידע]].
: (יב) על העברות מידע לפי תקנה זו, סודיות ושמירת פרטיות, יחולו [[+|תקנות 17]] [[ו-18 עד 22 לתקנות מאגר מידע]] לפי העניין ובשינויים המחויבים; המשרד יעניק גישה למידע שבמאגר לפי תקנת משנה (ב) לצורך יישום תקנות אלה.
: (יג) העברת מידע לפי תקנה זו יכול שתיעשה יחד עם העברת מידע לפי [[תקנות מאגר מידע]], ובלבד שהשמירה השימוש וההעברה של מידע שהועבר לפי תקנות אלה ייעשו באופן שמקיים את הוראות תקנות אלה.

@ 33. בקשת אדם עם מוגבלות לקבל מכשיר התרעה אישי
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;בדיקת שמיעה מקיפה&quot; - בדיקה של כל אלה בלא מכשיר לתיקון שמיעה, שבוצעה בידי קלינאי תקשורת: הולכת אוויר (air conduction), הולכת עצם (bone conduction), ובדיקות דיבור;
::- &quot;גוף ציבורי&quot; - גוף המנוי [[בפסקאות (1) ו-(7) להגדרה &quot;גוף ציבורי&quot; בסעיף 5 לחוק]];
::- &quot;גורם מאשר&quot; - קלינאי תקשורת שהוא עובד של גוף ציבורי שהמנהל הכללי של הגוף הציבורי האמור מינה לשם בחינת בקשה שלפי תקנת משנה (ב);
::- &quot;קלינאי תקשורת&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת מקצועות הבריאות, התשס&quot;ח-2008]];
::- &quot;רמת סף השמיעה (hearing threshold level)&quot; - ממוצע סיפי השמיעה בבדיקת הולכת אוויר בתדרים 500 עד 4000 הרץ.
: (ב) נוסף על תהליך האיתור האמור [[בתקנה 32]], המשרד יאפשר לאדם עם מוגבלות שסבור שמתקיימים לגביו התנאים [[שבתקנה 31(א)]] והוא לא קיבל מכשיר התרעה אישי, להגיש בקשה לקבלת מכשיר התרעה כאמור.
: (ג) אדם המבקש להגיש בקשה כאמור בתקנת משנה (ב) יגיש למשרד את אחד מאלה:
:: (1) תוצאות שתי בדיקות שמיעה מקיפות של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועדים שונים כלשהם המרוחקים זה מזה בחצי שנה לפחות;
:: (2) תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמך חתום ביד קלינאי תקשורת או רופא אף אוזן גרון, ולפיו ירידת השמיעה של מבקש כאמור היא קבועה;
:: (3) תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמכים נוספים שהגורם המאשר דרש משום שתוצאות בדיקת השמיעה האמורה לא מאפשרות לגורם המאשר להחליט בדבר התקיימות התבחין שלפי תקנה משנה (ד).
: (ד) המשרד יעביר את הבקשה לגורם המאשר בתוך 7 ימים מיום שהתקבלה אצלו; והגורם המאשר יבחן את הבקשה שלפי תקנת משנה (ג) ויחליט האם מהמסמכים שצורפו עולה שלמבקש יש ירידה קבועה ברמת סף השמיעה באוזן הטובה מבין השתיים, של 50 דציבלים לפחות וגילו 6 שנים לפחות; הגורם המאשר יעביר למשרד את החלטתו המנומקת בתוך 21 ימים מיום שקיבל את הבקשה.
: (ה) המשרד יעביר למבקש את החלטתו המנומקת של הגורם המאשר וכן לגורם המחלק שיספק מכשיר התרעה למי שבקשתו אושרה, הכול בתוך 14 ימים מיום שקיבל את החלטת הגורם המאשר.
: (ו) במצב חירום -
:: (1) יאיץ המשרד את בחינתה של בקשה שהוגשה לפי תקנת משנה (ג) ואת הליכי הטיפול בבקשה ואספקת מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנה זו;
:: (2) הגורם המאשר רשאי להורות לגבי בקשה שהוגשה, כי יצורפו לה מסמכים אחרים מאלה המפורטים בתקנת משנה (ג), אם עקב נסיבות מצב החירום יש קושי להשיגם.

@ 34. שירות שמיועד להפעיל במצב חירום התרעה במכשיר קצה אישי
: בלי לגרוע מהאמור [[בתקנה 31]], מי שמספק לציבור שירות שמיועד להפעיל התרעה במכשיר קצה אישי במצב חירום, כגון באמצעות אתר אינטרנט, יישום (אפליקציה) או שידור סלולרי (cell broadcast), יתכנן ויפעיל את השירות באופן שאמור -
: (1) להפעיל במכשיר הקצה האישי התרעה באופנים אלה לפחות: התרעה ברטט, התרעה בקול, התרעה חזותית, ומידע כתוב על מצב החירום, הכול לפי מאפייניו של מכשיר הקצה האישי ומערכת ההפעלה שלו;
: (2) להביא לכך שהתרעה במכשיר קצה אישי לפי פסקה (1), תגרום לאדם שנושא את המכשיר האמור במצב חירום, גירויים חושיים חזקים ככל האפשר המובחנים מגירויים אחרים בסביבה כדי להפנות את תשומת ליבו של אותו אדם.

@ 35. נגישות לשירותי אינטרנט שמשמשים להתרעה
: בשירות אינטרנט, לרבות יישום (אפליקציה), שמיועד לספק במצב חירום אותות להתרעה על תחילת מצב חירום או סיומו, יתקיימו [[תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות]].

@ 36. אחריות להתרעה
: בלי לגרוע מאחריות הגא לפי [[תקנה 31]], אין [[בתקנות 34]] [[ו-35]] כדי לחייב את הגא או מי שמספק שירות לפי [[34|התקנות האמורות]] בביצוע סידורים במכשיר להתרעה שאינו של אחד מהגורמים האמורים או באחריותם, בכלל, או בביצוע סידורים בעלי אופי אישי במכשיר קצה אישי של מקבל שירות שהוא אדם עם מוגבלות, בפרט; נוסף על האמור, אין באמור [[בתקנה 34(1) ו-(2)]] כדי להטיל אחריות על מי שמספק שירות כאמור [[בתקנה האמורה]] להתרחשות התוצאות המפורטות [[בפסקאות (1) או (2) בתקנה 34]], במכשיר קצה אישי מסוים.

== פרק ז': נגישות לשירותים שונים ==

=== סימן א': נגישות לשירותי הביטוח הלאומי ===

@ 37. מידע לגבי נגישות לסניפי המוסד לביטוח לאומי בעת חירום
: פרסם המוסד לביטוח לאומי מידע לציבור לגבי סניפי המוסד לביטוח לאומי, שבמצב חירום יהיו פתוחים לציבור, יפרסם גם את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם יחד עם הפרסום האמור:
: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
:: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצא הסניף, ובכלל זה מדרכה או שביל, לכניסה לסניף, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
:: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;;
: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;קיים שירות נגיש בסניף&quot;, &quot;השירות בסניף לא נגיש&quot;; לעניין זה, &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות בו [[תקנות הנגישות לשירות]].

@ 38. נגישות השירות בסניף הביטוח הלאומי
: ניתן שירות במצב חירום בסניף של המוסד לביטוח לאומי, יתקיימו הוראות אלה:
: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - יספק המוסד לביטוח לאומי התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
: (2) צוות הסניף יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין בכניסה לסניף, יימצא שלט שבו יהיה רשום: &quot;אפשר לבקש עזרה מהצוות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
: (3) כחלק משירותי המענה הטלפוני וההתקשרות מרחוק שמפעיל הביטוח הלאומי במצב חירום יחולו עליו חובות הנגישות הקבועות [[בתקנה 8 לתקנות שירותי בריאות במצב חירום]].

=== סימן ב': נגישות לשירותי בנקאות ===

@ 39. נגישות סניפי בנק בעת חירום, ומידע לציבור
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;בנק&quot; - תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;שירות בנקאי נייד&quot; - שירות בנקאי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב;
::- &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות בו [[תקנות נגישות לשירות]] שחלות בשגרה על בנק, על מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים או על שירות בנקאי נייד, לפי העניין.
: (ב) ניתן במצב חירום שירות בנקאי בסניף בנק, יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - יספק הבנק התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
:: (2) אחד מאנשי צוות הסניף יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין בסניף, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שבו יהיה רשום: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ג) פרסם בנק מידע לגבי סניפיו שפתוחים לציבור במצב החירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל סניף כאמור, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצא הסניף, ובכלל זה מדרכה, לכניסה לסניף, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות נגיש&quot;; &quot;השירות לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות לא נגיש&quot;;
:: (4) אם השירות בסניף כולו או חלקו אינו נגיש - &quot;בסניף יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;, וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות שלא בסניף בצורה אחרת;
:: (5) אם ניתנים שירותים בסניף בנק גם למי שאינם לקוחות של אותו בנק - &quot;נותנים שירות גם ללקוחות בנקים אחרים&quot;, ונוסף על כך, פירוט בשפה פשוטה של השירותים שכל אדם, אף אם אינו לקוח של הבנק, יכול לקבל בסניף הבנק.
: (ד) פרסם בנק מידע לגבי כספומטים שפועלים במצב חירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל אחד מהכספומטים שבפרסום, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן הכספומט, ובכלל זה ממדרכה או שביל, ועד למכשיר - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה המובילה עד למכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות בכספומט נגיש&quot;; &quot;השירות בכספומט לא נגיש&quot;.
: (ה) הפעיל בנק במצב חירום שירות בנקאי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סבר הבנק שלא ניתן לקיים את האמור עקב נסיבות מצב החירום, יספק הבנק התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות בנקאי נייד באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור:
:: (1) בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים;
:: (2) השירות הוא שירות נגיש.
: (ו) פרסם בנק מידע לגבי שירות בנקאי נייד שפועל במצב החירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות בנקאי נייד - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות הבנקאי הנייד נגיש&quot;; &quot;השירות הבנקאי הנייד לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות הבנקאי הנייד לא נגיש&quot;;
:: (3) אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הבנקאי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום - &quot;הבנק מספק לפי מצב החירום התאמות נגישות סבירות לשירות הבנקאי הנייד&quot;.
: (ז) פרסום המידע לפי תקנות משנה (ג), (ד) ו-(ו) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות, שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית:
:: (1) בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של הבנק;
:: (2) במוקדי המידע הטלפוני שמפעיל הבנק;
:: (3) באופן אחר שבו הבנק מעביר מידע לציבור לגבי פעילותם של הסניפים, שירותי הבנק הניידים או המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית.
: (ח) מידע כאמור בתקנות משנה (ג), (ד) ו-(ו) ייכלל גם במידע שמפרסם בנק לציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של סניפי בנק, מכשירים אוטומטיים למשיכת מזומנים או שירות בנקאי נייד, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום.
: (ט) פרסם בנק ישראל מידע לציבור בקשר לפעילות סניפי בנקים, כספומטים, או שירותים בנקאיים ניידים, שמפעילים בנקים במצב חירום, והמידע נוגע לאמור בתקנה זו, יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה זו, לפי העניין; פרסום של בנק ישראל על מידע לפי תקנה זו יכול שיהיה באמצעות הפניה לפרסומים של מידע כאמור שפרסם בנק.

=== סימן ג': נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל ===

@ 40. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;חברת דואר ישראל&quot; - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר]];
:- &quot;חוק הדואר&quot; - [[חוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]];
:- &quot;יחידת דואר&quot; - כהגדרתה ברישיון הכללי לחברת דואר ישראל בע&quot;מ למתן שירותי דואר, שירותים כספיים מטעם חברת הבת ושירותים אחרים, למעט מרכז מסירה כהגדרתו ברישיון הכללי האמור;
:- &quot;שירות כספי&quot; - שירות מהשירותים הכספיים כמשמעותם [[בסעיף 88א(א) לחוק הדואר]];
:- &quot;שירות כספי נייד&quot; - שירות כספי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב;
:- &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות לגביו [[תקנות נגישות לשירות]] שחלות בשגרה על יחידת דואר, על כספומט או על שירות כספי נייד, לפי העניין.

@ 41. נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל
: ניתן במצב חירום שירות כספי ביחידת דואר, יתקיימו הוראות אלה:
: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות ביחידת הדואר באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
: (2) אחד מאנשי צוות יחידת הדואר יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות כספי והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין ביחידת הדואר, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שיהיה רשום בו: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4, בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).

@ 42. נגישות לשירותים כספיים ניידים במצב חירום
: הפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום שירות כספי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סברה חברת דואר ישראל שלא ניתן לקיים את הוראות האמורות עקב נסיבות מצב החירום, תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות כספי נייד באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור:
: (1) בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים;
: (2) השירות הוא שירות נגיש.

@ 43. פרסום מידע
: (א) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי יחידות הדואר שפתוחות לציבור במצב החירום וניתן בהן שירות כספי, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל יחידה כאמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצאת יחידת הדואר, ובכלל זה מדרכה, לכניסה ליחידת הדואר, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;; בוצעו במצב חירום שינויים בקשר למרחב המוגן של יחידת דואר - תספק חברת דואר ישראל מידע עדכני בשפה פשוטה לפי פסקה זו, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;קיים שירות נגיש בסניף&quot;, &quot;השירות בסניף אינו נגיש&quot;;
:: (4) אם השירות בסניף, כולו או חלקו, אינו נגיש - &quot;בסניף יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;, וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות בסניף או שניתן לקבל את השירות בצורה אחרת.
: (ב) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי כספומטים שפועלים במצב חירום, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל כספומט כאמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן הכספומט, ובכלל זה ממדרכה או שביל, ועד לכספומט - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות בכספומט נגיש&quot;; &quot;השירות בכספומט אינו נגיש&quot;.
: (ג) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי שירות כספי נייד שפועל במצב חירום, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל שירות כספי נייד כאמור, אם המידע קיים בידי חברת דואר ישראל בנסיבות מצב החירום:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות כספי נייד - &quot;יש דרך נגישה לשירות כספי נייד&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה לשירות כספי נייד&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות הכספי הנייד נגיש&quot;; &quot;השירות הכספי הנייד לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות הכספי הנייד לא נגיש&quot;;
:: (3) אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הכספי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום - &quot;יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;.
: (ד) פרסום המידע לפי תקנות משנה (א) עד (ג) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות, שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית:
:: (1) בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של חברת דואר ישראל;
:: (2) במוקד המידע הטלפוני שמפעילה חברת דואר ישראל;
:: (3) באופן אחר שבאמצעותו חברת דואר ישראל מעבירה מידע לציבור לגבי פעילותם של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית.
: (ה) מידע כאמור בתקנות משנה (א) עד (ג) ייכלל גם במידע שמפרסמת חברת דואר ישראל לציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום.
: (ו) פרסם משרד התקשורת מידע לציבור בקשר לשירותים כספיים שמפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום, והמידע נוגע לאמור [[בתקנה 41]] [[או 42]], יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה כאמור, לפי העניין.

== פרק ח': זמינות אמצעי הסעה לאנשים עם מוגבלות ==

@ 44. תוכנית משרד התחבורה
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;גוף שנדרש לאמצעי תחבורה&quot; - משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, רשות מקומית, או צה&quot;ל;
::- &quot;המנכ&quot;ל&quot; - המנהל הכללי של משרד התחבורה, לרבות עובד משרד התחבורה שהוא מינה לעניין תקנות אלה;
::- &quot;הסעה המונית של אנשים עם מוגבלות&quot; - הסעה של אנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת שירות מסויים במצב חירום, כגון לצורך טיפול רפואי או לצורך פינוי בני אדם ממקום שהייתם, הכול עקב חשש לחיי בני אדם.
: (ב) משרד התחבורה יכין תוכנית להקצאת אמצעי תחבורה עם נהגים שיוכלו להפעילם במצב חירום, להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות לצורך סיוע והצלת חיים, שתכלול את כל אלה, לפחות:
:: (1) שימוש במגוון אמצעי תחבורה ציבורית שמיועדים בשגרה להסעת המונים, תוך מתן עדיפות לאמצעים שיש בהם נגישות לאנשים עם מוגבלות כגון אוטובוסים עירוניים ורכבת קלה; זאת כדי להשיא (למקסם) את קיבולת ההסעה וזמינות אמצעי התחבורה במצבי חירום שונים, בפריסה גאוגרפית ארצית;
:: (2) שיטת פעולה להעמדת אמצעי תחבורה ונהגיהם לשימוש גוף שנדרש לאמצעי תחבורה וכוחות הצלה וסיוע שנדרשים לאמצעים אלה, במצב חירום, בשני סוגי תרחישים:
::: (א) הסעה או פינוי מיידיים של אוכלוסייה (פינוי דחק);
::: (ב) הסעה או פינוי מתוכנן של אוכלוסייה בכלל או של אנשים עם מוגבלות בפרט;
:: (3) מידע שעל גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה להעביר בשגרה לצורך הכנת התוכנית, ומידע שעל גוף כאמור להעביר למשרד התחבורה במצב חירום לצורך העמדת אמצעי התחבורה ונהגיהם לשימוש אותו גוף;
:: (4) המידע שיעביר גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה לפי פסקה (3) יכלול לפחות: הערכת כמויות האנשים שיש להסיע מאזור גאוגרפי מסוים בישיבה, בישיבה בכיסא גלגלים, או בשכיבה, לרבות מלווים שחייבים להיות יחד עם אנשים כאמור;
:: (5) שיטת הפנייה במצב חירום של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה בבקשה להעמדת אמצעי תחבורה, בכל אחד מסוגי התרחישים לפי פסקה (2) ולגבי כל אחת מקבוצות האנשים כאמור בפסקה (4), סוגי אמצעי התחבורה שיועמדו לרשות הגוף הציבורי, כמויותיהם, כיצד יועמדו לרשותו יחד עם נהגיהם, וצפי לפרק זמן להקצאתם, הכול כדי לאפשר למשרד התחבורה ניהול ביקושים והקצאת אמצעי תחבורה יעילים במצב חירום;
:: (6) קביעת סדרי העדיפויות בניהול ההקצאות והשימוש באמצעי התחבורה הציבורית במצב חירום, לפי זמינות אמצעי תחבורה בנסיבות מצב החירום, ובייחוד קביעת מנגנון למניעת ריבוי שימושים בו-זמני במצב חירום באמצעי התחבורה שנכללו בתוכנית.
: (ג) משרד התחבורה יכין את התוכנית בהתייעצות עם משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, צה&quot;ל ומרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זה מזה; משרד התחבורה יתייעץ עם מד&quot;א כדי שיעמיד אמבולנסים למשימות פינוי במצב חירום לפי זמינותו ויכולתו באותה עת, והכול תוך שמירה על מוכנות מד&quot;א לבצע משימות במצב חירום, ובכלל זה משימות שהטילו עליהם משרד הבריאות וצה&quot;ל.

@ 45. העמדת אמצעי תחבורה להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות במצב חירום
: במצב חירום שבו יש צורך בהסעה המונית של אנשים עם מוגבלות, יורה המנכ&quot;ל, לפי פנייה של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה, כי יועמדו אמצעי תחבורה ונהגים שיוכלו להפעילם, לשימוש הגוף שנדרש לאמצעי תחבורה להסעה המונית או לשימוש כוחות הצלה שמסייעים לו, לצורך הסעת אוכלוסייה כאמור; הפנייה של גוף כאמור והעמדת אמצעי התחבורה ונהגים ייעשו לפי התוכנית כאמור [[בתקנה 44]].

== פרק ט': תומך קהילתי במצב חירום ==

@ 46. תומך קהילתי בשעת חירום
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;הרשות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 2 לחוק שירות אזרחי]];
::- &quot;מתנדב&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק שירות אזרחי]];
::- &quot;תומך קהילתי&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]];
::- &quot;תוכנית&quot; - תוכנית להצבת מתנדבים בשירות אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק שירות לאומי]], כתומכים קהילתיים ברשויות מקומיות במצב חירום.
: (ב) הרשות תגבש תוכנית בהיוועצות במשרד הרווחה והביטחון החברתי, מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי ומשרד הביטחון.
: (ג) לצורך מימוש התוכנית יוקצה לרשות תקציב תוספתי לטובת הכשרות, ולתוספת כוח אדם.
: (ד) התוכנית תכלול, בין השאר, סיווג של מתנדבים בעלי מסוגלות ורצון לשמש כתומכים קהילתיים, ההכשרה שיעבור מתנדב כדי לשמש תומך קהילתי, ההיערכות לקראת מצב חירום ותפקידי התומך הקהילתי בחירום.
: (ה) הרשות המקומית תעמיד בשגרה ובחירום עובד מטעמה שיהיה אחראי על הפעלת המתנדבים שהם תומכים קהילתיים ברשות המקומית, על הכשרותיהם ועל ניהול משימותיהם במצב חירום; עובדים אלה יעברו הכשרה להיכרות עם עולם השירות האזרחי והפעלת מתנדבים.
: (ו) הרשות תדווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת אחת לשנה, במשך שש שנים מיום התחילה, על גיבוש התוכנית כאמור בתקנה זו ועל יישומה; לדיווח הראשון כאמור תצרף הרשות העתק מהתוכנית שגובשה.

== פרק י': שונות ==

@ 47. הדרכה
: (א) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ידריך את עובדיו, במסגרת הדרכתם למצבי חירום, כדי שיוכלו לספק שירות סביר ומענה תומך ראשוני בשעת חירום לאנשים עם מוגבלויות שונות; הדרכה כאמור תינתן גם למי שהוא מתנדב של הגוף הציבורי שנותן מענה במצב חירום.
: (ב) הדרכה כאמור בתקנת משנה (א) תכלול, בין השאר, את כל אלה:
:: (1) הכרה וזיהוי סוגי מוגבלויות, צרכים וביטויי תגובה שונים של אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, במצבי חירום שונים; חומרי ההדרכה יעסקו באנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים לפחות;
:: (2) כללי התנהגות נאותים כלפי אנשים עם מוגבלות בעת מתן השירות במיוחד במצב חירום והזכות להסתייע בחיית שירות;
:: (3) אפשרויות של תקשורת מילולית וחזותית עם אנשים עם מוגבלות במיוחד במצב חירום;
:: (4) הצעות למענים אפשריים במצב חירום לגבי אנשים עם מוגבלויות שונות.
: (ג) ההדרכה תוכל להתבצע באופנים שונים, לרבות באמצעות לומדה אישית, כחלק מהכנה ותרגול למצב חירום.

@ 48. תרגול
: (א) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה ומבצע תרגילים בקשר לנושאים שמפורטים בתקנות אלה, יתרגל גם את ביצוע האמור בתקנות אלה שנוגע לאותו נושא שמתרגלים.
: (ב) בתרגולים שנערכים במסגרת תרגיל של המטה הכללי של צה&quot;ל או במסגרת תרגיל החירום הלאומי, לפחות, ושבהם האוכלוסייה נוטלת חלק, לרבות באמצעות דימוי אוכלוסייה, ישולבו אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים במספר מתוך סך כל המשתתפים בתרגיל שמהווים את האוכלוסייה שאותה מדמים, שמשקף את שיעורם של אנשים עם מוגבלות באוכלוסייה, או בקירוב; לעניין תקנת משנה זו, &quot;אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים&quot; - שלושה אנשים לפחות עם מוגבלות משמעותית מסוגים אלה: שמיעה, ראייה, נפשית, שכלית, אוטיזם, או פיזית, ובלבד שסוג המוגבלות אצל כל אחד מהם הוא שונה.

@ 49. תחזוקה ונגישות זמנית חלופית
: (א) מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי תקנות אלה אחראי לכך שהתאמות הנגישות יהיו תקינות וזמינות במצב חירום, זולת אם עקב מצב החירום ועל אף שפעל ככל יכולתו באותן נסיבות, נמנע ממנו להבטיח את תקינותן או זמינותן.
: (ב) לא יפגע אדם בהתאמות נגישות שלפי תקנות אלה, לא יגרע מהן ולא יסב את השימוש בהן למטרות אחרות באופן חלקי או מלא, אלא אם כן הפגיעה נדרשת במצב חירום לצורך הצלת חיים או מניעת פגיעה ברכוש חיוני, ובלבד שייעשה מאמץ סביר בנסיבות מצב החירום להבטיח נגישות זמנית חלופית.

@ 50. צה&quot;ל והגא כגורמים מסייעים
: (א) נערך צה&quot;ל או הגא בשגרה לסייע במצב חירום לגוף ציבורי, ייערך כל אחד מהגופים האמורים לגבי משימות הסיוע בקשר לאנשים עם מוגבלות, לפי האמצעים שמצויים בידו ומשמשים אותו בשגרה.
: (ב) סייע צה&quot;ל או הגא במצב חירום לגוף ציבורי, יבצע כל אחד מהגופים האמורים את משימות הסיוע בקשר לאנשים עם מוגבלות לפי יכולותיו, כוח האדם והאמצעים שעומדים לרשותו בנסיבות מצב חירום.

@ 51. התאמת נהלים, תוכנית, ותיקי הפעלה למצב חירום
: מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה, יבחן את הצורך לעדכן לאחר כל תרגיל או מצב חירום, ואחת לחמש שנים לפחות, תוכנית שהכין, את נוהליו ואת תיקי ההפעלה שלו שנוגעים למצב חירום, לעניין אופן פעולתו לפי תקנות אלה, אם קיימים, והכול באופן שיתאימו ליישום תקנות אלה; מצא שיש צורך כאמור, יעדכן הגורם את נהליו לפי זה.

@ 52. זמינות והצגת מסמכים
: (א) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה למנות או להסמיך אדם, להכין או לעדכן נוהל או תיק הפעלה, להכין רשימה ובה פרטי מידע, להכין תוכנית, או שהכין מידע לפרסם או מסמך לצורך הדרכה או מתווה לתרגיל (בתקנה זו - מסמך), חייב לשמור העתק עדכני של המסמך לצורך שימוש בהדרכות ותרגולים לפי תקנות אלה, ולצורך שימוש במצבי חירום; נוסף על כך, מסמך כאמור שהוכן לפי תקנות אלה יישמר שבע שנים לפחות ממועד הכנתו.
: (ב) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין מסמך, חייב להעביר לנציבות, או להציג לה, לפי העניין, לא יאוחר מתום 21 ימים מיום שנדרש לכך, העתק מסמך כאמור.

@ 53. תחילה
: (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט התקנות המפורטות בתקנת משנה (ב) ו-(ג), באחד לחודש השלישי שלאחר פרסומן (((התקנות פורסמו ביום 24.9.2026, ותחילתן ביום 1.12.2026))).
: (ב) תחילתן של [[תקנות 4]], [[5]], [[6(ה)]], [[7]], [[10]], [[11]], [[12]], [[17]], [[19]], [[25]], [[26]], [[27]], [[28]], [[37]], [[38]], [[45]], [[47]] [[ו-48]] - שישה חודשים מיום התחילה.
: (ג) תחילתן של [[תקנות 15]], [[39]] למעט [[תקנה 39(א)]], [[41]], [[42]] [[ו-43]] - שנה מיום התחילה.

@ 54. הוראות מעבר
: (א) ספק מים וספק מים בחירום שהכין תוכנית היערכות לפני יום התחילה ישלים את הנדרש ממנו לפי [[תקנה 3]] לא יאוחר מהמועדים האלה:
:: (1) עד תום שנה מיום התחילה ב-30% לפחות מתחנות החלוקה שנכללות בתוכנית ההיערכות ולא פחות משלוש תחנות חלוקה;
:: (2) עד תום שנתיים מיום התחילה ב-100% מתחנות החלוקה שנכללות בתוכנית ההיערכות.
: (ב) מחזיק במקרקעין אחראי לכך שבמיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין שהחזקתו, ובדרך שמובילה אליה, יתקיים [[חלק ב' בתוספת השלישית]] לא יאוחר מהמועדים האלה:
:: (1) לא יאוחר משנה מיום התחילה ב-30% לפחות מהמיגוניות הציבוריות, ולא פחות מ-50 מיגוניות;
:: (2) לא יאוחר משנתיים מיום התחילה ב-100% מהמיגוניות הציבוריות.
: (ג) עד תום חודש מיום התחילה תפרסם הנציבות את הטופס המומלץ לפי תקנה21(ד).
: (ד) עד תום שלושה חודשים מיום התחילה יעבירו לראשונה גופים שנדרשים לאמצעי תחבורה כהגדרתם [[בתקנה 44(א)]], מידע לפי [[תקנה 44(ב)(4)]] שברשותם למשרד התחבורה; בלי לגרוע מהאמור -
:: (1) משרד הרווחה רשאי להעביר למשרד התחבורה סיכומי כמויות של מועמדים לפינוי מוקדם לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי [[תקנה 44(ב)(4)]], שמצוין ברשימה הנוספת כהגדרתה [[בתקנה 32(ח)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי]]; העביר משרד הרווחה סיכומי כמויות כאמור, ייחשב הדבר כאילו רשות מקומית העבירה לראשונה מידע למשרד התחבורה לפי [[תקנה 44(ב)(4)]];
:: (2) לבקשת משרד הבריאות, ובהסכמת משרד הרווחה, רשאי משרד הרווחה להעביר סיכומי כמויות של חצר&quot;מ לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי [[תקנה 44(ב)(4)]], שמצויים במידע שבידיו לפי [[תקנה 32(ח)(1) לתקנות נגישות אירועי פינוי]].
: (ה) עד תום שישה חודשים מיום התחילה לכל המאוחר -
:: (1) רח&quot;ל תשלים את הכנת התוכנית לסיוע ממשלתי אחוד לרשויות המקומיות לפי [[תקנה 18]];
:: (2) מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות ישלים את הכנת הרשימה לראשונה לפי [[תקנה 22]];
:: (3) משרד התחבורה ישלים את הכנת התוכנית כמשמעותה לפי [[תקנה 44]];
:: (4) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה ישלים לראשונה את הבחינה של נוהליו ותיקי ההפעלה שלו למצבי חירום, והעדכון, אם יידרש, לפי [[תקנה 51]].
: (ו) עד תום שנה מיום התחילה תשלים הרשות כהגדרתה [[בתקנה 46(א)]] את הכנת התוכנית לפי [[תקנה 46]].

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[ההגדרה &quot;דרך נגישה&quot; שבתקנה 1]]))) ====
=== דרישות חלופיות לדרך נגישה ===

@ 1. רוחב הדרך
: רוחב חופשי בדרך יהיה 1.3 מטר לפחות, ואולם אפשר שבשל מיקום מיתקנים, תשתיות או צמחייה, הרוחב החופשי של הדרך יהיה פחות מכך אך לא פחות 110 סנטימטרים, לאורך קטע דרך שלא יעלה על 500 סנטימטרים.

@ 2. שיפוע הדרך
: (א) שיפוע אורכי של דרך לא יעלה על 8%, ואולם אם שיפוע כאמור לא מתאפשר עקב סיבות הנדסיות אפשר ששיפוע כאמור יעלה על 8% ובלבד שלא יעלה על 10% לאורך 5 מטרים; עלה השיפוע האורכי של דרך לפי פרט זה על 5% או קיים הפרש גובה אנכי שעולה על 20 סנטימטרים בין פני הדרך לסביבתה הצמודה, לא יידרש שהדרך תהיה כבש; בשיפוע לפי פרט זה יתאפשר לאדם עם מוגבלות לנוע בצורה בטיחותית על הדרך, לרבות בתנאי הארה של יום ושל לילה.
: (ב) שיפוע רוחבי של דרך לא יעלה על 2%, ואפשר שלא יעלה על 3% עקב תנאי טופוגרפיה או קשיים הנדסיים.

@ 3. הפרש גובה בדרך
: הפרש גובה אנכי בין שני חלקי דרך סמוכים לא יעלה על 1.5 סנטימטר.

@ 4. פני הדרך
: פני הדרך והמדרך -
: (1) יהיו יציבים וקשיחים;
: (2) לא יהיו עשויים חומרים כגון חלוקי נחל, חצץ, חול או דשא ופניהם לא יהיו מעובדים עיבוד גס (כגון עיבוד &quot;טובזה&quot; או &quot;טלטיש גס&quot; באבן טבעית); המדרך לא יכלול בליטות כגון חלוקי נחל או אבנים מתוך משטח בטון;
: (3) רוחב המישקים בדרך לא יעלה על 1.5 סנטימטרים.

@ 5. טיפול במכשולים
: לאורך הדרך לא יהיו מכשולים, או שיהיו מכשולים שמסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

== תוספת שנייה ==
==== ((([[תקנות 18(א), (ב), (ג)(1), ו-(4), (ו), (ח)]], [[19(ב) ו-(ד)]]))) ====
=== חלק א' - גופים ציבוריים שיעמידו משאבים ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;100px&quot; | מספר סידורי !! הגוף הציבורי
|-
| : (1) || משרד האוצר
|-
| : (2) || משרד הבינוי והשיכון
|-
| : (3) || משרד הבריאות
|-
| : (4) || משרד הביטחון - אגף השיקום
|-
| : (5) || משרד החינוך
|-
| : (6) || משרד העלייה והקליטה
|-
| : (7) || משרד הפנים
|-
| : (8) || משרד הרווחה והביטחון החברתי
|-
| : (9) || המשרד לשוויון חברתי
|-
| : (10) || משרד התיירות
|-
| : (11) || המוסד לביטוח הלאומי
|-
| : (12) || הסוכנות היהודית
|-
| : (13) || הרשות לניצולי שואה
|}

=== חלק ב' - משאבים שיעמידו גופים ציבוריים ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;100px&quot; | מספר סידורי !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוגי המשאבים !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} פירוט המשאבים
|-
| : (1) || מוקד שירות נגיש || מוקד לקבלת פניות מרשויות מקומיות או צרכים של אנשים עם מוגבלות
|-
| : (2) || סיוע מקצועי לרשות מקומית || סיוע מקצועי במצב חירום לבעלי תפקידים ברשות המקומית, למתן מענה תומך במצב חירום לאנשים עם מוגבלויות מסוגים שונים, באמצעות תקשורת מרחוק וחומרי הדרכה לשימוש עצמי
|-
| : (3) || הפגות
| : (א) ערכות להפגה, פנאי ופעילות גופנית, במצב חירום, לאנשים עם מוגבלות, לשימוש עצמאי, שהוכנו בהיוועצות במורשה לנגישות שירות שיש לו ניסיון בתחום, באחד מהאופנים האלה לפחות:
:: (1) ערכות מוכנות לשימוש; הערכות יהיו מסוגים שונים לפי ייעודן לפי טווח גילאי המשתמשים, יכולות קוגניטיביות, מוטוריות, וחושיות, שונות; ההסברים בערכה יהיו בשפה פשוטה, ואם נדרש לפי היכולות הקוגניטיביות של האנשים שאליהן מיועדת הערכה - בפישוט לשוני במקום שפה פשוטה;
:: (2) אמצעי הפגה, פנאי או פעילות גופנית, במצב חירום, לרכישה באופן עצמאי באמצעות תווים (vouchers) שיחולקו במסגרת התוכנית שלפי [[תקנה 18]]; האדם בוחר מתוך סוגי אמצעים שונים שיועמדו לבחירתו; לרשות המקומית יתאפשר להשפיע על תוכני האמצעים כדי לבצע התאמה תרבותית לתושביה;
: (ב) פעילות יזומה להפעלת אנשים עם מוגבלות ששוהים באזור ציבורי מוגן לצורך הפגה, פנאי ופעילות גופנית;
: (ג) ריענון קצר מועד לאנשים עם מוגבלות ולמלוויהם מחוץ לביתם (נופשונים)
|-
| : (4) || ציוד לשהייה ולינה
| : (א) מיטות, מזרנים, בתי שימוש ניידים ונגישים עם סידורים לשמירה על פרטיות, פרגודים;
: (ב) מושבים מותאמים, שולחנות;
: (ג) כיסאות גלגלים;
: (ד) מיטות סיעודיות (לשימוש בדיור זמני חלופי);
: (ה) ציוד ייעודי שמשמש אנשים עם מוגבלות בפעילות היום-יום (כגון כיסאות רחצה, אמצעים למניעה החלקה באזורים רטובים)
|-
| : (5) || דיור זמני חלופי לאדם עם מוגבלות ומלוויו
| : (א) יחידות אכסון מיוחדות ויחידות שאינן נגישות, לרבות בכל אלה:
:: (1) בתי מלון;
:: (2) מיתקני קליטה ארציים, מיתקני קליטה ארציים לאנשים עם מוגבלות;
:: (3) מקבצי דיור, בתי גיל הזהב, מרכזי קליטה לעולים;
:: (4) דיור ציבורי;
:: (5) מבני מעונות לסטודנטים;
: (ב) הסעה של אדם עם מוגבלות ומלוויו מביתו לדיור החלופי הזמני ובחזרה לביתו;
: (ג) הזנה לאדם עם מוגבלות ולמלוויו במהלך שהייתו בדיור חלופי זמני או רכישת מזון באופן עצמאי במימון התוכנית
|-
| : (6) || כוח אדם לסיוע || כוח אדם לסיוע ביישום המענים שלפי [[תוספת חלק ב|חלק זה]], לרבות כוח אדם מקצועי בתחומי סיעוד ותחומים נדרשים אחרים לפי נסיבות מצב החירום
|}

=== חלק ג' - תבחינים לסיוע בקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת מענים לאנשים עם מוגבלות ===
: התבחינים שלהלן יסייעו לבחינת בקשות לסיוע לאדם עם מוגבלות במצב חירום, ולקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת המשאבים; תחילה יש לבצע הערכה לפי שלב 1 ולאחר מכן יש לעשות שימוש בתוצאות ההערכה משלב 1 בהערכה לפי שלב 2:

@ 1. : שלב 1 - תבוצע הערכה מהירה של צרכים מיידיים של האדם עם מוגבלות בעת מצב החירום (להלן - ההערכה), ובייחוד בתחומים המפורטים להלן; ההערכה תבוצע בהתבסס ככל האפשר על מידע שסיפק האדם עצמו או איש קשר שלו:
: (1) יכולת התקשורת והבנת המצב של אותו אדם, ואמצעים שנדרשים לשם כך;
: (2) מורכבות מצבו הרפואי של אותו אדם ובייחוד לנוכח אלה: אם נדרשת אספקת חשמל רציפה לשימור חיים, אם נדרש טיפול רפואי אינטנסיבי, אם יש צורך להגיע למוסד בריאות לטיפולים משמרי חיים או שיקומיים, קבועים או זמניים, ומה צריכת התרופות שלו;
: (3) אם האדם נדרש לסיוע בביצוע פעולות היום-יום, והאמצעים שהוא עושה בהם שימוש קבוע;
: (4) הצורך בהשגחה צמודה על האדם;
: (5) הצורך בתמיכה רגשית או חברתית לאדם;
: (6) בחינה אם הוא אדם עם עורף חברתי בחירום כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]] או שאין לו עורף חברתי כמשמעותו [[בתקנה 2(ב)(7)(ב)(1) עד (4) לתקנות מאגר מידע]];
: (7) צרכים נוספים שהם תולדה ממאפייני מצב החירום.

@ 2. : שלב 2: בחינת הצורך בסיוע פרטני לאדם עם מוגבלות:
: (1) אפשרות א' - כדי שאדם יוכל להמשיך לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום - מתוך הצרכים שעלו בהערכה לפי שלב 1 ובייחוד החיוניים שבהם, מהם הצרכים שניתן לספק לאורך זמן;
: (2) אפשרות ב':
:: (א) מתוך הצרכים שעלו בהערכה לפי שלב 1 ובייחוד החיוניים שבהם, מהם הצרכים שלא ניתן לספק או שקיים קושי ממשי לספקם, במצב החירום, אם ימשיך אותו אדם לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן;
:: (ב) אם ניתן לספק טוב יותר את צרכי האדם ובפרט החיוניים שבהם, לפי ההערכה שבוצעה לפי פרט משנה (א), אם יועבר מביתו או מאזור ציבורי מוגן לחלופת דיור זמני במקום אחר;
:: (ג) אם קיימת אפשרות ממשית ובטוחה בתנאי מצב החירום השורר, להעברת האדם, לרבות מלווה או ציוד עזר אישי אם נדרשים, לחלופת דיור זמנית במקום אחר.

== תוספת שלישית - מיגונית ציבורית ==
=== חלק א' - מיגונית ציבורית נגישה ===
==== ((([[תקנות 21(א) עד (ג)]], [[22]] [[ו-54(ב)]], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1]] [[ו-3 בחלק א' לתוספת שלישית]]))) ====

@ 1. מיגונית נגישה לאדם עם מוגבלות
: (א) [[בחלק זה]], &quot;דלת הדף&quot; ו&quot;דלת הדף ורסיסים&quot; - כהגדרתן [[בתקנות מפרטים למקלטים]].
: (ב) לאדם עם מוגבלות יתאפשר להיכנס למיגונית ולשהות בה יחד עם כלל הציבור, לפי [[חלק זה]].
: (ג) במיגונית שבפתחה לא מותקנת דלת הדף או דלת הדף ורסיסים יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) הרוחב החופשי בפתחים ובפרוזדורים לא יפחת מ-90 סנטימטרים;
:: (2) סכום הרוחב החופשי בפרוזדור (A [[נספח א' לחלק זה|בנספח א]]) והרוחב החופשי בפתח (B [[נספח א' לחלק זה|בנספח א]]) סמוכים זה לזה, לא יפחת מ-200 סנטימטרים;
:: (3) החלל המיועד לשהיית הציבור במיגונית (C [[בנספח א לחלק זה]]) יכלול שטח חופשי לסיבוב לפי ת&quot;י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח לסיבוב (2.7.4);
:: (4) השיפוע הרוחבי והשיפוע האורכי של דרך בתוך המיגונית לא יעלה על 2%; על אף האמור -
::: (א) השיפוע האורכי של דרך נגישה שתחילתה במזוזת הפתח הפנימי במיגונית (מסומן כקו מקווקו &quot;תחילת דרך משופעת&quot; [[בנספח א לחלק זה]]), והיא נמשכת לפתח המיגונית עד למפלס תחתית רצפת המיגונית, לא יעלה על 0.5% + 9%;
::: (ב) הדרך לא תבלוט מפתח המיגונית יותר מ-20 סנטימטרים ובלבד שאם בלטה יותר מ-10 סנטימטרים גוון הדרך יהיה בניגוד חזותי לגוון הקיר החיצוני של המיגונית;
::: (ג) אפשר שהפרש הגובה בין קצה הדרך בפתח המיגונית (מסומן כ&quot;פתח המיגונית&quot; [[בנספח א לחלק זה]]) לדרך הנגישה לפי [[פרט 3]] (מסומנת D [[בנספח א לחלק זה]]), יטופל באמצעות אחד מאלה:
:::: (1) רכיב משופע מקובע בקצה הדרך במיגונית, שניתן לשנות את מצבו בין מצב פתוח כשהוא בשימוש למצב סגור כשאינו בשימוש; השיפוע של הרכיב במצב פתוח לא יעלה על 50%, אם הוא מגשר על הפרש גובה של עד 3 סנטימטרים או על 30% אם הוא מגשר על הפרש גובה בתחום שמעל 3 סניטמטרים ועד 6 סנטימטרים; בעת שהרכיב האמור במצב פתוח, יראו בו חלק מהדרך לפי פסקת משנה (ב), והוראותיה יתקיימו גם ברכיב האמור;
:::: (2) שינוי השיפוע של קצה הדרך במיגונית, ובלבד שיתקיימו בו ההוראות לפי פסקת משנה (1) שדנות בשיפוע;
:: (5) לאורך הדרך המשופעת במיגונית לפי פסקה (4)(א), בצד הדופן שממול לפתח B ([[נספח א' לחלק זה]]), יימצא בית אחיזה (מסומן כ&quot;בית אחיזה&quot; [[בנספח א לחלק זה]]), שיתקיימו בו הוראות אלה:
::: (א) צורת בית האחיזה תהיה עגולה, תתאפשר גריפה רציפה לכל אורכו, ולא יהיו בו חלקים חדים;
::: (ב) קוטרו החיצוני של בית האחיזה יהיה 3 עד 4 סנטימטרים;
::: (ג) קצותיו של בית האחיזה יהיו מכופפים כדי שלא יהוו מכשול; קצהו האחד יימשך עד 30 סנטימטרים במקביל לפתח B ([[נספח א לחלק זה]]), וקצהו השני לא יבלוט מפתח המיגונית;
::: (ד) מסביב לבית האחיזה יהיה מרווח חופשי לגריפה שהיקפו 4 סנטימטרים לפחות מהפנים החיצוניים של בית האחיזה;
::: (ה) הפן העליון של בית האחיזה יהיה בגובה 90 סנטימטרים עד 95 סנטימטרים מפני הדרך המשופעת;
::: (ו) הפן הפנימי של בית האחיזה לא יחדור יותר מ-9 סנטימטרים לתחום הדרך המשופעת;
::: (ז) יתקיים ניגוד חזותי בין גוון בית האחיזה לגוון הקיר שעליו הוא מותקן;
::: (ח) בית האחיזה יותקן ממרכז חלקו התחתון, באופן יציב, בטוח, ומאפשר גריפה רציפה;
:: (6) קירות המיגונית יהיו בלא בליטות חדות ובלא חיספוסים גסים העלולים לפגוע במי שנמצא במיגונית;
:: (7) לאורך הדרך במיגונית לא יהיו מכשולים.
: (ד) במיגונית שמותקנת בה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) הרוחב החופשי בפתחים שבמיגונית לא יפחת מ-80 סנטימטרים;
:: (2) סכום רוחב חופשי בפרוזדור במיגונית, אם קיים, ורוחב חופשי בפתח, סמוכים זה לזה, לא יפחת מ-200 סנטימטרים;
:: (3) החלל המיועד לשהיית הציבור במיגונית (C [[נספח ב חלק זה|בנספחים ב]] [[ו-ג לחלק זה]]) יכלול שטח חופשי לסיבוב לפי ת&quot;י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח לסיבוב (2.7.4);
:: (4) מפלס סף הדלת שבפתח המיגונית יהיה בגובה 10 סנטימטרים לכל היותר מעל תחתית רצפת המיגונית; הותקנה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים בכניסה פנימית במיגונית, תתקיים בה [[תקנה 34(ד) ו-(ד1) לתקנות מפרטים למקלטים]];
:: (5) משני צידי הדלת יימצאו מוטות לסיוע בהגפתה כמפורט להלן:
::: (א) מוט אופקי אחד יימצא בצידו החיצוני של אגף הדלת בגובה 85 עד 90 סנטימטרים מתחתית אגף הדלת, לפי הוראות אלה:
:::: (1) אורכו של המוט יהיה 35 עד 40 סנטימטרים, וקוטרו החיצוני יהיה 3 עד 4 סנטימטרים;
:::: (2) צורת המוט תהיה עגולה, תתאפשר גריפה רציפה לכל אורכו, ולא יהיו בו חלקים חדים;
:::: (3) המרחק בין הפן הפנימי של המוט לבין פני אגף הדלת לא יהיה קטן מ-4 סנטימטרים ולא גדול מ-5 סנטימטרים;
:::: (4) המרחק בין קצה המוט לבין שול אגף הדלת שנפתח יהיה 5 עד 10 סנטימטרים;
:::: (5) גוון המוט יהיה בניגוד חזותי לגוון אגף הדלת;
::: (ב) מוט אופקי שני יימצא בצידו הפנימי של אגף הדלת בגובה 85 עד 90 סנטימטרים מתחתית אגף הדלת, ותתקיים בו פסקת משנה (א)(1) עד (5);
:: (ג) על אף האמור בפסקאות (א) ו-(ב), אפשר שגובה המוט או המרחק לפי פסקה (א)(4), יותאמו בשינוי קל לצורך מניעת הפרעה למנגנון נעילת הדלת.

@ 2. שילוט וסימון
: (א) על דופן המיגונית שבה נמצא פתחה, יימצא מידע בשלט או על הדופן, לפי הוראות אלה:
:: (1) רישום: &quot;מיגונית&quot; בגופן שגובהו לא יפחת מ-10 סנטימטרים;
:: (2) יתקיימו במידע הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ב) גוון מזוזות ומשקוף פתח המיגונית ברצועה שרוחבה 7 עד 10 סנטימטרים בהיקף הפתח, יהיה בניגוד חזותי לדופן החיצונית של המיגונית.

@ 3. הצבת מיגונית וקישורה לדרך נגישה
: המיגונית תוצב בדרך נגישה או בצמוד לה, ויתקיימו הוראות אלה:
: (1) אפשר שפני דרך נגישה לפי פרט זה יהיו עשויים מחומר מהודק כגון מצע, או דשא, ובלבד שיהיו יציבים גם בפני גשם ונגר עילי;
: (2) בצמוד לפתח מיגונית שאין בפתחה דלת יתקיימו כל אלה:
:: (א) ייותר שטח חופשי לתמרון במקביל לדופן המיגונית ומול הפתח שלה, ששיפועו לא יעלה על 2% לכל כיוון, שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות ואורכו 170 סנטימטרים לפחות (D [[בנספח א' לחלק זה]]); על אף האמור, אפשר שרוחב השטח האמור יקטן עד ל-110 סנטימטרים, בשל מיקום מיתקנים, תשתיות, מגבלת רוחב המדרכה שבה מוצבת המיגונית, או צמחייה;
:: (ב) הפרש הגובה האנכי בין פתח המיגונית לפני הדרך הנגישה המקושרת אליה לא יעלה על 1.5 סנטימטרים, והמרווח האופקי בין שתי הדרכים האמורות לא יעלה על 1.5 סנטימטרים;
:: (ג) לצורך יישום פסקת משנה (ב), אם הפרש הגובה בין פתח המיגונית לדרך נגישה אינו עולה על 6 סנטימטרים, אפשר שהקישור ייעשה לפי [[פרט 1(ג)(4)(ג)]] או באמצעות רכיב משופע לפי [[פרט 1|הפרט האמור]] שהוא רכיב מקובע למיגונית;
: (3) בצמוד לפתח מיגונית שמותקנת בה דלת, יתקיימו כל אלה:
:: (א) יימצא משטח תפקוד בצד שאליו נפתחת הדלת, שמתקיימות בו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במשטחי תפקוד (2.5.4), ושיפוע המשטח לכל כיוון לא יעלה על 2% (מסומן כ&quot;משטח תפקוד (חלופה 1)&quot; [[בנספח ב לחלק זה]] - &quot;משטח תפקוד (חלופה 2)&quot; [[בנספח ג לחלק זה]]); אם קיים הפרש גובה אנכי בין שול משטח התפקוד לסביבתו הצמודה שעולה על 5 סנטימטרים ואין אמצעים למניעת מעבר מהמשטח לסביבה האמורה, יש פס בשול המשטח בניגוד חזותי לסביבתו הצמודה ורוחבו 10 עד 20 סנטימטרים או שהמשטח כולו בניגוד חזותי לסביבתו;
:: (ב) אם מותקנת דלת סובבת על צירה בפתח המיגונית או בפתח אחר בתוכה, שאינה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, הכוח הנדרש לפתיחה של הדלת לא יעלה על הוראות ת&quot;י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בכוח הפעלה לפתיחת דלת בדרך נגישה (סעיף 2.5.5.2);
: (4) נוסף על משטח תפקוד לפי פסקה (3(א)), לסף דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, שבפתח מיגונית, תקושר דרך נגישה לפי הוראות אלה:
:: (א) אם הדרך הנגישה היא בתחום ציר ההליכה במדרכה או ברחבה, השיפוע האורכי ושיפועי הצד שלה, לא יעלו על 8% ([[נספח ב לחלק זה]]);
:: (ב) אם הדרך הנגישה אינה בתחום ציר ההליכה במדרכה, ברחבה, או בשביל, השיפוע האורכי של הדרך לא יעלה על 8%, ושיפועי הצד לא יעלו על 50% ([[נספח ג לחלק זה]]);
:: (ג) על אף האמור בפסקאות (א) ו-(ב), אם בנסיבות המקום לא מתאפשר שיפוע כאמור בהן, אפשר שבאישור מורשה נגישות, שיפוע הדרך לא יעלה על 10% לאורך קטע דרך קצר ככל האפשר בתנאי המקום;
:: (ד) לא יידרש שהדרך הנגישה תהיה כבש או מיתקן אלקטרו-מכני, ולא יידרשו בתי אחיזה בצידיה.
: (5) אם הוצבה המיגונית בדרך ציבורית כגון מדרכה, שביל או רחבה, ייוותר בדרך מעבר חופשי שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות (מסומן כ&quot;מעבר חופשי&quot; [[נספח א חלק זה|בנספחים א]] [[נספח ב חלק זה|ו-ב לחלק זה]]). אפשר שרוחב המעבר האמור יקטן עד ל-110 סנטימטרים, לאורך קטע שאורכו לא יעלה על 500 סנטימטרים, בשל מיקום מיתקנים, תשתיות, מגבלת רוחב המדרכה, או צמחייה.

@ 4. מכשולים בדרך נגישה ובדרך אחרת
: לאורך דרך נגישה כאמור [[בפרט 3]], ולאורך דרך אחרת להולכי רגל שאינה דרך נגישה כאמור, שמובילות למיגונית ממקום שעליו נועדה להגן המיגונית כאמור [[בפרט 3]], לא יהיו מכשולים; אם קיימים מכשולים בדרך - הם מסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

@ 5. ניגוד חזותי
: אם נדרש שיתקיים ניגוד חזותי לפי [[תוספת זו]], הוא יהיה לפי ת&quot;י 1918 חלק 6 בסעיף הדן בניגוד חזותי (2.4) לערך המתאים לסימן מאתר.

@ 6. שונות
: השרטוטים שבנספחים [[לחלק זה]] הם לצורך המחשה, וההוראות המחייבות הן הוראות [[חלק זה]].

==== '''נספח א - מיגונית נגישה שלא מותקנת דלת בפתחה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ג)(2), (3), (4)(א) ו-(ג), (5)]], [[$ חלק א תוספת 3|5(ג)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(2)(א)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

==== '''נספח ב - מיגונית שמותקנת דלת בפתחה, משטח תפקוד (חלופה 1), ודרך נגישה בציר הליכה של מדרכה או ברחבה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ד)(3)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(3)(א), (4)(א) ו-(5)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

==== '''נספח ג - מיגונית שמותקנת דלת בפתחה, משטח תפקוד (חלופה 2), ודרך נגישה שאינה בציר הליכה של מדרכה או ברחבה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ד)(3)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(3)(א), (4)(א) ו-(5)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

=== חלק ב' - התאמות נגישות לעניין מיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין ===
==== ((([[תקנה 54(ב)]]))) ====

@ 1. סימון ושילוט
: במיגונית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין, יתקיים [[פרט 2 בחלק א']].

@ 2. מכשולים בדרך נגישה ובדרך אחרת
: לאורך דרך נגישה לפי [[פרט 3]], ולאורך דרך אחרת להולכי רגל שאינה דרך נגישה כאמור, שמובילות למיגונית ובתוכה, לא יהיו ככל האפשר מכשולים; אם קיימים מכשולים בדרך - הם מסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

@ 3. דרך נגישה למיגונית
: (א) פתח מיגונית שהוצבה לפני יום התחילה, שלגביה מתקיימים כל התנאים שלהלן, תקושר לדרך נגישה לפי [[פרט 3 בחלק א(('))]]:
:: (1) הפרש הגובה בין פתח המיגונית לקצה הדרך הקיימת שמגיעה בצמוד לפתח המיגונית, לא עולה על 20 סנטימטרים;
:: (2) אפשר להתגבר על הפרש הגובה לפי פסקה (1) באמצעות דרך משופעת לפי [[$ חלק א תוספת|פרט 3(2)]] [[או 3(4) בחלק א(('))]];
:: (3) לאחר התגברות על הפרש גובה כאמור בפסקה (2), ייוותר מעבר חופשי כאמור [[$ חלק א תוספת|בפרט 3(5) בחלק א']];
:: (4) לצורך ביצוע האמור בפסקאות (2) ו-(3) אין צורך להזיז את המיגונית מהמקום שבו הוצבה, להרים או לסובב אותה.
: (ב) אפשר שפני הדרך אל מיגונית כאמור בפרט משנה (א) יהיו עשויים מחומר מהודק או דשא, ובלבד שפני הדרך יהיו יציבים, גם בפני גשם ונגר עילי.

== תוספת רביעית ==
==== ((([[תקנה 32(ו) ו-(ז)]]))) ====
=== איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי ===
: גורם מאתר יכין לפי המידע שבידו רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התבחינים [[תקנות מאגר מידע=#תוספת 1|שברישה לפרט 2 בתוספת הראשונה לתקנות המאגר]] ולמעט התבחין &quot;שאינם מתגוררים במגורים מוסדרים&quot; (להלן - התוספת הראשונה למאגר), ונוסף על כך מלאו להם 6 שנים לפחות ומתקיימים בהם התבחינים שבטור א' בטבלה שלהלן; גורם מאתר יציין ברשימה האמורה את האנשים שמתקיימים בהם גם התבחינים שבטור ב' בטבלה שלהלן:
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! טור א' !! טור ב'
|-
| : (1) מתוך פסקת משנה (2) שבטור א', שלצד [[פרט 2 תוספת 1 לתקנות המאגר|פרט משנה 2 בטבלה שבתוספת הראשונה]] למאגר - [[פרט 4(א) לתוספת השנייה לתקנות ילד נכה]] || -
|-
| : (2) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור א', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (1) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (3) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (2) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (4) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (7) שבטור א', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (3) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (5) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (4) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (6) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (2) שבטור א', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (5) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (2) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (7) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (6) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (8) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור א', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] לגבי תלמיד עם מוגבלות שמיעה || : (7) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] לגבי תלמיד עם מוגבלות שמיעה
|-
| : (9) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (8) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|}

&lt;פרסום&gt; י&quot;א בתשרי התשפ&quot;ז (22 בספטמבר 2026)
&lt;חתימה&gt; ישראל כ&quot;ץ שר הביטחון</text>
      <sha1>cca2x88i17e1gdx7b0azheuw2tohhnq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084888</id>
      <parentid>3084886</parentid>
      <timestamp>2026-09-26T16:30:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3084888</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="139792" sha1="r6stfw3djesqfd81lf2n3636o2cugyb" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ&quot;ז-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ז, 32|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום)|12532)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 19מ(ג)]] [[=החוק|לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]] (להלן - החוק), [[+|וסעיף 27(ג)(10)]] [[לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], לאחר התייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהסכמת שר האוצר לפי [[סעיף 19סז לחוק]], ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אזור ציבורי מוגן&quot; - מקום ציבורי המשמש במצב חירום לשהיית הציבור לצורך התגוננות מפני סיכון לחיים או לצורך חיוני אחר, מעל או מתחת לפני הקרקע, ובכלל זה מקלט ציבורי, מחסה ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית]], שטח פתוח, תווך תת-קרקעי, מיתקן מרכזי כהגדרתו [[בתקנות נגישות לתחבורה ציבורית]], ולמעט כל אלה: מיגונית ציבורית, מקום ייעודי כהגדרתו [[בתקנה 1 לתקנות המסגרות]], מיתקן קליטה כהגדרתו [[בתקנה 1 לתקנות נגישות אירועי פינוי]], מרכז ארעי לטיפול, מוסד רפואי ומרפאה, כהגדרתם [[בתקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:- &quot;אדם עם מוגבלות&quot;, &quot;גוף ציבורי&quot;, &quot;נציבות&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 5 לחוק]];
:- &quot;אמצעים חליפיים&quot;, &quot;ספק מים&quot;, &quot;ספק מים בחירום&quot;, &quot;תוכנית היערכות&quot;, &quot;תחנת חלוקה&quot; - כהגדרתם [[בכללי המים]];
:- &quot;בית שימוש נגיש&quot;, &quot;מקלחת נגישה&quot; - כמשמעותם בחקיקה לפי פסקאות (2) עד (11) לחקיקת נגישות למקום ציבורי;
:- &quot;דרך נגישה&quot; - דרך שמתקיימות בה הדרישות שנקבעו לדרך נגישה בחקיקת הנגישות למקום ציבורי, ואולם אם לא מתקיימות לגביה הדרישות שנקבעו כאמור או שלא נקבעו לגביה דרישות - דרך שמתקיימות בה הדרישות [[שבתוספת הראשונה]];
:- &quot;הגא&quot; - כהגדרתו [[חוק ההתגוננות האזרחית=|בחוק ההתגוננות]];
:- &quot;הנציב&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 22 לחוק]];
:- &quot;הרשות הממשלתית למים וביוב&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 124יא לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]];
:- &quot;חוק ההתגוננות האזרחית&quot; - [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
:- &quot;חוק התכנון והבנייה&quot; - [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;חוק שירות אזרחי&quot; - [[חוק שירות אזרחי, התשע&quot;ז-2017]];
:- &quot;חיית שירות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 19ו1 לחוק]];
:- &quot;חקיקת נגישות למקום ציבורי&quot; - הוראות לפי [[פרק ה'1 לחוק]], לפי [[פרק ה'1א לחוק התכנון והבנייה]], וכן לפי כל אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) הוראות לפי [[חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים), התשמ&quot;ח-1988]];
:: (2) [[חלק ח'1 לתוספת השנייה בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש&quot;ל-1970]];
:: (3) [[תקנות מפרטים למקלטים]];
:: (4) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), התשע&quot;א-2011]];
:: (5) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע&quot;ב-2011]];
:: (6) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע&quot;ד-2013]];
:: (7) [[תקנות נגישות במקלטים]];
:: (8) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה), התשע&quot;ח-2018]];
:: (9) [[תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע&quot;ט-2018]];
:: (10) [[תקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:: (11) [[תקנות נגישות לתחבורה ציבורית]];
:- &quot;יום התחילה&quot; - יום תחילתן של תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ&quot;ז-2026, לפי [[תקנה 53(א)]] (((יום 1.12.2026)));
:- &quot;כללי המים&quot; - [[=כללי המים|כללי המים (אירוע פגיעה במים), התשפ&quot;ג-2023]];
:- &quot;כספומט&quot; - מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים;
:- &quot;מאגר הרשות המקומית&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]];
:- &quot;מושב מותאם&quot; - כהגדרתו [[בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;מיגונית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 145(ח)(4) לחוק התכנון והבנייה]], אף אם המדינה או רשות מקומית לא הציבו אותה;
:- &quot;מיגונית ציבורית&quot; - מיגונית המיועדת לשירותים הניתנים לציבור בקשר עם מצב חירום, כמשמעותם [[בסעיף 19מב(ב) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], למעט מיגונית שמוצבת בבסיס צה&quot;ל לשימוש חיילים ועובדים בלבד;
:- &quot;מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב&quot; - מנהל הרשות הממשלתית כהגדרתו [[בכללי המים]] או מי שהוא הסמיך, מקרב עובדי הרשות הממשלתית למים וביוב, לעניין תקנות אלה;
:- &quot;מענה תומך&quot; - לרבות הכוונה בשפה פשוטה ומענה סבלני לשאלות חוזרות;
:- &quot;מצב חירום&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19מ(א) לחוק]];
:- &quot;מקום מוגן&quot; - כל אחד מהמפורטים במדרג להלן, המסודר לפי רמת מיגון הולכת ופוחתת:
:: (1) מקלט כהגדרתו [[בתקנות המפרטים למקלטים]];
:: (2) אזור בבניין שנמצא מתאים להנחיות הגא;
:- &quot;מקום ציבורי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19ז לחוק]];
:- &quot;מקלט ציבורי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית]];
:- &quot;סמל הנגישות הבין-לאומי&quot; - לפי ת&quot;י 1918 חלק 4;
:- &quot;פישוט לשוני&quot; - כהגדרתו [[בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;רח&quot;ל&quot; - רשות חירום לאומית שבמשרד הביטחון שהוקמה לפי החלטה מספר ב/43 של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מיום י' בטבת התשס&quot;ח (19 בדצמבר 2007);
:- &quot;רשות מקומית&quot; - עירייה או מועצה מקומית;
:- &quot;שגרה&quot; - עת שאינה מצב חירום;
:- &quot;שפה פשוטה&quot; - התאמת מידע לפי [[#1|פסקאות (1), (3), ו-(4), להגדרה &quot;פישוט לשוני&quot; בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;ת&quot;י 1918 חלק 3.1&quot; - תקן ישראלי ת&quot;י 1918, חלק 3.1 - נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין - דרישות בסיסיות;
:- &quot;ת&quot;י 1918 חלק 4&quot; - תקן ישראלי ת&quot;י 1918, חלק 4 - נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת;
:- &quot;תקנות המסגרות&quot; - [[=תקנות המסגרות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות), התשפ&quot;א-2021]];
:- &quot;תקנות מאגר מידע&quot; - [[=תקנות מאגר מידע|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום), התשפ&quot;ד-2024]];
:- &quot;תקנות מפרטים למקלטים&quot; - [[=תקנות מפרטים למקלטים|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש&quot;ן-1990]];
:- &quot;תקנות נגישות אירועי פינוי&quot; - [[=תקנות נגישות אירועי פינוי|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום), התשפ&quot;ב-2022]];
:- &quot;תקנות נגישות במקלטים&quot; - [[=תקנות נגישות במקלטים|תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים), התשע&quot;ו-2016]];
:- &quot;תקנות נגישות לשירות&quot; - [[=תקנות נגישות לשירות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות נגישות לתחבורה ציבורית&quot; - [[=תקנות נגישות לתחבורה ציבורית|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס&quot;ג-2003]];
:- &quot;תקנות שירותי בריאות במצב חירום&quot; - [[=תקנות שירותי בריאות במצב חירום|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום), התשפ&quot;ב-2022]].

== פרק ב': נגישות לאספקת מים ולמזון ==

@ 2. נגישות למי שתייה
: במצב חירום שבו מספקים באמצעים חליפיים מי שתייה לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למי שתייה שמסופקים כאמור באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור, לפי [[תקנות 3 עד 5]].

@ 3. הוראות נגישות בתוכנית היערכות לחלוקת מים
: (א) כללה תוכנית היערכות של ספק מים או ספק מים בחירום רשימה של תחנות חלוקה שאמורות לפעול במצב חירום, יהיו תחנות החלוקה נגישות; לעניין זה, &quot;תחנת חלוקה נגישה&quot; - תחנת חלוקה שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, תוביל דרך נגישה עד לפתח תחנת חלוקה וכן מפתח תחנת החלוקה עד לנקודה בתחנת החלוקה שבה הציבור ממלא כלי מים;
:: (2) אורכה של הדרך לפי פסקה (1) עד לפתח תחנת החלוקה לא יעלה על 100 מטרים, ואם עלה השיפוע האורכי של הדרך על 5 אחוזים - לא יעלה המרחק האמור על 60 מטרים.
: (ב) תוכנית ההיערכות תכלול הוראות לסיוע במצב חירום של צוות תחנת חלוקה לאדם עם מוגבלות שביקש זאת, במילוי כלי מים ובנשיאתן לרכב.
: (ג) הוכנו במסגרת תוכנית ההיערכות שלטים לזיהוי תחנת חלוקה ושלטי הכוונה אליה, יתקיימו בהם הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ד) ספק מים או ספק מים בחירום שלא הצליח לאתר תחנת חלוקה שמתקיימת בה תקנת משנה (א) בחלק של יישוב שנדרשת להיות בו תחנת חלוקה לפי תוכנית ההיערכות שלו, רשאי לפנות למנהל הרשות הממשלתית למים וביוב בבקשה שיפטור אותו לתקופה קצובה מחובת עמידה בתנאי תקנת המשנה האמורה לעניין תחנת חלוקה באותו חלק מהיישוב; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנת החלוקה, ובייחוד לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית; לבקשה תצורף חוות דעת של מורשה נגישות לגבי העדר קיומו של מקום חלופי נגיש לתחנת חלוקה כנדרש בתוכנית ההיערכות.
: (ה) מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ייתן פטור כאמור בתקנת משנה (ד) אם השתכנע כי לא ניתן בתנאים הקיימים לאתר באותו חלק של היישוב תחנת חלוקה, ואי-מתן הפטור עלול לשבש את אספקת המים ביישוב כאמור [[בכללי המים]], לנוכח הצרכים שלפי תוכנית ההיערכות לגבי אותו יישוב; מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב רשאי להתנות את מתן הפטור בתנאים שעליהם יורה; משך תקופת הפטור לא יעלה על התקופה שעד למועד העדכון הקרוב של תוכנית ההיערכות; החלטת מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד; האמור בתקנת משנה (ד) ובתקנת משנה זו לא יחול לגבי יישוב שלפי תוכנית ההיערכות שלו מתוכננות בו שלוש תחנות חלוקה לכל היותר, אלא אם כן מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב נוכח לדעת כי אי-מתן הפטור ישבש את אספקת המים באותו יישוב במצב חירום כאמור [[בכללי המים]]; מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ידווח בין 1 בינואר ל-28 בפברואר בכל שנה לנציב, על הפטורים שנתן לפי תקנת משנה (ד) במהלך השנה שקדמה לה.

@ 4. פרסום מידע בשגרה לגבי התאמות נגישות למים במצב חירום
: (א) פורסמה בשגרה רשימת תחנות חלוקה ביישוב, יפרסם הגורם המפרסם לגבי כל תחנת חלוקה שברשימה לפי הוראות אלה:
:: (1) תחנת חלוקה נגישה - אם מתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]];
:: (2) תחנת חלוקה לא נגישה - אם לא מתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]]; אם תחנת החלוקה אינה נגישה יצוין אם ניתן לגביה פטור לפי [[תקנה 3(ה)]].
: (ב) פורסמה בשגרה מפה שבה מצוינות תחנות חלוקה ביישוב, יכלול הגורם המפרסם במפה את סמל הנגישות הבין-לאומי בצמוד לסימון המיקום של כל תחנת חלוקה שמתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]], ואם כל תחנות החלוקה נגישות - הוא רשאי לציין חלף זאת, על גבי המפה, כי כל תחנות החלוקה נגישות.

@ 5. פתיחת תחנת חלוקה במצב חירום
: (א) במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, יתקיימו בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור הוראות [[תקנה 3(א)]], ואולם אם מתוך תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שלא מתקיימות בהן הוראות [[תקנה 3(א)]], ייתנו ספק מים וספק מים בחירום עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימות בהן הוראות [[תקנה 3(א)]].
: (ב) צוות תחנת חלוקה ייתן לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנת חלוקה והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש, סיוע במילוי כלי מים ובנשיאתו לרכב.
: (ג) פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות חלוקה שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי [[תקנה 4]].
: (ד) האמור [[בפרק זה]] לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיו, כולן או חלקן, במצב חירום.
: (ה) עם פתיחת תחנת חלוקה ביישוב ונוסף על השירות שניתן בה, תחלק הרשות המקומית מים לביתו של מי שמתקיימים בו כל התנאים אלה:
:: (1) הוא אדם עם מוגבלות;
:: (2) הוא נכלל במאגר הרשות המקומית;
:: (3) הוא מתגורר בחלק של היישוב שאותו נועדה לשרת תחנת החלוקה שנפתחה.

@ 6. נגישות למזון במצב חירום והיערכות בשגרה
: (א) במצב חירום שבו מחולק מזון לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למזון שמחולק כאמור באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור, לפי תקנה זו [[ותקנה 7]].
: (ב) גוף ציבורי שמבצע בשגרה הכנות לחלוקת מזון לציבור במצב חירום, בין בכלל ובין באזור מסוים, ייערך גם לחלוקת מזון לאנשים עם מוגבלות, ובין השאר לפי תקנת משנה (ג).
: (ג) תכנן גוף ציבורי לחלק מזון לציבור באמצעות תחנות לחלוקת מזון, תעמוד התחנה לחלוקת מזון בתנאים האמורים [[בתקנה 3(א) עד (ג)]], בשינויים המחויבים.
: (ד) לעניין גוף ציבורי שלפי התכנון שלו נדרשת תחנה לחלוקת מזון במקום מסוים, ולא הצליח לאתר תחנה שמתקיימות בה הוראות תקנת משנה 3(א), יחולו הוראות אלה:
:: (1) הגוף הציבורי רשאי לפנות לנציב בבקשה שיפטור אותו מחובת עמידה בתנאי [[3|תקנת משנה 3(א)]] לעניין תחנה לחלוקת מזון במקום המסוים; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנה לחלוקת מזון, ובכלל זה לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית;
:: (2) הנציב לא ייתן פטור כאמור אלא אם כן השתכנע, לנוכח הצרכים שלפי תכנון חלוקת המזון במצב חירום, שלא ניתן בתנאים הקיימים במקום המסוים לאתר תחנה לחלוקת מזון כאמור; הנציב רשאי לקצוב פטור כאמור לתקופה שיורה או להתנותו בתנאים; החלטת הנציב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד;
:: (3) האמור בתקנת משנה זו לא יחול לגבי מקום או יישוב, לפי העניין, שלפי התכנון של הגוף הציבורי מתוכננות בו שלוש תחנות לחלוקת מזון לכל היותר, אלא אם כן קיימים לדעת הנציב טעמים מיוחדים שלפיהם אי-מתן הפטור תשבש את אספקת המזון במצב חירום ביישוב.
: (ה) פורסמה בשגרה רשימת תחנות לחלוקת מזון ביישוב במצב חירום, תחול לגבי הפרסום [[תקנה 4]], בשינויים המחויבים.

@ 7. חלוקת מזון במצב חירום
: (א) במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, תתקיים בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור [[תקנה 6(ג)]]; ואולם אם מתוך תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שלא מתקיימת בהן [[תקנה 6(ג)]] תינתן עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימת בהן [[תקנה 6(ג)]].
: (ב) צוות תחנה לחלוקת מזון יסייע לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנה והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש סיוע בקבלת מזון ובנשיאתו לרכב.
: (ג) פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות לחלוקת מזון שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי [[תקנה 4]] בשינויים המחויבים.
: (ד) האמור בתקנות משנה (א) עד (ג) לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.
: (ה) הרשות המקומית תחלק מזון לביתם של אנשים עם מוגבלות שמתקיימים בהם התנאים לפי [[תקנה 5(ה)]].

== פרק ג': מקום מוגן, אזור ציבורי מוגן, שהייה ולינה, ומידע לגביהם ==

=== סימן א': מקום מוגן ===

@ 8. הנחיות לאיתור מקום מוגן בבניין למגורים
: (א) הנחיות לאיתור מקום מוגן בבניין למגורים שמפרסם הגא לציבור יהיו בשפה פשוטה ויתקיימו בהן הוראות [[תקנה 28]].
: (ב) הפעילו משטרת ישראל או צה&quot;ל מוקד חירום כמשמעותו [[בתקנה 7 לתקנות נגישות אירועי פינוי]], ימסרו את ההנחיות לאיתור מקום מוגן כאמור בתקנת משנה (א) כחלק מהמידע שנמסר במסגרת מוקד החירום.

=== סימן ב': אזור ציבורי מוגן ===

@ 9. איתור והקצאה של אזורים בטוחים נגישים
: גוף ציבורי שמאתר ומקצה מקומות ציבוריים לאזורים ציבוריים מוגנים, ייתן עדיפות, ככל האפשר, ובהתחשב בצרכים הנובעים ממצב החירום, לאיתור והקצאה של מקומות העומדים בחקיקת נגישות למקום ציבורי.

@ 10. כניסה ושילוט לאזור ציבורי מוגן
: גוף ציבורי שאחראי להפעלת אזור ציבורי מוגן ומאפשר לציבור במצב חירום לעשות שימוש באזור ציבורי מוגן, אחראי לכך שיתקיימו כל אלה:
: (1) אם יש דרך שמיועדת לכניסת כלי רכב לאזור ציבורי מוגן (להלן בתקנה זו - דרך כלי רכב), כגון בחניון תת-קרקעי, לא יימנע מאדם עם מוגבלות, ובכלל זה אדם המתנייע בכיסא גלגלים או באמצעי עזר אחר לניידות, לעשות שימוש במצב חירום גם בדרך כלי רכב לרבות אפשרות למעבר במקומות שבהם יש הגבלת כניסה כגון מחסומים, וזאת בין שמובילה לאזור הציבורי המוגן דרך נגישה ובין שלא;
: (2) במקום בולט לעין בפתח דרך כלי רכב יימצא שלט שעליו כתוב &quot;כניסה במצב חירום גם לאדם עם מוגבלות בניידות&quot;, ואולם אם השיפוע האורכי של דרך כלי הרכב עולה על 10% יהיה כתוב בשלט &quot;זהירות! שיפוע מסוכן!&quot; ונוסף על כך יופיע בשלט הסמל לציון שיפוע מסוכן לפי נספח ג' בת&quot;י 1918 חלק 4; אם יש בדרך פסי האטה, יהיה כתוב בשלט גם &quot;זהירות! פסי האטה!&quot;;
: (3) הוצב שלט להכוונה לאזור ציבורי מוגן או לכניסה אליו או שלט לפי פסקה (2), יהיה גובה האותיות בשלט 80 מילמטרים לפחות, ויתקיימו בו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
: (4) לא ייגבה תשלום מאדם עם מוגבלות שמבקש להיכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן שמובילה לתוכו דרך כלי רכב לצורך הצלת עצמו או כדי להוביל ציוד שנדרש לשהייתו שם; איש צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן או פועל מטעם המקום הציבורי שבו האזור הציבורי המוגן, רשאי לדרוש שאדם כאמור יזדהה באמצעות תג נכה כתנאי לאי-גביית תשלום; אדם כאמור שנכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן יישמע להוראות צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן כדי למנוע סיכון לציבור שנמצא בו; לעניין זה, &quot;תג נכה&quot; - כהגדרתו [[בחוק חניה לנכים, התשנ&quot;ד-1993]].

@ 11. נגישות לאדם עם מוגבלות לשירות או טובין שמסופקים לציבור באזור ציבורי מוגן
: (א) סיפק גוף ציבורי שירות או טובין, לציבור ששוהה באזור ציבורי מוגן במצב חירום, יספק את אותם שירות או טובין לאדם עם מוגבלות ששוהה באותו אזור ציבורי מוגן, באופן שמאפשר לאדם עם מוגבלות לצרוך את אותם שירות או טובין, באותה איכות וזמינות שמסופקים לכלל הציבור; ואם נדרש, יבצע הגוף את ההתאמות הנדרשות, כפי שמתאפשר בנסיבות מצב החירום, כדי ליישם את האמור.
: (ב) תפעל איש צוות מטעם גוף ציבורי אזור ציבורי מוגן בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יתקיימו כל אלה:
:: (1) לבקשת אדם עם מוגבלות שפנה אליו בבקשה לסיוע והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות, יסייע לו איש צוות ובייחוד לשם ביצוע פעולה נדרשת להצלת חיים; האמור לא יחול כשאיש הצוות נדרש להגן על עצמו ולבצע לשם כך פעולה נדרשת להצלת חיים;
:: (2) איש הצוות יישא עליו סימן לזיהוי, ואם יש לו עמדת שירות באזור הבטוח - במקום בולט לעין בעמדה יימצא שלט; בשלט ובסימן הזיהוי יהיה רשום: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
:: (3) יימצא חדר או חלל המופרד מהמולת הקהל באופן המספק פרטיות כגון באמצעות פרגוד או מחיצה, לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות המתקשה להתמודד עם ההמולה במקום או לצורך מילוי צרכיו הרפואיים או הסיעודיים, עקב מוגבלותו, ולמלוויו; בחדר או בחלל, לפי העניין, יתקיימו הוראות אלה:
::: (א) החדר או החלל האמור יישמר לשימוש של אדם עם מוגבלות במצב חירום;
::: (ב) לצד החדר או החלל יימצא שלט שעליו רשום: &quot;מקום לאדם עם מוגבלות לשהייה זמנית&quot; ויתקיימו בשלט הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 המנויות בסיפה של פסקה (2).
: (ג) סיפק גוף ציבורי כיסאות לאזור ציבורי מוגן בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יחולו כל אלה, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום:
:: (1) 5% מהכיסאות לפחות, ולא פחות ממושב אחד, יהיו מושבים מותאמים;
:: (2) אם האזור הציבורי המוגן מתוכנן להכיל 500 איש לפחות במצב חירום - יימצא באזור הבטוח כיסא גלגלים אחד לפחות, להסעת אנשים עם מוגבלות שבאזור הציבורי המוגן.

@ 12. נגישות לבית שימוש, למקלחת, ודרך נגישה, באזור ציבורי מוגן
: (א) אם באזור הציבורי המוגן קיים בית שימוש לשימוש הציבור בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יימצא גם בית שימוש נגיש אחד לפחות לשימוש שני המינים שדרך נגישה מובילה אליו מהכניסה לאזור הציבורי המוגן, או סידור מתאים אחר בנסיבות מצב החירום, לפי פסקה (1) או (2) להלן, שדרך נגישה מובילה אליו מהכניסה לאזור הציבורי המוגן, שיאפשר לאדם עם מוגבלות לעשות את צרכיו באופן בטיחותי, ובפרטיות לפי נסיבות השהייה במצב חירום באזור הציבורי המוגן, כמפורט להלן:
:: (1) בית כיסא כימי נגיש לפי [[תקנה 4(ב) לתקנות נגישות במקלטים]];
:: (2) כיסא שירותים עם מושב קשיח, יציב, עם סידור מתאים לקליטת הפרשות כגון סיר, ולסילוקן באופן שימזער מטרדים למי ששוהה באזור הציבורי המוגן, שמסביבו יימצא וילון או אמצעי אחר המספק פרטיות למי שעושה את צרכיו.
: (ב) אם באזור הציבורי המוגן קיימת מקלחת לשימוש הציבור בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, תימצא מקלחת נגישה לשימוש שני המינים, או סידורים לפי [[תקנה 10(ב)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי]], שדרך נגישה מובילה אליה מהכניסה לאזור הציבורי המוגן.

@ 13. הסתייעות במלווה, בחיית שירות ובציוד עזר אישי
: אדם עם מוגבלות יוכל להסתייע במלווה מטעמו או בחיית שירות, וכן בציוד עזר אישי שלו, בעת שהוא שוהה באזור ציבורי מוגן במצב חירום.

@ 14. תיק הפעלה
: תיק הפעלה של גוף ציבורי לאזור ציבורי מוגן יכלול פרטי התקשרות עם ארגונים של אנשים עם מוגבלות ואנשי מקצוע מתחומים שנוגעים לאנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת מידע נוסף וסיוע למי ששוהה באזור ציבורי מוגן, אם פרטיהם מצויים ברשות הגוף הציבורי.

@ 15. פרסום מידע לציבור לגבי נגישות אזור ציבורי מוגן
: (א) פרסם גוף ציבורי רשימת אזורים ציבוריים מוגנים לשימוש הציבור במצב חירום, יכלול הפרסום גם את כל הפרטים המפורטים להלן, לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל אזור ציבורי מוגן, ויחולו על הפרסום הוראות [[תקנה 28]]; בפרסום כאמור, בפסקאות (1) עד (8) שלהלן, אפשר שייעשה שימוש בשם הסוג המסוים של האזור הציבורי המוגן, כגון &quot;מקלט ציבורי&quot;, במקום המונח &quot;אזור ציבורי מוגן&quot;:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;אזור ציבורי מוגן בזמן אזעקה&quot;, &quot;אזור ציבורי מוגן בזמן אזעקה מתאים גם לשינה&quot;; ואם האזור הציבורי המוגן ישמש לשהייה או לינה של הציבור במצב חירום, בלא קשר להתרעה, יותאם הפרסום כגון &quot;אזור ציבורי מוגן מתאים גם לשינה&quot;;
:: (2) אחת מאלה לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה המובילה עד לפתח האזור הציבורי המוגן ובתוכו, מאחד מאלה לפחות: מדרכה ציבורית, שביל ציבורי או חניה נגישה, הסמוכים לאזור הציבורי המוגן - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש מים לשתייה&quot;, &quot;אין מים לשתייה&quot;;
:: (4) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם אין באזור הציבורי המוגן בית שימוש נגיש - &quot;אין בית שימוש נגיש&quot;;
::: (ב) אם יש באזור הציבורי המוגן בית שימוש נגיש - &quot;יש בית שימוש נגיש&quot; וכן תיאור בשפה פשוטה אם מדובר בבית שימוש נגיש או בסידור נגיש אחר לעשיית צרכים לפי [[תקנה 12(א)]];
:: (5) אחת מאלה לפי העניין:
::: (א) אם יש אספקת חשמל באזור הציבורי המוגן לשימוש אישי כגון לצורך הטענת מכשירים אישיים - &quot;יש חשמל לשימוש אישי&quot;;
::: (ב) אם אין אספקת חשמל באזור הציבורי המוגן לשימוש אישי - &quot;אין חשמל לשימוש אישי&quot;;
:: (6) אם גוף ציבורי מפעיל את האזור הציבורי המוגן - פירוט סוגי שירותים או סוגי טובין שהוא מספק למי ששוהה בו;
:: (7) אם במצב חירום האזור הציבורי המוגן פתוח לציבור בשעות מסוימות - את שעות הפעילות, ואם האזור פועל בכל שעות היממה &quot;פתוח ביום ובלילה&quot;;
:: (8) אחת מאלה לפי העניין: &quot;יש איש צוות&quot;, &quot;אין איש צוות&quot;.
: (ב) פרסם גוף ציבורי מפה ושעליה מצוינים אזורים ציבורים מוגנים, יכלול הגוף האמור במפה את סמל הנגישות הבין-לאומי בצמוד לסימון המיקום של כל אזור ציבורי מוגן שדרך נגישה מובילה אליו ובתוכו.

@ 16. סייג לפתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן
: האמור [[בתקנות 9 עד 15]] לא ימנע פתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן שלא מתקיימות בו או בקשר אליו, הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.

=== סימן ג': תנאי שהייה ולינה סבירים לאדם עם מוגבלות ===

@ 17. אספקת תנאי שהייה ולינה סבירים
: פנה אדם שעקב מוגבלותו אינו מסוגל לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום בבקשה לעזרה לרשות המקומית, תספק לו הרשות המקומית בהקדם האפשרי מענה סביר בנסיבות מצב החירום, בכפוף לסיוע הממשלתי שקיבלה לפי [[תקנות 18]] [[ו-19]] והאמצעים שיעמדו לרשותה, לרבות באחד מאלה:
: (1) אספקת סיוע שיאפשר לו להמשיך במצב חירום לשהות בביתו באופן סביר;
: (2) הפנייתו לאזור ציבורי מוגן שבו יתאפשרו לו תנאי שהייה או לינה סבירים בנסיבות מצב החירום, לרבות יחד עם מלוויו;
: (3) הפנייתו למקום אחר שבו יוכל לקיים שגרת חיים סבירה בנסיבות מצב החירום, לרבות יחד עם מלוויו.

@ 18. תוכנית ממשלתית לאיגום משאבים לסיוע אחוד לרשות המקומית
: (א) רח&quot;ל תכין תוכנית לסיוע ממשלתי אחוד שייתנו הגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]], לרשויות מקומיות במצב חירום לאספקת אלה:
:: (1) סידורים ואמצעים כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות לשהות במצב חירום בביתם או באזור ציבורי מוגן;
:: (2) מענים לאדם עם מוגבלות שאינו יכול לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום, ולמלוויו.
: (ב) התוכנית תאגם משאבים כמפורט [[בחלק ב' לתוספת השנייה]], שיעמידו הגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]].
: (ג) התוכנית תכלול את כל אלה לפחות:
:: (1) הערכת מספר האנשים שעקב מוגבלותם אינם מסוגלים לשהות בביתם או באזור ציבורי מוגן במצב חירום, בפריסה גאוגרפית, לפי מידע זמין שיספקו הגופים הציבוריים שמפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]];
:: (2) פירוט המשאבים למתן מענה בפריסה גאוגרפית, שגוף ציבורי יעמיד במצב חירום מהמשאבים שבידיו או באחריותו; לעניין זה, &quot;שבידיו או באחריותו&quot; - לפי דין או החלטת ממשלה;
:: (3) שיטת ניהול והקצאת משאבים יעילה במצב חירום, הכוללת:
::: (א) מרכז הפעלה שינהל את יישום התוכנית;
::: (ב) האופן שבו גוף ציבורי מעדכן במצב חירום לגבי זמינות המשאבים שהוא יכול להעמיד לתוכנית;
::: (ג) כיצד פונה רשות מקומית בבקשה לסיוע, המידע שעליה להעביר, ולמי, ואופן הטיפול בפנייה;
::: (ד) כיצד יועברו וייבחנו פניות של אנשים עם מוגבלות שאינם מוכרים לרשות המקומית;
::: (ה) ניהול הצרכים שהעבירו רשויות מקומיות והקצאת המשאבים הציבוריים, לפי סדרי עדיפויות וזמינותם, בנסיבות מצב החירום;
::: (ו) כיצד מעמיד גוף ציבורי את המשאבים שהקצה לתוכנית לידי הרשות המקומית ומסייע לה בשימוש בהם;
:: (4) [[חלק ג' לתוספת השנייה]].
: (ד) הכנת התוכנית והקצאת המשאבים לפיה במצב חירום, יהיו לפי הצרכים החיוניים של אנשים עם מוגבלות ולא יושפעו מכל אלה: אם הוא אדם שמוכר לרשות המקומית או לא, אם הוא אדם שמקבל שירות ייעודי ממסגרת לשירותי יום או לא; לעניין זה, &quot;ממסגרת לשירותי יום&quot; - כהגדרתה [[בתקנות המסגרות]].
: (ה) לצורך הכנת התוכנית, יעביר גוף ציבורי לרח&quot;ל את המידע לגבי המשאבים שברשותו או באחריותו ושיעמדו לרשות התוכנית.
: (ו) רח&quot;ל תכין את התוכנית בהיוועצות בגופים הציבוריים שמפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]], מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זו מזו.
: (ז) גוף ציבורי יבצע את ההכנות הנדרשות כדי שיוכל ליישם במצב חירום את חלקו בתוכנית.
: (ח) המנהל הכללי של גוף ציבורי שמנוי [[בחלק א' לתוספת השנייה]] ימנה מקרב עובדיו הבכירים, ממונה לצורך התוכנית לפי תקנה זו; הממונה יהיה נציגו של הגוף הציבורי לצורך הכנת התוכנית ויישומה במצב חירום, לפי תקנה זו.

@ 19. יישום התוכנית במצב חירום ועדכונים
: (א) השתכנע ראש רח&quot;ל שבשל מצב חירום או בעת מצב חירום יש צורך להפעיל את התוכנית, יורה על כך.
: (ב) הורה ראש רח&quot;ל על הפעלת התוכנית כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך לגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]] ולנציבות.
: (ג) מייד עם ההודעה על הפעלת התוכנית יעמיד גוף ציבורי את המשאבים לרשות התוכנית לפי חלקו בה ויעדכן את מרכז ההפעלה.
: (ד) קביעת סדרי העדיפויות ויישום התוכנית יבוצעו לפי התבחינים [[שבחלק ג' לתוספת השנייה]].
: (ה) התוכנית תעודכן בתום הפעלתה, ובכל מקרה אחת לשנתיים לפחות.

== פרק ד': נגישות למיגונית ציבורית ==

@ 20. הגדרות
: [[בפרק זה]], &quot;סיבות הנדסיות&quot; - אחד מאלה:
: (1) מקום הצבת המיגונית או אופן הצבתה, הנדרש מטעמי הגנה על הציבור, אינו מאפשר לבצע התאמת נגישות;
: (2) התאמת נגישות שתבוצע במקום שבו יש להציב מיגונית מטעמי הגנה על הציבור, גם אם פתח המיגונית יופנה לכיוון אחר, תגרום לסיכון בטיחותי לציבור שעושה שימוש במקום;
: (3) הוראות תוכנית כהגדרתה [[בחוק התכנון והבנייה]], החלה על המקום, אינן מאפשרות ביצוע התאמת נגישות כאמור.

@ 21. מיגונית שיוצרה לאחר יום התחילה
: (א) לא ישווק אדם ולא ימכור מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו, שאינה עומדת בדרישות [[חלק א' בתוספת השלישית]].
: (ב) מחזיק במקרקעין לא יציב מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו, במקרקעין שבהחזקתו, אלא אם כן מתקיימות בה ובדרך שמובילה אליה הוראות [[חלק א' שבתוספת השלישית]].
: (ג) מחזיק במקרקעין רשאי לבקש ממורשה נגישות לפטור אותו לעניין הצבת מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו במקום מסוים במקרקעין שבהחזקתו, מקיום דרישה אחת או יותר [[שבחלק א' בתוספת השלישית]], עקב סיבות הנדסיות, ולהורות על ביצוע התאמות נגישות חלופיות ככל האפשר לפי נסיבות המקום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לעשות שימוש במיגונית.
: (ד) הנציבות תפרסם טופס מומלץ להגשת בקשה לפטור ולהחלטת מורשה הנגישות, לפי תקנת משנה (ג).

@ 22. רשימת מיגוניות
: מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות, יכין רשימה של כל המיגוניות שבחזקתו, בציון אם יוצרו לפני יום התחילה ומקום הצבתן, ייתן מספר סודר לכל מיגונית ציבורית ויציין לגבי כל מיגונית שדרך נגישה לפי [[התוספת השלישית]] מובילה אליה &quot;יש דרך נגישה למיגונית&quot;, ולגבי מיגונית שלא מובילה אליה דרך כאמור - &quot;אין דרך נגישה למיגונית&quot;; הרשימה תעודכן בפרטי כל מיגונית ציבורית נוספת שתוצב במקרקעין.

@ 23. אחריות הגא
: הגא אינו אחראי על יישום הוראות [[פרק זה]] במקרקעין שבהן הוצבו מיגוניות.

== פרק ה': נגישות למידע ותקשורת נגישה ==

@ 24. שימוש במאגר הרשות המקומית לשם סיוע לאנשים עם מוגבלות במצב חירום
: רשות מקומית תעשה שימוש גם במאגר הרשות המקומית לצורך קיום חובותיה לפי תקנות אלה ולצורך איתור אנשים עם מוגבלות וסיוע להם במצב חירום, לרבות העברת מידע לפי [[תקנה 15 לתקנות מאגר מידע]], אם נדרש לצורך ביצוע הפעולות האמורות.

@ 25. אמצעי עזר לתקשורת עם אדם עם מוגבלות
: (א) גוף ציבורי שמחזיק בשגרה מידע מוכן לפרסום במצב חירום - בעניין מקומות למתן שירות לציבור שיהיו פתוחים, שירותים שיינתנו בהם, או שירותים נוספים לציבור שהם ניידים, יחזיק גם מידע בשפה פשוטה, מוכן לפרסום במצב חירום, שנדרש ממנו לפרסם לפי תקנות אלה בקשר למקומות ושירותים כאמור.
: (ב) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ייערך בשגרה כדי שיוכל במצב חירום לתקשר עם אדם עם מוגבלות גם בשפת סימנים; היערכות כאמור תכלול, בין השאר, החזקת פרטי מתרגם לשפת סימנים או פרטי שירות תרגום לשפת סימנים מרחוק, שיהיו מוכנים לפעול גם במצב חירום.
: (ג) גוף ציבורי כאמור בתקנת משנה (ב) שבמצב חירום מתקשר או מסייע לאדם עם מוגבלות שהשפה היחידה שהוא מבין ודובר היא שפת סימנים, יעשה שימוש בשפת סימנים לצורך תקשורת כאמור, באמצעות תרגום לשפת סימנים מרחוק או במפגש פנים אל פנים, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום.
: (ד) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ייערך בשגרה כדי שיוכל במצב חירום לתקשר עם אדם עם מוגבלות גם בפישוט לשוני; היערכות כאמור תכלול, בין השאר, החזקת פרטי מפשט לשוני, שיהיה מוכן לפעול גם במצב חירום; לעניין זה, &quot;מפשט לשוני&quot; - אדם בעל ניסיון במתן שירות של פישוט לשוני.
: (ה) מי שמגיע מטעם גוף ציבורי לספק שירות לפי תקנות אלה לאדם עם מוגבלות, יישא עימו אמצעי לכתיבה, פשוט וזמין לשימוש, ובכלל זה כלי כתיבה וניירות, שיאפשר לאדם עם מוגבלות ליצור קשר עם בני אדם בסביבתו.
: (ו) גוף ציבורי שמפעיל במצב חירום מרכז לתקשורת עם הציבור, יאפשר לציבור לתקשר איתו בשיחה קולית או בתקשורת בהתכתבות בו-זמנית ובאופן הידודי (אינטראקטיבי) כגון באמצעות live chat, לפי בחירת האדם שמתקשר איתו; אם מרכז התקשורת מאפשר לציבור לתקשר איתו גם בתקשורת חזותית וקולית כגון באמצעות וידאו וקול, בזמן אמת, ייערך המרכז כך שתקשורת כאמור תכלול גם תמלול בזמן אמת בשפות דיבור שונות; מרכז התקשורת יפרסם את פרטי אמצעי התקשורת האמורים שלפי תקנת משנה זו.

@ 26. מידע על היערכות, המלצות להכנות למצבי חירום
: (א) פרסם גוף ציבורי מידע לציבור לגבי היערכות והכנות למצב חירום או לאספקת שירותים האמורים בתקנות אלה, יכלול באותו פרסום הנחיות בשפה פשוטה לעניין היערכות והמלצות להכנות מראש שעל אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, לבצע; הנחיות אלה יכללו, בין השאר, לפי העניין:
:: (1) המלצות להצטיידות בציוד אישי, ובכלל זה אמצעי עזר אישיים המשמשים אותו לצורך התניידות, היגיינה אישית, התמצאות או תקשורת, וכן ציוד רפואי חיוני אישי, ציוד עזר אישי, הזנה ייחודית ותרופות, או מקורות אנרגיה חלופיים, החיוניים לאנשים עם מוגבלות, לצורך המשך שרידות ותפקוד במצב חירום;
:: (2) צעדים שיש לנקוט כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות קבלת שירותים ציבוריים במצב חירום, כגון שאדם עם מוגבלות יישא עימו מסמכים לפי [[תקנה 6(ב) לתקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:: (3) אמצעים לשימוש אישי או פעולות שיש לבצע כדי לסייע בהתמגנות אישית או בהגנה על חיית שירות עקב מצב חירום;
:: (4) המלצה לפנות מכשולים מדרכים בבניינים ושטחי חוץ, המובילות למקום מוגן בסביבת מגוריהם.
: (ב) ההנחיות שלפי תקנת משנה (א) יבהירו בצורה ברורה ותמציתית מה על אדם לבצע, היכן ומתי, ואם ההנחיות כללו שלבים, הן יבהירו מה מטרת ביצוע השלבים ויפרטו אותם לפי הסדר שבו יש לבצעם, בליווי תמונות ככל האפשר, והכול כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות להבין את התהליך ומטרתו, להכין את עצמו ולהפיג חרדות.

@ 27. מידע לצורך הכוונת התנהגות של אנשים עם מוגבלות במצב חירום
: (א) גוף ציבורי המפרסם מידע לציבור לגבי הכוונת התנהגות הציבור במצב חירום, יספק נוסף על כך, הנחיות להכוונת התנהגות שהותאמו לאנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, בשפה פשוטה, ובייחוד -
:: (1) כיצד על אדם עם מוגבלות לנהוג במצב חירום כדי להגן על עצמו;
:: (2) כיצד לנהוג אם אינו מצליח להגיע למקום מוגן בבניין המגורים שלו או לאזור ציבורי מוגן, בתוך פרק הזמן המומלץ, או אם אין בבניין המגורים שלו מקום מוגן או אין בנמצא אזור ציבורי מוגן שדרך נגישה מובילה אליו.
: (ב) הנחיות לפי תקנת משנה (א) יהיו לפי [[תקנה 26(ב)]].

@ 28. הנגשת מידע
: (א) לאדם עם מוגבלות תהיה נגישות למידע בקשר למצב חירום, באותה איכות וזמינות כפי שיש לשאר הציבור בעת מצב חירום ובשגרה, לפי תקנה זו; לעניין תקנה זו, &quot;נגישות למידע&quot; - לרבות לאפשרות לברר, לקבל או למסור מידע, במצב חירום או בשגרה.
: (ב) [[תקנה 5(ג) עד (ט) לתקנות נגישות לאירועי פינוי]] [[וההגדרה &quot;מידע חיוני&quot; שבתקנה 5(א) לאותן תקנות]] יחולו גם לעניין מידע שגוף ציבורי מוסר לציבור, בשגרה או במצב חירום, בקשר למצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית, בשינוי זה: בכל מקום שבו מדובר בפינוי אוכלוסייה או קליטתה או בהוראות בקשר לכך, יראו כאילו מדובר במצב חירום ובקשר לכך.
: (ג) נוסף על האמור בתקנת משנה (ב), גוף ציבורי שמפרסם מידע בשגרה בקשר לשירותים האמורים בתקנות אלה, יפרסם וימסור את המידע גם בדרכים אלה:
:: (1) בדרכי הפרסום המקובלות בשירות שהוא נותן;
:: (2) בהתאמות הנגישות למידע כמפורט [[בתקנה 29 לתקנות נגישות לשירות]];
:: (3) לבקשת אדם עם מוגבלות, באמצעות אחד מאלה: טלפון, דואר, דואר אלקטרוני, מסרון או אמצעי דיגיטלי אחר, ובכפוף לאמצעים שבשימוש אותו גוף ציבורי;
:: (4) באמצעות אתר האינטרנט של הגוף הציבורי אם קיים.
: (ד) מידע שמפרסם גוף ציבורי לפי תקנת משנה (ג)(4) או יישומון יהיה נגיש לפי [[תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות]].

== פרק ו': התרעה ==

@ 29. הגדרות
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אות התרעה&quot; - אות כהגדרתו [[בתקנות ההתגוננות האזרחית (אותות אזעקה וארגעה), התשנ&quot;ב-1992]], או התרעה שמספק הגא לפי דין אחר, או לפי החלטת ממשלה;
:- &quot;אמצעי קצה אישי&quot; - אמצעי שמשמש לתקשורת בידי משתמש קצה, ובכלל זה טלפון סלולרי, צמיד חכם ומחשב אישי;
:- &quot;הגורם המחלק&quot; - שר הביטחון באמצעות משרדו או באמצעות גורם אחר שיורה השר;
:- &quot;מידע נגיש בצג&quot; - מידע שמופיע בצג ומתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) המידע בשפה פשוטה;
:: (2) הצג אינו מחזיר אור (non-reflective screen);
:: (3) המידע מופיע לפי הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בשלט אלקטרוני (2.1.10) - הדרישות הנוגעות לניגוד בין הגופן לרקע, עיצוב אותיות וספרות, והדרישות למרווח;
:: (4) גודל הגופן של המידע המופיע על גבי צג יהיה 15 מילמטרים לפחות, אם הדבר מתאפשר מבחינה טכנית, ואם לא מתאפשר - 6 מילמטרים לפחות;
:- &quot;מכשיר התרעה אישי&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 31]];
:- &quot;המשרד&quot; - משרד הרווחה והביטחון החברתי.

@ 30. נגישות להתרעה על מצב חירום
: לאדם עם מוגבלות תהיה במצב חירום נגישות לאותות להתרעה על תחילת מצב חירום וסיומו, באותה זמינות ואיכות כפי שאותות להתרעה כאמור מסופקים לכלל הציבור, לפי [[פרק זה]].

@ 31. מכשיר התרעה אישי
: (א) הגא אחראי להעמדה של מכשיר התרעה אישי תקין לשימוש אדם עם מוגבלות שירידת השמיעה הקבועה שלו באוזן הטובה ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 50 דציבלים לפחות, וגילו 6 שנים לפחות, שיאפשר לו נגישות לאות התרעה לפי ההוראות האלה:
:: (1) אות התרעה יפעיל במכשיר התרעה אישי, התרעה באמצעות רטט והתרעה חזותית באמצעות תאורה, לפחות; ההתרעות האמורות יופעלו אוטומטית, בו-זמנית עם מתן אות ההתרעה, לפי מיקום המכשיר;
:: (2) התרעה במכשיר התרעה אישי לפי פסקה (1) תגרום לאדם שנושא את המכשיר האמור במצב חירום, גירוי חושי חזק ככל האפשר המובחן מגירויים ויזואליים וגירויים של מגע, כדי להפנות את תשומת ליבו של אותו אדם, במצבי קשב, ערות או שינה, כגון כשהאדם נושא את המכשיר בעת רחצה או בשינה;
:: (3) האפיונים (characteristics) של כל אחד מסוגי ההתרעות שלפי פסקה (1), יכללו, בין השאר, תדירויות (frequencies), מחזורים (periods), ומשך כולל (total duration), שיאפשרו ליישם את האמור בפסקה (2);
:: (4) אם נוסף על סוגי ההתרעות שלפי פסקה (1), מכשיר ההתרעה האישי יציג גם מידע כתוב בשפות הרשמיות, יהיה זה מידע נגיש בצג;
:: (5) מכשיר ההתרעה האישי יהיה מכשיר שהאדם עם המוגבלות יוכל לשאת מוצמד לגופו, בנוחות ובלא מאמץ, ברציפות במשך כל שעות היממה ובכלל זה במצב שינה, וכל זאת לתקופה ממושכת;
:: (6) תפעול מכשיר ההתרעה האישי בשגרה ובמצב חירום יהיה פשוט; המכשיר יאפשר למשתמש להתנסות בשגרה, לפי רצונו, בהתרעות שלפי פסקאות (2) עד (4), ויאפשר לו במצב חירום להפסיק התרעות שהופעלו במכשיר;
:: (7) אם יש במכשיר ההתרעה האישי לחיצים לשימוש המשתמש, הם יהיו בניגוד מישושי ובניגוד חזותי לפני המשטח שבו הם מותקנים; לעניין זה -
:::- &quot;ניגוד חזותי&quot; - ניגוד חזותי של 50% לפחות, שייושם כמפורט בתקן הישראלי ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בגימור וניגודים (2.1.6.1), או כמפורט בתקן הישראלי ת&quot;י 1918 חלק 6 בסעיף הדן בניגוד חזותי (2.4);
:::- &quot;ניגוד מישושי&quot; - ניגוד בין מרקם פניו של משטח מסוים לבין מרקם פני המשטח הצמוד לו, המאפשר להבחין במשטח המסוים במישוש באמצעות אצבעות כף היד;
:: (8) מכשיר ההתרעה האישי יהיה בעל שרידות גבוהה מאוד, ועמיד למים גם במצב רחצה;
:: (9) הגא יוכל לבצע מרחוק, לפי צורך, עדכוני תוכנה במכשיר ההתרעה האישי ובדיקת תקינות;
:: (10) חלוקת מכשיר ההתרעה האישי לאדם עם מוגבלות תהיה באמצעות הגורם המחלק.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), הגורם המחלק רשאי לספק את מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנת משנה (א), בצורה מדורגת לפי הצורך התפקודי של האדם כפי שנובע מירידת שמיעה, ולפי העניין, בשילוב ירידת ראייה, וכן, לפי הצורך, לבצע שיפורים במכשיר ההתרעה לפי תוצאות בדיקות תקינות ויעילות; לפיכך, הראשונים שיקבלו את המכשיר יהיו אלה:
:: (1) אנשים עם מוגבלות שירידת השמיעה שלהם באוזן הטובה יותר ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 70 דציבלים לפחות;
:: (2) אנשים עם מוגבלות שירידת השמיעה שלהם באוזן הטובה יותר ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 50 דציבלים לפחות, ונוסף על כך חדות הראייה שלהם בעין הטובה יותר, עם תיקון אופטי, אינה עולה על 6/30.
:: (ג) הגורם המחלק יודיע בהקדם האפשרי למי שנכלל ברשימות שהועברו לו מהמאגר שלפי [[תקנה 32(ב)]] לפי הרשאות גישה שניתנו לו לפי [[תקנה 32(יב)]], שהוא עתיד לקבל את מכשיר ההתרעה האישי ואת המועד המשוער לקבלת המכשיר.
: (ד) הגא אחראי לכך שהשירות שניתן לאדם עם מוגבלות בקשר לקבלה, הדרכה ותחזוקת מכשיר התרעה אישי, יהיה לפי [[תקנות נגישות לשירות]]; נוסף על כך, לפי בקשה של אדם עם מוגבלות השירות האמור יונגש גם בתקשורת מרחוק באמצעות תרגום לשפת סימנים או תמלול, או בשפת סימנים במגע במפגש פנים אל פנים; במצב חירום תהיה התקשורת האמורה מרחוק לפחות, זמינה בכל עת, זולת אם לא מתאפשר בנסיבות מצב החירום, ותרגום בשפת סימנים במגע במפגש פנים אל פנים - זמין ככל האפשר.

@ 32. איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי
: (א) בתקנה זו, &quot;גורם מאתר&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]], למעט רשות האוכלוסין וההגירה, ומשרד הבריאות.
: (ב) המשרד יקים וינהל מאגר מידע לצורך איתור אנשים עם מוגבלות שזכאים למכשיר התרעה אישי לפי [[תקנה 31(א)]], מתן הודעה לפי [[תקנה 31(ג)]] וחלוקת מכשירי התרעה לפי [[תקנה 31(א)(10)]].
: (ג) המשרד יקים את המאגר באמצעות עיבוד ואיחוד המידע שהתקבל לפי תקנת משנה (י) וכן מידע המצוי בידיו ונדרש לפי תקנה זו, באופן שלגבי כל אדם שבמאגר תהיה רשומה אחת שתרכז את הפרטים הנוגעים אליו; רשומה במאגר תכלול את כל הפרטים לפי [[תקנה 2(ב)(1) עד (4), (6), (8)(א) עד (ט)((&lt;s&gt;,&lt;/s&gt;)) לתקנות מאגר מידע]], לעניין האדם עם המוגבלות.
: (ד) המשרד יעדכן את המידע שבמאגר אחת לשלושה חודשים לפחות.
: (ה) למשרד יהיו הסמכויות לפי [[תקנה 2(ג) עד (ו) לתקנות מאגר מידע]], בשינויים המחויבים.
: (ו) גורם מאתר יכין לפי המידע שבידו רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התנאים [[שבתקנה 31(א)]], וזאת באמצעות איתור האנשים שמתקיימים בהם התבחינים [[שבטור א' בתוספת הרביעית]].
: (ז) גורם מאתר יציין ברשימה האמורה בתקנת משנה (ו) את האנשים שמתקיימים בהם גם התבחינים [[תוספת רביעית|שבטור ב' בטבלה שבתוספת הרביעית]].
: (ח) גורם מאתר יכלול ברשימה שלפי תקנות משנה (ו) ו-(ז) את פרטי המידע שנכללים ברשומה שלפי תקנת משנה (ג) ושמצויים בידו.
: (ט) על אף האמור בתקנות משנה (ו) עד (ח), רשות המסים תכין רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התבחינים שלפי [[התוספת הרביעית]], לפי המידע שבידה לפי [[תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), התש&quot;ם-1979]], ותעביר למשרד, אחת לשלושה חודשים לפחות, את הרשימה בציון התבחינים שלפי תקנת משנה (ז) ופרטי המידע כאמור בתקנת משנה (ח), והכול בכפוף [[לסעיפים 231 עד 235 לפקודת מס הכנסה]]; על אף האמור רשאית רשות המסים, בהסכמת הביטוח הלאומי, להעביר באמצעותו את הרשימה האמורה בציון התבחינים ופרטי המידע כאמור ובכפוף לסעיפים האמורים.
: (י) גורם מאתר יעביר למשרד את הרשימה עם פרטי המידע כאמור בתקנה זו אחת לשלושה חודשים לפחות.
: (יא) המשרד רשאי לטייב את מאגר המידע באמצעות מידע שמצוי במאגר משרד הרווחה והביטחון החברתי לפי [[תקנה 2 לתקנות מאגר מידע]].
: (יב) על העברות מידע לפי תקנה זו, סודיות ושמירת פרטיות, יחולו [[+|תקנות 17]] [[ו-18 עד 22 לתקנות מאגר מידע]] לפי העניין ובשינויים המחויבים; המשרד יעניק גישה למידע שבמאגר לפי תקנת משנה (ב) לצורך יישום תקנות אלה.
: (יג) העברת מידע לפי תקנה זו יכול שתיעשה יחד עם העברת מידע לפי [[תקנות מאגר מידע]], ובלבד שהשמירה השימוש וההעברה של מידע שהועבר לפי תקנות אלה ייעשו באופן שמקיים את הוראות תקנות אלה.

@ 33. בקשת אדם עם מוגבלות לקבל מכשיר התרעה אישי
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;בדיקת שמיעה מקיפה&quot; - בדיקה של כל אלה בלא מכשיר לתיקון שמיעה, שבוצעה בידי קלינאי תקשורת: הולכת אוויר (air conduction), הולכת עצם (bone conduction), ובדיקות דיבור;
::- &quot;גוף ציבורי&quot; - גוף המנוי [[בפסקאות (1) ו-(7) להגדרה &quot;גוף ציבורי&quot; בסעיף 5 לחוק]];
::- &quot;גורם מאשר&quot; - קלינאי תקשורת שהוא עובד של גוף ציבורי שהמנהל הכללי של הגוף הציבורי האמור מינה לשם בחינת בקשה שלפי תקנת משנה (ב);
::- &quot;קלינאי תקשורת&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת מקצועות הבריאות, התשס&quot;ח-2008]];
::- &quot;רמת סף השמיעה (hearing threshold level)&quot; - ממוצע סיפי השמיעה בבדיקת הולכת אוויר בתדרים 500 עד 4000 הרץ.
: (ב) נוסף על תהליך האיתור האמור [[בתקנה 32]], המשרד יאפשר לאדם עם מוגבלות שסבור שמתקיימים לגביו התנאים [[שבתקנה 31(א)]] והוא לא קיבל מכשיר התרעה אישי, להגיש בקשה לקבלת מכשיר התרעה כאמור.
: (ג) אדם המבקש להגיש בקשה כאמור בתקנת משנה (ב) יגיש למשרד את אחד מאלה:
:: (1) תוצאות שתי בדיקות שמיעה מקיפות של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועדים שונים כלשהם המרוחקים זה מזה בחצי שנה לפחות;
:: (2) תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמך חתום ביד קלינאי תקשורת או רופא אף אוזן גרון, ולפיו ירידת השמיעה של מבקש כאמור היא קבועה;
:: (3) תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמכים נוספים שהגורם המאשר דרש משום שתוצאות בדיקת השמיעה האמורה לא מאפשרות לגורם המאשר להחליט בדבר התקיימות התבחין שלפי תקנה משנה (ד).
: (ד) המשרד יעביר את הבקשה לגורם המאשר בתוך 7 ימים מיום שהתקבלה אצלו; והגורם המאשר יבחן את הבקשה שלפי תקנת משנה (ג) ויחליט האם מהמסמכים שצורפו עולה שלמבקש יש ירידה קבועה ברמת סף השמיעה באוזן הטובה מבין השתיים, של 50 דציבלים לפחות וגילו 6 שנים לפחות; הגורם המאשר יעביר למשרד את החלטתו המנומקת בתוך 21 ימים מיום שקיבל את הבקשה.
: (ה) המשרד יעביר למבקש את החלטתו המנומקת של הגורם המאשר וכן לגורם המחלק שיספק מכשיר התרעה למי שבקשתו אושרה, הכול בתוך 14 ימים מיום שקיבל את החלטת הגורם המאשר.
: (ו) במצב חירום -
:: (1) יאיץ המשרד את בחינתה של בקשה שהוגשה לפי תקנת משנה (ג) ואת הליכי הטיפול בבקשה ואספקת מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנה זו;
:: (2) הגורם המאשר רשאי להורות לגבי בקשה שהוגשה, כי יצורפו לה מסמכים אחרים מאלה המפורטים בתקנת משנה (ג), אם עקב נסיבות מצב החירום יש קושי להשיגם.

@ 34. שירות שמיועד להפעיל במצב חירום התרעה במכשיר קצה אישי
: בלי לגרוע מהאמור [[בתקנה 31]], מי שמספק לציבור שירות שמיועד להפעיל התרעה במכשיר קצה אישי במצב חירום, כגון באמצעות אתר אינטרנט, יישום (אפליקציה) או שידור סלולרי (cell broadcast), יתכנן ויפעיל את השירות באופן שאמור -
: (1) להפעיל במכשיר הקצה האישי התרעה באופנים אלה לפחות: התרעה ברטט, התרעה בקול, התרעה חזותית, ומידע כתוב על מצב החירום, הכול לפי מאפייניו של מכשיר הקצה האישי ומערכת ההפעלה שלו;
: (2) להביא לכך שהתרעה במכשיר קצה אישי לפי פסקה (1), תגרום לאדם שנושא את המכשיר האמור במצב חירום, גירויים חושיים חזקים ככל האפשר המובחנים מגירויים אחרים בסביבה כדי להפנות את תשומת ליבו של אותו אדם.

@ 35. נגישות לשירותי אינטרנט שמשמשים להתרעה
: בשירות אינטרנט, לרבות יישום (אפליקציה), שמיועד לספק במצב חירום אותות להתרעה על תחילת מצב חירום או סיומו, יתקיימו [[תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות]].

@ 36. אחריות להתרעה
: בלי לגרוע מאחריות הגא לפי [[תקנה 31]], אין [[בתקנות 34]] [[ו-35]] כדי לחייב את הגא או מי שמספק שירות לפי [[34|התקנות האמורות]] בביצוע סידורים במכשיר להתרעה שאינו של אחד מהגורמים האמורים או באחריותם, בכלל, או בביצוע סידורים בעלי אופי אישי במכשיר קצה אישי של מקבל שירות שהוא אדם עם מוגבלות, בפרט; נוסף על האמור, אין באמור [[בתקנה 34(1) ו-(2)]] כדי להטיל אחריות על מי שמספק שירות כאמור [[בתקנה האמורה]] להתרחשות התוצאות המפורטות [[בפסקאות (1) או (2) בתקנה 34]], במכשיר קצה אישי מסוים.

== פרק ז': נגישות לשירותים שונים ==

=== סימן א': נגישות לשירותי הביטוח הלאומי ===

@ 37. מידע לגבי נגישות לסניפי המוסד לביטוח לאומי בעת חירום
: פרסם המוסד לביטוח לאומי מידע לציבור לגבי סניפי המוסד לביטוח לאומי, שבמצב חירום יהיו פתוחים לציבור, יפרסם גם את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם יחד עם הפרסום האמור:
: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
:: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצא הסניף, ובכלל זה מדרכה או שביל, לכניסה לסניף, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
:: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;;
: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;קיים שירות נגיש בסניף&quot;, &quot;השירות בסניף לא נגיש&quot;; לעניין זה, &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות בו [[תקנות הנגישות לשירות]].

@ 38. נגישות השירות בסניף הביטוח הלאומי
: ניתן שירות במצב חירום בסניף של המוסד לביטוח לאומי, יתקיימו הוראות אלה:
: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - יספק המוסד לביטוח לאומי התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
: (2) צוות הסניף יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין בכניסה לסניף, יימצא שלט שבו יהיה רשום: &quot;אפשר לבקש עזרה מהצוות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
: (3) כחלק משירותי המענה הטלפוני וההתקשרות מרחוק שמפעיל הביטוח הלאומי במצב חירום יחולו עליו חובות הנגישות הקבועות [[בתקנה 8 לתקנות שירותי בריאות במצב חירום]].

=== סימן ב': נגישות לשירותי בנקאות ===

@ 39. נגישות סניפי בנק בעת חירום, ומידע לציבור
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;בנק&quot; - תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;שירות בנקאי נייד&quot; - שירות בנקאי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב;
::- &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות בו [[תקנות נגישות לשירות]] שחלות בשגרה על בנק, על מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים או על שירות בנקאי נייד, לפי העניין.
: (ב) ניתן במצב חירום שירות בנקאי בסניף בנק, יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - יספק הבנק התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
:: (2) אחד מאנשי צוות הסניף יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין בסניף, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שבו יהיה רשום: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ג) פרסם בנק מידע לגבי סניפיו שפתוחים לציבור במצב החירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל סניף כאמור, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצא הסניף, ובכלל זה מדרכה, לכניסה לסניף, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות נגיש&quot;; &quot;השירות לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות לא נגיש&quot;;
:: (4) אם השירות בסניף כולו או חלקו אינו נגיש - &quot;בסניף יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;, וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות שלא בסניף בצורה אחרת;
:: (5) אם ניתנים שירותים בסניף בנק גם למי שאינם לקוחות של אותו בנק - &quot;נותנים שירות גם ללקוחות בנקים אחרים&quot;, ונוסף על כך, פירוט בשפה פשוטה של השירותים שכל אדם, אף אם אינו לקוח של הבנק, יכול לקבל בסניף הבנק.
: (ד) פרסם בנק מידע לגבי כספומטים שפועלים במצב חירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל אחד מהכספומטים שבפרסום, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן הכספומט, ובכלל זה ממדרכה או שביל, ועד למכשיר - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה המובילה עד למכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות בכספומט נגיש&quot;; &quot;השירות בכספומט לא נגיש&quot;.
: (ה) הפעיל בנק במצב חירום שירות בנקאי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סבר הבנק שלא ניתן לקיים את האמור עקב נסיבות מצב החירום, יספק הבנק התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות בנקאי נייד באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור:
:: (1) בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים;
:: (2) השירות הוא שירות נגיש.
: (ו) פרסם בנק מידע לגבי שירות בנקאי נייד שפועל במצב החירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות בנקאי נייד - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות הבנקאי הנייד נגיש&quot;; &quot;השירות הבנקאי הנייד לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות הבנקאי הנייד לא נגיש&quot;;
:: (3) אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הבנקאי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום - &quot;הבנק מספק לפי מצב החירום התאמות נגישות סבירות לשירות הבנקאי הנייד&quot;.
: (ז) פרסום המידע לפי תקנות משנה (ג), (ד) ו-(ו) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות, שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית:
:: (1) בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של הבנק;
:: (2) במוקדי המידע הטלפוני שמפעיל הבנק;
:: (3) באופן אחר שבו הבנק מעביר מידע לציבור לגבי פעילותם של הסניפים, שירותי הבנק הניידים או המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית.
: (ח) מידע כאמור בתקנות משנה (ג), (ד) ו-(ו) ייכלל גם במידע שמפרסם בנק לציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של סניפי בנק, מכשירים אוטומטיים למשיכת מזומנים או שירות בנקאי נייד, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום.
: (ט) פרסם בנק ישראל מידע לציבור בקשר לפעילות סניפי בנקים, כספומטים, או שירותים בנקאיים ניידים, שמפעילים בנקים במצב חירום, והמידע נוגע לאמור בתקנה זו, יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה זו, לפי העניין; פרסום של בנק ישראל על מידע לפי תקנה זו יכול שיהיה באמצעות הפניה לפרסומים של מידע כאמור שפרסם בנק.

=== סימן ג': נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל ===

@ 40. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;חברת דואר ישראל&quot; - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר]];
:- &quot;חוק הדואר&quot; - [[חוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]];
:- &quot;יחידת דואר&quot; - כהגדרתה ברישיון הכללי לחברת דואר ישראל בע&quot;מ למתן שירותי דואר, שירותים כספיים מטעם חברת הבת ושירותים אחרים, למעט מרכז מסירה כהגדרתו ברישיון הכללי האמור;
:- &quot;שירות כספי&quot; - שירות מהשירותים הכספיים כמשמעותם [[בסעיף 88א(א) לחוק הדואר]];
:- &quot;שירות כספי נייד&quot; - שירות כספי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב;
:- &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות לגביו [[תקנות נגישות לשירות]] שחלות בשגרה על יחידת דואר, על כספומט או על שירות כספי נייד, לפי העניין.

@ 41. נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל
: ניתן במצב חירום שירות כספי ביחידת דואר, יתקיימו הוראות אלה:
: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות ביחידת הדואר באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
: (2) אחד מאנשי צוות יחידת הדואר יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות כספי והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין ביחידת הדואר, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שיהיה רשום בו: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4, בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).

@ 42. נגישות לשירותים כספיים ניידים במצב חירום
: הפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום שירות כספי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סברה חברת דואר ישראל שלא ניתן לקיים את הוראות האמורות עקב נסיבות מצב החירום, תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות כספי נייד באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור:
: (1) בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים;
: (2) השירות הוא שירות נגיש.

@ 43. פרסום מידע
: (א) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי יחידות הדואר שפתוחות לציבור במצב החירום וניתן בהן שירות כספי, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל יחידה כאמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצאת יחידת הדואר, ובכלל זה מדרכה, לכניסה ליחידת הדואר, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;; בוצעו במצב חירום שינויים בקשר למרחב המוגן של יחידת דואר - תספק חברת דואר ישראל מידע עדכני בשפה פשוטה לפי פסקה זו, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;קיים שירות נגיש בסניף&quot;, &quot;השירות בסניף אינו נגיש&quot;;
:: (4) אם השירות בסניף, כולו או חלקו, אינו נגיש - &quot;בסניף יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;, וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות בסניף או שניתן לקבל את השירות בצורה אחרת.
: (ב) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי כספומטים שפועלים במצב חירום, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל כספומט כאמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן הכספומט, ובכלל זה ממדרכה או שביל, ועד לכספומט - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות בכספומט נגיש&quot;; &quot;השירות בכספומט אינו נגיש&quot;.
: (ג) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי שירות כספי נייד שפועל במצב חירום, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל שירות כספי נייד כאמור, אם המידע קיים בידי חברת דואר ישראל בנסיבות מצב החירום:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות כספי נייד - &quot;יש דרך נגישה לשירות כספי נייד&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה לשירות כספי נייד&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות הכספי הנייד נגיש&quot;; &quot;השירות הכספי הנייד לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות הכספי הנייד לא נגיש&quot;;
:: (3) אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הכספי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום - &quot;יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;.
: (ד) פרסום המידע לפי תקנות משנה (א) עד (ג) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות, שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית:
:: (1) בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של חברת דואר ישראל;
:: (2) במוקד המידע הטלפוני שמפעילה חברת דואר ישראל;
:: (3) באופן אחר שבאמצעותו חברת דואר ישראל מעבירה מידע לציבור לגבי פעילותם של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית.
: (ה) מידע כאמור בתקנות משנה (א) עד (ג) ייכלל גם במידע שמפרסמת חברת דואר ישראל לציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום.
: (ו) פרסם משרד התקשורת מידע לציבור בקשר לשירותים כספיים שמפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום, והמידע נוגע לאמור [[בתקנה 41]] [[או 42]], יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה כאמור, לפי העניין.

== פרק ח': זמינות אמצעי הסעה לאנשים עם מוגבלות ==

@ 44. תוכנית משרד התחבורה
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;גוף שנדרש לאמצעי תחבורה&quot; - משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, רשות מקומית, או צה&quot;ל;
::- &quot;המנכ&quot;ל&quot; - המנהל הכללי של משרד התחבורה, לרבות עובד משרד התחבורה שהוא מינה לעניין תקנות אלה;
::- &quot;הסעה המונית של אנשים עם מוגבלות&quot; - הסעה של אנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת שירות מסויים במצב חירום, כגון לצורך טיפול רפואי או לצורך פינוי בני אדם ממקום שהייתם, הכול עקב חשש לחיי בני אדם.
: (ב) משרד התחבורה יכין תוכנית להקצאת אמצעי תחבורה עם נהגים שיוכלו להפעילם במצב חירום, להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות לצורך סיוע והצלת חיים, שתכלול את כל אלה, לפחות:
:: (1) שימוש במגוון אמצעי תחבורה ציבורית שמיועדים בשגרה להסעת המונים, תוך מתן עדיפות לאמצעים שיש בהם נגישות לאנשים עם מוגבלות כגון אוטובוסים עירוניים ורכבת קלה; זאת כדי להשיא (למקסם) את קיבולת ההסעה וזמינות אמצעי התחבורה במצבי חירום שונים, בפריסה גאוגרפית ארצית;
:: (2) שיטת פעולה להעמדת אמצעי תחבורה ונהגיהם לשימוש גוף שנדרש לאמצעי תחבורה וכוחות הצלה וסיוע שנדרשים לאמצעים אלה, במצב חירום, בשני סוגי תרחישים:
::: (א) הסעה או פינוי מיידיים של אוכלוסייה (פינוי דחק);
::: (ב) הסעה או פינוי מתוכנן של אוכלוסייה בכלל או של אנשים עם מוגבלות בפרט;
:: (3) מידע שעל גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה להעביר בשגרה לצורך הכנת התוכנית, ומידע שעל גוף כאמור להעביר למשרד התחבורה במצב חירום לצורך העמדת אמצעי התחבורה ונהגיהם לשימוש אותו גוף;
:: (4) המידע שיעביר גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה לפי פסקה (3) יכלול לפחות: הערכת כמויות האנשים שיש להסיע מאזור גאוגרפי מסוים בישיבה, בישיבה בכיסא גלגלים, או בשכיבה, לרבות מלווים שחייבים להיות יחד עם אנשים כאמור;
:: (5) שיטת הפנייה במצב חירום של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה בבקשה להעמדת אמצעי תחבורה, בכל אחד מסוגי התרחישים לפי פסקה (2) ולגבי כל אחת מקבוצות האנשים כאמור בפסקה (4), סוגי אמצעי התחבורה שיועמדו לרשות הגוף הציבורי, כמויותיהם, כיצד יועמדו לרשותו יחד עם נהגיהם, וצפי לפרק זמן להקצאתם, הכול כדי לאפשר למשרד התחבורה ניהול ביקושים והקצאת אמצעי תחבורה יעילים במצב חירום;
:: (6) קביעת סדרי העדיפויות בניהול ההקצאות והשימוש באמצעי התחבורה הציבורית במצב חירום, לפי זמינות אמצעי תחבורה בנסיבות מצב החירום, ובייחוד קביעת מנגנון למניעת ריבוי שימושים בו-זמני במצב חירום באמצעי התחבורה שנכללו בתוכנית.
: (ג) משרד התחבורה יכין את התוכנית בהתייעצות עם משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, צה&quot;ל ומרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זה מזה; משרד התחבורה יתייעץ עם מד&quot;א כדי שיעמיד אמבולנסים למשימות פינוי במצב חירום לפי זמינותו ויכולתו באותה עת, והכול תוך שמירה על מוכנות מד&quot;א לבצע משימות במצב חירום, ובכלל זה משימות שהטילו עליהם משרד הבריאות וצה&quot;ל.

@ 45. העמדת אמצעי תחבורה להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות במצב חירום
: במצב חירום שבו יש צורך בהסעה המונית של אנשים עם מוגבלות, יורה המנכ&quot;ל, לפי פנייה של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה, כי יועמדו אמצעי תחבורה ונהגים שיוכלו להפעילם, לשימוש הגוף שנדרש לאמצעי תחבורה להסעה המונית או לשימוש כוחות הצלה שמסייעים לו, לצורך הסעת אוכלוסייה כאמור; הפנייה של גוף כאמור והעמדת אמצעי התחבורה ונהגים ייעשו לפי התוכנית כאמור [[בתקנה 44]].

== פרק ט': תומך קהילתי במצב חירום ==

@ 46. תומך קהילתי בשעת חירום
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;הרשות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 2 לחוק שירות אזרחי]];
::- &quot;מתנדב&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק שירות אזרחי]];
::- &quot;תומך קהילתי&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]];
::- &quot;תוכנית&quot; - תוכנית להצבת מתנדבים בשירות אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק שירות לאומי]], כתומכים קהילתיים ברשויות מקומיות במצב חירום.
: (ב) הרשות תגבש תוכנית בהיוועצות במשרד הרווחה והביטחון החברתי, מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי ומשרד הביטחון.
: (ג) לצורך מימוש התוכנית יוקצה לרשות תקציב תוספתי לטובת הכשרות, ולתוספת כוח אדם.
: (ד) התוכנית תכלול, בין השאר, סיווג של מתנדבים בעלי מסוגלות ורצון לשמש כתומכים קהילתיים, ההכשרה שיעבור מתנדב כדי לשמש תומך קהילתי, ההיערכות לקראת מצב חירום ותפקידי התומך הקהילתי בחירום.
: (ה) הרשות המקומית תעמיד בשגרה ובחירום עובד מטעמה שיהיה אחראי על הפעלת המתנדבים שהם תומכים קהילתיים ברשות המקומית, על הכשרותיהם ועל ניהול משימותיהם במצב חירום; עובדים אלה יעברו הכשרה להיכרות עם עולם השירות האזרחי והפעלת מתנדבים.
: (ו) הרשות תדווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת אחת לשנה, במשך שש שנים מיום התחילה, על גיבוש התוכנית כאמור בתקנה זו ועל יישומה; לדיווח הראשון כאמור תצרף הרשות העתק מהתוכנית שגובשה.

== פרק י': שונות ==

@ 47. הדרכה
: (א) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ידריך את עובדיו, במסגרת הדרכתם למצבי חירום, כדי שיוכלו לספק שירות סביר ומענה תומך ראשוני בשעת חירום לאנשים עם מוגבלויות שונות; הדרכה כאמור תינתן גם למי שהוא מתנדב של הגוף הציבורי שנותן מענה במצב חירום.
: (ב) הדרכה כאמור בתקנת משנה (א) תכלול, בין השאר, את כל אלה:
:: (1) הכרה וזיהוי סוגי מוגבלויות, צרכים וביטויי תגובה שונים של אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, במצבי חירום שונים; חומרי ההדרכה יעסקו באנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים לפחות;
:: (2) כללי התנהגות נאותים כלפי אנשים עם מוגבלות בעת מתן השירות במיוחד במצב חירום והזכות להסתייע בחיית שירות;
:: (3) אפשרויות של תקשורת מילולית וחזותית עם אנשים עם מוגבלות במיוחד במצב חירום;
:: (4) הצעות למענים אפשריים במצב חירום לגבי אנשים עם מוגבלויות שונות.
: (ג) ההדרכה תוכל להתבצע באופנים שונים, לרבות באמצעות לומדה אישית, כחלק מהכנה ותרגול למצב חירום.

@ 48. תרגול
: (א) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה ומבצע תרגילים בקשר לנושאים שמפורטים בתקנות אלה, יתרגל גם את ביצוע האמור בתקנות אלה שנוגע לאותו נושא שמתרגלים.
: (ב) בתרגולים שנערכים במסגרת תרגיל של המטה הכללי של צה&quot;ל או במסגרת תרגיל החירום הלאומי, לפחות, ושבהם האוכלוסייה נוטלת חלק, לרבות באמצעות דימוי אוכלוסייה, ישולבו אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים במספר מתוך סך כל המשתתפים בתרגיל שמהווים את האוכלוסייה שאותה מדמים, שמשקף את שיעורם של אנשים עם מוגבלות באוכלוסייה, או בקירוב; לעניין תקנת משנה זו, &quot;אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים&quot; - שלושה אנשים לפחות עם מוגבלות משמעותית מסוגים אלה: שמיעה, ראייה, נפשית, שכלית, אוטיזם, או פיזית, ובלבד שסוג המוגבלות אצל כל אחד מהם הוא שונה.

@ 49. תחזוקה ונגישות זמנית חלופית
: (א) מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי תקנות אלה אחראי לכך שהתאמות הנגישות יהיו תקינות וזמינות במצב חירום, זולת אם עקב מצב החירום ועל אף שפעל ככל יכולתו באותן נסיבות, נמנע ממנו להבטיח את תקינותן או זמינותן.
: (ב) לא יפגע אדם בהתאמות נגישות שלפי תקנות אלה, לא יגרע מהן ולא יסב את השימוש בהן למטרות אחרות באופן חלקי או מלא, אלא אם כן הפגיעה נדרשת במצב חירום לצורך הצלת חיים או מניעת פגיעה ברכוש חיוני, ובלבד שייעשה מאמץ סביר בנסיבות מצב החירום להבטיח נגישות זמנית חלופית.

@ 50. צה&quot;ל והגא כגורמים מסייעים
: (א) נערך צה&quot;ל או הגא בשגרה לסייע במצב חירום לגוף ציבורי, ייערך כל אחד מהגופים האמורים לגבי משימות הסיוע בקשר לאנשים עם מוגבלות, לפי האמצעים שמצויים בידו ומשמשים אותו בשגרה.
: (ב) סייע צה&quot;ל או הגא במצב חירום לגוף ציבורי, יבצע כל אחד מהגופים האמורים את משימות הסיוע בקשר לאנשים עם מוגבלות לפי יכולותיו, כוח האדם והאמצעים שעומדים לרשותו בנסיבות מצב חירום.

@ 51. התאמת נהלים, תוכנית, ותיקי הפעלה למצב חירום
: מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה, יבחן את הצורך לעדכן לאחר כל תרגיל או מצב חירום, ואחת לחמש שנים לפחות, תוכנית שהכין, את נוהליו ואת תיקי ההפעלה שלו שנוגעים למצב חירום, לעניין אופן פעולתו לפי תקנות אלה, אם קיימים, והכול באופן שיתאימו ליישום תקנות אלה; מצא שיש צורך כאמור, יעדכן הגורם את נהליו לפי זה.

@ 52. זמינות והצגת מסמכים
: (א) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה למנות או להסמיך אדם, להכין או לעדכן נוהל או תיק הפעלה, להכין רשימה ובה פרטי מידע, להכין תוכנית, או שהכין מידע לפרסם או מסמך לצורך הדרכה או מתווה לתרגיל (בתקנה זו - מסמך), חייב לשמור העתק עדכני של המסמך לצורך שימוש בהדרכות ותרגולים לפי תקנות אלה, ולצורך שימוש במצבי חירום; נוסף על כך, מסמך כאמור שהוכן לפי תקנות אלה יישמר שבע שנים לפחות ממועד הכנתו.
: (ב) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין מסמך, חייב להעביר לנציבות, או להציג לה, לפי העניין, לא יאוחר מתום 21 ימים מיום שנדרש לכך, העתק מסמך כאמור.

@ 53. תחילה
: (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט התקנות המפורטות בתקנת משנה (ב) ו-(ג), באחד לחודש השלישי שלאחר פרסומן (((התקנות פורסמו ביום 24.9.2026, ותחילתן ביום 1.12.2026))).
: (ב) תחילתן של [[תקנות 4]], [[5]], [[6(ה)]], [[7]], [[10]], [[11]], [[12]], [[17]], [[19]], [[25]], [[26]], [[27]], [[28]], [[37]], [[38]], [[45]], [[47]] [[ו-48]] - שישה חודשים מיום התחילה.
: (ג) תחילתן של [[תקנות 15]], [[39]] למעט [[תקנה 39(א)]], [[41]], [[42]] [[ו-43]] - שנה מיום התחילה.

@ 54. הוראות מעבר
: (א) ספק מים וספק מים בחירום שהכין תוכנית היערכות לפני יום התחילה ישלים את הנדרש ממנו לפי [[תקנה 3]] לא יאוחר מהמועדים האלה:
:: (1) עד תום שנה מיום התחילה ב-30% לפחות מתחנות החלוקה שנכללות בתוכנית ההיערכות ולא פחות משלוש תחנות חלוקה;
:: (2) עד תום שנתיים מיום התחילה ב-100% מתחנות החלוקה שנכללות בתוכנית ההיערכות.
: (ב) מחזיק במקרקעין אחראי לכך שבמיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין שהחזקתו, ובדרך שמובילה אליה, יתקיים [[חלק ב' בתוספת השלישית]] לא יאוחר מהמועדים האלה:
:: (1) לא יאוחר משנה מיום התחילה ב-30% לפחות מהמיגוניות הציבוריות, ולא פחות מ-50 מיגוניות;
:: (2) לא יאוחר משנתיים מיום התחילה ב-100% מהמיגוניות הציבוריות.
: (ג) עד תום חודש מיום התחילה תפרסם הנציבות את הטופס המומלץ לפי תקנה21(ד).
: (ד) עד תום שלושה חודשים מיום התחילה יעבירו לראשונה גופים שנדרשים לאמצעי תחבורה כהגדרתם [[בתקנה 44(א)]], מידע לפי [[תקנה 44(ב)(4)]] שברשותם למשרד התחבורה; בלי לגרוע מהאמור -
:: (1) משרד הרווחה רשאי להעביר למשרד התחבורה סיכומי כמויות של מועמדים לפינוי מוקדם לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי [[תקנה 44(ב)(4)]], שמצוין ברשימה הנוספת כהגדרתה [[בתקנה 32(ח)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי]]; העביר משרד הרווחה סיכומי כמויות כאמור, ייחשב הדבר כאילו רשות מקומית העבירה לראשונה מידע למשרד התחבורה לפי [[תקנה 44(ב)(4)]];
:: (2) לבקשת משרד הבריאות, ובהסכמת משרד הרווחה, רשאי משרד הרווחה להעביר סיכומי כמויות של חצר&quot;מ לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי [[תקנה 44(ב)(4)]], שמצויים במידע שבידיו לפי [[תקנה 32(ח)(1) לתקנות נגישות אירועי פינוי]].
: (ה) עד תום שישה חודשים מיום התחילה לכל המאוחר -
:: (1) רח&quot;ל תשלים את הכנת התוכנית לסיוע ממשלתי אחוד לרשויות המקומיות לפי [[תקנה 18]];
:: (2) מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות ישלים את הכנת הרשימה לראשונה לפי [[תקנה 22]];
:: (3) משרד התחבורה ישלים את הכנת התוכנית כמשמעותה לפי [[תקנה 44]];
:: (4) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה ישלים לראשונה את הבחינה של נוהליו ותיקי ההפעלה שלו למצבי חירום, והעדכון, אם יידרש, לפי [[תקנה 51]].
: (ו) עד תום שנה מיום התחילה תשלים הרשות כהגדרתה [[בתקנה 46(א)]] את הכנת התוכנית לפי [[תקנה 46]].

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[ההגדרה &quot;דרך נגישה&quot; שבתקנה 1]]))) ====
=== דרישות חלופיות לדרך נגישה ===

@ 1. רוחב הדרך
: רוחב חופשי בדרך יהיה 1.3 מטר לפחות, ואולם אפשר שבשל מיקום מיתקנים, תשתיות או צמחייה, הרוחב החופשי של הדרך יהיה פחות מכך אך לא פחות 110 סנטימטרים, לאורך קטע דרך שלא יעלה על 500 סנטימטרים.

@ 2. שיפוע הדרך
: (א) שיפוע אורכי של דרך לא יעלה על 8%, ואולם אם שיפוע כאמור לא מתאפשר עקב סיבות הנדסיות אפשר ששיפוע כאמור יעלה על 8% ובלבד שלא יעלה על 10% לאורך 5 מטרים; עלה השיפוע האורכי של דרך לפי פרט זה על 5% או קיים הפרש גובה אנכי שעולה על 20 סנטימטרים בין פני הדרך לסביבתה הצמודה, לא יידרש שהדרך תהיה כבש; בשיפוע לפי פרט זה יתאפשר לאדם עם מוגבלות לנוע בצורה בטיחותית על הדרך, לרבות בתנאי הארה של יום ושל לילה.
: (ב) שיפוע רוחבי של דרך לא יעלה על 2%, ואפשר שלא יעלה על 3% עקב תנאי טופוגרפיה או קשיים הנדסיים.

@ 3. הפרש גובה בדרך
: הפרש גובה אנכי בין שני חלקי דרך סמוכים לא יעלה על 1.5 סנטימטר.

@ 4. פני הדרך
: פני הדרך והמדרך -
: (1) יהיו יציבים וקשיחים;
: (2) לא יהיו עשויים חומרים כגון חלוקי נחל, חצץ, חול או דשא ופניהם לא יהיו מעובדים עיבוד גס (כגון עיבוד &quot;טובזה&quot; או &quot;טלטיש גס&quot; באבן טבעית); המדרך לא יכלול בליטות כגון חלוקי נחל או אבנים מתוך משטח בטון;
: (3) רוחב המישקים בדרך לא יעלה על 1.5 סנטימטרים.

@ 5. טיפול במכשולים
: לאורך הדרך לא יהיו מכשולים, או שיהיו מכשולים שמסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

== תוספת שנייה ==
==== ((([[תקנות 18(א), (ב), (ג)(1), ו-(4), (ו), (ח)]], [[19(ב) ו-(ד)]]))) ====
=== חלק א' - גופים ציבוריים שיעמידו משאבים ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;100px&quot; | מספר סידורי !! הגוף הציבורי
|-
| : (1) || משרד האוצר
|-
| : (2) || משרד הבינוי והשיכון
|-
| : (3) || משרד הבריאות
|-
| : (4) || משרד הביטחון - אגף השיקום
|-
| : (5) || משרד החינוך
|-
| : (6) || משרד העלייה והקליטה
|-
| : (7) || משרד הפנים
|-
| : (8) || משרד הרווחה והביטחון החברתי
|-
| : (9) || המשרד לשוויון חברתי
|-
| : (10) || משרד התיירות
|-
| : (11) || המוסד לביטוח הלאומי
|-
| : (12) || הסוכנות היהודית
|-
| : (13) || הרשות לניצולי שואה
|}

=== חלק ב' - משאבים שיעמידו גופים ציבוריים ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;100px&quot; | מספר סידורי !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוגי המשאבים !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} פירוט המשאבים
|-
| : (1) || מוקד שירות נגיש || מוקד לקבלת פניות מרשויות מקומיות או צרכים של אנשים עם מוגבלות
|-
| : (2) || סיוע מקצועי לרשות מקומית || סיוע מקצועי במצב חירום לבעלי תפקידים ברשות המקומית, למתן מענה תומך במצב חירום לאנשים עם מוגבלויות מסוגים שונים, באמצעות תקשורת מרחוק וחומרי הדרכה לשימוש עצמי
|-
| : (3) || הפגות
| : (א) ערכות להפגה, פנאי ופעילות גופנית, במצב חירום, לאנשים עם מוגבלות, לשימוש עצמאי, שהוכנו בהיוועצות במורשה לנגישות שירות שיש לו ניסיון בתחום, באחד מהאופנים האלה לפחות:
:: (1) ערכות מוכנות לשימוש; הערכות יהיו מסוגים שונים לפי ייעודן לפי טווח גילאי המשתמשים, יכולות קוגניטיביות, מוטוריות, וחושיות, שונות; ההסברים בערכה יהיו בשפה פשוטה, ואם נדרש לפי היכולות הקוגניטיביות של האנשים שאליהן מיועדת הערכה - בפישוט לשוני במקום שפה פשוטה;
:: (2) אמצעי הפגה, פנאי או פעילות גופנית, במצב חירום, לרכישה באופן עצמאי באמצעות תווים (vouchers) שיחולקו במסגרת התוכנית שלפי [[תקנה 18]]; האדם בוחר מתוך סוגי אמצעים שונים שיועמדו לבחירתו; לרשות המקומית יתאפשר להשפיע על תוכני האמצעים כדי לבצע התאמה תרבותית לתושביה;
: (ב) פעילות יזומה להפעלת אנשים עם מוגבלות ששוהים באזור ציבורי מוגן לצורך הפגה, פנאי ופעילות גופנית;
: (ג) ריענון קצר מועד לאנשים עם מוגבלות ולמלוויהם מחוץ לביתם (נופשונים)
|-
| : (4) || ציוד לשהייה ולינה
| : (א) מיטות, מזרנים, בתי שימוש ניידים ונגישים עם סידורים לשמירה על פרטיות, פרגודים;
: (ב) מושבים מותאמים, שולחנות;
: (ג) כיסאות גלגלים;
: (ד) מיטות סיעודיות (לשימוש בדיור זמני חלופי);
: (ה) ציוד ייעודי שמשמש אנשים עם מוגבלות בפעילות היום-יום (כגון כיסאות רחצה, אמצעים למניעה החלקה באזורים רטובים)
|-
| : (5) || דיור זמני חלופי לאדם עם מוגבלות ומלוויו
| : (א) יחידות אכסון מיוחדות ויחידות שאינן נגישות, לרבות בכל אלה:
:: (1) בתי מלון;
:: (2) מיתקני קליטה ארציים, מיתקני קליטה ארציים לאנשים עם מוגבלות;
:: (3) מקבצי דיור, בתי גיל הזהב, מרכזי קליטה לעולים;
:: (4) דיור ציבורי;
:: (5) מבני מעונות לסטודנטים;
: (ב) הסעה של אדם עם מוגבלות ומלוויו מביתו לדיור החלופי הזמני ובחזרה לביתו;
: (ג) הזנה לאדם עם מוגבלות ולמלוויו במהלך שהייתו בדיור חלופי זמני או רכישת מזון באופן עצמאי במימון התוכנית
|-
| : (6) || כוח אדם לסיוע || כוח אדם לסיוע ביישום המענים שלפי [[תוספת חלק ב|חלק זה]], לרבות כוח אדם מקצועי בתחומי סיעוד ותחומים נדרשים אחרים לפי נסיבות מצב החירום
|}

=== חלק ג' - תבחינים לסיוע בקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת מענים לאנשים עם מוגבלות ===
: התבחינים שלהלן יסייעו לבחינת בקשות לסיוע לאדם עם מוגבלות במצב חירום, ולקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת המשאבים; תחילה יש לבצע הערכה לפי שלב 1 ולאחר מכן יש לעשות שימוש בתוצאות ההערכה משלב 1 בהערכה לפי שלב 2:

@ 1. : שלב 1 - תבוצע הערכה מהירה של צרכים מיידיים של האדם עם מוגבלות בעת מצב החירום (להלן - ההערכה), ובייחוד בתחומים המפורטים להלן; ההערכה תבוצע בהתבסס ככל האפשר על מידע שסיפק האדם עצמו או איש קשר שלו:
: (1) יכולת התקשורת והבנת המצב של אותו אדם, ואמצעים שנדרשים לשם כך;
: (2) מורכבות מצבו הרפואי של אותו אדם ובייחוד לנוכח אלה: אם נדרשת אספקת חשמל רציפה לשימור חיים, אם נדרש טיפול רפואי אינטנסיבי, אם יש צורך להגיע למוסד בריאות לטיפולים משמרי חיים או שיקומיים, קבועים או זמניים, ומה צריכת התרופות שלו;
: (3) אם האדם נדרש לסיוע בביצוע פעולות היום-יום, והאמצעים שהוא עושה בהם שימוש קבוע;
: (4) הצורך בהשגחה צמודה על האדם;
: (5) הצורך בתמיכה רגשית או חברתית לאדם;
: (6) בחינה אם הוא אדם עם עורף חברתי בחירום כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]] או שאין לו עורף חברתי כמשמעותו [[בתקנה 2(ב)(7)(ב)(1) עד (4) לתקנות מאגר מידע]];
: (7) צרכים נוספים שהם תולדה ממאפייני מצב החירום.

@ 2. : שלב 2: בחינת הצורך בסיוע פרטני לאדם עם מוגבלות:
: (1) אפשרות א' - כדי שאדם יוכל להמשיך לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום - מתוך הצרכים שעלו בהערכה לפי שלב 1 ובייחוד החיוניים שבהם, מהם הצרכים שניתן לספק לאורך זמן;
: (2) אפשרות ב':
:: (א) מתוך הצרכים שעלו בהערכה לפי שלב 1 ובייחוד החיוניים שבהם, מהם הצרכים שלא ניתן לספק או שקיים קושי ממשי לספקם, במצב החירום, אם ימשיך אותו אדם לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן;
:: (ב) אם ניתן לספק טוב יותר את צרכי האדם ובפרט החיוניים שבהם, לפי ההערכה שבוצעה לפי פרט משנה (א), אם יועבר מביתו או מאזור ציבורי מוגן לחלופת דיור זמני במקום אחר;
:: (ג) אם קיימת אפשרות ממשית ובטוחה בתנאי מצב החירום השורר, להעברת האדם, לרבות מלווה או ציוד עזר אישי אם נדרשים, לחלופת דיור זמנית במקום אחר.

== תוספת שלישית - מיגונית ציבורית ==
=== חלק א' - מיגונית ציבורית נגישה ===
==== ((([[תקנות 21(א) עד (ג)]], [[22]] [[ו-54(ב)]], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1]] [[ו-3 בחלק א' לתוספת שלישית]]))) ====

@ 1. מיגונית נגישה לאדם עם מוגבלות
: (א) [[בחלק זה]], &quot;דלת הדף&quot; ו&quot;דלת הדף ורסיסים&quot; - כהגדרתן [[בתקנות מפרטים למקלטים]].
: (ב) לאדם עם מוגבלות יתאפשר להיכנס למיגונית ולשהות בה יחד עם כלל הציבור, לפי [[חלק זה]].
: (ג) במיגונית שבפתחה לא מותקנת דלת הדף או דלת הדף ורסיסים יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) הרוחב החופשי בפתחים ובפרוזדורים לא יפחת מ-90 סנטימטרים;
:: (2) סכום הרוחב החופשי בפרוזדור (A [[נספח א' לחלק זה|בנספח א]]) והרוחב החופשי בפתח (B [[נספח א' לחלק זה|בנספח א]]) סמוכים זה לזה, לא יפחת מ-200 סנטימטרים;
:: (3) החלל המיועד לשהיית הציבור במיגונית (C [[בנספח א לחלק זה]]) יכלול שטח חופשי לסיבוב לפי ת&quot;י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח לסיבוב (2.7.4);
:: (4) השיפוע הרוחבי והשיפוע האורכי של דרך בתוך המיגונית לא יעלה על 2%; על אף האמור -
::: (א) השיפוע האורכי של דרך נגישה שתחילתה במזוזת הפתח הפנימי במיגונית (מסומן כקו מקווקו &quot;תחילת דרך משופעת&quot; [[בנספח א לחלק זה]]), והיא נמשכת לפתח המיגונית עד למפלס תחתית רצפת המיגונית, לא יעלה על 0.5% + 9%;
::: (ב) הדרך לא תבלוט מפתח המיגונית יותר מ-20 סנטימטרים ובלבד שאם בלטה יותר מ-10 סנטימטרים גוון הדרך יהיה בניגוד חזותי לגוון הקיר החיצוני של המיגונית;
::: (ג) אפשר שהפרש הגובה בין קצה הדרך בפתח המיגונית (מסומן כ&quot;פתח המיגונית&quot; [[בנספח א לחלק זה]]) לדרך הנגישה לפי [[פרט 3]] (מסומנת D [[בנספח א לחלק זה]]), יטופל באמצעות אחד מאלה:
:::: (1) רכיב משופע מקובע בקצה הדרך במיגונית, שניתן לשנות את מצבו בין מצב פתוח כשהוא בשימוש למצב סגור כשאינו בשימוש; השיפוע של הרכיב במצב פתוח לא יעלה על 50%, אם הוא מגשר על הפרש גובה של עד 3 סנטימטרים או על 30% אם הוא מגשר על הפרש גובה בתחום שמעל 3 סניטמטרים ועד 6 סנטימטרים; בעת שהרכיב האמור במצב פתוח, יראו בו חלק מהדרך לפי פסקת משנה (ב), והוראותיה יתקיימו גם ברכיב האמור;
:::: (2) שינוי השיפוע של קצה הדרך במיגונית, ובלבד שיתקיימו בו ההוראות לפי פסקת משנה (1) שדנות בשיפוע;
:: (5) לאורך הדרך המשופעת במיגונית לפי פסקה (4)(א), בצד הדופן שממול לפתח B ([[נספח א' לחלק זה]]), יימצא בית אחיזה (מסומן כ&quot;בית אחיזה&quot; [[בנספח א לחלק זה]]), שיתקיימו בו הוראות אלה:
::: (א) צורת בית האחיזה תהיה עגולה, תתאפשר גריפה רציפה לכל אורכו, ולא יהיו בו חלקים חדים;
::: (ב) קוטרו החיצוני של בית האחיזה יהיה 3 עד 4 סנטימטרים;
::: (ג) קצותיו של בית האחיזה יהיו מכופפים כדי שלא יהוו מכשול; קצהו האחד יימשך עד 30 סנטימטרים במקביל לפתח B ([[נספח א לחלק זה]]), וקצהו השני לא יבלוט מפתח המיגונית;
::: (ד) מסביב לבית האחיזה יהיה מרווח חופשי לגריפה שהיקפו 4 סנטימטרים לפחות מהפנים החיצוניים של בית האחיזה;
::: (ה) הפן העליון של בית האחיזה יהיה בגובה 90 סנטימטרים עד 95 סנטימטרים מפני הדרך המשופעת;
::: (ו) הפן הפנימי של בית האחיזה לא יחדור יותר מ-9 סנטימטרים לתחום הדרך המשופעת;
::: (ז) יתקיים ניגוד חזותי בין גוון בית האחיזה לגוון הקיר שעליו הוא מותקן;
::: (ח) בית האחיזה יותקן ממרכז חלקו התחתון, באופן יציב, בטוח, ומאפשר גריפה רציפה;
:: (6) קירות המיגונית יהיו בלא בליטות חדות ובלא חיספוסים גסים העלולים לפגוע במי שנמצא במיגונית;
:: (7) לאורך הדרך במיגונית לא יהיו מכשולים.
: (ד) במיגונית שמותקנת בה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) הרוחב החופשי בפתחים שבמיגונית לא יפחת מ-80 סנטימטרים;
:: (2) סכום רוחב חופשי בפרוזדור במיגונית, אם קיים, ורוחב חופשי בפתח, סמוכים זה לזה, לא יפחת מ-200 סנטימטרים;
:: (3) החלל המיועד לשהיית הציבור במיגונית (C [[נספח ב חלק זה|בנספחים ב]] [[ו-ג לחלק זה]]) יכלול שטח חופשי לסיבוב לפי ת&quot;י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח לסיבוב (2.7.4);
:: (4) מפלס סף הדלת שבפתח המיגונית יהיה בגובה 10 סנטימטרים לכל היותר מעל תחתית רצפת המיגונית; הותקנה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים בכניסה פנימית במיגונית, תתקיים בה [[תקנה 34(ד) ו-(ד1) לתקנות מפרטים למקלטים]];
:: (5) משני צידי הדלת יימצאו מוטות לסיוע בהגפתה כמפורט להלן:
::: (א) מוט אופקי אחד יימצא בצידו החיצוני של אגף הדלת בגובה 85 עד 90 סנטימטרים מתחתית אגף הדלת, לפי הוראות אלה:
:::: (1) אורכו של המוט יהיה 35 עד 40 סנטימטרים, וקוטרו החיצוני יהיה 3 עד 4 סנטימטרים;
:::: (2) צורת המוט תהיה עגולה, תתאפשר גריפה רציפה לכל אורכו, ולא יהיו בו חלקים חדים;
:::: (3) המרחק בין הפן הפנימי של המוט לבין פני אגף הדלת לא יהיה קטן מ-4 סנטימטרים ולא גדול מ-5 סנטימטרים;
:::: (4) המרחק בין קצה המוט לבין שול אגף הדלת שנפתח יהיה 5 עד 10 סנטימטרים;
:::: (5) גוון המוט יהיה בניגוד חזותי לגוון אגף הדלת;
::: (ב) מוט אופקי שני יימצא בצידו הפנימי של אגף הדלת בגובה 85 עד 90 סנטימטרים מתחתית אגף הדלת, ותתקיים בו פסקת משנה (א)(1) עד (5);
:: (ג) על אף האמור בפסקאות (א) ו-(ב), אפשר שגובה המוט או המרחק לפי פסקה (א)(4), יותאמו בשינוי קל לצורך מניעת הפרעה למנגנון נעילת הדלת.

@ 2. שילוט וסימון
: (א) על דופן המיגונית שבה נמצא פתחה, יימצא מידע בשלט או על הדופן, לפי הוראות אלה:
:: (1) רישום: &quot;מיגונית&quot; בגופן שגובהו לא יפחת מ-10 סנטימטרים;
:: (2) יתקיימו במידע הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ב) גוון מזוזות ומשקוף פתח המיגונית ברצועה שרוחבה 7 עד 10 סנטימטרים בהיקף הפתח, יהיה בניגוד חזותי לדופן החיצונית של המיגונית.

@ 3. הצבת מיגונית וקישורה לדרך נגישה
: המיגונית תוצב בדרך נגישה או בצמוד לה, ויתקיימו הוראות אלה:
: (1) אפשר שפני דרך נגישה לפי פרט זה יהיו עשויים מחומר מהודק כגון מצע, או דשא, ובלבד שיהיו יציבים גם בפני גשם ונגר עילי;
: (2) בצמוד לפתח מיגונית שאין בפתחה דלת יתקיימו כל אלה:
:: (א) ייותר שטח חופשי לתמרון במקביל לדופן המיגונית ומול הפתח שלה, ששיפועו לא יעלה על 2% לכל כיוון, שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות ואורכו 170 סנטימטרים לפחות (D [[בנספח א' לחלק זה]]); על אף האמור, אפשר שרוחב השטח האמור יקטן עד ל-110 סנטימטרים, בשל מיקום מיתקנים, תשתיות, מגבלת רוחב המדרכה שבה מוצבת המיגונית, או צמחייה;
:: (ב) הפרש הגובה האנכי בין פתח המיגונית לפני הדרך הנגישה המקושרת אליה לא יעלה על 1.5 סנטימטרים, והמרווח האופקי בין שתי הדרכים האמורות לא יעלה על 1.5 סנטימטרים;
:: (ג) לצורך יישום פסקת משנה (ב), אם הפרש הגובה בין פתח המיגונית לדרך נגישה אינו עולה על 6 סנטימטרים, אפשר שהקישור ייעשה לפי [[פרט 1(ג)(4)(ג)]] או באמצעות רכיב משופע לפי [[פרט 1|הפרט האמור]] שהוא רכיב מקובע למיגונית;
: (3) בצמוד לפתח מיגונית שמותקנת בה דלת, יתקיימו כל אלה:
:: (א) יימצא משטח תפקוד בצד שאליו נפתחת הדלת, שמתקיימות בו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במשטחי תפקוד (2.5.4), ושיפוע המשטח לכל כיוון לא יעלה על 2% (מסומן כ&quot;משטח תפקוד (חלופה 1)&quot; [[בנספח ב לחלק זה]] - &quot;משטח תפקוד (חלופה 2)&quot; [[בנספח ג לחלק זה]]); אם קיים הפרש גובה אנכי בין שול משטח התפקוד לסביבתו הצמודה שעולה על 5 סנטימטרים ואין אמצעים למניעת מעבר מהמשטח לסביבה האמורה, יש פס בשול המשטח בניגוד חזותי לסביבתו הצמודה ורוחבו 10 עד 20 סנטימטרים או שהמשטח כולו בניגוד חזותי לסביבתו;
:: (ב) אם מותקנת דלת סובבת על צירה בפתח המיגונית או בפתח אחר בתוכה, שאינה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, הכוח הנדרש לפתיחה של הדלת לא יעלה על הוראות ת&quot;י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בכוח הפעלה לפתיחת דלת בדרך נגישה (סעיף 2.5.5.2);
: (4) נוסף על משטח תפקוד לפי פסקה (3(א)), לסף דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, שבפתח מיגונית, תקושר דרך נגישה לפי הוראות אלה:
:: (א) אם הדרך הנגישה היא בתחום ציר ההליכה במדרכה או ברחבה, השיפוע האורכי ושיפועי הצד שלה, לא יעלו על 8% ([[נספח ב לחלק זה]]);
:: (ב) אם הדרך הנגישה אינה בתחום ציר ההליכה במדרכה, ברחבה, או בשביל, השיפוע האורכי של הדרך לא יעלה על 8%, ושיפועי הצד לא יעלו על 50% ([[נספח ג לחלק זה]]);
:: (ג) על אף האמור בפסקאות (א) ו-(ב), אם בנסיבות המקום לא מתאפשר שיפוע כאמור בהן, אפשר שבאישור מורשה נגישות, שיפוע הדרך לא יעלה על 10% לאורך קטע דרך קצר ככל האפשר בתנאי המקום;
:: (ד) לא יידרש שהדרך הנגישה תהיה כבש או מיתקן אלקטרו-מכני, ולא יידרשו בתי אחיזה בצידיה.
: (5) אם הוצבה המיגונית בדרך ציבורית כגון מדרכה, שביל או רחבה, ייוותר בדרך מעבר חופשי שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות (מסומן כ&quot;מעבר חופשי&quot; [[נספח א חלק זה|בנספחים א]] [[נספח ב חלק זה|ו-ב לחלק זה]]). אפשר שרוחב המעבר האמור יקטן עד ל-110 סנטימטרים, לאורך קטע שאורכו לא יעלה על 500 סנטימטרים, בשל מיקום מיתקנים, תשתיות, מגבלת רוחב המדרכה, או צמחייה.

@ 4. מכשולים בדרך נגישה ובדרך אחרת
: לאורך דרך נגישה כאמור [[בפרט 3]], ולאורך דרך אחרת להולכי רגל שאינה דרך נגישה כאמור, שמובילות למיגונית ממקום שעליו נועדה להגן המיגונית כאמור [[בפרט 3]], לא יהיו מכשולים; אם קיימים מכשולים בדרך - הם מסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

@ 5. ניגוד חזותי
: אם נדרש שיתקיים ניגוד חזותי לפי [[תוספת זו]], הוא יהיה לפי ת&quot;י 1918 חלק 6 בסעיף הדן בניגוד חזותי (2.4) לערך המתאים לסימן מאתר.

@ 6. שונות
: השרטוטים שבנספחים [[לחלק זה]] הם לצורך המחשה, וההוראות המחייבות הן הוראות [[חלק זה]].

==== '''נספח א - מיגונית נגישה שלא מותקנת דלת בפתחה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ג)(2), (3), (4)(א) ו-(ג), (5)]], [[$ חלק א תוספת 3|5(ג)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(2)(א)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

==== '''נספח ב - מיגונית שמותקנת דלת בפתחה, משטח תפקוד (חלופה 1), ודרך נגישה בציר הליכה של מדרכה או ברחבה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ד)(3)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(3)(א), (4)(א) ו-(5)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

==== '''נספח ג - מיגונית שמותקנת דלת בפתחה, משטח תפקוד (חלופה 2), ודרך נגישה שאינה בציר הליכה של מדרכה או ברחבה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ד)(3)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(3)(א), (4)(א) ו-(5)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

=== חלק ב' - התאמות נגישות לעניין מיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין ===
==== ((([[תקנה 54(ב)]]))) ====

@ 1. סימון ושילוט
: במיגונית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין, יתקיים [[פרט 2 בחלק א']].

@ 2. מכשולים בדרך נגישה ובדרך אחרת
: לאורך דרך נגישה לפי [[פרט 3]], ולאורך דרך אחרת להולכי רגל שאינה דרך נגישה כאמור, שמובילות למיגונית ובתוכה, לא יהיו ככל האפשר מכשולים; אם קיימים מכשולים בדרך - הם מסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

@ 3. דרך נגישה למיגונית
: (א) פתח מיגונית שהוצבה לפני יום התחילה, שלגביה מתקיימים כל התנאים שלהלן, תקושר לדרך נגישה לפי [[פרט 3 בחלק א(('))]]:
:: (1) הפרש הגובה בין פתח המיגונית לקצה הדרך הקיימת שמגיעה בצמוד לפתח המיגונית, לא עולה על 20 סנטימטרים;
:: (2) אפשר להתגבר על הפרש הגובה לפי פסקה (1) באמצעות דרך משופעת לפי [[$ חלק א תוספת|פרט 3(2)]] [[או 3(4) בחלק א(('))]];
:: (3) לאחר התגברות על הפרש גובה כאמור בפסקה (2), ייוותר מעבר חופשי כאמור [[$ חלק א תוספת|בפרט 3(5) בחלק א']];
:: (4) לצורך ביצוע האמור בפסקאות (2) ו-(3) אין צורך להזיז את המיגונית מהמקום שבו הוצבה, להרים או לסובב אותה.
: (ב) אפשר שפני הדרך אל מיגונית כאמור בפרט משנה (א) יהיו עשויים מחומר מהודק או דשא, ובלבד שפני הדרך יהיו יציבים, גם בפני גשם ונגר עילי.

== תוספת רביעית ==
==== ((([[תקנה 32(ו) ו-(ז)]]))) ====
=== איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי ===
: גורם מאתר יכין לפי המידע שבידו רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התבחינים [[תקנות מאגר מידע=#תוספת 1|שברישה לפרט 2 בתוספת הראשונה לתקנות המאגר]] ולמעט התבחין &quot;שאינם מתגוררים במגורים מוסדרים&quot; (להלן - התוספת הראשונה למאגר), ונוסף על כך מלאו להם 6 שנים לפחות ומתקיימים בהם התבחינים שבטור א' בטבלה שלהלן; גורם מאתר יציין ברשימה האמורה את האנשים שמתקיימים בהם גם התבחינים שבטור ב' בטבלה שלהלן:
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! טור א' !! טור ב'
|-
| : (1) מתוך פסקת משנה (2) שבטור א', שלצד [[פרט 2 תוספת 1 לתקנות המאגר|פרט משנה 2 בטבלה שבתוספת הראשונה]] למאגר - [[פרט 4(א) לתוספת השנייה לתקנות ילד נכה]] || -
|-
| : (2) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור א', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (1) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (3) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (2) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (4) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (7) שבטור א', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (3) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (5) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (4) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (6) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (2) שבטור א', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (5) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (2) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (7) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (6) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (8) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור א', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] לגבי תלמיד עם מוגבלות שמיעה || : (7) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] לגבי תלמיד עם מוגבלות שמיעה
|-
| : (9) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (8) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|}

&lt;פרסום&gt; י&quot;א בתשרי התשפ&quot;ז (22 בספטמבר 2026)
&lt;חתימה&gt; ישראל כ&quot;ץ שר הביטחון</text>
      <sha1>r6stfw3djesqfd81lf2n3636o2cugyb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084889</id>
      <parentid>3084888</parentid>
      <timestamp>2026-09-26T16:32:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3084889</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="139855" sha1="hrehi8x13dypf9ergawiiyecfrjsv8q" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ&quot;ז-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ז, 32|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום)|12532)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 19מ(ג)]] [[=החוק|לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]] (להלן - החוק), [[+|וסעיף 27(ג)(10)]] [[לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], לאחר התייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהסכמת שר האוצר לפי [[סעיף 19סז לחוק]], ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אזור ציבורי מוגן&quot; - מקום ציבורי המשמש במצב חירום לשהיית הציבור לצורך התגוננות מפני סיכון לחיים או לצורך חיוני אחר, מעל או מתחת לפני הקרקע, ובכלל זה מקלט ציבורי, מחסה ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית]], שטח פתוח, תווך תת-קרקעי, מיתקן מרכזי כהגדרתו [[בתקנות נגישות לתחבורה ציבורית]], ולמעט כל אלה: מיגונית ציבורית, מקום ייעודי כהגדרתו [[בתקנה 1 לתקנות המסגרות]], מיתקן קליטה כהגדרתו [[בתקנה 1 לתקנות נגישות אירועי פינוי]], מרכז ארעי לטיפול, מוסד רפואי ומרפאה, כהגדרתם [[בתקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:- &quot;אדם עם מוגבלות&quot;, &quot;גוף ציבורי&quot;, &quot;נציבות&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 5 לחוק]];
:- &quot;אמצעים חליפיים&quot;, &quot;ספק מים&quot;, &quot;ספק מים בחירום&quot;, &quot;תוכנית היערכות&quot;, &quot;תחנת חלוקה&quot; - כהגדרתם [[בכללי המים]];
:- &quot;בית שימוש נגיש&quot;, &quot;מקלחת נגישה&quot; - כמשמעותם בחקיקה לפי פסקאות (2) עד (11) לחקיקת נגישות למקום ציבורי;
:- &quot;דרך נגישה&quot; - דרך שמתקיימות בה הדרישות שנקבעו לדרך נגישה בחקיקת הנגישות למקום ציבורי, ואולם אם לא מתקיימות לגביה הדרישות שנקבעו כאמור או שלא נקבעו לגביה דרישות - דרך שמתקיימות בה הדרישות [[שבתוספת הראשונה]];
:- &quot;הגא&quot; - כהגדרתו [[חוק ההתגוננות האזרחית=|בחוק ההתגוננות]];
:- &quot;הנציב&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 22 לחוק]];
:- &quot;הרשות הממשלתית למים וביוב&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 124יא לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]];
:- &quot;חוק ההתגוננות האזרחית&quot; - [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
:- &quot;חוק התכנון והבנייה&quot; - [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;חוק שירות אזרחי&quot; - [[חוק שירות אזרחי, התשע&quot;ז-2017]];
:- &quot;חיית שירות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 19ו1 לחוק]];
:- &quot;חקיקת נגישות למקום ציבורי&quot; - הוראות לפי [[פרק ה'1 לחוק]], לפי [[פרק ה'1א לחוק התכנון והבנייה]], וכן לפי כל אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) הוראות לפי [[חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים), התשמ&quot;ח-1988]];
:: (2) [[חלק ח'1 לתוספת השנייה בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש&quot;ל-1970]];
:: (3) [[תקנות מפרטים למקלטים]];
:: (4) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), התשע&quot;א-2011]];
:: (5) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע&quot;ב-2011]];
:: (6) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע&quot;ד-2013]];
:: (7) [[תקנות נגישות במקלטים]];
:: (8) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה), התשע&quot;ח-2018]];
:: (9) [[תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע&quot;ט-2018]];
:: (10) [[תקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:: (11) [[תקנות נגישות לתחבורה ציבורית]];
:- &quot;יום התחילה&quot; - יום תחילתן של תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ&quot;ז-2026, לפי [[תקנה 53(א)]] (((יום 1.12.2026)));
:- &quot;כללי המים&quot; - [[=כללי המים|כללי המים (אירוע פגיעה במים), התשפ&quot;ג-2023]];
:- &quot;כספומט&quot; - מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים;
:- &quot;מאגר הרשות המקומית&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]];
:- &quot;מושב מותאם&quot; - כהגדרתו [[בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;מיגונית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 145(ח)(4) לחוק התכנון והבנייה]], אף אם המדינה או רשות מקומית לא הציבו אותה;
:- &quot;מיגונית ציבורית&quot; - מיגונית המיועדת לשירותים הניתנים לציבור בקשר עם מצב חירום, כמשמעותם [[בסעיף 19מב(ב) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], למעט מיגונית שמוצבת בבסיס צה&quot;ל לשימוש חיילים ועובדים בלבד;
:- &quot;מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב&quot; - מנהל הרשות הממשלתית כהגדרתו [[בכללי המים]] או מי שהוא הסמיך, מקרב עובדי הרשות הממשלתית למים וביוב, לעניין תקנות אלה;
:- &quot;מענה תומך&quot; - לרבות הכוונה בשפה פשוטה ומענה סבלני לשאלות חוזרות;
:- &quot;מצב חירום&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19מ(א) לחוק]];
:- &quot;מקום מוגן&quot; - כל אחד מהמפורטים במדרג להלן, המסודר לפי רמת מיגון הולכת ופוחתת:
:: (1) מקלט כהגדרתו [[בתקנות המפרטים למקלטים]];
:: (2) אזור בבניין שנמצא מתאים להנחיות הגא;
:- &quot;מקום ציבורי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19ז לחוק]];
:- &quot;מקלט ציבורי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית]];
:- &quot;סמל הנגישות הבין-לאומי&quot; - לפי ת&quot;י 1918 חלק 4;
:- &quot;פישוט לשוני&quot; - כהגדרתו [[בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;רח&quot;ל&quot; - רשות חירום לאומית שבמשרד הביטחון שהוקמה לפי החלטה מספר ב/43 של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מיום י' בטבת התשס&quot;ח (19 בדצמבר 2007);
:- &quot;רשות מקומית&quot; - עירייה או מועצה מקומית;
:- &quot;שגרה&quot; - עת שאינה מצב חירום;
:- &quot;שפה פשוטה&quot; - התאמת מידע לפי [[#1|פסקאות (1), (3), ו-(4), להגדרה &quot;פישוט לשוני&quot; בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;ת&quot;י 1918 חלק 3.1&quot; - תקן ישראלי ת&quot;י 1918, חלק 3.1 - נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין - דרישות בסיסיות;
:- &quot;ת&quot;י 1918 חלק 4&quot; - תקן ישראלי ת&quot;י 1918, חלק 4 - נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת;
:- &quot;תקנות המסגרות&quot; - [[=תקנות המסגרות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות), התשפ&quot;א-2021]];
:- &quot;תקנות מאגר מידע&quot; - [[=תקנות מאגר מידע|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום), התשפ&quot;ד-2024]];
:- &quot;תקנות מפרטים למקלטים&quot; - [[=תקנות מפרטים למקלטים|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש&quot;ן-1990]];
:- &quot;תקנות נגישות אירועי פינוי&quot; - [[=תקנות נגישות אירועי פינוי|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום), התשפ&quot;ב-2022]];
:- &quot;תקנות נגישות במקלטים&quot; - [[=תקנות נגישות במקלטים|תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים), התשע&quot;ו-2016]];
:- &quot;תקנות נגישות לשירות&quot; - [[=תקנות נגישות לשירות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות נגישות לתחבורה ציבורית&quot; - [[=תקנות נגישות לתחבורה ציבורית|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס&quot;ג-2003]];
:- &quot;תקנות שירותי בריאות במצב חירום&quot; - [[=תקנות שירותי בריאות במצב חירום|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום), התשפ&quot;ב-2022]].

== פרק ב': נגישות לאספקת מים ולמזון ==

@ 2. נגישות למי שתייה
: במצב חירום שבו מספקים באמצעים חליפיים מי שתייה לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למי שתייה שמסופקים כאמור באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור, לפי [[תקנות 3 עד 5]].

@ 3. הוראות נגישות בתוכנית היערכות לחלוקת מים
: (א) כללה תוכנית היערכות של ספק מים או ספק מים בחירום רשימה של תחנות חלוקה שאמורות לפעול במצב חירום, יהיו תחנות החלוקה נגישות; לעניין זה, &quot;תחנת חלוקה נגישה&quot; - תחנת חלוקה שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, תוביל דרך נגישה עד לפתח תחנת חלוקה וכן מפתח תחנת החלוקה עד לנקודה בתחנת החלוקה שבה הציבור ממלא כלי מים;
:: (2) אורכה של הדרך לפי פסקה (1) עד לפתח תחנת החלוקה לא יעלה על 100 מטרים, ואם עלה השיפוע האורכי של הדרך על 5 אחוזים - לא יעלה המרחק האמור על 60 מטרים.
: (ב) תוכנית ההיערכות תכלול הוראות לסיוע במצב חירום של צוות תחנת חלוקה לאדם עם מוגבלות שביקש זאת, במילוי כלי מים ובנשיאתן לרכב.
: (ג) הוכנו במסגרת תוכנית ההיערכות שלטים לזיהוי תחנת חלוקה ושלטי הכוונה אליה, יתקיימו בהם הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ד) ספק מים או ספק מים בחירום שלא הצליח לאתר תחנת חלוקה שמתקיימת בה תקנת משנה (א) בחלק של יישוב שנדרשת להיות בו תחנת חלוקה לפי תוכנית ההיערכות שלו, רשאי לפנות למנהל הרשות הממשלתית למים וביוב בבקשה שיפטור אותו לתקופה קצובה מחובת עמידה בתנאי תקנת המשנה האמורה לעניין תחנת חלוקה באותו חלק מהיישוב; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנת החלוקה, ובייחוד לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית; לבקשה תצורף חוות דעת של מורשה נגישות לגבי העדר קיומו של מקום חלופי נגיש לתחנת חלוקה כנדרש בתוכנית ההיערכות.
: (ה) מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ייתן פטור כאמור בתקנת משנה (ד) אם השתכנע כי לא ניתן בתנאים הקיימים לאתר באותו חלק של היישוב תחנת חלוקה, ואי-מתן הפטור עלול לשבש את אספקת המים ביישוב כאמור [[בכללי המים]], לנוכח הצרכים שלפי תוכנית ההיערכות לגבי אותו יישוב; מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב רשאי להתנות את מתן הפטור בתנאים שעליהם יורה; משך תקופת הפטור לא יעלה על התקופה שעד למועד העדכון הקרוב של תוכנית ההיערכות; החלטת מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד; האמור בתקנת משנה (ד) ובתקנת משנה זו לא יחול לגבי יישוב שלפי תוכנית ההיערכות שלו מתוכננות בו שלוש תחנות חלוקה לכל היותר, אלא אם כן מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב נוכח לדעת כי אי-מתן הפטור ישבש את אספקת המים באותו יישוב במצב חירום כאמור [[בכללי המים]]; מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ידווח בין 1 בינואר ל-28 בפברואר בכל שנה לנציב, על הפטורים שנתן לפי תקנת משנה (ד) במהלך השנה שקדמה לה.

@ 4. פרסום מידע בשגרה לגבי התאמות נגישות למים במצב חירום
: (א) פורסמה בשגרה רשימת תחנות חלוקה ביישוב, יפרסם הגורם המפרסם לגבי כל תחנת חלוקה שברשימה לפי הוראות אלה:
:: (1) תחנת חלוקה נגישה - אם מתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]];
:: (2) תחנת חלוקה לא נגישה - אם לא מתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]]; אם תחנת החלוקה אינה נגישה יצוין אם ניתן לגביה פטור לפי [[תקנה 3(ה)]].
: (ב) פורסמה בשגרה מפה שבה מצוינות תחנות חלוקה ביישוב, יכלול הגורם המפרסם במפה את סמל הנגישות הבין-לאומי בצמוד לסימון המיקום של כל תחנת חלוקה שמתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]], ואם כל תחנות החלוקה נגישות - הוא רשאי לציין חלף זאת, על גבי המפה, כי כל תחנות החלוקה נגישות.

@ 5. פתיחת תחנת חלוקה במצב חירום
: (א) במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, יתקיימו בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור הוראות [[תקנה 3(א)]], ואולם אם מתוך תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שלא מתקיימות בהן הוראות [[תקנה 3(א)]], ייתנו ספק מים וספק מים בחירום עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימות בהן הוראות [[תקנה 3(א)]].
: (ב) צוות תחנת חלוקה ייתן לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנת חלוקה והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש, סיוע במילוי כלי מים ובנשיאתו לרכב.
: (ג) פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות חלוקה שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי [[תקנה 4]].
: (ד) האמור [[בפרק זה]] לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיו, כולן או חלקן, במצב חירום.
: (ה) עם פתיחת תחנת חלוקה ביישוב ונוסף על השירות שניתן בה, תחלק הרשות המקומית מים לביתו של מי שמתקיימים בו כל התנאים אלה:
:: (1) הוא אדם עם מוגבלות;
:: (2) הוא נכלל במאגר הרשות המקומית;
:: (3) הוא מתגורר בחלק של היישוב שאותו נועדה לשרת תחנת החלוקה שנפתחה.

@ 6. נגישות למזון במצב חירום והיערכות בשגרה
: (א) במצב חירום שבו מחולק מזון לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למזון שמחולק כאמור באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור, לפי תקנה זו [[ותקנה 7]].
: (ב) גוף ציבורי שמבצע בשגרה הכנות לחלוקת מזון לציבור במצב חירום, בין בכלל ובין באזור מסוים, ייערך גם לחלוקת מזון לאנשים עם מוגבלות, ובין השאר לפי תקנת משנה (ג).
: (ג) תכנן גוף ציבורי לחלק מזון לציבור באמצעות תחנות לחלוקת מזון, תעמוד התחנה לחלוקת מזון בתנאים האמורים [[בתקנה 3(א) עד (ג)]], בשינויים המחויבים.
: (ד) לעניין גוף ציבורי שלפי התכנון שלו נדרשת תחנה לחלוקת מזון במקום מסוים, ולא הצליח לאתר תחנה שמתקיימות בה הוראות תקנת משנה 3(א), יחולו הוראות אלה:
:: (1) הגוף הציבורי רשאי לפנות לנציב בבקשה שיפטור אותו מחובת עמידה בתנאי [[3|תקנת משנה 3(א)]] לעניין תחנה לחלוקת מזון במקום המסוים; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנה לחלוקת מזון, ובכלל זה לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית;
:: (2) הנציב לא ייתן פטור כאמור אלא אם כן השתכנע, לנוכח הצרכים שלפי תכנון חלוקת המזון במצב חירום, שלא ניתן בתנאים הקיימים במקום המסוים לאתר תחנה לחלוקת מזון כאמור; הנציב רשאי לקצוב פטור כאמור לתקופה שיורה או להתנותו בתנאים; החלטת הנציב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד;
:: (3) האמור בתקנת משנה זו לא יחול לגבי מקום או יישוב, לפי העניין, שלפי התכנון של הגוף הציבורי מתוכננות בו שלוש תחנות לחלוקת מזון לכל היותר, אלא אם כן קיימים לדעת הנציב טעמים מיוחדים שלפיהם אי-מתן הפטור תשבש את אספקת המזון במצב חירום ביישוב.
: (ה) פורסמה בשגרה רשימת תחנות לחלוקת מזון ביישוב במצב חירום, תחול לגבי הפרסום [[תקנה 4]], בשינויים המחויבים.

@ 7. חלוקת מזון במצב חירום
: (א) במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, תתקיים בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור [[תקנה 6(ג)]]; ואולם אם מתוך תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שלא מתקיימת בהן [[תקנה 6(ג)]] תינתן עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימת בהן [[תקנה 6(ג)]].
: (ב) צוות תחנה לחלוקת מזון יסייע לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנה והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש סיוע בקבלת מזון ובנשיאתו לרכב.
: (ג) פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות לחלוקת מזון שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי [[תקנה 4]] בשינויים המחויבים.
: (ד) האמור בתקנות משנה (א) עד (ג) לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.
: (ה) הרשות המקומית תחלק מזון לביתם של אנשים עם מוגבלות שמתקיימים בהם התנאים לפי [[תקנה 5(ה)]].

== פרק ג': מקום מוגן, אזור ציבורי מוגן, שהייה ולינה, ומידע לגביהם ==

=== סימן א': מקום מוגן ===

@ 8. הנחיות לאיתור מקום מוגן בבניין למגורים
: (א) הנחיות לאיתור מקום מוגן בבניין למגורים שמפרסם הגא לציבור יהיו בשפה פשוטה ויתקיימו בהן הוראות [[תקנה 28]].
: (ב) הפעילו משטרת ישראל או צה&quot;ל מוקד חירום כמשמעותו [[בתקנה 7 לתקנות נגישות אירועי פינוי]], ימסרו את ההנחיות לאיתור מקום מוגן כאמור בתקנת משנה (א) כחלק מהמידע שנמסר במסגרת מוקד החירום.

=== סימן ב': אזור ציבורי מוגן ===

@ 9. איתור והקצאה של אזורים בטוחים נגישים
: גוף ציבורי שמאתר ומקצה מקומות ציבוריים לאזורים ציבוריים מוגנים, ייתן עדיפות, ככל האפשר, ובהתחשב בצרכים הנובעים ממצב החירום, לאיתור והקצאה של מקומות העומדים בחקיקת נגישות למקום ציבורי.

@ 10. כניסה ושילוט לאזור ציבורי מוגן
: גוף ציבורי שאחראי להפעלת אזור ציבורי מוגן ומאפשר לציבור במצב חירום לעשות שימוש באזור ציבורי מוגן, אחראי לכך שיתקיימו כל אלה:
: (1) אם יש דרך שמיועדת לכניסת כלי רכב לאזור ציבורי מוגן (להלן בתקנה זו - דרך כלי רכב), כגון בחניון תת-קרקעי, לא יימנע מאדם עם מוגבלות, ובכלל זה אדם המתנייע בכיסא גלגלים או באמצעי עזר אחר לניידות, לעשות שימוש במצב חירום גם בדרך כלי רכב לרבות אפשרות למעבר במקומות שבהם יש הגבלת כניסה כגון מחסומים, וזאת בין שמובילה לאזור הציבורי המוגן דרך נגישה ובין שלא;
: (2) במקום בולט לעין בפתח דרך כלי רכב יימצא שלט שעליו כתוב &quot;כניסה במצב חירום גם לאדם עם מוגבלות בניידות&quot;, ואולם אם השיפוע האורכי של דרך כלי הרכב עולה על 10% יהיה כתוב בשלט &quot;זהירות! שיפוע מסוכן!&quot; ונוסף על כך יופיע בשלט הסמל לציון שיפוע מסוכן לפי נספח ג' בת&quot;י 1918 חלק 4; אם יש בדרך פסי האטה, יהיה כתוב בשלט גם &quot;זהירות! פסי האטה!&quot;;
: (3) הוצב שלט להכוונה לאזור ציבורי מוגן או לכניסה אליו או שלט לפי פסקה (2), יהיה גובה האותיות בשלט 80 מילמטרים לפחות, ויתקיימו בו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
: (4) לא ייגבה תשלום מאדם עם מוגבלות שמבקש להיכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן שמובילה לתוכו דרך כלי רכב לצורך הצלת עצמו או כדי להוביל ציוד שנדרש לשהייתו שם; איש צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן או פועל מטעם המקום הציבורי שבו האזור הציבורי המוגן, רשאי לדרוש שאדם כאמור יזדהה באמצעות תג נכה כתנאי לאי-גביית תשלום; אדם כאמור שנכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן יישמע להוראות צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן כדי למנוע סיכון לציבור שנמצא בו; לעניין זה, &quot;תג נכה&quot; - כהגדרתו [[בחוק חניה לנכים, התשנ&quot;ד-1993]].

@ 11. נגישות לאדם עם מוגבלות לשירות או טובין שמסופקים לציבור באזור ציבורי מוגן
: (א) סיפק גוף ציבורי שירות או טובין, לציבור ששוהה באזור ציבורי מוגן במצב חירום, יספק את אותם שירות או טובין לאדם עם מוגבלות ששוהה באותו אזור ציבורי מוגן, באופן שמאפשר לאדם עם מוגבלות לצרוך את אותם שירות או טובין, באותה איכות וזמינות שמסופקים לכלל הציבור; ואם נדרש, יבצע הגוף את ההתאמות הנדרשות, כפי שמתאפשר בנסיבות מצב החירום, כדי ליישם את האמור.
: (ב) תפעל איש צוות מטעם גוף ציבורי אזור ציבורי מוגן בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יתקיימו כל אלה:
:: (1) לבקשת אדם עם מוגבלות שפנה אליו בבקשה לסיוע והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות, יסייע לו איש צוות ובייחוד לשם ביצוע פעולה נדרשת להצלת חיים; האמור לא יחול כשאיש הצוות נדרש להגן על עצמו ולבצע לשם כך פעולה נדרשת להצלת חיים;
:: (2) איש הצוות יישא עליו סימן לזיהוי, ואם יש לו עמדת שירות באזור הבטוח - במקום בולט לעין בעמדה יימצא שלט; בשלט ובסימן הזיהוי יהיה רשום: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
:: (3) יימצא חדר או חלל המופרד מהמולת הקהל באופן המספק פרטיות כגון באמצעות פרגוד או מחיצה, לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות המתקשה להתמודד עם ההמולה במקום או לצורך מילוי צרכיו הרפואיים או הסיעודיים, עקב מוגבלותו, ולמלוויו; בחדר או בחלל, לפי העניין, יתקיימו הוראות אלה:
::: (א) החדר או החלל האמור יישמר לשימוש של אדם עם מוגבלות במצב חירום;
::: (ב) לצד החדר או החלל יימצא שלט שעליו רשום: &quot;מקום לאדם עם מוגבלות לשהייה זמנית&quot; ויתקיימו בשלט הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 המנויות בסיפה של פסקה (2).
: (ג) סיפק גוף ציבורי כיסאות לאזור ציבורי מוגן בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יחולו כל אלה, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום:
:: (1) 5% מהכיסאות לפחות, ולא פחות ממושב אחד, יהיו מושבים מותאמים;
:: (2) אם האזור הציבורי המוגן מתוכנן להכיל 500 איש לפחות במצב חירום - יימצא באזור הבטוח כיסא גלגלים אחד לפחות, להסעת אנשים עם מוגבלות שבאזור הציבורי המוגן.

@ 12. נגישות לבית שימוש, למקלחת, ודרך נגישה, באזור ציבורי מוגן
: (א) אם באזור הציבורי המוגן קיים בית שימוש לשימוש הציבור בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יימצא גם בית שימוש נגיש אחד לפחות לשימוש שני המינים שדרך נגישה מובילה אליו מהכניסה לאזור הציבורי המוגן, או סידור מתאים אחר בנסיבות מצב החירום, לפי פסקה (1) או (2) להלן, שדרך נגישה מובילה אליו מהכניסה לאזור הציבורי המוגן, שיאפשר לאדם עם מוגבלות לעשות את צרכיו באופן בטיחותי, ובפרטיות לפי נסיבות השהייה במצב חירום באזור הציבורי המוגן, כמפורט להלן:
:: (1) בית כיסא כימי נגיש לפי [[תקנה 4(ב) לתקנות נגישות במקלטים]];
:: (2) כיסא שירותים עם מושב קשיח, יציב, עם סידור מתאים לקליטת הפרשות כגון סיר, ולסילוקן באופן שימזער מטרדים למי ששוהה באזור הציבורי המוגן, שמסביבו יימצא וילון או אמצעי אחר המספק פרטיות למי שעושה את צרכיו.
: (ב) אם באזור הציבורי המוגן קיימת מקלחת לשימוש הציבור בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, תימצא מקלחת נגישה לשימוש שני המינים, או סידורים לפי [[תקנה 10(ב)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי]], שדרך נגישה מובילה אליה מהכניסה לאזור הציבורי המוגן.

@ 13. הסתייעות במלווה, בחיית שירות ובציוד עזר אישי
: אדם עם מוגבלות יוכל להסתייע במלווה מטעמו או בחיית שירות, וכן בציוד עזר אישי שלו, בעת שהוא שוהה באזור ציבורי מוגן במצב חירום.

@ 14. תיק הפעלה
: תיק הפעלה של גוף ציבורי לאזור ציבורי מוגן יכלול פרטי התקשרות עם ארגונים של אנשים עם מוגבלות ואנשי מקצוע מתחומים שנוגעים לאנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת מידע נוסף וסיוע למי ששוהה באזור ציבורי מוגן, אם פרטיהם מצויים ברשות הגוף הציבורי.

@ 15. פרסום מידע לציבור לגבי נגישות אזור ציבורי מוגן
: (א) פרסם גוף ציבורי רשימת אזורים ציבוריים מוגנים לשימוש הציבור במצב חירום, יכלול הפרסום גם את כל הפרטים המפורטים להלן, לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל אזור ציבורי מוגן, ויחולו על הפרסום הוראות [[תקנה 28]]; בפרסום כאמור, בפסקאות (1) עד (8) שלהלן, אפשר שייעשה שימוש בשם הסוג המסוים של האזור הציבורי המוגן, כגון &quot;מקלט ציבורי&quot;, במקום המונח &quot;אזור ציבורי מוגן&quot;:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;אזור ציבורי מוגן בזמן אזעקה&quot;, &quot;אזור ציבורי מוגן בזמן אזעקה מתאים גם לשינה&quot;; ואם האזור הציבורי המוגן ישמש לשהייה או לינה של הציבור במצב חירום, בלא קשר להתרעה, יותאם הפרסום כגון &quot;אזור ציבורי מוגן מתאים גם לשינה&quot;;
:: (2) אחת מאלה לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה המובילה עד לפתח האזור הציבורי המוגן ובתוכו, מאחד מאלה לפחות: מדרכה ציבורית, שביל ציבורי או חניה נגישה, הסמוכים לאזור הציבורי המוגן - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש מים לשתייה&quot;, &quot;אין מים לשתייה&quot;;
:: (4) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם אין באזור הציבורי המוגן בית שימוש נגיש - &quot;אין בית שימוש נגיש&quot;;
::: (ב) אם יש באזור הציבורי המוגן בית שימוש נגיש - &quot;יש בית שימוש נגיש&quot; וכן תיאור בשפה פשוטה אם מדובר בבית שימוש נגיש או בסידור נגיש אחר לעשיית צרכים לפי [[תקנה 12(א)]];
:: (5) אחת מאלה לפי העניין:
::: (א) אם יש אספקת חשמל באזור הציבורי המוגן לשימוש אישי כגון לצורך הטענת מכשירים אישיים - &quot;יש חשמל לשימוש אישי&quot;;
::: (ב) אם אין אספקת חשמל באזור הציבורי המוגן לשימוש אישי - &quot;אין חשמל לשימוש אישי&quot;;
:: (6) אם גוף ציבורי מפעיל את האזור הציבורי המוגן - פירוט סוגי שירותים או סוגי טובין שהוא מספק למי ששוהה בו;
:: (7) אם במצב חירום האזור הציבורי המוגן פתוח לציבור בשעות מסוימות - את שעות הפעילות, ואם האזור פועל בכל שעות היממה &quot;פתוח ביום ובלילה&quot;;
:: (8) אחת מאלה לפי העניין: &quot;יש איש צוות&quot;, &quot;אין איש צוות&quot;.
: (ב) פרסם גוף ציבורי מפה ושעליה מצוינים אזורים ציבורים מוגנים, יכלול הגוף האמור במפה את סמל הנגישות הבין-לאומי בצמוד לסימון המיקום של כל אזור ציבורי מוגן שדרך נגישה מובילה אליו ובתוכו.

@ 16. סייג לפתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן
: האמור [[בתקנות 9 עד 15]] לא ימנע פתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן שלא מתקיימות בו או בקשר אליו, הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.

=== סימן ג': תנאי שהייה ולינה סבירים לאדם עם מוגבלות ===

@ 17. אספקת תנאי שהייה ולינה סבירים
: פנה אדם שעקב מוגבלותו אינו מסוגל לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום בבקשה לעזרה לרשות המקומית, תספק לו הרשות המקומית בהקדם האפשרי מענה סביר בנסיבות מצב החירום, בכפוף לסיוע הממשלתי שקיבלה לפי [[תקנות 18]] [[ו-19]] והאמצעים שיעמדו לרשותה, לרבות באחד מאלה:
: (1) אספקת סיוע שיאפשר לו להמשיך במצב חירום לשהות בביתו באופן סביר;
: (2) הפנייתו לאזור ציבורי מוגן שבו יתאפשרו לו תנאי שהייה או לינה סבירים בנסיבות מצב החירום, לרבות יחד עם מלוויו;
: (3) הפנייתו למקום אחר שבו יוכל לקיים שגרת חיים סבירה בנסיבות מצב החירום, לרבות יחד עם מלוויו.

@ 18. תוכנית ממשלתית לאיגום משאבים לסיוע אחוד לרשות המקומית
: (א) רח&quot;ל תכין תוכנית לסיוע ממשלתי אחוד שייתנו הגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]], לרשויות מקומיות במצב חירום לאספקת אלה:
:: (1) סידורים ואמצעים כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות לשהות במצב חירום בביתם או באזור ציבורי מוגן;
:: (2) מענים לאדם עם מוגבלות שאינו יכול לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום, ולמלוויו.
: (ב) התוכנית תאגם משאבים כמפורט [[בחלק ב' לתוספת השנייה]], שיעמידו הגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]].
: (ג) התוכנית תכלול את כל אלה לפחות:
:: (1) הערכת מספר האנשים שעקב מוגבלותם אינם מסוגלים לשהות בביתם או באזור ציבורי מוגן במצב חירום, בפריסה גאוגרפית, לפי מידע זמין שיספקו הגופים הציבוריים שמפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]];
:: (2) פירוט המשאבים למתן מענה בפריסה גאוגרפית, שגוף ציבורי יעמיד במצב חירום מהמשאבים שבידיו או באחריותו; לעניין זה, &quot;שבידיו או באחריותו&quot; - לפי דין או החלטת ממשלה;
:: (3) שיטת ניהול והקצאת משאבים יעילה במצב חירום, הכוללת:
::: (א) מרכז הפעלה שינהל את יישום התוכנית;
::: (ב) האופן שבו גוף ציבורי מעדכן במצב חירום לגבי זמינות המשאבים שהוא יכול להעמיד לתוכנית;
::: (ג) כיצד פונה רשות מקומית בבקשה לסיוע, המידע שעליה להעביר, ולמי, ואופן הטיפול בפנייה;
::: (ד) כיצד יועברו וייבחנו פניות של אנשים עם מוגבלות שאינם מוכרים לרשות המקומית;
::: (ה) ניהול הצרכים שהעבירו רשויות מקומיות והקצאת המשאבים הציבוריים, לפי סדרי עדיפויות וזמינותם, בנסיבות מצב החירום;
::: (ו) כיצד מעמיד גוף ציבורי את המשאבים שהקצה לתוכנית לידי הרשות המקומית ומסייע לה בשימוש בהם;
:: (4) [[חלק ג' לתוספת השנייה]].
: (ד) הכנת התוכנית והקצאת המשאבים לפיה במצב חירום, יהיו לפי הצרכים החיוניים של אנשים עם מוגבלות ולא יושפעו מכל אלה: אם הוא אדם שמוכר לרשות המקומית או לא, אם הוא אדם שמקבל שירות ייעודי ממסגרת לשירותי יום או לא; לעניין זה, &quot;ממסגרת לשירותי יום&quot; - כהגדרתה [[בתקנות המסגרות]].
: (ה) לצורך הכנת התוכנית, יעביר גוף ציבורי לרח&quot;ל את המידע לגבי המשאבים שברשותו או באחריותו ושיעמדו לרשות התוכנית.
: (ו) רח&quot;ל תכין את התוכנית בהיוועצות בגופים הציבוריים שמפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]], מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זו מזו.
: (ז) גוף ציבורי יבצע את ההכנות הנדרשות כדי שיוכל ליישם במצב חירום את חלקו בתוכנית.
: (ח) המנהל הכללי של גוף ציבורי שמנוי [[בחלק א' לתוספת השנייה]] ימנה מקרב עובדיו הבכירים, ממונה לצורך התוכנית לפי תקנה זו; הממונה יהיה נציגו של הגוף הציבורי לצורך הכנת התוכנית ויישומה במצב חירום, לפי תקנה זו.

@ 19. יישום התוכנית במצב חירום ועדכונים
: (א) השתכנע ראש רח&quot;ל שבשל מצב חירום או בעת מצב חירום יש צורך להפעיל את התוכנית, יורה על כך.
: (ב) הורה ראש רח&quot;ל על הפעלת התוכנית כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך לגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]] ולנציבות.
: (ג) מייד עם ההודעה על הפעלת התוכנית יעמיד גוף ציבורי את המשאבים לרשות התוכנית לפי חלקו בה ויעדכן את מרכז ההפעלה.
: (ד) קביעת סדרי העדיפויות ויישום התוכנית יבוצעו לפי התבחינים [[שבחלק ג' לתוספת השנייה]].
: (ה) התוכנית תעודכן בתום הפעלתה, ובכל מקרה אחת לשנתיים לפחות.

== פרק ד': נגישות למיגונית ציבורית ==

@ 20. הגדרות
: [[בפרק זה]], &quot;סיבות הנדסיות&quot; - אחד מאלה:
: (1) מקום הצבת המיגונית או אופן הצבתה, הנדרש מטעמי הגנה על הציבור, אינו מאפשר לבצע התאמת נגישות;
: (2) התאמת נגישות שתבוצע במקום שבו יש להציב מיגונית מטעמי הגנה על הציבור, גם אם פתח המיגונית יופנה לכיוון אחר, תגרום לסיכון בטיחותי לציבור שעושה שימוש במקום;
: (3) הוראות תוכנית כהגדרתה [[בחוק התכנון והבנייה]], החלה על המקום, אינן מאפשרות ביצוע התאמת נגישות כאמור.

@ 21. מיגונית שיוצרה לאחר יום התחילה
: (א) לא ישווק אדם ולא ימכור מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו, שאינה עומדת בדרישות [[חלק א' בתוספת השלישית]].
: (ב) מחזיק במקרקעין לא יציב מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו, במקרקעין שבהחזקתו, אלא אם כן מתקיימות בה ובדרך שמובילה אליה הוראות [[חלק א' שבתוספת השלישית]].
: (ג) מחזיק במקרקעין רשאי לבקש ממורשה נגישות לפטור אותו לעניין הצבת מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו במקום מסוים במקרקעין שבהחזקתו, מקיום דרישה אחת או יותר [[שבחלק א' בתוספת השלישית]], עקב סיבות הנדסיות, ולהורות על ביצוע התאמות נגישות חלופיות ככל האפשר לפי נסיבות המקום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לעשות שימוש במיגונית.
: (ד) הנציבות תפרסם טופס מומלץ להגשת בקשה לפטור ולהחלטת מורשה הנגישות, לפי תקנת משנה (ג).

@ 22. רשימת מיגוניות
: מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות, יכין רשימה של כל המיגוניות שבחזקתו, בציון אם יוצרו לפני יום התחילה ומקום הצבתן, ייתן מספר סודר לכל מיגונית ציבורית ויציין לגבי כל מיגונית שדרך נגישה לפי [[התוספת השלישית]] מובילה אליה &quot;יש דרך נגישה למיגונית&quot;, ולגבי מיגונית שלא מובילה אליה דרך כאמור - &quot;אין דרך נגישה למיגונית&quot;; הרשימה תעודכן בפרטי כל מיגונית ציבורית נוספת שתוצב במקרקעין.

@ 23. אחריות הגא
: הגא אינו אחראי על יישום הוראות [[פרק זה]] במקרקעין שבהן הוצבו מיגוניות.

== פרק ה': נגישות למידע ותקשורת נגישה ==

@ 24. שימוש במאגר הרשות המקומית לשם סיוע לאנשים עם מוגבלות במצב חירום
: רשות מקומית תעשה שימוש גם במאגר הרשות המקומית לצורך קיום חובותיה לפי תקנות אלה ולצורך איתור אנשים עם מוגבלות וסיוע להם במצב חירום, לרבות העברת מידע לפי [[תקנה 15 לתקנות מאגר מידע]], אם נדרש לצורך ביצוע הפעולות האמורות.

@ 25. אמצעי עזר לתקשורת עם אדם עם מוגבלות
: (א) גוף ציבורי שמחזיק בשגרה מידע מוכן לפרסום במצב חירום - בעניין מקומות למתן שירות לציבור שיהיו פתוחים, שירותים שיינתנו בהם, או שירותים נוספים לציבור שהם ניידים, יחזיק גם מידע בשפה פשוטה, מוכן לפרסום במצב חירום, שנדרש ממנו לפרסם לפי תקנות אלה בקשר למקומות ושירותים כאמור.
: (ב) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ייערך בשגרה כדי שיוכל במצב חירום לתקשר עם אדם עם מוגבלות גם בשפת סימנים; היערכות כאמור תכלול, בין השאר, החזקת פרטי מתרגם לשפת סימנים או פרטי שירות תרגום לשפת סימנים מרחוק, שיהיו מוכנים לפעול גם במצב חירום.
: (ג) גוף ציבורי כאמור בתקנת משנה (ב) שבמצב חירום מתקשר או מסייע לאדם עם מוגבלות שהשפה היחידה שהוא מבין ודובר היא שפת סימנים, יעשה שימוש בשפת סימנים לצורך תקשורת כאמור, באמצעות תרגום לשפת סימנים מרחוק או במפגש פנים אל פנים, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום.
: (ד) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ייערך בשגרה כדי שיוכל במצב חירום לתקשר עם אדם עם מוגבלות גם בפישוט לשוני; היערכות כאמור תכלול, בין השאר, החזקת פרטי מפשט לשוני, שיהיה מוכן לפעול גם במצב חירום; לעניין זה, &quot;מפשט לשוני&quot; - אדם בעל ניסיון במתן שירות של פישוט לשוני.
: (ה) מי שמגיע מטעם גוף ציבורי לספק שירות לפי תקנות אלה לאדם עם מוגבלות, יישא עימו אמצעי לכתיבה, פשוט וזמין לשימוש, ובכלל זה כלי כתיבה וניירות, שיאפשר לאדם עם מוגבלות ליצור קשר עם בני אדם בסביבתו.
: (ו) גוף ציבורי שמפעיל במצב חירום מרכז לתקשורת עם הציבור, יאפשר לציבור לתקשר איתו בשיחה קולית או בתקשורת בהתכתבות בו-זמנית ובאופן הידודי (אינטראקטיבי) כגון באמצעות live chat, לפי בחירת האדם שמתקשר איתו; אם מרכז התקשורת מאפשר לציבור לתקשר איתו גם בתקשורת חזותית וקולית כגון באמצעות וידאו וקול, בזמן אמת, ייערך המרכז כך שתקשורת כאמור תכלול גם תמלול בזמן אמת בשפות דיבור שונות; מרכז התקשורת יפרסם את פרטי אמצעי התקשורת האמורים שלפי תקנת משנה זו.

@ 26. מידע על היערכות, המלצות להכנות למצבי חירום
: (א) פרסם גוף ציבורי מידע לציבור לגבי היערכות והכנות למצב חירום או לאספקת שירותים האמורים בתקנות אלה, יכלול באותו פרסום הנחיות בשפה פשוטה לעניין היערכות והמלצות להכנות מראש שעל אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, לבצע; הנחיות אלה יכללו, בין השאר, לפי העניין:
:: (1) המלצות להצטיידות בציוד אישי, ובכלל זה אמצעי עזר אישיים המשמשים אותו לצורך התניידות, היגיינה אישית, התמצאות או תקשורת, וכן ציוד רפואי חיוני אישי, ציוד עזר אישי, הזנה ייחודית ותרופות, או מקורות אנרגיה חלופיים, החיוניים לאנשים עם מוגבלות, לצורך המשך שרידות ותפקוד במצב חירום;
:: (2) צעדים שיש לנקוט כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות קבלת שירותים ציבוריים במצב חירום, כגון שאדם עם מוגבלות יישא עימו מסמכים לפי [[תקנה 6(ב) לתקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:: (3) אמצעים לשימוש אישי או פעולות שיש לבצע כדי לסייע בהתמגנות אישית או בהגנה על חיית שירות עקב מצב חירום;
:: (4) המלצה לפנות מכשולים מדרכים בבניינים ושטחי חוץ, המובילות למקום מוגן בסביבת מגוריהם.
: (ב) ההנחיות שלפי תקנת משנה (א) יבהירו בצורה ברורה ותמציתית מה על אדם לבצע, היכן ומתי, ואם ההנחיות כללו שלבים, הן יבהירו מה מטרת ביצוע השלבים ויפרטו אותם לפי הסדר שבו יש לבצעם, בליווי תמונות ככל האפשר, והכול כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות להבין את התהליך ומטרתו, להכין את עצמו ולהפיג חרדות.

@ 27. מידע לצורך הכוונת התנהגות של אנשים עם מוגבלות במצב חירום
: (א) גוף ציבורי המפרסם מידע לציבור לגבי הכוונת התנהגות הציבור במצב חירום, יספק נוסף על כך, הנחיות להכוונת התנהגות שהותאמו לאנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, בשפה פשוטה, ובייחוד -
:: (1) כיצד על אדם עם מוגבלות לנהוג במצב חירום כדי להגן על עצמו;
:: (2) כיצד לנהוג אם אינו מצליח להגיע למקום מוגן בבניין המגורים שלו או לאזור ציבורי מוגן, בתוך פרק הזמן המומלץ, או אם אין בבניין המגורים שלו מקום מוגן או אין בנמצא אזור ציבורי מוגן שדרך נגישה מובילה אליו.
: (ב) הנחיות לפי תקנת משנה (א) יהיו לפי [[תקנה 26(ב)]].

@ 28. הנגשת מידע
: (א) לאדם עם מוגבלות תהיה נגישות למידע בקשר למצב חירום, באותה איכות וזמינות כפי שיש לשאר הציבור בעת מצב חירום ובשגרה, לפי תקנה זו; לעניין תקנה זו, &quot;נגישות למידע&quot; - לרבות לאפשרות לברר, לקבל או למסור מידע, במצב חירום או בשגרה.
: (ב) [[תקנה 5(ג) עד (ט) לתקנות נגישות לאירועי פינוי]] [[וההגדרה &quot;מידע חיוני&quot; שבתקנה 5(א) לאותן תקנות]] יחולו גם לעניין מידע שגוף ציבורי מוסר לציבור, בשגרה או במצב חירום, בקשר למצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית, בשינוי זה: בכל מקום שבו מדובר בפינוי אוכלוסייה או קליטתה או בהוראות בקשר לכך, יראו כאילו מדובר במצב חירום ובקשר לכך.
: (ג) נוסף על האמור בתקנת משנה (ב), גוף ציבורי שמפרסם מידע בשגרה בקשר לשירותים האמורים בתקנות אלה, יפרסם וימסור את המידע גם בדרכים אלה:
:: (1) בדרכי הפרסום המקובלות בשירות שהוא נותן;
:: (2) בהתאמות הנגישות למידע כמפורט [[בתקנה 29 לתקנות נגישות לשירות]];
:: (3) לבקשת אדם עם מוגבלות, באמצעות אחד מאלה: טלפון, דואר, דואר אלקטרוני, מסרון או אמצעי דיגיטלי אחר, ובכפוף לאמצעים שבשימוש אותו גוף ציבורי;
:: (4) באמצעות אתר האינטרנט של הגוף הציבורי אם קיים.
: (ד) מידע שמפרסם גוף ציבורי לפי תקנת משנה (ג)(4) או יישומון יהיה נגיש לפי [[תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות]].

== פרק ו': התרעה ==

@ 29. הגדרות
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אות התרעה&quot; - אות כהגדרתו [[בתקנות ההתגוננות האזרחית (אותות אזעקה וארגעה), התשנ&quot;ב-1992]], או התרעה שמספק הגא לפי דין אחר, או לפי החלטת ממשלה;
:- &quot;אמצעי קצה אישי&quot; - אמצעי שמשמש לתקשורת בידי משתמש קצה, ובכלל זה טלפון סלולרי, צמיד חכם ומחשב אישי;
:- &quot;הגורם המחלק&quot; - שר הביטחון באמצעות משרדו או באמצעות גורם אחר שיורה השר;
:- &quot;מידע נגיש בצג&quot; - מידע שמופיע בצג ומתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) המידע בשפה פשוטה;
:: (2) הצג אינו מחזיר אור (non-reflective screen);
:: (3) המידע מופיע לפי הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בשלט אלקטרוני (2.1.10) - הדרישות הנוגעות לניגוד בין הגופן לרקע, עיצוב אותיות וספרות, והדרישות למרווח;
:: (4) גודל הגופן של המידע המופיע על גבי צג יהיה 15 מילמטרים לפחות, אם הדבר מתאפשר מבחינה טכנית, ואם לא מתאפשר - 6 מילמטרים לפחות;
:- &quot;מכשיר התרעה אישי&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 31]];
:- &quot;המשרד&quot; - משרד הרווחה והביטחון החברתי.

@ 30. נגישות להתרעה על מצב חירום
: לאדם עם מוגבלות תהיה במצב חירום נגישות לאותות להתרעה על תחילת מצב חירום וסיומו, באותה זמינות ואיכות כפי שאותות להתרעה כאמור מסופקים לכלל הציבור, לפי [[פרק זה]].

@ 31. מכשיר התרעה אישי
: (א) הגא אחראי להעמדה של מכשיר התרעה אישי תקין לשימוש אדם עם מוגבלות שירידת השמיעה הקבועה שלו באוזן הטובה ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 50 דציבלים לפחות, וגילו 6 שנים לפחות, שיאפשר לו נגישות לאות התרעה לפי ההוראות האלה:
:: (1) אות התרעה יפעיל במכשיר התרעה אישי, התרעה באמצעות רטט והתרעה חזותית באמצעות תאורה, לפחות; ההתרעות האמורות יופעלו אוטומטית, בו-זמנית עם מתן אות ההתרעה, לפי מיקום המכשיר;
:: (2) התרעה במכשיר התרעה אישי לפי פסקה (1) תגרום לאדם שנושא את המכשיר האמור במצב חירום, גירוי חושי חזק ככל האפשר המובחן מגירויים ויזואליים וגירויים של מגע, כדי להפנות את תשומת ליבו של אותו אדם, במצבי קשב, ערות או שינה, כגון כשהאדם נושא את המכשיר בעת רחצה או בשינה;
:: (3) האפיונים (characteristics) של כל אחד מסוגי ההתרעות שלפי פסקה (1), יכללו, בין השאר, תדירויות (frequencies), מחזורים (periods), ומשך כולל (total duration), שיאפשרו ליישם את האמור בפסקה (2);
:: (4) אם נוסף על סוגי ההתרעות שלפי פסקה (1), מכשיר ההתרעה האישי יציג גם מידע כתוב בשפות הרשמיות, יהיה זה מידע נגיש בצג;
:: (5) מכשיר ההתרעה האישי יהיה מכשיר שהאדם עם המוגבלות יוכל לשאת מוצמד לגופו, בנוחות ובלא מאמץ, ברציפות במשך כל שעות היממה ובכלל זה במצב שינה, וכל זאת לתקופה ממושכת;
:: (6) תפעול מכשיר ההתרעה האישי בשגרה ובמצב חירום יהיה פשוט; המכשיר יאפשר למשתמש להתנסות בשגרה, לפי רצונו, בהתרעות שלפי פסקאות (2) עד (4), ויאפשר לו במצב חירום להפסיק התרעות שהופעלו במכשיר;
:: (7) אם יש במכשיר ההתרעה האישי לחיצים לשימוש המשתמש, הם יהיו בניגוד מישושי ובניגוד חזותי לפני המשטח שבו הם מותקנים; לעניין זה -
:::- &quot;ניגוד חזותי&quot; - ניגוד חזותי של 50% לפחות, שייושם כמפורט בתקן הישראלי ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בגימור וניגודים (2.1.6.1), או כמפורט בתקן הישראלי ת&quot;י 1918 חלק 6 בסעיף הדן בניגוד חזותי (2.4);
:::- &quot;ניגוד מישושי&quot; - ניגוד בין מרקם פניו של משטח מסוים לבין מרקם פני המשטח הצמוד לו, המאפשר להבחין במשטח המסוים במישוש באמצעות אצבעות כף היד;
:: (8) מכשיר ההתרעה האישי יהיה בעל שרידות גבוהה מאוד, ועמיד למים גם במצב רחצה;
:: (9) הגא יוכל לבצע מרחוק, לפי צורך, עדכוני תוכנה במכשיר ההתרעה האישי ובדיקת תקינות;
:: (10) חלוקת מכשיר ההתרעה האישי לאדם עם מוגבלות תהיה באמצעות הגורם המחלק.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), הגורם המחלק רשאי לספק את מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנת משנה (א), בצורה מדורגת לפי הצורך התפקודי של האדם כפי שנובע מירידת שמיעה, ולפי העניין, בשילוב ירידת ראייה, וכן, לפי הצורך, לבצע שיפורים במכשיר ההתרעה לפי תוצאות בדיקות תקינות ויעילות; לפיכך, הראשונים שיקבלו את המכשיר יהיו אלה:
:: (1) אנשים עם מוגבלות שירידת השמיעה שלהם באוזן הטובה יותר ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 70 דציבלים לפחות;
:: (2) אנשים עם מוגבלות שירידת השמיעה שלהם באוזן הטובה יותר ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 50 דציבלים לפחות, ונוסף על כך חדות הראייה שלהם בעין הטובה יותר, עם תיקון אופטי, אינה עולה על 6/30.
:: (ג) הגורם המחלק יודיע בהקדם האפשרי למי שנכלל ברשימות שהועברו לו מהמאגר שלפי [[תקנה 32(ב)]] לפי הרשאות גישה שניתנו לו לפי [[תקנה 32(יב)]], שהוא עתיד לקבל את מכשיר ההתרעה האישי ואת המועד המשוער לקבלת המכשיר.
: (ד) הגא אחראי לכך שהשירות שניתן לאדם עם מוגבלות בקשר לקבלה, הדרכה ותחזוקת מכשיר התרעה אישי, יהיה לפי [[תקנות נגישות לשירות]]; נוסף על כך, לפי בקשה של אדם עם מוגבלות השירות האמור יונגש גם בתקשורת מרחוק באמצעות תרגום לשפת סימנים או תמלול, או בשפת סימנים במגע במפגש פנים אל פנים; במצב חירום תהיה התקשורת האמורה מרחוק לפחות, זמינה בכל עת, זולת אם לא מתאפשר בנסיבות מצב החירום, ותרגום בשפת סימנים במגע במפגש פנים אל פנים - זמין ככל האפשר.

@ 32. איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי
: (א) בתקנה זו, &quot;גורם מאתר&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]], למעט רשות האוכלוסין וההגירה, ומשרד הבריאות.
: (ב) המשרד יקים וינהל מאגר מידע לצורך איתור אנשים עם מוגבלות שזכאים למכשיר התרעה אישי לפי [[תקנה 31(א)]], מתן הודעה לפי [[תקנה 31(ג)]] וחלוקת מכשירי התרעה לפי [[תקנה 31(א)(10)]].
: (ג) המשרד יקים את המאגר באמצעות עיבוד ואיחוד המידע שהתקבל לפי תקנת משנה (י) וכן מידע המצוי בידיו ונדרש לפי תקנה זו, באופן שלגבי כל אדם שבמאגר תהיה רשומה אחת שתרכז את הפרטים הנוגעים אליו; רשומה במאגר תכלול את כל הפרטים לפי [[תקנה 2(ב)(1) עד (4), (6), (8)(א) עד (ט)((&lt;s&gt;,&lt;/s&gt;)) לתקנות מאגר מידע]], לעניין האדם עם המוגבלות.
: (ד) המשרד יעדכן את המידע שבמאגר אחת לשלושה חודשים לפחות.
: (ה) למשרד יהיו הסמכויות לפי [[תקנה 2(ג) עד (ו) לתקנות מאגר מידע]], בשינויים המחויבים.
: (ו) גורם מאתר יכין לפי המידע שבידו רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התנאים [[שבתקנה 31(א)]], וזאת באמצעות איתור האנשים שמתקיימים בהם התבחינים [[שבטור א' בתוספת הרביעית]].
: (ז) גורם מאתר יציין ברשימה האמורה בתקנת משנה (ו) את האנשים שמתקיימים בהם גם התבחינים [[תוספת רביעית|שבטור ב' בטבלה שבתוספת הרביעית]].
: (ח) גורם מאתר יכלול ברשימה שלפי תקנות משנה (ו) ו-(ז) את פרטי המידע שנכללים ברשומה שלפי תקנת משנה (ג) ושמצויים בידו.
: (ט) על אף האמור בתקנות משנה (ו) עד (ח), רשות המסים תכין רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התבחינים שלפי [[התוספת הרביעית]], לפי המידע שבידה לפי [[תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), התש&quot;ם-1979]], ותעביר למשרד, אחת לשלושה חודשים לפחות, את הרשימה בציון התבחינים שלפי תקנת משנה (ז) ופרטי המידע כאמור בתקנת משנה (ח), והכול בכפוף [[לסעיפים 231 עד 235 לפקודת מס הכנסה]]; על אף האמור רשאית רשות המסים, בהסכמת הביטוח הלאומי, להעביר באמצעותו את הרשימה האמורה בציון התבחינים ופרטי המידע כאמור ובכפוף לסעיפים האמורים.
: (י) גורם מאתר יעביר למשרד את הרשימה עם פרטי המידע כאמור בתקנה זו אחת לשלושה חודשים לפחות.
: (יא) המשרד רשאי לטייב את מאגר המידע באמצעות מידע שמצוי במאגר משרד הרווחה והביטחון החברתי לפי [[תקנה 2 לתקנות מאגר מידע]].
: (יב) על העברות מידע לפי תקנה זו, סודיות ושמירת פרטיות, יחולו [[+|תקנות 17]] [[ו-18 עד 22 לתקנות מאגר מידע]] לפי העניין ובשינויים המחויבים; המשרד יעניק גישה למידע שבמאגר לפי תקנת משנה (ב) לצורך יישום תקנות אלה.
: (יג) העברת מידע לפי תקנה זו יכול שתיעשה יחד עם העברת מידע לפי [[תקנות מאגר מידע]], ובלבד שהשמירה השימוש וההעברה של מידע שהועבר לפי תקנות אלה ייעשו באופן שמקיים את הוראות תקנות אלה.

@ 33. בקשת אדם עם מוגבלות לקבל מכשיר התרעה אישי
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;בדיקת שמיעה מקיפה&quot; - בדיקה של כל אלה בלא מכשיר לתיקון שמיעה, שבוצעה בידי קלינאי תקשורת: הולכת אוויר (air conduction), הולכת עצם (bone conduction), ובדיקות דיבור;
::- &quot;גוף ציבורי&quot; - גוף המנוי [[בפסקאות (1) ו-(7) להגדרה &quot;גוף ציבורי&quot; בסעיף 5 לחוק]];
::- &quot;גורם מאשר&quot; - קלינאי תקשורת שהוא עובד של גוף ציבורי שהמנהל הכללי של הגוף הציבורי האמור מינה לשם בחינת בקשה שלפי תקנת משנה (ב);
::- &quot;קלינאי תקשורת&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת מקצועות הבריאות, התשס&quot;ח-2008]];
::- &quot;רמת סף השמיעה (hearing threshold level)&quot; - ממוצע סיפי השמיעה בבדיקת הולכת אוויר בתדרים 500 עד 4000 הרץ.
: (ב) נוסף על תהליך האיתור האמור [[בתקנה 32]], המשרד יאפשר לאדם עם מוגבלות שסבור שמתקיימים לגביו התנאים [[שבתקנה 31(א)]] והוא לא קיבל מכשיר התרעה אישי, להגיש בקשה לקבלת מכשיר התרעה כאמור.
: (ג) אדם המבקש להגיש בקשה כאמור בתקנת משנה (ב) יגיש למשרד את אחד מאלה:
:: (1) תוצאות שתי בדיקות שמיעה מקיפות של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועדים שונים כלשהם המרוחקים זה מזה בחצי שנה לפחות;
:: (2) תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמך חתום ביד קלינאי תקשורת או רופא אף אוזן גרון, ולפיו ירידת השמיעה של מבקש כאמור היא קבועה;
:: (3) תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמכים נוספים שהגורם המאשר דרש משום שתוצאות בדיקת השמיעה האמורה לא מאפשרות לגורם המאשר להחליט בדבר התקיימות התבחין שלפי תקנה משנה (ד).
: (ד) המשרד יעביר את הבקשה לגורם המאשר בתוך 7 ימים מיום שהתקבלה אצלו; והגורם המאשר יבחן את הבקשה שלפי תקנת משנה (ג) ויחליט האם מהמסמכים שצורפו עולה שלמבקש יש ירידה קבועה ברמת סף השמיעה באוזן הטובה מבין השתיים, של 50 דציבלים לפחות וגילו 6 שנים לפחות; הגורם המאשר יעביר למשרד את החלטתו המנומקת בתוך 21 ימים מיום שקיבל את הבקשה.
: (ה) המשרד יעביר למבקש את החלטתו המנומקת של הגורם המאשר וכן לגורם המחלק שיספק מכשיר התרעה למי שבקשתו אושרה, הכול בתוך 14 ימים מיום שקיבל את החלטת הגורם המאשר.
: (ו) במצב חירום -
:: (1) יאיץ המשרד את בחינתה של בקשה שהוגשה לפי תקנת משנה (ג) ואת הליכי הטיפול בבקשה ואספקת מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנה זו;
:: (2) הגורם המאשר רשאי להורות לגבי בקשה שהוגשה, כי יצורפו לה מסמכים אחרים מאלה המפורטים בתקנת משנה (ג), אם עקב נסיבות מצב החירום יש קושי להשיגם.

@ 34. שירות שמיועד להפעיל במצב חירום התרעה במכשיר קצה אישי
: בלי לגרוע מהאמור [[בתקנה 31]], מי שמספק לציבור שירות שמיועד להפעיל התרעה במכשיר קצה אישי במצב חירום, כגון באמצעות אתר אינטרנט, יישום (אפליקציה) או שידור סלולרי (cell broadcast), יתכנן ויפעיל את השירות באופן שאמור -
: (1) להפעיל במכשיר הקצה האישי התרעה באופנים אלה לפחות: התרעה ברטט, התרעה בקול, התרעה חזותית, ומידע כתוב על מצב החירום, הכול לפי מאפייניו של מכשיר הקצה האישי ומערכת ההפעלה שלו;
: (2) להביא לכך שהתרעה במכשיר קצה אישי לפי פסקה (1), תגרום לאדם שנושא את המכשיר האמור במצב חירום, גירויים חושיים חזקים ככל האפשר המובחנים מגירויים אחרים בסביבה כדי להפנות את תשומת ליבו של אותו אדם.

@ 35. נגישות לשירותי אינטרנט שמשמשים להתרעה
: בשירות אינטרנט, לרבות יישום (אפליקציה), שמיועד לספק במצב חירום אותות להתרעה על תחילת מצב חירום או סיומו, יתקיימו [[תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות]].

@ 36. אחריות להתרעה
: בלי לגרוע מאחריות הגא לפי [[תקנה 31]], אין [[בתקנות 34]] [[ו-35]] כדי לחייב את הגא או מי שמספק שירות לפי [[34|התקנות האמורות]] בביצוע סידורים במכשיר להתרעה שאינו של אחד מהגורמים האמורים או באחריותם, בכלל, או בביצוע סידורים בעלי אופי אישי במכשיר קצה אישי של מקבל שירות שהוא אדם עם מוגבלות, בפרט; נוסף על האמור, אין באמור [[בתקנה 34(1) ו-(2)]] כדי להטיל אחריות על מי שמספק שירות כאמור [[בתקנה האמורה]] להתרחשות התוצאות המפורטות [[בפסקאות (1) או (2) בתקנה 34]], במכשיר קצה אישי מסוים.

== פרק ז': נגישות לשירותים שונים ==

=== סימן א': נגישות לשירותי הביטוח הלאומי ===

@ 37. מידע לגבי נגישות לסניפי המוסד לביטוח לאומי בעת חירום
: פרסם המוסד לביטוח לאומי מידע לציבור לגבי סניפי המוסד לביטוח לאומי, שבמצב חירום יהיו פתוחים לציבור, יפרסם גם את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם יחד עם הפרסום האמור:
: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
:: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצא הסניף, ובכלל זה מדרכה או שביל, לכניסה לסניף, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
:: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;;
: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;קיים שירות נגיש בסניף&quot;, &quot;השירות בסניף לא נגיש&quot;; לעניין זה, &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות בו [[תקנות הנגישות לשירות]].

@ 38. נגישות השירות בסניף הביטוח הלאומי
: ניתן שירות במצב חירום בסניף של המוסד לביטוח לאומי, יתקיימו הוראות אלה:
: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - יספק המוסד לביטוח לאומי התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
: (2) צוות הסניף יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין בכניסה לסניף, יימצא שלט שבו יהיה רשום: &quot;אפשר לבקש עזרה מהצוות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
: (3) כחלק משירותי המענה הטלפוני וההתקשרות מרחוק שמפעיל הביטוח הלאומי במצב חירום יחולו עליו חובות הנגישות הקבועות [[בתקנה 8 לתקנות שירותי בריאות במצב חירום]].

=== סימן ב': נגישות לשירותי בנקאות ===

@ 39. נגישות סניפי בנק בעת חירום, ומידע לציבור
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;בנק&quot; - תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;שירות בנקאי נייד&quot; - שירות בנקאי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב;
::- &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות בו [[תקנות נגישות לשירות]] שחלות בשגרה על בנק, על מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים או על שירות בנקאי נייד, לפי העניין.
: (ב) ניתן במצב חירום שירות בנקאי בסניף בנק, יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - יספק הבנק התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
:: (2) אחד מאנשי צוות הסניף יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין בסניף, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שבו יהיה רשום: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ג) פרסם בנק מידע לגבי סניפיו שפתוחים לציבור במצב החירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל סניף כאמור, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצא הסניף, ובכלל זה מדרכה, לכניסה לסניף, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות נגיש&quot;; &quot;השירות לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות לא נגיש&quot;;
:: (4) אם השירות בסניף כולו או חלקו אינו נגיש - &quot;בסניף יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;, וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות שלא בסניף בצורה אחרת;
:: (5) אם ניתנים שירותים בסניף בנק גם למי שאינם לקוחות של אותו בנק - &quot;נותנים שירות גם ללקוחות בנקים אחרים&quot;, ונוסף על כך, פירוט בשפה פשוטה של השירותים שכל אדם, אף אם אינו לקוח של הבנק, יכול לקבל בסניף הבנק.
: (ד) פרסם בנק מידע לגבי כספומטים שפועלים במצב חירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל אחד מהכספומטים שבפרסום, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן הכספומט, ובכלל זה ממדרכה או שביל, ועד למכשיר - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה המובילה עד למכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות בכספומט נגיש&quot;; &quot;השירות בכספומט לא נגיש&quot;.
: (ה) הפעיל בנק במצב חירום שירות בנקאי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סבר הבנק שלא ניתן לקיים את האמור עקב נסיבות מצב החירום, יספק הבנק התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות בנקאי נייד באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור:
:: (1) בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים;
:: (2) השירות הוא שירות נגיש.
: (ו) פרסם בנק מידע לגבי שירות בנקאי נייד שפועל במצב החירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות בנקאי נייד - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות הבנקאי הנייד נגיש&quot;; &quot;השירות הבנקאי הנייד לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות הבנקאי הנייד לא נגיש&quot;;
:: (3) אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הבנקאי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום - &quot;הבנק מספק לפי מצב החירום התאמות נגישות סבירות לשירות הבנקאי הנייד&quot;.
: (ז) פרסום המידע לפי תקנות משנה (ג), (ד) ו-(ו) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות, שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית:
:: (1) בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של הבנק;
:: (2) במוקדי המידע הטלפוני שמפעיל הבנק;
:: (3) באופן אחר שבו הבנק מעביר מידע לציבור לגבי פעילותם של הסניפים, שירותי הבנק הניידים או המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית.
: (ח) מידע כאמור בתקנות משנה (ג), (ד) ו-(ו) ייכלל גם במידע שמפרסם בנק לציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של סניפי בנק, מכשירים אוטומטיים למשיכת מזומנים או שירות בנקאי נייד, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום.
: (ט) פרסם בנק ישראל מידע לציבור בקשר לפעילות סניפי בנקים, כספומטים, או שירותים בנקאיים ניידים, שמפעילים בנקים במצב חירום, והמידע נוגע לאמור בתקנה זו, יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה זו, לפי העניין; פרסום של בנק ישראל על מידע לפי תקנה זו יכול שיהיה באמצעות הפניה לפרסומים של מידע כאמור שפרסם בנק.

=== סימן ג': נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל ===

@ 40. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;חברת דואר ישראל&quot; - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר]];
:- &quot;חוק הדואר&quot; - [[חוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]];
:- &quot;יחידת דואר&quot; - כהגדרתה ברישיון הכללי לחברת דואר ישראל בע&quot;מ למתן שירותי דואר, שירותים כספיים מטעם חברת הבת ושירותים אחרים, למעט מרכז מסירה כהגדרתו ברישיון הכללי האמור;
:- &quot;שירות כספי&quot; - שירות מהשירותים הכספיים כמשמעותם [[בסעיף 88א(א) לחוק הדואר]];
:- &quot;שירות כספי נייד&quot; - שירות כספי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב;
:- &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות לגביו [[תקנות נגישות לשירות]] שחלות בשגרה על יחידת דואר, על כספומט או על שירות כספי נייד, לפי העניין.

@ 41. נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל
: ניתן במצב חירום שירות כספי ביחידת דואר, יתקיימו הוראות אלה:
: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות ביחידת הדואר באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
: (2) אחד מאנשי צוות יחידת הדואר יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות כספי והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין ביחידת הדואר, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שיהיה רשום בו: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4, בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).

@ 42. נגישות לשירותים כספיים ניידים במצב חירום
: הפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום שירות כספי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סברה חברת דואר ישראל שלא ניתן לקיים את הוראות האמורות עקב נסיבות מצב החירום, תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות כספי נייד באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור:
: (1) בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים;
: (2) השירות הוא שירות נגיש.

@ 43. פרסום מידע
: (א) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי יחידות הדואר שפתוחות לציבור במצב החירום וניתן בהן שירות כספי, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל יחידה כאמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצאת יחידת הדואר, ובכלל זה מדרכה, לכניסה ליחידת הדואר, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;; בוצעו במצב חירום שינויים בקשר למרחב המוגן של יחידת דואר - תספק חברת דואר ישראל מידע עדכני בשפה פשוטה לפי פסקה זו, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;קיים שירות נגיש בסניף&quot;, &quot;השירות בסניף אינו נגיש&quot;;
:: (4) אם השירות בסניף, כולו או חלקו, אינו נגיש - &quot;בסניף יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;, וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות בסניף או שניתן לקבל את השירות בצורה אחרת.
: (ב) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי כספומטים שפועלים במצב חירום, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל כספומט כאמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן הכספומט, ובכלל זה ממדרכה או שביל, ועד לכספומט - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות בכספומט נגיש&quot;; &quot;השירות בכספומט אינו נגיש&quot;.
: (ג) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי שירות כספי נייד שפועל במצב חירום, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל שירות כספי נייד כאמור, אם המידע קיים בידי חברת דואר ישראל בנסיבות מצב החירום:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות כספי נייד - &quot;יש דרך נגישה לשירות כספי נייד&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה לשירות כספי נייד&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות הכספי הנייד נגיש&quot;; &quot;השירות הכספי הנייד לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות הכספי הנייד לא נגיש&quot;;
:: (3) אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הכספי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום - &quot;יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;.
: (ד) פרסום המידע לפי תקנות משנה (א) עד (ג) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות, שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית:
:: (1) בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של חברת דואר ישראל;
:: (2) במוקד המידע הטלפוני שמפעילה חברת דואר ישראל;
:: (3) באופן אחר שבאמצעותו חברת דואר ישראל מעבירה מידע לציבור לגבי פעילותם של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית.
: (ה) מידע כאמור בתקנות משנה (א) עד (ג) ייכלל גם במידע שמפרסמת חברת דואר ישראל לציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום.
: (ו) פרסם משרד התקשורת מידע לציבור בקשר לשירותים כספיים שמפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום, והמידע נוגע לאמור [[בתקנה 41]] [[או 42]], יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה כאמור, לפי העניין.

== פרק ח': זמינות אמצעי הסעה לאנשים עם מוגבלות ==

@ 44. תוכנית משרד התחבורה
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;גוף שנדרש לאמצעי תחבורה&quot; - משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, רשות מקומית, או צה&quot;ל;
::- &quot;המנכ&quot;ל&quot; - המנהל הכללי של משרד התחבורה, לרבות עובד משרד התחבורה שהוא מינה לעניין תקנות אלה;
::- &quot;הסעה המונית של אנשים עם מוגבלות&quot; - הסעה של אנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת שירות מסויים במצב חירום, כגון לצורך טיפול רפואי או לצורך פינוי בני אדם ממקום שהייתם, הכול עקב חשש לחיי בני אדם.
: (ב) משרד התחבורה יכין תוכנית להקצאת אמצעי תחבורה עם נהגים שיוכלו להפעילם במצב חירום, להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות לצורך סיוע והצלת חיים, שתכלול את כל אלה, לפחות:
:: (1) שימוש במגוון אמצעי תחבורה ציבורית שמיועדים בשגרה להסעת המונים, תוך מתן עדיפות לאמצעים שיש בהם נגישות לאנשים עם מוגבלות כגון אוטובוסים עירוניים ורכבת קלה; זאת כדי להשיא (למקסם) את קיבולת ההסעה וזמינות אמצעי התחבורה במצבי חירום שונים, בפריסה גאוגרפית ארצית;
:: (2) שיטת פעולה להעמדת אמצעי תחבורה ונהגיהם לשימוש גוף שנדרש לאמצעי תחבורה וכוחות הצלה וסיוע שנדרשים לאמצעים אלה, במצב חירום, בשני סוגי תרחישים:
::: (א) הסעה או פינוי מיידיים של אוכלוסייה (פינוי דחק);
::: (ב) הסעה או פינוי מתוכנן של אוכלוסייה בכלל או של אנשים עם מוגבלות בפרט;
:: (3) מידע שעל גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה להעביר בשגרה לצורך הכנת התוכנית, ומידע שעל גוף כאמור להעביר למשרד התחבורה במצב חירום לצורך העמדת אמצעי התחבורה ונהגיהם לשימוש אותו גוף;
:: (4) המידע שיעביר גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה לפי פסקה (3) יכלול לפחות: הערכת כמויות האנשים שיש להסיע מאזור גאוגרפי מסוים בישיבה, בישיבה בכיסא גלגלים, או בשכיבה, לרבות מלווים שחייבים להיות יחד עם אנשים כאמור;
:: (5) שיטת הפנייה במצב חירום של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה בבקשה להעמדת אמצעי תחבורה, בכל אחד מסוגי התרחישים לפי פסקה (2) ולגבי כל אחת מקבוצות האנשים כאמור בפסקה (4), סוגי אמצעי התחבורה שיועמדו לרשות הגוף הציבורי, כמויותיהם, כיצד יועמדו לרשותו יחד עם נהגיהם, וצפי לפרק זמן להקצאתם, הכול כדי לאפשר למשרד התחבורה ניהול ביקושים והקצאת אמצעי תחבורה יעילים במצב חירום;
:: (6) קביעת סדרי העדיפויות בניהול ההקצאות והשימוש באמצעי התחבורה הציבורית במצב חירום, לפי זמינות אמצעי תחבורה בנסיבות מצב החירום, ובייחוד קביעת מנגנון למניעת ריבוי שימושים בו-זמני במצב חירום באמצעי התחבורה שנכללו בתוכנית.
: (ג) משרד התחבורה יכין את התוכנית בהתייעצות עם משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, צה&quot;ל ומרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זה מזה; משרד התחבורה יתייעץ עם מד&quot;א כדי שיעמיד אמבולנסים למשימות פינוי במצב חירום לפי זמינותו ויכולתו באותה עת, והכול תוך שמירה על מוכנות מד&quot;א לבצע משימות במצב חירום, ובכלל זה משימות שהטילו עליהם משרד הבריאות וצה&quot;ל.

@ 45. העמדת אמצעי תחבורה להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות במצב חירום
: במצב חירום שבו יש צורך בהסעה המונית של אנשים עם מוגבלות, יורה המנכ&quot;ל, לפי פנייה של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה, כי יועמדו אמצעי תחבורה ונהגים שיוכלו להפעילם, לשימוש הגוף שנדרש לאמצעי תחבורה להסעה המונית או לשימוש כוחות הצלה שמסייעים לו, לצורך הסעת אוכלוסייה כאמור; הפנייה של גוף כאמור והעמדת אמצעי התחבורה ונהגים ייעשו לפי התוכנית כאמור [[בתקנה 44]].

== פרק ט': תומך קהילתי במצב חירום ==

@ 46. תומך קהילתי בשעת חירום
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;הרשות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 2 לחוק שירות אזרחי]];
::- &quot;מתנדב&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק שירות אזרחי]];
::- &quot;תומך קהילתי&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]];
::- &quot;תוכנית&quot; - תוכנית להצבת מתנדבים בשירות אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק שירות לאומי]], כתומכים קהילתיים ברשויות מקומיות במצב חירום.
: (ב) הרשות תגבש תוכנית בהיוועצות במשרד הרווחה והביטחון החברתי, מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי ומשרד הביטחון.
: (ג) לצורך מימוש התוכנית יוקצה לרשות תקציב תוספתי לטובת הכשרות, ולתוספת כוח אדם.
: (ד) התוכנית תכלול, בין השאר, סיווג של מתנדבים בעלי מסוגלות ורצון לשמש כתומכים קהילתיים, ההכשרה שיעבור מתנדב כדי לשמש תומך קהילתי, ההיערכות לקראת מצב חירום ותפקידי התומך הקהילתי בחירום.
: (ה) הרשות המקומית תעמיד בשגרה ובחירום עובד מטעמה שיהיה אחראי על הפעלת המתנדבים שהם תומכים קהילתיים ברשות המקומית, על הכשרותיהם ועל ניהול משימותיהם במצב חירום; עובדים אלה יעברו הכשרה להיכרות עם עולם השירות האזרחי והפעלת מתנדבים.
: (ו) הרשות תדווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת אחת לשנה, במשך שש שנים מיום התחילה, על גיבוש התוכנית כאמור בתקנה זו ועל יישומה; לדיווח הראשון כאמור תצרף הרשות העתק מהתוכנית שגובשה.

== פרק י': שונות ==

@ 47. הדרכה
: (א) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ידריך את עובדיו, במסגרת הדרכתם למצבי חירום, כדי שיוכלו לספק שירות סביר ומענה תומך ראשוני בשעת חירום לאנשים עם מוגבלויות שונות; הדרכה כאמור תינתן גם למי שהוא מתנדב של הגוף הציבורי שנותן מענה במצב חירום.
: (ב) הדרכה כאמור בתקנת משנה (א) תכלול, בין השאר, את כל אלה:
:: (1) הכרה וזיהוי סוגי מוגבלויות, צרכים וביטויי תגובה שונים של אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, במצבי חירום שונים; חומרי ההדרכה יעסקו באנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים לפחות;
:: (2) כללי התנהגות נאותים כלפי אנשים עם מוגבלות בעת מתן השירות במיוחד במצב חירום והזכות להסתייע בחיית שירות;
:: (3) אפשרויות של תקשורת מילולית וחזותית עם אנשים עם מוגבלות במיוחד במצב חירום;
:: (4) הצעות למענים אפשריים במצב חירום לגבי אנשים עם מוגבלויות שונות.
: (ג) ההדרכה תוכל להתבצע באופנים שונים, לרבות באמצעות לומדה אישית, כחלק מהכנה ותרגול למצב חירום.

@ 48. תרגול
: (א) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה ומבצע תרגילים בקשר לנושאים שמפורטים בתקנות אלה, יתרגל גם את ביצוע האמור בתקנות אלה שנוגע לאותו נושא שמתרגלים.
: (ב) בתרגולים שנערכים במסגרת תרגיל של המטה הכללי של צה&quot;ל או במסגרת תרגיל החירום הלאומי, לפחות, ושבהם האוכלוסייה נוטלת חלק, לרבות באמצעות דימוי אוכלוסייה, ישולבו אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים במספר מתוך סך כל המשתתפים בתרגיל שמהווים את האוכלוסייה שאותה מדמים, שמשקף את שיעורם של אנשים עם מוגבלות באוכלוסייה, או בקירוב; לעניין תקנת משנה זו, &quot;אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים&quot; - שלושה אנשים לפחות עם מוגבלות משמעותית מסוגים אלה: שמיעה, ראייה, נפשית, שכלית, אוטיזם, או פיזית, ובלבד שסוג המוגבלות אצל כל אחד מהם הוא שונה.

@ 49. תחזוקה ונגישות זמנית חלופית
: (א) מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי תקנות אלה אחראי לכך שהתאמות הנגישות יהיו תקינות וזמינות במצב חירום, זולת אם עקב מצב החירום ועל אף שפעל ככל יכולתו באותן נסיבות, נמנע ממנו להבטיח את תקינותן או זמינותן.
: (ב) לא יפגע אדם בהתאמות נגישות שלפי תקנות אלה, לא יגרע מהן ולא יסב את השימוש בהן למטרות אחרות באופן חלקי או מלא, אלא אם כן הפגיעה נדרשת במצב חירום לצורך הצלת חיים או מניעת פגיעה ברכוש חיוני, ובלבד שייעשה מאמץ סביר בנסיבות מצב החירום להבטיח נגישות זמנית חלופית.

@ 50. צה&quot;ל והגא כגורמים מסייעים
: (א) נערך צה&quot;ל או הגא בשגרה לסייע במצב חירום לגוף ציבורי, ייערך כל אחד מהגופים האמורים לגבי משימות הסיוע בקשר לאנשים עם מוגבלות, לפי האמצעים שמצויים בידו ומשמשים אותו בשגרה.
: (ב) סייע צה&quot;ל או הגא במצב חירום לגוף ציבורי, יבצע כל אחד מהגופים האמורים את משימות הסיוע בקשר לאנשים עם מוגבלות לפי יכולותיו, כוח האדם והאמצעים שעומדים לרשותו בנסיבות מצב חירום.

@ 51. התאמת נהלים, תוכנית, ותיקי הפעלה למצב חירום
: מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה, יבחן את הצורך לעדכן לאחר כל תרגיל או מצב חירום, ואחת לחמש שנים לפחות, תוכנית שהכין, את נוהליו ואת תיקי ההפעלה שלו שנוגעים למצב חירום, לעניין אופן פעולתו לפי תקנות אלה, אם קיימים, והכול באופן שיתאימו ליישום תקנות אלה; מצא שיש צורך כאמור, יעדכן הגורם את נהליו לפי זה.

@ 52. זמינות והצגת מסמכים
: (א) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה למנות או להסמיך אדם, להכין או לעדכן נוהל או תיק הפעלה, להכין רשימה ובה פרטי מידע, להכין תוכנית, או שהכין מידע לפרסם או מסמך לצורך הדרכה או מתווה לתרגיל (בתקנה זו - מסמך), חייב לשמור העתק עדכני של המסמך לצורך שימוש בהדרכות ותרגולים לפי תקנות אלה, ולצורך שימוש במצבי חירום; נוסף על כך, מסמך כאמור שהוכן לפי תקנות אלה יישמר שבע שנים לפחות ממועד הכנתו.
: (ב) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין מסמך, חייב להעביר לנציבות, או להציג לה, לפי העניין, לא יאוחר מתום 21 ימים מיום שנדרש לכך, העתק מסמך כאמור.

@ 53. תחילה
: (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט התקנות המפורטות בתקנת משנה (ב) ו-(ג), באחד לחודש השלישי שלאחר פרסומן (((התקנות פורסמו ביום 24.9.2026, ותחילתן ביום 1.12.2026))).
: (ב) תחילתן של [[תקנות 4]], [[5]], [[6(ה)]], [[7]], [[10]], [[11]], [[12]], [[17]], [[19]], [[25]], [[26]], [[27]], [[28]], [[37]], [[38]], [[45]], [[47]] [[ו-48]] - שישה חודשים מיום התחילה.
: (ג) תחילתן של [[תקנות 15]], [[39]] למעט [[תקנה 39(א)]], [[41]], [[42]] [[ו-43]] - שנה מיום התחילה.

@ 54. הוראות מעבר
: (א) ספק מים וספק מים בחירום שהכין תוכנית היערכות לפני יום התחילה ישלים את הנדרש ממנו לפי [[תקנה 3]] לא יאוחר מהמועדים האלה:
:: (1) עד תום שנה מיום התחילה ב-30% לפחות מתחנות החלוקה שנכללות בתוכנית ההיערכות ולא פחות משלוש תחנות חלוקה;
:: (2) עד תום שנתיים מיום התחילה ב-100% מתחנות החלוקה שנכללות בתוכנית ההיערכות.
: (ב) מחזיק במקרקעין אחראי לכך שבמיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין שהחזקתו, ובדרך שמובילה אליה, יתקיים [[חלק ב' בתוספת השלישית]] לא יאוחר מהמועדים האלה:
:: (1) לא יאוחר משנה מיום התחילה ב-30% לפחות מהמיגוניות הציבוריות, ולא פחות מ-50 מיגוניות;
:: (2) לא יאוחר משנתיים מיום התחילה ב-100% מהמיגוניות הציבוריות.
: (ג) עד תום חודש מיום התחילה תפרסם הנציבות את הטופס המומלץ לפי תקנה21(ד).
: (ד) עד תום שלושה חודשים מיום התחילה יעבירו לראשונה גופים שנדרשים לאמצעי תחבורה כהגדרתם [[בתקנה 44(א)]], מידע לפי [[תקנה 44(ב)(4)]] שברשותם למשרד התחבורה; בלי לגרוע מהאמור -
:: (1) משרד הרווחה רשאי להעביר למשרד התחבורה סיכומי כמויות של מועמדים לפינוי מוקדם לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי [[תקנה 44(ב)(4)]], שמצוין ברשימה הנוספת כהגדרתה [[בתקנה 32(ח)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי]]; העביר משרד הרווחה סיכומי כמויות כאמור, ייחשב הדבר כאילו רשות מקומית העבירה לראשונה מידע למשרד התחבורה לפי [[תקנה 44(ב)(4)]];
:: (2) לבקשת משרד הבריאות, ובהסכמת משרד הרווחה, רשאי משרד הרווחה להעביר סיכומי כמויות של חצר&quot;מ לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי [[תקנה 44(ב)(4)]], שמצויים במידע שבידיו לפי [[תקנה 32(ח)(1) לתקנות נגישות אירועי פינוי]].
: (ה) עד תום שישה חודשים מיום התחילה לכל המאוחר -
:: (1) רח&quot;ל תשלים את הכנת התוכנית לסיוע ממשלתי אחוד לרשויות המקומיות לפי [[תקנה 18]];
:: (2) מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות ישלים את הכנת הרשימה לראשונה לפי [[תקנה 22]];
:: (3) משרד התחבורה ישלים את הכנת התוכנית כמשמעותה לפי [[תקנה 44]];
:: (4) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה ישלים לראשונה את הבחינה של נוהליו ותיקי ההפעלה שלו למצבי חירום, והעדכון, אם יידרש, לפי [[תקנה 51]].
: (ו) עד תום שנה מיום התחילה תשלים הרשות כהגדרתה [[בתקנה 46(א)]] את הכנת התוכנית לפי [[תקנה 46]].

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[ההגדרה &quot;דרך נגישה&quot; שבתקנה 1]]))) ====
=== דרישות חלופיות לדרך נגישה ===

@ 1. רוחב הדרך
: רוחב חופשי בדרך יהיה 1.3 מטר לפחות, ואולם אפשר שבשל מיקום מיתקנים, תשתיות או צמחייה, הרוחב החופשי של הדרך יהיה פחות מכך אך לא פחות 110 סנטימטרים, לאורך קטע דרך שלא יעלה על 500 סנטימטרים.

@ 2. שיפוע הדרך
: (א) שיפוע אורכי של דרך לא יעלה על 8%, ואולם אם שיפוע כאמור לא מתאפשר עקב סיבות הנדסיות אפשר ששיפוע כאמור יעלה על 8% ובלבד שלא יעלה על 10% לאורך 5 מטרים; עלה השיפוע האורכי של דרך לפי פרט זה על 5% או קיים הפרש גובה אנכי שעולה על 20 סנטימטרים בין פני הדרך לסביבתה הצמודה, לא יידרש שהדרך תהיה כבש; בשיפוע לפי פרט זה יתאפשר לאדם עם מוגבלות לנוע בצורה בטיחותית על הדרך, לרבות בתנאי הארה של יום ושל לילה.
: (ב) שיפוע רוחבי של דרך לא יעלה על 2%, ואפשר שלא יעלה על 3% עקב תנאי טופוגרפיה או קשיים הנדסיים.

@ 3. הפרש גובה בדרך
: הפרש גובה אנכי בין שני חלקי דרך סמוכים לא יעלה על 1.5 סנטימטר.

@ 4. פני הדרך
: פני הדרך והמדרך -
: (1) יהיו יציבים וקשיחים;
: (2) לא יהיו עשויים חומרים כגון חלוקי נחל, חצץ, חול או דשא ופניהם לא יהיו מעובדים עיבוד גס (כגון עיבוד &quot;טובזה&quot; או &quot;טלטיש גס&quot; באבן טבעית); המדרך לא יכלול בליטות כגון חלוקי נחל או אבנים מתוך משטח בטון;
: (3) רוחב המישקים בדרך לא יעלה על 1.5 סנטימטרים.

@ 5. טיפול במכשולים
: לאורך הדרך לא יהיו מכשולים, או שיהיו מכשולים שמסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

== תוספת שנייה ==
==== ((([[תקנות 18(א), (ב), (ג)(1), ו-(4), (ו), (ח)]], [[19(ב) ו-(ד)]]))) ====
=== חלק א' - גופים ציבוריים שיעמידו משאבים ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;100px&quot; | מספר סידורי !! הגוף הציבורי
|-
| : (1) || משרד האוצר
|-
| : (2) || משרד הבינוי והשיכון
|-
| : (3) || משרד הבריאות
|-
| : (4) || משרד הביטחון - אגף השיקום
|-
| : (5) || משרד החינוך
|-
| : (6) || משרד העלייה והקליטה
|-
| : (7) || משרד הפנים
|-
| : (8) || משרד הרווחה והביטחון החברתי
|-
| : (9) || המשרד לשוויון חברתי
|-
| : (10) || משרד התיירות
|-
| : (11) || המוסד לביטוח הלאומי
|-
| : (12) || הסוכנות היהודית
|-
| : (13) || הרשות לניצולי שואה
|}

=== חלק ב' - משאבים שיעמידו גופים ציבוריים ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;100px&quot; | מספר סידורי !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוגי המשאבים !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} פירוט המשאבים
|-
| : (1) || מוקד שירות נגיש || מוקד לקבלת פניות מרשויות מקומיות או צרכים של אנשים עם מוגבלות
|-
| : (2) || סיוע מקצועי לרשות מקומית || סיוע מקצועי במצב חירום לבעלי תפקידים ברשות המקומית, למתן מענה תומך במצב חירום לאנשים עם מוגבלויות מסוגים שונים, באמצעות תקשורת מרחוק וחומרי הדרכה לשימוש עצמי
|-
| : (3) || הפגות
| : (א) ערכות להפגה, פנאי ופעילות גופנית, במצב חירום, לאנשים עם מוגבלות, לשימוש עצמאי, שהוכנו בהיוועצות במורשה לנגישות שירות שיש לו ניסיון בתחום, באחד מהאופנים האלה לפחות:
:: (1) ערכות מוכנות לשימוש; הערכות יהיו מסוגים שונים לפי ייעודן לפי טווח גילאי המשתמשים, יכולות קוגניטיביות, מוטוריות, וחושיות, שונות; ההסברים בערכה יהיו בשפה פשוטה, ואם נדרש לפי היכולות הקוגניטיביות של האנשים שאליהן מיועדת הערכה - בפישוט לשוני במקום שפה פשוטה;
:: (2) אמצעי הפגה, פנאי או פעילות גופנית, במצב חירום, לרכישה באופן עצמאי באמצעות תווים (vouchers) שיחולקו במסגרת התוכנית שלפי [[תקנה 18]]; האדם בוחר מתוך סוגי אמצעים שונים שיועמדו לבחירתו; לרשות המקומית יתאפשר להשפיע על תוכני האמצעים כדי לבצע התאמה תרבותית לתושביה;
: (ב) פעילות יזומה להפעלת אנשים עם מוגבלות ששוהים באזור ציבורי מוגן לצורך הפגה, פנאי ופעילות גופנית;
: (ג) ריענון קצר מועד לאנשים עם מוגבלות ולמלוויהם מחוץ לביתם (נופשונים)
|-
| : (4) || ציוד לשהייה ולינה
| : (א) מיטות, מזרנים, בתי שימוש ניידים ונגישים עם סידורים לשמירה על פרטיות, פרגודים;
: (ב) מושבים מותאמים, שולחנות;
: (ג) כיסאות גלגלים;
: (ד) מיטות סיעודיות (לשימוש בדיור זמני חלופי);
: (ה) ציוד ייעודי שמשמש אנשים עם מוגבלות בפעילות היום-יום (כגון כיסאות רחצה, אמצעים למניעה החלקה באזורים רטובים)
|-
| : (5) || דיור זמני חלופי לאדם עם מוגבלות ומלוויו
| : (א) יחידות אכסון מיוחדות ויחידות שאינן נגישות, לרבות בכל אלה:
:: (1) בתי מלון;
:: (2) מיתקני קליטה ארציים, מיתקני קליטה ארציים לאנשים עם מוגבלות;
:: (3) מקבצי דיור, בתי גיל הזהב, מרכזי קליטה לעולים;
:: (4) דיור ציבורי;
:: (5) מבני מעונות לסטודנטים;
: (ב) הסעה של אדם עם מוגבלות ומלוויו מביתו לדיור החלופי הזמני ובחזרה לביתו;
: (ג) הזנה לאדם עם מוגבלות ולמלוויו במהלך שהייתו בדיור חלופי זמני או רכישת מזון באופן עצמאי במימון התוכנית
|-
| : (6) || כוח אדם לסיוע || כוח אדם לסיוע ביישום המענים שלפי [[תוספת חלק ב|חלק זה]], לרבות כוח אדם מקצועי בתחומי סיעוד ותחומים נדרשים אחרים לפי נסיבות מצב החירום
|}

=== חלק ג' - תבחינים לסיוע בקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת מענים לאנשים עם מוגבלות ===
: התבחינים שלהלן יסייעו לבחינת בקשות לסיוע לאדם עם מוגבלות במצב חירום, ולקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת המשאבים; תחילה יש לבצע הערכה לפי שלב 1 ולאחר מכן יש לעשות שימוש בתוצאות ההערכה משלב 1 בהערכה לפי שלב 2:

@ 1. : שלב 1 - תבוצע הערכה מהירה של צרכים מיידיים של האדם עם מוגבלות בעת מצב החירום (להלן - ההערכה), ובייחוד בתחומים המפורטים להלן; ההערכה תבוצע בהתבסס ככל האפשר על מידע שסיפק האדם עצמו או איש קשר שלו:
: (1) יכולת התקשורת והבנת המצב של אותו אדם, ואמצעים שנדרשים לשם כך;
: (2) מורכבות מצבו הרפואי של אותו אדם ובייחוד לנוכח אלה: אם נדרשת אספקת חשמל רציפה לשימור חיים, אם נדרש טיפול רפואי אינטנסיבי, אם יש צורך להגיע למוסד בריאות לטיפולים משמרי חיים או שיקומיים, קבועים או זמניים, ומה צריכת התרופות שלו;
: (3) אם האדם נדרש לסיוע בביצוע פעולות היום-יום, והאמצעים שהוא עושה בהם שימוש קבוע;
: (4) הצורך בהשגחה צמודה על האדם;
: (5) הצורך בתמיכה רגשית או חברתית לאדם;
: (6) בחינה אם הוא אדם עם עורף חברתי בחירום כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]] או שאין לו עורף חברתי כמשמעותו [[בתקנה 2(ב)(7)(ב)(1) עד (4) לתקנות מאגר מידע]];
: (7) צרכים נוספים שהם תולדה ממאפייני מצב החירום.

@ 2. : שלב 2: בחינת הצורך בסיוע פרטני לאדם עם מוגבלות:
: (1) אפשרות א' - כדי שאדם יוכל להמשיך לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום - מתוך הצרכים שעלו בהערכה לפי שלב 1 ובייחוד החיוניים שבהם, מהם הצרכים שניתן לספק לאורך זמן;
: (2) אפשרות ב':
:: (א) מתוך הצרכים שעלו בהערכה לפי שלב 1 ובייחוד החיוניים שבהם, מהם הצרכים שלא ניתן לספק או שקיים קושי ממשי לספקם, במצב החירום, אם ימשיך אותו אדם לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן;
:: (ב) אם ניתן לספק טוב יותר את צרכי האדם ובפרט החיוניים שבהם, לפי ההערכה שבוצעה לפי פרט משנה (א), אם יועבר מביתו או מאזור ציבורי מוגן לחלופת דיור זמני במקום אחר;
:: (ג) אם קיימת אפשרות ממשית ובטוחה בתנאי מצב החירום השורר, להעברת האדם, לרבות מלווה או ציוד עזר אישי אם נדרשים, לחלופת דיור זמנית במקום אחר.

== תוספת שלישית - מיגונית ציבורית ==
=== חלק א' - מיגונית ציבורית נגישה ===
==== ((([[תקנות 21(א) עד (ג)]], [[22]] [[ו-54(ב)]], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1]] [[ו-3 בחלק א' לתוספת שלישית]]))) ====

@ 1. מיגונית נגישה לאדם עם מוגבלות
: (א) [[בחלק זה]], &quot;דלת הדף&quot; ו&quot;דלת הדף ורסיסים&quot; - כהגדרתן [[בתקנות מפרטים למקלטים]].
: (ב) לאדם עם מוגבלות יתאפשר להיכנס למיגונית ולשהות בה יחד עם כלל הציבור, לפי [[חלק זה]].
: (ג) במיגונית שבפתחה לא מותקנת דלת הדף או דלת הדף ורסיסים יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) הרוחב החופשי בפתחים ובפרוזדורים לא יפחת מ-90 סנטימטרים;
:: (2) סכום הרוחב החופשי בפרוזדור (A [[נספח א' לחלק זה|בנספח א]]) והרוחב החופשי בפתח (B [[נספח א' לחלק זה|בנספח א]]) סמוכים זה לזה, לא יפחת מ-200 סנטימטרים;
:: (3) החלל המיועד לשהיית הציבור במיגונית (C [[בנספח א לחלק זה]]) יכלול שטח חופשי לסיבוב לפי ת&quot;י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח לסיבוב (2.7.4);
:: (4) השיפוע הרוחבי והשיפוע האורכי של דרך בתוך המיגונית לא יעלה על 2%; על אף האמור -
::: (א) השיפוע האורכי של דרך נגישה שתחילתה במזוזת הפתח הפנימי במיגונית (מסומן כקו מקווקו &quot;תחילת דרך משופעת&quot; [[בנספח א לחלק זה]]), והיא נמשכת לפתח המיגונית עד למפלס תחתית רצפת המיגונית, לא יעלה על 0.5% + 9%;
::: (ב) הדרך לא תבלוט מפתח המיגונית יותר מ-20 סנטימטרים ובלבד שאם בלטה יותר מ-10 סנטימטרים גוון הדרך יהיה בניגוד חזותי לגוון הקיר החיצוני של המיגונית;
::: (ג) אפשר שהפרש הגובה בין קצה הדרך בפתח המיגונית (מסומן כ&quot;פתח המיגונית&quot; [[בנספח א לחלק זה]]) לדרך הנגישה לפי [[פרט 3]] (מסומנת D [[בנספח א לחלק זה]]), יטופל באמצעות אחד מאלה:
:::: (1) רכיב משופע מקובע בקצה הדרך במיגונית, שניתן לשנות את מצבו בין מצב פתוח כשהוא בשימוש למצב סגור כשאינו בשימוש; השיפוע של הרכיב במצב פתוח לא יעלה על 50%, אם הוא מגשר על הפרש גובה של עד 3 סנטימטרים או על 30% אם הוא מגשר על הפרש גובה בתחום שמעל 3 סניטמטרים ועד 6 סנטימטרים; בעת שהרכיב האמור במצב פתוח, יראו בו חלק מהדרך לפי פסקת משנה (ב), והוראותיה יתקיימו גם ברכיב האמור;
:::: (2) שינוי השיפוע של קצה הדרך במיגונית, ובלבד שיתקיימו בו ההוראות לפי פסקת משנה (1) שדנות בשיפוע;
:: (5) לאורך הדרך המשופעת במיגונית לפי פסקה (4)(א), בצד הדופן שממול לפתח B ([[נספח א' לחלק זה]]), יימצא בית אחיזה (מסומן כ&quot;בית אחיזה&quot; [[בנספח א לחלק זה]]), שיתקיימו בו הוראות אלה:
::: (א) צורת בית האחיזה תהיה עגולה, תתאפשר גריפה רציפה לכל אורכו, ולא יהיו בו חלקים חדים;
::: (ב) קוטרו החיצוני של בית האחיזה יהיה 3 עד 4 סנטימטרים;
::: (ג) קצותיו של בית האחיזה יהיו מכופפים כדי שלא יהוו מכשול; קצהו האחד יימשך עד 30 סנטימטרים במקביל לפתח B ([[נספח א לחלק זה]]), וקצהו השני לא יבלוט מפתח המיגונית;
::: (ד) מסביב לבית האחיזה יהיה מרווח חופשי לגריפה שהיקפו 4 סנטימטרים לפחות מהפנים החיצוניים של בית האחיזה;
::: (ה) הפן העליון של בית האחיזה יהיה בגובה 90 סנטימטרים עד 95 סנטימטרים מפני הדרך המשופעת;
::: (ו) הפן הפנימי של בית האחיזה לא יחדור יותר מ-9 סנטימטרים לתחום הדרך המשופעת;
::: (ז) יתקיים ניגוד חזותי בין גוון בית האחיזה לגוון הקיר שעליו הוא מותקן;
::: (ח) בית האחיזה יותקן ממרכז חלקו התחתון, באופן יציב, בטוח, ומאפשר גריפה רציפה;
:: (6) קירות המיגונית יהיו בלא בליטות חדות ובלא חיספוסים גסים העלולים לפגוע במי שנמצא במיגונית;
:: (7) לאורך הדרך במיגונית לא יהיו מכשולים.
: (ד) במיגונית שמותקנת בה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) הרוחב החופשי בפתחים שבמיגונית לא יפחת מ-80 סנטימטרים;
:: (2) סכום רוחב חופשי בפרוזדור במיגונית, אם קיים, ורוחב חופשי בפתח, סמוכים זה לזה, לא יפחת מ-200 סנטימטרים;
:: (3) החלל המיועד לשהיית הציבור במיגונית (C [[נספח ב חלק זה|בנספחים ב]] [[ו-ג לחלק זה]]) יכלול שטח חופשי לסיבוב לפי ת&quot;י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח לסיבוב (2.7.4);
:: (4) מפלס סף הדלת שבפתח המיגונית יהיה בגובה 10 סנטימטרים לכל היותר מעל תחתית רצפת המיגונית; הותקנה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים בכניסה פנימית במיגונית, תתקיים בה [[תקנה 34(ד) ו-(ד1) לתקנות מפרטים למקלטים]];
:: (5) משני צידי הדלת יימצאו מוטות לסיוע בהגפתה כמפורט להלן:
::: (א) מוט אופקי אחד יימצא בצידו החיצוני של אגף הדלת בגובה 85 עד 90 סנטימטרים מתחתית אגף הדלת, לפי הוראות אלה:
:::: (1) אורכו של המוט יהיה 35 עד 40 סנטימטרים, וקוטרו החיצוני יהיה 3 עד 4 סנטימטרים;
:::: (2) צורת המוט תהיה עגולה, תתאפשר גריפה רציפה לכל אורכו, ולא יהיו בו חלקים חדים;
:::: (3) המרחק בין הפן הפנימי של המוט לבין פני אגף הדלת לא יהיה קטן מ-4 סנטימטרים ולא גדול מ-5 סנטימטרים;
:::: (4) המרחק בין קצה המוט לבין שול אגף הדלת שנפתח יהיה 5 עד 10 סנטימטרים;
:::: (5) גוון המוט יהיה בניגוד חזותי לגוון אגף הדלת;
::: (ב) מוט אופקי שני יימצא בצידו הפנימי של אגף הדלת בגובה 85 עד 90 סנטימטרים מתחתית אגף הדלת, ותתקיים בו פסקת משנה (א)(1) עד (5);
:: (ג) על אף האמור בפסקאות (א) ו-(ב), אפשר שגובה המוט או המרחק לפי פסקה (א)(4), יותאמו בשינוי קל לצורך מניעת הפרעה למנגנון נעילת הדלת.

@ 2. שילוט וסימון
: (א) על דופן המיגונית שבה נמצא פתחה, יימצא מידע בשלט או על הדופן, לפי הוראות אלה:
:: (1) רישום: &quot;מיגונית&quot; בגופן שגובהו לא יפחת מ-10 סנטימטרים;
:: (2) יתקיימו במידע הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ב) גוון מזוזות ומשקוף פתח המיגונית ברצועה שרוחבה 7 עד 10 סנטימטרים בהיקף הפתח, יהיה בניגוד חזותי לדופן החיצונית של המיגונית.

@ 3. הצבת מיגונית וקישורה לדרך נגישה
: המיגונית תוצב בדרך נגישה או בצמוד לה, ויתקיימו הוראות אלה:
: (1) אפשר שפני דרך נגישה לפי פרט זה יהיו עשויים מחומר מהודק כגון מצע, או דשא, ובלבד שיהיו יציבים גם בפני גשם ונגר עילי;
: (2) בצמוד לפתח מיגונית שאין בפתחה דלת יתקיימו כל אלה:
:: (א) ייותר שטח חופשי לתמרון במקביל לדופן המיגונית ומול הפתח שלה, ששיפועו לא יעלה על 2% לכל כיוון, שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות ואורכו 170 סנטימטרים לפחות (D [[בנספח א' לחלק זה]]); על אף האמור, אפשר שרוחב השטח האמור יקטן עד ל-110 סנטימטרים, בשל מיקום מיתקנים, תשתיות, מגבלת רוחב המדרכה שבה מוצבת המיגונית, או צמחייה;
:: (ב) הפרש הגובה האנכי בין פתח המיגונית לפני הדרך הנגישה המקושרת אליה לא יעלה על 1.5 סנטימטרים, והמרווח האופקי בין שתי הדרכים האמורות לא יעלה על 1.5 סנטימטרים;
:: (ג) לצורך יישום פסקת משנה (ב), אם הפרש הגובה בין פתח המיגונית לדרך נגישה אינו עולה על 6 סנטימטרים, אפשר שהקישור ייעשה לפי [[פרט 1(ג)(4)(ג)]] או באמצעות רכיב משופע לפי [[פרט 1|הפרט האמור]] שהוא רכיב מקובע למיגונית;
: (3) בצמוד לפתח מיגונית שמותקנת בה דלת, יתקיימו כל אלה:
:: (א) יימצא משטח תפקוד בצד שאליו נפתחת הדלת, שמתקיימות בו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במשטחי תפקוד (2.5.4), ושיפוע המשטח לכל כיוון לא יעלה על 2% (מסומן כ&quot;משטח תפקוד (חלופה 1)&quot; [[בנספח ב לחלק זה]] - &quot;משטח תפקוד (חלופה 2)&quot; [[בנספח ג לחלק זה]]); אם קיים הפרש גובה אנכי בין שול משטח התפקוד לסביבתו הצמודה שעולה על 5 סנטימטרים ואין אמצעים למניעת מעבר מהמשטח לסביבה האמורה, יש פס בשול המשטח בניגוד חזותי לסביבתו הצמודה ורוחבו 10 עד 20 סנטימטרים או שהמשטח כולו בניגוד חזותי לסביבתו;
:: (ב) אם מותקנת דלת סובבת על צירה בפתח המיגונית או בפתח אחר בתוכה, שאינה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, הכוח הנדרש לפתיחה של הדלת לא יעלה על הוראות ת&quot;י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בכוח הפעלה לפתיחת דלת בדרך נגישה (סעיף 2.5.5.2);
: (4) נוסף על משטח תפקוד לפי פסקה (3(א)), לסף דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, שבפתח מיגונית, תקושר דרך נגישה לפי הוראות אלה:
:: (א) אם הדרך הנגישה היא בתחום ציר ההליכה במדרכה או ברחבה, השיפוע האורכי ושיפועי הצד שלה, לא יעלו על 8% ([[נספח ב לחלק זה]]);
:: (ב) אם הדרך הנגישה אינה בתחום ציר ההליכה במדרכה, ברחבה, או בשביל, השיפוע האורכי של הדרך לא יעלה על 8%, ושיפועי הצד לא יעלו על 50% ([[נספח ג לחלק זה]]);
:: (ג) על אף האמור בפסקאות (א) ו-(ב), אם בנסיבות המקום לא מתאפשר שיפוע כאמור בהן, אפשר שבאישור מורשה נגישות, שיפוע הדרך לא יעלה על 10% לאורך קטע דרך קצר ככל האפשר בתנאי המקום;
:: (ד) לא יידרש שהדרך הנגישה תהיה כבש או מיתקן אלקטרו-מכני, ולא יידרשו בתי אחיזה בצידיה.
: (5) אם הוצבה המיגונית בדרך ציבורית כגון מדרכה, שביל או רחבה, ייוותר בדרך מעבר חופשי שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות (מסומן כ&quot;מעבר חופשי&quot; [[נספח א חלק זה|בנספחים א]] [[נספח ב חלק זה|ו-ב לחלק זה]]). אפשר שרוחב המעבר האמור יקטן עד ל-110 סנטימטרים, לאורך קטע שאורכו לא יעלה על 500 סנטימטרים, בשל מיקום מיתקנים, תשתיות, מגבלת רוחב המדרכה, או צמחייה.

@ 4. מכשולים בדרך נגישה ובדרך אחרת
: לאורך דרך נגישה כאמור [[בפרט 3]], ולאורך דרך אחרת להולכי רגל שאינה דרך נגישה כאמור, שמובילות למיגונית ממקום שעליו נועדה להגן המיגונית כאמור [[בפרט 3]], לא יהיו מכשולים; אם קיימים מכשולים בדרך - הם מסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

@ 5. ניגוד חזותי
: אם נדרש שיתקיים ניגוד חזותי לפי [[תוספת זו]], הוא יהיה לפי ת&quot;י 1918 חלק 6 בסעיף הדן בניגוד חזותי (2.4) לערך המתאים לסימן מאתר.

@ 6. שונות
: השרטוטים שבנספחים [[לחלק זה]] הם לצורך המחשה, וההוראות המחייבות הן הוראות [[חלק זה]].

==== '''נספח א - מיגונית נגישה שלא מותקנת דלת בפתחה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ג)(2), (3), (4)(א) ו-(ג), (5)]], [[$ חלק א תוספת 3|5(ג)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(2)(א)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

==== '''נספח ב - מיגונית שמותקנת דלת בפתחה, משטח תפקוד (חלופה 1), ודרך נגישה בציר הליכה של מדרכה או ברחבה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ד)(3)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(3)(א), (4)(א) ו-(5)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

==== '''נספח ג - מיגונית שמותקנת דלת בפתחה, משטח תפקוד (חלופה 2), ודרך נגישה שאינה בציר הליכה של מדרכה או ברחבה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ד)(3)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(3)(א), (4)(א) ו-(5)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

=== חלק ב' - התאמות נגישות לעניין מיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין ===
==== ((([[תקנה 54(ב)]]))) ====

@ 1. סימון ושילוט
: במיגונית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין, יתקיים [[פרט 2 בחלק א']].

@ 2. מכשולים בדרך נגישה ובדרך אחרת
: לאורך דרך נגישה לפי [[פרט 3]], ולאורך דרך אחרת להולכי רגל שאינה דרך נגישה כאמור, שמובילות למיגונית ובתוכה, לא יהיו ככל האפשר מכשולים; אם קיימים מכשולים בדרך - הם מסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

@ 3. דרך נגישה למיגונית
: (א) פתח מיגונית שהוצבה לפני יום התחילה, שלגביה מתקיימים כל התנאים שלהלן, תקושר לדרך נגישה לפי [[פרט 3 בחלק א(('))]]:
:: (1) הפרש הגובה בין פתח המיגונית לקצה הדרך הקיימת שמגיעה בצמוד לפתח המיגונית, לא עולה על 20 סנטימטרים;
:: (2) אפשר להתגבר על הפרש הגובה לפי פסקה (1) באמצעות דרך משופעת לפי [[$ חלק א תוספת|פרט 3(2)]] [[או 3(4) בחלק א(('))]];
:: (3) לאחר התגברות על הפרש גובה כאמור בפסקה (2), ייוותר מעבר חופשי כאמור [[$ חלק א תוספת|בפרט 3(5) בחלק א']];
:: (4) לצורך ביצוע האמור בפסקאות (2) ו-(3) אין צורך להזיז את המיגונית מהמקום שבו הוצבה, להרים או לסובב אותה.
: (ב) אפשר שפני הדרך אל מיגונית כאמור בפרט משנה (א) יהיו עשויים מחומר מהודק או דשא, ובלבד שפני הדרך יהיו יציבים, גם בפני גשם ונגר עילי.

== תוספת רביעית ==
==== ((([[תקנה 32(ו) ו-(ז)]]))) ====
=== איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי ===
: גורם מאתר יכין לפי המידע שבידו רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התבחינים [[תקנות מאגר מידע=#תוספת 1|שברישה לפרט 2 בתוספת הראשונה לתקנות המאגר]] ולמעט התבחין &quot;שאינם מתגוררים במגורים מוסדרים&quot; (להלן - התוספת הראשונה למאגר), ונוסף על כך מלאו להם 6 שנים לפחות ומתקיימים בהם התבחינים שבטור א' בטבלה שלהלן; גורם מאתר יציין ברשימה האמורה את האנשים שמתקיימים בהם גם התבחינים שבטור ב' בטבלה שלהלן:
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! טור א' !! טור ב'
|-
| : (1) מתוך [[פרט 2 תוספת 1 לתקנות המאגר|פסקת משנה (2) שבטור א', שלצד פרט משנה 2 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] - [[תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)|פרט ((())4(()))(א) לתוספת השנייה לתקנות ילד נכה]] || -
|-
| : (2) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור א', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (1) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (3) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (2) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (4) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (7) שבטור א', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (3) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (5) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (4) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (6) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (2) שבטור א', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (5) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (2) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (7) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (6) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (8) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור א', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] לגבי תלמיד עם מוגבלות שמיעה || : (7) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] לגבי תלמיד עם מוגבלות שמיעה
|-
| : (9) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (8) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|}

&lt;פרסום&gt; י&quot;א בתשרי התשפ&quot;ז (22 בספטמבר 2026)
&lt;חתימה&gt; ישראל כ&quot;ץ שר הביטחון</text>
      <sha1>hrehi8x13dypf9ergawiiyecfrjsv8q</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084890</id>
      <parentid>3084889</parentid>
      <timestamp>2026-09-26T16:34:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3084890</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="139892" sha1="6xz7qh5yij7jc93mu2j1zfyleaifbl2" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ&quot;ז-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ז, 32|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום)|12532)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 19מ(ג)]] [[=החוק|לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]] (להלן - החוק), [[+|וסעיף 27(ג)(10)]] [[לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], לאחר התייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהסכמת שר האוצר לפי [[סעיף 19סז לחוק]], ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אזור ציבורי מוגן&quot; - מקום ציבורי המשמש במצב חירום לשהיית הציבור לצורך התגוננות מפני סיכון לחיים או לצורך חיוני אחר, מעל או מתחת לפני הקרקע, ובכלל זה מקלט ציבורי, מחסה ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית]], שטח פתוח, תווך תת-קרקעי, מיתקן מרכזי כהגדרתו [[בתקנות נגישות לתחבורה ציבורית]], ולמעט כל אלה: מיגונית ציבורית, מקום ייעודי כהגדרתו [[בתקנה 1 לתקנות המסגרות]], מיתקן קליטה כהגדרתו [[בתקנה 1 לתקנות נגישות אירועי פינוי]], מרכז ארעי לטיפול, מוסד רפואי ומרפאה, כהגדרתם [[בתקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:- &quot;אדם עם מוגבלות&quot;, &quot;גוף ציבורי&quot;, &quot;נציבות&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 5 לחוק]];
:- &quot;אמצעים חליפיים&quot;, &quot;ספק מים&quot;, &quot;ספק מים בחירום&quot;, &quot;תוכנית היערכות&quot;, &quot;תחנת חלוקה&quot; - כהגדרתם [[בכללי המים]];
:- &quot;בית שימוש נגיש&quot;, &quot;מקלחת נגישה&quot; - כמשמעותם בחקיקה לפי פסקאות (2) עד (11) לחקיקת נגישות למקום ציבורי;
:- &quot;דרך נגישה&quot; - דרך שמתקיימות בה הדרישות שנקבעו לדרך נגישה בחקיקת הנגישות למקום ציבורי, ואולם אם לא מתקיימות לגביה הדרישות שנקבעו כאמור או שלא נקבעו לגביה דרישות - דרך שמתקיימות בה הדרישות [[שבתוספת הראשונה]];
:- &quot;הגא&quot; - כהגדרתו [[חוק ההתגוננות האזרחית=|בחוק ההתגוננות]];
:- &quot;הנציב&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 22 לחוק]];
:- &quot;הרשות הממשלתית למים וביוב&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 124יא לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]];
:- &quot;חוק ההתגוננות האזרחית&quot; - [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
:- &quot;חוק התכנון והבנייה&quot; - [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;חוק שירות אזרחי&quot; - [[חוק שירות אזרחי, התשע&quot;ז-2017]];
:- &quot;חיית שירות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 19ו1 לחוק]];
:- &quot;חקיקת נגישות למקום ציבורי&quot; - הוראות לפי [[פרק ה'1 לחוק]], לפי [[פרק ה'1א לחוק התכנון והבנייה]], וכן לפי כל אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) הוראות לפי [[חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים), התשמ&quot;ח-1988]];
:: (2) [[חלק ח'1 לתוספת השנייה בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש&quot;ל-1970]];
:: (3) [[תקנות מפרטים למקלטים]];
:: (4) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), התשע&quot;א-2011]];
:: (5) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע&quot;ב-2011]];
:: (6) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע&quot;ד-2013]];
:: (7) [[תקנות נגישות במקלטים]];
:: (8) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה), התשע&quot;ח-2018]];
:: (9) [[תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע&quot;ט-2018]];
:: (10) [[תקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:: (11) [[תקנות נגישות לתחבורה ציבורית]];
:- &quot;יום התחילה&quot; - יום תחילתן של תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ&quot;ז-2026, לפי [[תקנה 53(א)]] (((יום 1.12.2026)));
:- &quot;כללי המים&quot; - [[=כללי המים|כללי המים (אירוע פגיעה במים), התשפ&quot;ג-2023]];
:- &quot;כספומט&quot; - מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים;
:- &quot;מאגר הרשות המקומית&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]];
:- &quot;מושב מותאם&quot; - כהגדרתו [[בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;מיגונית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 145(ח)(4) לחוק התכנון והבנייה]], אף אם המדינה או רשות מקומית לא הציבו אותה;
:- &quot;מיגונית ציבורית&quot; - מיגונית המיועדת לשירותים הניתנים לציבור בקשר עם מצב חירום, כמשמעותם [[בסעיף 19מב(ב) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], למעט מיגונית שמוצבת בבסיס צה&quot;ל לשימוש חיילים ועובדים בלבד;
:- &quot;מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב&quot; - מנהל הרשות הממשלתית כהגדרתו [[בכללי המים]] או מי שהוא הסמיך, מקרב עובדי הרשות הממשלתית למים וביוב, לעניין תקנות אלה;
:- &quot;מענה תומך&quot; - לרבות הכוונה בשפה פשוטה ומענה סבלני לשאלות חוזרות;
:- &quot;מצב חירום&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19מ(א) לחוק]];
:- &quot;מקום מוגן&quot; - כל אחד מהמפורטים במדרג להלן, המסודר לפי רמת מיגון הולכת ופוחתת:
:: (1) מקלט כהגדרתו [[בתקנות המפרטים למקלטים]];
:: (2) אזור בבניין שנמצא מתאים להנחיות הגא;
:- &quot;מקום ציבורי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19ז לחוק]];
:- &quot;מקלט ציבורי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית]];
:- &quot;סמל הנגישות הבין-לאומי&quot; - לפי ת&quot;י 1918 חלק 4;
:- &quot;פישוט לשוני&quot; - כהגדרתו [[בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;רח&quot;ל&quot; - רשות חירום לאומית שבמשרד הביטחון שהוקמה לפי החלטה מספר ב/43 של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מיום י' בטבת התשס&quot;ח (19 בדצמבר 2007);
:- &quot;רשות מקומית&quot; - עירייה או מועצה מקומית;
:- &quot;שגרה&quot; - עת שאינה מצב חירום;
:- &quot;שפה פשוטה&quot; - התאמת מידע לפי [[#1|פסקאות (1), (3), ו-(4), להגדרה &quot;פישוט לשוני&quot; בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;ת&quot;י 1918 חלק 3.1&quot; - תקן ישראלי ת&quot;י 1918, חלק 3.1 - נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין - דרישות בסיסיות;
:- &quot;ת&quot;י 1918 חלק 4&quot; - תקן ישראלי ת&quot;י 1918, חלק 4 - נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת;
:- &quot;תקנות המסגרות&quot; - [[=תקנות המסגרות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות), התשפ&quot;א-2021]];
:- &quot;תקנות מאגר מידע&quot; - [[=תקנות מאגר מידע|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום), התשפ&quot;ד-2024]];
:- &quot;תקנות מפרטים למקלטים&quot; - [[=תקנות מפרטים למקלטים|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש&quot;ן-1990]];
:- &quot;תקנות נגישות אירועי פינוי&quot; - [[=תקנות נגישות אירועי פינוי|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום), התשפ&quot;ב-2022]];
:- &quot;תקנות נגישות במקלטים&quot; - [[=תקנות נגישות במקלטים|תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים), התשע&quot;ו-2016]];
:- &quot;תקנות נגישות לשירות&quot; - [[=תקנות נגישות לשירות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות נגישות לתחבורה ציבורית&quot; - [[=תקנות נגישות לתחבורה ציבורית|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס&quot;ג-2003]];
:- &quot;תקנות שירותי בריאות במצב חירום&quot; - [[=תקנות שירותי בריאות במצב חירום|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום), התשפ&quot;ב-2022]].

== פרק ב': נגישות לאספקת מים ולמזון ==

@ 2. נגישות למי שתייה
: במצב חירום שבו מספקים באמצעים חליפיים מי שתייה לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למי שתייה שמסופקים כאמור באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור, לפי [[תקנות 3 עד 5]].

@ 3. הוראות נגישות בתוכנית היערכות לחלוקת מים
: (א) כללה תוכנית היערכות של ספק מים או ספק מים בחירום רשימה של תחנות חלוקה שאמורות לפעול במצב חירום, יהיו תחנות החלוקה נגישות; לעניין זה, &quot;תחנת חלוקה נגישה&quot; - תחנת חלוקה שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, תוביל דרך נגישה עד לפתח תחנת חלוקה וכן מפתח תחנת החלוקה עד לנקודה בתחנת החלוקה שבה הציבור ממלא כלי מים;
:: (2) אורכה של הדרך לפי פסקה (1) עד לפתח תחנת החלוקה לא יעלה על 100 מטרים, ואם עלה השיפוע האורכי של הדרך על 5 אחוזים - לא יעלה המרחק האמור על 60 מטרים.
: (ב) תוכנית ההיערכות תכלול הוראות לסיוע במצב חירום של צוות תחנת חלוקה לאדם עם מוגבלות שביקש זאת, במילוי כלי מים ובנשיאתן לרכב.
: (ג) הוכנו במסגרת תוכנית ההיערכות שלטים לזיהוי תחנת חלוקה ושלטי הכוונה אליה, יתקיימו בהם הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ד) ספק מים או ספק מים בחירום שלא הצליח לאתר תחנת חלוקה שמתקיימת בה תקנת משנה (א) בחלק של יישוב שנדרשת להיות בו תחנת חלוקה לפי תוכנית ההיערכות שלו, רשאי לפנות למנהל הרשות הממשלתית למים וביוב בבקשה שיפטור אותו לתקופה קצובה מחובת עמידה בתנאי תקנת המשנה האמורה לעניין תחנת חלוקה באותו חלק מהיישוב; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנת החלוקה, ובייחוד לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית; לבקשה תצורף חוות דעת של מורשה נגישות לגבי העדר קיומו של מקום חלופי נגיש לתחנת חלוקה כנדרש בתוכנית ההיערכות.
: (ה) מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ייתן פטור כאמור בתקנת משנה (ד) אם השתכנע כי לא ניתן בתנאים הקיימים לאתר באותו חלק של היישוב תחנת חלוקה, ואי-מתן הפטור עלול לשבש את אספקת המים ביישוב כאמור [[בכללי המים]], לנוכח הצרכים שלפי תוכנית ההיערכות לגבי אותו יישוב; מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב רשאי להתנות את מתן הפטור בתנאים שעליהם יורה; משך תקופת הפטור לא יעלה על התקופה שעד למועד העדכון הקרוב של תוכנית ההיערכות; החלטת מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד; האמור בתקנת משנה (ד) ובתקנת משנה זו לא יחול לגבי יישוב שלפי תוכנית ההיערכות שלו מתוכננות בו שלוש תחנות חלוקה לכל היותר, אלא אם כן מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב נוכח לדעת כי אי-מתן הפטור ישבש את אספקת המים באותו יישוב במצב חירום כאמור [[בכללי המים]]; מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ידווח בין 1 בינואר ל-28 בפברואר בכל שנה לנציב, על הפטורים שנתן לפי תקנת משנה (ד) במהלך השנה שקדמה לה.

@ 4. פרסום מידע בשגרה לגבי התאמות נגישות למים במצב חירום
: (א) פורסמה בשגרה רשימת תחנות חלוקה ביישוב, יפרסם הגורם המפרסם לגבי כל תחנת חלוקה שברשימה לפי הוראות אלה:
:: (1) תחנת חלוקה נגישה - אם מתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]];
:: (2) תחנת חלוקה לא נגישה - אם לא מתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]]; אם תחנת החלוקה אינה נגישה יצוין אם ניתן לגביה פטור לפי [[תקנה 3(ה)]].
: (ב) פורסמה בשגרה מפה שבה מצוינות תחנות חלוקה ביישוב, יכלול הגורם המפרסם במפה את סמל הנגישות הבין-לאומי בצמוד לסימון המיקום של כל תחנת חלוקה שמתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]], ואם כל תחנות החלוקה נגישות - הוא רשאי לציין חלף זאת, על גבי המפה, כי כל תחנות החלוקה נגישות.

@ 5. פתיחת תחנת חלוקה במצב חירום
: (א) במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, יתקיימו בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור הוראות [[תקנה 3(א)]], ואולם אם מתוך תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שלא מתקיימות בהן הוראות [[תקנה 3(א)]], ייתנו ספק מים וספק מים בחירום עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימות בהן הוראות [[תקנה 3(א)]].
: (ב) צוות תחנת חלוקה ייתן לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנת חלוקה והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש, סיוע במילוי כלי מים ובנשיאתו לרכב.
: (ג) פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות חלוקה שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי [[תקנה 4]].
: (ד) האמור [[בפרק זה]] לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיו, כולן או חלקן, במצב חירום.
: (ה) עם פתיחת תחנת חלוקה ביישוב ונוסף על השירות שניתן בה, תחלק הרשות המקומית מים לביתו של מי שמתקיימים בו כל התנאים אלה:
:: (1) הוא אדם עם מוגבלות;
:: (2) הוא נכלל במאגר הרשות המקומית;
:: (3) הוא מתגורר בחלק של היישוב שאותו נועדה לשרת תחנת החלוקה שנפתחה.

@ 6. נגישות למזון במצב חירום והיערכות בשגרה
: (א) במצב חירום שבו מחולק מזון לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למזון שמחולק כאמור באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור, לפי תקנה זו [[ותקנה 7]].
: (ב) גוף ציבורי שמבצע בשגרה הכנות לחלוקת מזון לציבור במצב חירום, בין בכלל ובין באזור מסוים, ייערך גם לחלוקת מזון לאנשים עם מוגבלות, ובין השאר לפי תקנת משנה (ג).
: (ג) תכנן גוף ציבורי לחלק מזון לציבור באמצעות תחנות לחלוקת מזון, תעמוד התחנה לחלוקת מזון בתנאים האמורים [[בתקנה 3(א) עד (ג)]], בשינויים המחויבים.
: (ד) לעניין גוף ציבורי שלפי התכנון שלו נדרשת תחנה לחלוקת מזון במקום מסוים, ולא הצליח לאתר תחנה שמתקיימות בה הוראות תקנת משנה 3(א), יחולו הוראות אלה:
:: (1) הגוף הציבורי רשאי לפנות לנציב בבקשה שיפטור אותו מחובת עמידה בתנאי [[3|תקנת משנה 3(א)]] לעניין תחנה לחלוקת מזון במקום המסוים; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנה לחלוקת מזון, ובכלל זה לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית;
:: (2) הנציב לא ייתן פטור כאמור אלא אם כן השתכנע, לנוכח הצרכים שלפי תכנון חלוקת המזון במצב חירום, שלא ניתן בתנאים הקיימים במקום המסוים לאתר תחנה לחלוקת מזון כאמור; הנציב רשאי לקצוב פטור כאמור לתקופה שיורה או להתנותו בתנאים; החלטת הנציב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד;
:: (3) האמור בתקנת משנה זו לא יחול לגבי מקום או יישוב, לפי העניין, שלפי התכנון של הגוף הציבורי מתוכננות בו שלוש תחנות לחלוקת מזון לכל היותר, אלא אם כן קיימים לדעת הנציב טעמים מיוחדים שלפיהם אי-מתן הפטור תשבש את אספקת המזון במצב חירום ביישוב.
: (ה) פורסמה בשגרה רשימת תחנות לחלוקת מזון ביישוב במצב חירום, תחול לגבי הפרסום [[תקנה 4]], בשינויים המחויבים.

@ 7. חלוקת מזון במצב חירום
: (א) במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, תתקיים בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור [[תקנה 6(ג)]]; ואולם אם מתוך תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שלא מתקיימת בהן [[תקנה 6(ג)]] תינתן עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימת בהן [[תקנה 6(ג)]].
: (ב) צוות תחנה לחלוקת מזון יסייע לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנה והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש סיוע בקבלת מזון ובנשיאתו לרכב.
: (ג) פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות לחלוקת מזון שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי [[תקנה 4]] בשינויים המחויבים.
: (ד) האמור בתקנות משנה (א) עד (ג) לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.
: (ה) הרשות המקומית תחלק מזון לביתם של אנשים עם מוגבלות שמתקיימים בהם התנאים לפי [[תקנה 5(ה)]].

== פרק ג': מקום מוגן, אזור ציבורי מוגן, שהייה ולינה, ומידע לגביהם ==

=== סימן א': מקום מוגן ===

@ 8. הנחיות לאיתור מקום מוגן בבניין למגורים
: (א) הנחיות לאיתור מקום מוגן בבניין למגורים שמפרסם הגא לציבור יהיו בשפה פשוטה ויתקיימו בהן הוראות [[תקנה 28]].
: (ב) הפעילו משטרת ישראל או צה&quot;ל מוקד חירום כמשמעותו [[בתקנה 7 לתקנות נגישות אירועי פינוי]], ימסרו את ההנחיות לאיתור מקום מוגן כאמור בתקנת משנה (א) כחלק מהמידע שנמסר במסגרת מוקד החירום.

=== סימן ב': אזור ציבורי מוגן ===

@ 9. איתור והקצאה של אזורים בטוחים נגישים
: גוף ציבורי שמאתר ומקצה מקומות ציבוריים לאזורים ציבוריים מוגנים, ייתן עדיפות, ככל האפשר, ובהתחשב בצרכים הנובעים ממצב החירום, לאיתור והקצאה של מקומות העומדים בחקיקת נגישות למקום ציבורי.

@ 10. כניסה ושילוט לאזור ציבורי מוגן
: גוף ציבורי שאחראי להפעלת אזור ציבורי מוגן ומאפשר לציבור במצב חירום לעשות שימוש באזור ציבורי מוגן, אחראי לכך שיתקיימו כל אלה:
: (1) אם יש דרך שמיועדת לכניסת כלי רכב לאזור ציבורי מוגן (להלן בתקנה זו - דרך כלי רכב), כגון בחניון תת-קרקעי, לא יימנע מאדם עם מוגבלות, ובכלל זה אדם המתנייע בכיסא גלגלים או באמצעי עזר אחר לניידות, לעשות שימוש במצב חירום גם בדרך כלי רכב לרבות אפשרות למעבר במקומות שבהם יש הגבלת כניסה כגון מחסומים, וזאת בין שמובילה לאזור הציבורי המוגן דרך נגישה ובין שלא;
: (2) במקום בולט לעין בפתח דרך כלי רכב יימצא שלט שעליו כתוב &quot;כניסה במצב חירום גם לאדם עם מוגבלות בניידות&quot;, ואולם אם השיפוע האורכי של דרך כלי הרכב עולה על 10% יהיה כתוב בשלט &quot;זהירות! שיפוע מסוכן!&quot; ונוסף על כך יופיע בשלט הסמל לציון שיפוע מסוכן לפי נספח ג' בת&quot;י 1918 חלק 4; אם יש בדרך פסי האטה, יהיה כתוב בשלט גם &quot;זהירות! פסי האטה!&quot;;
: (3) הוצב שלט להכוונה לאזור ציבורי מוגן או לכניסה אליו או שלט לפי פסקה (2), יהיה גובה האותיות בשלט 80 מילמטרים לפחות, ויתקיימו בו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
: (4) לא ייגבה תשלום מאדם עם מוגבלות שמבקש להיכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן שמובילה לתוכו דרך כלי רכב לצורך הצלת עצמו או כדי להוביל ציוד שנדרש לשהייתו שם; איש צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן או פועל מטעם המקום הציבורי שבו האזור הציבורי המוגן, רשאי לדרוש שאדם כאמור יזדהה באמצעות תג נכה כתנאי לאי-גביית תשלום; אדם כאמור שנכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן יישמע להוראות צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן כדי למנוע סיכון לציבור שנמצא בו; לעניין זה, &quot;תג נכה&quot; - כהגדרתו [[בחוק חניה לנכים, התשנ&quot;ד-1993]].

@ 11. נגישות לאדם עם מוגבלות לשירות או טובין שמסופקים לציבור באזור ציבורי מוגן
: (א) סיפק גוף ציבורי שירות או טובין, לציבור ששוהה באזור ציבורי מוגן במצב חירום, יספק את אותם שירות או טובין לאדם עם מוגבלות ששוהה באותו אזור ציבורי מוגן, באופן שמאפשר לאדם עם מוגבלות לצרוך את אותם שירות או טובין, באותה איכות וזמינות שמסופקים לכלל הציבור; ואם נדרש, יבצע הגוף את ההתאמות הנדרשות, כפי שמתאפשר בנסיבות מצב החירום, כדי ליישם את האמור.
: (ב) תפעל איש צוות מטעם גוף ציבורי אזור ציבורי מוגן בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יתקיימו כל אלה:
:: (1) לבקשת אדם עם מוגבלות שפנה אליו בבקשה לסיוע והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות, יסייע לו איש צוות ובייחוד לשם ביצוע פעולה נדרשת להצלת חיים; האמור לא יחול כשאיש הצוות נדרש להגן על עצמו ולבצע לשם כך פעולה נדרשת להצלת חיים;
:: (2) איש הצוות יישא עליו סימן לזיהוי, ואם יש לו עמדת שירות באזור הבטוח - במקום בולט לעין בעמדה יימצא שלט; בשלט ובסימן הזיהוי יהיה רשום: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
:: (3) יימצא חדר או חלל המופרד מהמולת הקהל באופן המספק פרטיות כגון באמצעות פרגוד או מחיצה, לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות המתקשה להתמודד עם ההמולה במקום או לצורך מילוי צרכיו הרפואיים או הסיעודיים, עקב מוגבלותו, ולמלוויו; בחדר או בחלל, לפי העניין, יתקיימו הוראות אלה:
::: (א) החדר או החלל האמור יישמר לשימוש של אדם עם מוגבלות במצב חירום;
::: (ב) לצד החדר או החלל יימצא שלט שעליו רשום: &quot;מקום לאדם עם מוגבלות לשהייה זמנית&quot; ויתקיימו בשלט הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 המנויות בסיפה של פסקה (2).
: (ג) סיפק גוף ציבורי כיסאות לאזור ציבורי מוגן בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יחולו כל אלה, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום:
:: (1) 5% מהכיסאות לפחות, ולא פחות ממושב אחד, יהיו מושבים מותאמים;
:: (2) אם האזור הציבורי המוגן מתוכנן להכיל 500 איש לפחות במצב חירום - יימצא באזור הבטוח כיסא גלגלים אחד לפחות, להסעת אנשים עם מוגבלות שבאזור הציבורי המוגן.

@ 12. נגישות לבית שימוש, למקלחת, ודרך נגישה, באזור ציבורי מוגן
: (א) אם באזור הציבורי המוגן קיים בית שימוש לשימוש הציבור בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יימצא גם בית שימוש נגיש אחד לפחות לשימוש שני המינים שדרך נגישה מובילה אליו מהכניסה לאזור הציבורי המוגן, או סידור מתאים אחר בנסיבות מצב החירום, לפי פסקה (1) או (2) להלן, שדרך נגישה מובילה אליו מהכניסה לאזור הציבורי המוגן, שיאפשר לאדם עם מוגבלות לעשות את צרכיו באופן בטיחותי, ובפרטיות לפי נסיבות השהייה במצב חירום באזור הציבורי המוגן, כמפורט להלן:
:: (1) בית כיסא כימי נגיש לפי [[תקנה 4(ב) לתקנות נגישות במקלטים]];
:: (2) כיסא שירותים עם מושב קשיח, יציב, עם סידור מתאים לקליטת הפרשות כגון סיר, ולסילוקן באופן שימזער מטרדים למי ששוהה באזור הציבורי המוגן, שמסביבו יימצא וילון או אמצעי אחר המספק פרטיות למי שעושה את צרכיו.
: (ב) אם באזור הציבורי המוגן קיימת מקלחת לשימוש הציבור בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, תימצא מקלחת נגישה לשימוש שני המינים, או סידורים לפי [[תקנה 10(ב)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי]], שדרך נגישה מובילה אליה מהכניסה לאזור הציבורי המוגן.

@ 13. הסתייעות במלווה, בחיית שירות ובציוד עזר אישי
: אדם עם מוגבלות יוכל להסתייע במלווה מטעמו או בחיית שירות, וכן בציוד עזר אישי שלו, בעת שהוא שוהה באזור ציבורי מוגן במצב חירום.

@ 14. תיק הפעלה
: תיק הפעלה של גוף ציבורי לאזור ציבורי מוגן יכלול פרטי התקשרות עם ארגונים של אנשים עם מוגבלות ואנשי מקצוע מתחומים שנוגעים לאנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת מידע נוסף וסיוע למי ששוהה באזור ציבורי מוגן, אם פרטיהם מצויים ברשות הגוף הציבורי.

@ 15. פרסום מידע לציבור לגבי נגישות אזור ציבורי מוגן
: (א) פרסם גוף ציבורי רשימת אזורים ציבוריים מוגנים לשימוש הציבור במצב חירום, יכלול הפרסום גם את כל הפרטים המפורטים להלן, לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל אזור ציבורי מוגן, ויחולו על הפרסום הוראות [[תקנה 28]]; בפרסום כאמור, בפסקאות (1) עד (8) שלהלן, אפשר שייעשה שימוש בשם הסוג המסוים של האזור הציבורי המוגן, כגון &quot;מקלט ציבורי&quot;, במקום המונח &quot;אזור ציבורי מוגן&quot;:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;אזור ציבורי מוגן בזמן אזעקה&quot;, &quot;אזור ציבורי מוגן בזמן אזעקה מתאים גם לשינה&quot;; ואם האזור הציבורי המוגן ישמש לשהייה או לינה של הציבור במצב חירום, בלא קשר להתרעה, יותאם הפרסום כגון &quot;אזור ציבורי מוגן מתאים גם לשינה&quot;;
:: (2) אחת מאלה לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה המובילה עד לפתח האזור הציבורי המוגן ובתוכו, מאחד מאלה לפחות: מדרכה ציבורית, שביל ציבורי או חניה נגישה, הסמוכים לאזור הציבורי המוגן - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש מים לשתייה&quot;, &quot;אין מים לשתייה&quot;;
:: (4) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם אין באזור הציבורי המוגן בית שימוש נגיש - &quot;אין בית שימוש נגיש&quot;;
::: (ב) אם יש באזור הציבורי המוגן בית שימוש נגיש - &quot;יש בית שימוש נגיש&quot; וכן תיאור בשפה פשוטה אם מדובר בבית שימוש נגיש או בסידור נגיש אחר לעשיית צרכים לפי [[תקנה 12(א)]];
:: (5) אחת מאלה לפי העניין:
::: (א) אם יש אספקת חשמל באזור הציבורי המוגן לשימוש אישי כגון לצורך הטענת מכשירים אישיים - &quot;יש חשמל לשימוש אישי&quot;;
::: (ב) אם אין אספקת חשמל באזור הציבורי המוגן לשימוש אישי - &quot;אין חשמל לשימוש אישי&quot;;
:: (6) אם גוף ציבורי מפעיל את האזור הציבורי המוגן - פירוט סוגי שירותים או סוגי טובין שהוא מספק למי ששוהה בו;
:: (7) אם במצב חירום האזור הציבורי המוגן פתוח לציבור בשעות מסוימות - את שעות הפעילות, ואם האזור פועל בכל שעות היממה &quot;פתוח ביום ובלילה&quot;;
:: (8) אחת מאלה לפי העניין: &quot;יש איש צוות&quot;, &quot;אין איש צוות&quot;.
: (ב) פרסם גוף ציבורי מפה ושעליה מצוינים אזורים ציבורים מוגנים, יכלול הגוף האמור במפה את סמל הנגישות הבין-לאומי בצמוד לסימון המיקום של כל אזור ציבורי מוגן שדרך נגישה מובילה אליו ובתוכו.

@ 16. סייג לפתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן
: האמור [[בתקנות 9 עד 15]] לא ימנע פתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן שלא מתקיימות בו או בקשר אליו, הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.

=== סימן ג': תנאי שהייה ולינה סבירים לאדם עם מוגבלות ===

@ 17. אספקת תנאי שהייה ולינה סבירים
: פנה אדם שעקב מוגבלותו אינו מסוגל לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום בבקשה לעזרה לרשות המקומית, תספק לו הרשות המקומית בהקדם האפשרי מענה סביר בנסיבות מצב החירום, בכפוף לסיוע הממשלתי שקיבלה לפי [[תקנות 18]] [[ו-19]] והאמצעים שיעמדו לרשותה, לרבות באחד מאלה:
: (1) אספקת סיוע שיאפשר לו להמשיך במצב חירום לשהות בביתו באופן סביר;
: (2) הפנייתו לאזור ציבורי מוגן שבו יתאפשרו לו תנאי שהייה או לינה סבירים בנסיבות מצב החירום, לרבות יחד עם מלוויו;
: (3) הפנייתו למקום אחר שבו יוכל לקיים שגרת חיים סבירה בנסיבות מצב החירום, לרבות יחד עם מלוויו.

@ 18. תוכנית ממשלתית לאיגום משאבים לסיוע אחוד לרשות המקומית
: (א) רח&quot;ל תכין תוכנית לסיוע ממשלתי אחוד שייתנו הגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]], לרשויות מקומיות במצב חירום לאספקת אלה:
:: (1) סידורים ואמצעים כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות לשהות במצב חירום בביתם או באזור ציבורי מוגן;
:: (2) מענים לאדם עם מוגבלות שאינו יכול לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום, ולמלוויו.
: (ב) התוכנית תאגם משאבים כמפורט [[בחלק ב' לתוספת השנייה]], שיעמידו הגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]].
: (ג) התוכנית תכלול את כל אלה לפחות:
:: (1) הערכת מספר האנשים שעקב מוגבלותם אינם מסוגלים לשהות בביתם או באזור ציבורי מוגן במצב חירום, בפריסה גאוגרפית, לפי מידע זמין שיספקו הגופים הציבוריים שמפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]];
:: (2) פירוט המשאבים למתן מענה בפריסה גאוגרפית, שגוף ציבורי יעמיד במצב חירום מהמשאבים שבידיו או באחריותו; לעניין זה, &quot;שבידיו או באחריותו&quot; - לפי דין או החלטת ממשלה;
:: (3) שיטת ניהול והקצאת משאבים יעילה במצב חירום, הכוללת:
::: (א) מרכז הפעלה שינהל את יישום התוכנית;
::: (ב) האופן שבו גוף ציבורי מעדכן במצב חירום לגבי זמינות המשאבים שהוא יכול להעמיד לתוכנית;
::: (ג) כיצד פונה רשות מקומית בבקשה לסיוע, המידע שעליה להעביר, ולמי, ואופן הטיפול בפנייה;
::: (ד) כיצד יועברו וייבחנו פניות של אנשים עם מוגבלות שאינם מוכרים לרשות המקומית;
::: (ה) ניהול הצרכים שהעבירו רשויות מקומיות והקצאת המשאבים הציבוריים, לפי סדרי עדיפויות וזמינותם, בנסיבות מצב החירום;
::: (ו) כיצד מעמיד גוף ציבורי את המשאבים שהקצה לתוכנית לידי הרשות המקומית ומסייע לה בשימוש בהם;
:: (4) [[חלק ג' לתוספת השנייה]].
: (ד) הכנת התוכנית והקצאת המשאבים לפיה במצב חירום, יהיו לפי הצרכים החיוניים של אנשים עם מוגבלות ולא יושפעו מכל אלה: אם הוא אדם שמוכר לרשות המקומית או לא, אם הוא אדם שמקבל שירות ייעודי ממסגרת לשירותי יום או לא; לעניין זה, &quot;ממסגרת לשירותי יום&quot; - כהגדרתה [[בתקנות המסגרות]].
: (ה) לצורך הכנת התוכנית, יעביר גוף ציבורי לרח&quot;ל את המידע לגבי המשאבים שברשותו או באחריותו ושיעמדו לרשות התוכנית.
: (ו) רח&quot;ל תכין את התוכנית בהיוועצות בגופים הציבוריים שמפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]], מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זו מזו.
: (ז) גוף ציבורי יבצע את ההכנות הנדרשות כדי שיוכל ליישם במצב חירום את חלקו בתוכנית.
: (ח) המנהל הכללי של גוף ציבורי שמנוי [[בחלק א' לתוספת השנייה]] ימנה מקרב עובדיו הבכירים, ממונה לצורך התוכנית לפי תקנה זו; הממונה יהיה נציגו של הגוף הציבורי לצורך הכנת התוכנית ויישומה במצב חירום, לפי תקנה זו.

@ 19. יישום התוכנית במצב חירום ועדכונים
: (א) השתכנע ראש רח&quot;ל שבשל מצב חירום או בעת מצב חירום יש צורך להפעיל את התוכנית, יורה על כך.
: (ב) הורה ראש רח&quot;ל על הפעלת התוכנית כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך לגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]] ולנציבות.
: (ג) מייד עם ההודעה על הפעלת התוכנית יעמיד גוף ציבורי את המשאבים לרשות התוכנית לפי חלקו בה ויעדכן את מרכז ההפעלה.
: (ד) קביעת סדרי העדיפויות ויישום התוכנית יבוצעו לפי התבחינים [[שבחלק ג' לתוספת השנייה]].
: (ה) התוכנית תעודכן בתום הפעלתה, ובכל מקרה אחת לשנתיים לפחות.

== פרק ד': נגישות למיגונית ציבורית ==

@ 20. הגדרות
: [[בפרק זה]], &quot;סיבות הנדסיות&quot; - אחד מאלה:
: (1) מקום הצבת המיגונית או אופן הצבתה, הנדרש מטעמי הגנה על הציבור, אינו מאפשר לבצע התאמת נגישות;
: (2) התאמת נגישות שתבוצע במקום שבו יש להציב מיגונית מטעמי הגנה על הציבור, גם אם פתח המיגונית יופנה לכיוון אחר, תגרום לסיכון בטיחותי לציבור שעושה שימוש במקום;
: (3) הוראות תוכנית כהגדרתה [[בחוק התכנון והבנייה]], החלה על המקום, אינן מאפשרות ביצוע התאמת נגישות כאמור.

@ 21. מיגונית שיוצרה לאחר יום התחילה
: (א) לא ישווק אדם ולא ימכור מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו, שאינה עומדת בדרישות [[חלק א' בתוספת השלישית]].
: (ב) מחזיק במקרקעין לא יציב מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו, במקרקעין שבהחזקתו, אלא אם כן מתקיימות בה ובדרך שמובילה אליה הוראות [[חלק א' שבתוספת השלישית]].
: (ג) מחזיק במקרקעין רשאי לבקש ממורשה נגישות לפטור אותו לעניין הצבת מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו במקום מסוים במקרקעין שבהחזקתו, מקיום דרישה אחת או יותר [[שבחלק א' בתוספת השלישית]], עקב סיבות הנדסיות, ולהורות על ביצוע התאמות נגישות חלופיות ככל האפשר לפי נסיבות המקום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לעשות שימוש במיגונית.
: (ד) הנציבות תפרסם טופס מומלץ להגשת בקשה לפטור ולהחלטת מורשה הנגישות, לפי תקנת משנה (ג).

@ 22. רשימת מיגוניות
: מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות, יכין רשימה של כל המיגוניות שבחזקתו, בציון אם יוצרו לפני יום התחילה ומקום הצבתן, ייתן מספר סודר לכל מיגונית ציבורית ויציין לגבי כל מיגונית שדרך נגישה לפי [[התוספת השלישית]] מובילה אליה &quot;יש דרך נגישה למיגונית&quot;, ולגבי מיגונית שלא מובילה אליה דרך כאמור - &quot;אין דרך נגישה למיגונית&quot;; הרשימה תעודכן בפרטי כל מיגונית ציבורית נוספת שתוצב במקרקעין.

@ 23. אחריות הגא
: הגא אינו אחראי על יישום הוראות [[פרק זה]] במקרקעין שבהן הוצבו מיגוניות.

== פרק ה': נגישות למידע ותקשורת נגישה ==

@ 24. שימוש במאגר הרשות המקומית לשם סיוע לאנשים עם מוגבלות במצב חירום
: רשות מקומית תעשה שימוש גם במאגר הרשות המקומית לצורך קיום חובותיה לפי תקנות אלה ולצורך איתור אנשים עם מוגבלות וסיוע להם במצב חירום, לרבות העברת מידע לפי [[תקנה 15 לתקנות מאגר מידע]], אם נדרש לצורך ביצוע הפעולות האמורות.

@ 25. אמצעי עזר לתקשורת עם אדם עם מוגבלות
: (א) גוף ציבורי שמחזיק בשגרה מידע מוכן לפרסום במצב חירום - בעניין מקומות למתן שירות לציבור שיהיו פתוחים, שירותים שיינתנו בהם, או שירותים נוספים לציבור שהם ניידים, יחזיק גם מידע בשפה פשוטה, מוכן לפרסום במצב חירום, שנדרש ממנו לפרסם לפי תקנות אלה בקשר למקומות ושירותים כאמור.
: (ב) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ייערך בשגרה כדי שיוכל במצב חירום לתקשר עם אדם עם מוגבלות גם בשפת סימנים; היערכות כאמור תכלול, בין השאר, החזקת פרטי מתרגם לשפת סימנים או פרטי שירות תרגום לשפת סימנים מרחוק, שיהיו מוכנים לפעול גם במצב חירום.
: (ג) גוף ציבורי כאמור בתקנת משנה (ב) שבמצב חירום מתקשר או מסייע לאדם עם מוגבלות שהשפה היחידה שהוא מבין ודובר היא שפת סימנים, יעשה שימוש בשפת סימנים לצורך תקשורת כאמור, באמצעות תרגום לשפת סימנים מרחוק או במפגש פנים אל פנים, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום.
: (ד) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ייערך בשגרה כדי שיוכל במצב חירום לתקשר עם אדם עם מוגבלות גם בפישוט לשוני; היערכות כאמור תכלול, בין השאר, החזקת פרטי מפשט לשוני, שיהיה מוכן לפעול גם במצב חירום; לעניין זה, &quot;מפשט לשוני&quot; - אדם בעל ניסיון במתן שירות של פישוט לשוני.
: (ה) מי שמגיע מטעם גוף ציבורי לספק שירות לפי תקנות אלה לאדם עם מוגבלות, יישא עימו אמצעי לכתיבה, פשוט וזמין לשימוש, ובכלל זה כלי כתיבה וניירות, שיאפשר לאדם עם מוגבלות ליצור קשר עם בני אדם בסביבתו.
: (ו) גוף ציבורי שמפעיל במצב חירום מרכז לתקשורת עם הציבור, יאפשר לציבור לתקשר איתו בשיחה קולית או בתקשורת בהתכתבות בו-זמנית ובאופן הידודי (אינטראקטיבי) כגון באמצעות live chat, לפי בחירת האדם שמתקשר איתו; אם מרכז התקשורת מאפשר לציבור לתקשר איתו גם בתקשורת חזותית וקולית כגון באמצעות וידאו וקול, בזמן אמת, ייערך המרכז כך שתקשורת כאמור תכלול גם תמלול בזמן אמת בשפות דיבור שונות; מרכז התקשורת יפרסם את פרטי אמצעי התקשורת האמורים שלפי תקנת משנה זו.

@ 26. מידע על היערכות, המלצות להכנות למצבי חירום
: (א) פרסם גוף ציבורי מידע לציבור לגבי היערכות והכנות למצב חירום או לאספקת שירותים האמורים בתקנות אלה, יכלול באותו פרסום הנחיות בשפה פשוטה לעניין היערכות והמלצות להכנות מראש שעל אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, לבצע; הנחיות אלה יכללו, בין השאר, לפי העניין:
:: (1) המלצות להצטיידות בציוד אישי, ובכלל זה אמצעי עזר אישיים המשמשים אותו לצורך התניידות, היגיינה אישית, התמצאות או תקשורת, וכן ציוד רפואי חיוני אישי, ציוד עזר אישי, הזנה ייחודית ותרופות, או מקורות אנרגיה חלופיים, החיוניים לאנשים עם מוגבלות, לצורך המשך שרידות ותפקוד במצב חירום;
:: (2) צעדים שיש לנקוט כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות קבלת שירותים ציבוריים במצב חירום, כגון שאדם עם מוגבלות יישא עימו מסמכים לפי [[תקנה 6(ב) לתקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:: (3) אמצעים לשימוש אישי או פעולות שיש לבצע כדי לסייע בהתמגנות אישית או בהגנה על חיית שירות עקב מצב חירום;
:: (4) המלצה לפנות מכשולים מדרכים בבניינים ושטחי חוץ, המובילות למקום מוגן בסביבת מגוריהם.
: (ב) ההנחיות שלפי תקנת משנה (א) יבהירו בצורה ברורה ותמציתית מה על אדם לבצע, היכן ומתי, ואם ההנחיות כללו שלבים, הן יבהירו מה מטרת ביצוע השלבים ויפרטו אותם לפי הסדר שבו יש לבצעם, בליווי תמונות ככל האפשר, והכול כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות להבין את התהליך ומטרתו, להכין את עצמו ולהפיג חרדות.

@ 27. מידע לצורך הכוונת התנהגות של אנשים עם מוגבלות במצב חירום
: (א) גוף ציבורי המפרסם מידע לציבור לגבי הכוונת התנהגות הציבור במצב חירום, יספק נוסף על כך, הנחיות להכוונת התנהגות שהותאמו לאנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, בשפה פשוטה, ובייחוד -
:: (1) כיצד על אדם עם מוגבלות לנהוג במצב חירום כדי להגן על עצמו;
:: (2) כיצד לנהוג אם אינו מצליח להגיע למקום מוגן בבניין המגורים שלו או לאזור ציבורי מוגן, בתוך פרק הזמן המומלץ, או אם אין בבניין המגורים שלו מקום מוגן או אין בנמצא אזור ציבורי מוגן שדרך נגישה מובילה אליו.
: (ב) הנחיות לפי תקנת משנה (א) יהיו לפי [[תקנה 26(ב)]].

@ 28. הנגשת מידע
: (א) לאדם עם מוגבלות תהיה נגישות למידע בקשר למצב חירום, באותה איכות וזמינות כפי שיש לשאר הציבור בעת מצב חירום ובשגרה, לפי תקנה זו; לעניין תקנה זו, &quot;נגישות למידע&quot; - לרבות לאפשרות לברר, לקבל או למסור מידע, במצב חירום או בשגרה.
: (ב) [[תקנה 5(ג) עד (ט) לתקנות נגישות לאירועי פינוי]] [[וההגדרה &quot;מידע חיוני&quot; שבתקנה 5(א) לאותן תקנות]] יחולו גם לעניין מידע שגוף ציבורי מוסר לציבור, בשגרה או במצב חירום, בקשר למצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית, בשינוי זה: בכל מקום שבו מדובר בפינוי אוכלוסייה או קליטתה או בהוראות בקשר לכך, יראו כאילו מדובר במצב חירום ובקשר לכך.
: (ג) נוסף על האמור בתקנת משנה (ב), גוף ציבורי שמפרסם מידע בשגרה בקשר לשירותים האמורים בתקנות אלה, יפרסם וימסור את המידע גם בדרכים אלה:
:: (1) בדרכי הפרסום המקובלות בשירות שהוא נותן;
:: (2) בהתאמות הנגישות למידע כמפורט [[בתקנה 29 לתקנות נגישות לשירות]];
:: (3) לבקשת אדם עם מוגבלות, באמצעות אחד מאלה: טלפון, דואר, דואר אלקטרוני, מסרון או אמצעי דיגיטלי אחר, ובכפוף לאמצעים שבשימוש אותו גוף ציבורי;
:: (4) באמצעות אתר האינטרנט של הגוף הציבורי אם קיים.
: (ד) מידע שמפרסם גוף ציבורי לפי תקנת משנה (ג)(4) או יישומון יהיה נגיש לפי [[תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות]].

== פרק ו': התרעה ==

@ 29. הגדרות
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אות התרעה&quot; - אות כהגדרתו [[בתקנות ההתגוננות האזרחית (אותות אזעקה וארגעה), התשנ&quot;ב-1992]], או התרעה שמספק הגא לפי דין אחר, או לפי החלטת ממשלה;
:- &quot;אמצעי קצה אישי&quot; - אמצעי שמשמש לתקשורת בידי משתמש קצה, ובכלל זה טלפון סלולרי, צמיד חכם ומחשב אישי;
:- &quot;הגורם המחלק&quot; - שר הביטחון באמצעות משרדו או באמצעות גורם אחר שיורה השר;
:- &quot;מידע נגיש בצג&quot; - מידע שמופיע בצג ומתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) המידע בשפה פשוטה;
:: (2) הצג אינו מחזיר אור (non-reflective screen);
:: (3) המידע מופיע לפי הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בשלט אלקטרוני (2.1.10) - הדרישות הנוגעות לניגוד בין הגופן לרקע, עיצוב אותיות וספרות, והדרישות למרווח;
:: (4) גודל הגופן של המידע המופיע על גבי צג יהיה 15 מילמטרים לפחות, אם הדבר מתאפשר מבחינה טכנית, ואם לא מתאפשר - 6 מילמטרים לפחות;
:- &quot;מכשיר התרעה אישי&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 31]];
:- &quot;המשרד&quot; - משרד הרווחה והביטחון החברתי.

@ 30. נגישות להתרעה על מצב חירום
: לאדם עם מוגבלות תהיה במצב חירום נגישות לאותות להתרעה על תחילת מצב חירום וסיומו, באותה זמינות ואיכות כפי שאותות להתרעה כאמור מסופקים לכלל הציבור, לפי [[פרק זה]].

@ 31. מכשיר התרעה אישי
: (א) הגא אחראי להעמדה של מכשיר התרעה אישי תקין לשימוש אדם עם מוגבלות שירידת השמיעה הקבועה שלו באוזן הטובה ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 50 דציבלים לפחות, וגילו 6 שנים לפחות, שיאפשר לו נגישות לאות התרעה לפי ההוראות האלה:
:: (1) אות התרעה יפעיל במכשיר התרעה אישי, התרעה באמצעות רטט והתרעה חזותית באמצעות תאורה, לפחות; ההתרעות האמורות יופעלו אוטומטית, בו-זמנית עם מתן אות ההתרעה, לפי מיקום המכשיר;
:: (2) התרעה במכשיר התרעה אישי לפי פסקה (1) תגרום לאדם שנושא את המכשיר האמור במצב חירום, גירוי חושי חזק ככל האפשר המובחן מגירויים ויזואליים וגירויים של מגע, כדי להפנות את תשומת ליבו של אותו אדם, במצבי קשב, ערות או שינה, כגון כשהאדם נושא את המכשיר בעת רחצה או בשינה;
:: (3) האפיונים (characteristics) של כל אחד מסוגי ההתרעות שלפי פסקה (1), יכללו, בין השאר, תדירויות (frequencies), מחזורים (periods), ומשך כולל (total duration), שיאפשרו ליישם את האמור בפסקה (2);
:: (4) אם נוסף על סוגי ההתרעות שלפי פסקה (1), מכשיר ההתרעה האישי יציג גם מידע כתוב בשפות הרשמיות, יהיה זה מידע נגיש בצג;
:: (5) מכשיר ההתרעה האישי יהיה מכשיר שהאדם עם המוגבלות יוכל לשאת מוצמד לגופו, בנוחות ובלא מאמץ, ברציפות במשך כל שעות היממה ובכלל זה במצב שינה, וכל זאת לתקופה ממושכת;
:: (6) תפעול מכשיר ההתרעה האישי בשגרה ובמצב חירום יהיה פשוט; המכשיר יאפשר למשתמש להתנסות בשגרה, לפי רצונו, בהתרעות שלפי פסקאות (2) עד (4), ויאפשר לו במצב חירום להפסיק התרעות שהופעלו במכשיר;
:: (7) אם יש במכשיר ההתרעה האישי לחיצים לשימוש המשתמש, הם יהיו בניגוד מישושי ובניגוד חזותי לפני המשטח שבו הם מותקנים; לעניין זה -
:::- &quot;ניגוד חזותי&quot; - ניגוד חזותי של 50% לפחות, שייושם כמפורט בתקן הישראלי ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בגימור וניגודים (2.1.6.1), או כמפורט בתקן הישראלי ת&quot;י 1918 חלק 6 בסעיף הדן בניגוד חזותי (2.4);
:::- &quot;ניגוד מישושי&quot; - ניגוד בין מרקם פניו של משטח מסוים לבין מרקם פני המשטח הצמוד לו, המאפשר להבחין במשטח המסוים במישוש באמצעות אצבעות כף היד;
:: (8) מכשיר ההתרעה האישי יהיה בעל שרידות גבוהה מאוד, ועמיד למים גם במצב רחצה;
:: (9) הגא יוכל לבצע מרחוק, לפי צורך, עדכוני תוכנה במכשיר ההתרעה האישי ובדיקת תקינות;
:: (10) חלוקת מכשיר ההתרעה האישי לאדם עם מוגבלות תהיה באמצעות הגורם המחלק.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), הגורם המחלק רשאי לספק את מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנת משנה (א), בצורה מדורגת לפי הצורך התפקודי של האדם כפי שנובע מירידת שמיעה, ולפי העניין, בשילוב ירידת ראייה, וכן, לפי הצורך, לבצע שיפורים במכשיר ההתרעה לפי תוצאות בדיקות תקינות ויעילות; לפיכך, הראשונים שיקבלו את המכשיר יהיו אלה:
:: (1) אנשים עם מוגבלות שירידת השמיעה שלהם באוזן הטובה יותר ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 70 דציבלים לפחות;
:: (2) אנשים עם מוגבלות שירידת השמיעה שלהם באוזן הטובה יותר ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 50 דציבלים לפחות, ונוסף על כך חדות הראייה שלהם בעין הטובה יותר, עם תיקון אופטי, אינה עולה על 6/30.
:: (ג) הגורם המחלק יודיע בהקדם האפשרי למי שנכלל ברשימות שהועברו לו מהמאגר שלפי [[תקנה 32(ב)]] לפי הרשאות גישה שניתנו לו לפי [[תקנה 32(יב)]], שהוא עתיד לקבל את מכשיר ההתרעה האישי ואת המועד המשוער לקבלת המכשיר.
: (ד) הגא אחראי לכך שהשירות שניתן לאדם עם מוגבלות בקשר לקבלה, הדרכה ותחזוקת מכשיר התרעה אישי, יהיה לפי [[תקנות נגישות לשירות]]; נוסף על כך, לפי בקשה של אדם עם מוגבלות השירות האמור יונגש גם בתקשורת מרחוק באמצעות תרגום לשפת סימנים או תמלול, או בשפת סימנים במגע במפגש פנים אל פנים; במצב חירום תהיה התקשורת האמורה מרחוק לפחות, זמינה בכל עת, זולת אם לא מתאפשר בנסיבות מצב החירום, ותרגום בשפת סימנים במגע במפגש פנים אל פנים - זמין ככל האפשר.

@ 32. איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי
: (א) בתקנה זו, &quot;גורם מאתר&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]], למעט רשות האוכלוסין וההגירה, ומשרד הבריאות.
: (ב) המשרד יקים וינהל מאגר מידע לצורך איתור אנשים עם מוגבלות שזכאים למכשיר התרעה אישי לפי [[תקנה 31(א)]], מתן הודעה לפי [[תקנה 31(ג)]] וחלוקת מכשירי התרעה לפי [[תקנה 31(א)(10)]].
: (ג) המשרד יקים את המאגר באמצעות עיבוד ואיחוד המידע שהתקבל לפי תקנת משנה (י) וכן מידע המצוי בידיו ונדרש לפי תקנה זו, באופן שלגבי כל אדם שבמאגר תהיה רשומה אחת שתרכז את הפרטים הנוגעים אליו; רשומה במאגר תכלול את כל הפרטים לפי [[תקנה 2(ב)(1) עד (4), (6), (8)(א) עד (ט)((&lt;s&gt;,&lt;/s&gt;)) לתקנות מאגר מידע]], לעניין האדם עם המוגבלות.
: (ד) המשרד יעדכן את המידע שבמאגר אחת לשלושה חודשים לפחות.
: (ה) למשרד יהיו הסמכויות לפי [[תקנה 2(ג) עד (ו) לתקנות מאגר מידע]], בשינויים המחויבים.
: (ו) גורם מאתר יכין לפי המידע שבידו רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התנאים [[שבתקנה 31(א)]], וזאת באמצעות איתור האנשים שמתקיימים בהם התבחינים [[שבטור א' בתוספת הרביעית]].
: (ז) גורם מאתר יציין ברשימה האמורה בתקנת משנה (ו) את האנשים שמתקיימים בהם גם התבחינים [[תוספת רביעית|שבטור ב' בטבלה שבתוספת הרביעית]].
: (ח) גורם מאתר יכלול ברשימה שלפי תקנות משנה (ו) ו-(ז) את פרטי המידע שנכללים ברשומה שלפי תקנת משנה (ג) ושמצויים בידו.
: (ט) על אף האמור בתקנות משנה (ו) עד (ח), רשות המסים תכין רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התבחינים שלפי [[התוספת הרביעית]], לפי המידע שבידה לפי [[תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), התש&quot;ם-1979]], ותעביר למשרד, אחת לשלושה חודשים לפחות, את הרשימה בציון התבחינים שלפי תקנת משנה (ז) ופרטי המידע כאמור בתקנת משנה (ח), והכול בכפוף [[לסעיפים 231 עד 235 לפקודת מס הכנסה]]; על אף האמור רשאית רשות המסים, בהסכמת הביטוח הלאומי, להעביר באמצעותו את הרשימה האמורה בציון התבחינים ופרטי המידע כאמור ובכפוף לסעיפים האמורים.
: (י) גורם מאתר יעביר למשרד את הרשימה עם פרטי המידע כאמור בתקנה זו אחת לשלושה חודשים לפחות.
: (יא) המשרד רשאי לטייב את מאגר המידע באמצעות מידע שמצוי במאגר משרד הרווחה והביטחון החברתי לפי [[תקנה 2 לתקנות מאגר מידע]].
: (יב) על העברות מידע לפי תקנה זו, סודיות ושמירת פרטיות, יחולו [[+|תקנות 17]] [[ו-18 עד 22 לתקנות מאגר מידע]] לפי העניין ובשינויים המחויבים; המשרד יעניק גישה למידע שבמאגר לפי תקנת משנה (ב) לצורך יישום תקנות אלה.
: (יג) העברת מידע לפי תקנה זו יכול שתיעשה יחד עם העברת מידע לפי [[תקנות מאגר מידע]], ובלבד שהשמירה השימוש וההעברה של מידע שהועבר לפי תקנות אלה ייעשו באופן שמקיים את הוראות תקנות אלה.

@ 33. בקשת אדם עם מוגבלות לקבל מכשיר התרעה אישי
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;בדיקת שמיעה מקיפה&quot; - בדיקה של כל אלה בלא מכשיר לתיקון שמיעה, שבוצעה בידי קלינאי תקשורת: הולכת אוויר (air conduction), הולכת עצם (bone conduction), ובדיקות דיבור;
::- &quot;גוף ציבורי&quot; - גוף המנוי [[בפסקאות (1) ו-(7) להגדרה &quot;גוף ציבורי&quot; בסעיף 5 לחוק]];
::- &quot;גורם מאשר&quot; - קלינאי תקשורת שהוא עובד של גוף ציבורי שהמנהל הכללי של הגוף הציבורי האמור מינה לשם בחינת בקשה שלפי תקנת משנה (ב);
::- &quot;קלינאי תקשורת&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת מקצועות הבריאות, התשס&quot;ח-2008]];
::- &quot;רמת סף השמיעה (hearing threshold level)&quot; - ממוצע סיפי השמיעה בבדיקת הולכת אוויר בתדרים 500 עד 4000 הרץ.
: (ב) נוסף על תהליך האיתור האמור [[בתקנה 32]], המשרד יאפשר לאדם עם מוגבלות שסבור שמתקיימים לגביו התנאים [[שבתקנה 31(א)]] והוא לא קיבל מכשיר התרעה אישי, להגיש בקשה לקבלת מכשיר התרעה כאמור.
: (ג) אדם המבקש להגיש בקשה כאמור בתקנת משנה (ב) יגיש למשרד את אחד מאלה:
:: (1) תוצאות שתי בדיקות שמיעה מקיפות של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועדים שונים כלשהם המרוחקים זה מזה בחצי שנה לפחות;
:: (2) תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמך חתום ביד קלינאי תקשורת או רופא אף אוזן גרון, ולפיו ירידת השמיעה של מבקש כאמור היא קבועה;
:: (3) תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמכים נוספים שהגורם המאשר דרש משום שתוצאות בדיקת השמיעה האמורה לא מאפשרות לגורם המאשר להחליט בדבר התקיימות התבחין שלפי תקנה משנה (ד).
: (ד) המשרד יעביר את הבקשה לגורם המאשר בתוך 7 ימים מיום שהתקבלה אצלו; והגורם המאשר יבחן את הבקשה שלפי תקנת משנה (ג) ויחליט האם מהמסמכים שצורפו עולה שלמבקש יש ירידה קבועה ברמת סף השמיעה באוזן הטובה מבין השתיים, של 50 דציבלים לפחות וגילו 6 שנים לפחות; הגורם המאשר יעביר למשרד את החלטתו המנומקת בתוך 21 ימים מיום שקיבל את הבקשה.
: (ה) המשרד יעביר למבקש את החלטתו המנומקת של הגורם המאשר וכן לגורם המחלק שיספק מכשיר התרעה למי שבקשתו אושרה, הכול בתוך 14 ימים מיום שקיבל את החלטת הגורם המאשר.
: (ו) במצב חירום -
:: (1) יאיץ המשרד את בחינתה של בקשה שהוגשה לפי תקנת משנה (ג) ואת הליכי הטיפול בבקשה ואספקת מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנה זו;
:: (2) הגורם המאשר רשאי להורות לגבי בקשה שהוגשה, כי יצורפו לה מסמכים אחרים מאלה המפורטים בתקנת משנה (ג), אם עקב נסיבות מצב החירום יש קושי להשיגם.

@ 34. שירות שמיועד להפעיל במצב חירום התרעה במכשיר קצה אישי
: בלי לגרוע מהאמור [[בתקנה 31]], מי שמספק לציבור שירות שמיועד להפעיל התרעה במכשיר קצה אישי במצב חירום, כגון באמצעות אתר אינטרנט, יישום (אפליקציה) או שידור סלולרי (cell broadcast), יתכנן ויפעיל את השירות באופן שאמור -
: (1) להפעיל במכשיר הקצה האישי התרעה באופנים אלה לפחות: התרעה ברטט, התרעה בקול, התרעה חזותית, ומידע כתוב על מצב החירום, הכול לפי מאפייניו של מכשיר הקצה האישי ומערכת ההפעלה שלו;
: (2) להביא לכך שהתרעה במכשיר קצה אישי לפי פסקה (1), תגרום לאדם שנושא את המכשיר האמור במצב חירום, גירויים חושיים חזקים ככל האפשר המובחנים מגירויים אחרים בסביבה כדי להפנות את תשומת ליבו של אותו אדם.

@ 35. נגישות לשירותי אינטרנט שמשמשים להתרעה
: בשירות אינטרנט, לרבות יישום (אפליקציה), שמיועד לספק במצב חירום אותות להתרעה על תחילת מצב חירום או סיומו, יתקיימו [[תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות]].

@ 36. אחריות להתרעה
: בלי לגרוע מאחריות הגא לפי [[תקנה 31]], אין [[בתקנות 34]] [[ו-35]] כדי לחייב את הגא או מי שמספק שירות לפי [[34|התקנות האמורות]] בביצוע סידורים במכשיר להתרעה שאינו של אחד מהגורמים האמורים או באחריותם, בכלל, או בביצוע סידורים בעלי אופי אישי במכשיר קצה אישי של מקבל שירות שהוא אדם עם מוגבלות, בפרט; נוסף על האמור, אין באמור [[בתקנה 34(1) ו-(2)]] כדי להטיל אחריות על מי שמספק שירות כאמור [[בתקנה האמורה]] להתרחשות התוצאות המפורטות [[בפסקאות (1) או (2) בתקנה 34]], במכשיר קצה אישי מסוים.

== פרק ז': נגישות לשירותים שונים ==

=== סימן א': נגישות לשירותי הביטוח הלאומי ===

@ 37. מידע לגבי נגישות לסניפי המוסד לביטוח לאומי בעת חירום
: פרסם המוסד לביטוח לאומי מידע לציבור לגבי סניפי המוסד לביטוח לאומי, שבמצב חירום יהיו פתוחים לציבור, יפרסם גם את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם יחד עם הפרסום האמור:
: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
:: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצא הסניף, ובכלל זה מדרכה או שביל, לכניסה לסניף, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
:: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;;
: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;קיים שירות נגיש בסניף&quot;, &quot;השירות בסניף לא נגיש&quot;; לעניין זה, &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות בו [[תקנות נגישות לשירות|תקנות הנגישות לשירות]].

@ 38. נגישות השירות בסניף הביטוח הלאומי
: ניתן שירות במצב חירום בסניף של המוסד לביטוח לאומי, יתקיימו הוראות אלה:
: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - יספק המוסד לביטוח לאומי התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
: (2) צוות הסניף יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין בכניסה לסניף, יימצא שלט שבו יהיה רשום: &quot;אפשר לבקש עזרה מהצוות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
: (3) כחלק משירותי המענה הטלפוני וההתקשרות מרחוק שמפעיל הביטוח הלאומי במצב חירום יחולו עליו חובות הנגישות הקבועות [[בתקנה 8 לתקנות שירותי בריאות במצב חירום]].

=== סימן ב': נגישות לשירותי בנקאות ===

@ 39. נגישות סניפי בנק בעת חירום, ומידע לציבור
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;בנק&quot; - תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;שירות בנקאי נייד&quot; - שירות בנקאי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב;
::- &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות בו [[תקנות נגישות לשירות]] שחלות בשגרה על בנק, על מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים או על שירות בנקאי נייד, לפי העניין.
: (ב) ניתן במצב חירום שירות בנקאי בסניף בנק, יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - יספק הבנק התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
:: (2) אחד מאנשי צוות הסניף יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין בסניף, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שבו יהיה רשום: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ג) פרסם בנק מידע לגבי סניפיו שפתוחים לציבור במצב החירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל סניף כאמור, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצא הסניף, ובכלל זה מדרכה, לכניסה לסניף, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות נגיש&quot;; &quot;השירות לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות לא נגיש&quot;;
:: (4) אם השירות בסניף כולו או חלקו אינו נגיש - &quot;בסניף יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;, וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות שלא בסניף בצורה אחרת;
:: (5) אם ניתנים שירותים בסניף בנק גם למי שאינם לקוחות של אותו בנק - &quot;נותנים שירות גם ללקוחות בנקים אחרים&quot;, ונוסף על כך, פירוט בשפה פשוטה של השירותים שכל אדם, אף אם אינו לקוח של הבנק, יכול לקבל בסניף הבנק.
: (ד) פרסם בנק מידע לגבי כספומטים שפועלים במצב חירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל אחד מהכספומטים שבפרסום, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן הכספומט, ובכלל זה ממדרכה או שביל, ועד למכשיר - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה המובילה עד למכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות בכספומט נגיש&quot;; &quot;השירות בכספומט לא נגיש&quot;.
: (ה) הפעיל בנק במצב חירום שירות בנקאי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סבר הבנק שלא ניתן לקיים את האמור עקב נסיבות מצב החירום, יספק הבנק התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות בנקאי נייד באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור:
:: (1) בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים;
:: (2) השירות הוא שירות נגיש.
: (ו) פרסם בנק מידע לגבי שירות בנקאי נייד שפועל במצב החירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות בנקאי נייד - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות הבנקאי הנייד נגיש&quot;; &quot;השירות הבנקאי הנייד לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות הבנקאי הנייד לא נגיש&quot;;
:: (3) אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הבנקאי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום - &quot;הבנק מספק לפי מצב החירום התאמות נגישות סבירות לשירות הבנקאי הנייד&quot;.
: (ז) פרסום המידע לפי תקנות משנה (ג), (ד) ו-(ו) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות, שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית:
:: (1) בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של הבנק;
:: (2) במוקדי המידע הטלפוני שמפעיל הבנק;
:: (3) באופן אחר שבו הבנק מעביר מידע לציבור לגבי פעילותם של הסניפים, שירותי הבנק הניידים או המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית.
: (ח) מידע כאמור בתקנות משנה (ג), (ד) ו-(ו) ייכלל גם במידע שמפרסם בנק לציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של סניפי בנק, מכשירים אוטומטיים למשיכת מזומנים או שירות בנקאי נייד, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום.
: (ט) פרסם בנק ישראל מידע לציבור בקשר לפעילות סניפי בנקים, כספומטים, או שירותים בנקאיים ניידים, שמפעילים בנקים במצב חירום, והמידע נוגע לאמור בתקנה זו, יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה זו, לפי העניין; פרסום של בנק ישראל על מידע לפי תקנה זו יכול שיהיה באמצעות הפניה לפרסומים של מידע כאמור שפרסם בנק.

=== סימן ג': נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל ===

@ 40. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;חברת דואר ישראל&quot; - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר]];
:- &quot;חוק הדואר&quot; - [[חוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]];
:- &quot;יחידת דואר&quot; - כהגדרתה ברישיון הכללי לחברת דואר ישראל בע&quot;מ למתן שירותי דואר, שירותים כספיים מטעם חברת הבת ושירותים אחרים, למעט מרכז מסירה כהגדרתו ברישיון הכללי האמור;
:- &quot;שירות כספי&quot; - שירות מהשירותים הכספיים כמשמעותם [[בסעיף 88א(א) לחוק הדואר]];
:- &quot;שירות כספי נייד&quot; - שירות כספי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב;
:- &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות לגביו [[תקנות נגישות לשירות]] שחלות בשגרה על יחידת דואר, על כספומט או על שירות כספי נייד, לפי העניין.

@ 41. נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל
: ניתן במצב חירום שירות כספי ביחידת דואר, יתקיימו הוראות אלה:
: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות ביחידת הדואר באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
: (2) אחד מאנשי צוות יחידת הדואר יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות כספי והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין ביחידת הדואר, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שיהיה רשום בו: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4, בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).

@ 42. נגישות לשירותים כספיים ניידים במצב חירום
: הפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום שירות כספי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סברה חברת דואר ישראל שלא ניתן לקיים את הוראות האמורות עקב נסיבות מצב החירום, תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות כספי נייד באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור:
: (1) בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים;
: (2) השירות הוא שירות נגיש.

@ 43. פרסום מידע
: (א) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי יחידות הדואר שפתוחות לציבור במצב החירום וניתן בהן שירות כספי, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל יחידה כאמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצאת יחידת הדואר, ובכלל זה מדרכה, לכניסה ליחידת הדואר, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;; בוצעו במצב חירום שינויים בקשר למרחב המוגן של יחידת דואר - תספק חברת דואר ישראל מידע עדכני בשפה פשוטה לפי פסקה זו, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;קיים שירות נגיש בסניף&quot;, &quot;השירות בסניף אינו נגיש&quot;;
:: (4) אם השירות בסניף, כולו או חלקו, אינו נגיש - &quot;בסניף יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;, וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות בסניף או שניתן לקבל את השירות בצורה אחרת.
: (ב) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי כספומטים שפועלים במצב חירום, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל כספומט כאמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן הכספומט, ובכלל זה ממדרכה או שביל, ועד לכספומט - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות בכספומט נגיש&quot;; &quot;השירות בכספומט אינו נגיש&quot;.
: (ג) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי שירות כספי נייד שפועל במצב חירום, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל שירות כספי נייד כאמור, אם המידע קיים בידי חברת דואר ישראל בנסיבות מצב החירום:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות כספי נייד - &quot;יש דרך נגישה לשירות כספי נייד&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה לשירות כספי נייד&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות הכספי הנייד נגיש&quot;; &quot;השירות הכספי הנייד לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות הכספי הנייד לא נגיש&quot;;
:: (3) אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הכספי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום - &quot;יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;.
: (ד) פרסום המידע לפי תקנות משנה (א) עד (ג) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות, שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית:
:: (1) בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של חברת דואר ישראל;
:: (2) במוקד המידע הטלפוני שמפעילה חברת דואר ישראל;
:: (3) באופן אחר שבאמצעותו חברת דואר ישראל מעבירה מידע לציבור לגבי פעילותם של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית.
: (ה) מידע כאמור בתקנות משנה (א) עד (ג) ייכלל גם במידע שמפרסמת חברת דואר ישראל לציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום.
: (ו) פרסם משרד התקשורת מידע לציבור בקשר לשירותים כספיים שמפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום, והמידע נוגע לאמור [[בתקנה 41]] [[או 42]], יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה כאמור, לפי העניין.

== פרק ח': זמינות אמצעי הסעה לאנשים עם מוגבלות ==

@ 44. תוכנית משרד התחבורה
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;גוף שנדרש לאמצעי תחבורה&quot; - משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, רשות מקומית, או צה&quot;ל;
::- &quot;המנכ&quot;ל&quot; - המנהל הכללי של משרד התחבורה, לרבות עובד משרד התחבורה שהוא מינה לעניין תקנות אלה;
::- &quot;הסעה המונית של אנשים עם מוגבלות&quot; - הסעה של אנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת שירות מסויים במצב חירום, כגון לצורך טיפול רפואי או לצורך פינוי בני אדם ממקום שהייתם, הכול עקב חשש לחיי בני אדם.
: (ב) משרד התחבורה יכין תוכנית להקצאת אמצעי תחבורה עם נהגים שיוכלו להפעילם במצב חירום, להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות לצורך סיוע והצלת חיים, שתכלול את כל אלה, לפחות:
:: (1) שימוש במגוון אמצעי תחבורה ציבורית שמיועדים בשגרה להסעת המונים, תוך מתן עדיפות לאמצעים שיש בהם נגישות לאנשים עם מוגבלות כגון אוטובוסים עירוניים ורכבת קלה; זאת כדי להשיא (למקסם) את קיבולת ההסעה וזמינות אמצעי התחבורה במצבי חירום שונים, בפריסה גאוגרפית ארצית;
:: (2) שיטת פעולה להעמדת אמצעי תחבורה ונהגיהם לשימוש גוף שנדרש לאמצעי תחבורה וכוחות הצלה וסיוע שנדרשים לאמצעים אלה, במצב חירום, בשני סוגי תרחישים:
::: (א) הסעה או פינוי מיידיים של אוכלוסייה (פינוי דחק);
::: (ב) הסעה או פינוי מתוכנן של אוכלוסייה בכלל או של אנשים עם מוגבלות בפרט;
:: (3) מידע שעל גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה להעביר בשגרה לצורך הכנת התוכנית, ומידע שעל גוף כאמור להעביר למשרד התחבורה במצב חירום לצורך העמדת אמצעי התחבורה ונהגיהם לשימוש אותו גוף;
:: (4) המידע שיעביר גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה לפי פסקה (3) יכלול לפחות: הערכת כמויות האנשים שיש להסיע מאזור גאוגרפי מסוים בישיבה, בישיבה בכיסא גלגלים, או בשכיבה, לרבות מלווים שחייבים להיות יחד עם אנשים כאמור;
:: (5) שיטת הפנייה במצב חירום של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה בבקשה להעמדת אמצעי תחבורה, בכל אחד מסוגי התרחישים לפי פסקה (2) ולגבי כל אחת מקבוצות האנשים כאמור בפסקה (4), סוגי אמצעי התחבורה שיועמדו לרשות הגוף הציבורי, כמויותיהם, כיצד יועמדו לרשותו יחד עם נהגיהם, וצפי לפרק זמן להקצאתם, הכול כדי לאפשר למשרד התחבורה ניהול ביקושים והקצאת אמצעי תחבורה יעילים במצב חירום;
:: (6) קביעת סדרי העדיפויות בניהול ההקצאות והשימוש באמצעי התחבורה הציבורית במצב חירום, לפי זמינות אמצעי תחבורה בנסיבות מצב החירום, ובייחוד קביעת מנגנון למניעת ריבוי שימושים בו-זמני במצב חירום באמצעי התחבורה שנכללו בתוכנית.
: (ג) משרד התחבורה יכין את התוכנית בהתייעצות עם משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, צה&quot;ל ומרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זה מזה; משרד התחבורה יתייעץ עם מד&quot;א כדי שיעמיד אמבולנסים למשימות פינוי במצב חירום לפי זמינותו ויכולתו באותה עת, והכול תוך שמירה על מוכנות מד&quot;א לבצע משימות במצב חירום, ובכלל זה משימות שהטילו עליהם משרד הבריאות וצה&quot;ל.

@ 45. העמדת אמצעי תחבורה להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות במצב חירום
: במצב חירום שבו יש צורך בהסעה המונית של אנשים עם מוגבלות, יורה המנכ&quot;ל, לפי פנייה של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה, כי יועמדו אמצעי תחבורה ונהגים שיוכלו להפעילם, לשימוש הגוף שנדרש לאמצעי תחבורה להסעה המונית או לשימוש כוחות הצלה שמסייעים לו, לצורך הסעת אוכלוסייה כאמור; הפנייה של גוף כאמור והעמדת אמצעי התחבורה ונהגים ייעשו לפי התוכנית כאמור [[בתקנה 44]].

== פרק ט': תומך קהילתי במצב חירום ==

@ 46. תומך קהילתי בשעת חירום
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;הרשות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 2 לחוק שירות אזרחי]];
::- &quot;מתנדב&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק שירות אזרחי]];
::- &quot;תומך קהילתי&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]];
::- &quot;תוכנית&quot; - תוכנית להצבת מתנדבים בשירות אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק שירות לאומי]], כתומכים קהילתיים ברשויות מקומיות במצב חירום.
: (ב) הרשות תגבש תוכנית בהיוועצות במשרד הרווחה והביטחון החברתי, מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי ומשרד הביטחון.
: (ג) לצורך מימוש התוכנית יוקצה לרשות תקציב תוספתי לטובת הכשרות, ולתוספת כוח אדם.
: (ד) התוכנית תכלול, בין השאר, סיווג של מתנדבים בעלי מסוגלות ורצון לשמש כתומכים קהילתיים, ההכשרה שיעבור מתנדב כדי לשמש תומך קהילתי, ההיערכות לקראת מצב חירום ותפקידי התומך הקהילתי בחירום.
: (ה) הרשות המקומית תעמיד בשגרה ובחירום עובד מטעמה שיהיה אחראי על הפעלת המתנדבים שהם תומכים קהילתיים ברשות המקומית, על הכשרותיהם ועל ניהול משימותיהם במצב חירום; עובדים אלה יעברו הכשרה להיכרות עם עולם השירות האזרחי והפעלת מתנדבים.
: (ו) הרשות תדווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת אחת לשנה, במשך שש שנים מיום התחילה, על גיבוש התוכנית כאמור בתקנה זו ועל יישומה; לדיווח הראשון כאמור תצרף הרשות העתק מהתוכנית שגובשה.

== פרק י': שונות ==

@ 47. הדרכה
: (א) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ידריך את עובדיו, במסגרת הדרכתם למצבי חירום, כדי שיוכלו לספק שירות סביר ומענה תומך ראשוני בשעת חירום לאנשים עם מוגבלויות שונות; הדרכה כאמור תינתן גם למי שהוא מתנדב של הגוף הציבורי שנותן מענה במצב חירום.
: (ב) הדרכה כאמור בתקנת משנה (א) תכלול, בין השאר, את כל אלה:
:: (1) הכרה וזיהוי סוגי מוגבלויות, צרכים וביטויי תגובה שונים של אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, במצבי חירום שונים; חומרי ההדרכה יעסקו באנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים לפחות;
:: (2) כללי התנהגות נאותים כלפי אנשים עם מוגבלות בעת מתן השירות במיוחד במצב חירום והזכות להסתייע בחיית שירות;
:: (3) אפשרויות של תקשורת מילולית וחזותית עם אנשים עם מוגבלות במיוחד במצב חירום;
:: (4) הצעות למענים אפשריים במצב חירום לגבי אנשים עם מוגבלויות שונות.
: (ג) ההדרכה תוכל להתבצע באופנים שונים, לרבות באמצעות לומדה אישית, כחלק מהכנה ותרגול למצב חירום.

@ 48. תרגול
: (א) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה ומבצע תרגילים בקשר לנושאים שמפורטים בתקנות אלה, יתרגל גם את ביצוע האמור בתקנות אלה שנוגע לאותו נושא שמתרגלים.
: (ב) בתרגולים שנערכים במסגרת תרגיל של המטה הכללי של צה&quot;ל או במסגרת תרגיל החירום הלאומי, לפחות, ושבהם האוכלוסייה נוטלת חלק, לרבות באמצעות דימוי אוכלוסייה, ישולבו אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים במספר מתוך סך כל המשתתפים בתרגיל שמהווים את האוכלוסייה שאותה מדמים, שמשקף את שיעורם של אנשים עם מוגבלות באוכלוסייה, או בקירוב; לעניין תקנת משנה זו, &quot;אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים&quot; - שלושה אנשים לפחות עם מוגבלות משמעותית מסוגים אלה: שמיעה, ראייה, נפשית, שכלית, אוטיזם, או פיזית, ובלבד שסוג המוגבלות אצל כל אחד מהם הוא שונה.

@ 49. תחזוקה ונגישות זמנית חלופית
: (א) מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי תקנות אלה אחראי לכך שהתאמות הנגישות יהיו תקינות וזמינות במצב חירום, זולת אם עקב מצב החירום ועל אף שפעל ככל יכולתו באותן נסיבות, נמנע ממנו להבטיח את תקינותן או זמינותן.
: (ב) לא יפגע אדם בהתאמות נגישות שלפי תקנות אלה, לא יגרע מהן ולא יסב את השימוש בהן למטרות אחרות באופן חלקי או מלא, אלא אם כן הפגיעה נדרשת במצב חירום לצורך הצלת חיים או מניעת פגיעה ברכוש חיוני, ובלבד שייעשה מאמץ סביר בנסיבות מצב החירום להבטיח נגישות זמנית חלופית.

@ 50. צה&quot;ל והגא כגורמים מסייעים
: (א) נערך צה&quot;ל או הגא בשגרה לסייע במצב חירום לגוף ציבורי, ייערך כל אחד מהגופים האמורים לגבי משימות הסיוע בקשר לאנשים עם מוגבלות, לפי האמצעים שמצויים בידו ומשמשים אותו בשגרה.
: (ב) סייע צה&quot;ל או הגא במצב חירום לגוף ציבורי, יבצע כל אחד מהגופים האמורים את משימות הסיוע בקשר לאנשים עם מוגבלות לפי יכולותיו, כוח האדם והאמצעים שעומדים לרשותו בנסיבות מצב חירום.

@ 51. התאמת נהלים, תוכנית, ותיקי הפעלה למצב חירום
: מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה, יבחן את הצורך לעדכן לאחר כל תרגיל או מצב חירום, ואחת לחמש שנים לפחות, תוכנית שהכין, את נוהליו ואת תיקי ההפעלה שלו שנוגעים למצב חירום, לעניין אופן פעולתו לפי תקנות אלה, אם קיימים, והכול באופן שיתאימו ליישום תקנות אלה; מצא שיש צורך כאמור, יעדכן הגורם את נהליו לפי זה.

@ 52. זמינות והצגת מסמכים
: (א) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה למנות או להסמיך אדם, להכין או לעדכן נוהל או תיק הפעלה, להכין רשימה ובה פרטי מידע, להכין תוכנית, או שהכין מידע לפרסם או מסמך לצורך הדרכה או מתווה לתרגיל (בתקנה זו - מסמך), חייב לשמור העתק עדכני של המסמך לצורך שימוש בהדרכות ותרגולים לפי תקנות אלה, ולצורך שימוש במצבי חירום; נוסף על כך, מסמך כאמור שהוכן לפי תקנות אלה יישמר שבע שנים לפחות ממועד הכנתו.
: (ב) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין מסמך, חייב להעביר לנציבות, או להציג לה, לפי העניין, לא יאוחר מתום 21 ימים מיום שנדרש לכך, העתק מסמך כאמור.

@ 53. תחילה
: (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט התקנות המפורטות בתקנת משנה (ב) ו-(ג), באחד לחודש השלישי שלאחר פרסומן (((התקנות פורסמו ביום 24.9.2026, ותחילתן ביום 1.12.2026))).
: (ב) תחילתן של [[תקנות 4]], [[5]], [[6(ה)]], [[7]], [[10]], [[11]], [[12]], [[17]], [[19]], [[25]], [[26]], [[27]], [[28]], [[37]], [[38]], [[45]], [[47]] [[ו-48]] - שישה חודשים מיום התחילה.
: (ג) תחילתן של [[תקנות 15]], [[39]] למעט [[תקנה 39(א)]], [[41]], [[42]] [[ו-43]] - שנה מיום התחילה.

@ 54. הוראות מעבר
: (א) ספק מים וספק מים בחירום שהכין תוכנית היערכות לפני יום התחילה ישלים את הנדרש ממנו לפי [[תקנה 3]] לא יאוחר מהמועדים האלה:
:: (1) עד תום שנה מיום התחילה ב-30% לפחות מתחנות החלוקה שנכללות בתוכנית ההיערכות ולא פחות משלוש תחנות חלוקה;
:: (2) עד תום שנתיים מיום התחילה ב-100% מתחנות החלוקה שנכללות בתוכנית ההיערכות.
: (ב) מחזיק במקרקעין אחראי לכך שבמיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין שהחזקתו, ובדרך שמובילה אליה, יתקיים [[חלק ב' בתוספת השלישית]] לא יאוחר מהמועדים האלה:
:: (1) לא יאוחר משנה מיום התחילה ב-30% לפחות מהמיגוניות הציבוריות, ולא פחות מ-50 מיגוניות;
:: (2) לא יאוחר משנתיים מיום התחילה ב-100% מהמיגוניות הציבוריות.
: (ג) עד תום חודש מיום התחילה תפרסם הנציבות את הטופס המומלץ לפי תקנה21(ד).
: (ד) עד תום שלושה חודשים מיום התחילה יעבירו לראשונה גופים שנדרשים לאמצעי תחבורה כהגדרתם [[בתקנה 44(א)]], מידע לפי [[תקנה 44(ב)(4)]] שברשותם למשרד התחבורה; בלי לגרוע מהאמור -
:: (1) משרד הרווחה רשאי להעביר למשרד התחבורה סיכומי כמויות של מועמדים לפינוי מוקדם לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי [[תקנה 44(ב)(4)]], שמצוין ברשימה הנוספת כהגדרתה [[בתקנה 32(ח)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי]]; העביר משרד הרווחה סיכומי כמויות כאמור, ייחשב הדבר כאילו רשות מקומית העבירה לראשונה מידע למשרד התחבורה לפי [[תקנה 44(ב)(4)]];
:: (2) לבקשת משרד הבריאות, ובהסכמת משרד הרווחה, רשאי משרד הרווחה להעביר סיכומי כמויות של חצר&quot;מ לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי [[תקנה 44(ב)(4)]], שמצויים במידע שבידיו לפי [[תקנה 32(ח)(1) לתקנות נגישות אירועי פינוי]].
: (ה) עד תום שישה חודשים מיום התחילה לכל המאוחר -
:: (1) רח&quot;ל תשלים את הכנת התוכנית לסיוע ממשלתי אחוד לרשויות המקומיות לפי [[תקנה 18]];
:: (2) מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות ישלים את הכנת הרשימה לראשונה לפי [[תקנה 22]];
:: (3) משרד התחבורה ישלים את הכנת התוכנית כמשמעותה לפי [[תקנה 44]];
:: (4) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה ישלים לראשונה את הבחינה של נוהליו ותיקי ההפעלה שלו למצבי חירום, והעדכון, אם יידרש, לפי [[תקנה 51]].
: (ו) עד תום שנה מיום התחילה תשלים הרשות כהגדרתה [[בתקנה 46(א)]] את הכנת התוכנית לפי [[תקנה 46]].

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[ההגדרה &quot;דרך נגישה&quot; שבתקנה 1]]))) ====
=== דרישות חלופיות לדרך נגישה ===

@ 1. רוחב הדרך
: רוחב חופשי בדרך יהיה 1.3 מטר לפחות, ואולם אפשר שבשל מיקום מיתקנים, תשתיות או צמחייה, הרוחב החופשי של הדרך יהיה פחות מכך אך לא פחות 110 סנטימטרים, לאורך קטע דרך שלא יעלה על 500 סנטימטרים.

@ 2. שיפוע הדרך
: (א) שיפוע אורכי של דרך לא יעלה על 8%, ואולם אם שיפוע כאמור לא מתאפשר עקב סיבות הנדסיות אפשר ששיפוע כאמור יעלה על 8% ובלבד שלא יעלה על 10% לאורך 5 מטרים; עלה השיפוע האורכי של דרך לפי פרט זה על 5% או קיים הפרש גובה אנכי שעולה על 20 סנטימטרים בין פני הדרך לסביבתה הצמודה, לא יידרש שהדרך תהיה כבש; בשיפוע לפי פרט זה יתאפשר לאדם עם מוגבלות לנוע בצורה בטיחותית על הדרך, לרבות בתנאי הארה של יום ושל לילה.
: (ב) שיפוע רוחבי של דרך לא יעלה על 2%, ואפשר שלא יעלה על 3% עקב תנאי טופוגרפיה או קשיים הנדסיים.

@ 3. הפרש גובה בדרך
: הפרש גובה אנכי בין שני חלקי דרך סמוכים לא יעלה על 1.5 סנטימטר.

@ 4. פני הדרך
: פני הדרך והמדרך -
: (1) יהיו יציבים וקשיחים;
: (2) לא יהיו עשויים חומרים כגון חלוקי נחל, חצץ, חול או דשא ופניהם לא יהיו מעובדים עיבוד גס (כגון עיבוד &quot;טובזה&quot; או &quot;טלטיש גס&quot; באבן טבעית); המדרך לא יכלול בליטות כגון חלוקי נחל או אבנים מתוך משטח בטון;
: (3) רוחב המישקים בדרך לא יעלה על 1.5 סנטימטרים.

@ 5. טיפול במכשולים
: לאורך הדרך לא יהיו מכשולים, או שיהיו מכשולים שמסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

== תוספת שנייה ==
==== ((([[תקנות 18(א), (ב), (ג)(1), ו-(4), (ו), (ח)]], [[19(ב) ו-(ד)]]))) ====
=== חלק א' - גופים ציבוריים שיעמידו משאבים ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;100px&quot; | מספר סידורי !! הגוף הציבורי
|-
| : (1) || משרד האוצר
|-
| : (2) || משרד הבינוי והשיכון
|-
| : (3) || משרד הבריאות
|-
| : (4) || משרד הביטחון - אגף השיקום
|-
| : (5) || משרד החינוך
|-
| : (6) || משרד העלייה והקליטה
|-
| : (7) || משרד הפנים
|-
| : (8) || משרד הרווחה והביטחון החברתי
|-
| : (9) || המשרד לשוויון חברתי
|-
| : (10) || משרד התיירות
|-
| : (11) || המוסד לביטוח הלאומי
|-
| : (12) || הסוכנות היהודית
|-
| : (13) || הרשות לניצולי שואה
|}

=== חלק ב' - משאבים שיעמידו גופים ציבוריים ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;100px&quot; | מספר סידורי !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוגי המשאבים !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} פירוט המשאבים
|-
| : (1) || מוקד שירות נגיש || מוקד לקבלת פניות מרשויות מקומיות או צרכים של אנשים עם מוגבלות
|-
| : (2) || סיוע מקצועי לרשות מקומית || סיוע מקצועי במצב חירום לבעלי תפקידים ברשות המקומית, למתן מענה תומך במצב חירום לאנשים עם מוגבלויות מסוגים שונים, באמצעות תקשורת מרחוק וחומרי הדרכה לשימוש עצמי
|-
| : (3) || הפגות
| : (א) ערכות להפגה, פנאי ופעילות גופנית, במצב חירום, לאנשים עם מוגבלות, לשימוש עצמאי, שהוכנו בהיוועצות במורשה לנגישות שירות שיש לו ניסיון בתחום, באחד מהאופנים האלה לפחות:
:: (1) ערכות מוכנות לשימוש; הערכות יהיו מסוגים שונים לפי ייעודן לפי טווח גילאי המשתמשים, יכולות קוגניטיביות, מוטוריות, וחושיות, שונות; ההסברים בערכה יהיו בשפה פשוטה, ואם נדרש לפי היכולות הקוגניטיביות של האנשים שאליהן מיועדת הערכה - בפישוט לשוני במקום שפה פשוטה;
:: (2) אמצעי הפגה, פנאי או פעילות גופנית, במצב חירום, לרכישה באופן עצמאי באמצעות תווים (vouchers) שיחולקו במסגרת התוכנית שלפי [[תקנה 18]]; האדם בוחר מתוך סוגי אמצעים שונים שיועמדו לבחירתו; לרשות המקומית יתאפשר להשפיע על תוכני האמצעים כדי לבצע התאמה תרבותית לתושביה;
: (ב) פעילות יזומה להפעלת אנשים עם מוגבלות ששוהים באזור ציבורי מוגן לצורך הפגה, פנאי ופעילות גופנית;
: (ג) ריענון קצר מועד לאנשים עם מוגבלות ולמלוויהם מחוץ לביתם (נופשונים)
|-
| : (4) || ציוד לשהייה ולינה
| : (א) מיטות, מזרנים, בתי שימוש ניידים ונגישים עם סידורים לשמירה על פרטיות, פרגודים;
: (ב) מושבים מותאמים, שולחנות;
: (ג) כיסאות גלגלים;
: (ד) מיטות סיעודיות (לשימוש בדיור זמני חלופי);
: (ה) ציוד ייעודי שמשמש אנשים עם מוגבלות בפעילות היום-יום (כגון כיסאות רחצה, אמצעים למניעה החלקה באזורים רטובים)
|-
| : (5) || דיור זמני חלופי לאדם עם מוגבלות ומלוויו
| : (א) יחידות אכסון מיוחדות ויחידות שאינן נגישות, לרבות בכל אלה:
:: (1) בתי מלון;
:: (2) מיתקני קליטה ארציים, מיתקני קליטה ארציים לאנשים עם מוגבלות;
:: (3) מקבצי דיור, בתי גיל הזהב, מרכזי קליטה לעולים;
:: (4) דיור ציבורי;
:: (5) מבני מעונות לסטודנטים;
: (ב) הסעה של אדם עם מוגבלות ומלוויו מביתו לדיור החלופי הזמני ובחזרה לביתו;
: (ג) הזנה לאדם עם מוגבלות ולמלוויו במהלך שהייתו בדיור חלופי זמני או רכישת מזון באופן עצמאי במימון התוכנית
|-
| : (6) || כוח אדם לסיוע || כוח אדם לסיוע ביישום המענים שלפי [[תוספת חלק ב|חלק זה]], לרבות כוח אדם מקצועי בתחומי סיעוד ותחומים נדרשים אחרים לפי נסיבות מצב החירום
|}

=== חלק ג' - תבחינים לסיוע בקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת מענים לאנשים עם מוגבלות ===
: התבחינים שלהלן יסייעו לבחינת בקשות לסיוע לאדם עם מוגבלות במצב חירום, ולקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת המשאבים; תחילה יש לבצע הערכה לפי שלב 1 ולאחר מכן יש לעשות שימוש בתוצאות ההערכה משלב 1 בהערכה לפי שלב 2:

@ 1. : שלב 1 - תבוצע הערכה מהירה של צרכים מיידיים של האדם עם מוגבלות בעת מצב החירום (להלן - ההערכה), ובייחוד בתחומים המפורטים להלן; ההערכה תבוצע בהתבסס ככל האפשר על מידע שסיפק האדם עצמו או איש קשר שלו:
: (1) יכולת התקשורת והבנת המצב של אותו אדם, ואמצעים שנדרשים לשם כך;
: (2) מורכבות מצבו הרפואי של אותו אדם ובייחוד לנוכח אלה: אם נדרשת אספקת חשמל רציפה לשימור חיים, אם נדרש טיפול רפואי אינטנסיבי, אם יש צורך להגיע למוסד בריאות לטיפולים משמרי חיים או שיקומיים, קבועים או זמניים, ומה צריכת התרופות שלו;
: (3) אם האדם נדרש לסיוע בביצוע פעולות היום-יום, והאמצעים שהוא עושה בהם שימוש קבוע;
: (4) הצורך בהשגחה צמודה על האדם;
: (5) הצורך בתמיכה רגשית או חברתית לאדם;
: (6) בחינה אם הוא אדם עם עורף חברתי בחירום כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]] או שאין לו עורף חברתי כמשמעותו [[בתקנה 2(ב)(7)(ב)(1) עד (4) לתקנות מאגר מידע]];
: (7) צרכים נוספים שהם תולדה ממאפייני מצב החירום.

@ 2. : שלב 2: בחינת הצורך בסיוע פרטני לאדם עם מוגבלות:
: (1) אפשרות א' - כדי שאדם יוכל להמשיך לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום - מתוך הצרכים שעלו בהערכה לפי שלב 1 ובייחוד החיוניים שבהם, מהם הצרכים שניתן לספק לאורך זמן;
: (2) אפשרות ב':
:: (א) מתוך הצרכים שעלו בהערכה לפי שלב 1 ובייחוד החיוניים שבהם, מהם הצרכים שלא ניתן לספק או שקיים קושי ממשי לספקם, במצב החירום, אם ימשיך אותו אדם לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן;
:: (ב) אם ניתן לספק טוב יותר את צרכי האדם ובפרט החיוניים שבהם, לפי ההערכה שבוצעה לפי פרט משנה (א), אם יועבר מביתו או מאזור ציבורי מוגן לחלופת דיור זמני במקום אחר;
:: (ג) אם קיימת אפשרות ממשית ובטוחה בתנאי מצב החירום השורר, להעברת האדם, לרבות מלווה או ציוד עזר אישי אם נדרשים, לחלופת דיור זמנית במקום אחר.

== תוספת שלישית - מיגונית ציבורית ==
=== חלק א' - מיגונית ציבורית נגישה ===
==== ((([[תקנות 21(א) עד (ג)]], [[22]] [[ו-54(ב)]], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1]] [[ו-3 בחלק א' לתוספת שלישית]]))) ====

@ 1. מיגונית נגישה לאדם עם מוגבלות
: (א) [[בחלק זה]], &quot;דלת הדף&quot; ו&quot;דלת הדף ורסיסים&quot; - כהגדרתן [[בתקנות מפרטים למקלטים]].
: (ב) לאדם עם מוגבלות יתאפשר להיכנס למיגונית ולשהות בה יחד עם כלל הציבור, לפי [[חלק זה]].
: (ג) במיגונית שבפתחה לא מותקנת דלת הדף או דלת הדף ורסיסים יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) הרוחב החופשי בפתחים ובפרוזדורים לא יפחת מ-90 סנטימטרים;
:: (2) סכום הרוחב החופשי בפרוזדור (A [[נספח א' לחלק זה|בנספח א]]) והרוחב החופשי בפתח (B [[נספח א' לחלק זה|בנספח א]]) סמוכים זה לזה, לא יפחת מ-200 סנטימטרים;
:: (3) החלל המיועד לשהיית הציבור במיגונית (C [[בנספח א לחלק זה]]) יכלול שטח חופשי לסיבוב לפי ת&quot;י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח לסיבוב (2.7.4);
:: (4) השיפוע הרוחבי והשיפוע האורכי של דרך בתוך המיגונית לא יעלה על 2%; על אף האמור -
::: (א) השיפוע האורכי של דרך נגישה שתחילתה במזוזת הפתח הפנימי במיגונית (מסומן כקו מקווקו &quot;תחילת דרך משופעת&quot; [[בנספח א לחלק זה]]), והיא נמשכת לפתח המיגונית עד למפלס תחתית רצפת המיגונית, לא יעלה על 0.5% + 9%;
::: (ב) הדרך לא תבלוט מפתח המיגונית יותר מ-20 סנטימטרים ובלבד שאם בלטה יותר מ-10 סנטימטרים גוון הדרך יהיה בניגוד חזותי לגוון הקיר החיצוני של המיגונית;
::: (ג) אפשר שהפרש הגובה בין קצה הדרך בפתח המיגונית (מסומן כ&quot;פתח המיגונית&quot; [[בנספח א לחלק זה]]) לדרך הנגישה לפי [[פרט 3]] (מסומנת D [[בנספח א לחלק זה]]), יטופל באמצעות אחד מאלה:
:::: (1) רכיב משופע מקובע בקצה הדרך במיגונית, שניתן לשנות את מצבו בין מצב פתוח כשהוא בשימוש למצב סגור כשאינו בשימוש; השיפוע של הרכיב במצב פתוח לא יעלה על 50%, אם הוא מגשר על הפרש גובה של עד 3 סנטימטרים או על 30% אם הוא מגשר על הפרש גובה בתחום שמעל 3 סניטמטרים ועד 6 סנטימטרים; בעת שהרכיב האמור במצב פתוח, יראו בו חלק מהדרך לפי פסקת משנה (ב), והוראותיה יתקיימו גם ברכיב האמור;
:::: (2) שינוי השיפוע של קצה הדרך במיגונית, ובלבד שיתקיימו בו ההוראות לפי פסקת משנה (1) שדנות בשיפוע;
:: (5) לאורך הדרך המשופעת במיגונית לפי פסקה (4)(א), בצד הדופן שממול לפתח B ([[נספח א' לחלק זה]]), יימצא בית אחיזה (מסומן כ&quot;בית אחיזה&quot; [[בנספח א לחלק זה]]), שיתקיימו בו הוראות אלה:
::: (א) צורת בית האחיזה תהיה עגולה, תתאפשר גריפה רציפה לכל אורכו, ולא יהיו בו חלקים חדים;
::: (ב) קוטרו החיצוני של בית האחיזה יהיה 3 עד 4 סנטימטרים;
::: (ג) קצותיו של בית האחיזה יהיו מכופפים כדי שלא יהוו מכשול; קצהו האחד יימשך עד 30 סנטימטרים במקביל לפתח B ([[נספח א לחלק זה]]), וקצהו השני לא יבלוט מפתח המיגונית;
::: (ד) מסביב לבית האחיזה יהיה מרווח חופשי לגריפה שהיקפו 4 סנטימטרים לפחות מהפנים החיצוניים של בית האחיזה;
::: (ה) הפן העליון של בית האחיזה יהיה בגובה 90 סנטימטרים עד 95 סנטימטרים מפני הדרך המשופעת;
::: (ו) הפן הפנימי של בית האחיזה לא יחדור יותר מ-9 סנטימטרים לתחום הדרך המשופעת;
::: (ז) יתקיים ניגוד חזותי בין גוון בית האחיזה לגוון הקיר שעליו הוא מותקן;
::: (ח) בית האחיזה יותקן ממרכז חלקו התחתון, באופן יציב, בטוח, ומאפשר גריפה רציפה;
:: (6) קירות המיגונית יהיו בלא בליטות חדות ובלא חיספוסים גסים העלולים לפגוע במי שנמצא במיגונית;
:: (7) לאורך הדרך במיגונית לא יהיו מכשולים.
: (ד) במיגונית שמותקנת בה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) הרוחב החופשי בפתחים שבמיגונית לא יפחת מ-80 סנטימטרים;
:: (2) סכום רוחב חופשי בפרוזדור במיגונית, אם קיים, ורוחב חופשי בפתח, סמוכים זה לזה, לא יפחת מ-200 סנטימטרים;
:: (3) החלל המיועד לשהיית הציבור במיגונית (C [[נספח ב חלק זה|בנספחים ב]] [[ו-ג לחלק זה]]) יכלול שטח חופשי לסיבוב לפי ת&quot;י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח לסיבוב (2.7.4);
:: (4) מפלס סף הדלת שבפתח המיגונית יהיה בגובה 10 סנטימטרים לכל היותר מעל תחתית רצפת המיגונית; הותקנה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים בכניסה פנימית במיגונית, תתקיים בה [[תקנה 34(ד) ו-(ד1) לתקנות מפרטים למקלטים]];
:: (5) משני צידי הדלת יימצאו מוטות לסיוע בהגפתה כמפורט להלן:
::: (א) מוט אופקי אחד יימצא בצידו החיצוני של אגף הדלת בגובה 85 עד 90 סנטימטרים מתחתית אגף הדלת, לפי הוראות אלה:
:::: (1) אורכו של המוט יהיה 35 עד 40 סנטימטרים, וקוטרו החיצוני יהיה 3 עד 4 סנטימטרים;
:::: (2) צורת המוט תהיה עגולה, תתאפשר גריפה רציפה לכל אורכו, ולא יהיו בו חלקים חדים;
:::: (3) המרחק בין הפן הפנימי של המוט לבין פני אגף הדלת לא יהיה קטן מ-4 סנטימטרים ולא גדול מ-5 סנטימטרים;
:::: (4) המרחק בין קצה המוט לבין שול אגף הדלת שנפתח יהיה 5 עד 10 סנטימטרים;
:::: (5) גוון המוט יהיה בניגוד חזותי לגוון אגף הדלת;
::: (ב) מוט אופקי שני יימצא בצידו הפנימי של אגף הדלת בגובה 85 עד 90 סנטימטרים מתחתית אגף הדלת, ותתקיים בו פסקת משנה (א)(1) עד (5);
:: (ג) על אף האמור בפסקאות (א) ו-(ב), אפשר שגובה המוט או המרחק לפי פסקה (א)(4), יותאמו בשינוי קל לצורך מניעת הפרעה למנגנון נעילת הדלת.

@ 2. שילוט וסימון
: (א) על דופן המיגונית שבה נמצא פתחה, יימצא מידע בשלט או על הדופן, לפי הוראות אלה:
:: (1) רישום: &quot;מיגונית&quot; בגופן שגובהו לא יפחת מ-10 סנטימטרים;
:: (2) יתקיימו במידע הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ב) גוון מזוזות ומשקוף פתח המיגונית ברצועה שרוחבה 7 עד 10 סנטימטרים בהיקף הפתח, יהיה בניגוד חזותי לדופן החיצונית של המיגונית.

@ 3. הצבת מיגונית וקישורה לדרך נגישה
: המיגונית תוצב בדרך נגישה או בצמוד לה, ויתקיימו הוראות אלה:
: (1) אפשר שפני דרך נגישה לפי פרט זה יהיו עשויים מחומר מהודק כגון מצע, או דשא, ובלבד שיהיו יציבים גם בפני גשם ונגר עילי;
: (2) בצמוד לפתח מיגונית שאין בפתחה דלת יתקיימו כל אלה:
:: (א) ייותר שטח חופשי לתמרון במקביל לדופן המיגונית ומול הפתח שלה, ששיפועו לא יעלה על 2% לכל כיוון, שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות ואורכו 170 סנטימטרים לפחות (D [[בנספח א' לחלק זה]]); על אף האמור, אפשר שרוחב השטח האמור יקטן עד ל-110 סנטימטרים, בשל מיקום מיתקנים, תשתיות, מגבלת רוחב המדרכה שבה מוצבת המיגונית, או צמחייה;
:: (ב) הפרש הגובה האנכי בין פתח המיגונית לפני הדרך הנגישה המקושרת אליה לא יעלה על 1.5 סנטימטרים, והמרווח האופקי בין שתי הדרכים האמורות לא יעלה על 1.5 סנטימטרים;
:: (ג) לצורך יישום פסקת משנה (ב), אם הפרש הגובה בין פתח המיגונית לדרך נגישה אינו עולה על 6 סנטימטרים, אפשר שהקישור ייעשה לפי [[פרט 1(ג)(4)(ג)]] או באמצעות רכיב משופע לפי [[פרט 1|הפרט האמור]] שהוא רכיב מקובע למיגונית;
: (3) בצמוד לפתח מיגונית שמותקנת בה דלת, יתקיימו כל אלה:
:: (א) יימצא משטח תפקוד בצד שאליו נפתחת הדלת, שמתקיימות בו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במשטחי תפקוד (2.5.4), ושיפוע המשטח לכל כיוון לא יעלה על 2% (מסומן כ&quot;משטח תפקוד (חלופה 1)&quot; [[בנספח ב לחלק זה]] - &quot;משטח תפקוד (חלופה 2)&quot; [[בנספח ג לחלק זה]]); אם קיים הפרש גובה אנכי בין שול משטח התפקוד לסביבתו הצמודה שעולה על 5 סנטימטרים ואין אמצעים למניעת מעבר מהמשטח לסביבה האמורה, יש פס בשול המשטח בניגוד חזותי לסביבתו הצמודה ורוחבו 10 עד 20 סנטימטרים או שהמשטח כולו בניגוד חזותי לסביבתו;
:: (ב) אם מותקנת דלת סובבת על צירה בפתח המיגונית או בפתח אחר בתוכה, שאינה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, הכוח הנדרש לפתיחה של הדלת לא יעלה על הוראות ת&quot;י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בכוח הפעלה לפתיחת דלת בדרך נגישה (סעיף 2.5.5.2);
: (4) נוסף על משטח תפקוד לפי פסקה (3(א)), לסף דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, שבפתח מיגונית, תקושר דרך נגישה לפי הוראות אלה:
:: (א) אם הדרך הנגישה היא בתחום ציר ההליכה במדרכה או ברחבה, השיפוע האורכי ושיפועי הצד שלה, לא יעלו על 8% ([[נספח ב לחלק זה]]);
:: (ב) אם הדרך הנגישה אינה בתחום ציר ההליכה במדרכה, ברחבה, או בשביל, השיפוע האורכי של הדרך לא יעלה על 8%, ושיפועי הצד לא יעלו על 50% ([[נספח ג לחלק זה]]);
:: (ג) על אף האמור בפסקאות (א) ו-(ב), אם בנסיבות המקום לא מתאפשר שיפוע כאמור בהן, אפשר שבאישור מורשה נגישות, שיפוע הדרך לא יעלה על 10% לאורך קטע דרך קצר ככל האפשר בתנאי המקום;
:: (ד) לא יידרש שהדרך הנגישה תהיה כבש או מיתקן אלקטרו-מכני, ולא יידרשו בתי אחיזה בצידיה.
: (5) אם הוצבה המיגונית בדרך ציבורית כגון מדרכה, שביל או רחבה, ייוותר בדרך מעבר חופשי שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות (מסומן כ&quot;מעבר חופשי&quot; [[נספח א חלק זה|בנספחים א]] [[נספח ב חלק זה|ו-ב לחלק זה]]). אפשר שרוחב המעבר האמור יקטן עד ל-110 סנטימטרים, לאורך קטע שאורכו לא יעלה על 500 סנטימטרים, בשל מיקום מיתקנים, תשתיות, מגבלת רוחב המדרכה, או צמחייה.

@ 4. מכשולים בדרך נגישה ובדרך אחרת
: לאורך דרך נגישה כאמור [[בפרט 3]], ולאורך דרך אחרת להולכי רגל שאינה דרך נגישה כאמור, שמובילות למיגונית ממקום שעליו נועדה להגן המיגונית כאמור [[בפרט 3]], לא יהיו מכשולים; אם קיימים מכשולים בדרך - הם מסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

@ 5. ניגוד חזותי
: אם נדרש שיתקיים ניגוד חזותי לפי [[תוספת זו]], הוא יהיה לפי ת&quot;י 1918 חלק 6 בסעיף הדן בניגוד חזותי (2.4) לערך המתאים לסימן מאתר.

@ 6. שונות
: השרטוטים שבנספחים [[לחלק זה]] הם לצורך המחשה, וההוראות המחייבות הן הוראות [[חלק זה]].

==== '''נספח א - מיגונית נגישה שלא מותקנת דלת בפתחה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ג)(2), (3), (4)(א) ו-(ג), (5)]], [[$ חלק א תוספת 3|5(ג)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(2)(א)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

==== '''נספח ב - מיגונית שמותקנת דלת בפתחה, משטח תפקוד (חלופה 1), ודרך נגישה בציר הליכה של מדרכה או ברחבה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ד)(3)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(3)(א), (4)(א) ו-(5)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

==== '''נספח ג - מיגונית שמותקנת דלת בפתחה, משטח תפקוד (חלופה 2), ודרך נגישה שאינה בציר הליכה של מדרכה או ברחבה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ד)(3)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(3)(א), (4)(א) ו-(5)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

=== חלק ב' - התאמות נגישות לעניין מיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין ===
==== ((([[תקנה 54(ב)]]))) ====

@ 1. סימון ושילוט
: במיגונית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין, יתקיים [[פרט 2 בחלק א']].

@ 2. מכשולים בדרך נגישה ובדרך אחרת
: לאורך דרך נגישה לפי [[פרט 3]], ולאורך דרך אחרת להולכי רגל שאינה דרך נגישה כאמור, שמובילות למיגונית ובתוכה, לא יהיו ככל האפשר מכשולים; אם קיימים מכשולים בדרך - הם מסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

@ 3. דרך נגישה למיגונית
: (א) פתח מיגונית שהוצבה לפני יום התחילה, שלגביה מתקיימים כל התנאים שלהלן, תקושר לדרך נגישה לפי [[פרט 3 בחלק א(('))]]:
:: (1) הפרש הגובה בין פתח המיגונית לקצה הדרך הקיימת שמגיעה בצמוד לפתח המיגונית, לא עולה על 20 סנטימטרים;
:: (2) אפשר להתגבר על הפרש הגובה לפי פסקה (1) באמצעות דרך משופעת לפי [[$ חלק א תוספת|פרט 3(2)]] [[או 3(4) בחלק א(('))]];
:: (3) לאחר התגברות על הפרש גובה כאמור בפסקה (2), ייוותר מעבר חופשי כאמור [[$ חלק א תוספת|בפרט 3(5) בחלק א']];
:: (4) לצורך ביצוע האמור בפסקאות (2) ו-(3) אין צורך להזיז את המיגונית מהמקום שבו הוצבה, להרים או לסובב אותה.
: (ב) אפשר שפני הדרך אל מיגונית כאמור בפרט משנה (א) יהיו עשויים מחומר מהודק או דשא, ובלבד שפני הדרך יהיו יציבים, גם בפני גשם ונגר עילי.

== תוספת רביעית ==
==== ((([[תקנה 32(ו) ו-(ז)]]))) ====
=== איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי ===
: גורם מאתר יכין לפי המידע שבידו רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התבחינים [[תקנות מאגר מידע=#תוספת 1|שברישה לפרט 2 בתוספת הראשונה לתקנות המאגר]] ולמעט התבחין &quot;שאינם מתגוררים במגורים מוסדרים&quot; (להלן - התוספת הראשונה למאגר), ונוסף על כך מלאו להם 6 שנים לפחות ומתקיימים בהם התבחינים שבטור א' בטבלה שלהלן; גורם מאתר יציין ברשימה האמורה את האנשים שמתקיימים בהם גם התבחינים שבטור ב' בטבלה שלהלן:
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! טור א' !! טור ב'
|-
| : (1) מתוך [[פרט 2 תוספת 1 לתקנות המאגר|פסקת משנה (2) שבטור א', שלצד פרט משנה 2 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] - [[תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)|פרט ((())4(()))(א) לתוספת השנייה לתקנות ילד נכה]] || -
|-
| : (2) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור א', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (1) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (3) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (2) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (4) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (7) שבטור א', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (3) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (5) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (4) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (6) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (2) שבטור א', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (5) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (2) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (7) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (6) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (8) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור א', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] לגבי תלמיד עם מוגבלות שמיעה || : (7) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] לגבי תלמיד עם מוגבלות שמיעה
|-
| : (9) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (8) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|}

&lt;פרסום&gt; י&quot;א בתשרי התשפ&quot;ז (22 בספטמבר 2026)
&lt;חתימה&gt; ישראל כ&quot;ץ שר הביטחון</text>
      <sha1>6xz7qh5yij7jc93mu2j1zfyleaifbl2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084891</id>
      <parentid>3084890</parentid>
      <timestamp>2026-09-26T16:34:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3084891</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="139898" sha1="it6ew1z6rvpjg0k0mlgddp38ihiozpm" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ&quot;ז-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ז, 32|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום)|12532)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 19מ(ג)]] [[=החוק|לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]] (להלן - החוק), [[+|וסעיף 27(ג)(10)]] [[לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], לאחר התייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהסכמת שר האוצר לפי [[סעיף 19סז לחוק]], ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אזור ציבורי מוגן&quot; - מקום ציבורי המשמש במצב חירום לשהיית הציבור לצורך התגוננות מפני סיכון לחיים או לצורך חיוני אחר, מעל או מתחת לפני הקרקע, ובכלל זה מקלט ציבורי, מחסה ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית]], שטח פתוח, תווך תת-קרקעי, מיתקן מרכזי כהגדרתו [[בתקנות נגישות לתחבורה ציבורית]], ולמעט כל אלה: מיגונית ציבורית, מקום ייעודי כהגדרתו [[בתקנה 1 לתקנות המסגרות]], מיתקן קליטה כהגדרתו [[בתקנה 1 לתקנות נגישות אירועי פינוי]], מרכז ארעי לטיפול, מוסד רפואי ומרפאה, כהגדרתם [[בתקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:- &quot;אדם עם מוגבלות&quot;, &quot;גוף ציבורי&quot;, &quot;נציבות&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 5 לחוק]];
:- &quot;אמצעים חליפיים&quot;, &quot;ספק מים&quot;, &quot;ספק מים בחירום&quot;, &quot;תוכנית היערכות&quot;, &quot;תחנת חלוקה&quot; - כהגדרתם [[בכללי המים]];
:- &quot;בית שימוש נגיש&quot;, &quot;מקלחת נגישה&quot; - כמשמעותם בחקיקה לפי פסקאות (2) עד (11) לחקיקת נגישות למקום ציבורי;
:- &quot;דרך נגישה&quot; - דרך שמתקיימות בה הדרישות שנקבעו לדרך נגישה בחקיקת הנגישות למקום ציבורי, ואולם אם לא מתקיימות לגביה הדרישות שנקבעו כאמור או שלא נקבעו לגביה דרישות - דרך שמתקיימות בה הדרישות [[שבתוספת הראשונה]];
:- &quot;הגא&quot; - כהגדרתו [[חוק ההתגוננות האזרחית=|בחוק ההתגוננות]];
:- &quot;הנציב&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 22 לחוק]];
:- &quot;הרשות הממשלתית למים וביוב&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 124יא לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]];
:- &quot;חוק ההתגוננות האזרחית&quot; - [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
:- &quot;חוק התכנון והבנייה&quot; - [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;חוק שירות אזרחי&quot; - [[חוק שירות אזרחי, התשע&quot;ז-2017]];
:- &quot;חיית שירות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 19ו1 לחוק]];
:- &quot;חקיקת נגישות למקום ציבורי&quot; - הוראות לפי [[פרק ה'1 לחוק]], לפי [[פרק ה'1א לחוק התכנון והבנייה]], וכן לפי כל אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) הוראות לפי [[חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים), התשמ&quot;ח-1988]];
:: (2) [[חלק ח'1 לתוספת השנייה בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש&quot;ל-1970]];
:: (3) [[תקנות מפרטים למקלטים]];
:: (4) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), התשע&quot;א-2011]];
:: (5) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע&quot;ב-2011]];
:: (6) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע&quot;ד-2013]];
:: (7) [[תקנות נגישות במקלטים]];
:: (8) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה), התשע&quot;ח-2018]];
:: (9) [[תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע&quot;ט-2018]];
:: (10) [[תקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:: (11) [[תקנות נגישות לתחבורה ציבורית]];
:- &quot;יום התחילה&quot; - יום תחילתן של תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ&quot;ז-2026, לפי [[תקנה 53(א)]] (((יום 1.12.2026)));
:- &quot;כללי המים&quot; - [[=כללי המים|כללי המים (אירוע פגיעה במים), התשפ&quot;ג-2023]];
:- &quot;כספומט&quot; - מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים;
:- &quot;מאגר הרשות המקומית&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]];
:- &quot;מושב מותאם&quot; - כהגדרתו [[בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;מיגונית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 145(ח)(4) לחוק התכנון והבנייה]], אף אם המדינה או רשות מקומית לא הציבו אותה;
:- &quot;מיגונית ציבורית&quot; - מיגונית המיועדת לשירותים הניתנים לציבור בקשר עם מצב חירום, כמשמעותם [[בסעיף 19מב(ב) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], למעט מיגונית שמוצבת בבסיס צה&quot;ל לשימוש חיילים ועובדים בלבד;
:- &quot;מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב&quot; - מנהל הרשות הממשלתית כהגדרתו [[בכללי המים]] או מי שהוא הסמיך, מקרב עובדי הרשות הממשלתית למים וביוב, לעניין תקנות אלה;
:- &quot;מענה תומך&quot; - לרבות הכוונה בשפה פשוטה ומענה סבלני לשאלות חוזרות;
:- &quot;מצב חירום&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19מ(א) לחוק]];
:- &quot;מקום מוגן&quot; - כל אחד מהמפורטים במדרג להלן, המסודר לפי רמת מיגון הולכת ופוחתת:
:: (1) מקלט כהגדרתו [[בתקנות המפרטים למקלטים]];
:: (2) אזור בבניין שנמצא מתאים להנחיות הגא;
:- &quot;מקום ציבורי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19ז לחוק]];
:- &quot;מקלט ציבורי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית]];
:- &quot;סמל הנגישות הבין-לאומי&quot; - לפי ת&quot;י 1918 חלק 4;
:- &quot;פישוט לשוני&quot; - כהגדרתו [[בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;רח&quot;ל&quot; - רשות חירום לאומית שבמשרד הביטחון שהוקמה לפי החלטה מספר ב/43 של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מיום י' בטבת התשס&quot;ח (19 בדצמבר 2007);
:- &quot;רשות מקומית&quot; - עירייה או מועצה מקומית;
:- &quot;שגרה&quot; - עת שאינה מצב חירום;
:- &quot;שפה פשוטה&quot; - התאמת מידע לפי [[#1|פסקאות (1), (3), ו-(4), להגדרה &quot;פישוט לשוני&quot; בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;ת&quot;י 1918 חלק 3.1&quot; - תקן ישראלי ת&quot;י 1918, חלק 3.1 - נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין - דרישות בסיסיות;
:- &quot;ת&quot;י 1918 חלק 4&quot; - תקן ישראלי ת&quot;י 1918, חלק 4 - נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת;
:- &quot;תקנות המסגרות&quot; - [[=תקנות המסגרות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות), התשפ&quot;א-2021]];
:- &quot;תקנות מאגר מידע&quot; - [[=תקנות מאגר מידע|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום), התשפ&quot;ד-2024]];
:- &quot;תקנות מפרטים למקלטים&quot; - [[=תקנות מפרטים למקלטים|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש&quot;ן-1990]];
:- &quot;תקנות נגישות אירועי פינוי&quot; - [[=תקנות נגישות אירועי פינוי|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום), התשפ&quot;ב-2022]];
:- &quot;תקנות נגישות במקלטים&quot; - [[=תקנות נגישות במקלטים|תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים), התשע&quot;ו-2016]];
:- &quot;תקנות נגישות לשירות&quot; - [[=תקנות נגישות לשירות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות נגישות לתחבורה ציבורית&quot; - [[=תקנות נגישות לתחבורה ציבורית|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס&quot;ג-2003]];
:- &quot;תקנות שירותי בריאות במצב חירום&quot; - [[=תקנות שירותי בריאות במצב חירום|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום), התשפ&quot;ב-2022]].

== פרק ב': נגישות לאספקת מים ולמזון ==

@ 2. נגישות למי שתייה
: במצב חירום שבו מספקים באמצעים חליפיים מי שתייה לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למי שתייה שמסופקים כאמור באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור, לפי [[תקנות 3 עד 5]].

@ 3. הוראות נגישות בתוכנית היערכות לחלוקת מים
: (א) כללה תוכנית היערכות של ספק מים או ספק מים בחירום רשימה של תחנות חלוקה שאמורות לפעול במצב חירום, יהיו תחנות החלוקה נגישות; לעניין זה, &quot;תחנת חלוקה נגישה&quot; - תחנת חלוקה שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, תוביל דרך נגישה עד לפתח תחנת חלוקה וכן מפתח תחנת החלוקה עד לנקודה בתחנת החלוקה שבה הציבור ממלא כלי מים;
:: (2) אורכה של הדרך לפי פסקה (1) עד לפתח תחנת החלוקה לא יעלה על 100 מטרים, ואם עלה השיפוע האורכי של הדרך על 5 אחוזים - לא יעלה המרחק האמור על 60 מטרים.
: (ב) תוכנית ההיערכות תכלול הוראות לסיוע במצב חירום של צוות תחנת חלוקה לאדם עם מוגבלות שביקש זאת, במילוי כלי מים ובנשיאתן לרכב.
: (ג) הוכנו במסגרת תוכנית ההיערכות שלטים לזיהוי תחנת חלוקה ושלטי הכוונה אליה, יתקיימו בהם הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ד) ספק מים או ספק מים בחירום שלא הצליח לאתר תחנת חלוקה שמתקיימת בה תקנת משנה (א) בחלק של יישוב שנדרשת להיות בו תחנת חלוקה לפי תוכנית ההיערכות שלו, רשאי לפנות למנהל הרשות הממשלתית למים וביוב בבקשה שיפטור אותו לתקופה קצובה מחובת עמידה בתנאי תקנת המשנה האמורה לעניין תחנת חלוקה באותו חלק מהיישוב; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנת החלוקה, ובייחוד לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית; לבקשה תצורף חוות דעת של מורשה נגישות לגבי העדר קיומו של מקום חלופי נגיש לתחנת חלוקה כנדרש בתוכנית ההיערכות.
: (ה) מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ייתן פטור כאמור בתקנת משנה (ד) אם השתכנע כי לא ניתן בתנאים הקיימים לאתר באותו חלק של היישוב תחנת חלוקה, ואי-מתן הפטור עלול לשבש את אספקת המים ביישוב כאמור [[בכללי המים]], לנוכח הצרכים שלפי תוכנית ההיערכות לגבי אותו יישוב; מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב רשאי להתנות את מתן הפטור בתנאים שעליהם יורה; משך תקופת הפטור לא יעלה על התקופה שעד למועד העדכון הקרוב של תוכנית ההיערכות; החלטת מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד; האמור בתקנת משנה (ד) ובתקנת משנה זו לא יחול לגבי יישוב שלפי תוכנית ההיערכות שלו מתוכננות בו שלוש תחנות חלוקה לכל היותר, אלא אם כן מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב נוכח לדעת כי אי-מתן הפטור ישבש את אספקת המים באותו יישוב במצב חירום כאמור [[בכללי המים]]; מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ידווח בין 1 בינואר ל-28 בפברואר בכל שנה לנציב, על הפטורים שנתן לפי תקנת משנה (ד) במהלך השנה שקדמה לה.

@ 4. פרסום מידע בשגרה לגבי התאמות נגישות למים במצב חירום
: (א) פורסמה בשגרה רשימת תחנות חלוקה ביישוב, יפרסם הגורם המפרסם לגבי כל תחנת חלוקה שברשימה לפי הוראות אלה:
:: (1) תחנת חלוקה נגישה - אם מתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]];
:: (2) תחנת חלוקה לא נגישה - אם לא מתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]]; אם תחנת החלוקה אינה נגישה יצוין אם ניתן לגביה פטור לפי [[תקנה 3(ה)]].
: (ב) פורסמה בשגרה מפה שבה מצוינות תחנות חלוקה ביישוב, יכלול הגורם המפרסם במפה את סמל הנגישות הבין-לאומי בצמוד לסימון המיקום של כל תחנת חלוקה שמתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]], ואם כל תחנות החלוקה נגישות - הוא רשאי לציין חלף זאת, על גבי המפה, כי כל תחנות החלוקה נגישות.

@ 5. פתיחת תחנת חלוקה במצב חירום
: (א) במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, יתקיימו בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור הוראות [[תקנה 3(א)]], ואולם אם מתוך תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שלא מתקיימות בהן הוראות [[תקנה 3(א)]], ייתנו ספק מים וספק מים בחירום עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימות בהן הוראות [[תקנה 3(א)]].
: (ב) צוות תחנת חלוקה ייתן לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנת חלוקה והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש, סיוע במילוי כלי מים ובנשיאתו לרכב.
: (ג) פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות חלוקה שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי [[תקנה 4]].
: (ד) האמור [[בפרק זה]] לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיו, כולן או חלקן, במצב חירום.
: (ה) עם פתיחת תחנת חלוקה ביישוב ונוסף על השירות שניתן בה, תחלק הרשות המקומית מים לביתו של מי שמתקיימים בו כל התנאים אלה:
:: (1) הוא אדם עם מוגבלות;
:: (2) הוא נכלל במאגר הרשות המקומית;
:: (3) הוא מתגורר בחלק של היישוב שאותו נועדה לשרת תחנת החלוקה שנפתחה.

@ 6. נגישות למזון במצב חירום והיערכות בשגרה
: (א) במצב חירום שבו מחולק מזון לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למזון שמחולק כאמור באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור, לפי תקנה זו [[ותקנה 7]].
: (ב) גוף ציבורי שמבצע בשגרה הכנות לחלוקת מזון לציבור במצב חירום, בין בכלל ובין באזור מסוים, ייערך גם לחלוקת מזון לאנשים עם מוגבלות, ובין השאר לפי תקנת משנה (ג).
: (ג) תכנן גוף ציבורי לחלק מזון לציבור באמצעות תחנות לחלוקת מזון, תעמוד התחנה לחלוקת מזון בתנאים האמורים [[בתקנה 3(א) עד (ג)]], בשינויים המחויבים.
: (ד) לעניין גוף ציבורי שלפי התכנון שלו נדרשת תחנה לחלוקת מזון במקום מסוים, ולא הצליח לאתר תחנה שמתקיימות בה הוראות [[3|תקנת משנה 3(א)]], יחולו הוראות אלה:
:: (1) הגוף הציבורי רשאי לפנות לנציב בבקשה שיפטור אותו מחובת עמידה בתנאי [[3|תקנת משנה 3(א)]] לעניין תחנה לחלוקת מזון במקום המסוים; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנה לחלוקת מזון, ובכלל זה לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית;
:: (2) הנציב לא ייתן פטור כאמור אלא אם כן השתכנע, לנוכח הצרכים שלפי תכנון חלוקת המזון במצב חירום, שלא ניתן בתנאים הקיימים במקום המסוים לאתר תחנה לחלוקת מזון כאמור; הנציב רשאי לקצוב פטור כאמור לתקופה שיורה או להתנותו בתנאים; החלטת הנציב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד;
:: (3) האמור בתקנת משנה זו לא יחול לגבי מקום או יישוב, לפי העניין, שלפי התכנון של הגוף הציבורי מתוכננות בו שלוש תחנות לחלוקת מזון לכל היותר, אלא אם כן קיימים לדעת הנציב טעמים מיוחדים שלפיהם אי-מתן הפטור תשבש את אספקת המזון במצב חירום ביישוב.
: (ה) פורסמה בשגרה רשימת תחנות לחלוקת מזון ביישוב במצב חירום, תחול לגבי הפרסום [[תקנה 4]], בשינויים המחויבים.

@ 7. חלוקת מזון במצב חירום
: (א) במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, תתקיים בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור [[תקנה 6(ג)]]; ואולם אם מתוך תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שלא מתקיימת בהן [[תקנה 6(ג)]] תינתן עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימת בהן [[תקנה 6(ג)]].
: (ב) צוות תחנה לחלוקת מזון יסייע לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנה והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש סיוע בקבלת מזון ובנשיאתו לרכב.
: (ג) פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות לחלוקת מזון שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי [[תקנה 4]] בשינויים המחויבים.
: (ד) האמור בתקנות משנה (א) עד (ג) לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.
: (ה) הרשות המקומית תחלק מזון לביתם של אנשים עם מוגבלות שמתקיימים בהם התנאים לפי [[תקנה 5(ה)]].

== פרק ג': מקום מוגן, אזור ציבורי מוגן, שהייה ולינה, ומידע לגביהם ==

=== סימן א': מקום מוגן ===

@ 8. הנחיות לאיתור מקום מוגן בבניין למגורים
: (א) הנחיות לאיתור מקום מוגן בבניין למגורים שמפרסם הגא לציבור יהיו בשפה פשוטה ויתקיימו בהן הוראות [[תקנה 28]].
: (ב) הפעילו משטרת ישראל או צה&quot;ל מוקד חירום כמשמעותו [[בתקנה 7 לתקנות נגישות אירועי פינוי]], ימסרו את ההנחיות לאיתור מקום מוגן כאמור בתקנת משנה (א) כחלק מהמידע שנמסר במסגרת מוקד החירום.

=== סימן ב': אזור ציבורי מוגן ===

@ 9. איתור והקצאה של אזורים בטוחים נגישים
: גוף ציבורי שמאתר ומקצה מקומות ציבוריים לאזורים ציבוריים מוגנים, ייתן עדיפות, ככל האפשר, ובהתחשב בצרכים הנובעים ממצב החירום, לאיתור והקצאה של מקומות העומדים בחקיקת נגישות למקום ציבורי.

@ 10. כניסה ושילוט לאזור ציבורי מוגן
: גוף ציבורי שאחראי להפעלת אזור ציבורי מוגן ומאפשר לציבור במצב חירום לעשות שימוש באזור ציבורי מוגן, אחראי לכך שיתקיימו כל אלה:
: (1) אם יש דרך שמיועדת לכניסת כלי רכב לאזור ציבורי מוגן (להלן בתקנה זו - דרך כלי רכב), כגון בחניון תת-קרקעי, לא יימנע מאדם עם מוגבלות, ובכלל זה אדם המתנייע בכיסא גלגלים או באמצעי עזר אחר לניידות, לעשות שימוש במצב חירום גם בדרך כלי רכב לרבות אפשרות למעבר במקומות שבהם יש הגבלת כניסה כגון מחסומים, וזאת בין שמובילה לאזור הציבורי המוגן דרך נגישה ובין שלא;
: (2) במקום בולט לעין בפתח דרך כלי רכב יימצא שלט שעליו כתוב &quot;כניסה במצב חירום גם לאדם עם מוגבלות בניידות&quot;, ואולם אם השיפוע האורכי של דרך כלי הרכב עולה על 10% יהיה כתוב בשלט &quot;זהירות! שיפוע מסוכן!&quot; ונוסף על כך יופיע בשלט הסמל לציון שיפוע מסוכן לפי נספח ג' בת&quot;י 1918 חלק 4; אם יש בדרך פסי האטה, יהיה כתוב בשלט גם &quot;זהירות! פסי האטה!&quot;;
: (3) הוצב שלט להכוונה לאזור ציבורי מוגן או לכניסה אליו או שלט לפי פסקה (2), יהיה גובה האותיות בשלט 80 מילמטרים לפחות, ויתקיימו בו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
: (4) לא ייגבה תשלום מאדם עם מוגבלות שמבקש להיכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן שמובילה לתוכו דרך כלי רכב לצורך הצלת עצמו או כדי להוביל ציוד שנדרש לשהייתו שם; איש צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן או פועל מטעם המקום הציבורי שבו האזור הציבורי המוגן, רשאי לדרוש שאדם כאמור יזדהה באמצעות תג נכה כתנאי לאי-גביית תשלום; אדם כאמור שנכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן יישמע להוראות צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן כדי למנוע סיכון לציבור שנמצא בו; לעניין זה, &quot;תג נכה&quot; - כהגדרתו [[בחוק חניה לנכים, התשנ&quot;ד-1993]].

@ 11. נגישות לאדם עם מוגבלות לשירות או טובין שמסופקים לציבור באזור ציבורי מוגן
: (א) סיפק גוף ציבורי שירות או טובין, לציבור ששוהה באזור ציבורי מוגן במצב חירום, יספק את אותם שירות או טובין לאדם עם מוגבלות ששוהה באותו אזור ציבורי מוגן, באופן שמאפשר לאדם עם מוגבלות לצרוך את אותם שירות או טובין, באותה איכות וזמינות שמסופקים לכלל הציבור; ואם נדרש, יבצע הגוף את ההתאמות הנדרשות, כפי שמתאפשר בנסיבות מצב החירום, כדי ליישם את האמור.
: (ב) תפעל איש צוות מטעם גוף ציבורי אזור ציבורי מוגן בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יתקיימו כל אלה:
:: (1) לבקשת אדם עם מוגבלות שפנה אליו בבקשה לסיוע והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות, יסייע לו איש צוות ובייחוד לשם ביצוע פעולה נדרשת להצלת חיים; האמור לא יחול כשאיש הצוות נדרש להגן על עצמו ולבצע לשם כך פעולה נדרשת להצלת חיים;
:: (2) איש הצוות יישא עליו סימן לזיהוי, ואם יש לו עמדת שירות באזור הבטוח - במקום בולט לעין בעמדה יימצא שלט; בשלט ובסימן הזיהוי יהיה רשום: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
:: (3) יימצא חדר או חלל המופרד מהמולת הקהל באופן המספק פרטיות כגון באמצעות פרגוד או מחיצה, לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות המתקשה להתמודד עם ההמולה במקום או לצורך מילוי צרכיו הרפואיים או הסיעודיים, עקב מוגבלותו, ולמלוויו; בחדר או בחלל, לפי העניין, יתקיימו הוראות אלה:
::: (א) החדר או החלל האמור יישמר לשימוש של אדם עם מוגבלות במצב חירום;
::: (ב) לצד החדר או החלל יימצא שלט שעליו רשום: &quot;מקום לאדם עם מוגבלות לשהייה זמנית&quot; ויתקיימו בשלט הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 המנויות בסיפה של פסקה (2).
: (ג) סיפק גוף ציבורי כיסאות לאזור ציבורי מוגן בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יחולו כל אלה, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום:
:: (1) 5% מהכיסאות לפחות, ולא פחות ממושב אחד, יהיו מושבים מותאמים;
:: (2) אם האזור הציבורי המוגן מתוכנן להכיל 500 איש לפחות במצב חירום - יימצא באזור הבטוח כיסא גלגלים אחד לפחות, להסעת אנשים עם מוגבלות שבאזור הציבורי המוגן.

@ 12. נגישות לבית שימוש, למקלחת, ודרך נגישה, באזור ציבורי מוגן
: (א) אם באזור הציבורי המוגן קיים בית שימוש לשימוש הציבור בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יימצא גם בית שימוש נגיש אחד לפחות לשימוש שני המינים שדרך נגישה מובילה אליו מהכניסה לאזור הציבורי המוגן, או סידור מתאים אחר בנסיבות מצב החירום, לפי פסקה (1) או (2) להלן, שדרך נגישה מובילה אליו מהכניסה לאזור הציבורי המוגן, שיאפשר לאדם עם מוגבלות לעשות את צרכיו באופן בטיחותי, ובפרטיות לפי נסיבות השהייה במצב חירום באזור הציבורי המוגן, כמפורט להלן:
:: (1) בית כיסא כימי נגיש לפי [[תקנה 4(ב) לתקנות נגישות במקלטים]];
:: (2) כיסא שירותים עם מושב קשיח, יציב, עם סידור מתאים לקליטת הפרשות כגון סיר, ולסילוקן באופן שימזער מטרדים למי ששוהה באזור הציבורי המוגן, שמסביבו יימצא וילון או אמצעי אחר המספק פרטיות למי שעושה את צרכיו.
: (ב) אם באזור הציבורי המוגן קיימת מקלחת לשימוש הציבור בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, תימצא מקלחת נגישה לשימוש שני המינים, או סידורים לפי [[תקנה 10(ב)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי]], שדרך נגישה מובילה אליה מהכניסה לאזור הציבורי המוגן.

@ 13. הסתייעות במלווה, בחיית שירות ובציוד עזר אישי
: אדם עם מוגבלות יוכל להסתייע במלווה מטעמו או בחיית שירות, וכן בציוד עזר אישי שלו, בעת שהוא שוהה באזור ציבורי מוגן במצב חירום.

@ 14. תיק הפעלה
: תיק הפעלה של גוף ציבורי לאזור ציבורי מוגן יכלול פרטי התקשרות עם ארגונים של אנשים עם מוגבלות ואנשי מקצוע מתחומים שנוגעים לאנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת מידע נוסף וסיוע למי ששוהה באזור ציבורי מוגן, אם פרטיהם מצויים ברשות הגוף הציבורי.

@ 15. פרסום מידע לציבור לגבי נגישות אזור ציבורי מוגן
: (א) פרסם גוף ציבורי רשימת אזורים ציבוריים מוגנים לשימוש הציבור במצב חירום, יכלול הפרסום גם את כל הפרטים המפורטים להלן, לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל אזור ציבורי מוגן, ויחולו על הפרסום הוראות [[תקנה 28]]; בפרסום כאמור, בפסקאות (1) עד (8) שלהלן, אפשר שייעשה שימוש בשם הסוג המסוים של האזור הציבורי המוגן, כגון &quot;מקלט ציבורי&quot;, במקום המונח &quot;אזור ציבורי מוגן&quot;:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;אזור ציבורי מוגן בזמן אזעקה&quot;, &quot;אזור ציבורי מוגן בזמן אזעקה מתאים גם לשינה&quot;; ואם האזור הציבורי המוגן ישמש לשהייה או לינה של הציבור במצב חירום, בלא קשר להתרעה, יותאם הפרסום כגון &quot;אזור ציבורי מוגן מתאים גם לשינה&quot;;
:: (2) אחת מאלה לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה המובילה עד לפתח האזור הציבורי המוגן ובתוכו, מאחד מאלה לפחות: מדרכה ציבורית, שביל ציבורי או חניה נגישה, הסמוכים לאזור הציבורי המוגן - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש מים לשתייה&quot;, &quot;אין מים לשתייה&quot;;
:: (4) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם אין באזור הציבורי המוגן בית שימוש נגיש - &quot;אין בית שימוש נגיש&quot;;
::: (ב) אם יש באזור הציבורי המוגן בית שימוש נגיש - &quot;יש בית שימוש נגיש&quot; וכן תיאור בשפה פשוטה אם מדובר בבית שימוש נגיש או בסידור נגיש אחר לעשיית צרכים לפי [[תקנה 12(א)]];
:: (5) אחת מאלה לפי העניין:
::: (א) אם יש אספקת חשמל באזור הציבורי המוגן לשימוש אישי כגון לצורך הטענת מכשירים אישיים - &quot;יש חשמל לשימוש אישי&quot;;
::: (ב) אם אין אספקת חשמל באזור הציבורי המוגן לשימוש אישי - &quot;אין חשמל לשימוש אישי&quot;;
:: (6) אם גוף ציבורי מפעיל את האזור הציבורי המוגן - פירוט סוגי שירותים או סוגי טובין שהוא מספק למי ששוהה בו;
:: (7) אם במצב חירום האזור הציבורי המוגן פתוח לציבור בשעות מסוימות - את שעות הפעילות, ואם האזור פועל בכל שעות היממה &quot;פתוח ביום ובלילה&quot;;
:: (8) אחת מאלה לפי העניין: &quot;יש איש צוות&quot;, &quot;אין איש צוות&quot;.
: (ב) פרסם גוף ציבורי מפה ושעליה מצוינים אזורים ציבורים מוגנים, יכלול הגוף האמור במפה את סמל הנגישות הבין-לאומי בצמוד לסימון המיקום של כל אזור ציבורי מוגן שדרך נגישה מובילה אליו ובתוכו.

@ 16. סייג לפתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן
: האמור [[בתקנות 9 עד 15]] לא ימנע פתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן שלא מתקיימות בו או בקשר אליו, הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.

=== סימן ג': תנאי שהייה ולינה סבירים לאדם עם מוגבלות ===

@ 17. אספקת תנאי שהייה ולינה סבירים
: פנה אדם שעקב מוגבלותו אינו מסוגל לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום בבקשה לעזרה לרשות המקומית, תספק לו הרשות המקומית בהקדם האפשרי מענה סביר בנסיבות מצב החירום, בכפוף לסיוע הממשלתי שקיבלה לפי [[תקנות 18]] [[ו-19]] והאמצעים שיעמדו לרשותה, לרבות באחד מאלה:
: (1) אספקת סיוע שיאפשר לו להמשיך במצב חירום לשהות בביתו באופן סביר;
: (2) הפנייתו לאזור ציבורי מוגן שבו יתאפשרו לו תנאי שהייה או לינה סבירים בנסיבות מצב החירום, לרבות יחד עם מלוויו;
: (3) הפנייתו למקום אחר שבו יוכל לקיים שגרת חיים סבירה בנסיבות מצב החירום, לרבות יחד עם מלוויו.

@ 18. תוכנית ממשלתית לאיגום משאבים לסיוע אחוד לרשות המקומית
: (א) רח&quot;ל תכין תוכנית לסיוע ממשלתי אחוד שייתנו הגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]], לרשויות מקומיות במצב חירום לאספקת אלה:
:: (1) סידורים ואמצעים כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות לשהות במצב חירום בביתם או באזור ציבורי מוגן;
:: (2) מענים לאדם עם מוגבלות שאינו יכול לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום, ולמלוויו.
: (ב) התוכנית תאגם משאבים כמפורט [[בחלק ב' לתוספת השנייה]], שיעמידו הגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]].
: (ג) התוכנית תכלול את כל אלה לפחות:
:: (1) הערכת מספר האנשים שעקב מוגבלותם אינם מסוגלים לשהות בביתם או באזור ציבורי מוגן במצב חירום, בפריסה גאוגרפית, לפי מידע זמין שיספקו הגופים הציבוריים שמפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]];
:: (2) פירוט המשאבים למתן מענה בפריסה גאוגרפית, שגוף ציבורי יעמיד במצב חירום מהמשאבים שבידיו או באחריותו; לעניין זה, &quot;שבידיו או באחריותו&quot; - לפי דין או החלטת ממשלה;
:: (3) שיטת ניהול והקצאת משאבים יעילה במצב חירום, הכוללת:
::: (א) מרכז הפעלה שינהל את יישום התוכנית;
::: (ב) האופן שבו גוף ציבורי מעדכן במצב חירום לגבי זמינות המשאבים שהוא יכול להעמיד לתוכנית;
::: (ג) כיצד פונה רשות מקומית בבקשה לסיוע, המידע שעליה להעביר, ולמי, ואופן הטיפול בפנייה;
::: (ד) כיצד יועברו וייבחנו פניות של אנשים עם מוגבלות שאינם מוכרים לרשות המקומית;
::: (ה) ניהול הצרכים שהעבירו רשויות מקומיות והקצאת המשאבים הציבוריים, לפי סדרי עדיפויות וזמינותם, בנסיבות מצב החירום;
::: (ו) כיצד מעמיד גוף ציבורי את המשאבים שהקצה לתוכנית לידי הרשות המקומית ומסייע לה בשימוש בהם;
:: (4) [[חלק ג' לתוספת השנייה]].
: (ד) הכנת התוכנית והקצאת המשאבים לפיה במצב חירום, יהיו לפי הצרכים החיוניים של אנשים עם מוגבלות ולא יושפעו מכל אלה: אם הוא אדם שמוכר לרשות המקומית או לא, אם הוא אדם שמקבל שירות ייעודי ממסגרת לשירותי יום או לא; לעניין זה, &quot;ממסגרת לשירותי יום&quot; - כהגדרתה [[בתקנות המסגרות]].
: (ה) לצורך הכנת התוכנית, יעביר גוף ציבורי לרח&quot;ל את המידע לגבי המשאבים שברשותו או באחריותו ושיעמדו לרשות התוכנית.
: (ו) רח&quot;ל תכין את התוכנית בהיוועצות בגופים הציבוריים שמפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]], מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זו מזו.
: (ז) גוף ציבורי יבצע את ההכנות הנדרשות כדי שיוכל ליישם במצב חירום את חלקו בתוכנית.
: (ח) המנהל הכללי של גוף ציבורי שמנוי [[בחלק א' לתוספת השנייה]] ימנה מקרב עובדיו הבכירים, ממונה לצורך התוכנית לפי תקנה זו; הממונה יהיה נציגו של הגוף הציבורי לצורך הכנת התוכנית ויישומה במצב חירום, לפי תקנה זו.

@ 19. יישום התוכנית במצב חירום ועדכונים
: (א) השתכנע ראש רח&quot;ל שבשל מצב חירום או בעת מצב חירום יש צורך להפעיל את התוכנית, יורה על כך.
: (ב) הורה ראש רח&quot;ל על הפעלת התוכנית כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך לגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]] ולנציבות.
: (ג) מייד עם ההודעה על הפעלת התוכנית יעמיד גוף ציבורי את המשאבים לרשות התוכנית לפי חלקו בה ויעדכן את מרכז ההפעלה.
: (ד) קביעת סדרי העדיפויות ויישום התוכנית יבוצעו לפי התבחינים [[שבחלק ג' לתוספת השנייה]].
: (ה) התוכנית תעודכן בתום הפעלתה, ובכל מקרה אחת לשנתיים לפחות.

== פרק ד': נגישות למיגונית ציבורית ==

@ 20. הגדרות
: [[בפרק זה]], &quot;סיבות הנדסיות&quot; - אחד מאלה:
: (1) מקום הצבת המיגונית או אופן הצבתה, הנדרש מטעמי הגנה על הציבור, אינו מאפשר לבצע התאמת נגישות;
: (2) התאמת נגישות שתבוצע במקום שבו יש להציב מיגונית מטעמי הגנה על הציבור, גם אם פתח המיגונית יופנה לכיוון אחר, תגרום לסיכון בטיחותי לציבור שעושה שימוש במקום;
: (3) הוראות תוכנית כהגדרתה [[בחוק התכנון והבנייה]], החלה על המקום, אינן מאפשרות ביצוע התאמת נגישות כאמור.

@ 21. מיגונית שיוצרה לאחר יום התחילה
: (א) לא ישווק אדם ולא ימכור מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו, שאינה עומדת בדרישות [[חלק א' בתוספת השלישית]].
: (ב) מחזיק במקרקעין לא יציב מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו, במקרקעין שבהחזקתו, אלא אם כן מתקיימות בה ובדרך שמובילה אליה הוראות [[חלק א' שבתוספת השלישית]].
: (ג) מחזיק במקרקעין רשאי לבקש ממורשה נגישות לפטור אותו לעניין הצבת מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו במקום מסוים במקרקעין שבהחזקתו, מקיום דרישה אחת או יותר [[שבחלק א' בתוספת השלישית]], עקב סיבות הנדסיות, ולהורות על ביצוע התאמות נגישות חלופיות ככל האפשר לפי נסיבות המקום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לעשות שימוש במיגונית.
: (ד) הנציבות תפרסם טופס מומלץ להגשת בקשה לפטור ולהחלטת מורשה הנגישות, לפי תקנת משנה (ג).

@ 22. רשימת מיגוניות
: מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות, יכין רשימה של כל המיגוניות שבחזקתו, בציון אם יוצרו לפני יום התחילה ומקום הצבתן, ייתן מספר סודר לכל מיגונית ציבורית ויציין לגבי כל מיגונית שדרך נגישה לפי [[התוספת השלישית]] מובילה אליה &quot;יש דרך נגישה למיגונית&quot;, ולגבי מיגונית שלא מובילה אליה דרך כאמור - &quot;אין דרך נגישה למיגונית&quot;; הרשימה תעודכן בפרטי כל מיגונית ציבורית נוספת שתוצב במקרקעין.

@ 23. אחריות הגא
: הגא אינו אחראי על יישום הוראות [[פרק זה]] במקרקעין שבהן הוצבו מיגוניות.

== פרק ה': נגישות למידע ותקשורת נגישה ==

@ 24. שימוש במאגר הרשות המקומית לשם סיוע לאנשים עם מוגבלות במצב חירום
: רשות מקומית תעשה שימוש גם במאגר הרשות המקומית לצורך קיום חובותיה לפי תקנות אלה ולצורך איתור אנשים עם מוגבלות וסיוע להם במצב חירום, לרבות העברת מידע לפי [[תקנה 15 לתקנות מאגר מידע]], אם נדרש לצורך ביצוע הפעולות האמורות.

@ 25. אמצעי עזר לתקשורת עם אדם עם מוגבלות
: (א) גוף ציבורי שמחזיק בשגרה מידע מוכן לפרסום במצב חירום - בעניין מקומות למתן שירות לציבור שיהיו פתוחים, שירותים שיינתנו בהם, או שירותים נוספים לציבור שהם ניידים, יחזיק גם מידע בשפה פשוטה, מוכן לפרסום במצב חירום, שנדרש ממנו לפרסם לפי תקנות אלה בקשר למקומות ושירותים כאמור.
: (ב) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ייערך בשגרה כדי שיוכל במצב חירום לתקשר עם אדם עם מוגבלות גם בשפת סימנים; היערכות כאמור תכלול, בין השאר, החזקת פרטי מתרגם לשפת סימנים או פרטי שירות תרגום לשפת סימנים מרחוק, שיהיו מוכנים לפעול גם במצב חירום.
: (ג) גוף ציבורי כאמור בתקנת משנה (ב) שבמצב חירום מתקשר או מסייע לאדם עם מוגבלות שהשפה היחידה שהוא מבין ודובר היא שפת סימנים, יעשה שימוש בשפת סימנים לצורך תקשורת כאמור, באמצעות תרגום לשפת סימנים מרחוק או במפגש פנים אל פנים, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום.
: (ד) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ייערך בשגרה כדי שיוכל במצב חירום לתקשר עם אדם עם מוגבלות גם בפישוט לשוני; היערכות כאמור תכלול, בין השאר, החזקת פרטי מפשט לשוני, שיהיה מוכן לפעול גם במצב חירום; לעניין זה, &quot;מפשט לשוני&quot; - אדם בעל ניסיון במתן שירות של פישוט לשוני.
: (ה) מי שמגיע מטעם גוף ציבורי לספק שירות לפי תקנות אלה לאדם עם מוגבלות, יישא עימו אמצעי לכתיבה, פשוט וזמין לשימוש, ובכלל זה כלי כתיבה וניירות, שיאפשר לאדם עם מוגבלות ליצור קשר עם בני אדם בסביבתו.
: (ו) גוף ציבורי שמפעיל במצב חירום מרכז לתקשורת עם הציבור, יאפשר לציבור לתקשר איתו בשיחה קולית או בתקשורת בהתכתבות בו-זמנית ובאופן הידודי (אינטראקטיבי) כגון באמצעות live chat, לפי בחירת האדם שמתקשר איתו; אם מרכז התקשורת מאפשר לציבור לתקשר איתו גם בתקשורת חזותית וקולית כגון באמצעות וידאו וקול, בזמן אמת, ייערך המרכז כך שתקשורת כאמור תכלול גם תמלול בזמן אמת בשפות דיבור שונות; מרכז התקשורת יפרסם את פרטי אמצעי התקשורת האמורים שלפי תקנת משנה זו.

@ 26. מידע על היערכות, המלצות להכנות למצבי חירום
: (א) פרסם גוף ציבורי מידע לציבור לגבי היערכות והכנות למצב חירום או לאספקת שירותים האמורים בתקנות אלה, יכלול באותו פרסום הנחיות בשפה פשוטה לעניין היערכות והמלצות להכנות מראש שעל אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, לבצע; הנחיות אלה יכללו, בין השאר, לפי העניין:
:: (1) המלצות להצטיידות בציוד אישי, ובכלל זה אמצעי עזר אישיים המשמשים אותו לצורך התניידות, היגיינה אישית, התמצאות או תקשורת, וכן ציוד רפואי חיוני אישי, ציוד עזר אישי, הזנה ייחודית ותרופות, או מקורות אנרגיה חלופיים, החיוניים לאנשים עם מוגבלות, לצורך המשך שרידות ותפקוד במצב חירום;
:: (2) צעדים שיש לנקוט כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות קבלת שירותים ציבוריים במצב חירום, כגון שאדם עם מוגבלות יישא עימו מסמכים לפי [[תקנה 6(ב) לתקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:: (3) אמצעים לשימוש אישי או פעולות שיש לבצע כדי לסייע בהתמגנות אישית או בהגנה על חיית שירות עקב מצב חירום;
:: (4) המלצה לפנות מכשולים מדרכים בבניינים ושטחי חוץ, המובילות למקום מוגן בסביבת מגוריהם.
: (ב) ההנחיות שלפי תקנת משנה (א) יבהירו בצורה ברורה ותמציתית מה על אדם לבצע, היכן ומתי, ואם ההנחיות כללו שלבים, הן יבהירו מה מטרת ביצוע השלבים ויפרטו אותם לפי הסדר שבו יש לבצעם, בליווי תמונות ככל האפשר, והכול כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות להבין את התהליך ומטרתו, להכין את עצמו ולהפיג חרדות.

@ 27. מידע לצורך הכוונת התנהגות של אנשים עם מוגבלות במצב חירום
: (א) גוף ציבורי המפרסם מידע לציבור לגבי הכוונת התנהגות הציבור במצב חירום, יספק נוסף על כך, הנחיות להכוונת התנהגות שהותאמו לאנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, בשפה פשוטה, ובייחוד -
:: (1) כיצד על אדם עם מוגבלות לנהוג במצב חירום כדי להגן על עצמו;
:: (2) כיצד לנהוג אם אינו מצליח להגיע למקום מוגן בבניין המגורים שלו או לאזור ציבורי מוגן, בתוך פרק הזמן המומלץ, או אם אין בבניין המגורים שלו מקום מוגן או אין בנמצא אזור ציבורי מוגן שדרך נגישה מובילה אליו.
: (ב) הנחיות לפי תקנת משנה (א) יהיו לפי [[תקנה 26(ב)]].

@ 28. הנגשת מידע
: (א) לאדם עם מוגבלות תהיה נגישות למידע בקשר למצב חירום, באותה איכות וזמינות כפי שיש לשאר הציבור בעת מצב חירום ובשגרה, לפי תקנה זו; לעניין תקנה זו, &quot;נגישות למידע&quot; - לרבות לאפשרות לברר, לקבל או למסור מידע, במצב חירום או בשגרה.
: (ב) [[תקנה 5(ג) עד (ט) לתקנות נגישות לאירועי פינוי]] [[וההגדרה &quot;מידע חיוני&quot; שבתקנה 5(א) לאותן תקנות]] יחולו גם לעניין מידע שגוף ציבורי מוסר לציבור, בשגרה או במצב חירום, בקשר למצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית, בשינוי זה: בכל מקום שבו מדובר בפינוי אוכלוסייה או קליטתה או בהוראות בקשר לכך, יראו כאילו מדובר במצב חירום ובקשר לכך.
: (ג) נוסף על האמור בתקנת משנה (ב), גוף ציבורי שמפרסם מידע בשגרה בקשר לשירותים האמורים בתקנות אלה, יפרסם וימסור את המידע גם בדרכים אלה:
:: (1) בדרכי הפרסום המקובלות בשירות שהוא נותן;
:: (2) בהתאמות הנגישות למידע כמפורט [[בתקנה 29 לתקנות נגישות לשירות]];
:: (3) לבקשת אדם עם מוגבלות, באמצעות אחד מאלה: טלפון, דואר, דואר אלקטרוני, מסרון או אמצעי דיגיטלי אחר, ובכפוף לאמצעים שבשימוש אותו גוף ציבורי;
:: (4) באמצעות אתר האינטרנט של הגוף הציבורי אם קיים.
: (ד) מידע שמפרסם גוף ציבורי לפי תקנת משנה (ג)(4) או יישומון יהיה נגיש לפי [[תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות]].

== פרק ו': התרעה ==

@ 29. הגדרות
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אות התרעה&quot; - אות כהגדרתו [[בתקנות ההתגוננות האזרחית (אותות אזעקה וארגעה), התשנ&quot;ב-1992]], או התרעה שמספק הגא לפי דין אחר, או לפי החלטת ממשלה;
:- &quot;אמצעי קצה אישי&quot; - אמצעי שמשמש לתקשורת בידי משתמש קצה, ובכלל זה טלפון סלולרי, צמיד חכם ומחשב אישי;
:- &quot;הגורם המחלק&quot; - שר הביטחון באמצעות משרדו או באמצעות גורם אחר שיורה השר;
:- &quot;מידע נגיש בצג&quot; - מידע שמופיע בצג ומתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) המידע בשפה פשוטה;
:: (2) הצג אינו מחזיר אור (non-reflective screen);
:: (3) המידע מופיע לפי הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בשלט אלקטרוני (2.1.10) - הדרישות הנוגעות לניגוד בין הגופן לרקע, עיצוב אותיות וספרות, והדרישות למרווח;
:: (4) גודל הגופן של המידע המופיע על גבי צג יהיה 15 מילמטרים לפחות, אם הדבר מתאפשר מבחינה טכנית, ואם לא מתאפשר - 6 מילמטרים לפחות;
:- &quot;מכשיר התרעה אישי&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 31]];
:- &quot;המשרד&quot; - משרד הרווחה והביטחון החברתי.

@ 30. נגישות להתרעה על מצב חירום
: לאדם עם מוגבלות תהיה במצב חירום נגישות לאותות להתרעה על תחילת מצב חירום וסיומו, באותה זמינות ואיכות כפי שאותות להתרעה כאמור מסופקים לכלל הציבור, לפי [[פרק זה]].

@ 31. מכשיר התרעה אישי
: (א) הגא אחראי להעמדה של מכשיר התרעה אישי תקין לשימוש אדם עם מוגבלות שירידת השמיעה הקבועה שלו באוזן הטובה ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 50 דציבלים לפחות, וגילו 6 שנים לפחות, שיאפשר לו נגישות לאות התרעה לפי ההוראות האלה:
:: (1) אות התרעה יפעיל במכשיר התרעה אישי, התרעה באמצעות רטט והתרעה חזותית באמצעות תאורה, לפחות; ההתרעות האמורות יופעלו אוטומטית, בו-זמנית עם מתן אות ההתרעה, לפי מיקום המכשיר;
:: (2) התרעה במכשיר התרעה אישי לפי פסקה (1) תגרום לאדם שנושא את המכשיר האמור במצב חירום, גירוי חושי חזק ככל האפשר המובחן מגירויים ויזואליים וגירויים של מגע, כדי להפנות את תשומת ליבו של אותו אדם, במצבי קשב, ערות או שינה, כגון כשהאדם נושא את המכשיר בעת רחצה או בשינה;
:: (3) האפיונים (characteristics) של כל אחד מסוגי ההתרעות שלפי פסקה (1), יכללו, בין השאר, תדירויות (frequencies), מחזורים (periods), ומשך כולל (total duration), שיאפשרו ליישם את האמור בפסקה (2);
:: (4) אם נוסף על סוגי ההתרעות שלפי פסקה (1), מכשיר ההתרעה האישי יציג גם מידע כתוב בשפות הרשמיות, יהיה זה מידע נגיש בצג;
:: (5) מכשיר ההתרעה האישי יהיה מכשיר שהאדם עם המוגבלות יוכל לשאת מוצמד לגופו, בנוחות ובלא מאמץ, ברציפות במשך כל שעות היממה ובכלל זה במצב שינה, וכל זאת לתקופה ממושכת;
:: (6) תפעול מכשיר ההתרעה האישי בשגרה ובמצב חירום יהיה פשוט; המכשיר יאפשר למשתמש להתנסות בשגרה, לפי רצונו, בהתרעות שלפי פסקאות (2) עד (4), ויאפשר לו במצב חירום להפסיק התרעות שהופעלו במכשיר;
:: (7) אם יש במכשיר ההתרעה האישי לחיצים לשימוש המשתמש, הם יהיו בניגוד מישושי ובניגוד חזותי לפני המשטח שבו הם מותקנים; לעניין זה -
:::- &quot;ניגוד חזותי&quot; - ניגוד חזותי של 50% לפחות, שייושם כמפורט בתקן הישראלי ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בגימור וניגודים (2.1.6.1), או כמפורט בתקן הישראלי ת&quot;י 1918 חלק 6 בסעיף הדן בניגוד חזותי (2.4);
:::- &quot;ניגוד מישושי&quot; - ניגוד בין מרקם פניו של משטח מסוים לבין מרקם פני המשטח הצמוד לו, המאפשר להבחין במשטח המסוים במישוש באמצעות אצבעות כף היד;
:: (8) מכשיר ההתרעה האישי יהיה בעל שרידות גבוהה מאוד, ועמיד למים גם במצב רחצה;
:: (9) הגא יוכל לבצע מרחוק, לפי צורך, עדכוני תוכנה במכשיר ההתרעה האישי ובדיקת תקינות;
:: (10) חלוקת מכשיר ההתרעה האישי לאדם עם מוגבלות תהיה באמצעות הגורם המחלק.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), הגורם המחלק רשאי לספק את מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנת משנה (א), בצורה מדורגת לפי הצורך התפקודי של האדם כפי שנובע מירידת שמיעה, ולפי העניין, בשילוב ירידת ראייה, וכן, לפי הצורך, לבצע שיפורים במכשיר ההתרעה לפי תוצאות בדיקות תקינות ויעילות; לפיכך, הראשונים שיקבלו את המכשיר יהיו אלה:
:: (1) אנשים עם מוגבלות שירידת השמיעה שלהם באוזן הטובה יותר ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 70 דציבלים לפחות;
:: (2) אנשים עם מוגבלות שירידת השמיעה שלהם באוזן הטובה יותר ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 50 דציבלים לפחות, ונוסף על כך חדות הראייה שלהם בעין הטובה יותר, עם תיקון אופטי, אינה עולה על 6/30.
:: (ג) הגורם המחלק יודיע בהקדם האפשרי למי שנכלל ברשימות שהועברו לו מהמאגר שלפי [[תקנה 32(ב)]] לפי הרשאות גישה שניתנו לו לפי [[תקנה 32(יב)]], שהוא עתיד לקבל את מכשיר ההתרעה האישי ואת המועד המשוער לקבלת המכשיר.
: (ד) הגא אחראי לכך שהשירות שניתן לאדם עם מוגבלות בקשר לקבלה, הדרכה ותחזוקת מכשיר התרעה אישי, יהיה לפי [[תקנות נגישות לשירות]]; נוסף על כך, לפי בקשה של אדם עם מוגבלות השירות האמור יונגש גם בתקשורת מרחוק באמצעות תרגום לשפת סימנים או תמלול, או בשפת סימנים במגע במפגש פנים אל פנים; במצב חירום תהיה התקשורת האמורה מרחוק לפחות, זמינה בכל עת, זולת אם לא מתאפשר בנסיבות מצב החירום, ותרגום בשפת סימנים במגע במפגש פנים אל פנים - זמין ככל האפשר.

@ 32. איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי
: (א) בתקנה זו, &quot;גורם מאתר&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]], למעט רשות האוכלוסין וההגירה, ומשרד הבריאות.
: (ב) המשרד יקים וינהל מאגר מידע לצורך איתור אנשים עם מוגבלות שזכאים למכשיר התרעה אישי לפי [[תקנה 31(א)]], מתן הודעה לפי [[תקנה 31(ג)]] וחלוקת מכשירי התרעה לפי [[תקנה 31(א)(10)]].
: (ג) המשרד יקים את המאגר באמצעות עיבוד ואיחוד המידע שהתקבל לפי תקנת משנה (י) וכן מידע המצוי בידיו ונדרש לפי תקנה זו, באופן שלגבי כל אדם שבמאגר תהיה רשומה אחת שתרכז את הפרטים הנוגעים אליו; רשומה במאגר תכלול את כל הפרטים לפי [[תקנה 2(ב)(1) עד (4), (6), (8)(א) עד (ט)((&lt;s&gt;,&lt;/s&gt;)) לתקנות מאגר מידע]], לעניין האדם עם המוגבלות.
: (ד) המשרד יעדכן את המידע שבמאגר אחת לשלושה חודשים לפחות.
: (ה) למשרד יהיו הסמכויות לפי [[תקנה 2(ג) עד (ו) לתקנות מאגר מידע]], בשינויים המחויבים.
: (ו) גורם מאתר יכין לפי המידע שבידו רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התנאים [[שבתקנה 31(א)]], וזאת באמצעות איתור האנשים שמתקיימים בהם התבחינים [[שבטור א' בתוספת הרביעית]].
: (ז) גורם מאתר יציין ברשימה האמורה בתקנת משנה (ו) את האנשים שמתקיימים בהם גם התבחינים [[תוספת רביעית|שבטור ב' בטבלה שבתוספת הרביעית]].
: (ח) גורם מאתר יכלול ברשימה שלפי תקנות משנה (ו) ו-(ז) את פרטי המידע שנכללים ברשומה שלפי תקנת משנה (ג) ושמצויים בידו.
: (ט) על אף האמור בתקנות משנה (ו) עד (ח), רשות המסים תכין רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התבחינים שלפי [[התוספת הרביעית]], לפי המידע שבידה לפי [[תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), התש&quot;ם-1979]], ותעביר למשרד, אחת לשלושה חודשים לפחות, את הרשימה בציון התבחינים שלפי תקנת משנה (ז) ופרטי המידע כאמור בתקנת משנה (ח), והכול בכפוף [[לסעיפים 231 עד 235 לפקודת מס הכנסה]]; על אף האמור רשאית רשות המסים, בהסכמת הביטוח הלאומי, להעביר באמצעותו את הרשימה האמורה בציון התבחינים ופרטי המידע כאמור ובכפוף לסעיפים האמורים.
: (י) גורם מאתר יעביר למשרד את הרשימה עם פרטי המידע כאמור בתקנה זו אחת לשלושה חודשים לפחות.
: (יא) המשרד רשאי לטייב את מאגר המידע באמצעות מידע שמצוי במאגר משרד הרווחה והביטחון החברתי לפי [[תקנה 2 לתקנות מאגר מידע]].
: (יב) על העברות מידע לפי תקנה זו, סודיות ושמירת פרטיות, יחולו [[+|תקנות 17]] [[ו-18 עד 22 לתקנות מאגר מידע]] לפי העניין ובשינויים המחויבים; המשרד יעניק גישה למידע שבמאגר לפי תקנת משנה (ב) לצורך יישום תקנות אלה.
: (יג) העברת מידע לפי תקנה זו יכול שתיעשה יחד עם העברת מידע לפי [[תקנות מאגר מידע]], ובלבד שהשמירה השימוש וההעברה של מידע שהועבר לפי תקנות אלה ייעשו באופן שמקיים את הוראות תקנות אלה.

@ 33. בקשת אדם עם מוגבלות לקבל מכשיר התרעה אישי
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;בדיקת שמיעה מקיפה&quot; - בדיקה של כל אלה בלא מכשיר לתיקון שמיעה, שבוצעה בידי קלינאי תקשורת: הולכת אוויר (air conduction), הולכת עצם (bone conduction), ובדיקות דיבור;
::- &quot;גוף ציבורי&quot; - גוף המנוי [[בפסקאות (1) ו-(7) להגדרה &quot;גוף ציבורי&quot; בסעיף 5 לחוק]];
::- &quot;גורם מאשר&quot; - קלינאי תקשורת שהוא עובד של גוף ציבורי שהמנהל הכללי של הגוף הציבורי האמור מינה לשם בחינת בקשה שלפי תקנת משנה (ב);
::- &quot;קלינאי תקשורת&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת מקצועות הבריאות, התשס&quot;ח-2008]];
::- &quot;רמת סף השמיעה (hearing threshold level)&quot; - ממוצע סיפי השמיעה בבדיקת הולכת אוויר בתדרים 500 עד 4000 הרץ.
: (ב) נוסף על תהליך האיתור האמור [[בתקנה 32]], המשרד יאפשר לאדם עם מוגבלות שסבור שמתקיימים לגביו התנאים [[שבתקנה 31(א)]] והוא לא קיבל מכשיר התרעה אישי, להגיש בקשה לקבלת מכשיר התרעה כאמור.
: (ג) אדם המבקש להגיש בקשה כאמור בתקנת משנה (ב) יגיש למשרד את אחד מאלה:
:: (1) תוצאות שתי בדיקות שמיעה מקיפות של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועדים שונים כלשהם המרוחקים זה מזה בחצי שנה לפחות;
:: (2) תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמך חתום ביד קלינאי תקשורת או רופא אף אוזן גרון, ולפיו ירידת השמיעה של מבקש כאמור היא קבועה;
:: (3) תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמכים נוספים שהגורם המאשר דרש משום שתוצאות בדיקת השמיעה האמורה לא מאפשרות לגורם המאשר להחליט בדבר התקיימות התבחין שלפי תקנה משנה (ד).
: (ד) המשרד יעביר את הבקשה לגורם המאשר בתוך 7 ימים מיום שהתקבלה אצלו; והגורם המאשר יבחן את הבקשה שלפי תקנת משנה (ג) ויחליט האם מהמסמכים שצורפו עולה שלמבקש יש ירידה קבועה ברמת סף השמיעה באוזן הטובה מבין השתיים, של 50 דציבלים לפחות וגילו 6 שנים לפחות; הגורם המאשר יעביר למשרד את החלטתו המנומקת בתוך 21 ימים מיום שקיבל את הבקשה.
: (ה) המשרד יעביר למבקש את החלטתו המנומקת של הגורם המאשר וכן לגורם המחלק שיספק מכשיר התרעה למי שבקשתו אושרה, הכול בתוך 14 ימים מיום שקיבל את החלטת הגורם המאשר.
: (ו) במצב חירום -
:: (1) יאיץ המשרד את בחינתה של בקשה שהוגשה לפי תקנת משנה (ג) ואת הליכי הטיפול בבקשה ואספקת מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנה זו;
:: (2) הגורם המאשר רשאי להורות לגבי בקשה שהוגשה, כי יצורפו לה מסמכים אחרים מאלה המפורטים בתקנת משנה (ג), אם עקב נסיבות מצב החירום יש קושי להשיגם.

@ 34. שירות שמיועד להפעיל במצב חירום התרעה במכשיר קצה אישי
: בלי לגרוע מהאמור [[בתקנה 31]], מי שמספק לציבור שירות שמיועד להפעיל התרעה במכשיר קצה אישי במצב חירום, כגון באמצעות אתר אינטרנט, יישום (אפליקציה) או שידור סלולרי (cell broadcast), יתכנן ויפעיל את השירות באופן שאמור -
: (1) להפעיל במכשיר הקצה האישי התרעה באופנים אלה לפחות: התרעה ברטט, התרעה בקול, התרעה חזותית, ומידע כתוב על מצב החירום, הכול לפי מאפייניו של מכשיר הקצה האישי ומערכת ההפעלה שלו;
: (2) להביא לכך שהתרעה במכשיר קצה אישי לפי פסקה (1), תגרום לאדם שנושא את המכשיר האמור במצב חירום, גירויים חושיים חזקים ככל האפשר המובחנים מגירויים אחרים בסביבה כדי להפנות את תשומת ליבו של אותו אדם.

@ 35. נגישות לשירותי אינטרנט שמשמשים להתרעה
: בשירות אינטרנט, לרבות יישום (אפליקציה), שמיועד לספק במצב חירום אותות להתרעה על תחילת מצב חירום או סיומו, יתקיימו [[תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות]].

@ 36. אחריות להתרעה
: בלי לגרוע מאחריות הגא לפי [[תקנה 31]], אין [[בתקנות 34]] [[ו-35]] כדי לחייב את הגא או מי שמספק שירות לפי [[34|התקנות האמורות]] בביצוע סידורים במכשיר להתרעה שאינו של אחד מהגורמים האמורים או באחריותם, בכלל, או בביצוע סידורים בעלי אופי אישי במכשיר קצה אישי של מקבל שירות שהוא אדם עם מוגבלות, בפרט; נוסף על האמור, אין באמור [[בתקנה 34(1) ו-(2)]] כדי להטיל אחריות על מי שמספק שירות כאמור [[בתקנה האמורה]] להתרחשות התוצאות המפורטות [[בפסקאות (1) או (2) בתקנה 34]], במכשיר קצה אישי מסוים.

== פרק ז': נגישות לשירותים שונים ==

=== סימן א': נגישות לשירותי הביטוח הלאומי ===

@ 37. מידע לגבי נגישות לסניפי המוסד לביטוח לאומי בעת חירום
: פרסם המוסד לביטוח לאומי מידע לציבור לגבי סניפי המוסד לביטוח לאומי, שבמצב חירום יהיו פתוחים לציבור, יפרסם גם את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם יחד עם הפרסום האמור:
: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
:: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצא הסניף, ובכלל זה מדרכה או שביל, לכניסה לסניף, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
:: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;;
: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;קיים שירות נגיש בסניף&quot;, &quot;השירות בסניף לא נגיש&quot;; לעניין זה, &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות בו [[תקנות נגישות לשירות|תקנות הנגישות לשירות]].

@ 38. נגישות השירות בסניף הביטוח הלאומי
: ניתן שירות במצב חירום בסניף של המוסד לביטוח לאומי, יתקיימו הוראות אלה:
: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - יספק המוסד לביטוח לאומי התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
: (2) צוות הסניף יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין בכניסה לסניף, יימצא שלט שבו יהיה רשום: &quot;אפשר לבקש עזרה מהצוות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
: (3) כחלק משירותי המענה הטלפוני וההתקשרות מרחוק שמפעיל הביטוח הלאומי במצב חירום יחולו עליו חובות הנגישות הקבועות [[בתקנה 8 לתקנות שירותי בריאות במצב חירום]].

=== סימן ב': נגישות לשירותי בנקאות ===

@ 39. נגישות סניפי בנק בעת חירום, ומידע לציבור
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;בנק&quot; - תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;שירות בנקאי נייד&quot; - שירות בנקאי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב;
::- &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות בו [[תקנות נגישות לשירות]] שחלות בשגרה על בנק, על מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים או על שירות בנקאי נייד, לפי העניין.
: (ב) ניתן במצב חירום שירות בנקאי בסניף בנק, יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - יספק הבנק התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
:: (2) אחד מאנשי צוות הסניף יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין בסניף, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שבו יהיה רשום: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ג) פרסם בנק מידע לגבי סניפיו שפתוחים לציבור במצב החירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל סניף כאמור, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצא הסניף, ובכלל זה מדרכה, לכניסה לסניף, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות נגיש&quot;; &quot;השירות לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות לא נגיש&quot;;
:: (4) אם השירות בסניף כולו או חלקו אינו נגיש - &quot;בסניף יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;, וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות שלא בסניף בצורה אחרת;
:: (5) אם ניתנים שירותים בסניף בנק גם למי שאינם לקוחות של אותו בנק - &quot;נותנים שירות גם ללקוחות בנקים אחרים&quot;, ונוסף על כך, פירוט בשפה פשוטה של השירותים שכל אדם, אף אם אינו לקוח של הבנק, יכול לקבל בסניף הבנק.
: (ד) פרסם בנק מידע לגבי כספומטים שפועלים במצב חירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל אחד מהכספומטים שבפרסום, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן הכספומט, ובכלל זה ממדרכה או שביל, ועד למכשיר - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה המובילה עד למכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות בכספומט נגיש&quot;; &quot;השירות בכספומט לא נגיש&quot;.
: (ה) הפעיל בנק במצב חירום שירות בנקאי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סבר הבנק שלא ניתן לקיים את האמור עקב נסיבות מצב החירום, יספק הבנק התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות בנקאי נייד באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור:
:: (1) בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים;
:: (2) השירות הוא שירות נגיש.
: (ו) פרסם בנק מידע לגבי שירות בנקאי נייד שפועל במצב החירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות בנקאי נייד - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות הבנקאי הנייד נגיש&quot;; &quot;השירות הבנקאי הנייד לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות הבנקאי הנייד לא נגיש&quot;;
:: (3) אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הבנקאי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום - &quot;הבנק מספק לפי מצב החירום התאמות נגישות סבירות לשירות הבנקאי הנייד&quot;.
: (ז) פרסום המידע לפי תקנות משנה (ג), (ד) ו-(ו) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות, שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית:
:: (1) בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של הבנק;
:: (2) במוקדי המידע הטלפוני שמפעיל הבנק;
:: (3) באופן אחר שבו הבנק מעביר מידע לציבור לגבי פעילותם של הסניפים, שירותי הבנק הניידים או המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית.
: (ח) מידע כאמור בתקנות משנה (ג), (ד) ו-(ו) ייכלל גם במידע שמפרסם בנק לציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של סניפי בנק, מכשירים אוטומטיים למשיכת מזומנים או שירות בנקאי נייד, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום.
: (ט) פרסם בנק ישראל מידע לציבור בקשר לפעילות סניפי בנקים, כספומטים, או שירותים בנקאיים ניידים, שמפעילים בנקים במצב חירום, והמידע נוגע לאמור בתקנה זו, יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה זו, לפי העניין; פרסום של בנק ישראל על מידע לפי תקנה זו יכול שיהיה באמצעות הפניה לפרסומים של מידע כאמור שפרסם בנק.

=== סימן ג': נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל ===

@ 40. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;חברת דואר ישראל&quot; - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר]];
:- &quot;חוק הדואר&quot; - [[חוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]];
:- &quot;יחידת דואר&quot; - כהגדרתה ברישיון הכללי לחברת דואר ישראל בע&quot;מ למתן שירותי דואר, שירותים כספיים מטעם חברת הבת ושירותים אחרים, למעט מרכז מסירה כהגדרתו ברישיון הכללי האמור;
:- &quot;שירות כספי&quot; - שירות מהשירותים הכספיים כמשמעותם [[בסעיף 88א(א) לחוק הדואר]];
:- &quot;שירות כספי נייד&quot; - שירות כספי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב;
:- &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות לגביו [[תקנות נגישות לשירות]] שחלות בשגרה על יחידת דואר, על כספומט או על שירות כספי נייד, לפי העניין.

@ 41. נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל
: ניתן במצב חירום שירות כספי ביחידת דואר, יתקיימו הוראות אלה:
: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות ביחידת הדואר באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
: (2) אחד מאנשי צוות יחידת הדואר יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות כספי והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין ביחידת הדואר, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שיהיה רשום בו: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4, בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).

@ 42. נגישות לשירותים כספיים ניידים במצב חירום
: הפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום שירות כספי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סברה חברת דואר ישראל שלא ניתן לקיים את הוראות האמורות עקב נסיבות מצב החירום, תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות כספי נייד באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור:
: (1) בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים;
: (2) השירות הוא שירות נגיש.

@ 43. פרסום מידע
: (א) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי יחידות הדואר שפתוחות לציבור במצב החירום וניתן בהן שירות כספי, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל יחידה כאמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצאת יחידת הדואר, ובכלל זה מדרכה, לכניסה ליחידת הדואר, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;; בוצעו במצב חירום שינויים בקשר למרחב המוגן של יחידת דואר - תספק חברת דואר ישראל מידע עדכני בשפה פשוטה לפי פסקה זו, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;קיים שירות נגיש בסניף&quot;, &quot;השירות בסניף אינו נגיש&quot;;
:: (4) אם השירות בסניף, כולו או חלקו, אינו נגיש - &quot;בסניף יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;, וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות בסניף או שניתן לקבל את השירות בצורה אחרת.
: (ב) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי כספומטים שפועלים במצב חירום, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל כספומט כאמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן הכספומט, ובכלל זה ממדרכה או שביל, ועד לכספומט - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות בכספומט נגיש&quot;; &quot;השירות בכספומט אינו נגיש&quot;.
: (ג) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי שירות כספי נייד שפועל במצב חירום, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל שירות כספי נייד כאמור, אם המידע קיים בידי חברת דואר ישראל בנסיבות מצב החירום:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות כספי נייד - &quot;יש דרך נגישה לשירות כספי נייד&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה לשירות כספי נייד&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות הכספי הנייד נגיש&quot;; &quot;השירות הכספי הנייד לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות הכספי הנייד לא נגיש&quot;;
:: (3) אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הכספי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום - &quot;יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;.
: (ד) פרסום המידע לפי תקנות משנה (א) עד (ג) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות, שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית:
:: (1) בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של חברת דואר ישראל;
:: (2) במוקד המידע הטלפוני שמפעילה חברת דואר ישראל;
:: (3) באופן אחר שבאמצעותו חברת דואר ישראל מעבירה מידע לציבור לגבי פעילותם של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית.
: (ה) מידע כאמור בתקנות משנה (א) עד (ג) ייכלל גם במידע שמפרסמת חברת דואר ישראל לציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום.
: (ו) פרסם משרד התקשורת מידע לציבור בקשר לשירותים כספיים שמפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום, והמידע נוגע לאמור [[בתקנה 41]] [[או 42]], יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה כאמור, לפי העניין.

== פרק ח': זמינות אמצעי הסעה לאנשים עם מוגבלות ==

@ 44. תוכנית משרד התחבורה
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;גוף שנדרש לאמצעי תחבורה&quot; - משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, רשות מקומית, או צה&quot;ל;
::- &quot;המנכ&quot;ל&quot; - המנהל הכללי של משרד התחבורה, לרבות עובד משרד התחבורה שהוא מינה לעניין תקנות אלה;
::- &quot;הסעה המונית של אנשים עם מוגבלות&quot; - הסעה של אנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת שירות מסויים במצב חירום, כגון לצורך טיפול רפואי או לצורך פינוי בני אדם ממקום שהייתם, הכול עקב חשש לחיי בני אדם.
: (ב) משרד התחבורה יכין תוכנית להקצאת אמצעי תחבורה עם נהגים שיוכלו להפעילם במצב חירום, להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות לצורך סיוע והצלת חיים, שתכלול את כל אלה, לפחות:
:: (1) שימוש במגוון אמצעי תחבורה ציבורית שמיועדים בשגרה להסעת המונים, תוך מתן עדיפות לאמצעים שיש בהם נגישות לאנשים עם מוגבלות כגון אוטובוסים עירוניים ורכבת קלה; זאת כדי להשיא (למקסם) את קיבולת ההסעה וזמינות אמצעי התחבורה במצבי חירום שונים, בפריסה גאוגרפית ארצית;
:: (2) שיטת פעולה להעמדת אמצעי תחבורה ונהגיהם לשימוש גוף שנדרש לאמצעי תחבורה וכוחות הצלה וסיוע שנדרשים לאמצעים אלה, במצב חירום, בשני סוגי תרחישים:
::: (א) הסעה או פינוי מיידיים של אוכלוסייה (פינוי דחק);
::: (ב) הסעה או פינוי מתוכנן של אוכלוסייה בכלל או של אנשים עם מוגבלות בפרט;
:: (3) מידע שעל גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה להעביר בשגרה לצורך הכנת התוכנית, ומידע שעל גוף כאמור להעביר למשרד התחבורה במצב חירום לצורך העמדת אמצעי התחבורה ונהגיהם לשימוש אותו גוף;
:: (4) המידע שיעביר גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה לפי פסקה (3) יכלול לפחות: הערכת כמויות האנשים שיש להסיע מאזור גאוגרפי מסוים בישיבה, בישיבה בכיסא גלגלים, או בשכיבה, לרבות מלווים שחייבים להיות יחד עם אנשים כאמור;
:: (5) שיטת הפנייה במצב חירום של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה בבקשה להעמדת אמצעי תחבורה, בכל אחד מסוגי התרחישים לפי פסקה (2) ולגבי כל אחת מקבוצות האנשים כאמור בפסקה (4), סוגי אמצעי התחבורה שיועמדו לרשות הגוף הציבורי, כמויותיהם, כיצד יועמדו לרשותו יחד עם נהגיהם, וצפי לפרק זמן להקצאתם, הכול כדי לאפשר למשרד התחבורה ניהול ביקושים והקצאת אמצעי תחבורה יעילים במצב חירום;
:: (6) קביעת סדרי העדיפויות בניהול ההקצאות והשימוש באמצעי התחבורה הציבורית במצב חירום, לפי זמינות אמצעי תחבורה בנסיבות מצב החירום, ובייחוד קביעת מנגנון למניעת ריבוי שימושים בו-זמני במצב חירום באמצעי התחבורה שנכללו בתוכנית.
: (ג) משרד התחבורה יכין את התוכנית בהתייעצות עם משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, צה&quot;ל ומרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זה מזה; משרד התחבורה יתייעץ עם מד&quot;א כדי שיעמיד אמבולנסים למשימות פינוי במצב חירום לפי זמינותו ויכולתו באותה עת, והכול תוך שמירה על מוכנות מד&quot;א לבצע משימות במצב חירום, ובכלל זה משימות שהטילו עליהם משרד הבריאות וצה&quot;ל.

@ 45. העמדת אמצעי תחבורה להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות במצב חירום
: במצב חירום שבו יש צורך בהסעה המונית של אנשים עם מוגבלות, יורה המנכ&quot;ל, לפי פנייה של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה, כי יועמדו אמצעי תחבורה ונהגים שיוכלו להפעילם, לשימוש הגוף שנדרש לאמצעי תחבורה להסעה המונית או לשימוש כוחות הצלה שמסייעים לו, לצורך הסעת אוכלוסייה כאמור; הפנייה של גוף כאמור והעמדת אמצעי התחבורה ונהגים ייעשו לפי התוכנית כאמור [[בתקנה 44]].

== פרק ט': תומך קהילתי במצב חירום ==

@ 46. תומך קהילתי בשעת חירום
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;הרשות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 2 לחוק שירות אזרחי]];
::- &quot;מתנדב&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק שירות אזרחי]];
::- &quot;תומך קהילתי&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]];
::- &quot;תוכנית&quot; - תוכנית להצבת מתנדבים בשירות אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק שירות לאומי]], כתומכים קהילתיים ברשויות מקומיות במצב חירום.
: (ב) הרשות תגבש תוכנית בהיוועצות במשרד הרווחה והביטחון החברתי, מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי ומשרד הביטחון.
: (ג) לצורך מימוש התוכנית יוקצה לרשות תקציב תוספתי לטובת הכשרות, ולתוספת כוח אדם.
: (ד) התוכנית תכלול, בין השאר, סיווג של מתנדבים בעלי מסוגלות ורצון לשמש כתומכים קהילתיים, ההכשרה שיעבור מתנדב כדי לשמש תומך קהילתי, ההיערכות לקראת מצב חירום ותפקידי התומך הקהילתי בחירום.
: (ה) הרשות המקומית תעמיד בשגרה ובחירום עובד מטעמה שיהיה אחראי על הפעלת המתנדבים שהם תומכים קהילתיים ברשות המקומית, על הכשרותיהם ועל ניהול משימותיהם במצב חירום; עובדים אלה יעברו הכשרה להיכרות עם עולם השירות האזרחי והפעלת מתנדבים.
: (ו) הרשות תדווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת אחת לשנה, במשך שש שנים מיום התחילה, על גיבוש התוכנית כאמור בתקנה זו ועל יישומה; לדיווח הראשון כאמור תצרף הרשות העתק מהתוכנית שגובשה.

== פרק י': שונות ==

@ 47. הדרכה
: (א) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ידריך את עובדיו, במסגרת הדרכתם למצבי חירום, כדי שיוכלו לספק שירות סביר ומענה תומך ראשוני בשעת חירום לאנשים עם מוגבלויות שונות; הדרכה כאמור תינתן גם למי שהוא מתנדב של הגוף הציבורי שנותן מענה במצב חירום.
: (ב) הדרכה כאמור בתקנת משנה (א) תכלול, בין השאר, את כל אלה:
:: (1) הכרה וזיהוי סוגי מוגבלויות, צרכים וביטויי תגובה שונים של אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, במצבי חירום שונים; חומרי ההדרכה יעסקו באנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים לפחות;
:: (2) כללי התנהגות נאותים כלפי אנשים עם מוגבלות בעת מתן השירות במיוחד במצב חירום והזכות להסתייע בחיית שירות;
:: (3) אפשרויות של תקשורת מילולית וחזותית עם אנשים עם מוגבלות במיוחד במצב חירום;
:: (4) הצעות למענים אפשריים במצב חירום לגבי אנשים עם מוגבלויות שונות.
: (ג) ההדרכה תוכל להתבצע באופנים שונים, לרבות באמצעות לומדה אישית, כחלק מהכנה ותרגול למצב חירום.

@ 48. תרגול
: (א) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה ומבצע תרגילים בקשר לנושאים שמפורטים בתקנות אלה, יתרגל גם את ביצוע האמור בתקנות אלה שנוגע לאותו נושא שמתרגלים.
: (ב) בתרגולים שנערכים במסגרת תרגיל של המטה הכללי של צה&quot;ל או במסגרת תרגיל החירום הלאומי, לפחות, ושבהם האוכלוסייה נוטלת חלק, לרבות באמצעות דימוי אוכלוסייה, ישולבו אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים במספר מתוך סך כל המשתתפים בתרגיל שמהווים את האוכלוסייה שאותה מדמים, שמשקף את שיעורם של אנשים עם מוגבלות באוכלוסייה, או בקירוב; לעניין תקנת משנה זו, &quot;אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים&quot; - שלושה אנשים לפחות עם מוגבלות משמעותית מסוגים אלה: שמיעה, ראייה, נפשית, שכלית, אוטיזם, או פיזית, ובלבד שסוג המוגבלות אצל כל אחד מהם הוא שונה.

@ 49. תחזוקה ונגישות זמנית חלופית
: (א) מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי תקנות אלה אחראי לכך שהתאמות הנגישות יהיו תקינות וזמינות במצב חירום, זולת אם עקב מצב החירום ועל אף שפעל ככל יכולתו באותן נסיבות, נמנע ממנו להבטיח את תקינותן או זמינותן.
: (ב) לא יפגע אדם בהתאמות נגישות שלפי תקנות אלה, לא יגרע מהן ולא יסב את השימוש בהן למטרות אחרות באופן חלקי או מלא, אלא אם כן הפגיעה נדרשת במצב חירום לצורך הצלת חיים או מניעת פגיעה ברכוש חיוני, ובלבד שייעשה מאמץ סביר בנסיבות מצב החירום להבטיח נגישות זמנית חלופית.

@ 50. צה&quot;ל והגא כגורמים מסייעים
: (א) נערך צה&quot;ל או הגא בשגרה לסייע במצב חירום לגוף ציבורי, ייערך כל אחד מהגופים האמורים לגבי משימות הסיוע בקשר לאנשים עם מוגבלות, לפי האמצעים שמצויים בידו ומשמשים אותו בשגרה.
: (ב) סייע צה&quot;ל או הגא במצב חירום לגוף ציבורי, יבצע כל אחד מהגופים האמורים את משימות הסיוע בקשר לאנשים עם מוגבלות לפי יכולותיו, כוח האדם והאמצעים שעומדים לרשותו בנסיבות מצב חירום.

@ 51. התאמת נהלים, תוכנית, ותיקי הפעלה למצב חירום
: מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה, יבחן את הצורך לעדכן לאחר כל תרגיל או מצב חירום, ואחת לחמש שנים לפחות, תוכנית שהכין, את נוהליו ואת תיקי ההפעלה שלו שנוגעים למצב חירום, לעניין אופן פעולתו לפי תקנות אלה, אם קיימים, והכול באופן שיתאימו ליישום תקנות אלה; מצא שיש צורך כאמור, יעדכן הגורם את נהליו לפי זה.

@ 52. זמינות והצגת מסמכים
: (א) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה למנות או להסמיך אדם, להכין או לעדכן נוהל או תיק הפעלה, להכין רשימה ובה פרטי מידע, להכין תוכנית, או שהכין מידע לפרסם או מסמך לצורך הדרכה או מתווה לתרגיל (בתקנה זו - מסמך), חייב לשמור העתק עדכני של המסמך לצורך שימוש בהדרכות ותרגולים לפי תקנות אלה, ולצורך שימוש במצבי חירום; נוסף על כך, מסמך כאמור שהוכן לפי תקנות אלה יישמר שבע שנים לפחות ממועד הכנתו.
: (ב) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין מסמך, חייב להעביר לנציבות, או להציג לה, לפי העניין, לא יאוחר מתום 21 ימים מיום שנדרש לכך, העתק מסמך כאמור.

@ 53. תחילה
: (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט התקנות המפורטות בתקנת משנה (ב) ו-(ג), באחד לחודש השלישי שלאחר פרסומן (((התקנות פורסמו ביום 24.9.2026, ותחילתן ביום 1.12.2026))).
: (ב) תחילתן של [[תקנות 4]], [[5]], [[6(ה)]], [[7]], [[10]], [[11]], [[12]], [[17]], [[19]], [[25]], [[26]], [[27]], [[28]], [[37]], [[38]], [[45]], [[47]] [[ו-48]] - שישה חודשים מיום התחילה.
: (ג) תחילתן של [[תקנות 15]], [[39]] למעט [[תקנה 39(א)]], [[41]], [[42]] [[ו-43]] - שנה מיום התחילה.

@ 54. הוראות מעבר
: (א) ספק מים וספק מים בחירום שהכין תוכנית היערכות לפני יום התחילה ישלים את הנדרש ממנו לפי [[תקנה 3]] לא יאוחר מהמועדים האלה:
:: (1) עד תום שנה מיום התחילה ב-30% לפחות מתחנות החלוקה שנכללות בתוכנית ההיערכות ולא פחות משלוש תחנות חלוקה;
:: (2) עד תום שנתיים מיום התחילה ב-100% מתחנות החלוקה שנכללות בתוכנית ההיערכות.
: (ב) מחזיק במקרקעין אחראי לכך שבמיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין שהחזקתו, ובדרך שמובילה אליה, יתקיים [[חלק ב' בתוספת השלישית]] לא יאוחר מהמועדים האלה:
:: (1) לא יאוחר משנה מיום התחילה ב-30% לפחות מהמיגוניות הציבוריות, ולא פחות מ-50 מיגוניות;
:: (2) לא יאוחר משנתיים מיום התחילה ב-100% מהמיגוניות הציבוריות.
: (ג) עד תום חודש מיום התחילה תפרסם הנציבות את הטופס המומלץ לפי תקנה21(ד).
: (ד) עד תום שלושה חודשים מיום התחילה יעבירו לראשונה גופים שנדרשים לאמצעי תחבורה כהגדרתם [[בתקנה 44(א)]], מידע לפי [[תקנה 44(ב)(4)]] שברשותם למשרד התחבורה; בלי לגרוע מהאמור -
:: (1) משרד הרווחה רשאי להעביר למשרד התחבורה סיכומי כמויות של מועמדים לפינוי מוקדם לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי [[תקנה 44(ב)(4)]], שמצוין ברשימה הנוספת כהגדרתה [[בתקנה 32(ח)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי]]; העביר משרד הרווחה סיכומי כמויות כאמור, ייחשב הדבר כאילו רשות מקומית העבירה לראשונה מידע למשרד התחבורה לפי [[תקנה 44(ב)(4)]];
:: (2) לבקשת משרד הבריאות, ובהסכמת משרד הרווחה, רשאי משרד הרווחה להעביר סיכומי כמויות של חצר&quot;מ לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי [[תקנה 44(ב)(4)]], שמצויים במידע שבידיו לפי [[תקנה 32(ח)(1) לתקנות נגישות אירועי פינוי]].
: (ה) עד תום שישה חודשים מיום התחילה לכל המאוחר -
:: (1) רח&quot;ל תשלים את הכנת התוכנית לסיוע ממשלתי אחוד לרשויות המקומיות לפי [[תקנה 18]];
:: (2) מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות ישלים את הכנת הרשימה לראשונה לפי [[תקנה 22]];
:: (3) משרד התחבורה ישלים את הכנת התוכנית כמשמעותה לפי [[תקנה 44]];
:: (4) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה ישלים לראשונה את הבחינה של נוהליו ותיקי ההפעלה שלו למצבי חירום, והעדכון, אם יידרש, לפי [[תקנה 51]].
: (ו) עד תום שנה מיום התחילה תשלים הרשות כהגדרתה [[בתקנה 46(א)]] את הכנת התוכנית לפי [[תקנה 46]].

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[ההגדרה &quot;דרך נגישה&quot; שבתקנה 1]]))) ====
=== דרישות חלופיות לדרך נגישה ===

@ 1. רוחב הדרך
: רוחב חופשי בדרך יהיה 1.3 מטר לפחות, ואולם אפשר שבשל מיקום מיתקנים, תשתיות או צמחייה, הרוחב החופשי של הדרך יהיה פחות מכך אך לא פחות 110 סנטימטרים, לאורך קטע דרך שלא יעלה על 500 סנטימטרים.

@ 2. שיפוע הדרך
: (א) שיפוע אורכי של דרך לא יעלה על 8%, ואולם אם שיפוע כאמור לא מתאפשר עקב סיבות הנדסיות אפשר ששיפוע כאמור יעלה על 8% ובלבד שלא יעלה על 10% לאורך 5 מטרים; עלה השיפוע האורכי של דרך לפי פרט זה על 5% או קיים הפרש גובה אנכי שעולה על 20 סנטימטרים בין פני הדרך לסביבתה הצמודה, לא יידרש שהדרך תהיה כבש; בשיפוע לפי פרט זה יתאפשר לאדם עם מוגבלות לנוע בצורה בטיחותית על הדרך, לרבות בתנאי הארה של יום ושל לילה.
: (ב) שיפוע רוחבי של דרך לא יעלה על 2%, ואפשר שלא יעלה על 3% עקב תנאי טופוגרפיה או קשיים הנדסיים.

@ 3. הפרש גובה בדרך
: הפרש גובה אנכי בין שני חלקי דרך סמוכים לא יעלה על 1.5 סנטימטר.

@ 4. פני הדרך
: פני הדרך והמדרך -
: (1) יהיו יציבים וקשיחים;
: (2) לא יהיו עשויים חומרים כגון חלוקי נחל, חצץ, חול או דשא ופניהם לא יהיו מעובדים עיבוד גס (כגון עיבוד &quot;טובזה&quot; או &quot;טלטיש גס&quot; באבן טבעית); המדרך לא יכלול בליטות כגון חלוקי נחל או אבנים מתוך משטח בטון;
: (3) רוחב המישקים בדרך לא יעלה על 1.5 סנטימטרים.

@ 5. טיפול במכשולים
: לאורך הדרך לא יהיו מכשולים, או שיהיו מכשולים שמסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

== תוספת שנייה ==
==== ((([[תקנות 18(א), (ב), (ג)(1), ו-(4), (ו), (ח)]], [[19(ב) ו-(ד)]]))) ====
=== חלק א' - גופים ציבוריים שיעמידו משאבים ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;100px&quot; | מספר סידורי !! הגוף הציבורי
|-
| : (1) || משרד האוצר
|-
| : (2) || משרד הבינוי והשיכון
|-
| : (3) || משרד הבריאות
|-
| : (4) || משרד הביטחון - אגף השיקום
|-
| : (5) || משרד החינוך
|-
| : (6) || משרד העלייה והקליטה
|-
| : (7) || משרד הפנים
|-
| : (8) || משרד הרווחה והביטחון החברתי
|-
| : (9) || המשרד לשוויון חברתי
|-
| : (10) || משרד התיירות
|-
| : (11) || המוסד לביטוח הלאומי
|-
| : (12) || הסוכנות היהודית
|-
| : (13) || הרשות לניצולי שואה
|}

=== חלק ב' - משאבים שיעמידו גופים ציבוריים ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;100px&quot; | מספר סידורי !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוגי המשאבים !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} פירוט המשאבים
|-
| : (1) || מוקד שירות נגיש || מוקד לקבלת פניות מרשויות מקומיות או צרכים של אנשים עם מוגבלות
|-
| : (2) || סיוע מקצועי לרשות מקומית || סיוע מקצועי במצב חירום לבעלי תפקידים ברשות המקומית, למתן מענה תומך במצב חירום לאנשים עם מוגבלויות מסוגים שונים, באמצעות תקשורת מרחוק וחומרי הדרכה לשימוש עצמי
|-
| : (3) || הפגות
| : (א) ערכות להפגה, פנאי ופעילות גופנית, במצב חירום, לאנשים עם מוגבלות, לשימוש עצמאי, שהוכנו בהיוועצות במורשה לנגישות שירות שיש לו ניסיון בתחום, באחד מהאופנים האלה לפחות:
:: (1) ערכות מוכנות לשימוש; הערכות יהיו מסוגים שונים לפי ייעודן לפי טווח גילאי המשתמשים, יכולות קוגניטיביות, מוטוריות, וחושיות, שונות; ההסברים בערכה יהיו בשפה פשוטה, ואם נדרש לפי היכולות הקוגניטיביות של האנשים שאליהן מיועדת הערכה - בפישוט לשוני במקום שפה פשוטה;
:: (2) אמצעי הפגה, פנאי או פעילות גופנית, במצב חירום, לרכישה באופן עצמאי באמצעות תווים (vouchers) שיחולקו במסגרת התוכנית שלפי [[תקנה 18]]; האדם בוחר מתוך סוגי אמצעים שונים שיועמדו לבחירתו; לרשות המקומית יתאפשר להשפיע על תוכני האמצעים כדי לבצע התאמה תרבותית לתושביה;
: (ב) פעילות יזומה להפעלת אנשים עם מוגבלות ששוהים באזור ציבורי מוגן לצורך הפגה, פנאי ופעילות גופנית;
: (ג) ריענון קצר מועד לאנשים עם מוגבלות ולמלוויהם מחוץ לביתם (נופשונים)
|-
| : (4) || ציוד לשהייה ולינה
| : (א) מיטות, מזרנים, בתי שימוש ניידים ונגישים עם סידורים לשמירה על פרטיות, פרגודים;
: (ב) מושבים מותאמים, שולחנות;
: (ג) כיסאות גלגלים;
: (ד) מיטות סיעודיות (לשימוש בדיור זמני חלופי);
: (ה) ציוד ייעודי שמשמש אנשים עם מוגבלות בפעילות היום-יום (כגון כיסאות רחצה, אמצעים למניעה החלקה באזורים רטובים)
|-
| : (5) || דיור זמני חלופי לאדם עם מוגבלות ומלוויו
| : (א) יחידות אכסון מיוחדות ויחידות שאינן נגישות, לרבות בכל אלה:
:: (1) בתי מלון;
:: (2) מיתקני קליטה ארציים, מיתקני קליטה ארציים לאנשים עם מוגבלות;
:: (3) מקבצי דיור, בתי גיל הזהב, מרכזי קליטה לעולים;
:: (4) דיור ציבורי;
:: (5) מבני מעונות לסטודנטים;
: (ב) הסעה של אדם עם מוגבלות ומלוויו מביתו לדיור החלופי הזמני ובחזרה לביתו;
: (ג) הזנה לאדם עם מוגבלות ולמלוויו במהלך שהייתו בדיור חלופי זמני או רכישת מזון באופן עצמאי במימון התוכנית
|-
| : (6) || כוח אדם לסיוע || כוח אדם לסיוע ביישום המענים שלפי [[תוספת חלק ב|חלק זה]], לרבות כוח אדם מקצועי בתחומי סיעוד ותחומים נדרשים אחרים לפי נסיבות מצב החירום
|}

=== חלק ג' - תבחינים לסיוע בקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת מענים לאנשים עם מוגבלות ===
: התבחינים שלהלן יסייעו לבחינת בקשות לסיוע לאדם עם מוגבלות במצב חירום, ולקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת המשאבים; תחילה יש לבצע הערכה לפי שלב 1 ולאחר מכן יש לעשות שימוש בתוצאות ההערכה משלב 1 בהערכה לפי שלב 2:

@ 1. : שלב 1 - תבוצע הערכה מהירה של צרכים מיידיים של האדם עם מוגבלות בעת מצב החירום (להלן - ההערכה), ובייחוד בתחומים המפורטים להלן; ההערכה תבוצע בהתבסס ככל האפשר על מידע שסיפק האדם עצמו או איש קשר שלו:
: (1) יכולת התקשורת והבנת המצב של אותו אדם, ואמצעים שנדרשים לשם כך;
: (2) מורכבות מצבו הרפואי של אותו אדם ובייחוד לנוכח אלה: אם נדרשת אספקת חשמל רציפה לשימור חיים, אם נדרש טיפול רפואי אינטנסיבי, אם יש צורך להגיע למוסד בריאות לטיפולים משמרי חיים או שיקומיים, קבועים או זמניים, ומה צריכת התרופות שלו;
: (3) אם האדם נדרש לסיוע בביצוע פעולות היום-יום, והאמצעים שהוא עושה בהם שימוש קבוע;
: (4) הצורך בהשגחה צמודה על האדם;
: (5) הצורך בתמיכה רגשית או חברתית לאדם;
: (6) בחינה אם הוא אדם עם עורף חברתי בחירום כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]] או שאין לו עורף חברתי כמשמעותו [[בתקנה 2(ב)(7)(ב)(1) עד (4) לתקנות מאגר מידע]];
: (7) צרכים נוספים שהם תולדה ממאפייני מצב החירום.

@ 2. : שלב 2: בחינת הצורך בסיוע פרטני לאדם עם מוגבלות:
: (1) אפשרות א' - כדי שאדם יוכל להמשיך לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום - מתוך הצרכים שעלו בהערכה לפי שלב 1 ובייחוד החיוניים שבהם, מהם הצרכים שניתן לספק לאורך זמן;
: (2) אפשרות ב':
:: (א) מתוך הצרכים שעלו בהערכה לפי שלב 1 ובייחוד החיוניים שבהם, מהם הצרכים שלא ניתן לספק או שקיים קושי ממשי לספקם, במצב החירום, אם ימשיך אותו אדם לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן;
:: (ב) אם ניתן לספק טוב יותר את צרכי האדם ובפרט החיוניים שבהם, לפי ההערכה שבוצעה לפי פרט משנה (א), אם יועבר מביתו או מאזור ציבורי מוגן לחלופת דיור זמני במקום אחר;
:: (ג) אם קיימת אפשרות ממשית ובטוחה בתנאי מצב החירום השורר, להעברת האדם, לרבות מלווה או ציוד עזר אישי אם נדרשים, לחלופת דיור זמנית במקום אחר.

== תוספת שלישית - מיגונית ציבורית ==
=== חלק א' - מיגונית ציבורית נגישה ===
==== ((([[תקנות 21(א) עד (ג)]], [[22]] [[ו-54(ב)]], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1]] [[ו-3 בחלק א' לתוספת שלישית]]))) ====

@ 1. מיגונית נגישה לאדם עם מוגבלות
: (א) [[בחלק זה]], &quot;דלת הדף&quot; ו&quot;דלת הדף ורסיסים&quot; - כהגדרתן [[בתקנות מפרטים למקלטים]].
: (ב) לאדם עם מוגבלות יתאפשר להיכנס למיגונית ולשהות בה יחד עם כלל הציבור, לפי [[חלק זה]].
: (ג) במיגונית שבפתחה לא מותקנת דלת הדף או דלת הדף ורסיסים יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) הרוחב החופשי בפתחים ובפרוזדורים לא יפחת מ-90 סנטימטרים;
:: (2) סכום הרוחב החופשי בפרוזדור (A [[נספח א' לחלק זה|בנספח א]]) והרוחב החופשי בפתח (B [[נספח א' לחלק זה|בנספח א]]) סמוכים זה לזה, לא יפחת מ-200 סנטימטרים;
:: (3) החלל המיועד לשהיית הציבור במיגונית (C [[בנספח א לחלק זה]]) יכלול שטח חופשי לסיבוב לפי ת&quot;י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח לסיבוב (2.7.4);
:: (4) השיפוע הרוחבי והשיפוע האורכי של דרך בתוך המיגונית לא יעלה על 2%; על אף האמור -
::: (א) השיפוע האורכי של דרך נגישה שתחילתה במזוזת הפתח הפנימי במיגונית (מסומן כקו מקווקו &quot;תחילת דרך משופעת&quot; [[בנספח א לחלק זה]]), והיא נמשכת לפתח המיגונית עד למפלס תחתית רצפת המיגונית, לא יעלה על 0.5% + 9%;
::: (ב) הדרך לא תבלוט מפתח המיגונית יותר מ-20 סנטימטרים ובלבד שאם בלטה יותר מ-10 סנטימטרים גוון הדרך יהיה בניגוד חזותי לגוון הקיר החיצוני של המיגונית;
::: (ג) אפשר שהפרש הגובה בין קצה הדרך בפתח המיגונית (מסומן כ&quot;פתח המיגונית&quot; [[בנספח א לחלק זה]]) לדרך הנגישה לפי [[פרט 3]] (מסומנת D [[בנספח א לחלק זה]]), יטופל באמצעות אחד מאלה:
:::: (1) רכיב משופע מקובע בקצה הדרך במיגונית, שניתן לשנות את מצבו בין מצב פתוח כשהוא בשימוש למצב סגור כשאינו בשימוש; השיפוע של הרכיב במצב פתוח לא יעלה על 50%, אם הוא מגשר על הפרש גובה של עד 3 סנטימטרים או על 30% אם הוא מגשר על הפרש גובה בתחום שמעל 3 סניטמטרים ועד 6 סנטימטרים; בעת שהרכיב האמור במצב פתוח, יראו בו חלק מהדרך לפי פסקת משנה (ב), והוראותיה יתקיימו גם ברכיב האמור;
:::: (2) שינוי השיפוע של קצה הדרך במיגונית, ובלבד שיתקיימו בו ההוראות לפי פסקת משנה (1) שדנות בשיפוע;
:: (5) לאורך הדרך המשופעת במיגונית לפי פסקה (4)(א), בצד הדופן שממול לפתח B ([[נספח א' לחלק זה]]), יימצא בית אחיזה (מסומן כ&quot;בית אחיזה&quot; [[בנספח א לחלק זה]]), שיתקיימו בו הוראות אלה:
::: (א) צורת בית האחיזה תהיה עגולה, תתאפשר גריפה רציפה לכל אורכו, ולא יהיו בו חלקים חדים;
::: (ב) קוטרו החיצוני של בית האחיזה יהיה 3 עד 4 סנטימטרים;
::: (ג) קצותיו של בית האחיזה יהיו מכופפים כדי שלא יהוו מכשול; קצהו האחד יימשך עד 30 סנטימטרים במקביל לפתח B ([[נספח א לחלק זה]]), וקצהו השני לא יבלוט מפתח המיגונית;
::: (ד) מסביב לבית האחיזה יהיה מרווח חופשי לגריפה שהיקפו 4 סנטימטרים לפחות מהפנים החיצוניים של בית האחיזה;
::: (ה) הפן העליון של בית האחיזה יהיה בגובה 90 סנטימטרים עד 95 סנטימטרים מפני הדרך המשופעת;
::: (ו) הפן הפנימי של בית האחיזה לא יחדור יותר מ-9 סנטימטרים לתחום הדרך המשופעת;
::: (ז) יתקיים ניגוד חזותי בין גוון בית האחיזה לגוון הקיר שעליו הוא מותקן;
::: (ח) בית האחיזה יותקן ממרכז חלקו התחתון, באופן יציב, בטוח, ומאפשר גריפה רציפה;
:: (6) קירות המיגונית יהיו בלא בליטות חדות ובלא חיספוסים גסים העלולים לפגוע במי שנמצא במיגונית;
:: (7) לאורך הדרך במיגונית לא יהיו מכשולים.
: (ד) במיגונית שמותקנת בה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) הרוחב החופשי בפתחים שבמיגונית לא יפחת מ-80 סנטימטרים;
:: (2) סכום רוחב חופשי בפרוזדור במיגונית, אם קיים, ורוחב חופשי בפתח, סמוכים זה לזה, לא יפחת מ-200 סנטימטרים;
:: (3) החלל המיועד לשהיית הציבור במיגונית (C [[נספח ב חלק זה|בנספחים ב]] [[ו-ג לחלק זה]]) יכלול שטח חופשי לסיבוב לפי ת&quot;י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח לסיבוב (2.7.4);
:: (4) מפלס סף הדלת שבפתח המיגונית יהיה בגובה 10 סנטימטרים לכל היותר מעל תחתית רצפת המיגונית; הותקנה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים בכניסה פנימית במיגונית, תתקיים בה [[תקנה 34(ד) ו-(ד1) לתקנות מפרטים למקלטים]];
:: (5) משני צידי הדלת יימצאו מוטות לסיוע בהגפתה כמפורט להלן:
::: (א) מוט אופקי אחד יימצא בצידו החיצוני של אגף הדלת בגובה 85 עד 90 סנטימטרים מתחתית אגף הדלת, לפי הוראות אלה:
:::: (1) אורכו של המוט יהיה 35 עד 40 סנטימטרים, וקוטרו החיצוני יהיה 3 עד 4 סנטימטרים;
:::: (2) צורת המוט תהיה עגולה, תתאפשר גריפה רציפה לכל אורכו, ולא יהיו בו חלקים חדים;
:::: (3) המרחק בין הפן הפנימי של המוט לבין פני אגף הדלת לא יהיה קטן מ-4 סנטימטרים ולא גדול מ-5 סנטימטרים;
:::: (4) המרחק בין קצה המוט לבין שול אגף הדלת שנפתח יהיה 5 עד 10 סנטימטרים;
:::: (5) גוון המוט יהיה בניגוד חזותי לגוון אגף הדלת;
::: (ב) מוט אופקי שני יימצא בצידו הפנימי של אגף הדלת בגובה 85 עד 90 סנטימטרים מתחתית אגף הדלת, ותתקיים בו פסקת משנה (א)(1) עד (5);
:: (ג) על אף האמור בפסקאות (א) ו-(ב), אפשר שגובה המוט או המרחק לפי פסקה (א)(4), יותאמו בשינוי קל לצורך מניעת הפרעה למנגנון נעילת הדלת.

@ 2. שילוט וסימון
: (א) על דופן המיגונית שבה נמצא פתחה, יימצא מידע בשלט או על הדופן, לפי הוראות אלה:
:: (1) רישום: &quot;מיגונית&quot; בגופן שגובהו לא יפחת מ-10 סנטימטרים;
:: (2) יתקיימו במידע הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ב) גוון מזוזות ומשקוף פתח המיגונית ברצועה שרוחבה 7 עד 10 סנטימטרים בהיקף הפתח, יהיה בניגוד חזותי לדופן החיצונית של המיגונית.

@ 3. הצבת מיגונית וקישורה לדרך נגישה
: המיגונית תוצב בדרך נגישה או בצמוד לה, ויתקיימו הוראות אלה:
: (1) אפשר שפני דרך נגישה לפי פרט זה יהיו עשויים מחומר מהודק כגון מצע, או דשא, ובלבד שיהיו יציבים גם בפני גשם ונגר עילי;
: (2) בצמוד לפתח מיגונית שאין בפתחה דלת יתקיימו כל אלה:
:: (א) ייותר שטח חופשי לתמרון במקביל לדופן המיגונית ומול הפתח שלה, ששיפועו לא יעלה על 2% לכל כיוון, שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות ואורכו 170 סנטימטרים לפחות (D [[בנספח א' לחלק זה]]); על אף האמור, אפשר שרוחב השטח האמור יקטן עד ל-110 סנטימטרים, בשל מיקום מיתקנים, תשתיות, מגבלת רוחב המדרכה שבה מוצבת המיגונית, או צמחייה;
:: (ב) הפרש הגובה האנכי בין פתח המיגונית לפני הדרך הנגישה המקושרת אליה לא יעלה על 1.5 סנטימטרים, והמרווח האופקי בין שתי הדרכים האמורות לא יעלה על 1.5 סנטימטרים;
:: (ג) לצורך יישום פסקת משנה (ב), אם הפרש הגובה בין פתח המיגונית לדרך נגישה אינו עולה על 6 סנטימטרים, אפשר שהקישור ייעשה לפי [[פרט 1(ג)(4)(ג)]] או באמצעות רכיב משופע לפי [[פרט 1|הפרט האמור]] שהוא רכיב מקובע למיגונית;
: (3) בצמוד לפתח מיגונית שמותקנת בה דלת, יתקיימו כל אלה:
:: (א) יימצא משטח תפקוד בצד שאליו נפתחת הדלת, שמתקיימות בו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במשטחי תפקוד (2.5.4), ושיפוע המשטח לכל כיוון לא יעלה על 2% (מסומן כ&quot;משטח תפקוד (חלופה 1)&quot; [[בנספח ב לחלק זה]] - &quot;משטח תפקוד (חלופה 2)&quot; [[בנספח ג לחלק זה]]); אם קיים הפרש גובה אנכי בין שול משטח התפקוד לסביבתו הצמודה שעולה על 5 סנטימטרים ואין אמצעים למניעת מעבר מהמשטח לסביבה האמורה, יש פס בשול המשטח בניגוד חזותי לסביבתו הצמודה ורוחבו 10 עד 20 סנטימטרים או שהמשטח כולו בניגוד חזותי לסביבתו;
:: (ב) אם מותקנת דלת סובבת על צירה בפתח המיגונית או בפתח אחר בתוכה, שאינה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, הכוח הנדרש לפתיחה של הדלת לא יעלה על הוראות ת&quot;י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בכוח הפעלה לפתיחת דלת בדרך נגישה (סעיף 2.5.5.2);
: (4) נוסף על משטח תפקוד לפי פסקה (3(א)), לסף דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, שבפתח מיגונית, תקושר דרך נגישה לפי הוראות אלה:
:: (א) אם הדרך הנגישה היא בתחום ציר ההליכה במדרכה או ברחבה, השיפוע האורכי ושיפועי הצד שלה, לא יעלו על 8% ([[נספח ב לחלק זה]]);
:: (ב) אם הדרך הנגישה אינה בתחום ציר ההליכה במדרכה, ברחבה, או בשביל, השיפוע האורכי של הדרך לא יעלה על 8%, ושיפועי הצד לא יעלו על 50% ([[נספח ג לחלק זה]]);
:: (ג) על אף האמור בפסקאות (א) ו-(ב), אם בנסיבות המקום לא מתאפשר שיפוע כאמור בהן, אפשר שבאישור מורשה נגישות, שיפוע הדרך לא יעלה על 10% לאורך קטע דרך קצר ככל האפשר בתנאי המקום;
:: (ד) לא יידרש שהדרך הנגישה תהיה כבש או מיתקן אלקטרו-מכני, ולא יידרשו בתי אחיזה בצידיה.
: (5) אם הוצבה המיגונית בדרך ציבורית כגון מדרכה, שביל או רחבה, ייוותר בדרך מעבר חופשי שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות (מסומן כ&quot;מעבר חופשי&quot; [[נספח א חלק זה|בנספחים א]] [[נספח ב חלק זה|ו-ב לחלק זה]]). אפשר שרוחב המעבר האמור יקטן עד ל-110 סנטימטרים, לאורך קטע שאורכו לא יעלה על 500 סנטימטרים, בשל מיקום מיתקנים, תשתיות, מגבלת רוחב המדרכה, או צמחייה.

@ 4. מכשולים בדרך נגישה ובדרך אחרת
: לאורך דרך נגישה כאמור [[בפרט 3]], ולאורך דרך אחרת להולכי רגל שאינה דרך נגישה כאמור, שמובילות למיגונית ממקום שעליו נועדה להגן המיגונית כאמור [[בפרט 3]], לא יהיו מכשולים; אם קיימים מכשולים בדרך - הם מסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

@ 5. ניגוד חזותי
: אם נדרש שיתקיים ניגוד חזותי לפי [[תוספת זו]], הוא יהיה לפי ת&quot;י 1918 חלק 6 בסעיף הדן בניגוד חזותי (2.4) לערך המתאים לסימן מאתר.

@ 6. שונות
: השרטוטים שבנספחים [[לחלק זה]] הם לצורך המחשה, וההוראות המחייבות הן הוראות [[חלק זה]].

==== '''נספח א - מיגונית נגישה שלא מותקנת דלת בפתחה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ג)(2), (3), (4)(א) ו-(ג), (5)]], [[$ חלק א תוספת 3|5(ג)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(2)(א)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

==== '''נספח ב - מיגונית שמותקנת דלת בפתחה, משטח תפקוד (חלופה 1), ודרך נגישה בציר הליכה של מדרכה או ברחבה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ד)(3)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(3)(א), (4)(א) ו-(5)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

==== '''נספח ג - מיגונית שמותקנת דלת בפתחה, משטח תפקוד (חלופה 2), ודרך נגישה שאינה בציר הליכה של מדרכה או ברחבה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ד)(3)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(3)(א), (4)(א) ו-(5)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

=== חלק ב' - התאמות נגישות לעניין מיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין ===
==== ((([[תקנה 54(ב)]]))) ====

@ 1. סימון ושילוט
: במיגונית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין, יתקיים [[פרט 2 בחלק א']].

@ 2. מכשולים בדרך נגישה ובדרך אחרת
: לאורך דרך נגישה לפי [[פרט 3]], ולאורך דרך אחרת להולכי רגל שאינה דרך נגישה כאמור, שמובילות למיגונית ובתוכה, לא יהיו ככל האפשר מכשולים; אם קיימים מכשולים בדרך - הם מסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

@ 3. דרך נגישה למיגונית
: (א) פתח מיגונית שהוצבה לפני יום התחילה, שלגביה מתקיימים כל התנאים שלהלן, תקושר לדרך נגישה לפי [[פרט 3 בחלק א(('))]]:
:: (1) הפרש הגובה בין פתח המיגונית לקצה הדרך הקיימת שמגיעה בצמוד לפתח המיגונית, לא עולה על 20 סנטימטרים;
:: (2) אפשר להתגבר על הפרש הגובה לפי פסקה (1) באמצעות דרך משופעת לפי [[$ חלק א תוספת|פרט 3(2)]] [[או 3(4) בחלק א(('))]];
:: (3) לאחר התגברות על הפרש גובה כאמור בפסקה (2), ייוותר מעבר חופשי כאמור [[$ חלק א תוספת|בפרט 3(5) בחלק א']];
:: (4) לצורך ביצוע האמור בפסקאות (2) ו-(3) אין צורך להזיז את המיגונית מהמקום שבו הוצבה, להרים או לסובב אותה.
: (ב) אפשר שפני הדרך אל מיגונית כאמור בפרט משנה (א) יהיו עשויים מחומר מהודק או דשא, ובלבד שפני הדרך יהיו יציבים, גם בפני גשם ונגר עילי.

== תוספת רביעית ==
==== ((([[תקנה 32(ו) ו-(ז)]]))) ====
=== איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי ===
: גורם מאתר יכין לפי המידע שבידו רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התבחינים [[תקנות מאגר מידע=#תוספת 1|שברישה לפרט 2 בתוספת הראשונה לתקנות המאגר]] ולמעט התבחין &quot;שאינם מתגוררים במגורים מוסדרים&quot; (להלן - התוספת הראשונה למאגר), ונוסף על כך מלאו להם 6 שנים לפחות ומתקיימים בהם התבחינים שבטור א' בטבלה שלהלן; גורם מאתר יציין ברשימה האמורה את האנשים שמתקיימים בהם גם התבחינים שבטור ב' בטבלה שלהלן:
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! טור א' !! טור ב'
|-
| : (1) מתוך [[פרט 2 תוספת 1 לתקנות המאגר|פסקת משנה (2) שבטור א', שלצד פרט משנה 2 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] - [[תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)|פרט ((())4(()))(א) לתוספת השנייה לתקנות ילד נכה]] || -
|-
| : (2) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור א', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (1) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (3) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (2) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (4) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (7) שבטור א', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (3) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (5) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (4) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (6) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (2) שבטור א', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (5) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (2) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (7) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (6) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (8) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור א', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] לגבי תלמיד עם מוגבלות שמיעה || : (7) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] לגבי תלמיד עם מוגבלות שמיעה
|-
| : (9) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (8) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|}

&lt;פרסום&gt; י&quot;א בתשרי התשפ&quot;ז (22 בספטמבר 2026)
&lt;חתימה&gt; ישראל כ&quot;ץ שר הביטחון</text>
      <sha1>it6ew1z6rvpjg0k0mlgddp38ihiozpm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084892</id>
      <parentid>3084891</parentid>
      <timestamp>2026-09-26T16:35:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3084892</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="139930" sha1="109escedn1rj5jbaa3hvnlfe75mroqp" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ&quot;ז-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ז, 32|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום)|12532)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 19מ(ג)]] [[=החוק|לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]] (להלן - החוק), [[+|וסעיף 27(ג)(10)]] [[לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], לאחר התייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהסכמת שר האוצר לפי [[סעיף 19סז לחוק]], ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אזור ציבורי מוגן&quot; - מקום ציבורי המשמש במצב חירום לשהיית הציבור לצורך התגוננות מפני סיכון לחיים או לצורך חיוני אחר, מעל או מתחת לפני הקרקע, ובכלל זה מקלט ציבורי, מחסה ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית]], שטח פתוח, תווך תת-קרקעי, מיתקן מרכזי כהגדרתו [[בתקנות נגישות לתחבורה ציבורית]], ולמעט כל אלה: מיגונית ציבורית, מקום ייעודי כהגדרתו [[בתקנה 1 לתקנות המסגרות]], מיתקן קליטה כהגדרתו [[בתקנה 1 לתקנות נגישות אירועי פינוי]], מרכז ארעי לטיפול, מוסד רפואי ומרפאה, כהגדרתם [[בתקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:- &quot;אדם עם מוגבלות&quot;, &quot;גוף ציבורי&quot;, &quot;נציבות&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 5 לחוק]];
:- &quot;אמצעים חליפיים&quot;, &quot;ספק מים&quot;, &quot;ספק מים בחירום&quot;, &quot;תוכנית היערכות&quot;, &quot;תחנת חלוקה&quot; - כהגדרתם [[בכללי המים]];
:- &quot;בית שימוש נגיש&quot;, &quot;מקלחת נגישה&quot; - כמשמעותם בחקיקה לפי פסקאות (2) עד (11) לחקיקת נגישות למקום ציבורי;
:- &quot;דרך נגישה&quot; - דרך שמתקיימות בה הדרישות שנקבעו לדרך נגישה בחקיקת הנגישות למקום ציבורי, ואולם אם לא מתקיימות לגביה הדרישות שנקבעו כאמור או שלא נקבעו לגביה דרישות - דרך שמתקיימות בה הדרישות [[שבתוספת הראשונה]];
:- &quot;הגא&quot; - כהגדרתו [[חוק ההתגוננות האזרחית=|בחוק ההתגוננות]];
:- &quot;הנציב&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 22 לחוק]];
:- &quot;הרשות הממשלתית למים וביוב&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 124יא לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]];
:- &quot;חוק ההתגוננות האזרחית&quot; - [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
:- &quot;חוק התכנון והבנייה&quot; - [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;חוק שירות אזרחי&quot; - [[חוק שירות אזרחי, התשע&quot;ז-2017]];
:- &quot;חיית שירות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 19ו1 לחוק]];
:- &quot;חקיקת נגישות למקום ציבורי&quot; - הוראות לפי [[פרק ה'1 לחוק]], לפי [[פרק ה'1א לחוק התכנון והבנייה]], וכן לפי כל אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) הוראות לפי [[חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים), התשמ&quot;ח-1988]];
:: (2) [[חלק ח'1 לתוספת השנייה בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש&quot;ל-1970]];
:: (3) [[תקנות מפרטים למקלטים]];
:: (4) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), התשע&quot;א-2011]];
:: (5) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע&quot;ב-2011]];
:: (6) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע&quot;ד-2013]];
:: (7) [[תקנות נגישות במקלטים]];
:: (8) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה), התשע&quot;ח-2018]];
:: (9) [[תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע&quot;ט-2018]];
:: (10) [[תקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:: (11) [[תקנות נגישות לתחבורה ציבורית]];
:- &quot;יום התחילה&quot; - יום תחילתן של תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ&quot;ז-2026, לפי [[תקנה 53(א)]] (((יום 1.12.2026)));
:- &quot;כללי המים&quot; - [[=כללי המים|כללי המים (אירוע פגיעה במים), התשפ&quot;ג-2023]];
:- &quot;כספומט&quot; - מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים;
:- &quot;מאגר הרשות המקומית&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]];
:- &quot;מושב מותאם&quot; - כהגדרתו [[בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;מיגונית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 145(ח)(4) לחוק התכנון והבנייה]], אף אם המדינה או רשות מקומית לא הציבו אותה;
:- &quot;מיגונית ציבורית&quot; - מיגונית המיועדת לשירותים הניתנים לציבור בקשר עם מצב חירום, כמשמעותם [[בסעיף 19מב(ב) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], למעט מיגונית שמוצבת בבסיס צה&quot;ל לשימוש חיילים ועובדים בלבד;
:- &quot;מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב&quot; - מנהל הרשות הממשלתית כהגדרתו [[בכללי המים]] או מי שהוא הסמיך, מקרב עובדי הרשות הממשלתית למים וביוב, לעניין תקנות אלה;
:- &quot;מענה תומך&quot; - לרבות הכוונה בשפה פשוטה ומענה סבלני לשאלות חוזרות;
:- &quot;מצב חירום&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19מ(א) לחוק]];
:- &quot;מקום מוגן&quot; - כל אחד מהמפורטים במדרג להלן, המסודר לפי רמת מיגון הולכת ופוחתת:
:: (1) מקלט כהגדרתו [[בתקנות המפרטים למקלטים]];
:: (2) אזור בבניין שנמצא מתאים להנחיות הגא;
:- &quot;מקום ציבורי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19ז לחוק]];
:- &quot;מקלט ציבורי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית]];
:- &quot;סמל הנגישות הבין-לאומי&quot; - לפי ת&quot;י 1918 חלק 4;
:- &quot;פישוט לשוני&quot; - כהגדרתו [[בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;רח&quot;ל&quot; - רשות חירום לאומית שבמשרד הביטחון שהוקמה לפי החלטה מספר ב/43 של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מיום י' בטבת התשס&quot;ח (19 בדצמבר 2007);
:- &quot;רשות מקומית&quot; - עירייה או מועצה מקומית;
:- &quot;שגרה&quot; - עת שאינה מצב חירום;
:- &quot;שפה פשוטה&quot; - התאמת מידע לפי [[#1|פסקאות (1), (3), ו-(4), להגדרה &quot;פישוט לשוני&quot; בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;ת&quot;י 1918 חלק 3.1&quot; - תקן ישראלי ת&quot;י 1918, חלק 3.1 - נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין - דרישות בסיסיות;
:- &quot;ת&quot;י 1918 חלק 4&quot; - תקן ישראלי ת&quot;י 1918, חלק 4 - נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת;
:- &quot;תקנות המסגרות&quot; - [[=תקנות המסגרות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות), התשפ&quot;א-2021]];
:- &quot;תקנות מאגר מידע&quot; - [[=תקנות מאגר מידע|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום), התשפ&quot;ד-2024]];
:- &quot;תקנות מפרטים למקלטים&quot; - [[=תקנות מפרטים למקלטים|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש&quot;ן-1990]];
:- &quot;תקנות נגישות אירועי פינוי&quot; - [[=תקנות נגישות אירועי פינוי|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום), התשפ&quot;ב-2022]];
:- &quot;תקנות נגישות במקלטים&quot; - [[=תקנות נגישות במקלטים|תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים), התשע&quot;ו-2016]];
:- &quot;תקנות נגישות לשירות&quot; - [[=תקנות נגישות לשירות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות נגישות לתחבורה ציבורית&quot; - [[=תקנות נגישות לתחבורה ציבורית|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס&quot;ג-2003]];
:- &quot;תקנות שירותי בריאות במצב חירום&quot; - [[=תקנות שירותי בריאות במצב חירום|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום), התשפ&quot;ב-2022]].

== פרק ב': נגישות לאספקת מים ולמזון ==

@ 2. נגישות למי שתייה
: במצב חירום שבו מספקים באמצעים חליפיים מי שתייה לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למי שתייה שמסופקים כאמור באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור, לפי [[תקנות 3 עד 5]].

@ 3. הוראות נגישות בתוכנית היערכות לחלוקת מים
: (א) כללה תוכנית היערכות של ספק מים או ספק מים בחירום רשימה של תחנות חלוקה שאמורות לפעול במצב חירום, יהיו תחנות החלוקה נגישות; לעניין זה, &quot;תחנת חלוקה נגישה&quot; - תחנת חלוקה שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, תוביל דרך נגישה עד לפתח תחנת חלוקה וכן מפתח תחנת החלוקה עד לנקודה בתחנת החלוקה שבה הציבור ממלא כלי מים;
:: (2) אורכה של הדרך לפי פסקה (1) עד לפתח תחנת החלוקה לא יעלה על 100 מטרים, ואם עלה השיפוע האורכי של הדרך על 5 אחוזים - לא יעלה המרחק האמור על 60 מטרים.
: (ב) תוכנית ההיערכות תכלול הוראות לסיוע במצב חירום של צוות תחנת חלוקה לאדם עם מוגבלות שביקש זאת, במילוי כלי מים ובנשיאתן לרכב.
: (ג) הוכנו במסגרת תוכנית ההיערכות שלטים לזיהוי תחנת חלוקה ושלטי הכוונה אליה, יתקיימו בהם הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ד) ספק מים או ספק מים בחירום שלא הצליח לאתר תחנת חלוקה שמתקיימת בה תקנת משנה (א) בחלק של יישוב שנדרשת להיות בו תחנת חלוקה לפי תוכנית ההיערכות שלו, רשאי לפנות למנהל הרשות הממשלתית למים וביוב בבקשה שיפטור אותו לתקופה קצובה מחובת עמידה בתנאי תקנת המשנה האמורה לעניין תחנת חלוקה באותו חלק מהיישוב; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנת החלוקה, ובייחוד לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית; לבקשה תצורף חוות דעת של מורשה נגישות לגבי העדר קיומו של מקום חלופי נגיש לתחנת חלוקה כנדרש בתוכנית ההיערכות.
: (ה) מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ייתן פטור כאמור בתקנת משנה (ד) אם השתכנע כי לא ניתן בתנאים הקיימים לאתר באותו חלק של היישוב תחנת חלוקה, ואי-מתן הפטור עלול לשבש את אספקת המים ביישוב כאמור [[בכללי המים]], לנוכח הצרכים שלפי תוכנית ההיערכות לגבי אותו יישוב; מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב רשאי להתנות את מתן הפטור בתנאים שעליהם יורה; משך תקופת הפטור לא יעלה על התקופה שעד למועד העדכון הקרוב של תוכנית ההיערכות; החלטת מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד; האמור בתקנת משנה (ד) ובתקנת משנה זו לא יחול לגבי יישוב שלפי תוכנית ההיערכות שלו מתוכננות בו שלוש תחנות חלוקה לכל היותר, אלא אם כן מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב נוכח לדעת כי אי-מתן הפטור ישבש את אספקת המים באותו יישוב במצב חירום כאמור [[בכללי המים]]; מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ידווח בין 1 בינואר ל-28 בפברואר בכל שנה לנציב, על הפטורים שנתן לפי תקנת משנה (ד) במהלך השנה שקדמה לה.

@ 4. פרסום מידע בשגרה לגבי התאמות נגישות למים במצב חירום
: (א) פורסמה בשגרה רשימת תחנות חלוקה ביישוב, יפרסם הגורם המפרסם לגבי כל תחנת חלוקה שברשימה לפי הוראות אלה:
:: (1) תחנת חלוקה נגישה - אם מתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]];
:: (2) תחנת חלוקה לא נגישה - אם לא מתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]]; אם תחנת החלוקה אינה נגישה יצוין אם ניתן לגביה פטור לפי [[תקנה 3(ה)]].
: (ב) פורסמה בשגרה מפה שבה מצוינות תחנות חלוקה ביישוב, יכלול הגורם המפרסם במפה את סמל הנגישות הבין-לאומי בצמוד לסימון המיקום של כל תחנת חלוקה שמתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]], ואם כל תחנות החלוקה נגישות - הוא רשאי לציין חלף זאת, על גבי המפה, כי כל תחנות החלוקה נגישות.

@ 5. פתיחת תחנת חלוקה במצב חירום
: (א) במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, יתקיימו בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור הוראות [[תקנה 3(א)]], ואולם אם מתוך תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שלא מתקיימות בהן הוראות [[תקנה 3(א)]], ייתנו ספק מים וספק מים בחירום עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימות בהן הוראות [[תקנה 3(א)]].
: (ב) צוות תחנת חלוקה ייתן לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנת חלוקה והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש, סיוע במילוי כלי מים ובנשיאתו לרכב.
: (ג) פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות חלוקה שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי [[תקנה 4]].
: (ד) האמור [[בפרק זה]] לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיו, כולן או חלקן, במצב חירום.
: (ה) עם פתיחת תחנת חלוקה ביישוב ונוסף על השירות שניתן בה, תחלק הרשות המקומית מים לביתו של מי שמתקיימים בו כל התנאים אלה:
:: (1) הוא אדם עם מוגבלות;
:: (2) הוא נכלל במאגר הרשות המקומית;
:: (3) הוא מתגורר בחלק של היישוב שאותו נועדה לשרת תחנת החלוקה שנפתחה.

@ 6. נגישות למזון במצב חירום והיערכות בשגרה
: (א) במצב חירום שבו מחולק מזון לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למזון שמחולק כאמור באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור, לפי תקנה זו [[ותקנה 7]].
: (ב) גוף ציבורי שמבצע בשגרה הכנות לחלוקת מזון לציבור במצב חירום, בין בכלל ובין באזור מסוים, ייערך גם לחלוקת מזון לאנשים עם מוגבלות, ובין השאר לפי תקנת משנה (ג).
: (ג) תכנן גוף ציבורי לחלק מזון לציבור באמצעות תחנות לחלוקת מזון, תעמוד התחנה לחלוקת מזון בתנאים האמורים [[בתקנה 3(א) עד (ג)]], בשינויים המחויבים.
: (ד) לעניין גוף ציבורי שלפי התכנון שלו נדרשת תחנה לחלוקת מזון במקום מסוים, ולא הצליח לאתר תחנה שמתקיימות בה הוראות [[3|תקנת משנה 3(א)]], יחולו הוראות אלה:
:: (1) הגוף הציבורי רשאי לפנות לנציב בבקשה שיפטור אותו מחובת עמידה בתנאי [[3|תקנת משנה 3(א)]] לעניין תחנה לחלוקת מזון במקום המסוים; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנה לחלוקת מזון, ובכלל זה לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית;
:: (2) הנציב לא ייתן פטור כאמור אלא אם כן השתכנע, לנוכח הצרכים שלפי תכנון חלוקת המזון במצב חירום, שלא ניתן בתנאים הקיימים במקום המסוים לאתר תחנה לחלוקת מזון כאמור; הנציב רשאי לקצוב פטור כאמור לתקופה שיורה או להתנותו בתנאים; החלטת הנציב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד;
:: (3) האמור בתקנת משנה זו לא יחול לגבי מקום או יישוב, לפי העניין, שלפי התכנון של הגוף הציבורי מתוכננות בו שלוש תחנות לחלוקת מזון לכל היותר, אלא אם כן קיימים לדעת הנציב טעמים מיוחדים שלפיהם אי-מתן הפטור תשבש את אספקת המזון במצב חירום ביישוב.
: (ה) פורסמה בשגרה רשימת תחנות לחלוקת מזון ביישוב במצב חירום, תחול לגבי הפרסום [[תקנה 4]], בשינויים המחויבים.

@ 7. חלוקת מזון במצב חירום
: (א) במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, תתקיים בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור [[תקנה 6(ג)]]; ואולם אם מתוך תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שלא מתקיימת בהן [[תקנה 6(ג)]] תינתן עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימת בהן [[תקנה 6(ג)]].
: (ב) צוות תחנה לחלוקת מזון יסייע לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנה והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש סיוע בקבלת מזון ובנשיאתו לרכב.
: (ג) פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות לחלוקת מזון שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי [[תקנה 4]] בשינויים המחויבים.
: (ד) האמור בתקנות משנה (א) עד (ג) לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.
: (ה) הרשות המקומית תחלק מזון לביתם של אנשים עם מוגבלות שמתקיימים בהם התנאים לפי [[תקנה 5(ה)]].

== פרק ג': מקום מוגן, אזור ציבורי מוגן, שהייה ולינה, ומידע לגביהם ==

=== סימן א': מקום מוגן ===

@ 8. הנחיות לאיתור מקום מוגן בבניין למגורים
: (א) הנחיות לאיתור מקום מוגן בבניין למגורים שמפרסם הגא לציבור יהיו בשפה פשוטה ויתקיימו בהן הוראות [[תקנה 28]].
: (ב) הפעילו משטרת ישראל או צה&quot;ל מוקד חירום כמשמעותו [[בתקנה 7 לתקנות נגישות אירועי פינוי]], ימסרו את ההנחיות לאיתור מקום מוגן כאמור בתקנת משנה (א) כחלק מהמידע שנמסר במסגרת מוקד החירום.

=== סימן ב': אזור ציבורי מוגן ===

@ 9. איתור והקצאה של אזורים בטוחים נגישים
: גוף ציבורי שמאתר ומקצה מקומות ציבוריים לאזורים ציבוריים מוגנים, ייתן עדיפות, ככל האפשר, ובהתחשב בצרכים הנובעים ממצב החירום, לאיתור והקצאה של מקומות העומדים בחקיקת נגישות למקום ציבורי.

@ 10. כניסה ושילוט לאזור ציבורי מוגן
: גוף ציבורי שאחראי להפעלת אזור ציבורי מוגן ומאפשר לציבור במצב חירום לעשות שימוש באזור ציבורי מוגן, אחראי לכך שיתקיימו כל אלה:
: (1) אם יש דרך שמיועדת לכניסת כלי רכב לאזור ציבורי מוגן (להלן בתקנה זו - דרך כלי רכב), כגון בחניון תת-קרקעי, לא יימנע מאדם עם מוגבלות, ובכלל זה אדם המתנייע בכיסא גלגלים או באמצעי עזר אחר לניידות, לעשות שימוש במצב חירום גם בדרך כלי רכב לרבות אפשרות למעבר במקומות שבהם יש הגבלת כניסה כגון מחסומים, וזאת בין שמובילה לאזור הציבורי המוגן דרך נגישה ובין שלא;
: (2) במקום בולט לעין בפתח דרך כלי רכב יימצא שלט שעליו כתוב &quot;כניסה במצב חירום גם לאדם עם מוגבלות בניידות&quot;, ואולם אם השיפוע האורכי של דרך כלי הרכב עולה על 10% יהיה כתוב בשלט &quot;זהירות! שיפוע מסוכן!&quot; ונוסף על כך יופיע בשלט הסמל לציון שיפוע מסוכן לפי נספח ג' בת&quot;י 1918 חלק 4; אם יש בדרך פסי האטה, יהיה כתוב בשלט גם &quot;זהירות! פסי האטה!&quot;;
: (3) הוצב שלט להכוונה לאזור ציבורי מוגן או לכניסה אליו או שלט לפי פסקה (2), יהיה גובה האותיות בשלט 80 מילמטרים לפחות, ויתקיימו בו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
: (4) לא ייגבה תשלום מאדם עם מוגבלות שמבקש להיכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן שמובילה לתוכו דרך כלי רכב לצורך הצלת עצמו או כדי להוביל ציוד שנדרש לשהייתו שם; איש צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן או פועל מטעם המקום הציבורי שבו האזור הציבורי המוגן, רשאי לדרוש שאדם כאמור יזדהה באמצעות תג נכה כתנאי לאי-גביית תשלום; אדם כאמור שנכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן יישמע להוראות צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן כדי למנוע סיכון לציבור שנמצא בו; לעניין זה, &quot;תג נכה&quot; - כהגדרתו [[בחוק חניה לנכים, התשנ&quot;ד-1993]].

@ 11. נגישות לאדם עם מוגבלות לשירות או טובין שמסופקים לציבור באזור ציבורי מוגן
: (א) סיפק גוף ציבורי שירות או טובין, לציבור ששוהה באזור ציבורי מוגן במצב חירום, יספק את אותם שירות או טובין לאדם עם מוגבלות ששוהה באותו אזור ציבורי מוגן, באופן שמאפשר לאדם עם מוגבלות לצרוך את אותם שירות או טובין, באותה איכות וזמינות שמסופקים לכלל הציבור; ואם נדרש, יבצע הגוף את ההתאמות הנדרשות, כפי שמתאפשר בנסיבות מצב החירום, כדי ליישם את האמור.
: (ב) תפעל איש צוות מטעם גוף ציבורי אזור ציבורי מוגן בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יתקיימו כל אלה:
:: (1) לבקשת אדם עם מוגבלות שפנה אליו בבקשה לסיוע והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות, יסייע לו איש צוות ובייחוד לשם ביצוע פעולה נדרשת להצלת חיים; האמור לא יחול כשאיש הצוות נדרש להגן על עצמו ולבצע לשם כך פעולה נדרשת להצלת חיים;
:: (2) איש הצוות יישא עליו סימן לזיהוי, ואם יש לו עמדת שירות באזור הבטוח - במקום בולט לעין בעמדה יימצא שלט; בשלט ובסימן הזיהוי יהיה רשום: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
:: (3) יימצא חדר או חלל המופרד מהמולת הקהל באופן המספק פרטיות כגון באמצעות פרגוד או מחיצה, לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות המתקשה להתמודד עם ההמולה במקום או לצורך מילוי צרכיו הרפואיים או הסיעודיים, עקב מוגבלותו, ולמלוויו; בחדר או בחלל, לפי העניין, יתקיימו הוראות אלה:
::: (א) החדר או החלל האמור יישמר לשימוש של אדם עם מוגבלות במצב חירום;
::: (ב) לצד החדר או החלל יימצא שלט שעליו רשום: &quot;מקום לאדם עם מוגבלות לשהייה זמנית&quot; ויתקיימו בשלט הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 המנויות בסיפה של פסקה (2).
: (ג) סיפק גוף ציבורי כיסאות לאזור ציבורי מוגן בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יחולו כל אלה, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום:
:: (1) 5% מהכיסאות לפחות, ולא פחות ממושב אחד, יהיו מושבים מותאמים;
:: (2) אם האזור הציבורי המוגן מתוכנן להכיל 500 איש לפחות במצב חירום - יימצא באזור הבטוח כיסא גלגלים אחד לפחות, להסעת אנשים עם מוגבלות שבאזור הציבורי המוגן.

@ 12. נגישות לבית שימוש, למקלחת, ודרך נגישה, באזור ציבורי מוגן
: (א) אם באזור הציבורי המוגן קיים בית שימוש לשימוש הציבור בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יימצא גם בית שימוש נגיש אחד לפחות לשימוש שני המינים שדרך נגישה מובילה אליו מהכניסה לאזור הציבורי המוגן, או סידור מתאים אחר בנסיבות מצב החירום, לפי פסקה (1) או (2) להלן, שדרך נגישה מובילה אליו מהכניסה לאזור הציבורי המוגן, שיאפשר לאדם עם מוגבלות לעשות את צרכיו באופן בטיחותי, ובפרטיות לפי נסיבות השהייה במצב חירום באזור הציבורי המוגן, כמפורט להלן:
:: (1) בית כיסא כימי נגיש לפי [[תקנה 4(ב) לתקנות נגישות במקלטים]];
:: (2) כיסא שירותים עם מושב קשיח, יציב, עם סידור מתאים לקליטת הפרשות כגון סיר, ולסילוקן באופן שימזער מטרדים למי ששוהה באזור הציבורי המוגן, שמסביבו יימצא וילון או אמצעי אחר המספק פרטיות למי שעושה את צרכיו.
: (ב) אם באזור הציבורי המוגן קיימת מקלחת לשימוש הציבור בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, תימצא מקלחת נגישה לשימוש שני המינים, או סידורים לפי [[תקנה 10(ב)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי]], שדרך נגישה מובילה אליה מהכניסה לאזור הציבורי המוגן.

@ 13. הסתייעות במלווה, בחיית שירות ובציוד עזר אישי
: אדם עם מוגבלות יוכל להסתייע במלווה מטעמו או בחיית שירות, וכן בציוד עזר אישי שלו, בעת שהוא שוהה באזור ציבורי מוגן במצב חירום.

@ 14. תיק הפעלה
: תיק הפעלה של גוף ציבורי לאזור ציבורי מוגן יכלול פרטי התקשרות עם ארגונים של אנשים עם מוגבלות ואנשי מקצוע מתחומים שנוגעים לאנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת מידע נוסף וסיוע למי ששוהה באזור ציבורי מוגן, אם פרטיהם מצויים ברשות הגוף הציבורי.

@ 15. פרסום מידע לציבור לגבי נגישות אזור ציבורי מוגן
: (א) פרסם גוף ציבורי רשימת אזורים ציבוריים מוגנים לשימוש הציבור במצב חירום, יכלול הפרסום גם את כל הפרטים המפורטים להלן, לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל אזור ציבורי מוגן, ויחולו על הפרסום הוראות [[תקנה 28]]; בפרסום כאמור, בפסקאות (1) עד (8) שלהלן, אפשר שייעשה שימוש בשם הסוג המסוים של האזור הציבורי המוגן, כגון &quot;מקלט ציבורי&quot;, במקום המונח &quot;אזור ציבורי מוגן&quot;:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;אזור ציבורי מוגן בזמן אזעקה&quot;, &quot;אזור ציבורי מוגן בזמן אזעקה מתאים גם לשינה&quot;; ואם האזור הציבורי המוגן ישמש לשהייה או לינה של הציבור במצב חירום, בלא קשר להתרעה, יותאם הפרסום כגון &quot;אזור ציבורי מוגן מתאים גם לשינה&quot;;
:: (2) אחת מאלה לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה המובילה עד לפתח האזור הציבורי המוגן ובתוכו, מאחד מאלה לפחות: מדרכה ציבורית, שביל ציבורי או חניה נגישה, הסמוכים לאזור הציבורי המוגן - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש מים לשתייה&quot;, &quot;אין מים לשתייה&quot;;
:: (4) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם אין באזור הציבורי המוגן בית שימוש נגיש - &quot;אין בית שימוש נגיש&quot;;
::: (ב) אם יש באזור הציבורי המוגן בית שימוש נגיש - &quot;יש בית שימוש נגיש&quot; וכן תיאור בשפה פשוטה אם מדובר בבית שימוש נגיש או בסידור נגיש אחר לעשיית צרכים לפי [[תקנה 12(א)]];
:: (5) אחת מאלה לפי העניין:
::: (א) אם יש אספקת חשמל באזור הציבורי המוגן לשימוש אישי כגון לצורך הטענת מכשירים אישיים - &quot;יש חשמל לשימוש אישי&quot;;
::: (ב) אם אין אספקת חשמל באזור הציבורי המוגן לשימוש אישי - &quot;אין חשמל לשימוש אישי&quot;;
:: (6) אם גוף ציבורי מפעיל את האזור הציבורי המוגן - פירוט סוגי שירותים או סוגי טובין שהוא מספק למי ששוהה בו;
:: (7) אם במצב חירום האזור הציבורי המוגן פתוח לציבור בשעות מסוימות - את שעות הפעילות, ואם האזור פועל בכל שעות היממה &quot;פתוח ביום ובלילה&quot;;
:: (8) אחת מאלה לפי העניין: &quot;יש איש צוות&quot;, &quot;אין איש צוות&quot;.
: (ב) פרסם גוף ציבורי מפה ושעליה מצוינים אזורים ציבורים מוגנים, יכלול הגוף האמור במפה את סמל הנגישות הבין-לאומי בצמוד לסימון המיקום של כל אזור ציבורי מוגן שדרך נגישה מובילה אליו ובתוכו.

@ 16. סייג לפתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן
: האמור [[בתקנות 9 עד 15]] לא ימנע פתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן שלא מתקיימות בו או בקשר אליו, הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.

=== סימן ג': תנאי שהייה ולינה סבירים לאדם עם מוגבלות ===

@ 17. אספקת תנאי שהייה ולינה סבירים
: פנה אדם שעקב מוגבלותו אינו מסוגל לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום בבקשה לעזרה לרשות המקומית, תספק לו הרשות המקומית בהקדם האפשרי מענה סביר בנסיבות מצב החירום, בכפוף לסיוע הממשלתי שקיבלה לפי [[תקנות 18]] [[ו-19]] והאמצעים שיעמדו לרשותה, לרבות באחד מאלה:
: (1) אספקת סיוע שיאפשר לו להמשיך במצב חירום לשהות בביתו באופן סביר;
: (2) הפנייתו לאזור ציבורי מוגן שבו יתאפשרו לו תנאי שהייה או לינה סבירים בנסיבות מצב החירום, לרבות יחד עם מלוויו;
: (3) הפנייתו למקום אחר שבו יוכל לקיים שגרת חיים סבירה בנסיבות מצב החירום, לרבות יחד עם מלוויו.

@ 18. תוכנית ממשלתית לאיגום משאבים לסיוע אחוד לרשות המקומית
: (א) רח&quot;ל תכין תוכנית לסיוע ממשלתי אחוד שייתנו הגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]], לרשויות מקומיות במצב חירום לאספקת אלה:
:: (1) סידורים ואמצעים כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות לשהות במצב חירום בביתם או באזור ציבורי מוגן;
:: (2) מענים לאדם עם מוגבלות שאינו יכול לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום, ולמלוויו.
: (ב) התוכנית תאגם משאבים כמפורט [[בחלק ב' לתוספת השנייה]], שיעמידו הגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]].
: (ג) התוכנית תכלול את כל אלה לפחות:
:: (1) הערכת מספר האנשים שעקב מוגבלותם אינם מסוגלים לשהות בביתם או באזור ציבורי מוגן במצב חירום, בפריסה גאוגרפית, לפי מידע זמין שיספקו הגופים הציבוריים שמפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]];
:: (2) פירוט המשאבים למתן מענה בפריסה גאוגרפית, שגוף ציבורי יעמיד במצב חירום מהמשאבים שבידיו או באחריותו; לעניין זה, &quot;שבידיו או באחריותו&quot; - לפי דין או החלטת ממשלה;
:: (3) שיטת ניהול והקצאת משאבים יעילה במצב חירום, הכוללת:
::: (א) מרכז הפעלה שינהל את יישום התוכנית;
::: (ב) האופן שבו גוף ציבורי מעדכן במצב חירום לגבי זמינות המשאבים שהוא יכול להעמיד לתוכנית;
::: (ג) כיצד פונה רשות מקומית בבקשה לסיוע, המידע שעליה להעביר, ולמי, ואופן הטיפול בפנייה;
::: (ד) כיצד יועברו וייבחנו פניות של אנשים עם מוגבלות שאינם מוכרים לרשות המקומית;
::: (ה) ניהול הצרכים שהעבירו רשויות מקומיות והקצאת המשאבים הציבוריים, לפי סדרי עדיפויות וזמינותם, בנסיבות מצב החירום;
::: (ו) כיצד מעמיד גוף ציבורי את המשאבים שהקצה לתוכנית לידי הרשות המקומית ומסייע לה בשימוש בהם;
:: (4) [[חלק ג' לתוספת השנייה]].
: (ד) הכנת התוכנית והקצאת המשאבים לפיה במצב חירום, יהיו לפי הצרכים החיוניים של אנשים עם מוגבלות ולא יושפעו מכל אלה: אם הוא אדם שמוכר לרשות המקומית או לא, אם הוא אדם שמקבל שירות ייעודי ממסגרת לשירותי יום או לא; לעניין זה, &quot;ממסגרת לשירותי יום&quot; - כהגדרתה [[בתקנות המסגרות]].
: (ה) לצורך הכנת התוכנית, יעביר גוף ציבורי לרח&quot;ל את המידע לגבי המשאבים שברשותו או באחריותו ושיעמדו לרשות התוכנית.
: (ו) רח&quot;ל תכין את התוכנית בהיוועצות בגופים הציבוריים שמפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]], מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זו מזו.
: (ז) גוף ציבורי יבצע את ההכנות הנדרשות כדי שיוכל ליישם במצב חירום את חלקו בתוכנית.
: (ח) המנהל הכללי של גוף ציבורי שמנוי [[בחלק א' לתוספת השנייה]] ימנה מקרב עובדיו הבכירים, ממונה לצורך התוכנית לפי תקנה זו; הממונה יהיה נציגו של הגוף הציבורי לצורך הכנת התוכנית ויישומה במצב חירום, לפי תקנה זו.

@ 19. יישום התוכנית במצב חירום ועדכונים
: (א) השתכנע ראש רח&quot;ל שבשל מצב חירום או בעת מצב חירום יש צורך להפעיל את התוכנית, יורה על כך.
: (ב) הורה ראש רח&quot;ל על הפעלת התוכנית כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך לגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]] ולנציבות.
: (ג) מייד עם ההודעה על הפעלת התוכנית יעמיד גוף ציבורי את המשאבים לרשות התוכנית לפי חלקו בה ויעדכן את מרכז ההפעלה.
: (ד) קביעת סדרי העדיפויות ויישום התוכנית יבוצעו לפי התבחינים [[שבחלק ג' לתוספת השנייה]].
: (ה) התוכנית תעודכן בתום הפעלתה, ובכל מקרה אחת לשנתיים לפחות.

== פרק ד': נגישות למיגונית ציבורית ==

@ 20. הגדרות
: [[בפרק זה]], &quot;סיבות הנדסיות&quot; - אחד מאלה:
: (1) מקום הצבת המיגונית או אופן הצבתה, הנדרש מטעמי הגנה על הציבור, אינו מאפשר לבצע התאמת נגישות;
: (2) התאמת נגישות שתבוצע במקום שבו יש להציב מיגונית מטעמי הגנה על הציבור, גם אם פתח המיגונית יופנה לכיוון אחר, תגרום לסיכון בטיחותי לציבור שעושה שימוש במקום;
: (3) הוראות תוכנית כהגדרתה [[בחוק התכנון והבנייה]], החלה על המקום, אינן מאפשרות ביצוע התאמת נגישות כאמור.

@ 21. מיגונית שיוצרה לאחר יום התחילה
: (א) לא ישווק אדם ולא ימכור מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו, שאינה עומדת בדרישות [[חלק א' בתוספת השלישית]].
: (ב) מחזיק במקרקעין לא יציב מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו, במקרקעין שבהחזקתו, אלא אם כן מתקיימות בה ובדרך שמובילה אליה הוראות [[חלק א' שבתוספת השלישית]].
: (ג) מחזיק במקרקעין רשאי לבקש ממורשה נגישות לפטור אותו לעניין הצבת מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו במקום מסוים במקרקעין שבהחזקתו, מקיום דרישה אחת או יותר [[שבחלק א' בתוספת השלישית]], עקב סיבות הנדסיות, ולהורות על ביצוע התאמות נגישות חלופיות ככל האפשר לפי נסיבות המקום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לעשות שימוש במיגונית.
: (ד) הנציבות תפרסם טופס מומלץ להגשת בקשה לפטור ולהחלטת מורשה הנגישות, לפי תקנת משנה (ג).

@ 22. רשימת מיגוניות
: מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות, יכין רשימה של כל המיגוניות שבחזקתו, בציון אם יוצרו לפני יום התחילה ומקום הצבתן, ייתן מספר סודר לכל מיגונית ציבורית ויציין לגבי כל מיגונית שדרך נגישה לפי [[התוספת השלישית]] מובילה אליה &quot;יש דרך נגישה למיגונית&quot;, ולגבי מיגונית שלא מובילה אליה דרך כאמור - &quot;אין דרך נגישה למיגונית&quot;; הרשימה תעודכן בפרטי כל מיגונית ציבורית נוספת שתוצב במקרקעין.

@ 23. אחריות הגא
: הגא אינו אחראי על יישום הוראות [[פרק זה]] במקרקעין שבהן הוצבו מיגוניות.

== פרק ה': נגישות למידע ותקשורת נגישה ==

@ 24. שימוש במאגר הרשות המקומית לשם סיוע לאנשים עם מוגבלות במצב חירום
: רשות מקומית תעשה שימוש גם במאגר הרשות המקומית לצורך קיום חובותיה לפי תקנות אלה ולצורך איתור אנשים עם מוגבלות וסיוע להם במצב חירום, לרבות העברת מידע לפי [[תקנה 15 לתקנות מאגר מידע]], אם נדרש לצורך ביצוע הפעולות האמורות.

@ 25. אמצעי עזר לתקשורת עם אדם עם מוגבלות
: (א) גוף ציבורי שמחזיק בשגרה מידע מוכן לפרסום במצב חירום - בעניין מקומות למתן שירות לציבור שיהיו פתוחים, שירותים שיינתנו בהם, או שירותים נוספים לציבור שהם ניידים, יחזיק גם מידע בשפה פשוטה, מוכן לפרסום במצב חירום, שנדרש ממנו לפרסם לפי תקנות אלה בקשר למקומות ושירותים כאמור.
: (ב) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ייערך בשגרה כדי שיוכל במצב חירום לתקשר עם אדם עם מוגבלות גם בשפת סימנים; היערכות כאמור תכלול, בין השאר, החזקת פרטי מתרגם לשפת סימנים או פרטי שירות תרגום לשפת סימנים מרחוק, שיהיו מוכנים לפעול גם במצב חירום.
: (ג) גוף ציבורי כאמור בתקנת משנה (ב) שבמצב חירום מתקשר או מסייע לאדם עם מוגבלות שהשפה היחידה שהוא מבין ודובר היא שפת סימנים, יעשה שימוש בשפת סימנים לצורך תקשורת כאמור, באמצעות תרגום לשפת סימנים מרחוק או במפגש פנים אל פנים, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום.
: (ד) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ייערך בשגרה כדי שיוכל במצב חירום לתקשר עם אדם עם מוגבלות גם בפישוט לשוני; היערכות כאמור תכלול, בין השאר, החזקת פרטי מפשט לשוני, שיהיה מוכן לפעול גם במצב חירום; לעניין זה, &quot;מפשט לשוני&quot; - אדם בעל ניסיון במתן שירות של פישוט לשוני.
: (ה) מי שמגיע מטעם גוף ציבורי לספק שירות לפי תקנות אלה לאדם עם מוגבלות, יישא עימו אמצעי לכתיבה, פשוט וזמין לשימוש, ובכלל זה כלי כתיבה וניירות, שיאפשר לאדם עם מוגבלות ליצור קשר עם בני אדם בסביבתו.
: (ו) גוף ציבורי שמפעיל במצב חירום מרכז לתקשורת עם הציבור, יאפשר לציבור לתקשר איתו בשיחה קולית או בתקשורת בהתכתבות בו-זמנית ובאופן הידודי (אינטראקטיבי) כגון באמצעות live chat, לפי בחירת האדם שמתקשר איתו; אם מרכז התקשורת מאפשר לציבור לתקשר איתו גם בתקשורת חזותית וקולית כגון באמצעות וידאו וקול, בזמן אמת, ייערך המרכז כך שתקשורת כאמור תכלול גם תמלול בזמן אמת בשפות דיבור שונות; מרכז התקשורת יפרסם את פרטי אמצעי התקשורת האמורים שלפי תקנת משנה זו.

@ 26. מידע על היערכות, המלצות להכנות למצבי חירום
: (א) פרסם גוף ציבורי מידע לציבור לגבי היערכות והכנות למצב חירום או לאספקת שירותים האמורים בתקנות אלה, יכלול באותו פרסום הנחיות בשפה פשוטה לעניין היערכות והמלצות להכנות מראש שעל אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, לבצע; הנחיות אלה יכללו, בין השאר, לפי העניין:
:: (1) המלצות להצטיידות בציוד אישי, ובכלל זה אמצעי עזר אישיים המשמשים אותו לצורך התניידות, היגיינה אישית, התמצאות או תקשורת, וכן ציוד רפואי חיוני אישי, ציוד עזר אישי, הזנה ייחודית ותרופות, או מקורות אנרגיה חלופיים, החיוניים לאנשים עם מוגבלות, לצורך המשך שרידות ותפקוד במצב חירום;
:: (2) צעדים שיש לנקוט כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות קבלת שירותים ציבוריים במצב חירום, כגון שאדם עם מוגבלות יישא עימו מסמכים לפי [[תקנה 6(ב) לתקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:: (3) אמצעים לשימוש אישי או פעולות שיש לבצע כדי לסייע בהתמגנות אישית או בהגנה על חיית שירות עקב מצב חירום;
:: (4) המלצה לפנות מכשולים מדרכים בבניינים ושטחי חוץ, המובילות למקום מוגן בסביבת מגוריהם.
: (ב) ההנחיות שלפי תקנת משנה (א) יבהירו בצורה ברורה ותמציתית מה על אדם לבצע, היכן ומתי, ואם ההנחיות כללו שלבים, הן יבהירו מה מטרת ביצוע השלבים ויפרטו אותם לפי הסדר שבו יש לבצעם, בליווי תמונות ככל האפשר, והכול כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות להבין את התהליך ומטרתו, להכין את עצמו ולהפיג חרדות.

@ 27. מידע לצורך הכוונת התנהגות של אנשים עם מוגבלות במצב חירום
: (א) גוף ציבורי המפרסם מידע לציבור לגבי הכוונת התנהגות הציבור במצב חירום, יספק נוסף על כך, הנחיות להכוונת התנהגות שהותאמו לאנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, בשפה פשוטה, ובייחוד -
:: (1) כיצד על אדם עם מוגבלות לנהוג במצב חירום כדי להגן על עצמו;
:: (2) כיצד לנהוג אם אינו מצליח להגיע למקום מוגן בבניין המגורים שלו או לאזור ציבורי מוגן, בתוך פרק הזמן המומלץ, או אם אין בבניין המגורים שלו מקום מוגן או אין בנמצא אזור ציבורי מוגן שדרך נגישה מובילה אליו.
: (ב) הנחיות לפי תקנת משנה (א) יהיו לפי [[תקנה 26(ב)]].

@ 28. הנגשת מידע
: (א) לאדם עם מוגבלות תהיה נגישות למידע בקשר למצב חירום, באותה איכות וזמינות כפי שיש לשאר הציבור בעת מצב חירום ובשגרה, לפי תקנה זו; לעניין תקנה זו, &quot;נגישות למידע&quot; - לרבות לאפשרות לברר, לקבל או למסור מידע, במצב חירום או בשגרה.
: (ב) [[תקנה 5(ג) עד (ט) לתקנות נגישות לאירועי פינוי]] [[וההגדרה &quot;מידע חיוני&quot; שבתקנה 5(א) לאותן תקנות]] יחולו גם לעניין מידע שגוף ציבורי מוסר לציבור, בשגרה או במצב חירום, בקשר למצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית, בשינוי זה: בכל מקום שבו מדובר בפינוי אוכלוסייה או קליטתה או בהוראות בקשר לכך, יראו כאילו מדובר במצב חירום ובקשר לכך.
: (ג) נוסף על האמור בתקנת משנה (ב), גוף ציבורי שמפרסם מידע בשגרה בקשר לשירותים האמורים בתקנות אלה, יפרסם וימסור את המידע גם בדרכים אלה:
:: (1) בדרכי הפרסום המקובלות בשירות שהוא נותן;
:: (2) בהתאמות הנגישות למידע כמפורט [[בתקנה 29 לתקנות נגישות לשירות]];
:: (3) לבקשת אדם עם מוגבלות, באמצעות אחד מאלה: טלפון, דואר, דואר אלקטרוני, מסרון או אמצעי דיגיטלי אחר, ובכפוף לאמצעים שבשימוש אותו גוף ציבורי;
:: (4) באמצעות אתר האינטרנט של הגוף הציבורי אם קיים.
: (ד) מידע שמפרסם גוף ציבורי לפי תקנת משנה (ג)(4) או יישומון יהיה נגיש לפי [[תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות]].

== פרק ו': התרעה ==

@ 29. הגדרות
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אות התרעה&quot; - אות כהגדרתו [[בתקנות ההתגוננות האזרחית (אותות אזעקה וארגעה), התשנ&quot;ב-1992]], או התרעה שמספק הגא לפי דין אחר, או לפי החלטת ממשלה;
:- &quot;אמצעי קצה אישי&quot; - אמצעי שמשמש לתקשורת בידי משתמש קצה, ובכלל זה טלפון סלולרי, צמיד חכם ומחשב אישי;
:- &quot;הגורם המחלק&quot; - שר הביטחון באמצעות משרדו או באמצעות גורם אחר שיורה השר;
:- &quot;מידע נגיש בצג&quot; - מידע שמופיע בצג ומתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) המידע בשפה פשוטה;
:: (2) הצג אינו מחזיר אור (non-reflective screen);
:: (3) המידע מופיע לפי הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בשלט אלקטרוני (2.1.10) - הדרישות הנוגעות לניגוד בין הגופן לרקע, עיצוב אותיות וספרות, והדרישות למרווח;
:: (4) גודל הגופן של המידע המופיע על גבי צג יהיה 15 מילמטרים לפחות, אם הדבר מתאפשר מבחינה טכנית, ואם לא מתאפשר - 6 מילמטרים לפחות;
:- &quot;מכשיר התרעה אישי&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 31]];
:- &quot;המשרד&quot; - משרד הרווחה והביטחון החברתי.

@ 30. נגישות להתרעה על מצב חירום
: לאדם עם מוגבלות תהיה במצב חירום נגישות לאותות להתרעה על תחילת מצב חירום וסיומו, באותה זמינות ואיכות כפי שאותות להתרעה כאמור מסופקים לכלל הציבור, לפי [[פרק זה]].

@ 31. מכשיר התרעה אישי
: (א) הגא אחראי להעמדה של מכשיר התרעה אישי תקין לשימוש אדם עם מוגבלות שירידת השמיעה הקבועה שלו באוזן הטובה ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 50 דציבלים לפחות, וגילו 6 שנים לפחות, שיאפשר לו נגישות לאות התרעה לפי ההוראות האלה:
:: (1) אות התרעה יפעיל במכשיר התרעה אישי, התרעה באמצעות רטט והתרעה חזותית באמצעות תאורה, לפחות; ההתרעות האמורות יופעלו אוטומטית, בו-זמנית עם מתן אות ההתרעה, לפי מיקום המכשיר;
:: (2) התרעה במכשיר התרעה אישי לפי פסקה (1) תגרום לאדם שנושא את המכשיר האמור במצב חירום, גירוי חושי חזק ככל האפשר המובחן מגירויים ויזואליים וגירויים של מגע, כדי להפנות את תשומת ליבו של אותו אדם, במצבי קשב, ערות או שינה, כגון כשהאדם נושא את המכשיר בעת רחצה או בשינה;
:: (3) האפיונים (characteristics) של כל אחד מסוגי ההתרעות שלפי פסקה (1), יכללו, בין השאר, תדירויות (frequencies), מחזורים (periods), ומשך כולל (total duration), שיאפשרו ליישם את האמור בפסקה (2);
:: (4) אם נוסף על סוגי ההתרעות שלפי פסקה (1), מכשיר ההתרעה האישי יציג גם מידע כתוב בשפות הרשמיות, יהיה זה מידע נגיש בצג;
:: (5) מכשיר ההתרעה האישי יהיה מכשיר שהאדם עם המוגבלות יוכל לשאת מוצמד לגופו, בנוחות ובלא מאמץ, ברציפות במשך כל שעות היממה ובכלל זה במצב שינה, וכל זאת לתקופה ממושכת;
:: (6) תפעול מכשיר ההתרעה האישי בשגרה ובמצב חירום יהיה פשוט; המכשיר יאפשר למשתמש להתנסות בשגרה, לפי רצונו, בהתרעות שלפי פסקאות (2) עד (4), ויאפשר לו במצב חירום להפסיק התרעות שהופעלו במכשיר;
:: (7) אם יש במכשיר ההתרעה האישי לחיצים לשימוש המשתמש, הם יהיו בניגוד מישושי ובניגוד חזותי לפני המשטח שבו הם מותקנים; לעניין זה -
:::- &quot;ניגוד חזותי&quot; - ניגוד חזותי של 50% לפחות, שייושם כמפורט בתקן הישראלי ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בגימור וניגודים (2.1.6.1), או כמפורט בתקן הישראלי ת&quot;י 1918 חלק 6 בסעיף הדן בניגוד חזותי (2.4);
:::- &quot;ניגוד מישושי&quot; - ניגוד בין מרקם פניו של משטח מסוים לבין מרקם פני המשטח הצמוד לו, המאפשר להבחין במשטח המסוים במישוש באמצעות אצבעות כף היד;
:: (8) מכשיר ההתרעה האישי יהיה בעל שרידות גבוהה מאוד, ועמיד למים גם במצב רחצה;
:: (9) הגא יוכל לבצע מרחוק, לפי צורך, עדכוני תוכנה במכשיר ההתרעה האישי ובדיקת תקינות;
:: (10) חלוקת מכשיר ההתרעה האישי לאדם עם מוגבלות תהיה באמצעות הגורם המחלק.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), הגורם המחלק רשאי לספק את מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנת משנה (א), בצורה מדורגת לפי הצורך התפקודי של האדם כפי שנובע מירידת שמיעה, ולפי העניין, בשילוב ירידת ראייה, וכן, לפי הצורך, לבצע שיפורים במכשיר ההתרעה לפי תוצאות בדיקות תקינות ויעילות; לפיכך, הראשונים שיקבלו את המכשיר יהיו אלה:
:: (1) אנשים עם מוגבלות שירידת השמיעה שלהם באוזן הטובה יותר ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 70 דציבלים לפחות;
:: (2) אנשים עם מוגבלות שירידת השמיעה שלהם באוזן הטובה יותר ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 50 דציבלים לפחות, ונוסף על כך חדות הראייה שלהם בעין הטובה יותר, עם תיקון אופטי, אינה עולה על 6/30.
:: (ג) הגורם המחלק יודיע בהקדם האפשרי למי שנכלל ברשימות שהועברו לו מהמאגר שלפי [[תקנה 32(ב)]] לפי הרשאות גישה שניתנו לו לפי [[תקנה 32(יב)]], שהוא עתיד לקבל את מכשיר ההתרעה האישי ואת המועד המשוער לקבלת המכשיר.
: (ד) הגא אחראי לכך שהשירות שניתן לאדם עם מוגבלות בקשר לקבלה, הדרכה ותחזוקת מכשיר התרעה אישי, יהיה לפי [[תקנות נגישות לשירות]]; נוסף על כך, לפי בקשה של אדם עם מוגבלות השירות האמור יונגש גם בתקשורת מרחוק באמצעות תרגום לשפת סימנים או תמלול, או בשפת סימנים במגע במפגש פנים אל פנים; במצב חירום תהיה התקשורת האמורה מרחוק לפחות, זמינה בכל עת, זולת אם לא מתאפשר בנסיבות מצב החירום, ותרגום בשפת סימנים במגע במפגש פנים אל פנים - זמין ככל האפשר.

@ 32. איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי
: (א) בתקנה זו, &quot;גורם מאתר&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]], למעט רשות האוכלוסין וההגירה, ומשרד הבריאות.
: (ב) המשרד יקים וינהל מאגר מידע לצורך איתור אנשים עם מוגבלות שזכאים למכשיר התרעה אישי לפי [[תקנה 31(א)]], מתן הודעה לפי [[תקנה 31(ג)]] וחלוקת מכשירי התרעה לפי [[תקנה 31(א)(10)]].
: (ג) המשרד יקים את המאגר באמצעות עיבוד ואיחוד המידע שהתקבל לפי תקנת משנה (י) וכן מידע המצוי בידיו ונדרש לפי תקנה זו, באופן שלגבי כל אדם שבמאגר תהיה רשומה אחת שתרכז את הפרטים הנוגעים אליו; רשומה במאגר תכלול את כל הפרטים לפי [[תקנה 2(ב)(1) עד (4), (6), (8)(א) עד (ט)((&lt;s&gt;,&lt;/s&gt;)) לתקנות מאגר מידע]], לעניין האדם עם המוגבלות.
: (ד) המשרד יעדכן את המידע שבמאגר אחת לשלושה חודשים לפחות.
: (ה) למשרד יהיו הסמכויות לפי [[תקנה 2(ג) עד (ו) לתקנות מאגר מידע]], בשינויים המחויבים.
: (ו) גורם מאתר יכין לפי המידע שבידו רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התנאים [[שבתקנה 31(א)]], וזאת באמצעות איתור האנשים שמתקיימים בהם התבחינים [[שבטור א' בתוספת הרביעית]].
: (ז) גורם מאתר יציין ברשימה האמורה בתקנת משנה (ו) את האנשים שמתקיימים בהם גם התבחינים [[תוספת רביעית|שבטור ב' בטבלה שבתוספת הרביעית]].
: (ח) גורם מאתר יכלול ברשימה שלפי תקנות משנה (ו) ו-(ז) את פרטי המידע שנכללים ברשומה שלפי תקנת משנה (ג) ושמצויים בידו.
: (ט) על אף האמור בתקנות משנה (ו) עד (ח), רשות המסים תכין רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התבחינים שלפי [[התוספת הרביעית]], לפי המידע שבידה לפי [[תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), התש&quot;ם-1979]], ותעביר למשרד, אחת לשלושה חודשים לפחות, את הרשימה בציון התבחינים שלפי תקנת משנה (ז) ופרטי המידע כאמור בתקנת משנה (ח), והכול בכפוף [[לסעיפים 231 עד 235 לפקודת מס הכנסה]]; על אף האמור רשאית רשות המסים, בהסכמת הביטוח הלאומי, להעביר באמצעותו את הרשימה האמורה בציון התבחינים ופרטי המידע כאמור ובכפוף לסעיפים האמורים.
: (י) גורם מאתר יעביר למשרד את הרשימה עם פרטי המידע כאמור בתקנה זו אחת לשלושה חודשים לפחות.
: (יא) המשרד רשאי לטייב את מאגר המידע באמצעות מידע שמצוי במאגר משרד הרווחה והביטחון החברתי לפי [[תקנה 2 לתקנות מאגר מידע]].
: (יב) על העברות מידע לפי תקנה זו, סודיות ושמירת פרטיות, יחולו [[+|תקנות 17]] [[ו-18 עד 22 לתקנות מאגר מידע]] לפי העניין ובשינויים המחויבים; המשרד יעניק גישה למידע שבמאגר לפי תקנת משנה (ב) לצורך יישום תקנות אלה.
: (יג) העברת מידע לפי תקנה זו יכול שתיעשה יחד עם העברת מידע לפי [[תקנות מאגר מידע]], ובלבד שהשמירה השימוש וההעברה של מידע שהועבר לפי תקנות אלה ייעשו באופן שמקיים את הוראות תקנות אלה.

@ 33. בקשת אדם עם מוגבלות לקבל מכשיר התרעה אישי
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;בדיקת שמיעה מקיפה&quot; - בדיקה של כל אלה בלא מכשיר לתיקון שמיעה, שבוצעה בידי קלינאי תקשורת: הולכת אוויר (air conduction), הולכת עצם (bone conduction), ובדיקות דיבור;
::- &quot;גוף ציבורי&quot; - גוף המנוי [[בפסקאות (1) ו-(7) להגדרה &quot;גוף ציבורי&quot; בסעיף 5 לחוק]];
::- &quot;גורם מאשר&quot; - קלינאי תקשורת שהוא עובד של גוף ציבורי שהמנהל הכללי של הגוף הציבורי האמור מינה לשם בחינת בקשה שלפי תקנת משנה (ב);
::- &quot;קלינאי תקשורת&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת מקצועות הבריאות, התשס&quot;ח-2008]];
::- &quot;רמת סף השמיעה (hearing threshold level)&quot; - ממוצע סיפי השמיעה בבדיקת הולכת אוויר בתדרים 500 עד 4000 הרץ.
: (ב) נוסף על תהליך האיתור האמור [[בתקנה 32]], המשרד יאפשר לאדם עם מוגבלות שסבור שמתקיימים לגביו התנאים [[שבתקנה 31(א)]] והוא לא קיבל מכשיר התרעה אישי, להגיש בקשה לקבלת מכשיר התרעה כאמור.
: (ג) אדם המבקש להגיש בקשה כאמור בתקנת משנה (ב) יגיש למשרד את אחד מאלה:
:: (1) תוצאות שתי בדיקות שמיעה מקיפות של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועדים שונים כלשהם המרוחקים זה מזה בחצי שנה לפחות;
:: (2) תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמך חתום ביד קלינאי תקשורת או רופא אף אוזן גרון, ולפיו ירידת השמיעה של מבקש כאמור היא קבועה;
:: (3) תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמכים נוספים שהגורם המאשר דרש משום שתוצאות בדיקת השמיעה האמורה לא מאפשרות לגורם המאשר להחליט בדבר התקיימות התבחין שלפי תקנה משנה (ד).
: (ד) המשרד יעביר את הבקשה לגורם המאשר בתוך 7 ימים מיום שהתקבלה אצלו; והגורם המאשר יבחן את הבקשה שלפי תקנת משנה (ג) ויחליט האם מהמסמכים שצורפו עולה שלמבקש יש ירידה קבועה ברמת סף השמיעה באוזן הטובה מבין השתיים, של 50 דציבלים לפחות וגילו 6 שנים לפחות; הגורם המאשר יעביר למשרד את החלטתו המנומקת בתוך 21 ימים מיום שקיבל את הבקשה.
: (ה) המשרד יעביר למבקש את החלטתו המנומקת של הגורם המאשר וכן לגורם המחלק שיספק מכשיר התרעה למי שבקשתו אושרה, הכול בתוך 14 ימים מיום שקיבל את החלטת הגורם המאשר.
: (ו) במצב חירום -
:: (1) יאיץ המשרד את בחינתה של בקשה שהוגשה לפי תקנת משנה (ג) ואת הליכי הטיפול בבקשה ואספקת מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנה זו;
:: (2) הגורם המאשר רשאי להורות לגבי בקשה שהוגשה, כי יצורפו לה מסמכים אחרים מאלה המפורטים בתקנת משנה (ג), אם עקב נסיבות מצב החירום יש קושי להשיגם.

@ 34. שירות שמיועד להפעיל במצב חירום התרעה במכשיר קצה אישי
: בלי לגרוע מהאמור [[בתקנה 31]], מי שמספק לציבור שירות שמיועד להפעיל התרעה במכשיר קצה אישי במצב חירום, כגון באמצעות אתר אינטרנט, יישום (אפליקציה) או שידור סלולרי (cell broadcast), יתכנן ויפעיל את השירות באופן שאמור -
: (1) להפעיל במכשיר הקצה האישי התרעה באופנים אלה לפחות: התרעה ברטט, התרעה בקול, התרעה חזותית, ומידע כתוב על מצב החירום, הכול לפי מאפייניו של מכשיר הקצה האישי ומערכת ההפעלה שלו;
: (2) להביא לכך שהתרעה במכשיר קצה אישי לפי פסקה (1), תגרום לאדם שנושא את המכשיר האמור במצב חירום, גירויים חושיים חזקים ככל האפשר המובחנים מגירויים אחרים בסביבה כדי להפנות את תשומת ליבו של אותו אדם.

@ 35. נגישות לשירותי אינטרנט שמשמשים להתרעה
: בשירות אינטרנט, לרבות יישום (אפליקציה), שמיועד לספק במצב חירום אותות להתרעה על תחילת מצב חירום או סיומו, יתקיימו [[תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות]].

@ 36. אחריות להתרעה
: בלי לגרוע מאחריות הגא לפי [[תקנה 31]], אין [[בתקנות 34]] [[ו-35]] כדי לחייב את הגא או מי שמספק שירות לפי [[34|התקנות האמורות]] בביצוע סידורים במכשיר להתרעה שאינו של אחד מהגורמים האמורים או באחריותם, בכלל, או בביצוע סידורים בעלי אופי אישי במכשיר קצה אישי של מקבל שירות שהוא אדם עם מוגבלות, בפרט; נוסף על האמור, אין באמור [[בתקנה 34(1) ו-(2)]] כדי להטיל אחריות על מי שמספק שירות כאמור [[בתקנה האמורה]] להתרחשות התוצאות המפורטות [[בפסקאות (1) או (2) בתקנה 34]], במכשיר קצה אישי מסוים.

== פרק ז': נגישות לשירותים שונים ==

=== סימן א': נגישות לשירותי הביטוח הלאומי ===

@ 37. מידע לגבי נגישות לסניפי המוסד לביטוח לאומי בעת חירום
: פרסם המוסד לביטוח לאומי מידע לציבור לגבי סניפי המוסד לביטוח לאומי, שבמצב חירום יהיו פתוחים לציבור, יפרסם גם את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם יחד עם הפרסום האמור:
: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
:: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצא הסניף, ובכלל זה מדרכה או שביל, לכניסה לסניף, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
:: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;;
: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;קיים שירות נגיש בסניף&quot;, &quot;השירות בסניף לא נגיש&quot;; לעניין זה, &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות בו [[תקנות נגישות לשירות|תקנות הנגישות לשירות]].

@ 38. נגישות השירות בסניף הביטוח הלאומי
: ניתן שירות במצב חירום בסניף של המוסד לביטוח לאומי, יתקיימו הוראות אלה:
: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - יספק המוסד לביטוח לאומי התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
: (2) צוות הסניף יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין בכניסה לסניף, יימצא שלט שבו יהיה רשום: &quot;אפשר לבקש עזרה מהצוות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
: (3) כחלק משירותי המענה הטלפוני וההתקשרות מרחוק שמפעיל הביטוח הלאומי במצב חירום יחולו עליו חובות הנגישות הקבועות [[בתקנה 8 לתקנות שירותי בריאות במצב חירום]].

=== סימן ב': נגישות לשירותי בנקאות ===

@ 39. נגישות סניפי בנק בעת חירום, ומידע לציבור
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;בנק&quot; - תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;שירות בנקאי נייד&quot; - שירות בנקאי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב;
::- &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות בו [[תקנות נגישות לשירות]] שחלות בשגרה על בנק, על מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים או על שירות בנקאי נייד, לפי העניין.
: (ב) ניתן במצב חירום שירות בנקאי בסניף בנק, יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - יספק הבנק התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
:: (2) אחד מאנשי צוות הסניף יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין בסניף, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שבו יהיה רשום: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ג) פרסם בנק מידע לגבי סניפיו שפתוחים לציבור במצב החירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל סניף כאמור, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצא הסניף, ובכלל זה מדרכה, לכניסה לסניף, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות נגיש&quot;; &quot;השירות לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות לא נגיש&quot;;
:: (4) אם השירות בסניף כולו או חלקו אינו נגיש - &quot;בסניף יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;, וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות שלא בסניף בצורה אחרת;
:: (5) אם ניתנים שירותים בסניף בנק גם למי שאינם לקוחות של אותו בנק - &quot;נותנים שירות גם ללקוחות בנקים אחרים&quot;, ונוסף על כך, פירוט בשפה פשוטה של השירותים שכל אדם, אף אם אינו לקוח של הבנק, יכול לקבל בסניף הבנק.
: (ד) פרסם בנק מידע לגבי כספומטים שפועלים במצב חירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל אחד מהכספומטים שבפרסום, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן הכספומט, ובכלל זה ממדרכה או שביל, ועד למכשיר - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה המובילה עד למכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות בכספומט נגיש&quot;; &quot;השירות בכספומט לא נגיש&quot;.
: (ה) הפעיל בנק במצב חירום שירות בנקאי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סבר הבנק שלא ניתן לקיים את האמור עקב נסיבות מצב החירום, יספק הבנק התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות בנקאי נייד באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור:
:: (1) בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים;
:: (2) השירות הוא שירות נגיש.
: (ו) פרסם בנק מידע לגבי שירות בנקאי נייד שפועל במצב החירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות בנקאי נייד - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות הבנקאי הנייד נגיש&quot;; &quot;השירות הבנקאי הנייד לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות הבנקאי הנייד לא נגיש&quot;;
:: (3) אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הבנקאי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום - &quot;הבנק מספק לפי מצב החירום התאמות נגישות סבירות לשירות הבנקאי הנייד&quot;.
: (ז) פרסום המידע לפי תקנות משנה (ג), (ד) ו-(ו) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות, שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית:
:: (1) בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של הבנק;
:: (2) במוקדי המידע הטלפוני שמפעיל הבנק;
:: (3) באופן אחר שבו הבנק מעביר מידע לציבור לגבי פעילותם של הסניפים, שירותי הבנק הניידים או המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית.
: (ח) מידע כאמור בתקנות משנה (ג), (ד) ו-(ו) ייכלל גם במידע שמפרסם בנק לציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של סניפי בנק, מכשירים אוטומטיים למשיכת מזומנים או שירות בנקאי נייד, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום.
: (ט) פרסם בנק ישראל מידע לציבור בקשר לפעילות סניפי בנקים, כספומטים, או שירותים בנקאיים ניידים, שמפעילים בנקים במצב חירום, והמידע נוגע לאמור בתקנה זו, יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה זו, לפי העניין; פרסום של בנק ישראל על מידע לפי תקנה זו יכול שיהיה באמצעות הפניה לפרסומים של מידע כאמור שפרסם בנק.

=== סימן ג': נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל ===

@ 40. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;חברת דואר ישראל&quot; - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר]];
:- &quot;חוק הדואר&quot; - [[חוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]];
:- &quot;יחידת דואר&quot; - כהגדרתה ברישיון הכללי לחברת דואר ישראל בע&quot;מ למתן שירותי דואר, שירותים כספיים מטעם חברת הבת ושירותים אחרים, למעט מרכז מסירה כהגדרתו ברישיון הכללי האמור;
:- &quot;שירות כספי&quot; - שירות מהשירותים הכספיים כמשמעותם [[בסעיף 88א(א) לחוק הדואר]];
:- &quot;שירות כספי נייד&quot; - שירות כספי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב;
:- &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות לגביו [[תקנות נגישות לשירות]] שחלות בשגרה על יחידת דואר, על כספומט או על שירות כספי נייד, לפי העניין.

@ 41. נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל
: ניתן במצב חירום שירות כספי ביחידת דואר, יתקיימו הוראות אלה:
: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות ביחידת הדואר באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
: (2) אחד מאנשי צוות יחידת הדואר יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות כספי והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין ביחידת הדואר, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שיהיה רשום בו: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4, בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).

@ 42. נגישות לשירותים כספיים ניידים במצב חירום
: הפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום שירות כספי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סברה חברת דואר ישראל שלא ניתן לקיים את הוראות האמורות עקב נסיבות מצב החירום, תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות כספי נייד באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור:
: (1) בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים;
: (2) השירות הוא שירות נגיש.

@ 43. פרסום מידע
: (א) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי יחידות הדואר שפתוחות לציבור במצב החירום וניתן בהן שירות כספי, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל יחידה כאמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצאת יחידת הדואר, ובכלל זה מדרכה, לכניסה ליחידת הדואר, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;; בוצעו במצב חירום שינויים בקשר למרחב המוגן של יחידת דואר - תספק חברת דואר ישראל מידע עדכני בשפה פשוטה לפי פסקה זו, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;קיים שירות נגיש בסניף&quot;, &quot;השירות בסניף אינו נגיש&quot;;
:: (4) אם השירות בסניף, כולו או חלקו, אינו נגיש - &quot;בסניף יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;, וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות בסניף או שניתן לקבל את השירות בצורה אחרת.
: (ב) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי כספומטים שפועלים במצב חירום, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל כספומט כאמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן הכספומט, ובכלל זה ממדרכה או שביל, ועד לכספומט - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות בכספומט נגיש&quot;; &quot;השירות בכספומט אינו נגיש&quot;.
: (ג) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי שירות כספי נייד שפועל במצב חירום, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל שירות כספי נייד כאמור, אם המידע קיים בידי חברת דואר ישראל בנסיבות מצב החירום:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות כספי נייד - &quot;יש דרך נגישה לשירות כספי נייד&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה לשירות כספי נייד&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות הכספי הנייד נגיש&quot;; &quot;השירות הכספי הנייד לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות הכספי הנייד לא נגיש&quot;;
:: (3) אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הכספי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום - &quot;יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;.
: (ד) פרסום המידע לפי תקנות משנה (א) עד (ג) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות, שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית:
:: (1) בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של חברת דואר ישראל;
:: (2) במוקד המידע הטלפוני שמפעילה חברת דואר ישראל;
:: (3) באופן אחר שבאמצעותו חברת דואר ישראל מעבירה מידע לציבור לגבי פעילותם של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית.
: (ה) מידע כאמור בתקנות משנה (א) עד (ג) ייכלל גם במידע שמפרסמת חברת דואר ישראל לציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום.
: (ו) פרסם משרד התקשורת מידע לציבור בקשר לשירותים כספיים שמפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום, והמידע נוגע לאמור [[בתקנה 41]] [[או 42]], יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה כאמור, לפי העניין.

== פרק ח': זמינות אמצעי הסעה לאנשים עם מוגבלות ==

@ 44. תוכנית משרד התחבורה
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;גוף שנדרש לאמצעי תחבורה&quot; - משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, רשות מקומית, או צה&quot;ל;
::- &quot;המנכ&quot;ל&quot; - המנהל הכללי של משרד התחבורה, לרבות עובד משרד התחבורה שהוא מינה לעניין תקנות אלה;
::- &quot;הסעה המונית של אנשים עם מוגבלות&quot; - הסעה של אנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת שירות מסויים במצב חירום, כגון לצורך טיפול רפואי או לצורך פינוי בני אדם ממקום שהייתם, הכול עקב חשש לחיי בני אדם.
: (ב) משרד התחבורה יכין תוכנית להקצאת אמצעי תחבורה עם נהגים שיוכלו להפעילם במצב חירום, להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות לצורך סיוע והצלת חיים, שתכלול את כל אלה, לפחות:
:: (1) שימוש במגוון אמצעי תחבורה ציבורית שמיועדים בשגרה להסעת המונים, תוך מתן עדיפות לאמצעים שיש בהם נגישות לאנשים עם מוגבלות כגון אוטובוסים עירוניים ורכבת קלה; זאת כדי להשיא (למקסם) את קיבולת ההסעה וזמינות אמצעי התחבורה במצבי חירום שונים, בפריסה גאוגרפית ארצית;
:: (2) שיטת פעולה להעמדת אמצעי תחבורה ונהגיהם לשימוש גוף שנדרש לאמצעי תחבורה וכוחות הצלה וסיוע שנדרשים לאמצעים אלה, במצב חירום, בשני סוגי תרחישים:
::: (א) הסעה או פינוי מיידיים של אוכלוסייה (פינוי דחק);
::: (ב) הסעה או פינוי מתוכנן של אוכלוסייה בכלל או של אנשים עם מוגבלות בפרט;
:: (3) מידע שעל גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה להעביר בשגרה לצורך הכנת התוכנית, ומידע שעל גוף כאמור להעביר למשרד התחבורה במצב חירום לצורך העמדת אמצעי התחבורה ונהגיהם לשימוש אותו גוף;
:: (4) המידע שיעביר גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה לפי פסקה (3) יכלול לפחות: הערכת כמויות האנשים שיש להסיע מאזור גאוגרפי מסוים בישיבה, בישיבה בכיסא גלגלים, או בשכיבה, לרבות מלווים שחייבים להיות יחד עם אנשים כאמור;
:: (5) שיטת הפנייה במצב חירום של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה בבקשה להעמדת אמצעי תחבורה, בכל אחד מסוגי התרחישים לפי פסקה (2) ולגבי כל אחת מקבוצות האנשים כאמור בפסקה (4), סוגי אמצעי התחבורה שיועמדו לרשות הגוף הציבורי, כמויותיהם, כיצד יועמדו לרשותו יחד עם נהגיהם, וצפי לפרק זמן להקצאתם, הכול כדי לאפשר למשרד התחבורה ניהול ביקושים והקצאת אמצעי תחבורה יעילים במצב חירום;
:: (6) קביעת סדרי העדיפויות בניהול ההקצאות והשימוש באמצעי התחבורה הציבורית במצב חירום, לפי זמינות אמצעי תחבורה בנסיבות מצב החירום, ובייחוד קביעת מנגנון למניעת ריבוי שימושים בו-זמני במצב חירום באמצעי התחבורה שנכללו בתוכנית.
: (ג) משרד התחבורה יכין את התוכנית בהתייעצות עם משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, צה&quot;ל ומרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זה מזה; משרד התחבורה יתייעץ עם מד&quot;א כדי שיעמיד אמבולנסים למשימות פינוי במצב חירום לפי זמינותו ויכולתו באותה עת, והכול תוך שמירה על מוכנות מד&quot;א לבצע משימות במצב חירום, ובכלל זה משימות שהטילו עליהם משרד הבריאות וצה&quot;ל.

@ 45. העמדת אמצעי תחבורה להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות במצב חירום
: במצב חירום שבו יש צורך בהסעה המונית של אנשים עם מוגבלות, יורה המנכ&quot;ל, לפי פנייה של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה, כי יועמדו אמצעי תחבורה ונהגים שיוכלו להפעילם, לשימוש הגוף שנדרש לאמצעי תחבורה להסעה המונית או לשימוש כוחות הצלה שמסייעים לו, לצורך הסעת אוכלוסייה כאמור; הפנייה של גוף כאמור והעמדת אמצעי התחבורה ונהגים ייעשו לפי התוכנית כאמור [[בתקנה 44]].

== פרק ט': תומך קהילתי במצב חירום ==

@ 46. תומך קהילתי בשעת חירום
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;הרשות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 2 לחוק שירות אזרחי]];
::- &quot;מתנדב&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק שירות אזרחי]];
::- &quot;תומך קהילתי&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]];
::- &quot;תוכנית&quot; - תוכנית להצבת מתנדבים בשירות אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק שירות לאומי]], כתומכים קהילתיים ברשויות מקומיות במצב חירום.
: (ב) הרשות תגבש תוכנית בהיוועצות במשרד הרווחה והביטחון החברתי, מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי ומשרד הביטחון.
: (ג) לצורך מימוש התוכנית יוקצה לרשות תקציב תוספתי לטובת הכשרות, ולתוספת כוח אדם.
: (ד) התוכנית תכלול, בין השאר, סיווג של מתנדבים בעלי מסוגלות ורצון לשמש כתומכים קהילתיים, ההכשרה שיעבור מתנדב כדי לשמש תומך קהילתי, ההיערכות לקראת מצב חירום ותפקידי התומך הקהילתי בחירום.
: (ה) הרשות המקומית תעמיד בשגרה ובחירום עובד מטעמה שיהיה אחראי על הפעלת המתנדבים שהם תומכים קהילתיים ברשות המקומית, על הכשרותיהם ועל ניהול משימותיהם במצב חירום; עובדים אלה יעברו הכשרה להיכרות עם עולם השירות האזרחי והפעלת מתנדבים.
: (ו) הרשות תדווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת אחת לשנה, במשך שש שנים מיום התחילה, על גיבוש התוכנית כאמור בתקנה זו ועל יישומה; לדיווח הראשון כאמור תצרף הרשות העתק מהתוכנית שגובשה.

== פרק י': שונות ==

@ 47. הדרכה
: (א) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ידריך את עובדיו, במסגרת הדרכתם למצבי חירום, כדי שיוכלו לספק שירות סביר ומענה תומך ראשוני בשעת חירום לאנשים עם מוגבלויות שונות; הדרכה כאמור תינתן גם למי שהוא מתנדב של הגוף הציבורי שנותן מענה במצב חירום.
: (ב) הדרכה כאמור בתקנת משנה (א) תכלול, בין השאר, את כל אלה:
:: (1) הכרה וזיהוי סוגי מוגבלויות, צרכים וביטויי תגובה שונים של אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, במצבי חירום שונים; חומרי ההדרכה יעסקו באנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים לפחות;
:: (2) כללי התנהגות נאותים כלפי אנשים עם מוגבלות בעת מתן השירות במיוחד במצב חירום והזכות להסתייע בחיית שירות;
:: (3) אפשרויות של תקשורת מילולית וחזותית עם אנשים עם מוגבלות במיוחד במצב חירום;
:: (4) הצעות למענים אפשריים במצב חירום לגבי אנשים עם מוגבלויות שונות.
: (ג) ההדרכה תוכל להתבצע באופנים שונים, לרבות באמצעות לומדה אישית, כחלק מהכנה ותרגול למצב חירום.

@ 48. תרגול
: (א) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה ומבצע תרגילים בקשר לנושאים שמפורטים בתקנות אלה, יתרגל גם את ביצוע האמור בתקנות אלה שנוגע לאותו נושא שמתרגלים.
: (ב) בתרגולים שנערכים במסגרת תרגיל של המטה הכללי של צה&quot;ל או במסגרת תרגיל החירום הלאומי, לפחות, ושבהם האוכלוסייה נוטלת חלק, לרבות באמצעות דימוי אוכלוסייה, ישולבו אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים במספר מתוך סך כל המשתתפים בתרגיל שמהווים את האוכלוסייה שאותה מדמים, שמשקף את שיעורם של אנשים עם מוגבלות באוכלוסייה, או בקירוב; לעניין תקנת משנה זו, &quot;אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים&quot; - שלושה אנשים לפחות עם מוגבלות משמעותית מסוגים אלה: שמיעה, ראייה, נפשית, שכלית, אוטיזם, או פיזית, ובלבד שסוג המוגבלות אצל כל אחד מהם הוא שונה.

@ 49. תחזוקה ונגישות זמנית חלופית
: (א) מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי תקנות אלה אחראי לכך שהתאמות הנגישות יהיו תקינות וזמינות במצב חירום, זולת אם עקב מצב החירום ועל אף שפעל ככל יכולתו באותן נסיבות, נמנע ממנו להבטיח את תקינותן או זמינותן.
: (ב) לא יפגע אדם בהתאמות נגישות שלפי תקנות אלה, לא יגרע מהן ולא יסב את השימוש בהן למטרות אחרות באופן חלקי או מלא, אלא אם כן הפגיעה נדרשת במצב חירום לצורך הצלת חיים או מניעת פגיעה ברכוש חיוני, ובלבד שייעשה מאמץ סביר בנסיבות מצב החירום להבטיח נגישות זמנית חלופית.

@ 50. צה&quot;ל והגא כגורמים מסייעים
: (א) נערך צה&quot;ל או הגא בשגרה לסייע במצב חירום לגוף ציבורי, ייערך כל אחד מהגופים האמורים לגבי משימות הסיוע בקשר לאנשים עם מוגבלות, לפי האמצעים שמצויים בידו ומשמשים אותו בשגרה.
: (ב) סייע צה&quot;ל או הגא במצב חירום לגוף ציבורי, יבצע כל אחד מהגופים האמורים את משימות הסיוע בקשר לאנשים עם מוגבלות לפי יכולותיו, כוח האדם והאמצעים שעומדים לרשותו בנסיבות מצב חירום.

@ 51. התאמת נהלים, תוכנית, ותיקי הפעלה למצב חירום
: מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה, יבחן את הצורך לעדכן לאחר כל תרגיל או מצב חירום, ואחת לחמש שנים לפחות, תוכנית שהכין, את נוהליו ואת תיקי ההפעלה שלו שנוגעים למצב חירום, לעניין אופן פעולתו לפי תקנות אלה, אם קיימים, והכול באופן שיתאימו ליישום תקנות אלה; מצא שיש צורך כאמור, יעדכן הגורם את נהליו לפי זה.

@ 52. זמינות והצגת מסמכים
: (א) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה למנות או להסמיך אדם, להכין או לעדכן נוהל או תיק הפעלה, להכין רשימה ובה פרטי מידע, להכין תוכנית, או שהכין מידע לפרסם או מסמך לצורך הדרכה או מתווה לתרגיל (בתקנה זו - מסמך), חייב לשמור העתק עדכני של המסמך לצורך שימוש בהדרכות ותרגולים לפי תקנות אלה, ולצורך שימוש במצבי חירום; נוסף על כך, מסמך כאמור שהוכן לפי תקנות אלה יישמר שבע שנים לפחות ממועד הכנתו.
: (ב) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין מסמך, חייב להעביר לנציבות, או להציג לה, לפי העניין, לא יאוחר מתום 21 ימים מיום שנדרש לכך, העתק מסמך כאמור.

@ 53. תחילה
: (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט התקנות המפורטות בתקנת משנה (ב) ו-(ג), באחד לחודש השלישי שלאחר פרסומן (((התקנות פורסמו ביום 24.9.2026, ותחילתן ביום 1.12.2026))).
: (ב) תחילתן של [[תקנות 4]], [[5]], [[6(ה)]], [[7]], [[10]], [[11]], [[12]], [[17]], [[19]], [[25]], [[26]], [[27]], [[28]], [[37]], [[38]], [[45]], [[47]] [[ו-48]] - שישה חודשים מיום התחילה.
: (ג) תחילתן של [[תקנות 15]], [[39]] למעט [[תקנה 39(א)]], [[41]], [[42]] [[ו-43]] - שנה מיום התחילה.

@ 54. הוראות מעבר
: (א) ספק מים וספק מים בחירום שהכין תוכנית היערכות לפני יום התחילה ישלים את הנדרש ממנו לפי [[תקנה 3]] לא יאוחר מהמועדים האלה:
:: (1) עד תום שנה מיום התחילה ב-30% לפחות מתחנות החלוקה שנכללות בתוכנית ההיערכות ולא פחות משלוש תחנות חלוקה;
:: (2) עד תום שנתיים מיום התחילה ב-100% מתחנות החלוקה שנכללות בתוכנית ההיערכות.
: (ב) מחזיק במקרקעין אחראי לכך שבמיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין שהחזקתו, ובדרך שמובילה אליה, יתקיים [[חלק ב' בתוספת השלישית]] לא יאוחר מהמועדים האלה:
:: (1) לא יאוחר משנה מיום התחילה ב-30% לפחות מהמיגוניות הציבוריות, ולא פחות מ-50 מיגוניות;
:: (2) לא יאוחר משנתיים מיום התחילה ב-100% מהמיגוניות הציבוריות.
: (ג) עד תום חודש מיום התחילה תפרסם הנציבות את הטופס המומלץ לפי תקנה21(ד).
: (ד) עד תום שלושה חודשים מיום התחילה יעבירו לראשונה גופים שנדרשים לאמצעי תחבורה כהגדרתם [[בתקנה 44(א)]], מידע לפי [[תקנה 44(ב)(4)]] שברשותם למשרד התחבורה; בלי לגרוע מהאמור -
:: (1) משרד הרווחה רשאי להעביר למשרד התחבורה סיכומי כמויות של מועמדים לפינוי מוקדם לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי [[תקנה 44(ב)(4)]], שמצוין ברשימה הנוספת כהגדרתה [[בתקנה 32(ח)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי]]; העביר משרד הרווחה סיכומי כמויות כאמור, ייחשב הדבר כאילו רשות מקומית העבירה לראשונה מידע למשרד התחבורה לפי [[תקנה 44(ב)(4)]];
:: (2) לבקשת משרד הבריאות, ובהסכמת משרד הרווחה, רשאי משרד הרווחה להעביר סיכומי כמויות של חצר&quot;מ לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי [[תקנה 44(ב)(4)]], שמצויים במידע שבידיו לפי [[תקנה 32(ח)(1) לתקנות נגישות אירועי פינוי]].
: (ה) עד תום שישה חודשים מיום התחילה לכל המאוחר -
:: (1) רח&quot;ל תשלים את הכנת התוכנית לסיוע ממשלתי אחוד לרשויות המקומיות לפי [[תקנה 18]];
:: (2) מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות ישלים את הכנת הרשימה לראשונה לפי [[תקנה 22]];
:: (3) משרד התחבורה ישלים את הכנת התוכנית כמשמעותה לפי [[תקנה 44]];
:: (4) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה ישלים לראשונה את הבחינה של נוהליו ותיקי ההפעלה שלו למצבי חירום, והעדכון, אם יידרש, לפי [[תקנה 51]].
: (ו) עד תום שנה מיום התחילה תשלים הרשות כהגדרתה [[בתקנה 46(א)]] את הכנת התוכנית לפי [[תקנה 46]].

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[ההגדרה &quot;דרך נגישה&quot; שבתקנה 1]]))) ====
=== דרישות חלופיות לדרך נגישה ===

@ 1. רוחב הדרך
: רוחב חופשי בדרך יהיה 1.3 מטר לפחות, ואולם אפשר שבשל מיקום מיתקנים, תשתיות או צמחייה, הרוחב החופשי של הדרך יהיה פחות מכך אך לא פחות 110 סנטימטרים, לאורך קטע דרך שלא יעלה על 500 סנטימטרים.

@ 2. שיפוע הדרך
: (א) שיפוע אורכי של דרך לא יעלה על 8%, ואולם אם שיפוע כאמור לא מתאפשר עקב סיבות הנדסיות אפשר ששיפוע כאמור יעלה על 8% ובלבד שלא יעלה על 10% לאורך 5 מטרים; עלה השיפוע האורכי של דרך לפי פרט זה על 5% או קיים הפרש גובה אנכי שעולה על 20 סנטימטרים בין פני הדרך לסביבתה הצמודה, לא יידרש שהדרך תהיה כבש; בשיפוע לפי פרט זה יתאפשר לאדם עם מוגבלות לנוע בצורה בטיחותית על הדרך, לרבות בתנאי הארה של יום ושל לילה.
: (ב) שיפוע רוחבי של דרך לא יעלה על 2%, ואפשר שלא יעלה על 3% עקב תנאי טופוגרפיה או קשיים הנדסיים.

@ 3. הפרש גובה בדרך
: הפרש גובה אנכי בין שני חלקי דרך סמוכים לא יעלה על 1.5 סנטימטר.

@ 4. פני הדרך
: פני הדרך והמדרך -
: (1) יהיו יציבים וקשיחים;
: (2) לא יהיו עשויים חומרים כגון חלוקי נחל, חצץ, חול או דשא ופניהם לא יהיו מעובדים עיבוד גס (כגון עיבוד &quot;טובזה&quot; או &quot;טלטיש גס&quot; באבן טבעית); המדרך לא יכלול בליטות כגון חלוקי נחל או אבנים מתוך משטח בטון;
: (3) רוחב המישקים בדרך לא יעלה על 1.5 סנטימטרים.

@ 5. טיפול במכשולים
: לאורך הדרך לא יהיו מכשולים, או שיהיו מכשולים שמסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

== תוספת שנייה ==
==== ((([[תקנות 18(א), (ב), (ג)(1), ו-(4), (ו), (ח)]], [[19(ב) ו-(ד)]]))) ====
=== חלק א' - גופים ציבוריים שיעמידו משאבים ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;100px&quot; | מספר סידורי !! הגוף הציבורי
|-
| : (1) || משרד האוצר
|-
| : (2) || משרד הבינוי והשיכון
|-
| : (3) || משרד הבריאות
|-
| : (4) || משרד הביטחון - אגף השיקום
|-
| : (5) || משרד החינוך
|-
| : (6) || משרד העלייה והקליטה
|-
| : (7) || משרד הפנים
|-
| : (8) || משרד הרווחה והביטחון החברתי
|-
| : (9) || המשרד לשוויון חברתי
|-
| : (10) || משרד התיירות
|-
| : (11) || המוסד לביטוח הלאומי
|-
| : (12) || הסוכנות היהודית
|-
| : (13) || הרשות לניצולי שואה
|}

=== חלק ב' - משאבים שיעמידו גופים ציבוריים ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;100px&quot; | מספר סידורי !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוגי המשאבים !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} פירוט המשאבים
|-
| : (1) || מוקד שירות נגיש || מוקד לקבלת פניות מרשויות מקומיות או צרכים של אנשים עם מוגבלות
|-
| : (2) || סיוע מקצועי לרשות מקומית || סיוע מקצועי במצב חירום לבעלי תפקידים ברשות המקומית, למתן מענה תומך במצב חירום לאנשים עם מוגבלויות מסוגים שונים, באמצעות תקשורת מרחוק וחומרי הדרכה לשימוש עצמי
|-
| : (3) || הפגות
| : (א) ערכות להפגה, פנאי ופעילות גופנית, במצב חירום, לאנשים עם מוגבלות, לשימוש עצמאי, שהוכנו בהיוועצות במורשה לנגישות שירות שיש לו ניסיון בתחום, באחד מהאופנים האלה לפחות:
:: (1) ערכות מוכנות לשימוש; הערכות יהיו מסוגים שונים לפי ייעודן לפי טווח גילאי המשתמשים, יכולות קוגניטיביות, מוטוריות, וחושיות, שונות; ההסברים בערכה יהיו בשפה פשוטה, ואם נדרש לפי היכולות הקוגניטיביות של האנשים שאליהן מיועדת הערכה - בפישוט לשוני במקום שפה פשוטה;
:: (2) אמצעי הפגה, פנאי או פעילות גופנית, במצב חירום, לרכישה באופן עצמאי באמצעות תווים (vouchers) שיחולקו במסגרת התוכנית שלפי [[תקנה 18]]; האדם בוחר מתוך סוגי אמצעים שונים שיועמדו לבחירתו; לרשות המקומית יתאפשר להשפיע על תוכני האמצעים כדי לבצע התאמה תרבותית לתושביה;
: (ב) פעילות יזומה להפעלת אנשים עם מוגבלות ששוהים באזור ציבורי מוגן לצורך הפגה, פנאי ופעילות גופנית;
: (ג) ריענון קצר מועד לאנשים עם מוגבלות ולמלוויהם מחוץ לביתם (נופשונים)
|-
| : (4) || ציוד לשהייה ולינה
| : (א) מיטות, מזרנים, בתי שימוש ניידים ונגישים עם סידורים לשמירה על פרטיות, פרגודים;
: (ב) מושבים מותאמים, שולחנות;
: (ג) כיסאות גלגלים;
: (ד) מיטות סיעודיות (לשימוש בדיור זמני חלופי);
: (ה) ציוד ייעודי שמשמש אנשים עם מוגבלות בפעילות היום-יום (כגון כיסאות רחצה, אמצעים למניעה החלקה באזורים רטובים)
|-
| : (5) || דיור זמני חלופי לאדם עם מוגבלות ומלוויו
| : (א) יחידות אכסון מיוחדות ויחידות שאינן נגישות, לרבות בכל אלה:
:: (1) בתי מלון;
:: (2) מיתקני קליטה ארציים, מיתקני קליטה ארציים לאנשים עם מוגבלות;
:: (3) מקבצי דיור, בתי גיל הזהב, מרכזי קליטה לעולים;
:: (4) דיור ציבורי;
:: (5) מבני מעונות לסטודנטים;
: (ב) הסעה של אדם עם מוגבלות ומלוויו מביתו לדיור החלופי הזמני ובחזרה לביתו;
: (ג) הזנה לאדם עם מוגבלות ולמלוויו במהלך שהייתו בדיור חלופי זמני או רכישת מזון באופן עצמאי במימון התוכנית
|-
| : (6) || כוח אדם לסיוע || כוח אדם לסיוע ביישום המענים שלפי [[תוספת חלק ב|חלק זה]], לרבות כוח אדם מקצועי בתחומי סיעוד ותחומים נדרשים אחרים לפי נסיבות מצב החירום
|}

=== חלק ג' - תבחינים לסיוע בקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת מענים לאנשים עם מוגבלות ===
: התבחינים שלהלן יסייעו לבחינת בקשות לסיוע לאדם עם מוגבלות במצב חירום, ולקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת המשאבים; תחילה יש לבצע הערכה לפי שלב 1 ולאחר מכן יש לעשות שימוש בתוצאות ההערכה משלב 1 בהערכה לפי שלב 2:

@ 1. : שלב 1 - תבוצע הערכה מהירה של צרכים מיידיים של האדם עם מוגבלות בעת מצב החירום (להלן - ההערכה), ובייחוד בתחומים המפורטים להלן; ההערכה תבוצע בהתבסס ככל האפשר על מידע שסיפק האדם עצמו או איש קשר שלו:
: (1) יכולת התקשורת והבנת המצב של אותו אדם, ואמצעים שנדרשים לשם כך;
: (2) מורכבות מצבו הרפואי של אותו אדם ובייחוד לנוכח אלה: אם נדרשת אספקת חשמל רציפה לשימור חיים, אם נדרש טיפול רפואי אינטנסיבי, אם יש צורך להגיע למוסד בריאות לטיפולים משמרי חיים או שיקומיים, קבועים או זמניים, ומה צריכת התרופות שלו;
: (3) אם האדם נדרש לסיוע בביצוע פעולות היום-יום, והאמצעים שהוא עושה בהם שימוש קבוע;
: (4) הצורך בהשגחה צמודה על האדם;
: (5) הצורך בתמיכה רגשית או חברתית לאדם;
: (6) בחינה אם הוא אדם עם עורף חברתי בחירום כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]] או שאין לו עורף חברתי כמשמעותו [[בתקנה 2(ב)(7)(ב)(1) עד (4) לתקנות מאגר מידע]];
: (7) צרכים נוספים שהם תולדה ממאפייני מצב החירום.

@ 2. : שלב 2: בחינת הצורך בסיוע פרטני לאדם עם מוגבלות:
: (1) אפשרות א' - כדי שאדם יוכל להמשיך לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום - מתוך הצרכים שעלו בהערכה לפי שלב 1 ובייחוד החיוניים שבהם, מהם הצרכים שניתן לספק לאורך זמן;
: (2) אפשרות ב':
:: (א) מתוך הצרכים שעלו בהערכה לפי שלב 1 ובייחוד החיוניים שבהם, מהם הצרכים שלא ניתן לספק או שקיים קושי ממשי לספקם, במצב החירום, אם ימשיך אותו אדם לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן;
:: (ב) אם ניתן לספק טוב יותר את צרכי האדם ובפרט החיוניים שבהם, לפי ההערכה שבוצעה לפי פרט משנה (א), אם יועבר מביתו או מאזור ציבורי מוגן לחלופת דיור זמני במקום אחר;
:: (ג) אם קיימת אפשרות ממשית ובטוחה בתנאי מצב החירום השורר, להעברת האדם, לרבות מלווה או ציוד עזר אישי אם נדרשים, לחלופת דיור זמנית במקום אחר.

== תוספת שלישית - מיגונית ציבורית ==
=== חלק א' - מיגונית ציבורית נגישה ===
==== ((([[תקנות 21(א) עד (ג)]], [[22]] [[ו-54(ב)]], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1]] [[ו-3 בחלק א' לתוספת שלישית]]))) ====

@ 1. מיגונית נגישה לאדם עם מוגבלות
: (א) [[בחלק זה]], &quot;דלת הדף&quot; ו&quot;דלת הדף ורסיסים&quot; - כהגדרתן [[בתקנות מפרטים למקלטים]].
: (ב) לאדם עם מוגבלות יתאפשר להיכנס למיגונית ולשהות בה יחד עם כלל הציבור, לפי [[חלק זה]].
: (ג) במיגונית שבפתחה לא מותקנת דלת הדף או דלת הדף ורסיסים יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) הרוחב החופשי בפתחים ובפרוזדורים לא יפחת מ-90 סנטימטרים;
:: (2) סכום הרוחב החופשי בפרוזדור (A [[נספח א' לחלק זה|בנספח א]]) והרוחב החופשי בפתח (B [[נספח א' לחלק זה|בנספח א]]) סמוכים זה לזה, לא יפחת מ-200 סנטימטרים;
:: (3) החלל המיועד לשהיית הציבור במיגונית (C [[בנספח א לחלק זה]]) יכלול שטח חופשי לסיבוב לפי ת&quot;י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח לסיבוב (2.7.4);
:: (4) השיפוע הרוחבי והשיפוע האורכי של דרך בתוך המיגונית לא יעלה על 2%; על אף האמור -
::: (א) השיפוע האורכי של דרך נגישה שתחילתה במזוזת הפתח הפנימי במיגונית (מסומן כקו מקווקו &quot;תחילת דרך משופעת&quot; [[בנספח א לחלק זה]]), והיא נמשכת לפתח המיגונית עד למפלס תחתית רצפת המיגונית, לא יעלה על 0.5% + 9%;
::: (ב) הדרך לא תבלוט מפתח המיגונית יותר מ-20 סנטימטרים ובלבד שאם בלטה יותר מ-10 סנטימטרים גוון הדרך יהיה בניגוד חזותי לגוון הקיר החיצוני של המיגונית;
::: (ג) אפשר שהפרש הגובה בין קצה הדרך בפתח המיגונית (מסומן כ&quot;פתח המיגונית&quot; [[בנספח א לחלק זה]]) לדרך הנגישה לפי [[פרט 3]] (מסומנת D [[בנספח א לחלק זה]]), יטופל באמצעות אחד מאלה:
:::: (1) רכיב משופע מקובע בקצה הדרך במיגונית, שניתן לשנות את מצבו בין מצב פתוח כשהוא בשימוש למצב סגור כשאינו בשימוש; השיפוע של הרכיב במצב פתוח לא יעלה על 50%, אם הוא מגשר על הפרש גובה של עד 3 סנטימטרים או על 30% אם הוא מגשר על הפרש גובה בתחום שמעל 3 סניטמטרים ועד 6 סנטימטרים; בעת שהרכיב האמור במצב פתוח, יראו בו חלק מהדרך לפי פסקת משנה (ב), והוראותיה יתקיימו גם ברכיב האמור;
:::: (2) שינוי השיפוע של קצה הדרך במיגונית, ובלבד שיתקיימו בו ההוראות לפי פסקת משנה (1) שדנות בשיפוע;
:: (5) לאורך הדרך המשופעת במיגונית לפי פסקה (4)(א), בצד הדופן שממול לפתח B ([[נספח א' לחלק זה]]), יימצא בית אחיזה (מסומן כ&quot;בית אחיזה&quot; [[בנספח א לחלק זה]]), שיתקיימו בו הוראות אלה:
::: (א) צורת בית האחיזה תהיה עגולה, תתאפשר גריפה רציפה לכל אורכו, ולא יהיו בו חלקים חדים;
::: (ב) קוטרו החיצוני של בית האחיזה יהיה 3 עד 4 סנטימטרים;
::: (ג) קצותיו של בית האחיזה יהיו מכופפים כדי שלא יהוו מכשול; קצהו האחד יימשך עד 30 סנטימטרים במקביל לפתח B ([[נספח א לחלק זה]]), וקצהו השני לא יבלוט מפתח המיגונית;
::: (ד) מסביב לבית האחיזה יהיה מרווח חופשי לגריפה שהיקפו 4 סנטימטרים לפחות מהפנים החיצוניים של בית האחיזה;
::: (ה) הפן העליון של בית האחיזה יהיה בגובה 90 סנטימטרים עד 95 סנטימטרים מפני הדרך המשופעת;
::: (ו) הפן הפנימי של בית האחיזה לא יחדור יותר מ-9 סנטימטרים לתחום הדרך המשופעת;
::: (ז) יתקיים ניגוד חזותי בין גוון בית האחיזה לגוון הקיר שעליו הוא מותקן;
::: (ח) בית האחיזה יותקן ממרכז חלקו התחתון, באופן יציב, בטוח, ומאפשר גריפה רציפה;
:: (6) קירות המיגונית יהיו בלא בליטות חדות ובלא חיספוסים גסים העלולים לפגוע במי שנמצא במיגונית;
:: (7) לאורך הדרך במיגונית לא יהיו מכשולים.
: (ד) במיגונית שמותקנת בה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) הרוחב החופשי בפתחים שבמיגונית לא יפחת מ-80 סנטימטרים;
:: (2) סכום רוחב חופשי בפרוזדור במיגונית, אם קיים, ורוחב חופשי בפתח, סמוכים זה לזה, לא יפחת מ-200 סנטימטרים;
:: (3) החלל המיועד לשהיית הציבור במיגונית (C [[נספח ב חלק זה|בנספחים ב]] [[ו-ג לחלק זה]]) יכלול שטח חופשי לסיבוב לפי ת&quot;י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח לסיבוב (2.7.4);
:: (4) מפלס סף הדלת שבפתח המיגונית יהיה בגובה 10 סנטימטרים לכל היותר מעל תחתית רצפת המיגונית; הותקנה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים בכניסה פנימית במיגונית, תתקיים בה [[תקנה 34(ד) ו-(ד1) לתקנות מפרטים למקלטים]];
:: (5) משני צידי הדלת יימצאו מוטות לסיוע בהגפתה כמפורט להלן:
::: (א) מוט אופקי אחד יימצא בצידו החיצוני של אגף הדלת בגובה 85 עד 90 סנטימטרים מתחתית אגף הדלת, לפי הוראות אלה:
:::: (1) אורכו של המוט יהיה 35 עד 40 סנטימטרים, וקוטרו החיצוני יהיה 3 עד 4 סנטימטרים;
:::: (2) צורת המוט תהיה עגולה, תתאפשר גריפה רציפה לכל אורכו, ולא יהיו בו חלקים חדים;
:::: (3) המרחק בין הפן הפנימי של המוט לבין פני אגף הדלת לא יהיה קטן מ-4 סנטימטרים ולא גדול מ-5 סנטימטרים;
:::: (4) המרחק בין קצה המוט לבין שול אגף הדלת שנפתח יהיה 5 עד 10 סנטימטרים;
:::: (5) גוון המוט יהיה בניגוד חזותי לגוון אגף הדלת;
::: (ב) מוט אופקי שני יימצא בצידו הפנימי של אגף הדלת בגובה 85 עד 90 סנטימטרים מתחתית אגף הדלת, ותתקיים בו פסקת משנה (א)(1) עד (5);
:: (ג) על אף האמור בפסקאות (א) ו-(ב), אפשר שגובה המוט או המרחק לפי פסקה (א)(4), יותאמו בשינוי קל לצורך מניעת הפרעה למנגנון נעילת הדלת.

@ 2. שילוט וסימון
: (א) על דופן המיגונית שבה נמצא פתחה, יימצא מידע בשלט או על הדופן, לפי הוראות אלה:
:: (1) רישום: &quot;מיגונית&quot; בגופן שגובהו לא יפחת מ-10 סנטימטרים;
:: (2) יתקיימו במידע הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ב) גוון מזוזות ומשקוף פתח המיגונית ברצועה שרוחבה 7 עד 10 סנטימטרים בהיקף הפתח, יהיה בניגוד חזותי לדופן החיצונית של המיגונית.

@ 3. הצבת מיגונית וקישורה לדרך נגישה
: המיגונית תוצב בדרך נגישה או בצמוד לה, ויתקיימו הוראות אלה:
: (1) אפשר שפני דרך נגישה לפי פרט זה יהיו עשויים מחומר מהודק כגון מצע, או דשא, ובלבד שיהיו יציבים גם בפני גשם ונגר עילי;
: (2) בצמוד לפתח מיגונית שאין בפתחה דלת יתקיימו כל אלה:
:: (א) ייותר שטח חופשי לתמרון במקביל לדופן המיגונית ומול הפתח שלה, ששיפועו לא יעלה על 2% לכל כיוון, שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות ואורכו 170 סנטימטרים לפחות (D [[בנספח א' לחלק זה]]); על אף האמור, אפשר שרוחב השטח האמור יקטן עד ל-110 סנטימטרים, בשל מיקום מיתקנים, תשתיות, מגבלת רוחב המדרכה שבה מוצבת המיגונית, או צמחייה;
:: (ב) הפרש הגובה האנכי בין פתח המיגונית לפני הדרך הנגישה המקושרת אליה לא יעלה על 1.5 סנטימטרים, והמרווח האופקי בין שתי הדרכים האמורות לא יעלה על 1.5 סנטימטרים;
:: (ג) לצורך יישום פסקת משנה (ב), אם הפרש הגובה בין פתח המיגונית לדרך נגישה אינו עולה על 6 סנטימטרים, אפשר שהקישור ייעשה לפי [[פרט 1(ג)(4)(ג)]] או באמצעות רכיב משופע לפי [[פרט 1|הפרט האמור]] שהוא רכיב מקובע למיגונית;
: (3) בצמוד לפתח מיגונית שמותקנת בה דלת, יתקיימו כל אלה:
:: (א) יימצא משטח תפקוד בצד שאליו נפתחת הדלת, שמתקיימות בו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במשטחי תפקוד (2.5.4), ושיפוע המשטח לכל כיוון לא יעלה על 2% (מסומן כ&quot;משטח תפקוד (חלופה 1)&quot; [[בנספח ב לחלק זה]] - &quot;משטח תפקוד (חלופה 2)&quot; [[בנספח ג לחלק זה]]); אם קיים הפרש גובה אנכי בין שול משטח התפקוד לסביבתו הצמודה שעולה על 5 סנטימטרים ואין אמצעים למניעת מעבר מהמשטח לסביבה האמורה, יש פס בשול המשטח בניגוד חזותי לסביבתו הצמודה ורוחבו 10 עד 20 סנטימטרים או שהמשטח כולו בניגוד חזותי לסביבתו;
:: (ב) אם מותקנת דלת סובבת על צירה בפתח המיגונית או בפתח אחר בתוכה, שאינה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, הכוח הנדרש לפתיחה של הדלת לא יעלה על הוראות ת&quot;י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בכוח הפעלה לפתיחת דלת בדרך נגישה (סעיף 2.5.5.2);
: (4) נוסף על משטח תפקוד לפי פסקה (3(א)), לסף דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, שבפתח מיגונית, תקושר דרך נגישה לפי הוראות אלה:
:: (א) אם הדרך הנגישה היא בתחום ציר ההליכה במדרכה או ברחבה, השיפוע האורכי ושיפועי הצד שלה, לא יעלו על 8% ([[נספח ב לחלק זה]]);
:: (ב) אם הדרך הנגישה אינה בתחום ציר ההליכה במדרכה, ברחבה, או בשביל, השיפוע האורכי של הדרך לא יעלה על 8%, ושיפועי הצד לא יעלו על 50% ([[נספח ג לחלק זה]]);
:: (ג) על אף האמור בפסקאות (א) ו-(ב), אם בנסיבות המקום לא מתאפשר שיפוע כאמור בהן, אפשר שבאישור מורשה נגישות, שיפוע הדרך לא יעלה על 10% לאורך קטע דרך קצר ככל האפשר בתנאי המקום;
:: (ד) לא יידרש שהדרך הנגישה תהיה כבש או מיתקן אלקטרו-מכני, ולא יידרשו בתי אחיזה בצידיה.
: (5) אם הוצבה המיגונית בדרך ציבורית כגון מדרכה, שביל או רחבה, ייוותר בדרך מעבר חופשי שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות (מסומן כ&quot;מעבר חופשי&quot; [[נספח א חלק זה|בנספחים א]] [[נספח ב חלק זה|ו-ב לחלק זה]]). אפשר שרוחב המעבר האמור יקטן עד ל-110 סנטימטרים, לאורך קטע שאורכו לא יעלה על 500 סנטימטרים, בשל מיקום מיתקנים, תשתיות, מגבלת רוחב המדרכה, או צמחייה.

@ 4. מכשולים בדרך נגישה ובדרך אחרת
: לאורך דרך נגישה כאמור [[בפרט 3]], ולאורך דרך אחרת להולכי רגל שאינה דרך נגישה כאמור, שמובילות למיגונית ממקום שעליו נועדה להגן המיגונית כאמור [[בפרט 3]], לא יהיו מכשולים; אם קיימים מכשולים בדרך - הם מסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

@ 5. ניגוד חזותי
: אם נדרש שיתקיים ניגוד חזותי לפי [[תוספת זו]], הוא יהיה לפי ת&quot;י 1918 חלק 6 בסעיף הדן בניגוד חזותי (2.4) לערך המתאים לסימן מאתר.

@ 6. שונות
: השרטוטים שבנספחים [[לחלק זה]] הם לצורך המחשה, וההוראות המחייבות הן הוראות [[חלק זה]].

==== '''נספח א - מיגונית נגישה שלא מותקנת דלת בפתחה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ג)(2), (3), (4)(א) ו-(ג), (5)]], [[$ חלק א תוספת 3|5(ג)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(2)(א)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

==== '''נספח ב - מיגונית שמותקנת דלת בפתחה, משטח תפקוד (חלופה 1), ודרך נגישה בציר הליכה של מדרכה או ברחבה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ד)(3)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(3)(א), (4)(א) ו-(5)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

==== '''נספח ג - מיגונית שמותקנת דלת בפתחה, משטח תפקוד (חלופה 2), ודרך נגישה שאינה בציר הליכה של מדרכה או ברחבה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ד)(3)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(3)(א), (4)(א) ו-(5)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

=== חלק ב' - התאמות נגישות לעניין מיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין ===
==== ((([[תקנה 54(ב)]]))) ====

@ 1. סימון ושילוט
: במיגונית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין, יתקיים [[פרט 2 בחלק א']].

@ 2. מכשולים בדרך נגישה ובדרך אחרת
: לאורך דרך נגישה לפי [[פרט 3]], ולאורך דרך אחרת להולכי רגל שאינה דרך נגישה כאמור, שמובילות למיגונית ובתוכה, לא יהיו ככל האפשר מכשולים; אם קיימים מכשולים בדרך - הם מסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

@ 3. דרך נגישה למיגונית
: (א) פתח מיגונית שהוצבה לפני יום התחילה, שלגביה מתקיימים כל התנאים שלהלן, תקושר לדרך נגישה לפי [[פרט 3 בחלק א(('))]]:
:: (1) הפרש הגובה בין פתח המיגונית לקצה הדרך הקיימת שמגיעה בצמוד לפתח המיגונית, לא עולה על 20 סנטימטרים;
:: (2) אפשר להתגבר על הפרש הגובה לפי פסקה (1) באמצעות דרך משופעת לפי [[$ חלק א תוספת|פרט 3(2)]] [[תוספת 3 חלק א פרט 3|או 3(4) בחלק א(('))]];
:: (3) לאחר התגברות על הפרש גובה כאמור בפסקה (2), ייוותר מעבר חופשי כאמור [[$ חלק א תוספת|בפרט 3(5) בחלק א']];
:: (4) לצורך ביצוע האמור בפסקאות (2) ו-(3) אין צורך להזיז את המיגונית מהמקום שבו הוצבה, להרים או לסובב אותה.
: (ב) אפשר שפני הדרך אל מיגונית כאמור בפרט משנה (א) יהיו עשויים מחומר מהודק או דשא, ובלבד שפני הדרך יהיו יציבים, גם בפני גשם ונגר עילי.

== תוספת רביעית ==
==== ((([[תקנה 32(ו) ו-(ז)]]))) ====
=== איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי ===
: גורם מאתר יכין לפי המידע שבידו רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התבחינים [[תקנות מאגר מידע=#תוספת 1|שברישה לפרט 2 בתוספת הראשונה לתקנות המאגר]] ולמעט התבחין &quot;שאינם מתגוררים במגורים מוסדרים&quot; (להלן - התוספת הראשונה למאגר), ונוסף על כך מלאו להם 6 שנים לפחות ומתקיימים בהם התבחינים שבטור א' בטבלה שלהלן; גורם מאתר יציין ברשימה האמורה את האנשים שמתקיימים בהם גם התבחינים שבטור ב' בטבלה שלהלן:
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! טור א' !! טור ב'
|-
| : (1) מתוך [[פרט 2 תוספת 1 לתקנות המאגר|פסקת משנה (2) שבטור א', שלצד פרט משנה 2 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] - [[תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)|פרט ((())4(()))(א) לתוספת השנייה לתקנות ילד נכה]] || -
|-
| : (2) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור א', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (1) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (3) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (2) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (4) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (7) שבטור א', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (3) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (5) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (4) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (6) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (2) שבטור א', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (5) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (2) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (7) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (6) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (8) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור א', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] לגבי תלמיד עם מוגבלות שמיעה || : (7) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] לגבי תלמיד עם מוגבלות שמיעה
|-
| : (9) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (8) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|}

&lt;פרסום&gt; י&quot;א בתשרי התשפ&quot;ז (22 בספטמבר 2026)
&lt;חתימה&gt; ישראל כ&quot;ץ שר הביטחון</text>
      <sha1>109escedn1rj5jbaa3hvnlfe75mroqp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084893</id>
      <parentid>3084892</parentid>
      <timestamp>2026-09-26T16:38:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3084893</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="139935" sha1="49qy4pw9q2493zmemkdoffet0capnb6" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ&quot;ז-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ז, 32|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום)|12532)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 19מ(ג)]] [[=החוק|לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]] (להלן - החוק), [[+|וסעיף 27(ג)(10)]] [[לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], לאחר התייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהסכמת שר האוצר לפי [[סעיף 19סז לחוק]], ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אזור ציבורי מוגן&quot; - מקום ציבורי המשמש במצב חירום לשהיית הציבור לצורך התגוננות מפני סיכון לחיים או לצורך חיוני אחר, מעל או מתחת לפני הקרקע, ובכלל זה מקלט ציבורי, מחסה ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית]], שטח פתוח, תווך תת-קרקעי, מיתקן מרכזי כהגדרתו [[בתקנות נגישות לתחבורה ציבורית]], ולמעט כל אלה: מיגונית ציבורית, מקום ייעודי כהגדרתו [[בתקנה 1 לתקנות המסגרות]], מיתקן קליטה כהגדרתו [[בתקנה 1 לתקנות נגישות אירועי פינוי]], מרכז ארעי לטיפול, מוסד רפואי ומרפאה, כהגדרתם [[בתקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:- &quot;אדם עם מוגבלות&quot;, &quot;גוף ציבורי&quot;, &quot;נציבות&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 5 לחוק]];
:- &quot;אמצעים חליפיים&quot;, &quot;ספק מים&quot;, &quot;ספק מים בחירום&quot;, &quot;תוכנית היערכות&quot;, &quot;תחנת חלוקה&quot; - כהגדרתם [[בכללי המים]];
:- &quot;בית שימוש נגיש&quot;, &quot;מקלחת נגישה&quot; - כמשמעותם בחקיקה לפי פסקאות (2) עד (11) לחקיקת נגישות למקום ציבורי;
:- &quot;דרך נגישה&quot; - דרך שמתקיימות בה הדרישות שנקבעו לדרך נגישה בחקיקת הנגישות למקום ציבורי, ואולם אם לא מתקיימות לגביה הדרישות שנקבעו כאמור או שלא נקבעו לגביה דרישות - דרך שמתקיימות בה הדרישות [[שבתוספת הראשונה]];
:- &quot;הגא&quot; - כהגדרתו [[חוק ההתגוננות האזרחית=|בחוק ההתגוננות]];
:- &quot;הנציב&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 22 לחוק]];
:- &quot;הרשות הממשלתית למים וביוב&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 124יא לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]];
:- &quot;חוק ההתגוננות האזרחית&quot; - [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
:- &quot;חוק התכנון והבנייה&quot; - [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;חוק שירות אזרחי&quot; - [[חוק שירות אזרחי, התשע&quot;ז-2017]];
:- &quot;חיית שירות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 19ו1 לחוק]];
:- &quot;חקיקת נגישות למקום ציבורי&quot; - הוראות לפי [[פרק ה'1 לחוק]], לפי [[פרק ה'1א לחוק התכנון והבנייה]], וכן לפי כל אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) הוראות לפי [[חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים), התשמ&quot;ח-1988]];
:: (2) [[חלק ח'1 לתוספת השנייה בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש&quot;ל-1970]];
:: (3) [[תקנות מפרטים למקלטים]];
:: (4) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), התשע&quot;א-2011]];
:: (5) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע&quot;ב-2011]];
:: (6) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע&quot;ד-2013]];
:: (7) [[תקנות נגישות במקלטים]];
:: (8) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה), התשע&quot;ח-2018]];
:: (9) [[תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע&quot;ט-2018]];
:: (10) [[תקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:: (11) [[תקנות נגישות לתחבורה ציבורית]];
:- &quot;יום התחילה&quot; - יום תחילתן של תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ&quot;ז-2026, לפי [[תקנה 53(א)]] (((יום 1.12.2026)));
:- &quot;כללי המים&quot; - [[=כללי המים|כללי המים (אירוע פגיעה במים), התשפ&quot;ג-2023]];
:- &quot;כספומט&quot; - מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים;
:- &quot;מאגר הרשות המקומית&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]];
:- &quot;מושב מותאם&quot; - כהגדרתו [[בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;מיגונית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 145(ח)(4) לחוק התכנון והבנייה]], אף אם המדינה או רשות מקומית לא הציבו אותה;
:- &quot;מיגונית ציבורית&quot; - מיגונית המיועדת לשירותים הניתנים לציבור בקשר עם מצב חירום, כמשמעותם [[בסעיף 19מב(ב) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], למעט מיגונית שמוצבת בבסיס צה&quot;ל לשימוש חיילים ועובדים בלבד;
:- &quot;מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב&quot; - מנהל הרשות הממשלתית כהגדרתו [[בכללי המים]] או מי שהוא הסמיך, מקרב עובדי הרשות הממשלתית למים וביוב, לעניין תקנות אלה;
:- &quot;מענה תומך&quot; - לרבות הכוונה בשפה פשוטה ומענה סבלני לשאלות חוזרות;
:- &quot;מצב חירום&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19מ(א) לחוק]];
:- &quot;מקום מוגן&quot; - כל אחד מהמפורטים במדרג להלן, המסודר לפי רמת מיגון הולכת ופוחתת:
:: (1) מקלט כהגדרתו [[בתקנות המפרטים למקלטים]];
:: (2) אזור בבניין שנמצא מתאים להנחיות הגא;
:- &quot;מקום ציבורי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19ז לחוק]];
:- &quot;מקלט ציבורי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית]];
:- &quot;סמל הנגישות הבין-לאומי&quot; - לפי ת&quot;י 1918 חלק 4;
:- &quot;פישוט לשוני&quot; - כהגדרתו [[בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;רח&quot;ל&quot; - רשות חירום לאומית שבמשרד הביטחון שהוקמה לפי החלטה מספר ב/43 של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מיום י' בטבת התשס&quot;ח (19 בדצמבר 2007);
:- &quot;רשות מקומית&quot; - עירייה או מועצה מקומית;
:- &quot;שגרה&quot; - עת שאינה מצב חירום;
:- &quot;שפה פשוטה&quot; - התאמת מידע לפי [[#1|פסקאות (1), (3), ו-(4), להגדרה &quot;פישוט לשוני&quot; בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;ת&quot;י 1918 חלק 3.1&quot; - תקן ישראלי ת&quot;י 1918, חלק 3.1 - נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין - דרישות בסיסיות;
:- &quot;ת&quot;י 1918 חלק 4&quot; - תקן ישראלי ת&quot;י 1918, חלק 4 - נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת;
:- &quot;תקנות המסגרות&quot; - [[=תקנות המסגרות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות), התשפ&quot;א-2021]];
:- &quot;תקנות מאגר מידע&quot; - [[=תקנות מאגר מידע|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום), התשפ&quot;ד-2024]];
:- &quot;תקנות מפרטים למקלטים&quot; - [[=תקנות מפרטים למקלטים|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש&quot;ן-1990]];
:- &quot;תקנות נגישות אירועי פינוי&quot; - [[=תקנות נגישות אירועי פינוי|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום), התשפ&quot;ב-2022]];
:- &quot;תקנות נגישות במקלטים&quot; - [[=תקנות נגישות במקלטים|תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים), התשע&quot;ו-2016]];
:- &quot;תקנות נגישות לשירות&quot; - [[=תקנות נגישות לשירות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות נגישות לתחבורה ציבורית&quot; - [[=תקנות נגישות לתחבורה ציבורית|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס&quot;ג-2003]];
:- &quot;תקנות שירותי בריאות במצב חירום&quot; - [[=תקנות שירותי בריאות במצב חירום|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום), התשפ&quot;ב-2022]].

== פרק ב': נגישות לאספקת מים ולמזון ==

@ 2. נגישות למי שתייה
: במצב חירום שבו מספקים באמצעים חליפיים מי שתייה לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למי שתייה שמסופקים כאמור באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור, לפי [[תקנות 3 עד 5]].

@ 3. הוראות נגישות בתוכנית היערכות לחלוקת מים
: (א) כללה תוכנית היערכות של ספק מים או ספק מים בחירום רשימה של תחנות חלוקה שאמורות לפעול במצב חירום, יהיו תחנות החלוקה נגישות; לעניין זה, &quot;תחנת חלוקה נגישה&quot; - תחנת חלוקה שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, תוביל דרך נגישה עד לפתח תחנת חלוקה וכן מפתח תחנת החלוקה עד לנקודה בתחנת החלוקה שבה הציבור ממלא כלי מים;
:: (2) אורכה של הדרך לפי פסקה (1) עד לפתח תחנת החלוקה לא יעלה על 100 מטרים, ואם עלה השיפוע האורכי של הדרך על 5 אחוזים - לא יעלה המרחק האמור על 60 מטרים.
: (ב) תוכנית ההיערכות תכלול הוראות לסיוע במצב חירום של צוות תחנת חלוקה לאדם עם מוגבלות שביקש זאת, במילוי כלי מים ובנשיאתן לרכב.
: (ג) הוכנו במסגרת תוכנית ההיערכות שלטים לזיהוי תחנת חלוקה ושלטי הכוונה אליה, יתקיימו בהם הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ד) ספק מים או ספק מים בחירום שלא הצליח לאתר תחנת חלוקה שמתקיימת בה תקנת משנה (א) בחלק של יישוב שנדרשת להיות בו תחנת חלוקה לפי תוכנית ההיערכות שלו, רשאי לפנות למנהל הרשות הממשלתית למים וביוב בבקשה שיפטור אותו לתקופה קצובה מחובת עמידה בתנאי תקנת המשנה האמורה לעניין תחנת חלוקה באותו חלק מהיישוב; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנת החלוקה, ובייחוד לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית; לבקשה תצורף חוות דעת של מורשה נגישות לגבי העדר קיומו של מקום חלופי נגיש לתחנת חלוקה כנדרש בתוכנית ההיערכות.
: (ה) מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ייתן פטור כאמור בתקנת משנה (ד) אם השתכנע כי לא ניתן בתנאים הקיימים לאתר באותו חלק של היישוב תחנת חלוקה, ואי-מתן הפטור עלול לשבש את אספקת המים ביישוב כאמור [[בכללי המים]], לנוכח הצרכים שלפי תוכנית ההיערכות לגבי אותו יישוב; מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב רשאי להתנות את מתן הפטור בתנאים שעליהם יורה; משך תקופת הפטור לא יעלה על התקופה שעד למועד העדכון הקרוב של תוכנית ההיערכות; החלטת מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד; האמור בתקנת משנה (ד) ובתקנת משנה זו לא יחול לגבי יישוב שלפי תוכנית ההיערכות שלו מתוכננות בו שלוש תחנות חלוקה לכל היותר, אלא אם כן מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב נוכח לדעת כי אי-מתן הפטור ישבש את אספקת המים באותו יישוב במצב חירום כאמור [[בכללי המים]]; מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ידווח בין 1 בינואר ל-28 בפברואר בכל שנה לנציב, על הפטורים שנתן לפי תקנת משנה (ד) במהלך השנה שקדמה לה.

@ 4. פרסום מידע בשגרה לגבי התאמות נגישות למים במצב חירום
: (א) פורסמה בשגרה רשימת תחנות חלוקה ביישוב, יפרסם הגורם המפרסם לגבי כל תחנת חלוקה שברשימה לפי הוראות אלה:
:: (1) תחנת חלוקה נגישה - אם מתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]];
:: (2) תחנת חלוקה לא נגישה - אם לא מתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]]; אם תחנת החלוקה אינה נגישה יצוין אם ניתן לגביה פטור לפי [[תקנה 3(ה)]].
: (ב) פורסמה בשגרה מפה שבה מצוינות תחנות חלוקה ביישוב, יכלול הגורם המפרסם במפה את סמל הנגישות הבין-לאומי בצמוד לסימון המיקום של כל תחנת חלוקה שמתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]], ואם כל תחנות החלוקה נגישות - הוא רשאי לציין חלף זאת, על גבי המפה, כי כל תחנות החלוקה נגישות.

@ 5. פתיחת תחנת חלוקה במצב חירום
: (א) במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, יתקיימו בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור הוראות [[תקנה 3(א)]], ואולם אם מתוך תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שלא מתקיימות בהן הוראות [[תקנה 3(א)]], ייתנו ספק מים וספק מים בחירום עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימות בהן הוראות [[תקנה 3(א)]].
: (ב) צוות תחנת חלוקה ייתן לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנת חלוקה והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש, סיוע במילוי כלי מים ובנשיאתו לרכב.
: (ג) פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות חלוקה שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי [[תקנה 4]].
: (ד) האמור [[בפרק זה]] לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיו, כולן או חלקן, במצב חירום.
: (ה) עם פתיחת תחנת חלוקה ביישוב ונוסף על השירות שניתן בה, תחלק הרשות המקומית מים לביתו של מי שמתקיימים בו כל התנאים אלה:
:: (1) הוא אדם עם מוגבלות;
:: (2) הוא נכלל במאגר הרשות המקומית;
:: (3) הוא מתגורר בחלק של היישוב שאותו נועדה לשרת תחנת החלוקה שנפתחה.

@ 6. נגישות למזון במצב חירום והיערכות בשגרה
: (א) במצב חירום שבו מחולק מזון לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למזון שמחולק כאמור באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור, לפי תקנה זו [[ותקנה 7]].
: (ב) גוף ציבורי שמבצע בשגרה הכנות לחלוקת מזון לציבור במצב חירום, בין בכלל ובין באזור מסוים, ייערך גם לחלוקת מזון לאנשים עם מוגבלות, ובין השאר לפי תקנת משנה (ג).
: (ג) תכנן גוף ציבורי לחלק מזון לציבור באמצעות תחנות לחלוקת מזון, תעמוד התחנה לחלוקת מזון בתנאים האמורים [[בתקנה 3(א) עד (ג)]], בשינויים המחויבים.
: (ד) לעניין גוף ציבורי שלפי התכנון שלו נדרשת תחנה לחלוקת מזון במקום מסוים, ולא הצליח לאתר תחנה שמתקיימות בה הוראות [[3|תקנת משנה 3(א)]], יחולו הוראות אלה:
:: (1) הגוף הציבורי רשאי לפנות לנציב בבקשה שיפטור אותו מחובת עמידה בתנאי [[3|תקנת משנה 3(א)]] לעניין תחנה לחלוקת מזון במקום המסוים; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנה לחלוקת מזון, ובכלל זה לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית;
:: (2) הנציב לא ייתן פטור כאמור אלא אם כן השתכנע, לנוכח הצרכים שלפי תכנון חלוקת המזון במצב חירום, שלא ניתן בתנאים הקיימים במקום המסוים לאתר תחנה לחלוקת מזון כאמור; הנציב רשאי לקצוב פטור כאמור לתקופה שיורה או להתנותו בתנאים; החלטת הנציב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד;
:: (3) האמור בתקנת משנה זו לא יחול לגבי מקום או יישוב, לפי העניין, שלפי התכנון של הגוף הציבורי מתוכננות בו שלוש תחנות לחלוקת מזון לכל היותר, אלא אם כן קיימים לדעת הנציב טעמים מיוחדים שלפיהם אי-מתן הפטור תשבש את אספקת המזון במצב חירום ביישוב.
: (ה) פורסמה בשגרה רשימת תחנות לחלוקת מזון ביישוב במצב חירום, תחול לגבי הפרסום [[תקנה 4]], בשינויים המחויבים.

@ 7. חלוקת מזון במצב חירום
: (א) במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, תתקיים בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור [[תקנה 6(ג)]]; ואולם אם מתוך תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שלא מתקיימת בהן [[תקנה 6(ג)]] תינתן עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימת בהן [[תקנה 6(ג)]].
: (ב) צוות תחנה לחלוקת מזון יסייע לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנה והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש סיוע בקבלת מזון ובנשיאתו לרכב.
: (ג) פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות לחלוקת מזון שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי [[תקנה 4]] בשינויים המחויבים.
: (ד) האמור בתקנות משנה (א) עד (ג) לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.
: (ה) הרשות המקומית תחלק מזון לביתם של אנשים עם מוגבלות שמתקיימים בהם התנאים לפי [[תקנה 5(ה)]].

== פרק ג': מקום מוגן, אזור ציבורי מוגן, שהייה ולינה, ומידע לגביהם ==

=== סימן א': מקום מוגן ===

@ 8. הנחיות לאיתור מקום מוגן בבניין למגורים
: (א) הנחיות לאיתור מקום מוגן בבניין למגורים שמפרסם הגא לציבור יהיו בשפה פשוטה ויתקיימו בהן הוראות [[תקנה 28]].
: (ב) הפעילו משטרת ישראל או צה&quot;ל מוקד חירום כמשמעותו [[בתקנה 7 לתקנות נגישות אירועי פינוי]], ימסרו את ההנחיות לאיתור מקום מוגן כאמור בתקנת משנה (א) כחלק מהמידע שנמסר במסגרת מוקד החירום.

=== סימן ב': אזור ציבורי מוגן ===

@ 9. איתור והקצאה של אזורים בטוחים נגישים
: גוף ציבורי שמאתר ומקצה מקומות ציבוריים לאזורים ציבוריים מוגנים, ייתן עדיפות, ככל האפשר, ובהתחשב בצרכים הנובעים ממצב החירום, לאיתור והקצאה של מקומות העומדים בחקיקת נגישות למקום ציבורי.

@ 10. כניסה ושילוט לאזור ציבורי מוגן
: גוף ציבורי שאחראי להפעלת אזור ציבורי מוגן ומאפשר לציבור במצב חירום לעשות שימוש באזור ציבורי מוגן, אחראי לכך שיתקיימו כל אלה:
: (1) אם יש דרך שמיועדת לכניסת כלי רכב לאזור ציבורי מוגן (להלן בתקנה זו - דרך כלי רכב), כגון בחניון תת-קרקעי, לא יימנע מאדם עם מוגבלות, ובכלל זה אדם המתנייע בכיסא גלגלים או באמצעי עזר אחר לניידות, לעשות שימוש במצב חירום גם בדרך כלי רכב לרבות אפשרות למעבר במקומות שבהם יש הגבלת כניסה כגון מחסומים, וזאת בין שמובילה לאזור הציבורי המוגן דרך נגישה ובין שלא;
: (2) במקום בולט לעין בפתח דרך כלי רכב יימצא שלט שעליו כתוב &quot;כניסה במצב חירום גם לאדם עם מוגבלות בניידות&quot;, ואולם אם השיפוע האורכי של דרך כלי הרכב עולה על 10% יהיה כתוב בשלט &quot;זהירות! שיפוע מסוכן!&quot; ונוסף על כך יופיע בשלט הסמל לציון שיפוע מסוכן לפי נספח ג' בת&quot;י 1918 חלק 4; אם יש בדרך פסי האטה, יהיה כתוב בשלט גם &quot;זהירות! פסי האטה!&quot;;
: (3) הוצב שלט להכוונה לאזור ציבורי מוגן או לכניסה אליו או שלט לפי פסקה (2), יהיה גובה האותיות בשלט 80 מילמטרים לפחות, ויתקיימו בו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
: (4) לא ייגבה תשלום מאדם עם מוגבלות שמבקש להיכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן שמובילה לתוכו דרך כלי רכב לצורך הצלת עצמו או כדי להוביל ציוד שנדרש לשהייתו שם; איש צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן או פועל מטעם המקום הציבורי שבו האזור הציבורי המוגן, רשאי לדרוש שאדם כאמור יזדהה באמצעות תג נכה כתנאי לאי-גביית תשלום; אדם כאמור שנכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן יישמע להוראות צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן כדי למנוע סיכון לציבור שנמצא בו; לעניין זה, &quot;תג נכה&quot; - כהגדרתו [[בחוק חניה לנכים, התשנ&quot;ד-1993]].

@ 11. נגישות לאדם עם מוגבלות לשירות או טובין שמסופקים לציבור באזור ציבורי מוגן
: (א) סיפק גוף ציבורי שירות או טובין, לציבור ששוהה באזור ציבורי מוגן במצב חירום, יספק את אותם שירות או טובין לאדם עם מוגבלות ששוהה באותו אזור ציבורי מוגן, באופן שמאפשר לאדם עם מוגבלות לצרוך את אותם שירות או טובין, באותה איכות וזמינות שמסופקים לכלל הציבור; ואם נדרש, יבצע הגוף את ההתאמות הנדרשות, כפי שמתאפשר בנסיבות מצב החירום, כדי ליישם את האמור.
: (ב) תפעל איש צוות מטעם גוף ציבורי אזור ציבורי מוגן בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יתקיימו כל אלה:
:: (1) לבקשת אדם עם מוגבלות שפנה אליו בבקשה לסיוע והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות, יסייע לו איש צוות ובייחוד לשם ביצוע פעולה נדרשת להצלת חיים; האמור לא יחול כשאיש הצוות נדרש להגן על עצמו ולבצע לשם כך פעולה נדרשת להצלת חיים;
:: (2) איש הצוות יישא עליו סימן לזיהוי, ואם יש לו עמדת שירות באזור הבטוח - במקום בולט לעין בעמדה יימצא שלט; בשלט ובסימן הזיהוי יהיה רשום: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
:: (3) יימצא חדר או חלל המופרד מהמולת הקהל באופן המספק פרטיות כגון באמצעות פרגוד או מחיצה, לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות המתקשה להתמודד עם ההמולה במקום או לצורך מילוי צרכיו הרפואיים או הסיעודיים, עקב מוגבלותו, ולמלוויו; בחדר או בחלל, לפי העניין, יתקיימו הוראות אלה:
::: (א) החדר או החלל האמור יישמר לשימוש של אדם עם מוגבלות במצב חירום;
::: (ב) לצד החדר או החלל יימצא שלט שעליו רשום: &quot;מקום לאדם עם מוגבלות לשהייה זמנית&quot; ויתקיימו בשלט הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 המנויות בסיפה של פסקה (2).
: (ג) סיפק גוף ציבורי כיסאות לאזור ציבורי מוגן בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יחולו כל אלה, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום:
:: (1) 5% מהכיסאות לפחות, ולא פחות ממושב אחד, יהיו מושבים מותאמים;
:: (2) אם האזור הציבורי המוגן מתוכנן להכיל 500 איש לפחות במצב חירום - יימצא באזור הבטוח כיסא גלגלים אחד לפחות, להסעת אנשים עם מוגבלות שבאזור הציבורי המוגן.

@ 12. נגישות לבית שימוש, למקלחת, ודרך נגישה, באזור ציבורי מוגן
: (א) אם באזור הציבורי המוגן קיים בית שימוש לשימוש הציבור בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יימצא גם בית שימוש נגיש אחד לפחות לשימוש שני המינים שדרך נגישה מובילה אליו מהכניסה לאזור הציבורי המוגן, או סידור מתאים אחר בנסיבות מצב החירום, לפי פסקה (1) או (2) להלן, שדרך נגישה מובילה אליו מהכניסה לאזור הציבורי המוגן, שיאפשר לאדם עם מוגבלות לעשות את צרכיו באופן בטיחותי, ובפרטיות לפי נסיבות השהייה במצב חירום באזור הציבורי המוגן, כמפורט להלן:
:: (1) בית כיסא כימי נגיש לפי [[תקנה 4(ב) לתקנות נגישות במקלטים]];
:: (2) כיסא שירותים עם מושב קשיח, יציב, עם סידור מתאים לקליטת הפרשות כגון סיר, ולסילוקן באופן שימזער מטרדים למי ששוהה באזור הציבורי המוגן, שמסביבו יימצא וילון או אמצעי אחר המספק פרטיות למי שעושה את צרכיו.
: (ב) אם באזור הציבורי המוגן קיימת מקלחת לשימוש הציבור בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, תימצא מקלחת נגישה לשימוש שני המינים, או סידורים לפי [[תקנה 10(ב)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי]], שדרך נגישה מובילה אליה מהכניסה לאזור הציבורי המוגן.

@ 13. הסתייעות במלווה, בחיית שירות ובציוד עזר אישי
: אדם עם מוגבלות יוכל להסתייע במלווה מטעמו או בחיית שירות, וכן בציוד עזר אישי שלו, בעת שהוא שוהה באזור ציבורי מוגן במצב חירום.

@ 14. תיק הפעלה
: תיק הפעלה של גוף ציבורי לאזור ציבורי מוגן יכלול פרטי התקשרות עם ארגונים של אנשים עם מוגבלות ואנשי מקצוע מתחומים שנוגעים לאנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת מידע נוסף וסיוע למי ששוהה באזור ציבורי מוגן, אם פרטיהם מצויים ברשות הגוף הציבורי.

@ 15. פרסום מידע לציבור לגבי נגישות אזור ציבורי מוגן
: (א) פרסם גוף ציבורי רשימת אזורים ציבוריים מוגנים לשימוש הציבור במצב חירום, יכלול הפרסום גם את כל הפרטים המפורטים להלן, לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל אזור ציבורי מוגן, ויחולו על הפרסום הוראות [[תקנה 28]]; בפרסום כאמור, בפסקאות (1) עד (8) שלהלן, אפשר שייעשה שימוש בשם הסוג המסוים של האזור הציבורי המוגן, כגון &quot;מקלט ציבורי&quot;, במקום המונח &quot;אזור ציבורי מוגן&quot;:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;אזור ציבורי מוגן בזמן אזעקה&quot;, &quot;אזור ציבורי מוגן בזמן אזעקה מתאים גם לשינה&quot;; ואם האזור הציבורי המוגן ישמש לשהייה או לינה של הציבור במצב חירום, בלא קשר להתרעה, יותאם הפרסום כגון &quot;אזור ציבורי מוגן מתאים גם לשינה&quot;;
:: (2) אחת מאלה לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה המובילה עד לפתח האזור הציבורי המוגן ובתוכו, מאחד מאלה לפחות: מדרכה ציבורית, שביל ציבורי או חניה נגישה, הסמוכים לאזור הציבורי המוגן - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש מים לשתייה&quot;, &quot;אין מים לשתייה&quot;;
:: (4) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם אין באזור הציבורי המוגן בית שימוש נגיש - &quot;אין בית שימוש נגיש&quot;;
::: (ב) אם יש באזור הציבורי המוגן בית שימוש נגיש - &quot;יש בית שימוש נגיש&quot; וכן תיאור בשפה פשוטה אם מדובר בבית שימוש נגיש או בסידור נגיש אחר לעשיית צרכים לפי [[תקנה 12(א)]];
:: (5) אחת מאלה לפי העניין:
::: (א) אם יש אספקת חשמל באזור הציבורי המוגן לשימוש אישי כגון לצורך הטענת מכשירים אישיים - &quot;יש חשמל לשימוש אישי&quot;;
::: (ב) אם אין אספקת חשמל באזור הציבורי המוגן לשימוש אישי - &quot;אין חשמל לשימוש אישי&quot;;
:: (6) אם גוף ציבורי מפעיל את האזור הציבורי המוגן - פירוט סוגי שירותים או סוגי טובין שהוא מספק למי ששוהה בו;
:: (7) אם במצב חירום האזור הציבורי המוגן פתוח לציבור בשעות מסוימות - את שעות הפעילות, ואם האזור פועל בכל שעות היממה &quot;פתוח ביום ובלילה&quot;;
:: (8) אחת מאלה לפי העניין: &quot;יש איש צוות&quot;, &quot;אין איש צוות&quot;.
: (ב) פרסם גוף ציבורי מפה ושעליה מצוינים אזורים ציבורים מוגנים, יכלול הגוף האמור במפה את סמל הנגישות הבין-לאומי בצמוד לסימון המיקום של כל אזור ציבורי מוגן שדרך נגישה מובילה אליו ובתוכו.

@ 16. סייג לפתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן
: האמור [[בתקנות 9 עד 15]] לא ימנע פתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן שלא מתקיימות בו או בקשר אליו, הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.

=== סימן ג': תנאי שהייה ולינה סבירים לאדם עם מוגבלות ===

@ 17. אספקת תנאי שהייה ולינה סבירים
: פנה אדם שעקב מוגבלותו אינו מסוגל לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום בבקשה לעזרה לרשות המקומית, תספק לו הרשות המקומית בהקדם האפשרי מענה סביר בנסיבות מצב החירום, בכפוף לסיוע הממשלתי שקיבלה לפי [[תקנות 18]] [[ו-19]] והאמצעים שיעמדו לרשותה, לרבות באחד מאלה:
: (1) אספקת סיוע שיאפשר לו להמשיך במצב חירום לשהות בביתו באופן סביר;
: (2) הפנייתו לאזור ציבורי מוגן שבו יתאפשרו לו תנאי שהייה או לינה סבירים בנסיבות מצב החירום, לרבות יחד עם מלוויו;
: (3) הפנייתו למקום אחר שבו יוכל לקיים שגרת חיים סבירה בנסיבות מצב החירום, לרבות יחד עם מלוויו.

@ 18. תוכנית ממשלתית לאיגום משאבים לסיוע אחוד לרשות המקומית
: (א) רח&quot;ל תכין תוכנית לסיוע ממשלתי אחוד שייתנו הגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]], לרשויות מקומיות במצב חירום לאספקת אלה:
:: (1) סידורים ואמצעים כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות לשהות במצב חירום בביתם או באזור ציבורי מוגן;
:: (2) מענים לאדם עם מוגבלות שאינו יכול לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום, ולמלוויו.
: (ב) התוכנית תאגם משאבים כמפורט [[בחלק ב' לתוספת השנייה]], שיעמידו הגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]].
: (ג) התוכנית תכלול את כל אלה לפחות:
:: (1) הערכת מספר האנשים שעקב מוגבלותם אינם מסוגלים לשהות בביתם או באזור ציבורי מוגן במצב חירום, בפריסה גאוגרפית, לפי מידע זמין שיספקו הגופים הציבוריים שמפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]];
:: (2) פירוט המשאבים למתן מענה בפריסה גאוגרפית, שגוף ציבורי יעמיד במצב חירום מהמשאבים שבידיו או באחריותו; לעניין זה, &quot;שבידיו או באחריותו&quot; - לפי דין או החלטת ממשלה;
:: (3) שיטת ניהול והקצאת משאבים יעילה במצב חירום, הכוללת:
::: (א) מרכז הפעלה שינהל את יישום התוכנית;
::: (ב) האופן שבו גוף ציבורי מעדכן במצב חירום לגבי זמינות המשאבים שהוא יכול להעמיד לתוכנית;
::: (ג) כיצד פונה רשות מקומית בבקשה לסיוע, המידע שעליה להעביר, ולמי, ואופן הטיפול בפנייה;
::: (ד) כיצד יועברו וייבחנו פניות של אנשים עם מוגבלות שאינם מוכרים לרשות המקומית;
::: (ה) ניהול הצרכים שהעבירו רשויות מקומיות והקצאת המשאבים הציבוריים, לפי סדרי עדיפויות וזמינותם, בנסיבות מצב החירום;
::: (ו) כיצד מעמיד גוף ציבורי את המשאבים שהקצה לתוכנית לידי הרשות המקומית ומסייע לה בשימוש בהם;
:: (4) [[חלק ג' לתוספת השנייה]].
: (ד) הכנת התוכנית והקצאת המשאבים לפיה במצב חירום, יהיו לפי הצרכים החיוניים של אנשים עם מוגבלות ולא יושפעו מכל אלה: אם הוא אדם שמוכר לרשות המקומית או לא, אם הוא אדם שמקבל שירות ייעודי ממסגרת לשירותי יום או לא; לעניין זה, &quot;ממסגרת לשירותי יום&quot; - כהגדרתה [[בתקנות המסגרות]].
: (ה) לצורך הכנת התוכנית, יעביר גוף ציבורי לרח&quot;ל את המידע לגבי המשאבים שברשותו או באחריותו ושיעמדו לרשות התוכנית.
: (ו) רח&quot;ל תכין את התוכנית בהיוועצות בגופים הציבוריים שמפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]], מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זו מזו.
: (ז) גוף ציבורי יבצע את ההכנות הנדרשות כדי שיוכל ליישם במצב חירום את חלקו בתוכנית.
: (ח) המנהל הכללי של גוף ציבורי שמנוי [[בחלק א' לתוספת השנייה]] ימנה מקרב עובדיו הבכירים, ממונה לצורך התוכנית לפי תקנה זו; הממונה יהיה נציגו של הגוף הציבורי לצורך הכנת התוכנית ויישומה במצב חירום, לפי תקנה זו.

@ 19. יישום התוכנית במצב חירום ועדכונים
: (א) השתכנע ראש רח&quot;ל שבשל מצב חירום או בעת מצב חירום יש צורך להפעיל את התוכנית, יורה על כך.
: (ב) הורה ראש רח&quot;ל על הפעלת התוכנית כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך לגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]] ולנציבות.
: (ג) מייד עם ההודעה על הפעלת התוכנית יעמיד גוף ציבורי את המשאבים לרשות התוכנית לפי חלקו בה ויעדכן את מרכז ההפעלה.
: (ד) קביעת סדרי העדיפויות ויישום התוכנית יבוצעו לפי התבחינים [[שבחלק ג' לתוספת השנייה]].
: (ה) התוכנית תעודכן בתום הפעלתה, ובכל מקרה אחת לשנתיים לפחות.

== פרק ד': נגישות למיגונית ציבורית ==

@ 20. הגדרות
: [[בפרק זה]], &quot;סיבות הנדסיות&quot; - אחד מאלה:
: (1) מקום הצבת המיגונית או אופן הצבתה, הנדרש מטעמי הגנה על הציבור, אינו מאפשר לבצע התאמת נגישות;
: (2) התאמת נגישות שתבוצע במקום שבו יש להציב מיגונית מטעמי הגנה על הציבור, גם אם פתח המיגונית יופנה לכיוון אחר, תגרום לסיכון בטיחותי לציבור שעושה שימוש במקום;
: (3) הוראות תוכנית כהגדרתה [[בחוק התכנון והבנייה]], החלה על המקום, אינן מאפשרות ביצוע התאמת נגישות כאמור.

@ 21. מיגונית שיוצרה לאחר יום התחילה
: (א) לא ישווק אדם ולא ימכור מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו, שאינה עומדת בדרישות [[חלק א' בתוספת השלישית]].
: (ב) מחזיק במקרקעין לא יציב מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו, במקרקעין שבהחזקתו, אלא אם כן מתקיימות בה ובדרך שמובילה אליה הוראות [[חלק א' שבתוספת השלישית]].
: (ג) מחזיק במקרקעין רשאי לבקש ממורשה נגישות לפטור אותו לעניין הצבת מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו במקום מסוים במקרקעין שבהחזקתו, מקיום דרישה אחת או יותר [[שבחלק א' בתוספת השלישית]], עקב סיבות הנדסיות, ולהורות על ביצוע התאמות נגישות חלופיות ככל האפשר לפי נסיבות המקום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לעשות שימוש במיגונית.
: (ד) הנציבות תפרסם טופס מומלץ להגשת בקשה לפטור ולהחלטת מורשה הנגישות, לפי תקנת משנה (ג).

@ 22. רשימת מיגוניות
: מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות, יכין רשימה של כל המיגוניות שבחזקתו, בציון אם יוצרו לפני יום התחילה ומקום הצבתן, ייתן מספר סודר לכל מיגונית ציבורית ויציין לגבי כל מיגונית שדרך נגישה לפי [[התוספת השלישית]] מובילה אליה &quot;יש דרך נגישה למיגונית&quot;, ולגבי מיגונית שלא מובילה אליה דרך כאמור - &quot;אין דרך נגישה למיגונית&quot;; הרשימה תעודכן בפרטי כל מיגונית ציבורית נוספת שתוצב במקרקעין.

@ 23. אחריות הגא
: הגא אינו אחראי על יישום הוראות [[פרק זה]] במקרקעין שבהן הוצבו מיגוניות.

== פרק ה': נגישות למידע ותקשורת נגישה ==

@ 24. שימוש במאגר הרשות המקומית לשם סיוע לאנשים עם מוגבלות במצב חירום
: רשות מקומית תעשה שימוש גם במאגר הרשות המקומית לצורך קיום חובותיה לפי תקנות אלה ולצורך איתור אנשים עם מוגבלות וסיוע להם במצב חירום, לרבות העברת מידע לפי [[תקנה 15 לתקנות מאגר מידע]], אם נדרש לצורך ביצוע הפעולות האמורות.

@ 25. אמצעי עזר לתקשורת עם אדם עם מוגבלות
: (א) גוף ציבורי שמחזיק בשגרה מידע מוכן לפרסום במצב חירום - בעניין מקומות למתן שירות לציבור שיהיו פתוחים, שירותים שיינתנו בהם, או שירותים נוספים לציבור שהם ניידים, יחזיק גם מידע בשפה פשוטה, מוכן לפרסום במצב חירום, שנדרש ממנו לפרסם לפי תקנות אלה בקשר למקומות ושירותים כאמור.
: (ב) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ייערך בשגרה כדי שיוכל במצב חירום לתקשר עם אדם עם מוגבלות גם בשפת סימנים; היערכות כאמור תכלול, בין השאר, החזקת פרטי מתרגם לשפת סימנים או פרטי שירות תרגום לשפת סימנים מרחוק, שיהיו מוכנים לפעול גם במצב חירום.
: (ג) גוף ציבורי כאמור בתקנת משנה (ב) שבמצב חירום מתקשר או מסייע לאדם עם מוגבלות שהשפה היחידה שהוא מבין ודובר היא שפת סימנים, יעשה שימוש בשפת סימנים לצורך תקשורת כאמור, באמצעות תרגום לשפת סימנים מרחוק או במפגש פנים אל פנים, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום.
: (ד) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ייערך בשגרה כדי שיוכל במצב חירום לתקשר עם אדם עם מוגבלות גם בפישוט לשוני; היערכות כאמור תכלול, בין השאר, החזקת פרטי מפשט לשוני, שיהיה מוכן לפעול גם במצב חירום; לעניין זה, &quot;מפשט לשוני&quot; - אדם בעל ניסיון במתן שירות של פישוט לשוני.
: (ה) מי שמגיע מטעם גוף ציבורי לספק שירות לפי תקנות אלה לאדם עם מוגבלות, יישא עימו אמצעי לכתיבה, פשוט וזמין לשימוש, ובכלל זה כלי כתיבה וניירות, שיאפשר לאדם עם מוגבלות ליצור קשר עם בני אדם בסביבתו.
: (ו) גוף ציבורי שמפעיל במצב חירום מרכז לתקשורת עם הציבור, יאפשר לציבור לתקשר איתו בשיחה קולית או בתקשורת בהתכתבות בו-זמנית ובאופן הידודי (אינטראקטיבי) כגון באמצעות live chat, לפי בחירת האדם שמתקשר איתו; אם מרכז התקשורת מאפשר לציבור לתקשר איתו גם בתקשורת חזותית וקולית כגון באמצעות וידאו וקול, בזמן אמת, ייערך המרכז כך שתקשורת כאמור תכלול גם תמלול בזמן אמת בשפות דיבור שונות; מרכז התקשורת יפרסם את פרטי אמצעי התקשורת האמורים שלפי תקנת משנה זו.

@ 26. מידע על היערכות, המלצות להכנות למצבי חירום
: (א) פרסם גוף ציבורי מידע לציבור לגבי היערכות והכנות למצב חירום או לאספקת שירותים האמורים בתקנות אלה, יכלול באותו פרסום הנחיות בשפה פשוטה לעניין היערכות והמלצות להכנות מראש שעל אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, לבצע; הנחיות אלה יכללו, בין השאר, לפי העניין:
:: (1) המלצות להצטיידות בציוד אישי, ובכלל זה אמצעי עזר אישיים המשמשים אותו לצורך התניידות, היגיינה אישית, התמצאות או תקשורת, וכן ציוד רפואי חיוני אישי, ציוד עזר אישי, הזנה ייחודית ותרופות, או מקורות אנרגיה חלופיים, החיוניים לאנשים עם מוגבלות, לצורך המשך שרידות ותפקוד במצב חירום;
:: (2) צעדים שיש לנקוט כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות קבלת שירותים ציבוריים במצב חירום, כגון שאדם עם מוגבלות יישא עימו מסמכים לפי [[תקנה 6(ב) לתקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:: (3) אמצעים לשימוש אישי או פעולות שיש לבצע כדי לסייע בהתמגנות אישית או בהגנה על חיית שירות עקב מצב חירום;
:: (4) המלצה לפנות מכשולים מדרכים בבניינים ושטחי חוץ, המובילות למקום מוגן בסביבת מגוריהם.
: (ב) ההנחיות שלפי תקנת משנה (א) יבהירו בצורה ברורה ותמציתית מה על אדם לבצע, היכן ומתי, ואם ההנחיות כללו שלבים, הן יבהירו מה מטרת ביצוע השלבים ויפרטו אותם לפי הסדר שבו יש לבצעם, בליווי תמונות ככל האפשר, והכול כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות להבין את התהליך ומטרתו, להכין את עצמו ולהפיג חרדות.

@ 27. מידע לצורך הכוונת התנהגות של אנשים עם מוגבלות במצב חירום
: (א) גוף ציבורי המפרסם מידע לציבור לגבי הכוונת התנהגות הציבור במצב חירום, יספק נוסף על כך, הנחיות להכוונת התנהגות שהותאמו לאנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, בשפה פשוטה, ובייחוד -
:: (1) כיצד על אדם עם מוגבלות לנהוג במצב חירום כדי להגן על עצמו;
:: (2) כיצד לנהוג אם אינו מצליח להגיע למקום מוגן בבניין המגורים שלו או לאזור ציבורי מוגן, בתוך פרק הזמן המומלץ, או אם אין בבניין המגורים שלו מקום מוגן או אין בנמצא אזור ציבורי מוגן שדרך נגישה מובילה אליו.
: (ב) הנחיות לפי תקנת משנה (א) יהיו לפי [[תקנה 26(ב)]].

@ 28. הנגשת מידע
: (א) לאדם עם מוגבלות תהיה נגישות למידע בקשר למצב חירום, באותה איכות וזמינות כפי שיש לשאר הציבור בעת מצב חירום ובשגרה, לפי תקנה זו; לעניין תקנה זו, &quot;נגישות למידע&quot; - לרבות לאפשרות לברר, לקבל או למסור מידע, במצב חירום או בשגרה.
: (ב) [[תקנה 5(ג) עד (ט) לתקנות נגישות לאירועי פינוי]] [[וההגדרה &quot;מידע חיוני&quot; שבתקנה 5(א) לאותן תקנות]] יחולו גם לעניין מידע שגוף ציבורי מוסר לציבור, בשגרה או במצב חירום, בקשר למצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית, בשינוי זה: בכל מקום שבו מדובר בפינוי אוכלוסייה או קליטתה או בהוראות בקשר לכך, יראו כאילו מדובר במצב חירום ובקשר לכך.
: (ג) נוסף על האמור בתקנת משנה (ב), גוף ציבורי שמפרסם מידע בשגרה בקשר לשירותים האמורים בתקנות אלה, יפרסם וימסור את המידע גם בדרכים אלה:
:: (1) בדרכי הפרסום המקובלות בשירות שהוא נותן;
:: (2) בהתאמות הנגישות למידע כמפורט [[בתקנה 29 לתקנות נגישות לשירות]];
:: (3) לבקשת אדם עם מוגבלות, באמצעות אחד מאלה: טלפון, דואר, דואר אלקטרוני, מסרון או אמצעי דיגיטלי אחר, ובכפוף לאמצעים שבשימוש אותו גוף ציבורי;
:: (4) באמצעות אתר האינטרנט של הגוף הציבורי אם קיים.
: (ד) מידע שמפרסם גוף ציבורי לפי תקנת משנה (ג)(4) או יישומון יהיה נגיש לפי [[תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות]].

== פרק ו': התרעה ==

@ 29. הגדרות
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אות התרעה&quot; - אות כהגדרתו [[בתקנות ההתגוננות האזרחית (אותות אזעקה וארגעה), התשנ&quot;ב-1992]], או התרעה שמספק הגא לפי דין אחר, או לפי החלטת ממשלה;
:- &quot;אמצעי קצה אישי&quot; - אמצעי שמשמש לתקשורת בידי משתמש קצה, ובכלל זה טלפון סלולרי, צמיד חכם ומחשב אישי;
:- &quot;הגורם המחלק&quot; - שר הביטחון באמצעות משרדו או באמצעות גורם אחר שיורה השר;
:- &quot;מידע נגיש בצג&quot; - מידע שמופיע בצג ומתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) המידע בשפה פשוטה;
:: (2) הצג אינו מחזיר אור (non-reflective screen);
:: (3) המידע מופיע לפי הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בשלט אלקטרוני (2.1.10) - הדרישות הנוגעות לניגוד בין הגופן לרקע, עיצוב אותיות וספרות, והדרישות למרווח;
:: (4) גודל הגופן של המידע המופיע על גבי צג יהיה 15 מילמטרים לפחות, אם הדבר מתאפשר מבחינה טכנית, ואם לא מתאפשר - 6 מילמטרים לפחות;
:- &quot;מכשיר התרעה אישי&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 31]];
:- &quot;המשרד&quot; - משרד הרווחה והביטחון החברתי.

@ 30. נגישות להתרעה על מצב חירום
: לאדם עם מוגבלות תהיה במצב חירום נגישות לאותות להתרעה על תחילת מצב חירום וסיומו, באותה זמינות ואיכות כפי שאותות להתרעה כאמור מסופקים לכלל הציבור, לפי [[פרק זה]].

@ 31. מכשיר התרעה אישי
: (א) הגא אחראי להעמדה של מכשיר התרעה אישי תקין לשימוש אדם עם מוגבלות שירידת השמיעה הקבועה שלו באוזן הטובה ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 50 דציבלים לפחות, וגילו 6 שנים לפחות, שיאפשר לו נגישות לאות התרעה לפי ההוראות האלה:
:: (1) אות התרעה יפעיל במכשיר התרעה אישי, התרעה באמצעות רטט והתרעה חזותית באמצעות תאורה, לפחות; ההתרעות האמורות יופעלו אוטומטית, בו-זמנית עם מתן אות ההתרעה, לפי מיקום המכשיר;
:: (2) התרעה במכשיר התרעה אישי לפי פסקה (1) תגרום לאדם שנושא את המכשיר האמור במצב חירום, גירוי חושי חזק ככל האפשר המובחן מגירויים ויזואליים וגירויים של מגע, כדי להפנות את תשומת ליבו של אותו אדם, במצבי קשב, ערות או שינה, כגון כשהאדם נושא את המכשיר בעת רחצה או בשינה;
:: (3) האפיונים (characteristics) של כל אחד מסוגי ההתרעות שלפי פסקה (1), יכללו, בין השאר, תדירויות (frequencies), מחזורים (periods), ומשך כולל (total duration), שיאפשרו ליישם את האמור בפסקה (2);
:: (4) אם נוסף על סוגי ההתרעות שלפי פסקה (1), מכשיר ההתרעה האישי יציג גם מידע כתוב בשפות הרשמיות, יהיה זה מידע נגיש בצג;
:: (5) מכשיר ההתרעה האישי יהיה מכשיר שהאדם עם המוגבלות יוכל לשאת מוצמד לגופו, בנוחות ובלא מאמץ, ברציפות במשך כל שעות היממה ובכלל זה במצב שינה, וכל זאת לתקופה ממושכת;
:: (6) תפעול מכשיר ההתרעה האישי בשגרה ובמצב חירום יהיה פשוט; המכשיר יאפשר למשתמש להתנסות בשגרה, לפי רצונו, בהתרעות שלפי פסקאות (2) עד (4), ויאפשר לו במצב חירום להפסיק התרעות שהופעלו במכשיר;
:: (7) אם יש במכשיר ההתרעה האישי לחיצים לשימוש המשתמש, הם יהיו בניגוד מישושי ובניגוד חזותי לפני המשטח שבו הם מותקנים; לעניין זה -
:::- &quot;ניגוד חזותי&quot; - ניגוד חזותי של 50% לפחות, שייושם כמפורט בתקן הישראלי ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בגימור וניגודים (2.1.6.1), או כמפורט בתקן הישראלי ת&quot;י 1918 חלק 6 בסעיף הדן בניגוד חזותי (2.4);
:::- &quot;ניגוד מישושי&quot; - ניגוד בין מרקם פניו של משטח מסוים לבין מרקם פני המשטח הצמוד לו, המאפשר להבחין במשטח המסוים במישוש באמצעות אצבעות כף היד;
:: (8) מכשיר ההתרעה האישי יהיה בעל שרידות גבוהה מאוד, ועמיד למים גם במצב רחצה;
:: (9) הגא יוכל לבצע מרחוק, לפי צורך, עדכוני תוכנה במכשיר ההתרעה האישי ובדיקת תקינות;
:: (10) חלוקת מכשיר ההתרעה האישי לאדם עם מוגבלות תהיה באמצעות הגורם המחלק.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), הגורם המחלק רשאי לספק את מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנת משנה (א), בצורה מדורגת לפי הצורך התפקודי של האדם כפי שנובע מירידת שמיעה, ולפי העניין, בשילוב ירידת ראייה, וכן, לפי הצורך, לבצע שיפורים במכשיר ההתרעה לפי תוצאות בדיקות תקינות ויעילות; לפיכך, הראשונים שיקבלו את המכשיר יהיו אלה:
:: (1) אנשים עם מוגבלות שירידת השמיעה שלהם באוזן הטובה יותר ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 70 דציבלים לפחות;
:: (2) אנשים עם מוגבלות שירידת השמיעה שלהם באוזן הטובה יותר ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 50 דציבלים לפחות, ונוסף על כך חדות הראייה שלהם בעין הטובה יותר, עם תיקון אופטי, אינה עולה על 6/30.
:: (ג) הגורם המחלק יודיע בהקדם האפשרי למי שנכלל ברשימות שהועברו לו מהמאגר שלפי [[תקנה 32(ב)]] לפי הרשאות גישה שניתנו לו לפי [[תקנה 32(יב)]], שהוא עתיד לקבל את מכשיר ההתרעה האישי ואת המועד המשוער לקבלת המכשיר.
: (ד) הגא אחראי לכך שהשירות שניתן לאדם עם מוגבלות בקשר לקבלה, הדרכה ותחזוקת מכשיר התרעה אישי, יהיה לפי [[תקנות נגישות לשירות]]; נוסף על כך, לפי בקשה של אדם עם מוגבלות השירות האמור יונגש גם בתקשורת מרחוק באמצעות תרגום לשפת סימנים או תמלול, או בשפת סימנים במגע במפגש פנים אל פנים; במצב חירום תהיה התקשורת האמורה מרחוק לפחות, זמינה בכל עת, זולת אם לא מתאפשר בנסיבות מצב החירום, ותרגום בשפת סימנים במגע במפגש פנים אל פנים - זמין ככל האפשר.

@ 32. איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי
: (א) בתקנה זו, &quot;גורם מאתר&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]], למעט רשות האוכלוסין וההגירה, ומשרד הבריאות.
: (ב) המשרד יקים וינהל מאגר מידע לצורך איתור אנשים עם מוגבלות שזכאים למכשיר התרעה אישי לפי [[תקנה 31(א)]], מתן הודעה לפי [[תקנה 31(ג)]] וחלוקת מכשירי התרעה לפי [[תקנה 31(א)(10)]].
: (ג) המשרד יקים את המאגר באמצעות עיבוד ואיחוד המידע שהתקבל לפי תקנת משנה (י) וכן מידע המצוי בידיו ונדרש לפי תקנה זו, באופן שלגבי כל אדם שבמאגר תהיה רשומה אחת שתרכז את הפרטים הנוגעים אליו; רשומה במאגר תכלול את כל הפרטים לפי [[תקנה 2(ב)(1) עד (4), (6), (8)(א) עד (ט)((&lt;s&gt;,&lt;/s&gt;)) לתקנות מאגר מידע]], לעניין האדם עם המוגבלות.
: (ד) המשרד יעדכן את המידע שבמאגר אחת לשלושה חודשים לפחות.
: (ה) למשרד יהיו הסמכויות לפי [[תקנה 2(ג) עד (ו) לתקנות מאגר מידע]], בשינויים המחויבים.
: (ו) גורם מאתר יכין לפי המידע שבידו רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התנאים [[שבתקנה 31(א)]], וזאת באמצעות איתור האנשים שמתקיימים בהם התבחינים [[שבטור א' בתוספת הרביעית]].
: (ז) גורם מאתר יציין ברשימה האמורה בתקנת משנה (ו) את האנשים שמתקיימים בהם גם התבחינים [[תוספת רביעית|שבטור ב' בטבלה שבתוספת הרביעית]].
: (ח) גורם מאתר יכלול ברשימה שלפי תקנות משנה (ו) ו-(ז) את פרטי המידע שנכללים ברשומה שלפי תקנת משנה (ג) ושמצויים בידו.
: (ט) על אף האמור בתקנות משנה (ו) עד (ח), רשות המסים תכין רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התבחינים שלפי [[התוספת הרביעית]], לפי המידע שבידה לפי [[תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), התש&quot;ם-1979]], ותעביר למשרד, אחת לשלושה חודשים לפחות, את הרשימה בציון התבחינים שלפי תקנת משנה (ז) ופרטי המידע כאמור בתקנת משנה (ח), והכול בכפוף [[לסעיפים 231 עד 235 לפקודת מס הכנסה]]; על אף האמור רשאית רשות המסים, בהסכמת הביטוח הלאומי, להעביר באמצעותו את הרשימה האמורה בציון התבחינים ופרטי המידע כאמור ובכפוף לסעיפים האמורים.
: (י) גורם מאתר יעביר למשרד את הרשימה עם פרטי המידע כאמור בתקנה זו אחת לשלושה חודשים לפחות.
: (יא) המשרד רשאי לטייב את מאגר המידע באמצעות מידע שמצוי במאגר משרד הרווחה והביטחון החברתי לפי [[תקנה 2 לתקנות מאגר מידע]].
: (יב) על העברות מידע לפי תקנה זו, סודיות ושמירת פרטיות, יחולו [[+|תקנות 17]] [[ו-18 עד 22 לתקנות מאגר מידע]] לפי העניין ובשינויים המחויבים; המשרד יעניק גישה למידע שבמאגר לפי תקנת משנה (ב) לצורך יישום תקנות אלה.
: (יג) העברת מידע לפי תקנה זו יכול שתיעשה יחד עם העברת מידע לפי [[תקנות מאגר מידע]], ובלבד שהשמירה השימוש וההעברה של מידע שהועבר לפי תקנות אלה ייעשו באופן שמקיים את הוראות תקנות אלה.

@ 33. בקשת אדם עם מוגבלות לקבל מכשיר התרעה אישי
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;בדיקת שמיעה מקיפה&quot; - בדיקה של כל אלה בלא מכשיר לתיקון שמיעה, שבוצעה בידי קלינאי תקשורת: הולכת אוויר (air conduction), הולכת עצם (bone conduction), ובדיקות דיבור;
::- &quot;גוף ציבורי&quot; - גוף המנוי [[בפסקאות (1) ו-(7) להגדרה &quot;גוף ציבורי&quot; בסעיף 5 לחוק]];
::- &quot;גורם מאשר&quot; - קלינאי תקשורת שהוא עובד של גוף ציבורי שהמנהל הכללי של הגוף הציבורי האמור מינה לשם בחינת בקשה שלפי תקנת משנה (ב);
::- &quot;קלינאי תקשורת&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת מקצועות הבריאות, התשס&quot;ח-2008]];
::- &quot;רמת סף השמיעה (hearing threshold level)&quot; - ממוצע סיפי השמיעה בבדיקת הולכת אוויר בתדרים 500 עד 4000 הרץ.
: (ב) נוסף על תהליך האיתור האמור [[בתקנה 32]], המשרד יאפשר לאדם עם מוגבלות שסבור שמתקיימים לגביו התנאים [[שבתקנה 31(א)]] והוא לא קיבל מכשיר התרעה אישי, להגיש בקשה לקבלת מכשיר התרעה כאמור.
: (ג) אדם המבקש להגיש בקשה כאמור בתקנת משנה (ב) יגיש למשרד את אחד מאלה:
:: (1) תוצאות שתי בדיקות שמיעה מקיפות של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועדים שונים כלשהם המרוחקים זה מזה בחצי שנה לפחות;
:: (2) תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמך חתום ביד קלינאי תקשורת או רופא אף אוזן גרון, ולפיו ירידת השמיעה של מבקש כאמור היא קבועה;
:: (3) תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמכים נוספים שהגורם המאשר דרש משום שתוצאות בדיקת השמיעה האמורה לא מאפשרות לגורם המאשר להחליט בדבר התקיימות התבחין שלפי תקנה משנה (ד).
: (ד) המשרד יעביר את הבקשה לגורם המאשר בתוך 7 ימים מיום שהתקבלה אצלו; והגורם המאשר יבחן את הבקשה שלפי תקנת משנה (ג) ויחליט האם מהמסמכים שצורפו עולה שלמבקש יש ירידה קבועה ברמת סף השמיעה באוזן הטובה מבין השתיים, של 50 דציבלים לפחות וגילו 6 שנים לפחות; הגורם המאשר יעביר למשרד את החלטתו המנומקת בתוך 21 ימים מיום שקיבל את הבקשה.
: (ה) המשרד יעביר למבקש את החלטתו המנומקת של הגורם המאשר וכן לגורם המחלק שיספק מכשיר התרעה למי שבקשתו אושרה, הכול בתוך 14 ימים מיום שקיבל את החלטת הגורם המאשר.
: (ו) במצב חירום -
:: (1) יאיץ המשרד את בחינתה של בקשה שהוגשה לפי תקנת משנה (ג) ואת הליכי הטיפול בבקשה ואספקת מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנה זו;
:: (2) הגורם המאשר רשאי להורות לגבי בקשה שהוגשה, כי יצורפו לה מסמכים אחרים מאלה המפורטים בתקנת משנה (ג), אם עקב נסיבות מצב החירום יש קושי להשיגם.

@ 34. שירות שמיועד להפעיל במצב חירום התרעה במכשיר קצה אישי
: בלי לגרוע מהאמור [[בתקנה 31]], מי שמספק לציבור שירות שמיועד להפעיל התרעה במכשיר קצה אישי במצב חירום, כגון באמצעות אתר אינטרנט, יישום (אפליקציה) או שידור סלולרי (cell broadcast), יתכנן ויפעיל את השירות באופן שאמור -
: (1) להפעיל במכשיר הקצה האישי התרעה באופנים אלה לפחות: התרעה ברטט, התרעה בקול, התרעה חזותית, ומידע כתוב על מצב החירום, הכול לפי מאפייניו של מכשיר הקצה האישי ומערכת ההפעלה שלו;
: (2) להביא לכך שהתרעה במכשיר קצה אישי לפי פסקה (1), תגרום לאדם שנושא את המכשיר האמור במצב חירום, גירויים חושיים חזקים ככל האפשר המובחנים מגירויים אחרים בסביבה כדי להפנות את תשומת ליבו של אותו אדם.

@ 35. נגישות לשירותי אינטרנט שמשמשים להתרעה
: בשירות אינטרנט, לרבות יישום (אפליקציה), שמיועד לספק במצב חירום אותות להתרעה על תחילת מצב חירום או סיומו, יתקיימו [[תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות]].

@ 36. אחריות להתרעה
: בלי לגרוע מאחריות הגא לפי [[תקנה 31]], אין [[בתקנות 34]] [[ו-35]] כדי לחייב את הגא או מי שמספק שירות לפי [[34|התקנות האמורות]] בביצוע סידורים במכשיר להתרעה שאינו של אחד מהגורמים האמורים או באחריותם, בכלל, או בביצוע סידורים בעלי אופי אישי במכשיר קצה אישי של מקבל שירות שהוא אדם עם מוגבלות, בפרט; נוסף על האמור, אין באמור [[בתקנה 34(1) ו-(2)]] כדי להטיל אחריות על מי שמספק שירות כאמור [[בתקנה האמורה]] להתרחשות התוצאות המפורטות [[בפסקאות (1) או (2) בתקנה 34]], במכשיר קצה אישי מסוים.

== פרק ז': נגישות לשירותים שונים ==

=== סימן א': נגישות לשירותי הביטוח הלאומי ===

@ 37. מידע לגבי נגישות לסניפי המוסד לביטוח לאומי בעת חירום
: פרסם המוסד לביטוח לאומי מידע לציבור לגבי סניפי המוסד לביטוח לאומי, שבמצב חירום יהיו פתוחים לציבור, יפרסם גם את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם יחד עם הפרסום האמור:
: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
:: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצא הסניף, ובכלל זה מדרכה או שביל, לכניסה לסניף, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
:: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;;
: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;קיים שירות נגיש בסניף&quot;, &quot;השירות בסניף לא נגיש&quot;; לעניין זה, &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות בו [[תקנות נגישות לשירות|תקנות הנגישות לשירות]].

@ 38. נגישות השירות בסניף הביטוח הלאומי
: ניתן שירות במצב חירום בסניף של המוסד לביטוח לאומי, יתקיימו הוראות אלה:
: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - יספק המוסד לביטוח לאומי התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
: (2) צוות הסניף יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין בכניסה לסניף, יימצא שלט שבו יהיה רשום: &quot;אפשר לבקש עזרה מהצוות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
: (3) כחלק משירותי המענה הטלפוני וההתקשרות מרחוק שמפעיל הביטוח הלאומי במצב חירום יחולו עליו חובות הנגישות הקבועות [[בתקנה 8 לתקנות שירותי בריאות במצב חירום]].

=== סימן ב': נגישות לשירותי בנקאות ===

@ 39. נגישות סניפי בנק בעת חירום, ומידע לציבור
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;בנק&quot; - תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;שירות בנקאי נייד&quot; - שירות בנקאי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב;
::- &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות בו [[תקנות נגישות לשירות]] שחלות בשגרה על בנק, על מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים או על שירות בנקאי נייד, לפי העניין.
: (ב) ניתן במצב חירום שירות בנקאי בסניף בנק, יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - יספק הבנק התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
:: (2) אחד מאנשי צוות הסניף יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין בסניף, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שבו יהיה רשום: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ג) פרסם בנק מידע לגבי סניפיו שפתוחים לציבור במצב החירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל סניף כאמור, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצא הסניף, ובכלל זה מדרכה, לכניסה לסניף, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות נגיש&quot;; &quot;השירות לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות לא נגיש&quot;;
:: (4) אם השירות בסניף כולו או חלקו אינו נגיש - &quot;בסניף יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;, וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות שלא בסניף בצורה אחרת;
:: (5) אם ניתנים שירותים בסניף בנק גם למי שאינם לקוחות של אותו בנק - &quot;נותנים שירות גם ללקוחות בנקים אחרים&quot;, ונוסף על כך, פירוט בשפה פשוטה של השירותים שכל אדם, אף אם אינו לקוח של הבנק, יכול לקבל בסניף הבנק.
: (ד) פרסם בנק מידע לגבי כספומטים שפועלים במצב חירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל אחד מהכספומטים שבפרסום, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן הכספומט, ובכלל זה ממדרכה או שביל, ועד למכשיר - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה המובילה עד למכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות בכספומט נגיש&quot;; &quot;השירות בכספומט לא נגיש&quot;.
: (ה) הפעיל בנק במצב חירום שירות בנקאי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סבר הבנק שלא ניתן לקיים את האמור עקב נסיבות מצב החירום, יספק הבנק התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות בנקאי נייד באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור:
:: (1) בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים;
:: (2) השירות הוא שירות נגיש.
: (ו) פרסם בנק מידע לגבי שירות בנקאי נייד שפועל במצב החירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות בנקאי נייד - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות הבנקאי הנייד נגיש&quot;; &quot;השירות הבנקאי הנייד לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות הבנקאי הנייד לא נגיש&quot;;
:: (3) אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הבנקאי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום - &quot;הבנק מספק לפי מצב החירום התאמות נגישות סבירות לשירות הבנקאי הנייד&quot;.
: (ז) פרסום המידע לפי תקנות משנה (ג), (ד) ו-(ו) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות, שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית:
:: (1) בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של הבנק;
:: (2) במוקדי המידע הטלפוני שמפעיל הבנק;
:: (3) באופן אחר שבו הבנק מעביר מידע לציבור לגבי פעילותם של הסניפים, שירותי הבנק הניידים או המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית.
: (ח) מידע כאמור בתקנות משנה (ג), (ד) ו-(ו) ייכלל גם במידע שמפרסם בנק לציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של סניפי בנק, מכשירים אוטומטיים למשיכת מזומנים או שירות בנקאי נייד, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום.
: (ט) פרסם בנק ישראל מידע לציבור בקשר לפעילות סניפי בנקים, כספומטים, או שירותים בנקאיים ניידים, שמפעילים בנקים במצב חירום, והמידע נוגע לאמור בתקנה זו, יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה זו, לפי העניין; פרסום של בנק ישראל על מידע לפי תקנה זו יכול שיהיה באמצעות הפניה לפרסומים של מידע כאמור שפרסם בנק.

=== סימן ג': נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל ===

@ 40. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;חברת דואר ישראל&quot; - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר]];
:- &quot;חוק הדואר&quot; - [[חוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]];
:- &quot;יחידת דואר&quot; - כהגדרתה ברישיון הכללי לחברת דואר ישראל בע&quot;מ למתן שירותי דואר, שירותים כספיים מטעם חברת הבת ושירותים אחרים, למעט מרכז מסירה כהגדרתו ברישיון הכללי האמור;
:- &quot;שירות כספי&quot; - שירות מהשירותים הכספיים כמשמעותם [[בסעיף 88א(א) לחוק הדואר]];
:- &quot;שירות כספי נייד&quot; - שירות כספי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב;
:- &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות לגביו [[תקנות נגישות לשירות]] שחלות בשגרה על יחידת דואר, על כספומט או על שירות כספי נייד, לפי העניין.

@ 41. נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל
: ניתן במצב חירום שירות כספי ביחידת דואר, יתקיימו הוראות אלה:
: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות ביחידת הדואר באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
: (2) אחד מאנשי צוות יחידת הדואר יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות כספי והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין ביחידת הדואר, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שיהיה רשום בו: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4, בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).

@ 42. נגישות לשירותים כספיים ניידים במצב חירום
: הפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום שירות כספי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סברה חברת דואר ישראל שלא ניתן לקיים את הוראות האמורות עקב נסיבות מצב החירום, תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות כספי נייד באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור:
: (1) בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים;
: (2) השירות הוא שירות נגיש.

@ 43. פרסום מידע
: (א) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי יחידות הדואר שפתוחות לציבור במצב החירום וניתן בהן שירות כספי, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל יחידה כאמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצאת יחידת הדואר, ובכלל זה מדרכה, לכניסה ליחידת הדואר, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;; בוצעו במצב חירום שינויים בקשר למרחב המוגן של יחידת דואר - תספק חברת דואר ישראל מידע עדכני בשפה פשוטה לפי פסקה זו, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;קיים שירות נגיש בסניף&quot;, &quot;השירות בסניף אינו נגיש&quot;;
:: (4) אם השירות בסניף, כולו או חלקו, אינו נגיש - &quot;בסניף יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;, וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות בסניף או שניתן לקבל את השירות בצורה אחרת.
: (ב) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי כספומטים שפועלים במצב חירום, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל כספומט כאמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן הכספומט, ובכלל זה ממדרכה או שביל, ועד לכספומט - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות בכספומט נגיש&quot;; &quot;השירות בכספומט אינו נגיש&quot;.
: (ג) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי שירות כספי נייד שפועל במצב חירום, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל שירות כספי נייד כאמור, אם המידע קיים בידי חברת דואר ישראל בנסיבות מצב החירום:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות כספי נייד - &quot;יש דרך נגישה לשירות כספי נייד&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה לשירות כספי נייד&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות הכספי הנייד נגיש&quot;; &quot;השירות הכספי הנייד לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות הכספי הנייד לא נגיש&quot;;
:: (3) אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הכספי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום - &quot;יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;.
: (ד) פרסום המידע לפי תקנות משנה (א) עד (ג) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות, שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית:
:: (1) בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של חברת דואר ישראל;
:: (2) במוקד המידע הטלפוני שמפעילה חברת דואר ישראל;
:: (3) באופן אחר שבאמצעותו חברת דואר ישראל מעבירה מידע לציבור לגבי פעילותם של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית.
: (ה) מידע כאמור בתקנות משנה (א) עד (ג) ייכלל גם במידע שמפרסמת חברת דואר ישראל לציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום.
: (ו) פרסם משרד התקשורת מידע לציבור בקשר לשירותים כספיים שמפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום, והמידע נוגע לאמור [[בתקנה 41]] [[או 42]], יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה כאמור, לפי העניין.

== פרק ח': זמינות אמצעי הסעה לאנשים עם מוגבלות ==

@ 44. תוכנית משרד התחבורה
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;גוף שנדרש לאמצעי תחבורה&quot; - משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, רשות מקומית, או צה&quot;ל;
::- &quot;המנכ&quot;ל&quot; - המנהל הכללי של משרד התחבורה, לרבות עובד משרד התחבורה שהוא מינה לעניין תקנות אלה;
::- &quot;הסעה המונית של אנשים עם מוגבלות&quot; - הסעה של אנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת שירות מסויים במצב חירום, כגון לצורך טיפול רפואי או לצורך פינוי בני אדם ממקום שהייתם, הכול עקב חשש לחיי בני אדם.
: (ב) משרד התחבורה יכין תוכנית להקצאת אמצעי תחבורה עם נהגים שיוכלו להפעילם במצב חירום, להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות לצורך סיוע והצלת חיים, שתכלול את כל אלה, לפחות:
:: (1) שימוש במגוון אמצעי תחבורה ציבורית שמיועדים בשגרה להסעת המונים, תוך מתן עדיפות לאמצעים שיש בהם נגישות לאנשים עם מוגבלות כגון אוטובוסים עירוניים ורכבת קלה; זאת כדי להשיא (למקסם) את קיבולת ההסעה וזמינות אמצעי התחבורה במצבי חירום שונים, בפריסה גאוגרפית ארצית;
:: (2) שיטת פעולה להעמדת אמצעי תחבורה ונהגיהם לשימוש גוף שנדרש לאמצעי תחבורה וכוחות הצלה וסיוע שנדרשים לאמצעים אלה, במצב חירום, בשני סוגי תרחישים:
::: (א) הסעה או פינוי מיידיים של אוכלוסייה (פינוי דחק);
::: (ב) הסעה או פינוי מתוכנן של אוכלוסייה בכלל או של אנשים עם מוגבלות בפרט;
:: (3) מידע שעל גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה להעביר בשגרה לצורך הכנת התוכנית, ומידע שעל גוף כאמור להעביר למשרד התחבורה במצב חירום לצורך העמדת אמצעי התחבורה ונהגיהם לשימוש אותו גוף;
:: (4) המידע שיעביר גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה לפי פסקה (3) יכלול לפחות: הערכת כמויות האנשים שיש להסיע מאזור גאוגרפי מסוים בישיבה, בישיבה בכיסא גלגלים, או בשכיבה, לרבות מלווים שחייבים להיות יחד עם אנשים כאמור;
:: (5) שיטת הפנייה במצב חירום של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה בבקשה להעמדת אמצעי תחבורה, בכל אחד מסוגי התרחישים לפי פסקה (2) ולגבי כל אחת מקבוצות האנשים כאמור בפסקה (4), סוגי אמצעי התחבורה שיועמדו לרשות הגוף הציבורי, כמויותיהם, כיצד יועמדו לרשותו יחד עם נהגיהם, וצפי לפרק זמן להקצאתם, הכול כדי לאפשר למשרד התחבורה ניהול ביקושים והקצאת אמצעי תחבורה יעילים במצב חירום;
:: (6) קביעת סדרי העדיפויות בניהול ההקצאות והשימוש באמצעי התחבורה הציבורית במצב חירום, לפי זמינות אמצעי תחבורה בנסיבות מצב החירום, ובייחוד קביעת מנגנון למניעת ריבוי שימושים בו-זמני במצב חירום באמצעי התחבורה שנכללו בתוכנית.
: (ג) משרד התחבורה יכין את התוכנית בהתייעצות עם משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, צה&quot;ל ומרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זה מזה; משרד התחבורה יתייעץ עם מד&quot;א כדי שיעמיד אמבולנסים למשימות פינוי במצב חירום לפי זמינותו ויכולתו באותה עת, והכול תוך שמירה על מוכנות מד&quot;א לבצע משימות במצב חירום, ובכלל זה משימות שהטילו עליהם משרד הבריאות וצה&quot;ל.

@ 45. העמדת אמצעי תחבורה להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות במצב חירום
: במצב חירום שבו יש צורך בהסעה המונית של אנשים עם מוגבלות, יורה המנכ&quot;ל, לפי פנייה של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה, כי יועמדו אמצעי תחבורה ונהגים שיוכלו להפעילם, לשימוש הגוף שנדרש לאמצעי תחבורה להסעה המונית או לשימוש כוחות הצלה שמסייעים לו, לצורך הסעת אוכלוסייה כאמור; הפנייה של גוף כאמור והעמדת אמצעי התחבורה ונהגים ייעשו לפי התוכנית כאמור [[בתקנה 44]].

== פרק ט': תומך קהילתי במצב חירום ==

@ 46. תומך קהילתי בשעת חירום
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;הרשות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 2 לחוק שירות אזרחי]];
::- &quot;מתנדב&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק שירות אזרחי]];
::- &quot;תומך קהילתי&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]];
::- &quot;תוכנית&quot; - תוכנית להצבת מתנדבים בשירות אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק שירות לאומי]], כתומכים קהילתיים ברשויות מקומיות במצב חירום.
: (ב) הרשות תגבש תוכנית בהיוועצות במשרד הרווחה והביטחון החברתי, מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי ומשרד הביטחון.
: (ג) לצורך מימוש התוכנית יוקצה לרשות תקציב תוספתי לטובת הכשרות, ולתוספת כוח אדם.
: (ד) התוכנית תכלול, בין השאר, סיווג של מתנדבים בעלי מסוגלות ורצון לשמש כתומכים קהילתיים, ההכשרה שיעבור מתנדב כדי לשמש תומך קהילתי, ההיערכות לקראת מצב חירום ותפקידי התומך הקהילתי בחירום.
: (ה) הרשות המקומית תעמיד בשגרה ובחירום עובד מטעמה שיהיה אחראי על הפעלת המתנדבים שהם תומכים קהילתיים ברשות המקומית, על הכשרותיהם ועל ניהול משימותיהם במצב חירום; עובדים אלה יעברו הכשרה להיכרות עם עולם השירות האזרחי והפעלת מתנדבים.
: (ו) הרשות תדווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת אחת לשנה, במשך שש שנים מיום התחילה, על גיבוש התוכנית כאמור בתקנה זו ועל יישומה; לדיווח הראשון כאמור תצרף הרשות העתק מהתוכנית שגובשה.

== פרק י': שונות ==

@ 47. הדרכה
: (א) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ידריך את עובדיו, במסגרת הדרכתם למצבי חירום, כדי שיוכלו לספק שירות סביר ומענה תומך ראשוני בשעת חירום לאנשים עם מוגבלויות שונות; הדרכה כאמור תינתן גם למי שהוא מתנדב של הגוף הציבורי שנותן מענה במצב חירום.
: (ב) הדרכה כאמור בתקנת משנה (א) תכלול, בין השאר, את כל אלה:
:: (1) הכרה וזיהוי סוגי מוגבלויות, צרכים וביטויי תגובה שונים של אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, במצבי חירום שונים; חומרי ההדרכה יעסקו באנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים לפחות;
:: (2) כללי התנהגות נאותים כלפי אנשים עם מוגבלות בעת מתן השירות במיוחד במצב חירום והזכות להסתייע בחיית שירות;
:: (3) אפשרויות של תקשורת מילולית וחזותית עם אנשים עם מוגבלות במיוחד במצב חירום;
:: (4) הצעות למענים אפשריים במצב חירום לגבי אנשים עם מוגבלויות שונות.
: (ג) ההדרכה תוכל להתבצע באופנים שונים, לרבות באמצעות לומדה אישית, כחלק מהכנה ותרגול למצב חירום.

@ 48. תרגול
: (א) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה ומבצע תרגילים בקשר לנושאים שמפורטים בתקנות אלה, יתרגל גם את ביצוע האמור בתקנות אלה שנוגע לאותו נושא שמתרגלים.
: (ב) בתרגולים שנערכים במסגרת תרגיל של המטה הכללי של צה&quot;ל או במסגרת תרגיל החירום הלאומי, לפחות, ושבהם האוכלוסייה נוטלת חלק, לרבות באמצעות דימוי אוכלוסייה, ישולבו אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים במספר מתוך סך כל המשתתפים בתרגיל שמהווים את האוכלוסייה שאותה מדמים, שמשקף את שיעורם של אנשים עם מוגבלות באוכלוסייה, או בקירוב; לעניין תקנת משנה זו, &quot;אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים&quot; - שלושה אנשים לפחות עם מוגבלות משמעותית מסוגים אלה: שמיעה, ראייה, נפשית, שכלית, אוטיזם, או פיזית, ובלבד שסוג המוגבלות אצל כל אחד מהם הוא שונה.

@ 49. תחזוקה ונגישות זמנית חלופית
: (א) מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי תקנות אלה אחראי לכך שהתאמות הנגישות יהיו תקינות וזמינות במצב חירום, זולת אם עקב מצב החירום ועל אף שפעל ככל יכולתו באותן נסיבות, נמנע ממנו להבטיח את תקינותן או זמינותן.
: (ב) לא יפגע אדם בהתאמות נגישות שלפי תקנות אלה, לא יגרע מהן ולא יסב את השימוש בהן למטרות אחרות באופן חלקי או מלא, אלא אם כן הפגיעה נדרשת במצב חירום לצורך הצלת חיים או מניעת פגיעה ברכוש חיוני, ובלבד שייעשה מאמץ סביר בנסיבות מצב החירום להבטיח נגישות זמנית חלופית.

@ 50. צה&quot;ל והגא כגורמים מסייעים
: (א) נערך צה&quot;ל או הגא בשגרה לסייע במצב חירום לגוף ציבורי, ייערך כל אחד מהגופים האמורים לגבי משימות הסיוע בקשר לאנשים עם מוגבלות, לפי האמצעים שמצויים בידו ומשמשים אותו בשגרה.
: (ב) סייע צה&quot;ל או הגא במצב חירום לגוף ציבורי, יבצע כל אחד מהגופים האמורים את משימות הסיוע בקשר לאנשים עם מוגבלות לפי יכולותיו, כוח האדם והאמצעים שעומדים לרשותו בנסיבות מצב חירום.

@ 51. התאמת נהלים, תוכנית, ותיקי הפעלה למצב חירום
: מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה, יבחן את הצורך לעדכן לאחר כל תרגיל או מצב חירום, ואחת לחמש שנים לפחות, תוכנית שהכין, את נוהליו ואת תיקי ההפעלה שלו שנוגעים למצב חירום, לעניין אופן פעולתו לפי תקנות אלה, אם קיימים, והכול באופן שיתאימו ליישום תקנות אלה; מצא שיש צורך כאמור, יעדכן הגורם את נהליו לפי זה.

@ 52. זמינות והצגת מסמכים
: (א) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה למנות או להסמיך אדם, להכין או לעדכן נוהל או תיק הפעלה, להכין רשימה ובה פרטי מידע, להכין תוכנית, או שהכין מידע לפרסם או מסמך לצורך הדרכה או מתווה לתרגיל (בתקנה זו - מסמך), חייב לשמור העתק עדכני של המסמך לצורך שימוש בהדרכות ותרגולים לפי תקנות אלה, ולצורך שימוש במצבי חירום; נוסף על כך, מסמך כאמור שהוכן לפי תקנות אלה יישמר שבע שנים לפחות ממועד הכנתו.
: (ב) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין מסמך, חייב להעביר לנציבות, או להציג לה, לפי העניין, לא יאוחר מתום 21 ימים מיום שנדרש לכך, העתק מסמך כאמור.

@ 53. תחילה
: (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט התקנות המפורטות בתקנת משנה (ב) ו-(ג), באחד לחודש השלישי שלאחר פרסומן (((התקנות פורסמו ביום 24.9.2026, ותחילתן ביום 1.12.2026))).
: (ב) תחילתן של [[תקנות 4]], [[5]], [[6(ה)]], [[7]], [[10]], [[11]], [[12]], [[17]], [[19]], [[25]], [[26]], [[27]], [[28]], [[37]], [[38]], [[45]], [[47]] [[ו-48]] - שישה חודשים מיום התחילה.
: (ג) תחילתן של [[תקנות 15]], [[39]] למעט [[תקנה 39(א)]], [[41]], [[42]] [[ו-43]] - שנה מיום התחילה.

@ 54. הוראות מעבר
: (א) ספק מים וספק מים בחירום שהכין תוכנית היערכות לפני יום התחילה ישלים את הנדרש ממנו לפי [[תקנה 3]] לא יאוחר מהמועדים האלה:
:: (1) עד תום שנה מיום התחילה ב-30% לפחות מתחנות החלוקה שנכללות בתוכנית ההיערכות ולא פחות משלוש תחנות חלוקה;
:: (2) עד תום שנתיים מיום התחילה ב-100% מתחנות החלוקה שנכללות בתוכנית ההיערכות.
: (ב) מחזיק במקרקעין אחראי לכך שבמיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין שהחזקתו, ובדרך שמובילה אליה, יתקיים [[חלק ב' בתוספת השלישית]] לא יאוחר מהמועדים האלה:
:: (1) לא יאוחר משנה מיום התחילה ב-30% לפחות מהמיגוניות הציבוריות, ולא פחות מ-50 מיגוניות;
:: (2) לא יאוחר משנתיים מיום התחילה ב-100% מהמיגוניות הציבוריות.
: (ג) עד תום חודש מיום התחילה תפרסם הנציבות את הטופס המומלץ לפי [[תקנה 21(ד)]].
: (ד) עד תום שלושה חודשים מיום התחילה יעבירו לראשונה גופים שנדרשים לאמצעי תחבורה כהגדרתם [[בתקנה 44(א)]], מידע לפי [[תקנה 44(ב)(4)]] שברשותם למשרד התחבורה; בלי לגרוע מהאמור -
:: (1) משרד הרווחה רשאי להעביר למשרד התחבורה סיכומי כמויות של מועמדים לפינוי מוקדם לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי [[תקנה 44(ב)(4)]], שמצוין ברשימה הנוספת כהגדרתה [[בתקנה 32(ח)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי]]; העביר משרד הרווחה סיכומי כמויות כאמור, ייחשב הדבר כאילו רשות מקומית העבירה לראשונה מידע למשרד התחבורה לפי [[תקנה 44(ב)(4)]];
:: (2) לבקשת משרד הבריאות, ובהסכמת משרד הרווחה, רשאי משרד הרווחה להעביר סיכומי כמויות של חצר&quot;מ לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי [[תקנה 44(ב)(4)]], שמצויים במידע שבידיו לפי [[תקנה 32(ח)(1) לתקנות נגישות אירועי פינוי]].
: (ה) עד תום שישה חודשים מיום התחילה לכל המאוחר -
:: (1) רח&quot;ל תשלים את הכנת התוכנית לסיוע ממשלתי אחוד לרשויות המקומיות לפי [[תקנה 18]];
:: (2) מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות ישלים את הכנת הרשימה לראשונה לפי [[תקנה 22]];
:: (3) משרד התחבורה ישלים את הכנת התוכנית כמשמעותה לפי [[תקנה 44]];
:: (4) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה ישלים לראשונה את הבחינה של נוהליו ותיקי ההפעלה שלו למצבי חירום, והעדכון, אם יידרש, לפי [[תקנה 51]].
: (ו) עד תום שנה מיום התחילה תשלים הרשות כהגדרתה [[בתקנה 46(א)]] את הכנת התוכנית לפי [[תקנה 46]].

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[ההגדרה &quot;דרך נגישה&quot; שבתקנה 1]]))) ====
=== דרישות חלופיות לדרך נגישה ===

@ 1. רוחב הדרך
: רוחב חופשי בדרך יהיה 1.3 מטר לפחות, ואולם אפשר שבשל מיקום מיתקנים, תשתיות או צמחייה, הרוחב החופשי של הדרך יהיה פחות מכך אך לא פחות 110 סנטימטרים, לאורך קטע דרך שלא יעלה על 500 סנטימטרים.

@ 2. שיפוע הדרך
: (א) שיפוע אורכי של דרך לא יעלה על 8%, ואולם אם שיפוע כאמור לא מתאפשר עקב סיבות הנדסיות אפשר ששיפוע כאמור יעלה על 8% ובלבד שלא יעלה על 10% לאורך 5 מטרים; עלה השיפוע האורכי של דרך לפי פרט זה על 5% או קיים הפרש גובה אנכי שעולה על 20 סנטימטרים בין פני הדרך לסביבתה הצמודה, לא יידרש שהדרך תהיה כבש; בשיפוע לפי פרט זה יתאפשר לאדם עם מוגבלות לנוע בצורה בטיחותית על הדרך, לרבות בתנאי הארה של יום ושל לילה.
: (ב) שיפוע רוחבי של דרך לא יעלה על 2%, ואפשר שלא יעלה על 3% עקב תנאי טופוגרפיה או קשיים הנדסיים.

@ 3. הפרש גובה בדרך
: הפרש גובה אנכי בין שני חלקי דרך סמוכים לא יעלה על 1.5 סנטימטר.

@ 4. פני הדרך
: פני הדרך והמדרך -
: (1) יהיו יציבים וקשיחים;
: (2) לא יהיו עשויים חומרים כגון חלוקי נחל, חצץ, חול או דשא ופניהם לא יהיו מעובדים עיבוד גס (כגון עיבוד &quot;טובזה&quot; או &quot;טלטיש גס&quot; באבן טבעית); המדרך לא יכלול בליטות כגון חלוקי נחל או אבנים מתוך משטח בטון;
: (3) רוחב המישקים בדרך לא יעלה על 1.5 סנטימטרים.

@ 5. טיפול במכשולים
: לאורך הדרך לא יהיו מכשולים, או שיהיו מכשולים שמסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

== תוספת שנייה ==
==== ((([[תקנות 18(א), (ב), (ג)(1), ו-(4), (ו), (ח)]], [[19(ב) ו-(ד)]]))) ====
=== חלק א' - גופים ציבוריים שיעמידו משאבים ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;100px&quot; | מספר סידורי !! הגוף הציבורי
|-
| : (1) || משרד האוצר
|-
| : (2) || משרד הבינוי והשיכון
|-
| : (3) || משרד הבריאות
|-
| : (4) || משרד הביטחון - אגף השיקום
|-
| : (5) || משרד החינוך
|-
| : (6) || משרד העלייה והקליטה
|-
| : (7) || משרד הפנים
|-
| : (8) || משרד הרווחה והביטחון החברתי
|-
| : (9) || המשרד לשוויון חברתי
|-
| : (10) || משרד התיירות
|-
| : (11) || המוסד לביטוח הלאומי
|-
| : (12) || הסוכנות היהודית
|-
| : (13) || הרשות לניצולי שואה
|}

=== חלק ב' - משאבים שיעמידו גופים ציבוריים ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;100px&quot; | מספר סידורי !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוגי המשאבים !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} פירוט המשאבים
|-
| : (1) || מוקד שירות נגיש || מוקד לקבלת פניות מרשויות מקומיות או צרכים של אנשים עם מוגבלות
|-
| : (2) || סיוע מקצועי לרשות מקומית || סיוע מקצועי במצב חירום לבעלי תפקידים ברשות המקומית, למתן מענה תומך במצב חירום לאנשים עם מוגבלויות מסוגים שונים, באמצעות תקשורת מרחוק וחומרי הדרכה לשימוש עצמי
|-
| : (3) || הפגות
| : (א) ערכות להפגה, פנאי ופעילות גופנית, במצב חירום, לאנשים עם מוגבלות, לשימוש עצמאי, שהוכנו בהיוועצות במורשה לנגישות שירות שיש לו ניסיון בתחום, באחד מהאופנים האלה לפחות:
:: (1) ערכות מוכנות לשימוש; הערכות יהיו מסוגים שונים לפי ייעודן לפי טווח גילאי המשתמשים, יכולות קוגניטיביות, מוטוריות, וחושיות, שונות; ההסברים בערכה יהיו בשפה פשוטה, ואם נדרש לפי היכולות הקוגניטיביות של האנשים שאליהן מיועדת הערכה - בפישוט לשוני במקום שפה פשוטה;
:: (2) אמצעי הפגה, פנאי או פעילות גופנית, במצב חירום, לרכישה באופן עצמאי באמצעות תווים (vouchers) שיחולקו במסגרת התוכנית שלפי [[תקנה 18]]; האדם בוחר מתוך סוגי אמצעים שונים שיועמדו לבחירתו; לרשות המקומית יתאפשר להשפיע על תוכני האמצעים כדי לבצע התאמה תרבותית לתושביה;
: (ב) פעילות יזומה להפעלת אנשים עם מוגבלות ששוהים באזור ציבורי מוגן לצורך הפגה, פנאי ופעילות גופנית;
: (ג) ריענון קצר מועד לאנשים עם מוגבלות ולמלוויהם מחוץ לביתם (נופשונים)
|-
| : (4) || ציוד לשהייה ולינה
| : (א) מיטות, מזרנים, בתי שימוש ניידים ונגישים עם סידורים לשמירה על פרטיות, פרגודים;
: (ב) מושבים מותאמים, שולחנות;
: (ג) כיסאות גלגלים;
: (ד) מיטות סיעודיות (לשימוש בדיור זמני חלופי);
: (ה) ציוד ייעודי שמשמש אנשים עם מוגבלות בפעילות היום-יום (כגון כיסאות רחצה, אמצעים למניעה החלקה באזורים רטובים)
|-
| : (5) || דיור זמני חלופי לאדם עם מוגבלות ומלוויו
| : (א) יחידות אכסון מיוחדות ויחידות שאינן נגישות, לרבות בכל אלה:
:: (1) בתי מלון;
:: (2) מיתקני קליטה ארציים, מיתקני קליטה ארציים לאנשים עם מוגבלות;
:: (3) מקבצי דיור, בתי גיל הזהב, מרכזי קליטה לעולים;
:: (4) דיור ציבורי;
:: (5) מבני מעונות לסטודנטים;
: (ב) הסעה של אדם עם מוגבלות ומלוויו מביתו לדיור החלופי הזמני ובחזרה לביתו;
: (ג) הזנה לאדם עם מוגבלות ולמלוויו במהלך שהייתו בדיור חלופי זמני או רכישת מזון באופן עצמאי במימון התוכנית
|-
| : (6) || כוח אדם לסיוע || כוח אדם לסיוע ביישום המענים שלפי [[תוספת חלק ב|חלק זה]], לרבות כוח אדם מקצועי בתחומי סיעוד ותחומים נדרשים אחרים לפי נסיבות מצב החירום
|}

=== חלק ג' - תבחינים לסיוע בקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת מענים לאנשים עם מוגבלות ===
: התבחינים שלהלן יסייעו לבחינת בקשות לסיוע לאדם עם מוגבלות במצב חירום, ולקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת המשאבים; תחילה יש לבצע הערכה לפי שלב 1 ולאחר מכן יש לעשות שימוש בתוצאות ההערכה משלב 1 בהערכה לפי שלב 2:

@ 1. : שלב 1 - תבוצע הערכה מהירה של צרכים מיידיים של האדם עם מוגבלות בעת מצב החירום (להלן - ההערכה), ובייחוד בתחומים המפורטים להלן; ההערכה תבוצע בהתבסס ככל האפשר על מידע שסיפק האדם עצמו או איש קשר שלו:
: (1) יכולת התקשורת והבנת המצב של אותו אדם, ואמצעים שנדרשים לשם כך;
: (2) מורכבות מצבו הרפואי של אותו אדם ובייחוד לנוכח אלה: אם נדרשת אספקת חשמל רציפה לשימור חיים, אם נדרש טיפול רפואי אינטנסיבי, אם יש צורך להגיע למוסד בריאות לטיפולים משמרי חיים או שיקומיים, קבועים או זמניים, ומה צריכת התרופות שלו;
: (3) אם האדם נדרש לסיוע בביצוע פעולות היום-יום, והאמצעים שהוא עושה בהם שימוש קבוע;
: (4) הצורך בהשגחה צמודה על האדם;
: (5) הצורך בתמיכה רגשית או חברתית לאדם;
: (6) בחינה אם הוא אדם עם עורף חברתי בחירום כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]] או שאין לו עורף חברתי כמשמעותו [[בתקנה 2(ב)(7)(ב)(1) עד (4) לתקנות מאגר מידע]];
: (7) צרכים נוספים שהם תולדה ממאפייני מצב החירום.

@ 2. : שלב 2: בחינת הצורך בסיוע פרטני לאדם עם מוגבלות:
: (1) אפשרות א' - כדי שאדם יוכל להמשיך לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום - מתוך הצרכים שעלו בהערכה לפי שלב 1 ובייחוד החיוניים שבהם, מהם הצרכים שניתן לספק לאורך זמן;
: (2) אפשרות ב':
:: (א) מתוך הצרכים שעלו בהערכה לפי שלב 1 ובייחוד החיוניים שבהם, מהם הצרכים שלא ניתן לספק או שקיים קושי ממשי לספקם, במצב החירום, אם ימשיך אותו אדם לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן;
:: (ב) אם ניתן לספק טוב יותר את צרכי האדם ובפרט החיוניים שבהם, לפי ההערכה שבוצעה לפי פרט משנה (א), אם יועבר מביתו או מאזור ציבורי מוגן לחלופת דיור זמני במקום אחר;
:: (ג) אם קיימת אפשרות ממשית ובטוחה בתנאי מצב החירום השורר, להעברת האדם, לרבות מלווה או ציוד עזר אישי אם נדרשים, לחלופת דיור זמנית במקום אחר.

== תוספת שלישית - מיגונית ציבורית ==
=== חלק א' - מיגונית ציבורית נגישה ===
==== ((([[תקנות 21(א) עד (ג)]], [[22]] [[ו-54(ב)]], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1]] [[ו-3 בחלק א' לתוספת שלישית]]))) ====

@ 1. מיגונית נגישה לאדם עם מוגבלות
: (א) [[בחלק זה]], &quot;דלת הדף&quot; ו&quot;דלת הדף ורסיסים&quot; - כהגדרתן [[בתקנות מפרטים למקלטים]].
: (ב) לאדם עם מוגבלות יתאפשר להיכנס למיגונית ולשהות בה יחד עם כלל הציבור, לפי [[חלק זה]].
: (ג) במיגונית שבפתחה לא מותקנת דלת הדף או דלת הדף ורסיסים יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) הרוחב החופשי בפתחים ובפרוזדורים לא יפחת מ-90 סנטימטרים;
:: (2) סכום הרוחב החופשי בפרוזדור (A [[נספח א' לחלק זה|בנספח א]]) והרוחב החופשי בפתח (B [[נספח א' לחלק זה|בנספח א]]) סמוכים זה לזה, לא יפחת מ-200 סנטימטרים;
:: (3) החלל המיועד לשהיית הציבור במיגונית (C [[בנספח א לחלק זה]]) יכלול שטח חופשי לסיבוב לפי ת&quot;י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח לסיבוב (2.7.4);
:: (4) השיפוע הרוחבי והשיפוע האורכי של דרך בתוך המיגונית לא יעלה על 2%; על אף האמור -
::: (א) השיפוע האורכי של דרך נגישה שתחילתה במזוזת הפתח הפנימי במיגונית (מסומן כקו מקווקו &quot;תחילת דרך משופעת&quot; [[בנספח א לחלק זה]]), והיא נמשכת לפתח המיגונית עד למפלס תחתית רצפת המיגונית, לא יעלה על 0.5% + 9%;
::: (ב) הדרך לא תבלוט מפתח המיגונית יותר מ-20 סנטימטרים ובלבד שאם בלטה יותר מ-10 סנטימטרים גוון הדרך יהיה בניגוד חזותי לגוון הקיר החיצוני של המיגונית;
::: (ג) אפשר שהפרש הגובה בין קצה הדרך בפתח המיגונית (מסומן כ&quot;פתח המיגונית&quot; [[בנספח א לחלק זה]]) לדרך הנגישה לפי [[פרט 3]] (מסומנת D [[בנספח א לחלק זה]]), יטופל באמצעות אחד מאלה:
:::: (1) רכיב משופע מקובע בקצה הדרך במיגונית, שניתן לשנות את מצבו בין מצב פתוח כשהוא בשימוש למצב סגור כשאינו בשימוש; השיפוע של הרכיב במצב פתוח לא יעלה על 50%, אם הוא מגשר על הפרש גובה של עד 3 סנטימטרים או על 30% אם הוא מגשר על הפרש גובה בתחום שמעל 3 סניטמטרים ועד 6 סנטימטרים; בעת שהרכיב האמור במצב פתוח, יראו בו חלק מהדרך לפי פסקת משנה (ב), והוראותיה יתקיימו גם ברכיב האמור;
:::: (2) שינוי השיפוע של קצה הדרך במיגונית, ובלבד שיתקיימו בו ההוראות לפי פסקת משנה (1) שדנות בשיפוע;
:: (5) לאורך הדרך המשופעת במיגונית לפי פסקה (4)(א), בצד הדופן שממול לפתח B ([[נספח א' לחלק זה]]), יימצא בית אחיזה (מסומן כ&quot;בית אחיזה&quot; [[בנספח א לחלק זה]]), שיתקיימו בו הוראות אלה:
::: (א) צורת בית האחיזה תהיה עגולה, תתאפשר גריפה רציפה לכל אורכו, ולא יהיו בו חלקים חדים;
::: (ב) קוטרו החיצוני של בית האחיזה יהיה 3 עד 4 סנטימטרים;
::: (ג) קצותיו של בית האחיזה יהיו מכופפים כדי שלא יהוו מכשול; קצהו האחד יימשך עד 30 סנטימטרים במקביל לפתח B ([[נספח א לחלק זה]]), וקצהו השני לא יבלוט מפתח המיגונית;
::: (ד) מסביב לבית האחיזה יהיה מרווח חופשי לגריפה שהיקפו 4 סנטימטרים לפחות מהפנים החיצוניים של בית האחיזה;
::: (ה) הפן העליון של בית האחיזה יהיה בגובה 90 סנטימטרים עד 95 סנטימטרים מפני הדרך המשופעת;
::: (ו) הפן הפנימי של בית האחיזה לא יחדור יותר מ-9 סנטימטרים לתחום הדרך המשופעת;
::: (ז) יתקיים ניגוד חזותי בין גוון בית האחיזה לגוון הקיר שעליו הוא מותקן;
::: (ח) בית האחיזה יותקן ממרכז חלקו התחתון, באופן יציב, בטוח, ומאפשר גריפה רציפה;
:: (6) קירות המיגונית יהיו בלא בליטות חדות ובלא חיספוסים גסים העלולים לפגוע במי שנמצא במיגונית;
:: (7) לאורך הדרך במיגונית לא יהיו מכשולים.
: (ד) במיגונית שמותקנת בה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) הרוחב החופשי בפתחים שבמיגונית לא יפחת מ-80 סנטימטרים;
:: (2) סכום רוחב חופשי בפרוזדור במיגונית, אם קיים, ורוחב חופשי בפתח, סמוכים זה לזה, לא יפחת מ-200 סנטימטרים;
:: (3) החלל המיועד לשהיית הציבור במיגונית (C [[נספח ב חלק זה|בנספחים ב]] [[ו-ג לחלק זה]]) יכלול שטח חופשי לסיבוב לפי ת&quot;י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח לסיבוב (2.7.4);
:: (4) מפלס סף הדלת שבפתח המיגונית יהיה בגובה 10 סנטימטרים לכל היותר מעל תחתית רצפת המיגונית; הותקנה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים בכניסה פנימית במיגונית, תתקיים בה [[תקנה 34(ד) ו-(ד1) לתקנות מפרטים למקלטים]];
:: (5) משני צידי הדלת יימצאו מוטות לסיוע בהגפתה כמפורט להלן:
::: (א) מוט אופקי אחד יימצא בצידו החיצוני של אגף הדלת בגובה 85 עד 90 סנטימטרים מתחתית אגף הדלת, לפי הוראות אלה:
:::: (1) אורכו של המוט יהיה 35 עד 40 סנטימטרים, וקוטרו החיצוני יהיה 3 עד 4 סנטימטרים;
:::: (2) צורת המוט תהיה עגולה, תתאפשר גריפה רציפה לכל אורכו, ולא יהיו בו חלקים חדים;
:::: (3) המרחק בין הפן הפנימי של המוט לבין פני אגף הדלת לא יהיה קטן מ-4 סנטימטרים ולא גדול מ-5 סנטימטרים;
:::: (4) המרחק בין קצה המוט לבין שול אגף הדלת שנפתח יהיה 5 עד 10 סנטימטרים;
:::: (5) גוון המוט יהיה בניגוד חזותי לגוון אגף הדלת;
::: (ב) מוט אופקי שני יימצא בצידו הפנימי של אגף הדלת בגובה 85 עד 90 סנטימטרים מתחתית אגף הדלת, ותתקיים בו פסקת משנה (א)(1) עד (5);
:: (ג) על אף האמור בפסקאות (א) ו-(ב), אפשר שגובה המוט או המרחק לפי פסקה (א)(4), יותאמו בשינוי קל לצורך מניעת הפרעה למנגנון נעילת הדלת.

@ 2. שילוט וסימון
: (א) על דופן המיגונית שבה נמצא פתחה, יימצא מידע בשלט או על הדופן, לפי הוראות אלה:
:: (1) רישום: &quot;מיגונית&quot; בגופן שגובהו לא יפחת מ-10 סנטימטרים;
:: (2) יתקיימו במידע הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ב) גוון מזוזות ומשקוף פתח המיגונית ברצועה שרוחבה 7 עד 10 סנטימטרים בהיקף הפתח, יהיה בניגוד חזותי לדופן החיצונית של המיגונית.

@ 3. הצבת מיגונית וקישורה לדרך נגישה
: המיגונית תוצב בדרך נגישה או בצמוד לה, ויתקיימו הוראות אלה:
: (1) אפשר שפני דרך נגישה לפי פרט זה יהיו עשויים מחומר מהודק כגון מצע, או דשא, ובלבד שיהיו יציבים גם בפני גשם ונגר עילי;
: (2) בצמוד לפתח מיגונית שאין בפתחה דלת יתקיימו כל אלה:
:: (א) ייותר שטח חופשי לתמרון במקביל לדופן המיגונית ומול הפתח שלה, ששיפועו לא יעלה על 2% לכל כיוון, שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות ואורכו 170 סנטימטרים לפחות (D [[בנספח א' לחלק זה]]); על אף האמור, אפשר שרוחב השטח האמור יקטן עד ל-110 סנטימטרים, בשל מיקום מיתקנים, תשתיות, מגבלת רוחב המדרכה שבה מוצבת המיגונית, או צמחייה;
:: (ב) הפרש הגובה האנכי בין פתח המיגונית לפני הדרך הנגישה המקושרת אליה לא יעלה על 1.5 סנטימטרים, והמרווח האופקי בין שתי הדרכים האמורות לא יעלה על 1.5 סנטימטרים;
:: (ג) לצורך יישום פסקת משנה (ב), אם הפרש הגובה בין פתח המיגונית לדרך נגישה אינו עולה על 6 סנטימטרים, אפשר שהקישור ייעשה לפי [[פרט 1(ג)(4)(ג)]] או באמצעות רכיב משופע לפי [[פרט 1|הפרט האמור]] שהוא רכיב מקובע למיגונית;
: (3) בצמוד לפתח מיגונית שמותקנת בה דלת, יתקיימו כל אלה:
:: (א) יימצא משטח תפקוד בצד שאליו נפתחת הדלת, שמתקיימות בו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במשטחי תפקוד (2.5.4), ושיפוע המשטח לכל כיוון לא יעלה על 2% (מסומן כ&quot;משטח תפקוד (חלופה 1)&quot; [[בנספח ב לחלק זה]] - &quot;משטח תפקוד (חלופה 2)&quot; [[בנספח ג לחלק זה]]); אם קיים הפרש גובה אנכי בין שול משטח התפקוד לסביבתו הצמודה שעולה על 5 סנטימטרים ואין אמצעים למניעת מעבר מהמשטח לסביבה האמורה, יש פס בשול המשטח בניגוד חזותי לסביבתו הצמודה ורוחבו 10 עד 20 סנטימטרים או שהמשטח כולו בניגוד חזותי לסביבתו;
:: (ב) אם מותקנת דלת סובבת על צירה בפתח המיגונית או בפתח אחר בתוכה, שאינה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, הכוח הנדרש לפתיחה של הדלת לא יעלה על הוראות ת&quot;י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בכוח הפעלה לפתיחת דלת בדרך נגישה (סעיף 2.5.5.2);
: (4) נוסף על משטח תפקוד לפי פסקה (3(א)), לסף דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, שבפתח מיגונית, תקושר דרך נגישה לפי הוראות אלה:
:: (א) אם הדרך הנגישה היא בתחום ציר ההליכה במדרכה או ברחבה, השיפוע האורכי ושיפועי הצד שלה, לא יעלו על 8% ([[נספח ב לחלק זה]]);
:: (ב) אם הדרך הנגישה אינה בתחום ציר ההליכה במדרכה, ברחבה, או בשביל, השיפוע האורכי של הדרך לא יעלה על 8%, ושיפועי הצד לא יעלו על 50% ([[נספח ג לחלק זה]]);
:: (ג) על אף האמור בפסקאות (א) ו-(ב), אם בנסיבות המקום לא מתאפשר שיפוע כאמור בהן, אפשר שבאישור מורשה נגישות, שיפוע הדרך לא יעלה על 10% לאורך קטע דרך קצר ככל האפשר בתנאי המקום;
:: (ד) לא יידרש שהדרך הנגישה תהיה כבש או מיתקן אלקטרו-מכני, ולא יידרשו בתי אחיזה בצידיה.
: (5) אם הוצבה המיגונית בדרך ציבורית כגון מדרכה, שביל או רחבה, ייוותר בדרך מעבר חופשי שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות (מסומן כ&quot;מעבר חופשי&quot; [[נספח א חלק זה|בנספחים א]] [[נספח ב חלק זה|ו-ב לחלק זה]]). אפשר שרוחב המעבר האמור יקטן עד ל-110 סנטימטרים, לאורך קטע שאורכו לא יעלה על 500 סנטימטרים, בשל מיקום מיתקנים, תשתיות, מגבלת רוחב המדרכה, או צמחייה.

@ 4. מכשולים בדרך נגישה ובדרך אחרת
: לאורך דרך נגישה כאמור [[בפרט 3]], ולאורך דרך אחרת להולכי רגל שאינה דרך נגישה כאמור, שמובילות למיגונית ממקום שעליו נועדה להגן המיגונית כאמור [[בפרט 3]], לא יהיו מכשולים; אם קיימים מכשולים בדרך - הם מסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

@ 5. ניגוד חזותי
: אם נדרש שיתקיים ניגוד חזותי לפי [[תוספת זו]], הוא יהיה לפי ת&quot;י 1918 חלק 6 בסעיף הדן בניגוד חזותי (2.4) לערך המתאים לסימן מאתר.

@ 6. שונות
: השרטוטים שבנספחים [[לחלק זה]] הם לצורך המחשה, וההוראות המחייבות הן הוראות [[חלק זה]].

==== '''נספח א - מיגונית נגישה שלא מותקנת דלת בפתחה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ג)(2), (3), (4)(א) ו-(ג), (5)]], [[$ חלק א תוספת 3|5(ג)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(2)(א)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

==== '''נספח ב - מיגונית שמותקנת דלת בפתחה, משטח תפקוד (חלופה 1), ודרך נגישה בציר הליכה של מדרכה או ברחבה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ד)(3)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(3)(א), (4)(א) ו-(5)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

==== '''נספח ג - מיגונית שמותקנת דלת בפתחה, משטח תפקוד (חלופה 2), ודרך נגישה שאינה בציר הליכה של מדרכה או ברחבה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ד)(3)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(3)(א), (4)(א) ו-(5)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

=== חלק ב' - התאמות נגישות לעניין מיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין ===
==== ((([[תקנה 54(ב)]]))) ====

@ 1. סימון ושילוט
: במיגונית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין, יתקיים [[פרט 2 בחלק א']].

@ 2. מכשולים בדרך נגישה ובדרך אחרת
: לאורך דרך נגישה לפי [[פרט 3]], ולאורך דרך אחרת להולכי רגל שאינה דרך נגישה כאמור, שמובילות למיגונית ובתוכה, לא יהיו ככל האפשר מכשולים; אם קיימים מכשולים בדרך - הם מסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

@ 3. דרך נגישה למיגונית
: (א) פתח מיגונית שהוצבה לפני יום התחילה, שלגביה מתקיימים כל התנאים שלהלן, תקושר לדרך נגישה לפי [[פרט 3 בחלק א(('))]]:
:: (1) הפרש הגובה בין פתח המיגונית לקצה הדרך הקיימת שמגיעה בצמוד לפתח המיגונית, לא עולה על 20 סנטימטרים;
:: (2) אפשר להתגבר על הפרש הגובה לפי פסקה (1) באמצעות דרך משופעת לפי [[$ חלק א תוספת|פרט 3(2)]] [[תוספת 3 חלק א פרט 3|או 3(4) בחלק א(('))]];
:: (3) לאחר התגברות על הפרש גובה כאמור בפסקה (2), ייוותר מעבר חופשי כאמור [[$ חלק א תוספת|בפרט 3(5) בחלק א']];
:: (4) לצורך ביצוע האמור בפסקאות (2) ו-(3) אין צורך להזיז את המיגונית מהמקום שבו הוצבה, להרים או לסובב אותה.
: (ב) אפשר שפני הדרך אל מיגונית כאמור בפרט משנה (א) יהיו עשויים מחומר מהודק או דשא, ובלבד שפני הדרך יהיו יציבים, גם בפני גשם ונגר עילי.

== תוספת רביעית ==
==== ((([[תקנה 32(ו) ו-(ז)]]))) ====
=== איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי ===
: גורם מאתר יכין לפי המידע שבידו רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התבחינים [[תקנות מאגר מידע=#תוספת 1|שברישה לפרט 2 בתוספת הראשונה לתקנות המאגר]] ולמעט התבחין &quot;שאינם מתגוררים במגורים מוסדרים&quot; (להלן - התוספת הראשונה למאגר), ונוסף על כך מלאו להם 6 שנים לפחות ומתקיימים בהם התבחינים שבטור א' בטבלה שלהלן; גורם מאתר יציין ברשימה האמורה את האנשים שמתקיימים בהם גם התבחינים שבטור ב' בטבלה שלהלן:
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! טור א' !! טור ב'
|-
| : (1) מתוך [[פרט 2 תוספת 1 לתקנות המאגר|פסקת משנה (2) שבטור א', שלצד פרט משנה 2 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] - [[תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)|פרט ((())4(()))(א) לתוספת השנייה לתקנות ילד נכה]] || -
|-
| : (2) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור א', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (1) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (3) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (2) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (4) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (7) שבטור א', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (3) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (5) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (4) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (6) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (2) שבטור א', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (5) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (2) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (7) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (6) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (8) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור א', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] לגבי תלמיד עם מוגבלות שמיעה || : (7) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] לגבי תלמיד עם מוגבלות שמיעה
|-
| : (9) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (8) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|}

&lt;פרסום&gt; י&quot;א בתשרי התשפ&quot;ז (22 בספטמבר 2026)
&lt;חתימה&gt; ישראל כ&quot;ץ שר הביטחון</text>
      <sha1>49qy4pw9q2493zmemkdoffet0capnb6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084913</id>
      <parentid>3084893</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T05:34:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3084913</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="139936" sha1="9xksy04aj5mn2sbg1a7o3i0b0rb0dyq" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ&quot;ז-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ז, 32|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום)|12532)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 19מ(ג)]] [[=החוק|לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]] (להלן - החוק), [[+|וסעיף 27(ג)(10)]] [[לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], לאחר התייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהסכמת שר האוצר לפי [[סעיף 19סז לחוק]], ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אזור ציבורי מוגן&quot; - מקום ציבורי המשמש במצב חירום לשהיית הציבור לצורך התגוננות מפני סיכון לחיים או לצורך חיוני אחר, מעל או מתחת לפני הקרקע, ובכלל זה מקלט ציבורי, מחסה ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית]], שטח פתוח, תווך תת-קרקעי, מיתקן מרכזי כהגדרתו [[בתקנות נגישות לתחבורה ציבורית]], ולמעט כל אלה: מיגונית ציבורית, מקום ייעודי כהגדרתו [[בתקנה 1 לתקנות המסגרות]], מיתקן קליטה כהגדרתו [[בתקנה 1 לתקנות נגישות אירועי פינוי]], מרכז ארעי לטיפול, מוסד רפואי ומרפאה, כהגדרתם [[בתקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:- &quot;אדם עם מוגבלות&quot;, &quot;גוף ציבורי&quot;, &quot;נציבות&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 5 לחוק]];
:- &quot;אמצעים חליפיים&quot;, &quot;ספק מים&quot;, &quot;ספק מים בחירום&quot;, &quot;תוכנית היערכות&quot;, &quot;תחנת חלוקה&quot; - כהגדרתם [[בכללי המים]];
:- &quot;בית שימוש נגיש&quot;, &quot;מקלחת נגישה&quot; - כמשמעותם בחקיקה לפי פסקאות (2) עד (11) לחקיקת נגישות למקום ציבורי;
:- &quot;דרך נגישה&quot; - דרך שמתקיימות בה הדרישות שנקבעו לדרך נגישה בחקיקת הנגישות למקום ציבורי, ואולם אם לא מתקיימות לגביה הדרישות שנקבעו כאמור או שלא נקבעו לגביה דרישות - דרך שמתקיימות בה הדרישות [[שבתוספת הראשונה]];
:- &quot;הגא&quot; - כהגדרתו [[חוק ההתגוננות האזרחית=|בחוק ההתגוננות]];
:- &quot;הנציב&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 22 לחוק]];
:- &quot;הרשות הממשלתית למים וביוב&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 124יא לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]];
:- &quot;חוק ההתגוננות האזרחית&quot; - [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
:- &quot;חוק התכנון והבנייה&quot; - [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;חוק שירות אזרחי&quot; - [[חוק שירות אזרחי, התשע&quot;ז-2017]];
:- &quot;חיית שירות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 19ו1 לחוק]];
:- &quot;חקיקת נגישות למקום ציבורי&quot; - הוראות לפי [[פרק ה'1 לחוק]], לפי [[פרק ה'1א לחוק התכנון והבנייה]], וכן לפי כל אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) הוראות לפי [[חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים), התשמ&quot;ח-1988]];
:: (2) [[חלק ח'1 לתוספת השנייה בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש&quot;ל-1970]];
:: (3) [[תקנות מפרטים למקלטים]];
:: (4) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), התשע&quot;א-2011]];
:: (5) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע&quot;ב-2011]];
:: (6) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע&quot;ד-2013]];
:: (7) [[תקנות נגישות במקלטים]];
:: (8) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה), התשע&quot;ח-2018]];
:: (9) [[תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע&quot;ט-2018]];
:: (10) [[תקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:: (11) [[תקנות נגישות לתחבורה ציבורית]];
:- &quot;יום התחילה&quot; - יום תחילתן של תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ&quot;ז-2026, לפי [[תקנה 53(א)]] (((יום 1.12.2026)));
:- &quot;כללי המים&quot; - [[=כללי המים|כללי המים (אירוע פגיעה במים), התשפ&quot;ג-2023]];
:- &quot;כספומט&quot; - מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים;
:- &quot;מאגר הרשות המקומית&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]];
:- &quot;מושב מותאם&quot; - כהגדרתו [[בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;מיגונית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 145(ח)(4) לחוק התכנון והבנייה]], אף אם המדינה או רשות מקומית לא הציבו אותה;
:- &quot;מיגונית ציבורית&quot; - מיגונית המיועדת לשירותים הניתנים לציבור בקשר עם מצב חירום, כמשמעותם [[בסעיף 19מב(ב) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], למעט מיגונית שמוצבת בבסיס צה&quot;ל לשימוש חיילים ועובדים בלבד;
:- &quot;מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב&quot; - מנהל הרשות הממשלתית כהגדרתו [[בכללי המים]] או מי שהוא הסמיך, מקרב עובדי הרשות הממשלתית למים וביוב, לעניין תקנות אלה;
:- &quot;מענה תומך&quot; - לרבות הכוונה בשפה פשוטה ומענה סבלני לשאלות חוזרות;
:- &quot;מצב חירום&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19מ(א) לחוק]];
:- &quot;מקום מוגן&quot; - כל אחד מהמפורטים במדרג להלן, המסודר לפי רמת מיגון הולכת ופוחתת:
:: (1) מקלט כהגדרתו [[בתקנות המפרטים למקלטים]];
:: (2) אזור בבניין שנמצא מתאים להנחיות הגא;
:- &quot;מקום ציבורי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19ז לחוק]];
:- &quot;מקלט ציבורי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית]];
:- &quot;סמל הנגישות הבין-לאומי&quot; - לפי ת&quot;י 1918 חלק 4;
:- &quot;פישוט לשוני&quot; - כהגדרתו [[בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;רח&quot;ל&quot; - רשות חירום לאומית שבמשרד הביטחון שהוקמה לפי החלטה מספר ב/43 של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מיום י' בטבת התשס&quot;ח (19 בדצמבר 2007);
:- &quot;רשות מקומית&quot; - עירייה או מועצה מקומית;
:- &quot;שגרה&quot; - עת שאינה מצב חירום;
:- &quot;שפה פשוטה&quot; - התאמת מידע לפי [[#1|פסקאות (1), (3), ו-(4), להגדרה &quot;פישוט לשוני&quot; בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;ת&quot;י 1918 חלק 3.1&quot; - תקן ישראלי ת&quot;י 1918, חלק 3.1 - נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין - דרישות בסיסיות;
:- &quot;ת&quot;י 1918 חלק 4&quot; - תקן ישראלי ת&quot;י 1918, חלק 4 - נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת;
:- &quot;תקנות המסגרות&quot; - [[=תקנות המסגרות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות), התשפ&quot;א-2021]];
:- &quot;תקנות מאגר מידע&quot; - [[=תקנות מאגר מידע|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום), התשפ&quot;ד-2024]];
:- &quot;תקנות מפרטים למקלטים&quot; - [[=תקנות מפרטים למקלטים|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש&quot;ן-1990]];
:- &quot;תקנות נגישות אירועי פינוי&quot; - [[=תקנות נגישות אירועי פינוי|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום), התשפ&quot;ב-2022]];
:- &quot;תקנות נגישות במקלטים&quot; - [[=תקנות נגישות במקלטים|תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים), התשע&quot;ו-2016]];
:- &quot;תקנות נגישות לשירות&quot; - [[=תקנות נגישות לשירות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות נגישות לתחבורה ציבורית&quot; - [[=תקנות נגישות לתחבורה ציבורית|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס&quot;ג-2003]];
:- &quot;תקנות שירותי בריאות במצב חירום&quot; - [[=תקנות שירותי בריאות במצב חירום|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום), התשפ&quot;ב-2022]].

== פרק ב': נגישות לאספקת מים ולמזון ==

@ 2. נגישות למי שתייה
: במצב חירום שבו מספקים באמצעים חליפיים מי שתייה לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למי שתייה שמסופקים כאמור באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור, לפי [[תקנות 3 עד 5]].

@ 3. הוראות נגישות בתוכנית היערכות לחלוקת מים
: (א) כללה תוכנית היערכות של ספק מים או ספק מים בחירום רשימה של תחנות חלוקה שאמורות לפעול במצב חירום, יהיו תחנות החלוקה נגישות; לעניין זה, &quot;תחנת חלוקה נגישה&quot; - תחנת חלוקה שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, תוביל דרך נגישה עד לפתח תחנת חלוקה וכן מפתח תחנת החלוקה עד לנקודה בתחנת החלוקה שבה הציבור ממלא כלי מים;
:: (2) אורכה של הדרך לפי פסקה (1) עד לפתח תחנת החלוקה לא יעלה על 100 מטרים, ואם עלה השיפוע האורכי של הדרך על 5 אחוזים - לא יעלה המרחק האמור על 60 מטרים.
: (ב) תוכנית ההיערכות תכלול הוראות לסיוע במצב חירום של צוות תחנת חלוקה לאדם עם מוגבלות שביקש זאת, במילוי כלי מים ובנשיאתן לרכב.
: (ג) הוכנו במסגרת תוכנית ההיערכות שלטים לזיהוי תחנת חלוקה ושלטי הכוונה אליה, יתקיימו בהם הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ד) ספק מים או ספק מים בחירום שלא הצליח לאתר תחנת חלוקה שמתקיימת בה תקנת משנה (א) בחלק של יישוב שנדרשת להיות בו תחנת חלוקה לפי תוכנית ההיערכות שלו, רשאי לפנות למנהל הרשות הממשלתית למים וביוב בבקשה שיפטור אותו לתקופה קצובה מחובת עמידה בתנאי תקנת המשנה האמורה לעניין תחנת חלוקה באותו חלק מהיישוב; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנת החלוקה, ובייחוד לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית; לבקשה תצורף חוות דעת של מורשה נגישות לגבי העדר קיומו של מקום חלופי נגיש לתחנת חלוקה כנדרש בתוכנית ההיערכות.
: (ה) מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ייתן פטור כאמור בתקנת משנה (ד) אם השתכנע כי לא ניתן בתנאים הקיימים לאתר באותו חלק של היישוב תחנת חלוקה, ואי-מתן הפטור עלול לשבש את אספקת המים ביישוב כאמור [[בכללי המים]], לנוכח הצרכים שלפי תוכנית ההיערכות לגבי אותו יישוב; מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב רשאי להתנות את מתן הפטור בתנאים שעליהם יורה; משך תקופת הפטור לא יעלה על התקופה שעד למועד העדכון הקרוב של תוכנית ההיערכות; החלטת מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד; האמור בתקנת משנה (ד) ובתקנת משנה זו לא יחול לגבי יישוב שלפי תוכנית ההיערכות שלו מתוכננות בו שלוש תחנות חלוקה לכל היותר, אלא אם כן מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב נוכח לדעת כי אי-מתן הפטור ישבש את אספקת המים באותו יישוב במצב חירום כאמור [[בכללי המים]]; מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ידווח בין 1 בינואר ל-28 בפברואר בכל שנה לנציב, על הפטורים שנתן לפי תקנת משנה (ד) במהלך השנה שקדמה לה.

@ 4. פרסום מידע בשגרה לגבי התאמות נגישות למים במצב חירום
: (א) פורסמה בשגרה רשימת תחנות חלוקה ביישוב, יפרסם הגורם המפרסם לגבי כל תחנת חלוקה שברשימה לפי הוראות אלה:
:: (1) תחנת חלוקה נגישה - אם מתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]];
:: (2) תחנת חלוקה לא נגישה - אם לא מתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]]; אם תחנת החלוקה אינה נגישה יצוין אם ניתן לגביה פטור לפי [[תקנה 3(ה)]].
: (ב) פורסמה בשגרה מפה שבה מצוינות תחנות חלוקה ביישוב, יכלול הגורם המפרסם במפה את סמל הנגישות הבין-לאומי בצמוד לסימון המיקום של כל תחנת חלוקה שמתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]], ואם כל תחנות החלוקה נגישות - הוא רשאי לציין חלף זאת, על גבי המפה, כי כל תחנות החלוקה נגישות.

@ 5. פתיחת תחנת חלוקה במצב חירום
: (א) במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, יתקיימו בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור הוראות [[תקנה 3(א)]], ואולם אם מתוך תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שלא מתקיימות בהן הוראות [[תקנה 3(א)]], ייתנו ספק מים וספק מים בחירום עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימות בהן הוראות [[תקנה 3(א)]].
: (ב) צוות תחנת חלוקה ייתן לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנת חלוקה והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש, סיוע במילוי כלי מים ובנשיאתו לרכב.
: (ג) פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות חלוקה שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי [[תקנה 4]].
: (ד) האמור [[בפרק זה]] לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיו, כולן או חלקן, במצב חירום.
: (ה) עם פתיחת תחנת חלוקה ביישוב ונוסף על השירות שניתן בה, תחלק הרשות המקומית מים לביתו של מי שמתקיימים בו כל התנאים אלה:
:: (1) הוא אדם עם מוגבלות;
:: (2) הוא נכלל במאגר הרשות המקומית;
:: (3) הוא מתגורר בחלק של היישוב שאותו נועדה לשרת תחנת החלוקה שנפתחה.

@ 6. נגישות למזון במצב חירום והיערכות בשגרה
: (א) במצב חירום שבו מחולק מזון לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למזון שמחולק כאמור באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור, לפי תקנה זו [[ותקנה 7]].
: (ב) גוף ציבורי שמבצע בשגרה הכנות לחלוקת מזון לציבור במצב חירום, בין בכלל ובין באזור מסוים, ייערך גם לחלוקת מזון לאנשים עם מוגבלות, ובין השאר לפי תקנת משנה (ג).
: (ג) תכנן גוף ציבורי לחלק מזון לציבור באמצעות תחנות לחלוקת מזון, תעמוד התחנה לחלוקת מזון בתנאים האמורים [[בתקנה 3(א) עד (ג)]], בשינויים המחויבים.
: (ד) לעניין גוף ציבורי שלפי התכנון שלו נדרשת תחנה לחלוקת מזון במקום מסוים, ולא הצליח לאתר תחנה שמתקיימות בה הוראות [[3|תקנת משנה 3(א)]], יחולו הוראות אלה:
:: (1) הגוף הציבורי רשאי לפנות לנציב בבקשה שיפטור אותו מחובת עמידה בתנאי [[3|תקנת משנה 3(א)]] לעניין תחנה לחלוקת מזון במקום המסוים; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנה לחלוקת מזון, ובכלל זה לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית;
:: (2) הנציב לא ייתן פטור כאמור אלא אם כן השתכנע, לנוכח הצרכים שלפי תכנון חלוקת המזון במצב חירום, שלא ניתן בתנאים הקיימים במקום המסוים לאתר תחנה לחלוקת מזון כאמור; הנציב רשאי לקצוב פטור כאמור לתקופה שיורה או להתנותו בתנאים; החלטת הנציב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד;
:: (3) האמור בתקנת משנה זו לא יחול לגבי מקום או יישוב, לפי העניין, שלפי התכנון של הגוף הציבורי מתוכננות בו שלוש תחנות לחלוקת מזון לכל היותר, אלא אם כן קיימים לדעת הנציב טעמים מיוחדים שלפיהם אי-מתן הפטור תשבש את אספקת המזון במצב חירום ביישוב.
: (ה) פורסמה בשגרה רשימת תחנות לחלוקת מזון ביישוב במצב חירום, תחול לגבי הפרסום [[תקנה 4]], בשינויים המחויבים.

@ 7. חלוקת מזון במצב חירום
: (א) במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, תתקיים בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור [[תקנה 6(ג)]]; ואולם אם מתוך תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שלא מתקיימת בהן [[תקנה 6(ג)]] תינתן עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימת בהן [[תקנה 6(ג)]].
: (ב) צוות תחנה לחלוקת מזון יסייע לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנה והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש סיוע בקבלת מזון ובנשיאתו לרכב.
: (ג) פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות לחלוקת מזון שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי [[תקנה 4]] בשינויים המחויבים.
: (ד) האמור בתקנות משנה (א) עד (ג) לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.
: (ה) הרשות המקומית תחלק מזון לביתם של אנשים עם מוגבלות שמתקיימים בהם התנאים לפי [[תקנה 5(ה)]].

== פרק ג': מקום מוגן, אזור ציבורי מוגן, שהייה ולינה, ומידע לגביהם ==

=== סימן א': מקום מוגן ===

@ 8. הנחיות לאיתור מקום מוגן בבניין למגורים
: (א) הנחיות לאיתור מקום מוגן בבניין למגורים שמפרסם הגא לציבור יהיו בשפה פשוטה ויתקיימו בהן הוראות [[תקנה 28]].
: (ב) הפעילו משטרת ישראל או צה&quot;ל מוקד חירום כמשמעותו [[בתקנה 7 לתקנות נגישות אירועי פינוי]], ימסרו את ההנחיות לאיתור מקום מוגן כאמור בתקנת משנה (א) כחלק מהמידע שנמסר במסגרת מוקד החירום.

=== סימן ב': אזור ציבורי מוגן ===

@ 9. איתור והקצאה של אזורים בטוחים נגישים
: גוף ציבורי שמאתר ומקצה מקומות ציבוריים לאזורים ציבוריים מוגנים, ייתן עדיפות, ככל האפשר, ובהתחשב בצרכים הנובעים ממצב החירום, לאיתור והקצאה של מקומות העומדים בחקיקת נגישות למקום ציבורי.

@ 10. כניסה ושילוט לאזור ציבורי מוגן
: גוף ציבורי שאחראי להפעלת אזור ציבורי מוגן ומאפשר לציבור במצב חירום לעשות שימוש באזור ציבורי מוגן, אחראי לכך שיתקיימו כל אלה:
: (1) אם יש דרך שמיועדת לכניסת כלי רכב לאזור ציבורי מוגן (להלן בתקנה זו - דרך כלי רכב), כגון בחניון תת-קרקעי, לא יימנע מאדם עם מוגבלות, ובכלל זה אדם המתנייע בכיסא גלגלים או באמצעי עזר אחר לניידות, לעשות שימוש במצב חירום גם בדרך כלי רכב לרבות אפשרות למעבר במקומות שבהם יש הגבלת כניסה כגון מחסומים, וזאת בין שמובילה לאזור הציבורי המוגן דרך נגישה ובין שלא;
: (2) במקום בולט לעין בפתח דרך כלי רכב יימצא שלט שעליו כתוב &quot;כניסה במצב חירום גם לאדם עם מוגבלות בניידות&quot;, ואולם אם השיפוע האורכי של דרך כלי הרכב עולה על 10% יהיה כתוב בשלט &quot;זהירות! שיפוע מסוכן!&quot; ונוסף על כך יופיע בשלט הסמל לציון שיפוע מסוכן לפי נספח ג' בת&quot;י 1918 חלק 4; אם יש בדרך פסי האטה, יהיה כתוב בשלט גם &quot;זהירות! פסי האטה!&quot;;
: (3) הוצב שלט להכוונה לאזור ציבורי מוגן או לכניסה אליו או שלט לפי פסקה (2), יהיה גובה האותיות בשלט 80 מילמטרים לפחות, ויתקיימו בו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
: (4) לא ייגבה תשלום מאדם עם מוגבלות שמבקש להיכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן שמובילה לתוכו דרך כלי רכב לצורך הצלת עצמו או כדי להוביל ציוד שנדרש לשהייתו שם; איש צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן או פועל מטעם המקום הציבורי שבו האזור הציבורי המוגן, רשאי לדרוש שאדם כאמור יזדהה באמצעות תג נכה כתנאי לאי-גביית תשלום; אדם כאמור שנכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן יישמע להוראות צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן כדי למנוע סיכון לציבור שנמצא בו; לעניין זה, &quot;תג נכה&quot; - כהגדרתו [[בחוק חניה לנכים, התשנ&quot;ד-1993]].

@ 11. נגישות לאדם עם מוגבלות לשירות או טובין שמסופקים לציבור באזור ציבורי מוגן
: (א) סיפק גוף ציבורי שירות או טובין, לציבור ששוהה באזור ציבורי מוגן במצב חירום, יספק את אותם שירות או טובין לאדם עם מוגבלות ששוהה באותו אזור ציבורי מוגן, באופן שמאפשר לאדם עם מוגבלות לצרוך את אותם שירות או טובין, באותה איכות וזמינות שמסופקים לכלל הציבור; ואם נדרש, יבצע הגוף את ההתאמות הנדרשות, כפי שמתאפשר בנסיבות מצב החירום, כדי ליישם את האמור.
: (ב) תפעל איש צוות מטעם גוף ציבורי אזור ציבורי מוגן בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יתקיימו כל אלה:
:: (1) לבקשת אדם עם מוגבלות שפנה אליו בבקשה לסיוע והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות, יסייע לו איש צוות ובייחוד לשם ביצוע פעולה נדרשת להצלת חיים; האמור לא יחול כשאיש הצוות נדרש להגן על עצמו ולבצע לשם כך פעולה נדרשת להצלת חיים;
:: (2) איש הצוות יישא עליו סימן לזיהוי, ואם יש לו עמדת שירות באזור הבטוח - במקום בולט לעין בעמדה יימצא שלט; בשלט ובסימן הזיהוי יהיה רשום: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
:: (3) יימצא חדר או חלל המופרד מהמולת הקהל באופן המספק פרטיות כגון באמצעות פרגוד או מחיצה, לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות המתקשה להתמודד עם ההמולה במקום או לצורך מילוי צרכיו הרפואיים או הסיעודיים, עקב מוגבלותו, ולמלוויו; בחדר או בחלל, לפי העניין, יתקיימו הוראות אלה:
::: (א) החדר או החלל האמור יישמר לשימוש של אדם עם מוגבלות במצב חירום;
::: (ב) לצד החדר או החלל יימצא שלט שעליו רשום: &quot;מקום לאדם עם מוגבלות לשהייה זמנית&quot; ויתקיימו בשלט הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 המנויות בסיפה של פסקה (2).
: (ג) סיפק גוף ציבורי כיסאות לאזור ציבורי מוגן בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יחולו כל אלה, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום:
:: (1) 5% מהכיסאות לפחות, ולא פחות ממושב אחד, יהיו מושבים מותאמים;
:: (2) אם האזור הציבורי המוגן מתוכנן להכיל 500 איש לפחות במצב חירום - יימצא באזור הבטוח כיסא גלגלים אחד לפחות, להסעת אנשים עם מוגבלות שבאזור הציבורי המוגן.

@ 12. נגישות לבית שימוש, למקלחת, ודרך נגישה, באזור ציבורי מוגן
: (א) אם באזור הציבורי המוגן קיים בית שימוש לשימוש הציבור בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יימצא גם בית שימוש נגיש אחד לפחות לשימוש שני המינים שדרך נגישה מובילה אליו מהכניסה לאזור הציבורי המוגן, או סידור מתאים אחר בנסיבות מצב החירום, לפי פסקה (1) או (2) להלן, שדרך נגישה מובילה אליו מהכניסה לאזור הציבורי המוגן, שיאפשר לאדם עם מוגבלות לעשות את צרכיו באופן בטיחותי, ובפרטיות לפי נסיבות השהייה במצב חירום באזור הציבורי המוגן, כמפורט להלן:
:: (1) בית כיסא כימי נגיש לפי [[תקנה 4(ב) לתקנות נגישות במקלטים]];
:: (2) כיסא שירותים עם מושב קשיח, יציב, עם סידור מתאים לקליטת הפרשות כגון סיר, ולסילוקן באופן שימזער מטרדים למי ששוהה באזור הציבורי המוגן, שמסביבו יימצא וילון או אמצעי אחר המספק פרטיות למי שעושה את צרכיו.
: (ב) אם באזור הציבורי המוגן קיימת מקלחת לשימוש הציבור בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, תימצא מקלחת נגישה לשימוש שני המינים, או סידורים לפי [[תקנה 10(ב)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי]], שדרך נגישה מובילה אליה מהכניסה לאזור הציבורי המוגן.

@ 13. הסתייעות במלווה, בחיית שירות ובציוד עזר אישי
: אדם עם מוגבלות יוכל להסתייע במלווה מטעמו או בחיית שירות, וכן בציוד עזר אישי שלו, בעת שהוא שוהה באזור ציבורי מוגן במצב חירום.

@ 14. תיק הפעלה
: תיק הפעלה של גוף ציבורי לאזור ציבורי מוגן יכלול פרטי התקשרות עם ארגונים של אנשים עם מוגבלות ואנשי מקצוע מתחומים שנוגעים לאנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת מידע נוסף וסיוע למי ששוהה באזור ציבורי מוגן, אם פרטיהם מצויים ברשות הגוף הציבורי.

@ 15. פרסום מידע לציבור לגבי נגישות אזור ציבורי מוגן
: (א) פרסם גוף ציבורי רשימת אזורים ציבוריים מוגנים לשימוש הציבור במצב חירום, יכלול הפרסום גם את כל הפרטים המפורטים להלן, לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל אזור ציבורי מוגן, ויחולו על הפרסום הוראות [[תקנה 28]]; בפרסום כאמור, בפסקאות (1) עד (8) שלהלן, אפשר שייעשה שימוש בשם הסוג המסוים של האזור הציבורי המוגן, כגון &quot;מקלט ציבורי&quot;, במקום המונח &quot;אזור ציבורי מוגן&quot;:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;אזור ציבורי מוגן בזמן אזעקה&quot;, &quot;אזור ציבורי מוגן בזמן אזעקה מתאים גם לשינה&quot;; ואם האזור הציבורי המוגן ישמש לשהייה או לינה של הציבור במצב חירום, בלא קשר להתרעה, יותאם הפרסום כגון &quot;אזור ציבורי מוגן מתאים גם לשינה&quot;;
:: (2) אחת מאלה לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה המובילה עד לפתח האזור הציבורי המוגן ובתוכו, מאחד מאלה לפחות: מדרכה ציבורית, שביל ציבורי או חניה נגישה, הסמוכים לאזור הציבורי המוגן - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש מים לשתייה&quot;, &quot;אין מים לשתייה&quot;;
:: (4) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם אין באזור הציבורי המוגן בית שימוש נגיש - &quot;אין בית שימוש נגיש&quot;;
::: (ב) אם יש באזור הציבורי המוגן בית שימוש נגיש - &quot;יש בית שימוש נגיש&quot; וכן תיאור בשפה פשוטה אם מדובר בבית שימוש נגיש או בסידור נגיש אחר לעשיית צרכים לפי [[תקנה 12(א)]];
:: (5) אחת מאלה לפי העניין:
::: (א) אם יש אספקת חשמל באזור הציבורי המוגן לשימוש אישי כגון לצורך הטענת מכשירים אישיים - &quot;יש חשמל לשימוש אישי&quot;;
::: (ב) אם אין אספקת חשמל באזור הציבורי המוגן לשימוש אישי - &quot;אין חשמל לשימוש אישי&quot;;
:: (6) אם גוף ציבורי מפעיל את האזור הציבורי המוגן - פירוט סוגי שירותים או סוגי טובין שהוא מספק למי ששוהה בו;
:: (7) אם במצב חירום האזור הציבורי המוגן פתוח לציבור בשעות מסוימות - את שעות הפעילות, ואם האזור פועל בכל שעות היממה &quot;פתוח ביום ובלילה&quot;;
:: (8) אחת מאלה לפי העניין: &quot;יש איש צוות&quot;, &quot;אין איש צוות&quot;.
: (ב) פרסם גוף ציבורי מפה ושעליה מצוינים אזורים ציבורים מוגנים, יכלול הגוף האמור במפה את סמל הנגישות הבין-לאומי בצמוד לסימון המיקום של כל אזור ציבורי מוגן שדרך נגישה מובילה אליו ובתוכו.

@ 16. סייג לפתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן
: האמור [[בתקנות 9 עד 15]] לא ימנע פתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן שלא מתקיימות בו או בקשר אליו, הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.

=== סימן ג': תנאי שהייה ולינה סבירים לאדם עם מוגבלות ===

@ 17. אספקת תנאי שהייה ולינה סבירים
: פנה אדם שעקב מוגבלותו אינו מסוגל לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום בבקשה לעזרה לרשות המקומית, תספק לו הרשות המקומית בהקדם האפשרי מענה סביר בנסיבות מצב החירום, בכפוף לסיוע הממשלתי שקיבלה לפי [[תקנות 18]] [[ו-19]] והאמצעים שיעמדו לרשותה, לרבות באחד מאלה:
: (1) אספקת סיוע שיאפשר לו להמשיך במצב חירום לשהות בביתו באופן סביר;
: (2) הפנייתו לאזור ציבורי מוגן שבו יתאפשרו לו תנאי שהייה או לינה סבירים בנסיבות מצב החירום, לרבות יחד עם מלוויו;
: (3) הפנייתו למקום אחר שבו יוכל לקיים שגרת חיים סבירה בנסיבות מצב החירום, לרבות יחד עם מלוויו.

@ 18. תוכנית ממשלתית לאיגום משאבים לסיוע אחוד לרשות המקומית
: (א) רח&quot;ל תכין תוכנית לסיוע ממשלתי אחוד שייתנו הגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]], לרשויות מקומיות במצב חירום לאספקת אלה:
:: (1) סידורים ואמצעים כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות לשהות במצב חירום בביתם או באזור ציבורי מוגן;
:: (2) מענים לאדם עם מוגבלות שאינו יכול לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום, ולמלוויו.
: (ב) התוכנית תאגם משאבים כמפורט [[בחלק ב' לתוספת השנייה]], שיעמידו הגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]].
: (ג) התוכנית תכלול את כל אלה לפחות:
:: (1) הערכת מספר האנשים שעקב מוגבלותם אינם מסוגלים לשהות בביתם או באזור ציבורי מוגן במצב חירום, בפריסה גאוגרפית, לפי מידע זמין שיספקו הגופים הציבוריים שמפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]];
:: (2) פירוט המשאבים למתן מענה בפריסה גאוגרפית, שגוף ציבורי יעמיד במצב חירום מהמשאבים שבידיו או באחריותו; לעניין זה, &quot;שבידיו או באחריותו&quot; - לפי דין או החלטת ממשלה;
:: (3) שיטת ניהול והקצאת משאבים יעילה במצב חירום, הכוללת:
::: (א) מרכז הפעלה שינהל את יישום התוכנית;
::: (ב) האופן שבו גוף ציבורי מעדכן במצב חירום לגבי זמינות המשאבים שהוא יכול להעמיד לתוכנית;
::: (ג) כיצד פונה רשות מקומית בבקשה לסיוע, המידע שעליה להעביר, ולמי, ואופן הטיפול בפנייה;
::: (ד) כיצד יועברו וייבחנו פניות של אנשים עם מוגבלות שאינם מוכרים לרשות המקומית;
::: (ה) ניהול הצרכים שהעבירו רשויות מקומיות והקצאת המשאבים הציבוריים, לפי סדרי עדיפויות וזמינותם, בנסיבות מצב החירום;
::: (ו) כיצד מעמיד גוף ציבורי את המשאבים שהקצה לתוכנית לידי הרשות המקומית ומסייע לה בשימוש בהם;
:: (4) [[חלק ג' לתוספת השנייה]].
: (ד) הכנת התוכנית והקצאת המשאבים לפיה במצב חירום, יהיו לפי הצרכים החיוניים של אנשים עם מוגבלות ולא יושפעו מכל אלה: אם הוא אדם שמוכר לרשות המקומית או לא, אם הוא אדם שמקבל שירות ייעודי ממסגרת לשירותי יום או לא; לעניין זה, &quot;ממסגרת לשירותי יום&quot; - כהגדרתה [[בתקנות המסגרות]].
: (ה) לצורך הכנת התוכנית, יעביר גוף ציבורי לרח&quot;ל את המידע לגבי המשאבים שברשותו או באחריותו ושיעמדו לרשות התוכנית.
: (ו) רח&quot;ל תכין את התוכנית בהיוועצות בגופים הציבוריים שמפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]], מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זו מזו.
: (ז) גוף ציבורי יבצע את ההכנות הנדרשות כדי שיוכל ליישם במצב חירום את חלקו בתוכנית.
: (ח) המנהל הכללי של גוף ציבורי שמנוי [[בחלק א' לתוספת השנייה]] ימנה מקרב עובדיו הבכירים, ממונה לצורך התוכנית לפי תקנה זו; הממונה יהיה נציגו של הגוף הציבורי לצורך הכנת התוכנית ויישומה במצב חירום, לפי תקנה זו.

@ 19. יישום התוכנית במצב חירום ועדכונים
: (א) השתכנע ראש רח&quot;ל שבשל מצב חירום או בעת מצב חירום יש צורך להפעיל את התוכנית, יורה על כך.
: (ב) הורה ראש רח&quot;ל על הפעלת התוכנית כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך לגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]] ולנציבות.
: (ג) מייד עם ההודעה על הפעלת התוכנית יעמיד גוף ציבורי את המשאבים לרשות התוכנית לפי חלקו בה ויעדכן את מרכז ההפעלה.
: (ד) קביעת סדרי העדיפויות ויישום התוכנית יבוצעו לפי התבחינים [[שבחלק ג' לתוספת השנייה]].
: (ה) התוכנית תעודכן בתום הפעלתה, ובכל מקרה אחת לשנתיים לפחות.

== פרק ד': נגישות למיגונית ציבורית ==

@ 20. הגדרות
: [[בפרק זה]], &quot;סיבות הנדסיות&quot; - אחד מאלה:
: (1) מקום הצבת המיגונית או אופן הצבתה, הנדרש מטעמי הגנה על הציבור, אינו מאפשר לבצע התאמת נגישות;
: (2) התאמת נגישות שתבוצע במקום שבו יש להציב מיגונית מטעמי הגנה על הציבור, גם אם פתח המיגונית יופנה לכיוון אחר, תגרום לסיכון בטיחותי לציבור שעושה שימוש במקום;
: (3) הוראות תוכנית כהגדרתה [[בחוק התכנון והבנייה]], החלה על המקום, אינן מאפשרות ביצוע התאמת נגישות כאמור.

@ 21. מיגונית שיוצרה לאחר יום התחילה
: (א) לא ישווק אדם ולא ימכור מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו, שאינה עומדת בדרישות [[חלק א' בתוספת השלישית]].
: (ב) מחזיק במקרקעין לא יציב מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו, במקרקעין שבהחזקתו, אלא אם כן מתקיימות בה ובדרך שמובילה אליה הוראות [[חלק א' שבתוספת השלישית]].
: (ג) מחזיק במקרקעין רשאי לבקש ממורשה נגישות לפטור אותו לעניין הצבת מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו במקום מסוים במקרקעין שבהחזקתו, מקיום דרישה אחת או יותר [[שבחלק א' בתוספת השלישית]], עקב סיבות הנדסיות, ולהורות על ביצוע התאמות נגישות חלופיות ככל האפשר לפי נסיבות המקום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לעשות שימוש במיגונית.
: (ד) הנציבות תפרסם טופס מומלץ להגשת בקשה לפטור ולהחלטת מורשה הנגישות, לפי תקנת משנה (ג).

@ 22. רשימת מיגוניות
: מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות, יכין רשימה של כל המיגוניות שבחזקתו, בציון אם יוצרו לפני יום התחילה ומקום הצבתן, ייתן מספר סודר לכל מיגונית ציבורית ויציין לגבי כל מיגונית שדרך נגישה לפי [[התוספת השלישית]] מובילה אליה &quot;יש דרך נגישה למיגונית&quot;, ולגבי מיגונית שלא מובילה אליה דרך כאמור - &quot;אין דרך נגישה למיגונית&quot;; הרשימה תעודכן בפרטי כל מיגונית ציבורית נוספת שתוצב במקרקעין.

@ 23. אחריות הגא
: הגא אינו אחראי על יישום הוראות [[פרק זה]] במקרקעין שבהן הוצבו מיגוניות.

== פרק ה': נגישות למידע ותקשורת נגישה ==

@ 24. שימוש במאגר הרשות המקומית לשם סיוע לאנשים עם מוגבלות במצב חירום
: רשות מקומית תעשה שימוש גם במאגר הרשות המקומית לצורך קיום חובותיה לפי תקנות אלה ולצורך איתור אנשים עם מוגבלות וסיוע להם במצב חירום, לרבות העברת מידע לפי [[תקנה 15 לתקנות מאגר מידע]], אם נדרש לצורך ביצוע הפעולות האמורות.

@ 25. אמצעי עזר לתקשורת עם אדם עם מוגבלות
: (א) גוף ציבורי שמחזיק בשגרה מידע מוכן לפרסום במצב חירום - בעניין מקומות למתן שירות לציבור שיהיו פתוחים, שירותים שיינתנו בהם, או שירותים נוספים לציבור שהם ניידים, יחזיק גם מידע בשפה פשוטה, מוכן לפרסום במצב חירום, שנדרש ממנו לפרסם לפי תקנות אלה בקשר למקומות ושירותים כאמור.
: (ב) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ייערך בשגרה כדי שיוכל במצב חירום לתקשר עם אדם עם מוגבלות גם בשפת סימנים; היערכות כאמור תכלול, בין השאר, החזקת פרטי מתרגם לשפת סימנים או פרטי שירות תרגום לשפת סימנים מרחוק, שיהיו מוכנים לפעול גם במצב חירום.
: (ג) גוף ציבורי כאמור בתקנת משנה (ב) שבמצב חירום מתקשר או מסייע לאדם עם מוגבלות שהשפה היחידה שהוא מבין ודובר היא שפת סימנים, יעשה שימוש בשפת סימנים לצורך תקשורת כאמור, באמצעות תרגום לשפת סימנים מרחוק או במפגש פנים אל פנים, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום.
: (ד) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ייערך בשגרה כדי שיוכל במצב חירום לתקשר עם אדם עם מוגבלות גם בפישוט לשוני; היערכות כאמור תכלול, בין השאר, החזקת פרטי מפשט לשוני, שיהיה מוכן לפעול גם במצב חירום; לעניין זה, &quot;מפשט לשוני&quot; - אדם בעל ניסיון במתן שירות של פישוט לשוני.
: (ה) מי שמגיע מטעם גוף ציבורי לספק שירות לפי תקנות אלה לאדם עם מוגבלות, יישא עימו אמצעי לכתיבה, פשוט וזמין לשימוש, ובכלל זה כלי כתיבה וניירות, שיאפשר לאדם עם מוגבלות ליצור קשר עם בני אדם בסביבתו.
: (ו) גוף ציבורי שמפעיל במצב חירום מרכז לתקשורת עם הציבור, יאפשר לציבור לתקשר איתו בשיחה קולית או בתקשורת בהתכתבות בו-זמנית ובאופן הידודי (אינטראקטיבי) כגון באמצעות live chat, לפי בחירת האדם שמתקשר איתו; אם מרכז התקשורת מאפשר לציבור לתקשר איתו גם בתקשורת חזותית וקולית כגון באמצעות וידאו וקול, בזמן אמת, ייערך המרכז כך שתקשורת כאמור תכלול גם תמלול בזמן אמת בשפות דיבור שונות; מרכז התקשורת יפרסם את פרטי אמצעי התקשורת האמורים שלפי תקנת משנה זו.

@ 26. מידע על היערכות, המלצות להכנות למצבי חירום
: (א) פרסם גוף ציבורי מידע לציבור לגבי היערכות והכנות למצב חירום או לאספקת שירותים האמורים בתקנות אלה, יכלול באותו פרסום הנחיות בשפה פשוטה לעניין היערכות והמלצות להכנות מראש שעל אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, לבצע; הנחיות אלה יכללו, בין השאר, לפי העניין:
:: (1) המלצות להצטיידות בציוד אישי, ובכלל זה אמצעי עזר אישיים המשמשים אותו לצורך התניידות, היגיינה אישית, התמצאות או תקשורת, וכן ציוד רפואי חיוני אישי, ציוד עזר אישי, הזנה ייחודית ותרופות, או מקורות אנרגיה חלופיים, החיוניים לאנשים עם מוגבלות, לצורך המשך שרידות ותפקוד במצב חירום;
:: (2) צעדים שיש לנקוט כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות קבלת שירותים ציבוריים במצב חירום, כגון שאדם עם מוגבלות יישא עימו מסמכים לפי [[תקנה 6(ב) לתקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:: (3) אמצעים לשימוש אישי או פעולות שיש לבצע כדי לסייע בהתמגנות אישית או בהגנה על חיית שירות עקב מצב חירום;
:: (4) המלצה לפנות מכשולים מדרכים בבניינים ושטחי חוץ, המובילות למקום מוגן בסביבת מגוריהם.
: (ב) ההנחיות שלפי תקנת משנה (א) יבהירו בצורה ברורה ותמציתית מה על אדם לבצע, היכן ומתי, ואם ההנחיות כללו שלבים, הן יבהירו מה מטרת ביצוע השלבים ויפרטו אותם לפי הסדר שבו יש לבצעם, בליווי תמונות ככל האפשר, והכול כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות להבין את התהליך ומטרתו, להכין את עצמו ולהפיג חרדות.

@ 27. מידע לצורך הכוונת התנהגות של אנשים עם מוגבלות במצב חירום
: (א) גוף ציבורי המפרסם מידע לציבור לגבי הכוונת התנהגות הציבור במצב חירום, יספק נוסף על כך, הנחיות להכוונת התנהגות שהותאמו לאנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, בשפה פשוטה, ובייחוד -
:: (1) כיצד על אדם עם מוגבלות לנהוג במצב חירום כדי להגן על עצמו;
:: (2) כיצד לנהוג אם אינו מצליח להגיע למקום מוגן בבניין המגורים שלו או לאזור ציבורי מוגן, בתוך פרק הזמן המומלץ, או אם אין בבניין המגורים שלו מקום מוגן או אין בנמצא אזור ציבורי מוגן שדרך נגישה מובילה אליו.
: (ב) הנחיות לפי תקנת משנה (א) יהיו לפי [[תקנה 26(ב)]].

@ 28. הנגשת מידע
: (א) לאדם עם מוגבלות תהיה נגישות למידע בקשר למצב חירום, באותה איכות וזמינות כפי שיש לשאר הציבור בעת מצב חירום ובשגרה, לפי תקנה זו; לעניין תקנה זו, &quot;נגישות למידע&quot; - לרבות לאפשרות לברר, לקבל או למסור מידע, במצב חירום או בשגרה.
: (ב) [[תקנה 5(ג) עד (ט) לתקנות נגישות לאירועי פינוי]] [[וההגדרה &quot;מידע חיוני&quot; שבתקנה 5(א) לאותן תקנות]] יחולו גם לעניין מידע שגוף ציבורי מוסר לציבור, בשגרה או במצב חירום, בקשר למצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית, בשינוי זה: בכל מקום שבו מדובר בפינוי אוכלוסייה או קליטתה או בהוראות בקשר לכך, יראו כאילו מדובר במצב חירום ובקשר לכך.
: (ג) נוסף על האמור בתקנת משנה (ב), גוף ציבורי שמפרסם מידע בשגרה בקשר לשירותים האמורים בתקנות אלה, יפרסם וימסור את המידע גם בדרכים אלה:
:: (1) בדרכי הפרסום המקובלות בשירות שהוא נותן;
:: (2) בהתאמות הנגישות למידע כמפורט [[בתקנה 29 לתקנות נגישות לשירות]];
:: (3) לבקשת אדם עם מוגבלות, באמצעות אחד מאלה: טלפון, דואר, דואר אלקטרוני, מסרון או אמצעי דיגיטלי אחר, ובכפוף לאמצעים שבשימוש אותו גוף ציבורי;
:: (4) באמצעות אתר האינטרנט של הגוף הציבורי אם קיים.
: (ד) מידע שמפרסם גוף ציבורי לפי תקנת משנה (ג)(4) או יישומון יהיה נגיש לפי [[תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות]].

== פרק ו': התרעה ==

@ 29. הגדרות
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אות התרעה&quot; - אות כהגדרתו [[בתקנות ההתגוננות האזרחית (אותות אזעקה וארגעה), התשנ&quot;ב-1992]], או התרעה שמספק הגא לפי דין אחר, או לפי החלטת ממשלה;
:- &quot;אמצעי קצה אישי&quot; - אמצעי שמשמש לתקשורת בידי משתמש קצה, ובכלל זה טלפון סלולרי, צמיד חכם ומחשב אישי;
:- &quot;הגורם המחלק&quot; - שר הביטחון באמצעות משרדו או באמצעות גורם אחר שיורה השר;
:- &quot;מידע נגיש בצג&quot; - מידע שמופיע בצג ומתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) המידע בשפה פשוטה;
:: (2) הצג אינו מחזיר אור (non-reflective screen);
:: (3) המידע מופיע לפי הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בשלט אלקטרוני (2.1.10) - הדרישות הנוגעות לניגוד בין הגופן לרקע, עיצוב אותיות וספרות, והדרישות למרווח;
:: (4) גודל הגופן של המידע המופיע על גבי צג יהיה 15 מילמטרים לפחות, אם הדבר מתאפשר מבחינה טכנית, ואם לא מתאפשר - 6 מילמטרים לפחות;
:- &quot;מכשיר התרעה אישי&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 31]];
:- &quot;המשרד&quot; - משרד הרווחה והביטחון החברתי.

@ 30. נגישות להתרעה על מצב חירום
: לאדם עם מוגבלות תהיה במצב חירום נגישות לאותות להתרעה על תחילת מצב חירום וסיומו, באותה זמינות ואיכות כפי שאותות להתרעה כאמור מסופקים לכלל הציבור, לפי [[פרק זה]].

@ 31. מכשיר התרעה אישי
: (א) הגא אחראי להעמדה של מכשיר התרעה אישי תקין לשימוש אדם עם מוגבלות שירידת השמיעה הקבועה שלו באוזן הטובה ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 50 דציבלים לפחות, וגילו 6 שנים לפחות, שיאפשר לו נגישות לאות התרעה לפי ההוראות האלה:
:: (1) אות התרעה יפעיל במכשיר התרעה אישי, התרעה באמצעות רטט והתרעה חזותית באמצעות תאורה, לפחות; ההתרעות האמורות יופעלו אוטומטית, בו-זמנית עם מתן אות ההתרעה, לפי מיקום המכשיר;
:: (2) התרעה במכשיר התרעה אישי לפי פסקה (1) תגרום לאדם שנושא את המכשיר האמור במצב חירום, גירוי חושי חזק ככל האפשר המובחן מגירויים ויזואליים וגירויים של מגע, כדי להפנות את תשומת ליבו של אותו אדם, במצבי קשב, ערות או שינה, כגון כשהאדם נושא את המכשיר בעת רחצה או בשינה;
:: (3) האפיונים (characteristics) של כל אחד מסוגי ההתרעות שלפי פסקה (1), יכללו, בין השאר, תדירויות (frequencies), מחזורים (periods), ומשך כולל (total duration), שיאפשרו ליישם את האמור בפסקה (2);
:: (4) אם נוסף על סוגי ההתרעות שלפי פסקה (1), מכשיר ההתרעה האישי יציג גם מידע כתוב בשפות הרשמיות, יהיה זה מידע נגיש בצג;
:: (5) מכשיר ההתרעה האישי יהיה מכשיר שהאדם עם המוגבלות יוכל לשאת מוצמד לגופו, בנוחות ובלא מאמץ, ברציפות במשך כל שעות היממה ובכלל זה במצב שינה, וכל זאת לתקופה ממושכת;
:: (6) תפעול מכשיר ההתרעה האישי בשגרה ובמצב חירום יהיה פשוט; המכשיר יאפשר למשתמש להתנסות בשגרה, לפי רצונו, בהתרעות שלפי פסקאות (2) עד (4), ויאפשר לו במצב חירום להפסיק התרעות שהופעלו במכשיר;
:: (7) אם יש במכשיר ההתרעה האישי לחיצים לשימוש המשתמש, הם יהיו בניגוד מישושי ובניגוד חזותי לפני המשטח שבו הם מותקנים; לעניין זה -
:::- &quot;ניגוד חזותי&quot; - ניגוד חזותי של 50% לפחות, שייושם כמפורט בתקן הישראלי ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בגימור וניגודים (2.1.6.1), או כמפורט בתקן הישראלי ת&quot;י 1918 חלק 6 בסעיף הדן בניגוד חזותי (2.4);
:::- &quot;ניגוד מישושי&quot; - ניגוד בין מרקם פניו של משטח מסוים לבין מרקם פני המשטח הצמוד לו, המאפשר להבחין במשטח המסוים במישוש באמצעות אצבעות כף היד;
:: (8) מכשיר ההתרעה האישי יהיה בעל שרידות גבוהה מאוד, ועמיד למים גם במצב רחצה;
:: (9) הגא יוכל לבצע מרחוק, לפי צורך, עדכוני תוכנה במכשיר ההתרעה האישי ובדיקת תקינות;
:: (10) חלוקת מכשיר ההתרעה האישי לאדם עם מוגבלות תהיה באמצעות הגורם המחלק.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), הגורם המחלק רשאי לספק את מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנת משנה (א), בצורה מדורגת לפי הצורך התפקודי של האדם כפי שנובע מירידת שמיעה, ולפי העניין, בשילוב ירידת ראייה, וכן, לפי הצורך, לבצע שיפורים במכשיר ההתרעה לפי תוצאות בדיקות תקינות ויעילות; לפיכך, הראשונים שיקבלו את המכשיר יהיו אלה:
:: (1) אנשים עם מוגבלות שירידת השמיעה שלהם באוזן הטובה יותר ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 70 דציבלים לפחות;
:: (2) אנשים עם מוגבלות שירידת השמיעה שלהם באוזן הטובה יותר ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 50 דציבלים לפחות, ונוסף על כך חדות הראייה שלהם בעין הטובה יותר, עם תיקון אופטי, אינה עולה על 6/30.
:: (ג) הגורם המחלק יודיע בהקדם האפשרי למי שנכלל ברשימות שהועברו לו מהמאגר שלפי [[תקנה 32(ב)]] לפי הרשאות גישה שניתנו לו לפי [[תקנה 32(יב)]], שהוא עתיד לקבל את מכשיר ההתרעה האישי ואת המועד המשוער לקבלת המכשיר.
: (ד) הגא אחראי לכך שהשירות שניתן לאדם עם מוגבלות בקשר לקבלה, הדרכה ותחזוקת מכשיר התרעה אישי, יהיה לפי [[תקנות נגישות לשירות]]; נוסף על כך, לפי בקשה של אדם עם מוגבלות השירות האמור יונגש גם בתקשורת מרחוק באמצעות תרגום לשפת סימנים או תמלול, או בשפת סימנים במגע במפגש פנים אל פנים; במצב חירום תהיה התקשורת האמורה מרחוק לפחות, זמינה בכל עת, זולת אם לא מתאפשר בנסיבות מצב החירום, ותרגום בשפת סימנים במגע במפגש פנים אל פנים - זמין ככל האפשר.

@ 32. איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי
: (א) בתקנה זו, &quot;גורם מאתר&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]], למעט רשות האוכלוסין וההגירה, ומשרד הבריאות.
: (ב) המשרד יקים וינהל מאגר מידע לצורך איתור אנשים עם מוגבלות שזכאים למכשיר התרעה אישי לפי [[תקנה 31(א)]], מתן הודעה לפי [[תקנה 31(ג)]] וחלוקת מכשירי התרעה לפי [[תקנה 31(א)(10)]].
: (ג) המשרד יקים את המאגר באמצעות עיבוד ואיחוד המידע שהתקבל לפי תקנת משנה (י) וכן מידע המצוי בידיו ונדרש לפי תקנה זו, באופן שלגבי כל אדם שבמאגר תהיה רשומה אחת שתרכז את הפרטים הנוגעים אליו; רשומה במאגר תכלול את כל הפרטים לפי [[תקנה 2(ב)(1) עד (4), (6), (8)(א) עד (ט)((&lt;s&gt;,&lt;/s&gt;)) לתקנות מאגר מידע]], לעניין האדם עם המוגבלות.
: (ד) המשרד יעדכן את המידע שבמאגר אחת לשלושה חודשים לפחות.
: (ה) למשרד יהיו הסמכויות לפי [[תקנה 2(ג) עד (ו) לתקנות מאגר מידע]], בשינויים המחויבים.
: (ו) גורם מאתר יכין לפי המידע שבידו רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התנאים [[שבתקנה 31(א)]], וזאת באמצעות איתור האנשים שמתקיימים בהם התבחינים [[שבטור א' בתוספת הרביעית]].
: (ז) גורם מאתר יציין ברשימה האמורה בתקנת משנה (ו) את האנשים שמתקיימים בהם גם התבחינים [[תוספת רביעית|שבטור ב' בטבלה שבתוספת הרביעית]].
: (ח) גורם מאתר יכלול ברשימה שלפי תקנות משנה (ו) ו-(ז) את פרטי המידע שנכללים ברשומה שלפי תקנת משנה (ג) ושמצויים בידו.
: (ט) על אף האמור בתקנות משנה (ו) עד (ח), רשות המסים תכין רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התבחינים שלפי [[התוספת הרביעית]], לפי המידע שבידה לפי [[תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), התש&quot;ם-1979]], ותעביר למשרד, אחת לשלושה חודשים לפחות, את הרשימה בציון התבחינים שלפי תקנת משנה (ז) ופרטי המידע כאמור בתקנת משנה (ח), והכול בכפוף [[לסעיפים 231 עד 235 לפקודת מס הכנסה]]; על אף האמור רשאית רשות המסים, בהסכמת הביטוח הלאומי, להעביר באמצעותו את הרשימה האמורה בציון התבחינים ופרטי המידע כאמור ובכפוף לסעיפים האמורים.
: (י) גורם מאתר יעביר למשרד את הרשימה עם פרטי המידע כאמור בתקנה זו אחת לשלושה חודשים לפחות.
: (יא) המשרד רשאי לטייב את מאגר המידע באמצעות מידע שמצוי במאגר משרד הרווחה והביטחון החברתי לפי [[תקנה 2 לתקנות מאגר מידע]].
: (יב) על העברות מידע לפי תקנה זו, סודיות ושמירת פרטיות, יחולו [[+|תקנות 17]] [[ו-18 עד 22 לתקנות מאגר מידע]] לפי העניין ובשינויים המחויבים; המשרד יעניק גישה למידע שבמאגר לפי תקנת משנה (ב) לצורך יישום תקנות אלה.
: (יג) העברת מידע לפי תקנה זו יכול שתיעשה יחד עם העברת מידע לפי [[תקנות מאגר מידע]], ובלבד שהשמירה השימוש וההעברה של מידע שהועבר לפי תקנות אלה ייעשו באופן שמקיים את הוראות תקנות אלה.

@ 33. בקשת אדם עם מוגבלות לקבל מכשיר התרעה אישי
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;בדיקת שמיעה מקיפה&quot; - בדיקה של כל אלה בלא מכשיר לתיקון שמיעה, שבוצעה בידי קלינאי תקשורת: הולכת אוויר (air conduction), הולכת עצם (bone conduction), ובדיקות דיבור;
::- &quot;גוף ציבורי&quot; - גוף המנוי [[בפסקאות (1) ו-(7) להגדרה &quot;גוף ציבורי&quot; בסעיף 5 לחוק]];
::- &quot;גורם מאשר&quot; - קלינאי תקשורת שהוא עובד של גוף ציבורי שהמנהל הכללי של הגוף הציבורי האמור מינה לשם בחינת בקשה שלפי תקנת משנה (ב);
::- &quot;קלינאי תקשורת&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת מקצועות הבריאות, התשס&quot;ח-2008]];
::- &quot;רמת סף השמיעה (hearing threshold level)&quot; - ממוצע סיפי השמיעה בבדיקת הולכת אוויר בתדרים 500 עד 4000 הרץ.
: (ב) נוסף על תהליך האיתור האמור [[בתקנה 32]], המשרד יאפשר לאדם עם מוגבלות שסבור שמתקיימים לגביו התנאים [[שבתקנה 31(א)]] והוא לא קיבל מכשיר התרעה אישי, להגיש בקשה לקבלת מכשיר התרעה כאמור.
: (ג) אדם המבקש להגיש בקשה כאמור בתקנת משנה (ב) יגיש למשרד את אחד מאלה:
:: (1) תוצאות שתי בדיקות שמיעה מקיפות של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועדים שונים כלשהם המרוחקים זה מזה בחצי שנה לפחות;
:: (2) תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמך חתום ביד קלינאי תקשורת או רופא אף אוזן גרון, ולפיו ירידת השמיעה של מבקש כאמור היא קבועה;
:: (3) תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמכים נוספים שהגורם המאשר דרש משום שתוצאות בדיקת השמיעה האמורה לא מאפשרות לגורם המאשר להחליט בדבר התקיימות התבחין שלפי תקנה משנה (ד).
: (ד) המשרד יעביר את הבקשה לגורם המאשר בתוך 7 ימים מיום שהתקבלה אצלו; והגורם המאשר יבחן את הבקשה שלפי תקנת משנה (ג) ויחליט האם מהמסמכים שצורפו עולה שלמבקש יש ירידה קבועה ברמת סף השמיעה באוזן הטובה מבין השתיים, של 50 דציבלים לפחות וגילו 6 שנים לפחות; הגורם המאשר יעביר למשרד את החלטתו המנומקת בתוך 21 ימים מיום שקיבל את הבקשה.
: (ה) המשרד יעביר למבקש את החלטתו המנומקת של הגורם המאשר וכן לגורם המחלק שיספק מכשיר התרעה למי שבקשתו אושרה, הכול בתוך 14 ימים מיום שקיבל את החלטת הגורם המאשר.
: (ו) במצב חירום -
:: (1) יאיץ המשרד את בחינתה של בקשה שהוגשה לפי תקנת משנה (ג) ואת הליכי הטיפול בבקשה ואספקת מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנה זו;
:: (2) הגורם המאשר רשאי להורות לגבי בקשה שהוגשה, כי יצורפו לה מסמכים אחרים מאלה המפורטים בתקנת משנה (ג), אם עקב נסיבות מצב החירום יש קושי להשיגם.

@ 34. שירות שמיועד להפעיל במצב חירום התרעה במכשיר קצה אישי
: בלי לגרוע מהאמור [[בתקנה 31]], מי שמספק לציבור שירות שמיועד להפעיל התרעה במכשיר קצה אישי במצב חירום, כגון באמצעות אתר אינטרנט, יישום (אפליקציה) או שידור סלולרי (cell broadcast), יתכנן ויפעיל את השירות באופן שאמור -
: (1) להפעיל במכשיר הקצה האישי התרעה באופנים אלה לפחות: התרעה ברטט, התרעה בקול, התרעה חזותית, ומידע כתוב על מצב החירום, הכול לפי מאפייניו של מכשיר הקצה האישי ומערכת ההפעלה שלו;
: (2) להביא לכך שהתרעה במכשיר קצה אישי לפי פסקה (1), תגרום לאדם שנושא את המכשיר האמור במצב חירום, גירויים חושיים חזקים ככל האפשר המובחנים מגירויים אחרים בסביבה כדי להפנות את תשומת ליבו של אותו אדם.

@ 35. נגישות לשירותי אינטרנט שמשמשים להתרעה
: בשירות אינטרנט, לרבות יישום (אפליקציה), שמיועד לספק במצב חירום אותות להתרעה על תחילת מצב חירום או סיומו, יתקיימו [[תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות]].

@ 36. אחריות להתרעה
: בלי לגרוע מאחריות הגא לפי [[תקנה 31]], אין [[בתקנות 34]] [[ו-35]] כדי לחייב את הגא או מי שמספק שירות לפי [[34|התקנות האמורות]] בביצוע סידורים במכשיר להתרעה שאינו של אחד מהגורמים האמורים או באחריותם, בכלל, או בביצוע סידורים בעלי אופי אישי במכשיר קצה אישי של מקבל שירות שהוא אדם עם מוגבלות, בפרט; נוסף על האמור, אין באמור [[בתקנה 34(1) ו-(2)]] כדי להטיל אחריות על מי שמספק שירות כאמור [[בתקנה האמורה]] להתרחשות התוצאות המפורטות [[בפסקאות (1) או (2) בתקנה 34]], במכשיר קצה אישי מסוים.

== פרק ז': נגישות לשירותים שונים ==

=== סימן א': נגישות לשירותי הביטוח הלאומי ===

@ 37. מידע לגבי נגישות לסניפי המוסד לביטוח לאומי בעת חירום
: פרסם המוסד לביטוח לאומי מידע לציבור לגבי סניפי המוסד לביטוח לאומי, שבמצב חירום יהיו פתוחים לציבור, יפרסם גם את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם יחד עם הפרסום האמור:
: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
:: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצא הסניף, ובכלל זה מדרכה או שביל, לכניסה לסניף, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
:: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;;
: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;קיים שירות נגיש בסניף&quot;, &quot;השירות בסניף לא נגיש&quot;; לעניין זה, &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות בו [[תקנות נגישות לשירות|תקנות הנגישות לשירות]].

@ 38. נגישות השירות בסניף הביטוח הלאומי
: ניתן שירות במצב חירום בסניף של המוסד לביטוח לאומי, יתקיימו הוראות אלה:
: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - יספק המוסד לביטוח לאומי התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
: (2) צוות הסניף יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין בכניסה לסניף, יימצא שלט שבו יהיה רשום: &quot;אפשר לבקש עזרה מהצוות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
: (3) כחלק משירותי המענה הטלפוני וההתקשרות מרחוק שמפעיל הביטוח הלאומי במצב חירום יחולו עליו חובות הנגישות הקבועות [[בתקנה 8 לתקנות שירותי בריאות במצב חירום]].

=== סימן ב': נגישות לשירותי בנקאות ===

@ 39. נגישות סניפי בנק בעת חירום, ומידע לציבור
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;בנק&quot; - תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;שירות בנקאי נייד&quot; - שירות בנקאי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב;
::- &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות בו [[תקנות נגישות לשירות]] שחלות בשגרה על בנק, על מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים או על שירות בנקאי נייד, לפי העניין.
: (ב) ניתן במצב חירום שירות בנקאי בסניף בנק, יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - יספק הבנק התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
:: (2) אחד מאנשי צוות הסניף יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין בסניף, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שבו יהיה רשום: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ג) פרסם בנק מידע לגבי סניפיו שפתוחים לציבור במצב החירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל סניף כאמור, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצא הסניף, ובכלל זה מדרכה, לכניסה לסניף, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות נגיש&quot;; &quot;השירות לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות לא נגיש&quot;;
:: (4) אם השירות בסניף כולו או חלקו אינו נגיש - &quot;בסניף יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;, וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות שלא בסניף בצורה אחרת;
:: (5) אם ניתנים שירותים בסניף בנק גם למי שאינם לקוחות של אותו בנק - &quot;נותנים שירות גם ללקוחות בנקים אחרים&quot;, ונוסף על כך, פירוט בשפה פשוטה של השירותים שכל אדם, אף אם אינו לקוח של הבנק, יכול לקבל בסניף הבנק.
: (ד) פרסם בנק מידע לגבי כספומטים שפועלים במצב חירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל אחד מהכספומטים שבפרסום, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן הכספומט, ובכלל זה ממדרכה או שביל, ועד למכשיר - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה המובילה עד למכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות בכספומט נגיש&quot;; &quot;השירות בכספומט לא נגיש&quot;.
: (ה) הפעיל בנק במצב חירום שירות בנקאי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סבר הבנק שלא ניתן לקיים את האמור עקב נסיבות מצב החירום, יספק הבנק התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות בנקאי נייד באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור:
:: (1) בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים;
:: (2) השירות הוא שירות נגיש.
: (ו) פרסם בנק מידע לגבי שירות בנקאי נייד שפועל במצב החירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות בנקאי נייד - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות הבנקאי הנייד נגיש&quot;; &quot;השירות הבנקאי הנייד לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות הבנקאי הנייד לא נגיש&quot;;
:: (3) אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הבנקאי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום - &quot;הבנק מספק לפי מצב החירום התאמות נגישות סבירות לשירות הבנקאי הנייד&quot;.
: (ז) פרסום המידע לפי תקנות משנה (ג), (ד) ו-(ו) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות, שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית:
:: (1) בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של הבנק;
:: (2) במוקדי המידע הטלפוני שמפעיל הבנק;
:: (3) באופן אחר שבו הבנק מעביר מידע לציבור לגבי פעילותם של הסניפים, שירותי הבנק הניידים או המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית.
: (ח) מידע כאמור בתקנות משנה (ג), (ד) ו-(ו) ייכלל גם במידע שמפרסם בנק לציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של סניפי בנק, מכשירים אוטומטיים למשיכת מזומנים או שירות בנקאי נייד, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום.
: (ט) פרסם בנק ישראל מידע לציבור בקשר לפעילות סניפי בנקים, כספומטים, או שירותים בנקאיים ניידים, שמפעילים בנקים במצב חירום, והמידע נוגע לאמור בתקנה זו, יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה זו, לפי העניין; פרסום של בנק ישראל על מידע לפי תקנה זו יכול שיהיה באמצעות הפניה לפרסומים של מידע כאמור שפרסם בנק.

=== סימן ג': נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל ===

@ 40. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;חברת דואר ישראל&quot; - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר]];
:- &quot;חוק הדואר&quot; - [[חוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]];
:- &quot;יחידת דואר&quot; - כהגדרתה ברישיון הכללי לחברת דואר ישראל בע&quot;מ למתן שירותי דואר, שירותים כספיים מטעם חברת הבת ושירותים אחרים, למעט מרכז מסירה כהגדרתו ברישיון הכללי האמור;
:- &quot;שירות כספי&quot; - שירות מהשירותים הכספיים כמשמעותם [[בסעיף 88א(א) לחוק הדואר]];
:- &quot;שירות כספי נייד&quot; - שירות כספי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב;
:- &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות לגביו [[תקנות נגישות לשירות]] שחלות בשגרה על יחידת דואר, על כספומט או על שירות כספי נייד, לפי העניין.

@ 41. נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל
: ניתן במצב חירום שירות כספי ביחידת דואר, יתקיימו הוראות אלה:
: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות ביחידת הדואר באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
: (2) אחד מאנשי צוות יחידת הדואר יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות כספי והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין ביחידת הדואר, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שיהיה רשום בו: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4, בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).

@ 42. נגישות לשירותים כספיים ניידים במצב חירום
: הפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום שירות כספי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סברה חברת דואר ישראל שלא ניתן לקיים את הוראות האמורות עקב נסיבות מצב החירום, תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות כספי נייד באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור:
: (1) בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים;
: (2) השירות הוא שירות נגיש.

@ 43. פרסום מידע
: (א) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי יחידות הדואר שפתוחות לציבור במצב החירום וניתן בהן שירות כספי, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל יחידה כאמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצאת יחידת הדואר, ובכלל זה מדרכה, לכניסה ליחידת הדואר, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;; בוצעו במצב חירום שינויים בקשר למרחב המוגן של יחידת דואר - תספק חברת דואר ישראל מידע עדכני בשפה פשוטה לפי פסקה זו, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;קיים שירות נגיש בסניף&quot;, &quot;השירות בסניף אינו נגיש&quot;;
:: (4) אם השירות בסניף, כולו או חלקו, אינו נגיש - &quot;בסניף יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;, וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות בסניף או שניתן לקבל את השירות בצורה אחרת.
: (ב) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי כספומטים שפועלים במצב חירום, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל כספומט כאמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן הכספומט, ובכלל זה ממדרכה או שביל, ועד לכספומט - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות בכספומט נגיש&quot;; &quot;השירות בכספומט אינו נגיש&quot;.
: (ג) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי שירות כספי נייד שפועל במצב חירום, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל שירות כספי נייד כאמור, אם המידע קיים בידי חברת דואר ישראל בנסיבות מצב החירום:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות כספי נייד - &quot;יש דרך נגישה לשירות כספי נייד&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה לשירות כספי נייד&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות הכספי הנייד נגיש&quot;; &quot;השירות הכספי הנייד לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות הכספי הנייד לא נגיש&quot;;
:: (3) אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הכספי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום - &quot;יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;.
: (ד) פרסום המידע לפי תקנות משנה (א) עד (ג) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות, שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית:
:: (1) בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של חברת דואר ישראל;
:: (2) במוקד המידע הטלפוני שמפעילה חברת דואר ישראל;
:: (3) באופן אחר שבאמצעותו חברת דואר ישראל מעבירה מידע לציבור לגבי פעילותם של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית.
: (ה) מידע כאמור בתקנות משנה (א) עד (ג) ייכלל גם במידע שמפרסמת חברת דואר ישראל לציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום.
: (ו) פרסם משרד התקשורת מידע לציבור בקשר לשירותים כספיים שמפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום, והמידע נוגע לאמור [[בתקנה 41]] [[או 42]], יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה כאמור, לפי העניין.

== פרק ח': זמינות אמצעי הסעה לאנשים עם מוגבלות ==

@ 44. תוכנית משרד התחבורה
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;גוף שנדרש לאמצעי תחבורה&quot; - משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, רשות מקומית, או צה&quot;ל;
::- &quot;המנכ&quot;ל&quot; - המנהל הכללי של משרד התחבורה, לרבות עובד משרד התחבורה שהוא מינה לעניין תקנות אלה;
::- &quot;הסעה המונית של אנשים עם מוגבלות&quot; - הסעה של אנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת שירות מסויים במצב חירום, כגון לצורך טיפול רפואי או לצורך פינוי בני אדם ממקום שהייתם, הכול עקב חשש לחיי בני אדם.
: (ב) משרד התחבורה יכין תוכנית להקצאת אמצעי תחבורה עם נהגים שיוכלו להפעילם במצב חירום, להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות לצורך סיוע והצלת חיים, שתכלול את כל אלה, לפחות:
:: (1) שימוש במגוון אמצעי תחבורה ציבורית שמיועדים בשגרה להסעת המונים, תוך מתן עדיפות לאמצעים שיש בהם נגישות לאנשים עם מוגבלות כגון אוטובוסים עירוניים ורכבת קלה; זאת כדי להשיא (למקסם) את קיבולת ההסעה וזמינות אמצעי התחבורה במצבי חירום שונים, בפריסה גאוגרפית ארצית;
:: (2) שיטת פעולה להעמדת אמצעי תחבורה ונהגיהם לשימוש גוף שנדרש לאמצעי תחבורה וכוחות הצלה וסיוע שנדרשים לאמצעים אלה, במצב חירום, בשני סוגי תרחישים:
::: (א) הסעה או פינוי מיידיים של אוכלוסייה (פינוי דחק);
::: (ב) הסעה או פינוי מתוכנן של אוכלוסייה בכלל או של אנשים עם מוגבלות בפרט;
:: (3) מידע שעל גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה להעביר בשגרה לצורך הכנת התוכנית, ומידע שעל גוף כאמור להעביר למשרד התחבורה במצב חירום לצורך העמדת אמצעי התחבורה ונהגיהם לשימוש אותו גוף;
:: (4) המידע שיעביר גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה לפי פסקה (3) יכלול לפחות: הערכת כמויות האנשים שיש להסיע מאזור גאוגרפי מסוים בישיבה, בישיבה בכיסא גלגלים, או בשכיבה, לרבות מלווים שחייבים להיות יחד עם אנשים כאמור;
:: (5) שיטת הפנייה במצב חירום של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה בבקשה להעמדת אמצעי תחבורה, בכל אחד מסוגי התרחישים לפי פסקה (2) ולגבי כל אחת מקבוצות האנשים כאמור בפסקה (4), סוגי אמצעי התחבורה שיועמדו לרשות הגוף הציבורי, כמויותיהם, כיצד יועמדו לרשותו יחד עם נהגיהם, וצפי לפרק זמן להקצאתם, הכול כדי לאפשר למשרד התחבורה ניהול ביקושים והקצאת אמצעי תחבורה יעילים במצב חירום;
:: (6) קביעת סדרי העדיפויות בניהול ההקצאות והשימוש באמצעי התחבורה הציבורית במצב חירום, לפי זמינות אמצעי תחבורה בנסיבות מצב החירום, ובייחוד קביעת מנגנון למניעת ריבוי שימושים בו-זמני במצב חירום באמצעי התחבורה שנכללו בתוכנית.
: (ג) משרד התחבורה יכין את התוכנית בהתייעצות עם משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, צה&quot;ל ומרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זה מזה; משרד התחבורה יתייעץ עם מד&quot;א כדי שיעמיד אמבולנסים למשימות פינוי במצב חירום לפי זמינותו ויכולתו באותה עת, והכול תוך שמירה על מוכנות מד&quot;א לבצע משימות במצב חירום, ובכלל זה משימות שהטילו עליהם משרד הבריאות וצה&quot;ל.

@ 45. העמדת אמצעי תחבורה להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות במצב חירום
: במצב חירום שבו יש צורך בהסעה המונית של אנשים עם מוגבלות, יורה המנכ&quot;ל, לפי פנייה של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה, כי יועמדו אמצעי תחבורה ונהגים שיוכלו להפעילם, לשימוש הגוף שנדרש לאמצעי תחבורה להסעה המונית או לשימוש כוחות הצלה שמסייעים לו, לצורך הסעת אוכלוסייה כאמור; הפנייה של גוף כאמור והעמדת אמצעי התחבורה ונהגים ייעשו לפי התוכנית כאמור [[בתקנה 44]].

== פרק ט': תומך קהילתי במצב חירום ==

@ 46. תומך קהילתי בשעת חירום
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;הרשות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 2 לחוק שירות אזרחי]];
::- &quot;מתנדב&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק שירות אזרחי]];
::- &quot;תומך קהילתי&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]];
::- &quot;תוכנית&quot; - תוכנית להצבת מתנדבים בשירות אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק שירות לאומי]], כתומכים קהילתיים ברשויות מקומיות במצב חירום.
: (ב) הרשות תגבש תוכנית בהיוועצות במשרד הרווחה והביטחון החברתי, מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי ומשרד הביטחון.
: (ג) לצורך מימוש התוכנית יוקצה לרשות תקציב תוספתי לטובת הכשרות, ולתוספת כוח אדם.
: (ד) התוכנית תכלול, בין השאר, סיווג של מתנדבים בעלי מסוגלות ורצון לשמש כתומכים קהילתיים, ההכשרה שיעבור מתנדב כדי לשמש תומך קהילתי, ההיערכות לקראת מצב חירום ותפקידי התומך הקהילתי בחירום.
: (ה) הרשות המקומית תעמיד בשגרה ובחירום עובד מטעמה שיהיה אחראי על הפעלת המתנדבים שהם תומכים קהילתיים ברשות המקומית, על הכשרותיהם ועל ניהול משימותיהם במצב חירום; עובדים אלה יעברו הכשרה להיכרות עם עולם השירות האזרחי והפעלת מתנדבים.
: (ו) הרשות תדווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת אחת לשנה, במשך שש שנים מיום התחילה, על גיבוש התוכנית כאמור בתקנה זו ועל יישומה; לדיווח הראשון כאמור תצרף הרשות העתק מהתוכנית שגובשה.

== פרק י': שונות ==

@ 47. הדרכה
: (א) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ידריך את עובדיו, במסגרת הדרכתם למצבי חירום, כדי שיוכלו לספק שירות סביר ומענה תומך ראשוני בשעת חירום לאנשים עם מוגבלויות שונות; הדרכה כאמור תינתן גם למי שהוא מתנדב של הגוף הציבורי שנותן מענה במצב חירום.
: (ב) הדרכה כאמור בתקנת משנה (א) תכלול, בין השאר, את כל אלה:
:: (1) הכרה וזיהוי סוגי מוגבלויות, צרכים וביטויי תגובה שונים של אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, במצבי חירום שונים; חומרי ההדרכה יעסקו באנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים לפחות;
:: (2) כללי התנהגות נאותים כלפי אנשים עם מוגבלות בעת מתן השירות במיוחד במצב חירום והזכות להסתייע בחיית שירות;
:: (3) אפשרויות של תקשורת מילולית וחזותית עם אנשים עם מוגבלות במיוחד במצב חירום;
:: (4) הצעות למענים אפשריים במצב חירום לגבי אנשים עם מוגבלויות שונות.
: (ג) ההדרכה תוכל להתבצע באופנים שונים, לרבות באמצעות לומדה אישית, כחלק מהכנה ותרגול למצב חירום.

@ 48. תרגול
: (א) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה ומבצע תרגילים בקשר לנושאים שמפורטים בתקנות אלה, יתרגל גם את ביצוע האמור בתקנות אלה שנוגע לאותו נושא שמתרגלים.
: (ב) בתרגולים שנערכים במסגרת תרגיל של המטה הכללי של צה&quot;ל או במסגרת תרגיל החירום הלאומי, לפחות, ושבהם האוכלוסייה נוטלת חלק, לרבות באמצעות דימוי אוכלוסייה, ישולבו אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים במספר מתוך סך כל המשתתפים בתרגיל שמהווים את האוכלוסייה שאותה מדמים, שמשקף את שיעורם של אנשים עם מוגבלות באוכלוסייה, או בקירוב; לעניין תקנת משנה זו, &quot;אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים&quot; - שלושה אנשים לפחות עם מוגבלות משמעותית מסוגים אלה: שמיעה, ראייה, נפשית, שכלית, אוטיזם, או פיזית, ובלבד שסוג המוגבלות אצל כל אחד מהם הוא שונה.

@ 49. תחזוקה ונגישות זמנית חלופית
: (א) מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי תקנות אלה אחראי לכך שהתאמות הנגישות יהיו תקינות וזמינות במצב חירום, זולת אם עקב מצב החירום ועל אף שפעל ככל יכולתו באותן נסיבות, נמנע ממנו להבטיח את תקינותן או זמינותן.
: (ב) לא יפגע אדם בהתאמות נגישות שלפי תקנות אלה, לא יגרע מהן ולא יסב את השימוש בהן למטרות אחרות באופן חלקי או מלא, אלא אם כן הפגיעה נדרשת במצב חירום לצורך הצלת חיים או מניעת פגיעה ברכוש חיוני, ובלבד שייעשה מאמץ סביר בנסיבות מצב החירום להבטיח נגישות זמנית חלופית.

@ 50. צה&quot;ל והגא כגורמים מסייעים
: (א) נערך צה&quot;ל או הגא בשגרה לסייע במצב חירום לגוף ציבורי, ייערך כל אחד מהגופים האמורים לגבי משימות הסיוע בקשר לאנשים עם מוגבלות, לפי האמצעים שמצויים בידו ומשמשים אותו בשגרה.
: (ב) סייע צה&quot;ל או הגא במצב חירום לגוף ציבורי, יבצע כל אחד מהגופים האמורים את משימות הסיוע בקשר לאנשים עם מוגבלות לפי יכולותיו, כוח האדם והאמצעים שעומדים לרשותו בנסיבות מצב חירום.

@ 51. התאמת נהלים, תוכנית, ותיקי הפעלה למצב חירום
: מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה, יבחן את הצורך לעדכן לאחר כל תרגיל או מצב חירום, ואחת לחמש שנים לפחות, תוכנית שהכין, את נוהליו ואת תיקי ההפעלה שלו שנוגעים למצב חירום, לעניין אופן פעולתו לפי תקנות אלה, אם קיימים, והכול באופן שיתאימו ליישום תקנות אלה; מצא שיש צורך כאמור, יעדכן הגורם את נהליו לפי זה.

@ 52. זמינות והצגת מסמכים
: (א) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה למנות או להסמיך אדם, להכין או לעדכן נוהל או תיק הפעלה, להכין רשימה ובה פרטי מידע, להכין תוכנית, או שהכין מידע לפרסם או מסמך לצורך הדרכה או מתווה לתרגיל (בתקנה זו - מסמך), חייב לשמור העתק עדכני של המסמך לצורך שימוש בהדרכות ותרגולים לפי תקנות אלה, ולצורך שימוש במצבי חירום; נוסף על כך, מסמך כאמור שהוכן לפי תקנות אלה יישמר שבע שנים לפחות ממועד הכנתו.
: (ב) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין מסמך, חייב להעביר לנציבות, או להציג לה, לפי העניין, לא יאוחר מתום 21 ימים מיום שנדרש לכך, העתק מסמך כאמור.

@ 53. תחילה
: (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט התקנות המפורטות בתקנת משנה (ב) ו-(ג), באחד לחודש השלישי שלאחר פרסומן (((התקנות פורסמו ביום 24.9.2026, ותחילתן ביום 1.12.2026))).
: (ב) תחילתן של [[תקנות 4]], [[5]], [[6(ה)]], [[7]], [[10]], [[11]], [[12]], [[17]], [[19]], [[25]], [[26]], [[27]], [[28]], [[37]], [[38]], [[45]], [[47]] [[ו-48]] - שישה חודשים מיום התחילה.
: (ג) תחילתן של [[תקנות 15]], [[39]] למעט [[תקנה 39(א)]], [[41]], [[42]] [[ו-43]] - שנה מיום התחילה.

@ 54. הוראות מעבר
: (א) ספק מים וספק מים בחירום שהכין תוכנית היערכות לפני יום התחילה ישלים את הנדרש ממנו לפי [[תקנה 3]] לא יאוחר מהמועדים האלה:
:: (1) עד תום שנה מיום התחילה ב-30% לפחות מתחנות החלוקה שנכללות בתוכנית ההיערכות ולא פחות משלוש תחנות חלוקה;
:: (2) עד תום שנתיים מיום התחילה ב-100% מתחנות החלוקה שנכללות בתוכנית ההיערכות.
: (ב) מחזיק במקרקעין אחראי לכך שבמיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין שהחזקתו, ובדרך שמובילה אליה, יתקיים [[חלק ב' בתוספת השלישית]] לא יאוחר מהמועדים האלה:
:: (1) לא יאוחר משנה מיום התחילה ב-30% לפחות מהמיגוניות הציבוריות, ולא פחות מ-50 מיגוניות;
:: (2) לא יאוחר משנתיים מיום התחילה ב-100% מהמיגוניות הציבוריות.
: (ג) עד תום חודש מיום התחילה תפרסם הנציבות את הטופס המומלץ לפי [[תקנה 21(ד)]].
: (ד) עד תום שלושה חודשים מיום התחילה יעבירו לראשונה גופים שנדרשים לאמצעי תחבורה כהגדרתם [[בתקנה 44(א)]], מידע לפי [[תקנה 44(ב)(4)]] שברשותם למשרד התחבורה; בלי לגרוע מהאמור -
:: (1) משרד הרווחה רשאי להעביר למשרד התחבורה סיכומי כמויות של מועמדים לפינוי מוקדם לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי [[תקנה 44(ב)(4)]], שמצוין ברשימה הנוספת כהגדרתה [[בתקנה 32(ח)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי]]; העביר משרד הרווחה סיכומי כמויות כאמור, ייחשב הדבר כאילו רשות מקומית העבירה לראשונה מידע למשרד התחבורה לפי [[תקנה 44(ב)(4)]];
:: (2) לבקשת משרד הבריאות, ובהסכמת משרד הרווחה, רשאי משרד הרווחה להעביר סיכומי כמויות של חצר&quot;מ לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי [[תקנה 44(ב)(4)]], שמצויים במידע שבידיו לפי [[תקנה 32(ח)(1) לתקנות נגישות אירועי פינוי]].
: (ה) עד תום שישה חודשים מיום התחילה לכל המאוחר -
:: (1) רח&quot;ל תשלים את הכנת התוכנית לסיוע ממשלתי אחוד לרשויות המקומיות לפי [[תקנה 18]];
:: (2) מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות ישלים את הכנת הרשימה לראשונה לפי [[תקנה 22]];
:: (3) משרד התחבורה ישלים את הכנת התוכנית כמשמעותה לפי [[תקנה 44]];
:: (4) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה ישלים לראשונה את הבחינה של נוהליו ותיקי ההפעלה שלו למצבי חירום, והעדכון, אם יידרש, לפי [[תקנה 51]].
: (ו) עד תום שנה מיום התחילה תשלים הרשות כהגדרתה [[בתקנה 46(א)]] את הכנת התוכנית לפי [[תקנה 46]].

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[ההגדרה &quot;דרך נגישה&quot; שבתקנה 1]]))) ====
=== דרישות חלופיות לדרך נגישה ===

@ 1. רוחב הדרך
: רוחב חופשי בדרך יהיה 1.3 מטר לפחות, ואולם אפשר שבשל מיקום מיתקנים, תשתיות או צמחייה, הרוחב החופשי של הדרך יהיה פחות מכך אך לא פחות 110 סנטימטרים, לאורך קטע דרך שלא יעלה על 500 סנטימטרים.

@ 2. שיפוע הדרך
: (א) שיפוע אורכי של דרך לא יעלה על 8%, ואולם אם שיפוע כאמור לא מתאפשר עקב סיבות הנדסיות אפשר ששיפוע כאמור יעלה על 8% ובלבד שלא יעלה על 10% לאורך 5 מטרים; עלה השיפוע האורכי של דרך לפי פרט זה על 5% או קיים הפרש גובה אנכי שעולה על 20 סנטימטרים בין פני הדרך לסביבתה הצמודה, לא יידרש שהדרך תהיה כבש; בשיפוע לפי פרט זה יתאפשר לאדם עם מוגבלות לנוע בצורה בטיחותית על הדרך, לרבות בתנאי הארה של יום ושל לילה.
: (ב) שיפוע רוחבי של דרך לא יעלה על 2%, ואפשר שלא יעלה על 3% עקב תנאי טופוגרפיה או קשיים הנדסיים.

@ 3. הפרש גובה בדרך
: הפרש גובה אנכי בין שני חלקי דרך סמוכים לא יעלה על 1.5 סנטימטר.

@ 4. פני הדרך
: פני הדרך והמדרך -
: (1) יהיו יציבים וקשיחים;
: (2) לא יהיו עשויים חומרים כגון חלוקי נחל, חצץ, חול או דשא ופניהם לא יהיו מעובדים עיבוד גס (כגון עיבוד &quot;טובזה&quot; או &quot;טלטיש גס&quot; באבן טבעית); המדרך לא יכלול בליטות כגון חלוקי נחל או אבנים מתוך משטח בטון;
: (3) רוחב המישקים בדרך לא יעלה על 1.5 סנטימטרים.

@ 5. טיפול במכשולים
: לאורך הדרך לא יהיו מכשולים, או שיהיו מכשולים שמסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

== תוספת שנייה ==
==== ((([[תקנות 18(א), (ב), (ג)(1), ו-(4), (ו), (ח)]], [[19(ב) ו-(ד)]]))) ====
=== חלק א' - גופים ציבוריים שיעמידו משאבים ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;100px&quot; | מספר סידורי !! הגוף הציבורי
|-
| : (1) || משרד האוצר
|-
| : (2) || משרד הבינוי והשיכון
|-
| : (3) || משרד הבריאות
|-
| : (4) || משרד הביטחון - אגף השיקום
|-
| : (5) || משרד החינוך
|-
| : (6) || משרד העלייה והקליטה
|-
| : (7) || משרד הפנים
|-
| : (8) || משרד הרווחה והביטחון החברתי
|-
| : (9) || המשרד לשוויון חברתי
|-
| : (10) || משרד התיירות
|-
| : (11) || המוסד לביטוח הלאומי
|-
| : (12) || הסוכנות היהודית
|-
| : (13) || הרשות לניצולי שואה
|}

=== חלק ב' - משאבים שיעמידו גופים ציבוריים ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;100px&quot; | מספר סידורי !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוגי המשאבים !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} פירוט המשאבים
|-
| : (1) || מוקד שירות נגיש || מוקד לקבלת פניות מרשויות מקומיות או צרכים של אנשים עם מוגבלות
|-
| : (2) || סיוע מקצועי לרשות מקומית || סיוע מקצועי במצב חירום לבעלי תפקידים ברשות המקומית, למתן מענה תומך במצב חירום לאנשים עם מוגבלויות מסוגים שונים, באמצעות תקשורת מרחוק וחומרי הדרכה לשימוש עצמי
|-
| : (3) || הפגות
| : (א) ערכות להפגה, פנאי ופעילות גופנית, במצב חירום, לאנשים עם מוגבלות, לשימוש עצמאי, שהוכנו בהיוועצות במורשה לנגישות שירות שיש לו ניסיון בתחום, באחד מהאופנים האלה לפחות:
:: (1) ערכות מוכנות לשימוש; הערכות יהיו מסוגים שונים לפי ייעודן לפי טווח גילאי המשתמשים, יכולות קוגניטיביות, מוטוריות, וחושיות, שונות; ההסברים בערכה יהיו בשפה פשוטה, ואם נדרש לפי היכולות הקוגניטיביות של האנשים שאליהן מיועדת הערכה - בפישוט לשוני במקום שפה פשוטה;
:: (2) אמצעי הפגה, פנאי או פעילות גופנית, במצב חירום, לרכישה באופן עצמאי באמצעות תווים (vouchers) שיחולקו במסגרת התוכנית שלפי [[תקנה 18]]; האדם בוחר מתוך סוגי אמצעים שונים שיועמדו לבחירתו; לרשות המקומית יתאפשר להשפיע על תוכני האמצעים כדי לבצע התאמה תרבותית לתושביה;
: (ב) פעילות יזומה להפעלת אנשים עם מוגבלות ששוהים באזור ציבורי מוגן לצורך הפגה, פנאי ופעילות גופנית;
: (ג) ריענון קצר מועד לאנשים עם מוגבלות ולמלוויהם מחוץ לביתם (נופשונים)
|-
| : (4) || ציוד לשהייה ולינה
| : (א) מיטות, מזרנים, בתי שימוש ניידים ונגישים עם סידורים לשמירה על פרטיות, פרגודים;
: (ב) מושבים מותאמים, שולחנות;
: (ג) כיסאות גלגלים;
: (ד) מיטות סיעודיות (לשימוש בדיור זמני חלופי);
: (ה) ציוד ייעודי שמשמש אנשים עם מוגבלות בפעילות היום-יום (כגון כיסאות רחצה, אמצעים למניעה החלקה באזורים רטובים)
|-
| : (5) || דיור זמני חלופי לאדם עם מוגבלות ומלוויו
| : (א) יחידות אכסון מיוחדות ויחידות שאינן נגישות, לרבות בכל אלה:
:: (1) בתי מלון;
:: (2) מיתקני קליטה ארציים, מיתקני קליטה ארציים לאנשים עם מוגבלות;
:: (3) מקבצי דיור, בתי גיל הזהב, מרכזי קליטה לעולים;
:: (4) דיור ציבורי;
:: (5) מבני מעונות לסטודנטים;
: (ב) הסעה של אדם עם מוגבלות ומלוויו מביתו לדיור החלופי הזמני ובחזרה לביתו;
: (ג) הזנה לאדם עם מוגבלות ולמלוויו במהלך שהייתו בדיור חלופי זמני או רכישת מזון באופן עצמאי במימון התוכנית
|-
| : (6) || כוח אדם לסיוע || כוח אדם לסיוע ביישום המענים שלפי [[תוספת חלק ב|חלק זה]], לרבות כוח אדם מקצועי בתחומי סיעוד ותחומים נדרשים אחרים לפי נסיבות מצב החירום
|}

=== חלק ג' - תבחינים לסיוע בקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת מענים לאנשים עם מוגבלות ===
: התבחינים שלהלן יסייעו לבחינת בקשות לסיוע לאדם עם מוגבלות במצב חירום, ולקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת המשאבים; תחילה יש לבצע הערכה לפי שלב 1 ולאחר מכן יש לעשות שימוש בתוצאות ההערכה משלב 1 בהערכה לפי שלב 2:

@ 1. : שלב 1 - תבוצע הערכה מהירה של צרכים מיידיים של האדם עם מוגבלות בעת מצב החירום (להלן - ההערכה), ובייחוד בתחומים המפורטים להלן; ההערכה תבוצע בהתבסס ככל האפשר על מידע שסיפק האדם עצמו או איש קשר שלו:
: (1) יכולת התקשורת והבנת המצב של אותו אדם, ואמצעים שנדרשים לשם כך;
: (2) מורכבות מצבו הרפואי של אותו אדם ובייחוד לנוכח אלה: אם נדרשת אספקת חשמל רציפה לשימור חיים, אם נדרש טיפול רפואי אינטנסיבי, אם יש צורך להגיע למוסד בריאות לטיפולים משמרי חיים או שיקומיים, קבועים או זמניים, ומה צריכת התרופות שלו;
: (3) אם האדם נדרש לסיוע בביצוע פעולות היום-יום, והאמצעים שהוא עושה בהם שימוש קבוע;
: (4) הצורך בהשגחה צמודה על האדם;
: (5) הצורך בתמיכה רגשית או חברתית לאדם;
: (6) בחינה אם הוא אדם עם עורף חברתי בחירום כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]] או שאין לו עורף חברתי כמשמעותו [[בתקנה 2(ב)(7)(ב)(1) עד (4) לתקנות מאגר מידע]];
: (7) צרכים נוספים שהם תולדה ממאפייני מצב החירום.

@ 2. : שלב 2: בחינת הצורך בסיוע פרטני לאדם עם מוגבלות:
: (1) אפשרות א' - כדי שאדם יוכל להמשיך לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום - מתוך הצרכים שעלו בהערכה לפי שלב 1 ובייחוד החיוניים שבהם, מהם הצרכים שניתן לספק לאורך זמן;
: (2) אפשרות ב':
:: (א) מתוך הצרכים שעלו בהערכה לפי שלב 1 ובייחוד החיוניים שבהם, מהם הצרכים שלא ניתן לספק או שקיים קושי ממשי לספקם, במצב החירום, אם ימשיך אותו אדם לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן;
:: (ב) אם ניתן לספק טוב יותר את צרכי האדם ובפרט החיוניים שבהם, לפי ההערכה שבוצעה לפי פרט משנה (א), אם יועבר מביתו או מאזור ציבורי מוגן לחלופת דיור זמני במקום אחר;
:: (ג) אם קיימת אפשרות ממשית ובטוחה בתנאי מצב החירום השורר, להעברת האדם, לרבות מלווה או ציוד עזר אישי אם נדרשים, לחלופת דיור זמנית במקום אחר.

== תוספת שלישית - מיגונית ציבורית ==
=== חלק א' - מיגונית ציבורית נגישה ===
==== ((([[תקנות 21(א) עד (ג)]], [[22]] [[ו-54(ב)]], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1]] [[ו-3 בחלק א' לתוספת שלישית]]))) ====

@ 1. מיגונית נגישה לאדם עם מוגבלות
: (א) [[בחלק זה]], &quot;דלת הדף&quot; ו&quot;דלת הדף ורסיסים&quot; - כהגדרתן [[בתקנות מפרטים למקלטים]].
: (ב) לאדם עם מוגבלות יתאפשר להיכנס למיגונית ולשהות בה יחד עם כלל הציבור, לפי [[חלק זה]].
: (ג) במיגונית שבפתחה לא מותקנת דלת הדף או דלת הדף ורסיסים יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) הרוחב החופשי בפתחים ובפרוזדורים לא יפחת מ-90 סנטימטרים;
:: (2) סכום הרוחב החופשי בפרוזדור (A [[נספח א' לחלק זה|בנספח א]]) והרוחב החופשי בפתח (B [[נספח א' לחלק זה|בנספח א]]) סמוכים זה לזה, לא יפחת מ-200 סנטימטרים;
:: (3) החלל המיועד לשהיית הציבור במיגונית (C [[בנספח א לחלק זה]]) יכלול שטח חופשי לסיבוב לפי ת&quot;י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח לסיבוב (2.7.4);
:: (4) השיפוע הרוחבי והשיפוע האורכי של דרך בתוך המיגונית לא יעלה על 2%; על אף האמור -
::: (א) השיפוע האורכי של דרך נגישה שתחילתה במזוזת הפתח הפנימי במיגונית (מסומן כקו מקווקו &quot;תחילת דרך משופעת&quot; [[בנספח א לחלק זה]]), והיא נמשכת לפתח המיגונית עד למפלס תחתית רצפת המיגונית, לא יעלה על 0.5% + 9%;
::: (ב) הדרך לא תבלוט מפתח המיגונית יותר מ-20 סנטימטרים ובלבד שאם בלטה יותר מ-10 סנטימטרים גוון הדרך יהיה בניגוד חזותי לגוון הקיר החיצוני של המיגונית;
::: (ג) אפשר שהפרש הגובה בין קצה הדרך בפתח המיגונית (מסומן כ&quot;פתח המיגונית&quot; [[בנספח א לחלק זה]]) לדרך הנגישה לפי [[פרט 3]] (מסומנת D [[בנספח א לחלק זה]]), יטופל באמצעות אחד מאלה:
:::: (1) רכיב משופע מקובע בקצה הדרך במיגונית, שניתן לשנות את מצבו בין מצב פתוח כשהוא בשימוש למצב סגור כשאינו בשימוש; השיפוע של הרכיב במצב פתוח לא יעלה על 50%, אם הוא מגשר על הפרש גובה של עד 3 סנטימטרים או על 30% אם הוא מגשר על הפרש גובה בתחום שמעל 3 סניטמטרים ועד 6 סנטימטרים; בעת שהרכיב האמור במצב פתוח, יראו בו חלק מהדרך לפי פסקת משנה (ב), והוראותיה יתקיימו גם ברכיב האמור;
:::: (2) שינוי השיפוע של קצה הדרך במיגונית, ובלבד שיתקיימו בו ההוראות לפי פסקת משנה (1) שדנות בשיפוע;
:: (5) לאורך הדרך המשופעת במיגונית לפי פסקה (4)(א), בצד הדופן שממול לפתח B ([[נספח א' לחלק זה]]), יימצא בית אחיזה (מסומן כ&quot;בית אחיזה&quot; [[בנספח א לחלק זה]]), שיתקיימו בו הוראות אלה:
::: (א) צורת בית האחיזה תהיה עגולה, תתאפשר גריפה רציפה לכל אורכו, ולא יהיו בו חלקים חדים;
::: (ב) קוטרו החיצוני של בית האחיזה יהיה 3 עד 4 סנטימטרים;
::: (ג) קצותיו של בית האחיזה יהיו מכופפים כדי שלא יהוו מכשול; קצהו האחד יימשך עד 30 סנטימטרים במקביל לפתח B ([[נספח א לחלק זה]]), וקצהו השני לא יבלוט מפתח המיגונית;
::: (ד) מסביב לבית האחיזה יהיה מרווח חופשי לגריפה שהיקפו 4 סנטימטרים לפחות מהפנים החיצוניים של בית האחיזה;
::: (ה) הפן העליון של בית האחיזה יהיה בגובה 90 סנטימטרים עד 95 סנטימטרים מפני הדרך המשופעת;
::: (ו) הפן הפנימי של בית האחיזה לא יחדור יותר מ-9 סנטימטרים לתחום הדרך המשופעת;
::: (ז) יתקיים ניגוד חזותי בין גוון בית האחיזה לגוון הקיר שעליו הוא מותקן;
::: (ח) בית האחיזה יותקן ממרכז חלקו התחתון, באופן יציב, בטוח, ומאפשר גריפה רציפה;
:: (6) קירות המיגונית יהיו בלא בליטות חדות ובלא חיספוסים גסים העלולים לפגוע במי שנמצא במיגונית;
:: (7) לאורך הדרך במיגונית לא יהיו מכשולים.
: (ד) במיגונית שמותקנת בה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) הרוחב החופשי בפתחים שבמיגונית לא יפחת מ-80 סנטימטרים;
:: (2) סכום רוחב חופשי בפרוזדור במיגונית, אם קיים, ורוחב חופשי בפתח, סמוכים זה לזה, לא יפחת מ-200 סנטימטרים;
:: (3) החלל המיועד לשהיית הציבור במיגונית (C [[נספח ב חלק זה|בנספחים ב]] [[ו-ג לחלק זה]]) יכלול שטח חופשי לסיבוב לפי ת&quot;י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח לסיבוב (2.7.4);
:: (4) מפלס סף הדלת שבפתח המיגונית יהיה בגובה 10 סנטימטרים לכל היותר מעל תחתית רצפת המיגונית; הותקנה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים בכניסה פנימית במיגונית, תתקיים בה [[תקנה 34(ד) ו-(ד1) לתקנות מפרטים למקלטים]];
:: (5) משני צידי הדלת יימצאו מוטות לסיוע בהגפתה כמפורט להלן:
::: (א) מוט אופקי אחד יימצא בצידו החיצוני של אגף הדלת בגובה 85 עד 90 סנטימטרים מתחתית אגף הדלת, לפי הוראות אלה:
:::: (1) אורכו של המוט יהיה 35 עד 40 סנטימטרים, וקוטרו החיצוני יהיה 3 עד 4 סנטימטרים;
:::: (2) צורת המוט תהיה עגולה, תתאפשר גריפה רציפה לכל אורכו, ולא יהיו בו חלקים חדים;
:::: (3) המרחק בין הפן הפנימי של המוט לבין פני אגף הדלת לא יהיה קטן מ-4 סנטימטרים ולא גדול מ-5 סנטימטרים;
:::: (4) המרחק בין קצה המוט לבין שול אגף הדלת שנפתח יהיה 5 עד 10 סנטימטרים;
:::: (5) גוון המוט יהיה בניגוד חזותי לגוון אגף הדלת;
::: (ב) מוט אופקי שני יימצא בצידו הפנימי של אגף הדלת בגובה 85 עד 90 סנטימטרים מתחתית אגף הדלת, ותתקיים בו פסקת משנה (א)(1) עד (5);
::: (ג) על אף האמור בפסקאות (א) ו-(ב), אפשר שגובה המוט או המרחק לפי פסקה (א)(4), יותאמו בשינוי קל לצורך מניעת הפרעה למנגנון נעילת הדלת.

@ 2. שילוט וסימון
: (א) על דופן המיגונית שבה נמצא פתחה, יימצא מידע בשלט או על הדופן, לפי הוראות אלה:
:: (1) רישום: &quot;מיגונית&quot; בגופן שגובהו לא יפחת מ-10 סנטימטרים;
:: (2) יתקיימו במידע הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ב) גוון מזוזות ומשקוף פתח המיגונית ברצועה שרוחבה 7 עד 10 סנטימטרים בהיקף הפתח, יהיה בניגוד חזותי לדופן החיצונית של המיגונית.

@ 3. הצבת מיגונית וקישורה לדרך נגישה
: המיגונית תוצב בדרך נגישה או בצמוד לה, ויתקיימו הוראות אלה:
: (1) אפשר שפני דרך נגישה לפי פרט זה יהיו עשויים מחומר מהודק כגון מצע, או דשא, ובלבד שיהיו יציבים גם בפני גשם ונגר עילי;
: (2) בצמוד לפתח מיגונית שאין בפתחה דלת יתקיימו כל אלה:
:: (א) ייותר שטח חופשי לתמרון במקביל לדופן המיגונית ומול הפתח שלה, ששיפועו לא יעלה על 2% לכל כיוון, שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות ואורכו 170 סנטימטרים לפחות (D [[בנספח א' לחלק זה]]); על אף האמור, אפשר שרוחב השטח האמור יקטן עד ל-110 סנטימטרים, בשל מיקום מיתקנים, תשתיות, מגבלת רוחב המדרכה שבה מוצבת המיגונית, או צמחייה;
:: (ב) הפרש הגובה האנכי בין פתח המיגונית לפני הדרך הנגישה המקושרת אליה לא יעלה על 1.5 סנטימטרים, והמרווח האופקי בין שתי הדרכים האמורות לא יעלה על 1.5 סנטימטרים;
:: (ג) לצורך יישום פסקת משנה (ב), אם הפרש הגובה בין פתח המיגונית לדרך נגישה אינו עולה על 6 סנטימטרים, אפשר שהקישור ייעשה לפי [[פרט 1(ג)(4)(ג)]] או באמצעות רכיב משופע לפי [[פרט 1|הפרט האמור]] שהוא רכיב מקובע למיגונית;
: (3) בצמוד לפתח מיגונית שמותקנת בה דלת, יתקיימו כל אלה:
:: (א) יימצא משטח תפקוד בצד שאליו נפתחת הדלת, שמתקיימות בו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במשטחי תפקוד (2.5.4), ושיפוע המשטח לכל כיוון לא יעלה על 2% (מסומן כ&quot;משטח תפקוד (חלופה 1)&quot; [[בנספח ב לחלק זה]] - &quot;משטח תפקוד (חלופה 2)&quot; [[בנספח ג לחלק זה]]); אם קיים הפרש גובה אנכי בין שול משטח התפקוד לסביבתו הצמודה שעולה על 5 סנטימטרים ואין אמצעים למניעת מעבר מהמשטח לסביבה האמורה, יש פס בשול המשטח בניגוד חזותי לסביבתו הצמודה ורוחבו 10 עד 20 סנטימטרים או שהמשטח כולו בניגוד חזותי לסביבתו;
:: (ב) אם מותקנת דלת סובבת על צירה בפתח המיגונית או בפתח אחר בתוכה, שאינה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, הכוח הנדרש לפתיחה של הדלת לא יעלה על הוראות ת&quot;י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בכוח הפעלה לפתיחת דלת בדרך נגישה (סעיף 2.5.5.2);
: (4) נוסף על משטח תפקוד לפי פסקה (3(א)), לסף דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, שבפתח מיגונית, תקושר דרך נגישה לפי הוראות אלה:
:: (א) אם הדרך הנגישה היא בתחום ציר ההליכה במדרכה או ברחבה, השיפוע האורכי ושיפועי הצד שלה, לא יעלו על 8% ([[נספח ב לחלק זה]]);
:: (ב) אם הדרך הנגישה אינה בתחום ציר ההליכה במדרכה, ברחבה, או בשביל, השיפוע האורכי של הדרך לא יעלה על 8%, ושיפועי הצד לא יעלו על 50% ([[נספח ג לחלק זה]]);
:: (ג) על אף האמור בפסקאות (א) ו-(ב), אם בנסיבות המקום לא מתאפשר שיפוע כאמור בהן, אפשר שבאישור מורשה נגישות, שיפוע הדרך לא יעלה על 10% לאורך קטע דרך קצר ככל האפשר בתנאי המקום;
:: (ד) לא יידרש שהדרך הנגישה תהיה כבש או מיתקן אלקטרו-מכני, ולא יידרשו בתי אחיזה בצידיה.
: (5) אם הוצבה המיגונית בדרך ציבורית כגון מדרכה, שביל או רחבה, ייוותר בדרך מעבר חופשי שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות (מסומן כ&quot;מעבר חופשי&quot; [[נספח א חלק זה|בנספחים א]] [[נספח ב חלק זה|ו-ב לחלק זה]]). אפשר שרוחב המעבר האמור יקטן עד ל-110 סנטימטרים, לאורך קטע שאורכו לא יעלה על 500 סנטימטרים, בשל מיקום מיתקנים, תשתיות, מגבלת רוחב המדרכה, או צמחייה.

@ 4. מכשולים בדרך נגישה ובדרך אחרת
: לאורך דרך נגישה כאמור [[בפרט 3]], ולאורך דרך אחרת להולכי רגל שאינה דרך נגישה כאמור, שמובילות למיגונית ממקום שעליו נועדה להגן המיגונית כאמור [[בפרט 3]], לא יהיו מכשולים; אם קיימים מכשולים בדרך - הם מסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

@ 5. ניגוד חזותי
: אם נדרש שיתקיים ניגוד חזותי לפי [[תוספת זו]], הוא יהיה לפי ת&quot;י 1918 חלק 6 בסעיף הדן בניגוד חזותי (2.4) לערך המתאים לסימן מאתר.

@ 6. שונות
: השרטוטים שבנספחים [[לחלק זה]] הם לצורך המחשה, וההוראות המחייבות הן הוראות [[חלק זה]].

==== '''נספח א - מיגונית נגישה שלא מותקנת דלת בפתחה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ג)(2), (3), (4)(א) ו-(ג), (5)]], [[$ חלק א תוספת 3|5(ג)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(2)(א)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

==== '''נספח ב - מיגונית שמותקנת דלת בפתחה, משטח תפקוד (חלופה 1), ודרך נגישה בציר הליכה של מדרכה או ברחבה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ד)(3)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(3)(א), (4)(א) ו-(5)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

==== '''נספח ג - מיגונית שמותקנת דלת בפתחה, משטח תפקוד (חלופה 2), ודרך נגישה שאינה בציר הליכה של מדרכה או ברחבה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ד)(3)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(3)(א), (4)(א) ו-(5)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

=== חלק ב' - התאמות נגישות לעניין מיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין ===
==== ((([[תקנה 54(ב)]]))) ====

@ 1. סימון ושילוט
: במיגונית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין, יתקיים [[פרט 2 בחלק א']].

@ 2. מכשולים בדרך נגישה ובדרך אחרת
: לאורך דרך נגישה לפי [[פרט 3]], ולאורך דרך אחרת להולכי רגל שאינה דרך נגישה כאמור, שמובילות למיגונית ובתוכה, לא יהיו ככל האפשר מכשולים; אם קיימים מכשולים בדרך - הם מסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

@ 3. דרך נגישה למיגונית
: (א) פתח מיגונית שהוצבה לפני יום התחילה, שלגביה מתקיימים כל התנאים שלהלן, תקושר לדרך נגישה לפי [[פרט 3 בחלק א(('))]]:
:: (1) הפרש הגובה בין פתח המיגונית לקצה הדרך הקיימת שמגיעה בצמוד לפתח המיגונית, לא עולה על 20 סנטימטרים;
:: (2) אפשר להתגבר על הפרש הגובה לפי פסקה (1) באמצעות דרך משופעת לפי [[$ חלק א תוספת|פרט 3(2)]] [[תוספת 3 חלק א פרט 3|או 3(4) בחלק א(('))]];
:: (3) לאחר התגברות על הפרש גובה כאמור בפסקה (2), ייוותר מעבר חופשי כאמור [[$ חלק א תוספת|בפרט 3(5) בחלק א']];
:: (4) לצורך ביצוע האמור בפסקאות (2) ו-(3) אין צורך להזיז את המיגונית מהמקום שבו הוצבה, להרים או לסובב אותה.
: (ב) אפשר שפני הדרך אל מיגונית כאמור בפרט משנה (א) יהיו עשויים מחומר מהודק או דשא, ובלבד שפני הדרך יהיו יציבים, גם בפני גשם ונגר עילי.

== תוספת רביעית ==
==== ((([[תקנה 32(ו) ו-(ז)]]))) ====
=== איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי ===
: גורם מאתר יכין לפי המידע שבידו רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התבחינים [[תקנות מאגר מידע=#תוספת 1|שברישה לפרט 2 בתוספת הראשונה לתקנות המאגר]] ולמעט התבחין &quot;שאינם מתגוררים במגורים מוסדרים&quot; (להלן - התוספת הראשונה למאגר), ונוסף על כך מלאו להם 6 שנים לפחות ומתקיימים בהם התבחינים שבטור א' בטבלה שלהלן; גורם מאתר יציין ברשימה האמורה את האנשים שמתקיימים בהם גם התבחינים שבטור ב' בטבלה שלהלן:
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! טור א' !! טור ב'
|-
| : (1) מתוך [[פרט 2 תוספת 1 לתקנות המאגר|פסקת משנה (2) שבטור א', שלצד פרט משנה 2 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] - [[תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)|פרט ((())4(()))(א) לתוספת השנייה לתקנות ילד נכה]] || -
|-
| : (2) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור א', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (1) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (3) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (2) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (4) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (7) שבטור א', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (3) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (5) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (4) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (6) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (2) שבטור א', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (5) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (2) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (7) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (6) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (8) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור א', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] לגבי תלמיד עם מוגבלות שמיעה || : (7) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] לגבי תלמיד עם מוגבלות שמיעה
|-
| : (9) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (8) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|}

&lt;פרסום&gt; י&quot;א בתשרי התשפ&quot;ז (22 בספטמבר 2026)
&lt;חתימה&gt; ישראל כ&quot;ץ שר הביטחון</text>
      <sha1>9xksy04aj5mn2sbg1a7o3i0b0rb0dyq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084914</id>
      <parentid>3084913</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T05:37:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3084914</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="139952" sha1="cwsvpmtb3zomp022j2pj8im6dqxlktj" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ&quot;ז-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ז, 32|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום)|12532)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 19מ(ג)]] [[=החוק|לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]] (להלן - החוק), [[+|וסעיף 27(ג)(10)]] [[לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], לאחר התייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהסכמת שר האוצר לפי [[סעיף 19סז לחוק]], ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אזור ציבורי מוגן&quot; - מקום ציבורי המשמש במצב חירום לשהיית הציבור לצורך התגוננות מפני סיכון לחיים או לצורך חיוני אחר, מעל או מתחת לפני הקרקע, ובכלל זה מקלט ציבורי, מחסה ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית]], שטח פתוח, תווך תת-קרקעי, מיתקן מרכזי כהגדרתו [[בתקנות נגישות לתחבורה ציבורית]], ולמעט כל אלה: מיגונית ציבורית, מקום ייעודי כהגדרתו [[בתקנה 1 לתקנות המסגרות]], מיתקן קליטה כהגדרתו [[בתקנה 1 לתקנות נגישות אירועי פינוי]], מרכז ארעי לטיפול, מוסד רפואי ומרפאה, כהגדרתם [[בתקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:- &quot;אדם עם מוגבלות&quot;, &quot;גוף ציבורי&quot;, &quot;נציבות&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 5 לחוק]];
:- &quot;אמצעים חליפיים&quot;, &quot;ספק מים&quot;, &quot;ספק מים בחירום&quot;, &quot;תוכנית היערכות&quot;, &quot;תחנת חלוקה&quot; - כהגדרתם [[בכללי המים]];
:- &quot;בית שימוש נגיש&quot;, &quot;מקלחת נגישה&quot; - כמשמעותם בחקיקה לפי פסקאות (2) עד (11) לחקיקת נגישות למקום ציבורי;
:- &quot;דרך נגישה&quot; - דרך שמתקיימות בה הדרישות שנקבעו לדרך נגישה בחקיקת הנגישות למקום ציבורי, ואולם אם לא מתקיימות לגביה הדרישות שנקבעו כאמור או שלא נקבעו לגביה דרישות - דרך שמתקיימות בה הדרישות [[שבתוספת הראשונה]];
:- &quot;הגא&quot; - כהגדרתו [[חוק ההתגוננות האזרחית=|בחוק ההתגוננות]];
:- &quot;הנציב&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 22 לחוק]];
:- &quot;הרשות הממשלתית למים וביוב&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 124יא לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]];
:- &quot;חוק ההתגוננות האזרחית&quot; - [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
:- &quot;חוק התכנון והבנייה&quot; - [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;חוק שירות אזרחי&quot; - [[חוק שירות אזרחי, התשע&quot;ז-2017]];
:- &quot;חיית שירות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 19ו1 לחוק]];
:- &quot;חקיקת נגישות למקום ציבורי&quot; - הוראות לפי [[פרק ה'1 לחוק]], לפי [[פרק ה'1א לחוק התכנון והבנייה]], וכן לפי כל אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) הוראות לפי [[חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים), התשמ&quot;ח-1988]];
:: (2) [[חלק ח'1 לתוספת השנייה בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש&quot;ל-1970]];
:: (3) [[תקנות מפרטים למקלטים]];
:: (4) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), התשע&quot;א-2011]];
:: (5) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע&quot;ב-2011]];
:: (6) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע&quot;ד-2013]];
:: (7) [[תקנות נגישות במקלטים]];
:: (8) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה), התשע&quot;ח-2018]];
:: (9) [[תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע&quot;ט-2018]];
:: (10) [[תקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:: (11) [[תקנות נגישות לתחבורה ציבורית]];
:- &quot;יום התחילה&quot; - יום תחילתן של תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ&quot;ז-2026, לפי [[תקנה 53(א)]] (((יום 1.12.2026)));
:- &quot;כללי המים&quot; - [[=כללי המים|כללי המים (אירוע פגיעה במים), התשפ&quot;ג-2023]];
:- &quot;כספומט&quot; - מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים;
:- &quot;מאגר הרשות המקומית&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]];
:- &quot;מושב מותאם&quot; - כהגדרתו [[בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;מיגונית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 145(ח)(4) לחוק התכנון והבנייה]], אף אם המדינה או רשות מקומית לא הציבו אותה;
:- &quot;מיגונית ציבורית&quot; - מיגונית המיועדת לשירותים הניתנים לציבור בקשר עם מצב חירום, כמשמעותם [[בסעיף 19מב(ב) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], למעט מיגונית שמוצבת בבסיס צה&quot;ל לשימוש חיילים ועובדים בלבד;
:- &quot;מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב&quot; - מנהל הרשות הממשלתית כהגדרתו [[בכללי המים]] או מי שהוא הסמיך, מקרב עובדי הרשות הממשלתית למים וביוב, לעניין תקנות אלה;
:- &quot;מענה תומך&quot; - לרבות הכוונה בשפה פשוטה ומענה סבלני לשאלות חוזרות;
:- &quot;מצב חירום&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19מ(א) לחוק]];
:- &quot;מקום מוגן&quot; - כל אחד מהמפורטים במדרג להלן, המסודר לפי רמת מיגון הולכת ופוחתת:
:: (1) מקלט כהגדרתו [[בתקנות המפרטים למקלטים]];
:: (2) אזור בבניין שנמצא מתאים להנחיות הגא;
:- &quot;מקום ציבורי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19ז לחוק]];
:- &quot;מקלט ציבורי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית]];
:- &quot;סמל הנגישות הבין-לאומי&quot; - לפי ת&quot;י 1918 חלק 4;
:- &quot;פישוט לשוני&quot; - כהגדרתו [[בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;רח&quot;ל&quot; - רשות חירום לאומית שבמשרד הביטחון שהוקמה לפי החלטה מספר ב/43 של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מיום י' בטבת התשס&quot;ח (19 בדצמבר 2007);
:- &quot;רשות מקומית&quot; - עירייה או מועצה מקומית;
:- &quot;שגרה&quot; - עת שאינה מצב חירום;
:- &quot;שפה פשוטה&quot; - התאמת מידע לפי [[#1|פסקאות (1), (3), ו-(4), להגדרה &quot;פישוט לשוני&quot; בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;ת&quot;י 1918 חלק 3.1&quot; - תקן ישראלי ת&quot;י 1918, חלק 3.1 - נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין - דרישות בסיסיות;
:- &quot;ת&quot;י 1918 חלק 4&quot; - תקן ישראלי ת&quot;י 1918, חלק 4 - נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת;
:- &quot;תקנות המסגרות&quot; - [[=תקנות המסגרות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות), התשפ&quot;א-2021]];
:- &quot;תקנות מאגר מידע&quot; - [[=תקנות מאגר מידע|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום), התשפ&quot;ד-2024]];
:- &quot;תקנות מפרטים למקלטים&quot; - [[=תקנות מפרטים למקלטים|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש&quot;ן-1990]];
:- &quot;תקנות נגישות אירועי פינוי&quot; - [[=תקנות נגישות אירועי פינוי|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום), התשפ&quot;ב-2022]];
:- &quot;תקנות נגישות במקלטים&quot; - [[=תקנות נגישות במקלטים|תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים), התשע&quot;ו-2016]];
:- &quot;תקנות נגישות לשירות&quot; - [[=תקנות נגישות לשירות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות נגישות לתחבורה ציבורית&quot; - [[=תקנות נגישות לתחבורה ציבורית|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס&quot;ג-2003]];
:- &quot;תקנות שירותי בריאות במצב חירום&quot; - [[=תקנות שירותי בריאות במצב חירום|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום), התשפ&quot;ב-2022]].

== פרק ב': נגישות לאספקת מים ולמזון ==

@ 2. נגישות למי שתייה
: במצב חירום שבו מספקים באמצעים חליפיים מי שתייה לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למי שתייה שמסופקים כאמור באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור, לפי [[תקנות 3 עד 5]].

@ 3. הוראות נגישות בתוכנית היערכות לחלוקת מים
: (א) כללה תוכנית היערכות של ספק מים או ספק מים בחירום רשימה של תחנות חלוקה שאמורות לפעול במצב חירום, יהיו תחנות החלוקה נגישות; לעניין זה, &quot;תחנת חלוקה נגישה&quot; - תחנת חלוקה שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, תוביל דרך נגישה עד לפתח תחנת חלוקה וכן מפתח תחנת החלוקה עד לנקודה בתחנת החלוקה שבה הציבור ממלא כלי מים;
:: (2) אורכה של הדרך לפי פסקה (1) עד לפתח תחנת החלוקה לא יעלה על 100 מטרים, ואם עלה השיפוע האורכי של הדרך על 5 אחוזים - לא יעלה המרחק האמור על 60 מטרים.
: (ב) תוכנית ההיערכות תכלול הוראות לסיוע במצב חירום של צוות תחנת חלוקה לאדם עם מוגבלות שביקש זאת, במילוי כלי מים ובנשיאתן לרכב.
: (ג) הוכנו במסגרת תוכנית ההיערכות שלטים לזיהוי תחנת חלוקה ושלטי הכוונה אליה, יתקיימו בהם הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ד) ספק מים או ספק מים בחירום שלא הצליח לאתר תחנת חלוקה שמתקיימת בה תקנת משנה (א) בחלק של יישוב שנדרשת להיות בו תחנת חלוקה לפי תוכנית ההיערכות שלו, רשאי לפנות למנהל הרשות הממשלתית למים וביוב בבקשה שיפטור אותו לתקופה קצובה מחובת עמידה בתנאי תקנת המשנה האמורה לעניין תחנת חלוקה באותו חלק מהיישוב; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנת החלוקה, ובייחוד לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית; לבקשה תצורף חוות דעת של מורשה נגישות לגבי העדר קיומו של מקום חלופי נגיש לתחנת חלוקה כנדרש בתוכנית ההיערכות.
: (ה) מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ייתן פטור כאמור בתקנת משנה (ד) אם השתכנע כי לא ניתן בתנאים הקיימים לאתר באותו חלק של היישוב תחנת חלוקה, ואי-מתן הפטור עלול לשבש את אספקת המים ביישוב כאמור [[בכללי המים]], לנוכח הצרכים שלפי תוכנית ההיערכות לגבי אותו יישוב; מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב רשאי להתנות את מתן הפטור בתנאים שעליהם יורה; משך תקופת הפטור לא יעלה על התקופה שעד למועד העדכון הקרוב של תוכנית ההיערכות; החלטת מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד; האמור בתקנת משנה (ד) ובתקנת משנה זו לא יחול לגבי יישוב שלפי תוכנית ההיערכות שלו מתוכננות בו שלוש תחנות חלוקה לכל היותר, אלא אם כן מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב נוכח לדעת כי אי-מתן הפטור ישבש את אספקת המים באותו יישוב במצב חירום כאמור [[בכללי המים]]; מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ידווח בין 1 בינואר ל-28 בפברואר בכל שנה לנציב, על הפטורים שנתן לפי תקנת משנה (ד) במהלך השנה שקדמה לה.

@ 4. פרסום מידע בשגרה לגבי התאמות נגישות למים במצב חירום
: (א) פורסמה בשגרה רשימת תחנות חלוקה ביישוב, יפרסם הגורם המפרסם לגבי כל תחנת חלוקה שברשימה לפי הוראות אלה:
:: (1) תחנת חלוקה נגישה - אם מתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]];
:: (2) תחנת חלוקה לא נגישה - אם לא מתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]]; אם תחנת החלוקה אינה נגישה יצוין אם ניתן לגביה פטור לפי [[תקנה 3(ה)]].
: (ב) פורסמה בשגרה מפה שבה מצוינות תחנות חלוקה ביישוב, יכלול הגורם המפרסם במפה את סמל הנגישות הבין-לאומי בצמוד לסימון המיקום של כל תחנת חלוקה שמתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]], ואם כל תחנות החלוקה נגישות - הוא רשאי לציין חלף זאת, על גבי המפה, כי כל תחנות החלוקה נגישות.

@ 5. פתיחת תחנת חלוקה במצב חירום
: (א) במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, יתקיימו בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור הוראות [[תקנה 3(א)]], ואולם אם מתוך תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שלא מתקיימות בהן הוראות [[תקנה 3(א)]], ייתנו ספק מים וספק מים בחירום עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימות בהן הוראות [[תקנה 3(א)]].
: (ב) צוות תחנת חלוקה ייתן לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנת חלוקה והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש, סיוע במילוי כלי מים ובנשיאתו לרכב.
: (ג) פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות חלוקה שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי [[תקנה 4]].
: (ד) האמור [[בפרק זה]] לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיו, כולן או חלקן, במצב חירום.
: (ה) עם פתיחת תחנת חלוקה ביישוב ונוסף על השירות שניתן בה, תחלק הרשות המקומית מים לביתו של מי שמתקיימים בו כל התנאים אלה:
:: (1) הוא אדם עם מוגבלות;
:: (2) הוא נכלל במאגר הרשות המקומית;
:: (3) הוא מתגורר בחלק של היישוב שאותו נועדה לשרת תחנת החלוקה שנפתחה.

@ 6. נגישות למזון במצב חירום והיערכות בשגרה
: (א) במצב חירום שבו מחולק מזון לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למזון שמחולק כאמור באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור, לפי תקנה זו [[ותקנה 7]].
: (ב) גוף ציבורי שמבצע בשגרה הכנות לחלוקת מזון לציבור במצב חירום, בין בכלל ובין באזור מסוים, ייערך גם לחלוקת מזון לאנשים עם מוגבלות, ובין השאר לפי תקנת משנה (ג).
: (ג) תכנן גוף ציבורי לחלק מזון לציבור באמצעות תחנות לחלוקת מזון, תעמוד התחנה לחלוקת מזון בתנאים האמורים [[בתקנה 3(א) עד (ג)]], בשינויים המחויבים.
: (ד) לעניין גוף ציבורי שלפי התכנון שלו נדרשת תחנה לחלוקת מזון במקום מסוים, ולא הצליח לאתר תחנה שמתקיימות בה הוראות [[3|תקנת משנה 3(א)]], יחולו הוראות אלה:
:: (1) הגוף הציבורי רשאי לפנות לנציב בבקשה שיפטור אותו מחובת עמידה בתנאי [[3|תקנת משנה 3(א)]] לעניין תחנה לחלוקת מזון במקום המסוים; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנה לחלוקת מזון, ובכלל זה לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית;
:: (2) הנציב לא ייתן פטור כאמור אלא אם כן השתכנע, לנוכח הצרכים שלפי תכנון חלוקת המזון במצב חירום, שלא ניתן בתנאים הקיימים במקום המסוים לאתר תחנה לחלוקת מזון כאמור; הנציב רשאי לקצוב פטור כאמור לתקופה שיורה או להתנותו בתנאים; החלטת הנציב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד;
:: (3) האמור בתקנת משנה זו לא יחול לגבי מקום או יישוב, לפי העניין, שלפי התכנון של הגוף הציבורי מתוכננות בו שלוש תחנות לחלוקת מזון לכל היותר, אלא אם כן קיימים לדעת הנציב טעמים מיוחדים שלפיהם אי-מתן הפטור תשבש את אספקת המזון במצב חירום ביישוב.
: (ה) פורסמה בשגרה רשימת תחנות לחלוקת מזון ביישוב במצב חירום, תחול לגבי הפרסום [[תקנה 4]], בשינויים המחויבים.

@ 7. חלוקת מזון במצב חירום
: (א) במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, תתקיים בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור [[תקנה 6(ג)]]; ואולם אם מתוך תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שלא מתקיימת בהן [[תקנה 6(ג)]] תינתן עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימת בהן [[תקנה 6(ג)]].
: (ב) צוות תחנה לחלוקת מזון יסייע לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנה והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש סיוע בקבלת מזון ובנשיאתו לרכב.
: (ג) פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות לחלוקת מזון שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי [[תקנה 4]] בשינויים המחויבים.
: (ד) האמור בתקנות משנה (א) עד (ג) לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.
: (ה) הרשות המקומית תחלק מזון לביתם של אנשים עם מוגבלות שמתקיימים בהם התנאים לפי [[תקנה 5(ה)]].

== פרק ג': מקום מוגן, אזור ציבורי מוגן, שהייה ולינה, ומידע לגביהם ==

=== סימן א': מקום מוגן ===

@ 8. הנחיות לאיתור מקום מוגן בבניין למגורים
: (א) הנחיות לאיתור מקום מוגן בבניין למגורים שמפרסם הגא לציבור יהיו בשפה פשוטה ויתקיימו בהן הוראות [[תקנה 28]].
: (ב) הפעילו משטרת ישראל או צה&quot;ל מוקד חירום כמשמעותו [[בתקנה 7 לתקנות נגישות אירועי פינוי]], ימסרו את ההנחיות לאיתור מקום מוגן כאמור בתקנת משנה (א) כחלק מהמידע שנמסר במסגרת מוקד החירום.

=== סימן ב': אזור ציבורי מוגן ===

@ 9. איתור והקצאה של אזורים בטוחים נגישים
: גוף ציבורי שמאתר ומקצה מקומות ציבוריים לאזורים ציבוריים מוגנים, ייתן עדיפות, ככל האפשר, ובהתחשב בצרכים הנובעים ממצב החירום, לאיתור והקצאה של מקומות העומדים בחקיקת נגישות למקום ציבורי.

@ 10. כניסה ושילוט לאזור ציבורי מוגן
: גוף ציבורי שאחראי להפעלת אזור ציבורי מוגן ומאפשר לציבור במצב חירום לעשות שימוש באזור ציבורי מוגן, אחראי לכך שיתקיימו כל אלה:
: (1) אם יש דרך שמיועדת לכניסת כלי רכב לאזור ציבורי מוגן (להלן בתקנה זו - דרך כלי רכב), כגון בחניון תת-קרקעי, לא יימנע מאדם עם מוגבלות, ובכלל זה אדם המתנייע בכיסא גלגלים או באמצעי עזר אחר לניידות, לעשות שימוש במצב חירום גם בדרך כלי רכב לרבות אפשרות למעבר במקומות שבהם יש הגבלת כניסה כגון מחסומים, וזאת בין שמובילה לאזור הציבורי המוגן דרך נגישה ובין שלא;
: (2) במקום בולט לעין בפתח דרך כלי רכב יימצא שלט שעליו כתוב &quot;כניסה במצב חירום גם לאדם עם מוגבלות בניידות&quot;, ואולם אם השיפוע האורכי של דרך כלי הרכב עולה על 10% יהיה כתוב בשלט &quot;זהירות! שיפוע מסוכן!&quot; ונוסף על כך יופיע בשלט הסמל לציון שיפוע מסוכן לפי נספח ג' בת&quot;י 1918 חלק 4; אם יש בדרך פסי האטה, יהיה כתוב בשלט גם &quot;זהירות! פסי האטה!&quot;;
: (3) הוצב שלט להכוונה לאזור ציבורי מוגן או לכניסה אליו או שלט לפי פסקה (2), יהיה גובה האותיות בשלט 80 מילמטרים לפחות, ויתקיימו בו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
: (4) לא ייגבה תשלום מאדם עם מוגבלות שמבקש להיכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן שמובילה לתוכו דרך כלי רכב לצורך הצלת עצמו או כדי להוביל ציוד שנדרש לשהייתו שם; איש צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן או פועל מטעם המקום הציבורי שבו האזור הציבורי המוגן, רשאי לדרוש שאדם כאמור יזדהה באמצעות תג נכה כתנאי לאי-גביית תשלום; אדם כאמור שנכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן יישמע להוראות צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן כדי למנוע סיכון לציבור שנמצא בו; לעניין זה, &quot;תג נכה&quot; - כהגדרתו [[בחוק חניה לנכים, התשנ&quot;ד-1993]].

@ 11. נגישות לאדם עם מוגבלות לשירות או טובין שמסופקים לציבור באזור ציבורי מוגן
: (א) סיפק גוף ציבורי שירות או טובין, לציבור ששוהה באזור ציבורי מוגן במצב חירום, יספק את אותם שירות או טובין לאדם עם מוגבלות ששוהה באותו אזור ציבורי מוגן, באופן שמאפשר לאדם עם מוגבלות לצרוך את אותם שירות או טובין, באותה איכות וזמינות שמסופקים לכלל הציבור; ואם נדרש, יבצע הגוף את ההתאמות הנדרשות, כפי שמתאפשר בנסיבות מצב החירום, כדי ליישם את האמור.
: (ב) תפעל איש צוות מטעם גוף ציבורי אזור ציבורי מוגן בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יתקיימו כל אלה:
:: (1) לבקשת אדם עם מוגבלות שפנה אליו בבקשה לסיוע והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות, יסייע לו איש צוות ובייחוד לשם ביצוע פעולה נדרשת להצלת חיים; האמור לא יחול כשאיש הצוות נדרש להגן על עצמו ולבצע לשם כך פעולה נדרשת להצלת חיים;
:: (2) איש הצוות יישא עליו סימן לזיהוי, ואם יש לו עמדת שירות באזור הבטוח - במקום בולט לעין בעמדה יימצא שלט; בשלט ובסימן הזיהוי יהיה רשום: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
:: (3) יימצא חדר או חלל המופרד מהמולת הקהל באופן המספק פרטיות כגון באמצעות פרגוד או מחיצה, לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות המתקשה להתמודד עם ההמולה במקום או לצורך מילוי צרכיו הרפואיים או הסיעודיים, עקב מוגבלותו, ולמלוויו; בחדר או בחלל, לפי העניין, יתקיימו הוראות אלה:
::: (א) החדר או החלל האמור יישמר לשימוש של אדם עם מוגבלות במצב חירום;
::: (ב) לצד החדר או החלל יימצא שלט שעליו רשום: &quot;מקום לאדם עם מוגבלות לשהייה זמנית&quot; ויתקיימו בשלט הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 המנויות בסיפה של פסקה (2).
: (ג) סיפק גוף ציבורי כיסאות לאזור ציבורי מוגן בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יחולו כל אלה, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום:
:: (1) 5% מהכיסאות לפחות, ולא פחות ממושב אחד, יהיו מושבים מותאמים;
:: (2) אם האזור הציבורי המוגן מתוכנן להכיל 500 איש לפחות במצב חירום - יימצא באזור הבטוח כיסא גלגלים אחד לפחות, להסעת אנשים עם מוגבלות שבאזור הציבורי המוגן.

@ 12. נגישות לבית שימוש, למקלחת, ודרך נגישה, באזור ציבורי מוגן
: (א) אם באזור הציבורי המוגן קיים בית שימוש לשימוש הציבור בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יימצא גם בית שימוש נגיש אחד לפחות לשימוש שני המינים שדרך נגישה מובילה אליו מהכניסה לאזור הציבורי המוגן, או סידור מתאים אחר בנסיבות מצב החירום, לפי פסקה (1) או (2) להלן, שדרך נגישה מובילה אליו מהכניסה לאזור הציבורי המוגן, שיאפשר לאדם עם מוגבלות לעשות את צרכיו באופן בטיחותי, ובפרטיות לפי נסיבות השהייה במצב חירום באזור הציבורי המוגן, כמפורט להלן:
:: (1) בית כיסא כימי נגיש לפי [[תקנה 4(ב) לתקנות נגישות במקלטים]];
:: (2) כיסא שירותים עם מושב קשיח, יציב, עם סידור מתאים לקליטת הפרשות כגון סיר, ולסילוקן באופן שימזער מטרדים למי ששוהה באזור הציבורי המוגן, שמסביבו יימצא וילון או אמצעי אחר המספק פרטיות למי שעושה את צרכיו.
: (ב) אם באזור הציבורי המוגן קיימת מקלחת לשימוש הציבור בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, תימצא מקלחת נגישה לשימוש שני המינים, או סידורים לפי [[תקנה 10(ב)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי]], שדרך נגישה מובילה אליה מהכניסה לאזור הציבורי המוגן.

@ 13. הסתייעות במלווה, בחיית שירות ובציוד עזר אישי
: אדם עם מוגבלות יוכל להסתייע במלווה מטעמו או בחיית שירות, וכן בציוד עזר אישי שלו, בעת שהוא שוהה באזור ציבורי מוגן במצב חירום.

@ 14. תיק הפעלה
: תיק הפעלה של גוף ציבורי לאזור ציבורי מוגן יכלול פרטי התקשרות עם ארגונים של אנשים עם מוגבלות ואנשי מקצוע מתחומים שנוגעים לאנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת מידע נוסף וסיוע למי ששוהה באזור ציבורי מוגן, אם פרטיהם מצויים ברשות הגוף הציבורי.

@ 15. פרסום מידע לציבור לגבי נגישות אזור ציבורי מוגן
: (א) פרסם גוף ציבורי רשימת אזורים ציבוריים מוגנים לשימוש הציבור במצב חירום, יכלול הפרסום גם את כל הפרטים המפורטים להלן, לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל אזור ציבורי מוגן, ויחולו על הפרסום הוראות [[תקנה 28]]; בפרסום כאמור, בפסקאות (1) עד (8) שלהלן, אפשר שייעשה שימוש בשם הסוג המסוים של האזור הציבורי המוגן, כגון &quot;מקלט ציבורי&quot;, במקום המונח &quot;אזור ציבורי מוגן&quot;:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;אזור ציבורי מוגן בזמן אזעקה&quot;, &quot;אזור ציבורי מוגן בזמן אזעקה מתאים גם לשינה&quot;; ואם האזור הציבורי המוגן ישמש לשהייה או לינה של הציבור במצב חירום, בלא קשר להתרעה, יותאם הפרסום כגון &quot;אזור ציבורי מוגן מתאים גם לשינה&quot;;
:: (2) אחת מאלה לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה המובילה עד לפתח האזור הציבורי המוגן ובתוכו, מאחד מאלה לפחות: מדרכה ציבורית, שביל ציבורי או חניה נגישה, הסמוכים לאזור הציבורי המוגן - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש מים לשתייה&quot;, &quot;אין מים לשתייה&quot;;
:: (4) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם אין באזור הציבורי המוגן בית שימוש נגיש - &quot;אין בית שימוש נגיש&quot;;
::: (ב) אם יש באזור הציבורי המוגן בית שימוש נגיש - &quot;יש בית שימוש נגיש&quot; וכן תיאור בשפה פשוטה אם מדובר בבית שימוש נגיש או בסידור נגיש אחר לעשיית צרכים לפי [[תקנה 12(א)]];
:: (5) אחת מאלה לפי העניין:
::: (א) אם יש אספקת חשמל באזור הציבורי המוגן לשימוש אישי כגון לצורך הטענת מכשירים אישיים - &quot;יש חשמל לשימוש אישי&quot;;
::: (ב) אם אין אספקת חשמל באזור הציבורי המוגן לשימוש אישי - &quot;אין חשמל לשימוש אישי&quot;;
:: (6) אם גוף ציבורי מפעיל את האזור הציבורי המוגן - פירוט סוגי שירותים או סוגי טובין שהוא מספק למי ששוהה בו;
:: (7) אם במצב חירום האזור הציבורי המוגן פתוח לציבור בשעות מסוימות - את שעות הפעילות, ואם האזור פועל בכל שעות היממה &quot;פתוח ביום ובלילה&quot;;
:: (8) אחת מאלה לפי העניין: &quot;יש איש צוות&quot;, &quot;אין איש צוות&quot;.
: (ב) פרסם גוף ציבורי מפה ושעליה מצוינים אזורים ציבורים מוגנים, יכלול הגוף האמור במפה את סמל הנגישות הבין-לאומי בצמוד לסימון המיקום של כל אזור ציבורי מוגן שדרך נגישה מובילה אליו ובתוכו.

@ 16. סייג לפתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן
: האמור [[בתקנות 9 עד 15]] לא ימנע פתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן שלא מתקיימות בו או בקשר אליו, הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.

=== סימן ג': תנאי שהייה ולינה סבירים לאדם עם מוגבלות ===

@ 17. אספקת תנאי שהייה ולינה סבירים
: פנה אדם שעקב מוגבלותו אינו מסוגל לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום בבקשה לעזרה לרשות המקומית, תספק לו הרשות המקומית בהקדם האפשרי מענה סביר בנסיבות מצב החירום, בכפוף לסיוע הממשלתי שקיבלה לפי [[תקנות 18]] [[ו-19]] והאמצעים שיעמדו לרשותה, לרבות באחד מאלה:
: (1) אספקת סיוע שיאפשר לו להמשיך במצב חירום לשהות בביתו באופן סביר;
: (2) הפנייתו לאזור ציבורי מוגן שבו יתאפשרו לו תנאי שהייה או לינה סבירים בנסיבות מצב החירום, לרבות יחד עם מלוויו;
: (3) הפנייתו למקום אחר שבו יוכל לקיים שגרת חיים סבירה בנסיבות מצב החירום, לרבות יחד עם מלוויו.

@ 18. תוכנית ממשלתית לאיגום משאבים לסיוע אחוד לרשות המקומית
: (א) רח&quot;ל תכין תוכנית לסיוע ממשלתי אחוד שייתנו הגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]], לרשויות מקומיות במצב חירום לאספקת אלה:
:: (1) סידורים ואמצעים כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות לשהות במצב חירום בביתם או באזור ציבורי מוגן;
:: (2) מענים לאדם עם מוגבלות שאינו יכול לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום, ולמלוויו.
: (ב) התוכנית תאגם משאבים כמפורט [[בחלק ב' לתוספת השנייה]], שיעמידו הגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]].
: (ג) התוכנית תכלול את כל אלה לפחות:
:: (1) הערכת מספר האנשים שעקב מוגבלותם אינם מסוגלים לשהות בביתם או באזור ציבורי מוגן במצב חירום, בפריסה גאוגרפית, לפי מידע זמין שיספקו הגופים הציבוריים שמפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]];
:: (2) פירוט המשאבים למתן מענה בפריסה גאוגרפית, שגוף ציבורי יעמיד במצב חירום מהמשאבים שבידיו או באחריותו; לעניין זה, &quot;שבידיו או באחריותו&quot; - לפי דין או החלטת ממשלה;
:: (3) שיטת ניהול והקצאת משאבים יעילה במצב חירום, הכוללת:
::: (א) מרכז הפעלה שינהל את יישום התוכנית;
::: (ב) האופן שבו גוף ציבורי מעדכן במצב חירום לגבי זמינות המשאבים שהוא יכול להעמיד לתוכנית;
::: (ג) כיצד פונה רשות מקומית בבקשה לסיוע, המידע שעליה להעביר, ולמי, ואופן הטיפול בפנייה;
::: (ד) כיצד יועברו וייבחנו פניות של אנשים עם מוגבלות שאינם מוכרים לרשות המקומית;
::: (ה) ניהול הצרכים שהעבירו רשויות מקומיות והקצאת המשאבים הציבוריים, לפי סדרי עדיפויות וזמינותם, בנסיבות מצב החירום;
::: (ו) כיצד מעמיד גוף ציבורי את המשאבים שהקצה לתוכנית לידי הרשות המקומית ומסייע לה בשימוש בהם;
:: (4) [[חלק ג' לתוספת השנייה]].
: (ד) הכנת התוכנית והקצאת המשאבים לפיה במצב חירום, יהיו לפי הצרכים החיוניים של אנשים עם מוגבלות ולא יושפעו מכל אלה: אם הוא אדם שמוכר לרשות המקומית או לא, אם הוא אדם שמקבל שירות ייעודי ממסגרת לשירותי יום או לא; לעניין זה, &quot;ממסגרת לשירותי יום&quot; - כהגדרתה [[בתקנות המסגרות]].
: (ה) לצורך הכנת התוכנית, יעביר גוף ציבורי לרח&quot;ל את המידע לגבי המשאבים שברשותו או באחריותו ושיעמדו לרשות התוכנית.
: (ו) רח&quot;ל תכין את התוכנית בהיוועצות בגופים הציבוריים שמפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]], מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זו מזו.
: (ז) גוף ציבורי יבצע את ההכנות הנדרשות כדי שיוכל ליישם במצב חירום את חלקו בתוכנית.
: (ח) המנהל הכללי של גוף ציבורי שמנוי [[בחלק א' לתוספת השנייה]] ימנה מקרב עובדיו הבכירים, ממונה לצורך התוכנית לפי תקנה זו; הממונה יהיה נציגו של הגוף הציבורי לצורך הכנת התוכנית ויישומה במצב חירום, לפי תקנה זו.

@ 19. יישום התוכנית במצב חירום ועדכונים
: (א) השתכנע ראש רח&quot;ל שבשל מצב חירום או בעת מצב חירום יש צורך להפעיל את התוכנית, יורה על כך.
: (ב) הורה ראש רח&quot;ל על הפעלת התוכנית כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך לגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]] ולנציבות.
: (ג) מייד עם ההודעה על הפעלת התוכנית יעמיד גוף ציבורי את המשאבים לרשות התוכנית לפי חלקו בה ויעדכן את מרכז ההפעלה.
: (ד) קביעת סדרי העדיפויות ויישום התוכנית יבוצעו לפי התבחינים [[שבחלק ג' לתוספת השנייה]].
: (ה) התוכנית תעודכן בתום הפעלתה, ובכל מקרה אחת לשנתיים לפחות.

== פרק ד': נגישות למיגונית ציבורית ==

@ 20. הגדרות
: [[בפרק זה]], &quot;סיבות הנדסיות&quot; - אחד מאלה:
: (1) מקום הצבת המיגונית או אופן הצבתה, הנדרש מטעמי הגנה על הציבור, אינו מאפשר לבצע התאמת נגישות;
: (2) התאמת נגישות שתבוצע במקום שבו יש להציב מיגונית מטעמי הגנה על הציבור, גם אם פתח המיגונית יופנה לכיוון אחר, תגרום לסיכון בטיחותי לציבור שעושה שימוש במקום;
: (3) הוראות תוכנית כהגדרתה [[בחוק התכנון והבנייה]], החלה על המקום, אינן מאפשרות ביצוע התאמת נגישות כאמור.

@ 21. מיגונית שיוצרה לאחר יום התחילה
: (א) לא ישווק אדם ולא ימכור מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו, שאינה עומדת בדרישות [[חלק א' בתוספת השלישית]].
: (ב) מחזיק במקרקעין לא יציב מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו, במקרקעין שבהחזקתו, אלא אם כן מתקיימות בה ובדרך שמובילה אליה הוראות [[חלק א' שבתוספת השלישית]].
: (ג) מחזיק במקרקעין רשאי לבקש ממורשה נגישות לפטור אותו לעניין הצבת מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו במקום מסוים במקרקעין שבהחזקתו, מקיום דרישה אחת או יותר [[שבחלק א' בתוספת השלישית]], עקב סיבות הנדסיות, ולהורות על ביצוע התאמות נגישות חלופיות ככל האפשר לפי נסיבות המקום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לעשות שימוש במיגונית.
: (ד) הנציבות תפרסם טופס מומלץ להגשת בקשה לפטור ולהחלטת מורשה הנגישות, לפי תקנת משנה (ג).

@ 22. רשימת מיגוניות
: מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות, יכין רשימה של כל המיגוניות שבחזקתו, בציון אם יוצרו לפני יום התחילה ומקום הצבתן, ייתן מספר סודר לכל מיגונית ציבורית ויציין לגבי כל מיגונית שדרך נגישה לפי [[התוספת השלישית]] מובילה אליה &quot;יש דרך נגישה למיגונית&quot;, ולגבי מיגונית שלא מובילה אליה דרך כאמור - &quot;אין דרך נגישה למיגונית&quot;; הרשימה תעודכן בפרטי כל מיגונית ציבורית נוספת שתוצב במקרקעין.

@ 23. אחריות הגא
: הגא אינו אחראי על יישום הוראות [[פרק זה]] במקרקעין שבהן הוצבו מיגוניות.

== פרק ה': נגישות למידע ותקשורת נגישה ==

@ 24. שימוש במאגר הרשות המקומית לשם סיוע לאנשים עם מוגבלות במצב חירום
: רשות מקומית תעשה שימוש גם במאגר הרשות המקומית לצורך קיום חובותיה לפי תקנות אלה ולצורך איתור אנשים עם מוגבלות וסיוע להם במצב חירום, לרבות העברת מידע לפי [[תקנה 15 לתקנות מאגר מידע]], אם נדרש לצורך ביצוע הפעולות האמורות.

@ 25. אמצעי עזר לתקשורת עם אדם עם מוגבלות
: (א) גוף ציבורי שמחזיק בשגרה מידע מוכן לפרסום במצב חירום - בעניין מקומות למתן שירות לציבור שיהיו פתוחים, שירותים שיינתנו בהם, או שירותים נוספים לציבור שהם ניידים, יחזיק גם מידע בשפה פשוטה, מוכן לפרסום במצב חירום, שנדרש ממנו לפרסם לפי תקנות אלה בקשר למקומות ושירותים כאמור.
: (ב) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ייערך בשגרה כדי שיוכל במצב חירום לתקשר עם אדם עם מוגבלות גם בשפת סימנים; היערכות כאמור תכלול, בין השאר, החזקת פרטי מתרגם לשפת סימנים או פרטי שירות תרגום לשפת סימנים מרחוק, שיהיו מוכנים לפעול גם במצב חירום.
: (ג) גוף ציבורי כאמור בתקנת משנה (ב) שבמצב חירום מתקשר או מסייע לאדם עם מוגבלות שהשפה היחידה שהוא מבין ודובר היא שפת סימנים, יעשה שימוש בשפת סימנים לצורך תקשורת כאמור, באמצעות תרגום לשפת סימנים מרחוק או במפגש פנים אל פנים, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום.
: (ד) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ייערך בשגרה כדי שיוכל במצב חירום לתקשר עם אדם עם מוגבלות גם בפישוט לשוני; היערכות כאמור תכלול, בין השאר, החזקת פרטי מפשט לשוני, שיהיה מוכן לפעול גם במצב חירום; לעניין זה, &quot;מפשט לשוני&quot; - אדם בעל ניסיון במתן שירות של פישוט לשוני.
: (ה) מי שמגיע מטעם גוף ציבורי לספק שירות לפי תקנות אלה לאדם עם מוגבלות, יישא עימו אמצעי לכתיבה, פשוט וזמין לשימוש, ובכלל זה כלי כתיבה וניירות, שיאפשר לאדם עם מוגבלות ליצור קשר עם בני אדם בסביבתו.
: (ו) גוף ציבורי שמפעיל במצב חירום מרכז לתקשורת עם הציבור, יאפשר לציבור לתקשר איתו בשיחה קולית או בתקשורת בהתכתבות בו-זמנית ובאופן הידודי (אינטראקטיבי) כגון באמצעות live chat, לפי בחירת האדם שמתקשר איתו; אם מרכז התקשורת מאפשר לציבור לתקשר איתו גם בתקשורת חזותית וקולית כגון באמצעות וידאו וקול, בזמן אמת, ייערך המרכז כך שתקשורת כאמור תכלול גם תמלול בזמן אמת בשפות דיבור שונות; מרכז התקשורת יפרסם את פרטי אמצעי התקשורת האמורים שלפי תקנת משנה זו.

@ 26. מידע על היערכות, המלצות להכנות למצבי חירום
: (א) פרסם גוף ציבורי מידע לציבור לגבי היערכות והכנות למצב חירום או לאספקת שירותים האמורים בתקנות אלה, יכלול באותו פרסום הנחיות בשפה פשוטה לעניין היערכות והמלצות להכנות מראש שעל אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, לבצע; הנחיות אלה יכללו, בין השאר, לפי העניין:
:: (1) המלצות להצטיידות בציוד אישי, ובכלל זה אמצעי עזר אישיים המשמשים אותו לצורך התניידות, היגיינה אישית, התמצאות או תקשורת, וכן ציוד רפואי חיוני אישי, ציוד עזר אישי, הזנה ייחודית ותרופות, או מקורות אנרגיה חלופיים, החיוניים לאנשים עם מוגבלות, לצורך המשך שרידות ותפקוד במצב חירום;
:: (2) צעדים שיש לנקוט כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות קבלת שירותים ציבוריים במצב חירום, כגון שאדם עם מוגבלות יישא עימו מסמכים לפי [[תקנה 6(ב) לתקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:: (3) אמצעים לשימוש אישי או פעולות שיש לבצע כדי לסייע בהתמגנות אישית או בהגנה על חיית שירות עקב מצב חירום;
:: (4) המלצה לפנות מכשולים מדרכים בבניינים ושטחי חוץ, המובילות למקום מוגן בסביבת מגוריהם.
: (ב) ההנחיות שלפי תקנת משנה (א) יבהירו בצורה ברורה ותמציתית מה על אדם לבצע, היכן ומתי, ואם ההנחיות כללו שלבים, הן יבהירו מה מטרת ביצוע השלבים ויפרטו אותם לפי הסדר שבו יש לבצעם, בליווי תמונות ככל האפשר, והכול כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות להבין את התהליך ומטרתו, להכין את עצמו ולהפיג חרדות.

@ 27. מידע לצורך הכוונת התנהגות של אנשים עם מוגבלות במצב חירום
: (א) גוף ציבורי המפרסם מידע לציבור לגבי הכוונת התנהגות הציבור במצב חירום, יספק נוסף על כך, הנחיות להכוונת התנהגות שהותאמו לאנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, בשפה פשוטה, ובייחוד -
:: (1) כיצד על אדם עם מוגבלות לנהוג במצב חירום כדי להגן על עצמו;
:: (2) כיצד לנהוג אם אינו מצליח להגיע למקום מוגן בבניין המגורים שלו או לאזור ציבורי מוגן, בתוך פרק הזמן המומלץ, או אם אין בבניין המגורים שלו מקום מוגן או אין בנמצא אזור ציבורי מוגן שדרך נגישה מובילה אליו.
: (ב) הנחיות לפי תקנת משנה (א) יהיו לפי [[תקנה 26(ב)]].

@ 28. הנגשת מידע
: (א) לאדם עם מוגבלות תהיה נגישות למידע בקשר למצב חירום, באותה איכות וזמינות כפי שיש לשאר הציבור בעת מצב חירום ובשגרה, לפי תקנה זו; לעניין תקנה זו, &quot;נגישות למידע&quot; - לרבות לאפשרות לברר, לקבל או למסור מידע, במצב חירום או בשגרה.
: (ב) [[תקנה 5(ג) עד (ט) לתקנות נגישות לאירועי פינוי]] [[וההגדרה &quot;מידע חיוני&quot; שבתקנה 5(א) לאותן תקנות]] יחולו גם לעניין מידע שגוף ציבורי מוסר לציבור, בשגרה או במצב חירום, בקשר למצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית, בשינוי זה: בכל מקום שבו מדובר בפינוי אוכלוסייה או קליטתה או בהוראות בקשר לכך, יראו כאילו מדובר במצב חירום ובקשר לכך.
: (ג) נוסף על האמור בתקנת משנה (ב), גוף ציבורי שמפרסם מידע בשגרה בקשר לשירותים האמורים בתקנות אלה, יפרסם וימסור את המידע גם בדרכים אלה:
:: (1) בדרכי הפרסום המקובלות בשירות שהוא נותן;
:: (2) בהתאמות הנגישות למידע כמפורט [[בתקנה 29 לתקנות נגישות לשירות]];
:: (3) לבקשת אדם עם מוגבלות, באמצעות אחד מאלה: טלפון, דואר, דואר אלקטרוני, מסרון או אמצעי דיגיטלי אחר, ובכפוף לאמצעים שבשימוש אותו גוף ציבורי;
:: (4) באמצעות אתר האינטרנט של הגוף הציבורי אם קיים.
: (ד) מידע שמפרסם גוף ציבורי לפי תקנת משנה (ג)(4) או יישומון יהיה נגיש לפי [[תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות]].

== פרק ו': התרעה ==

@ 29. הגדרות
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אות התרעה&quot; - אות כהגדרתו [[בתקנות ההתגוננות האזרחית (אותות אזעקה וארגעה), התשנ&quot;ב-1992]], או התרעה שמספק הגא לפי דין אחר, או לפי החלטת ממשלה;
:- &quot;אמצעי קצה אישי&quot; - אמצעי שמשמש לתקשורת בידי משתמש קצה, ובכלל זה טלפון סלולרי, צמיד חכם ומחשב אישי;
:- &quot;הגורם המחלק&quot; - שר הביטחון באמצעות משרדו או באמצעות גורם אחר שיורה השר;
:- &quot;מידע נגיש בצג&quot; - מידע שמופיע בצג ומתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) המידע בשפה פשוטה;
:: (2) הצג אינו מחזיר אור (non-reflective screen);
:: (3) המידע מופיע לפי הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בשלט אלקטרוני (2.1.10) - הדרישות הנוגעות לניגוד בין הגופן לרקע, עיצוב אותיות וספרות, והדרישות למרווח;
:: (4) גודל הגופן של המידע המופיע על גבי צג יהיה 15 מילמטרים לפחות, אם הדבר מתאפשר מבחינה טכנית, ואם לא מתאפשר - 6 מילמטרים לפחות;
:- &quot;מכשיר התרעה אישי&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 31]];
:- &quot;המשרד&quot; - משרד הרווחה והביטחון החברתי.

@ 30. נגישות להתרעה על מצב חירום
: לאדם עם מוגבלות תהיה במצב חירום נגישות לאותות להתרעה על תחילת מצב חירום וסיומו, באותה זמינות ואיכות כפי שאותות להתרעה כאמור מסופקים לכלל הציבור, לפי [[פרק זה]].

@ 31. מכשיר התרעה אישי
: (א) הגא אחראי להעמדה של מכשיר התרעה אישי תקין לשימוש אדם עם מוגבלות שירידת השמיעה הקבועה שלו באוזן הטובה ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 50 דציבלים לפחות, וגילו 6 שנים לפחות, שיאפשר לו נגישות לאות התרעה לפי ההוראות האלה:
:: (1) אות התרעה יפעיל במכשיר התרעה אישי, התרעה באמצעות רטט והתרעה חזותית באמצעות תאורה, לפחות; ההתרעות האמורות יופעלו אוטומטית, בו-זמנית עם מתן אות ההתרעה, לפי מיקום המכשיר;
:: (2) התרעה במכשיר התרעה אישי לפי פסקה (1) תגרום לאדם שנושא את המכשיר האמור במצב חירום, גירוי חושי חזק ככל האפשר המובחן מגירויים ויזואליים וגירויים של מגע, כדי להפנות את תשומת ליבו של אותו אדם, במצבי קשב, ערות או שינה, כגון כשהאדם נושא את המכשיר בעת רחצה או בשינה;
:: (3) האפיונים (characteristics) של כל אחד מסוגי ההתרעות שלפי פסקה (1), יכללו, בין השאר, תדירויות (frequencies), מחזורים (periods), ומשך כולל (total duration), שיאפשרו ליישם את האמור בפסקה (2);
:: (4) אם נוסף על סוגי ההתרעות שלפי פסקה (1), מכשיר ההתרעה האישי יציג גם מידע כתוב בשפות הרשמיות, יהיה זה מידע נגיש בצג;
:: (5) מכשיר ההתרעה האישי יהיה מכשיר שהאדם עם המוגבלות יוכל לשאת מוצמד לגופו, בנוחות ובלא מאמץ, ברציפות במשך כל שעות היממה ובכלל זה במצב שינה, וכל זאת לתקופה ממושכת;
:: (6) תפעול מכשיר ההתרעה האישי בשגרה ובמצב חירום יהיה פשוט; המכשיר יאפשר למשתמש להתנסות בשגרה, לפי רצונו, בהתרעות שלפי פסקאות (2) עד (4), ויאפשר לו במצב חירום להפסיק התרעות שהופעלו במכשיר;
:: (7) אם יש במכשיר ההתרעה האישי לחיצים לשימוש המשתמש, הם יהיו בניגוד מישושי ובניגוד חזותי לפני המשטח שבו הם מותקנים; לעניין זה -
:::- &quot;ניגוד חזותי&quot; - ניגוד חזותי של 50% לפחות, שייושם כמפורט בתקן הישראלי ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בגימור וניגודים (2.1.6.1), או כמפורט בתקן הישראלי ת&quot;י 1918 חלק 6 בסעיף הדן בניגוד חזותי (2.4);
:::- &quot;ניגוד מישושי&quot; - ניגוד בין מרקם פניו של משטח מסוים לבין מרקם פני המשטח הצמוד לו, המאפשר להבחין במשטח המסוים במישוש באמצעות אצבעות כף היד;
:: (8) מכשיר ההתרעה האישי יהיה בעל שרידות גבוהה מאוד, ועמיד למים גם במצב רחצה;
:: (9) הגא יוכל לבצע מרחוק, לפי צורך, עדכוני תוכנה במכשיר ההתרעה האישי ובדיקת תקינות;
:: (10) חלוקת מכשיר ההתרעה האישי לאדם עם מוגבלות תהיה באמצעות הגורם המחלק.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), הגורם המחלק רשאי לספק את מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנת משנה (א), בצורה מדורגת לפי הצורך התפקודי של האדם כפי שנובע מירידת שמיעה, ולפי העניין, בשילוב ירידת ראייה, וכן, לפי הצורך, לבצע שיפורים במכשיר ההתרעה לפי תוצאות בדיקות תקינות ויעילות; לפיכך, הראשונים שיקבלו את המכשיר יהיו אלה:
:: (1) אנשים עם מוגבלות שירידת השמיעה שלהם באוזן הטובה יותר ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 70 דציבלים לפחות;
:: (2) אנשים עם מוגבלות שירידת השמיעה שלהם באוזן הטובה יותר ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 50 דציבלים לפחות, ונוסף על כך חדות הראייה שלהם בעין הטובה יותר, עם תיקון אופטי, אינה עולה על 6/30.
:: (ג) הגורם המחלק יודיע בהקדם האפשרי למי שנכלל ברשימות שהועברו לו מהמאגר שלפי [[תקנה 32(ב)]] לפי הרשאות גישה שניתנו לו לפי [[תקנה 32(יב)]], שהוא עתיד לקבל את מכשיר ההתרעה האישי ואת המועד המשוער לקבלת המכשיר.
: (ד) הגא אחראי לכך שהשירות שניתן לאדם עם מוגבלות בקשר לקבלה, הדרכה ותחזוקת מכשיר התרעה אישי, יהיה לפי [[תקנות נגישות לשירות]]; נוסף על כך, לפי בקשה של אדם עם מוגבלות השירות האמור יונגש גם בתקשורת מרחוק באמצעות תרגום לשפת סימנים או תמלול, או בשפת סימנים במגע במפגש פנים אל פנים; במצב חירום תהיה התקשורת האמורה מרחוק לפחות, זמינה בכל עת, זולת אם לא מתאפשר בנסיבות מצב החירום, ותרגום בשפת סימנים במגע במפגש פנים אל פנים - זמין ככל האפשר.

@ 32. איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי
: (א) בתקנה זו, &quot;גורם מאתר&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]], למעט רשות האוכלוסין וההגירה, ומשרד הבריאות.
: (ב) המשרד יקים וינהל מאגר מידע לצורך איתור אנשים עם מוגבלות שזכאים למכשיר התרעה אישי לפי [[תקנה 31(א)]], מתן הודעה לפי [[תקנה 31(ג)]] וחלוקת מכשירי התרעה לפי [[תקנה 31(א)(10)]].
: (ג) המשרד יקים את המאגר באמצעות עיבוד ואיחוד המידע שהתקבל לפי תקנת משנה (י) וכן מידע המצוי בידיו ונדרש לפי תקנה זו, באופן שלגבי כל אדם שבמאגר תהיה רשומה אחת שתרכז את הפרטים הנוגעים אליו; רשומה במאגר תכלול את כל הפרטים לפי [[תקנה 2(ב)(1) עד (4), (6), (8)(א) עד (ט)((&lt;s&gt;,&lt;/s&gt;)) לתקנות מאגר מידע]], לעניין האדם עם המוגבלות.
: (ד) המשרד יעדכן את המידע שבמאגר אחת לשלושה חודשים לפחות.
: (ה) למשרד יהיו הסמכויות לפי [[תקנה 2(ג) עד (ו) לתקנות מאגר מידע]], בשינויים המחויבים.
: (ו) גורם מאתר יכין לפי המידע שבידו רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התנאים [[שבתקנה 31(א)]], וזאת באמצעות איתור האנשים שמתקיימים בהם התבחינים [[שבטור א' בתוספת הרביעית]].
: (ז) גורם מאתר יציין ברשימה האמורה בתקנת משנה (ו) את האנשים שמתקיימים בהם גם התבחינים [[תוספת רביעית|שבטור ב' בטבלה שבתוספת הרביעית]].
: (ח) גורם מאתר יכלול ברשימה שלפי תקנות משנה (ו) ו-(ז) את פרטי המידע שנכללים ברשומה שלפי תקנת משנה (ג) ושמצויים בידו.
: (ט) על אף האמור בתקנות משנה (ו) עד (ח), רשות המסים תכין רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התבחינים שלפי [[התוספת הרביעית]], לפי המידע שבידה לפי [[תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), התש&quot;ם-1979]], ותעביר למשרד, אחת לשלושה חודשים לפחות, את הרשימה בציון התבחינים שלפי תקנת משנה (ז) ופרטי המידע כאמור בתקנת משנה (ח), והכול בכפוף [[לסעיפים 231 עד 235 לפקודת מס הכנסה]]; על אף האמור רשאית רשות המסים, בהסכמת הביטוח הלאומי, להעביר באמצעותו את הרשימה האמורה בציון התבחינים ופרטי המידע כאמור ובכפוף לסעיפים האמורים.
: (י) גורם מאתר יעביר למשרד את הרשימה עם פרטי המידע כאמור בתקנה זו אחת לשלושה חודשים לפחות.
: (יא) המשרד רשאי לטייב את מאגר המידע באמצעות מידע שמצוי במאגר משרד הרווחה והביטחון החברתי לפי [[תקנה 2 לתקנות מאגר מידע]].
: (יב) על העברות מידע לפי תקנה זו, סודיות ושמירת פרטיות, יחולו [[+|תקנות 17]] [[ו-18 עד 22 לתקנות מאגר מידע]] לפי העניין ובשינויים המחויבים; המשרד יעניק גישה למידע שבמאגר לפי תקנת משנה (ב) לצורך יישום תקנות אלה.
: (יג) העברת מידע לפי תקנה זו יכול שתיעשה יחד עם העברת מידע לפי [[תקנות מאגר מידע]], ובלבד שהשמירה השימוש וההעברה של מידע שהועבר לפי תקנות אלה ייעשו באופן שמקיים את הוראות תקנות אלה.

@ 33. בקשת אדם עם מוגבלות לקבל מכשיר התרעה אישי
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;בדיקת שמיעה מקיפה&quot; - בדיקה של כל אלה בלא מכשיר לתיקון שמיעה, שבוצעה בידי קלינאי תקשורת: הולכת אוויר (air conduction), הולכת עצם (bone conduction), ובדיקות דיבור;
::- &quot;גוף ציבורי&quot; - גוף המנוי [[בפסקאות (1) ו-(7) להגדרה &quot;גוף ציבורי&quot; בסעיף 5 לחוק]];
::- &quot;גורם מאשר&quot; - קלינאי תקשורת שהוא עובד של גוף ציבורי שהמנהל הכללי של הגוף הציבורי האמור מינה לשם בחינת בקשה שלפי תקנת משנה (ב);
::- &quot;קלינאי תקשורת&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת מקצועות הבריאות, התשס&quot;ח-2008]];
::- &quot;רמת סף השמיעה (hearing threshold level)&quot; - ממוצע סיפי השמיעה בבדיקת הולכת אוויר בתדרים 500 עד 4000 הרץ.
: (ב) נוסף על תהליך האיתור האמור [[בתקנה 32]], המשרד יאפשר לאדם עם מוגבלות שסבור שמתקיימים לגביו התנאים [[שבתקנה 31(א)]] והוא לא קיבל מכשיר התרעה אישי, להגיש בקשה לקבלת מכשיר התרעה כאמור.
: (ג) אדם המבקש להגיש בקשה כאמור בתקנת משנה (ב) יגיש למשרד את אחד מאלה:
:: (1) תוצאות שתי בדיקות שמיעה מקיפות של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועדים שונים כלשהם המרוחקים זה מזה בחצי שנה לפחות;
:: (2) תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמך חתום ביד קלינאי תקשורת או רופא אף אוזן גרון, ולפיו ירידת השמיעה של מבקש כאמור היא קבועה;
:: (3) תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמכים נוספים שהגורם המאשר דרש משום שתוצאות בדיקת השמיעה האמורה לא מאפשרות לגורם המאשר להחליט בדבר התקיימות התבחין שלפי תקנה משנה (ד).
: (ד) המשרד יעביר את הבקשה לגורם המאשר בתוך 7 ימים מיום שהתקבלה אצלו; והגורם המאשר יבחן את הבקשה שלפי תקנת משנה (ג) ויחליט האם מהמסמכים שצורפו עולה שלמבקש יש ירידה קבועה ברמת סף השמיעה באוזן הטובה מבין השתיים, של 50 דציבלים לפחות וגילו 6 שנים לפחות; הגורם המאשר יעביר למשרד את החלטתו המנומקת בתוך 21 ימים מיום שקיבל את הבקשה.
: (ה) המשרד יעביר למבקש את החלטתו המנומקת של הגורם המאשר וכן לגורם המחלק שיספק מכשיר התרעה למי שבקשתו אושרה, הכול בתוך 14 ימים מיום שקיבל את החלטת הגורם המאשר.
: (ו) במצב חירום -
:: (1) יאיץ המשרד את בחינתה של בקשה שהוגשה לפי תקנת משנה (ג) ואת הליכי הטיפול בבקשה ואספקת מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנה זו;
:: (2) הגורם המאשר רשאי להורות לגבי בקשה שהוגשה, כי יצורפו לה מסמכים אחרים מאלה המפורטים בתקנת משנה (ג), אם עקב נסיבות מצב החירום יש קושי להשיגם.

@ 34. שירות שמיועד להפעיל במצב חירום התרעה במכשיר קצה אישי
: בלי לגרוע מהאמור [[בתקנה 31]], מי שמספק לציבור שירות שמיועד להפעיל התרעה במכשיר קצה אישי במצב חירום, כגון באמצעות אתר אינטרנט, יישום (אפליקציה) או שידור סלולרי (cell broadcast), יתכנן ויפעיל את השירות באופן שאמור -
: (1) להפעיל במכשיר הקצה האישי התרעה באופנים אלה לפחות: התרעה ברטט, התרעה בקול, התרעה חזותית, ומידע כתוב על מצב החירום, הכול לפי מאפייניו של מכשיר הקצה האישי ומערכת ההפעלה שלו;
: (2) להביא לכך שהתרעה במכשיר קצה אישי לפי פסקה (1), תגרום לאדם שנושא את המכשיר האמור במצב חירום, גירויים חושיים חזקים ככל האפשר המובחנים מגירויים אחרים בסביבה כדי להפנות את תשומת ליבו של אותו אדם.

@ 35. נגישות לשירותי אינטרנט שמשמשים להתרעה
: בשירות אינטרנט, לרבות יישום (אפליקציה), שמיועד לספק במצב חירום אותות להתרעה על תחילת מצב חירום או סיומו, יתקיימו [[תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות]].

@ 36. אחריות להתרעה
: בלי לגרוע מאחריות הגא לפי [[תקנה 31]], אין [[בתקנות 34]] [[ו-35]] כדי לחייב את הגא או מי שמספק שירות לפי [[34|התקנות האמורות]] בביצוע סידורים במכשיר להתרעה שאינו של אחד מהגורמים האמורים או באחריותם, בכלל, או בביצוע סידורים בעלי אופי אישי במכשיר קצה אישי של מקבל שירות שהוא אדם עם מוגבלות, בפרט; נוסף על האמור, אין באמור [[בתקנה 34(1) ו-(2)]] כדי להטיל אחריות על מי שמספק שירות כאמור [[בתקנה האמורה]] להתרחשות התוצאות המפורטות [[בפסקאות (1) או (2) בתקנה 34]], במכשיר קצה אישי מסוים.

== פרק ז': נגישות לשירותים שונים ==

=== סימן א': נגישות לשירותי הביטוח הלאומי ===

@ 37. מידע לגבי נגישות לסניפי המוסד לביטוח לאומי בעת חירום
: פרסם המוסד לביטוח לאומי מידע לציבור לגבי סניפי המוסד לביטוח לאומי, שבמצב חירום יהיו פתוחים לציבור, יפרסם גם את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם יחד עם הפרסום האמור:
: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
:: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצא הסניף, ובכלל זה מדרכה או שביל, לכניסה לסניף, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
:: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;;
: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;קיים שירות נגיש בסניף&quot;, &quot;השירות בסניף לא נגיש&quot;; לעניין זה, &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות בו [[תקנות נגישות לשירות|תקנות הנגישות לשירות]].

@ 38. נגישות השירות בסניף הביטוח הלאומי
: ניתן שירות במצב חירום בסניף של המוסד לביטוח לאומי, יתקיימו הוראות אלה:
: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - יספק המוסד לביטוח לאומי התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
: (2) צוות הסניף יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין בכניסה לסניף, יימצא שלט שבו יהיה רשום: &quot;אפשר לבקש עזרה מהצוות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
: (3) כחלק משירותי המענה הטלפוני וההתקשרות מרחוק שמפעיל הביטוח הלאומי במצב חירום יחולו עליו חובות הנגישות הקבועות [[בתקנה 8 לתקנות שירותי בריאות במצב חירום]].

=== סימן ב': נגישות לשירותי בנקאות ===

@ 39. נגישות סניפי בנק בעת חירום, ומידע לציבור
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;בנק&quot; - תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;שירות בנקאי נייד&quot; - שירות בנקאי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב;
::- &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות בו [[תקנות נגישות לשירות]] שחלות בשגרה על בנק, על מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים או על שירות בנקאי נייד, לפי העניין.
: (ב) ניתן במצב חירום שירות בנקאי בסניף בנק, יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - יספק הבנק התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
:: (2) אחד מאנשי צוות הסניף יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין בסניף, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שבו יהיה רשום: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ג) פרסם בנק מידע לגבי סניפיו שפתוחים לציבור במצב החירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל סניף כאמור, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצא הסניף, ובכלל זה מדרכה, לכניסה לסניף, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות נגיש&quot;; &quot;השירות לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות לא נגיש&quot;;
:: (4) אם השירות בסניף כולו או חלקו אינו נגיש - &quot;בסניף יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;, וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות שלא בסניף בצורה אחרת;
:: (5) אם ניתנים שירותים בסניף בנק גם למי שאינם לקוחות של אותו בנק - &quot;נותנים שירות גם ללקוחות בנקים אחרים&quot;, ונוסף על כך, פירוט בשפה פשוטה של השירותים שכל אדם, אף אם אינו לקוח של הבנק, יכול לקבל בסניף הבנק.
: (ד) פרסם בנק מידע לגבי כספומטים שפועלים במצב חירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל אחד מהכספומטים שבפרסום, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן הכספומט, ובכלל זה ממדרכה או שביל, ועד למכשיר - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה המובילה עד למכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות בכספומט נגיש&quot;; &quot;השירות בכספומט לא נגיש&quot;.
: (ה) הפעיל בנק במצב חירום שירות בנקאי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סבר הבנק שלא ניתן לקיים את האמור עקב נסיבות מצב החירום, יספק הבנק התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות בנקאי נייד באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור:
:: (1) בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים;
:: (2) השירות הוא שירות נגיש.
: (ו) פרסם בנק מידע לגבי שירות בנקאי נייד שפועל במצב החירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות בנקאי נייד - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות הבנקאי הנייד נגיש&quot;; &quot;השירות הבנקאי הנייד לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות הבנקאי הנייד לא נגיש&quot;;
:: (3) אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הבנקאי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום - &quot;הבנק מספק לפי מצב החירום התאמות נגישות סבירות לשירות הבנקאי הנייד&quot;.
: (ז) פרסום המידע לפי תקנות משנה (ג), (ד) ו-(ו) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות, שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית:
:: (1) בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של הבנק;
:: (2) במוקדי המידע הטלפוני שמפעיל הבנק;
:: (3) באופן אחר שבו הבנק מעביר מידע לציבור לגבי פעילותם של הסניפים, שירותי הבנק הניידים או המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית.
: (ח) מידע כאמור בתקנות משנה (ג), (ד) ו-(ו) ייכלל גם במידע שמפרסם בנק לציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של סניפי בנק, מכשירים אוטומטיים למשיכת מזומנים או שירות בנקאי נייד, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום.
: (ט) פרסם בנק ישראל מידע לציבור בקשר לפעילות סניפי בנקים, כספומטים, או שירותים בנקאיים ניידים, שמפעילים בנקים במצב חירום, והמידע נוגע לאמור בתקנה זו, יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה זו, לפי העניין; פרסום של בנק ישראל על מידע לפי תקנה זו יכול שיהיה באמצעות הפניה לפרסומים של מידע כאמור שפרסם בנק.

=== סימן ג': נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל ===

@ 40. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;חברת דואר ישראל&quot; - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר]];
:- &quot;חוק הדואר&quot; - [[חוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]];
:- &quot;יחידת דואר&quot; - כהגדרתה ברישיון הכללי לחברת דואר ישראל בע&quot;מ למתן שירותי דואר, שירותים כספיים מטעם חברת הבת ושירותים אחרים, למעט מרכז מסירה כהגדרתו ברישיון הכללי האמור;
:- &quot;שירות כספי&quot; - שירות מהשירותים הכספיים כמשמעותם [[בסעיף 88א(א) לחוק הדואר]];
:- &quot;שירות כספי נייד&quot; - שירות כספי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב;
:- &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות לגביו [[תקנות נגישות לשירות]] שחלות בשגרה על יחידת דואר, על כספומט או על שירות כספי נייד, לפי העניין.

@ 41. נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל
: ניתן במצב חירום שירות כספי ביחידת דואר, יתקיימו הוראות אלה:
: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות ביחידת הדואר באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
: (2) אחד מאנשי צוות יחידת הדואר יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות כספי והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין ביחידת הדואר, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שיהיה רשום בו: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4, בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).

@ 42. נגישות לשירותים כספיים ניידים במצב חירום
: הפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום שירות כספי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סברה חברת דואר ישראל שלא ניתן לקיים את הוראות האמורות עקב נסיבות מצב החירום, תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות כספי נייד באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור:
: (1) בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים;
: (2) השירות הוא שירות נגיש.

@ 43. פרסום מידע
: (א) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי יחידות הדואר שפתוחות לציבור במצב החירום וניתן בהן שירות כספי, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל יחידה כאמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצאת יחידת הדואר, ובכלל זה מדרכה, לכניסה ליחידת הדואר, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;; בוצעו במצב חירום שינויים בקשר למרחב המוגן של יחידת דואר - תספק חברת דואר ישראל מידע עדכני בשפה פשוטה לפי פסקה זו, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;קיים שירות נגיש בסניף&quot;, &quot;השירות בסניף אינו נגיש&quot;;
:: (4) אם השירות בסניף, כולו או חלקו, אינו נגיש - &quot;בסניף יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;, וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות בסניף או שניתן לקבל את השירות בצורה אחרת.
: (ב) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי כספומטים שפועלים במצב חירום, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל כספומט כאמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן הכספומט, ובכלל זה ממדרכה או שביל, ועד לכספומט - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות בכספומט נגיש&quot;; &quot;השירות בכספומט אינו נגיש&quot;.
: (ג) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי שירות כספי נייד שפועל במצב חירום, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל שירות כספי נייד כאמור, אם המידע קיים בידי חברת דואר ישראל בנסיבות מצב החירום:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות כספי נייד - &quot;יש דרך נגישה לשירות כספי נייד&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה לשירות כספי נייד&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות הכספי הנייד נגיש&quot;; &quot;השירות הכספי הנייד לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות הכספי הנייד לא נגיש&quot;;
:: (3) אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הכספי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום - &quot;יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;.
: (ד) פרסום המידע לפי תקנות משנה (א) עד (ג) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות, שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית:
:: (1) בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של חברת דואר ישראל;
:: (2) במוקד המידע הטלפוני שמפעילה חברת דואר ישראל;
:: (3) באופן אחר שבאמצעותו חברת דואר ישראל מעבירה מידע לציבור לגבי פעילותם של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית.
: (ה) מידע כאמור בתקנות משנה (א) עד (ג) ייכלל גם במידע שמפרסמת חברת דואר ישראל לציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום.
: (ו) פרסם משרד התקשורת מידע לציבור בקשר לשירותים כספיים שמפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום, והמידע נוגע לאמור [[בתקנה 41]] [[או 42]], יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה כאמור, לפי העניין.

== פרק ח': זמינות אמצעי הסעה לאנשים עם מוגבלות ==

@ 44. תוכנית משרד התחבורה
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;גוף שנדרש לאמצעי תחבורה&quot; - משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, רשות מקומית, או צה&quot;ל;
::- &quot;המנכ&quot;ל&quot; - המנהל הכללי של משרד התחבורה, לרבות עובד משרד התחבורה שהוא מינה לעניין תקנות אלה;
::- &quot;הסעה המונית של אנשים עם מוגבלות&quot; - הסעה של אנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת שירות מסויים במצב חירום, כגון לצורך טיפול רפואי או לצורך פינוי בני אדם ממקום שהייתם, הכול עקב חשש לחיי בני אדם.
: (ב) משרד התחבורה יכין תוכנית להקצאת אמצעי תחבורה עם נהגים שיוכלו להפעילם במצב חירום, להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות לצורך סיוע והצלת חיים, שתכלול את כל אלה, לפחות:
:: (1) שימוש במגוון אמצעי תחבורה ציבורית שמיועדים בשגרה להסעת המונים, תוך מתן עדיפות לאמצעים שיש בהם נגישות לאנשים עם מוגבלות כגון אוטובוסים עירוניים ורכבת קלה; זאת כדי להשיא (למקסם) את קיבולת ההסעה וזמינות אמצעי התחבורה במצבי חירום שונים, בפריסה גאוגרפית ארצית;
:: (2) שיטת פעולה להעמדת אמצעי תחבורה ונהגיהם לשימוש גוף שנדרש לאמצעי תחבורה וכוחות הצלה וסיוע שנדרשים לאמצעים אלה, במצב חירום, בשני סוגי תרחישים:
::: (א) הסעה או פינוי מיידיים של אוכלוסייה (פינוי דחק);
::: (ב) הסעה או פינוי מתוכנן של אוכלוסייה בכלל או של אנשים עם מוגבלות בפרט;
:: (3) מידע שעל גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה להעביר בשגרה לצורך הכנת התוכנית, ומידע שעל גוף כאמור להעביר למשרד התחבורה במצב חירום לצורך העמדת אמצעי התחבורה ונהגיהם לשימוש אותו גוף;
:: (4) המידע שיעביר גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה לפי פסקה (3) יכלול לפחות: הערכת כמויות האנשים שיש להסיע מאזור גאוגרפי מסוים בישיבה, בישיבה בכיסא גלגלים, או בשכיבה, לרבות מלווים שחייבים להיות יחד עם אנשים כאמור;
:: (5) שיטת הפנייה במצב חירום של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה בבקשה להעמדת אמצעי תחבורה, בכל אחד מסוגי התרחישים לפי פסקה (2) ולגבי כל אחת מקבוצות האנשים כאמור בפסקה (4), סוגי אמצעי התחבורה שיועמדו לרשות הגוף הציבורי, כמויותיהם, כיצד יועמדו לרשותו יחד עם נהגיהם, וצפי לפרק זמן להקצאתם, הכול כדי לאפשר למשרד התחבורה ניהול ביקושים והקצאת אמצעי תחבורה יעילים במצב חירום;
:: (6) קביעת סדרי העדיפויות בניהול ההקצאות והשימוש באמצעי התחבורה הציבורית במצב חירום, לפי זמינות אמצעי תחבורה בנסיבות מצב החירום, ובייחוד קביעת מנגנון למניעת ריבוי שימושים בו-זמני במצב חירום באמצעי התחבורה שנכללו בתוכנית.
: (ג) משרד התחבורה יכין את התוכנית בהתייעצות עם משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, צה&quot;ל ומרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זה מזה; משרד התחבורה יתייעץ עם מד&quot;א כדי שיעמיד אמבולנסים למשימות פינוי במצב חירום לפי זמינותו ויכולתו באותה עת, והכול תוך שמירה על מוכנות מד&quot;א לבצע משימות במצב חירום, ובכלל זה משימות שהטילו עליהם משרד הבריאות וצה&quot;ל.

@ 45. העמדת אמצעי תחבורה להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות במצב חירום
: במצב חירום שבו יש צורך בהסעה המונית של אנשים עם מוגבלות, יורה המנכ&quot;ל, לפי פנייה של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה, כי יועמדו אמצעי תחבורה ונהגים שיוכלו להפעילם, לשימוש הגוף שנדרש לאמצעי תחבורה להסעה המונית או לשימוש כוחות הצלה שמסייעים לו, לצורך הסעת אוכלוסייה כאמור; הפנייה של גוף כאמור והעמדת אמצעי התחבורה ונהגים ייעשו לפי התוכנית כאמור [[בתקנה 44]].

== פרק ט': תומך קהילתי במצב חירום ==

@ 46. תומך קהילתי בשעת חירום
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;הרשות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 2 לחוק שירות אזרחי]];
::- &quot;מתנדב&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק שירות אזרחי]];
::- &quot;תומך קהילתי&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]];
::- &quot;תוכנית&quot; - תוכנית להצבת מתנדבים בשירות אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק שירות לאומי]], כתומכים קהילתיים ברשויות מקומיות במצב חירום.
: (ב) הרשות תגבש תוכנית בהיוועצות במשרד הרווחה והביטחון החברתי, מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי ומשרד הביטחון.
: (ג) לצורך מימוש התוכנית יוקצה לרשות תקציב תוספתי לטובת הכשרות, ולתוספת כוח אדם.
: (ד) התוכנית תכלול, בין השאר, סיווג של מתנדבים בעלי מסוגלות ורצון לשמש כתומכים קהילתיים, ההכשרה שיעבור מתנדב כדי לשמש תומך קהילתי, ההיערכות לקראת מצב חירום ותפקידי התומך הקהילתי בחירום.
: (ה) הרשות המקומית תעמיד בשגרה ובחירום עובד מטעמה שיהיה אחראי על הפעלת המתנדבים שהם תומכים קהילתיים ברשות המקומית, על הכשרותיהם ועל ניהול משימותיהם במצב חירום; עובדים אלה יעברו הכשרה להיכרות עם עולם השירות האזרחי והפעלת מתנדבים.
: (ו) הרשות תדווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת אחת לשנה, במשך שש שנים מיום התחילה, על גיבוש התוכנית כאמור בתקנה זו ועל יישומה; לדיווח הראשון כאמור תצרף הרשות העתק מהתוכנית שגובשה.

== פרק י': שונות ==

@ 47. הדרכה
: (א) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ידריך את עובדיו, במסגרת הדרכתם למצבי חירום, כדי שיוכלו לספק שירות סביר ומענה תומך ראשוני בשעת חירום לאנשים עם מוגבלויות שונות; הדרכה כאמור תינתן גם למי שהוא מתנדב של הגוף הציבורי שנותן מענה במצב חירום.
: (ב) הדרכה כאמור בתקנת משנה (א) תכלול, בין השאר, את כל אלה:
:: (1) הכרה וזיהוי סוגי מוגבלויות, צרכים וביטויי תגובה שונים של אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, במצבי חירום שונים; חומרי ההדרכה יעסקו באנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים לפחות;
:: (2) כללי התנהגות נאותים כלפי אנשים עם מוגבלות בעת מתן השירות במיוחד במצב חירום והזכות להסתייע בחיית שירות;
:: (3) אפשרויות של תקשורת מילולית וחזותית עם אנשים עם מוגבלות במיוחד במצב חירום;
:: (4) הצעות למענים אפשריים במצב חירום לגבי אנשים עם מוגבלויות שונות.
: (ג) ההדרכה תוכל להתבצע באופנים שונים, לרבות באמצעות לומדה אישית, כחלק מהכנה ותרגול למצב חירום.

@ 48. תרגול
: (א) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה ומבצע תרגילים בקשר לנושאים שמפורטים בתקנות אלה, יתרגל גם את ביצוע האמור בתקנות אלה שנוגע לאותו נושא שמתרגלים.
: (ב) בתרגולים שנערכים במסגרת תרגיל של המטה הכללי של צה&quot;ל או במסגרת תרגיל החירום הלאומי, לפחות, ושבהם האוכלוסייה נוטלת חלק, לרבות באמצעות דימוי אוכלוסייה, ישולבו אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים במספר מתוך סך כל המשתתפים בתרגיל שמהווים את האוכלוסייה שאותה מדמים, שמשקף את שיעורם של אנשים עם מוגבלות באוכלוסייה, או בקירוב; לעניין תקנת משנה זו, &quot;אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים&quot; - שלושה אנשים לפחות עם מוגבלות משמעותית מסוגים אלה: שמיעה, ראייה, נפשית, שכלית, אוטיזם, או פיזית, ובלבד שסוג המוגבלות אצל כל אחד מהם הוא שונה.

@ 49. תחזוקה ונגישות זמנית חלופית
: (א) מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי תקנות אלה אחראי לכך שהתאמות הנגישות יהיו תקינות וזמינות במצב חירום, זולת אם עקב מצב החירום ועל אף שפעל ככל יכולתו באותן נסיבות, נמנע ממנו להבטיח את תקינותן או זמינותן.
: (ב) לא יפגע אדם בהתאמות נגישות שלפי תקנות אלה, לא יגרע מהן ולא יסב את השימוש בהן למטרות אחרות באופן חלקי או מלא, אלא אם כן הפגיעה נדרשת במצב חירום לצורך הצלת חיים או מניעת פגיעה ברכוש חיוני, ובלבד שייעשה מאמץ סביר בנסיבות מצב החירום להבטיח נגישות זמנית חלופית.

@ 50. צה&quot;ל והגא כגורמים מסייעים
: (א) נערך צה&quot;ל או הגא בשגרה לסייע במצב חירום לגוף ציבורי, ייערך כל אחד מהגופים האמורים לגבי משימות הסיוע בקשר לאנשים עם מוגבלות, לפי האמצעים שמצויים בידו ומשמשים אותו בשגרה.
: (ב) סייע צה&quot;ל או הגא במצב חירום לגוף ציבורי, יבצע כל אחד מהגופים האמורים את משימות הסיוע בקשר לאנשים עם מוגבלות לפי יכולותיו, כוח האדם והאמצעים שעומדים לרשותו בנסיבות מצב חירום.

@ 51. התאמת נהלים, תוכנית, ותיקי הפעלה למצב חירום
: מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה, יבחן את הצורך לעדכן לאחר כל תרגיל או מצב חירום, ואחת לחמש שנים לפחות, תוכנית שהכין, את נוהליו ואת תיקי ההפעלה שלו שנוגעים למצב חירום, לעניין אופן פעולתו לפי תקנות אלה, אם קיימים, והכול באופן שיתאימו ליישום תקנות אלה; מצא שיש צורך כאמור, יעדכן הגורם את נהליו לפי זה.

@ 52. זמינות והצגת מסמכים
: (א) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה למנות או להסמיך אדם, להכין או לעדכן נוהל או תיק הפעלה, להכין רשימה ובה פרטי מידע, להכין תוכנית, או שהכין מידע לפרסם או מסמך לצורך הדרכה או מתווה לתרגיל (בתקנה זו - מסמך), חייב לשמור העתק עדכני של המסמך לצורך שימוש בהדרכות ותרגולים לפי תקנות אלה, ולצורך שימוש במצבי חירום; נוסף על כך, מסמך כאמור שהוכן לפי תקנות אלה יישמר שבע שנים לפחות ממועד הכנתו.
: (ב) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין מסמך, חייב להעביר לנציבות, או להציג לה, לפי העניין, לא יאוחר מתום 21 ימים מיום שנדרש לכך, העתק מסמך כאמור.

@ 53. תחילה
: (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט התקנות המפורטות בתקנת משנה (ב) ו-(ג), באחד לחודש השלישי שלאחר פרסומן (((התקנות פורסמו ביום 24.9.2026, ותחילתן ביום 1.12.2026))).
: (ב) תחילתן של [[תקנות 4]], [[5]], [[6(ה)]], [[7]], [[10]], [[11]], [[12]], [[17]], [[19]], [[25]], [[26]], [[27]], [[28]], [[37]], [[38]], [[45]], [[47]] [[ו-48]] - שישה חודשים מיום התחילה.
: (ג) תחילתן של [[תקנות 15]], [[39]] למעט [[תקנה 39(א)]], [[41]], [[42]] [[ו-43]] - שנה מיום התחילה.

@ 54. הוראות מעבר
: (א) ספק מים וספק מים בחירום שהכין תוכנית היערכות לפני יום התחילה ישלים את הנדרש ממנו לפי [[תקנה 3]] לא יאוחר מהמועדים האלה:
:: (1) עד תום שנה מיום התחילה ב-30% לפחות מתחנות החלוקה שנכללות בתוכנית ההיערכות ולא פחות משלוש תחנות חלוקה;
:: (2) עד תום שנתיים מיום התחילה ב-100% מתחנות החלוקה שנכללות בתוכנית ההיערכות.
: (ב) מחזיק במקרקעין אחראי לכך שבמיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין שהחזקתו, ובדרך שמובילה אליה, יתקיים [[חלק ב' בתוספת השלישית]] לא יאוחר מהמועדים האלה:
:: (1) לא יאוחר משנה מיום התחילה ב-30% לפחות מהמיגוניות הציבוריות, ולא פחות מ-50 מיגוניות;
:: (2) לא יאוחר משנתיים מיום התחילה ב-100% מהמיגוניות הציבוריות.
: (ג) עד תום חודש מיום התחילה תפרסם הנציבות את הטופס המומלץ לפי [[תקנה 21(ד)]].
: (ד) עד תום שלושה חודשים מיום התחילה יעבירו לראשונה גופים שנדרשים לאמצעי תחבורה כהגדרתם [[בתקנה 44(א)]], מידע לפי [[תקנה 44(ב)(4)]] שברשותם למשרד התחבורה; בלי לגרוע מהאמור -
:: (1) משרד הרווחה רשאי להעביר למשרד התחבורה סיכומי כמויות של מועמדים לפינוי מוקדם לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי [[תקנה 44(ב)(4)]], שמצוין ברשימה הנוספת כהגדרתה [[בתקנה 32(ח)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי]]; העביר משרד הרווחה סיכומי כמויות כאמור, ייחשב הדבר כאילו רשות מקומית העבירה לראשונה מידע למשרד התחבורה לפי [[תקנה 44(ב)(4)]];
:: (2) לבקשת משרד הבריאות, ובהסכמת משרד הרווחה, רשאי משרד הרווחה להעביר סיכומי כמויות של חצר&quot;מ לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי [[תקנה 44(ב)(4)]], שמצויים במידע שבידיו לפי [[תקנה 32(ח)(1) לתקנות נגישות אירועי פינוי]].
: (ה) עד תום שישה חודשים מיום התחילה לכל המאוחר -
:: (1) רח&quot;ל תשלים את הכנת התוכנית לסיוע ממשלתי אחוד לרשויות המקומיות לפי [[תקנה 18]];
:: (2) מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות ישלים את הכנת הרשימה לראשונה לפי [[תקנה 22]];
:: (3) משרד התחבורה ישלים את הכנת התוכנית כמשמעותה לפי [[תקנה 44]];
:: (4) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה ישלים לראשונה את הבחינה של נוהליו ותיקי ההפעלה שלו למצבי חירום, והעדכון, אם יידרש, לפי [[תקנה 51]].
: (ו) עד תום שנה מיום התחילה תשלים הרשות כהגדרתה [[בתקנה 46(א)]] את הכנת התוכנית לפי [[תקנה 46]].

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[ההגדרה &quot;דרך נגישה&quot; שבתקנה 1]]))) ====
=== דרישות חלופיות לדרך נגישה ===

@ 1. רוחב הדרך
: רוחב חופשי בדרך יהיה 1.3 מטר לפחות, ואולם אפשר שבשל מיקום מיתקנים, תשתיות או צמחייה, הרוחב החופשי של הדרך יהיה פחות מכך אך לא פחות 110 סנטימטרים, לאורך קטע דרך שלא יעלה על 500 סנטימטרים.

@ 2. שיפוע הדרך
: (א) שיפוע אורכי של דרך לא יעלה על 8%, ואולם אם שיפוע כאמור לא מתאפשר עקב סיבות הנדסיות אפשר ששיפוע כאמור יעלה על 8% ובלבד שלא יעלה על 10% לאורך 5 מטרים; עלה השיפוע האורכי של דרך לפי פרט זה על 5% או קיים הפרש גובה אנכי שעולה על 20 סנטימטרים בין פני הדרך לסביבתה הצמודה, לא יידרש שהדרך תהיה כבש; בשיפוע לפי פרט זה יתאפשר לאדם עם מוגבלות לנוע בצורה בטיחותית על הדרך, לרבות בתנאי הארה של יום ושל לילה.
: (ב) שיפוע רוחבי של דרך לא יעלה על 2%, ואפשר שלא יעלה על 3% עקב תנאי טופוגרפיה או קשיים הנדסיים.

@ 3. הפרש גובה בדרך
: הפרש גובה אנכי בין שני חלקי דרך סמוכים לא יעלה על 1.5 סנטימטר.

@ 4. פני הדרך
: פני הדרך והמדרך -
: (1) יהיו יציבים וקשיחים;
: (2) לא יהיו עשויים חומרים כגון חלוקי נחל, חצץ, חול או דשא ופניהם לא יהיו מעובדים עיבוד גס (כגון עיבוד &quot;טובזה&quot; או &quot;טלטיש גס&quot; באבן טבעית); המדרך לא יכלול בליטות כגון חלוקי נחל או אבנים מתוך משטח בטון;
: (3) רוחב המישקים בדרך לא יעלה על 1.5 סנטימטרים.

@ 5. טיפול במכשולים
: לאורך הדרך לא יהיו מכשולים, או שיהיו מכשולים שמסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

== תוספת שנייה ==
==== ((([[תקנות 18(א), (ב), (ג)(1), ו-(4), (ו), (ח)]], [[19(ב) ו-(ד)]]))) ====
=== חלק א' - גופים ציבוריים שיעמידו משאבים ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;100px&quot; | מספר סידורי !! הגוף הציבורי
|-
| : (1) || משרד האוצר
|-
| : (2) || משרד הבינוי והשיכון
|-
| : (3) || משרד הבריאות
|-
| : (4) || משרד הביטחון - אגף השיקום
|-
| : (5) || משרד החינוך
|-
| : (6) || משרד העלייה והקליטה
|-
| : (7) || משרד הפנים
|-
| : (8) || משרד הרווחה והביטחון החברתי
|-
| : (9) || המשרד לשוויון חברתי
|-
| : (10) || משרד התיירות
|-
| : (11) || המוסד לביטוח הלאומי
|-
| : (12) || הסוכנות היהודית
|-
| : (13) || הרשות לניצולי שואה
|}

=== חלק ב' - משאבים שיעמידו גופים ציבוריים ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;100px&quot; | מספר סידורי !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוגי המשאבים !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} פירוט המשאבים
|-
| : (1) || מוקד שירות נגיש || מוקד לקבלת פניות מרשויות מקומיות או צרכים של אנשים עם מוגבלות
|-
| : (2) || סיוע מקצועי לרשות מקומית || סיוע מקצועי במצב חירום לבעלי תפקידים ברשות המקומית, למתן מענה תומך במצב חירום לאנשים עם מוגבלויות מסוגים שונים, באמצעות תקשורת מרחוק וחומרי הדרכה לשימוש עצמי
|-
| : (3) || הפגות
| : (א) ערכות להפגה, פנאי ופעילות גופנית, במצב חירום, לאנשים עם מוגבלות, לשימוש עצמאי, שהוכנו בהיוועצות במורשה לנגישות שירות שיש לו ניסיון בתחום, באחד מהאופנים האלה לפחות:
:: (1) ערכות מוכנות לשימוש; הערכות יהיו מסוגים שונים לפי ייעודן לפי טווח גילאי המשתמשים, יכולות קוגניטיביות, מוטוריות, וחושיות, שונות; ההסברים בערכה יהיו בשפה פשוטה, ואם נדרש לפי היכולות הקוגניטיביות של האנשים שאליהן מיועדת הערכה - בפישוט לשוני במקום שפה פשוטה;
:: (2) אמצעי הפגה, פנאי או פעילות גופנית, במצב חירום, לרכישה באופן עצמאי באמצעות תווים (vouchers) שיחולקו במסגרת התוכנית שלפי [[תקנה 18]]; האדם בוחר מתוך סוגי אמצעים שונים שיועמדו לבחירתו; לרשות המקומית יתאפשר להשפיע על תוכני האמצעים כדי לבצע התאמה תרבותית לתושביה;
: (ב) פעילות יזומה להפעלת אנשים עם מוגבלות ששוהים באזור ציבורי מוגן לצורך הפגה, פנאי ופעילות גופנית;
: (ג) ריענון קצר מועד לאנשים עם מוגבלות ולמלוויהם מחוץ לביתם (נופשונים)
|-
| : (4) || ציוד לשהייה ולינה
| : (א) מיטות, מזרנים, בתי שימוש ניידים ונגישים עם סידורים לשמירה על פרטיות, פרגודים;
: (ב) מושבים מותאמים, שולחנות;
: (ג) כיסאות גלגלים;
: (ד) מיטות סיעודיות (לשימוש בדיור זמני חלופי);
: (ה) ציוד ייעודי שמשמש אנשים עם מוגבלות בפעילות היום-יום (כגון כיסאות רחצה, אמצעים למניעה החלקה באזורים רטובים)
|-
| : (5) || דיור זמני חלופי לאדם עם מוגבלות ומלוויו
| : (א) יחידות אכסון מיוחדות ויחידות שאינן נגישות, לרבות בכל אלה:
:: (1) בתי מלון;
:: (2) מיתקני קליטה ארציים, מיתקני קליטה ארציים לאנשים עם מוגבלות;
:: (3) מקבצי דיור, בתי גיל הזהב, מרכזי קליטה לעולים;
:: (4) דיור ציבורי;
:: (5) מבני מעונות לסטודנטים;
: (ב) הסעה של אדם עם מוגבלות ומלוויו מביתו לדיור החלופי הזמני ובחזרה לביתו;
: (ג) הזנה לאדם עם מוגבלות ולמלוויו במהלך שהייתו בדיור חלופי זמני או רכישת מזון באופן עצמאי במימון התוכנית
|-
| : (6) || כוח אדם לסיוע || כוח אדם לסיוע ביישום המענים שלפי [[תוספת חלק ב|חלק זה]], לרבות כוח אדם מקצועי בתחומי סיעוד ותחומים נדרשים אחרים לפי נסיבות מצב החירום
|}

=== חלק ג' - תבחינים לסיוע בקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת מענים לאנשים עם מוגבלות ===
: התבחינים שלהלן יסייעו לבחינת בקשות לסיוע לאדם עם מוגבלות במצב חירום, ולקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת המשאבים; תחילה יש לבצע הערכה לפי שלב 1 ולאחר מכן יש לעשות שימוש בתוצאות ההערכה משלב 1 בהערכה לפי שלב 2:

@ 1. : שלב 1 - תבוצע הערכה מהירה של צרכים מיידיים של האדם עם מוגבלות בעת מצב החירום (להלן - ההערכה), ובייחוד בתחומים המפורטים להלן; ההערכה תבוצע בהתבסס ככל האפשר על מידע שסיפק האדם עצמו או איש קשר שלו:
: (1) יכולת התקשורת והבנת המצב של אותו אדם, ואמצעים שנדרשים לשם כך;
: (2) מורכבות מצבו הרפואי של אותו אדם ובייחוד לנוכח אלה: אם נדרשת אספקת חשמל רציפה לשימור חיים, אם נדרש טיפול רפואי אינטנסיבי, אם יש צורך להגיע למוסד בריאות לטיפולים משמרי חיים או שיקומיים, קבועים או זמניים, ומה צריכת התרופות שלו;
: (3) אם האדם נדרש לסיוע בביצוע פעולות היום-יום, והאמצעים שהוא עושה בהם שימוש קבוע;
: (4) הצורך בהשגחה צמודה על האדם;
: (5) הצורך בתמיכה רגשית או חברתית לאדם;
: (6) בחינה אם הוא אדם עם עורף חברתי בחירום כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]] או שאין לו עורף חברתי כמשמעותו [[בתקנה 2(ב)(7)(ב)(1) עד (4) לתקנות מאגר מידע]];
: (7) צרכים נוספים שהם תולדה ממאפייני מצב החירום.

@ 2. : שלב 2: בחינת הצורך בסיוע פרטני לאדם עם מוגבלות:
: (1) אפשרות א' - כדי שאדם יוכל להמשיך לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום - מתוך הצרכים שעלו בהערכה לפי שלב 1 ובייחוד החיוניים שבהם, מהם הצרכים שניתן לספק לאורך זמן;
: (2) אפשרות ב':
:: (א) מתוך הצרכים שעלו בהערכה לפי שלב 1 ובייחוד החיוניים שבהם, מהם הצרכים שלא ניתן לספק או שקיים קושי ממשי לספקם, במצב החירום, אם ימשיך אותו אדם לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן;
:: (ב) אם ניתן לספק טוב יותר את צרכי האדם ובפרט החיוניים שבהם, לפי ההערכה שבוצעה לפי פרט משנה (א), אם יועבר מביתו או מאזור ציבורי מוגן לחלופת דיור זמני במקום אחר;
:: (ג) אם קיימת אפשרות ממשית ובטוחה בתנאי מצב החירום השורר, להעברת האדם, לרבות מלווה או ציוד עזר אישי אם נדרשים, לחלופת דיור זמנית במקום אחר.

== תוספת שלישית - מיגונית ציבורית ==
=== חלק א' - מיגונית ציבורית נגישה ===
==== ((([[תקנות 21(א) עד (ג)]], [[22]] [[ו-54(ב)]], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1]] [[ו-3 בחלק א' לתוספת שלישית]]))) ====

@ 1. מיגונית נגישה לאדם עם מוגבלות
: (א) [[בחלק זה]], &quot;דלת הדף&quot; ו&quot;דלת הדף ורסיסים&quot; - כהגדרתן [[בתקנות מפרטים למקלטים]].
: (ב) לאדם עם מוגבלות יתאפשר להיכנס למיגונית ולשהות בה יחד עם כלל הציבור, לפי [[חלק זה]].
: (ג) במיגונית שבפתחה לא מותקנת דלת הדף או דלת הדף ורסיסים יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) הרוחב החופשי בפתחים ובפרוזדורים לא יפחת מ-90 סנטימטרים;
:: (2) סכום הרוחב החופשי בפרוזדור (A [[נספח א' לחלק זה|בנספח א]]) והרוחב החופשי בפתח (B [[נספח א' לחלק זה|בנספח א]]) סמוכים זה לזה, לא יפחת מ-200 סנטימטרים;
:: (3) החלל המיועד לשהיית הציבור במיגונית (C [[בנספח א לחלק זה]]) יכלול שטח חופשי לסיבוב לפי ת&quot;י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח לסיבוב (2.7.4);
:: (4) השיפוע הרוחבי והשיפוע האורכי של דרך בתוך המיגונית לא יעלה על 2%; על אף האמור -
::: (א) השיפוע האורכי של דרך נגישה שתחילתה במזוזת הפתח הפנימי במיגונית (מסומן כקו מקווקו &quot;תחילת דרך משופעת&quot; [[בנספח א לחלק זה]]), והיא נמשכת לפתח המיגונית עד למפלס תחתית רצפת המיגונית, לא יעלה על 0.5% + 9%;
::: (ב) הדרך לא תבלוט מפתח המיגונית יותר מ-20 סנטימטרים ובלבד שאם בלטה יותר מ-10 סנטימטרים גוון הדרך יהיה בניגוד חזותי לגוון הקיר החיצוני של המיגונית;
::: (ג) אפשר שהפרש הגובה בין קצה הדרך בפתח המיגונית (מסומן כ&quot;פתח המיגונית&quot; [[בנספח א לחלק זה]]) לדרך הנגישה לפי [[פרט 3]] (מסומנת D [[בנספח א לחלק זה]]), יטופל באמצעות אחד מאלה:
:::: (1) רכיב משופע מקובע בקצה הדרך במיגונית, שניתן לשנות את מצבו בין מצב פתוח כשהוא בשימוש למצב סגור כשאינו בשימוש; השיפוע של הרכיב במצב פתוח לא יעלה על 50%, אם הוא מגשר על הפרש גובה של עד 3 סנטימטרים או על 30% אם הוא מגשר על הפרש גובה בתחום שמעל 3 סניטמטרים ועד 6 סנטימטרים; בעת שהרכיב האמור במצב פתוח, יראו בו חלק מהדרך לפי פסקת משנה (ב), והוראותיה יתקיימו גם ברכיב האמור;
:::: (2) שינוי השיפוע של קצה הדרך במיגונית, ובלבד שיתקיימו בו ההוראות לפי פסקת משנה (1) שדנות בשיפוע;
:: (5) לאורך הדרך המשופעת במיגונית לפי פסקה (4)(א), בצד הדופן שממול לפתח B ([[נספח א' לחלק זה]]), יימצא בית אחיזה (מסומן כ&quot;בית אחיזה&quot; [[בנספח א לחלק זה]]), שיתקיימו בו הוראות אלה:
::: (א) צורת בית האחיזה תהיה עגולה, תתאפשר גריפה רציפה לכל אורכו, ולא יהיו בו חלקים חדים;
::: (ב) קוטרו החיצוני של בית האחיזה יהיה 3 עד 4 סנטימטרים;
::: (ג) קצותיו של בית האחיזה יהיו מכופפים כדי שלא יהוו מכשול; קצהו האחד יימשך עד 30 סנטימטרים במקביל לפתח B ([[נספח א לחלק זה]]), וקצהו השני לא יבלוט מפתח המיגונית;
::: (ד) מסביב לבית האחיזה יהיה מרווח חופשי לגריפה שהיקפו 4 סנטימטרים לפחות מהפנים החיצוניים של בית האחיזה;
::: (ה) הפן העליון של בית האחיזה יהיה בגובה 90 סנטימטרים עד 95 סנטימטרים מפני הדרך המשופעת;
::: (ו) הפן הפנימי של בית האחיזה לא יחדור יותר מ-9 סנטימטרים לתחום הדרך המשופעת;
::: (ז) יתקיים ניגוד חזותי בין גוון בית האחיזה לגוון הקיר שעליו הוא מותקן;
::: (ח) בית האחיזה יותקן ממרכז חלקו התחתון, באופן יציב, בטוח, ומאפשר גריפה רציפה;
:: (6) קירות המיגונית יהיו בלא בליטות חדות ובלא חיספוסים גסים העלולים לפגוע במי שנמצא במיגונית;
:: (7) לאורך הדרך במיגונית לא יהיו מכשולים.
: (ד) במיגונית שמותקנת בה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) הרוחב החופשי בפתחים שבמיגונית לא יפחת מ-80 סנטימטרים;
:: (2) סכום רוחב חופשי בפרוזדור במיגונית, אם קיים, ורוחב חופשי בפתח, סמוכים זה לזה, לא יפחת מ-200 סנטימטרים;
:: (3) החלל המיועד לשהיית הציבור במיגונית (C [[נספח ב חלק זה|בנספחים ב]] [[ו-ג לחלק זה]]) יכלול שטח חופשי לסיבוב לפי ת&quot;י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח לסיבוב (2.7.4);
:: (4) מפלס סף הדלת שבפתח המיגונית יהיה בגובה 10 סנטימטרים לכל היותר מעל תחתית רצפת המיגונית; הותקנה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים בכניסה פנימית במיגונית, תתקיים בה [[תקנה 34(ד) ו-(ד1) לתקנות מפרטים למקלטים]];
:: (5) משני צידי הדלת יימצאו מוטות לסיוע בהגפתה כמפורט להלן:
::: (א) מוט אופקי אחד יימצא בצידו החיצוני של אגף הדלת בגובה 85 עד 90 סנטימטרים מתחתית אגף הדלת, לפי הוראות אלה:
:::: (1) אורכו של המוט יהיה 35 עד 40 סנטימטרים, וקוטרו החיצוני יהיה 3 עד 4 סנטימטרים;
:::: (2) צורת המוט תהיה עגולה, תתאפשר גריפה רציפה לכל אורכו, ולא יהיו בו חלקים חדים;
:::: (3) המרחק בין הפן הפנימי של המוט לבין פני אגף הדלת לא יהיה קטן מ-4 סנטימטרים ולא גדול מ-5 סנטימטרים;
:::: (4) המרחק בין קצה המוט לבין שול אגף הדלת שנפתח יהיה 5 עד 10 סנטימטרים;
:::: (5) גוון המוט יהיה בניגוד חזותי לגוון אגף הדלת;
::: (ב) מוט אופקי שני יימצא בצידו הפנימי של אגף הדלת בגובה 85 עד 90 סנטימטרים מתחתית אגף הדלת, ותתקיים בו פסקת משנה (א)(1) עד (5);
::: (ג) על אף האמור בפסקאות (א) ו-(ב), אפשר שגובה המוט או המרחק לפי פסקה (א)(4), יותאמו בשינוי קל לצורך מניעת הפרעה למנגנון נעילת הדלת.

@ 2. שילוט וסימון
: (א) על דופן המיגונית שבה נמצא פתחה, יימצא מידע בשלט או על הדופן, לפי הוראות אלה:
:: (1) רישום: &quot;מיגונית&quot; בגופן שגובהו לא יפחת מ-10 סנטימטרים;
:: (2) יתקיימו במידע הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ב) גוון מזוזות ומשקוף פתח המיגונית ברצועה שרוחבה 7 עד 10 סנטימטרים בהיקף הפתח, יהיה בניגוד חזותי לדופן החיצונית של המיגונית.

@ 3. הצבת מיגונית וקישורה לדרך נגישה
: המיגונית תוצב בדרך נגישה או בצמוד לה, ויתקיימו הוראות אלה:
: (1) אפשר שפני דרך נגישה לפי פרט זה יהיו עשויים מחומר מהודק כגון מצע, או דשא, ובלבד שיהיו יציבים גם בפני גשם ונגר עילי;
: (2) בצמוד לפתח מיגונית שאין בפתחה דלת יתקיימו כל אלה:
:: (א) ייותר שטח חופשי לתמרון במקביל לדופן המיגונית ומול הפתח שלה, ששיפועו לא יעלה על 2% לכל כיוון, שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות ואורכו 170 סנטימטרים לפחות (D [[בנספח א' לחלק זה]]); על אף האמור, אפשר שרוחב השטח האמור יקטן עד ל-110 סנטימטרים, בשל מיקום מיתקנים, תשתיות, מגבלת רוחב המדרכה שבה מוצבת המיגונית, או צמחייה;
:: (ב) הפרש הגובה האנכי בין פתח המיגונית לפני הדרך הנגישה המקושרת אליה לא יעלה על 1.5 סנטימטרים, והמרווח האופקי בין שתי הדרכים האמורות לא יעלה על 1.5 סנטימטרים;
:: (ג) לצורך יישום פסקת משנה (ב), אם הפרש הגובה בין פתח המיגונית לדרך נגישה אינו עולה על 6 סנטימטרים, אפשר שהקישור ייעשה לפי [[פרט 1(ג)(4)(ג)]] או באמצעות רכיב משופע לפי [[פרט 1|הפרט האמור]] שהוא רכיב מקובע למיגונית;
: (3) בצמוד לפתח מיגונית שמותקנת בה דלת, יתקיימו כל אלה:
:: (א) יימצא משטח תפקוד בצד שאליו נפתחת הדלת, שמתקיימות בו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במשטחי תפקוד (2.5.4), ושיפוע המשטח לכל כיוון לא יעלה על 2% (מסומן כ&quot;משטח תפקוד (חלופה 1)&quot; [[בנספח ב לחלק זה]] - &quot;משטח תפקוד (חלופה 2)&quot; [[בנספח ג לחלק זה]]); אם קיים הפרש גובה אנכי בין שול משטח התפקוד לסביבתו הצמודה שעולה על 5 סנטימטרים ואין אמצעים למניעת מעבר מהמשטח לסביבה האמורה, יש פס בשול המשטח בניגוד חזותי לסביבתו הצמודה ורוחבו 10 עד 20 סנטימטרים או שהמשטח כולו בניגוד חזותי לסביבתו;
:: (ב) אם מותקנת דלת סובבת על צירה בפתח המיגונית או בפתח אחר בתוכה, שאינה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, הכוח הנדרש לפתיחה של הדלת לא יעלה על הוראות ת&quot;י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בכוח הפעלה לפתיחת דלת בדרך נגישה (סעיף 2.5.5.2);
: (4) נוסף על משטח תפקוד לפי פסקה (3(()))(א)((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;)), לסף דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, שבפתח מיגונית, תקושר דרך נגישה לפי הוראות אלה:
:: (א) אם הדרך הנגישה היא בתחום ציר ההליכה במדרכה או ברחבה, השיפוע האורכי ושיפועי הצד שלה, לא יעלו על 8% ([[נספח ב לחלק זה]]);
:: (ב) אם הדרך הנגישה אינה בתחום ציר ההליכה במדרכה, ברחבה, או בשביל, השיפוע האורכי של הדרך לא יעלה על 8%, ושיפועי הצד לא יעלו על 50% ([[נספח ג לחלק זה]]);
:: (ג) על אף האמור בפסקאות (א) ו-(ב), אם בנסיבות המקום לא מתאפשר שיפוע כאמור בהן, אפשר שבאישור מורשה נגישות, שיפוע הדרך לא יעלה על 10% לאורך קטע דרך קצר ככל האפשר בתנאי המקום;
:: (ד) לא יידרש שהדרך הנגישה תהיה כבש או מיתקן אלקטרו-מכני, ולא יידרשו בתי אחיזה בצידיה.
: (5) אם הוצבה המיגונית בדרך ציבורית כגון מדרכה, שביל או רחבה, ייוותר בדרך מעבר חופשי שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות (מסומן כ&quot;מעבר חופשי&quot; [[נספח א חלק זה|בנספחים א]] [[נספח ב חלק זה|ו-ב לחלק זה]]). אפשר שרוחב המעבר האמור יקטן עד ל-110 סנטימטרים, לאורך קטע שאורכו לא יעלה על 500 סנטימטרים, בשל מיקום מיתקנים, תשתיות, מגבלת רוחב המדרכה, או צמחייה.

@ 4. מכשולים בדרך נגישה ובדרך אחרת
: לאורך דרך נגישה כאמור [[בפרט 3]], ולאורך דרך אחרת להולכי רגל שאינה דרך נגישה כאמור, שמובילות למיגונית ממקום שעליו נועדה להגן המיגונית כאמור [[בפרט 3]], לא יהיו מכשולים; אם קיימים מכשולים בדרך - הם מסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

@ 5. ניגוד חזותי
: אם נדרש שיתקיים ניגוד חזותי לפי [[תוספת זו]], הוא יהיה לפי ת&quot;י 1918 חלק 6 בסעיף הדן בניגוד חזותי (2.4) לערך המתאים לסימן מאתר.

@ 6. שונות
: השרטוטים שבנספחים [[לחלק זה]] הם לצורך המחשה, וההוראות המחייבות הן הוראות [[חלק זה]].

==== '''נספח א - מיגונית נגישה שלא מותקנת דלת בפתחה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ג)(2), (3), (4)(א) ו-(ג), (5)]], [[$ חלק א תוספת 3|5(ג)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(2)(א)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

==== '''נספח ב - מיגונית שמותקנת דלת בפתחה, משטח תפקוד (חלופה 1), ודרך נגישה בציר הליכה של מדרכה או ברחבה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ד)(3)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(3)(א), (4)(א) ו-(5)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

==== '''נספח ג - מיגונית שמותקנת דלת בפתחה, משטח תפקוד (חלופה 2), ודרך נגישה שאינה בציר הליכה של מדרכה או ברחבה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ד)(3)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(3)(א), (4)(א) ו-(5)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

=== חלק ב' - התאמות נגישות לעניין מיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין ===
==== ((([[תקנה 54(ב)]]))) ====

@ 1. סימון ושילוט
: במיגונית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין, יתקיים [[פרט 2 בחלק א']].

@ 2. מכשולים בדרך נגישה ובדרך אחרת
: לאורך דרך נגישה לפי [[פרט 3]], ולאורך דרך אחרת להולכי רגל שאינה דרך נגישה כאמור, שמובילות למיגונית ובתוכה, לא יהיו ככל האפשר מכשולים; אם קיימים מכשולים בדרך - הם מסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

@ 3. דרך נגישה למיגונית
: (א) פתח מיגונית שהוצבה לפני יום התחילה, שלגביה מתקיימים כל התנאים שלהלן, תקושר לדרך נגישה לפי [[פרט 3 בחלק א(('))]]:
:: (1) הפרש הגובה בין פתח המיגונית לקצה הדרך הקיימת שמגיעה בצמוד לפתח המיגונית, לא עולה על 20 סנטימטרים;
:: (2) אפשר להתגבר על הפרש הגובה לפי פסקה (1) באמצעות דרך משופעת לפי [[$ חלק א תוספת|פרט 3(2)]] [[תוספת 3 חלק א פרט 3|או 3(4) בחלק א(('))]];
:: (3) לאחר התגברות על הפרש גובה כאמור בפסקה (2), ייוותר מעבר חופשי כאמור [[$ חלק א תוספת|בפרט 3(5) בחלק א']];
:: (4) לצורך ביצוע האמור בפסקאות (2) ו-(3) אין צורך להזיז את המיגונית מהמקום שבו הוצבה, להרים או לסובב אותה.
: (ב) אפשר שפני הדרך אל מיגונית כאמור בפרט משנה (א) יהיו עשויים מחומר מהודק או דשא, ובלבד שפני הדרך יהיו יציבים, גם בפני גשם ונגר עילי.

== תוספת רביעית ==
==== ((([[תקנה 32(ו) ו-(ז)]]))) ====
=== איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי ===
: גורם מאתר יכין לפי המידע שבידו רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התבחינים [[תקנות מאגר מידע=#תוספת 1|שברישה לפרט 2 בתוספת הראשונה לתקנות המאגר]] ולמעט התבחין &quot;שאינם מתגוררים במגורים מוסדרים&quot; (להלן - התוספת הראשונה למאגר), ונוסף על כך מלאו להם 6 שנים לפחות ומתקיימים בהם התבחינים שבטור א' בטבלה שלהלן; גורם מאתר יציין ברשימה האמורה את האנשים שמתקיימים בהם גם התבחינים שבטור ב' בטבלה שלהלן:
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! טור א' !! טור ב'
|-
| : (1) מתוך [[פרט 2 תוספת 1 לתקנות המאגר|פסקת משנה (2) שבטור א', שלצד פרט משנה 2 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] - [[תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)|פרט ((())4(()))(א) לתוספת השנייה לתקנות ילד נכה]] || -
|-
| : (2) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור א', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (1) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (3) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (2) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (4) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (7) שבטור א', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (3) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (5) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (4) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (6) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (2) שבטור א', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (5) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (2) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (7) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (6) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (8) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור א', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] לגבי תלמיד עם מוגבלות שמיעה || : (7) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] לגבי תלמיד עם מוגבלות שמיעה
|-
| : (9) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (8) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|}

&lt;פרסום&gt; י&quot;א בתשרי התשפ&quot;ז (22 בספטמבר 2026)
&lt;חתימה&gt; ישראל כ&quot;ץ שר הביטחון</text>
      <sha1>cwsvpmtb3zomp022j2pj8im6dqxlktj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084915</id>
      <parentid>3084914</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T05:38:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3084915</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="140018" sha1="g56yfmu0c4qg690vvnws3u0wd58xri3" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ&quot;ז-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ז, 32|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום)|12532)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 19מ(ג)]] [[=החוק|לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]] (להלן - החוק), [[+|וסעיף 27(ג)(10)]] [[לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], לאחר התייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהסכמת שר האוצר לפי [[סעיף 19סז לחוק]], ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אזור ציבורי מוגן&quot; - מקום ציבורי המשמש במצב חירום לשהיית הציבור לצורך התגוננות מפני סיכון לחיים או לצורך חיוני אחר, מעל או מתחת לפני הקרקע, ובכלל זה מקלט ציבורי, מחסה ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית]], שטח פתוח, תווך תת-קרקעי, מיתקן מרכזי כהגדרתו [[בתקנות נגישות לתחבורה ציבורית]], ולמעט כל אלה: מיגונית ציבורית, מקום ייעודי כהגדרתו [[בתקנה 1 לתקנות המסגרות]], מיתקן קליטה כהגדרתו [[בתקנה 1 לתקנות נגישות אירועי פינוי]], מרכז ארעי לטיפול, מוסד רפואי ומרפאה, כהגדרתם [[בתקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:- &quot;אדם עם מוגבלות&quot;, &quot;גוף ציבורי&quot;, &quot;נציבות&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 5 לחוק]];
:- &quot;אמצעים חליפיים&quot;, &quot;ספק מים&quot;, &quot;ספק מים בחירום&quot;, &quot;תוכנית היערכות&quot;, &quot;תחנת חלוקה&quot; - כהגדרתם [[בכללי המים]];
:- &quot;בית שימוש נגיש&quot;, &quot;מקלחת נגישה&quot; - כמשמעותם בחקיקה לפי פסקאות (2) עד (11) לחקיקת נגישות למקום ציבורי;
:- &quot;דרך נגישה&quot; - דרך שמתקיימות בה הדרישות שנקבעו לדרך נגישה בחקיקת הנגישות למקום ציבורי, ואולם אם לא מתקיימות לגביה הדרישות שנקבעו כאמור או שלא נקבעו לגביה דרישות - דרך שמתקיימות בה הדרישות [[שבתוספת הראשונה]];
:- &quot;הגא&quot; - כהגדרתו [[חוק ההתגוננות האזרחית=|בחוק ההתגוננות]];
:- &quot;הנציב&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 22 לחוק]];
:- &quot;הרשות הממשלתית למים וביוב&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 124יא לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]];
:- &quot;חוק ההתגוננות האזרחית&quot; - [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
:- &quot;חוק התכנון והבנייה&quot; - [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;חוק שירות אזרחי&quot; - [[חוק שירות אזרחי, התשע&quot;ז-2017]];
:- &quot;חיית שירות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 19ו1 לחוק]];
:- &quot;חקיקת נגישות למקום ציבורי&quot; - הוראות לפי [[פרק ה'1 לחוק]], לפי [[פרק ה'1א לחוק התכנון והבנייה]], וכן לפי כל אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) הוראות לפי [[חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים), התשמ&quot;ח-1988]];
:: (2) [[חלק ח'1 לתוספת השנייה בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש&quot;ל-1970]];
:: (3) [[תקנות מפרטים למקלטים]];
:: (4) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), התשע&quot;א-2011]];
:: (5) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע&quot;ב-2011]];
:: (6) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע&quot;ד-2013]];
:: (7) [[תקנות נגישות במקלטים]];
:: (8) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה), התשע&quot;ח-2018]];
:: (9) [[תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע&quot;ט-2018]];
:: (10) [[תקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:: (11) [[תקנות נגישות לתחבורה ציבורית]];
:- &quot;יום התחילה&quot; - יום תחילתן של תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ&quot;ז-2026, לפי [[תקנה 53(א)]] (((יום 1.12.2026)));
:- &quot;כללי המים&quot; - [[=כללי המים|כללי המים (אירוע פגיעה במים), התשפ&quot;ג-2023]];
:- &quot;כספומט&quot; - מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים;
:- &quot;מאגר הרשות המקומית&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]];
:- &quot;מושב מותאם&quot; - כהגדרתו [[בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;מיגונית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 145(ח)(4) לחוק התכנון והבנייה]], אף אם המדינה או רשות מקומית לא הציבו אותה;
:- &quot;מיגונית ציבורית&quot; - מיגונית המיועדת לשירותים הניתנים לציבור בקשר עם מצב חירום, כמשמעותם [[בסעיף 19מב(ב) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], למעט מיגונית שמוצבת בבסיס צה&quot;ל לשימוש חיילים ועובדים בלבד;
:- &quot;מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב&quot; - מנהל הרשות הממשלתית כהגדרתו [[בכללי המים]] או מי שהוא הסמיך, מקרב עובדי הרשות הממשלתית למים וביוב, לעניין תקנות אלה;
:- &quot;מענה תומך&quot; - לרבות הכוונה בשפה פשוטה ומענה סבלני לשאלות חוזרות;
:- &quot;מצב חירום&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19מ(א) לחוק]];
:- &quot;מקום מוגן&quot; - כל אחד מהמפורטים במדרג להלן, המסודר לפי רמת מיגון הולכת ופוחתת:
:: (1) מקלט כהגדרתו [[בתקנות המפרטים למקלטים]];
:: (2) אזור בבניין שנמצא מתאים להנחיות הגא;
:- &quot;מקום ציבורי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19ז לחוק]];
:- &quot;מקלט ציבורי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית]];
:- &quot;סמל הנגישות הבין-לאומי&quot; - לפי ת&quot;י 1918 חלק 4;
:- &quot;פישוט לשוני&quot; - כהגדרתו [[בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;רח&quot;ל&quot; - רשות חירום לאומית שבמשרד הביטחון שהוקמה לפי החלטה מספר ב/43 של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מיום י' בטבת התשס&quot;ח (19 בדצמבר 2007);
:- &quot;רשות מקומית&quot; - עירייה או מועצה מקומית;
:- &quot;שגרה&quot; - עת שאינה מצב חירום;
:- &quot;שפה פשוטה&quot; - התאמת מידע לפי [[#1|פסקאות (1), (3), ו-(4), להגדרה &quot;פישוט לשוני&quot; בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;ת&quot;י 1918 חלק 3.1&quot; - תקן ישראלי ת&quot;י 1918, חלק 3.1 - נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין - דרישות בסיסיות;
:- &quot;ת&quot;י 1918 חלק 4&quot; - תקן ישראלי ת&quot;י 1918, חלק 4 - נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת;
:- &quot;תקנות המסגרות&quot; - [[=תקנות המסגרות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות), התשפ&quot;א-2021]];
:- &quot;תקנות מאגר מידע&quot; - [[=תקנות מאגר מידע|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום), התשפ&quot;ד-2024]];
:- &quot;תקנות מפרטים למקלטים&quot; - [[=תקנות מפרטים למקלטים|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש&quot;ן-1990]];
:- &quot;תקנות נגישות אירועי פינוי&quot; - [[=תקנות נגישות אירועי פינוי|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום), התשפ&quot;ב-2022]];
:- &quot;תקנות נגישות במקלטים&quot; - [[=תקנות נגישות במקלטים|תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים), התשע&quot;ו-2016]];
:- &quot;תקנות נגישות לשירות&quot; - [[=תקנות נגישות לשירות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות נגישות לתחבורה ציבורית&quot; - [[=תקנות נגישות לתחבורה ציבורית|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס&quot;ג-2003]];
:- &quot;תקנות שירותי בריאות במצב חירום&quot; - [[=תקנות שירותי בריאות במצב חירום|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום), התשפ&quot;ב-2022]].

== פרק ב': נגישות לאספקת מים ולמזון ==

@ 2. נגישות למי שתייה
: במצב חירום שבו מספקים באמצעים חליפיים מי שתייה לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למי שתייה שמסופקים כאמור באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור, לפי [[תקנות 3 עד 5]].

@ 3. הוראות נגישות בתוכנית היערכות לחלוקת מים
: (א) כללה תוכנית היערכות של ספק מים או ספק מים בחירום רשימה של תחנות חלוקה שאמורות לפעול במצב חירום, יהיו תחנות החלוקה נגישות; לעניין זה, &quot;תחנת חלוקה נגישה&quot; - תחנת חלוקה שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, תוביל דרך נגישה עד לפתח תחנת חלוקה וכן מפתח תחנת החלוקה עד לנקודה בתחנת החלוקה שבה הציבור ממלא כלי מים;
:: (2) אורכה של הדרך לפי פסקה (1) עד לפתח תחנת החלוקה לא יעלה על 100 מטרים, ואם עלה השיפוע האורכי של הדרך על 5 אחוזים - לא יעלה המרחק האמור על 60 מטרים.
: (ב) תוכנית ההיערכות תכלול הוראות לסיוע במצב חירום של צוות תחנת חלוקה לאדם עם מוגבלות שביקש זאת, במילוי כלי מים ובנשיאתן לרכב.
: (ג) הוכנו במסגרת תוכנית ההיערכות שלטים לזיהוי תחנת חלוקה ושלטי הכוונה אליה, יתקיימו בהם הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ד) ספק מים או ספק מים בחירום שלא הצליח לאתר תחנת חלוקה שמתקיימת בה תקנת משנה (א) בחלק של יישוב שנדרשת להיות בו תחנת חלוקה לפי תוכנית ההיערכות שלו, רשאי לפנות למנהל הרשות הממשלתית למים וביוב בבקשה שיפטור אותו לתקופה קצובה מחובת עמידה בתנאי תקנת המשנה האמורה לעניין תחנת חלוקה באותו חלק מהיישוב; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנת החלוקה, ובייחוד לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית; לבקשה תצורף חוות דעת של מורשה נגישות לגבי העדר קיומו של מקום חלופי נגיש לתחנת חלוקה כנדרש בתוכנית ההיערכות.
: (ה) מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ייתן פטור כאמור בתקנת משנה (ד) אם השתכנע כי לא ניתן בתנאים הקיימים לאתר באותו חלק של היישוב תחנת חלוקה, ואי-מתן הפטור עלול לשבש את אספקת המים ביישוב כאמור [[בכללי המים]], לנוכח הצרכים שלפי תוכנית ההיערכות לגבי אותו יישוב; מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב רשאי להתנות את מתן הפטור בתנאים שעליהם יורה; משך תקופת הפטור לא יעלה על התקופה שעד למועד העדכון הקרוב של תוכנית ההיערכות; החלטת מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד; האמור בתקנת משנה (ד) ובתקנת משנה זו לא יחול לגבי יישוב שלפי תוכנית ההיערכות שלו מתוכננות בו שלוש תחנות חלוקה לכל היותר, אלא אם כן מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב נוכח לדעת כי אי-מתן הפטור ישבש את אספקת המים באותו יישוב במצב חירום כאמור [[בכללי המים]]; מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ידווח בין 1 בינואר ל-28 בפברואר בכל שנה לנציב, על הפטורים שנתן לפי תקנת משנה (ד) במהלך השנה שקדמה לה.

@ 4. פרסום מידע בשגרה לגבי התאמות נגישות למים במצב חירום
: (א) פורסמה בשגרה רשימת תחנות חלוקה ביישוב, יפרסם הגורם המפרסם לגבי כל תחנת חלוקה שברשימה לפי הוראות אלה:
:: (1) תחנת חלוקה נגישה - אם מתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]];
:: (2) תחנת חלוקה לא נגישה - אם לא מתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]]; אם תחנת החלוקה אינה נגישה יצוין אם ניתן לגביה פטור לפי [[תקנה 3(ה)]].
: (ב) פורסמה בשגרה מפה שבה מצוינות תחנות חלוקה ביישוב, יכלול הגורם המפרסם במפה את סמל הנגישות הבין-לאומי בצמוד לסימון המיקום של כל תחנת חלוקה שמתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]], ואם כל תחנות החלוקה נגישות - הוא רשאי לציין חלף זאת, על גבי המפה, כי כל תחנות החלוקה נגישות.

@ 5. פתיחת תחנת חלוקה במצב חירום
: (א) במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, יתקיימו בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור הוראות [[תקנה 3(א)]], ואולם אם מתוך תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שלא מתקיימות בהן הוראות [[תקנה 3(א)]], ייתנו ספק מים וספק מים בחירום עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימות בהן הוראות [[תקנה 3(א)]].
: (ב) צוות תחנת חלוקה ייתן לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנת חלוקה והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש, סיוע במילוי כלי מים ובנשיאתו לרכב.
: (ג) פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות חלוקה שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי [[תקנה 4]].
: (ד) האמור [[בפרק זה]] לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיו, כולן או חלקן, במצב חירום.
: (ה) עם פתיחת תחנת חלוקה ביישוב ונוסף על השירות שניתן בה, תחלק הרשות המקומית מים לביתו של מי שמתקיימים בו כל התנאים אלה:
:: (1) הוא אדם עם מוגבלות;
:: (2) הוא נכלל במאגר הרשות המקומית;
:: (3) הוא מתגורר בחלק של היישוב שאותו נועדה לשרת תחנת החלוקה שנפתחה.

@ 6. נגישות למזון במצב חירום והיערכות בשגרה
: (א) במצב חירום שבו מחולק מזון לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למזון שמחולק כאמור באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור, לפי תקנה זו [[ותקנה 7]].
: (ב) גוף ציבורי שמבצע בשגרה הכנות לחלוקת מזון לציבור במצב חירום, בין בכלל ובין באזור מסוים, ייערך גם לחלוקת מזון לאנשים עם מוגבלות, ובין השאר לפי תקנת משנה (ג).
: (ג) תכנן גוף ציבורי לחלק מזון לציבור באמצעות תחנות לחלוקת מזון, תעמוד התחנה לחלוקת מזון בתנאים האמורים [[בתקנה 3(א) עד (ג)]], בשינויים המחויבים.
: (ד) לעניין גוף ציבורי שלפי התכנון שלו נדרשת תחנה לחלוקת מזון במקום מסוים, ולא הצליח לאתר תחנה שמתקיימות בה הוראות [[3|תקנת משנה 3(א)]], יחולו הוראות אלה:
:: (1) הגוף הציבורי רשאי לפנות לנציב בבקשה שיפטור אותו מחובת עמידה בתנאי [[3|תקנת משנה 3(א)]] לעניין תחנה לחלוקת מזון במקום המסוים; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנה לחלוקת מזון, ובכלל זה לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית;
:: (2) הנציב לא ייתן פטור כאמור אלא אם כן השתכנע, לנוכח הצרכים שלפי תכנון חלוקת המזון במצב חירום, שלא ניתן בתנאים הקיימים במקום המסוים לאתר תחנה לחלוקת מזון כאמור; הנציב רשאי לקצוב פטור כאמור לתקופה שיורה או להתנותו בתנאים; החלטת הנציב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד;
:: (3) האמור בתקנת משנה זו לא יחול לגבי מקום או יישוב, לפי העניין, שלפי התכנון של הגוף הציבורי מתוכננות בו שלוש תחנות לחלוקת מזון לכל היותר, אלא אם כן קיימים לדעת הנציב טעמים מיוחדים שלפיהם אי-מתן הפטור תשבש את אספקת המזון במצב חירום ביישוב.
: (ה) פורסמה בשגרה רשימת תחנות לחלוקת מזון ביישוב במצב חירום, תחול לגבי הפרסום [[תקנה 4]], בשינויים המחויבים.

@ 7. חלוקת מזון במצב חירום
: (א) במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, תתקיים בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור [[תקנה 6(ג)]]; ואולם אם מתוך תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שלא מתקיימת בהן [[תקנה 6(ג)]] תינתן עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימת בהן [[תקנה 6(ג)]].
: (ב) צוות תחנה לחלוקת מזון יסייע לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנה והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש סיוע בקבלת מזון ובנשיאתו לרכב.
: (ג) פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות לחלוקת מזון שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי [[תקנה 4]] בשינויים המחויבים.
: (ד) האמור בתקנות משנה (א) עד (ג) לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.
: (ה) הרשות המקומית תחלק מזון לביתם של אנשים עם מוגבלות שמתקיימים בהם התנאים לפי [[תקנה 5(ה)]].

== פרק ג': מקום מוגן, אזור ציבורי מוגן, שהייה ולינה, ומידע לגביהם ==

=== סימן א': מקום מוגן ===

@ 8. הנחיות לאיתור מקום מוגן בבניין למגורים
: (א) הנחיות לאיתור מקום מוגן בבניין למגורים שמפרסם הגא לציבור יהיו בשפה פשוטה ויתקיימו בהן הוראות [[תקנה 28]].
: (ב) הפעילו משטרת ישראל או צה&quot;ל מוקד חירום כמשמעותו [[בתקנה 7 לתקנות נגישות אירועי פינוי]], ימסרו את ההנחיות לאיתור מקום מוגן כאמור בתקנת משנה (א) כחלק מהמידע שנמסר במסגרת מוקד החירום.

=== סימן ב': אזור ציבורי מוגן ===

@ 9. איתור והקצאה של אזורים בטוחים נגישים
: גוף ציבורי שמאתר ומקצה מקומות ציבוריים לאזורים ציבוריים מוגנים, ייתן עדיפות, ככל האפשר, ובהתחשב בצרכים הנובעים ממצב החירום, לאיתור והקצאה של מקומות העומדים בחקיקת נגישות למקום ציבורי.

@ 10. כניסה ושילוט לאזור ציבורי מוגן
: גוף ציבורי שאחראי להפעלת אזור ציבורי מוגן ומאפשר לציבור במצב חירום לעשות שימוש באזור ציבורי מוגן, אחראי לכך שיתקיימו כל אלה:
: (1) אם יש דרך שמיועדת לכניסת כלי רכב לאזור ציבורי מוגן (להלן בתקנה זו - דרך כלי רכב), כגון בחניון תת-קרקעי, לא יימנע מאדם עם מוגבלות, ובכלל זה אדם המתנייע בכיסא גלגלים או באמצעי עזר אחר לניידות, לעשות שימוש במצב חירום גם בדרך כלי רכב לרבות אפשרות למעבר במקומות שבהם יש הגבלת כניסה כגון מחסומים, וזאת בין שמובילה לאזור הציבורי המוגן דרך נגישה ובין שלא;
: (2) במקום בולט לעין בפתח דרך כלי רכב יימצא שלט שעליו כתוב &quot;כניסה במצב חירום גם לאדם עם מוגבלות בניידות&quot;, ואולם אם השיפוע האורכי של דרך כלי הרכב עולה על 10% יהיה כתוב בשלט &quot;זהירות! שיפוע מסוכן!&quot; ונוסף על כך יופיע בשלט הסמל לציון שיפוע מסוכן לפי נספח ג' בת&quot;י 1918 חלק 4; אם יש בדרך פסי האטה, יהיה כתוב בשלט גם &quot;זהירות! פסי האטה!&quot;;
: (3) הוצב שלט להכוונה לאזור ציבורי מוגן או לכניסה אליו או שלט לפי פסקה (2), יהיה גובה האותיות בשלט 80 מילמטרים לפחות, ויתקיימו בו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
: (4) לא ייגבה תשלום מאדם עם מוגבלות שמבקש להיכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן שמובילה לתוכו דרך כלי רכב לצורך הצלת עצמו או כדי להוביל ציוד שנדרש לשהייתו שם; איש צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן או פועל מטעם המקום הציבורי שבו האזור הציבורי המוגן, רשאי לדרוש שאדם כאמור יזדהה באמצעות תג נכה כתנאי לאי-גביית תשלום; אדם כאמור שנכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן יישמע להוראות צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן כדי למנוע סיכון לציבור שנמצא בו; לעניין זה, &quot;תג נכה&quot; - כהגדרתו [[בחוק חניה לנכים, התשנ&quot;ד-1993]].

@ 11. נגישות לאדם עם מוגבלות לשירות או טובין שמסופקים לציבור באזור ציבורי מוגן
: (א) סיפק גוף ציבורי שירות או טובין, לציבור ששוהה באזור ציבורי מוגן במצב חירום, יספק את אותם שירות או טובין לאדם עם מוגבלות ששוהה באותו אזור ציבורי מוגן, באופן שמאפשר לאדם עם מוגבלות לצרוך את אותם שירות או טובין, באותה איכות וזמינות שמסופקים לכלל הציבור; ואם נדרש, יבצע הגוף את ההתאמות הנדרשות, כפי שמתאפשר בנסיבות מצב החירום, כדי ליישם את האמור.
: (ב) תפעל איש צוות מטעם גוף ציבורי אזור ציבורי מוגן בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יתקיימו כל אלה:
:: (1) לבקשת אדם עם מוגבלות שפנה אליו בבקשה לסיוע והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות, יסייע לו איש צוות ובייחוד לשם ביצוע פעולה נדרשת להצלת חיים; האמור לא יחול כשאיש הצוות נדרש להגן על עצמו ולבצע לשם כך פעולה נדרשת להצלת חיים;
:: (2) איש הצוות יישא עליו סימן לזיהוי, ואם יש לו עמדת שירות באזור הבטוח - במקום בולט לעין בעמדה יימצא שלט; בשלט ובסימן הזיהוי יהיה רשום: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
:: (3) יימצא חדר או חלל המופרד מהמולת הקהל באופן המספק פרטיות כגון באמצעות פרגוד או מחיצה, לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות המתקשה להתמודד עם ההמולה במקום או לצורך מילוי צרכיו הרפואיים או הסיעודיים, עקב מוגבלותו, ולמלוויו; בחדר או בחלל, לפי העניין, יתקיימו הוראות אלה:
::: (א) החדר או החלל האמור יישמר לשימוש של אדם עם מוגבלות במצב חירום;
::: (ב) לצד החדר או החלל יימצא שלט שעליו רשום: &quot;מקום לאדם עם מוגבלות לשהייה זמנית&quot; ויתקיימו בשלט הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 המנויות בסיפה של פסקה (2).
: (ג) סיפק גוף ציבורי כיסאות לאזור ציבורי מוגן בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יחולו כל אלה, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום:
:: (1) 5% מהכיסאות לפחות, ולא פחות ממושב אחד, יהיו מושבים מותאמים;
:: (2) אם האזור הציבורי המוגן מתוכנן להכיל 500 איש לפחות במצב חירום - יימצא באזור הבטוח כיסא גלגלים אחד לפחות, להסעת אנשים עם מוגבלות שבאזור הציבורי המוגן.

@ 12. נגישות לבית שימוש, למקלחת, ודרך נגישה, באזור ציבורי מוגן
: (א) אם באזור הציבורי המוגן קיים בית שימוש לשימוש הציבור בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יימצא גם בית שימוש נגיש אחד לפחות לשימוש שני המינים שדרך נגישה מובילה אליו מהכניסה לאזור הציבורי המוגן, או סידור מתאים אחר בנסיבות מצב החירום, לפי פסקה (1) או (2) להלן, שדרך נגישה מובילה אליו מהכניסה לאזור הציבורי המוגן, שיאפשר לאדם עם מוגבלות לעשות את צרכיו באופן בטיחותי, ובפרטיות לפי נסיבות השהייה במצב חירום באזור הציבורי המוגן, כמפורט להלן:
:: (1) בית כיסא כימי נגיש לפי [[תקנה 4(ב) לתקנות נגישות במקלטים]];
:: (2) כיסא שירותים עם מושב קשיח, יציב, עם סידור מתאים לקליטת הפרשות כגון סיר, ולסילוקן באופן שימזער מטרדים למי ששוהה באזור הציבורי המוגן, שמסביבו יימצא וילון או אמצעי אחר המספק פרטיות למי שעושה את צרכיו.
: (ב) אם באזור הציבורי המוגן קיימת מקלחת לשימוש הציבור בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, תימצא מקלחת נגישה לשימוש שני המינים, או סידורים לפי [[תקנה 10(ב)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי]], שדרך נגישה מובילה אליה מהכניסה לאזור הציבורי המוגן.

@ 13. הסתייעות במלווה, בחיית שירות ובציוד עזר אישי
: אדם עם מוגבלות יוכל להסתייע במלווה מטעמו או בחיית שירות, וכן בציוד עזר אישי שלו, בעת שהוא שוהה באזור ציבורי מוגן במצב חירום.

@ 14. תיק הפעלה
: תיק הפעלה של גוף ציבורי לאזור ציבורי מוגן יכלול פרטי התקשרות עם ארגונים של אנשים עם מוגבלות ואנשי מקצוע מתחומים שנוגעים לאנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת מידע נוסף וסיוע למי ששוהה באזור ציבורי מוגן, אם פרטיהם מצויים ברשות הגוף הציבורי.

@ 15. פרסום מידע לציבור לגבי נגישות אזור ציבורי מוגן
: (א) פרסם גוף ציבורי רשימת אזורים ציבוריים מוגנים לשימוש הציבור במצב חירום, יכלול הפרסום גם את כל הפרטים המפורטים להלן, לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל אזור ציבורי מוגן, ויחולו על הפרסום הוראות [[תקנה 28]]; בפרסום כאמור, בפסקאות (1) עד (8) שלהלן, אפשר שייעשה שימוש בשם הסוג המסוים של האזור הציבורי המוגן, כגון &quot;מקלט ציבורי&quot;, במקום המונח &quot;אזור ציבורי מוגן&quot;:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;אזור ציבורי מוגן בזמן אזעקה&quot;, &quot;אזור ציבורי מוגן בזמן אזעקה מתאים גם לשינה&quot;; ואם האזור הציבורי המוגן ישמש לשהייה או לינה של הציבור במצב חירום, בלא קשר להתרעה, יותאם הפרסום כגון &quot;אזור ציבורי מוגן מתאים גם לשינה&quot;;
:: (2) אחת מאלה לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה המובילה עד לפתח האזור הציבורי המוגן ובתוכו, מאחד מאלה לפחות: מדרכה ציבורית, שביל ציבורי או חניה נגישה, הסמוכים לאזור הציבורי המוגן - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש מים לשתייה&quot;, &quot;אין מים לשתייה&quot;;
:: (4) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם אין באזור הציבורי המוגן בית שימוש נגיש - &quot;אין בית שימוש נגיש&quot;;
::: (ב) אם יש באזור הציבורי המוגן בית שימוש נגיש - &quot;יש בית שימוש נגיש&quot; וכן תיאור בשפה פשוטה אם מדובר בבית שימוש נגיש או בסידור נגיש אחר לעשיית צרכים לפי [[תקנה 12(א)]];
:: (5) אחת מאלה לפי העניין:
::: (א) אם יש אספקת חשמל באזור הציבורי המוגן לשימוש אישי כגון לצורך הטענת מכשירים אישיים - &quot;יש חשמל לשימוש אישי&quot;;
::: (ב) אם אין אספקת חשמל באזור הציבורי המוגן לשימוש אישי - &quot;אין חשמל לשימוש אישי&quot;;
:: (6) אם גוף ציבורי מפעיל את האזור הציבורי המוגן - פירוט סוגי שירותים או סוגי טובין שהוא מספק למי ששוהה בו;
:: (7) אם במצב חירום האזור הציבורי המוגן פתוח לציבור בשעות מסוימות - את שעות הפעילות, ואם האזור פועל בכל שעות היממה &quot;פתוח ביום ובלילה&quot;;
:: (8) אחת מאלה לפי העניין: &quot;יש איש צוות&quot;, &quot;אין איש צוות&quot;.
: (ב) פרסם גוף ציבורי מפה ושעליה מצוינים אזורים ציבורים מוגנים, יכלול הגוף האמור במפה את סמל הנגישות הבין-לאומי בצמוד לסימון המיקום של כל אזור ציבורי מוגן שדרך נגישה מובילה אליו ובתוכו.

@ 16. סייג לפתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן
: האמור [[בתקנות 9 עד 15]] לא ימנע פתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן שלא מתקיימות בו או בקשר אליו, הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.

=== סימן ג': תנאי שהייה ולינה סבירים לאדם עם מוגבלות ===

@ 17. אספקת תנאי שהייה ולינה סבירים
: פנה אדם שעקב מוגבלותו אינו מסוגל לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום בבקשה לעזרה לרשות המקומית, תספק לו הרשות המקומית בהקדם האפשרי מענה סביר בנסיבות מצב החירום, בכפוף לסיוע הממשלתי שקיבלה לפי [[תקנות 18]] [[ו-19]] והאמצעים שיעמדו לרשותה, לרבות באחד מאלה:
: (1) אספקת סיוע שיאפשר לו להמשיך במצב חירום לשהות בביתו באופן סביר;
: (2) הפנייתו לאזור ציבורי מוגן שבו יתאפשרו לו תנאי שהייה או לינה סבירים בנסיבות מצב החירום, לרבות יחד עם מלוויו;
: (3) הפנייתו למקום אחר שבו יוכל לקיים שגרת חיים סבירה בנסיבות מצב החירום, לרבות יחד עם מלוויו.

@ 18. תוכנית ממשלתית לאיגום משאבים לסיוע אחוד לרשות המקומית
: (א) רח&quot;ל תכין תוכנית לסיוע ממשלתי אחוד שייתנו הגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]], לרשויות מקומיות במצב חירום לאספקת אלה:
:: (1) סידורים ואמצעים כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות לשהות במצב חירום בביתם או באזור ציבורי מוגן;
:: (2) מענים לאדם עם מוגבלות שאינו יכול לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום, ולמלוויו.
: (ב) התוכנית תאגם משאבים כמפורט [[בחלק ב' לתוספת השנייה]], שיעמידו הגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]].
: (ג) התוכנית תכלול את כל אלה לפחות:
:: (1) הערכת מספר האנשים שעקב מוגבלותם אינם מסוגלים לשהות בביתם או באזור ציבורי מוגן במצב חירום, בפריסה גאוגרפית, לפי מידע זמין שיספקו הגופים הציבוריים שמפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]];
:: (2) פירוט המשאבים למתן מענה בפריסה גאוגרפית, שגוף ציבורי יעמיד במצב חירום מהמשאבים שבידיו או באחריותו; לעניין זה, &quot;שבידיו או באחריותו&quot; - לפי דין או החלטת ממשלה;
:: (3) שיטת ניהול והקצאת משאבים יעילה במצב חירום, הכוללת:
::: (א) מרכז הפעלה שינהל את יישום התוכנית;
::: (ב) האופן שבו גוף ציבורי מעדכן במצב חירום לגבי זמינות המשאבים שהוא יכול להעמיד לתוכנית;
::: (ג) כיצד פונה רשות מקומית בבקשה לסיוע, המידע שעליה להעביר, ולמי, ואופן הטיפול בפנייה;
::: (ד) כיצד יועברו וייבחנו פניות של אנשים עם מוגבלות שאינם מוכרים לרשות המקומית;
::: (ה) ניהול הצרכים שהעבירו רשויות מקומיות והקצאת המשאבים הציבוריים, לפי סדרי עדיפויות וזמינותם, בנסיבות מצב החירום;
::: (ו) כיצד מעמיד גוף ציבורי את המשאבים שהקצה לתוכנית לידי הרשות המקומית ומסייע לה בשימוש בהם;
:: (4) [[חלק ג' לתוספת השנייה]].
: (ד) הכנת התוכנית והקצאת המשאבים לפיה במצב חירום, יהיו לפי הצרכים החיוניים של אנשים עם מוגבלות ולא יושפעו מכל אלה: אם הוא אדם שמוכר לרשות המקומית או לא, אם הוא אדם שמקבל שירות ייעודי ממסגרת לשירותי יום או לא; לעניין זה, &quot;ממסגרת לשירותי יום&quot; - כהגדרתה [[בתקנות המסגרות]].
: (ה) לצורך הכנת התוכנית, יעביר גוף ציבורי לרח&quot;ל את המידע לגבי המשאבים שברשותו או באחריותו ושיעמדו לרשות התוכנית.
: (ו) רח&quot;ל תכין את התוכנית בהיוועצות בגופים הציבוריים שמפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]], מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זו מזו.
: (ז) גוף ציבורי יבצע את ההכנות הנדרשות כדי שיוכל ליישם במצב חירום את חלקו בתוכנית.
: (ח) המנהל הכללי של גוף ציבורי שמנוי [[בחלק א' לתוספת השנייה]] ימנה מקרב עובדיו הבכירים, ממונה לצורך התוכנית לפי תקנה זו; הממונה יהיה נציגו של הגוף הציבורי לצורך הכנת התוכנית ויישומה במצב חירום, לפי תקנה זו.

@ 19. יישום התוכנית במצב חירום ועדכונים
: (א) השתכנע ראש רח&quot;ל שבשל מצב חירום או בעת מצב חירום יש צורך להפעיל את התוכנית, יורה על כך.
: (ב) הורה ראש רח&quot;ל על הפעלת התוכנית כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך לגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]] ולנציבות.
: (ג) מייד עם ההודעה על הפעלת התוכנית יעמיד גוף ציבורי את המשאבים לרשות התוכנית לפי חלקו בה ויעדכן את מרכז ההפעלה.
: (ד) קביעת סדרי העדיפויות ויישום התוכנית יבוצעו לפי התבחינים [[שבחלק ג' לתוספת השנייה]].
: (ה) התוכנית תעודכן בתום הפעלתה, ובכל מקרה אחת לשנתיים לפחות.

== פרק ד': נגישות למיגונית ציבורית ==

@ 20. הגדרות
: [[בפרק זה]], &quot;סיבות הנדסיות&quot; - אחד מאלה:
: (1) מקום הצבת המיגונית או אופן הצבתה, הנדרש מטעמי הגנה על הציבור, אינו מאפשר לבצע התאמת נגישות;
: (2) התאמת נגישות שתבוצע במקום שבו יש להציב מיגונית מטעמי הגנה על הציבור, גם אם פתח המיגונית יופנה לכיוון אחר, תגרום לסיכון בטיחותי לציבור שעושה שימוש במקום;
: (3) הוראות תוכנית כהגדרתה [[בחוק התכנון והבנייה]], החלה על המקום, אינן מאפשרות ביצוע התאמת נגישות כאמור.

@ 21. מיגונית שיוצרה לאחר יום התחילה
: (א) לא ישווק אדם ולא ימכור מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו, שאינה עומדת בדרישות [[חלק א' בתוספת השלישית]].
: (ב) מחזיק במקרקעין לא יציב מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו, במקרקעין שבהחזקתו, אלא אם כן מתקיימות בה ובדרך שמובילה אליה הוראות [[חלק א' שבתוספת השלישית]].
: (ג) מחזיק במקרקעין רשאי לבקש ממורשה נגישות לפטור אותו לעניין הצבת מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו במקום מסוים במקרקעין שבהחזקתו, מקיום דרישה אחת או יותר [[שבחלק א' בתוספת השלישית]], עקב סיבות הנדסיות, ולהורות על ביצוע התאמות נגישות חלופיות ככל האפשר לפי נסיבות המקום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לעשות שימוש במיגונית.
: (ד) הנציבות תפרסם טופס מומלץ להגשת בקשה לפטור ולהחלטת מורשה הנגישות, לפי תקנת משנה (ג).

@ 22. רשימת מיגוניות
: מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות, יכין רשימה של כל המיגוניות שבחזקתו, בציון אם יוצרו לפני יום התחילה ומקום הצבתן, ייתן מספר סודר לכל מיגונית ציבורית ויציין לגבי כל מיגונית שדרך נגישה לפי [[התוספת השלישית]] מובילה אליה &quot;יש דרך נגישה למיגונית&quot;, ולגבי מיגונית שלא מובילה אליה דרך כאמור - &quot;אין דרך נגישה למיגונית&quot;; הרשימה תעודכן בפרטי כל מיגונית ציבורית נוספת שתוצב במקרקעין.

@ 23. אחריות הגא
: הגא אינו אחראי על יישום הוראות [[פרק זה]] במקרקעין שבהן הוצבו מיגוניות.

== פרק ה': נגישות למידע ותקשורת נגישה ==

@ 24. שימוש במאגר הרשות המקומית לשם סיוע לאנשים עם מוגבלות במצב חירום
: רשות מקומית תעשה שימוש גם במאגר הרשות המקומית לצורך קיום חובותיה לפי תקנות אלה ולצורך איתור אנשים עם מוגבלות וסיוע להם במצב חירום, לרבות העברת מידע לפי [[תקנה 15 לתקנות מאגר מידע]], אם נדרש לצורך ביצוע הפעולות האמורות.

@ 25. אמצעי עזר לתקשורת עם אדם עם מוגבלות
: (א) גוף ציבורי שמחזיק בשגרה מידע מוכן לפרסום במצב חירום - בעניין מקומות למתן שירות לציבור שיהיו פתוחים, שירותים שיינתנו בהם, או שירותים נוספים לציבור שהם ניידים, יחזיק גם מידע בשפה פשוטה, מוכן לפרסום במצב חירום, שנדרש ממנו לפרסם לפי תקנות אלה בקשר למקומות ושירותים כאמור.
: (ב) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ייערך בשגרה כדי שיוכל במצב חירום לתקשר עם אדם עם מוגבלות גם בשפת סימנים; היערכות כאמור תכלול, בין השאר, החזקת פרטי מתרגם לשפת סימנים או פרטי שירות תרגום לשפת סימנים מרחוק, שיהיו מוכנים לפעול גם במצב חירום.
: (ג) גוף ציבורי כאמור בתקנת משנה (ב) שבמצב חירום מתקשר או מסייע לאדם עם מוגבלות שהשפה היחידה שהוא מבין ודובר היא שפת סימנים, יעשה שימוש בשפת סימנים לצורך תקשורת כאמור, באמצעות תרגום לשפת סימנים מרחוק או במפגש פנים אל פנים, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום.
: (ד) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ייערך בשגרה כדי שיוכל במצב חירום לתקשר עם אדם עם מוגבלות גם בפישוט לשוני; היערכות כאמור תכלול, בין השאר, החזקת פרטי מפשט לשוני, שיהיה מוכן לפעול גם במצב חירום; לעניין זה, &quot;מפשט לשוני&quot; - אדם בעל ניסיון במתן שירות של פישוט לשוני.
: (ה) מי שמגיע מטעם גוף ציבורי לספק שירות לפי תקנות אלה לאדם עם מוגבלות, יישא עימו אמצעי לכתיבה, פשוט וזמין לשימוש, ובכלל זה כלי כתיבה וניירות, שיאפשר לאדם עם מוגבלות ליצור קשר עם בני אדם בסביבתו.
: (ו) גוף ציבורי שמפעיל במצב חירום מרכז לתקשורת עם הציבור, יאפשר לציבור לתקשר איתו בשיחה קולית או בתקשורת בהתכתבות בו-זמנית ובאופן הידודי (אינטראקטיבי) כגון באמצעות live chat, לפי בחירת האדם שמתקשר איתו; אם מרכז התקשורת מאפשר לציבור לתקשר איתו גם בתקשורת חזותית וקולית כגון באמצעות וידאו וקול, בזמן אמת, ייערך המרכז כך שתקשורת כאמור תכלול גם תמלול בזמן אמת בשפות דיבור שונות; מרכז התקשורת יפרסם את פרטי אמצעי התקשורת האמורים שלפי תקנת משנה זו.

@ 26. מידע על היערכות, המלצות להכנות למצבי חירום
: (א) פרסם גוף ציבורי מידע לציבור לגבי היערכות והכנות למצב חירום או לאספקת שירותים האמורים בתקנות אלה, יכלול באותו פרסום הנחיות בשפה פשוטה לעניין היערכות והמלצות להכנות מראש שעל אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, לבצע; הנחיות אלה יכללו, בין השאר, לפי העניין:
:: (1) המלצות להצטיידות בציוד אישי, ובכלל זה אמצעי עזר אישיים המשמשים אותו לצורך התניידות, היגיינה אישית, התמצאות או תקשורת, וכן ציוד רפואי חיוני אישי, ציוד עזר אישי, הזנה ייחודית ותרופות, או מקורות אנרגיה חלופיים, החיוניים לאנשים עם מוגבלות, לצורך המשך שרידות ותפקוד במצב חירום;
:: (2) צעדים שיש לנקוט כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות קבלת שירותים ציבוריים במצב חירום, כגון שאדם עם מוגבלות יישא עימו מסמכים לפי [[תקנה 6(ב) לתקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:: (3) אמצעים לשימוש אישי או פעולות שיש לבצע כדי לסייע בהתמגנות אישית או בהגנה על חיית שירות עקב מצב חירום;
:: (4) המלצה לפנות מכשולים מדרכים בבניינים ושטחי חוץ, המובילות למקום מוגן בסביבת מגוריהם.
: (ב) ההנחיות שלפי תקנת משנה (א) יבהירו בצורה ברורה ותמציתית מה על אדם לבצע, היכן ומתי, ואם ההנחיות כללו שלבים, הן יבהירו מה מטרת ביצוע השלבים ויפרטו אותם לפי הסדר שבו יש לבצעם, בליווי תמונות ככל האפשר, והכול כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות להבין את התהליך ומטרתו, להכין את עצמו ולהפיג חרדות.

@ 27. מידע לצורך הכוונת התנהגות של אנשים עם מוגבלות במצב חירום
: (א) גוף ציבורי המפרסם מידע לציבור לגבי הכוונת התנהגות הציבור במצב חירום, יספק נוסף על כך, הנחיות להכוונת התנהגות שהותאמו לאנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, בשפה פשוטה, ובייחוד -
:: (1) כיצד על אדם עם מוגבלות לנהוג במצב חירום כדי להגן על עצמו;
:: (2) כיצד לנהוג אם אינו מצליח להגיע למקום מוגן בבניין המגורים שלו או לאזור ציבורי מוגן, בתוך פרק הזמן המומלץ, או אם אין בבניין המגורים שלו מקום מוגן או אין בנמצא אזור ציבורי מוגן שדרך נגישה מובילה אליו.
: (ב) הנחיות לפי תקנת משנה (א) יהיו לפי [[תקנה 26(ב)]].

@ 28. הנגשת מידע
: (א) לאדם עם מוגבלות תהיה נגישות למידע בקשר למצב חירום, באותה איכות וזמינות כפי שיש לשאר הציבור בעת מצב חירום ובשגרה, לפי תקנה זו; לעניין תקנה זו, &quot;נגישות למידע&quot; - לרבות לאפשרות לברר, לקבל או למסור מידע, במצב חירום או בשגרה.
: (ב) [[תקנה 5(ג) עד (ט) לתקנות נגישות לאירועי פינוי]] [[וההגדרה &quot;מידע חיוני&quot; שבתקנה 5(א) לאותן תקנות]] יחולו גם לעניין מידע שגוף ציבורי מוסר לציבור, בשגרה או במצב חירום, בקשר למצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית, בשינוי זה: בכל מקום שבו מדובר בפינוי אוכלוסייה או קליטתה או בהוראות בקשר לכך, יראו כאילו מדובר במצב חירום ובקשר לכך.
: (ג) נוסף על האמור בתקנת משנה (ב), גוף ציבורי שמפרסם מידע בשגרה בקשר לשירותים האמורים בתקנות אלה, יפרסם וימסור את המידע גם בדרכים אלה:
:: (1) בדרכי הפרסום המקובלות בשירות שהוא נותן;
:: (2) בהתאמות הנגישות למידע כמפורט [[בתקנה 29 לתקנות נגישות לשירות]];
:: (3) לבקשת אדם עם מוגבלות, באמצעות אחד מאלה: טלפון, דואר, דואר אלקטרוני, מסרון או אמצעי דיגיטלי אחר, ובכפוף לאמצעים שבשימוש אותו גוף ציבורי;
:: (4) באמצעות אתר האינטרנט של הגוף הציבורי אם קיים.
: (ד) מידע שמפרסם גוף ציבורי לפי תקנת משנה (ג)(4) או יישומון יהיה נגיש לפי [[תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות]].

== פרק ו': התרעה ==

@ 29. הגדרות
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אות התרעה&quot; - אות כהגדרתו [[בתקנות ההתגוננות האזרחית (אותות אזעקה וארגעה), התשנ&quot;ב-1992]], או התרעה שמספק הגא לפי דין אחר, או לפי החלטת ממשלה;
:- &quot;אמצעי קצה אישי&quot; - אמצעי שמשמש לתקשורת בידי משתמש קצה, ובכלל זה טלפון סלולרי, צמיד חכם ומחשב אישי;
:- &quot;הגורם המחלק&quot; - שר הביטחון באמצעות משרדו או באמצעות גורם אחר שיורה השר;
:- &quot;מידע נגיש בצג&quot; - מידע שמופיע בצג ומתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) המידע בשפה פשוטה;
:: (2) הצג אינו מחזיר אור (non-reflective screen);
:: (3) המידע מופיע לפי הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בשלט אלקטרוני (2.1.10) - הדרישות הנוגעות לניגוד בין הגופן לרקע, עיצוב אותיות וספרות, והדרישות למרווח;
:: (4) גודל הגופן של המידע המופיע על גבי צג יהיה 15 מילמטרים לפחות, אם הדבר מתאפשר מבחינה טכנית, ואם לא מתאפשר - 6 מילמטרים לפחות;
:- &quot;מכשיר התרעה אישי&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 31]];
:- &quot;המשרד&quot; - משרד הרווחה והביטחון החברתי.

@ 30. נגישות להתרעה על מצב חירום
: לאדם עם מוגבלות תהיה במצב חירום נגישות לאותות להתרעה על תחילת מצב חירום וסיומו, באותה זמינות ואיכות כפי שאותות להתרעה כאמור מסופקים לכלל הציבור, לפי [[פרק זה]].

@ 31. מכשיר התרעה אישי
: (א) הגא אחראי להעמדה של מכשיר התרעה אישי תקין לשימוש אדם עם מוגבלות שירידת השמיעה הקבועה שלו באוזן הטובה ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 50 דציבלים לפחות, וגילו 6 שנים לפחות, שיאפשר לו נגישות לאות התרעה לפי ההוראות האלה:
:: (1) אות התרעה יפעיל במכשיר התרעה אישי, התרעה באמצעות רטט והתרעה חזותית באמצעות תאורה, לפחות; ההתרעות האמורות יופעלו אוטומטית, בו-זמנית עם מתן אות ההתרעה, לפי מיקום המכשיר;
:: (2) התרעה במכשיר התרעה אישי לפי פסקה (1) תגרום לאדם שנושא את המכשיר האמור במצב חירום, גירוי חושי חזק ככל האפשר המובחן מגירויים ויזואליים וגירויים של מגע, כדי להפנות את תשומת ליבו של אותו אדם, במצבי קשב, ערות או שינה, כגון כשהאדם נושא את המכשיר בעת רחצה או בשינה;
:: (3) האפיונים (characteristics) של כל אחד מסוגי ההתרעות שלפי פסקה (1), יכללו, בין השאר, תדירויות (frequencies), מחזורים (periods), ומשך כולל (total duration), שיאפשרו ליישם את האמור בפסקה (2);
:: (4) אם נוסף על סוגי ההתרעות שלפי פסקה (1), מכשיר ההתרעה האישי יציג גם מידע כתוב בשפות הרשמיות, יהיה זה מידע נגיש בצג;
:: (5) מכשיר ההתרעה האישי יהיה מכשיר שהאדם עם המוגבלות יוכל לשאת מוצמד לגופו, בנוחות ובלא מאמץ, ברציפות במשך כל שעות היממה ובכלל זה במצב שינה, וכל זאת לתקופה ממושכת;
:: (6) תפעול מכשיר ההתרעה האישי בשגרה ובמצב חירום יהיה פשוט; המכשיר יאפשר למשתמש להתנסות בשגרה, לפי רצונו, בהתרעות שלפי פסקאות (2) עד (4), ויאפשר לו במצב חירום להפסיק התרעות שהופעלו במכשיר;
:: (7) אם יש במכשיר ההתרעה האישי לחיצים לשימוש המשתמש, הם יהיו בניגוד מישושי ובניגוד חזותי לפני המשטח שבו הם מותקנים; לעניין זה -
:::- &quot;ניגוד חזותי&quot; - ניגוד חזותי של 50% לפחות, שייושם כמפורט בתקן הישראלי ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בגימור וניגודים (2.1.6.1), או כמפורט בתקן הישראלי ת&quot;י 1918 חלק 6 בסעיף הדן בניגוד חזותי (2.4);
:::- &quot;ניגוד מישושי&quot; - ניגוד בין מרקם פניו של משטח מסוים לבין מרקם פני המשטח הצמוד לו, המאפשר להבחין במשטח המסוים במישוש באמצעות אצבעות כף היד;
:: (8) מכשיר ההתרעה האישי יהיה בעל שרידות גבוהה מאוד, ועמיד למים גם במצב רחצה;
:: (9) הגא יוכל לבצע מרחוק, לפי צורך, עדכוני תוכנה במכשיר ההתרעה האישי ובדיקת תקינות;
:: (10) חלוקת מכשיר ההתרעה האישי לאדם עם מוגבלות תהיה באמצעות הגורם המחלק.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), הגורם המחלק רשאי לספק את מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנת משנה (א), בצורה מדורגת לפי הצורך התפקודי של האדם כפי שנובע מירידת שמיעה, ולפי העניין, בשילוב ירידת ראייה, וכן, לפי הצורך, לבצע שיפורים במכשיר ההתרעה לפי תוצאות בדיקות תקינות ויעילות; לפיכך, הראשונים שיקבלו את המכשיר יהיו אלה:
:: (1) אנשים עם מוגבלות שירידת השמיעה שלהם באוזן הטובה יותר ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 70 דציבלים לפחות;
:: (2) אנשים עם מוגבלות שירידת השמיעה שלהם באוזן הטובה יותר ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 50 דציבלים לפחות, ונוסף על כך חדות הראייה שלהם בעין הטובה יותר, עם תיקון אופטי, אינה עולה על 6/30.
:: (ג) הגורם המחלק יודיע בהקדם האפשרי למי שנכלל ברשימות שהועברו לו מהמאגר שלפי [[תקנה 32(ב)]] לפי הרשאות גישה שניתנו לו לפי [[תקנה 32(יב)]], שהוא עתיד לקבל את מכשיר ההתרעה האישי ואת המועד המשוער לקבלת המכשיר.
: (ד) הגא אחראי לכך שהשירות שניתן לאדם עם מוגבלות בקשר לקבלה, הדרכה ותחזוקת מכשיר התרעה אישי, יהיה לפי [[תקנות נגישות לשירות]]; נוסף על כך, לפי בקשה של אדם עם מוגבלות השירות האמור יונגש גם בתקשורת מרחוק באמצעות תרגום לשפת סימנים או תמלול, או בשפת סימנים במגע במפגש פנים אל פנים; במצב חירום תהיה התקשורת האמורה מרחוק לפחות, זמינה בכל עת, זולת אם לא מתאפשר בנסיבות מצב החירום, ותרגום בשפת סימנים במגע במפגש פנים אל פנים - זמין ככל האפשר.

@ 32. איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי
: (א) בתקנה זו, &quot;גורם מאתר&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]], למעט רשות האוכלוסין וההגירה, ומשרד הבריאות.
: (ב) המשרד יקים וינהל מאגר מידע לצורך איתור אנשים עם מוגבלות שזכאים למכשיר התרעה אישי לפי [[תקנה 31(א)]], מתן הודעה לפי [[תקנה 31(ג)]] וחלוקת מכשירי התרעה לפי [[תקנה 31(א)(10)]].
: (ג) המשרד יקים את המאגר באמצעות עיבוד ואיחוד המידע שהתקבל לפי תקנת משנה (י) וכן מידע המצוי בידיו ונדרש לפי תקנה זו, באופן שלגבי כל אדם שבמאגר תהיה רשומה אחת שתרכז את הפרטים הנוגעים אליו; רשומה במאגר תכלול את כל הפרטים לפי [[תקנה 2(ב)(1) עד (4), (6), (8)(א) עד (ט)((&lt;s&gt;,&lt;/s&gt;)) לתקנות מאגר מידע]], לעניין האדם עם המוגבלות.
: (ד) המשרד יעדכן את המידע שבמאגר אחת לשלושה חודשים לפחות.
: (ה) למשרד יהיו הסמכויות לפי [[תקנה 2(ג) עד (ו) לתקנות מאגר מידע]], בשינויים המחויבים.
: (ו) גורם מאתר יכין לפי המידע שבידו רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התנאים [[שבתקנה 31(א)]], וזאת באמצעות איתור האנשים שמתקיימים בהם התבחינים [[שבטור א' בתוספת הרביעית]].
: (ז) גורם מאתר יציין ברשימה האמורה בתקנת משנה (ו) את האנשים שמתקיימים בהם גם התבחינים [[תוספת רביעית|שבטור ב' בטבלה שבתוספת הרביעית]].
: (ח) גורם מאתר יכלול ברשימה שלפי תקנות משנה (ו) ו-(ז) את פרטי המידע שנכללים ברשומה שלפי תקנת משנה (ג) ושמצויים בידו.
: (ט) על אף האמור בתקנות משנה (ו) עד (ח), רשות המסים תכין רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התבחינים שלפי [[התוספת הרביעית]], לפי המידע שבידה לפי [[תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), התש&quot;ם-1979]], ותעביר למשרד, אחת לשלושה חודשים לפחות, את הרשימה בציון התבחינים שלפי תקנת משנה (ז) ופרטי המידע כאמור בתקנת משנה (ח), והכול בכפוף [[לסעיפים 231 עד 235 לפקודת מס הכנסה]]; על אף האמור רשאית רשות המסים, בהסכמת הביטוח הלאומי, להעביר באמצעותו את הרשימה האמורה בציון התבחינים ופרטי המידע כאמור ובכפוף לסעיפים האמורים.
: (י) גורם מאתר יעביר למשרד את הרשימה עם פרטי המידע כאמור בתקנה זו אחת לשלושה חודשים לפחות.
: (יא) המשרד רשאי לטייב את מאגר המידע באמצעות מידע שמצוי במאגר משרד הרווחה והביטחון החברתי לפי [[תקנה 2 לתקנות מאגר מידע]].
: (יב) על העברות מידע לפי תקנה זו, סודיות ושמירת פרטיות, יחולו [[+|תקנות 17]] [[ו-18 עד 22 לתקנות מאגר מידע]] לפי העניין ובשינויים המחויבים; המשרד יעניק גישה למידע שבמאגר לפי תקנת משנה (ב) לצורך יישום תקנות אלה.
: (יג) העברת מידע לפי תקנה זו יכול שתיעשה יחד עם העברת מידע לפי [[תקנות מאגר מידע]], ובלבד שהשמירה השימוש וההעברה של מידע שהועבר לפי תקנות אלה ייעשו באופן שמקיים את הוראות תקנות אלה.

@ 33. בקשת אדם עם מוגבלות לקבל מכשיר התרעה אישי
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;בדיקת שמיעה מקיפה&quot; - בדיקה של כל אלה בלא מכשיר לתיקון שמיעה, שבוצעה בידי קלינאי תקשורת: הולכת אוויר (air conduction), הולכת עצם (bone conduction), ובדיקות דיבור;
::- &quot;גוף ציבורי&quot; - גוף המנוי [[בפסקאות (1) ו-(7) להגדרה &quot;גוף ציבורי&quot; בסעיף 5 לחוק]];
::- &quot;גורם מאשר&quot; - קלינאי תקשורת שהוא עובד של גוף ציבורי שהמנהל הכללי של הגוף הציבורי האמור מינה לשם בחינת בקשה שלפי תקנת משנה (ב);
::- &quot;קלינאי תקשורת&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת מקצועות הבריאות, התשס&quot;ח-2008]];
::- &quot;רמת סף השמיעה (hearing threshold level)&quot; - ממוצע סיפי השמיעה בבדיקת הולכת אוויר בתדרים 500 עד 4000 הרץ.
: (ב) נוסף על תהליך האיתור האמור [[בתקנה 32]], המשרד יאפשר לאדם עם מוגבלות שסבור שמתקיימים לגביו התנאים [[שבתקנה 31(א)]] והוא לא קיבל מכשיר התרעה אישי, להגיש בקשה לקבלת מכשיר התרעה כאמור.
: (ג) אדם המבקש להגיש בקשה כאמור בתקנת משנה (ב) יגיש למשרד את אחד מאלה:
:: (1) תוצאות שתי בדיקות שמיעה מקיפות של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועדים שונים כלשהם המרוחקים זה מזה בחצי שנה לפחות;
:: (2) תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמך חתום ביד קלינאי תקשורת או רופא אף אוזן גרון, ולפיו ירידת השמיעה של מבקש כאמור היא קבועה;
:: (3) תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמכים נוספים שהגורם המאשר דרש משום שתוצאות בדיקת השמיעה האמורה לא מאפשרות לגורם המאשר להחליט בדבר התקיימות התבחין שלפי תקנה משנה (ד).
: (ד) המשרד יעביר את הבקשה לגורם המאשר בתוך 7 ימים מיום שהתקבלה אצלו; והגורם המאשר יבחן את הבקשה שלפי תקנת משנה (ג) ויחליט האם מהמסמכים שצורפו עולה שלמבקש יש ירידה קבועה ברמת סף השמיעה באוזן הטובה מבין השתיים, של 50 דציבלים לפחות וגילו 6 שנים לפחות; הגורם המאשר יעביר למשרד את החלטתו המנומקת בתוך 21 ימים מיום שקיבל את הבקשה.
: (ה) המשרד יעביר למבקש את החלטתו המנומקת של הגורם המאשר וכן לגורם המחלק שיספק מכשיר התרעה למי שבקשתו אושרה, הכול בתוך 14 ימים מיום שקיבל את החלטת הגורם המאשר.
: (ו) במצב חירום -
:: (1) יאיץ המשרד את בחינתה של בקשה שהוגשה לפי תקנת משנה (ג) ואת הליכי הטיפול בבקשה ואספקת מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנה זו;
:: (2) הגורם המאשר רשאי להורות לגבי בקשה שהוגשה, כי יצורפו לה מסמכים אחרים מאלה המפורטים בתקנת משנה (ג), אם עקב נסיבות מצב החירום יש קושי להשיגם.

@ 34. שירות שמיועד להפעיל במצב חירום התרעה במכשיר קצה אישי
: בלי לגרוע מהאמור [[בתקנה 31]], מי שמספק לציבור שירות שמיועד להפעיל התרעה במכשיר קצה אישי במצב חירום, כגון באמצעות אתר אינטרנט, יישום (אפליקציה) או שידור סלולרי (cell broadcast), יתכנן ויפעיל את השירות באופן שאמור -
: (1) להפעיל במכשיר הקצה האישי התרעה באופנים אלה לפחות: התרעה ברטט, התרעה בקול, התרעה חזותית, ומידע כתוב על מצב החירום, הכול לפי מאפייניו של מכשיר הקצה האישי ומערכת ההפעלה שלו;
: (2) להביא לכך שהתרעה במכשיר קצה אישי לפי פסקה (1), תגרום לאדם שנושא את המכשיר האמור במצב חירום, גירויים חושיים חזקים ככל האפשר המובחנים מגירויים אחרים בסביבה כדי להפנות את תשומת ליבו של אותו אדם.

@ 35. נגישות לשירותי אינטרנט שמשמשים להתרעה
: בשירות אינטרנט, לרבות יישום (אפליקציה), שמיועד לספק במצב חירום אותות להתרעה על תחילת מצב חירום או סיומו, יתקיימו [[תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות]].

@ 36. אחריות להתרעה
: בלי לגרוע מאחריות הגא לפי [[תקנה 31]], אין [[בתקנות 34]] [[ו-35]] כדי לחייב את הגא או מי שמספק שירות לפי [[34|התקנות האמורות]] בביצוע סידורים במכשיר להתרעה שאינו של אחד מהגורמים האמורים או באחריותם, בכלל, או בביצוע סידורים בעלי אופי אישי במכשיר קצה אישי של מקבל שירות שהוא אדם עם מוגבלות, בפרט; נוסף על האמור, אין באמור [[בתקנה 34(1) ו-(2)]] כדי להטיל אחריות על מי שמספק שירות כאמור [[בתקנה האמורה]] להתרחשות התוצאות המפורטות [[בפסקאות (1) או (2) בתקנה 34]], במכשיר קצה אישי מסוים.

== פרק ז': נגישות לשירותים שונים ==

=== סימן א': נגישות לשירותי הביטוח הלאומי ===

@ 37. מידע לגבי נגישות לסניפי המוסד לביטוח לאומי בעת חירום
: פרסם המוסד לביטוח לאומי מידע לציבור לגבי סניפי המוסד לביטוח לאומי, שבמצב חירום יהיו פתוחים לציבור, יפרסם גם את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם יחד עם הפרסום האמור:
: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
:: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצא הסניף, ובכלל זה מדרכה או שביל, לכניסה לסניף, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
:: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;;
: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;קיים שירות נגיש בסניף&quot;, &quot;השירות בסניף לא נגיש&quot;; לעניין זה, &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות בו [[תקנות נגישות לשירות|תקנות הנגישות לשירות]].

@ 38. נגישות השירות בסניף הביטוח הלאומי
: ניתן שירות במצב חירום בסניף של המוסד לביטוח לאומי, יתקיימו הוראות אלה:
: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - יספק המוסד לביטוח לאומי התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
: (2) צוות הסניף יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין בכניסה לסניף, יימצא שלט שבו יהיה רשום: &quot;אפשר לבקש עזרה מהצוות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
: (3) כחלק משירותי המענה הטלפוני וההתקשרות מרחוק שמפעיל הביטוח הלאומי במצב חירום יחולו עליו חובות הנגישות הקבועות [[בתקנה 8 לתקנות שירותי בריאות במצב חירום]].

=== סימן ב': נגישות לשירותי בנקאות ===

@ 39. נגישות סניפי בנק בעת חירום, ומידע לציבור
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;בנק&quot; - תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;שירות בנקאי נייד&quot; - שירות בנקאי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב;
::- &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות בו [[תקנות נגישות לשירות]] שחלות בשגרה על בנק, על מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים או על שירות בנקאי נייד, לפי העניין.
: (ב) ניתן במצב חירום שירות בנקאי בסניף בנק, יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - יספק הבנק התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
:: (2) אחד מאנשי צוות הסניף יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין בסניף, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שבו יהיה רשום: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ג) פרסם בנק מידע לגבי סניפיו שפתוחים לציבור במצב החירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל סניף כאמור, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצא הסניף, ובכלל זה מדרכה, לכניסה לסניף, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות נגיש&quot;; &quot;השירות לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות לא נגיש&quot;;
:: (4) אם השירות בסניף כולו או חלקו אינו נגיש - &quot;בסניף יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;, וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות שלא בסניף בצורה אחרת;
:: (5) אם ניתנים שירותים בסניף בנק גם למי שאינם לקוחות של אותו בנק - &quot;נותנים שירות גם ללקוחות בנקים אחרים&quot;, ונוסף על כך, פירוט בשפה פשוטה של השירותים שכל אדם, אף אם אינו לקוח של הבנק, יכול לקבל בסניף הבנק.
: (ד) פרסם בנק מידע לגבי כספומטים שפועלים במצב חירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל אחד מהכספומטים שבפרסום, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן הכספומט, ובכלל זה ממדרכה או שביל, ועד למכשיר - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה המובילה עד למכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות בכספומט נגיש&quot;; &quot;השירות בכספומט לא נגיש&quot;.
: (ה) הפעיל בנק במצב חירום שירות בנקאי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סבר הבנק שלא ניתן לקיים את האמור עקב נסיבות מצב החירום, יספק הבנק התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות בנקאי נייד באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור:
:: (1) בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים;
:: (2) השירות הוא שירות נגיש.
: (ו) פרסם בנק מידע לגבי שירות בנקאי נייד שפועל במצב החירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות בנקאי נייד - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות הבנקאי הנייד נגיש&quot;; &quot;השירות הבנקאי הנייד לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות הבנקאי הנייד לא נגיש&quot;;
:: (3) אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הבנקאי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום - &quot;הבנק מספק לפי מצב החירום התאמות נגישות סבירות לשירות הבנקאי הנייד&quot;.
: (ז) פרסום המידע לפי תקנות משנה (ג), (ד) ו-(ו) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות, שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית:
:: (1) בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של הבנק;
:: (2) במוקדי המידע הטלפוני שמפעיל הבנק;
:: (3) באופן אחר שבו הבנק מעביר מידע לציבור לגבי פעילותם של הסניפים, שירותי הבנק הניידים או המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית.
: (ח) מידע כאמור בתקנות משנה (ג), (ד) ו-(ו) ייכלל גם במידע שמפרסם בנק לציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של סניפי בנק, מכשירים אוטומטיים למשיכת מזומנים או שירות בנקאי נייד, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום.
: (ט) פרסם בנק ישראל מידע לציבור בקשר לפעילות סניפי בנקים, כספומטים, או שירותים בנקאיים ניידים, שמפעילים בנקים במצב חירום, והמידע נוגע לאמור בתקנה זו, יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה זו, לפי העניין; פרסום של בנק ישראל על מידע לפי תקנה זו יכול שיהיה באמצעות הפניה לפרסומים של מידע כאמור שפרסם בנק.

=== סימן ג': נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל ===

@ 40. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;חברת דואר ישראל&quot; - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר]];
:- &quot;חוק הדואר&quot; - [[חוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]];
:- &quot;יחידת דואר&quot; - כהגדרתה ברישיון הכללי לחברת דואר ישראל בע&quot;מ למתן שירותי דואר, שירותים כספיים מטעם חברת הבת ושירותים אחרים, למעט מרכז מסירה כהגדרתו ברישיון הכללי האמור;
:- &quot;שירות כספי&quot; - שירות מהשירותים הכספיים כמשמעותם [[בסעיף 88א(א) לחוק הדואר]];
:- &quot;שירות כספי נייד&quot; - שירות כספי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב;
:- &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות לגביו [[תקנות נגישות לשירות]] שחלות בשגרה על יחידת דואר, על כספומט או על שירות כספי נייד, לפי העניין.

@ 41. נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל
: ניתן במצב חירום שירות כספי ביחידת דואר, יתקיימו הוראות אלה:
: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות ביחידת הדואר באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
: (2) אחד מאנשי צוות יחידת הדואר יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות כספי והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין ביחידת הדואר, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שיהיה רשום בו: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4, בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).

@ 42. נגישות לשירותים כספיים ניידים במצב חירום
: הפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום שירות כספי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סברה חברת דואר ישראל שלא ניתן לקיים את הוראות האמורות עקב נסיבות מצב החירום, תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות כספי נייד באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור:
: (1) בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים;
: (2) השירות הוא שירות נגיש.

@ 43. פרסום מידע
: (א) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי יחידות הדואר שפתוחות לציבור במצב החירום וניתן בהן שירות כספי, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל יחידה כאמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצאת יחידת הדואר, ובכלל זה מדרכה, לכניסה ליחידת הדואר, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;; בוצעו במצב חירום שינויים בקשר למרחב המוגן של יחידת דואר - תספק חברת דואר ישראל מידע עדכני בשפה פשוטה לפי פסקה זו, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;קיים שירות נגיש בסניף&quot;, &quot;השירות בסניף אינו נגיש&quot;;
:: (4) אם השירות בסניף, כולו או חלקו, אינו נגיש - &quot;בסניף יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;, וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות בסניף או שניתן לקבל את השירות בצורה אחרת.
: (ב) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי כספומטים שפועלים במצב חירום, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל כספומט כאמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן הכספומט, ובכלל זה ממדרכה או שביל, ועד לכספומט - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות בכספומט נגיש&quot;; &quot;השירות בכספומט אינו נגיש&quot;.
: (ג) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי שירות כספי נייד שפועל במצב חירום, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל שירות כספי נייד כאמור, אם המידע קיים בידי חברת דואר ישראל בנסיבות מצב החירום:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות כספי נייד - &quot;יש דרך נגישה לשירות כספי נייד&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה לשירות כספי נייד&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות הכספי הנייד נגיש&quot;; &quot;השירות הכספי הנייד לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות הכספי הנייד לא נגיש&quot;;
:: (3) אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הכספי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום - &quot;יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;.
: (ד) פרסום המידע לפי תקנות משנה (א) עד (ג) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות, שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית:
:: (1) בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של חברת דואר ישראל;
:: (2) במוקד המידע הטלפוני שמפעילה חברת דואר ישראל;
:: (3) באופן אחר שבאמצעותו חברת דואר ישראל מעבירה מידע לציבור לגבי פעילותם של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית.
: (ה) מידע כאמור בתקנות משנה (א) עד (ג) ייכלל גם במידע שמפרסמת חברת דואר ישראל לציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום.
: (ו) פרסם משרד התקשורת מידע לציבור בקשר לשירותים כספיים שמפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום, והמידע נוגע לאמור [[בתקנה 41]] [[או 42]], יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה כאמור, לפי העניין.

== פרק ח': זמינות אמצעי הסעה לאנשים עם מוגבלות ==

@ 44. תוכנית משרד התחבורה
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;גוף שנדרש לאמצעי תחבורה&quot; - משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, רשות מקומית, או צה&quot;ל;
::- &quot;המנכ&quot;ל&quot; - המנהל הכללי של משרד התחבורה, לרבות עובד משרד התחבורה שהוא מינה לעניין תקנות אלה;
::- &quot;הסעה המונית של אנשים עם מוגבלות&quot; - הסעה של אנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת שירות מסויים במצב חירום, כגון לצורך טיפול רפואי או לצורך פינוי בני אדם ממקום שהייתם, הכול עקב חשש לחיי בני אדם.
: (ב) משרד התחבורה יכין תוכנית להקצאת אמצעי תחבורה עם נהגים שיוכלו להפעילם במצב חירום, להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות לצורך סיוע והצלת חיים, שתכלול את כל אלה, לפחות:
:: (1) שימוש במגוון אמצעי תחבורה ציבורית שמיועדים בשגרה להסעת המונים, תוך מתן עדיפות לאמצעים שיש בהם נגישות לאנשים עם מוגבלות כגון אוטובוסים עירוניים ורכבת קלה; זאת כדי להשיא (למקסם) את קיבולת ההסעה וזמינות אמצעי התחבורה במצבי חירום שונים, בפריסה גאוגרפית ארצית;
:: (2) שיטת פעולה להעמדת אמצעי תחבורה ונהגיהם לשימוש גוף שנדרש לאמצעי תחבורה וכוחות הצלה וסיוע שנדרשים לאמצעים אלה, במצב חירום, בשני סוגי תרחישים:
::: (א) הסעה או פינוי מיידיים של אוכלוסייה (פינוי דחק);
::: (ב) הסעה או פינוי מתוכנן של אוכלוסייה בכלל או של אנשים עם מוגבלות בפרט;
:: (3) מידע שעל גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה להעביר בשגרה לצורך הכנת התוכנית, ומידע שעל גוף כאמור להעביר למשרד התחבורה במצב חירום לצורך העמדת אמצעי התחבורה ונהגיהם לשימוש אותו גוף;
:: (4) המידע שיעביר גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה לפי פסקה (3) יכלול לפחות: הערכת כמויות האנשים שיש להסיע מאזור גאוגרפי מסוים בישיבה, בישיבה בכיסא גלגלים, או בשכיבה, לרבות מלווים שחייבים להיות יחד עם אנשים כאמור;
:: (5) שיטת הפנייה במצב חירום של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה בבקשה להעמדת אמצעי תחבורה, בכל אחד מסוגי התרחישים לפי פסקה (2) ולגבי כל אחת מקבוצות האנשים כאמור בפסקה (4), סוגי אמצעי התחבורה שיועמדו לרשות הגוף הציבורי, כמויותיהם, כיצד יועמדו לרשותו יחד עם נהגיהם, וצפי לפרק זמן להקצאתם, הכול כדי לאפשר למשרד התחבורה ניהול ביקושים והקצאת אמצעי תחבורה יעילים במצב חירום;
:: (6) קביעת סדרי העדיפויות בניהול ההקצאות והשימוש באמצעי התחבורה הציבורית במצב חירום, לפי זמינות אמצעי תחבורה בנסיבות מצב החירום, ובייחוד קביעת מנגנון למניעת ריבוי שימושים בו-זמני במצב חירום באמצעי התחבורה שנכללו בתוכנית.
: (ג) משרד התחבורה יכין את התוכנית בהתייעצות עם משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, צה&quot;ל ומרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זה מזה; משרד התחבורה יתייעץ עם מד&quot;א כדי שיעמיד אמבולנסים למשימות פינוי במצב חירום לפי זמינותו ויכולתו באותה עת, והכול תוך שמירה על מוכנות מד&quot;א לבצע משימות במצב חירום, ובכלל זה משימות שהטילו עליהם משרד הבריאות וצה&quot;ל.

@ 45. העמדת אמצעי תחבורה להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות במצב חירום
: במצב חירום שבו יש צורך בהסעה המונית של אנשים עם מוגבלות, יורה המנכ&quot;ל, לפי פנייה של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה, כי יועמדו אמצעי תחבורה ונהגים שיוכלו להפעילם, לשימוש הגוף שנדרש לאמצעי תחבורה להסעה המונית או לשימוש כוחות הצלה שמסייעים לו, לצורך הסעת אוכלוסייה כאמור; הפנייה של גוף כאמור והעמדת אמצעי התחבורה ונהגים ייעשו לפי התוכנית כאמור [[בתקנה 44]].

== פרק ט': תומך קהילתי במצב חירום ==

@ 46. תומך קהילתי בשעת חירום
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;הרשות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 2 לחוק שירות אזרחי]];
::- &quot;מתנדב&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק שירות אזרחי]];
::- &quot;תומך קהילתי&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]];
::- &quot;תוכנית&quot; - תוכנית להצבת מתנדבים בשירות אזרחי כהגדרתו [[סעיף 2 לחוק שירות אזרחי|בסעיף 2 לחוק שירות לאומי (([צ&quot;ל: אזרחי]))]], כתומכים קהילתיים ברשויות מקומיות במצב חירום.
: (ב) הרשות תגבש תוכנית בהיוועצות במשרד הרווחה והביטחון החברתי, מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי ומשרד הביטחון.
: (ג) לצורך מימוש התוכנית יוקצה לרשות תקציב תוספתי לטובת הכשרות, ולתוספת כוח אדם.
: (ד) התוכנית תכלול, בין השאר, סיווג של מתנדבים בעלי מסוגלות ורצון לשמש כתומכים קהילתיים, ההכשרה שיעבור מתנדב כדי לשמש תומך קהילתי, ההיערכות לקראת מצב חירום ותפקידי התומך הקהילתי בחירום.
: (ה) הרשות המקומית תעמיד בשגרה ובחירום עובד מטעמה שיהיה אחראי על הפעלת המתנדבים שהם תומכים קהילתיים ברשות המקומית, על הכשרותיהם ועל ניהול משימותיהם במצב חירום; עובדים אלה יעברו הכשרה להיכרות עם עולם השירות האזרחי והפעלת מתנדבים.
: (ו) הרשות תדווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת אחת לשנה, במשך שש שנים מיום התחילה, על גיבוש התוכנית כאמור בתקנה זו ועל יישומה; לדיווח הראשון כאמור תצרף הרשות העתק מהתוכנית שגובשה.

== פרק י': שונות ==

@ 47. הדרכה
: (א) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ידריך את עובדיו, במסגרת הדרכתם למצבי חירום, כדי שיוכלו לספק שירות סביר ומענה תומך ראשוני בשעת חירום לאנשים עם מוגבלויות שונות; הדרכה כאמור תינתן גם למי שהוא מתנדב של הגוף הציבורי שנותן מענה במצב חירום.
: (ב) הדרכה כאמור בתקנת משנה (א) תכלול, בין השאר, את כל אלה:
:: (1) הכרה וזיהוי סוגי מוגבלויות, צרכים וביטויי תגובה שונים של אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, במצבי חירום שונים; חומרי ההדרכה יעסקו באנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים לפחות;
:: (2) כללי התנהגות נאותים כלפי אנשים עם מוגבלות בעת מתן השירות במיוחד במצב חירום והזכות להסתייע בחיית שירות;
:: (3) אפשרויות של תקשורת מילולית וחזותית עם אנשים עם מוגבלות במיוחד במצב חירום;
:: (4) הצעות למענים אפשריים במצב חירום לגבי אנשים עם מוגבלויות שונות.
: (ג) ההדרכה תוכל להתבצע באופנים שונים, לרבות באמצעות לומדה אישית, כחלק מהכנה ותרגול למצב חירום.

@ 48. תרגול
: (א) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה ומבצע תרגילים בקשר לנושאים שמפורטים בתקנות אלה, יתרגל גם את ביצוע האמור בתקנות אלה שנוגע לאותו נושא שמתרגלים.
: (ב) בתרגולים שנערכים במסגרת תרגיל של המטה הכללי של צה&quot;ל או במסגרת תרגיל החירום הלאומי, לפחות, ושבהם האוכלוסייה נוטלת חלק, לרבות באמצעות דימוי אוכלוסייה, ישולבו אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים במספר מתוך סך כל המשתתפים בתרגיל שמהווים את האוכלוסייה שאותה מדמים, שמשקף את שיעורם של אנשים עם מוגבלות באוכלוסייה, או בקירוב; לעניין תקנת משנה זו, &quot;אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים&quot; - שלושה אנשים לפחות עם מוגבלות משמעותית מסוגים אלה: שמיעה, ראייה, נפשית, שכלית, אוטיזם, או פיזית, ובלבד שסוג המוגבלות אצל כל אחד מהם הוא שונה.

@ 49. תחזוקה ונגישות זמנית חלופית
: (א) מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי תקנות אלה אחראי לכך שהתאמות הנגישות יהיו תקינות וזמינות במצב חירום, זולת אם עקב מצב החירום ועל אף שפעל ככל יכולתו באותן נסיבות, נמנע ממנו להבטיח את תקינותן או זמינותן.
: (ב) לא יפגע אדם בהתאמות נגישות שלפי תקנות אלה, לא יגרע מהן ולא יסב את השימוש בהן למטרות אחרות באופן חלקי או מלא, אלא אם כן הפגיעה נדרשת במצב חירום לצורך הצלת חיים או מניעת פגיעה ברכוש חיוני, ובלבד שייעשה מאמץ סביר בנסיבות מצב החירום להבטיח נגישות זמנית חלופית.

@ 50. צה&quot;ל והגא כגורמים מסייעים
: (א) נערך צה&quot;ל או הגא בשגרה לסייע במצב חירום לגוף ציבורי, ייערך כל אחד מהגופים האמורים לגבי משימות הסיוע בקשר לאנשים עם מוגבלות, לפי האמצעים שמצויים בידו ומשמשים אותו בשגרה.
: (ב) סייע צה&quot;ל או הגא במצב חירום לגוף ציבורי, יבצע כל אחד מהגופים האמורים את משימות הסיוע בקשר לאנשים עם מוגבלות לפי יכולותיו, כוח האדם והאמצעים שעומדים לרשותו בנסיבות מצב חירום.

@ 51. התאמת נהלים, תוכנית, ותיקי הפעלה למצב חירום
: מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה, יבחן את הצורך לעדכן לאחר כל תרגיל או מצב חירום, ואחת לחמש שנים לפחות, תוכנית שהכין, את נוהליו ואת תיקי ההפעלה שלו שנוגעים למצב חירום, לעניין אופן פעולתו לפי תקנות אלה, אם קיימים, והכול באופן שיתאימו ליישום תקנות אלה; מצא שיש צורך כאמור, יעדכן הגורם את נהליו לפי זה.

@ 52. זמינות והצגת מסמכים
: (א) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה למנות או להסמיך אדם, להכין או לעדכן נוהל או תיק הפעלה, להכין רשימה ובה פרטי מידע, להכין תוכנית, או שהכין מידע לפרסם או מסמך לצורך הדרכה או מתווה לתרגיל (בתקנה זו - מסמך), חייב לשמור העתק עדכני של המסמך לצורך שימוש בהדרכות ותרגולים לפי תקנות אלה, ולצורך שימוש במצבי חירום; נוסף על כך, מסמך כאמור שהוכן לפי תקנות אלה יישמר שבע שנים לפחות ממועד הכנתו.
: (ב) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין מסמך, חייב להעביר לנציבות, או להציג לה, לפי העניין, לא יאוחר מתום 21 ימים מיום שנדרש לכך, העתק מסמך כאמור.

@ 53. תחילה
: (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט התקנות המפורטות בתקנת משנה (ב) ו-(ג), באחד לחודש השלישי שלאחר פרסומן (((התקנות פורסמו ביום 24.9.2026, ותחילתן ביום 1.12.2026))).
: (ב) תחילתן של [[תקנות 4]], [[5]], [[6(ה)]], [[7]], [[10]], [[11]], [[12]], [[17]], [[19]], [[25]], [[26]], [[27]], [[28]], [[37]], [[38]], [[45]], [[47]] [[ו-48]] - שישה חודשים מיום התחילה.
: (ג) תחילתן של [[תקנות 15]], [[39]] למעט [[תקנה 39(א)]], [[41]], [[42]] [[ו-43]] - שנה מיום התחילה.

@ 54. הוראות מעבר
: (א) ספק מים וספק מים בחירום שהכין תוכנית היערכות לפני יום התחילה ישלים את הנדרש ממנו לפי [[תקנה 3]] לא יאוחר מהמועדים האלה:
:: (1) עד תום שנה מיום התחילה ב-30% לפחות מתחנות החלוקה שנכללות בתוכנית ההיערכות ולא פחות משלוש תחנות חלוקה;
:: (2) עד תום שנתיים מיום התחילה ב-100% מתחנות החלוקה שנכללות בתוכנית ההיערכות.
: (ב) מחזיק במקרקעין אחראי לכך שבמיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין שהחזקתו, ובדרך שמובילה אליה, יתקיים [[חלק ב' בתוספת השלישית]] לא יאוחר מהמועדים האלה:
:: (1) לא יאוחר משנה מיום התחילה ב-30% לפחות מהמיגוניות הציבוריות, ולא פחות מ-50 מיגוניות;
:: (2) לא יאוחר משנתיים מיום התחילה ב-100% מהמיגוניות הציבוריות.
: (ג) עד תום חודש מיום התחילה תפרסם הנציבות את הטופס המומלץ לפי [[תקנה 21(ד)]].
: (ד) עד תום שלושה חודשים מיום התחילה יעבירו לראשונה גופים שנדרשים לאמצעי תחבורה כהגדרתם [[בתקנה 44(א)]], מידע לפי [[תקנה 44(ב)(4)]] שברשותם למשרד התחבורה; בלי לגרוע מהאמור -
:: (1) משרד הרווחה רשאי להעביר למשרד התחבורה סיכומי כמויות של מועמדים לפינוי מוקדם לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי [[תקנה 44(ב)(4)]], שמצוין ברשימה הנוספת כהגדרתה [[בתקנה 32(ח)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי]]; העביר משרד הרווחה סיכומי כמויות כאמור, ייחשב הדבר כאילו רשות מקומית העבירה לראשונה מידע למשרד התחבורה לפי [[תקנה 44(ב)(4)]];
:: (2) לבקשת משרד הבריאות, ובהסכמת משרד הרווחה, רשאי משרד הרווחה להעביר סיכומי כמויות של חצר&quot;מ לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי [[תקנה 44(ב)(4)]], שמצויים במידע שבידיו לפי [[תקנה 32(ח)(1) לתקנות נגישות אירועי פינוי]].
: (ה) עד תום שישה חודשים מיום התחילה לכל המאוחר -
:: (1) רח&quot;ל תשלים את הכנת התוכנית לסיוע ממשלתי אחוד לרשויות המקומיות לפי [[תקנה 18]];
:: (2) מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות ישלים את הכנת הרשימה לראשונה לפי [[תקנה 22]];
:: (3) משרד התחבורה ישלים את הכנת התוכנית כמשמעותה לפי [[תקנה 44]];
:: (4) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה ישלים לראשונה את הבחינה של נוהליו ותיקי ההפעלה שלו למצבי חירום, והעדכון, אם יידרש, לפי [[תקנה 51]].
: (ו) עד תום שנה מיום התחילה תשלים הרשות כהגדרתה [[בתקנה 46(א)]] את הכנת התוכנית לפי [[תקנה 46]].

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[ההגדרה &quot;דרך נגישה&quot; שבתקנה 1]]))) ====
=== דרישות חלופיות לדרך נגישה ===

@ 1. רוחב הדרך
: רוחב חופשי בדרך יהיה 1.3 מטר לפחות, ואולם אפשר שבשל מיקום מיתקנים, תשתיות או צמחייה, הרוחב החופשי של הדרך יהיה פחות מכך אך לא פחות 110 סנטימטרים, לאורך קטע דרך שלא יעלה על 500 סנטימטרים.

@ 2. שיפוע הדרך
: (א) שיפוע אורכי של דרך לא יעלה על 8%, ואולם אם שיפוע כאמור לא מתאפשר עקב סיבות הנדסיות אפשר ששיפוע כאמור יעלה על 8% ובלבד שלא יעלה על 10% לאורך 5 מטרים; עלה השיפוע האורכי של דרך לפי פרט זה על 5% או קיים הפרש גובה אנכי שעולה על 20 סנטימטרים בין פני הדרך לסביבתה הצמודה, לא יידרש שהדרך תהיה כבש; בשיפוע לפי פרט זה יתאפשר לאדם עם מוגבלות לנוע בצורה בטיחותית על הדרך, לרבות בתנאי הארה של יום ושל לילה.
: (ב) שיפוע רוחבי של דרך לא יעלה על 2%, ואפשר שלא יעלה על 3% עקב תנאי טופוגרפיה או קשיים הנדסיים.

@ 3. הפרש גובה בדרך
: הפרש גובה אנכי בין שני חלקי דרך סמוכים לא יעלה על 1.5 סנטימטר.

@ 4. פני הדרך
: פני הדרך והמדרך -
: (1) יהיו יציבים וקשיחים;
: (2) לא יהיו עשויים חומרים כגון חלוקי נחל, חצץ, חול או דשא ופניהם לא יהיו מעובדים עיבוד גס (כגון עיבוד &quot;טובזה&quot; או &quot;טלטיש גס&quot; באבן טבעית); המדרך לא יכלול בליטות כגון חלוקי נחל או אבנים מתוך משטח בטון;
: (3) רוחב המישקים בדרך לא יעלה על 1.5 סנטימטרים.

@ 5. טיפול במכשולים
: לאורך הדרך לא יהיו מכשולים, או שיהיו מכשולים שמסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

== תוספת שנייה ==
==== ((([[תקנות 18(א), (ב), (ג)(1), ו-(4), (ו), (ח)]], [[19(ב) ו-(ד)]]))) ====
=== חלק א' - גופים ציבוריים שיעמידו משאבים ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;100px&quot; | מספר סידורי !! הגוף הציבורי
|-
| : (1) || משרד האוצר
|-
| : (2) || משרד הבינוי והשיכון
|-
| : (3) || משרד הבריאות
|-
| : (4) || משרד הביטחון - אגף השיקום
|-
| : (5) || משרד החינוך
|-
| : (6) || משרד העלייה והקליטה
|-
| : (7) || משרד הפנים
|-
| : (8) || משרד הרווחה והביטחון החברתי
|-
| : (9) || המשרד לשוויון חברתי
|-
| : (10) || משרד התיירות
|-
| : (11) || המוסד לביטוח הלאומי
|-
| : (12) || הסוכנות היהודית
|-
| : (13) || הרשות לניצולי שואה
|}

=== חלק ב' - משאבים שיעמידו גופים ציבוריים ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;100px&quot; | מספר סידורי !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוגי המשאבים !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} פירוט המשאבים
|-
| : (1) || מוקד שירות נגיש || מוקד לקבלת פניות מרשויות מקומיות או צרכים של אנשים עם מוגבלות
|-
| : (2) || סיוע מקצועי לרשות מקומית || סיוע מקצועי במצב חירום לבעלי תפקידים ברשות המקומית, למתן מענה תומך במצב חירום לאנשים עם מוגבלויות מסוגים שונים, באמצעות תקשורת מרחוק וחומרי הדרכה לשימוש עצמי
|-
| : (3) || הפגות
| : (א) ערכות להפגה, פנאי ופעילות גופנית, במצב חירום, לאנשים עם מוגבלות, לשימוש עצמאי, שהוכנו בהיוועצות במורשה לנגישות שירות שיש לו ניסיון בתחום, באחד מהאופנים האלה לפחות:
:: (1) ערכות מוכנות לשימוש; הערכות יהיו מסוגים שונים לפי ייעודן לפי טווח גילאי המשתמשים, יכולות קוגניטיביות, מוטוריות, וחושיות, שונות; ההסברים בערכה יהיו בשפה פשוטה, ואם נדרש לפי היכולות הקוגניטיביות של האנשים שאליהן מיועדת הערכה - בפישוט לשוני במקום שפה פשוטה;
:: (2) אמצעי הפגה, פנאי או פעילות גופנית, במצב חירום, לרכישה באופן עצמאי באמצעות תווים (vouchers) שיחולקו במסגרת התוכנית שלפי [[תקנה 18]]; האדם בוחר מתוך סוגי אמצעים שונים שיועמדו לבחירתו; לרשות המקומית יתאפשר להשפיע על תוכני האמצעים כדי לבצע התאמה תרבותית לתושביה;
: (ב) פעילות יזומה להפעלת אנשים עם מוגבלות ששוהים באזור ציבורי מוגן לצורך הפגה, פנאי ופעילות גופנית;
: (ג) ריענון קצר מועד לאנשים עם מוגבלות ולמלוויהם מחוץ לביתם (נופשונים)
|-
| : (4) || ציוד לשהייה ולינה
| : (א) מיטות, מזרנים, בתי שימוש ניידים ונגישים עם סידורים לשמירה על פרטיות, פרגודים;
: (ב) מושבים מותאמים, שולחנות;
: (ג) כיסאות גלגלים;
: (ד) מיטות סיעודיות (לשימוש בדיור זמני חלופי);
: (ה) ציוד ייעודי שמשמש אנשים עם מוגבלות בפעילות היום-יום (כגון כיסאות רחצה, אמצעים למניעה החלקה באזורים רטובים)
|-
| : (5) || דיור זמני חלופי לאדם עם מוגבלות ומלוויו
| : (א) יחידות אכסון מיוחדות ויחידות שאינן נגישות, לרבות בכל אלה:
:: (1) בתי מלון;
:: (2) מיתקני קליטה ארציים, מיתקני קליטה ארציים לאנשים עם מוגבלות;
:: (3) מקבצי דיור, בתי גיל הזהב, מרכזי קליטה לעולים;
:: (4) דיור ציבורי;
:: (5) מבני מעונות לסטודנטים;
: (ב) הסעה של אדם עם מוגבלות ומלוויו מביתו לדיור החלופי הזמני ובחזרה לביתו;
: (ג) הזנה לאדם עם מוגבלות ולמלוויו במהלך שהייתו בדיור חלופי זמני או רכישת מזון באופן עצמאי במימון התוכנית
|-
| : (6) || כוח אדם לסיוע || כוח אדם לסיוע ביישום המענים שלפי [[תוספת חלק ב|חלק זה]], לרבות כוח אדם מקצועי בתחומי סיעוד ותחומים נדרשים אחרים לפי נסיבות מצב החירום
|}

=== חלק ג' - תבחינים לסיוע בקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת מענים לאנשים עם מוגבלות ===
: התבחינים שלהלן יסייעו לבחינת בקשות לסיוע לאדם עם מוגבלות במצב חירום, ולקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת המשאבים; תחילה יש לבצע הערכה לפי שלב 1 ולאחר מכן יש לעשות שימוש בתוצאות ההערכה משלב 1 בהערכה לפי שלב 2:

@ 1. : שלב 1 - תבוצע הערכה מהירה של צרכים מיידיים של האדם עם מוגבלות בעת מצב החירום (להלן - ההערכה), ובייחוד בתחומים המפורטים להלן; ההערכה תבוצע בהתבסס ככל האפשר על מידע שסיפק האדם עצמו או איש קשר שלו:
: (1) יכולת התקשורת והבנת המצב של אותו אדם, ואמצעים שנדרשים לשם כך;
: (2) מורכבות מצבו הרפואי של אותו אדם ובייחוד לנוכח אלה: אם נדרשת אספקת חשמל רציפה לשימור חיים, אם נדרש טיפול רפואי אינטנסיבי, אם יש צורך להגיע למוסד בריאות לטיפולים משמרי חיים או שיקומיים, קבועים או זמניים, ומה צריכת התרופות שלו;
: (3) אם האדם נדרש לסיוע בביצוע פעולות היום-יום, והאמצעים שהוא עושה בהם שימוש קבוע;
: (4) הצורך בהשגחה צמודה על האדם;
: (5) הצורך בתמיכה רגשית או חברתית לאדם;
: (6) בחינה אם הוא אדם עם עורף חברתי בחירום כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]] או שאין לו עורף חברתי כמשמעותו [[בתקנה 2(ב)(7)(ב)(1) עד (4) לתקנות מאגר מידע]];
: (7) צרכים נוספים שהם תולדה ממאפייני מצב החירום.

@ 2. : שלב 2: בחינת הצורך בסיוע פרטני לאדם עם מוגבלות:
: (1) אפשרות א' - כדי שאדם יוכל להמשיך לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום - מתוך הצרכים שעלו בהערכה לפי שלב 1 ובייחוד החיוניים שבהם, מהם הצרכים שניתן לספק לאורך זמן;
: (2) אפשרות ב':
:: (א) מתוך הצרכים שעלו בהערכה לפי שלב 1 ובייחוד החיוניים שבהם, מהם הצרכים שלא ניתן לספק או שקיים קושי ממשי לספקם, במצב החירום, אם ימשיך אותו אדם לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן;
:: (ב) אם ניתן לספק טוב יותר את צרכי האדם ובפרט החיוניים שבהם, לפי ההערכה שבוצעה לפי פרט משנה (א), אם יועבר מביתו או מאזור ציבורי מוגן לחלופת דיור זמני במקום אחר;
:: (ג) אם קיימת אפשרות ממשית ובטוחה בתנאי מצב החירום השורר, להעברת האדם, לרבות מלווה או ציוד עזר אישי אם נדרשים, לחלופת דיור זמנית במקום אחר.

== תוספת שלישית - מיגונית ציבורית ==
=== חלק א' - מיגונית ציבורית נגישה ===
==== ((([[תקנות 21(א) עד (ג)]], [[22]] [[ו-54(ב)]], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1]] [[ו-3 בחלק א' לתוספת שלישית]]))) ====

@ 1. מיגונית נגישה לאדם עם מוגבלות
: (א) [[בחלק זה]], &quot;דלת הדף&quot; ו&quot;דלת הדף ורסיסים&quot; - כהגדרתן [[בתקנות מפרטים למקלטים]].
: (ב) לאדם עם מוגבלות יתאפשר להיכנס למיגונית ולשהות בה יחד עם כלל הציבור, לפי [[חלק זה]].
: (ג) במיגונית שבפתחה לא מותקנת דלת הדף או דלת הדף ורסיסים יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) הרוחב החופשי בפתחים ובפרוזדורים לא יפחת מ-90 סנטימטרים;
:: (2) סכום הרוחב החופשי בפרוזדור (A [[נספח א' לחלק זה|בנספח א]]) והרוחב החופשי בפתח (B [[נספח א' לחלק זה|בנספח א]]) סמוכים זה לזה, לא יפחת מ-200 סנטימטרים;
:: (3) החלל המיועד לשהיית הציבור במיגונית (C [[בנספח א לחלק זה]]) יכלול שטח חופשי לסיבוב לפי ת&quot;י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח לסיבוב (2.7.4);
:: (4) השיפוע הרוחבי והשיפוע האורכי של דרך בתוך המיגונית לא יעלה על 2%; על אף האמור -
::: (א) השיפוע האורכי של דרך נגישה שתחילתה במזוזת הפתח הפנימי במיגונית (מסומן כקו מקווקו &quot;תחילת דרך משופעת&quot; [[בנספח א לחלק זה]]), והיא נמשכת לפתח המיגונית עד למפלס תחתית רצפת המיגונית, לא יעלה על 0.5% + 9%;
::: (ב) הדרך לא תבלוט מפתח המיגונית יותר מ-20 סנטימטרים ובלבד שאם בלטה יותר מ-10 סנטימטרים גוון הדרך יהיה בניגוד חזותי לגוון הקיר החיצוני של המיגונית;
::: (ג) אפשר שהפרש הגובה בין קצה הדרך בפתח המיגונית (מסומן כ&quot;פתח המיגונית&quot; [[בנספח א לחלק זה]]) לדרך הנגישה לפי [[פרט 3]] (מסומנת D [[בנספח א לחלק זה]]), יטופל באמצעות אחד מאלה:
:::: (1) רכיב משופע מקובע בקצה הדרך במיגונית, שניתן לשנות את מצבו בין מצב פתוח כשהוא בשימוש למצב סגור כשאינו בשימוש; השיפוע של הרכיב במצב פתוח לא יעלה על 50%, אם הוא מגשר על הפרש גובה של עד 3 סנטימטרים או על 30% אם הוא מגשר על הפרש גובה בתחום שמעל 3 סניטמטרים ועד 6 סנטימטרים; בעת שהרכיב האמור במצב פתוח, יראו בו חלק מהדרך לפי פסקת משנה (ב), והוראותיה יתקיימו גם ברכיב האמור;
:::: (2) שינוי השיפוע של קצה הדרך במיגונית, ובלבד שיתקיימו בו ההוראות לפי פסקת משנה (1) שדנות בשיפוע;
:: (5) לאורך הדרך המשופעת במיגונית לפי פסקה (4)(א), בצד הדופן שממול לפתח B ([[נספח א' לחלק זה]]), יימצא בית אחיזה (מסומן כ&quot;בית אחיזה&quot; [[בנספח א לחלק זה]]), שיתקיימו בו הוראות אלה:
::: (א) צורת בית האחיזה תהיה עגולה, תתאפשר גריפה רציפה לכל אורכו, ולא יהיו בו חלקים חדים;
::: (ב) קוטרו החיצוני של בית האחיזה יהיה 3 עד 4 סנטימטרים;
::: (ג) קצותיו של בית האחיזה יהיו מכופפים כדי שלא יהוו מכשול; קצהו האחד יימשך עד 30 סנטימטרים במקביל לפתח B ([[נספח א לחלק זה]]), וקצהו השני לא יבלוט מפתח המיגונית;
::: (ד) מסביב לבית האחיזה יהיה מרווח חופשי לגריפה שהיקפו 4 סנטימטרים לפחות מהפנים החיצוניים של בית האחיזה;
::: (ה) הפן העליון של בית האחיזה יהיה בגובה 90 סנטימטרים עד 95 סנטימטרים מפני הדרך המשופעת;
::: (ו) הפן הפנימי של בית האחיזה לא יחדור יותר מ-9 סנטימטרים לתחום הדרך המשופעת;
::: (ז) יתקיים ניגוד חזותי בין גוון בית האחיזה לגוון הקיר שעליו הוא מותקן;
::: (ח) בית האחיזה יותקן ממרכז חלקו התחתון, באופן יציב, בטוח, ומאפשר גריפה רציפה;
:: (6) קירות המיגונית יהיו בלא בליטות חדות ובלא חיספוסים גסים העלולים לפגוע במי שנמצא במיגונית;
:: (7) לאורך הדרך במיגונית לא יהיו מכשולים.
: (ד) במיגונית שמותקנת בה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) הרוחב החופשי בפתחים שבמיגונית לא יפחת מ-80 סנטימטרים;
:: (2) סכום רוחב חופשי בפרוזדור במיגונית, אם קיים, ורוחב חופשי בפתח, סמוכים זה לזה, לא יפחת מ-200 סנטימטרים;
:: (3) החלל המיועד לשהיית הציבור במיגונית (C [[נספח ב חלק זה|בנספחים ב]] [[ו-ג לחלק זה]]) יכלול שטח חופשי לסיבוב לפי ת&quot;י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח לסיבוב (2.7.4);
:: (4) מפלס סף הדלת שבפתח המיגונית יהיה בגובה 10 סנטימטרים לכל היותר מעל תחתית רצפת המיגונית; הותקנה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים בכניסה פנימית במיגונית, תתקיים בה [[תקנה 34(ד) ו-(ד1) לתקנות מפרטים למקלטים]];
:: (5) משני צידי הדלת יימצאו מוטות לסיוע בהגפתה כמפורט להלן:
::: (א) מוט אופקי אחד יימצא בצידו החיצוני של אגף הדלת בגובה 85 עד 90 סנטימטרים מתחתית אגף הדלת, לפי הוראות אלה:
:::: (1) אורכו של המוט יהיה 35 עד 40 סנטימטרים, וקוטרו החיצוני יהיה 3 עד 4 סנטימטרים;
:::: (2) צורת המוט תהיה עגולה, תתאפשר גריפה רציפה לכל אורכו, ולא יהיו בו חלקים חדים;
:::: (3) המרחק בין הפן הפנימי של המוט לבין פני אגף הדלת לא יהיה קטן מ-4 סנטימטרים ולא גדול מ-5 סנטימטרים;
:::: (4) המרחק בין קצה המוט לבין שול אגף הדלת שנפתח יהיה 5 עד 10 סנטימטרים;
:::: (5) גוון המוט יהיה בניגוד חזותי לגוון אגף הדלת;
::: (ב) מוט אופקי שני יימצא בצידו הפנימי של אגף הדלת בגובה 85 עד 90 סנטימטרים מתחתית אגף הדלת, ותתקיים בו פסקת משנה (א)(1) עד (5);
::: (ג) על אף האמור בפסקאות (א) ו-(ב), אפשר שגובה המוט או המרחק לפי פסקה (א)(4), יותאמו בשינוי קל לצורך מניעת הפרעה למנגנון נעילת הדלת.

@ 2. שילוט וסימון
: (א) על דופן המיגונית שבה נמצא פתחה, יימצא מידע בשלט או על הדופן, לפי הוראות אלה:
:: (1) רישום: &quot;מיגונית&quot; בגופן שגובהו לא יפחת מ-10 סנטימטרים;
:: (2) יתקיימו במידע הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ב) גוון מזוזות ומשקוף פתח המיגונית ברצועה שרוחבה 7 עד 10 סנטימטרים בהיקף הפתח, יהיה בניגוד חזותי לדופן החיצונית של המיגונית.

@ 3. הצבת מיגונית וקישורה לדרך נגישה
: המיגונית תוצב בדרך נגישה או בצמוד לה, ויתקיימו הוראות אלה:
: (1) אפשר שפני דרך נגישה לפי פרט זה יהיו עשויים מחומר מהודק כגון מצע, או דשא, ובלבד שיהיו יציבים גם בפני גשם ונגר עילי;
: (2) בצמוד לפתח מיגונית שאין בפתחה דלת יתקיימו כל אלה:
:: (א) ייותר שטח חופשי לתמרון במקביל לדופן המיגונית ומול הפתח שלה, ששיפועו לא יעלה על 2% לכל כיוון, שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות ואורכו 170 סנטימטרים לפחות (D [[בנספח א' לחלק זה]]); על אף האמור, אפשר שרוחב השטח האמור יקטן עד ל-110 סנטימטרים, בשל מיקום מיתקנים, תשתיות, מגבלת רוחב המדרכה שבה מוצבת המיגונית, או צמחייה;
:: (ב) הפרש הגובה האנכי בין פתח המיגונית לפני הדרך הנגישה המקושרת אליה לא יעלה על 1.5 סנטימטרים, והמרווח האופקי בין שתי הדרכים האמורות לא יעלה על 1.5 סנטימטרים;
:: (ג) לצורך יישום פסקת משנה (ב), אם הפרש הגובה בין פתח המיגונית לדרך נגישה אינו עולה על 6 סנטימטרים, אפשר שהקישור ייעשה לפי [[פרט 1(ג)(4)(ג)]] או באמצעות רכיב משופע לפי [[פרט 1|הפרט האמור]] שהוא רכיב מקובע למיגונית;
: (3) בצמוד לפתח מיגונית שמותקנת בה דלת, יתקיימו כל אלה:
:: (א) יימצא משטח תפקוד בצד שאליו נפתחת הדלת, שמתקיימות בו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במשטחי תפקוד (2.5.4), ושיפוע המשטח לכל כיוון לא יעלה על 2% (מסומן כ&quot;משטח תפקוד (חלופה 1)&quot; [[בנספח ב לחלק זה]] - &quot;משטח תפקוד (חלופה 2)&quot; [[בנספח ג לחלק זה]]); אם קיים הפרש גובה אנכי בין שול משטח התפקוד לסביבתו הצמודה שעולה על 5 סנטימטרים ואין אמצעים למניעת מעבר מהמשטח לסביבה האמורה, יש פס בשול המשטח בניגוד חזותי לסביבתו הצמודה ורוחבו 10 עד 20 סנטימטרים או שהמשטח כולו בניגוד חזותי לסביבתו;
:: (ב) אם מותקנת דלת סובבת על צירה בפתח המיגונית או בפתח אחר בתוכה, שאינה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, הכוח הנדרש לפתיחה של הדלת לא יעלה על הוראות ת&quot;י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בכוח הפעלה לפתיחת דלת בדרך נגישה (סעיף 2.5.5.2);
: (4) נוסף על משטח תפקוד לפי פסקה (3(()))(א)((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;)), לסף דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, שבפתח מיגונית, תקושר דרך נגישה לפי הוראות אלה:
:: (א) אם הדרך הנגישה היא בתחום ציר ההליכה במדרכה או ברחבה, השיפוע האורכי ושיפועי הצד שלה, לא יעלו על 8% ([[נספח ב לחלק זה]]);
:: (ב) אם הדרך הנגישה אינה בתחום ציר ההליכה במדרכה, ברחבה, או בשביל, השיפוע האורכי של הדרך לא יעלה על 8%, ושיפועי הצד לא יעלו על 50% ([[נספח ג לחלק זה]]);
:: (ג) על אף האמור בפסקאות (א) ו-(ב), אם בנסיבות המקום לא מתאפשר שיפוע כאמור בהן, אפשר שבאישור מורשה נגישות, שיפוע הדרך לא יעלה על 10% לאורך קטע דרך קצר ככל האפשר בתנאי המקום;
:: (ד) לא יידרש שהדרך הנגישה תהיה כבש או מיתקן אלקטרו-מכני, ולא יידרשו בתי אחיזה בצידיה.
: (5) אם הוצבה המיגונית בדרך ציבורית כגון מדרכה, שביל או רחבה, ייוותר בדרך מעבר חופשי שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות (מסומן כ&quot;מעבר חופשי&quot; [[נספח א חלק זה|בנספחים א]] [[נספח ב חלק זה|ו-ב לחלק זה]]). אפשר שרוחב המעבר האמור יקטן עד ל-110 סנטימטרים, לאורך קטע שאורכו לא יעלה על 500 סנטימטרים, בשל מיקום מיתקנים, תשתיות, מגבלת רוחב המדרכה, או צמחייה.

@ 4. מכשולים בדרך נגישה ובדרך אחרת
: לאורך דרך נגישה כאמור [[בפרט 3]], ולאורך דרך אחרת להולכי רגל שאינה דרך נגישה כאמור, שמובילות למיגונית ממקום שעליו נועדה להגן המיגונית כאמור [[בפרט 3]], לא יהיו מכשולים; אם קיימים מכשולים בדרך - הם מסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

@ 5. ניגוד חזותי
: אם נדרש שיתקיים ניגוד חזותי לפי [[תוספת זו]], הוא יהיה לפי ת&quot;י 1918 חלק 6 בסעיף הדן בניגוד חזותי (2.4) לערך המתאים לסימן מאתר.

@ 6. שונות
: השרטוטים שבנספחים [[לחלק זה]] הם לצורך המחשה, וההוראות המחייבות הן הוראות [[חלק זה]].

==== '''נספח א - מיגונית נגישה שלא מותקנת דלת בפתחה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ג)(2), (3), (4)(א) ו-(ג), (5)]], [[$ חלק א תוספת 3|5(ג)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(2)(א)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

==== '''נספח ב - מיגונית שמותקנת דלת בפתחה, משטח תפקוד (חלופה 1), ודרך נגישה בציר הליכה של מדרכה או ברחבה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ד)(3)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(3)(א), (4)(א) ו-(5)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

==== '''נספח ג - מיגונית שמותקנת דלת בפתחה, משטח תפקוד (חלופה 2), ודרך נגישה שאינה בציר הליכה של מדרכה או ברחבה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ד)(3)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(3)(א), (4)(א) ו-(5)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

=== חלק ב' - התאמות נגישות לעניין מיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין ===
==== ((([[תקנה 54(ב)]]))) ====

@ 1. סימון ושילוט
: במיגונית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין, יתקיים [[פרט 2 בחלק א']].

@ 2. מכשולים בדרך נגישה ובדרך אחרת
: לאורך דרך נגישה לפי [[פרט 3]], ולאורך דרך אחרת להולכי רגל שאינה דרך נגישה כאמור, שמובילות למיגונית ובתוכה, לא יהיו ככל האפשר מכשולים; אם קיימים מכשולים בדרך - הם מסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

@ 3. דרך נגישה למיגונית
: (א) פתח מיגונית שהוצבה לפני יום התחילה, שלגביה מתקיימים כל התנאים שלהלן, תקושר לדרך נגישה לפי [[פרט 3 בחלק א(('))]]:
:: (1) הפרש הגובה בין פתח המיגונית לקצה הדרך הקיימת שמגיעה בצמוד לפתח המיגונית, לא עולה על 20 סנטימטרים;
:: (2) אפשר להתגבר על הפרש הגובה לפי פסקה (1) באמצעות דרך משופעת לפי [[$ חלק א תוספת|פרט 3(2)]] [[תוספת 3 חלק א פרט 3|או 3(4) בחלק א(('))]];
:: (3) לאחר התגברות על הפרש גובה כאמור בפסקה (2), ייוותר מעבר חופשי כאמור [[$ חלק א תוספת|בפרט 3(5) בחלק א']];
:: (4) לצורך ביצוע האמור בפסקאות (2) ו-(3) אין צורך להזיז את המיגונית מהמקום שבו הוצבה, להרים או לסובב אותה.
: (ב) אפשר שפני הדרך אל מיגונית כאמור בפרט משנה (א) יהיו עשויים מחומר מהודק או דשא, ובלבד שפני הדרך יהיו יציבים, גם בפני גשם ונגר עילי.

== תוספת רביעית ==
==== ((([[תקנה 32(ו) ו-(ז)]]))) ====
=== איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי ===
: גורם מאתר יכין לפי המידע שבידו רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התבחינים [[תקנות מאגר מידע=#תוספת 1|שברישה לפרט 2 בתוספת הראשונה לתקנות המאגר]] ולמעט התבחין &quot;שאינם מתגוררים במגורים מוסדרים&quot; (להלן - התוספת הראשונה למאגר), ונוסף על כך מלאו להם 6 שנים לפחות ומתקיימים בהם התבחינים שבטור א' בטבלה שלהלן; גורם מאתר יציין ברשימה האמורה את האנשים שמתקיימים בהם גם התבחינים שבטור ב' בטבלה שלהלן:
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! טור א' !! טור ב'
|-
| : (1) מתוך [[פרט 2 תוספת 1 לתקנות המאגר|פסקת משנה (2) שבטור א', שלצד פרט משנה 2 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] - [[תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)|פרט ((())4(()))(א) לתוספת השנייה לתקנות ילד נכה]] || -
|-
| : (2) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור א', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (1) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (3) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (2) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (4) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (7) שבטור א', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (3) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (5) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (4) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (6) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (2) שבטור א', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (5) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (2) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (7) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (6) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (8) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור א', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] לגבי תלמיד עם מוגבלות שמיעה || : (7) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] לגבי תלמיד עם מוגבלות שמיעה
|-
| : (9) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (8) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|}

&lt;פרסום&gt; י&quot;א בתשרי התשפ&quot;ז (22 בספטמבר 2026)
&lt;חתימה&gt; ישראל כ&quot;ץ שר הביטחון</text>
      <sha1>g56yfmu0c4qg690vvnws3u0wd58xri3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084916</id>
      <parentid>3084915</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T05:41:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3084916</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="140105" sha1="oue36ax8mldrbjzdfx8pcvigkw3j3xy" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ&quot;ז-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ז, 32|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום)|12532)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 19מ(ג)]] [[=החוק|לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]] (להלן - החוק), [[+|וסעיף 27(ג)(10)]] [[לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], לאחר התייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהסכמת שר האוצר לפי [[סעיף 19סז לחוק]], ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אזור ציבורי מוגן&quot; - מקום ציבורי המשמש במצב חירום לשהיית הציבור לצורך התגוננות מפני סיכון לחיים או לצורך חיוני אחר, מעל או מתחת לפני הקרקע, ובכלל זה מקלט ציבורי, מחסה ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית]], שטח פתוח, תווך תת-קרקעי, מיתקן מרכזי כהגדרתו [[בתקנות נגישות לתחבורה ציבורית]], ולמעט כל אלה: מיגונית ציבורית, מקום ייעודי כהגדרתו [[בתקנה 1 לתקנות המסגרות]], מיתקן קליטה כהגדרתו [[בתקנה 1 לתקנות נגישות אירועי פינוי]], מרכז ארעי לטיפול, מוסד רפואי ומרפאה, כהגדרתם [[בתקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:- &quot;אדם עם מוגבלות&quot;, &quot;גוף ציבורי&quot;, &quot;נציבות&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 5 לחוק]];
:- &quot;אמצעים חליפיים&quot;, &quot;ספק מים&quot;, &quot;ספק מים בחירום&quot;, &quot;תוכנית היערכות&quot;, &quot;תחנת חלוקה&quot; - כהגדרתם [[בכללי המים]];
:- &quot;בית שימוש נגיש&quot;, &quot;מקלחת נגישה&quot; - כמשמעותם בחקיקה לפי פסקאות (2) עד (11) לחקיקת נגישות למקום ציבורי;
:- &quot;דרך נגישה&quot; - דרך שמתקיימות בה הדרישות שנקבעו לדרך נגישה בחקיקת הנגישות למקום ציבורי, ואולם אם לא מתקיימות לגביה הדרישות שנקבעו כאמור או שלא נקבעו לגביה דרישות - דרך שמתקיימות בה הדרישות [[שבתוספת הראשונה]];
:- &quot;הגא&quot; - כהגדרתו [[חוק ההתגוננות האזרחית=|בחוק ההתגוננות]];
:- &quot;הנציב&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 22 לחוק]];
:- &quot;הרשות הממשלתית למים וביוב&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 124יא לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]];
:- &quot;חוק ההתגוננות האזרחית&quot; - [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
:- &quot;חוק התכנון והבנייה&quot; - [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;חוק שירות אזרחי&quot; - [[חוק שירות אזרחי, התשע&quot;ז-2017]];
:- &quot;חיית שירות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 19ו1 לחוק]];
:- &quot;חקיקת נגישות למקום ציבורי&quot; - הוראות לפי [[פרק ה'1 לחוק]], לפי [[פרק ה'1א לחוק התכנון והבנייה]], וכן לפי כל אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) הוראות לפי [[חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים), התשמ&quot;ח-1988]];
:: (2) [[חלק ח'1 לתוספת השנייה בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש&quot;ל-1970]];
:: (3) [[תקנות מפרטים למקלטים]];
:: (4) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), התשע&quot;א-2011]];
:: (5) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע&quot;ב-2011]];
:: (6) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע&quot;ד-2013]];
:: (7) [[תקנות נגישות במקלטים]];
:: (8) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה), התשע&quot;ח-2018]];
:: (9) [[תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע&quot;ט-2018]];
:: (10) [[תקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:: (11) [[תקנות נגישות לתחבורה ציבורית]];
:- &quot;יום התחילה&quot; - יום תחילתן של תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ&quot;ז-2026, לפי [[תקנה 53(א)]] (((יום 1.12.2026)));
:- &quot;כללי המים&quot; - [[=כללי המים|כללי המים (אירוע פגיעה במים), התשפ&quot;ג-2023]];
:- &quot;כספומט&quot; - מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים;
:- &quot;מאגר הרשות המקומית&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]];
:- &quot;מושב מותאם&quot; - כהגדרתו [[בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;מיגונית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 145(ח)(4) לחוק התכנון והבנייה]], אף אם המדינה או רשות מקומית לא הציבו אותה;
:- &quot;מיגונית ציבורית&quot; - מיגונית המיועדת לשירותים הניתנים לציבור בקשר עם מצב חירום, כמשמעותם [[בסעיף 19מב(ב) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], למעט מיגונית שמוצבת בבסיס צה&quot;ל לשימוש חיילים ועובדים בלבד;
:- &quot;מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב&quot; - מנהל הרשות הממשלתית כהגדרתו [[בכללי המים]] או מי שהוא הסמיך, מקרב עובדי הרשות הממשלתית למים וביוב, לעניין תקנות אלה;
:- &quot;מענה תומך&quot; - לרבות הכוונה בשפה פשוטה ומענה סבלני לשאלות חוזרות;
:- &quot;מצב חירום&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19מ(א) לחוק]];
:- &quot;מקום מוגן&quot; - כל אחד מהמפורטים במדרג להלן, המסודר לפי רמת מיגון הולכת ופוחתת:
:: (1) מקלט כהגדרתו [[תקנות מפרטים למקלטים|בתקנות המפרטים למקלטים]];
:: (2) אזור בבניין שנמצא מתאים להנחיות הגא;
:- &quot;מקום ציבורי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19ז לחוק]];
:- &quot;מקלט ציבורי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית]];
:- &quot;סמל הנגישות הבין-לאומי&quot; - לפי ת&quot;י 1918 חלק 4;
:- &quot;פישוט לשוני&quot; - כהגדרתו [[בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;רח&quot;ל&quot; - רשות חירום לאומית שבמשרד הביטחון שהוקמה לפי החלטה מספר ב/43 של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מיום י' בטבת התשס&quot;ח (19 בדצמבר 2007);
:- &quot;רשות מקומית&quot; - עירייה או מועצה מקומית;
:- &quot;שגרה&quot; - עת שאינה מצב חירום;
:- &quot;שפה פשוטה&quot; - התאמת מידע לפי [[#1|פסקאות (1), (3), ו-(4), להגדרה &quot;פישוט לשוני&quot; בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;ת&quot;י 1918 חלק 3.1&quot; - תקן ישראלי ת&quot;י 1918, חלק 3.1 - נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין - דרישות בסיסיות;
:- &quot;ת&quot;י 1918 חלק 4&quot; - תקן ישראלי ת&quot;י 1918, חלק 4 - נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת;
:- &quot;תקנות המסגרות&quot; - [[=תקנות המסגרות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות), התשפ&quot;א-2021]];
:- &quot;תקנות מאגר מידע&quot; - [[=תקנות מאגר מידע|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום), התשפ&quot;ד-2024]];
:- &quot;תקנות מפרטים למקלטים&quot; - [[=תקנות מפרטים למקלטים|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש&quot;ן-1990]];
:- &quot;תקנות נגישות אירועי פינוי&quot; - [[=תקנות נגישות אירועי פינוי|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום), התשפ&quot;ב-2022]];
:- &quot;תקנות נגישות במקלטים&quot; - [[=תקנות נגישות במקלטים|תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים), התשע&quot;ו-2016]];
:- &quot;תקנות נגישות לשירות&quot; - [[=תקנות נגישות לשירות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות נגישות לתחבורה ציבורית&quot; - [[=תקנות נגישות לתחבורה ציבורית|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס&quot;ג-2003]];
:- &quot;תקנות שירותי בריאות במצב חירום&quot; - [[=תקנות שירותי בריאות במצב חירום|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום), התשפ&quot;ב-2022]].

== פרק ב': נגישות לאספקת מים ולמזון ==

@ 2. נגישות למי שתייה
: במצב חירום שבו מספקים באמצעים חליפיים מי שתייה לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למי שתייה שמסופקים כאמור באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור, לפי [[תקנות 3 עד 5]].

@ 3. הוראות נגישות בתוכנית היערכות לחלוקת מים
: (א) כללה תוכנית היערכות של ספק מים או ספק מים בחירום רשימה של תחנות חלוקה שאמורות לפעול במצב חירום, יהיו תחנות החלוקה נגישות; לעניין זה, &quot;תחנת חלוקה נגישה&quot; - תחנת חלוקה שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, תוביל דרך נגישה עד לפתח תחנת חלוקה וכן מפתח תחנת החלוקה עד לנקודה בתחנת החלוקה שבה הציבור ממלא כלי מים;
:: (2) אורכה של הדרך לפי פסקה (1) עד לפתח תחנת החלוקה לא יעלה על 100 מטרים, ואם עלה השיפוע האורכי של הדרך על 5 אחוזים - לא יעלה המרחק האמור על 60 מטרים.
: (ב) תוכנית ההיערכות תכלול הוראות לסיוע במצב חירום של צוות תחנת חלוקה לאדם עם מוגבלות שביקש זאת, במילוי כלי מים ובנשיאתן לרכב.
: (ג) הוכנו במסגרת תוכנית ההיערכות שלטים לזיהוי תחנת חלוקה ושלטי הכוונה אליה, יתקיימו בהם הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ד) ספק מים או ספק מים בחירום שלא הצליח לאתר תחנת חלוקה שמתקיימת בה תקנת משנה (א) בחלק של יישוב שנדרשת להיות בו תחנת חלוקה לפי תוכנית ההיערכות שלו, רשאי לפנות למנהל הרשות הממשלתית למים וביוב בבקשה שיפטור אותו לתקופה קצובה מחובת עמידה בתנאי תקנת המשנה האמורה לעניין תחנת חלוקה באותו חלק מהיישוב; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנת החלוקה, ובייחוד לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית; לבקשה תצורף חוות דעת של מורשה נגישות לגבי העדר קיומו של מקום חלופי נגיש לתחנת חלוקה כנדרש בתוכנית ההיערכות.
: (ה) מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ייתן פטור כאמור בתקנת משנה (ד) אם השתכנע כי לא ניתן בתנאים הקיימים לאתר באותו חלק של היישוב תחנת חלוקה, ואי-מתן הפטור עלול לשבש את אספקת המים ביישוב כאמור [[בכללי המים]], לנוכח הצרכים שלפי תוכנית ההיערכות לגבי אותו יישוב; מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב רשאי להתנות את מתן הפטור בתנאים שעליהם יורה; משך תקופת הפטור לא יעלה על התקופה שעד למועד העדכון הקרוב של תוכנית ההיערכות; החלטת מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד; האמור בתקנת משנה (ד) ובתקנת משנה זו לא יחול לגבי יישוב שלפי תוכנית ההיערכות שלו מתוכננות בו שלוש תחנות חלוקה לכל היותר, אלא אם כן מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב נוכח לדעת כי אי-מתן הפטור ישבש את אספקת המים באותו יישוב במצב חירום כאמור [[בכללי המים]]; מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ידווח בין 1 בינואר ל-28 בפברואר בכל שנה לנציב, על הפטורים שנתן לפי תקנת משנה (ד) במהלך השנה שקדמה לה.

@ 4. פרסום מידע בשגרה לגבי התאמות נגישות למים במצב חירום
: (א) פורסמה בשגרה רשימת תחנות חלוקה ביישוב, יפרסם הגורם המפרסם לגבי כל תחנת חלוקה שברשימה לפי הוראות אלה:
:: (1) תחנת חלוקה נגישה - אם מתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]];
:: (2) תחנת חלוקה לא נגישה - אם לא מתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]]; אם תחנת החלוקה אינה נגישה יצוין אם ניתן לגביה פטור לפי [[תקנה 3(ה)]].
: (ב) פורסמה בשגרה מפה שבה מצוינות תחנות חלוקה ביישוב, יכלול הגורם המפרסם במפה את סמל הנגישות הבין-לאומי בצמוד לסימון המיקום של כל תחנת חלוקה שמתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]], ואם כל תחנות החלוקה נגישות - הוא רשאי לציין חלף זאת, על גבי המפה, כי כל תחנות החלוקה נגישות.

@ 5. פתיחת תחנת חלוקה במצב חירום
: (א) במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, יתקיימו בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור הוראות [[תקנה 3(א)]], ואולם אם מתוך תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שלא מתקיימות בהן הוראות [[תקנה 3(א)]], ייתנו ספק מים וספק מים בחירום עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימות בהן הוראות [[תקנה 3(א)]].
: (ב) צוות תחנת חלוקה ייתן לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנת חלוקה והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש, סיוע במילוי כלי מים ובנשיאתו לרכב.
: (ג) פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות חלוקה שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי [[תקנה 4]].
: (ד) האמור [[בפרק זה]] לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיו, כולן או חלקן, במצב חירום.
: (ה) עם פתיחת תחנת חלוקה ביישוב ונוסף על השירות שניתן בה, תחלק הרשות המקומית מים לביתו של מי שמתקיימים בו כל התנאים אלה:
:: (1) הוא אדם עם מוגבלות;
:: (2) הוא נכלל במאגר הרשות המקומית;
:: (3) הוא מתגורר בחלק של היישוב שאותו נועדה לשרת תחנת החלוקה שנפתחה.

@ 6. נגישות למזון במצב חירום והיערכות בשגרה
: (א) במצב חירום שבו מחולק מזון לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למזון שמחולק כאמור באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור, לפי תקנה זו [[ותקנה 7]].
: (ב) גוף ציבורי שמבצע בשגרה הכנות לחלוקת מזון לציבור במצב חירום, בין בכלל ובין באזור מסוים, ייערך גם לחלוקת מזון לאנשים עם מוגבלות, ובין השאר לפי תקנת משנה (ג).
: (ג) תכנן גוף ציבורי לחלק מזון לציבור באמצעות תחנות לחלוקת מזון, תעמוד התחנה לחלוקת מזון בתנאים האמורים [[בתקנה 3(א) עד (ג)]], בשינויים המחויבים.
: (ד) לעניין גוף ציבורי שלפי התכנון שלו נדרשת תחנה לחלוקת מזון במקום מסוים, ולא הצליח לאתר תחנה שמתקיימות בה הוראות [[3|תקנת משנה 3(א)]], יחולו הוראות אלה:
:: (1) הגוף הציבורי רשאי לפנות לנציב בבקשה שיפטור אותו מחובת עמידה בתנאי [[3|תקנת משנה 3(א)]] לעניין תחנה לחלוקת מזון במקום המסוים; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנה לחלוקת מזון, ובכלל זה לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית;
:: (2) הנציב לא ייתן פטור כאמור אלא אם כן השתכנע, לנוכח הצרכים שלפי תכנון חלוקת המזון במצב חירום, שלא ניתן בתנאים הקיימים במקום המסוים לאתר תחנה לחלוקת מזון כאמור; הנציב רשאי לקצוב פטור כאמור לתקופה שיורה או להתנותו בתנאים; החלטת הנציב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד;
:: (3) האמור בתקנת משנה זו לא יחול לגבי מקום או יישוב, לפי העניין, שלפי התכנון של הגוף הציבורי מתוכננות בו שלוש תחנות לחלוקת מזון לכל היותר, אלא אם כן קיימים לדעת הנציב טעמים מיוחדים שלפיהם אי-מתן הפטור תשבש את אספקת המזון במצב חירום ביישוב.
: (ה) פורסמה בשגרה רשימת תחנות לחלוקת מזון ביישוב במצב חירום, תחול לגבי הפרסום [[תקנה 4]], בשינויים המחויבים.

@ 7. חלוקת מזון במצב חירום
: (א) במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, תתקיים בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור [[תקנה 6(ג)]]; ואולם אם מתוך תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שלא מתקיימת בהן [[תקנה 6(ג)]] תינתן עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימת בהן [[תקנה 6(ג)]].
: (ב) צוות תחנה לחלוקת מזון יסייע לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנה והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש סיוע בקבלת מזון ובנשיאתו לרכב.
: (ג) פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות לחלוקת מזון שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי [[תקנה 4]] בשינויים המחויבים.
: (ד) האמור בתקנות משנה (א) עד (ג) לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.
: (ה) הרשות המקומית תחלק מזון לביתם של אנשים עם מוגבלות שמתקיימים בהם התנאים לפי [[תקנה 5(ה)]].

== פרק ג': מקום מוגן, אזור ציבורי מוגן, שהייה ולינה, ומידע לגביהם ==

=== סימן א': מקום מוגן ===

@ 8. הנחיות לאיתור מקום מוגן בבניין למגורים
: (א) הנחיות לאיתור מקום מוגן בבניין למגורים שמפרסם הגא לציבור יהיו בשפה פשוטה ויתקיימו בהן הוראות [[תקנה 28]].
: (ב) הפעילו משטרת ישראל או צה&quot;ל מוקד חירום כמשמעותו [[בתקנה 7 לתקנות נגישות אירועי פינוי]], ימסרו את ההנחיות לאיתור מקום מוגן כאמור בתקנת משנה (א) כחלק מהמידע שנמסר במסגרת מוקד החירום.

=== סימן ב': אזור ציבורי מוגן ===

@ 9. איתור והקצאה של אזורים בטוחים נגישים
: גוף ציבורי שמאתר ומקצה מקומות ציבוריים לאזורים ציבוריים מוגנים, ייתן עדיפות, ככל האפשר, ובהתחשב בצרכים הנובעים ממצב החירום, לאיתור והקצאה של מקומות העומדים בחקיקת נגישות למקום ציבורי.

@ 10. כניסה ושילוט לאזור ציבורי מוגן
: גוף ציבורי שאחראי להפעלת אזור ציבורי מוגן ומאפשר לציבור במצב חירום לעשות שימוש באזור ציבורי מוגן, אחראי לכך שיתקיימו כל אלה:
: (1) אם יש דרך שמיועדת לכניסת כלי רכב לאזור ציבורי מוגן (להלן בתקנה זו - דרך כלי רכב), כגון בחניון תת-קרקעי, לא יימנע מאדם עם מוגבלות, ובכלל זה אדם המתנייע בכיסא גלגלים או באמצעי עזר אחר לניידות, לעשות שימוש במצב חירום גם בדרך כלי רכב לרבות אפשרות למעבר במקומות שבהם יש הגבלת כניסה כגון מחסומים, וזאת בין שמובילה לאזור הציבורי המוגן דרך נגישה ובין שלא;
: (2) במקום בולט לעין בפתח דרך כלי רכב יימצא שלט שעליו כתוב &quot;כניסה במצב חירום גם לאדם עם מוגבלות בניידות&quot;, ואולם אם השיפוע האורכי של דרך כלי הרכב עולה על 10% יהיה כתוב בשלט &quot;זהירות! שיפוע מסוכן!&quot; ונוסף על כך יופיע בשלט הסמל לציון שיפוע מסוכן לפי נספח ג' בת&quot;י 1918 חלק 4; אם יש בדרך פסי האטה, יהיה כתוב בשלט גם &quot;זהירות! פסי האטה!&quot;;
: (3) הוצב שלט להכוונה לאזור ציבורי מוגן או לכניסה אליו או שלט לפי פסקה (2), יהיה גובה האותיות בשלט 80 מילמטרים לפחות, ויתקיימו בו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
: (4) לא ייגבה תשלום מאדם עם מוגבלות שמבקש להיכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן שמובילה לתוכו דרך כלי רכב לצורך הצלת עצמו או כדי להוביל ציוד שנדרש לשהייתו שם; איש צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן או פועל מטעם המקום הציבורי שבו האזור הציבורי המוגן, רשאי לדרוש שאדם כאמור יזדהה באמצעות תג נכה כתנאי לאי-גביית תשלום; אדם כאמור שנכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן יישמע להוראות צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן כדי למנוע סיכון לציבור שנמצא בו; לעניין זה, &quot;תג נכה&quot; - כהגדרתו [[בחוק חניה לנכים, התשנ&quot;ד-1993]].

@ 11. נגישות לאדם עם מוגבלות לשירות או טובין שמסופקים לציבור באזור ציבורי מוגן
: (א) סיפק גוף ציבורי שירות או טובין, לציבור ששוהה באזור ציבורי מוגן במצב חירום, יספק את אותם שירות או טובין לאדם עם מוגבלות ששוהה באותו אזור ציבורי מוגן, באופן שמאפשר לאדם עם מוגבלות לצרוך את אותם שירות או טובין, באותה איכות וזמינות שמסופקים לכלל הציבור; ואם נדרש, יבצע הגוף את ההתאמות הנדרשות, כפי שמתאפשר בנסיבות מצב החירום, כדי ליישם את האמור.
: (ב) תפעל איש צוות מטעם גוף ציבורי אזור ציבורי מוגן בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יתקיימו כל אלה:
:: (1) לבקשת אדם עם מוגבלות שפנה אליו בבקשה לסיוע והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות, יסייע לו איש צוות ובייחוד לשם ביצוע פעולה נדרשת להצלת חיים; האמור לא יחול כשאיש הצוות נדרש להגן על עצמו ולבצע לשם כך פעולה נדרשת להצלת חיים;
:: (2) איש הצוות יישא עליו סימן לזיהוי, ואם יש לו עמדת שירות באזור הבטוח - במקום בולט לעין בעמדה יימצא שלט; בשלט ובסימן הזיהוי יהיה רשום: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
:: (3) יימצא חדר או חלל המופרד מהמולת הקהל באופן המספק פרטיות כגון באמצעות פרגוד או מחיצה, לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות המתקשה להתמודד עם ההמולה במקום או לצורך מילוי צרכיו הרפואיים או הסיעודיים, עקב מוגבלותו, ולמלוויו; בחדר או בחלל, לפי העניין, יתקיימו הוראות אלה:
::: (א) החדר או החלל האמור יישמר לשימוש של אדם עם מוגבלות במצב חירום;
::: (ב) לצד החדר או החלל יימצא שלט שעליו רשום: &quot;מקום לאדם עם מוגבלות לשהייה זמנית&quot; ויתקיימו בשלט הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 המנויות בסיפה של פסקה (2).
: (ג) סיפק גוף ציבורי כיסאות לאזור ציבורי מוגן בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יחולו כל אלה, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום:
:: (1) 5% מהכיסאות לפחות, ולא פחות ממושב אחד, יהיו מושבים מותאמים;
:: (2) אם האזור הציבורי המוגן מתוכנן להכיל 500 איש לפחות במצב חירום - יימצא באזור הבטוח כיסא גלגלים אחד לפחות, להסעת אנשים עם מוגבלות שבאזור הציבורי המוגן.

@ 12. נגישות לבית שימוש, למקלחת, ודרך נגישה, באזור ציבורי מוגן
: (א) אם באזור הציבורי המוגן קיים בית שימוש לשימוש הציבור בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יימצא גם בית שימוש נגיש אחד לפחות לשימוש שני המינים שדרך נגישה מובילה אליו מהכניסה לאזור הציבורי המוגן, או סידור מתאים אחר בנסיבות מצב החירום, לפי פסקה (1) או (2) להלן, שדרך נגישה מובילה אליו מהכניסה לאזור הציבורי המוגן, שיאפשר לאדם עם מוגבלות לעשות את צרכיו באופן בטיחותי, ובפרטיות לפי נסיבות השהייה במצב חירום באזור הציבורי המוגן, כמפורט להלן:
:: (1) בית כיסא כימי נגיש לפי [[תקנה 4(ב) לתקנות נגישות במקלטים]];
:: (2) כיסא שירותים עם מושב קשיח, יציב, עם סידור מתאים לקליטת הפרשות כגון סיר, ולסילוקן באופן שימזער מטרדים למי ששוהה באזור הציבורי המוגן, שמסביבו יימצא וילון או אמצעי אחר המספק פרטיות למי שעושה את צרכיו.
: (ב) אם באזור הציבורי המוגן קיימת מקלחת לשימוש הציבור בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, תימצא מקלחת נגישה לשימוש שני המינים, או סידורים לפי [[תקנה 10(ב)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי]], שדרך נגישה מובילה אליה מהכניסה לאזור הציבורי המוגן.

@ 13. הסתייעות במלווה, בחיית שירות ובציוד עזר אישי
: אדם עם מוגבלות יוכל להסתייע במלווה מטעמו או בחיית שירות, וכן בציוד עזר אישי שלו, בעת שהוא שוהה באזור ציבורי מוגן במצב חירום.

@ 14. תיק הפעלה
: תיק הפעלה של גוף ציבורי לאזור ציבורי מוגן יכלול פרטי התקשרות עם ארגונים של אנשים עם מוגבלות ואנשי מקצוע מתחומים שנוגעים לאנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת מידע נוסף וסיוע למי ששוהה באזור ציבורי מוגן, אם פרטיהם מצויים ברשות הגוף הציבורי.

@ 15. פרסום מידע לציבור לגבי נגישות אזור ציבורי מוגן
: (א) פרסם גוף ציבורי רשימת אזורים ציבוריים מוגנים לשימוש הציבור במצב חירום, יכלול הפרסום גם את כל הפרטים המפורטים להלן, לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל אזור ציבורי מוגן, ויחולו על הפרסום הוראות [[תקנה 28]]; בפרסום כאמור, בפסקאות (1) עד (8) שלהלן, אפשר שייעשה שימוש בשם הסוג המסוים של האזור הציבורי המוגן, כגון &quot;מקלט ציבורי&quot;, במקום המונח &quot;אזור ציבורי מוגן&quot;:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;אזור ציבורי מוגן בזמן אזעקה&quot;, &quot;אזור ציבורי מוגן בזמן אזעקה מתאים גם לשינה&quot;; ואם האזור הציבורי המוגן ישמש לשהייה או לינה של הציבור במצב חירום, בלא קשר להתרעה, יותאם הפרסום כגון &quot;אזור ציבורי מוגן מתאים גם לשינה&quot;;
:: (2) אחת מאלה לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה המובילה עד לפתח האזור הציבורי המוגן ובתוכו, מאחד מאלה לפחות: מדרכה ציבורית, שביל ציבורי או חניה נגישה, הסמוכים לאזור הציבורי המוגן - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש מים לשתייה&quot;, &quot;אין מים לשתייה&quot;;
:: (4) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם אין באזור הציבורי המוגן בית שימוש נגיש - &quot;אין בית שימוש נגיש&quot;;
::: (ב) אם יש באזור הציבורי המוגן בית שימוש נגיש - &quot;יש בית שימוש נגיש&quot; וכן תיאור בשפה פשוטה אם מדובר בבית שימוש נגיש או בסידור נגיש אחר לעשיית צרכים לפי [[תקנה 12(א)]];
:: (5) אחת מאלה לפי העניין:
::: (א) אם יש אספקת חשמל באזור הציבורי המוגן לשימוש אישי כגון לצורך הטענת מכשירים אישיים - &quot;יש חשמל לשימוש אישי&quot;;
::: (ב) אם אין אספקת חשמל באזור הציבורי המוגן לשימוש אישי - &quot;אין חשמל לשימוש אישי&quot;;
:: (6) אם גוף ציבורי מפעיל את האזור הציבורי המוגן - פירוט סוגי שירותים או סוגי טובין שהוא מספק למי ששוהה בו;
:: (7) אם במצב חירום האזור הציבורי המוגן פתוח לציבור בשעות מסוימות - את שעות הפעילות, ואם האזור פועל בכל שעות היממה &quot;פתוח ביום ובלילה&quot;;
:: (8) אחת מאלה לפי העניין: &quot;יש איש צוות&quot;, &quot;אין איש צוות&quot;.
: (ב) פרסם גוף ציבורי מפה ושעליה מצוינים אזורים ציבורים מוגנים, יכלול הגוף האמור במפה את סמל הנגישות הבין-לאומי בצמוד לסימון המיקום של כל אזור ציבורי מוגן שדרך נגישה מובילה אליו ובתוכו.

@ 16. סייג לפתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן
: האמור [[בתקנות 9 עד 15]] לא ימנע פתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן שלא מתקיימות בו או בקשר אליו, הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.

=== סימן ג': תנאי שהייה ולינה סבירים לאדם עם מוגבלות ===

@ 17. אספקת תנאי שהייה ולינה סבירים
: פנה אדם שעקב מוגבלותו אינו מסוגל לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום בבקשה לעזרה לרשות המקומית, תספק לו הרשות המקומית בהקדם האפשרי מענה סביר בנסיבות מצב החירום, בכפוף לסיוע הממשלתי שקיבלה לפי [[תקנות 18]] [[ו-19]] והאמצעים שיעמדו לרשותה, לרבות באחד מאלה:
: (1) אספקת סיוע שיאפשר לו להמשיך במצב חירום לשהות בביתו באופן סביר;
: (2) הפנייתו לאזור ציבורי מוגן שבו יתאפשרו לו תנאי שהייה או לינה סבירים בנסיבות מצב החירום, לרבות יחד עם מלוויו;
: (3) הפנייתו למקום אחר שבו יוכל לקיים שגרת חיים סבירה בנסיבות מצב החירום, לרבות יחד עם מלוויו.

@ 18. תוכנית ממשלתית לאיגום משאבים לסיוע אחוד לרשות המקומית
: (א) רח&quot;ל תכין תוכנית לסיוע ממשלתי אחוד שייתנו הגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]], לרשויות מקומיות במצב חירום לאספקת אלה:
:: (1) סידורים ואמצעים כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות לשהות במצב חירום בביתם או באזור ציבורי מוגן;
:: (2) מענים לאדם עם מוגבלות שאינו יכול לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום, ולמלוויו.
: (ב) התוכנית תאגם משאבים כמפורט [[בחלק ב' לתוספת השנייה]], שיעמידו הגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]].
: (ג) התוכנית תכלול את כל אלה לפחות:
:: (1) הערכת מספר האנשים שעקב מוגבלותם אינם מסוגלים לשהות בביתם או באזור ציבורי מוגן במצב חירום, בפריסה גאוגרפית, לפי מידע זמין שיספקו הגופים הציבוריים שמפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]];
:: (2) פירוט המשאבים למתן מענה בפריסה גאוגרפית, שגוף ציבורי יעמיד במצב חירום מהמשאבים שבידיו או באחריותו; לעניין זה, &quot;שבידיו או באחריותו&quot; - לפי דין או החלטת ממשלה;
:: (3) שיטת ניהול והקצאת משאבים יעילה במצב חירום, הכוללת:
::: (א) מרכז הפעלה שינהל את יישום התוכנית;
::: (ב) האופן שבו גוף ציבורי מעדכן במצב חירום לגבי זמינות המשאבים שהוא יכול להעמיד לתוכנית;
::: (ג) כיצד פונה רשות מקומית בבקשה לסיוע, המידע שעליה להעביר, ולמי, ואופן הטיפול בפנייה;
::: (ד) כיצד יועברו וייבחנו פניות של אנשים עם מוגבלות שאינם מוכרים לרשות המקומית;
::: (ה) ניהול הצרכים שהעבירו רשויות מקומיות והקצאת המשאבים הציבוריים, לפי סדרי עדיפויות וזמינותם, בנסיבות מצב החירום;
::: (ו) כיצד מעמיד גוף ציבורי את המשאבים שהקצה לתוכנית לידי הרשות המקומית ומסייע לה בשימוש בהם;
:: (4) [[חלק ג' לתוספת השנייה]].
: (ד) הכנת התוכנית והקצאת המשאבים לפיה במצב חירום, יהיו לפי הצרכים החיוניים של אנשים עם מוגבלות ולא יושפעו מכל אלה: אם הוא אדם שמוכר לרשות המקומית או לא, אם הוא אדם שמקבל שירות ייעודי ממסגרת לשירותי יום או לא; לעניין זה, &quot;ממסגרת לשירותי יום&quot; - כהגדרתה [[בתקנות המסגרות]].
: (ה) לצורך הכנת התוכנית, יעביר גוף ציבורי לרח&quot;ל את המידע לגבי המשאבים שברשותו או באחריותו ושיעמדו לרשות התוכנית.
: (ו) רח&quot;ל תכין את התוכנית בהיוועצות בגופים הציבוריים שמפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]], מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זו מזו.
: (ז) גוף ציבורי יבצע את ההכנות הנדרשות כדי שיוכל ליישם במצב חירום את חלקו בתוכנית.
: (ח) המנהל הכללי של גוף ציבורי שמנוי [[בחלק א' לתוספת השנייה]] ימנה מקרב עובדיו הבכירים, ממונה לצורך התוכנית לפי תקנה זו; הממונה יהיה נציגו של הגוף הציבורי לצורך הכנת התוכנית ויישומה במצב חירום, לפי תקנה זו.

@ 19. יישום התוכנית במצב חירום ועדכונים
: (א) השתכנע ראש רח&quot;ל שבשל מצב חירום או בעת מצב חירום יש צורך להפעיל את התוכנית, יורה על כך.
: (ב) הורה ראש רח&quot;ל על הפעלת התוכנית כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך לגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]] ולנציבות.
: (ג) מייד עם ההודעה על הפעלת התוכנית יעמיד גוף ציבורי את המשאבים לרשות התוכנית לפי חלקו בה ויעדכן את מרכז ההפעלה.
: (ד) קביעת סדרי העדיפויות ויישום התוכנית יבוצעו לפי התבחינים [[שבחלק ג' לתוספת השנייה]].
: (ה) התוכנית תעודכן בתום הפעלתה, ובכל מקרה אחת לשנתיים לפחות.

== פרק ד': נגישות למיגונית ציבורית ==

@ 20. הגדרות
: [[בפרק זה]], &quot;סיבות הנדסיות&quot; - אחד מאלה:
: (1) מקום הצבת המיגונית או אופן הצבתה, הנדרש מטעמי הגנה על הציבור, אינו מאפשר לבצע התאמת נגישות;
: (2) התאמת נגישות שתבוצע במקום שבו יש להציב מיגונית מטעמי הגנה על הציבור, גם אם פתח המיגונית יופנה לכיוון אחר, תגרום לסיכון בטיחותי לציבור שעושה שימוש במקום;
: (3) הוראות תוכנית כהגדרתה [[בחוק התכנון והבנייה]], החלה על המקום, אינן מאפשרות ביצוע התאמת נגישות כאמור.

@ 21. מיגונית שיוצרה לאחר יום התחילה
: (א) לא ישווק אדם ולא ימכור מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו, שאינה עומדת בדרישות [[חלק א' בתוספת השלישית]].
: (ב) מחזיק במקרקעין לא יציב מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו, במקרקעין שבהחזקתו, אלא אם כן מתקיימות בה ובדרך שמובילה אליה הוראות [[חלק א' שבתוספת השלישית]].
: (ג) מחזיק במקרקעין רשאי לבקש ממורשה נגישות לפטור אותו לעניין הצבת מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו במקום מסוים במקרקעין שבהחזקתו, מקיום דרישה אחת או יותר [[שבחלק א' בתוספת השלישית]], עקב סיבות הנדסיות, ולהורות על ביצוע התאמות נגישות חלופיות ככל האפשר לפי נסיבות המקום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לעשות שימוש במיגונית.
: (ד) הנציבות תפרסם טופס מומלץ להגשת בקשה לפטור ולהחלטת מורשה הנגישות, לפי תקנת משנה (ג).

@ 22. רשימת מיגוניות
: מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות, יכין רשימה של כל המיגוניות שבחזקתו, בציון אם יוצרו לפני יום התחילה ומקום הצבתן, ייתן מספר סודר לכל מיגונית ציבורית ויציין לגבי כל מיגונית שדרך נגישה לפי [[התוספת השלישית]] מובילה אליה &quot;יש דרך נגישה למיגונית&quot;, ולגבי מיגונית שלא מובילה אליה דרך כאמור - &quot;אין דרך נגישה למיגונית&quot;; הרשימה תעודכן בפרטי כל מיגונית ציבורית נוספת שתוצב במקרקעין.

@ 23. אחריות הגא
: הגא אינו אחראי על יישום הוראות [[פרק זה]] במקרקעין שבהן הוצבו מיגוניות.

== פרק ה': נגישות למידע ותקשורת נגישה ==

@ 24. שימוש במאגר הרשות המקומית לשם סיוע לאנשים עם מוגבלות במצב חירום
: רשות מקומית תעשה שימוש גם במאגר הרשות המקומית לצורך קיום חובותיה לפי תקנות אלה ולצורך איתור אנשים עם מוגבלות וסיוע להם במצב חירום, לרבות העברת מידע לפי [[תקנה 15 לתקנות מאגר מידע]], אם נדרש לצורך ביצוע הפעולות האמורות.

@ 25. אמצעי עזר לתקשורת עם אדם עם מוגבלות
: (א) גוף ציבורי שמחזיק בשגרה מידע מוכן לפרסום במצב חירום - בעניין מקומות למתן שירות לציבור שיהיו פתוחים, שירותים שיינתנו בהם, או שירותים נוספים לציבור שהם ניידים, יחזיק גם מידע בשפה פשוטה, מוכן לפרסום במצב חירום, שנדרש ממנו לפרסם לפי תקנות אלה בקשר למקומות ושירותים כאמור.
: (ב) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ייערך בשגרה כדי שיוכל במצב חירום לתקשר עם אדם עם מוגבלות גם בשפת סימנים; היערכות כאמור תכלול, בין השאר, החזקת פרטי מתרגם לשפת סימנים או פרטי שירות תרגום לשפת סימנים מרחוק, שיהיו מוכנים לפעול גם במצב חירום.
: (ג) גוף ציבורי כאמור בתקנת משנה (ב) שבמצב חירום מתקשר או מסייע לאדם עם מוגבלות שהשפה היחידה שהוא מבין ודובר היא שפת סימנים, יעשה שימוש בשפת סימנים לצורך תקשורת כאמור, באמצעות תרגום לשפת סימנים מרחוק או במפגש פנים אל פנים, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום.
: (ד) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ייערך בשגרה כדי שיוכל במצב חירום לתקשר עם אדם עם מוגבלות גם בפישוט לשוני; היערכות כאמור תכלול, בין השאר, החזקת פרטי מפשט לשוני, שיהיה מוכן לפעול גם במצב חירום; לעניין זה, &quot;מפשט לשוני&quot; - אדם בעל ניסיון במתן שירות של פישוט לשוני.
: (ה) מי שמגיע מטעם גוף ציבורי לספק שירות לפי תקנות אלה לאדם עם מוגבלות, יישא עימו אמצעי לכתיבה, פשוט וזמין לשימוש, ובכלל זה כלי כתיבה וניירות, שיאפשר לאדם עם מוגבלות ליצור קשר עם בני אדם בסביבתו.
: (ו) גוף ציבורי שמפעיל במצב חירום מרכז לתקשורת עם הציבור, יאפשר לציבור לתקשר איתו בשיחה קולית או בתקשורת בהתכתבות בו-זמנית ובאופן הידודי (אינטראקטיבי) כגון באמצעות live chat, לפי בחירת האדם שמתקשר איתו; אם מרכז התקשורת מאפשר לציבור לתקשר איתו גם בתקשורת חזותית וקולית כגון באמצעות וידאו וקול, בזמן אמת, ייערך המרכז כך שתקשורת כאמור תכלול גם תמלול בזמן אמת בשפות דיבור שונות; מרכז התקשורת יפרסם את פרטי אמצעי התקשורת האמורים שלפי תקנת משנה זו.

@ 26. מידע על היערכות, המלצות להכנות למצבי חירום
: (א) פרסם גוף ציבורי מידע לציבור לגבי היערכות והכנות למצב חירום או לאספקת שירותים האמורים בתקנות אלה, יכלול באותו פרסום הנחיות בשפה פשוטה לעניין היערכות והמלצות להכנות מראש שעל אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, לבצע; הנחיות אלה יכללו, בין השאר, לפי העניין:
:: (1) המלצות להצטיידות בציוד אישי, ובכלל זה אמצעי עזר אישיים המשמשים אותו לצורך התניידות, היגיינה אישית, התמצאות או תקשורת, וכן ציוד רפואי חיוני אישי, ציוד עזר אישי, הזנה ייחודית ותרופות, או מקורות אנרגיה חלופיים, החיוניים לאנשים עם מוגבלות, לצורך המשך שרידות ותפקוד במצב חירום;
:: (2) צעדים שיש לנקוט כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות קבלת שירותים ציבוריים במצב חירום, כגון שאדם עם מוגבלות יישא עימו מסמכים לפי [[תקנה 6(ב) לתקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:: (3) אמצעים לשימוש אישי או פעולות שיש לבצע כדי לסייע בהתמגנות אישית או בהגנה על חיית שירות עקב מצב חירום;
:: (4) המלצה לפנות מכשולים מדרכים בבניינים ושטחי חוץ, המובילות למקום מוגן בסביבת מגוריהם.
: (ב) ההנחיות שלפי תקנת משנה (א) יבהירו בצורה ברורה ותמציתית מה על אדם לבצע, היכן ומתי, ואם ההנחיות כללו שלבים, הן יבהירו מה מטרת ביצוע השלבים ויפרטו אותם לפי הסדר שבו יש לבצעם, בליווי תמונות ככל האפשר, והכול כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות להבין את התהליך ומטרתו, להכין את עצמו ולהפיג חרדות.

@ 27. מידע לצורך הכוונת התנהגות של אנשים עם מוגבלות במצב חירום
: (א) גוף ציבורי המפרסם מידע לציבור לגבי הכוונת התנהגות הציבור במצב חירום, יספק נוסף על כך, הנחיות להכוונת התנהגות שהותאמו לאנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, בשפה פשוטה, ובייחוד -
:: (1) כיצד על אדם עם מוגבלות לנהוג במצב חירום כדי להגן על עצמו;
:: (2) כיצד לנהוג אם אינו מצליח להגיע למקום מוגן בבניין המגורים שלו או לאזור ציבורי מוגן, בתוך פרק הזמן המומלץ, או אם אין בבניין המגורים שלו מקום מוגן או אין בנמצא אזור ציבורי מוגן שדרך נגישה מובילה אליו.
: (ב) הנחיות לפי תקנת משנה (א) יהיו לפי [[תקנה 26(ב)]].

@ 28. הנגשת מידע
: (א) לאדם עם מוגבלות תהיה נגישות למידע בקשר למצב חירום, באותה איכות וזמינות כפי שיש לשאר הציבור בעת מצב חירום ובשגרה, לפי תקנה זו; לעניין תקנה זו, &quot;נגישות למידע&quot; - לרבות לאפשרות לברר, לקבל או למסור מידע, במצב חירום או בשגרה.
: (ב) [[תקנות נגישות אירועי פינוי|תקנה 5(ג) עד (ט) לתקנות נגישות לאירועי פינוי]] [[וההגדרה &quot;מידע חיוני&quot; שבתקנה 5(א) לאותן תקנות]] יחולו גם לעניין מידע שגוף ציבורי מוסר לציבור, בשגרה או במצב חירום, בקשר למצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית, בשינוי זה: בכל מקום שבו מדובר בפינוי אוכלוסייה או קליטתה או בהוראות בקשר לכך, יראו כאילו מדובר במצב חירום ובקשר לכך.
: (ג) נוסף על האמור בתקנת משנה (ב), גוף ציבורי שמפרסם מידע בשגרה בקשר לשירותים האמורים בתקנות אלה, יפרסם וימסור את המידע גם בדרכים אלה:
:: (1) בדרכי הפרסום המקובלות בשירות שהוא נותן;
:: (2) בהתאמות הנגישות למידע כמפורט [[בתקנה 29 לתקנות נגישות לשירות]];
:: (3) לבקשת אדם עם מוגבלות, באמצעות אחד מאלה: טלפון, דואר, דואר אלקטרוני, מסרון או אמצעי דיגיטלי אחר, ובכפוף לאמצעים שבשימוש אותו גוף ציבורי;
:: (4) באמצעות אתר האינטרנט של הגוף הציבורי אם קיים.
: (ד) מידע שמפרסם גוף ציבורי לפי תקנת משנה (ג)(4) או יישומון יהיה נגיש לפי [[תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות]].

== פרק ו': התרעה ==

@ 29. הגדרות
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אות התרעה&quot; - אות כהגדרתו [[בתקנות ההתגוננות האזרחית (אותות אזעקה וארגעה), התשנ&quot;ב-1992]], או התרעה שמספק הגא לפי דין אחר, או לפי החלטת ממשלה;
:- &quot;אמצעי קצה אישי&quot; - אמצעי שמשמש לתקשורת בידי משתמש קצה, ובכלל זה טלפון סלולרי, צמיד חכם ומחשב אישי;
:- &quot;הגורם המחלק&quot; - שר הביטחון באמצעות משרדו או באמצעות גורם אחר שיורה השר;
:- &quot;מידע נגיש בצג&quot; - מידע שמופיע בצג ומתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) המידע בשפה פשוטה;
:: (2) הצג אינו מחזיר אור (non-reflective screen);
:: (3) המידע מופיע לפי הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בשלט אלקטרוני (2.1.10) - הדרישות הנוגעות לניגוד בין הגופן לרקע, עיצוב אותיות וספרות, והדרישות למרווח;
:: (4) גודל הגופן של המידע המופיע על גבי צג יהיה 15 מילמטרים לפחות, אם הדבר מתאפשר מבחינה טכנית, ואם לא מתאפשר - 6 מילמטרים לפחות;
:- &quot;מכשיר התרעה אישי&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 31]];
:- &quot;המשרד&quot; - משרד הרווחה והביטחון החברתי.

@ 30. נגישות להתרעה על מצב חירום
: לאדם עם מוגבלות תהיה במצב חירום נגישות לאותות להתרעה על תחילת מצב חירום וסיומו, באותה זמינות ואיכות כפי שאותות להתרעה כאמור מסופקים לכלל הציבור, לפי [[פרק זה]].

@ 31. מכשיר התרעה אישי
: (א) הגא אחראי להעמדה של מכשיר התרעה אישי תקין לשימוש אדם עם מוגבלות שירידת השמיעה הקבועה שלו באוזן הטובה ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 50 דציבלים לפחות, וגילו 6 שנים לפחות, שיאפשר לו נגישות לאות התרעה לפי ההוראות האלה:
:: (1) אות התרעה יפעיל במכשיר התרעה אישי, התרעה באמצעות רטט והתרעה חזותית באמצעות תאורה, לפחות; ההתרעות האמורות יופעלו אוטומטית, בו-זמנית עם מתן אות ההתרעה, לפי מיקום המכשיר;
:: (2) התרעה במכשיר התרעה אישי לפי פסקה (1) תגרום לאדם שנושא את המכשיר האמור במצב חירום, גירוי חושי חזק ככל האפשר המובחן מגירויים ויזואליים וגירויים של מגע, כדי להפנות את תשומת ליבו של אותו אדם, במצבי קשב, ערות או שינה, כגון כשהאדם נושא את המכשיר בעת רחצה או בשינה;
:: (3) האפיונים (characteristics) של כל אחד מסוגי ההתרעות שלפי פסקה (1), יכללו, בין השאר, תדירויות (frequencies), מחזורים (periods), ומשך כולל (total duration), שיאפשרו ליישם את האמור בפסקה (2);
:: (4) אם נוסף על סוגי ההתרעות שלפי פסקה (1), מכשיר ההתרעה האישי יציג גם מידע כתוב בשפות הרשמיות, יהיה זה מידע נגיש בצג;
:: (5) מכשיר ההתרעה האישי יהיה מכשיר שהאדם עם המוגבלות יוכל לשאת מוצמד לגופו, בנוחות ובלא מאמץ, ברציפות במשך כל שעות היממה ובכלל זה במצב שינה, וכל זאת לתקופה ממושכת;
:: (6) תפעול מכשיר ההתרעה האישי בשגרה ובמצב חירום יהיה פשוט; המכשיר יאפשר למשתמש להתנסות בשגרה, לפי רצונו, בהתרעות שלפי פסקאות (2) עד (4), ויאפשר לו במצב חירום להפסיק התרעות שהופעלו במכשיר;
:: (7) אם יש במכשיר ההתרעה האישי לחיצים לשימוש המשתמש, הם יהיו בניגוד מישושי ובניגוד חזותי לפני המשטח שבו הם מותקנים; לעניין זה -
:::- &quot;ניגוד חזותי&quot; - ניגוד חזותי של 50% לפחות, שייושם כמפורט בתקן הישראלי ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בגימור וניגודים (2.1.6.1), או כמפורט בתקן הישראלי ת&quot;י 1918 חלק 6 בסעיף הדן בניגוד חזותי (2.4);
:::- &quot;ניגוד מישושי&quot; - ניגוד בין מרקם פניו של משטח מסוים לבין מרקם פני המשטח הצמוד לו, המאפשר להבחין במשטח המסוים במישוש באמצעות אצבעות כף היד;
:: (8) מכשיר ההתרעה האישי יהיה בעל שרידות גבוהה מאוד, ועמיד למים גם במצב רחצה;
:: (9) הגא יוכל לבצע מרחוק, לפי צורך, עדכוני תוכנה במכשיר ההתרעה האישי ובדיקת תקינות;
:: (10) חלוקת מכשיר ההתרעה האישי לאדם עם מוגבלות תהיה באמצעות הגורם המחלק.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), הגורם המחלק רשאי לספק את מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנת משנה (א), בצורה מדורגת לפי הצורך התפקודי של האדם כפי שנובע מירידת שמיעה, ולפי העניין, בשילוב ירידת ראייה, וכן, לפי הצורך, לבצע שיפורים במכשיר ההתרעה לפי תוצאות בדיקות תקינות ויעילות; לפיכך, הראשונים שיקבלו את המכשיר יהיו אלה:
:: (1) אנשים עם מוגבלות שירידת השמיעה שלהם באוזן הטובה יותר ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 70 דציבלים לפחות;
:: (2) אנשים עם מוגבלות שירידת השמיעה שלהם באוזן הטובה יותר ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 50 דציבלים לפחות, ונוסף על כך חדות הראייה שלהם בעין הטובה יותר, עם תיקון אופטי, אינה עולה על 6/30.
:: (ג) הגורם המחלק יודיע בהקדם האפשרי למי שנכלל ברשימות שהועברו לו מהמאגר שלפי [[תקנה 32(ב)]] לפי הרשאות גישה שניתנו לו לפי [[תקנה 32(יב)]], שהוא עתיד לקבל את מכשיר ההתרעה האישי ואת המועד המשוער לקבלת המכשיר.
: (ד) הגא אחראי לכך שהשירות שניתן לאדם עם מוגבלות בקשר לקבלה, הדרכה ותחזוקת מכשיר התרעה אישי, יהיה לפי [[תקנות נגישות לשירות]]; נוסף על כך, לפי בקשה של אדם עם מוגבלות השירות האמור יונגש גם בתקשורת מרחוק באמצעות תרגום לשפת סימנים או תמלול, או בשפת סימנים במגע במפגש פנים אל פנים; במצב חירום תהיה התקשורת האמורה מרחוק לפחות, זמינה בכל עת, זולת אם לא מתאפשר בנסיבות מצב החירום, ותרגום בשפת סימנים במגע במפגש פנים אל פנים - זמין ככל האפשר.

@ 32. איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי
: (א) בתקנה זו, &quot;גורם מאתר&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]], למעט רשות האוכלוסין וההגירה, ומשרד הבריאות.
: (ב) המשרד יקים וינהל מאגר מידע לצורך איתור אנשים עם מוגבלות שזכאים למכשיר התרעה אישי לפי [[תקנה 31(א)]], מתן הודעה לפי [[תקנה 31(ג)]] וחלוקת מכשירי התרעה לפי [[תקנה 31(א)(10)]].
: (ג) המשרד יקים את המאגר באמצעות עיבוד ואיחוד המידע שהתקבל לפי תקנת משנה (י) וכן מידע המצוי בידיו ונדרש לפי תקנה זו, באופן שלגבי כל אדם שבמאגר תהיה רשומה אחת שתרכז את הפרטים הנוגעים אליו; רשומה במאגר תכלול את כל הפרטים לפי [[תקנה 2(ב)(1) עד (4), (6), (8)(א) עד (ט)((&lt;s&gt;,&lt;/s&gt;)) לתקנות מאגר מידע]], לעניין האדם עם המוגבלות.
: (ד) המשרד יעדכן את המידע שבמאגר אחת לשלושה חודשים לפחות.
: (ה) למשרד יהיו הסמכויות לפי [[תקנה 2(ג) עד (ו) לתקנות מאגר מידע]], בשינויים המחויבים.
: (ו) גורם מאתר יכין לפי המידע שבידו רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התנאים [[שבתקנה 31(א)]], וזאת באמצעות איתור האנשים שמתקיימים בהם התבחינים [[שבטור א' בתוספת הרביעית]].
: (ז) גורם מאתר יציין ברשימה האמורה בתקנת משנה (ו) את האנשים שמתקיימים בהם גם התבחינים [[תוספת רביעית|שבטור ב' בטבלה שבתוספת הרביעית]].
: (ח) גורם מאתר יכלול ברשימה שלפי תקנות משנה (ו) ו-(ז) את פרטי המידע שנכללים ברשומה שלפי תקנת משנה (ג) ושמצויים בידו.
: (ט) על אף האמור בתקנות משנה (ו) עד (ח), רשות המסים תכין רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התבחינים שלפי [[התוספת הרביעית]], לפי המידע שבידה לפי [[תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), התש&quot;ם-1979]], ותעביר למשרד, אחת לשלושה חודשים לפחות, את הרשימה בציון התבחינים שלפי תקנת משנה (ז) ופרטי המידע כאמור בתקנת משנה (ח), והכול בכפוף [[לסעיפים 231 עד 235 לפקודת מס הכנסה]]; על אף האמור רשאית רשות המסים, בהסכמת הביטוח הלאומי, להעביר באמצעותו את הרשימה האמורה בציון התבחינים ופרטי המידע כאמור ובכפוף לסעיפים האמורים.
: (י) גורם מאתר יעביר למשרד את הרשימה עם פרטי המידע כאמור בתקנה זו אחת לשלושה חודשים לפחות.
: (יא) המשרד רשאי לטייב את מאגר המידע באמצעות מידע שמצוי במאגר משרד הרווחה והביטחון החברתי לפי [[תקנה 2 לתקנות מאגר מידע]].
: (יב) על העברות מידע לפי תקנה זו, סודיות ושמירת פרטיות, יחולו [[+|תקנות 17]] [[ו-18 עד 22 לתקנות מאגר מידע]] לפי העניין ובשינויים המחויבים; המשרד יעניק גישה למידע שבמאגר לפי תקנת משנה (ב) לצורך יישום תקנות אלה.
: (יג) העברת מידע לפי תקנה זו יכול שתיעשה יחד עם העברת מידע לפי [[תקנות מאגר מידע]], ובלבד שהשמירה השימוש וההעברה של מידע שהועבר לפי תקנות אלה ייעשו באופן שמקיים את הוראות תקנות אלה.

@ 33. בקשת אדם עם מוגבלות לקבל מכשיר התרעה אישי
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;בדיקת שמיעה מקיפה&quot; - בדיקה של כל אלה בלא מכשיר לתיקון שמיעה, שבוצעה בידי קלינאי תקשורת: הולכת אוויר (air conduction), הולכת עצם (bone conduction), ובדיקות דיבור;
::- &quot;גוף ציבורי&quot; - גוף המנוי [[בפסקאות (1) ו-(7) להגדרה &quot;גוף ציבורי&quot; בסעיף 5 לחוק]];
::- &quot;גורם מאשר&quot; - קלינאי תקשורת שהוא עובד של גוף ציבורי שהמנהל הכללי של הגוף הציבורי האמור מינה לשם בחינת בקשה שלפי תקנת משנה (ב);
::- &quot;קלינאי תקשורת&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת מקצועות הבריאות, התשס&quot;ח-2008]];
::- &quot;רמת סף השמיעה (hearing threshold level)&quot; - ממוצע סיפי השמיעה בבדיקת הולכת אוויר בתדרים 500 עד 4000 הרץ.
: (ב) נוסף על תהליך האיתור האמור [[בתקנה 32]], המשרד יאפשר לאדם עם מוגבלות שסבור שמתקיימים לגביו התנאים [[שבתקנה 31(א)]] והוא לא קיבל מכשיר התרעה אישי, להגיש בקשה לקבלת מכשיר התרעה כאמור.
: (ג) אדם המבקש להגיש בקשה כאמור בתקנת משנה (ב) יגיש למשרד את אחד מאלה:
:: (1) תוצאות שתי בדיקות שמיעה מקיפות של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועדים שונים כלשהם המרוחקים זה מזה בחצי שנה לפחות;
:: (2) תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמך חתום ביד קלינאי תקשורת או רופא אף אוזן גרון, ולפיו ירידת השמיעה של מבקש כאמור היא קבועה;
:: (3) תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמכים נוספים שהגורם המאשר דרש משום שתוצאות בדיקת השמיעה האמורה לא מאפשרות לגורם המאשר להחליט בדבר התקיימות התבחין שלפי תקנה משנה (ד).
: (ד) המשרד יעביר את הבקשה לגורם המאשר בתוך 7 ימים מיום שהתקבלה אצלו; והגורם המאשר יבחן את הבקשה שלפי תקנת משנה (ג) ויחליט האם מהמסמכים שצורפו עולה שלמבקש יש ירידה קבועה ברמת סף השמיעה באוזן הטובה מבין השתיים, של 50 דציבלים לפחות וגילו 6 שנים לפחות; הגורם המאשר יעביר למשרד את החלטתו המנומקת בתוך 21 ימים מיום שקיבל את הבקשה.
: (ה) המשרד יעביר למבקש את החלטתו המנומקת של הגורם המאשר וכן לגורם המחלק שיספק מכשיר התרעה למי שבקשתו אושרה, הכול בתוך 14 ימים מיום שקיבל את החלטת הגורם המאשר.
: (ו) במצב חירום -
:: (1) יאיץ המשרד את בחינתה של בקשה שהוגשה לפי תקנת משנה (ג) ואת הליכי הטיפול בבקשה ואספקת מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנה זו;
:: (2) הגורם המאשר רשאי להורות לגבי בקשה שהוגשה, כי יצורפו לה מסמכים אחרים מאלה המפורטים בתקנת משנה (ג), אם עקב נסיבות מצב החירום יש קושי להשיגם.

@ 34. שירות שמיועד להפעיל במצב חירום התרעה במכשיר קצה אישי
: בלי לגרוע מהאמור [[בתקנה 31]], מי שמספק לציבור שירות שמיועד להפעיל התרעה במכשיר קצה אישי במצב חירום, כגון באמצעות אתר אינטרנט, יישום (אפליקציה) או שידור סלולרי (cell broadcast), יתכנן ויפעיל את השירות באופן שאמור -
: (1) להפעיל במכשיר הקצה האישי התרעה באופנים אלה לפחות: התרעה ברטט, התרעה בקול, התרעה חזותית, ומידע כתוב על מצב החירום, הכול לפי מאפייניו של מכשיר הקצה האישי ומערכת ההפעלה שלו;
: (2) להביא לכך שהתרעה במכשיר קצה אישי לפי פסקה (1), תגרום לאדם שנושא את המכשיר האמור במצב חירום, גירויים חושיים חזקים ככל האפשר המובחנים מגירויים אחרים בסביבה כדי להפנות את תשומת ליבו של אותו אדם.

@ 35. נגישות לשירותי אינטרנט שמשמשים להתרעה
: בשירות אינטרנט, לרבות יישום (אפליקציה), שמיועד לספק במצב חירום אותות להתרעה על תחילת מצב חירום או סיומו, יתקיימו [[תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות]].

@ 36. אחריות להתרעה
: בלי לגרוע מאחריות הגא לפי [[תקנה 31]], אין [[בתקנות 34]] [[ו-35]] כדי לחייב את הגא או מי שמספק שירות לפי [[34|התקנות האמורות]] בביצוע סידורים במכשיר להתרעה שאינו של אחד מהגורמים האמורים או באחריותם, בכלל, או בביצוע סידורים בעלי אופי אישי במכשיר קצה אישי של מקבל שירות שהוא אדם עם מוגבלות, בפרט; נוסף על האמור, אין באמור [[בתקנה 34(1) ו-(2)]] כדי להטיל אחריות על מי שמספק שירות כאמור [[בתקנה האמורה]] להתרחשות התוצאות המפורטות [[בפסקאות (1) או (2) בתקנה 34]], במכשיר קצה אישי מסוים.

== פרק ז': נגישות לשירותים שונים ==

=== סימן א': נגישות לשירותי הביטוח הלאומי ===

@ 37. מידע לגבי נגישות לסניפי המוסד לביטוח לאומי בעת חירום
: פרסם המוסד לביטוח לאומי מידע לציבור לגבי סניפי המוסד לביטוח לאומי, שבמצב חירום יהיו פתוחים לציבור, יפרסם גם את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם יחד עם הפרסום האמור:
: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
:: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצא הסניף, ובכלל זה מדרכה או שביל, לכניסה לסניף, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
:: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;;
: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;קיים שירות נגיש בסניף&quot;, &quot;השירות בסניף לא נגיש&quot;; לעניין זה, &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות בו [[תקנות נגישות לשירות|תקנות הנגישות לשירות]].

@ 38. נגישות השירות בסניף הביטוח הלאומי
: ניתן שירות במצב חירום בסניף של המוסד לביטוח לאומי, יתקיימו הוראות אלה:
: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - יספק המוסד לביטוח לאומי התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
: (2) צוות הסניף יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין בכניסה לסניף, יימצא שלט שבו יהיה רשום: &quot;אפשר לבקש עזרה מהצוות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
: (3) כחלק משירותי המענה הטלפוני וההתקשרות מרחוק שמפעיל הביטוח הלאומי במצב חירום יחולו עליו חובות הנגישות הקבועות [[בתקנה 8 לתקנות שירותי בריאות במצב חירום]].

=== סימן ב': נגישות לשירותי בנקאות ===

@ 39. נגישות סניפי בנק בעת חירום, ומידע לציבור
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;בנק&quot; - תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;שירות בנקאי נייד&quot; - שירות בנקאי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב;
::- &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות בו [[תקנות נגישות לשירות]] שחלות בשגרה על בנק, על מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים או על שירות בנקאי נייד, לפי העניין.
: (ב) ניתן במצב חירום שירות בנקאי בסניף בנק, יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - יספק הבנק התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
:: (2) אחד מאנשי צוות הסניף יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין בסניף, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שבו יהיה רשום: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ג) פרסם בנק מידע לגבי סניפיו שפתוחים לציבור במצב החירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל סניף כאמור, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצא הסניף, ובכלל זה מדרכה, לכניסה לסניף, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות נגיש&quot;; &quot;השירות לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות לא נגיש&quot;;
:: (4) אם השירות בסניף כולו או חלקו אינו נגיש - &quot;בסניף יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;, וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות שלא בסניף בצורה אחרת;
:: (5) אם ניתנים שירותים בסניף בנק גם למי שאינם לקוחות של אותו בנק - &quot;נותנים שירות גם ללקוחות בנקים אחרים&quot;, ונוסף על כך, פירוט בשפה פשוטה של השירותים שכל אדם, אף אם אינו לקוח של הבנק, יכול לקבל בסניף הבנק.
: (ד) פרסם בנק מידע לגבי כספומטים שפועלים במצב חירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל אחד מהכספומטים שבפרסום, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן הכספומט, ובכלל זה ממדרכה או שביל, ועד למכשיר - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה המובילה עד למכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות בכספומט נגיש&quot;; &quot;השירות בכספומט לא נגיש&quot;.
: (ה) הפעיל בנק במצב חירום שירות בנקאי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סבר הבנק שלא ניתן לקיים את האמור עקב נסיבות מצב החירום, יספק הבנק התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות בנקאי נייד באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור:
:: (1) בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים;
:: (2) השירות הוא שירות נגיש.
: (ו) פרסם בנק מידע לגבי שירות בנקאי נייד שפועל במצב החירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות בנקאי נייד - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות הבנקאי הנייד נגיש&quot;; &quot;השירות הבנקאי הנייד לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות הבנקאי הנייד לא נגיש&quot;;
:: (3) אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הבנקאי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום - &quot;הבנק מספק לפי מצב החירום התאמות נגישות סבירות לשירות הבנקאי הנייד&quot;.
: (ז) פרסום המידע לפי תקנות משנה (ג), (ד) ו-(ו) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות, שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית:
:: (1) בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של הבנק;
:: (2) במוקדי המידע הטלפוני שמפעיל הבנק;
:: (3) באופן אחר שבו הבנק מעביר מידע לציבור לגבי פעילותם של הסניפים, שירותי הבנק הניידים או המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית.
: (ח) מידע כאמור בתקנות משנה (ג), (ד) ו-(ו) ייכלל גם במידע שמפרסם בנק לציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של סניפי בנק, מכשירים אוטומטיים למשיכת מזומנים או שירות בנקאי נייד, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום.
: (ט) פרסם בנק ישראל מידע לציבור בקשר לפעילות סניפי בנקים, כספומטים, או שירותים בנקאיים ניידים, שמפעילים בנקים במצב חירום, והמידע נוגע לאמור בתקנה זו, יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה זו, לפי העניין; פרסום של בנק ישראל על מידע לפי תקנה זו יכול שיהיה באמצעות הפניה לפרסומים של מידע כאמור שפרסם בנק.

=== סימן ג': נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל ===

@ 40. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;חברת דואר ישראל&quot; - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר]];
:- &quot;חוק הדואר&quot; - [[חוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]];
:- &quot;יחידת דואר&quot; - כהגדרתה ברישיון הכללי לחברת דואר ישראל בע&quot;מ למתן שירותי דואר, שירותים כספיים מטעם חברת הבת ושירותים אחרים, למעט מרכז מסירה כהגדרתו ברישיון הכללי האמור;
:- &quot;שירות כספי&quot; - שירות מהשירותים הכספיים כמשמעותם [[בסעיף 88א(א) לחוק הדואר]];
:- &quot;שירות כספי נייד&quot; - שירות כספי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב;
:- &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות לגביו [[תקנות נגישות לשירות]] שחלות בשגרה על יחידת דואר, על כספומט או על שירות כספי נייד, לפי העניין.

@ 41. נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל
: ניתן במצב חירום שירות כספי ביחידת דואר, יתקיימו הוראות אלה:
: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות ביחידת הדואר באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
: (2) אחד מאנשי צוות יחידת הדואר יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות כספי והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין ביחידת הדואר, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שיהיה רשום בו: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4, בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).

@ 42. נגישות לשירותים כספיים ניידים במצב חירום
: הפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום שירות כספי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סברה חברת דואר ישראל שלא ניתן לקיים את הוראות האמורות עקב נסיבות מצב החירום, תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות כספי נייד באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור:
: (1) בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים;
: (2) השירות הוא שירות נגיש.

@ 43. פרסום מידע
: (א) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי יחידות הדואר שפתוחות לציבור במצב החירום וניתן בהן שירות כספי, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל יחידה כאמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצאת יחידת הדואר, ובכלל זה מדרכה, לכניסה ליחידת הדואר, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;; בוצעו במצב חירום שינויים בקשר למרחב המוגן של יחידת דואר - תספק חברת דואר ישראל מידע עדכני בשפה פשוטה לפי פסקה זו, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;קיים שירות נגיש בסניף&quot;, &quot;השירות בסניף אינו נגיש&quot;;
:: (4) אם השירות בסניף, כולו או חלקו, אינו נגיש - &quot;בסניף יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;, וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות בסניף או שניתן לקבל את השירות בצורה אחרת.
: (ב) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי כספומטים שפועלים במצב חירום, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל כספומט כאמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן הכספומט, ובכלל זה ממדרכה או שביל, ועד לכספומט - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות בכספומט נגיש&quot;; &quot;השירות בכספומט אינו נגיש&quot;.
: (ג) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי שירות כספי נייד שפועל במצב חירום, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל שירות כספי נייד כאמור, אם המידע קיים בידי חברת דואר ישראל בנסיבות מצב החירום:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות כספי נייד - &quot;יש דרך נגישה לשירות כספי נייד&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה לשירות כספי נייד&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות הכספי הנייד נגיש&quot;; &quot;השירות הכספי הנייד לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות הכספי הנייד לא נגיש&quot;;
:: (3) אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הכספי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום - &quot;יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;.
: (ד) פרסום המידע לפי תקנות משנה (א) עד (ג) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות, שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית:
:: (1) בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של חברת דואר ישראל;
:: (2) במוקד המידע הטלפוני שמפעילה חברת דואר ישראל;
:: (3) באופן אחר שבאמצעותו חברת דואר ישראל מעבירה מידע לציבור לגבי פעילותם של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית.
: (ה) מידע כאמור בתקנות משנה (א) עד (ג) ייכלל גם במידע שמפרסמת חברת דואר ישראל לציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום.
: (ו) פרסם משרד התקשורת מידע לציבור בקשר לשירותים כספיים שמפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום, והמידע נוגע לאמור [[בתקנה 41]] [[או 42]], יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה כאמור, לפי העניין.

== פרק ח': זמינות אמצעי הסעה לאנשים עם מוגבלות ==

@ 44. תוכנית משרד התחבורה
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;גוף שנדרש לאמצעי תחבורה&quot; - משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, רשות מקומית, או צה&quot;ל;
::- &quot;המנכ&quot;ל&quot; - המנהל הכללי של משרד התחבורה, לרבות עובד משרד התחבורה שהוא מינה לעניין תקנות אלה;
::- &quot;הסעה המונית של אנשים עם מוגבלות&quot; - הסעה של אנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת שירות מסויים במצב חירום, כגון לצורך טיפול רפואי או לצורך פינוי בני אדם ממקום שהייתם, הכול עקב חשש לחיי בני אדם.
: (ב) משרד התחבורה יכין תוכנית להקצאת אמצעי תחבורה עם נהגים שיוכלו להפעילם במצב חירום, להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות לצורך סיוע והצלת חיים, שתכלול את כל אלה, לפחות:
:: (1) שימוש במגוון אמצעי תחבורה ציבורית שמיועדים בשגרה להסעת המונים, תוך מתן עדיפות לאמצעים שיש בהם נגישות לאנשים עם מוגבלות כגון אוטובוסים עירוניים ורכבת קלה; זאת כדי להשיא (למקסם) את קיבולת ההסעה וזמינות אמצעי התחבורה במצבי חירום שונים, בפריסה גאוגרפית ארצית;
:: (2) שיטת פעולה להעמדת אמצעי תחבורה ונהגיהם לשימוש גוף שנדרש לאמצעי תחבורה וכוחות הצלה וסיוע שנדרשים לאמצעים אלה, במצב חירום, בשני סוגי תרחישים:
::: (א) הסעה או פינוי מיידיים של אוכלוסייה (פינוי דחק);
::: (ב) הסעה או פינוי מתוכנן של אוכלוסייה בכלל או של אנשים עם מוגבלות בפרט;
:: (3) מידע שעל גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה להעביר בשגרה לצורך הכנת התוכנית, ומידע שעל גוף כאמור להעביר למשרד התחבורה במצב חירום לצורך העמדת אמצעי התחבורה ונהגיהם לשימוש אותו גוף;
:: (4) המידע שיעביר גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה לפי פסקה (3) יכלול לפחות: הערכת כמויות האנשים שיש להסיע מאזור גאוגרפי מסוים בישיבה, בישיבה בכיסא גלגלים, או בשכיבה, לרבות מלווים שחייבים להיות יחד עם אנשים כאמור;
:: (5) שיטת הפנייה במצב חירום של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה בבקשה להעמדת אמצעי תחבורה, בכל אחד מסוגי התרחישים לפי פסקה (2) ולגבי כל אחת מקבוצות האנשים כאמור בפסקה (4), סוגי אמצעי התחבורה שיועמדו לרשות הגוף הציבורי, כמויותיהם, כיצד יועמדו לרשותו יחד עם נהגיהם, וצפי לפרק זמן להקצאתם, הכול כדי לאפשר למשרד התחבורה ניהול ביקושים והקצאת אמצעי תחבורה יעילים במצב חירום;
:: (6) קביעת סדרי העדיפויות בניהול ההקצאות והשימוש באמצעי התחבורה הציבורית במצב חירום, לפי זמינות אמצעי תחבורה בנסיבות מצב החירום, ובייחוד קביעת מנגנון למניעת ריבוי שימושים בו-זמני במצב חירום באמצעי התחבורה שנכללו בתוכנית.
: (ג) משרד התחבורה יכין את התוכנית בהתייעצות עם משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, צה&quot;ל ומרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זה מזה; משרד התחבורה יתייעץ עם מד&quot;א כדי שיעמיד אמבולנסים למשימות פינוי במצב חירום לפי זמינותו ויכולתו באותה עת, והכול תוך שמירה על מוכנות מד&quot;א לבצע משימות במצב חירום, ובכלל זה משימות שהטילו עליהם משרד הבריאות וצה&quot;ל.

@ 45. העמדת אמצעי תחבורה להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות במצב חירום
: במצב חירום שבו יש צורך בהסעה המונית של אנשים עם מוגבלות, יורה המנכ&quot;ל, לפי פנייה של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה, כי יועמדו אמצעי תחבורה ונהגים שיוכלו להפעילם, לשימוש הגוף שנדרש לאמצעי תחבורה להסעה המונית או לשימוש כוחות הצלה שמסייעים לו, לצורך הסעת אוכלוסייה כאמור; הפנייה של גוף כאמור והעמדת אמצעי התחבורה ונהגים ייעשו לפי התוכנית כאמור [[בתקנה 44]].

== פרק ט': תומך קהילתי במצב חירום ==

@ 46. תומך קהילתי בשעת חירום
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;הרשות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 2 לחוק שירות אזרחי]];
::- &quot;מתנדב&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק שירות אזרחי]];
::- &quot;תומך קהילתי&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]];
::- &quot;תוכנית&quot; - תוכנית להצבת מתנדבים בשירות אזרחי כהגדרתו [[סעיף 2 לחוק שירות אזרחי|בסעיף 2 לחוק שירות לאומי (([צ&quot;ל: אזרחי]))]], כתומכים קהילתיים ברשויות מקומיות במצב חירום.
: (ב) הרשות תגבש תוכנית בהיוועצות במשרד הרווחה והביטחון החברתי, מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי ומשרד הביטחון.
: (ג) לצורך מימוש התוכנית יוקצה לרשות תקציב תוספתי לטובת הכשרות, ולתוספת כוח אדם.
: (ד) התוכנית תכלול, בין השאר, סיווג של מתנדבים בעלי מסוגלות ורצון לשמש כתומכים קהילתיים, ההכשרה שיעבור מתנדב כדי לשמש תומך קהילתי, ההיערכות לקראת מצב חירום ותפקידי התומך הקהילתי בחירום.
: (ה) הרשות המקומית תעמיד בשגרה ובחירום עובד מטעמה שיהיה אחראי על הפעלת המתנדבים שהם תומכים קהילתיים ברשות המקומית, על הכשרותיהם ועל ניהול משימותיהם במצב חירום; עובדים אלה יעברו הכשרה להיכרות עם עולם השירות האזרחי והפעלת מתנדבים.
: (ו) הרשות תדווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת אחת לשנה, במשך שש שנים מיום התחילה, על גיבוש התוכנית כאמור בתקנה זו ועל יישומה; לדיווח הראשון כאמור תצרף הרשות העתק מהתוכנית שגובשה.

== פרק י': שונות ==

@ 47. הדרכה
: (א) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ידריך את עובדיו, במסגרת הדרכתם למצבי חירום, כדי שיוכלו לספק שירות סביר ומענה תומך ראשוני בשעת חירום לאנשים עם מוגבלויות שונות; הדרכה כאמור תינתן גם למי שהוא מתנדב של הגוף הציבורי שנותן מענה במצב חירום.
: (ב) הדרכה כאמור בתקנת משנה (א) תכלול, בין השאר, את כל אלה:
:: (1) הכרה וזיהוי סוגי מוגבלויות, צרכים וביטויי תגובה שונים של אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, במצבי חירום שונים; חומרי ההדרכה יעסקו באנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים לפחות;
:: (2) כללי התנהגות נאותים כלפי אנשים עם מוגבלות בעת מתן השירות במיוחד במצב חירום והזכות להסתייע בחיית שירות;
:: (3) אפשרויות של תקשורת מילולית וחזותית עם אנשים עם מוגבלות במיוחד במצב חירום;
:: (4) הצעות למענים אפשריים במצב חירום לגבי אנשים עם מוגבלויות שונות.
: (ג) ההדרכה תוכל להתבצע באופנים שונים, לרבות באמצעות לומדה אישית, כחלק מהכנה ותרגול למצב חירום.

@ 48. תרגול
: (א) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה ומבצע תרגילים בקשר לנושאים שמפורטים בתקנות אלה, יתרגל גם את ביצוע האמור בתקנות אלה שנוגע לאותו נושא שמתרגלים.
: (ב) בתרגולים שנערכים במסגרת תרגיל של המטה הכללי של צה&quot;ל או במסגרת תרגיל החירום הלאומי, לפחות, ושבהם האוכלוסייה נוטלת חלק, לרבות באמצעות דימוי אוכלוסייה, ישולבו אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים במספר מתוך סך כל המשתתפים בתרגיל שמהווים את האוכלוסייה שאותה מדמים, שמשקף את שיעורם של אנשים עם מוגבלות באוכלוסייה, או בקירוב; לעניין תקנת משנה זו, &quot;אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים&quot; - שלושה אנשים לפחות עם מוגבלות משמעותית מסוגים אלה: שמיעה, ראייה, נפשית, שכלית, אוטיזם, או פיזית, ובלבד שסוג המוגבלות אצל כל אחד מהם הוא שונה.

@ 49. תחזוקה ונגישות זמנית חלופית
: (א) מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי תקנות אלה אחראי לכך שהתאמות הנגישות יהיו תקינות וזמינות במצב חירום, זולת אם עקב מצב החירום ועל אף שפעל ככל יכולתו באותן נסיבות, נמנע ממנו להבטיח את תקינותן או זמינותן.
: (ב) לא יפגע אדם בהתאמות נגישות שלפי תקנות אלה, לא יגרע מהן ולא יסב את השימוש בהן למטרות אחרות באופן חלקי או מלא, אלא אם כן הפגיעה נדרשת במצב חירום לצורך הצלת חיים או מניעת פגיעה ברכוש חיוני, ובלבד שייעשה מאמץ סביר בנסיבות מצב החירום להבטיח נגישות זמנית חלופית.

@ 50. צה&quot;ל והגא כגורמים מסייעים
: (א) נערך צה&quot;ל או הגא בשגרה לסייע במצב חירום לגוף ציבורי, ייערך כל אחד מהגופים האמורים לגבי משימות הסיוע בקשר לאנשים עם מוגבלות, לפי האמצעים שמצויים בידו ומשמשים אותו בשגרה.
: (ב) סייע צה&quot;ל או הגא במצב חירום לגוף ציבורי, יבצע כל אחד מהגופים האמורים את משימות הסיוע בקשר לאנשים עם מוגבלות לפי יכולותיו, כוח האדם והאמצעים שעומדים לרשותו בנסיבות מצב חירום.

@ 51. התאמת נהלים, תוכנית, ותיקי הפעלה למצב חירום
: מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה, יבחן את הצורך לעדכן לאחר כל תרגיל או מצב חירום, ואחת לחמש שנים לפחות, תוכנית שהכין, את נוהליו ואת תיקי ההפעלה שלו שנוגעים למצב חירום, לעניין אופן פעולתו לפי תקנות אלה, אם קיימים, והכול באופן שיתאימו ליישום תקנות אלה; מצא שיש צורך כאמור, יעדכן הגורם את נהליו לפי זה.

@ 52. זמינות והצגת מסמכים
: (א) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה למנות או להסמיך אדם, להכין או לעדכן נוהל או תיק הפעלה, להכין רשימה ובה פרטי מידע, להכין תוכנית, או שהכין מידע לפרסם או מסמך לצורך הדרכה או מתווה לתרגיל (בתקנה זו - מסמך), חייב לשמור העתק עדכני של המסמך לצורך שימוש בהדרכות ותרגולים לפי תקנות אלה, ולצורך שימוש במצבי חירום; נוסף על כך, מסמך כאמור שהוכן לפי תקנות אלה יישמר שבע שנים לפחות ממועד הכנתו.
: (ב) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין מסמך, חייב להעביר לנציבות, או להציג לה, לפי העניין, לא יאוחר מתום 21 ימים מיום שנדרש לכך, העתק מסמך כאמור.

@ 53. תחילה
: (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט התקנות המפורטות בתקנת משנה (ב) ו-(ג), באחד לחודש השלישי שלאחר פרסומן (((התקנות פורסמו ביום 24.9.2026, ותחילתן ביום 1.12.2026))).
: (ב) תחילתן של [[תקנות 4]], [[5]], [[6(ה)]], [[7]], [[10]], [[11]], [[12]], [[17]], [[19]], [[25]], [[26]], [[27]], [[28]], [[37]], [[38]], [[45]], [[47]] [[ו-48]] - שישה חודשים מיום התחילה.
: (ג) תחילתן של [[תקנות 15]], [[39]] למעט [[תקנה 39(א)]], [[41]], [[42]] [[ו-43]] - שנה מיום התחילה.

@ 54. הוראות מעבר
: (א) ספק מים וספק מים בחירום שהכין תוכנית היערכות לפני יום התחילה ישלים את הנדרש ממנו לפי [[תקנה 3]] לא יאוחר מהמועדים האלה:
:: (1) עד תום שנה מיום התחילה ב-30% לפחות מתחנות החלוקה שנכללות בתוכנית ההיערכות ולא פחות משלוש תחנות חלוקה;
:: (2) עד תום שנתיים מיום התחילה ב-100% מתחנות החלוקה שנכללות בתוכנית ההיערכות.
: (ב) מחזיק במקרקעין אחראי לכך שבמיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין שהחזקתו, ובדרך שמובילה אליה, יתקיים [[חלק ב' בתוספת השלישית]] לא יאוחר מהמועדים האלה:
:: (1) לא יאוחר משנה מיום התחילה ב-30% לפחות מהמיגוניות הציבוריות, ולא פחות מ-50 מיגוניות;
:: (2) לא יאוחר משנתיים מיום התחילה ב-100% מהמיגוניות הציבוריות.
: (ג) עד תום חודש מיום התחילה תפרסם הנציבות את הטופס המומלץ לפי [[תקנה 21(ד)]].
: (ד) עד תום שלושה חודשים מיום התחילה יעבירו לראשונה גופים שנדרשים לאמצעי תחבורה כהגדרתם [[בתקנה 44(א)]], מידע לפי [[תקנה 44(ב)(4)]] שברשותם למשרד התחבורה; בלי לגרוע מהאמור -
:: (1) משרד הרווחה רשאי להעביר למשרד התחבורה סיכומי כמויות של מועמדים לפינוי מוקדם לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי [[תקנה 44(ב)(4)]], שמצוין ברשימה הנוספת כהגדרתה [[בתקנה 32(ח)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי]]; העביר משרד הרווחה סיכומי כמויות כאמור, ייחשב הדבר כאילו רשות מקומית העבירה לראשונה מידע למשרד התחבורה לפי [[תקנה 44(ב)(4)]];
:: (2) לבקשת משרד הבריאות, ובהסכמת משרד הרווחה, רשאי משרד הרווחה להעביר סיכומי כמויות של חצר&quot;מ לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי [[תקנה 44(ב)(4)]], שמצויים במידע שבידיו לפי [[תקנה 32(ח)(1) לתקנות נגישות אירועי פינוי]].
: (ה) עד תום שישה חודשים מיום התחילה לכל המאוחר -
:: (1) רח&quot;ל תשלים את הכנת התוכנית לסיוע ממשלתי אחוד לרשויות המקומיות לפי [[תקנה 18]];
:: (2) מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות ישלים את הכנת הרשימה לראשונה לפי [[תקנה 22]];
:: (3) משרד התחבורה ישלים את הכנת התוכנית כמשמעותה לפי [[תקנה 44]];
:: (4) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה ישלים לראשונה את הבחינה של נוהליו ותיקי ההפעלה שלו למצבי חירום, והעדכון, אם יידרש, לפי [[תקנה 51]].
: (ו) עד תום שנה מיום התחילה תשלים הרשות כהגדרתה [[בתקנה 46(א)]] את הכנת התוכנית לפי [[תקנה 46]].

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[ההגדרה &quot;דרך נגישה&quot; שבתקנה 1]]))) ====
=== דרישות חלופיות לדרך נגישה ===

@ 1. רוחב הדרך
: רוחב חופשי בדרך יהיה 1.3 מטר לפחות, ואולם אפשר שבשל מיקום מיתקנים, תשתיות או צמחייה, הרוחב החופשי של הדרך יהיה פחות מכך אך לא פחות 110 סנטימטרים, לאורך קטע דרך שלא יעלה על 500 סנטימטרים.

@ 2. שיפוע הדרך
: (א) שיפוע אורכי של דרך לא יעלה על 8%, ואולם אם שיפוע כאמור לא מתאפשר עקב סיבות הנדסיות אפשר ששיפוע כאמור יעלה על 8% ובלבד שלא יעלה על 10% לאורך 5 מטרים; עלה השיפוע האורכי של דרך לפי פרט זה על 5% או קיים הפרש גובה אנכי שעולה על 20 סנטימטרים בין פני הדרך לסביבתה הצמודה, לא יידרש שהדרך תהיה כבש; בשיפוע לפי פרט זה יתאפשר לאדם עם מוגבלות לנוע בצורה בטיחותית על הדרך, לרבות בתנאי הארה של יום ושל לילה.
: (ב) שיפוע רוחבי של דרך לא יעלה על 2%, ואפשר שלא יעלה על 3% עקב תנאי טופוגרפיה או קשיים הנדסיים.

@ 3. הפרש גובה בדרך
: הפרש גובה אנכי בין שני חלקי דרך סמוכים לא יעלה על 1.5 סנטימטר.

@ 4. פני הדרך
: פני הדרך והמדרך -
: (1) יהיו יציבים וקשיחים;
: (2) לא יהיו עשויים חומרים כגון חלוקי נחל, חצץ, חול או דשא ופניהם לא יהיו מעובדים עיבוד גס (כגון עיבוד &quot;טובזה&quot; או &quot;טלטיש גס&quot; באבן טבעית); המדרך לא יכלול בליטות כגון חלוקי נחל או אבנים מתוך משטח בטון;
: (3) רוחב המישקים בדרך לא יעלה על 1.5 סנטימטרים.

@ 5. טיפול במכשולים
: לאורך הדרך לא יהיו מכשולים, או שיהיו מכשולים שמסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

== תוספת שנייה ==
==== ((([[תקנות 18(א), (ב), (ג)(1), ו-(4), (ו), (ח)]], [[19(ב) ו-(ד)]]))) ====
=== חלק א' - גופים ציבוריים שיעמידו משאבים ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;100px&quot; | מספר סידורי !! הגוף הציבורי
|-
| : (1) || משרד האוצר
|-
| : (2) || משרד הבינוי והשיכון
|-
| : (3) || משרד הבריאות
|-
| : (4) || משרד הביטחון - אגף השיקום
|-
| : (5) || משרד החינוך
|-
| : (6) || משרד העלייה והקליטה
|-
| : (7) || משרד הפנים
|-
| : (8) || משרד הרווחה והביטחון החברתי
|-
| : (9) || המשרד לשוויון חברתי
|-
| : (10) || משרד התיירות
|-
| : (11) || המוסד לביטוח הלאומי
|-
| : (12) || הסוכנות היהודית
|-
| : (13) || הרשות לניצולי שואה
|}

=== חלק ב' - משאבים שיעמידו גופים ציבוריים ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;100px&quot; | מספר סידורי !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוגי המשאבים !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} פירוט המשאבים
|-
| : (1) || מוקד שירות נגיש || מוקד לקבלת פניות מרשויות מקומיות או צרכים של אנשים עם מוגבלות
|-
| : (2) || סיוע מקצועי לרשות מקומית || סיוע מקצועי במצב חירום לבעלי תפקידים ברשות המקומית, למתן מענה תומך במצב חירום לאנשים עם מוגבלויות מסוגים שונים, באמצעות תקשורת מרחוק וחומרי הדרכה לשימוש עצמי
|-
| : (3) || הפגות
| : (א) ערכות להפגה, פנאי ופעילות גופנית, במצב חירום, לאנשים עם מוגבלות, לשימוש עצמאי, שהוכנו בהיוועצות במורשה לנגישות שירות שיש לו ניסיון בתחום, באחד מהאופנים האלה לפחות:
:: (1) ערכות מוכנות לשימוש; הערכות יהיו מסוגים שונים לפי ייעודן לפי טווח גילאי המשתמשים, יכולות קוגניטיביות, מוטוריות, וחושיות, שונות; ההסברים בערכה יהיו בשפה פשוטה, ואם נדרש לפי היכולות הקוגניטיביות של האנשים שאליהן מיועדת הערכה - בפישוט לשוני במקום שפה פשוטה;
:: (2) אמצעי הפגה, פנאי או פעילות גופנית, במצב חירום, לרכישה באופן עצמאי באמצעות תווים (vouchers) שיחולקו במסגרת התוכנית שלפי [[תקנה 18]]; האדם בוחר מתוך סוגי אמצעים שונים שיועמדו לבחירתו; לרשות המקומית יתאפשר להשפיע על תוכני האמצעים כדי לבצע התאמה תרבותית לתושביה;
: (ב) פעילות יזומה להפעלת אנשים עם מוגבלות ששוהים באזור ציבורי מוגן לצורך הפגה, פנאי ופעילות גופנית;
: (ג) ריענון קצר מועד לאנשים עם מוגבלות ולמלוויהם מחוץ לביתם (נופשונים)
|-
| : (4) || ציוד לשהייה ולינה
| : (א) מיטות, מזרנים, בתי שימוש ניידים ונגישים עם סידורים לשמירה על פרטיות, פרגודים;
: (ב) מושבים מותאמים, שולחנות;
: (ג) כיסאות גלגלים;
: (ד) מיטות סיעודיות (לשימוש בדיור זמני חלופי);
: (ה) ציוד ייעודי שמשמש אנשים עם מוגבלות בפעילות היום-יום (כגון כיסאות רחצה, אמצעים למניעה החלקה באזורים רטובים)
|-
| : (5) || דיור זמני חלופי לאדם עם מוגבלות ומלוויו
| : (א) יחידות אכסון מיוחדות ויחידות שאינן נגישות, לרבות בכל אלה:
:: (1) בתי מלון;
:: (2) מיתקני קליטה ארציים, מיתקני קליטה ארציים לאנשים עם מוגבלות;
:: (3) מקבצי דיור, בתי גיל הזהב, מרכזי קליטה לעולים;
:: (4) דיור ציבורי;
:: (5) מבני מעונות לסטודנטים;
: (ב) הסעה של אדם עם מוגבלות ומלוויו מביתו לדיור החלופי הזמני ובחזרה לביתו;
: (ג) הזנה לאדם עם מוגבלות ולמלוויו במהלך שהייתו בדיור חלופי זמני או רכישת מזון באופן עצמאי במימון התוכנית
|-
| : (6) || כוח אדם לסיוע || כוח אדם לסיוע ביישום המענים שלפי [[תוספת חלק ב|חלק זה]], לרבות כוח אדם מקצועי בתחומי סיעוד ותחומים נדרשים אחרים לפי נסיבות מצב החירום
|}

=== חלק ג' - תבחינים לסיוע בקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת מענים לאנשים עם מוגבלות ===
: התבחינים שלהלן יסייעו לבחינת בקשות לסיוע לאדם עם מוגבלות במצב חירום, ולקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת המשאבים; תחילה יש לבצע הערכה לפי שלב 1 ולאחר מכן יש לעשות שימוש בתוצאות ההערכה משלב 1 בהערכה לפי שלב 2:

@ 1. : שלב 1 - תבוצע הערכה מהירה של צרכים מיידיים של האדם עם מוגבלות בעת מצב החירום (להלן - ההערכה), ובייחוד בתחומים המפורטים להלן; ההערכה תבוצע בהתבסס ככל האפשר על מידע שסיפק האדם עצמו או איש קשר שלו:
: (1) יכולת התקשורת והבנת המצב של אותו אדם, ואמצעים שנדרשים לשם כך;
: (2) מורכבות מצבו הרפואי של אותו אדם ובייחוד לנוכח אלה: אם נדרשת אספקת חשמל רציפה לשימור חיים, אם נדרש טיפול רפואי אינטנסיבי, אם יש צורך להגיע למוסד בריאות לטיפולים משמרי חיים או שיקומיים, קבועים או זמניים, ומה צריכת התרופות שלו;
: (3) אם האדם נדרש לסיוע בביצוע פעולות היום-יום, והאמצעים שהוא עושה בהם שימוש קבוע;
: (4) הצורך בהשגחה צמודה על האדם;
: (5) הצורך בתמיכה רגשית או חברתית לאדם;
: (6) בחינה אם הוא אדם עם עורף חברתי בחירום כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]] או שאין לו עורף חברתי כמשמעותו [[בתקנה 2(ב)(7)(ב)(1) עד (4) לתקנות מאגר מידע]];
: (7) צרכים נוספים שהם תולדה ממאפייני מצב החירום.

@ 2. : שלב 2: בחינת הצורך בסיוע פרטני לאדם עם מוגבלות:
: (1) אפשרות א' - כדי שאדם יוכל להמשיך לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום - מתוך הצרכים שעלו בהערכה לפי שלב 1 ובייחוד החיוניים שבהם, מהם הצרכים שניתן לספק לאורך זמן;
: (2) אפשרות ב':
:: (א) מתוך הצרכים שעלו בהערכה לפי שלב 1 ובייחוד החיוניים שבהם, מהם הצרכים שלא ניתן לספק או שקיים קושי ממשי לספקם, במצב החירום, אם ימשיך אותו אדם לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן;
:: (ב) אם ניתן לספק טוב יותר את צרכי האדם ובפרט החיוניים שבהם, לפי ההערכה שבוצעה לפי פרט משנה (א), אם יועבר מביתו או מאזור ציבורי מוגן לחלופת דיור זמני במקום אחר;
:: (ג) אם קיימת אפשרות ממשית ובטוחה בתנאי מצב החירום השורר, להעברת האדם, לרבות מלווה או ציוד עזר אישי אם נדרשים, לחלופת דיור זמנית במקום אחר.

== תוספת שלישית - מיגונית ציבורית ==
=== חלק א' - מיגונית ציבורית נגישה ===
==== ((([[תקנות 21(א) עד (ג)]], [[22]] [[ו-54(ב)]], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1]] [[ו-3 בחלק א' לתוספת שלישית]]))) ====

@ 1. מיגונית נגישה לאדם עם מוגבלות
: (א) [[בחלק זה]], &quot;דלת הדף&quot; ו&quot;דלת הדף ורסיסים&quot; - כהגדרתן [[בתקנות מפרטים למקלטים]].
: (ב) לאדם עם מוגבלות יתאפשר להיכנס למיגונית ולשהות בה יחד עם כלל הציבור, לפי [[חלק זה]].
: (ג) במיגונית שבפתחה לא מותקנת דלת הדף או דלת הדף ורסיסים יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) הרוחב החופשי בפתחים ובפרוזדורים לא יפחת מ-90 סנטימטרים;
:: (2) סכום הרוחב החופשי בפרוזדור (A [[נספח א' לחלק זה|בנספח א]]) והרוחב החופשי בפתח (B [[נספח א' לחלק זה|בנספח א]]) סמוכים זה לזה, לא יפחת מ-200 סנטימטרים;
:: (3) החלל המיועד לשהיית הציבור במיגונית (C [[בנספח א לחלק זה]]) יכלול שטח חופשי לסיבוב לפי ת&quot;י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח לסיבוב (2.7.4);
:: (4) השיפוע הרוחבי והשיפוע האורכי של דרך בתוך המיגונית לא יעלה על 2%; על אף האמור -
::: (א) השיפוע האורכי של דרך נגישה שתחילתה במזוזת הפתח הפנימי במיגונית (מסומן כקו מקווקו &quot;תחילת דרך משופעת&quot; [[בנספח א לחלק זה]]), והיא נמשכת לפתח המיגונית עד למפלס תחתית רצפת המיגונית, לא יעלה על 0.5% + 9%;
::: (ב) הדרך לא תבלוט מפתח המיגונית יותר מ-20 סנטימטרים ובלבד שאם בלטה יותר מ-10 סנטימטרים גוון הדרך יהיה בניגוד חזותי לגוון הקיר החיצוני של המיגונית;
::: (ג) אפשר שהפרש הגובה בין קצה הדרך בפתח המיגונית (מסומן כ&quot;פתח המיגונית&quot; [[בנספח א לחלק זה]]) לדרך הנגישה לפי [[פרט 3]] (מסומנת D [[בנספח א לחלק זה]]), יטופל באמצעות אחד מאלה:
:::: (1) רכיב משופע מקובע בקצה הדרך במיגונית, שניתן לשנות את מצבו בין מצב פתוח כשהוא בשימוש למצב סגור כשאינו בשימוש; השיפוע של הרכיב במצב פתוח לא יעלה על 50%, אם הוא מגשר על הפרש גובה של עד 3 סנטימטרים או על 30% אם הוא מגשר על הפרש גובה בתחום שמעל 3 סניטמטרים ועד 6 סנטימטרים; בעת שהרכיב האמור במצב פתוח, יראו בו חלק מהדרך לפי פסקת משנה (ב), והוראותיה יתקיימו גם ברכיב האמור;
:::: (2) שינוי השיפוע של קצה הדרך במיגונית, ובלבד שיתקיימו בו ההוראות לפי פסקת משנה (1) שדנות בשיפוע;
:: (5) לאורך הדרך המשופעת במיגונית לפי פסקה (4)(א), בצד הדופן שממול לפתח B ([[נספח א' לחלק זה]]), יימצא בית אחיזה (מסומן כ&quot;בית אחיזה&quot; [[בנספח א לחלק זה]]), שיתקיימו בו הוראות אלה:
::: (א) צורת בית האחיזה תהיה עגולה, תתאפשר גריפה רציפה לכל אורכו, ולא יהיו בו חלקים חדים;
::: (ב) קוטרו החיצוני של בית האחיזה יהיה 3 עד 4 סנטימטרים;
::: (ג) קצותיו של בית האחיזה יהיו מכופפים כדי שלא יהוו מכשול; קצהו האחד יימשך עד 30 סנטימטרים במקביל לפתח B ([[נספח א לחלק זה]]), וקצהו השני לא יבלוט מפתח המיגונית;
::: (ד) מסביב לבית האחיזה יהיה מרווח חופשי לגריפה שהיקפו 4 סנטימטרים לפחות מהפנים החיצוניים של בית האחיזה;
::: (ה) הפן העליון של בית האחיזה יהיה בגובה 90 סנטימטרים עד 95 סנטימטרים מפני הדרך המשופעת;
::: (ו) הפן הפנימי של בית האחיזה לא יחדור יותר מ-9 סנטימטרים לתחום הדרך המשופעת;
::: (ז) יתקיים ניגוד חזותי בין גוון בית האחיזה לגוון הקיר שעליו הוא מותקן;
::: (ח) בית האחיזה יותקן ממרכז חלקו התחתון, באופן יציב, בטוח, ומאפשר גריפה רציפה;
:: (6) קירות המיגונית יהיו בלא בליטות חדות ובלא חיספוסים גסים העלולים לפגוע במי שנמצא במיגונית;
:: (7) לאורך הדרך במיגונית לא יהיו מכשולים.
: (ד) במיגונית שמותקנת בה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) הרוחב החופשי בפתחים שבמיגונית לא יפחת מ-80 סנטימטרים;
:: (2) סכום רוחב חופשי בפרוזדור במיגונית, אם קיים, ורוחב חופשי בפתח, סמוכים זה לזה, לא יפחת מ-200 סנטימטרים;
:: (3) החלל המיועד לשהיית הציבור במיגונית (C [[נספח ב חלק זה|בנספחים ב]] [[ו-ג לחלק זה]]) יכלול שטח חופשי לסיבוב לפי ת&quot;י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח לסיבוב (2.7.4);
:: (4) מפלס סף הדלת שבפתח המיגונית יהיה בגובה 10 סנטימטרים לכל היותר מעל תחתית רצפת המיגונית; הותקנה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים בכניסה פנימית במיגונית, תתקיים בה [[תקנה 34(ד) ו-(ד1) לתקנות מפרטים למקלטים]];
:: (5) משני צידי הדלת יימצאו מוטות לסיוע בהגפתה כמפורט להלן:
::: (א) מוט אופקי אחד יימצא בצידו החיצוני של אגף הדלת בגובה 85 עד 90 סנטימטרים מתחתית אגף הדלת, לפי הוראות אלה:
:::: (1) אורכו של המוט יהיה 35 עד 40 סנטימטרים, וקוטרו החיצוני יהיה 3 עד 4 סנטימטרים;
:::: (2) צורת המוט תהיה עגולה, תתאפשר גריפה רציפה לכל אורכו, ולא יהיו בו חלקים חדים;
:::: (3) המרחק בין הפן הפנימי של המוט לבין פני אגף הדלת לא יהיה קטן מ-4 סנטימטרים ולא גדול מ-5 סנטימטרים;
:::: (4) המרחק בין קצה המוט לבין שול אגף הדלת שנפתח יהיה 5 עד 10 סנטימטרים;
:::: (5) גוון המוט יהיה בניגוד חזותי לגוון אגף הדלת;
::: (ב) מוט אופקי שני יימצא בצידו הפנימי של אגף הדלת בגובה 85 עד 90 סנטימטרים מתחתית אגף הדלת, ותתקיים בו פסקת משנה (א)(1) עד (5);
::: (ג) על אף האמור בפסקאות (א) ו-(ב), אפשר שגובה המוט או המרחק לפי פסקה (א)(4), יותאמו בשינוי קל לצורך מניעת הפרעה למנגנון נעילת הדלת.

@ 2. שילוט וסימון
: (א) על דופן המיגונית שבה נמצא פתחה, יימצא מידע בשלט או על הדופן, לפי הוראות אלה:
:: (1) רישום: &quot;מיגונית&quot; בגופן שגובהו לא יפחת מ-10 סנטימטרים;
:: (2) יתקיימו במידע הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ב) גוון מזוזות ומשקוף פתח המיגונית ברצועה שרוחבה 7 עד 10 סנטימטרים בהיקף הפתח, יהיה בניגוד חזותי לדופן החיצונית של המיגונית.

@ 3. הצבת מיגונית וקישורה לדרך נגישה
: המיגונית תוצב בדרך נגישה או בצמוד לה, ויתקיימו הוראות אלה:
: (1) אפשר שפני דרך נגישה לפי פרט זה יהיו עשויים מחומר מהודק כגון מצע, או דשא, ובלבד שיהיו יציבים גם בפני גשם ונגר עילי;
: (2) בצמוד לפתח מיגונית שאין בפתחה דלת יתקיימו כל אלה:
:: (א) ייותר שטח חופשי לתמרון במקביל לדופן המיגונית ומול הפתח שלה, ששיפועו לא יעלה על 2% לכל כיוון, שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות ואורכו 170 סנטימטרים לפחות (D [[בנספח א' לחלק זה]]); על אף האמור, אפשר שרוחב השטח האמור יקטן עד ל-110 סנטימטרים, בשל מיקום מיתקנים, תשתיות, מגבלת רוחב המדרכה שבה מוצבת המיגונית, או צמחייה;
:: (ב) הפרש הגובה האנכי בין פתח המיגונית לפני הדרך הנגישה המקושרת אליה לא יעלה על 1.5 סנטימטרים, והמרווח האופקי בין שתי הדרכים האמורות לא יעלה על 1.5 סנטימטרים;
:: (ג) לצורך יישום פסקת משנה (ב), אם הפרש הגובה בין פתח המיגונית לדרך נגישה אינו עולה על 6 סנטימטרים, אפשר שהקישור ייעשה לפי [[פרט 1(ג)(4)(ג)]] או באמצעות רכיב משופע לפי [[פרט 1|הפרט האמור]] שהוא רכיב מקובע למיגונית;
: (3) בצמוד לפתח מיגונית שמותקנת בה דלת, יתקיימו כל אלה:
:: (א) יימצא משטח תפקוד בצד שאליו נפתחת הדלת, שמתקיימות בו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במשטחי תפקוד (2.5.4), ושיפוע המשטח לכל כיוון לא יעלה על 2% (מסומן כ&quot;משטח תפקוד (חלופה 1)&quot; [[בנספח ב לחלק זה]] - &quot;משטח תפקוד (חלופה 2)&quot; [[בנספח ג לחלק זה]]); אם קיים הפרש גובה אנכי בין שול משטח התפקוד לסביבתו הצמודה שעולה על 5 סנטימטרים ואין אמצעים למניעת מעבר מהמשטח לסביבה האמורה, יש פס בשול המשטח בניגוד חזותי לסביבתו הצמודה ורוחבו 10 עד 20 סנטימטרים או שהמשטח כולו בניגוד חזותי לסביבתו;
:: (ב) אם מותקנת דלת סובבת על צירה בפתח המיגונית או בפתח אחר בתוכה, שאינה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, הכוח הנדרש לפתיחה של הדלת לא יעלה על הוראות ת&quot;י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בכוח הפעלה לפתיחת דלת בדרך נגישה (סעיף 2.5.5.2);
: (4) נוסף על משטח תפקוד לפי פסקה (3(()))(א)((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;)), לסף דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, שבפתח מיגונית, תקושר דרך נגישה לפי הוראות אלה:
:: (א) אם הדרך הנגישה היא בתחום ציר ההליכה במדרכה או ברחבה, השיפוע האורכי ושיפועי הצד שלה, לא יעלו על 8% ([[נספח ב לחלק זה]]);
:: (ב) אם הדרך הנגישה אינה בתחום ציר ההליכה במדרכה, ברחבה, או בשביל, השיפוע האורכי של הדרך לא יעלה על 8%, ושיפועי הצד לא יעלו על 50% ([[נספח ג לחלק זה]]);
:: (ג) על אף האמור בפסקאות (א) ו-(ב), אם בנסיבות המקום לא מתאפשר שיפוע כאמור בהן, אפשר שבאישור מורשה נגישות, שיפוע הדרך לא יעלה על 10% לאורך קטע דרך קצר ככל האפשר בתנאי המקום;
:: (ד) לא יידרש שהדרך הנגישה תהיה כבש או מיתקן אלקטרו-מכני, ולא יידרשו בתי אחיזה בצידיה.
: (5) אם הוצבה המיגונית בדרך ציבורית כגון מדרכה, שביל או רחבה, ייוותר בדרך מעבר חופשי שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות (מסומן כ&quot;מעבר חופשי&quot; [[נספח א חלק זה|בנספחים א]] [[נספח ב חלק זה|ו-ב לחלק זה]]). אפשר שרוחב המעבר האמור יקטן עד ל-110 סנטימטרים, לאורך קטע שאורכו לא יעלה על 500 סנטימטרים, בשל מיקום מיתקנים, תשתיות, מגבלת רוחב המדרכה, או צמחייה.

@ 4. מכשולים בדרך נגישה ובדרך אחרת
: לאורך דרך נגישה כאמור [[בפרט 3]], ולאורך דרך אחרת להולכי רגל שאינה דרך נגישה כאמור, שמובילות למיגונית ממקום שעליו נועדה להגן המיגונית כאמור [[בפרט 3]], לא יהיו מכשולים; אם קיימים מכשולים בדרך - הם מסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

@ 5. ניגוד חזותי
: אם נדרש שיתקיים ניגוד חזותי לפי [[תוספת זו]], הוא יהיה לפי ת&quot;י 1918 חלק 6 בסעיף הדן בניגוד חזותי (2.4) לערך המתאים לסימן מאתר.

@ 6. שונות
: השרטוטים שבנספחים [[לחלק זה]] הם לצורך המחשה, וההוראות המחייבות הן הוראות [[חלק זה]].

==== '''נספח א - מיגונית נגישה שלא מותקנת דלת בפתחה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ג)(2), (3), (4)(א) ו-(ג), (5)]], [[$ חלק א תוספת 3|5(ג)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(2)(א)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

==== '''נספח ב - מיגונית שמותקנת דלת בפתחה, משטח תפקוד (חלופה 1), ודרך נגישה בציר הליכה של מדרכה או ברחבה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ד)(3)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(3)(א), (4)(א) ו-(5)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

==== '''נספח ג - מיגונית שמותקנת דלת בפתחה, משטח תפקוד (חלופה 2), ודרך נגישה שאינה בציר הליכה של מדרכה או ברחבה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ד)(3)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(3)(א), (4)(א) ו-(5)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

=== חלק ב' - התאמות נגישות לעניין מיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין ===
==== ((([[תקנה 54(ב)]]))) ====

@ 1. סימון ושילוט
: במיגונית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין, יתקיים [[פרט 2 בחלק א']].

@ 2. מכשולים בדרך נגישה ובדרך אחרת
: לאורך דרך נגישה לפי [[פרט 3]], ולאורך דרך אחרת להולכי רגל שאינה דרך נגישה כאמור, שמובילות למיגונית ובתוכה, לא יהיו ככל האפשר מכשולים; אם קיימים מכשולים בדרך - הם מסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

@ 3. דרך נגישה למיגונית
: (א) פתח מיגונית שהוצבה לפני יום התחילה, שלגביה מתקיימים כל התנאים שלהלן, תקושר לדרך נגישה לפי [[פרט 3 בחלק א(('))]]:
:: (1) הפרש הגובה בין פתח המיגונית לקצה הדרך הקיימת שמגיעה בצמוד לפתח המיגונית, לא עולה על 20 סנטימטרים;
:: (2) אפשר להתגבר על הפרש הגובה לפי פסקה (1) באמצעות דרך משופעת לפי [[$ חלק א תוספת|פרט 3(2)]] [[תוספת 3 חלק א פרט 3|או 3(4) בחלק א(('))]];
:: (3) לאחר התגברות על הפרש גובה כאמור בפסקה (2), ייוותר מעבר חופשי כאמור [[$ חלק א תוספת|בפרט 3(5) בחלק א']];
:: (4) לצורך ביצוע האמור בפסקאות (2) ו-(3) אין צורך להזיז את המיגונית מהמקום שבו הוצבה, להרים או לסובב אותה.
: (ב) אפשר שפני הדרך אל מיגונית כאמור בפרט משנה (א) יהיו עשויים מחומר מהודק או דשא, ובלבד שפני הדרך יהיו יציבים, גם בפני גשם ונגר עילי.

== תוספת רביעית ==
==== ((([[תקנה 32(ו) ו-(ז)]]))) ====
=== איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי ===
: גורם מאתר יכין לפי המידע שבידו רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התבחינים [[תקנות מאגר מידע=#תוספת 1|שברישה לפרט 2 בתוספת הראשונה לתקנות המאגר]] ולמעט התבחין &quot;שאינם מתגוררים במגורים מוסדרים&quot; (להלן - התוספת הראשונה למאגר), ונוסף על כך מלאו להם 6 שנים לפחות ומתקיימים בהם התבחינים שבטור א' בטבלה שלהלן; גורם מאתר יציין ברשימה האמורה את האנשים שמתקיימים בהם גם התבחינים שבטור ב' בטבלה שלהלן:
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! טור א' !! טור ב'
|-
| : (1) מתוך [[פרט 2 תוספת 1 לתקנות המאגר|פסקת משנה (2) שבטור א', שלצד פרט משנה 2 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] - [[תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)|פרט ((())4(()))(א) לתוספת השנייה לתקנות ילד נכה]] || -
|-
| : (2) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור א', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (1) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (3) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (2) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (4) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (7) שבטור א', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (3) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (5) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (4) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (6) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (2) שבטור א', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (5) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (2) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (7) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (6) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (8) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור א', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] לגבי תלמיד עם מוגבלות שמיעה || : (7) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] לגבי תלמיד עם מוגבלות שמיעה
|-
| : (9) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (8) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|}

&lt;פרסום&gt; י&quot;א בתשרי התשפ&quot;ז (22 בספטמבר 2026)
&lt;חתימה&gt; ישראל כ&quot;ץ שר הביטחון</text>
      <sha1>oue36ax8mldrbjzdfx8pcvigkw3j3xy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084939</id>
      <parentid>3084916</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T06:39:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3084939</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="140169" sha1="j0e3olhctltaz8gf57nct0kmb90w7ul" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ&quot;ז-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ז, 32|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום)|12532)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 19מ(ג)]] [[=החוק|לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]] (להלן - החוק), [[+|וסעיף 27(ג)(10)]] [[לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], לאחר התייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהסכמת שר האוצר לפי [[סעיף 19סז לחוק]], ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אזור ציבורי מוגן&quot; - מקום ציבורי המשמש במצב חירום לשהיית הציבור לצורך התגוננות מפני סיכון לחיים או לצורך חיוני אחר, מעל או מתחת לפני הקרקע, ובכלל זה מקלט ציבורי, מחסה ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית]], שטח פתוח, תווך תת-קרקעי, מיתקן מרכזי כהגדרתו [[בתקנות נגישות לתחבורה ציבורית]], ולמעט כל אלה: מיגונית ציבורית, מקום ייעודי כהגדרתו [[בתקנה 1 לתקנות המסגרות]], מיתקן קליטה כהגדרתו [[בתקנה 1 לתקנות נגישות אירועי פינוי]], מרכז ארעי לטיפול, מוסד רפואי ומרפאה, כהגדרתם [[בתקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:- &quot;אדם עם מוגבלות&quot;, &quot;גוף ציבורי&quot;, &quot;נציבות&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 5 לחוק]];
:- &quot;אמצעים חליפיים&quot;, &quot;ספק מים&quot;, &quot;ספק מים בחירום&quot;, &quot;תוכנית היערכות&quot;, &quot;תחנת חלוקה&quot; - כהגדרתם [[בכללי המים]];
:- &quot;בית שימוש נגיש&quot;, &quot;מקלחת נגישה&quot; - כמשמעותם בחקיקה לפי פסקאות (2) עד (11) לחקיקת נגישות למקום ציבורי;
:- &quot;דרך נגישה&quot; - דרך שמתקיימות בה הדרישות שנקבעו לדרך נגישה בחקיקת הנגישות למקום ציבורי, ואולם אם לא מתקיימות לגביה הדרישות שנקבעו כאמור או שלא נקבעו לגביה דרישות - דרך שמתקיימות בה הדרישות [[שבתוספת הראשונה]];
:- &quot;הגא&quot; - כהגדרתו [[חוק ההתגוננות האזרחית=|בחוק ההתגוננות]];
:- &quot;הנציב&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 22 לחוק]];
:- &quot;הרשות הממשלתית למים וביוב&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 124יא לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]];
:- &quot;חוק ההתגוננות האזרחית&quot; - [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
:- &quot;חוק התכנון והבנייה&quot; - [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;חוק שירות אזרחי&quot; - [[חוק שירות אזרחי, התשע&quot;ז-2017]];
:- &quot;חיית שירות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 19ו1 לחוק]];
:- &quot;חקיקת נגישות למקום ציבורי&quot; - הוראות לפי [[פרק ה'1 לחוק]], לפי [[פרק ה'1א לחוק התכנון והבנייה]], וכן לפי כל אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) הוראות לפי [[חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים), התשמ&quot;ח-1988]];
:: (2) [[חלק ח'1 לתוספת השנייה בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש&quot;ל-1970]];
:: (3) [[תקנות מפרטים למקלטים]];
:: (4) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), התשע&quot;א-2011]];
:: (5) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע&quot;ב-2011]];
:: (6) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע&quot;ד-2013]];
:: (7) [[תקנות נגישות במקלטים]];
:: (8) [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה), התשע&quot;ח-2018]];
:: (9) [[תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע&quot;ט-2018]];
:: (10) [[תקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:: (11) [[תקנות נגישות לתחבורה ציבורית]];
:- &quot;יום התחילה&quot; - יום תחילתן של תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ&quot;ז-2026, לפי [[תקנה 53(א)]] (((יום 1.12.2026)));
:- &quot;כללי המים&quot; - [[=כללי המים|כללי המים (אירוע פגיעה במים), התשפ&quot;ג-2023]];
:- &quot;כספומט&quot; - מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים;
:- &quot;מאגר הרשות המקומית&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]];
:- &quot;מושב מותאם&quot; - כהגדרתו [[בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;מיגונית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 145(ח)(4) לחוק התכנון והבנייה]], אף אם המדינה או רשות מקומית לא הציבו אותה;
:- &quot;מיגונית ציבורית&quot; - מיגונית המיועדת לשירותים הניתנים לציבור בקשר עם מצב חירום, כמשמעותם [[בסעיף 19מב(ב) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], למעט מיגונית שמוצבת בבסיס צה&quot;ל לשימוש חיילים ועובדים בלבד;
:- &quot;מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב&quot; - מנהל הרשות הממשלתית כהגדרתו [[בכללי המים]] או מי שהוא הסמיך, מקרב עובדי הרשות הממשלתית למים וביוב, לעניין תקנות אלה;
:- &quot;מענה תומך&quot; - לרבות הכוונה בשפה פשוטה ומענה סבלני לשאלות חוזרות;
:- &quot;מצב חירום&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19מ(א) לחוק]];
:- &quot;מקום מוגן&quot; - כל אחד מהמפורטים במדרג להלן, המסודר לפי רמת מיגון הולכת ופוחתת:
:: (1) מקלט כהגדרתו [[תקנות מפרטים למקלטים|בתקנות המפרטים למקלטים]];
:: (2) אזור בבניין שנמצא מתאים להנחיות הגא;
:- &quot;מקום ציבורי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19ז לחוק]];
:- &quot;מקלט ציבורי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית]];
:- &quot;סמל הנגישות הבין-לאומי&quot; - לפי ת&quot;י 1918 חלק 4;
:- &quot;פישוט לשוני&quot; - כהגדרתו [[בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;רח&quot;ל&quot; - רשות חירום לאומית שבמשרד הביטחון שהוקמה לפי החלטה מספר ב/43 של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מיום י' בטבת התשס&quot;ח (19 בדצמבר 2007);
:- &quot;רשות מקומית&quot; - עירייה או מועצה מקומית;
:- &quot;שגרה&quot; - עת שאינה מצב חירום;
:- &quot;שפה פשוטה&quot; - התאמת מידע לפי [[#1|פסקאות (1), (3), ו-(4), להגדרה &quot;פישוט לשוני&quot; בתקנות נגישות לשירות]];
:- &quot;ת&quot;י 1918 חלק 3.1&quot; - תקן ישראלי ת&quot;י 1918, חלק 3.1 - נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין - דרישות בסיסיות;
:- &quot;ת&quot;י 1918 חלק 4&quot; - תקן ישראלי ת&quot;י 1918, חלק 4 - נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת;
:- &quot;תקנות המסגרות&quot; - [[=תקנות המסגרות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות), התשפ&quot;א-2021]];
:- &quot;תקנות מאגר מידע&quot; - [[=תקנות מאגר מידע|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום), התשפ&quot;ד-2024]];
:- &quot;תקנות מפרטים למקלטים&quot; - [[=תקנות מפרטים למקלטים|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש&quot;ן-1990]];
:- &quot;תקנות נגישות אירועי פינוי&quot; - [[=תקנות נגישות אירועי פינוי|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום), התשפ&quot;ב-2022]];
:- &quot;תקנות נגישות במקלטים&quot; - [[=תקנות נגישות במקלטים|תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים), התשע&quot;ו-2016]];
:- &quot;תקנות נגישות לשירות&quot; - [[=תקנות נגישות לשירות|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות נגישות לתחבורה ציבורית&quot; - [[=תקנות נגישות לתחבורה ציבורית|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס&quot;ג-2003]];
:- &quot;תקנות שירותי בריאות במצב חירום&quot; - [[=תקנות שירותי בריאות במצב חירום|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום), התשפ&quot;ב-2022]].

== פרק ב': נגישות לאספקת מים ולמזון ==

@ 2. נגישות למי שתייה
: במצב חירום שבו מספקים באמצעים חליפיים מי שתייה לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למי שתייה שמסופקים כאמור באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור, לפי [[תקנות 3 עד 5]].

@ 3. הוראות נגישות בתוכנית היערכות לחלוקת מים
: (א) כללה תוכנית היערכות של ספק מים או ספק מים בחירום רשימה של תחנות חלוקה שאמורות לפעול במצב חירום, יהיו תחנות החלוקה נגישות; לעניין זה, &quot;תחנת חלוקה נגישה&quot; - תחנת חלוקה שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, תוביל דרך נגישה עד לפתח תחנת חלוקה וכן מפתח תחנת החלוקה עד לנקודה בתחנת החלוקה שבה הציבור ממלא כלי מים;
:: (2) אורכה של הדרך לפי פסקה (1) עד לפתח תחנת החלוקה לא יעלה על 100 מטרים, ואם עלה השיפוע האורכי של הדרך על 5 אחוזים - לא יעלה המרחק האמור על 60 מטרים.
: (ב) תוכנית ההיערכות תכלול הוראות לסיוע במצב חירום של צוות תחנת חלוקה לאדם עם מוגבלות שביקש זאת, במילוי כלי מים ובנשיאתן לרכב.
: (ג) הוכנו במסגרת תוכנית ההיערכות שלטים לזיהוי תחנת חלוקה ושלטי הכוונה אליה, יתקיימו בהם הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ד) ספק מים או ספק מים בחירום שלא הצליח לאתר תחנת חלוקה שמתקיימת בה תקנת משנה (א) בחלק של יישוב שנדרשת להיות בו תחנת חלוקה לפי תוכנית ההיערכות שלו, רשאי לפנות למנהל הרשות הממשלתית למים וביוב בבקשה שיפטור אותו לתקופה קצובה מחובת עמידה בתנאי תקנת המשנה האמורה לעניין תחנת חלוקה באותו חלק מהיישוב; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנת החלוקה, ובייחוד לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית; לבקשה תצורף חוות דעת של מורשה נגישות לגבי העדר קיומו של מקום חלופי נגיש לתחנת חלוקה כנדרש בתוכנית ההיערכות.
: (ה) מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ייתן פטור כאמור בתקנת משנה (ד) אם השתכנע כי לא ניתן בתנאים הקיימים לאתר באותו חלק של היישוב תחנת חלוקה, ואי-מתן הפטור עלול לשבש את אספקת המים ביישוב כאמור [[בכללי המים]], לנוכח הצרכים שלפי תוכנית ההיערכות לגבי אותו יישוב; מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב רשאי להתנות את מתן הפטור בתנאים שעליהם יורה; משך תקופת הפטור לא יעלה על התקופה שעד למועד העדכון הקרוב של תוכנית ההיערכות; החלטת מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד; האמור בתקנת משנה (ד) ובתקנת משנה זו לא יחול לגבי יישוב שלפי תוכנית ההיערכות שלו מתוכננות בו שלוש תחנות חלוקה לכל היותר, אלא אם כן מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב נוכח לדעת כי אי-מתן הפטור ישבש את אספקת המים באותו יישוב במצב חירום כאמור [[בכללי המים]]; מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ידווח בין 1 בינואר ל-28 בפברואר בכל שנה לנציב, על הפטורים שנתן לפי תקנת משנה (ד) במהלך השנה שקדמה לה.

@ 4. פרסום מידע בשגרה לגבי התאמות נגישות למים במצב חירום
: (א) פורסמה בשגרה רשימת תחנות חלוקה ביישוב, יפרסם הגורם המפרסם לגבי כל תחנת חלוקה שברשימה לפי הוראות אלה:
:: (1) תחנת חלוקה נגישה - אם מתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]];
:: (2) תחנת חלוקה לא נגישה - אם לא מתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]]; אם תחנת החלוקה אינה נגישה יצוין אם ניתן לגביה פטור לפי [[תקנה 3(ה)]].
: (ב) פורסמה בשגרה מפה שבה מצוינות תחנות חלוקה ביישוב, יכלול הגורם המפרסם במפה את סמל הנגישות הבין-לאומי בצמוד לסימון המיקום של כל תחנת חלוקה שמתקיימות בה הוראות [[תקנה 3(א)]], ואם כל תחנות החלוקה נגישות - הוא רשאי לציין חלף זאת, על גבי המפה, כי כל תחנות החלוקה נגישות.

@ 5. פתיחת תחנת חלוקה במצב חירום
: (א) במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, יתקיימו בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור הוראות [[תקנה 3(א)]], ואולם אם מתוך תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שלא מתקיימות בהן הוראות [[תקנה 3(א)]], ייתנו ספק מים וספק מים בחירום עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימות בהן הוראות [[תקנה 3(א)]].
: (ב) צוות תחנת חלוקה ייתן לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנת חלוקה והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש, סיוע במילוי כלי מים ובנשיאתו לרכב.
: (ג) פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות חלוקה שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי [[תקנה 4]].
: (ד) האמור [[בפרק זה]] לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיו, כולן או חלקן, במצב חירום.
: (ה) עם פתיחת תחנת חלוקה ביישוב ונוסף על השירות שניתן בה, תחלק הרשות המקומית מים לביתו של מי שמתקיימים בו כל התנאים אלה:
:: (1) הוא אדם עם מוגבלות;
:: (2) הוא נכלל במאגר הרשות המקומית;
:: (3) הוא מתגורר בחלק של היישוב שאותו נועדה לשרת תחנת החלוקה שנפתחה.

@ 6. נגישות למזון במצב חירום והיערכות בשגרה
: (א) במצב חירום שבו מחולק מזון לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למזון שמחולק כאמור באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור, לפי תקנה זו [[ותקנה 7]].
: (ב) גוף ציבורי שמבצע בשגרה הכנות לחלוקת מזון לציבור במצב חירום, בין בכלל ובין באזור מסוים, ייערך גם לחלוקת מזון לאנשים עם מוגבלות, ובין השאר לפי תקנת משנה (ג).
: (ג) תכנן גוף ציבורי לחלק מזון לציבור באמצעות תחנות לחלוקת מזון, תעמוד התחנה לחלוקת מזון בתנאים האמורים [[בתקנה 3(א) עד (ג)]], בשינויים המחויבים.
: (ד) לעניין גוף ציבורי שלפי התכנון שלו נדרשת תחנה לחלוקת מזון במקום מסוים, ולא הצליח לאתר תחנה שמתקיימות בה הוראות [[3|תקנת משנה 3(א)]], יחולו הוראות אלה:
:: (1) הגוף הציבורי רשאי לפנות לנציב בבקשה שיפטור אותו מחובת עמידה בתנאי [[3|תקנת משנה 3(א)]] לעניין תחנה לחלוקת מזון במקום המסוים; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנה לחלוקת מזון, ובכלל זה לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית;
:: (2) הנציב לא ייתן פטור כאמור אלא אם כן השתכנע, לנוכח הצרכים שלפי תכנון חלוקת המזון במצב חירום, שלא ניתן בתנאים הקיימים במקום המסוים לאתר תחנה לחלוקת מזון כאמור; הנציב רשאי לקצוב פטור כאמור לתקופה שיורה או להתנותו בתנאים; החלטת הנציב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד;
:: (3) האמור בתקנת משנה זו לא יחול לגבי מקום או יישוב, לפי העניין, שלפי התכנון של הגוף הציבורי מתוכננות בו שלוש תחנות לחלוקת מזון לכל היותר, אלא אם כן קיימים לדעת הנציב טעמים מיוחדים שלפיהם אי-מתן הפטור תשבש את אספקת המזון במצב חירום ביישוב.
: (ה) פורסמה בשגרה רשימת תחנות לחלוקת מזון ביישוב במצב חירום, תחול לגבי הפרסום [[תקנה 4]], בשינויים המחויבים.

@ 7. חלוקת מזון במצב חירום
: (א) במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, תתקיים בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור [[תקנה 6(ג)]]; ואולם אם מתוך תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שלא מתקיימת בהן [[תקנה 6(ג)]] תינתן עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימת בהן [[תקנה 6(ג)]].
: (ב) צוות תחנה לחלוקת מזון יסייע לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנה והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש סיוע בקבלת מזון ובנשיאתו לרכב.
: (ג) פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות לחלוקת מזון שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי [[תקנה 4]] בשינויים המחויבים.
: (ד) האמור בתקנות משנה (א) עד (ג) לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.
: (ה) הרשות המקומית תחלק מזון לביתם של אנשים עם מוגבלות שמתקיימים בהם התנאים לפי [[תקנה 5(ה)]].

== פרק ג': מקום מוגן, אזור ציבורי מוגן, שהייה ולינה, ומידע לגביהם ==

=== סימן א': מקום מוגן ===

@ 8. הנחיות לאיתור מקום מוגן בבניין למגורים
: (א) הנחיות לאיתור מקום מוגן בבניין למגורים שמפרסם הגא לציבור יהיו בשפה פשוטה ויתקיימו בהן הוראות [[תקנה 28]].
: (ב) הפעילו משטרת ישראל או צה&quot;ל מוקד חירום כמשמעותו [[בתקנה 7 לתקנות נגישות אירועי פינוי]], ימסרו את ההנחיות לאיתור מקום מוגן כאמור בתקנת משנה (א) כחלק מהמידע שנמסר במסגרת מוקד החירום.

=== סימן ב': אזור ציבורי מוגן ===

@ 9. איתור והקצאה של אזורים בטוחים נגישים
: גוף ציבורי שמאתר ומקצה מקומות ציבוריים לאזורים ציבוריים מוגנים, ייתן עדיפות, ככל האפשר, ובהתחשב בצרכים הנובעים ממצב החירום, לאיתור והקצאה של מקומות העומדים בחקיקת נגישות למקום ציבורי.

@ 10. כניסה ושילוט לאזור ציבורי מוגן
: גוף ציבורי שאחראי להפעלת אזור ציבורי מוגן ומאפשר לציבור במצב חירום לעשות שימוש באזור ציבורי מוגן, אחראי לכך שיתקיימו כל אלה:
: (1) אם יש דרך שמיועדת לכניסת כלי רכב לאזור ציבורי מוגן (להלן בתקנה זו - דרך כלי רכב), כגון בחניון תת-קרקעי, לא יימנע מאדם עם מוגבלות, ובכלל זה אדם המתנייע בכיסא גלגלים או באמצעי עזר אחר לניידות, לעשות שימוש במצב חירום גם בדרך כלי רכב לרבות אפשרות למעבר במקומות שבהם יש הגבלת כניסה כגון מחסומים, וזאת בין שמובילה לאזור הציבורי המוגן דרך נגישה ובין שלא;
: (2) במקום בולט לעין בפתח דרך כלי רכב יימצא שלט שעליו כתוב &quot;כניסה במצב חירום גם לאדם עם מוגבלות בניידות&quot;, ואולם אם השיפוע האורכי של דרך כלי הרכב עולה על 10% יהיה כתוב בשלט &quot;זהירות! שיפוע מסוכן!&quot; ונוסף על כך יופיע בשלט הסמל לציון שיפוע מסוכן לפי נספח ג' בת&quot;י 1918 חלק 4; אם יש בדרך פסי האטה, יהיה כתוב בשלט גם &quot;זהירות! פסי האטה!&quot;;
: (3) הוצב שלט להכוונה לאזור ציבורי מוגן או לכניסה אליו או שלט לפי פסקה (2), יהיה גובה האותיות בשלט 80 מילמטרים לפחות, ויתקיימו בו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
: (4) לא ייגבה תשלום מאדם עם מוגבלות שמבקש להיכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן שמובילה לתוכו דרך כלי רכב לצורך הצלת עצמו או כדי להוביל ציוד שנדרש לשהייתו שם; איש צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן או פועל מטעם המקום הציבורי שבו האזור הציבורי המוגן, רשאי לדרוש שאדם כאמור יזדהה באמצעות תג נכה כתנאי לאי-גביית תשלום; אדם כאמור שנכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן יישמע להוראות צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן כדי למנוע סיכון לציבור שנמצא בו; לעניין זה, &quot;תג נכה&quot; - כהגדרתו [[בחוק חניה לנכים, התשנ&quot;ד-1993]].

@ 11. נגישות לאדם עם מוגבלות לשירות או טובין שמסופקים לציבור באזור ציבורי מוגן
: (א) סיפק גוף ציבורי שירות או טובין, לציבור ששוהה באזור ציבורי מוגן במצב חירום, יספק את אותם שירות או טובין לאדם עם מוגבלות ששוהה באותו אזור ציבורי מוגן, באופן שמאפשר לאדם עם מוגבלות לצרוך את אותם שירות או טובין, באותה איכות וזמינות שמסופקים לכלל הציבור; ואם נדרש, יבצע הגוף את ההתאמות הנדרשות, כפי שמתאפשר בנסיבות מצב החירום, כדי ליישם את האמור.
: (ב) תפעל איש צוות מטעם גוף ציבורי אזור ציבורי מוגן בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יתקיימו כל אלה:
:: (1) לבקשת אדם עם מוגבלות שפנה אליו בבקשה לסיוע והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות, יסייע לו איש צוות ובייחוד לשם ביצוע פעולה נדרשת להצלת חיים; האמור לא יחול כשאיש הצוות נדרש להגן על עצמו ולבצע לשם כך פעולה נדרשת להצלת חיים;
:: (2) איש הצוות יישא עליו סימן לזיהוי, ואם יש לו עמדת שירות באזור הבטוח - במקום בולט לעין בעמדה יימצא שלט; בשלט ובסימן הזיהוי יהיה רשום: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
:: (3) יימצא חדר או חלל המופרד מהמולת הקהל באופן המספק פרטיות כגון באמצעות פרגוד או מחיצה, לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות המתקשה להתמודד עם ההמולה במקום או לצורך מילוי צרכיו הרפואיים או הסיעודיים, עקב מוגבלותו, ולמלוויו; בחדר או בחלל, לפי העניין, יתקיימו הוראות אלה:
::: (א) החדר או החלל האמור יישמר לשימוש של אדם עם מוגבלות במצב חירום;
::: (ב) לצד החדר או החלל יימצא שלט שעליו רשום: &quot;מקום לאדם עם מוגבלות לשהייה זמנית&quot; ויתקיימו בשלט הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 המנויות בסיפה של פסקה (2).
: (ג) סיפק גוף ציבורי כיסאות לאזור ציבורי מוגן בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יחולו כל אלה, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום:
:: (1) 5% מהכיסאות לפחות, ולא פחות ממושב אחד, יהיו מושבים מותאמים;
:: (2) אם האזור הציבורי המוגן מתוכנן להכיל 500 איש לפחות במצב חירום - יימצא באזור הבטוח כיסא גלגלים אחד לפחות, להסעת אנשים עם מוגבלות שבאזור הציבורי המוגן.

@ 12. נגישות לבית שימוש, למקלחת, ודרך נגישה, באזור ציבורי מוגן
: (א) אם באזור הציבורי המוגן קיים בית שימוש לשימוש הציבור בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יימצא גם בית שימוש נגיש אחד לפחות לשימוש שני המינים שדרך נגישה מובילה אליו מהכניסה לאזור הציבורי המוגן, או סידור מתאים אחר בנסיבות מצב החירום, לפי פסקה (1) או (2) להלן, שדרך נגישה מובילה אליו מהכניסה לאזור הציבורי המוגן, שיאפשר לאדם עם מוגבלות לעשות את צרכיו באופן בטיחותי, ובפרטיות לפי נסיבות השהייה במצב חירום באזור הציבורי המוגן, כמפורט להלן:
:: (1) בית כיסא כימי נגיש לפי [[תקנה 4(ב) לתקנות נגישות במקלטים]];
:: (2) כיסא שירותים עם מושב קשיח, יציב, עם סידור מתאים לקליטת הפרשות כגון סיר, ולסילוקן באופן שימזער מטרדים למי ששוהה באזור הציבורי המוגן, שמסביבו יימצא וילון או אמצעי אחר המספק פרטיות למי שעושה את צרכיו.
: (ב) אם באזור הציבורי המוגן קיימת מקלחת לשימוש הציבור בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, תימצא מקלחת נגישה לשימוש שני המינים, או סידורים לפי [[תקנה 10(ב)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי]], שדרך נגישה מובילה אליה מהכניסה לאזור הציבורי המוגן.

@ 13. הסתייעות במלווה, בחיית שירות ובציוד עזר אישי
: אדם עם מוגבלות יוכל להסתייע במלווה מטעמו או בחיית שירות, וכן בציוד עזר אישי שלו, בעת שהוא שוהה באזור ציבורי מוגן במצב חירום.

@ 14. תיק הפעלה
: תיק הפעלה של גוף ציבורי לאזור ציבורי מוגן יכלול פרטי התקשרות עם ארגונים של אנשים עם מוגבלות ואנשי מקצוע מתחומים שנוגעים לאנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת מידע נוסף וסיוע למי ששוהה באזור ציבורי מוגן, אם פרטיהם מצויים ברשות הגוף הציבורי.

@ 15. פרסום מידע לציבור לגבי נגישות אזור ציבורי מוגן
: (א) פרסם גוף ציבורי רשימת אזורים ציבוריים מוגנים לשימוש הציבור במצב חירום, יכלול הפרסום גם את כל הפרטים המפורטים להלן, לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל אזור ציבורי מוגן, ויחולו על הפרסום הוראות [[תקנה 28]]; בפרסום כאמור, בפסקאות (1) עד (8) שלהלן, אפשר שייעשה שימוש בשם הסוג המסוים של האזור הציבורי המוגן, כגון &quot;מקלט ציבורי&quot;, במקום המונח &quot;אזור ציבורי מוגן&quot;:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;אזור ציבורי מוגן בזמן אזעקה&quot;, &quot;אזור ציבורי מוגן בזמן אזעקה מתאים גם לשינה&quot;; ואם האזור הציבורי המוגן ישמש לשהייה או לינה של הציבור במצב חירום, בלא קשר להתרעה, יותאם הפרסום כגון &quot;אזור ציבורי מוגן מתאים גם לשינה&quot;;
:: (2) אחת מאלה לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה המובילה עד לפתח האזור הציבורי המוגן ובתוכו, מאחד מאלה לפחות: מדרכה ציבורית, שביל ציבורי או חניה נגישה, הסמוכים לאזור הציבורי המוגן - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש מים לשתייה&quot;, &quot;אין מים לשתייה&quot;;
:: (4) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם אין באזור הציבורי המוגן בית שימוש נגיש - &quot;אין בית שימוש נגיש&quot;;
::: (ב) אם יש באזור הציבורי המוגן בית שימוש נגיש - &quot;יש בית שימוש נגיש&quot; וכן תיאור בשפה פשוטה אם מדובר בבית שימוש נגיש או בסידור נגיש אחר לעשיית צרכים לפי [[תקנה 12(א)]];
:: (5) אחת מאלה לפי העניין:
::: (א) אם יש אספקת חשמל באזור הציבורי המוגן לשימוש אישי כגון לצורך הטענת מכשירים אישיים - &quot;יש חשמל לשימוש אישי&quot;;
::: (ב) אם אין אספקת חשמל באזור הציבורי המוגן לשימוש אישי - &quot;אין חשמל לשימוש אישי&quot;;
:: (6) אם גוף ציבורי מפעיל את האזור הציבורי המוגן - פירוט סוגי שירותים או סוגי טובין שהוא מספק למי ששוהה בו;
:: (7) אם במצב חירום האזור הציבורי המוגן פתוח לציבור בשעות מסוימות - את שעות הפעילות, ואם האזור פועל בכל שעות היממה &quot;פתוח ביום ובלילה&quot;;
:: (8) אחת מאלה לפי העניין: &quot;יש איש צוות&quot;, &quot;אין איש צוות&quot;.
: (ב) פרסם גוף ציבורי מפה ושעליה מצוינים אזורים ציבורים מוגנים, יכלול הגוף האמור במפה את סמל הנגישות הבין-לאומי בצמוד לסימון המיקום של כל אזור ציבורי מוגן שדרך נגישה מובילה אליו ובתוכו.

@ 16. סייג לפתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן
: האמור [[בתקנות 9 עד 15]] לא ימנע פתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן שלא מתקיימות בו או בקשר אליו, הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.

=== סימן ג': תנאי שהייה ולינה סבירים לאדם עם מוגבלות ===

@ 17. אספקת תנאי שהייה ולינה סבירים
: פנה אדם שעקב מוגבלותו אינו מסוגל לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום בבקשה לעזרה לרשות המקומית, תספק לו הרשות המקומית בהקדם האפשרי מענה סביר בנסיבות מצב החירום, בכפוף לסיוע הממשלתי שקיבלה לפי [[תקנות 18]] [[ו-19]] והאמצעים שיעמדו לרשותה, לרבות באחד מאלה:
: (1) אספקת סיוע שיאפשר לו להמשיך במצב חירום לשהות בביתו באופן סביר;
: (2) הפנייתו לאזור ציבורי מוגן שבו יתאפשרו לו תנאי שהייה או לינה סבירים בנסיבות מצב החירום, לרבות יחד עם מלוויו;
: (3) הפנייתו למקום אחר שבו יוכל לקיים שגרת חיים סבירה בנסיבות מצב החירום, לרבות יחד עם מלוויו.

@ 18. תוכנית ממשלתית לאיגום משאבים לסיוע אחוד לרשות המקומית
: (א) רח&quot;ל תכין תוכנית לסיוע ממשלתי אחוד שייתנו הגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]], לרשויות מקומיות במצב חירום לאספקת אלה:
:: (1) סידורים ואמצעים כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות לשהות במצב חירום בביתם או באזור ציבורי מוגן;
:: (2) מענים לאדם עם מוגבלות שאינו יכול לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום, ולמלוויו.
: (ב) התוכנית תאגם משאבים כמפורט [[בחלק ב' לתוספת השנייה]], שיעמידו הגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]].
: (ג) התוכנית תכלול את כל אלה לפחות:
:: (1) הערכת מספר האנשים שעקב מוגבלותם אינם מסוגלים לשהות בביתם או באזור ציבורי מוגן במצב חירום, בפריסה גאוגרפית, לפי מידע זמין שיספקו הגופים הציבוריים שמפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]];
:: (2) פירוט המשאבים למתן מענה בפריסה גאוגרפית, שגוף ציבורי יעמיד במצב חירום מהמשאבים שבידיו או באחריותו; לעניין זה, &quot;שבידיו או באחריותו&quot; - לפי דין או החלטת ממשלה;
:: (3) שיטת ניהול והקצאת משאבים יעילה במצב חירום, הכוללת:
::: (א) מרכז הפעלה שינהל את יישום התוכנית;
::: (ב) האופן שבו גוף ציבורי מעדכן במצב חירום לגבי זמינות המשאבים שהוא יכול להעמיד לתוכנית;
::: (ג) כיצד פונה רשות מקומית בבקשה לסיוע, המידע שעליה להעביר, ולמי, ואופן הטיפול בפנייה;
::: (ד) כיצד יועברו וייבחנו פניות של אנשים עם מוגבלות שאינם מוכרים לרשות המקומית;
::: (ה) ניהול הצרכים שהעבירו רשויות מקומיות והקצאת המשאבים הציבוריים, לפי סדרי עדיפויות וזמינותם, בנסיבות מצב החירום;
::: (ו) כיצד מעמיד גוף ציבורי את המשאבים שהקצה לתוכנית לידי הרשות המקומית ומסייע לה בשימוש בהם;
:: (4) [[חלק ג' לתוספת השנייה]].
: (ד) הכנת התוכנית והקצאת המשאבים לפיה במצב חירום, יהיו לפי הצרכים החיוניים של אנשים עם מוגבלות ולא יושפעו מכל אלה: אם הוא אדם שמוכר לרשות המקומית או לא, אם הוא אדם שמקבל שירות ייעודי ממסגרת לשירותי יום או לא; לעניין זה, &quot;ממסגרת לשירותי יום&quot; - כהגדרתה [[בתקנות המסגרות]].
: (ה) לצורך הכנת התוכנית, יעביר גוף ציבורי לרח&quot;ל את המידע לגבי המשאבים שברשותו או באחריותו ושיעמדו לרשות התוכנית.
: (ו) רח&quot;ל תכין את התוכנית בהיוועצות בגופים הציבוריים שמפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]], מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זו מזו.
: (ז) גוף ציבורי יבצע את ההכנות הנדרשות כדי שיוכל ליישם במצב חירום את חלקו בתוכנית.
: (ח) המנהל הכללי של גוף ציבורי שמנוי [[בחלק א' לתוספת השנייה]] ימנה מקרב עובדיו הבכירים, ממונה לצורך התוכנית לפי תקנה זו; הממונה יהיה נציגו של הגוף הציבורי לצורך הכנת התוכנית ויישומה במצב חירום, לפי תקנה זו.

@ 19. יישום התוכנית במצב חירום ועדכונים
: (א) השתכנע ראש רח&quot;ל שבשל מצב חירום או בעת מצב חירום יש צורך להפעיל את התוכנית, יורה על כך.
: (ב) הורה ראש רח&quot;ל על הפעלת התוכנית כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך לגופים הציבוריים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השנייה]] ולנציבות.
: (ג) מייד עם ההודעה על הפעלת התוכנית יעמיד גוף ציבורי את המשאבים לרשות התוכנית לפי חלקו בה ויעדכן את מרכז ההפעלה.
: (ד) קביעת סדרי העדיפויות ויישום התוכנית יבוצעו לפי התבחינים [[שבחלק ג' לתוספת השנייה]].
: (ה) התוכנית תעודכן בתום הפעלתה, ובכל מקרה אחת לשנתיים לפחות.

== פרק ד': נגישות למיגונית ציבורית ==

@ 20. הגדרות
: [[בפרק זה]], &quot;סיבות הנדסיות&quot; - אחד מאלה:
: (1) מקום הצבת המיגונית או אופן הצבתה, הנדרש מטעמי הגנה על הציבור, אינו מאפשר לבצע התאמת נגישות;
: (2) התאמת נגישות שתבוצע במקום שבו יש להציב מיגונית מטעמי הגנה על הציבור, גם אם פתח המיגונית יופנה לכיוון אחר, תגרום לסיכון בטיחותי לציבור שעושה שימוש במקום;
: (3) הוראות תוכנית כהגדרתה [[בחוק התכנון והבנייה]], החלה על המקום, אינן מאפשרות ביצוע התאמת נגישות כאמור.

@ 21. מיגונית שיוצרה לאחר יום התחילה
: (א) לא ישווק אדם ולא ימכור מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו, שאינה עומדת בדרישות [[חלק א' בתוספת השלישית]].
: (ב) מחזיק במקרקעין לא יציב מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו, במקרקעין שבהחזקתו, אלא אם כן מתקיימות בה ובדרך שמובילה אליה הוראות [[חלק א' שבתוספת השלישית]].
: (ג) מחזיק במקרקעין רשאי לבקש ממורשה נגישות לפטור אותו לעניין הצבת מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו במקום מסוים במקרקעין שבהחזקתו, מקיום דרישה אחת או יותר [[שבחלק א' בתוספת השלישית]], עקב סיבות הנדסיות, ולהורות על ביצוע התאמות נגישות חלופיות ככל האפשר לפי נסיבות המקום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לעשות שימוש במיגונית.
: (ד) הנציבות תפרסם טופס מומלץ להגשת בקשה לפטור ולהחלטת מורשה הנגישות, לפי תקנת משנה (ג).

@ 22. רשימת מיגוניות
: מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות, יכין רשימה של כל המיגוניות שבחזקתו, בציון אם יוצרו לפני יום התחילה ומקום הצבתן, ייתן מספר סודר לכל מיגונית ציבורית ויציין לגבי כל מיגונית שדרך נגישה לפי [[התוספת השלישית]] מובילה אליה &quot;יש דרך נגישה למיגונית&quot;, ולגבי מיגונית שלא מובילה אליה דרך כאמור - &quot;אין דרך נגישה למיגונית&quot;; הרשימה תעודכן בפרטי כל מיגונית ציבורית נוספת שתוצב במקרקעין.

@ 23. אחריות הגא
: הגא אינו אחראי על יישום הוראות [[פרק זה]] במקרקעין שבהן הוצבו מיגוניות.

== פרק ה': נגישות למידע ותקשורת נגישה ==

@ 24. שימוש במאגר הרשות המקומית לשם סיוע לאנשים עם מוגבלות במצב חירום
: רשות מקומית תעשה שימוש גם במאגר הרשות המקומית לצורך קיום חובותיה לפי תקנות אלה ולצורך איתור אנשים עם מוגבלות וסיוע להם במצב חירום, לרבות העברת מידע לפי [[תקנה 15 לתקנות מאגר מידע]], אם נדרש לצורך ביצוע הפעולות האמורות.

@ 25. אמצעי עזר לתקשורת עם אדם עם מוגבלות
: (א) גוף ציבורי שמחזיק בשגרה מידע מוכן לפרסום במצב חירום - בעניין מקומות למתן שירות לציבור שיהיו פתוחים, שירותים שיינתנו בהם, או שירותים נוספים לציבור שהם ניידים, יחזיק גם מידע בשפה פשוטה, מוכן לפרסום במצב חירום, שנדרש ממנו לפרסם לפי תקנות אלה בקשר למקומות ושירותים כאמור.
: (ב) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ייערך בשגרה כדי שיוכל במצב חירום לתקשר עם אדם עם מוגבלות גם בשפת סימנים; היערכות כאמור תכלול, בין השאר, החזקת פרטי מתרגם לשפת סימנים או פרטי שירות תרגום לשפת סימנים מרחוק, שיהיו מוכנים לפעול גם במצב חירום.
: (ג) גוף ציבורי כאמור בתקנת משנה (ב) שבמצב חירום מתקשר או מסייע לאדם עם מוגבלות שהשפה היחידה שהוא מבין ודובר היא שפת סימנים, יעשה שימוש בשפת סימנים לצורך תקשורת כאמור, באמצעות תרגום לשפת סימנים מרחוק או במפגש פנים אל פנים, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום.
: (ד) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ייערך בשגרה כדי שיוכל במצב חירום לתקשר עם אדם עם מוגבלות גם בפישוט לשוני; היערכות כאמור תכלול, בין השאר, החזקת פרטי מפשט לשוני, שיהיה מוכן לפעול גם במצב חירום; לעניין זה, &quot;מפשט לשוני&quot; - אדם בעל ניסיון במתן שירות של פישוט לשוני.
: (ה) מי שמגיע מטעם גוף ציבורי לספק שירות לפי תקנות אלה לאדם עם מוגבלות, יישא עימו אמצעי לכתיבה, פשוט וזמין לשימוש, ובכלל זה כלי כתיבה וניירות, שיאפשר לאדם עם מוגבלות ליצור קשר עם בני אדם בסביבתו.
: (ו) גוף ציבורי שמפעיל במצב חירום מרכז לתקשורת עם הציבור, יאפשר לציבור לתקשר איתו בשיחה קולית או בתקשורת בהתכתבות בו-זמנית ובאופן הידודי (אינטראקטיבי) כגון באמצעות live chat, לפי בחירת האדם שמתקשר איתו; אם מרכז התקשורת מאפשר לציבור לתקשר איתו גם בתקשורת חזותית וקולית כגון באמצעות וידאו וקול, בזמן אמת, ייערך המרכז כך שתקשורת כאמור תכלול גם תמלול בזמן אמת בשפות דיבור שונות; מרכז התקשורת יפרסם את פרטי אמצעי התקשורת האמורים שלפי תקנת משנה זו.

@ 26. מידע על היערכות, המלצות להכנות למצבי חירום
: (א) פרסם גוף ציבורי מידע לציבור לגבי היערכות והכנות למצב חירום או לאספקת שירותים האמורים בתקנות אלה, יכלול באותו פרסום הנחיות בשפה פשוטה לעניין היערכות והמלצות להכנות מראש שעל אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, לבצע; הנחיות אלה יכללו, בין השאר, לפי העניין:
:: (1) המלצות להצטיידות בציוד אישי, ובכלל זה אמצעי עזר אישיים המשמשים אותו לצורך התניידות, היגיינה אישית, התמצאות או תקשורת, וכן ציוד רפואי חיוני אישי, ציוד עזר אישי, הזנה ייחודית ותרופות, או מקורות אנרגיה חלופיים, החיוניים לאנשים עם מוגבלות, לצורך המשך שרידות ותפקוד במצב חירום;
:: (2) צעדים שיש לנקוט כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות קבלת שירותים ציבוריים במצב חירום, כגון שאדם עם מוגבלות יישא עימו מסמכים לפי [[תקנה 6(ב) לתקנות שירותי בריאות במצב חירום]];
:: (3) אמצעים לשימוש אישי או פעולות שיש לבצע כדי לסייע בהתמגנות אישית או בהגנה על חיית שירות עקב מצב חירום;
:: (4) המלצה לפנות מכשולים מדרכים בבניינים ושטחי חוץ, המובילות למקום מוגן בסביבת מגוריהם.
: (ב) ההנחיות שלפי תקנת משנה (א) יבהירו בצורה ברורה ותמציתית מה על אדם לבצע, היכן ומתי, ואם ההנחיות כללו שלבים, הן יבהירו מה מטרת ביצוע השלבים ויפרטו אותם לפי הסדר שבו יש לבצעם, בליווי תמונות ככל האפשר, והכול כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות להבין את התהליך ומטרתו, להכין את עצמו ולהפיג חרדות.

@ 27. מידע לצורך הכוונת התנהגות של אנשים עם מוגבלות במצב חירום
: (א) גוף ציבורי המפרסם מידע לציבור לגבי הכוונת התנהגות הציבור במצב חירום, יספק נוסף על כך, הנחיות להכוונת התנהגות שהותאמו לאנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, בשפה פשוטה, ובייחוד -
:: (1) כיצד על אדם עם מוגבלות לנהוג במצב חירום כדי להגן על עצמו;
:: (2) כיצד לנהוג אם אינו מצליח להגיע למקום מוגן בבניין המגורים שלו או לאזור ציבורי מוגן, בתוך פרק הזמן המומלץ, או אם אין בבניין המגורים שלו מקום מוגן או אין בנמצא אזור ציבורי מוגן שדרך נגישה מובילה אליו.
: (ב) הנחיות לפי תקנת משנה (א) יהיו לפי [[תקנה 26(ב)]].

@ 28. הנגשת מידע
: (א) לאדם עם מוגבלות תהיה נגישות למידע בקשר למצב חירום, באותה איכות וזמינות כפי שיש לשאר הציבור בעת מצב חירום ובשגרה, לפי תקנה זו; לעניין תקנה זו, &quot;נגישות למידע&quot; - לרבות לאפשרות לברר, לקבל או למסור מידע, במצב חירום או בשגרה.
: (ב) [[תקנות נגישות אירועי פינוי|תקנה 5(ג) עד (ט) לתקנות נגישות לאירועי פינוי]] [[וההגדרה &quot;מידע חיוני&quot; שבתקנה 5(א) לאותן תקנות]] יחולו גם לעניין מידע שגוף ציבורי מוסר לציבור, בשגרה או במצב חירום, בקשר למצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית, בשינוי זה: בכל מקום שבו מדובר בפינוי אוכלוסייה או קליטתה או בהוראות בקשר לכך, יראו כאילו מדובר במצב חירום ובקשר לכך.
: (ג) נוסף על האמור בתקנת משנה (ב), גוף ציבורי שמפרסם מידע בשגרה בקשר לשירותים האמורים בתקנות אלה, יפרסם וימסור את המידע גם בדרכים אלה:
:: (1) בדרכי הפרסום המקובלות בשירות שהוא נותן;
:: (2) בהתאמות הנגישות למידע כמפורט [[בתקנה 29 לתקנות נגישות לשירות]];
:: (3) לבקשת אדם עם מוגבלות, באמצעות אחד מאלה: טלפון, דואר, דואר אלקטרוני, מסרון או אמצעי דיגיטלי אחר, ובכפוף לאמצעים שבשימוש אותו גוף ציבורי;
:: (4) באמצעות אתר האינטרנט של הגוף הציבורי אם קיים.
: (ד) מידע שמפרסם גוף ציבורי לפי תקנת משנה (ג)(4) או יישומון יהיה נגיש לפי [[תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות]].

== פרק ו': התרעה ==

@ 29. הגדרות
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אות התרעה&quot; - אות כהגדרתו [[בתקנות ההתגוננות האזרחית (אותות אזעקה וארגעה), התשנ&quot;ב-1992]], או התרעה שמספק הגא לפי דין אחר, או לפי החלטת ממשלה;
:- &quot;אמצעי קצה אישי&quot; - אמצעי שמשמש לתקשורת בידי משתמש קצה, ובכלל זה טלפון סלולרי, צמיד חכם ומחשב אישי;
:- &quot;הגורם המחלק&quot; - שר הביטחון באמצעות משרדו או באמצעות גורם אחר שיורה השר;
:- &quot;מידע נגיש בצג&quot; - מידע שמופיע בצג ומתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) המידע בשפה פשוטה;
:: (2) הצג אינו מחזיר אור (non-reflective screen);
:: (3) המידע מופיע לפי הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בשלט אלקטרוני (2.1.10) - הדרישות הנוגעות לניגוד בין הגופן לרקע, עיצוב אותיות וספרות, והדרישות למרווח;
:: (4) גודל הגופן של המידע המופיע על גבי צג יהיה 15 מילמטרים לפחות, אם הדבר מתאפשר מבחינה טכנית, ואם לא מתאפשר - 6 מילמטרים לפחות;
:- &quot;מכשיר התרעה אישי&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 31]];
:- &quot;המשרד&quot; - משרד הרווחה והביטחון החברתי.

@ 30. נגישות להתרעה על מצב חירום
: לאדם עם מוגבלות תהיה במצב חירום נגישות לאותות להתרעה על תחילת מצב חירום וסיומו, באותה זמינות ואיכות כפי שאותות להתרעה כאמור מסופקים לכלל הציבור, לפי [[פרק זה]].

@ 31. מכשיר התרעה אישי
: (א) הגא אחראי להעמדה של מכשיר התרעה אישי תקין לשימוש אדם עם מוגבלות שירידת השמיעה הקבועה שלו באוזן הטובה ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 50 דציבלים לפחות, וגילו 6 שנים לפחות, שיאפשר לו נגישות לאות התרעה לפי ההוראות האלה:
:: (1) אות התרעה יפעיל במכשיר התרעה אישי, התרעה באמצעות רטט והתרעה חזותית באמצעות תאורה, לפחות; ההתרעות האמורות יופעלו אוטומטית, בו-זמנית עם מתן אות ההתרעה, לפי מיקום המכשיר;
:: (2) התרעה במכשיר התרעה אישי לפי פסקה (1) תגרום לאדם שנושא את המכשיר האמור במצב חירום, גירוי חושי חזק ככל האפשר המובחן מגירויים ויזואליים וגירויים של מגע, כדי להפנות את תשומת ליבו של אותו אדם, במצבי קשב, ערות או שינה, כגון כשהאדם נושא את המכשיר בעת רחצה או בשינה;
:: (3) האפיונים (characteristics) של כל אחד מסוגי ההתרעות שלפי פסקה (1), יכללו, בין השאר, תדירויות (frequencies), מחזורים (periods), ומשך כולל (total duration), שיאפשרו ליישם את האמור בפסקה (2);
:: (4) אם נוסף על סוגי ההתרעות שלפי פסקה (1), מכשיר ההתרעה האישי יציג גם מידע כתוב בשפות הרשמיות, יהיה זה מידע נגיש בצג;
:: (5) מכשיר ההתרעה האישי יהיה מכשיר שהאדם עם המוגבלות יוכל לשאת מוצמד לגופו, בנוחות ובלא מאמץ, ברציפות במשך כל שעות היממה ובכלל זה במצב שינה, וכל זאת לתקופה ממושכת;
:: (6) תפעול מכשיר ההתרעה האישי בשגרה ובמצב חירום יהיה פשוט; המכשיר יאפשר למשתמש להתנסות בשגרה, לפי רצונו, בהתרעות שלפי פסקאות (2) עד (4), ויאפשר לו במצב חירום להפסיק התרעות שהופעלו במכשיר;
:: (7) אם יש במכשיר ההתרעה האישי לחיצים לשימוש המשתמש, הם יהיו בניגוד מישושי ובניגוד חזותי לפני המשטח שבו הם מותקנים; לעניין זה -
:::- &quot;ניגוד חזותי&quot; - ניגוד חזותי של 50% לפחות, שייושם כמפורט בתקן הישראלי ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בגימור וניגודים (2.1.6.1), או כמפורט בתקן הישראלי ת&quot;י 1918 חלק 6 בסעיף הדן בניגוד חזותי (2.4);
:::- &quot;ניגוד מישושי&quot; - ניגוד בין מרקם פניו של משטח מסוים לבין מרקם פני המשטח הצמוד לו, המאפשר להבחין במשטח המסוים במישוש באמצעות אצבעות כף היד;
:: (8) מכשיר ההתרעה האישי יהיה בעל שרידות גבוהה מאוד, ועמיד למים גם במצב רחצה;
:: (9) הגא יוכל לבצע מרחוק, לפי צורך, עדכוני תוכנה במכשיר ההתרעה האישי ובדיקת תקינות;
:: (10) חלוקת מכשיר ההתרעה האישי לאדם עם מוגבלות תהיה באמצעות הגורם המחלק.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), הגורם המחלק רשאי לספק את מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנת משנה (א), בצורה מדורגת לפי הצורך התפקודי של האדם כפי שנובע מירידת שמיעה, ולפי העניין, בשילוב ירידת ראייה, וכן, לפי הצורך, לבצע שיפורים במכשיר ההתרעה לפי תוצאות בדיקות תקינות ויעילות; לפיכך, הראשונים שיקבלו את המכשיר יהיו אלה:
:: (1) אנשים עם מוגבלות שירידת השמיעה שלהם באוזן הטובה יותר ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 70 דציבלים לפחות;
:: (2) אנשים עם מוגבלות שירידת השמיעה שלהם באוזן הטובה יותר ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 50 דציבלים לפחות, ונוסף על כך חדות הראייה שלהם בעין הטובה יותר, עם תיקון אופטי, אינה עולה על 6/30.
:: (ג) הגורם המחלק יודיע בהקדם האפשרי למי שנכלל ברשימות שהועברו לו מהמאגר שלפי [[תקנה 32(ב)]] לפי הרשאות גישה שניתנו לו לפי [[תקנה 32(יב)]], שהוא עתיד לקבל את מכשיר ההתרעה האישי ואת המועד המשוער לקבלת המכשיר.
: (ד) הגא אחראי לכך שהשירות שניתן לאדם עם מוגבלות בקשר לקבלה, הדרכה ותחזוקת מכשיר התרעה אישי, יהיה לפי [[תקנות נגישות לשירות]]; נוסף על כך, לפי בקשה של אדם עם מוגבלות השירות האמור יונגש גם בתקשורת מרחוק באמצעות תרגום לשפת סימנים או תמלול, או בשפת סימנים במגע במפגש פנים אל פנים; במצב חירום תהיה התקשורת האמורה מרחוק לפחות, זמינה בכל עת, זולת אם לא מתאפשר בנסיבות מצב החירום, ותרגום בשפת סימנים במגע במפגש פנים אל פנים - זמין ככל האפשר.

@ 32. איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי
: (א) בתקנה זו, &quot;גורם מאתר&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]], למעט רשות האוכלוסין וההגירה, ומשרד הבריאות.
: (ב) המשרד יקים וינהל מאגר מידע לצורך איתור אנשים עם מוגבלות שזכאים למכשיר התרעה אישי לפי [[תקנה 31(א)]], מתן הודעה לפי [[תקנה 31(ג)]] וחלוקת מכשירי התרעה לפי [[תקנה 31(א)(10)]].
: (ג) המשרד יקים את המאגר באמצעות עיבוד ואיחוד המידע שהתקבל לפי תקנת משנה (י) וכן מידע המצוי בידיו ונדרש לפי תקנה זו, באופן שלגבי כל אדם שבמאגר תהיה רשומה אחת שתרכז את הפרטים הנוגעים אליו; רשומה במאגר תכלול את כל הפרטים לפי [[תקנה 2(ב)(1) עד (4), (6), (8)(א) עד (ט)((&lt;s&gt;,&lt;/s&gt;)) לתקנות מאגר מידע]], לעניין האדם עם המוגבלות.
: (ד) המשרד יעדכן את המידע שבמאגר אחת לשלושה חודשים לפחות.
: (ה) למשרד יהיו הסמכויות לפי [[תקנה 2(ג) עד (ו) לתקנות מאגר מידע]], בשינויים המחויבים.
: (ו) גורם מאתר יכין לפי המידע שבידו רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התנאים [[שבתקנה 31(א)]], וזאת באמצעות איתור האנשים שמתקיימים בהם התבחינים [[שבטור א' בתוספת הרביעית]].
: (ז) גורם מאתר יציין ברשימה האמורה בתקנת משנה (ו) את האנשים שמתקיימים בהם גם התבחינים [[תוספת רביעית|שבטור ב' בטבלה שבתוספת הרביעית]].
: (ח) גורם מאתר יכלול ברשימה שלפי תקנות משנה (ו) ו-(ז) את פרטי המידע שנכללים ברשומה שלפי תקנת משנה (ג) ושמצויים בידו.
: (ט) על אף האמור בתקנות משנה (ו) עד (ח), רשות המסים תכין רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התבחינים שלפי [[התוספת הרביעית]], לפי המידע שבידה לפי [[תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), התש&quot;ם-1979]], ותעביר למשרד, אחת לשלושה חודשים לפחות, את הרשימה בציון התבחינים שלפי תקנת משנה (ז) ופרטי המידע כאמור בתקנת משנה (ח), והכול בכפוף [[לסעיפים 231 עד 235 לפקודת מס הכנסה]]; על אף האמור רשאית רשות המסים, בהסכמת הביטוח הלאומי, להעביר באמצעותו את הרשימה האמורה בציון התבחינים ופרטי המידע כאמור ובכפוף לסעיפים האמורים.
: (י) גורם מאתר יעביר למשרד את הרשימה עם פרטי המידע כאמור בתקנה זו אחת לשלושה חודשים לפחות.
: (יא) המשרד רשאי לטייב את מאגר המידע באמצעות מידע שמצוי במאגר משרד הרווחה והביטחון החברתי לפי [[תקנה 2 לתקנות מאגר מידע]].
: (יב) על העברות מידע לפי תקנה זו, סודיות ושמירת פרטיות, יחולו [[+|תקנות 17]] [[ו-18 עד 22 לתקנות מאגר מידע]] לפי העניין ובשינויים המחויבים; המשרד יעניק גישה למידע שבמאגר לפי תקנת משנה (ב) לצורך יישום תקנות אלה.
: (יג) העברת מידע לפי תקנה זו יכול שתיעשה יחד עם העברת מידע לפי [[תקנות מאגר מידע]], ובלבד שהשמירה השימוש וההעברה של מידע שהועבר לפי תקנות אלה ייעשו באופן שמקיים את הוראות תקנות אלה.

@ 33. בקשת אדם עם מוגבלות לקבל מכשיר התרעה אישי
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;בדיקת שמיעה מקיפה&quot; - בדיקה של כל אלה בלא מכשיר לתיקון שמיעה, שבוצעה בידי קלינאי תקשורת: הולכת אוויר (air conduction), הולכת עצם (bone conduction), ובדיקות דיבור;
::- &quot;גוף ציבורי&quot; - גוף המנוי [[בפסקאות (1) ו-(7) להגדרה &quot;גוף ציבורי&quot; בסעיף 5 לחוק]];
::- &quot;גורם מאשר&quot; - קלינאי תקשורת שהוא עובד של גוף ציבורי שהמנהל הכללי של הגוף הציבורי האמור מינה לשם בחינת בקשה שלפי תקנת משנה (ב);
::- &quot;קלינאי תקשורת&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת מקצועות הבריאות, התשס&quot;ח-2008]];
::- &quot;רמת סף השמיעה (hearing threshold level)&quot; - ממוצע סיפי השמיעה בבדיקת הולכת אוויר בתדרים 500 עד 4000 הרץ.
: (ב) נוסף על תהליך האיתור האמור [[בתקנה 32]], המשרד יאפשר לאדם עם מוגבלות שסבור שמתקיימים לגביו התנאים [[שבתקנה 31(א)]] והוא לא קיבל מכשיר התרעה אישי, להגיש בקשה לקבלת מכשיר התרעה כאמור.
: (ג) אדם המבקש להגיש בקשה כאמור בתקנת משנה (ב) יגיש למשרד את אחד מאלה:
:: (1) תוצאות שתי בדיקות שמיעה מקיפות של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועדים שונים כלשהם המרוחקים זה מזה בחצי שנה לפחות;
:: (2) תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמך חתום ביד קלינאי תקשורת או רופא אף אוזן גרון, ולפיו ירידת השמיעה של מבקש כאמור היא קבועה;
:: (3) תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמכים נוספים שהגורם המאשר דרש משום שתוצאות בדיקת השמיעה האמורה לא מאפשרות לגורם המאשר להחליט בדבר התקיימות התבחין שלפי תקנה משנה (ד).
: (ד) המשרד יעביר את הבקשה לגורם המאשר בתוך 7 ימים מיום שהתקבלה אצלו; והגורם המאשר יבחן את הבקשה שלפי תקנת משנה (ג) ויחליט האם מהמסמכים שצורפו עולה שלמבקש יש ירידה קבועה ברמת סף השמיעה באוזן הטובה מבין השתיים, של 50 דציבלים לפחות וגילו 6 שנים לפחות; הגורם המאשר יעביר למשרד את החלטתו המנומקת בתוך 21 ימים מיום שקיבל את הבקשה.
: (ה) המשרד יעביר למבקש את החלטתו המנומקת של הגורם המאשר וכן לגורם המחלק שיספק מכשיר התרעה למי שבקשתו אושרה, הכול בתוך 14 ימים מיום שקיבל את החלטת הגורם המאשר.
: (ו) במצב חירום -
:: (1) יאיץ המשרד את בחינתה של בקשה שהוגשה לפי תקנת משנה (ג) ואת הליכי הטיפול בבקשה ואספקת מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנה זו;
:: (2) הגורם המאשר רשאי להורות לגבי בקשה שהוגשה, כי יצורפו לה מסמכים אחרים מאלה המפורטים בתקנת משנה (ג), אם עקב נסיבות מצב החירום יש קושי להשיגם.

@ 34. שירות שמיועד להפעיל במצב חירום התרעה במכשיר קצה אישי
: בלי לגרוע מהאמור [[בתקנה 31]], מי שמספק לציבור שירות שמיועד להפעיל התרעה במכשיר קצה אישי במצב חירום, כגון באמצעות אתר אינטרנט, יישום (אפליקציה) או שידור סלולרי (cell broadcast), יתכנן ויפעיל את השירות באופן שאמור -
: (1) להפעיל במכשיר הקצה האישי התרעה באופנים אלה לפחות: התרעה ברטט, התרעה בקול, התרעה חזותית, ומידע כתוב על מצב החירום, הכול לפי מאפייניו של מכשיר הקצה האישי ומערכת ההפעלה שלו;
: (2) להביא לכך שהתרעה במכשיר קצה אישי לפי פסקה (1), תגרום לאדם שנושא את המכשיר האמור במצב חירום, גירויים חושיים חזקים ככל האפשר המובחנים מגירויים אחרים בסביבה כדי להפנות את תשומת ליבו של אותו אדם.

@ 35. נגישות לשירותי אינטרנט שמשמשים להתרעה
: בשירות אינטרנט, לרבות יישום (אפליקציה), שמיועד לספק במצב חירום אותות להתרעה על תחילת מצב חירום או סיומו, יתקיימו [[תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות]].

@ 36. אחריות להתרעה
: בלי לגרוע מאחריות הגא לפי [[תקנה 31]], אין [[בתקנות 34]] [[ו-35]] כדי לחייב את הגא או מי שמספק שירות לפי [[34|התקנות האמורות]] בביצוע סידורים במכשיר להתרעה שאינו של אחד מהגורמים האמורים או באחריותם, בכלל, או בביצוע סידורים בעלי אופי אישי במכשיר קצה אישי של מקבל שירות שהוא אדם עם מוגבלות, בפרט; נוסף על האמור, אין באמור [[בתקנה 34(1) ו-(2)]] כדי להטיל אחריות על מי שמספק שירות כאמור [[בתקנה האמורה]] להתרחשות התוצאות המפורטות [[בפסקאות (1) או (2) בתקנה 34]], במכשיר קצה אישי מסוים.

== פרק ז': נגישות לשירותים שונים ==

=== סימן א': נגישות לשירותי הביטוח הלאומי ===

@ 37. מידע לגבי נגישות לסניפי המוסד לביטוח לאומי בעת חירום
: פרסם המוסד לביטוח לאומי מידע לציבור לגבי סניפי המוסד לביטוח לאומי, שבמצב חירום יהיו פתוחים לציבור, יפרסם גם את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם יחד עם הפרסום האמור:
: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
:: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצא הסניף, ובכלל זה מדרכה או שביל, לכניסה לסניף, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
:: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;;
: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;קיים שירות נגיש בסניף&quot;, &quot;השירות בסניף לא נגיש&quot;; לעניין זה, &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות בו [[תקנות נגישות לשירות|תקנות הנגישות לשירות]].

@ 38. נגישות השירות בסניף הביטוח הלאומי
: ניתן שירות במצב חירום בסניף של המוסד לביטוח לאומי, יתקיימו הוראות אלה:
: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - יספק המוסד לביטוח לאומי התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
: (2) צוות הסניף יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין בכניסה לסניף, יימצא שלט שבו יהיה רשום: &quot;אפשר לבקש עזרה מהצוות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
: (3) כחלק משירותי המענה הטלפוני וההתקשרות מרחוק שמפעיל הביטוח הלאומי במצב חירום יחולו עליו חובות הנגישות הקבועות [[בתקנה 8 לתקנות שירותי בריאות במצב חירום]].

=== סימן ב': נגישות לשירותי בנקאות ===

@ 39. נגישות סניפי בנק בעת חירום, ומידע לציבור
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;בנק&quot; - תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;שירות בנקאי נייד&quot; - שירות בנקאי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב;
::- &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות בו [[תקנות נגישות לשירות]] שחלות בשגרה על בנק, על מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים או על שירות בנקאי נייד, לפי העניין.
: (ב) ניתן במצב חירום שירות בנקאי בסניף בנק, יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - יספק הבנק התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
:: (2) אחד מאנשי צוות הסניף יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין בסניף, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שבו יהיה רשום: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ג) פרסם בנק מידע לגבי סניפיו שפתוחים לציבור במצב החירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל סניף כאמור, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצא הסניף, ובכלל זה מדרכה, לכניסה לסניף, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות נגיש&quot;; &quot;השירות לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות לא נגיש&quot;;
:: (4) אם השירות בסניף כולו או חלקו אינו נגיש - &quot;בסניף יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;, וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות שלא בסניף בצורה אחרת;
:: (5) אם ניתנים שירותים בסניף בנק גם למי שאינם לקוחות של אותו בנק - &quot;נותנים שירות גם ללקוחות בנקים אחרים&quot;, ונוסף על כך, פירוט בשפה פשוטה של השירותים שכל אדם, אף אם אינו לקוח של הבנק, יכול לקבל בסניף הבנק.
: (ד) פרסם בנק מידע לגבי כספומטים שפועלים במצב חירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל אחד מהכספומטים שבפרסום, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן הכספומט, ובכלל זה ממדרכה או שביל, ועד למכשיר - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה המובילה עד למכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות בכספומט נגיש&quot;; &quot;השירות בכספומט לא נגיש&quot;.
: (ה) הפעיל בנק במצב חירום שירות בנקאי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סבר הבנק שלא ניתן לקיים את האמור עקב נסיבות מצב החירום, יספק הבנק התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות בנקאי נייד באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור:
:: (1) בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים;
:: (2) השירות הוא שירות נגיש.
: (ו) פרסם בנק מידע לגבי שירות בנקאי נייד שפועל במצב החירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, יחד עם הפרסום האמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות בנקאי נייד - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות הבנקאי הנייד נגיש&quot;; &quot;השירות הבנקאי הנייד לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות הבנקאי הנייד לא נגיש&quot;;
:: (3) אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הבנקאי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום - &quot;הבנק מספק לפי מצב החירום התאמות נגישות סבירות לשירות הבנקאי הנייד&quot;.
: (ז) פרסום המידע לפי תקנות משנה (ג), (ד) ו-(ו) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות, שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית:
:: (1) בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של הבנק;
:: (2) במוקדי המידע הטלפוני שמפעיל הבנק;
:: (3) באופן אחר שבו הבנק מעביר מידע לציבור לגבי פעילותם של הסניפים, שירותי הבנק הניידים או המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית.
: (ח) מידע כאמור בתקנות משנה (ג), (ד) ו-(ו) ייכלל גם במידע שמפרסם בנק לציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של סניפי בנק, מכשירים אוטומטיים למשיכת מזומנים או שירות בנקאי נייד, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום.
: (ט) פרסם בנק ישראל מידע לציבור בקשר לפעילות סניפי בנקים, כספומטים, או שירותים בנקאיים ניידים, שמפעילים בנקים במצב חירום, והמידע נוגע לאמור בתקנה זו, יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה זו, לפי העניין; פרסום של בנק ישראל על מידע לפי תקנה זו יכול שיהיה באמצעות הפניה לפרסומים של מידע כאמור שפרסם בנק.

=== סימן ג': נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל ===

@ 40. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;חברת דואר ישראל&quot; - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר]];
:- &quot;חוק הדואר&quot; - [[חוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]];
:- &quot;יחידת דואר&quot; - כהגדרתה ברישיון הכללי לחברת דואר ישראל בע&quot;מ למתן שירותי דואר, שירותים כספיים מטעם חברת הבת ושירותים אחרים, למעט מרכז מסירה כהגדרתו ברישיון הכללי האמור;
:- &quot;שירות כספי&quot; - שירות מהשירותים הכספיים כמשמעותם [[בסעיף 88א(א) לחוק הדואר]];
:- &quot;שירות כספי נייד&quot; - שירות כספי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב;
:- &quot;שירות נגיש&quot; - שירות שמתקיימות לגביו [[תקנות נגישות לשירות]] שחלות בשגרה על יחידת דואר, על כספומט או על שירות כספי נייד, לפי העניין.

@ 41. נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל
: ניתן במצב חירום שירות כספי ביחידת דואר, יתקיימו הוראות אלה:
: (1) אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום - תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות ביחידת הדואר באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
: (2) אחד מאנשי צוות יחידת הדואר יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות כספי והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין ביחידת הדואר, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שיהיה רשום בו: &quot;עזרה לאדם עם מוגבלות&quot;; בשלט יתקיימו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4, בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).

@ 42. נגישות לשירותים כספיים ניידים במצב חירום
: הפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום שירות כספי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סברה חברת דואר ישראל שלא ניתן לקיים את הוראות האמורות עקב נסיבות מצב החירום, תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות כספי נייד באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור:
: (1) בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים;
: (2) השירות הוא שירות נגיש.

@ 43. פרסום מידע
: (א) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי יחידות הדואר שפתוחות לציבור במצב החירום וניתן בהן שירות כספי, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל יחידה כאמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצאת יחידת הדואר, ובכלל זה מדרכה, לכניסה ליחידת הדואר, וממנה לעמדות השירות - &quot;בסניף יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;בסניף אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;יש דרך נגישה למרחב מוגן&quot;, &quot;אין דרך נגישה למרחב מוגן&quot;; בוצעו במצב חירום שינויים בקשר למרחב המוגן של יחידת דואר - תספק חברת דואר ישראל מידע עדכני בשפה פשוטה לפי פסקה זו, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום;
:: (3) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;קיים שירות נגיש בסניף&quot;, &quot;השירות בסניף אינו נגיש&quot;;
:: (4) אם השירות בסניף, כולו או חלקו, אינו נגיש - &quot;בסניף יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;, וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות בסניף או שניתן לקבל את השירות בצורה אחרת.
: (ב) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי כספומטים שפועלים במצב חירום, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל כספומט כאמור:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן הכספומט, ובכלל זה ממדרכה או שביל, ועד לכספומט - &quot;יש דרך נגישה&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות בכספומט נגיש&quot;; &quot;השירות בכספומט אינו נגיש&quot;.
: (ג) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי שירות כספי נייד שפועל במצב חירום, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל שירות כספי נייד כאמור, אם המידע קיים בידי חברת דואר ישראל בנסיבות מצב החירום:
:: (1) אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות כספי נייד - &quot;יש דרך נגישה לשירות כספי נייד&quot;;
::: (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) - &quot;אין דרך נגישה לשירות כספי נייד&quot;;
:: (2) אחת מאלה, לפי העניין: &quot;השירות הכספי הנייד נגיש&quot;; &quot;השירות הכספי הנייד לא נגיש&quot;, &quot;חלק מהשירות הכספי הנייד לא נגיש&quot;;
:: (3) אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הכספי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום - &quot;יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום&quot;.
: (ד) פרסום המידע לפי תקנות משנה (א) עד (ג) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות, שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית:
:: (1) בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של חברת דואר ישראל;
:: (2) במוקד המידע הטלפוני שמפעילה חברת דואר ישראל;
:: (3) באופן אחר שבאמצעותו חברת דואר ישראל מעבירה מידע לציבור לגבי פעילותם של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית.
: (ה) מידע כאמור בתקנות משנה (א) עד (ג) ייכלל גם במידע שמפרסמת חברת דואר ישראל לציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום.
: (ו) פרסם משרד התקשורת מידע לציבור בקשר לשירותים כספיים שמפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום, והמידע נוגע לאמור [[בתקנה 41]] [[או 42]], יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה כאמור, לפי העניין.

== פרק ח': זמינות אמצעי הסעה לאנשים עם מוגבלות ==

@ 44. תוכנית משרד התחבורה
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;גוף שנדרש לאמצעי תחבורה&quot; - משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, רשות מקומית, או צה&quot;ל;
::- &quot;המנכ&quot;ל&quot; - המנהל הכללי של משרד התחבורה, לרבות עובד משרד התחבורה שהוא מינה לעניין תקנות אלה;
::- &quot;הסעה המונית של אנשים עם מוגבלות&quot; - הסעה של אנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת שירות מסויים במצב חירום, כגון לצורך טיפול רפואי או לצורך פינוי בני אדם ממקום שהייתם, הכול עקב חשש לחיי בני אדם.
: (ב) משרד התחבורה יכין תוכנית להקצאת אמצעי תחבורה עם נהגים שיוכלו להפעילם במצב חירום, להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות לצורך סיוע והצלת חיים, שתכלול את כל אלה, לפחות:
:: (1) שימוש במגוון אמצעי תחבורה ציבורית שמיועדים בשגרה להסעת המונים, תוך מתן עדיפות לאמצעים שיש בהם נגישות לאנשים עם מוגבלות כגון אוטובוסים עירוניים ורכבת קלה; זאת כדי להשיא (למקסם) את קיבולת ההסעה וזמינות אמצעי התחבורה במצבי חירום שונים, בפריסה גאוגרפית ארצית;
:: (2) שיטת פעולה להעמדת אמצעי תחבורה ונהגיהם לשימוש גוף שנדרש לאמצעי תחבורה וכוחות הצלה וסיוע שנדרשים לאמצעים אלה, במצב חירום, בשני סוגי תרחישים:
::: (א) הסעה או פינוי מיידיים של אוכלוסייה (פינוי דחק);
::: (ב) הסעה או פינוי מתוכנן של אוכלוסייה בכלל או של אנשים עם מוגבלות בפרט;
:: (3) מידע שעל גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה להעביר בשגרה לצורך הכנת התוכנית, ומידע שעל גוף כאמור להעביר למשרד התחבורה במצב חירום לצורך העמדת אמצעי התחבורה ונהגיהם לשימוש אותו גוף;
:: (4) המידע שיעביר גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה לפי פסקה (3) יכלול לפחות: הערכת כמויות האנשים שיש להסיע מאזור גאוגרפי מסוים בישיבה, בישיבה בכיסא גלגלים, או בשכיבה, לרבות מלווים שחייבים להיות יחד עם אנשים כאמור;
:: (5) שיטת הפנייה במצב חירום של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה בבקשה להעמדת אמצעי תחבורה, בכל אחד מסוגי התרחישים לפי פסקה (2) ולגבי כל אחת מקבוצות האנשים כאמור בפסקה (4), סוגי אמצעי התחבורה שיועמדו לרשות הגוף הציבורי, כמויותיהם, כיצד יועמדו לרשותו יחד עם נהגיהם, וצפי לפרק זמן להקצאתם, הכול כדי לאפשר למשרד התחבורה ניהול ביקושים והקצאת אמצעי תחבורה יעילים במצב חירום;
:: (6) קביעת סדרי העדיפויות בניהול ההקצאות והשימוש באמצעי התחבורה הציבורית במצב חירום, לפי זמינות אמצעי תחבורה בנסיבות מצב החירום, ובייחוד קביעת מנגנון למניעת ריבוי שימושים בו-זמני במצב חירום באמצעי התחבורה שנכללו בתוכנית.
: (ג) משרד התחבורה יכין את התוכנית בהתייעצות עם משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, צה&quot;ל ומרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זה מזה; משרד התחבורה יתייעץ עם מד&quot;א כדי שיעמיד אמבולנסים למשימות פינוי במצב חירום לפי זמינותו ויכולתו באותה עת, והכול תוך שמירה על מוכנות מד&quot;א לבצע משימות במצב חירום, ובכלל זה משימות שהטילו עליהם משרד הבריאות וצה&quot;ל.

@ 45. העמדת אמצעי תחבורה להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות במצב חירום
: במצב חירום שבו יש צורך בהסעה המונית של אנשים עם מוגבלות, יורה המנכ&quot;ל, לפי פנייה של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה, כי יועמדו אמצעי תחבורה ונהגים שיוכלו להפעילם, לשימוש הגוף שנדרש לאמצעי תחבורה להסעה המונית או לשימוש כוחות הצלה שמסייעים לו, לצורך הסעת אוכלוסייה כאמור; הפנייה של גוף כאמור והעמדת אמצעי התחבורה ונהגים ייעשו לפי התוכנית כאמור [[בתקנה 44]].

== פרק ט': תומך קהילתי במצב חירום ==

@ 46. תומך קהילתי בשעת חירום
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;הרשות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 2 לחוק שירות אזרחי]];
::- &quot;מתנדב&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק שירות אזרחי]];
::- &quot;תומך קהילתי&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]];
::- &quot;תוכנית&quot; - תוכנית להצבת מתנדבים בשירות אזרחי כהגדרתו [[סעיף 2 לחוק שירות אזרחי|בסעיף 2 לחוק שירות לאומי (([צ&quot;ל: אזרחי]))]], כתומכים קהילתיים ברשויות מקומיות במצב חירום.
: (ב) הרשות תגבש תוכנית בהיוועצות במשרד הרווחה והביטחון החברתי, מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי ומשרד הביטחון.
: (ג) לצורך מימוש התוכנית יוקצה לרשות תקציב תוספתי לטובת הכשרות, ולתוספת כוח אדם.
: (ד) התוכנית תכלול, בין השאר, סיווג של מתנדבים בעלי מסוגלות ורצון לשמש כתומכים קהילתיים, ההכשרה שיעבור מתנדב כדי לשמש תומך קהילתי, ההיערכות לקראת מצב חירום ותפקידי התומך הקהילתי בחירום.
: (ה) הרשות המקומית תעמיד בשגרה ובחירום עובד מטעמה שיהיה אחראי על הפעלת המתנדבים שהם תומכים קהילתיים ברשות המקומית, על הכשרותיהם ועל ניהול משימותיהם במצב חירום; עובדים אלה יעברו הכשרה להיכרות עם עולם השירות האזרחי והפעלת מתנדבים.
: (ו) הרשות תדווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת אחת לשנה, במשך שש שנים מיום התחילה, על גיבוש התוכנית כאמור בתקנה זו ועל יישומה; לדיווח הראשון כאמור תצרף הרשות העתק מהתוכנית שגובשה.

== פרק י': שונות ==

@ 47. הדרכה
: (א) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ידריך את עובדיו, במסגרת הדרכתם למצבי חירום, כדי שיוכלו לספק שירות סביר ומענה תומך ראשוני בשעת חירום לאנשים עם מוגבלויות שונות; הדרכה כאמור תינתן גם למי שהוא מתנדב של הגוף הציבורי שנותן מענה במצב חירום.
: (ב) הדרכה כאמור בתקנת משנה (א) תכלול, בין השאר, את כל אלה:
:: (1) הכרה וזיהוי סוגי מוגבלויות, צרכים וביטויי תגובה שונים של אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, במצבי חירום שונים; חומרי ההדרכה יעסקו באנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים לפחות;
:: (2) כללי התנהגות נאותים כלפי אנשים עם מוגבלות בעת מתן השירות במיוחד במצב חירום והזכות להסתייע בחיית שירות;
:: (3) אפשרויות של תקשורת מילולית וחזותית עם אנשים עם מוגבלות במיוחד במצב חירום;
:: (4) הצעות למענים אפשריים במצב חירום לגבי אנשים עם מוגבלויות שונות.
: (ג) ההדרכה תוכל להתבצע באופנים שונים, לרבות באמצעות לומדה אישית, כחלק מהכנה ותרגול למצב חירום.

@ 48. תרגול
: (א) גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה ומבצע תרגילים בקשר לנושאים שמפורטים בתקנות אלה, יתרגל גם את ביצוע האמור בתקנות אלה שנוגע לאותו נושא שמתרגלים.
: (ב) בתרגולים שנערכים במסגרת תרגיל של המטה הכללי של צה&quot;ל או במסגרת תרגיל החירום הלאומי, לפחות, ושבהם האוכלוסייה נוטלת חלק, לרבות באמצעות דימוי אוכלוסייה, ישולבו אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים במספר מתוך סך כל המשתתפים בתרגיל שמהווים את האוכלוסייה שאותה מדמים, שמשקף את שיעורם של אנשים עם מוגבלות באוכלוסייה, או בקירוב; לעניין תקנת משנה זו, &quot;אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים&quot; - שלושה אנשים לפחות עם מוגבלות משמעותית מסוגים אלה: שמיעה, ראייה, נפשית, שכלית, אוטיזם, או פיזית, ובלבד שסוג המוגבלות אצל כל אחד מהם הוא שונה.

@ 49. תחזוקה ונגישות זמנית חלופית
: (א) מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי תקנות אלה אחראי לכך שהתאמות הנגישות יהיו תקינות וזמינות במצב חירום, זולת אם עקב מצב החירום ועל אף שפעל ככל יכולתו באותן נסיבות, נמנע ממנו להבטיח את תקינותן או זמינותן.
: (ב) לא יפגע אדם בהתאמות נגישות שלפי תקנות אלה, לא יגרע מהן ולא יסב את השימוש בהן למטרות אחרות באופן חלקי או מלא, אלא אם כן הפגיעה נדרשת במצב חירום לצורך הצלת חיים או מניעת פגיעה ברכוש חיוני, ובלבד שייעשה מאמץ סביר בנסיבות מצב החירום להבטיח נגישות זמנית חלופית.

@ 50. צה&quot;ל והגא כגורמים מסייעים
: (א) נערך צה&quot;ל או הגא בשגרה לסייע במצב חירום לגוף ציבורי, ייערך כל אחד מהגופים האמורים לגבי משימות הסיוע בקשר לאנשים עם מוגבלות, לפי האמצעים שמצויים בידו ומשמשים אותו בשגרה.
: (ב) סייע צה&quot;ל או הגא במצב חירום לגוף ציבורי, יבצע כל אחד מהגופים האמורים את משימות הסיוע בקשר לאנשים עם מוגבלות לפי יכולותיו, כוח האדם והאמצעים שעומדים לרשותו בנסיבות מצב חירום.

@ 51. התאמת נהלים, תוכנית, ותיקי הפעלה למצב חירום
: מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה, יבחן את הצורך לעדכן לאחר כל תרגיל או מצב חירום, ואחת לחמש שנים לפחות, תוכנית שהכין, את נוהליו ואת תיקי ההפעלה שלו שנוגעים למצב חירום, לעניין אופן פעולתו לפי תקנות אלה, אם קיימים, והכול באופן שיתאימו ליישום תקנות אלה; מצא שיש צורך כאמור, יעדכן הגורם את נהליו לפי זה.

@ 52. זמינות והצגת מסמכים
: (א) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה למנות או להסמיך אדם, להכין או לעדכן נוהל או תיק הפעלה, להכין רשימה ובה פרטי מידע, להכין תוכנית, או שהכין מידע לפרסם או מסמך לצורך הדרכה או מתווה לתרגיל (בתקנה זו - מסמך), חייב לשמור העתק עדכני של המסמך לצורך שימוש בהדרכות ותרגולים לפי תקנות אלה, ולצורך שימוש במצבי חירום; נוסף על כך, מסמך כאמור שהוכן לפי תקנות אלה יישמר שבע שנים לפחות ממועד הכנתו.
: (ב) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין מסמך, חייב להעביר לנציבות, או להציג לה, לפי העניין, לא יאוחר מתום 21 ימים מיום שנדרש לכך, העתק מסמך כאמור.

@ 53. תחילה
: (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט התקנות המפורטות בתקנת משנה (ב) ו-(ג), באחד לחודש השלישי שלאחר פרסומן (((התקנות פורסמו ביום 24.9.2026, ותחילתן ביום 1.12.2026))).
: (ב) תחילתן של [[תקנות 4]], [[5]], [[6(ה)]], [[7]], [[10]], [[11]], [[12]], [[17]], [[19]], [[25]], [[26]], [[27]], [[28]], [[37]], [[38]], [[45]], [[47]] [[ו-48]] - שישה חודשים מיום התחילה.
: (ג) תחילתן של [[תקנות 15]], [[39]] למעט [[תקנה 39(א)]], [[41]], [[42]] [[ו-43]] - שנה מיום התחילה.

@ 54. הוראות מעבר
: (א) ספק מים וספק מים בחירום שהכין תוכנית היערכות לפני יום התחילה ישלים את הנדרש ממנו לפי [[תקנה 3]] לא יאוחר מהמועדים האלה:
:: (1) עד תום שנה מיום התחילה ב-30% לפחות מתחנות החלוקה שנכללות בתוכנית ההיערכות ולא פחות משלוש תחנות חלוקה;
:: (2) עד תום שנתיים מיום התחילה ב-100% מתחנות החלוקה שנכללות בתוכנית ההיערכות.
: (ב) מחזיק במקרקעין אחראי לכך שבמיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין שהחזקתו, ובדרך שמובילה אליה, יתקיים [[חלק ב' בתוספת השלישית]] לא יאוחר מהמועדים האלה:
:: (1) לא יאוחר משנה מיום התחילה ב-30% לפחות מהמיגוניות הציבוריות, ולא פחות מ-50 מיגוניות;
:: (2) לא יאוחר משנתיים מיום התחילה ב-100% מהמיגוניות הציבוריות.
: (ג) עד תום חודש מיום התחילה תפרסם הנציבות את הטופס המומלץ לפי [[תקנה 21(ד)]].
: (ד) עד תום שלושה חודשים מיום התחילה יעבירו לראשונה גופים שנדרשים לאמצעי תחבורה כהגדרתם [[בתקנה 44(א)]], מידע לפי [[תקנה 44(ב)(4)]] שברשותם למשרד התחבורה; בלי לגרוע מהאמור -
:: (1) משרד הרווחה רשאי להעביר למשרד התחבורה סיכומי כמויות של מועמדים לפינוי מוקדם לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי [[תקנה 44(ב)(4)]], שמצוין ברשימה הנוספת כהגדרתה [[בתקנה 32(ח)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי]]; העביר משרד הרווחה סיכומי כמויות כאמור, ייחשב הדבר כאילו רשות מקומית העבירה לראשונה מידע למשרד התחבורה לפי [[תקנה 44(ב)(4)]];
:: (2) לבקשת משרד הבריאות, ובהסכמת משרד הרווחה, רשאי משרד הרווחה להעביר סיכומי כמויות של חצר&quot;מ לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי [[תקנה 44(ב)(4)]], שמצויים במידע שבידיו לפי [[תקנה 32(ח)(1) לתקנות נגישות אירועי פינוי]].
: (ה) עד תום שישה חודשים מיום התחילה לכל המאוחר -
:: (1) רח&quot;ל תשלים את הכנת התוכנית לסיוע ממשלתי אחוד לרשויות המקומיות לפי [[תקנה 18]];
:: (2) מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות ישלים את הכנת הרשימה לראשונה לפי [[תקנה 22]];
:: (3) משרד התחבורה ישלים את הכנת התוכנית כמשמעותה לפי [[תקנה 44]];
:: (4) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה ישלים לראשונה את הבחינה של נוהליו ותיקי ההפעלה שלו למצבי חירום, והעדכון, אם יידרש, לפי [[תקנה 51]].
: (ו) עד תום שנה מיום התחילה תשלים הרשות כהגדרתה [[בתקנה 46(א)]] את הכנת התוכנית לפי [[תקנה 46]].

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[ההגדרה &quot;דרך נגישה&quot; שבתקנה 1]]))) ====
=== דרישות חלופיות לדרך נגישה ===

@ 1. רוחב הדרך
: רוחב חופשי בדרך יהיה 1.3 מטר לפחות, ואולם אפשר שבשל מיקום מיתקנים, תשתיות או צמחייה, הרוחב החופשי של הדרך יהיה פחות מכך אך לא פחות 110 סנטימטרים, לאורך קטע דרך שלא יעלה על 500 סנטימטרים.

@ 2. שיפוע הדרך
: (א) שיפוע אורכי של דרך לא יעלה על 8%, ואולם אם שיפוע כאמור לא מתאפשר עקב סיבות הנדסיות אפשר ששיפוע כאמור יעלה על 8% ובלבד שלא יעלה על 10% לאורך 5 מטרים; עלה השיפוע האורכי של דרך לפי פרט זה על 5% או קיים הפרש גובה אנכי שעולה על 20 סנטימטרים בין פני הדרך לסביבתה הצמודה, לא יידרש שהדרך תהיה כבש; בשיפוע לפי פרט זה יתאפשר לאדם עם מוגבלות לנוע בצורה בטיחותית על הדרך, לרבות בתנאי הארה של יום ושל לילה.
: (ב) שיפוע רוחבי של דרך לא יעלה על 2%, ואפשר שלא יעלה על 3% עקב תנאי טופוגרפיה או קשיים הנדסיים.

@ 3. הפרש גובה בדרך
: הפרש גובה אנכי בין שני חלקי דרך סמוכים לא יעלה על 1.5 סנטימטר.

@ 4. פני הדרך
: פני הדרך והמדרך -
: (1) יהיו יציבים וקשיחים;
: (2) לא יהיו עשויים חומרים כגון חלוקי נחל, חצץ, חול או דשא ופניהם לא יהיו מעובדים עיבוד גס (כגון עיבוד &quot;טובזה&quot; או &quot;טלטיש גס&quot; באבן טבעית); המדרך לא יכלול בליטות כגון חלוקי נחל או אבנים מתוך משטח בטון;
: (3) רוחב המישקים בדרך לא יעלה על 1.5 סנטימטרים.

@ 5. טיפול במכשולים
: לאורך הדרך לא יהיו מכשולים, או שיהיו מכשולים שמסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

== תוספת שנייה ==
==== ((([[תקנות 18(א), (ב), (ג)(1), ו-(4), (ו), (ח)]], [[19(ב) ו-(ד)]]))) ====
=== חלק א' - גופים ציבוריים שיעמידו משאבים ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;100px&quot; | מספר סידורי !! הגוף הציבורי
|-
| : (1) || משרד האוצר
|-
| : (2) || משרד הבינוי והשיכון
|-
| : (3) || משרד הבריאות
|-
| : (4) || משרד הביטחון - אגף השיקום
|-
| : (5) || משרד החינוך
|-
| : (6) || משרד העלייה והקליטה
|-
| : (7) || משרד הפנים
|-
| : (8) || משרד הרווחה והביטחון החברתי
|-
| : (9) || המשרד לשוויון חברתי
|-
| : (10) || משרד התיירות
|-
| : (11) || המוסד לביטוח הלאומי
|-
| : (12) || הסוכנות היהודית
|-
| : (13) || הרשות לניצולי שואה
|}

=== חלק ב' - משאבים שיעמידו גופים ציבוריים ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;100px&quot; | מספר סידורי !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוגי המשאבים !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} פירוט המשאבים
|-
| : (1) || מוקד שירות נגיש || מוקד לקבלת פניות מרשויות מקומיות או צרכים של אנשים עם מוגבלות
|-
| : (2) || סיוע מקצועי לרשות מקומית || סיוע מקצועי במצב חירום לבעלי תפקידים ברשות המקומית, למתן מענה תומך במצב חירום לאנשים עם מוגבלויות מסוגים שונים, באמצעות תקשורת מרחוק וחומרי הדרכה לשימוש עצמי
|-
| : (3) || הפגות
| : (א) ערכות להפגה, פנאי ופעילות גופנית, במצב חירום, לאנשים עם מוגבלות, לשימוש עצמאי, שהוכנו בהיוועצות במורשה לנגישות שירות שיש לו ניסיון בתחום, באחד מהאופנים האלה לפחות:
:: (1) ערכות מוכנות לשימוש; הערכות יהיו מסוגים שונים לפי ייעודן לפי טווח גילאי המשתמשים, יכולות קוגניטיביות, מוטוריות, וחושיות, שונות; ההסברים בערכה יהיו בשפה פשוטה, ואם נדרש לפי היכולות הקוגניטיביות של האנשים שאליהן מיועדת הערכה - בפישוט לשוני במקום שפה פשוטה;
:: (2) אמצעי הפגה, פנאי או פעילות גופנית, במצב חירום, לרכישה באופן עצמאי באמצעות תווים (vouchers) שיחולקו במסגרת התוכנית שלפי [[תקנה 18]]; האדם בוחר מתוך סוגי אמצעים שונים שיועמדו לבחירתו; לרשות המקומית יתאפשר להשפיע על תוכני האמצעים כדי לבצע התאמה תרבותית לתושביה;
: (ב) פעילות יזומה להפעלת אנשים עם מוגבלות ששוהים באזור ציבורי מוגן לצורך הפגה, פנאי ופעילות גופנית;
: (ג) ריענון קצר מועד לאנשים עם מוגבלות ולמלוויהם מחוץ לביתם (נופשונים)
|-
| : (4) || ציוד לשהייה ולינה
| : (א) מיטות, מזרנים, בתי שימוש ניידים ונגישים עם סידורים לשמירה על פרטיות, פרגודים;
: (ב) מושבים מותאמים, שולחנות;
: (ג) כיסאות גלגלים;
: (ד) מיטות סיעודיות (לשימוש בדיור זמני חלופי);
: (ה) ציוד ייעודי שמשמש אנשים עם מוגבלות בפעילות היום-יום (כגון כיסאות רחצה, אמצעים למניעה החלקה באזורים רטובים)
|-
| : (5) || דיור זמני חלופי לאדם עם מוגבלות ומלוויו
| : (א) יחידות אכסון מיוחדות ויחידות שאינן נגישות, לרבות בכל אלה:
:: (1) בתי מלון;
:: (2) מיתקני קליטה ארציים, מיתקני קליטה ארציים לאנשים עם מוגבלות;
:: (3) מקבצי דיור, בתי גיל הזהב, מרכזי קליטה לעולים;
:: (4) דיור ציבורי;
:: (5) מבני מעונות לסטודנטים;
: (ב) הסעה של אדם עם מוגבלות ומלוויו מביתו לדיור החלופי הזמני ובחזרה לביתו;
: (ג) הזנה לאדם עם מוגבלות ולמלוויו במהלך שהייתו בדיור חלופי זמני או רכישת מזון באופן עצמאי במימון התוכנית
|-
| : (6) || כוח אדם לסיוע || כוח אדם לסיוע ביישום המענים שלפי [[תוספת חלק ב|חלק זה]], לרבות כוח אדם מקצועי בתחומי סיעוד ותחומים נדרשים אחרים לפי נסיבות מצב החירום
|}

=== חלק ג' - תבחינים לסיוע בקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת מענים לאנשים עם מוגבלות ===
: התבחינים שלהלן יסייעו לבחינת בקשות לסיוע לאדם עם מוגבלות במצב חירום, ולקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת המשאבים; תחילה יש לבצע הערכה לפי שלב 1 ולאחר מכן יש לעשות שימוש בתוצאות ההערכה משלב 1 בהערכה לפי שלב 2:

@ 1. : שלב 1 - תבוצע הערכה מהירה של צרכים מיידיים של האדם עם מוגבלות בעת מצב החירום (להלן - ההערכה), ובייחוד בתחומים המפורטים להלן; ההערכה תבוצע בהתבסס ככל האפשר על מידע שסיפק האדם עצמו או איש קשר שלו:
: (1) יכולת התקשורת והבנת המצב של אותו אדם, ואמצעים שנדרשים לשם כך;
: (2) מורכבות מצבו הרפואי של אותו אדם ובייחוד לנוכח אלה: אם נדרשת אספקת חשמל רציפה לשימור חיים, אם נדרש טיפול רפואי אינטנסיבי, אם יש צורך להגיע למוסד בריאות לטיפולים משמרי חיים או שיקומיים, קבועים או זמניים, ומה צריכת התרופות שלו;
: (3) אם האדם נדרש לסיוע בביצוע פעולות היום-יום, והאמצעים שהוא עושה בהם שימוש קבוע;
: (4) הצורך בהשגחה צמודה על האדם;
: (5) הצורך בתמיכה רגשית או חברתית לאדם;
: (6) בחינה אם הוא אדם עם עורף חברתי בחירום כהגדרתו [[בתקנות מאגר מידע]] או שאין לו עורף חברתי כמשמעותו [[בתקנה 2(ב)(7)(ב)(1) עד (4) לתקנות מאגר מידע]];
: (7) צרכים נוספים שהם תולדה ממאפייני מצב החירום.

@ 2. : שלב 2: בחינת הצורך בסיוע פרטני לאדם עם מוגבלות:
: (1) אפשרות א' - כדי שאדם יוכל להמשיך לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום - מתוך הצרכים שעלו בהערכה לפי שלב 1 ובייחוד החיוניים שבהם, מהם הצרכים שניתן לספק לאורך זמן;
: (2) אפשרות ב':
:: (א) מתוך הצרכים שעלו בהערכה לפי שלב 1 ובייחוד החיוניים שבהם, מהם הצרכים שלא ניתן לספק או שקיים קושי ממשי לספקם, במצב החירום, אם ימשיך אותו אדם לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן;
:: (ב) אם ניתן לספק טוב יותר את צרכי האדם ובפרט החיוניים שבהם, לפי ההערכה שבוצעה לפי פרט משנה (א), אם יועבר מביתו או מאזור ציבורי מוגן לחלופת דיור זמני במקום אחר;
:: (ג) אם קיימת אפשרות ממשית ובטוחה בתנאי מצב החירום השורר, להעברת האדם, לרבות מלווה או ציוד עזר אישי אם נדרשים, לחלופת דיור זמנית במקום אחר.

== תוספת שלישית - מיגונית ציבורית ==
=== חלק א' - מיגונית ציבורית נגישה ===
==== ((([[תקנות 21(א) עד (ג)]], [[22]] [[ו-54(ב)]], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1]] [[ו-3 בחלק א' לתוספת שלישית]]))) ====

@ 1. מיגונית נגישה לאדם עם מוגבלות
: (א) [[בחלק זה]], &quot;דלת הדף&quot; ו&quot;דלת הדף ורסיסים&quot; - כהגדרתן [[בתקנות מפרטים למקלטים]].
: (ב) לאדם עם מוגבלות יתאפשר להיכנס למיגונית ולשהות בה יחד עם כלל הציבור, לפי [[חלק זה]].
: (ג) במיגונית שבפתחה לא מותקנת דלת הדף או דלת הדף ורסיסים יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) הרוחב החופשי בפתחים ובפרוזדורים לא יפחת מ-90 סנטימטרים;
:: (2) סכום הרוחב החופשי בפרוזדור (A [[נספח א' לחלק זה|בנספח א]]) והרוחב החופשי בפתח (B [[נספח א' לחלק זה|בנספח א]]) סמוכים זה לזה, לא יפחת מ-200 סנטימטרים;
:: (3) החלל המיועד לשהיית הציבור במיגונית (C [[בנספח א לחלק זה]]) יכלול שטח חופשי לסיבוב לפי ת&quot;י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח לסיבוב (2.7.4);
:: (4) השיפוע הרוחבי והשיפוע האורכי של דרך בתוך המיגונית לא יעלה על 2%; על אף האמור -
::: (א) השיפוע האורכי של דרך נגישה שתחילתה במזוזת הפתח הפנימי במיגונית (מסומן כקו מקווקו &quot;תחילת דרך משופעת&quot; [[בנספח א לחלק זה]]), והיא נמשכת לפתח המיגונית עד למפלס תחתית רצפת המיגונית, לא יעלה על 0.5% + 9%;
::: (ב) הדרך לא תבלוט מפתח המיגונית יותר מ-20 סנטימטרים ובלבד שאם בלטה יותר מ-10 סנטימטרים גוון הדרך יהיה בניגוד חזותי לגוון הקיר החיצוני של המיגונית;
::: (ג) אפשר שהפרש הגובה בין קצה הדרך בפתח המיגונית (מסומן כ&quot;פתח המיגונית&quot; [[בנספח א לחלק זה]]) לדרך הנגישה לפי [[פרט 3]] (מסומנת D [[בנספח א לחלק זה]]), יטופל באמצעות אחד מאלה:
:::: (1) רכיב משופע מקובע בקצה הדרך במיגונית, שניתן לשנות את מצבו בין מצב פתוח כשהוא בשימוש למצב סגור כשאינו בשימוש; השיפוע של הרכיב במצב פתוח לא יעלה על 50%, אם הוא מגשר על הפרש גובה של עד 3 סנטימטרים או על 30% אם הוא מגשר על הפרש גובה בתחום שמעל 3 סניטמטרים ועד 6 סנטימטרים; בעת שהרכיב האמור במצב פתוח, יראו בו חלק מהדרך לפי פסקת משנה (ב), והוראותיה יתקיימו גם ברכיב האמור;
:::: (2) שינוי השיפוע של קצה הדרך במיגונית, ובלבד שיתקיימו בו ההוראות לפי פסקת משנה (1) שדנות בשיפוע;
:: (5) לאורך הדרך המשופעת במיגונית לפי פסקה (4)(א), בצד הדופן שממול לפתח B ([[נספח א' לחלק זה]]), יימצא בית אחיזה (מסומן כ&quot;בית אחיזה&quot; [[בנספח א לחלק זה]]), שיתקיימו בו הוראות אלה:
::: (א) צורת בית האחיזה תהיה עגולה, תתאפשר גריפה רציפה לכל אורכו, ולא יהיו בו חלקים חדים;
::: (ב) קוטרו החיצוני של בית האחיזה יהיה 3 עד 4 סנטימטרים;
::: (ג) קצותיו של בית האחיזה יהיו מכופפים כדי שלא יהוו מכשול; קצהו האחד יימשך עד 30 סנטימטרים במקביל לפתח B ([[נספח א לחלק זה]]), וקצהו השני לא יבלוט מפתח המיגונית;
::: (ד) מסביב לבית האחיזה יהיה מרווח חופשי לגריפה שהיקפו 4 סנטימטרים לפחות מהפנים החיצוניים של בית האחיזה;
::: (ה) הפן העליון של בית האחיזה יהיה בגובה 90 סנטימטרים עד 95 סנטימטרים מפני הדרך המשופעת;
::: (ו) הפן הפנימי של בית האחיזה לא יחדור יותר מ-9 סנטימטרים לתחום הדרך המשופעת;
::: (ז) יתקיים ניגוד חזותי בין גוון בית האחיזה לגוון הקיר שעליו הוא מותקן;
::: (ח) בית האחיזה יותקן ממרכז חלקו התחתון, באופן יציב, בטוח, ומאפשר גריפה רציפה;
:: (6) קירות המיגונית יהיו בלא בליטות חדות ובלא חיספוסים גסים העלולים לפגוע במי שנמצא במיגונית;
:: (7) לאורך הדרך במיגונית לא יהיו מכשולים.
: (ד) במיגונית שמותקנת בה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) הרוחב החופשי בפתחים שבמיגונית לא יפחת מ-80 סנטימטרים;
:: (2) סכום רוחב חופשי בפרוזדור במיגונית, אם קיים, ורוחב חופשי בפתח, סמוכים זה לזה, לא יפחת מ-200 סנטימטרים;
:: (3) החלל המיועד לשהיית הציבור במיגונית (C [[נספח ב חלק זה|בנספחים ב]] [[ו-ג לחלק זה]]) יכלול שטח חופשי לסיבוב לפי ת&quot;י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח לסיבוב (2.7.4);
:: (4) מפלס סף הדלת שבפתח המיגונית יהיה בגובה 10 סנטימטרים לכל היותר מעל תחתית רצפת המיגונית; הותקנה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים בכניסה פנימית במיגונית, תתקיים בה [[תקנה 34(ד) ו-(ד1) לתקנות מפרטים למקלטים]];
:: (5) משני צידי הדלת יימצאו מוטות לסיוע בהגפתה כמפורט להלן:
::: (א) מוט אופקי אחד יימצא בצידו החיצוני של אגף הדלת בגובה 85 עד 90 סנטימטרים מתחתית אגף הדלת, לפי הוראות אלה:
:::: (1) אורכו של המוט יהיה 35 עד 40 סנטימטרים, וקוטרו החיצוני יהיה 3 עד 4 סנטימטרים;
:::: (2) צורת המוט תהיה עגולה, תתאפשר גריפה רציפה לכל אורכו, ולא יהיו בו חלקים חדים;
:::: (3) המרחק בין הפן הפנימי של המוט לבין פני אגף הדלת לא יהיה קטן מ-4 סנטימטרים ולא גדול מ-5 סנטימטרים;
:::: (4) המרחק בין קצה המוט לבין שול אגף הדלת שנפתח יהיה 5 עד 10 סנטימטרים;
:::: (5) גוון המוט יהיה בניגוד חזותי לגוון אגף הדלת;
::: (ב) מוט אופקי שני יימצא בצידו הפנימי של אגף הדלת בגובה 85 עד 90 סנטימטרים מתחתית אגף הדלת, ותתקיים בו פסקת משנה (א)(1) עד (5);
::: (ג) על אף האמור בפסקאות (א) ו-(ב), אפשר שגובה המוט או המרחק לפי פסקה (א)(4), יותאמו בשינוי קל לצורך מניעת הפרעה למנגנון נעילת הדלת.

@ 2. שילוט וסימון
: (א) על דופן המיגונית שבה נמצא פתחה, יימצא מידע בשלט או על הדופן, לפי הוראות אלה:
:: (1) רישום: &quot;מיגונית&quot; בגופן שגובהו לא יפחת מ-10 סנטימטרים;
:: (2) יתקיימו במידע הוראות ת&quot;י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
: (ב) גוון מזוזות ומשקוף פתח המיגונית ברצועה שרוחבה 7 עד 10 סנטימטרים בהיקף הפתח, יהיה בניגוד חזותי לדופן החיצונית של המיגונית.

@ 3. הצבת מיגונית וקישורה לדרך נגישה
: המיגונית תוצב בדרך נגישה או בצמוד לה, ויתקיימו הוראות אלה:
: (1) אפשר שפני דרך נגישה לפי פרט זה יהיו עשויים מחומר מהודק כגון מצע, או דשא, ובלבד שיהיו יציבים גם בפני גשם ונגר עילי;
: (2) בצמוד לפתח מיגונית שאין בפתחה דלת יתקיימו כל אלה:
:: (א) ייותר שטח חופשי לתמרון במקביל לדופן המיגונית ומול הפתח שלה, ששיפועו לא יעלה על 2% לכל כיוון, שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות ואורכו 170 סנטימטרים לפחות (D [[בנספח א' לחלק זה]]); על אף האמור, אפשר שרוחב השטח האמור יקטן עד ל-110 סנטימטרים, בשל מיקום מיתקנים, תשתיות, מגבלת רוחב המדרכה שבה מוצבת המיגונית, או צמחייה;
:: (ב) הפרש הגובה האנכי בין פתח המיגונית לפני הדרך הנגישה המקושרת אליה לא יעלה על 1.5 סנטימטרים, והמרווח האופקי בין שתי הדרכים האמורות לא יעלה על 1.5 סנטימטרים;
:: (ג) לצורך יישום פסקת משנה (ב), אם הפרש הגובה בין פתח המיגונית לדרך נגישה אינו עולה על 6 סנטימטרים, אפשר שהקישור ייעשה לפי [[פרט 1(ג)(4)(ג)]] או באמצעות רכיב משופע לפי [[פרט 1|הפרט האמור]] שהוא רכיב מקובע למיגונית;
: (3) בצמוד לפתח מיגונית שמותקנת בה דלת, יתקיימו כל אלה:
:: (א) יימצא משטח תפקוד בצד שאליו נפתחת הדלת, שמתקיימות בו הוראות ת&quot;י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במשטחי תפקוד (2.5.4), ושיפוע המשטח לכל כיוון לא יעלה על 2% (מסומן כ&quot;משטח תפקוד (חלופה 1)&quot; [[בנספח ב לחלק זה]] - &quot;משטח תפקוד (חלופה 2)&quot; [[בנספח ג לחלק זה]]); אם קיים הפרש גובה אנכי בין שול משטח התפקוד לסביבתו הצמודה שעולה על 5 סנטימטרים ואין אמצעים למניעת מעבר מהמשטח לסביבה האמורה, יש פס בשול המשטח בניגוד חזותי לסביבתו הצמודה ורוחבו 10 עד 20 סנטימטרים או שהמשטח כולו בניגוד חזותי לסביבתו;
:: (ב) אם מותקנת דלת סובבת על צירה בפתח המיגונית או בפתח אחר בתוכה, שאינה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, הכוח הנדרש לפתיחה של הדלת לא יעלה על הוראות ת&quot;י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בכוח הפעלה לפתיחת דלת בדרך נגישה (סעיף 2.5.5.2);
: (4) נוסף על משטח תפקוד לפי פסקה (3(()))(א)((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;)), לסף דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, שבפתח מיגונית, תקושר דרך נגישה לפי הוראות אלה:
:: (א) אם הדרך הנגישה היא בתחום ציר ההליכה במדרכה או ברחבה, השיפוע האורכי ושיפועי הצד שלה, לא יעלו על 8% ([[נספח ב לחלק זה]]);
:: (ב) אם הדרך הנגישה אינה בתחום ציר ההליכה במדרכה, ברחבה, או בשביל, השיפוע האורכי של הדרך לא יעלה על 8%, ושיפועי הצד לא יעלו על 50% ([[נספח ג לחלק זה]]);
:: (ג) על אף האמור בפסקאות (א) ו-(ב), אם בנסיבות המקום לא מתאפשר שיפוע כאמור בהן, אפשר שבאישור מורשה נגישות, שיפוע הדרך לא יעלה על 10% לאורך קטע דרך קצר ככל האפשר בתנאי המקום;
:: (ד) לא יידרש שהדרך הנגישה תהיה כבש או מיתקן אלקטרו-מכני, ולא יידרשו בתי אחיזה בצידיה.
: (5) אם הוצבה המיגונית בדרך ציבורית כגון מדרכה, שביל או רחבה, ייוותר בדרך מעבר חופשי שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות (מסומן כ&quot;מעבר חופשי&quot; [[נספח א חלק זה|בנספחים א]] [[נספח ב חלק זה|ו-ב לחלק זה]]). אפשר שרוחב המעבר האמור יקטן עד ל-110 סנטימטרים, לאורך קטע שאורכו לא יעלה על 500 סנטימטרים, בשל מיקום מיתקנים, תשתיות, מגבלת רוחב המדרכה, או צמחייה.

@ 4. מכשולים בדרך נגישה ובדרך אחרת
: לאורך דרך נגישה כאמור [[בפרט 3]], ולאורך דרך אחרת להולכי רגל שאינה דרך נגישה כאמור, שמובילות למיגונית ממקום שעליו נועדה להגן המיגונית כאמור [[בפרט 3]], לא יהיו מכשולים; אם קיימים מכשולים בדרך - הם מסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

@ 5. ניגוד חזותי
: אם נדרש שיתקיים ניגוד חזותי לפי [[תוספת זו]], הוא יהיה לפי ת&quot;י 1918 חלק 6 בסעיף הדן בניגוד חזותי (2.4) לערך המתאים לסימן מאתר.

@ 6. שונות
: השרטוטים שבנספחים [[לחלק זה]] הם לצורך המחשה, וההוראות המחייבות הן הוראות [[חלק זה]].

==== '''נספח א - מיגונית נגישה שלא מותקנת דלת בפתחה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ג)(2), (3), (4)(א) ו-(ג), (5)]], [[$ חלק א תוספת 3|5(ג)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(2)(א)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

==== '''נספח ב - מיגונית שמותקנת דלת בפתחה, משטח תפקוד (חלופה 1), ודרך נגישה בציר הליכה של מדרכה או ברחבה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ד)(3)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(3)(א), (4)(א) ו-(5)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

==== '''נספח ג - מיגונית שמותקנת דלת בפתחה, משטח תפקוד (חלופה 2), ודרך נגישה שאינה בציר הליכה של מדרכה או ברחבה (המידות בסנטימטרים)''' ====
==== ((([[תוספת שלישית, חלק א']], [[$ חלק א תוספת 3|פרטים 1(ד)(3)]], [[$ חלק א תוספת 3|3(3)(א), (4)(א) ו-(5)]], [[$ חלק א תוספת 3|ו-6]]))) ====
: (((שרטוט הושמט).))

=== חלק ב' - התאמות נגישות לעניין מיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין ===
==== ((([[תקנה 54(ב)]]))) ====

@ 1. סימון ושילוט
: במיגונית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין, יתקיים [[תוספת 3 חלק א פרט 2|פרט 2 בחלק א']].

@ 2. מכשולים בדרך נגישה ובדרך אחרת
: לאורך דרך נגישה לפי [[פרט 3]], ולאורך דרך אחרת להולכי רגל שאינה דרך נגישה כאמור, שמובילות למיגונית ובתוכה, לא יהיו ככל האפשר מכשולים; אם קיימים מכשולים בדרך - הם מסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

@ 3. דרך נגישה למיגונית
: (א) פתח מיגונית שהוצבה לפני יום התחילה, שלגביה מתקיימים כל התנאים שלהלן, תקושר לדרך נגישה לפי [[תוספת 3 חלק א פרט 3|פרט 3 בחלק א(('))]]:
:: (1) הפרש הגובה בין פתח המיגונית לקצה הדרך הקיימת שמגיעה בצמוד לפתח המיגונית, לא עולה על 20 סנטימטרים;
:: (2) אפשר להתגבר על הפרש הגובה לפי פסקה (1) באמצעות דרך משופעת לפי [[$ חלק א תוספת|פרט 3(2)]] [[תוספת 3 חלק א פרט 3|או 3(4) בחלק א(('))]];
:: (3) לאחר התגברות על הפרש גובה כאמור בפסקה (2), ייוותר מעבר חופשי כאמור [[$ חלק א תוספת|בפרט 3(5) בחלק א']];
:: (4) לצורך ביצוע האמור בפסקאות (2) ו-(3) אין צורך להזיז את המיגונית מהמקום שבו הוצבה, להרים או לסובב אותה.
: (ב) אפשר שפני הדרך אל מיגונית כאמור בפרט משנה (א) יהיו עשויים מחומר מהודק או דשא, ובלבד שפני הדרך יהיו יציבים, גם בפני גשם ונגר עילי.

== תוספת רביעית ==
==== ((([[תקנה 32(ו) ו-(ז)]]))) ====
=== איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי ===
: גורם מאתר יכין לפי המידע שבידו רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התבחינים [[תקנות מאגר מידע=#תוספת 1|שברישה לפרט 2 בתוספת הראשונה לתקנות המאגר]] ולמעט התבחין &quot;שאינם מתגוררים במגורים מוסדרים&quot; (להלן - התוספת הראשונה למאגר), ונוסף על כך מלאו להם 6 שנים לפחות ומתקיימים בהם התבחינים שבטור א' בטבלה שלהלן; גורם מאתר יציין ברשימה האמורה את האנשים שמתקיימים בהם גם התבחינים שבטור ב' בטבלה שלהלן:
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! טור א' !! טור ב'
|-
| : (1) מתוך [[פרט 2 תוספת 1 לתקנות המאגר|פסקת משנה (2) שבטור א', שלצד פרט משנה 2 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] - [[תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)|פרט ((())4(()))(א) לתוספת השנייה לתקנות ילד נכה]] || -
|-
| : (2) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור א', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (1) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (3) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (2) התבחין [[פרט 4 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (8) שבטור ב', שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (4) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (7) שבטור א', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (3) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (5) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (4) התבחין [[פרט 5 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (6) שבטור ב', שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (6) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (2) שבטור א', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (5) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (2) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (7) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (6) התבחין [[פרט 7 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|-
| : (8) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור א', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] לגבי תלמיד עם מוגבלות שמיעה || : (7) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (4) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] לגבי תלמיד עם מוגבלות שמיעה
|-
| : (9) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]] || : (8) התבחין [[פרט 9 תוספת 1 לתקנות המאגר|בפסקת משנה (5) שבטור ב', שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר]]
|}

&lt;פרסום&gt; י&quot;א בתשרי התשפ&quot;ז (22 בספטמבר 2026)
&lt;חתימה&gt; ישראל כ&quot;ץ שר הביטחון</text>
      <sha1>j0e3olhctltaz8gf57nct0kmb90w7ul</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755734</id>
    <revision>
      <id>3084887</id>
      <parentid>3084799</parentid>
      <timestamp>2026-09-26T16:30:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3084886]</comment>
      <origin>3084887</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="172895" sha1="qhcy9t9izoarymidjwdt8xr6g9taios" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ״ז–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ז, 32|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12532.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מ|סעיף 19מ(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}} (להלן – החוק), {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 27|וסעיף 27(ג)(10)}} {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, לאחר התייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהסכמת שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19סז|סעיף 19סז לחוק}}, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: נגישות לאספקת מים ולמזון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: מקום מוגן, אזור ציבורי מוגן, שהייה ולינה, ומידע לגביהם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: מקום מוגן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: אזור ציבורי מוגן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: תנאי שהייה ולינה סבירים לאדם עם מוגבלות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: נגישות למיגונית ציבורית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: נגישות למידע ותקשורת נגישה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: התרעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: נגישות לשירותים שונים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳: נגישות לשירותי הביטוח הלאומי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: נגישות לשירותי בנקאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: זמינות אמצעי הסעה לאנשים עם מוגבלות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: תומך קהילתי במצב חירום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: {{מוקטן|דרישות חלופיות לדרך נגישה}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|חלק א׳ – גופים ציבוריים שיעמידו משאבים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳ – משאבים שיעמידו גופים ציבוריים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|חלק ג׳ – תבחינים לסיוע בקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת מענים לאנשים עם מוגבלות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית – מיגונית ציבורית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|חלק א׳ – מיגונית ציבורית נגישה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|חלק ב׳ – התאמות נגישות לעניין מיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית: {{מוקטן|איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור ציבורי מוגן“ – מקום ציבורי המשמש במצב חירום לשהיית הציבור לצורך התגוננות מפני סיכון לחיים או לצורך חיוני אחר, מעל או מתחת לפני הקרקע, ובכלל זה מקלט ציבורי, מחסה ציבורי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 11|בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית}}, שטח פתוח, תווך תת־קרקעי, מיתקן מרכזי כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית)|בתקנות נגישות לתחבורה ציבורית}}, ולמעט כל אלה: מיגונית ציבורית, מקום ייעודי כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות)#סעיף 1|בתקנה 1 לתקנות המסגרות}}, מיתקן קליטה כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)#סעיף 1|בתקנה 1 לתקנות נגישות אירועי פינוי}}, מרכז ארעי לטיפול, מוסד רפואי ומרפאה, כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|בתקנות שירותי בריאות במצב חירום}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“, ”גוף ציבורי“, ”נציבות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעים חליפיים“, ”ספק מים“, ”ספק מים בחירום“, ”תוכנית היערכות“, ”תחנת חלוקה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|כללי המים (אירוע פגיעה במים)|בכללי המים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית שימוש נגיש“, ”מקלחת נגישה“ – כמשמעותם בחקיקה לפי פסקאות (2) עד (11) לחקיקת נגישות למקום ציבורי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך נגישה“ – דרך שמתקיימות בה הדרישות שנקבעו לדרך נגישה בחקיקת הנגישות למקום ציבורי, ואולם אם לא מתקיימות לגביה הדרישות שנקבעו כאמור או שלא נקבעו לגביה דרישות – דרך שמתקיימות בה הדרישות {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגא“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנציב“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 22|בסעיף 22 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות הממשלתית למים וביוב“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יא|בסעיף 124יא לחוק המים, התשי״ט–1959}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ההתגוננות האזרחית“ – {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התכנון והבנייה“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות אזרחי“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|חוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיית שירות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19ו1|בסעיף 19ו1 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חקיקת נגישות למקום ציבורי“ – הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1|פרק ה׳1 לחוק}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#פרק ה1א|פרק ה׳1א לחוק התכנון והבנייה}}, וכן לפי כל אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים)|חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים), התשמ״ח–1988}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח1|חלק ח׳1 לתוספת השנייה בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים)|תקנות מפרטים למקלטים}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), התשע״א–2011}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע״ב–2011}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע״ד–2013}};
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים)|תקנות נגישות במקלטים}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה), התשע״ח–2018}};
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש)|תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע״ט–2018}};
{{ח:תתת|(10)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות שירותי בריאות במצב חירום}};
{{ח:תתת|(11)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית)|תקנות נגישות לתחבורה ציבורית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – יום תחילתן של תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ״ז–2026, לפי {{ח:פנימי|סעיף 53|תקנה 53(א)}} {{ח:הערה|(יום 1.12.2026)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי המים“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (אירוע פגיעה במים)|כללי המים (אירוע פגיעה במים), התשפ״ג–2023}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כספומט“ – מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאגר הרשות המקומית“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)|בתקנות מאגר מידע}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מושב מותאם“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)|בתקנות נגישות לשירות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיגונית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145|בסעיף 145(ח)(4) לחוק התכנון והבנייה}}, אף אם המדינה או רשות מקומית לא הציבו אותה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיגונית ציבורית“ – מיגונית המיועדת לשירותים הניתנים לציבור בקשר עם מצב חירום, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מב|בסעיף 19מב(ב) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}}, למעט מיגונית שמוצבת בבסיס צה״ל לשימוש חיילים ועובדים בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב“ – מנהל הרשות הממשלתית כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי המים (אירוע פגיעה במים)|בכללי המים}} או מי שהוא הסמיך, מקרב עובדי הרשות הממשלתית למים וביוב, לעניין תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מענה תומך“ – לרבות הכוונה בשפה פשוטה ומענה סבלני לשאלות חוזרות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצב חירום“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מ|בסעיף 19מ(א) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום מוגן“ – כל אחד מהמפורטים במדרג להלן, המסודר לפי רמת מיגון הולכת ופוחתת:
{{ח:תתת|(1)}} מקלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות המפרטים למקלטים|בתקנות המפרטים למקלטים}};
{{ח:תתת|(2)}} אזור בבניין שנמצא מתאים להנחיות הגא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום ציבורי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19ז|בסעיף 19ז לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקלט ציבורי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 11|בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סמל הנגישות הבין־לאומי“ – לפי ת״י 1918 חלק 4;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פישוט לשוני“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)|בתקנות נגישות לשירות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רח״ל“ – רשות חירום לאומית שבמשרד הביטחון שהוקמה לפי החלטה מספר ב/43 של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מיום י׳ בטבת התשס״ח (19 בדצמבר 2007);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – עירייה או מועצה מקומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שגרה“ – עת שאינה מצב חירום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שפה פשוטה“ – התאמת מידע לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 1|פסקאות (1), (3), ו־(4), להגדרה ”פישוט לשוני“ בתקנות נגישות לשירות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1918 חלק 3.1“ – תקן ישראלי ת״י 1918, חלק 3.1 – נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין – דרישות בסיסיות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1918 חלק 4“ – תקן ישראלי ת״י 1918, חלק 4 – נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות המסגרות“ – {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות), התשפ״א–2021}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות מאגר מידע“ – {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום), התשפ״ד–2024}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות מפרטים למקלטים“ – {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים)|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש״ן–1990}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות נגישות אירועי פינוי“ – {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום), התשפ״ב–2022}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות נגישות במקלטים“ – {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים)|תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים), התשע״ו–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות נגישות לשירות“ – {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג–2013}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות נגישות לתחבורה ציבורית“ – {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס״ג–2003}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות שירותי בריאות במצב חירום“ – {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום), התשפ״ב–2022}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: נגישות לאספקת מים ולמזון}}

{{ח:סעיף|2|נגישות למי שתייה}}
{{ח:ת}} במצב חירום שבו מספקים באמצעים חליפיים מי שתייה לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למי שתייה שמסופקים כאמור באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור, לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3 עד 5}}.

{{ח:סעיף|3|הוראות נגישות בתוכנית היערכות לחלוקת מים}}
{{ח:תת|(א)}} כללה תוכנית היערכות של ספק מים או ספק מים בחירום רשימה של תחנות חלוקה שאמורות לפעול במצב חירום, יהיו תחנות החלוקה נגישות; לעניין זה, ”תחנת חלוקה נגישה“ – תחנת חלוקה שמתקיימים בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, תוביל דרך נגישה עד לפתח תחנת חלוקה וכן מפתח תחנת החלוקה עד לנקודה בתחנת החלוקה שבה הציבור ממלא כלי מים;
{{ח:תתת|(2)}} אורכה של הדרך לפי פסקה (1) עד לפתח תחנת החלוקה לא יעלה על 100 מטרים, ואם עלה השיפוע האורכי של הדרך על 5 אחוזים – לא יעלה המרחק האמור על 60 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} תוכנית ההיערכות תכלול הוראות לסיוע במצב חירום של צוות תחנת חלוקה לאדם עם מוגבלות שביקש זאת, במילוי כלי מים ובנשיאתן לרכב.
{{ח:תת|(ג)}} הוכנו במסגרת תוכנית ההיערכות שלטים לזיהוי תחנת חלוקה ושלטי הכוונה אליה, יתקיימו בהם הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
{{ח:תת|(ד)}} ספק מים או ספק מים בחירום שלא הצליח לאתר תחנת חלוקה שמתקיימת בה תקנת משנה (א) בחלק של יישוב שנדרשת להיות בו תחנת חלוקה לפי תוכנית ההיערכות שלו, רשאי לפנות למנהל הרשות הממשלתית למים וביוב בבקשה שיפטור אותו לתקופה קצובה מחובת עמידה בתנאי תקנת המשנה האמורה לעניין תחנת חלוקה באותו חלק מהיישוב; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנת החלוקה, ובייחוד לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית; לבקשה תצורף חוות דעת של מורשה נגישות לגבי העדר קיומו של מקום חלופי נגיש לתחנת חלוקה כנדרש בתוכנית ההיערכות.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ייתן פטור כאמור בתקנת משנה (ד) אם השתכנע כי לא ניתן בתנאים הקיימים לאתר באותו חלק של היישוב תחנת חלוקה, ואי־מתן הפטור עלול לשבש את אספקת המים ביישוב כאמור {{ח:חיצוני|כללי המים (אירוע פגיעה במים)|בכללי המים}}, לנוכח הצרכים שלפי תוכנית ההיערכות לגבי אותו יישוב; מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב רשאי להתנות את מתן הפטור בתנאים שעליהם יורה; משך תקופת הפטור לא יעלה על התקופה שעד למועד העדכון הקרוב של תוכנית ההיערכות; החלטת מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד; האמור בתקנת משנה (ד) ובתקנת משנה זו לא יחול לגבי יישוב שלפי תוכנית ההיערכות שלו מתוכננות בו שלוש תחנות חלוקה לכל היותר, אלא אם כן מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב נוכח לדעת כי אי־מתן הפטור ישבש את אספקת המים באותו יישוב במצב חירום כאמור {{ח:חיצוני|כללי המים (אירוע פגיעה במים)|בכללי המים}}; מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ידווח בין 1 בינואר ל־28 בפברואר בכל שנה לנציב, על הפטורים שנתן לפי תקנת משנה (ד) במהלך השנה שקדמה לה.

{{ח:סעיף|4|פרסום מידע בשגרה לגבי התאמות נגישות למים במצב חירום}}
{{ח:תת|(א)}} פורסמה בשגרה רשימת תחנות חלוקה ביישוב, יפרסם הגורם המפרסם לגבי כל תחנת חלוקה שברשימה לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תחנת חלוקה נגישה – אם מתקיימות בה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} תחנת חלוקה לא נגישה – אם לא מתקיימות בה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א)}}; אם תחנת החלוקה אינה נגישה יצוין אם ניתן לגביה פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} פורסמה בשגרה מפה שבה מצוינות תחנות חלוקה ביישוב, יכלול הגורם המפרסם במפה את סמל הנגישות הבין־לאומי בצמוד לסימון המיקום של כל תחנת חלוקה שמתקיימות בה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א)}}, ואם כל תחנות החלוקה נגישות – הוא רשאי לציין חלף זאת, על גבי המפה, כי כל תחנות החלוקה נגישות.

{{ח:סעיף|5|פתיחת תחנת חלוקה במצב חירום}}
{{ח:תת|(א)}} במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, יתקיימו בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א)}}, ואולם אם מתוך תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שלא מתקיימות בהן הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א)}}, ייתנו ספק מים וספק מים בחירום עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימות בהן הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} צוות תחנת חלוקה ייתן לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנת חלוקה והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש, סיוע במילוי כלי מים ובנשיאתו לרכב.
{{ח:תת|(ג)}} פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות חלוקה שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}}.
{{ח:תת|(ד)}} האמור {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיו, כולן או חלקן, במצב חירום.
{{ח:תת|(ה)}} עם פתיחת תחנת חלוקה ביישוב ונוסף על השירות שניתן בה, תחלק הרשות המקומית מים לביתו של מי שמתקיימים בו כל התנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא אדם עם מוגבלות;
{{ח:תתת|(2)}} הוא נכלל במאגר הרשות המקומית;
{{ח:תתת|(3)}} הוא מתגורר בחלק של היישוב שאותו נועדה לשרת תחנת החלוקה שנפתחה.

{{ח:סעיף|6|נגישות למזון במצב חירום והיערכות בשגרה}}
{{ח:תת|(א)}} במצב חירום שבו מחולק מזון לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למזון שמחולק כאמור באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור, לפי תקנה זו {{ח:פנימי|סעיף 7|ותקנה 7}}.
{{ח:תת|(ב)}} גוף ציבורי שמבצע בשגרה הכנות לחלוקת מזון לציבור במצב חירום, בין בכלל ובין באזור מסוים, ייערך גם לחלוקת מזון לאנשים עם מוגבלות, ובין השאר לפי תקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ג)}} תכנן גוף ציבורי לחלק מזון לציבור באמצעות תחנות לחלוקת מזון, תעמוד התחנה לחלוקת מזון בתנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(א) עד (ג)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} לעניין גוף ציבורי שלפי התכנון שלו נדרשת תחנה לחלוקת מזון במקום מסוים, ולא הצליח לאתר תחנה שמתקיימות בה הוראות תקנת משנה 3(א), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הגוף הציבורי רשאי לפנות לנציב בבקשה שיפטור אותו מחובת עמידה בתנאי תקנת משנה 3(א) לעניין תחנה לחלוקת מזון במקום המסוים; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנה לחלוקת מזון, ובכלל זה לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית;
{{ח:תתת|(2)}} הנציב לא ייתן פטור כאמור אלא אם כן השתכנע, לנוכח הצרכים שלפי תכנון חלוקת המזון במצב חירום, שלא ניתן בתנאים הקיימים במקום המסוים לאתר תחנה לחלוקת מזון כאמור; הנציב רשאי לקצוב פטור כאמור לתקופה שיורה או להתנותו בתנאים; החלטת הנציב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד;
{{ח:תתת|(3)}} האמור בתקנת משנה זו לא יחול לגבי מקום או יישוב, לפי העניין, שלפי התכנון של הגוף הציבורי מתוכננות בו שלוש תחנות לחלוקת מזון לכל היותר, אלא אם כן קיימים לדעת הנציב טעמים מיוחדים שלפיהם אי־מתן הפטור תשבש את אספקת המזון במצב חירום ביישוב.
{{ח:תת|(ה)}} פורסמה בשגרה רשימת תחנות לחלוקת מזון ביישוב במצב חירום, תחול לגבי הפרסום {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|7|חלוקת מזון במצב חירום}}
{{ח:תת|(א)}} במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, תתקיים בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ג)}}; ואולם אם מתוך תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שלא מתקיימת בהן {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ג)}} תינתן עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימת בהן {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} צוות תחנה לחלוקת מזון יסייע לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנה והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש סיוע בקבלת מזון ובנשיאתו לרכב.
{{ח:תת|(ג)}} פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות לחלוקת מזון שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}} בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} האמור בתקנות משנה (א) עד (ג) לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.
{{ח:תת|(ה)}} הרשות המקומית תחלק מזון לביתם של אנשים עם מוגבלות שמתקיימים בהם התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(ה)}}.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: מקום מוגן, אזור ציבורי מוגן, שהייה ולינה, ומידע לגביהם}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: מקום מוגן}}

{{ח:סעיף|8|הנחיות לאיתור מקום מוגן בבניין למגורים}}
{{ח:תת|(א)}} הנחיות לאיתור מקום מוגן בבניין למגורים שמפרסם הגא לציבור יהיו בשפה פשוטה ויתקיימו בהן הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28}}.
{{ח:תת|(ב)}} הפעילו משטרת ישראל או צה״ל מוקד חירום כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)#סעיף 7|בתקנה 7 לתקנות נגישות אירועי פינוי}}, ימסרו את ההנחיות לאיתור מקום מוגן כאמור בתקנת משנה (א) כחלק מהמידע שנמסר במסגרת מוקד החירום.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: אזור ציבורי מוגן}}

{{ח:סעיף|9|איתור והקצאה של אזורים בטוחים נגישים}}
{{ח:ת}} גוף ציבורי שמאתר ומקצה מקומות ציבוריים לאזורים ציבוריים מוגנים, ייתן עדיפות, ככל האפשר, ובהתחשב בצרכים הנובעים ממצב החירום, לאיתור והקצאה של מקומות העומדים בחקיקת נגישות למקום ציבורי.

{{ח:סעיף|10|כניסה ושילוט לאזור ציבורי מוגן}}
{{ח:ת}} גוף ציבורי שאחראי להפעלת אזור ציבורי מוגן ומאפשר לציבור במצב חירום לעשות שימוש באזור ציבורי מוגן, אחראי לכך שיתקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם יש דרך שמיועדת לכניסת כלי רכב לאזור ציבורי מוגן (להלן בתקנה זו – דרך כלי רכב), כגון בחניון תת־קרקעי, לא יימנע מאדם עם מוגבלות, ובכלל זה אדם המתנייע בכיסא גלגלים או באמצעי עזר אחר לניידות, לעשות שימוש במצב חירום גם בדרך כלי רכב לרבות אפשרות למעבר במקומות שבהם יש הגבלת כניסה כגון מחסומים, וזאת בין שמובילה לאזור הציבורי המוגן דרך נגישה ובין שלא;
{{ח:תת|(2)}} במקום בולט לעין בפתח דרך כלי רכב יימצא שלט שעליו כתוב ”כניסה במצב חירום גם לאדם עם מוגבלות בניידות“, ואולם אם השיפוע האורכי של דרך כלי הרכב עולה על 10% יהיה כתוב בשלט ”זהירות! שיפוע מסוכן!“ ונוסף על כך יופיע בשלט הסמל לציון שיפוע מסוכן לפי נספח ג׳ בת״י 1918 חלק 4; אם יש בדרך פסי האטה, יהיה כתוב בשלט גם ”זהירות! פסי האטה!“;
{{ח:תת|(3)}} הוצב שלט להכוונה לאזור ציבורי מוגן או לכניסה אליו או שלט לפי פסקה (2), יהיה גובה האותיות בשלט 80 מילמטרים לפחות, ויתקיימו בו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
{{ח:תת|(4)}} לא ייגבה תשלום מאדם עם מוגבלות שמבקש להיכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן שמובילה לתוכו דרך כלי רכב לצורך הצלת עצמו או כדי להוביל ציוד שנדרש לשהייתו שם; איש צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן או פועל מטעם המקום הציבורי שבו האזור הציבורי המוגן, רשאי לדרוש שאדם כאמור יזדהה באמצעות תג נכה כתנאי לאי־גביית תשלום; אדם כאמור שנכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן יישמע להוראות צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן כדי למנוע סיכון לציבור שנמצא בו; לעניין זה, ”תג נכה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חניה לנכים|בחוק חניה לנכים, התשנ״ד–1993}}.

{{ח:סעיף|11|נגישות לאדם עם מוגבלות לשירות או טובין שמסופקים לציבור באזור ציבורי מוגן}}
{{ח:תת|(א)}} סיפק גוף ציבורי שירות או טובין, לציבור ששוהה באזור ציבורי מוגן במצב חירום, יספק את אותם שירות או טובין לאדם עם מוגבלות ששוהה באותו אזור ציבורי מוגן, באופן שמאפשר לאדם עם מוגבלות לצרוך את אותם שירות או טובין, באותה איכות וזמינות שמסופקים לכלל הציבור; ואם נדרש, יבצע הגוף את ההתאמות הנדרשות, כפי שמתאפשר בנסיבות מצב החירום, כדי ליישם את האמור.
{{ח:תת|(ב)}} תפעל איש צוות מטעם גוף ציבורי אזור ציבורי מוגן בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לבקשת אדם עם מוגבלות שפנה אליו בבקשה לסיוע והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות, יסייע לו איש צוות ובייחוד לשם ביצוע פעולה נדרשת להצלת חיים; האמור לא יחול כשאיש הצוות נדרש להגן על עצמו ולבצע לשם כך פעולה נדרשת להצלת חיים;
{{ח:תתת|(2)}} איש הצוות יישא עליו סימן לזיהוי, ואם יש לו עמדת שירות באזור הבטוח – במקום בולט לעין בעמדה יימצא שלט; בשלט ובסימן הזיהוי יהיה רשום: ”עזרה לאדם עם מוגבלות“; בשלט יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
{{ח:תתת|(3)}} יימצא חדר או חלל המופרד מהמולת הקהל באופן המספק פרטיות כגון באמצעות פרגוד או מחיצה, לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות המתקשה להתמודד עם ההמולה במקום או לצורך מילוי צרכיו הרפואיים או הסיעודיים, עקב מוגבלותו, ולמלוויו; בחדר או בחלל, לפי העניין, יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} החדר או החלל האמור יישמר לשימוש של אדם עם מוגבלות במצב חירום;
{{ח:תתתת|(ב)}} לצד החדר או החלל יימצא שלט שעליו רשום: ”מקום לאדם עם מוגבלות לשהייה זמנית“ ויתקיימו בשלט הוראות ת״י 1918 חלק 4 המנויות בסיפה של פסקה (2).
{{ח:תת|(ג)}} סיפק גוף ציבורי כיסאות לאזור ציבורי מוגן בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יחולו כל אלה, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום:
{{ח:תתת|(1)}} 5% מהכיסאות לפחות, ולא פחות ממושב אחד, יהיו מושבים מותאמים;
{{ח:תתת|(2)}} אם האזור הציבורי המוגן מתוכנן להכיל 500 איש לפחות במצב חירום – יימצא באזור הבטוח כיסא גלגלים אחד לפחות, להסעת אנשים עם מוגבלות שבאזור הציבורי המוגן.

{{ח:סעיף|12|נגישות לבית שימוש, למקלחת, ודרך נגישה, באזור ציבורי מוגן}}
{{ח:תת|(א)}} אם באזור הציבורי המוגן קיים בית שימוש לשימוש הציבור בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יימצא גם בית שימוש נגיש אחד לפחות לשימוש שני המינים שדרך נגישה מובילה אליו מהכניסה לאזור הציבורי המוגן, או סידור מתאים אחר בנסיבות מצב החירום, לפי פסקה (1) או (2) להלן, שדרך נגישה מובילה אליו מהכניסה לאזור הציבורי המוגן, שיאפשר לאדם עם מוגבלות לעשות את צרכיו באופן בטיחותי, ובפרטיות לפי נסיבות השהייה במצב חירום באזור הציבורי המוגן, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בית כיסא כימי נגיש לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים)#סעיף 4|תקנה 4(ב) לתקנות נגישות במקלטים}};
{{ח:תתת|(2)}} כיסא שירותים עם מושב קשיח, יציב, עם סידור מתאים לקליטת הפרשות כגון סיר, ולסילוקן באופן שימזער מטרדים למי ששוהה באזור הציבורי המוגן, שמסביבו יימצא וילון או אמצעי אחר המספק פרטיות למי שעושה את צרכיו.
{{ח:תת|(ב)}} אם באזור הציבורי המוגן קיימת מקלחת לשימוש הציבור בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, תימצא מקלחת נגישה לשימוש שני המינים, או סידורים לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)#סעיף 10|תקנה 10(ב)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי}}, שדרך נגישה מובילה אליה מהכניסה לאזור הציבורי המוגן.

{{ח:סעיף|13|הסתייעות במלווה, בחיית שירות ובציוד עזר אישי}}
{{ח:ת}} אדם עם מוגבלות יוכל להסתייע במלווה מטעמו או בחיית שירות, וכן בציוד עזר אישי שלו, בעת שהוא שוהה באזור ציבורי מוגן במצב חירום.

{{ח:סעיף|14|תיק הפעלה}}
{{ח:ת}} תיק הפעלה של גוף ציבורי לאזור ציבורי מוגן יכלול פרטי התקשרות עם ארגונים של אנשים עם מוגבלות ואנשי מקצוע מתחומים שנוגעים לאנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת מידע נוסף וסיוע למי ששוהה באזור ציבורי מוגן, אם פרטיהם מצויים ברשות הגוף הציבורי.

{{ח:סעיף|15|פרסום מידע לציבור לגבי נגישות אזור ציבורי מוגן}}
{{ח:תת|(א)}} פרסם גוף ציבורי רשימת אזורים ציבוריים מוגנים לשימוש הציבור במצב חירום, יכלול הפרסום גם את כל הפרטים המפורטים להלן, לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל אזור ציבורי מוגן, ויחולו על הפרסום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28}}; בפרסום כאמור, בפסקאות (1) עד (8) שלהלן, אפשר שייעשה שימוש בשם הסוג המסוים של האזור הציבורי המוגן, כגון ”מקלט ציבורי“, במקום המונח ”אזור ציבורי מוגן“:
{{ח:תתת|(1)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”אזור ציבורי מוגן בזמן אזעקה“, ”אזור ציבורי מוגן בזמן אזעקה מתאים גם לשינה“; ואם האזור הציבורי המוגן ישמש לשהייה או לינה של הציבור במצב חירום, בלא קשר להתרעה, יותאם הפרסום כגון ”אזור ציבורי מוגן מתאים גם לשינה“;
{{ח:תתת|(2)}} אחת מאלה לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} אם קיימת דרך נגישה המובילה עד לפתח האזור הציבורי המוגן ובתוכו, מאחד מאלה לפחות: מדרכה ציבורית, שביל ציבורי או חניה נגישה, הסמוכים לאזור הציבורי המוגן – ”יש דרך נגישה“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) – ”אין דרך נגישה“;
{{ח:תתת|(3)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”יש מים לשתייה“, ”אין מים לשתייה“;
{{ח:תתת|(4)}} אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} אם אין באזור הציבורי המוגן בית שימוש נגיש – ”אין בית שימוש נגיש“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם יש באזור הציבורי המוגן בית שימוש נגיש – ”יש בית שימוש נגיש“ וכן תיאור בשפה פשוטה אם מדובר בבית שימוש נגיש או בסידור נגיש אחר לעשיית צרכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12(א)}};
{{ח:תתת|(5)}} אחת מאלה לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} אם יש אספקת חשמל באזור הציבורי המוגן לשימוש אישי כגון לצורך הטענת מכשירים אישיים – ”יש חשמל לשימוש אישי“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם אין אספקת חשמל באזור הציבורי המוגן לשימוש אישי – ”אין חשמל לשימוש אישי“;
{{ח:תתת|(6)}} אם גוף ציבורי מפעיל את האזור הציבורי המוגן – פירוט סוגי שירותים או סוגי טובין שהוא מספק למי ששוהה בו;
{{ח:תתת|(7)}} אם במצב חירום האזור הציבורי המוגן פתוח לציבור בשעות מסוימות – את שעות הפעילות, ואם האזור פועל בכל שעות היממה ”פתוח ביום ובלילה“;
{{ח:תתת|(8)}} אחת מאלה לפי העניין: ”יש איש צוות“, ”אין איש צוות“.
{{ח:תת|(ב)}} פרסם גוף ציבורי מפה ושעליה מצוינים אזורים ציבורים מוגנים, יכלול הגוף האמור במפה את סמל הנגישות הבין־לאומי בצמוד לסימון המיקום של כל אזור ציבורי מוגן שדרך נגישה מובילה אליו ובתוכו.

{{ח:סעיף|16|סייג לפתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן}}
{{ח:ת}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנות 9 עד 15}} לא ימנע פתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן שלא מתקיימות בו או בקשר אליו, הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: תנאי שהייה ולינה סבירים לאדם עם מוגבלות}}

{{ח:סעיף|17|אספקת תנאי שהייה ולינה סבירים}}
{{ח:ת}} פנה אדם שעקב מוגבלותו אינו מסוגל לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום בבקשה לעזרה לרשות המקומית, תספק לו הרשות המקומית בהקדם האפשרי מענה סביר בנסיבות מצב החירום, בכפוף לסיוע הממשלתי שקיבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנות 18}} {{ח:פנימי|סעיף 19|ו־19}} והאמצעים שיעמדו לרשותה, לרבות באחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} אספקת סיוע שיאפשר לו להמשיך במצב חירום לשהות בביתו באופן סביר;
{{ח:תת|(2)}} הפנייתו לאזור ציבורי מוגן שבו יתאפשרו לו תנאי שהייה או לינה סבירים בנסיבות מצב החירום, לרבות יחד עם מלוויו;
{{ח:תת|(3)}} הפנייתו למקום אחר שבו יוכל לקיים שגרת חיים סבירה בנסיבות מצב החירום, לרבות יחד עם מלוויו.

{{ח:סעיף|18|תוכנית ממשלתית לאיגום משאבים לסיוע אחוד לרשות המקומית}}
{{ח:תת|(א)}} רח״ל תכין תוכנית לסיוע ממשלתי אחוד שייתנו הגופים הציבוריים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}}, לרשויות מקומיות במצב חירום לאספקת אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סידורים ואמצעים כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות לשהות במצב חירום בביתם או באזור ציבורי מוגן;
{{ח:תתת|(2)}} מענים לאדם עם מוגבלות שאינו יכול לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום, ולמלוויו.
{{ח:תת|(ב)}} התוכנית תאגם משאבים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השנייה}}, שיעמידו הגופים הציבוריים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ג)}} התוכנית תכלול את כל אלה לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} הערכת מספר האנשים שעקב מוגבלותם אינם מסוגלים לשהות בביתם או באזור ציבורי מוגן במצב חירום, בפריסה גאוגרפית, לפי מידע זמין שיספקו הגופים הציבוריים שמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(2)}} פירוט המשאבים למתן מענה בפריסה גאוגרפית, שגוף ציבורי יעמיד במצב חירום מהמשאבים שבידיו או באחריותו; לעניין זה, ”שבידיו או באחריותו“ – לפי דין או החלטת ממשלה;
{{ח:תתת|(3)}} שיטת ניהול והקצאת משאבים יעילה במצב חירום, הכוללת:
{{ח:תתתת|(א)}} מרכז הפעלה שינהל את יישום התוכנית;
{{ח:תתתת|(ב)}} האופן שבו גוף ציבורי מעדכן במצב חירום לגבי זמינות המשאבים שהוא יכול להעמיד לתוכנית;
{{ח:תתתת|(ג)}} כיצד פונה רשות מקומית בבקשה לסיוע, המידע שעליה להעביר, ולמי, ואופן הטיפול בפנייה;
{{ח:תתתת|(ד)}} כיצד יועברו וייבחנו פניות של אנשים עם מוגבלות שאינם מוכרים לרשות המקומית;
{{ח:תתתת|(ה)}} ניהול הצרכים שהעבירו רשויות מקומיות והקצאת המשאבים הציבוריים, לפי סדרי עדיפויות וזמינותם, בנסיבות מצב החירום;
{{ח:תתתת|(ו)}} כיצד מעמיד גוף ציבורי את המשאבים שהקצה לתוכנית לידי הרשות המקומית ומסייע לה בשימוש בהם;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|חלק ג׳ לתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ד)}} הכנת התוכנית והקצאת המשאבים לפיה במצב חירום, יהיו לפי הצרכים החיוניים של אנשים עם מוגבלות ולא יושפעו מכל אלה: אם הוא אדם שמוכר לרשות המקומית או לא, אם הוא אדם שמקבל שירות ייעודי ממסגרת לשירותי יום או לא; לעניין זה, ”ממסגרת לשירותי יום“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות)|בתקנות המסגרות}}.
{{ח:תת|(ה)}} לצורך הכנת התוכנית, יעביר גוף ציבורי לרח״ל את המידע לגבי המשאבים שברשותו או באחריותו ושיעמדו לרשות התוכנית.
{{ח:תת|(ו)}} רח״ל תכין את התוכנית בהיוועצות בגופים הציבוריים שמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}}, מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זו מזו.
{{ח:תת|(ז)}} גוף ציבורי יבצע את ההכנות הנדרשות כדי שיוכל ליישם במצב חירום את חלקו בתוכנית.
{{ח:תת|(ח)}} המנהל הכללי של גוף ציבורי שמנוי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}} ימנה מקרב עובדיו הבכירים, ממונה לצורך התוכנית לפי תקנה זו; הממונה יהיה נציגו של הגוף הציבורי לצורך הכנת התוכנית ויישומה במצב חירום, לפי תקנה זו.

{{ח:סעיף|19|יישום התוכנית במצב חירום ועדכונים}}
{{ח:תת|(א)}} השתכנע ראש רח״ל שבשל מצב חירום או בעת מצב חירום יש צורך להפעיל את התוכנית, יורה על כך.
{{ח:תת|(ב)}} הורה ראש רח״ל על הפעלת התוכנית כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך לגופים הציבוריים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}} ולנציבות.
{{ח:תת|(ג)}} מייד עם ההודעה על הפעלת התוכנית יעמיד גוף ציבורי את המשאבים לרשות התוכנית לפי חלקו בה ויעדכן את מרכז ההפעלה.
{{ח:תת|(ד)}} קביעת סדרי העדיפויות ויישום התוכנית יבוצעו לפי התבחינים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|שבחלק ג׳ לתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ה)}} התוכנית תעודכן בתום הפעלתה, ובכל מקרה אחת לשנתיים לפחות.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: נגישות למיגונית ציבורית}}

{{ח:סעיף|20|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}}, ”סיבות הנדסיות“ – אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מקום הצבת המיגונית או אופן הצבתה, הנדרש מטעמי הגנה על הציבור, אינו מאפשר לבצע התאמת נגישות;
{{ח:תת|(2)}} התאמת נגישות שתבוצע במקום שבו יש להציב מיגונית מטעמי הגנה על הציבור, גם אם פתח המיגונית יופנה לכיוון אחר, תגרום לסיכון בטיחותי לציבור שעושה שימוש במקום;
{{ח:תת|(3)}} הוראות תוכנית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}}, החלה על המקום, אינן מאפשרות ביצוע התאמת נגישות כאמור.

{{ח:סעיף|21|מיגונית שיוצרה לאחר יום התחילה}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישווק אדם ולא ימכור מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו, שאינה עומדת בדרישות {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|חלק א׳ בתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק במקרקעין לא יציב מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו, במקרקעין שבהחזקתו, אלא אם כן מתקיימות בה ובדרך שמובילה אליה הוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|חלק א׳ שבתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ג)}} מחזיק במקרקעין רשאי לבקש ממורשה נגישות לפטור אותו לעניין הצבת מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו במקום מסוים במקרקעין שבהחזקתו, מקיום דרישה אחת או יותר {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|שבחלק א׳ בתוספת השלישית}}, עקב סיבות הנדסיות, ולהורות על ביצוע התאמות נגישות חלופיות ככל האפשר לפי נסיבות המקום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לעשות שימוש במיגונית.
{{ח:תת|(ד)}} הנציבות תפרסם טופס מומלץ להגשת בקשה לפטור ולהחלטת מורשה הנגישות, לפי תקנת משנה (ג).

{{ח:סעיף|22|רשימת מיגוניות}}
{{ח:ת}} מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות, יכין רשימה של כל המיגוניות שבחזקתו, בציון אם יוצרו לפני יום התחילה ומקום הצבתן, ייתן מספר סודר לכל מיגונית ציבורית ויציין לגבי כל מיגונית שדרך נגישה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}} מובילה אליה ”יש דרך נגישה למיגונית“, ולגבי מיגונית שלא מובילה אליה דרך כאמור – ”אין דרך נגישה למיגונית“; הרשימה תעודכן בפרטי כל מיגונית ציבורית נוספת שתוצב במקרקעין.

{{ח:סעיף|23|אחריות הגא}}
{{ח:ת}} הגא אינו אחראי על יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} במקרקעין שבהן הוצבו מיגוניות.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: נגישות למידע ותקשורת נגישה}}

{{ח:סעיף|24|שימוש במאגר הרשות המקומית לשם סיוע לאנשים עם מוגבלות במצב חירום}}
{{ח:ת}} רשות מקומית תעשה שימוש גם במאגר הרשות המקומית לצורך קיום חובותיה לפי תקנות אלה ולצורך איתור אנשים עם מוגבלות וסיוע להם במצב חירום, לרבות העברת מידע לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#סעיף 15|תקנה 15 לתקנות מאגר מידע}}, אם נדרש לצורך ביצוע הפעולות האמורות.

{{ח:סעיף|25|אמצעי עזר לתקשורת עם אדם עם מוגבלות}}
{{ח:תת|(א)}} גוף ציבורי שמחזיק בשגרה מידע מוכן לפרסום במצב חירום – בעניין מקומות למתן שירות לציבור שיהיו פתוחים, שירותים שיינתנו בהם, או שירותים נוספים לציבור שהם ניידים, יחזיק גם מידע בשפה פשוטה, מוכן לפרסום במצב חירום, שנדרש ממנו לפרסם לפי תקנות אלה בקשר למקומות ושירותים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ייערך בשגרה כדי שיוכל במצב חירום לתקשר עם אדם עם מוגבלות גם בשפת סימנים; היערכות כאמור תכלול, בין השאר, החזקת פרטי מתרגם לשפת סימנים או פרטי שירות תרגום לשפת סימנים מרחוק, שיהיו מוכנים לפעול גם במצב חירום.
{{ח:תת|(ג)}} גוף ציבורי כאמור בתקנת משנה (ב) שבמצב חירום מתקשר או מסייע לאדם עם מוגבלות שהשפה היחידה שהוא מבין ודובר היא שפת סימנים, יעשה שימוש בשפת סימנים לצורך תקשורת כאמור, באמצעות תרגום לשפת סימנים מרחוק או במפגש פנים אל פנים, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום.
{{ח:תת|(ד)}} גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ייערך בשגרה כדי שיוכל במצב חירום לתקשר עם אדם עם מוגבלות גם בפישוט לשוני; היערכות כאמור תכלול, בין השאר, החזקת פרטי מפשט לשוני, שיהיה מוכן לפעול גם במצב חירום; לעניין זה, ”מפשט לשוני“ – אדם בעל ניסיון במתן שירות של פישוט לשוני.
{{ח:תת|(ה)}} מי שמגיע מטעם גוף ציבורי לספק שירות לפי תקנות אלה לאדם עם מוגבלות, יישא עימו אמצעי לכתיבה, פשוט וזמין לשימוש, ובכלל זה כלי כתיבה וניירות, שיאפשר לאדם עם מוגבלות ליצור קשר עם בני אדם בסביבתו.
{{ח:תת|(ו)}} גוף ציבורי שמפעיל במצב חירום מרכז לתקשורת עם הציבור, יאפשר לציבור לתקשר איתו בשיחה קולית או בתקשורת בהתכתבות בו־זמנית ובאופן הידודי (אינטראקטיבי) כגון באמצעות live chat, לפי בחירת האדם שמתקשר איתו; אם מרכז התקשורת מאפשר לציבור לתקשר איתו גם בתקשורת חזותית וקולית כגון באמצעות וידאו וקול, בזמן אמת, ייערך המרכז כך שתקשורת כאמור תכלול גם תמלול בזמן אמת בשפות דיבור שונות; מרכז התקשורת יפרסם את פרטי אמצעי התקשורת האמורים שלפי תקנת משנה זו.

{{ח:סעיף|26|מידע על היערכות, המלצות להכנות למצבי חירום}}
{{ח:תת|(א)}} פרסם גוף ציבורי מידע לציבור לגבי היערכות והכנות למצב חירום או לאספקת שירותים האמורים בתקנות אלה, יכלול באותו פרסום הנחיות בשפה פשוטה לעניין היערכות והמלצות להכנות מראש שעל אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, לבצע; הנחיות אלה יכללו, בין השאר, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} המלצות להצטיידות בציוד אישי, ובכלל זה אמצעי עזר אישיים המשמשים אותו לצורך התניידות, היגיינה אישית, התמצאות או תקשורת, וכן ציוד רפואי חיוני אישי, ציוד עזר אישי, הזנה ייחודית ותרופות, או מקורות אנרגיה חלופיים, החיוניים לאנשים עם מוגבלות, לצורך המשך שרידות ותפקוד במצב חירום;
{{ח:תתת|(2)}} צעדים שיש לנקוט כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות קבלת שירותים ציבוריים במצב חירום, כגון שאדם עם מוגבלות יישא עימו מסמכים לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)#סעיף 6|תקנה 6(ב) לתקנות שירותי בריאות במצב חירום}};
{{ח:תתת|(3)}} אמצעים לשימוש אישי או פעולות שיש לבצע כדי לסייע בהתמגנות אישית או בהגנה על חיית שירות עקב מצב חירום;
{{ח:תתת|(4)}} המלצה לפנות מכשולים מדרכים בבניינים ושטחי חוץ, המובילות למקום מוגן בסביבת מגוריהם.
{{ח:תת|(ב)}} ההנחיות שלפי תקנת משנה (א) יבהירו בצורה ברורה ותמציתית מה על אדם לבצע, היכן ומתי, ואם ההנחיות כללו שלבים, הן יבהירו מה מטרת ביצוע השלבים ויפרטו אותם לפי הסדר שבו יש לבצעם, בליווי תמונות ככל האפשר, והכול כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות להבין את התהליך ומטרתו, להכין את עצמו ולהפיג חרדות.

{{ח:סעיף|27|מידע לצורך הכוונת התנהגות של אנשים עם מוגבלות במצב חירום}}
{{ח:תת|(א)}} גוף ציבורי המפרסם מידע לציבור לגבי הכוונת התנהגות הציבור במצב חירום, יספק נוסף על כך, הנחיות להכוונת התנהגות שהותאמו לאנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, בשפה פשוטה, ובייחוד –
{{ח:תתת|(1)}} כיצד על אדם עם מוגבלות לנהוג במצב חירום כדי להגן על עצמו;
{{ח:תתת|(2)}} כיצד לנהוג אם אינו מצליח להגיע למקום מוגן בבניין המגורים שלו או לאזור ציבורי מוגן, בתוך פרק הזמן המומלץ, או אם אין בבניין המגורים שלו מקום מוגן או אין בנמצא אזור ציבורי מוגן שדרך נגישה מובילה אליו.
{{ח:תת|(ב)}} הנחיות לפי תקנת משנה (א) יהיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|תקנה 26(ב)}}.

{{ח:סעיף|28|הנגשת מידע}}
{{ח:תת|(א)}} לאדם עם מוגבלות תהיה נגישות למידע בקשר למצב חירום, באותה איכות וזמינות כפי שיש לשאר הציבור בעת מצב חירום ובשגרה, לפי תקנה זו; לעניין תקנה זו, ”נגישות למידע“ – לרבות לאפשרות לברר, לקבל או למסור מידע, במצב חירום או בשגרה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|תקנות נגישות לאירועי פינוי#סעיף 5|תקנה 5(ג) עד (ט) לתקנות נגישות לאירועי פינוי}} {{ח:חיצוני|תקנות נגישות לאירועי פינוי#סעיף 5|וההגדרה ”מידע חיוני“ שבתקנה 5(א) לאותן תקנות}} יחולו גם לעניין מידע שגוף ציבורי מוסר לציבור, בשגרה או במצב חירום, בקשר למצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית, בשינוי זה: בכל מקום שבו מדובר בפינוי אוכלוסייה או קליטתה או בהוראות בקשר לכך, יראו כאילו מדובר במצב חירום ובקשר לכך.
{{ח:תת|(ג)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (ב), גוף ציבורי שמפרסם מידע בשגרה בקשר לשירותים האמורים בתקנות אלה, יפרסם וימסור את המידע גם בדרכים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בדרכי הפרסום המקובלות בשירות שהוא נותן;
{{ח:תתת|(2)}} בהתאמות הנגישות למידע כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 29|בתקנה 29 לתקנות נגישות לשירות}};
{{ח:תתת|(3)}} לבקשת אדם עם מוגבלות, באמצעות אחד מאלה: טלפון, דואר, דואר אלקטרוני, מסרון או אמצעי דיגיטלי אחר, ובכפוף לאמצעים שבשימוש אותו גוף ציבורי;
{{ח:תתת|(4)}} באמצעות אתר האינטרנט של הגוף הציבורי אם קיים.
{{ח:תת|(ד)}} מידע שמפרסם גוף ציבורי לפי תקנת משנה (ג)(4) או יישומון יהיה נגיש לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 35|תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות}}.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: התרעה}}

{{ח:סעיף|29|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אות התרעה“ – אות כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (אותות אזעקה וארגעה)|בתקנות ההתגוננות האזרחית (אותות אזעקה וארגעה), התשנ״ב–1992}}, או התרעה שמספק הגא לפי דין אחר, או לפי החלטת ממשלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי קצה אישי“ – אמצעי שמשמש לתקשורת בידי משתמש קצה, ובכלל זה טלפון סלולרי, צמיד חכם ומחשב אישי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגורם המחלק“ – שר הביטחון באמצעות משרדו או באמצעות גורם אחר שיורה השר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע נגיש בצג“ – מידע שמופיע בצג ומתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המידע בשפה פשוטה;
{{ח:תתת|(2)}} הצג אינו מחזיר אור (non-reflective screen);
{{ח:תתת|(3)}} המידע מופיע לפי הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בשלט אלקטרוני (2.1.10) – הדרישות הנוגעות לניגוד בין הגופן לרקע, עיצוב אותיות וספרות, והדרישות למרווח;
{{ח:תתת|(4)}} גודל הגופן של המידע המופיע על גבי צג יהיה 15 מילמטרים לפחות, אם הדבר מתאפשר מבחינה טכנית, ואם לא מתאפשר – 6 מילמטרים לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכשיר התרעה אישי“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 31|בתקנה 31}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המשרד“ – משרד הרווחה והביטחון החברתי.

{{ח:סעיף|30|נגישות להתרעה על מצב חירום}}
{{ח:ת}} לאדם עם מוגבלות תהיה במצב חירום נגישות לאותות להתרעה על תחילת מצב חירום וסיומו, באותה זמינות ואיכות כפי שאותות להתרעה כאמור מסופקים לכלל הציבור, לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|31|מכשיר התרעה אישי}}
{{ח:תת|(א)}} הגא אחראי להעמדה של מכשיר התרעה אישי תקין לשימוש אדם עם מוגבלות שירידת השמיעה הקבועה שלו באוזן הטובה ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 50 דציבלים לפחות, וגילו 6 שנים לפחות, שיאפשר לו נגישות לאות התרעה לפי ההוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} אות התרעה יפעיל במכשיר התרעה אישי, התרעה באמצעות רטט והתרעה חזותית באמצעות תאורה, לפחות; ההתרעות האמורות יופעלו אוטומטית, בו־זמנית עם מתן אות ההתרעה, לפי מיקום המכשיר;
{{ח:תתת|(2)}} התרעה במכשיר התרעה אישי לפי פסקה (1) תגרום לאדם שנושא את המכשיר האמור במצב חירום, גירוי חושי חזק ככל האפשר המובחן מגירויים ויזואליים וגירויים של מגע, כדי להפנות את תשומת ליבו של אותו אדם, במצבי קשב, ערות או שינה, כגון כשהאדם נושא את המכשיר בעת רחצה או בשינה;
{{ח:תתת|(3)}} האפיונים (characteristics) של כל אחד מסוגי ההתרעות שלפי פסקה (1), יכללו, בין השאר, תדירויות (frequencies), מחזורים (periods), ומשך כולל (total duration), שיאפשרו ליישם את האמור בפסקה (2);
{{ח:תתת|(4)}} אם נוסף על סוגי ההתרעות שלפי פסקה (1), מכשיר ההתרעה האישי יציג גם מידע כתוב בשפות הרשמיות, יהיה זה מידע נגיש בצג;
{{ח:תתת|(5)}} מכשיר ההתרעה האישי יהיה מכשיר שהאדם עם המוגבלות יוכל לשאת מוצמד לגופו, בנוחות ובלא מאמץ, ברציפות במשך כל שעות היממה ובכלל זה במצב שינה, וכל זאת לתקופה ממושכת;
{{ח:תתת|(6)}} תפעול מכשיר ההתרעה האישי בשגרה ובמצב חירום יהיה פשוט; המכשיר יאפשר למשתמש להתנסות בשגרה, לפי רצונו, בהתרעות שלפי פסקאות (2) עד (4), ויאפשר לו במצב חירום להפסיק התרעות שהופעלו במכשיר;
{{ח:תתת|(7)}} אם יש במכשיר ההתרעה האישי לחיצים לשימוש המשתמש, הם יהיו בניגוד מישושי ובניגוד חזותי לפני המשטח שבו הם מותקנים; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ניגוד חזותי“ – ניגוד חזותי של 50% לפחות, שייושם כמפורט בתקן הישראלי ת״י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בגימור וניגודים (2.1.6.1), או כמפורט בתקן הישראלי ת״י 1918 חלק 6 בסעיף הדן בניגוד חזותי (2.4);
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ניגוד מישושי“ – ניגוד בין מרקם פניו של משטח מסוים לבין מרקם פני המשטח הצמוד לו, המאפשר להבחין במשטח המסוים במישוש באמצעות אצבעות כף היד;
{{ח:תתת|(8)}} מכשיר ההתרעה האישי יהיה בעל שרידות גבוהה מאוד, ועמיד למים גם במצב רחצה;
{{ח:תתת|(9)}} הגא יוכל לבצע מרחוק, לפי צורך, עדכוני תוכנה במכשיר ההתרעה האישי ובדיקת תקינות;
{{ח:תתת|(10)}} חלוקת מכשיר ההתרעה האישי לאדם עם מוגבלות תהיה באמצעות הגורם המחלק.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), הגורם המחלק רשאי לספק את מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנת משנה (א), בצורה מדורגת לפי הצורך התפקודי של האדם כפי שנובע מירידת שמיעה, ולפי העניין, בשילוב ירידת ראייה, וכן, לפי הצורך, לבצע שיפורים במכשיר ההתרעה לפי תוצאות בדיקות תקינות ויעילות; לפיכך, הראשונים שיקבלו את המכשיר יהיו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אנשים עם מוגבלות שירידת השמיעה שלהם באוזן הטובה יותר ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 70 דציבלים לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} אנשים עם מוגבלות שירידת השמיעה שלהם באוזן הטובה יותר ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 50 דציבלים לפחות, ונוסף על כך חדות הראייה שלהם בעין הטובה יותר, עם תיקון אופטי, אינה עולה על 6/30.
{{ח:תתת|(ג)}} הגורם המחלק יודיע בהקדם האפשרי למי שנכלל ברשימות שהועברו לו מהמאגר שלפי {{ח:פנימי|סעיף 32|תקנה 32(ב)}} לפי הרשאות גישה שניתנו לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|תקנה 32(יב)}}, שהוא עתיד לקבל את מכשיר ההתרעה האישי ואת המועד המשוער לקבלת המכשיר.
{{ח:תת|(ד)}} הגא אחראי לכך שהשירות שניתן לאדם עם מוגבלות בקשר לקבלה, הדרכה ותחזוקת מכשיר התרעה אישי, יהיה לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)|תקנות נגישות לשירות}}; נוסף על כך, לפי בקשה של אדם עם מוגבלות השירות האמור יונגש גם בתקשורת מרחוק באמצעות תרגום לשפת סימנים או תמלול, או בשפת סימנים במגע במפגש פנים אל פנים; במצב חירום תהיה התקשורת האמורה מרחוק לפחות, זמינה בכל עת, זולת אם לא מתאפשר בנסיבות מצב החירום, ותרגום בשפת סימנים במגע במפגש פנים אל פנים – זמין ככל האפשר.

{{ח:סעיף|32|איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו, ”גורם מאתר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)|בתקנות מאגר מידע}}, למעט רשות האוכלוסין וההגירה, ומשרד הבריאות.
{{ח:תת|(ב)}} המשרד יקים וינהל מאגר מידע לצורך איתור אנשים עם מוגבלות שזכאים למכשיר התרעה אישי לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|תקנה 31(א)}}, מתן הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|תקנה 31(ג)}} וחלוקת מכשירי התרעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|תקנה 31(א)(10)}}.
{{ח:תת|(ג)}} המשרד יקים את המאגר באמצעות עיבוד ואיחוד המידע שהתקבל לפי תקנת משנה (י) וכן מידע המצוי בידיו ונדרש לפי תקנה זו, באופן שלגבי כל אדם שבמאגר תהיה רשומה אחת שתרכז את הפרטים הנוגעים אליו; רשומה במאגר תכלול את כל הפרטים לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#סעיף 2|תקנה 2(ב)(1) עד (4), (6), (8)(א) עד (ט){{ח:הערה|&lt;s&gt;,&lt;/s&gt;}} לתקנות מאגר מידע}}, לעניין האדם עם המוגבלות.
{{ח:תת|(ד)}} המשרד יעדכן את המידע שבמאגר אחת לשלושה חודשים לפחות.
{{ח:תת|(ה)}} למשרד יהיו הסמכויות לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#סעיף 2|תקנה 2(ג) עד (ו) לתקנות מאגר מידע}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ו)}} גורם מאתר יכין לפי המידע שבידו רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התנאים {{ח:פנימי|סעיף 31|שבתקנה 31(א)}}, וזאת באמצעות איתור האנשים שמתקיימים בהם התבחינים {{ח:פנימי|תוספת 4|שבטור א׳ בתוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ז)}} גורם מאתר יציין ברשימה האמורה בתקנת משנה (ו) את האנשים שמתקיימים בהם גם התבחינים {{ח:פנימי|תוספת 4|שבטור ב׳ בטבלה שבתוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ח)}} גורם מאתר יכלול ברשימה שלפי תקנות משנה (ו) ו־(ז) את פרטי המידע שנכללים ברשומה שלפי תקנת משנה (ג) ושמצויים בידו.
{{ח:תת|(ט)}} על אף האמור בתקנות משנה (ו) עד (ח), רשות המסים תכין רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התבחינים שלפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}, לפי המידע שבידה לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות)|תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), התש״ם–1979}}, ותעביר למשרד, אחת לשלושה חודשים לפחות, את הרשימה בציון התבחינים שלפי תקנת משנה (ז) ופרטי המידע כאמור בתקנת משנה (ח), והכול בכפוף {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 231|לסעיפים 231 עד 235 לפקודת מס הכנסה}}; על אף האמור רשאית רשות המסים, בהסכמת הביטוח הלאומי, להעביר באמצעותו את הרשימה האמורה בציון התבחינים ופרטי המידע כאמור ובכפוף לסעיפים האמורים.
{{ח:תת|(י)}} גורם מאתר יעביר למשרד את הרשימה עם פרטי המידע כאמור בתקנה זו אחת לשלושה חודשים לפחות.
{{ח:תת|(יא)}} המשרד רשאי לטייב את מאגר המידע באמצעות מידע שמצוי במאגר משרד הרווחה והביטחון החברתי לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#סעיף 2|תקנה 2 לתקנות מאגר מידע}}.
{{ח:תת|(יב)}} על העברות מידע לפי תקנה זו, סודיות ושמירת פרטיות, יחולו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#סעיף 17|תקנות 17}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#סעיף 18|ו־18 עד 22 לתקנות מאגר מידע}} לפי העניין ובשינויים המחויבים; המשרד יעניק גישה למידע שבמאגר לפי תקנת משנה (ב) לצורך יישום תקנות אלה.
{{ח:תת|(יג)}} העברת מידע לפי תקנה זו יכול שתיעשה יחד עם העברת מידע לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)|תקנות מאגר מידע}}, ובלבד שהשמירה השימוש וההעברה של מידע שהועבר לפי תקנות אלה ייעשו באופן שמקיים את הוראות תקנות אלה.

{{ח:סעיף|33|בקשת אדם עם מוגבלות לקבל מכשיר התרעה אישי}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת שמיעה מקיפה“ – בדיקה של כל אלה בלא מכשיר לתיקון שמיעה, שבוצעה בידי קלינאי תקשורת: הולכת אוויר (air conduction), הולכת עצם (bone conduction), ובדיקות דיבור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי“ – גוף המנוי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 5|בפסקאות (1) ו־(7) להגדרה ”גוף ציבורי“ בסעיף 5 לחוק}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גורם מאשר“ – קלינאי תקשורת שהוא עובד של גוף ציבורי שהמנהל הכללי של הגוף הציבורי האמור מינה לשם בחינת בקשה שלפי תקנת משנה (ב);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קלינאי תקשורת“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת מקצועות הבריאות|בחוק הסדרת מקצועות הבריאות, התשס״ח–2008}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רמת סף השמיעה (hearing threshold level)“ – ממוצע סיפי השמיעה בבדיקת הולכת אוויר בתדרים 500 עד 4000 הרץ.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על תהליך האיתור האמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בתקנה 32}}, המשרד יאפשר לאדם עם מוגבלות שסבור שמתקיימים לגביו התנאים {{ח:פנימי|סעיף 31|שבתקנה 31(א)}} והוא לא קיבל מכשיר התרעה אישי, להגיש בקשה לקבלת מכשיר התרעה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} אדם המבקש להגיש בקשה כאמור בתקנת משנה (ב) יגיש למשרד את אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תוצאות שתי בדיקות שמיעה מקיפות של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועדים שונים כלשהם המרוחקים זה מזה בחצי שנה לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמך חתום ביד קלינאי תקשורת או רופא אף אוזן גרון, ולפיו ירידת השמיעה של מבקש כאמור היא קבועה;
{{ח:תתת|(3)}} תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמכים נוספים שהגורם המאשר דרש משום שתוצאות בדיקת השמיעה האמורה לא מאפשרות לגורם המאשר להחליט בדבר התקיימות התבחין שלפי תקנה משנה (ד).
{{ח:תת|(ד)}} המשרד יעביר את הבקשה לגורם המאשר בתוך 7 ימים מיום שהתקבלה אצלו; והגורם המאשר יבחן את הבקשה שלפי תקנת משנה (ג) ויחליט האם מהמסמכים שצורפו עולה שלמבקש יש ירידה קבועה ברמת סף השמיעה באוזן הטובה מבין השתיים, של 50 דציבלים לפחות וגילו 6 שנים לפחות; הגורם המאשר יעביר למשרד את החלטתו המנומקת בתוך 21 ימים מיום שקיבל את הבקשה.
{{ח:תת|(ה)}} המשרד יעביר למבקש את החלטתו המנומקת של הגורם המאשר וכן לגורם המחלק שיספק מכשיר התרעה למי שבקשתו אושרה, הכול בתוך 14 ימים מיום שקיבל את החלטת הגורם המאשר.
{{ח:תת|(ו)}} במצב חירום –
{{ח:תתת|(1)}} יאיץ המשרד את בחינתה של בקשה שהוגשה לפי תקנת משנה (ג) ואת הליכי הטיפול בבקשה ואספקת מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנה זו;
{{ח:תתת|(2)}} הגורם המאשר רשאי להורות לגבי בקשה שהוגשה, כי יצורפו לה מסמכים אחרים מאלה המפורטים בתקנת משנה (ג), אם עקב נסיבות מצב החירום יש קושי להשיגם.

{{ח:סעיף|34|שירות שמיועד להפעיל במצב חירום התרעה במכשיר קצה אישי}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|בתקנה 31}}, מי שמספק לציבור שירות שמיועד להפעיל התרעה במכשיר קצה אישי במצב חירום, כגון באמצעות אתר אינטרנט, יישום (אפליקציה) או שידור סלולרי (cell broadcast), יתכנן ויפעיל את השירות באופן שאמור –
{{ח:תת|(1)}} להפעיל במכשיר הקצה האישי התרעה באופנים אלה לפחות: התרעה ברטט, התרעה בקול, התרעה חזותית, ומידע כתוב על מצב החירום, הכול לפי מאפייניו של מכשיר הקצה האישי ומערכת ההפעלה שלו;
{{ח:תת|(2)}} להביא לכך שהתרעה במכשיר קצה אישי לפי פסקה (1), תגרום לאדם שנושא את המכשיר האמור במצב חירום, גירויים חושיים חזקים ככל האפשר המובחנים מגירויים אחרים בסביבה כדי להפנות את תשומת ליבו של אותו אדם.

{{ח:סעיף|35|נגישות לשירותי אינטרנט שמשמשים להתרעה}}
{{ח:ת}} בשירות אינטרנט, לרבות יישום (אפליקציה), שמיועד לספק במצב חירום אותות להתרעה על תחילת מצב חירום או סיומו, יתקיימו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 35|תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות}}.

{{ח:סעיף|36|אחריות להתרעה}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מאחריות הגא לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|תקנה 31}}, אין {{ח:פנימי|סעיף 34|בתקנות 34}} {{ח:פנימי|סעיף 35|ו־35}} כדי לחייב את הגא או מי שמספק שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|התקנות האמורות}} בביצוע סידורים במכשיר להתרעה שאינו של אחד מהגורמים האמורים או באחריותם, בכלל, או בביצוע סידורים בעלי אופי אישי במכשיר קצה אישי של מקבל שירות שהוא אדם עם מוגבלות, בפרט; נוסף על האמור, אין באמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בתקנה 34(1) ו־(2)}} כדי להטיל אחריות על מי שמספק שירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בתקנה האמורה}} להתרחשות התוצאות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 34|בפסקאות (1) או (2) בתקנה 34}}, במכשיר קצה אישי מסוים.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: נגישות לשירותים שונים}}
{{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳: נגישות לשירותי הביטוח הלאומי}}

{{ח:סעיף|37|מידע לגבי נגישות לסניפי המוסד לביטוח לאומי בעת חירום}}
{{ח:ת}} פרסם המוסד לביטוח לאומי מידע לציבור לגבי סניפי המוסד לביטוח לאומי, שבמצב חירום יהיו פתוחים לציבור, יפרסם גם את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם יחד עם הפרסום האמור:
{{ח:תת|(1)}} אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(א)}} אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצא הסניף, ובכלל זה מדרכה או שביל, לכניסה לסניף, וממנה לעמדות השירות – ”בסניף יש דרך נגישה“;
{{ח:תתת|(ב)}} אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) – ”בסניף אין דרך נגישה“;
{{ח:תת|(2)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”יש דרך נגישה למרחב מוגן“, ”אין דרך נגישה למרחב מוגן“;
{{ח:תת|(3)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”קיים שירות נגיש בסניף“, ”השירות בסניף לא נגיש“; לעניין זה, ”שירות נגיש“ – שירות שמתקיימות בו {{ח:חיצוני|תקנות הנגישות לשירות|תקנות הנגישות לשירות}}.

{{ח:סעיף|38|נגישות השירות בסניף הביטוח הלאומי}}
{{ח:ת}} ניתן שירות במצב חירום בסניף של המוסד לביטוח לאומי, יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום – יספק המוסד לביטוח לאומי התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
{{ח:תת|(2)}} צוות הסניף יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין בכניסה לסניף, יימצא שלט שבו יהיה רשום: ”אפשר לבקש עזרה מהצוות“; בשלט יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
{{ח:תת|(3)}} כחלק משירותי המענה הטלפוני וההתקשרות מרחוק שמפעיל הביטוח הלאומי במצב חירום יחולו עליו חובות הנגישות הקבועות {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)#סעיף 8|בתקנה 8 לתקנות שירותי בריאות במצב חירום}}.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: נגישות לשירותי בנקאות}}

{{ח:סעיף|39|נגישות סניפי בנק בעת חירום, ומידע לציבור}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנק“ – תאגיד בנקאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות בנקאי נייד“ – שירות בנקאי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות נגיש“ – שירות שמתקיימות בו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)|תקנות נגישות לשירות}} שחלות בשגרה על בנק, על מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים או על שירות בנקאי נייד, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן במצב חירום שירות בנקאי בסניף בנק, יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום – יספק הבנק התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
{{ח:תתת|(2)}} אחד מאנשי צוות הסניף יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין בסניף, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שבו יהיה רשום: ”עזרה לאדם עם מוגבלות“; בשלט יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
{{ח:תת|(ג)}} פרסם בנק מידע לגבי סניפיו שפתוחים לציבור במצב החירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל סניף כאמור, יחד עם הפרסום האמור:
{{ח:תתת|(1)}} אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} אם קיימת דרך נגישה שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצא הסניף, ובכלל זה מדרכה, לכניסה לסניף, וממנה לעמדות השירות – ”בסניף יש דרך נגישה“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) – ”בסניף אין דרך נגישה“;
{{ח:תתת|(2)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”יש דרך נגישה למרחב מוגן“, ”אין דרך נגישה למרחב מוגן“;
{{ח:תתת|(3)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”השירות נגיש“; ”השירות לא נגיש“, ”חלק מהשירות לא נגיש“;
{{ח:תתת|(4)}} אם השירות בסניף כולו או חלקו אינו נגיש – ”בסניף יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום“, וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות שלא בסניף בצורה אחרת;
{{ח:תתת|(5)}} אם ניתנים שירותים בסניף בנק גם למי שאינם לקוחות של אותו בנק – ”נותנים שירות גם ללקוחות בנקים אחרים“, ונוסף על כך, פירוט בשפה פשוטה של השירותים שכל אדם, אף אם אינו לקוח של הבנק, יכול לקבל בסניף הבנק.
{{ח:תת|(ד)}} פרסם בנק מידע לגבי כספומטים שפועלים במצב חירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל אחד מהכספומטים שבפרסום, יחד עם הפרסום האמור:
{{ח:תתת|(1)}} אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן הכספומט, ובכלל זה ממדרכה או שביל, ועד למכשיר – ”יש דרך נגישה“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) – ”אין דרך נגישה המובילה עד למכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים“;
{{ח:תתת|(2)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”השירות בכספומט נגיש“; ”השירות בכספומט לא נגיש“.
{{ח:תת|(ה)}} הפעיל בנק במצב חירום שירות בנקאי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סבר הבנק שלא ניתן לקיים את האמור עקב נסיבות מצב החירום, יספק הבנק התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות בנקאי נייד באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור:
{{ח:תתת|(1)}} בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} השירות הוא שירות נגיש.
{{ח:תת|(ו)}} פרסם בנק מידע לגבי שירות בנקאי נייד שפועל במצב החירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, יחד עם הפרסום האמור:
{{ח:תתת|(1)}} אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} אם קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות בנקאי נייד – ”יש דרך נגישה“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) – ”אין דרך נגישה“;
{{ח:תתת|(2)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”השירות הבנקאי הנייד נגיש“; ”השירות הבנקאי הנייד לא נגיש“, ”חלק מהשירות הבנקאי הנייד לא נגיש“;
{{ח:תתת|(3)}} אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הבנקאי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום – ”הבנק מספק לפי מצב החירום התאמות נגישות סבירות לשירות הבנקאי הנייד“.
{{ח:תת|(ז)}} פרסום המידע לפי תקנות משנה (ג), (ד) ו־(ו) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות, שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית:
{{ח:תתת|(1)}} בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של הבנק;
{{ח:תתת|(2)}} במוקדי המידע הטלפוני שמפעיל הבנק;
{{ח:תתת|(3)}} באופן אחר שבו הבנק מעביר מידע לציבור לגבי פעילותם של הסניפים, שירותי הבנק הניידים או המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית.
{{ח:תת|(ח)}} מידע כאמור בתקנות משנה (ג), (ד) ו־(ו) ייכלל גם במידע שמפרסם בנק לציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של סניפי בנק, מכשירים אוטומטיים למשיכת מזומנים או שירות בנקאי נייד, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום.
{{ח:תת|(ט)}} פרסם בנק ישראל מידע לציבור בקשר לפעילות סניפי בנקים, כספומטים, או שירותים בנקאיים ניידים, שמפעילים בנקים במצב חירום, והמידע נוגע לאמור בתקנה זו, יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה זו, לפי העניין; פרסום של בנק ישראל על מידע לפי תקנה זו יכול שיהיה באמצעות הפניה לפרסומים של מידע כאמור שפרסם בנק.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל}}

{{ח:סעיף|40|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת דואר ישראל“ – החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הדואר“ – {{ח:חיצוני|חוק הדואר|חוק הדואר, התשמ״ו–1986}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת דואר“ – כהגדרתה ברישיון הכללי לחברת דואר ישראל בע״מ למתן שירותי דואר, שירותים כספיים מטעם חברת הבת ושירותים אחרים, למעט מרכז מסירה כהגדרתו ברישיון הכללי האמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות כספי“ – שירות מהשירותים הכספיים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|בסעיף 88א(א) לחוק הדואר}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות כספי נייד“ – שירות כספי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות נגיש“ – שירות שמתקיימות לגביו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)|תקנות נגישות לשירות}} שחלות בשגרה על יחידת דואר, על כספומט או על שירות כספי נייד, לפי העניין.

{{ח:סעיף|41|נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל}}
{{ח:ת}} ניתן במצב חירום שירות כספי ביחידת דואר, יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום – תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות ביחידת הדואר באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
{{ח:תת|(2)}} אחד מאנשי צוות יחידת הדואר יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות כספי והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין ביחידת הדואר, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שיהיה רשום בו: ”עזרה לאדם עם מוגבלות“; בשלט יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 4, בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).

{{ח:סעיף|42|נגישות לשירותים כספיים ניידים במצב חירום}}
{{ח:ת}} הפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום שירות כספי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סברה חברת דואר ישראל שלא ניתן לקיים את הוראות האמורות עקב נסיבות מצב החירום, תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות כספי נייד באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור:
{{ח:תת|(1)}} בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים;
{{ח:תת|(2)}} השירות הוא שירות נגיש.

{{ח:סעיף|43|פרסום מידע}}
{{ח:תת|(א)}} פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי יחידות הדואר שפתוחות לציבור במצב החירום וניתן בהן שירות כספי, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל יחידה כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} אם קיימת דרך נגישה שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצאת יחידת הדואר, ובכלל זה מדרכה, לכניסה ליחידת הדואר, וממנה לעמדות השירות – ”בסניף יש דרך נגישה“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) – ”בסניף אין דרך נגישה“;
{{ח:תתת|(2)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”יש דרך נגישה למרחב מוגן“, ”אין דרך נגישה למרחב מוגן“; בוצעו במצב חירום שינויים בקשר למרחב המוגן של יחידת דואר – תספק חברת דואר ישראל מידע עדכני בשפה פשוטה לפי פסקה זו, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום;
{{ח:תתת|(3)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”קיים שירות נגיש בסניף“, ”השירות בסניף אינו נגיש“;
{{ח:תתת|(4)}} אם השירות בסניף, כולו או חלקו, אינו נגיש – ”בסניף יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום“, וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות בסניף או שניתן לקבל את השירות בצורה אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי כספומטים שפועלים במצב חירום, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל כספומט כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן הכספומט, ובכלל זה ממדרכה או שביל, ועד לכספומט – ”יש דרך נגישה“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) – ”אין דרך נגישה“;
{{ח:תתת|(2)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”השירות בכספומט נגיש“; ”השירות בכספומט אינו נגיש“.
{{ח:תת|(ג)}} פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי שירות כספי נייד שפועל במצב חירום, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל שירות כספי נייד כאמור, אם המידע קיים בידי חברת דואר ישראל בנסיבות מצב החירום:
{{ח:תתת|(1)}} אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} אם קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות כספי נייד – ”יש דרך נגישה לשירות כספי נייד“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) – ”אין דרך נגישה לשירות כספי נייד“;
{{ח:תתת|(2)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”השירות הכספי הנייד נגיש“; ”השירות הכספי הנייד לא נגיש“, ”חלק מהשירות הכספי הנייד לא נגיש“;
{{ח:תתת|(3)}} אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הכספי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום – ”יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום“.
{{ח:תת|(ד)}} פרסום המידע לפי תקנות משנה (א) עד (ג) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות, שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית:
{{ח:תתת|(1)}} בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של חברת דואר ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} במוקד המידע הטלפוני שמפעילה חברת דואר ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} באופן אחר שבאמצעותו חברת דואר ישראל מעבירה מידע לציבור לגבי פעילותם של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית.
{{ח:תת|(ה)}} מידע כאמור בתקנות משנה (א) עד (ג) ייכלל גם במידע שמפרסמת חברת דואר ישראל לציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום.
{{ח:תת|(ו)}} פרסם משרד התקשורת מידע לציבור בקשר לשירותים כספיים שמפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום, והמידע נוגע לאמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בתקנה 41}} {{ח:פנימי|סעיף 42|או 42}}, יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה כאמור, לפי העניין.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: זמינות אמצעי הסעה לאנשים עם מוגבלות}}

{{ח:סעיף|44|תוכנית משרד התחבורה}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף שנדרש לאמצעי תחבורה“ – משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, רשות מקומית, או צה״ל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המנכ״ל“ – המנהל הכללי של משרד התחבורה, לרבות עובד משרד התחבורה שהוא מינה לעניין תקנות אלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסעה המונית של אנשים עם מוגבלות“ – הסעה של אנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת שירות מסויים במצב חירום, כגון לצורך טיפול רפואי או לצורך פינוי בני אדם ממקום שהייתם, הכול עקב חשש לחיי בני אדם.
{{ח:תת|(ב)}} משרד התחבורה יכין תוכנית להקצאת אמצעי תחבורה עם נהגים שיוכלו להפעילם במצב חירום, להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות לצורך סיוע והצלת חיים, שתכלול את כל אלה, לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} שימוש במגוון אמצעי תחבורה ציבורית שמיועדים בשגרה להסעת המונים, תוך מתן עדיפות לאמצעים שיש בהם נגישות לאנשים עם מוגבלות כגון אוטובוסים עירוניים ורכבת קלה; זאת כדי להשיא (למקסם) את קיבולת ההסעה וזמינות אמצעי התחבורה במצבי חירום שונים, בפריסה גאוגרפית ארצית;
{{ח:תתת|(2)}} שיטת פעולה להעמדת אמצעי תחבורה ונהגיהם לשימוש גוף שנדרש לאמצעי תחבורה וכוחות הצלה וסיוע שנדרשים לאמצעים אלה, במצב חירום, בשני סוגי תרחישים:
{{ח:תתתת|(א)}} הסעה או פינוי מיידיים של אוכלוסייה (פינוי דחק);
{{ח:תתתת|(ב)}} הסעה או פינוי מתוכנן של אוכלוסייה בכלל או של אנשים עם מוגבלות בפרט;
{{ח:תתת|(3)}} מידע שעל גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה להעביר בשגרה לצורך הכנת התוכנית, ומידע שעל גוף כאמור להעביר למשרד התחבורה במצב חירום לצורך העמדת אמצעי התחבורה ונהגיהם לשימוש אותו גוף;
{{ח:תתת|(4)}} המידע שיעביר גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה לפי פסקה (3) יכלול לפחות: הערכת כמויות האנשים שיש להסיע מאזור גאוגרפי מסוים בישיבה, בישיבה בכיסא גלגלים, או בשכיבה, לרבות מלווים שחייבים להיות יחד עם אנשים כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} שיטת הפנייה במצב חירום של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה בבקשה להעמדת אמצעי תחבורה, בכל אחד מסוגי התרחישים לפי פסקה (2) ולגבי כל אחת מקבוצות האנשים כאמור בפסקה (4), סוגי אמצעי התחבורה שיועמדו לרשות הגוף הציבורי, כמויותיהם, כיצד יועמדו לרשותו יחד עם נהגיהם, וצפי לפרק זמן להקצאתם, הכול כדי לאפשר למשרד התחבורה ניהול ביקושים והקצאת אמצעי תחבורה יעילים במצב חירום;
{{ח:תתת|(6)}} קביעת סדרי העדיפויות בניהול ההקצאות והשימוש באמצעי התחבורה הציבורית במצב חירום, לפי זמינות אמצעי תחבורה בנסיבות מצב החירום, ובייחוד קביעת מנגנון למניעת ריבוי שימושים בו־זמני במצב חירום באמצעי התחבורה שנכללו בתוכנית.
{{ח:תת|(ג)}} משרד התחבורה יכין את התוכנית בהתייעצות עם משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, צה״ל ומרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זה מזה; משרד התחבורה יתייעץ עם מד״א כדי שיעמיד אמבולנסים למשימות פינוי במצב חירום לפי זמינותו ויכולתו באותה עת, והכול תוך שמירה על מוכנות מד״א לבצע משימות במצב חירום, ובכלל זה משימות שהטילו עליהם משרד הבריאות וצה״ל.

{{ח:סעיף|45|העמדת אמצעי תחבורה להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות במצב חירום}}
{{ח:ת}} במצב חירום שבו יש צורך בהסעה המונית של אנשים עם מוגבלות, יורה המנכ״ל, לפי פנייה של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה, כי יועמדו אמצעי תחבורה ונהגים שיוכלו להפעילם, לשימוש הגוף שנדרש לאמצעי תחבורה להסעה המונית או לשימוש כוחות הצלה שמסייעים לו, לצורך הסעת אוכלוסייה כאמור; הפנייה של גוף כאמור והעמדת אמצעי התחבורה ונהגים ייעשו לפי התוכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44|בתקנה 44}}.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: תומך קהילתי במצב חירום}}

{{ח:סעיף|46|תומך קהילתי בשעת חירום}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק שירות אזרחי}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתנדב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק שירות אזרחי}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תומך קהילתי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)|בתקנות מאגר מידע}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית“ – תוכנית להצבת מתנדבים בשירות אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק שירות לאומי}}, כתומכים קהילתיים ברשויות מקומיות במצב חירום.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תגבש תוכנית בהיוועצות במשרד הרווחה והביטחון החברתי, מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי ומשרד הביטחון.
{{ח:תת|(ג)}} לצורך מימוש התוכנית יוקצה לרשות תקציב תוספתי לטובת הכשרות, ולתוספת כוח אדם.
{{ח:תת|(ד)}} התוכנית תכלול, בין השאר, סיווג של מתנדבים בעלי מסוגלות ורצון לשמש כתומכים קהילתיים, ההכשרה שיעבור מתנדב כדי לשמש תומך קהילתי, ההיערכות לקראת מצב חירום ותפקידי התומך הקהילתי בחירום.
{{ח:תת|(ה)}} הרשות המקומית תעמיד בשגרה ובחירום עובד מטעמה שיהיה אחראי על הפעלת המתנדבים שהם תומכים קהילתיים ברשות המקומית, על הכשרותיהם ועל ניהול משימותיהם במצב חירום; עובדים אלה יעברו הכשרה להיכרות עם עולם השירות האזרחי והפעלת מתנדבים.
{{ח:תת|(ו)}} הרשות תדווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת אחת לשנה, במשך שש שנים מיום התחילה, על גיבוש התוכנית כאמור בתקנה זו ועל יישומה; לדיווח הראשון כאמור תצרף הרשות העתק מהתוכנית שגובשה.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: שונות}}

{{ח:סעיף|47|הדרכה}}
{{ח:תת|(א)}} גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ידריך את עובדיו, במסגרת הדרכתם למצבי חירום, כדי שיוכלו לספק שירות סביר ומענה תומך ראשוני בשעת חירום לאנשים עם מוגבלויות שונות; הדרכה כאמור תינתן גם למי שהוא מתנדב של הגוף הציבורי שנותן מענה במצב חירום.
{{ח:תת|(ב)}} הדרכה כאמור בתקנת משנה (א) תכלול, בין השאר, את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הכרה וזיהוי סוגי מוגבלויות, צרכים וביטויי תגובה שונים של אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, במצבי חירום שונים; חומרי ההדרכה יעסקו באנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} כללי התנהגות נאותים כלפי אנשים עם מוגבלות בעת מתן השירות במיוחד במצב חירום והזכות להסתייע בחיית שירות;
{{ח:תתת|(3)}} אפשרויות של תקשורת מילולית וחזותית עם אנשים עם מוגבלות במיוחד במצב חירום;
{{ח:תתת|(4)}} הצעות למענים אפשריים במצב חירום לגבי אנשים עם מוגבלויות שונות.
{{ח:תת|(ג)}} ההדרכה תוכל להתבצע באופנים שונים, לרבות באמצעות לומדה אישית, כחלק מהכנה ותרגול למצב חירום.

{{ח:סעיף|48|תרגול}}
{{ח:תת|(א)}} גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה ומבצע תרגילים בקשר לנושאים שמפורטים בתקנות אלה, יתרגל גם את ביצוע האמור בתקנות אלה שנוגע לאותו נושא שמתרגלים.
{{ח:תת|(ב)}} בתרגולים שנערכים במסגרת תרגיל של המטה הכללי של צה״ל או במסגרת תרגיל החירום הלאומי, לפחות, ושבהם האוכלוסייה נוטלת חלק, לרבות באמצעות דימוי אוכלוסייה, ישולבו אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים במספר מתוך סך כל המשתתפים בתרגיל שמהווים את האוכלוסייה שאותה מדמים, שמשקף את שיעורם של אנשים עם מוגבלות באוכלוסייה, או בקירוב; לעניין תקנת משנה זו, ”אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים“ – שלושה אנשים לפחות עם מוגבלות משמעותית מסוגים אלה: שמיעה, ראייה, נפשית, שכלית, אוטיזם, או פיזית, ובלבד שסוג המוגבלות אצל כל אחד מהם הוא שונה.

{{ח:סעיף|49|תחזוקה ונגישות זמנית חלופית}}
{{ח:תת|(א)}} מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי תקנות אלה אחראי לכך שהתאמות הנגישות יהיו תקינות וזמינות במצב חירום, זולת אם עקב מצב החירום ועל אף שפעל ככל יכולתו באותן נסיבות, נמנע ממנו להבטיח את תקינותן או זמינותן.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפגע אדם בהתאמות נגישות שלפי תקנות אלה, לא יגרע מהן ולא יסב את השימוש בהן למטרות אחרות באופן חלקי או מלא, אלא אם כן הפגיעה נדרשת במצב חירום לצורך הצלת חיים או מניעת פגיעה ברכוש חיוני, ובלבד שייעשה מאמץ סביר בנסיבות מצב החירום להבטיח נגישות זמנית חלופית.

{{ח:סעיף|50|צה״ל והגא כגורמים מסייעים}}
{{ח:תת|(א)}} נערך צה״ל או הגא בשגרה לסייע במצב חירום לגוף ציבורי, ייערך כל אחד מהגופים האמורים לגבי משימות הסיוע בקשר לאנשים עם מוגבלות, לפי האמצעים שמצויים בידו ומשמשים אותו בשגרה.
{{ח:תת|(ב)}} סייע צה״ל או הגא במצב חירום לגוף ציבורי, יבצע כל אחד מהגופים האמורים את משימות הסיוע בקשר לאנשים עם מוגבלות לפי יכולותיו, כוח האדם והאמצעים שעומדים לרשותו בנסיבות מצב חירום.

{{ח:סעיף|51|התאמת נהלים, תוכנית, ותיקי הפעלה למצב חירום}}
{{ח:ת}} מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה, יבחן את הצורך לעדכן לאחר כל תרגיל או מצב חירום, ואחת לחמש שנים לפחות, תוכנית שהכין, את נוהליו ואת תיקי ההפעלה שלו שנוגעים למצב חירום, לעניין אופן פעולתו לפי תקנות אלה, אם קיימים, והכול באופן שיתאימו ליישום תקנות אלה; מצא שיש צורך כאמור, יעדכן הגורם את נהליו לפי זה.

{{ח:סעיף|52|זמינות והצגת מסמכים}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה למנות או להסמיך אדם, להכין או לעדכן נוהל או תיק הפעלה, להכין רשימה ובה פרטי מידע, להכין תוכנית, או שהכין מידע לפרסם או מסמך לצורך הדרכה או מתווה לתרגיל (בתקנה זו – מסמך), חייב לשמור העתק עדכני של המסמך לצורך שימוש בהדרכות ותרגולים לפי תקנות אלה, ולצורך שימוש במצבי חירום; נוסף על כך, מסמך כאמור שהוכן לפי תקנות אלה יישמר שבע שנים לפחות ממועד הכנתו.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין מסמך, חייב להעביר לנציבות, או להציג לה, לפי העניין, לא יאוחר מתום 21 ימים מיום שנדרש לכך, העתק מסמך כאמור.

{{ח:סעיף|53|תחילה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה, למעט התקנות המפורטות בתקנת משנה (ב) ו־(ג), באחד לחודש השלישי שלאחר פרסומן {{ח:הערה|(התקנות פורסמו ביום 24.9.2026, ותחילתן ביום 1.12.2026)}}.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתן של {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנות 4}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}}, {{ח:פנימי|סעיף 27|27}}, {{ח:פנימי|סעיף 28|28}}, {{ח:פנימי|סעיף 37|37}}, {{ח:פנימי|סעיף 38|38}}, {{ח:פנימי|סעיף 45|45}}, {{ח:פנימי|סעיף 47|47}} {{ח:פנימי|סעיף 48|ו־48}} – שישה חודשים מיום התחילה.
{{ח:תת|(ג)}} תחילתן של {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנות 15}}, {{ח:פנימי|סעיף 39|39}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 39|תקנה 39(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 41|41}}, {{ח:פנימי|סעיף 42|42}} {{ח:פנימי|סעיף 43|ו־43}} – שנה מיום התחילה.

{{ח:סעיף|54|הוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מים וספק מים בחירום שהכין תוכנית היערכות לפני יום התחילה ישלים את הנדרש ממנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}} לא יאוחר מהמועדים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} עד תום שנה מיום התחילה ב־30% לפחות מתחנות החלוקה שנכללות בתוכנית ההיערכות ולא פחות משלוש תחנות חלוקה;
{{ח:תתת|(2)}} עד תום שנתיים מיום התחילה ב־100% מתחנות החלוקה שנכללות בתוכנית ההיערכות.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק במקרקעין אחראי לכך שבמיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין שהחזקתו, ובדרך שמובילה אליה, יתקיים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|חלק ב׳ בתוספת השלישית}} לא יאוחר מהמועדים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא יאוחר משנה מיום התחילה ב־30% לפחות מהמיגוניות הציבוריות, ולא פחות מ־50 מיגוניות;
{{ח:תתת|(2)}} לא יאוחר משנתיים מיום התחילה ב־100% מהמיגוניות הציבוריות.
{{ח:תת|(ג)}} עד תום חודש מיום התחילה תפרסם הנציבות את הטופס המומלץ לפי תקנה21(ד).
{{ח:תת|(ד)}} עד תום שלושה חודשים מיום התחילה יעבירו לראשונה גופים שנדרשים לאמצעי תחבורה כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 44|בתקנה 44(א)}}, מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|תקנה 44(ב)(4)}} שברשותם למשרד התחבורה; בלי לגרוע מהאמור –
{{ח:תתת|(1)}} משרד הרווחה רשאי להעביר למשרד התחבורה סיכומי כמויות של מועמדים לפינוי מוקדם לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|תקנה 44(ב)(4)}}, שמצוין ברשימה הנוספת כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)#סעיף 32|בתקנה 32(ח)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי}}; העביר משרד הרווחה סיכומי כמויות כאמור, ייחשב הדבר כאילו רשות מקומית העבירה לראשונה מידע למשרד התחבורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|תקנה 44(ב)(4)}};
{{ח:תתת|(2)}} לבקשת משרד הבריאות, ובהסכמת משרד הרווחה, רשאי משרד הרווחה להעביר סיכומי כמויות של חצר״מ לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|תקנה 44(ב)(4)}}, שמצויים במידע שבידיו לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)#סעיף 32|תקנה 32(ח)(1) לתקנות נגישות אירועי פינוי}}.
{{ח:תת|(ה)}} עד תום שישה חודשים מיום התחילה לכל המאוחר –
{{ח:תתת|(1)}} רח״ל תשלים את הכנת התוכנית לסיוע ממשלתי אחוד לרשויות המקומיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18}};
{{ח:תתת|(2)}} מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות ישלים את הכנת הרשימה לראשונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|תקנה 22}};
{{ח:תתת|(3)}} משרד התחבורה ישלים את הכנת התוכנית כמשמעותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|תקנה 44}};
{{ח:תתת|(4)}} מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה ישלים לראשונה את הבחינה של נוהליו ותיקי ההפעלה שלו למצבי חירום, והעדכון, אם יידרש, לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|תקנה 51}}.
{{ח:תת|(ו)}} עד תום שנה מיום התחילה תשלים הרשות כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 46|בתקנה 46(א)}} את הכנת התוכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|תקנה 46}}.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”דרך נגישה“ שבתקנה 1}})}}}}
{{ח:קטע3||דרישות חלופיות לדרך נגישה}}

{{ח:סעיף*|1|רוחב הדרך|עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} רוחב חופשי בדרך יהיה 1.3 מטר לפחות, ואולם אפשר שבשל מיקום מיתקנים, תשתיות או צמחייה, הרוחב החופשי של הדרך יהיה פחות מכך אך לא פחות 110 סנטימטרים, לאורך קטע דרך שלא יעלה על 500 סנטימטרים.

{{ח:סעיף*|2|שיפוע הדרך|עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} שיפוע אורכי של דרך לא יעלה על 8%, ואולם אם שיפוע כאמור לא מתאפשר עקב סיבות הנדסיות אפשר ששיפוע כאמור יעלה על 8% ובלבד שלא יעלה על 10% לאורך 5 מטרים; עלה השיפוע האורכי של דרך לפי פרט זה על 5% או קיים הפרש גובה אנכי שעולה על 20 סנטימטרים בין פני הדרך לסביבתה הצמודה, לא יידרש שהדרך תהיה כבש; בשיפוע לפי פרט זה יתאפשר לאדם עם מוגבלות לנוע בצורה בטיחותית על הדרך, לרבות בתנאי הארה של יום ושל לילה.
{{ח:תת|(ב)}} שיפוע רוחבי של דרך לא יעלה על 2%, ואפשר שלא יעלה על 3% עקב תנאי טופוגרפיה או קשיים הנדסיים.

{{ח:סעיף*|3|הפרש גובה בדרך|עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} הפרש גובה אנכי בין שני חלקי דרך סמוכים לא יעלה על 1.5 סנטימטר.

{{ח:סעיף*|4|פני הדרך|עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} פני הדרך והמדרך –
{{ח:תת|(1)}} יהיו יציבים וקשיחים;
{{ח:תת|(2)}} לא יהיו עשויים חומרים כגון חלוקי נחל, חצץ, חול או דשא ופניהם לא יהיו מעובדים עיבוד גס (כגון עיבוד ”טובזה“ או ”טלטיש גס“ באבן טבעית); המדרך לא יכלול בליטות כגון חלוקי נחל או אבנים מתוך משטח בטון;
{{ח:תת|(3)}} רוחב המישקים בדרך לא יעלה על 1.5 סנטימטרים.

{{ח:סעיף*|5|טיפול במכשולים|עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} לאורך הדרך לא יהיו מכשולים, או שיהיו מכשולים שמסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 18|תקנות 18(א), (ב), (ג)(1), ו־(4), (ו), (ח)}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19(ב) ו־(ד)}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק א|חלק א׳ – גופים ציבוריים שיעמידו משאבים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;מספר סידורי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הגוף הציבורי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרד האוצר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרד הבינוי והשיכון&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרד הבריאות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרד הביטחון – אגף השיקום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרד החינוך&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרד העלייה והקליטה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(7)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרד הפנים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(8)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרד הרווחה והביטחון החברתי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(9)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;המשרד לשוויון חברתי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(10)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרד התיירות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(11)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;המוסד לביטוח הלאומי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(12)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;הסוכנות היהודית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(13)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרשות לניצולי שואה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳ – משאבים שיעמידו גופים ציבוריים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;מספר סידורי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוגי המשאבים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} פירוט המשאבים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;מוקד שירות נגיש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מוקד לקבלת פניות מרשויות מקומיות או צרכים של אנשים עם מוגבלות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;סיוע מקצועי לרשות מקומית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סיוע מקצועי במצב חירום לבעלי תפקידים ברשות המקומית, למתן מענה תומך במצב חירום לאנשים עם מוגבלויות מסוגים שונים, באמצעות תקשורת מרחוק וחומרי הדרכה לשימוש עצמי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפגות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} ערכות להפגה, פנאי ופעילות גופנית, במצב חירום, לאנשים עם מוגבלות, לשימוש עצמאי, שהוכנו בהיוועצות במורשה לנגישות שירות שיש לו ניסיון בתחום, באחד מהאופנים האלה לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} ערכות מוכנות לשימוש; הערכות יהיו מסוגים שונים לפי ייעודן לפי טווח גילאי המשתמשים, יכולות קוגניטיביות, מוטוריות, וחושיות, שונות; ההסברים בערכה יהיו בשפה פשוטה, ואם נדרש לפי היכולות הקוגניטיביות של האנשים שאליהן מיועדת הערכה – בפישוט לשוני במקום שפה פשוטה;
{{ח:תתת|(2)}} אמצעי הפגה, פנאי או פעילות גופנית, במצב חירום, לרכישה באופן עצמאי באמצעות תווים (vouchers) שיחולקו במסגרת התוכנית שלפי {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18}}; האדם בוחר מתוך סוגי אמצעים שונים שיועמדו לבחירתו; לרשות המקומית יתאפשר להשפיע על תוכני האמצעים כדי לבצע התאמה תרבותית לתושביה;
{{ח:תת|(ב)}} פעילות יזומה להפעלת אנשים עם מוגבלות ששוהים באזור ציבורי מוגן לצורך הפגה, פנאי ופעילות גופנית;
{{ח:תת|(ג)}} ריענון קצר מועד לאנשים עם מוגבלות ולמלוויהם מחוץ לביתם (נופשונים)
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;ציוד לשהייה ולינה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} מיטות, מזרנים, בתי שימוש ניידים ונגישים עם סידורים לשמירה על פרטיות, פרגודים;
{{ח:תת|(ב)}} מושבים מותאמים, שולחנות;
{{ח:תת|(ג)}} כיסאות גלגלים;
{{ח:תת|(ד)}} מיטות סיעודיות (לשימוש בדיור זמני חלופי);
{{ח:תת|(ה)}} ציוד ייעודי שמשמש אנשים עם מוגבלות בפעילות היום־יום (כגון כיסאות רחצה, אמצעים למניעה החלקה באזורים רטובים)
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;דיור זמני חלופי לאדם עם מוגבלות ומלוויו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} יחידות אכסון מיוחדות ויחידות שאינן נגישות, לרבות בכל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בתי מלון;
{{ח:תתת|(2)}} מיתקני קליטה ארציים, מיתקני קליטה ארציים לאנשים עם מוגבלות;
{{ח:תתת|(3)}} מקבצי דיור, בתי גיל הזהב, מרכזי קליטה לעולים;
{{ח:תתת|(4)}} דיור ציבורי;
{{ח:תתת|(5)}} מבני מעונות לסטודנטים;
{{ח:תת|(ב)}} הסעה של אדם עם מוגבלות ומלוויו מביתו לדיור החלופי הזמני ובחזרה לביתו;
{{ח:תת|(ג)}} הזנה לאדם עם מוגבלות ולמלוויו במהלך שהייתו בדיור חלופי זמני או רכישת מזון באופן עצמאי במימון התוכנית
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;כוח אדם לסיוע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כוח אדם לסיוע ביישום המענים שלפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|חלק זה}}, לרבות כוח אדם מקצועי בתחומי סיעוד ותחומים נדרשים אחרים לפי נסיבות מצב החירום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ג|חלק ג׳ – תבחינים לסיוע בקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת מענים לאנשים עם מוגבלות}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} התבחינים שלהלן יסייעו לבחינת בקשות לסיוע לאדם עם מוגבלות במצב חירום, ולקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת המשאבים; תחילה יש לבצע הערכה לפי שלב 1 ולאחר מכן יש לעשות שימוש בתוצאות ההערכה משלב 1 בהערכה לפי שלב 2:

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 1}}
{{ח:ת}} שלב 1 – תבוצע הערכה מהירה של צרכים מיידיים של האדם עם מוגבלות בעת מצב החירום (להלן – ההערכה), ובייחוד בתחומים המפורטים להלן; ההערכה תבוצע בהתבסס ככל האפשר על מידע שסיפק האדם עצמו או איש קשר שלו:
{{ח:תת|(1)}} יכולת התקשורת והבנת המצב של אותו אדם, ואמצעים שנדרשים לשם כך;
{{ח:תת|(2)}} מורכבות מצבו הרפואי של אותו אדם ובייחוד לנוכח אלה: אם נדרשת אספקת חשמל רציפה לשימור חיים, אם נדרש טיפול רפואי אינטנסיבי, אם יש צורך להגיע למוסד בריאות לטיפולים משמרי חיים או שיקומיים, קבועים או זמניים, ומה צריכת התרופות שלו;
{{ח:תת|(3)}} אם האדם נדרש לסיוע בביצוע פעולות היום־יום, והאמצעים שהוא עושה בהם שימוש קבוע;
{{ח:תת|(4)}} הצורך בהשגחה צמודה על האדם;
{{ח:תת|(5)}} הצורך בתמיכה רגשית או חברתית לאדם;
{{ח:תת|(6)}} בחינה אם הוא אדם עם עורף חברתי בחירום כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)|בתקנות מאגר מידע}} או שאין לו עורף חברתי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#סעיף 2|בתקנה 2(ב)(7)(ב)(1) עד (4) לתקנות מאגר מידע}};
{{ח:תת|(7)}} צרכים נוספים שהם תולדה ממאפייני מצב החירום.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 2}}
{{ח:ת}} שלב 2: בחינת הצורך בסיוע פרטני לאדם עם מוגבלות:
{{ח:תת|(1)}} אפשרות א׳ – כדי שאדם יוכל להמשיך לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום – מתוך הצרכים שעלו בהערכה לפי שלב 1 ובייחוד החיוניים שבהם, מהם הצרכים שניתן לספק לאורך זמן;
{{ח:תת|(2)}} אפשרות ב׳:
{{ח:תתת|(א)}} מתוך הצרכים שעלו בהערכה לפי שלב 1 ובייחוד החיוניים שבהם, מהם הצרכים שלא ניתן לספק או שקיים קושי ממשי לספקם, במצב החירום, אם ימשיך אותו אדם לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן;
{{ח:תתת|(ב)}} אם ניתן לספק טוב יותר את צרכי האדם ובפרט החיוניים שבהם, לפי ההערכה שבוצעה לפי פרט משנה (א), אם יועבר מביתו או מאזור ציבורי מוגן לחלופת דיור זמני במקום אחר;
{{ח:תתת|(ג)}} אם קיימת אפשרות ממשית ובטוחה בתנאי מצב החירום השורר, להעברת האדם, לרבות מלווה או ציוד עזר אישי אם נדרשים, לחלופת דיור זמנית במקום אחר.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית – מיגונית ציבורית}}
{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק א|חלק א׳ – מיגונית ציבורית נגישה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 21|תקנות 21(א) עד (ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22}} {{ח:פנימי|סעיף 54|ו־54(ב)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 1|פרטים 1}} {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 3|ו־3 בחלק א׳ לתוספת שלישית}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|מיגונית נגישה לאדם עם מוגבלות|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 1}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|בחלק זה}}, ”דלת הדף“ ו”דלת הדף ורסיסים“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים)|בתקנות מפרטים למקלטים}}.
{{ח:תת|(ב)}} לאדם עם מוגבלות יתאפשר להיכנס למיגונית ולשהות בה יחד עם כלל הציבור, לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|חלק זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} במיגונית שבפתחה לא מותקנת דלת הדף או דלת הדף ורסיסים יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרוחב החופשי בפתחים ובפרוזדורים לא יפחת מ־90 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(2)}} סכום הרוחב החופשי בפרוזדור (A {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|בנספח א}}) והרוחב החופשי בפתח (B {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|בנספח א}}) סמוכים זה לזה, לא יפחת מ־200 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(3)}} החלל המיועד לשהיית הציבור במיגונית (C {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|בנספח א לחלק זה}}) יכלול שטח חופשי לסיבוב לפי ת״י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח לסיבוב (2.7.4);
{{ח:תתת|(4)}} השיפוע הרוחבי והשיפוע האורכי של דרך בתוך המיגונית לא יעלה על 2%; על אף האמור –
{{ח:תתתת|(א)}} השיפוע האורכי של דרך נגישה שתחילתה במזוזת הפתח הפנימי במיגונית (מסומן כקו מקווקו ”תחילת דרך משופעת“ {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|בנספח א לחלק זה}}), והיא נמשכת לפתח המיגונית עד למפלס תחתית רצפת המיגונית, לא יעלה על 0.5% + 9%;
{{ח:תתתת|(ב)}} הדרך לא תבלוט מפתח המיגונית יותר מ־20 סנטימטרים ובלבד שאם בלטה יותר מ־10 סנטימטרים גוון הדרך יהיה בניגוד חזותי לגוון הקיר החיצוני של המיגונית;
{{ח:תתתת|(ג)}} אפשר שהפרש הגובה בין קצה הדרך בפתח המיגונית (מסומן כ”פתח המיגונית“ {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|בנספח א לחלק זה}}) לדרך הנגישה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 3|פרט 3}} (מסומנת D {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|בנספח א לחלק זה}}), יטופל באמצעות אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} רכיב משופע מקובע בקצה הדרך במיגונית, שניתן לשנות את מצבו בין מצב פתוח כשהוא בשימוש למצב סגור כשאינו בשימוש; השיפוע של הרכיב במצב פתוח לא יעלה על 50%, אם הוא מגשר על הפרש גובה של עד 3 סנטימטרים או על 30% אם הוא מגשר על הפרש גובה בתחום שמעל 3 סניטמטרים ועד 6 סנטימטרים; בעת שהרכיב האמור במצב פתוח, יראו בו חלק מהדרך לפי פסקת משנה (ב), והוראותיה יתקיימו גם ברכיב האמור;
{{ח:תתתתת|(2)}} שינוי השיפוע של קצה הדרך במיגונית, ובלבד שיתקיימו בו ההוראות לפי פסקת משנה (1) שדנות בשיפוע;
{{ח:תתת|(5)}} לאורך הדרך המשופעת במיגונית לפי פסקה (4)(א), בצד הדופן שממול לפתח B ({{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|נספח א׳ לחלק זה}}), יימצא בית אחיזה (מסומן כ”בית אחיזה“ {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|בנספח א לחלק זה}}), שיתקיימו בו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} צורת בית האחיזה תהיה עגולה, תתאפשר גריפה רציפה לכל אורכו, ולא יהיו בו חלקים חדים;
{{ח:תתתת|(ב)}} קוטרו החיצוני של בית האחיזה יהיה 3 עד 4 סנטימטרים;
{{ח:תתתת|(ג)}} קצותיו של בית האחיזה יהיו מכופפים כדי שלא יהוו מכשול; קצהו האחד יימשך עד 30 סנטימטרים במקביל לפתח B ({{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|נספח א לחלק זה}}), וקצהו השני לא יבלוט מפתח המיגונית;
{{ח:תתתת|(ד)}} מסביב לבית האחיזה יהיה מרווח חופשי לגריפה שהיקפו 4 סנטימטרים לפחות מהפנים החיצוניים של בית האחיזה;
{{ח:תתתת|(ה)}} הפן העליון של בית האחיזה יהיה בגובה 90 סנטימטרים עד 95 סנטימטרים מפני הדרך המשופעת;
{{ח:תתתת|(ו)}} הפן הפנימי של בית האחיזה לא יחדור יותר מ־9 סנטימטרים לתחום הדרך המשופעת;
{{ח:תתתת|(ז)}} יתקיים ניגוד חזותי בין גוון בית האחיזה לגוון הקיר שעליו הוא מותקן;
{{ח:תתתת|(ח)}} בית האחיזה יותקן ממרכז חלקו התחתון, באופן יציב, בטוח, ומאפשר גריפה רציפה;
{{ח:תתת|(6)}} קירות המיגונית יהיו בלא בליטות חדות ובלא חיספוסים גסים העלולים לפגוע במי שנמצא במיגונית;
{{ח:תתת|(7)}} לאורך הדרך במיגונית לא יהיו מכשולים.
{{ח:תת|(ד)}} במיגונית שמותקנת בה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרוחב החופשי בפתחים שבמיגונית לא יפחת מ־80 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(2)}} סכום רוחב חופשי בפרוזדור במיגונית, אם קיים, ורוחב חופשי בפתח, סמוכים זה לזה, לא יפחת מ־200 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(3)}} החלל המיועד לשהיית הציבור במיגונית (C {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח ב|בנספחים ב}} {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ג|ו־ג לחלק זה}}) יכלול שטח חופשי לסיבוב לפי ת״י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח לסיבוב (2.7.4);
{{ח:תתת|(4)}} מפלס סף הדלת שבפתח המיגונית יהיה בגובה 10 סנטימטרים לכל היותר מעל תחתית רצפת המיגונית; הותקנה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים בכניסה פנימית במיגונית, תתקיים בה {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים)#סעיף 34|תקנה 34(ד) ו־(ד1) לתקנות מפרטים למקלטים}};
{{ח:תתת|(5)}} משני צידי הדלת יימצאו מוטות לסיוע בהגפתה כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מוט אופקי אחד יימצא בצידו החיצוני של אגף הדלת בגובה 85 עד 90 סנטימטרים מתחתית אגף הדלת, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} אורכו של המוט יהיה 35 עד 40 סנטימטרים, וקוטרו החיצוני יהיה 3 עד 4 סנטימטרים;
{{ח:תתתתת|(2)}} צורת המוט תהיה עגולה, תתאפשר גריפה רציפה לכל אורכו, ולא יהיו בו חלקים חדים;
{{ח:תתתתת|(3)}} המרחק בין הפן הפנימי של המוט לבין פני אגף הדלת לא יהיה קטן מ־4 סנטימטרים ולא גדול מ־5 סנטימטרים;
{{ח:תתתתת|(4)}} המרחק בין קצה המוט לבין שול אגף הדלת שנפתח יהיה 5 עד 10 סנטימטרים;
{{ח:תתתתת|(5)}} גוון המוט יהיה בניגוד חזותי לגוון אגף הדלת;
{{ח:תתתת|(ב)}} מוט אופקי שני יימצא בצידו הפנימי של אגף הדלת בגובה 85 עד 90 סנטימטרים מתחתית אגף הדלת, ותתקיים בו פסקת משנה (א)(1) עד (5);
{{ח:תתת|(ג)}} על אף האמור בפסקאות (א) ו־(ב), אפשר שגובה המוט או המרחק לפי פסקה (א)(4), יותאמו בשינוי קל לצורך מניעת הפרעה למנגנון נעילת הדלת.

{{ח:סעיף*|2|שילוט וסימון|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} על דופן המיגונית שבה נמצא פתחה, יימצא מידע בשלט או על הדופן, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רישום: ”מיגונית“ בגופן שגובהו לא יפחת מ־10 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(2)}} יתקיימו במידע הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
{{ח:תת|(ב)}} גוון מזוזות ומשקוף פתח המיגונית ברצועה שרוחבה 7 עד 10 סנטימטרים בהיקף הפתח, יהיה בניגוד חזותי לדופן החיצונית של המיגונית.

{{ח:סעיף*|3|הצבת מיגונית וקישורה לדרך נגישה|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} המיגונית תוצב בדרך נגישה או בצמוד לה, ויתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} אפשר שפני דרך נגישה לפי פרט זה יהיו עשויים מחומר מהודק כגון מצע, או דשא, ובלבד שיהיו יציבים גם בפני גשם ונגר עילי;
{{ח:תת|(2)}} בצמוד לפתח מיגונית שאין בפתחה דלת יתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} ייותר שטח חופשי לתמרון במקביל לדופן המיגונית ומול הפתח שלה, ששיפועו לא יעלה על 2% לכל כיוון, שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות ואורכו 170 סנטימטרים לפחות (D {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|בנספח א׳ לחלק זה}}); על אף האמור, אפשר שרוחב השטח האמור יקטן עד ל־110 סנטימטרים, בשל מיקום מיתקנים, תשתיות, מגבלת רוחב המדרכה שבה מוצבת המיגונית, או צמחייה;
{{ח:תתת|(ב)}} הפרש הגובה האנכי בין פתח המיגונית לפני הדרך הנגישה המקושרת אליה לא יעלה על 1.5 סנטימטרים, והמרווח האופקי בין שתי הדרכים האמורות לא יעלה על 1.5 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(ג)}} לצורך יישום פסקת משנה (ב), אם הפרש הגובה בין פתח המיגונית לדרך נגישה אינו עולה על 6 סנטימטרים, אפשר שהקישור ייעשה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 1|פרט 1(ג)(4)(ג)}} או באמצעות רכיב משופע לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 1|הפרט האמור}} שהוא רכיב מקובע למיגונית;
{{ח:תת|(3)}} בצמוד לפתח מיגונית שמותקנת בה דלת, יתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} יימצא משטח תפקוד בצד שאליו נפתחת הדלת, שמתקיימות בו הוראות ת״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במשטחי תפקוד (2.5.4), ושיפוע המשטח לכל כיוון לא יעלה על 2% (מסומן כ”משטח תפקוד (חלופה 1)“ {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח ב|בנספח ב לחלק זה}} – ”משטח תפקוד (חלופה 2)“ {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח ג|בנספח ג לחלק זה}}); אם קיים הפרש גובה אנכי בין שול משטח התפקוד לסביבתו הצמודה שעולה על 5 סנטימטרים ואין אמצעים למניעת מעבר מהמשטח לסביבה האמורה, יש פס בשול המשטח בניגוד חזותי לסביבתו הצמודה ורוחבו 10 עד 20 סנטימטרים או שהמשטח כולו בניגוד חזותי לסביבתו;
{{ח:תתת|(ב)}} אם מותקנת דלת סובבת על צירה בפתח המיגונית או בפתח אחר בתוכה, שאינה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, הכוח הנדרש לפתיחה של הדלת לא יעלה על הוראות ת״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בכוח הפעלה לפתיחת דלת בדרך נגישה (סעיף 2.5.5.2);
{{ח:תת|(4)}} נוסף על משטח תפקוד לפי פסקה (3(א)), לסף דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, שבפתח מיגונית, תקושר דרך נגישה לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} אם הדרך הנגישה היא בתחום ציר ההליכה במדרכה או ברחבה, השיפוע האורכי ושיפועי הצד שלה, לא יעלו על 8% ({{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח ב|נספח ב לחלק זה}});
{{ח:תתת|(ב)}} אם הדרך הנגישה אינה בתחום ציר ההליכה במדרכה, ברחבה, או בשביל, השיפוע האורכי של הדרך לא יעלה על 8%, ושיפועי הצד לא יעלו על 50% ({{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח ג|נספח ג לחלק זה}});
{{ח:תתת|(ג)}} על אף האמור בפסקאות (א) ו־(ב), אם בנסיבות המקום לא מתאפשר שיפוע כאמור בהן, אפשר שבאישור מורשה נגישות, שיפוע הדרך לא יעלה על 10% לאורך קטע דרך קצר ככל האפשר בתנאי המקום;
{{ח:תתת|(ד)}} לא יידרש שהדרך הנגישה תהיה כבש או מיתקן אלקטרו־מכני, ולא יידרשו בתי אחיזה בצידיה.
{{ח:תת|(5)}} אם הוצבה המיגונית בדרך ציבורית כגון מדרכה, שביל או רחבה, ייוותר בדרך מעבר חופשי שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות (מסומן כ”מעבר חופשי“ {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|בנספחים א}} {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח ב|ו־ב לחלק זה}}). אפשר שרוחב המעבר האמור יקטן עד ל־110 סנטימטרים, לאורך קטע שאורכו לא יעלה על 500 סנטימטרים, בשל מיקום מיתקנים, תשתיות, מגבלת רוחב המדרכה, או צמחייה.

{{ח:סעיף*|4|מכשולים בדרך נגישה ובדרך אחרת|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} לאורך דרך נגישה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 3|בפרט 3}}, ולאורך דרך אחרת להולכי רגל שאינה דרך נגישה כאמור, שמובילות למיגונית ממקום שעליו נועדה להגן המיגונית כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 3|בפרט 3}}, לא יהיו מכשולים; אם קיימים מכשולים בדרך – הם מסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

{{ח:סעיף*|5|ניגוד חזותי|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} אם נדרש שיתקיים ניגוד חזותי לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}}, הוא יהיה לפי ת״י 1918 חלק 6 בסעיף הדן בניגוד חזותי (2.4) לערך המתאים לסימן מאתר.

{{ח:סעיף*|6|שונות|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} השרטוטים שבנספחים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|לחלק זה}} הם לצורך המחשה, וההוראות המחייבות הן הוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|חלק זה}}.

{{ח:קטע4||'''נספח א – מיגונית נגישה שלא מותקנת דלת בפתחה (המידות בסנטימטרים)'''}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|תוספת שלישית, חלק א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 1|פרטים 1(ג)(2), (3), (4)(א) ו־(ג), (5)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 5|5(ג)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 3|3(2)(א)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 6|ו־6}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(שרטוט הושמט).}}

{{ח:קטע4||'''נספח ב – מיגונית שמותקנת דלת בפתחה, משטח תפקוד (חלופה 1), ודרך נגישה בציר הליכה של מדרכה או ברחבה (המידות בסנטימטרים)'''}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|תוספת שלישית, חלק א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 1|פרטים 1(ד)(3)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 3|3(3)(א), (4)(א) ו־(5)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 6|ו־6}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(שרטוט הושמט).}}

{{ח:קטע4||'''נספח ג – מיגונית שמותקנת דלת בפתחה, משטח תפקוד (חלופה 2), ודרך נגישה שאינה בציר הליכה של מדרכה או ברחבה (המידות בסנטימטרים)'''}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|תוספת שלישית, חלק א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 1|פרטים 1(ד)(3)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 3|3(3)(א), (4)(א) ו־(5)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 6|ו־6}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(שרטוט הושמט).}}

{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק ב|חלק ב׳ – התאמות נגישות לעניין מיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 54|תקנה 54(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|סימון ושילוט|עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} במיגונית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין, יתקיים {{ח:פנימי|חלק א|פרט 2 בחלק א׳}}.

{{ח:סעיף*|2|מכשולים בדרך נגישה ובדרך אחרת|עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} לאורך דרך נגישה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב פרט 3|פרט 3}}, ולאורך דרך אחרת להולכי רגל שאינה דרך נגישה כאמור, שמובילות למיגונית ובתוכה, לא יהיו ככל האפשר מכשולים; אם קיימים מכשולים בדרך – הם מסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

{{ח:סעיף*|3|דרך נגישה למיגונית|עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} פתח מיגונית שהוצבה לפני יום התחילה, שלגביה מתקיימים כל התנאים שלהלן, תקושר לדרך נגישה לפי {{ח:פנימי|חלק א|פרט 3 בחלק א{{ח:הערה|׳}}}}:
{{ח:תתת|(1)}} הפרש הגובה בין פתח המיגונית לקצה הדרך הקיימת שמגיעה בצמוד לפתח המיגונית, לא עולה על 20 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(2)}} אפשר להתגבר על הפרש הגובה לפי פסקה (1) באמצעות דרך משופעת לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 3|פרט 3(2)}} {{ח:פנימי|חלק א|או 3(4) בחלק א{{ח:הערה|׳}}}};
{{ח:תתת|(3)}} לאחר התגברות על הפרש גובה כאמור בפסקה (2), ייוותר מעבר חופשי כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 3|בפרט 3(5) בחלק א׳}};
{{ח:תתת|(4)}} לצורך ביצוע האמור בפסקאות (2) ו־(3) אין צורך להזיז את המיגונית מהמקום שבו הוצבה, להרים או לסובב אותה.
{{ח:תת|(ב)}} אפשר שפני הדרך אל מיגונית כאמור בפרט משנה (א) יהיו עשויים מחומר מהודק או דשא, ובלבד שפני הדרך יהיו יציבים, גם בפני גשם ונגר עילי.

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 32|תקנה 32(ו) ו־(ז)}})}}}}
{{ח:קטע3||איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} גורם מאתר יכין לפי המידע שבידו רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התבחינים {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1|שברישה לפרט 2 בתוספת הראשונה לתקנות המאגר}} ולמעט התבחין ”שאינם מתגוררים במגורים מוסדרים“ (להלן – התוספת הראשונה למאגר), ונוסף על כך מלאו להם 6 שנים לפחות ומתקיימים בהם התבחינים שבטור א׳ בטבלה שלהלן; גורם מאתר יציין ברשימה האמורה את האנשים שמתקיימים בהם גם התבחינים שבטור ב׳ בטבלה שלהלן:
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;טור א׳&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טור ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} מתוך פסקת משנה (2) שבטור א׳, שלצד {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 2|פרט משנה 2 בטבלה שבתוספת הראשונה}} למאגר – {{ח:חיצוני|תקנות ילד נכה#תוספת 2 פרט 4|פרט 4(א) לתוספת השנייה לתקנות ילד נכה}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 4|בפסקת משנה (8) שבטור א׳, שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 4|בפסקת משנה (6) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 4|בפסקת משנה (8) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 4|בפסקת משנה (8) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 5|בפסקת משנה (7) שבטור א׳, שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 5|בפסקת משנה (5) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 5|בפסקת משנה (6) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 5|בפסקת משנה (6) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 7|בפסקת משנה (2) שבטור א׳, שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 7|בפסקת משנה (2) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(7)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 7|בפסקת משנה (4) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 7|בפסקת משנה (4) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(8)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 9|בפסקת משנה (5) שבטור א׳, שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}} לגבי תלמיד עם מוגבלות שמיעה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(7)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 9|בפסקת משנה (4) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}} לגבי תלמיד עם מוגבלות שמיעה
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(9)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 9|בפסקת משנה (5) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(8)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 9|בפסקת משנה (5) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|י״א בתשרי התשפ״ז (22 בספטמבר 2026)}}
* '''ישראל כ״ץ'''&lt;br&gt;שר הביטחון
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>qhcy9t9izoarymidjwdt8xr6g9taios</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084894</id>
      <parentid>3084887</parentid>
      <timestamp>2026-09-26T17:00:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3084893]</comment>
      <origin>3084894</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="173140" sha1="mw60553exg1mf7if96osbykz655fffe" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ״ז–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ז, 32|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12532.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מ|סעיף 19מ(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}} (להלן – החוק), {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 27|וסעיף 27(ג)(10)}} {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, לאחר התייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהסכמת שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19סז|סעיף 19סז לחוק}}, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: נגישות לאספקת מים ולמזון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: מקום מוגן, אזור ציבורי מוגן, שהייה ולינה, ומידע לגביהם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: מקום מוגן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: אזור ציבורי מוגן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: תנאי שהייה ולינה סבירים לאדם עם מוגבלות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: נגישות למיגונית ציבורית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: נגישות למידע ותקשורת נגישה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: התרעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: נגישות לשירותים שונים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳: נגישות לשירותי הביטוח הלאומי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: נגישות לשירותי בנקאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: זמינות אמצעי הסעה לאנשים עם מוגבלות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: תומך קהילתי במצב חירום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: {{מוקטן|דרישות חלופיות לדרך נגישה}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|חלק א׳ – גופים ציבוריים שיעמידו משאבים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳ – משאבים שיעמידו גופים ציבוריים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|חלק ג׳ – תבחינים לסיוע בקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת מענים לאנשים עם מוגבלות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית – מיגונית ציבורית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|חלק א׳ – מיגונית ציבורית נגישה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|חלק ב׳ – התאמות נגישות לעניין מיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית: {{מוקטן|איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור ציבורי מוגן“ – מקום ציבורי המשמש במצב חירום לשהיית הציבור לצורך התגוננות מפני סיכון לחיים או לצורך חיוני אחר, מעל או מתחת לפני הקרקע, ובכלל זה מקלט ציבורי, מחסה ציבורי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 11|בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית}}, שטח פתוח, תווך תת־קרקעי, מיתקן מרכזי כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית)|בתקנות נגישות לתחבורה ציבורית}}, ולמעט כל אלה: מיגונית ציבורית, מקום ייעודי כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות)#סעיף 1|בתקנה 1 לתקנות המסגרות}}, מיתקן קליטה כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)#סעיף 1|בתקנה 1 לתקנות נגישות אירועי פינוי}}, מרכז ארעי לטיפול, מוסד רפואי ומרפאה, כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|בתקנות שירותי בריאות במצב חירום}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“, ”גוף ציבורי“, ”נציבות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעים חליפיים“, ”ספק מים“, ”ספק מים בחירום“, ”תוכנית היערכות“, ”תחנת חלוקה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|כללי המים (אירוע פגיעה במים)|בכללי המים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית שימוש נגיש“, ”מקלחת נגישה“ – כמשמעותם בחקיקה לפי פסקאות (2) עד (11) לחקיקת נגישות למקום ציבורי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך נגישה“ – דרך שמתקיימות בה הדרישות שנקבעו לדרך נגישה בחקיקת הנגישות למקום ציבורי, ואולם אם לא מתקיימות לגביה הדרישות שנקבעו כאמור או שלא נקבעו לגביה דרישות – דרך שמתקיימות בה הדרישות {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגא“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנציב“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 22|בסעיף 22 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות הממשלתית למים וביוב“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יא|בסעיף 124יא לחוק המים, התשי״ט–1959}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ההתגוננות האזרחית“ – {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התכנון והבנייה“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות אזרחי“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|חוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיית שירות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19ו1|בסעיף 19ו1 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חקיקת נגישות למקום ציבורי“ – הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1|פרק ה׳1 לחוק}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#פרק ה1א|פרק ה׳1א לחוק התכנון והבנייה}}, וכן לפי כל אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים)|חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים), התשמ״ח–1988}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח1|חלק ח׳1 לתוספת השנייה בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים)|תקנות מפרטים למקלטים}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), התשע״א–2011}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע״ב–2011}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע״ד–2013}};
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים)|תקנות נגישות במקלטים}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה), התשע״ח–2018}};
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש)|תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע״ט–2018}};
{{ח:תתת|(10)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות שירותי בריאות במצב חירום}};
{{ח:תתת|(11)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית)|תקנות נגישות לתחבורה ציבורית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – יום תחילתן של תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ״ז–2026, לפי {{ח:פנימי|סעיף 53|תקנה 53(א)}} {{ח:הערה|(יום 1.12.2026)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי המים“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (אירוע פגיעה במים)|כללי המים (אירוע פגיעה במים), התשפ״ג–2023}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כספומט“ – מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאגר הרשות המקומית“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)|בתקנות מאגר מידע}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מושב מותאם“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)|בתקנות נגישות לשירות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיגונית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145|בסעיף 145(ח)(4) לחוק התכנון והבנייה}}, אף אם המדינה או רשות מקומית לא הציבו אותה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיגונית ציבורית“ – מיגונית המיועדת לשירותים הניתנים לציבור בקשר עם מצב חירום, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מב|בסעיף 19מב(ב) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}}, למעט מיגונית שמוצבת בבסיס צה״ל לשימוש חיילים ועובדים בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב“ – מנהל הרשות הממשלתית כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי המים (אירוע פגיעה במים)|בכללי המים}} או מי שהוא הסמיך, מקרב עובדי הרשות הממשלתית למים וביוב, לעניין תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מענה תומך“ – לרבות הכוונה בשפה פשוטה ומענה סבלני לשאלות חוזרות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצב חירום“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מ|בסעיף 19מ(א) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום מוגן“ – כל אחד מהמפורטים במדרג להלן, המסודר לפי רמת מיגון הולכת ופוחתת:
{{ח:תתת|(1)}} מקלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות המפרטים למקלטים|בתקנות המפרטים למקלטים}};
{{ח:תתת|(2)}} אזור בבניין שנמצא מתאים להנחיות הגא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום ציבורי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19ז|בסעיף 19ז לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקלט ציבורי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 11|בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סמל הנגישות הבין־לאומי“ – לפי ת״י 1918 חלק 4;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פישוט לשוני“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)|בתקנות נגישות לשירות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רח״ל“ – רשות חירום לאומית שבמשרד הביטחון שהוקמה לפי החלטה מספר ב/43 של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מיום י׳ בטבת התשס״ח (19 בדצמבר 2007);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – עירייה או מועצה מקומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שגרה“ – עת שאינה מצב חירום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שפה פשוטה“ – התאמת מידע לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 1|פסקאות (1), (3), ו־(4), להגדרה ”פישוט לשוני“ בתקנות נגישות לשירות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1918 חלק 3.1“ – תקן ישראלי ת״י 1918, חלק 3.1 – נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין – דרישות בסיסיות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1918 חלק 4“ – תקן ישראלי ת״י 1918, חלק 4 – נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות המסגרות“ – {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות), התשפ״א–2021}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות מאגר מידע“ – {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום), התשפ״ד–2024}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות מפרטים למקלטים“ – {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים)|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש״ן–1990}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות נגישות אירועי פינוי“ – {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום), התשפ״ב–2022}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות נגישות במקלטים“ – {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים)|תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים), התשע״ו–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות נגישות לשירות“ – {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג–2013}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות נגישות לתחבורה ציבורית“ – {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס״ג–2003}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות שירותי בריאות במצב חירום“ – {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום), התשפ״ב–2022}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: נגישות לאספקת מים ולמזון}}

{{ח:סעיף|2|נגישות למי שתייה}}
{{ח:ת}} במצב חירום שבו מספקים באמצעים חליפיים מי שתייה לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למי שתייה שמסופקים כאמור באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור, לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3 עד 5}}.

{{ח:סעיף|3|הוראות נגישות בתוכנית היערכות לחלוקת מים}}
{{ח:תת|(א)}} כללה תוכנית היערכות של ספק מים או ספק מים בחירום רשימה של תחנות חלוקה שאמורות לפעול במצב חירום, יהיו תחנות החלוקה נגישות; לעניין זה, ”תחנת חלוקה נגישה“ – תחנת חלוקה שמתקיימים בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, תוביל דרך נגישה עד לפתח תחנת חלוקה וכן מפתח תחנת החלוקה עד לנקודה בתחנת החלוקה שבה הציבור ממלא כלי מים;
{{ח:תתת|(2)}} אורכה של הדרך לפי פסקה (1) עד לפתח תחנת החלוקה לא יעלה על 100 מטרים, ואם עלה השיפוע האורכי של הדרך על 5 אחוזים – לא יעלה המרחק האמור על 60 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} תוכנית ההיערכות תכלול הוראות לסיוע במצב חירום של צוות תחנת חלוקה לאדם עם מוגבלות שביקש זאת, במילוי כלי מים ובנשיאתן לרכב.
{{ח:תת|(ג)}} הוכנו במסגרת תוכנית ההיערכות שלטים לזיהוי תחנת חלוקה ושלטי הכוונה אליה, יתקיימו בהם הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
{{ח:תת|(ד)}} ספק מים או ספק מים בחירום שלא הצליח לאתר תחנת חלוקה שמתקיימת בה תקנת משנה (א) בחלק של יישוב שנדרשת להיות בו תחנת חלוקה לפי תוכנית ההיערכות שלו, רשאי לפנות למנהל הרשות הממשלתית למים וביוב בבקשה שיפטור אותו לתקופה קצובה מחובת עמידה בתנאי תקנת המשנה האמורה לעניין תחנת חלוקה באותו חלק מהיישוב; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנת החלוקה, ובייחוד לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית; לבקשה תצורף חוות דעת של מורשה נגישות לגבי העדר קיומו של מקום חלופי נגיש לתחנת חלוקה כנדרש בתוכנית ההיערכות.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ייתן פטור כאמור בתקנת משנה (ד) אם השתכנע כי לא ניתן בתנאים הקיימים לאתר באותו חלק של היישוב תחנת חלוקה, ואי־מתן הפטור עלול לשבש את אספקת המים ביישוב כאמור {{ח:חיצוני|כללי המים (אירוע פגיעה במים)|בכללי המים}}, לנוכח הצרכים שלפי תוכנית ההיערכות לגבי אותו יישוב; מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב רשאי להתנות את מתן הפטור בתנאים שעליהם יורה; משך תקופת הפטור לא יעלה על התקופה שעד למועד העדכון הקרוב של תוכנית ההיערכות; החלטת מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד; האמור בתקנת משנה (ד) ובתקנת משנה זו לא יחול לגבי יישוב שלפי תוכנית ההיערכות שלו מתוכננות בו שלוש תחנות חלוקה לכל היותר, אלא אם כן מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב נוכח לדעת כי אי־מתן הפטור ישבש את אספקת המים באותו יישוב במצב חירום כאמור {{ח:חיצוני|כללי המים (אירוע פגיעה במים)|בכללי המים}}; מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ידווח בין 1 בינואר ל־28 בפברואר בכל שנה לנציב, על הפטורים שנתן לפי תקנת משנה (ד) במהלך השנה שקדמה לה.

{{ח:סעיף|4|פרסום מידע בשגרה לגבי התאמות נגישות למים במצב חירום}}
{{ח:תת|(א)}} פורסמה בשגרה רשימת תחנות חלוקה ביישוב, יפרסם הגורם המפרסם לגבי כל תחנת חלוקה שברשימה לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תחנת חלוקה נגישה – אם מתקיימות בה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} תחנת חלוקה לא נגישה – אם לא מתקיימות בה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א)}}; אם תחנת החלוקה אינה נגישה יצוין אם ניתן לגביה פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} פורסמה בשגרה מפה שבה מצוינות תחנות חלוקה ביישוב, יכלול הגורם המפרסם במפה את סמל הנגישות הבין־לאומי בצמוד לסימון המיקום של כל תחנת חלוקה שמתקיימות בה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א)}}, ואם כל תחנות החלוקה נגישות – הוא רשאי לציין חלף זאת, על גבי המפה, כי כל תחנות החלוקה נגישות.

{{ח:סעיף|5|פתיחת תחנת חלוקה במצב חירום}}
{{ח:תת|(א)}} במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, יתקיימו בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א)}}, ואולם אם מתוך תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שלא מתקיימות בהן הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א)}}, ייתנו ספק מים וספק מים בחירום עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימות בהן הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} צוות תחנת חלוקה ייתן לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנת חלוקה והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש, סיוע במילוי כלי מים ובנשיאתו לרכב.
{{ח:תת|(ג)}} פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות חלוקה שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}}.
{{ח:תת|(ד)}} האמור {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיו, כולן או חלקן, במצב חירום.
{{ח:תת|(ה)}} עם פתיחת תחנת חלוקה ביישוב ונוסף על השירות שניתן בה, תחלק הרשות המקומית מים לביתו של מי שמתקיימים בו כל התנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא אדם עם מוגבלות;
{{ח:תתת|(2)}} הוא נכלל במאגר הרשות המקומית;
{{ח:תתת|(3)}} הוא מתגורר בחלק של היישוב שאותו נועדה לשרת תחנת החלוקה שנפתחה.

{{ח:סעיף|6|נגישות למזון במצב חירום והיערכות בשגרה}}
{{ח:תת|(א)}} במצב חירום שבו מחולק מזון לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למזון שמחולק כאמור באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור, לפי תקנה זו {{ח:פנימי|סעיף 7|ותקנה 7}}.
{{ח:תת|(ב)}} גוף ציבורי שמבצע בשגרה הכנות לחלוקת מזון לציבור במצב חירום, בין בכלל ובין באזור מסוים, ייערך גם לחלוקת מזון לאנשים עם מוגבלות, ובין השאר לפי תקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ג)}} תכנן גוף ציבורי לחלק מזון לציבור באמצעות תחנות לחלוקת מזון, תעמוד התחנה לחלוקת מזון בתנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(א) עד (ג)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} לעניין גוף ציבורי שלפי התכנון שלו נדרשת תחנה לחלוקת מזון במקום מסוים, ולא הצליח לאתר תחנה שמתקיימות בה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנת משנה 3(א)}}, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הגוף הציבורי רשאי לפנות לנציב בבקשה שיפטור אותו מחובת עמידה בתנאי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנת משנה 3(א)}} לעניין תחנה לחלוקת מזון במקום המסוים; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנה לחלוקת מזון, ובכלל זה לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית;
{{ח:תתת|(2)}} הנציב לא ייתן פטור כאמור אלא אם כן השתכנע, לנוכח הצרכים שלפי תכנון חלוקת המזון במצב חירום, שלא ניתן בתנאים הקיימים במקום המסוים לאתר תחנה לחלוקת מזון כאמור; הנציב רשאי לקצוב פטור כאמור לתקופה שיורה או להתנותו בתנאים; החלטת הנציב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד;
{{ח:תתת|(3)}} האמור בתקנת משנה זו לא יחול לגבי מקום או יישוב, לפי העניין, שלפי התכנון של הגוף הציבורי מתוכננות בו שלוש תחנות לחלוקת מזון לכל היותר, אלא אם כן קיימים לדעת הנציב טעמים מיוחדים שלפיהם אי־מתן הפטור תשבש את אספקת המזון במצב חירום ביישוב.
{{ח:תת|(ה)}} פורסמה בשגרה רשימת תחנות לחלוקת מזון ביישוב במצב חירום, תחול לגבי הפרסום {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|7|חלוקת מזון במצב חירום}}
{{ח:תת|(א)}} במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, תתקיים בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ג)}}; ואולם אם מתוך תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שלא מתקיימת בהן {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ג)}} תינתן עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימת בהן {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} צוות תחנה לחלוקת מזון יסייע לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנה והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש סיוע בקבלת מזון ובנשיאתו לרכב.
{{ח:תת|(ג)}} פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות לחלוקת מזון שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}} בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} האמור בתקנות משנה (א) עד (ג) לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.
{{ח:תת|(ה)}} הרשות המקומית תחלק מזון לביתם של אנשים עם מוגבלות שמתקיימים בהם התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(ה)}}.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: מקום מוגן, אזור ציבורי מוגן, שהייה ולינה, ומידע לגביהם}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: מקום מוגן}}

{{ח:סעיף|8|הנחיות לאיתור מקום מוגן בבניין למגורים}}
{{ח:תת|(א)}} הנחיות לאיתור מקום מוגן בבניין למגורים שמפרסם הגא לציבור יהיו בשפה פשוטה ויתקיימו בהן הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28}}.
{{ח:תת|(ב)}} הפעילו משטרת ישראל או צה״ל מוקד חירום כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)#סעיף 7|בתקנה 7 לתקנות נגישות אירועי פינוי}}, ימסרו את ההנחיות לאיתור מקום מוגן כאמור בתקנת משנה (א) כחלק מהמידע שנמסר במסגרת מוקד החירום.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: אזור ציבורי מוגן}}

{{ח:סעיף|9|איתור והקצאה של אזורים בטוחים נגישים}}
{{ח:ת}} גוף ציבורי שמאתר ומקצה מקומות ציבוריים לאזורים ציבוריים מוגנים, ייתן עדיפות, ככל האפשר, ובהתחשב בצרכים הנובעים ממצב החירום, לאיתור והקצאה של מקומות העומדים בחקיקת נגישות למקום ציבורי.

{{ח:סעיף|10|כניסה ושילוט לאזור ציבורי מוגן}}
{{ח:ת}} גוף ציבורי שאחראי להפעלת אזור ציבורי מוגן ומאפשר לציבור במצב חירום לעשות שימוש באזור ציבורי מוגן, אחראי לכך שיתקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם יש דרך שמיועדת לכניסת כלי רכב לאזור ציבורי מוגן (להלן בתקנה זו – דרך כלי רכב), כגון בחניון תת־קרקעי, לא יימנע מאדם עם מוגבלות, ובכלל זה אדם המתנייע בכיסא גלגלים או באמצעי עזר אחר לניידות, לעשות שימוש במצב חירום גם בדרך כלי רכב לרבות אפשרות למעבר במקומות שבהם יש הגבלת כניסה כגון מחסומים, וזאת בין שמובילה לאזור הציבורי המוגן דרך נגישה ובין שלא;
{{ח:תת|(2)}} במקום בולט לעין בפתח דרך כלי רכב יימצא שלט שעליו כתוב ”כניסה במצב חירום גם לאדם עם מוגבלות בניידות“, ואולם אם השיפוע האורכי של דרך כלי הרכב עולה על 10% יהיה כתוב בשלט ”זהירות! שיפוע מסוכן!“ ונוסף על כך יופיע בשלט הסמל לציון שיפוע מסוכן לפי נספח ג׳ בת״י 1918 חלק 4; אם יש בדרך פסי האטה, יהיה כתוב בשלט גם ”זהירות! פסי האטה!“;
{{ח:תת|(3)}} הוצב שלט להכוונה לאזור ציבורי מוגן או לכניסה אליו או שלט לפי פסקה (2), יהיה גובה האותיות בשלט 80 מילמטרים לפחות, ויתקיימו בו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
{{ח:תת|(4)}} לא ייגבה תשלום מאדם עם מוגבלות שמבקש להיכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן שמובילה לתוכו דרך כלי רכב לצורך הצלת עצמו או כדי להוביל ציוד שנדרש לשהייתו שם; איש צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן או פועל מטעם המקום הציבורי שבו האזור הציבורי המוגן, רשאי לדרוש שאדם כאמור יזדהה באמצעות תג נכה כתנאי לאי־גביית תשלום; אדם כאמור שנכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן יישמע להוראות צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן כדי למנוע סיכון לציבור שנמצא בו; לעניין זה, ”תג נכה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חניה לנכים|בחוק חניה לנכים, התשנ״ד–1993}}.

{{ח:סעיף|11|נגישות לאדם עם מוגבלות לשירות או טובין שמסופקים לציבור באזור ציבורי מוגן}}
{{ח:תת|(א)}} סיפק גוף ציבורי שירות או טובין, לציבור ששוהה באזור ציבורי מוגן במצב חירום, יספק את אותם שירות או טובין לאדם עם מוגבלות ששוהה באותו אזור ציבורי מוגן, באופן שמאפשר לאדם עם מוגבלות לצרוך את אותם שירות או טובין, באותה איכות וזמינות שמסופקים לכלל הציבור; ואם נדרש, יבצע הגוף את ההתאמות הנדרשות, כפי שמתאפשר בנסיבות מצב החירום, כדי ליישם את האמור.
{{ח:תת|(ב)}} תפעל איש צוות מטעם גוף ציבורי אזור ציבורי מוגן בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לבקשת אדם עם מוגבלות שפנה אליו בבקשה לסיוע והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות, יסייע לו איש צוות ובייחוד לשם ביצוע פעולה נדרשת להצלת חיים; האמור לא יחול כשאיש הצוות נדרש להגן על עצמו ולבצע לשם כך פעולה נדרשת להצלת חיים;
{{ח:תתת|(2)}} איש הצוות יישא עליו סימן לזיהוי, ואם יש לו עמדת שירות באזור הבטוח – במקום בולט לעין בעמדה יימצא שלט; בשלט ובסימן הזיהוי יהיה רשום: ”עזרה לאדם עם מוגבלות“; בשלט יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
{{ח:תתת|(3)}} יימצא חדר או חלל המופרד מהמולת הקהל באופן המספק פרטיות כגון באמצעות פרגוד או מחיצה, לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות המתקשה להתמודד עם ההמולה במקום או לצורך מילוי צרכיו הרפואיים או הסיעודיים, עקב מוגבלותו, ולמלוויו; בחדר או בחלל, לפי העניין, יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} החדר או החלל האמור יישמר לשימוש של אדם עם מוגבלות במצב חירום;
{{ח:תתתת|(ב)}} לצד החדר או החלל יימצא שלט שעליו רשום: ”מקום לאדם עם מוגבלות לשהייה זמנית“ ויתקיימו בשלט הוראות ת״י 1918 חלק 4 המנויות בסיפה של פסקה (2).
{{ח:תת|(ג)}} סיפק גוף ציבורי כיסאות לאזור ציבורי מוגן בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יחולו כל אלה, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום:
{{ח:תתת|(1)}} 5% מהכיסאות לפחות, ולא פחות ממושב אחד, יהיו מושבים מותאמים;
{{ח:תתת|(2)}} אם האזור הציבורי המוגן מתוכנן להכיל 500 איש לפחות במצב חירום – יימצא באזור הבטוח כיסא גלגלים אחד לפחות, להסעת אנשים עם מוגבלות שבאזור הציבורי המוגן.

{{ח:סעיף|12|נגישות לבית שימוש, למקלחת, ודרך נגישה, באזור ציבורי מוגן}}
{{ח:תת|(א)}} אם באזור הציבורי המוגן קיים בית שימוש לשימוש הציבור בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יימצא גם בית שימוש נגיש אחד לפחות לשימוש שני המינים שדרך נגישה מובילה אליו מהכניסה לאזור הציבורי המוגן, או סידור מתאים אחר בנסיבות מצב החירום, לפי פסקה (1) או (2) להלן, שדרך נגישה מובילה אליו מהכניסה לאזור הציבורי המוגן, שיאפשר לאדם עם מוגבלות לעשות את צרכיו באופן בטיחותי, ובפרטיות לפי נסיבות השהייה במצב חירום באזור הציבורי המוגן, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בית כיסא כימי נגיש לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים)#סעיף 4|תקנה 4(ב) לתקנות נגישות במקלטים}};
{{ח:תתת|(2)}} כיסא שירותים עם מושב קשיח, יציב, עם סידור מתאים לקליטת הפרשות כגון סיר, ולסילוקן באופן שימזער מטרדים למי ששוהה באזור הציבורי המוגן, שמסביבו יימצא וילון או אמצעי אחר המספק פרטיות למי שעושה את צרכיו.
{{ח:תת|(ב)}} אם באזור הציבורי המוגן קיימת מקלחת לשימוש הציבור בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, תימצא מקלחת נגישה לשימוש שני המינים, או סידורים לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)#סעיף 10|תקנה 10(ב)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי}}, שדרך נגישה מובילה אליה מהכניסה לאזור הציבורי המוגן.

{{ח:סעיף|13|הסתייעות במלווה, בחיית שירות ובציוד עזר אישי}}
{{ח:ת}} אדם עם מוגבלות יוכל להסתייע במלווה מטעמו או בחיית שירות, וכן בציוד עזר אישי שלו, בעת שהוא שוהה באזור ציבורי מוגן במצב חירום.

{{ח:סעיף|14|תיק הפעלה}}
{{ח:ת}} תיק הפעלה של גוף ציבורי לאזור ציבורי מוגן יכלול פרטי התקשרות עם ארגונים של אנשים עם מוגבלות ואנשי מקצוע מתחומים שנוגעים לאנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת מידע נוסף וסיוע למי ששוהה באזור ציבורי מוגן, אם פרטיהם מצויים ברשות הגוף הציבורי.

{{ח:סעיף|15|פרסום מידע לציבור לגבי נגישות אזור ציבורי מוגן}}
{{ח:תת|(א)}} פרסם גוף ציבורי רשימת אזורים ציבוריים מוגנים לשימוש הציבור במצב חירום, יכלול הפרסום גם את כל הפרטים המפורטים להלן, לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל אזור ציבורי מוגן, ויחולו על הפרסום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28}}; בפרסום כאמור, בפסקאות (1) עד (8) שלהלן, אפשר שייעשה שימוש בשם הסוג המסוים של האזור הציבורי המוגן, כגון ”מקלט ציבורי“, במקום המונח ”אזור ציבורי מוגן“:
{{ח:תתת|(1)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”אזור ציבורי מוגן בזמן אזעקה“, ”אזור ציבורי מוגן בזמן אזעקה מתאים גם לשינה“; ואם האזור הציבורי המוגן ישמש לשהייה או לינה של הציבור במצב חירום, בלא קשר להתרעה, יותאם הפרסום כגון ”אזור ציבורי מוגן מתאים גם לשינה“;
{{ח:תתת|(2)}} אחת מאלה לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} אם קיימת דרך נגישה המובילה עד לפתח האזור הציבורי המוגן ובתוכו, מאחד מאלה לפחות: מדרכה ציבורית, שביל ציבורי או חניה נגישה, הסמוכים לאזור הציבורי המוגן – ”יש דרך נגישה“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) – ”אין דרך נגישה“;
{{ח:תתת|(3)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”יש מים לשתייה“, ”אין מים לשתייה“;
{{ח:תתת|(4)}} אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} אם אין באזור הציבורי המוגן בית שימוש נגיש – ”אין בית שימוש נגיש“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם יש באזור הציבורי המוגן בית שימוש נגיש – ”יש בית שימוש נגיש“ וכן תיאור בשפה פשוטה אם מדובר בבית שימוש נגיש או בסידור נגיש אחר לעשיית צרכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12(א)}};
{{ח:תתת|(5)}} אחת מאלה לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} אם יש אספקת חשמל באזור הציבורי המוגן לשימוש אישי כגון לצורך הטענת מכשירים אישיים – ”יש חשמל לשימוש אישי“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם אין אספקת חשמל באזור הציבורי המוגן לשימוש אישי – ”אין חשמל לשימוש אישי“;
{{ח:תתת|(6)}} אם גוף ציבורי מפעיל את האזור הציבורי המוגן – פירוט סוגי שירותים או סוגי טובין שהוא מספק למי ששוהה בו;
{{ח:תתת|(7)}} אם במצב חירום האזור הציבורי המוגן פתוח לציבור בשעות מסוימות – את שעות הפעילות, ואם האזור פועל בכל שעות היממה ”פתוח ביום ובלילה“;
{{ח:תתת|(8)}} אחת מאלה לפי העניין: ”יש איש צוות“, ”אין איש צוות“.
{{ח:תת|(ב)}} פרסם גוף ציבורי מפה ושעליה מצוינים אזורים ציבורים מוגנים, יכלול הגוף האמור במפה את סמל הנגישות הבין־לאומי בצמוד לסימון המיקום של כל אזור ציבורי מוגן שדרך נגישה מובילה אליו ובתוכו.

{{ח:סעיף|16|סייג לפתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן}}
{{ח:ת}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנות 9 עד 15}} לא ימנע פתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן שלא מתקיימות בו או בקשר אליו, הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: תנאי שהייה ולינה סבירים לאדם עם מוגבלות}}

{{ח:סעיף|17|אספקת תנאי שהייה ולינה סבירים}}
{{ח:ת}} פנה אדם שעקב מוגבלותו אינו מסוגל לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום בבקשה לעזרה לרשות המקומית, תספק לו הרשות המקומית בהקדם האפשרי מענה סביר בנסיבות מצב החירום, בכפוף לסיוע הממשלתי שקיבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנות 18}} {{ח:פנימי|סעיף 19|ו־19}} והאמצעים שיעמדו לרשותה, לרבות באחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} אספקת סיוע שיאפשר לו להמשיך במצב חירום לשהות בביתו באופן סביר;
{{ח:תת|(2)}} הפנייתו לאזור ציבורי מוגן שבו יתאפשרו לו תנאי שהייה או לינה סבירים בנסיבות מצב החירום, לרבות יחד עם מלוויו;
{{ח:תת|(3)}} הפנייתו למקום אחר שבו יוכל לקיים שגרת חיים סבירה בנסיבות מצב החירום, לרבות יחד עם מלוויו.

{{ח:סעיף|18|תוכנית ממשלתית לאיגום משאבים לסיוע אחוד לרשות המקומית}}
{{ח:תת|(א)}} רח״ל תכין תוכנית לסיוע ממשלתי אחוד שייתנו הגופים הציבוריים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}}, לרשויות מקומיות במצב חירום לאספקת אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סידורים ואמצעים כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות לשהות במצב חירום בביתם או באזור ציבורי מוגן;
{{ח:תתת|(2)}} מענים לאדם עם מוגבלות שאינו יכול לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום, ולמלוויו.
{{ח:תת|(ב)}} התוכנית תאגם משאבים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השנייה}}, שיעמידו הגופים הציבוריים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ג)}} התוכנית תכלול את כל אלה לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} הערכת מספר האנשים שעקב מוגבלותם אינם מסוגלים לשהות בביתם או באזור ציבורי מוגן במצב חירום, בפריסה גאוגרפית, לפי מידע זמין שיספקו הגופים הציבוריים שמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(2)}} פירוט המשאבים למתן מענה בפריסה גאוגרפית, שגוף ציבורי יעמיד במצב חירום מהמשאבים שבידיו או באחריותו; לעניין זה, ”שבידיו או באחריותו“ – לפי דין או החלטת ממשלה;
{{ח:תתת|(3)}} שיטת ניהול והקצאת משאבים יעילה במצב חירום, הכוללת:
{{ח:תתתת|(א)}} מרכז הפעלה שינהל את יישום התוכנית;
{{ח:תתתת|(ב)}} האופן שבו גוף ציבורי מעדכן במצב חירום לגבי זמינות המשאבים שהוא יכול להעמיד לתוכנית;
{{ח:תתתת|(ג)}} כיצד פונה רשות מקומית בבקשה לסיוע, המידע שעליה להעביר, ולמי, ואופן הטיפול בפנייה;
{{ח:תתתת|(ד)}} כיצד יועברו וייבחנו פניות של אנשים עם מוגבלות שאינם מוכרים לרשות המקומית;
{{ח:תתתת|(ה)}} ניהול הצרכים שהעבירו רשויות מקומיות והקצאת המשאבים הציבוריים, לפי סדרי עדיפויות וזמינותם, בנסיבות מצב החירום;
{{ח:תתתת|(ו)}} כיצד מעמיד גוף ציבורי את המשאבים שהקצה לתוכנית לידי הרשות המקומית ומסייע לה בשימוש בהם;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|חלק ג׳ לתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ד)}} הכנת התוכנית והקצאת המשאבים לפיה במצב חירום, יהיו לפי הצרכים החיוניים של אנשים עם מוגבלות ולא יושפעו מכל אלה: אם הוא אדם שמוכר לרשות המקומית או לא, אם הוא אדם שמקבל שירות ייעודי ממסגרת לשירותי יום או לא; לעניין זה, ”ממסגרת לשירותי יום“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות)|בתקנות המסגרות}}.
{{ח:תת|(ה)}} לצורך הכנת התוכנית, יעביר גוף ציבורי לרח״ל את המידע לגבי המשאבים שברשותו או באחריותו ושיעמדו לרשות התוכנית.
{{ח:תת|(ו)}} רח״ל תכין את התוכנית בהיוועצות בגופים הציבוריים שמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}}, מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זו מזו.
{{ח:תת|(ז)}} גוף ציבורי יבצע את ההכנות הנדרשות כדי שיוכל ליישם במצב חירום את חלקו בתוכנית.
{{ח:תת|(ח)}} המנהל הכללי של גוף ציבורי שמנוי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}} ימנה מקרב עובדיו הבכירים, ממונה לצורך התוכנית לפי תקנה זו; הממונה יהיה נציגו של הגוף הציבורי לצורך הכנת התוכנית ויישומה במצב חירום, לפי תקנה זו.

{{ח:סעיף|19|יישום התוכנית במצב חירום ועדכונים}}
{{ח:תת|(א)}} השתכנע ראש רח״ל שבשל מצב חירום או בעת מצב חירום יש צורך להפעיל את התוכנית, יורה על כך.
{{ח:תת|(ב)}} הורה ראש רח״ל על הפעלת התוכנית כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך לגופים הציבוריים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}} ולנציבות.
{{ח:תת|(ג)}} מייד עם ההודעה על הפעלת התוכנית יעמיד גוף ציבורי את המשאבים לרשות התוכנית לפי חלקו בה ויעדכן את מרכז ההפעלה.
{{ח:תת|(ד)}} קביעת סדרי העדיפויות ויישום התוכנית יבוצעו לפי התבחינים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|שבחלק ג׳ לתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ה)}} התוכנית תעודכן בתום הפעלתה, ובכל מקרה אחת לשנתיים לפחות.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: נגישות למיגונית ציבורית}}

{{ח:סעיף|20|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}}, ”סיבות הנדסיות“ – אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מקום הצבת המיגונית או אופן הצבתה, הנדרש מטעמי הגנה על הציבור, אינו מאפשר לבצע התאמת נגישות;
{{ח:תת|(2)}} התאמת נגישות שתבוצע במקום שבו יש להציב מיגונית מטעמי הגנה על הציבור, גם אם פתח המיגונית יופנה לכיוון אחר, תגרום לסיכון בטיחותי לציבור שעושה שימוש במקום;
{{ח:תת|(3)}} הוראות תוכנית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}}, החלה על המקום, אינן מאפשרות ביצוע התאמת נגישות כאמור.

{{ח:סעיף|21|מיגונית שיוצרה לאחר יום התחילה}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישווק אדם ולא ימכור מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו, שאינה עומדת בדרישות {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|חלק א׳ בתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק במקרקעין לא יציב מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו, במקרקעין שבהחזקתו, אלא אם כן מתקיימות בה ובדרך שמובילה אליה הוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|חלק א׳ שבתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ג)}} מחזיק במקרקעין רשאי לבקש ממורשה נגישות לפטור אותו לעניין הצבת מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו במקום מסוים במקרקעין שבהחזקתו, מקיום דרישה אחת או יותר {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|שבחלק א׳ בתוספת השלישית}}, עקב סיבות הנדסיות, ולהורות על ביצוע התאמות נגישות חלופיות ככל האפשר לפי נסיבות המקום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לעשות שימוש במיגונית.
{{ח:תת|(ד)}} הנציבות תפרסם טופס מומלץ להגשת בקשה לפטור ולהחלטת מורשה הנגישות, לפי תקנת משנה (ג).

{{ח:סעיף|22|רשימת מיגוניות}}
{{ח:ת}} מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות, יכין רשימה של כל המיגוניות שבחזקתו, בציון אם יוצרו לפני יום התחילה ומקום הצבתן, ייתן מספר סודר לכל מיגונית ציבורית ויציין לגבי כל מיגונית שדרך נגישה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}} מובילה אליה ”יש דרך נגישה למיגונית“, ולגבי מיגונית שלא מובילה אליה דרך כאמור – ”אין דרך נגישה למיגונית“; הרשימה תעודכן בפרטי כל מיגונית ציבורית נוספת שתוצב במקרקעין.

{{ח:סעיף|23|אחריות הגא}}
{{ח:ת}} הגא אינו אחראי על יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} במקרקעין שבהן הוצבו מיגוניות.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: נגישות למידע ותקשורת נגישה}}

{{ח:סעיף|24|שימוש במאגר הרשות המקומית לשם סיוע לאנשים עם מוגבלות במצב חירום}}
{{ח:ת}} רשות מקומית תעשה שימוש גם במאגר הרשות המקומית לצורך קיום חובותיה לפי תקנות אלה ולצורך איתור אנשים עם מוגבלות וסיוע להם במצב חירום, לרבות העברת מידע לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#סעיף 15|תקנה 15 לתקנות מאגר מידע}}, אם נדרש לצורך ביצוע הפעולות האמורות.

{{ח:סעיף|25|אמצעי עזר לתקשורת עם אדם עם מוגבלות}}
{{ח:תת|(א)}} גוף ציבורי שמחזיק בשגרה מידע מוכן לפרסום במצב חירום – בעניין מקומות למתן שירות לציבור שיהיו פתוחים, שירותים שיינתנו בהם, או שירותים נוספים לציבור שהם ניידים, יחזיק גם מידע בשפה פשוטה, מוכן לפרסום במצב חירום, שנדרש ממנו לפרסם לפי תקנות אלה בקשר למקומות ושירותים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ייערך בשגרה כדי שיוכל במצב חירום לתקשר עם אדם עם מוגבלות גם בשפת סימנים; היערכות כאמור תכלול, בין השאר, החזקת פרטי מתרגם לשפת סימנים או פרטי שירות תרגום לשפת סימנים מרחוק, שיהיו מוכנים לפעול גם במצב חירום.
{{ח:תת|(ג)}} גוף ציבורי כאמור בתקנת משנה (ב) שבמצב חירום מתקשר או מסייע לאדם עם מוגבלות שהשפה היחידה שהוא מבין ודובר היא שפת סימנים, יעשה שימוש בשפת סימנים לצורך תקשורת כאמור, באמצעות תרגום לשפת סימנים מרחוק או במפגש פנים אל פנים, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום.
{{ח:תת|(ד)}} גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ייערך בשגרה כדי שיוכל במצב חירום לתקשר עם אדם עם מוגבלות גם בפישוט לשוני; היערכות כאמור תכלול, בין השאר, החזקת פרטי מפשט לשוני, שיהיה מוכן לפעול גם במצב חירום; לעניין זה, ”מפשט לשוני“ – אדם בעל ניסיון במתן שירות של פישוט לשוני.
{{ח:תת|(ה)}} מי שמגיע מטעם גוף ציבורי לספק שירות לפי תקנות אלה לאדם עם מוגבלות, יישא עימו אמצעי לכתיבה, פשוט וזמין לשימוש, ובכלל זה כלי כתיבה וניירות, שיאפשר לאדם עם מוגבלות ליצור קשר עם בני אדם בסביבתו.
{{ח:תת|(ו)}} גוף ציבורי שמפעיל במצב חירום מרכז לתקשורת עם הציבור, יאפשר לציבור לתקשר איתו בשיחה קולית או בתקשורת בהתכתבות בו־זמנית ובאופן הידודי (אינטראקטיבי) כגון באמצעות live chat, לפי בחירת האדם שמתקשר איתו; אם מרכז התקשורת מאפשר לציבור לתקשר איתו גם בתקשורת חזותית וקולית כגון באמצעות וידאו וקול, בזמן אמת, ייערך המרכז כך שתקשורת כאמור תכלול גם תמלול בזמן אמת בשפות דיבור שונות; מרכז התקשורת יפרסם את פרטי אמצעי התקשורת האמורים שלפי תקנת משנה זו.

{{ח:סעיף|26|מידע על היערכות, המלצות להכנות למצבי חירום}}
{{ח:תת|(א)}} פרסם גוף ציבורי מידע לציבור לגבי היערכות והכנות למצב חירום או לאספקת שירותים האמורים בתקנות אלה, יכלול באותו פרסום הנחיות בשפה פשוטה לעניין היערכות והמלצות להכנות מראש שעל אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, לבצע; הנחיות אלה יכללו, בין השאר, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} המלצות להצטיידות בציוד אישי, ובכלל זה אמצעי עזר אישיים המשמשים אותו לצורך התניידות, היגיינה אישית, התמצאות או תקשורת, וכן ציוד רפואי חיוני אישי, ציוד עזר אישי, הזנה ייחודית ותרופות, או מקורות אנרגיה חלופיים, החיוניים לאנשים עם מוגבלות, לצורך המשך שרידות ותפקוד במצב חירום;
{{ח:תתת|(2)}} צעדים שיש לנקוט כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות קבלת שירותים ציבוריים במצב חירום, כגון שאדם עם מוגבלות יישא עימו מסמכים לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)#סעיף 6|תקנה 6(ב) לתקנות שירותי בריאות במצב חירום}};
{{ח:תתת|(3)}} אמצעים לשימוש אישי או פעולות שיש לבצע כדי לסייע בהתמגנות אישית או בהגנה על חיית שירות עקב מצב חירום;
{{ח:תתת|(4)}} המלצה לפנות מכשולים מדרכים בבניינים ושטחי חוץ, המובילות למקום מוגן בסביבת מגוריהם.
{{ח:תת|(ב)}} ההנחיות שלפי תקנת משנה (א) יבהירו בצורה ברורה ותמציתית מה על אדם לבצע, היכן ומתי, ואם ההנחיות כללו שלבים, הן יבהירו מה מטרת ביצוע השלבים ויפרטו אותם לפי הסדר שבו יש לבצעם, בליווי תמונות ככל האפשר, והכול כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות להבין את התהליך ומטרתו, להכין את עצמו ולהפיג חרדות.

{{ח:סעיף|27|מידע לצורך הכוונת התנהגות של אנשים עם מוגבלות במצב חירום}}
{{ח:תת|(א)}} גוף ציבורי המפרסם מידע לציבור לגבי הכוונת התנהגות הציבור במצב חירום, יספק נוסף על כך, הנחיות להכוונת התנהגות שהותאמו לאנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, בשפה פשוטה, ובייחוד –
{{ח:תתת|(1)}} כיצד על אדם עם מוגבלות לנהוג במצב חירום כדי להגן על עצמו;
{{ח:תתת|(2)}} כיצד לנהוג אם אינו מצליח להגיע למקום מוגן בבניין המגורים שלו או לאזור ציבורי מוגן, בתוך פרק הזמן המומלץ, או אם אין בבניין המגורים שלו מקום מוגן או אין בנמצא אזור ציבורי מוגן שדרך נגישה מובילה אליו.
{{ח:תת|(ב)}} הנחיות לפי תקנת משנה (א) יהיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|תקנה 26(ב)}}.

{{ח:סעיף|28|הנגשת מידע}}
{{ח:תת|(א)}} לאדם עם מוגבלות תהיה נגישות למידע בקשר למצב חירום, באותה איכות וזמינות כפי שיש לשאר הציבור בעת מצב חירום ובשגרה, לפי תקנה זו; לעניין תקנה זו, ”נגישות למידע“ – לרבות לאפשרות לברר, לקבל או למסור מידע, במצב חירום או בשגרה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|תקנות נגישות לאירועי פינוי#סעיף 5|תקנה 5(ג) עד (ט) לתקנות נגישות לאירועי פינוי}} {{ח:חיצוני|תקנות נגישות לאירועי פינוי#סעיף 5|וההגדרה ”מידע חיוני“ שבתקנה 5(א) לאותן תקנות}} יחולו גם לעניין מידע שגוף ציבורי מוסר לציבור, בשגרה או במצב חירום, בקשר למצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית, בשינוי זה: בכל מקום שבו מדובר בפינוי אוכלוסייה או קליטתה או בהוראות בקשר לכך, יראו כאילו מדובר במצב חירום ובקשר לכך.
{{ח:תת|(ג)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (ב), גוף ציבורי שמפרסם מידע בשגרה בקשר לשירותים האמורים בתקנות אלה, יפרסם וימסור את המידע גם בדרכים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בדרכי הפרסום המקובלות בשירות שהוא נותן;
{{ח:תתת|(2)}} בהתאמות הנגישות למידע כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 29|בתקנה 29 לתקנות נגישות לשירות}};
{{ח:תתת|(3)}} לבקשת אדם עם מוגבלות, באמצעות אחד מאלה: טלפון, דואר, דואר אלקטרוני, מסרון או אמצעי דיגיטלי אחר, ובכפוף לאמצעים שבשימוש אותו גוף ציבורי;
{{ח:תתת|(4)}} באמצעות אתר האינטרנט של הגוף הציבורי אם קיים.
{{ח:תת|(ד)}} מידע שמפרסם גוף ציבורי לפי תקנת משנה (ג)(4) או יישומון יהיה נגיש לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 35|תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות}}.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: התרעה}}

{{ח:סעיף|29|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אות התרעה“ – אות כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (אותות אזעקה וארגעה)|בתקנות ההתגוננות האזרחית (אותות אזעקה וארגעה), התשנ״ב–1992}}, או התרעה שמספק הגא לפי דין אחר, או לפי החלטת ממשלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי קצה אישי“ – אמצעי שמשמש לתקשורת בידי משתמש קצה, ובכלל זה טלפון סלולרי, צמיד חכם ומחשב אישי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגורם המחלק“ – שר הביטחון באמצעות משרדו או באמצעות גורם אחר שיורה השר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע נגיש בצג“ – מידע שמופיע בצג ומתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המידע בשפה פשוטה;
{{ח:תתת|(2)}} הצג אינו מחזיר אור (non-reflective screen);
{{ח:תתת|(3)}} המידע מופיע לפי הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בשלט אלקטרוני (2.1.10) – הדרישות הנוגעות לניגוד בין הגופן לרקע, עיצוב אותיות וספרות, והדרישות למרווח;
{{ח:תתת|(4)}} גודל הגופן של המידע המופיע על גבי צג יהיה 15 מילמטרים לפחות, אם הדבר מתאפשר מבחינה טכנית, ואם לא מתאפשר – 6 מילמטרים לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכשיר התרעה אישי“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 31|בתקנה 31}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המשרד“ – משרד הרווחה והביטחון החברתי.

{{ח:סעיף|30|נגישות להתרעה על מצב חירום}}
{{ח:ת}} לאדם עם מוגבלות תהיה במצב חירום נגישות לאותות להתרעה על תחילת מצב חירום וסיומו, באותה זמינות ואיכות כפי שאותות להתרעה כאמור מסופקים לכלל הציבור, לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|31|מכשיר התרעה אישי}}
{{ח:תת|(א)}} הגא אחראי להעמדה של מכשיר התרעה אישי תקין לשימוש אדם עם מוגבלות שירידת השמיעה הקבועה שלו באוזן הטובה ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 50 דציבלים לפחות, וגילו 6 שנים לפחות, שיאפשר לו נגישות לאות התרעה לפי ההוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} אות התרעה יפעיל במכשיר התרעה אישי, התרעה באמצעות רטט והתרעה חזותית באמצעות תאורה, לפחות; ההתרעות האמורות יופעלו אוטומטית, בו־זמנית עם מתן אות ההתרעה, לפי מיקום המכשיר;
{{ח:תתת|(2)}} התרעה במכשיר התרעה אישי לפי פסקה (1) תגרום לאדם שנושא את המכשיר האמור במצב חירום, גירוי חושי חזק ככל האפשר המובחן מגירויים ויזואליים וגירויים של מגע, כדי להפנות את תשומת ליבו של אותו אדם, במצבי קשב, ערות או שינה, כגון כשהאדם נושא את המכשיר בעת רחצה או בשינה;
{{ח:תתת|(3)}} האפיונים (characteristics) של כל אחד מסוגי ההתרעות שלפי פסקה (1), יכללו, בין השאר, תדירויות (frequencies), מחזורים (periods), ומשך כולל (total duration), שיאפשרו ליישם את האמור בפסקה (2);
{{ח:תתת|(4)}} אם נוסף על סוגי ההתרעות שלפי פסקה (1), מכשיר ההתרעה האישי יציג גם מידע כתוב בשפות הרשמיות, יהיה זה מידע נגיש בצג;
{{ח:תתת|(5)}} מכשיר ההתרעה האישי יהיה מכשיר שהאדם עם המוגבלות יוכל לשאת מוצמד לגופו, בנוחות ובלא מאמץ, ברציפות במשך כל שעות היממה ובכלל זה במצב שינה, וכל זאת לתקופה ממושכת;
{{ח:תתת|(6)}} תפעול מכשיר ההתרעה האישי בשגרה ובמצב חירום יהיה פשוט; המכשיר יאפשר למשתמש להתנסות בשגרה, לפי רצונו, בהתרעות שלפי פסקאות (2) עד (4), ויאפשר לו במצב חירום להפסיק התרעות שהופעלו במכשיר;
{{ח:תתת|(7)}} אם יש במכשיר ההתרעה האישי לחיצים לשימוש המשתמש, הם יהיו בניגוד מישושי ובניגוד חזותי לפני המשטח שבו הם מותקנים; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ניגוד חזותי“ – ניגוד חזותי של 50% לפחות, שייושם כמפורט בתקן הישראלי ת״י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בגימור וניגודים (2.1.6.1), או כמפורט בתקן הישראלי ת״י 1918 חלק 6 בסעיף הדן בניגוד חזותי (2.4);
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ניגוד מישושי“ – ניגוד בין מרקם פניו של משטח מסוים לבין מרקם פני המשטח הצמוד לו, המאפשר להבחין במשטח המסוים במישוש באמצעות אצבעות כף היד;
{{ח:תתת|(8)}} מכשיר ההתרעה האישי יהיה בעל שרידות גבוהה מאוד, ועמיד למים גם במצב רחצה;
{{ח:תתת|(9)}} הגא יוכל לבצע מרחוק, לפי צורך, עדכוני תוכנה במכשיר ההתרעה האישי ובדיקת תקינות;
{{ח:תתת|(10)}} חלוקת מכשיר ההתרעה האישי לאדם עם מוגבלות תהיה באמצעות הגורם המחלק.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), הגורם המחלק רשאי לספק את מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנת משנה (א), בצורה מדורגת לפי הצורך התפקודי של האדם כפי שנובע מירידת שמיעה, ולפי העניין, בשילוב ירידת ראייה, וכן, לפי הצורך, לבצע שיפורים במכשיר ההתרעה לפי תוצאות בדיקות תקינות ויעילות; לפיכך, הראשונים שיקבלו את המכשיר יהיו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אנשים עם מוגבלות שירידת השמיעה שלהם באוזן הטובה יותר ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 70 דציבלים לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} אנשים עם מוגבלות שירידת השמיעה שלהם באוזן הטובה יותר ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 50 דציבלים לפחות, ונוסף על כך חדות הראייה שלהם בעין הטובה יותר, עם תיקון אופטי, אינה עולה על 6/30.
{{ח:תתת|(ג)}} הגורם המחלק יודיע בהקדם האפשרי למי שנכלל ברשימות שהועברו לו מהמאגר שלפי {{ח:פנימי|סעיף 32|תקנה 32(ב)}} לפי הרשאות גישה שניתנו לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|תקנה 32(יב)}}, שהוא עתיד לקבל את מכשיר ההתרעה האישי ואת המועד המשוער לקבלת המכשיר.
{{ח:תת|(ד)}} הגא אחראי לכך שהשירות שניתן לאדם עם מוגבלות בקשר לקבלה, הדרכה ותחזוקת מכשיר התרעה אישי, יהיה לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)|תקנות נגישות לשירות}}; נוסף על כך, לפי בקשה של אדם עם מוגבלות השירות האמור יונגש גם בתקשורת מרחוק באמצעות תרגום לשפת סימנים או תמלול, או בשפת סימנים במגע במפגש פנים אל פנים; במצב חירום תהיה התקשורת האמורה מרחוק לפחות, זמינה בכל עת, זולת אם לא מתאפשר בנסיבות מצב החירום, ותרגום בשפת סימנים במגע במפגש פנים אל פנים – זמין ככל האפשר.

{{ח:סעיף|32|איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו, ”גורם מאתר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)|בתקנות מאגר מידע}}, למעט רשות האוכלוסין וההגירה, ומשרד הבריאות.
{{ח:תת|(ב)}} המשרד יקים וינהל מאגר מידע לצורך איתור אנשים עם מוגבלות שזכאים למכשיר התרעה אישי לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|תקנה 31(א)}}, מתן הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|תקנה 31(ג)}} וחלוקת מכשירי התרעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|תקנה 31(א)(10)}}.
{{ח:תת|(ג)}} המשרד יקים את המאגר באמצעות עיבוד ואיחוד המידע שהתקבל לפי תקנת משנה (י) וכן מידע המצוי בידיו ונדרש לפי תקנה זו, באופן שלגבי כל אדם שבמאגר תהיה רשומה אחת שתרכז את הפרטים הנוגעים אליו; רשומה במאגר תכלול את כל הפרטים לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#סעיף 2|תקנה 2(ב)(1) עד (4), (6), (8)(א) עד (ט){{ח:הערה|&lt;s&gt;,&lt;/s&gt;}} לתקנות מאגר מידע}}, לעניין האדם עם המוגבלות.
{{ח:תת|(ד)}} המשרד יעדכן את המידע שבמאגר אחת לשלושה חודשים לפחות.
{{ח:תת|(ה)}} למשרד יהיו הסמכויות לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#סעיף 2|תקנה 2(ג) עד (ו) לתקנות מאגר מידע}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ו)}} גורם מאתר יכין לפי המידע שבידו רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התנאים {{ח:פנימי|סעיף 31|שבתקנה 31(א)}}, וזאת באמצעות איתור האנשים שמתקיימים בהם התבחינים {{ח:פנימי|תוספת 4|שבטור א׳ בתוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ז)}} גורם מאתר יציין ברשימה האמורה בתקנת משנה (ו) את האנשים שמתקיימים בהם גם התבחינים {{ח:פנימי|תוספת 4|שבטור ב׳ בטבלה שבתוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ח)}} גורם מאתר יכלול ברשימה שלפי תקנות משנה (ו) ו־(ז) את פרטי המידע שנכללים ברשומה שלפי תקנת משנה (ג) ושמצויים בידו.
{{ח:תת|(ט)}} על אף האמור בתקנות משנה (ו) עד (ח), רשות המסים תכין רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התבחינים שלפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}, לפי המידע שבידה לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות)|תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), התש״ם–1979}}, ותעביר למשרד, אחת לשלושה חודשים לפחות, את הרשימה בציון התבחינים שלפי תקנת משנה (ז) ופרטי המידע כאמור בתקנת משנה (ח), והכול בכפוף {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 231|לסעיפים 231 עד 235 לפקודת מס הכנסה}}; על אף האמור רשאית רשות המסים, בהסכמת הביטוח הלאומי, להעביר באמצעותו את הרשימה האמורה בציון התבחינים ופרטי המידע כאמור ובכפוף לסעיפים האמורים.
{{ח:תת|(י)}} גורם מאתר יעביר למשרד את הרשימה עם פרטי המידע כאמור בתקנה זו אחת לשלושה חודשים לפחות.
{{ח:תת|(יא)}} המשרד רשאי לטייב את מאגר המידע באמצעות מידע שמצוי במאגר משרד הרווחה והביטחון החברתי לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#סעיף 2|תקנה 2 לתקנות מאגר מידע}}.
{{ח:תת|(יב)}} על העברות מידע לפי תקנה זו, סודיות ושמירת פרטיות, יחולו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#סעיף 17|תקנות 17}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#סעיף 18|ו־18 עד 22 לתקנות מאגר מידע}} לפי העניין ובשינויים המחויבים; המשרד יעניק גישה למידע שבמאגר לפי תקנת משנה (ב) לצורך יישום תקנות אלה.
{{ח:תת|(יג)}} העברת מידע לפי תקנה זו יכול שתיעשה יחד עם העברת מידע לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)|תקנות מאגר מידע}}, ובלבד שהשמירה השימוש וההעברה של מידע שהועבר לפי תקנות אלה ייעשו באופן שמקיים את הוראות תקנות אלה.

{{ח:סעיף|33|בקשת אדם עם מוגבלות לקבל מכשיר התרעה אישי}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת שמיעה מקיפה“ – בדיקה של כל אלה בלא מכשיר לתיקון שמיעה, שבוצעה בידי קלינאי תקשורת: הולכת אוויר (air conduction), הולכת עצם (bone conduction), ובדיקות דיבור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי“ – גוף המנוי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 5|בפסקאות (1) ו־(7) להגדרה ”גוף ציבורי“ בסעיף 5 לחוק}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גורם מאשר“ – קלינאי תקשורת שהוא עובד של גוף ציבורי שהמנהל הכללי של הגוף הציבורי האמור מינה לשם בחינת בקשה שלפי תקנת משנה (ב);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קלינאי תקשורת“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת מקצועות הבריאות|בחוק הסדרת מקצועות הבריאות, התשס״ח–2008}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רמת סף השמיעה (hearing threshold level)“ – ממוצע סיפי השמיעה בבדיקת הולכת אוויר בתדרים 500 עד 4000 הרץ.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על תהליך האיתור האמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בתקנה 32}}, המשרד יאפשר לאדם עם מוגבלות שסבור שמתקיימים לגביו התנאים {{ח:פנימי|סעיף 31|שבתקנה 31(א)}} והוא לא קיבל מכשיר התרעה אישי, להגיש בקשה לקבלת מכשיר התרעה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} אדם המבקש להגיש בקשה כאמור בתקנת משנה (ב) יגיש למשרד את אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תוצאות שתי בדיקות שמיעה מקיפות של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועדים שונים כלשהם המרוחקים זה מזה בחצי שנה לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמך חתום ביד קלינאי תקשורת או רופא אף אוזן גרון, ולפיו ירידת השמיעה של מבקש כאמור היא קבועה;
{{ח:תתת|(3)}} תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמכים נוספים שהגורם המאשר דרש משום שתוצאות בדיקת השמיעה האמורה לא מאפשרות לגורם המאשר להחליט בדבר התקיימות התבחין שלפי תקנה משנה (ד).
{{ח:תת|(ד)}} המשרד יעביר את הבקשה לגורם המאשר בתוך 7 ימים מיום שהתקבלה אצלו; והגורם המאשר יבחן את הבקשה שלפי תקנת משנה (ג) ויחליט האם מהמסמכים שצורפו עולה שלמבקש יש ירידה קבועה ברמת סף השמיעה באוזן הטובה מבין השתיים, של 50 דציבלים לפחות וגילו 6 שנים לפחות; הגורם המאשר יעביר למשרד את החלטתו המנומקת בתוך 21 ימים מיום שקיבל את הבקשה.
{{ח:תת|(ה)}} המשרד יעביר למבקש את החלטתו המנומקת של הגורם המאשר וכן לגורם המחלק שיספק מכשיר התרעה למי שבקשתו אושרה, הכול בתוך 14 ימים מיום שקיבל את החלטת הגורם המאשר.
{{ח:תת|(ו)}} במצב חירום –
{{ח:תתת|(1)}} יאיץ המשרד את בחינתה של בקשה שהוגשה לפי תקנת משנה (ג) ואת הליכי הטיפול בבקשה ואספקת מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנה זו;
{{ח:תתת|(2)}} הגורם המאשר רשאי להורות לגבי בקשה שהוגשה, כי יצורפו לה מסמכים אחרים מאלה המפורטים בתקנת משנה (ג), אם עקב נסיבות מצב החירום יש קושי להשיגם.

{{ח:סעיף|34|שירות שמיועד להפעיל במצב חירום התרעה במכשיר קצה אישי}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|בתקנה 31}}, מי שמספק לציבור שירות שמיועד להפעיל התרעה במכשיר קצה אישי במצב חירום, כגון באמצעות אתר אינטרנט, יישום (אפליקציה) או שידור סלולרי (cell broadcast), יתכנן ויפעיל את השירות באופן שאמור –
{{ח:תת|(1)}} להפעיל במכשיר הקצה האישי התרעה באופנים אלה לפחות: התרעה ברטט, התרעה בקול, התרעה חזותית, ומידע כתוב על מצב החירום, הכול לפי מאפייניו של מכשיר הקצה האישי ומערכת ההפעלה שלו;
{{ח:תת|(2)}} להביא לכך שהתרעה במכשיר קצה אישי לפי פסקה (1), תגרום לאדם שנושא את המכשיר האמור במצב חירום, גירויים חושיים חזקים ככל האפשר המובחנים מגירויים אחרים בסביבה כדי להפנות את תשומת ליבו של אותו אדם.

{{ח:סעיף|35|נגישות לשירותי אינטרנט שמשמשים להתרעה}}
{{ח:ת}} בשירות אינטרנט, לרבות יישום (אפליקציה), שמיועד לספק במצב חירום אותות להתרעה על תחילת מצב חירום או סיומו, יתקיימו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 35|תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות}}.

{{ח:סעיף|36|אחריות להתרעה}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מאחריות הגא לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|תקנה 31}}, אין {{ח:פנימי|סעיף 34|בתקנות 34}} {{ח:פנימי|סעיף 35|ו־35}} כדי לחייב את הגא או מי שמספק שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|התקנות האמורות}} בביצוע סידורים במכשיר להתרעה שאינו של אחד מהגורמים האמורים או באחריותם, בכלל, או בביצוע סידורים בעלי אופי אישי במכשיר קצה אישי של מקבל שירות שהוא אדם עם מוגבלות, בפרט; נוסף על האמור, אין באמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בתקנה 34(1) ו־(2)}} כדי להטיל אחריות על מי שמספק שירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בתקנה האמורה}} להתרחשות התוצאות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 34|בפסקאות (1) או (2) בתקנה 34}}, במכשיר קצה אישי מסוים.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: נגישות לשירותים שונים}}
{{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳: נגישות לשירותי הביטוח הלאומי}}

{{ח:סעיף|37|מידע לגבי נגישות לסניפי המוסד לביטוח לאומי בעת חירום}}
{{ח:ת}} פרסם המוסד לביטוח לאומי מידע לציבור לגבי סניפי המוסד לביטוח לאומי, שבמצב חירום יהיו פתוחים לציבור, יפרסם גם את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם יחד עם הפרסום האמור:
{{ח:תת|(1)}} אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(א)}} אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצא הסניף, ובכלל זה מדרכה או שביל, לכניסה לסניף, וממנה לעמדות השירות – ”בסניף יש דרך נגישה“;
{{ח:תתת|(ב)}} אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) – ”בסניף אין דרך נגישה“;
{{ח:תת|(2)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”יש דרך נגישה למרחב מוגן“, ”אין דרך נגישה למרחב מוגן“;
{{ח:תת|(3)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”קיים שירות נגיש בסניף“, ”השירות בסניף לא נגיש“; לעניין זה, ”שירות נגיש“ – שירות שמתקיימות בו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)|תקנות הנגישות לשירות}}.

{{ח:סעיף|38|נגישות השירות בסניף הביטוח הלאומי}}
{{ח:ת}} ניתן שירות במצב חירום בסניף של המוסד לביטוח לאומי, יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום – יספק המוסד לביטוח לאומי התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
{{ח:תת|(2)}} צוות הסניף יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין בכניסה לסניף, יימצא שלט שבו יהיה רשום: ”אפשר לבקש עזרה מהצוות“; בשלט יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
{{ח:תת|(3)}} כחלק משירותי המענה הטלפוני וההתקשרות מרחוק שמפעיל הביטוח הלאומי במצב חירום יחולו עליו חובות הנגישות הקבועות {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)#סעיף 8|בתקנה 8 לתקנות שירותי בריאות במצב חירום}}.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: נגישות לשירותי בנקאות}}

{{ח:סעיף|39|נגישות סניפי בנק בעת חירום, ומידע לציבור}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנק“ – תאגיד בנקאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות בנקאי נייד“ – שירות בנקאי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות נגיש“ – שירות שמתקיימות בו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)|תקנות נגישות לשירות}} שחלות בשגרה על בנק, על מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים או על שירות בנקאי נייד, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן במצב חירום שירות בנקאי בסניף בנק, יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום – יספק הבנק התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
{{ח:תתת|(2)}} אחד מאנשי צוות הסניף יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין בסניף, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שבו יהיה רשום: ”עזרה לאדם עם מוגבלות“; בשלט יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
{{ח:תת|(ג)}} פרסם בנק מידע לגבי סניפיו שפתוחים לציבור במצב החירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל סניף כאמור, יחד עם הפרסום האמור:
{{ח:תתת|(1)}} אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} אם קיימת דרך נגישה שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצא הסניף, ובכלל זה מדרכה, לכניסה לסניף, וממנה לעמדות השירות – ”בסניף יש דרך נגישה“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) – ”בסניף אין דרך נגישה“;
{{ח:תתת|(2)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”יש דרך נגישה למרחב מוגן“, ”אין דרך נגישה למרחב מוגן“;
{{ח:תתת|(3)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”השירות נגיש“; ”השירות לא נגיש“, ”חלק מהשירות לא נגיש“;
{{ח:תתת|(4)}} אם השירות בסניף כולו או חלקו אינו נגיש – ”בסניף יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום“, וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות שלא בסניף בצורה אחרת;
{{ח:תתת|(5)}} אם ניתנים שירותים בסניף בנק גם למי שאינם לקוחות של אותו בנק – ”נותנים שירות גם ללקוחות בנקים אחרים“, ונוסף על כך, פירוט בשפה פשוטה של השירותים שכל אדם, אף אם אינו לקוח של הבנק, יכול לקבל בסניף הבנק.
{{ח:תת|(ד)}} פרסם בנק מידע לגבי כספומטים שפועלים במצב חירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל אחד מהכספומטים שבפרסום, יחד עם הפרסום האמור:
{{ח:תתת|(1)}} אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן הכספומט, ובכלל זה ממדרכה או שביל, ועד למכשיר – ”יש דרך נגישה“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) – ”אין דרך נגישה המובילה עד למכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים“;
{{ח:תתת|(2)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”השירות בכספומט נגיש“; ”השירות בכספומט לא נגיש“.
{{ח:תת|(ה)}} הפעיל בנק במצב חירום שירות בנקאי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סבר הבנק שלא ניתן לקיים את האמור עקב נסיבות מצב החירום, יספק הבנק התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות בנקאי נייד באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור:
{{ח:תתת|(1)}} בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} השירות הוא שירות נגיש.
{{ח:תת|(ו)}} פרסם בנק מידע לגבי שירות בנקאי נייד שפועל במצב החירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, יחד עם הפרסום האמור:
{{ח:תתת|(1)}} אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} אם קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות בנקאי נייד – ”יש דרך נגישה“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) – ”אין דרך נגישה“;
{{ח:תתת|(2)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”השירות הבנקאי הנייד נגיש“; ”השירות הבנקאי הנייד לא נגיש“, ”חלק מהשירות הבנקאי הנייד לא נגיש“;
{{ח:תתת|(3)}} אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הבנקאי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום – ”הבנק מספק לפי מצב החירום התאמות נגישות סבירות לשירות הבנקאי הנייד“.
{{ח:תת|(ז)}} פרסום המידע לפי תקנות משנה (ג), (ד) ו־(ו) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות, שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית:
{{ח:תתת|(1)}} בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של הבנק;
{{ח:תתת|(2)}} במוקדי המידע הטלפוני שמפעיל הבנק;
{{ח:תתת|(3)}} באופן אחר שבו הבנק מעביר מידע לציבור לגבי פעילותם של הסניפים, שירותי הבנק הניידים או המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית.
{{ח:תת|(ח)}} מידע כאמור בתקנות משנה (ג), (ד) ו־(ו) ייכלל גם במידע שמפרסם בנק לציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של סניפי בנק, מכשירים אוטומטיים למשיכת מזומנים או שירות בנקאי נייד, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום.
{{ח:תת|(ט)}} פרסם בנק ישראל מידע לציבור בקשר לפעילות סניפי בנקים, כספומטים, או שירותים בנקאיים ניידים, שמפעילים בנקים במצב חירום, והמידע נוגע לאמור בתקנה זו, יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה זו, לפי העניין; פרסום של בנק ישראל על מידע לפי תקנה זו יכול שיהיה באמצעות הפניה לפרסומים של מידע כאמור שפרסם בנק.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל}}

{{ח:סעיף|40|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת דואר ישראל“ – החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הדואר“ – {{ח:חיצוני|חוק הדואר|חוק הדואר, התשמ״ו–1986}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת דואר“ – כהגדרתה ברישיון הכללי לחברת דואר ישראל בע״מ למתן שירותי דואר, שירותים כספיים מטעם חברת הבת ושירותים אחרים, למעט מרכז מסירה כהגדרתו ברישיון הכללי האמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות כספי“ – שירות מהשירותים הכספיים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|בסעיף 88א(א) לחוק הדואר}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות כספי נייד“ – שירות כספי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות נגיש“ – שירות שמתקיימות לגביו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)|תקנות נגישות לשירות}} שחלות בשגרה על יחידת דואר, על כספומט או על שירות כספי נייד, לפי העניין.

{{ח:סעיף|41|נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל}}
{{ח:ת}} ניתן במצב חירום שירות כספי ביחידת דואר, יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום – תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות ביחידת הדואר באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
{{ח:תת|(2)}} אחד מאנשי צוות יחידת הדואר יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות כספי והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין ביחידת הדואר, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שיהיה רשום בו: ”עזרה לאדם עם מוגבלות“; בשלט יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 4, בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).

{{ח:סעיף|42|נגישות לשירותים כספיים ניידים במצב חירום}}
{{ח:ת}} הפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום שירות כספי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סברה חברת דואר ישראל שלא ניתן לקיים את הוראות האמורות עקב נסיבות מצב החירום, תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות כספי נייד באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור:
{{ח:תת|(1)}} בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים;
{{ח:תת|(2)}} השירות הוא שירות נגיש.

{{ח:סעיף|43|פרסום מידע}}
{{ח:תת|(א)}} פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי יחידות הדואר שפתוחות לציבור במצב החירום וניתן בהן שירות כספי, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל יחידה כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} אם קיימת דרך נגישה שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצאת יחידת הדואר, ובכלל זה מדרכה, לכניסה ליחידת הדואר, וממנה לעמדות השירות – ”בסניף יש דרך נגישה“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) – ”בסניף אין דרך נגישה“;
{{ח:תתת|(2)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”יש דרך נגישה למרחב מוגן“, ”אין דרך נגישה למרחב מוגן“; בוצעו במצב חירום שינויים בקשר למרחב המוגן של יחידת דואר – תספק חברת דואר ישראל מידע עדכני בשפה פשוטה לפי פסקה זו, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום;
{{ח:תתת|(3)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”קיים שירות נגיש בסניף“, ”השירות בסניף אינו נגיש“;
{{ח:תתת|(4)}} אם השירות בסניף, כולו או חלקו, אינו נגיש – ”בסניף יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום“, וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות בסניף או שניתן לקבל את השירות בצורה אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי כספומטים שפועלים במצב חירום, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל כספומט כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן הכספומט, ובכלל זה ממדרכה או שביל, ועד לכספומט – ”יש דרך נגישה“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) – ”אין דרך נגישה“;
{{ח:תתת|(2)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”השירות בכספומט נגיש“; ”השירות בכספומט אינו נגיש“.
{{ח:תת|(ג)}} פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי שירות כספי נייד שפועל במצב חירום, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל שירות כספי נייד כאמור, אם המידע קיים בידי חברת דואר ישראל בנסיבות מצב החירום:
{{ח:תתת|(1)}} אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} אם קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות כספי נייד – ”יש דרך נגישה לשירות כספי נייד“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) – ”אין דרך נגישה לשירות כספי נייד“;
{{ח:תתת|(2)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”השירות הכספי הנייד נגיש“; ”השירות הכספי הנייד לא נגיש“, ”חלק מהשירות הכספי הנייד לא נגיש“;
{{ח:תתת|(3)}} אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הכספי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום – ”יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום“.
{{ח:תת|(ד)}} פרסום המידע לפי תקנות משנה (א) עד (ג) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות, שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית:
{{ח:תתת|(1)}} בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של חברת דואר ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} במוקד המידע הטלפוני שמפעילה חברת דואר ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} באופן אחר שבאמצעותו חברת דואר ישראל מעבירה מידע לציבור לגבי פעילותם של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית.
{{ח:תת|(ה)}} מידע כאמור בתקנות משנה (א) עד (ג) ייכלל גם במידע שמפרסמת חברת דואר ישראל לציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום.
{{ח:תת|(ו)}} פרסם משרד התקשורת מידע לציבור בקשר לשירותים כספיים שמפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום, והמידע נוגע לאמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בתקנה 41}} {{ח:פנימי|סעיף 42|או 42}}, יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה כאמור, לפי העניין.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: זמינות אמצעי הסעה לאנשים עם מוגבלות}}

{{ח:סעיף|44|תוכנית משרד התחבורה}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף שנדרש לאמצעי תחבורה“ – משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, רשות מקומית, או צה״ל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המנכ״ל“ – המנהל הכללי של משרד התחבורה, לרבות עובד משרד התחבורה שהוא מינה לעניין תקנות אלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסעה המונית של אנשים עם מוגבלות“ – הסעה של אנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת שירות מסויים במצב חירום, כגון לצורך טיפול רפואי או לצורך פינוי בני אדם ממקום שהייתם, הכול עקב חשש לחיי בני אדם.
{{ח:תת|(ב)}} משרד התחבורה יכין תוכנית להקצאת אמצעי תחבורה עם נהגים שיוכלו להפעילם במצב חירום, להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות לצורך סיוע והצלת חיים, שתכלול את כל אלה, לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} שימוש במגוון אמצעי תחבורה ציבורית שמיועדים בשגרה להסעת המונים, תוך מתן עדיפות לאמצעים שיש בהם נגישות לאנשים עם מוגבלות כגון אוטובוסים עירוניים ורכבת קלה; זאת כדי להשיא (למקסם) את קיבולת ההסעה וזמינות אמצעי התחבורה במצבי חירום שונים, בפריסה גאוגרפית ארצית;
{{ח:תתת|(2)}} שיטת פעולה להעמדת אמצעי תחבורה ונהגיהם לשימוש גוף שנדרש לאמצעי תחבורה וכוחות הצלה וסיוע שנדרשים לאמצעים אלה, במצב חירום, בשני סוגי תרחישים:
{{ח:תתתת|(א)}} הסעה או פינוי מיידיים של אוכלוסייה (פינוי דחק);
{{ח:תתתת|(ב)}} הסעה או פינוי מתוכנן של אוכלוסייה בכלל או של אנשים עם מוגבלות בפרט;
{{ח:תתת|(3)}} מידע שעל גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה להעביר בשגרה לצורך הכנת התוכנית, ומידע שעל גוף כאמור להעביר למשרד התחבורה במצב חירום לצורך העמדת אמצעי התחבורה ונהגיהם לשימוש אותו גוף;
{{ח:תתת|(4)}} המידע שיעביר גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה לפי פסקה (3) יכלול לפחות: הערכת כמויות האנשים שיש להסיע מאזור גאוגרפי מסוים בישיבה, בישיבה בכיסא גלגלים, או בשכיבה, לרבות מלווים שחייבים להיות יחד עם אנשים כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} שיטת הפנייה במצב חירום של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה בבקשה להעמדת אמצעי תחבורה, בכל אחד מסוגי התרחישים לפי פסקה (2) ולגבי כל אחת מקבוצות האנשים כאמור בפסקה (4), סוגי אמצעי התחבורה שיועמדו לרשות הגוף הציבורי, כמויותיהם, כיצד יועמדו לרשותו יחד עם נהגיהם, וצפי לפרק זמן להקצאתם, הכול כדי לאפשר למשרד התחבורה ניהול ביקושים והקצאת אמצעי תחבורה יעילים במצב חירום;
{{ח:תתת|(6)}} קביעת סדרי העדיפויות בניהול ההקצאות והשימוש באמצעי התחבורה הציבורית במצב חירום, לפי זמינות אמצעי תחבורה בנסיבות מצב החירום, ובייחוד קביעת מנגנון למניעת ריבוי שימושים בו־זמני במצב חירום באמצעי התחבורה שנכללו בתוכנית.
{{ח:תת|(ג)}} משרד התחבורה יכין את התוכנית בהתייעצות עם משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, צה״ל ומרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זה מזה; משרד התחבורה יתייעץ עם מד״א כדי שיעמיד אמבולנסים למשימות פינוי במצב חירום לפי זמינותו ויכולתו באותה עת, והכול תוך שמירה על מוכנות מד״א לבצע משימות במצב חירום, ובכלל זה משימות שהטילו עליהם משרד הבריאות וצה״ל.

{{ח:סעיף|45|העמדת אמצעי תחבורה להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות במצב חירום}}
{{ח:ת}} במצב חירום שבו יש צורך בהסעה המונית של אנשים עם מוגבלות, יורה המנכ״ל, לפי פנייה של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה, כי יועמדו אמצעי תחבורה ונהגים שיוכלו להפעילם, לשימוש הגוף שנדרש לאמצעי תחבורה להסעה המונית או לשימוש כוחות הצלה שמסייעים לו, לצורך הסעת אוכלוסייה כאמור; הפנייה של גוף כאמור והעמדת אמצעי התחבורה ונהגים ייעשו לפי התוכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44|בתקנה 44}}.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: תומך קהילתי במצב חירום}}

{{ח:סעיף|46|תומך קהילתי בשעת חירום}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק שירות אזרחי}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתנדב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק שירות אזרחי}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תומך קהילתי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)|בתקנות מאגר מידע}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית“ – תוכנית להצבת מתנדבים בשירות אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק שירות לאומי}}, כתומכים קהילתיים ברשויות מקומיות במצב חירום.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תגבש תוכנית בהיוועצות במשרד הרווחה והביטחון החברתי, מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי ומשרד הביטחון.
{{ח:תת|(ג)}} לצורך מימוש התוכנית יוקצה לרשות תקציב תוספתי לטובת הכשרות, ולתוספת כוח אדם.
{{ח:תת|(ד)}} התוכנית תכלול, בין השאר, סיווג של מתנדבים בעלי מסוגלות ורצון לשמש כתומכים קהילתיים, ההכשרה שיעבור מתנדב כדי לשמש תומך קהילתי, ההיערכות לקראת מצב חירום ותפקידי התומך הקהילתי בחירום.
{{ח:תת|(ה)}} הרשות המקומית תעמיד בשגרה ובחירום עובד מטעמה שיהיה אחראי על הפעלת המתנדבים שהם תומכים קהילתיים ברשות המקומית, על הכשרותיהם ועל ניהול משימותיהם במצב חירום; עובדים אלה יעברו הכשרה להיכרות עם עולם השירות האזרחי והפעלת מתנדבים.
{{ח:תת|(ו)}} הרשות תדווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת אחת לשנה, במשך שש שנים מיום התחילה, על גיבוש התוכנית כאמור בתקנה זו ועל יישומה; לדיווח הראשון כאמור תצרף הרשות העתק מהתוכנית שגובשה.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: שונות}}

{{ח:סעיף|47|הדרכה}}
{{ח:תת|(א)}} גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ידריך את עובדיו, במסגרת הדרכתם למצבי חירום, כדי שיוכלו לספק שירות סביר ומענה תומך ראשוני בשעת חירום לאנשים עם מוגבלויות שונות; הדרכה כאמור תינתן גם למי שהוא מתנדב של הגוף הציבורי שנותן מענה במצב חירום.
{{ח:תת|(ב)}} הדרכה כאמור בתקנת משנה (א) תכלול, בין השאר, את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הכרה וזיהוי סוגי מוגבלויות, צרכים וביטויי תגובה שונים של אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, במצבי חירום שונים; חומרי ההדרכה יעסקו באנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} כללי התנהגות נאותים כלפי אנשים עם מוגבלות בעת מתן השירות במיוחד במצב חירום והזכות להסתייע בחיית שירות;
{{ח:תתת|(3)}} אפשרויות של תקשורת מילולית וחזותית עם אנשים עם מוגבלות במיוחד במצב חירום;
{{ח:תתת|(4)}} הצעות למענים אפשריים במצב חירום לגבי אנשים עם מוגבלויות שונות.
{{ח:תת|(ג)}} ההדרכה תוכל להתבצע באופנים שונים, לרבות באמצעות לומדה אישית, כחלק מהכנה ותרגול למצב חירום.

{{ח:סעיף|48|תרגול}}
{{ח:תת|(א)}} גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה ומבצע תרגילים בקשר לנושאים שמפורטים בתקנות אלה, יתרגל גם את ביצוע האמור בתקנות אלה שנוגע לאותו נושא שמתרגלים.
{{ח:תת|(ב)}} בתרגולים שנערכים במסגרת תרגיל של המטה הכללי של צה״ל או במסגרת תרגיל החירום הלאומי, לפחות, ושבהם האוכלוסייה נוטלת חלק, לרבות באמצעות דימוי אוכלוסייה, ישולבו אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים במספר מתוך סך כל המשתתפים בתרגיל שמהווים את האוכלוסייה שאותה מדמים, שמשקף את שיעורם של אנשים עם מוגבלות באוכלוסייה, או בקירוב; לעניין תקנת משנה זו, ”אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים“ – שלושה אנשים לפחות עם מוגבלות משמעותית מסוגים אלה: שמיעה, ראייה, נפשית, שכלית, אוטיזם, או פיזית, ובלבד שסוג המוגבלות אצל כל אחד מהם הוא שונה.

{{ח:סעיף|49|תחזוקה ונגישות זמנית חלופית}}
{{ח:תת|(א)}} מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי תקנות אלה אחראי לכך שהתאמות הנגישות יהיו תקינות וזמינות במצב חירום, זולת אם עקב מצב החירום ועל אף שפעל ככל יכולתו באותן נסיבות, נמנע ממנו להבטיח את תקינותן או זמינותן.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפגע אדם בהתאמות נגישות שלפי תקנות אלה, לא יגרע מהן ולא יסב את השימוש בהן למטרות אחרות באופן חלקי או מלא, אלא אם כן הפגיעה נדרשת במצב חירום לצורך הצלת חיים או מניעת פגיעה ברכוש חיוני, ובלבד שייעשה מאמץ סביר בנסיבות מצב החירום להבטיח נגישות זמנית חלופית.

{{ח:סעיף|50|צה״ל והגא כגורמים מסייעים}}
{{ח:תת|(א)}} נערך צה״ל או הגא בשגרה לסייע במצב חירום לגוף ציבורי, ייערך כל אחד מהגופים האמורים לגבי משימות הסיוע בקשר לאנשים עם מוגבלות, לפי האמצעים שמצויים בידו ומשמשים אותו בשגרה.
{{ח:תת|(ב)}} סייע צה״ל או הגא במצב חירום לגוף ציבורי, יבצע כל אחד מהגופים האמורים את משימות הסיוע בקשר לאנשים עם מוגבלות לפי יכולותיו, כוח האדם והאמצעים שעומדים לרשותו בנסיבות מצב חירום.

{{ח:סעיף|51|התאמת נהלים, תוכנית, ותיקי הפעלה למצב חירום}}
{{ח:ת}} מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה, יבחן את הצורך לעדכן לאחר כל תרגיל או מצב חירום, ואחת לחמש שנים לפחות, תוכנית שהכין, את נוהליו ואת תיקי ההפעלה שלו שנוגעים למצב חירום, לעניין אופן פעולתו לפי תקנות אלה, אם קיימים, והכול באופן שיתאימו ליישום תקנות אלה; מצא שיש צורך כאמור, יעדכן הגורם את נהליו לפי זה.

{{ח:סעיף|52|זמינות והצגת מסמכים}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה למנות או להסמיך אדם, להכין או לעדכן נוהל או תיק הפעלה, להכין רשימה ובה פרטי מידע, להכין תוכנית, או שהכין מידע לפרסם או מסמך לצורך הדרכה או מתווה לתרגיל (בתקנה זו – מסמך), חייב לשמור העתק עדכני של המסמך לצורך שימוש בהדרכות ותרגולים לפי תקנות אלה, ולצורך שימוש במצבי חירום; נוסף על כך, מסמך כאמור שהוכן לפי תקנות אלה יישמר שבע שנים לפחות ממועד הכנתו.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין מסמך, חייב להעביר לנציבות, או להציג לה, לפי העניין, לא יאוחר מתום 21 ימים מיום שנדרש לכך, העתק מסמך כאמור.

{{ח:סעיף|53|תחילה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה, למעט התקנות המפורטות בתקנת משנה (ב) ו־(ג), באחד לחודש השלישי שלאחר פרסומן {{ח:הערה|(התקנות פורסמו ביום 24.9.2026, ותחילתן ביום 1.12.2026)}}.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתן של {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנות 4}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}}, {{ח:פנימי|סעיף 27|27}}, {{ח:פנימי|סעיף 28|28}}, {{ח:פנימי|סעיף 37|37}}, {{ח:פנימי|סעיף 38|38}}, {{ח:פנימי|סעיף 45|45}}, {{ח:פנימי|סעיף 47|47}} {{ח:פנימי|סעיף 48|ו־48}} – שישה חודשים מיום התחילה.
{{ח:תת|(ג)}} תחילתן של {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנות 15}}, {{ח:פנימי|סעיף 39|39}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 39|תקנה 39(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 41|41}}, {{ח:פנימי|סעיף 42|42}} {{ח:פנימי|סעיף 43|ו־43}} – שנה מיום התחילה.

{{ח:סעיף|54|הוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מים וספק מים בחירום שהכין תוכנית היערכות לפני יום התחילה ישלים את הנדרש ממנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}} לא יאוחר מהמועדים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} עד תום שנה מיום התחילה ב־30% לפחות מתחנות החלוקה שנכללות בתוכנית ההיערכות ולא פחות משלוש תחנות חלוקה;
{{ח:תתת|(2)}} עד תום שנתיים מיום התחילה ב־100% מתחנות החלוקה שנכללות בתוכנית ההיערכות.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק במקרקעין אחראי לכך שבמיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין שהחזקתו, ובדרך שמובילה אליה, יתקיים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|חלק ב׳ בתוספת השלישית}} לא יאוחר מהמועדים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא יאוחר משנה מיום התחילה ב־30% לפחות מהמיגוניות הציבוריות, ולא פחות מ־50 מיגוניות;
{{ח:תתת|(2)}} לא יאוחר משנתיים מיום התחילה ב־100% מהמיגוניות הציבוריות.
{{ח:תת|(ג)}} עד תום חודש מיום התחילה תפרסם הנציבות את הטופס המומלץ לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|תקנה 21(ד)}}.
{{ח:תת|(ד)}} עד תום שלושה חודשים מיום התחילה יעבירו לראשונה גופים שנדרשים לאמצעי תחבורה כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 44|בתקנה 44(א)}}, מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|תקנה 44(ב)(4)}} שברשותם למשרד התחבורה; בלי לגרוע מהאמור –
{{ח:תתת|(1)}} משרד הרווחה רשאי להעביר למשרד התחבורה סיכומי כמויות של מועמדים לפינוי מוקדם לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|תקנה 44(ב)(4)}}, שמצוין ברשימה הנוספת כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)#סעיף 32|בתקנה 32(ח)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי}}; העביר משרד הרווחה סיכומי כמויות כאמור, ייחשב הדבר כאילו רשות מקומית העבירה לראשונה מידע למשרד התחבורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|תקנה 44(ב)(4)}};
{{ח:תתת|(2)}} לבקשת משרד הבריאות, ובהסכמת משרד הרווחה, רשאי משרד הרווחה להעביר סיכומי כמויות של חצר״מ לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|תקנה 44(ב)(4)}}, שמצויים במידע שבידיו לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)#סעיף 32|תקנה 32(ח)(1) לתקנות נגישות אירועי פינוי}}.
{{ח:תת|(ה)}} עד תום שישה חודשים מיום התחילה לכל המאוחר –
{{ח:תתת|(1)}} רח״ל תשלים את הכנת התוכנית לסיוע ממשלתי אחוד לרשויות המקומיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18}};
{{ח:תתת|(2)}} מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות ישלים את הכנת הרשימה לראשונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|תקנה 22}};
{{ח:תתת|(3)}} משרד התחבורה ישלים את הכנת התוכנית כמשמעותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|תקנה 44}};
{{ח:תתת|(4)}} מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה ישלים לראשונה את הבחינה של נוהליו ותיקי ההפעלה שלו למצבי חירום, והעדכון, אם יידרש, לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|תקנה 51}}.
{{ח:תת|(ו)}} עד תום שנה מיום התחילה תשלים הרשות כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 46|בתקנה 46(א)}} את הכנת התוכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|תקנה 46}}.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”דרך נגישה“ שבתקנה 1}})}}}}
{{ח:קטע3||דרישות חלופיות לדרך נגישה}}

{{ח:סעיף*|1|רוחב הדרך|עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} רוחב חופשי בדרך יהיה 1.3 מטר לפחות, ואולם אפשר שבשל מיקום מיתקנים, תשתיות או צמחייה, הרוחב החופשי של הדרך יהיה פחות מכך אך לא פחות 110 סנטימטרים, לאורך קטע דרך שלא יעלה על 500 סנטימטרים.

{{ח:סעיף*|2|שיפוע הדרך|עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} שיפוע אורכי של דרך לא יעלה על 8%, ואולם אם שיפוע כאמור לא מתאפשר עקב סיבות הנדסיות אפשר ששיפוע כאמור יעלה על 8% ובלבד שלא יעלה על 10% לאורך 5 מטרים; עלה השיפוע האורכי של דרך לפי פרט זה על 5% או קיים הפרש גובה אנכי שעולה על 20 סנטימטרים בין פני הדרך לסביבתה הצמודה, לא יידרש שהדרך תהיה כבש; בשיפוע לפי פרט זה יתאפשר לאדם עם מוגבלות לנוע בצורה בטיחותית על הדרך, לרבות בתנאי הארה של יום ושל לילה.
{{ח:תת|(ב)}} שיפוע רוחבי של דרך לא יעלה על 2%, ואפשר שלא יעלה על 3% עקב תנאי טופוגרפיה או קשיים הנדסיים.

{{ח:סעיף*|3|הפרש גובה בדרך|עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} הפרש גובה אנכי בין שני חלקי דרך סמוכים לא יעלה על 1.5 סנטימטר.

{{ח:סעיף*|4|פני הדרך|עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} פני הדרך והמדרך –
{{ח:תת|(1)}} יהיו יציבים וקשיחים;
{{ח:תת|(2)}} לא יהיו עשויים חומרים כגון חלוקי נחל, חצץ, חול או דשא ופניהם לא יהיו מעובדים עיבוד גס (כגון עיבוד ”טובזה“ או ”טלטיש גס“ באבן טבעית); המדרך לא יכלול בליטות כגון חלוקי נחל או אבנים מתוך משטח בטון;
{{ח:תת|(3)}} רוחב המישקים בדרך לא יעלה על 1.5 סנטימטרים.

{{ח:סעיף*|5|טיפול במכשולים|עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} לאורך הדרך לא יהיו מכשולים, או שיהיו מכשולים שמסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 18|תקנות 18(א), (ב), (ג)(1), ו־(4), (ו), (ח)}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19(ב) ו־(ד)}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק א|חלק א׳ – גופים ציבוריים שיעמידו משאבים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;מספר סידורי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הגוף הציבורי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרד האוצר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרד הבינוי והשיכון&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרד הבריאות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרד הביטחון – אגף השיקום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרד החינוך&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרד העלייה והקליטה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(7)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרד הפנים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(8)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרד הרווחה והביטחון החברתי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(9)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;המשרד לשוויון חברתי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(10)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרד התיירות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(11)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;המוסד לביטוח הלאומי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(12)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;הסוכנות היהודית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(13)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרשות לניצולי שואה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳ – משאבים שיעמידו גופים ציבוריים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;מספר סידורי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוגי המשאבים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} פירוט המשאבים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;מוקד שירות נגיש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מוקד לקבלת פניות מרשויות מקומיות או צרכים של אנשים עם מוגבלות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;סיוע מקצועי לרשות מקומית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סיוע מקצועי במצב חירום לבעלי תפקידים ברשות המקומית, למתן מענה תומך במצב חירום לאנשים עם מוגבלויות מסוגים שונים, באמצעות תקשורת מרחוק וחומרי הדרכה לשימוש עצמי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפגות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} ערכות להפגה, פנאי ופעילות גופנית, במצב חירום, לאנשים עם מוגבלות, לשימוש עצמאי, שהוכנו בהיוועצות במורשה לנגישות שירות שיש לו ניסיון בתחום, באחד מהאופנים האלה לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} ערכות מוכנות לשימוש; הערכות יהיו מסוגים שונים לפי ייעודן לפי טווח גילאי המשתמשים, יכולות קוגניטיביות, מוטוריות, וחושיות, שונות; ההסברים בערכה יהיו בשפה פשוטה, ואם נדרש לפי היכולות הקוגניטיביות של האנשים שאליהן מיועדת הערכה – בפישוט לשוני במקום שפה פשוטה;
{{ח:תתת|(2)}} אמצעי הפגה, פנאי או פעילות גופנית, במצב חירום, לרכישה באופן עצמאי באמצעות תווים (vouchers) שיחולקו במסגרת התוכנית שלפי {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18}}; האדם בוחר מתוך סוגי אמצעים שונים שיועמדו לבחירתו; לרשות המקומית יתאפשר להשפיע על תוכני האמצעים כדי לבצע התאמה תרבותית לתושביה;
{{ח:תת|(ב)}} פעילות יזומה להפעלת אנשים עם מוגבלות ששוהים באזור ציבורי מוגן לצורך הפגה, פנאי ופעילות גופנית;
{{ח:תת|(ג)}} ריענון קצר מועד לאנשים עם מוגבלות ולמלוויהם מחוץ לביתם (נופשונים)
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;ציוד לשהייה ולינה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} מיטות, מזרנים, בתי שימוש ניידים ונגישים עם סידורים לשמירה על פרטיות, פרגודים;
{{ח:תת|(ב)}} מושבים מותאמים, שולחנות;
{{ח:תת|(ג)}} כיסאות גלגלים;
{{ח:תת|(ד)}} מיטות סיעודיות (לשימוש בדיור זמני חלופי);
{{ח:תת|(ה)}} ציוד ייעודי שמשמש אנשים עם מוגבלות בפעילות היום־יום (כגון כיסאות רחצה, אמצעים למניעה החלקה באזורים רטובים)
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;דיור זמני חלופי לאדם עם מוגבלות ומלוויו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} יחידות אכסון מיוחדות ויחידות שאינן נגישות, לרבות בכל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בתי מלון;
{{ח:תתת|(2)}} מיתקני קליטה ארציים, מיתקני קליטה ארציים לאנשים עם מוגבלות;
{{ח:תתת|(3)}} מקבצי דיור, בתי גיל הזהב, מרכזי קליטה לעולים;
{{ח:תתת|(4)}} דיור ציבורי;
{{ח:תתת|(5)}} מבני מעונות לסטודנטים;
{{ח:תת|(ב)}} הסעה של אדם עם מוגבלות ומלוויו מביתו לדיור החלופי הזמני ובחזרה לביתו;
{{ח:תת|(ג)}} הזנה לאדם עם מוגבלות ולמלוויו במהלך שהייתו בדיור חלופי זמני או רכישת מזון באופן עצמאי במימון התוכנית
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;כוח אדם לסיוע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כוח אדם לסיוע ביישום המענים שלפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|חלק זה}}, לרבות כוח אדם מקצועי בתחומי סיעוד ותחומים נדרשים אחרים לפי נסיבות מצב החירום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ג|חלק ג׳ – תבחינים לסיוע בקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת מענים לאנשים עם מוגבלות}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} התבחינים שלהלן יסייעו לבחינת בקשות לסיוע לאדם עם מוגבלות במצב חירום, ולקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת המשאבים; תחילה יש לבצע הערכה לפי שלב 1 ולאחר מכן יש לעשות שימוש בתוצאות ההערכה משלב 1 בהערכה לפי שלב 2:

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 1}}
{{ח:ת}} שלב 1 – תבוצע הערכה מהירה של צרכים מיידיים של האדם עם מוגבלות בעת מצב החירום (להלן – ההערכה), ובייחוד בתחומים המפורטים להלן; ההערכה תבוצע בהתבסס ככל האפשר על מידע שסיפק האדם עצמו או איש קשר שלו:
{{ח:תת|(1)}} יכולת התקשורת והבנת המצב של אותו אדם, ואמצעים שנדרשים לשם כך;
{{ח:תת|(2)}} מורכבות מצבו הרפואי של אותו אדם ובייחוד לנוכח אלה: אם נדרשת אספקת חשמל רציפה לשימור חיים, אם נדרש טיפול רפואי אינטנסיבי, אם יש צורך להגיע למוסד בריאות לטיפולים משמרי חיים או שיקומיים, קבועים או זמניים, ומה צריכת התרופות שלו;
{{ח:תת|(3)}} אם האדם נדרש לסיוע בביצוע פעולות היום־יום, והאמצעים שהוא עושה בהם שימוש קבוע;
{{ח:תת|(4)}} הצורך בהשגחה צמודה על האדם;
{{ח:תת|(5)}} הצורך בתמיכה רגשית או חברתית לאדם;
{{ח:תת|(6)}} בחינה אם הוא אדם עם עורף חברתי בחירום כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)|בתקנות מאגר מידע}} או שאין לו עורף חברתי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#סעיף 2|בתקנה 2(ב)(7)(ב)(1) עד (4) לתקנות מאגר מידע}};
{{ח:תת|(7)}} צרכים נוספים שהם תולדה ממאפייני מצב החירום.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 2}}
{{ח:ת}} שלב 2: בחינת הצורך בסיוע פרטני לאדם עם מוגבלות:
{{ח:תת|(1)}} אפשרות א׳ – כדי שאדם יוכל להמשיך לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום – מתוך הצרכים שעלו בהערכה לפי שלב 1 ובייחוד החיוניים שבהם, מהם הצרכים שניתן לספק לאורך זמן;
{{ח:תת|(2)}} אפשרות ב׳:
{{ח:תתת|(א)}} מתוך הצרכים שעלו בהערכה לפי שלב 1 ובייחוד החיוניים שבהם, מהם הצרכים שלא ניתן לספק או שקיים קושי ממשי לספקם, במצב החירום, אם ימשיך אותו אדם לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן;
{{ח:תתת|(ב)}} אם ניתן לספק טוב יותר את צרכי האדם ובפרט החיוניים שבהם, לפי ההערכה שבוצעה לפי פרט משנה (א), אם יועבר מביתו או מאזור ציבורי מוגן לחלופת דיור זמני במקום אחר;
{{ח:תתת|(ג)}} אם קיימת אפשרות ממשית ובטוחה בתנאי מצב החירום השורר, להעברת האדם, לרבות מלווה או ציוד עזר אישי אם נדרשים, לחלופת דיור זמנית במקום אחר.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית – מיגונית ציבורית}}
{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק א|חלק א׳ – מיגונית ציבורית נגישה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 21|תקנות 21(א) עד (ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22}} {{ח:פנימי|סעיף 54|ו־54(ב)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 1|פרטים 1}} {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 3|ו־3 בחלק א׳ לתוספת שלישית}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|מיגונית נגישה לאדם עם מוגבלות|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 1}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|בחלק זה}}, ”דלת הדף“ ו”דלת הדף ורסיסים“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים)|בתקנות מפרטים למקלטים}}.
{{ח:תת|(ב)}} לאדם עם מוגבלות יתאפשר להיכנס למיגונית ולשהות בה יחד עם כלל הציבור, לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|חלק זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} במיגונית שבפתחה לא מותקנת דלת הדף או דלת הדף ורסיסים יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרוחב החופשי בפתחים ובפרוזדורים לא יפחת מ־90 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(2)}} סכום הרוחב החופשי בפרוזדור (A {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|בנספח א}}) והרוחב החופשי בפתח (B {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|בנספח א}}) סמוכים זה לזה, לא יפחת מ־200 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(3)}} החלל המיועד לשהיית הציבור במיגונית (C {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|בנספח א לחלק זה}}) יכלול שטח חופשי לסיבוב לפי ת״י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח לסיבוב (2.7.4);
{{ח:תתת|(4)}} השיפוע הרוחבי והשיפוע האורכי של דרך בתוך המיגונית לא יעלה על 2%; על אף האמור –
{{ח:תתתת|(א)}} השיפוע האורכי של דרך נגישה שתחילתה במזוזת הפתח הפנימי במיגונית (מסומן כקו מקווקו ”תחילת דרך משופעת“ {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|בנספח א לחלק זה}}), והיא נמשכת לפתח המיגונית עד למפלס תחתית רצפת המיגונית, לא יעלה על 0.5% + 9%;
{{ח:תתתת|(ב)}} הדרך לא תבלוט מפתח המיגונית יותר מ־20 סנטימטרים ובלבד שאם בלטה יותר מ־10 סנטימטרים גוון הדרך יהיה בניגוד חזותי לגוון הקיר החיצוני של המיגונית;
{{ח:תתתת|(ג)}} אפשר שהפרש הגובה בין קצה הדרך בפתח המיגונית (מסומן כ”פתח המיגונית“ {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|בנספח א לחלק זה}}) לדרך הנגישה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 3|פרט 3}} (מסומנת D {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|בנספח א לחלק זה}}), יטופל באמצעות אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} רכיב משופע מקובע בקצה הדרך במיגונית, שניתן לשנות את מצבו בין מצב פתוח כשהוא בשימוש למצב סגור כשאינו בשימוש; השיפוע של הרכיב במצב פתוח לא יעלה על 50%, אם הוא מגשר על הפרש גובה של עד 3 סנטימטרים או על 30% אם הוא מגשר על הפרש גובה בתחום שמעל 3 סניטמטרים ועד 6 סנטימטרים; בעת שהרכיב האמור במצב פתוח, יראו בו חלק מהדרך לפי פסקת משנה (ב), והוראותיה יתקיימו גם ברכיב האמור;
{{ח:תתתתת|(2)}} שינוי השיפוע של קצה הדרך במיגונית, ובלבד שיתקיימו בו ההוראות לפי פסקת משנה (1) שדנות בשיפוע;
{{ח:תתת|(5)}} לאורך הדרך המשופעת במיגונית לפי פסקה (4)(א), בצד הדופן שממול לפתח B ({{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|נספח א׳ לחלק זה}}), יימצא בית אחיזה (מסומן כ”בית אחיזה“ {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|בנספח א לחלק זה}}), שיתקיימו בו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} צורת בית האחיזה תהיה עגולה, תתאפשר גריפה רציפה לכל אורכו, ולא יהיו בו חלקים חדים;
{{ח:תתתת|(ב)}} קוטרו החיצוני של בית האחיזה יהיה 3 עד 4 סנטימטרים;
{{ח:תתתת|(ג)}} קצותיו של בית האחיזה יהיו מכופפים כדי שלא יהוו מכשול; קצהו האחד יימשך עד 30 סנטימטרים במקביל לפתח B ({{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|נספח א לחלק זה}}), וקצהו השני לא יבלוט מפתח המיגונית;
{{ח:תתתת|(ד)}} מסביב לבית האחיזה יהיה מרווח חופשי לגריפה שהיקפו 4 סנטימטרים לפחות מהפנים החיצוניים של בית האחיזה;
{{ח:תתתת|(ה)}} הפן העליון של בית האחיזה יהיה בגובה 90 סנטימטרים עד 95 סנטימטרים מפני הדרך המשופעת;
{{ח:תתתת|(ו)}} הפן הפנימי של בית האחיזה לא יחדור יותר מ־9 סנטימטרים לתחום הדרך המשופעת;
{{ח:תתתת|(ז)}} יתקיים ניגוד חזותי בין גוון בית האחיזה לגוון הקיר שעליו הוא מותקן;
{{ח:תתתת|(ח)}} בית האחיזה יותקן ממרכז חלקו התחתון, באופן יציב, בטוח, ומאפשר גריפה רציפה;
{{ח:תתת|(6)}} קירות המיגונית יהיו בלא בליטות חדות ובלא חיספוסים גסים העלולים לפגוע במי שנמצא במיגונית;
{{ח:תתת|(7)}} לאורך הדרך במיגונית לא יהיו מכשולים.
{{ח:תת|(ד)}} במיגונית שמותקנת בה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרוחב החופשי בפתחים שבמיגונית לא יפחת מ־80 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(2)}} סכום רוחב חופשי בפרוזדור במיגונית, אם קיים, ורוחב חופשי בפתח, סמוכים זה לזה, לא יפחת מ־200 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(3)}} החלל המיועד לשהיית הציבור במיגונית (C {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח ב|בנספחים ב}} {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ג|ו־ג לחלק זה}}) יכלול שטח חופשי לסיבוב לפי ת״י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח לסיבוב (2.7.4);
{{ח:תתת|(4)}} מפלס סף הדלת שבפתח המיגונית יהיה בגובה 10 סנטימטרים לכל היותר מעל תחתית רצפת המיגונית; הותקנה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים בכניסה פנימית במיגונית, תתקיים בה {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים)#סעיף 34|תקנה 34(ד) ו־(ד1) לתקנות מפרטים למקלטים}};
{{ח:תתת|(5)}} משני צידי הדלת יימצאו מוטות לסיוע בהגפתה כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מוט אופקי אחד יימצא בצידו החיצוני של אגף הדלת בגובה 85 עד 90 סנטימטרים מתחתית אגף הדלת, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} אורכו של המוט יהיה 35 עד 40 סנטימטרים, וקוטרו החיצוני יהיה 3 עד 4 סנטימטרים;
{{ח:תתתתת|(2)}} צורת המוט תהיה עגולה, תתאפשר גריפה רציפה לכל אורכו, ולא יהיו בו חלקים חדים;
{{ח:תתתתת|(3)}} המרחק בין הפן הפנימי של המוט לבין פני אגף הדלת לא יהיה קטן מ־4 סנטימטרים ולא גדול מ־5 סנטימטרים;
{{ח:תתתתת|(4)}} המרחק בין קצה המוט לבין שול אגף הדלת שנפתח יהיה 5 עד 10 סנטימטרים;
{{ח:תתתתת|(5)}} גוון המוט יהיה בניגוד חזותי לגוון אגף הדלת;
{{ח:תתתת|(ב)}} מוט אופקי שני יימצא בצידו הפנימי של אגף הדלת בגובה 85 עד 90 סנטימטרים מתחתית אגף הדלת, ותתקיים בו פסקת משנה (א)(1) עד (5);
{{ח:תתת|(ג)}} על אף האמור בפסקאות (א) ו־(ב), אפשר שגובה המוט או המרחק לפי פסקה (א)(4), יותאמו בשינוי קל לצורך מניעת הפרעה למנגנון נעילת הדלת.

{{ח:סעיף*|2|שילוט וסימון|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} על דופן המיגונית שבה נמצא פתחה, יימצא מידע בשלט או על הדופן, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רישום: ”מיגונית“ בגופן שגובהו לא יפחת מ־10 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(2)}} יתקיימו במידע הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
{{ח:תת|(ב)}} גוון מזוזות ומשקוף פתח המיגונית ברצועה שרוחבה 7 עד 10 סנטימטרים בהיקף הפתח, יהיה בניגוד חזותי לדופן החיצונית של המיגונית.

{{ח:סעיף*|3|הצבת מיגונית וקישורה לדרך נגישה|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} המיגונית תוצב בדרך נגישה או בצמוד לה, ויתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} אפשר שפני דרך נגישה לפי פרט זה יהיו עשויים מחומר מהודק כגון מצע, או דשא, ובלבד שיהיו יציבים גם בפני גשם ונגר עילי;
{{ח:תת|(2)}} בצמוד לפתח מיגונית שאין בפתחה דלת יתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} ייותר שטח חופשי לתמרון במקביל לדופן המיגונית ומול הפתח שלה, ששיפועו לא יעלה על 2% לכל כיוון, שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות ואורכו 170 סנטימטרים לפחות (D {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|בנספח א׳ לחלק זה}}); על אף האמור, אפשר שרוחב השטח האמור יקטן עד ל־110 סנטימטרים, בשל מיקום מיתקנים, תשתיות, מגבלת רוחב המדרכה שבה מוצבת המיגונית, או צמחייה;
{{ח:תתת|(ב)}} הפרש הגובה האנכי בין פתח המיגונית לפני הדרך הנגישה המקושרת אליה לא יעלה על 1.5 סנטימטרים, והמרווח האופקי בין שתי הדרכים האמורות לא יעלה על 1.5 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(ג)}} לצורך יישום פסקת משנה (ב), אם הפרש הגובה בין פתח המיגונית לדרך נגישה אינו עולה על 6 סנטימטרים, אפשר שהקישור ייעשה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 1|פרט 1(ג)(4)(ג)}} או באמצעות רכיב משופע לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 1|הפרט האמור}} שהוא רכיב מקובע למיגונית;
{{ח:תת|(3)}} בצמוד לפתח מיגונית שמותקנת בה דלת, יתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} יימצא משטח תפקוד בצד שאליו נפתחת הדלת, שמתקיימות בו הוראות ת״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במשטחי תפקוד (2.5.4), ושיפוע המשטח לכל כיוון לא יעלה על 2% (מסומן כ”משטח תפקוד (חלופה 1)“ {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח ב|בנספח ב לחלק זה}} – ”משטח תפקוד (חלופה 2)“ {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח ג|בנספח ג לחלק זה}}); אם קיים הפרש גובה אנכי בין שול משטח התפקוד לסביבתו הצמודה שעולה על 5 סנטימטרים ואין אמצעים למניעת מעבר מהמשטח לסביבה האמורה, יש פס בשול המשטח בניגוד חזותי לסביבתו הצמודה ורוחבו 10 עד 20 סנטימטרים או שהמשטח כולו בניגוד חזותי לסביבתו;
{{ח:תתת|(ב)}} אם מותקנת דלת סובבת על צירה בפתח המיגונית או בפתח אחר בתוכה, שאינה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, הכוח הנדרש לפתיחה של הדלת לא יעלה על הוראות ת״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בכוח הפעלה לפתיחת דלת בדרך נגישה (סעיף 2.5.5.2);
{{ח:תת|(4)}} נוסף על משטח תפקוד לפי פסקה (3(א)), לסף דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, שבפתח מיגונית, תקושר דרך נגישה לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} אם הדרך הנגישה היא בתחום ציר ההליכה במדרכה או ברחבה, השיפוע האורכי ושיפועי הצד שלה, לא יעלו על 8% ({{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח ב|נספח ב לחלק זה}});
{{ח:תתת|(ב)}} אם הדרך הנגישה אינה בתחום ציר ההליכה במדרכה, ברחבה, או בשביל, השיפוע האורכי של הדרך לא יעלה על 8%, ושיפועי הצד לא יעלו על 50% ({{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח ג|נספח ג לחלק זה}});
{{ח:תתת|(ג)}} על אף האמור בפסקאות (א) ו־(ב), אם בנסיבות המקום לא מתאפשר שיפוע כאמור בהן, אפשר שבאישור מורשה נגישות, שיפוע הדרך לא יעלה על 10% לאורך קטע דרך קצר ככל האפשר בתנאי המקום;
{{ח:תתת|(ד)}} לא יידרש שהדרך הנגישה תהיה כבש או מיתקן אלקטרו־מכני, ולא יידרשו בתי אחיזה בצידיה.
{{ח:תת|(5)}} אם הוצבה המיגונית בדרך ציבורית כגון מדרכה, שביל או רחבה, ייוותר בדרך מעבר חופשי שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות (מסומן כ”מעבר חופשי“ {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|בנספחים א}} {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח ב|ו־ב לחלק זה}}). אפשר שרוחב המעבר האמור יקטן עד ל־110 סנטימטרים, לאורך קטע שאורכו לא יעלה על 500 סנטימטרים, בשל מיקום מיתקנים, תשתיות, מגבלת רוחב המדרכה, או צמחייה.

{{ח:סעיף*|4|מכשולים בדרך נגישה ובדרך אחרת|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} לאורך דרך נגישה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 3|בפרט 3}}, ולאורך דרך אחרת להולכי רגל שאינה דרך נגישה כאמור, שמובילות למיגונית ממקום שעליו נועדה להגן המיגונית כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 3|בפרט 3}}, לא יהיו מכשולים; אם קיימים מכשולים בדרך – הם מסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

{{ח:סעיף*|5|ניגוד חזותי|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} אם נדרש שיתקיים ניגוד חזותי לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}}, הוא יהיה לפי ת״י 1918 חלק 6 בסעיף הדן בניגוד חזותי (2.4) לערך המתאים לסימן מאתר.

{{ח:סעיף*|6|שונות|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} השרטוטים שבנספחים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|לחלק זה}} הם לצורך המחשה, וההוראות המחייבות הן הוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|חלק זה}}.

{{ח:קטע4||'''נספח א – מיגונית נגישה שלא מותקנת דלת בפתחה (המידות בסנטימטרים)'''}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|תוספת שלישית, חלק א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 1|פרטים 1(ג)(2), (3), (4)(א) ו־(ג), (5)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 5|5(ג)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 3|3(2)(א)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 6|ו־6}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(שרטוט הושמט).}}

{{ח:קטע4||'''נספח ב – מיגונית שמותקנת דלת בפתחה, משטח תפקוד (חלופה 1), ודרך נגישה בציר הליכה של מדרכה או ברחבה (המידות בסנטימטרים)'''}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|תוספת שלישית, חלק א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 1|פרטים 1(ד)(3)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 3|3(3)(א), (4)(א) ו־(5)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 6|ו־6}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(שרטוט הושמט).}}

{{ח:קטע4||'''נספח ג – מיגונית שמותקנת דלת בפתחה, משטח תפקוד (חלופה 2), ודרך נגישה שאינה בציר הליכה של מדרכה או ברחבה (המידות בסנטימטרים)'''}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|תוספת שלישית, חלק א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 1|פרטים 1(ד)(3)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 3|3(3)(א), (4)(א) ו־(5)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 6|ו־6}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(שרטוט הושמט).}}

{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק ב|חלק ב׳ – התאמות נגישות לעניין מיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 54|תקנה 54(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|סימון ושילוט|עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} במיגונית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין, יתקיים {{ח:פנימי|חלק א|פרט 2 בחלק א׳}}.

{{ח:סעיף*|2|מכשולים בדרך נגישה ובדרך אחרת|עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} לאורך דרך נגישה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב פרט 3|פרט 3}}, ולאורך דרך אחרת להולכי רגל שאינה דרך נגישה כאמור, שמובילות למיגונית ובתוכה, לא יהיו ככל האפשר מכשולים; אם קיימים מכשולים בדרך – הם מסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

{{ח:סעיף*|3|דרך נגישה למיגונית|עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} פתח מיגונית שהוצבה לפני יום התחילה, שלגביה מתקיימים כל התנאים שלהלן, תקושר לדרך נגישה לפי {{ח:פנימי|חלק א|פרט 3 בחלק א{{ח:הערה|׳}}}}:
{{ח:תתת|(1)}} הפרש הגובה בין פתח המיגונית לקצה הדרך הקיימת שמגיעה בצמוד לפתח המיגונית, לא עולה על 20 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(2)}} אפשר להתגבר על הפרש הגובה לפי פסקה (1) באמצעות דרך משופעת לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 3|פרט 3(2)}} {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 3|או 3(4) בחלק א{{ח:הערה|׳}}}};
{{ח:תתת|(3)}} לאחר התגברות על הפרש גובה כאמור בפסקה (2), ייוותר מעבר חופשי כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 3|בפרט 3(5) בחלק א׳}};
{{ח:תתת|(4)}} לצורך ביצוע האמור בפסקאות (2) ו־(3) אין צורך להזיז את המיגונית מהמקום שבו הוצבה, להרים או לסובב אותה.
{{ח:תת|(ב)}} אפשר שפני הדרך אל מיגונית כאמור בפרט משנה (א) יהיו עשויים מחומר מהודק או דשא, ובלבד שפני הדרך יהיו יציבים, גם בפני גשם ונגר עילי.

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 32|תקנה 32(ו) ו־(ז)}})}}}}
{{ח:קטע3||איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} גורם מאתר יכין לפי המידע שבידו רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התבחינים {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1|שברישה לפרט 2 בתוספת הראשונה לתקנות המאגר}} ולמעט התבחין ”שאינם מתגוררים במגורים מוסדרים“ (להלן – התוספת הראשונה למאגר), ונוסף על כך מלאו להם 6 שנים לפחות ומתקיימים בהם התבחינים שבטור א׳ בטבלה שלהלן; גורם מאתר יציין ברשימה האמורה את האנשים שמתקיימים בהם גם התבחינים שבטור ב׳ בטבלה שלהלן:
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;טור א׳&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טור ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} מתוך {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 2|פסקת משנה (2) שבטור א׳, שלצד פרט משנה 2 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}} – {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)#תוספת 2 פרט 4|פרט {{ח:הערה|(}}4{{ח:הערה|)}}(א) לתוספת השנייה לתקנות ילד נכה}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 4|בפסקת משנה (8) שבטור א׳, שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 4|בפסקת משנה (6) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 4|בפסקת משנה (8) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 4|בפסקת משנה (8) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 5|בפסקת משנה (7) שבטור א׳, שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 5|בפסקת משנה (5) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 5|בפסקת משנה (6) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 5|בפסקת משנה (6) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 7|בפסקת משנה (2) שבטור א׳, שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 7|בפסקת משנה (2) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(7)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 7|בפסקת משנה (4) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 7|בפסקת משנה (4) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(8)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 9|בפסקת משנה (5) שבטור א׳, שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}} לגבי תלמיד עם מוגבלות שמיעה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(7)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 9|בפסקת משנה (4) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}} לגבי תלמיד עם מוגבלות שמיעה
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(9)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 9|בפסקת משנה (5) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(8)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 9|בפסקת משנה (5) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|י״א בתשרי התשפ״ז (22 בספטמבר 2026)}}
* '''ישראל כ״ץ'''&lt;br&gt;שר הביטחון
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>mw60553exg1mf7if96osbykz655fffe</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084923</id>
      <parentid>3084894</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T06:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3084916]</comment>
      <origin>3084923</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="173490" sha1="pa2dezcpwtbmnqru22ivm79zzdrb359" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ״ז–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ז, 32|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12532.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מ|סעיף 19מ(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}} (להלן – החוק), {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 27|וסעיף 27(ג)(10)}} {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, לאחר התייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהסכמת שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19סז|סעיף 19סז לחוק}}, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: נגישות לאספקת מים ולמזון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: מקום מוגן, אזור ציבורי מוגן, שהייה ולינה, ומידע לגביהם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: מקום מוגן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: אזור ציבורי מוגן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: תנאי שהייה ולינה סבירים לאדם עם מוגבלות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: נגישות למיגונית ציבורית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: נגישות למידע ותקשורת נגישה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: התרעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: נגישות לשירותים שונים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳: נגישות לשירותי הביטוח הלאומי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: נגישות לשירותי בנקאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: זמינות אמצעי הסעה לאנשים עם מוגבלות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: תומך קהילתי במצב חירום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: {{מוקטן|דרישות חלופיות לדרך נגישה}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|חלק א׳ – גופים ציבוריים שיעמידו משאבים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳ – משאבים שיעמידו גופים ציבוריים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|חלק ג׳ – תבחינים לסיוע בקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת מענים לאנשים עם מוגבלות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית – מיגונית ציבורית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|חלק א׳ – מיגונית ציבורית נגישה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|חלק ב׳ – התאמות נגישות לעניין מיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית: {{מוקטן|איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור ציבורי מוגן“ – מקום ציבורי המשמש במצב חירום לשהיית הציבור לצורך התגוננות מפני סיכון לחיים או לצורך חיוני אחר, מעל או מתחת לפני הקרקע, ובכלל זה מקלט ציבורי, מחסה ציבורי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 11|בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית}}, שטח פתוח, תווך תת־קרקעי, מיתקן מרכזי כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית)|בתקנות נגישות לתחבורה ציבורית}}, ולמעט כל אלה: מיגונית ציבורית, מקום ייעודי כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות)#סעיף 1|בתקנה 1 לתקנות המסגרות}}, מיתקן קליטה כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)#סעיף 1|בתקנה 1 לתקנות נגישות אירועי פינוי}}, מרכז ארעי לטיפול, מוסד רפואי ומרפאה, כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|בתקנות שירותי בריאות במצב חירום}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“, ”גוף ציבורי“, ”נציבות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעים חליפיים“, ”ספק מים“, ”ספק מים בחירום“, ”תוכנית היערכות“, ”תחנת חלוקה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|כללי המים (אירוע פגיעה במים)|בכללי המים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית שימוש נגיש“, ”מקלחת נגישה“ – כמשמעותם בחקיקה לפי פסקאות (2) עד (11) לחקיקת נגישות למקום ציבורי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך נגישה“ – דרך שמתקיימות בה הדרישות שנקבעו לדרך נגישה בחקיקת הנגישות למקום ציבורי, ואולם אם לא מתקיימות לגביה הדרישות שנקבעו כאמור או שלא נקבעו לגביה דרישות – דרך שמתקיימות בה הדרישות {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגא“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנציב“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 22|בסעיף 22 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות הממשלתית למים וביוב“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יא|בסעיף 124יא לחוק המים, התשי״ט–1959}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ההתגוננות האזרחית“ – {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התכנון והבנייה“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות אזרחי“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|חוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיית שירות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19ו1|בסעיף 19ו1 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חקיקת נגישות למקום ציבורי“ – הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1|פרק ה׳1 לחוק}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#פרק ה1א|פרק ה׳1א לחוק התכנון והבנייה}}, וכן לפי כל אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים)|חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים), התשמ״ח–1988}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח1|חלק ח׳1 לתוספת השנייה בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים)|תקנות מפרטים למקלטים}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), התשע״א–2011}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע״ב–2011}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע״ד–2013}};
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים)|תקנות נגישות במקלטים}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה), התשע״ח–2018}};
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש)|תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע״ט–2018}};
{{ח:תתת|(10)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות שירותי בריאות במצב חירום}};
{{ח:תתת|(11)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית)|תקנות נגישות לתחבורה ציבורית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – יום תחילתן של תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ״ז–2026, לפי {{ח:פנימי|סעיף 53|תקנה 53(א)}} {{ח:הערה|(יום 1.12.2026)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי המים“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (אירוע פגיעה במים)|כללי המים (אירוע פגיעה במים), התשפ״ג–2023}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כספומט“ – מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאגר הרשות המקומית“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)|בתקנות מאגר מידע}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מושב מותאם“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)|בתקנות נגישות לשירות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיגונית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145|בסעיף 145(ח)(4) לחוק התכנון והבנייה}}, אף אם המדינה או רשות מקומית לא הציבו אותה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיגונית ציבורית“ – מיגונית המיועדת לשירותים הניתנים לציבור בקשר עם מצב חירום, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מב|בסעיף 19מב(ב) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}}, למעט מיגונית שמוצבת בבסיס צה״ל לשימוש חיילים ועובדים בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב“ – מנהל הרשות הממשלתית כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי המים (אירוע פגיעה במים)|בכללי המים}} או מי שהוא הסמיך, מקרב עובדי הרשות הממשלתית למים וביוב, לעניין תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מענה תומך“ – לרבות הכוונה בשפה פשוטה ומענה סבלני לשאלות חוזרות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצב חירום“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מ|בסעיף 19מ(א) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום מוגן“ – כל אחד מהמפורטים במדרג להלן, המסודר לפי רמת מיגון הולכת ופוחתת:
{{ח:תתת|(1)}} מקלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים)|בתקנות המפרטים למקלטים}};
{{ח:תתת|(2)}} אזור בבניין שנמצא מתאים להנחיות הגא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום ציבורי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19ז|בסעיף 19ז לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקלט ציבורי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 11|בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סמל הנגישות הבין־לאומי“ – לפי ת״י 1918 חלק 4;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פישוט לשוני“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)|בתקנות נגישות לשירות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רח״ל“ – רשות חירום לאומית שבמשרד הביטחון שהוקמה לפי החלטה מספר ב/43 של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מיום י׳ בטבת התשס״ח (19 בדצמבר 2007);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – עירייה או מועצה מקומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שגרה“ – עת שאינה מצב חירום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שפה פשוטה“ – התאמת מידע לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 1|פסקאות (1), (3), ו־(4), להגדרה ”פישוט לשוני“ בתקנות נגישות לשירות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1918 חלק 3.1“ – תקן ישראלי ת״י 1918, חלק 3.1 – נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין – דרישות בסיסיות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1918 חלק 4“ – תקן ישראלי ת״י 1918, חלק 4 – נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות המסגרות“ – {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות), התשפ״א–2021}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות מאגר מידע“ – {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום), התשפ״ד–2024}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות מפרטים למקלטים“ – {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים)|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש״ן–1990}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות נגישות אירועי פינוי“ – {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום), התשפ״ב–2022}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות נגישות במקלטים“ – {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים)|תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים), התשע״ו–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות נגישות לשירות“ – {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג–2013}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות נגישות לתחבורה ציבורית“ – {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס״ג–2003}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות שירותי בריאות במצב חירום“ – {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום), התשפ״ב–2022}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: נגישות לאספקת מים ולמזון}}

{{ח:סעיף|2|נגישות למי שתייה}}
{{ח:ת}} במצב חירום שבו מספקים באמצעים חליפיים מי שתייה לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למי שתייה שמסופקים כאמור באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור, לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3 עד 5}}.

{{ח:סעיף|3|הוראות נגישות בתוכנית היערכות לחלוקת מים}}
{{ח:תת|(א)}} כללה תוכנית היערכות של ספק מים או ספק מים בחירום רשימה של תחנות חלוקה שאמורות לפעול במצב חירום, יהיו תחנות החלוקה נגישות; לעניין זה, ”תחנת חלוקה נגישה“ – תחנת חלוקה שמתקיימים בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, תוביל דרך נגישה עד לפתח תחנת חלוקה וכן מפתח תחנת החלוקה עד לנקודה בתחנת החלוקה שבה הציבור ממלא כלי מים;
{{ח:תתת|(2)}} אורכה של הדרך לפי פסקה (1) עד לפתח תחנת החלוקה לא יעלה על 100 מטרים, ואם עלה השיפוע האורכי של הדרך על 5 אחוזים – לא יעלה המרחק האמור על 60 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} תוכנית ההיערכות תכלול הוראות לסיוע במצב חירום של צוות תחנת חלוקה לאדם עם מוגבלות שביקש זאת, במילוי כלי מים ובנשיאתן לרכב.
{{ח:תת|(ג)}} הוכנו במסגרת תוכנית ההיערכות שלטים לזיהוי תחנת חלוקה ושלטי הכוונה אליה, יתקיימו בהם הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
{{ח:תת|(ד)}} ספק מים או ספק מים בחירום שלא הצליח לאתר תחנת חלוקה שמתקיימת בה תקנת משנה (א) בחלק של יישוב שנדרשת להיות בו תחנת חלוקה לפי תוכנית ההיערכות שלו, רשאי לפנות למנהל הרשות הממשלתית למים וביוב בבקשה שיפטור אותו לתקופה קצובה מחובת עמידה בתנאי תקנת המשנה האמורה לעניין תחנת חלוקה באותו חלק מהיישוב; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנת החלוקה, ובייחוד לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית; לבקשה תצורף חוות דעת של מורשה נגישות לגבי העדר קיומו של מקום חלופי נגיש לתחנת חלוקה כנדרש בתוכנית ההיערכות.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ייתן פטור כאמור בתקנת משנה (ד) אם השתכנע כי לא ניתן בתנאים הקיימים לאתר באותו חלק של היישוב תחנת חלוקה, ואי־מתן הפטור עלול לשבש את אספקת המים ביישוב כאמור {{ח:חיצוני|כללי המים (אירוע פגיעה במים)|בכללי המים}}, לנוכח הצרכים שלפי תוכנית ההיערכות לגבי אותו יישוב; מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב רשאי להתנות את מתן הפטור בתנאים שעליהם יורה; משך תקופת הפטור לא יעלה על התקופה שעד למועד העדכון הקרוב של תוכנית ההיערכות; החלטת מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד; האמור בתקנת משנה (ד) ובתקנת משנה זו לא יחול לגבי יישוב שלפי תוכנית ההיערכות שלו מתוכננות בו שלוש תחנות חלוקה לכל היותר, אלא אם כן מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב נוכח לדעת כי אי־מתן הפטור ישבש את אספקת המים באותו יישוב במצב חירום כאמור {{ח:חיצוני|כללי המים (אירוע פגיעה במים)|בכללי המים}}; מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ידווח בין 1 בינואר ל־28 בפברואר בכל שנה לנציב, על הפטורים שנתן לפי תקנת משנה (ד) במהלך השנה שקדמה לה.

{{ח:סעיף|4|פרסום מידע בשגרה לגבי התאמות נגישות למים במצב חירום}}
{{ח:תת|(א)}} פורסמה בשגרה רשימת תחנות חלוקה ביישוב, יפרסם הגורם המפרסם לגבי כל תחנת חלוקה שברשימה לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תחנת חלוקה נגישה – אם מתקיימות בה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} תחנת חלוקה לא נגישה – אם לא מתקיימות בה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א)}}; אם תחנת החלוקה אינה נגישה יצוין אם ניתן לגביה פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} פורסמה בשגרה מפה שבה מצוינות תחנות חלוקה ביישוב, יכלול הגורם המפרסם במפה את סמל הנגישות הבין־לאומי בצמוד לסימון המיקום של כל תחנת חלוקה שמתקיימות בה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א)}}, ואם כל תחנות החלוקה נגישות – הוא רשאי לציין חלף זאת, על גבי המפה, כי כל תחנות החלוקה נגישות.

{{ח:סעיף|5|פתיחת תחנת חלוקה במצב חירום}}
{{ח:תת|(א)}} במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, יתקיימו בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א)}}, ואולם אם מתוך תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שלא מתקיימות בהן הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א)}}, ייתנו ספק מים וספק מים בחירום עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימות בהן הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} צוות תחנת חלוקה ייתן לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנת חלוקה והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש, סיוע במילוי כלי מים ובנשיאתו לרכב.
{{ח:תת|(ג)}} פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות חלוקה שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}}.
{{ח:תת|(ד)}} האמור {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיו, כולן או חלקן, במצב חירום.
{{ח:תת|(ה)}} עם פתיחת תחנת חלוקה ביישוב ונוסף על השירות שניתן בה, תחלק הרשות המקומית מים לביתו של מי שמתקיימים בו כל התנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא אדם עם מוגבלות;
{{ח:תתת|(2)}} הוא נכלל במאגר הרשות המקומית;
{{ח:תתת|(3)}} הוא מתגורר בחלק של היישוב שאותו נועדה לשרת תחנת החלוקה שנפתחה.

{{ח:סעיף|6|נגישות למזון במצב חירום והיערכות בשגרה}}
{{ח:תת|(א)}} במצב חירום שבו מחולק מזון לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למזון שמחולק כאמור באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור, לפי תקנה זו {{ח:פנימי|סעיף 7|ותקנה 7}}.
{{ח:תת|(ב)}} גוף ציבורי שמבצע בשגרה הכנות לחלוקת מזון לציבור במצב חירום, בין בכלל ובין באזור מסוים, ייערך גם לחלוקת מזון לאנשים עם מוגבלות, ובין השאר לפי תקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ג)}} תכנן גוף ציבורי לחלק מזון לציבור באמצעות תחנות לחלוקת מזון, תעמוד התחנה לחלוקת מזון בתנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(א) עד (ג)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} לעניין גוף ציבורי שלפי התכנון שלו נדרשת תחנה לחלוקת מזון במקום מסוים, ולא הצליח לאתר תחנה שמתקיימות בה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנת משנה 3(א)}}, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הגוף הציבורי רשאי לפנות לנציב בבקשה שיפטור אותו מחובת עמידה בתנאי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנת משנה 3(א)}} לעניין תחנה לחלוקת מזון במקום המסוים; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנה לחלוקת מזון, ובכלל זה לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית;
{{ח:תתת|(2)}} הנציב לא ייתן פטור כאמור אלא אם כן השתכנע, לנוכח הצרכים שלפי תכנון חלוקת המזון במצב חירום, שלא ניתן בתנאים הקיימים במקום המסוים לאתר תחנה לחלוקת מזון כאמור; הנציב רשאי לקצוב פטור כאמור לתקופה שיורה או להתנותו בתנאים; החלטת הנציב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד;
{{ח:תתת|(3)}} האמור בתקנת משנה זו לא יחול לגבי מקום או יישוב, לפי העניין, שלפי התכנון של הגוף הציבורי מתוכננות בו שלוש תחנות לחלוקת מזון לכל היותר, אלא אם כן קיימים לדעת הנציב טעמים מיוחדים שלפיהם אי־מתן הפטור תשבש את אספקת המזון במצב חירום ביישוב.
{{ח:תת|(ה)}} פורסמה בשגרה רשימת תחנות לחלוקת מזון ביישוב במצב חירום, תחול לגבי הפרסום {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|7|חלוקת מזון במצב חירום}}
{{ח:תת|(א)}} במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, תתקיים בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ג)}}; ואולם אם מתוך תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שלא מתקיימת בהן {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ג)}} תינתן עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימת בהן {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} צוות תחנה לחלוקת מזון יסייע לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנה והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש סיוע בקבלת מזון ובנשיאתו לרכב.
{{ח:תת|(ג)}} פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות לחלוקת מזון שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}} בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} האמור בתקנות משנה (א) עד (ג) לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.
{{ח:תת|(ה)}} הרשות המקומית תחלק מזון לביתם של אנשים עם מוגבלות שמתקיימים בהם התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(ה)}}.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: מקום מוגן, אזור ציבורי מוגן, שהייה ולינה, ומידע לגביהם}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: מקום מוגן}}

{{ח:סעיף|8|הנחיות לאיתור מקום מוגן בבניין למגורים}}
{{ח:תת|(א)}} הנחיות לאיתור מקום מוגן בבניין למגורים שמפרסם הגא לציבור יהיו בשפה פשוטה ויתקיימו בהן הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28}}.
{{ח:תת|(ב)}} הפעילו משטרת ישראל או צה״ל מוקד חירום כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)#סעיף 7|בתקנה 7 לתקנות נגישות אירועי פינוי}}, ימסרו את ההנחיות לאיתור מקום מוגן כאמור בתקנת משנה (א) כחלק מהמידע שנמסר במסגרת מוקד החירום.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: אזור ציבורי מוגן}}

{{ח:סעיף|9|איתור והקצאה של אזורים בטוחים נגישים}}
{{ח:ת}} גוף ציבורי שמאתר ומקצה מקומות ציבוריים לאזורים ציבוריים מוגנים, ייתן עדיפות, ככל האפשר, ובהתחשב בצרכים הנובעים ממצב החירום, לאיתור והקצאה של מקומות העומדים בחקיקת נגישות למקום ציבורי.

{{ח:סעיף|10|כניסה ושילוט לאזור ציבורי מוגן}}
{{ח:ת}} גוף ציבורי שאחראי להפעלת אזור ציבורי מוגן ומאפשר לציבור במצב חירום לעשות שימוש באזור ציבורי מוגן, אחראי לכך שיתקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם יש דרך שמיועדת לכניסת כלי רכב לאזור ציבורי מוגן (להלן בתקנה זו – דרך כלי רכב), כגון בחניון תת־קרקעי, לא יימנע מאדם עם מוגבלות, ובכלל זה אדם המתנייע בכיסא גלגלים או באמצעי עזר אחר לניידות, לעשות שימוש במצב חירום גם בדרך כלי רכב לרבות אפשרות למעבר במקומות שבהם יש הגבלת כניסה כגון מחסומים, וזאת בין שמובילה לאזור הציבורי המוגן דרך נגישה ובין שלא;
{{ח:תת|(2)}} במקום בולט לעין בפתח דרך כלי רכב יימצא שלט שעליו כתוב ”כניסה במצב חירום גם לאדם עם מוגבלות בניידות“, ואולם אם השיפוע האורכי של דרך כלי הרכב עולה על 10% יהיה כתוב בשלט ”זהירות! שיפוע מסוכן!“ ונוסף על כך יופיע בשלט הסמל לציון שיפוע מסוכן לפי נספח ג׳ בת״י 1918 חלק 4; אם יש בדרך פסי האטה, יהיה כתוב בשלט גם ”זהירות! פסי האטה!“;
{{ח:תת|(3)}} הוצב שלט להכוונה לאזור ציבורי מוגן או לכניסה אליו או שלט לפי פסקה (2), יהיה גובה האותיות בשלט 80 מילמטרים לפחות, ויתקיימו בו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
{{ח:תת|(4)}} לא ייגבה תשלום מאדם עם מוגבלות שמבקש להיכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן שמובילה לתוכו דרך כלי רכב לצורך הצלת עצמו או כדי להוביל ציוד שנדרש לשהייתו שם; איש צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן או פועל מטעם המקום הציבורי שבו האזור הציבורי המוגן, רשאי לדרוש שאדם כאמור יזדהה באמצעות תג נכה כתנאי לאי־גביית תשלום; אדם כאמור שנכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן יישמע להוראות צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן כדי למנוע סיכון לציבור שנמצא בו; לעניין זה, ”תג נכה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חניה לנכים|בחוק חניה לנכים, התשנ״ד–1993}}.

{{ח:סעיף|11|נגישות לאדם עם מוגבלות לשירות או טובין שמסופקים לציבור באזור ציבורי מוגן}}
{{ח:תת|(א)}} סיפק גוף ציבורי שירות או טובין, לציבור ששוהה באזור ציבורי מוגן במצב חירום, יספק את אותם שירות או טובין לאדם עם מוגבלות ששוהה באותו אזור ציבורי מוגן, באופן שמאפשר לאדם עם מוגבלות לצרוך את אותם שירות או טובין, באותה איכות וזמינות שמסופקים לכלל הציבור; ואם נדרש, יבצע הגוף את ההתאמות הנדרשות, כפי שמתאפשר בנסיבות מצב החירום, כדי ליישם את האמור.
{{ח:תת|(ב)}} תפעל איש צוות מטעם גוף ציבורי אזור ציבורי מוגן בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לבקשת אדם עם מוגבלות שפנה אליו בבקשה לסיוע והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות, יסייע לו איש צוות ובייחוד לשם ביצוע פעולה נדרשת להצלת חיים; האמור לא יחול כשאיש הצוות נדרש להגן על עצמו ולבצע לשם כך פעולה נדרשת להצלת חיים;
{{ח:תתת|(2)}} איש הצוות יישא עליו סימן לזיהוי, ואם יש לו עמדת שירות באזור הבטוח – במקום בולט לעין בעמדה יימצא שלט; בשלט ובסימן הזיהוי יהיה רשום: ”עזרה לאדם עם מוגבלות“; בשלט יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
{{ח:תתת|(3)}} יימצא חדר או חלל המופרד מהמולת הקהל באופן המספק פרטיות כגון באמצעות פרגוד או מחיצה, לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות המתקשה להתמודד עם ההמולה במקום או לצורך מילוי צרכיו הרפואיים או הסיעודיים, עקב מוגבלותו, ולמלוויו; בחדר או בחלל, לפי העניין, יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} החדר או החלל האמור יישמר לשימוש של אדם עם מוגבלות במצב חירום;
{{ח:תתתת|(ב)}} לצד החדר או החלל יימצא שלט שעליו רשום: ”מקום לאדם עם מוגבלות לשהייה זמנית“ ויתקיימו בשלט הוראות ת״י 1918 חלק 4 המנויות בסיפה של פסקה (2).
{{ח:תת|(ג)}} סיפק גוף ציבורי כיסאות לאזור ציבורי מוגן בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יחולו כל אלה, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום:
{{ח:תתת|(1)}} 5% מהכיסאות לפחות, ולא פחות ממושב אחד, יהיו מושבים מותאמים;
{{ח:תתת|(2)}} אם האזור הציבורי המוגן מתוכנן להכיל 500 איש לפחות במצב חירום – יימצא באזור הבטוח כיסא גלגלים אחד לפחות, להסעת אנשים עם מוגבלות שבאזור הציבורי המוגן.

{{ח:סעיף|12|נגישות לבית שימוש, למקלחת, ודרך נגישה, באזור ציבורי מוגן}}
{{ח:תת|(א)}} אם באזור הציבורי המוגן קיים בית שימוש לשימוש הציבור בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יימצא גם בית שימוש נגיש אחד לפחות לשימוש שני המינים שדרך נגישה מובילה אליו מהכניסה לאזור הציבורי המוגן, או סידור מתאים אחר בנסיבות מצב החירום, לפי פסקה (1) או (2) להלן, שדרך נגישה מובילה אליו מהכניסה לאזור הציבורי המוגן, שיאפשר לאדם עם מוגבלות לעשות את צרכיו באופן בטיחותי, ובפרטיות לפי נסיבות השהייה במצב חירום באזור הציבורי המוגן, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בית כיסא כימי נגיש לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים)#סעיף 4|תקנה 4(ב) לתקנות נגישות במקלטים}};
{{ח:תתת|(2)}} כיסא שירותים עם מושב קשיח, יציב, עם סידור מתאים לקליטת הפרשות כגון סיר, ולסילוקן באופן שימזער מטרדים למי ששוהה באזור הציבורי המוגן, שמסביבו יימצא וילון או אמצעי אחר המספק פרטיות למי שעושה את צרכיו.
{{ח:תת|(ב)}} אם באזור הציבורי המוגן קיימת מקלחת לשימוש הציבור בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, תימצא מקלחת נגישה לשימוש שני המינים, או סידורים לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)#סעיף 10|תקנה 10(ב)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי}}, שדרך נגישה מובילה אליה מהכניסה לאזור הציבורי המוגן.

{{ח:סעיף|13|הסתייעות במלווה, בחיית שירות ובציוד עזר אישי}}
{{ח:ת}} אדם עם מוגבלות יוכל להסתייע במלווה מטעמו או בחיית שירות, וכן בציוד עזר אישי שלו, בעת שהוא שוהה באזור ציבורי מוגן במצב חירום.

{{ח:סעיף|14|תיק הפעלה}}
{{ח:ת}} תיק הפעלה של גוף ציבורי לאזור ציבורי מוגן יכלול פרטי התקשרות עם ארגונים של אנשים עם מוגבלות ואנשי מקצוע מתחומים שנוגעים לאנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת מידע נוסף וסיוע למי ששוהה באזור ציבורי מוגן, אם פרטיהם מצויים ברשות הגוף הציבורי.

{{ח:סעיף|15|פרסום מידע לציבור לגבי נגישות אזור ציבורי מוגן}}
{{ח:תת|(א)}} פרסם גוף ציבורי רשימת אזורים ציבוריים מוגנים לשימוש הציבור במצב חירום, יכלול הפרסום גם את כל הפרטים המפורטים להלן, לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל אזור ציבורי מוגן, ויחולו על הפרסום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28}}; בפרסום כאמור, בפסקאות (1) עד (8) שלהלן, אפשר שייעשה שימוש בשם הסוג המסוים של האזור הציבורי המוגן, כגון ”מקלט ציבורי“, במקום המונח ”אזור ציבורי מוגן“:
{{ח:תתת|(1)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”אזור ציבורי מוגן בזמן אזעקה“, ”אזור ציבורי מוגן בזמן אזעקה מתאים גם לשינה“; ואם האזור הציבורי המוגן ישמש לשהייה או לינה של הציבור במצב חירום, בלא קשר להתרעה, יותאם הפרסום כגון ”אזור ציבורי מוגן מתאים גם לשינה“;
{{ח:תתת|(2)}} אחת מאלה לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} אם קיימת דרך נגישה המובילה עד לפתח האזור הציבורי המוגן ובתוכו, מאחד מאלה לפחות: מדרכה ציבורית, שביל ציבורי או חניה נגישה, הסמוכים לאזור הציבורי המוגן – ”יש דרך נגישה“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) – ”אין דרך נגישה“;
{{ח:תתת|(3)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”יש מים לשתייה“, ”אין מים לשתייה“;
{{ח:תתת|(4)}} אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} אם אין באזור הציבורי המוגן בית שימוש נגיש – ”אין בית שימוש נגיש“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם יש באזור הציבורי המוגן בית שימוש נגיש – ”יש בית שימוש נגיש“ וכן תיאור בשפה פשוטה אם מדובר בבית שימוש נגיש או בסידור נגיש אחר לעשיית צרכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12(א)}};
{{ח:תתת|(5)}} אחת מאלה לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} אם יש אספקת חשמל באזור הציבורי המוגן לשימוש אישי כגון לצורך הטענת מכשירים אישיים – ”יש חשמל לשימוש אישי“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם אין אספקת חשמל באזור הציבורי המוגן לשימוש אישי – ”אין חשמל לשימוש אישי“;
{{ח:תתת|(6)}} אם גוף ציבורי מפעיל את האזור הציבורי המוגן – פירוט סוגי שירותים או סוגי טובין שהוא מספק למי ששוהה בו;
{{ח:תתת|(7)}} אם במצב חירום האזור הציבורי המוגן פתוח לציבור בשעות מסוימות – את שעות הפעילות, ואם האזור פועל בכל שעות היממה ”פתוח ביום ובלילה“;
{{ח:תתת|(8)}} אחת מאלה לפי העניין: ”יש איש צוות“, ”אין איש צוות“.
{{ח:תת|(ב)}} פרסם גוף ציבורי מפה ושעליה מצוינים אזורים ציבורים מוגנים, יכלול הגוף האמור במפה את סמל הנגישות הבין־לאומי בצמוד לסימון המיקום של כל אזור ציבורי מוגן שדרך נגישה מובילה אליו ובתוכו.

{{ח:סעיף|16|סייג לפתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן}}
{{ח:ת}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנות 9 עד 15}} לא ימנע פתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן שלא מתקיימות בו או בקשר אליו, הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: תנאי שהייה ולינה סבירים לאדם עם מוגבלות}}

{{ח:סעיף|17|אספקת תנאי שהייה ולינה סבירים}}
{{ח:ת}} פנה אדם שעקב מוגבלותו אינו מסוגל לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום בבקשה לעזרה לרשות המקומית, תספק לו הרשות המקומית בהקדם האפשרי מענה סביר בנסיבות מצב החירום, בכפוף לסיוע הממשלתי שקיבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנות 18}} {{ח:פנימי|סעיף 19|ו־19}} והאמצעים שיעמדו לרשותה, לרבות באחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} אספקת סיוע שיאפשר לו להמשיך במצב חירום לשהות בביתו באופן סביר;
{{ח:תת|(2)}} הפנייתו לאזור ציבורי מוגן שבו יתאפשרו לו תנאי שהייה או לינה סבירים בנסיבות מצב החירום, לרבות יחד עם מלוויו;
{{ח:תת|(3)}} הפנייתו למקום אחר שבו יוכל לקיים שגרת חיים סבירה בנסיבות מצב החירום, לרבות יחד עם מלוויו.

{{ח:סעיף|18|תוכנית ממשלתית לאיגום משאבים לסיוע אחוד לרשות המקומית}}
{{ח:תת|(א)}} רח״ל תכין תוכנית לסיוע ממשלתי אחוד שייתנו הגופים הציבוריים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}}, לרשויות מקומיות במצב חירום לאספקת אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סידורים ואמצעים כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות לשהות במצב חירום בביתם או באזור ציבורי מוגן;
{{ח:תתת|(2)}} מענים לאדם עם מוגבלות שאינו יכול לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום, ולמלוויו.
{{ח:תת|(ב)}} התוכנית תאגם משאבים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השנייה}}, שיעמידו הגופים הציבוריים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ג)}} התוכנית תכלול את כל אלה לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} הערכת מספר האנשים שעקב מוגבלותם אינם מסוגלים לשהות בביתם או באזור ציבורי מוגן במצב חירום, בפריסה גאוגרפית, לפי מידע זמין שיספקו הגופים הציבוריים שמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(2)}} פירוט המשאבים למתן מענה בפריסה גאוגרפית, שגוף ציבורי יעמיד במצב חירום מהמשאבים שבידיו או באחריותו; לעניין זה, ”שבידיו או באחריותו“ – לפי דין או החלטת ממשלה;
{{ח:תתת|(3)}} שיטת ניהול והקצאת משאבים יעילה במצב חירום, הכוללת:
{{ח:תתתת|(א)}} מרכז הפעלה שינהל את יישום התוכנית;
{{ח:תתתת|(ב)}} האופן שבו גוף ציבורי מעדכן במצב חירום לגבי זמינות המשאבים שהוא יכול להעמיד לתוכנית;
{{ח:תתתת|(ג)}} כיצד פונה רשות מקומית בבקשה לסיוע, המידע שעליה להעביר, ולמי, ואופן הטיפול בפנייה;
{{ח:תתתת|(ד)}} כיצד יועברו וייבחנו פניות של אנשים עם מוגבלות שאינם מוכרים לרשות המקומית;
{{ח:תתתת|(ה)}} ניהול הצרכים שהעבירו רשויות מקומיות והקצאת המשאבים הציבוריים, לפי סדרי עדיפויות וזמינותם, בנסיבות מצב החירום;
{{ח:תתתת|(ו)}} כיצד מעמיד גוף ציבורי את המשאבים שהקצה לתוכנית לידי הרשות המקומית ומסייע לה בשימוש בהם;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|חלק ג׳ לתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ד)}} הכנת התוכנית והקצאת המשאבים לפיה במצב חירום, יהיו לפי הצרכים החיוניים של אנשים עם מוגבלות ולא יושפעו מכל אלה: אם הוא אדם שמוכר לרשות המקומית או לא, אם הוא אדם שמקבל שירות ייעודי ממסגרת לשירותי יום או לא; לעניין זה, ”ממסגרת לשירותי יום“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות)|בתקנות המסגרות}}.
{{ח:תת|(ה)}} לצורך הכנת התוכנית, יעביר גוף ציבורי לרח״ל את המידע לגבי המשאבים שברשותו או באחריותו ושיעמדו לרשות התוכנית.
{{ח:תת|(ו)}} רח״ל תכין את התוכנית בהיוועצות בגופים הציבוריים שמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}}, מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זו מזו.
{{ח:תת|(ז)}} גוף ציבורי יבצע את ההכנות הנדרשות כדי שיוכל ליישם במצב חירום את חלקו בתוכנית.
{{ח:תת|(ח)}} המנהל הכללי של גוף ציבורי שמנוי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}} ימנה מקרב עובדיו הבכירים, ממונה לצורך התוכנית לפי תקנה זו; הממונה יהיה נציגו של הגוף הציבורי לצורך הכנת התוכנית ויישומה במצב חירום, לפי תקנה זו.

{{ח:סעיף|19|יישום התוכנית במצב חירום ועדכונים}}
{{ח:תת|(א)}} השתכנע ראש רח״ל שבשל מצב חירום או בעת מצב חירום יש צורך להפעיל את התוכנית, יורה על כך.
{{ח:תת|(ב)}} הורה ראש רח״ל על הפעלת התוכנית כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך לגופים הציבוריים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}} ולנציבות.
{{ח:תת|(ג)}} מייד עם ההודעה על הפעלת התוכנית יעמיד גוף ציבורי את המשאבים לרשות התוכנית לפי חלקו בה ויעדכן את מרכז ההפעלה.
{{ח:תת|(ד)}} קביעת סדרי העדיפויות ויישום התוכנית יבוצעו לפי התבחינים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|שבחלק ג׳ לתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ה)}} התוכנית תעודכן בתום הפעלתה, ובכל מקרה אחת לשנתיים לפחות.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: נגישות למיגונית ציבורית}}

{{ח:סעיף|20|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}}, ”סיבות הנדסיות“ – אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מקום הצבת המיגונית או אופן הצבתה, הנדרש מטעמי הגנה על הציבור, אינו מאפשר לבצע התאמת נגישות;
{{ח:תת|(2)}} התאמת נגישות שתבוצע במקום שבו יש להציב מיגונית מטעמי הגנה על הציבור, גם אם פתח המיגונית יופנה לכיוון אחר, תגרום לסיכון בטיחותי לציבור שעושה שימוש במקום;
{{ח:תת|(3)}} הוראות תוכנית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}}, החלה על המקום, אינן מאפשרות ביצוע התאמת נגישות כאמור.

{{ח:סעיף|21|מיגונית שיוצרה לאחר יום התחילה}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישווק אדם ולא ימכור מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו, שאינה עומדת בדרישות {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|חלק א׳ בתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק במקרקעין לא יציב מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו, במקרקעין שבהחזקתו, אלא אם כן מתקיימות בה ובדרך שמובילה אליה הוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|חלק א׳ שבתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ג)}} מחזיק במקרקעין רשאי לבקש ממורשה נגישות לפטור אותו לעניין הצבת מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו במקום מסוים במקרקעין שבהחזקתו, מקיום דרישה אחת או יותר {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|שבחלק א׳ בתוספת השלישית}}, עקב סיבות הנדסיות, ולהורות על ביצוע התאמות נגישות חלופיות ככל האפשר לפי נסיבות המקום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לעשות שימוש במיגונית.
{{ח:תת|(ד)}} הנציבות תפרסם טופס מומלץ להגשת בקשה לפטור ולהחלטת מורשה הנגישות, לפי תקנת משנה (ג).

{{ח:סעיף|22|רשימת מיגוניות}}
{{ח:ת}} מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות, יכין רשימה של כל המיגוניות שבחזקתו, בציון אם יוצרו לפני יום התחילה ומקום הצבתן, ייתן מספר סודר לכל מיגונית ציבורית ויציין לגבי כל מיגונית שדרך נגישה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}} מובילה אליה ”יש דרך נגישה למיגונית“, ולגבי מיגונית שלא מובילה אליה דרך כאמור – ”אין דרך נגישה למיגונית“; הרשימה תעודכן בפרטי כל מיגונית ציבורית נוספת שתוצב במקרקעין.

{{ח:סעיף|23|אחריות הגא}}
{{ח:ת}} הגא אינו אחראי על יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} במקרקעין שבהן הוצבו מיגוניות.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: נגישות למידע ותקשורת נגישה}}

{{ח:סעיף|24|שימוש במאגר הרשות המקומית לשם סיוע לאנשים עם מוגבלות במצב חירום}}
{{ח:ת}} רשות מקומית תעשה שימוש גם במאגר הרשות המקומית לצורך קיום חובותיה לפי תקנות אלה ולצורך איתור אנשים עם מוגבלות וסיוע להם במצב חירום, לרבות העברת מידע לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#סעיף 15|תקנה 15 לתקנות מאגר מידע}}, אם נדרש לצורך ביצוע הפעולות האמורות.

{{ח:סעיף|25|אמצעי עזר לתקשורת עם אדם עם מוגבלות}}
{{ח:תת|(א)}} גוף ציבורי שמחזיק בשגרה מידע מוכן לפרסום במצב חירום – בעניין מקומות למתן שירות לציבור שיהיו פתוחים, שירותים שיינתנו בהם, או שירותים נוספים לציבור שהם ניידים, יחזיק גם מידע בשפה פשוטה, מוכן לפרסום במצב חירום, שנדרש ממנו לפרסם לפי תקנות אלה בקשר למקומות ושירותים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ייערך בשגרה כדי שיוכל במצב חירום לתקשר עם אדם עם מוגבלות גם בשפת סימנים; היערכות כאמור תכלול, בין השאר, החזקת פרטי מתרגם לשפת סימנים או פרטי שירות תרגום לשפת סימנים מרחוק, שיהיו מוכנים לפעול גם במצב חירום.
{{ח:תת|(ג)}} גוף ציבורי כאמור בתקנת משנה (ב) שבמצב חירום מתקשר או מסייע לאדם עם מוגבלות שהשפה היחידה שהוא מבין ודובר היא שפת סימנים, יעשה שימוש בשפת סימנים לצורך תקשורת כאמור, באמצעות תרגום לשפת סימנים מרחוק או במפגש פנים אל פנים, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום.
{{ח:תת|(ד)}} גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ייערך בשגרה כדי שיוכל במצב חירום לתקשר עם אדם עם מוגבלות גם בפישוט לשוני; היערכות כאמור תכלול, בין השאר, החזקת פרטי מפשט לשוני, שיהיה מוכן לפעול גם במצב חירום; לעניין זה, ”מפשט לשוני“ – אדם בעל ניסיון במתן שירות של פישוט לשוני.
{{ח:תת|(ה)}} מי שמגיע מטעם גוף ציבורי לספק שירות לפי תקנות אלה לאדם עם מוגבלות, יישא עימו אמצעי לכתיבה, פשוט וזמין לשימוש, ובכלל זה כלי כתיבה וניירות, שיאפשר לאדם עם מוגבלות ליצור קשר עם בני אדם בסביבתו.
{{ח:תת|(ו)}} גוף ציבורי שמפעיל במצב חירום מרכז לתקשורת עם הציבור, יאפשר לציבור לתקשר איתו בשיחה קולית או בתקשורת בהתכתבות בו־זמנית ובאופן הידודי (אינטראקטיבי) כגון באמצעות live chat, לפי בחירת האדם שמתקשר איתו; אם מרכז התקשורת מאפשר לציבור לתקשר איתו גם בתקשורת חזותית וקולית כגון באמצעות וידאו וקול, בזמן אמת, ייערך המרכז כך שתקשורת כאמור תכלול גם תמלול בזמן אמת בשפות דיבור שונות; מרכז התקשורת יפרסם את פרטי אמצעי התקשורת האמורים שלפי תקנת משנה זו.

{{ח:סעיף|26|מידע על היערכות, המלצות להכנות למצבי חירום}}
{{ח:תת|(א)}} פרסם גוף ציבורי מידע לציבור לגבי היערכות והכנות למצב חירום או לאספקת שירותים האמורים בתקנות אלה, יכלול באותו פרסום הנחיות בשפה פשוטה לעניין היערכות והמלצות להכנות מראש שעל אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, לבצע; הנחיות אלה יכללו, בין השאר, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} המלצות להצטיידות בציוד אישי, ובכלל זה אמצעי עזר אישיים המשמשים אותו לצורך התניידות, היגיינה אישית, התמצאות או תקשורת, וכן ציוד רפואי חיוני אישי, ציוד עזר אישי, הזנה ייחודית ותרופות, או מקורות אנרגיה חלופיים, החיוניים לאנשים עם מוגבלות, לצורך המשך שרידות ותפקוד במצב חירום;
{{ח:תתת|(2)}} צעדים שיש לנקוט כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות קבלת שירותים ציבוריים במצב חירום, כגון שאדם עם מוגבלות יישא עימו מסמכים לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)#סעיף 6|תקנה 6(ב) לתקנות שירותי בריאות במצב חירום}};
{{ח:תתת|(3)}} אמצעים לשימוש אישי או פעולות שיש לבצע כדי לסייע בהתמגנות אישית או בהגנה על חיית שירות עקב מצב חירום;
{{ח:תתת|(4)}} המלצה לפנות מכשולים מדרכים בבניינים ושטחי חוץ, המובילות למקום מוגן בסביבת מגוריהם.
{{ח:תת|(ב)}} ההנחיות שלפי תקנת משנה (א) יבהירו בצורה ברורה ותמציתית מה על אדם לבצע, היכן ומתי, ואם ההנחיות כללו שלבים, הן יבהירו מה מטרת ביצוע השלבים ויפרטו אותם לפי הסדר שבו יש לבצעם, בליווי תמונות ככל האפשר, והכול כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות להבין את התהליך ומטרתו, להכין את עצמו ולהפיג חרדות.

{{ח:סעיף|27|מידע לצורך הכוונת התנהגות של אנשים עם מוגבלות במצב חירום}}
{{ח:תת|(א)}} גוף ציבורי המפרסם מידע לציבור לגבי הכוונת התנהגות הציבור במצב חירום, יספק נוסף על כך, הנחיות להכוונת התנהגות שהותאמו לאנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, בשפה פשוטה, ובייחוד –
{{ח:תתת|(1)}} כיצד על אדם עם מוגבלות לנהוג במצב חירום כדי להגן על עצמו;
{{ח:תתת|(2)}} כיצד לנהוג אם אינו מצליח להגיע למקום מוגן בבניין המגורים שלו או לאזור ציבורי מוגן, בתוך פרק הזמן המומלץ, או אם אין בבניין המגורים שלו מקום מוגן או אין בנמצא אזור ציבורי מוגן שדרך נגישה מובילה אליו.
{{ח:תת|(ב)}} הנחיות לפי תקנת משנה (א) יהיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|תקנה 26(ב)}}.

{{ח:סעיף|28|הנגשת מידע}}
{{ח:תת|(א)}} לאדם עם מוגבלות תהיה נגישות למידע בקשר למצב חירום, באותה איכות וזמינות כפי שיש לשאר הציבור בעת מצב חירום ובשגרה, לפי תקנה זו; לעניין תקנה זו, ”נגישות למידע“ – לרבות לאפשרות לברר, לקבל או למסור מידע, במצב חירום או בשגרה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)#סעיף 5|תקנה 5(ג) עד (ט) לתקנות נגישות לאירועי פינוי}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)#סעיף 5|וההגדרה ”מידע חיוני“ שבתקנה 5(א) לאותן תקנות}} יחולו גם לעניין מידע שגוף ציבורי מוסר לציבור, בשגרה או במצב חירום, בקשר למצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית, בשינוי זה: בכל מקום שבו מדובר בפינוי אוכלוסייה או קליטתה או בהוראות בקשר לכך, יראו כאילו מדובר במצב חירום ובקשר לכך.
{{ח:תת|(ג)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (ב), גוף ציבורי שמפרסם מידע בשגרה בקשר לשירותים האמורים בתקנות אלה, יפרסם וימסור את המידע גם בדרכים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בדרכי הפרסום המקובלות בשירות שהוא נותן;
{{ח:תתת|(2)}} בהתאמות הנגישות למידע כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 29|בתקנה 29 לתקנות נגישות לשירות}};
{{ח:תתת|(3)}} לבקשת אדם עם מוגבלות, באמצעות אחד מאלה: טלפון, דואר, דואר אלקטרוני, מסרון או אמצעי דיגיטלי אחר, ובכפוף לאמצעים שבשימוש אותו גוף ציבורי;
{{ח:תתת|(4)}} באמצעות אתר האינטרנט של הגוף הציבורי אם קיים.
{{ח:תת|(ד)}} מידע שמפרסם גוף ציבורי לפי תקנת משנה (ג)(4) או יישומון יהיה נגיש לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 35|תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות}}.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: התרעה}}

{{ח:סעיף|29|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אות התרעה“ – אות כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (אותות אזעקה וארגעה)|בתקנות ההתגוננות האזרחית (אותות אזעקה וארגעה), התשנ״ב–1992}}, או התרעה שמספק הגא לפי דין אחר, או לפי החלטת ממשלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי קצה אישי“ – אמצעי שמשמש לתקשורת בידי משתמש קצה, ובכלל זה טלפון סלולרי, צמיד חכם ומחשב אישי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגורם המחלק“ – שר הביטחון באמצעות משרדו או באמצעות גורם אחר שיורה השר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע נגיש בצג“ – מידע שמופיע בצג ומתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המידע בשפה פשוטה;
{{ח:תתת|(2)}} הצג אינו מחזיר אור (non-reflective screen);
{{ח:תתת|(3)}} המידע מופיע לפי הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בשלט אלקטרוני (2.1.10) – הדרישות הנוגעות לניגוד בין הגופן לרקע, עיצוב אותיות וספרות, והדרישות למרווח;
{{ח:תתת|(4)}} גודל הגופן של המידע המופיע על גבי צג יהיה 15 מילמטרים לפחות, אם הדבר מתאפשר מבחינה טכנית, ואם לא מתאפשר – 6 מילמטרים לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכשיר התרעה אישי“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 31|בתקנה 31}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המשרד“ – משרד הרווחה והביטחון החברתי.

{{ח:סעיף|30|נגישות להתרעה על מצב חירום}}
{{ח:ת}} לאדם עם מוגבלות תהיה במצב חירום נגישות לאותות להתרעה על תחילת מצב חירום וסיומו, באותה זמינות ואיכות כפי שאותות להתרעה כאמור מסופקים לכלל הציבור, לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|31|מכשיר התרעה אישי}}
{{ח:תת|(א)}} הגא אחראי להעמדה של מכשיר התרעה אישי תקין לשימוש אדם עם מוגבלות שירידת השמיעה הקבועה שלו באוזן הטובה ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 50 דציבלים לפחות, וגילו 6 שנים לפחות, שיאפשר לו נגישות לאות התרעה לפי ההוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} אות התרעה יפעיל במכשיר התרעה אישי, התרעה באמצעות רטט והתרעה חזותית באמצעות תאורה, לפחות; ההתרעות האמורות יופעלו אוטומטית, בו־זמנית עם מתן אות ההתרעה, לפי מיקום המכשיר;
{{ח:תתת|(2)}} התרעה במכשיר התרעה אישי לפי פסקה (1) תגרום לאדם שנושא את המכשיר האמור במצב חירום, גירוי חושי חזק ככל האפשר המובחן מגירויים ויזואליים וגירויים של מגע, כדי להפנות את תשומת ליבו של אותו אדם, במצבי קשב, ערות או שינה, כגון כשהאדם נושא את המכשיר בעת רחצה או בשינה;
{{ח:תתת|(3)}} האפיונים (characteristics) של כל אחד מסוגי ההתרעות שלפי פסקה (1), יכללו, בין השאר, תדירויות (frequencies), מחזורים (periods), ומשך כולל (total duration), שיאפשרו ליישם את האמור בפסקה (2);
{{ח:תתת|(4)}} אם נוסף על סוגי ההתרעות שלפי פסקה (1), מכשיר ההתרעה האישי יציג גם מידע כתוב בשפות הרשמיות, יהיה זה מידע נגיש בצג;
{{ח:תתת|(5)}} מכשיר ההתרעה האישי יהיה מכשיר שהאדם עם המוגבלות יוכל לשאת מוצמד לגופו, בנוחות ובלא מאמץ, ברציפות במשך כל שעות היממה ובכלל זה במצב שינה, וכל זאת לתקופה ממושכת;
{{ח:תתת|(6)}} תפעול מכשיר ההתרעה האישי בשגרה ובמצב חירום יהיה פשוט; המכשיר יאפשר למשתמש להתנסות בשגרה, לפי רצונו, בהתרעות שלפי פסקאות (2) עד (4), ויאפשר לו במצב חירום להפסיק התרעות שהופעלו במכשיר;
{{ח:תתת|(7)}} אם יש במכשיר ההתרעה האישי לחיצים לשימוש המשתמש, הם יהיו בניגוד מישושי ובניגוד חזותי לפני המשטח שבו הם מותקנים; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ניגוד חזותי“ – ניגוד חזותי של 50% לפחות, שייושם כמפורט בתקן הישראלי ת״י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בגימור וניגודים (2.1.6.1), או כמפורט בתקן הישראלי ת״י 1918 חלק 6 בסעיף הדן בניגוד חזותי (2.4);
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ניגוד מישושי“ – ניגוד בין מרקם פניו של משטח מסוים לבין מרקם פני המשטח הצמוד לו, המאפשר להבחין במשטח המסוים במישוש באמצעות אצבעות כף היד;
{{ח:תתת|(8)}} מכשיר ההתרעה האישי יהיה בעל שרידות גבוהה מאוד, ועמיד למים גם במצב רחצה;
{{ח:תתת|(9)}} הגא יוכל לבצע מרחוק, לפי צורך, עדכוני תוכנה במכשיר ההתרעה האישי ובדיקת תקינות;
{{ח:תתת|(10)}} חלוקת מכשיר ההתרעה האישי לאדם עם מוגבלות תהיה באמצעות הגורם המחלק.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), הגורם המחלק רשאי לספק את מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנת משנה (א), בצורה מדורגת לפי הצורך התפקודי של האדם כפי שנובע מירידת שמיעה, ולפי העניין, בשילוב ירידת ראייה, וכן, לפי הצורך, לבצע שיפורים במכשיר ההתרעה לפי תוצאות בדיקות תקינות ויעילות; לפיכך, הראשונים שיקבלו את המכשיר יהיו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אנשים עם מוגבלות שירידת השמיעה שלהם באוזן הטובה יותר ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 70 דציבלים לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} אנשים עם מוגבלות שירידת השמיעה שלהם באוזן הטובה יותר ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 50 דציבלים לפחות, ונוסף על כך חדות הראייה שלהם בעין הטובה יותר, עם תיקון אופטי, אינה עולה על 6/30.
{{ח:תתת|(ג)}} הגורם המחלק יודיע בהקדם האפשרי למי שנכלל ברשימות שהועברו לו מהמאגר שלפי {{ח:פנימי|סעיף 32|תקנה 32(ב)}} לפי הרשאות גישה שניתנו לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|תקנה 32(יב)}}, שהוא עתיד לקבל את מכשיר ההתרעה האישי ואת המועד המשוער לקבלת המכשיר.
{{ח:תת|(ד)}} הגא אחראי לכך שהשירות שניתן לאדם עם מוגבלות בקשר לקבלה, הדרכה ותחזוקת מכשיר התרעה אישי, יהיה לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)|תקנות נגישות לשירות}}; נוסף על כך, לפי בקשה של אדם עם מוגבלות השירות האמור יונגש גם בתקשורת מרחוק באמצעות תרגום לשפת סימנים או תמלול, או בשפת סימנים במגע במפגש פנים אל פנים; במצב חירום תהיה התקשורת האמורה מרחוק לפחות, זמינה בכל עת, זולת אם לא מתאפשר בנסיבות מצב החירום, ותרגום בשפת סימנים במגע במפגש פנים אל פנים – זמין ככל האפשר.

{{ח:סעיף|32|איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו, ”גורם מאתר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)|בתקנות מאגר מידע}}, למעט רשות האוכלוסין וההגירה, ומשרד הבריאות.
{{ח:תת|(ב)}} המשרד יקים וינהל מאגר מידע לצורך איתור אנשים עם מוגבלות שזכאים למכשיר התרעה אישי לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|תקנה 31(א)}}, מתן הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|תקנה 31(ג)}} וחלוקת מכשירי התרעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|תקנה 31(א)(10)}}.
{{ח:תת|(ג)}} המשרד יקים את המאגר באמצעות עיבוד ואיחוד המידע שהתקבל לפי תקנת משנה (י) וכן מידע המצוי בידיו ונדרש לפי תקנה זו, באופן שלגבי כל אדם שבמאגר תהיה רשומה אחת שתרכז את הפרטים הנוגעים אליו; רשומה במאגר תכלול את כל הפרטים לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#סעיף 2|תקנה 2(ב)(1) עד (4), (6), (8)(א) עד (ט){{ח:הערה|&lt;s&gt;,&lt;/s&gt;}} לתקנות מאגר מידע}}, לעניין האדם עם המוגבלות.
{{ח:תת|(ד)}} המשרד יעדכן את המידע שבמאגר אחת לשלושה חודשים לפחות.
{{ח:תת|(ה)}} למשרד יהיו הסמכויות לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#סעיף 2|תקנה 2(ג) עד (ו) לתקנות מאגר מידע}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ו)}} גורם מאתר יכין לפי המידע שבידו רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התנאים {{ח:פנימי|סעיף 31|שבתקנה 31(א)}}, וזאת באמצעות איתור האנשים שמתקיימים בהם התבחינים {{ח:פנימי|תוספת 4|שבטור א׳ בתוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ז)}} גורם מאתר יציין ברשימה האמורה בתקנת משנה (ו) את האנשים שמתקיימים בהם גם התבחינים {{ח:פנימי|תוספת 4|שבטור ב׳ בטבלה שבתוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ח)}} גורם מאתר יכלול ברשימה שלפי תקנות משנה (ו) ו־(ז) את פרטי המידע שנכללים ברשומה שלפי תקנת משנה (ג) ושמצויים בידו.
{{ח:תת|(ט)}} על אף האמור בתקנות משנה (ו) עד (ח), רשות המסים תכין רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התבחינים שלפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}, לפי המידע שבידה לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות)|תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), התש״ם–1979}}, ותעביר למשרד, אחת לשלושה חודשים לפחות, את הרשימה בציון התבחינים שלפי תקנת משנה (ז) ופרטי המידע כאמור בתקנת משנה (ח), והכול בכפוף {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 231|לסעיפים 231 עד 235 לפקודת מס הכנסה}}; על אף האמור רשאית רשות המסים, בהסכמת הביטוח הלאומי, להעביר באמצעותו את הרשימה האמורה בציון התבחינים ופרטי המידע כאמור ובכפוף לסעיפים האמורים.
{{ח:תת|(י)}} גורם מאתר יעביר למשרד את הרשימה עם פרטי המידע כאמור בתקנה זו אחת לשלושה חודשים לפחות.
{{ח:תת|(יא)}} המשרד רשאי לטייב את מאגר המידע באמצעות מידע שמצוי במאגר משרד הרווחה והביטחון החברתי לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#סעיף 2|תקנה 2 לתקנות מאגר מידע}}.
{{ח:תת|(יב)}} על העברות מידע לפי תקנה זו, סודיות ושמירת פרטיות, יחולו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#סעיף 17|תקנות 17}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#סעיף 18|ו־18 עד 22 לתקנות מאגר מידע}} לפי העניין ובשינויים המחויבים; המשרד יעניק גישה למידע שבמאגר לפי תקנת משנה (ב) לצורך יישום תקנות אלה.
{{ח:תת|(יג)}} העברת מידע לפי תקנה זו יכול שתיעשה יחד עם העברת מידע לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)|תקנות מאגר מידע}}, ובלבד שהשמירה השימוש וההעברה של מידע שהועבר לפי תקנות אלה ייעשו באופן שמקיים את הוראות תקנות אלה.

{{ח:סעיף|33|בקשת אדם עם מוגבלות לקבל מכשיר התרעה אישי}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת שמיעה מקיפה“ – בדיקה של כל אלה בלא מכשיר לתיקון שמיעה, שבוצעה בידי קלינאי תקשורת: הולכת אוויר (air conduction), הולכת עצם (bone conduction), ובדיקות דיבור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי“ – גוף המנוי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 5|בפסקאות (1) ו־(7) להגדרה ”גוף ציבורי“ בסעיף 5 לחוק}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גורם מאשר“ – קלינאי תקשורת שהוא עובד של גוף ציבורי שהמנהל הכללי של הגוף הציבורי האמור מינה לשם בחינת בקשה שלפי תקנת משנה (ב);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קלינאי תקשורת“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת מקצועות הבריאות|בחוק הסדרת מקצועות הבריאות, התשס״ח–2008}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רמת סף השמיעה (hearing threshold level)“ – ממוצע סיפי השמיעה בבדיקת הולכת אוויר בתדרים 500 עד 4000 הרץ.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על תהליך האיתור האמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בתקנה 32}}, המשרד יאפשר לאדם עם מוגבלות שסבור שמתקיימים לגביו התנאים {{ח:פנימי|סעיף 31|שבתקנה 31(א)}} והוא לא קיבל מכשיר התרעה אישי, להגיש בקשה לקבלת מכשיר התרעה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} אדם המבקש להגיש בקשה כאמור בתקנת משנה (ב) יגיש למשרד את אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תוצאות שתי בדיקות שמיעה מקיפות של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועדים שונים כלשהם המרוחקים זה מזה בחצי שנה לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמך חתום ביד קלינאי תקשורת או רופא אף אוזן גרון, ולפיו ירידת השמיעה של מבקש כאמור היא קבועה;
{{ח:תתת|(3)}} תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמכים נוספים שהגורם המאשר דרש משום שתוצאות בדיקת השמיעה האמורה לא מאפשרות לגורם המאשר להחליט בדבר התקיימות התבחין שלפי תקנה משנה (ד).
{{ח:תת|(ד)}} המשרד יעביר את הבקשה לגורם המאשר בתוך 7 ימים מיום שהתקבלה אצלו; והגורם המאשר יבחן את הבקשה שלפי תקנת משנה (ג) ויחליט האם מהמסמכים שצורפו עולה שלמבקש יש ירידה קבועה ברמת סף השמיעה באוזן הטובה מבין השתיים, של 50 דציבלים לפחות וגילו 6 שנים לפחות; הגורם המאשר יעביר למשרד את החלטתו המנומקת בתוך 21 ימים מיום שקיבל את הבקשה.
{{ח:תת|(ה)}} המשרד יעביר למבקש את החלטתו המנומקת של הגורם המאשר וכן לגורם המחלק שיספק מכשיר התרעה למי שבקשתו אושרה, הכול בתוך 14 ימים מיום שקיבל את החלטת הגורם המאשר.
{{ח:תת|(ו)}} במצב חירום –
{{ח:תתת|(1)}} יאיץ המשרד את בחינתה של בקשה שהוגשה לפי תקנת משנה (ג) ואת הליכי הטיפול בבקשה ואספקת מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנה זו;
{{ח:תתת|(2)}} הגורם המאשר רשאי להורות לגבי בקשה שהוגשה, כי יצורפו לה מסמכים אחרים מאלה המפורטים בתקנת משנה (ג), אם עקב נסיבות מצב החירום יש קושי להשיגם.

{{ח:סעיף|34|שירות שמיועד להפעיל במצב חירום התרעה במכשיר קצה אישי}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|בתקנה 31}}, מי שמספק לציבור שירות שמיועד להפעיל התרעה במכשיר קצה אישי במצב חירום, כגון באמצעות אתר אינטרנט, יישום (אפליקציה) או שידור סלולרי (cell broadcast), יתכנן ויפעיל את השירות באופן שאמור –
{{ח:תת|(1)}} להפעיל במכשיר הקצה האישי התרעה באופנים אלה לפחות: התרעה ברטט, התרעה בקול, התרעה חזותית, ומידע כתוב על מצב החירום, הכול לפי מאפייניו של מכשיר הקצה האישי ומערכת ההפעלה שלו;
{{ח:תת|(2)}} להביא לכך שהתרעה במכשיר קצה אישי לפי פסקה (1), תגרום לאדם שנושא את המכשיר האמור במצב חירום, גירויים חושיים חזקים ככל האפשר המובחנים מגירויים אחרים בסביבה כדי להפנות את תשומת ליבו של אותו אדם.

{{ח:סעיף|35|נגישות לשירותי אינטרנט שמשמשים להתרעה}}
{{ח:ת}} בשירות אינטרנט, לרבות יישום (אפליקציה), שמיועד לספק במצב חירום אותות להתרעה על תחילת מצב חירום או סיומו, יתקיימו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 35|תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות}}.

{{ח:סעיף|36|אחריות להתרעה}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מאחריות הגא לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|תקנה 31}}, אין {{ח:פנימי|סעיף 34|בתקנות 34}} {{ח:פנימי|סעיף 35|ו־35}} כדי לחייב את הגא או מי שמספק שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|התקנות האמורות}} בביצוע סידורים במכשיר להתרעה שאינו של אחד מהגורמים האמורים או באחריותם, בכלל, או בביצוע סידורים בעלי אופי אישי במכשיר קצה אישי של מקבל שירות שהוא אדם עם מוגבלות, בפרט; נוסף על האמור, אין באמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בתקנה 34(1) ו־(2)}} כדי להטיל אחריות על מי שמספק שירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בתקנה האמורה}} להתרחשות התוצאות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 34|בפסקאות (1) או (2) בתקנה 34}}, במכשיר קצה אישי מסוים.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: נגישות לשירותים שונים}}
{{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳: נגישות לשירותי הביטוח הלאומי}}

{{ח:סעיף|37|מידע לגבי נגישות לסניפי המוסד לביטוח לאומי בעת חירום}}
{{ח:ת}} פרסם המוסד לביטוח לאומי מידע לציבור לגבי סניפי המוסד לביטוח לאומי, שבמצב חירום יהיו פתוחים לציבור, יפרסם גם את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם יחד עם הפרסום האמור:
{{ח:תת|(1)}} אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(א)}} אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצא הסניף, ובכלל זה מדרכה או שביל, לכניסה לסניף, וממנה לעמדות השירות – ”בסניף יש דרך נגישה“;
{{ח:תתת|(ב)}} אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) – ”בסניף אין דרך נגישה“;
{{ח:תת|(2)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”יש דרך נגישה למרחב מוגן“, ”אין דרך נגישה למרחב מוגן“;
{{ח:תת|(3)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”קיים שירות נגיש בסניף“, ”השירות בסניף לא נגיש“; לעניין זה, ”שירות נגיש“ – שירות שמתקיימות בו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)|תקנות הנגישות לשירות}}.

{{ח:סעיף|38|נגישות השירות בסניף הביטוח הלאומי}}
{{ח:ת}} ניתן שירות במצב חירום בסניף של המוסד לביטוח לאומי, יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום – יספק המוסד לביטוח לאומי התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
{{ח:תת|(2)}} צוות הסניף יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין בכניסה לסניף, יימצא שלט שבו יהיה רשום: ”אפשר לבקש עזרה מהצוות“; בשלט יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
{{ח:תת|(3)}} כחלק משירותי המענה הטלפוני וההתקשרות מרחוק שמפעיל הביטוח הלאומי במצב חירום יחולו עליו חובות הנגישות הקבועות {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)#סעיף 8|בתקנה 8 לתקנות שירותי בריאות במצב חירום}}.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: נגישות לשירותי בנקאות}}

{{ח:סעיף|39|נגישות סניפי בנק בעת חירום, ומידע לציבור}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנק“ – תאגיד בנקאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות בנקאי נייד“ – שירות בנקאי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות נגיש“ – שירות שמתקיימות בו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)|תקנות נגישות לשירות}} שחלות בשגרה על בנק, על מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים או על שירות בנקאי נייד, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן במצב חירום שירות בנקאי בסניף בנק, יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום – יספק הבנק התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
{{ח:תתת|(2)}} אחד מאנשי צוות הסניף יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין בסניף, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שבו יהיה רשום: ”עזרה לאדם עם מוגבלות“; בשלט יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
{{ח:תת|(ג)}} פרסם בנק מידע לגבי סניפיו שפתוחים לציבור במצב החירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל סניף כאמור, יחד עם הפרסום האמור:
{{ח:תתת|(1)}} אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} אם קיימת דרך נגישה שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצא הסניף, ובכלל זה מדרכה, לכניסה לסניף, וממנה לעמדות השירות – ”בסניף יש דרך נגישה“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) – ”בסניף אין דרך נגישה“;
{{ח:תתת|(2)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”יש דרך נגישה למרחב מוגן“, ”אין דרך נגישה למרחב מוגן“;
{{ח:תתת|(3)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”השירות נגיש“; ”השירות לא נגיש“, ”חלק מהשירות לא נגיש“;
{{ח:תתת|(4)}} אם השירות בסניף כולו או חלקו אינו נגיש – ”בסניף יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום“, וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות שלא בסניף בצורה אחרת;
{{ח:תתת|(5)}} אם ניתנים שירותים בסניף בנק גם למי שאינם לקוחות של אותו בנק – ”נותנים שירות גם ללקוחות בנקים אחרים“, ונוסף על כך, פירוט בשפה פשוטה של השירותים שכל אדם, אף אם אינו לקוח של הבנק, יכול לקבל בסניף הבנק.
{{ח:תת|(ד)}} פרסם בנק מידע לגבי כספומטים שפועלים במצב חירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל אחד מהכספומטים שבפרסום, יחד עם הפרסום האמור:
{{ח:תתת|(1)}} אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן הכספומט, ובכלל זה ממדרכה או שביל, ועד למכשיר – ”יש דרך נגישה“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) – ”אין דרך נגישה המובילה עד למכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים“;
{{ח:תתת|(2)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”השירות בכספומט נגיש“; ”השירות בכספומט לא נגיש“.
{{ח:תת|(ה)}} הפעיל בנק במצב חירום שירות בנקאי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סבר הבנק שלא ניתן לקיים את האמור עקב נסיבות מצב החירום, יספק הבנק התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות בנקאי נייד באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור:
{{ח:תתת|(1)}} בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} השירות הוא שירות נגיש.
{{ח:תת|(ו)}} פרסם בנק מידע לגבי שירות בנקאי נייד שפועל במצב החירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, יחד עם הפרסום האמור:
{{ח:תתת|(1)}} אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} אם קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות בנקאי נייד – ”יש דרך נגישה“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) – ”אין דרך נגישה“;
{{ח:תתת|(2)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”השירות הבנקאי הנייד נגיש“; ”השירות הבנקאי הנייד לא נגיש“, ”חלק מהשירות הבנקאי הנייד לא נגיש“;
{{ח:תתת|(3)}} אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הבנקאי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום – ”הבנק מספק לפי מצב החירום התאמות נגישות סבירות לשירות הבנקאי הנייד“.
{{ח:תת|(ז)}} פרסום המידע לפי תקנות משנה (ג), (ד) ו־(ו) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות, שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית:
{{ח:תתת|(1)}} בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של הבנק;
{{ח:תתת|(2)}} במוקדי המידע הטלפוני שמפעיל הבנק;
{{ח:תתת|(3)}} באופן אחר שבו הבנק מעביר מידע לציבור לגבי פעילותם של הסניפים, שירותי הבנק הניידים או המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית.
{{ח:תת|(ח)}} מידע כאמור בתקנות משנה (ג), (ד) ו־(ו) ייכלל גם במידע שמפרסם בנק לציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של סניפי בנק, מכשירים אוטומטיים למשיכת מזומנים או שירות בנקאי נייד, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום.
{{ח:תת|(ט)}} פרסם בנק ישראל מידע לציבור בקשר לפעילות סניפי בנקים, כספומטים, או שירותים בנקאיים ניידים, שמפעילים בנקים במצב חירום, והמידע נוגע לאמור בתקנה זו, יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה זו, לפי העניין; פרסום של בנק ישראל על מידע לפי תקנה זו יכול שיהיה באמצעות הפניה לפרסומים של מידע כאמור שפרסם בנק.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל}}

{{ח:סעיף|40|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת דואר ישראל“ – החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הדואר“ – {{ח:חיצוני|חוק הדואר|חוק הדואר, התשמ״ו–1986}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת דואר“ – כהגדרתה ברישיון הכללי לחברת דואר ישראל בע״מ למתן שירותי דואר, שירותים כספיים מטעם חברת הבת ושירותים אחרים, למעט מרכז מסירה כהגדרתו ברישיון הכללי האמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות כספי“ – שירות מהשירותים הכספיים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|בסעיף 88א(א) לחוק הדואר}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות כספי נייד“ – שירות כספי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות נגיש“ – שירות שמתקיימות לגביו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)|תקנות נגישות לשירות}} שחלות בשגרה על יחידת דואר, על כספומט או על שירות כספי נייד, לפי העניין.

{{ח:סעיף|41|נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל}}
{{ח:ת}} ניתן במצב חירום שירות כספי ביחידת דואר, יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום – תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות ביחידת הדואר באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
{{ח:תת|(2)}} אחד מאנשי צוות יחידת הדואר יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות כספי והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין ביחידת הדואר, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שיהיה רשום בו: ”עזרה לאדם עם מוגבלות“; בשלט יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 4, בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).

{{ח:סעיף|42|נגישות לשירותים כספיים ניידים במצב חירום}}
{{ח:ת}} הפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום שירות כספי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סברה חברת דואר ישראל שלא ניתן לקיים את הוראות האמורות עקב נסיבות מצב החירום, תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות כספי נייד באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור:
{{ח:תת|(1)}} בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים;
{{ח:תת|(2)}} השירות הוא שירות נגיש.

{{ח:סעיף|43|פרסום מידע}}
{{ח:תת|(א)}} פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי יחידות הדואר שפתוחות לציבור במצב החירום וניתן בהן שירות כספי, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל יחידה כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} אם קיימת דרך נגישה שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצאת יחידת הדואר, ובכלל זה מדרכה, לכניסה ליחידת הדואר, וממנה לעמדות השירות – ”בסניף יש דרך נגישה“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) – ”בסניף אין דרך נגישה“;
{{ח:תתת|(2)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”יש דרך נגישה למרחב מוגן“, ”אין דרך נגישה למרחב מוגן“; בוצעו במצב חירום שינויים בקשר למרחב המוגן של יחידת דואר – תספק חברת דואר ישראל מידע עדכני בשפה פשוטה לפי פסקה זו, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום;
{{ח:תתת|(3)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”קיים שירות נגיש בסניף“, ”השירות בסניף אינו נגיש“;
{{ח:תתת|(4)}} אם השירות בסניף, כולו או חלקו, אינו נגיש – ”בסניף יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום“, וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות בסניף או שניתן לקבל את השירות בצורה אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי כספומטים שפועלים במצב חירום, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל כספומט כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן הכספומט, ובכלל זה ממדרכה או שביל, ועד לכספומט – ”יש דרך נגישה“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) – ”אין דרך נגישה“;
{{ח:תתת|(2)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”השירות בכספומט נגיש“; ”השירות בכספומט אינו נגיש“.
{{ח:תת|(ג)}} פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי שירות כספי נייד שפועל במצב חירום, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל שירות כספי נייד כאמור, אם המידע קיים בידי חברת דואר ישראל בנסיבות מצב החירום:
{{ח:תתת|(1)}} אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} אם קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות כספי נייד – ”יש דרך נגישה לשירות כספי נייד“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) – ”אין דרך נגישה לשירות כספי נייד“;
{{ח:תתת|(2)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”השירות הכספי הנייד נגיש“; ”השירות הכספי הנייד לא נגיש“, ”חלק מהשירות הכספי הנייד לא נגיש“;
{{ח:תתת|(3)}} אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הכספי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום – ”יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום“.
{{ח:תת|(ד)}} פרסום המידע לפי תקנות משנה (א) עד (ג) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות, שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית:
{{ח:תתת|(1)}} בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של חברת דואר ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} במוקד המידע הטלפוני שמפעילה חברת דואר ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} באופן אחר שבאמצעותו חברת דואר ישראל מעבירה מידע לציבור לגבי פעילותם של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית.
{{ח:תת|(ה)}} מידע כאמור בתקנות משנה (א) עד (ג) ייכלל גם במידע שמפרסמת חברת דואר ישראל לציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום.
{{ח:תת|(ו)}} פרסם משרד התקשורת מידע לציבור בקשר לשירותים כספיים שמפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום, והמידע נוגע לאמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בתקנה 41}} {{ח:פנימי|סעיף 42|או 42}}, יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה כאמור, לפי העניין.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: זמינות אמצעי הסעה לאנשים עם מוגבלות}}

{{ח:סעיף|44|תוכנית משרד התחבורה}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף שנדרש לאמצעי תחבורה“ – משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, רשות מקומית, או צה״ל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המנכ״ל“ – המנהל הכללי של משרד התחבורה, לרבות עובד משרד התחבורה שהוא מינה לעניין תקנות אלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסעה המונית של אנשים עם מוגבלות“ – הסעה של אנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת שירות מסויים במצב חירום, כגון לצורך טיפול רפואי או לצורך פינוי בני אדם ממקום שהייתם, הכול עקב חשש לחיי בני אדם.
{{ח:תת|(ב)}} משרד התחבורה יכין תוכנית להקצאת אמצעי תחבורה עם נהגים שיוכלו להפעילם במצב חירום, להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות לצורך סיוע והצלת חיים, שתכלול את כל אלה, לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} שימוש במגוון אמצעי תחבורה ציבורית שמיועדים בשגרה להסעת המונים, תוך מתן עדיפות לאמצעים שיש בהם נגישות לאנשים עם מוגבלות כגון אוטובוסים עירוניים ורכבת קלה; זאת כדי להשיא (למקסם) את קיבולת ההסעה וזמינות אמצעי התחבורה במצבי חירום שונים, בפריסה גאוגרפית ארצית;
{{ח:תתת|(2)}} שיטת פעולה להעמדת אמצעי תחבורה ונהגיהם לשימוש גוף שנדרש לאמצעי תחבורה וכוחות הצלה וסיוע שנדרשים לאמצעים אלה, במצב חירום, בשני סוגי תרחישים:
{{ח:תתתת|(א)}} הסעה או פינוי מיידיים של אוכלוסייה (פינוי דחק);
{{ח:תתתת|(ב)}} הסעה או פינוי מתוכנן של אוכלוסייה בכלל או של אנשים עם מוגבלות בפרט;
{{ח:תתת|(3)}} מידע שעל גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה להעביר בשגרה לצורך הכנת התוכנית, ומידע שעל גוף כאמור להעביר למשרד התחבורה במצב חירום לצורך העמדת אמצעי התחבורה ונהגיהם לשימוש אותו גוף;
{{ח:תתת|(4)}} המידע שיעביר גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה לפי פסקה (3) יכלול לפחות: הערכת כמויות האנשים שיש להסיע מאזור גאוגרפי מסוים בישיבה, בישיבה בכיסא גלגלים, או בשכיבה, לרבות מלווים שחייבים להיות יחד עם אנשים כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} שיטת הפנייה במצב חירום של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה בבקשה להעמדת אמצעי תחבורה, בכל אחד מסוגי התרחישים לפי פסקה (2) ולגבי כל אחת מקבוצות האנשים כאמור בפסקה (4), סוגי אמצעי התחבורה שיועמדו לרשות הגוף הציבורי, כמויותיהם, כיצד יועמדו לרשותו יחד עם נהגיהם, וצפי לפרק זמן להקצאתם, הכול כדי לאפשר למשרד התחבורה ניהול ביקושים והקצאת אמצעי תחבורה יעילים במצב חירום;
{{ח:תתת|(6)}} קביעת סדרי העדיפויות בניהול ההקצאות והשימוש באמצעי התחבורה הציבורית במצב חירום, לפי זמינות אמצעי תחבורה בנסיבות מצב החירום, ובייחוד קביעת מנגנון למניעת ריבוי שימושים בו־זמני במצב חירום באמצעי התחבורה שנכללו בתוכנית.
{{ח:תת|(ג)}} משרד התחבורה יכין את התוכנית בהתייעצות עם משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, צה״ל ומרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זה מזה; משרד התחבורה יתייעץ עם מד״א כדי שיעמיד אמבולנסים למשימות פינוי במצב חירום לפי זמינותו ויכולתו באותה עת, והכול תוך שמירה על מוכנות מד״א לבצע משימות במצב חירום, ובכלל זה משימות שהטילו עליהם משרד הבריאות וצה״ל.

{{ח:סעיף|45|העמדת אמצעי תחבורה להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות במצב חירום}}
{{ח:ת}} במצב חירום שבו יש צורך בהסעה המונית של אנשים עם מוגבלות, יורה המנכ״ל, לפי פנייה של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה, כי יועמדו אמצעי תחבורה ונהגים שיוכלו להפעילם, לשימוש הגוף שנדרש לאמצעי תחבורה להסעה המונית או לשימוש כוחות הצלה שמסייעים לו, לצורך הסעת אוכלוסייה כאמור; הפנייה של גוף כאמור והעמדת אמצעי התחבורה ונהגים ייעשו לפי התוכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44|בתקנה 44}}.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: תומך קהילתי במצב חירום}}

{{ח:סעיף|46|תומך קהילתי בשעת חירום}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק שירות אזרחי}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתנדב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק שירות אזרחי}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תומך קהילתי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)|בתקנות מאגר מידע}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית“ – תוכנית להצבת מתנדבים בשירות אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק שירות לאומי {{ח:הערה|[צ״ל: אזרחי]}}}}, כתומכים קהילתיים ברשויות מקומיות במצב חירום.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תגבש תוכנית בהיוועצות במשרד הרווחה והביטחון החברתי, מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי ומשרד הביטחון.
{{ח:תת|(ג)}} לצורך מימוש התוכנית יוקצה לרשות תקציב תוספתי לטובת הכשרות, ולתוספת כוח אדם.
{{ח:תת|(ד)}} התוכנית תכלול, בין השאר, סיווג של מתנדבים בעלי מסוגלות ורצון לשמש כתומכים קהילתיים, ההכשרה שיעבור מתנדב כדי לשמש תומך קהילתי, ההיערכות לקראת מצב חירום ותפקידי התומך הקהילתי בחירום.
{{ח:תת|(ה)}} הרשות המקומית תעמיד בשגרה ובחירום עובד מטעמה שיהיה אחראי על הפעלת המתנדבים שהם תומכים קהילתיים ברשות המקומית, על הכשרותיהם ועל ניהול משימותיהם במצב חירום; עובדים אלה יעברו הכשרה להיכרות עם עולם השירות האזרחי והפעלת מתנדבים.
{{ח:תת|(ו)}} הרשות תדווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת אחת לשנה, במשך שש שנים מיום התחילה, על גיבוש התוכנית כאמור בתקנה זו ועל יישומה; לדיווח הראשון כאמור תצרף הרשות העתק מהתוכנית שגובשה.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: שונות}}

{{ח:סעיף|47|הדרכה}}
{{ח:תת|(א)}} גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ידריך את עובדיו, במסגרת הדרכתם למצבי חירום, כדי שיוכלו לספק שירות סביר ומענה תומך ראשוני בשעת חירום לאנשים עם מוגבלויות שונות; הדרכה כאמור תינתן גם למי שהוא מתנדב של הגוף הציבורי שנותן מענה במצב חירום.
{{ח:תת|(ב)}} הדרכה כאמור בתקנת משנה (א) תכלול, בין השאר, את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הכרה וזיהוי סוגי מוגבלויות, צרכים וביטויי תגובה שונים של אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, במצבי חירום שונים; חומרי ההדרכה יעסקו באנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} כללי התנהגות נאותים כלפי אנשים עם מוגבלות בעת מתן השירות במיוחד במצב חירום והזכות להסתייע בחיית שירות;
{{ח:תתת|(3)}} אפשרויות של תקשורת מילולית וחזותית עם אנשים עם מוגבלות במיוחד במצב חירום;
{{ח:תתת|(4)}} הצעות למענים אפשריים במצב חירום לגבי אנשים עם מוגבלויות שונות.
{{ח:תת|(ג)}} ההדרכה תוכל להתבצע באופנים שונים, לרבות באמצעות לומדה אישית, כחלק מהכנה ותרגול למצב חירום.

{{ח:סעיף|48|תרגול}}
{{ח:תת|(א)}} גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה ומבצע תרגילים בקשר לנושאים שמפורטים בתקנות אלה, יתרגל גם את ביצוע האמור בתקנות אלה שנוגע לאותו נושא שמתרגלים.
{{ח:תת|(ב)}} בתרגולים שנערכים במסגרת תרגיל של המטה הכללי של צה״ל או במסגרת תרגיל החירום הלאומי, לפחות, ושבהם האוכלוסייה נוטלת חלק, לרבות באמצעות דימוי אוכלוסייה, ישולבו אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים במספר מתוך סך כל המשתתפים בתרגיל שמהווים את האוכלוסייה שאותה מדמים, שמשקף את שיעורם של אנשים עם מוגבלות באוכלוסייה, או בקירוב; לעניין תקנת משנה זו, ”אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים“ – שלושה אנשים לפחות עם מוגבלות משמעותית מסוגים אלה: שמיעה, ראייה, נפשית, שכלית, אוטיזם, או פיזית, ובלבד שסוג המוגבלות אצל כל אחד מהם הוא שונה.

{{ח:סעיף|49|תחזוקה ונגישות זמנית חלופית}}
{{ח:תת|(א)}} מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי תקנות אלה אחראי לכך שהתאמות הנגישות יהיו תקינות וזמינות במצב חירום, זולת אם עקב מצב החירום ועל אף שפעל ככל יכולתו באותן נסיבות, נמנע ממנו להבטיח את תקינותן או זמינותן.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפגע אדם בהתאמות נגישות שלפי תקנות אלה, לא יגרע מהן ולא יסב את השימוש בהן למטרות אחרות באופן חלקי או מלא, אלא אם כן הפגיעה נדרשת במצב חירום לצורך הצלת חיים או מניעת פגיעה ברכוש חיוני, ובלבד שייעשה מאמץ סביר בנסיבות מצב החירום להבטיח נגישות זמנית חלופית.

{{ח:סעיף|50|צה״ל והגא כגורמים מסייעים}}
{{ח:תת|(א)}} נערך צה״ל או הגא בשגרה לסייע במצב חירום לגוף ציבורי, ייערך כל אחד מהגופים האמורים לגבי משימות הסיוע בקשר לאנשים עם מוגבלות, לפי האמצעים שמצויים בידו ומשמשים אותו בשגרה.
{{ח:תת|(ב)}} סייע צה״ל או הגא במצב חירום לגוף ציבורי, יבצע כל אחד מהגופים האמורים את משימות הסיוע בקשר לאנשים עם מוגבלות לפי יכולותיו, כוח האדם והאמצעים שעומדים לרשותו בנסיבות מצב חירום.

{{ח:סעיף|51|התאמת נהלים, תוכנית, ותיקי הפעלה למצב חירום}}
{{ח:ת}} מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה, יבחן את הצורך לעדכן לאחר כל תרגיל או מצב חירום, ואחת לחמש שנים לפחות, תוכנית שהכין, את נוהליו ואת תיקי ההפעלה שלו שנוגעים למצב חירום, לעניין אופן פעולתו לפי תקנות אלה, אם קיימים, והכול באופן שיתאימו ליישום תקנות אלה; מצא שיש צורך כאמור, יעדכן הגורם את נהליו לפי זה.

{{ח:סעיף|52|זמינות והצגת מסמכים}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה למנות או להסמיך אדם, להכין או לעדכן נוהל או תיק הפעלה, להכין רשימה ובה פרטי מידע, להכין תוכנית, או שהכין מידע לפרסם או מסמך לצורך הדרכה או מתווה לתרגיל (בתקנה זו – מסמך), חייב לשמור העתק עדכני של המסמך לצורך שימוש בהדרכות ותרגולים לפי תקנות אלה, ולצורך שימוש במצבי חירום; נוסף על כך, מסמך כאמור שהוכן לפי תקנות אלה יישמר שבע שנים לפחות ממועד הכנתו.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין מסמך, חייב להעביר לנציבות, או להציג לה, לפי העניין, לא יאוחר מתום 21 ימים מיום שנדרש לכך, העתק מסמך כאמור.

{{ח:סעיף|53|תחילה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה, למעט התקנות המפורטות בתקנת משנה (ב) ו־(ג), באחד לחודש השלישי שלאחר פרסומן {{ח:הערה|(התקנות פורסמו ביום 24.9.2026, ותחילתן ביום 1.12.2026)}}.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתן של {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנות 4}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}}, {{ח:פנימי|סעיף 27|27}}, {{ח:פנימי|סעיף 28|28}}, {{ח:פנימי|סעיף 37|37}}, {{ח:פנימי|סעיף 38|38}}, {{ח:פנימי|סעיף 45|45}}, {{ח:פנימי|סעיף 47|47}} {{ח:פנימי|סעיף 48|ו־48}} – שישה חודשים מיום התחילה.
{{ח:תת|(ג)}} תחילתן של {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנות 15}}, {{ח:פנימי|סעיף 39|39}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 39|תקנה 39(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 41|41}}, {{ח:פנימי|סעיף 42|42}} {{ח:פנימי|סעיף 43|ו־43}} – שנה מיום התחילה.

{{ח:סעיף|54|הוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מים וספק מים בחירום שהכין תוכנית היערכות לפני יום התחילה ישלים את הנדרש ממנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}} לא יאוחר מהמועדים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} עד תום שנה מיום התחילה ב־30% לפחות מתחנות החלוקה שנכללות בתוכנית ההיערכות ולא פחות משלוש תחנות חלוקה;
{{ח:תתת|(2)}} עד תום שנתיים מיום התחילה ב־100% מתחנות החלוקה שנכללות בתוכנית ההיערכות.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק במקרקעין אחראי לכך שבמיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין שהחזקתו, ובדרך שמובילה אליה, יתקיים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|חלק ב׳ בתוספת השלישית}} לא יאוחר מהמועדים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא יאוחר משנה מיום התחילה ב־30% לפחות מהמיגוניות הציבוריות, ולא פחות מ־50 מיגוניות;
{{ח:תתת|(2)}} לא יאוחר משנתיים מיום התחילה ב־100% מהמיגוניות הציבוריות.
{{ח:תת|(ג)}} עד תום חודש מיום התחילה תפרסם הנציבות את הטופס המומלץ לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|תקנה 21(ד)}}.
{{ח:תת|(ד)}} עד תום שלושה חודשים מיום התחילה יעבירו לראשונה גופים שנדרשים לאמצעי תחבורה כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 44|בתקנה 44(א)}}, מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|תקנה 44(ב)(4)}} שברשותם למשרד התחבורה; בלי לגרוע מהאמור –
{{ח:תתת|(1)}} משרד הרווחה רשאי להעביר למשרד התחבורה סיכומי כמויות של מועמדים לפינוי מוקדם לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|תקנה 44(ב)(4)}}, שמצוין ברשימה הנוספת כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)#סעיף 32|בתקנה 32(ח)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי}}; העביר משרד הרווחה סיכומי כמויות כאמור, ייחשב הדבר כאילו רשות מקומית העבירה לראשונה מידע למשרד התחבורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|תקנה 44(ב)(4)}};
{{ח:תתת|(2)}} לבקשת משרד הבריאות, ובהסכמת משרד הרווחה, רשאי משרד הרווחה להעביר סיכומי כמויות של חצר״מ לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|תקנה 44(ב)(4)}}, שמצויים במידע שבידיו לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)#סעיף 32|תקנה 32(ח)(1) לתקנות נגישות אירועי פינוי}}.
{{ח:תת|(ה)}} עד תום שישה חודשים מיום התחילה לכל המאוחר –
{{ח:תתת|(1)}} רח״ל תשלים את הכנת התוכנית לסיוע ממשלתי אחוד לרשויות המקומיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18}};
{{ח:תתת|(2)}} מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות ישלים את הכנת הרשימה לראשונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|תקנה 22}};
{{ח:תתת|(3)}} משרד התחבורה ישלים את הכנת התוכנית כמשמעותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|תקנה 44}};
{{ח:תתת|(4)}} מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה ישלים לראשונה את הבחינה של נוהליו ותיקי ההפעלה שלו למצבי חירום, והעדכון, אם יידרש, לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|תקנה 51}}.
{{ח:תת|(ו)}} עד תום שנה מיום התחילה תשלים הרשות כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 46|בתקנה 46(א)}} את הכנת התוכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|תקנה 46}}.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”דרך נגישה“ שבתקנה 1}})}}}}
{{ח:קטע3||דרישות חלופיות לדרך נגישה}}

{{ח:סעיף*|1|רוחב הדרך|עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} רוחב חופשי בדרך יהיה 1.3 מטר לפחות, ואולם אפשר שבשל מיקום מיתקנים, תשתיות או צמחייה, הרוחב החופשי של הדרך יהיה פחות מכך אך לא פחות 110 סנטימטרים, לאורך קטע דרך שלא יעלה על 500 סנטימטרים.

{{ח:סעיף*|2|שיפוע הדרך|עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} שיפוע אורכי של דרך לא יעלה על 8%, ואולם אם שיפוע כאמור לא מתאפשר עקב סיבות הנדסיות אפשר ששיפוע כאמור יעלה על 8% ובלבד שלא יעלה על 10% לאורך 5 מטרים; עלה השיפוע האורכי של דרך לפי פרט זה על 5% או קיים הפרש גובה אנכי שעולה על 20 סנטימטרים בין פני הדרך לסביבתה הצמודה, לא יידרש שהדרך תהיה כבש; בשיפוע לפי פרט זה יתאפשר לאדם עם מוגבלות לנוע בצורה בטיחותית על הדרך, לרבות בתנאי הארה של יום ושל לילה.
{{ח:תת|(ב)}} שיפוע רוחבי של דרך לא יעלה על 2%, ואפשר שלא יעלה על 3% עקב תנאי טופוגרפיה או קשיים הנדסיים.

{{ח:סעיף*|3|הפרש גובה בדרך|עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} הפרש גובה אנכי בין שני חלקי דרך סמוכים לא יעלה על 1.5 סנטימטר.

{{ח:סעיף*|4|פני הדרך|עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} פני הדרך והמדרך –
{{ח:תת|(1)}} יהיו יציבים וקשיחים;
{{ח:תת|(2)}} לא יהיו עשויים חומרים כגון חלוקי נחל, חצץ, חול או דשא ופניהם לא יהיו מעובדים עיבוד גס (כגון עיבוד ”טובזה“ או ”טלטיש גס“ באבן טבעית); המדרך לא יכלול בליטות כגון חלוקי נחל או אבנים מתוך משטח בטון;
{{ח:תת|(3)}} רוחב המישקים בדרך לא יעלה על 1.5 סנטימטרים.

{{ח:סעיף*|5|טיפול במכשולים|עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} לאורך הדרך לא יהיו מכשולים, או שיהיו מכשולים שמסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 18|תקנות 18(א), (ב), (ג)(1), ו־(4), (ו), (ח)}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19(ב) ו־(ד)}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק א|חלק א׳ – גופים ציבוריים שיעמידו משאבים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;מספר סידורי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הגוף הציבורי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרד האוצר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרד הבינוי והשיכון&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרד הבריאות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרד הביטחון – אגף השיקום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרד החינוך&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרד העלייה והקליטה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(7)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרד הפנים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(8)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרד הרווחה והביטחון החברתי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(9)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;המשרד לשוויון חברתי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(10)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרד התיירות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(11)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;המוסד לביטוח הלאומי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(12)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;הסוכנות היהודית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(13)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרשות לניצולי שואה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳ – משאבים שיעמידו גופים ציבוריים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;מספר סידורי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוגי המשאבים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} פירוט המשאבים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;מוקד שירות נגיש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מוקד לקבלת פניות מרשויות מקומיות או צרכים של אנשים עם מוגבלות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;סיוע מקצועי לרשות מקומית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סיוע מקצועי במצב חירום לבעלי תפקידים ברשות המקומית, למתן מענה תומך במצב חירום לאנשים עם מוגבלויות מסוגים שונים, באמצעות תקשורת מרחוק וחומרי הדרכה לשימוש עצמי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפגות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} ערכות להפגה, פנאי ופעילות גופנית, במצב חירום, לאנשים עם מוגבלות, לשימוש עצמאי, שהוכנו בהיוועצות במורשה לנגישות שירות שיש לו ניסיון בתחום, באחד מהאופנים האלה לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} ערכות מוכנות לשימוש; הערכות יהיו מסוגים שונים לפי ייעודן לפי טווח גילאי המשתמשים, יכולות קוגניטיביות, מוטוריות, וחושיות, שונות; ההסברים בערכה יהיו בשפה פשוטה, ואם נדרש לפי היכולות הקוגניטיביות של האנשים שאליהן מיועדת הערכה – בפישוט לשוני במקום שפה פשוטה;
{{ח:תתת|(2)}} אמצעי הפגה, פנאי או פעילות גופנית, במצב חירום, לרכישה באופן עצמאי באמצעות תווים (vouchers) שיחולקו במסגרת התוכנית שלפי {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18}}; האדם בוחר מתוך סוגי אמצעים שונים שיועמדו לבחירתו; לרשות המקומית יתאפשר להשפיע על תוכני האמצעים כדי לבצע התאמה תרבותית לתושביה;
{{ח:תת|(ב)}} פעילות יזומה להפעלת אנשים עם מוגבלות ששוהים באזור ציבורי מוגן לצורך הפגה, פנאי ופעילות גופנית;
{{ח:תת|(ג)}} ריענון קצר מועד לאנשים עם מוגבלות ולמלוויהם מחוץ לביתם (נופשונים)
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;ציוד לשהייה ולינה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} מיטות, מזרנים, בתי שימוש ניידים ונגישים עם סידורים לשמירה על פרטיות, פרגודים;
{{ח:תת|(ב)}} מושבים מותאמים, שולחנות;
{{ח:תת|(ג)}} כיסאות גלגלים;
{{ח:תת|(ד)}} מיטות סיעודיות (לשימוש בדיור זמני חלופי);
{{ח:תת|(ה)}} ציוד ייעודי שמשמש אנשים עם מוגבלות בפעילות היום־יום (כגון כיסאות רחצה, אמצעים למניעה החלקה באזורים רטובים)
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;דיור זמני חלופי לאדם עם מוגבלות ומלוויו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} יחידות אכסון מיוחדות ויחידות שאינן נגישות, לרבות בכל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בתי מלון;
{{ח:תתת|(2)}} מיתקני קליטה ארציים, מיתקני קליטה ארציים לאנשים עם מוגבלות;
{{ח:תתת|(3)}} מקבצי דיור, בתי גיל הזהב, מרכזי קליטה לעולים;
{{ח:תתת|(4)}} דיור ציבורי;
{{ח:תתת|(5)}} מבני מעונות לסטודנטים;
{{ח:תת|(ב)}} הסעה של אדם עם מוגבלות ומלוויו מביתו לדיור החלופי הזמני ובחזרה לביתו;
{{ח:תת|(ג)}} הזנה לאדם עם מוגבלות ולמלוויו במהלך שהייתו בדיור חלופי זמני או רכישת מזון באופן עצמאי במימון התוכנית
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;כוח אדם לסיוע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כוח אדם לסיוע ביישום המענים שלפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|חלק זה}}, לרבות כוח אדם מקצועי בתחומי סיעוד ותחומים נדרשים אחרים לפי נסיבות מצב החירום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ג|חלק ג׳ – תבחינים לסיוע בקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת מענים לאנשים עם מוגבלות}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} התבחינים שלהלן יסייעו לבחינת בקשות לסיוע לאדם עם מוגבלות במצב חירום, ולקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת המשאבים; תחילה יש לבצע הערכה לפי שלב 1 ולאחר מכן יש לעשות שימוש בתוצאות ההערכה משלב 1 בהערכה לפי שלב 2:

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 1}}
{{ח:ת}} שלב 1 – תבוצע הערכה מהירה של צרכים מיידיים של האדם עם מוגבלות בעת מצב החירום (להלן – ההערכה), ובייחוד בתחומים המפורטים להלן; ההערכה תבוצע בהתבסס ככל האפשר על מידע שסיפק האדם עצמו או איש קשר שלו:
{{ח:תת|(1)}} יכולת התקשורת והבנת המצב של אותו אדם, ואמצעים שנדרשים לשם כך;
{{ח:תת|(2)}} מורכבות מצבו הרפואי של אותו אדם ובייחוד לנוכח אלה: אם נדרשת אספקת חשמל רציפה לשימור חיים, אם נדרש טיפול רפואי אינטנסיבי, אם יש צורך להגיע למוסד בריאות לטיפולים משמרי חיים או שיקומיים, קבועים או זמניים, ומה צריכת התרופות שלו;
{{ח:תת|(3)}} אם האדם נדרש לסיוע בביצוע פעולות היום־יום, והאמצעים שהוא עושה בהם שימוש קבוע;
{{ח:תת|(4)}} הצורך בהשגחה צמודה על האדם;
{{ח:תת|(5)}} הצורך בתמיכה רגשית או חברתית לאדם;
{{ח:תת|(6)}} בחינה אם הוא אדם עם עורף חברתי בחירום כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)|בתקנות מאגר מידע}} או שאין לו עורף חברתי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#סעיף 2|בתקנה 2(ב)(7)(ב)(1) עד (4) לתקנות מאגר מידע}};
{{ח:תת|(7)}} צרכים נוספים שהם תולדה ממאפייני מצב החירום.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 2}}
{{ח:ת}} שלב 2: בחינת הצורך בסיוע פרטני לאדם עם מוגבלות:
{{ח:תת|(1)}} אפשרות א׳ – כדי שאדם יוכל להמשיך לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום – מתוך הצרכים שעלו בהערכה לפי שלב 1 ובייחוד החיוניים שבהם, מהם הצרכים שניתן לספק לאורך זמן;
{{ח:תת|(2)}} אפשרות ב׳:
{{ח:תתת|(א)}} מתוך הצרכים שעלו בהערכה לפי שלב 1 ובייחוד החיוניים שבהם, מהם הצרכים שלא ניתן לספק או שקיים קושי ממשי לספקם, במצב החירום, אם ימשיך אותו אדם לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן;
{{ח:תתת|(ב)}} אם ניתן לספק טוב יותר את צרכי האדם ובפרט החיוניים שבהם, לפי ההערכה שבוצעה לפי פרט משנה (א), אם יועבר מביתו או מאזור ציבורי מוגן לחלופת דיור זמני במקום אחר;
{{ח:תתת|(ג)}} אם קיימת אפשרות ממשית ובטוחה בתנאי מצב החירום השורר, להעברת האדם, לרבות מלווה או ציוד עזר אישי אם נדרשים, לחלופת דיור זמנית במקום אחר.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית – מיגונית ציבורית}}
{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק א|חלק א׳ – מיגונית ציבורית נגישה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 21|תקנות 21(א) עד (ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22}} {{ח:פנימי|סעיף 54|ו־54(ב)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 1|פרטים 1}} {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 3|ו־3 בחלק א׳ לתוספת שלישית}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|מיגונית נגישה לאדם עם מוגבלות|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 1}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|בחלק זה}}, ”דלת הדף“ ו”דלת הדף ורסיסים“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים)|בתקנות מפרטים למקלטים}}.
{{ח:תת|(ב)}} לאדם עם מוגבלות יתאפשר להיכנס למיגונית ולשהות בה יחד עם כלל הציבור, לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|חלק זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} במיגונית שבפתחה לא מותקנת דלת הדף או דלת הדף ורסיסים יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרוחב החופשי בפתחים ובפרוזדורים לא יפחת מ־90 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(2)}} סכום הרוחב החופשי בפרוזדור (A {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|בנספח א}}) והרוחב החופשי בפתח (B {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|בנספח א}}) סמוכים זה לזה, לא יפחת מ־200 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(3)}} החלל המיועד לשהיית הציבור במיגונית (C {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|בנספח א לחלק זה}}) יכלול שטח חופשי לסיבוב לפי ת״י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח לסיבוב (2.7.4);
{{ח:תתת|(4)}} השיפוע הרוחבי והשיפוע האורכי של דרך בתוך המיגונית לא יעלה על 2%; על אף האמור –
{{ח:תתתת|(א)}} השיפוע האורכי של דרך נגישה שתחילתה במזוזת הפתח הפנימי במיגונית (מסומן כקו מקווקו ”תחילת דרך משופעת“ {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|בנספח א לחלק זה}}), והיא נמשכת לפתח המיגונית עד למפלס תחתית רצפת המיגונית, לא יעלה על 0.5% + 9%;
{{ח:תתתת|(ב)}} הדרך לא תבלוט מפתח המיגונית יותר מ־20 סנטימטרים ובלבד שאם בלטה יותר מ־10 סנטימטרים גוון הדרך יהיה בניגוד חזותי לגוון הקיר החיצוני של המיגונית;
{{ח:תתתת|(ג)}} אפשר שהפרש הגובה בין קצה הדרך בפתח המיגונית (מסומן כ”פתח המיגונית“ {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|בנספח א לחלק זה}}) לדרך הנגישה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 3|פרט 3}} (מסומנת D {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|בנספח א לחלק זה}}), יטופל באמצעות אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} רכיב משופע מקובע בקצה הדרך במיגונית, שניתן לשנות את מצבו בין מצב פתוח כשהוא בשימוש למצב סגור כשאינו בשימוש; השיפוע של הרכיב במצב פתוח לא יעלה על 50%, אם הוא מגשר על הפרש גובה של עד 3 סנטימטרים או על 30% אם הוא מגשר על הפרש גובה בתחום שמעל 3 סניטמטרים ועד 6 סנטימטרים; בעת שהרכיב האמור במצב פתוח, יראו בו חלק מהדרך לפי פסקת משנה (ב), והוראותיה יתקיימו גם ברכיב האמור;
{{ח:תתתתת|(2)}} שינוי השיפוע של קצה הדרך במיגונית, ובלבד שיתקיימו בו ההוראות לפי פסקת משנה (1) שדנות בשיפוע;
{{ח:תתת|(5)}} לאורך הדרך המשופעת במיגונית לפי פסקה (4)(א), בצד הדופן שממול לפתח B ({{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|נספח א׳ לחלק זה}}), יימצא בית אחיזה (מסומן כ”בית אחיזה“ {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|בנספח א לחלק זה}}), שיתקיימו בו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} צורת בית האחיזה תהיה עגולה, תתאפשר גריפה רציפה לכל אורכו, ולא יהיו בו חלקים חדים;
{{ח:תתתת|(ב)}} קוטרו החיצוני של בית האחיזה יהיה 3 עד 4 סנטימטרים;
{{ח:תתתת|(ג)}} קצותיו של בית האחיזה יהיו מכופפים כדי שלא יהוו מכשול; קצהו האחד יימשך עד 30 סנטימטרים במקביל לפתח B ({{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|נספח א לחלק זה}}), וקצהו השני לא יבלוט מפתח המיגונית;
{{ח:תתתת|(ד)}} מסביב לבית האחיזה יהיה מרווח חופשי לגריפה שהיקפו 4 סנטימטרים לפחות מהפנים החיצוניים של בית האחיזה;
{{ח:תתתת|(ה)}} הפן העליון של בית האחיזה יהיה בגובה 90 סנטימטרים עד 95 סנטימטרים מפני הדרך המשופעת;
{{ח:תתתת|(ו)}} הפן הפנימי של בית האחיזה לא יחדור יותר מ־9 סנטימטרים לתחום הדרך המשופעת;
{{ח:תתתת|(ז)}} יתקיים ניגוד חזותי בין גוון בית האחיזה לגוון הקיר שעליו הוא מותקן;
{{ח:תתתת|(ח)}} בית האחיזה יותקן ממרכז חלקו התחתון, באופן יציב, בטוח, ומאפשר גריפה רציפה;
{{ח:תתת|(6)}} קירות המיגונית יהיו בלא בליטות חדות ובלא חיספוסים גסים העלולים לפגוע במי שנמצא במיגונית;
{{ח:תתת|(7)}} לאורך הדרך במיגונית לא יהיו מכשולים.
{{ח:תת|(ד)}} במיגונית שמותקנת בה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרוחב החופשי בפתחים שבמיגונית לא יפחת מ־80 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(2)}} סכום רוחב חופשי בפרוזדור במיגונית, אם קיים, ורוחב חופשי בפתח, סמוכים זה לזה, לא יפחת מ־200 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(3)}} החלל המיועד לשהיית הציבור במיגונית (C {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח ב|בנספחים ב}} {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ג|ו־ג לחלק זה}}) יכלול שטח חופשי לסיבוב לפי ת״י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח לסיבוב (2.7.4);
{{ח:תתת|(4)}} מפלס סף הדלת שבפתח המיגונית יהיה בגובה 10 סנטימטרים לכל היותר מעל תחתית רצפת המיגונית; הותקנה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים בכניסה פנימית במיגונית, תתקיים בה {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים)#סעיף 34|תקנה 34(ד) ו־(ד1) לתקנות מפרטים למקלטים}};
{{ח:תתת|(5)}} משני צידי הדלת יימצאו מוטות לסיוע בהגפתה כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מוט אופקי אחד יימצא בצידו החיצוני של אגף הדלת בגובה 85 עד 90 סנטימטרים מתחתית אגף הדלת, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} אורכו של המוט יהיה 35 עד 40 סנטימטרים, וקוטרו החיצוני יהיה 3 עד 4 סנטימטרים;
{{ח:תתתתת|(2)}} צורת המוט תהיה עגולה, תתאפשר גריפה רציפה לכל אורכו, ולא יהיו בו חלקים חדים;
{{ח:תתתתת|(3)}} המרחק בין הפן הפנימי של המוט לבין פני אגף הדלת לא יהיה קטן מ־4 סנטימטרים ולא גדול מ־5 סנטימטרים;
{{ח:תתתתת|(4)}} המרחק בין קצה המוט לבין שול אגף הדלת שנפתח יהיה 5 עד 10 סנטימטרים;
{{ח:תתתתת|(5)}} גוון המוט יהיה בניגוד חזותי לגוון אגף הדלת;
{{ח:תתתת|(ב)}} מוט אופקי שני יימצא בצידו הפנימי של אגף הדלת בגובה 85 עד 90 סנטימטרים מתחתית אגף הדלת, ותתקיים בו פסקת משנה (א)(1) עד (5);
{{ח:תתתת|(ג)}} על אף האמור בפסקאות (א) ו־(ב), אפשר שגובה המוט או המרחק לפי פסקה (א)(4), יותאמו בשינוי קל לצורך מניעת הפרעה למנגנון נעילת הדלת.

{{ח:סעיף*|2|שילוט וסימון|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} על דופן המיגונית שבה נמצא פתחה, יימצא מידע בשלט או על הדופן, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רישום: ”מיגונית“ בגופן שגובהו לא יפחת מ־10 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(2)}} יתקיימו במידע הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
{{ח:תת|(ב)}} גוון מזוזות ומשקוף פתח המיגונית ברצועה שרוחבה 7 עד 10 סנטימטרים בהיקף הפתח, יהיה בניגוד חזותי לדופן החיצונית של המיגונית.

{{ח:סעיף*|3|הצבת מיגונית וקישורה לדרך נגישה|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} המיגונית תוצב בדרך נגישה או בצמוד לה, ויתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} אפשר שפני דרך נגישה לפי פרט זה יהיו עשויים מחומר מהודק כגון מצע, או דשא, ובלבד שיהיו יציבים גם בפני גשם ונגר עילי;
{{ח:תת|(2)}} בצמוד לפתח מיגונית שאין בפתחה דלת יתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} ייותר שטח חופשי לתמרון במקביל לדופן המיגונית ומול הפתח שלה, ששיפועו לא יעלה על 2% לכל כיוון, שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות ואורכו 170 סנטימטרים לפחות (D {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|בנספח א׳ לחלק זה}}); על אף האמור, אפשר שרוחב השטח האמור יקטן עד ל־110 סנטימטרים, בשל מיקום מיתקנים, תשתיות, מגבלת רוחב המדרכה שבה מוצבת המיגונית, או צמחייה;
{{ח:תתת|(ב)}} הפרש הגובה האנכי בין פתח המיגונית לפני הדרך הנגישה המקושרת אליה לא יעלה על 1.5 סנטימטרים, והמרווח האופקי בין שתי הדרכים האמורות לא יעלה על 1.5 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(ג)}} לצורך יישום פסקת משנה (ב), אם הפרש הגובה בין פתח המיגונית לדרך נגישה אינו עולה על 6 סנטימטרים, אפשר שהקישור ייעשה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 1|פרט 1(ג)(4)(ג)}} או באמצעות רכיב משופע לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 1|הפרט האמור}} שהוא רכיב מקובע למיגונית;
{{ח:תת|(3)}} בצמוד לפתח מיגונית שמותקנת בה דלת, יתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} יימצא משטח תפקוד בצד שאליו נפתחת הדלת, שמתקיימות בו הוראות ת״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במשטחי תפקוד (2.5.4), ושיפוע המשטח לכל כיוון לא יעלה על 2% (מסומן כ”משטח תפקוד (חלופה 1)“ {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח ב|בנספח ב לחלק זה}} – ”משטח תפקוד (חלופה 2)“ {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח ג|בנספח ג לחלק זה}}); אם קיים הפרש גובה אנכי בין שול משטח התפקוד לסביבתו הצמודה שעולה על 5 סנטימטרים ואין אמצעים למניעת מעבר מהמשטח לסביבה האמורה, יש פס בשול המשטח בניגוד חזותי לסביבתו הצמודה ורוחבו 10 עד 20 סנטימטרים או שהמשטח כולו בניגוד חזותי לסביבתו;
{{ח:תתת|(ב)}} אם מותקנת דלת סובבת על צירה בפתח המיגונית או בפתח אחר בתוכה, שאינה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, הכוח הנדרש לפתיחה של הדלת לא יעלה על הוראות ת״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בכוח הפעלה לפתיחת דלת בדרך נגישה (סעיף 2.5.5.2);
{{ח:תת|(4)}} נוסף על משטח תפקוד לפי פסקה (3{{ח:הערה|)}}(א){{ח:הערה|&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;}}, לסף דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, שבפתח מיגונית, תקושר דרך נגישה לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} אם הדרך הנגישה היא בתחום ציר ההליכה במדרכה או ברחבה, השיפוע האורכי ושיפועי הצד שלה, לא יעלו על 8% ({{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח ב|נספח ב לחלק זה}});
{{ח:תתת|(ב)}} אם הדרך הנגישה אינה בתחום ציר ההליכה במדרכה, ברחבה, או בשביל, השיפוע האורכי של הדרך לא יעלה על 8%, ושיפועי הצד לא יעלו על 50% ({{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח ג|נספח ג לחלק זה}});
{{ח:תתת|(ג)}} על אף האמור בפסקאות (א) ו־(ב), אם בנסיבות המקום לא מתאפשר שיפוע כאמור בהן, אפשר שבאישור מורשה נגישות, שיפוע הדרך לא יעלה על 10% לאורך קטע דרך קצר ככל האפשר בתנאי המקום;
{{ח:תתת|(ד)}} לא יידרש שהדרך הנגישה תהיה כבש או מיתקן אלקטרו־מכני, ולא יידרשו בתי אחיזה בצידיה.
{{ח:תת|(5)}} אם הוצבה המיגונית בדרך ציבורית כגון מדרכה, שביל או רחבה, ייוותר בדרך מעבר חופשי שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות (מסומן כ”מעבר חופשי“ {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|בנספחים א}} {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח ב|ו־ב לחלק זה}}). אפשר שרוחב המעבר האמור יקטן עד ל־110 סנטימטרים, לאורך קטע שאורכו לא יעלה על 500 סנטימטרים, בשל מיקום מיתקנים, תשתיות, מגבלת רוחב המדרכה, או צמחייה.

{{ח:סעיף*|4|מכשולים בדרך נגישה ובדרך אחרת|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} לאורך דרך נגישה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 3|בפרט 3}}, ולאורך דרך אחרת להולכי רגל שאינה דרך נגישה כאמור, שמובילות למיגונית ממקום שעליו נועדה להגן המיגונית כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 3|בפרט 3}}, לא יהיו מכשולים; אם קיימים מכשולים בדרך – הם מסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

{{ח:סעיף*|5|ניגוד חזותי|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} אם נדרש שיתקיים ניגוד חזותי לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}}, הוא יהיה לפי ת״י 1918 חלק 6 בסעיף הדן בניגוד חזותי (2.4) לערך המתאים לסימן מאתר.

{{ח:סעיף*|6|שונות|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} השרטוטים שבנספחים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|לחלק זה}} הם לצורך המחשה, וההוראות המחייבות הן הוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|חלק זה}}.

{{ח:קטע4||'''נספח א – מיגונית נגישה שלא מותקנת דלת בפתחה (המידות בסנטימטרים)'''}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|תוספת שלישית, חלק א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 1|פרטים 1(ג)(2), (3), (4)(א) ו־(ג), (5)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 5|5(ג)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 3|3(2)(א)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 6|ו־6}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(שרטוט הושמט).}}

{{ח:קטע4||'''נספח ב – מיגונית שמותקנת דלת בפתחה, משטח תפקוד (חלופה 1), ודרך נגישה בציר הליכה של מדרכה או ברחבה (המידות בסנטימטרים)'''}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|תוספת שלישית, חלק א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 1|פרטים 1(ד)(3)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 3|3(3)(א), (4)(א) ו־(5)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 6|ו־6}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(שרטוט הושמט).}}

{{ח:קטע4||'''נספח ג – מיגונית שמותקנת דלת בפתחה, משטח תפקוד (חלופה 2), ודרך נגישה שאינה בציר הליכה של מדרכה או ברחבה (המידות בסנטימטרים)'''}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|תוספת שלישית, חלק א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 1|פרטים 1(ד)(3)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 3|3(3)(א), (4)(א) ו־(5)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 6|ו־6}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(שרטוט הושמט).}}

{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק ב|חלק ב׳ – התאמות נגישות לעניין מיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 54|תקנה 54(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|סימון ושילוט|עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} במיגונית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין, יתקיים {{ח:פנימי|חלק א|פרט 2 בחלק א׳}}.

{{ח:סעיף*|2|מכשולים בדרך נגישה ובדרך אחרת|עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} לאורך דרך נגישה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב פרט 3|פרט 3}}, ולאורך דרך אחרת להולכי רגל שאינה דרך נגישה כאמור, שמובילות למיגונית ובתוכה, לא יהיו ככל האפשר מכשולים; אם קיימים מכשולים בדרך – הם מסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

{{ח:סעיף*|3|דרך נגישה למיגונית|עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} פתח מיגונית שהוצבה לפני יום התחילה, שלגביה מתקיימים כל התנאים שלהלן, תקושר לדרך נגישה לפי {{ח:פנימי|חלק א|פרט 3 בחלק א{{ח:הערה|׳}}}}:
{{ח:תתת|(1)}} הפרש הגובה בין פתח המיגונית לקצה הדרך הקיימת שמגיעה בצמוד לפתח המיגונית, לא עולה על 20 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(2)}} אפשר להתגבר על הפרש הגובה לפי פסקה (1) באמצעות דרך משופעת לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 3|פרט 3(2)}} {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 3|או 3(4) בחלק א{{ח:הערה|׳}}}};
{{ח:תתת|(3)}} לאחר התגברות על הפרש גובה כאמור בפסקה (2), ייוותר מעבר חופשי כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 3|בפרט 3(5) בחלק א׳}};
{{ח:תתת|(4)}} לצורך ביצוע האמור בפסקאות (2) ו־(3) אין צורך להזיז את המיגונית מהמקום שבו הוצבה, להרים או לסובב אותה.
{{ח:תת|(ב)}} אפשר שפני הדרך אל מיגונית כאמור בפרט משנה (א) יהיו עשויים מחומר מהודק או דשא, ובלבד שפני הדרך יהיו יציבים, גם בפני גשם ונגר עילי.

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 32|תקנה 32(ו) ו־(ז)}})}}}}
{{ח:קטע3||איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} גורם מאתר יכין לפי המידע שבידו רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התבחינים {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1|שברישה לפרט 2 בתוספת הראשונה לתקנות המאגר}} ולמעט התבחין ”שאינם מתגוררים במגורים מוסדרים“ (להלן – התוספת הראשונה למאגר), ונוסף על כך מלאו להם 6 שנים לפחות ומתקיימים בהם התבחינים שבטור א׳ בטבלה שלהלן; גורם מאתר יציין ברשימה האמורה את האנשים שמתקיימים בהם גם התבחינים שבטור ב׳ בטבלה שלהלן:
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;טור א׳&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טור ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} מתוך {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 2|פסקת משנה (2) שבטור א׳, שלצד פרט משנה 2 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}} – {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)#תוספת 2 פרט 4|פרט {{ח:הערה|(}}4{{ח:הערה|)}}(א) לתוספת השנייה לתקנות ילד נכה}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 4|בפסקת משנה (8) שבטור א׳, שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 4|בפסקת משנה (6) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 4|בפסקת משנה (8) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 4|בפסקת משנה (8) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 5|בפסקת משנה (7) שבטור א׳, שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 5|בפסקת משנה (5) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 5|בפסקת משנה (6) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 5|בפסקת משנה (6) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 7|בפסקת משנה (2) שבטור א׳, שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 7|בפסקת משנה (2) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(7)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 7|בפסקת משנה (4) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 7|בפסקת משנה (4) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(8)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 9|בפסקת משנה (5) שבטור א׳, שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}} לגבי תלמיד עם מוגבלות שמיעה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(7)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 9|בפסקת משנה (4) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}} לגבי תלמיד עם מוגבלות שמיעה
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(9)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 9|בפסקת משנה (5) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(8)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 9|בפסקת משנה (5) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|י״א בתשרי התשפ״ז (22 בספטמבר 2026)}}
* '''ישראל כ״ץ'''&lt;br&gt;שר הביטחון
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>pa2dezcpwtbmnqru22ivm79zzdrb359</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084945</id>
      <parentid>3084923</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T07:00:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3084939]</comment>
      <origin>3084945</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="173534" sha1="pu0lvrg73w7hrn59q05ikxntjwr5yca" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ״ז–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ז, 32|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12532.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מ|סעיף 19מ(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}} (להלן – החוק), {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 27|וסעיף 27(ג)(10)}} {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, לאחר התייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהסכמת שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19סז|סעיף 19סז לחוק}}, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: נגישות לאספקת מים ולמזון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: מקום מוגן, אזור ציבורי מוגן, שהייה ולינה, ומידע לגביהם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: מקום מוגן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: אזור ציבורי מוגן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: תנאי שהייה ולינה סבירים לאדם עם מוגבלות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: נגישות למיגונית ציבורית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: נגישות למידע ותקשורת נגישה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: התרעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: נגישות לשירותים שונים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳: נגישות לשירותי הביטוח הלאומי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: נגישות לשירותי בנקאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: זמינות אמצעי הסעה לאנשים עם מוגבלות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: תומך קהילתי במצב חירום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: {{מוקטן|דרישות חלופיות לדרך נגישה}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|חלק א׳ – גופים ציבוריים שיעמידו משאבים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳ – משאבים שיעמידו גופים ציבוריים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|חלק ג׳ – תבחינים לסיוע בקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת מענים לאנשים עם מוגבלות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית – מיגונית ציבורית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|חלק א׳ – מיגונית ציבורית נגישה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|חלק ב׳ – התאמות נגישות לעניין מיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית: {{מוקטן|איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור ציבורי מוגן“ – מקום ציבורי המשמש במצב חירום לשהיית הציבור לצורך התגוננות מפני סיכון לחיים או לצורך חיוני אחר, מעל או מתחת לפני הקרקע, ובכלל זה מקלט ציבורי, מחסה ציבורי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 11|בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית}}, שטח פתוח, תווך תת־קרקעי, מיתקן מרכזי כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית)|בתקנות נגישות לתחבורה ציבורית}}, ולמעט כל אלה: מיגונית ציבורית, מקום ייעודי כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות)#סעיף 1|בתקנה 1 לתקנות המסגרות}}, מיתקן קליטה כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)#סעיף 1|בתקנה 1 לתקנות נגישות אירועי פינוי}}, מרכז ארעי לטיפול, מוסד רפואי ומרפאה, כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|בתקנות שירותי בריאות במצב חירום}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“, ”גוף ציבורי“, ”נציבות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעים חליפיים“, ”ספק מים“, ”ספק מים בחירום“, ”תוכנית היערכות“, ”תחנת חלוקה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|כללי המים (אירוע פגיעה במים)|בכללי המים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית שימוש נגיש“, ”מקלחת נגישה“ – כמשמעותם בחקיקה לפי פסקאות (2) עד (11) לחקיקת נגישות למקום ציבורי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך נגישה“ – דרך שמתקיימות בה הדרישות שנקבעו לדרך נגישה בחקיקת הנגישות למקום ציבורי, ואולם אם לא מתקיימות לגביה הדרישות שנקבעו כאמור או שלא נקבעו לגביה דרישות – דרך שמתקיימות בה הדרישות {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגא“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנציב“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 22|בסעיף 22 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות הממשלתית למים וביוב“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יא|בסעיף 124יא לחוק המים, התשי״ט–1959}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ההתגוננות האזרחית“ – {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התכנון והבנייה“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות אזרחי“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|חוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיית שירות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19ו1|בסעיף 19ו1 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חקיקת נגישות למקום ציבורי“ – הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1|פרק ה׳1 לחוק}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#פרק ה1א|פרק ה׳1א לחוק התכנון והבנייה}}, וכן לפי כל אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים)|חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים), התשמ״ח–1988}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח1|חלק ח׳1 לתוספת השנייה בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים)|תקנות מפרטים למקלטים}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), התשע״א–2011}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע״ב–2011}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע״ד–2013}};
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים)|תקנות נגישות במקלטים}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה), התשע״ח–2018}};
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש)|תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע״ט–2018}};
{{ח:תתת|(10)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות שירותי בריאות במצב חירום}};
{{ח:תתת|(11)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית)|תקנות נגישות לתחבורה ציבורית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – יום תחילתן של תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ״ז–2026, לפי {{ח:פנימי|סעיף 53|תקנה 53(א)}} {{ח:הערה|(יום 1.12.2026)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי המים“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (אירוע פגיעה במים)|כללי המים (אירוע פגיעה במים), התשפ״ג–2023}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כספומט“ – מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאגר הרשות המקומית“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)|בתקנות מאגר מידע}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מושב מותאם“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)|בתקנות נגישות לשירות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיגונית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145|בסעיף 145(ח)(4) לחוק התכנון והבנייה}}, אף אם המדינה או רשות מקומית לא הציבו אותה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיגונית ציבורית“ – מיגונית המיועדת לשירותים הניתנים לציבור בקשר עם מצב חירום, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מב|בסעיף 19מב(ב) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}}, למעט מיגונית שמוצבת בבסיס צה״ל לשימוש חיילים ועובדים בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב“ – מנהל הרשות הממשלתית כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי המים (אירוע פגיעה במים)|בכללי המים}} או מי שהוא הסמיך, מקרב עובדי הרשות הממשלתית למים וביוב, לעניין תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מענה תומך“ – לרבות הכוונה בשפה פשוטה ומענה סבלני לשאלות חוזרות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצב חירום“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מ|בסעיף 19מ(א) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום מוגן“ – כל אחד מהמפורטים במדרג להלן, המסודר לפי רמת מיגון הולכת ופוחתת:
{{ח:תתת|(1)}} מקלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים)|בתקנות המפרטים למקלטים}};
{{ח:תתת|(2)}} אזור בבניין שנמצא מתאים להנחיות הגא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום ציבורי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19ז|בסעיף 19ז לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקלט ציבורי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 11|בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סמל הנגישות הבין־לאומי“ – לפי ת״י 1918 חלק 4;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פישוט לשוני“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)|בתקנות נגישות לשירות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רח״ל“ – רשות חירום לאומית שבמשרד הביטחון שהוקמה לפי החלטה מספר ב/43 של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מיום י׳ בטבת התשס״ח (19 בדצמבר 2007);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – עירייה או מועצה מקומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שגרה“ – עת שאינה מצב חירום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שפה פשוטה“ – התאמת מידע לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 1|פסקאות (1), (3), ו־(4), להגדרה ”פישוט לשוני“ בתקנות נגישות לשירות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1918 חלק 3.1“ – תקן ישראלי ת״י 1918, חלק 3.1 – נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין – דרישות בסיסיות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1918 חלק 4“ – תקן ישראלי ת״י 1918, חלק 4 – נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות המסגרות“ – {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות), התשפ״א–2021}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות מאגר מידע“ – {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום), התשפ״ד–2024}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות מפרטים למקלטים“ – {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים)|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש״ן–1990}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות נגישות אירועי פינוי“ – {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום), התשפ״ב–2022}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות נגישות במקלטים“ – {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים)|תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים), התשע״ו–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות נגישות לשירות“ – {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג–2013}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות נגישות לתחבורה ציבורית“ – {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס״ג–2003}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות שירותי בריאות במצב חירום“ – {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום), התשפ״ב–2022}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: נגישות לאספקת מים ולמזון}}

{{ח:סעיף|2|נגישות למי שתייה}}
{{ח:ת}} במצב חירום שבו מספקים באמצעים חליפיים מי שתייה לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למי שתייה שמסופקים כאמור באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור, לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3 עד 5}}.

{{ח:סעיף|3|הוראות נגישות בתוכנית היערכות לחלוקת מים}}
{{ח:תת|(א)}} כללה תוכנית היערכות של ספק מים או ספק מים בחירום רשימה של תחנות חלוקה שאמורות לפעול במצב חירום, יהיו תחנות החלוקה נגישות; לעניין זה, ”תחנת חלוקה נגישה“ – תחנת חלוקה שמתקיימים בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, תוביל דרך נגישה עד לפתח תחנת חלוקה וכן מפתח תחנת החלוקה עד לנקודה בתחנת החלוקה שבה הציבור ממלא כלי מים;
{{ח:תתת|(2)}} אורכה של הדרך לפי פסקה (1) עד לפתח תחנת החלוקה לא יעלה על 100 מטרים, ואם עלה השיפוע האורכי של הדרך על 5 אחוזים – לא יעלה המרחק האמור על 60 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} תוכנית ההיערכות תכלול הוראות לסיוע במצב חירום של צוות תחנת חלוקה לאדם עם מוגבלות שביקש זאת, במילוי כלי מים ובנשיאתן לרכב.
{{ח:תת|(ג)}} הוכנו במסגרת תוכנית ההיערכות שלטים לזיהוי תחנת חלוקה ושלטי הכוונה אליה, יתקיימו בהם הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
{{ח:תת|(ד)}} ספק מים או ספק מים בחירום שלא הצליח לאתר תחנת חלוקה שמתקיימת בה תקנת משנה (א) בחלק של יישוב שנדרשת להיות בו תחנת חלוקה לפי תוכנית ההיערכות שלו, רשאי לפנות למנהל הרשות הממשלתית למים וביוב בבקשה שיפטור אותו לתקופה קצובה מחובת עמידה בתנאי תקנת המשנה האמורה לעניין תחנת חלוקה באותו חלק מהיישוב; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנת החלוקה, ובייחוד לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית; לבקשה תצורף חוות דעת של מורשה נגישות לגבי העדר קיומו של מקום חלופי נגיש לתחנת חלוקה כנדרש בתוכנית ההיערכות.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ייתן פטור כאמור בתקנת משנה (ד) אם השתכנע כי לא ניתן בתנאים הקיימים לאתר באותו חלק של היישוב תחנת חלוקה, ואי־מתן הפטור עלול לשבש את אספקת המים ביישוב כאמור {{ח:חיצוני|כללי המים (אירוע פגיעה במים)|בכללי המים}}, לנוכח הצרכים שלפי תוכנית ההיערכות לגבי אותו יישוב; מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב רשאי להתנות את מתן הפטור בתנאים שעליהם יורה; משך תקופת הפטור לא יעלה על התקופה שעד למועד העדכון הקרוב של תוכנית ההיערכות; החלטת מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד; האמור בתקנת משנה (ד) ובתקנת משנה זו לא יחול לגבי יישוב שלפי תוכנית ההיערכות שלו מתוכננות בו שלוש תחנות חלוקה לכל היותר, אלא אם כן מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב נוכח לדעת כי אי־מתן הפטור ישבש את אספקת המים באותו יישוב במצב חירום כאמור {{ח:חיצוני|כללי המים (אירוע פגיעה במים)|בכללי המים}}; מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ידווח בין 1 בינואר ל־28 בפברואר בכל שנה לנציב, על הפטורים שנתן לפי תקנת משנה (ד) במהלך השנה שקדמה לה.

{{ח:סעיף|4|פרסום מידע בשגרה לגבי התאמות נגישות למים במצב חירום}}
{{ח:תת|(א)}} פורסמה בשגרה רשימת תחנות חלוקה ביישוב, יפרסם הגורם המפרסם לגבי כל תחנת חלוקה שברשימה לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תחנת חלוקה נגישה – אם מתקיימות בה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} תחנת חלוקה לא נגישה – אם לא מתקיימות בה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א)}}; אם תחנת החלוקה אינה נגישה יצוין אם ניתן לגביה פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} פורסמה בשגרה מפה שבה מצוינות תחנות חלוקה ביישוב, יכלול הגורם המפרסם במפה את סמל הנגישות הבין־לאומי בצמוד לסימון המיקום של כל תחנת חלוקה שמתקיימות בה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א)}}, ואם כל תחנות החלוקה נגישות – הוא רשאי לציין חלף זאת, על גבי המפה, כי כל תחנות החלוקה נגישות.

{{ח:סעיף|5|פתיחת תחנת חלוקה במצב חירום}}
{{ח:תת|(א)}} במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, יתקיימו בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א)}}, ואולם אם מתוך תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שלא מתקיימות בהן הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א)}}, ייתנו ספק מים וספק מים בחירום עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימות בהן הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} צוות תחנת חלוקה ייתן לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנת חלוקה והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש, סיוע במילוי כלי מים ובנשיאתו לרכב.
{{ח:תת|(ג)}} פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות חלוקה שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}}.
{{ח:תת|(ד)}} האמור {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיו, כולן או חלקן, במצב חירום.
{{ח:תת|(ה)}} עם פתיחת תחנת חלוקה ביישוב ונוסף על השירות שניתן בה, תחלק הרשות המקומית מים לביתו של מי שמתקיימים בו כל התנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא אדם עם מוגבלות;
{{ח:תתת|(2)}} הוא נכלל במאגר הרשות המקומית;
{{ח:תתת|(3)}} הוא מתגורר בחלק של היישוב שאותו נועדה לשרת תחנת החלוקה שנפתחה.

{{ח:סעיף|6|נגישות למזון במצב חירום והיערכות בשגרה}}
{{ח:תת|(א)}} במצב חירום שבו מחולק מזון לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למזון שמחולק כאמור באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור, לפי תקנה זו {{ח:פנימי|סעיף 7|ותקנה 7}}.
{{ח:תת|(ב)}} גוף ציבורי שמבצע בשגרה הכנות לחלוקת מזון לציבור במצב חירום, בין בכלל ובין באזור מסוים, ייערך גם לחלוקת מזון לאנשים עם מוגבלות, ובין השאר לפי תקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ג)}} תכנן גוף ציבורי לחלק מזון לציבור באמצעות תחנות לחלוקת מזון, תעמוד התחנה לחלוקת מזון בתנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(א) עד (ג)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} לעניין גוף ציבורי שלפי התכנון שלו נדרשת תחנה לחלוקת מזון במקום מסוים, ולא הצליח לאתר תחנה שמתקיימות בה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנת משנה 3(א)}}, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הגוף הציבורי רשאי לפנות לנציב בבקשה שיפטור אותו מחובת עמידה בתנאי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנת משנה 3(א)}} לעניין תחנה לחלוקת מזון במקום המסוים; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנה לחלוקת מזון, ובכלל זה לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית;
{{ח:תתת|(2)}} הנציב לא ייתן פטור כאמור אלא אם כן השתכנע, לנוכח הצרכים שלפי תכנון חלוקת המזון במצב חירום, שלא ניתן בתנאים הקיימים במקום המסוים לאתר תחנה לחלוקת מזון כאמור; הנציב רשאי לקצוב פטור כאמור לתקופה שיורה או להתנותו בתנאים; החלטת הנציב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד;
{{ח:תתת|(3)}} האמור בתקנת משנה זו לא יחול לגבי מקום או יישוב, לפי העניין, שלפי התכנון של הגוף הציבורי מתוכננות בו שלוש תחנות לחלוקת מזון לכל היותר, אלא אם כן קיימים לדעת הנציב טעמים מיוחדים שלפיהם אי־מתן הפטור תשבש את אספקת המזון במצב חירום ביישוב.
{{ח:תת|(ה)}} פורסמה בשגרה רשימת תחנות לחלוקת מזון ביישוב במצב חירום, תחול לגבי הפרסום {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|7|חלוקת מזון במצב חירום}}
{{ח:תת|(א)}} במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, תתקיים בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ג)}}; ואולם אם מתוך תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שלא מתקיימת בהן {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ג)}} תינתן עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימת בהן {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} צוות תחנה לחלוקת מזון יסייע לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנה והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש סיוע בקבלת מזון ובנשיאתו לרכב.
{{ח:תת|(ג)}} פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות לחלוקת מזון שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}} בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} האמור בתקנות משנה (א) עד (ג) לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.
{{ח:תת|(ה)}} הרשות המקומית תחלק מזון לביתם של אנשים עם מוגבלות שמתקיימים בהם התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(ה)}}.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: מקום מוגן, אזור ציבורי מוגן, שהייה ולינה, ומידע לגביהם}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: מקום מוגן}}

{{ח:סעיף|8|הנחיות לאיתור מקום מוגן בבניין למגורים}}
{{ח:תת|(א)}} הנחיות לאיתור מקום מוגן בבניין למגורים שמפרסם הגא לציבור יהיו בשפה פשוטה ויתקיימו בהן הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28}}.
{{ח:תת|(ב)}} הפעילו משטרת ישראל או צה״ל מוקד חירום כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)#סעיף 7|בתקנה 7 לתקנות נגישות אירועי פינוי}}, ימסרו את ההנחיות לאיתור מקום מוגן כאמור בתקנת משנה (א) כחלק מהמידע שנמסר במסגרת מוקד החירום.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: אזור ציבורי מוגן}}

{{ח:סעיף|9|איתור והקצאה של אזורים בטוחים נגישים}}
{{ח:ת}} גוף ציבורי שמאתר ומקצה מקומות ציבוריים לאזורים ציבוריים מוגנים, ייתן עדיפות, ככל האפשר, ובהתחשב בצרכים הנובעים ממצב החירום, לאיתור והקצאה של מקומות העומדים בחקיקת נגישות למקום ציבורי.

{{ח:סעיף|10|כניסה ושילוט לאזור ציבורי מוגן}}
{{ח:ת}} גוף ציבורי שאחראי להפעלת אזור ציבורי מוגן ומאפשר לציבור במצב חירום לעשות שימוש באזור ציבורי מוגן, אחראי לכך שיתקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם יש דרך שמיועדת לכניסת כלי רכב לאזור ציבורי מוגן (להלן בתקנה זו – דרך כלי רכב), כגון בחניון תת־קרקעי, לא יימנע מאדם עם מוגבלות, ובכלל זה אדם המתנייע בכיסא גלגלים או באמצעי עזר אחר לניידות, לעשות שימוש במצב חירום גם בדרך כלי רכב לרבות אפשרות למעבר במקומות שבהם יש הגבלת כניסה כגון מחסומים, וזאת בין שמובילה לאזור הציבורי המוגן דרך נגישה ובין שלא;
{{ח:תת|(2)}} במקום בולט לעין בפתח דרך כלי רכב יימצא שלט שעליו כתוב ”כניסה במצב חירום גם לאדם עם מוגבלות בניידות“, ואולם אם השיפוע האורכי של דרך כלי הרכב עולה על 10% יהיה כתוב בשלט ”זהירות! שיפוע מסוכן!“ ונוסף על כך יופיע בשלט הסמל לציון שיפוע מסוכן לפי נספח ג׳ בת״י 1918 חלק 4; אם יש בדרך פסי האטה, יהיה כתוב בשלט גם ”זהירות! פסי האטה!“;
{{ח:תת|(3)}} הוצב שלט להכוונה לאזור ציבורי מוגן או לכניסה אליו או שלט לפי פסקה (2), יהיה גובה האותיות בשלט 80 מילמטרים לפחות, ויתקיימו בו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
{{ח:תת|(4)}} לא ייגבה תשלום מאדם עם מוגבלות שמבקש להיכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן שמובילה לתוכו דרך כלי רכב לצורך הצלת עצמו או כדי להוביל ציוד שנדרש לשהייתו שם; איש צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן או פועל מטעם המקום הציבורי שבו האזור הציבורי המוגן, רשאי לדרוש שאדם כאמור יזדהה באמצעות תג נכה כתנאי לאי־גביית תשלום; אדם כאמור שנכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן יישמע להוראות צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן כדי למנוע סיכון לציבור שנמצא בו; לעניין זה, ”תג נכה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חניה לנכים|בחוק חניה לנכים, התשנ״ד–1993}}.

{{ח:סעיף|11|נגישות לאדם עם מוגבלות לשירות או טובין שמסופקים לציבור באזור ציבורי מוגן}}
{{ח:תת|(א)}} סיפק גוף ציבורי שירות או טובין, לציבור ששוהה באזור ציבורי מוגן במצב חירום, יספק את אותם שירות או טובין לאדם עם מוגבלות ששוהה באותו אזור ציבורי מוגן, באופן שמאפשר לאדם עם מוגבלות לצרוך את אותם שירות או טובין, באותה איכות וזמינות שמסופקים לכלל הציבור; ואם נדרש, יבצע הגוף את ההתאמות הנדרשות, כפי שמתאפשר בנסיבות מצב החירום, כדי ליישם את האמור.
{{ח:תת|(ב)}} תפעל איש צוות מטעם גוף ציבורי אזור ציבורי מוגן בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לבקשת אדם עם מוגבלות שפנה אליו בבקשה לסיוע והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות, יסייע לו איש צוות ובייחוד לשם ביצוע פעולה נדרשת להצלת חיים; האמור לא יחול כשאיש הצוות נדרש להגן על עצמו ולבצע לשם כך פעולה נדרשת להצלת חיים;
{{ח:תתת|(2)}} איש הצוות יישא עליו סימן לזיהוי, ואם יש לו עמדת שירות באזור הבטוח – במקום בולט לעין בעמדה יימצא שלט; בשלט ובסימן הזיהוי יהיה רשום: ”עזרה לאדם עם מוגבלות“; בשלט יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
{{ח:תתת|(3)}} יימצא חדר או חלל המופרד מהמולת הקהל באופן המספק פרטיות כגון באמצעות פרגוד או מחיצה, לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות המתקשה להתמודד עם ההמולה במקום או לצורך מילוי צרכיו הרפואיים או הסיעודיים, עקב מוגבלותו, ולמלוויו; בחדר או בחלל, לפי העניין, יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} החדר או החלל האמור יישמר לשימוש של אדם עם מוגבלות במצב חירום;
{{ח:תתתת|(ב)}} לצד החדר או החלל יימצא שלט שעליו רשום: ”מקום לאדם עם מוגבלות לשהייה זמנית“ ויתקיימו בשלט הוראות ת״י 1918 חלק 4 המנויות בסיפה של פסקה (2).
{{ח:תת|(ג)}} סיפק גוף ציבורי כיסאות לאזור ציבורי מוגן בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יחולו כל אלה, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום:
{{ח:תתת|(1)}} 5% מהכיסאות לפחות, ולא פחות ממושב אחד, יהיו מושבים מותאמים;
{{ח:תתת|(2)}} אם האזור הציבורי המוגן מתוכנן להכיל 500 איש לפחות במצב חירום – יימצא באזור הבטוח כיסא גלגלים אחד לפחות, להסעת אנשים עם מוגבלות שבאזור הציבורי המוגן.

{{ח:סעיף|12|נגישות לבית שימוש, למקלחת, ודרך נגישה, באזור ציבורי מוגן}}
{{ח:תת|(א)}} אם באזור הציבורי המוגן קיים בית שימוש לשימוש הציבור בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, יימצא גם בית שימוש נגיש אחד לפחות לשימוש שני המינים שדרך נגישה מובילה אליו מהכניסה לאזור הציבורי המוגן, או סידור מתאים אחר בנסיבות מצב החירום, לפי פסקה (1) או (2) להלן, שדרך נגישה מובילה אליו מהכניסה לאזור הציבורי המוגן, שיאפשר לאדם עם מוגבלות לעשות את צרכיו באופן בטיחותי, ובפרטיות לפי נסיבות השהייה במצב חירום באזור הציבורי המוגן, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בית כיסא כימי נגיש לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים)#סעיף 4|תקנה 4(ב) לתקנות נגישות במקלטים}};
{{ח:תתת|(2)}} כיסא שירותים עם מושב קשיח, יציב, עם סידור מתאים לקליטת הפרשות כגון סיר, ולסילוקן באופן שימזער מטרדים למי ששוהה באזור הציבורי המוגן, שמסביבו יימצא וילון או אמצעי אחר המספק פרטיות למי שעושה את צרכיו.
{{ח:תת|(ב)}} אם באזור הציבורי המוגן קיימת מקלחת לשימוש הציבור בעת שהציבור שוהה בו במצב חירום, תימצא מקלחת נגישה לשימוש שני המינים, או סידורים לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)#סעיף 10|תקנה 10(ב)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי}}, שדרך נגישה מובילה אליה מהכניסה לאזור הציבורי המוגן.

{{ח:סעיף|13|הסתייעות במלווה, בחיית שירות ובציוד עזר אישי}}
{{ח:ת}} אדם עם מוגבלות יוכל להסתייע במלווה מטעמו או בחיית שירות, וכן בציוד עזר אישי שלו, בעת שהוא שוהה באזור ציבורי מוגן במצב חירום.

{{ח:סעיף|14|תיק הפעלה}}
{{ח:ת}} תיק הפעלה של גוף ציבורי לאזור ציבורי מוגן יכלול פרטי התקשרות עם ארגונים של אנשים עם מוגבלות ואנשי מקצוע מתחומים שנוגעים לאנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת מידע נוסף וסיוע למי ששוהה באזור ציבורי מוגן, אם פרטיהם מצויים ברשות הגוף הציבורי.

{{ח:סעיף|15|פרסום מידע לציבור לגבי נגישות אזור ציבורי מוגן}}
{{ח:תת|(א)}} פרסם גוף ציבורי רשימת אזורים ציבוריים מוגנים לשימוש הציבור במצב חירום, יכלול הפרסום גם את כל הפרטים המפורטים להלן, לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל אזור ציבורי מוגן, ויחולו על הפרסום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28}}; בפרסום כאמור, בפסקאות (1) עד (8) שלהלן, אפשר שייעשה שימוש בשם הסוג המסוים של האזור הציבורי המוגן, כגון ”מקלט ציבורי“, במקום המונח ”אזור ציבורי מוגן“:
{{ח:תתת|(1)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”אזור ציבורי מוגן בזמן אזעקה“, ”אזור ציבורי מוגן בזמן אזעקה מתאים גם לשינה“; ואם האזור הציבורי המוגן ישמש לשהייה או לינה של הציבור במצב חירום, בלא קשר להתרעה, יותאם הפרסום כגון ”אזור ציבורי מוגן מתאים גם לשינה“;
{{ח:תתת|(2)}} אחת מאלה לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} אם קיימת דרך נגישה המובילה עד לפתח האזור הציבורי המוגן ובתוכו, מאחד מאלה לפחות: מדרכה ציבורית, שביל ציבורי או חניה נגישה, הסמוכים לאזור הציבורי המוגן – ”יש דרך נגישה“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) – ”אין דרך נגישה“;
{{ח:תתת|(3)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”יש מים לשתייה“, ”אין מים לשתייה“;
{{ח:תתת|(4)}} אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} אם אין באזור הציבורי המוגן בית שימוש נגיש – ”אין בית שימוש נגיש“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם יש באזור הציבורי המוגן בית שימוש נגיש – ”יש בית שימוש נגיש“ וכן תיאור בשפה פשוטה אם מדובר בבית שימוש נגיש או בסידור נגיש אחר לעשיית צרכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12(א)}};
{{ח:תתת|(5)}} אחת מאלה לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} אם יש אספקת חשמל באזור הציבורי המוגן לשימוש אישי כגון לצורך הטענת מכשירים אישיים – ”יש חשמל לשימוש אישי“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם אין אספקת חשמל באזור הציבורי המוגן לשימוש אישי – ”אין חשמל לשימוש אישי“;
{{ח:תתת|(6)}} אם גוף ציבורי מפעיל את האזור הציבורי המוגן – פירוט סוגי שירותים או סוגי טובין שהוא מספק למי ששוהה בו;
{{ח:תתת|(7)}} אם במצב חירום האזור הציבורי המוגן פתוח לציבור בשעות מסוימות – את שעות הפעילות, ואם האזור פועל בכל שעות היממה ”פתוח ביום ובלילה“;
{{ח:תתת|(8)}} אחת מאלה לפי העניין: ”יש איש צוות“, ”אין איש צוות“.
{{ח:תת|(ב)}} פרסם גוף ציבורי מפה ושעליה מצוינים אזורים ציבורים מוגנים, יכלול הגוף האמור במפה את סמל הנגישות הבין־לאומי בצמוד לסימון המיקום של כל אזור ציבורי מוגן שדרך נגישה מובילה אליו ובתוכו.

{{ח:סעיף|16|סייג לפתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן}}
{{ח:ת}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנות 9 עד 15}} לא ימנע פתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן שלא מתקיימות בו או בקשר אליו, הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: תנאי שהייה ולינה סבירים לאדם עם מוגבלות}}

{{ח:סעיף|17|אספקת תנאי שהייה ולינה סבירים}}
{{ח:ת}} פנה אדם שעקב מוגבלותו אינו מסוגל לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום בבקשה לעזרה לרשות המקומית, תספק לו הרשות המקומית בהקדם האפשרי מענה סביר בנסיבות מצב החירום, בכפוף לסיוע הממשלתי שקיבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנות 18}} {{ח:פנימי|סעיף 19|ו־19}} והאמצעים שיעמדו לרשותה, לרבות באחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} אספקת סיוע שיאפשר לו להמשיך במצב חירום לשהות בביתו באופן סביר;
{{ח:תת|(2)}} הפנייתו לאזור ציבורי מוגן שבו יתאפשרו לו תנאי שהייה או לינה סבירים בנסיבות מצב החירום, לרבות יחד עם מלוויו;
{{ח:תת|(3)}} הפנייתו למקום אחר שבו יוכל לקיים שגרת חיים סבירה בנסיבות מצב החירום, לרבות יחד עם מלוויו.

{{ח:סעיף|18|תוכנית ממשלתית לאיגום משאבים לסיוע אחוד לרשות המקומית}}
{{ח:תת|(א)}} רח״ל תכין תוכנית לסיוע ממשלתי אחוד שייתנו הגופים הציבוריים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}}, לרשויות מקומיות במצב חירום לאספקת אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סידורים ואמצעים כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות לשהות במצב חירום בביתם או באזור ציבורי מוגן;
{{ח:תתת|(2)}} מענים לאדם עם מוגבלות שאינו יכול לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום, ולמלוויו.
{{ח:תת|(ב)}} התוכנית תאגם משאבים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השנייה}}, שיעמידו הגופים הציבוריים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ג)}} התוכנית תכלול את כל אלה לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} הערכת מספר האנשים שעקב מוגבלותם אינם מסוגלים לשהות בביתם או באזור ציבורי מוגן במצב חירום, בפריסה גאוגרפית, לפי מידע זמין שיספקו הגופים הציבוריים שמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(2)}} פירוט המשאבים למתן מענה בפריסה גאוגרפית, שגוף ציבורי יעמיד במצב חירום מהמשאבים שבידיו או באחריותו; לעניין זה, ”שבידיו או באחריותו“ – לפי דין או החלטת ממשלה;
{{ח:תתת|(3)}} שיטת ניהול והקצאת משאבים יעילה במצב חירום, הכוללת:
{{ח:תתתת|(א)}} מרכז הפעלה שינהל את יישום התוכנית;
{{ח:תתתת|(ב)}} האופן שבו גוף ציבורי מעדכן במצב חירום לגבי זמינות המשאבים שהוא יכול להעמיד לתוכנית;
{{ח:תתתת|(ג)}} כיצד פונה רשות מקומית בבקשה לסיוע, המידע שעליה להעביר, ולמי, ואופן הטיפול בפנייה;
{{ח:תתתת|(ד)}} כיצד יועברו וייבחנו פניות של אנשים עם מוגבלות שאינם מוכרים לרשות המקומית;
{{ח:תתתת|(ה)}} ניהול הצרכים שהעבירו רשויות מקומיות והקצאת המשאבים הציבוריים, לפי סדרי עדיפויות וזמינותם, בנסיבות מצב החירום;
{{ח:תתתת|(ו)}} כיצד מעמיד גוף ציבורי את המשאבים שהקצה לתוכנית לידי הרשות המקומית ומסייע לה בשימוש בהם;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|חלק ג׳ לתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ד)}} הכנת התוכנית והקצאת המשאבים לפיה במצב חירום, יהיו לפי הצרכים החיוניים של אנשים עם מוגבלות ולא יושפעו מכל אלה: אם הוא אדם שמוכר לרשות המקומית או לא, אם הוא אדם שמקבל שירות ייעודי ממסגרת לשירותי יום או לא; לעניין זה, ”ממסגרת לשירותי יום“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות)|בתקנות המסגרות}}.
{{ח:תת|(ה)}} לצורך הכנת התוכנית, יעביר גוף ציבורי לרח״ל את המידע לגבי המשאבים שברשותו או באחריותו ושיעמדו לרשות התוכנית.
{{ח:תת|(ו)}} רח״ל תכין את התוכנית בהיוועצות בגופים הציבוריים שמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}}, מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זו מזו.
{{ח:תת|(ז)}} גוף ציבורי יבצע את ההכנות הנדרשות כדי שיוכל ליישם במצב חירום את חלקו בתוכנית.
{{ח:תת|(ח)}} המנהל הכללי של גוף ציבורי שמנוי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}} ימנה מקרב עובדיו הבכירים, ממונה לצורך התוכנית לפי תקנה זו; הממונה יהיה נציגו של הגוף הציבורי לצורך הכנת התוכנית ויישומה במצב חירום, לפי תקנה זו.

{{ח:סעיף|19|יישום התוכנית במצב חירום ועדכונים}}
{{ח:תת|(א)}} השתכנע ראש רח״ל שבשל מצב חירום או בעת מצב חירום יש צורך להפעיל את התוכנית, יורה על כך.
{{ח:תת|(ב)}} הורה ראש רח״ל על הפעלת התוכנית כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך לגופים הציבוריים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}} ולנציבות.
{{ח:תת|(ג)}} מייד עם ההודעה על הפעלת התוכנית יעמיד גוף ציבורי את המשאבים לרשות התוכנית לפי חלקו בה ויעדכן את מרכז ההפעלה.
{{ח:תת|(ד)}} קביעת סדרי העדיפויות ויישום התוכנית יבוצעו לפי התבחינים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|שבחלק ג׳ לתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ה)}} התוכנית תעודכן בתום הפעלתה, ובכל מקרה אחת לשנתיים לפחות.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: נגישות למיגונית ציבורית}}

{{ח:סעיף|20|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}}, ”סיבות הנדסיות“ – אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מקום הצבת המיגונית או אופן הצבתה, הנדרש מטעמי הגנה על הציבור, אינו מאפשר לבצע התאמת נגישות;
{{ח:תת|(2)}} התאמת נגישות שתבוצע במקום שבו יש להציב מיגונית מטעמי הגנה על הציבור, גם אם פתח המיגונית יופנה לכיוון אחר, תגרום לסיכון בטיחותי לציבור שעושה שימוש במקום;
{{ח:תת|(3)}} הוראות תוכנית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}}, החלה על המקום, אינן מאפשרות ביצוע התאמת נגישות כאמור.

{{ח:סעיף|21|מיגונית שיוצרה לאחר יום התחילה}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישווק אדם ולא ימכור מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו, שאינה עומדת בדרישות {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|חלק א׳ בתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק במקרקעין לא יציב מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו, במקרקעין שבהחזקתו, אלא אם כן מתקיימות בה ובדרך שמובילה אליה הוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|חלק א׳ שבתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ג)}} מחזיק במקרקעין רשאי לבקש ממורשה נגישות לפטור אותו לעניין הצבת מיגונית ציבורית שיוצרה ביום התחילה או לאחריו במקום מסוים במקרקעין שבהחזקתו, מקיום דרישה אחת או יותר {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|שבחלק א׳ בתוספת השלישית}}, עקב סיבות הנדסיות, ולהורות על ביצוע התאמות נגישות חלופיות ככל האפשר לפי נסיבות המקום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לעשות שימוש במיגונית.
{{ח:תת|(ד)}} הנציבות תפרסם טופס מומלץ להגשת בקשה לפטור ולהחלטת מורשה הנגישות, לפי תקנת משנה (ג).

{{ח:סעיף|22|רשימת מיגוניות}}
{{ח:ת}} מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות, יכין רשימה של כל המיגוניות שבחזקתו, בציון אם יוצרו לפני יום התחילה ומקום הצבתן, ייתן מספר סודר לכל מיגונית ציבורית ויציין לגבי כל מיגונית שדרך נגישה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}} מובילה אליה ”יש דרך נגישה למיגונית“, ולגבי מיגונית שלא מובילה אליה דרך כאמור – ”אין דרך נגישה למיגונית“; הרשימה תעודכן בפרטי כל מיגונית ציבורית נוספת שתוצב במקרקעין.

{{ח:סעיף|23|אחריות הגא}}
{{ח:ת}} הגא אינו אחראי על יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} במקרקעין שבהן הוצבו מיגוניות.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: נגישות למידע ותקשורת נגישה}}

{{ח:סעיף|24|שימוש במאגר הרשות המקומית לשם סיוע לאנשים עם מוגבלות במצב חירום}}
{{ח:ת}} רשות מקומית תעשה שימוש גם במאגר הרשות המקומית לצורך קיום חובותיה לפי תקנות אלה ולצורך איתור אנשים עם מוגבלות וסיוע להם במצב חירום, לרבות העברת מידע לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#סעיף 15|תקנה 15 לתקנות מאגר מידע}}, אם נדרש לצורך ביצוע הפעולות האמורות.

{{ח:סעיף|25|אמצעי עזר לתקשורת עם אדם עם מוגבלות}}
{{ח:תת|(א)}} גוף ציבורי שמחזיק בשגרה מידע מוכן לפרסום במצב חירום – בעניין מקומות למתן שירות לציבור שיהיו פתוחים, שירותים שיינתנו בהם, או שירותים נוספים לציבור שהם ניידים, יחזיק גם מידע בשפה פשוטה, מוכן לפרסום במצב חירום, שנדרש ממנו לפרסם לפי תקנות אלה בקשר למקומות ושירותים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ייערך בשגרה כדי שיוכל במצב חירום לתקשר עם אדם עם מוגבלות גם בשפת סימנים; היערכות כאמור תכלול, בין השאר, החזקת פרטי מתרגם לשפת סימנים או פרטי שירות תרגום לשפת סימנים מרחוק, שיהיו מוכנים לפעול גם במצב חירום.
{{ח:תת|(ג)}} גוף ציבורי כאמור בתקנת משנה (ב) שבמצב חירום מתקשר או מסייע לאדם עם מוגבלות שהשפה היחידה שהוא מבין ודובר היא שפת סימנים, יעשה שימוש בשפת סימנים לצורך תקשורת כאמור, באמצעות תרגום לשפת סימנים מרחוק או במפגש פנים אל פנים, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום.
{{ח:תת|(ד)}} גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ייערך בשגרה כדי שיוכל במצב חירום לתקשר עם אדם עם מוגבלות גם בפישוט לשוני; היערכות כאמור תכלול, בין השאר, החזקת פרטי מפשט לשוני, שיהיה מוכן לפעול גם במצב חירום; לעניין זה, ”מפשט לשוני“ – אדם בעל ניסיון במתן שירות של פישוט לשוני.
{{ח:תת|(ה)}} מי שמגיע מטעם גוף ציבורי לספק שירות לפי תקנות אלה לאדם עם מוגבלות, יישא עימו אמצעי לכתיבה, פשוט וזמין לשימוש, ובכלל זה כלי כתיבה וניירות, שיאפשר לאדם עם מוגבלות ליצור קשר עם בני אדם בסביבתו.
{{ח:תת|(ו)}} גוף ציבורי שמפעיל במצב חירום מרכז לתקשורת עם הציבור, יאפשר לציבור לתקשר איתו בשיחה קולית או בתקשורת בהתכתבות בו־זמנית ובאופן הידודי (אינטראקטיבי) כגון באמצעות live chat, לפי בחירת האדם שמתקשר איתו; אם מרכז התקשורת מאפשר לציבור לתקשר איתו גם בתקשורת חזותית וקולית כגון באמצעות וידאו וקול, בזמן אמת, ייערך המרכז כך שתקשורת כאמור תכלול גם תמלול בזמן אמת בשפות דיבור שונות; מרכז התקשורת יפרסם את פרטי אמצעי התקשורת האמורים שלפי תקנת משנה זו.

{{ח:סעיף|26|מידע על היערכות, המלצות להכנות למצבי חירום}}
{{ח:תת|(א)}} פרסם גוף ציבורי מידע לציבור לגבי היערכות והכנות למצב חירום או לאספקת שירותים האמורים בתקנות אלה, יכלול באותו פרסום הנחיות בשפה פשוטה לעניין היערכות והמלצות להכנות מראש שעל אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, לבצע; הנחיות אלה יכללו, בין השאר, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} המלצות להצטיידות בציוד אישי, ובכלל זה אמצעי עזר אישיים המשמשים אותו לצורך התניידות, היגיינה אישית, התמצאות או תקשורת, וכן ציוד רפואי חיוני אישי, ציוד עזר אישי, הזנה ייחודית ותרופות, או מקורות אנרגיה חלופיים, החיוניים לאנשים עם מוגבלות, לצורך המשך שרידות ותפקוד במצב חירום;
{{ח:תתת|(2)}} צעדים שיש לנקוט כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות קבלת שירותים ציבוריים במצב חירום, כגון שאדם עם מוגבלות יישא עימו מסמכים לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)#סעיף 6|תקנה 6(ב) לתקנות שירותי בריאות במצב חירום}};
{{ח:תתת|(3)}} אמצעים לשימוש אישי או פעולות שיש לבצע כדי לסייע בהתמגנות אישית או בהגנה על חיית שירות עקב מצב חירום;
{{ח:תתת|(4)}} המלצה לפנות מכשולים מדרכים בבניינים ושטחי חוץ, המובילות למקום מוגן בסביבת מגוריהם.
{{ח:תת|(ב)}} ההנחיות שלפי תקנת משנה (א) יבהירו בצורה ברורה ותמציתית מה על אדם לבצע, היכן ומתי, ואם ההנחיות כללו שלבים, הן יבהירו מה מטרת ביצוע השלבים ויפרטו אותם לפי הסדר שבו יש לבצעם, בליווי תמונות ככל האפשר, והכול כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות להבין את התהליך ומטרתו, להכין את עצמו ולהפיג חרדות.

{{ח:סעיף|27|מידע לצורך הכוונת התנהגות של אנשים עם מוגבלות במצב חירום}}
{{ח:תת|(א)}} גוף ציבורי המפרסם מידע לציבור לגבי הכוונת התנהגות הציבור במצב חירום, יספק נוסף על כך, הנחיות להכוונת התנהגות שהותאמו לאנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, בשפה פשוטה, ובייחוד –
{{ח:תתת|(1)}} כיצד על אדם עם מוגבלות לנהוג במצב חירום כדי להגן על עצמו;
{{ח:תתת|(2)}} כיצד לנהוג אם אינו מצליח להגיע למקום מוגן בבניין המגורים שלו או לאזור ציבורי מוגן, בתוך פרק הזמן המומלץ, או אם אין בבניין המגורים שלו מקום מוגן או אין בנמצא אזור ציבורי מוגן שדרך נגישה מובילה אליו.
{{ח:תת|(ב)}} הנחיות לפי תקנת משנה (א) יהיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|תקנה 26(ב)}}.

{{ח:סעיף|28|הנגשת מידע}}
{{ח:תת|(א)}} לאדם עם מוגבלות תהיה נגישות למידע בקשר למצב חירום, באותה איכות וזמינות כפי שיש לשאר הציבור בעת מצב חירום ובשגרה, לפי תקנה זו; לעניין תקנה זו, ”נגישות למידע“ – לרבות לאפשרות לברר, לקבל או למסור מידע, במצב חירום או בשגרה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)#סעיף 5|תקנה 5(ג) עד (ט) לתקנות נגישות לאירועי פינוי}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)#סעיף 5|וההגדרה ”מידע חיוני“ שבתקנה 5(א) לאותן תקנות}} יחולו גם לעניין מידע שגוף ציבורי מוסר לציבור, בשגרה או במצב חירום, בקשר למצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית, בשינוי זה: בכל מקום שבו מדובר בפינוי אוכלוסייה או קליטתה או בהוראות בקשר לכך, יראו כאילו מדובר במצב חירום ובקשר לכך.
{{ח:תת|(ג)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (ב), גוף ציבורי שמפרסם מידע בשגרה בקשר לשירותים האמורים בתקנות אלה, יפרסם וימסור את המידע גם בדרכים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בדרכי הפרסום המקובלות בשירות שהוא נותן;
{{ח:תתת|(2)}} בהתאמות הנגישות למידע כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 29|בתקנה 29 לתקנות נגישות לשירות}};
{{ח:תתת|(3)}} לבקשת אדם עם מוגבלות, באמצעות אחד מאלה: טלפון, דואר, דואר אלקטרוני, מסרון או אמצעי דיגיטלי אחר, ובכפוף לאמצעים שבשימוש אותו גוף ציבורי;
{{ח:תתת|(4)}} באמצעות אתר האינטרנט של הגוף הציבורי אם קיים.
{{ח:תת|(ד)}} מידע שמפרסם גוף ציבורי לפי תקנת משנה (ג)(4) או יישומון יהיה נגיש לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 35|תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות}}.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: התרעה}}

{{ח:סעיף|29|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אות התרעה“ – אות כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (אותות אזעקה וארגעה)|בתקנות ההתגוננות האזרחית (אותות אזעקה וארגעה), התשנ״ב–1992}}, או התרעה שמספק הגא לפי דין אחר, או לפי החלטת ממשלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי קצה אישי“ – אמצעי שמשמש לתקשורת בידי משתמש קצה, ובכלל זה טלפון סלולרי, צמיד חכם ומחשב אישי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגורם המחלק“ – שר הביטחון באמצעות משרדו או באמצעות גורם אחר שיורה השר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע נגיש בצג“ – מידע שמופיע בצג ומתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המידע בשפה פשוטה;
{{ח:תתת|(2)}} הצג אינו מחזיר אור (non-reflective screen);
{{ח:תתת|(3)}} המידע מופיע לפי הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בשלט אלקטרוני (2.1.10) – הדרישות הנוגעות לניגוד בין הגופן לרקע, עיצוב אותיות וספרות, והדרישות למרווח;
{{ח:תתת|(4)}} גודל הגופן של המידע המופיע על גבי צג יהיה 15 מילמטרים לפחות, אם הדבר מתאפשר מבחינה טכנית, ואם לא מתאפשר – 6 מילמטרים לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכשיר התרעה אישי“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 31|בתקנה 31}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המשרד“ – משרד הרווחה והביטחון החברתי.

{{ח:סעיף|30|נגישות להתרעה על מצב חירום}}
{{ח:ת}} לאדם עם מוגבלות תהיה במצב חירום נגישות לאותות להתרעה על תחילת מצב חירום וסיומו, באותה זמינות ואיכות כפי שאותות להתרעה כאמור מסופקים לכלל הציבור, לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|31|מכשיר התרעה אישי}}
{{ח:תת|(א)}} הגא אחראי להעמדה של מכשיר התרעה אישי תקין לשימוש אדם עם מוגבלות שירידת השמיעה הקבועה שלו באוזן הטובה ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 50 דציבלים לפחות, וגילו 6 שנים לפחות, שיאפשר לו נגישות לאות התרעה לפי ההוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} אות התרעה יפעיל במכשיר התרעה אישי, התרעה באמצעות רטט והתרעה חזותית באמצעות תאורה, לפחות; ההתרעות האמורות יופעלו אוטומטית, בו־זמנית עם מתן אות ההתרעה, לפי מיקום המכשיר;
{{ח:תתת|(2)}} התרעה במכשיר התרעה אישי לפי פסקה (1) תגרום לאדם שנושא את המכשיר האמור במצב חירום, גירוי חושי חזק ככל האפשר המובחן מגירויים ויזואליים וגירויים של מגע, כדי להפנות את תשומת ליבו של אותו אדם, במצבי קשב, ערות או שינה, כגון כשהאדם נושא את המכשיר בעת רחצה או בשינה;
{{ח:תתת|(3)}} האפיונים (characteristics) של כל אחד מסוגי ההתרעות שלפי פסקה (1), יכללו, בין השאר, תדירויות (frequencies), מחזורים (periods), ומשך כולל (total duration), שיאפשרו ליישם את האמור בפסקה (2);
{{ח:תתת|(4)}} אם נוסף על סוגי ההתרעות שלפי פסקה (1), מכשיר ההתרעה האישי יציג גם מידע כתוב בשפות הרשמיות, יהיה זה מידע נגיש בצג;
{{ח:תתת|(5)}} מכשיר ההתרעה האישי יהיה מכשיר שהאדם עם המוגבלות יוכל לשאת מוצמד לגופו, בנוחות ובלא מאמץ, ברציפות במשך כל שעות היממה ובכלל זה במצב שינה, וכל זאת לתקופה ממושכת;
{{ח:תתת|(6)}} תפעול מכשיר ההתרעה האישי בשגרה ובמצב חירום יהיה פשוט; המכשיר יאפשר למשתמש להתנסות בשגרה, לפי רצונו, בהתרעות שלפי פסקאות (2) עד (4), ויאפשר לו במצב חירום להפסיק התרעות שהופעלו במכשיר;
{{ח:תתת|(7)}} אם יש במכשיר ההתרעה האישי לחיצים לשימוש המשתמש, הם יהיו בניגוד מישושי ובניגוד חזותי לפני המשטח שבו הם מותקנים; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ניגוד חזותי“ – ניגוד חזותי של 50% לפחות, שייושם כמפורט בתקן הישראלי ת״י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בגימור וניגודים (2.1.6.1), או כמפורט בתקן הישראלי ת״י 1918 חלק 6 בסעיף הדן בניגוד חזותי (2.4);
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ניגוד מישושי“ – ניגוד בין מרקם פניו של משטח מסוים לבין מרקם פני המשטח הצמוד לו, המאפשר להבחין במשטח המסוים במישוש באמצעות אצבעות כף היד;
{{ח:תתת|(8)}} מכשיר ההתרעה האישי יהיה בעל שרידות גבוהה מאוד, ועמיד למים גם במצב רחצה;
{{ח:תתת|(9)}} הגא יוכל לבצע מרחוק, לפי צורך, עדכוני תוכנה במכשיר ההתרעה האישי ובדיקת תקינות;
{{ח:תתת|(10)}} חלוקת מכשיר ההתרעה האישי לאדם עם מוגבלות תהיה באמצעות הגורם המחלק.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), הגורם המחלק רשאי לספק את מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנת משנה (א), בצורה מדורגת לפי הצורך התפקודי של האדם כפי שנובע מירידת שמיעה, ולפי העניין, בשילוב ירידת ראייה, וכן, לפי הצורך, לבצע שיפורים במכשיר ההתרעה לפי תוצאות בדיקות תקינות ויעילות; לפיכך, הראשונים שיקבלו את המכשיר יהיו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אנשים עם מוגבלות שירידת השמיעה שלהם באוזן הטובה יותר ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 70 דציבלים לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} אנשים עם מוגבלות שירידת השמיעה שלהם באוזן הטובה יותר ובלא מכשיר לתיקון שמיעה, היא 50 דציבלים לפחות, ונוסף על כך חדות הראייה שלהם בעין הטובה יותר, עם תיקון אופטי, אינה עולה על 6/30.
{{ח:תתת|(ג)}} הגורם המחלק יודיע בהקדם האפשרי למי שנכלל ברשימות שהועברו לו מהמאגר שלפי {{ח:פנימי|סעיף 32|תקנה 32(ב)}} לפי הרשאות גישה שניתנו לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|תקנה 32(יב)}}, שהוא עתיד לקבל את מכשיר ההתרעה האישי ואת המועד המשוער לקבלת המכשיר.
{{ח:תת|(ד)}} הגא אחראי לכך שהשירות שניתן לאדם עם מוגבלות בקשר לקבלה, הדרכה ותחזוקת מכשיר התרעה אישי, יהיה לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)|תקנות נגישות לשירות}}; נוסף על כך, לפי בקשה של אדם עם מוגבלות השירות האמור יונגש גם בתקשורת מרחוק באמצעות תרגום לשפת סימנים או תמלול, או בשפת סימנים במגע במפגש פנים אל פנים; במצב חירום תהיה התקשורת האמורה מרחוק לפחות, זמינה בכל עת, זולת אם לא מתאפשר בנסיבות מצב החירום, ותרגום בשפת סימנים במגע במפגש פנים אל פנים – זמין ככל האפשר.

{{ח:סעיף|32|איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו, ”גורם מאתר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)|בתקנות מאגר מידע}}, למעט רשות האוכלוסין וההגירה, ומשרד הבריאות.
{{ח:תת|(ב)}} המשרד יקים וינהל מאגר מידע לצורך איתור אנשים עם מוגבלות שזכאים למכשיר התרעה אישי לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|תקנה 31(א)}}, מתן הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|תקנה 31(ג)}} וחלוקת מכשירי התרעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|תקנה 31(א)(10)}}.
{{ח:תת|(ג)}} המשרד יקים את המאגר באמצעות עיבוד ואיחוד המידע שהתקבל לפי תקנת משנה (י) וכן מידע המצוי בידיו ונדרש לפי תקנה זו, באופן שלגבי כל אדם שבמאגר תהיה רשומה אחת שתרכז את הפרטים הנוגעים אליו; רשומה במאגר תכלול את כל הפרטים לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#סעיף 2|תקנה 2(ב)(1) עד (4), (6), (8)(א) עד (ט){{ח:הערה|&lt;s&gt;,&lt;/s&gt;}} לתקנות מאגר מידע}}, לעניין האדם עם המוגבלות.
{{ח:תת|(ד)}} המשרד יעדכן את המידע שבמאגר אחת לשלושה חודשים לפחות.
{{ח:תת|(ה)}} למשרד יהיו הסמכויות לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#סעיף 2|תקנה 2(ג) עד (ו) לתקנות מאגר מידע}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ו)}} גורם מאתר יכין לפי המידע שבידו רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התנאים {{ח:פנימי|סעיף 31|שבתקנה 31(א)}}, וזאת באמצעות איתור האנשים שמתקיימים בהם התבחינים {{ח:פנימי|תוספת 4|שבטור א׳ בתוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ז)}} גורם מאתר יציין ברשימה האמורה בתקנת משנה (ו) את האנשים שמתקיימים בהם גם התבחינים {{ח:פנימי|תוספת 4|שבטור ב׳ בטבלה שבתוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ח)}} גורם מאתר יכלול ברשימה שלפי תקנות משנה (ו) ו־(ז) את פרטי המידע שנכללים ברשומה שלפי תקנת משנה (ג) ושמצויים בידו.
{{ח:תת|(ט)}} על אף האמור בתקנות משנה (ו) עד (ח), רשות המסים תכין רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התבחינים שלפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}, לפי המידע שבידה לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות)|תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), התש״ם–1979}}, ותעביר למשרד, אחת לשלושה חודשים לפחות, את הרשימה בציון התבחינים שלפי תקנת משנה (ז) ופרטי המידע כאמור בתקנת משנה (ח), והכול בכפוף {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 231|לסעיפים 231 עד 235 לפקודת מס הכנסה}}; על אף האמור רשאית רשות המסים, בהסכמת הביטוח הלאומי, להעביר באמצעותו את הרשימה האמורה בציון התבחינים ופרטי המידע כאמור ובכפוף לסעיפים האמורים.
{{ח:תת|(י)}} גורם מאתר יעביר למשרד את הרשימה עם פרטי המידע כאמור בתקנה זו אחת לשלושה חודשים לפחות.
{{ח:תת|(יא)}} המשרד רשאי לטייב את מאגר המידע באמצעות מידע שמצוי במאגר משרד הרווחה והביטחון החברתי לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#סעיף 2|תקנה 2 לתקנות מאגר מידע}}.
{{ח:תת|(יב)}} על העברות מידע לפי תקנה זו, סודיות ושמירת פרטיות, יחולו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#סעיף 17|תקנות 17}} {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#סעיף 18|ו־18 עד 22 לתקנות מאגר מידע}} לפי העניין ובשינויים המחויבים; המשרד יעניק גישה למידע שבמאגר לפי תקנת משנה (ב) לצורך יישום תקנות אלה.
{{ח:תת|(יג)}} העברת מידע לפי תקנה זו יכול שתיעשה יחד עם העברת מידע לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)|תקנות מאגר מידע}}, ובלבד שהשמירה השימוש וההעברה של מידע שהועבר לפי תקנות אלה ייעשו באופן שמקיים את הוראות תקנות אלה.

{{ח:סעיף|33|בקשת אדם עם מוגבלות לקבל מכשיר התרעה אישי}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת שמיעה מקיפה“ – בדיקה של כל אלה בלא מכשיר לתיקון שמיעה, שבוצעה בידי קלינאי תקשורת: הולכת אוויר (air conduction), הולכת עצם (bone conduction), ובדיקות דיבור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי“ – גוף המנוי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 5|בפסקאות (1) ו־(7) להגדרה ”גוף ציבורי“ בסעיף 5 לחוק}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גורם מאשר“ – קלינאי תקשורת שהוא עובד של גוף ציבורי שהמנהל הכללי של הגוף הציבורי האמור מינה לשם בחינת בקשה שלפי תקנת משנה (ב);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קלינאי תקשורת“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת מקצועות הבריאות|בחוק הסדרת מקצועות הבריאות, התשס״ח–2008}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רמת סף השמיעה (hearing threshold level)“ – ממוצע סיפי השמיעה בבדיקת הולכת אוויר בתדרים 500 עד 4000 הרץ.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על תהליך האיתור האמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בתקנה 32}}, המשרד יאפשר לאדם עם מוגבלות שסבור שמתקיימים לגביו התנאים {{ח:פנימי|סעיף 31|שבתקנה 31(א)}} והוא לא קיבל מכשיר התרעה אישי, להגיש בקשה לקבלת מכשיר התרעה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} אדם המבקש להגיש בקשה כאמור בתקנת משנה (ב) יגיש למשרד את אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תוצאות שתי בדיקות שמיעה מקיפות של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועדים שונים כלשהם המרוחקים זה מזה בחצי שנה לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמך חתום ביד קלינאי תקשורת או רופא אף אוזן גרון, ולפיו ירידת השמיעה של מבקש כאמור היא קבועה;
{{ח:תתת|(3)}} תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שביצע קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמכים נוספים שהגורם המאשר דרש משום שתוצאות בדיקת השמיעה האמורה לא מאפשרות לגורם המאשר להחליט בדבר התקיימות התבחין שלפי תקנה משנה (ד).
{{ח:תת|(ד)}} המשרד יעביר את הבקשה לגורם המאשר בתוך 7 ימים מיום שהתקבלה אצלו; והגורם המאשר יבחן את הבקשה שלפי תקנת משנה (ג) ויחליט האם מהמסמכים שצורפו עולה שלמבקש יש ירידה קבועה ברמת סף השמיעה באוזן הטובה מבין השתיים, של 50 דציבלים לפחות וגילו 6 שנים לפחות; הגורם המאשר יעביר למשרד את החלטתו המנומקת בתוך 21 ימים מיום שקיבל את הבקשה.
{{ח:תת|(ה)}} המשרד יעביר למבקש את החלטתו המנומקת של הגורם המאשר וכן לגורם המחלק שיספק מכשיר התרעה למי שבקשתו אושרה, הכול בתוך 14 ימים מיום שקיבל את החלטת הגורם המאשר.
{{ח:תת|(ו)}} במצב חירום –
{{ח:תתת|(1)}} יאיץ המשרד את בחינתה של בקשה שהוגשה לפי תקנת משנה (ג) ואת הליכי הטיפול בבקשה ואספקת מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנה זו;
{{ח:תתת|(2)}} הגורם המאשר רשאי להורות לגבי בקשה שהוגשה, כי יצורפו לה מסמכים אחרים מאלה המפורטים בתקנת משנה (ג), אם עקב נסיבות מצב החירום יש קושי להשיגם.

{{ח:סעיף|34|שירות שמיועד להפעיל במצב חירום התרעה במכשיר קצה אישי}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|בתקנה 31}}, מי שמספק לציבור שירות שמיועד להפעיל התרעה במכשיר קצה אישי במצב חירום, כגון באמצעות אתר אינטרנט, יישום (אפליקציה) או שידור סלולרי (cell broadcast), יתכנן ויפעיל את השירות באופן שאמור –
{{ח:תת|(1)}} להפעיל במכשיר הקצה האישי התרעה באופנים אלה לפחות: התרעה ברטט, התרעה בקול, התרעה חזותית, ומידע כתוב על מצב החירום, הכול לפי מאפייניו של מכשיר הקצה האישי ומערכת ההפעלה שלו;
{{ח:תת|(2)}} להביא לכך שהתרעה במכשיר קצה אישי לפי פסקה (1), תגרום לאדם שנושא את המכשיר האמור במצב חירום, גירויים חושיים חזקים ככל האפשר המובחנים מגירויים אחרים בסביבה כדי להפנות את תשומת ליבו של אותו אדם.

{{ח:סעיף|35|נגישות לשירותי אינטרנט שמשמשים להתרעה}}
{{ח:ת}} בשירות אינטרנט, לרבות יישום (אפליקציה), שמיועד לספק במצב חירום אותות להתרעה על תחילת מצב חירום או סיומו, יתקיימו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)#סעיף 35|תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות}}.

{{ח:סעיף|36|אחריות להתרעה}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מאחריות הגא לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|תקנה 31}}, אין {{ח:פנימי|סעיף 34|בתקנות 34}} {{ח:פנימי|סעיף 35|ו־35}} כדי לחייב את הגא או מי שמספק שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|התקנות האמורות}} בביצוע סידורים במכשיר להתרעה שאינו של אחד מהגורמים האמורים או באחריותם, בכלל, או בביצוע סידורים בעלי אופי אישי במכשיר קצה אישי של מקבל שירות שהוא אדם עם מוגבלות, בפרט; נוסף על האמור, אין באמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בתקנה 34(1) ו־(2)}} כדי להטיל אחריות על מי שמספק שירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בתקנה האמורה}} להתרחשות התוצאות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 34|בפסקאות (1) או (2) בתקנה 34}}, במכשיר קצה אישי מסוים.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: נגישות לשירותים שונים}}
{{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳: נגישות לשירותי הביטוח הלאומי}}

{{ח:סעיף|37|מידע לגבי נגישות לסניפי המוסד לביטוח לאומי בעת חירום}}
{{ח:ת}} פרסם המוסד לביטוח לאומי מידע לציבור לגבי סניפי המוסד לביטוח לאומי, שבמצב חירום יהיו פתוחים לציבור, יפרסם גם את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם יחד עם הפרסום האמור:
{{ח:תת|(1)}} אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(א)}} אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצא הסניף, ובכלל זה מדרכה או שביל, לכניסה לסניף, וממנה לעמדות השירות – ”בסניף יש דרך נגישה“;
{{ח:תתת|(ב)}} אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) – ”בסניף אין דרך נגישה“;
{{ח:תת|(2)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”יש דרך נגישה למרחב מוגן“, ”אין דרך נגישה למרחב מוגן“;
{{ח:תת|(3)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”קיים שירות נגיש בסניף“, ”השירות בסניף לא נגיש“; לעניין זה, ”שירות נגיש“ – שירות שמתקיימות בו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)|תקנות הנגישות לשירות}}.

{{ח:סעיף|38|נגישות השירות בסניף הביטוח הלאומי}}
{{ח:ת}} ניתן שירות במצב חירום בסניף של המוסד לביטוח לאומי, יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום – יספק המוסד לביטוח לאומי התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
{{ח:תת|(2)}} צוות הסניף יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין בכניסה לסניף, יימצא שלט שבו יהיה רשום: ”אפשר לבקש עזרה מהצוות“; בשלט יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6);
{{ח:תת|(3)}} כחלק משירותי המענה הטלפוני וההתקשרות מרחוק שמפעיל הביטוח הלאומי במצב חירום יחולו עליו חובות הנגישות הקבועות {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)#סעיף 8|בתקנה 8 לתקנות שירותי בריאות במצב חירום}}.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: נגישות לשירותי בנקאות}}

{{ח:סעיף|39|נגישות סניפי בנק בעת חירום, ומידע לציבור}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנק“ – תאגיד בנקאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות בנקאי נייד“ – שירות בנקאי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות נגיש“ – שירות שמתקיימות בו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)|תקנות נגישות לשירות}} שחלות בשגרה על בנק, על מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים או על שירות בנקאי נייד, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן במצב חירום שירות בנקאי בסניף בנק, יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום – יספק הבנק התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
{{ח:תתת|(2)}} אחד מאנשי צוות הסניף יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין בסניף, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שבו יהיה רשום: ”עזרה לאדם עם מוגבלות“; בשלט יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
{{ח:תת|(ג)}} פרסם בנק מידע לגבי סניפיו שפתוחים לציבור במצב החירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל סניף כאמור, יחד עם הפרסום האמור:
{{ח:תתת|(1)}} אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} אם קיימת דרך נגישה שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצא הסניף, ובכלל זה מדרכה, לכניסה לסניף, וממנה לעמדות השירות – ”בסניף יש דרך נגישה“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) – ”בסניף אין דרך נגישה“;
{{ח:תתת|(2)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”יש דרך נגישה למרחב מוגן“, ”אין דרך נגישה למרחב מוגן“;
{{ח:תתת|(3)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”השירות נגיש“; ”השירות לא נגיש“, ”חלק מהשירות לא נגיש“;
{{ח:תתת|(4)}} אם השירות בסניף כולו או חלקו אינו נגיש – ”בסניף יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום“, וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות שלא בסניף בצורה אחרת;
{{ח:תתת|(5)}} אם ניתנים שירותים בסניף בנק גם למי שאינם לקוחות של אותו בנק – ”נותנים שירות גם ללקוחות בנקים אחרים“, ונוסף על כך, פירוט בשפה פשוטה של השירותים שכל אדם, אף אם אינו לקוח של הבנק, יכול לקבל בסניף הבנק.
{{ח:תת|(ד)}} פרסם בנק מידע לגבי כספומטים שפועלים במצב חירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל אחד מהכספומטים שבפרסום, יחד עם הפרסום האמור:
{{ח:תתת|(1)}} אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן הכספומט, ובכלל זה ממדרכה או שביל, ועד למכשיר – ”יש דרך נגישה“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) – ”אין דרך נגישה המובילה עד למכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים“;
{{ח:תתת|(2)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”השירות בכספומט נגיש“; ”השירות בכספומט לא נגיש“.
{{ח:תת|(ה)}} הפעיל בנק במצב חירום שירות בנקאי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סבר הבנק שלא ניתן לקיים את האמור עקב נסיבות מצב החירום, יספק הבנק התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות בנקאי נייד באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור:
{{ח:תתת|(1)}} בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} השירות הוא שירות נגיש.
{{ח:תת|(ו)}} פרסם בנק מידע לגבי שירות בנקאי נייד שפועל במצב החירום, יפרסם הבנק את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, יחד עם הפרסום האמור:
{{ח:תתת|(1)}} אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} אם קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות בנקאי נייד – ”יש דרך נגישה“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) – ”אין דרך נגישה“;
{{ח:תתת|(2)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”השירות הבנקאי הנייד נגיש“; ”השירות הבנקאי הנייד לא נגיש“, ”חלק מהשירות הבנקאי הנייד לא נגיש“;
{{ח:תתת|(3)}} אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הבנקאי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום – ”הבנק מספק לפי מצב החירום התאמות נגישות סבירות לשירות הבנקאי הנייד“.
{{ח:תת|(ז)}} פרסום המידע לפי תקנות משנה (ג), (ד) ו־(ו) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות, שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית:
{{ח:תתת|(1)}} בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של הבנק;
{{ח:תתת|(2)}} במוקדי המידע הטלפוני שמפעיל הבנק;
{{ח:תתת|(3)}} באופן אחר שבו הבנק מעביר מידע לציבור לגבי פעילותם של הסניפים, שירותי הבנק הניידים או המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית.
{{ח:תת|(ח)}} מידע כאמור בתקנות משנה (ג), (ד) ו־(ו) ייכלל גם במידע שמפרסם בנק לציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של סניפי בנק, מכשירים אוטומטיים למשיכת מזומנים או שירות בנקאי נייד, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום.
{{ח:תת|(ט)}} פרסם בנק ישראל מידע לציבור בקשר לפעילות סניפי בנקים, כספומטים, או שירותים בנקאיים ניידים, שמפעילים בנקים במצב חירום, והמידע נוגע לאמור בתקנה זו, יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה זו, לפי העניין; פרסום של בנק ישראל על מידע לפי תקנה זו יכול שיהיה באמצעות הפניה לפרסומים של מידע כאמור שפרסם בנק.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל}}

{{ח:סעיף|40|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת דואר ישראל“ – החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הדואר“ – {{ח:חיצוני|חוק הדואר|חוק הדואר, התשמ״ו–1986}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת דואר“ – כהגדרתה ברישיון הכללי לחברת דואר ישראל בע״מ למתן שירותי דואר, שירותים כספיים מטעם חברת הבת ושירותים אחרים, למעט מרכז מסירה כהגדרתו ברישיון הכללי האמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות כספי“ – שירות מהשירותים הכספיים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|בסעיף 88א(א) לחוק הדואר}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות כספי נייד“ – שירות כספי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות נגיש“ – שירות שמתקיימות לגביו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)|תקנות נגישות לשירות}} שחלות בשגרה על יחידת דואר, על כספומט או על שירות כספי נייד, לפי העניין.

{{ח:סעיף|41|נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל}}
{{ח:ת}} ניתן במצב חירום שירות כספי ביחידת דואר, יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם השירות, כולו או חלקו, אינו שירות נגיש עקב מצב החירום – תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות ביחידת הדואר באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור;
{{ח:תת|(2)}} אחד מאנשי צוות יחידת הדואר יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות כספי והציג את עצמו כאדם עם מוגבלות; במקום בולט לעין ביחידת הדואר, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שיהיה רשום בו: ”עזרה לאדם עם מוגבלות“; בשלט יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 4, בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).

{{ח:סעיף|42|נגישות לשירותים כספיים ניידים במצב חירום}}
{{ח:ת}} הפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום שירות כספי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סברה חברת דואר ישראל שלא ניתן לקיים את הוראות האמורות עקב נסיבות מצב החירום, תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות כספי נייד באותה איכות וזמינות כפי שיש לציבור:
{{ח:תת|(1)}} בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים;
{{ח:תת|(2)}} השירות הוא שירות נגיש.

{{ח:סעיף|43|פרסום מידע}}
{{ח:תת|(א)}} פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי יחידות הדואר שפתוחות לציבור במצב החירום וניתן בהן שירות כספי, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל יחידה כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} אם קיימת דרך נגישה שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצאת יחידת הדואר, ובכלל זה מדרכה, לכניסה ליחידת הדואר, וממנה לעמדות השירות – ”בסניף יש דרך נגישה“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) – ”בסניף אין דרך נגישה“;
{{ח:תתת|(2)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”יש דרך נגישה למרחב מוגן“, ”אין דרך נגישה למרחב מוגן“; בוצעו במצב חירום שינויים בקשר למרחב המוגן של יחידת דואר – תספק חברת דואר ישראל מידע עדכני בשפה פשוטה לפי פסקה זו, ככל האפשר בנסיבות מצב החירום;
{{ח:תתת|(3)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”קיים שירות נגיש בסניף“, ”השירות בסניף אינו נגיש“;
{{ח:תתת|(4)}} אם השירות בסניף, כולו או חלקו, אינו נגיש – ”בסניף יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום“, וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות בסניף או שניתן לקבל את השירות בצורה אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי כספומטים שפועלים במצב חירום, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל כספומט כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} אם קיימת דרך נגישה שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן הכספומט, ובכלל זה ממדרכה או שביל, ועד לכספומט – ”יש דרך נגישה“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) – ”אין דרך נגישה“;
{{ח:תתת|(2)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”השירות בכספומט נגיש“; ”השירות בכספומט אינו נגיש“.
{{ח:תת|(ג)}} פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי שירות כספי נייד שפועל במצב חירום, יכלול הפרסום את כל המפורטים להלן לפי הנוסח שלצידם, לגבי כל שירות כספי נייד כאמור, אם המידע קיים בידי חברת דואר ישראל בנסיבות מצב החירום:
{{ח:תתת|(1)}} אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} אם קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות כספי נייד – ”יש דרך נגישה לשירות כספי נייד“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) – ”אין דרך נגישה לשירות כספי נייד“;
{{ח:תתת|(2)}} אחת מאלה, לפי העניין: ”השירות הכספי הנייד נגיש“; ”השירות הכספי הנייד לא נגיש“, ”חלק מהשירות הכספי הנייד לא נגיש“;
{{ח:תתת|(3)}} אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הכספי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום – ”יש רק התאמות נגישות שאפשר לתת במצב החירום“.
{{ח:תת|(ד)}} פרסום המידע לפי תקנות משנה (א) עד (ג) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות, שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית:
{{ח:תתת|(1)}} בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של חברת דואר ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} במוקד המידע הטלפוני שמפעילה חברת דואר ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} באופן אחר שבאמצעותו חברת דואר ישראל מעבירה מידע לציבור לגבי פעילותם של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית.
{{ח:תת|(ה)}} מידע כאמור בתקנות משנה (א) עד (ג) ייכלל גם במידע שמפרסמת חברת דואר ישראל לציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום.
{{ח:תת|(ו)}} פרסם משרד התקשורת מידע לציבור בקשר לשירותים כספיים שמפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום, והמידע נוגע לאמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בתקנה 41}} {{ח:פנימי|סעיף 42|או 42}}, יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה כאמור, לפי העניין.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: זמינות אמצעי הסעה לאנשים עם מוגבלות}}

{{ח:סעיף|44|תוכנית משרד התחבורה}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף שנדרש לאמצעי תחבורה“ – משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, רשות מקומית, או צה״ל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המנכ״ל“ – המנהל הכללי של משרד התחבורה, לרבות עובד משרד התחבורה שהוא מינה לעניין תקנות אלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסעה המונית של אנשים עם מוגבלות“ – הסעה של אנשים עם מוגבלות, לצורך קבלת שירות מסויים במצב חירום, כגון לצורך טיפול רפואי או לצורך פינוי בני אדם ממקום שהייתם, הכול עקב חשש לחיי בני אדם.
{{ח:תת|(ב)}} משרד התחבורה יכין תוכנית להקצאת אמצעי תחבורה עם נהגים שיוכלו להפעילם במצב חירום, להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות לצורך סיוע והצלת חיים, שתכלול את כל אלה, לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} שימוש במגוון אמצעי תחבורה ציבורית שמיועדים בשגרה להסעת המונים, תוך מתן עדיפות לאמצעים שיש בהם נגישות לאנשים עם מוגבלות כגון אוטובוסים עירוניים ורכבת קלה; זאת כדי להשיא (למקסם) את קיבולת ההסעה וזמינות אמצעי התחבורה במצבי חירום שונים, בפריסה גאוגרפית ארצית;
{{ח:תתת|(2)}} שיטת פעולה להעמדת אמצעי תחבורה ונהגיהם לשימוש גוף שנדרש לאמצעי תחבורה וכוחות הצלה וסיוע שנדרשים לאמצעים אלה, במצב חירום, בשני סוגי תרחישים:
{{ח:תתתת|(א)}} הסעה או פינוי מיידיים של אוכלוסייה (פינוי דחק);
{{ח:תתתת|(ב)}} הסעה או פינוי מתוכנן של אוכלוסייה בכלל או של אנשים עם מוגבלות בפרט;
{{ח:תתת|(3)}} מידע שעל גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה להעביר בשגרה לצורך הכנת התוכנית, ומידע שעל גוף כאמור להעביר למשרד התחבורה במצב חירום לצורך העמדת אמצעי התחבורה ונהגיהם לשימוש אותו גוף;
{{ח:תתת|(4)}} המידע שיעביר גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה לפי פסקה (3) יכלול לפחות: הערכת כמויות האנשים שיש להסיע מאזור גאוגרפי מסוים בישיבה, בישיבה בכיסא גלגלים, או בשכיבה, לרבות מלווים שחייבים להיות יחד עם אנשים כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} שיטת הפנייה במצב חירום של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה בבקשה להעמדת אמצעי תחבורה, בכל אחד מסוגי התרחישים לפי פסקה (2) ולגבי כל אחת מקבוצות האנשים כאמור בפסקה (4), סוגי אמצעי התחבורה שיועמדו לרשות הגוף הציבורי, כמויותיהם, כיצד יועמדו לרשותו יחד עם נהגיהם, וצפי לפרק זמן להקצאתם, הכול כדי לאפשר למשרד התחבורה ניהול ביקושים והקצאת אמצעי תחבורה יעילים במצב חירום;
{{ח:תתת|(6)}} קביעת סדרי העדיפויות בניהול ההקצאות והשימוש באמצעי התחבורה הציבורית במצב חירום, לפי זמינות אמצעי תחבורה בנסיבות מצב החירום, ובייחוד קביעת מנגנון למניעת ריבוי שימושים בו־זמני במצב חירום באמצעי התחבורה שנכללו בתוכנית.
{{ח:תת|(ג)}} משרד התחבורה יכין את התוכנית בהתייעצות עם משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, צה״ל ומרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זה מזה; משרד התחבורה יתייעץ עם מד״א כדי שיעמיד אמבולנסים למשימות פינוי במצב חירום לפי זמינותו ויכולתו באותה עת, והכול תוך שמירה על מוכנות מד״א לבצע משימות במצב חירום, ובכלל זה משימות שהטילו עליהם משרד הבריאות וצה״ל.

{{ח:סעיף|45|העמדת אמצעי תחבורה להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות במצב חירום}}
{{ח:ת}} במצב חירום שבו יש צורך בהסעה המונית של אנשים עם מוגבלות, יורה המנכ״ל, לפי פנייה של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה, כי יועמדו אמצעי תחבורה ונהגים שיוכלו להפעילם, לשימוש הגוף שנדרש לאמצעי תחבורה להסעה המונית או לשימוש כוחות הצלה שמסייעים לו, לצורך הסעת אוכלוסייה כאמור; הפנייה של גוף כאמור והעמדת אמצעי התחבורה ונהגים ייעשו לפי התוכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44|בתקנה 44}}.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: תומך קהילתי במצב חירום}}

{{ח:סעיף|46|תומך קהילתי בשעת חירום}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק שירות אזרחי}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתנדב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק שירות אזרחי}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תומך קהילתי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)|בתקנות מאגר מידע}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית“ – תוכנית להצבת מתנדבים בשירות אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק שירות לאומי {{ח:הערה|[צ״ל: אזרחי]}}}}, כתומכים קהילתיים ברשויות מקומיות במצב חירום.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תגבש תוכנית בהיוועצות במשרד הרווחה והביטחון החברתי, מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי ומשרד הביטחון.
{{ח:תת|(ג)}} לצורך מימוש התוכנית יוקצה לרשות תקציב תוספתי לטובת הכשרות, ולתוספת כוח אדם.
{{ח:תת|(ד)}} התוכנית תכלול, בין השאר, סיווג של מתנדבים בעלי מסוגלות ורצון לשמש כתומכים קהילתיים, ההכשרה שיעבור מתנדב כדי לשמש תומך קהילתי, ההיערכות לקראת מצב חירום ותפקידי התומך הקהילתי בחירום.
{{ח:תת|(ה)}} הרשות המקומית תעמיד בשגרה ובחירום עובד מטעמה שיהיה אחראי על הפעלת המתנדבים שהם תומכים קהילתיים ברשות המקומית, על הכשרותיהם ועל ניהול משימותיהם במצב חירום; עובדים אלה יעברו הכשרה להיכרות עם עולם השירות האזרחי והפעלת מתנדבים.
{{ח:תת|(ו)}} הרשות תדווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת אחת לשנה, במשך שש שנים מיום התחילה, על גיבוש התוכנית כאמור בתקנה זו ועל יישומה; לדיווח הראשון כאמור תצרף הרשות העתק מהתוכנית שגובשה.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: שונות}}

{{ח:סעיף|47|הדרכה}}
{{ח:תת|(א)}} גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה, ידריך את עובדיו, במסגרת הדרכתם למצבי חירום, כדי שיוכלו לספק שירות סביר ומענה תומך ראשוני בשעת חירום לאנשים עם מוגבלויות שונות; הדרכה כאמור תינתן גם למי שהוא מתנדב של הגוף הציבורי שנותן מענה במצב חירום.
{{ח:תת|(ב)}} הדרכה כאמור בתקנת משנה (א) תכלול, בין השאר, את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הכרה וזיהוי סוגי מוגבלויות, צרכים וביטויי תגובה שונים של אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, במצבי חירום שונים; חומרי ההדרכה יעסקו באנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} כללי התנהגות נאותים כלפי אנשים עם מוגבלות בעת מתן השירות במיוחד במצב חירום והזכות להסתייע בחיית שירות;
{{ח:תתת|(3)}} אפשרויות של תקשורת מילולית וחזותית עם אנשים עם מוגבלות במיוחד במצב חירום;
{{ח:תתת|(4)}} הצעות למענים אפשריים במצב חירום לגבי אנשים עם מוגבלויות שונות.
{{ח:תת|(ג)}} ההדרכה תוכל להתבצע באופנים שונים, לרבות באמצעות לומדה אישית, כחלק מהכנה ותרגול למצב חירום.

{{ח:סעיף|48|תרגול}}
{{ח:תת|(א)}} גוף ציבורי שהוטלו עליו חובות לפי תקנות אלה ומבצע תרגילים בקשר לנושאים שמפורטים בתקנות אלה, יתרגל גם את ביצוע האמור בתקנות אלה שנוגע לאותו נושא שמתרגלים.
{{ח:תת|(ב)}} בתרגולים שנערכים במסגרת תרגיל של המטה הכללי של צה״ל או במסגרת תרגיל החירום הלאומי, לפחות, ושבהם האוכלוסייה נוטלת חלק, לרבות באמצעות דימוי אוכלוסייה, ישולבו אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים במספר מתוך סך כל המשתתפים בתרגיל שמהווים את האוכלוסייה שאותה מדמים, שמשקף את שיעורם של אנשים עם מוגבלות באוכלוסייה, או בקירוב; לעניין תקנת משנה זו, ”אנשים עם מוגבלות ממגוון סוגים“ – שלושה אנשים לפחות עם מוגבלות משמעותית מסוגים אלה: שמיעה, ראייה, נפשית, שכלית, אוטיזם, או פיזית, ובלבד שסוג המוגבלות אצל כל אחד מהם הוא שונה.

{{ח:סעיף|49|תחזוקה ונגישות זמנית חלופית}}
{{ח:תת|(א)}} מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי תקנות אלה אחראי לכך שהתאמות הנגישות יהיו תקינות וזמינות במצב חירום, זולת אם עקב מצב החירום ועל אף שפעל ככל יכולתו באותן נסיבות, נמנע ממנו להבטיח את תקינותן או זמינותן.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפגע אדם בהתאמות נגישות שלפי תקנות אלה, לא יגרע מהן ולא יסב את השימוש בהן למטרות אחרות באופן חלקי או מלא, אלא אם כן הפגיעה נדרשת במצב חירום לצורך הצלת חיים או מניעת פגיעה ברכוש חיוני, ובלבד שייעשה מאמץ סביר בנסיבות מצב החירום להבטיח נגישות זמנית חלופית.

{{ח:סעיף|50|צה״ל והגא כגורמים מסייעים}}
{{ח:תת|(א)}} נערך צה״ל או הגא בשגרה לסייע במצב חירום לגוף ציבורי, ייערך כל אחד מהגופים האמורים לגבי משימות הסיוע בקשר לאנשים עם מוגבלות, לפי האמצעים שמצויים בידו ומשמשים אותו בשגרה.
{{ח:תת|(ב)}} סייע צה״ל או הגא במצב חירום לגוף ציבורי, יבצע כל אחד מהגופים האמורים את משימות הסיוע בקשר לאנשים עם מוגבלות לפי יכולותיו, כוח האדם והאמצעים שעומדים לרשותו בנסיבות מצב חירום.

{{ח:סעיף|51|התאמת נהלים, תוכנית, ותיקי הפעלה למצב חירום}}
{{ח:ת}} מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה, יבחן את הצורך לעדכן לאחר כל תרגיל או מצב חירום, ואחת לחמש שנים לפחות, תוכנית שהכין, את נוהליו ואת תיקי ההפעלה שלו שנוגעים למצב חירום, לעניין אופן פעולתו לפי תקנות אלה, אם קיימים, והכול באופן שיתאימו ליישום תקנות אלה; מצא שיש צורך כאמור, יעדכן הגורם את נהליו לפי זה.

{{ח:סעיף|52|זמינות והצגת מסמכים}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה למנות או להסמיך אדם, להכין או לעדכן נוהל או תיק הפעלה, להכין רשימה ובה פרטי מידע, להכין תוכנית, או שהכין מידע לפרסם או מסמך לצורך הדרכה או מתווה לתרגיל (בתקנה זו – מסמך), חייב לשמור העתק עדכני של המסמך לצורך שימוש בהדרכות ותרגולים לפי תקנות אלה, ולצורך שימוש במצבי חירום; נוסף על כך, מסמך כאמור שהוכן לפי תקנות אלה יישמר שבע שנים לפחות ממועד הכנתו.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין מסמך, חייב להעביר לנציבות, או להציג לה, לפי העניין, לא יאוחר מתום 21 ימים מיום שנדרש לכך, העתק מסמך כאמור.

{{ח:סעיף|53|תחילה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה, למעט התקנות המפורטות בתקנת משנה (ב) ו־(ג), באחד לחודש השלישי שלאחר פרסומן {{ח:הערה|(התקנות פורסמו ביום 24.9.2026, ותחילתן ביום 1.12.2026)}}.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתן של {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנות 4}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}}, {{ח:פנימי|סעיף 27|27}}, {{ח:פנימי|סעיף 28|28}}, {{ח:פנימי|סעיף 37|37}}, {{ח:פנימי|סעיף 38|38}}, {{ח:פנימי|סעיף 45|45}}, {{ח:פנימי|סעיף 47|47}} {{ח:פנימי|סעיף 48|ו־48}} – שישה חודשים מיום התחילה.
{{ח:תת|(ג)}} תחילתן של {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנות 15}}, {{ח:פנימי|סעיף 39|39}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 39|תקנה 39(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 41|41}}, {{ח:פנימי|סעיף 42|42}} {{ח:פנימי|סעיף 43|ו־43}} – שנה מיום התחילה.

{{ח:סעיף|54|הוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מים וספק מים בחירום שהכין תוכנית היערכות לפני יום התחילה ישלים את הנדרש ממנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}} לא יאוחר מהמועדים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} עד תום שנה מיום התחילה ב־30% לפחות מתחנות החלוקה שנכללות בתוכנית ההיערכות ולא פחות משלוש תחנות חלוקה;
{{ח:תתת|(2)}} עד תום שנתיים מיום התחילה ב־100% מתחנות החלוקה שנכללות בתוכנית ההיערכות.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק במקרקעין אחראי לכך שבמיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין שהחזקתו, ובדרך שמובילה אליה, יתקיים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|חלק ב׳ בתוספת השלישית}} לא יאוחר מהמועדים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא יאוחר משנה מיום התחילה ב־30% לפחות מהמיגוניות הציבוריות, ולא פחות מ־50 מיגוניות;
{{ח:תתת|(2)}} לא יאוחר משנתיים מיום התחילה ב־100% מהמיגוניות הציבוריות.
{{ח:תת|(ג)}} עד תום חודש מיום התחילה תפרסם הנציבות את הטופס המומלץ לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|תקנה 21(ד)}}.
{{ח:תת|(ד)}} עד תום שלושה חודשים מיום התחילה יעבירו לראשונה גופים שנדרשים לאמצעי תחבורה כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 44|בתקנה 44(א)}}, מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|תקנה 44(ב)(4)}} שברשותם למשרד התחבורה; בלי לגרוע מהאמור –
{{ח:תתת|(1)}} משרד הרווחה רשאי להעביר למשרד התחבורה סיכומי כמויות של מועמדים לפינוי מוקדם לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|תקנה 44(ב)(4)}}, שמצוין ברשימה הנוספת כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)#סעיף 32|בתקנה 32(ח)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי}}; העביר משרד הרווחה סיכומי כמויות כאמור, ייחשב הדבר כאילו רשות מקומית העבירה לראשונה מידע למשרד התחבורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|תקנה 44(ב)(4)}};
{{ח:תתת|(2)}} לבקשת משרד הבריאות, ובהסכמת משרד הרווחה, רשאי משרד הרווחה להעביר סיכומי כמויות של חצר״מ לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|תקנה 44(ב)(4)}}, שמצויים במידע שבידיו לפי {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)#סעיף 32|תקנה 32(ח)(1) לתקנות נגישות אירועי פינוי}}.
{{ח:תת|(ה)}} עד תום שישה חודשים מיום התחילה לכל המאוחר –
{{ח:תתת|(1)}} רח״ל תשלים את הכנת התוכנית לסיוע ממשלתי אחוד לרשויות המקומיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18}};
{{ח:תתת|(2)}} מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות ישלים את הכנת הרשימה לראשונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|תקנה 22}};
{{ח:תתת|(3)}} משרד התחבורה ישלים את הכנת התוכנית כמשמעותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|תקנה 44}};
{{ח:תתת|(4)}} מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה ישלים לראשונה את הבחינה של נוהליו ותיקי ההפעלה שלו למצבי חירום, והעדכון, אם יידרש, לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|תקנה 51}}.
{{ח:תת|(ו)}} עד תום שנה מיום התחילה תשלים הרשות כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 46|בתקנה 46(א)}} את הכנת התוכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|תקנה 46}}.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”דרך נגישה“ שבתקנה 1}})}}}}
{{ח:קטע3||דרישות חלופיות לדרך נגישה}}

{{ח:סעיף*|1|רוחב הדרך|עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} רוחב חופשי בדרך יהיה 1.3 מטר לפחות, ואולם אפשר שבשל מיקום מיתקנים, תשתיות או צמחייה, הרוחב החופשי של הדרך יהיה פחות מכך אך לא פחות 110 סנטימטרים, לאורך קטע דרך שלא יעלה על 500 סנטימטרים.

{{ח:סעיף*|2|שיפוע הדרך|עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} שיפוע אורכי של דרך לא יעלה על 8%, ואולם אם שיפוע כאמור לא מתאפשר עקב סיבות הנדסיות אפשר ששיפוע כאמור יעלה על 8% ובלבד שלא יעלה על 10% לאורך 5 מטרים; עלה השיפוע האורכי של דרך לפי פרט זה על 5% או קיים הפרש גובה אנכי שעולה על 20 סנטימטרים בין פני הדרך לסביבתה הצמודה, לא יידרש שהדרך תהיה כבש; בשיפוע לפי פרט זה יתאפשר לאדם עם מוגבלות לנוע בצורה בטיחותית על הדרך, לרבות בתנאי הארה של יום ושל לילה.
{{ח:תת|(ב)}} שיפוע רוחבי של דרך לא יעלה על 2%, ואפשר שלא יעלה על 3% עקב תנאי טופוגרפיה או קשיים הנדסיים.

{{ח:סעיף*|3|הפרש גובה בדרך|עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} הפרש גובה אנכי בין שני חלקי דרך סמוכים לא יעלה על 1.5 סנטימטר.

{{ח:סעיף*|4|פני הדרך|עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} פני הדרך והמדרך –
{{ח:תת|(1)}} יהיו יציבים וקשיחים;
{{ח:תת|(2)}} לא יהיו עשויים חומרים כגון חלוקי נחל, חצץ, חול או דשא ופניהם לא יהיו מעובדים עיבוד גס (כגון עיבוד ”טובזה“ או ”טלטיש גס“ באבן טבעית); המדרך לא יכלול בליטות כגון חלוקי נחל או אבנים מתוך משטח בטון;
{{ח:תת|(3)}} רוחב המישקים בדרך לא יעלה על 1.5 סנטימטרים.

{{ח:סעיף*|5|טיפול במכשולים|עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} לאורך הדרך לא יהיו מכשולים, או שיהיו מכשולים שמסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 18|תקנות 18(א), (ב), (ג)(1), ו־(4), (ו), (ח)}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19(ב) ו־(ד)}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק א|חלק א׳ – גופים ציבוריים שיעמידו משאבים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;מספר סידורי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הגוף הציבורי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרד האוצר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרד הבינוי והשיכון&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרד הבריאות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרד הביטחון – אגף השיקום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרד החינוך&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרד העלייה והקליטה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(7)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרד הפנים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(8)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרד הרווחה והביטחון החברתי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(9)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;המשרד לשוויון חברתי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(10)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרד התיירות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(11)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;המוסד לביטוח הלאומי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(12)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;הסוכנות היהודית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(13)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרשות לניצולי שואה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳ – משאבים שיעמידו גופים ציבוריים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;מספר סידורי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוגי המשאבים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} פירוט המשאבים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;מוקד שירות נגיש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מוקד לקבלת פניות מרשויות מקומיות או צרכים של אנשים עם מוגבלות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;סיוע מקצועי לרשות מקומית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סיוע מקצועי במצב חירום לבעלי תפקידים ברשות המקומית, למתן מענה תומך במצב חירום לאנשים עם מוגבלויות מסוגים שונים, באמצעות תקשורת מרחוק וחומרי הדרכה לשימוש עצמי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפגות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} ערכות להפגה, פנאי ופעילות גופנית, במצב חירום, לאנשים עם מוגבלות, לשימוש עצמאי, שהוכנו בהיוועצות במורשה לנגישות שירות שיש לו ניסיון בתחום, באחד מהאופנים האלה לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} ערכות מוכנות לשימוש; הערכות יהיו מסוגים שונים לפי ייעודן לפי טווח גילאי המשתמשים, יכולות קוגניטיביות, מוטוריות, וחושיות, שונות; ההסברים בערכה יהיו בשפה פשוטה, ואם נדרש לפי היכולות הקוגניטיביות של האנשים שאליהן מיועדת הערכה – בפישוט לשוני במקום שפה פשוטה;
{{ח:תתת|(2)}} אמצעי הפגה, פנאי או פעילות גופנית, במצב חירום, לרכישה באופן עצמאי באמצעות תווים (vouchers) שיחולקו במסגרת התוכנית שלפי {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18}}; האדם בוחר מתוך סוגי אמצעים שונים שיועמדו לבחירתו; לרשות המקומית יתאפשר להשפיע על תוכני האמצעים כדי לבצע התאמה תרבותית לתושביה;
{{ח:תת|(ב)}} פעילות יזומה להפעלת אנשים עם מוגבלות ששוהים באזור ציבורי מוגן לצורך הפגה, פנאי ופעילות גופנית;
{{ח:תת|(ג)}} ריענון קצר מועד לאנשים עם מוגבלות ולמלוויהם מחוץ לביתם (נופשונים)
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;ציוד לשהייה ולינה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} מיטות, מזרנים, בתי שימוש ניידים ונגישים עם סידורים לשמירה על פרטיות, פרגודים;
{{ח:תת|(ב)}} מושבים מותאמים, שולחנות;
{{ח:תת|(ג)}} כיסאות גלגלים;
{{ח:תת|(ד)}} מיטות סיעודיות (לשימוש בדיור זמני חלופי);
{{ח:תת|(ה)}} ציוד ייעודי שמשמש אנשים עם מוגבלות בפעילות היום־יום (כגון כיסאות רחצה, אמצעים למניעה החלקה באזורים רטובים)
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;דיור זמני חלופי לאדם עם מוגבלות ומלוויו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} יחידות אכסון מיוחדות ויחידות שאינן נגישות, לרבות בכל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בתי מלון;
{{ח:תתת|(2)}} מיתקני קליטה ארציים, מיתקני קליטה ארציים לאנשים עם מוגבלות;
{{ח:תתת|(3)}} מקבצי דיור, בתי גיל הזהב, מרכזי קליטה לעולים;
{{ח:תתת|(4)}} דיור ציבורי;
{{ח:תתת|(5)}} מבני מעונות לסטודנטים;
{{ח:תת|(ב)}} הסעה של אדם עם מוגבלות ומלוויו מביתו לדיור החלופי הזמני ובחזרה לביתו;
{{ח:תת|(ג)}} הזנה לאדם עם מוגבלות ולמלוויו במהלך שהייתו בדיור חלופי זמני או רכישת מזון באופן עצמאי במימון התוכנית
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} &lt;/td&gt;&lt;td&gt;כוח אדם לסיוע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כוח אדם לסיוע ביישום המענים שלפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|חלק זה}}, לרבות כוח אדם מקצועי בתחומי סיעוד ותחומים נדרשים אחרים לפי נסיבות מצב החירום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ג|חלק ג׳ – תבחינים לסיוע בקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת מענים לאנשים עם מוגבלות}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} התבחינים שלהלן יסייעו לבחינת בקשות לסיוע לאדם עם מוגבלות במצב חירום, ולקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת המשאבים; תחילה יש לבצע הערכה לפי שלב 1 ולאחר מכן יש לעשות שימוש בתוצאות ההערכה משלב 1 בהערכה לפי שלב 2:

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 1}}
{{ח:ת}} שלב 1 – תבוצע הערכה מהירה של צרכים מיידיים של האדם עם מוגבלות בעת מצב החירום (להלן – ההערכה), ובייחוד בתחומים המפורטים להלן; ההערכה תבוצע בהתבסס ככל האפשר על מידע שסיפק האדם עצמו או איש קשר שלו:
{{ח:תת|(1)}} יכולת התקשורת והבנת המצב של אותו אדם, ואמצעים שנדרשים לשם כך;
{{ח:תת|(2)}} מורכבות מצבו הרפואי של אותו אדם ובייחוד לנוכח אלה: אם נדרשת אספקת חשמל רציפה לשימור חיים, אם נדרש טיפול רפואי אינטנסיבי, אם יש צורך להגיע למוסד בריאות לטיפולים משמרי חיים או שיקומיים, קבועים או זמניים, ומה צריכת התרופות שלו;
{{ח:תת|(3)}} אם האדם נדרש לסיוע בביצוע פעולות היום־יום, והאמצעים שהוא עושה בהם שימוש קבוע;
{{ח:תת|(4)}} הצורך בהשגחה צמודה על האדם;
{{ח:תת|(5)}} הצורך בתמיכה רגשית או חברתית לאדם;
{{ח:תת|(6)}} בחינה אם הוא אדם עם עורף חברתי בחירום כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)|בתקנות מאגר מידע}} או שאין לו עורף חברתי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#סעיף 2|בתקנה 2(ב)(7)(ב)(1) עד (4) לתקנות מאגר מידע}};
{{ח:תת|(7)}} צרכים נוספים שהם תולדה ממאפייני מצב החירום.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 2}}
{{ח:ת}} שלב 2: בחינת הצורך בסיוע פרטני לאדם עם מוגבלות:
{{ח:תת|(1)}} אפשרות א׳ – כדי שאדם יוכל להמשיך לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן במצב חירום – מתוך הצרכים שעלו בהערכה לפי שלב 1 ובייחוד החיוניים שבהם, מהם הצרכים שניתן לספק לאורך זמן;
{{ח:תת|(2)}} אפשרות ב׳:
{{ח:תתת|(א)}} מתוך הצרכים שעלו בהערכה לפי שלב 1 ובייחוד החיוניים שבהם, מהם הצרכים שלא ניתן לספק או שקיים קושי ממשי לספקם, במצב החירום, אם ימשיך אותו אדם לשהות בביתו או באזור ציבורי מוגן;
{{ח:תתת|(ב)}} אם ניתן לספק טוב יותר את צרכי האדם ובפרט החיוניים שבהם, לפי ההערכה שבוצעה לפי פרט משנה (א), אם יועבר מביתו או מאזור ציבורי מוגן לחלופת דיור זמני במקום אחר;
{{ח:תתת|(ג)}} אם קיימת אפשרות ממשית ובטוחה בתנאי מצב החירום השורר, להעברת האדם, לרבות מלווה או ציוד עזר אישי אם נדרשים, לחלופת דיור זמנית במקום אחר.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית – מיגונית ציבורית}}
{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק א|חלק א׳ – מיגונית ציבורית נגישה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 21|תקנות 21(א) עד (ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22}} {{ח:פנימי|סעיף 54|ו־54(ב)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 1|פרטים 1}} {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 3|ו־3 בחלק א׳ לתוספת שלישית}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|מיגונית נגישה לאדם עם מוגבלות|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 1}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|בחלק זה}}, ”דלת הדף“ ו”דלת הדף ורסיסים“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים)|בתקנות מפרטים למקלטים}}.
{{ח:תת|(ב)}} לאדם עם מוגבלות יתאפשר להיכנס למיגונית ולשהות בה יחד עם כלל הציבור, לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|חלק זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} במיגונית שבפתחה לא מותקנת דלת הדף או דלת הדף ורסיסים יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרוחב החופשי בפתחים ובפרוזדורים לא יפחת מ־90 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(2)}} סכום הרוחב החופשי בפרוזדור (A {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|בנספח א}}) והרוחב החופשי בפתח (B {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|בנספח א}}) סמוכים זה לזה, לא יפחת מ־200 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(3)}} החלל המיועד לשהיית הציבור במיגונית (C {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|בנספח א לחלק זה}}) יכלול שטח חופשי לסיבוב לפי ת״י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח לסיבוב (2.7.4);
{{ח:תתת|(4)}} השיפוע הרוחבי והשיפוע האורכי של דרך בתוך המיגונית לא יעלה על 2%; על אף האמור –
{{ח:תתתת|(א)}} השיפוע האורכי של דרך נגישה שתחילתה במזוזת הפתח הפנימי במיגונית (מסומן כקו מקווקו ”תחילת דרך משופעת“ {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|בנספח א לחלק זה}}), והיא נמשכת לפתח המיגונית עד למפלס תחתית רצפת המיגונית, לא יעלה על 0.5% + 9%;
{{ח:תתתת|(ב)}} הדרך לא תבלוט מפתח המיגונית יותר מ־20 סנטימטרים ובלבד שאם בלטה יותר מ־10 סנטימטרים גוון הדרך יהיה בניגוד חזותי לגוון הקיר החיצוני של המיגונית;
{{ח:תתתת|(ג)}} אפשר שהפרש הגובה בין קצה הדרך בפתח המיגונית (מסומן כ”פתח המיגונית“ {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|בנספח א לחלק זה}}) לדרך הנגישה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 3|פרט 3}} (מסומנת D {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|בנספח א לחלק זה}}), יטופל באמצעות אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} רכיב משופע מקובע בקצה הדרך במיגונית, שניתן לשנות את מצבו בין מצב פתוח כשהוא בשימוש למצב סגור כשאינו בשימוש; השיפוע של הרכיב במצב פתוח לא יעלה על 50%, אם הוא מגשר על הפרש גובה של עד 3 סנטימטרים או על 30% אם הוא מגשר על הפרש גובה בתחום שמעל 3 סניטמטרים ועד 6 סנטימטרים; בעת שהרכיב האמור במצב פתוח, יראו בו חלק מהדרך לפי פסקת משנה (ב), והוראותיה יתקיימו גם ברכיב האמור;
{{ח:תתתתת|(2)}} שינוי השיפוע של קצה הדרך במיגונית, ובלבד שיתקיימו בו ההוראות לפי פסקת משנה (1) שדנות בשיפוע;
{{ח:תתת|(5)}} לאורך הדרך המשופעת במיגונית לפי פסקה (4)(א), בצד הדופן שממול לפתח B ({{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|נספח א׳ לחלק זה}}), יימצא בית אחיזה (מסומן כ”בית אחיזה“ {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|בנספח א לחלק זה}}), שיתקיימו בו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} צורת בית האחיזה תהיה עגולה, תתאפשר גריפה רציפה לכל אורכו, ולא יהיו בו חלקים חדים;
{{ח:תתתת|(ב)}} קוטרו החיצוני של בית האחיזה יהיה 3 עד 4 סנטימטרים;
{{ח:תתתת|(ג)}} קצותיו של בית האחיזה יהיו מכופפים כדי שלא יהוו מכשול; קצהו האחד יימשך עד 30 סנטימטרים במקביל לפתח B ({{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|נספח א לחלק זה}}), וקצהו השני לא יבלוט מפתח המיגונית;
{{ח:תתתת|(ד)}} מסביב לבית האחיזה יהיה מרווח חופשי לגריפה שהיקפו 4 סנטימטרים לפחות מהפנים החיצוניים של בית האחיזה;
{{ח:תתתת|(ה)}} הפן העליון של בית האחיזה יהיה בגובה 90 סנטימטרים עד 95 סנטימטרים מפני הדרך המשופעת;
{{ח:תתתת|(ו)}} הפן הפנימי של בית האחיזה לא יחדור יותר מ־9 סנטימטרים לתחום הדרך המשופעת;
{{ח:תתתת|(ז)}} יתקיים ניגוד חזותי בין גוון בית האחיזה לגוון הקיר שעליו הוא מותקן;
{{ח:תתתת|(ח)}} בית האחיזה יותקן ממרכז חלקו התחתון, באופן יציב, בטוח, ומאפשר גריפה רציפה;
{{ח:תתת|(6)}} קירות המיגונית יהיו בלא בליטות חדות ובלא חיספוסים גסים העלולים לפגוע במי שנמצא במיגונית;
{{ח:תתת|(7)}} לאורך הדרך במיגונית לא יהיו מכשולים.
{{ח:תת|(ד)}} במיגונית שמותקנת בה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרוחב החופשי בפתחים שבמיגונית לא יפחת מ־80 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(2)}} סכום רוחב חופשי בפרוזדור במיגונית, אם קיים, ורוחב חופשי בפתח, סמוכים זה לזה, לא יפחת מ־200 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(3)}} החלל המיועד לשהיית הציבור במיגונית (C {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח ב|בנספחים ב}} {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ג|ו־ג לחלק זה}}) יכלול שטח חופשי לסיבוב לפי ת״י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח לסיבוב (2.7.4);
{{ח:תתת|(4)}} מפלס סף הדלת שבפתח המיגונית יהיה בגובה 10 סנטימטרים לכל היותר מעל תחתית רצפת המיגונית; הותקנה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים בכניסה פנימית במיגונית, תתקיים בה {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים)#סעיף 34|תקנה 34(ד) ו־(ד1) לתקנות מפרטים למקלטים}};
{{ח:תתת|(5)}} משני צידי הדלת יימצאו מוטות לסיוע בהגפתה כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מוט אופקי אחד יימצא בצידו החיצוני של אגף הדלת בגובה 85 עד 90 סנטימטרים מתחתית אגף הדלת, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} אורכו של המוט יהיה 35 עד 40 סנטימטרים, וקוטרו החיצוני יהיה 3 עד 4 סנטימטרים;
{{ח:תתתתת|(2)}} צורת המוט תהיה עגולה, תתאפשר גריפה רציפה לכל אורכו, ולא יהיו בו חלקים חדים;
{{ח:תתתתת|(3)}} המרחק בין הפן הפנימי של המוט לבין פני אגף הדלת לא יהיה קטן מ־4 סנטימטרים ולא גדול מ־5 סנטימטרים;
{{ח:תתתתת|(4)}} המרחק בין קצה המוט לבין שול אגף הדלת שנפתח יהיה 5 עד 10 סנטימטרים;
{{ח:תתתתת|(5)}} גוון המוט יהיה בניגוד חזותי לגוון אגף הדלת;
{{ח:תתתת|(ב)}} מוט אופקי שני יימצא בצידו הפנימי של אגף הדלת בגובה 85 עד 90 סנטימטרים מתחתית אגף הדלת, ותתקיים בו פסקת משנה (א)(1) עד (5);
{{ח:תתתת|(ג)}} על אף האמור בפסקאות (א) ו־(ב), אפשר שגובה המוט או המרחק לפי פסקה (א)(4), יותאמו בשינוי קל לצורך מניעת הפרעה למנגנון נעילת הדלת.

{{ח:סעיף*|2|שילוט וסימון|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} על דופן המיגונית שבה נמצא פתחה, יימצא מידע בשלט או על הדופן, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רישום: ”מיגונית“ בגופן שגובהו לא יפחת מ־10 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(2)}} יתקיימו במידע הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ועיצוב השלטים החזותיים (2.1.6).
{{ח:תת|(ב)}} גוון מזוזות ומשקוף פתח המיגונית ברצועה שרוחבה 7 עד 10 סנטימטרים בהיקף הפתח, יהיה בניגוד חזותי לדופן החיצונית של המיגונית.

{{ח:סעיף*|3|הצבת מיגונית וקישורה לדרך נגישה|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} המיגונית תוצב בדרך נגישה או בצמוד לה, ויתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} אפשר שפני דרך נגישה לפי פרט זה יהיו עשויים מחומר מהודק כגון מצע, או דשא, ובלבד שיהיו יציבים גם בפני גשם ונגר עילי;
{{ח:תת|(2)}} בצמוד לפתח מיגונית שאין בפתחה דלת יתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} ייותר שטח חופשי לתמרון במקביל לדופן המיגונית ומול הפתח שלה, ששיפועו לא יעלה על 2% לכל כיוון, שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות ואורכו 170 סנטימטרים לפחות (D {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|בנספח א׳ לחלק זה}}); על אף האמור, אפשר שרוחב השטח האמור יקטן עד ל־110 סנטימטרים, בשל מיקום מיתקנים, תשתיות, מגבלת רוחב המדרכה שבה מוצבת המיגונית, או צמחייה;
{{ח:תתת|(ב)}} הפרש הגובה האנכי בין פתח המיגונית לפני הדרך הנגישה המקושרת אליה לא יעלה על 1.5 סנטימטרים, והמרווח האופקי בין שתי הדרכים האמורות לא יעלה על 1.5 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(ג)}} לצורך יישום פסקת משנה (ב), אם הפרש הגובה בין פתח המיגונית לדרך נגישה אינו עולה על 6 סנטימטרים, אפשר שהקישור ייעשה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 1|פרט 1(ג)(4)(ג)}} או באמצעות רכיב משופע לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 1|הפרט האמור}} שהוא רכיב מקובע למיגונית;
{{ח:תת|(3)}} בצמוד לפתח מיגונית שמותקנת בה דלת, יתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} יימצא משטח תפקוד בצד שאליו נפתחת הדלת, שמתקיימות בו הוראות ת״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במשטחי תפקוד (2.5.4), ושיפוע המשטח לכל כיוון לא יעלה על 2% (מסומן כ”משטח תפקוד (חלופה 1)“ {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח ב|בנספח ב לחלק זה}} – ”משטח תפקוד (חלופה 2)“ {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח ג|בנספח ג לחלק זה}}); אם קיים הפרש גובה אנכי בין שול משטח התפקוד לסביבתו הצמודה שעולה על 5 סנטימטרים ואין אמצעים למניעת מעבר מהמשטח לסביבה האמורה, יש פס בשול המשטח בניגוד חזותי לסביבתו הצמודה ורוחבו 10 עד 20 סנטימטרים או שהמשטח כולו בניגוד חזותי לסביבתו;
{{ח:תתת|(ב)}} אם מותקנת דלת סובבת על צירה בפתח המיגונית או בפתח אחר בתוכה, שאינה דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, הכוח הנדרש לפתיחה של הדלת לא יעלה על הוראות ת״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בכוח הפעלה לפתיחת דלת בדרך נגישה (סעיף 2.5.5.2);
{{ח:תת|(4)}} נוסף על משטח תפקוד לפי פסקה (3{{ח:הערה|)}}(א){{ח:הערה|&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;}}, לסף דלת הדף או דלת הדף ורסיסים, שבפתח מיגונית, תקושר דרך נגישה לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} אם הדרך הנגישה היא בתחום ציר ההליכה במדרכה או ברחבה, השיפוע האורכי ושיפועי הצד שלה, לא יעלו על 8% ({{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח ב|נספח ב לחלק זה}});
{{ח:תתת|(ב)}} אם הדרך הנגישה אינה בתחום ציר ההליכה במדרכה, ברחבה, או בשביל, השיפוע האורכי של הדרך לא יעלה על 8%, ושיפועי הצד לא יעלו על 50% ({{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח ג|נספח ג לחלק זה}});
{{ח:תתת|(ג)}} על אף האמור בפסקאות (א) ו־(ב), אם בנסיבות המקום לא מתאפשר שיפוע כאמור בהן, אפשר שבאישור מורשה נגישות, שיפוע הדרך לא יעלה על 10% לאורך קטע דרך קצר ככל האפשר בתנאי המקום;
{{ח:תתת|(ד)}} לא יידרש שהדרך הנגישה תהיה כבש או מיתקן אלקטרו־מכני, ולא יידרשו בתי אחיזה בצידיה.
{{ח:תת|(5)}} אם הוצבה המיגונית בדרך ציבורית כגון מדרכה, שביל או רחבה, ייוותר בדרך מעבר חופשי שרוחבו 130 סנטימטרים לפחות (מסומן כ”מעבר חופשי“ {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח א|בנספחים א}} {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א נספח ב|ו־ב לחלק זה}}). אפשר שרוחב המעבר האמור יקטן עד ל־110 סנטימטרים, לאורך קטע שאורכו לא יעלה על 500 סנטימטרים, בשל מיקום מיתקנים, תשתיות, מגבלת רוחב המדרכה, או צמחייה.

{{ח:סעיף*|4|מכשולים בדרך נגישה ובדרך אחרת|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} לאורך דרך נגישה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 3|בפרט 3}}, ולאורך דרך אחרת להולכי רגל שאינה דרך נגישה כאמור, שמובילות למיגונית ממקום שעליו נועדה להגן המיגונית כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 3|בפרט 3}}, לא יהיו מכשולים; אם קיימים מכשולים בדרך – הם מסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

{{ח:סעיף*|5|ניגוד חזותי|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} אם נדרש שיתקיים ניגוד חזותי לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}}, הוא יהיה לפי ת״י 1918 חלק 6 בסעיף הדן בניגוד חזותי (2.4) לערך המתאים לסימן מאתר.

{{ח:סעיף*|6|שונות|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} השרטוטים שבנספחים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|לחלק זה}} הם לצורך המחשה, וההוראות המחייבות הן הוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|חלק זה}}.

{{ח:קטע4||'''נספח א – מיגונית נגישה שלא מותקנת דלת בפתחה (המידות בסנטימטרים)'''}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|תוספת שלישית, חלק א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 1|פרטים 1(ג)(2), (3), (4)(א) ו־(ג), (5)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 5|5(ג)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 3|3(2)(א)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 6|ו־6}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(שרטוט הושמט).}}

{{ח:קטע4||'''נספח ב – מיגונית שמותקנת דלת בפתחה, משטח תפקוד (חלופה 1), ודרך נגישה בציר הליכה של מדרכה או ברחבה (המידות בסנטימטרים)'''}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|תוספת שלישית, חלק א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 1|פרטים 1(ד)(3)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 3|3(3)(א), (4)(א) ו־(5)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 6|ו־6}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(שרטוט הושמט).}}

{{ח:קטע4||'''נספח ג – מיגונית שמותקנת דלת בפתחה, משטח תפקוד (חלופה 2), ודרך נגישה שאינה בציר הליכה של מדרכה או ברחבה (המידות בסנטימטרים)'''}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|תוספת שלישית, חלק א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 1|פרטים 1(ד)(3)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 3|3(3)(א), (4)(א) ו־(5)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 6|ו־6}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(שרטוט הושמט).}}

{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק ב|חלק ב׳ – התאמות נגישות לעניין מיגונית ציבורית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 54|תקנה 54(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|סימון ושילוט|עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} במיגונית שיוצרה לפני יום התחילה והוצבה במקרקעין, יתקיים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 2|פרט 2 בחלק א׳}}.

{{ח:סעיף*|2|מכשולים בדרך נגישה ובדרך אחרת|עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} לאורך דרך נגישה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב פרט 3|פרט 3}}, ולאורך דרך אחרת להולכי רגל שאינה דרך נגישה כאמור, שמובילות למיגונית ובתוכה, לא יהיו ככל האפשר מכשולים; אם קיימים מכשולים בדרך – הם מסומנים בניגוד חזותי וצורתם מאפשרת לאדם המסתייע במקל נחייה להבחין בהם מבעוד מועד.

{{ח:סעיף*|3|דרך נגישה למיגונית|עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} פתח מיגונית שהוצבה לפני יום התחילה, שלגביה מתקיימים כל התנאים שלהלן, תקושר לדרך נגישה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 3|פרט 3 בחלק א{{ח:הערה|׳}}}}:
{{ח:תתת|(1)}} הפרש הגובה בין פתח המיגונית לקצה הדרך הקיימת שמגיעה בצמוד לפתח המיגונית, לא עולה על 20 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(2)}} אפשר להתגבר על הפרש הגובה לפי פסקה (1) באמצעות דרך משופעת לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 3|פרט 3(2)}} {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 3|או 3(4) בחלק א{{ח:הערה|׳}}}};
{{ח:תתת|(3)}} לאחר התגברות על הפרש גובה כאמור בפסקה (2), ייוותר מעבר חופשי כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 3|בפרט 3(5) בחלק א׳}};
{{ח:תתת|(4)}} לצורך ביצוע האמור בפסקאות (2) ו־(3) אין צורך להזיז את המיגונית מהמקום שבו הוצבה, להרים או לסובב אותה.
{{ח:תת|(ב)}} אפשר שפני הדרך אל מיגונית כאמור בפרט משנה (א) יהיו עשויים מחומר מהודק או דשא, ובלבד שפני הדרך יהיו יציבים, גם בפני גשם ונגר עילי.

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 32|תקנה 32(ו) ו־(ז)}})}}}}
{{ח:קטע3||איתור מי שזכאי למכשיר התרעה אישי}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} גורם מאתר יכין לפי המידע שבידו רשימה של האנשים שמתקיימים בהם התבחינים {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1|שברישה לפרט 2 בתוספת הראשונה לתקנות המאגר}} ולמעט התבחין ”שאינם מתגוררים במגורים מוסדרים“ (להלן – התוספת הראשונה למאגר), ונוסף על כך מלאו להם 6 שנים לפחות ומתקיימים בהם התבחינים שבטור א׳ בטבלה שלהלן; גורם מאתר יציין ברשימה האמורה את האנשים שמתקיימים בהם גם התבחינים שבטור ב׳ בטבלה שלהלן:
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;טור א׳&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טור ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} מתוך {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 2|פסקת משנה (2) שבטור א׳, שלצד פרט משנה 2 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}} – {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)#תוספת 2 פרט 4|פרט {{ח:הערה|(}}4{{ח:הערה|)}}(א) לתוספת השנייה לתקנות ילד נכה}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 4|בפסקת משנה (8) שבטור א׳, שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 4|בפסקת משנה (6) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 4|בפסקת משנה (8) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 4|בפסקת משנה (8) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 4 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 5|בפסקת משנה (7) שבטור א׳, שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 5|בפסקת משנה (5) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 5|בפסקת משנה (6) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 5|בפסקת משנה (6) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 5 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 7|בפסקת משנה (2) שבטור א׳, שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 7|בפסקת משנה (2) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(7)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 7|בפסקת משנה (4) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 7|בפסקת משנה (4) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 7 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(8)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 9|בפסקת משנה (5) שבטור א׳, שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}} לגבי תלמיד עם מוגבלות שמיעה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(7)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 9|בפסקת משנה (4) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}} לגבי תלמיד עם מוגבלות שמיעה
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(9)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 9|בפסקת משנה (5) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(8)}} התבחין {{ח:חיצוני|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)#תוספת 1 פרט 9|בפסקת משנה (5) שבטור ב׳, שלצד פרט משנה 9 בטבלה שבתוספת הראשונה למאגר}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|י״א בתשרי התשפ״ז (22 בספטמבר 2026)}}
* '''ישראל כ״ץ'''&lt;br&gt;שר הביטחון
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>pu0lvrg73w7hrn59q05ikxntjwr5yca</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ביצה/הדפסה עם ליידן (פרק ראשון)</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1755754</id>
    <revision>
      <id>3084870</id>
      <timestamp>2026-09-26T12:01:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Meirveshulibot</username>
        <id>42771</id>
      </contributor>
      <comment>פיילוט: הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן, פני משה והדינים המקוצרים (בוט)</comment>
      <origin>3084870</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="389771" sha1="3h4ts305l0b0x2pq1naloh7hdanpe2m" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ביצה, פרק ראשון — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ביצה|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף א עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;1&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_א_א|ירושלמי ביצה, פרק א, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_א_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
ביצה שנולדה ביום טוב [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: תיאכל. ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{שוליים|א_א}}לא תיאכל.

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מה טעמון דבית שמאי? מוכנת היא על גב אמה. מה טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל? נעשית כמוקצה שיבש {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם שבת}} ולא ידע בו. אילו מוקצה שיבש ולא ידע בו שמא אינו אסור? והא תני: השוחט את התרנגולת ומצא בתוכה בצים, אף על פי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהן}} גמורות, {{שוליים|א_ב}}הרי אלו מותרות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה מותרות? הרי לא ידע שימצא ביצים גמורות}}! רבי חנניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנניה דציפורין|°]] ורבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} חד אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביצים בתוך התרנגולת אפילו כשנגמרו הרי הם חלק מהתרנגולת והוי אוכלה דאפרת}} {{ירו&quot;מ-ביאור|חתיכת אוכל שנפרד מחתיכת אוכל אחרת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק עם יציאתה נוצר משהו חדש. והראיה שהרי}} לא דומה טעם אכילתה מבפנים לטעם אכילתה מבחוץ. וחורנה אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שרק עם יציאתה נוצר משהו חדש, שהרי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אינה}} נגמרת {{ירו&quot;מ-הדגשה|וראויה}} לאפרוח עד שתצא לחוץ. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הבצים הם חלק מהתרנגולת}}, {{שוליים|א_ג}}מה הן בחלב? נאמר: אם היו מעורות לגידים אסורות, ואם לאו מותרות. הכל מודין {{שוליים|א_ד}}בביצה שיצא רובה מערב יום טוב שהיא נאכלת ביום טוב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}מה פליגין {{ירו&quot;מ-ביאור|חולקים}}? בשיצא מיעוטה. [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: תיאכל. ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: לא תיאכל. כשם שהיא אסור{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לאכל, כך היא {{שוליים|א_ה}}אסור{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לטלטל. נתערבה אחת במאה או אחת באלף - {{שוליים|א_ו}}כולן אסורות. מה, {{ירו&quot;מ-הוסר|כמאן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם זה רק למאן}} דאמר {{שוליים|א_ז}}ספק הכן אסור? ברם {{ירו&quot;מ-הוסר|כמאן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למאן}} דאמר ספק הכן מותר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף כאן יהיה מותר? כמו שהוא מתיר פירות שספק אם נשרו בשבת}}.&lt;span id=&quot;דף_א_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#דף א ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בעזרת השם אנחנו מתחילים תלמוד ירושלמי מסכת ביצה. אומרת המשנה '''ביצה שנולדה ביום טוב, בית שמאי אומרים תיאכל ובית הלל אומרים לא תיאכל'''. שואלת הגמרא מה טעמון דבית שמאי? כלומר, למה אומרים שביצה שנולדה ביום טוב תיאכל? מאוד פשוט, '''מוכנת היא על גב אמה'''. כלומר, כיוון שהאמא שלה הייתה מותרת, יכולנו לאכול את האמא וגם ביצה בתוכה, אז גם אחרי שהיא נולדה אז היא מותרת.

מה טעמון דבית הלל? אומרת הגמרא '''נעשית כמוקצה שיבש ולא ידע בו'''. כן, כמוקצה שיבש ולא ידע בו, שם היינו אסור. כלומר, כיוון שהרי לא ידענו שהביצה מוכנה, כן? ואז בעצם פתאום היא נולדה, אז זה כמו מוקצה שלא ידענו שהוא יבש, שהוא מוכן, ופתאום גילינו בשבת שהוא מוכן, שהוא אסור, כן? כיוון שלא נכנס לתודעה שלנו שהוא כבר לא מוקצה. אז לכן כיוון שכך זה אסור, אז גם הביצה כיוון שלא ידענו שהיא תיוולד אז זה אסור.

ואתה מקשה: '''השוחט את התרנגולת ומצא בתוכה ביצים, אף על פי גמורות, הרי אלו מותרות'''. למה מותרות? הרי לא ידעתי שאמצא ביצים ואוכל, אבל הביצים האלה גמורות. זאת אומרת, זה היה עניין של רגע, עוד רגע, באותו מצב בדיוק, עוד רגע הם היו בחוץ, כן? ואף על פי כן הם מותרות. אז מקרה זה לא בגלל עניין של שהם לא היו מוכנות, לא ידענו עליהם שנגמרו, כי הם נגמרו בבטן, לא ידענו שהם נגמרו ואף על פי כן זה מותר.

אומרת הגמרא רבי חנניה ורבי מנא, חד אמר ביצים בתוך התרנגולת אפילו כשנגמרו, הרי הם חלק מהתרנגולת ורק עם יציאתן נוצר משהו חדש. כלומר, בעצם הגמירה האמיתית זה רק ביציאה, כי זה עדיין לא נקרא שנגמרו כשהם בתוך הבטן. והראיה: '''לא דומה טעם אכילתה מבפנים לטעם אכילתה מבחוץ'''. ולכן אמר הראיה שרק עם יציאתן נוצר משהו חדש ורק אז זה נגמר, שהרי '''נגמרת לאפרוח עד שתצא לחוץ'''. כי הרי אם ייקחו ביצים מתוך התרנגולת וידגרו עליהם לא יצא מזה אפרוח. אז רק אחרי שהם יוצאים, רק אז נוצר משהו. כלומר, יש פה משהו, נגמרה המלאכה שלהם והם ראויים לגדל אפרוחים.

שואלת הגמרא אם הביצים חלק מהתרנגולת, אז מה הן בחלב? כלומר, אם זה בשרי ואז זה אסור בחלב או שמותר? אומרת הגמרא, '''נאמר אם היו מעורות לגידים אסורות, ואם לאו מותרות'''.

אומרת הגמרא, '''הכל מודין בביצה שיצא רובה מערב יום טוב שהיא נאכלת ביום טוב'''. כלומר, אם היא כבר יצא רובה מערב יום טוב, כן, אז כולם מודים שזה מותר לאכול ביום טוב. מה פליגין? בשיצא מיעוטה. '''בית שמאי אומרים תיאכל ובית הלל אומרים לא תיאכל'''.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף א עמוד א'''

{{שוליים|א_א}} '''ביצה שנולדה ביום טוב מיו&quot;ט שלפני שבת/חג - מה דינה לאכילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק א, הלכה יט, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקיג סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל שהביצה אסורה, כדין מוקצה שיבש קודם שבת שלא ידע בו, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה כירושלמי.

{{שוליים|א_ב}} '''ביצה שנמצאה גמורה בתוך תרנגולת שנשחטה ביו&quot;ט מותרת באכילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק א, הלכה כ, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקיג סעיף ז. ''הכרעה:'' נפסק כדעה שהביצה חלק מהתרנגולת ולא נולדה עם היציאה, ולכן מותרת, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להיתר.

{{שוליים|א_ג}} '''ביצים שנמצאו בתוך התרנגולת, האם נאסרות משום בישול בחלב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מאכלות אסורות, פרק ט, הלכה ה, שו&quot;ע יו&quot;ד סימן פז סעיף ה. ''הכרעה:'' נפסק שאם היו הביצים מעורות בגידים לבשר הרי הן כבשר ואסורות בהתבשלן בחלב, ואם לאו הרי הן כדבר בפני עצמו ומותרות, כלשון הירושלמי, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|א_ה}} '''ביצה שנולדה ביום טוב ונתערבה באחרות, האם כולן אסורות בטלטול ובאכילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק א, הלכה כ, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקיג סעיף א רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק א, הלכה כ, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקיג סעיף א, שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שכולן אסורות ואינן מתבטלות אף באלף, שכיון שהאיסור דבר שיש לו מתירין (לאחר יום טוב) אינו בטל ברוב, כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע באו&quot;ח סימן תקיג ובדין דבר שיש לו מתירין ביו&quot;ד סימן קב.

{{שוליים|א_ו}} '''אין לתלוש עשבים וספיחים הגדלים מאליהם בשדה ביום טוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ב, הלכה ו, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תצז סעיף ג &lt;קטע סוף=א א/&gt; ==דף א עמוד ב== &lt;קטע התחלה=א ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק לאיסור, שכל הצומח מאליו וספיחים &quot;כולן אסורות&quot; ביום טוב, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|א_ז}} '''ביצה שנולדה בין שני ימים טובים של ראש השנה, וידוע שאחת מהן היא הביצה שנולדה ביום זה — האם מותרת מספק?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ב, הלכה א, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תצח סעיף ה &lt;קטע סוף=א ב/&gt; ==דף ב עמוד א== &lt;קטע התחלה=ב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק לאיסור, כמסקנת הירושלמי שגם המתיר בספק הכן מודה שכאן יש להחזיק איסור שכן ביצה אחת ודאי אסורה ומוכחת על כולן, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח תצח, ה) שהביצה אסורה..
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף א עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' ביצה שנולדה בי&quot;ט.''' וב&quot;ה אומרים לא תאכל. המסקנא בבבלי דטעמייהו דב&quot;ה כדרבה וכדמוקי למתני' דבתרנגולת העומדת לאכילה מיירי ובי&quot;ט שחל להיות אחר השבת עסקינן ומשום הכנה דקסבר כל ביצה דמתילדא האידנא מאתמול גמרה לה ונמצא שהגמר שנגמר בשבת מכין הוא לי&quot;ט וכתיב והיה ביום הששי והכינו וסתם ששי חול הוא ואמרה התורה חול הוא שמכין לשבת וכן לי&quot;ט די&quot;ט נמי קרוי שבת כדכתיב בפ' אמור שבתון גבי י&quot;ט אבל אין י&quot;ט מכין לשבת ולא שבת מכינה לי&quot;ט והאי קרא דוהכינו על כרחך בא להשמיענו דאפי' הכנה בידי שמים כגון ביצה הויא הכנה ואסורה דאי על הכנה בידי אדם קאמר ולומר שיאפו ויבשלו מבעוד יום הא בהדיא כתיב קרא אחרינא אשר תאפו אפו וגו'. ודוקא סעודות שבת ודי&quot;ט דחשיבי הוא דבעיא הזמנה והזמנתן בחול אבל סעודת חול לא חשיבא ולא שייכא בה הזמנה הלכך באחד בשבת דעלמא לית לן למיסר ביצה דאיתילדא ביה הואיל ונגמרה בשבת משום דסעודת חול לא אצרכה רחמנא זימון מבעוד יום ואסרו חכמים ביצה שנולדה בכל י&quot;ט גזירה משום י&quot;ט שאחר השבת וכן ביצה שנולדה בכל שבת אסורה גזירה משום ביצה בשבת שאחר י&quot;ט וכשם שאסור לאכלה כך אסור לטלטלה ואם נתערבה אפי' באלף אסורה משום דדבר שיש לו מתירין אפי' באלף לא בטיל במין במינו והרי למחר יותרו הכל. ושבת וי&quot;ט הסמוכין זה לזה ביצה שנולדה בזה אסורה בזה וכן בשני י&quot;ט של ר&quot;ה משום דכקדושה אחת הן אבל בשני י&quot;ט של גליות דממ&quot;נ אחד מהן חול ביצה שנולדה בזה מותרת בזה. וביצה שהיא ספק אם נולדה בי&quot;ט או בחול אסורה

'''גמ' מ&quot;ט דב&quot;ש מוכנת היא על גב אמה.''' כלומר בתרנגולת העומדת לאכילה מיירי ומכיון שהתרנגולת אינה מוקצית ביצתה נמי תאכל שהיא מוכנת אגב אמה

'''מה טעמון דב&quot;ה.''' אי הכי מ&quot;ט דב&quot;ה הרי אוכלא דאפרת היא

'''נעשית כמוקצה שיבש ולא ידע בו וכו'.''' כלומר שאני גבי ביצה דלא ידע בה מאתמול דהיום היא שנולדה ונעשית כתאנים וענבים ששטחן לייבשן ולהעשות גרוגרות וצימוקין דאילו מוקצה כה&quot;ג שייבש ולא ידע בו שנתייבש שמא אינו אסור בתמיה דאע&quot;ג שכבר נתייבש וחזי לאכילה מ&quot;מ הואיל ולא ידע הרי כבר אסחי דעתיה מיניה וה&quot;נ בביצה כן דאסחיה דעתיה ממנה והואיל ולא ידע שתלד היום אסורה

'''והא תני בתוספתא רפ&quot;ק השוחט וכו' בי&quot;ט.''' ושם ל&quot;ג אע&quot;פ. ואמאי מותרות ליחוש שמא אם לא שחטה היתה נולדת היום ואת אמרת דנעשית כמוקצה שיבש

'''ר&quot;ח ור' מנא.''' תרוייהו מתרצי טעמא דהתוספת' דלא דמיא לנולד ומר מפרש משום דלא דומה טעם אכילתה של הביצה כשנמצאת מבפנים לטעם אכילתה כשיצאת מבחוץ. ואידך מפרש לפי שאינה נגמרת שתהא ראויה ליצירת אפרוח ממנה עד שתצא לחוץ והלכך אף ב&quot;ה מודו בה דהוה כאוכלא דאפרת

'''מה הן בחלב.''' אלו בצים גמורות שנמצאו אם מותר לאכלן בחלב

'''נאמר.''' דכך הדין אם היו מעורות לגידין כבשר חשיבי ואסורות בחלב ואם לאו מותרות

'''הכל מודים בביצה שיצא רובה מעי&quot;ט.''' וחזרה במיעיה וילדתה בי&quot;ט שהיא נאכלת בי&quot;ט דהויא כאלו נולדה מאתמול ובמאי פליגין ב&quot;ש וב&quot;ה בשיצא מיעוטה וכו' כלומר אפי' התחילה לצאת מבעוד יום אבל לא יצא אלא מיעוטה בהא נמי פליגי דמיעוטא שיצא מעי&quot;ט לא חשיבא

'''כשם שהיא אסורה וכו'.''' תוספתא היא שם

'''מה.''' בעיא היא דבעי הש&quot;ס אי נימא דקתני נתערבה אפי' אחת באלף כולן אסורות כמ&quot;ד ספק הכן אסור ביו&quot;ט ברם כמ&quot;ד ספק מותר מה הוא דאפשר דפליג נמי בנתערבה באחרות דכל אחת ואחת ספיקא הויא. וספק מוכן פלוגתא היא לקמן פ&quot;ג בהלכה ב'&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ביצה שנולדה ביום טוב בית שמי אומ' תיאכל · ובית הלל אומ' לא תיאכל · בית שמי אומ' שאור בזית וחמץ בכותבת · ובית הלל אומ' זה וזה בכזית · ב השוחט חיה ועוף ביום טוב בית שמי אומ' יחפור בדקר ויכסה · ובית הלל אומ' לא ישחוט אלא אם כן היה לו עפר מוכן · ומודין שאם שחט שיחפור בדקר ויכסה שאפר הכירה מוכן · ג בית שמי אומ' אין מוליכין את הסולם משובך לשובך אבל מטהו מחלון לחלון · ובית הלל מתירין · בית שמי אומ' לא יטול אלא אם כן נענע מבעוד יום · ובית הלל אומ' עומד ואו' זה וזה אני נוטל · ד זימן שחורים ומצא לבנים לבנים ומצא שחורים שנים ומצא שלשה אסורין · שלשה ומצא שנים מותרין · בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורין · ואם אין שם אלא הם הרי אילו מותרין · ה בית שמי אומ' אין נוטלין את העלי לקצב עליו בשר · ובית הלל מתירין · בית שמי אומ' אין נותנין את העור לפני הדריסה ולא יגביהנו אלא אם כן יש עליו כשר · ובית הלל מתירין · בית שמי אומ' אין מסלקין את התריסין ביום טוב · ובית הלל מתירין אף להחזיר · ו בית שמי אומ' אין מוציאין לא את הקטן ולא את הלולב ולא את ספר תורה לרשות הרבים · ובית הלל מתירין · ז בית שמי אומ' אין מוליכין חלה ומתנות לכהן ביום טוב בין שהורמו מאמש בין שהורמו מהיום · ובית הלל מתירין · אמרו בית שמי גזירה שוה חלה ומתנות מתנה לכהן ותרומה מתנה לכהן כשם שאין מוליכין את התרומה כך לא יוליכו את המתנות · אמרו להן בית הלל לא אם אמרתם בתרומה שאינו זכאי בהרמתה · תאמר במתנות שזכאי בהרמתן · ח בית שמי אומ' תבלין נידוכין במדוך שלעץ והמלח בפך ובעץ הפרור · ובית הלל אומ' תבלין נידוכין כדרכן במדוך שלאבן והמלח במדוך שלעץ · ט הבורר קטנית ביום טוב בית שמי אומ' בורר אוכל אוכל · ובית הלל אומ' בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי אבל לא בטבלה ולא בנפה ולא בכברה · רבן גמליאל או' אף מדיח ושולה · י בית שמי אומ' אין משלחין ביום טוב אלא מנות · ובית הלל אומ' משלחין בהמה חיה ועוף חיין ושחוטין משלחין יינות שמנים וסלתות אבל לא תבואה · ר' שמעון מתיר בתבואה · יא משלחין כלים בין תפורין בין שאינן תפורין אעפ' שאין לצורך המועד אבל לא סנדל מסומר ולא מנעל שאינו תפור · ר' יהודה או' אף לא מנעל לבן מפני שצריך אומן · זה הכלל כל שנאותין בו ביום טוב משלחין אותו ·
ביצה שנולדה ביום טוב כול' · מה טעמון דבית שמי מוכנת היא על גב אמה · מה טעמון דבית הלל נעשית כמוקצה שיבש ולא ידע בו · אילו מוקצה שיבש ולא ידע בו שמא אינו אסור · והא תני השוחט את התרנגולת ומצא בתוכה בצים אעפ' גמורות הרי אילו מותרות · ר' חנניה ור' מנא חד אמ' לא דומה טעם אכילתה מבפנים לטעם אכילתה מבחוץ · וחורנה אמ' שאינה נגמרת לאפרוח עד שתצא לחוץ · מה הן בחלב נאמר אם היו מעורות לגידים אסורות ואם לאו מותרות · הכל מודין בביצה שיצא רובה מערב יום טוב שהיא נאכלת ביום טוב · מה פליגין בשיצא מיעוטה · בית שמי אומ' תיאכל ובית הלל אומ' לא תיאכל · כשם שהיא אסורה לאכל כך היא אסורה לטלטל · נתערבה אחת במאה או אחת באלף כולן אסורות · מה כמאן דאמ' ספק הכן אסור · ברם כמאן דאמ' ספק הכן מותר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף א עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;2&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מודה הוא הכא שהוא אסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וזה לא דומה לפירות ה}}נ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}שרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}ספק מהיום נשרו ספק מאתמול נשרו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון ששם לא הוחזק איסור, כי אולי כולם נשרו מאתמול}}. ברם הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל כאן}} יש כאן אחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא ודאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לאסור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אסורה}} והיא מוכחת על כולן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהוחזק איסור, בדבר שיש לו מתירין לא בטל}}. אחרים אומרים משם [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}: תיאכל היא ואמה. מהו &quot;תאכל היא ואמה&quot;? אם היתה אמה מוכנת לשחיטה תהא מותרת, ואם לאו אסורה. ואין כל התרנגולים מוכנין לשחיטה. אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: תיאכל בהכינה של אמה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם היתה התרנגולת עומדת לאכילה אף ביצתה מותרת, ואם הייתה עומדת לגדל ביצים והרי היא מוקצה ואסורה אף ביצתה אסורה}}. עגל שנולד ביום טוב {{שוליים|א_ח}}מותר, שהוא מתיר עצמו {{ירו&quot;מ-הוסר|לשחיטה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בשחיטה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שמתוך שהשחיטה מוציאה אותו מדין אבר מן החי, היא מוציאה אותו גם מדין מוקצה}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל}}: מעתה מדברית תהא מותרת, שהיא מתרת עצמה בשחיטה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה תנן: אין שוחטים את המדבריות}}?

&lt;span id=&quot;דף_ב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#דף ב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא '''כשם שהיא אסור לאכול, כך היא אסור לטלטל''' כי זה מוקצה. '''נתערבה אחת במאה או אחת באלף - כולן אסורות'''. שואלת הגמרא מה, האם זה רק למאן דאמר ספק הכן אסור? כן, אנחנו יודעים שיש מחלוקת לגבי מי שמוצא פירות נושרים, פירות מתחת עץ. אז יש מחלוקת האם מותר לקחת את הפירות האלה או אסור, כן? יש דעה שאומרת שמותר כי ספק הכן, ספק אם זה נפל ביום חול, אז ספק הכן מותר, ויש דעה שאומרת לא, ספק הכן אסור, כן. אז האם זה רק למאן דאמר ספק הכן אסור? אבל ברם דאמר ספק הכן מותר, אז גם כאן יהיה מותר כמו שהוא מתיר בפירות ספק אם נשרו בשבת. אומר לא, כאן אפילו הוא מודה, גם מי שאומר ספק הכן מותר, '''מודה הוא הכא שהוא אסור''', כן, זה לא דומה לפירות הנושרים, כן, ששם ספק מהיום נשרו, ספק מאתמול נשרו. דעתם לא להתחזק איסורא, כלומר אין פה ודאי איסור כי שם ספק מאתמול נשרו, אולי באמת הם נפלו מאתמול. ברם הכא, כן, לגבי ביצה שהתערבבה באחרות, '''יש כאן אחת והיא מוכחת על כולן''', וכיוון להתחזק איסורא בדבר שיש לו מתירים אז זה לא בטל. כלומר, תחכה עוד יום ואז היא מותרת, אבל יש לו מתירים לא בטל.

'''אחרים אומרים משם רבי אליעזר: תיאכל היא ואמה'''. שואלת הגמרא מהו &quot;תאכל היא ואמה&quot;? כן. אז אומרת הגמרא '''אם היתה אמה מוכנת לשחיטה תהא מותרת, ואם לאו אסורה'''. שואלת הגמרא '''ואין כל התרנגולים מוכנין לשחיטה'''? '''אמר רבי אבא: תיאכל בהכינה של אמה''', כלומר מבחינת מוקצה. כן, כלומר אם התרנגולת הייתה עומדת לאכילה, אז בעצם האמא לא הייתה מוקצה, אז גם ביצתה מותרת. אבל אם הייתה האמא עומדת לגדל ביצים שהן מוקצה, אז גם ביצתה אסורה.

אומרת הגמרא, '''עגל שנולד ביום טוב מותר, שהוא מתיר עצמו''', כן, כי מתוך שהשחיטה מוציאה אותו מדין אבר מן החי, אז זה גם מוציא אותו מדין מוקצה.

'''רבי זעירא בעי: מעתה מדברית תהא מותרת, שהיא מתרת עצמה בשחיטה'''! כן. למה תנן, אינן שוחטים את המדבריות. כן, הבנו שבהמות מדבריות, כלומר שבעצם רועות בהיכר והן לא חוזרות לישוב, אז הבהמות האלה הם מוקצה ולא שוחטים אותן ביום טוב, כן. למה? הרי באותה צורה שאמרנו שהעגל שנולד ביום טוב מותר כיוון שהוא מתיר עצמו בשחיטה, כיוון שהשחיטה מוציאה אותו מדין אבר מן החי זה גם מוציא אותו מדין מוקצה, כן. באותה מידה גם נגיד שהמדברית, כן, כי השחיטה, כיוון שהיא מוציאה אותה מדין אבר מן החי גם מוציאה אותה מדין מוקצה. ואותו דבר צביה תהא מותרת, כן, שוב פעם, שהיא מתירה עצמה בשחיטה גם כן מאותה צורה. ולמה למדנו שמצודות חיה ועוף ודגים שעשה מערב יום טוב לא יטול מהן ביום טוב?
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף א עמוד ב'''

{{שוליים|א_ח}} '''אין שוחטים ביום טוב חיה מדברית (שאינה מזומנת ומוכנה לשחיטה).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מאכלות אסורות, פרק ג, הלכה יט, שו&quot;ע יו&quot;ד סימן פו סעיף ג &lt;קטע סוף=ב א/&gt; ==דף ב עמוד ב== &lt;קטע התחלה=ב ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין שוחטים מדבריות ביום טוב הואיל ואינה מוכנה, כרמב&quot;ם ושו&quot;ע יו&quot;ד סימן פו סעיף ג.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף א עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מודה הוא וכו'.''' כלו' דמהדר הש&quot;ס דלא היא דאפי' למ&quot;ד ספק מוכן מותר מודה הוא הכא שהוא אסור כדמסיק ואזיל

'''נשרין.''' כלו' פירות הנושרין מן האילן וספק אם מהיום נשרו או מאתמול בזה ובכיוצא בזה הוא דפליג דלא אתחזק איסורא ותלינן דמאתמול נשרו כולן ברם הכא בנתערבה באחרות יש כאן אחת לאסור בודאי והיא מוכחת לחוש על כולן דעל כל אחת ואחת חיישינן שמא היא שנולדה היום ולא שייך כאן ביטול ברוב מכיון דדבר שיש לו מתירין הוא

'''מהו תאכל היא ואמה.''' וכי היתירא באמה אתא לאשמעינן ומפרש דה&quot;ק אם היתה אמה מוכנת לשחיטה תהא מותרת אגב אמה ואם לאו אסורה. ופריך וכי אין כל התרנגולים מוכנין לשחיטה הן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מודה הוא הכא שהוא ור · נשרין ספק מהיום נשרו ספק מאתמול נשרו · ברם הכא יש כאן אחת לאסור והיא מוכחת על כולן · אחרים אומ' משם ר' לעזר תיאכל היא ואמה אם היתה אמה מוכנת לשחיטה תהא מותרת ואם לאו אסורה · ואין כל התרנוגלים מוכנין לשחיטה · אמ' ר' בא תיאכל בהכינה שלאמה · עגל שנולד ביום טוב מותר שהוא מתיר עצמו לשחיטה · ר' זעירה בעי מעתה מדברית תהא מותרת שהיא מתרת עצמה בשחיטה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמר ר' בא.''' ה&quot;ק תאכל היא בהכינה של אמה ומשום דסתם תרנגולת לשחיטה ולגדל ביצים קיימא ואם נשחטה אמה היום הוברר הדבר דמוכנת לשחיטה היתה ואז תאכל גם הביצה בהכינה של אמה

'''עגל שנולד ביו&quot;ט מותר.''' ולא דמיא לביצה שאסורה משום מוקצה לפי שהעגל מתיר עצמו בלידתו ולהיות נשחט מה שלא היה לפני לידתו וכיון דאיתקן לשחיטה איתקן נמי לענין מוקצה

'''ר&quot;ז בעי.''' עלה דמעתה נימא נמי דמדברי' תהא מותרת לשחטה ביו&quot;ט ואנן תנן בשלהי מכלתין אין משקין ושוחטין את המדברית משום מוקצה. ואמאי הרי מיהת מתרת עצמה לאכילה בשחיטה ואזדא ליה נמי איסור מוקצה וכן צבייה שבאת לידו בי&quot;ט תהא מותרת ולא תיאסר משום מוקצה לפי שהיא מתרת עצמה לאכילה בשחיטה בתמיה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;3&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
צבייה תהא מותרת, שהיא מתרת עצמה בשחיטה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה תנן: מצודות חיה ועופות ודגים שעשאן מערב יום טוב לא יטול מהן ביום טוב}}? חזר רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ואמר: עגל מאתמול הוא {{ירו&quot;מ-הוסר|גומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נגמר}}, ברם הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל כאן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביצה}} בו ביום נגמרה בו ביום נולדה. אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הבריתא שמתירה עגל שנולד בגלל הסברה שכבר נגמר קדם לידתו}} אתייא {{ירו&quot;מ-ביאור|הולכת}} כמאן דאמר הבהמה יולדת לחדשים מקוטעין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף שהעגל נולד היום כבר נגמר כמה ימים קדם}}. ברם כמאן דאמר בהמה יולדת לחדשים מסויימין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|עגל צריך להיות מוקצה כמו ביצה, שהרי אף העגל נולד ונגמר בו ביום}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואפילו למאן דאמר יולדת למקוטעים הרי גם הוא מודה שפעמים שיולדת בזמן}} הגע עצמך שסיים {{ירו&quot;מ-ביאור|סימן}} אימתי עלה עליה זכר? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונמצא שביום טוב העגל גם נגמר וגם נולד, האם העגל מוקצה ואסור? האם גם}} גוזל שנולד ביום טוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|יהיה}} מותר, שהוא מתיר עצמו בשחיטה? {{ירו&quot;מ-ביאור|מה השאלה?}} לא כן תני: ביצים שריקימו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}גוזלים שלא העלו עליהן כנפים אסורין משום שקץ, ואין לוקין עליהם משום נבלה? ואמר רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]]: ואפילו שחטן! אמר רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]]: תיפתר באילין דנפקין {{ירו&quot;מ-ביאור|באילו שיצאו מהביצה}} וכנפיהון עליהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוסה בי רבי חנינה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסה בי רבי חנינה|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|שאיל }}כל שתשמישו ביום מוליד ביום, בלילה מוליד בלילה. התיבון: הרי התרנגולת הרי אין תשמישה אלא ביום, והיא יולדת בין ביום בין בלילה! אמר רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]]: שנייא היא, שכן היא יולדת בלא זכר. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואותם שנולדים בלילה הם מתרנגולת שחיה ללא זכר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם גידול[[ביאור:עץ מסורת#רב גידל|°]]: עגל שנולד מן הטריפה ביום טוב מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שאימו מוקצה ד}}נעשה כדבר מוכן טמון בדבר שאינו מוכן. תמן תנינן: ביצת נבילה, אם יש בה כיוצא בה נמכרת בשוק מותרת, ואם לאו אסורה כדברי [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי. {{שוליים|א_ט}} ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אוסרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו אם יש כיוצא בה נמכרת בשוק}}. מה טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? גמורה הייתה עד שלא תתנבל. {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא הוסיפה הביצה אחרי שנתנבלה התרנגולת כלום. אם הביצה אינה מוסיפה לגדול אחרי שנתנבלה התרנגולת,}} מעתה אפילו אין כיוצא בה נמכרת בשוק תהא מותרת! אם אומר את כן נמצאת מתיר שלל של ביצים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהם כגוך התרנגולת והם אסורים משום נבלה. וגזרינן על כל הביצים עד שיגמרו, לפי שאין גבול אחר ברור שיאמרו שעד כאן אסור ומכאן מותר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|קא סלקא דעתין שביצים שנמצאו בתוך התרנגולת וקיבה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|חלב שנמצא בקיבה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|של נבלה דינם שווה ששניהם היתר שנמצא בתוך איסור. אם כך קשה}}: [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמשנה הראשונה}} ו[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי&lt;span id=&quot;דף_ב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#דף ב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו לומדים בירושלמי מסכת ביצה, דף ב'. בדף הקודם שאלנו למה עגל שנולד אפילו ביום טוב מותר, כן? בניגוד לביצה שנולדה ביום טוב היא אסורה. אז בהתחלה אמרנו שהסיבה שהשחיטה הוא ניתר כיוון שהשחיטה מתירה אותו מדי נבלה ומן החי, אז זה גם מתירה אותו מגדר של מוקצה. ושאלנו אם זה ככה, אז למה מדבריות, בהמות מדבריות שכמו שורות באחו ולא חוזרות ליישוב, למה הם מוקצה? למה לא השחיטה תתיר אותם? למה צביה שצד אותה ביום טוב למה היא אסורה באותה צורה?

חזר רבי זעירא ואמר: '''עגל מאתמול הוא''', כן, ברם הכא בו ביום נגמרה, כן, בו ביום נולדה, כן, כלומר בעצם העגל הגמר שלו היה קודם, כן, יום, יומיים לפני הלידה הוא כבר נגמר, אז לכן בעצם הוא לא נוצר היום. אין פה, כן, אין פה גמר מלאכה היום, לכן בעצם זה לא נולד. לעומת זאת, ביצה בו ביום נגמרה, אז פה ממש נולד גמור.

אמר רבי אבא, אומר לו הברייתא שמתירה עגל שנולד בגלל הסבר שכבר נגמר קודם לידתו, זה עד '''דאתייא כמאן דאמר הבהמה יולדת לחדשים מקוטעין'''. כן, כלומר, למרות שאף שהעגל נולד היום הוא כבר כמה ימים קודם הוא נגמר. כלומר לא בהכרח הוא נגמר היום. '''ברם כמאן דאמר בהמה יולדת לחדשים מסויימין''', כלומר יש לו זמן קבוע בדיוק שהעיבור הוא זמן קבוע, אז העגל צריך להיות מוקצה כמו ביצה, כי גם העגל נולד ונגמר בו ביום.

עכשיו אפילו למאן דאמר יולדת למקוטעים, הרי גם הוא מודה שפעמים, כן, יש במציאות שזה כן נולד בזמן ואז הוא נגמר ונולד באותו יום, כן? זה מה שהגמרא אומרת '''הגע עצמך שסיים אימתי עלה עליה זכר'''. הוא מצא שבדיוק ביום טוב העגל נגמר וגם נולד, בדיוק הזמן, כן, החמישה חודשים נגמרו בדיוק אז, כן? אם זה ככה, במקרה כזה האם זה יהיה מוקצה?

שואלת הגמרא: האם גם '''גוזל שנולד ביום טוב מותר'''? כלומר אפרוח שבקע מהביצה, אז הוא גם יהיה מותר כיוון שהוא מתיר את עצמו בשחיטה? אומרת הגמרא: '''לא כן תני ביצים שריקימו גוזלים שלא העלו עליהן כנפים אסורין משום שקץ, ואין לוקין עליהם משום נבלה'''. ואמר רבי חגי: '''ואפילו שחטן'''! כלומר אפילו אם תשחוט אותם זה אסור משום שקץ. אז בעצם אין מקום לשאלה בכלל.

אומרת הגמרא: אמר רבי אבון: '''תיפתר באילין דנפקין וכנפיהון עליהן'''. כן, כלומר כל מה שאמרנו זה בגוזלים שאין להם כנפיים. בבבלי מוזכר שהגוזלים שעדיין העיניים שלהם לא נפקחו, פה מדובר על גוזלים שאין להם נוצות, אבל הרעיון שיש גוזלים שהם בוקעים מהביצה עם הנוצות, כן, או לפי הבבלי שהעיניים שלהם נפקחות, כלומר בעצם כבר הם יותר מוכנים. אז במקרה כזה לכאורה אפשר לשחוט אותם לפי הדין. מצד הדין מותר לשחוט אותם. אז אם זה ככה, השאלה שוב פעם האם כיוון שהם ראויים לשחיטה אז כיוון שהשחיטה מוציאה אותם מידי נבלה ומן החי אז גם היא תתיר אותם במשום מוקצה?

אמר רבי אבהו בשם רבי יוסה בי רבי חנינה: '''כל שתשמישו ביום מוליד ביום, בלילה מוליד בלילה'''. התיבון: '''הרי התרנגולת הרי אין תשמישה אלא ביום, והיא יולדת בין ביום בין בלילה'''. אמר רבי אבון: '''שנייא היא, שכן היא יולדת בלא זכר'''. כלומר כשהיא יולדת בלילה זה מה שהבבלי קורא לזה &quot;ספנה מערה&quot;, כלומר בעצם היא מתחממת מהקרקע, אז במקרה כזה היא גם יכולה ללדת בלילה. אבל כשהיא מתעברת מהזכר זה יולדת רק ביום.

אמר רבי זעירא בשם גידול: '''עגל שנולד מן הטריפה ביום טוב מותר''', למרות שאמו מוקצה. כן, כלומר הרי הבהמה, אם היינו שוחטים את הבהמה והעגל היה בתוכה, אז הוולד עצמו היה מותר על גב שחיטת אמו. אבל אם האם הייתה טריפה, בעצם השחיטה לא הייתה מועילה לה, אז הבן עצמו יש לו שחיטה של עצמו. כלומר אם הוא יוולד אז אפשר לשחוט אותו והוא מותר. עכשיו אם העגל נולד מהטרפה ביום טוב, אז הוא עצמו מותר, למרות שהאמא שלו הייתה מוקצה ואת האמא לא יכולנו לשחוט. כלומר אני לא יכול להגיד שהיה מוכן על גב אמו, כי האמא עצמה היא לא הייתה ראויה. אז אומרת הגמרא למה זה מותר? כי '''נעשה כדבר מוכן טמון בדבר שאינו מוכן'''. כלומר בעצם הוולד, העגל שהוא הכשר, הוא היה טמון בתוך האמא שהייתה מוקצה כי היא הייתה טריפה. אז בעצם זה כמו דבר מוכן טמון בדבר שאינו מוכן, שמותר, כי אנחנו לוקחים את הדבר המוכן ואז זה מותר.

תמן תנינן: '''ביצת נבילה, אם יש בה כיוצא בה נמכרת בשוק מותרת, ואם לאו אסורה'''. כלומר אם מצאו בתוך התרנגולת ביצים גמורות, אז אם כאלה ביצים נמכרים בשוק אז זה מותר ואם לאו זה אסור. זה כדברי בית שמאי. אבל '''בית הלל אוסרין''' אפילו אם יש כיוצא בה נמכרת בשוק.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''חזר ר' זעירא ואמר.''' דטעמא אחרינא איכא הכא להתיר עגל שנולד ביו&quot;ט ולא דמי לביצה לפי שהעגל מאתמול הוא גומר כלומר שהרי היה יכול להיות נולד יום או יומים קודם י&quot;ט וא&quot;כ לא אקצי דעתיה מיניה ברם הכא בביצה אי אפשר שתלד עד שתהא הביצה נגמרת ובו ביום נגמרה בו ביום נולדה ויש כאן איסור מוקצה

'''אמר ר' בא אתייא.''' האי טעמא דר&quot;ז לחלק בין עגל לבין ביצה כמ&quot;ד הבהמה יולדת לחדשים מקוטעין דבהמה גסה טהורה יולדת לט' חדשים כדאמר בהאי תלמודא בפרק החולץ בהלכה י&quot;א ופליגי התם אם יולדת נמי לחדשים מקוטעין או לשלימין דוקא ומילתא דר&quot;ז לא אתיא אלא כהאי מ&quot;ד דיולדת ג&quot;כ למקוטעין וכשנכנסת לחדש התשיעי ראויה היא שתלד בכל יום ויום ודעתיה על הולד אבל כמ&quot;ד בהמה יולדת לחדשים מסויימין וט' שלימין בדוקא א&quot;כ הגע עצמך דבכה&quot;ג שסיים לו היום אימתי שעלה עליה הזכר ולא כלו תשעה חדשים שלימין עד בו ביום שנולד העגל והוא יו&quot;ט והשתא איכא איסור מוקצה עליה ודמי לביצה שבו ביום נגמרה ובו ביום נולדה ואנן סתמא אמרי' עגל שנולד בי&quot;ט מותר ומשמע דבכל גווני מותר ושמעינן השתא דלא אתיא מילתיה דר&quot;ז אלא כמ&quot;ד הבהמה יולדת לחדשים מקוטעין

'''גוזל שנולד ביו&quot;ט וכו'.''' כדלעיל גבי עגל. ופריך לא כן תני בברייתא ביצים שריקמו וכו' ואפי' שחטן אסורין משום שקץ

'''תמן תנינן.''' בפ&quot;ה דעדיות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;צבייה תהא מותרת שהיא מתרת עצמה בשחיטה · חזר ר' זעורה ואמ' עגל מאתמול הוא גומר · ברם הכא בו ביום נגמרה בו ביום נולדה · אמ' ר' בא אתייא כמאן דאמ' הבהמה יולדת לחדשים מקוטעין · ברם כמאן דאמ' בהמה יולדת לחדשים מסויימין · הגע עצמך שסיים אימתי עלה עליה זכר · גוזל שנולד ביום טוב מותר שהוא מתיר עצמו בשחיטה · לא כן תני ביצים שריקימו גוזלים שלא העלו עליהן כנפים אסורין משום שקץ · ואין לוקים עליהן משום נבילה · ואמ' ר' אבון ואפי' שחטן · אמ' ר' אבון תיפתר באילין דנפקין וכנפיהון עליהון · ר' אבהו בשם ר' יוסה בי ר' חנינה שאיל כל שתשמישו ביום מוליד ביום · בלילה מוליד בלילה · התיבון הרי התרנגולת הרי אין תשמישה אלא ביום והיא יולדת בין ביום בין בלילה · אמ' ר' אבון שנייא היא שכן היא יולדת בלא זכר · ר' זעורא בשם גידול עגל שנולד מן הטרפה ביום טוב מותר נעשה כדבר מוכן טמון בדבר שאינו מוכן · תמן תנינן ביצת נבילה אם יש בה כיוצא בה נמכרת בשוק מותרת ואם לאו אסורה כדברי בית שמי' ובית הלל אוסרין · מה טע' דבית שמיי גמורה הייתה עד שלא תתנבל · מעתה אפי' אין כיוצא בה נמכרת בשוק תהא מותרת · אם אומ' את כן נמיצאת מיתר שלל שלביצים · ובית שמי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תיפתר.''' דמיירי באלין דנפקין מקליפתן ועם כנפיהון עליהן

'''ר' אבהו וכו' שאיל.''' על האי ברייתא ששנינו כל שתשמישו ביום וכו' כהאי התיבון דלקמיה

'''הרי התרנגולת וכו'.''' והיא יולדת בין ביום ובין בלילה כדאשכחן דלפעמים יולדת בלילה

'''שנייא היא.''' היכא דיולדת בלילה שכן היא יולדת לפעמים בלא זכר אלא בספנא מארעא ודוקא אותה יולדת היא אף בלילה

'''עגל שנולד מן הטריפה בי&quot;ט מותר.''' דאע&quot;ג דלא שייך כאן לומר דמוכן אגב אמו הוא אפ&quot;ה מותר דנעשה כדבר מוכן שטמון בדבר שאינו מוכן וכשיוצא ממנו נשאר הוא מוכן

'''ביצת נבילה אם יש כיוצא בה נמכרת בשוק.''' שקליפתה קשה ונגמרת כשאר ביצים הנמכרות בשוק מותרת כדברי ב&quot;ש וכו'. וגרסי' לסוגיא זו בפ&quot;ב דע&quot;ז בהלכה ז'

'''גמורה היתה.''' דמאחר שנמצאת נגמרת אמרינן גמורה היתה עד שלא נעשית נבילה

'''מעתה אפילו אין כיוצא בה וכו'.''' דנימא נמי שנתהווה בה הביצה קודם שנתנבלה

'''אם אומר את כן וכו'.''' כלומר באין כיוצא בה נמכרת אין להקל שמכיון שלא נגמרה הויא כבני מעיה וקשורה בשלל של ביצים ולא נתיר שלל של ביצים של נבילה

'''דאמר ר' חייה בשם ר' יוחנן וכו'.''' כלומר משנה ראשונה ואחרונה מאי היא דאמר ר&quot;ח וכו' וכדמסיק לקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''וב&quot;ש כמשנה אחרונה וב&quot;ה כמשנה הראשונה.''' כצ&quot;ל כלומר בתמיה דלמאי דחזינן דב&quot;ש וב&quot;ה פליגי בכיוצא בה נמכרת בשוק וב&quot;ה אוסרין א&quot;כ דברי ב&quot;ה אזלי כמשנה הראשונה דע&quot;ז שם דאסרו להעמיד הגבינה בקיבת נבילה דכגופה הואי וקס&quot;ד דקיבה וביצה חדא דינא אית להו וקשיא דהרי חזרו בהן כדלקמיה ומשנה האחרונה לאו כגופה חשיבא היא
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


שואלת הגמרא: '''מה טעמא דבית שמאי'''? כלומר לבית שמאי אומרים שזה מותר אם יש כמותה נמכרת בשוק. אז אומרת הגמרא: '''גמורה הייתה עד שלא תתנבל'''. כלומר הביצה אחרי שהתרנגולת מתה ונעשתה נבלה, בעצם הביצה לא הוסיפה כלום. אז אם כך הביצה כבר נגמרה קודם.

שואלת הגמרא: '''מעתה אפילו אין כיוצא בה נמכרת בשוק תהא מותרת'''! הרי התרנגולת מתה, נעשתה נבלה, אז גמרנו כבר, המערכת מפסיקה לפעול, אז הביצה מפסיקה לגדול, אז הביצה לא מוסיפה כלום. ועל זה: '''אם אומר את כן נמצאת מתיר שלל של ביצים'''. כלומר זה משום גזרה, כי אם תתיר את זה אין לזה גבול, אז יבואו להתיר אפילו אם הביצים הם בתוך השלל, כן, מחוברים עדיין מעורות בגידים ועם כל הוורידים לבהמה עצמה שזה כבר ממש נבלה. אז מתוך זה, כיוון שאין נקודה שאפשר להגדיר, גזרו על כל הביצים עד שייגמרו, כי אין לנו גבול אחר ברור.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ב עמוד א'''

{{שוליים|א_ט}} '''ביצה שנמצאת מעוברת בתרנגולת שנתנבלה, מה דינה באכילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מאכלות אסורות, פרק ד, הלכה יט, שו&quot;ע יו&quot;ד סימן פא סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל לאיסור, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שהביצה בטלה לגוף התרנגולת הנבלה ואין להתחשב בשלב התפתחותה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;4&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
כמשנה {{ירו&quot;מ-הוסר|הראשונה ובה כמשנה }}האחרונה! דאמר רבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: בראשונה היו אומרים: אין מעמידין לא בקיבת הנבלה ולא בקיבת העבודת כוכבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזלות}}. חזרו לומר: מעמידין בקיבת הנבילה ואין מעמידין בקיבת העבודת כוכבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזלות. אמר}} רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}}: שמואל בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#שמואל בר אבא|°]] בעי: מה {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל האם}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מעמיד את המשנה}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שקיבת עבודת כוכבים ומזלות אסורה}} ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} אמר: סתם מחשבת עובד כוכבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזלות}} לעבודת כוכבים ומזלות. {{ירו&quot;מ-ביאור|ולכן אפילו פרש בעלמה אסור. דכתיב לא ידבק בידך מאומה מן החרם}} אמר רבי יסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|הכין }}בראשונה היו אומרים: אין מעמידין לא בקיבת הנבילה ולא בקיבת העבודת כוכבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזלות}}. וחזרו לומר: מעמידין בין בקיבת הנבילה בין בקיבת העבודת כוכבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזלות כדעת חכמים שאין אומרים סתם מחשבת גוי לעבודה זרה}}. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: לשון מתניתא מסייעה לרבי חייה בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|א}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: קיבת העבודת כוכבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזלות}} וקיבת הנבילה אסורה כמשנה ראשונה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שרק לגבי קיבת נבילה יש הבדל בין משנה ראשונה לאחרונה. אבל קיבלת עבודת כוכבים ומזלות גם למשנה אחרונה אסורה}}. כשירה שינקה מן הטריפה {{ירו&quot;מ-הדגשה|וטרפה שינקה מן הכשרה}}, קיבתה אסורה כמשנה הראשונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|זה מפני שהוא אסור, וזה מפני שנמצא בתוך איסור}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וטרופה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וטריפה}} שינקה מן הכשירה {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכשרה שינקה מן הטרפהה}} {{שוליים|א_י}}קיבתה מותרת כמשנה אחרונה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהקיבה אינו אלא פרש בעלמה}}. אפילו דיסברון [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל{{ירו&quot;מ-הוסר|כבה}} כמשנה האחרונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שקיבה מותרת}}. ביצה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסורה שביצה}} גידולי גופה, קיבה ממקום אחר באת. ואתיא כה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}יא דאמר רבי יוסה ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מעשה בבניו של [[ביאור:עץ מסורת#יהודה בן שמועי|°]]&lt;nowiki/&gt;יהודה בן שמועי שביקעו להם זאבים יותר משלש מאות צאן, ובא מעשה לפני חכמים והותרו קיבותיהם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שביצת נבלה אסורה ד}}אמרו: ביצה גידולי גופה, קיבה ממקום אחר באת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני}}: נולדה ביום טוב תיאכל בשבת, ובשבת תיאכל ביום טוב. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה אמר משם [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|עדיין}} היא המחלוקת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}בית [[ביאור:עץ מסורת#שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;שמאי אומרים: תיאכל. {{שוליים|א_יא}} ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: לא תיאכל. רבי חנינה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] הורי לציפוראיי בספחי חרדל {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמותרים בשביעית}} ובביצה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנולדה בזה אסורה בזה}}. עאל {{ירו&quot;מ-ביאור|נכנס}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ודרש להון כרבנן דהכא {{ירו&quot;מ-ביאור|של ארץ ישראל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביצה שנולדה בזה תאכל בזה}} וכרבנן דתמן {{ירו&quot;מ-ביאור|של בבל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שספיחי חרדל אסורים. אמר}} רבי אבא בר זמינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבינא|°]] בשם רבי יוצדק[[ביאור:עץ מסורת#רבי צדוק|°]]: מן קומי אילין תרתין מילייא {{ירו&quot;מ-ביאור|מפני שני דברים אלו}} נחת {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} מן ציפורין לטיברייא. אמר: מה איתיתון לי ההן סבא {{ירו&quot;מ-ביאור|מה הבאתם לי את הזקן הזה}} דאנא שרי {{ירו&quot;מ-ביאור|מתיר}} והוא אסר? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אנא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואסר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אסר}} והוא שרי!

&lt;span id=&quot;דף_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#דף ג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
ואתה אומר קשה: קל דא שביצים שנמצאו בתוך תרנגולת, וקיבה, כלומר החלב שנמצא בתוך הקיבה של הבהמה, של עגל נבלה, אז זה נמי השווה, כי הרי שניהם היתר שנמצא בתוך איסור. אז אם כך קשה, בית הלל כמשנה ראשונה ובית שמאי כמשנה אחרונה. כן, דאמר רבי חייה בשם רבי יוחנן: '''בראשונה היו אומרים: אין מעמידין לא בקיבת הנבלה ולא בקיבת העבודת כוכבים'''. כלומר לא מכינים גבינות, לא מוציאים מתוך הקיבה של העגל שינק, את החלב עם החומצה שבתוך הקיבה שמשמש להעמיד גבינות. אז לא מעמידין לא בקיבת נבלה ולא בקיבת עבודת כוכבים, כלומר גם בבהמה של גוי. '''חזרו לומר: מעמידין בקיבת הנבילה ואין מעמידין בקיבת העבודת כוכבים'''. אמר רבי יוסי ברבי בון.

אז מה יוצא לנו כאן? אם אנחנו אומרים שבית הלל הם אוסרים ביצה, ואמרנו שביצה בתוך נבלה בתוך תרנגולת שמתה זה מקביל לקיבה, וקיבה של נבלה - בהתחלה היו אומרים שזה אסור ובסוף אמרו שזה מותר. אז אם זה ככה בית הלל שהם אסרו את הביצים אז הם סוברים כמו המשנה הראשונה בכלל. ובית שמאי שהם מתירים את הביצים שבתוך הנבלה, אז הם כמו משנה אחרונה, כמו המסקנה הסופית. כן, נשמע לא הגיוני.

הגמרא לרגע עוזבת את השאלה הזאת והיא באה לדון בעצם הדברים. באמת אמרנו שרבי חייה סובר בשם רבי יוחנן שהמסקנה הסופית והמשנה האחרונה שבעצם בקיבת נבלה מותר להעמיד, אבל בקיבת בהמה של גוי, בקיבת עבודת כוכבים, אסור להעמיד. אז אמר רבי יוסי ברבי בון: שמואל בר אבא בעי: '''מה רבי יוחנן כרבי אליעזר'''? כן. הרי למה באמת לא מעמידים בקיבת עבודת כוכבים? כנראה בגלל '''דרבי אליעזר אמר סתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים ומזלות''', ולכן בעצם הקיבה של הגוי אסורה למרות שזה רק פרש בעלמא, כי בעבודה זרה אסור ליהנות מכלום. &quot;דכליות לא ידבק בידך מאומה מהחרם&quot; - אז אפילו מהפרש אסור ליהנות. אז בעצם, רבי יוחנן מעמיד את זה כמו רבי אליעזר? דעת יחיד.

אמר רבי יסה בשם רבי יוחנן בצורה אחרת: '''בראשונה היו אומרים: אין מעמידין לא בקיבת הנבילה ולא בקיבת העבודת כוכבים. וחזרו לומר: מעמידין בין בקיבת הנבילה בין בקיבת העבודת כוכבים'''. ופה זה כבר בסדר, זה כדעת חכמים שלא אומרים סתם מחשבת גוי לעבודה זרה. אז המסקנה - בין בהמת נבלה בין בעבודת כוכבים, כלומר בין בהמה של גוי, בכל מקרה מותר להעמיד.

מה אתה אומר? אמר רבי יוסי: '''לשון מתניתא מסייעה לרבי חייה בר אבא'''. כן, שבעצם למסקנה גם למשנה האחרונה קיבת עבודת כוכבים אסורה. איך רואים את זה? '''קיבת העבודת כוכבים וקיבת הנבילה אסורה כמשנה ראשונה'''. כן, נאמר פה בלשון יחיד. משמע שרק קיבת נבלה אסורה כמשנה ראשונה, אבל מותרת כמשנה אחרונה, אבל קיבת עבודת כוכבים נשארה באיסורה.

ואומר גם לגבי טריפה וכשרה - אז הגמרא אומרת: '''כשירה שינקה מן הטריפה, קיבתה אסורה כמשנה הראשונה'''. כן, מפני שהיא אסורה, כלומר אם הכשרה ינקה מהטריפה, אז בעצם החלב עצמו הוא אסור מפני שהוא נמצא בתוך איסור. '''שינקה מן הכשירה קיבתה מותרת כמשנה אחרונה''', כי בסוף התירו את הכל כיוון שהקיבה זה נעל פרש בעלמא.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בראשונה היו אומרים אין מעמידין לא בקיבת הנבילה.''' של ישראל ולא בקיבת הנכרי ומטעמא דקיבת הנבילה כגופה חשיבא

'''חזרו לומר.''' במשנה אחרונה

'''מעמידין בקיבת הנבילה.''' של ישראל דסבירא לן דקיבה פירשא בעלמא היא אבל אין מעמידין בקיבת הנכרי משום דסתם שחיטת הנכרי לע&quot;ז היא ובע&quot;ז אפי' פירשה אסור

'''שמואל בר אבא בעי.''' על הא דר' חייה בשם ר' יוחנן מאי האי דקאמרת בענין קיבת הנכרי הא האי מילתא כר&quot;א דפ&quot;ב דחולין היא דאזלא דקאמר סתם מחשבת עכו&quot;ם לע&quot;ז והרי סתים לן תנא לעיל בפ&quot;ב שם דלא כר&quot;א. דתנינן שם בהלכה ג' בשר הנכנס לע&quot;ז מותר ואמרינן התם זו להוציא מדברי ר&quot;א שאומר מחשבת נכרי לע&quot;ז

'''ר' יוסי בשם ר' יוחנן.''' אמר הכין ודלא כר' חייה בשמיה אלא ה&quot;ק בראשונה וכו' חזרו לומר מעמידין בין בקיבת הנבילה בין בקיבת הנכרי וכלומר לפי משנה הראשונה היו שניהן שוין לאיסורא ולפי משנה האחרונה שניהן שוין להיתירא דסתם מחשבת נכרי לע&quot;ז לא אמרינן

'''לשון מתניתא.''' דפרק כל הבשר מסייעא לר' חייה בר בא דקאמר למשנה אחרונה אין מעמידין בקיבת הנכרי ששנינו שם קיבת הנכרי וקיבת הנבילה אסורה אלמא דקיבת נכרי לחוד ושל נבילה לחוד ואי טעמא דשל נכרי נמי משום נבילה הויא למה לי למיתני תרוייהו אטו לא ידעינן דשחיטת נכרי נבילה היא אלא דאשמעינן דשל נכרי טעמא אחרינא נמי איכא ואף משנה אחרונה דסברינן דפירשא בעלמא היא מ&quot;מ של נכרי אסורה משום לתא דע&quot;ז וכר&quot;א והיינו דקאמר לשון מתניתא מסייעא לר' חייה בר בא דאפי' למשנה אחרונה חיישינן בשל נכרי מטעמא דאמרן

'''ואתייא.''' הא דאמרן כהאי דאמר ר' יוסי בר בון בשם ר' יוחנן וכו'

'''נולדה בי&quot;ט וכו'.''' תוספתא היא שם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כמשנה הראשונה · ובית הלל כמשנה האחרונה · דאמ' ר' חייה בשם ר' יוחנן בראשונה היו אומ' אין מעמידין לא בקיבת ולא בקיבת הגוי · חזרו לומ' מעמידין בקיבת הנבילה ואין מעמידין בקיבת הגוי · ר' יוסי בי ר' בון אמ' שמואל בר אבא בעי מה כר' אליעזר דר' ליעזר אמ' סתם מחשבת נכרי לעז' · ר' יסה בשם ר' יוחנן הכין בראשונה היו אומ' אין מעמידין לא בקיבת הנבילה ולא בקיבת הגוי · חזרו לומ' מעמידין בין בקיבת הנבילה בין בקיבת הגוי · אמ' ר' יוסי לשון מתנית' מסייעה לר' חייא בר בא קיבת הנכרי וקיבת הנבילה אסורה כמשנה ראשונה · כשירה שינקה מן הטריפה קיבתה אסורה כמשנה הראשונה · וטריפה שינקה מן הכשירה קיבתה מותרת כמשנה אחרונה · ואפי' דיסברון בית שמי כבית הלל כמשנה האחרונה · ביצה גידולי גופה · קיבה . ממקום אחר באת · ואתיא כהיא דאמ' ר' יוסה בי ר' בון בשם ר' יוחנן מעשה בכבנו שליהודה בן שמועיי שביקעו להם זאבים יותר משלש מאות צאן ובא מעשה לפני חכמ' והתירו קיבותיהם · אמרו ביצה גידולי גופה · קיבה ממקום אחר באת · נולדה ביום טוב תיאכל בשבת · בשבת תיאכל ביום טוב · ר' יודה אמ' משם ר' ליעזר היא המחלוקת בית שמיי אומ' תיאכל · ובית הלל אומ' לא תיאכל · ר' חנינה הורי לציפוראיי בספחי חרדל ובביצה כר' יודה · עאל ר' יוחנן ודרש להון כרבנן דהכא ורבנן דתמן · ר' אבא בר זמינא בשם ר' יוצדק מן קומי אילין תרתין מילייא נחת ר' יוחנן מן ציפורין לטיבריא · אמ' מה אייתיתון לי חהן סבא שרי והוא אסר · ואסר והוא שרי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''כמשנה ראשונה כשירה שינקה מן הטריפה וכו'.''' מילתא אחריתא היא ואגב דמייתי רישא דהך מתני' מפרש לה לכולה ועוד דשייך נמי למסקנת הקושיא וב&quot;ה כמשנה ראשונה בתמיה. וכלומר דהא חזינן דקתני בהאי מתני' כמשנה ראשונה והדר קתני כמשנה אחרונה כדמפרש ואזיל

'''כמשנה ראשונה.''' כלומר רישא דמתני' דקתני קיבת נבלה אסורה אלמא לא כפירשא בעלמא אלא כגופה חשיבא זהו כמשנה ראשונה

'''כשירה שינקה וכו'.''' וכן הא דקתני ברישא דסיפא כשירה שינקה מן הטריפה קיבתה אסורה אלמא דמה שהוא בתוך הקיבה לאו כפירשא היא אלא כחלב ממש חשבינן ליה נמי כמשנה ראשונה אתיא וקודם חזרה נשנית דאכתי לא הוה אמרי דכפירשא בעלמא היא

'''וטריפה כו'.''' והא דקתני בסיפא דסיפא וטריפה שינקה מן הכשרה קיבתה מותרת ולא אמרי' כגופה חשיבא זהו כמשנה אחרונה שלאחר חזרה ורישא וסיפא קודם החזרה נשנית ומשנה לא זזה ממקומה. שמעינן מיהת השתא שחזרו ממשנה ראשונה וקבעו להלכה כמשנה אחרונה והדרינן להקושיא דלעיל דב&quot;ש כמשנה האחרונה וב&quot;ה כמשנה הראשונה בתמיה הרי חזרו ממשנה הראשונה והיכי נשנית בעדיות להא דב&quot;ה כוותה

'''שביקעו להם זאבים.''' שדרסום ואסרו אותם משום דרוסת הזאב ואף על פי כן התירו קיבותיהם וכך אמרו דלא דמיא קיבה לביצה

'''היא המחלוקת.''' במקומה עומדת ולב&quot;ה נולדה בזה אסורה בזה

'''ר' חנינא הורי לציפוראיי וכו'.''' בספיחי חרדל הא דתנינן ברפ&quot;ט דשביעית ר' יהודה אומר ספיחי חרדל מותרין בשביעית שלא נחשדו עליהן עוברי עבירה להיות זורעין או משמרין אותן בשביעית. ובביצה כר' יהודה היינו ר' יהודה דתוספתא דאמר משום ר&quot;א דעדיין היא מחלוקת וי&quot;ט ושבת הסמוכין זה לזה אסרו ב&quot;ה בזה מה שנולד בזה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ואפילו דיסברון וכו'.''' כלומר דמשני דלא כדס&quot;ד דקיבה וביצה דמיין אהדדי דלאו מילתא היא אלא דמצינן לאוקמי להא דב&quot;ש וכן להא דב&quot;ה כמשנה האחרונה בקיבה ולא קשיא מידי דשאני קיבה מביצה דביצה גידולי גופה היא ובהך סברא פליגי דב&quot;ש סברי הואיל כיוצא בה נמכרת בשוק לאו כגופה ממש חשבינן לה ואם אין כיוצא בה נמכרת אז הוא דהויא כגופה וב&quot;ה סברי אפי' כיוצא בה נמכרת מ&quot;מ גידולי גופה היא שנתגדלה במעי נבלה ואע&quot;פ שלא נגמרה לגמרי מיהת מקצת גידוליה בנבילה היא וכנבילה חשיבא אבל קיבה ממקום אחר באת ובין לב&quot;ש ובין לב&quot;ה אמרינן דלאו כגופה חשיבא דכפירשא בעלמא הבאה לה ממקום אחר היא ותרוייהו כמשנה האחרונה ס&quot;ל

'''עאל ר' יוחנן ודרש להיך.''' לאנשי ציפורי כרבנן דהכא דהת&quot;ק דהתוספתא דנולדה בזה מותרת בזה לדברי הכל וכרבנן דתמן בשביעית דס&quot;ל התם כל הספיחין אסורין

'''וגרסי' להאי סוגיא בשביעית שם ובפ&quot;ג דעירובין בהלכה ו'.''' מן קומוי וכו'. מפני אלו שני דברים ירד ר' יוחנן מצפורי והלך לו לטיבריה ולא היה רוצה לדור בציפורי משום הוראת ר' חנינה דחרדל וביצה ואמר מה זה שהביאו לי להדין סבא דמה דאני שרי בביצה וכרבנן דהתוספתא דלעיל והוא אסר וכר' יהודה דעדיין מחלוקת במקומה עומדת ומה דאנא אסר בספיחי חרדל וכרבנן דשביעית והוא שרי וכר' יהודה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

עכשיו חוזרים לשאלה הקשה ששאלנו מקודם, שזה לא הגיוני שבית שמאי הם כמשנה אחרונה ואילו בית הלל כמשנה ראשונה. אומרת הגמרא: '''אפילו דיסברון בית שמאי ובית הלל כמשנה האחרונה'''. כלומר אפילו אם נעמיד את שתיהן כמשנה אחרונה שקיבת נבלה מותרת, אף על פי כן ביצה היא אסורה לפי בית הלל. למה? כיוון ש'''ביצה גידולי גופה, קיבה ממקום אחר באת'''. הרי מה זה קיבה? זה בעצם חלב שהעגל ינק, זה בא מבחוץ, אז זה לא כמו הביצה שהיא נוצרה מתוך העוף עצמו. אז העוף עצמו כיוון שהביצה נוצרה ממנו, אם העוף עצמו הוא נבלה, אז אני אומר שגם הביצה היא נבלה. אבל הקיבה, כיוון שזה בא מבחוץ, אין לה את הדין של הנבלה עצמה.

ואתייא כהיא דאמר רבי יוסה ברבי בון בשם רבי יוחנן: '''מעשה בבניו של יהודה בן שמועי שביקעו להם זאבים יותר משלש מאות צאן, ובא מעשה לפני חכמים והותרו קיבותיהם'''. כן, החכמים התירו את הקיבות שלהם. אמרו, כלומר הסבירו, אף שביצת נבלה אסורה קיבה מותרת - '''ביצה גידולי גופה, קיבה ממקום אחר באת'''.

תני: '''נולדה ביום טוב תיאכל בשבת, ובשבת תיאכל ביום טוב'''. כלומר אם יש לנו יום טוב סמוך לשבת, אם נולדה ביצה ביום טוב תיאכל בשבת, נולדה בשבת תיאכל ביום טוב. '''רבי יודה אמר משם רבי אליעזר: היא המחלוקת. בית שמאי אומרים: תיאכל. ובית הלל אומרים: לא תיאכל'''.

רבי חנינה הורי לציפוראיי בספחי חרדל שהם היו מותרים בשביעית, ובביצה כרבי יודה שנולדה בזה אסורה בזה. כלומר אם נולדה בשבת היא אסורה ביום טוב, ואם נולדה ביום טוב אסורה בשבת. עאל רבי יוחנן ודרש להון כרבנן דהכא - שביצה שנולדה בזה תיאכל בזה, וכרבנן דתמן - ששפיחי חרדל אסורים.

רבי אבא בר זמינא בשם רבי יוצדק: '''מן קומי אילין תרתין מילייא נחת רבי יוחנן מן ציפורין לטיברייא'''. כלומר בגלל שתי ההלכות האלה ירד רבי יוחנן מציפורי לטבריא. אמר: '''מה איתיתון לי ההן סבא דאנא שרי והוא אסר, והוא שרי'''! כן, כל מה שאני מתיר הוא אוסר, כל מה שאני אוסר הוא מתיר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ב עמוד ב'''

{{שוליים|א_י}} '''קיבת בהמה שנשחטה ביום טוב, מותרת באכילה ואין בה משום נולד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק א, הלכה יט, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקיג סעיף ה, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכב סעיף ב &lt;קטע סוף=ב ב/&gt; ==דף ג עמוד א== &lt;קטע התחלה=ג א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק שהקיבה מותרת, שאין תוכן הקיבה (הפרש) בכלל 'נולד' כביצה, שכן הביצה גידולי גופה והקיבה ממקום אחר באת; וכן מוכח ממעשה בניו של יהודה בן שמועי שהותרו קיבותיהם, כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח תקיג, ה; שכב, ב).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;5&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: אתא עובדא קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|בא מקרה לפני}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ובעא מיעבד {{ירו&quot;מ-ביאור|ביקש לעשות}} כרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שפסק כרבנן ששתי קדושות הן}}. כד שמע דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ורבי חנינה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] תרויהון פליגין וסוברים כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שקדושה אחת היא}}, {{ירו&quot;מ-הוסר|שמע}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שרע}} מינה {{ירו&quot;מ-ביאור|נמנע מלהורות}} דאיתפלגון. שירי פתילה שירי מדורה שירי שמן שכבו בשבת, מהו להדליקם ביום טוב? רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ורבי חנינה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] תריהון אמרין: אסור. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|א_יב}}מותר. אמר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} קומי רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]: מה אפכן לה {{ירו&quot;מ-ביאור|מה משווים}} פתילה גבי ביצה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביצה היתה ראויה לאכילה אגב אמה ואולי יש מקום להקל יותר מפתילה}}. אמר לו: מן מה דאנן חמיי רבנן מדמיי לה {{ירו&quot;מ-ביאור|ממה שאנו רואים שחכמים משווים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי גם בביצה וגם בפתילה}} רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ורבי חנינה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|חולקים}}. הדא אמרה: היא הדא היא הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|זה אומר שהטעם של זה כמו הטעם של זה}} משם ארבעה זקנים אמרו: הנאכל עירובו בראשון {{שוליים|א_יג}}הרי הוא כבני עירו בשני. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששני קדושת הם. אמר}} רב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: הלכה כארבעה זקנים. רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל}}: מחלפה שטתיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]? תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעירובין}} הוא עבד לה שתי קדושות, והכא הוא עבד לה קדושה אחת! דאיתפלגון: שירי פתילה שירי מדורה שירי שמן {{ירו&quot;מ-הוסר|שכברו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבו}} בשבת, מהו להדליקם ביום טוב? רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ורבי חנינה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] תרויהון אמרין: אסור {{ירו&quot;מ-הדגשה|שקדושה אחת הן}}. ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: מותר. ואמר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} קומי רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]: מה אפכן לה {{ירו&quot;מ-ביאור|מה משווים}} פתילה גבי ביצה? אמר לו: מן מה דאנן חמיי רבנן מדמיי לה {{ירו&quot;מ-ביאור|ממה שאנו רואים שחכמים משווים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי גם בביצה וגם בפתילה}} רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ורבי חנינה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|חולקים}}. הדא אמרה: היא הדא היא הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|זה אומר שהטעם של זה כמו הטעם של זה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונשאר בקושיה. תנן: ביצה שנולדה ביום טוב}} [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: תיאכל. ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרים: לא תיאכל}}. הכל מודין {{ירו&quot;מ-הוסר|בנשרין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בפירות הנושרין}} שהן אסורין. רבי בון בר חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר חייא|°]] בעא קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל את}} רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ל[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתירו ביצה ואסרו נושרין}}: מה בין נשרין מה בין בצים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו}}: אילו נשרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|היו מחוברים}} באימותיהן, שמא אינן אסורין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכן אף אחר שנשרו הם אסורים משום מוקצה, לפי שלא היו מוכנים}}. אילו בצים באימותיהן, שמא אינן מותרות? לכן אף אחר שנולדו הם מותרים לפי שהיו מוכנים אגב אימם. תנן: ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרים: לא תיאכל}}. מעתה נולדה ביום טוב לא תיאכל בשבת, בשבת לא תיאכל ביום טוב, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי בין השמשות היתה אסורה, וכיוון דאתקצאי בין השמשות אתקצאי לכולי יומא}}! אמר לו: וכיני {{ירו&quot;מ-ביאור|אפשר לאמר כך?}} לא דייך שהחמרתה עליה שאם נולדה ביום טוב לא תיאכל ביום טוב, בשבת לא תיאכל בשבת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שמצד הדין היתה צריכה להיות מותרת שהרי היא מוכנה אגב אמה}}, אלא שאת מבקש להחמיר עליה שאם נולדה ביום {{ירו&quot;מ-הוסר|יום }}טוב לא תיאכל בשבת, בשבתלא תיאכל ביום טוב? רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל}}: עיטורי סוכה&lt;span id=&quot;דף_ג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#דף ג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
הירושלמי מסכת ביצה דף ג'. אומרת הגמרא, אמר רבי אבא: אתא עובדא קומיה רבי יסא ובעא מיעבד כרבי יוחנן, שפסק שרב וחנינה תרויהון שתי קדושות הן — השבת ויום טוב שתי קדושות, נודע בזה מותרת בזה. אבל כד שמע דרב ורבי חנינה תרויהון פליגין וסוברים כרבי יהודה של קדושה אחת היא, שאר מינה, אז הוא נמנע מלהורות.

'''דאיתפלגון: שירי פתילה שירי מדורה שירי שמן שכבו בשבת, מהו להדליקם ביום טוב?''' כלומר, אם מיד אחרי זה יום טוב. '''רב ורבי חנינה תרויהון אמרין: אסור. ורבי יוחנן אמר: מותר.''' '''אמר רבי מנא קומי רבי יודן: מה אפכן לה פתילה גבי ביצה?''' כלומר, מה בכלל מדמים פתילה לביצה? הרי לכאורה ביצה הייתה ראויה אגב אימה, אז אולי יש מקום להקל יותר מאשר בפתילה. '''אמר לו: מן מה דאנן חמיי רבנן מדמיי לה.''' רואים כל הזמן שחכמים מדמים בין שני המקרים. כן, עובדה שגם בזה וגם בזה רב ורבי חנינה חולקים, אז רואים מכאן שבעצם הם דומים.

אומרת הגמרא, '''משם ארבעה זקנים אמרו: הנאכל עירובו בראשון הרי הוא כבני עירו בשני''', כי יש שתי קדושות הן. אז לכן אם בעצם העירוב נאכל בראשון, אז אמנם בראשון יש לו עירוב, אבל בשני הוא כבר כבני עירו, כי בעצם אין לו עירוב. רואים מכאן שזה שתי קדושות. '''רב חונה בשם רב: הלכה כארבעה זקנים.''' אז '''רב חסדא בעי: מחלפה שטתיה דרב?''' טמן בעירובין מה שראינו עכשיו עובד לשתי קדושות, כלומר לכן בעצם אם נאכל העירוב בראשון, אז יש לו עירוב לראשון ואין לו עירוב לשני כי בשני הוא כבני עירו. '''והכא הוא עבד לה קדושה אחת.'''

'''דאיתפלגון: שירי פתילה שירי מדורה שירי שמן בשבת, מהו להדליקם ביום טוב? רב ורבי חנינה תרויהון אמרין: אסור''' לו, כי קדושה אחת הן, '''ורבי יוחנן אמר: מותר.''' כן, לכאורה קשה — אז מה זה, פעם אחת אומרת שזה קדושה אחת ופעם שתי קדושות. '''ואמר רבי מנא קומי רבי יודן: מה אפכן לה פתילה גבי ביצה?''' מה בכלל מדמים? '''אמר לו: מן מה דאנן חמיי רבנן מדמיי לה.''' כן, זה שרואים שכל פעם הם מקשרים ביניהם כנראה זה דומה. ונשאר בקושיה באמת — הלך רב חזר בו, פעם אחת הוא אומר שזה קדושה אחת, פעם הוא אומר שזה שתי קדושות. יש איבעיא במאי שהוא פשוט הסתפק. אני לא זוכר, אבל בכל זאת אוקיי.

ואמרינן, למדנו במשנת ביצה: '''בית שמאי אומרים: תיאכל''', ובית הלל אומרים לא תאכל. ואומרת הגמרא: '''הכל מודין שהן אסורין''' — פירות שנשרו ביום טוב, אז כולם מודים שהם אסורים. '''רבי בון בר חייה בעא קומי רבי זעירה''' — קשה על בית שמאי שהם התירו ביצה והם אסרו פירות הנושרים. '''מה בין נשרין מה בין בצים?''' מה ההבדל ביניהם? למה את זה מוסרים ואת זה מתירים? אז אמרה הגמרא: '''אילו נשרין באימותיהן, שמא אינן אסורין?''' כלומר אם הפירות הנושרים האלה היו נשארים מחוברים לעץ שלהם, שמא אינם אסורים, אז לכן גם לאחר שהם נשרו הם אסורים בשביל מוקצה, כי הם לא היו מוכנים. '''אילו בצים באימותיהן, שמא אינן מותרות?''' אז לכן אחר שנולדו הם מותרים לפי שהיו מוכנים אגב אימם.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אתא עובדא קומוי ר' יסא.''' בביצה שנולדה בשבת אם מותרת בי&quot;ט שלאחריה ובעא מיעבד כר' יוחנן דס&quot;ל כרבנן שלא נחלקו ב&quot;ה בנולדה בזה שמותרת בזה

'''כד שמע.''' ר' יסא דרב ור' חנינא תרוייהון פליגין על ר' יוחנן

'''שרע מיניה.''' הסיר ומנע עצמו מזה

'''דאיתפלגון.''' והיכא איתמר הא דרב ור' חנינה אהא דפליגין בשירי פתילה וכו' שכבו בשבת מהו להדליתן בי&quot;ט שלאחריו אם אסור משום מוקצה או לא

'''מה אפכן לה פתילה גבי ביצה.''' מה זה שהם מהפכין ומחזרין לדמות דין פתילה לדין ביצה. ובעירובין גריס מה מכפלה פתילה גבי ביצה והיינו הך. דהא שאני ביצה דנולד הויא אבל פתילה הרי היא אותה בעצמה שהדליקו בה בשבת אלא שכבתה ונשתייר בה וכן מדורה ושמן

'''א&quot;ל מן מה.''' דאנן רואין דרבנן מדמיין לה והן רב ור' חנינה שאוסרין בפתילה כמו בביצה ור' יוחנן דמתיר בפתילה מתיר נמי בביצה

'''הדא אמרה היא הדא היא הדא.''' שדין אחד להם

'''משם ארבעה זקנים אמרו וכו'.''' איידי דאיירי בהאי עניינא מסיק לה לכולא מילתא כדגריס בעירובין הנאכל עירובו בראשון וכו'. התם במתני' פליגי ר&quot;א וחכמים בי&quot;ט הסמוך לשבת ר&quot;א אומר מערב אדם שני עירובין וכו' דס&quot;ל שבת וי&quot;ט שתי קדושות הן וחכמים אומרים וכו' ועלה קאמר שם דמשום ד' זקנים אמרו אם נאכל עירובו בראשון הרי הוא כבני עירו בשני שאין עירובו לשני וקאמר רב הלכה כד' זקנים אלמא ס&quot;ל שתי קדושות הן

'''מחלפא שיטתיה דרב דתמן.''' בעירובין עבד לה שבת וי&quot;ט שתי קדושות והכא בשירי פתילה עבד לה קדושה אחת

'''א&quot;ל וכיני.''' וכן אתה אומר בתמיה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' בא אתא עובדא קומי ר' יסא ובעא מיעבד כר' יוחנן כד שמע דרב ור' חנינה פליגין שרע מינה · דאיתפלגון שירי פתילה שירי מדורה שירי שמן שכבו בשבת מהו להדליקם ביום טוב רב ור' חנינה תריהון אמרין אסור · ור' יוחנן אמ' מותר · אמ' ר' מנא קומי ר' יודן מה אפכן לה פתילה גבי ביצה · אמ' ליה מן מה דאנן חמיי רבנן מדמיי לה הדא אמרה היא הדא היא הדא · משם ארבעה זקנים אמרו הנאכל עירובו בראשון הרי הוא כבני עירו בשיני · רב חונה בשם רב הל' כארבעה זקינים · רב חסדא בעי מחלפה שיטתיה דרב תמן הוא עבד לה שתי קדושות · והכא חוא עבד לה קדושה אחת · דאיתפלגון שירי פתילה שירי מדורה שירי שמן שכבו בשבת מהו להדליקם ביום טוב · רב ור' חנינה תריהון אמרין אסור · ור' יוחנן אמ' מותר · אמ' ר' מנא קומי ר' יודן מה אפכן לה פתילה גבי ביצה · אמ' ליה מן מה דאנן חמיי רבנן מדמיי לה הדא אמרה היא הדא היא הדא · הכל מודין בנשרין שהן אסורין · ר' בון בר חייה בעא קומי ר' זעורה מה בין נשרין מה בין בצים · אילו נשרים באימותיהן שמא אינן אסורין · אילו בצים באימותיהן שמא אינן מותרות · מעתה נולדה ביום טוב תיאכל בשבת · בשבת לא תיאכל ביום טוב · אמ' ליה וכיני לא דייך שהחמירתה עליה שאם נולדה ביום טוב לא תיאכל ביום טוב בשבת לא תיאכל בשבת · אלא שאת מבקש להחמיר עליה שאם נולדה ביום לא תיאכל בשבת · בשבת לא תיאכל ביום טוב · ר' ירמיה בעי עיטורי סוכה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דאיתפלגון וכו'.''' כדלעיל ואסר רב. והתם משנינן לה דלחומרא עבדינן בתרוייהו

'''הכל מודים.''' אפי' ב&quot;ש מודים בנשרין. פירות הנושרין מן האילן בי&quot;ט שהן אסורין

'''מה בין נשרין מה בין בצים.''' לב&quot;ש. והשיב לו לא דמי דאלו נושרין באמותיהן כשהן מחוברות באילן שמא אינן אסורין בתמיה ואלו בצים במעי אמן שמא אינן מותרות שהרי לד&quot;ה השוחט את התרנגולת ומצא בה בצים גמורות מותרות כדלעיל וא&quot;כ מוכנין הן אגב אמן

'''מעתה.''' לב&quot;ה דקי&quot;ל כוותייהו דלא שרו אגב אמה נימא נמי נולדה בי&quot;ט לא תאכל בשבת וכו' ואמאי קאמר הת&quot;ק דהתוספ' דלעיל בי&quot;ט ושבת הסמוכין דלד&quot;ה נולדה בזה מותרת בזה

'''לא דייך וכו'.''' דאפי' בי&quot;ט עצמו לא אסרו ב&quot;ה אלא משום חומרא בעלמא כדקאמר טעמייהו בריש ההלכה נעשה כמוקצה שיבש ולא ידע בו

'''ר' ירמיה בעי עיטורי סוכה.''' שעיטרה בקרמים וסדינין מה הן לאחר שבעה אם מותרין הן ביום טוב האחרון&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

למדנו במשנה: '''ובית הלל.''' ואמרה הגמרא: '''מעתה נולדה ביום טוב לא תיאכל בשבת, בשבת לא תיאכל ביום טוב'''! כן, כי הרי בין השמשות הייתה אסורה, וכיוון שהתקצתה בין השמשות התקצתה לכל יומה. '''אמר לו: וכיני לא דייך שהחמרתה עליה שאם נולדה ביום טוב לא תיאכל ביום טוב, בשבת לא תיאכל בשבת''', כי מצד זה אתה צריך שתהיה מותרת, כי הרי מוכנה אגב אימה. '''אלא שאת מבקש להחמיר עליה שאם נולדה ביום טוב לא תיאכל בשבת, בשבת לא תיאכל ביום טוב?''' למה להחמיר יותר מזה?
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ג עמוד א'''

{{שוליים|א_יב}} '''האם הפתילה שהודלקה ברשות זו מותרת להשתמש בה ברשות אחרת ביום טוב שחל אחר השבת, כדין ביצה שנולדה בו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עירובין, פרק ח, הלכה ט, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תטז סעיף ב &lt;קטע סוף=ג א/&gt; ==דף ג עמוד ב== &lt;קטע התחלה=ג ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כמאן דמדמה פתילה לביצה ומתיר, שכן הירושלמי מסיק שהדין אחד (&quot;היא הדא היא הדא&quot;), וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להיתר.

{{שוליים|א_יג}} '''המדליק ביום טוב השני של גלויות משיירי פתילה או שמן שכבו בשבת שלפניו - מותר, שהם קדושה אחת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ו, הלכה טז, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרסז. ''הכרעה:'' נפסק כרב אבא בר אייבו ורבי חנינה שיום טוב שני קדושתו אחת עם השבת שלפניו, ולכן שיירי הדלקת שבת מותרים ביום טוב שלמחרת; הלכה כארבעה זקנים (רב חסדא ודעימיה) שסוברים כקדושה אחת ולא כשתי קדושות כבעירובין.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;6&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|בשמיני עצרת}} מה הן? חזר רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ואמר: כל שבעה הן בטילין על גב סוכה, מיכן והילך בהכינן הן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומותרות}}. אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: כל שבעה קדושת סוכה חל עליהן, {{שוליים|א_יד}}מיכן והילך קדושת יום טוב עליהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואסורים גם בשמיני מיגו דאתקצאי בין השמשות}}. מה אתא מישאול {{ירו&quot;מ-ביאור|במה יש מקום להסתפק}}? יום טוב שחל להיות ערב שבת, {{ירו&quot;מ-הוסר|כמד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למאן דאמר}} שתי קדושות הן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון שחל שמיני עצרת ביום שישי, השאלה האם גם בשבת נאסר, האם אומרים מיגו דאתקצאי על דבר שהוא עצמו לא נאסר אלא במיגו}}?

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_א_ב|ירושלמי ביצה, פרק א, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_א_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: שאור כזית וחמץ ככותבת. ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: זה וזה בכזית.

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרים: וחמץ בככותבת. אמר}} רבי זריקן[[ביאור:עץ מסורת#רבי זריקא|°]] בשם רבי יוסי בן חנינה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]]: לא שנו אלא לביעורו, הא לאכילה כזית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: בין לביעורו בין לאכילה {{ירו&quot;מ-הוסר|כזית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בככותבת}}. קם {{ירו&quot;מ-ביאור|נפגש}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} עם חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}} חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכילה בכזית}}. אמר לו: מן הן שמע רב הדא מילתא? אמר לו: מן רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]. אמר לו: ואוף אנן אמרין דרבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_טו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בין }}לביעורו {{ירו&quot;מ-הוסר|בין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בככותבת}}, לאכילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}כזית. {{ירו&quot;מ-הוסר|דילא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא תני: שלושים ושש כריתות בתורה, ואחד מהם האוכל חמץ בפסח. ואם היה חילוק בשיעורבין חמץ לשאור}}, ניתני: שלשים ושבע כריתות בתורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה צריך למנות חמץ שהוא בכזית בניפרד ושאור שהוא בככותבת בניפרד}}.

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_א_ג|ירושלמי ביצה, פרק א, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_א_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
השוחט חיה ועוף ביום טוב, [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: יחפור בדקר ויכסה. ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{שוליים|א_טז}}לא ישחוט אלא אם כן היה לו עפר מוכן. ומודין שאם שחט שיחפור בדקר ויכסה, שאפר הכירה מוכן.

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: המבשל נבילה ביום טוב אינו לוקה, שהותר מכלל בישול ביום טוב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמתוך שהותר בישול לצורך הותר אף שלא לצורך}}. רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] אומר: לוקה, שלא הותר מכלל בישול אלא לאכילה בלבד. התיב רבי אבא בר ממל[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר ממל|°]] על הדא דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מעתה החורש ביום טוב אינו לוקה, שהותר מכלל חרישה ביום טוב! {{ירו&quot;מ-הדגשה|לצורך כיסוי דם. דתנן: מודין שאם שחט שיחפור בדקר ויכסה. אמר}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם רבי אילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הכא במאי עסקינן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|כאן במה מדובר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשהיה לו דקר נעוץ ו}}לא הותרה חרישה כדרכה. רבי שמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמאי|°]] אמר קומי רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף בשלא היה לו}} דקר נעוץ. וד [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} היא, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אמר: עד שיהא לו צורך בגופו של דבר. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכאן הוי מלאכה שאינה צריכה לגופה, שהרי חופר ואין צריך אלא לעפר לכיסוי הדם}} קם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} עם רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]. אמר לו:

&lt;span id=&quot;דף_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#דף ד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
שואלת הגמרא, '''רבי ירמיה בעי: עיטורי סוכה מה הן''' בשמיני עצרת. '''חזר רבי ירמיה ואמר: כל שבעה הן בטילין על גב סוכה.''' כן, אנחנו יודעים שבחג הסוכות אנחנו אומרים שהסוכה היא כמו החג, כמו כל חגיגה. כמו שחגיגה אסור להשתמש בה, כך גם הסוכה אסור להשתמש בה כל שבעה. אבל '''מיכן והילך בהכינן הן''', כלומר זה חוזר להיות מוכן ואפשר להשתמש בזה. '''אמר רבי יוסה: כל שבעה קדושת סוכה חל עליהן, מיכן והילך קדושת יום טוב עליהן''' והם אסורים גם בשמיני עצרת, מגו דהתקצתה בין השמשות. כן, כיוון שהרי בין השמשות של שמיני עצרת זה היה אסור, שמא זה עדיין מהסוכות, אז כיוון שהתקצתה בין השמשות התקצתה לכל יומה, ואז מאחר שהתקצתה בין השמשות אז גם בכל השמיני עצרת זה אסור.

אז אמרה הגמרא: '''מה אתא מישאול?''' כלומר מה באמת יש מקום להסתפק אם יום טוב חל להיות ערב שבת — כן, למדנו ששתי קדושות הן. כגון נניח אם חל שמיני עצרת ביום שישי, השאלה אם גם בשבת זה נאסר. כן, האם אני אומר מיגו דהתקצתה על דבר שהוא בעצמו לא נאסר אלא מיגו? כן, הרי למה נאסר שמיני עצרת — בגלל מיגו דהתקצתה בין השמשות. עכשיו למה אתה רוצה לאסור את השבת? בגלל שזה התקצתה בין השמשות של שבת? כן. אז אין אומרים דבר כזה, אם אומרים מיגו על דבר שהוא בעצמו לא נאסר אלא מתוך מיגו.

ואומרת הגמרא, פרק א' הלכה ב'. אומרת המשנה: '''בית שמאי אומרים: שאור כזית וחמץ ככותבת. ובית הלל אומרים: זה וזה בכזית.''' ואמרנו במשנה בית שמאי אומרים בחמץ ככותבת. '''רבי זריקן בשם רבי יוסי בן חנינה: לא שנו אלא לביעורו''', כלומר השיעור של הכותבת זה רק שחייבים לבער דבר כזה, אבל להאכילה גם בית שמאי מודים שזה בכזית, שכבר הוא עובר בחיוב כרת אם הוא אוכל כזית. '''רבי אבהו בשם רבי יוחנן: בין לביעורו בין לאכילה''' בכזית לבית שמאי.

מספרת הגמרא: '''קם רבי מנא עם חזקיה''', ואמר חזקיה בין לביעורו בין לאכילה בכזית. '''אמר לו: מן הן שמע רב הדא מילתא?''' מי אמר לך את השיטה הזאת? '''אמר לו: מן רבי אבהו.''' '''אמר לו: ואוף אנן אמרין דרבי אבהו בשם רבי יוחנן: לביעורו''' בכזית, '''לאכילה כזית.''' כן, דאי לא כן, אם אתה אומר שבעצם גם לאכילה בכותבת, אז '''ניתני: שלשים ושבע כריתות בתורה''' — ואחד מהם זה אוכל חמץ בפסח. ואם היה חילוק בשיעור בין חמץ לשאור, אז נהיה שלושים ושבע כריתות בתורה, כן, הרי צריך למנות חמץ שהוא בכזית בנפרד ושאור בכותבת בנפרד. אם אתה אומר שלא חילקו, אז כנראה שהשיעור שלהם הוא אחד.

פרק א' הלכה ג', עמוד המשנה: '''השוחט חיה ועוף ביום טוב, בית שמאי אומרים: יחפור בדקר ויכסה. ובית הלל אומרים: לא ישחוט אלא אם כן היה לו עפר מוכן''' מבעוד יום. '''ומודין שאם שחט שיחפור בדקר ויכסה, שאפר הכירה מוכן.'''

ואומרת הגמרא: '''אמר רבי חייה בשם רבי יוחנן: המבשל נבילה ביום טוב אינו לוקה''', כיוון שהוא הותר מכלל בישול ביום טוב. כלומר, מתוך שהותר בישול לצורך — הרי מותר לצורך אוכל נפש — אז הותר אפילו שלא לצורך. '''רבי שמעון בן לקיש אומר: לוקה, שלא הותר מכלל בישול אלא לאכילה בלבד''' — אבל בישול נבלה זה לא לצורך אכילה, וכל דבר שהוא לא לצורך אכילה לא הותר.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''חזר ר' ירמיה ואמר.''' דמסתברא כל שבעה הן בטלין על גב סוכה ואסורין בהנאה ומכאן ואילך כמוכנין הן דלא איתסרו אלא בשבעת ימי הסוכה

'''אמר ר' יוסה.''' דלא היא דכל שבעה קדושת סוכה חל עליהן ומוקצין הן למצות סוכה ומכאן והילך בי&quot;ט האחרון קדושת י&quot;ט עליהן כלומר מחמת קדושת י&quot;ט אסורין הן שהרי בין השמשות די&quot;ט האחרון אכתי מוקצין משום קדושת סוכה הן דאי איתרמי ליה סעודתא בעי' למיתב בה ומיגו דאיתקצאי בין השמשות איתקצו לכולא יומא

'''מה אתא מישאול י&quot;ט שחל להיות ערב שבת.''' כלומר ואם באת לשאול ולהסתפק הכי היא דבעית למישאל אם י&quot;ט האחרון חל להיות ע&quot;ש מה הן בשבת

'''כמ&quot;ד שתי קדושות הן.''' כלומר וכן צריך אתה לשאול אי קי&quot;ל כמ&quot;ד י&quot;ט ושבת הסמוכין זה לזה שתי קדושות הן והאסור בזה מותר בזה וא&quot;כ עיטורי סוכה מותרין הן בשבת שאחר י&quot;ט או דילמא קדושה אחת הן ואסורין אף בשבת שלאחריו

'''גמ' לא שנו.''' דפליגי ב&quot;ש בחמץ אלא לביעורו וכו'. כדפרישית במתני'

'''מן הן שמע רבי וכו'.''' דרך כבוד אמר לר' חזקיה אם שמע כך וממי שמע לו זה בשם ר' יוחנן

'''וב&quot;ה אומרים לא ישחוט.''' לכתחלה אא&quot;כ היה לו עפר מוכן שמותר לטלטלו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מה הן · חזר ר' ירמיה ואמ' כל שבעה הן בטילין על גב סוכה · מיכן והילך כהכינן הן · אמ' ר' יוסה כל שבעה קדושת עליהן · מיכן והילך קדושת יום טוב עליהן · מה אתא מישאול יום טוב שחל להיות ערב שבת כמאן דאמ' שתי קדושות הן · ר' זריקן בשם ר' יוסי בן חנינה לא שנו אלא לביעורו הא לאכילה כזית · ר' אבהו בשם ר' יוחנן בין לביעורו בין לאכילה כזית · קם ר' מנא עם ר' חזקיה אמ' ליה מן הן שמע רב הדא מילתא · אמ' ליה מן ר' אבהו · אמ' ליה ואנן אמרין ר' אבהו בשם ר' יוחנן בין לביעורו בין לאכילה כזית · די לא כן ניתני שלשים ושבע כריתות בתורה · הל' ג ר' חייה בשם ר' יוחנן המבשל נבילה ביום טוב אינו לוקה שהותר מכלל בישול ביום טוב · ר' שמעון בן לקיש אמ' לוקה שלא הותר מכלל בישול אלא לאכילה בלבד · התיב ר' בא בר ממל על הדא דר' יוחנן מעתה החורש ביום טוב אינו לוקה שהותר מכלל חרישה ביום טוב · ר' יוסה בשם ר' אילא לא הותרה חרישה בדרכה · ר' שמי אמ' קומי ר' יוסה ר' אחא בשם ר' אילא דר' שמעון היא דר' שמעון אמ' עד שיהא לו צורך בגופו שלדבר · קם ר' יוסי עם ר' אחא אמ' ליה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' ב&quot;ש אומרים שאור בכזית.''' בגמרא דהתם מסיק דלענין אכילה כ&quot;ע לא פליגי דזה וזה בכזית מדפתח הכתוב בשאור וסיים בחמץ שאור לא ימצא בבתיכם כי כל אוכל מחמצת לומר לך זהו שאור וזהו חמץ כשיעורו של זה כן של זה כי פליגי לענין ביעור ב&quot;ש סברי מדכתב רחמנא לתרוייהו שאור וחמץ ולכתוב חמץ שאין חימוצו קשה ואפ&quot;ה חייב לבער ק&quot;ו לשאור שחימוצו קשה אלא ש&quot;מ דלענין ביעור שיעורו של זה לא כשיעורו של זה ולא ילפינן ביעור מאכילה וב&quot;ה סברי דילפינן ביעור מאכילה. והני תלת מילי מקולי ב&quot;ש ומחומרי ב&quot;ה גבי י&quot;ט לפיכך תני להו הכא גבי הדדי

'''בין לביעור בין לאכילה כזית.''' לפרש לדברי ב&quot;ה קאי דלא תימא הואיל דר' יוסי בן חנינה מפרש דפלוגתייהו בביעור הוא ועל זה קאמרי ב&quot;ה זה וזה בכזית. אבל באכילה לב&quot;ה שאור מחייבי אף בפחות מכזית דהואיל וחימוצו קשה מחמירי ב&quot;ה בשאור יותר מבחמץ לענין אכילה כדאשכחן דמחמירי גבי חמץ לענין ביעור ה&quot;נ מחמירי גבי שאור לענין אכילה הלכך קמ&quot;ל דלב&quot;ה בין לביעורו בין לאכילה כזית בין שאור ובין חמץ

'''ומודים שאם עבר ושחט שיחפור בדקר.''' שהכין בעפר תיחוח ויכסה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ואף אנן אמרין.''' כן דר' אבהו קיבל זה מר' יוחנן ומוכרח הוא לב&quot;ה דאם לא כן אלא דמחמירין ב&quot;ה באכילה בשאור אם כן קשיא ניתני בריש כריתות שלשים ושבע כריתות בתורה דקתני התם ל&quot;ו כריתות וקחשיב האוכל חמץ בפסח ואם איתא דשיעורו של שאור חמיר באכילה מבחמץ א&quot;כ ה&quot;ל למיתני האוכל כזית חמץ בפסח וכחצי זית שאור אלא ודאי דשיעורן שוה לב&quot;ה אף לאכילה וקתני האוכל חמץ ושאור נמי במשמע משום דשיעור אחד להן

'''מתני' השוחט חיה ועוף בי&quot;ט.''' לישנא דהשוחט הוה משמע בדיעבד ומדקתני סיפא ומודים שאם שחט וכו' מכלל דרישא לאו דיעבד הוא הלכך מפרש התם בגמרא דה&quot;ק הבא לשחוט חיה ועוף בי&quot;ט ונמלך בב&quot;ד כיצד יעשה. בש&quot;א ב&quot;ד מורין לו שישחוט לכתחלה ויחפור בדקר שיש לו נעוץ והכינו מבעוד יום וכלו' שיעקור אותו ממקום נעיצתו ויעלה עפר ויכסה ודוקא כשהוא נעוץ בעפר תיחוח שראוי לכיסוי שאינו מחוסר כתישה

'''שאפר כירה מוכן הוא.''' מילתא באנפי נפשה היא ולאו אפלוגתייהו קאי וה&quot;ק ואפר כירה מוכן הוא. שאם יש לו אפר כירה אינו צריך הזמנה דדעתו עליה. ולא שנו אלא שהוסק מעי&quot;ט אבל הוסק בי&quot;ט אסור דלאו דעתיה עליה מאתמול ואם היה רמץ חם שראוי לצלות בו ביצה אע&quot;פ שהוסק בי&quot;ט הואיל דחזי להפוכי ביה ולצלות בו שקיל נמי ומכסה בו

'''גמ' המבשל נבילה בי&quot;ט אינו לוקה.''' גרסי' להא לעיל בשבת פרק כלל גדול הלכה ב' עד מכל מקום הרי הוציא ציר ושם פירשתי
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''התיב רבי אבא בר ממל על הדא דרבי יוחנן''': כי אם אתה אומר את הכלל הזה שמתוך שהותר לצורך הותר גם שלא לצורך, אז אם זה ככה, '''מעתה החורש ביום טוב אינו לוקה, שהותר מכלל חרישה ביום טוב''' לצורך כיסוי דם. איפה ראינו שהותר בכלל לצורך כיסוי דם? דתנן מודים שאם שחט שיחפור בדקר ויכסה, והרי חפירה זה בגדר חרישה. '''רבי יוסה בשם רבי אילא: לא הותרה חרישה כדרכה''' — נוכח שיש דקר נעוץ מבעוד יום, ורק ככה זה הותר, לא חרישה רגילה. '''רבי שמי אמר קומי רבי יוסה ורבי אחא בשם רבי אילא: דקר נעוץ''', ואף בשלא היה דקר נעוץ, מדרבי שמעון. כלומר המשנה במסכת ביצה זה דעת רבי שמעון, שהוא סובר '''עד שיהא לו צורך בגופו של דבר''', כלומר מלאכה שצריכה לגופה פטור עליה, וכאן זה מלאכה שאין לה צריכה לגופה, כי הוא חופר גומה והוא לא צריך את זה בשביל החפירה עצמה, אלא לצורך כיסוי הדם, וזה מלאכה שאינה צריכה לגופה ולכן פטור עליה כי זה דעת רבי שמעון.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ג עמוד ב'''

{{שוליים|א_יד}} '''פירות שנשרו מהעץ ביום טוב הראשון ולא נאכלו בו, האם הם אסורים גם ביום השני מכוח &quot;מיגו דאתקצאי&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות חמץ ומצה, פרק א, הלכה ב. ''הכרעה:'' נפסק כמיגו דאתקצאי אוסר, שהמוקצה בבין השמשות אסור מכח יום הראשון גם ביום השני, כדין דרבנן החל בין בקדושה אחת ובין בשתי קדושות, כפי שהביא הרמב&quot;ם להלכה.

{{שוליים|א_טו}} '''שיעור אכילת חמץ בפסח לחיוב כרת הוא בכזית, ואין חילוק בשיעור בין חמץ לשאור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ג, הלכה א, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תצח סעיף יד &lt;קטע סוף=ג ב/&gt; ==דף ד עמוד א== &lt;קטע התחלה=ד א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק ככלל הנלמד בירושלמי שאין חילוק שיעור בין חמץ לשאור - שניהם בכזית, ולכן נמנים כרת אחד ולא שניים, כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|א_טז}} '''המבשל נבילה ביום טוב האם לוקה על איסור בישול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ב, הלכה יח, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תצח סעיף יז, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שח סעיף לח &lt;קטע סוף=ד א/&gt; ==דף ד עמוד ב== &lt;קטע התחלה=ד ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן לקיש שלוקה, שלא הותר בישול ביום טוב אלא לצורך אכילה, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להחמיר ולאסור מלאכות שאינן לצורך אכילה ביום טוב.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;7&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אתה אמרתה הדא מילתא {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר זה}} שהמשנה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא כן אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}}דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר יש עשרים וארבעה דברים מקולי [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי ומחומרי [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשוחט חיה או עוף ביום טוב אחד}}{{ירו&quot;מ-הוסר| וזה א}} מה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ם}}?{{ירו&quot;מ-הוסר|ן}} ולפי דבריך שהמשנה שלנו כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} ולא כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כך למה לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|נאמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש רק}} עשרים ושלשה? ואם תאמר שהמשנה אף כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, כיוון ש[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|אלא רמ}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} שניהן אמרו דבר אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה. והא תנן: המכבה את הנר מפני שהוא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לא כן סברנן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מימר א}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מתירא}} מפני גוים מפני לסטים מפני החולה שישן פטור, כחס על הנר כחס על השמן כחס על הפתילה חייב ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|פוטר בכולן חוץ מן הפתילה מפני שהוא עושה פחם, ואמרינן עליה}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} שניהן אמרו דבר אחד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם גם}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|רמ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ס}}ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}ר כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}}, היה צריך לאמר ש[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שלשתם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שלשתן}} אמרו דבר אחד! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר ליה}} רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] לרבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מה שאתה שואל זה למה לי? להעמיד את המשנה במסכת ביצה: השוחט חיה ועוף ביום טוב כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא אפילו כרבנן אתיא, ולא משום מלאכה שאינה צריכה לגופה}} אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני דאין דרך חרישה בכך. אבל אם כך}} מילין דצריכין לרבנן פשיטין לכון {{ירו&quot;מ-ביאור|דברים שחכמים הסתפקו בהם לכם הם פשוטים}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאיתמר}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|פשיטן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פשיטא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לרבנן צריכן לכון}} קצר לצורך עשבים חייב משום קוצר, ואינו חייב משום שהוא מייפה את הקרקע לא צורכה. {{ירו&quot;מ-הוסר|די}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דא}} אלא {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בזה אלא בזה יש מקום להסתפק}}: קצר לייפות את הקרקע, מהו שיהא חייב משום קוצר ומשום שהוא מייפה את הקרקע? {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שרבנן הסתפקו בכך, לכן אי אפשר להעמיד את המשנה בביצה כרבנן}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|ואפילו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|תימר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו: אפשר שמא שהסתפקה הגמרא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|גבי קצר לייפות את הקרקע מהו שיהא חייב משום קוצר ומשום מייפה את הקרקע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה אליבא}} ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}}, {{ירו&quot;מ-הוסר|היא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם במקרה כזה שקוצר עצים ליפות את הקרקע ומסתמא ירצה להשתמש בהם האם יהיה חייב גם משום קוצר או לא}}? ברם כרבנן {{ירו&quot;מ-הוסר|ממ}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחייבים במלאכה שאינה צריכה לגופה פשוט שחייב, שמכל מקום}} הרי {{ירו&quot;מ-הוסר|חדש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חרש}}, {{ירו&quot;מ-הוסר|ומכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מכל}} מקום הרי קצר! אמר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: מיליהון דרבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|דברי חכמים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבי חייה בשם רבי יוחנן בר נפחא}} מסייעין לרבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר שקוצר ואינו צריך לעצים פטור אף לרבנן}}. דאמר רבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דג שסחטו, אם לגופו {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי זה}} פטור {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכיוון שאינו צריך למיץ אין זה סוחט}}. אם להוציא ציר הרי זה חייב. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואפילו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אף מכאן אין ראיה, שאפשר שלא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|תימר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא על דעת}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון{{ירו&quot;מ-הוסר|דרש היא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}}. ברם כרבנן {{ירו&quot;מ-הוסר|ממ}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו סחט צורך גופו חייב, דמכל מקום}} הרי סחט {{ירו&quot;מ-הוסר|וממ}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מכל מקום}} הרי הוציא ציר! {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: שאפר כירה מוכן הוא. אמר}} רב אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] בשם רבנן דתמן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מזה שהמשנה אמרה דין זה דווקא לגבי כיסוי דם ולא בסתם}} זאת אומרת שאין אפר הכירה מוכן אלא {{ירו&quot;מ-הוסר|למצוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למצות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיסוי הדם}}. אמר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: בשלא הכינו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מערב יום טוב}}, אבל אם הכינו מכסין בו {{ירו&quot;מ-הדגשה|צואה}} ומצוה. ואתייא כהיא דאמר רבי שמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמאי|°]], דאמר רבי שמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמאי|°]] דרש רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רב יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]]: הכינו למצוה מכסין בו מצוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דם ציפור, אבל לא}} צואה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דמוכן לודאי לא הוי מוכן לספק}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שודאי ישחט ויצטרך לכסות, אבל לא צואה שרק ספק אם יצטרך לכסות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הכינו לצואה}} {{שוליים|א_יז}}מכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ס}}ין {{ירו&quot;מ-הוסר|סה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בה}} צואה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מצוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דמוכן לספק הוי מוכן לודאי. אמר}} רבי יוסה ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}איתפלגון {{ירו&quot;מ-ביאור|נחלקו}} רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]] ורבי אבא בר יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר יוסף|°]]. חד אמר: יש הכן לצואה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא ספק, ואם הכין חול לצורך כיסוי צואה שהיא ספק יכול לכסות בו צואה}}. וחורנה אמר: אין הכן לצואה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו אם הכין חול לצורך כיסוי צואה אינו יכול לכסות בו צואה}}. מתיב {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} מאן דאמר אין הכן למאן דאמר יש הכן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יש הכן לספק, שיכין חול}} ויכסה בו את הכוי? אמר לו: כוי דרך בני אדם לטעות בו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם נתיר לכסות יאמרו שהוא חיה ויבואו להתיר את חלבו}}. צואה אין דרך בני אדם לטעות בה.&lt;span id=&quot;דף_ד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#דף ד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
לפי דברי ירושלמי מסכת ביצה, דף ד'. אומרת הגמרא: רבי יוסי נפגש עם רבי אחא, אמר לו: '''אתה אמרת הדא מילתא שהמשנה כרבי שמעון'''. כן? כיוון שהסיבה שמודיעים בית הלל לבית שמאי ש-- אם שחט בדקר ויכסה אז זה רק כרבי שמעון שמלאכה שהיה צריך לגרוע בה פטור עליה. ולא-- '''לא כן אמר רבי יוחנן דברי רבי מאיר יש עשרים וארבעה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל''' והשוחט חיה ועוף ביום טוב זה אחד מהם. שבית שמאי אומרים יחפור בדקר ויכסה ובית הלל אומרים לא ישחוט אלא אם כן הנקב מוכן בעוד יום, כן? ומודיעים שאם שחט שיחפור בדקר ויכסה. אז זה אחד מהעשרים וארבעה דברים.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''זאת אומרת.''' מדקתני הכא גבי כיסוי שאפר כירה מוכן ש&quot;מ שאינו מוכן אלא למצוה דלענין מצות כיסוי הקילו אף בסתמא ואמרי' דדעתיה עליה אבל לא לכסות בו שארי הדברים

'''בשלא הכינו.''' בפירוש לעשות בו כל צרכו אבל אם הכינו מבע&quot;י לכל צרכיו מכסין בו ומצוה כלומר מכסין בו לכל דבר הצריך לו כמו שמותר לו לכסות לכיסוי מצוה

'''ואתייא כהאי דאמר ר' שמי.''' בשם ר' אחא דדרש בשם רב יהודה שאם הכינו למצות כיסוי בלבד אז אין מכסין בו אלא למצוה אבל אם הכינו לכסות בו צואה וכיוצא בה מכסין בו בין צואה בין למצות כיסוי וקמ&quot;ל דבהכנה בלחוד סגי לכל דבר הצריך לו לכסות כמו דמהני הכנה לצורך מצות כיסוי

'''ר' יוסי בר בון אמר.''' דאשכחן פלוגתא בהא רב זירא וכו' יש הכן לצואה דבהכנה לחוד מהני. ואחרינא אמר אין הכנה לצואה אלא שצריך לייחד לו מקום שיהא מונח בשביל כך

'''ויכסה בו את הכוי.''' לדידך דאמרת יש הכן אפי' אם הוא שלא לצורך מצוה אלמה תנן פ' כיסוי הדם כוי אין שוחטין אותו בי&quot;ט ואם שחטו אין מכסין את דמו ואמאי לא יהא אלא כצואה הרי מכיון שיש לו אפר מוכן דבהכי מיירי דאי בשאין לו מאי איריא כוי שהוא ספק אפי' ודאי נמי לא וא&quot;כ מ&quot;ש מצואה

'''א&quot;ל כוי דרך בני אדם לטעות בו.''' שהרואה שמכסה את דמו בי&quot;ט יאמר שהוא חיה ודאי ויבא להתיר חלבו אבל צואה מה יש לטעות בה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אתה אמרתה הדא מילתא · לא כן אמ' ר' יוחנן דברי ר' מאיר עשרים וארבעה דברים מקולי בית שמי ומחומרי בית הלל וזה אחד מהן · נאמר עשרים ושלשה אלא ר' מאיר ור' שמעון שניהן אמרו דבר אחד · לא כן סברנן מימר ר' יוסה ור' שמעון שניהן אמרו דבר אחד · נימר ר' מאיר ור' יוסה ור' שמעון שלשתם אמרו דבר אחד · אלא מילין דצריכן לרבנן פשיטן לכון · פשיטן לרבנן צריכן לכון · קצר לצורך עשבים חייב משום קוצר ואינו חייב משם שהוא מייפה את הקרקע · לא צורכה דילא קצר לייפות את הקרקע מהו שיהא חייב משם קוצר · ומשם שהוא מייפה את הקרקע · ואפי' תימר דר' שמעון היא · ברם כרבנן מכל מקום הרי חרש ומכל מקום הרי קצר · אמ' ר' מנא מיליהון דרבנן מסייען לר' יוסי רבי דאמ' ר' חייה בשם ר' יוחנן דג שסחטו אם לגופו פטור · אם להוציא ציר הרי זה חייב · ואפי' תימר דר' שמעון היא · ברם כרבנן מכל מקום הרי סחט ומכל מקום הרי הוציא ציר · רב אבון בשם רבנן דתמן זאת אומרת שאין אפר הכירה מוכן אלא מצוה · אמ' ר' מנא בשלא הכינו · אבל אם הכינו מכסין בו · מצוה · ואתייא כהיא דאמ' ר' שמי · דרש ר' אחא בשם רב יהודה הכינו למצוה מכסין בו מצוה · צואה מכסין בה צואה מצוה · ר' יוסה ביר' בון אמ' איתפלגון רב זירא ור' אבא בר יוסף חד אמ' יש הכן לצואה · וחורנה אמ' אין הכן לצואה · מתיב מאן דאמ' אין הכן למאן דאמ' יש הכן · ויכסה בו את הכוי · אמ' ליה כוי דרך בני אדם לטעות בו · צואה אין דרך בני אדם לטעות בה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''ולפי דבריך שהמשנה שלנו כרבי שמעון ולא כרבי מאיר''', אם כך למה הוא לא אמר שיש רק עשרים ושלושה דברים? עשרים ושלושה מקומות. עכשיו, '''אם תאמר שהמשנה אף כרבי מאיר''', כלומר '''כיוון שרבי מאיר ורבי שמעון שניהן אמרו דבר אחד''' שמלאכה שהיה צריך לגרוע בה פטור עליה. כלומר רבי מאיר מודה בזה, אבל אי אפשר להגיד דבר כזה. שהתנן: '''מפני גוים מפני לסטים מפני החולה שישן פטור, כחס על הנר כחס על השמן כחס על הפתילה חייב''', ורבי יוסי פוטר את כולן חוץ מהפתילה מפני שהוא עושה פחם. ומדמינן עליה: '''רבי יוסי ורבי שמעון שניהן אמרו דבר אחד''', כלומר שמלאכה שהיה צריך לגרוע בה פטור עליה. אבל אם אף רבי מאיר כרבי שמעון, אז '''היה צריך לאמר שרבי מאיר ורבי יוסי ורבי שמעון אמרו דבר אחד'''.

אמר ליה רבי אחא לרבי יוסי: '''מילין דצריכין לרבנן פשיטין לכון'''. כלומר מה שאצלכם פשוט שלרבנן מלאכה שהייתה צריכה לגופה חייב עליה, לכן היית חייב להעמיד את המשנה כרבי שמעון - זה לא דבר מוחלט, כיוון שיש פעמים שגם לחכמים יהיה פטור. דאיתמר, פשיטא ש'''קצר לצורך עשבים חייב משום קוצר, ואינו חייב משום שהוא מייפה את הקרקע''', למרות שבעצם דרך אגב גם הקרקע התיפתה וריפוי קרקע זה תולדה של חורש. ומה יסתפקו חכמים? לא צריכה, אלא '''קצר לייפות את הקרקע, מהו שיהא חייב משום קוצר ומשום שהוא מייפה את הקרקע'''? כלומר אם הוא קוצר לייפות את הקרקע, השאלה אם הוא חייב גם משום קוצר. אז אה, שמא שרבנן הסתפקו בזה. לכן אפשר להעמיד את המשנה בביצה כרבנן, שגם למרות שהם סוברים שמלאכה שהייתה צריכה לגופה חייב עליה, יש פעמים שמלאכה שהייתה צריכה לגופה פטור עליה. כיוון שאין דרך חרישה בכך.

אמר ליה: אפשר שמה שהסתפקה הגמרא לגבי קצר לייפות הקרקע - מהו שיהא חייב משום קוצר ומשום מייפה הקרקע - זה לא היה על דעת רבי מאיר, אלא רק על דעת רבי שמעון. '''דרבי שמעון''' שסובר שמלאכה שהייתה צריכה לגופה פטור עליה, השאלה האם במקרה כזה שהמלאכה היא העיקר. כדוגמה כשהוא קוצר עצים לייפות את הקרקע, מסתמא הוא גם ייקח את העצים וישתמש בהם אחר כך. אז במקרה כזה האם רבי שמעון מודה? זו הייתה השאלה. אבל לחכמים שהם מחייבים במלאכה שהייתה צריכה לגופה, אז פשוט שחייב, '''ברם כרבנן הרי מקום הרי קצר'''! אם כן, בעצם שוב פעם אי אפשר להעמיד את המשנה בביצה כרבי מאיר.

אמר רבי מנא: '''מיליהון דרבנן מסייעין לרבי יוסי'''. רבי יוסי שאומר שגם לרבנן פעמים שיהיה פטור ממלאכה שהייתה צריכה לגופה, כגון קוצר לא צריך לעצים - שהוא סבר שפטור אף לרבנן. ומה היה? '''דאמר רבי חייה בשם רבי יוחנן: דג שסחטו, אם לגופו פטור''' - אנחנו אומרים שגם לחכמים, שכיוון שלא צריך למיץ אז אין זה סוחט - '''ואם להוציא ציר הרי זה חייב''', כלומר אם הוא רוצה את הציר עצמו אז יהיה חייב. עכשיו זה מסתמא כדעת חכמים, כי הרי לפי רבי שמעון זה מלאכה שהייתה צריכה לגופה אז פטור אפילו אם הוציא את הציר.

גם מכאן אין ראיה, כי גם פה אפשר לומר שלא אמר רבי יוחנן את דבריו אלא על דעת רבי שמעון. כלומר רבי שמעון סובר שמלאכה שהייתה צריכה לגופה פטור עליה, אולי כאן כשהוא סוחט את הדג לצורך הדג עצמו - אולי במקרה כזה גם כן יהיה חייב לפי רבי שמעון, כיוון שיש את הציר אז מסתמא הוא ירצה את הציר גם כן. נכון שהוא עושה את זה לתוך הדג, אבל מסתמא הוא גם ישתמש בציר, אז לכן זה כן יהיה מלאכה שהייתה צריכה לגופה ואז גם רבי שמעון יהיה חייב. '''ברם כרבנן הרי סחט הרי הוציא ציר'''! אבל לרבנן זה מאוד פשוט שיהיה חייב כי הם סוברים מלאכה שהייתה צריכה לגופה חייב עליה. אז בעצם זה לא נותן לנו שום ראיה שנוכל לומר שהמשנה במסכת ביצה, לגבי השוחט, שלא נאמר שזה גם כרבי מאיר.

איתנן: למדנו במשנה שעפר קיר מוכן הוא. אמר רב אבון בשם רבנן דתמן. בעצם המשנה אמרה הדין הזה דווקא לגבי כיסוי דם ולא סתם, היא לא אמרה עפר קיר מוכן דווקא לגבי השוחט. '''זאת אומרת שאין אפר הכירה מוכן אלא''' לצורך מצווה. אמר רבי מנא: '''בשלא הכינו''' מערב יום טוב, '''אבל אם הכינו מכסין בו ומצוה'''. כלומר כל דבר. '''ואתייא כהיא דאמר רבי שמי, דאמר רבי שמי דרש רבי אחא בשם רב יהודה: הכינו למצוה מכסין בו מצוה צואה'''. כלומר אם הוא הלך עם זה לצורך כיסוי דם, אז מותר לכסות בו דם. אבל אסור לכסות בו צואה, כי מוכן לודאי - לא מוכן לספק. הרי הוא יודע שהוא ישחוט, לכן הוא הכין את האפר הזה. אז לגבי השחיטה, השחיטה זה דבר וודאי, אז האפר הזה מוכן לדבר שהוא וודאי לצורך כיסוי, אבל זה לא מוכן לדבר שהוא ספק - כמו דוגמת צואה, שאין הוא ודאי שיהיה צואה בבית. אבל אם הכינו לצואה מכסים בצואה וגם מצווה. כלומר אם הוא הכין לצואה, אז יהיה מותר לכסות בו צואה וגם מותר לכסות בו דם אם מזדמן לו. למה? כי אם זה מוכן לספק אבל מוכן לודאי - אם זה מוכן לדבר שהוא לא בטוח שיהיה כמו צואה, אז ודאי שיהיה מוכן לכיסוי הדם שהוא בטח חשב עליו.

רבי יוסה ברבי בון: '''איתפלגון רבי זירא ורבי אבא בר יוסף. חד אמר: יש הכן לצואה'''. כלומר צואה זה ספק, אז שייך להכין דבר שהוא ספק. '''וחורנה אמר: אין הכן לצואה'''. כלומר אין דבר כזה להכין למשהו שהוא לא וודאי, כי זה לא בתודעה. צריך להיות בתודעה כדי שיהיה מוכן שלא יהיה מוקצה.

'''מתיב מאן דאמר אין הכן למאן דאמר יש הכן''': אם יש הכן לספק אז '''יכסה בו את הכוי'''. כן, אנחנו יודעים שכוי לא מכסים את דמו ביום טוב - אם שחט אז לא מכסים את דמו. '''אמר לו: כוי דרך בני אדם לטעות בו'''. כן, שאם נתיר לכסות יראו שהוא חיה ובא להתיר את חלבו, אז לכן אסור אם שחטו ביום טוב, אסור לכסות אפילו בדיעבד. '''צואה אין דרך בני אדם לטעות בה'''. כלומר, בן אדם לא יחשוב לומר שמותר בסתם עפר לכסות. '''אמר לו: אם אומר את כן אף הוא בדקר ומכסה'''? כלומר, אתה אומר שגוזרים על דבר שהוא מותר - הרי אתה אומר שמותר לכסות את הכוי, רק שגזרו כן שלא יבוא לאכול את החלב. אז אם אתה אומר כן שגוזרים על דבר מותר שיבואו להתיר דבר אסור, אז למה לא גזרו שאם שחט אף עם דקר נאות שלא יכסה, שמא אם חפר בדקר שלא נאות ויכסה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ד עמוד א'''

{{שוליים|א_יז}} '''האם מותר לכסות ביום טוב צואה שנולדה בספק ביום טוב בעפר שהוכן מערב יום טוב לכיסוי ספק זה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ג, הלכה א, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תצח סעיף יח. ''הכרעה:'' נפסק כמאן דאמר &quot;יש הכן לצואה שהיא ספק&quot; - שמוכן לספק הוי מוכן לודאי, ומותר לכסות בעפר שהוכן לכך; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להקל.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;8&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אמר לו: אם אומר את כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שגוזרים על דבר מותר שמא יבא להתיר דבר אסור, למה לא גזרו שאם שחט אף אם היה לו דקר נעוץ שלא יכסה, שמא}} אף הוא {{ירו&quot;מ-הוסר|חופר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יחפור}} בדקר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינו נעוץ}} ומכסה? {{ירו&quot;מ-הוסר|ותני כן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תני}}: הביא עפר לטוח את {{ירו&quot;מ-הוסר|גנו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|גגו}}, סיד לסוד את ביתו, מכסין בו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שהם מוקצה}}. אית תניי תני: אין מכסין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסה ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: מאן דאמר מכסין לשעבר {{ירו&quot;מ-ביאור|בדיעבד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כבר שחט}}. מאן דאמר אין מכסין בבא לישאל בתחילה {{ירו&quot;מ-ביאור|שאומרים לו אל תשחט}}. תני [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{שוליים|א_יח}}כוי אין מכסין את דמו מפני שהוא ספק. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מה אם מילה שוודייה דוחה את השבת אין ספיקה דוחה את יום טוב, כיסוי הדם שאין וודייו דוחה את השבת, דין הוא שלא ידחה ספיקו את יום טוב. {{ירו&quot;מ-ביאור|מה פירוש שאין וודייו דוחה את השבת?}} ומותר לשחוט בשבת? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}לה סתם {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלי לציין בשם מי נאמרו הדברים. אמר}} רבי יוסה ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_יט}}בשוחט לחולה. אמרו לו: והרי שופר שבגבולים יוכיח, שאין וודייו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודאי ראש השנה}} דוחה שבת, והרי ספיקו דוחה יום טוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתוקעים ביום טוב שני}}! מה ספק יש שם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממה נפשך מותר לתקוע. אם}} יום חול הוא יתקע, יום טוב הוא יתקע. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] בשם רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|באנדרוגינס}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר שספיקו דוחה יום טוב הכוונה לאנדרוגינס}} שתקע {{ירו&quot;מ-הדגשה|שספק שמא הוא אשה ופטור}}. ותני כן: {{שוליים|א_כ}}אנדרוגינס מוציא את מינו ואינו מוציא את שאינו מינו, טומטום אינו מוציא לא את מינו ולא את שאינו מינו. רואים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאנדרוגינוס אף שהוא ספק תוקע ביום טוב. אמר}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: אם באנדרוגינוס שתקע בדא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תני}} {{ירו&quot;מ-ביאור|על הבריתא דתני רבי יוסי בן חלפתא אומר: כוי אין מכסין את דמו מפני שהוא ספק. ומה אם מילה שוודייה דוחה את השבת אין ספיקה דוחה את יום טוב, כיסוי הדם שאין וודייו דוחה את השבת, דין הוא שלא ידחה ספיקו את יום טוב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה קל וחומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ע}}ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ו תשובה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אם}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|סובר שאנדרוגינוס תוקע לכתחילה הרי זו תשובה טובה שדוחה את הקל וחומר. אלא כנראה שמה שנאמר שאנדרוגינס מוציא את מינו הכוונה אם תקע בדיעבד. מי}} אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזה קל וחומר שאין עליו תשובה? דאמר}} רבי אבין[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]]: זה אחד מד' דברים שהיה רבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}גדול אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אין להן תשובה. והשיב רבי אלעזר בנו של רבי אלעזר הקפר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בנו של רבי אלעזר הקפר|°]]: מה אם מילה שאין ספיקה דוחה את יום טוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכן אין}} וודייה דוחה את לילי יום טוב {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי לא מלים בלילה}}, תאמר בכיסוי הדם שוודייו דוחה את לילי יום טוב? הואיל וודייו דוחה את לילי יום טוב, דין הוא שידחה ספיקו את יום טוב! וקמת כמה דצרכת לרבנן קדמאיי וקשת בידיהון {{ירו&quot;מ-ביאור|נשאר המצב כמו שהיה קשה לרבי חייה מה חכמים ענו לרבי יוסי בן חלפתא}}, כן צרכת לרבנן אחרא וקשת בידיהון {{ירו&quot;מ-ביאור|כך נשאר קשה לרבי יוסי בר זבידא אחר שדחה את דברי רבי חנינה בשם רבי אחא שהראיה מאנדרוגינוס}}. על דעתיה דרבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] אנדרוגינס מוציא את מינו בתחילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכן הביא ראיה משם}}. על דעתיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אנדרוגינס לכתחילה אסור לתקוע, והבריתא שאמרה שאנדרוגינס מוציא את מינו זה רק}} לשעבר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין משם ראיה. תנן}}: ומודים שאם שחט שיחפור בדקר ויכסה, שאפר הכירה מוכן. הדא דאת אמר {{שוליים|א_כא}}באפר שהוסק מערב יום טוב, אבל באפר שהוסק ביום טוב לא {{ירו&quot;מ-ביאור|משום דהוי נולד}}. במה דברים אמורים בשלא שחט, אבל אם שחט {{שוליים|א_כב}}מוטב שיטול מאפר שהוסק ביום טוב ואל יחפור בדקר ויכסה.

&lt;span id=&quot;דף_ה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#דף ה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
ונשאר בשאלה מה תני: '''הביא עפר לטוח את''' גגו, '''סיד לסוד את ביתו, מכסין בו'''. למרות שמוקצה. '''אית תניי תני: אין מכסין'''. אמר רבי יוסה ברבי בון בשם רב חסדא: '''מאן דאמר מכסין לשעבר'''. כלומר בדיעבד, אם הוא כבר שחט אז התירו לו לעבור על האיסור מוקצה ולכסות. יש פה איסור דאורייתא, אבל '''מאן דאמר אין מכסין בבא לישאל בתחילה'''. כלומר הוא שואל האם מותר לשחוט ולכסות בזה - אמרו לא, אל תעשה את זה.

'''תני רבי יוסי אומר: כוי אין מכסין את דמו מפני שהוא ספק. מה אם מילה שוודייה דוחה את השבת אין ספיקה דוחה את יום טוב'''. כלומר תינוק שנולד בשבת מלים אותו בשבת, אבל אין ספק דוחה אפילו את יום טוב, כי אם נולד בין השמשות אז לא דוחה אפילו יום טוב. '''כיסוי הדם שאין וודייו דוחה את השבת''' - אם שחטנו בשבת אז אסור לכסות - '''דין הוא שלא ידחה ספיקו את יום טוב'''.

'''ומותר לשחוט בשבת'''? '''רבי יוסה: לה סתם''', כלומר הוא לא ציין מה המקור שלו. '''רבי יוסה ברבי בון בשם רבי יוחנן: בשוחט לחולה'''. יש מציאות שיהיה מותר לשחוט בשבת, כיוון שהוא שוחט לחולה מסוכן. ואף על פי כן לא מכסים את הדם בשבת. אם בוודאות ששחטו בשבת בהיתר, אף על פי כן לא מכסים את הדם, אז הספק ודאי שלא ידחה יום טוב.

'''אמרו לו: והרי שופר שבגבולים יוכיח, שאין וודייו דוחה שבת, והרי ספיקו דוחה יום טוב'''! הנה הרי וודאות - אם יביא לידם וודאות שזה יום ראש השנה, אף על פי כן אם זה חל בשבת לא תוקעים, ולו ספיקו דוחה יום טוב. עכשיו הגמרא חשבה, מה זה הספק בראש השנה? הכוונה שזה יום טוב שני. '''מה ספק יש שם'''? זה בכלל איסור יש שם. ממה נפשך מותר לתקוע - כי אם הוא יום חול שיתקע, ואם זה יום טוב לא יתקע, זה מצווה.

'''רבי חנינה בשם רבי אחא: שתקע'''. הכוונה לאנדרוגינוס, ספק אם הוא אישה ופטור, ספק אם הוא גבר וחייב, ואף על פי כן מותר לו לתקוע. '''ותני כן: אנדרוגינס מוציא את מינו ואינו מוציא את שאינו מינו, טומטום אינו מוציא לא את מינו ולא את שאינו מינו'''. כלומר טומטום, כיוון שהאיבר שלו מכוסה ולא ברור מה הוא, אז אפילו את מינו לא מוציא, כי אולי מתוך שני התוקעים אחד הוא אישה והשני הוא גבר, לכן לא מוציא.

'''רבי יוסי בעי: אם באנדרוגינוס שתקע בדא אין לו תשובה'''. מה תגיד תכף איפה זה נאמר? הרי אפשר לפתור את זה בפשטות ולהעמיד שמדובר שתקע בדיעבד. כלומר לא, המשנה שאומרת אנדרוגינוס מוציא את מינו ושאינו מינו - לא הכוונה לכתחילה, אלא אם הוא תקע הוא מוציא בדיעבד. אז בכלל אין קושיה. עכשיו באמת - איפה נאמר שאין על זה תשובה? '''אמר רבי אבין: זה אחד מד' דברים שהיה רבי חייה גדול אומר אין להן תשובה'''.

'''והשיב רבי אלעזר בנו של רבי אלעזר הקפר: מה אם מילה שאין ספיקה דוחה את יום טוב וודייה דוחה את לילי יום טוב'''. הרי לא מלים בלילה. '''תאמר בכיסוי הדם שוודייו דוחה את לילי יום טוב'''? אז הוא קצת תרץ - אתה לא יכול להביא ראיה ממילה לכיסוי דם, כיוון שמילה - הוודאי שלה לא דוחה את הלילה, גם בליל יום טוב הוא לא יכול למול כי לא מלים בלילה, אז לכן בעצם לא דוחה את היום טוב עצמו. אבל שחיטה שדוחה את הלילה - '''הואיל וודייו דוחה את לילי יום טוב, דין הוא שידחה ספיקו את יום טוב'''! ככה ניסה רבי אלעזר.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ל אם את אומר כן.''' דהואיל דליכא מידי למיטעי בה מותר א&quot;כ אפי' הכנה בלחוד בשביל כך לא צריך אלא אף הוא חופר בדקר שיש לו נעוץ בשביל כיסוי הדם ומכסה בו ג&quot;כ להצואה

'''ותני.''' בתוספתא פ&quot;ק כן. בנוסחא שלפנינו כתוב כאית תניי תני אין מכסין

'''מ&quot;ד מכסין לשעבר.''' אם שחט כבר מותר לכסות ומ&quot;ד אין מכסין בבא לישאל אם לכתחלה ישחוט על מנת לכסות בעפר זה אין מורין לו היתר ולא פליגי

'''תני.''' בתוספתא שם

'''מה אם מילה וכו'.''' כלומר שהרי ק&quot;ו הוא ממילה וכו'. ופריך ומותר לשחוט בשבת בתמיה ומאי האי דקאמר שאין כיסוי הדם ודאי דוחה את השבת והיכי משכחת לה

'''ר' יוסי אמר לה סתם.''' ולא בשם ר' יוחנן ור' יוסי בר' בון קאמר לה בשם ר' יוחנן דמשכחת לה בשוחט לחולה ואין מכסין את הדם עד הערב

'''מה ספק יש שם.''' דקאמר והרי ספיקו דוחה י&quot;ט אם על ספק שהיום ר&quot;ה או למחר קאמר מה נפשך מותר אם יום חול היום יתקע דמה בכך ואם י&quot;ט היום א&quot;כ מצותו בכך ויתקע ומשני ר' חנינה בשם ר' אחא דבאנדרוגינוס שתקע קאמר שהוא ספק אם חייב בשופר ואעפ&quot;כ תוקע וכדתני כן בתוספתא דר&quot;ה פ&quot;ב דמוציא את מינו

'''וקמת.''' האי מילתא במקומה בלי הכרעה וכמה דצרכת וכו' כמו שהיה ספק בדבר זה לרבנן ראשונים ונשאר קושיא בידם אם הק&quot;ו ממילה מיפרך היא וא&quot;כ קשיא לידחי ספק כיסוי הדם לי&quot;ט או לא וכן נשאר הספק הזה לרבנן אחרונים והקושיא בידם

'''בד&quot;א בשלא שחט.''' עדיין אלא שבא לשאול אומרים לו שאם אין לו אפר שהוסק מעי&quot;ט אל ישחט אבל אם שחט ויש לו אפר שהוסק היום ואין לו דקר נעוץ מבעוד יום מה יעשה וקאמר הש&quot;ס מוטב שיטול מאפר שהוסק בי&quot;ט שאינו אלא משום מוקצה ונולד ואל יחפור בדקר ויכסה דדמי למלאכה בי&quot;ט&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ליה אם או' את כן אף הוא חופר בדקר ומכסה · ותני כן הביא עפר לטוח את גגו סיד לסוד את ביתו מכסין בו · איתתניי תני אין מכסין · ר' יוסה ביר' בון בשם רב חסדא מאן דאמ' מכסין לשעבר · מאן דאמ' אין מכסין כבא לישאל כתחילה · תני ר' יוסי או' כוי אין מכסין את דמו מפני שהוא ספק · מה אם מילה שוודייה דוחה את השבת אין ספיקה דוחה את יום טוב · כיסוי הדם שאין וודייו דוחה את השבת דין הוא שלא ידחה ספיקו את יום טוב · ומותר לשחוט בשבת · ר' יוסה אמ' לה סתם · ר' יוסה ביר' בון בשם ר' יוחנן בשוחט לחולה · אמרו לו והרי שופר שב גבולים יוכיח שאין וודייו דוחה שבת והרי ספיקו דוחה יום טוב · מה ספק יש שם · יום חול הוא יתקע · יום טוב הוא יתקע · ר' חנינה בשם ר' אחא באנדרוגינס שתקע · ותני כן אנדרוגינס מוציא את מינו טומטום אינו מוציא לא את מינו ולא את שאינו מינו · ר' יוסי בעי אם באנדרוגינס שתקע כדא דתני אין לו תשובה · אמ' ר' אביי זה אחד מארבעה דברים שהיה ר' חייה הגדול או אין להן תשובה והשיב ר' לעזר בנו שלר' לעזר הקפר מה אם מילה שאין ספיקה דוחה את יום טוב · וודייה דוחה את לילי יום טוב · תאמר בכיסוי הדם שוודייו דוחה את לילי יום טוב · הואיל וודייו דוחה את לילי יום טוב דין הוא שידחה ספיקו את יום טוב · וקמת מה דצרכת לרבנן קדמאיי וקשת בידיהון · כן צרכת לרבנן אחריי וקשת בידיהון · על דעתיה דר' אחא אנדרוגינס מוציא את מינו כתחילה · על דעת דר' יוסה לשעבר · ומודים שאם שחט שיחפור בדקר ויכסה שאפר הכירה מוכן · הדא דאת אמר באפר שהוסק מערב יום טוב אבל באפר שהוסק ביום טוב לא · בד'א בשלא שחט · אבל אם שחט מוטב שיטול מאפר שהוסק ביום טוב ואל יחפור בדקר ויכסה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ר' יוסי בעי.''' עלה דמפרש ר' אחא באנדרוגינוס הוא דקאמר דא&quot;כ מאי האי בדא דתני התם אין לו תשובה בתמיה וכלומר במה דסיים שם דעל האי דאמרו לו שופר שבגבולים יוכיח שאע&quot;פ שאין ודאי דוחה שבת ספיקו דוחה יו&quot;ט וה&quot;ה לכיסוי הדם שאע&quot;פ שאין ודאו דוחה שבת ספיקו יהא דוחה י&quot;ט גריס עלה שם שהשיב ר' אלעזר בנו של ר&quot;א הקפר על הק&quot;ו ממילה דמעיקרא דדינא פירכא דמה למילה שאין ספיקה דוחה י&quot;ט שאין ודאה דוחה את לילי י&quot;ט. והכא דגריס ודאה דוחה את לילי י&quot;ט בלשון בתמיה מיתפרשא וכי ודאה דוחה לילי י&quot;ט והלא אינה נוהגת אלא ביום. תאמר בכיסוי הדם שודאו דוחה את לילי יו&quot;ט והואיל וכו' דין הוא שיהא ספיקו דוחה י&quot;ט ועלה קאמר ר' אבא שם זה א' מארבעה דברים וכו' והשתא לר' אחא דמפרש דספיקו דוחה י&quot;ט דקאמרי על שופר שבגבולין היינו באנדרוגינוס א&quot;כ אמאי קאמר ר' חייה שזה אחד מד' ק&quot;ו שאין עליו תשובה עד שהשיב ר&quot;א בנו של ר&quot;א הקפר והרי בלאו הכי יש עליו תשובה דהא שופר שבגבולין יוכיח דבשלמא אם אנו מפרשים דהאי ספיקו דוחה י&quot;ט דשופר בספק י&quot;ט ספק חול היא דקאמרי שפיר קאמר ר' חייה דהאי ק&quot;ו אין לו תשובה דהאי שופר יוכיח מיפרך פריכא היא וכדאמרי ממ&quot;נ יום חול הוא יתקע וכו' אלא לר' אחא קשיא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''על דעתיה דר' אחא וכו'.''' לפי פירושו של ר' אחא דהאי ספיקו דוחה י&quot;ט דשופר באנדרוגינוס הוא דקאמר א&quot;כ למדנו דהא דקתני אנדרוגינוס מוציא את מינו אפי' לכתחלה מוציא שהרי האי יוכיח על הק&quot;ו ממילה קאי דבעי למימר דכיסוי הדם יהא ספקו דוחה י&quot;ט לכתחלה ואע&quot;פ שאין ודאי דוחה שבת כמו השופר שבגבולין דספיקו דוחה י&quot;ט והיינו נמי לכתחלה. אבל על דעתיה דר' יוסי שהקשה על פירושו של ר' אחא ולא בעי לפרושי באנדרוגינוס איכא למימר דהא דקתני מוציא את מינו לשעבר הוא והיינו בדיעבד דוקא אם תקע להוצא את מינו יצא אבל לכתחלה לא: ומודים וכו' הדא דאת אמר שאפר הכירה מוכן הוא ומכסה בו באפר שהוסק מערב י&quot;ט אבל באפר שהוסק בי&quot;ט כנולד הוא דמעיקרא הוה עצים והשתא אפר לא יכסה בו אלא יחפור בדקר שיש לו נעוץ מבעוד יום ויכסה בו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אומרת הגמרא: '''וקמת כמה דצרכת לרבנן קדמאיי וקשת בידיהון, כן צרכת לרבנן אחרא וקשת בידיהון'''. באמת, בסופו של דבר זה נשאר קשה, כמו שזה היה קשה לחכמים הראשונים כך זה קשה לחכמים האחרונים. כי '''על דעתיה דרבי אחא אנדרוגינס מוציא את מינו בתחילה'''. מה שהברייתא אמרה שאנדרוגינוס מוציא את מינו, היא אמרה את זה לכתחילה, אז לכן הוא הביא משם ראיה. אבל '''על דעתיה דרבי יוסה לשעבר''' - הוא סובר שמה שנאמר אנדרוגינוס מוציא את מינו הכוונה רק בדיעבד, אז אין לו שם ראיה. לכן בעצם דחה.

אומרת הגמרא: תנן '''ומודים שאם שחט שיחפור בדקר ויכסה'''. כך כתיב במשנה, כי אפר הכירה מוכן הוא. ואומרת הגמרא: '''הדא דאת אמר באפר שהוסק מערב יום טוב, אבל באפר שהוסק ביום טוב לא'''. כי זה נולד. '''במה דברים אמורים בשלא שחט, אבל אם שחט מוטב שיטול מאפר שהוסק ביום טוב ואל יחפור בדקר ויכסה'''. עדיף לעבור על איסור מוקצה, שיותר קל מאשר לחפור בדקר ויכסה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ד עמוד ב'''

{{שוליים|א_יח}} '''חיה ספק (כוי) הנשחטת ביום טוב - אין מכסים את דמה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שחיטה, פרק יד, הלכה ד, שו&quot;ע יו&quot;ד סימן כח סעיף טז. ''הכרעה:'' נפסק כדברי הירושלמי שאין מכסים דם כוי ביום טוב, מקל וחומר ממילה: כשם שדין ודאי (מילה) דוחה שבת אך ספק אינו דוחה יום טוב, כך כיסוי הדם שאינו דוחה שבת - ספיקו אינו דוחה יום טוב; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע..

{{שוליים|א_יט}} '''האם אנדרוגינוס תוקע בשופר ביום טוב של ראש השנה כשספק אם הוא אשה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ב, הלכה ב, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפט סעיף ד. ''הכרעה:'' נפסק שאנדרוגינוס תוקע אף שספק הוא אשה, שכן ספק זה עצמו דוחה יום טוב, כמבואר בירושלמי בשם רבי חנינה בשם רבי אחא, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|א_כ}} '''אנדרוגינוס רשאי לתקוע בשופר ביום טוב הכוונה עבור יוצאי ידי חובה כמותו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ב, הלכה יח, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תצח סעיף טו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בירושלמי שאנדרוגינוס מוציא את מינו ואינו מוציא את שאינו מינו, וטומטום אינו מוציא לא את מינו ולא את שאינו מינו, שכן הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו הלכה זו במפורש.

{{שוליים|א_כב}} '''כיסוי הדם ביום טוב יעשה מאפר מוקצה שהוסק בו ולא בחפירת דקר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ה, הלכה ד, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקיח סעיף ד. ''הכרעה:'' נפסק שמוטב ליטול אפר שהוסק ביו&quot;ט ולכסות בו ולא לחפור בדקר, כמסקנת הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כך להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;9&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
חברייא אמרין: הסיבה שאף חכמים התירו שיחפור בדקר ויכסה זה לא מפני שהם סוברים כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא מפני}} שמצות עשה דוחה למצוה בלא תעשה. על דעתיה דרבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] דו אמר: מצות עשה דוחה למצוה בלא תעשה אף על פי שאינה כתובה בצידה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסמוך לה}} ניחא. על דעתיה דרבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} דו אמר: {{ירו&quot;מ-הוסר|הואיל ו }}אין מצות עשה דוחה בלא תעשה אלא אם כן היתה כתובה בצידה {{ירו&quot;מ-ביאור|בסמוך לה כמו גדילים תעשה לך וסמיך ליה לא תלבש שעטנז}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה התירו}}? מכיון שהתחיל במצוה אומר לו מרק. {{ירו&quot;מ-ביאור|דכיוון שהתורה התירה שחיטה ביום טוב לצורך אוכל נפש, אף כיסוי הדם שהוא חלק ממצוות השחיטה הותר, ובמקרה כזה עשה דוחה לא תעשה אפילו שאינו בצידו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי: קערה שחקקה קוף מהו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם נחשב נולד? אמר}} רבי יוסה ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}איתפלגון רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורב המנונא[[ביאור:עץ מסורת#רב המנונא|°]]. {{ירו&quot;מ-הדגשה|חד}} אמר: אסור. וחרנה אמר: מותר. מאן דאמר אסור: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}נעשה כמוקצה שיבש ולא ידע בו. מאן דאמר מותר: נעשה כטבל שתיקנו שוגג {{ירו&quot;מ-הוסר|מד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא}} מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאן דאמר אסור}}, מהו לשתמש על גב מקומה? {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון אם הייתה הפוכה, שהרי לא משתמש במה שחידש הקוף אלא בחלק האחורי שהיה גם קדם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|פשיטא שמותר! וכי}} כך אנו אומרים: אסור ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}שתמש על גבי קרקע?

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_א_ד|ירושלמי ביצה, פרק א, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_א_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: אין מוליכין את הסולם משובך לשובך, אבל מטהו מחלון לחלון. ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל {{שוליים|א_כג}}מתירין. [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: לא יטול אלא אם כן נענע מבעוד יום. ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{שוליים|א_כד}}עומד ואומר זה וזה אני נוטל.

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; רבי יהודה ברבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה ברבי חייה|°]] נפק לברא {{ירו&quot;מ-ביאור|יצא לחוץ}}. שאלון ליה: סולם {{ירו&quot;מ-הוסר|על}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} עלייה מהו? אמר לון: שרי {{ירו&quot;מ-ביאור|מותר}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|הוא חשב שאף בסולם של עליה מחלוקת והלכה כבית הילל}} כד דאתא גבי אבוה {{ירו&quot;מ-ביאור|כאשר בא אצל אביו}} אמר לו: מה מעשה בא לידיך? אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}}: היתרתי להן סולם של עלייה. ואקים רבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] תניי קומוי ותנא {{ירו&quot;מ-ביאור|העמיד אדם שילמד את הציבור את הבריתא שאמרה}}: במה דברים אמורים בסולם של שובך, אבל {{שוליים|א_כה}}בסולם של עלייה אסור. מה בין סולם של שובך מה בין סולם של עלייה? אמר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: סולם של שובך {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלאכתו להיתר, שהתירו לטפס ביום טוב ולקחת גוזלות דהוי מלאכה שאי אפשר לעשותה מערב יום טוב, כיוון ש}}אם עשה הוא מלאכתו מאתמול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אולי עדין}} כחושין הן {{ירו&quot;מ-הדגשה|הגוזלות}}. סולם של עלייה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסור, שהרי}} יכול הוא לעשות מלאכתו מאתמול {{ירו&quot;מ-ביאור|להוריד כל מה שצריך מהעליה}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: סולם של שובך יכול הוא לעמוד&lt;span id=&quot;דף_ה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#דף ה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ביצה, דף ה'. באמת הגמרא, '''חברייא אמרין'''. כלומר, הסיבה שגם חכמים התירו שיחפור בדקר ויכסה זה לא מפני שהם סוברים כרבי שמעון שמלאכה שנעשתה על גופה פטור עליה תמיד, וגם לא מפני שבמקרים מסוימים הם מודים שהוא פטור. הסיבה היא אחרת בכלל. אלא מפני ש'''מצות עשה דוחה למצוה בלא תעשה'''. יש מצווה לכסות אדם, כן? אז לצורך מצוות עשה התירו לעבור על מצוות לא תעשה.

באת הגמרא: '''על דעתיה דרבי יונה דו אמר: מצות עשה דוחה למצוה בלא תעשה אף על פי שאינה כתובה בצידה'''. כלומר, למרות שהם לא מופיעים ביחד, אז ניחא. כי באמת מצוות כיסוי אינה מופיעה בצמוד לאיסור של חורש. '''ועל דעתיה דרבי יוסי דו אמר: אין מצות עשה דוחה בלא תעשה אלא אם כן היתה כתובה בצידה''', כמו &quot;גדילים תעשה לך&quot; ומיד אחרי זה כתוב &quot;לא תלבש שעטנז&quot;. אז למה פה התירו? הרי זה לא היה כתוב בצמוד.

עכשיו עוד דבר אנחנו יודעים שמצוות עשה ולא תעשה זה רק כשהם באים ביחד. כלומר בעצם ברגע שהוא עובר על הלא תעשה, הוא באותו רגע גם מקיים את העשה. ואילו כאן לכאורה הוא קודם כל חופר את הגומה ולאחר מכן מכסה בחול. אז כמובן אפשר לתרץ שבעצם בו זמנית, שהוא נותן את המכה ובו זמנית גם כן הוא מכסה. אבל בכל זאת אומרת הגמרא '''מכיון שהתחיל במצוה אומר לו מרק'''. כלומר בעצם ההסבר הוא אחר. גם מי שסובר שמצוות עשה אינה דוחה לא תעשה במקרה שהם לא מופיעים ביחד, כאן הוא יודע שזה כן דוחה, כיוון שהתורה התירה לשחוט ביום טוב לצורך אוכל נפש, אז מסתמא התירה את כל מה שמסביב. כיסוי הדם זה חלק מהמצווה, אז מסתמא גם זה הותר.

'''רבי זעירה בעי: קערה שחקקה קוף מהו?''' כלומר, אם זה עכשיו נעשה כלי, האם זה מוקצה או לא. '''רבי יוסה ברבי בון: איתפלגון רבי זעירה ורב המנונא. אמר: אסור. וחרנה אמר: מותר.''' '''מאן דאמר אסור: נעשה כמוקצה שיבש ולא ידע בו.''' כן, הרי הוא לא הכין את זה, זה מבחינתו מוקצה, הוא לא ידע שזה נעשה כלי. '''ומאן דאמר מותר: נעשה כטבל שתיקנו שוגג מותר.''' הרי טבל שחכמים תיקנו זה כמו ארי שרובץ עליו, וברגע שמסירים אותו זה מותר. אז אם הוא מתקן את הטבל, הטבל נהיה מותר.

'''מהו לשתמש על גב מקומה?''' כלומר, אם אנחנו משתמשים בכלי כשהוא הפוך - לא בתור כלי - כלומר הקוף חקק את הכלי ואנחנו משתמשים בחלק האחורי, על המקום שלו. מה הדין? אומרת הגמרא: פשיטא שמותר. '''כך אנו אומרים: אסור להשתמש על גבי קרקע?''' ומה שהוא לא שינה - מותר?

תלמוד ירושלמי, פרק א' הלכה ד'. אומרת המשנה: '''בית שמאי אומרים: אין מוליכין את הסולם משובך לשובך, אבל מטהו מחלון לחלון. ובית הלל מתירין.''' '''בית שמאי אומרים: לא יטול אלא אם כן נענע מבעוד יום. ובית הלל אומרים: עומד ואומר זה וזה אני נוטל.''' כלומר מספיק להסתכל ולהגיד.

אומרת הגמרא: '''רבי יהודה ברבי חייה נפק לברא. שאלון ליה: סולם עלייה מהו? אמר לון: שרי.''' כלומר, הרי מותר להשתמש בסולם של עלייה כדי להוריד גוזלות - אמר להם מותר. עכשיו הוא חשב שהמחלוקת בין בית הלל לבית שמאי זה בכל סולם, גם בסולם של עלייה, והלכה כבית הלל שמותר. '''כד דאתא גבי אבוה אמר לו: מה מעשה בא לידיך? אמר: היתרתי להן סולם של עלייה.''' '''ואקים רבי חייה תניי קומוי ותנא: במה דברים אמורים בסולם של שובך, אבל בסולם של עלייה אסור.''' כלומר בעצם כל המחלוקת בין בית הלל לבית שמאי זה רק בסולם של שובך, ובסולם של עלייה זה אסור.

שואלת הגמרא: '''מה בין סולם של שובך מה בין סולם של עלייה?''' '''אמר רבי יעקב בר אחא: סולם של שובך אם עשה הוא מלאכתו מאתמול כחושין הן.''' כן, כיוון שאם הוא יקח את הגוזלות מאתמול אולי עדיין הם כחושים - אז הוא לא יכול לקחת את זה מאתמול. '''סולם של עלייה יכול הוא לעשות מלאכתו מאתמול.''' הוא רוצה להוריד דברים - יכול להוריד את זה מערב יום טוב.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''חברייא אמרין.''' דלא איכפת לן בהא ואם ירצה יחפור בדקר ויכסה לפי שמצות עשה של כיסוי הדם דוחה למצוה בל&quot;ת של י&quot;ט והיינו טעמייהו דב&quot;ה דמודים שאם שחט שיחפור בדקר ויכסה

'''על דעתיה דר' יונה דהוא אמר וכו'.''' פלוגתייהו דר' יונה ור' יוסי לעיל בריש פ&quot;ב דחלה ולקמן סוף פ&quot;ג דנדרים

'''אע&quot;פ שאין כתובה בצידה.''' ממש או באותו ענין ניחא הא דחברייא אלא לדעתיה דר' יוסי דקאמר דבעינן דוקא שכתובה בצידה כמו לא תלבש שעטנז גדילים תעשה לך דמינה ילפינן דכל מצות עשה דוחה ל&quot;ת מאי איכא למימר הא כיסוי הדם אינה כתובה בצידה דל&quot;ת די&quot;ט

'''מכיון כו'.''' וקאמר דאפ&quot;ה שרי שמכיון שהתחיל במצוה ושחט לשם שמחת י&quot;ט אומרים לו מרק המצוה ותכסה הדם

'''קערה שחקקה קוף.''' בי&quot;ט מהו להשתמש בה משום מוקצה

'''נעשה כמוקצה שיבש ולא ידע בו.''' הבעלים מאתמול דאסור כדאמרי' בריש פרקין וה&quot;נ כן

'''נעשה כטבל שתיקנו שוגג.''' בי&quot;ט דאע&quot;ג דאין מגביהין תרומות ומעשרות בי&quot;ט אם עבר ותיקנו מתוקן וה&quot;נ כן

'''גמ' יהודה בר חייה נפק לברא.''' הלך מחוץ לעיר בין הכפרים

'''ואקים תניי קומוי.''' העמיד תנא אחד לפניו ותני ליה הך ברייתא בד&quot;א דב&quot;ה מתירין בסולם של שובך וכו'&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;חברייא אמרין שמיצות עשה דוחה למיצוה בלא תעשה · על דעת דר' יונה דו אמ' מיצות עשה דוחה למיצוה בלא תעשה אעפ' שאינה כתובה בצידה ניחא · על דעת דר' יוסי דו אמ' הואיל ואין מיצות עשה דוחה בלא תעשה אלא אם כן היתה כתובה בצידה · מכיון שהתחיל במצוה אומ' לו מרק · ר' זעורה בעי קערה שחקקה קוף מהו · ר' יוסה בי ר' בון אמ' איתפלגון ר' זעורה ורב המנונא חד אמ' אסור · וחורנה אמ' מותר מאן דאמ' אסור נעשה כמוקצה שיבש ולא ידע בו · מאן דאמ' מותר נעשה כטבל שתיקנו שוגג · מאן דאמ' מותר מהו לשתמש על גב מקומה · כך אנו אומ' אסור לשתמש על גבי קרקע · הל' יהודה בר' חייה נפק לכרא שאלון ליה סולם שלעלייה מהו אמ' לון שרי כד דאתא גבי אבוה דמ' ליה מה מעשה בא לידיך · אמר היתרתי להן סולם שלעלייה · ואקים תנייה קומוי ותנא במ' דבר' אמ' כסולם שלשובך · אבל בסולם שלעלייה אסור · מה בין סולם שלשובך · מה בין סולם שלעלייה · אמ' ר' יעקב בר אחא סולם שלשובך אם עשה הוא מלאכתו מאתמול כחישין הן · סולם שלעלייה יכול הוא לעשות מלאכתו מאתמול · אמ' ר' יוסה בי ר' בון סולם שלשובך יכול הוא לעמוד&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מ&quot;ד מותר מהו להשתמש ע&quot;ג מקומה.''' כלומר אפי' למ&quot;ד מותר להשתמש בהקערה מ&quot;מ במקומה איכא למיבעי דאפשר אותו המקום שניטל ממנו הקערה כנולד הוא דמעיקרא היה אותה חתיכה עליו. וקאמר הש&quot;ס כך אנו אומרים אסור להשתמש ע&quot;ג הקרקע בי&quot;ט בתמיה ומאי תיבעי לך

'''מתני' ב&quot;ש אומרים אין מוליכין את הסולם משובך לשובך.''' בבבלי איכא תרי לישני לרב חנן בר אמי בפירושא דפלוגתייהו ללישנא קמא בר&quot;ה היא דפליגי דב&quot;ש אסרו שהרואה אומר להטיח גגו הוא צריך וב&quot;ה שרו דסברי שובכו מוכיח עליו שניכר שהסולם של שובך הוא אבל ברשות היחיד לכ&quot;ע מותר וללישנא בתרא ברה&quot;י הוא דפליגי לב&quot;ש אסור דכל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפי' בחדרי חדרים אסור וב&quot;ה שרו אע&quot;ג דבעלמא דינא הכי כאן התירו משום שמחת י&quot;ט אבל בר&quot;ה אפי' ב&quot;ה מודו דאסור וכל זה דוקא בסולם של שובך אבל בסולם של עליה לכ&quot;ע אסור בטלטול ואפי' בהטיה מחלון לחלון אסור

'''כחישין הן.''' על השליבות קאמר וכלומר שבזה ניכר שהוא של שובך וכדפרישית

'''סולם של שובך וכו'.''' מילתא באנפי נפשה היא וכלומר הא דהתירו בסולם של שובך אע&quot;פ שלפעמים משתמש הוא בו לעלות לעליה אפ&quot;ה מותר וכן סולם של עליה אע&quot;פ שלפעמים הוא עולה בו לשובך אסור דבתר מילתא שעומד לכך אזלינן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ב&quot;ש אומרים לא יטול.''' מיוני שובך ויוני עליה: אא&quot;כ נענע מבעוד יום ודוקא בבריכה ראשונה הוא דפליגי ב&quot;ש שמדרך מגדלי יונים להניח בריכה ראשונה להיות צוות לאמה לפי שדרך היונים שיולדים בריכה בכל חדש וחדש והן שני גוזלות זכר ונקבה ומפסיקין בתקופת טבת וחוזרים ויולדים בניסן וקסברי ב&quot;ש דחיישינן דילמא חייס אבריכה ראשונה והלכך בדבור בעלמא לא סגי דשמא כי אתא למישקל למחר מימלך וחייס עלייהו והוי טלטול שלא לצורך אבל משנענע וממשמש אותן מבעוד יום לשוחטן למחר תו לא חיישינן לאימלוכי ובית הלל סברי לא חיישינן לאימלוכי ובעומד ואומר זה וזה אני נוטל סגי ואפילו בבריכה ראשונה אבל בבריכה שניה אפי' לב&quot;ש בעומד ואומר זה וזה אני נוטל סגי

'''סולם של שובך אם עשה הוא מלאכתו מאתמול כחישין הן.''' כלומר דהיינו טעמא דשל שובך שרו ב&quot;ה משום דניכר הוא שאינו עומד למלאכה שאם עושה בו איזה מלאכה אינו יכול מפני שהשליבות שלו כחישין הן חלושין ואינן סובלין משא אבנים כדי להעלותן ולתקן גגו והיינו דקאמר מאתמול כלומר שאינו מתוקן לכך לעשות בו מלאכה לא קודם י&quot;ט ולא מעולם ולא אתי למיחשדיה ולומר להטיח גגו הוא דצריך אבל סולם של עליה שעומד הוא לעולם לכך ועושה בו מלאכתו מאתמול וכן כל יום ויום אתו למיחשדיה שיאמרו שהיום ג&quot;כ שהוא רואה שגגו אינו מתוקן ומטלטלו כדי להטיח גגו והלכך אסור

'''א&quot;ר יוסי בר' בון וכו'.''' כצ&quot;ל סולם של שובך אינו יכול לעמוד עליו ולעשות מלאכתו סולם של עליה יכול הוא לעמוד עליו ולעשות מלאכתו. וחילופי תיבות יש כאן בספרי הדפוס. ויש לפרש נמי לפי הכתוב לפנינו ולשון בתמיה הוא וכי זה יכול הוא לעמוד עליו בשעת מלאכה וזה אינו יכול לעמוד עליו. וכלומר דר' יוסי בר' בון נמי מפרש לטעמא דמחלקינן בין של שובך לשל עליה ומוסיף הוא בזה דלא צריך להאי דר' יעקב בר אחא שעומד מתחלה לכך אלא דהיינו טעמו כל שהוא ראוי לעמוד עליו ולעשות מלאכה חששו בו מפני מראי' העין שיאמר לעשות מלאכתו הוא צריך הלכך סולם של שובך שאינו ראוי לעמוד עליו ולעשות מלאכתו התירו בו לטלטלו משובך לשובך דליכא ביה משום מראית העין אבל סולם של עליה שחזק הוא ויכול לעמוד עליו ולעשות מלאכתו על הגג חששו בו ואסרוהו

'''ב&quot;ש אומרים לא יטול וכו'.''' מחלפה שיטתון דב&quot;ש דתנינן תמן. לקמן ספ&quot;ד ועוד אמר ר&quot;א וכו' ויאמר מכאן אני אוכל למחר אלמא דבהזמנה בעלמא סגי

'''וכי ר&quot;א לאו שמותי הוא.''' בתמיה הלא מתלמידי ב&quot;ש הוא והכי אמרינן בכל מקום דר&quot;א מב&quot;ש הוא א&quot;כ ס&quot;ל לב&quot;ש הכי ואמאי אמרו כאן לא יטול אא&quot;כ עשה מעשה ונענע מבעוד יום
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ה עמוד א'''

{{שוליים|א_כג}} '''האם מותר ליטול תרנגולים ולעבד קן ביום טוב בלי נענוע מערב יום טוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ב, הלכה ה, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תצז סעיף י. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, שאין הלכה כבית שמאי במקום בית הלל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להיתר בלא נענוע.

{{שוליים|א_כד}} '''אין להעביר סולם קטן ממקום למקום ביום טוב אלא רק סולם של עלייה (הגדול) מותר להעביר לצורך שובך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כו, הלכה ז, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקיח סעיף ד &lt;קטע סוף=ה א/&gt; ==דף ה עמוד ב== &lt;קטע התחלה=ה ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק שסולם של עלייה מותר, כדברי רבי יהודה ברבי חייה שאביו רבי חייא הודה לו והעמיד תנא להשמיע דין זה לציבור.

{{שוליים|א_כה}} '''אסור לטלטל או להעמיד סולם של עלייה ביום טוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ב, הלכה ט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יעקב בר אחא: סולם של שובך מלאכתו להיתר (נועד לצורך שאי אפשר לעשותו מערב יו&quot;ט - כחישת גוזלות), ולכן הותר, ואילו סולם של עלייה נאסר כי אפשר להכין צרכיו מערב יום טוב.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;10&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עליו ולעשות מלאכתו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהכל רואים שמלאכתו מלכת היתר}}. סולם של עלייה אינו יכול לעמוד עליו ולעשות מלאכתו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמלאכתו לאיסור, שהרואה אומר: להטיח גגו הוא צריך}}. סולם של שובך {{ירו&quot;מ-הדגשה|התירו אפילו}} שהוא עולה בו לעלייה. סולם של עלייה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסרו אפילו}} שהוא עולה בו לשובך. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואף שכלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו מותר, כאן אסרו מפני מראית עין}} [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: לא יטול אלא אם כן ניענע מבעוד יום. מחלפה שיטתון דבית שמאי? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם בית שמאי חזרו בהם?}} דתנינן תמן: ועוד אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}: עומד הוא אדם על המוקצה ערב שבת בשביעית ואומר מיכן אני אוכל למחר {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא צריך לנענע}}. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} לאו שמתי {{ירו&quot;מ-ביאור|מבית שמאי}} הוא? חומר הוא בדבר שיש בו רוח חיים. [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: עומד ואומר זה וזה אני נוטל. מחלפה שיטתון דרבנן? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם חכמים חזרו בהם?}} דתנינן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|עומד אדם על המוקצה ערב שבת בשביעית ואומר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|תמן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיכן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אני אוכל למחר}} וחכמים אומרים: עד שירשום {{ירו&quot;מ-הוסר|ויאמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ואומר}} מיכן ועד כאן. והכא אינון אמרין הכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך לאמר זה וזה אני נוטל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא די בהגדרה כללית של מכאן ועד כאן אני נוטל}}. עוד אינון אית להון: חומר הוא בדבר שיש בו רוח חיים. אמר רבי יוסה ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] מקש על שובכה ואמר: יזכה לי שובכי למחר.

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_א_ה|ירושלמי ביצה, פרק א, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_א_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|א_כו}}זימן שחורים ומצא לבנים, לבנים ומצא שחורים, שנים ומצא שלשה אסורין. {{שוליים|א_כז}}שלשה ומצא שנים מותרין.

&lt;span id=&quot;דף_ו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#דף ו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אמר רבי יוסי ברבי בון: סולם של שובך יכול הוא לעמוד עליו ולעשות מלאכתו.''' כלומר כולם רואים שמלאכתו מלאכת היתר. כשהוא עולה על הסולם של שובך כולם אומרים שהוא עושה מלאכת היתר. '''סולם של עלייה אינו יכול לעמוד עליו ולעשות מלאכתו''', כי הרי כשרואים אותו עם הסולם הזה אומרים לתיכף לגגא הוא צריך.

אז מאי בינייהו? '''סולם של שובך שהוא עולה בו לעלייה. סולם של עלייה שהוא עולה בו לשובך.''' אם אני אומר לפי הדעה הראשונה שזה כיוון שהמלאכה שלו הוא יכול לעשות מערב יום טוב, אז גם פה יכול להיות מערב יום טוב, ולא מצליח את האיסור. אבל אם אני אומר שהסיבה היא משום שזה כלי שמלאכתו לאיסור, כי כל מי שרואה אותו על הסולם אומר לתיכף לגגא הוא צריך - פה שהוא עולה על סולם של שובך, לא אומרים לתיכף לגגא הוא צריך. וגם סולם של עלייה - האם הוא עולה עליו לשובך, האם מותר? אז שוב אותה מחלוקת: מי שאומר שהסיבה היא שאת המלאכה לא יכול לעשות מערב יום טוב, אז גם סולם של עלייה כאן מותר. אבל מי שאומר שסולם של עלייה עצמו זה כלי שמלאכתו לאיסור, ומי שרואה אותו על הסולם חושב שהוא הולך לטלטל את גגו - אז גם כאן יהיה אסור.

עכשיו, למרות שבעצם כלי שמלאכתו לאיסור בגופו מותר בדרך כלל, כאן אסור בשביל מראית עין. אם אדם רואה אדם הולך עם סולם של עלייה, הוא מסתמא חושב שהוא הולך לטלטל את גגו, לכן זה אסור.

'''בית שמאי אומרים: לא יטול אלא אם כן ניענע מבעוד יום.''' שואלת הגמרא: '''מחלפה שיטתון דבית שמאי?''' '''דתנינן תמן: ועוד אמר רבי אליעזר: עומד הוא אדם על המוקצה ערב שבת בשביעית ואומר מיכן אני אוכל למחר.''' עכשיו, למה דווקא בערב שביעית? כיוון שאם לא, עדיין צריך להפריש מעשרות והרי הוא לא יכול להפריש בשבת. אז לכן אמרו בשביעית. אבל בכל אופן אדם יכול לעמוד על המוקצה ולומר &quot;מכאן אני אוכל למחר&quot; - מספיק להגיד.

עכשיו '''ורבי אליעזר לאו שמתי הוא?''' הרי רבי אליעזר הוא מבית שמאי, אבל בכל זאת הוא אומר שמספיק להגיד. אז למה פה בגוזלות צריך ליטול אותם ממש בידיים? אומרת הגמרא: '''חומר הוא בדבר שיש בו רוח חיים.''' כי דבר שיש בו רוח חיים זה מוקצה יותר חזק, ולכן לא די להגיד, אלא צריך ממש להחזיק ביד.

'''בית הלל אומרים: עומד ואומר זה וזה אני נוטל.''' כלומר לגבי הגוזלות הוא אומר &quot;זה וזה אני נוטל&quot;. שואלת הגמרא: '''מחלפה שיטתון דרבנן?''' '''דתנינן רבי אליעזר וחכמים אומרים: עד שירשום מיכן ועד כאן.''' כלומר הוא צריך לסמן. אז זה כבר קשה - שמה צריך לסמן, ואילו כאן אומרים שצריך לומר &quot;זה וזה&quot;. שמה מספיק לעשות סימון מאיפה עד איפה, ואילו בגוזלות צריך להגדיר בדיוק את מה הוא עושה, לומר &quot;את זה ואת זה אני נוטל&quot;, ולא די באיזו הגדרה כללית.

אומרת הגמרא: '''עוד אינון אית להון: חומר הוא בדבר שיש בו רוח חיים.''' כלומר, גם בית הלל סוברים שיש חומרה בדבר שיש בו רוח חיים. דבר שאין בו רוח חיים מספיק לסמן גבולות ולהגיד &quot;מכאן ועד כאן&quot;. בדבר שיש בו רוח חיים אני צריך ממש להגדיר את מה אני רוצה - לא צריך לגעת, אבל מספיק להגדיר.

'''אמר רבי יוסה ברבי בון: לוי מקש על שובכה ואמר: יזכה לי שובכי למחר.''' כלומר לוי מסתפק בזה שנותן מקל על השובך ואומר: &quot;השובך הזה למחר אני לוקח אותו&quot;.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ה עמוד ב'''

{{שוליים|א_כו}} '''המזמן עופות שחורים לביום טוב ומצא לבנים, או לבנים ומצא שחורים, או זימן שנים ומצא שלושה - אסורים באכילה ביום טוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ב, הלכה ו, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תצז סעיף יב. ''הכרעה:'' נפסק כלישנא זו בירושלמי דזימון שחורים ומצא לבנים או שנים ומצא שלושה אסורים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|א_כז}} '''המבקש כלי או מזון ביום טוב משלושה בני אדם ומצא שכן ברשות שניים מהם - מותר להשתמש בו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ב, הלכה ו, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תצז סעיף יג &lt;קטע סוף=ה ב/&gt; ==דף ו עמוד א== &lt;קטע התחלה=ו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם (הלכות יום טוב, פרק ב הלכה ו) והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן תצז סעיף יג), שכיוון שמצא שני שכנים המחזיקים כלי כזה - הרי שלא נעשה למראית עין ומותר.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''חומר הוא בדבר שיש בו רוח חיים.''' דמוקצה דבעלי חיים חמיר טפי שמוקצה הוא ביותר ולפיכך עד שינענע בידו מעי&quot;ט

'''ב&quot;ה אומרים וכו'.''' ופריך אכתי מחלפה שיטתון דרבנן דתמן דפליגי אדר&quot;א ואומרים עד שירשום ויעשה סימן ויאמר מכאן ועד כאן אני אוכל למחר ונהי דמחמרי מדר&quot;א מיהת סברי דבסימן מכאן ועד כאן סגי אע&quot;פ שאינו פורש אלו הפירות ואלו הפירות אני אוכל למחר והכא קסברי ב&quot;ה דמיהת צריך שיפרוט ויאמר זה וזה אני נוטל והא רבנן דר&quot;א לא פליגי אדב&quot;ה

'''ומשני עוד אינון אית להון וכו'.''' כלומר דודאי גם לרבנן צריכין אנו לסברא זו דחומר הוא בבעלי חיים יותר מבמוקצה דפירות מיהו בהא פליגי דלר&quot;א יש ברירה ולרבנן אין ברירה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עליו ולעשות מלאכתו · סולם שלעלייה אינו יכול לעמוד עליו ולעשות מלאכתו · סולם שלשובך שהוא עולה בו לעלייה · סולם שלעלייה שהוא עולה בו לשובך · בית שמי אומ' לא יטול אלא אם כן ניענע מבעוד יום · מחלפה שיטתון דבית שמי דתנינן תמן ועוד אמ' ר' אליעזר עומד הוא אדם על המוקצה ערב שבת בשביעית ואו' מיכן אני אוכל למחר · ור' ליעזר לאו שמותי הוא · חומר הוא בדבר שיש בו רוח חיים · בית הלל אומ' עומד ואו' זה וזה אני נוטל · מחלפה שיטתון דרבנן דתנינן תמן וחכמ' אומ' עד שירשום ויאמר מיכן ועד כאן · והכא אינון אמרין הכן · עוד אינון אית להון חומר הוא בדבר שיש בו רוח חיים · אמ' ר' יוסה בי ר' בון לוי מקש על שובכיה ואמר יזכה לי שובכי למחר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;11&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{שוליים|א_כח}}בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורין. ואם אין שם אלא הם הרי אלו מותרין.

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: שלשה ומצא שנים מותרין}}. מתניתא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי, דתני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הניח}} מאתים {{ירו&quot;מ-הדגשה|כסף מעשר שני}} ומצא מנה, מנה מונח ומנה מוטל דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי. וחכמים אומרים: {{שוליים|א_כט}}חולין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאין דרך לקחת רק חלק, ומסתמא לקח הכל ואילו אחרים ומשל חולין הם}} תמן תנינן: האומר לבנו מעשר שני בזוית זו ומצא בזוית אחרת הרי {{ירו&quot;מ-הוסר|אילו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלו}} חולין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה שם מנה ומצא מאתים השאר חולין, מאתים ומצא מנה הכל מעשר. אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי היא, דתני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הניח}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מאתיחם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מאתים}} ומצא מנה, מנה מונח ומנה מוטל דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי. וחכמים אומרים: חולין. חזר ואמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משנתינו}} דברי הכל היא, שנייא בגוזלים שדרכן לפרוח. והא תני [[ביאור:עץ מסורת#רבי חלפתא בן שאול|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי חלפתא בר שאול: הוא הדבר בגוזלים, הוא הדבר בבצים! {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי בצים אינם יכולים לפרוח. אלא על כרחך}} הוי ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי היא. אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין הכרח לאמר שהמשנה שלנו כדברי}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יתכן שכאן אף חכמים יודו, ורק}} תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אביו הניח ובנו מצא {{ירו&quot;מ-ביאור|והבן לא יודע מה הניח אביו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו חכמים: הכל חולין}}. ברם הכא הוא הניח הוא מצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף אם ימצא פחות, כיוון שהוא מכיר שאלה הם שהוא הכין גם חכמים מודים. אמר}} רבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר כהן|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני}} רבי יסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: הורי רבי אבא בר זבדא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]] במעשר שני כהדא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: הניח בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורים}}. אמר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]: הדא דאת אמר בשהיו שם שתי קינים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאחד הכין ואחד לא הכין}}, אבל אם אין שם אלא קן אחד לא. בדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי קא משמע לן}}? {{ירו&quot;מ-הוסר|והא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הא}} תנינן: אם אין שם אלא הן הרי אלו מותרין! אמר רבי יוסי בר בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלמלא}} רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|הייתי חושב שהדין כך דווקא אם זימן את כל מה שבקן ומצא אותם מחוץ לקן, כגון}} בשאין שם אלא גוזל אחד בלבד {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} קן אחת שחורים בלבד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וזימן את כולם בתוך הקן ובא ומצא את כולם חוץ לקן, אבל אם היה קן אחד ובתוכו שחורים ולבנים, וזימן את השחורים בתוך הקן ובא ומצא שחורים חוץ לקן והלבנים עפו, הייתי אומר: כשם שהלבנים עפו אף השחורים עפו ואלו שבחוץ אחרים הם שבאו מעלמה. קא משמע לן}} רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] שהם מותרים. תנן: אין מסלקין את התריסים ביום טוב ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתירין אף להחזיר. אמר}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}המלחם את התריסין {{ירו&quot;מ-הוסר|ביום טוב }}חייב משום בונה. וקשיא: דבר שאילו עשאו בשבת חייב חטאת,&lt;span id=&quot;דף_ו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#דף ו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו תלמוד ירושלמי מסכת ביצה, דף ו. מתחילים מהמשנה. פרק א' הלכה ה'. אומרת המשנה: &quot;זימן שחורים ומצא לבנים&quot;, כלומר, הוא זימן יונים או גוזלות שחורים ומצא גוזלות לבנים. &quot;לבנים מצא שחורים, שניים ומצא שלושה, אסורים&quot;. כלומר, אם הוא זימן שניים ומצא שלושה, ודאי אחד מהם בא מעלמא ולכן ודאי זה אסור. &quot;שלושה ומצא שניים, מותרים&quot;, כי אני אומר מסתמא אחד מהם ברח והשניים האחרים שנשארו הם אלה שהוא זימן. '''בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורין. ואם אין שם אלא הם הרי אלו מותרין'''.

אומרת הגמרא, אמרנו במשנה: &quot;שלושה ומצא שניים מותרים&quot;. אומרת הגמרא '''מתניתא ד°רבי''', דתני: '''מאתים ומצא מנה, מנה מונח ומנה מוטל דברי °רבי. וחכמים אומרים: חולין'''. כלומר, לפי רבי אם הוא הניח מאתיים והוא מצא רק מנה - הניח כסף מעשר שני מאתיים ומצא רק מנה - אז אני אומר מסתמא מנה מונח או מנה מוטל, כנראה חצי מנה אחד נפל. ולחכמים, לא, הכול חולין, כי מסתמא אין דרך בן אדם שמעלה מעשר שני לירושלים לקחת רק חלק מזה. אם הוא לקח, הוא לקח את הכול. אם הם חולין ויש פה רק מנה, אז מסתמא את כל המעשר שני הוא לקח ומה שיש כאן זה בעצם חולין.

אז לכן בעצם גם המשנה שלנו עם היונים זה רק רבי, כי הרי הוא הניח שלושה ומצא שניים, ואנחנו אומרים שמה שהוא הניח זה מה שהוא מצא ואחד מהם ברח. זה כמו רבי ולא כמו רבנן, כי לפי רבנן היה צריך להגיד שכולם ברחו ואלה מעלמא באו, ולכן הכול אסור.

אומרת הגמרא: '''תמן תנינן: האומר לבנו מעשר שני בזוית זו ומצא בזוית אחרת הרי חולין'''. היה שם מנה ומצא מאתיים, אז שם חולין. כלומר, אם היה שם מנה של מעשר שני והוא מצא מאתיים, אז יתערב שם מעשר חולין ביחד עם המעשר. &quot;מאתיים ומצא מנה, הכול מעשר&quot;. '''רבי יעקב בר אחא בשם רבי יסא: ד°רבי היא''', כלומר זה דעת רבי כמו שאמרנו מקודם. '''דתני: ומצא מנה, מנה מונח ומנה מוטל דברי °רבי. וחכמים אומרים: חולין'''. אז גם כאן מה שכתוב &quot;מאתיים ומצא מנה, הכול מעשר&quot; זה כנראה רבי.

אומרת הגמרא, '''חזר ואמר: דברי הכל היא'''. המשנה שלנו עם היונים דברי הכול, כי '''שנייא בגוזלים שדרכן לפרוח'''. כלומר, גם חכמים שלגבי כסף אומרים שאם הוא הניח מאתיים ומצא מנה אז הכול חולין - כי אני אומר מסתמא הוא לקח את הכול - זה דווקא בכסף, כיוון שכסף דבר שלא זז. אבל בגוזלים, כיוון שדרכן לפרוח, גם חכמים מודים שאם הוא הניח שלושה ומצא שניים, אני אומר מסתמא אחד מהם ברח ואותם השניים הם אלה שהוא הניח.

שואלת הגמרא: '''והא תני °רבי חלפתא בר שאול: הוא הדבר בגוזלים, הוא הדבר בבצים'''! כי אני אומר שאותו דין קיים גם בביצים. הרי ביצים אינן יכולות לפרוח, אלא על כורחך '''הוי ד°רבי היא''' - שזה כדעת רבי, ולא שחכמים מודים.

'''אמר רבי יוסה: °רבי'''. אין לך לומר שהמשנה שלנו כדברי רבי בלבד; ייתכן שגם חכמים מודים, ורק שם - '''תמן אביו הניח ובנו מצא''' - האבא שולח את הבן שלו, והבן לא יודע מה האבא הניח, אז לכן חכמים אומרים שהכול חולין. '''ברם הכא הוא הניח הוא מצא''' - לגבי הביצים, הוא הניח והוא מצא. הוא ימצא פחות טעות כיוון שהוא מכיר אותם, הוא יודע שזה שלו שהוא הכין, אז בזה גם חכמים מודים. הוא רואה את הביצים, הוא מזהה אותם, אז גם חכמים מודים שזה מה שהוא הניח. כמובן, אם הוא רואה שזה אחרים אז לא, אבל אם הוא רואה שזה מה שהוא הכין אז זה מותר גם לפי חכמים.

'''רבי אבא בר כהן קומי רבי יסה בשם רבי אחא: הורי רבי אבא בר זבדא במעשר שני כהדא ד°רבי'''. כלומר שאם הוא הניח מאתיים ומצא מנה, אני אומר שמנה מונח או מנה מוטל.

אומרת הגמרא, תנן: הניח בתוך הקן ומצא לפני הקן, אסורים. '''אמר רבי יודן: הדא דאת אמר בשהיו שם שתי קינים''' - שאחד מהם הוא הכין ואחד לא הכין - '''אבל אם אין שם אלא קן אחד לא'''. אם יש רק קן אחד, מסתמא אלה שבחוץ זה אלה שהיו בקן.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמר ר' יוסי בר' בון.''' כך היה מנהגו של לוי שהיה מקיש על שובכו מבעוד יום ואמר יזכה לי שובכי למחר מה שארצה ליטול ממנו דס&quot;ל שא&quot;צ לפרוש ולומר זה וזה אני נוטל

'''מתני' זימן שחורים ומצא לבנים וכו'.''' בגמרא התם פריך פשיטא ומשני דה&quot;ק זימן שחורים בקן זה ולבנים בקן זה ולמחר השכים ומצא שחורים במקום לבנים ולבנים במקום שחורים מהו דתימא הני אינהו נינהו ואיתהפוכי איתהפוך קמ&quot;ל דאימא הנך אזדו לעלמא והני אחריני נינהו ומשום דספק היא וכל ספק מוכן אסור

'''שנים ומצא שלשה.''' דממ&quot;נ איכא חד דמערב בהו אסורין כולן וליכא למישרינהו משום ביטול ברוב דבעלי חיים חשיבי ולא בטלי ועוד דדבר שיש לו מתירין הוא לאחר י&quot;ט ואפי' באלף לא בטיל

'''שלשה ומצא שנים מותרין.''' דאמרי' האחד הלך והשנים נשארו ולא אמרינן כשם שהאחד הלך כך הלכו כולן והני אחריני נינהו ומשום דגוזלות עבידי דמנתחי אהדדי ואפי' כשהן מקושרין הלכך אמרינן דהני אינהו נינהו וחד מינייהו אזיל לעלמא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הל' ה מתניתא דר' דתני מאתים ומצא מנה ומנה מוטל דברי ר' וחכמ' אומ' חולין · תמן תנינן הו' לבנו מעשר שיני בזוית זו ומצא בזוית אחרת הרי אילו חולין · ר' יעקב בר אחא בשם ר' יסא דר' היא דתני מאתים ומצא מנה ומנה נוטל דברי ר' וחכמ' אומ' חולין · חזר ואמ' דברי הכל היא שנייא בגוזלים שודרכן לפרוח · והא תנא ר' חלפתא בר שאול הוא הדבר בגוזלים הוא הדבר בכצים · הוי דר' היא · אמ' ר' יוסה תמן אביו הניח · ובנו מצא · ברם הכא הוא הניח הוא מצא · ר' בא בר כהן אמ' קומי ר' יסה בשם ר' אחא תורי ר' בא בר זבדא במעשר שיני כהדא דר' · אמ' ר' יודן הדא דאת אמר כשהיו שם שתי קינים אבל אם אין שם אלא קן אחד לא בדא · והא תנינן אם אין שם אלא הן הרי אילו מותרין כשאין שם אלא גוזל אחד בלבד שמואל אמ' המולחם את התריסין ביום טוב חייב משום בונה · וקשיא דבר שאילו עשאו בשבת חייב חטאת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בתוך הקן.''' זימן אותן שבתוך הקן ומצאם לפני הקן ובתוך הקן לא מצא כלום הרי אלו אסורין

'''ואם אין שם אלא הן.''' שאין באותו שובך אלא קן אחד

'''הרי אלו מותרין.''' וכגון שהן מדדין ואינן יכולין לפרוח וקמ&quot;ל שאע&quot;פ שיש שם שובך אחר קרוב לו בתוך חמשים אמה אם אין אותו שובך שוה בשורה אחת של שובך אלא עומד בקרן זוית אין חוששין שמא הן מאותו שובך לפי שכל הגוזלות כל זמן שאינן פורחין אלא מדדין ברגליהן אינן מדדין אלא כנגד הקן שלהם בשוה ואם רואין קניהן כשהופכין לאחוריהן מדדין ואם לאו אינן מדדין

'''גמ' מתניתא דרבי.''' דתני בתוספתא דמעשר שני פ&quot;ה אם אמר לבנו הרי שם מאתים מעשר והלך ומצא מנה לא אמרינן דהמאתים ניטלו ומנה זו מעות אחרים הן ושל חולין אלא אמרינן מנה מונח ומנה ניטל והרי מנה זו מעשר וחכמים אומרים חולין דאמרינן מאתים ניטלו והני מעות אחריני נינהו ומתני' דקתני שלשה ומצא שנים מותרין לא אתיא אלא כרבי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''תמן תנינן.''' בסוף פ&quot;ד דמעשר שני. וגרסי' להאי סוגיא נמי שם: האומר לבנו מעשר שני בזוית זו ומצא בזוית אחרת הרי אלו חולין דאמרינן מעשר שני ניטל ומעות הללו חולין ואם אמר הרי שם מנה ומצא מאתים המנה השני חולין דלא אמרינן דכל המעשר ניטל ואלו מעות אחרים הן אלא אמרינן מנה מעשר מונח והשאר היא חולין

'''מאתים ומצא מנה הכל מעשר.''' דלא אמרי' המעשר ניטל הכל ואלו מעות אחרים הן אלא אמרינן מנה מעשר מונח ומנה ניטל וקאמר ר' יעקב דהאי מתני' נמי דרבי דהתוספתא היא
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

שואלת הגמרא: '''בדא? תנינן: אם אין שם אלא הן הרי אלו מותרין'''! כתוב מפורש בהמשך המשנה - מה הוא חידש? '''אמר רבי יוסי בר בון: רבי יודן° בשאין שם אלא גוזל אחד בלבד קן אחת שחורים בלבד'''. אלמלי רבי יודן הייתי חושב שדווקא אם זימן את כל מה שבקן ומצא אותם בחוץ - הניח קן שחורים בלבד וזימן את כולם בתוך הקן, ובא ומצא את כולם מחוץ לקן - במקרה כזה אני אומר באמת אלה מה שהוא זימן זה מה שבחוץ. אבל אם היה קן אחד שבתוכו יש שחורים ולבנים, והוא זימן את השחורים בתוך הקן, ובא ומצא רק שחורים מחוץ לקן, הייתי אומר כשם שהלבנים נשארו בתוך הקן, גם השחורים נשארו בתוך הקן, ואלה שברחו זה אחרים שבאו מעלמא והם מוקצים. על זה בא רבי יודן לחדש לנו שאם יש רק קן אחד, למרות שהוא זימן רק חלק מהשחורים ולמרות שיש גם לבנים - אף על פי כן זה יהיה מותר.

תנן, במשנה: '''אין מסלקין את התריסים ביום טוב''' ובית הלל מתירים אף להחזיר. '''°בית הלל שמואל: המלחם את התריסין חייב משום בונה'''. הוא אומר שמרכיב את התריסים ביום טוב חייב משום בונה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ו עמוד א'''

{{שוליים|א_כח}} '''ביצים שנמצאו לפני הקן ביום טוב, כשידוע שהיו שם רק שתיים ונמצאו שתיים - האם מותרות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ב, הלכה ו, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תצז סעיף יד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי - שלוש ומצא שתיים, השתיים הנותרות מוחזקות כמונחות והאחת שאבדה מוטלת, ולכן אם אין שם אלא הן הרי אלו מותרות.

{{שוליים|א_כט}} '''האומר לבנו &quot;מעשר שני מונח בזוית זו&quot;, הניח מאתים ומצא מנה — דינו כמעשר או כחולין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעשר שני, פרק ו, הלכה ג &lt;קטע סוף=ו א/&gt; ==דף ו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=ו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כחכמים שהכל חולין, כמבואר במשנה &quot;מאתים ומצא מנה השאר חולין&quot;, וכך פסק הרמב&quot;ם.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;12&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל מתירין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום טוב לכתחילה}} אף להחזיר! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנניה דציפורין|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_ל}}התירו סופו מפני תחילתו, שאם אומר את לו שלא יחזיר אף הוא אינו פותח ולא יפתח, אף הוא ממעט בשמחת יום טוב. אמר רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: מחזיר ובלבד שלא יחזיר כל צורכו. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: כשאין שם פתח, אבל יש שם פתח משתמש דרך הפתח {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא התירו לו לפתוח את התריס}}.

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_א_ו|ירושלמי ביצה, פרק א, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_א_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: אין נוטלין את העלי לקצב עליו בשר. ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל {{שוליים|א_לא}}מתירין. [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: אין נותנין את העור לפני הדריסה ולא יגביהנו אלא אם כן יש עליו בשר. ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל {{שוליים|א_לב}}מתירין. [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ים}}: אין מסלקין את התריסין ביום טוב. ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל {{שוליים|א_לג}}מתירין אף להחזיר.

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: אין נוטלין את העלי לקצב עליו בשר ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתירין}}. הא שלא לקצב עליו בשר אסור אפילו ל[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל. הדא היא דאמר רבי חיננה בר שלמיה[[ביאור:עץ מסורת#רב חיננא בר שלמיא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: מודין חכמים ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נחמיה בזיירה {{ירו&quot;מ-ביאור|קורת בית הבד}} ומזורה {{ירו&quot;מ-ביאור|כלי שחובטים בזתים}} ובוכנה {{ירו&quot;מ-ביאור|עלי}}. בזיירה דו עצר ביה, ומזורה דו חבט ביה, {{ירו&quot;מ-הוסר|ובוכהנה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ובוכנה}} דו כתת ביה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכולם מוקצה מחמת חסרון כיס שאסור אפילו לצורך גופו או מקומו, ורק לקצב בשר התירו לצורך שמחת יום טוב, שאם לא תתיר אף הוא לא ישחט וימנע משמחת יום טוב. תנן}} [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: אין נותנין את העור לפני הדריסה ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתירין ו}}שוין שלא יגרדנו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: ולא יגביהנו אלא אם כן יש עליו כזית בשר}}. מה אנן קיימין? אם במחובר לו כגופו הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|והבשר בטל לעור והכל מוקצה ואסור בטילטול}}. אם בפרוש הדא היא דאמר רבי יעקב בר אחא חיננא קרתחייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא חיננא קרתחייה|°]] בשם רבי הושעיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]]: דיסיקיא שיש בתוכה מעות נותן עליה ככר ומטלטלה. כהדא

&lt;span id=&quot;דף_ז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#דף ז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: וקשיא, '''דבר שאילו עשאו בשבת חייב חטאת, °בית הלל מתירין אף להחזיר'''! אז בית הלל מתירים ביום טוב לכתחילה אף להחזיר? '''רבי חנניה° בשם רבי יוחנן°: התירו סופו מפני תחילתו''', שאם אתה אומר לו שלא יחזיר אז אף הוא לא פותח, '''ולא יפתח, אף הוא ממעט בשמחת יום טוב''', כי אנשים לא יבואו לקחת תבלינים והם לא יכולים להכין תבשילים שהם רוצים.

'''אמר רבי אחא: מחזיר ובלבד שלא יחזיר כל צורכו''' - שלא יחזיר עד הסוף, כלומר, שהוא לא מסיים אותה, אז הוא פטור עליה.

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: כשאין שם פתח''' - כל מה שהתירו לו לפתוח ואפילו להחזיר זה כשאין פתח אחר. '''אבל יש שם פתח משתמש דרך הפתח''' - כי לא התירו לו לפתוח את התריס. מדובר בזמן שהיו מרכולים כאלה, חנויות כאלה שהיה תריס שסוגר את כל הפתח, ומסירים את התריס הזה והוא משמש בתור מדף. עכשיו, אם יש פתח אחר להיכנס לחנות, אז שישתמש דרך הפתח של החנות.

פרק א הלכה ו', המשנה: '''°בית שמאי אומרים: אין נוטלין את העלי לקצב עליו בשר'''. עלי - זה של כתישה, שכותשים בו. '''ו°בית הלל מתירין'''. '''°בית שמאי אומרים: אין נותנין את העור לפני הדריסה''' - במקום שבו כולם דורסים כדי שידרסו על העור ויהא מעובד - '''ולא יגביהנו אלא אם כן יש עליו בשר. ו°בית הלל מתירין'''. '''°בית שמאי אומר: אין מסלקין את התריסין ביום טוב. ו°בית הלל מתירין אף להחזיר'''.

אומרת הגמרא: '''°בית שמאי אומרים: אין נוטלין את העלי לקצב עליו בשר ו°בית הלל'''. '''הא שלא לקצב עליו בשר אסור אפילו ל°בית הלל'''. כך משמע, כיוון שאתה אומר שכל מה שהם התירו זה לקצב עליו בשר, משמע שלא לקצב עליו בשר, אסור להזיז את העלי בכלל, למרות שבעצם זה כלי שאין בו טעם לאיסור ומותר לצורך גופו ומקומו.

'''הדא היא דאמר רבי חיננה בר שלמיה° בשם רב°: מודין חכמים ל°רבי נחמיה בזיירה ומזורה ובוכנה'''. יש כל מיני גרסאות מה בדיוק החכמים אסרו. רבי נחמיה אומר שכל הכלים אסורים חוץ מלצורך הדבר המותר להם, כלומר דבר שהוא יקר. הפעם הראשונה שמודים לו שבזיירה ומזורה ובוכנה. זיירה - זה כלי שסוחטים בו את הזיתים, מזורה - כלי שחובטים בו את הזיתים, ובוכנא - זה העלי. יש מקום אחר שבו מופיע שמדובר על כלי אריגה, אבל פה מדובר על מה שאמרנו.

'''בזיירה דו עצר ביה''' - שהוא סוחט בו הזיתים, '''ומזורה דו חבט ביה''' - שהוא חובט בו הזיתים, '''דו כתת ביה''' - מה שבו הוא כותש. אז רואים מכאן שהכלים האלה זה כלים שמוסכם עליהם לאיסור, שאפילו לצורך גופו ומקומו אסור; רק לצורך לקצב עליו בשר ביום טוב התירו בשביל שמחת יום טוב, כי אם לא תתיר לו, אז גם לא ישחוט ואין לנו שמחת יום טוב.

אומרת הגמרא, תנן: '''°בית שמאי אומרים: אין נותנין את העור לפני הדריסה'''. כלומר, שאסור להניח את העור שמפשיטים את הבהמה אחרי השחיטה במקום שכולם דורסים כדי שהעור יתרכך ולא יתייבש ויהיה קשה. '''ו°בית הלל שוין שלא יגרדנו''' - לא ממש יגרד את העור, כי זה כבר ודאי עיבוד של עור וזה אסור. תנן: '''ולא יגביהנו אלא אם כן יש עליו''' כזית בשר.

שואלת הגמרא: '''מה אנן קיימין? אם במחובר לו כגופו הוא'''. אם הבשר מחובר לעור עצמו, אז בעצם הבשר בטל לעור, וכיוון שהעור מוקצה - הכול מוקצה, אסור בטלטול. עכשיו, '''אם בפרוש''' - שהבשר הוא נפרד, אז כן. '''הדא היא דאמר רבי יעקב בר אחא חיננא קרתחייה° בשם רבי הושעיה°: דיסיקיא שיש בתוכה מעות נותן עליה ככר ומטלטלה'''. כלומר, אפילו דבר שהוא לא כלי, אפילו דבר שהוא מוקצה מחמת גופו, מותר להניח כיכר ולטלטל אותו.

אנחנו מכירים את ההלכה שמותר להניח כיכר או תינוק על מת ולטלטל אותו, אבל שם הגמרא אומרת שלא אמרו כיכר או תינוק אלא למת, אבל לשאר דברים לא. אבל רב הושעיא סובר שאפילו על דיסקיא, אפילו דבר שמוקצה מחמת גופו, מותר להניח כיכר ולטלטל אותו.

כהדא דאנטיכי - כלי שיש לו דופן כפולה, כמו כלי בתוך כלי, שבכלי הפנימי שמים מים ובכלי החיצוני מניחים גחלים, שאנחנו יודעים אסור להשתמש בזה בשבת. אנטיכי אף על פי שגופה אסור להשתמש בו בשבת, אבל פה מדובר שהיא הייתה מונחת - כלומר לא השתמשו בה - ונפלה בשבת על רבי ירמיה בשוק, ובאו והשיבו: הניחו עליה כיכר והסירו אותה. ואל תאמר שזה פסקו של רבי הושעיא שכיכר טוב לכל דבר, אפילו דבר שהוא מוקצה מחמת גופו, אלא בגלל שרבי ירמיה היה מסכן - כלומר, הדבר הזה יכול לסכן את רבי ירמיה אם זה היה נשאר עליו, אז לכן הניחו על זה כיכר והסירו את זה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''חזר.''' ר' יעקב ואמר דמתני' דגוזלות דהכא דברי הכל היא דשאני גוזלות שדרכן לפרוח והלכך אפי' רבנן מודו דאמרינן האחד הלך והשנים נשארו אבל גבי מעות דניטלין הן ס&quot;ל דאמרי' הכל ניטל והני אחריני נינהו וחולין הן

'''והא תנא ר' חלפתא.''' דאין חילוק בדינא דמתני' דהכא בין הניח וזימן גוזלות ובין בביצים שאם זימן והניח שלשה ביצים ומצא במקומן שנים שמותרין הן ולא חיישי' דשמא אחריני נינהו ונולדו בי&quot;ט הן והשתא על כרחך דטעמא לא הויא משום דעשוין לפרוח דהא לא שייכא בבצים אלא הוי דעל כרחך דמתני' דהכא דרבי היא

'''הורי ר' בא בר זבדא במעשר שני כהדא דרבי.''' כסתמא דמתני' התם דאמרינן מנה מונח ומנה מוטל ושאני מתני' דהכא וכדאמרן

'''וב&quot;ה מתירין.''' שאף על פי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו לצורך גופו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;בית הלל אומ' מתירין אף להחזיר · ר' חנניה בשם ר' יוחנן התירו סופו משם תחילתו · שאם אומ' את לו שלא יחזיר אף הוא אינו פותח · ולא יפתח · אף הוא ממעט בשמחת יום טוב · אמ' ר' אחא מחזיר ובלבד שלא יחזיר כל צורכו · אמ' ר' יוסי ביר' בון כשאין שם פתח · אבל יש שם פתח משתמש דרך הפתח · הא שלא לקצב עליו בשר אסור · הדא היא דאמ' ר' חיננה בר שלמיה בשם רב מודין חכמ' לר' נחמיה בזיירה ומזורה וכוכנה · בזיירה דו עצר ביה · ומזורה דו חבט ביה · וכוכנה דו כתת ביה · שוין שלא יגרדנו · מה אנן קיימין אם במחובר לו כגופו הוא · אם כפרוש הדא היא דאמ' ר' יעקב בר אחא חיננא קרתחייה בשם ר' הושעיה דיסיקיא שיש בתוכה מעות נותן עליה ככר ומטלטלה · כהדא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמר ר' יוסי וכו'.''' כלומר לעולם אימא לך דמתני' דהכא כדברי הכל היא דאתיא דתמן גבי מעשר אביו הוא שהניח ובנו הוא שמצא והלכך ס&quot;ל לרבנן דהתם דאמרי' אביו בעצמו הוא שנטלן אח&quot;כ ושכח מלומר לבנו והלכך אלו מעות שנמצאו הכל חולין הן ורבי ס&quot;ל דאם איתא שאביו נטלן היה אומר לבנו ובהאי סברא הוא דפליגי התם אבל הכא הוא הניח והוא בעצמו מצא הלכך אפי' רבנן מודו דהשנים הנשארים הן הן הראשונים שהזמין ואחד מהן נשמט או נאבד ולפיכך הוא הדבר בגוזלות הוא הדבר בבצים דלא שייך למיחש כאן שמא ניטלו דאילו ניטלו היה ניטל כולן שהוא בעצמו המניח והוא בעצמו שמצא השנים הללו

'''וקשיא.''' לשמואל וכי דבר שאם נשאו בשבת חייב חטאת יהיו ב&quot;ה מתירין אף להחזיר לכתחלה בי&quot;ט בתמיה

'''לפני הדריסה.''' שידרסו עליו בני אדם שלא יהא נפסד&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אמר רב יודן הדא דאת אמר.''' בסיפא דמתני' בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורין דוקא כשהיו שם שתי קינין דחיישינן שמא מקן אחר באו לכאן והרי לא הזמין אותם אבל אם אין שם אלא קן אחד לא בדא אמרו אסורין דלא חיישינן דלמא מעלמא אתו. ופריך והא תנינן בהדיא אם אין שם וכו' ומאי קמ&quot;ל רב יודן

'''א&quot;ר יוסי בר' בון.''' דממתני' לא שמעינן בהדיא דבקן אחד מותרין דאימא דה&quot;ק אם אין שם אלא הן היינו אלא גוזל אחד או ב' גוזלות כפי שהזמין אי נמי אפי' בקן היינו שאין שם אלא קן אחד שחורים בלבד אלו שהזמין הלכך הוא דלא חיישינן למידי ואשמעינן ר' יודן שאפי' אין לו סימן באלו שהזמין אם אין שם קן אחר דאיכא למיחש מאותו קן אחר באו לכאן מותרין דלא חיישינן דילמא מעלמא אתו

'''גמ' המלחם את התריסין.''' כמו המחלם ומלשון הדר חלים הוא לפי שהן עשויין כמין שני פרקים ומחוברין ע&quot;י ציר וכשמסלקן מפתח החנות פותח אותן ומפרקן ומניחן על העצים שלפני החנות ונותן עליהן הדברים שהוא מוכר וכשהוא מחזיר מחלים ומחבר אותן הפרקים בציר הקבוע באחד מהן ותוחבו בחור שבהשני ומחזירן לסגור את פתח החנות וגרסי' להא לעיל בשבת פ' הבונה בהלכה א' ושם לא גריס בי&quot;ט אלא סתם המלחם את התריסין חייב משום בונה ובשבת קאי דאלו בי&quot;ט אין כאן אלא משום לאו

'''התירו סופו מפני תחלתו וכו'.''' שאם לא יפתח אף הוא ממעט בשמחת י&quot;ט שלא יהא מצוי לקנות דברים הצריכים להיום ומשום שמחת י&quot;ט התירו חכמים

'''אמר ר' אחא.''' דאיכא לשנויי ג&quot;כ דכשאמר שמואל חייב בשמחזיר כל צרכו ותוקע הציר בחוזק וכי קשרו בית הלל להחזיר בעלמא ובלבד שלא יחזיר כל צרכו ולתקעו בחוזק

'''כשאין שם פתח אחר.''' להחנות אבל אם יש שם פתח אחר בזה לא התירו לסלק ולהחזיר אלא משתמש הוא דרך אותו הפתח

'''מתני' ב&quot;ש אומרים אין מסלקין את התריסין בי&quot;ט.''' תריסין הן דלתות של חניות העשויות כמין תיבות כמו שיש לחניות של מוכרי בשמים ועומדות בשוק ואינן מחוברות לקרקע ובאותן דלתות סוגרין בהן אותן פתחי התיבות ולפעמים מסלקין אותן תריסין מפתח התיבה ונותנין עליהן הסממנין שבחנות

'''וב&quot;ה מתירין אף להחזיר.''' משום דבעי לאפוקי תבלין לצורך י&quot;ט ואי לא שריית ליה לאהדורי לא יפתח אותן ואתי לאמנועי משמחת י&quot;ט ובבבלי קאמר דבתריסין שאין להם ציר כלל כ&quot;ע לא פליגי דשרי וכשיש להן ציר מן הצד כ&quot;ע לא פליגי דאסור גזירה שמא יתקע וחייב משום מכה בפטיש כי פליגי בתריסין שיש להן ציר באמצע שהוא כעין בליטה ותוחבין אותה בחור שבאמצע דופן פתח החנות דב&quot;ש סברי גזרינן ציר באמצע אטו ציר מן הצד דדמי לבנין וב&quot;ה סברי לא גזרינן

'''ב&quot;ש אומרים אין נוטלין את העלי לקצב עליו בשר.''' עלי הוא יד של עץ גדול הרבה ועגול הוא שכותשין בו את הריפות וכיוצא בהן ואין נוטלין אותו בי&quot;ט לחתוך עליו בשר הואיל ומלאכתו לאיסור

'''ולא יגביהנו.''' לטלטלו לאחר הפשטתו

'''וב&quot;ה מתירין.''' דאי לא שריית ליה לא שחיט כדי שלא להפסיד את העור וממנע משמחת יו&quot;ט

'''ב&quot;ש אומרים וכו' וב&quot;ה מתירין.''' ומפרש לקצב עליו בשר לצורך י&quot;ט הוא דב&quot;ה מתירין הא שלא לקצב עליו בשר אסור לטלטלו בי&quot;ט והדא היא דאמר ר' חנינא וכו'. לעיל בשבת פרק כל הכלים בהלכה ב'

'''מודים חכמים לר' נחמיה.''' דאמר שם כל הכלים אין ניטלין אלא לצורך ובכלים דקחשיב לקמיה מודים לו חכמים

'''בזיירה ומזורה ובוכנה.''' כדמפרש ואזיל בזיירה הוא כלי דהוא עצר ביה שעשוי הוא לעצור ולדחוק את המשקה שיצא ובמזורה דהוא חביט ביה את המוץ והפסולת ובבוכנא דהוא כתיש ביה ולפי שהכלים הללו מקפיד עליהן ואין נוטלין אלא לצורך מה שמותר לעשות היום

'''ב&quot;ש אומרים וכו' שוין שלא יגרדנו.''' אע&quot;פ שב&quot;ה מתירין שיגביהנו מודים שצריך ליזהר שלא יגרד את השער מן העור על ידי שמגביה אותן

'''מה אנן קיימין.''' פלוגתייהו בעור אם במחובר לו הבשר שעליו א&quot;כ כגופו הוא ופשיטא דמותר

'''אם בפרוש וכו'.''' כלומר אי מיירי בפרוש הבשר ממנו אלא שמונח עליו וקמ&quot;ל דאף ב&quot;ש מתירין להגביהו מפני הבשר שמונח עליו א&quot;כ הדא היא דאמר ר' יעקב וכו' דיסקיא שק שיש בתוכה מעות נותן עליה ככר ומטלטלה אגב הככר וה&quot;נ מטלטל העור אגב הבשר שעליו

'''כהדא.''' עובדא
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

למדנו במשנה '''ושוין שלא ימלוח את העור'''. כל מה שאמרנו שמחלוקת האם מותר להניח אותו לפני הדריסה, אבל למלוח אותו זה ממש עיבוד, זה ודאי אסור. תני: אבל הוא מולח עליו בשר לצלי - כלומר בשר בכמות קטנה כמו ששמים לצלי זה לא כמו כשרוצים לבשל בשר ואז שמים כמות גדולה כדי להכשיר אותו, אלא כמות קטנה רק כדי שיהיה טעם.

חבריא אומרים בשם רב: מולחו הטעם דבר מרובה, אף על פי שלא יכול לאכול ממנו דבר מועט. כלומר מותר למלוח הרבה מאוד חתיכות בשר, למרות שבעצם הוא ודאי יאכל רק כמות קטנה ביום טוב, כי אחרי זה יתקלקל לו אם הוא לא ימלח את זה.

אמר רב אחא בשם רב: מולח ומערים ומולח ומערים. כלומר, הוא לא עושה זה בבת אחת, אלא הוא מולח חתיכה אחת ואומר: את זה אני מעדיף, ואחרי שהוא מלח אותה הוא אומר: לא, אני מעדיף את החתיכה השנייה, ואז מולח אותה, ואומר: אני מעדיף את החתיכה השלישית, וכך הלאה.

אומרת הגמרא, מלח בשר על העור הכא ומלח הכא עד דמולח כוליה. אם ככה, כשהוא רוצה להערים במליחה, הוא יכול למלוח חתיכה אחת במקום אחד על העור, וחתיכה אחת במקום אחר על העור, וחתיכה שלישית במקום אחר על העור, וככה לאט לאט הוא ימלח את כל העור כולו.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ו עמוד ב'''

{{שוליים|א_ל}} '''מותר להחזיר תריס חלון ביום טוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ד, הלכה יב, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקיט סעיף א. ''הכרעה:'' הותר סופו (החזרה) מפני תחילתו (פתיחה), ובלבד שלא יחזיר כל צורכו כדעת רבי אחא, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|א_לב}} '''אין מסלקין (פותחים/מחזירים) את התריסין ביום טוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ג, הלכה ד, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקיט סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל המתירים, כמבואר ברמב&quot;ם הל' יו&quot;ט פ&quot;ג ה&quot;ד ובשו&quot;ע או&quot;ח סי' תקיט ס&quot;ג.

{{שוליים|א_לג}} '''אין ליטול עלי כתישה ביום טוב אלא לצורך תשמישו הרגיל (כתישה), ולא לתשמיש אחר (כגון קיצוב בשר).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ד, הלכה יב, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקיט סעיף א &lt;קטע סוף=ו ב/&gt; ==דף ז עמוד א== &lt;קטע התחלה=ז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל שמתירים ליטול העלי לקצב עליו בשר, אך מודים שאסור ליטול כלים כאלו (זיירה, מזורה, בוכנה) לתשמיש שאינו תשמישם הרגיל, כדברי רבי חיננה בר שלמיה בשם רב.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;13&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אנטיכי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה בה גחלים}} נפלת על רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשובתא והשבון {{ירו&quot;מ-ביאור|הניחו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיכר}} עליה ורימינה. לא שהלכה כרבי הושעיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אלא בגין רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] דלא יסכן. {{שוליים|א_לד}}שוין שלא ימלחנו {{ירו&quot;מ-ביאור|את העור}}. תני: אבל הוא מולח עליו בשר {{שוליים|א_לה}}לצלי. חברייא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: מולח הוא אדם דבר מרובה אף על פי שאינו יכול לוכל ממנו אלא דבר {{ירו&quot;מ-הוסר|ממועט}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מועט}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{שוליים|א_לו}}מולח ומערים מולח ומערים. מלח {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשר על העור}} הכא ומלח הכא עד דו מלח כוליה.

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_א_ז|ירושלמי ביצה, פרק א, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_א_ז&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: אין מוציאין לא את הקטן ולא את הלולב ולא את ספר תורה לרשות הרבים. ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל {{שוליים|א_לז}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מתירין}}.

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרים: אין מוציאין לא את הקטן ולא את הלולב ולא את ספר תורה לרשות הרבים}} ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל מתירין. הא גדול {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיכול ללכת לבד}} אסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי שמואל בריה דרבי יוסה ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בריה דרבי יוסה ברבי בון|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}אפילו גדול מותר. וליידא מילה {{ירו&quot;מ-ביאור|ולאיזה דבר}} תנינן קטן? בא להודיעך כוחן של [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי עד איכן היו מחמירין. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} מיטען {{ירו&quot;מ-ביאור|הרימו אותו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|באפריון}} מערס {{ירו&quot;מ-ביאור|שכונה}} לערס {{ירו&quot;מ-ביאור|לשכונה}}. אמר רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] קומי רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: נאמר {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרימו אותו כיוון}} דהוה אסתניס. אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|גדול אחר אסור. אמר לו}}: ברי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}} הוה מיני {{ירו&quot;מ-הוסר|ומינן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומינך}}. תני [[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל בי רבי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל בי רבי אומר: אבנים שישבנו עליהן בנערותינו עשו עמנו מלחמה בזקנותינו. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהם קררו והחלישו את הגוף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] מפקד לחברייא: לא תיתבון לכון על מסטובייתא ברייתא דסדרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אל תשבו על אצטבאות האבן שמחוץ לבית המדרש}} דבר עולא דאינון צנינין {{ירו&quot;מ-ביאור|שהם קרים}}. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} מפקד לתלמידוי: לא תיתבון לכון על טבלה ברייתא דסדרה דאסי דאינון צנינין {{ירו&quot;מ-ביאור|אל תשבו על טבלת האבן שמחוץ לבית המדרש של אסי בגלל שהם קרות}}. רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] הוה נחת מסחי בהדין דימוסין דטיבריה {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד לרחוץ במרחצאות של טבריה}} והוה מיסתמיך על תרין גוחיין {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה מסתמך על שני עבדים}} שרעין {{ירו&quot;מ-ביאור|העבדים החליקו נפלו מפעת משקלו}} וזקפין {{ירו&quot;מ-ביאור|ורבי אבהו הרים אותם}} שרעין וזקפין. אמרין ליה: מהו הכין? {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אתה כזה חזק למה אתה נשען עלינו?}} אמר לון: שימרתי כחי לזיקנותי. רב הונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] לא נחת לבית וועדא {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בא לבית המדרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום טוב לפי שהיה חלש. אמר}} רב קטינא[[ביאור:עץ מסורת#רב קטינא|°]] שאיל: לא כן תני: מטלטלין את האיסתניסין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה לא הרימו את}} רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]? רב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] הורי {{ירו&quot;מ-ביאור|התיר}} לריש גלותא לצאת בכסא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] בעי: לא כן תני: {{שוליים|א_לח}}אין יוצאין בכסא אחד אנשים ואחד נשים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אפילו תלמיד חכם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתחיל}} אינו טועה בדבר הזה. ורב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] טעי! רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] הורי {{ירו&quot;מ-ביאור|התיר}} לבר גירנטי אסיא {{ירו&quot;מ-ביאור|הרופא}} מיטענה בסדינא {{ירו&quot;מ-ביאור|שישאו אותו בתוך סדין}} מיעול מבקרא ביישייא {{ירו&quot;מ-ביאור|ללכת לבקר חולים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו}} בשובתא. מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי|°]] מיטעון בסדינא מיעול מידרוש בציבורא בשובתא {{ירו&quot;מ-ביאור|נשאו אותו בסדין ללכת לדרוש בציבור בשבת}}. אמר רבי זריקן[[ביאור:עץ מסורת#רבי זריקא|°]] לרבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: כד תיעול {{ירו&quot;מ-ביאור|כאשר תלך}} לדרומא את שאיל לה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם זה מותר}}. אשתאלת לרבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]]. אמר לון רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר ו}}לא סוף דבר שצורך לרבים בו אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו}} שמא יצרכו לו הרבים. דלמא {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ורבי אבא מרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא מרי|°]] ורבי מתניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|הורי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הורו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|למייתי}} פיתא {{ירו&quot;מ-ביאור|התירו להביא לחם}} לארסקינס {{ירו&quot;מ-הדגשה|המושל}} בשובתא שמא יצרכו לו הרבים. {{ירו&quot;מ-הוסר|תאני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תני}}: ולא את המפתח {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין בו צורך ונוטל אותו עימו שלו יגנבו לו מה}}בית {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובית}} הלל {{שוליים|א_לט}}מתירין. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב הושעיה בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב הושעיה בר רב יצחק|°]]: הדא דאת אמר במפתח של {{ירו&quot;מ-ביאור|מחסן שיש בו}} אוכלין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש בזה קצת צורך אוכל נפש}}, אבל במפתח של כלים לא. בדא והא רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] יתיב ומתני ומפתחא דפלמנטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|של ארגז}} בידיה? פלפלין הוה ליה בגווה.&lt;span id=&quot;דף_ז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#דף ז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו לומדים בירושלמי מסכת ביצה, דף ז. נתחיל מהמשנה, פרק א' הלכה ז'. אני אומר את המשנה: '''בית שמאי אומרים אין מוציאין לא את הקטן ולא את הלולב ולא את ספר תורה לרשות הרבים, ובית הלל''' מתירים.

מה זה? למה במשנה בית שמאי אומרים אין מוציאין לא את הקטן ולא את הלולב ולא את ספר תורה של הרבים, ובית הלל מתירים - להבין שהמחלוקת שלהם לגבי קטן. משמע מכאן שגדול, כשהוא יכול ללכת לבד, אפילו לבית הלל אסור. רבי שמואל בריה דרבי יוסה ברבי בון אמר: אפילו גדול מותר. ולדעתו למה תנן קטן? אמר לו '''בא להודיעך כוחן של בית שמאי עד היכן היו מחמירין''', שאפילו קטן שהוא לא יכול ללכת הם אסרו, אבל בוודאי גדול מותר.

אמרה הגמרא: שמואל מיטען מערס לערס - את שמואל הרימו בעריסה משכונה לשכונה. אמר רבי זעירה קומי רבי יוסה: אולי נאמר שהרימו אותו כיוון שהוא היה איסטניס, מפונק, אבל גדול אחר יהיה אסור. אמר לו: '''ברי הוה מיני''', הוא היה יותר בריא ממנו.

תני רבי ישמעאל בי רבי אומר: '''אבנים שישבנו עליהן בנערותינו עשו עמנו מלחמה בזקנותינו'''. כלומר בגלל הצינה של האבנים - האבנים האלה שכשהיינו צעירים ישבנו עליהן, עכשיו שאנחנו מבוגרים זה פוגע לנו בעצמות.

רבי יונה מפקד לחברייא: '''לא תיתבון לכון על מסטובייתא ברייתא דסדרה דבר עולא דאינון צנינין''' - אל תשבו על האצטבאות של אבן מחוץ לבית מדרשו של עולא, כיוון שהן קרות ואפשר לחלות מזה. רב מפקד לתלמידוי: '''לא תיתבון לכון על טבלה ברייתא דסדרה דאסי דאינון צנינין''' - אותו דבר, אל תשבו על הטבלה של אבן שהייתה מחוץ לבית המדרש של אסי, כיוון שהם היו קרים.

רבי אבהו הוה נחת מסחי בהדין דימוסין דטיבריה - הלך להתרחץ במרחצאות של טבריה, והוה מיסתמיך על תרין גוחיין - שני עבדים, שרעין וזקפין - היו נופלים מרוב המשקל שלו והוא היה מרים אותם. אמרין ליה: מהו הכין? למה צריך אותם בכלל? אמר לון: '''שימרתי כחי לזיקנותי''', אני שומר את הכוח לעת זקנה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אנטיכי.''' הוא כלי המוזכר לעיל בפ' כירה והוא כבד ונפל על ר' ירמיה בשבת

'''וחשבון עליה ורימונה.''' ובאו אנשים וחשבו מה לעשות ולבסוף הרימוהו אותו ממנו ואע&quot;פ שאין לטלטלו אגב כובדו. ולא שהלכה כר' הושעיה ותאמר שעשו כדקאמר ר' הושעיה בדיסקיא אלא בשביל שלא יסתכן ר' ירמיה הרימו אותו ממנו

'''שוין שלא ימלחנו.''' להעור מפני שהוא כמעבד

'''בשר לצלי.''' כלומר אבל מעט מלח כמליחת בשר לצלי מותר ליתן ולמלוח עליו דכה&quot;ג לא מיחזי כעיבוד

'''מולח הוא אדם.''' בי&quot;ט

'''דבר מרובה.''' חתיכה גדולה ואע&quot;פ וכו'

'''ר' אחא.''' אמר הכי הורה רב שע&quot;י הערמה מותר שהוא מולח כאן מעט וכאן מעט כלומר לזה אני רוצה עדשהוא מולח את כולו

'''מתני' אין מוציאין לא את הקטן וכו'.''' דמידי דלאו צורך אכילת נפש הן

'''וב&quot;ה מתירין.''' דמתוך שהותרה הוצאה לצורך אוכל נפש הותרה שלא לצורך וכגון שיש בו איזו צורך מצוה או צורך הנאה כגון מפתח ביתו לאפוקי הוצאות אבנים וכיוצא בזה דבהא מודו ב&quot;ה דאסור

'''גמ' הא גדול אסור.''' להוציאו שהרי יכול להלך ברגליו

'''ר' בון אמר אפי' גדול מותר.''' ולאיזה דבר תנינן קטן משום שבא להודיעך כחן של ב&quot;ש שמחמירין אף בקטן

'''שמואל מיטען.''' היה מניח את עצמו לטוענו בכסא משכונה לשכונה. ערס לשון שורה הוא ודוגמתו פ&quot;ק דגטין רבה בר אבוה מצריך מערסא לערסא משורת הבתים שבצד ר&quot;ה לשורה שכנגדה

'''נאמר.''' אפשר דהוה איסתניס ואין ללמוד לשאר בני אדם ממנו אמר ליה בריא וחזק הוה מיני ומינך

'''אבנים שישבנו עלינו בנערותינו.''' ולא הרגשנו כלום עשו עמנו מלחמה בזקנותינו כלומר אח&quot;כ הרגשנו בימי הזקנה את מה שהטרחנו בעצמנו בימי נערותינו וללמד דרך ארץ בא שצריך לשמור עצמו בימי הנערות ואף שאינו מרגיש בדבר מפני שסופו להיות מרגיש בימי הזקנה וכהאי דשמואל שאף שהיה בריא וחזק שימר עצמו להיות נטען ע&quot;י בני אדם כדי להחזיק כחו לעת זקנתו וכהאי דלקמן והא דר' אבוהו

'''על מסטוביתה.''' איצטבא החיצונה של בית המדרש דבר עולא לפי שהן צוננים ושל אבנים היתה שלא תצטננו עצמיכם

'''טבלא ברייתא.''' דף החיצונה של בית המדרש דאסי ושל אבנים הי'

'''ר' אבהו.''' היה יורד לרחוץ עצמו בזה המרחץ של טבריה והיה מסתמך עצמו על תרין גוותיין הן נערים גדולים המשרתים אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אנטיכי נפלת על ר' ירמיה בשובתא וחשבון עליה ורימונה · לא שהל' כר' הושעיה אלא כגין ר' ירמיה דלא יסכן · שוין שלא ימלחנו · תני אבל הוא מולח עליו בשר לצלי · חברייא בשם רב מולח הוא אדם דבר מרובה אעפ' שאינו יכול לוכל ממנו אלא דבר ממועט · ר' אחא בשם רב מולח ומעריס מולח ומעריס מלח הכא ומלח הכא עד דו מלח כוליה · הל' ו הא גדול אסור · ר' שמואל בריה דר' יוסה ביר' בון אמ' אפי' גדול מותר · ולידא מילה תנינן קטן · בא להודיעך כוחן שלבית שמי עד איכן היו מחמירין שמואל מיטען מערס לערס · אמ' ר' זעורה קומי ר' יסא נאמר דהוה איסתניס · אמ' ליה כרי הוה מיני ומינך · תני ר' ישמעאל ביר' או' אבנים שישבנו עליהן בנערותינו עשו עמנו מלחמה בזקנותינו · ר' יונה מפקד לחברייא לא תיתבון לכון על מסטובייתה דסדרה דכר עולא דאינון קרירין · רב מפקד לתלמידוי לא תיתבון לכון על טבלה ברייתא דסדרא דאסי דאינון צנינין · ר' אבהו הוה נחת מסחי בהדין דימוסין דטיבריה והוה מיסתמיך על תרין גותיין שרעון וזקפון · שרעון וזקפון · אמרון ליה מהו הכין · אמ' לון שימרתי כוחי לזיקנותי · רב חונה לא נחת לבית ווערא · רב קטינא שאיל לא כן תני מטלטלין את האיסתניסין · רב חונה הורי לריש גלותא לצאת בכסא · רב חסדא בעי לא כן תני אין יוצאין בכסא אחד אנשים ואחר נשים · אפי' תלמ' חכמ' אינו טועה בדבר הזה · ורב חונה טעי · ר' ירמיה הורי לבר גירונטי אסיא מיטענה בסדינא מיעול מבקרא ביישייא בשובתא · מיישא בר בריה דר' יהושע בן לוי מיטען בסדינא מיעול מידרוש בציבורא בשובתא · אמ' ר' זריקן לר' זעורה כד תיעול לדרומא את שאיל לה אשתאלת לר' סימון · אמ' לון ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי לא סוף דבר שצורך לרבים בו · אלא שמא יצרכו לו הרבים · דלמא ר' ליעזר ור' אבא מרי ור' מתניה הורי פיתא לארסקינס בשובתא שמא יצרכו לו הרבים · תני ולא את המפתח · בית הלל מתירין · ואמ' רב הושעיה בר רב יצחק הדא דאת אמר במפתח שלאוכלין · אבל במפתח שלכלים לא בדא · והא ר' אבהו יתיב ומתני ומפתחא בידיה דפלמנטרין בידיה · פילפלין הוה ליה בגווה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''שרעין.''' והיה מטין ליפול לארץ וזקפון הוא שרעין והוא זקפן וא&quot;ל מהו הכין אם כחך גדול כל כך מפני מה אתה מסתמך עלינו בהליכתך ואמר להן שימרתי כחי לעת זקנותי

'''רב הונה לא נחת לבית וועדא.''' בי&quot;ט שהיה תש כחו מלילך ברגליו

'''רב קטינה שאל.''' וכי לא כך תני וכו' והיה לו להיות נטען בכסא ע&quot;י בני אדם

'''אפילו תלמיד חכם.''' ואינו חכם ממש אינו טועה בדבר זה ורב הונא טעי בתמיה אלא בודאי טעם היה לו בדבר שאיסטניס היה או כיוצא בזה

'''מיעול.''' לעלות לבקר חולים בשבת

'''מיעול מידרוש.''' לעלות ולדרוש בשבת והיה נטען ע&quot;י בני האדם בסדינים

'''את שאיל לה.''' אם יש היתר בדבר הזה

'''אלא שמא יצרכו לו רבים.''' ג&quot;כ מותר

'''דילמא.''' מעשה וכו' שהורו לטלטל ולהביא פת לארכסקינס שר ומושל אחד בשבת שמא יצרכו לו הרבים

'''תני וכו'.''' בתוספתא פ&quot;ק וגריס שם יוצא אדם במפתח שבאצבעו לר&quot;ה ואינו חושש

'''אבל במפתח של כלים לא בדא.''' התירו

'''ומפתחא דפלמנטרין בידיה.''' פלמנטרין היא כלי שעושין להניח בו חפצים ומטלטלין ועשוי כמין קינים קינים בהבדל דפין ומחיצות

'''פילפלין הוה ליה בגווה.''' והרי זה כמפתח של אוכלין

'''מתני' ב&quot;ש אומרים אין מוליכין חלה ומתנות.''' הזרוע ולחיים והקיבה לכהן בי&quot;ט שאע&quot;פ שמותר להפריש אותן ולתקן העיסה שנתחייבה היום לא התירו להוליכם אותם לכהן

'''אמרו ב&quot;ש גזירה שוה.''' לאו דוקא ג&quot;ש שהרי מדרבנן היא שגזרו ואמרו אין מגביהין תרומות ומעשרות בי&quot;ט אלא דומיא דג&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

רב הונה לא נחת לבית וועדא ביום טוב שהיה חלש. רב קטינא שאיל: לא כן תני מטלטלין את האיסתניסין? אז למה לא הרימו את רב הונא? עוד דבר, רב חונה הורי לריש גלותא לצאת בכסא - הרשו לו לצאת עם כיסא. רב חסדא בעי: לא כן תני '''אין יוצאין בכסא אחד אנשים ואחד נשים'''? אפילו תלמיד חכם אינו טועה בדבר הזה, ורב חונה טעי!

רבי ירמיה הורי לבר גירנטי אסיא, שהיה רופא, מיטענה בסדינא - שיישאוהו בתוך סדין, כמו ערסל, ששני אנשים יסחבו את הסדין משני צדדים והוא ישב באמצע, מיעול מבקרא ביישייא בשובתא - כדי שילך לבקר חולים אפילו בשבת. מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי מיטעון בסדינא מיעול מידרוש בציבורא בשובתא - היו נושאים אותו בסדין כדי שידרוש בציבור.

אמר רבי זריקן לרבי זעירה: כד תיעול לדרומא את שאיל לה - כשתגיע לדרום תשאל אם מותר דבר כזה. אשתאלת לרבי סימון. אמר לון רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי: '''לא סוף דבר שצורך לרבים בו אלא שמא יצרכו לו הרבים'''. כלומר אפילו אם עדיין לא צריכים אותו הרבים, אלא שמא יצטרכו לו, גם כן מותר. דלמא רבי אלעזר ורבי אבא מרי ורבי מתניה אורו למיתי פיתא לארסקינס בשובתא - הם התירו להוביל לחמים למושל בשבת, שמא יצרכו לו הרבים - שאם פעם יצטרכו אותו, יוכל לעזור להם.

תנן: ולא את המפתח, בית הלל מתירין. רב הושעיה בר רב יצחק: הדא דאת אמר במפתח של אוכלין, אבל במפתח של כלים לא. והא רבי אבהו יתיב ומתני ומפתחא דפלמנטרין בידיה? - הוא היה דורש והמפתח של הארגז היה בידו. פלפלין הוה ליה בגווה - כי עיקר הארגז היה לצורך דברים שאינם אוכל, אבל היה בו גם דברי מאכל.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ז עמוד א'''

{{שוליים|א_לד}} '''אין ליישוב עור בהמה ביום טוב לצורך מלח כדי לשרות עליו בשר, אך מותר למלוח בשר על גבי העור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ג, הלכה ד. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי שאין למלוח את העור עצמו אבל מולחים עליו בשר, וכך פסק הרמב&quot;ם (הל' יום טוב פ&quot;ג ה&quot;ד).

{{שוליים|א_לה}} '''מותר למלוח בשר צלי הרבה ביום טוב אף שאינו יכול לאכול ממנו אלא מעט.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ג, הלכה ה, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תצט סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כדברי רב אבא בר אייבו בשם חברייא ורבי אחא, שמולח אדם דבר מרובה לצלי אף על פי שאינו יכול לאכול ממנו אלא דבר מועט, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|א_לו}} '''מותר למלוח בשר ביום טוב על ידי הערמה, במולח מעט-מעט עד שממלח את כולו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ג, הלכה ד, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תצט סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שמתיר למלוח על ידי הערמה (מלח כאן ומלח כאן עד שממלח את כולו), וכך הביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|א_לז}} '''מותר להוציא קטן, לולב וספר תורה לרשות הרבים ביום טוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק א, הלכה ו, רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ה, הלכה א, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקיח סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל שמתירין להוציא קטן, לולב וספר תורה לרשות הרבים ביום טוב, וכן אפילו גדול היכול ללכת ברגליו, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע, שהלכה כבית הלל בכל מקום שנחלקו עם בית שמאי.

{{שוליים|א_לח}} '''אין לצאת בכסא (להינשא/להיטלטל על ידי בני אדם) ביום טוב לכל אדם, אך מותר לטלטל בסדין רופא או חכם ההולך לצורך מצווה כביקור חולים או דרשה ברבים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ה, הלכה ג, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקכב סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה שהתיר לרופא ולחכם הדורש ברבים להיטלטל בסדין ביום טוב לצורך מצווה, שכן זהו צורך גדול השווה לכל נפש ולא נחשב כדרך חול.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;14&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_א_ח|ירושלמי ביצה, פרק א, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_א_ח&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: אין מוליכין חלה ומתנות לכהן ביום טוב בין שהורמו מאמש בין שהורמו מהיום. ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל {{שוליים|א_מ}}מתירין. אמרו [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי: גזירה שוה, חלה ומתנות מתנה לכהן ותרומה מתנה לכהן. כשם שאין מוליכין את התרומה כך לא יוליכו את המתנות. אמרו להן [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל: לא, אם אמרתם בתרומה שאינו זכאי בהרמתה תאמר במתנות שזכאי בהרמתן.

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה: לא נחלקו [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל שמוליכין את המתנות שהורמו ביום טוב ואת המתנות שהורמו מערב יום טוב עם המתנות שהורמו ביום טוב. על מה נחלקו? על המתנות שהורמו ביום טוב לעצמן. ש[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אוסרין ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל מתירין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אמרו להן}} [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא, אם אמרתם בתרומה שאינו זכאי בהרמתה תאמר במתנות שזכאי בהרמתן}}. וקשייא על ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל: {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכי}} תרומה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעולם}} אינו זכאי בהרמתה? הגע עצמך שיש עליה תניי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתנה מערב יום טוב שיפריש ביום טוב, שבכגון זה יכול להפריש ביום טוב! ולמה גם במקרה כזה אסור להוליך את התרומה לכהן? גזרה}} זו מפני זו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אמרו להן}} [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא, אם אמרתם בתרומה שאינו זכאי בהרמתה תאמר במתנות שזכאי בהרמתן}}. ולמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} תנינן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא, אם אמרתם ב}}חלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתנות שזכאי בהרמתן}}? מפני חלה שהורמה ביום טוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|מעיסה שגולגלה מערב יום טוב שאסור להוליכה לכהן}} כהדא דתני: הלש עיסה ביום טוב מפריש חלתה ביום טוב. {{שוליים|א_מא}}לשה מערב יום טוב ושכח להפריש חלתה אסור לטלטלה ואין צורך לומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור}} ליטול ממנה. {{ירו&quot;מ-הוסר|עירם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עירס}} {{ירו&quot;מ-ביאור|נתן מים בקמח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מערב יום טוב אינו מפריש חלתה ביום טוב}}. לא אמר אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם}} לש {{ירו&quot;מ-הדגשה|מערב יום טוב אינו מפריש חלתה ביום טוב}}, אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם רק}} עירס {{ירו&quot;מ-ביאור|נתן מים בקמח}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בערב יום טוב ולש ביום טוב מפריש חלתה ביום טוב. והרי כבר משנתנה מים בקמח מערב יום טוב יכולה היתה להפריש, ולמה התירו לה להפריש ביום טוב}}? אמר רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה|°]]: תיפתר בעיסה טמאה שאינו מפריש חלתה {{שוליים|א_מב}}אלא בסוף. אמר רבי יוסה ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: בדין היה בעיסה טהורה שלא יפריש חלתה אלא בסוף {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תקנה תיקנו בה שיפרישנה תחילה שלא {{ירו&quot;מ-הוסר|תיטמא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תטמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את}} העיסה {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא תוכל להפריש חלה בטהרה}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני: לש מערב יום טוב ושכח להפריש חלתה אסור לטלטלה ואין צורך לומר שאסור ליטול ממנה}}. מתניתא ביום טוב של פסח {{ירו&quot;מ-ביאור|כיוון שחיב אחרי הפרשה לשרוף קדם שיחמיץ}}, אבל בעצרת ובחג מותר {{ירו&quot;מ-ביאור|שיפריש ויניח בצד}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסה ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] ורבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: אפילו בעצרת ובחג אסור על שם ([[שמות יב טז|שמות בא יב טז]]) {{ירו&quot;מ-הוסר|וכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} מלאכה לא יעשה בהם.

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_א_ט|ירושלמי ביצה, פרק א, הלכה ט]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_א_ט&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: תבלין נידוכין במדוך של עץ {{ירו&quot;מ-ביאור|במקום מדוך של אבן, שזה שינוי קל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והמלך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והמלח}} בפך {{ירו&quot;מ-ביאור|כד חרס}} ובעץ הפרור {{ירו&quot;מ-ביאור|כף עץ שיהיה שינוי גדול}}. ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ים}}: {{שוליים|א_מג}}תבלין נידוכין כדרכן במדוך של אבן והמלח במדוך של עץ.

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; וידוך מאתמול? חברייא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שטעמן מר {{ירו&quot;מ-ביאור|מתקלקל}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שטעמן פג {{ירו&quot;מ-ביאור|נהיה פחות טוב}}. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} שחק על סיטרא דמדוכתא {{ירו&quot;מ-ביאור|צד המדוכה}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}כל הנידוכין נידוכין כדרכן. רב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]], רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי אימי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: השום {{ירו&quot;מ-הוסר|והשלחליים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והשחליים}} והחרדל נידוכין כדרכן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: העושה אלונתין {{ירו&quot;מ-ביאור|יין עם בשמים}} בשבת חייב משום

&lt;span id=&quot;דף_ח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#דף ח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בפרק א' הלכה ח'. המשנה: '''בית שמאי אומרים אין מוליכין חלה ומתנות לכהן ביום טוב בין שהורמו מאמש בין שהורמו מהיום, ובית הלל מתירין'''. אמרו בית שמאי: גזירה שווה, חלה ומתנות מתנה לכהן ותרומה מתנה לכהן, '''כשם שאין מוליכין את התרומה כך לא יוליכו את המתנות'''. אמרו להן בית הלל: '''לא, אם אמרתם בתרומה שאינו זכאי בהרמתה תאמר במתנות שזכאי בהרמתן'''. הרי זרוע לחיים וקיבה, וגם חלה, מותר להפריש ביום טוב ומותר לקחת לכהן.

תני אמר רבי יודה: '''לא נחלקו בית שמאי ובית הלל שמוליכין את המתנות שהורמו ביום טוב''' - בזה כולם מסכימים - '''ואת המתנות שהורמו מערב יום טוב עם המתנות שהורמו ביום טוב''' - גם על זה כולם מסכימים. '''על מה נחלקו? על המתנות שהורמו ביום טוב לעצמן''' - שבעצם היו עשויות, בית שמאי אוסרין ובית הלל מתירין.

וקשיא על דבית הלל: '''תרומה אינו זכאי בהרמתה'''? וכי לעולם אינו זכאי בהרמתה? '''הגע עצמך שיש עליה תניי - זו מפני זו'''. כלומר אם הוא התנה מערב יום טוב שיפריש ביום טוב, הרי הוא יכול. אז למה גם במקרה כזה אסור לו ליטול את התרומה לכהן?

ולמה תנינן חלה? הרי במשנה דיברנו על חלה ומתנות - למה בתשובה מזכירים רק &quot;תאמר במתנות שזכאי בהרמתן&quot;? מפני חלה שהורמה ביום טוב - יש מקרה שאפילו אם יפריש ביום טוב זה יהיה אסור, לכן לא הזכירו אותה. כהדא דתני: '''הלש עיסה ביום טוב מפריש חלתה ביום טוב. לשה מערב יום טוב ושכח להפריש חלתה אסור לטלטלה ואין צורך לומר ליטול ממנה'''.

לא אמר אלא לש, אבל עירס? משמע מכאן שאם רק נתן מים בקמח מערב יום טוב, ולש ביום טוב עצמו, יכול להפריש את החלה ביום טוב. שואלת הגמרא למה? הרי כבר משנתנה מים בקמח מערב יום טוב הוא יכול להפריש. אמר רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה: תיפתר בעיסה טמאה שאינו מפריש חלתה אלא בסוף. אמר רבי יוסה ברבי בון: '''בדין היה בעיסה טהורה שלא יפריש חלתה אלא בסוף, תקנה תיקנו בה שיפרישנה תחילה שלא'''—כדי שלא תיטמא העיסה. כלומר, אם היה יכול להניח את ההפרשה לסוף, זה תהליך שלוקח זמן ובסופו של דבר העיסה יכולה להיטמא, לכן אמרו שיפריש מיד. אבל אם העיסה כבר טמאה, מפרישים בסוף.

'''מתניתא ביום טוב של פסח, אבל בעצרת ובחג מותר''' - שהרי אחרי הפרשה חייב לשרוף את כל מה שיחמיץ, אבל בסוכות ובשבועות מותר להניח ולהפריש בצד. רבי יוסה ברבי בון ורבי חונה בשם רבי אחא: '''אפילו בעצרת ובחג אסור''', על שם '''מלאכה לא יעשה בהם''' - אפילו לתקן את העיסה יהיה אסור, אם היה יכול לעשות זאת לפני כן.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתנה לכהן.''' מכ&quot;ד מתנות כהונה: כשם שאין מוליכין את התרומה וכו' בבבלי מסיק דמתני' כאחרים דברייתא הוא דאתיא ולית הלכתא כוותייהו אלא כר' יוסי דברייתא דאמר לא נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה על החלה והמתנות שמוליכין על מה נחלקו על התרומה שבש&quot;א אין מוליכין ובה&quot;א מוליכין וכך היו ב&quot;ה דנין חלה ומתנות מתנה לכהן ותרומה מתנה לכהן כשם שמוליכין את המתנות כך מוליכין את התרומה אמרו להן ב&quot;ש לא אם אמרתם במתנות שזכאי בהרמתן היום שהרי לשין ושוחטין בי&quot;ט תאמרו בתרומה שאין זכאי בהרמתה שאין חיוב תרומה אלא משיתמרח בכרי ואין ממרחין בי&quot;ט וא&quot;כ החיוב בא מעי&quot;ט

'''גמ' תני וכו'.''' בתוספתא פ&quot;ק

'''וקשיא על דב&quot;ה.''' דקאמרו סתמא תרומה אינו זכאי בהרמתה דמשמע דלא אשכחן שום גוונא שיהא זכאי בהרמתה בי&quot;ט והרי הגע עצמך שיש עליה תנאי כלומר הרי מצינו שאם התנה עליה מעי&quot;ט או מע&quot;ש דבריו קיימין וכהאי דתנינן בדמאי פ&quot;ז המזמין את חבירו שיאכל אצלו והוא אינו מאמינו על המעשרות אומר מערב שבת מה שאני עתיד להפריש למחר וכו' אלמא דבכה&quot;ג זכאי הוא בהרמתה ואמאי קאמרי סתם אין מוליכין את התרומה מפני שאינו זכאי בהרמתה

'''ומשני זו מפני זו.''' גזרו על זו שמפרישה בי&quot;ט ובשבת ע&quot;י תנאי שהתנה מאתמול ואפ&quot;ה אין מוליכין אותה היום לכהן

'''מפני זו.''' מפני שאר תרומה שהופרשה מאתמול דאי שריית להוליך בזו אתי למישרי אף בזו

'''וב&quot;ה אומרים וכו' כדרכן.''' ולא בעי שינוי והמלח במדוך של עץ ומיהו מטה המדוכה על צידה וידוך&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הל' ז תני אמ' ר' יודה לא נחלקו בית שמי ובית הלל שמוליכין את המתנות שהורמו ביום טוב ואת המתנות שהורמו מערב יום טוב עם המתנות שהורמו ביום טוב · על מה נחלקו על המתנות שהורמו מערב יום טוב לעצמן שבית שמי אוסרין ובית הלל מתירין · הל' ח וקשיא על דבית הלל · תרומה אינו זכאי בהרמתה · הגע עצמך שיש עליה תניי · זו מפני זו · ולמה תנינן חלה מפני חלה שהורמה ביום טוב · כהדא דתני הלש עיסה ביום טוב מפריש חלתה ביום טוב · לשה מערב יום טוב ושכח להפריש חלתה אסור לטלטלה ואין צריך לומ' ליטול ממנה · עירס · לא אמ' אלא לש אבל עירס לא · אמ' ר' שמואל אחוי דר' ברכיה תיפתר בעיסה טמיאה שאינו מפריש חלתה אלא · בסוף · אמ' ר' יוסה ביר' בון בדין היה בעיסה טהורה שלא יפריש חלתה אלא בסוף · תקנה תיקנו בה שיפרישנה תחילה שלא תיטמא העיסה · מתנית' ביום טוב שלפסח · אבל בעצרת ובחג מותר · ר' יוסה ביר' בון ר' חונה בשם ר' אחא חפי בעצרת ובחג אסור · על שם וכל מלאכה לא יעשה בהם · הל' ט · וידוך מאתמול · חברייא בשם ר' יוחנן שטעמן מר · ר' זעורה בשם ר' יוחנן שטעמן פג · שמואל שחק על סיטרא דמדוכתא · רב אמ' כל המדוכין מדוכין כדרכן · רב חונה ר' ירמיה ר' אימי בשם ר' יוחנן השום והשחליים והחרדל מדוכין כדרכן · ר' אבהו בשם ר' יוחנן העושה אלינתון בשבת חייב משם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולמה תנינן חלה מפני חלה וכו'.''' כלומר ובאיזה חלה אמרו שמוליכין. בחלה שהורמה בי&quot;ט שבאה לה החיוב היום כגון שלשה בי&quot;ט

'''כהדא דתני וכו'.''' בתוספתא שם ומייתי לה לעיל בפ&quot;ג דפסחים והתם שייכא הכל וכמו שפרשתי שם בס&quot;ד ע&quot;ש

'''מתני' תבלין נידוכין במדוך של עץ.''' אבל לא בשל אבן ובמדוך של עץ נידוכין כדרכן וא&quot;צ שינוי מפני שהתבלין מפיגין טעמן כשנדוכין מאתמול

'''והמלח.''' שאינו מפיג טעמו והיה לו לדוך מאתמול הלכך בעי שינוי ולדוך בפך או בעץ פרור הוא הכף שמגיסין בו הקדירה

'''גמ' וידוך מאתמול.''' להתבלין ואמאי התירו לו לדוך בי&quot;ט

'''על סיטרא דמדוכתא.''' הטה אותה על צידה ומדיך

'''אלונתין.''' משקה הנעשה מבשמים ויין

'''חייב משום מרקיה.''' משום ממרק ששוחק הבשמים וממרקן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

פרק א' הלכה ט'. המשנה: '''בית שמאי אומרים: תבלין נידוכין במדוך של עץ, בפך ובעץ הפרור. ובית הלל אומרים: תבלין נידוכין כדרכן במדוך של אבן והמלח במדוך של עץ'''. כלומר במלח צריך שינוי קל, ובתבלין לא צריך שום שינוי.

וידוך מאתמול? למה בכלל מתירים לדוך? חברייא בשם רבי יוחנן: '''שטעמן מר''' - אם דכו את התבלין מאתמול הם מתקלקלים. רבי זעירה בשם רבי יוחנן: '''שטעמן פג''' - לא מתקלקלים אבל פחות טובים. שמואל שחק על סיטרא דמדוכתא - היה טוחן במדוכה אבל על הצד, כי זה שינוי קל. רב: '''כל הנידוכין נידוכין כדרכן''' - לא כל מה שמדוך צריך לדוך אותו כדרכו. רב חונה, רבי ירמיה ורבי אימי בשם רבי יוחנן: '''השום והחרדל נידוכין כדרכן''', כי אלו דברים שממש מתקלקלים.

רבי אבהו בשם רבי יוחנן: '''העושה אלונתין בשבת חייב משום''' מרכיח, כי הרי מניחים בתוך היין כל מיני בשמים - זה כמו מוליד. יש אומרים זה משום לש. משמע מכאן שכל מה שאסור זה רק בשבת, אבל ביום טוב מותר, כי הרי אין איסור לישה ביום טוב.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ז עמוד ב'''

{{שוליים|א_מ}} '''מותר להוליך מתנות כהונה (זרוע לחיים וקיבה) ביום טוב לכהן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ד, הלכה כו, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקו סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל שמותר להוליך את המתנות, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע, שכן הכהן זכאי בהרמתן ואינו דומה לתרומה.

{{שוליים|א_מא}} '''חלה שנשכחה מערב יום טוב וכן עיסה שנילושה מערב יום טוב - דין הפרשתה ביום טוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ג, הלכה ח, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקו סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: עיסה שנילושה מערב יו&quot;ט ושכח להפריש חלה - אסור לטלטלה וקל וחומר שאסור ליטול ממנה, ואם נילושה מערב יו&quot;ט אין מפרישים חלתה ביום טוב אלא אם עירס (לש במים) מערב יו&quot;ט ולש ביום טוב - שאז מפריש ביו&quot;ט; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|א_מב}} '''עיסת חולין שלא הפרישו חלתה מערב יום טוב - מותר לטלטלה וליטול ממנה ביום טוב חג ועצרת, ובפסח אסור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביכורים, פרק ח, הלכה ב, טור יורה דעה סי' שכז, שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שכז סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שמחלק בין פסח (שהפרשת חלה בו כרוכה בשריפה, ואין שורפין קדשים ביום טוב) לחג ועצרת שמותר; כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע יו&quot;ד סי' שכז ס&quot;ג.

{{שוליים|א_מג}} '''מותר לדוך תבלין ומלח ביום טוב במדוך של אבן כדרכם בחול, ואין לדוכם מערב יום טוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ג, הלכה יב, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקד סעיף א &lt;קטע סוף=ז ב/&gt; ==דף ח עמוד א== &lt;קטע התחלה=ח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כטעם שטעמן פג אם נידוכים מאתמול, ולכן הותר לדוכם ביום טוב עצמו כדרכם, כרבי זעירה בשם רבי יוחנן.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;15&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הוסר|מרקיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מרקיח}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשרוקח מיני בשמים הוי כמוליד, ויש אומרים משום לש}} הא ביום טוב מותר. {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: העושה אלונתין {{ירו&quot;מ-ביאור|אפילו}} ביום טוב אסור משם {{ירו&quot;מ-הוסר|מרקה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מרקיח}}. יצחק דיהבא שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו מישחוק קונדיטון {{ירו&quot;מ-ביאור|יין עם פלפלין}} ביומא טבא? אמר לו: שרי {{ירו&quot;מ-ביאור|מותר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וייב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ויהב}} לי ואנא שתיא {{ירו&quot;מ-ביאור|ותביא לי ואני אשתה}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: שרי {{ירו&quot;מ-ביאור|מותר}}. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעא קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל את}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מאן דעביד טבאות {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצה לנהוג לפי ההלכה לכתחילה}} לא שחיק ליה מאיתמל? אמר לו: אין. מחלפה שיטתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]? הכא הוא אמר: שרי {{ירו&quot;מ-ביאור|מותר}}, והכא הוא אמר לרבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלכתחילה}} אסור! אלא בגין דרבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] ידע דרבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מחמיר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואנשי מקומו בני בבל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואינון}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אינון}} מחמרים {{ירו&quot;מ-הדגשה|בדבר זה}}, בגין כן הוא עבד דכוותהון {{ירו&quot;מ-ביאור|לכן הוא נוהג כמותם}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ודבר שמותר ואחרים נהגו בו איסור אי אתה רשאי להתירו בפניהם}} אית דבעי מימר {{ירו&quot;מ-ביאור|יש שרצו לאמר}} הכין {{ירו&quot;מ-ביאור|כך}} אמר לו רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מאן דבעי דייא טב {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצה שהקונדיטון יהיה טוב}} לא שחק ליה מן דאיתמל {{ירו&quot;מ-הדגשה|כי מפיג טעמו}}. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} שאל לקלה דרומה עבדיה דרבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] נשייא {{ירו&quot;מ-ביאור|הנשיא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם}} שחק הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מרק קונדיטון {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבור}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ביומא טבא? אמר לו: אין, {{ירו&quot;מ-הוסר|וכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא רק זה אלא גם כל}} מיני סיקריקין {{ירו&quot;מ-ביאור|תבלינים וצבעי מאכל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא התיר לשחוק}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יצחק ורבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי אימי אבוי דרבי אבודמא דציפורי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אימי אבוי דרבי אבודמא דציפורי|°]]: מה פליגין [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל ו[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? {{ירו&quot;מ-הדגשה|במלח בכמות גדולה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|כפי שמולחים בשר}} ליתן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקדירה. הא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בכמות קטנה כפי שמולחים בשר}} לצלי {{ירו&quot;מ-הוסר|הא לקדירה }}מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי נחום[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחום|°]] אמר רבי שמואל בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#שמואל בר אבא|°]]: בעי: הדא אטריתא {{ירו&quot;מ-ביאור|אטריות}} ליבש {{ירו&quot;מ-הדגשה|לזמן מרובה}} אסור, לקדירה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיד}} מותר על יד. על יד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכל היום}} צריכה {{ירו&quot;מ-ביאור|ספק}}.

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_א_י|ירושלמי ביצה, פרק א, הלכה י]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_א_י&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
הבורר קטנית ביום טוב, [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: בורר אוכל ואוכל. ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{שוליים|א_מד}}בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי אבל לא בטבלה ולא בנפה ולא בכברה. [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: אף מדיח ושולה.

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרים: בורר אוכל ואוכל}}. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בעי: עשה כן בשבת על דעתיה ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי מהו שיהא חייב? אמר ליה רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: ולמה לא? הרי ל[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום טוב בורר כדרכו בקנון ובתמחוי}}, אילו עשה כן בשבת על ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל שמא אינו חייב? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והכא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הכא}} ל[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי חייב. אמר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: יאות. אמר רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]]: אבא: לא אתייא {{ירו&quot;מ-ביאור|אין מקום לספק}} אלא על ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דל}} [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל {{ירו&quot;מ-הוסר|למה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פשיטא שלא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|הותר מכלל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|התירו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ברירה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בורר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדרכו אלא}} ביום טוב {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני אוכל}} נפש, ואם עשה כן בשבת חייב. אבל ל[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי {{ירו&quot;מ-הדגשה|יש מקום להסתפק האם הם התירו לברור אוכל מתוך פסולת רק ביום טוב, כיוון שאוכל נפש}} הותר {{ירו&quot;מ-הוסר|מכלל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל בשבת אסור, או שאוכל מתוך פסולת לא נחשב}} ברירה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף}} בשבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר}}. ברר אוכלים מתוך אוכלים, חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] אמר: חייב. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|א_מה}}פטור. מתניתא פליגא על חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני: נתערבו לו פירות בפירות}} בורר ואוכל ובורר ומניח על השולחן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי בון בר חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר חייא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: תיפתר{{ירו&quot;מ-הדגשה|שמניח על השולחן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|כשהיו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והיו}} אורחים אוכלים ראשונה ראשונה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שמניח לפניהם}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|והא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני: ובלבד שלא יבור את כל אותו המין&lt;span id=&quot;דף_ח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#דף ח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו תמיד ירושלמי מסכת ביצה, דף ח'. שורה אחרונה בדף הקודם אומרת הגמרא אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן העושה אלונתין. כלומר הוא מכין יין עם תבלינים בשבת אז הוא חייב משום מוליד, כי כשהוא לוקח תבלינים ושמים אז זה כמו מוליד. יש שאמרו שביישום לש. מה שאומר מכאן אם הוא עושה רק בשבת, מה שמוכן שביום טוב מותר. אבל חזקיה אמר בשם רבי ירמיה: '''העושה אלונתין ביום טוב אסור''' משום מוליד. אומר לא גם ביום טוב זה אסור. יש פה מוליד ולכן אסור.

יצחק דיהבא שאל את רבי יוחנן '''מהו מישחוק קונדיטון ביומא טבא'''? האם מותר לעשות את זה? אמר לו '''שרי לי ואנא שתיא''' — מוכן לשתות גם כן. רבי אבהו בשם רבי יהושע בן לוי: שרי.

רבי זעירא בעא קומי רבי אבהו: '''מאן דעביד טבאות לא שחיק ליה מאיתמל'''? כלומר מי שרוצה לעשות לכתחילה, אז לא עדיף שיתחיל עם זה מאתמול. אמר לו אין — מסכים איתו. שיותר מוכנים לתת לרבי אבהו, הרי לפני שורה אמרו שהוא אמר שמותר והכא הוא אמר לרבי ירמיה אסור! שואלים '''מחלפה שיטתיה רבי אבהו'''? כי פה הוא אמר שמותר והכא הוא אמר שאסור לכתחילה. מתרצים בגין דרבי אבהו ידע דרבי זעירה מחמיר מחמרים, כלומר בני בבל מחמירים, בגין כן הוא עבד דכוותהון — הוא לא רצה להתיר לו את זה, כי דבר שמותר ואחרים נהגו בו איסור, לא רשאי להתיר בפניהם ולכן הוא לא התיר לו.

אית דבעי מימר הכין — יש שרוצים לומר כך, שבעצם רבי זעירא לא שאל האם מותר או אסור, אלא הוא אמר: '''מאן דבעי דייא טב לא שחק ליה מן דאיתמל'''. כלומר מי שרוצה שהקונדיטון שלו יהיה טוב, לא שוחק אותו מאתמול. כלומר בעצם מראה שהוא סובר שפלפלים שנשחקו מאתמול יותר טובים, אז בכלל אין מקום להתיר. כי כל ההיתר זה בגלל שהתבלינים מפיגים טעמם, והוא אומר לא, פלפל דווקא אם שוחקים אותו יום קודם הוא יותר טוב לקונדיטון, אז אין מקום להתיר.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קונדיטין.''' יין ודבש ופלפלין ואם מותר לשחוק הפלפלין בי&quot;ט

'''שרי ויהב לי ואנא שתי.''' אם אתה מפקפק ביה

'''מאן דעבד טבאות לא שחיק ליה מאתמול.''' אם מי שהוא רוצה לעשות בטוב לא יפה לו לנהוג ולשחקו מאתמול

'''א&quot;ל אין.''' זהו מנהג טוב

'''הכא הוא אמר.''' בשם ריב&quot;ל שרי והכא אמר אסור שהמנהג הטוב לשחקו מאתמול&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מרקיה · הא ביום טוב מותר · ר' חזקיה בשם ר' ירמיה העושה אלינתון ביום טוב אסור משם מרקה · יצחק דיהבא שאל לר' יוחנן מהו מישחוק קונדיטון ביומא טבא · אמ' ליה שרי וייב לי ואנא שתי · ר' אבהו בשם ר' יהושע בן לוי שרי · ר' זעורא בעא קומי ר' אבהו מאן דעביד טבאות לא שחיק ליה מאיתמל · אמ' ליה אין · מחלפה שיטתיה דר' אבהו · הכא הוא אמ' שרי · והכא הוא אמ' אסור · אלא כגין דר' אבהו ידע דר' זעורא מחמר ואינון מחמרין טנין כן הוא עבד דכוותהון · אית דבעי מימר הכין אמ' ליה מאן דבעי דייא טב לא שחק ליה מן דאיתמל · ר' זעורה שאל לקלה דרומה עבדיה דר' יודן נשייא שחק הוא מרך קונדיטון ביומא טבא · אמ' ליה אין וכל מיני סיקריקון · ר' יצחק ביר' לעזר בשם ר' אימי אבני דר' אבודמא דציפורין · מה פליגין ליתן לצלי הא לקדירה מותר · ר' נחום אמ' ר' שמואל בר אבא בעי הדא אטריתא ליבש אסור לקדירה מותר · על יד על יד צריכה · הל' י ר' יונה בעי עשה כן בשבת על דבית שמי מהו טיהא חייב · אמ' ליה ר' יוסה ולמה לא · אילו עשה כן בשבת על דבית הלל שמא אינו חייב · והכא חייב · אמ' ר' מנא יאות אמ' ר' יונה אבא · לא אתייא אלא על דבית שמי למה הותר מכלל ברירה ביום טוב · לא הותר מכלל ברירה בשבת · ברר אוכלים מתוך אוכלים · חזקיה אמ' חייב ור' יוחנן אמ' פטור · מתנית' פליגא על חזקיה · בורר ואוכל ובורר ומניח על השולחן · ר' בון מר חייה בשם ר' שמואל בר רב יצחק תיפתר בשהיו אורחים אוכלין ראשונה ראשונה · והא תני ובלבד שלא יבור את כל אותו המין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

רבי זעירא שאל לקלה דרומה עבדיה דרבי יודן נשייא: '''שחק הוא מרק קונדיטון לרבי ביומא טבא'''? כן, שאלתו האם הוא רקח קונדיטון עבור רבי ביום טוב. אמר לו אין, מיני סיקריקין — לא רק את זה, גם כל מיני תבלינים וצבעי מאכל, הכל בעצם היה טוחן לו ביום טוב.

רבי יצחק ורבי אלעזר אמרו בשם רבי אימי אבוי דרבי אבודמא דציפורי: '''מה פליגין בית הלל ובית שמאי'''? כלומר במה הם חולקים לגבי מלח? בכמות גדולה — אדם שרוצה כמות גדולה כדי לתת על הקדירה, כלומר בשר שהוא רוצה להכשיר, אז זה כמות גדולה, אבל בכמות קטנה על הצלי, כלומר רק כדי שיהיה טעם, '''ליתן לצלי מותר''', וגם בית שמאי מתירים לטחון רגיל.

אמר רבי נחום אמר רבי שמואל בר אבא: בעי הדא אטריתא — כלומר אטריות, ליבש לזמן מרובה אסור, לקדירה מותר — אם הוא רוצה לייבש את זה כדי שמיד באותו יום יוכל לאכול, זה מותר. על יד על יד — כלומר לכל אותו היום צריכה, אם הוא לא מכין את זה לעכשיו לסעודה אלא להמשך היום, אז צריכה.

עכשיו במשנה, פרק א' הלכה י&quot;א. אומרת המשנה '''הבורר קטנית ביום טוב, בית שמאי אומרים בורר אוכל ואוכל. ובית הלל אומרים בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי, אבל לא בטבלה ולא בנפה ולא בכברה. רבן גמליאל אומר: אף מדיח ושולה'''. כלומר יכול לשים את זה בתוך מים ואז הקליפות צפות והאבנים שוקעים, וכך הוא יכול בעצם להפריד בין הקטניות לפסולת.

בית שמאי אומרים בורר אוכל ואוכל. רבי יונה בעי: עשה כן בשבת על דעתיה דבית שמאי, מה הוא שיהא חייב? האם הוא יהיה חייב חטאת? אמר ליה רבי יוסה: ולמה לא? הרי אילו עשה כן בשבת על דעתיה דבית הלל, שם אינו חייב — הרי בית הלל מתירים ביום טוב בחיקו ובתמחוי, אבל אם הוא יעשה בשבת מה שבית הלל מתירים ביום טוב, לא יהיה חייב חטאת. אז הוא הדין לבית שמאי — אם יברור אוכל ויאכל בשבת יהיה חייב חטאת. אמר רבי מנא: יאות. אמר רבי יונה: אבא, לא אתייא אלא על דעתיה דבית שמאי — כי לבית הלל פשיטא שיהיה חייב אם עשה כן בשבת, כי הרי פה מדובר על לברור ממש, והם לא התירו לברור אלא ביום טוב כי זה אוכל נפש. אבל לבית שמאי יש מקום להסתפק, האם מה שהתירו לברור אוכל מתוך פסולת התירו רק ביום טוב, כיוון שאוכל נפש מותר, אז הקלו ביום טוב, ולכן לעשות את זה בשבת יהיה חייב. או שאוכל מתוך פסולת בכלל לא נחשב ברירה, ואז אפילו בשבת יהיה מותר. אבל ל°בית שמאי הותר ברירה בשבת.

ברר אוכלים מתוך אוכלים, חזקיה אמר: חייב. רבי יוחנן אמר: פטור. מתניתא פליגא על חזקיה — יש ברייתא שחולקת עליו: תני, '''בורר ואוכל ובורר ומניח על השולחן'''. מכאן שמותר לברור אוכל מתוך אוכל. רבי בון בר חייה בשם רבי שמואל בר רב יצחק: תיפתר — אין חובה להקשות על חזקיה, אפשר לומר שמדובר באורחים אוכלים ראשונה ראשונה. כלומר הוא בורר, הוא מניח על השולחן לפני האורחים שיאכלו, אבל הם אוכלים אחד אחד.

תני: '''ובלבד שלא יבור את כל אותו המין''' — יש ברייתא שאומרת שגם כשהוא בורר אוכל מתוך אוכל, שלא יברור את כל המין השלם לגמרי, כי אז נראה כבורר לאוצר. אם עשה כן בשבת על דעתיה דחזקיה חייב, שכן הוא סובר שבורר כדרכו בשבת חייב. על דעתיה דרבי יוחנן — שכן הבורר כדרכו במקום אחר חייב. שם זה אוכל מתוך אוכל שמותר, אבל כשהוא בורר את כל המין, אז אסור כיוון שזה דומה למקום אחר שבורר מין אחד מתוך השני, בורר אוכל מתוך פסולת, אז הוא חייב, ולכן גם פה גזרו ואסרו מדרבנן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ח עמוד א'''

{{שוליים|א_מד}} '''בביום טוב מותר לברור אוכל מפסולת בדרך הרגילה (בחיקו ובתמחוי) אך לא בטבלה, בנפה ובכברה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ג, הלכה טו, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקי סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל וכרבן גמליאל, שביום טוב מותר לברור כדרכו בקנון ובתמחוי ואף להדיח ולשלות, שכן דרך אכילה ואין בזה משום טרחא יתירה של מלאכת בורר האסורה מהתורה בשבת, כפי שהעמידו בירושלמי שבשבת עצמה חייב הבורר שלא כדרכו..

{{שוליים|א_מה}} '''הבורר פירות ברירה כדרכו לצורך אכילה מיידית - האם מותר ביום טוב ובשבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק ח, הלכה יב, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיט סעיף ג &lt;קטע סוף=ח א/&gt; ==דף ח עמוד ב== &lt;קטע התחלה=ח ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כמתניתא המחייבת בבורר כדרכו לאוצר, ומתירים רק כשבורר לפניו לאכילה מיידית ומניח על השולחן לפני האורחים אוכל אחר אוכל, כפי שהעמידה רבי בון בר חייה בשם רבי שמואל בר רב יצחק - כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;16&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|שנראה כבורר לאוצר}}. אם עשה כן בשבת על דעתיה דחזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] חייב {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכן הבורר כדרכו בשבת חייב}}. על דעתיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסור}}, שכן הבורר כדרכו במקום אחר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון פסולת מתוך אוכל}} חייב. על דעתיה דחזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] אפילו עיגולין מן גו עיגולין {{ירו&quot;מ-ביאור|עיגולי תאנים מתוך עיגולי תאנים}} ואפילו רימונים מן גו {{ירו&quot;מ-ביאור|מתוך}} רימונים. אין כיני {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כך}} אפילו בני נש מן גו {{ירו&quot;מ-ביאור|מתוך}} בני נש? מאי כדון? כל עמא מודיי {{ירו&quot;מ-הוסר|להיא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|להדא}} דרבי אימי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אמי בן נתן}} דרבי אימי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אמי בן נתן}} הוה ליה אורחין. אפיק קומיהון {{ירו&quot;מ-ביאור|הוציא לפניהם}} תורמוסין ופסילייה {{ירו&quot;מ-ביאור|הפסולת שלהם}}. אמר לון: יהבון דעתכון דאתון מיכיל קונדסיה בסופה {{ירו&quot;מ-ביאור|תתכוונו שאתם רוצים לאכול גם את הקליפות}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובזה גם}} חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|מודה דכיוון שסופו לאכול הכל אין זה בורר}}. תני: אין בוררין ולא טוחנין ולא מרקדין. הבורר {{שוליים|א_מו}}{{ירו&quot;מ-הוסר|והטוחן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הטוחן}} {{שוליים|א_מז}}והמרקד בשבת נסקל {{ירו&quot;מ-הוסר|וביט}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום}} טוב סופג את הארבעים. והתנינן {{ירו&quot;מ-הדגשה|הבורר קטנית ביום טוב}} [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרים}}: בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי! אמר רבי חנינה ענתנייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא ענתוניא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|הברייתא שאוסרת}} ד[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} היא. ד[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: אף מדיח ושולה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל לברור ללא שינוי אסור}}. והא תני: של בית [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} היו שוחקין פילפלין בריחים שלהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכי לדעת}} [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ומותר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר}} לטחון ואסור לבור? אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשם}} רבי אילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ר בון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: לא {{ירו&quot;מ-הוסר|הותרה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|התירו}} בית[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} טחינה כדרכה {{ירו&quot;מ-הוסר|מניין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא בשינוי עשו. ומנין}} שאין בוררין ולא טוחנין ולא מרקידין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ר אחא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יב טז יז|שמות בא יב טז יז]]) כל מלאכה לא יעשה בהם {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכו' ושמרתם את המצות. כל מלאכה}} עד ושמרתם את המצות {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסורה מלישה והילך, שנותן מים וצריך לשמור שלא יחמיצו מותר ביום טוב. אמר}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|כלום}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כך למה היה צריך את הפסוק אך אשר יאכל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכל נפש הוא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|למדו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבדו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יעשה לכם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לתבשיל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|להתיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בישול? אמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אלא מיכן}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: לא אמר כן {{ירו&quot;מ-ביאור|שכך היה הלימוד}} אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך אמר}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: ([[שמות יב טז|שמות בא יב טז יז]])אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם עד ושמרתם את המצות {{ירו&quot;מ-הדגשה|דמלישה והילך, שנותן מים וצריך לשמור שלא יחמיצו מותר ביום טוב לצורך אוכל נפש, אבל ברירה וטחינה אסור}}. תני חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] ופליג {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}} חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: אך הוא לבדו הרי אלו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלושה}} מיעוטין שלא יקצור ולא יטחון ולא ירקד ביום טוב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל לברור מותר}}. רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורבי חייה בר אשי[[ביאור:עץ מסורת#רב חייא בר אשי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|א_מח}}המשמר חייב משום בורר. אמר רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: לא מסתברא {{ירו&quot;מ-הוסר|דילא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחייב משום בורר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} משום מרקיד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} תריהון: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרין }}בקדמיתא הוינון אמרין {{ירו&quot;מ-ביאור|בתחילה היינו אומרים}} יאות אמר רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שחייב משום מרקד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מה המרקד? קמח {{ירו&quot;מ-הוסר|מלמטן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מלמעלן}} וסולת {{ירו&quot;מ-הוסר|מלמעלן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מלמטן}}. אף המשמר יין מלמטן ושמרים מלמעלן. ולא הוינן אמרין כלום {{ירו&quot;מ-ביאור|וטעינו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|למה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דעל כרחך משמר כבורר, כיוון שמצאנו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|הותר מכלל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהותרה}} ברירה {{ירו&quot;מ-הוסר|והותר מכלל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מכללה ביום טוב ומצאנו שהותר}} שימור {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכללו ביום טוב}}. הותר {{ירו&quot;מ-הוסר|מכלל }}ברירה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי. והותר {{ירו&quot;מ-הוסר|מכלל }}שימור {{ירו&quot;מ-הוסר|אבל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: אף}} {{שוליים|א_מט}}נותנין לתלויה ביום טוב. ולא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מצאנו שהרקדה}} הותר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מכלל הרקדה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מכללה}} דאמר רבי חנינה בר יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינה בר יסא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|יקה}} בשם רב יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]]: {{שוליים|א_נ}}אין שונין {{ירו&quot;מ-ביאור|לסנן פעם שניה}} את הקמח אבל מרקידין לאחורי הנפה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא כדרכו אסור לרקד}}. אין תאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמשמר חייב}} משם מרקיד הוא יהא אסור. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}די לא כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה, דתני {{ירו&quot;מ-הוסר|משם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בשם}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה: אף {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}מכשירי אוכל נפש התירו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכל שכן שהרקדה מותר. אבל עדין}} בעיא הדא מילתא {{ירו&quot;מ-ביאור|קשה דבר זה}}: מהו לשנות {{ירו&quot;מ-ביאור|לנפות פעם שניה}} את הקמח לאחורי הנפה כרבנן?

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_א_יא|ירושלמי ביצה, פרק א, הלכה יא]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_א_יא&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ים}}: אין משלחין ביום טוב אלא מנות. ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרין: {{שוליים|א_נא}}משלחין בהמה חיה ועוף חיין ושחוטין. משלחין יינות ושמנים וסלתים אבל לא תבואה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} מתיר בתבואה.

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרים: אין משלחין ביום טוב אלא מנות שמוכנות לאכילה}}. וקשיא על ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי: {{ירו&quot;מ-הוסר|ירק}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ירך}} גדולה מותר לשלחה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שודאי לא יכול לאכלה כולה ביום טוב}}, גדי קטן אסור לשלחו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שיכול להכינו ולאכלו כולו ביום טוב}}! אמר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]:

&lt;span id=&quot;דף_ט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק ראשון#דף ט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אלא וכו'.''' ומפני שידע שהן מחמירין א&quot;ל כן מצד החומרא

'''אית דבעי מימר.''' דלקולא אמר לו מאן דבעי דיהא טוב ויפה לא שחיק ליה מן דאתמול אלא היום דמותר הוא

'''לקלה דרומה.''' קלה שמו ומרומה היה

'''שחק הוא מרק וכו'.''' אם בבית הנשיא שוחק למרק הקונדיטין בי&quot;ט. והגי' הנכונה שחק הוא מר קונדיטין וכו'

'''א&quot;ל אין וכל מיני סיקריקין.''' עושין ג&quot;כ

'''מה פליגין.''' במלח ליתן לצלי ומפני שהיא ג&quot;כ צורך מחר הא לקדירה ולצורך היום לכ&quot;ע מותר

'''הדא אטריתא.''' היא טרית המוזכר בפ' כיצד מברכין אם לייבש ולשמרו לזמן אסור לעשותו היום אם לקדירה לצורך היום מותר ואם הוא עושה על יד על יד צריכא ומספקא לן אם מותר מפני שנראה כמערים ועושה לשמרו

'''מתני' ב&quot;ש אומרים בורר אוכל אוכל.''' מלקט האוכל אחד אחד מן הפסולת

'''ובה&quot;א בורר כדרכו בחיקו.''' ובלבד שלא יהא טורח ברירת הפסולת מרובה אבל אם טורח ברירת הפסולת מרובה כגון שהפסולת דק ביותר אע&quot;פ שבשיעור מרובה היא האוכל על הפסולת מודים ב&quot;ה שבורר את האוכל ומניח את הפסולת דלמעוטי בטירחא עדיף

'''אף מדיח ושולה.''' שמביא כלי מלא קטנית ונותן עליו מים והפסולת צף על פני המים ומסיר אותו בידו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אם עשה כן בשבת חייב · · על דעת' דר' יוחנן שכן הבורר כדרכו במקום אחר חייב · על דעת' דחזקיה אפי' עיגולין מן גו עיגולין ואפי' רימונים מן גו רימונים · אין כיני אפי' בני נש מן גו בני נש · מאי כדון כל עמא מודיי להיא דאמ' ר' אימר · ר' אימי הוה ליה אורחין אפיק קומיהון תורמוסין ופסילייה אמ' לון יהבון דעתכון דאתון מיכול קינרסיה בסופה · תני אין בוררין ולא טוחנין ולא מרקדין · הבורר והטוחן והמרקד בשבת נסקל · וביום טוב סופג את הארבעים · והתנינן בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי · אמ' ר' חנינה ענתנייה דרבן גמליאל היא · דרבן גמליאל אמ' אף מדיח ושולה · והא תני שלבית רבן גמליאל היו שוחקין פילפלין בריחים שלהן · ומותר לטחון ואסור לבור · אמ' ר' יוסי ביר' בון לא הותרה טחינה כדרכה · מניין שאין בוררין ולא טוחנין ולא מרקידין · ר' אחא בשם ר' שמעון בן לקיש כל מלאכה לא יעשה בהם עד' ונשמרתם את המצות · ר' יוסי בעי כלום למדו לתבשיל אלא מיכן · ר' יוסה לא אמ' כן · אלא ר' יוסי בשם ר' שמעון בן לקיש אך אשר יאכל לכל נפש הוא יעשה לכם · מן ונשמרתם את המצות · תני חזקיה ופליג · אך הוא לבדו הרי אילו מיעוטין · שלא יקעור ולא יטחון ולא ירקד ביום טוב · ר' זעורה רב חייה בר אשי בשם רב המשמר חייב משם בורר · אמ' ר' זעורה לא מסתברא די לא משם מרקיד · ר' יונה ור' יוסה תריהון אמרין בקדמיתא הוינן אמרין יאות · אמ' ר' זעורה מה המרקד קמח מלמטן וסולת מלמעלן · אף המשמר יין מלמטן ושמרים מלמעלן · ולא הוינן אמרין כלום · למה הותר מכלל ברירה והותר מכלל שימור · הותר מכלל ברירה בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי · והותר מכלל שימור אבל נותנין לתלויה ביום טוב · ולא הותר מכלל הרקדה דאמ' ר' חנינה בר יקה בשם רב יהודה אין טונין את הקמח אבל מרקידין לאחורי הנפה אין תאמר משם מרקיד הוא יהא אסור · אמ' ר' יוסי ביר' בון די לא כר' יודה דתני משם ר' יודה אף מכשירי אוכל נפש התירו · בעייא הדא מילתא מהו לשנות את הקמח לאחורי הנפה כרבנן · הל' יא וקשיא על דבית שמי · ירך גדולה מותר לשלחה · גדי קטן אסור לשלחו · אמ' ר' יודן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

על דעתיה דחזקיה אפילו עיגולין מן גו עיגולין — יש לנו עיגולי דבלה מתוך עיגולי דבלה, ואפילו רימונים מן גו רימונים — בוחר את הרימונים הגדולים יותר. שואלת הגמרא, אין כיני אפילו בני נש מן גו בני נש — אם כך, מראים אפילו שהוא בורר בני אדם? מאי כדון? ואומרת הגמרא כל עמא מודיי דרבי אימי — כולם מודים למה שרבי אימי היה עושה. דרבי אימי הוה ליה אורחין, אפיק קומיהון תורמוסין ופסילייה — הוא הוציא בפניהם את התורמוסים ביחד עם הפסולת שלהם, ואמר לון: '''יהבון דעתכון דאתון מיכיל קונדסיה בסופה''' — תחשבו שאתם אוכלים גם את הקליפות בסוף. ובזה גם חזקיה מודה — שאם הוא בורר אוכל מתוך אוכל ומתכוון לאכול את הכל, רק כרגע לוקח ואוכל, ואחרי זה יאכל גם את השני, אז דברי הכל מותר, כי דבר כזה לא נקרא בורר.

תני: '''אין בוררין ולא טוחנין ולא מרקדין. הבורר והמרקד בשבת נסקל'''; ביום טוב סופג את הארבעים. שואלת הגמרא, והתנינן בית הלל: בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי! קשה. אמר רבי חנינה — הברייתא שאוסרת, שהוא חייב חטאת בשוגג, ד°רבן גמליאל היא. דרבן גמליאל אומר: אף מדיח ושולה — כל מה שהוא מתיר זה להדיח ולשלות, אבל לברור שלא בשינוי הוא אוסר.

והא תני: '''של בית רבן גמליאל היו שוחקין פילפלין בריחים שלהן'''. וכי בית רבן גמליאל מותר לטחון ואסור לבור? זה לא נשמע הגיוני. אמר רבי יוסי ברבי בון בשם רבי אילא: לא בית רבן גמליאל טחינה כדרכה — אלא בשינוי עשו, שאין בוררין ולא טוחנין ולא מרקידין.

רבי יוסי בשם רבי שמעון בן לקיש: דכתיב '''כל מלאכה לא יעשה בהם''' ואחרי זה כתוב '''עד ושמרתם את המצות'''. בא להגיד לנו שכל מלאכה עד ושמרתם את המצות אסורה. וממתי צריכים לשמור את המצות? מלישה ואילך — כשנותנים את המים צריך לשמור שלא יחמיצו, ומשם ואילך מותר ביום טוב. לכן טחינה וברירה והרקדה אסורה.

תני רבי יוסי: אם כך שרק מלישה ואילך מותר, למה צריך פסוק '''אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם''' להתיר בישול? רבי יוסה לא אמר כן, אלא רבי יוסה בשם רבי שמעון בן לקיש: '''אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם''' וכולי '''עד ושמרתם את המצות''' — דמלישה ואילך, מרגע שנותן את המים כדי לשמור שלא יחמיצו, מותר ביום טוב לצורך אוכל נפש. רק לצורך אוכל נפש מותר מלישה ואילך, אבל ברירה, טחינה והכל אסורה.

תני חזקיה ופליג — חזקיה חולק. תני חזקיה: '''אך הוא לבדו הרי אלו מיעוטין''' — שלושה מיעוטים: אך, הוא, לבדו. ומה בא למעט? '''שלא יקצור ולא יטחון ולא ירקד ביום טוב'''. אבל רק את זה אסור, ולברור מותר.

רבי זעירה ורבי חייה בר אשי בשם שמואל: המשמר חייב משום בורר — מי שמסנן ביין, הוא חייב משום בורר. אמר רבי זעירה: לא מסתברא — אלא משום מרקיד. רבי יונה ורבי יוסה תריהון: בקדמיתא הוינון אמרין יאות אמר רבי זעירה — בהתחלה חשבו שרבי זעירא צודק, כי מה המרקד? קמח מלמעלה וסולת החומר הנקי מלמטן, אף המשמר יין מלמטן ושמרים מלמעלן. ולא הוינן אמרין כלום — טעינו, כי חשבנו שמשמר כבורר.

הותר ברירה — דתנן בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי. והותר שימור — דתנן נותנין לתלויה ביום טוב. ולא הותר — דאמר רבי חנינא בר יסא בשם רב יהודה: '''אין שונין את הקמח אבל מרקידין לאחורי הנפה'''. מכאן שכדרכו אסור לרקד, ואם תאמר שמשמר חייב משום מרקד אז גם הוא יהיה אסור. אמר רבי יוסי ברבי בון: די לא כרבי יודה — המשנה הזאת שאוסרת זה לא כרבי יודה, דתני רבי יודה: '''אף מכשירי אוכל נפש התירו'''. אם מכשירי אוכל נפש התירו, כל שכן שהתירו הרקדה.

בעיא הדא מילתא: מהו לשנות את הקמח לאחורי הנפה כרבנן — עדיין יש מקום להסתפק, לפי חכמים, האם מותר לנפות את הקמח פעם שנייה בשינוי, על ידי נפה הפוכה, או שלא התירו אלא רק פעם ראשונה.

פרק א', הלכה י&quot;א. אמרה המשנה '''בית שמאי אומר: אין משלחין ביום טוב אלא מנות. ובית הלל אומרין: משלחין בהמה חיה ועוף חיין ושחוטין. משלחין יינות ושמנים וסלתים אבל לא תבואה. רבי שמעון מתיר בתבואה'''. כלומר תבואה כי צריך לטחון, ולטחון אסור ביום טוב. רבי שמעון מתיר בתבואה כי גם בזה יש תבשילים שאפשר להכין מהתבואה כמות שהיא.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ח עמוד ב'''

{{שוליים|א_מו}} '''אין לטחון תבלין וכדומה בריחיים של יד ביום טוב באופן המבורר בגמרא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק ח, הלכה טו. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה בירושלמי; הרמב&quot;ם פסק שאין טוחנין ברחיים של יד ביום טוב אלא בעלי (מכתשת), משום שהטוחן ברחיים נראה כעושה מלאכתו של חול.

{{שוליים|א_מז}} '''בורר בביום טוב - כיצד יש לברור את האוכל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק ח, הלכה טז. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל שמותר לברור כדרכו, שהרי הלכה כבית הלל בכל מקום, וכן פסק הרמב&quot;ם (הל' שבת פ&quot;ח הט&quot;ז) שבורר כדרכו בחיקו ובתמחוי ואינו צריך לשנות.

{{שוליים|א_מח}} '''המסנן (משמר) יין מן השמרים בשבת חייב משום בורר ולא משום מרקד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק ח, הלכה יא, רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק ח, הלכה יד, רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כא, הלכה יז. ''הכרעה:'' נפסק כדעה הראשונה שהמשמר חייב משום בורר, כמסקנת רבי יונה ורבי יוסי שדחו את דברי רבי זעירה בטענת &quot;אין זה מן הדין&quot;; כך פסק הרמב&quot;ם (הל' שבת פ&quot;ח הי&quot;א, יד; פכ&quot;א הי&quot;ז) שהמשמר חייב משום בורר, בהתאם למסקנת הירושלמי..

{{שוליים|א_מט}} '''מותר להוסיף מים ליין (או משקה) הנתון בתלויה (מסננת) ביום טוב, אך אין מרקדים (מנענעים) את הנתלה בכברה או בתלויה ביום טוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ג, הלכה יז, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקי סעיף ד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינה בר יסא בשם רב יהודה שהרקדה לא הותרה מכלל נתינה לתלויה, ולפיכך מותר לתת אך אסור לרקד.

{{שוליים|א_נ}} '''אין לנפות קמח פעם שנייה ביום טוב, אך מותר לרקד לאחורי הנפה בשינוי מדרך החול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ג, הלכה יד, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקו סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי ברבי בון בשם רבי יודה שאף מכשירי אוכל נפש הותרו ביום טוב, ולכן הרקדה בשינוי מותרת, אך שינוי גמור (ניפוי פעם שנית) נשאר באיסור כדעת רבנן, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|א_נא}} '''מותר לשלוח ביום טוב בהמה חיה ועוף ויינות שמנים וסלתות, אך לא תבואה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ה, הלכה ז, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקטז סעיף א &lt;קטע סוף=ח ב/&gt; ==דף ט עמוד א== &lt;קטע התחלה=ט א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שאין משלחין תבואה, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע, שלא כרשב&quot;י המתיר.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;17&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לא מסתברא שמה ש[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסרו לשלוח גדי זה רק}} בטוענו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לגדי על כתפו דהוי טרחה יתירה}}, אבל אם היה מושכו והולך {{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר. ד}}מה בין מושכו להוליכו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחבירו}}? מה בין מושכו להשקותו? {{ירו&quot;מ-ביאור|שמותר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי הושעיה רבה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] לרבי יודן נשייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]]: שמעת מאביך: תרנגולת מותר לטלטלה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו}}: מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקושיה}}? אם היתה מוכנת לשחיטה מותרת, ואם לאו אסורה. ואין כל תרנגולין מוכנין לשחיטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לכן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כן}} צריכה {{ירו&quot;מ-ביאור|בזה יש מקום להסתפק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם}} אפילו אינה מוכנת {{ירו&quot;מ-הדגשה|שעומדת לגדל ביצים יהיה מותר}}. אמרה לו בלחישה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמותר}}. אמר לו: למה את אומרה לי בלחישה? אמר לו: כשם ששמעתיה בלחישה כך אני אומרה לך בלחישה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא רצו לפרסם שלא יזלזלו במוקצה}} תני: משלחין חטים שהן מאכל עסיסיות {{ירו&quot;מ-ביאור|מין תבשיל עם חיטים שלמות}}, פול שהוא מאכל {{ירו&quot;מ-הוסר|נדיות}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לודיות}}, שעורים שהן מאכל בהמה. {{ירו&quot;מ-ביאור|והבריתא כדעת רבי שמעון בן יוחאי}} לא כן {{ירו&quot;מ-ביאור|האם לא כך}} תני {{ירו&quot;מ-הוסר|שמם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|משם}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} כתיב ([[שמות יב טז|שמות בא יב טז]]) אך אשר יעשה לכל נפש {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא לבדו יעשה לכם}}? אף נפשות בהמה בכלל. אתיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} כשיטת [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} רבו. כמה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} אמר: לכל נפש אף נפשות בהמה בכלל, כן [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: לכל נפש אף נפשות בהמה בכלל.

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_א_יב|ירושלמי ביצה, פרק א, הלכה יב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_א_יב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|א_נב}}משלחין כלים בין תפורין בין שאינן תפורין אף על פי שאין לצורך המועד, אבל לא סנדל מסומר ולא מנעל שאינו תפור. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אף לא מנעל לבן מפני שצריך אומן. זה הכלל: כל שניאותין בו ביום טוב משלחין אותו.

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר: אף לא מנעל לבן מפני שצריך אומן. וכי כדי להשחיר את הנעל צריך אומן? הרי כל אחד יכול להשחיר בעצמו! אלא}} כיני מתניתא {{ירו&quot;מ-ביאור|כך כוונת המשנה}}: מפני שהוא צריך ביצת אומן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני: אין מפרקין את המנעל מעל האמוס ביום טוב, אבל מפרקין את המנעל מן האמוס בחולו של מועד}}. מתני' ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, דתנינן תמן: מנעל על האמוס [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} מטהר {{ירו&quot;מ-ביאור|שכל עוד שלא הורידו את הנעל מהאימוס לא נגמרה מלאכתו}} וחכמים {{שוליים|א_נג}}מטמאין. דברי הכל היא, שנייא היא הכא שהוא כמכשיר כלי ביום טוב. {{ירו&quot;מ-הוסר|תני אין מפרקין את המנעל מעל האמוס ביט אבל מפרקין את המנעל מן האמוס בחולו של מועד }}מהו להעמיד חלב ביום טוב? {{שוליים|א_נד}}אם אומר את כן אף הוא חולב ומעמיד מיום טוב לחול. תנה [[ביאור:עץ מסורת#רבי חלפתא בן שאול|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי חלפתא בן שאול: תכשיטין אסור לשלחן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דורון ביום טוב}}. אמר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: לא אמרו אלא לשלחן, הא ללובשן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבית}} מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם היה אסור ללובשם פשיטא שאסור לשלחם, שהרי הם מוקצים. אין מכאן ראיה שמותר ללובשם ד}}תני: מטלטלין את השופר להשקות בו את התינוק {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}את הפינקס {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}את הקרקש {{ירו&quot;מ-ביאור|שמשקשים בו לתינוק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}את המראה לכסות בהן את הכלים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שכלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטל לצורך גופו ומקומו, לכן אף אם אסור היה ללובשם היה צריך לאמר שאסור לשלחם אף שיכול להשתמש בהם לצורך גופם}}. אמר רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]]: מתניתא אמרה שאסור ללובשן דתנינן: כל שניאותין בו ביום טוב משלחין אותו. אם אומר את שמותר ללובשן יהא מותר לשלחן. {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} הדא דתני: מטלטלין את השופר להשקות בו את התינוק, את הפינקס {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}את הקרקש {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}את המראה לכסות {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהן}} את הכלים {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שהתירו את אלו זה כיוון}} {{ירו&quot;מ-הוסר|כשיש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש}} {{ירו&quot;מ-הוסר|עליהם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עליהן}} תואר כלי {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל תכשיט שאין שם כלי עליו אסור}}.&lt;span id=&quot;דף_ט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''לא מסתברא שמה °בית שמאי בטוענו''', אבל אם היה מושכו והולך, מה בין מושכו להוליכו? מה בין מושכו להשקותו?

אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ביצה, דף ט'. נתחיל מהמשנה, מהדף הקודם. משנה, פרק א' הלכה י&quot;א. אומרת המשנה, בית שמאי אומרים אין משלחים ביום טוב אלא מנות. ובית הלל אומרים משלחים בהמה חיה ועוף חיים ושחוטין. משלחים יינות, שמנים וסלתים, אבל לא תבואה, כי תבואה צריך לטחון אותה כדי להכין ממנה משהו. בשביל מה מתיר בתבואה? הנה, מה תגיד שהוא-- יש תבשילים שעושים אותם מתבואה כמות שהיא.

אומרת הגמרא, ואז במשנה בית שמאי אומרים אין משלחים ביום טוב אלא מנות. כלומר, דבר שמוכן לאכילה. ואתה אומר קשה על בית שמאי, ירך גדולה מותר לשלוח, למרות שברור שהוא לא יגמור את זה ביום טוב. וגדי קטן אסור לשלוחו, הרי לכאורה את הגדי הקטן הוא יכול להכין וגם לסיים לאכול אותו ביום טוב. אז למה אסור לשלוח את זה?

אמר רבי יודן, לא מסתברא, כלומר, '''לא מסתברא שמה שבית שמאי''' אסר לשלוח גדי זה רק בטוענו להגדיל הכתפו, כי זה טחינה יתרה, לכן הם אסרו לשלוח גדי. אבל אם היה מושכו אז מותר, כן? כי אחרת '''מה בין מושכו''' לתת לחברו, '''מה בין מושכו להשקותו'''? הרי למשוך להשקות מותר. אז למה שיאסור למשוך כדי לקחת לחבר?

רבי הושעיה רבה אמר לרבי יודן נשייא: '''שמעת מאביך תרנגולת מותר לטלטלה'''? אמר לו, מה הקושיה? זה פשוט, '''אם היתה מוכנת לשחיטה מותרת, ואם לאו אסורה'''. שאלתם, מה זאת אומרת, וכי לא כל התרנגולין מוכנין לשחיטה? '''ואין כל תרנגולין מוכנין לשחיטה צריכה''', אלא האם אפילו אינה מוכנה, כלומר, מכך ש-- הכוונה שהיא מוקצה, שהיא עומדת לגדל ביצים, האם מותר או אסור?

'''אמרה לו בלחישה''', כלומר שמותר בלחישה. כלומר, תרנגולת שעומדת לגדל ביצים מותר לטלטל לצורך שחיטה. כן? כן, יש איזה סברא כזאת ש, אה, מוקצה מחמת חסרון כיס, כל מה שהוא אסור זה רק כמו שהוא, לטלטל אותו סתם. אבל אם אתה רוצה להשתמש בו, כן, אז זה מותר. אני יודע שזה די מקביל הרעיון הזה. כן. אז גם כאן, כלומר, תרנגולת שעומדת לגדל ביצים היא מוקצה, אבל אם הוא מתכוון ביום טוב לאכול אותה, כן, הוא רוצה לקחת אותה לשחיטה, אז היא כבר לא מוקצה. כן, בפירוש, אם הוא לוקח אותה באותו רגע לשחיטה אז זה כבר-- היא מותרת.

אבל הוא אמר לו את זה בלחישה. '''אמר לו: למה את אומרה לי בלחישה? אמר לו: כשם ששמעתיה בלחישה כך אני אומרה לך בלחישה'''. כן, כי לא רצו לפרסם את זה כשזלזלו במוקצה.

'''תני: משלחין חטים שהן מאכל עסיסיות'''. כלומר, למה אמר שמותר לשלח חיטין? כי יש אפשרות להכין מזה מאכל כמות שהוא בלי טחינה. כן, עסיסיות שמוציאים חיטין שלמות. '''פול שהוא מאכל''' נזיד, גם כן סוג של מאכל תבשיל. '''שעורים שהן מאכל בהמה'''.

'''לא כן תני רבי שמעון כתיב אך אשר יעשה לכל נפש'''? הוא לוודאי עשה לכל נפש, '''אף נפשות בהמה בכלל'''. ואתה אומר '''אתיא דרבי שמעון''' כשיטת רבי עקיבא רבו, '''כמה דרבי עקיבא אמר: לכל נפש אף נפשות בהמה בכלל, כן רבי שמעון אומר: לכל נפש אף נפשות בהמה בכלל'''.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''שולה.''' מלשון של נעליך. ואין הלכה כר&quot;ג

'''גמ' ר' יונה בעי עשה כן בשבת.''' כל הסוגיא עד סוף הלכה כתובה לעיל בשבת פ' כלל גדול בהלכה ב' ושם פירשתי באר היטב בס&quot;ד ע&quot;ש

'''מתני' בש&quot;א אין משלחין ביום טוב.''' דורונות לרעהו

'''אלא מנות.''' הוא דבר מוכן ושאינו עשוי להניחו למחר כגון חתיכות בשר ודגים

'''ובה&quot;א משלחין וכו'.''' ודוקא על ידי אדם אחד או שנים אבל לשלוח ע&quot;י שלשה בני אדם או יותר אסור דאוושא מילתא טובא ונראין כמוליכין למכור בשוק

'''אבל לא תבואה.''' שהרי אינה ראויה לאכילה בלא טחינה ואין טוחנין בי&quot;ט

'''ור&quot;ש מתיר בתבואה.''' מפני שיכול לכתשה במכתשת קטנה ויעשה מעשה קדירה. ואין הלכה כר&quot;ש

'''גמ' וקשיא על דב&quot;ש.''' דלדבריהם ירך גדולה מותר לשלחה ואף על פי שאין יכול לאכול כולה היום וגדי קטן אסור לשלחו בתמיה

'''אמרה לו בלחישה.''' שלא לפרסם הדבר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לא מסתברא בטוענו · אבל אם היה מושכו והולך · מה בין מושכו להוליכו · מה בין מושכו להשקותו · ר' הושעיה רבה אמ' לר' יודן נשייא שמעת מאבך תרנגולת מותר לטלטלה · מה אם היתה מוכנת לשחיטה מותרת ואם לאו אסורה · ואין כל תרנוגלין מוכנין לשחיטה · לכן צריכה אפי' אינה מוכנת · אמרה לו בלחישה · אמ' לו למה את אומרה לי בלחישה · אמ' לו משם ששמעתיה בלחישה · כך אני אומרה לך בלחישה · תני משלחין חטים שהן מאכל עסיסיות · פול שהוא מאכל נדיות · שעורים שהן מאכל בהמה · לא כן תני משם ר' שמעון לכל נפש אף נפשות בהמה בכלל · אתיא דר' שמעון כשיטת ר' עקיבה רבו · כמה דר' עקיבה אמ' לכל נפש אף נפשות בהמה בכלל · כן ר' שמעון או' לכל נפש אף נפשות בהמה בכלל · הל' יב כיני מתנית' מפני שהוא צריך ביצת אומץ · מתנית' דר'&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לא מסתברא.''' לפרש דבריהם אלא בטוענו על כתיפו דמיחזי שמוליכו למכרו אבל אם היה מושכו והולך מותר דמה בין מושכו להוליכו אחריו למי אשר משתלח ומה בין מושכו להשקותו ואין כאן משום מראית עין שהרואה אומר להשקותו הוא מוליכו

'''שמעת מאביך.''' אם תרנגולת מותר לטלטלה בי&quot;ט והשיב לו מה יש כאן להסתפק אם היתה מוכנת וכו'. ופריך וכי אין כל התרנגולין מוכנין לשחיטה

'''לכן צריכה אפי' אינה מוכנת.''' כלומר לא נצרכה אלא אינה מוכנת בפי' מאתמול לשחיטה כל זמן שאינה עומדת לגדל ביצים מותרת בטלטול

'''תני.''' בתוספתא סוף פ&quot;ק ר&quot;ש אומר משלחין חטין וכו'

'''נדיות.''' והתם גריס לודיות והן מיני מאכלים שנעשין מחטין ומפולין

'''לא כן וכו'.''' כלומר היינו טעמא דר&quot;ש מתיר דדריש אך אשר יעשה לכל נפש לכל לרבות אף נפשות בהמה בכלל וכדדריש ג&quot;כ ר&quot;ע רבו

'''מפני שצריך אומן.''' להשחירו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''מתני' משלחין כלים בין תפורין.''' דחזו למלבוש ובין שאינן תפורין דחזו לאכסויי

'''אע&quot;פ שהן כלאים והן לצורך המועד.''' כך היא בנוסחת המשנה בבבלי. וכגון שהן קשין ואינם מחממין שמותר לשכב עליהן

'''אבל לא סנדל המסומר.''' הוא סנדל של עץ מחופה במסמרים וגזרו חכמים עליו שלא לנועלו בשבת וי&quot;ט משום מעשה שהיה כדאיתא בשבת פרק במה אשה

'''ולא מנעל שאינו תפור.''' ואפי' הוא מחובר ביתידות של עץ וכיוצא בהן

'''אף לא מנעל לבן.''' באתריה דר' יהודה לא היו נועלים מנעל לבן עד שמשחירים אותו

'''זה הכלל וכו'.''' האי בי&quot;ט אדבתריה קאי וה&quot;ק זה הכלל כל שנאותין בו בחול כמות שהוא ואינו צריך למלאכה אחרת ואע&quot;פ שאין ניאותין בו בי&quot;ט כגון תפילין שבחול לובשין אותן כמות שהן ובי&quot;ט אין לובשין אותן אעפ&quot;כ משלחין אותן בי&quot;ט

'''גמ' כיני מתני' מפני שצריך ביצת אומן.''' כלומר האי שצריך אומן לאו דוקא היא שאף ההדיוט יכול להשחירו אלא ה&quot;ק שצריך ביצת אומן והוא השיחור שהאומן משחיר בו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


פרק א' הלכה י&quot;ב. אומרת המשנה, '''משלחין כלים בין תפורין בין שאינן תפורין אף על פי שאין לצורך המועד'''. כלומר, גם לא צריך אותם לצורך המועד, '''אבל לא סנדל מסומר ולא מנעל שאינו תפור'''. '''רבי יהודה אומר: אף לא מנעל לבן מפני שצריך אומן'''. '''זה הכלל: כל שניאותין בו ביום טוב משלחין אותו'''. כלומר, שיכול להשתמש בו ביום טוב, משלחים אותו.

אומרת הגמרא, למדנו במשנה רבי יהודה אומר אף לא מנעל לבן, כן, כיוון שדרך הגויים היה לצאת במנעל לבן והיהודים היו יוצאים עם שחור. אז לכן הוא אסר לשלוח מנעל לבן מפני שצריך אומן. שואלת הגמרא, מה, וכי כדי להשחיר מנעל צריך אומן? הרי כל אחד יכול להשחיר בעצמו. אלא כן אם את הדין, '''מפני שהוא צריך ביצת אומן''', צריך את הצבע.

תני, אין מפרקין את המנעל מעל האימום. כן, אימום זה הבסיס שעליו מלבישים את הנעל, כן, תופרים את הנעל, תוקעים, מסמירים שם עליו, זה נקרא אימום. אז לא מפרקין את זה מעל האימום ביום טוב, אבל מפרקין את המנעל מהאימום בחול המועד.

'''מתני' דרבי אליעזר, דתנינן תמן: מנעל על האמוס רבי אליעזר מטהר וחכמים מטמאין'''. כלומר, כשהנעל על האימום מחובר עדיין, אז רבי אליעזר מתיר, אומר שאין עליו שם כלי ורק כשמורידים אותו הוא נעשה כלי. אז לכן, וחכמים מטמאין. חכמים אומרים לא, כבר גם כשהוא על האימום נחשב כלי. אז לכן כשמוציאים אותו מהאימום הוא יוצר כלי, לכן זה אסור ביום טוב.

ואתה אומר '''דברי הכל היא''', כי מה שאמרנו שלא מפרקין את המנעל מן האימום ביום טוב, זה לא רק רבי אליעזר שסובר שלפני שמפרקין אותו הוא לא מקבל טומאה כי אין לו שם כלי ולאחר כן יש לו שם כלי, וחכמים סוברים שגם כשהוא מחובר הוא מקבל טומאה. אומר לא, אפילו לחכמים זה אסור ביום טוב להוריד אותו. למה? '''שנייא היא הכא שהוא כמכשיר כלי ביום טוב'''. כלומר, גם חכמים מודים, גם חכמים שאומרים שהוא מקבל טומאה כמות שהוא על האימום, גם הם מודים שכשהוא מסיר את המנעל מהאימום אז זה כמו מתקן כלי, אז לכן הם גוזרים את זה מדרבנן.

שואלת הגמרא '''מהו להעמיד חלב ביום טוב'''? האם מותר להכין גבינה ביום טוב? ואתה אומר אסור, '''אם אומר את כן אף הוא חולב ומעמיד מיום טוב לחול'''. אם תתיר לו אז הוא לא יחלוב ביום טוב כי זה עיבוד, אבל אם אתה תתיר אז הוא יחלוב ויעשה מזה גבינות ביום חול.

'''תנה רבי חלפתא בן שאול: תכשיטין אסור לשלחן'''. '''אמר רבי מנא: לא אמרו אלא לשלחן, הא ללובשן מותר''', כיוון שאם היה אסור ללובשם אז פשוט אסור לשולחן כי הרי מוקצין.

ואתה אומר לו אין לי כן ראיה '''דתני: מטלטלין את השופר להשקות בו את התינוק את הפינקס את הקרקש את המראה לכסות בהן את הכלים'''. כלומר קרקש זה כלי שמרגיעים בו את התינוק, ואת המראה לכסות בהם כלים. אז מכאן שכשיש לו תואר כלי לאיסור מותר לצורך גופו או מקומו. לכן אם גם היה אסור ללובשם, בכלל לא צריך להגיד לנו שאסור לשלחן, כיוון שיש לו שימוש שיכול להשתמש בהם לצורך גופם.

'''אמר רבי אבון: מתניתא אמרה שאסור ללובשן דתנינן: כל שניאותין בו ביום טוב משלחין אותו'''. '''אם אומר את שמותר ללובשן יהא מותר לשלחן'''. כן, אז כנראה שאסור ללובשם. עכשיו, אם כן, מה '''הדא דתני: מטלטלין את השופר להשקות בו את התינוק, את הפינקס את הקרקש את המראה לכסות את הכלים'''. משמע שאפילו כלים שהם מוקצים מותר להשתמש בהם לצורך גופם, אז גם תכשיטים, אפילו אם אסור ללובשם, היה צריך לומר שאסור לשלחן, כיוון שיכול להשתמש בהם לצורך גופם.

אז אומר לו יש הבדל. מה שהתירו את אלו יש להם '''תואר כלי'''. כן, אלה כשיש לו איסור יש לו תואר כלי, אז מותר לצורך גופו או מקומו. אבל אלו כלומר תכשיטים אין להם תואר כלי. אז לכן אם היה אסור ללובשם אסור גם לטלטלם. אז לכן בעצם אסור לשלחן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ט עמוד א'''

{{שוליים|א_נג}} '''מותר להעמיד חלב ביום טוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלים, פרק כד, הלכה ה. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שהעמדת חלב ביום טוב כמכשיר כלי ומותר, וכן פסק הרמב&quot;ם.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;18&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עד כדון בתכשיטין של זהב {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסור לצאת שמא תשלוף להראות לחברותיה}} ואפילו תכשיטין של כסף. אמרין בשם רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: אסור. ואמרין בשם רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|הכיצד}}? אמר חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אנא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אני}} יודע ראשה וסופא {{ירו&quot;מ-הדגשה|של העניין ואיך נוצרו שני הדעות}}. טליין דקיקין {{ירו&quot;מ-ביאור|ילדות קטנות}} הוין מתרביין בדרתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|גדלו בביתו}} דרבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיו יוצאות בתכשיטי כסף}}. אתא שאל לרבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]. אמר לו: לא תאסור ולא תישרי.


&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק ביצה שנולדה&lt;/strong&gt;

==פרק שני – יום טוב==


&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#דף ט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי_מאיר_ביצה_פרק שני.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ב_א|ירושלמי ביצה, פרק ב, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ב_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
יום טוב שחל להיות ערב שבת {{שוליים|ב_א}} לא יבשל בתחילה מיום טוב לשבת, אבל מבשל הוא ליום טוב, ואם הותיר הותיר לשבת. ועושה תבשיל מערב יום טוב וסומך עליו לשבת. [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים שני תבשילים, ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים תבשיל אחד. ומודין בדג וביצה שעליו שהן שני תבשילין. {{שוליים|ב_ב}} אכלו או שאבד לא יבשל עליו בתחילה. שייר הימינו כל שהוא סומך עליו לשבת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כתיב ([[שמות טז כג|שמות בשלח טז כג]]) את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר אופין על האפוי ומבשלין על המבושל. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר {{שוליים|ב_ג}} אופין ומבשלין על המבושל. מה טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}? את אשר תאפו ואת אשר תבשלו בשלו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו' מוסיף על עניין ראשון}}. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} אתיא כמאן דאמר במרה ניתנה השבת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות טו כה|שמות בשלח טו כה]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|שם שם לו חוק ומשפט ושם נסהו, אם כך למה היה צריך באלוש לחזור ולצוות על השבת? דכתיב}} ([[שמות טז כג|שמות בשלח טז כג]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא אשר דיבר ה' שבתון שבת קדש לה' מחר את אשר תאפו וכו' כנראה כדי ללמד על עירוב תבשילים}}. ברם כמאן דאמר באלוש ניתנה השבת עומדין באלוש ומזהירין באלוש {{ירו&quot;מ-הדגשה|על הלכות שבת ואין מקור לעירוב תבשילין}}. איתא חמי {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לעיין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לבשל מיום טוב לשבת, מ}}דבר תורה הוא אסור, ועירובי תבשילין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא מדרבנן והפסוק רק אסמכתא}} מתירין. אמר רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] {{שוליים|ב_ד}} בדין היה שיהו אופין ומבשלין מיום טוב לשבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא אסרה תורה אלא להכין מיום טוב לחול, ולמה אסרו חכמים לבשל ללא עירוב תבשילים? ד}}אם אומר את כן אף הוא אופה ומבשל מיום טוב לחול. איתא חמי {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לעיין}}, מציעין את המיטות מיום טוב לשבת ואין אופין ומבשלין מיום טוב לשבת? אמר רבי אילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: ולמה מציעין מיום טוב לשבת {{ירו&quot;מ-הוסר|שכן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא חששו שיזלזלו ביום טוב שהרי}}? {{שוליים|ב_ה}} מציעין את המיטות מלילי שבת לשבת, {{ירו&quot;מ-הוסר|ויאפו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שאף בשבת מותר אם יראו שמותר להציע את המיטה ביום טוב לצורך שבת, לא יבואו לזלזל ביום טוב, ולא התירו שיאפו}} או יבשלו מיום טוב לשבת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכן}} אין אופין ומבשלין מלילי שבת לשבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם יראו שמותר לבשל מיום טוב לשבת יזלזלו ביום טוב. תנן: אבל מבשל הוא ליום טוב, ואם הותיר הותיר לשבת. אמר}} רבי כהנא בריה דרבי חייה בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהנא בריה דרבי חייה בר אבא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}} {{שוליים|ב_ו}} ובלבד שלא יערים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: התם עיסת הכלבים בזמן שהרועים אוכלין ממנה חייבת בחלה, ומערבין בה ומשתתפין בה, ומברכין עליה ומזמנין עליה, ונעשית ביום טוב. וכי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מתני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאוכל ממנה מעט מותר לאפותה ביום טוב אף שרובה לכלבים}}. ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא ד}}תני.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_י_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#דף י א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''עד כדון בתכשיטין של זהב ואפילו תכשיטין של כסף'''. כן, אסור לצאת בהם, גם השמא תשלוף להראות לחברותיה שאפילו תכשיטי כסף, כלומר גם על דבר כזה חוששים. '''אמרין בשם רבי ירמיה: אסור. ואמרין בשם רבי ירמיה: מותר'''. כיצד? '''אמר חזקיה: יודע ראשה וסופא'''. איך יצאו שתי הדעות? '''טליין דקיקין הוין מתרביין בדרתיה דרבי ירמיה'''. כלומר ילדות קטנות היו גדלות בבית של רבי ירמיה שהיו צריכות תכשיטי כסף. '''אתא שאל לרבי זעירה'''. כלומר, שאלו את רבי זעירא מה הדין? האם מותר שיצאו או לא? '''אמר לו: לא תאסור ולא תישרי'''. כן, אז מזה יצאו שתי הדעות.

עדיין ערב פסח, בעזרת השם. רק הרב קניבסקי שואל, אומר לכאורה לא מובן כאן הרי מדובר ביום טוב. ביום טוב הרי אין איסור של טלטול, כן, אלא כנראה שאולי בדברים האלה גזרו יום טוב טול שבת.

בפרק ב' הלכה א'. אומרת המשנה. '''יום טוב שחל להיות ערב שבת לא יבשל בתחילה מיום טוב לשבת, אבל מבשל הוא ליום טוב, ואם הותיר הותיר לשבת. ועושה תבשיל מערב יום טוב וסומך עליו לשבת'''. כלומר הוא מכין עירובי תבשילין מערב יום טוב, ואז הוא כאילו התחיל את הבישול לכבוד שבת, ולכן יכול להמשיך אחרי זה לבשל ביום טוב.

'''בית שמאי אומרים שני תבשילים''' צריך, '''ובית הלל אומרים תבשיל אחד'''. '''ומודין בדג וביצה שעליו שהן שני תבשילין'''. '''אכלו או שאבד לא יבשל עליו בתחילה'''. כלומר, אם הוא אכל אותו לפני יום טוב אז לא יבשל בתחילה, אבל '''שייר הימינו כל שהוא סומך עליו לשבת'''. כלומר, אם הוא השאיר כלשהו, אז זה יכול בעצם לבשל גם ביום טוב לכבוד שבת.

'''כתיב את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו'''. '''רבי אליעזר אומר אופין על האפוי ומבשלין על המבושל'''. כלומר, כדי להתיר בישול אני צריך שמערב יום טוב יהיה לו משהו מבושל, וכדי להתיר לאפות אני צריך שיהיה לו משהו אפוי מערב יום טוב. '''רבי יהושע אומר אופין ומבשלין על המבושל''', מספיק אחד מהם והוא מתיר הכל.

'''מה טעמא דרבי אליעזר'''? כלומר למה רבי אליעזר סובר שהוא אופין על האפוי ומבשלין על המבושל '''את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו'''. רואים שעל כל דבר צריך את הדבר המתאים לו.

'''מאי טעמא דרבי יהושע'''? הוא אומר '''את אשר תאפו ואת אשר תבשלו בשלו'''. כן, ו&quot;ו מוסיף על עניין ראשון. כן, '''ואת אשר תבשלו''' הוא כלומר אפילו לא אפוי, אתה יכול גם לבשל כי ו&quot;ו מוסיף על הראשון.

'''אמר רבי אליעזר אתיא כמאן דאמר במרה ניתנה השבת'''. כלומר כל ההסבר הזה שמענו שיש כאילו מקור בתורה לעניין של עירובי תבשילין. אז זה לפי הדעה שאומרת שכבר במרה ניתנה שבת, דכתיב שם שם לו חוק ומשפט ושם ניסהו. אז אם כן, למה היה צריך באלוש לחזור ולצוות על השבת כמו שכתוב שם אשר דיבר השם שבתון שבת קודש להשם מחר, את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו. אז כנראה זה לא בא ללמד על שבת, כי כבר למדנו במרה. אז זה כנראה בא ללמד על עירובי תבשילין. '''ברם כמאן דאמר באלוש ניתנה השבת, עומדין באלוש ומזהירין באלוש''' הלכות שבת. אז אם כן, אין בכלל מקור לעניין של עירוב תבשילין.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני'.''' דקתני ולא מנעל שאינו תפור ומשמע אפי' נגמר הוא אלא שמונח על הדפוס. דר&quot;א דכלים היא דתנינן תמן בפכ&quot;ז דכלים מנעל שעל האימוס הוא דפוס של עץ או של עור ובתוכו שער ותופרין עליו את המנעל ר&quot;א מטהר דלאו כלי הוא ומשמע אפי' המנעל שעליו תפור דכל זמן שהוא על האמוס לאו כלי מיקרי וקאמר הש&quot;ס דלא היא אלא מתני' ד&quot;ה היא דאף חכמים דמטמאין התם מודו הכא דלענין טומאה הוא דפליגי שהרי יכול הוא לפרקו מעל האמום ושנייא היא הכא שאינו יכול לפרקו שהוא כמכשיר כלי בי&quot;ט וכדתני בברייתא דלקמיה

'''אם אומר את כן.''' להתיר מה שהוא לצורך י&quot;ט אף הוא חולב הרבה ומעמיד מי&quot;ט לחול הלכך אסור

'''תנה ר' חלפתא בן שאול תכשיטין אסור לשלחן וכו'.''' כל זה עד סוף הפרק כתוב היא לעיל בשבת פ' במה אשה בהלכה א' ופרשתי שם: הדרן עלך ביצה שנולדה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ליעזר דתנינן תמן מכעל על האמוס ר' ליעזר מטהר · וחכמ' מטמין · דברי הכל היא · שנייא היא הכא שהוא כמכשיר כלי ביום טוב · תני אין מפרקין את המכעל מעל האימוס ביום טוב · אבל מפרקין את המכעל מן האמוס בחולו שלמועד · מהו להעמיד חלב ביום טוב · אם או' את כן אף הוא חולב ומעמיד מיום טוב לחול · תנה ר' חלפתא בן שאול הכשיטין אסור לשלחן · אמ' ר' מנא לא אמרו אלא לשלחן הא ללוכשן מותר · תני מטלטלין את השופר להשקות בו את התינוק את הפינקס את הקרקש את המראה לכסות בהן את הכלים · אמ' ר' אבון מתנית' אמרה שאסור ללוכשן דתנינן כל שניאותין בו ביום טוב משלחין אותו · אם או' את שמותר ללוכשן יהא מותר לשלחן · מהו הדא דתני מטלטלין את השופר להשקות בו את התינוק את הפינקס את הקרקש את המראה לכסות את הכלים · בשיש עליהם תואר כלי · עד כדון בתכשיטין שלזהב ואפי' תכשיטין שלכסף · אמרין בשם ר' ירמיה אסור · ואמרין בשם ר' ירמיה מותר · אמ' ר' חזקיה אנא ידע ראשה וסופא טליין דקיקין הוון מתרביין בדרתיה דר' ירמיה אתא שאל לר' זעורה אמ' ליה תאסור ולא תישרי הדרן עלך ביצה שנולדה ביום טוב&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

שאלת הגמרא '''איתא חמי''' - לבשל מיום טוב לשבת מדברי תורה אסור, '''ועירובי תבשילין מתירין'''? כלומר, אם אתה אומר שעירוב תבשילין זה רק דרבנן, אז איך זה יכול להיות? הרי אסור לבשל מיום טוב לשבת מדאורייתא, כך אתה אומר. אז דבר כזה מדרבנן יתיר לבשל מיום טוב לשבת?

'''אמר רבי אבהו בדין היה שיהו אופין ומבשלין מיום טוב לשבת'''. בעצם הדין לא אסרה אלא להכין מיום טוב לחול, אבל מיום טוב לשבת עדיין מותר. אז למה אסור לבשל בלי עירוב תבשילין? '''אם אומר את כן אף הוא אופה ומבשל מיום טוב לחול'''.

שאלת הגמרא '''איתא חמי''', מה הוא רע? '''מציעין את המיטות מיום טוב לשבת ואין אופין ומבשלין מיום טוב לשבת'''? כלומר למה לבשל אסור?

'''אמר רבי אילא''': למה מציעין מיום טוב לשבת ולא חוששים שיזלזלו ביום טוב? כי הוא אומר ככה, כיוון שהרי '''מציעין את המיטות מלילי שבת לשבת'''. כן, כלומר, כיוון שאפילו בשבת מותר, אז אם יראו שמותר להציע את המיטה ביום טוב לצורך שבת, לא יבואו לזלזול ביום טוב. עכשיו, אבל לא התירו שיאפו ויבשלו מיום טוב לשבת, שכן '''אין אופין ומבשלין מלילי שבת לשבת'''. אז כיוון שרואים שמותר לבשל מיום טוב לשבת יבואו לזלזול ביום טוב.

ואתה מעלה עוד, מהמשנה '''אבל מבשל הוא ליום טוב, ואם הותיר הותיר לשבת'''. אמר עליו בשם '''רבי כהנא בריה דרבי חייה בר אבא ובלבד שלא יערים'''. כלומר להערים אסור, כי מותר לאדם שאין לו עירוב שהוא יכול לבשל לצורך יום טוב ומה שישאר מזה לשבת, אבל להערים אסור. כן, נגיד אני רוצה לאכול את זה בסוף להשאיר את זה, זה אסור.

'''דרבי שמעון בן אלעזר תני''' - תנא, עיסת הכלבים בזמן שהרואים אוכלים ממנה חייבת בחלה, וממערבים בה ומשתתפים בה, ומרווחים עליה ומזמנים עליה ונעשית ביום טוב. כן, אתה אפילו ביום טוב יכול לאפות אותה. שואל, מרווחים מפני שאוכל מן המעט? כנראה הרוב שייך לכלבים, אז הולכים מפני שאוכלים מן המעט. אז יהיה מותר לאפות ביום טוב?

עונה הגמרא, דרבי שמעון בן אלעזר אתיא דתני, אין עושין מיום טוב למוצאי יום טוב. אבל ממלאה אישה קדרה בשר אף על פי שאינו אוכל ממנו אלא חתיכה אחת, קומקום של חמין אף על פי שלא שותה ממנו אלא כוס אחד, אבל פת אינה אופה אלא צורכה. ותניא רבי שמעון בן אלעזר אומר ממלאה אישה תנור אף פת, מפני שהפת יפה כשהתנור מלא. כן, אז לכן המשנה שלנו שאומרת שמותר להכין פת למרות שבעצם הוא אוכל ממנה רק מעט, ואת כל השאר יאכלו הכלבים, זה כדעת רבי אלעזר, שהוא סובר שכשהתנור מלא בפת אז הפת נאפית יותר טוב.
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>3h4ts305l0b0x2pq1naloh7hdanpe2m</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ביצה/הדפסה עם ליידן (פרק שני)</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1755755</id>
    <revision>
      <id>3084871</id>
      <timestamp>2026-09-26T12:02:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Meirveshulibot</username>
        <id>42771</id>
      </contributor>
      <comment>פיילוט: הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן, פני משה והדינים המקוצרים (בוט)</comment>
      <origin>3084871</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="178325" sha1="c7udcs7s7rx7bmcov388sty6232o4jp" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ביצה, פרק שני — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ביצה|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף י עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;19&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אין עושין מיום טוב למוצאי יום טוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל}}{{ירו&quot;מ-הוסר| והא תני}} {{שוליים|ב_ז}} ממלא היא אשה קדירה בשר אף על פי שאינו אוכל ממנו אלא חתיכה אחת. קומקום של חמין אף על פי שאינו שותה ממנו אלא כוס אחד. אבל פת אינה אופה אלא צורכה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר {{שוליים|ב_ח}} ממלאה היא אשה את התנור פת מפני שהפת יפה בשעה שהתנור מלא. דרש רב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] כהדא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. דרש רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לטיבראי כהדא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. הוה דרש להון להלכה ואינון סברין לעובדא {{ירו&quot;מ-ביאור|והם חשבו שהורה להם הלכה למעשה}}. אית דבעי מימר לעובדא דרש להון {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהורה להם הלכה למעשה}}. אתון ושאלון ליה ודרש להון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזה רק}} להלכה {{ירו&quot;מ-ביאור|באו ושאלו אותו ואמר שזה רק להלכה ולא למעשה}}. חזר ודרש להון ולא ידעין אין להלכה אין לעובדא {{ירו&quot;מ-ביאור|להלכה או למעשה}}. אמר רבי אבא בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: הורי רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] כהדא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|המניח עירוב תבשילים}} {{שוליים|ב_ט}} צריך לומר עלי ועל מי שלא עירב. הרי שלא עירב, אחרים שעירבו מותרים לעשות לו משלו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זריקן[[ביאור:עץ מסורת#רבי זריקא|°]] בשם רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דווקא}} {{שוליים|ב_י}} במזכה להן משלו. ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י לא כן נמצאו עושין לו משלו. לא עירב ולא עירבו לו אחרים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה יעשה}}? [[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יצחק אומר צולה לו דגה. רב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר מחמם לו חמין. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר מדליק לו את הנר. תני רבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] ממלא לו חבית של מים ומדליק לו את הנר. מעשה באחד {{שוליים|ב_יא}} שהדיר את בנו לתלמוד תורה {{ירו&quot;מ-ביאור|שנדר שלא ישתמש בו כדי שיהיה פנוי ללמוד}} ובא מעשה לפני [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בן חלפתא והתיר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לבן}} למלאות {{ירו&quot;מ-הוסר|לו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאביו}} חבית של מים ולהדליק לו את הנר. רבי חייה רבה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] עלה לביתו, אמרין ליה אנשינן מערבה {{ירו&quot;מ-ביאור|שכחנו לערב}}. אמר לון: אית הכא טלופחין מן איתמל {{ירו&quot;מ-ביאור|נשארו עדשים מאתמול}}? אמרין ליה אין {{ירו&quot;מ-הדגשה|וסמך עלהם משום עירוב}}. הדא אמרה {{ירו&quot;מ-ביאור|זה אומר}} שהלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלעירוב די}} אפילו מין אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין מכאן ראיה}}. אית הוה בהון תרדין, הדא אמרה {{ירו&quot;מ-ביאור|זה אומר}} אף על פי שאין בהן כזית {{ירו&quot;מ-ביאור|דקא סלקא דעתין שהיו עדשים בודדות}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין מכאן ראיה}}. אית הוה בהון שיעורה, הדא אמרה {{ירו&quot;מ-ביאור|זה אומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אינו צריך להתנות {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשמבשל ולאמר שתבשיל זה יהיה לעירוב}}. אמר רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין מכאן ראיה לפי שיתכן ש}}תניי {{ירו&quot;מ-הדגשה|קבוע}} היה לו לרבי חייה הגדול[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייה הגדול|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם לא יניחו בני ביתו עירוב תבשילין יוכל לסמוך על כל תבשיל שימצא משום עירוב. תנן}}. [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים שני תבשילים ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרים תבשיל אחד ומודין בדג וביצה שעליו שהן שני תבשילין}}. תני אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר: מודין [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי ל[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל {{ירו&quot;מ-הוסר|שהן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך}} שני תבשילין. על מה נחלקו? על הדגה ועל הביצה שיש עליה ש[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים תבשיל אחד ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים שני תבשילין. הכל מודין שאם פירפר ביצה על {{ירו&quot;מ-הדגשה|ג}}בי המליח, או שחיתך קפלוט תחת הדג, או שבישל שני מינין בקדירה שהן שני תבשילין. והלכה כדברי התלמיד {{ירו&quot;מ-ביאור|[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר בשיטת [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל}}. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר אומר אני {{שוליים|ב_יב}} אין פחות מכזית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|קא סלקא דעתין כזית לכל אחד ואחד}}. לית הדא פליגא {{ירו&quot;מ-ביאור|האין זה חולק}} על רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}? דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר עלי ועל מי שלא עירב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא יתכן שיהיה בעירוב שעשה כזית לכל אחד}}. מתני' מסייעא לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: עירוב תחילתו וסופו אין לו שיעור. יום טוב שחל להיות בערב שבת {{שוליים|ב_יג}} אין מערבין {{ירו&quot;מ-ביאור|לצורך שבת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} בחצירות ולא בתחומין, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. וחכמים אומרים מערבין בחצירות ואין מערבין בתחומין. מערבין בחצירות שכן את מתיר לו דבר שהוא מותר לו. ואין מערבין בתחומין שכן את מתיר לו דבר שהוא אסור לו. אית תניי תני ומחלף {{ירו&quot;מ-הדגשה|שעירוב תחומין מותר שכולו מדרבנן ועירוב חצרות}} א{{ירו&quot;מ-הדגשה|סו}}ר {{ירו&quot;מ-ביאור|שעיקרו הינו הוצאה מרשות היחיד לרשות הרבים מהתורה}}. אמר רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} הואיל והן תנייא ומחלף {{ירו&quot;מ-ביאור|והבריתות הללו מחליפות}} צריכין אנן מיחוש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_י_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#דף י ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אנחנו כותבים בירושלמי מסכת ביצה, דף י', מתחילים מהשורה השנייה. למדנו במשנה ברייתא, למדו ברייתא, תני רבי שמעון בן אלעזר אומר ממלאה היא אשה את התנור פת מפני שהפת יפה בשעה שהתנור מלא.''' כלומר, למה שבעצם צריכה רק כיכר אחד? היא יכולה למלא את כל התנור כיוון שאותו כיכר שהיא כן רוצה אותה, היא תאפה טוב יותר אם כל התנור מלא.

אז דרש רב חונה כדעת רבי שמעון בן אלעזר. דרש רבי יוחנן לטבריאה, כמו בטבריה, הוא דרש כדעת רבי שמעון בן אלעזר, אבל הוא דרש שהוא להלכה. והיינו סברין לעובדא, הם חשבו שזה מעשה. ואית דבעי מימר לעובדא דרש להם. באמת הוא דרש שזה מעשה, ואז שאלו אותו ודרש להם שזה רק להלכה. כלומר הוא חזר בו, ולאחר מכן עוד פעם הוא דרש, והפעם לא ידעו אם הוא חזר בו עוד הפעם ואז זה גם לעובדא, או רק להלכה.

אמר רבי אבא בר זבדי: הורי רבי אבהו כדעת רבי שמעון בן אלעזר.

אמר רבי חייא בשם רבי יוחנן, המניח עירוב '''צריך לומר עלי ועל מי שלא עירב.''' כלומר, אדם יכול לערב לכל העיר. הרי שלא עירב, אם אדם לא עירב אז '''אחרים שעירבו מותרים לעשות לו משלו.''' כלומר הם יכולים לאפות עם הציוד שלו, עם הירקות שלו, הפירות שלו, הקמח שלו. יכולים לבשל, להכין לו הכל.

אמר רבי זריקן בשם רבי זעירה, דווקא במזכה להן משלו, כלומר הוא חייב לזכות להם במוצרים שלו. דלא כן נמצאו עושין לו משלו, וזה אסור.

מעתה, לא עירב ולא עירבו לו אחרים, אז מה יעשה? כלומר אם הוא לעצמו לא עירב, וגם אין מישהו אחר שיכול לעשות לו - אז מה נעשה? '''רבי יצחק אומר צולה לו דגה.''' כלומר, התירו לו לצלות דג אחד. '''רב חונה אמר מחמם לו חמין.''' '''שמואל אמר מדליק לו את הנר,''' כלומר מותר דבר קטן. תני רבי חייה '''ממלא לו חבית של מים ומדליק לו את הנר.'''

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף י עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' יום טוב שחל להיות ערב שבת לא יבשל בתחלה מי&quot;ט לשבת.''' כלומר שלא יהא תחלת בישולו ועיקרו לשם שבת אלא תחלת בישולו יהא לשם י&quot;ט ומה שמותיר יהא לשבת

'''ועושה תבשיל מעי&quot;ט וכו'.''' שעושה לשם עירובי תבשילין וטעמא משום כבוד שבת הוא שמתוך שמערב י&quot;ט הוא זוכר להשבת יברור מנה יפה לשבת ולא ישכח שבת משום טרדת י&quot;ט. ולאית דאמרי משום כבוד י&quot;ט היא כדי שיראו שאין אופין ומבשלין מי&quot;ט לשבת אא&quot;כ התחיל מערב י&quot;ט ומה שהוא עושה בי&quot;ט כגומר הוא ק&quot;ו מי&quot;ט לחול שאין אופין ומבשלין כל עיקר ומברכין על עירובי תבשילין כדרך שמברכין על עירובי חצירות ומזכה ע&quot;י אחר לכל מי שהוא רוצה לסמוך עליו בעירוב זה ואפי' שלא מדעתו לפי שזכין לאדם שלא בפניו

'''וב&quot;ה אומרים תבשיל אחד.''' ומיהו מוכח לפי המסקנא דהתם דאף ב&quot;ה מודו דבעי פת ובשר או דג וכן הלכה

'''אכלו או שאבד.''' אותו תבשיל שעשה וקודם שבישל כל צרכי שבת

'''שייר הימנו כל שהוא סומך עליו.''' לבשל בישולו בי&quot;ט לצורך השבת. ובין בתחלה ובין בסופו אין עירובי תבשילין פחות מכזית. ואם התחיל עיסתו ונאבד עירובו גומר הוא מה שהתחיל

'''גמ' כתיב את אשר תאפו וגו' ר&quot;א אומר אופין על האפוי וכו'.''' מכילתא פ' בשלח בפסוק ויהי ביום הששי לקטו וגו'

'''את אשר תאפו אפו וכו'.''' משמע שאין אופין אלא על האפוי וכו' ועל י&quot;ט שחל להיות ע&quot;ש קאי והכי קאמר בהדיא במכילתא ומכאן סמכו חכמים לעירובי תבשילין מן התורה

'''מ&quot;ט דר' יהושע.''' הא מדכתיב את אשר תאפו אפו משמע שעל אפוי הוא שאופין ואין אופין על המבושל

'''את אשר תאפו.''' חסר כאן וה&quot;ג במכילתא שם ר' יהושע אומר מי שהיה רוצה אפוי היה מתאפה לו והרוצה מבושל היה מתבשל לו. וכלומר שאין ללמוד מכאן מריבוי הלשון בהכתוב שלא נאמר אלא לרמז על דרך הנס שנעשה להם

'''אמר ר' לעזר.''' הוא ר&quot;א אמורא

'''אתיא כמ&quot;ד במרה ניתנה השבת.''' על סדר המקראות קאי ואגב דנקט בהאי קרא את אשר תאפו קאמר נמי להא. דבכתוב בפרשת המן משמע שנאמר זה ביום הששי אחר שירד להם המן באחד בשבת באותו שבוע וזה היה באלוש וכדכתיב בסדר המסעות ויסעו ממרה ויבאו אילימה ויסעו מאילים וגו' ויחנו במדבר סין ויסעו ממדבר סין ויחנו בדפקה ויסעו מדפקה ויחנו באלוש ויסעו מאלוש ויחנו ברפידים וגו' והמן ניתן להם במדבר סין כדכתיב בפרשת בשלח ויסעו מאילים ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין בט&quot;ו יום לחדש השני וגו' ושם ניתן להם המן ובשבת שאחריו היו באלוש והשתא קאמר דלהאי מ&quot;ד שבמרה ניתן להם השבת וזה היה קודם לאילים ולמדבר סין שפיר נאמר האי קרא כדכתיב ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה שני העומר לאחד וגו' ויאמר אליהם הוא אשר דבר ה' שבתון שבת קדש לה' מחר את אשר תאפו אפו וגו' משום שכבר הוזהרו על השבת כשהיו במרה והיינו דקאמר להם משה הוא אשר דבר ה' וגו' אבל למ&quot;ד באלוש ניתנה השבת א&quot;כ לא מיתוקמא שפיר הכתוב הזה שהרי עכשיו עומדין היו באלוש ומזהירן באלוש בתמיה דהיכי שייך לומר להם הוא אשר דבר ה' וגו' הרי עדיין לא נצטוו על השבת מקודם

'''איתא חמי.''' ומתמה הש&quot;ס בא וראה אם דבר תורה הוא אסור לתקן מי&quot;ט לשבת כדדרשי לה מקראי ועירובי תבשילין מתירין בתמיה וכי אתי תקנתא דרבנן לעקר איסור דאורייתא

'''א&quot;ר אבהו וכו'.''' כלומר באמת אין כאן אלא תיקוני מילתא בעלמא. ובדין היה שיהו אופין ומבשלין מי&quot;ט לשבת אלא שאם אתה אומר כן אף הוא אופה ומבשל מי&quot;ט לחול והואיל ואינו אלא משום גזירה בעלמא מהני תקנתא דעירובי תבשילין דהויא ליה כמתחיל לבשל מערב י&quot;ט ובי&quot;ט גומר הוא

'''איתא חמי.''' בא וראה הלא מותר להיות מציעין את המטות מי&quot;ט לשבת כדתנן בסוף פט&quot;ו דשבת וא&quot;צ שום תקנה לכך ואין אופין וכו' מבלתי תקנתא דעירובי תבשילין בתמיה

'''ולמה מציעין וכו'.''' כלומר שאני הצעת המטות שהרי אפי' מלילי שבת לשבת מציעין שאין כאן משום מלאכה

'''ובלבד שלא יערים.''' ויבשל הרבה כדי שיותיר לחול

'''מתניתא דר' שמעון בן אלעזר.''' לאו הכא הוא דקאי אלא על מתני' דפ&quot;ק דחלה הוא דקאי ושם היא דשייכא וגריס התם נמי להא דלקמן. דתנינן שם בהלכה ח' עיסת הכלבים בזמן שהרועים אוכלים ממנה חייבת בחלה וכו' ונעשית בי&quot;ט וקאמר עלה מתני' דרשב&quot;א היא כלומר דכוותיה נמי אתיא האי מתני' שאע&quot;פ שיש בה קצת צורך לעצמו וכרשב&quot;א דלקמן אפ&quot;ה אם אין הרועים אוכלים ממנה אינה נעשית בי&quot;ט

'''תני.''' בתוספתא פי&quot;ב דמכלתין

'''והא תני וכו'.''' סיומא דתוספתא היא וה&quot;ג התם אבל ממלאה היא אשה קדירה וכו'

'''תני.''' ותני עלה רשב&quot;א אומר וכו' ומסיים שם אין עושין לא לאכילת נכרים ולא לאכילת כלבים והשתא מתני' דחלה דאמרה שאם אין הרועים אוכלים ממנה אינה נעשית בי&quot;ט ואע&quot;פ שיש בה לצורך עצמו שיהא התנור מלא ותהא הפת הנאפית עמה לצרכו נאפית יפה אפ&quot;ה אינה נעשית וזהו נמי כרשב&quot;א שאפי' בכה&quot;ג ס&quot;ל שאין עושין בי&quot;ט מה שאין בו צורך אדם אלא לאכילת כלבים בלבד הוא

'''אית דבעי מימר.''' שבתחלה דרש להם למעשה כרשב&quot;א וכשבאו אח&quot;כ לשאלו בשעת מעשה חזר בו ואמר לא אמרתי אלא להלכה ולא למעשה ושוב דרש להם סתם כרשב&quot;א ולא ידעו אם להלכה אם למעשה

'''צריך לומר וכו'.''' המערב עירובי תבשילין ורוצה שיסמכו אחרים על עירובו צריך לומר בפירוש עלי ועל מי שלא עירב לעצמו

'''הרי שלא עירב.''' ולא עירבו אחרים עליו. אחרים שעירבו לעצמן מותרין לעשות לו בי&quot;ט משלו

'''במזכה להן משלו.''' שהוא מזכה עיסתו שלו להם ואז מותרין לעשות לו מעיסתו משום דהוי כאילו הוא שלהם דאם לא כן נמצאת שעושין לו משלו לגמרי והרי הוא לא עירב

'''צולה לו דגה.''' דג קטן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;יום טוב שחל להיות ערב שבת לא יבשל כתחילה מיום טוב לשבת · אבל מבשל הוא ליום טוב ואם הותיר הותיר לשבת · ועושה תבשיל מערב יום טוב וסומך עליו לשבת · בית שמי אומ' שני תבשילים · ובית הלל אומ' תבשיל אחד · ב ומודין בדג וביצה שעליו שהן שני תבשילין · אכלו או שאבד לא יבשל עליו כתחילה · שייר הימנו כל שהוא סומך עליו לשבת · ג חל להיות אחר שבת בית שמי אומ' מטבילין את הכל מלפני השבת · ובית הלל אומ' כלים משבת ואדם משבת · ד בית שמי אומ' מביאין שלמים ואין סומכין עליהן · אבל לא עולות · ובית הלל אומ' מביאין שלמים ועולות וסומכין עליהן · ה ושוין שמשיקין את המים בכלי אבן לטהרם אבל לא מטבילין · מטבילין מגב לגב ומחבורה לחבורה ביום טוב · ו בית שמי אומ' לא יחם אדם חמין לרגלין אלא אם כן היו ראויין לשתייה · ובית הלל מתירין · ועושה מדורה ומתחמם כנגדה · ז שלשה דברים רבן גמליא' מחמיר כדברי בית שמי אין טומנין את החמין מיום טוב לשבת · ואין זוקפין את המנורה ביום טוב · ואין° אופין פיתין גריצות אלא רקיקין · אמ' רבן גמליאל מימיהן שלבית אבא לא היו אופין פיתין גריצות אלא רקיקין · אמרו לו מה נעשה לבית אביך שהיו מחמירין על עצמן ומקילין על כל ישראל להיות אופין פיתין גריצות וחרי · ח אף הוא אמ' שלשה דברים להקל מכבדין בין המיטות · ומיניחין את המוגמר ביום טוב · ועושין גדי מקולס בערבי בלילי פסחים וחכמ' אוסרין · ט שלשה דברים ר' לעזר בן עזריה מתיר וחכמים אוסרין · פרתו יוצאה ברצועה שבין קרניה · ומקרדין את הבהמה ביום טוב · ושוחקין את הפילפלין בריחים שלהן · ר' יהודה או' אין מקרדין את הבהמה מפני שהוא עושה חבורה אבל מקרצפין · וחכמ' או' אין מקרדין את לא מקרצפין · י הריחיים שלפילפלין טמאה משום שלשה כלים · משום כלי קיבול ומשום כלי מתכות · ומשום כברה · עגלה שלקטן טמאה מדרס · ניטלת בשבת ואינה נגררת על גבי הכלים · ר' יהודה או' כל הכלים אין נגררין חוץ מן העגלה מפני שהיא כובשת ·
יום טוב שחל להיות ערב שבת כול' · כת' את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו · ר' ליעזר או' אופין על האפוי ומבשלין על המבושל · ר' יהושע או' אופין ומבשלין על המבושל · מה טע' דר' ליעזר את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו · מה טע' דר' יהושע את אשר תאפו ואת אשר תבשלו בשלו · אמ' ר' ליעזר אתיא כמאן ד אמ' במרה ניתנה השבת · ברם כמאן דאמ' באלוש ניתנה השבת עומדין באלוש ומזהירין באלוש · איתא חמי דבר תורה הוא אסור · ועירובי תבשילין מתירין · אמ' ר' אבהו בדין היה שיהו אופין ומבשלין מיום טוב לשבת · אם או' את כן אף הוא אופה ומבשל מיום טוב לחול · איתא חמי מציעין את המיטות מיום טוב לשבת · ואין אופין ומבשלין מיום טוב לשבת · אמ' ר' אילא ולמה מציעין מיום טוב לשבת שכן מציעין את המיטות מלילי שבת לשבת · ויאפו או יבשלו מיום טוב לשבת · אין אופין ומבשלין מלילי שבת לשבת · ר' כהנא בריה דר' חייה בר בא אמ' ובלבד שלא יערים · מתנית' דר' שמעון בן אלעזר · תני אין עושין מיום טוב למוצאי יום טוב · והא תני ממלאה היא אשה כשר אע'פ שאינו אוכל ממנו לא חתיכה אחת · קומקום שלחמין אע'פ שאינו שותה ממנו אלא כוס אחר · אבל פת אינה אופה אלא צורכה · תני ר' שמעון בן אלעזר או' ממלאה היא אשה את התנור פת מפני שהפת יפה בשעה שהתנור מלא · דרש רב חונה כהדא דר' שמעון בן אלעזר · דרש ר' יוחנן לטיפראי כהדא דר' שמעון בן אלעזר · הוה דרש להון להלכה ואינון סברין לעובדא · אית דבעי מימר לעובדא דרש להון · אתון ושאלון ליה ודרש להון להלכה · חזר ודרש להון ולא ידעין אין להלכה אין לעובדא · אמ' ר' אבא בר זבדי הורי ר' אבהו כהדא דר' שמעון בן לעזר · ר' חייה בשם ר' יוחנן צריך לומ' עלי ועל מי שלא עירב · הרי שלא עירב אחרים שעירבו מותרין לעשות לו משלו · ר' זריקן בשם ר' זעורה כמזכה להן משלו די לא כן נמצאו עושין לו משלו · לא עירב ולא עירבו לו אחרים · ר' יצחק או' צולה לו דגה · רב חונה אמ' מחמם לו חמין · שמואל אמ' מדליק לו את הנר · תני ר' חייה ממלא לו חבית שלמים ומדליק לו את הנר · מעשה באחד שהדיר את בנו להלמוד תורה ובא מעשה לפני ר' יוסי בן חלפתא והתיר לו למלאות לו חבית שלמים ולהדליק לו את הנר · ר' חייה רבה עלה לביתו אמרין ליה אנשינן מערבה · אמ' לון אית הכא טלופחין מן איתמל אמרין ליה אין · הדא אמרה אפי' מין אחד · אית הוה בהון תרדין · הדא אמרה אע'פ שאין בהן כזית · אית הוה בהון שיעורה הדא אמרה אינו צריך להתנות · אמ' רב חסדא תניי היה לו לר' חייה הגדול · תני אמ' ר' שמעון בן אלעזר מודין בית שמי ובית הלל שהן שני תבשילין · על מה נחלקו על הדגה ועל הביצה שיש עליה שבית שמי אמ' תבשיל אחד · ובית הלל אומ' שני תבשילין · הכל מודין שאם פירפר ביצה על גבי המליח או שחיתך קפלוט תחת הדג או שבישל שני מינין בקדירה שהן שני תבשילין · והל' כדברי התלמיד · רב אמ' או' אני אין פחות מכזית · לית הדא פליגא על ר' יוחנן · דר' יוחנן אמ' עלי ועל מי שלא עירב&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לא עירב ולא ערבו לו אחרים.''' ואין כאן אחר שיעשה בשבילו על ידי שיזכה לו משלו

'''מחמם.''' כלומר אף מחמם לו חמין מי&quot;ט לשבת אם אי אפשר לו בלא כך

'''אנשינן מערבה.''' שכחנו מלהניח עירובי תבשילין ואמר אם יש כאן עדשים שנתבשלו מערב י&quot;ט ואמרו לו הן וסמך עליהן

'''הדא אמרה אפי' מין אחד.''' אם שמעת מינה שאפי' בתבשיל אחד סגי וקאמר דלא הוא אלא אית הוה בהון תרדין וכשני תבשילין הן

'''הדא אמרה אע&quot;פ שאין בהן כזית.''' אם תשמע מינה שא&quot;צ כזית שהרי לא חקר ר' חייא אם יש בהן כשיעור וקאמר אית הוה בהון שיעורא וידע ר' חייא מזה שנשתייר בהן כשיעור

'''הדא אמרה א&quot;צ להתנות.''' אם תשמע מינה שאין צריך תנאי כדין מי ששכח ולא עירב בי&quot;ט של גליות אם נזכר ביום ראשון מתנה ויאמר אם היום קדש א&quot;כ למחר חול וא&quot;צ עירוב ואם למחר קדש היום חול והרי זה עירובי ולא שמענו כאן שהתנה ר' חייא ואם ס&quot;ל שא&quot;צ להתנות

'''אמר רב חסדא.''' כך שמעתי תנאי היה לו לר' חייה הגדול שבאמת התנה על עירובו זה

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב דלא כתנא דמתני' הא דאמר רשב&quot;א וכו'

'''שאם פירפר ביצה.''' מבושלת בפני עצמה ע&quot;ג המליח וכו' דהאי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי והן ב' תבשילין

'''הלכה כדברי התלמיד.''' זהו רשב&quot;א דברייתא ואליבא דב&quot;ה

'''לית הדא.''' דרב פליגא על ר' יוחנן וכי זה לא כחולק הוא על ר' יוחנן דלעיל. דאמר המערב אומר עלי ועל מי שלא עירב לעצמו ומסתמא אין בו כדי כזית לכל אחד ואחד ואפ&quot;ה יוצאין בו וש&quot;מ דר' יוחנן לית ליה הא דרב&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

מעשה באחד שהדיר את בנו מתלמוד תורה, כלומר אדם שלא השתמש בבן שלו כדי שהבן שלו יהיה פנוי ללמוד תורה. ובא מעשה לפני רבי יוסי בן חלפתא, והתיר לבן למלאות לאביו חבית של מים ולהדליק לו את הנר.

רבי חייה רבה עלה לביתו, אמרין ליה אנשינן מערבה, ואמרו לו שכחנו לערב. אמר לון: אית הכא טלופחין מן איתמל? האם יש לכם איזה עדשים שנשארו מאתמול? אמרין ליה אין, וסמך עליהם שזה עירוב. הדא אמרה שהלכה כבית הלל אפילו במין אחד, כי הרי זה רק עדשים.

ואיתה אומר, אם מכאן אין ראיה, כי אולי אית הוה בהון תרדין, אולי ביחד עם העדשים היו גם תרדין - זה היה תבשיל של עדשים, אבל היה גם תרד. אבל העיקר היה עדשים, לכן הוא אמר עדשים. הדא אמרה אף על פי שאין בהן כזית, כי הגמרא חשבה שמדובר שנשארו כמה עדשים בודדות. אז אומר לו גם פה זה לא ראיה, כי אית הוה בהון שיעורה, יכול להיות שהיה שמה שיעור. הדא אמרה אינו צריך להתנות. הוא לא צריך להגיד שהוא מבשל את זה לצורך עירוב, כי הרי פה הוא בכלל לא ידע.

אמר רב חסדא, אין מכאן ראיה, וייתכן שתניי היה לו לרבי חייה הגדול, שאם לא הניחו בני ביתו עירוב, אז הוא יוכל לסמוך על כל תבשיל שימצא בביתו כעירוב.

'''בית שמאי אומרים שני תבשילים ובית הלל''' - אומרים תבשיל אחד. תני אמר רבי שמעון בן אלעזר: '''מודין בית שמאי לבית הלל שני תבשילין.''' כלומר, שניהם מודים שצריכים שני תבשילים. '''על מה נחלקו? על הדגה ועל הביצה שיש עליה, שבית שמאי אומרים תבשיל אחד ובית הלל אומרים שני תבשילין.'''

עכשיו '''הכל מודין שאם פירפר ביצה על בי המליח, או שחיתך קפלוט תחת הדג, או שבישל שני מינין בקדירה - שהן שני תבשילים.''' '''והלכה כדברי התלמיד''' - הלכה בעצם כמו רבי שמעון בן אלעזר, כמו שהוא הסביר את דברי בית הלל. כלומר שבעצם גם לפי בית הלל צריך שני תבשילים, אבל הם מודים בדג וביצה שזה נחשב כמו שני תבשילים.

רב אמר: אומר אני אין פחות מכזית. כלומר העירוב צריך לפחות מכזית. הגמרא חשבה בעי מינה שהכוונה כזית לכל אחד ואחד. לית הדא פליגא על רבי יוחנן? הרי רבי יוחנן אומר שהוא אומר '''עלי ועל מי שלא עירב.''' אז איך ייתכן שהוא כן - הרי הוא מערב על כל העיר שלו לפחות, איך זה יכול להיות שיהיה לכל אחד כזית?

'''מתני' מסייעא לרבי יוחנן: עירוב תחילתו וסופו אין לו שיעור.''' הנה כתוב פה ששני עירוב אין בהן כלל שיעור.

'''יום טוב שחל להיות בערב שבת אין מערבין בחצירות ולא בתחומין, דברי רבי מאיר.''' כלומר ביום טוב עצמו לא מערבין, לא בחצרות ולא בתחומים. '''וחכמים אומרים מערבין בחצירות ואין מערבין בתחומין.''' למה מערבין חצרות? '''שכן את מתיר לו דבר שהוא מותר לו''' - הרי ביום טוב אין איסור לטלטל, אז לא צריך עירוב חצרות, אז לכן מותר גם לשים עירוב חצרות. '''ואין מערבין בתחומין שכן את מתיר לו דבר שהוא אסור לו''' - הרי ביום טוב גם אסור בתחומים.

אית תניי תני ומחלף, כלומר עכשיו בדיוק הפוך - דווקא עירוב תחומים מותר כיוון שהוא סובר שכולו מדרבנן, אבל עירוב חצרות יהיה אסור כיוון שעיקרו מדאורייתא, יש שם עניין של שלושת הרבים. הרי אסור לטלטל ברשות הרבים, וגזרו וגם תיקנו שעירוב חצרות שמא יתבלבל ויוסיף גם לרשות הרבים. אז לכן, כיוון שעיקרו ברשות הרבים, אז במקרה כזה את זה הוא לא יעשה.

אמר רבי אלעזר, הואיל והן תנייא ומחלף צריכין אנן מיחוש. כלומר בגלל שיש בשתי הברייתות שמחליפות ביניהם, אז צריכים לחוש לשתיהן - אסור לו את זה ולא את זה.

אמר רבי ירמיה בשם רבי זעירה, מאן דעבד טבאות מערב מן איתמל. מי שרוצה לעשות כמו שצריך כדברי הלכה, אז מערב גם עירוב חצרות, גם עירוב תחומין מאתמול.

אמר רבי יודן: הדא דאת אמר בשלא עשה לו עירובי תבשילין. כלומר אם הוא לא הכין עירוב תבשילין בערב יום טוב, אז באמת הוא לא יכול להניח עירוב חצרות ביום טוב. אבל אם עשה לו עירובי תבשילין - מותר. אם הוא עשה עירוב תבשילין אז יהיה מותר לערב כמו שמותר לחצרות.

רבי יוסה ברבי בון בעי: ועירובי תבשילין מתירין את המחיצות? כלומר מה הקשר? אתה יכול להבין שעירוב תבשילין אתה מתיר כיוון שהוא מתחיל בבישול, באפייה, בכלל בישול וכולי, אבל מה הקשר למחיצות? הרי העניין של עירוב חצרות זה עניין של מחיצות, האם עירוב תבשילין פתאום מתיר מחיצות?

'''מתני': חל להיות אחר שבת, בית שמאי אומרים מטבילין את הכל מלפני השבת, ובית הלל אומרים כלים מלפני השבת ואדם בשבת.''' ביום ראשון יש לנו מצווה להיטהר ברגל. למה מותר אדם בשבת? כלומר זה כאילו כמיקר, זה לא נראה שהוא מתקן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף י עמוד א'''

{{שוליים|ב_ז}} '''מותר לבשל ביום טוב קדרת בשר או קומקום חמין מלאים אף שאין צריך אלא למעט, אך פת אין לאפות אלא כדי צרכו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק א, הלכה י, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקג סעיף א, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקג סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהובחן בין תבשיל שאין ניכר בו תוספת (בשר, חמין) לבין פת שניכרת תוספתה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח תק&quot;ג, א-ב).

{{שוליים|ב_ח}} '''מותר למלא תנור פת ביום טוב אף כשאין צריך למלוא התנור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק א, הלכה י, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקז סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן אלעזר שממלאה אשה את התנור פת מפני שהפת יפה בשעה שהתנור מלא, כדרשת רבי יוחנן והנחת רב חונה בשם רבי שמעון בן אלעזר.

{{שוליים|ב_ט}} '''מי שערב ואמר &quot;עלי ועל מי שלא עירב&quot; - האם אחרים המותרים בעשיית מלאכה יכולים לעשות בשבילו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ו, הלכה ז, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקכז סעיף ז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זריקן בשם רבי זעירה שדווקא (בעירוב תחומין דווקא, ולא בעירובי חצרות) - כך הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו את הדין תוך הבחנה זו.

{{שוליים|ב_י}} '''מי שלא עירב עירובי תבשילין ולא עירבו לו אחרים, מה מותר לו לעשות ביום טוב לצורך עצמו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ו, הלכה ט, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקכז סעיף כ. ''הכרעה:'' נפסק כדעת המאסף בין הדעות (רבי יצחק, רב חונה, שמואל) שמותר לו רק לעשות דבר קטן לצורכו כגון להדליק נר או לחמם חמין, אך לא להכין תבשיל גדול משום שיטרח בשבילו ונמצא עושה מלאכה גמורה; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כמסקנת הירושלמי המצרפת את הדעות.

{{שוליים|ב_יא}} '''מותר בעירובי חצרות סומכים על שיירי מאכל מבעוד יום ואין צריך לערב מדעת ממש בכל יום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות נדרים, פרק ו, הלכה יז, שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רכג סעיף א. ''הכרעה:'' כרבי חייה רבה שסמך על הטלופחין שנשארו מאתמול משום עירוב, וכן נפסק להלכה.

{{שוליים|ב_יב}} '''שיעור עירובי תחומין ותבשילין - כמות מספקת הנדרשת לתקנת העירוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ו, הלכה ג, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקכז סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שאין צריך כזית לכל אחד ואחד, שהמשנה מסייעת לו שעירוב תחילתו וסופו אין לו שיעור, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_יג}} '''האם מערבין (עירוב) לצורך יום טוב שחל להיות בערב שבת בחצרות ובתחומין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עירובין, פרק ח, הלכה יד, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקכח סעיף ב &lt;קטע סוף=י א/&gt; ==דף י עמוד ב== &lt;קטע התחלה=י ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כחכמים - מערבין בחצרות שמתיר דבר המותר, ואין מערבין בתחומין שמתיר דבר האסור, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף י עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;20&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מאן דעבד טבאות {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצה לנהוג כהלכה}} מערב {{ירו&quot;מ-הדגשה|גם עירוב חצרות}} מן איתמל. אמר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]: הדא דאת אמר בשלא עשה לו עירובי תבשילין, אבל אם עשה לו עירובי תבשילין מותר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לערב כמו שמותר לבשל}}. רבי יוסה ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] בעי ועירובי תבשילין מתירין את המחיצות?&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ב_ב|ירושלמי ביצה, פרק ב, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ב_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{ירו&quot;מ-ביאור|מצווה להטהר ברגל}} חל {{ירו&quot;מ-ביאור|יום טוב}} להיות אחר שבת, [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים מטבילין את הכל מלפני השבת {{שוליים|ב_יד}}, ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים כלים מלפני השבת {{שוליים|ב_טו}} ואדם בשבת {{ירו&quot;מ-ביאור|דמחזי כמקר}}.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מתני' בכלים גדולים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין דרך לשאוב בהם}}, אבל בכלים קטנים מערים עליהן ומטבילן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}}תני רבי הושעיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] ממלא הוא אדם כלי טמא מן הבור {{שוליים|ב_טז}} ומערים עליו ומטבילו. תני נפל דליו לתוך הבור מערים עליהן ומטבילן. תרין אמורין {{ירו&quot;מ-ביאור|חלקו במה התירו להערים}}, חד אמר {{שוליים|ב_יז}} בכלים שניטמאו באב הטומאה וחורנה אמר בכלים שניטמאו בוולד הטומאה. מתיב {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} מאן דאמר בוולד הטומאה למאן דאמר באב הטומאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשלמא אם נטמא בולד הטומאה שאינו צריך הערב שמש מטבילו ומשתמש בו והוי צורך יום טוב, אבל אם נטמא באב הטומאה הרי}} אפילו בחול יהא טעון הערב שמש {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואינו יכול להשתמש בו ביום טוב, נמצא מכין מיום טוב לחול, ולמה התירו}}? אמר לו: ברוצה לישתמש בהן חולין בטהרה? כל מחוייבי טבילות {{שוליים|ב_יח}} טובלין כדרכן בתשעה באב וביום הכיפורים. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי חנניה סגן הכהנים|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי חנניה סגן הכהנים: כדיי הוא ביתו של {{ירו&quot;מ-הוסר|אלהינו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלקינו}} שיאבדו עליו {{ירו&quot;מ-הוסר|הכהנים }}טבילה אחת? דרש רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] כהדא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנניה סגן הכהנים|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי חנניה סגן הכהנים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} ואדם בשבת שכן אדם טובל לקירויו {{ירו&quot;מ-ביאור|שנראה כטובל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|להתקרר}} בשבת.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ב_ג|ירושלמי ביצה, פרק ב, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ב_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
ושוין שמשיקין את המים בכלי אבן לטהרה, אבל לא מטבילין. מטבילין מגב לגב ומחבורה לחבורה ביום טוב.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מתניתה דלא כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי דתני אין מטבילין כלי על גב מימיו ביום טוב ואין משיקין את המים בכלי אבן לטהרן בשבת, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי. וחכמים אומרים {{שוליים|ב_יט}} מטבילין כלי על גבי מימיו ביום טוב {{שוליים|ב_כ}} ומשיקין את המים בכלי אבן לטהרה בשבת. לא אמר אלא בשל אבן, הא בשל&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#דף יא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אבל '''מתני' בכלים גדולים, אבל בכלים קטנים מערים עליהן ומטבילן.''' מה שאמרנו להטביל דווקא בכלים גדולים שאין דרך לשאוב בהם, אבל כלים קטנים שבדרך כלל אדם שואב בהם מים, אז הוא מערים עליהם ומטביל. כלומר, כאילו שהוא צריך מים ואז הוא מכניס את הכלי לתוך המעיין, ותוך כדי זה הוא גם כן מטביל אותו.

תני רבי הושעיה: '''ממלא הוא אדם כלי טמא מן הבור ומערים עליו ומטבילו.''' תני, '''נפל דליו לתוך הבור מערים עליהן ומטבילן.''' כלומר הדלי עצמו נפל לתוך הבור, אבל לא התכסה כולו במים, אז הוא מערים עליו ומטביל אותו.

'''תרין אמורין''' פליגי, במה בדיוק התירו להערים? באיזה מקרה? '''חד אמר בכלים שניטמאו באב הטומאה, וחורנה אמר בכלים שניטמאו בוולד הטומאה''' - שהטומאה שלהם זה רק דרבנן.

'''מתיב מאן דאמר בוולד הטומאה למאן דאמר באב הטומאה''' - מי שיש לו מים שנטמאו בוולד הטומאה שלא צריך ערב שמש, אז מטבילו ומשתמש בו מיד, אז זה צריך יום טוב. אבל אם הוא נטמא באב הטומאה, הרי אפילו בחול הוא צריך ערב שמש, אז הוא לא יכול להשתמש בו ביום טוב. אז למה התירו לו? הרי נמצא טעון ערב שמש עוד מיום טוב לחול.

אמר לו: '''ברוצה לישתמש בהן חולין בטהרה''' - כלומר, כיוון שהכלי נעשה טבול יום, אז הוא הופך להיות שני, ושני הרי לא מטמא חולין. אז אם רוצה לאכול חולין בטהרה אז הוא יכול להשתמש בהם.

'''כל מחוייבי טבילות טובלין כדרכן בתשעה באב וביום הכיפורים.''' אמר רבי חנניה סגן הכהנים: '''כדיי הוא ביתו של שיאבדו עליו טבילה אחת''' - שלא יטבלו בתשעה באב.

דרש רבי לוי כהדא דרבי חנניה סגן הכהנים. תנן '''ואדם בשבת''' - אמר, מותר לאדם לטבול בשבת, למה? '''שכן אדם טובל לקירויו בשבת''' - כלומר אדם טובל להתקרר בשבת כדי שיהיה לו לנעימות. אז כיוון שכך זה לא נראה כמתקן, לא חושבים שהוא מיטהר מטומאה בגלל שהוא טובל להתקרר.

'''מתני': ושוין שמשיקין את המים בכלי אבן לטהרה, אבל לא מטבילין.''' יש לנו מים שהיו טמאים, ומים זה המשקה היחיד שיש לו טהרה במקווה. אז הם מודים שבכלי אבן - כלי אבן עצמו אין לו טומאה. אז בכלי אבן מותר להשיק מים ולטהר אותם, אבל לא מטבילים - כלומר בכלי שהוא לא טמא, לא מטבילים מים, אבל אגב זה גם משיקים אותם.

'''מטבילין מגב לגב ומחבורה לחבורה ביום טוב.''' כלומר, אם יש לנו אדם שטבל כדי להימנות לחבורה מסוימת, ויכול לטבול כדי להימנות לחבורה אחרת, או אם הוא טבל לעשות את העיסה שלו בטהרה ועכשיו רוצה לעשות את הגת שלו בטהרה - צריך לטבול. אז דבר כזה מותר לו גם ביום טוב.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף י עמוד ב'''

{{שוליים|ב_יד}} '''אין להכין כלים ומטלטלים לצורך חול בשבת, אלא יש להכינם מערב שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ח. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, שהלכה כמותם במחלוקותיהם עם בית שמאי, וכן פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ב_טו}} '''מילוי מים בשבת בכלי קטן כדי להטבילו מטומאתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ח, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכו סעיף ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא דרבי הושעיה שממלא אדם כלי טמא מן הבור, ומטבילו, דמדובר בכלים קטנים שאין דרך לשאוב בהם ואין בכך מראית עין של הכנה למקרה.

{{שוליים|ב_טז}} '''כלי שנטמא ביום טוב מותר להערים ולהטבילו כדי לטהרו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ד, הלכה יח, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכג סעיף ז. ''הכרעה:'' נפסק כמיקל, שמותר להערים ולהטביל כלי הטעון טבילה ביום טוב, כפי שנפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_יז}} '''מטבילים כלים שנטמאו ביום טוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ד, הלכה יח. ''הכרעה:'' נפסק כמאן דאמר בוולד הטומאה, שאינו צריך הערב שמש ומטבילו ומשתמש בו ביום טוב עצמו, כדברי המקשה על מאן דאמר באב הטומאה שאין תועלת בהיתר אם צריך הערב שמש.

{{שוליים|ב_יח}} '''אין איסור טבילה מדין 'מראית עין' בתשעה באב וביום הכיפורים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ב, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף ח. ''הכרעה:'' נפסק כדעת רבי חנניה סגן הכהנים ורבי לוי שאין לגזור טבילה משום מראית עין, שאין בית אלוקינו כדאי שתיאבד עליו טבילה אחת - כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שטובלין כדרכן.

{{שוליים|ב_יט}} '''מותר להטביל כלים טמאים במעיין הנובע ביום טוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ד, הלכה יז. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שמטבילין כלי על גבי מימיו ביום טוב, כיוון שאין בזה משום תיקון כלי ואינו נראה כמתקן, והרמב&quot;ם פסק כן להלכה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף י עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתניתא.''' ברייתא חדא מסייעא לר' יוחנן דתניא עירוב וכו'

'''י&quot;ט שחל להיות בערב שבת וכו'.''' תוספתא ריש פרק ב'

'''שכן אתה מתיר לו דבר שהוא מותר לו.''' שהרי איסור טלטול בחצירות ליתא ביום טוב אבל תחומין הוא דבר אסור לו בי&quot;ט כמו בשבת

'''אית תניי תני ומחליף.''' דרבי מאיר לדברי חכמים ודחכמים לרבי מאיר

'''הואיל והן תנא מחליף.''' דברי ר&quot;מ לחכמים א&quot;כ צריכין אנן מיחוש לחומרא

'''מאן דעבד טבאות.''' מי שהוא עושה בטוב יערב הכל מעי&quot;ט בין לחצירות ובין לתחומין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתנית' מסייעא לר' יוחנן עירוב תחילתו וסופו אין לו שיעור · יום טוב שחל להיות בערב שבת אין מערבין לא בחצירות ולא בתחומין דברי ר' מאיר · וחכמ' אומ' מערבין בחצירות ואין מערבין בתחומין · מערבין בחצירות שכן את מתיר לו דבר שהוא מותר לו · ואין מערבין בתחומין שכן את מתיר לו דבר שהוא אסור לו · אית תניי תני ומחלף · אמ' ר' לעזר הואיל והן תנייא מחלף צריכין אנן מיחוש · ר' ירמיה בשם ר' זעורה מאן דעבד טבאות מערב מן איתמל' · אמ' ר' יודן הדא דאת אמר בשלא עשה לו עירובי תבשילין · אבל אם עשה לו עירובי תבשילין מותר · ר' יוסה ביר' בון בעי ועירובי תבשילין מתירין את המחיצות · הל' ב מתנית' בכלים גדולים · אבל בכלים קטנים מערים עליהן ומטבילן · תני ר' הושעיה ממלא הוא אדם כלי טמא מן הבור ומערים עליו ומטבילו · תני נפל דלייו לתוך הבור נפל כלייו לתוך הבור מערים עליהן ומטבילן · תרין אמורין חד אמ' בכלים שניטמאו באב הטומא' וחורנה אמ' בכלים שניטמאו בוולד הטומאה · מתיב מאן דאמ' בוולד הטומאה למאן דאמ' באב הטומאה אפי' בחול יהא טעון הערב שמש · אמ' ליה ברוצה לישתמש בהן חולין בטהרה · כל מחוייבי טבילות טובלין כדרכן בתשעה באב וביום הכיפורים · אמ' ר' חנניה סגן הכהנים כדיי הוא ביתו שלאלהינו שיאבדו עליו הכהנים טבילה אחת · דרש ר' לוי כהדא דר' חנניה סגן הכהנים · ואדם בשבת · שכן אדם טובל לקירויו בשבת · הל' ג מתניתה דלא כר' דתני אין מטבילין כלי על גב מימיו ביום טוב ואין משיקין את המים בכלי אבן לטהרן בשבת דברי ר' · וחכמ' אומ' מטבילין כלי על גב מימיו ביום טוב · ומשיקין את המים בכלי אבן בטהרה בשבת · לא אמ' ב אלא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף י עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ב_כ}} '''מותר להשיק מים לטהרתם בשבת רק בכלי אבן ולא בכלי עץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ח &lt;קטע סוף=י ב/&gt; ==דף יא עמוד א== &lt;קטע התחלה=יא א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהשקה בשבת מותרת דווקא בכלי אבן, שאינו מקבל טומאה, ולא בכלי עץ המקבל טומאה ונטהר על ידי ההשקה - כפי שפסק הרמב&quot;ם, הלכות שבת פרק כג הלכה ח.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;21&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עץ לא {{ירו&quot;מ-ביאור|שכלי עץ נטמא מהמים וכשמשיקו נטהר ואסור}}. כיצד {{שוליים|ב_כא}} מגב לגב? רצה לעשות עיסתו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בטהרה והטביל כליו לצורך כך ונמלך ורוצה להשתמש בהם}} על גבי גיתו {{ירו&quot;מ-ביאור|לצורך שימוש בגת}} או גיתו על גבי עיסתו, מטביל את כליו. כיצד מחבורה לחבורה? היה אוכל עם חבורה זו ונמלך לוכל עם חבורה אחרת, טובל.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ב_ד|ירושלמי ביצה, פרק ב, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ב_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים מביאין שלמים ואין סומכין עליהן, אבל לא עולות. ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים {{שוליים|ב_כב}} מביאין שלמים ועולות {{שוליים|ב_כג}} וסומכין עליהן.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים הותרה סמיכה שלא כדרכה, ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים {{שוליים|ב_כד}} לא הותרה סמיכה שלא כדרכה. איזו היא שלא כדרכה? מאתמול. אמר רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: כל עמא מודיי באשם מצורע שסמך עליו מאתמול לא יצא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי לא הגיעה זמנו וגם עדיין היה טמא ולא ראוי להיכנס לעזרה}}. שלמי נדבה שסמך עליהן מאתמול יצא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל יום הוא זמנם}}. מה פליגין? בשלמי חגיגה. [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי עבדין לון {{ירו&quot;מ-ביאור|עשו אותם}} כשלמי נדבה, [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל עבדין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוג}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|עשו אותם}} כאשם מצורע. אמר רבי יסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יסי|°]]: הן דאת אמר {{ירו&quot;מ-ביאור|זה שאמרתה}} אשם מצורע שסמך עליו מאתמול לא יצא {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה דווקא כשהקריבו}} בזמנו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיום קדם לא היה ראוי וגם היה טמא ולא ראוי להיכנס לעזרה אבל אם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|עיבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עבר}} זמנו נעשה כשלמי נדבה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני}} אמרו [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל ל[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי מה אם בשעה שאני אוסר להדיוט {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשבת}} הרי אני מתיר לגבוה {{ירו&quot;מ-ביאור|שמקריבים בשבת}}, בשעה שהוא מותר להדיוט {{ירו&quot;מ-ביאור|יום טוב}} אינו דין שנתיר לגבוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה אתם אוסרים להביא עולת ראיה}}? אמרו להן [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי והרי נדרים ונדבות יוכיחו {{ירו&quot;מ-הוסר|שהן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שיום טוב}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מותרין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר}} להדיוט {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף אתם מודים שהם}} {{ירו&quot;מ-ביאור|נדרים ונדבות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואסורין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אסורין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם}} לגבוה. אמרו להן [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל לא אם אמרתם בנדרים ונדבות שאין זמנן קבוע תאמרו בחגיגה שזמנה קבוע. אמרו להן [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} חגיגה אין זמנה קבוע {{שוליים|ב_כה}} שאם לא חג בראשון חוגג בשני, לא חג בשני חוגג בשלישי. אמרו להן [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל חגיגה זמנה קבוע {{שוליים|ב_כו}} שאם לא חג ברגל אינו יכול לחוג אחר הרגל. אמרו להן [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי והלא כבר נאמר ([[שמות יב טז|שמות בא יב טז]]) אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא עולות שאינם אוכל נפש}}. אמרו להן [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל משם ראייה לכם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם אינו אוכל נפש}} אינו נעשה, אבל נעשה הוא לגבוה. אבא שאול אומרו טעם אחר מה אם בשעה שכירתך {{ירו&quot;מ-הוסר|סתימה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|סתומה}} כירת רבך פתוחה, בשעה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכירתך}} פתוחה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו דין שתהא כירת רבך פתוחה}} דבר אחר אינו דין שיהא שולחנך מלא ושולחן קונך ריקם? אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] הוה עבר קומי סדרא {{ירו&quot;מ-ביאור|עבר לפני הבית מדרש}} ושמע קלהון קראיי ההן פסוקא {{ירו&quot;מ-ביאור|קוראים פסוק זה}} {{הפ|דברי הימים א|כט|כא}} ויזבחו {{ירו&quot;מ-הוסר|לה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ליי}}' זבחים ויעלו עולות {{ירו&quot;מ-הוסר|לה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ליי}}' למחרת היום ההוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|פרים אלף}}. אמר מאן דמפסק לה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואומר ויזבחו ליי' זבחים ויעלו עולות ליי}}' {{ירו&quot;מ-ביאור|זבחים ועולות בחג השבועות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|למחרת היום ההוא פרים אלף}} כ[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל שבחג הקריבו עולות. מאן דקרי כולה כ[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי שהכל {{ירו&quot;מ-הדגשה|קרב למחרת החג}}. ניחא עולות למחרת היום ושלמים למחרת היום {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אין}} שלמים באין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום טוב}} כ[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] דוד מת {{ירו&quot;מ-הדגשה|באותה שנה}} בעצרת והיו כל ישראל אוננין והקריבו למחר. מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;הלל הזקן &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#דף יא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ביצה, דף יא. נתחיל מהדף הקודם, תחילת המשנה פרק ב' הלכה ג'. אומרת המשנה: '''ושבין שמשיקין את המים בכלי אבן את עראם, אבל לא מטבילין.''' כלומר, אנחנו יודעים שהדבר היחיד שיש לו טהרה במקווה בעצם, זה רק מים. כן? והדרך לטהר אותם זה על ידי השקה. כלומר, בעצם מביאים אותם בתוך כלי ואז משווים את הגובה של המים שבתוך הכלי לגובה המים של המקווה, זה בעצם ככה הם מושקים והמים נטהרים. אז זה מותר לעשות דווקא אם עושים את זה בכלי אבן, כי אבן הרי לא שייך בו טומאה, אבל לא בכלי אחר, אבל לא מטבילין. כלומר, אסור אפילו להטביל תוך כדי שמשיקין. זאת אומרת, יש לנו כלי שהוא טמא אז זה אסור.

'''מטבילין מגב לגב מחבורה לחבורה.''' כלומר, מגב לגב - אם נניח הוא טבל כדי לעשות את היסוד בטהרת הכלים, אבל עכשיו הוא רוצה להשתמש בכלים האלה לצורך הגת שלו, אז צריך להטביל אותם פעם נוספת. זה סוג של מעלה וזה מותר כיוון שזה לא ממש תיקון. וגם מחבורה לחבורה, כלומר אם הוא טבל כדי לאכול עם חבורה מסוימת והחליט לאכול עם חבורה אחרת, אז צריך טבילה. אבל שוב פעם, גם כן זה רק מעלה ולכן זה מותר.

ואתה אומר מתניתא דלא כרבי. תני: '''אין מטבילין כלי על גב מימיו ביום טוב.''' כלומר, לפי תנא קמא אסור להטביל כלי על גב מימיו, וגם '''אין משיקין את המים בכלי אבן את עראם בשבת.''' זה דברי רבי - כלומר, רבי סובר שאסור להשיק אפילו בכלי אבן מים כדי לטהר אותם. אם כן, המשנה שלנו לא כמו רבי. '''וחכמים אומרים מטבילין כלי על גב מימיו ביום טוב, משיקין את המים בכלי אבן את עראם בשבת.''' בעצם אנחנו נוכל להגיד שמה שכתוב כאן שמשיקין את המים, הכוונה בשבת.

ואתה אמר: '''לא אמרו אלא בשל אבן, אבל של עץ לא.''' כלומר, כל מה שהתירו זה רק בכלי אבן שכלי אבן עצמו לא מקבל טומאה, אבל לא בכלי עץ או כל כלי אחר, כיוון שלא יבואו להרים ולהטביל את הכלים בדרך, דרך אגב, תוך כדי שמשיקין את המים. אפשר גם להגיד שבעצם באלה שמניחים מים טמאים בתוך כלי אוטומטית הוא נטמא. אם זה היה כלי עץ או כלי מתכת זה היה נטמא. ואז בעצם שוב פעם, כשמטבילין אותו אז הם גם מטהרים אותו, וכמו שאמרנו זה אסור בשבת.

'''כיצד מגב לגב?''' אתה עשית בטהרה והטביל כליו לצורך כך, ונמלך ורוצה להשתמש בהם על גבי גיתו. הוא הטביל אותם לצורך גיתו ועכשיו רוצה להשתמש בהם ליסודו, אז צריך להטביל אותם פעם נוספת. אז מותר לו לטבול כי זה בעצם לא ממש תיקון, זה רק מעלה שעשו. '''כיצד מחבורה לחבורה?''' אם היה אוכל בחבורה זו, נמלך לאכול בחבורה אחרת, אז טובל, ושוב פעם אין בזה בעיה.

פרק ב' הלכה ד'. אומרת המשנה: '''בית שמאי אומרים מביאין שלמים ואין סומכין עליהן, אבל לא עולות.''' כי מצד אחד אומרים שמה שמותר זה רק קורבנות שיש בהם עניין של אכילת אדם ולא אכילת מזבח. '''ובית הלל אומרים מביאין שלמים ועולות וסומכין עליהן.'''

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מותר.''' לעשות עירובי חצירות ותחומין בי&quot;ט

'''ועירובי תבשילין מתירין את המחיצות.''' בתמיה ומה שייך עירובי תבשילין לטלטול חוץ למחיצות וחוץ לתחום

'''מתני' חל להיות.''' י&quot;ט אחר השבת

'''מטבילין את הכל.''' בין כלים ובין אדם שחייב לטהר עצמו ברגל מטבילין מלפני השבת

'''וב&quot;ה אומרים כלים מלפני השבת.''' ואפי' כלים שנטמאו מעי&quot;ט אין מטבילין אותן בי&quot;ט וטעמא גזירה שמא ישהא דאי שרית ליה לאטבולינהו בי&quot;ט אתי למישהי אף לאלו שנטמאו זמן הרבה קודם י&quot;ט כדי להטבילן בי&quot;ט לפי שהוא פנוי בי&quot;ט ובתוך כך אתי לידי תקלה להשתמש בהן תרומה ולפיכך גזרו שלא להטביל שום כלי בי&quot;ט ואפי' הנטמא מעי&quot;ט והלכך י&quot;ט שחל להיות אחר השבת מטביל הכלים מלפני השבת

'''ואדם בשבת.''' משום דנראה כמיקר ומצטנן ולתענוג ולא לשם טבילה והלכך לא חששו לומר דמיחזי כמתקן גברא

'''מתני' ושוין.''' ב&quot;ש וב&quot;ה

'''שמשיקין את המים בכלי אבן לטהרן.''' אם יש לו מים יפין לשתות ונטמאו ממלא מהן כלי אבן שאינו מקבל טומאה ונותן אותם במקוה שהם מים מלוחים ועכורים שאינן ראוין לשתיה עד שנושקים מים למים ונמצא אלו כזרועים ומחוברים למי המקוה ובטלי אגבייהו ונטהרו. ואין טהרה במקוה לשום אוכל ומשקה אלא למים בלבד ואין זה בתורת טבילה אלא בתורת זריעה כדאמרי' בפ&quot;ב דפסחים דף ל&quot;ד

'''אבל לא מטבילין.''' שאין נותנין אותן בכלי אף הצריך טבילה ולהשיק בו כדי להעלות טבילה לכלי אגב השקת המים

'''ומטבילין מגב לגב ומחבורה לחבורה בי&quot;ט.''' מגב גיתו לגב בדו או איפכא כגון שהטביל כלים על דעת שידרוך בהן זתים בבית הבד לשמן של חולין ואח&quot;כ נמלך לדרוך מהן ענבים בגת ליין של תרומה וצריך להטבילן פעם שניה לשם תרומה או מתרומה לעשות בהם קדש ואין טבילה זו להעלותן מידי טומאה אלא ממעלות מדרבנן ומטבילין טבילה כזו בי&quot;ט וכן מחבורה לחבורה שהיה נמנה לאכול פסח עם חבורה זו ונמלך לאכול בחבירה אחרת א&quot;נ מחבורת אכילת חולין לחבורת אכילת מעשר שני

'''תני ר' הושעיה.''' כן ממלא הוא אדם מים בתוך כלי טמא ומערים עליו בכך ומטבילו

'''מתני' ב&quot;ש אומרים מביאין שלמי'.''' בי&quot;ט שלמי חגיגה ושמחה שהן חובות היום ויש בהן צורך אכילה לאדם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;בשלאבן · הא בשלעץ לא · כיצד מגב לגב · רצה לעשות עיסתו על גבי גיתו או גיתו על גבי עיסתו מטביל את כליו · כיצד מחבורה לחבורה היה אוכל עם חבורה זו ונמלך לוכל עם חבורה אחרת טובל · הל' ד בית שמי אומ' הותרה סמיכה שלא כדרכה · ובית הלל אומ' לא הותרה סמיכה שלא כדרכה · אי זו היא שלא כדרכה מאתמול · אמ' ר' זעורה כל עמא מודיי באשם מיצורע שסמך עליו ^ לא יצא · שלמי נדבה שסמך עליהן מאתמול יצא · מה פליגין בשלמי חגיגה · בית שמי עבדין לון כשלמי נדבה · בית הלל עבדין לון כאשם מצורע · אמ' ר' יסי הן דאת אמר אשם מצורע שסמך עליו מאתמול לא יצא בזמנו עיבר זמנו נעשה כשלמי נדבה · אמרו בית הלל לבית שמי מה אם בשעה שאני אוסר להדיוט הרי אני מתיר לגבוה בשעה שהוא מותר להדיוט אינו דין שנתיר לגבוה · אמרו להן בית שמי והרי נדרים ונדבות יוכיחו שהן מותרין להדיוט ואסורין לגבוה · אמרו להן בית הלל לא אם אמרתם בנדרים ונדבות שאין זמנן קבוע · תאמרו בחגיגה שזמנה קבוע · אמרו להן בית שמי חגיגה אין זמנה קבוע שאם לא חג בראשון חוגג בשיני · לא חג בשיני חוגג בשלישי · אמרו להן בית הלל חגיגה זמנה קבוע שאם לא חג ברגל אינו יכול לחוג אחר הרגל · אמרו להן בית שמי והלא כבר נאמ' אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם · אמרו להן בית הלל משם ראייה · לכם אינו נעשה ^ נעשה הוא לגבוה · אבא שאול אומרו טעם אחר מה אם בשעה שכירתך סתומה כירת רבך פתוחה · בשעה שכירתך פתוחה אינו דין שתהא כירת רבך פתוחה · ד'א אינו דין שיהא שולחנך מלא ושולחן קויך ריקס · אמ' ר' יוסי ביר' בון ר' שמעון בן לקיש הוה עבר קומי סדרא ושמע קלהון קראיי ההן פסוקא ויזבחו ליי' זבחים ויעלו עולות ליי' למחרת היום ההוא · אמר מאן דמפסק לה כבית שמי מאן דקרי כולה כבית הלל · ניחא עלות למחרת היום ושלמים למחרת היום · ואין שלמים באין כבית שמי · אמ' ר' יוסי ביר' בון דוד מת בעצרת והיו כל יש' אוננין והקריבו למחר · מעשה בהלל הזקן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' מתניתא.''' דלכ&quot;ע אין מטבילין כלים בי&quot;ט בכלים גדולים מיירי שאין דרך לשאוב בהן מים מן הבור כגון קופה גדולה וכיוצא בה ונרא' הוא שמתכוין להטביל מטומאתן אבל בכלים קטנים שראוין הן לשאוב בהן מים מן הבור כגון דלי וכיוצא בו מערים עליהן לשאוב מים בתוכן ובתוך כך מטבילן מטומאתן

'''תני.''' נמי הכי בברייתא אחריתא נפל דליו וכו' מערים עליהן ואומר שרוצה להעלותן ובתוך כך אם טמאין הן מטבילן מטומאתן. וגרסינן להאי סוגיא לעיל בפ&quot;ב דתרומות בהלכה ג' ובסוף פ' במה מדליקין

'''תרין אמוראין.''' פליגי באוקימתא דמתני' דחד מוקי לה בכלים שנטמאו באב הטומאה וקס&quot;ד השתא דטעמא הויא משום הערב שמש דטומאה דאורייתא בעי' הערב שמש ולפיכך אין מטבילין לא בשבת ולא בי&quot;ט שהרי אין ראוין להשתמש בהן היום אבל אם נטמאו בולד הטומאה וכגון שנטמאו במשקין ומדרבנן הוא שגזרו על משקין טמאין שיטמאו כלים גזירה משום משקה זב וזבה שהן אב הטומאה דהואיל והך טומאה מדרבנן היא אינה צריכה הערב שמש מטבילן בי&quot;ט שראוין להשתמש בהן היום

'''ואחרינא אמר בכלים שנטמאו בולד הטומאה.''' כלומר אפי' נטמאו בולד הטומאה אין מטבילין דסבירא ליה להאי מאן דאמר דלאו משום הערב שמש אלא דטעמא מפני שהוא מתקן את הכלי ביום טוב והלכך אפי' בטומאה דרבנן אסור דהא מיהת מתקן הוא שקודם לכן לא היו ראוין להשתמש בהן מדרבנן

'''מתיב מ&quot;ד בולד הטומאה למ&quot;ד באב הטומאה אפילו בחול יהא טעון הערב שמש.''' ומהא דתנינן בשבת שם הוא דפריך להאי מ&quot;ד. דתנינן ספק חשיכה אין מטבילין את הכלים ולדידך דמחלקת בין אב הטומאה לולד הטומאה ומטעמא דהערב שמש א&quot;כ מאי אריא דקתני בשבת בין השמשות אין מטבילין את הכלים הא אפי' בחול אין מטבילין בין השמשות לאותן הטעונים הערב שמש שהרי בין השמשות ספק לילה הוא ושמא ירצה להשתמש בהן מיד

'''גמ' מתניתא דלא כרבי דתני בתוספתא פ&quot;ב אין מטבילין וכו'.''' ומסיים בתוספתא בדברי חכמים ומשיקין את המים בכלי אבן לטהרן אבל לא להטבילן. ומתני' דקתני סתמא משיקין את המים בכלי אבן לטהרן דמשמע אפי' בשבת דלא כרבי אלא כחכמים. ומפרשינן דמתני' בשבת איירי ושפיר אתיא כחכמים

'''וסומכין עליהם.''' דבעינן תיכף לסמיכה שחיטה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''א&quot;ל ברוצה להשתמש חולין בטהרה.''' ולחולין א&quot;צ הערב שמש דלא אמרו הערב שמש אלא בתרומה וקדשים ואפי' למעשר לא בעי הערב שמש כדתנן פי&quot;ד דנגעים טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה וכו'. ואי קשיא דאי הכי גם בבין השמשות דשבת אמאי לא יטבול הרי לחולין א&quot;צ הערב שמש די&quot;ל דהכי נמי קאמר ליה דלא כדסלקא אדעתך דטעמא דידי גבי שבת וי&quot;ט משום הערב שמש ולהכי קאמינא דבנטמאו בולד הטומאה מטבילן דאי הכי מאי אמרת ברוצה להשתמש בהן חולין בטהרה והרי לחולין א&quot;צ הערב שמש והוה לך למיפרך פירכא דעדיפא טפי מדידך דהא במתני' דהכא וכן במתני' דספק חשיכה סתמא קתני דאין מטבילין ומשמע אפי' טבילה להשתמש בהן חולין בטהרה אסור ואמאי הא לא בעיא הערב שמש אלא דליתא כלל לס&quot;ד דידך דטעמא דידי לאו משום הערב שמש אלא דטעמא דידי נמי משום מתקן הוא ובהא מיהת פליגנא עלך דסבירא לי דלא שייך תיקון אלא בנטמאו בטומאה דאורייתא שהיא אב הטומאה אבל אם נטמאו בולד הטומאה הואיל ומדאורייתא טהורין לגמרי הן לא מיקרי תיקון והשתא ניחא נמי מתני' דספק חשיכה דכשנטמאו באב הטומאה אין מטבילין אותן אף בין השמשות דשבת דמתקן הוא וכמ&quot;ד דבר שהוא משום שבות גזרו עליו אף בבין השמשות

'''לא אמר אלא בכלי אבן.''' ולא אמרן אלא בשל אבן דוקא דביה לא שייך טבילה דאינו מקבל טומאה והשקה לטהר את המים בתורת זריעה מותר

'''הא בשל עץ לא.''' דמקבל טומאה היא וכשנותן המים היפי שנטמאו בתוכו נטמא הכלי וא&quot;כ השקתו היינו טבילתו ואין מטבילין כלי על גב מימיו בשבת

'''לעשות עיסתו ע&quot;ג גיתו.''' שהטביל בתחלה כליו לעשות בהן בגת בטהרה ונמלך לעשות בהן עיסתו ולהפריש חלה בטהרה ומטבילן טבילה אחרת שהחלה כתרומה היא או איפכא וכעין דפרישית במתני'

'''ואין סומכין עליהן.''' בי&quot;ט שהסמיכה היא בכל כחו ואסורה משום שבות דמשתמש בבעלי חיים אלא סומך הוא מעי&quot;ט עליהן ולית להו לב&quot;ש תיכף לסמיכה שחיטה

'''אבל לא עולות.''' עולת יחיד אין מביאין לפי שאין בה אכילה להדיוט ואפי' עולת ראיה אין מביאין אותה בי&quot;ט אלא בשאר ימות הרגל דב&quot;ש דרשי לכם ולא לגבוה חוץ מתמידין ומוספין שהן קרבנות צבור וזמנן קבוע

'''וב&quot;ה אומרים מביאין שלמים ועולות.''' שלמי חגיגה ושמחה ועולות ראיה דכתיב עצרת לה' כל דלה' אבל נדרים ונדבות לד&quot;ה אין קרבין בי&quot;ט משום דעיקר הקרבתן לגבוה הוא וכהנים משל גבוה קא זכו ואין זמנן עכשיו

'''גמ' סמיכה שלא כדרכה.''' כדמפרש ואזיל סמיכה שהיא מאתמול ולא סמוך לשחיטה נקרא שלא כדרכה והותרה היא לב&quot;ש ולפיכך אין סומכין בי&quot;ט שיכול הוא לסמוך מעי&quot;ט

'''לא יצא.''' ואף דלא כתיב ביה וסמך ושחט

'''בזמנו.''' אם הביא בזמנו ביום השמיני

'''מה אם בשעה שאני אוסר להדיוט.''' מלאכה כגון בשבת שכל מלאכה של הדיוט אסורה

'''הרי אני מתיר.''' להקריב קרבנות לגבוה

'''בשעה שהוא מותר להדיוט.''' מלאכת אוכל נפש בי&quot;ט אינו דין שנתיר קרבנות לגבוה

'''והרי נדרים ונדבות יוכיחו.''' שהרי מותר להדיוט לעשות אוכל נפש בי&quot;ט ואתם מודים שאסורין לגבוה להקריב נדרים ונדבות בי&quot;ט

'''אינו יכול לחוג אחר הרגל.''' שאין לו תשלומין אלא כל שבעה והלכך נקרא זמנה קבוע

'''אבא שאול אומר טעם אחר.''' בלשון אחר אמרו להן ב&quot;ה לב&quot;ש להק&quot;ו מה אם בשעה שכירתך סתומה בשבת כירת רבך פתוחה וכו' ולהאי לישנא לא השיבו להן ב&quot;ש נדרים ונדבות יוכיחו דס&quot;ל נדרים ונדבו' קרבין בי&quot;ט

'''רשב&quot;ל הוה עבר קומי.''' לפני בית המדרש ושמע קול הקוראים פסוק הזה ויזבחו לה' וגו' ופסוק הוא בד&quot;ה א' כט

'''אמר מאן דמפסק לה כב&quot;ש.''' מי שקורא ויזבחו לה' זבחים בטעם מפסיק כב&quot;ש ס&quot;ל דהכי משמע ויזבחו לה' זבחים היום ויעלו עולות לה' למחרת היום ההוא ולא הקריבו עולות היום לפי שי&quot;ט של עצרת היה כדלקמן וזהו כב&quot;ש שאין מביאים בי&quot;ט אלא שלמים

'''מאן דקרי כולה כב&quot;ה.''' כלומר מי שקורא כל הפסוק עד למחרת היום ההוא כאחד מבלי טעם מפסיק דמשמעו ויזבחו לה' זבחים ויעלו עולות לה'. זה היה הכל ביום אחד. ולמחרת היום ההוא פרים אלף וגו' כדכתיב שם וזה כב&quot;ה דאף עולות קריבין בי&quot;ט. וגרסי' לכל הא לקמן בפ&quot;ב דחגיגה בהלכה ד'

'''ניחא עולות למחרת היום ההוא.''' למאן דמפסיק וקורא וכב&quot;ש פריך דהניחא ריש הפסוק הזה דזבחים והן שלמים קרבו היום ועולות למחרת היום ההוא אלא דסיפיה דקרא קשיא דבתר למחרת היום ההוא כתיב פרים אלף אילים אלף כבשים אלף ונסכיהם וזבחים לרוב לכל ישראל וא&quot;כ משמע דג&quot;כ ושלמים למחרת היום הוא שהקריבו ואין שלמים באין כב&quot;ש בתמיה וכי לא קאמרי ב&quot;ש דמביאין שלמים בי&quot;ט ולמה לא הקריבו כל השלמים לכל ישראל בו ביום שהתחילו להקריב שלמים

'''אמר ר' יוסי בר' בון דוד המלך מת.''' בו ביום בעצרת אחר שהתחילו להקריב שלמים והיו כל ישראל אוננין ולא היו יכולין להקריב עד למחר כל הזבחים לרוב שהיו להם

'''הדא אמרה וכו'.''' כה&quot;ג גרסי' לעיל בפ' בתרא דמעשר שני בהלכה ה' גבי עובדא דר&quot;א בן עזריה ור&quot;ע והכי גריס שם הדא כשירותא בעיי מולייא סב דקיסא מיניה וביה. ודרך משל הוא זה. כשהכשורה זו שנותנין אותה לבנין חסירה איזה דבר וצריכה היא למלא אותה וכדי שלא יבא הדבר לשהייה ותשכח לתקן אותה טול קיסם אחד מיניה וביה גופה ותמלא אותה. וכן המשל אומר כל גחלת שאינה בוערת בשעתה אינה בוערת וכלומר כשמתחלת להיות בוערת ואין מנפחין אותה עד שתתלהב ותבעיר שוב אינה בוערת לפי שהולכת וכבת וכך הוא הדבר הזה של בבא בן בוטי. שמיהר ועשה מעשה מיד שלא יבא הדבר לידי שהייה ושכחה וכדי לקבוע הלכה כדברי ב&quot;ה

'''מתני' ב&quot;ש אומרים לא יחם אדם חמין לרגליו.''' לרחיצה שאוכל נפש התירה התורה ולא להבעיר האור בשביל הרחיצה

'''וב&quot;ה מתירין.''' דאמרי' מתוך שהותרה הבערה לצורך אוכל נפש הותרה אף שלא לצורך אכילה כשיש בה צורך איזו הנאה. והלכה כך היא חמין שהוחמו בי&quot;ט רוחץ בהן פניו ידיו ורגליו שהוא דבר השוה לכל נפש אבל לא כל גופו שאינו אלא לבני אדם מעונגין וגזרינן י&quot;ט אטו שבת וחמין שהוחמו מערב י&quot;ט רוחץ בהן כל גופו בי&quot;ט
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''בית שמאי אומרים הותרה סמיכה שלא כדרכה.''' מה זה סמיכה שלא כדרכה? הכוונה לסמוך לא צמוד להקרבה, כמה ימים קודם. '''בית הלל אומרים לא הותרה סמיכה שלא כדרכה.''' ומה זה שלא כדרכה - '''מאתמול.''' אז לכן בעצם כיוון שבית שמאי אומרים שמותר לסמוך מאתמול, אז אפשר להביא שלמים ולא סומכים עליהם כשהם מביאים אותם, אלא סומכים עליהם קודם, אז אין בזה בעיה.

'''אמר רבי זעירה: כל עמא מודיי באשם מצורע שסמך עליו מאתמול לא יצא''' כי הרי לא הגיע זמנו. אתמול הוא לא היה ראוי. '''שלמי נדבה שסמך עליהן מאתמול יצא''' כיוון ששלמי נדבה הוא יכול להביא כל יום, אז כל יום זה זמנו. '''מה פליגין? בשלמי חגיגה. בית שמאי עבדין לון כשלמי נדבה''' - ואז בעצם הוא יכול לסמוך עליהם מאתמול ותמיד זה הזמן שלהם. '''בית הלל עבדין כאשם מצורע''' - אומרים לא, כל קורבן צריך לסמוך סמוך להקרבה עצמו, ולא סמוך להקרבה זה נקרא לא בזמנו.

'''אמר רבי יסי: הן דאת אמר אשם מצורע שסמך עליו מאתמול לא יצא''' זה דווקא כשהיא קריבה '''בזמנו''', כי בזמן שלו כשהוא לא היה ראוי וגם היה טמא. אבל אם עבר זמנו, כלומר אם הוא חיכה ולא הקריב אותו מיד אחרי שהוא נטהר, אז '''זמנו נעשה כשלמי נדבה.''' אז כמו שלמי נדבה מותר לסמוך עליהם, כי כל רגע הוא זמנם, אז גם באשם מצורע אם יסמוך עליו שלא בזמנו, כלומר קודם זמנו, קודם הקרבה, אז זה יהיה כשר. כלומר העניין של לסמוך תכף לשחיטה זה רק עניין של מצווה, אבל זה לא מעכב. זאת אומרת, אם סמכו קודם זה תופס.

'''אמרו בית הלל לבית שמאי: מה אם בשעה שאני אוסר להדיוט''' - כלומר בשבת הרי אסור להדיוט לבשל - '''הרי אני מתיר לגבוה''', כי הרי מותר להקריב בשבת. '''בשעה שהוא מותר להדיוט''' - כלומר ביום טוב הרי מותר להדיוט לבשל - אם לא נתיר לגבוה, אז למה אתם מסרבים? '''אמרו להן בית שמאי: והרי נדרים ונדבות יוכיחו להדיוט לגבוה''' - שביום טוב הרי מותר להדיוט לבשל, ואף אתם מודים שנדרים ונדבות אסורים, כי אסור להקריב נדרים ונדבות כיוון שהם לגבוה.

'''אמרו להן בית הלל: לא אם אמרתם בנדרים ונדבות שאין זמנן קבוע''' - הוא יכול להקריב אותם גם אחרי החג - '''תאמרו בחגיגה שזמנה קבוע.''' '''אמרו להן בית שמאי: חגיגה אין זמנה קבוע, שאם לא חג בראשון חוגג בשני, לא חג בשני חוגג בשלישי.''' '''אמרו להן בית הלל: חגיגה זמנה קבוע''', כי אם הוא לא חג ברגל אינו יכול לחוג אחר הרגל, יש להם זמן קבוע - הרגל זה הזמן שלהם.

'''אמרו להן בית שמאי: והלא כבר נאמר אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם.''' אז אם כן, דווקא &quot;יעשה לכם&quot; - לכל אוכל נפש ולא עולות שהן לא אוכל נפש. '''אמרו להן בית הלל: משם ראייה לכם?''' בדיוק הפוך - &quot;לכם&quot; אינו אוכל נפש '''אינו נעשה, אבל נעשה הוא לגבוה''' גם אם זה לא אוכל נפש.

'''אבא שאול אומרו טעם אחר.''' הוא אמר: '''מה אם בשעה שכירתך''' סתומה, כלומר התנור שלך, האש שלך מכובה, '''כירת רבך פתוחה''' - שבת הרי אסור לבשל ובבית המקדש מקריבים קורבנות. '''בשעה שכירתך פתוחה''' - כלומר ביום טוב - '''אינו דין שיהא''' - '''דבר אחר אינו דין שיהא שולחנך מלא ושולחן קונך ריקם?'''

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: רבי שמעון בן לקיש הוה עבר קומי סדרא''', הוא עבר לפני הישיבה, '''ושמע קלהון קראיי ההן פסוקא''' - הוא שמע שהם קוראים פסוק מסוים. כתוב שם בדברי הימים &quot;ויזבחו לה' זבחים ויעלו עולות למחרת היום ההוא&quot;. '''אמר: מאן דמפסק לה כבית הלל שבחג הקריבו עולות.''' כלומר בעצם בחג הם העלו עולות, ולמחרת היום ההוא הם הקריבו פרים אלף. '''מאן דקרי כולה כבית שמאי שהכל''' - קרה למחרת החג.

ועתה הגמרא: '''ניחא עולות למחרת היום''' - נניח אפילו בית שמאי לא הקריבו באותו יום, אבל '''ושלמים למחרת היום, שלמים באין כבית שמאי?''' וכי אין שלמים מקריבים ביום טוב כבית שמאי? הרי אמרנו בפירוש שבית שמאי מותר להקריב שלמים, רק מה שלא עשו זה עולות.

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: דוד מת בעצרת''' - בעצם הפסוק הזה מסתדר בין בית הלל לבית שמאי גם אם נקרא את זה ברצף, כי מדובר שם באותו יום שמת בו דוד. '''והיו כל ישראל אוננין והקריבו למחר.''' כלומר הם לא הקריבו ביום טוב עצמו מפני שכולם היו אוננים, לכן הקריבו למחרת.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יא עמוד א'''

{{שוליים|ב_כא}} '''המשנה כליו מגב לגב או ממטרה למטרה ביום טוב חייב להטבילם שוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ד, הלכה יז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, וכך פסק הרמב&quot;ם בהלכות יום טוב פרק ד הלכה יז, שהמשנה מגב לגב או מחבורה לחבורה טעון טבילה מחדש.

{{שוליים|ב_כב}} '''מותר להביא שלמים ועולות ביום טוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות חגיגה, פרק א, הלכה ח. ''הכרעה:'' כרבי יוחנן בשם הירושלמי שמביאין שלמים ועולות ביום טוב, וכך פסק הרמב&quot;ם שאין הבדל בזה בין שלמים לעולות.

{{שוליים|ב_כג}} '''האם מותר לסמוך על קרבן שלמי חגיגה ביום טוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות חגיגה, פרק א, הלכה ט. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל שאין סומכין ביום טוב כלל, כדעת הרוב וכהלכה הרגילה שהלכה כבית הלל, וכך פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ב_כד}} '''סמיכה על קרבן חגיגה מאתמול - האם מועילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעשה הקרבנות, פרק ג, הלכה יב. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל שסמיכה שלא כדרכה (מאתמול) אינה מועילה בחגיגה, כדעת הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ב_כה}} '''מי שלא הביא חגיגה ביום הראשון של יום טוב, יש לו תשלומין לכל שבעת ימי החג.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות חגיגה, פרק א, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, שהחגיגה זמנה קבוע ביום הראשון בלבד ואין לה תשלומין.

{{שוליים|ב_כו}} '''אין להקריב עולת ראייה שנדחתה מהרגל בחג עצמו, אף שאינה אוכל נפש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות חגיגה, פרק א, הלכה ו &lt;קטע סוף=יא א/&gt; ==דף יא עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יא ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, שקרבנות ציבור ועולות ראייה נעשים ביום טוב אף שאינם אוכל נפש, כדין &quot;אין קרבן ציבור דומה להדיוט&quot;, וכן פסק הרמב&quot;ם.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;22&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
שהביא עולתו לעזרה וסמך עליה וחברו עליו תלמידי [[ביאור:עץ מסורת#שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;שמאי. התחיל מכשכש בזנבה, אמר לון: ראו נקיבה היא ושלמים הבאתיה והפליגן בדברים והלכו להן. לאחר ימים גברה ידן של [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי ובקשו לקבוע הלכה כדבריהן, והיה שם [[ביאור:עץ מסורת#בבא בן בוטי|°]]&lt;nowiki/&gt;בבא בן בוטי מתלמידי [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה}} יודע שהלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל. פעם אחת נכנס לעזרה ומצא אותה שוממת, אמר ישמו בתיהן של אלו שהשימו בית אלהינו. מה עשה? שלח והביא שלשת אלפים צאן מצאן קדר וביקרו ממומין והעמידן בהר הבית. אמר להן: שמעוני אחיי בית ישראל, כל מי שהוא רוצה יביא עולות יביא ויסמוך, יביא שלמים יביא ויסמוך. באותה שעה נקבעה הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל ולא אמר אדם דבר. אמר רבי יצחק בר אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק בן אלעזר|°]]: הדא {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כסא}} בשירותא בעייא מוליי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ק}}סמא {{ירו&quot;מ-ביאור|כוס זה כדי לחמם אותו בתחילה צריך הרבה עצים}} דקיסה מיניה וביה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר שהוא כבר חם די במעט עצים כדי לשמר חומו. כך [[ביאור:עץ מסורת#בבא בן בוטא|°]]&lt;nowiki/&gt;בבא בן בוטא פעל מיד אבל אם כבר היתה נקבעת ההלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי היה קשה לשנות. כל גומרא דלא כוויה בשעתה לא כוויה שוב}}. כל {{ירו&quot;מ-הוסר|גומרא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|גחלת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שורפת בתחילתה שוב אינה שורפת}}{{ירו&quot;מ-הוסר| כוויה בשעתה לא כוויה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהחום הולך ופוחת לכן [[ביאור:עץ מסורת#בבא בן בוטא|°]]&lt;nowiki/&gt;בבא בן בוטא פעל מיד}}. שוב מעשה באחד מתלמידי [[ביאור:עץ מסורת#הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;הלל שהביא עולתו לעזרה וסמך עליה וראהו אחד מתלמידי [[ביאור:עץ מסורת#שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;שמאי. אמר לו: מה זו סמיכה? אמר לו: מה זו שתיקה? שיתקו בנזיפה והלך לו.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ב_ה|ירושלמי ביצה, פרק ב, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ב_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים לא יחם אדם חמין לרגליו אלא אם כן היו ראויין לשתייה. ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל {{שוליים|ב_כז}} מתירין. {{שוליים|ב_כח}} ועושה מדורה ומתחמם כנגדה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} ועושה מדורה ומתחמם כנגדה פתר לה תרין פתרין {{ירו&quot;מ-ביאור|העמיד את המשנה בשני אופנים}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם נפרש ד}}על דעתין ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר ברישא לא יחם אדם חמין לרגליו אלא אם כן היו ראויין לשתייה, הכוונה}} והוא ששתה מהן. ומה שנאמר ש[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתירים הכוונה ש}}על דעתין ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל והן שיהו ראויין לשתייה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל אינו חייב לשתות אם כך מה שנאמר בסיפא}} ועושה מדורה ומתחמם כנגדה דברי הכל והוא שיהא קומקום כנגד המדורה. פתר לה פתר אוחרן {{ירו&quot;מ-ביאור|העמיד את המשנה באופן אחר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם נפרש ברישא כפשוטו של}} [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא יחם אדם חמין לרגליו אלא אם כן היו ראויין לשתייה, אבל לא צריך שישתה ממנו. אם כך מה שנאמר בסיפא ועושה מדורה ומתחמם כנגדה}} על דעתהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי והוא שיהא קומקום כנגד המדורה. על דעתון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אפילו אין הקומקום כנגד המדורה. חמין שהוחמו ביום טוב וכן {{ירו&quot;מ-הוסר|חמים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המים}} שהוחמו מערב שבת לשבת, רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} חד אמר {{שוליים|ב_כט}} מרחיץ בהן פניו ידיו ורגליו וחורנה אמר מרחיץ בהן גופו איברים איברים. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא יודעים מי אמר את זה ומי אמר את זה}}. מן מה דתני שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} מרחיץ בהם פניו ידיו ורגליו, הוי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} דו אמר מרחיץ בהן גופו איברים איברים. חד פיליסופיס שאל לבר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויש אומרים ש}}אבלט שאל ללוי סריסא[[ביאור:עץ מסורת#לוי סריסא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך שמו}} מותר לשתות ואסור לרחוץ? אמר לו: אם תראה סריס מתחבק עם אשתך שמא אינו רע לך? אמר לו: אין. אמר לו: ומכי הוא לך כלום {{ירו&quot;מ-ביאור|האם הוא פוגע בך}}? אמר לו: שלא תתפרץ {{ירו&quot;מ-ביאור|תתרגל ותלך גם למי שאינו סריס}}. אמר לו: והכא {{ירו&quot;מ-ביאור|אף הכא}} שלא יתפרצו {{ירו&quot;מ-ביאור|ויחממו מים סתם}}. כיון שיצא אמרו לו תלמידיו רבנו לזה דחיתה בקנה, לנו מה את משיב? אמר להן: והלא כבר נאמר אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ב_ו|ירושלמי ביצה, פרק ב, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ב_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
שלשה דברים [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} מחמיר כדברי [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי. אין טומנין את החמין מיום טוב לשבת, ואין זוקפין את המנורה ביום טוב, ואין אופין פיתן&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#דף יב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''מעשה בהלל הזקן שהביא עולתו לעזרה וסמך עליה וחברו עליו תלמידי שמאי. התחיל מכשכש בזנבה, אמר לון: ראו נקיבה היא ושלמים הבאתיה''' - זה לא עולה, זה שלמים - '''והפליגן בדברים והלכו להן.'''

'''לאחר ימים גברה ידן של בית שמאי''' - כיוון שאנשים חשבו שאפילו הלל מודה שלא מקריבים עולות, אז גברה ידם של בית שמאי - '''ובקשו לקבוע הלכה כדבריהן, והיה שם בבא בן בוטי מתלמידי בית שמאי יודע שהלכה כבית הלל. פעם אחת נכנס לעזרה ומצא אותה שוממת, אמר: ישמו בתיהן של אלו שהשימו בית אלהינו. מה עשה? שלח והביא שלשת אלפים צאן מצאן קדר וביקרו ממומין והעמידן בהר הבית. אמר להן: שמעוני אחיי בית ישראל, כל מי שהוא רוצה יביא עולות יביא ויסמוך, יביא שלמים יביא ויסמוך. באותה שעה נקבעה הלכה כבית הלל ולא אמר אדם דבר.''' כולם, בגלל שהוא עצמו מבית שמאי והוא אמר את זה, אז כולם קיבלו את זה.

'''אמר רבי יצחק בר אלעזר: הדא בשירותא בעייא מוליי סמא דקיסה מיניה וביה.''' כלומר בעצם אם מחממים חמין, בתחילה בעי הרבה עצים, אבל אחרי שהיא כבר חמה אז די בכמה עצים כדי להחזיק את החום. אז ככה בבא בן בוטי, הוא פעל מיד, אבל אם כבר הייתה הלכה נקבעת כבית שמאי, היה קשה מאוד לשנות. עוד ביטוי - כל גחל שלא נחוו ממנו בהתחלה כשהוא בשיא שלו, אז לאט לאט הוא הולך ודועך, אז פחות ופחות זה יפעל. בדיוק אותה משמעות.

'''שוב מעשה באחד מתלמידי הלל שהביא עולתו לעזרה וסמך עליה וראהו אחד מתלמידי שמאי. אמר לו: מה זו סמיכה? אמר לו: מה זו שתיקה? שיתקו בנזיפה והלך לו.'''

אומרת המשנה: '''בית שמאי אומרים לא יחם אדם חמין לרגליו אלא אם כן היו ראויין לשתייה, ובית הלל מתירין, ועושה מדורה ומתחמם כנגדה.'''

אומרת הגמרא, למדנו במשנה '''ועושה מדורה ומתחמם כנגדה''' - עכשיו לדעת מי זה, אז אפשר לפתור את זה בשני פתרים. אם נפרש שעל דעתם של בית שמאי מה שהם אמרו ברישא שלא יחמם אדם חמין לרגליו אלא אם כן הם ראויים לשתייה, הכוונה '''והוא ששתה מהן.''' ומה שאמרו בית הלל, הכוונה '''והן שיהו ראויין לשתייה''', אפילו אם לא שותה מהם, אבל צריך שיהיו ראויים לשתייה. אז מה שנאמר בסייפא, אפשר להבין את זה '''דברי הכל''' - בין בית הלל לבין בית שמאי עושה אדם מדורה ומתחמם כנגדה, אבל '''והוא שיהא קומקום כנגד המדורה.''' הוא מחמם מים, כן, אז האם הוא ישתה או לא זה כבר שאלה אחרת לגבי הרישא.

אבל '''פתר לה פתר אוחרן''' - אם נפרש ברישא כפשוטו, שבית שמאי לא יחמם אדם חמין לרגליו אלא אם כן היו ראויים לשתייה, אבל לא צריך שישתה, ובית הלל מתירים - אז אם כך אפילו בלי מים. אז מה שנאמר בסייפא, ועושה מדורה ומתחמם כנגדה, על דעתהון דבית שמאי '''והוא שיהא קומקום כנגד המדורה.''' ועל דעתון דבית הלל '''אפילו אין הקומקום כנגד המדורה.'''
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עושה אדם מדורה ומתחמם כנגדה.''' בי&quot;ט ודברי ב&quot;ה היא דאמרינן מתוך

'''גמ' פתר לה תרין פתרין.''' אתה יכול לפרש המתני' ופלוגתייהו דב&quot;ש וב&quot;ה בשני אופני פירושים הא' דנאמר לדעתייהו דב&quot;ש דוקא והוא ששתה מהן דהא לית להו מתוך אלא דמיירי ששותה ג&quot;כ מהן ומרבה במים שיהו ג&quot;כ לרחוץ רגליו

'''על דעתין דב&quot;ה והן שיהו ראוין לשתיה.''' כלומר הא דקתני בדברי ב&quot;ש אא&quot;כ ראוין לשתיה לאו בראוין לחוד הדבר תלוי אלא שצריך שישתה מהן בבירור אלא דלב&quot;ה דמקילין כשהן ראוין לשתיה מותר אע&quot;ג שהמחמה בעצמו אינו שותה מהן ראוין הן לשאר בני אדם ויש לו ג&quot;כ איזו הנאה מזה שמכבד הוא לאחרים ואמרי' מתוך

'''ועושה מדורה וכו' דברי הכל.''' היא דאף ב&quot;ש מודים דהנאת כל גופו מותר

'''והוא שיהא קומקום.''' של מים כנגד המדורה להחם המים כדי לשתות דאז אגב שמותר להחם המים כדי לשתות מותר ג&quot;כ להתחמם כנגד המדורה

'''פתר לה פתר אוחרן.''' וכן יכול אתה לפרש פתרא אחרינא דבענין שיהא קומקום כנגד המדורה פליגי בה דלב&quot;ש הוא דצריך כך ואי לאו הכי לא יתחמם כנגדה ולב&quot;ה לעולם מותר דהא ס&quot;ל דאמרינן מתוך

'''חמין שהוחמו בי&quot;ט וכו'.''' גרסינן להא לעיל בפ&quot;ג דשבת בהלכה ד' ושם פירשתי

'''מתני' אין טומנין את החמין מיו&quot;ט לשבת.''' דקסברי ב&quot;ש אין אופין אא&quot;כ עירב בפת ואין מבשלין אלא א&quot;כ עירב בתבשיל ואין טומנין אלא א&quot;כ היו לו חמין טמונים מעי&quot;ט וב&quot;ה סברי דאופין ומבשלין וטומנין על עירוב של תבשיל בלבד. ולענין פסק הלכה נתבאר לעיל דהמסקנא שצריך בעירובי תבשילין פת ובשר

'''ואין זוקפין את המנורה בי&quot;ט.''' בגמרא מפרש דבמנורה של פרקים קאמר שאם נתפרקו הפרקים אין מחזירין אותן וב&quot;ה סברי הואיל דחזרת החוליות אין בה אלא משום דהוי כבונה ואין בנין בכלים אלא בבית ואהלים הוא דשייך בנין

'''ואין אופין פיתן גריצות.''' ככרות עבות אלא רקיקין דקין שאין אופין פת מרובה בי&quot;ט משום טירחא וב&quot;ה סברי אופין פת מרובה שבזמן שהפת מרובה היא נאפית יפה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;שהביא עולתו לעזרה וסמך עליה וחברו עליו תלמידי שמי התחיל מכשכש בזנבה אמ' לון ראו נקיבה היא ושלמים הבאתיה · והפליגן בדברים והלכו להן · לאחר ימים גברה ידן שלבית שמי ובקשו לקבוע הל' כדבריהן · והיה שם בבא בן ביטיי מתלמידי בית שמי יודע שהל' כבית הלל · פעם אחת נכנס לעזרה ומצא אותה שוממת אמ' ישמו בתיהן שלאילו שהשימו בית אלהינו · מה עשה שלח והביא שלשת אלפים צאן מצאן קדר וביקרן ממומין והעמידן בהר הבית · אמ' להן שמעוני אחיי בית יש' כל מי שהוא רוצה יביא עולות יביא ויסמוך יביא שלמים יביא ויסמוך באותה השעה נקבעה הל' כבית הלל ולא אמר אדם דבר · אמ' ר' יצחק בר לעזר הדא אמרה כשירותא בעייא מוליי סמא דקיסא מיניה וביה כל גומרא דלא כוויה בשעתה לא כוויה · שוב מעשה באחד מתלמידי הלל שהביא עולתו לעזרה וסמך עליה וראהו אחד מתלמידי שמי · אמ' ליה מה זו סמיכה · אמ' ליה מה זה שתיקה · שיתקו בנזיפה והלך לו · הל' ה פתר לה תרין פתרין על דעתון דבית שמי והוא ששתה מהן · על דעתון דבית הלל והן שיהו ראוין לשתייה ועושה מדורה ומתחמם כנגדה · דברי הכל והוא שיהא קומקום כנגד המדורה · פתר לה פתר אוחרן על דעתיהון דבית שמי והוא שיהא קומקום כנגד המדורה · על דעתון דבית הלל אפי' אין הקומקום כנגד המדורה · חמין שהוחמו ביום טוב · וכן המים שהוחמו מערב שבת לשבת · רב ושמואל חד אמ' מרחיץ בהן פניו ידיו ורגליו · וחורנה אמ' מרחיץ בהן גופו איברים איברים · ולא ידעין מאן אמ' דא ומאן אמ' דא · מן מה דתני שמואל מרחיץ בהם פניו ידיו ורגליו הוי דו אמ' מרחיץ בהן גופו איברים איברים · חד פילוסופוס שאל לבר קפרא אבלט שאל ללוי סריסא מותר לשתות ואסור לרחוץ · אמ' ליה אם תראה סריס מתחבק עם אשתך שמא אינו רע לך · אמ' ליה אין · אמ' ליה ומכי לך כלום · אמ' ליה שלא תתפרץ אמ' ליה והבא שלא יתפרצו · כיון שיצא אמרו לו תלמידיו ר' לזה דחיתה בקנה לט מה את משיב · אמ' להן והלא כבר נאמ' אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם · הל' ו אבא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


'''חמין שהוחמו ביום טוב וכן שהוחמו מערב שבת לשבת, רב ושמואל, חד אמר מרחיץ בהן פניו ידיו ורגליו וחורנה אמר מרחיץ בהן גופו איברים איברים.''' ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דתני שמואל '''מרחיץ בהם פניו ידיו ורגליו''', הוי רב דו אמר '''מרחיץ בהן גופו איברים איברים.'''

'''חד פיליסופיס שאל לבר קפרא''' - אבלט שאל ללוי סריסא: '''מותר לשתות ואסור לרחוץ?''' זו הלכה מוזרה - אם מותר, אז למה שיאסרו לרחוץ? מותר לחמם מים, אז מה זה משנה אם אני שותה מזה או רוחץ? אמר לו: אם תראה סריס מתחבק עם אשתך שמא אינו רע לך? אמר לו: אין. אמר לו: ומכי הוא לך כלום? זה פוגע בך? האם הוא עושה לה משהו? אמר לו: '''שלא תתפרץ''', כי תתרגל ותראה גם מי שאינו סריס. אמר לו: '''והכא שלא יתפרצו''' - אם תתיר להם לחמם מים אפילו לרחצה, אז יחממו מים סתם.

כיון שיצא אמרו לו תלמידיו: רבנו לזה דחיתה בקנה, לנו מה את משיב? אמר להן: '''והלא כבר נאמר אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם.''' מה שהתירו זה רק אוכל נפש.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יא עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כז}} '''מותר לפצוע ולפתוח נקבים חדשים בחפינה (כלי הציד/מכמורת) ביום טוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק א, הלכה טז, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקיא סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שמתירין, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להיתר.

{{שוליים|ב_כח}} '''מותר לחמם מים ביום טוב לצורך רחיצת רגליים ובלבד שראויים לשתייה, אף אם לא שתה מהם בפועל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק א, הלכה ד, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקיא סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל שדי בכך שהמים ראויים לשתייה ואין צורך שישתה מהם בפועל, כדרך שהלכה כבית הלל בכל מקום.

{{שוליים|ב_כט}} '''מותר להשתמש במים שהוחמו ביום טוב לרחיצת גוף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כב, הלכה ב, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכו סעיף א &lt;קטע סוף=יא ב/&gt; ==דף יב עמוד א== &lt;קטע התחלה=יב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרב שמרחיץ גופו איברים איברים, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע; והבבלי (שבת לט:) חולק וסובר שאין רוחצין כל הגוף אלא באיברים בלבד גם הוא, אך מטעם גזירת מרחצאות ולא מדין יום טוב עצמו.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;23&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
גריצות אלא רקיקין. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}: מימיהן של בית אבא לא היו אופין פיתן גריצות אלא רקיקין. אמרו לו מה נעשה לבית אביך שהיו מחמירין על עצמן {{שוליים|ב_ל}} ומקילין על כל ישראל להיות אופין פיתן גריצות וחרי?&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אין טומנין את החמין מיום טוב לשבת}} אבא בר רב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רבה בר רב הונא|°]] אמר הדא דתימר בשלא עשה לו עירובי תבשילין, אבל אם עשה לו עירובי תבשילין מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מה בין תבשיל ומה בין חמין {{ירו&quot;מ-ביאור|מסתמא כמו שתבשיל מותר על ידי עירוב אף חמין יהיה מותר}}? תבשיל דרכו לוכל ממנו {{ירו&quot;מ-ביאור|לטעום כשמבשל נמצא נהנה ביום טוב והוי קצת צורך יום טוב}}, חמין אין דרכו לשתות מהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} ואין זוקפין את המנורה ביום טוב. הדא דאת אמר במנורה של פרקים ש[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי סוברים יש בנין בכלים ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל {{ירו&quot;מ-הדגשה|סוברים אין בנין בכלים}}, אבל במנורה שאינה של פרקים לא. בדא כהדא תלמידוי דרבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוון יתיבין, נפלת מנרתא קומיהון והוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק {{ירו&quot;מ-ביאור|השתמט וברח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא רצו להורות לא להיתר ולא לאיסור תנן}} אין אופין פיתן גריצות אלא רקיקין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}} מתוך שאת מייגעו אף הוא אינו אופה אלא צורכו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אמרו לו מה נעשה לבית אביך שהיו מחמירין על עצמן ומקילין על כל ישראל להיות אופין פיתן גריצות וחרי. מאי משמע דהיי חרי לישנה דגדלות}} רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] שמע לה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים כט כג|דברים נצבים כט כג]]) מה חרי האף הגדול הזה? ורבנן שמעין לה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית מ טז|בראשית וישב מ טז]]) והנה שלשה סלי חורי על ראשי.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ב_ז|ירושלמי ביצה, פרק ב, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ב_ז&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
אף הוא אמר ג' דברים להקל. מכבדין בין המיטות, ומניחין את המוגמר ביום טוב, ועושין גדי מקולס בלילי פסחים {{שוליים|ב_לא}} וחכמים אוסרין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; של בית [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} היו מכבדין בין המיטות. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי צדוק|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בי רבי צדוק: פעמים הרבה אכלתי אצל [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ולא היו מכבדין בין המיטות אלא סדינים היו פורשין על גבי הארץ. וכיון שהיו האורחין {{ירו&quot;מ-הוסר|יוצאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נכנסים}} היו קופלין אותן. אמרו לו אם כן אף בשבת מותרין לעשות כן. של בית [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} היו מכניסין את המגמר במגופה. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי צדוק|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בי רבי צדוק: פעמים הרבה אכלתי אצל [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ולא היו מכניסין את המגמר במגופה אלא {{ירו&quot;מ-הוסר|פרדיסקיס}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פרדיסקים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בקבוקי ברזל עם פקק}} היו מעשנין מערב יום טוב וכיון שהיו האורחין נכנסים היו פותחין אותן. אמרו לו אם כן אף בשבת מותרין לעשות כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} ועושין גדי מקולס בלילי פסחים וחכמים אוסרין. {{שוליים|ב_לב}} אי זהו גדי מקולס? כולו צלי ראשו על כרעיו ועל קרבו. שלק מקצת ובישל מקצת אין זה גדי מקולס. מכניסין גדי מקולס בלילי יום טוב הראשון של חג {{ירו&quot;מ-ביאור|סוכות}} ובלילי יום טוב האחרון של פסח. מכניסין עגל מקולס בלילי יום טוב הראשון של פסח אבל לא גדי מקולס. תני אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה: תודוס איש רומי הנהיג על אנשי רומי שיהו אוכלין גדיים מקולסין בלילי פסחים. שלחו חכמים ואמרו לו אילולא שאת תודוס לא היינו מנדין אותך. מהו תודוס {{ירו&quot;מ-ביאור|מה חשיבותו}}? אמר רבי חנניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנניה דציפורין|°]]: דהוה משלח פרנסתהון דרבנן. לא נמצאת מביא את הרבים לידי אכילת קדשים בחוץ? {{שוליים|ב_לג}} שכל המביא את הרבים לידי אכילת קדשים בחוץ צריך נידוי.&lt;br&gt; &lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#דף יב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו לומדים ירושלמי מסכת ביצה, דף יב. נתחיל מהדף הקודם, תחילת המשנה, פרק ב' הלכה ו'. ואומרת המשנה שלושה דברים רבן גמליאל מחמיר כדברי בית שמאי. אין טומנים את החמין מיום טוב לשבת ואין זוקפים את המנורה ביום טוב, ומנורה שנופלה לא מרימים אותה. '''ואין אופין פיתן גריצות אלא רקיקין'''. כלומר לא אופים פת עבה ביום טוב, אלא פת דקה, פת קטנה ודקה. אמר '''רבן גמליאל: מימיהן של בית אבא לא היו אופין פיתן גריצות אלא רקיקין'''. אמרו לו '''מה נעשה לבית אביך שהיו מחמירין על עצמן ומקילין על כל ישראל להיות אופין פיתן גריצות וחרי'''.

ואתה מה אומר במשנה, אין טומנים את החמין ביום טוב לשבת. '''אבא בר רב חונה אמר הדא דתימר בשלא עשה לו עירובי תבשילין, אבל אם עשה לו עירובי תבשילין מותר'''. כלומר, כל מה שאמרו שאסור לטמון זה רק אם לא עשה עירוב תבשילין, אבל אם עשה עירוב תבשילין אז זה מותר. '''מה בין תבשיל ומה בין חמין?''' מסתבר כמו שתבשיל מותר עם עירוב, אז גם מותר להטמין את החמין. ואתה אומר יש הבדל, '''תבשיל דרכו לוכל ממנו'''. כלומר כשהוא מבשל אז הוא בדרך כלל טועם, אז בעצם הוא נהנה כבר ביום טוב, אז זה קצת צורך יום טוב, אבל '''חמין אין דרכו לשתות מהן'''. הוא לא רגיל לטעום מהמים, אז ממילא בעצם הוא מכין רק לשבת וזה אסור.

'''ואין זוקפין את המנורה ביום טוב'''. אומרת הגמרא, '''הדא דאת אמר במנורה של פרקים ש°בית שמאי סוברים יש בנין בכלים''', ובית הלל סוברים אין בניין בכלים, לכן הם מתירים. אבל '''מנורה שאינה של פרקים לא''' - בזה גם בית שמאי מודים. כי '''תלמידוי דרבי יוסי הוון יתיבין, נפלת מנרתא קומיהון והוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק'''. נפלה איזו מנורה, והיה כל אחד ואחד מיד מתחמק ובורח. כל אחד התחבא כי הם לא רצו להורות לא היתר ולא איסור.

'''אין אופין פיתן גריצות אלא רקיקין'''. מה טעם? '''מתוך שאת מייגעו אף הוא אינו אופה אלא צורכו'''. כלומר, אם היה יכול לאפות לחם עבה, היה יכול להכין גם מה שהוא לא צריך לאמצע השבוע. אבל כשאתה מחייב אותו להכין לחמים קטנים, אז בעצם זה הרבה טרחה, לכן הוא יעשה רק כמו שהוא חייב באותו יום.

'''אמרו לו מה נעשה לבית אביך שהיו מחמירין על עצמן ומקילין על כל ישראל להיות אופין פיתן גריצות וחרי'''. ואתה אומר מה משמעות &quot;וחרי&quot;? לישנא דגדלות. '''רבי אחא שמע לה מן הדא: מה חרי האף הגדול הזה?''' '''ורבנן שמעין לה מן הדא: והנה שלשה סלי חורי על ראשי'''.

פרק ב' על החזן. ואומרת המשנה '''אף הוא אמר ג' דברים להקל. מכבדין בין המיטות, ומניחין את המוגמר ביום טוב, ועושין גדי מקולס בלילי פסחים וחכמים אוסרין'''. ואתה אומר '''של בית °רבן גמליאל היו מכבדין בין המיטות'''. כלומר מותר לנקות את האזורים בין המיטות. '''אמר °רבי אלעזר בי רבי צדוק: פעמים הרבה אכלתי אצל °רבן גמליאל ולא היו מכבדין בין המיטות אלא סדינים היו פורשין על גבי הארץ'''. '''וכיון שהיו האורחין היו קופלין אותן''', ואז הבית נראה נקי. '''אמרו לו אם כן אף בשבת מותרין לעשות כן'''.

'''של בית °רבן גמליאל היו מכניסין את המגמר במגופה'''. '''אמר °רבי אלעזר בי רבי צדוק: פעמים הרבה אכלתי אצל °רבן גמליאל ולא היו מכניסין את המגמר במגופה אלא היו מעשנין מערב יום טוב'''. כלומר בקבוקי ברזל כאלה עם פקק היו מעשנים מערב יום טוב, '''וכיון שהיו האורחין נכנסים היו פותחין אותן'''. '''אמרו לו אם כן אף בשבת מותרין לעשות כן'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וחרי.''' בגמרא מפרש חד אמר מלשון חרי האף הגדול הזה כלומר עיסה גדולה הנאפית ונחרכת ע&quot;ג גחלים של אש דבעיא היסק גדול וחד אמר מלשון שלשה סלי חורי על ראשי כלומר חררות גדולות הראויות על שלחן המלך. ואין הלכה כר&quot;ג בכל הא דמחמיר כב&quot;ש

'''גמ' הדא דתימר בשלא עשה לו ע&quot;ת.''' בהא קסברי ב&quot;ש דאף ע&quot;ג דמי שלא הניח ע&quot;ת מתירין לו לאפות פת אחת ולבשל קדירה אחת כדאמרינן לעיל בהלכה א' מ&quot;מ לטמון לו חמין לא התירו וטעמא כדמפרש לקמיה מה בין חמין ובין תבשיל שהתבשיל דרכו לאכול ממנו כלומר גם היום יכול לטעום ולאכול ממנו אבל חמין כשמטמין אין דרכו לשתות מהם היום ומוכחא מילתא דאדעתא דשבת קעביד והרי לא הניח עירובי תבשילין

'''אבל אם עשה לו עירובי תבשילין.''' אף לב&quot;ש מותר ומה בין תבשיל ומה בין חמין בשלא הניח עירובי תבשילין תבשיל דרכו וכו' כדפרישית

'''במנורה של פרקים.''' דמיחזי כבנין

'''לא בדא.''' אסרי ב&quot;ש לזקפה בי&quot;ט

'''נפלת מנרתא קומיהן.''' ושל פרקים הוה ונתפרקו החוליות מחמת הנפילה והיה כל אחד ואחד נשמט וברח משם שלא רצו להחזירה הואיל ור&quot;ג מחמיר כב&quot;ש

'''מתוך וכו'.''' כלומר דטעמא דאסרי לאפות פת גריצין דמתוך שאתה מייגעו לעשות רקיקין דקין אף הוא אינו אופה אלא כדי צורכו היום ואם אתה מתירו לאפות פת מרובה חיישינן שמא יאפה יותר מכדי צרכו בי&quot;ט וטרח טירחא שלא לצורך היום

'''ר' אחא שמע לה מן הדא וכו'.''' לפרש לשון חרי קאי וכדפרישית במתני'

'''מתני' אף הוא.''' ר&quot;ג היה אומר ג' דברים להקל

'''מכבדין בין המטות.''' שהיו רגילין להסב על המטות ולאכול והואיל ומקום מיעוט הוא מכבדין בי&quot;ט שם ולא חיישינן משום אשוויי גומות כדחיישינן גבי בית שהוא גדול וא&quot;א שלא יהיה שם גומא

'''ומניחין את המוגמר בי&quot;ט.''' לבונה ע&quot;ג גחלים כדי להריח בה אבל לגמר את הכלים לכ&quot;ע אסור

'''גדי מקולס.''' כרעיו ובני מעיו תלוין חוצה לו בצידו וצולהו והיו עושין כך זכר לפסח כדכתיב ראשו על כרעיו ועל קרבו

'''מקולס.''' כגבור שכלי זיינו עמו. וכובע נחשת תרגומו וקולסא דנחשא. פ&quot;א מקולס מכובד מלשון קילוס&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;בר רב חונה אמ' כשלא עשה לו עירובי תבשילין · אבל אם עשה לו עירובי תבשילין מותר · מה בין תבשיל ומה בין חמין · תבשיל דרכו לוכל ממנו · חמין אין דרכו לשתות מהן · ואין זוקפין את המנורה ביום טוב · הדא דאת אמר במנורה של פרקים · אבל במנורה שאינה שלפרקים לא בדא · כהדא תלמידוי דר' יוסי הוון יתיבין נפלת מנרתא קומיהון והוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק · אין אופין פיתן גריצות אלא רקיקין · מתוך שאת מייגעו אף הוא אינו אופה אלא צורכו · ר' אחא שמע לה מן הדא ומה חרי האף הגדול הזה · ורבנן שמעין לה מן הדא והנה שלשה סלי חורי על ראשי · הל' ז שלבית רבן גמליאל היו מכבדין בין המיטות · אמ' ר' לעזר ביר' צדוק פעמים הרבה אכלתי אצל רבן גמליאל ולא היו מכבדין בין המיטות אלא סדינים היו פורשין על גבי הארץ וכיון שהיו האורחין יוצאין היו קופלין אותן · אמרו לו אם כן אף בשבת מותרין לעשות כן · שלבית רבן גמליאל היו מכניסין את המוגמר במוגפה · אמ' ר' אלעזר ביר' צדוק פעמים הרבה אכלתי אצל רבן גמליאל ולא היו מכניסין את המוגמר במוגפה אלא פרדיסקים היו מעשנין מערב יום טוב וכיון שהיו האורחין נכנסין היו פותחין אותן · אמרו לו אם כן אף בשבת מותרין לעשות כן · ועושין גדי מקולס בלילי פסחים · וחכמים אוסרין · אי זהו גדי מקולס כולו צלי ראשו על כרעיו ועל קרבו · שלק מקצת ובישל מקצת אין זה גדי מקולס · מכניסין גדי מקולס בלילי יום טוב הראשון שלחג · שלפסח מכניסין עגל מקולס בלילי יום טוב הראשון שלפסח אבל לא גדי מקולס · תני אמ' ר' יוסה תוודס איש רומי הנהיג על אנשי רומי שיהו אוכלין גדיים מקולסין בלילי פסחים שלחו חכמ' ואמרו לו אילולא שאת תוודס לא היינו מנדין אותך · מהו תוודס · אמ' ר' חנניה דהוה משלח פרנסתהון דרבנן · לא נמצאת מביא את הרבים לידי אכילת קדשים בחוץ שכל המביא את הרבים לידי אכילת קדשים בחוץ צריך נידוי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וחכמים אוסרין.''' בשלשתן בכיבוד משום אשווי גומות ובמוגמר משום דלאו שוה לכל נפש הוא שאינו אלא למפונקים ולמי שריחו רע וגדי מקולס מפני שנראה כאוכל קדשים בחוץ. והלכה כחכמים

'''גמ' של בית ר&quot;ג וכו'.''' הכל בתוספתא פ&quot;ב

'''במגופה.''' כלי כמגופה העשוי לכך

'''פרדיסקים.''' ובתוספתא גריס ערדיסקאות והוא כלי מלא נקבים והעשן שהיו מכניסין שם מערב יום טוב כשפוקקין הנקבים ובי&quot;ט היו פותחין אותן

'''שלק מקצת.''' או בישל מקצת אין זה גדי מקולס

'''מכניסין עגל מקולס.''' ולא גזרינן אטו גדי מקולס

'''מהו תודוס.''' מה שבחו ששלחו לו אלולא שאת תודוס

'''לידי אכילת קדשים בחוץ.''' כלומר שנראה כאוכל קדשים בחוץ

'''מתני' פרתו יוצאה וכו'.''' לא פרתו היתה אלא של שכנתו כדאמר בגמרא ועל שלא מיחה בה נקראת על שמו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''ועושין גדי מקולס בלילי פסחים וחכמים אוסרין'''. שאלתי, '''אי זהו גדי מקולס? כולו צלי ראשו על כרעיו ועל קרבו'''. '''שלק מקצת ובישל מקצת אין זה גדי מקולס'''. כלומר, אם הוא שלק או בישל מקצתו אין זה גדי מקולס. '''מכניסין גדי מקולס בלילי יום טוב הראשון של חג''', כלומר מותר ביום טוב ראשון של סוכות להביא גדי מקולס, '''ובלילי יום טוב האחרון של פסח''', או ביום טוב של שבועות. אבל בליל יום טוב ראשון של פסח אסור. '''מכניסין עגל מקולס בלילי יום טוב הראשון של פסח''' - עגל זה לא גדי, כי הוא לא פסול לקרבן - '''אבל לא גדי מקולס'''.

'''תני אמר °רבי יוסה: תודוס איש רומי הנהיג על אנשי רומי שיהו אוכלין גדיים מקולסין בלילי פסחים'''. '''שלחו חכמים ואמרו לו אילולא שאת תודוס לא היינו מנדין אותך'''. אם לא היית תודוס שאתה אדם חשוב, לא היינו מנדים אותך. שאלתי מה החשיבות שלו? '''מהו תודוס? אמר רבי חנניה: דהוה משלח פרנסתהון דרבנן'''. הוא היה דואג לפרנסה לרבנן. אמרו לו '''לא נמצאת מביא את הרבים לידי אכילת קדשים בחוץ?''' כלומר בעצם אנשים יחשבו שזה קרבן בעצמו, ואז יחשבו שמותר לאכול קדשים בחוץ. '''שכל המביא את הרבים לידי אכילת קדשים בחוץ צריך נידוי'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יב עמוד א'''

{{שוליים|ב_ל}} '''אין טומנין חמין מיום טוב לשבת אלא אם כן עשה עירובי תבשילין ונהנה מהם ביום טוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ג, הלכה ח. ''הכרעה:'' נפסק כאבא בר רב חונה שהתיר טמינה מיו&quot;ט לשבת רק כשעשה עירובי תבשילין ואף טעם מן החמין קודם, כדי שיהיה ניכר שהוכן מבעוד יום.

{{שוליים|ב_לא}} '''אסור לכבד את הרצפה בבית ביום טוב ובשבת שמא ישווה גומות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כא, הלכה ג, רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ד, הלכה ו, רמב&quot;ם, הלכות חמץ ומצה, פרק ח, הלכה יא, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שלז סעיף ב, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקכ, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקיא סעיף ד, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תעו סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כחכמים האוסרים משום גזירת השוואת גומות, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה, ומעשה בית רבן גמליאל בסדינים הותר רק משום שאין בו איסור השוואת גומות ולא כדרך כיבוד ממש.

{{שוליים|ב_לב}} '''אין לאכול גדי או טלה שלם צלוי כולו (מקולס) בליל הסדר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות חמץ ומצה, פרק ח, הלכה יא, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תעו סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כתנא דמפליג בין גדי מקולס לעגל מקולס - אין אוכלים גדי צלוי שלם משום חשש הידמות לאכילת קרבן פסח, כלשון הירושלמי שהובאה ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תעו סעיף א.

{{שוליים|ב_לג}} '''המביא את הרבים לידי אכילת קדשים בחוץ - חייב נידוי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תלמוד תורה, פרק ו, הלכה יד, שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שלד סעיף מג &lt;קטע סוף=יב א/&gt; ==דף יב עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יב ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שכל המכשיל את הרבים באיסור זה חייב נידוי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד סימן שלד סעיף מג).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;24&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ב_ח|ירושלמי ביצה, פרק ב, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ב_ח&quot;&gt; &lt;/span&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
ג' דברים [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן עזריה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בן עזריה מתיר וחכמים אוסרין. פרתו יוצאה ברצועה שבין קרניה, {{שוליים|ב_לד}} ומקרדין את הבהמה ביום טוב, ושוחקין את הפילפלין בריחים שלהן. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר אין מקרדין את הבהמה מפני שהוא עושה חבורה, אבל מקרצפין. וחכמים אומרים אין מקרדין אף לא מקרצפין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: פרתו יוצאה ברצועה שבין קרניה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ר בא}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} תריהון {{ירו&quot;מ-הוסר|מארין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}דברי חכמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|רצועה בין קרניה}} אפילו {{שוליים|ב_לה}} להמשיך בה אסור {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמא יפול אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: אם היתה קרנה קדוחה מותר. אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: קשייתה קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאלתי את}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי זו שמירה יתרה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} לא תנינן {{ירו&quot;מ-ביאור|לא למדתנו}} אלא הנ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}קה בחטם {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק לה התירו לצאת בחטם ולאחרים הוה שמירה יתירה ואסור אמר}} רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{שוליים|ב_לו}} שור שעיסקו רע יוצא בפרומביא שלו. ורבותינו שבגולה נהגו כן. רבי אילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ורבי יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|נשיאה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי שמעון ברבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון ברבי חייה|°]] כלב יוצא בסוגר שלו {{ירו&quot;מ-הדגשה|סביב פיו}}. אם {{ירו&quot;מ-הוסר|להכות}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לחכות}} בו אסור {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין זה שמירה}}. אם {{ירו&quot;מ-הוסר|שבביל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בשביל}} שלא לאכול אפסרו מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: פרתו של}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן עזריה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בן עזריה {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכו}}'. גניבה אמר הלכה היה מלמד ובא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל לא עשה כך}} רבי יונה בוצרייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה בצריה|°]] בעי אם הלכה היה מלמד ובא {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכי על}} הדא היא דתנינן שלא ברצון חכמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|די היה לאמר שחכמים חולקים עליו}}? תנא רבי יודה בר פזי דברדלייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודה בר פזי דברדלייה|°]] אמרו לו או עמוד מבינותינו או העביר רצועה מבין קרניה. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שרק הורה שיש לאמר שלא ברצון חכמים לפי}} שהיה מתריס כנגדן. רבי חנניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנניה דציפורין|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|אר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לא היה מתריס אלא}} פעם אחת יצאת והשחירו שיניו מן הצומות ומן התענית. {{ירו&quot;מ-הוסר|אר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי}} אידי דחוטרא[[ביאור:עץ מסורת#אידי דחוטרא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לא פרתו אלא}} אשתו הוות {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיצאה במה שאסרו חכמים}}. ומניין שאשתו קרויה עגלה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} {{הפ|שופטים|יד|יח}} לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי. תמן {{ירו&quot;מ-ביאור|בבל}} אמרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|פרת}} שכינתו היתה ויש אדם נענש על שכינתו? אמר רבי קיריס דאירמה[[ביאור:עץ מסורת#רבי קיריס דאירמה|°]] ללמדך {{שוליים|ב_לז}} שכל מי שיש ספיקה בידו למחות ואינו ממחה קלקלה תלויה בו. אי זהו הקירוד? אלו הקטנים {{ירו&quot;מ-ביאור|שהשינים שלהם צפופים ועשוים ברזל}} שהן עושין חבורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אי זהו}} קירצוף? אלו הגדולים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשינים שלהם עשויות עץ}} שאינן עושין חבורה. וחכמים אומרים אין מקרדין אף לא מקרצפין. אין מקרדין שלא יבואו לידי חבורה, ולא מקרצפין שלא יבואו לידי תלישה. של בית [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} היו שוחקין את הפילפלין בריחיים שלהן. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי צדוק|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בי רבי צדוק: פעם אחת אכל אבא אצל [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} והביאו לפניו {{ירו&quot;מ-הוסר|אינגירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אניגרין}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מי סלק}} ובתוכן פילפלין שחוקים. כיון שטעמן {{שוליים|ב_לח}} משך ידו מהן. אמר לו [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אל תחוש להם, מערב יום טוב הן שחוקין. ויעשה [[ביאור:עץ מסורת#רבי צדוק|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי צדוק כשוגג אצל [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ויאכל {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי}} [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתיר וזה לא יותר גרוע ממי שעשה בשוגג שמותר}}? אלא שלא להתיר מלאכה על ידי [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} שאם יראו שאוכל יחשבו שהלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמותר}}.&lt;br&gt;&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ב_ט|ירושלמי ביצה, פרק ב, הלכה ט]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ב_ט&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שני#דף יג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
מתניתין: '''ג' דברים °רבי אלעזר בן עזריה מתיר וחכמים אוסרין. פרתו יוצאה ברצועה שבין קרניה, ומקרדין את הבהמה ביום טוב''', כלומר מותר לסרק אותה, '''ושוחקין את הפילפלין בריחים שלהן'''. '''°רבי יהודה אומר אין מקרדין את הבהמה מפני שהוא עושה חבורה, אבל מקרצפין'''. כלומר אם המסרק הוא מסרק דק שהשיניים שלו מברזל אז זה אסור כי זה עושה חבורה, אבל לקרצף עם מסרק שהוא עבה והשיניים שלו מעץ שלא פוצע - זה מותר. '''וחכמים אומרים אין מקרדין אף לא מקרצפין'''.

מה טעם? אמרנו במשנה '''פרתו יוצאה ברצועה שבין קרניה'''. '''רבי אבא ושמואל תריהון דברי חכמים אפילו להמשיך בה אסור'''. כלומר, אפילו אם הוא רוצה למשוך אותה עם החבל הזה - זה אסור, שמא תיפול. '''רבי אבא בשם שמואל: אם היתה קרנה קדוחה מותר''', כי זה לא ייפול. '''אמר רבי יוסה: קשייתה קומי רבי אבא''' - זו שמירה יתירה, כלומר גם אם תגיד שלא נופל אז זה שמירה יתירה. '''לא תנינן אלא הנקה בחטם''' - הרי לימדנו שרק לה התירו לצאת בחוטם, ולאחרים זה שמירה יתירה ואסור.

'''רבי זעירה בשם שמואל: שור שעיסקו רע יוצא בפרומביא שלו. ורבותינו שבגולה נהגו כן'''. '''רבי אילא ורבי יהודה בשם רבי שמעון ברבי חייה: כלב יוצא בסוגר שלו''', סביב פיו, שלא ינשוך. '''אם בו אסור, אם שלא לאכול אפסרו מותר'''. כלומר, אם זה כדי שינשוך אנשים - אסור. אם זה כדי שלא יאכל, ושזה גם כן סוג של שמירה - זה מותר.

'''°רבי אלעזר בן עזריה''' - '''גניבה אמר הלכה היה מלמד ובא''' - זה שבפועל הוא לא יצא ככה, אלא הוא אמר שמותר. שואלת הגמרא: '''ובעי אם הלכה היה מלמד ובא הדא היא דתנינן שלא ברצון חכמים?''' הרי די להגיד שחכמים חולקים עליו. '''תנא רבי יודה בר פזי דברדלייה: אמרו לו או עמוד מבינותינו או העביר רצועה מבין קרניה'''. '''אמר רבי יוסי ברבי בון: שהיה מתריס כנגדן'''. הוא לא היה אומר את זה סתם בפשטות, אלא היה ממש מתריס נגדם.

'''רבי חנניה: פעם אחת יצאת והשחירו שיניו מן הצומות ומן התענית'''. כלומר, פעם אחת באמת זה קרה, ומאז הוא צם עד שהשחירו שיניו מהצומות. '''אידי דחוטרא אשתו הוות''', שיצא ממה שעשו חכמים. '''ומניין שאשתו קרויה עגלה? לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי'''. '''תמן אמרין שכינתו היתה''', כלומר בבבל אמרו שזו הפרה של השכנה שלו. '''ויש אדם נענש על שכינתו?''' '''אמר רבי קיריס דאירמה: ללמדך שכל מי שיש ספיקה בידו למחות ואינו ממחה קלקלה תלויה בו'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וחכמים אוסרין.''' בין שהוא לנוי בין שהוא לשמר דכל נטירותא יתירתא כמשאוי הוא

'''ומקרדין את הבהמה בי&quot;ט.''' כדמפרש בגמרא קירוד אלו הקטנים כמין מגירה קטנה של ברזל ששיניה דקות ומגרדין בה הבהמה אע&quot;ג דעביד חבורה התיר

'''ברחיים שלהן.''' רחים קטנות העשויות לכך

'''אבל מקרצפין.''' במגירה של עץ ושיניה גסות ואין עושה חבורה

'''וחכמים אומרים אין מקרדין אף לא מקרצפין.''' והכי גריס בגמרא ובמשנה נדפס בטעות. דסברי גזרינן קירצוף אטו קירוד. ואין הלכה כר&quot;א בן עזריה אלא במקרדין את הבהמה בלבד משום דבהא קם ליה בשיטתיה דר&quot;ש דס&quot;ל דבר שאין מתכוין מותר והכי קי&quot;ל וחכמים סברי כר' יהודה בהא דאמר דבר שאין מתכוין אסור ופליגי אי גזרינן קירצוף אטו קירוד או לא

'''גמ' דברי חכמים אפי' להמשיך בה אסור וכו'.''' גרסי' להא לעיל סוף פרק במה בהמה וע&quot;ש

'''איזהו קירוד וכו'.''' כדפרישית במתני'

'''שלא יבא לידי תלישה.''' השער וס&quot;ל דבר שאין מתכוין אסור

'''גמ' של בית ר&quot;ג וכו'.''' תוספתא סוף פ&quot;ב

'''אינגורין.''' הוא אניגרין המוזכר בכמה מקומות

'''ויעשה ר' צדוק כשוגג אצל ר&quot;ג ויאכל.''' כלומר הרי אפי' למאן דאוסר לשחוק הפלפלין בי&quot;ט דוקא לכתחלה ובמזיד הוא דאסור אבל אם כבר נשחקו מותרין הן וא&quot;כ יעשה עצמו ר' צדוק כשוגג שהרי בדיעבד הוא ולמה לא אכל

'''אלא שלא להתיר מלאכה על ידי ר&quot;ג.''' הראה אותו שלא להתיר מלאכה בפעם אחרת בבית ר&quot;ג לפי שכסבור היה שנשחקו היום ולפיכך אפי' בדיעבד לא רצה לאכול עד שאמר לו אל תחוש מעי&quot;ט שחוקין הן

'''מתני' הרחיים של פלפלין טמאה משום שלשה כלים.''' ואם פירש אחד מהם אינו נקרא שברי כלים אלא כל אחד מהם חשוב כלי וטמא ואע&quot;פ שבעודן ברחיים מחוברין הן ונראין ככלי אחד&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הל' ח ר' בא רב ושמואל תריהון אמרין דברי חכמ' אפי' להמשיך בה אסור · ר' בא בשם שמואל אם היתה קרנה קדוחה מותר · אמ' ר' יוסה קשייתה קומי ר' בא ואמ' לא תנינן לא הנקה בחטם · ר' זעורה בשם שמואל שור שעיסקו רע יוצא בפרומביא שלו · ורבותינו שבגולה נהגו כן · ר' אחא ר' יעקב בר אידי בשם ר' יונתן ר' יעקב בר אחא בשם ר' תנחום ביר' חייה חמור שעיסקו רע יוצא בפרומביא שלו · ר' אילא ר' יהודה בשם ר' שמעון ביר' חייה כלב יוצא בסוגר שלו אם להכות בו אסור · אם בשביל שלא לאכל אפסרו מותר · גניבה אמ' הלכה היה מלמד ובא · ר' יונה בוצרייה בעי אם הלכה היה מלמד ובא הדא היא דתנינן שלא כרצון חכמ' · תנא ר' יודה בר פזי דבר דלייה אמרו לו או עמוד מבינותינו או העביר רצועה מבין קרניה · אמ' ר' יוסי ביר' בון שהיה מתריס כנגדן · אמ' ר' חנניה פעם אחת יצאת והשחירו שיניו מן הצומות ומן התענית · אמ' ר' אידי דחוטרא אשתו הוות ומניין שאשתו קרויה עגלה לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי · תמן אמרין שכינתו היתה · ויש אדם נענש על שכינתו · אמ' ר' קיריס דאירמה ללמדך שכל מי שיש ספיקה בידו למחות ואינו ממחה קלקלה תלויה בו · הל' ט · אי זהו הקירוד אילו הקטנים שהן עושין חבורה · קירצוף אילו הגדולים שאינן עושין חבורה · וחכמ' אומ' אין מקרדין אף לא מקרצפין · אין מקרדין שלא יבואו לידי חבורה · ולא מקרצפין שלא יבואו לידי תלישה · הל' י · שלבית רבן גמליאל היו שוחקין את הפילפלין בריחיים שלהן · אמ' ר' אלעזר ביר' צדוק פעם אחת אכל אבא אצל רבן גמליאל והביאו לפניו אינגורין ובתוכן פילפלין שחוקים כיון שטעמן משך ידו מהן · אמרו לו אל תחוש להם מערב יום טוב הן שחוקין · ויעשה ר' צדוק כשוגג אצל רבן גמליאל ויאכל · אלא שלא להתיר מלאכה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

עכשיו, '''אי זהו הקירוד? אלו הקטנים שהן עושין חבורה'''. כלומר, שהמסרק שהשיניים שלו צפופים ועשויים ברזל, והם עושים חבורה. '''קירצוף? אלו הגדולים שאינן עושין חבורה''', שהשיניים שלו עשויות מעץ. '''וחכמים אומרים אין מקרדין אף לא מקרצפין'''. למה? '''אין מקרדין שלא יבואו לידי חבורה, ולא מקרצפין שלא יבואו לידי תלישה'''.

'''של בית °רבן גמליאל היו שוחקין את הפילפלין בריחיים שלהן'''. '''אמר °רבי אלעזר בי רבי צדוק: פעם אחת אכל אבא אצל °רבן גמליאל והביאו לפניו ובתוכן פילפלין שחוקים. כיון שטעמן משך ידו מהן'''. '''אמר לו °רבן גמליאל אל תחוש להם, מערב יום טוב הן שחוקין'''. כלומר, אני ידעתי שאתה מגיע, וכבר מערב יום טוב שחקו את הפלפלים האלה.

אומרת הגמרא: '''ויעשה °רבי צדוק כשוגג אצל °רבן גמליאל ויאכל °רבן גמליאל?''' הרי אם אדם עושה את זה בשוגג, זה מותר, ועכשיו רבן גמליאל הרי סובר שזה מותר, אז זה לא יותר גרוע ממי שעושה בשוגג שמותר. אז למה רבי אלעזר ברבי צדוק לא אכל אצלו? '''אלא שלא להתיר מלאכה על ידי °רבן גמליאל שאם יראו שאוכל יחשבו שהלכה כ°רבן גמליאל'''. אם יראו שהוא אוכל, יחשבו שההלכה כרבן גמליאל שמותר, ולכן הוא העדיף לא לאכול.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יב עמוד ב'''

{{שוליים|ב_לד}} '''אין מקרדים בהמה ביום טוב מפני שעושה חבורה, אבל מקרצפים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ד, הלכה טז, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקכג סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כחכמים שאף מקרצפין אסור, וכ&quot;ש מקרדין, שהרי עושה חבורה בבהמה - כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ב_לה}} '''אין להוציא בהמה בחבל קשור כשקצהו האחר תקוע בקרן, ומותר להוליכה בחבל שקצהו סתם (&quot;קרנה קדוחה&quot;).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כ, הלכה יא, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שה סעיף יז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירה בשם שמואל שהתיר בקרן קדוחה, שכן אינה שמירה יתירה ככל בהמה שדרכה בכך, ולא רק בנאקה; כן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ב_לז}} '''מי שיש בידו למחות ואינו מוחה - נחשבת הקלקלה תלויה בו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות דעות, פרק ו, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כן, שכל שאפשר בידו למחות ולא מיחה - הקלקלה נתלית בו, כאמור בירושלמי ומובא ברמב&quot;ם.

{{שוליים|ב_לח}} '''אין לאכול תבשיל שהתבשל ביום טוב באיסור אף אם המתיר סובר שמותר, כדי שלא יתלו הרואים היתר במעשה איסור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ג, הלכה יב, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקד סעיף א &lt;קטע סוף=יב ב/&gt; ==דף יג עמוד א== &lt;קטע התחלה=יג א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי צדוק שלא אכל, כדי שלא יאמרו הלכה כרבן גמליאל שהיתר גמור הוא, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;25&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; הריחיים של פילפלין {{שוליים|ב_לט}} טמאה משום ג' כלים, משום כלי קיבול ומשום כלי מתכות ומשום כברה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; התחתון משום כלי קיבול, והעליון משום כלי מתכות, והאמצעית משום כברה.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ב_י|ירושלמי ביצה, פרק ב, הלכה י]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ב_י&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
עגלה של קטן {{שוליים|ב_מ}} טמאה מדרס. ניטלת בשבת ואינה נגררת על גבי הכלים. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר כל הכלים אינן נגררין חוץ מן העגלה מפני שהיא כובשת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני לא {{ירו&quot;מ-הוסר|יגור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יגרר}} אדם את המטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}את הכסא ואת הספסל ואת הקתידרה מפני שהוא עושה חריץ. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{שוליים|ב_מא}} מתיר {{ירו&quot;מ-הדגשה|דדבר שאינו מתכוון מותר אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] ורבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] בשם רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|א}} ורבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם רבי אילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: מודין חכמים ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} בכסא שרגליו משוקעות בטיט שמותר לטלטלו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין הגומא מתקיימת בעפר תיחוח כמה דאת אמר מותר לטלטלו}} ודכוותה מותר להחזירו {{ירו&quot;מ-ביאור|שאין החריץ שעושה בעפר תיחוח נחשב חריץ}}. אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: אוף אנן תנינן {{שוליים|ב_מב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|פגה שטמנה בתבן וחררה שטמנה בגחלים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|וכבו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם היו מקצתן מגולין}} ניטלין בשבת אף שמזיז עפר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שהגומא לא מתקימת. אמר}} רבי יוסה ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין כאן ראיה שבעפר תיחוח מותר שאפשר שהמשנה}} ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר {{ירו&quot;מ-הדגשה|דבר שאינו מתכוון מותר. אמר}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מתניתא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מתניתין}} אמרה {{ירו&quot;מ-הוסר|כן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור אף בעפר תיחוח דתנן}} כל הכלים אינן נגררין חוץ מן העגלה מפני שהיא כובשת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא חילקו בין עפר טיחוח לעפר שאינו טיחוח}}.&lt;br&gt;&lt;br&gt;  &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק יום טוב&lt;/strong&gt;&lt;br&gt;

==פרק שלישי – אין צדין==


&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שלישי#דף יג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי_מאיר_ביצה_פרק שלישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ג_א|ירושלמי ביצה, פרק ג, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ג_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ג_א}}אין צדין דגים מן הביברין, {{שוליים|ג_ב}}ואין נותנין לפניהם מזונות. אבל צדין חיה ועוף מן הביברין, ונותנין לפניהן מזונות. [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הביברין שוין. זה הכלל: כל המחוסר צידה אסור, ושאינו מחוסר צידה מותר.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שלישי#דף יג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו תלמוד ירושלמי, מסכת ביצה, דף י&quot;ג. נתחיל מהדף הקודם, תחילת הפרק, תחילת המשנה, פרק ג' הלכה א'. וזאת המשנה: '''אין צדין דגים מן הביברין, ואין נותנין לפניהם מזונות, אבל צדין חיה ועוף מן הביברין, ונותנין לפניהן מזונות. רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל הביברין שוין. זה הכלל, כל המחוסר צידה אסור ושאינו מחוסר צידה מותר'''.

אומרת הגמרא, תנן, למדנו משנה: '''אין צדין דגים מן הביברין ואין נותנין לפניהם מזונות, אבל צדין חיה ועוף מן הביברין'''. עכשיו, אם אני אומר שמותר לצוד ביום טוב חיה ועוף מן הביברין, משמע שחיה ועוף שמצויים בביבר נחשבים כמו ניצודים, כן? לכן שייך ציד אחרי ציד. אז לכן מותר לצוד מתוך הביבר. אבל מכאן אני מבין שלהכניס חיה ועוף לביבר זה נקרא צד, זה אסור. כן? כלומר, אם אדם מכניס חיה עוף לתוך ביבר, אז זה כאילו שהוא צד אותו, ואסור. כעובדה שהרי אחרי זה מותר לתפוס מן הביבר, כי בתוך הביבר הוא נחשב ניצוד.

אמר רבי חיננא: אם ככה, '''מתניתין דלא כרבי יהודה'''. דתני רבי יהודה אומר, הצד ציפור למגדל, כלומר אם הוא צד ציפור על ידי שהכניס לה למגדל, או צבי על ידי שהכניס אותו לבית, הוא חייב. משמע מכאן דווקא לבית. אבל אם הוא הכניס את הצבי לגינה או לביברים, הוא פטור. כן? משמע מכאן שמכניס צבי לביבר לא נחשב צד, ולכן מי שיצוד בתוך הביבר יהיה חייב. אז זה לא כמו המשנה, אז לכן המשנה שלנו לא כמו רבי יהודה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד א'''

{{שוליים|ב_לט}} '''כלי משולב מכמה חלקים (כגון כברה עם בית קיבול ומתכת) - כל חלק נטמא מדין עצמו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלים, פרק י, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כסוגיית הירושלמי שהתחתון טמא משום כלי קיבול, האמצעי משום כברה, והעליון משום כלי מתכות, וכך פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ב_מ}} '''אין לגרור כלים על גבי קרקע בשבת מחשש עשיית חריץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלים, פרק כה, הלכה טז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן יוחאי שדבר שאינו מתכוין מותר, וכן פסק הרמב&quot;ם (הלכות שבת פכ&quot;ב) שמותר לגרור מטה כסא וספסל ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ.

{{שוליים|ב_מא}} '''מותר לטלטל כסא שרגליו משוקעות בעפר תיחוח, ואף להחזירו למקומו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק א, הלכה ה, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שלז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן יוחאי שדבר שאינו מתכוון מותר, ואף חכמים מודים בזה שאין הגומא מתקיימת בעפר תיחוח - כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח שלז,א.

{{שוליים|ב_מב}} '''פרי או חררה שנטמנו בתבן/גחלים ומקצתם מגולים - מותר ליטלם בשבת אף אם הדבר מזיז עפר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כה, הלכה טו &lt;קטע סוף=יג א/&gt; הדרן עלך יום טוב ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בר זבידא שהאיסור הוא אף בעפר תיחוח, כמבואר ברמב&quot;ם (הל' שבת פכ&quot;ה הט&quot;ו) שאין ניטלין אלא בכלי או במקצת המגולה בלבד ולא מחמת היתר עפר תיחוח.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''משום כלי קיבול.''' היא התחתונה שמקבלת אבק שאיקת הפלפלין דרך נקבי הכברה והיא של עץ וכלי עץ שיש לו בית קיבול מקבל טומאה

'''ומשום כלי מתכות.''' היא העליונה שכותשין וטוחנין בה הפלפלין טמאה משום כלי מתכות דמשום כלי עץ ליכא לטמוייה דאינה אלא כפשוטי כלי עץ וטהורין הן שהרי אין הפלפלין מתקיימין בתוכה אלא משום צפויה התחתון שהיא של מתכות ובטל העץ אצלו

'''ומשום כלי כברה.''' היא האמצעית שמקפת את הכברה ומשום כלי עץ לא מיטמאה דאין קיבולה קיבול אלא שחכמים גזרו טומאה על הכברה משום כלי אריג ואפי' אין הכברה של מתכות טמאה משום כלי כברה

'''התחתון.''' אשלשה כלים קאי לפרושי וכדפרישית במתני'

'''עגלה של קטן.''' כלי שעושין לקטנים להתלמד להלוך והיא עומדת על שלשה אופנים ואוחז בו בידיו והיא מתגלגלת לפניו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;על ידי רבן גמליאל · התחתון משום כלי קיבול והעליון משם כלי מתכות · והאמצעית משם כברה · תני לא יגור אדם את המטה את הכסא ואת הספסל ואת הקתידרה מפני שהוא עושה חרץ · ור' שמעון מתיר · ר' בא בשם רב חונה ר' חגי בשם ר' זעורה ר' יוסה בשם ר' אילא מודין חכמ' לר' שמעון בכסא שרגליו משוקעות בטיט שמותר לטלטלו · ודכוותה מותר להחזירו · אמ' ר' יוסה אוף אנן תנינן ניטלין בשבת · אמ' ר' יוסה ביר' בון דר' שמעון היא · אמ' ר' יוסה מתניתה אמרה כן כל הכלים אינן נגררין חוץ מן העגלה מפני שהיא כובשת · הדרן עלך יום טוב&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''טמאה מדרס.''' אם היה הקטן זב נעשית אב הטומאה דהא סמיך עלה

'''וניטלת בשבת.''' דתורת כלי עליה

'''ואינה נגררת אלא ע&quot;ג הכלים.''' ע&quot;ג בגדים מפני שעושה חריץ בקרקע וחופר חייב משום חורש

'''ר' יהודה אומר וכו'.''' מסיק התם בגמרא דת&quot;ק נמי ס&quot;ל כר' יהודה בענין דאסור דבר שאין מתכוין ותרי תנאי נינהו ואליבא דר' יהודה והאי תנא בתרא קאמר דלא אסר ר' יהודה בעגלה של קטן מפני שאינה עושה חריץ בהילוכה אלא כובשת הקרקע ונידוש תחתיה ונעשה עפרה נמוך אבל אינה מזיזה עפר ממקומה. וכבר איפסקא הלכתא כר&quot;ש דאמר גורר אדם מטה וכסא וספסל ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ

'''ודכוותה מותר להחזירו.''' קמ&quot;ל שאף שעשה בו צרכו מותר להחזירו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''תני.''' בתוספתא סוף פ&quot;ב לא יגרר אדם את המטה וכו' ור&quot;ש מתיר דדבר שאין מתכוין הוא. והובא זה לעיל בפ' כירה בהלכה ג' ועיקרה דהאי מילתא התם הוא דשייכה להא דקאמר ר' יוסי לקמן אוף אנן תנינן וכו'. דלעיל מינה גריס שם פגה שטמנה בתבן וכו' אם היו מקצתן מגולין ניטלין בשבת אם לאו אינן ניטלין ר&quot;א בן תדאי אומר בין כך ובין כך תוחב בשפוד ובסכין ונוטל אתייא דר&quot;א בן תדאי כר&quot;ש דתני לא יגרר אדם את המטה וכו' ור&quot;ש מתיר דקס&quot;ד דטעמיה משום דטלטול מן הצד לא שמיה טלטול ודר&quot;ש כר&quot;א בן תדאי דס&quot;ל נמי הכי

'''ר' בא וכו' מודים חכמים לר&quot;ש בכסא שרגליו משוקעות בטיט שמותר לטלטלו.''' דמכיון שרגליו משוקעות בטיט אינו עושה חריץ ואי משום טלטול ליכא דטלטול מן הצד הוא

'''א&quot;ר יוסי אוף אנן תנינן ונטלין בשבת.''' כלומר דר' יוסי קאמר דלא צריכת לאוקמי להא דר&quot;א בן תדאי כר&quot;ש אלא דבטלטול מן הצד אף חכמים מודים לר&quot;ש דמותר וכדתנינן בסתם מתני' דפ&quot;ק דכלאים הטומן לפת וצנונות תחת הגפן אם היו מקצת עליו מגולין אינו חושש לא משום כלאים וכו' וניטלין בשבת א&quot;כ שמעינן דטלטול מן הצד לא שמיה טלטול

'''א&quot;ר יוסי בר' בון דר&quot;ש היא.''' כלומר דמהאי מתני' לא ש&quot;מ מידי דחכמים מתירין בטלטול מן הצד דאיכא למידחי ולומר דהאי סתמא דמתני' דכלאים כר&quot;ש היא דאתיא ומטעמא אחרינא הוא דמותר דדבר שאין מתכוין הוא

'''א&quot;ר יוסי מתניתא אמרה כן.''' ממתני' דידן שמעינן דלכ&quot;ע טלטול מן הצד לאו שמיה טלטול דהא קתני ר' יהודה אומר כל הכלים וכו' מפני שהיא כובשת ואינה עושה חריץ אלמא כל היכא דליכא למיחש לא פליג ר' יהודה וכהאי דאמרי' נמי לעיל מודים חכמים לר&quot;ש בכסא שרגליו משוקעות בטיט שמותר לטלטלו ומשום טלטול ליכא למיחש דטלטול מן הצד לאו שמיה טלטול ושפיר ש&quot;מ דהכל מודים דטלטול מן הצד לאו כלום הוא וכדקאמינא אנא ולא כדמדחי ר' יוסי בר' בון: הדרן עלך יום טוב
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>c7udcs7s7rx7bmcov388sty6232o4jp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ביצה/הדפסה עם ליידן (פרק שלישי)</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1755756</id>
    <revision>
      <id>3084872</id>
      <timestamp>2026-09-26T12:02:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Meirveshulibot</username>
        <id>42771</id>
      </contributor>
      <comment>פיילוט: הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן, פני משה והדינים המקוצרים (בוט)</comment>
      <origin>3084872</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="139034" sha1="044fex8ccuebkk9w679g6peoed8rxhr" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ביצה, פרק שלישי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ביצה|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;26&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אין צדין ביום טוב דגים מן הביברין ואין נותנין לפניהם מזונות, אבל צדין חיה ועוף מן הביברין. משמע שחיה ועוף המצוים בביבר נחשבים כבר ניצודים, ולכן מותר לצוד אותם מתוך הביבר. ומכאן שהמכניס חיה ועוף לביברהרי זה צד ואסור}}. אמר רבי חיננא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חיננא|°]]: מתניתין דלא כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה, דתנינן תמן: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: הצד צפור {{ירו&quot;מ-ביאור|על ידי שהכניסה}} למגדל וצבי לבית חייב. הא לגינה ולביברין פטור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שהמכניס צבי לביבר לא נחשב צד, ואם כך הצד צבי מןהביבר נחשב צד}}. מחלפה שיטתי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ה דרבי יודה דתנינן אין צדין דגים מן הביברים ואין נותנין לפניהן מזונות הא לגינה ולביברין פטור מחלפה שיטתון}} דרבנן, {{ירו&quot;מ-ביאור|האם חכמים חזרו בהם}} דתנינן: וחכמים אומרים: {{שוליים|ג_ג}}{{ירו&quot;מ-הוסר|תמן }}צפור למגדל וצבי לגינה ולחצר {{ירו&quot;מ-הוסר|ולביברים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולביברין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שהמכניס צבי לחצר נחשב צד}}. ותנינן {{ירו&quot;מ-הדגשה|תמן}}: אבל צדין חיה ועוף מן הביברין ונותנין לפניהן מזונות. הא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מגינה ומחצר אסור לצוד, משמע שהמכניס צבי}} לגינה {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולחצר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לחצר}} לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|נחשב צד}}. כאן בחצר מקורה, כאן בחצר שאינה מקורה. והא תנינן גינה - אית לך מימר {{ירו&quot;מ-ביאור|אפשר לאמר}} גינה מקורה? אלא כאן בגדולה, כאן בקטנה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: התם: זה הכלל: כל המחוסר צידה אסור, ושאינו מחוסר צידה מותר}}. רבי עולא[[ביאור:עץ מסורת#עולא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן ישמעאל}} אמר: בעון קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאלו את}} רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} ניתני: כל המחוסר צידה חייב, ושאינו מחוסר צידה פטור? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו במשנה במסכת שבת}}. אמר לון: ולא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום טוב}}{{ירו&quot;מ-הוסר| בנעל לתוכה}} אנן קיימין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שאין בו חיוב חטאת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שייך לאמר בו חייב ופטור, ולכן אמרו}}: כל המחוסר צידה אסור, ושאינו מחוסר צידה מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר: לא כל הביברין שוין. זה הכלל: כל המחוסר צידה פטור, ושאינו מחוסר צידה חייב. איזה ביבר מחוסר צידה}}? אמר רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה|°]]: {{שוליים|ג_ד}}כל שהוא מחוסר נשבים {{ירו&quot;מ-ביאור|שצריך להביא מצודה כדי לצוד אותו}} מחוסר צידה, ושאינו מחוסר נשבים {{ירו&quot;מ-ביאור|שאין צריך להביא מצודה כדי לצוד אותו}} אינו מחוסר צידה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: שוחטין מן הנגרים {{ירו&quot;מ-ביאור|מקום שהמים רדודים והדג לא יכול לשחות}}, ואין שוחטין לא מן המכמורות ולא מן המצדות {{ירו&quot;מ-ביאור|שניצוד ביום טוב}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] בשם רבי אימי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אמי בן נתן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שאסור זה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|במצרתא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מצדתא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דשיתייא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דשייתא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|גדולות}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}צד הוא {{ירו&quot;מ-הוסר|בפיטס}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בפיטם}} {{ירו&quot;מ-ביאור|חבית}}. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר: {{שוליים|ג_ה}}סוכרא דנהרא שרי. אמר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]: בהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|דטסיס}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שסתם הפתחים בטסים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין שום אפשרות לדג לברוח}}.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ג_ב|ירושלמי ביצה, פרק ג, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ג_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ג_ו}}מצודות חיה ועופות ודגים שעשאן מערב יום טוב לא יטול מהן ביום טוב אלא אם כן ידוע שניצודו מבעוד יום. מעשה בעובד כוכבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזלות}} אחד שהביא דגים ל[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, ואמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}: מותרין הן, אלא שאין רצוני לקבל הימנו.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מצודות חיה ועופות ודגים שעשאן מערב יום טוב לא יטול מהן ביום טוב, אלא אם כן ידוע שניצודו מבעוד יום}}. מי מודיע אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|ניצודו מבעוד יום? אם}} נתקלקלה המצודה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מבעוד יום}} דבר בריא שניצודו מבעוד יום. אבל אם {{ירו&quot;מ-הוסר|לק}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} נתקלקלה המצודה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מבעוד יום}} דבר בריא שלא ניצודו מבעוד יום. ואפילו נתקלקלה המצודה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מבעוד יום}} וחש {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה לא נחוש}} לומר שמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|נתקלקלה מעצמה או על ידי חיה אחרת שלא נצודה ואותם שבמצודה שמא}} לא ניצודו מבעוד יום? אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: בפורש {{ירו&quot;מ-הדגשה|את המצודה}} בחורשין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמצויות שם חיות}}. תדע לך שהוא כן, דתנינן: דגים ודגים לא במקום שהן מצויין {{ירו&quot;מ-הדגשה|פורשים רשת}}. והכא {{ירו&quot;מ-ביאור|אף כאן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בפורש מצודה}} במקום שחיה ועוף מצויין. תנן: מעשה שהביא נכרי דגים ל[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר: מותרים הם, אלא שאין רצוני לקבלם}}. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|בשם}} ורבי עוזיאל בריה דרבי חונייה דברת חוורן[[ביאור:עץ מסורת#רבי עוזיאל בריה דרבי חונייה דברת חוורן|°]] סברין מימר: מותרין למחר {{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל באותו יום אסורים משום ספק הכן}}. חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] ורבי עוזיאל בריה דרבי חונייה דברת חוורן[[ביאור:עץ מסורת#רבי עוזיאל בריה דרבי חונייה דברת חוורן|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}}: מותרין ממש. סברין מימר: {{ירו&quot;מ-הוסר|ספיקן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ספק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הכן}} התירו. רבי חנינה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] ורבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] תריהון אמרין: {{שוליים|ג_ז}}ספק הכן אסור. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: ספק הכן מותר. רבי חייה רבה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] ורבי שמעון ברבי[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון ברבי|°]] חד אמר: העובד כוכבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזלות}} צריך הכן, וחורנה אמר: {{שוליים|ג_ח}}אין העובד כוכבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזלות}} צריך הכן. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא {{ירו&quot;מ-ביאור|מי אמר את זה ומי אמר את זה}}. מן מה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מיבעי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיעני}} {{ירו&quot;מ-ביאור|איחר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מייתי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מיתיקומיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קומיה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לבא לפני}} רבי חייה רבה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשבת}}, והוא אמר לו: הן הויתה {{ירו&quot;מ-ביאור|איפה הייתה}}? והוא אמר ליה: שיירתה הוות עברה והוינא אכול מינה תאינים. ממה שרבי חייא רבה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] לא העיר לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על כך}} הוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}} אמר: אין העובד כוכבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזלות}} צריך הכן. חד תלמיד מן דרבי סימיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימאי|°]] אזל לאנטרוס {{ירו&quot;מ-ביאור|כפר של גויים}}, אייתון ליה דורמסקנא {{ירו&quot;מ-ביאור|הביאו לו שזיפים}} ואכל. חד תלמיד מן דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אזל לתמן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אייתו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ן}} ליה דורמסקנא {{ירו&quot;מ-ביאור|הביאו לו שזיפים}} ולא אכל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אתא ואמר קומי רביה, אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}}: ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}} נהיג כשיטת{{ירו&quot;מ-הדגשה|יה}} דרבי סימיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימאי|°]], דרבי סימיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימאי|°]] אמר: אין העובד כוכבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזלות}} צריך הכן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: דמדמניות שבכרם {{ירו&quot;מ-ביאור|ענבים שנפלו לארץ ועדיין הם טובים}} הרי אלו אסורות {{ירו&quot;מ-הדגשה|שודאי נפלו היום שהרי הם נמאסות מהר. אמר}} רב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: השיצים {{ירו&quot;מ-ביאור|תמרים}} שבכפים הרי אלו מותרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שדרכן להשמר שם ומסתמא נפלו קודם שבת}}.&lt;br&gt;&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ג_ג|ירושלמי ביצה, פרק ג, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ג_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;span id=&quot;דף_יד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שלישי#דף יד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' אין צדין דגים מן הביברין.''' בי&quot;ט דאע&quot;ג דשחיטה ואפיה ובישול מאבות מלאכות הן והותרו לצורך י&quot;ט צידה וקצירה וטחינה וכה&quot;ג שדרך לעשות הרבה ביחד לא הותרו בי&quot;ט דדמי לעובדא דחול. ביברין הן בריכות של מים שהדגים מתגדלים שם

'''ואין נותנין לפניהם מזונות.''' שאפשר להן בלא מזונות ואיו מזונותן עליך

'''אבל צדין חיה ועוף מן הביברין.''' והן קרפיפות מוקפות גדר סביב ומביאין שם חיות ויולדות ומתגדלות שם וצדין מהן המוכנים מאתמול

'''רשב&quot;ג אומר לא כל הביברין שוין.''' לא לאפלוגי את&quot;ק אתא אלא לפרש דבריו דלא כל הביברין קאמר אלא מן הביברין קטנים דוקא שאינן מחוסרין צידה

'''זה הכלל כל המחוסר צידה אסור.''' שצריך לבקש תחבולה כדי לתפסו. וכל דרהיט בתריה ומטי בחד שחיה לא הוי מחוסר צידה ואי לא הוי מחוסר צידה

'''גמ' אמר ר' חיננא מתניתא דלא כר' יהודה.''' גרסי' להא לעיל פי&quot;ג דשבת בהלכה א' ושם מפורש עד סוף הלכה ע&quot;ש

'''מתני' מצודות וכו' לא יטול מהן בי&quot;ט.''' דשמא היום ניצודו וספק מוכן אסור

'''מעשה בנכרי אחד וכו'.''' בבבלי מפרש חסורי מחסרא והכי קתני ספק מוכן אסור ור&quot;ג מתיר ומעשה בנכרי אחד וכו' ואמר מותרין הן בטלטול ומודה ר&quot;ג דבאכילה אסור. ואין הלכה כר&quot;ג אלא דכל מין מחובר ספק נלקט היום ספק מאתמול או ספק ניצוד היום ספק מאתמול אסור וכל שאסור לאכלו אסור לטלטלו ואם צורתן מוכחת עליהן כגון פירות דכמישין שאי אפשר שנלקטו היום וכן דגים שהובאו ממקום רחוק שא&quot;א שניצודו היום מותרים. ודבר מוכן שבא מחוץ לתחום בשביל ישראל אסור לאותו ישראל שהובא בשבילו ולכל בני ביתו ומותר לישראל אחר

'''אלא שאין רצוני לקבל הימנו.''' שאני שונא אותו

'''גמ' מי מודיע.''' אם ניצודו מעי&quot;ט או לא

'''אם נתקלקלה המצודה וכו' אבל אם לא נתקלקלה המצודה.''' כצ&quot;ל. וכך הוא בפ&quot;ק דשבת וגרסי' שם לכל הסוגיא ושם פירשתי ע&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אין צדין דגים מן הביברין ואין נותנין לפניהן מזונות אבל צדין חיה ועוף מן הביברין ונותנין לפניהן מזונות · רבן שמעון בן גמליאל או' לא כל הביברין שוין · זה הכלל כל המחוסר צידה אסור · ושאינו מחוסר צידה מותר · ב מצודות חיה ועופות ודגים שעשאן ניערב יום טוב לא יטול מהן ביום טוב אלא אם כן ידוע שניצודו מבעוד יום · מעשה בגוי אחד שהביא דגים לרבן גמליאל ואמ' מותרין הן אלא שאין רצוני לקבל הימינו · ג בהמה מסוכנת לא ישחוט אלא אם כן ידוע שהוא יכול לוכל ממנה כזית צלי מבעוד יום · ר' עקיבה או' אפי' כזית חי מבית טביחתה · שחטה בשדה לא יביאנה במוט ובניטה אבל מביאה בידו איברים איברים · ד ככור שנפל לבור ר' יהודה או' ירד המומחה ויראה אם יש בו מום יעלה וישחוט ואם לאו לא ישחוט · ר' שמעון או' כל שאין מומו ניכר מערב יום טוב אין זה מן המוכן · ה בהמה שמתה לא יזיזינה ממקומה · מעשה ששאלו את ר' טרפון עליה ועל החלה שניטמאת ונכנס לבית המדרש ושאל אמרו לו לא יזיזם ממקומן · ו אין נמנין על הבהמה בתחילה ביום טוב אבל נמנין עליה מערב יום טוב ושוחטין ומחלקין ביניהן · ר' יהודה או' שוקל אדם בשר כנגד הכלי או כנגד הקופיץ · וחכמ' או' אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר · ז אין משחיזין את הסכין אבל משיאה על גבי חבירתה · לא יאמר אדם לטבח מכור לי בדינר בשר אבל שוחט והן מחלקין ביניהן · ח אומר אדם לחטוני מלא לי כלי זה אבל לא במידה · ר' יהודה או' אם היה כלי שלמידה לא ימלאנו · מעשה בשאול בן בטנית שהיה ממלא את מדותיו מערב יום טוב ונותנן ללקוחות ביום טוב · אבא שאול או' במועד עושה כן · וחכמ' או' אף בחול עושה כן מפני מיצוי המידות · ט אומר אדם לחבירו תן לי ביצים ואגוזים במניין שכן דרך בעל הבית להיות מונה בתוך ביתו ·
אין צדין דגים כול' · אמ' ר' חיננא מתנית דילא כר' יודה · דתנינן תמן ר' יודה או' הצד צפור למגדל וצבי לבית חייב הא לגינה ולביברין פטור · מחלפה שיטתיה דר' יודה דתנינן אין צדין דגים מן הביברים ואין נותנין לפניהן מזונות · הא לגינה ולביברין פטור · מחלפה שיטתון דרבנן דתנינן תמן וחכמ' אומ' צפור למגדל וצבי לגינה ולחצר ולביברים · ותנינן אבל צדין חיה ועוף מן הביברין ונותנין לפניהן מזונות · הא לגינה ולחצר לא · כאן בחצר מקורה · כאן בחצר שאינה מקורה · והא תנינן גינה · אית לך מימר גינה מקורה · אלא כאן בגדולה כאן בקטנה · ר' עולא אמ' בעון קומי ר' אחא · מה ניתני כל המחוסר צידה חייב ושאינו מחוסר צידה פטור · אמ' לון ולא כנעל להוכה אנן קיימין · אלא כל המחוסר צידה אסור · ושאינו מחוסר צידה מותר · אמ' ר' שמואל אחוי דר' ברכיה כל שהוא מחוסר נשבים מחוסר צידה · ושאינו מחוסר נשבים אינו מחוסר צידה · שוחטין מן הנגרים ואין שוחטין לא מן המכמורות ולא מן המצדות · ר' יוסי ביר' בון בשם ר' אימי במצדתא דשיתייא · שמואל אמ' צד הוא בפיטס · רב אמ' סוכרא דנהרא שרי · אמ' ר' יודן בהוא דטסיס · הל' ב מי מודיע אם נתקלקלה דבר בריא שניצודו מבעוד יום · אם לא נתקלקלה המצודה דבר בריא שלא ניצודו מבעוד יום · ואפי' נתקלקלה המצודה וחש לומ' שמא לא ניצודו מבעוד יום · אמ' ר' יוסי ביר' בון בפורש בחורשין תדע לך שהוא כן דתנינן דגים · ודגים לא במקום שהן מצויין · והכא במקום שחיה ועוף מצויין · ר' זעורה בשם רב סברין מימר מותרין למחר · ר' חזקיה ר' עוזיאל בריה דר' חונייה דברת חוורן מותרין ממש · סברין מימר ספיקן התירו · ר' חנינה ור' יונתן תריהון אמרין ספק הכן אסור · ר' יוחנן אמ' ספק הכן מותר · ר' חייה רבה ור' שמעון בר' חד אמ' הגוי צריך הכן · וחורנה אמ' אין הגוי צריך הכן · ולא ידעינן מאן אמ' דא ומאן אמ' דא · מן מה דרב מיתי קומיה ר' חייה רבה והוא אמ' ליה הן הויתה והוא אמ' ליה שיירתה הוות עברה והוינא אכל מינה תאינים' הוי דו אמ' אין הגוי צריך הכן' חד תלמיד מן דר' סימיי אזל לאנטרדס אייתון ליה דורמסקנה ואכל' חד תלמיד מן דר' יהושע בן לוי אזל לתמן אייתו ליה דורמסקנה ולא אכל' אתא ואמ' קומי רביה דמ' דו נהג כשיטת רביה דר' סימיי אמ' אין הגוי צריך הכן' ר' אבהו בשם ר' יהושע בן לוי דמדמניות שבכרם הרי אילו אסורות' רב חונה בשם רב השיצים שבכפים הרי אילו מותרין' הל' ג&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

שואלת הגמרא: '''מחלפה שיטתי דרבנן'''? דתנינן, '''וחכמים אומרים: צפור למגדל וצבי לגינה ולחצר'''. כלומר הציפור, הציד שלה, אם הוא יכניס לתוך מגדל הוא יהיה חייב, וצבי הוא יהיה חייב אם הוא יכניס לתוך גינה, לחצר. משמע שמכניס צבי לחצר נחשב צד. ואילו למדנו במקום אחר שחכמים אומרים, '''אבל צדין חיה ועוף מן הביברין ונותנין לפניהן מזונות'''. כן? כלומר, דווקא מהביבר מותר לתפוס כי הוא כבר ניצוד שמה. משמע מכאן '''הא לגינה לא'''. כן? משמע מכאן שהמכניס צבי לגינה או לחצר לא נחשב צד. כן? כי אם אתה אומר שלתפוס בתוך הגינה או חצר נחשב ציד, סימן שלהכניס אותו לתוך הגינה או חצר לא נקרא ציד. כן?

'''כאן בחצר מקורה, כאן בחצר שאינה מקורה'''. כלומר, אם החצר היא מקורה, אז כשמכניסים לתוכה זה נקרא ציד, ותפיסה בתוכה מותרת, אין בו ציד, ואם החצר לא מקורה אז הפוך. כשמכניסים בתוכה זה לא ציד, אבל תפיסה בתוכה נקראת ציד.

'''והא תנינן גינה''' - הרי באותו מקום מופיע גם גינה. חצר מקורה יש, אבל גינה, הרי זה עשוי לגדל בה ירקות, אז גינה אין לה גג, כן? '''אית לך מימר גינה מקורה'''? '''אלא כאן בגדולה, כאן בקטנה'''. כלומר הכל תלוי בגודל.

תנן, זה הכלל, '''כל המחוסר צידה אסור ושאינו מחוסר צידה מותר'''. אמר רבי עולא, בעון קומי רבי אחא: למה לא ניתני '''כל המחוסר צידה חייב ושאינו מחוסר צידה פטור'''? למה כתוב פה מותר ואסור? תכתוב חייב ופטור, כמו שמופיע במשנה במסכת שבת. אמר לו: '''ולא אנן קיימין'''? אנחנו מדברים ביום טוב, כן? וכיוון שביום טוב אין חיוב של חטאת, אז לא שייך לומר בכלל חייב ופטור. אז לכן הוא אמר '''כל המחוסר צידה אסור ושאינו מחוסר צידה מותר'''.

ותנן - למדנו משנה, '''רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל הביברין שוין. זה הכלל. כל המחוסר צידה אסור ושאינו מחוסר צידה מותר'''. שואלת הגמרא איזה ביבר מחוסר צידה? אמר רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה: '''כל שהוא מחוסר נשבים מחוסר צידה, ושאינו מחוסר נשבים אינו מחוסר צידה'''. כלומר, צריך רשת כדי לתפוס אותו, ושאינו מחוסר נשבים, זה אינו מחוסר צידה. כלומר, אם אני לא צריך איזה כלי כדי לתפוס את הבעל חיים, אז זה נקרא שהוא לא מחוסר צידה.

תנן, '''שוחטין מן הנגרים'''. כלומר נגרים, זה מקום שהמים רדודים שהדג לא יכול לשחות. '''ואין שוחטין לא מן המכמורות ולא מן המצדות''', כן? כי הבעלי חיים ניצודו שם ביום טוב. אמר רבי יוסי ברבי בון בשם רבי אימי, מה שאסור זה דווקא ממצודת שיטה, כלומר מצודות גדולות, של רשתות. אמר שמואל, צד הוא בפיטס - כלומר, אבל אם הוא צד נניח בחבית, אז זה מותר. משהו קטן, אז הדג נחשב ניצוד בתוכו.

רב אמר, סוכרא דנהרא שרי, כלומר אם סוגרים את הנהר ואז המים מתייבשים, כן? מחלחלים באדמה והדגים נשארים על היבשה, אז זה מותר. אמר רבי יודן, בהוא - כלומר דווקא אם סגרו את שני הצדדים, כן? שסככו את הנהר משני הצדדים עם פחי מתכת שלדג אין שום אפשרות לברוח, אז זה מותר. אבל אם יש לו אפשרות לברוח, אז עדיין זה לא נקרא שצד אותו מערב יום טוב, לכן ביום טוב גם אסור.

פרק י&quot;א במשנה: '''מצודות חיה ועופות ודגים שעשאן מערב יום טוב לא יטול מהן ביום טוב, אלא אם כן ידוע שניצודו מבעוד יום. מעשה בעובד כוכבים אחד שהביא דגים לרבן גמליאל, ואמר רבן גמליאל: מותרין הן, אלא שאין רצוני לקבל הימנו'''.

שואלת הגמרא: מי מודיע אם ניצודו מבעוד יום? איך הוא יודע? אז אומרת הגמרא, '''אם נתקלקלה המצודה - דבר בריא שניצודו מבעוד יום, אבל אם נתקלקלה המצודה - דבר בריא שלא ניצודו מבעוד יום'''. כן, הוא רואה את הרשת. אם הוא רואה שהרשת התקלקלה, כי היא לא בטוחה כמו שהייתה קודם, אז ברור שיש שם דגים או בעל חיים, כן? אם מדובר על מלכודת.

שואלת הגמרא, '''ואפילו נתקלקלה המצודה וחש לומר שמא לא ניצודו מבעוד יום'''? למה לא נחוש לומר שמא התקלקלה מעצמה, או הייתה איזו חיה אחרת שהיא עצמה לא ניצודה, ואותם שבמצודה שמא לא נצודו מבעוד יום אלא רק אחר כך.

אמר רבי יוסי ברבי בון: '''בפורש בחורשין''', כן, מדובר שהוא פורש לה במקום שמצויות שם חיות בכמות. תדע לך שהוא כן, דתנן דגים - הרי במשנה גם כתוב דגים ובעלי חיים. אמרנו '''דגים לא במקום שהן מצויין'''. כלומר שמים במים. אם אנחנו נמצאים באיזה אגם ובאגם הזה אין דגים, אז אין לשים רשת, הדגים לא יבואו משום מקום. אז ברור ששמים את הרשת במקום שיש דגים. אז גם כאן מדובר שאת המצודה פרשו במקום שחיות מצויות.

תנן, מעשה שהביא נכרי דגים לרבן גמליאל, ואמר מותרים הם אלא שאין רצוני לקבלן. סברין למימר - כלומר תלמידי החכמים חשבו לומר שהוא התכוון לומר מותרים למחר, אבל באותו יום אסור משום ספק אכן, זה מוקצה. גם רבי חזקיה ורבי עוזיאל בריה דרבי חונייה דברת חוורן אמרו מותרים ממש. למה? כי סברין מימר '''התירו''', כי הם סוברים שכל ספק אכן מותר. הרי לא ברור שהוא תפס את זה בשבת, אולי תפס את זה ביום חול.

רבי חנינה ורבי יונתן תריהון אמרין '''ספק הכן אסור'''. רבי יוחנן אמר '''ספק הכן מותר'''. רבי חייה רבה ורבי שמעון ברבי חד אמר העובד כוכבים צריך הכן, וחורנה אמר אין העובד כוכבים צריך הכן. כן, כלומר זה שאלה אחרת בכלל. גם אם אני יודע שהוא תפס אותם ביום טוב, השאלה אם גוי צריך הכנה או לא, אם שייך בכלל בגוי מוקצה משום הכנה.

'''ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא'''. לא יודעים בדיוק מי אמר שגוי צריך הכנה ומי אמר שגוי לא צריך הכנה. '''מן מה דרב''' - רב הלך לבוא לפני רבי חייה רבה, והוא אמר לו: '''הן הויתה'''? כלומר איפה היית? והוא אמר ליה: '''שיירתה הוות עברה והוינא אכול מינה תאינים'''. כלומר אני אכלתי שם תאנים מהשיירה של הגויים. אז ממה שרבי חייא רבה לא העיר לרב על כך, משמע שהוא סובר אין העובד כוכבים צריך הכן, מכאן שהוא סובר שגוי לא צריך הכנה. כן, גם אם הגוי תפס את זה ביום טוב או בשבת, אז זה מותר.

חד תלמיד מן דרבי סימיי אזל לאנטרוס, עיירה של גויים. '''אייתון ליה דורמסקנא ואכל''', הביאו לו שזיפים והוא אכל. '''חד תלמיד מן דרבי יהושע בן לוי אזל לתמן, אייתו ליה דורמסקנא ולא אכל'''. אתא ואמר קומי רביה - הוא אמר לרב שלו: תראה, אני לא אכלתי, אבל הוא אכל. אמר: '''ד ו נהיג כשיטת דרבי סימיי''', עזוב אותו, הוא נוהג כמו הרב שלו, רבי סימיי, '''דרבי סימיי אמר אין העובד כוכבים צריך הכן'''.

אמר רבי אבהו בשם רבי יהושע בן לוי, דמדמניות - כלומר זה ענבים שנפלו לארץ ועדיין הם טובים. '''דמדמניות שבכרם הרי אלו אסורות'''. כן, כי אם אני רואה בשבת ענבים על הרצפה, אז ודאי הם נפלו היום, כי ענבים נמעכים מהר. אז אם לא נפלו באותו יום אלא נפלו יום קודם, מסתמא כבר נמלים היו עולים עליהם, כי זה דבר מתוק, מסתמא היו נרקבות.

רב חונה בשם רב: '''השיצים שבכפים הרי אלו מותרין'''. כלומר תמרים שנמצאים בכפים הרי הם מותרים. אתה רואה אם אני מוצא תמרים בתוך הענפים של הדקל, כן, כלומר מדובר בדקל שהוא נמוך, לכאורה, כי הרי אסור להשתמש באילן אם הוא יותר משלושה טפחים, אז או שמדובר שזה נפל בשבת עצמה - לא משנה, אבל הרעיון שהתמרים שנפלו לתוך הכפים, אני אומר שמסתמא הם נפלו ביום חול, כיוון שהם נשמרים שמה, כן, ויש לנו הרי שישה ימים בשבוע חול ויום אחד שבת. אז בעצם רוב הימים - הסיכוי שהוא נפל זה בימי חול, ולכן הם מותרים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד ב'''

{{שוליים|ג_ג}} '''אין צידה בהכנסת חיה לחצר או גינה קטנה, ורק בביבר גדול או חצר שאינה מקורה מותר לצוד ממנה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה יט, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שטז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כדעת הירושלמי המבחין בין ביבר קטן (שנחשב תפוס וניצוד, ואסור לצוד ממנו) לגדול, ובין חצר מקורה לשאינה מקורה, וכך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה..

{{שוליים|ג_ד}} '''דג הנמצא במים שאין צריך מצודה לצוד אותו אינו מחוסר צידה ומותר לשוחטו ביו&quot;ט.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ב, הלכה ז, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תצז סעיף ז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי ברבי בון בשם רבי אמי, שהאיסור הוא רק בדג שבמצדתא (מקום שצריך מצודה לצוד ממנו), אך ממקום שהמים רדודים ואין צריך צידה (נגרים) - שוחטין ממנו ביו&quot;ט, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_ה}} '''מותר לפתוח סכר נהר ביום טוב כדי לצוד דגים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ב, הלכה ח, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תצז סעיף ה. ''הכרעה:'' נפסק שמותר לפתוח סוכרא דנהרא ביום טוב, כדברי רבי יודן שדין זה נאמר במקום שסתם הפתחים בטסים כך שאין לדג שום אפשרות לברוח, שאז אין כאן צידה חדשה אלא נטילת דבר הנצוד מאליו; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להתיר..

{{שוליים|ג_ו}} '''ניצוד ממצודה שהוצבה מערב יום טוב - אין ליטול ממנה ביו&quot;ט אלא אם ידוע שניצוד מבעוד יום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ב, הלכה ח, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תצז סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כלשון המשנה בירושלמי - אין ליטול מן המצודות ביום טוב אלא אם ידוע בבירור שניצודו מערב יום טוב, שאין הדבר מוכח מאליו וחיישינן שניצודו ביום טוב עצמו.

{{שוליים|ג_ז}} '''ספק הוכן ביום טוב עבור השבת/יום טוב אם מותר להשתמש בו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ב, הלכה ו, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תצז סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שספק הכן אסור, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שספק הזמנה אסור.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;27&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בהמה מסוכנת {{שוליים|ג_ט}}לא ישחוט אלא אם כן ידוע שהוא יכול {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} ממנה כזית צלי מבעוד יום. [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} אומר: אפילו כזית חי מבית טביחתה. {{שוליים|ג_י}}שחטה בשדה לא יביאנה במוט ובמוטה, אבל מביאה בידו איברים איברים.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רבנן דתמן: שחטה ואכלו {{ירו&quot;מ-הוסר|זאיבים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זאבים}} בני {{ירו&quot;מ-הוסר|מיעיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מעיה}} {{שוליים|ג_יא}}כשירה, שחזקת בני {{ירו&quot;מ-הוסר|מיעים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מעים}} לכושר. וחש {{ירו&quot;מ-ביאור|למה לא נחוש}} לומר: שמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה בהן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ניקבו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נקב}}? חזקת בני {{ירו&quot;מ-הוסר|מיעים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מעים}} כשירין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: שחטה בשדה לא יביאנה במוט ובמוטה, אבל מביאה אברים אברים}}. תני: אבל {{שוליים|ג_יב}}מביאה הוא על גב עורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף שהעור מוקצה}}. כיצד הוא עושה? משייר ממנה אבר אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|מחובר לעור}} ומביאו עמו.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ג_ד|ירושלמי ביצה, פרק ג, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ג_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
בכור שנפל לבור. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: ירד המומחה ויראה אם יש בו מום יעלה וישחוט, ואם לאו לא ישחוט. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: {{שוליים|ג_יג}}כל שאין מומו ניכר מערב יום טוב אין זה מן המוכן.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מחלפה שיטתיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|האם רבי יהודה חזר בו}}, דתנינן תמן: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אם לא היתה נבילה מערב שבת אסורה לפי שאינה מן המוכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכיוון דאתקצאי בין השמשות איתקצאי לכולי יומא}}. והכא הוא אמר: הכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף שבין השמשות היתה אסורה, אם המומחה יראה ביום טוב שיש לה מום מותר לשחטה}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה כדעתיה, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה אמר: אין המומחה תורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהיה בה מום מערב יום טוב כבר היא מן המוכן, רק צריך תיקון שאסרו חכמים ביום טוב, וזה כמו טבל שאם עבר והפריש מותר}}. רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משנתנו}} ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה היא, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה עבד ראיית בכור כראיית&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שלישי#דף יד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בסדר, הנה התמלול המתוקן עם ההדגשות:

אנחנו ממשיכים בירושלמי מסכת ביצה, דף י&quot;ד, תחילת המשנה, פרק ג' לחגים. הנה עוד המשנה: '''בהמה מסוכנת לא ישחוט, אלא אם כן יודע שהוא יכול לאכול ממנה כזית צלי מבעוד יום'''. מותר-- אסור לשחוט ביום טוב, אלא אם כן הוא יודע שביום טוב יספיק לאכול אפילו כזית צלי. '''רבי עקיבא אומר אפילו כזית חי מבית טביחתה'''. '''שחטה בשדה לא יביאנה במוט ובמוטה''', כמו שסוחבים בהמות עם שתי מקלות, '''אבל מביאה בידו איברים איברים'''.

ואמר רבי אבא בשם רבנן דתמן: '''שחטה ואכלו בני כשירה, שחזקת בני לכושר'''. כלומר, סתם בני מאים אין בהם נקבים. שואלת הגמרא ולמה לא נחוס שמא היה בה נקב? ולמה חזקת בני מאה הם כשרים כמו שאמרנו.

תני: '''אבל מביאה הוא על גב עורה'''. כלומר הוא יכול להביא את העור למרות שהעור הוא מוקצה. יכול גם להביא אותה על גב עורה. כיצד הוא עושה? '''משייר ממנה אבר אחד ומביאו עמו''', כי הוא מביא את האיבר האחרון ביחד עם העור.

פרק ג'. הנה המשנה: '''בכור שנפל לבור. רבי יהודה אומר: ירד המומחה ויראה, אם יש בו מום יעלה וישחוט, ואם לאו לא ישחוט. רבי שמעון אומר: כל שאין מומו ניכר מערב יום טוב אין זה מן המוכן'''.

אומרת הגמרא: מחלפה שיטתיה דרבי יהודה, דתנינן תמן: '''רבי יהודה אומר: אם לא היתה נבילה מערב שבת אסורה לפי שאינה מן המוכן'''. כלומר אם יש לנו בהמה שהתנבלה בשבת אז גם חותכים את הנבלה לפני הכלבים, כך כתוב. אז אומר רבי יהודה שאם היא היתה נבלה מערב שבת אסורה לפי שאינה מוכן, כלומר כיוון שהיא הוקצתה בין השמשות - כיוון שבין השמשות היא לא היתה ראויה לכלבים אז היא מוקצה לכולי יומא, ולכן אסור אם היא מתה בשבת לתת לכלבים.

והכא הוא אומר הכין, כלומר שלמרות שבין השמשות היא היתה אסורה כיוון שהמומחה לא ראה אותה, אבל אם מומחה יבוא ביום טוב ויבדוק אותה ויש לה מום, אז מותר לשחוט אותה. לכאורה זו סתירה.

'''רבי יהודה כדעתיה''', רבי יהודה אומר '''אין המומחה תורה''', כלומר בעצם מצד הדין לא צריך מומחה לבדוק את זה. אז כיוון שהיה בו מום מערב יום טוב אז זה כבר נקרא מוכן, וזה דומה לטבל שאם עבר והפריש אותו מותר.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד א'''

{{שוליים|ג_ט}} '''אין לשחוט בהמה בערב פסח שחל בשבת (יום טוב הסמוך לשבת) אלא אם ידוע שיכול לאכול ממנה כזית צלי מבעוד יום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק א, הלכה יב, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תצח סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כחכמים המחמירים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שאין ר' עקיבא יחיד כנגד רבים.

{{שוליים|ג_י}} '''בהמה או חיה ששחטה בשדה ביום טוב, אין להביא בשרה במוט ובמוטה אלא איברים איברים בידו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ה, הלכה ה, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תצח סעיף ז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שאין מביאים במוט ובמוטה משום שנחזה כהוצאה מרשות לרשות כדרך חול, אבל מביא איברים איברים כדי צרכי היום.

{{שוליים|ג_יא}} '''בהמה ששחטה ונמצאו בני מעיה נקובים, נחשבת כשרה מחזקת הכושר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שחיטה, פרק ו, הלכה יד, שו&quot;ע יו&quot;ד סימן כה סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שחזקת בני מעים כשרים, שאין חוששים לנקב מצוי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_יג}} '''בעל מום שנפל בו מום ביום טוב עצמו אין שוחטים אותו, ואינו נחשב מן המוכן אלא אם ניכר מומו מערב יום טוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ב, הלכה ד, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תצח סעיף ט &lt;קטע סוף=יד א/&gt; ==דף יד עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יד ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה שאם לא ניכר מומו מערב יום טוב אינו מן המוכן ואסור לשחטו, כפי שהכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, ופתרו את הסתירה בין שתי שיטותיו של רבי יהודה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' בהמה מסוכנת.''' שהוא ירא שמא תמות והוא אינו צריך לה שכבר סעד סעודתו

'''לא ישחוט אא&quot;כ ידוע שהוא יכול לאכול ממנה כזית צלי מבעוד יום.''' כלומר שיש שהות כל כך שעוד היום יכול לאכול ממנה כזית צלי

'''ר&quot;ע אומר אפי' כזית חי מבית טביחתה.''' שהוא מופשט מעורו ומזומן ועומד הוא ואין הלכה כר&quot;ע

'''שחטה בשדה.''' לאו אמסוכנת בלחוד קאי אלא כל ששחט בהמה בשדה בי&quot;ט לא יביאנה במוט ובמוטה כדרך שנושאין משא בחול במוט או במוטה שהוא כמשאוי שני בני אדם לפי שצריך לשנות מעובדא דחול אלא מביא בידו אברים אברים

'''גמ' ר' בא בשם רבנן דתמן.''' מבבל

'''שחטה וכו'.''' גרסי' להא לעיל בברכות בפ' הרואה בהלכה ג' ולאו בי&quot;ט קאי אלא איידי דאיירי במסוכנת מייתי להא דאין חוששין לחומרא

'''לכושר.''' בחזקת כשרות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ר' בא בשם רבנן דתמן שחטה ואכלו זאיבים בני מיעיה כשירה שחזקת בני מעיים לכושר' וחש לומ' שמא ניקבו' חזקת בני מיעים כשירין' תני אבל מביאה הוא על גב ערה' כיצד הוא עושה משייר ממנה אבר אחד ומביאו עמו' הל' ד מחלפה שיטתיה דר' יודה דתנינן תמן ר' יהודה או' אם לא היתה נבילה מערב שבת אסורה לפי שאינה מן המוכן' והכא הוא אמ' הכין' ר' יודה כדעתיה דר' יודה אמ' אין המומחה תורה' ר' חונה בשם ר' אבא דר' יודה היא' דר' יודה עבד ראיית בכור כראיית&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ואכלו זאבים וכו'.''' ואין כאן לבודקן ושמא היה נמצא בהן איזה ספק טריפה אפ&quot;ה כשירה

'''וחש לומר שמא ניקבו.''' אע&quot;ג דכבר קאמרי שחזקת בני מעיים לכושר מ&quot;מ פריך אם אתיליד איזה רעותא כגון שהחזירן כשהן נקובים ניחוש שמא ניקבו בתחלה היו ועלה קאמר דאפ&quot;ה אין חוששין ותלינן בזאב דחזקת בני מעיים כשרין הן ובכל מקום דאיכא למיתלי תלינן

'''תני.''' בברייתא

'''אבל מביאה הוא על גב עורה.''' כלומר עם עורה דאע&quot;ג דאין העור ראוי היום אפ&quot;ה מטלטלין העור אגב בשרה וכדמפרש ואזיל כיצד הוא עושה משייר ממנה אבר אחד ואינו מפשיטו ואגב האבר מביאו להעור עמו

'''ר' יהודה אומר ירד המומחה ויראה.''' אם המום שהיה בו מאתמול מום קבוע הוא יעלה וישחוט דמשום מוקצה ליכא דדעתיה עליה מאתמול וס&quot;ל לר' יהודה דרואין מומין בי&quot;ט&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''מתני' בכור שנפל לבור.''' בכור בזמן הזה שאינו נשחט בלא מום מפני שקדשים הוא דמאיליו הוא קדוש והשוחטו כשהוא תם שוחט קדשים בחוץ וענוש כרת ומתני' שנפל בו מום מעי&quot;ט מיירי אלא שלא נראה למומחה אם הוא מום עובר או מום קבוע דאי לאו הכי לא הוה ר' יהודה שרי ליה דהא אית ליה מוקצה ולא הוה דעתיה עליה מאתמול אלא ודאי דה&quot;ק בכור בעל מום שלא הראהו מבעוד יום לחכם להתירו ונפל לבור בי&quot;ט וירא שמא ימות שם

'''ואם לאו.''' שהמום של אתמול אינו מום קבוע לא ישחוט ואפי' עבר והעלהו וקמ&quot;ל דאפי' נעשה בו היום מום קבוע לא ישחוט דלא אמרי' דעתיה עליה מאתמול אא&quot;כ אותו מום בעצמו יהיה מום קבוע מאתמול וראוי לישחט עליו

'''ר&quot;ש אומר וכו'.''' ר&quot;ש ס&quot;ל אין רואין מומין בי&quot;ט וטעמא שאם אתה מתיר לראות המום שנפל בו מערב י&quot;ט אתי לראות אף המום שנולד בו בי&quot;ט והאי אסור משום מוקצה דאע&quot;ג דלית ליה לר&quot;ש מוקצה בכי הא מודה כדתנן בשלהי מכלתין אין משקין ושוחטין את המדבריות ואמרי' דאתיא נמי כר&quot;ש דהני כגרוגרות וצמוקין דמי דאסחי דעתיה מינייהו וה&quot;נ לא הוי מאתמול דעתיה עילויה והלכך אפי' נולד בו המום מעי&quot;ט לא היה דעתיה עליה דמי יימר דמזדקיק ליה חכם לראותו

'''גמ' מחלפה שיטתיה דר' יהודה וכו'.''' דהא התם בשלהי מי שהחשיך גבי מחתכין את הדלועין לפני הבהמה ואת הנבלה לפני הכלבים קאמר ר' יהודה אם לא היתה נבלה מע&quot;ש אסורה אלמא הואיל דמאתמול לא הוה דעתיה עליה אסור משום מוקצה לדידיה

'''והכא הוא אמר הכין.''' בתמיה דירד מומחה ויראה וכו' ואמאי הא מאתמול לא הוה דעתיה עליה דמי יימר דמזדקק ליה חכם לראות ובין השמשות אסחי דעתיה מיניה ומוקצה הוא

'''ר' יודה כדעתיה דר' יודה אמר אין המומחה תורה.''' בפ&quot;ד דבכורות דתנינן שם השוחט את הבכור ומראה את מומו ר' יהודה מתיר דראיית המומחה אינה תורה לומר דדוקא המומחה שנטל רשות לראות הבכורות הוא שיתיר אלא אפילו ג' הדיוטות יכולין לראות אם הוא מום קבוע להתירו ונטילת רשות מהני לראותו אף ביחיד והלכך לא אסחי דעתיה מיניה דמימר אמר אי לא מזדקיק ליה חכם בג' הדיוטות סגי

'''ר' הונא בשם ר' אבא דר' יודה הוא וכו'.''' כלומר אין דודאי ר' יהודה כדעתיה ובהא מודינא לך אלא דאכתי בעינן לפרש טעמיה דר' יודה דהכא דנהי דרומיא דר' יהודה אדר' יהודה ל&quot;ק כדשנינן מיהו טעמא בעינן אגופה דדינא דמתיר לראות מומי הבכור בי&quot;ט ולא אמרי' דמיחזי כדן את הדין הלכך קאמר דהיינו טעמיה דר' יהודה עביד ראיית הבכור כראיית טריפה כמה דאת אמר תמן כלומר גבי טריפה ודאי מותר לראות בהמה שנשחטה בי&quot;ט ונולד בה איזה ספק אם היא טריפה או לא וה&quot;נ לר' יהודה בראיית מומי הבכור בי&quot;ט

'''ר' יודן בעי.''' לא שייכא הכא אלא אגב דאיירי בראיית טריפה בי&quot;ט מייתי הא דר' יודן שהקשה על הא דתנן אין מפרישין תרומות ומעשרות בי&quot;ט ושל דמאי נמי בכלל וכדתנינן דספק חשיכה הוא דמעשרין את הדמאי הא בשבת ובי&quot;ט לא ואמאי הא דמאי מדבריהן הוא מספק שמא לא עישר העם הארץ תבואה זו וראיית הטריפה כלומר לבדוק אחר טרפיות ג&quot;כ מדרבנן הוא וא&quot;כ כמה דאת אמר רואין את הטריפה בי&quot;ט נימא נמי ודכוותה מפרישין את הדמאי בי&quot;ט ולא משני מידי

'''ר' אבהו בשם ר' יוסי בן חנינה כל שמומו ניכר וכו'.''' לפרש דברי ר&quot;ש במתני' קאמר דלא תימא הא דקתני כל שאין מומו ניכר מעי&quot;ט היינו שלא היה בו מום מעי&quot;ט דלא היא אלא אפי' היה מומו ניכר מעי&quot;ט ולא התירו מומחה אלא בי&quot;ט אין זה מן המוכן ואסור לשוחטו בי&quot;ט וכטעמא דפרישית במתני' וכל שאין מומו ניכר דקאמר שאין ניכר להתירו מעי&quot;ט הוא
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;28&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
טריפה. כמה דאת אמר תמן: רואין את הטריפה ביום טוב, ודכוותה רואין את הבכור ביום טוב. רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל}}: דמאי מדבריהם וראיית טריפה מדבריהן. כמה דאת אמר: רואין את הטריפה ביום טוב, ודכוותה מפרישין את הדמאי ביום טוב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר: כל שאין מומו ניכר מערב יום טוב אין זה מן המוכן. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוסי בן חנינה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לשיטת}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} כל שמומו ניכר מערב יום טוב, ולא התירו מומחה אלא ביום טוב אין זה מן המוכן. והא תני: עגל {{ירו&quot;מ-הוסר|בכור }}שנולד מן הטריפה ביום טוב מותר אף שלא היה ראוי בין השמשות, גם לא אגב שחיטת אמו. משמע ש[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא סובר דכיוון דאתקצאי בין השמשות איתקצאי לכולי יומא, ולמה בבכור הוא אוסר}}? אמר רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעגל עומד ומצפה מתי יולד ולא מקצה דעתו ממנו. הכא אסור לראות מומים ביום טוב ואינו מצפה מתי יבא מומחה ויראנו והוי מוקצה. ומה שאמרה המשנה וראהו מומחה}} תיפתר שעבר המומחה וראהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון דאתקצאי בין השמשות אסור}}. אתא עובדא קומי רבי אימי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אמי בן נתן}} וסבר מימר: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה. אייתי {{ירו&quot;מ-ביאור|הביא}} רב הושעיה[[ביאור:עץ מסורת#רב הושעיה|°]] מתניתא דבר קפרה מדרומא ותנא: וחכמים אומרים: כל שמומו ניכר מבערב יום טוב, ולא התירו מומחה אלא ביום טוב אין זה מן המוכן. וקיבלה וחזר ביה. אותו ואת בנו שנפלו לבור. [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: יעלה את הראשון על מנת לשחוט וישחוט, והשני עושין לו פרנסה במקומו שלא ימות. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{שוליים|ג_יד}}יעלה את הראשון על מנת לשחוט ולא ישחוט, ויערים ויעלה את השני אף על פי שלא חישב לשחוט אחד מהן מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני: כיצד מפרישין חלת טומאה ביום טוב של פסח}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: לא תקרא לה שם עד שתאפה. כיצד יעשה על דעתי ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי ממה נפשך מתעסק בחלה אחת שלא לצורך. כשמכניסה לתנור מערים ואומר: זו אני רוצה לאכול וזו אני רוצה לאכול, ואופה את כולה. וכשהוא רודה אחר כל אחת שרודה מערים ואומר: זו אני רוצה ליישן זו אני רוצה ליישן, ומשייר אחת בתנור והיא נשרפת. אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא זהו חמץ שמוזהרין עליו בבל יראה ובבל ימצא, אלא מפרישתה ומנחתה עד הערב, ואם החמיצה החמיצה}}. רבי בון בר חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר חייא|°]] בעי: מחלפה שיטתיה דרבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|האם רבי אליעזר חזר בו}}? {{ירו&quot;מ-הוסר|תמן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הכא בהפרשת חלה בטומאה}} הוא אמר: מותר להערים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ותמן באותו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והכא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ואת בנו}} הוא אמר: אסור להערים. {{ירו&quot;מ-הוסר|תמן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הכא}} משום בל יראה ובל ימצא, והכא מה אית לך? מחלפה שיטתיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע: תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחלה}} הוא אמר: אסור להערים, והכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|באותו ואת בנו}} הוא אמר: מותר להערים. אמר רבי אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי|°]]: כאן {{ירו&quot;מ-הדגשה|להעלות בהמה זה רק}} שבות וכאן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאפות ביום טוב}} חייב חטאת {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלקות}}. רבי יוסה ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|אר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|הכא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר: תמן באותו ואת בנו התירו}} כדי לחוס על ניכסיהן של ישראל, {{ירו&quot;מ-הוסר|תמן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הכא}} מה אית לך? [[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יצחק ורבי יאשיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (אמורא)|°]] חד כהדין וחד כהדין.&lt;br&gt;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ג_ה|ירושלמי ביצה, פרק ג, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ג_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;span id=&quot;דף_טו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שלישי#דף טו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
רבי חונה בשם רבי אבא: דרבי יהודה היא, '''דרבי יהודה עבד ראיית בכור כראיית טריפה'''. כמה דאת אמר תמן: '''רואין את הטריפה ביום טוב''', הרי לראות טריפה מותר, אז באותו דבר כיוון דרואים את הבכור ביום טוב.

רבי יודן בעי: דמאי מדבריהם וראיית טריפה מדבריהן. אז כיוון דאמר '''רואין את הטריפה ביום טוב''', אז כיוון דרא '''מפרישין את הדמאי ביום טוב''', אם מותר להפריש דמאי.

ואתה אמר תא שמע: '''רבי שמעון אומר כל שאין מומו ניכר מערב יום טוב אין זה מן המוכן'''. אמר רבי אבהו בשם רבי יוסי בן חנינה, דשלת רבי שמעון: '''כל שמומו ניכר מערב יום טוב, ולא התירו מומחה אלא ביום טוב אין זה מן המוכן'''. כלומר היה לו מום ניכר, אבל מומחה לא ראה אותו אלא ביום טוב, עדיין זה נקרא לא מוכן.

שואלת הגמרא: והא תני '''עגל שנולד מן הטריפה ביום טוב מותר'''? כן, הרי העגל לא היה מותר, הוא לא היה ראוי בין השמשות, כי אם זה היה נניח עגל שנולד מבהמה כשרה אז זה היה ראוי אגב אימו - יכולתי לשחוט את האמא שלו והוא עצמו היה ניתר, זה בן פקוע. אבל כאן שהאמא היתה טריפה אז הוא לא היה ראוי על ידי שחיטת אימו, יוצא שבין השמשות הוא לא היה ראוי, '''גם לא אגב שחיטת אמו'''.

רואים מכאן שבעצם רבי שמעון לא חושש, הוא לא סובר את העניין שכיוון והוקצה בין השמשות הוקצה לכולי יומא. אז אם ככה, למה בכור הוא אוסר? למה בכור אם היה לו מום מערב יום טוב ורק החכם לא ראה אותו אלא ביום טוב - למה שיאסור? הרי הוא לא סובר כיוון והוקצה, אז הרי כיוון עכשיו שהחכם ראה אותו התירו אותו, צריך שיהיה מותר.

אמר לכם זה שונה: עגל עומד ומצפה מתי יוולד, האדם לא מקצה את זה מדעתו, הוא יודע שהעגל עתיד להיוולד, אז לכן בעצם הוא לא מוקצה. אבל הכא, הרי לראות מומים ביום טוב אסור לפי רבי שמעון. אז אם זה ככה הוא לא מצפה מתי יבוא מומחה ויראנו כי זה אסור, אז אם כן זה מוקצה.

אז מה שהמשנה אמרה שראה הוא מומחה - אמר רב חסדא: '''תיפתר שעבר המומחה וראהו''' במקרה, היה שם מומחה והסתכל, אבל לא רואים מומחה מצד הדין. אז כיוון שהוקצה בין השמשות הוא אסור. כלומר לפי רבי שמעון, כיוון שהוא לא מצפה מתי יבוא מומחה כי זה אסור לראות מומים, אז לכן אפילו אם מומחה ראה אותו אז זה מוקצה.

אתא עובדא קומי רבי אימי וסבר מימר: רבי יהודה ורבי שמעון הלכה כרבי יהודה. אייתי רב הושעיה מתניתא דבר קפרה מדרומא ותנא: '''וחכמים אומרים: כל שמומו ניכר מבערב יום טוב, ולא התירו מומחה אלא ביום טוב אין זה מן המוכן'''. כלומר בעצם חכמים פסקו כמו רבי שמעון והוא חשב להתיר כמו רבי יהודה, אבל הביאו משנה שאומרת שדעת חכמים שאם המומחה ראה את זה רק ביום טוב אז זה נקרא לא מוכן כמו רבי שמעון. אז הוא כיוון וחזר ביה.

ואתה גמר: '''אותו ואת בנו שנפלו לבור. רבי אליעזר אומר: יעלה את הראשון על מנת לשחוט וישחוט''', כי אסור להערים, '''והשני עושין לו פרנסה במקומו שלא ימות. רבי יהושע אומר: יעלה את הראשון על מנת לשחוט ולא ישחוט, ויערים ויעלה את השני'''. הרי אני לא רוצה אותו, אני מעדיף את השני, יעלה את השני, '''ואף על פי שלא חישב לשחוט אחד מהן מותר'''. כלומר, גם אם בסוף החליט לא לשחוט אף אחד מהם, זה מותר, כי מותר להערים במקרה כזה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והא תני.''' בברייתא חדא עגל בכור וכו' האי מן הטריפה לאו דוקא הוא דמה ענין זה אצל מומי הבכור אלא לרבותא הוא דנקיט שאפי' נולד היום מן הטריפה דליכא למימר ביה מוכן אגב אמו הוא וה&quot;ה כל שנולד היום מותר קתני מיהת עגל בכור שנולד היום וע&quot;כ שנולד מומו עמו היום הוא שהרי אין הבכור נשחט בזמן הזה אא&quot;כ היה בו מום וקתני מותר אלמא שרואה הוא המומחה היום להתירו וקשיא להא דר' אבהו

'''תיפתר שעבר המומחה וראהו.''' היום והואיל ולא היה בחזקת איסור מותר בדיעבד לשחטו אבל לכתחלה אסור לראות המום היום ואפי' נולד הוא ומומו עמו

'''אתא עובדא קומי ר' אימי.''' בדינא דמתני' וכסבור היה דהלכה כר' יהודה כפי הכלל ר' יהודה ור&quot;ש הלכה כר' יהודה ואייתי רב הושעיה מתניתא וכו' דשנה לדברי ר&quot;ש בלשון חכמים ש&quot;מ דהלכתא כוותיה וקיבלה ר' אימי וחזר בו ממה דאמר מעיקרא

'''אותו ואת בנו שנפלו לבור וכו'.''' גרסי' להא לעיל בפרק ג' דפסחים בהלכה כיצד מפרישין חלה בטומאה בי&quot;ט וע&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;טריפה' כמה דאת אמר תמן רואין את הטרפה ביום טוב' ודכוותה רואין את הבכור ביום טוב' ר' יודן בעי דמאי מדבריהם וראיית טריפה מדבריהן' כמה דאת אמר רואין את הטרפה ביום טוב' ודכוותה מפרישין את הדמאי ביום טוב' ר' אבהו בשם ר' יוסי בן חנינה כל שמומו ניכר מערב יום טוב ולא התירו מומחה אלא ביום טוב אין זה מן המוכן' והא תני עגל שנולד מן הטריפה ביום טוב מותר' אמ' רב חסדא תיפתר שעבר המומחה וראהו' אתא עובדא קומי ר' אימי וסבר מימר ר' יודה ור' שמעון הלכה כר' יודה אייתי רב הושעיה מתנית' דבר קפרה מדרומא ותנא וחכמ' אומ' כל שמומו ניכר מערב יום טוב ולא התירו מומחה אלא ביום טוב אין זה מן המוכן' וקיבלה וחזר ביה' הל' ה אותו ואת בנו שנפלו לבור ר' ליעזר או' יעלה את הראשון על מנת לשחוט וישחוט והשיני עושין לו פרנסה במקומו שלא ימות' ר' יהושע או' יעלה את הראשון על מנת לשחוט ולא ישחוט ויערים ויעלה את השיני אעפ שלא חישב לשחוט אחד מהן מותר' ר' בון בר חייה בעי מחלפה שיטתיה דר' ליעזר' תמן הוא אמ' מותר להערים' והכא הוא אמ' אסור להערים' תמן משום בל ייראה ובל יימצא' והכא מה אית לך' מחלפה שיטתיה דר' יושוע תמן הוא אמ' אסור להערים' והכא הוא אמ' מותר להערים' אמ' ר' אידי כאן שבות' וכאן חייב חטאת' אמ' ר' יוסה ביר' בון הכא כדי לחוס על ניכסיהן שליש' תמן מה אית לך' ר' יצחק ור' יאשיה חד כהדין וחד כהדין'&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' בהמה שמתה לא יזיזנה ממקומה.''' בגמרא מסיק לאוקימתא דמתני' בבהמת קדשים מיירי דקתני עליה ועל החלה שנטמאת מה זו קדש אף זו קדש דמכיון דבהמת קדשים שמתה אסורה בהנאה וטעונה קבורה ואינה נפדית דבעיא העמדה והערכה א&quot;נ אין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים ואפי' למ&quot;ד פודין בי&quot;ט לא פרקי לה הלכך לא יזיזנה ממקומה דלא חזיא אבל בהמת חולין שמתה מחתכין אותה לפני הכלבים ודוקא שהיתה מסוכנת מאתמול דדעתיה עלה אבל לא היתה מסוכנת מאתמול אף בהמת חולין לא יזיזנה ממקומה דהכא בי&quot;ט איירינן וקיי&quot;ל בי&quot;ט כר' יהודה דמוקצה אסור&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

ואתה גמר תני: למדנו כיצד מפרישין חלת טומאה ביום טוב של פסח. '''רבי אליעזר אומר: לא תקרא לה שם עד שתאפה'''. כיוון שאם היא תקרא שם הרי החלה הזאת היא טמאה, אז הכהן לא יכול לאכול את זה, ולשרוף את זה אסור, כי אסור למנות ביום טוב, ולהשאיר את זה ככה זה יחמיץ.

מה הוא עושה על דעת רבי אליעזר? הרי מה נפשך, מתעסק בחלה אחת שלא לצורך - הרי אם מכניס לתנור אחרי שהוא קרא שם אז זה מלאכה שלא לצורך וזה אסור. אז מה הוא עושה? מרים ואומר &quot;זו אני רוצה לאכול&quot;. כל חלה שהוא מכניס לתנור הוא אומר אני רוצה לאכול אותה, אחרי זה הוא אומר לא, אני מעדיף את השנייה, מכניס את השנייה וכך הלאה עד שהוא מכניס את כולם ואופה את כולם. וכשהוא רודה אז הפוך - אחרי כל אחת שהוא רודה הוא מרים ואומר את השנייה אני רוצה. ובסוף הוא משאיר אחת בתנור והיא נשרפת, והיא בעצם החלה.

אמר רבי הושעיה: לא זה חמץ שמוזהרים עליו בעלי &quot;בל יראה ובל ימצא&quot;, אלא מפרישה מן המנחה עד הערב, אם היא מחמיצה מחמיצה. כמו שאמרנו, אנחנו לא מוזהרים על תרומה - התורה אסרה את החמץ שלך, אבל ברגע שזה תרומה לא שייך לך, אז זה יכול להחמיץ ואין בזה איסור.

רבי בון בר חייה בעי: מחלפה שיטתיה דרבי אליעזר, הרי תמן באותו ואת בנו אומר '''אסור להערים''' - אמרנו שהוא חייב לשחוט אחת ואת השנייה עושה לה פרנסה, אסור להערים. ולוא הכא בפרשת חלה בטומאה הוא אומר שהוא מותר להערים - כל חלה מכניס פנימה והוא אומר שהוא רוצה את השנייה, לאחר מכן הוא מוציא, כל פעם הוא רוצה את השנייה ובסוף משאיר אחת שתישרף. אז זה הערמה.

איך מתרצת הגמרא? הכא משום בל יראה ובל ימצא. כלומר בהפרשת חלה בפסח האיסור הוא איסור חמור של בל יראה ובל ימצא, אבל תמן באותו ואת בנו - מה איתך?

מחלפה שיטתיה דרבי יהושע: הכא באותו ואת בנו הוא מתיר להערים - אמרנו שהוא אומר שמעלה את הראשון על מנת לשחוט הוא לא שוחט אותו, אבל את השני, ואפילו אם הוא לא רוצה, הוא לא שוחט אף אחד מהם, אז מותר להערים. ולו הכא בחלה הוא אומר אסור להערים.

אמר רבי אידי: כאן להעלות בהמה זה רק שבות, אז לכן הוא מתיר, אבל כאן לאפות ביומא זה חייב חטאת, הוא היה חייב מלקות, אז לכן הוא אוסר.

רבי יוסה ברבי בון אמר: תמן באותו ואת בנו התירו כדי לחוס על נכסיהן של ישראל. מה זה? סיבה אחרת - אומר שהסיבה שרבי יהושע מקל באותו ואת בנו זה כדי לחוס על נכסים של ישראל, שמא בהמה אחת מהם בבור תמות שמה. אבל הכא מה איתך? לגבי החלה הטמאה אין סיבה, אין פה שום הפסד לישראל.

'''רבי יצחק ורבי יאשיה''', חד כהדין וחד כהדין.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב'''

{{שוליים|ג_יד}} '''מותר להערים ביום טוב כדי להתיר לצורך שחיטה או הפרשת חלה, כשההערמה אינה נראית כמלאכה לצורך חול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ב, הלכה ד, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תצח סעיף י &lt;קטע סוף=יד ב/&gt; ==דף טו עמוד א== &lt;קטע התחלה=טו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כדברי הירושלמי שההערמה מותרת ביום טוב, וכן הביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה כדוגמת המפריש שני חלות ואינו מחשב בפירוש איזו לשחיטה, שבזה מותר להערים.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;29&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_טו}}בהמה שמתה לא יזיזנה ממקומה. מעשה ששאלו את [[ביאור:עץ מסורת#רבי טרפון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי טרפון עליה {{שוליים|ג_טז}}ועל החלה שנטמאת {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום טוב}} ונכנס לבית המדרש ושאל, אמרו לו: לא יזיזום ממקומן.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: טעו ה' זקנים שהורו ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי טרפון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי טרפון בלוד שאסור, שהרי הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר שמחתכים את הנבלה לכלבים}}. אמר רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: בבכור הוה עובדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור לתתו לכלבים}}. אמר רבי אבין[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]]: מתניתא אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: עליה ועל החלה שניטמאת. מה זו קודש אף זו קודש. בעון קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאלו את}} לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]]: מהו לראות את הטריפה בבית {{ירו&quot;מ-הוסר|אבל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אפל}}? אמר: לאפק לבר {{ירו&quot;מ-ביאור|צריך להוציאה החוצה}}. רבי אימי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אמי בן נתן}} בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|שמעון}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שמעינן}} {{שוליים|ג_יז}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אין רואין את הנגעים בבית אפל {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב: לכל מראה עיני הכהן, וכי}}שמע{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}נן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אין רואין את הטריפה בבית אפל? אמר רבי יוסה ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: לא מטעם הזה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ציווה להוציא את הטרפה}} אלא שמא תימצא טריפה ויהא אסור לטלטלה. אתייא דרב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהעמיד אתהמשנה בבהמת בכור, דמשמע שבחולין מותר}} כשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} שפסק כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין מוקצה}}, ודלוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא רצה לראות טרפה בבית שמא תמצא טרפה}} {{שוליים|ג_יח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויהיה אסור להזיזה}} כרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} שסובר כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש מוקצה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אר בא}}. רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורבי יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה. &lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ג_ו|ירושלמי ביצה, פרק ג, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ג_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ג_יט}}אין נמנין על הבהמה בתחילה ביום טוב, אבל נימנין עליה מערב יום טוב ושוחטין ומחלקין ביניהן. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: שוקל אדם בשר כנגד הכלי או כנגד הקופיץ. וחכמים אומרים: אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אין נמנין על הבהמה בתחילה ביום טוב}}. הא להוסיף מוסיפים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון אם}} היו חמשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שותפים}} נעשין עשרה. תני: {{שוליים|ג_כ}}לא יאמר אדם לחבירו: הרי אני עמך בסלע, הרי אני עמך בשקל. אבל אומר הוא לו: הרי אני עומד למחצה לשליש ולרביע. רבי חייה רבה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] ורבי שמעון ברבי[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון ברבי|°]] {{שוליים|ג_כא}}שקלו מנה כנגד מנה בבכור. במה דברים אמורים? בחול. הא {{שוליים|ג_כב}}ביום טוב אסור על שם: אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: וחכמים אומרים: אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר}}. רב אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] ורב יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שלישי#דף טו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
נראה בתלמוד ירושלמי מסכת ביצה דף ט&quot;ו, תחילת פרק &quot;משילין&quot;. אומרת המשנה: '''בהמה שמתה לא יזיזנה ממקומה. מעשה ששאלו את רבי טרפון עליה ועל החלה שנטמאת''' — כלומר בהמה שמתה, וחלה שנטמאה — '''ונכנס לבית המדרש ושאל. אמרו לו: לא יזיזום ממקומן'''.

בגמרא אמר שמואל: '''טעו ה' זקנים שהורו לרבי טרפון בלוד שאסור, שהרי הלכה כרבי שמעון''' שאמר שמחתכים את הנבלה לפני הכלבים. אמר רב מתנה: '''בבכור הוה עובדא'''. כן, הדיון שם היה בבכור, כי בכור אסור לתתו לכלבים, אז לכן אסור גם להזיז אותו. אם זה היה בהמה רגילה זה היה מותר כי הלכה כרבי שמעון, אבל כיוון ששם מדובר היה בבכור אז לכן זה אסור.

אמר רבי אבין: '''מתניתא אמרה כן''', שבאמת מדובר בבכור, דתנן '''עליה ועל החלה שניטמאת'''. כלומר הקישו את שתיהן יחד, ששתיהן באו ביחד. כמו שהחלה הייתה קודש — '''מה זו קודש אף זו קודש''' — כלומר כנראה גם הנבלה הייתה של בהמת קודש.

בעון קומי לוי: מהו לראות את הטריפה בבית? כן, האם אפשר לראות את הטריפה בבית אפל? אמר: '''לאפק לבר''', צריך להוציא אותה החוצה. אמר רבי אימי בעי: '''אין רואין את הנגעים בבית אפל''', כן, דכתיב &quot;לכל מראה עיני הכהן&quot; שצריך לראות הנגעים, אז אסור שיהיה בית אפל. אבל וכי שמענו '''אין רואין את הטריפה בבית אפל'''? איפה שכתוב? אמר רבי יוסה ברבי בון: '''לא מטעם הזה''' ציווה לוי להוציא את הטריפה, '''אלא שמא תימצא טריפה ויהא אסור לטלטלה'''. כן, שהרי אם היא כבר טריפה היא תישאר בביתו בתור נבלה. אז לכן אמר: קודם כל נוציא את זה החוצה, לחוץ, ושם נבדוק, ואם היא טריפה היא תישאר שם.

אמרה הגמרא: '''אתייא דרב מתנה כשמואל''' שהוא הביא את המשנה בבהמת בכור, ששם — בחולין — מותר, אז זה כשמואל שפסק כרבי שמעון שאין מוקצה, '''ודלוי כרב° דסובר כרבי יהודה''' שיש מוקצה, לוי שלא רצה לראות טריפה בבית שמא תימצא טריפה ויהא אסור להזיז אותה. '''רבי אבא ורבי יהודה בשם שמואל: הלכה כרבי יהודה'''. לא כמו ששמענו קודם ששמואל פוסק כרבי שמעון, אלא גם שמואל פוסק כרבי יהודה.

אומרת המשנה: '''אין נמנין על הבהמה בתחילה ביום טוב, אבל נימנין עליה מערב יום טוב ושוחטין ומחלקין ביניהן. רבי יהודה אומר: שוקל אדם בשר כנגד הכלי או כנגד הקופיץ. וחכמים אומרים: אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר'''.

בגמרא למדו במשנה: '''אין נמנין על הבהמה בתחילה ביום טוב''' — '''הא להוסיף מוסיפים'''. כלומר אם היו בהתחלה חמישה נמנים על בהמה, אפשר להוסיף שיהיו עשרה, '''היו חמשה נעשין עשרה''', כמה שרוצים — כל מי שירצה להצטרף אחר כך.

תני: '''לא יאמר אדם לחבירו: הרי אני עמך בסלע, הרי אני עמך בשקל''' — שלא יגדיר מחיר. '''אבל אומר הוא לו: הרי אני עומד למחצה לשליש ולרביע'''. רבי חייה רבה ורבי שמעון ברבי '''שקלו מנה כנגד מנה בבכור'''. וצריך לומר: '''במה דברים אמורים? בחול'''. כל מה שעשו זה בחול, '''הא ביום טוב אסור על שם: אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר'''. כלומר ביום טוב אסור בכלל להתייחס למשקל.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד א'''

{{שוליים|ג_טו}} '''בהמה שמתה ביום טוב אין להזיזה ממקומה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ב, הלכה טז, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקיח סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי טרפון שאין להזיזה ממקומה, כפי שהובא מעשה בשאלה שנשאלה לו, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_טז}} '''חלה טמאה ביום טוב - אין להזיזה או להאכילה לכלבים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ב, הלכה טז. ''הכרעה:'' נפסק כדעת הזקנים שאין להזיז החלה הטמאה, כדברי רב מתנה שיש לחלק ולהחמיר בקודש (חלה) בשונה מנבלה חולין, וכן הביא ר' אבין ראיה מהמשנה עצמה שהחלה דינה כקודש ולא ככלב-אוכל; הרמב&quot;ם פסק כך להלכה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ועל החלה שנטמאת.''' ואינה ראויה לכהן היום דהא באכילה אסורה לעולם ובהסקה או לתתו לכלבו אסור בי&quot;ט דאין מבערין קדשים בי&quot;ט ואפי' על ידי בהמה דגזירת הכתוב הוא שאין מבערין קדשים טמאין בי&quot;ט דרחמנא אחשבה להבערתן דכתיב באש ישרף הלכך כמלאכה הוא

'''גמ' שמואל אמר טעו ה' זקנים שהורו לר&quot;ט בלוד.''' ר&quot;ט בלוד היה כדתני בפ' הזהב הורה ר' טרפון בלוד וכשנכנס כאן לבית המדרש ושאל והיו שם חמשה זקנים והורו לו לא יזיזנה ממקומה וקאמר שמואל דאותן הזקנים טעו בהוראה זו דהורו ליה כר' יהודה דאית ליה מוקצה ואנן כר&quot;ש הוא דקי&quot;ל

'''אמר רב מתנא.''' לא טעו דבבכור הוה עובדא וכדדייק ר' אבין נמי ממתני' דאמרה כן עליה וכו' הלכך אפי' לר&quot;ש לא יזיזנה ממקומה דטעון קבורה הוא וכדפרישית במתני'

'''מהו לראות את הטריפה בבית אפל.''' קס&quot;ד דבחול קאי ומטעמא דשמא לא יוכל לדקדק בראייתה

'''אמר רבי בא.''' אני שמעתי מרב יהודה בשם שמואל דאמר הלכה כרבי יהודה במוקצה בי&quot;ט&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הל' ו שמואל אמ' טעו חמשה זקינים שהורו לר' טרפון בלוד' אמ' רב מתנה בבכור הוה עובדא' אמ' ר' אבין מתנית' אמרה כן עליה ועל החלה שניטמאת' מה זו קודש אף זו קודש' בעון קומי לוי מהו לראות את הטרפה בבית אפל' אמ' לאפק לבר' ר' אימי בעי שמענן אין רואין את הנגעים בבית אפל' שמענן אין רואין את הטרפה בבית אפל' אמ' ר' יוסה ביר' בון לא מטעם הזה אלא שמא תימצא טריפה ויהא אסור לטלטלה' אתייא דרב מתנה כשמואל' ודלוי כרב' אמ' ר' בא רב יהודה בשם שמואל הל' כר' יודה' הל' ז הא להוסיף מוסיפין' היו חמשה נעשין עשרה' תני לא יאמר אדם לחבירו הרי אני עמך בסלע הרי אני עמך בשקל' אבל או' הוא לו הרי אני עומד למחצה לשליש ולרביע' ר' חייה רבה ור' שמעון בר' שקלו מנה כנגד מנה בבכור' במ' דבר' אמ' בחול' הא ביום טוב אסור על שם אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר' רב אבון רב יהודה בשם שמואל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ואמר לוי לאפקה לבר.''' ועל זה הקשה ר' אימי ואמר אנחנו שמענו אין רואין את הנגעים בבית אפל כדתנן בפ&quot;ב דנגעים בית אפל אין פותחין בו חלונות לראות את נגעו אבל היכא שמעינן אין רואין את הטרפה בבית אפל בתמיה

'''אמר ר' יוסי בר' בון.''' לא מטעם הזה כדקס&quot;ד אלא בי&quot;ט הוה עובדא וציוה לוי לאפקה לבר ולראותה דשמא תמצא טרפה ויהא אסור לטלטלה אחר כך ויבשלו בה הואיל דהבית אפל הוא

'''אתייא דרב מתנא כשמואל.''' רב מתנא דאוקי למתני' דבבכור הוה עובדא אבל אם היתה בהמת חולין מותר לטלטלה וזה כשמואל בענין מוקצה בי&quot;ט דפסק בפ&quot;ק כר&quot;ש ודלוי דאמר להוציאה לחוץ לפי שאח&quot;כ יהא אסור לטלטלה אתיא כרב דאית ליה מוקצה וכר' יהודה

'''מתני' אין נמנין על הבהמ' לכתחל' בי&quot;ט.''' אין פוסקין דמים בין שנים או שלשה בני אדם על הבהמה ולומר בהמה זו בכך וכך ומגיע על כל אחד ואחד כך וכך דמקח וממכר הוא

'''אפי' לתלותו וכו'.''' כדפרישית במתני'&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אבל נמנין עליה וכו' ושוחטין וכו'.''' כלומר ובי&quot;ט אם לא נמנו עליהן מעי&quot;ט עושין כך מביאין שתי בהמות שוות זו לזו ושוחטין אחת מהן ומחלקין ביניהן ולמחר שמין כמה דמי השניה וכל אחד ואחד נותן דמי חלקו

'''ר' יהודה אומר וכו'.''' אע&quot;פ שאסור לשקול בי&quot;ט בליטרא דהוה עובדא דחול מותר לשקול בשר כנגד הכלי או כנגד הקופץ ולמחר יראו כמה משקל הכלי והקופץ

'''וחכמים אומרים אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר.''' אין מעיינין בכף מאזנים. וכלעיקר דנקטי אפי' ליתן בו בשר לשומרו מן העכברים אסור אם היה המאזנים תלוים מפני שנראה כשוקל בכף מאזנים והלכה כחכמים

'''גמ' הא להוסיף מוסיפין.''' דדוקא למנות עליה מתחלה בי&quot;ט הוא דאסור אבל אם כבר נמנו כמה בני אדם עליה מעי&quot;ט ורצו להוסיף בני אדם עליה בי&quot;ט מותר לפי שא&quot;צ להזכיר פיסוק דמים לכך כדמפרש ואזיל שאם היו חמשה בני אדם שנמנו עליה מעי&quot;ט מוסיפין בי&quot;ט ונעשין עשרה ואומרים החמשה הנוספין הרי אנו בבהמה זו כפי שנמנו אתם הראשונים עליה

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ג לא יאמר וכו' הרי אני עומד למחצה לשליש ולרביע מותר שאינו מזכיר פיסוק דמים

'''שקלו מנה כנגד מנה בבכור.''' כדתנן בפ&quot;ה דבכורות שאע&quot;פ שאין הבכור והמעשר נשקלין בליטרא מפני שהוא כמזלזל בקדשים אבל שוקלין מנה כנגד מנה בבכור שאם יש לו חתיכת בשר חולין שנשקלה בליטרא יכול לשקול בשר בכור כנגדה ובמעשר אפי' מנה כנגד מנה אין שוקלין דמיחזי כאלו מוכרו ובהמת מעשר אסור למכור כלל לפי שנאמר בו לא יגאל וגמרינן גאולה גאולה מחרמים

'''בד&quot;א בחול.''' גבי בכור הוא שהתירו כדאמרן הא בי&quot;ט בבהמה שנשחטה לצורך י&quot;ט אסור אף מנה כנגד מנה לפי שאין משגיחין וכו'

'''א&quot;ר יוסי בר' בון לא מטעם הזה וכו'.''' כלומר לא מפני שאמרו חכמים אין משגיחין בכף מאזנים אתה בא לאסור אפי' בא לשומרו מפני העכברים דלא היא אלא בגין דתנינן וכו' הואיל ור' יהודה מתיר לשקול בשר כנגד הכלי והקופץ ועלה אמרו חכמים אין משגיחין בכף מאזנים

'''הא תנייא קדמייא וכו'.''' כלומר משום דת&quot;ק והוא ר' יהודה ס&quot;ל משגיחין לפיכך נקטו חכמים בהאי לישנא וקאמרי אין משגיחין בכף מאזנים והיינו לאסור מה דמתיר ר' יהודה הא לתלותו בכף מאזנים מפני העכברים לכ&quot;ע מותר דהאי לא מיחזי כשוקל
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד א (המשך)'''

{{שוליים|ג_יז}} '''בדיקת נגעים חייבת להיעשות באור יום ולא בבית אפל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות טומאת צרעת, פרק יד, הלכה ה. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם על פי הירושלמי שדין &quot;לכל מראה עיני הכהן&quot; מחייב ראייה באור היום, ומכאן שאין רואים נגעים בבית אפל.

{{שוליים|ג_יט}} '''אין להתחיל מנין שותפים על בהמה ביום טוב, אך מותר להוסיף שותפים על מנין שהתחיל מערב יום טוב, ואין שוקלים בשר במאזניים ביום טוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ד, הלכה יט, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תק סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כחכמים שאין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר, כלשון הסתם במשנה ההולכת בשיטתם, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_כ}} '''אין להטיל עירוב בבהמת יום טוב בסכום כסף קצוב, אלא בחלק יחסי (מחצה, שליש, רביע).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ד, הלכה יט, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תק סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שאין אומרים &quot;הרי אני עמך בסלע/בשקל&quot; אלא &quot;הרי אני עומד למחצה לשליש ולרביע&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כא}} '''מותר לשקול בכור בהמה מנה כנגד מנה בחול, אך לא ביום טוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות בכורות, פרק א, הלכה יח, שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שו סעיף י. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שמתיר שקילת מנה כנגד מנה רק בחול ולא ביום טוב, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הלכות בכורות פ&quot;א הי&quot;ח) והשו&quot;ע (יו&quot;ד סי' שו ס&quot;י).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;30&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{שוליים|ג_כג}}אפילו לתלותו בכף מאזנים מפני העכברים אסור. אמר רבי יוסה ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: לא מטעם הזה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלא זו הכוונה למה שאמרו חכמים: אין משגיחין במאזניים כל עיקר}} אלא בגין דתנינן: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: שוקל אדם בשר כנגד הכלי או כנגד הקופץ, וחכמים אומרים: אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר. הא תנייא קדמייא {{ירו&quot;מ-ביאור|רבי יהודה בר עילאי}} סבר מימר: משגיחין {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שמשגיחין פירושו לשקול בו}}. הא לתלותו בכף מאזנים מפני העכברים מותר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף לדעת חכמים}}. תני: [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף מפייס הוא אדם את עצמו בליטרא לידע מה הגיע לו {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם לקח בעומד, רשאי בביתו לשקול בצנעה כדי להיות בטוח שלא רימו אותו}}. כהדא: רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} זבן חרובן דשמיטה {{ירו&quot;מ-ביאור|קנה חרובים בשביעית}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור למכור במשקל וחשש שרימו אותו}}. אתא שאל {{ירו&quot;מ-הוסר|לרביל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]], אמר לו: נהגין רבנן כהדא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|שלעצמו בבית מותר לשקול ורק למסחר אסור}}. תני: {{שוליים|ג_כד}}הטבח לא יהא שוקל בידו ומניח שידו כליטרא היא, אבל חותך הוא בסכין ונותן לזה ולזה. תני: {{שוליים|ג_כה}}אין מרגילין {{ירו&quot;מ-ביאור|שמוציאין את כל בשר הבהמה דרך חתך ברגל, כדי שישאר העור שלם לעשות ממנו נאדות}} ביום טוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא בחול {{שוליים|ג_כו}}בבכור ולא בפסולי המוקדשין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]]: שלא יהא כעובד בו עבודה בחייו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמגדלו לצורך עשיית כלי}}. רבי יוסטא בר שונם[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסטא בר שונם|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|אר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר: כיוון שמחירן יקר ונקנים מעט מעט}} גזרו עליהן שלא ירעו אותן עדרים עדרים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויבא לידי מעילה}}. אמר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: כל עמא מודיי מינפוח {{ירו&quot;מ-ביאור|לעשות נקב ברגל ולנפח העור כדי שיתנתק מהבשר}} שרי, למיחבוט {{ירו&quot;מ-הדגשה|להכות על העור שיפרד לגמרי מהבשר מהו? מחלוקת}}: רבי חייה רבה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] ורבי שמעון ברבי[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון ברבי|°]] חד אמר: אסור, וחורנה אמר: מותר. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: כל עמא מודיי למיחבוט אסור, למינפוח {{ירו&quot;מ-הדגשה|מחלוקת}}: רבי חייה רבה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] ורבי שמעון ברבי[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון ברבי|°]] חד אמר: אסור, וחורנה אמר: מותר.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ג_ז|ירושלמי ביצה, פרק ג, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ג_ז&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ג_כז}}אין משחיזין את הסכין, אבל משיאה על גבי חבירתה. לא יאמר אדם לטבח: {{שוליים|ג_כח}}מכור לי בדינר בשר, אבל שוחט והן מחלקין ביניהן.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אין משחיזין את הסכין, אבל משיאה על גבי חבירתה. אמר רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמתיר אפילו מכשירי אוכל נפש, ואף הוא מצריך שיעשה בשינוי}}. אמר רב יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: דברי הכל היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|במשנה, מדובר שאינו משיאה על חברתה כדי לחדדה אלא}} כדי להעביר שמינונית שעליה.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ג_ח|ירושלמי ביצה, פרק ג, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ג_ח&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
אומר אדם לחנוני: {{שוליים|ג_כט}}מלא לי כלי זה, אבל לא במידה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אם היה כלי של מידה לא ימלאנו. מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#אבא שאול בן בטנית|°]]&lt;nowiki/&gt;שאול בן בטנית שהיה ממלא את מדותיו מערב יום טוב ונותנן ללקוחות ביום טוב. [[ביאור:עץ מסורת#אבא שאול|°]]&lt;nowiki/&gt;אבא שאול אומר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} במועד עושה כן. וחכמים אומרים: אף בחול עושה כן מפני&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק שלישי#דף טז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תנן, למדו במשנה: '''וחכמים אומרים: אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר'''. רב אבון ורב יהודה בשם שמואל: '''אפילו לתלותו בכף מאזנים מפני העכברים אסור'''. כן, המאזניים שלהם היה חוט קשור למקל משני צדדים, ועל שני הכפות מניחים את הדברים כדי לשקול. אז אומר: אם זה קשור אסור לתלות ולשים על זה דברים, אפילו כדי להגן מפני עכברים.

אמר רבי יוסה ברבי בון: '''לא מטעם הזה''', כלומר לא זו הכוונה למה שהחכמים אמרו שאין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר, '''אלא בגין דתנינן: רבי יהודה אומר: שוקל אדם בשר כנגד הכלי או כנגד הקופץ, וחכמים אומרים: אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר'''. כלומר, רבי יהודה אומר שבדרך רגילה אסור, ומותר לשקול בדרך שינוי, ועל זה חכמים אומרים: לא, אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר — זאת אומרת אסור לשקול אפילו בשינוי. '''הא תנייא קדמייא סבר מימר: משגיחין''' — רבי יהודה סובר שמותר לשקול בשינוי, אבל רואים מכאן שכשחכמים אמרו &quot;אין משגיחין&quot; הם התכוונו שאסור לשקול בכל צורה, הם לא התכוונו לכל שימוש. '''הא לתלותו בכף מאזנים מפני העכברים מותר'''.

תני: '''רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף מפייס הוא אדם את עצמו בליטרא לידע מה הגיע לו'''. זאת אומרת אדם שאחרי שקיבל את חלקו רשאי ללכת לבית ובצינעה לשקול כדי להיות בטוח שלא רימו אותו, לפייס את עצמו שלא רימו אותו — כלומר בבית.

כהדא: '''רבי מנא זבן חרובן דשמיטה''' — הוא קנה חרובין של שמיטה, שאסור לשקול ולמכור אותם עם משקל, והוא חשש שרימו אותו. '''אתא שאל חזקיה, אמר לו: נהגין רבנן כהדא דרבן שמעון בן גמליאל''', שמותר לשקול בבית.

תני: '''הטבח לא יהא שוקל בידו''' ומניח, כן, אסור לו לחתוך חתיכות ולהרגיש את משקלן ביד ולהניח לפי זה, '''ומניח שידו כליטרא היא''' — ידו כמו משקל. '''אבל חותך הוא בסכין ונותן לזה ולזה''', כלומר מותר לחתוך ולתת מיד.

תני: '''אין מרגילין ביום טוב לא בחול בבכור ולא בפסולי המוקדשין'''. &quot;מרגילין&quot; פירושו שאת כל הבהמה שאחרי ששוחטים אותה מוציאים דרך הרגל, כדי לקבל את העור שלם ולעשות ממנו נעליים. אז אסור לעשות את זה ביום טוב וגם לא בחול, בבכור ולא בפסולי המוקדשים. מה הטעם? '''אמר רבי אבון: שלא יהא כעובד בו עבודה בחייו''' — כאילו הוא עובד בו עבודה, מגדל אותו לצורך הכלי, כאילו הוא משאיר אותו כדי לעשות ממנו כלי.

'''רבי יוסטא בר שונם גזרו עליהן שלא ירעו אותן עדרים עדרים''' — כיוון שמחירן יקר ונקנים מעט מעט, גזרו עליהם שלא ירעו אותם עדרים עדרים, שיבואו לידי תקלה. לא בגלל שהוא עושה מלאכה בבכור — שמגדל אותו לצורך כלי — אלא שיבוא לידי מעילה, שהשתמש בבכור וגזז אותו וכולי.

אמר רבי מנא: '''כל עמא מודיי מינפוח שרי''' — כלומר לעשות נקב ברגל ולנפח את העור כדי שיתנתק מהבשר, זה מותר, כי כל בהמה ששוחטים אותה רוצים שהעור יפרד, ואחר כך מאוד קשה להוציא את העור. '''למיחבוט''', כלומר להכות על העור שייפרד לגמרי מהבשר, בזה: '''רבי חייה רבה ורבי שמעון ברבי חד אמר: אסור, וחורנה אמר: מותר'''.

אמר רבי יוסי ברבי בון: '''כל עמא מודיי למיחבוט אסור'''. כלומר דווקא להכות אסור, אבל למינפוח אין בזה מחלוקת — '''למינפוח: רבי חייה רבה ורבי שמעון ברבי חד אמר: אסור, וחורנה אמר: מותר'''.

פרק, הלכה נוספת. אומרת המשנה: '''אין משחיזין את הסכין, אבל משיאה על גבי חבירתה'''. כלומר מעביר אותה לשנייה. '''לא יאמר אדם לטבח: מכור לי בדינר בשר, אבל שוחט והן מחלקין ביניהן''' — לקחת חתיכה ולאכול, ואחרי זה יעשו חשבון במוצאי החג.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אף מפייס הוא אדם את עצמו בליטרא.''' אם לקח אדם בשר בי&quot;ט יאינו יודע כמה הוא משקלו לפי שאסור ליקח במשקל יכול הוא לפייס עצמו ולשקלו בביתו בליטרא להנחת דעתו ולידע מה הגיע לו מהבשר הזה

'''כהדא ר' מנא זבן חרובין דשמיטה.''' ותנן בפ&quot;ח דשביעית אין מוכרין פירות שביעית לא במדה ולא במשקל ולא במנין כי היכי דלא ליתי לזלזולי בהו ואתא ר' מנא ושאל לר' חזקיה אם מותר לשקול בינו לבין עצמו להפיס דעתו ולידע כמה הוא וא&quot;ל נהגין רבנן כהדא דרשב&quot;ג ומותר

'''תני.''' בתוספתא שם

'''הטבח לא יהא שוקל בידו ומניח.''' לפי שידו כליטרא היא שהוא אומן בכך ויודע לכוין המשקל בידו

'''אבל חותך הוא בסכין ונותן וכו'.''' אע&quot;פ שיודע לכוין בחתיכה שאין זה דרך משקל

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''אין מרגילין בי&quot;ט.''' אסור להפשיט הבהמה דרך הרגלים כל העור שלם כדי לעשות ממנו מפוח לנפחים או למוכרי דבש ושמן שנותנין אותן בעורות כבשים המופשטין שלימים ומשום דטירחא יתירא הוא

'''ולא בחול בבכור וכו'.''' כדמפרש ר' אבון טעמא שלא יהא כעובד בו עבודה בחייו כלומר שלא יהא נראה שמשמרו בחייו לכך ולעשות עבודה בעורו

'''ור' יוסי בר' בון.''' אמר איפכא דטפי שכיחא למיחבוט ולמינפוח הוא דפליגי

'''מתני' אין משחיזין את הסכין ביו&quot;ט.''' ברחיים או במשחזת

'''אבל משיאה ע&quot;ג חבירתה.''' דשינוי הוא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אפי' לתלותו בכף מאזנים מפני העכברים אסור' אמ' ר' יוסה ביר' בון לא מטעם הזה אלא בגין דתנינן ר' יהודה או' שוקל אדם בשר כנגד הכלי או כנגד הקופיס · וחכמ' אומ' אין משגיחין בכף מאחנים כל עיקר · הא תנייא קדמייא סבר מימר משגיחין · הא לתלותו בכף מאזניים מפני העכברים מותר · תני רבן שמעון בן גמליאל או' אף מפייס הוא אדם את עצמו בליט' לידע מה הגיע לו · כהדא ר' מנא זבן חרובין דשמיטה אתא שאל לר' חזקיה אמ' ליה נהגין רבנן כהדא דרבן שמעון בן גמליאל · תני הטבח לא יהא שוקל בידו ומניח שידו כליטרא היא · אבל חותך הוא בסכין ונותן לזה ולזה · תני אין מרגילין ביום טוב ולא בחול בבכור ולא בפסולי המוקדשין · אמ' ר' אבון שלא יהא כעובד בו עבודה בחייו · אמ' ר' יוסטא בר שונם גזרו עליהן שלא ירעו אותן עדרים עדרים · אמ' ר' מנא כל עמא מודיי מינפח שרי · למיחבוט ר' חייה רבה ור' שמעון בר' · חד אמ' אסור · וחורנה אמ' מותר · אמ' ר' יוסי ביר' בון כל עמא מודיי למיחבוט אסור · למינפוח ר' חייה רבה ור' שמעון בר' חד אמ' אסור · וחורנה אמ' מותר · הל' ח אין משחיזין את הסכין אבל משיאה על גבי חבירתה · אמ' רב חסדא דר' יהודה היא · אמ' רב יהודה בשם שמואל דברי הכל היא כדי להעביר שמנונית שעליה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמר ר' יוסטה בר שונם.''' בבכור ובפסולי המוקדשין טעמא אחרינא איכא שגזרו עליהן כדי שלא ירעו אותן עדרים עדרים שאם אתה מתירו להרגילו גזירה דאתי לשהוייה מלשחטן עד שימצא בני אדם המבקשין עורות שלימין ובין כך יגדל עדרים מהן ואתי בהו לידי תקלה לגיזה ועבודה

'''כל עמא מודיי מינפוח שרי.''' הני תנאי דפליגי לקמיה בהא כ&quot;ע מודים שאם עשוי לעשות ממנו מנפוח לנפחים שהוא מותר דשכיחא הוא לקנותן ולא אתי לשהויי כי פליגי למיחבוט אם הוא עשוי בשביל לקבל בתוכו שמן ודבש שדרך לחבוט אותו כדי לנקותו דבהא לא שכיחי הקונים כל כך ור' חייה רבה ור' שמעון ברבי פליגי חד וכו'

'''לא יאמר אדם לטבח וכו'.''' לפי שאסור להזכיר שם דמים וסיפא איצטריך ליה שאע&quot;פ שהוא טבח ורגיל למכור לא מיחזי כדרך מקח וממכר כששוחט ומחלק סתם בלי פסוק דמים

'''גמ' אין משחיזין וכו' א&quot;ר חסדא דר' יהודה היא.''' והכי גריס להא לקמן בפ&quot;ה על מתני' אין בין י&quot;ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד ור' יהודה קאמר בברייתא אף מכשירי אוכל נפש מותר ומתני' דמתיר להשיאה ע&quot;ג חבירתה וקס&quot;ד כדי לחדדה והלכך קאמר רב חסדא דר' יהודה היא ובמשחזת הוא דאסור דעובדא דחול הוא

'''אמר רב יהודה וכו'.''' לא היא אלא דברי הכל היא ומיירי שעושה כדי להעביר שמנונית שעליה ואפילו הכי במשחזת לא דעובדא דחול היא

'''מתני' אומר אדם לחנוני מלא לי כלי זה.''' אם הכלי לאו מיוחד למדה היא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אבל לא במדה.''' אם הכלי מיוחד למדה היא

'''ר' יהודה אומר אם היה כלי של מדה.''' אפי' אינו מיוחד למדה עכשיו אלא שעומד לכך אם ישבר כלי המיוחד יעמיד זה תחתיו לא ימלאנו ואין הלכה כר' יהודה

'''ממלא מדותיו מערב יום טוב.''' לפי שאין מודדין ביום טוב

'''במועד.''' בחול המועד היה גם כן עושה כך מפני ביטול בית המדרש שהיו רבים באים לשאול ממנו במועד שאינם טרודים במלאכה והיה ממלא מדותיו בלילה שאינו זמן בית המדרש כדי שיהא פנוי ביום

'''מפני מיצוי המדות.''' כשהיה מוכר שמן היו לו מדות הרבה ומביאין הלקוחות כליהן ומודד לכל אחד ואחד במדה לעצמו והן מתמצות והולכות כל הלילה כדי שלא ישאר לו השמן המדובק בשולי המדה ובצדדיה ונמצא גוזל את הלקוחות

'''גמ' או חסר או יתיר.''' שלא יאמר מלא לי כלי זה במלואו אלא תן לי בתוכו ואם הוא חסר או יתיר מהמדה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אין משחיזין את הסכין אבל משיאה על גבי חבירתה''' — כך נאמר במשנה. אמר רב חסדא: '''דרבי יהודה היא''', שהוא מתיר אפילו מכשירי אוכל נפש, אבל הוא מצריך שינוי, לכן הוא לא מתיר על גבי המשחזת אלא על גבי הסכין. אמר רב יהודה בשם שמואל: '''דברי הכל היא''', שכאן לא מסיעה כדי לחדד אותה, אלא '''כדי להעביר שמינונית שעליה'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד ב'''

{{שוליים|ג_כג}} '''אין לשקול בשר ביום טוב אף באמצעות תלייה בכף מאזנים למניעת עכברים, שכן חכמים אסרו כל השגחה במאזניים ביום טוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ד, הלכה כ, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תק סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כחכמים שאין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר, ולכן אף תלייה בכף מאזנים מפני העכברים אסורה, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_כד}} '''אין הטבח לשוקל בביתו כרגיל, אלא חותך וחולק בלבד בלא משקל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ד, הלכה כ, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תק סעיף ב. ''הכרעה:'' כירושלמי, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע שהטבח חותך ונותן לזה ולזה בלא שקילה מדויקת.

{{שוליים|ג_כה}} '''אין מרגילין (מפשיטין העור בשלמות דרך הרגל) בבהמה ביום טוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ג, הלכה ו, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תצט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלישנא בירושלמי שאסור להרגיל אף ביום טוב, שאין זה אלא לצורך עשיית נאדות ואינו לצורך אכילה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_כז}} '''אין משחיזים סכין ביום טוב אלא משיאה על גבי חברתה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ד, הלכה ט, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקט סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: אסור להשחיז סכין ביום טוב במשחזת, אך מותר לחדדה על ידי חברתה, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_כח}} '''אין להשחיז סכין ביום טוב, אך מותר להשיאה על גבי חברתה להעביר שמנונית שעליה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ד, הלכה כא, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תק סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כדברי רב יהודה בשם שמואל שדברי הכל היא ומדובר שאינו משיאה כדי לחדדה אלא להעביר שמנונית, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_כט}} '''אין למלא כלי מדה ביום טוב, אלא ימלא שלא במידה מדויקת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ד, הלכה כא, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקיז סעיף ג, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכג סעיף א &lt;קטע סוף=טו ב/&gt; ==דף טז עמוד א== &lt;קטע התחלה=טז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא (וכשאול בן בטנית שממלא מדותיו מערב יו&quot;ט), שמותר למלא כלי מדה ביו&quot;ט שלא במידה, כדעת חכמים במעשה דשאול בן בטנית.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;31&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מיצוי המדות.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אומר אדם לחנוני: מלא לי כלי זה, אבל לא במידה. מאי: אבל לא במידה? אמר}} רב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף בכלי של מידה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובלבד שלא ימלא אלא}} או חסר או יתר. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} אמר לזעירה בר חמא[[ביאור:עץ מסורת#זעירה בר חמא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ת}}: {{שוליים|ג_ל}}מלי לי ההן מנא {{ירו&quot;מ-ביאור|כלי זה}} ולמחר אנן מכילין ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|נמדוד אותו}}. תני: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי צדוק|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בי רבי צדוק ו[[ביאור:עץ מסורת#אבא שאול בן בטנית|°]]&lt;nowiki/&gt;אבא שאול בן בטנית שהיו חנוונים בירושלים והיו ממלין מידותיהן מערב יום טוב ונותנין אותן ללקוחות ביום טוב. רבי חנינה בן עקביה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנניה בן עקביא|°]] אומר: אף בחולו של מועד היו עושין כן מפני מיצוי {{ירו&quot;מ-הוסר|המידות}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המדות}}. אף הוא כנס שלש מאות חביות וחבירו כינס שלש מאות חביות {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהשארות של מיצוי המידות. והביאום לחכמים לשאול מה לעשות בהם}}. אמרו להן חכמים: לא הייתם צריכין לעשות כן {{ירו&quot;מ-ביאור|שהקונה כבר מחל עליהן}}, אלא הואיל והחמרתם על עצמכם יעשה בהן צורכי ציבור. פעם אחת חלה [[ביאור:עץ מסורת#אבא שאול בן בטנית|°]]&lt;nowiki/&gt;אבא שאול בן בטנית ונכנסו רבותינו לבקרו, אמר לון: אתון חמון הדא ימינא {{ירו&quot;מ-ביאור|בואו ראו יד ימין זו}} דהוות מכילה בקושטא {{ירו&quot;מ-ביאור|שהייתה מודדת ביושר}}? אמר רבי חנינה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]]: מאן דאמר דרחמנא וותרן יתוותרון בני מעוי, אלא מאריך רוחיה וגבי דידיה. אמר רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: כתיב {{הפ|תהילים|נ|ג}} וסביביו נשערה מאד, מדקדק עמהן כחוט שערה. אמר רבי יוסה ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: לא מטעם הזה {{ירו&quot;מ-ביאור|אין ללמוד מכאן, כיוון שהפסוק כפשוטו שהקדוש ברוך הוא מתגלה בסערה}} אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}} {{הפ|תהילים|פט|ח}} ונורא על כל סביביו, מוראו על הקרובים יותר מן הרחוקים.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ג_ט|ירושלמי ביצה, פרק ג, הלכה ט]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ג_ט&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
אומר אדם לחבירו: {{שוליים|ג_לא}}תן לי ביצים ואגוזים במניין, שכן דרך בעל הבית להיות מונה בתוך ביתו.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: אומר הוא אדם לחבירו: תן לי כלה {{ירו&quot;מ-ביאור|מידה מדויקת}} של תבלין, שכן בעל הבית דרכו להיות נותן כלה של תבלין בתוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|תבשילו שלא יקדיח}} תבשילו.&lt;br&gt;&lt;br&gt;  &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק אין צדין&lt;/strong&gt;&lt;br&gt;

==פרק רביעי - המביא==


&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#דף טז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי_מאיר_ביצה_פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ד_א|ירושלמי ביצה, פרק ד, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ד_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
המביא כדי יין ממקום למקום {{שוליים|ד_א}}לא יביאם בסל ובקופה, אבל מביא הוא על כתיפו לפניו. המוליך את התבן לא יפשיל את הקופה לאחריו, אבל נוטלה בידו. {{שוליים|ד_ב}}מתחילין בערימת התבן, אבל לא בעצים שבמוקצה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: המביא כדי יין ממקום למקום לא יביאם בסל ובקופה אבל מביא הוא על כתיפו לפניו}}. אמר רבי חנין בר לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנין בר לוי|°]]: מתניתא באילין קורפדייא דקיקתה {{ירו&quot;מ-ביאור|באותן כדים קטנים}} דמיטענן תרתיי תלת בגו ידא {{ירו&quot;מ-ביאור|שמרימים שנים שלוש ביד}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל}} היתה אחת גדולה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא נטלת בידו כיצד יעשה שהרי}} לפניו כך היא דרכו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לאחריו כך היא דרכו? היך מה דאת אמר {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שאמרתה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|השוחט בהמה בשדה}} מביאה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אברים אברים ומשייר ממנה אבר אחד מחובר לעור ומביאה}} על גב עורה, ודכוותה מביאה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתוך סל גדול}} על גב קנקנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|וזה השינוי שיעשה}}.&lt;span id=&quot;דף_טז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#דף טז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אומר אדם לחבירו מלא לי כלי זה, אבל לא במידה. רבי יהודה אומר: אם היה כלי של מידה לא ימלאנו. מעשה בשאול בן בטנית שהיה ממלא את מדותיו מערב יום טוב ונותן ללקוחות ביום טוב'''. אבא שאול אומר: אף בחולו של מועד היה עושה כן, ולכן אומרים: אף בכל עושה כן מפני מיצוי המדות.

מתניתין: אומר אדם לחבירו מלא לי כלי זה, אבל לא במידה. מה זה &quot;אבל לא במידה&quot;? אמר רב חונא: גם בכלי של מידה מותר לפי חכמים, אבל בלבד שלא ימלא בדיוק, אלא '''או חסר או יתר'''. כלומר שלא יהיה בדיוק במידה שמופיעה בכלי הזה. נניח אם זה ליטר, שלא ייתן ליטר בדיוק אלא טיפה יותר או טיפה פחות.

'''רבי אלעזר אמר לזעירא בר חמא: מלי לי ההן מנא ולמחר אנן מכילין ליה'''. כלומר תמלא את הכלי הזה - אין לו מידה, לא יודע כמה יש בו, מחר נבדוק.

'''תני: מעשה ברבי אלעזר בי רבי צדוק ואבא שאול בן בטנית שהיו חנוונים בירושלים והיו ממלין מידותיהן מערב יום טוב ונותנין אותן ללקוחות ביום טוב'''. כלומר בערב יום טוב אנשים היו מביאים להם את הכלים שלהם, והם היו את המידות שופכים לתוך הכלים של הקונים ומשאירים את זה כל הלילה, ולמוחרת ביום טוב הלקוחות היו באים לוקחים את זה. '''רבי חנינה בן עקביה אומר: אף בחולו של מועד היו עושין כן מפני מיצוי'''. הם עשו את זה כך כדי שלא יישאר אצלם, כי הרי חלק מהשמן או משהו כזה נדבק בכלי של המוכר, אז בעצם הלקוח מפסיד. לכן הם השאירו את זה כל הלילה כך.

'''אף הוא כנס שלש מאות חביות וחבירו כינס שלש מאות חביות''' מהשאריות של מיצוי המדות. הם ידעו כמה יש בחבית, נניח יש מאה ליטר, והם מכרו למאה אנשים לכל אחד ליטר. בסוף עדיין נשאר להם קצת בחבית, אז הם הבינו שיש שאריות ובעצם גזלו את הלקוחות, לכן הם אספו את כל השאריות האלה והגיעו לכמות של שלוש מאות חביות. והם הלכו לחכמים לשאול מה עושים איתם. '''אמרו להן חכמים: לא הייתם צריכין לעשות כן''', כיוון שהקונה סמך על זה, '''אלא הואיל והחמרתם על עצמכם יעשה בהן צורכי ציבור'''.

'''פעם אחת חלה אבא שאול בן בטנית ונכנסו רבותינו לבקרו, אמר לון: אתון חמון הדא ימינא דהוות מכילה בקושטא'''? אתם רואים את הימין הזאת? היא תמיד מדדה באמת, היא מעולם לא זייפה.

'''אמר רבי חנינה: מאן דאמר דרחמנא וותרן יתוותרון בני מעוי, אלא מאריך רוחיה וגבי דידיה'''. '''אמר רבי אחא: כתיב וסביביו נשערה מאד''', שמדקדק עם קרוביו כחוט השערה. '''אמר רבי יוסה ברבי בון: לא מטעם הזה''', כלומר לא זה המקור, '''אלא ונורא על כל סביביו, מוראו על הקרובים יותר מן הרחוקים'''.

פרק, הלכה ט'. אומרת המשנה: '''אומר אדם לחבירו: תן לי ביצים ואגוזים במניין, שכן דרך בעל הבית להיות מונה בתוך ביתו'''.

'''תני: אומר הוא אדם לחבירו: תן לי כלה של תבלין''', כלומר מידה מדויקת של תבלין - תן לי עשרה גרם, מאה גרם תבלין. למה? '''שכן בעל הבית דרכו להיות נותן כלה של תבלין בתוך תבשילו''', בשביל להגדיר תבשילו. כמו שבעל הבית מדייק מאוד בתבלינים, כי טיפה יותר טיפה פחות יכול להגדיר את התבשיל, לכן הוא יכול לבקש מהחבר שייתן לו את המידה המדויקת. כמובן צריך מכשיר שהוא לא אסור לשקול איתו ביום טוב, לא מכשיר חשמלי, וצריך כלי, כי אסור לשקול במידות, אבל בתוך כלי שיש בו כיול מדויק אז מותר לקחת.

הדרן עלך פרק אין צדין. אנחנו בפרק ד' הלכה א'. אומרת המשנה: '''המביא כדי יין ממקום למקום לא יביאם בסל ובקופה''', כן, כי זה נראה כאילו הולך למסחר, '''אבל מביא הוא על כתיפו לפניו. המוליך את התבן לא יפשיל את הקופה לאחריו, אבל נוטלה בידו. מתחילין בערימת התבן, אבל לא בעצים שבמוקצה'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מלא לי אהן מנא.''' היום

'''ולמחר אנן מכילין ליה.''' נמדוד כמה מדות יש בו והכלי הזה היה מכיל כמה מדות

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ג מעשה וכו' אף הוא כונס וכו' ג' מאות חביות. והעלום לגזברים אמרו להן חכמים וכו' כן הוא בתוספתא

'''אתין חמון.''' תראו היום יד ימין הזה שהיה רגיל למדוד ביושר ובאמת ועם כל זה החליתי בו

'''מאן דאמר רחמנא וותרן וכו'.''' גרסי' להא לעיל בפ&quot;ה דשקלים בהלכה גבי עובדא כי האי ולומר שאין להרהר אחר מדותיו של הקב&quot;ה

'''מתני' אומר אדם לחבירו וכו' להיות מונה בתוך ביתו.''' ולא מוכחא מילתא דמשום דמים מדכיר לו המנין אלא שכך הוא צריך

'''גמ' תני וכו'.''' כלה מדה של תבלין וכו'. ואין זה כמזכיר המדה ומדקדק בכך אלא שכן בעל הבית דרכו בכך: הדרן עלך אין צדין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הל' ט רב חונה אמ' או חסר או יתר · ר' לעזר אמ' לזעורה בר חמא מלי לי ההן מנא ולמחר אנן מכילין ליה · תני מעשה ביר' לעזר ביר' צדוק ואבא שאול בן בטנית שהיו חנוונים בירושלם והיו ממלין מידותיהן מערב יום טוב ונותנין אותן ללקוחות ביום טוב · ר' חנניה בן עקביה או' אף בחולו שלמועד היו עושין כן מפני מיצוי המידות · אף הוא כינס שלש מאות חביות · וחבירו כינס שלש מאות חביות · אמרו להן חכמ' לא הייתם צריכין לעשות כן אלא הואיל והחמרתם על עצמכם יעשה בהן צורכי ציבור · פעם אחת חלה ונכנסו רבותינו לבקרו אמ' לון אתון חמון הדא ימינא דהוות מכילה בקושטא · אמ' ר' חנינה מאן דאמ' דרחמנא וותרן יתוותרון בני מעוי אלא מאריך רוחיה וגבי דידיה · אמ' ר' אחא כת' וסביביו נשערה מאד · מדקדק עמהן כחוד שערה · אמ' ר' יוסה ביר' בון לא מטעם הזה אלא ונורא על כל סביביו · מוראו על הקרובים יותר מן הרחוקים · הל' י תני או' הוא אדם לחבירו תן לי כלה שלתבלין שכן בעל הבית דרכו להיות נותן כלה שלתבלין בתוך תבשילו הדרן עלך אין צדין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

מתניתין. '''אמר רבי חנין בר לוי: מתניתא באילין קורפדייא דקיקתה''' - כלומר מדובר בכדים קטנים - '''דמיטענן תרתיי תלת בגו ידא''', שמרימים שתיים שלוש בתוך יד אחת. אבל אם הייתה אחת גדולה שאי אפשר לתת אותה בידה, אז בין לפניו בין לאחריו כך היא דרכו לסחוב אותם - פעמים סוחבים קדימה, פעמים סוחבים אחורה על הגב.

אז מה השינוי שיעשה? '''היך מה דאת אמר מביאה על גב עורה''' - מר השוחט בהמה בשדה מכניסה איברים איברים ומשייר מן האיבר אחד והוא מביאה על גבי עורה. הוא יכול להביא את העור ביחד עם אותו איבר. אז גם כאן הוא יכול את החבית להניח כמו איזה סל גדול וכך להביא את זה. זה השינוי שהוא יעשה.

'''ודכוותה מביאה על גב קנקנה. כמה דאת אמר מביאה איברים, ודכוותה מביאה צלוחיות צלוחיות'''. כלומר את היין שבכד הגדול הוא יחלק ויביא את זה בכדים קטנים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד א'''

{{שוליים|ג_ל}} '''מותר למלא כלי מדידה בערב יו&quot;ט ולמוכרו ביו&quot;ט לפי אותה מדידה מוקדמת, אף שנמצא מודד ביו&quot;ט.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ד, הלכה כא, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכג סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כמעשה רבי אלעזר בי רבי צדוק ואבא שאול בן בטנית שהיו ממלין מידותיהן מערב יו&quot;ט ונותנין אותן ללקוחות ביו&quot;ט, שאין בזה משום מדידה ביו&quot;ט האסורה.

{{שוליים|ג_לא}} '''מותר לומר ביום טוב לחבירו תן לי ביצים ואגוזים במניין, ותן לי כלה של תבלין, ואין בכך משום מקח וממכר או הקצאת מדה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ד, הלכה כג, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכג סעיף ג, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקיז סעיף א &lt;קטע סוף=טז א/&gt; הדרן עלך אין צדין ג. ''הכרעה:'' נפסק כהיתר, שכן דרך בעל הבית להיות מונה בתוך ביתו ולתת כלה של תבלין בתבשילו כדי שלא יקדיח, ואין זה נחשב כמדידה האסורה ביום טוב.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>044fex8ccuebkk9w679g6peoed8rxhr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ביצה/הדפסה עם ליידן (פרק רביעי)</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1755757</id>
    <revision>
      <id>3084873</id>
      <timestamp>2026-09-26T12:02:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Meirveshulibot</username>
        <id>42771</id>
      </contributor>
      <comment>פיילוט: הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן, פני משה והדינים המקוצרים (בוט)</comment>
      <origin>3084873</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="145977" sha1="ijjjdz8n52p5wyhzj8g4y3lphjnz59n" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ביצה, פרק רביעי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ביצה|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;32&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|אי נמי}} כמה דאת אמר {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שאמרתה}} מביאה איברים, ודכוותה מביאה צלוחיות צלוחיות {{ירו&quot;מ-ביאור|שאת היין שבכד הגדול יחלק ויביא בכדים קטנים}}. רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל}}: {{שוליים|ד_ג}}מהו להוציא תבן מרשות היחיד לרשות הרבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום טוב}}? ולא מתניתא היא המוליך את התבן לא יפשיל את הקופה לאחריו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל נוטלה בידו}}? מתניתא כמאן דאמר ([[שמות יב טז|שמות בא יב טז]]) לכל נפש, אף נפשות בהמה בכלל. מה צריכה ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|במה הוא הסתפק}}? כמאן דאמר {{שוליים|ד_ד}}אין נפשות בהמה בכלל. ברם כמאן דאמר נפשות בהמה בכלל פשיטא ליה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו כמאן דאמר נפשות בהמה בכלל}}, מתניתא {{ירו&quot;מ-הוסר|כמוציא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|במוציא}} להאכיל. מה {{ירו&quot;מ-הוסר|צריכא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|צריכה}} ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|במה הוא הסתפק}}? במוציא להיסק. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מוקצה שיבש {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום טוב}} אסור ליגע בו {{ירו&quot;מ-ביאור|כיוון דאיתקצאי בין השמשות}}. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר לרבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן לקיש}} בריה: עלה והבא לנו גרוגרות {{ירו&quot;מ-ביאור|פירות יבשים}} מן העלייה. אמר לו: ואינו אסור משום מוקצה? אמר לו: ואדיין את לזו? אין לך אסור משום מוקצה {{שוליים|ד_ה}}אלא תאנים וענבים בלבד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמה}}? אמר רבי שמואל בר סיסרטיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר סיסרטיי|°]]: מפני שהן מסריחות בנתיים {{ירו&quot;מ-ביאור|כך שגם דחה אותם בידים וגם אינם ראויות}}. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעא קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל את}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: לא מסתברא באילין פיצולייא {{ירו&quot;מ-הדגשה|תמרה}} הוה עובדא {{ירו&quot;מ-ביאור|האם לא מסתבר שהמעשה היה בתמרים ולא בגרוגרות של תאנים}}? שאף הם קצת נרקבים שאם לא כן איך יתכן שרבי שמעון ברי דרב[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון ברי דרב|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|הסתפק בהלכה ידוע כזו}}? אמר ליה: אוף {{ירו&quot;מ-הוסר|אנן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אנא}} סבר כן. אתא רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר אמר}} רבי יצחק בר ביסנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק בר ביסנא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: באילין פיצולייא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתמרה}} הוה עובדא {{ירו&quot;מ-ביאור|בתמרים היה המעשה}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|אל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר ליה}}: אין לך אסור משום מוקצה אלא תאנים וענבים בלבד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: הדא דאת אמר {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרתה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שלרבי שמעון בן יוחאי רק גרוגרות וצימוקים יש להם מוקצה}} לעניין שבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|דסבר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין אדם מקצה מדעתו דבר שראוי לו}}.

&lt;span id=&quot;דף_יז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#דף יז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי יודן בעי: מהו להוציא תבן מרשות היחיד לרשות הרבים'''? כדי להאכיל את הבהמות ביום טוב. '''ולא מתניתא היא המוליך את התבן לא יפשיל את הקופה לאחריו'''? הרי למדנו כך.

'''מתניתא כמאן דאמר לכל נפש, אף נפשות בהמה בכלל'''. כלומר זה לפי השיטה שאומרת שגם לבהמה מותר לטרוח להכין את האוכל שלה, לכן מותר גם להוציא תבן. '''מה צריכה ליה'''? מה השאלה שלי? '''כמאן דאמר אין נפשות בהמה בכלל'''. '''ברם כמאן דאמר נפשות בהמה בכלל פשיטא ליה'''! שאפילו כמאן דאמר בהמה בכלל, '''מתניתא להאכיל'''. '''מה ליה'''? מה שאני מסתפק - '''במוציא להיסק''', כלומר להשגה, לא לאוכל.

'''רבי יעקב בר אחא בשם רבי יסא: מוקצה שיבש אסור ליגע בו''', כיוון שנתפסה בין השמשות נתפסה לכל יומה.

'''רב אמר לרבי שמעון בריה: עלה והבא לנו גרוגרות מן העלייה. אמר לו: ואינו אסור משום מוקצה? אמר לו: ואדיין את לזו'''? עדיין מסתפק בזה? '''אין לך אסור משום מוקצה אלא תאנים וענבים בלבד'''.

'''אמר רבי שמואל בר סיסרטיי: מפני שהן מסריחות בנתיים'''. כלומר יש פה שני דברים - האדם גם מקצה את זה מדעתו וגם הם לא ראויים. בשלב ביניים שמעל הגג הם גם לא ראויים, אז לכן זה מוקצה שרבי שמעון מודה בו. אבל שאר הדברים שאדם מקצה מדעתו אבל הם לא תמיד נשארים ראויים קצת, בזה רבי שמעון לא מודה.

'''רבי זעירא בעא קומי רבי יסא: לא מסתברא באילין פיצולייא הוה עובדא'''? כי אם מדובר בדברים אחרים, לא ייתכן שרבי שמעון הסתפק בהלכה כזו, כי זה הלכה ידועה. הרי כולם יודעים שההלכה כרבי שמעון, שרבי שמעון מודה רק בתאנים וענבים. אז כנראה מדובר בדבר שהוא קרוב לזה - פיצולי התמרים באמת הם קצת נרקבים, לכן בזה הוא הסתפק. '''אמר ליה: אוף סבר כן'''. גם אני חושב שמדובר בתמרים.

'''אתא רבי יוסי ברבי בון רבי יצחק בר ביסנא בשם רבי יוחנן: באילין פיצולייא הוה עובדא'''. באמת הסיפור הזה היה כמו שהם הגיעו למסקנה מההיגיון, שמדובר בתמרים. '''אין לך אסור משום מוקצה אלא תאנים וענבים בלבד'''.

'''רבי יעקב בר זבדי בשם רבי אבהו: הדא דאת אמר לעניין שבת''', מה שרבי שמעון אומר שרק גרוגרות וצמוקים יש להם מוקצה - זה לעניין שבת. אבל סבר רבי שמעון: אין אדם מקצה מדעתו דבר שראוי לו. לכן הדבר היחיד שבאמת הוא מקצה זה דבר כזה שהוא גם הקצה מדעתו וגם לא ראוי - זה נרקב. אבל שאר הדברים שהם קצת ראויים, אז ודאי אדם חושב על זה. אז זה רק לעניין שבת, אבל לעניין מעשרות לכל דבר יש מוקצה, ועד שלא נגמרה המלאכה הוא יכול לאכול ממנו.

אמר, מתניתן אמרה כן, דתנן: גרוגרות משיודשו ומגורה משיעגל. כלומר משמע שאפילו אחרי שהם התייבשו, כל עוד שהוא לא דש או שלא עיגל אותם, לא נגמר מלאכתן, יכול לאכול מן הראוי.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד ב'''

{{שוליים|ד_ד}} '''חתיכה שהוקצתה למאכל בהמה ולאחר יבשה, האם מותרת לצורך הסקה ביו&quot;ט.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק א, הלכה יג, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקיב סעיף ג. ''הכרעה:'' כדעת רבי יעקב בר אחא בשם רבי יסא שמוקצה שיבש ביום טוב אסור ליגע בו, כיוון דאיתקצאי בין השמשות, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ד_ה}} '''מוקצה שנדחה בידיים חוזר וניעור אם נעשה ראוי, חוץ מתאנים וענבים שהוקצו לצימוקים וגרוגרות שאף כשנפלו למשקין ונעשו ראויין לאכילה מיד אסורין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כו, הלכה יד, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שי סעיף ב &lt;קטע סוף=טז ב/&gt; ==דף יז עמוד א== &lt;קטע התחלה=יז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמואל בר סיסרטיי שהטעם מפני שמסריחות בנתיים, כמבואר ברמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן שי סעיף ב.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' המביא כדי יין ממקום למקום.''' בתוך התחום או חוץ לתחום ע&quot;י עירוב

'''לא יביאם בסל ובקופה.''' לתת ג' וד' כדות לתוך הסל או הקופה ונושאם שאע&quot;פ שהותרה הוצאה בי&quot;ט אפילו שלא לצורך לא ישא כדרך שהוא עושה בחול אלא מביא הוא על כתיפו או לפניו בידו אחד או שנים דמוכח שלצורך י&quot;ט הוא מביאם. ואם אי אפשר לו לשנות מותר

'''וכן המוליך את התבן.''' להיסק או לבהמה

'''לא יפשיל את הקופה לאחוריו.''' שהוא כדרך חול אבל נוטלה בידו ומביאה

'''ומתחילין בערימת התבן.''' להשתמש ממנה ואע&quot;ג שלא הכינה מבעוד יום ולא היה רגיל להסיק ממנה דהאי תנא לית ליה מוקצה

'''אבל לא בעצים שבמוקצה.''' רחבה שאחורי הבתים קרויה מוקצה על שם שהוקצה הוא לאחור ושם נותנין עצים וכל דבר שאין דעתו ליטול עד זמן מרובה ואין נכנסין ויוצאין בה תדיר והנך עצים דאיירי בהו הכא בקורות גדולות של ארזים עסקינן שעומדות לבנין והן מוקצה מחמת חסרון כיס שדמיהן יקרים ואפי' ר&quot;ש דלית ליה מוקצה מודה בהא. ולדידן דקי&quot;ל במוקצה בי&quot;ט כר' יהודה מוקמינן למתני' כולה כר' יהודה ורישא דקתני מתחילין בערימת התבן מיירי בתיבנא סריי' ואית ביה קוצים דאפילו לטינא לא חזי ובההיא אפילו ר' יהודה מודה דלית ביה משום מוקצה שאינו עומד אלא להסקה

'''גמ' מתניתא.''' דקתני אבל מביא הוא על כתיפו או לפניו בידו

'''באילין קורפדייא דקיקתה.''' בכדים קטנים מיירי שהן נטענים תרתי ותלת בתוך ידו בפעם אחת והואיל ויכול לנושאן כך לא התירו להביאן בסל ובקופה כדרך שנושאין בחול

'''היתה אחת גדולה.''' אבל אם היתה גדולה שאינה ניטלת ביד

'''לפניו כך היא דרכו לאחריו כך היא דרכו.''' כלומר בין לפניו בין לאחריו כך היא דרכו להביא בסל ובקופה ובכה&quot;ג שא&quot;א לשנות מותר הוא אף בסל ובקופה

'''היך מה דאת אמר וכו'.''' סיומא דמילתא היא דכשם שאמרו לעיל בפ&quot;ק גבי שחטה בשדה שמביאה על גב עורה אם יש עליה מעט בשר מביא העור ג&quot;כ ע&quot;י כך וה&quot;נ כאן דכוותה מביאה ע&quot;ג קנקנה כלומר שמביא בסל ובקופה הכל ע&quot;ג הכדים בתוכן

'''כמה דאת אמר.''' וכשם דאמרו התם מביאה אברים אברים וה&quot;נ דכוותה כאן מביאה צלוחיות צלוחיות קטנות הרבה בסל ובקופה

'''מהו להוציא תבן.''' בי&quot;ט מרה&quot;י לר&quot;ה. ומתמה הש&quot;ס מאי קמבעיא ליה ולא מתני' היא דקתני המוליך את התבן וכד' וממקום למקום איירי כדקתני ברישא וש&quot;מ מיהת דשרי להוציא התבן

'''מתניתא כמ&quot;ד לכל נפש וכו'.''' דפליגי לעיל בסוף פ&quot;ק אם לכל נפש שהתיר הכתוב לצורך י&quot;ט אף נפשות הבהמה בכלל או לא ותנא דמתני' ס&quot;ל כמ&quot;ד דאף נפשות בהמה בכלל

'''מה צריכא ליה.''' כי קא מיבעיא ליה להאי מ&quot;ד אין נפשות בהמה בכלל והכי קמיבעיא ליה אי נימא דהואיל וסתם תבן למאכל בהמה היא אין להוציא התבן ביו&quot;ט מרשות לרשות דהוי שלא לצורך כלל לגבי אדם ונפש בהמה אינה בכלל היתר בי&quot;ט או דילמא מכיון דתבן ראוי נמי להיסק היא הרי זה כלצורך אדם ומותר

'''ברם כמ&quot;ד נפשות בהמה בכלל פשיטא ליה.''' לישנא יתירא הוא וכמי דמהדר מה דקאמר מעיקרא הוא

'''רבי אמר לר' שמעון בריה עלה והבא לנו וכו'.''' גרסי' להא לעיל בסוף פ&quot;ק דמעשרות ובי&quot;ט היה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;המביא כדי יין ממקום למקום לא יביאם בסל ובקופה אבל מביא הוא על כתיפו לפניו · המוליך את התבן לא יפשיל את הקופה לאחריו אבל ב נוטלה בידו · מתחילין בערימת התבן אבל לא בעצים שבמוקצה · ב אין נוטלין עצים מן הסוכה אלא מן הסמוך לה מביאין עצים מן השדה מן המכונס · מן הקרפף אפי' מן המפוזר · אי זהו קרפף כל שהוא סמוך לעיר דברי ר' יהודה · ר' יוסה או' כל שנכנסין לו בפותחת אפי' בתוך תחום שבת · ג אין מבקעין עצים מן הקורות ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב · אין מבקעין לא בקורדום ולא במגל ולא במגירה ולא בקופיץ · בית שהוא מלא פירות וסתום ונפחת נוטל ממקום הפחת · ר' מאיר או' אף פוחת לכתחילה ונוטל · ד אין פוחתין את הנר מפני שהוא עושה כלי · ואין עושין פיחמין ואין חותכין את הפתילה לשנים ר' יהודה או' חותכה באור לשתי נרות · ה אין שוברין את החרס ואין חותכין את הנייר לצלות בו מליח · אין גורפין תנור וכיריים אבל מכבשין · אין מקיפין שתי חביות לשפות עליהן את הקדירה · אין סומכין את הקדירה בבקעת · וכן קדלת · אין מנהגין את הבהמה במקל ביום טוב · ו ר' אליעזר או' נוטל אדם קיסם לחצות בו שיניו ומגבב מן החצר ומדליק שכל מה שבחצר מוכן · וחכמ' אומ' מגבב משלפניו ומדליק · ז אין מוציאין את האור לא מן העצים ולא מן האבנים ולא מן המים · ואין מלבנין את הרעפים לצלות עליהן · ועוד אמ' ר' אליעזר עומד אדם על המוקצה ערב שבת כשביעית ואו' מיכן אני אוכל למחר · וחכמ' אומ' עד שירשום ויאמר מיכן ועד כאן ·
המביא כדי יין כול' · אמ' ר' חנין בר לוי מתנית' באילין קורפדייא דקיקתה דמיעטן תרתיי תלת כגו ידא · היתה אחת גדולה לפניו כך היא דרכו לאחריו כך היא דרכו · היך מה דאת אמר מביאה על גב עורה · ודכוותה מביאה על גב קנקנה · כמה דאת אמר מביאה איברים איברים · ודכוותה מביאה צלוחיות צלוחיות · ר' יודן בעי מהו להוציא תבן מרשות היחיד לרשות הרבים · ולא מתנית' היא המוליך את התבן לא יתשיל את הקופה לאחריו · מתנית' כמאן דאמ' לכל נפש · אף נפשות בהמה בכלל · מה צריכה ליה כמאן דאמ' אין נפשות בהמה בכלל · כרס כמאן דאמ' נפשות בהמה בכלל פשיטא ליה · מתנית' כמוציא להאכיל · מה צריכא ליה כמוציא להיסק · ר' יעקב בר אחא בשם ר' יסא מוקצה שיכש אסור ליגע בו · ר' אמ' לר' שמעון בריה עלה והבא לנו גרוגרות מן העלייה · אמ' ליה ואינו אסור משום מוקצה · אמ' ליה ואדיין את לנו · אין לך אסור משום מוקצה אלא תאנים ועגבים כלבד · אמ' ר' שמואל בר סוסרטיי מפני שהן מסריחות בנתיים · ר' זעורא בעא קומי ר' יסא לא מסתברא באילין פיצולייא הוה עובדא אמ' ליה אוף אנא סבר כן · אתא ר' יוסי ביר' בון ר' יצחק בר ביסנא בשם ר' יוחנן באילין פיצוליא הוה עובדא · אמ' ליה אין לך אסור משום מוקצה אלא תאנים וענבים בלבד · ר' יעקב בר זכדי בשם ר' אבהו הדא דאת אמר לעניין שבת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתניתא במוציא להאכיל.''' כלומר אי נמי דאפילו למ&quot;ד נפשות בהמה בכלל ומתני' אזלא נמי כוותיה דמיירי במוציא לצורך בהמה אפ&quot;ה איכא למיבעי דאיכא למימר מתני' מיירי במוציא התבן להאכיל לבהמה ומה צריכא ומיבעיא ליה לר' יודן במוציא להיסק ולאו בשביל אוכל נפש דזה ודאי מותר אלא לשאר איזה צורך. א&quot;נ להיסק לצורך הבהמה אם בכה&quot;ג ג&quot;כ אמרינן אף נפשות בהמה בכלל

'''ואינו אסור משום מוקצה.''' דכסבור היה דאף אותן המכונסין בחביות ומונחין בעליה ג&quot;כ מוקצין הן

'''א&quot;ל רבי ואדיין את לזו.''' אם עדיין אתה מסופק בזה דחיישת משום מוקצה להמכונסין בחביות דליתא שאין לך אסור משום מוקצה אלא תאנים וענבים בלבד כשמוציאין אותן לייבשן ולעשות מהן גרוגרות וצמוקין דאסח דעתיה מינייהו עד שיתייבשו אבל אלו שכבר מכונסין הן בחבית לית בהו משום מוקצה

'''מפני שהן מסריחות בנתיים.''' טעמא דתאנים וענבים שמניחין לייבשן הוא מפרש דאית בהו משום מוקצה מפני שהן מסריחות בנתיים קודם שנתייבשו ומסחי לדעתיה מינייהו

'''לא מסתברא באילין פיצולייא הוה עובדא.''' ודאי לא מסתברא בענין אחר אלא דהמעשה שהיה שאמר לו רבי להביא מאלו גרוגרות של תאנים שנתפצלו והלכך הוה ס&quot;ד דר&quot;ש שיש בהן משום מוקצה דאי בשאר גרוגרות מאי מספקא ליה לר&quot;ש

'''א&quot;ל אוף אנא סבר כן.''' דכך היה המעש' וכן כי אתא ר' יוסי בר' בון אמר נמי משום ר' יוחנן כן

'''הדא דאת אמר.''' דגרוגרות שבתביות לית בהו משום מוקצה לענין שבת דוקא אבל לענין מעשרות כל הדברים יש להן מוקצה. כלומר הוקצו למעשרות שחל החיוב עליהן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;33&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אבל לעניין מעשרות כל הדברים יש להן מוקצה {{ירו&quot;מ-ביאור|ועד שלא נגמרה מלאכתן, יכול לאכול מהן עראי}}. אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מתניתא אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}} {{שוליים|ד_ו}}בגרוגרות משידוש ובמגורה משיעגיל {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שאפילו אחר שהתייבשו, כל זמן שלא דש ולא עיגל אותן, לא נגמרה מלאכתן ואוכל מהם עראי}}.

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ד_ב|ירושלמי ביצה, פרק ד, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ד_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
אין נוטלין עצים מן הסוכה {{ירו&quot;מ-ביאור|אף שאינה של חג משום סותר}} {{שוליים|ד_ז}}אלא מן הסמוך לה. {{שוליים|ד_ח}}מביאין עצים מן השדה מן המכונס, מן הקרפף {{ירו&quot;מ-ביאור|מקום מוקף מחיצות ומשתמר}} אפילו מן המפוזר. אי זהו קרפף {{ירו&quot;מ-ביאור|שהתירו להביא ממנו עצים}}? כל שהוא סמוך לעיר, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה אומר: כל שנכנסין לו בפותחת, אפילו בתוך תחום שבת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אין נוטלין עצים מן הסוכה אלא מן הסמוך לה {{ירו&quot;מ-ביאור|עצים הצמודים לדופן הסוכה}}. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: בשלא נתכוון לעבותה {{ירו&quot;מ-הדגשה|על ידי עצים אלו}}, אבל אם {{ירו&quot;מ-הוסר|נתכוין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נתכוון}} לעבותה אסור {{ירו&quot;מ-ביאור|שהם חלק מהאהל והווה סותר}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|כשלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בשלא}} היתנה, אבל אם היתנה מותר. רב נחמן בר יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן|°]] בעי: ויש אדם מתנה לסתור אוהלין? {{ירו&quot;מ-הוסר|ואומר בפני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בטפול לה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בשנפלה ביום טוב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שאין כאן סתירה והתנאי הואיל שלא תהיה מוקצה}}. והוה רב נחמן בר יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן|°]] הוי בה {{ירו&quot;מ-ביאור|מפקפק ושואל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה מועיל התנאי? הרי בין השמשות היתה מוקצה. תנן: מביאין עצים מן השדה מן המכונס מן הקרפף אפילו מן המפוזר}}. תני אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר ברבי שמעון: לא נחלקו [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל שמביאין עצים מן המכונסין {{ירו&quot;מ-הוסר|שבשדה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שבקרפף}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שיש שני צדדים לטובה}} ומן המפוזרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבשדה שלא יביאו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שיש שני צדדים לרעה}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|על מה נחלקו? על המפוזרין}} שבקרפף ועל {{ירו&quot;מ-הוסר|מה נחלקו על }}{{ירו&quot;מ-הוסר|המפוזרין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המכונסים}} שבשדה {{ירו&quot;מ-ביאור|שיש רק צד אחד לטובה}}, ש[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אוסרין ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל מתירין. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא נחלקו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מודין בש}} [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}}{{ירו&quot;מ-הוסר| שמביאין עצים מן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|המכונסין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המפוזרין}}{{ירו&quot;מ-הוסר| שבשדה ומן המכונסין}} שבקרפף ועל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכונסין שבשדה שיביאו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שדי בצד אחד לטובה}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} מה נחלקו? על המפוזרין {{ירו&quot;מ-הוסר|שבקרפף}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שבשדה שיש שני צדדים לרעה}}, ש[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי {{ירו&quot;מ-הוסר|אוסרין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא יביאו}} ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל {{ירו&quot;מ-הוסר|מתירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יביאו. אמר}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם רב ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי חנינה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] מטי בה בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: הלכה כדברי מי שהוא מחמיר {{ירו&quot;מ-ביאור|רבי אלעזר ברבי שמעון, שצריך שיהיה אחד לטיבותה}}, ובלבד מן המפוזרים שבקרפף {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל מהמכונסים שבשדה, אף שיש אחד לטיבותה אסור}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אי זהו קרפף שהתירו להביא ממנו עצים? כל שהוא סמוך לעיר, דברי}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}. מחלפה שיטתיה דרבי יודה {{ירו&quot;מ-ביאור|האם רבי יהודה חזר בו}}? דתנינן תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בבא {{ירו&quot;מ-הדגשה|הגינה והקרפף שהוא שבעים אמה ושירים וכו' מטלטלין בתוכה ובלבד שיהא בה שומירה או בית דירה או שתהא סמוכה לעיר}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אפילו אין בה אלא בור ושיח ומערה, מטלטלין בתוכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע אפילו הייתה רחוקה}}. והכא הוא אמר הכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק אם הייתה סמוכה לעיר מותר}}? אמר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשיש בהם בור ושיח ומערה}} כבית דירה עביד לה [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה.&lt;span id=&quot;דף_יז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#דף יז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בס&quot;ד, נערוך את התמלול:

אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ביצה, דף יז. נתחיל מהמשנה, פרק ד' הלכה ב'. אומרת המשנה, '''אין נוטלין עצים מן הסוכה'''. כלומר, לא מדובר בסוכת חג, מדובר בסוכה סתם. משום שהוא סותר, זה האיסור שמה. '''אלא מן הסמוך לה. מביאין עצים מן השדה מן המכונס, מן הקרפף אפילו מן המפוזר'''. כלומר, מהשדה מותר להביא רק אם העצים מכונסים, אבל מהקרפף אפילו מהמפוזר מותר להביא. '''אי זהו קרפף'''? שהתירו להביא ממנו עצים - '''כל שהוא סמוך לעיר, דברי רבי יהודה'''. '''רבי יוסה אומר: כל שנכנסין לו בפותחת, אפילו בתוך תחום שבת'''.

מתחילה הגמרא: '''אין נוטלין עצים מן הסוכה אלא מן הסמוך לה'''. הכוונה עצים צמודים לדופן של הסוכה. '''שמואל אמר: בשלא נתכוון לעבותה'''. כלומר, את העצים האלה שהוא הוסיף - הוא לא התכוון שהקיר יהיה יותר עבה, אבל אם התכוון לעבותה אז אסור לקחת מהם, כיוון שהוא כאילו סותר את האוהל. '''אבל אם היתנה מותר'''. כלומר, כל זה מה שאמרנו שאם הוא לוקח מהדופן אז זה אסור - אם הוא התכוון לעבותה, זה דווקא אם הוא לא התנה, אבל אם הוא התנה שאם ירצה הוא יכול לקחת מהעצים האלה להסקה - זה מותר.

'''רב נחמן בר יעקב בעי: ויש אדם מתנה לסתור אוהלין'''? אז איזה מן תנאי זה? האם יש תנאי כזה שאפשר להתנות לסתור אוהל בחג או בשבת? אמר שמואל: בשנפלה ביום טוב. כלומר, פה לא מדובר שהוא לקח מהעצים מהסוכה כשהיא הייתה שלמה, אלא היא נפלה ביום טוב. כלומר, אין פה בעיה של סתירה, וכל הבעיה היא מוקצה. אז התנאי מועיל שלא יהיה מוקצה. '''והוה רב נחמן בר יעקב הוי בה'''. כלומר, הוא פקפק בתירוץ הזה. הוא אמר: מה מועיל התנאי? הרי בין השמשות זה המוקצה.

תנן: '''מביאין עצים מן השדה מן המכונס, מן הקרפף אפילו מן המפוזר'''. תניא, אמר רבי אלעזר ברבי שמעון: '''לא נחלקו בית שמאי ובית הלל שמביאין עצים מן המכונסין''' שבשדה, מן המכונסים שבקרפף - סליחה. כלומר, אם יש שני צדדים לטיבותא - גם זה קרפף וגם העצים מכונסים - אז לא נחלקו בית שמאי ובית הלל שמותר להביא. ומהמפוזרים שבשדה לא יביאו, כי שם זה מדובר יש להם שתי צדדים לגריעותא - זה גם שדה וגם מפוזרים. זה גם כן לא נחלקו. על מה נחלקו? על המפוזרין שבקרפף ועל המכונסין שבשדה, שיש רק אחד לטיבותא, '''שבית שמאי אוסרין ובית הלל מתירין'''. הלכה כמובן כבית הלל.

אמר רבי נתן - הוא מסביר את המחלוקת אחרת. הוא אומר: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על המפוזרין שבקרפף ועל המכונסין שבשדה שיביאו. כלומר, אם יש אחד לטיבותא אז כולם מודים שמותר. על מה נחלקו? על המפוזרין שבשדה, ששני צדדים לגריעותא, שבית שמאי אומרים לא יביאו, בית הלל אומרים יביאו.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמר ר' יוסי מתניתא אמרה כן.''' מתני' דמעשרות שם אמרה בהדיא כן גרוגרות משידוש ובמגורה משיעגל. דרך הגרוגרות משנתייבשו דשים אותן במקלות לתוך החבית או מכניסין אותן למגורה והוא אוצר ומעגלין אותן במעגילה בידים והוא גמר מלאכתן למעשרות

'''מתני' אין נוטלין עצים מן הסוכה.''' לאו בסוכה של מצוה בלבד אלא אפי' שאינה של מצוה כגון בפסח או בעצרת ויושב בגינה או בפרדס אין נוטלין ממנה עצים בי&quot;ט משום סתירת אהל

'''אלא מן הסמוך לה.''' כגון קנים הזקופין סמוך לדפנות ומכיון שלא נארגו עם הדופן לא בטלו לגבי דופן

'''מביאין עצים מן השדה.''' עצים תלושין ומכונסין בשדה והן בתוך התחום מביאין מהן בי&quot;ט

'''ומן הקרפף אפילו מן המפוזר.''' דמוכנין הן ומסיק בבבלי דמתני' יחידאי הוא ולית הלכתא כוותיה אלא אין מביאין עצים אלא מן המכונסין שבקרפף ומן השדה לא יביא כלל אפילו מן המכונס דהואיל ואין משתמרות שם לאו דעתיה עלייהו אבל מן הקרפף שהוא משתמר שמוקף סביב וכשהן מכונסין דעתיה עלייהו

'''איזהו קרפף כל שסמוך לעיר.''' ממש דברי ר' יהודה. ותרתי בעי סמוך ויש לו פותחת והיינו מסגרת והא דלא הזכיר פותחת משום דסתם קרפיפות יש להן פותחת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אבל לעניין מעשרות כל הדברים יש להן מוקצה · אמ' ר' יוסה מתנית' אמרה כן בגרוגרות משידוש · ובמגורה משיעגל · אין נוטלין עצים מן הסוכה אלא מן הסמוך לה · שמואל אמ' בשלא נתכוון לעבותה · אבל אם נתכוון לעבותה אסור כשלא היתנה · אבל אם היתנה מותר · רב נחמן בר יעקב בעי ויש אדם מתנה לסתור אוהלין ואומ' בפני שמואל בטפול לה · והוה רב נחמן בר יעקב הוי בה · תני אמ' ר' לעזר ביר' שמעון לא נחלקו בית שמי ובית הלל שמביאין עצים מן המכונסין שבשדה ומן המפוזרין שבקרפף · על מה נחלקו על המפוזרין שבשדה שבית שמי אוסרין ובית הלל מתירין · אמ' ר' נתן מודין בית שמי לבית הלל שמביאין עצים מן המכונסין שבשדה ומן המכונסין שבקרפף · ועל מה נחלקו על המפוזרין שבקרפף שבית שמי אוסרין ובית הלל מתירין · ר' יוסה בשם רב ירמיה ר' חנינה מעי בה בשם רב הל' כדברי מי שהוא מחמיר מן המפוזרים שבקרפף · מחלפה שיטתיה דר' יודה · דתנינן תמן ^ אחי' אין בה אלא בור ושיח ומערה מטלטלין בתוכה · והכא הוא אמ' הכין · אמ' ר' מנא כבית דירה עביד לה ר' יודה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ר' יוסי אומר וכו'.''' כלומר בפותחת הדבר תלוי שכל שנכנסין לו בפותחת לא בעינן סמוך לעיר אלא אפי' הוא בתוך תחום שבת וכלומר לא סמוך ממש לעיר אלא אם הוא עד תחום שבת מביאין ממנו והלכה כר' יוסי

'''גמ' שמואל אומר בשלא נתכוין לעבותה.''' הא דקתני דמן הסמוך לה נוטל הוא היינו בשנתן חבילות של קנים על הסכך ולא התיר אגדן שלא נתכוין לעבות הסכך אלא להצניעם שם ולא בטלינהו לגבי הסכך והלכך מותר ליטול מהן אבל אם נתכוין לעבות את הסכך ובטלי לגבי הסכך אסור משום סתירת אהל

'''בשלא התנה.''' ובנתכוין לעבותה דאמרי אסור היינו בשלא התנה בתחלה ליטול מהן אבל אם התנה בתחלה כשנותנן על הסכך שיהא נוטל מהן בי&quot;ט מותר

'''רב נחמן בר יעקב בעי.''' הקשה על זה וכי התנה עליהן מאי מהני וכי יש אדם מתנה לסתור אוהלים בי&quot;ט

'''ובלבד מן המפוזרין שבקרפף.''' חוץ מן המפוזרים שבקרפף דלית הלכתא כוותיה דר&quot;א בר' שמעון דלדידיה לב&quot;ה מותר וכדקאמר במתני' ומן הקרפף אפי' מן המפוזר והיינו כר&quot;א בר&quot;ש לב&quot;ה ואינה הלכה אלא אף מן הקרפף בעינן שיהו מכונסין דאיכא תרתי לטיבותא ובהא הוא דאמרינן דדעתיה עלייהו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ותומר.''' ויש מי שהיה אומר בפני שמואל לתרץ המתני' דהא דמשמע דמן הסמוך לה נוטל הוא היינו בטפול לה כלומר לאו מן הסכך מיירי אלא מן הטפל לה וסמוך לדפנות והוה רב נחמן בר יעקב הוי בה. כלומר דמכל מקום הקשה אף על אוקמתו זו דהיכי דמי אם לא נארגו כלל עם הדופן פשיטא מאי למימרא ואין צריך תנאי לכך ואי דנארגו עם הדופן אכתי איכא משום סתירת אהל ומאי מהני תנאי לזה

'''תני אמר ר&quot;א בר&quot;ש וכו'.''' תוספתא הוא בפ&quot;ג. ודברי ר&quot;א בר&quot;ש ור' נתן לאו היינו הך כדהתם דגריס לא נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה על המכונסין שבקרפף שיביאו ועל המפוזרין שבשדה שלא יביאו ועל מה נחלקו על המפוזרין שבקרפף ועל מכונסין שבשדה שב&quot;ש אומרים לא יביאו וב&quot;ה אומרים יביאו אמר ר' נתן לא נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה על המפוזרין שבקרפף ועל מכונסין שבשדה שיביאו על מה נחלקו על המפוזרין שבשדה שב&quot;ש אומרים לא יביאו וב&quot;ה אומרים יביאו

'''הלכה כדברי מי שהוא מחמיר.''' זהו כר&quot;א בר' שמעון אליבא דב&quot;ה. וכגירסת התוספתא שהבאתי דהמפוזרין שבקרפף והמכונסין שבשדה בהא הוא דפליגי ב&quot;ש וב&quot;ה אבל המפוזרין שבשדה אף לב&quot;ה לא יביאו דאיכא תרתי לריעותא שהן מפוזרין והן בשדה ולאו דעתיה עלייהו ודלא כר' נתן דלדידיה אף המפוזרין שבשדה מותר לב&quot;ה והיינו דקאמר כדברי מי שהוא מחמיר במפוזרין שבשדה

'''מחלפא שיטתיה דר' יהודה.''' דהכא קאמר במתני' איזהו קרפף כל שהוא סמוך לעיר והא לעיל בפ&quot;ב דעירובין בהלכה ג' משמע דפליג ר' יהודה אסמוך לעיר ולא חשיבא ליה קרפף לענין היתר טלטול בתוכה

'''דתנינן תמן.''' אהא דקתני שם ועוד אמר ר' יהודה בן בבא הגינה והקרפף שהוא שבעים אמה ושירים וכו' מטלטלין בתוכה ובלבד שיהא בה שומירה או בית דירה או שתהא סמוכה לעיר ר' יהודה אומר אפי' אין בה אלא בור ושיח ומערה מטלטלין בתוכה וקס&quot;ד דר' יהודה פליג נמי אהא דמתיר ר' יהודה בן בבא בסמוכה לעיר

'''והכא הוא אמר הכין.''' בתמיה דכל שהוא סמוך לעיר דין קרפף הוא לו לכל דבר

'''אמר ר' מנא כבית דירה עביד לה ר' יודה.''' כלומר לא כדקס&quot;ד אלא דר' יהודה לא פליג התם אחלוקה דסמוך לעיר אלא למאי דקאמר ר' יהודה בן בבא ובלבד שיהא בה שומירה או בית דירה עלה הוא דפליג וקאמר אפי' אין בה אלא בור ושיח ומערה נמי מותר דעביד להו כבית דירה לענין היתר טלטול בתוכה. וגרסי' נמי להא שם
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יוסה בשם רב ירמיה ורבי חנינה מטי בה בשם רב: הלכה כדברי מי שהוא מחמיר'''. כלומר, כמו רבי אלעזר ברבי שמעון שהוא אומר שצריך לפחות שיהיה אחד לטיבותא כדי להתיר. '''ובלבד מן המפוזרים שבקרפף'''. גם כן, כלומר, כל מה שאמרנו שאחד לטיבותא זה מספיק - זה רק בקרפף. כלומר, אם זה בקרפף אפילו מפוזרים מותר להביא, אבל מהשדה אפילו מכונסים יהיה אסור.

תנן: '''אי זהו קרפף'''? שבו אמרנו שמותר להביא ממנו עצים - '''כל שהוא סמוך לעיר, דברי רבי יהודה'''. '''מחלפה שיטתיה דרבי יודה'''? '''דתנינן תמן''' - עוד אמר רבי יהודה בן בבא: הגינה והקרפף שהוא שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים, מטלטלין בתוכה, ובלבד שיהא בה שומרה או בית דירה, או שתהא סמוכה לעיר. '''רבי יהודה אומר: אפילו אין בה אלא בור ושיח ומערה, מטלטלין בתוכה'''. משמע שלרבי יהודה, אפילו אם הייתה רחוקה, לא צריך שתהיה קרובה. והכא הוא אמר הכין, שרק אם הייתה סמוכה לעיר מותר? אמר רבי מנא: כשיש בהם בור, שיח ומערה - '''כבית דירה עביד לה רבי יודה'''. יש הבדל. מה שאנחנו מדברים זה על קרפף שאין בו בית דירה, זה קרפף שלא הוקף בית דירה - אז שמה באמת אני אומר שרק אם זה קרוב לעיר. אבל פה מדובר בקרפף שיש בו בור, שיח ומערה, שרבי יהודה מתייחס אליו כמו בית דירה, ולכן מותר אפילו אם הוא רחוק מהעיר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד א'''

{{שוליים|ד_ו}} '''גרוגרות ותאנים מתחייבות במעשר משעת דישה בגורן וקיבוץ במגורה, ולפני כן מותר לאכול מהן עראי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעשר, פרק ג, הלכה טז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שגמר מלאכתן של גרוגרות הוא בשעת דישה ושל תאנים במגורה בשעת עיגול, וכל שלא נגמרה מלאכתן מותר באכילת עראי אף אם התייבשו.

{{שוליים|ד_ז}} '''אין להביא כלים ואוכלים מבית לבית ביום טוב אלא מן הסמוך לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ב, הלכה יד, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקיח סעיף ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין מוליכין ומביאין מבית לבית אלא מבית הסמוך לו, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ד_ח}} '''נטילת עצים מדופן הסוכה ביום טוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ב, הלכה יד, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקא סעיף ג &lt;קטע סוף=יז א/&gt; ==דף יז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נוטלין עצים רק מהסמוך לסוכה ולא מגוף הסוכה עצמה, שהרי הוקצו למחיצה; כשיטת הירושלמי, ונפסק בשו&quot;ע או&quot;ח סימן תק&quot;א סעיף ג.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;34&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ד_ג|ירושלמי ביצה, פרק ד, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ד_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
אין מבקעין עצים מן הקורות ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב. {{שוליים|ד_ט}}אין מבקעין לא בקורדום לא במגל ולא במגירה, אלא בקופיץ. בית שהוא מלא פירות וסתום ונפחת {{שוליים|ד_י}}נוטל ממקום הפחת. [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אומר: אף פוחת לכתחילה ונוטל.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אין מבקעין עצים מן הקורות ולא מן הקורה שנשברה - הדא דאת אמר בקורה שנשברה ביום טוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוי נולד}}, אבל בקורה שנשברה מערב יום טוב מותר. {{שוליים|ד_יא}}בשאין בהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשברים}} תואר כלי, אבל אם יש עליה תואר כלי אפילו נשברה מערב יום טוב אסור {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שאין מסיקין בכלים}}. תני: סוכות {{ירו&quot;מ-ביאור|ענפים}} תאינים ובהן תאנים, ומכבדות ובהן תמרים, שהכניסן לאוכלין אוכל מהן ביום טוב, הכניסן לעצים אין אוכל מהן ביום טוב. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר: {{שוליים|ד_יב}}מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כלים}}. הדא דאת אמר בכלים שנשברו ביום טוב, אבל בכלים שנשברו מערב יום טוב מותר. בשאין עליהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשברים}} תואר כלי, אבל יש עליהן תואר כלי ואפילו שנשברו ביום טוב מותר. תני רבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: מסיקין באוכלין {{שוליים|ד_יג}}אבל לא בקליפיהן ולא בגלעיניהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום נולד}}. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} הוה יתיב קומי רבי חייה רבה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] והוה אכיל והוה מתחמי, זרק גו תפייה {{ירו&quot;מ-ביאור|נראה שהתכוון לזרוק לתנור}} וזרק קומי תפייה {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני התנור}}. אמר לו רבי חייה רבה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: הכא זרוק {{ירו&quot;מ-ביאור|רק לפני התנור ולא בתוכו, שאסור להסיק בגרעינים משום שהם נולד}}. אמר לו: מה בין הכא ומה בין הכא? אמר לו {{ירו&quot;מ-הוסר|כן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בן}} פיחה {{ירו&quot;מ-ביאור|בן גדולים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לך}} אחריהם {{ירו&quot;מ-הדגשה|של התנאים שאמרו שאין מסיקים בגרעינים ואל תחלוק עליהם}}. אמר רבי חנינה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא גרעינים זרק אלא}} אוכלה הוה זרק. רבי אימי בבלייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אימי בבלייא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|אר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר: ביום}} {{ירו&quot;מ-הוסר|חולה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חול}} הוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}} רבי חייא רבה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: כנגד כן אסור ביום טוב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אין מבקעין לא בקורדום לא במגל}} ולא {{ירו&quot;מ-הדגשה|במגירה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מסור}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בקורדום}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא בקופיץ}}. דבית רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} אמרין: מבקעין בקורדום. תנא רבי הושעיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]]: מבקעין בקורדום. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: הלכה כמי שהוא אומר מבקעין בקורדום. תני [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן כיפר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בן כיפר אמר משם [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן שמוע|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בן שמוע: [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אוסרין ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל מתירין. ולא במגל: אית תניי תני מבקעין ואית תניי תני אין מבקעין. אמר רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: מאן דאמר מבקעין, במגל של יד. מאן דאמר אין מבקעין, במגל של קציר. אית תניי תני {{שוליים|ד_יד}}מפספסין בקלקלים {{ירו&quot;מ-ביאור|שער שהסתבך}}, אית תניי תני אין מפספסין. אמר רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: מאן דאמר מפספסין, בבריא {{ירו&quot;מ-ביאור|שששערו חזק ולא פסיק רישא שיתלוש}}. מאן דאמר אין מפספסין, בתש. אית תניי תני {{שוליים|ד_טו}}מוללין עצי בשמים, אית תניי תני אין מוללין. מאן דאמר מוללין, בלחים {{ירו&quot;מ-ביאור|שראוים למאכל בהמה ואין בהם תיקון}}. מאן דאמר אין מוללין, ביבישין {{ירו&quot;מ-ביאור|דהוי כמתקן כלי}}. אית תניי תני

&lt;span id=&quot;דף_יח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#דף יח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
פרק ד' הלכה ג'. גמרנו את המשנה. '''אין מבקעין עצים מן הקורות ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב'''. הקורות האלה הן לא עומדות להסקה, אלא לבניין, אז זה מוקצה. זה בעצם דעת רבי יהודה. וגם לא בקורה שנשברה ביום טוב, כי זה נולד - שהרי לפני כן, בערב יום טוב, זה לא היה מוכן. '''אין מבקעין לא בקורדום לא במגל ולא במגירה, אלא בקופיץ'''. כלומר, גם כשמותר לבקע, אז לא מבקעין כדרכו, לא במגל ולא במגירה, אלא בקופיץ. '''בית שהוא מלא פירות וסתום ונפחת, נוטל ממקום הפחת'''. כלומר נשבר הקיר, נוטל ממקום הפחת. '''רבי מאיר אומר: אף פוחת לכתחילה ונוטל'''.

זה למדנו במשנה: '''אין מבקעין עצים מן הקורות ולא מן הקורה שנשברה''' - '''הדא דאת אמר בקורה שנשברה ביום טוב'''. למה? כי זה נולד. '''אבל בקורה שנשברה מערב יום טוב מותר'''. וכל זה '''בשאין בהן תואר כלי'''. אבל אם יש עליה תואר כלי, אפילו נשברה מערב יום טוב, אסור. כלומר, אם זה היה כלי, ועכשיו ביום טוב זה נשבר, אז זה נולד, כי זה היה קודם כלי.

תני: '''סוכות תאינים ובהן תאנים, ומכבדות ובהן תמרים''' - כלומר ענפים של תאנים ובהם תאנים, מכבדות ובהן תמרים. '''שהכניסן לאוכלין אוכל מהן ביום טוב'''. כלומר, הוא התכוון שזה יהיה במחסן שלו כדי שהוא יוכל לאכול את התאנים או את התמרים, אז מותר לאכול בהם ביום טוב, זה לא מוקצה. אבל '''הכניסן לעצים אין אוכל מהן ביום טוב''' - היה בהם תאנים, אבל הוא התכוון בעצם לעצים, הוא בכלל לא ראה את התאנים האלה, אז אינו אוכל מהם ביום טוב.

רב אמר: '''מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי''' כלים.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד ב'''

{{שוליים|ד_ט}} '''אין לבקע עצים ביום טוב בכלים המיוחדים למלאכה, אלא בקופיץ בלבד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ד, הלכה י, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקא סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין לבקע לא בקורדום ולא במגל ולא במגירה אלא בקופיץ, כפי שהעלו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ד_י}} '''אין נוטלים עצים לביעור ביום טוב מקורה שנשברה בו ביום, אך מקורה שנשברה מערב יום טוב מותר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ב, הלכה ט, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקיח סעיף ט. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן, וכן פסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין פוחתים אלא נוטלים ממקום הפחת, ומבחינים בין קורה שנשברה מערב יום טוב (מותר, שאינה נולד) לקורה שנשברה ביום טוב עצמו (אסור, משום נולד).

{{שוליים|ד_יא}} '''אין להסיק ביום טוב בשברי כלים שנשארה בהם צורת כלי, אף אם נשברו מערב יום טוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ב, הלכה יב, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקא סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי שכלים ניכרים אסורים בהיסק אף אם הוכנו לכך מערב יו&quot;ט, כדין רמב&quot;ם ושו&quot;ע.

{{שוליים|ד_יב}} '''מותר להסיק ביום טוב בשברי כלים שנשברו מערב יום טוב, או שנשברו ביום טוב אך יש עליהם תואר כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ב, הלכה יב, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקא סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם ושו&quot;ע כלשון הירושלמי: כלים שנשברו מערב יו&quot;ט מותר, וכן שברים שיש עליהם תואר כלי אף אם נשברו ביו&quot;ט מותר, ורק כלים שנשברו ביו&quot;ט ואין בשבריהם תואר כלי אסור להסיק בהם.

{{שוליים|ד_יג}} '''אין להסיק ביום טוב בגרעיני פירות שאכל בו ביום, משום שהם &quot;נולד&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ב, הלכה יב, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקא סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חייא רבה שהורה לזרוק את הגרעינים לפני התנור ולא לתוכו, משום איסור נולד, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע..

{{שוליים|ד_יד}} '''מותר לפספס (לפרק) שיער סבוך ביום טוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כא, הלכה יח, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכד סעיף ד. ''הכרעה:'' נפסק כרב חסדא המחלק בין בריא לתש: בבריא מפספסין ובתש אין מפספסין, כמובא ברמב&quot;ם ושו&quot;ע..
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' אין מבקעין עצים מן הקורות.''' הסדורות על הארץ ועומדות לבנין וה&quot;ל מוקצה מחמת חסרון כיס ובהא אף ר&quot;ש מודה

'''ולא מן הקורה שנשברה בי&quot;ט.''' ואע&quot;ג דהשתא להסקה קיימא משום דבין השמשות לא הוה דעתיה עלה. והאי סתמא דמתני' כר' יהודה דאית ליה מוקצה וקיי&quot;ל כוותיה בי&quot;ט

'''אין מבקעין וכו'.''' בבבלי קאמר והאמרת רישא אין מבקעין כלל חסורי מחסרא והכי קתני אין מבקעין מן הסואר של קורות ולא מן הקורה שנשברה ביו&quot;ט אבל מבקעין מן הקורה שנשברה מערב י&quot;ט וכשהן מבקעין אין מבקעין לא בקרדום. ולא במגל הוא מגל יד שעשוי לשבר בו עצים והוא חלק. ולא במגירה שהוא כעין סכין ארוך ועשוי בפגימות ולנסר בו עצים עבים ומשום שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול

'''אלא בקופיץ.''' והוא יש לו שני ראשים ראשו אחד חד וקצר ונקרא צד זכרות וראשו אחד רחב ונקרא צד נקבות ומבקע בצד זכרות שלו אבל לא בצד הרחב מפני שהוא כקרדום

'''בית שהוא מלא פירות.''' מוכנין והוא סתום ונפחת מאליו

'''נוטל ממקום הפחת.''' ולא אמרינן מוקצין מחמת איסור הן שאין יכול לפותחו בי&quot;ט ואסח דעתיה מינייהו דכיון דלא הוה פתיחתו איסור דאורייתא כדמוקמינן התם בגמרא דבאוירא דליבני מיירי שאין הבית בנוי בטיט ובסיד אלא סידור של לבנים בלא טיט הלכך לאו מוקצין נינהו כדאמרינן גבי טבל שהוא מוכן אצל שבת שאם עבר ותיקנו מתוקן ומפני שאינו אלא איסור דרבנן וה&quot;נ כן

'''ר&quot;מ אומר אף פוחת לכתחלה ונוטל.''' דמכיון שאין כאן אלא סידור לבנים זו על זו לא הוי סותר ומותר אף לכתחלה ואין הלכה כר&quot;מ

'''גמ' אין מבקעין וכו' אבל בקורה שנשברה מעי&quot;ט מותר.''' דדעתיה עליה מאתמול להסקה

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ד

'''סוכי תאינים.''' ענפי תאני' ובהן תאני' והכניסן לאוכלין להתאנים שיש בהן

'''הדא דאת אמר.''' אין מסיקין בשברי כלים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הל' ב · אין מבקעין עצים מן הקורות ולא מן הקורה שנשברה · הדא דא' אמר בקורה שנשברה ביום טוב · אבל בקורה שנשברה מערב יום טוב מותר כשאין בהן תואר כלי אבל אם יש עליה תואר כלי אפי' נשברה מערב יום טוב אסור · תני סורנות תאינים ובהן תאנים · מכבדות ובהן תמרים שהכניסן לאוכלין אוכל מהן ביום טוב · הכניסן לעצים אין אוכל מהן ביום טוב · רב אמ' מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים · הדא דאת אמר בכלים שנשברו ביום טוב · אבל בכלים שנשברו מערב יום טוב מותר כשאין עליהן תואר כלי · אבל יש עליהן תואר כלי ואפילו שנשברו ביום טוב מותר · תני ר' חייה מסיקין באוכלין · אבל לא בקליפיהן ולא בגלעיניהן · רב הוה יתיב קומי ר' חייה רבה והוה אכיל והוה מתחוי זרק גו תפייה וזרק קומי תפייה · אמ' ליה ר' חייה רבה הכא זרוק · אמ' ליה מה בין הכא ומה בין הכא · אמ' ליה בן פיחה אחריהם אחריהם · אמ' ר' חנינה אוכלה הוה זרק · אמ' ר' אימי בבליא חולה הוה · אמ' ליה כנגד בן אסור ביום טוב · ולא בקורדוס · דבית ר' ינאי אמרין מבקעין בקורדוס · תנא ר' הושעיה מבקעין בקרדוס · שמואל אמ' הל' כמי שהוא או' מבקעין בקרדוס · תני ר' יוסי בן כופר אמ' משם ר' לעזר בן שמוע בית שמי אוסרין ובית הלל מתירין · ולא במגל · אית תניי תני מבקעין ^ מאן דאמ' מבקעין במגל שליד · מאן דאמ' אין מבקעין במגל שלקציר · אית תניי תני מפספסין בקלקים · אית תניי תני אין מפספסין · אמ' רב חסדא מאן דאמ' מפספסין בבריא · מאן דאמ' אין מפספסין בתש · אית תניי תני מוללין עצי בשמים · אית תניי תני אין מוללין · מאן דאמ' מוללין בלחים · מאן דאמ' אין מוללין ביבישין · אית תניי תני&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בשאין בהן תואר כלי.''' לאחר שנשברה דלא חזי אלא להסקה אבל אם יש עליה תואר כלי וחזי למידי אפי' נשברה מעי&quot;ט אסור דאכתי לאו דעתיה עליה להסקה אלא לתת בה איזה דבר. ואתיא כמ&quot;ד אין מסיקין בכלים בי&quot;ט

'''הכניסן לעצים.''' ודעתיה על הסוכות להסיק בהן ולא בשביל התאנים שבהן אין אוכל מן התאנים בי&quot;ט לפי שאינן מן המוכן

'''רב אמר מסיקין בכלים.''' בי&quot;ט לפי שהוכנו לאיזה מלאכה מבערב ולית בהו משום מוקצה ופליג אהא דלעיל

'''מותר.''' לפי שמאתמול דעתיה עלייהו להסקה

'''בשאין עליהם תואר כלי.''' לאחר שנשברו הוא דאסור בשנשברו בי&quot;ט אבל אם נשאר תואר כלי על השברים אפילו נשברו בי&quot;ט מותר שהרי מסיקין בכלים

'''מסיקין באוכלין.''' דאגב דמטלטל להו לאכילה חזו נמי להסקה

'''אבל לא בקליפיהן וכו'.''' לאחר שאכל הפירות בי&quot;ט משום דהוו להו נולד

'''והוה אכיל.''' רב תמרים וזרק הגרעינין

'''והוה מתחמי זרק גו תפייה וכו'.''' כלומר שהיה נראה כמתכוין לזרוק תוך הכירה שיש בה אש אלא שנזדמן לו שזרק לפני הכירה. תפייה היא כירה מקום שפיתת שתי קדירות מלשון בי תפי

'''א&quot;ל ר' חייה רבה הכא זרוק.''' שתהא נזהר ולא תזרוק אלא לפני הכירה כאשר נזדמן לך עכשיו ולא כפי אשר התכוונת לזורקן לתוך הכירה

'''מה בין הכא ומה בין הכא.''' אמאי לתוך הכירה אסור

'''בן פיחה.''' בן גדולים: אחריהם ראוי לילך והם אמרו אין מסיקין בגרעינין

'''אמר ר' חנינא.''' כך היה המעשה אוכלה הוה זריק וזה מותר שמסיקין באוכלין

'''א&quot;ר אימי.''' לרבי חנינא בבלייא לא כך ולא כך היה המעשה אלא רב חולה הוה ואכל תמרים להברותו וזרק הגרעינין לתוך הכירה ולא בי&quot;ט הוה אלא שר' חייה אמר לו כנגדו בי&quot;ט אסור

'''מבקעין בקרדום.''' והיינו בנקבות שלו אם הוא עשוי כקופיץ שיש לו צד חד וצד רחב ולא גזרינן דהאי גיסא אטו האי גיסא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''תני ר' יוסי בן כיפר וכו'.''' פלוגתא דב&quot;ש וב&quot;ה היא

'''מ&quot;ד מבקעין במגל של יד.''' שאינו מעשה אומן כמגל של קציר ומפרש למגל דמתני' במגל של קציר איירי

'''אית תניי תני מפספסין בקלקוס וכו'.''' גרסי' להא בפ&quot;ו דנזיר סוף הלכה ג' אהא דשנינו שם נזיר חופף ומפספס אבל לא סורק. קילקין היא בגד העשוי משער העזים לפספס בו ומותר הנזיר לפספס בו שערו דדבר שאינו מתכוין הוא

'''מ&quot;ד מפספסין בבריא.''' ושערו חזק ואין חושש לתלישת השער דלא הוי פסיק רישא

'''מ&quot;ד אין מפספסין בתש.''' שתש כחו ובפספוס כל שהוא בא לידי תלישת שער והוה כסורק שהיא כפסיק רישא

'''בלחים.''' ומוללן להריח בהן ואינו מתכוין לפורכן וביבשין מסתמא נפרכין הן ואין מוללין

'''ממתקין את החרדל בגחלת.''' שדרך לכבות את הגחלת או אבן ניסוקת לתוכו כדי למתקו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ד_טו}} '''מוללים עצי בשמים ביום טוב להריח בהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק יא, הלכה ח, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכב סעיף ה, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקיט סעיף ד &lt;קטע סוף=יז ב/&gt; ==דף יח עמוד א== &lt;קטע התחלה=יח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק שמוללין בלחים ואין מוללין ביבשים, כתירוץ המבחין בין לחים ליבשים המיישב שתי הבבאות בברייתא, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן שכב ה וסימן תקיט ד.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;35&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{שוליים|ד_טז}}ממתקין את החרדל בגחלת, אית תניי תני אין ממתקין. מאן דאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין}} ממתקין, בשנתנו על גבי הגחלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|שודאי מכבה}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|ומד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומאן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} ממתקין, בשנתן את הגחלת עליו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינו ודאי מכבה}}. אית תניי תני: שפין את הכסף בקרטיקין {{ירו&quot;מ-ביאור|שמרי יין}}, אית תניי תני {{שוליים|ד_יז}}אין שפין. מאן דאמר שפין, בשנתנו מערב יום טוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר יתרכך ואין בו דין ממחק}}. ומאן דאמר אין שפין, בשנתנו ביום טוב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בית שהוא מלא פירות וסתום ונפחת נוטל ממקום הפחת}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אומר: אף הוא פוחת בתחילה ונוטל. רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורב יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: ובלבד כנגד הפתח {{ירו&quot;מ-ביאור|שבמקום הפתח הלבנים לא מחוברים כל כך חזק, שלא נעשה לתמיד, אלא עד שיצטרכו לפירות, ואז יפרקו את הלבנים ששם}}. והא תני: מודין חכמים ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר {{שוליים|ד_יח}}בחותמות שבקרקע שמפקפקין {{ירו&quot;מ-ביאור|מנענעים בחוזקה עד שיפתח}} ומפקיעין {{ירו&quot;מ-ביאור|פורמים וקורעים}} ומתירין {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הקשר}} וחותכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}בשבת מפקפקין אבל לא מפקיעין ולא מתירין ולא חותכים. ובכלים בשבת מותר ואין צורך לומר ביום טוב! {{ירו&quot;מ-הדגשה|רואים שהמחלוקת היא שלא כנגד הפתח, אבל כנגד הפתח גם חכמים מודים שמותר}}.

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ד_ד|ירושלמי ביצה, פרק ד, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ד_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ד_יט}}אין פוחתין {{ירו&quot;מ-ביאור|משקעים ליצור כלי קיבול}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בביצת יוצר לעשות}} את הנר מפני שהוא עושה כלי. {{שוליים|ד_כ}}ואין עושין {{ירו&quot;מ-הוסר|פוחמין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פחמין}}, ואין חותכין את הפתילה לשנים. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ד_כא}}חותכה באור לשתי נרות.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: לפסים סתומות {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיו עושים כלי חרס ומחברים את המכסה שלו ומכניסים לאור, ואחר כך מפרידים את המכסה}} עשאן מערב יום טוב לא יפתחם ביום טוב מפני שהוא כמכשיר כלי ביום טוב. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתיר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שאין זה חיבור גמור}}. תמן תנינן: על לפסים ארוניות {{שוליים|ד_כב}}שהן טהורות באהל המת {{ירו&quot;מ-ביאור|שכיוון שהמכסה מחובר הוי כמוקף צמיד פתיל}} וטמאות במשא הזב {{ירו&quot;מ-ביאור|אם היה בתוכם דבר קדם שסתמו}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי צדוק|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר ברבי צדוק אומר: אף במשא הזב טהורות מפני שלא נגמרה מלאכתן. אתיא דיחידאה דהכא {{ירו&quot;מ-ביאור|רבן שמעון בן גמליאל שמתיר לפותחם משמע שסובר שתורת כלי עליהם}} כסתומה {{ירו&quot;מ-ביאור|סתם משנה}} דתמן {{ירו&quot;מ-ביאור|שמטמא בהיסט, משמע שסובר שתורת כלי עליהם אף שמחוסרים פתיחה}}, ודיחידייא דתמן כסתומה דהכא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רב יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]]: בקעת {{ירו&quot;מ-הדגשה|בוערת}} סומכה לכותל בשביל שלא תכסכס {{ירו&quot;מ-ביאור|תשרוף את הבית}}. תני: אין מכבין את הבקעת בשביל לחוס עליה, אם בשביל שלא תעשן את הבית ואת הקדירה {{שוליים|ד_כג}}מותר. אמר רבי חנניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנניה דציפורין|°]]: בשאין שם אויר {{ירו&quot;מ-ביאור|אין מקום שיכול להשליכה בלי שתזיק}}, אבל אם יש שם אויר משליכה לאויר ודייו. אמר רבי נסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נסא|°]]: ויאות {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכי}} כן אנן אמרין - הדא קלוריתה שרי מישיף ומכחול מינה ביומא טבא {{ירו&quot;מ-ביאור|קילורין מותר למרוח ולכחול בה את העין ביום טוב}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה התירו לכבות כדי שלא יעשן את הבית}}? אמר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: כאן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתירו לכבות את הבקעת שלא יעשן הבית זה}} לשימור וכאן {{ירו&quot;מ-הדגשה|קילורין עשוי}} לרפואה {{ירו&quot;מ-הדגשה|וברפואה גזרו. תנן: ואין חותכין את הפתילה לשנים}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר: חותכה באור לשתי נרות}}. ג' דברים נאמרו בפתילה להחמיר וג' להקל. אלו שלשה שאמרו להחמיר: {{שוליים|ד_כד}}אין עושין אותה בתחילה ביום טוב, ואין חותכין אותה לשנים, ואין מפספסין אותה באור. אלו שלשה שאמרו להקל: מועכין אותה ושורין אותה בשמן וחולקין אותה באור לשתי נרות. אמר רבי חיננא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חיננא|°]]:&lt;span id=&quot;דף_יח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#דף יח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''ממתקין את החרדל בגחלת''', ואית תני תני אין ממתקין את החרדל בגחלת. מאן דאמר ממתקין '''בשנתן את הגחלת עליו''', כי אם נתן את הגחלת על החרדל אז זה לא ודאי מכבה. אבל מאן דאמר אין ממתקין '''בשנתנו על גבי הגחלת''' כי שוודאי מכבה וזה אסור.

אית תני תני '''שפין את הכסף בקרטיקין''', כלומר אלה שמרי יין, ואית תני תני אין שפין. מאן דאמר שפין '''בשנתנו מערב יום טוב''' שכבר הוא התרכך, כלומר החלודה של הכסף כבר התרככה, אז בעצם כשהוא מעביר אחרי זה הוא בעצם לא ממחק, אין עדיין ממחק. מאן דאמר אין שפין '''בשנתנו ביום טוב'''.

תנן בית שהוא מלא פירות וסתום ונפחת אז נוטל ממקום הפחת. '''רבי מאיר אומר: אף הוא פוחת בתחילה ונוטל'''. רבי אבא ורב יהודה אמרו בשם שמואל '''ובלבד כנגד הפתח'''. מקום הפתח בדרך כלל היו מניחים אותו בלי טיט, זה לא היה כל כך חזק, היו מניחים רק את הלבנים כי ידעו שיצטרכו אחרי זה לפתוח את זה, אז את המקום הזה השאירו בלי טיט וככה בעצם יכול לפתוח.

והא תני '''מודין חכמים לרבי מאיר בחותמות שבקרקע שמפקפקין''', כלומר מותר לנענע בחוזקה עד שייפתח, '''ומפקיעין''' כלומר פורמים וקורעין, '''ומתירין''' את הקשר, '''וחותכין''', אבל בשבת '''מפקפקין אבל לא מפקיעין ולא מתירין ולא חותכים'''. '''ובכלים בשבת מותר ואין צורך לומר ביום טוב''', גם בשבת מותר ודאי. אז בכל אופן רואים שהמחלוקת היא לא כנגד הפתח, אבל כנגד הפתח גם חכמים מודים שמותר. אז לכן כנראה רבי מאיר אומר שאפילו לא כנגד הפתח מותר. אבל דעת לך לאור מה שהמשנה אומרת.

'''אין פוחתין את הנר''', כלומר לקחת את החימר ולשקע בו כדי שיהיה מקום קיבול, ככה יוצרים בעצם את הנר, אז אסור בגלל '''שהוא עושה כלי'''. '''ואין עושין''' פחמים, '''ואין חותכין את הפתילה לשנים'''. '''רבי יהודה אומר: חותכה באור לשתי נרות'''.

תני '''לפסים סתומות''', כן, פעם היו עושים את כלי החרס וכשרצו שהמכסה גם כן יתאים לכלי אז היו מכינים את הכלי ואת המכסה שלו ומחברים אותם ביחד וככה מכניסים את זה לאור ואחרי זה מפרידים, וכך מקבלים שבעצם המכסה מתאים לכלי. אז אם '''עשאן מערב יום טוב לא יפתחם ביום טוב מפני שהוא כמכשיר כלי ביום טוב''' כי זה גמר המלאכה. ורבן שמעון בן גמליאל אין מתיר. אומר זה לא חיבור גמור, זה לפני כן היה פתוח ולאחר מכן הוא רק הדביק את זה, ולכן מותר.

תמן תנינן '''על לפסים ארוניות שהן טהורות באהל המת''', כלומר של הכפרים, כיוון שהמכסה מחובר אז זה כמו מוקף צמיד פתיל, '''וטמאות במשא הזב'''. כלומר אם היה שם בתוכם איזה דבר וסגרו את זה, אז אם זב הסיט את זה, זה יטמא. '''רבי אלעזר ברבי צדוק אומר: אף במשא הזב טהורות מפני שלא נגמרה מלאכתן'''. אמר שכל שלא חתכו אותם לא נגמרה מלאכתם.

אז '''אתיא דיחידאה דהכא''' - כלומר רבי אלעזר ברבי צדוק שהוא היחיד אצלנו שהוא מתיר לפתוח אותם ביום טוב, כי הוא סובר שכבר תורת כלי עליהם, כבר נגמרה מלאכתם - '''כסתומה דתמן''', שהוא מטמא בהיסט, כי הוא סובר שתורת כלי עליהם למרות שהם מחוסרים פתיחה. '''ודיחידייא דתמן''', שאומר שזה לא מטמא כי הוא סובר שזה עדיין לא כלי, '''כסתומה דהכא''' שאמר שאסור לפתוח את זה כי זה גמר המלאכה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בשנתנו על גבי הגחלת.''' מלמעלה ואין כל הגחלת נכבה

'''בשנתן את הגחלת עליו.''' כלומר לתוכו דאז מכבה הוא

'''שפין את הכסף בקרטיקין.''' גרטיקין הוא משמרי יין כשנתייבשו ונתקשו וחפין ושפין בו את הכלים לנקותו

'''בשנתנו מערב י&quot;ט.''' על כלי הכסף ונתרכך ואין כאן משום ממתק וכשנתנו בי&quot;ט על הכלי ושף בו ועדיין קשה הוא הוה ליה ממחק

'''ר&quot;מ אומר וכו' ובלבד כנגד הפתח.''' הוא נוטל אבל לא מן הצדדים שלא התיר ר&quot;מ אלא מה שהוא צריך לכבוד יו&quot;ט

'''והא תני.''' בתוספתא פ&quot;ג. והובאה לעיל בשבת פ' ואלו קשרים בהלכה א' ובסוף פ' תולין ולקמן בפ' משילין בהלכה ב'. וגי' דהכא עיקרית וכמו שכתובה באלו המקומות שציינתי ובגי' התוספתא יש ט&quot;ס

'''מודים חכמים לר&quot;מ בחותמות שבקרקע.''' דברים שעשויים לסגור על מה שהוא בקרקע כגון דלתי פתחי בורות ומערות והן סגורים בקשרי חבלים

'''שמפקפקין.''' מרככין ומפקיעין אותן בי&quot;ט

'''ומתירין את הקשר.''' דלאו קשר של קיימא הוא

'''וחותכין.''' דקסבר האי תנא דאין סתירה בבנין שהוא בקרקע ומשום שמחת י&quot;ט התירו

'''בשבת מפקפקין התירו אבל לא מפקיעין וכו'.''' אבל שבכלים כגון תיבה סגורה על ידי קשר מותר הכל דאין בנין וסתירה בכלים קתני מיהת מודים חכמים לר&quot;מ בחותמות שבקרקע מותר בי&quot;ט ולא מחלקינן לענין מה שהוא נוטל אם כנגד המקום שחותך הקשר או אם מן הצדדים ומינה דלר&quot;מ מה שהוא מתיר לפחות הבית וליטול נמי אין חילוק בין אם הוא נוטל ממה שכנגד הפתח או אם מן הצדדין וקשיא להא דקאמר לר&quot;מ ובלבד שכנגד הפתח. ולא משני מידי

'''ואין עושין פחמין.''' דאינהו נמי כלי לצורפי זהב

'''ואין חותכין וכו'.''' דפתילה נמי כלי הוא להדלקה שצריכה עשייה ותיקון

'''ואין חותכין אותה לשנים.''' לפי שהוא מתקן כלי ולמעכה ביד שתהא חלקה מותר

'''תני.''' בתוספתא שם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ממתקין את החרדל בגחלת · אית תניי תני אין ממתקין · מאן דאמ' ממתקין בשנתנו על גבי הגחלת · ומאן דאמ' אין ממתקין בשנתן את הגחלת עליו · אית תניי תני שפין את הכסף בקרטיקון · אית תניי תני אין שפין · מאן דאמ' שפין בשנתנו מערב יום טוב · ומאן דאמ' אין שפין בשנתנו ביום טוב · ר' מאיר או' את הוא פוחת סתחילה ונטל' · ר' בא רב יהודה בשם שמואל ובלבד כנגד הפתח · והא תני מודין חכמ' לר' מאיר בחותמות שבקרקע שמפקפקין ומפקיעין ומתירין וחותכין בשבת · מפקפקין אבל לא מפקיעין ולא מתירין ולא חותכין · ובכלים בשבת מותר · ואין צורך לומר ביום טוב · הל' ג · תני לפסים סתומות עשאן מערב יום טוב לא יפתחם ביום טוב מפני שהוא כמכשיר כלי ביום טוב · תמן תנינן על לפסים ארוניות שהן טהורות באהל המת וטמאות במשא הזב · ר' לעזר ביר' צדוק או' את במשא הזב טהורות מפני שלא נגמרה מלאכתן · אתיא דיחידאה דהכא כסתומה דתמן ודיחידייא דתמן כסתומה דהכא · ר' בא בשם רב יהודה בקעת סומכה לכותל בשביל שלא תכסכס · תני אין מכבין את הבקעת בשביל לחוס עליה · אם בשביל שלא תעשן את הבית ואת הקדירה מותר · אמ' ר' חנניה כשאין שם אויר אבל אם יש שם אויר משליסה לאויר ודיין · אמ' ר' נסא ויאות כן אנן אמרין הדא קלוריתה שרי מישוף ומיכחול מינה ביומא טבא · אמ' ר' מנא כאן לשימור וכאן לרפואה · שלשה דברים נאמרו בפתילה להחמיר ושלשה להקל · אילו שלשה שאמרו להחמיר אין עושין אותה כתחילה ביום טוב · ואין חותכין אותה לשנים · ואין מספספין אותה באור · אילו שלשה שאמרו להקל מועכין אותה ושורין אותה בשמן · וחולקין אותה באור לשתי נרות · אמ' ר' חיננא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' אין פוחתין את הנר.''' ליטול אחד מן הבצים של יוצר חרש ולתחוב אגרופו לתוכו לחקוק נר מפני שהוא עושה כלי. ונוסחת המשניות אין פותחין וכך הוא נוסחת הרמב&quot;ם ופירש שני כוסות או שתי נרות שהן מחוברין בתחלת עשייתן אין פותחין אותן לשנים מפני שהוא כמתקן כלי

'''חותכה באור לשתי נרות.''' שנותן שני ראשי הפתיל' בפי שתי נרות שצריך להדליקן כאחת ומדליק באמצע ונמצאת הפתילה נחלקת בפי שתי נרות. והלכה כר' יהודה

'''גמ' תני.''' בתוספתא פ&quot;ג

'''אין פותחין לפסין סתומין ורשב&quot;ג מתיר.''' לפסים כלי חרס סתומות והן עשויין כמין כדור חלול מבפנים ולאחר שמלבנים אותן בכבשן פותחין אותן באמצע ונעשין שני כלים

'''תמן תנינן.''' בפ&quot;ב דעדיות

'''ג' דברים אמרו לפני ר' ישמעאל וכו' ועל לפסים ארוניות.''' כמו ערוניות שמשתמשין בהן בעיירות ועשויין כדלעיל

'''שהן טהורות באהל המת.''' כל זמן שלא פתחו אותן דכלי חרס אינו מטמא מגבו אלא מאוירו דכתיב וכל כלי פתוח זה כלי חרס שהטומאה מקדמת לפתחו לפי שאינו מיטמא אלא דרך פתחו ואינו מיטמא מגבו וכלים אלו אין להן אויר

'''וטמאות במשא הזב.''' בטומא' היסט שאם ניטלטלו או נתנענעו במשא הזב טמאים אע&quot;פ שאין להן אויר

'''מפני שלא נגמרה מלאכתן.''' דס&quot;ל מה שחותכין אותן זו היא גמר מלאכתן ועד שלא נחתכו לשנים לא נגמרו

'''אתייא דיחידאה דהכא כסתמא דתמן.''' יחידאה דהתוספתא דהכא והוא רשב&quot;ג דמתיר דס&quot;ל דשם כלי עליו אע&quot;פ שעדיין לא נפתח ולפיכך מתיר הוא לפתחו בי&quot;ט דאין כאן מתקן מנא וזהו כסתמא דהתם ת&quot;ק דעדיות דמטמא במשא הזב דנגמרה מלאכתן חשיב ליה מאחר שכבר נתלבנו בכבשן

'''ודיחידאה דתמן.''' ר&quot;א בר' צדוק דלא משוי להו כלי עד שיפתחו זהו כסתמא דהכא והוא ת&quot;ק דהתוספ'

'''בשביל לחוס עליה.''' שלא תבער כולה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''בקעת.''' בוערת שעל הכירה לאחר שנסתלקה הקדיר' ואינו יכול לכבותה סומכה לכותל שתהא נכבית מאליה ובשביל שלא תכסכס מחמת האש שבתוכה ותתפרק ותתקלקל

'''בשאין שם אויר.''' כלומר שאין לו מקום להשליכה לחוץ על הרוח

'''ודיו.''' כלומר והיא נכבית מחמת הרוח ואין כאן חשש

'''א&quot;ר נסא ויאות.''' בתמיה וכי כן אנן אמרין הדא קלוריתא וכו'. כלומר הרי זה דומה לקילורית של עין שאסור לכחול עינו ממנה בי&quot;ט משום רפואה וכי תאמר בה שמשיף ממנה חוץ לעין וכדי שיכנס הכחול לתוך העין מאליו זה ודאי אסור וה&quot;נ היכי נאמר שמשליכה לחוץ על הרוח שמא נכבית והרי זה כמכבה הוא

'''א&quot;ר מנא.''' לא דמי למשיף בכחול חוץ לעין לפי שכאן לשימור שאינו מתכוין אלא שתהא הבקעת משומרת לו לכשיצטרך ולא עביד מידי שהרי מאליה היא נכבית אבל כאן גבי קילורית אפי' אם משיף הוא בכחול חוץ לעין סוף סוף לרפואה הוא מתכוין שבודאי יכנס לתוך העין וכמאן דעביד רפואה בידים הוא

'''ג' דברים נאמרו בפתילה וכו'.''' תוספתא סוף פ&quot;ג

'''ואין מפספסין.''' אין מהבהבין אותה באור להסיר הצמר והשער סביב

'''מועכין אותה.''' ביד לחלוק הצמר והשער דכלאחר יד הוא
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר רבי אבא בשם רב יהודה: '''בקעת''' בוערת '''סומכה לכותל''' שלא '''תכסכס''', שלא תשרוף את הבית - מותר לסמוך את זה לכותל שלא תשרוף את הבית.

תני '''אין מכבין את הבקעת בשביל לחוס עליה, אם בשביל שלא תעשן את הבית ואת הקדירה מותר'''. אמר רבי חנניה: '''בשאין שם אויר''', כלומר אין לו מקום שהוא יכול להשליך את האש בלי שזה יזיק, אז מותר לו גם כן לכבות. '''אבל אם יש שם אויר משליכה לאויר ודייו''', להעביר את האש לשם.

אמר רבי נסא: ויאות? כלומר, האם זה נכון? '''כן אנן אמרין - הדא קלוריתה שרי מישיף ומכחול מינה ביומא טבא'''? כלומר המשחה שמורחים בעין, שרי לשוף ולמרוח אותה ביום טוב? אז למה התירו לכבות שלא יעשן את הבית, ולשים על העין לא התירו כדי שהעין תבריא? אמר רבי מנא: '''כאן לשימור''' - שהתירו לכבות את הבקעת זה שלא תעשן את הבית, זה נקרא שימור כדי למנוע נזק - '''וכאן לרפואה''', כאן ששמים את הקלורית על העין זה רפואה, ורפואה גזרו.

תנן '''ואין חותכין את הפתילה לשנים. רבי יהודה אומר: חותכה באור לשתי נרות'''. כלומר הוא בעצם חותך את זה לשתי נרות על ידי אש.

'''שלשה דברים נאמרו בפתילה להחמיר וג' להקל. אלו שלשה שאמרו להחמיר: אין עושין אותה בתחילה ביום טוב, ואין חותכין אותה לשנים, ואין מפספסין אותה באור''', כדי לא לבעבע אותה. '''אלו שלשה שאמרו להקל: מועכין אותה ושורין אותה בשמן וחולקין אותה באור לשתי נרות'''. אמר רבי חיננא: '''בצריך לשניהן'''. מתי מותר לחתוך אותה לשתיים? כשצריך את שתי הנרות.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד א'''

{{שוליים|ד_טז}} '''מותר להמתיק חרדל ביום טוב בגחלת שנתנה על החרדל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ד, הלכה ו, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקי סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כמאן דאמר ממתקין בנותן הגחלת על החרדל, שאינו ודאי מכבה, ואסור לתת החרדל על הגחלת שודאי מכבה - כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ד_יז}} '''מותר לשוף (לחתוך/להחליק) בשר ביום טוב שנמלח ונתעבד מערב יום טוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ז, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכג סעיף ט. ''הכרעה:'' נפסק כמ&quot;ד שפין - כשנתנו מערב יום טוב מותר לשוף, שכן הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאם נתנו הבשר במלח מערב יום טוב מותר לשפשפו ולחתכו ביום טוב, לפי שכבר נתרכך ואין בזה משום ממחק.

{{שוליים|ד_יח}} '''פתיחת חותמות (סתימות) שבחביתות בשבת וביו&quot;ט.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק י, הלכה ג, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף ז, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף ח, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף י, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקיט סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן שבקרקע מפקפקין בלבד אך לא מפקיעין ולא מתירין ולא חותכין, ובכלים מותר בכל אלה אף בשבת וכ&quot;ש ביו&quot;ט; וכן כנגד הפתח מותר אף לחכמים, כפי שהעמידו הירושלמי את המחלוקת שלא כנגד הפתח - כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ד_יט}} '''אין ליצור שקע בבצת היוצר להכניס בו נר ביום טוב מפני שנעשה בכך כלי חדש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ד, הלכה ח, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקיד סעיף ז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין פוחתין בביצת היוצר לעשות נר מפני שהוא עושה כלי, ואיסור זה הוא מחודש בבנין כלי ביום טוב.

{{שוליים|ד_כ}} '''אין לחתוך פתילה לשניים ואין לעשות פחמים ביום טוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ד, הלכה ז, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה המתיר לחתוך פתילה לשנים על ידי האור, כלשון הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שפסקו &quot;חותכה באור לשנים&quot;; ואיסור עשיית פחמים נשאר על כנו.

{{שוליים|ד_כא}} '''אין לפתוח ביום טוב לפסים סתומות שנעשו מערב יום טוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ד, הלכה א, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקיד סעיף ח. ''הכרעה:'' נפסק כרשב&quot;ג להיתר, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ד_כב}} '''כלים שלא נגמרה מלאכתם (מחוברים למכסה) - האם טמאים במשא הזב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מטמאי משכב ומושב, פרק ח, הלכה ג. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא (סתם משנה) שטמאים במשא הזב, כמבואר בדברי הירושלמי &quot;אתיא דיחידאה דהכא כסתומה דתמן&quot; המזהה את שיטת רבן שמעון בן גמליאל (הסתם) כמטמא, ודלא כרבי אלעזר ברבי צדוק שנחלק; כן פסק הרמב&quot;ם..

{{שוליים|ד_כד}} '''אין להכין פתילה חדשה ביום טוב, אין לחתכה לשניים, ואין לפספסה באור, אך מותר למועכה ולשרותה בשמן ולחלקה באור לשתי נרות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ד, הלכה ז, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקיד סעיף ט &lt;קטע סוף=יח א/&gt; ==דף יח עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יח ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה - שלושה דברים אסורים (עשייה בתחילה, חיתוך לשנים, פספוס באור) ושלושה קולות הותרו (מעיכה, שרייה בשמן, וחלוקה באור לשתי נרות), וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;36&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{שוליים|ד_כה}}בצריך לשניהן. תני רבי יודה בר פזי דברדלייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודה בר פזי דברדלייא|°]]: מביא שתי נרות ונותנה בשניהן וחולקה באור לשתי נרות. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] וחיננא בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רב חיננא בר אידי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{שוליים|ד_כו}}מוחטין {{ירו&quot;מ-ביאור|מורידים השחור שתדלק יפה}} את הפתילה ביום טוב.

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ד_ה|ירושלמי ביצה, פרק ד, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ד_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ד_כז}}אין שוברין את החרס, ואין חותכין את הנייר לצלות בו מליח {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיו מניחין על האסכלה שלא ישרף הדג שצולים}}. {{שוליים|ד_כח}}אין גורפין תנור וכיריים, אבל מכבשין. אין מקיפין שתי חביות לשפות עליהן את הקדירה. {{שוליים|ד_כט}}אין סומכין את הקדירה בבקעת וכן הדלת. {{שוליים|ד_ל}}אין מנהגין את הבהמה במקל ביום טוב, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר ברבי שמעון מתיר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אין שוברין את החרס ואין חותכין את הנייר לצלות בו מליח}}. הדא אמרה: הדין סיקורה {{ירו&quot;מ-ביאור|צבע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לחתוך חתיכות של קליפות צבע, שהיו מבשלים חמרים המכילים צבע, ואחר שהמים ספגו את הצבע היו מיבשים את המים ומקבלים קליפה של צבע, ואז היו קולפים וחותכים את הקליפה ומדללים במים ובזה היו צובעים}} אסור מיעבד ביומא טבא {{ירו&quot;מ-ביאור|לעשות ביום טוב}} דהוא מקטע בגומיה {{ירו&quot;מ-ביאור|כשחותך אותו מהגומה שבה יבשה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דהוי מתקן כלי}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אין גורפין תנור וכיריים אבל מכבשין}}. ברתיה דרבי חייה רבה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] אתת מיפה גו תנור {{ירו&quot;מ-ביאור|באה לאפות בתנור}}, אשכחה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגויה}} כיפה {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאה ערימת אפר בתוכה}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|בגויה }}אתת {{ירו&quot;מ-ביאור|באה}} שאלת לאביה. אמר לה: איזלין {{ירו&quot;מ-הוסר|גרפין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבשין}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לכי תכבשי}}. אמרה לינה יכלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש הרבה וזה לא יעזור}}. אמר לה: איזלין {{ירו&quot;מ-הוסר|כבשין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|גרפין}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לכי תגרפי}}. ידעה הוות {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמותר לפי שהיתה בקיאה בהלכה}}, אלא דהוות בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|רצתה}} מישמע מן אבוה. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר: מצילין {{ירו&quot;מ-הדגשה|עץ בוער}} מן התנור לכירה, אבל לא מכירה לתנור {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכיוון שהתנור סגור והעץ בוער פחות הוי כמכבה}}. רב אבא בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#רב אבא בר חנה|°]] אמר: מצילין מתנור לכירה ומכירה לתנור, אבל לא מערבית לשחרית {{ירו&quot;מ-ביאור|דכיוון שרוצה שישאר חומם למחר, ודאי יעשה שהעצים לא יבערו אלא מעט והוי כמכבה}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: מצילין מתנור לכירה ומכירה לתנור מערבית לשחרית, אבל לא מיום טוב לחול. אין מקיפין שתי חביות לשפות עליהן את הקדירה {{ירו&quot;מ-הוסר|משום}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|משם}} בונה. תנן: אין מנהגין את הבהמה במקל ביום טוב ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר ברבי שמעון {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתיר}}. תני: {{שוליים|ד_לא}}לא יצא סומא במקלו ולא רועה בתרמילו, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} מתיר. וכן הוה [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: הואיל והוא מותר בדבר אחד, יהא מותר לכל הדברים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דמתוך שהותרה הוצאה לצורך הותרה אף שלא לצורך. כיוון שלרועה מותר לצאת במקלו להנהיג את העדר, אף לסומא מותר}}.

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ד_ו|ירושלמי ביצה, פרק ד, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ד_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: נוטל אדם קיסם לחצות בו שיניו ומגבב מן החצר ומדליק, שכל מה שבחצר מוכן. וחכמים אומרים: {{שוליים|ד_לב}}מגבב משלפניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבית}} ומדליק {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל מה שבחצר אסור}}.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מה ביניהן? לעשות ציבור ביניהן. על דעתיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} עושין ציבור {{ירו&quot;מ-הדגשה|דקדרתו מוכחת שלצורך היום הוא אוסף}}, על דעתהון דרבנן אין עושין ציבור {{ירו&quot;מ-ביאור|ערמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנראה כמכין למחר}}.

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ד_ז|ירושלמי ביצה, פרק ד, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ד_ז&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ד_לג}}אין מוציאין את האור לא מן העצים ולא מן האבנים ולא מן המים. {{שוליים|ד_לד}}ואין מלבנין את הרעפים לצלות עליהן. ועוד אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}: עומד אדם על המוקצה ערב שבת

&lt;span id=&quot;דף_יט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק רביעי#דף יט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תני רבי יודה בר פזי דברדלייא: '''מביא שתי נרות ונותנה בשניהן''', כלומר שתי כלים, ומניח את הפתילה בתוך שניהם, ורק אחרי זה '''וחולקה באור לשתי נרות'''. רבי יעקב בר אחא וחיננא בר אידי בשם רב: '''מוחטין את הפתילה ביום טוב'''. כלומר מותר להוריד את השחור מהפתילה כדי שהאור יהיה יותר בהיר, יותר צלול.

איתא במשנה: '''אין שוברין את החרס, ואין חותכין את הנייר לצלות בו מליח'''. כשרוצים לצלות מליח, כדי שהוא לא יישרף, את האסכלה שעשו מברזל היו מצפים ומניחים עליה חתיכות חרס או חתיכות נייר. אז דבר כזה אסור לשבור ולחתוך את הניירות האלה כי זה בעצם כמו להכין כלי.

'''אין גורפין תנור וכיריים, אבל מכבשין'''. כלומר מותר את האפר להשטיח. '''אין מקיפין שתי חביות לשפות עליהן את הקדירה''', זה דומה לבונה. '''אין סומכין את הקדירה בבקעת וכן הדלת. אין מנהגין את הבהמה במקל ביום טוב, ורבי אלעזר ברבי שמעון מתיר'''.

'''הדא אמרה: הדין סיקורה אסור מיעבד ביומא טבא'''. כלומר לחתוך קליפות של צבע. היו משתמשים בחומרים שמכינים מהם צבע, ואחרי שהמים ספגו את הצבע היו מייבשים את המים ואז מקבלים קליפה של צבע, ואת זה קולפים וחותכים ומדללים במים, ובזה היו צובעים. אז זה אסור ביום טוב, למה? '''דהוא מקטע בגומיה''', שזה כמו מתקן כלי, כשהוא חותך את החומר מתוך הגומי שבו זה התייבש, זה כמו מתקן כלי.

תנן '''אין גורפין תנור וכיריים אבל מכבשין'''. כלומר מותר להשטיח את האפר. '''ברתיה דרבי חייה רבה° אתת מיפה גו תנור''', רצתה לאפות בתנור, '''אשכחה כיפה''', היא ראתה שיש שם ערמת אפר. '''אתת שאלת לאביה. אמר לה: איזלין''', לך תכבשי, תשטיחי את האפר. '''אמרה לינה יכלה''', אמרה לו לא אצליח. '''אמר לה: איזלין''', לך תגרפי. עכשיו אומרת הגמרא שהיא בעצם '''ידעה הוות''', היא ידעה שמותר כי הייתה בקיאה בהלכה, '''אלא דהוות בעי מישמע מן אבוה''', היא רצתה לשמוע את אבא שלה אומר את ההלכה.

רב אמר: '''מצילין מן התנור לכירה'''. כלומר מותר להעביר עץ בוער מתנור לכירה, '''אבל לא מכירה לתנור''', כיוון שהתנור סגור, אז עץ בוער שיעבירו לשם פחות טוב, אז זה כמו מכבה. רב אבא בר חנה אמר: '''מצילין מתנור לכירה ומכירה לתנור, אבל לא מערבית לשחרית'''. כלומר, אם הוא צריך את זה מהבוקר ללילה, מסתמא הוא ידאג שזה יכבה כדי לשמור על העץ. רבי אבון בשם רב: '''מצילין מתנור לכירה ומכירה לתנור מערבית לשחרית, אבל לא מיום טוב לחול'''. כלומר כל מה שאסור זה רק מיום טוב לחול.

'''אין מקיפין שתי חביות לשפות עליהן את הקדירה''' משום '''בונה'''. תנן: '''אין מנהגין את הבהמה במקל ביום טוב ורבי אלעזר ברבי שמעון''' מתיר. תני: '''לא יצא סומא במקלו ולא רועה בתרמילו, ורבי שמעון מתיר'''. וכן היה רבי שמעון אומר: '''הואיל והוא מותר בדבר אחד, יהא מותר לכל הדברים'''. כלומר, הואיל והותרה הוצאה לצורך, הותרה גם למי שלא לצורך.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בצריך לשניהן.''' כדפרישית במתני'

'''מוחטין את הפתילה בי&quot;ט.''' כשנעשה פחם בראש הפתילה ומחשיך האור מסירין הפחם ביד

'''מתני' אין שוברין את החרס.''' כשצולין דגים על האסכלה חותכין קנים או קש או שוברין חרסית או חותכין נייר ושורין במים וסודרין אותן על גב האסכלה מפני שהמתכת מתתמם ושורף את הדג

'''לצלות בו מליח.''' דג

'''אין גורפין תנור וכיריים.''' אם נפל מתוכו מן הטפל והטיח אין גורפין אותו דמתקן מנא הוא וכרבנן דס&quot;ל מכשירי אוכל נפש אסורי

'''אבל מכבשין.''' משכיבין את האפר והעפר כדי שיהא חלק ומשווהו שלא יגע בפת שמדובקים בדפנותיו וישרפו ואם אי אפשר לאפות אא&quot;כ גורפו מותר

'''ואין מקיפין שתי חביות.''' אין מקרבין זו אצל זו. כמו אין מקיפין בריאה

'''לשפות עליהן.''' לערוך ולהושיב את הקדירה משום דדמי לבנין

'''ואין סומכין את הקדרה בבקעת.''' של עצים וכן הדלת אין סומכין אותה בבקעת לפי שלא ניתנו עצים אלא להסקה ולשארי תשמישין עצים מוקצים הן

'''אין מנהיגין את הבהמה במקל בי&quot;ט.''' שנראה כמוליכה למכור בשוק

'''אתת מיפה גו תנורא.''' היתה רוצה לאפות בהתנור בי&quot;ט

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ג&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;בצריך לשניהן תני ר' יודה בר פזי דבר דלייא מביא שתי נרות ונותנה בשניהן וחולקה באור לשני נירות ר' יעקב בר אחא חיננא בר אידי בשם רב מוהטין את הפתילה ביום טוב · הל' ד הדא אמרה ההן סיקירה אסיר מיעבד ביומא טבא דהוא מקטע בגומיה · ברתיה דר' חייה רבה אתת מיפה גו תנורא אשכחת כיפה בגויה · אתת שאלת לאבוהא · אמ' לה איזלין גרפין אמרה לינה יכלה · אמ' לה איזלין כבשין · ידעה הוות לא דהוות בעיא מישמע מן אבוה · רב אמ' מעילין מן התנור לכירה · אבל לא מכירה לתנור · רב אבא בר חנה אמ' מצילין מתנור לכירה ומכירה לתנור אבל לא מערבית לשחרית · רב אבון בשם רב מעילין מתנור לכירה ומכירה לתנור מערבית לשחרית · אבל לא מיום טוב לחול · אין מקיפין שתי סעו חביות לשפות עליהן את הקדירה משם בונה · תני לא יצא סומא במקלו ולא רועה בתרמילו · ור' שמעון מתיר · וכן היה ר' שמעון או' הואיל והוא מותר בדבר אחד יהא מותר בכל הדברים · הל' ה מה ביניהן · לעשות ציבור ביניהן · על דעתיה דר' אליעזר עושין ציבור · על דעתהון דרבנן אין עושין ציבור&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' הדא אמרה.''' מדקתני אין שוברין את החרס וכו' אלמא דכל כה&quot;ג תקוני מנא הוא ואע&quot;פ שא&quot;צ לתיקון החרס אלא כדי להניחו על האסכלא בשביל שלא ישרף את הדג וכן בגריפת התנור וכיריים אינו אלא בשביל שלא ישרף הפת מ&quot;מ כתיקון כלי הוא א&quot;כ ש&quot;מ מכאן

'''ההן סיקורה אסור מיעבד ביומא טבא.''' סיקירה הוא אבן מאבני הצבע כמו ששנינו בסם ובסיקרא וסודרן אבנים אלו זו אצל זו למלאכתן. ונזכר זה לעיל פ' כלל גדול בהלכה ב' דקחשיב שם כמה חטאות הוא חייב עד גמר מלאכה. ההן סיקורא וכו' כד מקטע בגומא משום מחתך וכו' והכא לענין סידורן בלבד הוא דקאמר שאף לסדרן אסור בי&quot;ט משום דהוא מקטע בגומין כשמסדרן ודוחקן להיות מונחין בשוה מקטע הגומין והחידודין היוצאין מהן וזה אסור בי&quot;ט דומיא דשבירת כלי חרס וגריפת תנור וכיריים דמתני'

'''ואשכחת כיפה של עפר.''' בתוכו ובאת ושאלה לאביה וא&quot;ל בתחלה איזלין גרפין התנור ולנסותה בא אם יודעת היא שאסור וכשאמרה לו לית אנא יכלה לפי שאסור זה בי&quot;ט אמר לה איזלין כבשין את העפר. וקאמר הש&quot;ס ידעה הוות שזה אסור וזה מותר אלא שהיתה רוצה לשמוע הדבר מפי אביה

'''אין מקיפין וכו'.''' ומפרש דטעמא משום בונה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''מצילין מן התנור לכירה.''' נוטלין הקדרה מן התנור לאחר שנתבשלה ומתיירא שלא יקדיח התבשיל מחמת חום התנור שהוא מרובה מציל אותה ומניחה ע&quot;ג הכירה שאין חומה כמו התנור אבל לא מן הכירה לתנור

'''רב אבא בר חנה.''' מתיר בשתיהן אבל לא מניחין מערבית לשחרית של מחר ור' אבון בשם רב קאמר דאף זה מותר אבל לא מניחין בתחלה מיו&quot;ט לחול אא&quot;כ נשאר ממה שנתבשל לצורך י&quot;ט

'''לא יצא סומא במקלו וכו'.''' דהוי דרך חול ואיכא זילותא לי&quot;ט

'''הואיל והוא מותר בדבר אחד.''' לצאת במקלו יהא מותר בכל הדברים דחשיב ת&quot;ק בברייתא שאין יוצא בכסא. א&quot;נ דאמקל קאי הואיל ומותר לסומא לצאת במקל הותר במקל גם כן להנהיג את הבהמה. ובנוסחת המשניות גריס במתני' על זה ור&quot;א בר&quot;ש מתיר

'''מתני' נוטל אדם קיסם לחצות בו שיניו.''' כמו לחצוץ ליטול הבשר החוצץ בין שיניו ואף מן החצר נוטל הוא

'''ומגבב מן החצר ומדליק.''' וכן אם רוצה להדליק מגבב הוא מכל החצר שכל מה שבחצר מוכן הוא

'''וחכמים אומרים מגבב משלפניו ומדליק.''' דוקא משלפניו אבל לא מן החצר דאיכא טירחא יתירה ומאתמול לאו להכי קיימי וכן להדליק דוקא דלא ניתנו עצים אלא להסקה ולא לחצוץ בו שיניו ובתרתי פליגי וכן הלכה שאין מותר ליטול קיסם לחצוץ בו שיניו אלא מאבוס של בהמה ולא יחתכנו ולא יתקננו לכך אא&quot;כ היה לח וראוי הוא למאכל בהמה שכל דבר הראוי למאכל בהמה מותר לחתכו בין בי&quot;ט בין בשבת ואין בו משום תיקון כלי

'''גמ' מה ביניהון.''' במאי קא מיפלגי

'''לעשות ציבור ביניהון.''' אם יכול לעשות ציבורין צבורין בחצר דעל דעתיה דר&quot;א מותר דקסבר דאין חוששין שלא יהא נראה כמכין למחר ועל דעתייהו דרבנן אין עושין ציבור משום דמיחזו כמכין אותן למחר

'''מתני' אין מוציאין את האור לא מן העצים.''' שחותכין אותן זו בזו או מכין זו בזו עד שתצא האש משום דמוליד וכבורא האש בי&quot;ט

'''ולא מן האבנים.''' ובנוסחת הבבלי ולא מן העפר שיש קרקע כשחופרין אותה מוציאה אש ממחפורת שלה

'''ולא מן המים.''' שנותנין מים בכלי זכוכית לבנה ונותן בחמה וכשהשמש חם מאוד הזכוכית מוציאה שלהבת מביאין נעורת ומגיעים בזכוכית והיא בוערת

'''ואין מלבנין את הרעפים.''' הן כלי חרס שמכסין בהן את הגגות אין מלבנין אותן באור כדי לצלות בהן מפני שהן מתחסמין ומתחזקין על ידי האור

'''ועוד אמר ר&quot;א.''' משום דתני לעיל אחת לקולא במוקצה והדר אמר אחריתא קאמר ועוד אע&quot;ג דאפסיק בינייהו במילתא אחריתא

'''עומד אדם על המוקצה.''' הצריך הזמנה וכשמזמין מהני

'''ערב שבת בשביעית.''' שאין מעשר נוהג בה ואין מחוסר אלא הזמנה וה&quot;ה במעושר ובשאר שני שבוע אלא אורחא דמלתא נקט דסתם מוקצה לאו מעושר הוא דסתם מוקצה גרוגרות וצמוקין הן ואין רגילין לעשר קודם גמר מלאכתן כמפורש בפ&quot;ק דמעשרות
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

במשנה: '''רבי אליעזר אומר: נוטל אדם קיסם לחצות בו שיניו ומגבב מן החצר ומדליק'''. מותר לשרוף עצים מהחצר להדליק, '''שכל מה שבחצר מוכן. וחכמים אומרים: מגבב משלפניו ומדליק'''. כלומר, רק מה שבבית מותר אבל מהחצר אסור.

'''מה ביניהן?''' לעשות ציבור ביניהן. '''על דעתיה דרבי אליעזר עושין ציבור''', כן, זה כדרך של מי שמכין לצורך היום ואוסף. '''על דעתהון דרבנן אין עושין ציבור''', כי זה נראה כאילו הוא מכין למחר, ולכן בכלל אסרו. הם גזרו לא לגבב בכלל מהחצר, שמא יצבור את זה ואז לא ילך כל פעם מהבית למדורה, אז לכן בעצם אסור בכלל לגבב בחצר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד ב'''

{{שוליים|ד_כו}} '''מותר להסיר את השחור מהפתילה ביום טוב כדי שתדלק יפה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ד, הלכה ג, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקיד סעיף י. ''הכרעה:'' נפסק כהמשנה בירושלמי שמוחטין את הפתילה ביום טוב, כרמב&quot;ם ושו&quot;ע.

{{שוליים|ד_כז}} '''אין שוברים חרס ואין חותכים נייר ביום טוב כדי לצלות בו דג מליח.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ד, הלכה ח, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקח סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאסור לשבר חרס ולחתוך נייר ביום טוב לצורך צליית מליח, שהרי אינו אלא לתשמיש ולא לצורך תיקון כלי או אוכל עצמו.

{{שוליים|ד_כח}} '''אין לגרוף תנור וכיריים ביום טוב אלא לכבשן, ואין להקיף שתי חביות כדי לשפות עליהן קדירה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ג, הלכה י, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקז סעיף ד. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - אין גורפין אלא מכבשין, ואין מקיפין שתי חביות לשפות עליהן קדירה, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ד_כט}} '''אין לתמוך קדרה בבקעת עצים ביום טוב, וכן אין לתמוך דלת בבקעת עצים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ד, הלכה יא, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקב סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הירושלמי שאין סומכין קדירה בבקעת וכן הדלת, שגזרו חכמים משום שנראה כבונה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ד_ל}} '''אין להנהיג בהמה במקל ביום טוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ה, הלכה ג, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקכב סעיף ד. ''הכרעה:'' נפסק כחכמים האוסרים, שכן זו לשון המשנה כ&quot;תנא קמא&quot; והירושלמי מבארה ותומך בטעם האיסור מהברייתא דחיתוך הנייר, ולא הכריע כרבי אלעזר ברבי שמעון המתיר.

{{שוליים|ד_לא}} '''אסור לצאת בסומא במקלו וברועה בתרמילו ביום טוב, או שמותר משום שהותרה הוצאה שלא לצורך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ה, הלכה ג, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקכב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שאסור, שלא כרבי שמעון בן יוחאי, כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין הוצאה שלא לצורך מותרת ביום טוב.

{{שוליים|ד_לב}} '''מכבד קיסמים המפוזרים בבית ביום טוב מותר לגבבם ולהדליקם, ומה שבחצר אסור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ב, הלכה יד, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקא סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן שאין עושין מהם ציבור אלא מגבבם בלא צבירה, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח תקא, ג.

{{שוליים|ד_לג}} '''אין להוציא אש חדשה ביום טוב מעצים, מאבנים או ממים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ד, הלכה א, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלישנא זו בירושלמי, כן פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע - אין מוציאין אש חדשה ביום טוב בשום דרך, אלא מעבירים ממדורה קיימת.

{{שוליים|ד_לד}} '''אין ליבון רעפים חדשים ביום טוב לצלות עליהן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ג, הלכה יא, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקח סעיף א &lt;קטע סוף=יח ב/&gt; ==דף יט עמוד א== &lt;קטע התחלה=יט א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כאיסור ליבון רעפים חדשים ביום טוב, שהוא כבונה כלי חדש ואינו מתקבל בהיתר צליית אוכל נפש, כמבואר בירושלמי ונפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;37&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
בשביעית ואומר מיכן אני אוכל למחר וחכמים אומרים: {{שוליים|ד_לה}}עד שירשום ואומר מיכן ועד כאן.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: אין מלבנין את הרעפים לצלות עליהן. אית תניי תני מלבנין ואית תניי תני אין מלבנין. אמר רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: מאן דאמר מלבנין, בבדוקים {{ירו&quot;מ-ביאור|שכבר נשרפו ונמצא שעומדים באש}}. ומאן דאמר אין מלבנין, בשאינן בדוקים {{ירו&quot;מ-ביאור|ושמא ישברו ונמצא טרח שלא לצורך וגם יוצר כלי}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: ועוד אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}: עומד אדם על המוקצה ערב שבת בשביעית ואומר מיכן אני אוכל למחר. מחלפה שיטתיה דרבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|האם רבי אליעזר חזר בו}}? דתנינן תמן: [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ים}}: לא יטול אלא אם כן נענע מבעוד יום. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} לאו שמותי {{ירו&quot;מ-ביאור|מבית שמאי}} הוא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה הוא לא מצריך שינענע}}? חומר הוא בדבר שיש בו רוח חיים. וחכמים אומרים: עד שירשום ויאמר מיכן ועד כאן. מחלפה שיטתון דרבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|האם חכמים חזרו בהם}}? דתנינן תמן: [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים {{שוליים|ד_לו}}: עומד ואומר זה וזה אני נוטל. והכא אינון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרין}} הכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שדי ברושם ואומר מכאן ועד כאן}}? עוד אינון אית להון חומר בדבר שיש בו רוח חיים.

&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק המביא&lt;/strong&gt;

==פרק חמישי – משילין פירות==


&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#דף יט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי_מאיר_ביצה_פרק חמישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ה_א|ירושלמי ביצה, פרק ה, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ה_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ה_א}}משילין פירות דרך ארובה ביום טוב {{שוליים|ה_ב}}ומכסין את הפירות בכלים מפני הדלף וכן כדי יין וכן כדי שמן {{שוליים|ה_ג}}ונותנין כלי תחת הדלף בשבת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: משילין פירות דרך ארובה ביום טוב}} מתניתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהארובה}} באותו הגג אבל בגג אחר אסור בשאינו שוה, אבל אם היה שוה מותר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו בגג אחר}}. תני היה שם חלון משחילין דרך חלון {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא מתירים להשחילן דרך הארובה שזו טרחה יתרה}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{שוליים|ה_ד}}פורשין מחצלת על גבי שיפוף של לבנים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שעומדות לבניין אף שאסור לטלטלם}} בשבת. אמר רבי שמעון בי רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בי רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אני}} לא שמעתי מאבא, אחותי אמרה לי משמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}ביצה שנולדה ביום טוב סומכין לה כלי בשביל שלא תתגלגל, אבל אין כופין עליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|את ה}}כלי. ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר {{שוליים|ה_ה}}כופין עליה כלי. אמר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{שוליים|ה_ו}}ובלבד שלא יהא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}כלי נוגע בגופה של ביצה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמא יזיזנה}}. תני רבי הושעיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] {{שוליים|ה_ז}}נחיל של דבורים פורסין עליה סדין בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים. מה כרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} וקשיא לרבי שמעון בי רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בי רבי ינאי|°]]? כאן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבריתא מדובר שפורס}} מלמעלן {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרחק מהמוקצה שבזה אף}} רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתיר}} וכאן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה שנחלקו}} מלמטן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמכסה על המוקצה עצמו. אמר}} רבי ביסנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ביסנא|°]] בשם רבי יוסה בן חנינה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסה בן חנינה|°]]: חפול סוטות {{ירו&quot;מ-ביאור|כיסוי סחורה בסירות}} אסור לטלטלן. מצדתא הוויין פריסין והוויין משרפין גו שמשא {{ירו&quot;מ-ביאור|רשת דיגים היתה פרוסה והיתה נשרפת בשמש}}, אתון שאלון לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} מהו מטלטלתון?&lt;span id=&quot;דף_יט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#דף יט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ביצה, דף יט. נתחיל מהדף הקודם, התחלת המשנה, פרק ט הלכה. אז אני אומר את המשנה: אין מוציאים את האור. ומתי? לא מן העצים על ידי שפשוף של עצים, לא מן הענבים, לא מן האבנים שמקישים שתי אבנים, לא מן המים שעושים כמו זכוכית מגדלת, טיפת מים על איזה נקודת חור, ואז בעצם המים יוצרים איזה צורה של טיפה, וזה מרכז את השמש, ''''''ומלבנים את הרעפים לצלות עליהן''''''.

ועוד אמר רבי אליעזר: ''''''עומד אדם על המוקצה ערב שבת בשביעית ואומר מיכן אני אוכל למחר''''''. כלומר דווקא בערב שבת בשביעית, כיוון שבשביעית הרי יש פטור ממעשרות, אז לכן אני יכול בערב שבת להגיד שלמחר הוא יאכל מהם, למרות שהוא בעצם לא יכול להסעד בשבת כי אין חובת עישור. וחכמים אומרים: ''''''עד שירשום ואומר מיכן ועד כאן''''''. כלומר לא מספיק להגיד מכאן אני אוכל, הוא חייב להגדיר את האזור שהוא מתכוון לאכול.

ואומרת הגמרא: למדנו ''''''אין מלבנין את הרעפים לצלות עליהן''''''. ''''''אית תניי תני מלבנין ואית תניי תני אין מלבנין''''''. אמר רב חסדא: ''''''מאן דאמר מלבנין, בבדוקים'''''', כלומר שכבר נשרפו והראו שהם עומדים באש. ''''''ומאן דאמר אין מלבנין, בשאינן בדוקים'''''', מחשש שמא בפעם הראשונה שהוא ישים אותם באש הם יישברו, ואז בעצם הוא מטרך שלא לצורך, וגם הוא מלבן אותם - הוא יוצר תיקון באותו זמן.

''''''ועוד אמר רבי אליעזר: עומד אדם על המוקצה ערב שבת בשביעית ואומר מיכן אני אוכל למחר''''''. שואלת הגמרא, מדברת על שיטת רבי אליעזר: ''''''מחלפה שיטתיה דרבי אליעזר''''''? דתנינן תמן, ''''''בית שמאי אומר: לא יטול אלא אם כן נענע מבעוד יום''''''. כלומר לגבי גוזלות הוא לא יכול ליטול אותם אלא אם כן נענע מבעוד יום, כלומר צריך ממש להחזיק אותם ביד. ''''''ורבי אליעזר לאו שמותי הוא''''''? כלומר רבי אליעזר היה שמותי, מבית שמאי. אז למה כאן הוא אומר שמספיק להגיד מכאן אני אוכל למחר? ומתרצת הגמרא: ''''''חומר הוא בדבר שיש בו רוח חיים'''''', כלומר שם מדובר על בעלי חיים, אז לכן זה יותר חמור - זה מוקצה יותר חמור, לכן צריך ממש להחזיק אותם ביד.

''''''וחכמים אומרים: עד שירשום ויאמר מיכן ועד כאן'''''' אני אוכל - ככה למדנו במשנה. שואלת הגמרא גם על שיטת רבנן: ''''''מחלפה שיטתון דרבנן''''''? דתנינן תמן, ''''''בית הלל אומרים: עומד ואומר זה וזה אני נוטל''''''. כלומר שם מספיק להגיד זה וזה אני נוטל, כלומר לסמן בדיוק מה הוא רוצה. למה פה די שהוא אומר מכאן ועד כאן? ואומרת הגמרא: ''''''עוד אינון אית להון חומר בדבר שיש בו רוח חיים''''''. גם חכמים סוברים שיש חומרה בבעלי חיים, לכן שם צריך ממש להגיד זה וזה אני נוטל, ופה מספיק לסמן גבולות.

מתחילים פרק &quot;המביא&quot;, פרק א', הלכה א'. אומרת המשנה: ''''''משילין פירות דרך ארובה ביום טוב''''''. כלומר אם הוא רוצה להגן מגשם או משהו כזה, יכול להשיל את הפירות מהגג דרך החור של הארובה. הארובה היתה בולטת מהגג, אז צריך היה עם מתיחה להרים את זה ואז להוריד דרך החור של הארובה, ומותר ביום טוב. ''''''ומכסין את הפירות בכלים מפני הדלף. וכן כדי יין וכן כדי שמן'''''' - מותר לכסות אותם. ''''''ונותנין כלי תחת הדלף בשבת''''''.

ואומרת הגמרא: ''''''מתניתא באותו הגג, אבל בגג אחר אסור'''''', וכל זה ''''''בשאינו שוה, אבל אם היה שוה מותר'''''', כלומר אם הגגות היו שווים, אז אפילו בגג אחר מותר. ''''''תני היה שם חלון משחילין דרך חלון'''''', כיוון שהחלון הרבה יותר קל, לא צריך להגביה את זה, לכן לא מתירים להשיל דרך הארובה כי זה מתיחה יתרה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ואומר מכאן אני אוכל למחר.''' וסגי בהכי דקסבר ר&quot;א יש ברירה

'''וחכמים אומרים עד שירשום.''' בסימן ויאמר מכאן ועד כאן דקסברי אין ברירה והלכה כחכמים

'''גמ' מאן דאמר מלבנין בבדוקין.''' שהן ישנים וכבר נבדקו שיכלו לקבל ליבון ולא חיישינן דילמא פקעי ואשתכח דטרח שלא לצורך י&quot;ט ומ&quot;ד אין מלבנין בשאינן בדוקין שהן חדשים והלכך חיישינן דילמא פקעי

'''מחלפה שיטתיה דר' אליעזר וכו'.''' כתובה היא לעיל בפ&quot;ק בהלכה ד' ושם פירשתי ע&quot;ש: הדרן עלך המביא כדי יין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הל' ו · אין מלבנין את הרעפים לצלות עליהון · אית תניי תני מלבנין ^ אמ' רב חסדא ✦ מאן דאמ' מלבנין בברוקים · ומאן דאמ' אין מלבנין בשאינן ברוקים · ועוד אמ' ר' ליעזר עומד אדם על המוקצה ערב שבת בשביעית ואומר מיכן אני אוכל למחר · מחלפה שיטתיה דר' ליעזר דתנינן תמן בית שמי אומ' לא יטול אלא אם כן נענע מבעוד יום · ור' ליעזר לאו שמתי הוא · חומר הוא בדבר שיש בו רוח חיים · וחכמ' אומ' עד שירשום ויאמר מיכן ועד כאן · מחלפה שיטתון דרבנן דתנינן תמן עומד בית הלל אומ' עמד ואו' זה וזה אני נוטל · והכא אינון אמרין הכין · עוד אינון אית להון חומר בדבר שיש בו רוח חיים · הדרן עלך המביא כדי יין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

''''''אמר רבי ירמיה בשם רב: פורשין מחצלת על גבי שיפוף של לבנים'''''' בשבת. כלומר הלבנים שהיו מסודרות לבניין, מותר לפרוש עליהן מחצלת כדי להגן עליהן, למרות שהלבנים עצמן מוקצה כי הן עוד לבניין - אסורות בטלטול, אבל בפרישה מותר לכסות עליהן בשבת.

''''''אמר רבי שמעון בי רבי ינאי: לא שמעתי מאבא, אחותי אמרה לי משמו: ביצה שנולדה ביום טוב סומכין לה כלי בשביל שלא תתגלגל''''''. כלומר מותר לשים לפניה כלי כדי שלא תתגלגל ותישבר, ''''''אבל אין כופין עליה כלי''''''. ''''''ושמואל אמר כופין עליה כלי''''''. ''''''אמר רבי מנא: ובלבד שלא יהא כלי נוגע בגופה של ביצה'''''', כי ביצה זו מוקצה ואסור להזיז את המוקצה.

''''''תני רבי הושעיה: נחיל של דבורים פורסין עליה סדין בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים''''''. שואלת הגמרא האם זה כרב ושמואל שאומרים שמותר לתת כלי לצורך מוקצה, ואז קשה על רבי שמעון בי רבי ינאי. ומתרצת: כאן בברייתא מדובר שהוא פורש ''''''מלמעלן'''''', גבוה, הרחק מהמוקצה - בזה גם רבי ינאי מתיר. וכמו שנחלקו זה ''''''מלמטן'''''', כלומר לכסות על המוקצה עצמו - וזה מחלוקת.

''''''רבי ביסנא בשם רבי יוסה בן חנינה: חפול סוטות אסור לטלטלן'''''', כלומר הכיסוי של הסחורה שבאסירות עשוי לטלטלן. עוד מספרת הגמרא סיפור: ''''''מצדתא הוויין פריסין והוויין משרפין גו שמשא'''''', מצודות או רשתות שהיו פרוסות והיו נשרפות בשמש. ''''''אתון שאלון לרב: מהו מטלטלתון''''''? הרי מותר לטלטל אותן כדי שלא יתקלקלו. ''''''אמר לון: אסור ליגע בהון, חשבין עליהון מתגנין תוחתי ראשיכון ושרי לכון מטלטלתון''''''. תחשבו כן שאתם מתכוונים להשתמש בהן שימוש של היתר, נניח בתור כרית תחת הראש שלכם, ומותר לטלטל את זה - כלי שמלאכתו לאיסור מותר לצורך גופו במקום המותר.

''''''תני חבית של טבל שנתרועעה מביא כלי אחר ונותנו תחתיה, נתמלא אסור לטלטלו'''''', כי זה טבל, זה מוקצה. ''''''אמר רבי זעירה: זאת אומרת שעושין תקנה למוקצה להצילו שלא כדרכו'''''', כי הרי אותו עצמו לא התירו ליטול ביד, אבל התירו להניח תחתיו למרות שבעצם הוא מבטל כלי מהיכנו. הכלי שבתוך הטבל יהיה אחרי זה אסור בטלטול.

שואלת הגמרא: ''''''והא תני על העבט של ענבים על המעטן של זיתים שמשכן לא יטול מהן ביום טוב, ואין צורך לומר בשבת''''''? כלומר שם לא התירו לו להניח כלי תחתם, כדי למנוע מהיין שלא ילך לאיבוד, כי כך הוא מבטל כלי מהיכנו. אז למה שם לא התירו? זה ביום טוב אסור, קל וחומר בשבת. אז למה כאן התירו? ''''''אמר רב חסדא: אף על פי שזה טבל וזה טבל, זה יש לו מוקצה וזה אין לו מוקצה''''''. כלומר הוא הקצה את הזיתים ואת הענבים לסחיטה - הוא הקצה אותם בידיים, וזה אינו מוקצה. פה, היין הטבל הוא לא הקצה אותו, רק יש עליו איסור טבל. ואם עישר ישראל מותרים, אבל כשהוא נותן כלי תחתם זה לא מבטל כלי מהיכנו לגמרי, כי אם יעבור ויפריש מעשרות אז זה יהיה מותר. ''''''הדא אמרה שעושין תקנה למוקצה להצילו שלא כדרכו''''''.

''''''תני נר שכבה מצילין את שמנו''''''. כלומר אם הוא נשבר מותר להניח כלי תחתיו. ''''''אמר רבי יעקב בר אחא: דרבי שמעון היא, דרבי שמעון אמר כבה מותר לטלטלו'''''', ואין בו איסור מוקצה. ''''''אמר רבי שמואל בר רב יצחק: רבי מאיר רבי שמעון לא אמר אלא לטלטלו, הא להציל מצילין''''''. כלומר לשים כלי לקבל את מה שנשפך מותר.

למדנו במשנה ''''''נותנין כלי תחת הדלף בשבת''''''. תני בברייתא גם כן: ''''''נתמלא ושונה ואינו חושש''''''. שואלת הגמרא למה הדלף לא מוקצה? ''''''אמר רבי חנניה: עשו אותו כנהרות ומעיינות שבאו מחוץ לתחום לתוך התחום''''''. למרות שהעננים באים מחוץ לתחום, כי אלו אינם קולים כשיטה שיש תחומים למעלה מעשרה. ''''''ותני כן, נהרות ומעיינות שבאו מחוץ התחום לתחום, ממלא מהן בשבת ואין צריך לומר ביום טוב''''''. כן, זה כאילו משום צורך אוכל נפש, או בגלל שאין שביתה למעלה מעשרה. אין תחומים למעלה מעשרה.

עוברים לפרק, הלכה. אומרת המשנה: ''''''כל שהוא משום שבות משום רשות משום מצוה חייבין עליו ביום טוב''''''. ''''''אלו הן משום שבות: לא עולין באילן, ולא רוכבין על גבי בהמה, ולא שטין על פני המים, ולא מספקין, ולא מטפחין, ולא מרקדין''''''. כלומר לא מוחאים כפיים, לא מתופפים, לא מרקדים. ''''''אלו הן משום רשות: לא דנין ולא מקדשין לא חולצין ולא מייבמין''''''. ''''''אלו הן משום מצוה: לא מקדישין ולא מעריכין ולא מחרימין ולא מגביהין תרומה ומעשרות ביום טוב''''''. ''''''כל אלו ביום טוב אמרו קל וחומר לשבת. אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד''''''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד א'''

{{שוליים|ד_לה}} '''אין מלבנים רעפים חדשים ולא-בדוקים ביום טוב לצלות עליהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ב, הלכה ט. ''הכרעה:'' נפסק כתירוץ רב חסדא המחלק בין בדוקים לשאינם בדוקים - כך פסק הרמב&quot;ם, שברעפים שלא נבדקו יש חשש שיישברו ונמצא טורח שלא לצורך ואף עשיית כלי ביום טוב.

{{שוליים|ד_לו}} '''באיזה אופן מותר ליטול מן העירוב ביום טוב לצורך תערובת דברים שלא הוכנו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ב, הלכה ה, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תצז סעיף י &lt;קטע סוף=יט א/&gt; הדרן עלך המביא ד. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבמחובר בקרקע או במחיצה (שדי ברושם) אין די באמירה &quot;מכאן ועד כאן&quot; בעודו חלק אחד, ובדבר שיש בו רוח חיים יש חומר נוסף, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' יו&quot;ט פ&quot;ב ה&quot;ה) והשו&quot;ע (או&quot;ח תצז,י).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>ijjjdz8n52p5wyhzj8g4y3lphjnz59n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ביצה/הדפסה עם ליידן (פרק חמישי)</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1755758</id>
    <revision>
      <id>3084874</id>
      <timestamp>2026-09-26T12:02:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Meirveshulibot</username>
        <id>42771</id>
      </contributor>
      <comment>פיילוט: הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן, פני משה והדינים המקוצרים (בוט)</comment>
      <origin>3084874</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="159501" sha1="i120yhecmhspllq5so365v2vp53qnfg" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ביצה, פרק חמישי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ביצה|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;38&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
 אמר לון: אסור ליגע בהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} חשבין עליהון מתגנין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאתם רוצים לישון}} תוחתי ראשיכון ושרי לכון מטלטלתון. תני {{שוליים|ה_ח}}חבית של טבל שנתרועעה מביא כלי אחר ונותנו תחתיה, נתמלא אסור לטלטלו. אמר רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: זאת אומרת שעושין תקנה למוקצה להצילו שלא כדרכו {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא התירו ליטולו ביד אלא להניח כלי תחתיו אף שמבטל כלי מהיכנו}}. והא תני על העבט של ענבים על המעטן של זיתים שמשכן {{ירו&quot;מ-ביאור|התחילו לינזול}} לא יטול מהן ביום טוב {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא התירו להניח כלי תחתם שלא ילך היין או השמן לאיבוד, משום שמבטל כלי מהיכנו}} ואין צורך לומר בשבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה כאן התירו}}? אמר רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: אף על פי שזה טבל וזה טבל, זה יש לו מוקצה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהקצה את הזיתים והענבים בידים לצורך סחיטה}} וזה אין לו מוקצה {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא הקצם אלא שייש עליהם איסור טבל, ואם עבר ועשרן מותרים. וכשנותן כלי תחתם, אין זה מבטל כלי מהכנו לגמרי}}. הדא אמרה שעושין תקנה למוקצה להצילו שלא כדרכו. תני נר שכבה מצילין את שמנו {{ירו&quot;מ-ביאור|אם נשבר מותר להניח כלי תחתיו}}. אמר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} היא, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אמר כבה מותר לטלטלו {{ירו&quot;מ-ביאור|ואין איסור מוקצה}}. אמר רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחולק על}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} לא אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור}} אלא לטלטלו, הא להציל מצילין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: ונותנין כלי תחת הדלף בשבת}}. תני נותנין כלי תחת הדלף בשבת, {{שוליים|ה_ט}}נתמלא {{ירו&quot;מ-הוסר|שופף}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שופך}} ושונה ואינו חושש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה אין הדלף מוקצה}}? אמר רבי חנניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנניה דציפורין|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שאדם מצפה לגשם אין זה מוקצה, ואף שהעננים באו מחוץ לתחום הקלו שאינם קונים שביתה}} עשו אותו כנהרות ומעיינות שבאו מחוץ לתחום לתוך התחום. ותני כן {{שוליים|ה_י}}נהרות ומעיינות שבאו מחוץ התחום לתחום ממלא מהן בשבת ואין צריך לומר ביום טוב.

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ה_ב|ירושלמי ביצה, פרק ה, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ה_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
כל שהוא משום שבות משום רשות משום מצוה חייבין עליו ביום טוב. אלו הן משום שבות: לא עולין באילן, ולא רוכבין על גבי בהמה, ולא שטין על פני המים, ולא מספקין, ולא מטפחין, ולא מרקדין. אלו הן משום רשות: לא דנין ולא מקדשין לא חולצין ולא מייבמין. אלו הן משום מצוה: לא מקדישין ולא מעריכין ולא מחרימין ולא מגביהין תרומה ומעשרות ביום טוב. כל אלו ביום טוב אמרו קל וחומר לשבת. אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|יש}} שבות שהיא רשות ורשות שהיא

&lt;span id=&quot;דף_כ_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#דף כ א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד ב'''

{{שוליים|ה_ח}} '''חבית של טבל שנתרועעה ביום טוב - האם מותר לתת כלי אחר תחתיה כדי להציל את היין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כה, הלכה כה. ''הכרעה:'' מותר לתת כלי תחתיה להצילה, כדברי רבי זעירה שלמדנו מכאן שעושים תקנה למוקצה להצילו שלא כדרכו, ובזה חילקו בין חבית שנתרועעה (שמותר) לבין עיבט של ענבים או מעטן של זיתים שהתחילו להיזול (שאסור), וכן פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ה_ט}} '''מי דלף (מים שנטפו לכלי מגשם) שנתמלא הכלי בשבת/יו&quot;ט - מותר לשפכם ולחזור ולהניח הכלי תחתיו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כה, הלכה כד, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שלח סעיף ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנניה שמים אלו אינם מוקצה כיוון שאדם מצפה לגשם ואף שבאו מחוץ לתחום נחשבים כנהרות ומעיינות שאינם קונים שביתה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ה_י}} '''מותר למלא מים מנהרות ומעיינות שבאו מחוץ לתחום לתוך התחום בשבת וביום טוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ה, הלכה יד, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שצז סעיף ט &lt;קטע סוף=יט ב/&gt; ==דף כ עמוד א== &lt;קטע התחלה=כ א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שמים אלו אינם נאסרים משום תחומין שכן אין דין תחומין באוכל שנמצא בתוך התחום, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' משילין פירות דרך ארובה בי&quot;ט.''' מי שיש לו פירות או תבואה שטוחין על הגג להתייבש וראה גשמים ממשמשין ובאין התירו לו לטרוח ולשלשלם דרך הארובה שבגג לארץ או ממקום למקום באותו הגג ודוקא דרך ארובה דכל ארובה היא מלמעלה למטה בתקרת הגג אבל לא דרך החלון כגון גג שמוקף מחיצות וחלון בכותל וצריך להגביה עד החלון ולהשליכן דכולי האי לא שרו רבנן למטרח

'''ומכסין את הפירות מפני הדלף.''' גשמים הנוטפין מן הגג מכסין אותן ולא אמרי' טרחא שלא לצורך היא דמשום הפסד ממון שרו ליה רבנן

'''וכן כדי יין וכן כדי שמן.''' מכסין אותן מפני הדלף

'''ונותנין כלי תחת הדלף.''' לקבל את המים שלא יטנפו את הבית ואף בשבת ובדלף הראוי דאי בשאינו ראוי הוא מבטל כלי מהיכנו הוא ועוד דהוי כגרף שנ רעי ואין עושין גרף של רעי לכתחלה

'''גמ' מתניתא באותו גג.''' דוקא מותר לפנות ולהשילן דרך הארובה אבל אם היו הפירות בגג אחר ובא לפנותן מגג לגג ולהשילן דרך הארובה אסור דטרחא יתירא לא התירו לו

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ד. והתם גריס אין משלשלין אותן דרך חלונות

'''רב ירמיה בשם רב פורשין מחצלת וכו'.''' גרסי' להא לעיל בשבת פ&quot;ד בהלכה ב' עד ושרי לכון מטלטלתון ושם מפורש

'''תני.''' בתוספתא דשבת פ&quot;ד. חבית של טבל שנשברה וכו'

'''זאת אומרת וכו'.''' שהרי הטבל מוקצה הוא ועושין לו תקנה להצילו שלא כדרכו כלומר כלאחר יד וליתן כלי אחר תחתיו ולא לפנותו מחבית זו לחבית אחרת. ודוקא במוקצה כמו טבל שאינו מוקצה אלא לכתחלה אבל אם עבר ותיקנו מתוקן הוא הא בשאר מוקצה לגמרי לא כדלקמיה

'''והא תני.''' סיפא דהתוספתא שם עביט של ענבים ומעטן של זתים שמשכן אחר שנתן לתוכן הענבים והזתים כדי שיתחממו משכן למקום אחד עד שיהו ראוין לגת ולבית הבד

'''לא יטול מהן בי&quot;ט.''' משום דאסח דעתיה מינייהו וקשיא רישא וסיפא אהדדי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;משילין פירות דרך ארובה ביום טוב · ומכסין את הפירות בכלים מפני הדלף · וכן כדי יין וכן כדי שמן · ונותנין כלי תחת הדלף בשבת · ב כל שהוא משום שבות משום רשות משום מצוה חייבין עליו ביום טוב · אילו הן משום שבות לא עולין באילן ולא רוכבין על גבי בהמה ולא שטין על פני המים ולא מספקין ולא מטפחין ולא מרקדין · אילו הן משום רשות לא דנין ולא מקדשין לא חולצין ולא מייבמין · אילו הן משום מצוה לא מקדישין ולא מעריכין ולא מחרימין ולא מגביהין תרומה ומעשרות ביום טוב · כל אילו ביום טוב אמרו קל וחומר לשבת אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד · ג הבהמה והכלים כרגלי הבעלים · המוסר בהמתו לבנו או לרועה הרי הוא כרגליו · כלים המיוחדין לאחד מן האחים שבבית הרי הן כרגליו ושאין מיוחדין הרי אילו במקום שהולכין · ד השואל כלים מחבירו מערב יום טוב כרגלי השואל · ביום טוב כרגלי המשאיל · האשה ששאלה מחבירתה תבלין ומים ומלח לעיסתה הרי אילו כרגלי שתיהן · ר' יהודה פוטר במים מפני שאין בו ממש · ה הגחלת כרגלי הבעלים · והשלהבת בכל מקום · הגחלת שלהקדש ן מועלין בה · והשלהבת לא נהנין ולא מועלין · ו בור שליחיד כרגלי יחיד ושל אנשי העיר כרגלי אותה העיר · ושלעולי בבל כרגלי הממלא · ז מי שהיו פירותיו בעיר אחרת ועירבו בני אותה העיר לבוא אצלו לא יביאו לו מפירותיו · ואם עירב הוא הרי פירותיו כמוהו · ח מי שזימן אצלו אורחין לא יוליכו בידם מנות אלא אם כן זיכה להן אחר במנותיהן מערב יום טוב · אין משקין ושוחטין את המדבריות אבל משקין ושוחטין את הבייתות · אילו הן הבייתות הלנות בעיר · מדבריות הלנות ז באפר ·
משילין פירות דרך ארובה ביום טוב כול' · מתנית' באותו הגג · אבל בגג אחר אסור כשאינו שוה · אבל אם היה שוה מותר · תני היה שם חלון משחילין דרך חלון · רב ירמיה בשם רב פורסין מחצלת על גבי שיפוף שללבינים בשבת · אמ' ר' שמעון בי ר' ינאי אני לא שמעתי מאבא אחותי אמרה לי משמו ביצה שנולדה ביום טוב סומכין לה כלי בשביל שלא תתגלגל אבל אין כופין עליה כלי · ושמואל אמ' כופין עליה כלי · אמ' ר' מנא ובלבד שלא יהא כלי נוגע בגופה שלביצה · תני ר' הושעיה נחיל שלדבורים פורסין עליה סדין בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים · מה כרב · כשמואל כאן מלמעלן וכאן מלמטן · ר' ביסנא בשם ר' יוסה בן חנינה חפ סוטות אסור לטלטלן · מצדתא הוויין פריסין והויין משתרפן גו שמשא · אתון שאלון לרב מהו מטלטלתון · אמ' לון חשבין עליהון מיתננין תוחתי ראשיכון ושרי לכון מטלטלתון · תני חבית שלטבל שנתרועעה מביא כלי אחר ונותנו תחתיה · נתמלא אסור לטלטלו · אמ' ר' זעורה זאת אומרת שעושין תקנה למוקצה להצילו שלא כדרכו · והא תני על העבט שלענבים על המעטן שלזיתים לא יטול מהן ביום טוב ואין צריך לו' בשבת · אמ' רב חסדא אעפ שזה טבל וזה טבל · זה יש לו מוקצה · וזה אין לו מוקצה · הדא אמרה שעושין תקנה למוקצה להצילו שלא כדרכו · נר שכבה מצילין את שמיט · אמ' ר' יעקב בר אחא דר' שמעון היא דר' שמעון אמ' ככה מותר לטלטלו · יא ר' שמואל בר רב יעתק לא אמ' אלא לטלטלו הא להציל מצילין · תני נותנין כלי תחת הדלת בשבת · נתמלא שופך ושונה ואינו חושש · אמ' ר' חנניה עשו אותו כטהרות ומעיינות שבאו מחוץ לתחום לתוך התחום · ותני כן טהרות ומעיינות שבאו מחוץ התחום לתחום ממלא מהן בשבת ואין צריך לומ' ביום טוב · הל' ב · שבות שהיא רשות ורשות שהיא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;39&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מצוה. אי זו היא שבות שהיא רשות? לא עולין באילן, ולא רוכבין על גבי בהמה, ולא שטין על פני המים, ולא מספקין, ולא מטפחין, ולא מרקדין. אי זו היא רשות שהיא מצוה? לא דנין ולא מקדשין ולא חולצין ולא מייבמין. תני {{שוליים|ה_יא}}אין עולין באילן בין לח בין יבש {{ירו&quot;מ-ביאור|מת}}. ניחא {{ירו&quot;מ-הוסר|לה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לח}} יבש {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי יבש הרי הוא כתלוש וכי}} כך אנו אומרין אסור לדוש {{ירו&quot;מ-ביאור|לדרוך}} על גבי זמורה בשבת? אלא כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אמר {{שוליים|ה_יב}}גפן שיבשה אסורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום מראית עין}} ואינה מקדשת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעולם}}. דברי הכל אסרו אילן יבש מפני אילן לח {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יבואו להתיר אף באילן לח}}. [[ביאור:עץ מסורת#רב חייה בר אשי|°]]&lt;nowiki/&gt;רב חייה בר אשי אתא ופרי {{ירו&quot;מ-ביאור|בא בריצה}} קומי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר לו: ביידא אתיתה {{ירו&quot;מ-ביאור|באיזה דרך הלכתה}}? אמר לו: בההוא תמרתא עקימתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בדרך שהיה שם דקל עקום}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחסם את הדרך ועברתי מעליו}}. אמר לו: מאן שרא {{ירו&quot;מ-ביאור|מי התיר}} לך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: אסור לדוש {{ירו&quot;מ-ביאור|לדרוך}} על גבי זמורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מחוברת לאילן}} בשבת, היא שורשי אילן היא קולסי {{ירו&quot;מ-הוסר|אכרוב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כרוב}} בגבוהין ג', {{שוליים|ה_יג}}אבל אם אינן {{ירו&quot;מ-הוסר|גובהין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|גבוהין}} ג' כארץ הם. מפני מה אמרו אין עולין באילן? שמא ישכח ויאכל או שמא ישכח וירעיד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונמצא מזיז את המוקצה}}. נישמעינה מן הדא {{שוליים|ה_יד}}היה רוכב על גבי בהמה אומר לו רד. הדא אמרה שמא ישכח וירעיד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויזיז את הבהמה שהיא מוקצה שהרי לא שייך בבהמה שמא יקטוף פירות}}. מפני מה אמרו היה רוכב על גבי בהמה אומרים לו רד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאילן אומרים לו שישאר שם}}? חברייא אמרו שמא {{ירו&quot;מ-הוסר|תינוק}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תחנק}} הבהמה. אמר לון רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הגע עצמך שהיה הוגן {{ירו&quot;מ-ביאור|גמל}} אחד גדול {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יחנק אם ישבו עליו כל השבת}}? תנא רבי אחא בר פפא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אחא בר פפא|°]] קומי רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] שנייא היא {{שוליים|ה_טו}}שהוא מצווה על שביתת בהמה כמוהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כג יב|שמות משפטים כג יב]]) למען ינוח שורך וחמורך כמוך. אית תניי תני נשענים בבהמה אית תניי תני {{שוליים|ה_טז}}אין נשענים בבהמה. אמר רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: מאן דאמר נשענין {{ירו&quot;מ-הדגשה|באדם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בבריא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בריא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינו זקוק להשען}} מאן דאמר אין נשענין בתש {{ירו&quot;מ-ביאור|שזקוק למשענת}}. רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אומר איתפלגון רבי אבא בר ממל[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר ממל|°]] וחברייא, חד אמר נשענים כהדא דרב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] וחורנה אמר אין נשענים. מאן דאמר נשענים בהוא דמיסתמיך ציבחר {{ירו&quot;מ-ביאור|שנשען מעט}} מאן דאמר אין נשענין בכובש את כבדו. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא {{ירו&quot;מ-ביאור|מי אמר את זה ומי אמר את זה}}. מן מה דלא אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם רבי אבא בר ממל[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר ממל|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|רב}}כלום, הוי דו אמר כרב חיסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}נשענים {{ירו&quot;מ-הדגשה|באדם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בבריא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בריא}} ואין נשענים בתש {{ירו&quot;מ-ביאור|ולכן לא אמר כלום שלא היה לו מה לחדש}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} {{שוליים|ה_יז}}ולא שטין על פני המים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: זאת אומרת {{שוליים|ה_יח}}שאסור להשיט דבר ולהוליכו מאצלו ודכוותה אסור לאדם להשיט דבר ולהביאו אצלו. רבי אבא מרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא מרי|°]] ורבי מתניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]] הוון יתיבון, חמון לחד בר נש פצל מיא לכא ולכא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו אדם מזיז מים לכאן ולכאן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לסלק את הלכלוך}} ושתי. אמר רבי אבא מרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא מרי|°]] לרבי מתניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]] הדא היא דאמר רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אסור לאדם להשיט דבר ולהוליכו מאצלו.&lt;span id=&quot;דף_כ_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#דף כ ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ביצה, דף כ'. אנחנו מתחילים לקראת הגמרא. אומרת הגמרא: יש שבות שהוא רשות, כלומר דבר שחכמים אסרו אותו הוא רק רשות, ויש שבות שהוא מצווה.

'''אי זו היא שבות שהיא רשות?''' כן. '''לא עולין באילן, ולא רוכבין על גבי בהמה, ולא שטין על פני המים, ולא מספקין, ולא מטפחין, ולא מרקדין'''. עכשיו '''אי זו היא רשות שהיא מצוה? לא דנין ולא מקדשין ולא חולצין ולא מייבמין'''.

'''תני אין עולין באילן בין לח בין יבש'''. כלומר, אפילו אם האילן הזה מת. ואתה אומר '''ניחא''' יבש, אבל הרי יבש הוא כתלוש - הרי ככה אנו אומרים, '''אסור לדוש על גבי זמורה בשבת'''. כלומר, סתם מקל מונח ברחוב אסור לדרוך עליו, '''אלא כרבי מאיר'''. '''דרבי מאיר אמר גפן שיבשה אסורה ואינה מקדשת'''. כלומר, היא לא מקדשת כיוון שזה מת, אבל אסור לזרוע לידה כיוון שזה מראית עין. אז גם כאן אסור לעלות על אילן אפילו יבש, שהוא מראית עין.

'''דברי הכל אסרו אילן יבש מפני אילן לח''', שלא יבוא להתיר גם אילן לח, כן? '''רב חייה בר אשי אתא ופרי קומי רב''', הוא רץ לפני רב. '''אמר לו: ביידא אתיתה?''' כלומר באיזה דרך הגעת? '''אמר לו: בההוא תמרתא עקימתא'''. היה שם איזה עץ יבש עקום שחסם את הדרך, אז עבר מעליו. '''אמר לו: מאן שרא לך?''' מי היתיר לך את זה? '''רבי אחא בשם רב: אסור לדוש על גבי זמורה בשבת''', כי היא מחוברת לאילן. כלומר ענף של אילן אסור לדרוך עליו.

'''היא שורשי אילן היא קולסי בגבוהין ג''', אין הבדל בין אם זה עץ או שיח, '''אבל אם אינן ג' כארץ הם'''. '''מפני מה אמרו אין עולין באילן? שמא ישכח ויאכל או שמא ישכח וירעיד'''. אז בעצם מזיז מוקצה.

'''נישמעינה מן הדא היה רוכב על גבי בהמה אומר לו רד'''. אתה אומר, '''הדא אמרה שמא ישכח וירעיד''', כי הרי להזיז בהמה שייך, אבל שמא יקטוף פירות לא שייך. ואתה אומר '''מפני מה אמרו היה רוכב על גבי בהמה אומרים לו רד''', ואם הוא היה על גבי אילן אומרים לו שיישאר שם - למה, מה ההבדל?

'''חברייא אמרו שמא הבהמה''', כלומר תיחנק. הבהמה יכולה למות אם ישב עליה כל השבת. '''אמר לון רבי יוסי הגע עצמך שהיה הוגן אחד גדול?''' כלומר זה היה גמל גדול שלא יחנק אם ישבו עליו כל השבת. אז מה הדין?

'''תנא רבי אחא בר פפא קומי רבי זעירה שנייא היא שהוא מצווה על שביתת בהמה כמוהו'''. הסיבה שבבהמה אמרו לו לרדת כי גם הבהמה מצווה לשבות, הוא מצווה שהבהמה תשבות כמוהו. '''למען ינוח שורך וחמורך כמוך'''.

'''אית תניי תני נשענים בבהמה אית תניי תני אין נשענים בבהמה'''. '''אמר רב חסדא: מאן דאמר נשענין''' - כלומר אם האדם עצמו בריא וחזק, הוא לא צריך להישען, אז מותר. '''מאן דאמר אין נשענין בתש''' - אם אדם זקן או תשוש שנשען על בהמה, זה אסור כי הוא נשען עליה בכל הכוח, זה בעצם מחביא עליה.

'''רבי יוסה אומר איתפלגון רבי אבא בר ממל וחברייא, חד אמר נשענים''' וחורנה אמר אין נשענים. '''מאן דאמר נשענים בהוא דמיסתמיך ציבחר''', כיוון שהוא נשען טיפה. '''מאן דאמר אין נשענין בכובש את כבדו''', כלומר את כל המשקל שלו. '''ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמר רב חסדא.''' לא קשיא שאע&quot;פ שזה טבל. חבית של טבל דרישא

'''וזה טבל.''' דהסיפא שהרי עדיין לא נגמרה מלאכתן למעשר כדתנן בפ&quot;ק דמעשרות מ&quot;מ לא דמו

'''לפי שזה יש לו מוקצה וכו'.''' כלומר ענבים וזתים דהסיפא יש לו מוקצה לגמרי דלא נגמרה מלאכתן למעשר ואי אפשר לתקנן אבל טבל דרישא אין לו מוקצה לגמרי אלא מוכן הוא לענין דיעבד שאם עבר ותיקנו מתוקן

'''הדא אמרה וכו'.''' כדפרישית דלמוקצה כמו טבל שאינו מוקצה לגמרי עושין לו תקנה כלאחר יד כדי להצילו

'''תני נר שכבה.''' בי&quot;ט או בשבת מצילין את שמנו כופה עליו את הכלי וכיוצא בזה שלא ישפך השמן

'''דר&quot;ש היא.''' דפליגי בתוספתא שם לר&quot;מ כל הנרות מטלטלין חוץ מן הנר שהדליקו בו באותה שבת ר&quot;ש אומר כל הנרות מטלטלין חוץ מן הנר הדולק בשבת כבה מותר לטלטלו וא&quot;כ ההיא ברייתא נר שכבה וכו' כר&quot;ש היא

'''אמר ר' שמואל בר רב יצחק.''' לא היא דאפי' ר&quot;מ מודה בזה דלא אמר ר&quot;מ אלא לטלטלו אסור דמאחר שהדליקו בו באותה שבת אקצי דעתיה מיניה הא להציל השמן במקומו בלא טלטול הנר מצילין אותו לדברי הכל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מצוה · אי זו היא שבות שהיא רשות לא עולין באילן ולא רוכבין על גבי בהמה ולא שטין על פני המים ^ אי זו היא רשות שהיא מצוה לא דנין ולא מקדשין לא חולצין ולא מייבמין · תני אין עולין באילן ^ · ניחא לח · יבש כך אנו אומרין אסור לדוש על גבי זמורה בשבת · אלא כר' מאיר דר' מאיר אמ' גפן שיבשה אסורה ואינה מקדשת · דברי הכל אסרו אילן יבש מפני אילן לח · רב חייה בר אשי אתא ושרי קומי רב אמ' ליה כיידא גוהא אמ' ליה המרחתא עקימתא · אמ' ליה מאן שרא לך · ר' בשם רב אסור לדוש על גבי זמורה בשבת · היא שורשי אילן היא קולסי אכרוב כגבוהין שלשה · אבל אם אינן גבוהין שלשה מחרץ הס · מפני מה אמרו אין עולין באילן שמא ישכח ויאכל · או שמא ישכח ויריעד · נשמעינה מן הדא היה רוכב על גבי בהמה אומ' לו רד · הדא אמרה שמא ישכח ויריעד · מפני מה אמרו היה רוכב על גבי בהמה אומ' לו רד · תכרייא אמרי שמא תיעוק הבהמה · אמ' לון ר' יוסי הגע עצמך שהיה הוגן אחד גדול · תנא ר' אחא בר פפא קומי ר' זעורה שנייא היא שהוא מצוה על שביתת בהמה כמוהו למען ינוח שורך וחמורך כמוך · אית תניי תני נשענים בבהמה · אית תניי תני אין נשענים בבהמה · אמ' רב חסדא מאן דאמ' נשענין בבריא · מאן דאמ' אין נשענין בחש · ר' יוסה זו איתפלגון ר' בא בר ממל וחברייא חד אמ' נשענים · וחורנה דמ' אין נשענים · מאן דמ' נשענים כהוא דמיסתמיך מאן דאמ' אין נשענין ככובש את כתרו · ולא ידעין מאן אמ' דא ומאן אמ' דא · מן מה דלא דמ' ר' יוסה בשם ר' בא בר ממל כלום הוי דו אמ' נשענים בבריא ואין נשענים בחש · ולא שטין על פני המים · ר' יעקב בר זכרי בשם ר' אבהו זאת אומרת שאסור להשיט דבר ולהוליכו מאצלו · ודכוותה אסור לאדם להשיט דבר ולהביאו אצלו · ר' אבא מרי ור' מתניה חוון יתיבין חמון לחד בר נש פלל מיא לכא ולכא ושתי · אמ' ר' אבא מרי לר' מתניה הדא היא דמ' ר' יעקב בר זכרי בשם ר' אבהו אסור לאדם להשיט דבר ולהוליכו מאצלו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''מן מה דלא אמר רבי יוסה בשם רבי אבא בר ממל כלום''', אז לכן הוא אמר כרב חסדא נשענים בבריא ואין נשענים בתש, ולכן הוא לא אמר כלום כי אין בזה שום חידוש.

תנן '''ולא שטין על פני המים'''. '''רבי יעקב בר זבדי בשם רבי אבהו: זאת אומרת שאסור להשיט דבר ולהוליכו מאצלו''', כלומר אסור להזיז משהו על המים, '''ודכוותה אסור לאדם להשיט דבר ולהביאו אצלו'''.

'''רבי אבא מרי ורבי מתניה הוון יתיבון, חמון לחד בר נש פצל מיא לכא ולכא ושתי'''. כלומר, זה בן אדם שמפצל את המים לימין ולשמאל כדי שהלכלוך יזוז, ואז הוא שותה. '''אמר רבי אבא מרי לרבי מתניה הדא היא דאמר רבי יעקב בר זבדי בשם רבי אבהו: אסור לאדם להשיט דבר ולהוליכו מאצלו'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כ עמוד א'''

{{שוליים|ה_יא}} '''אין לעלות באילן בשבת ויום טוב, בין באילן לח ובין ביבש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כא, הלכה ו, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שלו סעיף א, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקכד סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מאיר האוסר גזירה שווה בין לח ליבש, שגזרו על היבש אטו הלח, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין חילוק בין לח ליבש לעניין עלייה באילן.

{{שוליים|ה_יב}} '''אין להשתמש בעץ יבש מכרם או מגפן, גם אם היבשות ברורה, מחשש מראית עין..''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלאים, פרק ה, הלכה טז. ''הכרעה:'' נפסק כדברי הכל שאסרו אילן יבש בכרם משום מראית עין, שלא יבואו להתיר אף באילן לח; כפי מעשה רב שאסר לרב חייה בר אשי לעבור סמוך לדקל יבש עקום בכרם..

{{שוליים|ה_יג}} '''אין לעלות באילן ביום טוב או שבת מחמת חשש איסור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כא, הלכה ח, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שלו סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כלישנא זו שאיסור העלייה באילן הוא גזירה שמא ישכח ויתלוש פרי (איסור דאורייתא) או שמא ישכח וירעיד את האילן ויזיז מוקצה, כמבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ה_יד}} '''מי שרוכב על בהמה בשבת אומרים לו לרדת, ומי שעלה על אילן אומרים לו להישאר במקומו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כא, הלכה ט, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שה סעיף יח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אחא בר... (הטעם המובא בהמשך הסוגיה, שהטעם הוא גזירה שמא יתלוש עלים מן האילן להשתמש בהם, מה שאין כן בבהמה שאין בה חשש תלישה), וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה למעשה.

{{שוליים|ה_טו}} '''אין לישראל להישען או להיתלות בבהמת חולין בשבת שמא ירכב עליה או ישתמש בה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כ, הלכה א, שו&quot;ע או&quot;ח סימן רמו סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כתנא דאסר, מטעם שהוא מצווה על שביתת בהמתו כמוהו, &quot;למען ינוח שורך וחמורך כמוך&quot;; להלכה נאסר להישען או להיתלות בבהמה, ומותר רק להוליכה ולדוחפה בגופו..

{{שוליים|ה_טז}} '''האם מותר להישען על בהמה בשבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כא, הלכה ט, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שה סעיף יח. ''הכרעה:'' נפסק לאיסור להישען על בהמה בכל מקרה, כרמב&quot;ם ושו&quot;ע, מחמת הספק שלא הוברר בירושלמי איזו חלוקה נכונה, ולכן מחמירים.

{{שוליים|ה_יז}} '''אין לשוט על פני המים בשבת ויום טוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ה, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שלט סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבהו בשם רבי יעקב בר זבדי שהשטה על פני המים אסורה, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע איסור השטה במים.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;40&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אמר לו אל {{ירו&quot;מ-הדגשה|תדמה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|את מה שאותו אדם עושה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|הדא היא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לזה אלא להדא}} דתנינן {{שוליים|ה_יט}}שובר אדם את החבית לוכל ממנה גרוגרות {{ירו&quot;מ-הדגשה|קל וחומר שמותר להזיז לכלוך כדי לשתות. תנן}} {{שוליים|ה_כ}}ולא מספקין. סיפוק {{ירו&quot;מ-הדגשה|זו מחיאת כף}} שהוא מחמתו {{ירו&quot;מ-הדגשה|להרגיעה כעסו}} כמה דאת אמר ([[במדבר כד י|במדבר בלק כד י]]) ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו. {{שוליים|ה_כא}}ולא מטפחין. טיפוח {{ירו&quot;מ-הדגשה|זו מחיאת כף}} שהוא לרצונו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לשמחה}}. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] וחברייא חד אמר הכין {{ירו&quot;מ-ביאור|בגב היד}} שרי {{ירו&quot;מ-ביאור|מותר}} והכין אסור וחורנה אמר בין הכין ובין הכין אסור. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא {{ירו&quot;מ-ביאור|מי אמר את זה ומי אמר את זה}}. מן מה דאמר רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] אית הוה סבין ביומינן והוון מטפחין לאחורי ידיהון בשובתא {{ירו&quot;מ-ביאור|היו זקנים בימינו שהיו מוחאים כפים עם גב היד בשבת}}, הוי דו אמר {{שוליים|ה_כב}}הכין שרי והכין אסור. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי הוה מסב {{ירו&quot;מ-ביאור|חיתן}} לרבי שמעון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בנו של רבי, שמעון ברבי}} בריה והוון מטפחין לאחורי ידיהון בשובתא. עבר [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר ושמע קלהון אמר רבותינו הותרה השבת. שמע [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי קליה אמר מי הוא זה שבא לרדותינו בתוך ביתינו. ואית דאמרי הכין אמר מי הוא זה שבא {{ירו&quot;מ-הוסר|לצנעינו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לצנענו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לתקן אותנו בהלכה}} בתוך ביתינו. שמע [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר קליה וערק {{ירו&quot;מ-ביאור|וברח}}. נפקין פריי בתריה {{ירו&quot;מ-ביאור|יצאו ורצו אחריו}}. מפרי {{ירו&quot;מ-ביאור|תוך כדי ריצה}} אפרח רוחא פיקייליה מעל קדליה דרבי מאיר {{ירו&quot;מ-ביאור|הרוח העיפה את הסודר מעל ערפו של רבי מאיר}}. אודיק {{ירו&quot;מ-ביאור|השקיף}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מן כוותא {{ירו&quot;מ-ביאור|מהחלון}} וחמא קדליה דרבי מאיר {{ירו&quot;מ-ביאור|וראה את ערפו של רבי מאיר}} מן אחוריו. אמר לא זכית אנא לאורייתא אלא בגין דחמי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} קדליה {{ירו&quot;מ-ביאור|שראיתי את ערפו}} ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר מן אחוריו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ורבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] תריהון אמרין אנן לא זכינן לאורייתא אלא בגין דחמינן אצבעתיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מן גולגיקין דידיה {{ירו&quot;מ-ביאור|שרוול המעיל שלו}}. {{שוליים|ה_כג}}ולא מרקדין. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: קיפוץ {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה ש}}עוקר שתי רגליו כאחת, ריקוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה ש}}עוקר אחת ומניח אחת. אמר רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{שוליים|ה_כד}}כל משמיעי קול אסורין בשבת. רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|סבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|סכר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|סתם}} מקושה דכנישתא חדתא {{ירו&quot;מ-ביאור|פעמון שכשהיו נכנסים היה משמיע קול בבית הכנסת החדש}}. רבי ליל בי רבי אלם[[ביאור:עץ מסורת#רבי ליל בי רבי אלם|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשרצה להשתיק את האנשים}} מקש על כסא. רבי אילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} עני בסדרא {{ירו&quot;מ-ביאור|התעכב בשיעור}}, סלק לביתא אשכחון דמיכין {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך לביתו ומצא שהם ישנים}}, רבע ליה על סולמא בגין דלא מקשה על תרעא בשובתא {{ירו&quot;מ-ביאור|נשכב על המדרגות כדי לא להקיש על הדלת בשבת}}. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] הוה פשט {{ירו&quot;מ-ביאור|למד}} עם בריה דרבי אימי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אמי בן נתן}}. אזל בעי מתערתא בקריצתא {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה להעיר אותו בהשכמה}} דשובתא שרי מיקש על תרעא {{ירו&quot;מ-ביאור|התחיל נוקש על הדלת}}. אמר לו: אבא מאן שרא לך? רבי אבא בר כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר כהנא|°]] בעא קומי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מהו מקשה על כריסא {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר להקיש על הבטן}} בשובתא? אמר לו {{שוליים|ה_כה}}בחולא מאן שרא {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום חול מי התיר}} לך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסרו להכניס ידו מתחת לטבור מפני הרהור}}. אמר רבי שמואל בר אבודמא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר אבדומא|°]]: נהגין {{ירו&quot;מ-ביאור|התירו}} רבנן בחולה {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום חול}} מן הטיבור ולמעלן בבגדיו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} מן הטיבור ולמטן. {{שוליים|ה_כו}}ולא דנין. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] {{שוליים|ה_כז}}אסור לדון דיני ממונות בערב שבת. והא מתני' פליגא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן כיוון שאם ידונו ולא יהרגו נמצאו מעכבים את הדין ואם יהרגו חייבים להתענות כל אותו היום}} לפיכך אין דנין לא בערב שבת ולא בערב יום טוב דיני נפשות, הא דיני ממונות דנין. ותני רבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] כן דנין דיני ממונות בערב שבת אבל לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דנים}} דיני נפשות בערב שבת. אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} כן להלכה {{ירו&quot;מ-ביאור|מדרבנן אף דיני ממונות אסור}} וכאן לדבר תורה. {{שוליים|ה_כח}}ולא מקדשין. רבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר כהן|°]] אמר קומי רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]]: אסור לארס אשה בערב שבת. הדא דאת אמר {{שוליים|ה_כט}}שלא לעשות סעודת אירוסין, הא לארס יארס. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר {{שוליים|ה_ל}}אפילו בתשעה באב יארס שלא יקדמנו אחר. מחלפא שיטתיה דשמואל {{ירו&quot;מ-ביאור|האם שמואל חזר בו}}? תמן הוא אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמים אשה לאיש דכתיב}} {{הפ|תהילים|סח|ז}} מושיב יחידים ביתה {{הפ|תהילים|סב|י}} במאזנים לעלות המה מהבל יחד, והכא הוא אמר הכין {{ירו&quot;מ-ביאור|שחוששים שמא יקדמנו אחר}} שלא יקדמנו אחר. בתפילה אפילו כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם קדמו אחר בתפילה}} לא

&lt;span id=&quot;דף_כא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אמר לו''' - לא, אל תדמה את זה לזה, אלא '''דתנינן שובר אדם את החבית לוכל ממנה גרוגרות''', שמותר להזיז לכלוך כדי לשתות.

תנן '''ולא מספקין'''. מה זה סיפוק? מכה בכף, שהוא מכה מתוך כעס, כלומר בכוס. '''סיפוק שהוא מחמתו כמה דאת אמר ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו'''.

'''ולא מטפחין'''. מה זה טיפוח? '''טיפוח שהוא לרצונו''', לשמחה. '''רבי יונה וחברייא חד אמר הכין שרי והכין אסור''' - על גב היד מותר - '''וחורנה אמר בין הכין ובין הכין אסור. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא'''.

'''מן מה דאמר רבי יונה אית הוה סבין ביומינן והוון מטפחין לאחורי ידיהון בשובתא''', היו מוחים כפיים אחורי היד, '''הוי דו אמר הכין שרי והכין אסור'''.

'''רבי הוה מסב לרבי שמעון בריה והוון מטפחין לאחורי ידיהון בשובתא'''. כן, מוחים ידיים אחורי היד. '''עבר רבי מאיר ושמע קלהון אמר רבותינו הותרה השבת'''. '''שמע רבי קליה אמר מי הוא זה שבא לרדותינו בתוך ביתינו'''. '''ואית דאמרי הכין אמר מי הוא זה שבא בתוך ביתינו'''.

'''שמע רבי מאיר קליה וערק. נפקין פריי בתריה'''. רבי רץ אחריו. '''מפרי אפרח רוחא פיקייליה מעל קדליה דרבי מאיר'''. תוך כדי שהוא רץ, הרוח הריפה את הסודר שלו מעל העורף שלו. '''אודיק רבי מן כוותא וחמא קדליה דרבי מאיר מן אחוריו'''. רבי הציץ מהחלון וראה את העורף שלו. '''אמר לא זכית אנא לאורייתא אלא בגין דחמי קדליה דרבי מאיר מן אחוריו'''.

'''רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש תריהון אמרין אנן לא זכינן לאורייתא אלא בגין דחמינן אצבעתיה דרבי מן גולגיקין דידיה'''. כלומר מתוך השרוול שלו ראינו את האצבע שלו.

תנן '''ולא מרקדין'''. '''רבי ירמיה ורבי זעירה בשם רב חונה: קיפוץ עוקר שתי רגליו כאחת, ריקוד עוקר אחת ומניח אחת'''. '''אמר רבי אלעזר כל משמיעי קול אסורין בשבת'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא דשבת שם נותנין כלי וכו' ואינו חושש מלטלטלו

'''עשו אותו בנהרות ומעיינות וכו'.''' כלומר אע&quot;פ שהן באו מחוץ לתחום לא אמרינן דלאו דעתיה עלייהו הואיל ודרכן להיות מושכין לכאן וה&quot;נ אע&quot;פ שנתמלאו מן הדלף שלא היה דעתו לכך שופך ושונה ואינו חושש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ליה הדא היא דתנינן שובר אדם את החבית לוכל ממנה גרוגרות · ולא מספקין · סיפוק שהוא מחמת כמה דאת אמר ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו · ולא מטפחין · טיפוח שהוא לרצוע ר' יונה וחברייא חד אמ' הכין שרי והכין אסור · וחורנה אמ' בין הכין ובין הכין אסור · ולא ידעין מאן אמ' דא ומאן אמ' דא · מן מה דאמ' ר' יונה אית הוה סבין בזמינין והנון מטפחין לאחורי ידיהון בשובתא · הוי דו אמ' הכין שרי · והכין אסור · ר' הוה מסב לר' שמעון בריה והנון מטפחין לאחורי ידיהון בשובתא · עבר ר' מאיר ושמע קלהון אמ' רבותינו הותרה השבת · שמע ר' קליה דמ' מי הוא זה שבא להודיענו בתוך ביתינו ^ שמע ר' מאיר קליה ונערק · נפקין פריי בתריה מפרי · אפרח ריחא פיקייליה מעל קדליה דר' מאיר · אודיק ר' מן כוותא וחמא קדליה דר' מאיר מן אחורוי · אמ' לא זכית אנא לאורייתא אלא בגין דחמית קדליה דר' מאיר מן אחורוי · ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש תריהון אמרין אנן לא זכינן לאורייתא אלא בגין דחמינן אצבעתיה דר' מן קין דידיה · ולא מרקדין · ר' ירמיה ר' זעורה בשם רב חונה קיפוץ עוקר שתי רגליו כאחת · ריקוד עוקר אחת ומניח אחת · אמ' ר' לעזר כל משמיעי קול אסורין בשבת · ר' שמואל בר רב יצחק סבר מקושה דכנישתא תרתא · ר' ליל ביר' אלס מקש על כסא · ר' אילא עני בסדרא סלק לבייתא אשכחון דמיכין · רבע ליה על סולמא בגין דלא מקשה על תרעא בשוכתא · ר' ירמיה הוה פשט עם בריה דר' אימי אזל בעי מתערתא בקריצתא דשוכתא שרי מיקש על תרעא · אמ' ליה אבא מאן שרא לך · ר' אבא בר כהנא בעא קומי ר' יסא מהו מקשה על כריסא בשוכתא · אמ' ליה בחולא מאן שרא לך · אמ' ר' שמואל בר אבודמא נהגין רבנן בחולה מן הטיבור ולמעלן בבגדיו מן הטיבור ולמטן · ולא דנין · ר' חזקיה ר' אחא בשם ר' אבהו אסור לדון דיני ממונות בערב שבת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי שמואל בר רב יצחק מקושה דכנישתא חדתא''' - את הפעמון בכניסה לבית הכנסת פקק, שלא ישמיע רעש. '''רבי ליל בי רבי אלם מקש על כסא''' - כשרצה להשתיק את האנשים הרביט כמה מכות על הכיסא.

'''רבי אילא עני בסדרא''', התעכב בשיעור, '''סלק לביתא אשכחון דמיכין''', ראה שכולם ישנו כבר. '''רבע ליה על סולמא בגין דלא מקשה על תרעא בשובתא''', נשען על המדרגות כדי לא להקיש על הדלת בשבת.

'''רבי ירמיה הוה פשט עם בריה דרבי אימי'''. הוא למד ביחד עם הבן של רבי אימי. '''אזל בעי מתערתא בקריצתא דשובתא''', רצה להעיר אותו מוקדם בשבת. '''שרי מיקש על תרעא'''. '''אמר לו: אבא מאן שרא לך?''' מי היתיר לך לדפוק בדלת?

'''רבי אבא בר כהנא בעא קומי רבי יסא: מהו מקשה על כריסא בשובתא?''' כלומר מותר להקיש על הכרס בשבת? '''אמר לו בחולא מאן שרא לך'''. '''אמר רבי שמואל בר אבודמא: נהגין רבנן בחולה מן הטיבור ולמעלן בבגדיו מן הטיבור ולמטן'''.

תנן '''ולא דנין'''. '''רבי חזקיה ורבי אחא בשם רבי אבהו אסור לדון דיני ממונות בערב שבת'''. '''והא מתני' פליגא''' - הרי אנחנו יודעים שאסור לדון דיני נפשות ביום שישי, כיוון שאם ימצאו שהוא חייב לא יהרגו אותו באותו יום, ובעצם מאנים את הדין. '''לפיכך אין דנין לא בערב שבת ולא בערב יום טוב דיני נפשות, הא דיני ממונות דנין'''. משמע מכאן שדיני ממונות מותר - זה סותר את מה שאמרנו.

'''ותני רבי חייה כן דנין דיני ממונות בערב שבת אבל לא דיני נפשות בערב שבת'''. '''אמר כן להלכה וכאן לדבר תורה'''. כלומר בעצם מדבר תורה מותר, רק חכמים גזרו שאסור לדון דיני ממונות.

תנן '''ולא מקדשין'''. '''רבי אבא בר כהן אמר קומי רבי יוסה רבי אחא בשם רבי יעקב בר אידי: אסור לארס אשה בערב שבת'''. '''הדא דאת אמר שלא לעשות סעודת אירוסין, הא לארס יארס''' - להגיד לארס בסתם מותר.

'''שמואל אמר אפילו בתשעה באב יארס שלא יקדמנו אחר'''. '''מחלפא שיטתיה דשמואל?''' האם שמואל חזר בו? '''תמן הוא אמר מושיב יחידים ביתה במאזנים לעלות המה מהבל יחד''' - כלומר בעצם נגזר משמיים מי תהיה אשתו - '''והכא הוא אמר הכין שלא יקדמנו אחר'''. איך זה יכול להיות? '''בתפילה אפילו כן לא''' - כלומר אחר יכול על ידי תפילה לגרום שהיא תהיה הזמנית שלו, ואפילו כן, אם קדמו אחר בתפילה - לא קיימא, אלא או הוא או היא ימותו.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כ עמוד ב'''

{{שוליים|ה_יט}} '''מותר לשבור חבית סתומה ביום טוב כדי לאכול ממנה גרוגרות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ב, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שיד סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כהירושלמי שמתיר לשבור את החבית לצורך אכילת הגרוגרות, קל וחומר ממה שמותר להזיז לכלוכית כדי לשתות; כן הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ה_כ}} '''אין לספק כפיים זו על זו ביד להרגיע כעס ביום טוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ה, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שלט סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאיסור &quot;מספקין&quot; הוא מחיאת כף כדי להרגיע כעסו, ומכאן שאסור לעשות כן ביום טוב כדין השמעת קול המושמע לצורך; כך פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע..

{{שוליים|ה_כא}} '''אין למחוא כפיים או להכות כף באגן לשם שמחה בשבת ויום טוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ה, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שלט סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כדעת המתירה מחיאה בגב היד, שכן ר' יונה עצמו נהג כן והעיד שזקנים היו מטפחים לאחורי ידיהם בשבת, ולכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאיסור מחיאת כף הוא רק בדרך שמחה כרגיל (פנים בפנים) אך בגב היד מותר.

{{שוליים|ה_כב}} '''אין למחות ידיים או לטפח כרגיל בשבת, אבל טפוח בגב היד (הכין) מותר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ה, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שלט סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי, שהתיר טפוח לאחורי הידיים בשמחת חתונה בשבת, ולא כרבי מאיר שראה בכך היתר מלא לכל מיני טפוח; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאסור להכות כף על כף או כף על ירך כדרכו בחול, אך המשנה והירושלמי עצמם עוסקים בהיתר &quot;הכין&quot; (טפוח בגב היד) שאינו כדרך חול.

{{שוליים|ה_כג}} '''אין מרקדין ומטפחין ומספקין ביום טוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ה, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שלט סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כרב חונה שקיפוץ הוא עקירת שתי רגליים כאחת וריקוד הוא עקירת רגל אחת והנחת האחרת, ואיסורם משום גזרה שמא יתקן כלי שיר, כפי שנפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ה_כד}} '''אסור להשמיע קול בכלי המיוחד להשמעת קול בשבת, אף שלא לצורך מלאכה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה ד, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שלח סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי &quot;כל משמיעי קול אסורין בשבת&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שכל דבר העשוי להשמיע קול אסור לטלטלו ולהקישו בשבת גזירה שמא יתקן כלי שיר.

{{שוליים|ה_כה}} '''אסור לאדם להכניס ידו מתחת לטיבור מפני הרהור, אף מעל לבגדיו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק כא, הלכה כג, שו&quot;ע אה&quot;ע סימן כג סעיף ד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמואל בר אבודמא שהחמירו חכמים גם מתחת לטיבור מעל לבגדים משום חשש הרהור, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ה_כו}} '''אין לדון בדיני ממונות (משפט) ביום טוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה יד, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שלט סעיף ד, שו&quot;ע חו&quot;מ סימן ה סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבהו בירושלמי שאין דנין ביום טוב, כמובא בשמו של רבי חזקיה ורבי אחא, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ה_כז}} '''האם מותר לדון דיני ממונות בערב שבת ובערב יום טוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות סנהדרין, פרק יא, הלכה ב, רמב&quot;ם, הלכות סנהדרין, פרק יא, הלכה ג, שו&quot;ע חו&quot;מ סימן ב. ''הכרעה:'' נפסק כמסקנת הירושלמי שאסור מדרבנן, כדברי רבי חייא &quot;דנין דיני ממונות... אבל לא דיני נפשות&quot; נדחים להלכה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין דנים דיני ממונות בערב שבת ובערב יום טוב.

{{שוליים|ה_כח}} '''אין לארס אשה בערב שבת מחמת הטרדת ההכנות לשבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה יד, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שלט סעיף ד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יעקב בר אידי שאסור לארס אשה בערב שבת, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן שלט סעיף ד.

{{שוליים|ה_ל}} '''מותר לארס אישה בתשעה באב שמא יקדמנו אחר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אישות, פרק י, הלכה יד, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנא סעיף ב &lt;קטע סוף=כ ב/&gt; ==דף כא עמוד א== &lt;קטע התחלה=כא א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן שהתירו אירוסין בתשעה באב חשש שמא יקדמנו אחר, ואף שמשמים אשה לאיש - חוששים לכך, וכן נפסק להלכה ברמב&quot;ם ושו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קיימה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא או הוא ימות או היא תמות}}. {{שוליים|ה_לא}}ולא מקדישין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי אימי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אמי בן נתן}}: איתפלגון רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ורבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] חד אמר מקדישין וחורנה אמר אין מקדישין. רבנן דקסרין מפרשין להון רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר מקדישין בתחילה ביום טוב, רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] אמר אין מקדישין בתחילה ביום טוב. אית תניי תני {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שאין טלה לקרבן פסח ביד שחל בשבת}} הולך לו אצל מוכרי טלאים אית תניי תני הולך לו אצל מוכרי פסחים {{ירו&quot;מ-ביאור|שכבר הקדישו את הטלה מבעוד יום}}. מאן דאמר הולך לו אצל מוכרי טלאים {{שוליים|ה_לב}}כמאן דאמר מקדישין {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו בשבת}} מאן דאמר הולך לו אצל מוכרי פסחים כמאן דאמר אין מקדישין. הדא אמרה שאינו יוצא לחולין וחוזר וקדש {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אין תימר יוצא לחולין חוזר וקדש יהא אסור משום מקדיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרנו שהבריתא שאמרה שהולך אצל מוכרי פסחים ולא אצל מוכרי טלאים זה מפני שאסור להקדיש בתחילה ביום טוב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ובשבת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם אותו פסח יוצא לחולין וחוזר ומתקדש הרי זה כמקדיש ביום טוב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בשבת}} ותנינן אין מקדישין {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכן חייבים לאמר שאינו יוצא לחולין}}. רבי חנניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנניה דציפורין|°]] ורבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} חד אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שאמרה המשנה שאין מקדישין}} במקדיש למחר וחורנה אמר במקדיש לבדק הבית אבל למזבח מותר. אמר רבי שמיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמיי|°]] ואפילו כמאן דאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאפילו קרבנות חובת היום אין מקדישים}} מקדישין בעזרה משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזה}} שבות שהתירו במקדש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אין}}{{ירו&quot;מ-הוסר| כל אלו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ביט}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יום טוב}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אמרו קו}} לשבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא אוכל נפש בלבד רק}} אילין אינין? והא אית לך חורנין סקילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעושה מלאכה}} בשבת ואין סקילה ביום טוב, כרת בשבת ואין כרת ביום טוב, מכות ביום טוב ואין מכות בשבת. אין תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמשנה לא באה למנות הבדלים בעונשים אלא הבדלים באיסור מלאכות, כמו שאמרה המשנה שאין בין יום טוב לשבת אלא}} בדברים שיש בהן אוכל נפש אתינן מיתני. והא תנינן משחילין פירות דרך ארובה ביום טוב אבל לא בשבת {{ירו&quot;מ-ביאור|ואין זה קשור לאוכל נפש}}. ועוד מן הדא {{שוליים|ה_לג}}שוחקין עצי בשמים למילה ביום טוב אבל לא בשבת. אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: והוא שמל. ועוד מן הדא דתני מודין חכמים ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר בחותמות שבקרקע שמפקפקין ומתירין וחותכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}בשבת מפקפקין אבל לא מפקיעין ולא מתירין ולא חותכין בכלים, בשבת מותר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אין צריך לומר ביום טוב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני בשם}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף מכשירי אוכל נפש התירו}}. מה ביניהון? רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] אמר לחדד ראשו של שפוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתקלקל ביום טוב}} ביניהון. רבי חנינה בריה דרבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בריה דר' אבהו|°]] אמר להוציא אש מן העצים ביניהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל לחדד ראשו של שיפוד אפילו לדעת חכמים מותר}}. תנא רבי יהודה בר פזי דברדלייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר פזי דברדלייא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אכן זה}} הוא הדבר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבניהם}}. מהו הוא הדבר? לחדד ראשו של שפוד הוא הדבר או להוציא אש מן האבנים הוא הדבר? לית לך אלא כהדא {{ירו&quot;מ-ביאור|נוכל לפשוט ממשנתנו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: אין משחיזין את הסכין אבל משיאה על גבי חבירתה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אמר רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה היא. {{ירו&quot;מ-הוסר|דאמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|נשיאה}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: דברי הכל היא כדי להעביר שמנונית שעליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שהמחלוקת בין}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחכמים זה בלהשחיז סכין או שיפוד}}. מהו להדליק נר של אבטלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ללא צורך}}? חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] אמר {{שוליים|ה_לד}}אסור. מתניתא פליגא על חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן נאמר}} ([[שמות לה ג|שמות ויקהל לה ג]]) לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת, בשבת אין את מבעיר {{שוליים|ה_לה}}אבל מבעיר את ביום טוב. אין תימר בדברים שיש בהם אוכל נפש אנן קיימין {{ירו&quot;מ-הוסר|והכתיב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר נאמר}} ([[שמות יב טז|שמות בא יב טז]]) אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם, אלא כי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}נן קיימין בנר של אבטלה. אמר רבי אבונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]]&lt;span id=&quot;דף_כא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#דף כא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו תלמוד ירושלמי מסכת ביצה, דף כא'. ואומרת הגמרא למדנו במשנה '''לא מקדישין'''. אמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי אימי, '''איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש חד אמר מקדישין וחורנה אמר אין מקדישין'''. רבנן דקיסרין -- כלומר בלי להגיד מי אמר מה. רבנן דקסרין מפרשין להון, מסבירים מי אמר כל דבר. רבי יוחנן אמר '''מקדישין בתחילה ביום טוב''' ורבי שמעון בן לקיש אמר '''אין מקדישין בתחילה ביום טוב'''. ואומרת הגמרא, '''אית תניי תני הולך לו אצל מוכרי טלאים'''. כלומר אדם ש-- אם פסח חל בשבת והוא לא הקדיש קורבן פסח, אז הוא הולך אצל מוכר טלאים והוא נותן לו את הטלה, ולאחר מכן במוצאי החג עושה את החשבון. '''ואית תניי תני הולך לו אצל מוכרי פסחים''', כלומר פסחים שכבר הקדישו אותם, מכבר.

אז מאן דאמר הולך לו אצל מוכרי טלאים, כי מאן דאמר מקדישין, מותר להקדיש אפילו ביום טוב. מאן דאמר הולך לו אצל מוכרי פסחים, אז כי מאן דאמר אין מקדישין, לכן חייב שזה יהיה כבר קדוש קודם.

ואומרת הגמרא, '''הדא אמרה שאינו יוצא לחולין וחוזר וקדש'''. כלומר, הגמרא שם במסכת זבחים שואלת, הרי אדם אחד הקדיש כסף לפסחים. כלומר אותו אדם הוא בא עם כסף שהוא כבר הקדיש אותו לצורך פסח, ואילו השני הקדיש את הטלה. אז מה קורה כאן? האם אני אומר שכשהוא הקדיש את הטלה אז הוא שייר מקום כדי שאחר יוכל להצטרף, או שאני אומר לא, הוא הקדיש את כולו, אבל ברגע שהוא בא עם הכסף אז בעצם הקורבן, הפסח הזה מתחלל. כלומר הוא נהיה חולין קודם, ולאחר מכן הוא חוזר ומתקדש.

אז אומרת חייבים לומר '''אינו יוצא לחולין וחוזר וקדש''', כי '''אין תימר יוצא לחולין חוזר וקדש יהא אסור משום מקדיש''', '''ותנינן אין מקדישין'''. הרי אתה אומר, אתה אמרת שאותו תנא שאמר את המשנה שאמר הוא הולך אצל מוכרי פסחים, זה בגלל שהוא לא יכול להקדיש ביום טוב. אבל אם אתה אומר שזה מתחלל וחוזר ומתקדש אז הוא מתקדש ביום טוב וזה אסור. לכן חייבים לומר שהוא לא יוצא לחולין, אלא נשאר מקום. כשהוא מקדיש את זה הוא מראש משאיר מקום שאם יבוא אדם הוא יוכל להצטרף.

ובכן, '''רבי חנניה ורבי מנא חד אמר במקדיש למחר''', כלומר באותו יום ליום טוב מותר להקדיש מה שאסור להקדיש למחרת. '''וחורנה אמר במקדיש לבדק הבית אבל למזבח מותר'''. אמר רבי שמיי, '''אפילו כמאן דאמר מקדישין''' -- שאפילו קורבנות חובת היום אין מקדישין, אז '''מקדישין בעזרה משום שבות שהתירו במקדש'''. הרי כל ההקדש זה רק דרבנן. אז הוא אומר נכון בחוץ אסור להקדיש, אבל אם הוא מגיע לעזרה, מביא את זה חולין בעזרה ושוב מקדיש את זה מותר, כי זה שבות שהתירו במקדש.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתנית' פליגא לפיכך אין דנין לא בערב שבת ולא בערב יום טוב דיני נפשות · הא דיני ממונות דנין · ותני ר' חייה כן דנין דיני ממונות בערב שבת · אבל לא דיני נפשות בערב שבת · אמ' כאן להלכה · וכאן לדבר תורה · ולא מקדשין · ר' בא בר כהן אמ' קומי ר' יוסה · ר' אחא בשם ר' יעקב בר אידי אסור לארס אשה בערב שבת · הדא דאת אמר שלא לעשות סעודת אירוסין · הא לארס יארס · שמואל אמ' אפי' בתשעה באב יארס שלא יקדמנו אחר · מחלפא שיטתיה דשמואל · תמן הוא אמ' מושיב יחידים ביתה · כמאזנים לעלות המה מהבל יחד · והכא הוא אמ' הכין שלא יקדמנו אחר · בתפילה · אפי' כן לא קיימה · ולא מקדישין · ר' יעקב בר אחא בשם ר' אימי איתפלגון ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש חד אמ' מקדישין · וחורנה אמ' אין מקדישין · רבנן דקיסרין מפרשין להון · ר' יוחנן אמ' מקדישין כתחילה ביום טוב · ר' שמעון בן לקיש אמ' אין מקדישין כתחילה ביום טוב · אית תניי תני הולך לו אצל מוכרי טלאים · אית תניי תני הולך לו אצל מוכרי פסחים · מאן דאמ' הולך לו אצל מוכרי טלאים כמאן דאמ' מקדישין · מאן דאמ' הולך לו אצל מוכרי פסחים כמאן דאמ' אין מקדישין · הדא אמרה שאינו יוצא לחולין וחוזר וקדש · אין תימר יוצא לחולין חוזר וקדש יהא אסור ותנינן מקדישין · ר' חנניה ור' מנא חד אמ' במקדיש למחר · וחורנה אמ' במקדיש לבדק הבית · אמ' ר' שמיי ואפי' כמאן דאמ' מקדישין בעזרה משום שבות שהתירו במקדש · כל אילו ביום טוב אמרו קל וחומר לשבת · אילין אינון והא אית לך חורניין · סקילה בשבת ואין סקילה ביום טוב · כרת בשבת ואין כרת ביום טוב · מכות ביום טוב ואין מכות בשבת · אין תימר בדברים שיש בהן אוכל נפש אתינן מיתני · והא תנינן משחילין פירות דרך ארובה ביום טוב אבל לא בשבת · ועוד מן הדא שוחקין עצי בשמים למילה ביום טוב אבל לא בשבת אמ' ר' יוסה והוא שמל · ועוד מן הדא דתני מודין חכמ' לר' מאיר בחותמות שבקרקע שמפקפקין ומפקיעין ומתירין וחותכין בשבת · מפקפקין אבל לא מפקיעין ולא מתירין ולא חותכין בכלים בשבת מותר אין צריך לומ' ביום טוב · אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד · מה ביניהון · רב חסדא אמ' לחדר ראשו שלשפוד ביניהון · ר' חנינה בריה דר' אבהו אמ' להוציא אש מן העצים ביניהון · תנא ר' יודה בר פזי דבר דלייא הוא הדבר · מהו הוא הדבר לחדר ראשו שלשפוד הוא הדבר · או להוציא אש מן האבנים הוא הדבר · לית לך אלא כהדא אין משחיזין את הסכין אבל משיאה על גבי חבירתה · אמ' רב חסדא דר' יודה היא דאמ' רב יהודה בשם שמואל דברי הכל היא כדי להעביר שמנונית שעליה · מהו להדליק נר שלבטלה חזקיה אמ' אסור · מתנית' פליג' על חזקיה לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת · בשבת אין את מבעיר · מבעיר את ביום טוב · אין תימר בדברים שיש בהן אוכל נפש אנן קיימין והכת' אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם · אלא כי נן קיימין בנר שלבטלה · אמ' ר' אבונה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

תנן, '''אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד'''. אומרת הגמרא, '''לשבת אילין אינין? והא אית לך חורנין''', יש הרבה אחרים. '''סקילה בשבת ואין סקילה ביום טוב, כרת בשבת ואין כרת ביום טוב, מכות ביום טוב ואין מכות בשבת'''. עכשיו, אם תאמר שהמשנה לא באה למנות הבדלים בעונשים, אלא רק הבדלים באיסור של המלאכות, כמו שאמרה המשנה שאין בין יום טוב לשבת אלא דברים שיש בהם אוכל נפש. אז אם ככה, '''והא תנינן משחילין פירות דרך ארובה ביום טוב אבל לא בשבת''', שזה לא קשור לאוכל נפש. '''ועוד מן הדא שוחקין עצי בשמים למילה ביום טוב אבל לא בשבת'''. ואמר רבי יוסה '''והוא שמל'''. '''ועוד מן הדא דתני מודין חכמים לרבי מאיר בחותמות שבקרקע שמפקפקין ומתירין וחותכין בשבת''', ובשבת מפקפקין אבל לא מפקיעין, לא מתירין, לא חותכין '''בכלים, בשבת מותר אין צריך לומר ביום טוב'''.

כן, אז יש הרבה דברים. זה נשאר בשאלה למה המשנה אמרה כך. ואומרת הגמרא למדנו במשנה '''אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד''', רבי יהודה. שואלת הגמרא, '''מה ביניהון'''? רב חסדא אמר '''לחדד ראשו של שפוד ביניהון'''. ודאי שלא התירו כל מכשיר אוכל נפש, אדם לא הולך להכין סירים עכשיו, כל המחלוקת שלהם היא לגדר לחדד ראשו של שפוד שהתקלקל ביום טוב. רבי חנינה בריה דרבי אבהו אומר '''להוציא אש מן העצים ביניהון''', זה ההבדל ביניהם. אבל לחדד ראשו של שפוד אפילו דעת חכמים מותר אם הוא התקלקל ביום טוב.

תנא רבי יהודה בר פזי דברדלייא אמר, '''הוא הדבר''' שביניהם. שואלת הגמרא, '''מהו הוא הדבר'''? אומר אכן זה הדבר שביניהם, אבל מה? '''לחדד ראשו של שפוד הוא הדבר או להוציא אש מן האבנים הוא הדבר'''? אומרת '''לית לך אלא כהדא''', כלומר נוכל לפסוק מהמשנה שלנו, תנן: '''אין משחיזין את הסכין אבל משיאה על גבי חבירתה'''. ואמר רב חסדא '''דרבי יודה היא'''. ואמר רב יהודה בשם שמואל '''דברי הכל היא כדי להעביר שמנונית שעליה''', רבי יהודה. רואים מכאן שהמחלוקת דרבי יהודה לחכמים זה לגבי השחזת סכין או שיפוד, זה אותו דבר.

שואלת הגמרא '''מהו להדליק נר של אבטלה'''? כלומר הדליק סתם נר לא לצורך. אז חזקיה אמר אסור. '''מתניתא פליגא על חזקיה''', דתנן '''לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת''', '''בשבת אין את מבעיר אבל מבעיר את ביום טוב'''. שאם תאמר שמדובר בדברים שיש בהם אוכל נפש, הא '''אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם''', אלא כי אנן קיימין בנר של אבטלה. אמר רבי אבונה '''ותניי תמן בית שמאי אוסרין ובית הלל מתירין''' להדליק נר של אבטלה. רבי נחום אחוי דרב אילא בעא קומי רבי יוחנן, מה, האם מותר להדליק נר של אבטלה? '''אמר לו לא תאסור ולא תישרי'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כא עמוד א'''

{{שוליים|ה_לא}} '''אין להקדיש קרבן בתחילה ביום טוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה יד, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שלט סעיף ד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן לקיש שאין מקדישין בתחילה ביום טוב, כדעת רבנן דקסרין בפירוש המחלוקת, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ה_לב}} '''פסח שאבד ונמצא לאחר שנתכפרו בעליו בפסח אחר, ואין מקדישין קרבנות בשבת וביום טוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כג, הלכה יד, רמב&quot;ם, הלכות קרבן פסח, פרק א, הלכה יט. ''הכרעה:'' נפסק כמ&quot;ד אין מקדישין בשבת וביו&quot;ט, ומכאן שהבהמה שיצאה לחולין אינה חוזרת ומתקדשת אלא הולכים אצל מוכרי פסחים; כך פסק הרמב&quot;ם בהלכות שבת פכ&quot;ג הי&quot;ד ובהלכות קרבן פסח פ&quot;א הי&quot;ט.

{{שוליים|ה_לג}} '''מותר לשחוק עצי בשמים למילה ביום טוב, ובשבת מותר רק אם כבר מל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מילה, פרק ב, הלכה ז, רמב&quot;ם, הלכות מילה, פרק ב, הלכה י, שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רסו סעיף ו. ''הכרעה:'' כרבי יוסה שדרש &quot;והוא שמל&quot; - שוחקין עצי בשמים בשבת רק לאחר המילה, וכך פסק הרמב&quot;ם (הל' מילה פ&quot;ב ה&quot;ז,י) והשו&quot;ע (יו&quot;ד רסו,ו).

{{שוליים|ה_לה}} '''מותר להבעיר נר של רשות (אבטלה) ביום טוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק א, הלכה ד &lt;קטע סוף=כא א/&gt; ==דף כא עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כא ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, כדעת המתירין, כדרך שהרמב&quot;ם פסק שמבעירין נר אף שאינו לצורך אוכל נפש, שכן הבערה לא הותרה רק לצורך אוכל נפש אלא לכל צורך והנאה ביום טוב.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;42&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ותניי תמן [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אוסרין ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל מתירין. רבי נחום אחוי דרב אילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחום אחוי דרב אילא|°]] בעא קומי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אמר לו לא תאסור ולא תישרי.

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ה_ג|ירושלמי ביצה, פרק ה, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ה_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
הבהמה והכלים {{שוליים|ה_לו}}כרגלי הבעלים. {{שוליים|ה_לז}}המוסר בהמתו לבנו או לרועה הרי היא כרגליו. {{שוליים|ה_לח}}כלים המיוחדין לאחד מן האחים שבבית הרי הן כרגליו, ושאין מיוחדין הרי אלו כמקום שהולכין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: המוסר בהמתו לבנו או לרועה הרי היא כרגליו}} מתני' בשמסרה לו ביום טוב אבל אם מסרה לו מערב יום טוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי הם}} כרגלי הרועה בשיש שם רועה אחר. {{שוליים|ה_לט}}אבל אם אין שם רועה אחר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו מסרה לו ביום טוב הרי הם}} כרגלי הבקר {{ירו&quot;מ-ביאור|הרועה}}. ותני כן המוסר בהמתו לבקר אף על פי שלא הודיע לבקר הרי זו כרגלי הבקר.

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ה_ד|ירושלמי ביצה, פרק ה, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ה_ד&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;השואל כלים מחברו מערב יום טוב {{שוליים|ה_מ}}כרגלי השואל ביום טוב כרגלי המשאיל. {{שוליים|ה_מא}}האשה ששאלה מחבירתה תבלין ומים ומלח לעיסתה הרי אלו כרגלי שתיהן. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר במים מפני שאין בו ממש.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: האשה ששאלה מחבירתה תבלין ומים ומלח לעיסתה הרי אלו כרגלי שתיהן, ולמה לא התבטלו התבלין המים והמלח בעיסה}}?? אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] תחומין עשו אותן כמידת הדין {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו שבדיני ממונות אינן בטלים ואותה אשה חייבת להחזיר אותם אף לענין תחומין אינם בטלים}}. תדע לך שכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}תמן אמרין בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: ולא ידעין אין מן שמועה ואין מן מתניתין ואפילו עצים {{ירו&quot;מ-הוסר|וסברנן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אף דסברנן}} מימר עצים אין בהן ממש {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא ודאי כיוון שיש לו בהם זכות ממונית שאינה בטלה, אף לענין תחומין זכותו אינה בטלה. תנן}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה פוטר במים מפני שאין בהן ממש {{ירו&quot;מ-הדגשה|ותני מפני שנבלעים בעיסה}}. מה נפק מביניהון?

&lt;span id=&quot;דף_כב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#דף כב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
פרק ה הלכה ג. ואומרת המשנה, '''הבהמה והכלים כרגלי הבעלים'''. כלומר מבחינת ללכת אלפיים אמה. '''המוסר בהמתו לבנו או לרועה הרי היא כרגליו'''. '''כלים המיוחדין לאחד מן האחים שבבית הרי הן כרגליו''', וכשאין מיוחדין, כלומר זה משהו של כל המשפחה, אז '''הרי אלו כמקום שהולכין''' עם מי שלוקח, זה המקום לפי הרגליים שלו.

אמר, למדו במשנה, המוסר בהמתו לבנו או לרועה הרי זה כרגליו, כלומר כרגלי הבעלים. '''מתני' בשמסרה לו ביום טוב אבל אם מסרה לו מערב יום טוב כרגלי הרועה''' בשיש שם רועה אחר. '''אבל אם אין שם רועה אחר כרגלי הבקר'''. כלומר תמיד הוא מוסר רק לאותו רועה, אז אפילו אם מוסר לו ביום טוב אז זה כרגלי הבקר, כרגלי הרועה, כי מסתמא הוא התכוון לכך. '''ותני כן המוסר בהמתו לבקר אף על פי שלא הודיע לבקר הרי זו כרגלי הבקר'''.

פרק אחת. אומרת המשנה, '''השואל כלים מחברו מערב יום טוב כרגלי השואל''', אם הוא שאל אותם '''ביום טוב כרגלי המשאיל'''. '''האשה ששאלה מחבירתה תבלין ומים ומלח לעיסתה הרי אלו כרגלי שתיהן'''. '''רבי יהודה פוטר במים מפני שאין בו ממש'''.

שואלת הגמרא ולמה לא התבטלו התבלין והמים והמלח בעיסה? אמר רבי אבא '''תחומין עשו אותן כמידת הדין'''. כמו שבדיני הממונות הם לא בטלים ואותה אישה חייבת הרי להחזיר אותם, אז גם לעניין תחומין הם לא בטלים. '''תדע לך שכן תמן אמרין בשם רב חסדא ולא ידעין אין מן שמועה ואין מן מתניתין ואפילו עצים'''. למרות שאנחנו כולם מודים שעצים אין בהם ממש, כלומר עצים אין בהם היכר בעיסה, אלא כיוון שיש בהם זכות ממונית שהיא לא בטלה. כלומר אותו אדם שקיבל את העצים חייב להחזיר את הסכום שלהם או את העצים עצמם. אז גם לעניין תחומין הזכות הזאת לא בטלה. '''רבי יודה פוטר במים מפני שאין בהן ממש'''. ותני הסבר אחר, מפני שנבלעים בעיסה. כלומר או מפני שאין בהם ממש או שנבלעים בעיסה.

'''מה נפק מביניהון'''? כלומר איזה הבדל הלכתי יצא ביניהם? אם זה מים בתבשיל, מאן דאמר מפני שאין בהם ממש - הרי אין בהם ממש. מים בכל זאת זה לא דבר שיש לו איזה ערך גבוה, לוקחים כמות קטנה, לא שווה אפילו פרוטה. אבל מאן דאמר מפני שהן נבלעים בעיסה - הרי הם נבלעים בעיסה. כלומר פה הם לא נבלעים, הרי זה בתבשיל אז הם גלויים, לא נבלעים בעיסה, ולכן זה יהיה כרגלי שניהם.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כא עמוד ב'''

{{שוליים|ה_לו}} '''עבד או בהמה של שני שותפים, אחד עירב ואחד לא עירב - הולכים כרגלי שניהם ואסורים בתחומין ביו&quot;ט.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ה, הלכה ט, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שצז סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי &quot;כרגלי הבעלים&quot; - הולכים אחר שני השותפים ונאסר במקום שנאסר האחד; כך פסקו הרמב&quot;ם (הל' יו&quot;ט פ&quot;ה ה&quot;ט) והשו&quot;ע (או&quot;ח שצז,ג).

{{שוליים|ה_לז}} '''המוסר בהמתו לבנו או לרועה בערב יום טוב, האם דין הבהמה כרגלי המקבל או כרגלי הבעלים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ה, הלכה יא, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שצז סעיף ג, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שצז סעיף ד. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שבמוסר בהמתו לבנו או לרועה הרי היא כרגלי המקבל, וכך הביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח שצז, ג-ד).

{{שוליים|ה_לט}} '''בהמה שנמסרה לרועה - כרגלי מי היא נחשבת ביום טוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ה, הלכה יא, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שצז סעיף ה. ''הכרעה:'' נפסק שהבהמה כרגלי הרועה תמיד; אם אין רועה אחר, אפילו נמסרה לו ביום טוב הרי היא כרגליו, שהמוסר בהמתו לבקר אף בלא הודעה - הרי זו כרגלי הבקר, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ה_מ}} '''מי שהשאיל או השכיר כלים לחבירו לפני יום טוב, ובעל הכלים אסור בתחומו, האם השואל נעשה כרגלי המשאיל לעניין תחומין ביום טוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ה, הלכה יז, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שצז סעיף יא. ''הכרעה:'' נפסק שהשואל כרגלי המשאיל, שהכלי הולך אחר מי שברשותו ביום טוב לענין תחומין, כלשון הירושלמי &quot;כרגלי השואל כרגלי המשאיל&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ה_מא}} '''מים, תבלין ומלח ששאלה אישה מחברתה לעיסתה נחשבים כרגלי שתיהן לעניין תחומין ואינם בטלים בעיסה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ה, הלכה כ, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שצז סעיף יב &lt;קטע סוף=כא ב/&gt; ==דף כב עמוד א== &lt;קטע התחלה=כב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא, שגם המים כרגלי שתיהן, כפי שמבואר בגמרא שתחומין נעשו בהם כמידת הדין כדיני ממונות שאינם בטלים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ותני כן.''' בתוספתא דמכילתין פ&quot;ד הנהרות והמעיינות המושכין הרי הן כרגלי כל אדם

'''מתני' כל שהוא משום שבות.''' שחייבין עליו מדברי סופרים משום שבות או משום רשות והוא שיש בו קצת מצוה אבל לא מצוה גדולה. או משום מצוה. ואסרו חכמים לעשותו בשבת

'''חייבין עליו.''' שלא לעשותו ביום טוב

'''ואלו הן משום שבות.''' שהטילו עליו חכמים לשבות מהן ואין בעשייתן שום מצוה

'''לא עולין באילן.''' גזירה שמא יתלוש

'''ולא רוכבין על גבי בהמה.''' מפרש בבבלי גזירה שמא יחתוך זמורה להכותה להנהיגה

'''ולא שטין על פני המים.''' גזירה שמא יעשה חבית של שייטין והוא חבית של חרס שאין לה פתח ואינו יכול להשתקע במים וכדתנן בפרק ב' דכלים הטהורין שבכלי חרס וכו' וחבית של שייטין

'''ולא מספקין.''' כף על ירך&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ותני תמן בית שמי אוסרין ובית הלל מתירין · ר' נחום אחוי דר' אילא בעא קומי ר' יוחנן · אמ' ליה לא תאסור ולא תישרי · הל' ג מתנית' כשמסרה לו ביום טוב · אבל אם מסרה לו מערב יום טוב כרגלי הרועה · כשיש שם רועה אחד · אבל אם אין שם רועה אחד כרגלי הבקר · ותני כן המוסר בהמתו לבקר אעפ' שלא הודיע לבקר הרי זו כרגלי הבקר · אמ' ר' בא תחומין עשו אותן כמידת הדין · תדע לך שכן · תמן אמרין בשם רב חסדא ולא ידעין אין מן שמועה ואין מן מתני' ואפי' עצים וסברט מימר עצים אין בהן ממש · ר' יודה פוטר במים מפני שאין בהן ממש · מה נפק מביניהון&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא מטפחין.''' כף על כף ובגמרא כאן אמרו ולא מספקין סיפוק שבא מחמת חמתו ולא מטפחין טיפוח שהוא לרצונו

'''ולא מרקדין.''' ברגל. והני תלתא גזירה שמא יתקן כלי שיר

'''אלו הן משום רשות.''' משום דאינך דסיפא הוו מצוה קרי לגביהן להנך רשות

'''לא דנין.''' דין וזמנין דלא הוי מצוה כגון שיש בעיר גדול ממנו וכן לא מקדשין אשה זמנין דלא הוי מצוה גמורה כגון שיש לו אשה ובנים

'''ולא חולצין ולא מייבמין.''' נמי כגון שיש כאן אחיו הגדול ממנו להכי קרי רשות דמצוה בגדול לייבם. וטעמא דהני כולהו גזירה שמא יכתוב

'''אלו הן משום מצוה.''' שיש בהן מצוה גמורה ואסרום חכמים לעשות בשבת וביום טוב

'''לא מקדישין.''' הקדש שאינו קבוע לו זמן

'''ולא מעריכין.''' האומר ערכי או ערך פלוני עלי

'''א&quot;ל.''' רב&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ולא מחרימין.''' לומר הרי בהמה זו חרם לשמים או לכהנים. וכולהו הני אסרו רבנן משום דדמי למקח וממכר שיוצא מרשותו לרשות הקדש

'''ולא מגביהין תרומות ומעשרות.''' מפני שהוא כמתקן ואפי' ליתנם לכהן בו ביום דמיחזי משום שמחת יום טוב דכהן שצריך להן הוא מפרישן אף על פי כן אסור ודוקא בפירות דטבילי מאתמול אבל לאלו דטבילי האידנא כגון עיסה שנילושה בי&quot;ט לאפרושי חלה ממנה מפרישין לה ויהבינן לכהן

'''אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד.''' מסקינן דהך סתמא אין בין וכו' כבית שמאי היא דאמרי אין מוציאין לא את הקטן ולא את הלולב ולא את ספר התורה לרשות הרבים דסברי לא הותרה הוצאה ביום טוב אלא לצורך אוכל נפש בלבד אבל אנן קיימא לן כבית הלל דסברי מתוך שהותרה הוצאה לצורך אוכל נפש הותרה נמי שלא לצורך ועוד איכא הך דריש פרקין משילין פירות דרך ארובה דבי&quot;ט מותר ובשבת אסור

'''גמ' שבות שהיא רשות וכו'.''' כלומר דמפרש אמאי קרי להני שבות ולהני רשות הרי כולהו משום שבות הוא דאסרו חכמים דלית בהו מלאכה להכי קאמר לפי דמתני' קא חשיב להני דרישא שיש בהן משום שבות והן אינן אלא רשות שאין בהן שום מצוה ולאינך קרי רשות לגבייהו שיש בהן מצוה כגון דנין וכו' אלא שאין בהן מצוה גמורה לעולם כדפרישית במתני' ולגבי הני דסיפא נמי קרי להו רשות

'''תני.''' בברייתא אין עולין באילן וכו'. ופריך ניחא לח דאיכא למיגזר שמא יתלוש אלא יבש אמאי וכי כך אנו אומרים אסור לדוש על גבי זמורה יבשה בשבת בתמיה הלא משנתייבש אין דינו כאילן

'''אלא כר&quot;מ.''' כלומר לא אתיא אלא כר&quot;מ דפ&quot;ז דכלאים דתנינן התם גפן שיבשה אסורה שאסור לזרוע זרעים בתוך עבודתה ואם זרע אינה מקדשת הזרעים לאסרן בהנאה ר&quot;מ אומר אף צמר גפן אסור ואינו מקדש ואמר עלה ר&quot;א התם דרישא גפן שיבשה נמי דר&quot;מ היא וכן גריס בהדיא לעיל בפ&quot;ב דכלאים בהלכה ד' דר&quot;מ היא דס&quot;ל צמר גפן אוסר וה&quot;ה לגפן שיבשה אבל לרבנן גפן שיבשה אינה אוסרת וא&quot;כ האי ברייתא דמשוי ליה לאילן יבש כאילן לח נמי אליבא דר&quot;מ דכלאים היא

'''דברי הכל.''' ודחי לה הש&quot;ס דליתא אלא האי ברייתא כדברי הכל אתיא לפי שאסרו אילן יבש מפני אילן לח דלא ליתי לאחלופי

'''אתא ופרי קומי רב.''' היה רץ לפני רב כשהיו מטיילין בי&quot;ט והביא בידו זמורה יבשה

'''וויידא אתיתה.''' מאיזה מקום הבאת אותה

'''א&quot;ל בההיא תמרתא עמיקתא.''' במקום שהתמרים גדילין בעמק ומשם לקחתיה

'''א&quot;ל רב.''' מאן שרא לך זה לעשות בי&quot;ט ורב לטעמיה כדאמר לקמיה שאף זמורה יבשה אסור להשתמש בה

'''ר' אחא בשם רב אסור לדוש וכו'.''' גריס להא לעיל בפ' בתרא דעירובין בהלכה ח' וגריס שם אסור לתלוש שרשי זמורה בשבת. וגי' דהכא יותר נכונה היא

'''היא שרשי אילן היא שרשי קולסי כרוב.''' הכל דין אחד להם ובגבוהין שלשה דמשתמש באילן הוא אבל אם אינן גבוהין שלשה כארץ הן ודשין עליהן שכל פחות מג' מהקרקע כקרקע הוא

'''מפני מה אמרו אין עולין באילן.''' אפי' בשאינו משתמש בו אם דטעמא שמא ישכח ויתלוש ויאכל מן הפירות שעליו או דטעמא הוי שמא ישכח וירעיד את האילן ונמצא משתמש במחובר הוא ונ&quot;מ באילן סרק שאין לו פירות נשמעינה מן הדא דתני בברייתא היה רוכב ע&quot;ג בהמה בי&quot;ט אומרים לו רד א&quot;כ ש&quot;מ דטעמא הוי שמא ישכח וירעיד את הבהמה ונמצא משתמש בבעלי חיים הוא וא&quot;כ ה&quot;ה באילן טעמא משום הכי הוא ואי באילן סרק אסור

'''מפני מה אמרו היה רוכב וכו'.''' שמא תינוק הבהמה מאמה בעוד שהוא יושב עליה והוי ליה כמניק אותה בידים וזה אסור בי&quot;ט

'''הגע עצמך שהיה הוגן אחד גדול.''' בן חמור גדול ושוב אינו יונק וא&quot;כ נתת דבריך לשיעורין

'''תנא ר' אחא וכו'.''' דשנייא היא גבי בהמה דטעמא אחרינא איכא שהוא מצוה על שביתת בהמה כמוהו עצמו דכתיב למען ינוח וגו' וס&quot;ל דאדם מצוה על שביתת בהמתו בי&quot;ט כמו בשבת

'''נשענים בבהמה.''' סומכין עצמן על הבהמה בי&quot;ט

'''בבריא.''' אם הוא בריא מותר שאינו צריך לכך אלא כלאחר יד הוא עושה ולא הוה ליה משתמש בבעלי חיים

'''בתש.''' שהוא אדם חלוש וצריך הוא לכך

'''ר' יוסה אומר וכו'.''' וקאמר הש&quot;ס דהכי מפרשינן לומר דלא פליגי דמ&quot;ד נשענים בהוא דמיסתמך ציבחד שאינו סומך עליה אלא מעט בלט ומ&quot;ד אין נשענים בכובש את כובד גופו עליה ואין חילוק בין אדם בריא או תש

'''ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא.''' אליבא דר' יוסה קאמר הש&quot;ס דהוא אמר איתפלגון ר' בא בר ממל וחברייא ולא ס&quot;ל לתרץ דבריהם ולומר דלא פליגי דלא מיסתבר ליה לחלק בין סומך מעט או הרבה עליה דמ&quot;מ משתמש בבעלי חיים הוא. והשתא לא ידעינן מי הוא האומר נשענים ומי האומר אין נשענים דר' יוסי סתם קאמר ר' בא בר ממל וחברייא חד אמר וכו' וכן נמי מסופקין אנחנו היאך מתרץ להני ברייתות דאית תנא תני נשענים ואית תנא תני אין נשענים אי ס&quot;ל לר' יוסה לתרץ הברייתות כדשנינן לעיל או לא דס&quot;ל דהברייתות ג&quot;כ פליגי אהדדי

'''מן מה דלא אמר וכו'.''' כלומר דפשיט לה הש&quot;ס ממה שאנו רואין דלא אמר ר' יוסה בשם ר' בא בר ממל בהדיא כלום לגלות להיכן דעתו נוטה אלא סתמא קאמר איתפלגון וכו' חד אמר וכו' והשתא מאי בעי ר' יוסה בזה דקאמר איתפלגון ר' בא וכו' הלא פלוגתא דתנאי בברייתות היא ומה חידש בכך אלא הוי דש&quot;מ דהוא אמר נשענים בבריא וכו' וכלומר דעל כרחך דרבי יוסה נמי כרב חסדא ס&quot;ל לתרץ הברייתות דלעיל דמ&quot;ד נשענים בבריא מיירי ומ&quot;ד אין נשענים בתש מיירי ול&quot;פ והלכך קאמר איתפלגון ר' בא וכו' לומר דאמוראי הוא דפליגי בהא אבל תנאי דברייתות לא פליגי אהדדי

'''זאת אומרת.''' מדאסור לשוט אע&quot;ג דלא קעביד מידי אלא שמחלק המים ע&quot;י כך א&quot;כ אסור לאדם להשיט דבר מעל פני המים ולהביאו אצלו

'''חמון לחד בר נש.''' שהיה מפצל ומחלק המים הילך והילך מן הקיסמין ושותה

'''הדא היא דאמר ר' יעקב וכו'.''' וא&quot;כ זה ג&quot;כ אסור

'''א&quot;ל הדא היא דתנינן שובר אדם וכו'.''' כלומר מאי חזית דמדמית לה להא דר' יעקב בר זבדי ולאסור תדמה טפי להדא דתנינן שובר אדם את החבית לאכול הימנה וה&quot;נ דזה עושה כן כדי לשתות וכי שבירת המים חמירא טפי משבירת החבית

'''סיפוק שהוא מחמתו.''' מחמת החימה והכעס כמה דאת אמר ויחר אף וגו'

'''טיפוח.''' קרי מה שהוא עושה לרצונו

'''חד אמר הכין שרי.''' היה מראה אם עושה הוא כן שמטפח לאחורי ידיו והוי כלאחר יד שרי והכן אם מטפח מקמי ידיה אסור
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;43&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המים {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתבשיל}} מאן דאמר מפני שאין בהן ממש הרי יש בהן ממש. מאן דאמר מפני שהן נבלעין בעיסה הרי אינן נבלעין בתבשיל.

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ה_ה|ירושלמי ביצה, פרק ה, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ה_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ה_מב}}הגחלת כרגלי הבעלים והשלהבת בכל מקום. הגחלת של הקדש אין מועלין בה והשלהבת לא נהנין ולא מועלין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; חמשה דברים נאמרו בגחלת וחמשה בשלהבת. {{שוליים|ה_מג}}גחלת של הקדש מועלין בה והשלהבת לא נהנין ולא מועלין. {{שוליים|ה_מד}}גחלת של עבודת כוכבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזלות}} אסורה והשלהבת מותרת. {{שוליים|ה_מה}}המודר הנייה מחבירו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו. {{שוליים|ה_מו}}המוציא את הגחלת לרשות הרבים חייב והשלהבת פטור. ומברכין על השלהבת ואין מברכין על הגחלת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב חייה בר אשי[[ביאור:עץ מסורת#רב חייא בר אשי|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: אם היו הגחלים לוחשות {{שוליים|ה_מז}}מברכין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוחנן דקציון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן דקציון|°]] בשם רבי נחום בי רבי סימאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחום בי רבי סימאי|°]]: ובלבד בנקטפת {{ירו&quot;מ-ביאור|שמדי פעם רואים שלהבת שעולה}}.

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ה_ו|ירושלמי ביצה, פרק ה, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ה_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
בור של יחיד {{שוליים|ה_מח}}כרגלי יחיד ושל אנשי העיר כרגלי אנשי אותה העיר ושל עולי בבל כרגלי הממלא.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; באר שבין ב' תחומין רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר עושין לה מחיצה של ברזל {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יתערבבו מים משני תחומים}}. רבי יוסי בן חנינה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] אמר {{שוליים|ה_מט}}אפילו מחיצה של קנים ובלבד שלא יהו המים נמשכין לכאן ולכאן {{ירו&quot;מ-ביאור|שהמים יעמדו ולא תהיה תנועה מצד לצד}}. אמר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|תחומין זה רק מדרבנן ו}}החמירו בדבריהן יותר מדברי תורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי רק מיעוט מים מגיעה מחוץ לתחום ומצד הדין הם בטלים}}. אמר רבי חנינה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]]: ולא מין במינו הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינו בטל}} אלא החמירו בדבריהן כדברי תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: של עולי בבל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהם הפקר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כרגלי הממלא}}. הדא אמרה {{שוליים|ה_נ}}המוצא כלי {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפקר}} בדרך הרי זו כרגלי המוצא.

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ה_ז|ירושלמי ביצה, פרק ה, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ה_ז&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ה_נא}}מי שהיו פירותיו בעיר אחרת ועירבו בני אותה העיר לבוא אצלו, לא יביאו לו מפירותיו. ואם עירב הוא הרי פירותיו כמוהו.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|המפקיד פירות אצל חבירו}} רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} חד אמר כרגלי המפקיד וחורנה אמר {{שוליים|ה_נב}}כרגלי מי שהיו מופקדין אצלו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|הכך}}{{ירו&quot;מ-הוסר| הן מתני}} {{ירו&quot;מ-ביאור|המשנה שלנו}} פליגא על מאן דאמר כרגלי מי שהן מופקדין אצלו הן דתנינן מי שהיו פירותיו בעיר אחרת ועירבו בני אותה העיר לבוא אצלו, לא יביאו לו מפירותיו. אין תימר כרגלי מי שהיו מופקדין אצלו הם יביאו לו מפירותיו. אמר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]: תיפתר שהיה מפתח ביד הבעלים או שלא מסרו להן רשותו מבעוד יום {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא ביום טוב עצמו}}.&lt;span id=&quot;דף_כב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ביצה/פרק חמישי#דף כב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ביצה, דף כב. נתחיל מהמשנה, פרק ה' הלכה ה'. אומרת המשנה: '''הגחלת כרגלי הבעלים והשלהבת בכל מקום. הגחלת של הקדש אין מועלין בה והשלהבת לא נהנין ולא מועלין'''. זאת אומרת חמישה דברים נאמרו בגחלת וחמישה בשלהבת. '''גחלת של הקדש מועלין בה והשלהבת לא נהנין ולא מועלין. גחלת של עבודת כוכבים אסורה והשלהבת מותרת. המודר הנייה מחבירו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו. המוציא את הגחלת לרשות הרבים חייב והשלהבת פטור'''. כלומר, אם יש לו אש הוא פשוט עושה פורח, מוציא את הלהבה החוצה, בזה הוא פטור. '''ומברכין על השלהבת ואין מברכין על הגחלת'''. ומה מביא, בשם רב, אם היו הגחלים לוחשות מברכין. אמר רבי יוחנן דקציון בשם רבי נחום בי רבי סימאי '''ובלבד בנקטפת'''. כלומר, אם מדי פעם יוצא איזה להבה קטנה, אז מותר לברך על הגחלים האלה.

אומרת המשנה, פרק ה', '''בור של יחיד כרגלי יחיד ושל''' -- כלומר אם הוא לוקח מים מותר לו לטלטל אותם רק כמו שמותר לו ללכת, כן? כלומר אלפיים אמה, לא ביום טוב, כן? אם הוא עושה עירוב אז מותר לו גם את העירוב. '''ושל אנשי העיר כרגלי אנשי אותה העיר ושל עולי בבל כרגלי הממלא'''. '''באר שבין שני תחומין''' רבי יוחנן אמר '''עושין לה מחיצה של ברזל''' שלא יתערבו מים משני תחומים. רבי יוסי בן חנינה אמר '''אפילו מחיצה של קנים ובלבד שלא יהו המים נמשכין לכאן ולכאן''', כן? כי המים יעמדו ולא תהיה תנועה מצד לצד. אמר רבי יודן, תחומין זה רק מדרבנן, ואף על פי כן '''החמירו בדבריהן יותר מדברי תורה'''. כן? כי הרי בעצם אם רק מיעוט של מים מגיע מחוץ לתחום ואף על פי כן מצד זה זה צריך להתבטל, ואף על פי כן מחיצה צריך וכולי. אמר רבי חנינה '''ולא מין במינו הוא''' שאינו בטל. כלומר לא נכון, הוא אומר הרי מים במים זה מין במינו ומין במינו לא בטל. אז בעצם אתה צריך להגיד אחרת, צריך להגיד '''אלא החמירו בדבריהן כדברי תורה'''. כן, כמו שבדברי תורה מין במינו לא בטל, אז גם כן בדבריהן, תחומין זה רק דבריהם, החמירו כמו דברי תורה. תנן שעולי בבל, כלומר זה הפקר, זה מותר לכל אדם, זה כרגלי הממלא, ואומרת הגמרא '''הדא אמרה''' שמי שמוצא כלי הפקר בדרך '''הרי זו כרגלי המוצא'''.

פרק ה' הלכה ז', אומרת המשנה '''מי שהיו פירותיו בעיר אחרת ועירבו בני אותה העיר לבוא אצלו'''. כלומר הפירות שלו נמצאים בעיר אחרת שהיא מחוץ לתחום זה, אבל בני העיר ששם הפירות שלו, הם ערבו לבוא אצלו, אז הם לא יכולים להביא את הפירות אליו. אבל '''אם עירב הוא הרי פירותיו כמוהו''', כי הפירות שלו כמותו. אומרת הגמרא, המפקיד פירות אצל חברו, רב ושמואל, '''חד אמר כרגלי המפקיד''', כלומר כמו הבעלים, '''וחורנה אמר כרגלי מי שהיו מופקדין אצלו'''. אומרת הגמרא, המשנה שלנו חולקת על מה שאמר כרגלי מי שהיו מופקדין אצלו. כן, כי דתנינן '''מי שהיו פירותיו בעיר אחרת ועירבו בני אותה העיר לבוא אצלו לא יביאו לו מפירותיו''', כי הפירות שלו הם לא יכולים לעבור את התחום. אז '''אין תימר כרגלי מי שהיו מופקדין אצלו הם יביאו לו מפירותיו'''. עכשיו, אם תאמר כרגלי מי שהיו מופקדים אצלו, הרי זה מופקד אצל בני העיר השנייה, אז למה הם לא יכולים להביא את הפירות? אלא כנראה זה לא כרגלי מי שהופקד אצלו. אמר רבי יודן, '''תיפתר שהיה מפתח ביד הבעלים''', הוא לא מסר להם אותם, '''או שלא מסרו להן רשותו מבעוד יום''', אלא רק ביום עצמו. אז '''ויידא אמר דא''', דתנינן '''מי שזימן אצלו אורחים לא יוליכו בידם מנות'''. כלומר אם הוא זימן אצלו אורחים, אז נניח הם עצמם עשו עירוב לבית שלהם, אבל אז הם לא יכולים לקחת את האוכל מהבית שלו לבית שלהם, '''אלא אם כן זיכה להן במנותיהם מערב יום טוב'''. '''מכיון שזיכה להן אחר במנותיהן''', הרי זה כמו מופקד אצלו, כן. אבל בכן אתה רואה שזה '''לא כרגלי מי שהיו מופקדין אצלו הן'''. כלומר אתה רואה שזה לא כמו רגלי מופקד. כלומר, ברגע שזה נשאר אצלו, הוא זיכה לאחר, אז אף על פי שבעצם זה כמו מופקדים אצלו, ואף על פי כן כשהם יבואו מותר להם לקחת את זה. אז רואים שזה לא כמו רגלי המופקד אלא כמו רגלי הבעלים, שבעצם הם הבעלים.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וחורנא.''' ואחרינא אמר בין מקמי ידיה ובין לאחורי ידיה אסור

'''ולא ידעין.''' מי הוא האוסר ומי המתיר לאחורי ידיה. אלא מן מה דאמר ר' יונה יש זקנים בימינו שהיו מטפחין לאחורי ידיהון בשבתא הוי ר' יונה דהוא אמר הכין שרי והכין אסור

'''רבי הוה מסב.''' היה משיא לר&quot;ש בריה ובסעודת הנשואין היו מטפחין לאחורי ידיהון בשבת לשמחה

'''רבותינו הותרה בשבת.''' בתמיה דס&quot;ל הכין והכין אסור

'''מי הוא זה שבא לרדותינו.''' להוכיחנו בתוך בתינו. ואית דאמרי שכך אמר רבי מי הוא זה שבא לצנעינו למחאות אותנו

'''שמע ר&quot;מ קליה.''' דרבי שהיה כועס על כך וערק משם

'''נפקין.''' בני הנשואין

'''פריי בתרי' מיפרי.''' היו רוצין אחריו במרוצה להחזירו ובהדי דערק אפריח רוחא פיקלייה. הסודר שלו מעל צווארי' דר&quot;מ והצין רבי מן החלון וראה צוארו דר&quot;מ

'''אמר לא זכית אנא לאורייתא וכו'.''' על דרך ועיניך רואות מוריך שבכך אתה זוכה למאור החכמה של התורה

'''קיפוץ.''' נקרא אם עוקר שתי רגליו כאחת וקופץ וריקוד נקרא בעוקר אחת ומניח אחת כדרך המרקדין בבית משתאות

'''מקיש על כסא.''' כלאחר יד&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;חמים · מאן דאמ' מפני שאין בהן ממש · הרי יש בהן ממש · מאן דאמ' מפני שהן נבלעין בעיסה · הרי אינן נבלעין בתבשיל · הל' ד חמשה דברים נאמרו בגחלת · וחמשה בשלהבת · גחלת שלהקדש מועלין בה · והשלהבת לא נהנין ולא מועלין · גחלת שלע'ז אסורה · והשלהבת מותרת · המודר הנייה מחבירו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו · המוציא את הגחלת לרשות הרבים חייב והשלהבת פטור · ומברכין על השלהבת · ואין מברכין על הגחלת · רב חייה בר אשי בשם רב אם היו הגחלים לוחשות מברכין · ר' יוחנן דקציון בשם ר' נחום ביר' סימאי ובלבד בנקטפת · הל' ה שבין שני תחומין · ר' יוחנן אמ' עושין לה מחיצה שלברזל · ר' יוסי בן חנינה אמ' אפי' מחיצה שלקנים · ובלבד שלא יהו נמשכין לכאן ולכאן · אמ' ר' יודן החמירו בדבריהן יותר מדברי תורה · אמ' ר' חנינה ולא מין במינו הוא · אלא החמירו בדבריהן כדברי תורה · הדא אמרה המוצא כלי בדרך הרי זו כרגלי המוצא · רב ושמואל חד אמ' כרגלי המפקיד · וחורנה אמ' כרגלי מי שהיו מופקדין אצלו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אצבעתיה דרבי מן גולגיקין דידיה.''' מן הבית יד שהיה תמיד על ידיה דרבי וזהו אמרם למה נקרא רבינו הקדוש שמעולם לא הניח ידו מטיבורו ולמטה וכי האיך אפשר זה אלא שהיה תמיד מכוסה בבית ידו ובלא בית יד לא היה נזהר בכך

'''סבר מקושה דכנישתא חדתא.''' להקיש על בה&quot;כ חדשה שהיה שם שיפתחו לו

'''עני בסידרא.''' נתאחר בבית המדרש ועלה לביתו ומצאן ישנים ורבץ לו על הסולם ובשביל שלא להקיש על הדלת בשבת לא רצה להקיצם

'''הוה פשיט.''' היה רגיל לשנות עם בריה דר' אימי והלך ורצה להקיצו לר' ירמיה בהשכמת הבקר בשבת והתחיל להקיש על השער א&quot;ל אבא ר' אימי מאן שרא לך להקיש בשבת

'''מהו מקשה על כריסא בשובתא.''' להקיש על בני מעיים שלו שיפתחו א&quot;ל בחול מאן שרא לך לעשות כן מפני הסכנה

'''נהגין רבנן.''' להתיר בחולה מפני הרפואה ולהקיש על בני מעיים מן הטיבור ולמעלן בידיו ואם מקיש בבגדיו כנגד כריסו אף מן הטיבור ולמטה מותר

'''והא מתני'.''' דסנהדרין פ&quot;ד פליגא דקתני גבי דיני נפשות לפיכך אין דנין וכו' משמע דיני נפשות דוקא הא דיני ממונות דנין ותני ר&quot;ח כן וכו'&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אמרי כאן להלכה וכאן לד&quot;ת.''' כלומר מתני' דהתם מד&quot;ת מיירי דדיני נפשות אין דנין ודיני ממונות דנין והא דרבי אבהו להלכה שמד&quot;ס אין דנין לכתחלה בע&quot;ש. וגרסי' להא ריש כתובות ובסנהדרין שם

'''אסור לארס וכו'.''' לקדשה וכדמפרש ואזיל דהיינו שלא לעשות סעודת אירוסין וטעמא משום שאין קובעין סעודה בע&quot;ש הא לארס בלא סעודה יארס

'''מחלפא שיטתיה דשמואל דתמן הוא אמר.''' לקמן בפ&quot;ק דתענית דהזיווג מן השמים הוא דכתיב אלהים מושיב יחידים ביתה וגו' כדדריש בויקרא רבה עד שהן הבל במעי אמן נגזר להם זיווגם

'''והכא הוא אמר הכין.''' בתמיה

'''שלא יקדמנו אחר.''' ומשני בתפלה אפשר שיקדמנו אחר

'''ואפילו כן לא קיימה.''' לא תקיים הזיווג הזה

'''איתפלגון ר&quot;י ור&quot;ש בן לקיש חד אמר מקדישין וכו'.''' גרסי' להא לעיל בפ&quot;א דפסחים בהלכה ג' עד משום שבות שהתירו במקדש ושם מפורש הכל

'''כל אלו בי&quot;ט אמרו וכו' ואין בין י&quot;ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד.''' ופריך וכי אילין אינין בלבד שבין י&quot;ט לשבת דלא קחשיב אלא אוכל נפש והא אית לך חורנין והרי יש ביניהן עוד דברים אחרים כדקא חשיב ואזיל. סקילה בשבת. להעובר במזיד ובהתראה ואין חיוב מיתה בי&quot;ט וכן כרת להעובר במזיד בלא התראה. מכות בי&quot;ט דכל המלאכות בי&quot;ט בלאו הן וחייבין עליהן מלקות בהתראה אבל אין מכות בשבת דלאו שניתן לאזהרת מיתת ב&quot;ד הוא ואין לוקין עליו. וגרסי' להא לקמן בפ&quot;ק דמגילה בהלכה ח'

'''אין תימר.''' וכ&quot;ת בדברים שיש בהן אוכל נפש אתינן מיתני. במתני' דבהא קאמר אין בין י&quot;ט לשבת וכו' אבל במילי אחרינא איכא טובא אכתי קשיא והא תנינן משחילין פירות וכו' וזה נמי שייך לאוכל נפש ולמה לא קחשיב להא. ולא משני מידי

'''ועוד מן הדא.''' כלומר דהשתא קחשיב ואזיל עוד דיש בין י&quot;ט לשבת

'''דתניא שוחקין וכו' והוא שמל.''' כבר וצריך לשחוק סמנין לרפואה ולא דקשיא ליה אמאי לא חשיב נמי להא דעצי בשמים דלא שייך לאוכל נפש

'''ועוד.''' יש ביניהון מן הדא דתני מודים חכמים לר&quot;מ וכו' כמפורש בפ' דלעיל סוף הלכה ב'

'''מה ביניהון.''' חסר כאן דברי ר' יהודה וכמו דגריס לקמן במגילה שם על המתני' אין בין י&quot;ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד תני בשם ר' יהודה אף מכשירי אוכל נפש התירו. ועלה קאמר מה ביניהון כלומר באיזה מכשירין פליגי ר' יהודה וחכמים

'''לחדד ראשו של שפוד.''' לצלות בו ביניהון דר' יהודה מתיר אף זה לתקן בי&quot;ט

'''להוציא אש מן העצים ביניהו.''' דאע&quot;ג דמוליד הוא מתיר ר' יהודה דמכשירי אוכל נפש הוא וכדי לבשל ולצלות בו

'''הוא הדבר.''' ביניהון ולא פירש מהו ולפיכך שואל הש&quot;ס מהו הוא הדבר דתנא ר' יהודה בר פזי אם על דרב חסדא או על הא דר' חנינא קאמר הוא הדבר ולמה סתם דבריו אלא ודאי לא קאי אלא על הדבר הנזכר במתני' ולית לך אלא כהדא דתנינן לעיל בפ&quot;ג בהלכה ז' אין משחיזין את הסכין בי&quot;ט אבל משיאה ע&quot;ג חבירתה וקאמר עלה רב חסדא שם דר' יהודה הוא דאמר אף מכשירי אוכל התירו ומשיאה על גבי חברתה כדי לחדדה

'''דאמר.''' ואמר רב יהודה בשם שמואל וכו'. כלומר אף זה לא מתוקמא דהא דאמר רב יהודה לעיל אדרב חסדא דלא היא דהך מתני' דברי הכל היא דלאו לחדדה מיירי אלא כדי להעביר שמנונית שעליה ואפ&quot;ה במשחזת לא דעובדא דחול הוא

'''מהו להדליק.''' בי&quot;ט נר של אבטלה נר בטילה שאינו צריך לו

'''מתניתא.''' ברייתא במכילתא פליגא על חזקיה דאוסר דדריש לא תבערו וגו' בשבת אין אתה מבעיר אבל את מבעיר בי&quot;ט ובמאי עסקינן אם תאמר שצריך לדברים שיש בהם אוכל נפש הא בהדיא כתיב אך אשר יאכל וכו' וכל המלאכות השייכין לאוכל נפש בכלל ולמה ליה למידרש מביום השבת אלא ודאי כי אנן קיימין להאי דרשא בנר של אבטלה להתיר בי&quot;ט וקשיא לחזקיה

'''ותני תמן.''' לעיל בפ&quot;ק גבי אין מוציאין את הקטן וכו' דקתני פלוגתא דב&quot;ש וב&quot;ה בהא כדמפרשינן שם דפליגי אי אמרינן מתוך שהותרה הוצאה לצורך הותרה נמי שלא לצורך וכן בהבערה וזה נמי קשיא לחזקיה דהא ב&quot;ה מתירין בהבערה שלא לצורך

'''בעא קומי ר' יוחנן.''' אם נר של בטילה מותר בי&quot;ט

'''לא תאסור.''' אם אתה רואה אחד מדליק נר של בטילה ולא תישרי לכתחלה

'''מתני' הבהמה והכלי' כרגלי הבעלי'.''' אין אדם יכול להוליכה בי&quot;ט אלא במקום שבעליה יכולים לילך ואם לא עירב יש לה אלפים לכל רוח העיר כמו הבעלים ואם עירב לצפון גם היא תלך לצפון ולא לדרום

'''המוסר בהמתו לבנו או לרועה הרי הוא כרגליו.''' של הבעלים והכי מוכח בגמרא. ובנוסחת המשנה של הבבלי כתוב בהדיא הרי אלו כרגלי הבעלים ואוקימנא מתני' בשיש שם שני רועים ומסרה להם דלא קנה אחד מהם ולפיכך הרי אלו כרגליו אבל אם מסרה לרועה אחד הרי הוא כרגלי הרועה ואפי' לא מסרה לו אלא ביו&quot;ט. ודקתני לבנו הרי הוא כרגליו אע&quot;ג דיחיד הוא לא קנה לפי שדרך בני אדם למסור כליהן וחפציהן לבניהן ואינם מחשבין אותם כאלו הוציאם מרשותם

'''כלים המיוחדים לאחד מן האחין שבבית הרי הן כרגליו.''' וקמ&quot;ל שאע&quot;פ שעדיין לא חלקו ביניהן אלא אחד מהן יחד לו כלים אלו לכשיגיע החלוקה הרי הן כרגליו

'''ושאינן מיוחדין.''' לאחד מהן אלא לכולן הרי אלו כמקום שהולכין כולן אבל אם עירב אחד לסוף אלפים אמה לצפון והשאר לא עירבו הוא מעכב על ידן להוליכם לדרום אפי' פסיעה אחת והן מעכבין על ידו מלהוליכם לצפון אלא אלפים שהן מותרים בהן

'''גמ' מתניתא.''' דקתני מסרו לרועה הרי הוא כרגליו של הבעלים בשמסרה לו ביו&quot;ט דלא קנה שביתה אצל הרועה אבל אם מסרה לו מערב יו&quot;ט וקנה שביתה אצלו הוא כרגלי הרועה

'''בשיש שם רועה אחד.''' כלומר שיש בעיר עוד רועה א' דבשני רועים לא קנה אחד מהן לפיכך הרי הוא כרגלי הבעלים אבל אם אין שם עוד רועה אחד אלא זה לבדו לעולם הוא כרגלי הבקר והוא הרועה וכמו שקורין חמר למוליך החמורים כך קורין לרועה הבהמות בקר שמוליך את הבקרים

'''ותני כן וכו'.''' בתוספתא פ&quot;ד ר' דוסא אומר הלוקח בהמה מן הרועה אעפ&quot;י שלא הודיעה עליה לרועה הרי היא כרגלי הרועה

'''השואל כלים מחבירו מערב י&quot;ט כרגלי השואל.''' מפני שבשעת קנין שביתה והוא בין השמשות שהוא כניסת היום קונה השואל וקמ&quot;ל שאע&quot;פ שלא נתנו לו הכלי אלא בי&quot;ט ובין השמשות לא היה ברשותו אפ&quot;ה קנה והרי הוא כרגליו של השואל

'''בי&quot;ט.''' שאלו ממנו בי&quot;ט הרי הוא כרגלי המשאיל לפי שקנה שביתה אצל בעליו וקמ&quot;ל שאעפ&quot;י שדרכו תמיד לשאול ממנו כלי זה בכל י&quot;ט אפ&quot;ה כרגלי המשאיל משום דמימר אמר המשאיל דילמא אשכח השואל אינש אחרינא ואזל ושאיל מיניה

'''האשה ששאלה מחברתה תבלין.''' לקדרתה או מים או מלח לעיסתה ולשה בהן עיסתה או בישלה בהן תבשיל הרי אלו העיסה או התבשיל כרגלי שתיהן ואין מוליכין אותן אלא במקום ששתיהן יכולות לילך דכיון דבי&quot;ט שאלה קנו התבלין או המים או המלח שביתה אצל בעליהן

'''ר' יהודה פוטר במים מפני שאין בו ממש.''' שאין ניכרות לא בקדירה ולא בעיסה וכגון שהתבשיל עבה ואין המים ניכרין בה והלכך אין מעכבות הולכתן ובמלח לא פליג ר' יהודה משום דמיירי במלח גסה ועבה שהיא נכרת ויש בה ממש ואין הלכה כרבי יהודה

'''אמר ר' בא תחומין וכו'.''' בעניינא דהסיפא הוא דקאמר האשה ששאלה מחברתה וכו'. והש&quot;ס קיצר כאן ועיקרה דהסוגיא בפ&quot;ב דמעשר שני בהלכה א' היא דנשנית על דקתני התם במתני' עיסה של מעשר שני שאפאה בעצים של חולין והשביחה השבח לשני זה הכלל כל ששבחו ניכר השבח לפי חשבון וכל שאין שבחו ניכר השבח לשני. ופליגי התם ר' יוחנן ורשב&quot;ל בפירושא דמילתא כל ששבחו ניכר ור' יוחנן ס&quot;ל דבעינן שיהא ניכר בתוספת המדה ולא מהני נתינת הטעם בלבד שיהא השבח לפי חשבון ופריך התם על ר' יוחנן מתניתא פליגא על ר' יוחנן האשה ששאלה מחברתה תבלין וכו' הרי אלו כרגלי שתיהן משום שקנו שביתה אצל בעליהן אלמא דאע&quot;פ שאלו נבלעין הן בעיסה ואינן נכרין ואין כאן אלא נתינת הטעם בלבד מכל מקום נגררין הן אחר שתיהן וקשיא לר' יוחנן דקאמר נתינת הטעם בלבד לא מהני שיהא חלק למעשר שני ולחולין בהשבח. ועלה קאמר שם אמר ר' בא תחומין עשו אותן כמידת הדין כלומר שאני איסור תחומין שעשו אותן חכמים כמו למידת הדין וזהו לענין ממון ולמקח וממכר דכל שיש לשנים חלק בדבר לא בטיל האי לגבי האי ולאו משום דנותן טעם זה בזה הוא

'''תדע לך שהוא כן.''' גבי תחומין דתמן בבבל אמרין בשם רב חסדא ולא ידעין אם קיבל זה מן השמועה או מן איזו ברייתא דתני לה שאפילו עצים ששאלה מחברתה לאפות עיסתה הולכין אחר רגלי שתיהן והא סברין מימר עצים אין בהן ממש וכלומר הא ודאי מסתברא הוא שהעצים אין בהן בנתינת טעם ושיהא בהן ממשות שיהא ניכר בפת ואפ&quot;ה הולכין אחריהן ש&quot;מ דטעמא הויא משום דתחומין עשו אותן כדיני ממונות. ע&quot;כ שם

'''ר' יהודה פוטר במים וכו'.''' ניכר החסרון בכאן שחסר העתקת התוספתא והכי גריס בתוספתא פ&quot;ד ר' יהודה פוטר במים מפני שנבלעין בעיסה. ועלה הוא דשייך להא דקאמר מה נפק מביניהן. כלומר אם כטעמא דבמתני' או כטעמא דגריס בתוספתא וקאמר הש&quot;ס המים עצמן ביניהן והיינו המים בתבשיל בקדירה ולא בעיסה וכדמסיק ואזיל

'''מ&quot;ד מפני שאין בהן ממש הרי אין בהן ממש.''' כצ&quot;ל. שאף שהמים נראין בתבשיל שאינו עבה מ&quot;מ אין שום ממשות בהן אבל למ&quot;ד דזהו הטעם דר' יהודה מפני שהן נבלעין בעיסה הרי אינן נבלעין הן בתבשיל וא&quot;כ להאי טעמא מודה ר' יהודה להת&quot;ק בששאלה מחברתה מים לתבשיל שהולכין אחר רגלי שתיהן

'''מתני' הגחלת כרגלי הבעלים.''' שיש בה ממשות

'''והשלהבת.''' כגון שהדליק הנר בשלהבת חבירו אינו מעכב באיסור תחומין שאין בו ממש והוא כבכל מקום

'''הגחלת של הקדש מועלין בה.''' הנהנה ממנה מביא אשם מעילות

'''ושלהבת לא נהנין.''' בהן לכתחלה מדרבנן ואם נהנה לא מועלין אינו חייב קרבן מעילה דלית לה מששא

'''גמ' חמשה דברים נאמרו בגחלת.''' תוספתא היא בפ&quot;ד והובאה לעיל בפ&quot;ח דברכות בהלכה ו'

'''ואין מברכין על הגחלת.''' שאינו נהנה לאורה

'''אם היו הגחלים לוחשות.''' בוערות הרבה וכדמפרש ר' יוחנן ובלבד בנקטפת שהאש מהגחלים לוחשות נקטפת מעט למעלה ושיעורו אם מכניס הקיסם ביניהם דולק הוא מאליו

'''מתני' בור של יחיד כרגלי יחיד.''' אין מוליכין המים אלא כרגלי בעל הבור

'''כרגלי אנשי אותה העיר.''' אלפים אמה לכל רוח

'''ושל עולי בבל.''' שהוא עשוי לעוברי דרכים באמצע הדרך ובני הגולה עשאום לשתות בעלותם לרגל והן מסורים לכל כרגלי הממלא מהם שכל מי שמילא מהן מוליכן למקום שהוא מהלך

'''גמ' עושין לה מחיצה של ברזל.''' להפסיק בין חלק בעלי תחום זה לבין חלק בני תחום זה שלא יתערבו המים מתחום לתחום ולא יוכלו לשאוב ממנו בי&quot;ט

'''אפי' מחיצה של קנים.''' סגי אעפ&quot;י שמלמטה מתערבין המים ובלבד שלא יהו המים מלמעלה נמשכין לכאן ולכאן להדיא

'''החמירו בדבריהן.''' שהתחומין מדבריהן והחמירו בהן לעשות היכר שלא יתערבו מים מזה לזה

'''ולא מין במינן הוא.''' ואמאי קאמרת יותר מדברי תורה הלא אף בדברי תורה כך הוא למ&quot;ד מין במינו לא בטל אלא אימא החמירו בדבריהם כדברי תורה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד א'''

{{שוליים|ה_מב}} '''גחלת דינה כרגלי בעליה (אוסרת/מתירה תחומין לפי בעליה), ואילו שלהבת מותרת בכל מקום ואינה נאסרת בתחומין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ה, הלכה טז, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שצז סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שגחלת כרגלי הבעלים והשלהבת בכל מקום, וכך פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע.

{{שוליים|ה_מג}} '''גחלת של הקדש דינה כחפץ הקדש למעילה, ואילו השלהבת שנמשכה ממנה אינה נאסרת ואינה בת מעילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעילה, פרק ב, הלכה יג. ''הכרעה:'' כהלכת הירושלמי - הרמב&quot;ם פסק שגחלת של הקדש מועלין בה והשלהבת לא נהנין ולא מועלין.

{{שוליים|ה_מד}} '''האם מותר להשתמש בגחלת או בשלהבת שמקורן בעבודה זרה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק ז, הלכה י, שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קמב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: הגחלת של עבודה זרה אסורה משום שיש בה ממש מגוף העבודה זרה, והשלהבת מותרת משום שאין בה ממש ואינה גוף העבודה זרה אלא תולדה הנפרדת ממנה; כך פסקו הרמב&quot;ם (הל' עבודה זרה פ&quot;ז ה&quot;י) והשו&quot;ע (יו&quot;ד סימן קמב ס&quot;א)..

{{שוליים|ה_מה}} '''המודר הנאה מחבירו — האם מותר לו להשתמש בשלהבת הנר של המדיר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות נדרים, פרק ו, הלכה יא, שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רכא סעיף יב. ''הכרעה:'' נפסק כלשונו: אסור בגחלתו (שהיא ממון המדיר עצמו) ומותר בשלהבתו (שאין בה ממשות משל המדיר, אלא אור בעלמא הנדלק ממנה) — כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ה_מו}} '''גחלת לוחשת שהוציאה לרשות הרבים חייב, ומברכים עליה כשלהבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק יח, הלכה ה. ''הכרעה:'' נפסק כרב אבא בר אייבו שגחלים לוחשות דינן כשלהבת, וכן פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ה_מז}} '''אין לברך על נר הבדלה אלא אם השלהבת מנקטפת (עולה ונופלת מעת לעת).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק יח, הלכה ה, רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כו, שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן דקציון בשם רבי נחום בי רבי סימאי שברכת האור טעונה נר שמדי פעם רואים בו שלהבת עולה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ה_מח}} '''באר מים המצויה בין שני תחומין דינה שהמים כרגלי הממלא אותה, ויש להעמיד מחיצה מפרידה בין שני חלקי הבאר לפי התחומים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ה, הלכה יד, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שצז סעיף יד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שעושים מחיצה של ברזל בין שני חלקי הבאר כדי שהמים לא יתערבבו בין שני התחומים, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ה_נ}} '''המוצא כלי הפקר ביום טוב הרי הוא כרגלי המוצא ומותר לטלטלו לכל מקום שהמוצא רשאי לילך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ה, הלכה י, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תא. ''הכרעה:'' נפסק כן, כמפורש בירושלמי; כך הכריעו הרמב&quot;ם (הלכות יום טוב פרק ה הלכה י) והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן תא).

{{שוליים|ה_נא}} '''פירות המופקדים ביד חברו בעיר אחרת - כרגלי מי הם נחשבים לענין תחומין ביום טוב?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ה, הלכה יג, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שצז סעיף יז. ''הכרעה:'' נפסק כרגלי המפקיד, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח שצז,יז) שהפירות כרגלי הבעלים ולא כרגלי השומר.

{{שוליים|ה_נב}} '''פירות שהופקדו ביד שומר בעיר אחרת, לעניין תחומין לכתחילה, נחשבים כרגלי הבעלים ולא כרגלי השומר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ה, הלכה יג, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שצז סעיף יז &lt;קטע סוף=כב א/&gt; ==דף כב עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כב ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כהמשנה שהפירות כרגלי הבעלים, ומתרץ ר' יודן שהמחלוקת מתפרשת באופן שהמפתח ביד הבעלים או שהרשות נמסרה ביום טוב עצמו, ובכך מתיישבת שיטת מאן דאמר כרגלי המופקד עם המשנה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;44&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ויידא אמר דא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם כרגלי המפקיד דתנן}} מי שזימן אצלו אורחים לא יוליכו בידם מנות אלא אם כן זיכה להן {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר}} במנותיהם מערב יום טוב. מכיון שזיכה להן אחר במנותיהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי הם כמופקדים אצל בעל הבית מכאן שהרי הם כרגלי המפקיד ו}}לא כרגלי מי שהיו מופקדין אצלו הן.

==[[#ירושלמי_מאיר_ביצה_ה_ח|ירושלמי ביצה, פרק ה, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ביצה_ה_ח&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
מי שזימן אצלו אורחין {{שוליים|ה_נג}}{{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} יוליכו בידם מנות אלא אם כן זיכה להן אחר במנותיהן מערב יום טוב. {{שוליים|ה_נד}}אין משקין ושוחטין את המדבריות אבל משקין ושוחטין את הבייתות. אלו הן הבייתות הלנות בעיר, מדבריות הלנות באפר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני}} אלו הן המדבריות אלו שהן יוצאות בפסח ונכנסות ברביעה. אלו הן בייתות הלנות בעיר. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אומר אלו ואלו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביתיות הם ואם}} נכנסו לתחום משחשיכה מותרין לשחוט {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} אלו הן מדבריות הגדילות באפר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואינם חוזרות לישוב כלל}}. אמר רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממה שאמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם נכנסו משחשכה מותר לשוחטן}} הדא אמרה {{ירו&quot;מ-ביאור|שאף שבאו מחוץ לתחום אינם מוקצה}} כלי שבא מחוץ התחום לתחום משחשיכה {{שוליים|ה_נה}}מותר לטלטלו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי שמעון בר כרסנא[[ביאור:עץ מסורת#שמעון בר כרסנא|°]] בשם רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: ובלבד בד' אמות. כהדא גמלייל זוגא אוקריה {{ירו&quot;מ-ביאור|כיבד אותו}} חד סרקיי {{ירו&quot;מ-ביאור|ישמעלי}} כמהין {{ירו&quot;מ-ביאור|מין פטריות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שברור שלא נקטפו ביום טוב}}. אתא שאל לרבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} אמר לו: קבלין בגו {{ירו&quot;מ-הוסר|מגיריין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיגירין}} דידך {{ירו&quot;מ-ביאור|תקבל אותם בתוך ביתך}} ואוכלין בד' אמות.

&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק משילין וכולא מסכתא דביצה&lt;/strong&gt;

{{:סיום מסכת|מסכת=ביצה}}

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
פרק ה' הלכה ח', אומרת המשנה '''מי שזימן אצלו אורחין יוליכו בידם מנות אלא אם כן זיכה להן אחר במנותיהן מערב יום טוב''', כמו שמענו. '''אין משקין ושוחטין את המדבריות'''. כן, כלומר אסור להשקות. הסיבה שמשקין ושוחטין, אז בבבלי כתוב שזה דרך. כלומר, אם משקין את הבהמה אז העור שלה מתפשט ויותר קל להפשיט אותו. ויש אומרים שזה גם כן מונע סריחות, אבל בכל אופן זה הדרך הייתה תמיד להשקות ורק אחרי זה לשחוט. אז '''אין משקין ושוחטין את המדבריות אבל משקין ושוחטין את הבייתות. אלו הן הבייתות הלנות בעיר'''. כן, כלומר מה זה בייתות? אלו שלנות בעיר. מדבריות זה לנות באפר, כלומר במרעה.

אומרת הגמרא, '''אלו הן המדבריות אלו שהן יוצאות בפסח ונכנסות ברביעה'''. כלומר, אם נכנסו בפסח, כן, יוצאות בפסח וחוזרות בתחילת הגשמים. '''ואלו הן בייתות הלנות בעיר'''. רבי אומר '''אלו ואלו נכנסו לתחום משחשיכה מותרין לשחוט''', אלא '''אלו הן מדבריות הגדילות באפר'''. מה זה המדבריות? הגדלות באפר ואינן חוזרות ליישוב כלל. כלומר, כאלה שלא חוזרות בכלל מהמרעה, נשארות תמיד במרעה, זה נקרא מדבריות. אמר רבי זעירה, ממה שאמר רבי, שאם הן נכנסו משחשיכה מותר לשוחטן עדיין, כלומר למרות שבעצם הן באו מחוץ לתחום, אף על פי כן הן לא מוקצה. '''הדא אמרה כלי שבא מחוץ התחום לתחום משחשיכה מותר לטלטלו'''. כן, כלומר לא מוקצה. רבי שמעון בר כרסנא בשם רבי אחא: '''ובלבד בד' אמות'''. נכון, מותר, אבל רק בד' אמות, כי בעצם הוא עצמו בא מחוץ לתחום, אז הוא כרגלי הבעלים שלו, במקום שלו אסור לטלטל יותר מארבע אמות.

כהדא, גמליאל זוגא, כלומר חצי, אוקריה כמהין, זה גוי אחד ישמעאלי כיבד אותו בכמהין. אתא שאל לרבי מנא מה יעשה איתם? אמר לו: '''קבלין בגו דידך''' - קבל את זה בתוך הבית שלך, '''ואוכלין בד' אמות''' - ותוכל את זה בתוך ארבע אמות, כן, כי אסור לטלטל את זה יותר מארבע אמות.

הדרן עלך פרק משילין וכולא מסכתא דביצה. אם ירצה השם.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד ב'''

{{שוליים|ה_נג}} '''אין לשלוח מנות ביום טוב על ידי אדם שלא זיכו לו בהן מערב יום טוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ה, הלכה יב, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שצז סעיף יח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; יש לזכות למוליך את המנות מערב יום טוב, שאם לא כן נמצא נושא ברשות הרבים דבר שאינו שלו וקנוי לו רק ביום טוב עצמו, כפי שנפסק ברמב&quot;ם הלכות יום טוב פרק ה הלכה יב ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן שצז סעיף יח.

{{שוליים|ה_נד}} '''בבהמות מדבריות אין להשקות ולשחוט ביום טוב, ובבייתות מותר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות יום טוב, פרק ב, הלכה ב, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תצח סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן שהמדבריות הן היוצאות לרעות ואינן לנות בעיר, כמובא ברמב&quot;ם ושו&quot;ע להלכה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הדא אמרה.''' מדקתני ושל עולי בבל כרגלי הממלא הואיל והן מופקרין לכל אדם ש&quot;מ המוצא כלי בדרך בי&quot;ט הרי זה כרגלי המוצא משום דהפקר הוא ועכשיו הוא זוכה בו והרי זה כרגליו ולאפוקי ממ&quot;ד חפצי הפקר קונין שביתה במקומן הן

'''מי שהיו פירותיו בעיר אחרת.''' מופקדין אצל אחד מהן

'''לא יביאו לו מפירותיו.''' מפני שפירותיו כמוהו ואע&quot;פ שהן ביד אלו שעירבו לבא אצלו ודוקא כשייחד להם קרן זוית או פירותיו כמוהו אבל אם לא ייחד להן הרי הן כרגלי זה שהן מופקדין אצלו

'''רב ושמואל.''' פליגי במפקיד פירות אצל חבירו אחרי רגלי מי הולכין

'''מתניתא פליגא וכו'.''' וקשיא דאם תימר כרגלי מי שהיו מופקדין אצלו א&quot;כ יביאו לו מפירותיו שהרי הם עירבו לבוא אצלו ואת אמרת דהולכין אחרי רגלי הנפקד

'''תיפתר שהיה המפתח.''' מן החדר שמונחין שם הפירות ביד הבעלים או שלא מסרו להן הבעלים רשותו מבעוד יום וכגון שייחד להן רשות ואינן תחת רשות הנפקד ולפיכך הפירות ברשות הבעלים הן ולא ש&quot;מ מהכא מידי לבעלמא

'''ויי דא אמר.''' אלא מהיכא שמעינן דין זה אם כרגלי המפקיד או כרגלי מי שהן מופקדין אצלו

'''הלנות באפר.''' באחו והוא חוץ לתחום דלאו דעתיה עלייהו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כן מתנית' פליג על מאן דאמ' כרגלי מי שהן מופקדים אצלו הן · דתנינן מי שהיו פירותיו בעיר אחרת · ועירבו בני אותה העיר לבוא אצלו לא יביאו לו מפירותיו · אין תימר כרגלי מי שהיו מופקדין אצלו הם יביאו לו מפירותיו · אמ' ר' יודן תיפתר שהיה מפתח ביד הבעלים · או שלא מסרו להן רשותו מבעוד יום · ויי דא אמ' דא מי שזימן אצלו אורחים · לא יוליכו בידם מנות אלא אם כן זיכה להן אחר במנותיהם מערב יום טוב · מכיון שזיכה להן אחר במנותיהן לא כרגלי מי שהיו מופקדין אצלו הן · אילו הן המדבריות אילו שהן יוצאות בפסח ונכנסות ברביעה · אילו הן בייתות הלנות בעיר · ר' או' אילו ואילו שנכנסו לתחום משחשיכה מותרין לשחוט · אילו הן מדבריות באפר · אמ' ר' זעורא הדא אמרה כלי שבא מחוץ התחום לתחום · משחשיכה מותר לטלטלו · ר' שמעון בר כרסנא בשם ר' אחא ובלבד בארבע אמות · כהדא גמלייל זוגא אוקריה חד סרקיי כמהין · אתא שאל לר' מנא אמ' ליה קבלין בגו מגיריון דידך ואוכלין בארבע אמות · הדרן עלך משילין פירות · וכולא מסכתא דיום דביצה ברחמי שמייא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דא.''' מכאן הוא דשמעינן מהסיפא מי שזימן אצלו וכו' והרי מכיון שזיכה להן מנותיהן ע&quot;י אחר מערב י&quot;ט לאו כרגלי מי שהיו מופקדין אצלו הן שהרי זה כמו שהופקדו המנות שלו אצל הבעל הבית ואי אמרת אחרי רגלי הנפקד הולכין אמאי מהני בזיכה להן מעי&quot;ט שיוכלו להוליך בידיהם המנות למקום שהן הולכין אלא ש&quot;מ אחר רגלי המפקיד הולכין הן

'''מי שזימן אצלו אורחים ביו&quot;ט.''' לא יוליכו בידם מנות למקום שאין בעל הסעודה יכול לילך לשם. לפי שכל הסעודה הכל כרגלי בעל הסעודה לא כרגלי האורחים

'''אלא א&quot;כ זיכה להן אחר וכו'.''' כלומר שזיכה להן בעל הסעודה ע&quot;י במנות אלו מערב י&quot;ט ואמר לו זכה במנות הללו לפלוני ולפלוני דזכין לאדם שלא בפניו

'''אין משקין ושוחטין את המדבריות.''' לפי שמוקצה הם. ומילתא אגב אורחיה קמ&quot;ל דלשקי אינש בהמתו והדר לשחוט משום סרכא דמשכא שתהא נוחה להפשיטה. וכן ע&quot;י השקאה נשמטו הסירכות החלושות מן הריאה

'''אלו הן המדבריות וכו'.''' תוספתא היא בשלהי מכלתין

'''אלו הן מדבריות הגדילות באפר.''' שחוץ לתחום לעולם. אע&quot;פ שנכנסות לתחום בי&quot;ט אין שוחטין אותן מפני שהן מוקצין

'''ובלבד בארבע אמות.''' וחוץ לד' אמות לא יטלטלו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הדא אמרה.''' מדברי רבי דקאמר דכל שאינו חוץ לתחום לעולם כאלו המדבריות אע&quot;פ שבאו עכשיו מחוץ לתחום לתוך התחום בי&quot;ט מותרים הם לשחוט ש&quot;מ כלי הבא מחקי לתחום לתחום משחשיכה מותר לטלטלו וא&quot;צ להמתין כלל

'''אוקריה חד סרקיי.''' סוחר ערבי כיבדו ושלח לו כמהין ופטריות לדורון ובא ושאל לר' מנא אם מותר לקבלו הואיל ובא מחוץ לתחום היום וא&quot;ל קבלין אותן מחמת שהוא שכן שלך ואוכלן בד' אמות: סליק מס' ביצה
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>i120yhecmhspllq5so365v2vp53qnfg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הסדרת מקצועות הבריאות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755759</id>
    <redirect title="חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות" />
    <revision>
      <id>3084882</id>
      <timestamp>2026-09-26T16:21:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה לדף [[חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות]]</comment>
      <origin>3084882</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="78" sha1="e17rvmoyxzn53y6unnqhe56tiow1m8d" xml:space="preserve">#הפניה [[חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות]]</text>
      <sha1>e17rvmoyxzn53y6unnqhe56tiow1m8d</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:צש</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1755760</id>
    <revision>
      <id>3084895</id>
      <timestamp>2026-09-26T17:01:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}--~~~~&quot;</comment>
      <origin>3084895</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="122" sha1="m31dke5ke7ca7u0x3p2gi7eefq5aju8" xml:space="preserve">{{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:01, 26 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>m31dke5ke7ca7u0x3p2gi7eefq5aju8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:צש</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1755761</id>
    <revision>
      <id>3084896</id>
      <timestamp>2026-09-26T17:01:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3084896</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Kobi Averbuch</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1755762</id>
    <revision>
      <id>3084907</id>
      <timestamp>2026-09-27T03:46:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}--~~~~&quot;</comment>
      <origin>3084907</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="122" sha1="sjrfycxs5sqzhjry7gpi8h4vrcpwbvj" xml:space="preserve">{{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 06:46, 27 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>sjrfycxs5sqzhjry7gpi8h4vrcpwbvj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Kobi Averbuch</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1755763</id>
    <revision>
      <id>3084908</id>
      <timestamp>2026-09-27T03:46:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3084908</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנית:ציטוט השבוע 2026 40</title>
    <ns>10</ns>
    <id>1755764</id>
    <revision>
      <id>3084909</id>
      <timestamp>2026-09-27T03:48:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ציטוט|רווח-אופקי=0|תוכן={{ח:התחלה:ציטוט}}{{ח:ת}}פוקד רשאי בצו, באישור שני רופאים מורשים, להורות כי מיועד לשירות בטחון יחוסן בהרכבות ובזריקות חיסון (להלן – פעולות חיסון) מפני מחלה פלונית בזמן ובמקום שינקוב בצו; מיועד לשירות בטחון שניתן עליו הצו חייב להתייצב...&quot;</comment>
      <origin>3084909</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="632" sha1="b31a9ufd3mix6r8sdefjkgwg5ggoigx" xml:space="preserve">{{ציטוט|רווח-אופקי=0|תוכן={{ח:התחלה:ציטוט}}{{ח:ת}}פוקד רשאי בצו, באישור שני רופאים מורשים, להורות כי מיועד לשירות בטחון יחוסן בהרכבות ובזריקות חיסון (להלן – פעולות חיסון) מפני מחלה פלונית בזמן ובמקום שינקוב בצו; מיועד לשירות בטחון שניתן עליו הצו חייב להתייצב ולאפשר את פעולות החיסון כמפורש בצו.|מקור=[[חוק שירות בטחון#סעיף 9|חוק שירות בטחון, 1986]]|מרכאות=כן}}</text>
      <sha1>b31a9ufd3mix6r8sdefjkgwg5ggoigx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירות הטיפול התומך (הפליאטיבי) בבתי החולים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1755765</id>
    <revision>
      <id>3084912</id>
      <timestamp>2026-09-27T05:32:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;שם&gt; תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירות הטיפול התומך (הפליאטיבי) בבתי החולים), התשפ&quot;ז-2026&quot;</comment>
      <origin>3084912</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="197" sha1="c5s2desjebwthrljclcnbmhtcc6u2pq" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירות הטיפול התומך (הפליאטיבי) בבתי החולים), התשפ&quot;ז-2026</text>
      <sha1>c5s2desjebwthrljclcnbmhtcc6u2pq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084917</id>
      <parentid>3084912</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T05:43:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3084917</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="664" sha1="nc117gf5s6j1xkelfr70nqkds30mbm4" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירות הטיפול התומך (הפליאטיבי) בבתי החולים), התשפ&quot;ז-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ז, 74|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירות הטיפול התומך (הפליאטיבי) בבתי החולים)|12534)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף הסמכות לפי [[+|סעיף 33]] [[=הפקודה|לפקודת בריאות העם, 1940]] (להלן - הפקודה), שנטלתי לפי [[סעיף 34 לחוק-יסוד: הממשלה]], אני מתקין תקנות אלה:</text>
      <sha1>nc117gf5s6j1xkelfr70nqkds30mbm4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084929</id>
      <parentid>3084917</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T06:21:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3084929</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2234" sha1="80p2e0hgan4jab27rp0s6bxt9dthfd7" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירות הטיפול התומך (הפליאטיבי) בבתי החולים), התשפ&quot;ז-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ז, 74|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירות הטיפול התומך (הפליאטיבי) בבתי החולים)|12534)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף הסמכות לפי [[+|סעיף 33]] [[=הפקודה|לפקודת בריאות העם, 1940]] (להלן - הפקודה), שנטלתי לפי [[סעיף 34 לחוק-יסוד: הממשלה]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;ייעוץ בטיפול תומך&quot; - ייעוץ בקוד ייעוץ ייעודי, שתועד במערכת הממוחשבת של בית החולים, שנתן רופא מומחה בטיפול תומך או אח מומחה בטיפול תומך או רופא יועץ בטיפול תומך בילדים, לאדם המאושפז בבית חולים;
:- &quot;ייעוצים תוספתיים בטיפול תומך&quot; - כמות הייעוצים בטיפול תומך שבוצעו בכל חודש בפרק הזמן המפורט בכל תקנה בהשוואה לכמות הייעוצים בטיפול תומך שבוצעו בחודש דצמבר 2025;
:- &quot;משרה תוספתית&quot; - אחוזי המשרה התוספתיים המוקדשים לתפקיד מיום י&quot;ב בטבת התשפ&quot;ו (1 בינואר 2026) בהשוואה לאחוזי המשרה המוקדשים לתפקיד בדצמבר 2025;
:- &quot;צוות טיפול תומך מורחב&quot; - לפי [[תקנה 4]];
:- &quot;צוות טיפול תומך מורחב - ילדים&quot; - לפי [[תקנה 5]];
:- &quot;רופא יועץ בטיפול תומך ילדים&quot; - לפי [[תקנה 3]];
:- &quot;שנת התקצוב&quot; - שנה משנת 2027 ואילך;
:- &quot;תקנות אמות מידה לחלוקה&quot; - [[=תקנות אמות מידה לחלוקה|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף), התשפ&quot;ג-2022]].

@ 2. תחולה
: [[פרק א' לתקנות אמות מידה לחלוקה]] יחול על חלוקת סכום נוסף לפי תקנות אלה.</text>
      <sha1>80p2e0hgan4jab27rp0s6bxt9dthfd7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084930</id>
      <parentid>3084929</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T06:23:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3084930</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5632" sha1="qerx4x5rykulk7kpgkmlis7ep4po7nc" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירות הטיפול התומך (הפליאטיבי) בבתי החולים), התשפ&quot;ז-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ז, 74|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירות הטיפול התומך (הפליאטיבי) בבתי החולים)|12534)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף הסמכות לפי [[+|סעיף 33]] [[=הפקודה|לפקודת בריאות העם, 1940]] (להלן - הפקודה), שנטלתי לפי [[סעיף 34 לחוק-יסוד: הממשלה]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;ייעוץ בטיפול תומך&quot; - ייעוץ בקוד ייעוץ ייעודי, שתועד במערכת הממוחשבת של בית החולים, שנתן רופא מומחה בטיפול תומך או אח מומחה בטיפול תומך או רופא יועץ בטיפול תומך בילדים, לאדם המאושפז בבית חולים;
:- &quot;ייעוצים תוספתיים בטיפול תומך&quot; - כמות הייעוצים בטיפול תומך שבוצעו בכל חודש בפרק הזמן המפורט בכל תקנה בהשוואה לכמות הייעוצים בטיפול תומך שבוצעו בחודש דצמבר 2025;
:- &quot;משרה תוספתית&quot; - אחוזי המשרה התוספתיים המוקדשים לתפקיד מיום י&quot;ב בטבת התשפ&quot;ו (1 בינואר 2026) בהשוואה לאחוזי המשרה המוקדשים לתפקיד בדצמבר 2025;
:- &quot;צוות טיפול תומך מורחב&quot; - לפי [[תקנה 4]];
:- &quot;צוות טיפול תומך מורחב - ילדים&quot; - לפי [[תקנה 5]];
:- &quot;רופא יועץ בטיפול תומך ילדים&quot; - לפי [[תקנה 3]];
:- &quot;שנת התקצוב&quot; - שנה משנת 2027 ואילך;
:- &quot;תקנות אמות מידה לחלוקה&quot; - [[=תקנות אמות מידה לחלוקה|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף), התשפ&quot;ג-2022]].

@ 2. תחולה
: [[פרק א' לתקנות אמות מידה לחלוקה]] יחול על חלוקת סכום נוסף לפי תקנות אלה.

@ 3. רופא יועץ בטיפול תומך ילדים
: רופא יועץ בטיפול תומך ילדים הוא רופא מומחה בטיפול תומך וברפואת ילדים, או רופא שהוא מומחה או בטיפול תומך או ברפואת ילדים ובלבד שמשרד הבריאות אישר את הכשרתו וניסיונו של הרופא בטיפול בילדים בעלי צרכים בטיפול תומך (צרכים פליאטיביים), בהתייעצות עם האיגוד לרפואה פליאטיבית.

@ 4. צוות טיפול תומך מורחב
: צוות טיפול תומך מורחב הוא צוות הפועל בבית החולים באחוזי משרה תוספתית מצטברים לפי החלוקה הזאת:
: (1) בחצי השנה הראשונה לפעילות הצוות, עמידה באחוזי המשרה שבפסקת משנה (א) או (ב), או בשילוב שלהן בשיעור של 50% משרה לפחות:
:: (א) 50 אחוזי משרה תוספתיים, מוקצים לרופא שלו מומחיות בטיפול תומך (מומחיות ברפואה פליאטיבית) או רופא מתמחה בטיפול תומך שצפוי לפעול בתפקיד רופא מומחה במסגרת צוות טיפול תומך;
:: (ב) 50 אחוזי משרה תוספתיים, מוקצים לרופא שלו מומחיות בטיפול תומך, או רופא מתמחה בטיפול תומך, או לאח מומחה בטיפול תומך, או בשילוב אחוזי משרה של כל השלושה;
: (2) החל מהחודש השביעי לפעילות הצוות - 100% משרה תוספתיים לפחות, המורכבים מפסקה (1)(א) ו-(ב) בשיעור המלא המפורט בפסקאות משנה אלה.


@ 5. צוות טיפול תומך מורחב - ילדים
: צוות טיפול תומך מורחב - ילדים הוא צוות הפועל בבית החולים באחוזי משרה תוספתית, לפי החלוקה הזאת:
: (1) בחצי השנה הראשונה לפעילות הצוות, עמידה בשילוב אחוזי המשרה שבפסקאות משנה (א) עד (ג), בשיעור של 125 אחוזי משרה לפחות:
:: (א) 75 אחוזי משרה תוספתיים מוקצים לרופא יועץ בטיפול תומך - ילדים או לרופא מתמחה בטיפול תומך שצפוי לפעול בתפקיד רופא מומחה במסגרת הצוות לטיפול תומך בילדים או שילוב של השניים;
:: (ב) 75 אחוזי משרה תוספתיים מוקצים לאח מומחה בטיפול תומך;
:: (ג) 50 אחוזי משרה תוספתיים מוקצים לרופא יועץ בטיפול תומך - ילדים או לרופא מתמחה בטיפול תומך או לאח מומחה בטיפול תומך או לעובד סוציאלי או לפסיכולוג או לצוות מינהלי או שילוב של השישה;
: (2) החל מהחודש השביעי לפעילות הצוות - 200% משרה תוספתיים לפחות, המורכבים מפסקה (1)(א) עד (ג) בשיעור המלא המפורט בפסקאות משנה אלה.

@ 6. סכום התקצוב הנוסף בעד פעילות בתחום הטיפול התומך
: סך כל התקצוב הנוסף לפי תקנות אלה יהיה 20,000,000 שקלים חדשים לכל שנה.</text>
      <sha1>qerx4x5rykulk7kpgkmlis7ep4po7nc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084931</id>
      <parentid>3084930</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T06:25:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3084931</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11338" sha1="emm75d7n024gmfdzzizlvdmz2suam58" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירות הטיפול התומך (הפליאטיבי) בבתי החולים), התשפ&quot;ז-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ז, 74|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירות הטיפול התומך (הפליאטיבי) בבתי החולים)|12534)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף הסמכות לפי [[+|סעיף 33]] [[=הפקודה|לפקודת בריאות העם, 1940]] (להלן - הפקודה), שנטלתי לפי [[סעיף 34 לחוק-יסוד: הממשלה]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;ייעוץ בטיפול תומך&quot; - ייעוץ בקוד ייעוץ ייעודי, שתועד במערכת הממוחשבת של בית החולים, שנתן רופא מומחה בטיפול תומך או אח מומחה בטיפול תומך או רופא יועץ בטיפול תומך בילדים, לאדם המאושפז בבית חולים;
:- &quot;ייעוצים תוספתיים בטיפול תומך&quot; - כמות הייעוצים בטיפול תומך שבוצעו בכל חודש בפרק הזמן המפורט בכל תקנה בהשוואה לכמות הייעוצים בטיפול תומך שבוצעו בחודש דצמבר 2025;
:- &quot;משרה תוספתית&quot; - אחוזי המשרה התוספתיים המוקדשים לתפקיד מיום י&quot;ב בטבת התשפ&quot;ו (1 בינואר 2026) בהשוואה לאחוזי המשרה המוקדשים לתפקיד בדצמבר 2025;
:- &quot;צוות טיפול תומך מורחב&quot; - לפי [[תקנה 4]];
:- &quot;צוות טיפול תומך מורחב - ילדים&quot; - לפי [[תקנה 5]];
:- &quot;רופא יועץ בטיפול תומך ילדים&quot; - לפי [[תקנה 3]];
:- &quot;שנת התקצוב&quot; - שנה משנת 2027 ואילך;
:- &quot;תקנות אמות מידה לחלוקה&quot; - [[=תקנות אמות מידה לחלוקה|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף), התשפ&quot;ג-2022]].

@ 2. תחולה
: [[פרק א' לתקנות אמות מידה לחלוקה]] יחול על חלוקת סכום נוסף לפי תקנות אלה.

@ 3. רופא יועץ בטיפול תומך ילדים
: רופא יועץ בטיפול תומך ילדים הוא רופא מומחה בטיפול תומך וברפואת ילדים, או רופא שהוא מומחה או בטיפול תומך או ברפואת ילדים ובלבד שמשרד הבריאות אישר את הכשרתו וניסיונו של הרופא בטיפול בילדים בעלי צרכים בטיפול תומך (צרכים פליאטיביים), בהתייעצות עם האיגוד לרפואה פליאטיבית.

@ 4. צוות טיפול תומך מורחב
: צוות טיפול תומך מורחב הוא צוות הפועל בבית החולים באחוזי משרה תוספתית מצטברים לפי החלוקה הזאת:
: (1) בחצי השנה הראשונה לפעילות הצוות, עמידה באחוזי המשרה שבפסקת משנה (א) או (ב), או בשילוב שלהן בשיעור של 50% משרה לפחות:
:: (א) 50 אחוזי משרה תוספתיים, מוקצים לרופא שלו מומחיות בטיפול תומך (מומחיות ברפואה פליאטיבית) או רופא מתמחה בטיפול תומך שצפוי לפעול בתפקיד רופא מומחה במסגרת צוות טיפול תומך;
:: (ב) 50 אחוזי משרה תוספתיים, מוקצים לרופא שלו מומחיות בטיפול תומך, או רופא מתמחה בטיפול תומך, או לאח מומחה בטיפול תומך, או בשילוב אחוזי משרה של כל השלושה;
: (2) החל מהחודש השביעי לפעילות הצוות - 100% משרה תוספתיים לפחות, המורכבים מפסקה (1)(א) ו-(ב) בשיעור המלא המפורט בפסקאות משנה אלה.

@ 5. צוות טיפול תומך מורחב - ילדים
: צוות טיפול תומך מורחב - ילדים הוא צוות הפועל בבית החולים באחוזי משרה תוספתית, לפי החלוקה הזאת:
: (1) בחצי השנה הראשונה לפעילות הצוות, עמידה בשילוב אחוזי המשרה שבפסקאות משנה (א) עד (ג), בשיעור של 125 אחוזי משרה לפחות:
:: (א) 75 אחוזי משרה תוספתיים מוקצים לרופא יועץ בטיפול תומך - ילדים או לרופא מתמחה בטיפול תומך שצפוי לפעול בתפקיד רופא מומחה במסגרת הצוות לטיפול תומך בילדים או שילוב של השניים;
:: (ב) 75 אחוזי משרה תוספתיים מוקצים לאח מומחה בטיפול תומך;
:: (ג) 50 אחוזי משרה תוספתיים מוקצים לרופא יועץ בטיפול תומך - ילדים או לרופא מתמחה בטיפול תומך או לאח מומחה בטיפול תומך או לעובד סוציאלי או לפסיכולוג או לצוות מינהלי או שילוב של השישה;
: (2) החל מהחודש השביעי לפעילות הצוות - 200% משרה תוספתיים לפחות, המורכבים מפסקה (1)(א) עד (ג) בשיעור המלא המפורט בפסקאות משנה אלה.

@ 6. סכום התקצוב הנוסף בעד פעילות בתחום הטיפול התומך
: סך כל התקצוב הנוסף לפי תקנות אלה יהיה 20,000,000 שקלים חדשים לכל שנה.

@ 7. תקצוב נוסף בעד פעילות צוות טיפול תומך מורחב בבית החולים
: סכום תקצוב נוסף בסכום כולל של 13,000,000 שקלים חדשים יחולק בכל שנת תקצוב, לבית חולים שמפעיל צוות טיפול תומך מורחב בבית החולים לפי הפירוט הזה:
: (1) לבית חולים שבו פועל צוות טיפול תומך מורחב, יחולק סכום תקצוב נוסף של עד 500,000 שקלים חדשים בכל שנה בעד פעילות הצוות בשנה שקדמה לשנת התקצוב אם פעל שנה מלאה, או סכום תקצוב חלקי של 41,667 שקלים חדשים לכל חודש פעילות של הצוות אם פעל פחות משנה מלאה, לפי הפירוט הזה:
:: (א) לבית חולים שבו פועל צוות טיפול תומך מורחב, ושבמהלך חודש דצמבר בשנת 2025 בוצעו בו פחות מ-25 ייעוצים בטיפול תומך, יחולק סכום תקצוב נוסף כאמור בפסקה זו אם התקיימו כל אלה:
::: (1) בחצי השנה הראשונה לפעילות הצוות הוא ביצע 10 ייעוצים תוספתיים בטיפול תומך בחודש לפחות, ומהחודש השביעי לפעילות הצוות הוא ביצע 50 ייעוצים תוספתיים בחודש לפחות, ו-55 ייעוצים תוספתיים בחודש לפחות משנת הפעילות השנייה; לעניין פסקה זו, ייחשבו ביקורים חודשיים במרפאה לטיפול תומך (מרפאה פליאטיבית) אמבולטורית, כייעוצים עד לתקרה של 10 ייעוצים בטיפול תומך;
::: (2) בית החולים הציג תיעוד ישיבות חודשיות של צוות הטיפול התומך בבית החולים;
::: (3) צוות הטיפול התומך בבית החולים ביצע 30 שעות לפחות של הכשרות שנתיות פנים מול פנים בנושאי הטיפול התומך, לצוותים אחרים בבית החולים באחת או יותר מהדרכים האלה:
:::: (א) השתלבות בפעילות האקדמית של בית החולים לרבות באמצעות הדרכת סטודנטים, סטז'רים, מתמחים ומשתלמים במקצועות רפואיים שונים;
:::: (ב) השתלבות בישיבות הבוקר של מחלקות בית החולים, לדיון על מטופלים והצגת נושאים בטיפול תומך;
:::: (ג) ביצוע הכשרות ייעודיות בנושאי טיפול תומך בתוך בית החולים לאנשי צוות ממקצועות רפואיים שונים;
:: (ב) לבית חולים שבו פועל צוות טיפול תומך מורחב, ושבמהלך חודש דצמבר 2025 בוצעו בבית החולים 25 ייעוצים בטיפול תומך לפחות, יחולק סכום תקצוב נוסף כאמור בפסקה זו אם התקיימו כל אלה:
::: (1) בחצי השנה הראשונה לפעילות הצוות הוא ביצע 20 ייעוצים תוספתיים בטיפול תומך בחודש לפחות, ומהחודש השביעי לפעילות הצוות הוא ביצע 55 ייעוצים תוספתיים בחודש לפחות; לעניין פסקה זו, ייחשבו ביקורים חודשיים במרפאה לטיפול תומך (מרפאה פליאטיבית) אמבולטורית, כייעוצים עד לתקרה של 20 ייעוצים בטיפול תומך;
::: (2) בית החולים הציג תיעוד ישיבות חודשיות של צוות טיפול תומך בבית החולים;
::: (3) בית החולים ביצע 30 שעות לפחות של הכשרות שנתיות פנים אל פנים בנושאי הטיפול התומך, לצוותים בבית החולים, באחת או יותר מהדרכים האלה:
:::: (א) השתלבות בפעילות האקדמית של בית החולים לרבות באמצעות הדרכת סטודנטים, מתמחים, סטז'רים ומשתלמים במקצועות רפואיים שונים;
:::: (ב) השתלבות בישיבות הבוקר של מחלקות בית החולים, לדיון על מטופלים והצגת נושאים בטיפול תומך;
:::: (ג) ביצוע הכשרות ייעודיות בנושאי רפואה תומכת בתוך בית החולים לאנשי צוות ממקצועות רפואיים שונים;
: (2) על אף האמור בפסקה (1), לבית חולים שבו צוות טיפול תומך מורחב כולל רופא שנמצא עדיין במהלך ההתמחות בטיפול תומך שמועסק במשרה מלאה, ושצפוי, לאחר השלמת ההתמחות, לעבוד כרופא מומחה בצוות טיפול תומך, יחולק הסכום האמור בפסקה (1) בכל שנה בעד שליחת הרופא להתמחות ולא בעד עמידה ביעדים; נותרה יתרה תקציבית במסגרת תקנה זו, יושלם התקצוב, כבר בשנה הראשונה, בעד שליחת הרופא להתמחות לעד מיליון שקלים חדשים בעד משך ההתמחות כולה;
: (3) לבית חולים שבו צוות טיפול תומך מורחב כולל רופא שנמצא עדיין במהלך ההתמחות בטיפול תומך שמועסק בחצי משרה, ושצפוי, לאחר השלמת ההתמחות, לעבוד כרופא מומחה בצוות טיפול תומך, יחולק סכום התקצוב בעד עמידה בחצי מהיעדים הקבועים בפסקה (1)(א) או (ב), לפי העניין.</text>
      <sha1>emm75d7n024gmfdzzizlvdmz2suam58</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084934</id>
      <parentid>3084931</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T06:30:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3084934</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22285" sha1="ib1nwkzsptao88sqp5omltsh4m26vt0" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירות הטיפול התומך (הפליאטיבי) בבתי החולים), התשפ&quot;ז-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ז, 74|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירות הטיפול התומך (הפליאטיבי) בבתי החולים)|12534)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף הסמכות לפי [[+|סעיף 33]] [[=הפקודה|לפקודת בריאות העם, 1940]] (להלן - הפקודה), שנטלתי לפי [[סעיף 34 לחוק-יסוד: הממשלה]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;ייעוץ בטיפול תומך&quot; - ייעוץ בקוד ייעוץ ייעודי, שתועד במערכת הממוחשבת של בית החולים, שנתן רופא מומחה בטיפול תומך או אח מומחה בטיפול תומך או רופא יועץ בטיפול תומך בילדים, לאדם המאושפז בבית חולים;
:- &quot;ייעוצים תוספתיים בטיפול תומך&quot; - כמות הייעוצים בטיפול תומך שבוצעו בכל חודש בפרק הזמן המפורט בכל תקנה בהשוואה לכמות הייעוצים בטיפול תומך שבוצעו בחודש דצמבר 2025;
:- &quot;משרה תוספתית&quot; - אחוזי המשרה התוספתיים המוקדשים לתפקיד מיום י&quot;ב בטבת התשפ&quot;ו (1 בינואר 2026) בהשוואה לאחוזי המשרה המוקדשים לתפקיד בדצמבר 2025;
:- &quot;צוות טיפול תומך מורחב&quot; - לפי [[תקנה 4]];
:- &quot;צוות טיפול תומך מורחב - ילדים&quot; - לפי [[תקנה 5]];
:- &quot;רופא יועץ בטיפול תומך ילדים&quot; - לפי [[תקנה 3]];
:- &quot;שנת התקצוב&quot; - שנה משנת 2027 ואילך;
:- &quot;תקנות אמות מידה לחלוקה&quot; - [[=תקנות אמות מידה לחלוקה|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף), התשפ&quot;ג-2022]].

@ 2. תחולה
: [[פרק א' לתקנות אמות מידה לחלוקה]] יחול על חלוקת סכום נוסף לפי תקנות אלה.

@ 3. רופא יועץ בטיפול תומך ילדים
: רופא יועץ בטיפול תומך ילדים הוא רופא מומחה בטיפול תומך וברפואת ילדים, או רופא שהוא מומחה או בטיפול תומך או ברפואת ילדים ובלבד שמשרד הבריאות אישר את הכשרתו וניסיונו של הרופא בטיפול בילדים בעלי צרכים בטיפול תומך (צרכים פליאטיביים), בהתייעצות עם האיגוד לרפואה פליאטיבית.

@ 4. צוות טיפול תומך מורחב
: צוות טיפול תומך מורחב הוא צוות הפועל בבית החולים באחוזי משרה תוספתית מצטברים לפי החלוקה הזאת:
: (1) בחצי השנה הראשונה לפעילות הצוות, עמידה באחוזי המשרה שבפסקת משנה (א) או (ב), או בשילוב שלהן בשיעור של 50% משרה לפחות:
:: (א) 50 אחוזי משרה תוספתיים, מוקצים לרופא שלו מומחיות בטיפול תומך (מומחיות ברפואה פליאטיבית) או רופא מתמחה בטיפול תומך שצפוי לפעול בתפקיד רופא מומחה במסגרת צוות טיפול תומך;
:: (ב) 50 אחוזי משרה תוספתיים, מוקצים לרופא שלו מומחיות בטיפול תומך, או רופא מתמחה בטיפול תומך, או לאח מומחה בטיפול תומך, או בשילוב אחוזי משרה של כל השלושה;
: (2) החל מהחודש השביעי לפעילות הצוות - 100% משרה תוספתיים לפחות, המורכבים מפסקה (1)(א) ו-(ב) בשיעור המלא המפורט בפסקאות משנה אלה.

@ 5. צוות טיפול תומך מורחב - ילדים
: צוות טיפול תומך מורחב - ילדים הוא צוות הפועל בבית החולים באחוזי משרה תוספתית, לפי החלוקה הזאת:
: (1) בחצי השנה הראשונה לפעילות הצוות, עמידה בשילוב אחוזי המשרה שבפסקאות משנה (א) עד (ג), בשיעור של 125 אחוזי משרה לפחות:
:: (א) 75 אחוזי משרה תוספתיים מוקצים לרופא יועץ בטיפול תומך - ילדים או לרופא מתמחה בטיפול תומך שצפוי לפעול בתפקיד רופא מומחה במסגרת הצוות לטיפול תומך בילדים או שילוב של השניים;
:: (ב) 75 אחוזי משרה תוספתיים מוקצים לאח מומחה בטיפול תומך;
:: (ג) 50 אחוזי משרה תוספתיים מוקצים לרופא יועץ בטיפול תומך - ילדים או לרופא מתמחה בטיפול תומך או לאח מומחה בטיפול תומך או לעובד סוציאלי או לפסיכולוג או לצוות מינהלי או שילוב של השישה;
: (2) החל מהחודש השביעי לפעילות הצוות - 200% משרה תוספתיים לפחות, המורכבים מפסקה (1)(א) עד (ג) בשיעור המלא המפורט בפסקאות משנה אלה.

@ 6. סכום התקצוב הנוסף בעד פעילות בתחום הטיפול התומך
: סך כל התקצוב הנוסף לפי תקנות אלה יהיה 20,000,000 שקלים חדשים לכל שנה.
: (((הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2027):)) סכום התקצוב הנוסף לפי תקנות אלה יהיה בסכום כולל של 25,000,000 שקלים חדשים.

@ 7. תקצוב נוסף בעד פעילות צוות טיפול תומך מורחב בבית החולים
: סכום תקצוב נוסף בסכום כולל של 13,000,000 שקלים חדשים יחולק בכל שנת תקצוב, לבית חולים שמפעיל צוות טיפול תומך מורחב בבית החולים לפי הפירוט הזה:
: (1) לבית חולים שבו פועל צוות טיפול תומך מורחב, יחולק סכום תקצוב נוסף של עד 500,000 שקלים חדשים בכל שנה בעד פעילות הצוות בשנה שקדמה לשנת התקצוב אם פעל שנה מלאה, או סכום תקצוב חלקי של 41,667 שקלים חדשים לכל חודש פעילות של הצוות אם פעל פחות משנה מלאה, לפי הפירוט הזה:
:: (א) לבית חולים שבו פועל צוות טיפול תומך מורחב, ושבמהלך חודש דצמבר בשנת 2025 בוצעו בו פחות מ-25 ייעוצים בטיפול תומך, יחולק סכום תקצוב נוסף כאמור בפסקה זו אם התקיימו כל אלה:
::: (1) בחצי השנה הראשונה לפעילות הצוות הוא ביצע 10 ייעוצים תוספתיים בטיפול תומך בחודש לפחות, ומהחודש השביעי לפעילות הצוות הוא ביצע 50 ייעוצים תוספתיים בחודש לפחות, ו-55 ייעוצים תוספתיים בחודש לפחות משנת הפעילות השנייה; לעניין פסקה זו, ייחשבו ביקורים חודשיים במרפאה לטיפול תומך (מרפאה פליאטיבית) אמבולטורית, כייעוצים עד לתקרה של 10 ייעוצים בטיפול תומך;
::: (2) בית החולים הציג תיעוד ישיבות חודשיות של צוות הטיפול התומך בבית החולים;
::: (3) צוות הטיפול התומך בבית החולים ביצע 30 שעות לפחות של הכשרות שנתיות פנים מול פנים בנושאי הטיפול התומך, לצוותים אחרים בבית החולים באחת או יותר מהדרכים האלה:
:::: (א) השתלבות בפעילות האקדמית של בית החולים לרבות באמצעות הדרכת סטודנטים, סטז'רים, מתמחים ומשתלמים במקצועות רפואיים שונים;
:::: (ב) השתלבות בישיבות הבוקר של מחלקות בית החולים, לדיון על מטופלים והצגת נושאים בטיפול תומך;
:::: (ג) ביצוע הכשרות ייעודיות בנושאי טיפול תומך בתוך בית החולים לאנשי צוות ממקצועות רפואיים שונים;
:: (ב) לבית חולים שבו פועל צוות טיפול תומך מורחב, ושבמהלך חודש דצמבר 2025 בוצעו בבית החולים 25 ייעוצים בטיפול תומך לפחות, יחולק סכום תקצוב נוסף כאמור בפסקה זו אם התקיימו כל אלה:
::: (1) בחצי השנה הראשונה לפעילות הצוות הוא ביצע 20 ייעוצים תוספתיים בטיפול תומך בחודש לפחות, ומהחודש השביעי לפעילות הצוות הוא ביצע 55 ייעוצים תוספתיים בחודש לפחות; לעניין פסקה זו, ייחשבו ביקורים חודשיים במרפאה לטיפול תומך (מרפאה פליאטיבית) אמבולטורית, כייעוצים עד לתקרה של 20 ייעוצים בטיפול תומך;
::: (2) בית החולים הציג תיעוד ישיבות חודשיות של צוות טיפול תומך בבית החולים;
::: (3) בית החולים ביצע 30 שעות לפחות של הכשרות שנתיות פנים אל פנים בנושאי הטיפול התומך, לצוותים בבית החולים, באחת או יותר מהדרכים האלה:
:::: (א) השתלבות בפעילות האקדמית של בית החולים לרבות באמצעות הדרכת סטודנטים, מתמחים, סטז'רים ומשתלמים במקצועות רפואיים שונים;
:::: (ב) השתלבות בישיבות הבוקר של מחלקות בית החולים, לדיון על מטופלים והצגת נושאים בטיפול תומך;
:::: (ג) ביצוע הכשרות ייעודיות בנושאי רפואה תומכת בתוך בית החולים לאנשי צוות ממקצועות רפואיים שונים;
: (2) על אף האמור בפסקה (1), לבית חולים שבו צוות טיפול תומך מורחב כולל רופא שנמצא עדיין במהלך ההתמחות בטיפול תומך שמועסק במשרה מלאה, ושצפוי, לאחר השלמת ההתמחות, לעבוד כרופא מומחה בצוות טיפול תומך, יחולק הסכום האמור בפסקה (1) בכל שנה בעד שליחת הרופא להתמחות ולא בעד עמידה ביעדים; נותרה יתרה תקציבית במסגרת תקנה זו, יושלם התקצוב, כבר בשנה הראשונה, בעד שליחת הרופא להתמחות לעד מיליון שקלים חדשים בעד משך ההתמחות כולה;
: (3) לבית חולים שבו צוות טיפול תומך מורחב כולל רופא שנמצא עדיין במהלך ההתמחות בטיפול תומך שמועסק בחצי משרה, ושצפוי, לאחר השלמת ההתמחות, לעבוד כרופא מומחה בצוות טיפול תומך, יחולק סכום התקצוב בעד עמידה בחצי מהיעדים הקבועים בפסקה (1)(א) או (ב), לפי העניין.

@ 8. סכום תקצוב נוסף בעד הפעלת צוות טיפול תומך מורחב - ילדים בבית החולים
: לשבעה בתי חולים יחולק בכל שנת תקצוב סכום תקצוב נוסף של 940,000 שקלים חדשים לשנת פעילות מלאה בשנה שקדמה לשנת התקצוב או 78,333 שקלים חדשים בעד כל חודש של פעילות צוות טיפול תומך מורחב - ילדים בשנה שקדמה לשנת התקצוב, לפי הפירוט הזה:
: (1) זכאות לתקצוב לפי תקנה זו תינתן לשבעת בתי החולים שבהם הכמות הגדולה ביותר של מיטות אשפוז ילדים ברישיון, ובלבד שביניהם בית חולים אחד מכל אחד מהמחוזות: צפון, מרכז, ירושלים ודרום; קיבל בית חולים הודעה שהוא זכאי לתקצוב, אך לא החל בביצוע עד יום כ&quot;א בחשוון התשפ&quot;ז (1 בנובמבר 2026), תועבר הזכאות לבית החולים הבא בגודלו, תוך הקפדה על פריסה של בית חולים אחד לפחות שיהיה זכאי לתקצוב בכל מחוז;
: (2) לבתי החולים הזכאים לתקצוב כאמור בפסקה (1), יחולק סכום תקצוב נוסף אם התקיימו כל אלה:
:: (א) מהחודש השביעי לפעילות הצוות בוצעו 30 ייעוצים תוספתיים בטיפול תומך לילדים בחודש לפחות, ומהשנה השנייה לפעילות הצוות - 40 ייעוצים תוספתיים לילדים בחודש לפחות; לעניין פסקה זו, ייחשבו ביקורים חודשיים במרפאה לטיפול תומך (מרפאה פליאטיבית) אמבולטורית, כייעוצים עד לתקרה של 20 ייעוצים;
:: (ב) בוצעו 3 מפגשי הכשרה לפחות, פנים אל פנים או מקוונים, לצוותים המטפלים בילדים בבית החולים או מחוץ לו כמפורט [[בתקנה 7(1)(א)(3)]];
: (3) על אף האמור בפסקה (2), לבית חולים שבו צוות הטיפול התומך כולל רופא שנמצא בהתמחות בבית חולים אחר, יחולק סכום התקצוב בהתקיים אלה:
:: (א) בבית חולים שבו הרופא נמצא בהתמחות בחצי משרה - בוצעו 23 ייעוצים תוספתיים בטיפול תומך לילדים בחודש לפחות ומהחודש השביעי לפעילות הצוות, ומהשנה השנייה לפעילות הצוות - 30 ייעוצים לפחות כאמור בפסקה (2)(א), ושני מפגשי הכשרה כאמור בפסקה ((())2(()))(ב);
:: (ב) בבית חולים שבו הרופא נמצא בהתמחות במשרה מלאה - בוצעו 15 ייעוצים תוספתיים בטיפול תומך לילדים בחודש לפחות ומהחודש השביעי לפעילות הצוות, ומהשנה השנייה לפעילות הצוות - 20 ייעוצים לפחות כאמור בפסקה (2)(א), ושני מפגשי הכשרה כאמור בפסקה ((())2(()))(ב).

@ 9. סכום תקצוב נוסף בעד הפעלת מענה חלקי של טיפול תומך לילדים בבית החולים
: לשני בתי החולים שהם לא שבעת בתי החולים שקיבלו תקצוב לפי [[תקנה 8]], יחולק בכל שנת תקצוב סכום תקצוב נוסף בסכום של 210,000 שקלים חדשים לשנת פעילות מלאה בשנה שקדמה לשנת התקצוב, או 17,500 שקלים חדשים לכל חודש של פעילות שבו ניתן מענה חלקי של טיפול תומך לילדים בשנה שקדמה לשנת התקצוב, לפי הפירוט הזה:
: (1) בית החולים הגיש בתוך חודש מיום פרסום התקנות, אלא אם כן אישר לו המשרד מועד הגשה מאוחר יותר, תוכנית למתן מענה של טיפול תומך לילדים בבית החולים, שתכלול, בין השאר, את לוח הזמנים המשוער להקמת המענה של הטיפול התומך הכולל תוכנית לאיוש אנשי מקצוע, הקצאת מקום פיזי, תוכנית התערבות במחלקות הילדים ועמידה ביעדים האלה:
:: (א) בית החולים אייש 50% לפחות של משרה תוספתית, של רופא יועץ בטיפול תומך ילדים או אחות מומחית בטיפול תומך;
:: (ב) מהחודש השביעי לתחילת הפעילות, בית החולים ביצע 15 ייעוצים בטיפול תומך לילדים בכל חודש לפחות, ובשנה השנייה לפעילות - 20 ייעוצים בטיפול תומך לילדים בכל חודש לפחות;
: (ג) בית החולים ביצע, מהשנה השנייה להפעלת התוכנית, הכשרה אחת לפחות לצוות המטפל;
: (2) המשרד ידרג את התוכניות שהוגשו ויבחר את שתי התוכניות שיזכו את בתי החולים בתקצוב, לפי הדירוג הזה:
:: (א) בית חולים שכמות מיטות אשפוז ילדים ברישיונו היא 60 ומעלה - יקבל נקודה אחת;
:: (ב) ארבעת בתי החולים שנמצאים במרחק הגאוגרפי הגדול ביותר מבית חולים אחר שפועל בו צוות טיפול תומך מורחב - ילדים - יקבלו נקודה אחת;
:: (ג) בית חולים שבמועד הגשת התוכנית הציג איש מקצוע כאמור בפסקה (1)(א) שיוכל להתחיל במתן המענה של טיפול תומך באופן מיידי - יקבל נקודה אחת;
:: (ד) במקרה של שוויון בניקוד התוכניות, ייבחרו התוכניות שהוגשו במועד המוקדם ביותר;
: (3) המשרד יבחן את עמידת בתי החולים בתוכנית ובפרט ביעדים הקבועים בפסקה (1), ויהיה רשאי להפסיק את התקצוב לבית חולים שלא עמד בתנאי תקנה זו, ולהעבירו לבית חולים אחר שהגיש תוכנית לפי פסקה (1) ולא תוקצב בסבב הזכאות הראשון.

@ 10. סכום תקצוב נוסף בעד הכשרת מתמחים בטיפול תומך
: נותרה יתרה תקציבית לאחר תקצוב לפי תקנות אלה, ובכלל זה יתרה לאחר תקצוב וחלוקת יתרות במסגרת [[תקנה 7]], תחולק היתרה לבתי החולים שיש בהם מחלקה מוכרת להתמחות בטיפול תומך בעד הכשרת מתמחים חדשים בטיפול תומך בשנה שקדמה לשנת התקצוב, לפי הפירוט הזה:
: (1) בית חולים בעל מחלקה מוכרת להתמחות בטיפול תומך (פליאטיבי) שמעוניין לקבל תקצוב לפי תקנה זו בעד הכשרת מתמחה בטיפול תומך, יגיש בקשה למשרד עד ליום 1 בנובמבר, אם פרסם המשרד עד ליום 1 באוקטובר שנותרו יתרות לחלוקה, אלא אם כן אישר לו המשרד להגיש תוכנית במועד מאוחר יותר;
: (2) משרד הבריאות ידרג וינקד את הבקשות לפי אמות המידה האלה:
:: (א) אם למתמחה המיועד יש הסכם התקשרות, או הצהרת כוונות חתומה בידי המתמחה ומוסד שולח, על העסקה בתחום הטיפול התומך בתום ההתמחות - תנוקד הבקשה ב-2 נקודות;
:: (ב) אם המוסד השולח כאמור בפסקת משנה (א) הוא מרכז רפואי גריאטרי - תנוקד הבקשה ב-2 נקודות;
:: (ג) אם המוסד השולח כאמור בפסקת משנה (א) הוא בית חולים בפריפריה גאוגרפית כהגדרתו בתקנות אמות מידה לחלוקה - תנוקד הבקשה בנקודה אחת;
:: (ד) במקרה של שוויון בניקוד התוכניות, ייבחרו התוכניות שהוגשו במועד המוקדם ביותר;
: (3) סכום היתרה שנותר לחלוקה כאמור ברישה יחולק ב-830,000 שקלים חדשים, והתוצאה שתתקבל, בעיגול מטה, תהיה מספר בתי החולים שיהיה ניתן לתקצב לפי תקנה זו; סכום התקצוב לכל בקשה שהתקבלה יהיה 830,000 שקלים חדשים.

@ 11. דיווח
: בעד תקצוב לפי תקנות אלה יעביר בית החולים דיווח לפי הפירוט הזה:
: (1) הרכב הצוות הפועל לפי כל אחת מהתקנות, בחודש דצמבר 2025 ובתקופת הפעילות לפי התקנות בכל חודש בנפרד, בפירוט אחוזי המשרה שהוקצו לכל איש צוות אך ורק לפעילות הטיפול התומך;
: (2) בית חולים ששלח רופא להתמחות בטיפול תומך ידווח על התקדמות המתמחה בתוכנית ההתמחות, על מועד הסיום המשוער להתמחות ועל מועד התחלה משוער לתחילת העסקה בצוות הטיפול התומך;
: (3) בעד הצוותים המפורטים בכל אחת מהתקנות יעביר בית החולים את מספר הייעוצים בטיפול תומך שביצע הצוות המתועדים במערכת ואת מספר הביקורים במרפאה לטיפול תומך (פליאטיבית) שהתבצעו בכל חודש החל מדצמבר 2025 ובכל חודש מחודשי שנת הפעילות, כולל קוד הרישום ומבצע הייעוץ;
: (4) פירוט פעילות ההכשרה שביצע צוות טיפול תומך מורחב או צוות טיפול תומך מורחב - ילדים או צוות המענה החלקי של הטיפול התומך לילדים הכולל תאריכים, הגורם המכשיר, תיאור תוכן ההכשרה ותיאור המספר והאופי של משתתפי ההכשרה;
: (5) בית החולים ידווח על תאריכי הישיבות החודשיות של צוות הטיפול התומך ועל המשתתפים בהן;
: (6) בית חולים שיש לו מחלקה מוכרת להתמחות בטיפול תומך ידווח על כלל המתמחים שהוא מכשיר, גם אם לא תוקצבו לפי תקנות אלה; בית חולים מכשיר שמכשיר מתמחים לפי [[תקנה 10]], ידווח בעבור כל מתמחה בכל שנה על ההתקדמות בביצוע ההתמחות וצפי לסיום.</text>
      <sha1>ib1nwkzsptao88sqp5omltsh4m26vt0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084935</id>
      <parentid>3084934</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T06:36:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3084935</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27431" sha1="i0wn2yzo73j87n3iksll9avz1g0kfvi" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירות הטיפול התומך (הפליאטיבי) בבתי החולים), התשפ&quot;ז-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ז, 74|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירות הטיפול התומך (הפליאטיבי) בבתי החולים)|12534)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף הסמכות לפי [[+|סעיף 33]] [[=הפקודה|לפקודת בריאות העם, 1940]] (להלן - הפקודה), שנטלתי לפי [[סעיף 34 לחוק-יסוד: הממשלה]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;ייעוץ בטיפול תומך&quot; - ייעוץ בקוד ייעוץ ייעודי, שתועד במערכת הממוחשבת של בית החולים, שנתן רופא מומחה בטיפול תומך או אח מומחה בטיפול תומך או רופא יועץ בטיפול תומך בילדים, לאדם המאושפז בבית חולים;
:- &quot;ייעוצים תוספתיים בטיפול תומך&quot; - כמות הייעוצים בטיפול תומך שבוצעו בכל חודש בפרק הזמן המפורט בכל תקנה בהשוואה לכמות הייעוצים בטיפול תומך שבוצעו בחודש דצמבר 2025;
:- &quot;משרה תוספתית&quot; - אחוזי המשרה התוספתיים המוקדשים לתפקיד מיום י&quot;ב בטבת התשפ&quot;ו (1 בינואר 2026) בהשוואה לאחוזי המשרה המוקדשים לתפקיד בדצמבר 2025;
:- &quot;צוות טיפול תומך מורחב&quot; - לפי [[תקנה 4]];
:- &quot;צוות טיפול תומך מורחב - ילדים&quot; - לפי [[תקנה 5]];
:- &quot;רופא יועץ בטיפול תומך ילדים&quot; - לפי [[תקנה 3]];
:- &quot;שנת התקצוב&quot; - שנה משנת 2027 ואילך;
:- &quot;תקנות אמות מידה לחלוקה&quot; - [[=תקנות אמות מידה לחלוקה|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף), התשפ&quot;ג-2022]].

@ 2. תחולה
: [[פרק א' לתקנות אמות מידה לחלוקה]] יחול על חלוקת סכום נוסף לפי תקנות אלה.

@ 3. רופא יועץ בטיפול תומך ילדים
: רופא יועץ בטיפול תומך ילדים הוא רופא מומחה בטיפול תומך וברפואת ילדים, או רופא שהוא מומחה או בטיפול תומך או ברפואת ילדים ובלבד שמשרד הבריאות אישר את הכשרתו וניסיונו של הרופא בטיפול בילדים בעלי צרכים בטיפול תומך (צרכים פליאטיביים), בהתייעצות עם האיגוד לרפואה פליאטיבית.

@ 4. צוות טיפול תומך מורחב
: צוות טיפול תומך מורחב הוא צוות הפועל בבית החולים באחוזי משרה תוספתית מצטברים לפי החלוקה הזאת:
: (1) בחצי השנה הראשונה לפעילות הצוות, עמידה באחוזי המשרה שבפסקת משנה (א) או (ב), או בשילוב שלהן בשיעור של 50% משרה לפחות:
:: (א) 50 אחוזי משרה תוספתיים, מוקצים לרופא שלו מומחיות בטיפול תומך (מומחיות ברפואה פליאטיבית) או רופא מתמחה בטיפול תומך שצפוי לפעול בתפקיד רופא מומחה במסגרת צוות טיפול תומך;
:: (ב) 50 אחוזי משרה תוספתיים, מוקצים לרופא שלו מומחיות בטיפול תומך, או רופא מתמחה בטיפול תומך, או לאח מומחה בטיפול תומך, או בשילוב אחוזי משרה של כל השלושה;
: (2) החל מהחודש השביעי לפעילות הצוות - 100% משרה תוספתיים לפחות, המורכבים מפסקה (1)(א) ו-(ב) בשיעור המלא המפורט בפסקאות משנה אלה.

@ 5. צוות טיפול תומך מורחב - ילדים
: צוות טיפול תומך מורחב - ילדים הוא צוות הפועל בבית החולים באחוזי משרה תוספתית, לפי החלוקה הזאת:
: (1) בחצי השנה הראשונה לפעילות הצוות, עמידה בשילוב אחוזי המשרה שבפסקאות משנה (א) עד (ג), בשיעור של 125 אחוזי משרה לפחות:
:: (א) 75 אחוזי משרה תוספתיים מוקצים לרופא יועץ בטיפול תומך - ילדים או לרופא מתמחה בטיפול תומך שצפוי לפעול בתפקיד רופא מומחה במסגרת הצוות לטיפול תומך בילדים או שילוב של השניים;
:: (ב) 75 אחוזי משרה תוספתיים מוקצים לאח מומחה בטיפול תומך;
:: (ג) 50 אחוזי משרה תוספתיים מוקצים לרופא יועץ בטיפול תומך - ילדים או לרופא מתמחה בטיפול תומך או לאח מומחה בטיפול תומך או לעובד סוציאלי או לפסיכולוג או לצוות מינהלי או שילוב של השישה;
: (2) החל מהחודש השביעי לפעילות הצוות - 200% משרה תוספתיים לפחות, המורכבים מפסקה (1)(א) עד (ג) בשיעור המלא המפורט בפסקאות משנה אלה.

@ 6. סכום התקצוב הנוסף בעד פעילות בתחום הטיפול התומך
: סך כל התקצוב הנוסף לפי תקנות אלה יהיה 20,000,000 שקלים חדשים לכל שנה.
: (((הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2027):)) סכום התקצוב הנוסף לפי תקנות אלה יהיה בסכום כולל של 25,000,000 שקלים חדשים.

@ 7. תקצוב נוסף בעד פעילות צוות טיפול תומך מורחב בבית החולים
: סכום תקצוב נוסף בסכום כולל של 13,000,000 שקלים חדשים יחולק בכל שנת תקצוב, לבית חולים שמפעיל צוות טיפול תומך מורחב בבית החולים לפי הפירוט הזה:
: (1) לבית חולים שבו פועל צוות טיפול תומך מורחב, יחולק סכום תקצוב נוסף של עד 500,000 שקלים חדשים בכל שנה בעד פעילות הצוות בשנה שקדמה לשנת התקצוב אם פעל שנה מלאה, או סכום תקצוב חלקי של 41,667 שקלים חדשים לכל חודש פעילות של הצוות אם פעל פחות משנה מלאה, לפי הפירוט הזה:
:: (א) לבית חולים שבו פועל צוות טיפול תומך מורחב, ושבמהלך חודש דצמבר בשנת 2025 בוצעו בו פחות מ-25 ייעוצים בטיפול תומך, יחולק סכום תקצוב נוסף כאמור בפסקה זו אם התקיימו כל אלה:
::: (1) בחצי השנה הראשונה לפעילות הצוות הוא ביצע 10 ייעוצים תוספתיים בטיפול תומך בחודש לפחות, ומהחודש השביעי לפעילות הצוות הוא ביצע 50 ייעוצים תוספתיים בחודש לפחות, ו-55 ייעוצים תוספתיים בחודש לפחות משנת הפעילות השנייה; לעניין פסקה זו, ייחשבו ביקורים חודשיים במרפאה לטיפול תומך (מרפאה פליאטיבית) אמבולטורית, כייעוצים עד לתקרה של 10 ייעוצים בטיפול תומך;
::: (2) בית החולים הציג תיעוד ישיבות חודשיות של צוות הטיפול התומך בבית החולים;
::: (3) (((נמחקה כהוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2026):)) צוות הטיפול התומך בבית החולים ביצע 30 שעות לפחות של הכשרות שנתיות פנים מול פנים בנושאי הטיפול התומך, לצוותים אחרים בבית החולים באחת או יותר מהדרכים האלה:
:::: (א) השתלבות בפעילות האקדמית של בית החולים לרבות באמצעות הדרכת סטודנטים, סטז'רים, מתמחים ומשתלמים במקצועות רפואיים שונים;
:::: (ב) השתלבות בישיבות הבוקר של מחלקות בית החולים, לדיון על מטופלים והצגת נושאים בטיפול תומך;
:::: (ג) ביצוע הכשרות ייעודיות בנושאי טיפול תומך בתוך בית החולים לאנשי צוות ממקצועות רפואיים שונים;
:: (ב) לבית חולים שבו פועל צוות טיפול תומך מורחב, ושבמהלך חודש דצמבר 2025 בוצעו בבית החולים 25 ייעוצים בטיפול תומך לפחות, יחולק סכום תקצוב נוסף כאמור בפסקה זו אם התקיימו כל אלה:
::: (1) בחצי השנה הראשונה לפעילות הצוות הוא ביצע 20 ייעוצים תוספתיים בטיפול תומך בחודש לפחות, ומהחודש השביעי לפעילות הצוות הוא ביצע 55 ייעוצים תוספתיים בחודש לפחות; לעניין פסקה זו, ייחשבו ביקורים חודשיים במרפאה לטיפול תומך (מרפאה פליאטיבית) אמבולטורית, כייעוצים עד לתקרה של 20 ייעוצים בטיפול תומך;
::: (2) בית החולים הציג תיעוד ישיבות חודשיות של צוות טיפול תומך בבית החולים;
::: (3) (((נמחקה כהוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2026):)) בית החולים ביצע 30 שעות לפחות של הכשרות שנתיות פנים אל פנים בנושאי הטיפול התומך, לצוותים בבית החולים, באחת או יותר מהדרכים האלה:
:::: (א) השתלבות בפעילות האקדמית של בית החולים לרבות באמצעות הדרכת סטודנטים, מתמחים, סטז'רים ומשתלמים במקצועות רפואיים שונים;
:::: (ב) השתלבות בישיבות הבוקר של מחלקות בית החולים, לדיון על מטופלים והצגת נושאים בטיפול תומך;
:::: (ג) ביצוע הכשרות ייעודיות בנושאי רפואה תומכת בתוך בית החולים לאנשי צוות ממקצועות רפואיים שונים;
: (2) על אף האמור בפסקה (1), לבית חולים שבו צוות טיפול תומך מורחב כולל רופא שנמצא עדיין במהלך ההתמחות בטיפול תומך שמועסק במשרה מלאה, ושצפוי, לאחר השלמת ההתמחות, לעבוד כרופא מומחה בצוות טיפול תומך, יחולק הסכום האמור בפסקה (1) בכל שנה בעד שליחת הרופא להתמחות ולא בעד עמידה ביעדים; נותרה יתרה תקציבית במסגרת תקנה זו, יושלם התקצוב, כבר בשנה הראשונה, בעד שליחת הרופא להתמחות לעד מיליון שקלים חדשים בעד משך ההתמחות כולה;
: (3) לבית חולים שבו צוות טיפול תומך מורחב כולל רופא שנמצא עדיין במהלך ההתמחות בטיפול תומך שמועסק בחצי משרה, ושצפוי, לאחר השלמת ההתמחות, לעבוד כרופא מומחה בצוות טיפול תומך, יחולק סכום התקצוב בעד עמידה בחצי מהיעדים הקבועים בפסקה (1)(א) או (ב), לפי העניין.

@ 8. סכום תקצוב נוסף בעד הפעלת צוות טיפול תומך מורחב - ילדים בבית החולים
: לשבעה בתי חולים יחולק בכל שנת תקצוב סכום תקצוב נוסף של 940,000 שקלים חדשים לשנת פעילות מלאה בשנה שקדמה לשנת התקצוב או 78,333 שקלים חדשים בעד כל חודש של פעילות צוות טיפול תומך מורחב - ילדים בשנה שקדמה לשנת התקצוב, לפי הפירוט הזה:
: (1) זכאות לתקצוב לפי תקנה זו תינתן לשבעת בתי החולים שבהם הכמות הגדולה ביותר של מיטות אשפוז ילדים ברישיון, ובלבד שביניהם בית חולים אחד מכל אחד מהמחוזות: צפון, מרכז, ירושלים ודרום; קיבל בית חולים הודעה שהוא זכאי לתקצוב, אך לא החל בביצוע עד יום כ&quot;א בחשוון התשפ&quot;ז (1 בנובמבר 2026), תועבר הזכאות לבית החולים הבא בגודלו, תוך הקפדה על פריסה של בית חולים אחד לפחות שיהיה זכאי לתקצוב בכל מחוז;
: (2) לבתי החולים הזכאים לתקצוב כאמור בפסקה (1), יחולק סכום תקצוב נוסף אם התקיימו כל אלה:
:: (א) מהחודש השביעי לפעילות הצוות בוצעו 30 ייעוצים תוספתיים בטיפול תומך לילדים בחודש לפחות, ומהשנה השנייה לפעילות הצוות - 40 ייעוצים תוספתיים לילדים בחודש לפחות; לעניין פסקה זו, ייחשבו ביקורים חודשיים במרפאה לטיפול תומך (מרפאה פליאטיבית) אמבולטורית, כייעוצים עד לתקרה של 20 ייעוצים;
:: (ב) בוצעו 3 מפגשי הכשרה לפחות, פנים אל פנים או מקוונים, לצוותים המטפלים בילדים בבית החולים או מחוץ לו כמפורט [[בתקנה 7(1)(א)(3)]];
: (3) על אף האמור בפסקה (2), לבית חולים שבו צוות הטיפול התומך כולל רופא שנמצא בהתמחות בבית חולים אחר, יחולק סכום התקצוב בהתקיים אלה:
:: (א) בבית חולים שבו הרופא נמצא בהתמחות בחצי משרה - בוצעו 23 ייעוצים תוספתיים בטיפול תומך לילדים בחודש לפחות ומהחודש השביעי לפעילות הצוות, ומהשנה השנייה לפעילות הצוות - 30 ייעוצים לפחות כאמור בפסקה (2)(א), ושני מפגשי הכשרה כאמור בפסקה ((())2(()))(ב);
:: (ב) בבית חולים שבו הרופא נמצא בהתמחות במשרה מלאה - בוצעו 15 ייעוצים תוספתיים בטיפול תומך לילדים בחודש לפחות ומהחודש השביעי לפעילות הצוות, ומהשנה השנייה לפעילות הצוות - 20 ייעוצים לפחות כאמור בפסקה (2)(א), ושני מפגשי הכשרה כאמור בפסקה ((())2(()))(ב).

@ 9. סכום תקצוב נוסף בעד הפעלת מענה חלקי של טיפול תומך לילדים בבית החולים
: לשני בתי החולים שהם לא שבעת בתי החולים שקיבלו תקצוב לפי [[תקנה 8]], יחולק בכל שנת תקצוב סכום תקצוב נוסף בסכום של 210,000 שקלים חדשים לשנת פעילות מלאה בשנה שקדמה לשנת התקצוב, או 17,500 שקלים חדשים לכל חודש של פעילות שבו ניתן מענה חלקי של טיפול תומך לילדים בשנה שקדמה לשנת התקצוב, לפי הפירוט הזה:
: (1) בית החולים הגיש בתוך חודש מיום פרסום התקנות, אלא אם כן אישר לו המשרד מועד הגשה מאוחר יותר, תוכנית למתן מענה של טיפול תומך לילדים בבית החולים, שתכלול, בין השאר, את לוח הזמנים המשוער להקמת המענה של הטיפול התומך הכולל תוכנית לאיוש אנשי מקצוע, הקצאת מקום פיזי, תוכנית התערבות במחלקות הילדים ועמידה ביעדים האלה:
:: (א) בית החולים אייש 50% לפחות של משרה תוספתית, של רופא יועץ בטיפול תומך ילדים או אחות מומחית בטיפול תומך;
:: (ב) מהחודש השביעי לתחילת הפעילות, בית החולים ביצע 15 ייעוצים בטיפול תומך לילדים בכל חודש לפחות, ובשנה השנייה לפעילות - 20 ייעוצים בטיפול תומך לילדים בכל חודש לפחות;
: (ג) בית החולים ביצע, מהשנה השנייה להפעלת התוכנית, הכשרה אחת לפחות לצוות המטפל;
: (2) (((נמחקה כהוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2026):)) המשרד ידרג את התוכניות שהוגשו ויבחר את שתי התוכניות שיזכו את בתי החולים בתקצוב, לפי הדירוג הזה:
:: (א) בית חולים שכמות מיטות אשפוז ילדים ברישיונו היא 60 ומעלה - יקבל נקודה אחת;
:: (ב) ארבעת בתי החולים שנמצאים במרחק הגאוגרפי הגדול ביותר מבית חולים אחר שפועל בו צוות טיפול תומך מורחב - ילדים - יקבלו נקודה אחת;
:: (ג) בית חולים שבמועד הגשת התוכנית הציג איש מקצוע כאמור בפסקה (1)(א) שיוכל להתחיל במתן המענה של טיפול תומך באופן מיידי - יקבל נקודה אחת;
:: (ד) במקרה של שוויון בניקוד התוכניות, ייבחרו התוכניות שהוגשו במועד המוקדם ביותר;
: (3) המשרד יבחן את עמידת בתי החולים בתוכנית ובפרט ביעדים הקבועים בפסקה (1), ויהיה רשאי להפסיק את התקצוב לבית חולים שלא עמד בתנאי תקנה זו, ולהעבירו לבית חולים אחר שהגיש תוכנית לפי פסקה (1) ולא תוקצב בסבב הזכאות הראשון.

@ 10. סכום תקצוב נוסף בעד הכשרת מתמחים בטיפול תומך
: נותרה יתרה תקציבית לאחר תקצוב לפי תקנות אלה, ובכלל זה יתרה לאחר תקצוב וחלוקת יתרות במסגרת [[תקנה 7]], תחולק היתרה לבתי החולים שיש בהם מחלקה מוכרת להתמחות בטיפול תומך בעד הכשרת מתמחים חדשים בטיפול תומך בשנה שקדמה לשנת התקצוב, לפי הפירוט הזה:
: (((הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2027):)) סכום תקצוב נוסף בסך כולל של 4,770,000 שקלים חדשים, שהם 830,000 שקלים חדשים לכל בית חולים, בתוספת יתרות שייוותרו לפי תקנות אלה ובכלל זה לאחר תקצוב וחלוקת יתרות במסגרת [[תקנה 7]], יחולק לחמישה בתי חולים שיש בהם מחלקה מוכרת להתמחות בטיפול תומך (פליאטיבי) בעד הכשרת מתמחים חדשים בטיפול תומך בשנת 2026 לפי הפירוט הזה:
: (1) בית חולים בעל מחלקה מוכרת להתמחות בטיפול תומך (פליאטיבי) שמעוניין לקבל תקצוב לפי תקנה זו בעד הכשרת מתמחה בטיפול תומך, יגיש בקשה למשרד עד ליום 1 בנובמבר, אם פרסם המשרד עד ליום 1 באוקטובר שנותרו יתרות לחלוקה, אלא אם כן אישר לו המשרד להגיש תוכנית במועד מאוחר יותר;
:: (((הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2027):)) בית חולים בעל מחלקה מוכרת להתמחות בטיפול תומך (פליאטיבי) שמעוניין לקבל תקצוב לפי תקנה זו בעד הכשרת מתמחה בטיפול תומך, יגיש בקשה למשרד בתוך חודש מיום פרסום התקנות, ולצורך תקצוב בשנת התקצוב 2028 - עד ליום א' בחשוון התשפ&quot;ח (1 בנובמבר 2027), אם פרסם המשרד עד ליום כ&quot;ט באלול התשפ&quot;ח (1 באוקטובר 2027) שנותרו יתרות לחלוקה, אלא אם כן אישר לו המשרד להגיש תוכנית במועד מאוחר יותר;
: (2) משרד הבריאות ידרג וינקד את הבקשות לפי אמות המידה האלה:
:: (א) אם למתמחה המיועד יש הסכם התקשרות, או הצהרת כוונות חתומה בידי המתמחה ומוסד שולח, על העסקה בתחום הטיפול התומך בתום ההתמחות - תנוקד הבקשה ב-2 נקודות;
:: (ב) אם המוסד השולח כאמור בפסקת משנה (א) הוא מרכז רפואי גריאטרי - תנוקד הבקשה ב-2 נקודות;
:: (ג) אם המוסד השולח כאמור בפסקת משנה (א) הוא בית חולים בפריפריה גאוגרפית כהגדרתו בתקנות אמות מידה לחלוקה - תנוקד הבקשה בנקודה אחת;
:: (ד) במקרה של שוויון בניקוד התוכניות, ייבחרו התוכניות שהוגשו במועד המוקדם ביותר;
: (3) (((נמחקה כהוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2027):)) סכום היתרה שנותר לחלוקה כאמור ברישה יחולק ב-830,000 שקלים חדשים, והתוצאה שתתקבל, בעיגול מטה, תהיה מספר בתי החולים שיהיה ניתן לתקצב לפי תקנה זו; סכום התקצוב לכל בקשה שהתקבלה יהיה 830,000 שקלים חדשים.

@ 10א. תקצוב נוסף בעד הכשרת אחים ואחיות ממעונות יום שיקומיים לטיפול בילדים מונשמים וילדים עם טרכאוסטום
: (((הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2027):))
: (א) לשני בתי החולים שפועל בהם צוות טיפול תומך מורחב - ילדים יחולק בשנת 2027 סכום תקצוב בסך של 115,000 שקלים חדשים בעד הגשת תוכנית עבודה לביצוע כל הפעילויות המפורטות להלן, ובלבד שכלל הפעילות הושלמה עד לסיום שנה זו, אלא אם כן אישר להם המשרד הגשה או סיום במועד מאוחר יותר:
:: (1) הכשרת אחים ואחיות ממעונות יום שיקומיים לטיפול בילדים מונשמים וילדים עם טרכאוסטום, בעד 65 משתתפים לפחות בסך הכול בכל ההכשרות, במפגשים חד-יומיים, שבכל מפגש ישתתפו לא יותר מ-12 משתתפים;
:: (2) הכשרת אחים ואחיות ממעונות יום שיקומיים לטיפול בילדים עם הזנה גסטרואנטרלית, בעד 65 משתתפים לפחות בסך הכול בכל ההכשרות, במפגשים חד-יומיים, שבכל מפגש ישתתפו לא יותר מ-25 משתתפים;
:: (3) הכשרת 30 אחים ואחיות נאמני ילדים מונשמים או עם טרכאוסטום בהכשרה הכוללת 3 ימי עיון לפחות; לעניין פסקה זו - אחים ואחיות נאמני טרכאוסטום או הנשמה מוסדית יהיו אמונים על הטמעת אמות מידה ופרוטוקולים אחידים בכלל האגפים והמחלקות במוסד שבו הם עובדים, ותפקידם יהיה לנהל ולתאם את רצף הטיפול והשחרור ברמה המערכתית, תוך סנכרון ישיר בין בתי החולים לצוותי הקהילה וקופות החולים, לייעץ ולהדריך צוותים רפואיים וסיעודיים בבית החולים, ולתת מענה במצבי חירום מורכבים ובשילוב גישה של טיפול תומך.
: (ב) תקצוב כאמור יחולק לשני בתי החולים הראשונים שהגישו תוכנית לאישור המשרד ושתוכניתם אושרה, ובלבד שבית החולים ביצע 80% לפחות מהתוכנית שהוגשה; ביצע בית החולים את התוכנית באופן חלקי, שלא פחת מ-80% מהתוכנית, יחולק לו תקצוב באופן יחסי לשיעור הביצוע.

@ 11. דיווח
: בעד תקצוב לפי תקנות אלה יעביר בית החולים דיווח לפי הפירוט הזה:
: (1) הרכב הצוות הפועל לפי כל אחת מהתקנות, בחודש דצמבר 2025 ובתקופת הפעילות לפי התקנות בכל חודש בנפרד, בפירוט אחוזי המשרה שהוקצו לכל איש צוות אך ורק לפעילות הטיפול התומך;
: (2) בית חולים ששלח רופא להתמחות בטיפול תומך ידווח על התקדמות המתמחה בתוכנית ההתמחות, על מועד הסיום המשוער להתמחות ועל מועד התחלה משוער לתחילת העסקה בצוות הטיפול התומך;
: (3) בעד הצוותים המפורטים בכל אחת מהתקנות יעביר בית החולים את מספר הייעוצים בטיפול תומך שביצע הצוות המתועדים במערכת ואת מספר הביקורים במרפאה לטיפול תומך (פליאטיבית) שהתבצעו בכל חודש החל מדצמבר 2025 ובכל חודש מחודשי שנת הפעילות, כולל קוד הרישום ומבצע הייעוץ;
: (4) פירוט פעילות ההכשרה שביצע צוות טיפול תומך מורחב או צוות טיפול תומך מורחב - ילדים או צוות המענה החלקי של הטיפול התומך לילדים הכולל תאריכים, הגורם המכשיר, תיאור תוכן ההכשרה ותיאור המספר והאופי של משתתפי ההכשרה;
: (5) בית החולים ידווח על תאריכי הישיבות החודשיות של צוות הטיפול התומך ועל המשתתפים בהן;
: (6) בית חולים שיש לו מחלקה מוכרת להתמחות בטיפול תומך ידווח על כלל המתמחים שהוא מכשיר, גם אם לא תוקצבו לפי תקנות אלה; בית חולים מכשיר שמכשיר מתמחים לפי [[תקנה 10]], ידווח בעבור כל מתמחה בכל שנה על ההתקדמות בביצוע ההתמחות וצפי לסיום.

@ 12. הוראת שעה
: (א) בתקופה שמיום י&quot;ב בטבת התשפ&quot;ו (1 בינואר 2026) עד יום כ&quot;א בטבת התשפ&quot;ז (31 בדצמבר 2026) יראו כאילו ((- הנוסח שולב כהוראת שעה בשנת 2026.))
: (ב) בתקופה שמיום י&quot;ב בטבת התשפ&quot;ו (1 בינואר 2026) עד יום א' בטבת התשפ&quot;ח (31 בדצמבר 2027) יראו כאילו ((- הנוסח שולב כהוראת שעה בשנים 2026 ו-2027.))
: (ג) התקצוב בעד פעילות שתבוצע בשנת 2026 יחולק במהלך שנת התקצוב 2027.

@ 13. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ביום י&quot;ב בטבת התשפ&quot;ו (1 בינואר 2026).

&lt;פרסום&gt; ג' בתשרי התשפ&quot;ז (14 בספטמבר 2026)
&lt;חתימה&gt; חיים כץ שר הבריאות</text>
      <sha1>i0wn2yzo73j87n3iksll9avz1g0kfvi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084936</id>
      <parentid>3084935</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T06:37:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3084936</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27431" sha1="oi2gk2jmcjb11med052n3247qbqlyxg" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירות הטיפול התומך (הפליאטיבי) בבתי החולים), התשפ&quot;ז-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ז, 74|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירות הטיפול התומך (הפליאטיבי) בבתי החולים)|12534)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף הסמכות לפי [[+|סעיף 33]] [[=הפקודה|לפקודת בריאות העם, 1940]] (להלן - הפקודה), שנטלתי לפי [[סעיף 34 לחוק-יסוד: הממשלה]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;ייעוץ בטיפול תומך&quot; - ייעוץ בקוד ייעוץ ייעודי, שתועד במערכת הממוחשבת של בית החולים, שנתן רופא מומחה בטיפול תומך או אח מומחה בטיפול תומך או רופא יועץ בטיפול תומך בילדים, לאדם המאושפז בבית חולים;
:- &quot;ייעוצים תוספתיים בטיפול תומך&quot; - כמות הייעוצים בטיפול תומך שבוצעו בכל חודש בפרק הזמן המפורט בכל תקנה בהשוואה לכמות הייעוצים בטיפול תומך שבוצעו בחודש דצמבר 2025;
:- &quot;משרה תוספתית&quot; - אחוזי המשרה התוספתיים המוקדשים לתפקיד מיום י&quot;ב בטבת התשפ&quot;ו (1 בינואר 2026) בהשוואה לאחוזי המשרה המוקדשים לתפקיד בדצמבר 2025;
:- &quot;צוות טיפול תומך מורחב&quot; - לפי [[תקנה 4]];
:- &quot;צוות טיפול תומך מורחב - ילדים&quot; - לפי [[תקנה 5]];
:- &quot;רופא יועץ בטיפול תומך ילדים&quot; - לפי [[תקנה 3]];
:- &quot;שנת התקצוב&quot; - שנה משנת 2027 ואילך;
:- &quot;תקנות אמות מידה לחלוקה&quot; - [[=תקנות אמות מידה לחלוקה|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף), התשפ&quot;ג-2022]].

@ 2. תחולה
: [[פרק א' לתקנות אמות מידה לחלוקה]] יחול על חלוקת סכום נוסף לפי תקנות אלה.

@ 3. רופא יועץ בטיפול תומך ילדים
: רופא יועץ בטיפול תומך ילדים הוא רופא מומחה בטיפול תומך וברפואת ילדים, או רופא שהוא מומחה או בטיפול תומך או ברפואת ילדים ובלבד שמשרד הבריאות אישר את הכשרתו וניסיונו של הרופא בטיפול בילדים בעלי צרכים בטיפול תומך (צרכים פליאטיביים), בהתייעצות עם האיגוד לרפואה פליאטיבית.

@ 4. צוות טיפול תומך מורחב
: צוות טיפול תומך מורחב הוא צוות הפועל בבית החולים באחוזי משרה תוספתית מצטברים לפי החלוקה הזאת:
: (1) בחצי השנה הראשונה לפעילות הצוות, עמידה באחוזי המשרה שבפסקת משנה (א) או (ב), או בשילוב שלהן בשיעור של 50% משרה לפחות:
:: (א) 50 אחוזי משרה תוספתיים, מוקצים לרופא שלו מומחיות בטיפול תומך (מומחיות ברפואה פליאטיבית) או רופא מתמחה בטיפול תומך שצפוי לפעול בתפקיד רופא מומחה במסגרת צוות טיפול תומך;
:: (ב) 50 אחוזי משרה תוספתיים, מוקצים לרופא שלו מומחיות בטיפול תומך, או רופא מתמחה בטיפול תומך, או לאח מומחה בטיפול תומך, או בשילוב אחוזי משרה של כל השלושה;
: (2) החל מהחודש השביעי לפעילות הצוות - 100% משרה תוספתיים לפחות, המורכבים מפסקה (1)(א) ו-(ב) בשיעור המלא המפורט בפסקאות משנה אלה.

@ 5. צוות טיפול תומך מורחב - ילדים
: צוות טיפול תומך מורחב - ילדים הוא צוות הפועל בבית החולים באחוזי משרה תוספתית, לפי החלוקה הזאת:
: (1) בחצי השנה הראשונה לפעילות הצוות, עמידה בשילוב אחוזי המשרה שבפסקאות משנה (א) עד (ג), בשיעור של 125 אחוזי משרה לפחות:
:: (א) 75 אחוזי משרה תוספתיים מוקצים לרופא יועץ בטיפול תומך - ילדים או לרופא מתמחה בטיפול תומך שצפוי לפעול בתפקיד רופא מומחה במסגרת הצוות לטיפול תומך בילדים או שילוב של השניים;
:: (ב) 75 אחוזי משרה תוספתיים מוקצים לאח מומחה בטיפול תומך;
:: (ג) 50 אחוזי משרה תוספתיים מוקצים לרופא יועץ בטיפול תומך - ילדים או לרופא מתמחה בטיפול תומך או לאח מומחה בטיפול תומך או לעובד סוציאלי או לפסיכולוג או לצוות מינהלי או שילוב של השישה;
: (2) החל מהחודש השביעי לפעילות הצוות - 200% משרה תוספתיים לפחות, המורכבים מפסקה (1)(א) עד (ג) בשיעור המלא המפורט בפסקאות משנה אלה.

@ 6. סכום התקצוב הנוסף בעד פעילות בתחום הטיפול התומך
: סך כל התקצוב הנוסף לפי תקנות אלה יהיה 20,000,000 שקלים חדשים לכל שנה.
: (((הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2027):)) סכום התקצוב הנוסף לפי תקנות אלה יהיה בסכום כולל של 25,000,000 שקלים חדשים.

@ 7. תקצוב נוסף בעד פעילות צוות טיפול תומך מורחב בבית החולים
: סכום תקצוב נוסף בסכום כולל של 13,000,000 שקלים חדשים יחולק בכל שנת תקצוב, לבית חולים שמפעיל צוות טיפול תומך מורחב בבית החולים לפי הפירוט הזה:
: (1) לבית חולים שבו פועל צוות טיפול תומך מורחב, יחולק סכום תקצוב נוסף של עד 500,000 שקלים חדשים בכל שנה בעד פעילות הצוות בשנה שקדמה לשנת התקצוב אם פעל שנה מלאה, או סכום תקצוב חלקי של 41,667 שקלים חדשים לכל חודש פעילות של הצוות אם פעל פחות משנה מלאה, לפי הפירוט הזה:
:: (א) לבית חולים שבו פועל צוות טיפול תומך מורחב, ושבמהלך חודש דצמבר בשנת 2025 בוצעו בו פחות מ-25 ייעוצים בטיפול תומך, יחולק סכום תקצוב נוסף כאמור בפסקה זו אם התקיימו כל אלה:
::: (1) בחצי השנה הראשונה לפעילות הצוות הוא ביצע 10 ייעוצים תוספתיים בטיפול תומך בחודש לפחות, ומהחודש השביעי לפעילות הצוות הוא ביצע 50 ייעוצים תוספתיים בחודש לפחות, ו-55 ייעוצים תוספתיים בחודש לפחות משנת הפעילות השנייה; לעניין פסקה זו, ייחשבו ביקורים חודשיים במרפאה לטיפול תומך (מרפאה פליאטיבית) אמבולטורית, כייעוצים עד לתקרה של 10 ייעוצים בטיפול תומך;
::: (2) בית החולים הציג תיעוד ישיבות חודשיות של צוות הטיפול התומך בבית החולים;
::: (3) (((נמחקה כהוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2026):)) צוות הטיפול התומך בבית החולים ביצע 30 שעות לפחות של הכשרות שנתיות פנים מול פנים בנושאי הטיפול התומך, לצוותים אחרים בבית החולים באחת או יותר מהדרכים האלה:
:::: (א) השתלבות בפעילות האקדמית של בית החולים לרבות באמצעות הדרכת סטודנטים, סטז'רים, מתמחים ומשתלמים במקצועות רפואיים שונים;
:::: (ב) השתלבות בישיבות הבוקר של מחלקות בית החולים, לדיון על מטופלים והצגת נושאים בטיפול תומך;
:::: (ג) ביצוע הכשרות ייעודיות בנושאי טיפול תומך בתוך בית החולים לאנשי צוות ממקצועות רפואיים שונים;
:: (ב) לבית חולים שבו פועל צוות טיפול תומך מורחב, ושבמהלך חודש דצמבר 2025 בוצעו בבית החולים 25 ייעוצים בטיפול תומך לפחות, יחולק סכום תקצוב נוסף כאמור בפסקה זו אם התקיימו כל אלה:
::: (1) בחצי השנה הראשונה לפעילות הצוות הוא ביצע 20 ייעוצים תוספתיים בטיפול תומך בחודש לפחות, ומהחודש השביעי לפעילות הצוות הוא ביצע 55 ייעוצים תוספתיים בחודש לפחות; לעניין פסקה זו, ייחשבו ביקורים חודשיים במרפאה לטיפול תומך (מרפאה פליאטיבית) אמבולטורית, כייעוצים עד לתקרה של 20 ייעוצים בטיפול תומך;
::: (2) בית החולים הציג תיעוד ישיבות חודשיות של צוות טיפול תומך בבית החולים;
::: (3) (((נמחקה כהוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2026):)) בית החולים ביצע 30 שעות לפחות של הכשרות שנתיות פנים אל פנים בנושאי הטיפול התומך, לצוותים בבית החולים, באחת או יותר מהדרכים האלה:
:::: (א) השתלבות בפעילות האקדמית של בית החולים לרבות באמצעות הדרכת סטודנטים, מתמחים, סטז'רים ומשתלמים במקצועות רפואיים שונים;
:::: (ב) השתלבות בישיבות הבוקר של מחלקות בית החולים, לדיון על מטופלים והצגת נושאים בטיפול תומך;
:::: (ג) ביצוע הכשרות ייעודיות בנושאי רפואה תומכת בתוך בית החולים לאנשי צוות ממקצועות רפואיים שונים;
: (2) על אף האמור בפסקה (1), לבית חולים שבו צוות טיפול תומך מורחב כולל רופא שנמצא עדיין במהלך ההתמחות בטיפול תומך שמועסק במשרה מלאה, ושצפוי, לאחר השלמת ההתמחות, לעבוד כרופא מומחה בצוות טיפול תומך, יחולק הסכום האמור בפסקה (1) בכל שנה בעד שליחת הרופא להתמחות ולא בעד עמידה ביעדים; נותרה יתרה תקציבית במסגרת תקנה זו, יושלם התקצוב, כבר בשנה הראשונה, בעד שליחת הרופא להתמחות לעד מיליון שקלים חדשים בעד משך ההתמחות כולה;
: (3) לבית חולים שבו צוות טיפול תומך מורחב כולל רופא שנמצא עדיין במהלך ההתמחות בטיפול תומך שמועסק בחצי משרה, ושצפוי, לאחר השלמת ההתמחות, לעבוד כרופא מומחה בצוות טיפול תומך, יחולק סכום התקצוב בעד עמידה בחצי מהיעדים הקבועים בפסקה (1)(א) או (ב), לפי העניין.

@ 8. סכום תקצוב נוסף בעד הפעלת צוות טיפול תומך מורחב - ילדים בבית החולים
: לשבעה בתי חולים יחולק בכל שנת תקצוב סכום תקצוב נוסף של 940,000 שקלים חדשים לשנת פעילות מלאה בשנה שקדמה לשנת התקצוב או 78,333 שקלים חדשים בעד כל חודש של פעילות צוות טיפול תומך מורחב - ילדים בשנה שקדמה לשנת התקצוב, לפי הפירוט הזה:
: (1) זכאות לתקצוב לפי תקנה זו תינתן לשבעת בתי החולים שבהם הכמות הגדולה ביותר של מיטות אשפוז ילדים ברישיון, ובלבד שביניהם בית חולים אחד מכל אחד מהמחוזות: צפון, מרכז, ירושלים ודרום; קיבל בית חולים הודעה שהוא זכאי לתקצוב, אך לא החל בביצוע עד יום כ&quot;א בחשוון התשפ&quot;ז (1 בנובמבר 2026), תועבר הזכאות לבית החולים הבא בגודלו, תוך הקפדה על פריסה של בית חולים אחד לפחות שיהיה זכאי לתקצוב בכל מחוז;
: (2) לבתי החולים הזכאים לתקצוב כאמור בפסקה (1), יחולק סכום תקצוב נוסף אם התקיימו כל אלה:
:: (א) מהחודש השביעי לפעילות הצוות בוצעו 30 ייעוצים תוספתיים בטיפול תומך לילדים בחודש לפחות, ומהשנה השנייה לפעילות הצוות - 40 ייעוצים תוספתיים לילדים בחודש לפחות; לעניין פסקה זו, ייחשבו ביקורים חודשיים במרפאה לטיפול תומך (מרפאה פליאטיבית) אמבולטורית, כייעוצים עד לתקרה של 20 ייעוצים;
:: (ב) (((נמחקה כהוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2026):)) בוצעו 3 מפגשי הכשרה לפחות, פנים אל פנים או מקוונים, לצוותים המטפלים בילדים בבית החולים או מחוץ לו כמפורט [[בתקנה 7(1)(א)(3)]];
: (3) על אף האמור בפסקה (2), לבית חולים שבו צוות הטיפול התומך כולל רופא שנמצא בהתמחות בבית חולים אחר, יחולק סכום התקצוב בהתקיים אלה:
:: (א) בבית חולים שבו הרופא נמצא בהתמחות בחצי משרה - בוצעו 23 ייעוצים תוספתיים בטיפול תומך לילדים בחודש לפחות ומהחודש השביעי לפעילות הצוות, ומהשנה השנייה לפעילות הצוות - 30 ייעוצים לפחות כאמור בפסקה (2)(א), ושני מפגשי הכשרה כאמור בפסקה ((())2(()))(ב);
:: (ב) בבית חולים שבו הרופא נמצא בהתמחות במשרה מלאה - בוצעו 15 ייעוצים תוספתיים בטיפול תומך לילדים בחודש לפחות ומהחודש השביעי לפעילות הצוות, ומהשנה השנייה לפעילות הצוות - 20 ייעוצים לפחות כאמור בפסקה (2)(א), ושני מפגשי הכשרה כאמור בפסקה ((())2(()))(ב).

@ 9. סכום תקצוב נוסף בעד הפעלת מענה חלקי של טיפול תומך לילדים בבית החולים
: לשני בתי החולים שהם לא שבעת בתי החולים שקיבלו תקצוב לפי [[תקנה 8]], יחולק בכל שנת תקצוב סכום תקצוב נוסף בסכום של 210,000 שקלים חדשים לשנת פעילות מלאה בשנה שקדמה לשנת התקצוב, או 17,500 שקלים חדשים לכל חודש של פעילות שבו ניתן מענה חלקי של טיפול תומך לילדים בשנה שקדמה לשנת התקצוב, לפי הפירוט הזה:
: (1) בית החולים הגיש בתוך חודש מיום פרסום התקנות, אלא אם כן אישר לו המשרד מועד הגשה מאוחר יותר, תוכנית למתן מענה של טיפול תומך לילדים בבית החולים, שתכלול, בין השאר, את לוח הזמנים המשוער להקמת המענה של הטיפול התומך הכולל תוכנית לאיוש אנשי מקצוע, הקצאת מקום פיזי, תוכנית התערבות במחלקות הילדים ועמידה ביעדים האלה:
:: (א) בית החולים אייש 50% לפחות של משרה תוספתית, של רופא יועץ בטיפול תומך ילדים או אחות מומחית בטיפול תומך;
:: (ב) מהחודש השביעי לתחילת הפעילות, בית החולים ביצע 15 ייעוצים בטיפול תומך לילדים בכל חודש לפחות, ובשנה השנייה לפעילות - 20 ייעוצים בטיפול תומך לילדים בכל חודש לפחות;
: (ג) בית החולים ביצע, מהשנה השנייה להפעלת התוכנית, הכשרה אחת לפחות לצוות המטפל;
: (2) המשרד ידרג את התוכניות שהוגשו ויבחר את שתי התוכניות שיזכו את בתי החולים בתקצוב, לפי הדירוג הזה:
:: (א) בית חולים שכמות מיטות אשפוז ילדים ברישיונו היא 60 ומעלה - יקבל נקודה אחת;
:: (ב) ארבעת בתי החולים שנמצאים במרחק הגאוגרפי הגדול ביותר מבית חולים אחר שפועל בו צוות טיפול תומך מורחב - ילדים - יקבלו נקודה אחת;
:: (ג) בית חולים שבמועד הגשת התוכנית הציג איש מקצוע כאמור בפסקה (1)(א) שיוכל להתחיל במתן המענה של טיפול תומך באופן מיידי - יקבל נקודה אחת;
:: (ד) במקרה של שוויון בניקוד התוכניות, ייבחרו התוכניות שהוגשו במועד המוקדם ביותר;
: (3) המשרד יבחן את עמידת בתי החולים בתוכנית ובפרט ביעדים הקבועים בפסקה (1), ויהיה רשאי להפסיק את התקצוב לבית חולים שלא עמד בתנאי תקנה זו, ולהעבירו לבית חולים אחר שהגיש תוכנית לפי פסקה (1) ולא תוקצב בסבב הזכאות הראשון.

@ 10. סכום תקצוב נוסף בעד הכשרת מתמחים בטיפול תומך
: נותרה יתרה תקציבית לאחר תקצוב לפי תקנות אלה, ובכלל זה יתרה לאחר תקצוב וחלוקת יתרות במסגרת [[תקנה 7]], תחולק היתרה לבתי החולים שיש בהם מחלקה מוכרת להתמחות בטיפול תומך בעד הכשרת מתמחים חדשים בטיפול תומך בשנה שקדמה לשנת התקצוב, לפי הפירוט הזה:
: (((הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2027):)) סכום תקצוב נוסף בסך כולל של 4,770,000 שקלים חדשים, שהם 830,000 שקלים חדשים לכל בית חולים, בתוספת יתרות שייוותרו לפי תקנות אלה ובכלל זה לאחר תקצוב וחלוקת יתרות במסגרת [[תקנה 7]], יחולק לחמישה בתי חולים שיש בהם מחלקה מוכרת להתמחות בטיפול תומך (פליאטיבי) בעד הכשרת מתמחים חדשים בטיפול תומך בשנת 2026 לפי הפירוט הזה:
: (1) בית חולים בעל מחלקה מוכרת להתמחות בטיפול תומך (פליאטיבי) שמעוניין לקבל תקצוב לפי תקנה זו בעד הכשרת מתמחה בטיפול תומך, יגיש בקשה למשרד עד ליום 1 בנובמבר, אם פרסם המשרד עד ליום 1 באוקטובר שנותרו יתרות לחלוקה, אלא אם כן אישר לו המשרד להגיש תוכנית במועד מאוחר יותר;
:: (((הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2027):)) בית חולים בעל מחלקה מוכרת להתמחות בטיפול תומך (פליאטיבי) שמעוניין לקבל תקצוב לפי תקנה זו בעד הכשרת מתמחה בטיפול תומך, יגיש בקשה למשרד בתוך חודש מיום פרסום התקנות, ולצורך תקצוב בשנת התקצוב 2028 - עד ליום א' בחשוון התשפ&quot;ח (1 בנובמבר 2027), אם פרסם המשרד עד ליום כ&quot;ט באלול התשפ&quot;ח (1 באוקטובר 2027) שנותרו יתרות לחלוקה, אלא אם כן אישר לו המשרד להגיש תוכנית במועד מאוחר יותר;
: (2) משרד הבריאות ידרג וינקד את הבקשות לפי אמות המידה האלה:
:: (א) אם למתמחה המיועד יש הסכם התקשרות, או הצהרת כוונות חתומה בידי המתמחה ומוסד שולח, על העסקה בתחום הטיפול התומך בתום ההתמחות - תנוקד הבקשה ב-2 נקודות;
:: (ב) אם המוסד השולח כאמור בפסקת משנה (א) הוא מרכז רפואי גריאטרי - תנוקד הבקשה ב-2 נקודות;
:: (ג) אם המוסד השולח כאמור בפסקת משנה (א) הוא בית חולים בפריפריה גאוגרפית כהגדרתו בתקנות אמות מידה לחלוקה - תנוקד הבקשה בנקודה אחת;
:: (ד) במקרה של שוויון בניקוד התוכניות, ייבחרו התוכניות שהוגשו במועד המוקדם ביותר;
: (3) (((נמחקה כהוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2027):)) סכום היתרה שנותר לחלוקה כאמור ברישה יחולק ב-830,000 שקלים חדשים, והתוצאה שתתקבל, בעיגול מטה, תהיה מספר בתי החולים שיהיה ניתן לתקצב לפי תקנה זו; סכום התקצוב לכל בקשה שהתקבלה יהיה 830,000 שקלים חדשים.

@ 10א. תקצוב נוסף בעד הכשרת אחים ואחיות ממעונות יום שיקומיים לטיפול בילדים מונשמים וילדים עם טרכאוסטום
: (((הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2027):))
: (א) לשני בתי החולים שפועל בהם צוות טיפול תומך מורחב - ילדים יחולק בשנת 2027 סכום תקצוב בסך של 115,000 שקלים חדשים בעד הגשת תוכנית עבודה לביצוע כל הפעילויות המפורטות להלן, ובלבד שכלל הפעילות הושלמה עד לסיום שנה זו, אלא אם כן אישר להם המשרד הגשה או סיום במועד מאוחר יותר:
:: (1) הכשרת אחים ואחיות ממעונות יום שיקומיים לטיפול בילדים מונשמים וילדים עם טרכאוסטום, בעד 65 משתתפים לפחות בסך הכול בכל ההכשרות, במפגשים חד-יומיים, שבכל מפגש ישתתפו לא יותר מ-12 משתתפים;
:: (2) הכשרת אחים ואחיות ממעונות יום שיקומיים לטיפול בילדים עם הזנה גסטרואנטרלית, בעד 65 משתתפים לפחות בסך הכול בכל ההכשרות, במפגשים חד-יומיים, שבכל מפגש ישתתפו לא יותר מ-25 משתתפים;
:: (3) הכשרת 30 אחים ואחיות נאמני ילדים מונשמים או עם טרכאוסטום בהכשרה הכוללת 3 ימי עיון לפחות; לעניין פסקה זו - אחים ואחיות נאמני טרכאוסטום או הנשמה מוסדית יהיו אמונים על הטמעת אמות מידה ופרוטוקולים אחידים בכלל האגפים והמחלקות במוסד שבו הם עובדים, ותפקידם יהיה לנהל ולתאם את רצף הטיפול והשחרור ברמה המערכתית, תוך סנכרון ישיר בין בתי החולים לצוותי הקהילה וקופות החולים, לייעץ ולהדריך צוותים רפואיים וסיעודיים בבית החולים, ולתת מענה במצבי חירום מורכבים ובשילוב גישה של טיפול תומך.
: (ב) תקצוב כאמור יחולק לשני בתי החולים הראשונים שהגישו תוכנית לאישור המשרד ושתוכניתם אושרה, ובלבד שבית החולים ביצע 80% לפחות מהתוכנית שהוגשה; ביצע בית החולים את התוכנית באופן חלקי, שלא פחת מ-80% מהתוכנית, יחולק לו תקצוב באופן יחסי לשיעור הביצוע.

@ 11. דיווח
: בעד תקצוב לפי תקנות אלה יעביר בית החולים דיווח לפי הפירוט הזה:
: (1) הרכב הצוות הפועל לפי כל אחת מהתקנות, בחודש דצמבר 2025 ובתקופת הפעילות לפי התקנות בכל חודש בנפרד, בפירוט אחוזי המשרה שהוקצו לכל איש צוות אך ורק לפעילות הטיפול התומך;
: (2) בית חולים ששלח רופא להתמחות בטיפול תומך ידווח על התקדמות המתמחה בתוכנית ההתמחות, על מועד הסיום המשוער להתמחות ועל מועד התחלה משוער לתחילת העסקה בצוות הטיפול התומך;
: (3) בעד הצוותים המפורטים בכל אחת מהתקנות יעביר בית החולים את מספר הייעוצים בטיפול תומך שביצע הצוות המתועדים במערכת ואת מספר הביקורים במרפאה לטיפול תומך (פליאטיבית) שהתבצעו בכל חודש החל מדצמבר 2025 ובכל חודש מחודשי שנת הפעילות, כולל קוד הרישום ומבצע הייעוץ;
: (4) פירוט פעילות ההכשרה שביצע צוות טיפול תומך מורחב או צוות טיפול תומך מורחב - ילדים או צוות המענה החלקי של הטיפול התומך לילדים הכולל תאריכים, הגורם המכשיר, תיאור תוכן ההכשרה ותיאור המספר והאופי של משתתפי ההכשרה;
: (5) בית החולים ידווח על תאריכי הישיבות החודשיות של צוות הטיפול התומך ועל המשתתפים בהן;
: (6) בית חולים שיש לו מחלקה מוכרת להתמחות בטיפול תומך ידווח על כלל המתמחים שהוא מכשיר, גם אם לא תוקצבו לפי תקנות אלה; בית חולים מכשיר שמכשיר מתמחים לפי [[תקנה 10]], ידווח בעבור כל מתמחה בכל שנה על ההתקדמות בביצוע ההתמחות וצפי לסיום.

@ 12. הוראת שעה
: (א) בתקופה שמיום י&quot;ב בטבת התשפ&quot;ו (1 בינואר 2026) עד יום כ&quot;א בטבת התשפ&quot;ז (31 בדצמבר 2026) יראו כאילו ((- הנוסח שולב כהוראת שעה בשנת 2026.))
: (ב) בתקופה שמיום י&quot;ב בטבת התשפ&quot;ו (1 בינואר 2026) עד יום א' בטבת התשפ&quot;ח (31 בדצמבר 2027) יראו כאילו ((- הנוסח שולב כהוראת שעה בשנים 2026 ו-2027.))
: (ג) התקצוב בעד פעילות שתבוצע בשנת 2026 יחולק במהלך שנת התקצוב 2027.

@ 13. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ביום י&quot;ב בטבת התשפ&quot;ו (1 בינואר 2026).

&lt;פרסום&gt; ג' בתשרי התשפ&quot;ז (14 בספטמבר 2026)
&lt;חתימה&gt; חיים כץ שר הבריאות</text>
      <sha1>oi2gk2jmcjb11med052n3247qbqlyxg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084937</id>
      <parentid>3084936</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T06:38:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3084937</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27435" sha1="5rbunqjzjeken8juavsq2i3qycq6gs5" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירות הטיפול התומך (הפליאטיבי) בבתי החולים), התשפ&quot;ז-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ז, 74|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירות הטיפול התומך (הפליאטיבי) בבתי החולים)|12534)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף הסמכות לפי [[+|סעיף 33]] [[=הפקודה|לפקודת בריאות העם, 1940]] (להלן - הפקודה), שנטלתי לפי [[סעיף 34 לחוק-יסוד: הממשלה]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;ייעוץ בטיפול תומך&quot; - ייעוץ בקוד ייעוץ ייעודי, שתועד במערכת הממוחשבת של בית החולים, שנתן רופא מומחה בטיפול תומך או אח מומחה בטיפול תומך או רופא יועץ בטיפול תומך בילדים, לאדם המאושפז בבית חולים;
:- &quot;ייעוצים תוספתיים בטיפול תומך&quot; - כמות הייעוצים בטיפול תומך שבוצעו בכל חודש בפרק הזמן המפורט בכל תקנה בהשוואה לכמות הייעוצים בטיפול תומך שבוצעו בחודש דצמבר 2025;
:- &quot;משרה תוספתית&quot; - אחוזי המשרה התוספתיים המוקדשים לתפקיד מיום י&quot;ב בטבת התשפ&quot;ו (1 בינואר 2026) בהשוואה לאחוזי המשרה המוקדשים לתפקיד בדצמבר 2025;
:- &quot;צוות טיפול תומך מורחב&quot; - לפי [[תקנה 4]];
:- &quot;צוות טיפול תומך מורחב - ילדים&quot; - לפי [[תקנה 5]];
:- &quot;רופא יועץ בטיפול תומך ילדים&quot; - לפי [[תקנה 3]];
:- &quot;שנת התקצוב&quot; - שנה משנת 2027 ואילך;
:- &quot;תקנות אמות מידה לחלוקה&quot; - [[=תקנות אמות מידה לחלוקה|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף), התשפ&quot;ג-2022]].

@ 2. תחולה
: [[פרק א' לתקנות אמות מידה לחלוקה]] יחול על חלוקת סכום נוסף לפי תקנות אלה.

@ 3. רופא יועץ בטיפול תומך ילדים
: רופא יועץ בטיפול תומך ילדים הוא רופא מומחה בטיפול תומך וברפואת ילדים, או רופא שהוא מומחה או בטיפול תומך או ברפואת ילדים ובלבד שמשרד הבריאות אישר את הכשרתו וניסיונו של הרופא בטיפול בילדים בעלי צרכים בטיפול תומך (צרכים פליאטיביים), בהתייעצות עם האיגוד לרפואה פליאטיבית.

@ 4. צוות טיפול תומך מורחב
: צוות טיפול תומך מורחב הוא צוות הפועל בבית החולים באחוזי משרה תוספתית מצטברים לפי החלוקה הזאת:
: (1) בחצי השנה הראשונה לפעילות הצוות, עמידה באחוזי המשרה שבפסקת משנה (א) או (ב), או בשילוב שלהן בשיעור של 50% משרה לפחות:
:: (א) 50 אחוזי משרה תוספתיים, מוקצים לרופא שלו מומחיות בטיפול תומך (מומחיות ברפואה פליאטיבית) או רופא מתמחה בטיפול תומך שצפוי לפעול בתפקיד רופא מומחה במסגרת צוות טיפול תומך;
:: (ב) 50 אחוזי משרה תוספתיים, מוקצים לרופא שלו מומחיות בטיפול תומך, או רופא מתמחה בטיפול תומך, או לאח מומחה בטיפול תומך, או בשילוב אחוזי משרה של כל השלושה;
: (2) החל מהחודש השביעי לפעילות הצוות - 100% משרה תוספתיים לפחות, המורכבים מפסקה (1)(א) ו-(ב) בשיעור המלא המפורט בפסקאות משנה אלה.

@ 5. צוות טיפול תומך מורחב - ילדים
: צוות טיפול תומך מורחב - ילדים הוא צוות הפועל בבית החולים באחוזי משרה תוספתית, לפי החלוקה הזאת:
: (1) בחצי השנה הראשונה לפעילות הצוות, עמידה בשילוב אחוזי המשרה שבפסקאות משנה (א) עד (ג), בשיעור של 125 אחוזי משרה לפחות:
:: (א) 75 אחוזי משרה תוספתיים מוקצים לרופא יועץ בטיפול תומך - ילדים או לרופא מתמחה בטיפול תומך שצפוי לפעול בתפקיד רופא מומחה במסגרת הצוות לטיפול תומך בילדים או שילוב של השניים;
:: (ב) 75 אחוזי משרה תוספתיים מוקצים לאח מומחה בטיפול תומך;
:: (ג) 50 אחוזי משרה תוספתיים מוקצים לרופא יועץ בטיפול תומך - ילדים או לרופא מתמחה בטיפול תומך או לאח מומחה בטיפול תומך או לעובד סוציאלי או לפסיכולוג או לצוות מינהלי או שילוב של השישה;
: (2) החל מהחודש השביעי לפעילות הצוות - 200% משרה תוספתיים לפחות, המורכבים מפסקה (1)(א) עד (ג) בשיעור המלא המפורט בפסקאות משנה אלה.

@ 6. סכום התקצוב הנוסף בעד פעילות בתחום הטיפול התומך
: סך כל התקצוב הנוסף לפי תקנות אלה יהיה 20,000,000 שקלים חדשים לכל שנה.
: (((הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2027):)) סכום התקצוב הנוסף לפי תקנות אלה יהיה בסכום כולל של 25,000,000 שקלים חדשים.

@ 7. תקצוב נוסף בעד פעילות צוות טיפול תומך מורחב בבית החולים
: סכום תקצוב נוסף בסכום כולל של 13,000,000 שקלים חדשים יחולק בכל שנת תקצוב, לבית חולים שמפעיל צוות טיפול תומך מורחב בבית החולים לפי הפירוט הזה:
: (1) לבית חולים שבו פועל צוות טיפול תומך מורחב, יחולק סכום תקצוב נוסף של עד 500,000 שקלים חדשים בכל שנה בעד פעילות הצוות בשנה שקדמה לשנת התקצוב אם פעל שנה מלאה, או סכום תקצוב חלקי של 41,667 שקלים חדשים לכל חודש פעילות של הצוות אם פעל פחות משנה מלאה, לפי הפירוט הזה:
:: (א) לבית חולים שבו פועל צוות טיפול תומך מורחב, ושבמהלך חודש דצמבר בשנת 2025 בוצעו בו פחות מ-25 ייעוצים בטיפול תומך, יחולק סכום תקצוב נוסף כאמור בפסקה זו אם התקיימו כל אלה:
::: (1) בחצי השנה הראשונה לפעילות הצוות הוא ביצע 10 ייעוצים תוספתיים בטיפול תומך בחודש לפחות, ומהחודש השביעי לפעילות הצוות הוא ביצע 50 ייעוצים תוספתיים בחודש לפחות, ו-55 ייעוצים תוספתיים בחודש לפחות משנת הפעילות השנייה; לעניין פסקה זו, ייחשבו ביקורים חודשיים במרפאה לטיפול תומך (מרפאה פליאטיבית) אמבולטורית, כייעוצים עד לתקרה של 10 ייעוצים בטיפול תומך;
::: (2) בית החולים הציג תיעוד ישיבות חודשיות של צוות הטיפול התומך בבית החולים;
::: (3) (((נמחקה כהוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2026):)) צוות הטיפול התומך בבית החולים ביצע 30 שעות לפחות של הכשרות שנתיות פנים מול פנים בנושאי הטיפול התומך, לצוותים אחרים בבית החולים באחת או יותר מהדרכים האלה:
:::: (א) השתלבות בפעילות האקדמית של בית החולים לרבות באמצעות הדרכת סטודנטים, סטז'רים, מתמחים ומשתלמים במקצועות רפואיים שונים;
:::: (ב) השתלבות בישיבות הבוקר של מחלקות בית החולים, לדיון על מטופלים והצגת נושאים בטיפול תומך;
:::: (ג) ביצוע הכשרות ייעודיות בנושאי טיפול תומך בתוך בית החולים לאנשי צוות ממקצועות רפואיים שונים;
:: (ב) לבית חולים שבו פועל צוות טיפול תומך מורחב, ושבמהלך חודש דצמבר 2025 בוצעו בבית החולים 25 ייעוצים בטיפול תומך לפחות, יחולק סכום תקצוב נוסף כאמור בפסקה זו אם התקיימו כל אלה:
::: (1) בחצי השנה הראשונה לפעילות הצוות הוא ביצע 20 ייעוצים תוספתיים בטיפול תומך בחודש לפחות, ומהחודש השביעי לפעילות הצוות הוא ביצע 55 ייעוצים תוספתיים בחודש לפחות; לעניין פסקה זו, ייחשבו ביקורים חודשיים במרפאה לטיפול תומך (מרפאה פליאטיבית) אמבולטורית, כייעוצים עד לתקרה של 20 ייעוצים בטיפול תומך;
::: (2) בית החולים הציג תיעוד ישיבות חודשיות של צוות טיפול תומך בבית החולים;
::: (3) (((נמחקה כהוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2026):)) בית החולים ביצע 30 שעות לפחות של הכשרות שנתיות פנים אל פנים בנושאי הטיפול התומך, לצוותים בבית החולים, באחת או יותר מהדרכים האלה:
:::: (א) השתלבות בפעילות האקדמית של בית החולים לרבות באמצעות הדרכת סטודנטים, מתמחים, סטז'רים ומשתלמים במקצועות רפואיים שונים;
:::: (ב) השתלבות בישיבות הבוקר של מחלקות בית החולים, לדיון על מטופלים והצגת נושאים בטיפול תומך;
:::: (ג) ביצוע הכשרות ייעודיות בנושאי רפואה תומכת בתוך בית החולים לאנשי צוות ממקצועות רפואיים שונים;
: (2) על אף האמור בפסקה (1), לבית חולים שבו צוות טיפול תומך מורחב כולל רופא שנמצא עדיין במהלך ההתמחות בטיפול תומך שמועסק במשרה מלאה, ושצפוי, לאחר השלמת ההתמחות, לעבוד כרופא מומחה בצוות טיפול תומך, יחולק הסכום האמור בפסקה (1) בכל שנה בעד שליחת הרופא להתמחות ולא בעד עמידה ביעדים; נותרה יתרה תקציבית במסגרת תקנה זו, יושלם התקצוב, כבר בשנה הראשונה, בעד שליחת הרופא להתמחות לעד מיליון שקלים חדשים בעד משך ההתמחות כולה;
: (3) לבית חולים שבו צוות טיפול תומך מורחב כולל רופא שנמצא עדיין במהלך ההתמחות בטיפול תומך שמועסק בחצי משרה, ושצפוי, לאחר השלמת ההתמחות, לעבוד כרופא מומחה בצוות טיפול תומך, יחולק סכום התקצוב בעד עמידה בחצי מהיעדים הקבועים בפסקה (1)(א) או (ב), לפי העניין.

@ 8. סכום תקצוב נוסף בעד הפעלת צוות טיפול תומך מורחב - ילדים בבית החולים
: לשבעה בתי חולים יחולק בכל שנת תקצוב סכום תקצוב נוסף של 940,000 שקלים חדשים לשנת פעילות מלאה בשנה שקדמה לשנת התקצוב או 78,333 שקלים חדשים בעד כל חודש של פעילות צוות טיפול תומך מורחב - ילדים בשנה שקדמה לשנת התקצוב, לפי הפירוט הזה:
: (1) זכאות לתקצוב לפי תקנה זו תינתן לשבעת בתי החולים שבהם הכמות הגדולה ביותר של מיטות אשפוז ילדים ברישיון, ובלבד שביניהם בית חולים אחד מכל אחד מהמחוזות: צפון, מרכז, ירושלים ודרום; קיבל בית חולים הודעה שהוא זכאי לתקצוב, אך לא החל בביצוע עד יום כ&quot;א בחשוון התשפ&quot;ז (1 בנובמבר 2026), תועבר הזכאות לבית החולים הבא בגודלו, תוך הקפדה על פריסה של בית חולים אחד לפחות שיהיה זכאי לתקצוב בכל מחוז;
: (2) לבתי החולים הזכאים לתקצוב כאמור בפסקה (1), יחולק סכום תקצוב נוסף אם התקיימו כל אלה:
:: (א) מהחודש השביעי לפעילות הצוות בוצעו 30 ייעוצים תוספתיים בטיפול תומך לילדים בחודש לפחות, ומהשנה השנייה לפעילות הצוות - 40 ייעוצים תוספתיים לילדים בחודש לפחות; לעניין פסקה זו, ייחשבו ביקורים חודשיים במרפאה לטיפול תומך (מרפאה פליאטיבית) אמבולטורית, כייעוצים עד לתקרה של 20 ייעוצים;
:: (ב) (((נמחקה כהוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2026):)) בוצעו 3 מפגשי הכשרה לפחות, פנים אל פנים או מקוונים, לצוותים המטפלים בילדים בבית החולים או מחוץ לו כמפורט [[בתקנה 7(1)(א)(3)]];
: (3) על אף האמור בפסקה (2), לבית חולים שבו צוות הטיפול התומך כולל רופא שנמצא בהתמחות בבית חולים אחר, יחולק סכום התקצוב בהתקיים אלה:
:: (א) בבית חולים שבו הרופא נמצא בהתמחות בחצי משרה - בוצעו 23 ייעוצים תוספתיים בטיפול תומך לילדים בחודש לפחות ומהחודש השביעי לפעילות הצוות, ומהשנה השנייה לפעילות הצוות - 30 ייעוצים לפחות כאמור בפסקה (2)(א), ושני מפגשי הכשרה כאמור בפסקה ((())2(()))(ב);
:: (ב) בבית חולים שבו הרופא נמצא בהתמחות במשרה מלאה - בוצעו 15 ייעוצים תוספתיים בטיפול תומך לילדים בחודש לפחות ומהחודש השביעי לפעילות הצוות, ומהשנה השנייה לפעילות הצוות - 20 ייעוצים לפחות כאמור בפסקה (2)(א), ושני מפגשי הכשרה כאמור בפסקה ((())2(()))(ב).

@ 9. סכום תקצוב נוסף בעד הפעלת מענה חלקי של טיפול תומך לילדים בבית החולים
: לשני בתי החולים שהם לא שבעת בתי החולים שקיבלו תקצוב לפי [[תקנה 8]], יחולק בכל שנת תקצוב סכום תקצוב נוסף בסכום של 210,000 שקלים חדשים לשנת פעילות מלאה בשנה שקדמה לשנת התקצוב, או 17,500 שקלים חדשים לכל חודש של פעילות שבו ניתן מענה חלקי של טיפול תומך לילדים בשנה שקדמה לשנת התקצוב, לפי הפירוט הזה:
: (1) בית החולים הגיש בתוך חודש מיום פרסום התקנות, אלא אם כן אישר לו המשרד מועד הגשה מאוחר יותר, תוכנית למתן מענה של טיפול תומך לילדים בבית החולים, שתכלול, בין השאר, את לוח הזמנים המשוער להקמת המענה של הטיפול התומך הכולל תוכנית לאיוש אנשי מקצוע, הקצאת מקום פיזי, תוכנית התערבות במחלקות הילדים ועמידה ביעדים האלה:
:: (א) בית החולים אייש 50% לפחות של משרה תוספתית, של רופא יועץ בטיפול תומך ילדים או אחות מומחית בטיפול תומך;
:: (ב) מהחודש השביעי לתחילת הפעילות, בית החולים ביצע 15 ייעוצים בטיפול תומך לילדים בכל חודש לפחות, ובשנה השנייה לפעילות - 20 ייעוצים בטיפול תומך לילדים בכל חודש לפחות;
: (ג) בית החולים ביצע, מהשנה השנייה להפעלת התוכנית, הכשרה אחת לפחות לצוות המטפל;
: (2) המשרד ידרג את התוכניות שהוגשו ויבחר את שתי התוכניות שיזכו את בתי החולים בתקצוב, לפי הדירוג הזה:
:: (א) בית חולים שכמות מיטות אשפוז ילדים ברישיונו היא 60 ומעלה - יקבל נקודה אחת;
:: (ב) ארבעת בתי החולים שנמצאים במרחק הגאוגרפי הגדול ביותר מבית חולים אחר שפועל בו צוות טיפול תומך מורחב - ילדים - יקבלו נקודה אחת;
:: (ג) בית חולים שבמועד הגשת התוכנית הציג איש מקצוע כאמור בפסקה (1)(א) שיוכל להתחיל במתן המענה של טיפול תומך באופן מיידי - יקבל נקודה אחת;
:: (ד) במקרה של שוויון בניקוד התוכניות, ייבחרו התוכניות שהוגשו במועד המוקדם ביותר;
: (3) המשרד יבחן את עמידת בתי החולים בתוכנית ובפרט ביעדים הקבועים בפסקה (1), ויהיה רשאי להפסיק את התקצוב לבית חולים שלא עמד בתנאי תקנה זו, ולהעבירו לבית חולים אחר שהגיש תוכנית לפי פסקה (1) ולא תוקצב בסבב הזכאות הראשון.

@ 10. סכום תקצוב נוסף בעד הכשרת מתמחים בטיפול תומך
: נותרה יתרה תקציבית לאחר תקצוב לפי תקנות אלה, ובכלל זה יתרה לאחר תקצוב וחלוקת יתרות במסגרת [[תקנה 7]], תחולק היתרה לבתי החולים שיש בהם מחלקה מוכרת להתמחות בטיפול תומך בעד הכשרת מתמחים חדשים בטיפול תומך בשנה שקדמה לשנת התקצוב, לפי הפירוט הזה:
: (((הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2027):)) סכום תקצוב נוסף בסך כולל של 4,770,000 שקלים חדשים, שהם 830,000 שקלים חדשים לכל בית חולים, בתוספת יתרות שייוותרו לפי תקנות אלה ובכלל זה לאחר תקצוב וחלוקת יתרות במסגרת [[תקנה 7]], יחולק לחמישה בתי חולים שיש בהם מחלקה מוכרת להתמחות בטיפול תומך (פליאטיבי) בעד הכשרת מתמחים חדשים בטיפול תומך בשנת 2026 לפי הפירוט הזה:
: (1) בית חולים בעל מחלקה מוכרת להתמחות בטיפול תומך (פליאטיבי) שמעוניין לקבל תקצוב לפי תקנה זו בעד הכשרת מתמחה בטיפול תומך, יגיש בקשה למשרד עד ליום 1 בנובמבר, אם פרסם המשרד עד ליום 1 באוקטובר שנותרו יתרות לחלוקה, אלא אם כן אישר לו המשרד להגיש תוכנית במועד מאוחר יותר;
:: (((הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2027):)) בית חולים בעל מחלקה מוכרת להתמחות בטיפול תומך (פליאטיבי) שמעוניין לקבל תקצוב לפי תקנה זו בעד הכשרת מתמחה בטיפול תומך, יגיש בקשה למשרד בתוך חודש מיום פרסום התקנות, ולצורך תקצוב בשנת התקצוב 2028 - עד ליום א' בחשוון התשפ&quot;ח (1 בנובמבר 2027), אם פרסם המשרד עד ליום כ&quot;ט באלול התשפ&quot;ח (1 באוקטובר 2027) שנותרו יתרות לחלוקה, אלא אם כן אישר לו המשרד להגיש תוכנית במועד מאוחר יותר;
: (2) משרד הבריאות ידרג וינקד את הבקשות לפי אמות המידה האלה:
:: (א) אם למתמחה המיועד יש הסכם התקשרות, או הצהרת כוונות חתומה בידי המתמחה ומוסד שולח, על העסקה בתחום הטיפול התומך בתום ההתמחות - תנוקד הבקשה ב-2 נקודות;
:: (ב) אם המוסד השולח כאמור בפסקת משנה (א) הוא מרכז רפואי גריאטרי - תנוקד הבקשה ב-2 נקודות;
:: (ג) אם המוסד השולח כאמור בפסקת משנה (א) הוא בית חולים בפריפריה גאוגרפית כהגדרתו [[בתקנות אמות מידה לחלוקה]] - תנוקד הבקשה בנקודה אחת;
:: (ד) במקרה של שוויון בניקוד התוכניות, ייבחרו התוכניות שהוגשו במועד המוקדם ביותר;
: (3) (((נמחקה כהוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2027):)) סכום היתרה שנותר לחלוקה כאמור ברישה יחולק ב-830,000 שקלים חדשים, והתוצאה שתתקבל, בעיגול מטה, תהיה מספר בתי החולים שיהיה ניתן לתקצב לפי תקנה זו; סכום התקצוב לכל בקשה שהתקבלה יהיה 830,000 שקלים חדשים.

@ 10א. תקצוב נוסף בעד הכשרת אחים ואחיות ממעונות יום שיקומיים לטיפול בילדים מונשמים וילדים עם טרכאוסטום
: (((הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2027):))
: (א) לשני בתי החולים שפועל בהם צוות טיפול תומך מורחב - ילדים יחולק בשנת 2027 סכום תקצוב בסך של 115,000 שקלים חדשים בעד הגשת תוכנית עבודה לביצוע כל הפעילויות המפורטות להלן, ובלבד שכלל הפעילות הושלמה עד לסיום שנה זו, אלא אם כן אישר להם המשרד הגשה או סיום במועד מאוחר יותר:
:: (1) הכשרת אחים ואחיות ממעונות יום שיקומיים לטיפול בילדים מונשמים וילדים עם טרכאוסטום, בעד 65 משתתפים לפחות בסך הכול בכל ההכשרות, במפגשים חד-יומיים, שבכל מפגש ישתתפו לא יותר מ-12 משתתפים;
:: (2) הכשרת אחים ואחיות ממעונות יום שיקומיים לטיפול בילדים עם הזנה גסטרואנטרלית, בעד 65 משתתפים לפחות בסך הכול בכל ההכשרות, במפגשים חד-יומיים, שבכל מפגש ישתתפו לא יותר מ-25 משתתפים;
:: (3) הכשרת 30 אחים ואחיות נאמני ילדים מונשמים או עם טרכאוסטום בהכשרה הכוללת 3 ימי עיון לפחות; לעניין פסקה זו - אחים ואחיות נאמני טרכאוסטום או הנשמה מוסדית יהיו אמונים על הטמעת אמות מידה ופרוטוקולים אחידים בכלל האגפים והמחלקות במוסד שבו הם עובדים, ותפקידם יהיה לנהל ולתאם את רצף הטיפול והשחרור ברמה המערכתית, תוך סנכרון ישיר בין בתי החולים לצוותי הקהילה וקופות החולים, לייעץ ולהדריך צוותים רפואיים וסיעודיים בבית החולים, ולתת מענה במצבי חירום מורכבים ובשילוב גישה של טיפול תומך.
: (ב) תקצוב כאמור יחולק לשני בתי החולים הראשונים שהגישו תוכנית לאישור המשרד ושתוכניתם אושרה, ובלבד שבית החולים ביצע 80% לפחות מהתוכנית שהוגשה; ביצע בית החולים את התוכנית באופן חלקי, שלא פחת מ-80% מהתוכנית, יחולק לו תקצוב באופן יחסי לשיעור הביצוע.

@ 11. דיווח
: בעד תקצוב לפי תקנות אלה יעביר בית החולים דיווח לפי הפירוט הזה:
: (1) הרכב הצוות הפועל לפי כל אחת מהתקנות, בחודש דצמבר 2025 ובתקופת הפעילות לפי התקנות בכל חודש בנפרד, בפירוט אחוזי המשרה שהוקצו לכל איש צוות אך ורק לפעילות הטיפול התומך;
: (2) בית חולים ששלח רופא להתמחות בטיפול תומך ידווח על התקדמות המתמחה בתוכנית ההתמחות, על מועד הסיום המשוער להתמחות ועל מועד התחלה משוער לתחילת העסקה בצוות הטיפול התומך;
: (3) בעד הצוותים המפורטים בכל אחת מהתקנות יעביר בית החולים את מספר הייעוצים בטיפול תומך שביצע הצוות המתועדים במערכת ואת מספר הביקורים במרפאה לטיפול תומך (פליאטיבית) שהתבצעו בכל חודש החל מדצמבר 2025 ובכל חודש מחודשי שנת הפעילות, כולל קוד הרישום ומבצע הייעוץ;
: (4) פירוט פעילות ההכשרה שביצע צוות טיפול תומך מורחב או צוות טיפול תומך מורחב - ילדים או צוות המענה החלקי של הטיפול התומך לילדים הכולל תאריכים, הגורם המכשיר, תיאור תוכן ההכשרה ותיאור המספר והאופי של משתתפי ההכשרה;
: (5) בית החולים ידווח על תאריכי הישיבות החודשיות של צוות הטיפול התומך ועל המשתתפים בהן;
: (6) בית חולים שיש לו מחלקה מוכרת להתמחות בטיפול תומך ידווח על כלל המתמחים שהוא מכשיר, גם אם לא תוקצבו לפי תקנות אלה; בית חולים מכשיר שמכשיר מתמחים לפי [[תקנה 10]], ידווח בעבור כל מתמחה בכל שנה על ההתקדמות בביצוע ההתמחות וצפי לסיום.

@ 12. הוראת שעה
: (א) בתקופה שמיום י&quot;ב בטבת התשפ&quot;ו (1 בינואר 2026) עד יום כ&quot;א בטבת התשפ&quot;ז (31 בדצמבר 2026) יראו כאילו ((- הנוסח שולב כהוראת שעה בשנת 2026.))
: (ב) בתקופה שמיום י&quot;ב בטבת התשפ&quot;ו (1 בינואר 2026) עד יום א' בטבת התשפ&quot;ח (31 בדצמבר 2027) יראו כאילו ((- הנוסח שולב כהוראת שעה בשנים 2026 ו-2027.))
: (ג) התקצוב בעד פעילות שתבוצע בשנת 2026 יחולק במהלך שנת התקצוב 2027.

@ 13. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ביום י&quot;ב בטבת התשפ&quot;ו (1 בינואר 2026).

&lt;פרסום&gt; ג' בתשרי התשפ&quot;ז (14 בספטמבר 2026)
&lt;חתימה&gt; חיים כץ שר הבריאות</text>
      <sha1>5rbunqjzjeken8juavsq2i3qycq6gs5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084940</id>
      <parentid>3084937</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T06:40:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3084940</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27436" sha1="f33o3zdbo1h944vie9n99ddq1dsty48" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירות הטיפול התומך (הפליאטיבי) בבתי החולים), התשפ&quot;ז-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ז, 74|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירות הטיפול התומך (הפליאטיבי) בבתי החולים)|12534)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף הסמכות לפי [[+|סעיף 33]] [[=הפקודה|לפקודת בריאות העם, 1940]] (להלן - הפקודה), שנטלתי לפי [[סעיף 34 לחוק-יסוד: הממשלה]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;ייעוץ בטיפול תומך&quot; - ייעוץ בקוד ייעוץ ייעודי, שתועד במערכת הממוחשבת של בית החולים, שנתן רופא מומחה בטיפול תומך או אח מומחה בטיפול תומך או רופא יועץ בטיפול תומך בילדים, לאדם המאושפז בבית חולים;
:- &quot;ייעוצים תוספתיים בטיפול תומך&quot; - כמות הייעוצים בטיפול תומך שבוצעו בכל חודש בפרק הזמן המפורט בכל תקנה בהשוואה לכמות הייעוצים בטיפול תומך שבוצעו בחודש דצמבר 2025;
:- &quot;משרה תוספתית&quot; - אחוזי המשרה התוספתיים המוקדשים לתפקיד מיום י&quot;ב בטבת התשפ&quot;ו (1 בינואר 2026) בהשוואה לאחוזי המשרה המוקדשים לתפקיד בדצמבר 2025;
:- &quot;צוות טיפול תומך מורחב&quot; - לפי [[תקנה 4]];
:- &quot;צוות טיפול תומך מורחב - ילדים&quot; - לפי [[תקנה 5]];
:- &quot;רופא יועץ בטיפול תומך ילדים&quot; - לפי [[תקנה 3]];
:- &quot;שנת התקצוב&quot; - שנה משנת 2027 ואילך;
:- &quot;תקנות אמות מידה לחלוקה&quot; - [[=תקנות אמות מידה לחלוקה|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף), התשפ&quot;ג-2022]].

@ 2. תחולה
: [[פרק א' לתקנות אמות מידה לחלוקה]] יחול על חלוקת סכום נוסף לפי תקנות אלה.

@ 3. רופא יועץ בטיפול תומך ילדים
: רופא יועץ בטיפול תומך ילדים הוא רופא מומחה בטיפול תומך וברפואת ילדים, או רופא שהוא מומחה או בטיפול תומך או ברפואת ילדים ובלבד שמשרד הבריאות אישר את הכשרתו וניסיונו של הרופא בטיפול בילדים בעלי צרכים בטיפול תומך (צרכים פליאטיביים), בהתייעצות עם האיגוד לרפואה פליאטיבית.

@ 4. צוות טיפול תומך מורחב
: צוות טיפול תומך מורחב הוא צוות הפועל בבית החולים באחוזי משרה תוספתית מצטברים לפי החלוקה הזאת:
: (1) בחצי השנה הראשונה לפעילות הצוות, עמידה באחוזי המשרה שבפסקת משנה (א) או (ב), או בשילוב שלהן בשיעור של 50% משרה לפחות:
:: (א) 50 אחוזי משרה תוספתיים, מוקצים לרופא שלו מומחיות בטיפול תומך (מומחיות ברפואה פליאטיבית) או רופא מתמחה בטיפול תומך שצפוי לפעול בתפקיד רופא מומחה במסגרת צוות טיפול תומך;
:: (ב) 50 אחוזי משרה תוספתיים, מוקצים לרופא שלו מומחיות בטיפול תומך, או רופא מתמחה בטיפול תומך, או לאח מומחה בטיפול תומך, או בשילוב אחוזי משרה של כל השלושה;
: (2) החל מהחודש השביעי לפעילות הצוות - 100% משרה תוספתיים לפחות, המורכבים מפסקה (1)(א) ו-(ב) בשיעור המלא המפורט בפסקאות משנה אלה.

@ 5. צוות טיפול תומך מורחב - ילדים
: צוות טיפול תומך מורחב - ילדים הוא צוות הפועל בבית החולים באחוזי משרה תוספתית, לפי החלוקה הזאת:
: (1) בחצי השנה הראשונה לפעילות הצוות, עמידה בשילוב אחוזי המשרה שבפסקאות משנה (א) עד (ג), בשיעור של 125 אחוזי משרה לפחות:
:: (א) 75 אחוזי משרה תוספתיים מוקצים לרופא יועץ בטיפול תומך - ילדים או לרופא מתמחה בטיפול תומך שצפוי לפעול בתפקיד רופא מומחה במסגרת הצוות לטיפול תומך בילדים או שילוב של השניים;
:: (ב) 75 אחוזי משרה תוספתיים מוקצים לאח מומחה בטיפול תומך;
:: (ג) 50 אחוזי משרה תוספתיים מוקצים לרופא יועץ בטיפול תומך - ילדים או לרופא מתמחה בטיפול תומך או לאח מומחה בטיפול תומך או לעובד סוציאלי או לפסיכולוג או לצוות מינהלי או שילוב של השישה;
: (2) החל מהחודש השביעי לפעילות הצוות - 200% משרה תוספתיים לפחות, המורכבים מפסקה (1)(א) עד (ג) בשיעור המלא המפורט בפסקאות משנה אלה.

@ 6. סכום התקצוב הנוסף בעד פעילות בתחום הטיפול התומך
: סך כל התקצוב הנוסף לפי תקנות אלה יהיה 20,000,000 שקלים חדשים לכל שנה.
: (((הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2027):)) סכום התקצוב הנוסף לפי תקנות אלה יהיה בסכום כולל של 25,000,000 שקלים חדשים.

@ 7. תקצוב נוסף בעד פעילות צוות טיפול תומך מורחב בבית החולים
: סכום תקצוב נוסף בסכום כולל של 13,000,000 שקלים חדשים יחולק בכל שנת תקצוב, לבית חולים שמפעיל צוות טיפול תומך מורחב בבית החולים לפי הפירוט הזה:
: (1) לבית חולים שבו פועל צוות טיפול תומך מורחב, יחולק סכום תקצוב נוסף של עד 500,000 שקלים חדשים בכל שנה בעד פעילות הצוות בשנה שקדמה לשנת התקצוב אם פעל שנה מלאה, או סכום תקצוב חלקי של 41,667 שקלים חדשים לכל חודש פעילות של הצוות אם פעל פחות משנה מלאה, לפי הפירוט הזה:
:: (א) לבית חולים שבו פועל צוות טיפול תומך מורחב, ושבמהלך חודש דצמבר בשנת 2025 בוצעו בו פחות מ-25 ייעוצים בטיפול תומך, יחולק סכום תקצוב נוסף כאמור בפסקה זו אם התקיימו כל אלה:
::: (1) בחצי השנה הראשונה לפעילות הצוות הוא ביצע 10 ייעוצים תוספתיים בטיפול תומך בחודש לפחות, ומהחודש השביעי לפעילות הצוות הוא ביצע 50 ייעוצים תוספתיים בחודש לפחות, ו-55 ייעוצים תוספתיים בחודש לפחות משנת הפעילות השנייה; לעניין פסקה זו, ייחשבו ביקורים חודשיים במרפאה לטיפול תומך (מרפאה פליאטיבית) אמבולטורית, כייעוצים עד לתקרה של 10 ייעוצים בטיפול תומך;
::: (2) בית החולים הציג תיעוד ישיבות חודשיות של צוות הטיפול התומך בבית החולים;
::: (3) (((נמחקה כהוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2026):)) צוות הטיפול התומך בבית החולים ביצע 30 שעות לפחות של הכשרות שנתיות פנים מול פנים בנושאי הטיפול התומך, לצוותים אחרים בבית החולים באחת או יותר מהדרכים האלה:
:::: (א) השתלבות בפעילות האקדמית של בית החולים לרבות באמצעות הדרכת סטודנטים, סטז'רים, מתמחים ומשתלמים במקצועות רפואיים שונים;
:::: (ב) השתלבות בישיבות הבוקר של מחלקות בית החולים, לדיון על מטופלים והצגת נושאים בטיפול תומך;
:::: (ג) ביצוע הכשרות ייעודיות בנושאי טיפול תומך בתוך בית החולים לאנשי צוות ממקצועות רפואיים שונים;
:: (ב) לבית חולים שבו פועל צוות טיפול תומך מורחב, ושבמהלך חודש דצמבר 2025 בוצעו בבית החולים 25 ייעוצים בטיפול תומך לפחות, יחולק סכום תקצוב נוסף כאמור בפסקה זו אם התקיימו כל אלה:
::: (1) בחצי השנה הראשונה לפעילות הצוות הוא ביצע 20 ייעוצים תוספתיים בטיפול תומך בחודש לפחות, ומהחודש השביעי לפעילות הצוות הוא ביצע 55 ייעוצים תוספתיים בחודש לפחות; לעניין פסקה זו, ייחשבו ביקורים חודשיים במרפאה לטיפול תומך (מרפאה פליאטיבית) אמבולטורית, כייעוצים עד לתקרה של 20 ייעוצים בטיפול תומך;
::: (2) בית החולים הציג תיעוד ישיבות חודשיות של צוות טיפול תומך בבית החולים;
::: (3) (((נמחקה כהוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2026):)) בית החולים ביצע 30 שעות לפחות של הכשרות שנתיות פנים אל פנים בנושאי הטיפול התומך, לצוותים בבית החולים, באחת או יותר מהדרכים האלה:
:::: (א) השתלבות בפעילות האקדמית של בית החולים לרבות באמצעות הדרכת סטודנטים, מתמחים, סטז'רים ומשתלמים במקצועות רפואיים שונים;
:::: (ב) השתלבות בישיבות הבוקר של מחלקות בית החולים, לדיון על מטופלים והצגת נושאים בטיפול תומך;
:::: (ג) ביצוע הכשרות ייעודיות בנושאי רפואה תומכת בתוך בית החולים לאנשי צוות ממקצועות רפואיים שונים;
: (2) על אף האמור בפסקה (1), לבית חולים שבו צוות טיפול תומך מורחב כולל רופא שנמצא עדיין במהלך ההתמחות בטיפול תומך שמועסק במשרה מלאה, ושצפוי, לאחר השלמת ההתמחות, לעבוד כרופא מומחה בצוות טיפול תומך, יחולק הסכום האמור בפסקה (1) בכל שנה בעד שליחת הרופא להתמחות ולא בעד עמידה ביעדים; נותרה יתרה תקציבית במסגרת תקנה זו, יושלם התקצוב, כבר בשנה הראשונה, בעד שליחת הרופא להתמחות לעד מיליון שקלים חדשים בעד משך ההתמחות כולה;
: (3) לבית חולים שבו צוות טיפול תומך מורחב כולל רופא שנמצא עדיין במהלך ההתמחות בטיפול תומך שמועסק בחצי משרה, ושצפוי, לאחר השלמת ההתמחות, לעבוד כרופא מומחה בצוות טיפול תומך, יחולק סכום התקצוב בעד עמידה בחצי מהיעדים הקבועים בפסקה (1)(א) או (ב), לפי העניין.

@ 8. סכום תקצוב נוסף בעד הפעלת צוות טיפול תומך מורחב - ילדים בבית החולים
: לשבעה בתי חולים יחולק בכל שנת תקצוב סכום תקצוב נוסף של 940,000 שקלים חדשים לשנת פעילות מלאה בשנה שקדמה לשנת התקצוב או 78,333 שקלים חדשים בעד כל חודש של פעילות צוות טיפול תומך מורחב - ילדים בשנה שקדמה לשנת התקצוב, לפי הפירוט הזה:
: (1) זכאות לתקצוב לפי תקנה זו תינתן לשבעת בתי החולים שבהם הכמות הגדולה ביותר של מיטות אשפוז ילדים ברישיון, ובלבד שביניהם בית חולים אחד מכל אחד מהמחוזות: צפון, מרכז, ירושלים ודרום; קיבל בית חולים הודעה שהוא זכאי לתקצוב, אך לא החל בביצוע עד יום כ&quot;א בחשוון התשפ&quot;ז (1 בנובמבר 2026), תועבר הזכאות לבית החולים הבא בגודלו, תוך הקפדה על פריסה של בית חולים אחד לפחות שיהיה זכאי לתקצוב בכל מחוז;
: (2) לבתי החולים הזכאים לתקצוב כאמור בפסקה (1), יחולק סכום תקצוב נוסף אם התקיימו כל אלה:
:: (א) מהחודש השביעי לפעילות הצוות בוצעו 30 ייעוצים תוספתיים בטיפול תומך לילדים בחודש לפחות, ומהשנה השנייה לפעילות הצוות - 40 ייעוצים תוספתיים לילדים בחודש לפחות; לעניין פסקה זו, ייחשבו ביקורים חודשיים במרפאה לטיפול תומך (מרפאה פליאטיבית) אמבולטורית, כייעוצים עד לתקרה של 20 ייעוצים;
:: (ב) (((נמחקה כהוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2026):)) בוצעו 3 מפגשי הכשרה לפחות, פנים אל פנים או מקוונים, לצוותים המטפלים בילדים בבית החולים או מחוץ לו כמפורט [[בתקנה 7(1)(א)(3)]];
: (3) על אף האמור בפסקה (2), לבית חולים שבו צוות הטיפול התומך כולל רופא שנמצא בהתמחות בבית חולים אחר, יחולק סכום התקצוב בהתקיים אלה:
:: (א) בבית חולים שבו הרופא נמצא בהתמחות בחצי משרה - בוצעו 23 ייעוצים תוספתיים בטיפול תומך לילדים בחודש לפחות ומהחודש השביעי לפעילות הצוות, ומהשנה השנייה לפעילות הצוות - 30 ייעוצים לפחות כאמור בפסקה (2)(א), ושני מפגשי הכשרה כאמור בפסקה ((())2(()))(ב);
:: (ב) בבית חולים שבו הרופא נמצא בהתמחות במשרה מלאה - בוצעו 15 ייעוצים תוספתיים בטיפול תומך לילדים בחודש לפחות ומהחודש השביעי לפעילות הצוות, ומהשנה השנייה לפעילות הצוות - 20 ייעוצים לפחות כאמור בפסקה (2)(א), ושני מפגשי הכשרה כאמור בפסקה ((())2(()))(ב).

@ 9. סכום תקצוב נוסף בעד הפעלת מענה חלקי של טיפול תומך לילדים בבית החולים
: לשני בתי החולים שהם לא שבעת בתי החולים שקיבלו תקצוב לפי [[תקנה 8]], יחולק בכל שנת תקצוב סכום תקצוב נוסף בסכום של 210,000 שקלים חדשים לשנת פעילות מלאה בשנה שקדמה לשנת התקצוב, או 17,500 שקלים חדשים לכל חודש של פעילות שבו ניתן מענה חלקי של טיפול תומך לילדים בשנה שקדמה לשנת התקצוב, לפי הפירוט הזה:
: (1) בית החולים הגיש בתוך חודש מיום פרסום התקנות, אלא אם כן אישר לו המשרד מועד הגשה מאוחר יותר, תוכנית למתן מענה של טיפול תומך לילדים בבית החולים, שתכלול, בין השאר, את לוח הזמנים המשוער להקמת המענה של הטיפול התומך הכולל תוכנית לאיוש אנשי מקצוע, הקצאת מקום פיזי, תוכנית התערבות במחלקות הילדים ועמידה ביעדים האלה:
:: (א) בית החולים אייש 50% לפחות של משרה תוספתית, של רופא יועץ בטיפול תומך ילדים או אחות מומחית בטיפול תומך;
:: (ב) מהחודש השביעי לתחילת הפעילות, בית החולים ביצע 15 ייעוצים בטיפול תומך לילדים בכל חודש לפחות, ובשנה השנייה לפעילות - 20 ייעוצים בטיפול תומך לילדים בכל חודש לפחות;
:: (ג) בית החולים ביצע, מהשנה השנייה להפעלת התוכנית, הכשרה אחת לפחות לצוות המטפל;
: (2) המשרד ידרג את התוכניות שהוגשו ויבחר את שתי התוכניות שיזכו את בתי החולים בתקצוב, לפי הדירוג הזה:
:: (א) בית חולים שכמות מיטות אשפוז ילדים ברישיונו היא 60 ומעלה - יקבל נקודה אחת;
:: (ב) ארבעת בתי החולים שנמצאים במרחק הגאוגרפי הגדול ביותר מבית חולים אחר שפועל בו צוות טיפול תומך מורחב - ילדים - יקבלו נקודה אחת;
:: (ג) בית חולים שבמועד הגשת התוכנית הציג איש מקצוע כאמור בפסקה (1)(א) שיוכל להתחיל במתן המענה של טיפול תומך באופן מיידי - יקבל נקודה אחת;
:: (ד) במקרה של שוויון בניקוד התוכניות, ייבחרו התוכניות שהוגשו במועד המוקדם ביותר;
: (3) המשרד יבחן את עמידת בתי החולים בתוכנית ובפרט ביעדים הקבועים בפסקה (1), ויהיה רשאי להפסיק את התקצוב לבית חולים שלא עמד בתנאי תקנה זו, ולהעבירו לבית חולים אחר שהגיש תוכנית לפי פסקה (1) ולא תוקצב בסבב הזכאות הראשון.

@ 10. סכום תקצוב נוסף בעד הכשרת מתמחים בטיפול תומך
: נותרה יתרה תקציבית לאחר תקצוב לפי תקנות אלה, ובכלל זה יתרה לאחר תקצוב וחלוקת יתרות במסגרת [[תקנה 7]], תחולק היתרה לבתי החולים שיש בהם מחלקה מוכרת להתמחות בטיפול תומך בעד הכשרת מתמחים חדשים בטיפול תומך בשנה שקדמה לשנת התקצוב, לפי הפירוט הזה:
: (((הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2027):)) סכום תקצוב נוסף בסך כולל של 4,770,000 שקלים חדשים, שהם 830,000 שקלים חדשים לכל בית חולים, בתוספת יתרות שייוותרו לפי תקנות אלה ובכלל זה לאחר תקצוב וחלוקת יתרות במסגרת [[תקנה 7]], יחולק לחמישה בתי חולים שיש בהם מחלקה מוכרת להתמחות בטיפול תומך (פליאטיבי) בעד הכשרת מתמחים חדשים בטיפול תומך בשנת 2026 לפי הפירוט הזה:
: (1) בית חולים בעל מחלקה מוכרת להתמחות בטיפול תומך (פליאטיבי) שמעוניין לקבל תקצוב לפי תקנה זו בעד הכשרת מתמחה בטיפול תומך, יגיש בקשה למשרד עד ליום 1 בנובמבר, אם פרסם המשרד עד ליום 1 באוקטובר שנותרו יתרות לחלוקה, אלא אם כן אישר לו המשרד להגיש תוכנית במועד מאוחר יותר;
:: (((הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2027):)) בית חולים בעל מחלקה מוכרת להתמחות בטיפול תומך (פליאטיבי) שמעוניין לקבל תקצוב לפי תקנה זו בעד הכשרת מתמחה בטיפול תומך, יגיש בקשה למשרד בתוך חודש מיום פרסום התקנות, ולצורך תקצוב בשנת התקצוב 2028 - עד ליום א' בחשוון התשפ&quot;ח (1 בנובמבר 2027), אם פרסם המשרד עד ליום כ&quot;ט באלול התשפ&quot;ח (1 באוקטובר 2027) שנותרו יתרות לחלוקה, אלא אם כן אישר לו המשרד להגיש תוכנית במועד מאוחר יותר;
: (2) משרד הבריאות ידרג וינקד את הבקשות לפי אמות המידה האלה:
:: (א) אם למתמחה המיועד יש הסכם התקשרות, או הצהרת כוונות חתומה בידי המתמחה ומוסד שולח, על העסקה בתחום הטיפול התומך בתום ההתמחות - תנוקד הבקשה ב-2 נקודות;
:: (ב) אם המוסד השולח כאמור בפסקת משנה (א) הוא מרכז רפואי גריאטרי - תנוקד הבקשה ב-2 נקודות;
:: (ג) אם המוסד השולח כאמור בפסקת משנה (א) הוא בית חולים בפריפריה גאוגרפית כהגדרתו [[בתקנות אמות מידה לחלוקה]] - תנוקד הבקשה בנקודה אחת;
:: (ד) במקרה של שוויון בניקוד התוכניות, ייבחרו התוכניות שהוגשו במועד המוקדם ביותר;
: (3) (((נמחקה כהוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2027):)) סכום היתרה שנותר לחלוקה כאמור ברישה יחולק ב-830,000 שקלים חדשים, והתוצאה שתתקבל, בעיגול מטה, תהיה מספר בתי החולים שיהיה ניתן לתקצב לפי תקנה זו; סכום התקצוב לכל בקשה שהתקבלה יהיה 830,000 שקלים חדשים.

@ 10א. תקצוב נוסף בעד הכשרת אחים ואחיות ממעונות יום שיקומיים לטיפול בילדים מונשמים וילדים עם טרכאוסטום
: (((הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2027):))
: (א) לשני בתי החולים שפועל בהם צוות טיפול תומך מורחב - ילדים יחולק בשנת 2027 סכום תקצוב בסך של 115,000 שקלים חדשים בעד הגשת תוכנית עבודה לביצוע כל הפעילויות המפורטות להלן, ובלבד שכלל הפעילות הושלמה עד לסיום שנה זו, אלא אם כן אישר להם המשרד הגשה או סיום במועד מאוחר יותר:
:: (1) הכשרת אחים ואחיות ממעונות יום שיקומיים לטיפול בילדים מונשמים וילדים עם טרכאוסטום, בעד 65 משתתפים לפחות בסך הכול בכל ההכשרות, במפגשים חד-יומיים, שבכל מפגש ישתתפו לא יותר מ-12 משתתפים;
:: (2) הכשרת אחים ואחיות ממעונות יום שיקומיים לטיפול בילדים עם הזנה גסטרואנטרלית, בעד 65 משתתפים לפחות בסך הכול בכל ההכשרות, במפגשים חד-יומיים, שבכל מפגש ישתתפו לא יותר מ-25 משתתפים;
:: (3) הכשרת 30 אחים ואחיות נאמני ילדים מונשמים או עם טרכאוסטום בהכשרה הכוללת 3 ימי עיון לפחות; לעניין פסקה זו - אחים ואחיות נאמני טרכאוסטום או הנשמה מוסדית יהיו אמונים על הטמעת אמות מידה ופרוטוקולים אחידים בכלל האגפים והמחלקות במוסד שבו הם עובדים, ותפקידם יהיה לנהל ולתאם את רצף הטיפול והשחרור ברמה המערכתית, תוך סנכרון ישיר בין בתי החולים לצוותי הקהילה וקופות החולים, לייעץ ולהדריך צוותים רפואיים וסיעודיים בבית החולים, ולתת מענה במצבי חירום מורכבים ובשילוב גישה של טיפול תומך.
: (ב) תקצוב כאמור יחולק לשני בתי החולים הראשונים שהגישו תוכנית לאישור המשרד ושתוכניתם אושרה, ובלבד שבית החולים ביצע 80% לפחות מהתוכנית שהוגשה; ביצע בית החולים את התוכנית באופן חלקי, שלא פחת מ-80% מהתוכנית, יחולק לו תקצוב באופן יחסי לשיעור הביצוע.

@ 11. דיווח
: בעד תקצוב לפי תקנות אלה יעביר בית החולים דיווח לפי הפירוט הזה:
: (1) הרכב הצוות הפועל לפי כל אחת מהתקנות, בחודש דצמבר 2025 ובתקופת הפעילות לפי התקנות בכל חודש בנפרד, בפירוט אחוזי המשרה שהוקצו לכל איש צוות אך ורק לפעילות הטיפול התומך;
: (2) בית חולים ששלח רופא להתמחות בטיפול תומך ידווח על התקדמות המתמחה בתוכנית ההתמחות, על מועד הסיום המשוער להתמחות ועל מועד התחלה משוער לתחילת העסקה בצוות הטיפול התומך;
: (3) בעד הצוותים המפורטים בכל אחת מהתקנות יעביר בית החולים את מספר הייעוצים בטיפול תומך שביצע הצוות המתועדים במערכת ואת מספר הביקורים במרפאה לטיפול תומך (פליאטיבית) שהתבצעו בכל חודש החל מדצמבר 2025 ובכל חודש מחודשי שנת הפעילות, כולל קוד הרישום ומבצע הייעוץ;
: (4) פירוט פעילות ההכשרה שביצע צוות טיפול תומך מורחב או צוות טיפול תומך מורחב - ילדים או צוות המענה החלקי של הטיפול התומך לילדים הכולל תאריכים, הגורם המכשיר, תיאור תוכן ההכשרה ותיאור המספר והאופי של משתתפי ההכשרה;
: (5) בית החולים ידווח על תאריכי הישיבות החודשיות של צוות הטיפול התומך ועל המשתתפים בהן;
: (6) בית חולים שיש לו מחלקה מוכרת להתמחות בטיפול תומך ידווח על כלל המתמחים שהוא מכשיר, גם אם לא תוקצבו לפי תקנות אלה; בית חולים מכשיר שמכשיר מתמחים לפי [[תקנה 10]], ידווח בעבור כל מתמחה בכל שנה על ההתקדמות בביצוע ההתמחות וצפי לסיום.

@ 12. הוראת שעה
: (א) בתקופה שמיום י&quot;ב בטבת התשפ&quot;ו (1 בינואר 2026) עד יום כ&quot;א בטבת התשפ&quot;ז (31 בדצמבר 2026) יראו כאילו ((- הנוסח שולב כהוראת שעה בשנת 2026.))
: (ב) בתקופה שמיום י&quot;ב בטבת התשפ&quot;ו (1 בינואר 2026) עד יום א' בטבת התשפ&quot;ח (31 בדצמבר 2027) יראו כאילו ((- הנוסח שולב כהוראת שעה בשנים 2026 ו-2027.))
: (ג) התקצוב בעד פעילות שתבוצע בשנת 2026 יחולק במהלך שנת התקצוב 2027.

@ 13. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ביום י&quot;ב בטבת התשפ&quot;ו (1 בינואר 2026).

&lt;פרסום&gt; ג' בתשרי התשפ&quot;ז (14 בספטמבר 2026)
&lt;חתימה&gt; חיים כץ שר הבריאות</text>
      <sha1>f33o3zdbo1h944vie9n99ddq1dsty48</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755766</id>
    <revision>
      <id>3084946</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:00:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084946</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="858" sha1="ef8p0tqpfbqx10hlmmetnuul2f0btrk" xml:space="preserve">'''אבולוציוניזם אוניברסלי'''
מחבר: לב קריביצקי
רישיון: CC BY-SA 4.0
מקור: https://doi.org/10.5281/zenodo.22877303

== כרכים ==
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1|כרך 1]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|כרך 2]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 3|כרך 3]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 4|כרך 4]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 5|כרך 5]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 6|כרך 6]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 7|כרך 7]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 8|כרך 8]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 9|כרך 9]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 10|כרך 10]]</text>
      <sha1>ef8p0tqpfbqx10hlmmetnuul2f0btrk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3085006</id>
      <parentid>3084946</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T08:28:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3085006</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1230" sha1="3fxoxtoop1b6ldsak806w2qury9rd3a" xml:space="preserve">'''אבולוציוניזם אוניברסלי'''{{ש}}
מחבר: לב קריביצקי{{ש}}
רישיון: CC BY-SA 4.0{{ש}}
מקור: https://doi.org/10.5281/zenodo.22877303

מתוך המבוא:{{ש}}
'''הספר הנוכחי הוא בו-זמנית פרסום מדעי-פופולרי ומדעי-פילוסופי. בהתאם לאוריינטציה המדעית-פופולרית שלו ממלא הספר שליחות נאורה, ומשמש כאנציקלופדיה פופולרית של ידע מדעי על טבע היקום.'''
== כרכים ==
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1|כרך 1]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|כרך 2]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 3|כרך 3]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 4|כרך 4]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 5|כרך 5]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 6|כרך 6]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 7|כרך 7]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 8|כרך 8]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 9|כרך 9]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 10|כרך 10]]</text>
      <sha1>3fxoxtoop1b6ldsak806w2qury9rd3a</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3085007</id>
      <parentid>3085006</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T08:28:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:מדע וטבע]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3085007</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1266" sha1="g7hod7kgbe8rtjkz59g9y4abmwc01gh" xml:space="preserve">'''אבולוציוניזם אוניברסלי'''{{ש}}
מחבר: לב קריביצקי{{ש}}
רישיון: CC BY-SA 4.0{{ש}}
מקור: https://doi.org/10.5281/zenodo.22877303

מתוך המבוא:{{ש}}
'''הספר הנוכחי הוא בו-זמנית פרסום מדעי-פופולרי ומדעי-פילוסופי. בהתאם לאוריינטציה המדעית-פופולרית שלו ממלא הספר שליחות נאורה, ומשמש כאנציקלופדיה פופולרית של ידע מדעי על טבע היקום.'''
== כרכים ==
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1|כרך 1]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|כרך 2]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 3|כרך 3]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 4|כרך 4]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 5|כרך 5]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 6|כרך 6]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 7|כרך 7]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 8|כרך 8]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 9|כרך 9]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 10|כרך 10]]

[[קטגוריה:מדע וטבע]]</text>
      <sha1>g7hod7kgbe8rtjkz59g9y4abmwc01gh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3085008</id>
      <parentid>3085007</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T08:29:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:יצירות מהמאה ה-21]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3085008</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1315" sha1="cngx8o2507q72vzhocs069etevp5rqz" xml:space="preserve">'''אבולוציוניזם אוניברסלי'''{{ש}}
מחבר: לב קריביצקי{{ש}}
רישיון: CC BY-SA 4.0{{ש}}
מקור: https://doi.org/10.5281/zenodo.22877303

מתוך המבוא:{{ש}}
'''הספר הנוכחי הוא בו-זמנית פרסום מדעי-פופולרי ומדעי-פילוסופי. בהתאם לאוריינטציה המדעית-פופולרית שלו ממלא הספר שליחות נאורה, ומשמש כאנציקלופדיה פופולרית של ידע מדעי על טבע היקום.'''
== כרכים ==
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1|כרך 1]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|כרך 2]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 3|כרך 3]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 4|כרך 4]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 5|כרך 5]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 6|כרך 6]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 7|כרך 7]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 8|כרך 8]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 9|כרך 9]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 10|כרך 10]]

[[קטגוריה:מדע וטבע]]
[[קטגוריה:יצירות מהמאה ה-21]]</text>
      <sha1>cngx8o2507q72vzhocs069etevp5rqz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755767</id>
    <revision>
      <id>3084947</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:00:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084947</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13109" sha1="53fprhi28devo9k24hkilzkdlzb1kwj" xml:space="preserve">'''אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 1'''
מחבר: לב קריביצקי
מקור: https://doi.org/10.5281/zenodo.22877303
רישיון: CC BY-SA 4.0

הספר מוקדש להצגתם ולפיתוחם של היסודות השקפתיים והעולמיים הפונדמנטליים של הידע המדעי-טבעי המודרני. בצורה פשוטה ונגישה (אך לא מפושטת או וולגרית-פופולרית) מוצגת התכנים האבולוציוניים של מדעי הטבע המודרניים – פיזיקה, כימיה, אסטרונומיה, קוסמולוגיה, גאולוגיה, ביולוגיה, אנתרופולוגיה היסטורית. כל מדע הטבע המודרני מוצג בספר אחד. הספר יכול לשמש הן כאנציקלופדיה של הישגי מדעי הטבע והן כספר לימוד השלם ביותר בנושאי התפיסות של מדע הטבע המודרני. בו מוצגת ההיסטוריה של הטבע מהתהוות היקום שלנו – המטהגלקסיה – ועד להשלמת תהליך ההיווצרות של האדם המודרני, יציאתו מממלכת החיות. על בסיס מכלול הדיסציפלינות המדעיות פותחו היסודות הפילוסופיים של התאוריה הכללית של האבולוציה. בבסיס הספר מונחת הגישה הניודית-אבולוציונית (המוביליזציונית), שלפיה הכוחות המניעים של התהליכים האבולוציוניים הפועלים ברמות הקיום השונות ביותר – בטבע הדומם והחי, בחברה האנושית ובתרבות – הם מה שנקרא מבני ניוד (מוביליזציה) מסוגים שונים, המסוגלים, באמצעות קליטת משאבים חומריים-אנרגטיים מהסביבה החיצונית, לבצע עבודה אבולוציונית מסוימת של סידור חלקים שונים של החומר ולגייס את משאביהם הפנימיים לשימור ושחזור של הרכיבים העיקריים של מבנים אלה במאבק תחרותי עם מבנים אחרים.
בהיותו בה בעת פרסום מדעי-פופולרי ומדעי-פילוסופי, הספר מיועד למעגל הרחב ביותר של קוראים המתעניינים בבעיות המדע המודרני ובהשקפת העולם המדעית, ושואפים להעמיק את הבנתם את העולם. הוא יהיה שימושי לסטודנטים, לתלמידי תואר שני, למרצים, למדענים הפועלים בתחומי ידע מגוונים ביותר ומבקשים למצוא חוט מנחה במסעותיהם החיים והמדעיים, הנמצא בתחום השקפת העולם. הספר אינו רק יצירה מדעית-פילוסופית, אלא גם סיפור מרתק, שגיבורו הוא האבולוציה.
״מהי אבולוציה – תאוריה, מערכת, השערה?.. לא, משהו גדול יותר מכל אלה: היא התנאי הבסיסי, שעליו יצייתו מעתה כל התאוריות, ההשערות והמערכות, אם הן רוצות להיות הגיוניות ואמיתיות. האור המאיר את כל העובדות, העיקול שבו חייבות להתאחד כל השורות – הנה מהי אבולוציה.״
פייר טיאר דה שארדן.
״עידן הנסים חלף, ואנו נאלצים לחפש סיבות לכל מה שמתרחש בעולם.״
ויליאם שייקספיר.
״אנו בני אדם, וגורלנו להכיר עולמות חדשים ומסתוריים ולפלוש אליהם.״
ברנרד שו. ״האדם והאדם העליון״.
״רבים חושבים שמדע הוא רק ידע. זה לא נכון. מדע הוא גם תודעה.״
ואסילי קליוצ'בסקי.
״בעיית הבהרת התנאים להיווצרות סדר מתוך תוהו ובוהו – משימה מספר אחת של המדע המודרני.״ג'ון וילר.
״כי הגיע, ככל הנראה, הזמן שבו הפילוסופיה תוכל שוב לסמוך על תשומת לב ואהבה, הזמן שבו המדע הכמעט שותק הזה זוכה להרים שוב את קולו ויש לו הזכות לקוות שהעולם, שהחריש לתורותיה, ישוב ויטָה אוזן אליה.״
גאורג וילהלם פרידריך הגל, ״הרצאות לתולדות הפילוסופיה״.
״מחשבתו של הפילוסוף מהירה מטבעה, כאילו יש לה כנפיים.״
פלוטינוס, ״אנאדות״.
״הטבע הוליד ויצר אותנו למעשים משמעותיים יותר.״
מרקוס טוליוס קיקרו.
״עשיתם דרך מן התולעת אל האדם, אבל רבות בכם עוד נותר מן התולעת. פעם הייתם קוף, ואפילו עתה האדם הוא קוף יותר מכל קוף אחר.״
פרידריך ניטשה.
״האנושות הגיעה לנקודה כזו של התפתחות ביולוגית שבה היא אחראית לאבולוציה שלה. הפכנו למבצעי אבולוציה עצמית… אנשים המממשים את עצמם (אלה מביניהם שהגיעו לרמה גבוהה של התפתחות, בגרות ובריאות) יכולים ללמד אותנו כה הרבה, שלעתים הם נראים כגזע אחר של יצורים אנושיים.״
א. מאסלו.
״האדם אינו אלא אבולוציה שהגיעה למודעות עצמית.״ג'וליאן האקסלי.
״רק אם הפרטים, ככוחות רוחניים, יפעלו לשלמותם של עצמם ושל החברה, יתאפשר לפתור את הבעיות שהמציאות מייצרת ולהבטיח קידמה חברתית מיטיבה מכל בחינה.״
אלברט שוויצר. ״תרבות ואתיקה״.
״האמת תעשה אתכם חופשיים.״ישו.
כרך 1. האבולוציוניזם האוניברסלי כמערכת9
מבוא10
תקציר25
פרק 0. האבולוציוניזם האוניברסלי כבסיס לתפיסת העולם המודרנית: פילוסופיה, מדע, אורח חיים34
התנאים המוקדמים לגיבוש האבולוציוניזם האוניברסלי במערב34
לידתם והתפתחותם של רעיונות האבולוציוניזם הגלובלי והאוניברסלי ברוסיה50
האבולוציוניזם האוניברסלי בפרשנותו של נ׳ מואיסייב68
האבולוציוניזם האוניברסלי ואיום האפוקליפסה האקולוגית82
האבולוציוניזם האוניברסלי וסיכויי האבולוציה היצירתית של האדם102
האבולוציוניזם האוניברסלי ובעיות החברה החדשנית המודרנית122
האבולוציוניזם האוניברסלי והגישה המגויסת-אבולוציונית144
הגישה המגויסת-אבולוציונית וההסבר האבולוציוני של ההיסטוריה158
הגישה המגויסת-אבולוציונית וההסבר האבולוציוני של הטבע180
פרק 1. האבולוציוניזם הקוסמי כבסיס הפילוסופי של התיאוריה הכללית של האבולוציה195
הפרולוג ״בשמיים״195
האבולוציוניזם הקוסמי והקוסמיזם של החשיבה הפילוסופית197
האבולוציוניזם הקוסמי והפרשנות הגיאוצנטרית של האבולוציוניזם199
הזיקה בין האבולוציוניזם הקוסמי, הגלובלי והאוניברסלי205
האבולוציוניזם הקוסמי והרדוקציוניזם215
האבולוציוניזם הקוסמי והאקולוגיזם219
החשיבה האקולוגית החדשה ועקרונותיה223
פרק 2. מושג האבולוציה228
אבולוציה ומדע228
התהוות מושג האבולוציה230
אבולוציה כמחזור232
המחזוריות של התהליכים האבולוציוניים236
אבולוציה והתפתחות241
מושג האבולוציה במובן הרחב והצר244
אבולוציה וקידמה248
אבולוציוניזם והיסטוריציזם250
פרק 3. אבולוציוניזם ובריאתנות254
היסודות הדתיים-פילוסופיים של הבריאתנות254
הבריאתנות המודרנית מול האבולוציוניזם258
הטיעונים של הכומר קלוץ274
הפרשנות המיתולוגית להופעת הקוסמוס מהכאוס279
הופעת הקוסמוס מהכאוס בתורות הקוסמוגוניות המזרחיות288
בריאת העולם במסורות הדתיות האירופיות294
ההיסטוריה המקראית של בריאת סדר העולם, קוסמוגוניה וקוסמולוגיה של התנ״ך300
כרך 2. יקום המדע, מערכות קוסמיות וחוץ-ארציות
ציוויליזציות310
פרק 4. אבולוציית ההכרה של הקוסמוס והיקום הלא-גיאוצנטרי310
פרק 5. קוסמיזם לא-גיאוצנטרי349
פרק 6. היסטוריית הארגון העצמי הקוסמי436
פרק 7. חיפוש ציוויליזציות קוסמיות459
פרק 8. ״הנדסה קוסמית״ וסדר בקוסמוס521
פרק 9. מבנה ואבולוציה של מערכות קוסמיות586
כרך 3. ההיסטוריה הגאולוגית והביולוגית של כדור הארץ676
פרק 10. כדור הארץ676
פרק 11. הופעת החיים ומקורם735
פרק 12. היסטוריית החיים, התפתחותם והתקדמותם780
כרך 4. מקור האדם ואבולוצייתו929
פרק 13. מקור האדם והתנאים המוקדמים להיווצרותו929
פרק 14. היסטוריית הולדתו והיווצרותו של האדם1098
14.5 ניאנדרטלים ואנשים מהסוג המודרני1196
14.6. אנשים מהסוג המודרני, קרומניונים, ניאואנתרופים, או הומו סאפיינס1226
כרך 5. אבולוטיקה כתאוריה מדעית-פילוסופית ומתודולוגיה לחקר האבולוציה: אבולוציוניזם פילוסופי ומדעי כללי1261
פרק 15. אבולוטיקה כמדע1261
פרק 16. אבולוטיקה ואבולוציוניזם פילוסופי1295
פרק 17. אבולוטיקה ודיאלקטיקה. ביקורת התבונה הדיאלקטית1390
פרק 18. אבולוטיקה וקיברנטיקה1484
פרק 19. אבולוטיקה והגישה המערכתית1521
פרק 20. אבולוטיקה וסינרגטיקה1538
כרך 6. האבולוציוניזם הקלאסי בביולוגיה1617
פרק 21. התגבשות התאוריה הביולוגית של האבולוציה. תאוריית האבולוציה של לאמארק1617
פרק 22. תורת האבולוציה של דרווין. דרוויניזם קלאסי1708
כרך 7. אבולוציוניזם גנטי1884
פרק 23. התגבשות הגנטיקה והתפתחות האבולוציוניזם הגנטי1884
פרק 24. גנטיקה ואבולוציה. תפקוד מבנים גנטיים1984
כרך 8. התאוריה הסינתטית של האבולוציה2227
פרק 25. התאוריה הסינתטית של האבולוציה בביולוגיה כמערכת2227
פרק 26. התאוריה הסינתטית של האבולוציה והאלטרנטיבה הנאולמארקיסטית2418
כרך 9. המשבר של התאוריה הסינתטית של האבולוציה2519
פרק 27. ביקורת התאוריה הסינתטית של האבולוציה והמיתוס על מיושנות הדרוויניזם2519
פרק 28. המשבר של התאוריה הסינתטית של האבולוציה והתהוות גישות אלטרנטיביות. סיכויי סינתזה חדשה2597
כרך 10. סיכויי התפתחות האבולוציוניזם הביולוגי2716
פרק 29. התאוריה הסינתטית של האבולוציה ומורפולוגיה אבולוציונית2716
פרק 30. התאוריה הסינתטית של האבולוציה ובעיות המין (הווידוא)2883
סיכום2996
אחרית דבר3035

== פרקים ==
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1/מבוא]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1/תקציר]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1/פרק 0. האבולוציוניזם האוניברסלי כיסוד ההבנה המודרנית של העולם: פילוסופיה, מדע, דרך חיים]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1/פרק 1. האבולוציוניזם הקוסמי כיסוד פילוסופי של התיאוריה הכללית של האבולוציה]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1/פרק 2. המושג אבולוציה]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1/פרק 3. אבולוציוניזם וקריאציוניזם]]</text>
      <sha1>53fprhi28devo9k24hkilzkdlzb1kwj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3085013</id>
      <parentid>3084947</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T08:47:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3085013</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13119" sha1="muxykffhyrdww1ll0984sr9plxeul0m" xml:space="preserve">{{רן|
'''אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 1'''
מחבר: לב קריביצקי
מקור: https://doi.org/10.5281/zenodo.22877303
רישיון: CC BY-SA 4.0

הספר מוקדש להצגתם ולפיתוחם של היסודות השקפתיים והעולמיים הפונדמנטליים של הידע המדעי-טבעי המודרני. בצורה פשוטה ונגישה (אך לא מפושטת או וולגרית-פופולרית) מוצגת התכנים האבולוציוניים של מדעי הטבע המודרניים – פיזיקה, כימיה, אסטרונומיה, קוסמולוגיה, גאולוגיה, ביולוגיה, אנתרופולוגיה היסטורית. כל מדע הטבע המודרני מוצג בספר אחד. הספר יכול לשמש הן כאנציקלופדיה של הישגי מדעי הטבע והן כספר לימוד השלם ביותר בנושאי התפיסות של מדע הטבע המודרני. בו מוצגת ההיסטוריה של הטבע מהתהוות היקום שלנו – המטהגלקסיה – ועד להשלמת תהליך ההיווצרות של האדם המודרני, יציאתו מממלכת החיות. על בסיס מכלול הדיסציפלינות המדעיות פותחו היסודות הפילוסופיים של התאוריה הכללית של האבולוציה. בבסיס הספר מונחת הגישה הניודית-אבולוציונית (המוביליזציונית), שלפיה הכוחות המניעים של התהליכים האבולוציוניים הפועלים ברמות הקיום השונות ביותר – בטבע הדומם והחי, בחברה האנושית ובתרבות – הם מה שנקרא מבני ניוד (מוביליזציה) מסוגים שונים, המסוגלים, באמצעות קליטת משאבים חומריים-אנרגטיים מהסביבה החיצונית, לבצע עבודה אבולוציונית מסוימת של סידור חלקים שונים של החומר ולגייס את משאביהם הפנימיים לשימור ושחזור של הרכיבים העיקריים של מבנים אלה במאבק תחרותי עם מבנים אחרים.
בהיותו בה בעת פרסום מדעי-פופולרי ומדעי-פילוסופי, הספר מיועד למעגל הרחב ביותר של קוראים המתעניינים בבעיות המדע המודרני ובהשקפת העולם המדעית, ושואפים להעמיק את הבנתם את העולם. הוא יהיה שימושי לסטודנטים, לתלמידי תואר שני, למרצים, למדענים הפועלים בתחומי ידע מגוונים ביותר ומבקשים למצוא חוט מנחה במסעותיהם החיים והמדעיים, הנמצא בתחום השקפת העולם. הספר אינו רק יצירה מדעית-פילוסופית, אלא גם סיפור מרתק, שגיבורו הוא האבולוציה.
״מהי אבולוציה – תאוריה, מערכת, השערה?.. לא, משהו גדול יותר מכל אלה: היא התנאי הבסיסי, שעליו יצייתו מעתה כל התאוריות, ההשערות והמערכות, אם הן רוצות להיות הגיוניות ואמיתיות. האור המאיר את כל העובדות, העיקול שבו חייבות להתאחד כל השורות – הנה מהי אבולוציה.״
פייר טיאר דה שארדן.
״עידן הנסים חלף, ואנו נאלצים לחפש סיבות לכל מה שמתרחש בעולם.״
ויליאם שייקספיר.
״אנו בני אדם, וגורלנו להכיר עולמות חדשים ומסתוריים ולפלוש אליהם.״
ברנרד שו. ״האדם והאדם העליון״.
״רבים חושבים שמדע הוא רק ידע. זה לא נכון. מדע הוא גם תודעה.״
ואסילי קליוצ'בסקי.
״בעיית הבהרת התנאים להיווצרות סדר מתוך תוהו ובוהו – משימה מספר אחת של המדע המודרני.״ג'ון וילר.
״כי הגיע, ככל הנראה, הזמן שבו הפילוסופיה תוכל שוב לסמוך על תשומת לב ואהבה, הזמן שבו המדע הכמעט שותק הזה זוכה להרים שוב את קולו ויש לו הזכות לקוות שהעולם, שהחריש לתורותיה, ישוב ויטָה אוזן אליה.״
גאורג וילהלם פרידריך הגל, ״הרצאות לתולדות הפילוסופיה״.
״מחשבתו של הפילוסוף מהירה מטבעה, כאילו יש לה כנפיים.״
פלוטינוס, ״אנאדות״.
״הטבע הוליד ויצר אותנו למעשים משמעותיים יותר.״
מרקוס טוליוס קיקרו.
״עשיתם דרך מן התולעת אל האדם, אבל רבות בכם עוד נותר מן התולעת. פעם הייתם קוף, ואפילו עתה האדם הוא קוף יותר מכל קוף אחר.״
פרידריך ניטשה.
״האנושות הגיעה לנקודה כזו של התפתחות ביולוגית שבה היא אחראית לאבולוציה שלה. הפכנו למבצעי אבולוציה עצמית… אנשים המממשים את עצמם (אלה מביניהם שהגיעו לרמה גבוהה של התפתחות, בגרות ובריאות) יכולים ללמד אותנו כה הרבה, שלעתים הם נראים כגזע אחר של יצורים אנושיים.״
א. מאסלו.
״האדם אינו אלא אבולוציה שהגיעה למודעות עצמית.״ג'וליאן האקסלי.
״רק אם הפרטים, ככוחות רוחניים, יפעלו לשלמותם של עצמם ושל החברה, יתאפשר לפתור את הבעיות שהמציאות מייצרת ולהבטיח קידמה חברתית מיטיבה מכל בחינה.״
אלברט שוויצר. ״תרבות ואתיקה״.
״האמת תעשה אתכם חופשיים.״ישו.
כרך 1. האבולוציוניזם האוניברסלי כמערכת9
מבוא10
תקציר25
פרק 0. האבולוציוניזם האוניברסלי כבסיס לתפיסת העולם המודרנית: פילוסופיה, מדע, אורח חיים34
התנאים המוקדמים לגיבוש האבולוציוניזם האוניברסלי במערב34
לידתם והתפתחותם של רעיונות האבולוציוניזם הגלובלי והאוניברסלי ברוסיה50
האבולוציוניזם האוניברסלי בפרשנותו של נ׳ מואיסייב68
האבולוציוניזם האוניברסלי ואיום האפוקליפסה האקולוגית82
האבולוציוניזם האוניברסלי וסיכויי האבולוציה היצירתית של האדם102
האבולוציוניזם האוניברסלי ובעיות החברה החדשנית המודרנית122
האבולוציוניזם האוניברסלי והגישה המגויסת-אבולוציונית144
הגישה המגויסת-אבולוציונית וההסבר האבולוציוני של ההיסטוריה158
הגישה המגויסת-אבולוציונית וההסבר האבולוציוני של הטבע180
פרק 1. האבולוציוניזם הקוסמי כבסיס הפילוסופי של התיאוריה הכללית של האבולוציה195
הפרולוג ״בשמיים״195
האבולוציוניזם הקוסמי והקוסמיזם של החשיבה הפילוסופית197
האבולוציוניזם הקוסמי והפרשנות הגיאוצנטרית של האבולוציוניזם199
הזיקה בין האבולוציוניזם הקוסמי, הגלובלי והאוניברסלי205
האבולוציוניזם הקוסמי והרדוקציוניזם215
האבולוציוניזם הקוסמי והאקולוגיזם219
החשיבה האקולוגית החדשה ועקרונותיה223
פרק 2. מושג האבולוציה228
אבולוציה ומדע228
התהוות מושג האבולוציה230
אבולוציה כמחזור232
המחזוריות של התהליכים האבולוציוניים236
אבולוציה והתפתחות241
מושג האבולוציה במובן הרחב והצר244
אבולוציה וקידמה248
אבולוציוניזם והיסטוריציזם250
פרק 3. אבולוציוניזם ובריאתנות254
היסודות הדתיים-פילוסופיים של הבריאתנות254
הבריאתנות המודרנית מול האבולוציוניזם258
הטיעונים של הכומר קלוץ274
הפרשנות המיתולוגית להופעת הקוסמוס מהכאוס279
הופעת הקוסמוס מהכאוס בתורות הקוסמוגוניות המזרחיות288
בריאת העולם במסורות הדתיות האירופיות294
ההיסטוריה המקראית של בריאת סדר העולם, קוסמוגוניה וקוסמולוגיה של התנ״ך300
כרך 2. יקום המדע, מערכות קוסמיות וחוץ-ארציות
ציוויליזציות310
פרק 4. אבולוציית ההכרה של הקוסמוס והיקום הלא-גיאוצנטרי310
פרק 5. קוסמיזם לא-גיאוצנטרי349
פרק 6. היסטוריית הארגון העצמי הקוסמי436
פרק 7. חיפוש ציוויליזציות קוסמיות459
פרק 8. ״הנדסה קוסמית״ וסדר בקוסמוס521
פרק 9. מבנה ואבולוציה של מערכות קוסמיות586
כרך 3. ההיסטוריה הגאולוגית והביולוגית של כדור הארץ676
פרק 10. כדור הארץ676
פרק 11. הופעת החיים ומקורם735
פרק 12. היסטוריית החיים, התפתחותם והתקדמותם780
כרך 4. מקור האדם ואבולוצייתו929
פרק 13. מקור האדם והתנאים המוקדמים להיווצרותו929
פרק 14. היסטוריית הולדתו והיווצרותו של האדם1098
14.5 ניאנדרטלים ואנשים מהסוג המודרני1196
14.6. אנשים מהסוג המודרני, קרומניונים, ניאואנתרופים, או הומו סאפיינס1226
כרך 5. אבולוטיקה כתאוריה מדעית-פילוסופית ומתודולוגיה לחקר האבולוציה: אבולוציוניזם פילוסופי ומדעי כללי1261
פרק 15. אבולוטיקה כמדע1261
פרק 16. אבולוטיקה ואבולוציוניזם פילוסופי1295
פרק 17. אבולוטיקה ודיאלקטיקה. ביקורת התבונה הדיאלקטית1390
פרק 18. אבולוטיקה וקיברנטיקה1484
פרק 19. אבולוטיקה והגישה המערכתית1521
פרק 20. אבולוטיקה וסינרגטיקה1538
כרך 6. האבולוציוניזם הקלאסי בביולוגיה1617
פרק 21. התגבשות התאוריה הביולוגית של האבולוציה. תאוריית האבולוציה של לאמארק1617
פרק 22. תורת האבולוציה של דרווין. דרוויניזם קלאסי1708
כרך 7. אבולוציוניזם גנטי1884
פרק 23. התגבשות הגנטיקה והתפתחות האבולוציוניזם הגנטי1884
פרק 24. גנטיקה ואבולוציה. תפקוד מבנים גנטיים1984
כרך 8. התאוריה הסינתטית של האבולוציה2227
פרק 25. התאוריה הסינתטית של האבולוציה בביולוגיה כמערכת2227
פרק 26. התאוריה הסינתטית של האבולוציה והאלטרנטיבה הנאולמארקיסטית2418
כרך 9. המשבר של התאוריה הסינתטית של האבולוציה2519
פרק 27. ביקורת התאוריה הסינתטית של האבולוציה והמיתוס על מיושנות הדרוויניזם2519
פרק 28. המשבר של התאוריה הסינתטית של האבולוציה והתהוות גישות אלטרנטיביות. סיכויי סינתזה חדשה2597
כרך 10. סיכויי התפתחות האבולוציוניזם הביולוגי2716
פרק 29. התאוריה הסינתטית של האבולוציה ומורפולוגיה אבולוציונית2716
פרק 30. התאוריה הסינתטית של האבולוציה ובעיות המין (הווידוא)2883
סיכום2996
אחרית דבר3035
}}
== פרקים ==
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1/מבוא]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1/תקציר]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1/פרק 0. האבולוציוניזם האוניברסלי כיסוד ההבנה המודרנית של העולם: פילוסופיה, מדע, דרך חיים]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1/פרק 1. האבולוציוניזם הקוסמי כיסוד פילוסופי של התיאוריה הכללית של האבולוציה]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1/פרק 2. המושג אבולוציה]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1/פרק 3. אבולוציוניזם וקריאציוניזם]]</text>
      <sha1>muxykffhyrdww1ll0984sr9plxeul0m</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1/מבוא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755768</id>
    <revision>
      <id>3084948</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:00:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084948</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36106" sha1="riqzq24r6shzhrv89z9rukpdmv1x34o" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 1]]

== מבוא ==

הספר שפתחתם כעת, קורא יקר, הוא בלתי רגיל למדי ושאפתן מאוד. הוא פרי של יותר מארבעים שנות הגות של מחברו, פילוסוף-אבולוציוניסט, ומאמצים מתמשכים להבנת מידע על כל מה שקרה וקורה בעולם. כתוצאה מכך נוצרה מערכת פילוסופית חדשה ביסודה של אבולוציוניזם אוניברסלי, גובשו ופותחו היסודות הפילוסופיים של התאוריה הכללית של האבולוציה (הת''אה).
הספר הנוכחי הוא בו-זמנית פרסום מדעי-פופולרי ומדעי-פילוסופי. בהתאם לאוריינטציה המדעית-פופולרית שלו ממלא הספר שליחות נאורה, ומשמש כאנציקלופדיה פופולרית של ידע מדעי על טבע היקום. הוא מכיל הצגה פופולרית (אך לא פשטנית) של היסטוריית הטבע מהיווצרות היקום שלנו — המטהגלקסיה ועולמות אפשריים אחרים — ועד לסיום תהליך התהוות האדם על גרגר החול הזעיר של היקום — כוכב הלכת כדור הארץ.
נעביר את הקורא ברחבי הקוסמוס האינסופי כולו, כפי שהוא נגלה לעיני המדע העכשווי המתרחב אל הקוסמי. נבקר במקומות המגוונים ביותר של המטהגלקסיה האינסופית שלנו ובעולמות המקבילים לה, בחורים שחורים ולבנים, בליבות גלקסיות ובמעמקי כוכבים, בכוכבי לכת שונים ובכדור הארץ שלנו בתקופת התפתחות החיים; נצפה כיצד קמו החיים והתפשטו, כיצד קם והתהווה, בצאתו ממצב החיה, נזר האבולוציה — האדם. נפגוש, כמובן, בהשערה גרידא, נציגי תרבויות מחוץ לכדור הארץ, ונראה כמה הם שונים מאיתנו. לא, את כל זה לא נוכל לראות רק בדמיון, שכן בהתהלכויותינו נמריא על כנפיים שהעוצמה התאורטית של המדע המודרני והפילוסופיה המדעית-אבולוציונית מעניקים לנו.
כמחקר מדעי-פילוסופי מציב הספר הזה
בפניו שורה שלמה של מטלות, התואמות את מטרתו העיקרית – ביסוס התאוריה הכללית של האבולוציה ובניית היסודות מדעי-הטבע של השקפת עולם אבולוציונית-הומניסטית. המחבר רואה את שליחותו החיונית ביצירת מעין אנציקלופדיה של השקפת עולם מדעית. הספר מכיל היסטוריה של ההוויה המדעית-מוכחת, ולא מיתולוגית, ומגלה את מקורותיהם האבולוציוניים, ולא הקריאציוניסטיים, של כל מה שקיים בעולם. בכך הוא מראה במה יכול להאמין האדם המודרני, אם באמונותיו הוא עומד על קרקע של ידע אמיתי שהושג בידי המדע, ולא על עלילות פנטסטיות ואגדות קדומות על ניסי יצורים מיתולוגיים על-טבעיים.
אם כן, מטרתו העיקרית של ספר זה כמחקר מדעי-פילוסופי מניחה שאיפה להכללה פילוסופית של הישגי המדע המודרני, קביעת על בסיסה את אחדות הידע המדעי והאמונה ההומניסטית ושל חופש המחשבה הפילוסופי, וכן שאיפה לחידוש מדעי, המתבטא ביצירת היסודות הפילוסופיים של התאוריה הכללית של האבולוציה, הגישה המוביליזציונית-היסטורית והחידושים ההשקפתיים הקשורים בהם.
השגת המטרה המוצבת מחייבת פתרון של המטלות המחוברות זו לזו הבאות:
האנושית הטבעית של תפיסת התופעות ושל הדרכים המלאכותיות של התפיסה שמעצב המדע;
היסטוריית הטבע, שמצאה המשך והתפתחות בהיסטוריה של החברה האנושית, עיצבה את האדם כיצור טבעי
לא מושלם במידה קיצונית, הטילה עליו את חותם האבולוציה הספונטנית, הבלתי-יצירתית-מאורגנת. נסיבות אלו קשורות בצדקה היחסית של הדוקטרינה הקריאציוניסטית על חטאתיותו הראשונית של האדם, המובאת בראשיתו של המקרא במיתוס המפורסם על חטא אדם וחוה. עם זאת, משתקפת בו המחשבה על אי-התאמתה של דמותו של האדם האמיתי כיצור חברתי-טבעי בלתי-מושלם לתאוריה על בריאתו בידי ישות כל-יכולה וכל-מושלמת – אלוהים, בצלמו ובדמותו. בכך כבר במיתוס החטא נכלל ניסיון לפצות על הכשל הכללי של הדוקטרינה הקריאציוניסטית כולה, ומודעות לכשל זה בעת חוסר ידע להסברת הסיבות האמיתיות של אי-שלמותו של האדם, היצור המושלם ביותר בקוסמוס הסובב.
האדם אינו מושלם לא משום שאכל תפוח מגן העדן בניגוד לאיסור על ידיעת טוב ורע, אלא דווקא משום שהוא צאצא של אבות קדמונים דמויי-קוף ועדיין מייצג במובנים רבים חיה חמושה היטב. מוצאו של האדם מעולם החי בתהליך אנתרופוגנזה מכוונת-אבולוציה הטיל חותם על עצם מהותו של האדם, על כל יחסיו החברתיים. האדם חולה כמו החיות, הוא נוטה פעמים רבות לאופטימיזציה של פעילותו החיונית בשיטות לא-אנושיות, כמו החיות. שלמות האנתרופוגנזה הטבעית באדם מהסוג המודרני מגבילה את אפשרויות המשך התפתחות הציוויליזציה. לפיכך מהות האמונה המדעית טמונה ברעיון השיפור העצמי של האדם. העולם זקוק היום לאנתרופוגנזה חדשה, שבלעדיה אי-אפשר להמשך שיפור הומני של הציוויליזציה. האדם שאינו יודע ואינו רוצה להשתפר מכלילה את הציוויליזציה שלו בצורה בלתי-מושלמת ביותר. ההישגים הגדולים ביותר של התבונה המדעית, של הקידמה המדעית-טכנית, מופנים פעמים כה רבות בידי הכוח האנוכי של הטבע הספונטני של האדם לרעת האדם, עד שבשכבות שונות
של החברה האנושית התפשטו ברחבה רבה ביותר חוסר אמון שמרני ביותר הן במדע והן ברעיון הקידמה עצמו. עצם המחסור באנושיות בקהילות בני אדם מכין את התנאים המוקדמים ליצירת היסודות המדעיים של קידמת האדם.
חיי האדם מורעלים מאי-שלמותו של האדם במדינות השונות ביותר ובכל הציוויליזציות המקומיות ללא יוצא מן הכלל. במדינות הנחשלות סובלים בני האדם מהתנכלות לזכויותיהם, מהיעדר חירויות אזרחיות, מהשתלטות הבירוקרטיה, מדיכוי היזמות, משכר עבודה נמוך, מהתפשטות רחבה של העוני, מתזונה לקויה, מדיור ירוד וכדומה. עשוי להיראות שבמדינות הדמוקרטיות המפותחות והמשגשגות ביותר נפתרו כל הבעיות הללו בעיקרן. אכן, במדינות אלה גבוה בהרבה רמת הרווחה של שכבות אוכלוסייה רחבות, שכר העבודה, הביטחון הסוציאלי של האזרחים, החופש והיעילות של היזמות, הבטחת זכויות האדם והחירויות האזרחיות. אך הדמוקרטיה, מדינת החוק והכלכלה השוקית המפותחת אינן מצילות מנגעים אחרים, מחלות, אישיות וחברתיות – סמים, פשע, חמולות מאפיה, כתות טוטליטריות, שחיתות פקידים, התנגשויות בין-לאומיות, טרור, תחרות לא הוגנת, שעבודו של האדם לחמדנות בלתי-מרוסנת ולצרות אופקים צרכנית של אינטרסים, שפע מצבי לחץ הפוגעים בבריאות האדם, קצב חיים גבוה מדי, זיהום הסביבה, בדידות וניכור של אדם מאדם. מספר עצום של תושבי המדינות המתקדמות מטופלים ממתח אצל פסיכיאטרים ופסיכואנליטיקאים. הדתות המסורתיות אינן מסוגלות לעזור לבני אדם להתגבר ביעילות כלשהי על הזוועות הללו של הקיום האנושי. למרות הצלחות הרפואה, חיי האדם ובריאותו נתונים תחת איום מתמיד. בני אדם חולים אינם יכולים ליצור ולקיים חברה בריאה באמת. מחלות הציוויליזציה ״מתבגרות״ בקצב מסחרר, התקפי לב, שבץ ו
מחלות אונקולוגיות פוגעות כבר בצעירים לגמרי, מיליוני בני אדם חיים רק בתמיכה מתמדת של רפואה ופרמקולוגיה. כל זה אומר שהאנושות מתדרדרת פיזית, ואם לא ישנה את המצב, יופעל תהליך של הכחדה המונית. להציל את האדם מהכחדתו כמין יכול רק שיפור עצמי פסיכופיזי סדיר, שקיבל אופי המוני.
בני אדם אינם יודעים לאכול נכון, לנשום, לנוע, לנוח, לתקשר, ליהנות, ליצור את חייהם שלהם. את כל זה יכול ללמוד רק אדם המשתפר בסדירות. לגייס בני אדם לשיפור עצמי פסיכופיזי מתמיד, מכוון-יצירתיות, ליצירת אדם מושלם יותר, להקנות לאדם את יכולתו של יוצר אבולוציה הומנית, יכולה רק אמונה מדעית, המבוססת על השקפת עולם אבולוציונית-הומניסטית. בלי אמונה זו, בלי השקפת עולם זו ובלי שיפור עצמי זה תישאר הציוויליזציה האנושית מלאה בברבריות, אכזריות, עוינות של בני אדם זה לזה, וחיי האדם יהיו לא-שלמים, חסרי צבע, תלויים בעבדות בנסיבות מקריות. ברפורמות פוליטיות וכלכליות אפשר לעשות את חיי המוני בני אדם חופשיים ואמידים יותר, אך אי-אפשר להפוך אותם להומניים ומאושרים יותר. את זה יכול להשיג רק האדם עצמו, במאמציו שלו, המשנה יום יום באופן חיובי את עצמו ואת העולם שסביבו.
גם ההתמכרות לסמים, וגם השכרות, וגם התשוקה לרווח בלתי-מרוסן המולידה פשעים מגוונים, וגם הנטייה לאלימות חסרת חוק, ושאר ״החטאים״ הקטלניים של בני חברות מתורבתות – הם פיתויים שאי-אפשר לדכא בפעילות של מבני כוח ובתוכחות של הדתות המסורתיות עם פנייתן ל״יד הענישה״ של כוחות אשלייתיים, מעבר-לאנושיים, הנעלמים מעבר לגבול. בחייהם האמיתיים אינם מוצאים בני האדם עדויות להתערבותם של כוחות אלה, ואף האמונה הנלהבת ביותר בהם ו
המוביליזציה העל-אנושית המוענקת על ידי אמונה זו, במשך אלפי שנים לא רק שלא הצילה את האנושות ממומים אלה, אלא לא אחת רק הכפילה אותם בהפצת חוסר סובלנות דתי. אפילו גידול החופש בתנאי הדמוקרטיה המודרנית, המצמצם את אפשרויות השעבוד של קבוצות חברתיות מסוימות בידי אחרות, פותח, למרבה הצער, אפשרויות חדשות לניצול לרעה של החופש.
רק שיפור עצמי סדיר ועזרה הדדית ביצירה עצמית של מיליוני בני אדם, המגויסים באמונה מדעית, יכולים לתרום להתחדשות ההומנית של האדם, ובהתאם לכך להתגברות הדרגתית על מחלות הציוויליזציה הללו דרך ריפוי עצמי והשבחה של גופו ורוחו של האדם. הכוחות האדירים התורמים לכך אינם נמצאים מעבר לעננים, האמונה המדעית עוזרת לטפח ולעצב אותם בתוך עצמך. אדם בריא בגוף וברוח, שהשקיע שנים על שנים בשיפור רמת בריאותו ויצר בהשקעות אדירות של עבודה תחושות עצמיות נפלאות של הרמוניה פנימית, מתייחס בבוז לפיתויי ההיי המלאכותי, כמו גם לאמצעים לא טבעיים אחרים של סיפוק צרכים.
לצורך כך חייבים בני האדם ללמוד להתאחד, כדי לעזור זה לזה בדרך הארוכה והקשה של השיפור העצמי. לאחד אותם יכולה רק האמונה המדעית ופיתוח מדע על הדרכים, השיטות והצורות של השיפור האנושי. כל עוד השאיפה לשיפור מתמיד לא תמצא הד בלבבות מיליוני בני אדם ולא תאחוז באליטות היצירתיות של חברות שונות, החלום הנצחי של בני האדם על סדר חברתי הומני וצודק יישאר רק חלום. עיוות מחריד של חלום זה וסילוף דתי-אוטופי מפלצתי של האמונה המדעית הייתה האידיאולוגיה של הטוטליטריזם הקומוניסטי.
הפילוסופיה של האבולוציוניזם האוניברסלי והתאוריה הכללית של האבולוציה הנבנית על בסיסה יכולה לשמש יסוד רוחני-השקפתי
לאינטגרציה של המדע, לסינתזה של הידע, הנתון כיום לפיזור כאוטי במערכת הפקת הידע המתמחה, המבדילה את עצמה ומסתבכת לאין שיעור כל הזמן. הפילוסופיה של האבולוציוניזם האוניברסלי מייצגת ניסיון לשוב, ברמה החדשה שהושגה בידי המדע, לסוג הקלאסי של מערכות פילוסופיות, ליצירת מערכת אוניברסלית של הסבר יסודות כל מה שקיים. ניסיונות כאלה של תפיסת עולם גלובלית מערכתית לא נעשו כבר יותר ממאה שנה, מסוף המאה ה-19. אך אין זו קלאסיקה מסורתית, כי אם גישה נאו-קלאסית, מודרנית לסינתזת הידע. יצירה ופיתוח של האבולוציוניזם האוניברסלי מסמנים את סיום עידן הפוסט-מודרן והפוסט-מודרניזם הפילוסופי, את תחילת עידן הסינתזה הנאו-קלאסית של הידע והאוניברסליזם ההשקפתי החדש.
בהתאם לכך עולה שאלת תחיית הסוג הקלאסי של אינטגרציית הידע, השבת תפקידו של הידע הפילוסופי בסינתזת ידע ואינטגרציית המדעים. ניסוח היסודות הפילוסופיים של התאוריה הכללית של האבולוציה קשור בהכללת ידע שהושג במדעים המגוונים ביותר, המתמלאים בזמננו בתכנים אבולוציוניים מגוונים יותר ויותר. כוח ההסבר של כל תאוריה בכל מדע תלוי ישירות במידת השלמות שבה היא חושפת את האבולוציה של התופעות שהיא חוקרת ושל סביבתן. כי דווקא האבולוציה היא סיבת הסיבות של כל הוויה. ידוע היטב תפקידם המאחד והאיריסטי במדע של תאוריות כלליות – תאוריית היחסות הכללית של איינשטיין בפיזיקה ובקוסמולוגיה, הניסיונות ליצירת תאוריית שדה מאוחדת בפיזיקה, המערכה התקופתית של היסודות של מנדלייב בכימיה, התאוריה הכללית של המערכות של ברטלנפי, התאוריה הסינתטית של האבולוציה בביולוגיה וכדומה. חשובה עוד יותר עלולה להיות הניסיון למצוא מגמות כלליות ולנסח את עיקרי התאוריה הכללית של האבולוציה כגורם מדעי-כללי והשקפתי של אינטגרציה אוניברסלית של הידע. יצירת הגישות הפילוסופיות לתאוריה הכללית של האבולוציה מתאפשרת
בהצלחות המודרניות של המדעים המגוונים ביותר, אשר, למרות הפיצול וההיפותטיות של מתחמים רבים של מידע על מושאיהם, חושפים במלואם יותר ויותר את מהלך האבולוציה בתחומי הידע שלהם, משחזרים את ההיסטוריה של המטהגלקסיה, של עצמים אסטרונומיים, של כוכב הלכת כדור הארץ, של עולם הצומח והחי, של האדם, של תודעתו ונפשו, של מבני השפה, של המדע, הטכניקה, האמנות, הדת, ולבסוף של החברה האנושית ושל כל מוסדותיה ומבניה המגוונים.
האבולוציוניזם האוניברסלי כמערכת של חשיבה פילוסופית, המבוססת על תוצאות חקר התהליכים האבולוציוניים בכל מערכת המדעים, שואף לחשוף את החוקיות הכללית של תהליכים אלה, את התנאים המוקדמים שלהם בתהליך האבולוציוני המוכלל אונטולוגית. כמובן, אין זה אומר שחוקיות האבולוציה החברתית מצטמצמת לחוקיות ביולוגית, זו לחוקיות כימית, ואז לפיזית וכדומה. מערכת האבולוציוניזם האוניברסלי כיסוד פילוסופי של התאוריה הכללית של האבולוציה התאפשרה הודות לחשיפתם, על בסיס ניתוח של התהליכים האבולוציוניים המגוונים ביותר, של מבנים מיוחדים, אשר הסדרם הפנימי קושר את החומר הסובב, מביא בו לארגון מסוים של תנועה, ומסדר ארגון זה ״בצלמו ובדמותו״ של מבנים כאלה. מבנים דומים קיבלו בקונספציה המוצעת על ידינו של האבולוציוניזם האוניברסלי את השם מוביליזציוניים (מגייסים). מבנים מוביליזציוניים, בהשיגם על בסיס של אינטראקציות מגוונות ביותר סדר מסוים, בולעים את אנרגיית האינטראקציות הללו, ולאחר מכן משתמשים באנרגיה זו, מגייסים משאבי אנרגיה חיצוניים ופנימיים, חומריים-ממשיים ומידעיים לצורך הפיכת החומר הסובב אותם, לבנייתו בסדר שרכשו. הם מבצעים עבודה אבולוציונית, המסוגלת להביא רווח אבולוציוני, ודווקא זה מסביר את הקידמה.
התהוות של סוגים שונים של מבנים כאלה מתרחשת ספונטנית גם בתהליכים קוסמיים מגוונים, גם בגופים פיזיקליים, וגם ב
תרכובות כימיות, וגם באורגניזמים חיים, וגם בקהילות אנושיות. בהיותם התנאי החשוב ביותר ליצירת סדר מתוך אי-סדר, קוסמוס מתוך תוהו ובוהו, מבנים כאלה והאינטראקציות שלהם פועלים כגורם החשוב ביותר של האבולוציה הקוסמית ושל כל צורותיה ומיניה המגוונים.
הגורם המוביליזציוני ככוח מניע של האבולוציה הפרוגרסיבית מהווה את החוליה החסרה של תאוריית האבולוציה, שבלעדי התחשבות בה כל הסבר של תהליכים אבולוציוניים מתברר כבלתי-שלם ובלתי-מדויק. זהו גורם חיובי, המעניק כיווניות מסוימת לברירה הטבעית. על בסיסו יש לתקן ברצינות את הייצוגים המקובלים כיום על האבולוציה הביולוגית, שלפיהם התרחשות תכונות חדשות מתבצעת על בסיס מוטציות מקריות של המנגנון הגנטי, והאופי היצירתי של הברירה הטבעית מצטמצם לריכוז תדירויות גנים מועילות באוכלוסיות בלא קשר לאופי ולתוכן של העבודה הביולוגית שמבצעים האורגניזמים עצמם. המוביליזציוניזם כקונספציה מרכזית של האבולוציוניזם האוניברסלי הוא המפתח להסבר מלא יותר של תהליכים אבולוציוניים בטבע החי דרך ניתוח של התהוות ותפקוד של מבנים מוביליזציוניים ותחרותם המתמדת לא רק על הישרדות ועל סיכוי להשיג צאצאים, אלא גם על אופטימיזציה של פעילות החיים.
הגורם המוביליזציוני, אף שבאופן אחר, פועל גם בתחום החברתי, והתפתחות ותחרות הדדית של מבנים ומוסדות מוביליזציוניים מאורגנים חברתית פועלת ככוח מניע של האבולוציה ההיסטורית. ההתעלמות מהגורם המוביליזציוני הייתה הסיבה העיקרית לכישלונות של תוכניות יסודיות רבות להסבר אבולוציוני של ההיסטוריה האנושית, אשר הצטמצמו או לניסיונות לבסס גישה ביולוגיזטורית לתופעות התחרות (סוציאל-דרוויניזם), או לאנלוגיות רעועות ביותר
בין מדינות לאורגניזמים חיים (גאופוליטיקה), או ליישום של אנלוגיות דומות למחזור החיים של ציוויליזציות מקומיות (הגישה הציוויליזציונית), או להחלטת יתר של תפקיד דרכי הייצור, יחסי הכלכלה והמאבק המעמדי (המרקסיזם). בכל אחת מהתוכניות היסודיות הללו יש הישגים משלה וגרעינים רציונליים משלה, אך הסינתזה היצירתית שלהם והשחזור המערכתי של ההיסטוריה כאבולוציה חברתית אפשריים רק על בסיס התחשבות בתחרות המבנים המוביליזציוניים ובהשפעתם המארגנת על החברה. במקביל, בשלבים המוקדמים והמאוחרים של התפתחות הציוויליזציות ביסוד החיים הממלכתיים של חברות עומדים מבנים מוביליזציוניים צבאיים, והכלכליים-מוביליזציוניים, הפוליטיים, הדתיים-אידיאולוגיים, התרבותיים והחברתיים-פסיכולוגיים (המנטליים) תלויים בהם ומתפתחים תחת פיקוחם, השפעתם ולחצם המתמידים. נסיבה זו, תחרות המבנים המוביליזציוניים ושאיפתם לדומיננטיות, היא הסיבה למלחמות הכמעט-בלתי-פוסקות, ולא חטאתיות מיתית ו״תוקפנות טבעית״ כביכול של האדם. דווקא הצורך בפיתוח מבנים מוביליזציוניים וביצירה על בסיסם של מערכות מוביליזציוניות תחרותיות מהדק את האתנויות ומביא, במצב של מאבקם ההדדי המתמיד על הגמוניה, לכפיפות ולהכנעה של עמים אחרים, לכיבוש שטחים והתגבשויותיהם הממלכתיות, ליצירת אימפריות גדולות ושאיפתן לכיבוש עולמי.
דווקא הפעילות המוביליזציונית המותנית היסטורית, ולא ה״פסיונריות״ המיתית, הנובעת כביכול מצריכה מוגברת של אתנויות לאנרגיה מיוחדת כלשהי מהקוסמוס שמחוץ לכדור הארץ, היא המקור הארצי לדומיננטיות של אתנויות מסוימות בתקופות היסטוריות מסוימות. ביסוד הצלחתו של אתנוס בהשגת דומיננטיות כזו עומדים, ככלל, בניגוד לתאוריית הפסיונריות של ל. גומיליוב, משאב מוביליזציוני משמעותי ומשאבים אחרים
המתקבלים בדרך של הוצאתם מהכלכלה, רפורמה מוביליזציונית, המבוססת על חידוש מוביליזציוני צבאי, הצורך המוגבר של החברה בזרימה מבחוץ של משאבים חומריים מגוונים, פוטנציאל מוביליזציוני גבוה, הכולל פולחן הגבורה, ההיערכות האידיאולוגית של החברה למאבק בלתי-מתפשר ולהבאת קורבנות מכל הסוגים למען הניצחון. התפתחות המבנים המוביליזציוניים הצבאיים, תחרותם ההדדית והאינטרסים החברתיים הקשורים בהם מהווים מגמה מובילה של ההיסטוריה העולמית גם בחברה המסורתית וגם בחברה התעשייתית. במאה ה-20 הם מביאים לשתי מלחמות עולם עקובות מדם להחריד ולהכנת מלחמה שלישית, תרמו-גרעינית, שהייתה עלולה להפוך לאסון של האנושות. על בסיס זה נוצר גם מה שנקרא טוטליטריזם, אשר, מנקודת המבט של תאוריית המבנים המוביליזציוניים, נכון יותר לכנותו אולטרהמוביליזציוניזם. בחברה אולטרהמוביליזציונית (טוטליטרית) כל הכלכלה, הפוליטיקה, האידיאולוגיה ועצם חייו של כל אדם כפופים לצורכי המוביליזציה הטוטלית, נבנים על יסוד מוביליזציוני, ולא רק בתקופות מלחמה, אלא גם בעת שלום. נוצרת כלכלה מוביליזציונית, הבנויה על עקרונות הקדמת ייצור אמצעי הייצור על פני ייצור מוצרי צריכה ופיתוח עדיף של התעשייה הצבאית. לאחר קריסת ברית המועצות, במקום תחרות המבנים המוביליזציוניים הצבאיים כמגמה המובילה של התהליך האבולוציוני-היסטורי העולמי באה, כפי שכבר נאמר, תחרות המבנים הכלכליים-מוביליזציוניים (מבנים יזמיים ותאגידים). במקום עידן העימות של שתי המערכות בא עידן המלחמות המקומיות והטרור הגלובלי, שמקורו העיקרי הוא הקנאות הדתית. בקושי עצום ובהמון תהליכים חוזרים מתרחשת ההתפשטות הגלובלית של הדמוקרטיה והחלפת מדינת האלימות, שמטרתה העיקרית הייתה הגנה על נתיניה, הבטחת
הציות וכיבוש שטחים של מדינות אחרות – במדינת רווחה דמוקרטית, שמטרתה העיקרית הופכת לויסות הכלכלה לטובת האזרחים והעלאת איכות חייו של כל אדם. ההתפשטות הגלובלית של הדמוקרטיה בפרספקטיבה רחוקה פותחת בפני האנושות סיכוי להתפתחות שלווה, שכן מדינות דמוקרטיות לעולם אינן לוחמות זו בזו.
הבחינה של ההיסטוריה הפוליטית, הכלכלית, הצבאית, החברתית, הדתית, התרבותית-ציוויליזציונית, המדעית-טכנית של האנושות ושל כל מדינה תחת זווית הראייה של התפתחות ותחרות מבנים מוביליזציוניים מאפשרת, באופן הולם, בלי לעוות את ההיסטוריה בפיזיקליזם וולגרי וביולוגיזטוריות, להכניס למתודולוגיה של ניתוח תהליכים חברתיים-היסטוריים את כל הישגי התאוריה המודרנית של האבולוציה – הקונספציות של ברירה טבעית ומאבק על הקיום, הקטגוריות הסינרגטיות של סדר ותוהו ובוהו, אטרקטורים, מצבי התפצלות (ביפורציה), מבנים דיסיפצטיביים וקוהרנטיים, את הגרעינים הרציונליים של הקיברנטיקה, הטמונים בחקר תהליכי ניהול עם האלגוריתמים הנלווים להם, את עיקרי תאוריית המידע, המבוססים על התייחסות למידע כאל הסרת אי-הוודאות, כלומר הכנסת סדר מוביליזציוני לתהליכים סימניים-סמליים כאוטיים, את הגישה השלמותית של התאוריה הכללית של המערכות, המתבטאת בהתייחסות להבדל העקרוני בין מערכת מורכבת למכלול מרכיביה וכדומה. אפשרויות רחבות עוד יותר של הגישה האבולוציונית-מוביליזציונית נפתחות בקשר לסינתזה ולתיקון, על בסיס גישה זו, של גישות שכבר עובדו במדע החברתי-היסטורי ובפילוסופיית ההיסטוריה להסבר האבולוציה ההיסטורית – הגאופוליטיקה כתאוריית האינטרסים הגאופוליטיים והמגמות הגאואסטרטגיות, הגישה הציוויליזציונית עם תשומת לבה הצמודה להיווצרות, תפקוד והתפוררות של ציוויליזציות מקומיות, וכן לחשיפת ההבדלים ביניהן, קונספציית הפסיונריות של ההיסטוריון הרוסי
ל. גומיליוב, תאוריית המנטליות של האסכולה ההיסטורית הצרפתית ״האנאליסטים״ (אנאל), הקטגוריות והחוקים של מה שנקרא דיאלקטיקה, שעבדו מחדש במסגרת התאוריה הכללית של האבולוציה, התאוריה ההיסטורית-מטריאליסטית של תפקיד הבסיס הכלכלי ומבנה העל, דרכי הייצור, האינטראקציה של כוחות הייצור ויחסי הייצור, ההיווצרות והחלפה של פורמציות חברתיות-כלכליות, קונפליקטים בין-מעמדיים, זעזועים וזעזועים מהפכניים וכדומה, כלומר התאוריה המרקסיסטית הקלאסית של החברה בפרשנותה המודרנית, הגישה האבולוציונית-מוסדית ואסכולות אחרות של התאוריה הכלכלית המודרנית, כמה רעיונות של הקונספציה של פוסט-אינדוסטריאליזם וחברת המידע וכיוונים אחרים של תאוריית התהליכים החברתיים. אף אחת מהתאוריות האבולוציוניות של התהליך ההיסטורי אינה צריכה להידחות. כולן צריכות לעבור עיבוד יצירתי ולהפוך במערכת האבולוציוניזם האוניברסלי.
את כל הגישות והכיוונים הנ״ל של המחשבה המדעית-תאורטית יש לנצל ליצירת יסוד מתודולוגי של התאוריה הכללית של האבולוציה, לשחזור הולם של תהליכים אבולוציוניים-היסטוריים בחברה, בטבע החי והדומם. במובן זה הגיוני להניח שכוח ההסבר והיכולות הסינתטיות של התאוריה הכללית של האבולוציה ייצרו את התנאים המוקדמים ההשקפתיים-מתודולוגיים הדרושים למהפכה מדעית חדשה וליצירת תמונת עולם חדשה, מערכתית-אבולוציונית. כידוע, התפתחות הידע המדעי הביאה ליצירת שלוש תמונות עולם שהחליפו זו את זו ברצף – הגאוצנטרית, המכניסטית והקוונטית-רלטיביסטית. כל שלושת המודלים הללו של מבנה הקוסמוס נוצרו על בסיס מחקרים פיזיקליים-אסטרונומיים, כשהגורם המוביל, המוביליזציוני, ביצירתם היה התפתחות הייצוגים הפיזיקליים-מתמטיים.
ואילו הפיזיקה, עד לזמן האחרון ממש, הייתה מדע על תנועה, ולא
על אבולוציה. החומר המדעי שעמד לרשות המדענים במחצית השנייה של המאה ה-20, כולל בפיזיקה עצמה, העיד באופן משכנע שבניית התמונה המדעית של העולם על בסיס חקר חוקיות התנועה והאינטראקציות הפיזיקליות כבר סובלת כעת בבירור מחוסר שלמות מובהק. יש לבנות את המערכת המדעית-השקפתית של ההכרה על בסיס אבולוציוני-היסטורי. כל המתודולוגיה המדעית-כללית של ההכרה נבנית כבר עכשיו על מושגי המערכתיות, המבניות, המורכבות, הסדר, הארגון, הניהול, המידע וכדומה, ואילו התמונה המדעית הקוונטית-רלטיביסטית השלטת של העולם, במהותה, אינה משתמשת במושגים אלה. לכן אפשר להניח שהמהפכה המדעית החדשה והפיכת התמונה המדעית של העולם מוכנות כבר לא מצד המחקרים הפיזיקליים-אסטרונומיים, כי אם מצד המתודולוגיה המדעית-כללית וההבנה הפילוסופית-השקפתית שלה.
אנו מקווים שהקונספציה של התאוריה הכללית של האבולוציה, המוצעת בספר זה, תמלא תפקיד ראוי בתהליך זה.
כדי להכיר לקוראים את מלוא ההיקף של התכנית והתוכן העיקרי של כל עשרת הכרכים של הספר הנרחב הזה, אנו מקדימים לכרך הראשון תקציר מפורט.</text>
      <sha1>riqzq24r6shzhrv89z9rukpdmv1x34o</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3085014</id>
      <parentid>3084948</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T08:53:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* מבוא */</comment>
      <origin>3085014</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36116" sha1="k2hgd3bngcl608n2ttpatf5axql9o0f" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 1]]

== מבוא ==
{{רן|
הספר שפתחתם כעת, קורא יקר, הוא בלתי רגיל למדי ושאפתן מאוד. הוא פרי של יותר מארבעים שנות הגות של מחברו, פילוסוף-אבולוציוניסט, ומאמצים מתמשכים להבנת מידע על כל מה שקרה וקורה בעולם. כתוצאה מכך נוצרה מערכת פילוסופית חדשה ביסודה של אבולוציוניזם אוניברסלי, גובשו ופותחו היסודות הפילוסופיים של התאוריה הכללית של האבולוציה (התא״ה).
הספר הנוכחי הוא בו-זמנית פרסום מדעי-פופולרי ומדעי-פילוסופי. בהתאם לאוריינטציה המדעית-פופולרית שלו ממלא הספר שליחות נאורה, ומשמש כאנציקלופדיה פופולרית של ידע מדעי על טבע היקום. הוא מכיל הצגה פופולרית (אך לא פשטנית) של היסטוריית הטבע מהיווצרות היקום שלנו — המטהגלקסיה ועולמות אפשריים אחרים — ועד לסיום תהליך התהוות האדם על גרגר החול הזעיר של היקום — כוכב הלכת כדור הארץ.
נעביר את הקורא ברחבי הקוסמוס האינסופי כולו, כפי שהוא נגלה לעיני המדע העכשווי המתרחב אל הקוסמי. נבקר במקומות המגוונים ביותר של המטהגלקסיה האינסופית שלנו ובעולמות המקבילים לה, בחורים שחורים ולבנים, בליבות גלקסיות ובמעמקי כוכבים, בכוכבי לכת שונים ובכדור הארץ שלנו בתקופת התפתחות החיים; נצפה כיצד קמו החיים והתפשטו, כיצד קם והתהווה, בצאתו ממצב החיה, נזר האבולוציה — האדם. נפגוש, כמובן, בהשערה גרידא, נציגי תרבויות מחוץ לכדור הארץ, ונראה כמה הם שונים מאיתנו. לא, את כל זה לא נוכל לראות רק בדמיון, שכן בהתהלכויותינו נמריא על כנפיים שהעוצמה התאורטית של המדע המודרני והפילוסופיה המדעית-אבולוציונית מעניקים לנו.
כמחקר מדעי-פילוסופי מציב הספר הזה
בפניו שורה שלמה של מטלות, התואמות את מטרתו העיקרית – ביסוס התאוריה הכללית של האבולוציה ובניית היסודות מדעי-הטבע של השקפת עולם אבולוציונית-הומניסטית. המחבר רואה את שליחותו החיונית ביצירת מעין אנציקלופדיה של השקפת עולם מדעית. הספר מכיל היסטוריה של ההוויה המדעית-מוכחת, ולא מיתולוגית, ומגלה את מקורותיהם האבולוציוניים, ולא הקריאציוניסטיים, של כל מה שקיים בעולם. בכך הוא מראה במה יכול להאמין האדם המודרני, אם באמונותיו הוא עומד על קרקע של ידע אמיתי שהושג בידי המדע, ולא על עלילות פנטסטיות ואגדות קדומות על ניסי יצורים מיתולוגיים על-טבעיים.
אם כן, מטרתו העיקרית של ספר זה כמחקר מדעי-פילוסופי מניחה שאיפה להכללה פילוסופית של הישגי המדע המודרני, קביעת על בסיסה את אחדות הידע המדעי והאמונה ההומניסטית ושל חופש המחשבה הפילוסופי, וכן שאיפה לחידוש מדעי, המתבטא ביצירת היסודות הפילוסופיים של התאוריה הכללית של האבולוציה, הגישה המוביליזציונית-היסטורית והחידושים ההשקפתיים הקשורים בהם.
השגת המטרה המוצבת מחייבת פתרון של המטלות המחוברות זו לזו הבאות:
האנושית הטבעית של תפיסת התופעות ושל הדרכים המלאכותיות של התפיסה שמעצב המדע;
היסטוריית הטבע, שמצאה המשך והתפתחות בהיסטוריה של החברה האנושית, עיצבה את האדם כיצור טבעי
לא מושלם במידה קיצונית, הטילה עליו את חותם האבולוציה הספונטנית, הבלתי-יצירתית-מאורגנת. נסיבות אלו קשורות בצדקה היחסית של הדוקטרינה הקריאציוניסטית על חטאתיותו הראשונית של האדם, המובאת בראשיתו של המקרא במיתוס המפורסם על חטא אדם וחוה. עם זאת, משתקפת בו המחשבה על אי-התאמתה של דמותו של האדם האמיתי כיצור חברתי-טבעי בלתי-מושלם לתאוריה על בריאתו בידי ישות כל-יכולה וכל-מושלמת – אלוהים, בצלמו ובדמותו. בכך כבר במיתוס החטא נכלל ניסיון לפצות על הכשל הכללי של הדוקטרינה הקריאציוניסטית כולה, ומודעות לכשל זה בעת חוסר ידע להסברת הסיבות האמיתיות של אי-שלמותו של האדם, היצור המושלם ביותר בקוסמוס הסובב.
האדם אינו מושלם לא משום שאכל תפוח מגן העדן בניגוד לאיסור על ידיעת טוב ורע, אלא דווקא משום שהוא צאצא של אבות קדמונים דמויי-קוף ועדיין מייצג במובנים רבים חיה חמושה היטב. מוצאו של האדם מעולם החי בתהליך אנתרופוגנזה מכוונת-אבולוציה הטיל חותם על עצם מהותו של האדם, על כל יחסיו החברתיים. האדם חולה כמו החיות, הוא נוטה פעמים רבות לאופטימיזציה של פעילותו החיונית בשיטות לא-אנושיות, כמו החיות. שלמות האנתרופוגנזה הטבעית באדם מהסוג המודרני מגבילה את אפשרויות המשך התפתחות הציוויליזציה. לפיכך מהות האמונה המדעית טמונה ברעיון השיפור העצמי של האדם. העולם זקוק היום לאנתרופוגנזה חדשה, שבלעדיה אי-אפשר להמשך שיפור הומני של הציוויליזציה. האדם שאינו יודע ואינו רוצה להשתפר מכלילה את הציוויליזציה שלו בצורה בלתי-מושלמת ביותר. ההישגים הגדולים ביותר של התבונה המדעית, של הקידמה המדעית-טכנית, מופנים פעמים כה רבות בידי הכוח האנוכי של הטבע הספונטני של האדם לרעת האדם, עד שבשכבות שונות
של החברה האנושית התפשטו ברחבה רבה ביותר חוסר אמון שמרני ביותר הן במדע והן ברעיון הקידמה עצמו. עצם המחסור באנושיות בקהילות בני אדם מכין את התנאים המוקדמים ליצירת היסודות המדעיים של קידמת האדם.
חיי האדם מורעלים מאי-שלמותו של האדם במדינות השונות ביותר ובכל הציוויליזציות המקומיות ללא יוצא מן הכלל. במדינות הנחשלות סובלים בני האדם מהתנכלות לזכויותיהם, מהיעדר חירויות אזרחיות, מהשתלטות הבירוקרטיה, מדיכוי היזמות, משכר עבודה נמוך, מהתפשטות רחבה של העוני, מתזונה לקויה, מדיור ירוד וכדומה. עשוי להיראות שבמדינות הדמוקרטיות המפותחות והמשגשגות ביותר נפתרו כל הבעיות הללו בעיקרן. אכן, במדינות אלה גבוה בהרבה רמת הרווחה של שכבות אוכלוסייה רחבות, שכר העבודה, הביטחון הסוציאלי של האזרחים, החופש והיעילות של היזמות, הבטחת זכויות האדם והחירויות האזרחיות. אך הדמוקרטיה, מדינת החוק והכלכלה השוקית המפותחת אינן מצילות מנגעים אחרים, מחלות, אישיות וחברתיות – סמים, פשע, חמולות מאפיה, כתות טוטליטריות, שחיתות פקידים, התנגשויות בין-לאומיות, טרור, תחרות לא הוגנת, שעבודו של האדם לחמדנות בלתי-מרוסנת ולצרות אופקים צרכנית של אינטרסים, שפע מצבי לחץ הפוגעים בבריאות האדם, קצב חיים גבוה מדי, זיהום הסביבה, בדידות וניכור של אדם מאדם. מספר עצום של תושבי המדינות המתקדמות מטופלים ממתח אצל פסיכיאטרים ופסיכואנליטיקאים. הדתות המסורתיות אינן מסוגלות לעזור לבני אדם להתגבר ביעילות כלשהי על הזוועות הללו של הקיום האנושי. למרות הצלחות הרפואה, חיי האדם ובריאותו נתונים תחת איום מתמיד. בני אדם חולים אינם יכולים ליצור ולקיים חברה בריאה באמת. מחלות הציוויליזציה ״מתבגרות״ בקצב מסחרר, התקפי לב, שבץ ו
מחלות אונקולוגיות פוגעות כבר בצעירים לגמרי, מיליוני בני אדם חיים רק בתמיכה מתמדת של רפואה ופרמקולוגיה. כל זה אומר שהאנושות מתדרדרת פיזית, ואם לא ישנה את המצב, יופעל תהליך של הכחדה המונית. להציל את האדם מהכחדתו כמין יכול רק שיפור עצמי פסיכופיזי סדיר, שקיבל אופי המוני.
בני אדם אינם יודעים לאכול נכון, לנשום, לנוע, לנוח, לתקשר, ליהנות, ליצור את חייהם שלהם. את כל זה יכול ללמוד רק אדם המשתפר בסדירות. לגייס בני אדם לשיפור עצמי פסיכופיזי מתמיד, מכוון-יצירתיות, ליצירת אדם מושלם יותר, להקנות לאדם את יכולתו של יוצר אבולוציה הומנית, יכולה רק אמונה מדעית, המבוססת על השקפת עולם אבולוציונית-הומניסטית. בלי אמונה זו, בלי השקפת עולם זו ובלי שיפור עצמי זה תישאר הציוויליזציה האנושית מלאה בברבריות, אכזריות, עוינות של בני אדם זה לזה, וחיי האדם יהיו לא-שלמים, חסרי צבע, תלויים בעבדות בנסיבות מקריות. ברפורמות פוליטיות וכלכליות אפשר לעשות את חיי המוני בני אדם חופשיים ואמידים יותר, אך אי-אפשר להפוך אותם להומניים ומאושרים יותר. את זה יכול להשיג רק האדם עצמו, במאמציו שלו, המשנה יום יום באופן חיובי את עצמו ואת העולם שסביבו.
גם ההתמכרות לסמים, וגם השכרות, וגם התשוקה לרווח בלתי-מרוסן המולידה פשעים מגוונים, וגם הנטייה לאלימות חסרת חוק, ושאר ״החטאים״ הקטלניים של בני חברות מתורבתות – הם פיתויים שאי-אפשר לדכא בפעילות של מבני כוח ובתוכחות של הדתות המסורתיות עם פנייתן ל״יד הענישה״ של כוחות אשלייתיים, מעבר-לאנושיים, הנעלמים מעבר לגבול. בחייהם האמיתיים אינם מוצאים בני האדם עדויות להתערבותם של כוחות אלה, ואף האמונה הנלהבת ביותר בהם ו
המוביליזציה העל-אנושית המוענקת על ידי אמונה זו, במשך אלפי שנים לא רק שלא הצילה את האנושות ממומים אלה, אלא לא אחת רק הכפילה אותם בהפצת חוסר סובלנות דתי. אפילו גידול החופש בתנאי הדמוקרטיה המודרנית, המצמצם את אפשרויות השעבוד של קבוצות חברתיות מסוימות בידי אחרות, פותח, למרבה הצער, אפשרויות חדשות לניצול לרעה של החופש.
רק שיפור עצמי סדיר ועזרה הדדית ביצירה עצמית של מיליוני בני אדם, המגויסים באמונה מדעית, יכולים לתרום להתחדשות ההומנית של האדם, ובהתאם לכך להתגברות הדרגתית על מחלות הציוויליזציה הללו דרך ריפוי עצמי והשבחה של גופו ורוחו של האדם. הכוחות האדירים התורמים לכך אינם נמצאים מעבר לעננים, האמונה המדעית עוזרת לטפח ולעצב אותם בתוך עצמך. אדם בריא בגוף וברוח, שהשקיע שנים על שנים בשיפור רמת בריאותו ויצר בהשקעות אדירות של עבודה תחושות עצמיות נפלאות של הרמוניה פנימית, מתייחס בבוז לפיתויי ההיי המלאכותי, כמו גם לאמצעים לא טבעיים אחרים של סיפוק צרכים.
לצורך כך חייבים בני האדם ללמוד להתאחד, כדי לעזור זה לזה בדרך הארוכה והקשה של השיפור העצמי. לאחד אותם יכולה רק האמונה המדעית ופיתוח מדע על הדרכים, השיטות והצורות של השיפור האנושי. כל עוד השאיפה לשיפור מתמיד לא תמצא הד בלבבות מיליוני בני אדם ולא תאחוז באליטות היצירתיות של חברות שונות, החלום הנצחי של בני האדם על סדר חברתי הומני וצודק יישאר רק חלום. עיוות מחריד של חלום זה וסילוף דתי-אוטופי מפלצתי של האמונה המדעית הייתה האידיאולוגיה של הטוטליטריזם הקומוניסטי.
הפילוסופיה של האבולוציוניזם האוניברסלי והתאוריה הכללית של האבולוציה הנבנית על בסיסה יכולה לשמש יסוד רוחני-השקפתי
לאינטגרציה של המדע, לסינתזה של הידע, הנתון כיום לפיזור כאוטי במערכת הפקת הידע המתמחה, המבדילה את עצמה ומסתבכת לאין שיעור כל הזמן. הפילוסופיה של האבולוציוניזם האוניברסלי מייצגת ניסיון לשוב, ברמה החדשה שהושגה בידי המדע, לסוג הקלאסי של מערכות פילוסופיות, ליצירת מערכת אוניברסלית של הסבר יסודות כל מה שקיים. ניסיונות כאלה של תפיסת עולם גלובלית מערכתית לא נעשו כבר יותר ממאה שנה, מסוף המאה ה-19. אך אין זו קלאסיקה מסורתית, כי אם גישה נאו-קלאסית, מודרנית לסינתזת הידע. יצירה ופיתוח של האבולוציוניזם האוניברסלי מסמנים את סיום עידן הפוסט-מודרן והפוסט-מודרניזם הפילוסופי, את תחילת עידן הסינתזה הנאו-קלאסית של הידע והאוניברסליזם ההשקפתי החדש.
בהתאם לכך עולה שאלת תחיית הסוג הקלאסי של אינטגרציית הידע, השבת תפקידו של הידע הפילוסופי בסינתזת ידע ואינטגרציית המדעים. ניסוח היסודות הפילוסופיים של התאוריה הכללית של האבולוציה קשור בהכללת ידע שהושג במדעים המגוונים ביותר, המתמלאים בזמננו בתכנים אבולוציוניים מגוונים יותר ויותר. כוח ההסבר של כל תאוריה בכל מדע תלוי ישירות במידת השלמות שבה היא חושפת את האבולוציה של התופעות שהיא חוקרת ושל סביבתן. כי דווקא האבולוציה היא סיבת הסיבות של כל הוויה. ידוע היטב תפקידם המאחד והאיריסטי במדע של תאוריות כלליות – תאוריית היחסות הכללית של איינשטיין בפיזיקה ובקוסמולוגיה, הניסיונות ליצירת תאוריית שדה מאוחדת בפיזיקה, המערכה התקופתית של היסודות של מנדלייב בכימיה, התאוריה הכללית של המערכות של ברטלנפי, התאוריה הסינתטית של האבולוציה בביולוגיה וכדומה. חשובה עוד יותר עלולה להיות הניסיון למצוא מגמות כלליות ולנסח את עיקרי התאוריה הכללית של האבולוציה כגורם מדעי-כללי והשקפתי של אינטגרציה אוניברסלית של הידע. יצירת הגישות הפילוסופיות לתאוריה הכללית של האבולוציה מתאפשרת
בהצלחות המודרניות של המדעים המגוונים ביותר, אשר, למרות הפיצול וההיפותטיות של מתחמים רבים של מידע על מושאיהם, חושפים במלואם יותר ויותר את מהלך האבולוציה בתחומי הידע שלהם, משחזרים את ההיסטוריה של המטהגלקסיה, של עצמים אסטרונומיים, של כוכב הלכת כדור הארץ, של עולם הצומח והחי, של האדם, של תודעתו ונפשו, של מבני השפה, של המדע, הטכניקה, האמנות, הדת, ולבסוף של החברה האנושית ושל כל מוסדותיה ומבניה המגוונים.
האבולוציוניזם האוניברסלי כמערכת של חשיבה פילוסופית, המבוססת על תוצאות חקר התהליכים האבולוציוניים בכל מערכת המדעים, שואף לחשוף את החוקיות הכללית של תהליכים אלה, את התנאים המוקדמים שלהם בתהליך האבולוציוני המוכלל אונטולוגית. כמובן, אין זה אומר שחוקיות האבולוציה החברתית מצטמצמת לחוקיות ביולוגית, זו לחוקיות כימית, ואז לפיזית וכדומה. מערכת האבולוציוניזם האוניברסלי כיסוד פילוסופי של התאוריה הכללית של האבולוציה התאפשרה הודות לחשיפתם, על בסיס ניתוח של התהליכים האבולוציוניים המגוונים ביותר, של מבנים מיוחדים, אשר הסדרם הפנימי קושר את החומר הסובב, מביא בו לארגון מסוים של תנועה, ומסדר ארגון זה ״בצלמו ובדמותו״ של מבנים כאלה. מבנים דומים קיבלו בקונספציה המוצעת על ידינו של האבולוציוניזם האוניברסלי את השם מוביליזציוניים (מגייסים). מבנים מוביליזציוניים, בהשיגם על בסיס של אינטראקציות מגוונות ביותר סדר מסוים, בולעים את אנרגיית האינטראקציות הללו, ולאחר מכן משתמשים באנרגיה זו, מגייסים משאבי אנרגיה חיצוניים ופנימיים, חומריים-ממשיים ומידעיים לצורך הפיכת החומר הסובב אותם, לבנייתו בסדר שרכשו. הם מבצעים עבודה אבולוציונית, המסוגלת להביא רווח אבולוציוני, ודווקא זה מסביר את הקידמה.
התהוות של סוגים שונים של מבנים כאלה מתרחשת ספונטנית גם בתהליכים קוסמיים מגוונים, גם בגופים פיזיקליים, וגם ב
תרכובות כימיות, וגם באורגניזמים חיים, וגם בקהילות אנושיות. בהיותם התנאי החשוב ביותר ליצירת סדר מתוך אי-סדר, קוסמוס מתוך תוהו ובוהו, מבנים כאלה והאינטראקציות שלהם פועלים כגורם החשוב ביותר של האבולוציה הקוסמית ושל כל צורותיה ומיניה המגוונים.
הגורם המוביליזציוני ככוח מניע של האבולוציה הפרוגרסיבית מהווה את החוליה החסרה של תאוריית האבולוציה, שבלעדי התחשבות בה כל הסבר של תהליכים אבולוציוניים מתברר כבלתי-שלם ובלתי-מדויק. זהו גורם חיובי, המעניק כיווניות מסוימת לברירה הטבעית. על בסיסו יש לתקן ברצינות את הייצוגים המקובלים כיום על האבולוציה הביולוגית, שלפיהם התרחשות תכונות חדשות מתבצעת על בסיס מוטציות מקריות של המנגנון הגנטי, והאופי היצירתי של הברירה הטבעית מצטמצם לריכוז תדירויות גנים מועילות באוכלוסיות בלא קשר לאופי ולתוכן של העבודה הביולוגית שמבצעים האורגניזמים עצמם. המוביליזציוניזם כקונספציה מרכזית של האבולוציוניזם האוניברסלי הוא המפתח להסבר מלא יותר של תהליכים אבולוציוניים בטבע החי דרך ניתוח של התהוות ותפקוד של מבנים מוביליזציוניים ותחרותם המתמדת לא רק על הישרדות ועל סיכוי להשיג צאצאים, אלא גם על אופטימיזציה של פעילות החיים.
הגורם המוביליזציוני, אף שבאופן אחר, פועל גם בתחום החברתי, והתפתחות ותחרות הדדית של מבנים ומוסדות מוביליזציוניים מאורגנים חברתית פועלת ככוח מניע של האבולוציה ההיסטורית. ההתעלמות מהגורם המוביליזציוני הייתה הסיבה העיקרית לכישלונות של תוכניות יסודיות רבות להסבר אבולוציוני של ההיסטוריה האנושית, אשר הצטמצמו או לניסיונות לבסס גישה ביולוגיזטורית לתופעות התחרות (סוציאל-דרוויניזם), או לאנלוגיות רעועות ביותר
בין מדינות לאורגניזמים חיים (גאופוליטיקה), או ליישום של אנלוגיות דומות למחזור החיים של ציוויליזציות מקומיות (הגישה הציוויליזציונית), או להחלטת יתר של תפקיד דרכי הייצור, יחסי הכלכלה והמאבק המעמדי (המרקסיזם). בכל אחת מהתוכניות היסודיות הללו יש הישגים משלה וגרעינים רציונליים משלה, אך הסינתזה היצירתית שלהם והשחזור המערכתי של ההיסטוריה כאבולוציה חברתית אפשריים רק על בסיס התחשבות בתחרות המבנים המוביליזציוניים ובהשפעתם המארגנת על החברה. במקביל, בשלבים המוקדמים והמאוחרים של התפתחות הציוויליזציות ביסוד החיים הממלכתיים של חברות עומדים מבנים מוביליזציוניים צבאיים, והכלכליים-מוביליזציוניים, הפוליטיים, הדתיים-אידיאולוגיים, התרבותיים והחברתיים-פסיכולוגיים (המנטליים) תלויים בהם ומתפתחים תחת פיקוחם, השפעתם ולחצם המתמידים. נסיבה זו, תחרות המבנים המוביליזציוניים ושאיפתם לדומיננטיות, היא הסיבה למלחמות הכמעט-בלתי-פוסקות, ולא חטאתיות מיתית ו״תוקפנות טבעית״ כביכול של האדם. דווקא הצורך בפיתוח מבנים מוביליזציוניים וביצירה על בסיסם של מערכות מוביליזציוניות תחרותיות מהדק את האתנויות ומביא, במצב של מאבקם ההדדי המתמיד על הגמוניה, לכפיפות ולהכנעה של עמים אחרים, לכיבוש שטחים והתגבשויותיהם הממלכתיות, ליצירת אימפריות גדולות ושאיפתן לכיבוש עולמי.
דווקא הפעילות המוביליזציונית המותנית היסטורית, ולא ה״פסיונריות״ המיתית, הנובעת כביכול מצריכה מוגברת של אתנויות לאנרגיה מיוחדת כלשהי מהקוסמוס שמחוץ לכדור הארץ, היא המקור הארצי לדומיננטיות של אתנויות מסוימות בתקופות היסטוריות מסוימות. ביסוד הצלחתו של אתנוס בהשגת דומיננטיות כזו עומדים, ככלל, בניגוד לתאוריית הפסיונריות של ל. גומיליוב, משאב מוביליזציוני משמעותי ומשאבים אחרים
המתקבלים בדרך של הוצאתם מהכלכלה, רפורמה מוביליזציונית, המבוססת על חידוש מוביליזציוני צבאי, הצורך המוגבר של החברה בזרימה מבחוץ של משאבים חומריים מגוונים, פוטנציאל מוביליזציוני גבוה, הכולל פולחן הגבורה, ההיערכות האידיאולוגית של החברה למאבק בלתי-מתפשר ולהבאת קורבנות מכל הסוגים למען הניצחון. התפתחות המבנים המוביליזציוניים הצבאיים, תחרותם ההדדית והאינטרסים החברתיים הקשורים בהם מהווים מגמה מובילה של ההיסטוריה העולמית גם בחברה המסורתית וגם בחברה התעשייתית. במאה ה-20 הם מביאים לשתי מלחמות עולם עקובות מדם להחריד ולהכנת מלחמה שלישית, תרמו-גרעינית, שהייתה עלולה להפוך לאסון של האנושות. על בסיס זה נוצר גם מה שנקרא טוטליטריזם, אשר, מנקודת המבט של תאוריית המבנים המוביליזציוניים, נכון יותר לכנותו אולטרהמוביליזציוניזם. בחברה אולטרהמוביליזציונית (טוטליטרית) כל הכלכלה, הפוליטיקה, האידיאולוגיה ועצם חייו של כל אדם כפופים לצורכי המוביליזציה הטוטלית, נבנים על יסוד מוביליזציוני, ולא רק בתקופות מלחמה, אלא גם בעת שלום. נוצרת כלכלה מוביליזציונית, הבנויה על עקרונות הקדמת ייצור אמצעי הייצור על פני ייצור מוצרי צריכה ופיתוח עדיף של התעשייה הצבאית. לאחר קריסת ברית המועצות, במקום תחרות המבנים המוביליזציוניים הצבאיים כמגמה המובילה של התהליך האבולוציוני-היסטורי העולמי באה, כפי שכבר נאמר, תחרות המבנים הכלכליים-מוביליזציוניים (מבנים יזמיים ותאגידים). במקום עידן העימות של שתי המערכות בא עידן המלחמות המקומיות והטרור הגלובלי, שמקורו העיקרי הוא הקנאות הדתית. בקושי עצום ובהמון תהליכים חוזרים מתרחשת ההתפשטות הגלובלית של הדמוקרטיה והחלפת מדינת האלימות, שמטרתה העיקרית הייתה הגנה על נתיניה, הבטחת
הציות וכיבוש שטחים של מדינות אחרות – במדינת רווחה דמוקרטית, שמטרתה העיקרית הופכת לויסות הכלכלה לטובת האזרחים והעלאת איכות חייו של כל אדם. ההתפשטות הגלובלית של הדמוקרטיה בפרספקטיבה רחוקה פותחת בפני האנושות סיכוי להתפתחות שלווה, שכן מדינות דמוקרטיות לעולם אינן לוחמות זו בזו.
הבחינה של ההיסטוריה הפוליטית, הכלכלית, הצבאית, החברתית, הדתית, התרבותית-ציוויליזציונית, המדעית-טכנית של האנושות ושל כל מדינה תחת זווית הראייה של התפתחות ותחרות מבנים מוביליזציוניים מאפשרת, באופן הולם, בלי לעוות את ההיסטוריה בפיזיקליזם וולגרי וביולוגיזטוריות, להכניס למתודולוגיה של ניתוח תהליכים חברתיים-היסטוריים את כל הישגי התאוריה המודרנית של האבולוציה – הקונספציות של ברירה טבעית ומאבק על הקיום, הקטגוריות הסינרגטיות של סדר ותוהו ובוהו, אטרקטורים, מצבי התפצלות (ביפורציה), מבנים דיסיפצטיביים וקוהרנטיים, את הגרעינים הרציונליים של הקיברנטיקה, הטמונים בחקר תהליכי ניהול עם האלגוריתמים הנלווים להם, את עיקרי תאוריית המידע, המבוססים על התייחסות למידע כאל הסרת אי-הוודאות, כלומר הכנסת סדר מוביליזציוני לתהליכים סימניים-סמליים כאוטיים, את הגישה השלמותית של התאוריה הכללית של המערכות, המתבטאת בהתייחסות להבדל העקרוני בין מערכת מורכבת למכלול מרכיביה וכדומה. אפשרויות רחבות עוד יותר של הגישה האבולוציונית-מוביליזציונית נפתחות בקשר לסינתזה ולתיקון, על בסיס גישה זו, של גישות שכבר עובדו במדע החברתי-היסטורי ובפילוסופיית ההיסטוריה להסבר האבולוציה ההיסטורית – הגאופוליטיקה כתאוריית האינטרסים הגאופוליטיים והמגמות הגאואסטרטגיות, הגישה הציוויליזציונית עם תשומת לבה הצמודה להיווצרות, תפקוד והתפוררות של ציוויליזציות מקומיות, וכן לחשיפת ההבדלים ביניהן, קונספציית הפסיונריות של ההיסטוריון הרוסי
ל. גומיליוב, תאוריית המנטליות של האסכולה ההיסטורית הצרפתית ״האנאליסטים״ (אנאל), הקטגוריות והחוקים של מה שנקרא דיאלקטיקה, שעבדו מחדש במסגרת התאוריה הכללית של האבולוציה, התאוריה ההיסטורית-מטריאליסטית של תפקיד הבסיס הכלכלי ומבנה העל, דרכי הייצור, האינטראקציה של כוחות הייצור ויחסי הייצור, ההיווצרות והחלפה של פורמציות חברתיות-כלכליות, קונפליקטים בין-מעמדיים, זעזועים וזעזועים מהפכניים וכדומה, כלומר התאוריה המרקסיסטית הקלאסית של החברה בפרשנותה המודרנית, הגישה האבולוציונית-מוסדית ואסכולות אחרות של התאוריה הכלכלית המודרנית, כמה רעיונות של הקונספציה של פוסט-אינדוסטריאליזם וחברת המידע וכיוונים אחרים של תאוריית התהליכים החברתיים. אף אחת מהתאוריות האבולוציוניות של התהליך ההיסטורי אינה צריכה להידחות. כולן צריכות לעבור עיבוד יצירתי ולהפוך במערכת האבולוציוניזם האוניברסלי.
את כל הגישות והכיוונים הנ״ל של המחשבה המדעית-תאורטית יש לנצל ליצירת יסוד מתודולוגי של התאוריה הכללית של האבולוציה, לשחזור הולם של תהליכים אבולוציוניים-היסטוריים בחברה, בטבע החי והדומם. במובן זה הגיוני להניח שכוח ההסבר והיכולות הסינתטיות של התאוריה הכללית של האבולוציה ייצרו את התנאים המוקדמים ההשקפתיים-מתודולוגיים הדרושים למהפכה מדעית חדשה וליצירת תמונת עולם חדשה, מערכתית-אבולוציונית. כידוע, התפתחות הידע המדעי הביאה ליצירת שלוש תמונות עולם שהחליפו זו את זו ברצף – הגאוצנטרית, המכניסטית והקוונטית-רלטיביסטית. כל שלושת המודלים הללו של מבנה הקוסמוס נוצרו על בסיס מחקרים פיזיקליים-אסטרונומיים, כשהגורם המוביל, המוביליזציוני, ביצירתם היה התפתחות הייצוגים הפיזיקליים-מתמטיים.
ואילו הפיזיקה, עד לזמן האחרון ממש, הייתה מדע על תנועה, ולא
על אבולוציה. החומר המדעי שעמד לרשות המדענים במחצית השנייה של המאה ה-20, כולל בפיזיקה עצמה, העיד באופן משכנע שבניית התמונה המדעית של העולם על בסיס חקר חוקיות התנועה והאינטראקציות הפיזיקליות כבר סובלת כעת בבירור מחוסר שלמות מובהק. יש לבנות את המערכת המדעית-השקפתית של ההכרה על בסיס אבולוציוני-היסטורי. כל המתודולוגיה המדעית-כללית של ההכרה נבנית כבר עכשיו על מושגי המערכתיות, המבניות, המורכבות, הסדר, הארגון, הניהול, המידע וכדומה, ואילו התמונה המדעית הקוונטית-רלטיביסטית השלטת של העולם, במהותה, אינה משתמשת במושגים אלה. לכן אפשר להניח שהמהפכה המדעית החדשה והפיכת התמונה המדעית של העולם מוכנות כבר לא מצד המחקרים הפיזיקליים-אסטרונומיים, כי אם מצד המתודולוגיה המדעית-כללית וההבנה הפילוסופית-השקפתית שלה.
אנו מקווים שהקונספציה של התאוריה הכללית של האבולוציה, המוצעת בספר זה, תמלא תפקיד ראוי בתהליך זה.
כדי להכיר לקוראים את מלוא ההיקף של התכנית והתוכן העיקרי של כל עשרת הכרכים של הספר הנרחב הזה, אנו מקדימים לכרך הראשון תקציר מפורט.
}}</text>
      <sha1>k2hgd3bngcl608n2ttpatf5axql9o0f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1/תקציר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755769</id>
    <revision>
      <id>3084949</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:00:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084949</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24409" sha1="ms18gakz86facqcbkzl1f4f3n3og9ox" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 1]]

== תקציר ==

בתחילת הספר מנוסחים ההוראות והעקרונות החשובים ביותר של האבולוציוניזם האוניברסלי כיסוד פילוסופי של התאוריה הכללית של האבולוציה (הת''אה), יחסו לתאוריות אחרות של תהליכים אבולוציוניים. האבולוציוניזם האוניברסלי מאופיין כמערכת מדעית-פילוסופית אוניברסלית, המורכבת מתת-מערכות של אבולוציוניזם קוסמי, ביולוגי וחברתי-היסטורי.
מוגדרים המושגים של אבולוציה, התפתחות וקידמה, מוצג הקשר ההדדי של מושג האבולוציה עם מושגי החומר והתנועה, המרחב והזמן. מנוסחים החוקים והקטגוריות של האבולוטיקה כמדע על האבולוציה, הכולל לוגיקה אבולוציונית, מתודולוגיה של היסטוריציזם ומטפיזיקה מודרנית (ליתר דיוק, מדע-על). ניתנת ביקורת על הדיאלקטיקה הקלאסית כשילוב פרדוקסלי של רעיונות מדעיים-אבולוציוניים ודתיים-מיתולוגיים.
בפרקים הראשונים מוצג היחס בין המושגים והמודלים התאורטיים של אבולוציוניזם אוניברסלי, קוסמי, גלובלי ופלנטרי, קוסמיזם וגאוצנטריזם, השקפת עולם אבולוציונית ואקולוגית, אבולוציה, התפתחות וקידמה, התפתחות והתדרדרות, סדר ותוהו ובוהו, אבולוציה במובן הרחב והצר, אבולוציוניזם והיסטוריציזם, אבולוציוניזם וקריאציוניזם.
נבחנו התכונות והתנאים המוקדמים העיקריים של הקריאציוניזם כאלטרנטיבה דתית לאבולוציוניזם המדעי. שוחזרה ההיסטוריה של תורות קריאציוניסטיות במיתולוגיות של העמים המגוונים ביותר. נותח בפירוט הקריאציוניזם המקראי ותפקידו בהתפתחות הידע. זוהו אלמנטים של סוג חשיבה אבולוציוני בקריאציוניזם המקראי, התואמים את רמת הידע שהתגבשה בעידן יצירת המקרא. ניתנה ביקורת על הקריאציוניזם ה״מדעי״ המודרני, הוצגה מהותו המיתולוגית ואי-התאמתו ל
מערכת הידע המדעי ולהשקפת העולם המדעית-אבולוציונית.
הוצגה התמונה הגאוצנטרית הקדומה של העולם. הוצגה התפתחות הייצוגים הגאוצנטריים על הקוסמוס, הכוללים רעיונות של לוקוצנטריזם, ביוצנטריזם, זואומורפיזם, אנתרופוצנטריזם ואנתרופומורפיזם מיתולוגי. זוהו מקורות התהוות הגאוצנטריזם המפותח בתמונת העולם הקדומה. הוצג האנתרופומורפיזם של התאוצנטריזם של השקפת העולם הדתית ושיאו בימי הביניים. ההיסטוריה של הקוסמולוגיה נבחנת כהעמקה רצופה של ייצוגים לא-גאוצנטריים על בסיס התגברות על צורות הגאוצנטריזם שקדמו להם.
נעקבת ההיסטוריה של התהוות התמונה המכניסטית של העולם של העידן החדש בתהליך התגברות על הגאוצנטריזם הקדום. הוצגו תפקידם ומשמעותם של המערכת ההליוצנטרית של קופרניקוס, המהפך הקופרניקאי בהשקפות על מבנה היקום, הקונספציות של היקום האינסופי של ג'ורדנו ברונו, חוקי קפלר, התגליות הפיזיקליות-אסטרונומיות של גלילאו, מאבקם של מדענים אלה בגאוצנטריזם האפלולנטי התוקפני, שהפך לאחת מאבני היסוד של האידיאולוגיה הדתית. נקבעה תרומתה של תאוריית ניוטון להתהוות התמונה המכניסטית של העולם ולרמת הלא-גאוצנטריות שהושגה בה, וכן תרומתו של לפלס (הדטרמיניזם הלפלסיאני) ליסודות ההשקפתיים של תמונה זו של העולם.
נחשפת המהות הלא-גאוצנטרית של התמונה הקוונטית-רלטיביסטית של העולם של המאה ה-20. מוצגים הספקות הכואבים של המדענים, שנאלצו בלחץ העובדות ליצור קונסטרוקציות תאורטיות שאינן ניתנות לצמצום לדימויים החזותיים של התמונה המכניסטית של העולם. נעקבת ההיסטוריה של יצירת תאוריית היחסות ומכניקת הקוונטים, ההתהוות ההדרגתית במסגרת תאוריות אלה של דרכי תפיסה מלאכותיות, כלומר ״איברים״ תיאורטיזציים של האדם, המאפשרים לשקף באופן הולם תהליכי מיקרו- ומגה-עולמות, שאינם נתפסים בדרך התפיסה האנושית הטבעית, מאחר שהיא נוצרה בתנאים הספציפיים של הטבע הארצי ו
הותאמה לייצוג של גופים מקרוסקופיים. בצורה פשוטה ונגישה הוצגה מהות תאוריית היחסות של איינשטיין ומכניקת הקוונטים.
מוצגת ההיסטוריה של התהוות הקוסמולוגיה המדעית המודרנית. מוצגות תכונות המודלים של היקום המעוקל במרחב-זמן של איינשטיין, היקום המתרחב או המתכווץ של פרידמן, היקום המתרחב של האבל, ״אטום האב״ והמפץ הגדול בפרשנות של למטר. מוצגות ההתהוות והמצב המודרני של המודל הסטנדרטי (הייחוסי) של היקום שלנו – המטהגלקסיה, התוכן הקוסמולוגי של מודל זה. נחשפים צדדים מהותיים של מודלים אחרים, אלטרנטיביים.
נבחנו הייצוגים הקוסמולוגיים המודרניים על עולמות אחרים, על ריבוי עולמות מעבר למטהגלקסיה. ניתנה אפיון כללי של היקומים ה״אקזוטיים״ – יריעות רב-שכביות, אוטונים ועולמות אוטוניים, אנטי-עולמות, חורים שחורים, לבנים ואפורים במרחב-זמן, פלנקיונים, פרידמונים, טכיונים וברדיונים.
מתוארות תוצאות פיתוח בעיות הלא-גאוצנטריות והקוסמיזם במדע ובפילוסופיה הרוסיים. מוצגת תרומתם של חלוצי הקוסמיזם הרוסי ק. ציולקובסקי, ו. ורנדסקי ומספר חוקרים אחרים. מוצגות הקונספציות של נציגי האסכולה הפטרבורגית של הפילוסופיה ו.פ. ברנסקי, א.ס. קארמין ו-ו.ו. אילין, פיתוחם על ידם של תאוריית הלא-גאוצנטריות האונטולוגית והאפיסטמולוגית, וכן פיתוח בעיות הקוסמיזציה של המדע המודרני והציוויליזציה בכללותה בעבודות הפילוסופים הרוסיים א.ד. אורסול, ו.ו. קזיוטינסקי, יו.א. שקולנקו וא.ת. פאדייב. מובססת הקונספציה של המחבר על דרך התפיסה, שלפיה הגאוצנטריות של הדרך הטבעית של תפיסה אנושית מתגברת במדע המודרני במבנים תיאורטיזציים – דרכים מלאכותיות של תפיסה. המחבר מבחין בשלוש דרכים כאלה – רלטיביסטית, קוונטית-הסתברותית ומערכתית-קיברנטית. התהוות מאוחרת יותר היא הדרך הסינרגטית, אשר
נבחנת בפרק הרלוונטי של הספר, המוקדש לסינרגטיקה ולתרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל.
הובססו ייצוגים חדשים על ציוויליזציות קוסמיות, הנובעים מהקונספציה של דרך התפיסה. מוצגות התקוות והאכזבות של הקשר הרדיו, כישלונות החיפוש אחר ציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ, ניסיונות להסביר את ״שתיקת הקוסמוס״, מוצגות תאוריות של ״ניסים קוסמיים״, של ייחודיות הציוויליזציה האנושית ביקום, של מגוון הציוויליזציות הקוסמיות, של סוגים אפשריים של התפתחות ציוויליזציות. מוכחת הבלתי-נמנעות של שוני דרכי התפיסה הטבעיות של יצורים תבוניים, שהתגבשו בתנאים קוסמיים שונים, והאפשרות לכינון קשר בין ציוויליזציות באמצעות יצירת דרכי תפיסה מלאכותיות. לשם ביסוס רעיון זה מושוות דרכי התפיסה של מינים שונים של אורגניזמים ארציים החיים בסביבות שונות והתגבשויות חומריות של הקוסמוס, המתגלות באסטרונומיה גלי-הכל תוך שימוש בחלקים שונים של ספקטרום התנודות האלקטרומגנטיות. מובעת ההנחה שהיקום מיושב בציוויליזציות בצפיפות גדולה בהרבה משאנו יכולים לדמיין בשל מחסור בעובדות, אך עיקר הציוויליזציות קיים בשכבות חומר הנמצאות מחוץ לשדה ראייתנו, לטווח התפיסה.
מתוארת ההיסטוריה של המטהגלקסיה, מובחנים העידנים בהתהוותה והתפתחותה. המצב המודרני של היקום שלנו נבחן כשלב חוקי של קוסמוגנזה שנמשכה מיליארדים ומיליארדים של שנים. מוצגות גם ה״טכנולוגיות״ הכימיות של האבולוציה הקוסמית. לאחר מכן מתוארים על-צבירות, צבירות וקבוצות גלקסיות, מינים ומבנים של גלקסיות, תנועתן בקוסמוס, מבנה הגלקסיה שלנו – שביל החלב, התהוות ליבות גלקסיות, האינטראקציה שלהן. מסופר על טבעם ואבולוציית הכוכבים, מיניהם, לידתם מענני גז-אבק, ״התכת״ יסודות כימיים במעמקיהם. מוצגת אבולוציית מערכת השמש, השמש, הדיסקות הפרוטופלנטריות
עננים, כוכבי לכת. נבחנים כוכבי הלכת והירחים של הקבוצה הארצית, תכונות טבעם, ולאחר מכן כוכבי הלכת והירחים מעבר לחגורת האסטרואידים. מאופיין כדור הארץ כעצם אסטרונומי, מקורו, אבולוצייתו, תכונות הטבע הייחודיות, שכבות האטמוספרה, המבנה הפנימי. מתואר כדור הארץ כעצם גאולוגי, התהוותו, תנועת היבשות, תקופות ועידנים שונים של ההיסטוריה הגאולוגית שלו, תכונות האבולוציה הכימית.
נעקבו נסיבות מקורם והתהוותם של החיים. מנותחים המודלים של אופרין, הולדיין, אייגן, וניתנת הערכתם מנקודת המבט של הגישה המוביליזציונית-אבולוציונית. שוחזרו שלבי ההיסטוריה של הביוספרה. מוצגת התהוות החיים באוקיינוס הקדמון, הופעת אצות מיקרוסקופיות פשוטות, חיידקים ואורגניזמים שכבתיים, הופעת אצות כחולות-ירוקות, התהוות תאים גרעיניים, המעבר להשגת אנרגיה באמצעות נשימה אירובית, ההתחלקות לצמחים ובעלי חיים, התהוות מושבות של תאים והתפתחות רבת-תאיות, התהוות חלוקת הזוויגים ורבייה מינית, התמקצעות האיברים, התהוות חלל הפה, מערכת העיכול, מערכת העצבים, יצירת שלד בצורת שריון, קונכיות וקוצים, התפתחות חסרי חוליות, הופעת חולייתנים-דגים, התהוות לסתות בחלל הפה.
מתוארת יציאתם של צמחים ובעלי חיים ממי האוקיינוס והתיישבותם על יבשת, התפתחות החולייתנים מדגים לדו-חיים, שהפכו לאדוני היבשה המתקדמים ביותר באבולוציה, אך עדיין תלויים במים. מוצגים היתרונות האבולוציוניים של הזוחלים, שאיפשרו להם לדחוק משמעותית את הדו-חיים ולהפוך לאדונים חדשים של היבשות. בכל הפרטים הדרושים שוחזר עידן שליטת הדינוזאורים, המפלצות האיומות הללו
שהן, עם זאת, אבותיהם של בעלי החוליות החיים כיום ואבותינו הרחוקים.
מוצג מוצאם של עופות ויונקים מזוחלים קטנים.
מוארת בעיית ההכחדה הטוטלית של הדינוזאורים, ששיחררה את הפלנטה לפיתוח נרחב של יונקים ועופות. מופנית תשומת לב להתפתחותם של קרנפים ענקיים חסרי קרניים, היפופוטמים, שוורים, איילים, פילים וסוסים קדומים, וכן לטורפים האדירים – המחאירודוסים. לאחר מכן ההתקררות הגלובלית מובילה להתפתחותם של ממותות צמודי פרווה, קרנפים, דובים, זאבים, איילי קרניים גדולות, ביזונים, שורי-בר וחיות אחרות העמידות היטב לקור. בוצעה השוואה בין הסתגלויות החיים של הדינוזאורים והיונקים, נחקרת בעיית הקידמה הביולוגית, כוחותיה המניעים והקריטריונים שלה. נבחנים ההתהוות וההתפתחות של סדרת הפרימטים, המבטיחה מנקודת המבט של הגיוון האבולוציוני.
מנותחים התנאים המוקדמים של מקורו והתהוותו של האדם. האדם מאופיין כיצור טבעי, אחת מתוצאות הלוואי של האבולוציה הספונטנית של הקוסמוס, כיצור ביולוגי, תוצאה של קידמת האבולוציה הספונטנית של הביוספרה, כצאצא של דו-חיים, זוחלים, יונקים, קופים קדומים, כיצור חברתי, שכל הבדליו מהחיות הם תוצאות של אבולוציה ביולוגית תחילה, ולאחר מכן חברתית. מובאות הוכחות שהמדע גילה למקורו החייתי של האדם, שאינן מוטלות בספק כה רב, שרק קנאים מושרשים ביותר יכולים להכחישן או להתעלם מהן. משוחזרת ההיסטוריה האבולוציונית של סדרת הפרימטים כתנאי מוקדם להופעת האדם. מוצגים גם הדמיונות וגם ההבדלים של בני אדם מקופים ומחיות אחרות. מוסבר המקור האבולוציוני של הבדלים אלה. נחקרים הגורמים והכוחות המניעים של האנתרופוגנזה, מוערך תפקידם של גורמים גנטיים ושל העבודה הביולוגית, שצמחה לעבודת אנוש.
מסודרים הנתונים המדעיים על העבודה הביולוגית של החיות כתנאי מוקדם לפעילות האדם. מתוארת פעילות הכלים
של החיות, דרכי ה״תקשורת״ שלהן והעברת המידע, תכונות הביואינטלקט, היחס בין המולד לנלמד בהתנסות בארגון התנהגותן. מובאות תוצאות ניסויים בני שנים של מדענים, שלימדו קופי-אדם בשפת בני האדם באמצעות שימוש באותות תקשורת מחוות של חירשים-אילמים. מוצג תפקיד ההחתמה המוקדמת (האימפרינטינג) בהתהוות תרחישי התנהגות של חיות ושל אדם. מתוארות תכונות ההתנהגות הדמוית-חברתית של מינים שונים של קופי-אדם ושל מיני חיות אחרים, אלמנטים של פעילות ״משקית״, ״משפט״ ו״מוסר״ בקהילות חיות.
לאחר מכן נבחנת בפירוט ההיסטוריה של התהוותו והתהוות האדם. נעקבת ההיסטוריה של תגליות ארכאולוגיות, שאיפשרה לשחזר את האירועים והשלבים העיקריים של האנתרופוגנזה, דרכי עיבוד האבן ותכונות כלי העבודה של תקופת האבן, הטרנספורמציות המורפופיזיולוגיות של שלדים וגולגולות בדרך מקוף לאדם על בסיס נתוני הכרוניקה הארכאולוגית. מוארים בפירוט ארבעת שלבי ההתהוות של האדם כמין ביולוגי וכחברה: שלב הקופים – בני-אדם-קדומים אוסטרלופיתקים, שלב בני-האדם הקדמונים ביותר ארכאנתרופים הומו ארקטוס, שלב בני-האדם הקדומים פלאואנתרופים ניאנדרטלים ושלב התהוות בני אדם מהסוג המודרני ניאואנתרופים קרומניונים. מוצג התפקיד האבולוציוני של ההליכה הזקופה, יצירת כלים, התפתחות הגפיים, עמוד השדרה, הגולגולת בכללותה, הלסתות, המצח, המוח. מוסקת המסקנה שלא המוטציות הגנטיות, כי אם העבודה שהושקעה בעצמו, הפכה את הקוף לאדם. מודגשת חשיבות ההגירה מאזור האקלים הטרופי החם של אפריקה ואסיה לאזור הקרוב לקרחון של אירופה, תפקיד הקור בשימוש באש, המצאת הבגדים, סידור המגורים, קידמת פעילות הכלים, הליקוט והציד אחר חיות גדולות.
מוכח שרק אירופה יכלה להיות הסביבה הטבעית להתהוות האנושות בשלבים המסיימים של האנתרופוגנזה.
מוצעת מודל להפיכת הניאנדרטלים האירופיים לבני אדם מהסוג המודרני בהשפעת עבודה ביולוגית, ההופכת בהדרגה לעבודת אנוש. זוהו הסיבות ל״בכורתה״ של אירופה בהתפתחות האנושות בתנאי משק ציידים-לקטים ופיגורה אחרי יבשת אסיה עם הופעת החקלאות המוקדמת והגידול. משוחזרות תכונות הגירת בני האדם מהסוג המודרני וכיבושם את מרחבי הקוסמוס הארצי – האזורים הקשים לגישה של אסיה, אפריקה, אוסטרליה ואמריקה. מוצגת קידמת התעשייה הפלאוליתית, יצירת הכלים וכלי הציד, התרבות והאמנות הקדמונית, הציד ההמוני, הבטחת הקהילות האנושיות במזון ובחומרים לסידור חיי המשק והתרבות.
הפרקים האחרונים של הספר מוקדשים ליסודות המתודולוגיים והמדעיים-תאורטיים של האבולוטיקה – דיסציפלינה פילוסופית ומדעית-כללית גם יחד, שמושאה הוא האבולוציה בגילוייה ובחוקיותיה הכלליים והפרטיים כאחד. נקבעו תכונות מושא האבולוטיקה, קשריה עם דיסציפלינות אחרות. מנקודת מבטה של האבולוטיקה נותחו הישגיה ובעיותיה של המדע המודרני, מוערך התוכן האבולוציוני של האבולוציוניזם הפילוסופי, הדיאלקטיקה הקלאסית, הקיברנטיקה, האינפורמטיקה, התאוריה הכללית של המערכות, התרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל, הסינרגטיקה והתאוריה הביולוגית של האבולוציה.
בחלק הספר המוקדש להתפתחות האבולוציוניזם הביולוגי נבחנות בעיות הביולוגיה האבולוציונית הקלאסית והמודרנית. מוצגת התהוות התאוריה הביולוגית של האבולוציה, נחשפת מהות ההשערות האבולוציוניות המוקדמות, תאוריית לאמארק, הישגיה וחסרונותיה. בכל הפרטים הדרושים נבחנה תורת האבולוציה של דרווין, בסיס ההוכחות שלה, התפתחות הדרוויניזם הקלאסי בעבודות חבריו וחסידיו.
מוצגות הסיבות למשבר הדרוויניזם בתחילת המאה ה-20 ו
הופעת הנאודרוויניזם, נעקבת התהוות הגנטיקה והתפתחות הייצוגים המודרניים על תורשתיות, תכונות התפקוד של מבנים גנטיים. שוחזרה ההיסטוריה של יצירת התאוריה הסינתטית של האבולוציה, מתוארים יסודותיה, מאופיינים הסלקציוניזם הגנטי והגנוצנטריזם הטמונים בה. זוהו מקורות המשבר המודרני של התאוריה הסינתטית של האבולוציה והנאודרוויניזם כאידיאולוגיה שעליה היא מבוססת.
ניתנת ביקורת על הקונספציות והגישות האנטי-דרוויניסטיות המודרניות, על מה שנקרא אבולוציה ״לא לפי דרווין״, מוכח הצורך ברפורמה של הדרוויניזם ובסינתזה חדשה של ידע בביולוגיה האבולוציונית. מוצגים חולשות וחסרונות של הקונספציות והתאוריות האלטרנטיביות ביחס לדרוויניזם – הגנוצנטריזם והמוטציוניזם, הסלטציוניזם המודרני, הנאולמארקיזם, תאוריית הניטרליות, תאוריית שיווי המשקל המופסק, ההחלטת-יתר של התפקיד האבולוציוני של ההעברה האופקית של מידע גנטי. מודגמות האפשרויות והסיכויים של המורפולוגיה האבולוציונית בהסבר תהליכים אבולוציוניים, בסינתזה המודרנית של ה״חתכים״ הגנטי והביולוגי-כללי של הידע המדעי.
מוכחת יעילותה של הגישה המוביליזציונית-אבולוציונית בהסבר מנגנוני האבולוציה הביולוגית, הצורך בבחינת האינטראקציה של העבודה הביולוגית והברירה הטבעית כיסוד למקורם והפיכתם של מינים, לכוחות המניעים של האבולוציה הביולוגית. מוצעת קונספציית המעבר של קונסרברים לטרנספורמרים ובחזרה להסבר הקשר ההדדי של שינויים איטיים, רציפים והפיכות קפיצתיות (אך לא סלטציוניות) בעלות משמעות אבולוציונית בהיסטוריה של הטבע החי.
בסיכום מסוכמות תוצאות המחקר שבוצע.</text>
      <sha1>ms18gakz86facqcbkzl1f4f3n3og9ox</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3085015</id>
      <parentid>3084949</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T08:55:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3085015</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24418" sha1="ba0o6kdi4ovjni6nyxg8v7jr8c56nvx" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 1]]

== תקציר ==
{{רן|
בתחילת הספר מנוסחים ההוראות והעקרונות החשובים ביותר של האבולוציוניזם האוניברסלי כיסוד פילוסופי של התאוריה הכללית של האבולוציה (התא״ה), יחסו לתאוריות אחרות של תהליכים אבולוציוניים. האבולוציוניזם האוניברסלי מאופיין כמערכת מדעית-פילוסופית אוניברסלית, המורכבת מתת-מערכות של אבולוציוניזם קוסמי, ביולוגי וחברתי-היסטורי.
מוגדרים המושגים של אבולוציה, התפתחות וקידמה, מוצג הקשר ההדדי של מושג האבולוציה עם מושגי החומר והתנועה, המרחב והזמן. מנוסחים החוקים והקטגוריות של האבולוטיקה כמדע על האבולוציה, הכולל לוגיקה אבולוציונית, מתודולוגיה של היסטוריציזם ומטפיזיקה מודרנית (ליתר דיוק, מדע-על). ניתנת ביקורת על הדיאלקטיקה הקלאסית כשילוב פרדוקסלי של רעיונות מדעיים-אבולוציוניים ודתיים-מיתולוגיים.
בפרקים הראשונים מוצג היחס בין המושגים והמודלים התאורטיים של אבולוציוניזם אוניברסלי, קוסמי, גלובלי ופלנטרי, קוסמיזם וגאוצנטריזם, השקפת עולם אבולוציונית ואקולוגית, אבולוציה, התפתחות וקידמה, התפתחות והתדרדרות, סדר ותוהו ובוהו, אבולוציה במובן הרחב והצר, אבולוציוניזם והיסטוריציזם, אבולוציוניזם וקריאציוניזם.
נבחנו התכונות והתנאים המוקדמים העיקריים של הקריאציוניזם כאלטרנטיבה דתית לאבולוציוניזם המדעי. שוחזרה ההיסטוריה של תורות קריאציוניסטיות במיתולוגיות של העמים המגוונים ביותר. נותח בפירוט הקריאציוניזם המקראי ותפקידו בהתפתחות הידע. זוהו אלמנטים של סוג חשיבה אבולוציוני בקריאציוניזם המקראי, התואמים את רמת הידע שהתגבשה בעידן יצירת המקרא. ניתנה ביקורת על הקריאציוניזם ה״מדעי״ המודרני, הוצגה מהותו המיתולוגית ואי-התאמתו למערכת הידע המדעי ולהשקפת העולם המדעית-אבולוציונית.
הוצגה התמונה הגאוצנטרית הקדומה של העולם. הוצגה התפתחות הייצוגים הגאוצנטריים על הקוסמוס, הכוללים רעיונות של לוקוצנטריזם, ביוצנטריזם, זואומורפיזם, אנתרופוצנטריזם ואנתרופומורפיזם מיתולוגי. זוהו מקורות התהוות הגאוצנטריזם המפותח בתמונת העולם הקדומה. הוצג האנתרופומורפיזם של התאוצנטריזם של השקפת העולם הדתית ושיאו בימי הביניים. ההיסטוריה של הקוסמולוגיה נבחנת כהעמקה רצופה של ייצוגים לא-גאוצנטריים על בסיס התגברות על צורות הגאוצנטריזם שקדמו להם.
נעקבת ההיסטוריה של התהוות התמונה המכניסטית של העולם של העידן החדש בתהליך התגברות על הגאוצנטריזם הקדום. הוצגו תפקידם ומשמעותם של המערכת ההליוצנטרית של קופרניקוס, המהפך הקופרניקאי בהשקפות על מבנה היקום, הקונספציות של היקום האינסופי של ג'ורדנו ברונו, חוקי קפלר, התגליות הפיזיקליות-אסטרונומיות של גלילאו, מאבקם של מדענים אלה בגאוצנטריזם האפלולנטי התוקפני, שהפך לאחת מאבני היסוד של האידיאולוגיה הדתית. נקבעה תרומתה של תאוריית ניוטון להתהוות התמונה המכניסטית של העולם ולרמת הלא-גאוצנטריות שהושגה בה, וכן תרומתו של לפלס (הדטרמיניזם הלפלסיאני) ליסודות ההשקפתיים של תמונה זו של העולם.
נחשפת המהות הלא-גאוצנטרית של התמונה הקוונטית-רלטיביסטית של העולם של המאה ה-20. מוצגים הספקות הכואבים של המדענים, שנאלצו בלחץ העובדות ליצור קונסטרוקציות תאורטיות שאינן ניתנות לצמצום לדימויים החזותיים של התמונה המכניסטית של העולם. נעקבת ההיסטוריה של יצירת תאוריית היחסות ומכניקת הקוונטים, ההתהוות ההדרגתית במסגרת תאוריות אלה של דרכי תפיסה מלאכותיות, כלומר ״איברים״ תיאורטיזציים של האדם, המאפשרים לשקף באופן הולם תהליכי מיקרו- ומגה-עולמות, שאינם נתפסים בדרך התפיסה האנושית הטבעית, מאחר שהיא נוצרה בתנאים הספציפיים של הטבע הארצי ו
הותאמה לייצוג של גופים מקרוסקופיים. בצורה פשוטה ונגישה הוצגה מהות תאוריית היחסות של איינשטיין ומכניקת הקוונטים.
מוצגת ההיסטוריה של התהוות הקוסמולוגיה המדעית המודרנית. מוצגות תכונות המודלים של היקום המעוקל במרחב-זמן של איינשטיין, היקום המתרחב או המתכווץ של פרידמן, היקום המתרחב של האבל, ״אטום האב״ והמפץ הגדול בפרשנות של למטר. מוצגות ההתהוות והמצב המודרני של המודל הסטנדרטי (הייחוסי) של היקום שלנו – המטהגלקסיה, התוכן הקוסמולוגי של מודל זה. נחשפים צדדים מהותיים של מודלים אחרים, אלטרנטיביים.
נבחנו הייצוגים הקוסמולוגיים המודרניים על עולמות אחרים, על ריבוי עולמות מעבר למטהגלקסיה. ניתנה אפיון כללי של היקומים ה״אקזוטיים״ – יריעות רב-שכביות, אוטונים ועולמות אוטוניים, אנטי-עולמות, חורים שחורים, לבנים ואפורים במרחב-זמן, פלנקיונים, פרידמונים, טכיונים וברדיונים.
מתוארות תוצאות פיתוח בעיות הלא-גאוצנטריות והקוסמיזם במדע ובפילוסופיה הרוסיים. מוצגת תרומתם של חלוצי הקוסמיזם הרוסי ק. ציולקובסקי, ו. ורנדסקי ומספר חוקרים אחרים. מוצגות הקונספציות של נציגי האסכולה הפטרבורגית של הפילוסופיה ו.פ. ברנסקי, א.ס. קארמין ו-ו.ו. אילין, פיתוחם על ידם של תאוריית הלא-גאוצנטריות האונטולוגית והאפיסטמולוגית, וכן פיתוח בעיות הקוסמיזציה של המדע המודרני והציוויליזציה בכללותה בעבודות הפילוסופים הרוסיים א.ד. אורסול, ו.ו. קזיוטינסקי, יו.א. שקולנקו וא.ת. פאדייב. מובססת הקונספציה של המחבר על דרך התפיסה, שלפיה הגאוצנטריות של הדרך הטבעית של תפיסה אנושית מתגברת במדע המודרני במבנים תיאורטיזציים – דרכים מלאכותיות של תפיסה. המחבר מבחין בשלוש דרכים כאלה – רלטיביסטית, קוונטית-הסתברותית ומערכתית-קיברנטית. התהוות מאוחרת יותר היא הדרך הסינרגטית, אשר
נבחנת בפרק הרלוונטי של הספר, המוקדש לסינרגטיקה ולתרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל.
הובססו ייצוגים חדשים על ציוויליזציות קוסמיות, הנובעים מהקונספציה של דרך התפיסה. מוצגות התקוות והאכזבות של הקשר הרדיו, כישלונות החיפוש אחר ציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ, ניסיונות להסביר את ״שתיקת הקוסמוס״, מוצגות תאוריות של ״ניסים קוסמיים״, של ייחודיות הציוויליזציה האנושית ביקום, של מגוון הציוויליזציות הקוסמיות, של סוגים אפשריים של התפתחות ציוויליזציות. מוכחת הבלתי-נמנעות של שוני דרכי התפיסה הטבעיות של יצורים תבוניים, שהתגבשו בתנאים קוסמיים שונים, והאפשרות לכינון קשר בין ציוויליזציות באמצעות יצירת דרכי תפיסה מלאכותיות. לשם ביסוס רעיון זה מושוות דרכי התפיסה של מינים שונים של אורגניזמים ארציים החיים בסביבות שונות והתגבשויות חומריות של הקוסמוס, המתגלות באסטרונומיה גלי-הכל תוך שימוש בחלקים שונים של ספקטרום התנודות האלקטרומגנטיות. מובעת ההנחה שהיקום מיושב בציוויליזציות בצפיפות גדולה בהרבה משאנו יכולים לדמיין בשל מחסור בעובדות, אך עיקר הציוויליזציות קיים בשכבות חומר הנמצאות מחוץ לשדה ראייתנו, לטווח התפיסה.
מתוארת ההיסטוריה של המטהגלקסיה, מובחנים העידנים בהתהוותה והתפתחותה. המצב המודרני של היקום שלנו נבחן כשלב חוקי של קוסמוגנזה שנמשכה מיליארדים ומיליארדים של שנים. מוצגות גם ה״טכנולוגיות״ הכימיות של האבולוציה הקוסמית. לאחר מכן מתוארים על-צבירות, צבירות וקבוצות גלקסיות, מינים ומבנים של גלקסיות, תנועתן בקוסמוס, מבנה הגלקסיה שלנו – שביל החלב, התהוות ליבות גלקסיות, האינטראקציה שלהן. מסופר על טבעם ואבולוציית הכוכבים, מיניהם, לידתם מענני גז-אבק, ״התכת״ יסודות כימיים במעמקיהם. מוצגת אבולוציית מערכת השמש, השמש, הדיסקות הפרוטופלנטריות
עננים, כוכבי לכת. נבחנים כוכבי הלכת והירחים של הקבוצה הארצית, תכונות טבעם, ולאחר מכן כוכבי הלכת והירחים מעבר לחגורת האסטרואידים. מאופיין כדור הארץ כעצם אסטרונומי, מקורו, אבולוצייתו, תכונות הטבע הייחודיות, שכבות האטמוספרה, המבנה הפנימי. מתואר כדור הארץ כעצם גאולוגי, התהוותו, תנועת היבשות, תקופות ועידנים שונים של ההיסטוריה הגאולוגית שלו, תכונות האבולוציה הכימית.
נעקבו נסיבות מקורם והתהוותם של החיים. מנותחים המודלים של אופרין, הולדיין, אייגן, וניתנת הערכתם מנקודת המבט של הגישה המוביליזציונית-אבולוציונית. שוחזרו שלבי ההיסטוריה של הביוספרה. מוצגת התהוות החיים באוקיינוס הקדמון, הופעת אצות מיקרוסקופיות פשוטות, חיידקים ואורגניזמים שכבתיים, הופעת אצות כחולות-ירוקות, התהוות תאים גרעיניים, המעבר להשגת אנרגיה באמצעות נשימה אירובית, ההתחלקות לצמחים ובעלי חיים, התהוות מושבות של תאים והתפתחות רבת-תאיות, התהוות חלוקת הזוויגים ורבייה מינית, התמקצעות האיברים, התהוות חלל הפה, מערכת העיכול, מערכת העצבים, יצירת שלד בצורת שריון, קונכיות וקוצים, התפתחות חסרי חוליות, הופעת חולייתנים-דגים, התהוות לסתות בחלל הפה.
מתוארת יציאתם של צמחים ובעלי חיים ממי האוקיינוס והתיישבותם על יבשת, התפתחות החולייתנים מדגים לדו-חיים, שהפכו לאדוני היבשה המתקדמים ביותר באבולוציה, אך עדיין תלויים במים. מוצגים היתרונות האבולוציוניים של הזוחלים, שאיפשרו להם לדחוק משמעותית את הדו-חיים ולהפוך לאדונים חדשים של היבשות. בכל הפרטים הדרושים שוחזר עידן שליטת הדינוזאורים, המפלצות האיומות הללו
שהן, עם זאת, אבותיהם של בעלי החוליות החיים כיום ואבותינו הרחוקים.
מוצג מוצאם של עופות ויונקים מזוחלים קטנים.
מוארת בעיית ההכחדה הטוטלית של הדינוזאורים, ששיחררה את הפלנטה לפיתוח נרחב של יונקים ועופות. מופנית תשומת לב להתפתחותם של קרנפים ענקיים חסרי קרניים, היפופוטמים, שוורים, איילים, פילים וסוסים קדומים, וכן לטורפים האדירים – המחאירודוסים. לאחר מכן ההתקררות הגלובלית מובילה להתפתחותם של ממותות צמודי פרווה, קרנפים, דובים, זאבים, איילי קרניים גדולות, ביזונים, שורי-בר וחיות אחרות העמידות היטב לקור. בוצעה השוואה בין הסתגלויות החיים של הדינוזאורים והיונקים, נחקרת בעיית הקידמה הביולוגית, כוחותיה המניעים והקריטריונים שלה. נבחנים ההתהוות וההתפתחות של סדרת הפרימטים, המבטיחה מנקודת המבט של הגיוון האבולוציוני.
מנותחים התנאים המוקדמים של מקורו והתהוותו של האדם. האדם מאופיין כיצור טבעי, אחת מתוצאות הלוואי של האבולוציה הספונטנית של הקוסמוס, כיצור ביולוגי, תוצאה של קידמת האבולוציה הספונטנית של הביוספרה, כצאצא של דו-חיים, זוחלים, יונקים, קופים קדומים, כיצור חברתי, שכל הבדליו מהחיות הם תוצאות של אבולוציה ביולוגית תחילה, ולאחר מכן חברתית. מובאות הוכחות שהמדע גילה למקורו החייתי של האדם, שאינן מוטלות בספק כה רב, שרק קנאים מושרשים ביותר יכולים להכחישן או להתעלם מהן. משוחזרת ההיסטוריה האבולוציונית של סדרת הפרימטים כתנאי מוקדם להופעת האדם. מוצגים גם הדמיונות וגם ההבדלים של בני אדם מקופים ומחיות אחרות. מוסבר המקור האבולוציוני של הבדלים אלה. נחקרים הגורמים והכוחות המניעים של האנתרופוגנזה, מוערך תפקידם של גורמים גנטיים ושל העבודה הביולוגית, שצמחה לעבודת אנוש.
מסודרים הנתונים המדעיים על העבודה הביולוגית של החיות כתנאי מוקדם לפעילות האדם. מתוארת פעילות הכלים
של החיות, דרכי ה״תקשורת״ שלהן והעברת המידע, תכונות הביואינטלקט, היחס בין המולד לנלמד בהתנסות בארגון התנהגותן. מובאות תוצאות ניסויים בני שנים של מדענים, שלימדו קופי-אדם בשפת בני האדם באמצעות שימוש באותות תקשורת מחוות של חירשים-אילמים. מוצג תפקיד ההחתמה המוקדמת (האימפרינטינג) בהתהוות תרחישי התנהגות של חיות ושל אדם. מתוארות תכונות ההתנהגות הדמוית-חברתית של מינים שונים של קופי-אדם ושל מיני חיות אחרים, אלמנטים של פעילות ״משקית״, ״משפט״ ו״מוסר״ בקהילות חיות.
לאחר מכן נבחנת בפירוט ההיסטוריה של התהוותו והתהוות האדם. נעקבת ההיסטוריה של תגליות ארכאולוגיות, שאיפשרה לשחזר את האירועים והשלבים העיקריים של האנתרופוגנזה, דרכי עיבוד האבן ותכונות כלי העבודה של תקופת האבן, הטרנספורמציות המורפופיזיולוגיות של שלדים וגולגולות בדרך מקוף לאדם על בסיס נתוני הכרוניקה הארכאולוגית. מוארים בפירוט ארבעת שלבי ההתהוות של האדם כמין ביולוגי וכחברה: שלב הקופים – בני-אדם-קדומים אוסטרלופיתקים, שלב בני-האדם הקדמונים ביותר ארכאנתרופים הומו ארקטוס, שלב בני-האדם הקדומים פלאואנתרופים ניאנדרטלים ושלב התהוות בני אדם מהסוג המודרני ניאואנתרופים קרומניונים. מוצג התפקיד האבולוציוני של ההליכה הזקופה, יצירת כלים, התפתחות הגפיים, עמוד השדרה, הגולגולת בכללותה, הלסתות, המצח, המוח. מוסקת המסקנה שלא המוטציות הגנטיות, כי אם העבודה שהושקעה בעצמו, הפכה את הקוף לאדם. מודגשת חשיבות ההגירה מאזור האקלים הטרופי החם של אפריקה ואסיה לאזור הקרוב לקרחון של אירופה, תפקיד הקור בשימוש באש, המצאת הבגדים, סידור המגורים, קידמת פעילות הכלים, הליקוט והציד אחר חיות גדולות.
מוכח שרק אירופה יכלה להיות הסביבה הטבעית להתהוות האנושות בשלבים המסיימים של האנתרופוגנזה.
מוצעת מודל להפיכת הניאנדרטלים האירופיים לבני אדם מהסוג המודרני בהשפעת עבודה ביולוגית, ההופכת בהדרגה לעבודת אנוש. זוהו הסיבות ל״בכורתה״ של אירופה בהתפתחות האנושות בתנאי משק ציידים-לקטים ופיגורה אחרי יבשת אסיה עם הופעת החקלאות המוקדמת והגידול. משוחזרות תכונות הגירת בני האדם מהסוג המודרני וכיבושם את מרחבי הקוסמוס הארצי – האזורים הקשים לגישה של אסיה, אפריקה, אוסטרליה ואמריקה. מוצגת קידמת התעשייה הפלאוליתית, יצירת הכלים וכלי הציד, התרבות והאמנות הקדמונית, הציד ההמוני, הבטחת הקהילות האנושיות במזון ובחומרים לסידור חיי המשק והתרבות.
הפרקים האחרונים של הספר מוקדשים ליסודות המתודולוגיים והמדעיים-תאורטיים של האבולוטיקה – דיסציפלינה פילוסופית ומדעית-כללית גם יחד, שמושאה הוא האבולוציה בגילוייה ובחוקיותיה הכלליים והפרטיים כאחד. נקבעו תכונות מושא האבולוטיקה, קשריה עם דיסציפלינות אחרות. מנקודת מבטה של האבולוטיקה נותחו הישגיה ובעיותיה של המדע המודרני, מוערך התוכן האבולוציוני של האבולוציוניזם הפילוסופי, הדיאלקטיקה הקלאסית, הקיברנטיקה, האינפורמטיקה, התאוריה הכללית של המערכות, התרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל, הסינרגטיקה והתאוריה הביולוגית של האבולוציה.
בחלק הספר המוקדש להתפתחות האבולוציוניזם הביולוגי נבחנות בעיות הביולוגיה האבולוציונית הקלאסית והמודרנית. מוצגת התהוות התאוריה הביולוגית של האבולוציה, נחשפת מהות ההשערות האבולוציוניות המוקדמות, תאוריית לאמארק, הישגיה וחסרונותיה. בכל הפרטים הדרושים נבחנה תורת האבולוציה של דרווין, בסיס ההוכחות שלה, התפתחות הדרוויניזם הקלאסי בעבודות חבריו וחסידיו.
מוצגות הסיבות למשבר הדרוויניזם בתחילת המאה ה-20 ו
הופעת הנאודרוויניזם, נעקבת התהוות הגנטיקה והתפתחות הייצוגים המודרניים על תורשתיות, תכונות התפקוד של מבנים גנטיים. שוחזרה ההיסטוריה של יצירת התאוריה הסינתטית של האבולוציה, מתוארים יסודותיה, מאופיינים הסלקציוניזם הגנטי והגנוצנטריזם הטמונים בה. זוהו מקורות המשבר המודרני של התאוריה הסינתטית של האבולוציה והנאודרוויניזם כאידיאולוגיה שעליה היא מבוססת.
ניתנת ביקורת על הקונספציות והגישות האנטי-דרוויניסטיות המודרניות, על מה שנקרא אבולוציה ״לא לפי דרווין״, מוכח הצורך ברפורמה של הדרוויניזם ובסינתזה חדשה של ידע בביולוגיה האבולוציונית. מוצגים חולשות וחסרונות של הקונספציות והתאוריות האלטרנטיביות ביחס לדרוויניזם – הגנוצנטריזם והמוטציוניזם, הסלטציוניזם המודרני, הנאולמארקיזם, תאוריית הניטרליות, תאוריית שיווי המשקל המופסק, ההחלטת-יתר של התפקיד האבולוציוני של ההעברה האופקית של מידע גנטי. מודגמות האפשרויות והסיכויים של המורפולוגיה האבולוציונית בהסבר תהליכים אבולוציוניים, בסינתזה המודרנית של ה״חתכים״ הגנטי והביולוגי-כללי של הידע המדעי.
מוכחת יעילותה של הגישה המוביליזציונית-אבולוציונית בהסבר מנגנוני האבולוציה הביולוגית, הצורך בבחינת האינטראקציה של העבודה הביולוגית והברירה הטבעית כיסוד למקורם והפיכתם של מינים, לכוחות המניעים של האבולוציה הביולוגית. מוצעת קונספציית המעבר של קונסרברים לטרנספורמרים ובחזרה להסבר הקשר ההדדי של שינויים איטיים, רציפים והפיכות קפיצתיות (אך לא סלטציוניות) בעלות משמעות אבולוציונית בהיסטוריה של הטבע החי.
בסיכום מסוכמות תוצאות המחקר שבוצע.
}}</text>
      <sha1>ba0o6kdi4ovjni6nyxg8v7jr8c56nvx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1/פרק 0. האבולוציוניזם האוניברסלי כיסוד ההבנה המודרנית של העולם: פילוסופיה, מדע, דרך חיים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755770</id>
    <revision>
      <id>3084950</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:01:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084950</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="418652" sha1="kj75dtxmcqdihubyi67ut2me1a3dmjj" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 1]]

== פרק 0. האבולוציוניזם האוניברסלי כיסוד ההבנה המודרנית של העולם: פילוסופיה, מדע, דרך חיים ==

==== התנאים המוקדמים להתהוות האבולוציוניזם האוניברסלי במערב ====
רגעי החשיבה האבולוציונית מחלחלים בכל הכרת האדם את העולם. הם מתבטאים בניסיונות לתת תשובות לשאלות על מאין נוצרה תופעה זו או אחרת, להסביר את מקורה, לשחזר במושגים את ההיסטוריה שלה ולהבהיר את הדרך למצבה הנוכחי. כך נוצרות היסטוריות מיתולוגיות, המשקפות את רמת הבנת העולם של בני חברות מסורתיות. הן מקובעות במסורות, מקודשות ומועברות מדור לדור בצורת ייצוגים קריאציוניסטיים על בריאת כל דבר בעולם בידי כוחות על-אנושיים אדירים, המגולמים בדימויים מיתולוגיים. הקריאציוניזם המסורתי הוא, אם כן, לא יותר מאשר גילוי של אבולוציוניזם אשלייתי, פרימיטיבי, בדוי, לא-אמיתי.
ככל שהפילוסופיה מתנצלת מהדת ומהמיתולוגיה שלה בקשר עם התפרקות האי-חלוקה, הסינקרטיזם של החשיבה המסורתית, מתרחשת הפרדה הדרגתית של האבולוציוניזם מהקריאציוניזם וגילוי שלו כאלטרנטיבה לקריאציוניזם. ההבנה הפילוסופית של העולם מגלה את עצמה כאבולוציוניזם מקומי, יוצרת בצורות שונות ייצוגים על ההיסטוריה של הקוסמוס, החיים ובני האדם כתהליך של אינטראקציה של כוחות טבעיים, ראשיתויות. עם הופעת המדע והתפתחותו מתרחבת צעד אחר צעד תחום השימוש באבולוציוניזם המקומי ומתחילה הדחקה הדרגתית של הקריאציוניזם המיתולוגי מתחום הבנת העולם האנושית.
הדחקה זו משקפת את הדרך הארוכה, הקשה עד מאוד, הזיגזגית, הכוללת נסיגות ונפילות רבות, אך בכל זאת התקדמותית וחוקית היסטורית, אך לעולם לא
מסתיימת, של האנושות מהחברה המסורתית לחברה החדשנית. ולמרות אי-הנוחות המובהקת מהאובדן בידי המוני בני אדם של ההיערכות הפסיכולוגית שלהם לתמיכה משמיים, נטייתם להגן על ערכים מסורתיים ולהימלט מהחירות, לקריאציוניזם בחברה החדשנית המפותחת אין סיכויים, הוא מוחלף לאט אך בבטחה באבולוציוניזם. במקביל, האבולוציוניזם המקומי, המגלה את עצמו עכשיו בהתמקצעות המדעים, אך מתרחב ומעמיק ללא הרף, הופך לאבולוציוניזם אוניברסלי, כללי, בלתי-מוגבל.
כמובן, אין כאן דיבור על ״עקירת״ המסורות הידועה לשמצה במטרת מה שנקרא ״התגברות על הנחשלות״, כפי שקרה בחברות טוטליטריות, שהיו למעשה נחשלות ביותר ומסורתיות בדרכן שלהן. להיפך, האבולוציוניזם האוניברסלי כאסטרטגיה של הכרה והתפתחות של החברה החדשנית דורש הגנה, ולפעמים אף שיקום של ערכים ומסורות המושרשים בחברה, גם אם פיגרו במידה מסוימת אחרי רמת ההתפתחות הכללית של החברה ברגע נתון של ההיסטוריה שלה. שהרי המסורות עוזרות לבני אדם להתגבר על עומסי היתר הקשורים בהגשמה סוערת של חדשנות, המולידה ״זעזועים מהעתיד״ מגוונים.
במובן זה מכיל האבולוציוניזם האוניברסלי אלמנטים של מסורתיות ושמרנות. עם זאת, לאחר שנולד בתחום המדעי-קוגניטיבי כהכללה של הישגי המדע בענפי ההכרה המגוונים ביותר, האבולוציוניזם האוניברסלי כמערכת השקפות היה מכוון מלכתחילה להגשמת חדשנות ולהפיכת המסורות המקבילה, ליצירת מסורות וערכים התואמים את רוחה של החברה המתחדשת.
ניסיונות ראשונים ליצירת מערכת של אבולוציוניזם אוניברסלי נעשו כבר במאה ה-19. לאבולוציוניזם האידיאליסטי של הגל, לאבולוציוניזם המכניסטי של ספנסר, לאבולוציוניזם הדיאלקטי של מרקס הייתה משמעות עצומה להתהוות רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי, הם היו קודמיו הקלאסיים. אך פניית מערכת המדעים לחקר האבולוציה החלה עם הופעתה וההכרה החברתית הרחבה בתאוריית האבולוציה של דרווין בביולוגיה. תאוריית דרווין הייתה תאוריית אבולוציה פרטית ולא יכלה להפוך ליסוד של אבולוציוניזם אוניברסלי כמערכת של הבנת עולם. כדי שהאבולוציוניזם האוניברסלי כמערכת של הבנת עולם יתקיים, היה צורך בהצטברות של תוכן אבולוציוני בכל מערכת המדעים. וזה אכן קרה במאה ה-20.
כל מערכת המדעים עלתה על דרך חקר האבולוציה, הולכת בדרך זו ולא תרד ממנה לעולם. כי, כפי שמוכיחות תוצאות מכלול המחקרים המדעיים, רק דרך זו מובילה לאמת, וכל השאר מרחיקים ממנה. במאה ה-20 מקבלת הפיזיקה אופי אבולוציוני. מימי הרנסנס, כלומר מההופעה של מדעי הטבע הנסיוניים השיטתיים, תופסת הפיזיקה עמדה מובילה במדעי הטבע, ביצירת התמונה המדעית-טבעית של העולם. הפיזיקה בברית עם האסטרונומיה הייתה בחוד המדע בקונפליקט אכזרי ומסוכן עם תומכי התמונה הדתית-מיתולוגית של העולם, ששלטה בחברה המסורתית. למרות הקורבנות הכבדים, מותם על המוקד ותחת עינויים של מדענים מצטיינים, המדע ניצח, והיום אנו יודעים את הקוסמוס כפי שהוא נגלה לפנינו במחקרים מדעיים ובתצפיות מחלליות, ולא מעלילות מיתולוגיות על בריאת הרקיע, חיבור המאורות אליו וכדומה, על עשיית ההוויה בדרך לא-אבולוציונית.
אך הפיזיקה, כמו גם בעלת בריתה האסטרונומיה, עד לזמן מסוים לא הייתה מדע אבולוציוני. היא הייתה מדע על תנועות, אינטראקציות ומבנה של התגבשויות חומריות מגוונות, וכן על תכונות שדות פיזיקליים. רק ההשערה הקוסמוגונית של קאנט-לפלס הייתה הניסיון הראשון, עדיין חלש, לפרשנות אבולוציונית של התהליך הקוסמי. ככל שהתגבשה במאה ה-20 הקוסמולוגיה המדעית
אבל הפיזיקה, כמו שותפתה האסטרונומיה, עד לזמן מסוים לא הייתה מדע אבולוציוני. היא הייתה מדע של תנועות, של אינטראקציות ושל מבנה של מגוון תצורות חומריות, וגם של תכונות של שדות פיזיקליים. רק ההשערה הקוסמוגונית של קאנט-לאפלס הייתה הניסיון הראשון, עדיין חלש, לפרשנות אבולוציונית של התהליך הקוסמי. ככל שהתגבשה במאה ה-20 המדעית
באותה עוצמה עוברת אבולוציזציה וקוסמיזציה גם הכימיה. בביולוגיה, למרות היחלשות סמכותה והשפעתה של התאוריה הסינתטית של האבולוציה, נמשך חיפוש אינטנסיבי אחר מודלים אבולוציוניים חדשניים ומצטברים התנאים לסינתזה אבולוציונית חדשה. נמשכים ניסיונות הפיכה אבולוציוניסטית לא רק של מדעי הטבע, אלא גם של מדעי החברה, יצירת היסטוריה, כלכלה, אתיקה, אסתטיקה, בלשנות אבולוציוניות וכדומה. ככל שמדעים פרטיים, קונקרטיים מתמלאים בתוכן אבולוציוני ומתפתחות תאוריות אבולוציוניות פרטיות, נוצרת מגמה וגובר הצורך בפיתוח אבולוציוניזם אוניברסלי כהכללה של הישגי צורות שונות של אבולוציוניזם מקומי. מגמה זו מתבטאת גם ברמת ההכרה המדעית-כללית במהלך התפתחות הקיברנטיקה, התאוריה הכללית של המערכות ובמיוחד הסינרגטיקה.
המעבר משורה של אבולוציוניזמים מקומיים ותאוריות אבולוציה פרטיות לאבולוציוניזם אוניברסלי מתברר כמורכב ביותר בשל התמקצעותה הקיצונית של המדע ואי-עיבודה של השקפת העולם המדעית-פילוסופית. אך תהליך זה מתקיים גם ברמת הקשרים הבין-תחומיים, גם בתחום השבחת התמונה המדעית של העולם, וגם בדרכים של חיפושים פילוסופיים בלתי-נלאים. החוקר הרוסי מ. קונאשב מציין בהקשר זה, באפיון תקופת ההתפתחות הפוסט-דרוויניסטית של המדע:
«החלה טרנספורמציה גדולה של ייצוגי האדם על עצמו ועל העולם, שניתן לכנותה מהפכה אבולוציונית, ואחת מתוצאותיה הייתה שינוי התמונה המדעית של העולם, שהופכת יותר
״החלה טרנספורמציה גדולה של ייצוגי האדם על עצמו ועל העולם, שאפשר לכנותה המהפכה האבולוציונית, ואחת מתוצאותיה הייתה שינוי התמונה המדעית של העולם, כל
עצם הצגת השאלה על אוניברסליות האבולוציה דורשת בהתמדה חיפוש תשובות, הקשורות בהכללת תוצאות תאוריות האבולוציה הפרטיות. ״במידה,״ – כותב הלאה מ. קונאשב – ״שבכל אבולוציה פרטית קיימים תכונות, סגולות ואטריבוטים מסוימים של האבולוציה הכללית, התאוריה של אבולוציה פרטית זו מכילה בתוכה מושגים המשקפים את התכונות, הסגולות והאטריבוטים של האבולוציה הכללית. כל עוד תאוריות האבולוציה הפרטיות מכילות מושגים אלה, תאוריות אלה, אף בצורה לא-מלאה, חלקית, שעדיין לא-נפרשה, מכילות גם תנאים מוקדמים ואלמנטים של התאוריה העתידית, שעדיין לא-נוצרה, אך כבר קיימת בכוח, של האבולוציה הכללית (האוניברסאלית)״ (שם, עמ' 302).
עצם הצגת השאלה על אוניברסאליות האבולוציה דורשת בהתמדה חיפוש תשובות, הקשורות בהכללות של תוצאות התאוריות הפרטיות של האבולוציה. ״במידה ההיא, - כותב בהמשך מ׳ קונשב, - שבה בכל אבולוציה פרטית יש תכונות, סגולות ומרכיבים מסוימים של האבולוציה הכללית, התאוריה של האבולוציה הפרטית הזו מכילה בתוכה מושגים, המשקפים תכונות, סגולות ומרכיבים של האבולוציה הכללית. ככל שבתאוריות הפרטיות של האבולוציה כלולים המושגים הנתונים, התאוריות האלה, אמנם בצורה בלתי-מלאה, חלקית, שעדיין לא מפותחת, מכילות גם את התנאים המוקדמים ואת היסודות של התאוריה העתידית, שעדיין לא נוצרה, אבל כבר קיימת באפשרות, של האבולוציה הכללית (האוניברסאלית)״ (שם, ע׳ 302).
במטאתאוריה, המתגבשת על בסיס רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי, באים לאחדות אורגנית הפילוסופיה, מערכת המדעים והרמה המדעית-כללית של המחקרים המדעיים. באבולוציוניזם האוניברסלי מוצאים הגשמה והתפתחות ייצוגים פילוסופיים עתיקים מאוד על הקשר ההדדי הכללי ואחדות העולם, ואחדות ללא ספק חומרית. זה ללא ספק מטריאליזם, ומטריאליזם עמוק בהרבה ממה שנקרא מטריאליזם דיאלקטי של המרקסיסטים. הוא אינו מתיר פרשנויות פוליטיות טוטליטריות, כמו המטריאליזם של מרקס – אנגלס – לנין – סטלין. זהו מטריאליזם אבולוציוני עקבי. לא מהפכות עקובות מדם ודיקטטורות
של הפרולטריון, כי אם הגשמות עקביות בחברות של סדר וחירות הן האמצעים למימוש החברתי של רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי.
באבולוציוניזם האוניברסלי כפרשנות אבולוציונית-מטריאליסטית של האוניברסום אינם נדחים כלל הרעיונות הפוריים של האבולוציוניזם האידיאליסטי. כל האסכולות הפילוסופיות שהתקיימו אי פעם נכנסות כאן לדיאלוג. נדחים, או ליתר דיוק, מתגברים רק על ניסיונות של פרשנות מיתולוגית, קריאציוניסטית של האבולוציה, הקשורים בייצוג על התערבות במהלכה של האבולוציה של כוחות אנתרופומורפיים לא-חומריים, מעבר-לעולם, הפועלים מחוץ לאבולוציה. האבולוציה היא כללית, וכלום אינו קיים מחוץ לה או מעליה.
האבולוציה היא causa sui, סיבת עצמה, סיבת הסיבות. האבולוציה היא אוניברסאלית, וכלום אינו מתערב במהלכה. כל העולם הוא חומר מתפתח, והתחום הרוחני של יצורים תבוניים, כמה שיהיו ביקום, הוא תולדה שלו. כך מתפתחת ומתממשת באבולוציוניזם האוניברסלי הרעיון הקלאסי של שפינוזה על הסיבה הראשונית של כל הוויה, על הסיבה הראשונה של העולם, שאינה מתירה שום סיבה ראשונה אחרת מלבד האבולוציה הכללית, הכוללת, הנעה-עצמה.
בהתאם לכך, האבולוציוניזם האוניברסלי אינו מתיר קיום ממשי של שום דמויות אגדתיות-מיתולוגיות – לא אלים, לא מלאכים, לא שדים, לא יערונים, לא רוחות מים, לא מתים קמים, לא יכולות או חפצים מופלאים, ולא תופעות ויצורים על-טבעיים אחרים, שהדמיון האנושי המגויס דתית מאכלס בהם את העולמות השמיימי, הארצי והתת-קרקעי. תאלץ לבחור: או שאתה חושב באמת, כאבולוציוניסט, או שאתה מענג את עצמך באשליות על עולם הבא, נצחיות הנפש והגירתה מגוף מתפתח לעולם פנטסטי שמעבר לאבולוציה. זכותך לבחור באחרון, אבל אז כל חייך יעברו בכפיפות עבדות
למסורות ודעות קדומות ארכאיות, בהמתנה למוות ולגמול שבעולם הבא, ולא בפיתוח מתמיד של יכולותיך הגופניות והרוחניות.
חקר התהליך האבולוציוני האוניברסאלי, או, כפי שהתבטאו חוקרים, האבולוציה הגלובלית, החל במדינות המערב בעיקר ברמת פתרון בעיות מדעיות-כלליות, בין-תחומיות. בארה״ב קמה אסכולה של מה שנקרא
״אבולוציוניזם חדש״, שרעיונותיה התפשטו למערב אירופה, אך נהנו מהשפעה לא משמעותית. בשנות ה-50 – ה-60 של המאה ה-20 חשפה התפתחותה הסוערת של הקיברנטיקה את האפשרויות של ניהול לא-אלוהי של תהליכים בטכניקה, בתחום החברתי, בטבע החי ואף הדומם. הקיברנטיקה הראתה את חשיבות המידע ממוצא לא-אלוהי בניהול תהליכים אבולוציוניים. התפשט הרעיון של ניהול עצמי, ניהול ספונטני, הפועל אוטומטית בתהליכים ובעצמים ברמות מורכבות שונות.
התפשטות האופנה לתאוריה הכללית של המערכות, שנוצרה עוד בשנות ה-30 על ידי הביולוג-הנאולמארקיסט ל. ברטלנפי, לא רק דחפה מדענים רבים לחיפוש גילויי מערכתיות בהתפתחות מושאי המחקר, אלא גם הצביעה על המשותף במבנה מערכות ברמות שונות, על אוניברסאליות יצירת המערכות בכל רמות ההוויה ועל אי-הצמצום העקרוני של שלמות המערכות למכלול פשוט של מרכיביהן. הבנת העולם המערכתית ניתכה על הדוגמנות הקיברנטית, שבה ניתנה חשיבות מיוחדת לקשרים ישירים והפוכים, חיוביים ושליליים, והרעיון
של ״קופסה שחורה״ כיוון את החוקרים לחקר מערכות מורכבות דרך ניתוח פרמטרי קלט ופלט, משום שמערכות כאלה אינן מגיבות בצורה הולמת לחלוטין וצפויה במדויק להשפעות חיצוניות.
אך ההבנה הישירה של העולם ברמה המדעית-כללית כ
מערכת מערכות מתפתחת החלה עם יצירת התרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל והסינרגטיקה. ביסוד הבנה כזו הונח רעיון הארגון העצמי, המבוצע באמצעות סידור ספונטני של התוהו ובוהו. בעבודות יוצר התרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל איליה פריגוז'ין הובסס הצורך בדיאלוג חדש של האדם עם הטבע, המאפשר לקבוע מגמות כלליות בהתפתחות תהליכים אבולוציוניים. אם התרמודינמיקה הקלאסית במסקנותיה ההשקפתיות הגיעה להכרה בבלתי-נמנעות של התדרדרות כללית של החומר, התפרקות הגיוון ומוות חום של היקום, הרי שהתרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל של פריגוז'ין, המבוססת על ניתוח מערכות פתוחות, הגיעה למסקנות הפוכות. היא הראתה את האפשרות העקרונית של העלאה עקבית של גיוון המערכות הקוסמיות, כיווניות האבולוציה לסיבוך הארגון והשגת שינויים פרוגרסיביים. מה שכמובן אינו שולל גם כיווניות הפוכה של שורה של תהליכים אבולוציוניים. כאשר המדען הגרמני הרמן האקן הכליל ברמה המדעית-כללית את גילויי תהליכי הארגון העצמי והציע לחקירתם ולדוגמנותם דיסציפלינה מדעית חדשה, שנקראה על ידו סינרגטיקה, דיסציפלינה זו החלה להתיימר להסבר מנגנוני האבולוציה לא רק בטבע הדומם, אלא גם בחומר החי, וגם בחברה האנושית. על ידי תומכי הסינרגטיקה החלה האבולוציה להיתפס כארגון עצמי כללי.
בהישענו על רעיון הארגון העצמי, המדען האמריקאי אריך יאנץ, באנלוגיה לניסיונות יצירת תאוריית שדה מאוחדת בפיזיקה, הציע את הקונספציה שלו של תאוריה אחידה של האבולוציה. ספרו «היקום המארגן את עצמו: השלכות מדעיות והומניסטיות של הפרדיגמה המתהווה של האבולוציה», המוקדש לבעיה זו, זכה לפרסום נרחב ותורגם לשפות רבות של העולם. (Jantsch E. The self-organizing Universe: Scientific and human implications of the emerging paradigme of evolution. Oxford: Pergamon press, 1980 – 343 p.). האינטליגנציה הרוסית, ש
למרבה הצער, לא זכתה אף פעם לפרסום הספר הזה ברוסית.
בספר מראה יאנץ את הדמיון בין המנגנונים והדינמיקות השונים של הארגון העצמי, ומאפיין דמיון זה כיסודי. הארגון העצמי בטבע החי ובחברה, לפי יאנץ, הוא המשך והפיכה של הארגון העצמי הקוסמי. הוא מציב לעצמו את המטלה ״לתת קווי מתאר של פרדיגמה אחידה, המסוגלת להאיר באור בלתי-צפוי את תופעת האבולוציה הכוללת״ (שם, עמ' 4).
יאנץ מגלה היררכיה של רמות הארגון העצמי, שכל אחת מהן מאופיינת בספציפיות של אינטראקציות, תקשורות וקשרים קואבולוציוניים. יאנץ מאפיין את האבולוציה כקואבולוציה רבת-אספקטים ורבת-רמות, כלומר התפתחות מחוברת של צורות שונות, היוצרת ״פריסות אוניברסאלית״ ותהליך טבעי-היסטורי חוקי (שם, עמ' 4).
האבולוציה הקוסמית, בהתאמה מלאה לפיזיקה המודרנית, נבחנת בידי יאנץ כזירת פעולתם של ארבעה כוחות קוסמיים עיקריים – אינטראקציות גרביטציוניות, אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. בהתאם לכך בתהליך הטבעי-היסטורי של אבולוציית המערכת הקוסמית שלנו, המטהגלקסיה, יוצאים לזירה זו בזו כוחות שונים. לאחר המפץ הגדול מתחילה ההיסטוריה הקוסמית בפעולת כוחות גרעיניים, ככל שהמטהגלקסיה מתרחבת נוצרות אינטראקציות גרביטציוניות, ולאחר מכן בתהליך יצירת הכוכבים מתרחשת קואבולוציה של אינטראקציות גרביטציוניות וגרעיניות. הפרת הסימטריות הנוצרת כאן נבחנת בידי יאנץ כמקור לשינויים אבולוציוניים.
בהתפתחות החיים מייחס יאנץ תפקיד מיוחד למידע, שהיה לא רק יסוד התורשתיות בצורת מבנים של חומצות גרעין, אלא שימש גם כהוראות מגוונות לארגון עצמי. גורם מכריע נוסף של התפתחות החיים, לפי יאנץ, הוא חילוף החומרים. ברמת האבולוציה הסוציו-תרבותית
הקשרים התקשורתיים מובטחים בהתפתחות מבנים נוירוניים. התבונה כצורה של ארגון עצמי מולידה תקשורות חדשות, השונות בעקרון מקשרים גנטיים ומטבוליים. המוסר האנושי, התודעה הדתית, עצם רעיון האלוהים – הם תולדות של ארגון עצמי, דומות למבנים דיסיפצטיביים. במקביל, התבונה כאיכות חדשה של ארגון עצמי מאופיינת בידי יאנץ כשלב של השבחת התבונה המטבולית הכללית.
יאנץ מאמין בקיומה של תבונה יקומית, שאיבריה הם תהליכים טבעיים. כמובן, אמונה כזו מרחיקה את המדען לא רק מההבנה האוניברסאלית של האבולוציוניזם, אלא גם מהאבולוציוניזם בכלל.
האבולוציוניזם של יאנץ בעל היקף גלובלי של ההוויה ואפשר לכנותו גלובלי, אך הוא ללא ספק אינו אוניברסאלי מספיק. בהשתדלותו לאחד את ״הטכנולוגיה״ של הארגון העצמי של מערכות ביולוגיות וחברתיות עם אבולוציית המערכות הקוסמיות, יאנץ אינו מתחשב בעליל בהשפעות הארגון הלא-גאוצנטרי של הקוסמוס. בניסיונו לצייר תמונה גרנדיוזית של ארגון עצמי אבולוציוני כללי, אינו יוצא יאנץ אל מחוץ למסגרות הסינרגטיקה בהבנת היסודות המבניים של תהליכים אבולוציוניים. הוא מצמצם את הבנת המקורות המבניים של האבולוציה להיווצרות מבנים דיסיפצטיביים, באנלוגיה לפעולתם הוא מדמיין ארגון עצמי ברמות הארגון הגבוהות יותר. אך העברה כזו של מנגנוני האבולוציה מתהליכים תרמיים לטבע החי ולחברה אינה נכונה.
המבנים הדיסיפצטיביים של פריגוז'ין, כמו גם המבנים הקוהרנטיים של האקן, מהווים דוגמאות להיווצרות ספונטנית של סדר אלמנטרי מתוך תוהו ובוהו דינמי בדרך
של ״השלכת״ תנועות לא-מסודרות ממערכות פתוחות לסביבה ושל מבנה החומר על בסיס ריבוי צירופים מקריים של תנועות כאוטיות. יאנץ אינו הולך רחוק יותר מהתרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל והסינרגטיקה בהבנת התנאים המוקדמים המבניים
של היווצרות והפיכת הסדר. להיפך, הוא מנסה להפיץ את המנגנונים התרמודינמיים והסינרגטיים על כל האבולוציה בכללותה. לכן את הפרויקט שהציע של תאוריה אחידה של האבולוציה אנו רואים כלא-בר-קיימא.
אי-אפשר לצמצם את האבולוציה לארגון עצמי ספונטני ולהיווצרות מבנים ספונטניים ישירות מתוך מסה של תנועות כאוטיות. התנאים המוקדמים המבניים של האבולוציה מגוונים ביותר וקשורים ביכולתם של מבנים מסוימים ליצור סדר התואם את הארגון הפנימי שלהם, כלומר לבצע עבודה אבולוציונית לסידור הסביבה. זה אומר שהאבולוציה אינה מצטמצמת לארגון עצמי ספונטני, שמנגנוניה מהווים אחדות של ארגון עצמי וארגון, המכוון בפעולתם של מבנים מסדרים המתחרים ביניהם. אנו קוראים למבנים כאלה מוביליזציוניים. דווקא הם, ולא איזו תבונה קוסמית מעבר-לגבול, מגייסים את החומר הדומם לאבולוציה, הפועלים מתוך החומר, ולא מחוצה לו.
מחאה נחרצת נגד ״השלמת״ תאוריית האבולוציה בהכרה בקיומה של תבונה יקומית ובתאוריית ״התכנון התבוני״ כלולה בעבודות הביולוג-האבולוציוניסט האנגלי ריצ'רד דוקינס. דוקינס בוחן את האבולוציוניזם כקריטריון לבשלות של ציוויליזציות.
״כמובן, החיים על כוכב לכת זה או אחר,״ – הוא סבור, – ״מגיעים לבשלות, כשנושאיהם לראשונה מבינים את משמעות קיומם שלהם. אם יצורים עליונים מהקוסמוס אי פעם יבקרו בכדור הארץ, השאלה הראשונה שישאלו, כדי לקבוע את רמת הציוויליזציה שלנו, תהיה: ״האם הם כבר הצליחו לגלות את האבולוציה?״ (דוקינס ר. הגן האנוכי – מ.: מיר, 1993 – 318 עמ', עמ' 14).
הפובליציסטיות החדה של ספרי דוקינס תרמה לא מעט להפצת העניין בבעיות אבולוציוניות במערב. ואולם האבולוציוניזם של דוקינס נושא אופי פשוט בקצה, המחושב
לתפיסה המונית, אפשר לומר, פופוליסטי. ביסודו עומד פולחן של דרוויניזם המובן בצורה מוזרה ביותר. דוקינס בונה את קונספציית האבולוציה שלו על אפולוגטיקה של האגואיזם הביולוגי. לפי דוקינס, ההתנהגות האנוכית של אורגניזמים חיים במאבק על הקיום תורמת להישרדות ולרבייה המועדפת של אורגניזמים בעלי סט גנים אופטימלי. זהו המקור של הברירה הטבעית ככוח מניע של האבולוציה הביולוגית. בהטפת פרשנות כזו של האבולוציה הביולוגית בספר ״הגן האנוכי״, דוקינס מצמצם בכוונה את מערכת התאוריה הסינתטית של האבולוציה, הידועה לו היטב, לצורה פשוטה עד נאיביות של הסבר גנוצנטרי, כדי להפוך את האבולוציוניזם לדוקטרינה נגישה להטמעה בידי מה שנקרא אנשים פשוטים. הגנים אצל דוקינס לא רק יוצרים יתרונות בברירה, אלא גם מכתיבים לאורגניזמים נורמות התנהגות.
״התזה העיקרית של ספר זה,״ – מסביר דוקינס, – ״היא שהאדם וכל שאר החיות הם מכונות, שנוצרו בידי גנים. כמו המאפיוזים המצליחים של שיקגו, הגנים שלנו הצליחו לשרוד בעולם שבו שולטת תחרות אכזרית ביותר... אני טוען שהאיכות השלטת של גן מצליח חייבת להיות אגואיזם חסר רחמים. האגואיזם הגנטי בדרך כלל נותן התחלה לאגואיזם בהתנהגותו של הפרט״ (שם, עמ' 15).
גנוצנטריזם וולגרי כזה, כלומר הענקת מידע תורשתי לפונקציות שאינן אופייניות לו של שליטה מוחלטת וקביעה מראש של התפתחות והתנהגות האורגניזמים, אופייני לא רק לדוקינס. הוא הפך לנגע ממש של האבולוציוניזם הביולוגי של המאה ה-20 והציף את התודעה ההמונית, דחף אותה לראות בכל גילוי של תכונות אינדיבידואליות תוצאה קטלנית של שילוב מבנים גנטיים. אך אם הברירה מטפחת רק אגואיסטים, מאיפה אפוא נובעת הנטייה להתנהגות אלטרואיסטית?
כדי לענות על שאלה זו, דוקינס נאלץ להכיר
בשגיאתו של הגנוצנטריזם הפטאליסטי, הנובעת מהייצוג שלו עצמו על אגואיזם הגנים ודומיננטיותם באבולוציה. הוא מצהיר:
״הייצוג על תכונות תורשתיות גנטית כעל משהו קבוע ובלתי-ערער הוא שגיאה, דרך אגב, נפוצה מאוד. הגנים שלנו יכולים לפקוד עלינו להיות אגואיסטים, אבל איננו חייבים כלל לציית להם כל החיים. רק ללמוד אלטרואיזם בנסיבות אלה עשוי להיות קשה יותר מאשר אילו היינו מתוכנתים גנטית לאלטרואיזם. האדם הוא היצור החי היחיד שעליו מופעלת השפעתה של התרבות, הנרכשת כתוצאה מהלמידה והעברה לדורות הבאים״ (שם, עמ' 16).
כאן מוצב פער מלא בין ביולוגיה לתרבות, בין אבולוציה ביולוגית לחברתית-היסטורית. בפער כזה ובהיעדר כל רציפות אין לדבר על אוניברסאליות של האבולוציוניזם. דוקינס מחפש את מקורות האגואיזם ברמה המולקולרית, בגנים שנשמרו בברירת פרטים. לכן דוגמאות רבות של התנהגות אלטרואיסטית של חיות עליו להסביר בשאיפות אגואיסטיות, מה שלא תמיד תואם את המציאות.
העניין הוא שהמניעים לגילוי דחפים אגואיסטיים או אלטרואיסטיים בעולם החי נעוצים כלל לא בגנים, כי אם בתכונות של התנהגות קבוצתית, שאותן חוקרת לא הגנטיקה, כי אם האתולוגיה והסוציוביולוגיה. תכונות אלה, שנרכשו בתהליך אבולוציית הנפש, פועלות במידה מסוימת כאחת התנאים המוקדמים של ההתנהגות החברתית, המאורגנת תרבותית, המתורבתת של בני האדם. כמובן, בסביבה החברתית נוצרים גם מניעים ותנאים מוקדמים אחרים של התנהגות אגואיסטית ואלטרואיסטית, המתייחסים לרמה גבוהה יותר של האבולוציה.
דוקינס סבור שהברירה הטבעית היא גורם מכוון לא
רק של האבולוציה הביולוגית, אלא של כל אבולוציה בכלל. הוא משוכנע ש״הכל בעולם מתפתח תחת פעולת הברירה הטבעית״ (שם, עמ' 304). יחד עם זאת, הגנים, הנוצרים ורוכשים כיווניות אגואיסטית תחת פעולת הברירה, מוענקים בשאיפות וכוונות משל עצמם. ״נממש,״ – קורא דוקינס, – ״למה שואפים הגנים שלנו עצמם, ואז לפחות תהיה לנו הזדמנות להפר את כוונותיהם״ (שם, עמ' 16).
אך בהתאם ללוגיקה זו, אם נפר את ״כוונות״ הגנים שלנו, בהתפתחותנו בדרך של הומניזם ואלטרואיזם, הדבר יוביל לברירת הפחות-מותאמים ולהתנוונות הטבע הביולוגי של האדם. שטות כזו נובעת מאי-אוניברסאליות של האבולוציוניזם, מהייצוג על היעדר רציפות בין מדרגות האבולוציה. ספרי דוקינס ״הגן האנוכי״, ״השען העיוור״, ״האל כאשליה״ מייצגים ערך עצום בהגנה על האבולוציוניזם, בשכנועיות, בפעילות המוביליזציונית בתעמולת יתרונות השקפת העולם המדעית-אבולוציונית. אך לאבולוציוניזם של דוקינס חסר בעליל אוניברסאליזם.
מתוך הבנה שרק ברמת האבולוציה הביולוגית ובמסגרת
של הדרוויניזם המתפרש ״אגואיסטית״ אי-אפשר לעמוד בפני התקפות קריאציוניסטיות על המדע, הוא בספר ״האל כאשליה״ פונה לבחינת האבולוציה הפרה-ביולוגית והקוסמית. בפולמוס עם קריאציוניסטים, המצביעים ללא הרף על ההסתברות הנמוכה של התהוות חיים מכימיה לא-ביולוגית, המונחת בראשיתם, דוקינס רואה אפשרות להניח שהופעת החיים ״הייתה אירוע בלתי-סביר ביותר, בכמה סדרי גודל פחות סביר מכפי שרוב בני האדם סבורים״ (דוקינס ר. האל כאשליה – מ.: קוליברי, 2009 – 560 עמ', עמ' 195).
אך המספר העצום של תהליכים ביקום, שיכלו להיות דומים לתהליך היווצרות החיים על כדור הארץ, הופך את האירוע הבלתי-סביר ביותר הזה לסביר מאוד. בסביבה הכימית,
שקדמה להיווצרות החיים, לא יכול היה להיות ברירה טבעית ״אגואיסטית״ כמנוע של האבולוציה הביולוגית. אך היה נוכח חוק המספרים הגדולים, שפעולתו דומה במידת מה לעקרון הברירה של דרווין.
״חושב,״ – כותב דוקינס, – ״שבגלקסיה שלנו קיימות מ-1 עד 30 מיליארד גלקסיות. אם נזרוק לקפדנות גדולה יותר של החישובים, נקבל מספר מוקטן של כוכבי לכת ביקום – מיליארד מיליארד. נדמיין שהתהוות החיים... כה בלתי-סבירה, שהיא יכולה להתרחש רק בכוכב לכת אחד מתוך מיליארד... ובכל זאת, למרות חלק ההסתברות האבסורדי-קטן, היא אומרת שהחיים יווצרו על מיליארד כוכבי לכת, שאחד מהם, כמובן, הוא כדור הארץ שלנו״ (שם, עמ' 199).
דוקינס מתנגד באופן קטגורי גם לכך שברירה תימנה בין תהליכים הסתברותיים גרידא, הפועלים על בסיס חוק המספרים הגדולים. הוא סבור שהשקפה כזו היא ״אחת מאי-ההבנות החמורות ביותר של הדרוויניזם״ (שם, עמ' 201). ״התהוות החיים הייתה (או יכלה להיות) אירוע ייחודי, שדי היה לו שיתרחש פעם אחת. ואילו ההסתגלות האדפטצית של מינים לסביבות מחיה – זהו מיליוני אירועים המתרחשים מדי יום. מובן שעל פני כל פני כוכב הלכת כדור הארץ – בכל היבשות, בכל האיים – מתרחש ברציפות תהליך של אופטימיזציה של מינים״ (שם, עמ' 202). מניע תהליך זה הוא הברירה הטבעית, אשר, כפי שסבור דוקינס,
״אין לה כבר שום דבר משותף עם מקריות״ (שם). ״הברירה הטבעית פועלת, משום שהיא מייצגת דרך מצטברת וחד-כיוונית להשבחה״ (שם, עמ' 203).
מובן שדוקינס פשט והפרימיטיזציה עד קצה את תהליך היווצרות והתפתחות החיים, כדי להגישו בצורה מרתקת ואינה דורשת מחשבה לקוראים הרחוקים מהמדע. למעשה, שיטות השכנוע שלו אינן שונות מאוד משיטות הוולגריזציה של המדע, שבהן משתמשים קריאציוניסטים כדי
להשמיץ את האבולוציוניזם. הברירה, מנקודת המבט של המדע, אינה כלל דרך מצטברת וחד-כיוונית גרידא להשבחה, שאין לה דבר משותף עם מקריות. להיפך, זו דרך רבת-כיוונים, מתפתלת, מסתעפת, הכוללת פניות רבות לאחור ועוברת דרך מסה עצומה של מקריות.
בבחינת האבולוציה הקוסמית דוקינס אפילו אינו מזכיר את בעיות הארגון העצמי. מעניינת אותו רק העימות הישיר עם הקריאציוניזם, המשתמש לביסוס רעיון
של ״התכנון התבוני״ בהיווצרות היקום במה שנקרא עקרון אנתרופי. הקריאציוניסטים טוענים שהמאפיינים של הקבועים היסודיים, שנתגלו בידי המדע, כאילו הותאמו במיוחד להתהוות חיים על כדור הארץ ולאדם, מוכיחים קיומו של בורא שהתאימם. למעשה, כפי שיוצג בספר זה, לא היקום הותאם להתהוות חיים מסוג ארצי ולאדם, כי אם החיים מסוג ארצי ודרך התפיסה של האדם הותאמו למאפיינים הנתונים של היקום הסובב.
דוקינס, החושב דווקא בכיוון זה, משמיע השערה שעשוי להתקיים איזה מנגנון המכוון את אבולוציית היקום כמו שברירה מכוונת את התפתחות החיים על כדור הארץ.
״כאשר סוף סוף ננסח את תאוריית הכול המיוחלת,״ – סבור דוקינס, – ״נראה שכל ששת הקבועים תלויים זה בזה או במשהו אחר, שעדיין לא ידוע, בדרך שעדיין אינה מובנת לנו. עשוי להתברר שששת הקבועים קשורים זה בזה כמו היחס בין היקף המעגל לקוטרו... ואז אלוהים-המכוונן לא יהיה נחוץ, כי לא יהיה מה לכוון״ (שם, עמ' 208-209).
למרות קלות-הדעת והפשטות מסוימת, האבולוציוניזם של דוקינס עוזר לעבודת המחשבה, שכבר מתנהלת במדינות המערב על גיבוש רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי.
==== התהוות ופיתוח רעיונות האבולוציוניזם הגלובלי והאוניברסלי ברוסיה ====
פרולוג מיוחד להתהוות ברוסיה – ברית המועצות של מכלול רעיונות האבולוציוניזם הגלובלי היה המחקר המקיף של מה שנקרא בעיות גלובליות של המודרנה, שהתפתח במסגרת הגלובליסטיקה המכוונת מרקסיסטית. יוזם המחקר הזה היה הפילוסוף איוון פרולוב, בעל השפעה בהנהגת המפלגה. הוא הצליח ״לפרוץ״ נושא זה במרומי ה-CPSU (המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות), למרות התנגדות אינטנסיבית של אידיאולוגים זקנים, שהביעו ספקות באשר לכדאיות, לצורכי ״הסוציאליזם האמיתי״, של חקר בעיות, שנוצרות מטבעו
של הקפיטליזם ה״נידון״. ואילו נידון בפועל התברר כסוציאליזם הסובייטי.
כבר מתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 פרש א.ת. פרולוב פעילות סוערת לתעמולת הכיוון החדש במדע. כתב העת ״שאלות פילוסופיה״, שערך, פרסם חומרים רבים
של ״שולחנות עגולים״ על גלובליסטיקה. המדענים הגדולים ביותר קיבלו בהתלהבות את הופעת הכיוון הבין-תחומי הזה ונכללו בפיתוחו, משום שהוא איפשר להם לעסוק בעבודה חיה, שפתחה אפשרויות גדולות לחידוש מדעי והיתה בלתי נגישה ללחץ ישיר של אידיאולוגיה אגרסיבית. עד מהרה עלו על נתיב חקר הבעיות הגלובליות מוסדות מדעיים גדולים כמו המכון לכלכלה עולמית ויחסים בינלאומיים, המכון הכלל-בריתי למחקר מדעי של מחקרים מערכתיים, המרכז החישובי של האקדמיה למדעים של ברית המועצות.
מתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 החלה לבצע את תיאום העבודות על חקר הבעיות הגלובליות המועצה המדעית של האקדמיה למדעים של ברית המועצות לבעיות פילוסופיות וחברתיות של המדע והטכניקה, שיו״ר שלה מונה א.ת. פרולוב. הוצעה על ידו סיווג של בעיות גלובליות, שחילק אותן לשלוש קבוצות עיקריות. בראשונה
נכללו בעיות יחסי הגומלין בין קהילות חברתיות גדולות של האנושות – דו-קיום בשלום של מערכות עם סדר חברתי שונה, מניעת אסון תרמו-גרעיני, הפסקת מרוץ החימוש, התגברות הפער בתחומים הכלכליים והחברתיים בין המדינות המפותחות והמתפתחות וכו'.
לקבוצה השנייה ייחס פרולוב את בעיות יחסי האדם עם סביבות מחייתו, כולל מזעור הזיהומים הטכנוגניים של הסביבה האקולוגית, אופטימיזציה של ניהול הטבע והשימוש במשאבי טבע, התגברות קשיי האנרגיה-חומרי הגלם והמזון, חקר החלל החיצון. הקבוצה השלישית כיסתה את בעיות יחסי האדם עם החברה – שימוש לטובת האדם בהישגי המהפכה המדעית-טכנית, השבחת מערכות הבריאות והחינוך, יצירת תנאים אופטימליים להתפתחות חברתית ואינטלקטואלית של האישיות, ולבסוף, תופעת האדם, לחקר שלה ייסד פרולוב והוביל מכון נפרד.
מאז עבר לא מעט זמן, והסיווג של בעיות גלובליות, ובהתאם גם של איומים גלובליים, שהציע פרולוב, התיישן במידה רבה. התמוטטות המחנה הסוציאליסטי ביטלה את הבעיות הקשורות בעימות בין שתי המערכות ובאיום מלחמת עולם שלישית, המלחמה הקרה הסתיימה, במקום האיום של אסון תרמו-גרעיני גלובלי באו עימותים מקומיים במדינות לא-מפותחות ועל קווי התפר בין ציוויליזציות מקומיות, איום הטרור קיבל אופי גלובלי, חריפותן של בעיות אקולוגיות במקומות מסוימים ירדה ובמקומות אחרים אף החריפה עוד יותר וכו'.
גברה ההבנה שפתרון בעיות גלובליות דורש מאמצים גלובליים, שתהליכי הגלובליזציה המתרחשים על פני הפלנטה לא ישאירו איש בצד, שאף מדינה, אפילו המפותחת ביותר, אינה יכולה לפתור את בעיותיה לבדה ונדרש שיתוף פעולה גלובלי עד כדי ויתור של מדינות על חלק מריבונותן והעברת
סמכויות מסוימות לגופים בין-מדינתיים אינטגרליים. דווקא בדרך זו הלך איחוד העמים של המשפחה האירופית במסגרת האיחוד האירופי. קמו גם איחודים אינטגרציוניים אחרים, שעדיין הרבה פחות מוצלחים.
אך יצירת איחודים אינטגרציוניים אזוריים ושיתוף הפעולה ביניהם יכולים רק לרכך את חריפותן של בעיות גלובליות, אך לא לתרום לפתרונן היסודי. לפתרון כזה נדרשת גישה אוניברסלית-אבולוציונית, המניחה יצירת מבנים גלובליים מפקחים ואף בעלי סמכויות ניהוליות. כך נולדת ומתקדמת הרעיון של מדינת עולם עם ממשלת עולם ופרלמנט עולמי, שמתקבלת בעוינות על ידי הרוב העצום של האזרחים, כולל מדענים, ובעיקר על ידי תיאורטיקנים בעלי חשיבה מסורתית, ומוגדרת כאוטופיה מזיקה ולא מציאותית. ואכן, בהתחשב בסתירות הקשות בין המדינות השונות, ביריבותן על משאבי טבע שהולכים ומתכלים ומתייקרים, על איזו אינטגרציה ושיתוף פעולה כלל-עולמיים יכול להיות כאן דיבור? קמה אפילו תנועה של אנטי-גלובליזם, שאיחדה לא רק שוליים של מדינות ועמים שונים, אלא גם כמה אינטלקטואלים בעלי חשיבה מסורתית.
ובכל זאת, הכלבים נובחים והשיירה עוברת. תהליכי שיתוף פעולה בינלאומי בתחומי חקר החלל, שמירת הסביבה, המלחמה בפשע ובטרור תופסים תאוצה. והעיקר – מתרחשת גלובליזציה של תהליכי המידע והתפשטות של רעיונות דמוקרטיים. מנהיגי משטרים רודניים, המטילים אימה על נתיניהם, עצמם רועדים מפחד מהבלתי-נמנע של הגמול. יותר ויותר אנשים מבינים את זכויותיהם ואת משמעות מימושן להתפתחות ארצם. המגמה נראית לעין. הרעיון האוטופי של אינטרנציונליזם פרולטרי הולך לעבר, רוח הרפאים של הקומוניזם נטמנה יחד עם
המשטר הטרוריסטי שהפיץ אותו. במקומם בא רעיון ומגמה ממשית של אינטגרציה בינלאומית, איחוד גלובלי לפתרון בעיות גלובליות ולהתגברות על איומים גלובליים על הפלנטה הכחולה הקטנה. למרות שרוח רפאים זו עדיין לא איבדה את היכולת לפרוץ מהקבר כדי לתפוס את החיים.
לבין הבעיות החשובות והקשות ביותר לפתרון ביניהן אנו משייכים את אי-שלמותו של הטבע האנושי. זו, מנקודת מבטנו, בעיית הבעיות, שמפתרונה תלוי פתרון כל יתר בעיות האנושות. פתרון בעיות גלובליות עם התפתחותה של החברה החדשנית אפשרי רק על בסיס התפשטות השקפת עולם מדעית-אבולוציונית ומדעית-הומניסטית, שקיבלה ברוסיה את השם אבולוציוניזם אוניברסלי. עובדת מיקומה החלוצי של האבולוציוניסטיקה אינה מעידה רק על איזה פוטנציאל אינטלקטואלי עצום יש למדינה העצומה הזו. עובדה זו מעידה גם על איזה פוטנציאל עצום של פיתוח חדשני יש למדינה השקועה בפשע ושחיתות, שפיגרה (אפילו אחרי סין) מבחינה תעשייתית, שהורדה לרמה של נספח אנרגיה-חומרי גלם.
העולם צריך רוסיה גדולה באמת, ולא נחשלת, שקועה בתסביך נחיתות, הסובלת ממגלומניה ומשאיפות אימפריאליות. רוסיה כזו מסוכנת בראש ובראשונה לעצמה. דרכה של רוסיה לרכישת מעמד מכובד בעולם, התואם את הפוטנציאל האנושי שלה, אינה עוברת דרך עימות עם המערב, לא דרך שיקום הסדרים הסובייטיים ומסורות הארגון האוטוקרטי-ביורוקרטי של המדינה, אלא דרך עסקים ציוויליזציוניים, כלכלה חדשנית, דמוקרטיה תחרותית, השתתפות אינטנסיבית בתהליכי גלובליזציה.
הגלובליזציה היא תהליך אובייקטיבי, וככל שקסנופובים-מסורתיים יגדפו אותו, זהו תהליך אמנם לא בלתי-בעייתי, אך חיובי. ההיקפים שהושגו בעולם של תנועת הון וכוח
עבודה, של חידושים מדעיים-טכניים וכלכליים, היווצרות ותפקוד שוק העבודה העולמי, היקף הסחר הבינלאומי, התהוות תקשורת תחבורתית מהירה, הופעת הרשת האינפורמטיבית העולמית – כל אלה מרכיבים של תהליך גלובליזציה אחד, עוצמתי והולך ומתחזק, שאי-אפשר לעצור אותו או להפוך את כיוונו. להתחמק ממנו, להישאר בצד, אפשר באופן עקרוני, אבל משמעות הדבר רק להחמיץ זמן יקר ואז להדביק זמן רב את השכנים שהקדימו אותנו. אנו יודעים איזו אופוזיציה מסורתית חזקה ורבת-משתתפים נוצרה ברוסיה לגלובליזציה ולליברליזציה הקשורה בה. אנשים אלה מציגים את עצמם כפטריוטים, אבל למעשה גוררים את רוסיה לאחור, לא לשיקום עוצמתה, אלא לחיזוק הנחשלות.
הביטוי האינטלקטואלי של תהליך הגלובליזציה בתחום השקפת העולם, תפיסת העולם, הביסוס האסטרטגי והאידיאולוגי של התפתחות החברה החדשנית הוא האבולוציוניזם הגלובלי, האוניברסלי.
ברוסיה היה הפיתוח האינטנסיבי של רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי בראש ובראשונה תוצאה של שאיפתם של מדענים רבים בעלי חשיבה חדשנית לשמר את הצד הרציונלי של המרקסיזם ששלט קודם לכן, תוך ויתור על הצד הדוגמטי שלו, שהבטיח את התנאים המוקדמים השקפתיים של האידיאולוגיה הטוטליטרית (האולטרה-מוביליזציונית), כלומר של מעין דת של הסדר הטוטליטרי. חשוב לציין שהאבולוציוניזם האוניברסלי ברוסיה החל להתפתח רק בתקופת השחרור של הפילוסופיה מכבלי הדוגמטיקה הטוטליטרית. לפני כן כל הפילוסופים נצטוו לראות כבר בתורת ההתפתחות הכללית הממומשת את הדיאלקטיקה, שאומצה כסמל של אמונה. לאבולוציה לא היה מקום במנגנון המושגי-קטגוריאלי של הדיאלקטיקה הקנונית, היא נמצאה איפשהו בצד ודרשה הסברים על פי דרישות הדיאלקטיקה.
בהיותה בעלת מונופול על הפרשנות של ההתפתחות, הדיאלקטיקה הדיאמאטית
היתה, במהותה, תורה על יתרונותיו של סוג הפיתוח הסובייטי. מתוך
״אלגברה של מהפכה״ היא התפתחה לתיאוריה של פיתוח מונחה, בלתי-חופשי. המשימה העיקרית של הדיאלקטיקה הדיאמאטית היתה להוכיח שכל שינוי שיתרחש בעולם וכל גילוי שיתגלה במדעי הטבע, כולם מתבצעים בהתאם ליעדיה ומצייתים לחוקיה. הדבר קבע את הקפאון והמטאפיזיות של הדיאלקטיקה, את התאבנותה על אותם עקרונות שהיו בעבר פרוגרסיביים ושנרכשו בפילוסופיה של סוף המאה ה-19. ניסיונות לרפורמה רצינית של הדיאלקטיקה דוכאו על ידי ההנהלה האידיאולוגית. בתנאים אלה דרישות החידוש המדעי ופיתוח הבעיות הדיאלקטיות של מדעי הטבע והחברה ברוב המוחלט של המקרים הובילו בהתאם לחוק לתיאורטיזציה סכולסטית, מה שנקבע אף בקונגרסים של ה-CPSU. אבל אי-שביעות הרצון הגוברת במדינה וההתנגדות הרוחנית לסדרים הטוטליטריים השפיעו גם על מוחם של הפילוסופים, ודחפו כמה מהם למעבר לעמדות של אבולוציוניזם עקבי.
בהיותה הבסיס האידיאולוגי של סדר חברתי ריאקציוני, שדיכא כל מחשבה חברתית חופשית, הדיאלקטיקה הדיאמאטית הציגה עצמה כתורה מהפכנית, העומדת בניגוד לצורות הרפורמיסטיות, האבולוציוניות-העקביות של תמורות חברתיות. שינויים אבולוציוניים נתפסו רק כשלב הכנה לקפיצות מהפכניות, המובילות לשבירת המערכות הקודמות ולבניית על חומרן מערכות פרוגרסיביות יותר. סלטציוניזם כזה לא היה צריך להתפשט על מערכת ״הסוציאליזם האמיתי״ עצמה, שהתפתחה כביכול בצורה מתוכננת ופרופורציונלית בהתאם ליעדיהם החכמים של המפלגה והממשלה. ובכל זאת המערכת קרסה במהלך של מעין מהפכה, משום שגם ה״עליונים״ וגם ה״תחתונים״ לא יכלו לא לחיות ולא לנהוג כבעבר (אך לא ידעו גם בדרך חדשה).
סביבה חברתית כזו קבעה במידה רבה את התפתחות האבולוציוניזם ברוסיה. אחת הספרים הראשונים שהוקדשו ברוסיה לבעיות האבולוציוניזם ״הגלובלי״ היתה עבודתה של א. צ'רניקובה, שפורסמה ב-1987 (צ'רניקובה א.ב. אבולוציוניזם גלובלי: ניתוח פילוסופי-מתודולוגי – טומסק: הוצאת אוניברסיטת טומסק, 1987 – 182 עמ'). ממש בתחילת הספר פונה צ'רניקובה לאותם פיתוחים בתחום ההבנה של תהליכים אבולוציוניים, שבוצעו בברית המועצות בתקופה
ש״לפני הפרסטרויקה״.
״לרוב,״ – מציינת א. צ'רניקובה, – ״מפרשים את האבולוציה כאחת מצורות ההתפתחות, תוך העמדתה בניגוד למהפכה והדגשת האופי הרציף וההדרגתי של השינויים האבולוציוניים. קיימת גם דעה, שלפיה האבולוציה היא צורת שינוי מורכבת יותר מהתפתחות, כאשר נוצרים ונעלמים לא רק דברים בודדים – מערכות, כי אם גם מינים, סוגים ורמות של דברים-מערכות״ (שם, עמ' 7).
ואכן, אם מכירים במונופול של הדיאלקטיקה הדוגמטית על פרשנות ההתפתחות, הגיוני לחלוטין לפרש את האבולוציה כצורה של התפתחות, ולא להיפך. כאן נופלים המטריאליסטים-הדיאלקטיקאים למעין קריאציוניזם, משום שההתפתחות, המוענקת באוניברסאליות, צומחת מקטגוריה מופשטת לבורא-מעין של העולם, הפועל באמצעות תמורות קפיצתיות, בעוד האבולוציה, הנשללת מהאוניברסאליות, הופכת לאמצעי המכין את התמורות המהפכניות של בורא זה.
בהתוותה את רעיון האבולוציוניזם הגלובלי, כלומר האוניברסאלי, א. צ'רניקובה, בניגוד לדעתם של רוב עמיתיה בסדנת הפילוסופיה, מכירה בכך ש״תחת אבולוציה מובנים לא רק שינויים הדרגתיים, כי אם גם קפיצתיים, איכותיים״ (שם). עם זאת היא מצהירה:
״המושג 'התפתחות' הוא קטגוריה פילוסופית ומציין תכונה אוניברסאלית של החומר. המושג 'אבולוציה' אין לו מעמד פילוסופי, והוא מדעי-טבעי, וכפי שיוצג,
אינו בעל האוניברסאליות הטבועה בקטגוריות הפילוסופיות״ (שם). אבל במקרה כזה, על איזה אבולוציוניזם גלובלי, על אחת כמה וכמה אוניברסאלי, אפשר לדבר, אם המושג המרכזי שלו נשלל מהמעמד הקטגוריאלי ואין לו אוניברסאליות? בפילוסופיה אבולוציוניסטית מושג האבולוציה הוא הקטגוריה המפתח, הצירית. הדיאלקטיקה הדוגמטית, המסרבת למושג האבולוציה במעמד של קטגוריה פילוסופית, בכך מודה שאינה פילוסופיה אבולוציונית. היא יוצאת כאידיאולוגיה של אי-חופש, תיאוריה פרושה גלובלית ומהוללת של הכורח באי-הזכויות של האדם מול הדמיורג-המדינה הכול יכול. דיאלקטיקה כזו לבניית מערכת של אבולוציוניזם אוניברסלי אינה מתאימה בעליל.
יש לציין שרעיונות האבולוציוניזם הגלובלי החלו להבשיל כבר בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 במאמרים בודדים של נציגים גדולים של הפילוסופיה הרוסית של מדעי הטבע. מדוע גלובלי ולא אוניברסאלי? לאוניברסאליזם בפילוסופיה זו היה עוד רחוק. האבולוציוניזם הגלובלי היה תשובתה של המחשבה האבולוציונית הרוסית לבעיות הגלובליות של המודרנה, לבעיות הבוערות והקשות לפתרון, שברית המועצות, כאחת משתי מעצמות-העל הגלובליות, נטלה בהן חלק ישיר ביותר, בניסיון לאשר את הגרסה שלה לפתרונן. קמה והתפשטה בפילוסופיה רחבה הפרובלמטיקה של הגלובליסטיקה – דיסציפלינה, המיועדת במיוחד לבחינת בעיות גלובליות.
הגלובליסטיקה בברית המועצות כבר הוכשרה וקיבלה מעמד של מדע, המפיץ את הדיאלקטיקה האידיאולוגית על ההתפתחות הגלובלית. הדבר איפשר ״להכניס״ לגלובליסטיקה, כביכול דרך הדלת האחורית, את האבולוציוניזם. חלוצי הגישה הזו היו הקוסמולוג ו. קזיוטינסקי והפילוסופית של הביולוגיה ר. קארפינסקיה. בבחנם את האבולוציוניזם הגלובלי, הם ציינו בראש ובראשונה את משמעותו המתודולוגית לפיתוח מדעי הטבע, כמו גם את משמעותו ההשקפתית הכללית
העולה על אפשרויותיהם של ייצוגים אבולוציוניים בודדים במדעים הקונקרטיים (קזיוטינסקי ו.ו., קארפינסקיה ר.ס. רעיון ההתפתחות בהכרת מבנה החומר – שאלות פילוסופיה, 1981, מס' 9, עמ' 117-132; קארפינסקיה ר.ס., אושקוב א.ב. ביולוגיה ורעיון האבולוציוניזם הגלובלי – בתוך: ביולוגיה ויסודות מדעי הטבע – מ.: INION, 1981, עמ' 107-130).
בהבאת הפיתוחים הללו ובהסתמך עליהם, א. צ'רניקובה בספרה בוחנת את האבולוציוניזם הגלובלי בעיקר כפילוסופיה של מדעי הטבע. ״במונח 'אבולוציוניזם גלובלי',״ – היא מבהירה, – ״מסומנת שאיפתן של הדיסציפלינות האבולוציוניות של מדעי הטבע לאינטגרציה ואקסטרפולציה של החוקיות והמנגנונים של האבולוציה... במחקרנו האבולוציוניזם הגלובלי מאופיין בראש ובראשונה מנקודות מבט של הישגי המדעים הקונקרטיים – ביולוגיה, גיאולוגיה, אסטרונומיה, כימיה, תרמודינמיקה אבולוציונית; מתבססת השאיפה של מדעי הטבע להבין את האבולוציה כתהליך כולל, אוניברסאלי״ (צ'רניקובה א.ב. אבולוציוניזם גלובלי: ניתוח פילוסופי-מתודולוגי – טומסק: הוצאת אוניברסיטת טומסק, 1987 – 182 עמ', עמ' 10-11).
מכאן נראה היטב עד כמה אבולוציוניזם גלובלי כזה אינו אוניברסאלי, אף שמקרב אותו להצבת בעיות האבולוציוניזם האוניברסלי. האבולוציה מוכרת כתהליך כולל, אוניברסאלי, אך מחקרה מוגבל לאבולוציה בטבע. האבולוציה החברתית-היסטורית נופלת מתחום המחקר של האבולוציוניזם הגלובלי. חלקית זה מוסבר בכך שבתנאי המערכת הסובייטית כל שאלות ההתפתחות החברתית עברו מונופוליזציה בהחלטות קונגרסי ה-CPSU ובנאומי מזכיריה הכלליים, והפילוסופים נצטוו להעמיד תחתיהן בסיס דיאלקטי, הטוען נוסף לכך למשמעות גלובלית. אך למרות זאת ו. קזיוטינסקי, ר. קארפינסקיה, א. צ'רניקובה, ואחריהם נ. מויסייב הניחו את התנאים המוקדמים המחשבתיים הדרושים להתהוות האבולוציוניזם הגלובלי ברוסיה, להסתעפותו מהדיאלקטיקה האורתודוקסית של ההתפתחות, ומכאן גם למעברו המאוחר יותר לאבולוציוניזם אוניברסלי.
להתבססות האבולוציוניזם הגלובלי ברוסיה, להתנתקותו מהדיאלקטיקה האורתודוקסית של ההתפתחות, ומכאן גם לצמיחתו המאוחרת יותר לאבולוציוניזם אוניברסלי.
״מדע הטבע המודרני,״ – כותבת א. צ'רניקובה, – ״מגיע להבנת התהליך האבולוציוני כתהליך אוניברסאלי, הכולל בתוכו את האדם כמרכיב וכגורם ספציפי של האבולוציה״ (שם, עמ' 63). בהצבת בעיות כזו של האבולוציוניזם הגלובלי נותר רק צעד אחד להפיכתו לאבולוציוניזם אוניברסלי. אך צעד זה אי-אפשר לעשות בהיעדר הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה, בלי בחינת בעיות הכלכלה האבולוציונית, בלי יצירת תיאוריה כללית של האבולוציה. בהקשר זה האבולוציוניזם האוניברסלי יוצא כתהליך של אוניברסליזציה של האבולוציוניזם הגלובלי.
אם האבולוציוניזם הגלובלי מכוון בעיקר להכללת ההישגים האבולוציוניים של מדעי הטבע ולבחינת הבעיות הגלובליות של האנושות, הרי האבולוציוניזם האוניברסלי, הנשען על המאמצים שננקטים במסגרת הגלובלי, מכוון ליצירת תמונת עולם אבולוציונית אוניברסאלית ולרפורמה הן של תפיסת העולם והן של יצירת העולם של האנושות. לכן אין להזהות את האבולוציוניזם הגלובלי והאוניברסלי. אך גם אין להעמידם זה מול זה.
יתרון משמעותי של ספרה של א. צ'רניקובה הוא בכך שהיא בונה את התפיסה שלה של האבולוציוניזם הגלובלי לא רק על תיאוריית הארגון העצמי (כפי שראינו בספרו של א. יאנץ
״היקום המארגן את עצמו״ ובעבודותיהם הרבות של א. פריגוז'ין, ג. האקן וחסידיהם), כי אם גם תוך התחשבות בניסיונות להרחיב על האבולוציה הקוסמית כמה פיתוחים של האבולוציוניזם הביולוגי, ובמיוחד – תיאוריית הברירה של דרווין. הדבר חשוב במיוחד היום, כאשר בתקופת המשבר הנוסף של הדרוויניזם נשמעים יותר ויותר קולות ספקנים, הדורשים הוכחות ליעילות הברירה כגורם של האבולוציה הביולוגית. במדעי הטבע
הלא-חי מצטברים יותר ויותר עובדות המעידות על יעילות הברירה באבולוציה של מערכות קוסמיות, גיאולוגיות, כימיות. גדול עוד יותר ערך הברירה והתחרות באבולוציה של מערכות ומוסדות חברתיים. הברירה אוניברסאלית, כמו האבולוציה עצמה, וההוכחה העיקרית ליעילותה היא בכך שהאבולוציה בכלל מתרחשת ובהתפרסותה נבררים מערכות ומבנים, המארגנים באופן היעיל ביותר את התנועה בתוכם, את השגת מהסביבה את המשאבים, המוגבלים תמיד, המאריכים בזכות זאת את קיומם ויוצרים בכך רציפות מסוימת לאחר מותם הבלתי-נמנע.
כמובן, גלקסיות ה״מתחרות״ על כוכבים או כוכבים הנכנסים ל״תחרות״ על ענני גז-אבק, נתונות לצורות ברירה שונות לגמרי מאשר אורגניזמים חיים הנכנסים לתחרות על משאבי מזון או מבנים יזמיים, היוצאים לשוק עם סחורותיהם. אך בכל המקרים הללו מתרחשת ברירה של אלה שמתאימים ביותר לקיום בתנאים הנתונים. כל מה שקיים עובר את מבחן האבולוציה, ותוצאת מבחן זה היא ברירת מה שעמד במבחן היכולת להמשכת הקיום. הברירה לא תמיד תומכת בטוב ביותר. אך בסינון הבלתי-מתאים לקיום ובמעבר דרך מסת מקריות, היא לבסוף בוררת את מה שיש לו יתרונות במאבק התחרותי. אך היתרונות הללו עצמם אינם נוצרים רק בידי הברירה, הם נוצרים בסיוע הברירה על ידי תנועה עצמית, ארגון עצמי, תמורה עצמית בתוך המערכות החומריות המשתנות ללא הרף, באדקווטיות של תגובותיהן להשפעות חיצוניות. הבלתי-אדקווטי נהרס. אדקווטיות זו היא התנאי המוקדם להסתגלות, והישרדות המותאם ביותר יוצאת כהתנאי המוקדם של ההתפתחות והקדמה.
ניסיונות להרחיב את תיאוריית הברירה על חומר דומם נעשו כבר מהופעת תורתו של דרווין. ג. ספנסר
ראה בברירה הטבעית שינוי של מבנה בקו ההתנגדות המועטה ביותר. יוצר ״מדע הארגון״ א. בוגדנוב בתחילת המאה ה-20 ראה בברירה גורם התורם למימוש עקרון התכנון האופטימלי. את יכולתה של הברירה לתמוך, לא רק בצורות ספציפיות אלא גם כגורם אוניברסאלי, ביצירת מבנים יציבים המשתמשים באנרגיה בצורה אופטימלית, הדגיש א. יאנץ. הוצעו לא מעט הסברים נוספים לתפקיד הברירה בתפקודו של המנגנון האוניברסאלי של האבולוציה.
המושג אבולוציוניזם אוניברסלי החל להתפשט במדע הרוסי משנת 1988. כפי שניתן להבין, המונח ״אבולוציוניזם אוניברסלי״ השתמש בו לראשונה ולדימיר קוטירב, מרצה בכיר במחלקה לפילוסופיה של בית הספר המפלגתי הגבוה של גורקי, במאמר שפורסם בכתב העת ״טבע״. בכל מקרה, מתוך מאמר זה שאל את המונח נ. מויסייב, שהעניק לגרסה שגיבש של האבולוציוניזם האוניברסלי אופי מערכתי ובמידה הרבה ביותר תרם לכך שבפילוסופיה ובמדע הרוסי רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי רכש תמיכה רחבה וסמכות גבוהה.
ככל שזה פרדוקסלי, בהיותו מחבר המונח ״אבולוציוניזם אוניברסלי״, ולדימיר קוטירב היה המבקר הראשון והיריב העקרוני של רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי. אם הפרופסור האמריקאי א. יאנץ בנה את התפיסה האבולוציונית שלו על סינתזה של רעיונות הארגון העצמי והקו-אבולוציה, הרי ו. קוטירב העמיד ישירות את רעיון הקו-אבולוציה מול מכלול רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי. מאמרו התכנתי נקרא כך: ״אבולוציוניזם אוניברסלי או קו-אבולוציה?״ (קוטירב ו.א. אבולוציוניזם אוניברסלי או קו-אבולוציה? – טבע, 1988, מס' 8, עמ' 4-10).
קוטירב מכיר במשמעות העצומה וההולכת וגדלה של האוניברסליזציה של האבולוציוניזם במדע המודרני. ״התפשטות רעיונות האבולוציה ב-10-15 השנים האחרונות,״ – הוא קובע, – ״מזכירה
מצעד ניצחון. כמעט כל ענפי הידע הכריזו על עצמם כאבולוציוניים. אילו במדע היה נהוג לערוך מצעדי להיטים, בחמישיית הפופולריות היו נכנסות עבודות, הקשורות כך או אחרת לפרובלמטיקה של האבולוציוניזם. מצב זה מצא ביטוי טרמינולוגי: כעת בספרות מדברים רבות על ״אבולוציוניזם גלובלי״. בהתחשב בכך שרעיונות ההתפתחות המכוונת נטמעו היטב בתרמודינמיקה, במיקרו-ואסטרופיזיקה, בקוסמולוגיה ובתחומים רבים אחרים של המדע, נכון יותר, כנראה, לכנותו אבולוציוניזם אוניברסלי... האבולוציוניזם האוניברסלי – מעין פרדיגמה של המדע היסודי של סוף המאה ה-20, המשפיעה עצומה על כל שאר תחומי התרבות״ (שם, עמ' 4).
מתוך הכרה, כך, באבולוציוניזם האוניברסלי, במהותו, כבסיס תפיסת העולם של המדע המודרני, המשפיע עצומה על כל תחומי התרבות, ו. קוטירב חש באותה עת אי-נוחות מהפצת השקפת העולם המדעית על התרבות. הוא חש צורך להקים מעין חומה, מחסום להפצה כזו. קוטירב שואף לסגור את השקפת העולם המדעית בתוך המדע ולמנוע את התפשטותה אל הסביבה החברתית, ההמונית. למה? מה יש כל כך רע בהשקפת העולם המדעית, שיכול לשמש עילה לאיסור על הפצתה מעבר לגבולות הידע שלנו על העולם האמיתי? האם, חס וחלילה, הפצת האמת תוביל להשחתת הנוער, כפי שהואשם בזמנו סוקרטס?
״האם יש,״ – שואל עצמו מחבר המאמר, – ״להכיר בהתאמה חד-משמעית בין תפקידו התוך-מדעי וההשקפתי, התרבותי-הכללי של הגישה האבולוציונית? כיצד היא נשברת מחוץ למדע והאם יש לה אלטרנטיבה? אם כן, במה היא? במילים אחרות, האם הגישה האבולוציונית חייבת, האם יש לה זכות להיות באמת גלובלית ואוניברסאלית? אומר מיד: אני סבור שלא. בלי לגרוע מערכה של הגישה האבולוציונית בהכרה המדעית, ננסה להבין
את כיווניות התפשטותה על כל התרבות, את הנזק של פרשנות מרחיבה כזו, ולהעמיד מולה כפרדיגמה את רעיון הקו-אבולוציה, המבטא אוריינטציה לאוניברסאליות של התנועה, ולא של התפתחות החומר (שם, עמ' 4-5). לפי קוטירב, הגישה האבולוציונית, הנשענת על יסוד איתן של הידע המדעי, צריכה להסתפק בתחום המדע, אך להכניס ידע לתרבות – חלילה! את התרבות יש לשמר בבורות ובטעות.
אז הדבר הראשון שאינו מוצא חן בעיני, כביכול, הסנדק של הרעיון של האבולוציוניזם האוניברסלי – היא ההתמדה של החשיבה הפילוסופית בהכרה באוניברסאליות, באטרבוטיביות לא רק של התנועה, כי אם גם של ההתפתחות. זה, לפי דעתו של ו. קוטירב, גורר הכרה באוניברסאליות של הקדמה. ״הליבה של האוריינטציה לאוניברסאליות ההתפתחות,״ – הוא סבור, – ״היא למעשה אוריינטציה ל'התפתחות פרוגרסיבית'... האבולוציוניזם האוניברסלי – זה פרוגרסיזם״ (שם, עמ' 4-5).
העובדה שהאבולוציוניזם האוניברסלי כאידיאולוגיה של החברה החדשנית קשור באסטרטגיית הפיתוח, ההימור על השגת קדמה, ולא על קיצוץ ההתפתחות והפסקת הקדמה הכלכלית, המדעית-טכנית והחברתית-פוליטית – נכון לחלוטין. אך העובדה שהאבולוציוניזם האוניברסלי גורר הכרה באוניברסאליות של הקדמה ויוצא כפרוגרסיזם ישר-קו, ביקורתי – אינה תואמת את המציאות.
האבולוציוניזם האוניברסלי קשור בהכרה באפשרות הקדמה ובאפשרות, רק על בסיסה, לפתור ברצף אפילו בעיות גלובליות בלתי-פתירות ברמת הפיתוח הנתונה, ואינו קשור כלל בשכנוע באוניברסאליות הקדמה או בפתרון כל הבעיות רק על בסיס קדמה טכנית. אוניברסאליות האבולוציה אינה אומרת לא אוניברסאליות של הקדמה, ולא פתרון אוטומטי עם הקדמה של כל הבעיות האנושיות. גם את הקדמה יש צורך לווסת, בלי להתיר שהקדמה של הטכניקה והחומר
הבטחת האספקה נכנסה לעימות עם קדמת האנושיות, לוותה בגידול של ברבריות ציוויליזציונית ובהרס הטבע. למרבה הצער, האפשרויות לרגולציה גלובלית עדיין חלשות מדי, אך הן יכולות לגדול רק על בסיס קדמה נוספת. האנטי-פרוגרסיזם, המובע בידי מחבר המאמר ורבים מדומיו, הוא מבוי סתום בהתפתחות החשיבה הגלובלית, הטומן בחובו מבוי סתום בהתפתחות הציוויליזציה. הוא ביטוי של ברבריות ציוויליזציונית כמו זיהום הסביבה הטבעית, שאליו הוא מתייחס ללא הרף כאל טיעון המצדיק את הפחד מהקדמה. הוא ביטוי של מסורתנות אגרסיבית, שהפכה פופולרית בצורה בלתי-רגילה ברוסיה כתוצאה מהתמוטטות הצורה הסובייטית של דחף הקדמה.
האנטי-פרוגרסיזם כתכנית שולל מהציוויליזציה האנושית כל סיכויים, גוזר על האנושות קיום קודר בתוך כל מיני איסורים והגבלות, שמזכירים מאוד את הסדרים
של הסוציאליזם ה״אמיתי״. מי שאינו מאמין בקדמה, אין לו עתיד. המסורתנים חיים בעבר, יש להם פוביה מחידושים. האדם אינו יכול פשוט לשרוד. הוא רוצה לקוות לטוב ביותר. לכן השאיפה המסורתנית לעצור את הקדמה אינה אלא אוטופיה רדרטוגרדית.
לאבולוציוניזם האוניברסלי מעמיד ו. קוטירב את ההבנה המסורתנית של הקו-אבולוציה. תוך כך הוא אומר דברים נכונים: ״המושגים של מכלול, קו-אבולוציה – המדרגה החשובה ביותר בהבטחת אפקט השלמות של מערכות מורכבות. הם ישימים להבנה גם של השקפת העולם וגם של המדע, של אינטראקציה בין-תחומית במהלך מחקרים קולקטיביים, של אינטראקציה של צורות ידע חברתיות, טבעיות, טכניות״ (שם, עמ' 10). לקריאה זו לחזק את המרכיב הקו-אבולוציוני בהתפתחות הציוויליזציה אפשר לחתום. אך כיצד אפשר לקרוע את הקו-אבולוציה מהאבולוציה האוניברסאלית, להעמידה מול רעיון הקדמה? רעיון
הקו-אבולוציה כחלק בלתי-נפרד מהאבולוציוניזם צריך לשרת את קדמת הציוויליזציה, ולא להפריע לה. הקו-אבולוציה של הציוויליזציה עם הטבע, שאליה מתייחסים ללא הרף אקולוגים בעלי חשיבה מסורתנית, יכולה להתבצע רק על בסיס קדמה מכוונת הומניסטית ונתמכת ללא הרף, ולא על חשבון עצירת הקדמה ברמה הנוכחית, שבה האפשרויות לקו-אבולוציה כזו עדיין מוגבלות מדי. כמובן, את הקדמה הטכנית באזורים שבהם היא הורסת את האקולוגיה ומונעת את הקו-אבולוציה, יש צורך להאט משמעותית הן באמצעים רגולטוריים והן באמצעים מגבילים. צריך לעשות זאת דווקא בשם קדמת הציוויליזציה האנושית, ולא בניגוד לה.
התנגדות רצינית לאבולוציוניזם האוניברסלי ולשאיפתו להפצת השקפת עולם מבוססת מדעית היא התזה על אי-צמצום השקפת העולם למדע, שנוסחה במדויק בידי ו. קוטירב. הוא כותב:
״הפרקטיקה האנושית אינה מוגבלת כלל למדעית. ניפוח תפקידה של האחרונה מוביל בהכרח לסיינטיזם, שהביטוי הטיפוסי שלו הוא התפיסה של האבולוציה האוניברסאלית. הסיינטיזם אינו מתחשב בכך שבמבט על העולם (ובאופן רחב יותר – באינטראקציה עמו) מתגלמים כך או אחרת הערכים השולטים בחברה, ייצוגים על הטוב והיפה. יחסיו של האדם לעולם אינם רק קוגניטיביים, כי אם גם חושניים, רוחניים, אמנותיים. לגיבוש השקפת העולם תורמים אמנות, נורמות מוסריות ומשפטיות, אינטרסים פוליטיים וכו'. בהיותה ביטוי קיומי של האישיות, השקפת העולם מבטאת את שאיפותיה והאוריינטציות החיוניות שלה. בני אדם אינם בעלי ידע מוחלט אף פעם, לכן השקפת העולם מעניקה להם אנרגיית שכנוע ואמונה, שמפצות על אי-שלמות התיאוריות ומאפשרות לפעול״ (שם, עמ' 9-10).
כל זה נכון לחלוטין, חוץ מהאשמת האבולוציוניזם האוניברסלי בצמצום סיינטיסטי ובניסיונות לצמצם כל
שקפת עולם למרכיב המדעי שלה, לשתול סיינטיזם בכל השקפת עולם. מטרת האבולוציוניסטים המודרניים שונה לגמרי. אנו שואפים לדפוק על תודעתם של אנשים עם נקודות מבט שונות על החיים, על העולם, ולהראות להם כיצד למעשה הוא, העולם הזה, מסודר וכיצד אפשר לבנות חיים, תוך הנחיה על ידע ועל שאיפה לאמת, ולא על אשליות ודעות קדומות. אנו מציעים לתאם בין אמונה לידע, ולא למיתוסים ופנטזיות של מאות שעברו מזמן.
ברמה הגלובלית, האנושית-הכללית, האבולוציוניזם האוניברסלי הוא אסטרטגיה לפתרון בעיות גלובליות, אסטרטגיה לפיתוח חברה חדשנית, אלטרנטיבית למסורתנות, המתאימה לפתרון בעיות של חברות מסורתיות. האבולוציוניזם האוניברסלי קשור בהפצת ערכים אנושיים-כלליים ובהתגוננות על זכויות האדם, המוגבלות ונפגעות בחברות מסורתיות. ברמה האנושית-הקונקרטית הוא אסטרטגיית חיים של אדם, השואף לסדר את חייו בחברה חדשנית, לחיות על פי האמת, בהתאם לאידיאלים של אנושיות, סדר דמוקרטי וחירות.
האבולוציוניזם האוניברסלי הוא הפצת מערכת האמיתות המדעיות על תחום התרבות, על תחום השקפת העולם האנושית. כל אחד רשאי לדחות את האמת עם כל ההשלכות הנובעות מכך לחיים ולפעילות. האבולוציוניזם האוניברסלי הוא צורת הסתגלות של האדם המודרני לאתגרים, לקשיים, ללחצים ולעומסים של החברה החדשנית, צורת הסתגלות כזו המאפשרת להביט לאמת בעיניים, ולא לטבול את הראש בחול, פותחת סיכויים חדשים, מאפשרת לקבל כבסיס לחיי הפעילות ולהגן על המוסר של סובלנות, חירות ואנושיות, ולא על המוסר של קסנופוביה, איסורים והגבלות. אתיקה של אחריות באה במקום אתיקה של תלות.
בהקשר זה האבולוציוניזם האוניברסלי דווקא הפוך לסיינטיזם הפוזיטיביסטי ולרציונליזם היבש.
הסיינטיזם הפוזיטיביסטי היה קשור מראשיתו בפגיעה בזכויות הפילוסופיה להסבר אינטגרלי של העולם, אפיין את עצם האפשרות של הסבר כזה כמטאפיזיקה מיושנת. הסיינטיזם הפוזיטיביסטי היה אנטי-היסטורי. הוא ניסה לנסח פעם ולתמיד יסודות לוגיים-מתודולוגיים של מחקרים מדעיים, תקפים בכל מקום. הסיינטיזם הפוזיטיביסטי מאחורי מערכת האבסטרקציות רבת-הרמות, הנחוצות למחקרים קונקרטיים, לא ראה את השלם, בתחום השקפת העולם הוא הפיץ רציונליזם פורמלי, שתרם רק לביסוס התנהגות אגואיסטית ולמרדף בלתי-מרוסן אחר רווחה חומרית. רציונליזם כזה והפורמליזם הקשור בו כבל את השכל האנושי כמו שמיתוסים מסורתניים, פוביות וביטויי אי-רציונליזם כבלו. מאחורי היובש של התיאוריה הוא לא ראה את העץ הירוק של החיים.
האבולוציוניזם האוניברסלי הוא לא רק תופעה מדעית, פילוסופית, כי אם גם תרבותית-כללית. הוא אינו מוגבל לאי-אמונה באמיתות התפיסה המיתולוגית של העולם, אלא מתפשט גם לתחום האמונה. לכן בספר זה אנו מציעים מערכת של אמונה מדעית, כי רק אמונה המבוססת על ידע יכולה לעזור לתרבות האנושית לעמוד מול הברבריות התוך-ציוויליזציונית ולעזור לאנשים במאמציהם היצירתיים להפוך את עצמם ואת העולם הסובב לטובים יותר משהיו עד כה.
תרבות המתרחקת מהאמת, נופלת ללא הרף לחוסר-תרבות ומובילה לניצחון הברבריות בכל ציוויליזציה. בדיבורו על ערכים, טוב ויפה, ו. קוטירב שכח להזכיר את האמת. וזה לא מקרי. הוא מנסה להעניק לערכים אופי נצחי, בלתי-תלוי בהתפתחות האמת ובמציאות החברתית, אופי חוץ-אבולוציוני. זהו מבט מסורתני טיפוסי בתחום תורת הערכים, באקסיולוגיה. אך האמת אינה זרה ביחס לערכים, לטוב וליפה. לפני בני אדם עומדות ללא הרף שאלות גורליות על מהי אמת, על אמיתות הערכים, הטוב ואפילו היופי.
כי גילוי אמיתות חדשות דוחק אותנו להעריך מחדש ערכים.
שאיפה שגויה לטוב מתהפכת לרוע הנורא ביותר. מאחורי יופי חיצוני, במעטפת מבריקה, עשויה להסתתר ממש המכוער. את האמת ברמה היומיומית כל אחד משיג לעצמו. את האמת ברמה האנושית-הכללית אפשר להשיג רק על בסיס ידע מדעי. האבולוציוניזם האוניברסלי הוא דרך לחבר בין אמיתות התודעה האינדיבידואלית לאמיתות של הידע האמיתי, ולא המיתולוגי, שצברה האנושות. כמובן, דרך האמת קשה, כמו החיים האנושיים עצמם.
הגישה המכלולית לפתרון בעיות גלובליות, הקו-אבולוציה, שיתוף הפעולה, הדיאלוג, שאותם ו. קוטירב בוחן כאלטרנטיבות לאבולוציוניזם האוניברסלי, למעשה יוצאות כצורות של ביטויו ומימושו.
את התרומה המשמעותית ביותר לפיתוח רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי ברוסיה תרם המדען הרוסי המוסמך נ. מויסייב, ששאל את המונח עצמו ממאמרו של ו. קוטירב. את התפיסה של נ. מויסייב נבחן בחלק הבא.
==== האבולוציוניזם האוניברסלי בפרשנותו של נ. מויסייב ====
המושג אבולוציוניזם אוניברסלי ברוסיה מקושר לעתים קרובות בשמו של ניקיטה מויסייב, שהרים אותו על נס, דן בו בעבודותיו הרבות וממש ״הדביק״ במכלול רעיונות זה חוקרים אחרים. אבולוציית החשיבה של נ. מויסייב בכיוון האבולוציוניזם האוניברסלי החלה מהשתתפותו בפיתוח תיאוריית הבעיות הגלובליות – תנועה מדעית של שנות ה-70 – ה-90 של המאה ה-20, שמנהיגה המוכר ברוסיה היה הפילוסוף איוון פרולוב. במרכז החישובי של האקדמיה למדעים, בהנהגת נ. מויסייב, פותחה מערכת של מודלים ממוחשבים לסימולציה של תהליכים דינמיים של אבולוציית הביוספרה. הדבר איפשר להניח בסיס מדעי-קונקרטי תחת העיון הפילוסופי במשבר האקולוגי הגלובלי ולבסס גישה חדשה לחקר תהליכים אקולוגיים בהיקף פלנטרי. גישה כזו פתחה אפשרויות לפרוגנוסטיקה מדעית
מהימנה של אבולוציית הביוספרה באינטראקציה עם התפתחות האנתרופוספרה המואצת ולגיבוש המלצות לאבולוציה המכוונת שלהן. זה היה מעין מקפצה, שממנה אפשר היה לקפוץ קפיצה גבוהה לחקר האבולוציוניזם הגלובלי, ולאחר מכן גם האוניברסלי. בקפיצה זו מויסייב נשאר במידה רבה איש מדעי-טבע, נשען בתחום הפילוסופיה על מתודולוגיה של מודלים פיזיקליים-מתמטיים וסינרגטיים.
״בשלב מסוים של מחקרי היציבות של הביוספרה, שנערכו מתחילת שנות ה-70 במרכז החישובי של האקדמיה למדעים של ברית המועצות,״ – מסביר מויסייב את בואו לרעיון האבולוציוניזם האוניברסלי, – ״הגעתי להבנת הכורח בגיבוש תכנית מחקר כללית מספיק, המכילה, נוסף לאמצעים מתודולוגיים, תמונת עולם קונספטואלית מסוימת. דווקא במטרה אוטיליטרית כזו נקטתי ניסיון לבנות סכמה של תהליך ההתארגנות העצמית העולמי... מאוחר יותר התחלתי לכנות סכמה זו
'אבולוציוניזם אוניברסלי', מונח שכבר היה בשימוש בספרות״ (מויסייב נ.נ. אבולוציוניזם אוניברסלי (עמדה והשלכות) – שאלות פילוסופיה, 1993, מס' 3, עמ' 3 – 28, עמ' 3).
מתוך ששאל את המונח מעבודתו של קוטירב, על כך מצביע מויסייב שוב ושוב בעבודות שונות, הוא הרחיב סכמה זו, או קונסטרוקציה, הבאה לידי ביטוי בספר ״אלגוריתמי ההתפתחות״ ובעלת אופי עזר בתחילה, והיא צמחה לתפיסה המרכזית של מחקר חדש, השוכן ״על הגבול בין מדעי הטבע לפילוסופיה״ (שם).
האוניברסאליות המוגבלת, הלא-מלאה, ומכאן גם הבלתי-מספקת של הסכמה הראשונית של האבולוציוניזם של מויסייב, השוכנת על הגבול בין מדעי הטבע לפילוסופיה, באה לידי ביטוי מיד, ברגע שהוא מתחיל לפתח סכמה זו ברמה הפילוסופית. זה עדיין יותר אבולוציוניזם מדעי-טבעי מאשר פילוסופי. מויסייב עצמו
מכנה את הסכמה שלו פיזיקליסטית, משום ש״ביסודה מונחות השקפות, מסורתיות לפיזיקה ולכל מדע הטבע המודרני״ (שם, עמ' 5). הדבר מתגלה ביחסו של מויסייב לדוקטרינה הקריאציוניסטית ולאמונה בעל-טבעי. הוא כותב:
״אי-הוודאות העקרונית הקיימת ותפקיד ההתחלה החושנית בייצוגינו על העולם הסובב הוא בו-זמנית גם מקור לאמונה בכוחות על-טבעיים, – ליתר דיוק, לריבוי אמונות. כל אחת מהדתות היא תופעה היסטורית, אך ההרגשה הדתית, האדמה לצמיחת אמונה בכוחות על-טבעיים, כנראה, טבועה אורגנית באנושות. ותלווה אותה, כל עוד היא קיימת ביקום. אבל אדם קונקרטי יכול להחזיק בה או לא להחזיק – זו כבר שאלה אחרת... מתוך הבנת נסיבות אלה אינני יכול להחשיב עצמי לאתאיסט. אך באותה עת אני יכול לשייך את עצמי לאלה, שמתאים לכנותם 'לא-תאיסט'. אין לי עילות אמפיריות ולוגיות מספקות להחשיב כנעדר התחלה, שאינה נגישה לשכלי. אך גם אין הרגשה פנימית בכורח קיומה״ (שם).
אבולוציוניזם, המפקפק באוניברסאליות האבולוציה ומתיר קיום של על-טבעי מעבר לגבולות העילות האמפיריות והלוגיות, אינו יכול להיחשב לאוניברסאלי. הוא מסתפק במערכת מדעי הטבע, שאינה מוצאת בתחום מחקריה שום דבר על-טבעי ועל-אבולוציוני. הגישה הפיזיקליסטית של נ. מויסייב לקיום כוחות מעבר לגבולות האבולוציה מוגבלת, כפי שהוא עצמו מדגיש, בתערו של אוקאם, הפוקד לא להרבות ישויות שלא לצורך, וגם בתזת לפלס, שעל שאלת נפוליאון מדוע לא מצא בספרו את רעיון האל, ענה שלא נזקק להשערה כזו (שם).
מובן שעמדה כזו פירושה רק התחמקות אלגנטית מהשאלה על אוניברסאליות, על כוליות האבולוציה. מאחורי התחמקות זו עומדת
עם זאת תשובה ממש מוגדרת, רק שאינה מפורסמת בפומבי: איננו יודעים מה קיים מעבר לגבולות ההתחלה החושנית של ייצוגינו, ואיננו יכולים לדעת זאת. עמדה כזו קיבלה בהיסטוריה של הפילוסופיה את השם אגנוסטיציזם, שאופיין במסורת המרקסיסטית כמטריאליזם ביישן. איננו שותפים ליחס הפנאטי, האגרסיבי של המרקסיזם לדת, שהוביל לדיכוי חופש המצפון ולנטיעה רפרסיבית של אתאיזם. לא שותף לו גם מויסייב.
״בהתייחסי בכבוד עמוק לכל שכנוע כנה,״ – הוא מעיר, – ״אני סבור שגם האתאיזם הלוחמני, וגם כל סוג של פונדמנטליזם ופנאטיות, במידה שווה אינם תואמים את עקרונות החברה המתורבתת״ (שם). בכך מויסייב צודק לחלוטין, אך הוא מבלי שיבחין בעצמו מחליף את השאלה על אוניברסאליות האבולוציה ועל אפשרות קיומו של העל-טבעי מנקודת מבטו של האבולוציוניזם האוניברסלי בשאלות על יחס מתורבת לחופש המצפון ולחופש האמונה. בהקשר זה מויסייב חושב כבולוציוניסט ביישן.
אין לנו מפני מה להתבייש באבולוציוניזם שלנו. להיפך, אנו גאים בו ומאמינים באפשרויותיו העצומות להבטחה אינטלקטואלית של ההתפתחות ההומניסטית של החברה החדשנית. האבולוציוניזם הביישן אינו יכול להיות אוניברסאלי. זה אבולוציוניזם מקומי, המוגבל במתודולוגיה ואמפיריה מדעית-טבעית. האבולוציוניזם האוניברסאלי לעומת זאת נשען על כל מערכת הידע האנושי על העולם ועל יחסים מעשיים עם עולם זה. הוא נשען לא רק על מדעי הטבע, כי אם גם על כל מערכת מדעי הרוח, כולל תיאוריה והיסטוריה של הדתות, המשחזרת את אבולוציית התמונה הדתית-מיתולוגית של העולם, על הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה של חברות אנושיות, על כלכלה אבולוציונית, מדעי המדינה, לוגיקה, אתיקה, אסתטיקה, בלשנות, פדגוגיה, תולדות האמנות וכו'.
אנו איננו מוצאים שום דבר על-טבעי בשום מקום, מלבד בחשיבה הממיתוסת, המונעת בידי אוריינטציה פסיכולוגית מתאימה. האבולוציוניזם האוניברסאלי כהשקפת עולם שלמה, מערכתית, מבוססת מדעית מוציא באופן די מוכח את עצם האפשרות של העל-טבעי כבסיס השקפת עולם מיתולוגית ומאשר את מקורו של כל מה שקיים בעולם באמצעות אבולוציה, ורק אבולוציה. תפיסת העולם האוניברסאלית-אבולוציונית נשענת על כל מגוון הידע שלנו, בעוד שתפיסת העולם הדתית – על מגוון ייצוגים מיתולוגיים, שגם הם נתונים לאבולוציה עקבית, אך מוגבלים בקפדנות בסמל האמונה. לתפיסות העולם הדתית-מיתולוגית והמדעית-אבולוציונית טבע גנוסיאולוגי שונה לגמרי, אי-אפשר לחברן על אדמה מדעית, אפשר רק להפרידן, להבדילן, מה שמתבצע בתהליך החילון והופך אותן לנושא של בחירה חופשית. כל ניסיון לראות באל כהשערה הוא חילול קודש מנקודת מבט דתית ובלתי-עמיד מנקודת מבט מדעית-אבולוציונית. קריאציוניזם מדעי בלתי-אפשרי כמו קנטאור או כימרה, שרכשו ״מציאות״ וירטואלית במיתולוגיה היוונית העתיקה.
האבולוציוניזם האוניברסאלי של נ. מויסייב מתבסס בראש ובראשונה על הכרה במערכתיות, בקשר ההדדי של הכול עם הכול. ״ביסוד הסכמה שאני מכנה אבולוציוניזם אוניברסאלי,״ – מבהיר מויסייב, – ״מונחת 'השערת על-מערכת'. כל היקום שלנו מייצג מעין מערכת אחת מאוחדת – כל מרכיביה קשורים זה בזה״ (שם). הוא בוחן הוראה זו כתוצאה של הכללה אמפירית, משום שבניסיוננו אין שום דבר שסותר אותה. כך, מויסייב בוחן את האבולוציוניזם האוניברסאלי כמבוסס על השערת על-מערכת, כלומר הכרה בקשר ההדדי האוניברסאלי של התופעות. את יתרון השערת על-המערכת הוא
רואה בכך ש״כל השערות על אופיו הלא-מערכתי של היקום אינן ניתנות לבדיקה עקרונית, הן אינן יכולות לשנות את המסקנות מהשערת על-המערכת ולכן על בסיס עקרון אוקאם צריכות להיקטע״ (שם, עמ' 6).
מתוך הבנה שאי-אפשר לצמצם למערכתיות היקום ולקשר ההדדי האוניברסאלי של התופעות את ביסוס האבולוציוניזם האוניברסאלי, מוסיף מויסייב לכך את עקרון השונות האוניברסאלית. אך עקרון זה ידוע בפילוסופיה עוד מימי הרקליטוס, ועקרון הקשר ההדדי האוניברסאלי והמערכתיות של ההוויה נוסח בצורה קלאסית בידי הגל. מה אם כן חדש מביאה תפיסת האבולוציוניזם האוניברסאלי?
נ. מויסייב מנסה להסביר זאת, נשען על אדמה מדעית-טבעית הקרובה לו. בראש ובראשונה הוא מעביר על חומר דומם את מנגנון הפעולה של השלישייה הדרווינית: שונות, תורשה, ברירה. מויסייב אפילו אינו מבהיר שאת התורשה אפשר לבחון מחוץ לחיים רק כרציפות, משום שמורשת כשלעצמה בטבע הדומם אינה קיימת. את המנגנונים הדרוויניים הוא מחשיב לפשוטים ביותר, משום שהוא רואה בהם ביטויים של דטרמינציה חד-משמעית. לכיתה של מנגנונים דרוויניים הוא משייך אינטראקציות מכניות.
״משום שבמציאות הסובבת אותנו,״ – מנמק מויסייב, – ״הכול ותמיד נתון לפעולת מקריות ואי-ודאויות, הרי אפילו במקרה של תהליכים מסוג דרוויני אי-אפשר לדבר על דטרמינציה מלאה. אפשר רק לראות מגמות, אם תרצו, 'תעלות אבולוציה'. דוגמאות לתהליכים כאלה הן תהליכי סלקציה של בעלי חיים או תנועת חללית. בתכונות אלה מחזיקים תהליכים רבים, שיש לנו עמם עסק בחיי היומיום ואשר מאפשרים לנו איכשהו לחזות את תוצאות פעולותינו הפעילות ולבצע את הבחירה המכוונת שלהן. כך, מנגנונים מסוג דרוויני הם הבסיס לפעילותו המודעת של האדם״
(שם, עמ' 7).
עד כמה מוצדק עירוב כזה של תיאוריית דרווין עם דטרמיניזם מכניסטי, עם בעיית ״תיעול״ התהליכים האבולוציוניים ועם דטרמינציית הפעילות האנושית, שישפוט הקורא. יש בהם גרעין רציונלי מסוים בקירובם, משום שכולם ביטויים של תנועה ברמה המקרוסקופית של החומר. אך הם מייצגים צורות תנועה שונות עקרונית, ובהתאם, גם מנגנונים שונים לחלוטין בפעולתם. הברירה פועלת גם בטבע הדומם, אך בצורה שונה לגמרי מאשר במאבק הקיום של אורגניזמים השואפים פעיל לשרוד. אותו הדבר אפשר לומר על השונות והתורשה. המנגנונים הדרוויניים אינם פשוטים יותר, כי אם מורכבים יותר מהפיזיקו-מכניים.
סוג אחר של מנגנוני אבולוציה, שבו מבחין מויסייב, הם תהליכים שהוא מכנה ביפורקדיים. פעולתם של תהליכים כאלה, כפי שמדגיש מויסייב, בלתי-צפויה עקרונית. בתיאור מנגנונים כאלה מויסייב מתייחס ללאונרד אוילר ואנרי פואנקרה, שהציעו תיאור מתמטי של ביפורקדיות, אך אינו מתחשב כלל בעבודות הרבות וזכות הפרסום הרחב של יוצר הסינרגטיקה הרמן האקן. כנראה, מויסייב לא היה מכיר אותן בתקופה זו או הכיר מפה לאוזן, משום שהוא מקשר את תפיסת האבולוציוניזם האוניברסאלי שלו לתיאוריית הארגון העצמי. לא היה מכיר, כנראה, גם את תיאוריית התרמודינמיקה הבלתי-שיוויונית של איליה פריגוז'ין, משום שבהזכירו להלן את החוק השני של התרמודינמיקה, הוא אינו נוגע כלל בפרשנות חוק זה בתרמודינמיקה של מערכות פתוחות, אף שהוא מגיע למסקנות דומות למסקנותיו של פריגוז'ין.
מנגנונים ביפורקדיים, לפי מויסייב, בניגוד לדרוויניים, טבועים באבולוציה של מערכות מורכבות. ככל שהמערכת מורכבת יותר, כך נוצרים בה יותר מעברי ביפורקדיה, כלומר תופעות של ארגון מחדש מהיר ורדיקלי של אופי התפתחות המערכת.
מנגנונים ביפורקדיים הם ביטוי של הסטוכסטיות של העולם. הם קובעים את הבלתי-צפיות והאי-הפיכות של האבולוציה (שם, עמ' 8). אכן, ככל שהמערכת מורכבת יותר, כך היא מגיבה פחות בקו ישר להשפעות חיצוניות. אך הקביעה על קשר מורכבות המערכת לנטייתה למעברי ביפורקדיה די שנויה במחלוקת.
מערכות עם מנגנוני ויסות מפותחים מאוד, ככלל, מסוגלות להימנע מביפורקדיות ואסונות, שבהם הסדר, הנתמך במערכת הנתונה, מתפרק. לדוגמה, מערכות חברתיות דמוקרטיות, שבהן רוכשים אופי קבוע רפורמות ומגוון רגולטורים מוסדיים כמו בלמים ואיזונים, מתבררות כיציבות באופן בלתי-נמנע יותר מאשר משטרים טוטליטריים ואוטוריטריים נוקשים, ששינויים בהם מפעילים מנגנונים ביפורקדיים ולעתים קרובות מובילים לאסונות חברתיים. נוסף לכך, מנגנונים דרוויניים בהבנתם הדרוויניסטית, ולא במובנה הספציפי של מויסייב, פועלים ברמת הטבע החי, בעוד ששינויים ביפורקדיים אופייניים בראש ובראשונה לתופעות של כאוס דינמי בטבע הדומם, שבו הסדר נוצר ישירות מהכאוס ונושא אופי פרימיטיבי ביותר, בלתי-יציב. כמובן, ביפורקדיות ואסונות מתרחשים גם בטבע החי, וגם במערכות חברתיות, אך כאן התהוות מצבים ביפורקדיים נבלמת בידי מנגנונים רגולטיביים של שמירת סדר והפיכתו העקבית. מויסייב לעומת זאת מתעקש על קיומה של ״מגמה חשובה נוספת – ירידת יציבות המערכות ככל שגוברת מורכבותן״ (שם, עמ' 10). על קיומה של מגמה הפוכה הוא אינו חושב כלל. זה גם מעיד על הצרות, אי-האוניברסאליות של חשיבתו האבולוציונית.
הקבוצה השלישית של מנגנונים אבולוציוניים, שבה מבחין מויסייב, נקראת על ידו מנגנוני הרכבה. ״הטבע מאופיין בקואופרטיביות,
– הוא סבור, איחוד אלמנטים למערכות. כתוצאה, למערכת הנוצרת עשויים להיווצר תכונות חדשות״ (שם, עמ' 8).
כדוגמה הבולטת ביותר להרכבה כזו מויסייב מביא את פעולתו של החוק השני של התרמודינמיקה. אך ההרכבה העצמית של מבנים דיסיפטיביים, שנחקרה בידי א. פריגוז'ין, נובעת לא ישירות מהחוק השני של התרמודינמיקה, כי אם מהתרמודינמיקה של מערכות פתוחות, המסוגלות לפרוק אנטרופיה, כלומר תנועה בלתי-סדורה, אל הסביבה החיצונית. ישירות מהחוק השני של התרמודינמיקה נובע לא סידור מבני, כי אם הצטברות אי-סדר ואבולוציה לאחור, להתפוררות כל סידור ולמוות התרמי של היקום. במה אם כן מורכבת המשמעות האבולוציונית של אפקט ההרכבה?
מויסייב מסביר זאת כך. בהיותו אחד החוקים היסודיים ביותר של הפיזיקה, לחוק השני של התרמודינמיקה אין משמעות לחלקיקים בודדים, למולקולות בודדות. ״הוא מתבטא רק ברמת צבריהם: רק בכמות מספקת של חלקיקים אינטראקטיביים נוצרות תכונות מערכתיות חדשות עקרונית. נוצרת אפשרות להכניס מאפיין חדש של המערכת – אנטרופיה, וגם לגלות שהיא גדלה עם הזמן. זו תוצאה טיפוסית של 'הרכבה', התהוות של תכונות מערכתיות חדשות של העולם הסובב״ (שם, עמ' 9).
דוגמה גרועה ביותר. זוהי דוגמה יותר של ״פירוק״ של מערכות קיימות, מאשר של הרכבה של מערכות המתעוררות בתהליך האבולוציה. גידול האנטרופיה הורס את הסדר, המבטיח את האינטראקציה ״הקואופרטיבית״ של אלמנטים בתוך מערכות. בסופו של דבר כל מולקולה נעה בצורה בלתי-סדורה. מויסייב נוקט בדוגמה זו ללא פנייה לתרמודינמיקה של מערכות פתוחות, שבה התהליך מקבל כיוון הפוך, לא במקרה. האבולוציוניזם האוניברסאלי שלו נשען על רעיונות של ארגון עצמי ספונטני ומערכתיות, הוא מתמצה ברעיונות אלה. ״במאה העשרים,״ – כותב מויסייב, – ״חודרים אלינו במידה הולכת וגוברת רעיונות המערכתיות והארגון
העצמי (סינרגטיקה), להם אנו מעניקים משמעות רחבה יותר ויותר. אנו מתחילים לראות קשרי גומלין חדשים, והיקום לאור ידע חדש וניסיון חדש נגלה לפנינו כמערכת אחת, המתפתחת כיחידה אחת״ (שם, עמ' 18).
לכן לתהליך הארגון העצמי מויסייב משייך גם את הדקונסטרוקציה של כל ארגון. כמובן, התהליך האבולוציוני האוניברסאלי כולל גם ארגון עצמי וגם דיסאורגניזציה, שהיא התנאי המוקדם לארגון עצמי חדש. אך הארגון העצמי, כמו בסינרגטיקה של האקן, מובן בצמצום, כתהליך של יצירת מבנים מהכאוס הדינמי ודקונסטרוקטוריזציה ספונטנית לא פחות לאחר הפסקת זרימת האנרגיה המכוונת. תוך כך לא מתחשבים כלל בתהליך ייצור הסדר בידי מבנים המתארגנים עצמית, בתפקידם כמקורות ומעוררי ארגון נוסף. אילו האבולוציה התמצתה בארגון עצמי ספונטני, כאוטי, ובדיסאורגניזציה ודקונסטרוקטוריזציה ספונטניות, כאוטיות לא פחות, שום קדמה לא הייתה אפשרית.
אבולוציוניזם, המתבסס על תהליכים סינרגטיים ומתמצה בהם, אינו יכול להיות אוניברסאלי. הארגון העצמי הכאוטי, שנחקר בידי הסינרגטיקה, הוא רק התנאי המוקדם של ארגון וריאורגניזציה המותנים מבנית. צמצום האבולוציה להיווצרות ספונטנית של קישוריות ולהיווצרות סטוכסטית של מבניות הוא חיסרון יסודי של האבולוציוניזם של המאה ה-20. וחיסרון זה טבוע במלואו באבולוציוניזם של נ. מויסייב.
בייצוגים המכוונים פיזיקליסטית על ארגון עצמי נעדרים ויסות עצמי, ריאורגניזציה מבנית עצמית והתגייסות עצמית, המהווים תנאי מהותי של כל אבולוציה. וכאשר מנסים להרחיב את הייצוגים על ארגון עצמי, השאובים מהפיזיקה, על האבולוציה הביולוגית והחברתית-
היסטורית, מתקבלת לא תיאוריה כללית של האבולוציה, שהיא ההישג החשוב ביותר של תפיסת העולם האוניברסאלית-אבולוציונית, כי אם רק צורה נוספת של רדוקציוניזם, כלומר הסבר של המפותח יותר מתוך הפחות מפותח.
הדרך הביפורקדית של תמורות אבולוציוניות מוקצנת בעליל בידי מויסייב. הוא בוחן מנגנונים ביפורקדיים כמעבר מתיעול חד-משמעי של ההתפתחות להתהוות ריבוי של ״תעלות״, כשהבחירה על ידי המערכת של אחת התעלות להתפתחות המשך מתרחשת כתוצאה מאירוע מקרי גרידא וחסר חשיבות לחלוטין. אך במציאות בחירת ״התעלה״ בדרך כזו מתבצעת רק במערכות פרימיטיביות ביותר מסוג תנועה טורבולנטית של גזים ונוזלים, שבהן המורכבות נקבעת על ידי אי-יציבות קיצונית של המערכת ומתהפכת להיווצרות מערבולות מאורגנות כאוטית.
במערכות מורכבות מפותחות ביותר, ככלל, כלומר ברוב המוחלט של המקרים, אפילו במצב בלתי-יציב קיצוני, מעברי, של המערכת, התנועה באחת התעלות מתבררת כה מוכנה יותר ברציפות ההתפתחות, והכוחות, המתרכזים במבנים המבטיחים את היווצרות
ה״תעלה״ הזו, כה עולים על אפשרויות ״התעלות״ האחרות, עד ששום מקריות אינה יכולה לזעזע את התנועה בתעלה זו. הכורח לא רק פורץ דרך מסת המקריות העצומה ולא רק מעלה את ההסתברות של אירועים התורמים למימושו. שינויים הכרחיים, שהבשילו אבולוציונית, מובילים לצורות כאלה של יצירת מבנים, שבסופו של דבר (אך לא במישרין ולא באופן ישיר) מארגנים את עיקר המסת של המקריות והופכים דרך התפתחות אחרת לבלתי-סבירה בכלל. דרך כזו מתבטאת רק במגמות אלטרנטיביות, ב״מוסכמים״ של תהליכים היסטוריים.
משמעות המקריות באבולוציה אינה כה גדולה, כפי שנדמה היה
ליוצרי התיאוריות המדעיות-טבעיות של המאה ה-20, השקועים בחקר תהליכים סטוכסטיים. מהעובדה שתהליכים אלה מאפשרים רק תיאורים הסתברותיים נובע רק שהם נמצאים במצב של כאוס דינמי. משמעות המקריות אינה כה גדולה, משום שבתהליך האבולוציה נוצרים בהכרח מבנים, שארגונם בתנאים הנתונים תחרותי יותר מאשר ארגון מתחריהם. ההכרה בנסיבה זו אינה אומרת חזרה לדטרמיניזם מכניסטי. היא קשורה במעבר לדטרמיניזם אבולוציוניסטי, המתחשב בתפקיד המקריות והתהליכים הסטוכסטיים כמידת הכאוטיות, הנוכחת תמיד בכל סדר, בכל ארגון מבני, ומלווה, ומגוונת, ומשנה את דרך המימוש של כל כורח המותנה אבולוציונית. תוך כך ההכרחי מתממש כתוצאה מתחברת של אינספור מקריות, וזה יוצר את המראית שכאילו הוא נובע מהמקריות, מורכב מהן.
בהכרה בתנודות אקראיות קטנות, הנוצרות במצבים ביפורקדיים, כיסוד הבחירה בדרך ההתפתחות של מערכות מורכבות, של הארגון העצמי והאבולוציה שלהן, מתבטא החיסרון המתודולוגי העיקרי לא רק של הפיזיקליזם של מויסייב, כי אם גם של תיאוריית הארגון העצמי, המקובלת בסינרגטיקה.
מצבים ביפורקדיים וסטיות אקראיות נוצרים באבולוציה ללא הרף. בזה מויסייב ותומכי הגישות הקשורות בסינרגטיקה צודקים לחלוטין. אך ברוב המוחלט של המקרים מהלך ההתפתחות של מערכות מורכבות מונחה לא בידי תנודות אקראיות קטנות, כי אם בידי יתרונות תחרותיים גדולים של מבנים מתגייסים המתפתחים ברצף.
בספר ״העלייה אל התבונה״ (מואיסייב נ.נ. העלייה אל התבונה. הרצאות על אבולוציוניזם אוניברסאלי ויישומיו – מ': הוצ' אט, 1993 – 192 עמ') מויסייב מגדיר שוב את האבולוציוניזם האוניברסאלי
כסכמה, המייצגת פיזיקליזם מזוקק, ומנסה להסביר, מתוך סכמה זו, את כל מגוון האבולוציה. ״האבולוציוניזם האוניברסאלי, הסינרגטיקה, תיאוריית הארגון העצמי,״ – הוא סבור, – ״כל המונחים הללו כמעט נרדפים. הם משקפים את ייצוגנו על כל התהליכים ההולכים 'מעצמם', ללא כוונוניות של 'אצבע מורה'״ (שם, עמ' 26).
אכן, הסינרגטיקה כתיאוריית ארגון עצמי חושפת אחד מההיבטים של השינוי העצמי הספונטני והתהוות של סדר ראשוני מהכאוס הדינמי. אך לאבולוציוניזם האוניברסאלי זה אינו מספיק. תמורות מבניות של מערכות מורכבות ברמות ארגון שונות אינן מצטמצמות לארגון עצמי כאוטי. הן כוללות ריאורגניזציות מבניות מורכבות, שבהן בהתאם למבנים הראשוניים מתבצעת סידור מחדש של הסדר הקודם. סידור מחדש כזה אינו מכוסה בידי הסינרגטיקה והסכמה הפיזיקליסטית של הארגון העצמי בכלל.
כיצד אם כן יכול אבולוציוניזם ״אוניברסאלי״ המכוון פיזיקליסטית לעלות מתהליכים פיזיקו-כימיים לתהליכים ביולוגיים וחברתיים, האם יש לו זכות להפיץ את סכמתו להבנת האבולוציה בטבע החי ובחברה? נ. מויסייב עונה על שאלה זו כך:
״האבולוציוניזם האוניברסאלי מאפשר לבחון את התפתחות התהליך האבולוציוני העולמי בכל ממדיו… שום דבר חי אינו מסוגל להפר את חוקי הפיזיקה או הכימיה, ובאותה עת עקרונות הברירה, הקובעים את התפתחות החומר החי, כלומר חוקי התפתחות העולם החי, אינם מצטמצמים רק לחוקי התפתחות הפיזיקה או הכימיה (ליתר דיוק – איננו יכולים, ואולי גם איננו יודעים, לצמצם אותם לחוקים היסודיים שדיסציפלינות אלה חוקרות)״ (שם, עמ' 37). נוסף לכך, כפי שמגדיר מויסייב, ״ההתפתחות החלקה, הכמעט צפויה״ של התהליך האבולוציוני, אשר נסכים לכנותה
אבולוציה דרווינית״ (שם, עמ' 28) מהווה, לדעתו, רמה נמוכה יותר של אבולוציה מאשר המנגנונים הביפורקדיים והקואופרטיביים, הנכנעים לחוקים היסודיים של הפיזיקה והכימיה.
כמובן, עם פרשנות פיזיקליסטית ונאיבית-רדוקציוניסטית ממש כזו של האבולוציוניזם האוניברסאלי אין אנו יכולים בשום אופן להסכים. כאשר גופים נעים תחת פעולת הכבידה, למשל נופלים מגובה אל האדמה בתאוצה 9.8 מ'/שנ'2, הם נמצאים לגמרי תחת פעולת חוק פיזיקלי בלי קשר לשאלה אם הם חיים או דוממים. אך האבולוציה שלהם כוללת חוקים אלה רק בצורה מותמרת אבולוציונית, כפופה. לכן על שום צמצום של אבולוציה ביולוגית לחוקים היסודיים של תנועה בטבע הדומם לא יכול להיות דיבור. האבולוציה הדרווינית בהבנת הדרוויניזם עצמו, ולא בהבנה
״הפיזיקליסטית״, מורכבת לאין שיעור מהרמה הפיזיקו-כימית של האבולוציה.
הניסיון שעשה נ. מויסייב לבניית פילוסופיית היסטוריה מעמדות האבולוציוניזם נשען על אותם יסודות. הוא מבין את ההיסטוריה כתהליך סינרגטי, שבו יש להפריד את האוניברסאלי מהאינדיבידואלי. האוניברסאלי משתנה יחסית לאט וכולל מאפיינים של תהליכי ארגון עצמי, שהפיזיקאים מכנים אינווריאנטים אדיאבטיים של תהליכים דינמיים.
״גישה כזו,״ – מתוודה המחבר, – ״היא גם צורה מיוחדת של רציונליזם, שנולד במדע המודרני הלא-קלאסי, משום שהמחבר אינו מסוגל לקבל שום דבר אחר מלבד פיזיקליזם״ (שם, עמ' 70). אך אי-יכולת, כמו גם אי-ידיעה – טיעון גרוע.
כמובן, כמה אנלוגיות שימושיות אפשר לנצל בדרך זו. אך הסבר ההיסטוריה באמצעות הפיזיקה בקושי אפשר לכנות אבולוציוני. מויסייב רואה את ההבדל רק בפעילות הפעילה של אנשים, המשתתפים בתהליכים היסטוריים. במציאות הבדל זה הוא דווקא אוניברסאלי.
נ. מויסייב היה מדען מוכשר והוגה מקורי,
לו אנו חבים את ההתפשטות הרחבה של המושג אבולוציוניזם אוניברסאלי. ביוזמתו רכש מושג זה פופולריות רחבה בקהילה המדעית הרוסית, נכנס כמעט לכל ספרי הלימוד על שאלות פילוסופיות של מדעי הטבע. אך הסכמה הפיזיקליסטית שהציע אינה יכולה להיחשב אבולוציוניזם אוניברסאלי אמיתי. היא נשארת פיזיקליזם, שהופץ על תחומים, שבהם כל תהליך פיזיקלי וכימי רק משרת צורות אבולוציה ספציפיות.
באשר לספרי הלימוד, שיצאו לאור ברוסיה על בעיות פילוסופיות של מדעי הטבע, שקלטו מנ. מויסייב את רעיון האבולוציוניזם האוניברסאלי ופיתחו, עיבדו אותו באופן מהותי, אנו מייחסים להם משמעות יוצאת דופן. הם ממלאים, ככלל, לא רק תפקיד הוראה, כי אם גם תפקיד השכלה, בהפיצם תפיסת עולם מדעית-אבולוציונית, הומניסטית, בהדריכם את הנוער הסטודנטיאלי ברוח חיפוש השקפת עולם עצמאי, בריווים בידע כבסיס להיפטרות מדעות קדומות. מתוך שלושה עשרות ספרי הלימוד, שחקרנו, על בעיות אלה רק אחד מכיל פרשנות תיאולוגית, קריאציוניסטית, תפוסה בשיער, של עובדות מדעיות. אך גם היא מתנדפת, ברגע שהמחבר עובר להצגת העובדות.
כמובן, ספרי לימוד לבדם אינם מספיקים. דרושה תנועת השכלה רחבה, שמגויסת באמונה מדעית.
==== האבולוציוניזם האוניברסאלי והאיום של האפוקליפסה האקולוגית ====
אבן דרך מסוימת בהתפתחות האבולוציוניזם האוניברסאלי ברוסיה הייתה הופעתו ב-2011 של הספר ״רעיון האבולוציה בביולוגיה ובתרבות״ (מ': קנון+, 2011 – 640 עמ'). בספר מיוצג צבע המדע הרוסי – הפילוסופים, הגנטיקאים, האקולוגים, הביולוגים-האבולוציוניסטים והתרבותולוגים הגדולים ביותר. הוא מהווה מעין מועדון דיונים, שבו תומכי התיאוריה הסינתטית של האבולוציה בביולוגיה מתפלמסים עם
מתנגדיה, הדרוויניסטים – עם האנטי-דרוויניסטים, הפרוגרסיסטים המושבעים – עם טרדיציונליסטים נלהבים. כבר בהקדמה לספר המנהיג המוכר של הפילוסופיה הרוסית ויאצ'סלב סטפין אפיין את רעיון האבולוציה כאוניברסאליה יסודית של התרבות, שעברה בגרסאות שונות לאורך כל תולדותיה ובמידה רבה קבעה
״את האופי והספציפיקה של ההבנה האנושית של ההוויה ושל הכרתה״ (שם, עמ' 6). זה קבע מראש את חשיבותה המיוחדת של תפיסת האבולוציוניזם האוניברסאלי, שיצירתה, כפי שמציין סטפין, הייתה תולדה טבעית של הפתרון המודרני של משימות הקשורות בהבנת ״האבולוציה המשותפת והמחוברת של הטבע והאדם, הביוספירה והנואוספירה, הטבע והתרבות״ (שם).
היינו רוצים למקד את תשומת לב הקוראים בשני מאמרים מספר זה, המציגים השקפות חלופיות על מימוש עקרונות האבולוציוניזם. אחד מהם בוחן את בעיות האבולוציוניזם הגלובלי מעמדות של אקולוגיזם טרדיציונליסטי, והשני שואף לצייר את סיכויי התפתחות הציוויליזציה מעמדות האבולוציוניזם האוניברסאלי. שני המאמרים אופייניים מאוד כביטויים של קיטוב המנטליות הרוסית לטרדיציונליזם קיצוני ואבולוציוניזם חדשני. הראשון מבין המאמרים נכתב בידי ל. פסנקובה וא. דריאבינה (פסנקובה ל.ו. דריאבינה א.ד. אקולוגיה בשיח של בעיות אבולוציוניות – בתוך: רעיון האבולוציה בביולוגיה ובתרבות – מ': קנון+, 2011, עמ' 477-494).
בתחילת המאמר עצמו מחבריו מעבירים ביקורת חריפה על המודלים המקובלים של ״התפתחות בת-קיימא״ ועל הייצוגים על
הדרך ה״נואוספירית״ של התפתחות האנושות. ההכחשה של תפיסות כה מכובדות וסמכותיות דרשה, ללא ספק, לא מעט אומץ ואף ייאוש. המחברים סבורים ששום דיבור על התפתחות בת-קיימא לא יכול להיות, אם כל צעד בהתפתחות הכלכלית והמדעית-טכנית של הציוויליזציה האנושית מלווה לא רק בזיהום הסביבה הסובבת את האדם, כי אם בהעמקה קטלנית לביוספירה של
המשבר האקולוגי הפלנטרי הכללי.
יש לציין, שגם תפיסת ההתפתחות בת-הקיימא, וגם תפיסת הנואוספירה של ו. ורנאדסקי מספקות לחלוטין לא רק אבולוציוניסטים מודרניים, כי אם גם אקולוגיסטים מסוג טרדיציונליסטי, הרואים בתפיסות אלה אלטרנטיבה לחברה החדשנית המתפתחת בסופה ופורשים יציבות של התפתחות וניצחון התבונה על הפלנטה כהכרח של ויסות פלנטרי כללי של ההתפתחות על מנת להימנע מאסון אקולוגי. הוויכוח הולך רק על צורות וגבולות של ויסות כזה. כמובן, אזהרות האקולוגים על אפוקליפסה אקולוגית מתקרבת מועילות לאבולוציה של דעת הקהל במדינות שונות, כשם שאזהרות המדענים על אפוקליפסה גרעינית מתקרבת היו מועילות למניעתה בתקופת העימות הגרעיני של מעצמות-העל.
אילולא מאמצי המדענים-האקולוגים, הנתמכים בידי הציבור, ממשלות ופרלמנטים של מדינות מפותחות לעולם לא היו נחרצים לאמצעים כה נחושים של ויסות ההתפתחות הכלכלית במטרה לשפר את מצב הסביבה הטבעית, שהינם אלה שננקטו במדינות אלה החל מסוף שנות ה-60 והביאו לתוצאות חמורות למדי, הניתנות לרישום אמפירי. תפיסות ההתפתחות בת-הקיימא, הקו-אבולוציה, הנואוספורוגנזה התחשבו באופי החיובי, אף שאינו מספיק דיו, של תוצאות אלה והיו מכוונות להרחבתן והעמקתן הרציפה, האבולוציונית. יציבות ההתפתחות בשום פנים אינה אומרת עצירתה והפסקתה.
יחד עם זאת בתנועה האקולוגית נצפה גם זרם שולי, שמאחורי עמדותיו האידיאולוגיות הסתתרה אי-קבלה טרדיציונליסטית של הקדמה כשלעצמה, אימה לפני בעיות החברה החדשנית, שאיפה להחזיר את האבולוציה אחורה ולחזור לסטריאוטיפים המוכרים לא רק של יחסי הגומלין בין האדם לטבע, כי אם גם של יחסי הגומלין הפטריארכליים
בין אנשים. בעיות ייעול יחסי הגומלין בין האדם לטבע מוחלפות בהפצת מצבי רוח פאניקיים, שהתודעה ההמונית קולטת בקלות ורוכשים פופולריות הולכת וגוברת. נוצר מצב פרדוקסלי: מצד אחד יחס צרכני לחיים ומרוץ בלתי-מרוסן אחר טובין חומריים מדרבן מרוץ בלתי-מרוסן לא פחות אחר הרחבת הייצורים ודיכוי מקביל של הסביבה הטבעית, ומצד שני מאותם צרכנים נשמעים מכל עבר קינות צבועות על נזק הקדמה וקרבת האסון. הקטרסטופיזם טבוע באישיות מכוונת-צרכנות, משום שדרך חייהם רצופת אסונות מגוונים, ובראש ובראשונה – עם הבריאות.
את כל מכלול הבעיות הזה מעלים מחברי המאמר. לפי ייצוגיהם, האסון האקולוגי כבר מתרחש, השפלת הסביבה הטבעית קיבלה אופי גלובלי, ובקרוב תקבל גם בלתי-הפיך, הטבע גווע, ובעקבות גסיסת הטבע יבוא בהכרח גם גסיסת האנושות. את מה שהאנושות עושה למניעת גסיסתה שלה, מחברי המאמר מחשיבים לבלתי-מספק לחלוטין, אף לבלתי-מקובל, הן במובן הקונספטואלי והן במובן המעשי. גם תפיסת הנואוספירה של ורנאדסקי, וגם תפיסת ההתפתחות בת-הקיימא, שבהן מתמצה ההבטחה הקונספטואלית של הגנת הביוספירה, אינן בעלות, לדעת המחברים, פוטנציאל מניע מספיק לפתרון הבעיות שנוצרו. באפיונם את תפיסת הנואוספירה של ו.י. ורנאדסקי, ל. פסנקובה ו
א. דריאבינה כותבים:
״ו.י. ורנאדסקי סבר שהתבונה חרוטה באבולוציה, מתפתחת לפי חוקיה וממלאת את מטרותיה. מכאן נובעת אי-הניתנות-להתגברות של התהוות הנואוספירה כשלב טבעי של התפתחות הביוספירה. נואוספירה – תחום התבונה – מכנה המדען את הביוספירה, שהפכה בידי הפעילות התבונית של האדם. התבונה (לפי ורנאדסקי) – השלב הגבוה ביותר
של הכוח המתבונן והתכליתי, המסדר את הטבע. היא צריכה לשכלל את תחום מושבה לפי חוקי האבולוציה, בהפיכתה את הביוספירה לנואוספירה. תוך כך מונח שתהליך הנואוספורוגנזה יהיה במקביל גם השתכללות רוחנית של האדם… הייצוגים המודרניים על הנואוספירה מקורם בהשקפות ו.י. ורנאדסקי על תפקיד המחשבה המדעית כגורם פלנטרי ועל הגעת עידן התבונה, שיחליף את התודעה המודרנית הלא-מושלמת של האנושות״ (שם, עמ' 477).
מחברי המאמר מחשיבים תפיסה זו לאוטופיה, ואת התקוות הקשורות בה – לחלומות בלתי-ניתנים להגשמה. אוטופיים לא פחות הם בעיניהם גם השקפות המדענים המקומיים המודרניים, המתבססות על תפיסת הנואוספירה, ובפרט נקודת המבט של נ. מויסייב על הכורח ליצור מוסריות חדשה, התואמת לדרישות הנואוספורוגנזה, והעמדה של ו.י. סטפין על האדם כשלב טבעי וטבעי בהתפתחות היקום, האחראי למצב העולם, שאליו הוא שקוע. אינם מאמינים מחברי המאמר גם בהגעת רפורמציה רוחנית חדשה וגיבוש מערכת ערכים חדשה כתנאי מוקדם לנואוספורוגנזה, שאת אפשרותה מצביע ו. סטפין (שם, עמ' 478).
אפילו השקפות א. פצ'אי, אחד המייסדים והתאורטיקנים של מועדון רומא, שבמסגרתו גובש הייצוג על גבולות הצמיחה וההתפתחות הכלכלית של הציוויליזציה האנושית, אינן מספקות את מחברי המאמר. ״א. פצ'אי,״ – הם מעירים, – ״מכוון לייצוגים על טבעו התבוני וההומני של האדם. בפרויקטים שלו של טרנספורמציית התודעה הם (כלומר תאורטיקני מועדון רומא – ל.ק.) נשענים על טובו הפנימי, על הקביעה שכל הרע שבו קשור בהשפעה חברתית, שהאדם טוב ואלטרואיסטי מטבעו. מכאן נובעים הרעיונות שהכריזו
על ״התודעה ההומניסטית״ ועל המהפכה ההומניסטית״ (שם, עמ' 480).
באי-קבלתם של התקוות להומניות ראשונית, לתבוניות ולאלטרואיסטיות של טבע האדם, או לרפורמציית התודעה ולהופעת התחלה מוסרית חדשה, המעוררת אחריות למצב הטבע, מחברי המאמר צודקים לחלוטין. טבע האדם דואלי, הוא כולל גם את ההתחלה התבונית וגם את החייתית. במשך אלפי שנים רבות בני אדם הרגו זה את זה כדי להשיג משאבים לקהילותיהם, להכניע ולשעבד אנשים אחרים. על אחת כמה וכמה טבעית להם הייתה ונשארה המלחמה נגד הטבע, שממנו הם שאבו משאבים מאז ומעולם, בהשאירם אחריהם מדבריות.
אך הם בעמלם גם יצרו טבע חדש, ולא רק מלאכותי, כי אם גם טבעי. הם עיבדו שדות, נטעו עצים, דאגו לחיות שבייתו. האדם מסוגל גם להרוס את הטבע, וגם לשחזרו. הוא מסוגל לשחזר גם את טבע הפרא, אם הדבר תואם את צרכיו ואינטרסים. לכן אין לסמוך על התהוות מוסריות ותבוניות, הסותרת את הצרכים והאינטרסים. הנואוספורוגנזה תלויה ישירות בגיוס צרכים ואינטרסים, המכוונים להבראת הסביבה הסובבת את האדם, לשיקום וחיזוק המנגנונים הטבעיים של הארגון העצמי של הביוספירה. בצורה שונה לחלוטין מנמקים מחברי המאמר במנטליות הטרדיציונליסטית הטבועה בהם.
את מקור הטעויות והתקוות הבלתי-מוצדקות, המפריעים להכרה בהיקפים האמיתיים של האסון המאיים, הם רואים באמונה בכוח הבורא של התבונה, בקדמה, באפשרויות האבולוציה של האדם, שחלק אותה ו. ורנאדסקי ואשר בזמננו קיבלה ביטוי מוכלל ברעיון האבולוציוניזם האוניברסאלי.
״גישה כזו לבעיית האדם,״ – הם סבורים, – ״נשענת על ייצוגים השקפתיים על חוק טבע אחד, אוניברסאלי, שבו האדם עם תבונתו מהווה את פסגת ההתפתחות הפרוגרסיבית של החומר. היום עמדה כזו קיבלה את השם אבולוציוניזם גלובלי (אוניברסאלי). ייצוגים אלה מבוססים על
ההשקפה האבולוציונית, ובאיכות זו הם נכללו בתודעה ההמונית של המודרניות וקיבלו התפשטות רחבה ביותר במנטליות המודרנית״ (שם, עמ' 481).
במקביל לאבולוציוניזם האוניברסאלי כתוצאה מודרנית של התפתחות ההשקפה המדעית, מחברי המאמר מפריכים גם את הדרך עצמה, שבמהלכה הגיעה המחשבה האירופית המכוונת מדעית להכרת האוניברסאליות של האבולוציה ורעיון הקדמה הקשור בה.
״הבנה כזו של טבע האדם,״ – מזכירים ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״גובשה עוד בעידן הנאורות והזמן החדש. זהו האדם של הולבך, רוסו וולטר. היא התפשטה בהרחבה במנטליות הציבורית של המאות ה-19-20 ונקלטה בידי המחשבה האקולוגית המודרנית. כך, ביסוד המודל של הנואוספירה, כה אופנתי היום, מונחת תפיסה עתיקה, רציונליסטית, של האדם״ (שם, עמ' 481).
בשאיפה לתאר את הרציונליזם האירופי כמודל עתיק, כלומר כיום, בעידן המשבר האקולוגי הגלובלי, מיושן, של התפתחות, המחברים שוכחים שמודל זה ענה על הקדמה האמיתית של החברה, שהושגה בזמן החדש, ובא במקום האוטופיה הדתית-קריאציוניסטית, ששלטה בעידן ימי הביניים, שלפיה האפוקליפסה והדין האחרון ישימו קץ לאנושות הטבועה בחטאים ויקבעו בדרך קטסטרופלית את מלכות האלוהים לעולמי עד.
כדי להראות את האוטופיות דווקא של המודל המדעי-רציונליסטי של ההתפתחות, המחברים מדגישים את קרבתו לפרויקטים אוטופיים של יצירת חברה אידיאלית:
״תורות רבות על החברה הצודקת העתידית קמו במשך כמה מאות שנים. מפליאה האחידות של הייצוגים על האדם בפרויקטים אוטופיים אלה. מדינות שונות, תקופות שונות, והייצוגים על האדם – זהים. בכל מקום כבסיס מקובל טבעו ההומני והתבוני, היכולת לבנות
חברה אידיאלית על יסוד רציונלי. ייצוגים אלה חיו במשך מאות שנים בתודעתם של אנשים מתקופות שונות וממדינות שונות. כנראה, הם נוצרים כתוצאה של הצורך הארכיטיפי של האדם באישור עצמי ובתקווה לניצחון הצדק בחברה האידיאלית של העתיד, כלומר כהשלכה של תקוות ותשוקות אנושיות״ (שם).
בהתאם, גם כל ייצוג על האופי החיובי של אבולוציית הציוויליזציה האנושית, לדעת המחברים, אוטופי לא פחות, הם מבוססים רק על השלכה של תקוות ותשוקות אנושיות, הם נשענים לא על המדע, כי אם נובעים ״מהייצוג ההשקפתי על האדם, מבלי לדרוש ביסוס תאורטי״ (שם).
ל. פסנקובה וא. דריאבינה צודקות בדבר אחד: אי-אפשר לבנות תחזיות מדעיות והשקפת עולם מדעית-אבולוציונית על עקרונות של סוף טוב, הממתין לאנושות באופן קטלני, אשר במוקדם או במאוחר תתעשת, תזכור את טבעה ההומני ותבנה חברה אידיאלית של שיתוף פעולה וצדק כללי. ייצוגים כאלה אכן בנויים רק על אמונה, ויתר על כן על אמונה אוטופית, לא מדעית. הניבוי המדעי והייצוגים המדעיים על אבולוציית הציוויליזציה האנושית חייבים להתחשב באיומים הגלובליים שנוצרו ובהסתברות התרחשותן של תוצאותיהם השליליות, כדי לגבש אסטרטגיות ריאליסטיות למניעתם ולהתגברות עליהם.
את תוצאות האמונה האוטופית בחברה אידיאלית של העתיד כבר חווינו על עצמנו, כשחיינו בחברה, שבנתה קומוניזם באמצעות אלימות טוטלית נגד החירות וזכויות האדם. גם עכשיו אנו עדיין חווים את תוצאותיה ואת הרציפות של אוטופיה זו. כל אוטופיה, לאחר שמומשה, הופכת לאנטי-אוטופיה אנטי-הומנית, פרט אולי לאותן אוטופיות, שנועדו איכשהו לקשט באמת את חיי האדם (למשל, אוטופיית עיר-הגן, שיצרו האדריכלים של המאה ה-20).
אך מחברי המאמר רחוקים מההבנה שכל אוטופיות נושאות אופי אנטי-אבולוציוניסטי, שייצוגים לא-אוטופיים, אבולוציוניסטיים על סיכויי האנושות בנויים על יסוד שונה לחלוטין וכוללים אמונה ריאליסטית שונה לחלוטין, הקשורה בתפיסת העולם המדעית-אבולוציונית. ייצוגים כאלה משקפים תוצאות של קדמה אמיתית בטבע ובחברה, בוחנים את האדם לא רק כיצור תבוני, כי אם גם כיצור המתקדם עם התקדמות הציוויליזציה.
שגוי לפרש אוטופית גם את הקדמה, משום שכל קדמה קשורה בהכרח ברגרסיה יחסית כלשהי, וכל התפתחות – בדגרדציה מסוימת. וכלום יכול היה להיות אחרת: הרי לכל תנועה קדימה באבולוציה מלווה בהכרח שינוי של מה שהיה לפני כן, ומכאן גם הפרה של מה שהתייצב קודם. התפתחות החברה החדשנית גוררת פרידה מיתרונות רבים של החברה המסורתית, מה שמטראום את התודעה השמרנית. אך אין זה אומר שעלינו לעצור ולהפסיק לנוע קדימה. יתר על כן, כל האטה של ההתפתחות האינטנסיבית של הציוויליזציה, המוכתבת בידי שאיפה להגביל את הקדמה המדעית-טכנית, הייתה גוררת בתנאים שנוצרו רק האצה נוספת של ההתפתחות האקסטנסיבית, הרחבת ייצורים מיושנים, מה שהיה מביא לתוצאות כבדות עוד יותר למצב הביוספירה.
מחברי המאמר מחשיבים לבלתי-יעילים את כל האמצעים, המיושמים בעולם להגנת הסביבה הטבעית, ואת המאמצים, המושקעים לשיפור המצב בתחום זה, לבלתי-פרודוקטיביים, בלתי-מספקים, אף לפליאטיביים גרידא. בעולם אין מחסור בקיום אירועים מגוונים רחבי-מסכים. מתקיימות ללא הרף ועידות אקולוגיות, כינוסים, סימפוזיונים, דיונים על זכויות הטבע, מתפרסמות קריאות של מנהיגי המדינות המובילות בעולם, פוליטיקאים סמכותיים, מדענים, נציגי תרבות, יוצאים לאור ספרים וכתבי עת רבים בכוון האקולוגי, נוצרים גופים
מייעצים ממשלתיים וממשלתיים-חוץ שונים להגנת הסביבה הסובבת את האדם. בכל זה, כפי שסבורים המחברים, מתבטא יותר ״אקו-דמגוגיה״ מאשר תוצאות אמיתיות.
אבל למרות זאת, המצב האקולוגי הגלובלי על הפלנטה ממשיך להידרדר. לדעת המחברים, האנושות כבר עברה את גבולות הצמיחה ואינה יכולה לשמר את עקרונות ההתפתחות בת-הקיימא, משום שהיא נמצאת מחוץ לתחום היציבות. ״צוינה דגרדציה הולכת וגוברת של הסביבה: דלדול שכבת האוזון, שינוי אקלים, אובדן המגוון הביולוגי, התגברות תהליכי המדבור והבהרת היערות. זה אומר, שההשפעות האנתרופוגניות על הסביבה, שאסור להן לחרוג מגבול מסוים – היכולת הכלכלית של הביוספירה, הופרו״ (שם, עמ' 483).
כך, האפוקליפסה האקולוגית לא רק מתקרבת, היא לדברי המחברים כבר הגיעה, אף שרק האקולוגיסטים שמו לב אליה. בהתאם מאופיינים גם ההישגים האמיתיים בתחום האקולוגיה, שגם האקולוגיסטים השמרניים ביותר אינם יכולים שלא להכיר בהם:
״בעולם התרחש שינוי עצום ביצירת תשתית להגנת הסביבה. מתפתחות תוכניות לאומיות חזקות למדיניות אקולוגית גלובלית ברוב המדינות. נוצרה תוכנית ממלכתית 'שינויים גלובליים של הסביבה הטבעית והאקלים' גם ברוסיה. ועם זאת, הציבור האקולוגי נאלץ לקבוע שתוצאות האירועים רחבי-ההיקף הללו בלתי-פרודוקטיביות״ (שם).
מי אם כן אשם בחוסר-הפרודוקטיביות של כל האירועים – גם הממשיים וגם האידיאולוגיים? לצד הפילוסופים, המאמינים באפשרות של קדמה מאורגנת תבונית, אשמים, לדעת מחברי המאמר, בראש ובראשונה נציגי העסקים הגדולים. ״הקריאות לחוס על העולם הטבעי נשארות רק על הנייר. הפיתוחים המדעיים, המוכיחים את קטלנות השרירותיות המהפכנית ביחס לטבע, אינם
נלקחים בחשבון בידי הנהגת רוב מדינות העולם. האינטרסים של המונופולים מתגלים כחזקים יותר… היום יש לדבר לא על תבוניות האנושות בכללותה, כי אם על אינטרסים קבוצתיים של אילי התעשייה של הפלנטה – האשמים העיקריים של התוקפנות נגד הטבע״ (שם, עמ' 484, 482).
כאן התבטא הציר המרכזי של הנמקים האפוקליפטיים בעניין בעיות אקולוגיות. הוא יוצא מגבולות האקולוגיה עצמה ונע באזור המנטליות האנטי-קפיטליסטית, שנפוצה בהרחבה במנטליות הטרדיציונליסטית בכל העולם ופופולרית מאוד ברוסיה הפוסט-סובייטית עם התפתחותה המוזרה מאוד של היזמות ועם שימור של דעות קדומות טוטליטריות רבות, המפריעות להתפתחות נורמלית. הציוויליזציה הטכנוגנית, חדורת רוח היזמות, החדשנות והקדמה, מקור רווחת העמים, מצילת מהקור והרעב, מפיקת טובין ושירותים איכותיים, הבסיס החומרי של הנוחות האנושית, נוחות החיים, סיפוק הצרכים, שגשוג הכלכלה, עוצמת המדינה – מוכרזת כאויבת האנושות, מחריבה את קיומה, כתנאי מוקדם לגסיסתה ההכרחית
תוך כך האקולוגיסטים הרדיקליים עצמם אינם מוותרים כלל על ברכות הציוויליזציה, שיוצרים ומספקים ״המונופולים״ המתחרים זה בזה, ״אילי התעשייה״, המנצלים במלואו את הישגי הקדמה המדעית-טכנית, את הניהול החדשני, המספקים עבודה ושכר גבוה למיליוני שכירים, ובאמצעות בסיס המיסוי שלהם – את מימון התוכניות החברתיות, ובכך – את מימוש הצדק החברתי, כמה שרק אפשר בכלכלת שוק ללא התפשטות המונית של יאזמוטות על צוואר משלמי המסים.
לפי השכנוע של מחברי המאמר, שום קדמה מדעית-טכנית בעקרון אינה מסוגלת להביא לשיפור או לפחות לייצוב של המצב שנוצר. להפך, היא רק תגביר
התפשטות טכנוגנית נוספת לתוך הסביבה, התפשטות בה של חומרים שלא היו ידועים לה קודם וכו'. ״התודעה של החברה,״ – הם קוראים, – ״מהופנטת בידי הקדמה הטכנית. האדם המודרני נתון במרות החשיבה הטכנוקרטית, המולידה את רעיון האפשרויות הבלתי-מוגבלות של טרנספורמציה לא רק של הטבע, כי אם גם של הסטטוס של עצמו, הגופני והנפשי״ (שם, עמ' 486).
אך דווקא הישגי המדע המודרני נותנים לכך יסודות רציניים למדי, אף שהציפיות מהנדסה גנטית ומטכנולוגיות כימיות ל״ניסים״ מהירים ובלתי-רגילים, ללא ספק, מוגזמות מאוד. ומצד שני, ההתפתחות הסוערת בזמננו של טכנולוגיות המידע כבר יוצרת ניסים אמיתיים, שלא חלמו עליהם נביאים וקוסמים. הורס את הטבע לא הקדמה המדעית-טכנית כשלעצמה, כי אם ניצולה הברברי בתנאים הכלכליים שנוצרו אובייקטיבית. למרות כל הצלחות ההתפתחות הציוויליזציונית, אותה ציוויליזציה, הקיימת על הפלנטה שלנו, עדיין נושאת אופי לא-מפותח. היא מבטיחה להמוני אנשים קיום צרכני, אך אינה מסוגלת עדיין להעיר בהם אפשרויות רחבות לאבולוציה יצירתית.
הציוויליזציה הארצית כבר חזקה דיה כדי ליצור איומים הולכים וגדלים לסביבת מושבה, אך היא עדיין חלשה מדי מכדי, מבלי לפגוע בזכות האדם לקיום ראוי, לבצע הבראה טוטאלית של הסביבה הסובבת את האדם, שיקום גלובלי של זכויות הטבע החי שקופחו בידי האדם. אבל הרבה אנחנו יכולים לעשות כבר עכשיו. מהות מה שאפשר לעשות אינה בצמצום ההתפתחות הכלכלית, ביצירת חסימות להתפתחות הקדמה המדעית-טכנית, כפי שמציעים האקולוגיסטים הרדיקליים, כי אם דווקא להיפך – להעלות את עוצמת ההתפתחות הכלכלית ולכוון בקנה מידה הולך וגדל את הישגי הכלכלה החדשנית והקדמה המדעית-טכנית אל
הבראת הסביבה הסובבת את האדם ושיקום המנגנונים הטבעיים של אבולוציית הביוספירה.
ומה מציעים מחברי המאמר המנותח על ידינו, לאחר שביקרו, ותוך כדי כך במידה מסוימת של צדק, את כל מה שמוצע ונעשה להצלת הטבע בתנאים שנוצרו אובייקטיבית? לאחר שאפיינו כאוטופיות את כל התנאים המוקדמים ההשקפתיים הקיימים לתמורות אבולוציוניות בתחום הגנת הסביבה הטבעית, המחברים שוב מקשרים את השינוי האמיתי של המצב הנראה להם כמעט חסר-תקווה עם תמורה יסודית של השקפת העולם.
״אז, המשימה, העומדת היום לפני האקולוגיה, ברורה,״ – מסכמות את הרהוריהן ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״לבצע מהפך בתודעה ההמונית, לשנות את תודעתם של מיליונים ומיליארדים, לשנות את השקפת עולמם, להבטיח החלפה של נורמות התנהגות וצירי ערך. ההיקפים – פלנטריים״ (שם, עמ' 487).
אך האם אין זו אוטופיה? ומדוע את טרנספורמציית השקפת העולם ברוח התפתחות הנואוספירה מאפיינים המחברים כאוטופיה, ואילו את פרויקטם להנחלת השקפת עולם אקולוגית לתודעה ההמונית הם ממקמים כאלטרנטיבה לגישה האוטופית? כדי להתגבר על ספקות מוצדקים למדי בממשות המשימה שהוצבה, הם משווים את המהפך שהם מציעים בתודעה ההמונית למבנה מחדש המוני של התודעה הציבורית בהתפשטות הנצרות. האידיאלים של הטוב והאהבה, שהוכרזו בידי הנצרות, הבטיחו את המעבר להשקפת עולם חדשה ולנורמות התנהגות חדשות. המחברים מכירים באי-התאמת הנורמות והערכים, מטרות החיים והמשימות, המקובלים בדת הנוצרית, לאלה הקשורים בהשקפת העולם האבולוציונית המודרנית, כולל האקולוגית. לכן הם מציעים להעמיד למבנה מחדש יסודי לא פחות מאשר את האבולוציוניזם הגלובלי, האוניברסאלי המודרני. אנחנו חבים לל. פסנקובה וא. דריאבינה הגדרה טובה מאוד של המשמעות,
שאותה רוכש האבולוציוניזם האוניברסאלי בתפיסת העולם המודרנית ובהבנת הבעיות החברתיות המודרניות ובהבטחה האינטלקטואלית של פתרונן המעשי. הן כותבות:
״השקפת עולמנו רוויה בייצוגים אבולוציוניים על העולם. האבולוציוניזם המודרני – אינו רק מכלול של תיאוריות מדעיות והכללותיהן. זה – אופן הוויה, הנמצאת במצב התפתחות, זה גם חשיבה אבולוציונית, וגם הלך רוח, שבו מתבטא השאיפה להבין את העולם במונחים של תהליך והתהוות״ (שם, עמ' 490).
נפלא, לא כן? והנה כיצד מתייחסים בייצוג המחברים הרעיונות היסודיים של השקפת העולם הדתית והאוניברסאלית-אבולוציוניסטית זה לזה:
״בהשקפת העולם של ימי הביניים רעיון האלוהים היה העמדה היסודית. זה היה עקרון ההסבר המרכזי של העולם, שמחוצה לו הכול איבד את משמעותו. בהשקפת העולם המודרנית תפקיד זה ממלא דימוי האבולוציה הגלובלית – תהליך אבולוציוני שלם, שבמהלכו מתפתחים ברצף תחילה אובייקטים של העולם הלא-אורגני, אחר כך של העולם האורגני, ולבסוף של עולם המערכות החברתיות. האבולוציוניזם הגלובלי מציב אוריינטציות הסבריות ומשמעותיות של תקופתנו. הוא מונח ביסוד רעיון אחדות העולם. מקובל שהאבולוציוניזם הגלובלי הוא היסוד של התמונה המודרנית של העולם״ (שם, עמ' 491).
אך אם כל זה נכון, אז כיצד, והעיקר – מדוע, יש לשבור את התמונה האבולוציונית הגלובלית-אוניברסאלית של העולם, כדי להעמידה תחת השקפת עולם אקולוגית הבנויה ספציפית? המחברים שואפים ״לתקן״ את האבולוציוניזם האוניברסאלי, בהשלימו בייצוגים על מחזוריות סגורה והיררכיות נוקשה, הטבועה, כפי שהם סבורים, במאפייני המערכת של אבולוציית הביוספירה. אך האם אבולוציוניזם ״מתוקן״ כזה, באמצעות קטיעה של רעיון הקדמה, יהיה באמת אבולוציוניזם? והאם הוא יוכל לשקף את
אבולוציית הביוספירה ואת מקומו של האדם בה?
״הטרנספורמציה של האבולוציוניזם הגלובלי,״ – מבהירות ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״חייבת להתחיל בפופולריזציה של מבט מערכתי על העולם, המכוון לאינטראקציות 'פונקציונליות' בין חלקי השלם ולבנייה ההיררכית של המערכת, בהפצת מבטים אלה בתודעה ההמונית… האדם הוא רק אלמנט, רק חלקיק של השלם, רק בורג במכשיר הכללי – הביוספירה. קיומו מחוץ לביוספירה חסר משמעות כמו קיומו של מכסה קומקום בלי הקומקום. הגישה המערכתית ממקדת את תשומת הלב בהרמוניות ובתכליתיות של הטבע, נושאת הרגשת תלות בו והרגשת קשר בל-ינתק עמו… ייצוגים אלה ישנו מהותית את דמות האבולוציוניזם האוניברסאלי״ (שם, עמ' 492).
לעניין זה אפשר לומר את הדברים הבאים. הגישה המערכתית מהווה צד מהותי מאוד של האבולוציוניזם האוניברסאלי, כך שאין כל צורך להנהיגה מחדש לצורכי התודעה האקולוגית. אך היא מובנת דווקא אבולוציונית, ולא כדמות של היררכיה קפואה כלשהי, שבה האדם – רק בורג, חלק תלוי, מכסה של קומקום. האדם – לא בורג ולא מכסה של קומקום. הוא אינו תופס מקום שהוקצה לו פעם אחת ולתמיד באבולוציה הטבעית.
האדם עצמו הוא אבולוציה, המשנה ומייעלת את הטבע ואת עצמו. הוא מכיל בתוכו את הפוטנציאל של אבולוציה יצירתית, אף שהוא יכול לממשו רק במסגרת התנאים שנוצרו אובייקטיבית, אבולוציונית, במסגרת רמת ההתפתחות של ציוויליזצייתו. כן, האדם תלוי בטבע. אך משימתו אינה רק להשתלב במחזורים שנוצרו בו, בהיררכיה של התהליכים המתפתחים בו, כי אם גם לייעל את יחסי הגומלין שלו עמו. וזה, למורת רוחם של האקולוגיסטים השמרנים, מניח, אמנם זהירות מאוד, אך בכל זאת התערבות מהותית בתהליכיו.
הביוספירה הארצית במשך מיליונים ומיליארדי שנים
השתנתה והסתגלה להתערבות של תהליכים קוסמיים, גיאולוגיים, גיאו-קלימטיים. מהות הבעיות האקולוגיות, שחווה היום האנושות, היא בכך שהציוויליזציה האנושית הופכת לגורם קטלני עוצמתי לא פחות של השפעה על הביוספירה, כמו אלה שכבר היו בתולדותיה. ויתר על כן, אולי עוד עוצמתי הרבה יותר. ״צריך להבין,״ – קובעות בצדק מוחלט ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״שהעניין איננו רק בהשמדת מיני בעלי חיים, כריתת יערות ובזיהום ההולך וגובר של האוקיינוס העולמי, אלא שהעניין הוא בהפרת היציבות של מחזורי הביוספרה הגלובליים והביוצנוזות של הפלנטה״ (שם, עמ' 491).
לאחר שחוותה בתולדותיה הקשות לא מעט אסונות, הביוספירה הסתגלה להם ולא רק שרדה, כי אם בגמישות וביכולת ההסתגלות הטבועות בכל חי לא רק שלא גססה, כי אם גם הבטיחה קדמת חיים מואצת והולידה את האדם – פסגת אבולוצייתו, שמעליה היא, ללא ספק, אינה מסוגלת לעלות. היום הביוספירה ללא ספק מדרדרת גם תחת פעולת הציוויליזציה המאורגנת ברבריות, וגם כתוצאה מכך שפוטנציאל האבולוציוני שלה, אולי, מתקרב למיצויו. זוהי עובדה. אך האדם אינו יכול להרשות לעצמו להשתלב בדגרדציית הביוספירה, שהציוויליזצייתו מקבלת ומאיצה.
האדם אינו יכול להישאר זמן רב מדי גורם קטלני, בדומה לאלה שהפרו בעבר את יציבות הביוספירה ועוררו או דיכאו את אבולוצייתו. אינו יכול, משום שזה מערער את יסודות קיומו וקיום ציוויליזצייתו, מאיים במיצוי משאבי הטבע ובמרכיביהם העיקריים – אוויר צח, מים נקיים וסביבת מחייה בריאה. האדם לא רק יתאים את עצמו לביוספירה הארצית, כפי שמתעקשים האקולוגיסטים צרי המחשבה, כי אם גם בקנה מידה הולך וגדל יתאים אותה לעצמו. ולצורך כך נחוצים הוצאות עצומות, בלתי-ניתנות להשוואה ליכולות של היום, והולכות וגדלות
עמל על הבראת וויסות הביוספירה.
כשם שבכלכלת השוק המודרנית מנגנוני הוויסות העצמי של השוק משולבים עם מנגנוני ויסות ממלכתיים המכוונים דמוקרטית, כך ביחסי האדם עם הביוספירה הכרחי שילוב אופטימלי של ויסות עצמי וויסות מכוון תבונית. לשם כך יש להקצות שטחים גדולים מאוד לשיקום מנגנוני הוויסות העצמי של טבע הפרא. כמה מהר ויעיל הטבע משקם את כוחותיו, מראה הניסיון של יצירת אזורי פינוי של אנשים בשטחי אוקראינה ובלארוס כתוצאה מאסון צ'רנוביל. בתנאי הזיהום הרדיואקטיבי המבעיתים את האדם צפיפות ההתפשטות כאן של צמחים ובעלי חיים גבוהים עברה את כל הציפיות והתחזיות המוצדקות מדעית.
כוח הרבייה של הטבע החי גבוה לאין שיעור מכפי שסוברים האקולוגיסטים החושבים קטסטרופיסטית. הוא מתפתח בהתקדמות גיאומטרית, כפי שהראה דרווין אחרי מלתוס ב
״מקור המינים״. הוא מוגבל רק בידי נוכחות משאבים ותחרות בין המינים. נסיבה זו מבטיחה עתודת כוח אדירה של הביוספירה, אם כי גם היא, כמובן, אינה בלתי-מוגבלת. לכן יש לתת לכוח הרבייה של הטבע חירות להתבטאות, להבטיח לו את המשאבים הדרושים, כולל ובראש ובראשונה מרחב, חופשי מהפעילות הכלכלית של האדם. ולעשות זאת לא פשוט מאוד. ערינו גדלים, האוכלוסייה גדלה כמעט באותה התקדמות כמו כוח הרבייה של הטבע, משום שבאדם מונח אותו כוח עצמו, המובטח במשאבי הכלכלה. האדמה מתייקרת.
לכן פתרון בעיית שחרור כוח הרבייה של הטבע מהדיכוי שלו בידי האדם יכול להיות קשור לא בהגבלת, בלימת או אפילו עצירת ההתפתחות הכלכלית והקדמה המדעית-טכנית, כי אם דווקא להיפך, באינטנסיפיקציית
ההתפתחות הכלכלית, שתאפשר להתגבר ביעילות על הזחילה האקסטנסיבית של הכלכלה, הממלאת שטחים חדשים וחונקת את הטבע החי.
ככל שמתעצמת ההתפתחות הכלכלית, מתאפשר להוציא ממחזור כלכלי שטחים גדולים דיו, לגדל בהם צמחייה וליישב בהם בעלי חיים, ובכך להפכם לאזורים חופשיים מהתערבות האדם ולתורמים להגנת זכויות טבע הפרא. ככל שמתעצמת ההתפתחות הכלכלית, מופיעה ומתרחבת גם האפשרות להבראת הסביבה הטבעית של הערים. יש לקבל נורמות משפטיות בינלאומיות להבטחת גידול הערים בגידול תואם של שטחים, המוקצים לנטיעות ירוקות.
רק הבטחת ערינו בכמות מספקת של מערכי יער וגנים, לצד הגוונת התעשייה, יכולה לתרום להבראת הסביבה העירונית הסובבת את האדם. אדם חופשי ובריא בלתי-אפשרי ללא טבע חופשי ובריא. בעיית הייעור הירוק של הערים ברמות שונות של המרחב העירוני רלוונטית מאוד לזמננו. ניסיונות לפתרונה נעשו בתולדות האנושות פעמים רבות. הדוגמאות הבולטות ביותר של ניסיונות כאלה הן הגנים התלויים של בבל בבבל הקדומה ואומנות הגינון של יפן. אינטנסיפיקציית ההתפתחות הכלכלית לא רק מאפשרת לשחרר לשיקום הטבע את המרחב הדרוש, כי אם גם להבטיח את עבודות הייעור הירוק ושחזור הטבע החי בכוח עבודה דרוש, ככל שמשתחררים עובדים מהתעשייה. חלוקה מחדש של מאמצי העבודה לרביית הטבע החי הייתה יכולה לתרום לא מעט לפתרון בעיית גידול האבטלה.
ומה מציעות ל. פסנקובה וא. דריאבינה כמימוש השקפותיהן על פתרון הבעיות האקולוגיות ועל הטרנספורמציה התואמת של מכלול רעיונות האבולוציוניזם האוניברסאלי
? ״אנו מקוות,״ – הן כותבות, – ״ליצירת אידיאל חברתי חדש, המסוגל לא במילים כי אם במעשים לשנות את אוריינטציית הערך של האדם. הקבלה הפנימית של רגולטורים ערכיים חדשים עשויה לאלצו ללכת נגד עצמו, נגד אינטרסיו, נגד התועלת האישית של היחס הטורפני לטבע. זו תהיה השקפת עולם חדשה, האוסרת על הרס משכננו – הביוספירה״ (שם, עמ' 493).
הנה זה בדיוק אוטופיה טהורה ביותר. להכריח את התודעה ההמונית ללכת נגד עצמה, נגד אינטרסיה לא פשוט לא-ריאלי. זה גם לא מוסרי. אנשים רוצים לחיות טוב יותר, שיהיה להם סיכוי בחיים. הם מאמינים שהתפתחות נוספת של הציוויליזציה תפתח לפניהם אפשרויות חדשות, תתרום לסיפוק מלא יותר של צרכיהם ואינטרסים, להשגת תנאים לחיים מלאים יותר, עשירים ומעניינים יותר. לגזול מהם את התקווה לכך – משמעותו להרוג בהם את הגירויים לעבודה יעילה, את הצימאון ליצירתיות ואת השאיפה לחיפוש חדש. זה היה אומר שקיעת הציוויליזציה האנושית, ולא הצלת הטבע.
תעמולת ויתור על ברכות הציוויליזציה הייתה יכולה לרתק חבורת אידיאליסטים מהאינטליגנציה, בעלי רגש אשמה מוגבר ונטייה לאסקהות. אך להכריח המוני אנשים ללכת נגד עצמם ואינטרסיהם בכל זאת אפשר. אך לא בדרך של הגבלה עצמית מרצון, המושרשת בתעמולה של אידיאלים מנותקים מהחיים ובחינוך של רגשות ונדחפים הסותרים אינטרסים, כפי שמניחות מחברות המאמר. לממש פרויקטים אוטופיים של הגבלת צרכי המוני אנשים בשם כינון שיווי משקל אקולוגי עם הסביבה אפשר רק בדרך של אלימות אכזרית נגד אנשים אלה, בדרך של יצירת מערכת, שאנו מכנים טוטליטריזם אקולוגי.
במסגרת, או ליתר דיוק בסגי, של מערכת כזו תופענה להגבלות הקשוחות ביותר כל דבר והכול ינורמל ויוגבל. כל מה שמעל לנורמה ייחשף לקשוחות ביותר
איסורים, והפרתם – להיענש בעונשים הקשים ביותר. צריכה של כל משאב, כמות המזון, השימוש בחשמל, דלק, מים, לידת ילדים – הכול יופקע לרגולציה ברורה ולעיצוב חוקי. פקידי המשרד האקולוגי יקבלו זכות לחדור לחייך האישיים ולשלוט בהתנהגותך, להאזין לשיחות טלפון ולבצע תצפית ויזואלית על המתרחש במעונך. האם הייתם רוצים עתיד כזה לעצמכם ולצאצאיכם?
כמובן, זוהי רק אנטי-אוטופיה, הראויה לעטם של סופרי-פנטזיה מקצועיים. אך האם אנטי-אוטופיה זו כה אוטופית? האין חיינו בתקופה הסובייטית בחברה, הדומה מאוד לזו שתיאר אורוול ברומן שלו ״1984״? ״אבל הכוח היה חזק וכולם פחדו ממנו״, כפי שעדיין מוערך בתודעה ההמונית של מיליונים. נדמיין לעצמנו שפתרון הבעיות האקולוגיות ילך בדרך ההגבלות על ההתפתחות הכלכלית והמדעית-טכנית.
בצאתם לדרך של איסורים והגבלות, בלתי-אפשרי להגיע לשום דבר אחר, פרט למינון החיים עצמם ולמלחמות על משאבים, לשלטון המחלק כל טוב. זהו הטוטליטריזם האקולוגי. כדי להימנע ממנו, יש לא להגביל, כי אם לגדל את התפתחות הציוויליזציה, ולגדל במקביל את מאמצי הציוויליזציה לייעול מצב הביוספירה. תוך כך, הגבלות סבירות ומינון נוקשה עדיין הכרחיות. בנסיבות חירום עשויות להפוך להכרחיות גם אמצעי חירום. אך האמצעי העיקרי והמכריע למניעת אסונות אקולוגיים והאסון הגלובלי הוא האבולוציה היצירתית של האדם ושל ציוויליזצייתו בחברה החדשנית.
==== האבולוציוניזם האוניברסאלי וסיכויי האבולוציה היצירתית של האדם ====
האפשרויות והסיכויים של האבולוציה היצירתית של האדם מתגלים במאמר אחר מאותו קובץ, המוקדש ישירות לבעיית התפתחות האבולוציוניזם האוניברסאלי – במאמרו של מ. קונאשב ״התיאוריה האבולוציונית והתרבות האבולוציונית״ (קונאשב מ.ב. התיאוריה האבולוציונית והתרבות האבולוציונית – בתוך: רעיון האבולוציה בביולוגיה ובתרבות – מ': קנון+, 2011, עמ' 301-325). בו מפתח המחבר השקפות הפוכות, אלטרנטיביות ביחס למאמרם של ל. פסנקובה וא. דריאבינה, על האבולוציה ועל סיכויי יחסי הגומלין בין הציוויליזציה לביוספירה.
סיכויים אלה הוא מקשר לא עם הפצת השקפת עולם אקולוגית מיוחדת כלשהי, המבוססת על הגבלה עצמית של האדם וסותרת את צרכיו ואינטרסים הכלכליים, כי אם עם יצירה ופיתוח בראש ובראשונה של כלכלה אקולוגית, המכוונת לשחזור וייעול המנגנונים הטבעיים של אבולוציית הביוספירה. הוא בוחן את הכלכלה האקולוגית כאלמנט הכרחי של הכלכלה האבולוציונית, שבניגוד לכלכלה הטרום-אבולוציונית, מעצבת באופן פעיל ומכוון את התנאים המוקדמים החומריים של האבולוציה היצירתית של האדם. כמובן,
גם הכלכלה ״הטרום-אבולוציונית״ מתפתחת ללא הרף, אך היא מתפתחת ומשחזרת את הציוויליזציה האנושית ואת האדם עצמו בעיקר על חשבון הטבע, ולא באמצעות רבייה משותפת עמו.
״בכלכלה הטרום-אבולוציונית,״ – כותב מ. קונאשב, – ״האדם משחזר את עצמו ואת כל התנאים הקרובים, ההכרחיים, של קיומו בעיקר על חשבון הטבע, ותרומתו שלו לרבייה זו חלקית בלבד, ובהרבייה זו של עצמו הוא בכל זאת עדיין כפוף לטבע ואינו מבין את סיבות הכפיפות הזו, אף שכבר מודע לעובדת הכפיפות עצמה, למשל בצורה דתית… ב
כלכלה אקולוגית (ועקב כך, בהתאמה, גם בתרבות אקולוגית) הטבע כבר אינו רק מקור חומרי, לעתים אף חינם או כמעט חינם, של הכלכלה, כי אם כבר הופך גם למטרה, למוצר״ (שם, עמ' 320).
כמובן, המונח ״כלכלה אבולוציונית״ עצמו אינו מוצלח דיו. אך הוא מבטא מגמה אמיתית של התפתחות הכלכלה המודרנית לוויסות יחסי הגומלין שלה עם הטבע ולצורות שותפות, לא פיקודיות-ביורוקרטיות, של ויסות יחסי הגומלין הכלכליים בין בני אדם. אין ספק, שמגמה זו עדיין חלשה מאוד. אך היא כבר מתבטאת בחקיקה האקולוגית, במתודולוגיית הניהול המודרני, בחלוקה מחדש של הכנסות, המכוונת לצרכים אקולוגיים וחברתיים, בהתפתחות הרחבה של יזמות קטנה, בצמיחה המובילה של תעשיית הטכנולוגיות הגבוהות.
תחת ״כלכלה אבולוציונית״ מחבר המאמר מתכוון לכווניות הכלכלה החדשנית המודרנית ליצירת מוסדות ודרכים של ויסות ווויסות עצמי, אשר בסיכוי עתידי מסוגלות לעזור לאדם להשתלט על אבולוציית ציוויליזצייתו, ולא להישאר ״הגלגל והבורג״ שלה, חוליה פונקציונלית, ובמידה מסוימת אף קורבן.
מ. קונאשב מודע לחלוטין לסכנות, המתעוררות במעבר מדרך
״הטרום-אבולוציונית״ של התפתחות יחסי הגומלין הכלכליים אל
״האבולוציונית״. אמצעי הייצור מתפרסים אקסטנסיבית, והאפשרויות להשתלטות על אבולוציית הציוויליזציה, לשיפור ולבריאת האבולוציה האנושית עוד חלשות מדי, ומתעורר שורה שלמה של איומים, הקשורים בחוסר האונים של האדם בפתרון מספק של הבעיות הגלובליות של המודרניות, כולל הבעיה האקולוגית.
״בשלב ההתהוות של התרבות האבולוציונית,״ – סבור קונאשב, – ״כאשר האבולוציה של האדם עצמו הובילה את האדם אל סף כזה,
כזו, לעבור ולהתגבר עליה הוא יכול רק אם יחליף את מודוס ההוויה עצמו, את סוג הרבייה עצמו מטרום-אבולוציוני לאבולוציוני, כאשר יותר ויותר נושא הפעילות העיקרי של האדם הופך לשלמות העולם הסובב כולו ושל עצמו, כאשר האדם כבר במודע, במכוון, בורא את עצמו, את אבולוצייתו שלו ואת האבולוציה של כל העולם הנגיש, התלוי בו, בפעילותו המשנה, היוצרת הזו, משתנה קיצונית יחד עם מידת חירותו גם מידת אחריותו. הרי זה כבר כל החירות וכל האחריות של האדם, הבורא אבולוציה״ (שם, עמ' 321).
כמובן, העמדות, שמגן עליהן מ. קונאשב ונושאות אופי מדעי נוקשה, אינן באותה עת מוכחות דיין, כי אם היפותטיות בלבד וחדורות באמונה הומניסטית עמוקה. אמונה זו אינה דתית, כי אם מדעית, אינה אוטופית, כי אם ריאליסטית. היא נובעת לא מחלומות ופנטזיות עקרים על העתיד, כי אם מאקסטרפולציה של מגמות אמיתיות, המתגבשות בהתפתחות הציוויליזציה המודרנית. אך למגמות אלה מתנגדות גם מגמות אחרות, הפוכות, הנובעות מהמצב הברברי של מרכיבים רבים של מבנה הציוויליזציה, ומימוש אמונה זו יהיה תלוי בהתפשטותה, אך לא רק באמונה, כי אם גם ביכולת של קהילות אנושיות כה שונות להתפתחות חדשנית של הכלכלה, הדמוקרטיה, התרבות ההומניסטית.
התרבות ההומניסטית האבולוציונית – אינה פרי הרהורי סרק של תודעה אוטופית, היא נוצרת ככל שמתפשטים הידע המדעי, החינוך המכוון מדעית, היא מתבססת על השקפת העולם המדעית-אבולוציונית, על ההתפתחות המודרנית של הדמוקרטיה, מדינת החוק והבטחת זכויות האדם. הדמוקרטיה מטבעה הומניסטית ואבולוציונית, חדורת אחריות ומתממשת ברפורמות עוקבות. היא תואמת לעקרונות המדעיות, התבוניות והאנושיות. אך היא
תמיד בלתי-מושלמת, כשם שהאדם עצמו בלתי-מושלם. השכלול הנוסף של הדמוקרטיה תלוי לא רק בהתפתחות המוסדות הדמוקרטיים, כי אם גם ביכולת האנשים לעלות על הדרך הקשה של שיפור עצמי, להיחד באמונה מדעית-הומניסטית ובתרבות אבולוציונית. רק בהשקעת עמל יומיומי בשיפורו הפסיכופיזי, האדם יכול לזכות בבריאות מושלמת ובשמחת חיים. רק בשיפור תרבותו, האדם יכול להעלות את יכולותיו היצירתיות ולזכות בכוחות מוסריים לעמידה מול הברבריות והחוסר תרבות. רק בהעלאת רמת אחריותו, הוא יכול להפוך לחופשי באמת ומוכן לשיפור אמיתי של חייו שלו, ולא ליצירת אשליה של שיפור כזה כתוצאה ממעשים לא ישרים ודיכוי כבודו ומצפונו שלו. חוסר אחריות במוקדם או במאוחר מוביל לניצול לרעה של החירות ולאורח חיים בלתי-חופשי, ברברי.
״רק האחריות,״ – קובע מ. קונאשב, – ״באמת עושה את האדם לחופשי. אדם בלתי-אחראי – זהו עבד, אם של המקרה ואם של שרירותו שלו. ואילו האדם היוצר, ובמיוחד יוצר האבולוציה, – זהו אדם כבר מעצם הגדרתו חופשי, חופשי ביצירתו ובזכות היצירה. אך דווקא בשל כך גם אחראי לנברא ולנוצר על ידו. לכן במיוחד, הוא יותר מכל אלוהות שיצר בדמיונו, חופשי ואחראי ממנו… הבורא, שפוסק על ידו האדם, אינו מתפתח בעצמו ואינו משתתף באבולוציה של העולם כביכול שנברא על ידו. בניגוד לו, האדם עצמו מתפתח, ובבוראו את אבולוציית שאר העולם, מתפתח יחד עמו״ (שם, עמ' 322).
בחברה החדשנית יכולתו של האדם לברוא את חייו שלו ואת העולם הסובב אותו, ללא ספק, גדלה. היא גדלה ככל שמתפתחת חברה זו. האדם בחברות חדשניות זוכה בחירות שלא נראתה קודם, בחירות כזו שלא
יכול היה אפילו לחלום ושנשלל ממנה האדם של החברות המסורתיות. אך מהאופן שבו ינצל האדם את חירותו, תלויה חירותם של אנשים אחרים ויכולתם לברוא את העולם הזה אנושי וחופשי יותר מכפי שהיה עד כה. ככל שהאדם עצמו הופך ליוצר, לנושא של בריאת האבולוציה, הוא מפסיק להיות יצור, אובייקט וקורבן של אבולוציה ספונטנית. בהפיכתו עצמו ליוצר, לנושא של אבולוציה יצירתית וברוכשו אורח חיים יצירתי, האדם מאבד ברצף ובאופן טבעי את האמונה בבורא השמימי, שכלי-מעשו ויציר-כפיו הוא ראה עצמו בכל החברות המסורתיות.
כמובן, ברמת ההתפתחות, שהגיעה אליה היום החברה החדשנית, בני אדם עדיין שקועים מאוד בתלות בנסיבות החיים המתעוררות ספונטנית, ורבים מאוד זקוקים לעזרה מלמעלה, בהיותם בלתי-מסוגלים להתמודד עם נסיבות אלה. האמונה הדתית מעניקה להם תקווה והצלה מיגונות וכישלונות, מתבוסות ואסונות, מפחדים מפני מחלות ומוות בעולם הטראגי-קרוע ומתפתח ספונטנית זה. בזה טמונים המשמעות והחשיבות של תפקודן של כנסיות, מסגדים, מקדשים ושאר בתי אלוהים ומוסדות דתיים המגוונים ביותר בפרופילם ובייעודם. הם משווים לאנשים דמויות של יצורים טובים מכל, ממלאים את תודעתם בהרגשת הרמוניה, שנשללה מהם בעולם האכזרי, שנוצר באבולוציה ומטראום ללא הרף את האדם.
אך האופן שבו נוצר העולם הזה, מעורר ללא הרף גם אצל אנשים מאמינים בקנאות ספקות בקיום האלוהות. הפילוסופים הדתיים והתאולוגים ממציאים תאודיצאות שונות, הצדקות-אל, שהן חילול קודש מבחינה דתית ובלתי-עמידות מבחינה מדעית. הם שואפים להצדיק את הבורא, ובכך מפרים את עקרונות אי-התחקות הרצון האלוהי ואת ההשתחוות ביראת כבוד לפניו. הם ינסו להסביר ולנמק באופן תבוני, מדוע בורא טוב מכל יצר עולם כה רע, אכזרי,
לא-תבוני ולא-הרמוני. נכנס לשימוש הטיעון המרכזי: האדון העניק לאנשים חירות, והם בחרו בדרך החטא, בגדו בבוראם. הנה הם סובלים מחטאותם שלהם. הם אשמים.
מ. קונאשב כותב בעניין זה:
״אם הבורא, שפוסק על ידו האדם, כל-יכול ובורא לפי שרירותו, לפי גחמה, ואינו אחראי לפני יצירי-כפיו על שעשה, הוא חסר אחריות ובלתי-חופשי. גרוע מכך, הוא משית על יצירי-כפיו, תוך התכסות בהאשמה בביצוע חטאים כביכול, את פיספוסיו, ליקוייו, וכביכול, את עלויות בריאתו. ואילו האדם, הבורא אבולוציה, ללא ספק הופך לאחראי על כל שעשה, על כל ההישגים והכישלונות של אבולוציה זו. הוא חופשי במידה שהוא אחראי, במידה שהשתלט על חוקי היצירה והרמונייתה, על מדע האמנות של היצירה, וליתר דיוק של ההתהוות, משום שבתהליך יצירה זו לצדו, יחד עמו, משתתף גם כל העולם הסובב״ (שם, עמ' 322).
כבר עצם הצורך ב״הצדקת״ האלוהים נובע מההכרה העקיפה בטבעיות, באבולוציוניות של ההוויה. אלוהים לא יכול היה לברוא עולם אחר, משום שעולם זה היה נטול טבעיות, חירות, הגדרה עצמית. התאודיציאה של ג. לייבניץ מציירת את העולם הזה כטוב שבאפשרויות העולמות. אך טוב יותר יכול לעשות את העולם הזה רק האדם, שהכיר את המקור האבולוציוני של העולם והפך למסוגל לשיפורו האבולוציוני. התנ״ך מתאר את דמות האלוהים ככזו אכזרית, דספוטית, כיד מענישה, כקנאי המדכא את חופש המצפון ואת ההתקשרות לאמונות אחרות. בזה באה לידי ביטוי מציאותו של העולם ההיסטורי של האדם, חדור האכזריות, האלימות, רצח העם.
בנצרות האמונה בבורא טוב מכל מתווספת בעקרון ההומניסטי של אהבת לרע והצלה מחטאים באמצעות השתכללות מוסרית מתמדת. זהו –
צעד ענק קדימה בדרך ההתפתחות האבולוציונית של האמונה הדתית. אך ההומניזם הנוצרי אוטופי, משום שבלתי-אפשרי לאהוב את כולם ללא הבחנה. האהבה – רגש אינטימי, אינדיבידואלי, ומי שמנסה לאהוב את כולם, בדרך כלל אינו אוהב איש. ההומניזם הנוצרי מונע בידי העבודה לאלוהים, ולא בידי השאיפה לעשות את העולם האנושי חופשי, מפותח והומני יותר. אלטרנטיבה להומניזם הדתי מהווה ההומניזם האבולוציוני.
״ההשקפה האבולוציונית,״ – סבור מ. קונאשב, – ״הכוללת באופן טבעי והכרחי את הייצוג על החירות והאחריות האבולוציונית של האדם, כוללת בכך גם את ההומניזם האבולוציוני. כבר בשל כך ההומניזם האבולוציוני הוא חלק בלתי-נפרד של התרבות האבולוציונית״ (שם, עמ' 323).
מחבר המאמר בוחן את התפתחות האנושיות כתהליך אבולוציוני, שחווה לא מעט נסיגות ורגרסיות, אך עם זאת תמיד ליווה את אבולוציית הקהילות האנושיות. הוא מציין:
״האנושיות, שנוצרה במהלך האבולוציה, תחילה עוד אצל בעלי חיים בצורת פרוטו-אנושיות כדאגה לצאצאים, לחברים האחרים של המשפחה החייתית, הלהקה וכו', ואחר כך כבר כאנושיות ממש עוד בשלב המוקדם של אבולוציית האדם עצמו, בהיותה תחילה תוצר של הסתגלות ביולוגית טהורה, של אבולוציה פרוטו-תרבותית, ואחר כך תרבותית של האדם, גם היא התפתחה, גדלה יחד עם האדם כאיכות ההסתגלות החדשה שלו, כיכולתו החדשה, לא רק שהעניקה לו יתרונות אבולוציוניים, כי אם גם הרוממה, ומרוממת אותו מעל לכל שאר העולם הביולוגי. למרות כל הרגרסיות והנסיגות באבולוציית האדם, האנושיות, התפתחותה הופכות יותר ויותר לאחת המגמות המהותיות העיקריות, ואחר כך לעיקרית, של אבולוציית האדם״ (שם, עמ' 324).
הקדמת האנושות בצורה זו או אחרת ליוותה את הקדמת הציוויליזציה האנושית, אך היא, כמובן, לא זרמה חלק ובקו ישר, בהיותה מתבטאת על רקע חוסר-האנושיות האכזרי ביותר,
שנוצר במאבק הקיום כמעט דרוויני בין קהילות אנושיות ובתחרות נוקשה על גישה למשאבי השלטון והרווחה החומרית בין בני אדם. דווקא קדמת האנושות, שנשענה על העלאת אפשרויות האדם עם התקדמות הציוויליזציה האנושית, לא נלקחה בחשבון כלל בידי מה שמכונה סוציאל-דרוויניזם וסימנה את חוסר האונים שלו בהסברת תהליכים חברתיים. המאבק על קיום האנושות נגד חוסר-האנושיות מהווה את התכולה העיקרית של התרבות האנושית. הצימאון לאנושות, הצורך בה תמיד היה אחד הצרכים הדוחקים של האדם, חשוב לא פחות מהצורך במשאבים חומריים, במזון, בלבוש, בדיור ובנוחות. הוא מהווה את עצם מהותו של האדם כיצור חברתי. בהיעדר סיפוק מלא בחיי החברה, הוא נדחק לתחום התרבות, מומש בדת, באמנות, בפנטזיות ובפרויקטים אוטופיים של סדר חברתי אידיאלי.
אך ככל שעוברת הציוויליזציה האנושית ממערכות חברתיות מסורתיות לחדשניות, הצורך באנושות גדל ללא הרף ומקבל יותר ויותר אפשרויות לסיפוקו. חוסר-האנושיות החדשה, החודרת את החברה החדשנית בשלבים המוקדמים של התהוותה, רק מחזקת צורך זה. אבולוציית האנושות בחברה החדשנית מקבלת ביטויה בהתפשטות הדמוקרטיה, בהגנת זכויות האדם, בהיעדר סכסוכים צבאיים עולמיים, בהופעת אפשרויות רחבות יותר לשיפור עצמי של האדם. היא מתבטאת גם בקבלתם על ידי אנשים מתקדמים אבולוציונית וחושבים חדשני, כבסיס השקפת עולמם, של האמיתות שהושגו בידי המדע ושל ההכללה השיטתית שלהן בתורה המדעית-פילוסופית של האבולוציוניזם האוניברסאלי. האבולוציוניזם האוניברסאלי מופיע לא רק כאימוץ רציונלי של הישגי כל המדעים הקונקרטיים, כי אם גם כאידיאולוגיה של החברה החדשנית, הפותחת
דרך לאורח חיים חדש, לשיפור האבולוציוני של האדם, לאמונה חדשה, המתבססת על הידע, לאנושות חדשה, המוצאת לה תמיכה בתרבות האבולוציונית ובהישגי הציוויליזציה המודרנית.
מ. קונאשב חושף זווית חשובה של האבולוציוניזם האוניברסאלי, בבוחנו אותו כתיאוריית רבייה של מערכות חומריות. הוא נשען תוך כך על תיאוריית רביית ההון ודרכי הייצור, שהציע ק. מרקס. כמובן, אין אנו יכולים לבחון הוגה זה של המאה ה-19 כמייסד האבולוציוניזם האוניברסאלי ואף לא כאבולוציוניסט עקבי. המרקסיזם שייסד מרקס היה תורה נושאת אופי דואלי, הכוללת הן מרכיבים אבולוציוניים והן מרכיבים אנטי-אבולוציוניים בעליל.
אך תיאוריית הרבייה של מרקס, על אף כל ביטויי המנטליות האנטי-קפיטליסטית, האנטי-יזמית שבה, המובילים לפרויקטים שגויים לחלוטין, אוטופיים ובלתי-אנושיים של תמורות חברתיות בעלות אופי אנטי-אבולוציוני, מכילה שורה של גרעינים רציונליים, אשר עשויים לשמש לפיתוח תיאוריית האבולוציוניזם האוניברסאלי. זה מנסה לעשות מ. קונאשב, בהכלילו את המושגים ייצור ורבייה ובהפיצו אותם במידה מסוימת של הסכמה על כל העולם המתפתח למגוון.
״במקרה זה,״ – כותב קונאשב, – ״בקירוב הראשון, הגס ביותר, החומר בכללותו וצורותיו הבודדות מייצגים ייצור-עצמי, והאבולוציה בכללותה ושלביה וצורותיה הבודדים הם התפתחות של ייצורים-עצמיים אלה, מעבר בין מערכות חומריות המשתכפלות עצמית ומתפתחות עצמית, ובאותה עת גם טרנספורמציה של מערכות אלה, התהוותן של מערכות אחדות מאחרות, של הבאות לאחריהן מקודמותיהן״ (שם, עמ' 304).
הקוסמוס נבחן מעמדות אלה כ״מפעל״ אדיר,
המייצר מגוון עצום של מערכות חומריות. מערכות אלה משתכפלות עצמית באמצעות ארבעה סוגי אינטראקציות – גרביטציוניות, אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. אחר כך הן נהרסות ונבלעות בידי מערכות אחרות, הבאות אחריהן, המתפתחות על בסיס מערכות קודמות. למשל, כוכבים משתכפלים באמצעות בליעת מימן מענני גז ואבק, בהפיכם את תכולתם לדלק גרעיני. כאשר משאבים אלה מתרוקנים, הכוכבים בסופו של דבר הופכים לננסים שחורים – שרידים שרופים של גופי אור שזרחו פעם. גלקסיות משתכפלות עצמית באמצעות אינטראקציה גרביטציונית,
״מתחרות״ זו בזו על משאבי כוכבים. תוך כך מתבצעת גם ברירה של הגלקסיות היציבות ביותר, שליבותיהן בעלי הגרביטציה העוצמתית ביותר. אטומים של כל חומר משתכפלים באמצעות אינטראקציות אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. וכן הלאה. דרכי הייצור וההשתכפלות העצמית נקבעות בטבע הדומם באופי התהליכים הפיזיקו-כימיים.
כל תהליך כזה יכול להיות מוצג כ
״טכנולוגיה״ מיוחדת, שבאמצעותה מתבצעת השתכפלות עצמית של מערכות דוממות. ״ברביות כאלה, מהוות הכוכבים, המייצגים טכנולוגיות טבעיות, טבעיות ויוצרות-עצמית, הליום ומימן, הנכנסים לתגובה תרמו-גרעינית, הם באותה מידה חומר גלם ראשוני, ובמקביל נושא ואובייקט של רבייה זו״ (שם, עמ' 307).
ברמה הביולוגית של התפתחות החומר מופיע הנושא המרכזי של הרבייה – האורגניזם החי, השואף לשרוד, לייעל את פעילות חייו, ובהתאם, המסוגל להתרבות עצמית כדרך חדשה, שאינה ידועה בטבע הדומם, של השתכפלות עצמית. תוך כך הרציפות של ההתפתחות, הקיימת גם בהשתכפלות העצמית של מערכות הטבע הדומם, הופכת לתורשה – דרך רביית החומר החי על בסיס
טכנולוגיות שכפול של חומצות ריבונוקלאיות.
במאבק הקיום מיני האורגניזמים ״ממציאים״ טכנולוגיות חדשות, המאפשרות להם לא רק לשחזר את עצמם, כי אם גם ליצור מינים חדשים, בעלי חיים יותר ומותאמים יותר בתנאים חדשים, כלומר במהותו, לבצע רבייה מורחבת של החומר החי. להתפתחות הביוספירה אופייני מגוון עצום של טכנולוגיות כאלה ושלל עצום של דרכי רבייה השונות זו מזו. מ. קונאשב מבחין בכמה מהן היסודיות ביותר:
״באבולוציה של העולם האורגני, של הצורה הביולוגית של החומר, יש מיד כמה דרכי רבייה מיוחדות, ביולוגיות – רבייה על ידי מינים, מערכות אקולוגיות, ביוספירה, של הצורה הביולוגית של החומר בכללותה של עצמן… כך, חיידקים לשם רבייתם
״למדו״ להשתמש בחמצן, ביסודות כימיים ותרכובות אחרות, ובכך הפכו לא רק למינים חדשים אחרים, כי אם גם לסוגי חיידקים חדשים עקרונית, יישבו את הסביבות המגוונות ביותר״ (שם,
עמ' 305, 306).
חידושים טכנולוגיים פותחים אפשרויות לגיבוש כל מין חדש – גם של מיקרואורגניזמים, וגם של צמחים, ושל בעלי חיים. במהותו, כל מין בעל דרך רבייה ספציפית משלו. דרך הרבייה האנושית שונה ביסודה מדרכי הרבייה של מיני בעלי חיים, אף שבשל היותו יצור בעל גוף ביולוגי, האדם משחזר גוף זה בדרך דומה לחיות. האדם כיצור מתורבת משחזר את עצמו בדרך, הכוללת ייצור וחליפין מאורגנים חברתית. בחברה החדשנית דרך רביית האדם נשענת יותר ויותר על הישגי המדע, על הכרת חוקי הטבע ועל יצירת על בסיס מדעי טבע חדש בדמות חומרים מלאכותיים ואף יצורים. אבולוציית דרך הרבייה האנושית מובילה את האדם למחסום חדש
בהתפתחות הציוויליזציה האנושית, שמעבר לו נפתחות גם אפשרויות חדשות, שלא נראו קודם, וגם סכנות חדשות, המאיימות על עצם קיומו של האדם.
״לפני האדם (האנושות),״ – סבור מ. קונאשב, – ״נעמדה בחירה נוקשת, לגמרי ברוח תיאוריית דרווין: או להתחיל להפוך לנושא אמיתי, ליוצר, לבורא של אבולוצייתו שלו ושל אבולוציית כל העולם הנגיש לאדם, או להישאר רק אובייקט של תהליכים אלה, כשמשלמים מס עצום, לעתים מופרז, עם תוצאות טראגיות, לדעות הקדומות שלו עצמו, לבורותו שלו ולעברו האבולוציוני שלו. לצערנו, היום כמו אתמול, הבחירה הזו, שממנה בכל מקרה אין לאן להימלט ואין לאן לברוח, מסיבות רבות טרם נעשתה… האדם הגיע לשלב כזה, שבו נקלע לפני הכורח לא רק להכיר בעובדת האבולוציה, בראש ובראשונה של שלו עצמו, כי אם גם להשתלט על אבולוציה זו. אחרת ממתין לו גורלם של מינים אחרים רבים, שכבר נכחדו או נכחדים״ (שם).
צדקתן של אמירות אלה של מחבר המאמר ברורה לחלוטין לכל אלה שיבחנו ללא משוא פנים את בעיות הציוויליזציה המודרנית. המדינות, השקועות בטרדיציונליזם, בקנאות דתית ובאי-רציונליזם של החשיבה החברתית, מפגרות היום יותר ויותר אחרי המדינות המתקדמות, המפותחות, הן בהתפתחות המדע, והן ביצירת טכנולוגיות גבוהות, והן בהתפתחות התעשייה, החקלאות, המסחר, תחום השירותים, והן ברווחת עיקר האוכלוסייה. בבואן להשיג הכנסות עצומות ממכירת משאבי אנרגיה-חומרי גלם, הן מנצלות אותן בצורה בלתי-יעילה ביותר. כספים אלה מתבזבזים בעיקר על רווחה מנופחת של צמרת החברות המסורתיות, ושארית כספים אלה מגיעה לסיפוק ציפיות היאזמוט של השכבות החברתיות הנמוכות. תוצאה של ארגון חברות כזה היא הפרות המוניות של זכויות האדם, אי-יציבות חברתית, נטייה לזעזועים מהפכניים, כלומר מה שממנו נמלטו מזמן המדינות בעלות הכלכלה החדשנית המפותחת
.
תוצר לוואי של חברות מסורתיות הוא גם הטרור הדתי. הכלכלנים היום מהרהרים על התופעה
של ״קללת המשאבים״, המרחפת על מדינות בעלות פוטנציאל אנרגיה-חומרי גלם טבעי עשיר, המקבע את סדרי החברה המסורתיים שלהן. לצערנו, לקללה זו נתונה היום גם רוסיה. מתי היה שרוסיה מפגרת מבחינה תעשייתית אחרי סין? זהו בושה לאומית. הפוצ'בניקים הרוסים והאולטרה-פטריוטים עם חשיבתם הטרדיציונליסטית האוטופית חולמים על תחיית רוסיה האימפריאלית, שהפילה פחד על העולם הסובב. למעשה, פעילותם המתגייסת פועלת נגד רוסיה, משום שהיא יוצרת מכשולים להתפתחות הדמוקרטיה והחברה החדשנית.
מדוע אם כן מ. קונאשב סבור שהבחירה, העומדת לפני האנושות על סף הכניסה לחברה חדשנית אבולוציונית מתפתחת, היא נוקשת ודרווינית טהורה? הוא עצמו עונה על שאלה זו: אם לא נשתנה, נכחד, כשם שנכחדו בתולדות הביוספירה מינים ביולוגיים רבים מאוד, שלא עמדו בניסיון הברירה. ובראש ובראשונה יכחדו אלה, הדוחים את מציאות החברה החדשנית ואינם מסוגלים אבולוציונית, על בסיס מדעי, לשנות את עצמם ואת העולם הנתון לשינוי. כמובן, אם להביט בלי ״משקפיים ורודות״ על החברה החדשנית של היום, שעדיין לא-מפותחת, יש להכיר בכך שהיא עדיין ערוכה מעט לשינויים הומניסטיים המוצדקים מדעית. המנטליות, חדורת הטרדיציונליזם התוקפני, של המוני אנשים גדולים, פוגשת בהתנגדות נוקשה את נבטי ההשקפה החדשנית המדעית-אבולוציונית. בהיותם שקועים באינסטינקטים צרכניים, אנשים אלה חיים בחברה החדשנית, נהנים מפירות חידושים שתוכננו מדעית, אך באמונותיהם והעדפותיהם, בהשקפת עולמם, רבים מהם לא הרחיקו לכת מעידן ימי הביניים.
״אפשר לא להאמין בידע המדעי שהושג,״ – כותב בעניין זה מ. קונאשב, – ״אפשר על יסודות שונים לא להאמין בתיאוריית האבולוציה, כשם שפעם לא האמינו בתיאוריית החסינות וסירבו לחיסונים. אך השלילה של כל תיאוריה מדעית מוכחת, כולל תיאוריית האבולוציה, אינה פוטרת מתשלום על הוויתור על הידע המדעי ומעל פעולות ופרקטיקות הכרחיות אובייקטיבית, כולל אלה שהבשילו מזמן, המבוססות על ידע זה״ (שם).
החשיבה האבולוציונית והתרבות ההומניסטית-אבולוציונית הופכות לאמצעים החשובים ביותר של הסתגלות האדם למורכבויות ועומסי היתר של החברה החדשנית המתפתחת. מורכבויות ועומסי יתר אלה עם הזמן, ללא ספק, רק יגברו, כמו גם האפשרויות לפיצויים יעילים יותר ויותר ולהתגברות עליהם במאמצים אנושיים. לשווא יהיו הניסיונות לגדור את עצמם מהם בדרכים שהומצאו בחברות מסורתיות באמצעות פנייה ליצורים מיתולוגיים. הם לא יעזרו בשל היעדרם במציאות ונוכחותם רק בדמיון מאורגן מערכתית ובסוגסטיה של פרקטיקות דתיות.
הכרחי לבצע בחירה מורכבת ואחראית ביותר בין התרבות החדשנית האבולוציונית המודרנית, המעודדת את האדם לשיפור עצמי קבוע ושיטתי, לבין התרבות הטרדיציונליסטית, שהופכת בפועל לחוסר-תרבות אבולוציוני. נסכים: זה, כמובן, אינו אומר ויתור על מסורות סבירות של העבר, שעמדו במבחן הזמן וקובעו בתרבות הלאומית והאנושית הכללית. להיפך, מסורות אלה יש לשמור בקפידה, לתמוך, להחיות ולהוציא מהשכחה, כדי שההתפתחות הסוערת של החברה החדשנית לא תדכא ותשמיד אותן, כשם שמנגנון מסתובב שובר יד שנכנסה לתוכו.
בזמן הנוכחי כבר ישנם לא מעט אנשים, המוכנים לקליטה ולפיתוח של התרבות האבולוציונית המודרנית. הידע המדעי,
הנרכש מספסל הלימודים בידי המוני אנשים עצומים ומתקבע בקבלת השכלה גבוהה, מקרב אותם בהדרגה לנטייה להשקפה מדעית ולמבט אמיתי על הדברים. אך הידע המדעי מתקבע בהשקפת עולמם של אנשים רבים, לצערנו, באופן שטחי מאוד, בין אם במותירו מקום לדעות קדומות מסוגים שונים, ובין אם במגבילו את השקפת עולמם לרציונליזם יבש, לחוסר אמונה בהיעדר מוחלט של גיוס הנפש, שהאמונה מעניקה.
את הוואקום הרוחני הזה נועדה למלא התרבות האבולוציונית והאמונה המדעית-הומניסטית – אמונה, שאינה מבוססת על מיתוסים של חברות מסורתיות, כי אם על ידע מודרני, התואם לרמת ההתפתחות של החברה החדשנית ולאפשרויות שהיא פותחת לאורח חיים יצירתי ולשיפור עצמי של האדם. האדם-הצרכן של ערכים שהושגו על בסיס מדעי יכול ומסוגל להפוך את עצמו לאדם-היוצר, המנצל ערכים אלה להתפתחות עצמית ולייעול יחסי הגומלין שלו עם העולם החיצון, לטרנספורמציה חדשנית של העולם הסובב לפי אמות המידה היצירתיות שלו.
״המאפיין המרכזי של ההוויה האבולוציונית החדשה הזו של האדם,״ – משכנע את קוראו מחבר המאמר, – ״הוא בכך שהאדם לא רק מודע לעובדת האבולוציה הכללית, כולל אותה באבולוצייתו שלו, אלא גם על בסיס הכרת האבולוציה הזו הופך לא רק לסוכן מודע שלה, כי אם ליוצר המרכזי שלה, לבוראה. בכך הוא נכנס לשלב חדש של הוויתו, ומחליף סופית את כל האלוהים שברא… אך מעמדו החדש הזה, ה'אלוהי', מציב לו גם דרישות אחרות לגמרי, ויתר על כן קיצוניות בנוקשותן, 'אלוהיות'… האדם אכן חייב להיות 'אלוהים' ולתאים לכל התכונות שלו, וליתר דיוק, לעלות על המוחלט המחשבתי שהומצא על ידו כ'קב אבניים רוחני'. המעמד החדש הזה הוא היסוד של התרבות האבולוציונית החדשה, הכוללת השקפת עולם אבולוציונית חדשה,
אתיקה אבולוציונית חדשה ופרקטיקה אבולוציונית חדשה״ (שם, עמ' 312).
כמובן, בשלב נתון זה של התפתחות החברה החדשנית האדם עוד חלש מדי, מכדי ליצור במלואו את איכויותיו הגופניות והרוחניות ודרכן להשפיע מהותית על אבולוציית העולם הסובב. התביעה למעמד ״אלוהי״ נראית, מתוך המציאות של היום, אוטופית למדי. על אחת כמה וכמה, שבתולדות האנושות ישנן דוגמאות איומות רבות לאופן שבו אנשים, שטיפסו לפסגת השלטון, ניכסו לעצמם מעמד ״אלוהי״ והפכו לפוסקים בגורל האנשים הנתונים למרותם, ובעשותם לפי שרירותם הפקרות פרועות, התעללות והרג המוני.
התודעה הדתית, הכבולה בדוגמה של עבדות לפני האלוהים, נחרדת באופן בלתי-מתואר מתביעת האדם למעמד ״אלוהי״ ומהשאיפה לוויתור על ״קביים רוחניים״, ההכרחיים לסדר החיים הטרדיציונליסטי של האדם. המטיפים הדתיים מצביעים בצדק על התוצאות הנוראות של ניסיונות שליטים דספוטיים לנכס לעצמם מעמד אלוהי, ועל חוסר-הסיכוי של אורח החיים הסובייטי, הקשור באידיאולוגיה אגרסיבית-אתאיסטית ובניסיונות ״לברוא״ חברה שמחה חדשה לחלוטין על חורבותיה של החברה המסורתית שנהרסה ביסודיות, עד היסוד.
הם לא מתחשבים, במודע או במזיד, בעובדה ש״בניית הקומוניזם״ נשענה על ״קביים רוחניים״ אוטופיים, דומים למדי בפנטסטיות שלהם ובאנטי-אבולוציוניזם שלהם לאלה, שעליהם נשענים הרועים והאדפנטים של כל הדתות הקיימות על פני כדור הארץ. ואילו צמיחת עוצמתו של האדם, אפשרויותיו ביצירת חייו שלו, בהשפעה על הנסיבות הסובבות, בבריאת החברה החדשנית, היא תהליך אובייקטיבי, עובדה, חוק בלתי-ניתן-להפרה של ההתפתחות ההדרגתית של הציוויליזציה האנושית.
בעקיפין מכירים בכך גם האנשים, העוסקים ב״עסקים רוחניים״. ההיררכיות הדתיות אינן מוותרות כלל על שירותי הרפואה המודרנית, בביסן את תקוותיהן על עזרת האל. בעולם המודרני, חדור הברבריות הציוויליזציונית, דרכו של האדם, שעלה על דרך יוצר תמורות אבולוציוניות, קשה בצורה בלתי-רגילה. ברוב המקרים הוא מבצע את המעבר האמיץ מצרכן ליוצר בבדידות מוחלטת, ללא תמיכת הסובבים.
השלב הראשון בדרך זו הוא שיפור פסיכופיזי עצמי מאורגן מערכתית וקבוע, המבוסס על עקרונות מדעיים-אבולוציוניים. האנשים הסובבים מתעניינים בכך, מכירים בכך ש״כדאי היה לעסוק בזה״, משום שהבריאות בגדה בהם והרופאים לא עוזרים, אבל ״אין להם זמן״. שום תעמולה של אורח חיים בריא ויוצר בריאות אינה עוזרת, משום שאנשים שקועים לגמרי בסיפוק האינטרסים הצרכניים שלהם. במקרה הטוב הם מבקרים שלוש פעמים בשבוע במדורי ספורט כלשהם, ואחר כך ברוב המקרים נושרים מחוסר זמן או בשל הרעת מצב בריאותם, שנגרמה ממאמצים בלתי-ממונים והצטברות עייפות.
לעזור בהפצת היצירה העצמית של האדם יכולה רק אמונה מדעית ותרבות הומניסטית מדעית-אבולוציונית. ואילו תוצאות השינוי המחודש של הגוף האנושי וחיזוק הרוח האנושית בתהליך השיפור הפסיכופיזי העצמי פשוט פנטסטיות. לאחר שעברו ניסיונות רבים, אפילו אנשים חולים מאוד למשך זמן ארוך מאוד מאבדים לחלוטין את היכולת לחלות, זוכים בגוף יפה, ברצון מתאזן בצורה בלתי-רגילה, ביכולת עבודה מדהימה וביכולות יצירתיות בלתי-מוגבלות. האין זו התקרבות לאידיאל ״האלוהי״?
כמובן, אפשרויות האדם מוגבלות בטבעו הביולוגי ובזמניות קיומו על פני כדור הארץ. האדם – לא אלוהים, הוא בן-תמותה, וכל תביעה לכל-יכולות אלוהית מגוחכת ו
בלתי-אנושית. בהפוכו ליוצר, על האדם להתחשב במגבלת אפשרויותיו ובניגודיות העקרונית שלו לדמויות הפנטסטיות של האלים. אחרת הוא יערער את כוחותיו במאמצים מופרזים, והטבע ״יענישו״ במהירות על התביעה לעוצמה אלוהית.
אך מה שהאדם הופך למסוגל לו בתהליך של שיפור עצמי בלתי-נלאה, אכן עולה על אפשרויות של אנשים רגילים ומקרב צעד אחר צעד את האדם לאותן תכונות, שאנשים בזמנים שונים ייחסו לאלים. אין לנו ספק שככל שיתפתחו היסודות המדעיים של השיפור הפסיכופיזי העצמי, האדם ילמד לא רק להתגבר ביעילות על חסרונותיו הטבעיים ומחלותיו, כי אם גם להאריך משמעותית את חייו שלו. השיפור הפסיכופיזי העצמי הוא רק הצעד הראשון בדרך הטרנספורמציה ההומניסטית של העולם, יצירת התרבות, האתיקה והפרקטיקה האבולוציונית.
״האלמנט הראשון של התרבות האבולוציונית,״ – סבור מ. קונאשב, – ״הוא דווקא ההשקפה האבולוציונית, שבסיסה מכלול אחיד של תיאוריות אבולוציוניות פרטיות וכללית… כבר פ.ג. דובז'אנסקי, בבוחנו את המשמעות ההומניטרית, התרבותית-כללית של התיאוריה האבולוציונית, ציין בגאווה ובשמחה שהתיאוריה המודרנית של האבולוציה מחזירה את האדם למרכז העולם. נכון, בניגוד לייצוגים ולתמונות העולם הטרום-אבולוציוניים, זהו לא המרכז המרחבי שלו, כי אם דווקא המרכז המשמעותי שלו״ (שם, עמ' 313).
האנתרופוצנטריזם החדש הזה, בניגוד לאנתרופוצנטריזם הישן, שהיה תוצאה של מחסור בידע על כדור הארץ והקוסמוס, פותח לפני האדם אופקים חדשים. מ. קונאשב אינו עושה ניסיון אפילו לשרטט את קווי המתאר של התרבות האבולוציונית החדשה. יש לציין, שציר כל תרבות הוא ההבנה הפילוסופית של העולם. הבעייתיות הפילוסופית-השקפתית מחלחלת גם למדע, וגם לכל הענפים והסוגים של האמנות, וגם לתרבות הפוליטית, וגם לדת.
בעידן העת העתיקה התרבות והאמנות היו נתונות להשפעת הרעיון ההשקפתי של ההרמוניה הקוסמית. בימי הביניים עמדות השליטה תפס רעיון האל. תרבות הרנסנס שינתה את הרעיון הזה, והשלימה אותו ברעיון ההומניסטי של גדולת האדם כיציר האל, שניחן בניצוץ של חכמה אלוהית. מחזותיו של הדרמטורג הגדול ביותר של כל הזמנים והעמים, ויליאם שייקספיר, – הם, למעשה, פילוסופיה רצופה, המגולמת בדימויים אמנותיים. בבסיסה עומד הרעיון, שלפיו ההשגחה העניקה לאדם חופש וזכות בחירה בין טוב לרע. בבוחרו ברע, בעשותו פשעים למען בצע והשגת שלטון, האדם משיג יתרונות לא מעטים, אך זמניים בלבד. מהלך ההיסטוריה עצמו, השתלשלות הנסיבות מביאה לכך ששלטונו מתמוטט, והמעללים, שהביאוהו לשלטון וחיזקו אותו, במוקדם או במאוחר פונים נגדו. הרעיון הזה מתגלה כרלוונטי למדי גם לזמננו, אף על פי שידוע לנו שתפקיד ההשגחה ממלאות החוקיות של האבולוציה ההיסטורית.
בעידן הנאורות בתרבות החלו לפתח מכלול רעיונות, הקשורים בליברליזציה ההדרגתית של החברה. במרכז תשומת הלב עמד הרעיון של ניצחון התבונה על הדעות הקדומות. רעיון זה המשיך להתפתח במשך כל העת החדשה. ידוע איזה תפקיד עצום בתרבות המאה ה-20 מילאו הפילוסופיות של הפסיכואנליזה והאקזיסטנציאליזם. פילוסופיית המרקסיזם גם היא מילאה תפקיד לא מבוטל בתרבות המאה ה-20, אף על פי שבברית המועצות, בשל הנסיבות ההיסטוריות, היא הולידה את התרבות הסרווילית של הריאליזם הסוציאליסטי.
הגיוני להניח, שהתהוותה והתפתחותה הנמשכת בימינו של פילוסופיית האבולוציוניזם האוניברסלי מסוגלת לפתוח שלב חדש בהתפתחות התרבות העולמית, תוך הקצאת תשומת הלב של יוצרי התרבות להבנה ולתיאור אמנותי של האבולוציה היצירתית של האדם, מורכבויותיה ובעיותיה, הטבע האבולוציוני של הנסיבות ההיסטוריות, אליהן שקוע האדם, הטרגדיה
של האדם-היוצר, החווה התנגדות של נסיבות הנראית בלתי-ניתנת-להתגברות, ובסופו של דבר, את ניצחון האבולוציה היצירתית, ככל שמתפתחת החברה החדשנית, על הנסיבות היורדות אל העבר. אנו מקווים, מאמינים, ומשוכנעים בכך שהתרבות האבולוציונית, חדורת הפילוסופיה של האבולוציוניזם האוניברסלי, תבוא במקום התרבות הנוכחית המכוונת לצרכנות, ותגרום לגל עוצמתי של תרבות גבוהה, המקרבת הן את האליטה והן את המוני האנשים לערכים הומניסטיים, לאורח חיים יצירתי, לשיפור עצמי קבוע ולהתפתחות אנושית, הגיונית של החברה החדשנית.
כל אדם המשתפר מקיף יכול להיות מסוגל לעשות במלאכתו דבר גדול, דבר בעל משמעות-כללית לכלל האנושות. בזה טמון המשמעות העליונה של חייו של כל אדם. האמונה המדעית מעודדת את האדם להתרומם מעל הצמחייה בעולמו הקטן והצר ולבצע הישג יצירתי למען הטרנספורמציה ההומניסטית של עולם האדם. ההישג היצירתי, בניגוד להישג הצבאי, אינו טמון בכך לסכן את החיים ולתת אותם לניצחון על אנשים אחרים, כי אם בכך להקדיש אותם לטרנספורמציה אנושית של עצמו ושל העולם הסובב בכל תחום פעילות נבחר. הישג צבאי יכול להימשך כמה דקות, ואילו הישג יצירתי, בונה נמשך כל החיים.
האמונה המדעית מגייסת את האדם למלחמה שלווה נגד כל ביטויי הברבריות הציוויליזציונית. האדם המאמין מדעית הופך ללוחם של התרבות. הוא משתפר ללא הרף באומנותו הצבאית. הוא מאמן את בריאותו, את יכולותיו הפולמיות, את כוחו היצירתי, את הפוטנציאל המוסרי, ההכרתי והתרבותי שלו. הוא מכוון תדיר לחדשנות ולקליטת ידע אוניברסלי, התורם להשגתם. משמעות האמונה המדעית והגישה המדעית-אבולוציונית לחיים טמונה בשיפור המשותף של האנשים ובשיפורם המשותף
של החברה החדשנית המתפתחת.
שיפור עצמי, העובר לשיפור משותף, הוא צורת אבולוציה, הטבועה רק באדם ואינה מתרחשת בשום מקום בעולם הקוסמי הנשקף לעינינו. היא הצורה העליונה של האבולוציה. היא יוצרת מסורות חדשות, המבוססות על חיפוש חדשני של צורות ודרכים לטרנספורמציה אבולוציונית של עולם האדם. המסורות של החברות המסורתיות, המקובעות ומקודשות על ידי הדתות המסורתיות, מגלות את חיוניותן גם בחברה החדשנית, ומסייעות לאנשים להסתגל לעומסי-היתר הפסיכולוגיים ולמורכבויות של הסביבה החברתית המשתנה בעוצמה. אך קשיחות המסורות האלה, התאמתן למציאויות חברתיות שנעלמו, אי-התאמתן לרמת הידע האנושי שהושגה אינם מאפשרים להן לספק באמת את הצרכים הרוחניים של האדם של החברה החדשנית. הן קשורות לעבר ואינן יכולות להפוך לגירוי להמשך האבולוציה של עולם האדם.
גירויים כאלה יכולה ליצור רק אמונה מדעית-הומניסטית והמסורות הקשורות בה של השיפור החדשני של ההוויה האנושית. וחיי הנצח? לא, זה לא קיום בעולם-הבא בגן עדן, שבו אין צורך לעשות כלום ורק להשתובב ולפאר את הישות העל-טבעית, הודות לעבדות העינוג כלפיה בחיים הקצרים שלנו, כביכול, אנו זוכים באושר נצחי כגמול. חיי הנצח – זהו תרומתנו לאבולוציה של האדם, ואת הגמול על כך אנו יוצרים בעצמנו, לא בשמים, כי אם כאן, על פני כדור הארץ.
==== האבולוציוניזם האוניברסלי ובעיות החברה החדשנית המודרנית ====
בחברה המסורתית כל אדם חי בתלות חזקה ביותר, המכבידה עליו, בסביבתו החברתית – בחמולה שלו, ביישוב, בתאגיד המקצועי, במעמד,
באצולה, במדינה, בהשתייכות הלאומית והמקצועית. חירותו הייתה מוגבלת בקפדנות על ידי מכלול של התנהגות מוסדרת חברתית, דוגמות דתיות, כללים מוסריים ועמדות משותפים לכול.
היציאה אל מעבר לגבולות ההגבלות הללו הייתה נתונה לגינוי חברתי, הפכה את האדם למנודה של החברה, נענשה באכזריות, ויכלה להסתיים בגירוש מהקהילה. ומכיוון שפעילות אישית מחוץ לקהילה, בשל ההתפתחות החלשה של הייצור והחליפין, לא יכלה לספק לאדם ולמשפחתו את כל ההכרחי לחיים, גירוש כזה בפועל היה משמעותו מוות ברעב. ואילו להתקבל על ידי קהילה אחרת היה קשה מאוד למנודה, וגם אם הדבר הצליח, הוא נשאר בקהילה החדשה הזו אדם סוג ב', לא היו לו זכויות של חברי אותה קהילה, שתמיד התייחסו לזרים בבוז ובחשדנות.
אפילו באתונה הדמוקרטית התגבש הנוהג של האוסטרקיזם, שלפיו על סמך הצבעה באספת העם את האנשים הטובים ביותר, שהביאו תועלת לא-ניתנת-להערכה לפוליס, יכלו לשלוח לגלות, אם עלה חשד קלוש ביותר שדלפותם הגוברת עלולה ליצור איום על המשטר הדמוקרטי. באותה אתונה התקיים חוק אכזר על העלבת האלים והשחתת הנוער, שעל פיו נידון למוות סוקרטס הגדול. האשמה דומה הוגשה נגד אריסטו, שנאלץ להימלט מאתונה, כדי, כפי שהסביר, לא לחשוף את האתונאים לפיתוי לבצע בפעם השנייה פשע נגד הפילוסופיה.
הרדיפות של הנוצרים באימפריה הרומית נמשכו זמן רב למדי, עד שאימוץ הנצרות כדת רשמית לא הביא לרדיפות דומות של עובדי האלילים העקשנים.
דוגמה קלאסית לרדיפת המחשבה החופשית ו
אי-הסובלנות הדתית היו העינויים בקמרונות האינקוויזיציה והשריפות על המוקדים באירופה של ימי הביניים של מה שנקרא כופרים. לכיתת הכופרים צורפו כבר בעידן הרנסנס גם הנציגים הגדולים ביותר של המדע הקונקרטי ההתהווה ושל הפילוסופיה המכוונת-מדעית – ג'ורדנו ברונו וגליליאו גליליי. ברונו לאחר עינויים אכזריים הועלה במוקד ב-1600 ברומא בכיכר הפרחים, וגליליי כפר ברעיונותיו, כדי לשרוד ולהמשיך במחקר המדעי. לברבריות כזו היה גם בסיס רציונלי משלה.
הרי החברה המסורתית של אותה תקופה החזיקה מעמד על אחדות הייצוגים הדתיים, וכל ויתור לייצוגים אחרים יכול היה להביא לקריסת סמכות הכנסייה, לזעזועים חברתיים ולמלחמות עקובות מדם. התפתחות הרפורמציה המאוחרת יותר התגלגלה לתוצאות ממש כאלה: מלחמות בלתי-פוסקות בין קתולים לפרוטסטנטים רוקנו ממש את דמה של מערב אירופה. ובשנת 1648, כשנחתם שלום וסטפליה, שהפסיק את מלחמת שלושים השנה, המלחמה הדתית אחזה גם במזרח אירופה, והחלה במרד הקוזקים בהנהגת בוגדן חמלניצקי. ההומניזם הדתי נשכח בקלות בהתנגשויות של אמונות שונות. בשל חוסר-התפתחותו הוא מתהפך לביטויים של ברבריות דתית, אכזריות, קנאות, מלחמות דת, ג'נוסייד, טרוריזם. הרי מה לא תעשה למען מטרה עליונה!
מאפיין מהותי של החברה המסורתית הוא גם יחסה החשדני או אף העוין לחדשנות חברתית, טכנית וכלכלית. ידוע איזו התנגדות הפעילה החברה המסורתית לרפורמות של פיוטר הראשון ברוסיה, מה שגרם לתגובה נגדית של המדינה שבה שלט, בדמות רדיפות קשות ביותר נגד מתנגדים. פיוטר לא חס גם על בנו שלו, הצארביץ' אלכסיי, כשחש בצדק מלא איום של נסיגה של הרפורמות במקרה של עליית האחרון לשלטון.
הפילוסוף הרוסי הידוע ויאצ'סלב סטיופין, במחלוקתו עם
הפוצ'ווניקים-הטרדיציונליסטים על דפי כתב העת ״שאלות הפילוסופיה״, מביא טקסט סקרן למדי מתוך הכרוניקה של הצאריות המוסקבאית, המאפיין בצורה החיה ביותר את יחס החברה המסורתית לחדשנות. אין לנו כרגע אפשרות למצוא את הטקסט הזה ולשחזרו במדויק. לכן אנו מצטטים מהזיכרון ומבקשים מראש סליחה מהקוראים על אי-התאמות אפשריות עם המקור:
״איוושקו ניפח בכדור בעשן עשן מגונה ועף מעל מגדל הפעמונים. על כך הוכה בשוטים ללא רחם והושם בכבלים״.
ו. סטיופין מפרש אירוע זה כך: מאתיים וחמישים שנה לפני המונגולפייה, איש רוסי המציא את כדור הפורח ובפועל הגשים רעיון זה. כך הגיבה הציוויליזציה המסורתית לחדשנות. בניגוד אליה, התפתחות הציוויליזציה הטכנוגנית לא רק מקבלת חדשנות, כי אם גם מתבססת עליה. ההיגיון הזה של סטיופין מקרב אותנו להבנת מהות החברה החדשנית, הקשורה בהתפתחות הציוויליזציה הטכנוגנית.
יש לנו ספקות גדולים באמינות הדיווח של הכרוניקאי המוסקבאי על המצאת כדור הפורח, שהקדימה בהרבה את המצאת המונגולפייה. נמוכה מדי הייתה רמת ההתפתחות הטכנית של אותה תקופה, כדי ליצור מנגנון כזה של אוויראוטיקה. אך העובדה נשארת עובדה: החדשן נענש באכזריות על הניסיון ליצירת מנגנון זה, גם אם בפועל לא הצליח לעוף מעל מגדל הפעמונים. החברה המסורתית חושבת במיתולוגיה, ולעתים קרובות מקבלת את הכוונה כמעשה, ואת השמועות – כאירועים ממשיים.
במשך מאות שנים חלמו אנשים על מעוף באוויר, אך ניסיונות ההגשמה של חלום זה עמדו בסתירה לאידיאולוגיה של החברה המסורתית, שלפיה הפררוגטיבה של יכולת המעוף ניתנה רק לישויות על-טבעיות, ומעופו של אדם נחשב כביטוי לקשר שלו לכוח שטני.
אכן, החברה החדשנית בניגוד לחברה המסורתית, ככל שהיא מתהווה מהמסורתית, משתמשת במידה רחבה יותר ויותר
בחדשנויות מגוונות להתפתחותה. עם זאת, בתוך החברה החדשנית זמן רב נשמרות גישות ומוסדות טרדיציונליסטיים, המפריעים להגשמת החדשנויות. למחברי החדשנויות לא פעם נאלץ במאמץ עצום להתגבר על השמרנות של מוסדות פוליטיים, כלכליים ומדעיים, כדי להוכיח את נחיצות השימוש בהם. וככל שרעיון מסוים חדשני יותר, כך התנגדות עקובה יותר הוא מעורר לא פעם אפילו בחוגים מדעיים.
מחבר שורות אלה הגן על עבודת דוקטורט בפילוסופיה בשנת 1986. עם זאת הוא נאלץ להגן על עבודה זו פעם שנייה בוועדת הוואק של ברית המועצות, משום שמומחי הוועדה הגבוהה להסמכה הגיעו למסקנה ש״מחבר עבודת הדוקטורט מתיימר לרמה גבוהה מדי של חידוש מדעי״. הפגם הבלתי-נתיק של פעילותנו המדעית, אם אפשר לכנות זאת פגם, הוא דווקא בכך שאנו תמיד מתיימרים לרמה גבוהה של חידוש מדעי ובבוז דוחים כל ניסיון למינון החידוש ביצירה המדעית. אך כל חידוש, אפילו בחברה חדשנית המתהווה, ואפילו אם לחידוש זה יש הצדקה מדעית ומעשית מקיפה, ואינו פרוייקטריות ריקה, זוכה להכרה ציבורית בקושי רב מאוד. לשם כך צריכים להתבשל תנאים חברתיים מתאימים ולהתגבש צורך חברתי תואם.
אף על פי כן, החברה החדשנית, שככל שהיא מתפתחת מקבלת ביתר חפץ ליישום ומשתמשת בפועל בחדשנויות, יוצרת אפשרויות עצומות והולכות ומתרחבות לרווחה ולקיום נוח של המוני ענק של האנשים החיים בה. אך החברה החדשנית המודרנית – אינה כלל גן עדן ואינה אוטופיה מוגשמת. היא מלאה במגמות שליליות ובבעיות קשות, שרבות מהן יכולות להיפתר בצורה מספקת רק ככל שהתפתחותה תימשך. זאת ועוד, החברה החדשנית
מתפתחת מהר יותר וביעילות רבה יותר, ללא השוואה, מכל חברה מסורתית.
החברה החדשנית עצם התפתחותה הסוערת ושינוי הנסיבות הסובבות את האדם מולידה בו אי-נוחות, פחדים, עצבנות, דיכאון. רק בקושי הסתגל האדם לנסיבות הסובבות אותו, סידר את החיים, יצר לפי טעמו וצרכיו את הסביבה הנחוצה לו, ומיד הכל מסביב משתנה. מתבררים כמעורערים גם העבודה, וגם המשפחה, וגם יחסי המינים, וגם היחסים עם ההורים והילדים. בכל מקום שינויים, תמורות, רה-אורגניזציות.
נניח, אדם עבד בפירמה, קשר עימה את עתידו, והפירמה נסגרה, והאדם נזרק אל הלא-נודע. האדם מרגיש עצמו כישלון, הכל נראה לו מגעיל, מתחילים קונפליקטים במשפחה וכן הלאה. החיים בחברה החדשנית מלאים סיכונים. בנהיגה במכונית, אדם בכל רגע מסתכן להיקלע לתאונה או בשל פיזור תשומת לבו, או מסיבות שאינן תלויות בו. האדם נמצא במצב של סטרס רצוף, שלעולם אינו פוסק.
החיים בערים גדולות מכתיבים לאדם קצבים נוקשים, ומצד שני נורא לא-קצביים. המוני ענק של אנשים קמים בבוקר, בלא שישנו כלל. צלצול שעון המעורר בשיא השינה לעתים קרובות מפחיד אותם, גורם ללחץ מוגבר בכלי הדם, וכתוצאה מכך – לעוויתות כלי דם, לכאב ראש או להפרעה בפעילות הלב. וכך כל יום עבודה. אי-הקצביות של החיים נגרמת מהכורח להספיק לעשות את כל ההכרחי, אך בשל מליאות החיים בהרבה יותר מדי חובות וצרכים הם לעולם אינם מספיקים, תמיד ממהרים ומאחרים. הם לא תמיד מספיקים לאכול כראוי, לנוח בזמן, למצוא זמן לחיים אישיים. החיים עוברים במצב של מרוץ מתמיד. האדם עומד בפני הבחירה: במה להקריב, כדי לבצע את ההכרחי ביותר.
הטרדיציונליסטים הפילוסופיים לעתים קרובות מאשימים את אנשי החברות החדשניות בשאיפה לבצע, במרדף אחר מזומנים, בדומיננטיות של הצורך במשאבים כספיים. כמובן, התשוקה הבלתי-מרוסנת להתעשרות, לקבלת הכנסות-על, להצטברות משאבים כספיים מעייפת את האדם, הופכת אותו לעבד של הצרכים החומריים. אך יש לזכור, שהמון עצום של אנשים רואה במשאבים הכספיים שנצברו מעין הצלה מהסיכונים של החברה החדשנית, כרית ביטחון, עתודה, שניתן להשתמש בה במקרה של תמורות חיים שליליות.
בכסף, בכלכלת שוק, ניתן לרכוש כל מה שרוצים, חוץ מאהבה אמיתית. אך רכישות גדולות דורשות גם כסף רב, למשל רכישה והשבחה של דיור איכותי מאוד. זאת ועוד, השאיפה לשכר גבוה, אם רק אין היא קשורה בפשע, מובילה לתרומת מאמצי עבודה גבוהה בהתאמה של האדם להתפתחות החברה החדשנית, משום שכל עבודה מועילה מצטברת בציוויליזציה האנושית ותורמת להתפתחותה.
תוצאה של המרוץ המתיש של אנשי החברה החדשנית אחרי הצלחה בעסקים ורמת צריכה גבוהה הם אורח החיים הצרכני והמרדף אחר תענוגות בלתי-מכבידים. צמצום חיי האדם לסיפוק צרכים חומריים מעצב את דימוי הצרכן – סובייקט, שהפך לאובייקט של צרכיו שלו, המצמצם את כל פעילותו החיונית למרדף אחר סיפוק צרכים, והפך כתוצאה מכך לעבדם.
המוני ענק של אנשים, המנהלים אורח חיים צרכני טהור, מבחינים במוקדם או במאוחר שבקיומם נוצר ואקום, המורכב באחידותה העגומה של החיים. החיים זורמים בשעמום ובחוסר-משמעות, נשפכים בין האצבעות, בלא להשאיר סיפוק רוחני. כדי למלא את הוואקום הזה, הם פונים לתרבות, אך לתרבות כזו, שאינה דורשת עבודת חשיבה לצורך הבנתה והבנתה, מביאה עונג חושי, רחוק למדי
מהתענגות אסתטית אמיתית.
הצרכנים מתייחסים לתרבות כאל אובייקט של צריכה. כל אחד מהם בוחר את אובייקטי התרבות לעצמו לפי הטעם. מתוך יצירות אמנות הקולנוע הם בוחרים סרטי אקשן, קומדיות ומלודרמות, תוך התעלמות מוחלטת מקולנוע רציני, בעייתי. הם בוחרים לעצמם קריאה תואמת, מעוטרת בעטיפות בוהקות ועלילות פשוטות, רחוקות מהמציאות. בשל המוניותם הצרכנים הופכים למחוקקים בתחום תרבות ההמונים, אשר צעד אחר צעד בולעת ודוחקת את התרבות הגבוהה. סופרים, קולנוענים, מלחינים, זמרים, שחקנים, ציירים נאלצים ללכת אחריהם כשורד, להתחנף לטעמיהם, תוך המצאת טריקים שונים, כדי לשמח במשהו ולמשוך צרכנים של תוצרתם. הדבר לעתים קרובות מאוד, אם כי לא תמיד, מוביל לפרופנציה, לפרימיטיביזציה של האמנות.
לא הכל, כמובן, רע גם בצרכן. ברוכשם סחורות איכותיות, הצרכנים מעודדים את התפתחות הכלכלה החדשנית. המון הצרכנים כולל אנשים בעלי טעמים, העדפות, אינטרסים מגוונים ביותר.
בתקופה הסובייטית הביקורת על הצרכנות עזרה לאידיאולוגיה הטוטליטרית להתמודד עם חוסר שביעות הרצון ההולך וגובר של המוני אוכלוסייה גדולים ממחסור בסחורות ההכרחיות ביותר במסחר וממחסור בשירותים ההכרחיים ביותר. בחברה החדשנית המון הצרכנים לא רק מגוון בצורה קיצונית, אלא גם דינמי למדי. ככל שהחברה החדשנית מתפתחת וטכנולוגיות המידע מתפשטות, גדלה המודעות של המון הצרכנים, ואחריה עולה גם הרמה התרבותית של נציגים רבים שלו, מתעדנים הצרכים הרוחניים שלהם, גוברת נטייתם לקליטת רעיונות חדשים. חשיבות עצומה יש למחשביזציה הטוטאלית של החברה החדשנית ולהופעת האינטרנט. האינטרנט לא רק מספק לאנשים מידע מכל הסוגים, כי אם גם
מאפשר לאנשים לתקשר ביניהם ללא תלות במרחקים המפרידים ביניהם, למצוא חברים וחברות חדשים.
אך גם לזה יש צד שלילי משלו, צל. מתרוקנים השורות
של ״נרקומני המחשב״, ילדים אי-אפשר שעות לקרוע מהמחשבים, הם כל כך מחוברים למשחקי המחשב, עד שהם מאבדים קשר עם המציאות ומתחילים לחיות בעולם וירטואלי הנתפס חושית. הם לא רק מקלקלים את עיניהם, כי אם גם רוכשים הפרעות בנפשם המתהווה. מהם, אגב, אינם מפגרים בכך מבוגרים רבים מאוד.
בעיה גדולה בחברה החדשנית המתפתחת מהווה גם השינוי ביחסים האישיים בין האנשים. בחברה הפטריארכלית המסורתית ראש המשפחה היה בהגדרה גבר. לאישה הוקצה מעמד כפוף, גורלה היה לידת ילדים, הטיפול בהם, ניהול משק הבית ופינוק הגבר במין. בחברה החדשנית הכל התהפך. הנשים קיבלו אפשרות לעבוד בתחומים המגוונים ביותר, לקבל השכלה בשווה עם הגברים, רבות מהן רוצות לבנות קריירה, לרכוש סמכויות שלטון בחברות ובמבני המדינה.
זו, ללא ספק, הישג עצום של החברה החדשנית, המקרב אותה למימוש העיקרון ההומניסטי הגדול של שוויון אפשרויות החיים של נשים וגברים. אך במקביל מתחדדות בחדות הבעיות, הקשורות באסימטריה הטבעית של גברים ונשים. אסימטריה זו מתבטאת בהבדלים עקרוניים ביניהם בארגון הגופני, בפסיכולוגיה, בתחום הרגשי, בהעדפות ובשאיפות מיניות. במקום להשלים זה את זה בהרמוניה, גברים ונשים במקרים רבים, אם לא ברוב, מדירים זה את זה הדדית בשל האסימטריות הבלתי-ניתנת-להסרה הזו. כתוצאה מכך יחסיהם, ועל אחת כמה וכמה החיים המשותפים, לעתים קרובות הופכים לסיוט.
גדל מספר הגירושים, הילדים במשפחות חד-הוריות, אימהות חד-הוריות,
אנשים בודדים. לצד המשפחה הגרעינית הקלאסית מופיע שפע של סוגים מגוונים ביותר של תחליפים ליחסי משפחה. ההבדל המרכזי שלהם – היעדר מגורים משותפים קבועים, רכוש משותף ורישום רשמי של הנישואין. חינוך ילדים במשפחות חד-הוריות יכול ליצור בעיות להתפתחותם המלאה, משום שבגיל המוקדם חשובה במיוחד ההשפעה של שני המרכיבים, הנשי והגברי, של ברית ההורים. הסולידריות של האב והאם בתהליך החינוכי חוסמת גחמות וקונפליקטים של ילדים עם ההורים, שלעתים קרובות הם השתקפות של קונפליקטים ביניהם. הילדים מעתיקים בהתנהגותם את ההורים גם את הטוב וגם את הרע, ובונים בהקשר זה מודלים של התנהגותם שלהם.
לעתים קרובות מאוד אנשים, שנפטרו מקשרי המשפחה או אפילו שומרים על שרידים מהם, נכנסים לקשרים מיניים מזדמנים, מרבים להחליף פרטנרים בחיפוש אחר סיפוק מיני. בחברות מסורתיות התנהגות כזו הייתה נתונה לגינוי מוסרי, ואילו בחברה החדשנית היחס של הסובבים לזה נעשה סובלני ומבין. החוגים הדתיים, המונעים על ידי השקפת עולם טרדיציונליסטית, מכשירים זאת כהפקרות, בסברם שהחברה המודרנית שקעה בחטאים ורק פנייה לאמונה הדתית יכולה להציל את האנשים מחיי חטא. אך הדרשות של האהבה הנוצרית משפיעות מעט אפילו על המאמינים. לאחר שיצאו מהכנסייה והרגישו את צדקת הדרשות, הם בכל זאת ממשיכים באורח החיים המקובל עליהם בתנאים שנוצרו.
החירות יוצרת בעיות רבות ויש לה עלויות רבות, אך זו חירות. לאנשים יש זכות בחירה – לשמור על קביעות המשפחה הקלאסית או להיפרד בזמן, אם קשרי המשפחה הפכו להם לכבלים. כמובן, היעדרו של חבר נאמן קבוע מהמין השני, הגר תחת קורת גג אחת ושותף לבעיות החיים, המוכן תמיד לעזרה, לתמיכה, לשיתוף כנה, לעתים קרובות מוליד תחושת בדידות, אבודנות. אבל עדיף
כך, מאשר, תוך ציות למוסר הטרדיציונליסטי או לדוגמות דתיות, לחיות בנישואין שהפכו לכלא, שבו היחסים בין גבר לאישה חדורי שנאה, שבו אין מנוחה מקונפליקטים וסקנדלים מתמידים, מהאשמות הדדיות, שבו כל רגשי אהבה הדדית כבו מזמן והתהפכו להפכם.
והאם סקנדלים של ההורים פוצעים את הילדים פחות ממגורים נפרדים ומפגשים שלווים סדירים להשתתפות בחינוך המשותף? מלחמת הבית משפיעה על האנשים יותר גרוע מאשר בדידות זמנית. ועם זאת יצירת יחסים הרמוניים בין גברים לנשים אפשרית. אפשרי גם חיזוק של משפחות, החיות בחברה החדשנית. אבל זו דרך קשה, המתחילה בבחירה אחראית של פרטנר, נמשכת בפעילות יצירתית משותפת – לא בהכרח בתחום המקצועי – כי אם בעיקר בתחום היצירה העצמית תוך שיתוף הילדים בה. היצירה המשותפת של עצמם ושל הסביבה, הפעילות המשותפת והעמדה המשותפת מול נסיבות החיים הקשות מקרבת בין האנשים יותר טוב מכל דרשות והטפות.
אויב נורא של יחסי המשפחה הוא השעמום, השגרה. הילדים עם בכיים ודרישותיהם הנצחיים, המתרחשים גם בחינוך נכון, מתישים את הנפש של ההורים ומעודדים החלפת סביבה. לכן הופכים הכרחיים יציאות קבועות אל החברה. לעקרונות של יחסי המשפחה החדשים חייבות להפוך החירות והאחריות. בפועל משמעות הדבר שביחסי המשפחה הכרחית גילוי-לב מלא ואיסור מוחלט על קנאה. אנו יודעים כמה קשה זה. זאת ועוד, קשרים מיניים זרים או לפחות חשד בהם הם אזור סיכון ולעתים קרובות הופכים למחריבי המשפחה. אך המציאות היא שיחסים מיניים עם אותו פרטנר במוקדם או במאוחר הופכים לשגרה ואינם מביאים סיפוק הדדי. הכרחי לזכור זאת לאנשים הנכנסים לנישואין.
אך מין בריא הוא אמצעי חשוב להבראת הגוף
והנפש, במיוחד אם הוא מביא לסיפוק הדדי. הוא מביא גם תענוג אסתטי, מהווה פריקה נפשית ומרומם את מצב הרוח. והטבע הביולוגי של האדם דורש ללא הרף גיוון מיני. עצות הפסיכולוגים והסקסולוגים להשגת גיוון במין המשפחתי עוזרות מעט. לכן נעשה הכרחי החלפת פרטנרים במינון, בהסכמה הדדית, בצורות המגוונות ביותר. מה, אנו מטיפים לחוסר-מוסריות גלויה? הירגעו, שומרי המוסר המסורתי! החיים בחברה החדשנית דורשים ויתור על דעות קדומות מיושנות. ההקפדה עליהן הכרחית רק לאנשים בעלי אופי שמרני. אך זו הבחירה שלהם, ולא ציווי קטגורי, החל על כל חברי החברה.
לחברה החדשנית הכרחי מוסר של חירות ואחריות, סובלנות ופשרה, ולא מוסר של איסורים והגבלות, מצוות וחוקי התנהגות נוקשים, ההכרחי בחברה המסורתית והנשען על דוגמות דתיות. אך האדם שאינו משתפר אינו מסוגל לעמוד במשא החירות והאחריות, הוא בוודאי ייכשל במשהו ויהפוך את הטוב לרע, את החירות לכפייה ואת האחריות לסיפוק האגואיזם שלו. רק שיפור פסיכופיזי, מוסרי ויצירתי עצמי קבוע יכול להפוך את האדם למוסרי באמת, הוא מחזק את הנפש וחוסם התפרצויות רגשיות, ביטויי כעס, תורם ליישוב קונפליקטים מספק הדדית, המרעילים את חיי המשפחה. לאמצעי המרכזי של חיזוק המשפחה המודרנית אנו רואים את השיפור העצמי המשותף, כלומר את האבולוציה המכוונת של חיי האדם.
המוסר האבולוציוני מתייחס להפלות בצורה שונה לגמרי, מאשר המוסר הדתי, הטרדיציונליסטי. במדינות רבות ההפלות אסורות בחוק מטעמים דתיים. מהנקודה הדתית
של הראיה ההפלה היא רצח של יציר אלוהים, כלומר פשע, המבוצע בשותפות של האישה ההרה והרופא המבצע את ההפלה. כמובן, היריון בלתי-רצוי הוא ביטוי של חוסר-אחריות של גבר ואישה, הנכנסים לקשר מיני. אך ללמוד לנהל את היחסים המיניים לסיפוק הדדי ובביטחון מלא אינו פשוט. כאן דרוש ניסיון מסוים. ובגיל הצעיר בהתנהגות המינית של אנשים שולטים יותר ההורמונים, מאשר התבונה. ואז נעשה הכרחי ההפלה, שנידונה על ידי החשיבה הטרדיציונליסטית.
לבצע הפלה בכל זאת עדיף, מאשר להביא ילד בלתי-רצוי. כמובן, ההפלה אינה משפיעה טוב על בריאות האישה, אך מה נעשה. מהנקודה האבולוציונית של הראיה, בניגוד לדתית, העובר האנושי הוא רק התחלה של התהוות האדם, ולא האדם עצמו. הוא כרגע מהווה אוסף של תאים מתרבים, הממוקם בגוף האישה ושייך לגוף זה. בחברה חופשית לאישה זכות לנהוג בגופה. זו זכותה הבלתי-ניתנת-להפרדה והקדושה.
אנו רואים, שכל מכלול הבעיות של החברה החדשנית קשור הן בחוסר-השלמות, בחולשת ההתפתחות של חברה זו בשלב המודרני, והן בחוסר-שלמותו של האדם, בחוסר ידיעת חייו, בחוסר הידיעה ובאי-הרצון לשפר את עצמו ולהפוך את המציאות הסובבת בצורה הומניסטית. אנשים לא-מושלמים נכנסים ליחסים לא-מושלמים, מגיבים באופן לא-מושלם לנסיבות הסובבות ומחריפים את חוסר-השלמות של החברה, שבה הם חיים.
הנשיות, הדינמיות והבעייתיות של החברה החדשנית המודרנית משפיעה באופן מעיק על הנפש של האדם, מולידה פחדים שונים, פוביות, סטרסים כרוניים, פוצעת את מערכת העצבים, גורמת למחלות עצבים מגוונות ואף לנפשיות. אנשים שואפים להימלט מהמציאות, להסיר
את הסטרסים בכל דרך שהיא – על ידי שקיעה במציאות וירטואלית, בצריכת אלכוהול או סמים, בפולחנים דתיים אורתודוקסיים או בלתי-אורתודוקסיים וכו'. גוברת ומתפשטת בקרב המוני האנשים השאיפה לפחות בחלקה לחזור אל החברה המסורתית, להכפיף את עצמם לכוח חיצוני כלשהו, להשפעה פטרנליסטית.
משאות החירות, עלויותיה מביאים לתופעה המונית של בריחה מהחירות, שנחקרה לעומק בפסיכואנליזה של אריך פרום. אנשים חווים צורך בהשתייכות לחמולה כלשהי, לקהילה, המסוגלת לפצות על בדידותם האקזיסטנציאלית. גובר ומתפשט בקרב המוני האנשים חוסר-האמון והיחס החשדני להתקדמות, למדע, למסקנות ההשקפתיות שלו, ולאבולוציוניזם במיוחד. חוסר-אמון זה מלהיטים הטרדיציונליסטים הפילוסופיים, הקריאציוניסטים, שלא מפספסים הזדמנות, כלשונו של האבולוציוניסט האנגלי ריצ'רד דוקינס, ״לרמוס את השדה המדעי הירוק במגפיהם המלוכלכים״.
הדתות העולמיות אינן מספקות תושבים רבים של חברות חדשניות דווקא במסורתיותן, בכך שהן מטיפות אותו דבר במשך אלפי שנים. הם דורשים מסורתיות, אך רוצים בה גם משהו חדש, חריף, עם פלפל. והם נזרקים אל חיק כתות הנסתר החדשות, שמבטיחות קשר עם כוחות על-טבעיים בקלות ובמהירות, כביכול, ביעילות ובחדשנות. כתות חדשות כאלה גוררות לשורותיהן מיליוני מאמינים בכל העולם, יוצריהן צוברים הון של מיליונים. הכתות החדשות מתפתחות לפי עקרונות שיווק רשתי, ומתפשטות בעולם כמו גרורות.
חלק מהכתות מהוות איום ממשי על הסדר הציבורי. אלה מה שנקרא כתות טוטליטריות. דוגמאות – ״האחווה הלבנה״ ברוסיה ובאוקראינה, ״אום שינריקיו״ ביפן.
נפוצות מאוד גם אמונות קוואזי-דתיות,
המתחפשות למדע. אלה מה שנקרא פראמדע, שלפי מהותו הוא מדע-מדומה, ובמידה ניכרת – אנטי-מדע. הפראמדע עוסק בתופעות מה שנקרא פראנורמליות, כלומר כאלה, שקשה מאוד לצפות בהן ולחקרן ניסויית, משום שהן אינן קיימות בטבע. פראמדענים רבים, תוך רכישת תוארי מדען במדעים טכניים, טבעיים או פילוסופיים, חוקרים עשרות שנים תופעות פראנורמליות, בתקווה להוכיח את קיומן.
הם חושבים עצמם למהפכנים במדע, לגאונים בלתי-מוכרים, תוך שהם מחניפים במחקריהם המדעיים-למראה לשרלטנות ובורות. לתופעות הפראנורמליות, הנחקרות על ידם, שייכות קריאה והעברה של מחשבות למרחק (תופעות פראפסיכולוגיות), הזזת חפצים במאמצי מחשבה (טלקינזיס), ראיית אצבעות (פרוסקופיה), מעבר דרך קירות והעברת גופים למרחקים גדולים (טלפורטציה), צפייה וניבוי העתיד (ראיית-הנסתר), אפקטים רעשיים ואחרים בלתי-מזוהים בדיור (פולטרגייסט), עצמים מעופפים בלתי-מזוהים (עב״ם), המתפרשים כפלישה של חייזרים, וכן חטיפת אנשים על ידם, פראפנומנים, הכלולים בתורה שלפיה חייזרים הגיעו לכדור הארץ בעבר הרחוק והתערבותם הניחה את היסודות של הציוויליזציה הטכנוגנית וכו'.
לבחינה בלתי-משוחדת ברור לחלוטין שכל אלה והפראפנומנים הדומים להם מייצגים תופעות על-טבעיות, שהם מייצגים דימויים של מיתולוגיה מיוחדת, שבעידן המדע קיבלה צורה מדעית-למראה ומתחפשת למדע, תוך התכסות בסמכותו. מובן שתופעות פראנורמליות לא יכולות היו להיווצר אבולוציונית, שהאמונה בהן סותרת את כל הידע, שהושג על ידי הפיזיקה, המכניקה, הפסיכולוגיה המדעית, ושבאמונה זו טבוע אנטי-אבולוציוניזם אגרסיבי ובור למדי.
כך, האגדות על חטיפת אנשים בידי חייזרים משחזרות בדיוק את הסיפורים הקדומים על מכשפים וערפדים. הסופר-הרפתקן האמריקאי אריך פון דניקן בזמנו הרוויח מיליוני דולרים ממכירת הספרים ״זיכרונות על העתיד״, ״זריעה וקוסמוס״ ועשרות אחרים, שרכשו פופולריות עצומה בקרב אוהבי המיתולוגיה המדעית-למראה. אין, כנראה, מדע כזה, שעליו לא הייתה טפילה הפראמדע. כך, הפראפסיכולוגיה מייצגת פסיכולוגיה מעוותת, תיאוריית הטלקינזיס והטלפורטציה – פיזיקה ומכניקה מדומות, הפרוסקופיה – פיזיולוגיה מדומה, תיאוריית ראיית-הנסתר – פרוגנוסטיקה מיתולוגית, האסטרולוגיה – אסטרונומיה מדומה, האלכימיה – כימיה מדומה, תיאוריית העב״ם – אסטרונאוטיקה מדומה, תורתו של פון דניקן – היסטוריה מדומה אנטי-אבולוציונית וכו'. להיסטוריה המדומה שייכים גם כתבים רבים של המתמטיקאי פומנקו.
מדוע אם כן המוני אנשים גדולים קונים את הטריקים הזולים האלה? מדוע נשים כל כך נופלות בתחזיות אסטרולוגיות ובהבלים של מגדות עתידות ורואי-הנסתר? כיצד יכול אדם שפוי להאמין שמיקום הכוכבים והקבוצות, הנמצאים במרחקים עצומים מכדור הארץ, מסוגל בדרך כלשהי להשפיע על מסלול החיים של אנשים, שנולדו ביום מסוים בשנה, תוך התחשבות בכך שהשנים עצמן נקבעות בסיבוב כדור הארץ סביב השמש? והרי כל האנשים האלה – אינם משוגעים, הם בדרכם החיים מתנהגים באופן נורמלי ופרגמטי למדי, בוחרים בעצמם את הדרך הזו ואינם נכנעים לצו הכוכבים. המשיכה של אנשים לעל-טבעי, כולל גם בצורה מדעית-למראה, מוסברת באי-הוודאות של הקיום האנושי, בתלותו בנסיבות חיצוניות שאינן נשלטות על ידי האדם.
הנסיבות האלה בתודעת האנשים מימי קדם מוצגות כמיסטיות וגורליות, מיסטופיקציות ומופיעות בתפקיד כוחות על-טבעיים, שעליהם ניתן להשפיע רק באמצעות פעולות מאגיות אי-רציונליות באותה מידה. אי-הוודאות
של קיום האדם בחברה החדשנית אפילו גבוהה משמעותית, מאשר בחברה המסורתית. האדם נמצא תחת הגנת הרפואה המודרנית, יש לו אמצעים מובטחים לחיים, במקרה הגרוע, בצורת עזרה סוציאלית. אך האדם הלא-מושלם עדיין תלוי מדי בנסיבות, הוא אינו יכול לווסת ביעילות את יחסיו עימן. האדם של החברה החדשנית במסה שלו עדיין טרדיציונליסטי מדי, מסורתי, עוין לחדשנות. זה גם מה שגורם לצרכו בבריחה מהמורכבויות של החברה החדשנית אל אימוץ של צורות שונות של אמונה בעל-טבעי.
האנשים חיים הרחק מהמדע, מחיפושיו והישגיו הבלתי-נלאים. הם רק נהנים מפירותיו. אפילו מדענים, העוסקים בענפי מדע מיוחדים שונים, לעתים קרובות אינם מכירים כלל את המדע בשלמותו העצומה. לכן מסת האנשים, כולל גם כמה מדענים, נוטה למיתולוגיזציה של המדע ולהפיכתו בתודעתם למעין דמוי של טקס מאגי. מידע על חיפושים מדעיים והישגים שאבי האנשים בעיקר מספרים מדעיים-פופולריים ומתוכניות טלוויזיה. בהם הישגים מדעיים מוגשים בעטיפה שיווקית, ונראים כמעין נסים, מתובלים בהבטחות לנסים גדולים עוד יותר בעתיד. כך, מביוטכנולוגיה והנדסה גנטית מצפים ליצירה בעתיד הלא-רחוק של יצורים חיים, שתוכננו על ידי האדם, של איברים אנושיים להחלפת חלקי גוף שהזדקנו או חולים ללא-מרפא וכו'. אז מדוע שלא להאמין בנסים, שהובטחו על ידי הפראמדע?
כתבנו את הספר הזה כדי שאנשים, לאחר שיקראו אותו, יבינו מהו באמת העולם, הנגלה לפני המדע, כיצד הוא מתפתח אבולוציונית וכיצד יכול להתפתח האדם, המסוגל להשפיע באופן חיובי על האבולוציה של העולם האנושי. המציאות קשה, אך זו המציאות. אנו יכולים לשפר אותה בעקביות, תוך השקעת מאמצים לא מבוטלים. אנשים, החיים באשליות, הנמלטים
מהמציאות, מאבדים את היכולת לשפר את חייהם הממשיים ואת חייהם של האנשים הסובבים אותם. כתוצאה מכך המציאות מופיעה לפניהם עוד יותר אכזרית, מאשר היא באמת. האבולוציוניזם האוניברסלי נועד לא רק כדי לתת למדע חוט מנחה לחיפוש יצירתי, כי אם גם כדי לעזור לאנשים להיפטר מאשליות, המתאימות לחיים בחברה הקפואה.
אי-אפשר שלא לומר גם על המיתולוגיה הפראפוליטית, הנפוצה בכל העולם, אך פופולריות ואגרסיביות מיוחדת רכשה ברוסיה הפוסט-סובייטית, ומעכבת ברצינות את התפתחותה החדשנית. כאן הפופולריות שלה ניזונה מקריסת השאיפות האימפריאליות, מחיוניות המסורות הסובייטיות וממרירות השכבות השוליות, כולל גם שוליים מהאינטליגנציה, שמתוך התמורות שאירעו, בעל כורחם, נקרעו מ״גן העדן״ הסובייטי השבע והנח, והושלכו אל האדמה החוטאת. מיתולוגיה כזו מייצגת דוגמה טיפוסית של בריחה מהחירות וביטוי של מנטליות אנטי-קפיטליסטית.
לפראמדע צמודה ישירות מה שנקרא קונספירולוגיה, כלומר תורה על כך שההיסטוריה נעשית על ידי כוחות נסתרים, אפלים, מיסטיים, מזיקים, דמוניים, המפעילים השפעה על מדינאים לגיטימיים למימוש אינטרסים אגואיסטיים שלהם. למספר כוחות כאלה מיוחסים ארגונים סודיים, מוסווים היטב, של הבונים החופשיים, וכן יהודים, שכביכול שואפים להקים מדינת עולם תחת שלטונם ולשם כך חודרים בחשאי למבני המדינה של מדינות שונות.
לתפקיד הנבל הקונספירולוגי הראשי הועלה המיליארדר האמריקאי ממוצא יהודי דייוויד רוקפלר, שעל כספו הקים את מה שנקרא מועדון בילדרברג במטרה לדון בבעיות הגלובליות של המודרניות ובאפשרויות ליצירת, לפתרונן, ממשלה עולמית, פרלמנט,
משטרה אקולוגית ומבנים אנטי-טרוריסטיים.
כיוון חשוב של המיתולוגיה הפראפוליטית המודרנית הוא האנטי-אמריקניזם הלוחמני. החוגים השולטים של ארה״ב מואשמים בשאיפה להשתלטות עולמית, בפעילות חתרנית נגד רוסיה ובעלות בריתה, בפיתוח תוקפנות בקנה מידה גלובלי למימוש אינטרסים רווחיים שלהם והשגת גישה למשאבי נפט וחומרי גלם אחרים. המשטרים הדיקטטוריים הפושעיים של מנואל נורייגה בפנמה, סלובודן מילושביץ' בסרביה, סדאם חוסיין בעיראק, הטליבאן באפגניסטן מוצגים ככבשים תמימים, קורבנות תוקפנות, לוחמי עצמאות. עוצמתה והתפתחותה הכלכלית של ארה״ב מוסברות בכך שהאמריקאים מוציאים בכמויות עצומות דולרים, ומכיוון שדווקא הדולר התקבל כמטבע עולמי, אמריקה מתעשרת, פשוט בכך שהיא מדפיסה שטרות ירוקים.
לאגדות כאלה מאמינים אפילו כמה מדענים ופילוסופים גדולים. הנסיבות, שבזכות התפתחות ממושכת של עסקים, השקעות ענק במדע, בכלכלה חדשנית ארה״ב השיגה עליונות טכנולוגית והתרחקה משמעותית בהקשר זה ממדינות אחרות, כאילו אינן ידועות למפיצי המיתוסים האלה. שיהשוו את מצב המדע בארה״ב וברוסיה, שבה על מחקרים ניסיוניים מוציאים סכומים זעומים, ומדענים בקושי מכסים את ההוצאות. אין פלא, שמדענים מכל מדינות העולם מקבלים הזמנות לעבודה בארה״ב, שבה נוצרים להם תנאים נורמליים לעבודה ולחיים.
ואילו מפיצי המיתוסים אינם מוותרים כלל על סחורות אמריקאיות, שהן מוצרים של טכנולוגיות גבוהות. נזכיר, שסחורות סיניות זולות מיוצרות ברוב המקרים בטכנולוגיות, שפותחו ואושרו בארה״ב. אגב, זילות הסחורות הסיניות מוסברת בניצול אכזרי של עובדי המפעלים הסיניים, אשר מזמן עבר אל העבר והפך
לבלתי-מותר במדינה מתורבתת.
דווקא בארה״ב הומצא והופעל האינטרנט, שפתח לכל העולם את הכניסה לעידן המידע. מעניין, כיצד היו נראים המחשבים ומערכות המידע שלנו, אלמלא הפיתוחים האמריקאים?
אגב, נדע זאת, אם נשווה מחשבים, שיוצרו בארה״ב בעת פעולת האמברגו על אספקתם לברית המועצות, עם מחשב ה-מין
״מינסק-1״, שהיה התוצאה המתקדמת ביותר של המחשבה המדעית-טכנית הסובייטית והתפשט בכל המחנה הסוציאליסטי. ואילו בברית המועצות יוצרו בשווה לארה״ב טילים בליסטיים טובים ופצצות מימן על חשבון הגירעון הקבוע של סחורות צריכה עממיות.
יש לציין, שהאנטי-אמריקניזם נפוץ במידה רחבה גם במערב אירופה, אך מסיבה אחרת לגמרי. אירופאים רבים נדחים מהיהירות של אמריקאים מסוימים, שאיתם הם נכנסים לקשרים עסקיים, מחוסר-התרבות ההומניטארי שלהם לעתים, מצרות האינטרסים, מההרגל למדוד הכול במספר הדולרים, מהפרגמטיזם המזויף. אנו רחוקים מאידיאליזציה של ארה״ב. מדינה זו, כמו כל מדינה אחרת, נמצאת תחת כובד ענק של אינספור בעיות שהצטברו. אך כעת היא המנהיגה העולמית הבלתי-מותנית בהתפתחות הכלכלה החדשנית והחברה החדשנית. ולאליטה הרוסית, אם היא באמת ובתמים מתכוונת לתרום להתפתחות החדשנית של רוסיה, הגיע הזמן לוותר על המיתוסים של האנטי-אמריקניזם ולהתאים למציאות הרוסית כמה מנגנונים, שפועלים מזמן בארה״ב והכרחיים באבולוציה של כל חברה חדשנית.
מיתוס נפוץ במידה רחבה בכל העולם הוא הייצוג על אודות המהות המזיקה של התאגידים הטרנס-לאומיים. חדשות סנסציוניות על פעילות לא-נקייה, או אפילו פושעת, של נציגי תאגידים בודדים מתפשטות מיד על כל התאגידים הטרנס-לאומיים וגורמות לאנשים הנתונים לפוביות
מצב של אימה מיסטית. פוביית התאגידים הטרנס-לאומיים קרובה מאוד במקורה לקונספירולוגיה. התרחיש של מיתוסים כאלה פשוט וחסר-יומרה: שם, מאחורי גורדי שחקים מזוגגים, מתאספים ארגונים של עשירים, שרק חושבים כיצד לסחוט על חשבון מדינות אחרות הכנסות-על נוספות. הם מלכלכים את הסביבה של המדינות, שבהן עובדים הסניפים שלהם, הם מעבירים למדינות אלה פסולת רעילה ומסוכנת-קרינה של ייצורם וכו'. אכן, כך קורה לפעמים, אך ההסקה המיתולוגית הופכת בקלות את ה״לפעמים״ ל״תמיד״.
מפיצי המיתוס הזה עוצמים בקפידה את עיניהם בפני העובדה, שהאנושות חייבת לתאגידים הטרנס-לאומיים לא רק סחורות מעולות, המתפשטות בכל העולם, כי אם גם את הרמה הכללית של ההתפתחות הטכנולוגית, שהושגה בחברה החדשנית המודרנית. טכנולוגיות גבוהות, שפותחו על ידי מדענים במעבדות התאגידים הטרנס-לאומיים, משמשות במפעלים גם ברוסיה, גם בסין, וגם במדינות הכי לא-מפותחות.
התאגידים הטרנס-לאומיים מוציאים על מחקרים מדעיים בתחום שבחרו מיליארדי דולרים, מה שלא יכולות להרשות לעצמן אפילו ממשלות המדינות המפותחות ביותר, השומרות על כספי משלמי המסים. עושים זאת התאגידים הטרנס-לאומיים לא מתוך אהבה לאנושות הסובלת, כי אם לניצחון בתחרות החריפה, במרוץ ההקדמה עם תאגידים אחרים. צרכני המיתוסים מכנים אותם מונופולים, תוך אי-הבנה מוחלטת או אי-רצון להבין, באיזו תחרות נוקשה מתרחש מאבקם להישרדות והשגת רווחים.
אחד המיתוסים המזיקים, הנבלים והמביישים ביותר, המפריעים להתפתחות החברה החדשנית, הוא המיתוס על מה שנקרא ״מיליארד הזהב״. מיתוס זה מטופח בפעילות רבה ברוסיה המודרנית. תומכי מיתולוגיה זו, בהתבססם על מספרים שנבחרו במיוחד, טוענים שאוכלוסיית המדינות המפותחות ביותר, המהווה ביחד את ״מיליארד הזהב״ הזה,
חיה לא לפי יכולתה, על חשבון ניכוס משאבי המדינות הפחות-מפותחות, שהיא בונה את רווחתה על עומס מופרז על הביוספירה, על זיהומה בפלטות תעשייתיות ומכוניות של כל כדור הארץ.
מכאן נעשית המסקנה, שהכניסה של אוכלוסיית המדינות האחרות ל״מיליארד הזהב״ סגורה לעולם, שאם מדינות אחרות היו עולות ברווחתן לרמת ״מיליארד הזהב״, כוכב הלכת היה נלכד באסון אקולוגי. ומסקנה אחרת, מאיימת עוד יותר: המדינות המפותחות ביותר מבחינה תעשייתית, דמוקרטית וחברתית עצם רווחתן סוגרת את הדרך להתפתחות לכל שאר מיליארדי תושבי כדור הארץ.
קשה לקבוע, מה יותר בבנייה המדעית-למראה הזו – קנאה, שנאה לדמוקרטיה או הצדקה של הפיגור של מדינתו. על ניצול חסר-רחמים של משאבי טבע מדברים ברוסיה – מדינה, אחת העשירות ביותר במשאבי טבע. האם לא מוטב היה להשתמש ברוב הכספים העצומים, המתקבלים ממכירת מקורות אנרגיה, לצרכי פיתוח במקום לאכול אותם ולהעשיר את צמרת האליטה הבירוקרטית? ואז, אולי, אחרי זמן מה יהפכו ל״מוזהבים״ מיליוני אזרחים רוסים, ויקנאו בהם, תוך הצבעה עליהם כחלק ה״מוזהב״ של האנושות.
הביורוקרטיזם, השחיתות, הדיכוי של היזמות, המיושנות של מכונת המדינה, השכיחות במנטליות של מיתוסים ודעות קדומות טרדיציונליסטיים – זה מה שמפריע לרוסיה להיכנס למספר המדינות המפותחות ביותר, ולא החברה החדשנית של מדינות
״מיליארד הזהב״. והאם יש ברוסיה מעט אנשים, החיים ברמה של
״מיליארד הזהב״? מתפתח ומתרחב ״המעמד הבינוני״, אנשים נמרצים, על אף כל המחסומים הביורוקרטיים, מעלים את רווחתם, פותחים מקומות עבודה חדשים, מייצרים סחורות מועילות.
העסקים ברוסיה קרימינליזציים מאוד. והעסקים המתורבתים סובלים משני צדדים – מהביורוקרטיה ומהפשע. אך האשם בכך אינו
״מיליארד הזהב״ המיתי, כי אם הסדרים הרוסיים המסורתיים, שכבר הולידו בעבר את מפלצת הדיקטטורה הקומוניסטית וממשיכים ממש לחנוק, ״למשוך ולא לתת״ את התפתחות החברה החדשנית במדינה שלהם. והמיתוס על ״מיליארד הזהב״ עוזר היטב לחניקת כל החדש הזה.
לאנשים הכרחי לפקוח את העיניים ולהפסיק לשעשע את עצמם במיתוסים ואשליות. אחרת הם הופכים לקורבנות של החברה החדשנית, המתפתחת כזו או אחרת, ולא ליוצריה החופשיים והאחראיים. עם כל בעיותיה המודרניות, מורכבויותיה וסתירותיה החברה החדשנית פותחת לפני האדם סיכויים מרתקים. צריך לדעת לנצל את הסיכויים האלה, תוך שיפור עצמם וחברתם.
==== האבולוציוניזם האוניברסלי והגישה האבולוציונית-הגיוסית ====
הגישה האבולוציונית-הגיוסית שהצענו היא ניסיון לשפר את מערכת האבולוציוניזם האוניברסלי, תוך הכנסת מושגים וכלים מתודולוגיים חדשים לתוכה. כאן הכרחי לעבור מה״אנחנו״ המקובל בהבעת עמדת המחבר לכנוי האישי ״אני״. נולדתי לעולם הזה בלתי-בר-קיום לחלוטין, כשהייתי נתון ללא-הרף לכאבים ומחלות, ולפני זמן רב לא הייתי כבר בעולם, אלמלא העבודה היומיומית העקשנית על שחזור פעילות תקינה של כל איבר, של כל מערכת של האורגניזם.
החלו צרותי מרגע הלידה עצמה. לעובר שלי הייתה ראש גדול באופן לא-פרופורציונלי, ולא יכולתי בשום פנים במשך כמה ימים ולילות להיחלץ לעולם הזה, תוך ייסורים מוחלטים של אמי. כבר רצו להוציא אותי בניתוח, בחתך קיסרי, שלאחריו בקושי רב הייתי שורד. אך לעזרה בא קרובנו, גניקולוג מנוסה. סיפרו לי, שהוא ביצע איזו פעולה אסורה, ולבסוף נולדתי. נכון, לאמי לאחר מכן שמו תפרים רבים.
לאחר לידה כזו חליתי כל הזמן, בלא-הפסקה. לא הייתה מחלת ילדים כזו, שלא חליתי בה. נורא היה במיוחד מה שנקרא שיעול נובח, שהתעורר בהצטננויות בלתי-פוסקות, ובהופעתו נחנקתי בלילות ולא יכולתי לישון. עזרה רק שאיפת אדים מעל הקומקום דרך צינורית נייר, אך אחרי זמן מה הכל התחיל מהתחלה.
ככל שהתבגרתי, נחתו עלי מחלות חדשות וחדשות. עוד העצמתי אותן באורח חיי הלא-נכון. משהוסרחתי לקריאה מגיל מוקדם, חלמתי רק על כך, איך מהר יותר לעשות את השיעורים ולשקוע בספר. צמא בלתי-נלאה לידע השתלט עלי ולא עזב אותי כל החיים. האם מפליא, שהתחילו אצלי כאבי ראש גיהנומיים, והחיים הפכו לסבל רצוף. לא עזבו אותי גם מחלות אחרות, שהוחרפו באורח החיים היושבני.
רק בגיל 23, כשסיימתי את האוניברסיטה, הבנתי שכך אי-אפשר להמשיך. עד אז בדוגמאות רבות כבר ידעתי, שרופאים אינם יכולים לעזור לי. הם מטפלים ומטפלים באורגניזם בלתי-מתאים לחיים לחלוטין, אך להפוך אותו לבר-קיום ובריא יכול רק אני עצמי ואף אחד אחר. ונטלתי על עצמי את העבודה הקשה והמגעילה למדי מבחינתי בתחילתה על עצמי, תוך ניתוק עצמי מהספרים במאמץ עצום. בתקופה זו נאלצתי לנסוע לכפר לפי ההפצה, שבו לימדתי היסטוריה ומדעי החברה בבית ספר. החיים בכפר היו עבורי מיוסרים בצורה שלא-אתאר, משום שנמנעתי מהנוחות העירונית ההכרחית לי בשל מחלתנותי, והעיקר, לא יכולתי לבקר בספריות הגדולות.
במהרה רכשתי ברונכיטיס קשה ביותר וחזרתי לעיר, לאחר שעבדתי בכפר רק שנה אחת. הצלחתי להתקבל כמרצה לאסתטיקה טכנית בבית ספר מקצועי-טכני. אך זה היה בית הספר ההוליגני ביותר בעיר. בימי קבלת המשכורת התלמידים השתכרו ושברו את החלונות בכל הרובע. המורות, לאחר שיעורים שבהם התעללו בהן
תלמידים בריאים וחזקים, לא פעם בכו בחדר המורים.
אחד המאסטרים של ההכשרה היצרנית, שהוערך מאוד על ידי ההנהלה על המשמעת המופתית, ששררה בקבוצה שבפיקוחו, הנחיל משמעת זו בדרך לא-אורתודוקסית למדי. בהיותו איש חזק בצורה בלתי-רגילה, הוא פשוט הוריד את חגורת המכנסיים והצליף בתלמידים שחטאו על החלק האחורי. הייתי צריך איכשהו לשרוד בתנאים הפראיים האלה. ומצאתי מוצא. לאחר שהסברתי במהירות את החומר החדש לפי תוכנית הלימודים, וראיתי שתשומת הלב של התלמידים מתחילה לברוח, רוב זמן השיעור סיפרתי להם סיפורים מעניינים מתוך הספרים שקראתי.
השקט היה כזה, שזבוב שעף יכול היה להיראות כרעם. המנהל והרשמית, שהציצו שוב ושוב לקהל, כל הזמן חקרו אותי אחרי השיעורים: ״כיצד אתה משיג משמעת כזו? אתה מכה אותם?״ מה יכולתי לומר להם? מודה אני, עניתי: ״מה פתאום, הרי אני פדגוג. כיצד אוכל להכות את תלמידיי. פשוט אני רותק את תשומת לבם בהצגה מעניינת ופופולרית של החומר״. אגב, לא אעמיס עוד על הקוראים בסיפור צרותי (נזכיר, שכך נקרא ספרו של הפילוסוף-הרציונליסט הצרפתי הנפלא של ימי הביניים, אבלר). צרותי נמשכו במשך כל תקופת ברז'נייב, ולאחר מכן אנדרופוב וצ'רננקו בהיסטוריה הסובייטית.
אומר רק, שתחת אנדרופוב כמעט ונפלתי למחנות המורדוביים הנוראים, שבהם אנשים לא שרדו. ב-1984 (נזכיר, שכך נקרא הרומן הידוע של אורוול על זוועות הסוציאליזם) התחלתי להתכתב עם חבר, שעבר לעיר הליטאית קלייפדה. ידעתי, שהמכתבים נבדקים על ידי עובדי הקג״ב, אך הכוח לסבול את האיוולת הסובבת כבר לא היה. היה צורך לחלוק את מחשבותיי עם אדם אמין ומבין. בנוסף, כתבתי ספר, שבו על בסיס ניתוח מקורות רבים ותצפיות משלי קבעתי מסקנה בלתי-מעורערת: השלטון הסובייטי לא יקיים יותר מעשר שנים. ספר זה
התחיל להתפזר בסאמיזדאת.
והנה אחרי זמן מה במכון, שבו עבדתי, הגיעו שני קציני קג״ב, אחד מהם בדרגת קולונל, והשני – קפטן. הם זימנו אותי למשרדו של הקומנדנט של הבניין הראשי והציגו לי חבילת צילומי-העתק של מכתביי לחבר וקטעים מספרי עם הפסאז'ים האנטי-סובייטיים הצבעוניים ביותר. החקירות נמשכו גם בהמשך, כבר בבניין הקג״ב. הציגו לי מסמכים, שמהם עלה שמתכוננים לעצור אותי, לשפוט אותי ולדון אותי למאסר במחנות המורדוביים, שבהם הוחזקו הדיסידנטים הפעילים ביותר. אך ב-1985 לשלטון הגיע גורבצ'וב, ואת עובדי הקג״ב לא ראיתי עוד, לשמחתי הרבה.
מכל הצרות והאי-סדרים האלה הצילו אותי העבודה על עצמי ועל ההבנה היצירתית של המתרחש בעולם. התרגולים הסדירים של השיפור הפסיכופיזי העצמי החלו להניב פירות. התאזן הרצון, עלתה העמידות לסטרסים, החלו לסגת המחלות. כל זה אני אומר לא כדי שהקוראים יזדהו עמי, כי אם כדי להראות, באיזו סביבה נאלצתי ליצור את ראשית המדע על יצירת הבריאות. והבריאות סוף סוף הגיעה אחרי שבע שנים מתחילת העבודה.
תוך עיסוק בריפוי עצמי, במקביל קראתי ולמדתי רבות את הספרות בבעיות, הקשורות באורח חיים בריא, שולטתי במכלולי אימון שונים, בדקתי את פעולתם בפועל. בהדרגה הצטברו ידע וניסיון, ולעתים קרובות יותר נודעו גם מיוחדות האורגניזם שלי. זה התאים לאמרה היוונית-העתיקה הידועה, האהובה על הפילוסופים: כדי להכיר טוב יותר את העולם, הכר את עצמך. או, כפי שאמר הפילוסוף הסיני הגדול, מייסד אסכולת הטאואיזם לאו-דזה: מי שמכיר את עצמו, יכול להכיר את העולם, מבלי לצאת מחצרו.
הרעיון המרכזי, שהנחתי בסינתזה שעשיתי של מסורות המערב והמזרח של ריפוי עצמי, היה רעיון הגיוס.
מההתחלה עצמה הבנתי, שאם אני רוצה להשיג עבודה תקינה של איברי המותשים ממחלות, עלי לגייס אותם למלחמה נגד פגמיהם באמצעות השקעה בהם של עבודה ביולוגית-אקטיבית מסוימת ושל עבודה אנושית מכוונת. רעיון זה והוא שנעשה לתא הראשוני של הגישה האבולוציונית-הגיוסית ושל תיאוריית האבולוציה הכללית, שהוצעה בהמשך על בסיסה. למעשה, הדיבור היה בתקופה זו על אבולוציה מכוונת של האורגניזם והנפש האנושיים באונטוגנזה.
במהרה נולדו לי ילדים – ילד וילדה, מישנקה וליזונקה. בניגוד אלי, הם היו ילדים בריאים לחלוטין. אף על פי כן, מגיל שבעה ימים התחלתי להתאמן איתם לחיזוק בריאותם. השתמשתי בעיסוי, עבדתי איתם לפי מערכת אימונים של תינוקות, שאושרה ברפואה, ולאחר מכן של ילדים צעירים, המצאתי תרגילים חדשים ומועילים. בגיל המוקדם ביותר הם ערכו איתי טיולים ארוכים ביער, שצמח לא הרחק מדירתנו. גייסתי את ילדיי לחיים בריאים. הם מוקדם יותר מילדים אחרים התחילו ללכת ולדבר.
אוי, הזמן הבלתי-נמנע זורם מהר מדי, הילדים התבגרו ועזבו לחו״ל. ליזה עברה לאיטליה וחיה ברומא, מישה עם אשתו הביאו לעולם ארבעה ילדים – שני בנים ושתי בנות. יהי שלום ובריאות עמם! חושב אני, שזה היה הניסיון הראשון של שיפור פסיכופיזי של ילדים מגיל המוקדם ביותר. לפחות ניסויים אחרים אינם ידועים לי.
משהושגו תוצאות חיוביות מהניסוי רב-השנים שלי על גיוס האורגניזם האנושי לתפקוד בריא, התחלתי לחשוב על מהות תהליכי הגיוס ומשמעותם בטבע ובחברה. לכך הביא אותי דווקא הניסוי שלי על עצמי, על ילדיי ועל כמה תלמידים, שכמוני, תוך התעמלות סדירה, נפטרו ממחלותיהם. זה היה, ללא ספק, ניסוי פילוסופי, שמטרתו הייתה הכרת
של אפשרויותיי והבנת ההוויה האנושית. הפילוסופיה מעולם לא הייתה מדע ניסויי, ואף על פי שהנסיבות החיצוניות לא פעם מעמידות אותנו בסיטואציות ניסוייות, ניסוי פעיל של שינוי מחודש אבולוציוני של החיים יכול ללמד אותנו הרבה.
תוך ניתוח תוצאות הניסוי הזה, חשבתי כך: אם גיוס האורגניזם לעבודה ביולוגית-אקטיבית, בעלת משמעות אבולוציונית יכול להשיב סדר באורגניזם הזה, פירושו של דבר, שלגורם הגיוס יש משמעות גדולה הרבה יותר באבולוציה, ממה שיוחסה לו בעבר. מילדותי התעניינתי ללא הרף בהיסטוריה העולמית. שיטת עבודתי עם הספרות קשורה בכך, שלעולם איני סומך על מקור אחד. לפני שאבטא איזו שיפוט, עלי ללמוד את כל הספרות העומדת לרשותי. עזרה שלא-תסולא בפז בכך נותנות לי תערוכות החיבורים החדשים של הספריות הגדולות, שאני מבקר בהן בקביעות משנת 1974. אין לי תענוג גדול יותר מאשר להזין את המוח במידע מגוון. זה אפילו טעים יותר מהמזון המובחר ביותר.
תוך לימוד הספרות ההיסטורית המגוונת, השתכנעתי איזה תפקיד עצום ממלאות באבולוציה של חברות שונות תהליכי הגיוס והמבנים הקשורים בהם. גיוס כוחות למלחמה, גיוס אנשים לעבודות במשקים, גיוס הרוח למימוש פעולות בעלות משמעות היסטורית, רפורמות גיוס, עליות וירידות של פוטנציאל הגיוס של החברה בהיווצרות איומים חיצוניים ובהתפשטות לשטחים, שנכבשו על ידי חברות אחרות – לכל זה יש משמעות עצומה בהיסטוריה. וכל זה דורש עיצוב ארגוני על בסיס יצירת מבני גיוס, הבנויים באופן מסוים.
מכאן היה רק צעד להבנה, שמבנים אלה הם גנרטורים של סדר גם בתחום הממלכתי, וגם בצבאי, וגם בכלכלה. המדינה עצמה אינה אלא מבנה גיוס של הרמה הגבוהה ביותר, המחולל סדר בחברה ו
מגייס את כוחות החברה לפתרון בעיותיה. כל אליטה, המתבלטת מהחברה בנסיבות היסטוריות קונקרטיות, נוצרת במידה רבה מאוד כצוות שירות של מבנה הגיוס של המדינה. הריבוד של החברות המסורתיות למעמדות מתרחש על ידי חלוקת העבודה בין אנשים, העוסקים בשירות מבנה הגיוס של המדינה, לבין אנשים, שנקלעו לפריפריית הגיוס, המספקים למבנה זה ולפונקציונרים שלו משאבים חומריים.
מכאן נעשה ברור שגוייה התיאוריה המרקסיסטית על המאבק המעמדי הנצחי, שהוא כביכול מנוע האבולוציה ההיסטורית. כמובן, אנשים וההתארגנויות המעמדיות שלהם לעתים קרובות מפגינים אי-שביעות רצון ממעמדם התלוי והכפוף, מרמת החיים הנמוכה. אך המרידות והמרדים שלהם תוך הקמת מבני גיוס אלטרנטיביים למדינה – נדירות גדולה. הם מייצגים קטקלזמות, תהליכים הרסניים, השוברים את הסדר במדינה, מטביעים את החברה בכאוס ומעכבים במשך זמן רב את התפתחותה. מנועי האבולוציה ההיסטורית הם התמורות של מבני הגיוס, המתבטאות ברפורמות גיוס וכלכליות הקשורות בהם.
הן מתרחשות על רקע תחרות קבועה של מבני גיוס, מאבק קיום כמעט דרוויני של מדינות עם סוגים שונים של מבני גיוס. תחרות זו גורמת לקהילת האינטרסים של מעמדות שונים במדינה. המעמדות הנמוכים מעוניינים לא פחות מהגבוהים בהבטחת הסדר בחברה ובהגנה מפני התקפה מבחוץ. לכן על אנטגוניזם פרמננטי בין המעמדות לא יכול להיות דיבור.
ללא ספק, המדינה והמעמדות הגבוהים מנצלים את המעמדות הנמוכים, המספקים גם משאבים חומריים לתפקוד ללא-הפרעות של תהליכי הגיוס. זה מוביל להבדלים גדולים מאוד בהכנסות. אך גם המעמדות הנמוכים מנצלים את המעמדות הגבוהים
והמדינה, המבטיחים ארגון רציונלי של העבודה, רכושיים, יחסים, יחסית ביטחון, פעילות חיים, מגייסות למקסום של העודף של המוצר.
בבעיית הניצול יש לעצור בפירוט. זוהי בעיה מורכבת, מושכת לסוציאליסטים מכל הגוונים, שלא פותחה באמת. למדתי את שני הכרכים הראשונים של ״הקפיטל״ של מרקס עוד בכיתות י'-י״א של בית הספר והגעתי להתלהבות מלאה. ראשית, הייתה לי מובנת כל מילה, מה שלא ציפיתי. שנית, כבשו אותי המדעיות הקפדנית, ההוכחתיות והשכנועיות של כל עמדה, של כל משפט. הו, ההתפשטויות הלוגיות האלה, המאפשרות לחדד את תשומת הלב על תהליך מוגדר בקפדנות! עבורי זה היה מודל של יצירה מדעית בהכרה ההומניטארית. אפילו התמרמרתי נגד אלה, הרואים בלתי-אפשרי ידע מדויק בתחום ההומניטארי.
בכל פרק, בכל סעיף של ״הקפיטל״ כציר מרכזי, כמסגרת הנושאת של הניתוח, הופיע הרעיון המרכזי: הקפיטליסטים מנכסים את ערך העודף, המיוצר בעבודת הפועלים, ומוציאים אותו לפי שיקול דעתם – על הגדלת ההון שלהם ועל העשרתם שלהם. מכאן, שהם בלי משים כאילו גונבים או שודדים את היצרנים הישירים, הופכים אותם לפרולטרים, שאין להם שום רכוש ושום סחורה למכירה בשוק, חוץ מכוח העבודה שלהם עצמם, מהנכונות לעבודה.
מכאן נבע בבירור מוחלט, שאם להפקיע את המפקיעים האלה, היצרנים הישירים יתחילו מיד לחיות טוב יותר וטוב יותר, יופיעו בהם גירויים חדשים לפעילות יעילה והם ייצרו חברה אידיאלית של עבודה חופשית. חברה כזו, שבה לא יהיה רכוש פרטי, שבה כל האנשים יחיו באחדות אחווה ושיתוף פעולה, שבה לא יהיה כסף והמדינה תימוט, מרקס בעבודות אחרות אפיין בקווים הכלליים ביותר, בצבעים ורודים, וקרא לה קומוניזם.
שבוי בלוגיקה של ״הקפיטל״, בתחילה האמנתי גם ברעיון המרכזי שלו. עם זאת, ככל שהצטבר ניסיון החיים ותוך התבוננות במציאות של החברה הסובייטית, שבה יושם הרעיון הזה, נהרס לחלוטין הרכוש הפרטי והופקע לרכוש המדינה ההון הפרטי, התחלתי להתפכח גם מרעיון זה. המדינה ללא הון פרטי גם היא בעלת ההון, אך בעלים קשוח הרבה יותר, מאשר יזמים פרטיים. היא מנכסת את כל ערך העודף, המיוצר במדינה, ומתנהלת בו לפי שיקול דעתם של הפקידים של המנגנון הביורוקרטי המנופח. העובדים חיים לא טוב יותר, כי אם גרוע הרבה יותר, מאשר תחת המפקיעים-הקפיטליסטים.
גוספלאן מתכנן הכל עד למסמר האחרון, והפעילות היצרנית מסתכמת בביצוע תוכניות ללא התחשבות במיוחדות האישיות של הייצור. נוסף לכך, קיימת הטיה קבועה לכיוון התעשייה הכבדה, קודם כל הצבאית, תוך ייצור-חסר קבוע של סחורות צריכה עממיות. מכאן – גירעונות כרוניים של הסחורות ההכרחיות ביותר, תורים, ״פרוטקציה״, ״שוק שחור״, גירויים נמוכים לעבודה בהיעדר מוחלט של חירות יצירתית ובהתערבות חצופה בחיי האישיים של האזרחים. המסקנה יכולה הייתה להיות רק אחת: המערכת הסובייטית מיצתה את עצמה ואינה יכולה להתקיים זמן רב.
אך מה יעשה אז עם הרעיון המרכזי, ובהתאמה עם כל הבנייה התיאורטית האדירה של ״הקפיטל״? בהדרגה הגיעה ההבנה, שביצירת ״הקפיטל״ מרקס גייס את כשרונו היצירתי האדיר ואת האירודיציה הענקית בעיקר כדי להעמיד על בסיס מדעי-אבולוציוני אידיאולוגיה אוטופית ואגרסיבית ביותר, דת קומוניסטית מיוחדת. זה הוביל לתיאור ניצול בלתי-מבוסס לחלוטין.
בעלי ההון, ללא ספק, מנצלים את עבודת הפועלים, במיוחד בשלבים הראשונים של התפתחות הקפיטליזם, כשהוא עדיין לא יצא לחלוטין ממעמקי מבנה הגיוס הפיאודלי
של המדינה. אך ככל שמתפתח הקפיטליזם וההתחמשות הטכנית של העבודה, הופך לבעלי ההון לבלתי-רווחי ניצול-היתר של העובדים והפרולטריזציה שלהם, משום שזה מוריד את איכות העבודה. הראשון שהבחין בכך היה ה״רוויזיוניסט״ המרקסיסטי אדוארד ברנשטיין, מה שעורר התמרמרות סוערת של חבריו מקרב המרקסיסטים המאמינים בלהט. אך העניין הוא לא רק ואף לא בעיקר בזה.
שגויה ההפשטה המקורית של מרקס, שלפיה היצרן הישיר מייצר את כל הערך ואת כל רכוש העודף. מרקס עצמו ציין, שהאדם, בניגוד לדבורה, אינו עושה דבר ללא פרויקט, שרטוט, סכמה, מודל מובנה אידיאלית. ואילו בתיאוריית הניצול יצא, שהיצרן הישיר יוצר את הערך בעבודתו הלא-מיומנת לעתים קרובות, ועבודת המתכנן, השרטט, המהנדס, המדען, היזם עצמו, היוצרים את היסודות של תהליכי הייצור ומארגנים את הייצור, היא רק תוצר לוואי של עבודת הפועלים, ומשולמת מתוך ערך העודף, שנוצר על ידם. שטות מוחלטת!
למעשה, כל פועל רק מעביר למתכת, עץ, פלסטיק, בטון וכו' את הערך, שלא הוא יצר. אותו יצרו לפניו מומחים טכניים, המשתמשים בהישגים האחרונים של הציוויליזציה, ויזמים, וכן המנהלים שלהם, הדואגים ליעילות עבודת המפעל והניהול שלו, למכירת תוצרתו, להבטחת כושר התחרות ולצמיחת הרווח, ההולך להבטחת רווחתם הכללית של היזמים וכל עובדי הפירמה, להצטיידות הטכנית של הייצור וכו'. דווקא התפתחות הקפיטליזם יוצרת את התנאים המוקדמים ומבטיחה את המעבר מהחברה המסורתית לחדשנית.
מכאן, שמעמד הפועלים מנצל באותה מידה את יזמיו ומנהליו, ואיתם גם צבא ענק של אנשים משכילים – מומחים טכניים בדרגות שונות, ממדענים
ועד מאסטרים, מנהלים, פיננסים, יזמים. ההבדל בין הפועלים ליזמים טמון גם בכך, שאף על פי שגם אלה וגם אלה שואפים להרוויח כמה שיותר ובכך להעלות את רמת חייהם, הפועלים מקבלים את הכנסתם ישירות מההון של היזמים, והיזמים – מלקוחות הפירמה, להם הם מוכרים את סחורותיהם ושירותיהם. זה גורם לאינטרס הישיר של היזמים בהצלחת הפירמה, באיכות התוצרת והשירותים. מכאן – ההוצאות הגדלות ללא הרף על שיווק, פרסום, הבטחת היציבות הפיננסית של המפעל, הצטיידותו הטכנית וכו'. היזמים יוצרים מבני גיוס-ניהול של ארגוניהם.
ועכשיו נשליך את כל זה על התורה המרקסיסטית על האבולוציה ההיסטורית – המטריאליזם ההיסטורי. המרקסיסטים משוכנעים בכך, שהמדינה מתעוררת כתוצאה מההתחלקות של החברה למעמדות, ככוח על-מעמדי כלשהו ובאותה עת משרת את המעמדות הגבוהים, ההכרחי כדי שהמעמדות האנטגוניסטיים לא יטרפו זה את זה במאבק ההדדי. גרעין רציונלי בכל זה ללא ספק יש. אך בה בעת נעלמת לחלוטין מהעין הספירה הגיוסית, לה אני קורא גיוסיות.
המדינה לא רק מקבעת את היחסים בין המעמדות, כי אם גם מגייסת את החברה לפתרון כל המשימות העומדות לפניה – הבטחת כושר ההגנה, ארגון ורה-ארגון של הצבא, ניהול מלחמות, גבייה סדירה של מסים, שיפור הבסיס החקיקתי של כל צורות הפעילות האנושית, ויסות יחסי הרכוש, ארגון הכלכלה וכו'.
המרקסיזם רואה את כל זה במונחים של בסיס ובנייה-על. הבסיס הכלכלי קובע את התפתחות החברה, והבנייה-על, שאליה שייכים כל התופעות הפוליטיות, המשפטיות, התרבותיות, האישיות, משפיע
סכמה פשוטה מדי של התהליך החברתי-היסטורי. הכלכלה מופיעה בתפקיד הבסיס, משום שהיא מספקת משאבים חומריים לתפקוד מבני הגיוס ומשפיעה על מיוחדותם המבנית, על רה-אורגניזציה ורה-סטרוקטוריזציה שלהם. ההצטברות האיטית, אך הבלתי-נלאית של הפוטנציאל הכלכלי של החברות, הנגרמת מהשקעות קבועות של עבודה אנושית, רביית-יתר מורחבת, צמיחה והתפתחות של כוחות הייצור, יוצרת את התנאים המוקדמים לכל צורות הקידמה החברתית, כולל גם לקידמת מבני הגיוס.
אך התהליך הקונקרטי-היסטורי מתגבש בכל זאת דווקא על ידי מבנים אלה, בעלי רמת חירות גבוהה, עצמאות יחסית, אך רחבה מאוד מהבסיס. במידה ידועה הם קובעים, מארגנים ומעצבים את הבסיס. בהיסטוריה פועלים, ובצורה ידועה יוצרים אותה בני אדם חיים, ולא בובות, שמושכים אותן בחוטים אינטרסים כלכליים ומעמדיים. בני אדם אלה ניחנו באינטרסים אישיים וקבוצתיים, שאינם תואמים לחלוטין את האינטרסים של המעמדות. הרה-אורגניזציה שיוצאת מהם של מבני הגיוס נתמכת על ידי קבוצות חברתיות מסוימות וגורמת להתנגדות עקובה של אחרות.
כפי שכבר ציינו קודם, החברה המסורתית בכלל חשדנית, ואף לעתים קרובות מאוד עוינת, לחדשנות, משום שהיא מאיימת להפר את אורח החיים המסורתי, את הסדר במדינה, לגרום לקונפליקטים סביב אמונות דתיות. לא בכדי אומר הפתגם הסיני הידוע: אוי למי שחי בעידן של שינויים. אך התחרות בין המדינות בתחום הצבאי, המאבק הקבוע ביניהן על משאבים המוגבלים תמיד – טריטוריה, אוכלוסייה חייבת-מס, תוצרת ייצור, מחסני טבע – מאלץ ללכת למימוש חדשנויות גיוס.
מבני הגיוס של המדינות שואבים מהבסיס הכלכלי של מדינותיהם מקסימום משאבים, כדי לחמש,
לארגן, לספק בכל הדרוש כוחות מזוינים מרובים ועוצמתיים ככל האפשר. במקרה של ניצחון במלחמה ההוצאות האלה מושבות ברווח גדול על חשבון ניכוס משאבי העמים המובסים או אף הנכבשים. המדינה, שהצליחה ליצור מבנה גיוס-צבאי הפועל ביעילות הרבה ביותר, שהוא תת-מבנה של מבנה הגיוס הכללי, מנצחת וכובשת מדינות רבות והופכת לאימפריה.
האימפריה חזקה לא רק בעליונות מבנה הגיוס-הצבאי שלה, ביתרונות האסטרטגיים והטקטיים של חייליה, באומנות המלחמה של מפקדיה. היא נהנית מהבסיס הכלכלי של כל המדינות שכבשה, ועל הבסיס הזה מגדילה את עוצמתה. היא תומכת בפוטנציאל הגיוס ובפעילות הגיוס לא רק של חייליה, כי אם גם של עמה. אך בתולדות האימפריות בלתי-נמנע מגיע שלב, שבו מבנה הגיוס מתיישן, ממצה את עצמו, הפוטנציאל והפעילות שלו יורדים ונופלים ללא-עצירה.
מתרוקנות האפשרויות לכיבושים נוספים ולזרם משאבים מהגבולות החיצוניים, לוחמי האימפריה כבר לא רוצים לסכן את חייהם במלחמות בלתי-פוסקות, להיפצע ולחוות את אימת המלחמה, המחסור והאי-נוחות של החיים הצבאיים. הם רוצים לחזור לכלכלה וליהנות מפירות המעללים והניצחונות של פעם. בשלב זה, או מרגע זה, מתחילה קריסת האימפריה. הקיסרים מנסים בעוויתות לתקן את המצב, עורכים ניסויים שונים של רה-אורגניזציה של מבנה הגיוס, אך מערכת הגיוס שמיצתה את עצמה של האימפריה כבר אינה מאפשרת חדשנויות גדולות. היא מאבדת סופית את כושר התחרות. בשלב זה בלתי-נמנע משבר הגוברת והולך של הצמרת, שבעקבותיו המאבק באליטה השלטת על השלטון מוביל להדחת קיסרים, שזה עתה התוו כמה צעדים להצלת האימפריה. לבסוף, האימפריה מתה.
האימפריות האחרונות בהיסטוריה, שנלחמו על התפשטות בלתי-מרוסנת
והשתלטות עולמית, היו האימפריות של היטלר וסטלין. באימפריות האלה כל החיים החברתיים, הכלכליים, הפוליטיים, האישיים של האנשים היו כפופים לצורכי מבנה הגיוס-הצבאי. לכן אני קורא למערכת כזו אולטרה-גיוסיות, אף על פי שהחוקרת האמריקאית חנה ארנדט הציעה את המונח
״טוטליטריזם״, שהפך למקובל בכל העולם. חושב אני, שהמונח שהצעתי משקף בצורה מלאה יותר את מהות מבני הגיוס של המערכות הפושעות האלה, מאשר מושג הטוטליטריזם. באולטרה-גיוסיות הופכים לגיוסיים גם הכלכלה, וגם הפוליטיקה, וגם החיים האישיים של האנשים.
אחרי שתי מלחמות עולם במאה ה-20 החל תהליך בלתי-הפיך של דה-אימפריאליזציה של המדינות. המדינות האירופאיות בהתנדבות או תחת השפעת התנועות הלאומיות-המשחררות ויתרו על האימפריות הקולוניאליות שלהן. ככל שהתפתחו הכלכלות החדשניות, הפך לרווחי יותר לקנות משאבים, מאשר לנכס אותם בדרך כוחנית, חוץ-כלכלית. החל תהליך של ירידת התפקיד והמשמעות בחברות של מבני הגיוס-הצבאי ועליית התפקיד והמשמעות של מבני הגיוס-הכלכלי. במשפט הבינלאומי ובפוליטיקה הבינלאומית מתקבע העיקרון של איסור תוקפנות ואי-הפעלת כוח ביחסים הבינלאומיים, אף על פי שעיקרון זה עדיין מופר לא פעם בקונפליקטים מקומיים.
הכוח והעוצמה של המדינות נקבעים כעת לא במספר ובאיכות הכוחות המזוינים, כי אם ברמת ההתפתחות של הכלכלה החדשנית. מההצטיידות הטכנית והמקצועיות שנגרמו ממנה תלויה לחלוטין רמת היעילות של הצבאות המודרניים. כך נראית בהבנתי, מנקודת המבט של הגישה האבולוציונית-הגיוסית שהצעתי, הסכמה הכללית של הדטרמינציה של התהליך החברתי-היסטורי, שבה אני משתמש להסבר אבולוציוני של ההיסטוריה. כמובן, זו רק סכמה ראשונית, כביכול התא הראשוני של ההסבר של ההיבט הגיוסי של האבולוציה ההיסטורית
היא נראית פרימיטיבית, עד שלא תיפרש למערכת של הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה.
==== הגישה האבולוציונית-הגיוסית וההסבר האבולוציוני של ההיסטוריה ====
כעת הכרחי לגעת בקצרה ביחס של הגישה האבולוציונית-הגיוסית לגישה הציוויליזציונית, בתיאוריית האתנוגנזה והפאסיונריות של לב גומיליוב, הצמודה אליה, במודל הגיאופוליטי ובתיאוריית המנטליות של האסכולה הצרפתית ״אנאל״. כל הגישות התיאורטיות האלה במידה כזו או אחרת מתיימרות להסבר אבולוציוני של ההיסטוריה.
הגישה הציוויליזציונית ריכזה את תשומת הלב בהבדלים באבולוציה של ציוויליזציות מקומיות, מה שללא ספק מהווה ראייה חשובה והכרחית בחקר האבולוציה ההיסטורית של האנושות. אך המסקנה הסופית של ניתוח הציוויליזציות המקומיות בכל הווריאנטים של הגישה הציוויליזציונית היא התזה על אי-המדידות של ציוויליזציות אלה, על קיומן של דרכי התפתחות מבודדות לחלוטין שלהן. הבידודנות הזו אינה מאפשרת לראות את החוקיות הכללית של התפתחות הציוויליזציה האנושית הגלובלית, מה שבעידן הגלובליזציה מפוקפק מאוד ומאוד. כמובן, תורתו של סמואל הנטינגטון על התנגשות הציוויליזציות מוצאת אישושים עובדתיים מסוימים בטרוריזם המוסלמי, בחיכוכים בין רוסיה למדינות המערב, בסתירות בין הצפון לדרום וכו'. אך אלה, כמובן, לא רק התנגשויות, כי אם גם תוצאות של מהירויות שונות של מעבר הציוויליזציה האנושית מהחברה המסורתית לחדשנית.
הטרדיציונליסטים-הפוצ'ווניקים ברוסיה קיבלו בהתלהבות עצומה את הגישה הציוויליזציונית, משום שהיא אפשרה להצדיק את
״הדרך המיוחדת״ של רוסיה, את אי-הקבלה של המוסדות והערכים הדמוקרטיים. הם מסרבים בתוקף להכיר בכך שאלה ערכים אוניברסאליים-אנושיים, שכל ציוויליזציה זקוקה להם. הם מקובעים בהכרזת זכויות האדם ובאמנות, שאליהן ברמה הרשמית הצטרפה
רוסיה. כן, רוסיה בינתיים עדיין הולכת ב״דרכה המיוחדת״. דרך זו הובילה אותה לשורשיות האוטוקרטיה, לאסון 1917, למחנות של סטלין, לעוני הנוכחי של המוני האוכלוסייה העיקריים ולעושר הלא-הגון בתנאים אלה של ״הרוסים החדשים״, לגילויי הביורוקרטיזם, השחיתות והפשע.
לתומכים רבים של הגישה הציוויליזציונית לא נתפס,
״החירות טובה יותר מחוסר-החירות״, או, כלשון היזם הרוסי של תחילת המאה ה-20, ״החירות עדיפה על השעבוד״, כלומר יעילה יותר. כך הוא אמר, תוך השוואת עבודת איכרים הצמיתים לעבודת העובדים השכירים. תוך הכחשת ערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם על סמך
״הייחודיות״ של הציוויליזציה המזרח-אורתודוקסית, הטרדיציונליסטים הרוסים בכך מצדיקים את חוסר-הזכויות, את חוסר-החירות, את היעדר הגירויים לעבודה אינטנסיבית וליזמות, ההכרחיים להתפתחות הכלכלה החדשנית והחברה החדשנית.
עוד החלוץ של הגישה הציוויליזציונית, הסלאבופיל הרוסי ניקולאי דנילבסקי, בתיאוריית הטיפוסים התרבותיים-היסטוריים שלו, שהוצגה בספר ״רוסיה ואירופה״, כיוון את מאמציו העיקריים להוכחה שרוסיה – אינה אירופה ולעולם לא תלך בדרך האירופאית של הפיתוח. לא ניתן לו היה להבין, שהתיאוריזציות הסלאבופיליות הפסאודו-פטריוטיות שלו הן למעשה עלבון לתרבות הרוסית, יריקה בפניו של כל אדם רוסי משכיל אירופאית. כדי להוציא את רוסיה מאירופה, הכרחי להעמיד את חלקה האירופאי על גלגלים ולהסיע אותו אל מעבר לרכס אורל. אך ספק אם החלום הזה של הטרדיציונליסטים יתגשם אי-פעם. מימי פיוטר הראשון רוסיה הייתה חלק בלתי-נפרד מיחסי החוץ האירופאיים. היא שיחקה בהם תפקיד רחוק מהאחרון. אך ההבדלים הציוויליזציוניים, כמובן, קיימים, ומשמעותיים למדי. הם מתבטאים קודם כל בנוסחת אובארוב הידועה: ״אורתודוקסיה – אוטוקרטיה – עממיות״. ההקפדה על נוסחה זו גוררת אחריה פיגור נצחי, היעדר מוסדות דמוקרטיים מפותחים.
הגישה הציוויליזציונית מסתפקת בניתוח מיוחדויות של ציוויליזציות מקומיות ומתעלמת לא רק מקיומה של ציוויליזציה גלובלית, כי אם גם מקיומם במסגרת המקומיות גם של הבדלים ציוויליזציוניים בין העמים, כלומר של ציוויליזציות אתניות. הנציגים הגדולים ביותר של הגישה הציוויליזציונית אוסוולד שפנגלר וארנולד טוינבי סברו, שבבסיס ההבדלים הציוויליזציוניים מונחים הבדלים באמונות דתיות. למעשה, ההבדלים הציוויליזציוניים אינם נקבעים על ידי האמונות הדתיות, כי אם להפך, בעצמם קובעים אותם, קובעים את אימוץ האידיאולוגיות הדתיות השונות.
כמובן, האידיאולוגיה הדתית, שאומצה על ידי ציוויליזציה מקומית, משפיעה בצורה חזקה מאוד על האבולוציה ההמשכית שלה. אך אבולוציה זו נקבעת על ידי מכלול רחב של תנאים מוקדמים היסטוריים, שבהם נכללים המיקום הגיאוגרפי, האקלים, תבליט השטח, ההבטחה במשאבים, מערכת הכלכלה והניצול של הטבע, ההיסטוריה הקודמת, מיוחדות התרבות, מבנה המערכות הגיוסיות-פוליטיות. הדת השלטת – רק אחד מהגורמים האלה, אף על פי שהוא משפיע למדי. בחברה המסורתית היא מקבעת את ההבדלים הציוויליזציוניים, אך ככל שמתהווה החברה החדשנית מתבצעת החילון ודחיקת המוסדות הדתיים על ידי מוסדות חילוניים מהיסודות של המערכות הציוויליזציוניות. הניסיונות של הפונדמנטליסטים להחזיר את הדת ליסודות אלה מסוכנים ביותר לציוויליזציות עצמן וחסרי-סיכוי בהמשך מהלך ההיסטוריה.
פגם נוסף של הגישה הציוויליזציונית הוא הייצוג על האבולוציה של ציוויליזציות מקומיות לפי האנלוגיה עם אורגניזמים חיים, שנולדים, גדלים, מתבגרים, מזדקנים ומתים. נראה שהייצוג הזה מבוסס על עובדות, אם לשפוט לפי כך שכל הציוויליזציות העתיקות הגיעו לשקיעה ומתו, ובשטחים שתפסו פעם קיימות ומתפתחות ציוויליזציות מודרניות. אך האנלוגיה הזו צולעת לא על רגל אחת, כי אם על שתי הרגליים.
ההתפתחות האישית, כלומר האונטוגנזה של אורגניזם חי מקובעת בטבעו הביולוגי ויש לה גבולות משותפים לכל המין של ההתפשטות בזמן. עד כמה שלא יישתנו מועדי החיים של אנשים שונים, את הגבול של 160 שנה עדיין איש לא חצה. ואילו ההתפתחות ההיסטורית של ציוויליזציות היא לא אונטוגנזה, כי אם פילוגנזה, כלומר תהליך היסטורי, המורכב מהרבה אונטוגנזות אנושיות. תהליך זה אפשר להשוות דווקא לקיום של מין, שאין לו גבולות מוגדרים בבירור ויכול להימשך מיליוני שנים, עד שהזיקה ההדדית של הנסיבות החיצוניות והפנימיות לא תעמיד את המין בפני האלטרנטיבה – להשתנות או להיכחד.
כל הציוויליזציות העתיקות ייצגו חברות מסורתיות, שמבני הגיוס שלהן נשאו אופי שמרני ביותר, שקשה להיכנע לשינויים. חדשנויות רבות היו עבורן הרסניות. רפורמות רבות גרמו לקונפליקטים חברתיים והתבצעו רק במהלכם של מלחמות אזרחים. השתמשו בעבודת עבדים בלתי-יצרנית, לא-חופשית ונטולת גירויים פנימיים. אופי עיבוד האדמה והייצור המלאכותי לא השתנה במשך מאות שנים. מבני הגיוס של החברות העתיקות לא הזדקנו פיזית, כי אם התיישנו חברתית.
באשר לציוויליזציות המודרניות, בהתאם לתיאורטיקנים של הגישה הציוויליזציונית, גם הן חייבות להזדקן ולמות. מחשבים אפילו את מועדי החיים הממוצעים של ציוויליזציות מקומיות. עם זאת, זה אבסורד. הציוויליזציות המודרניות בדרכים שונות, במהירויות שונות מאוד ועם בעיות גדולות עוברות להתפתחות של חברות חדשניות. כעת קפיאת הפיתוח מובילה לקונפליקטים אזרחיים ולמלחמות פנים, כפי שאירע ב-2011 במצרים, לוב, תוניסיה, סוריה, תימן ומדינות אחרות של המזרח הערבי.
החברות המודרניות נעשות דינמיות יותר ויותר, טרנספורמטיביות. כדי לא להתיישן, הכרחי להתחדש כל הזמן
כל זה מראה, שלמרות הזכויות הבלתי-מעורערות של הגישה הציוויליזציונית בחקר האבולוציה של ציוויליזציות מקומיות, מייסדי גישה זו הציעו במובנים רבים הסברים מוטים של אבולוציה זו. הסבר אבולוציוני מערכתי של ההיסטוריה לא יצא להם.
הישג משמעותי של הגישה הציוויליזציונית של ארנולד טוינבי, עם זאת, היה קביעת התפקיד של האליטה, אשר, במענה לבקשות האקטואליות של ההיסטוריה, מגלה אחריות או חוסר-אחריות, ובמקרה של חוסר-יכולתה לתת מענה הולם, מביאה את ציוויליזציה שלה לקריסה ומוות. עמדה זו, כמו גם הייצוג על התפקיד ההרסני של הפרולטריון החיצוני והפנימי, עומדים מול התורה המרקסיסטית האוטופית על השליחות ההיסטורית והתפקיד המשחרר של הפרולטריון. למעשה, האליטה בהבנת טוינבי מבצעת את הפונקציה של מבנה גיוס, התומך בסדר בחברה ונתון לטרנספורמציה במפנים ההיסטוריה.
תיאוריית האתנוגנזה של לב גומיליוב צמודה ממש לגישה הציוויליזציונית, אך מתרכזת לא בציוויליזציות מקומיות, הכוללות קבוצות קרובות של עמים, כי אם בהתארגנויות אתנו-ציוויליזציוניות, מה שמשלים מהותית את הגישה הציוויליזציונית. הרעיון המרכזי בתיאוריית האתנו-ציוויליזציות של גומיליוב הוא הקונספציה של הפאסיונריות. אם האליטה של ארנולד טוינבי שואפת לשמירת היציבות של המערכת החברתית, הרי שהפאסיונרים של לב גומיליוב, להיפך, מתנגדים בהתמסרות לשמירת היציבות של הסביבה החברתית והטבעית.
הם בזים להתנהגות היומיומית הפלשתינית, הקשורה באינסטינקט השימור העצמי של האדם. בכך באה לידי ביטוי המנטליות האנטי-צרכנית הרדיקלית של גומיליוב, שחי בתנאי האולטרה-גיוסיות הסובייטית. הפאסיונרים ניזונים מפליטות אנרגיה מקריות מהקוסמוס, מקרינות לא-מובנות כלשהן, שאינן ידועות למדע ומהוות רק
המצאה פנטסטית של ההיסטוריון. הזרמות האנרגיה האלה נשפכות על אותו חלק של הביוספירה, שעליו נמצא אתנוס נתון, וטוענות את הפאסיונרים, שמגייסים באנרגטיות שלהם את החלק העיקרי של האתנוס.
כתוצאה מכך כל האתנוס מגלה מתח פאסיונרי, כלומר אנרגיה פוטנציאלית, ואחר כך האנרגיה הזו עוברת טרנספורמציה לקינטית, מתחילות תזוזות, כיבושים, התפשטות תרבות. בכך לא מובן לחלוטין, מדוע אנרגיית הקוסמוס נשפכת בתחילה רק על הפאסיונרים, ולא על כל האתנוס, החי בשטח נתון. האתנוס שבא לתנועה מבצע כיבושים גדולים, כובש עמים אחרים, מקים אימפריות, עד שיתרוקן מאגר האנרגיה הפאסיונרית שנצברה. ואז מתחילה הירידה.
הפאסיונריות של גומיליוב – זו למעשה פעילות גיוס, רק שמיועדת במונח מפוקפק למדי, אם כי זכיר היטב. לא סוד שמקור המונח הזה קשור בכינוי פאסיונריה – של התעמולנית הקומוניסטית הנסערת דולורס איבארוּרי בזמן המהפכה בספרד בשנות ה-30. מכאן, שהוא קשור ב״הצד הרומנטי״ של האולטרה-גיוסיות הסובייטית, ששיחד אפילו את אותם נציגי האינטליגנציה הסובייטית, ששנאו את הסטליניזם.
למעשה, לפעילות הגיוס יש מקור לא קוסמי ולא אלוהי, כי אם ארצי לחלוטין. מקורה הוא הקיום בקהילות אנושיות של מבנים מיוחדים, להם אני קורא גיוסיים. מבנים אלה מתגבשים גם בחברות ברבריות על בסיס שפע של מבני חמולה, שכללו קרובים וחברי משפחותיהם מחמולות אחרות. בריתות השבטים, או הצ'יפדומים, נועדו להגנה מפני התקפות חיצוניות או לתקיפה על שבטים אחרים, וכן ליישוב קונפליקטים בין חמולות על ידי מימוש עמדות המשפט המנהגי. בתפקיד שופטי בוררות בסכסוך קרובים הופיעו זקני החמולות, ו
בסכסוך בין חמולות – מנהיגי השבטים.
פלוגות השבטים התאספו בצורה בלתי-סדירה ביותר, מבני הגיוס להקמתן נוצרו על ידי המנהיגים. זו לא משימה כל כך קלה, כמו שיכול להיראות. בני הקהילה החופשיים מתנתקים באי-רצון מהמשקים שלהם והולכים לסכן את החיים. פעילות הגיוס שלהם נופלת במהירות. היא עולה רק באיום ישיר על קיום השבט. קבוצות הקרובים עוקבות בערנות, שבהתנגשויות צבאיות החמולה שלהם לא תסבול יותר מדי ולא תיחלש יותר מחמולות אחרות. בכך טמונים החולשות של כל צבא ברברי. עם זאת, עם גידול היישובים והפיכתם לערים, מתעורר צורך בצבא סדיר קבוע. לצד המיליציות השבטיות מתעוררים קונטינגנטים צבאיים קבועים בהנהגת המנהיגים. מבני הגיוס מקבלים סדירות, לגיוס הלוחמים מופעל הכפייה – תכונה בלתי-נפרדת של השלטון המדיני. ערכם של קהילות החמולה נופל, ושל הקהילות השכנות – עולה.
בני הקהילה החופשיים מועלים במסים על אחזקת הצבא וצורכי הניהול. על בסיס זה נוצרת המדינה. כוחם של המנהיגים מושאל על ידי חמולה מסוימת, נעשה תורשתי, מקבל צורה של מונרכיה. הקונגלומרט של השבטים עובר טרנספורמציה לאתנוס. נוצרת זכות בעלות על השלטון. מתגבשת אריסטוקרטיה חמולתית. מבנה הגיוס של המדינה מקים צבא סדיר ומנגנון פקידותי. הוא תומך בפעילות הגיוס ברמה מקסימלית גבוהה. היעילות הכלכלית של הכיבושים נעשית גבוהה יותר מהיעילות של ייצור התוצר המקומי הגולמי. המצביאים והלוחמים המיומנים מוקפים בכבוד, הם תופסים משרות מדינה גבוהות. נוצרת רומנטיקה צבאית. על גיבורי המלחמות מחברים אגדות, שרים שירים, מלחינים אפוסים. הנושא הצבאי דומיננטי בכל התרבות של האתנוס המדינתי.
הכיבושים הגדולים, עם זאת, מתחילים לא מקבוצת פאסיונרים, כי אם,
ככלל, מרפורמת גיוס, הכוללת איחוד הצבא, חימושו על חשבון המדינה, חלוקה לזרועות צבא – פרשים, חיל רגלים, רוכבי מרכבות, יחידות אי-סדירות של המיליציה וכו', קביעת אספקה סדירה של מזון ועוד הרבה מאוד. הניצחונות מעלים את רמת ה״פאסיונריות״, והיתרונות החומריים והשלל הצבאי שמתקבלים בזכותם, כמו גם האפשרות לבזוז ולעשות אלימות בערים שנכבשו, גוברים מבחינת
ה״פאסיונרים״ על הסכנות הקשורות באפשרות לקבל פציעות או למות מנשק האויב. כך שאנרגיית הקוסמוס כאן אינה קשורה כלל. פעילות הגיוס היא פונקציה של מבני הגיוס התחרותיים ביותר בתנאים ההיסטוריים הנתונים.
ככל שמתפתחת המדינה מתגבשת תחושת המולדת, מתחזקת חלוקת העולם לשלו וזר. עם ההתקרבות לחברה החדשנית המלחמות לא רק שאינן פוסקות, כי אם נעשות אכזריות והרסניות יותר ויותר. ההכנה והניהול של המלחמות נשארים הפונקציה החשובה ביותר של מבנה הגיוס של המדינה. פעילות הגיוס כבר לא רק מנוצלת כמו בעידני האתנוגנזות, היא מיוצרת על ידי תעמולה, חינוך, אמצעי מידע. השיא של ה״פאסיונריות״ הוא האולטרה-גיוסיות הטוטליטרית, שהגיעה להיקף מיוחד בשתי מדינות, שספגו תבוסה גורלית במלחמת העולם הראשונה – גרמניה ורוסיה. פעילות גיוס בלתי-נתפסת, שסובבה בשתי המדינות והפכה אותן לשני מחנות צבאיים מאוחדים, הוזנה כל הזמן ברגשות רוונגיסטיים. אחרי מלחמת העולם השנייה הכלכלה הגיוסית גילתה יותר ויותר את אי-יעילותה ופיגרה במירוץ מול הכלכלות היזמיות של המדינות הדמוקרטיות. במקביל התנוונו מבני האולטרה-גיוס. זה הכריע את הקריסה הבלתי-נמנעת של מערכת האולטרה-גיוסיות.
כל זה מראה, שתיאוריית הפאסיונריות של גומיליוב חושפת
רק ראייה צרה של התהליכים הגיוסיים ובנוסף לכך לא מפרשת אותה נכון לגמרי. אלה שהוא מכנה פאסיונרים נצפו על ידו בחייו תחת שלטון המערכת האולטרה-גיוסית בבריה״מ בימי ההתלהבות המנופחת של מה שנקרא ״הבנייה הסוציאליסטית״. פעילות גיוס והתמסרות של אנשים אכן הכרחיות לא רק בתחום הצבאי, כי אם גם במדע, בתרבות, בכלכלה. רוסיה של היום חיה על גחלים כבויים ואפר של ״פאסיונריות״ שנשרפה
היא זקוקה היום להרמה חדה של פעילות הגיוס, אך כבר לא לעימות צבאי ולא לשאיפות אימפריאליות, כי אם לפיתוח הכלכלה החדשנית ולקידום החברה החדשנית. הקונספציה של הפאסיונריות של גומיליוב, עם כל הכבוד לאינטלקט שלו, מבוססת על הבנה צרה של פעילות הגיוס, הקשורה בראש ובראשונה בשאיפות התוקפניות-הכובשות של אתנוסים ומדינות, ובחלק התרבות הכפוף לשאיפות אלה. היא שמרנית במהותה, ולכן כל כך מהללים אותה הטרדיציונליסטים המודרניים. בנוסף, האוריינטציה האנטי-אירופאית, האירו-אסייתית, הפרו-אסייתית של ייצוג ההיסטוריה של רוסיה, שהביאה אותו אפילו להלל בתפקיד הזה של עדר הזהב והעול הטטרי-מונגולי, רחוקה מאוד מהמציאות ומכילה את אותו ייצוג מעוות של רוסיה, שמזין את ה״פאסיונריות״ של מתנגדי הדמוקרטיה.
הדטרמיניזם הגיאוגרפי בהסבר ההיסטוריה אופייני גם לתיאוריית הגיאופוליטיקה. הרעיון המקורי של הגיאופוליטיקה היה קשור לא רק בהחדרה להסבר הדטרמינציה של התהליכים ההיסטוריים של הגורם הגיאוגרפי כיסודי, כי אם גם בניסיון להחיל על ההיסטוריה את התיאוריה האבולוציונית של דרווין, מה שקיבל את השם סוציאל-דרוויניזם. מייסדי הגיאופוליטיקה ראו במדינות יצורים חיים, המקבלים משאבים משטח מסוים ונאבקים על הקיום עם מדינות אחרות. תוצאת המאבק הזה היא ברירת החזקים ביותר ו
בעלי כושר-הקיום. בהסתמך על שיקולים אלה, הגיאופוליטיקה הצדיקה מלחמות תוקפניות כביטויים של המאבק הטבעי על הקיום, המוביל לקדמה בדרך של הישרדות המותאמים ביותר.
הגיאופוליטיקה קמה בגרמניה בתקופת התחזקות רצופה של שאיפותיה הכובשות וצמיחת הרגשות השוביניסטיים בחברה הגרמנית. מייסדה היה האנתרופו-גיאוגרף הגרמני פ. רצל, ויוצרה של הווריאנטה השנואה ביותר שלה – הגיאופוליטיקאי הנאצי קרל האוסהופר. במאה ה-20 קונספציות גיאופוליטיות החלו להיווצר במדינות השונות ביותר של העולם. לא אעסוק בקונספציות הגיאופוליטיות, שנוצרו בגרמניה, אנגליה, ארה״ב ומדינות אחרות במחצית הראשונה של המאה ה-20. רבות מהן די פנטסטיות ורחוקות מהמציאות. הגרעין הרציונלי של הגיאופוליטיקה, עם זאת, הוא בכך שהאינטרסים המדיניים-החיצוניים של המדינות קשורים במיקומן הגיאוגרפי, והאפשרויות למימוש אינטרסים אלה תלויות בקיום משאבי טבע, במיוחדויות ובכמות האוכלוסייה, בהרכבה האתני, באופי האקלים, הקרקעות, תבליט השטח, גודל הטריטוריה. הבדלים גיאופוליטיים משמעותיים והבדלים באופי העמים יש למדינות ימיות ויבשתיות, מישוריות והרריות, מיוערות וערבה, צפוניות ודרומיות, מערביות ומזרחיות וכו'. כל זה ללא ספק משפיע גם על אופי האבולוציה של המדינות.
לבסוף, מנקודת המבט של הגיאופוליטיקה (והמוביליטיקה) חשיבות עליונה ביותר יש לסביבה הגיאוגרפית של המדינה: אילו מדינות ומושאים גיאוגרפיים, מרחבים או התארגנויות גיאו-כלכליות ממוקמים סביב גבולותיה. נזכיר, שאחד העקרונות האסטרטגיים החשובים ביותר של ההתנהגות הגיאופוליטית של האימפריה הבריטית הובע בתזה: לאנגליה אין אויבים או חברים קבועים, לאנגליה יש רק אינטרסים קבועים. הגיאואסטרטגיה של כל מדינה התגבשה בהתאם לאינטרסים הגיאופוליטיים שלה, אשר, כמובן, לא היו כל כך קבועים, כי אם השתנו והופנו מחדש ב
התאם לפרספקטיבות הגיאואסטרטגיות שהתווה. עם זאת, לאורך כל התקופה ההיסטורית העצומה של קיום החברה המסורתית והתקרבותה לחדשנית, בכל אחת מהמדינות החזקות מבחינה גיאופוליטית היה בשימוש רק עיקרון גיאואסטרטגי אחד – עיקרון הרחבת הגבולות בדרך של כיבוש שטחים סמוכים או מעבר-לים. בהתאם לכיוון במימוש העיקרון הזה נבחרו בעלי-ברית או יריבים. מאזן הכוחות באזורים גיאופוליטיים הוביל להיווצרות מערכות מסוימות של שיווי-משקל בין כוחות אלה. המערכת הידועה והאפקטיבית ביותר מסוג זה בהיסטוריה העולמית הייתה מערכת שיווי-המשקל האירופאי. היא כללה בכך, שבמקרה של התחזקות חדה והופעת תביעות להגמוניה באזור של אחת המדינות האירופאיות, היא איבדה בעלי-ברית ורכשה יריבים, אשר ביחד החזיקו במשאב גיוס חזק לאין-ערוך משל אותה מדינה.
מאז תקופת פיוטר הראשון רוסיה הייתה חברה מלאה במערכת שיווי-המשקל האירופאי. רוסיה שימשה משקל-נגד כבד מאוד לכל ניסיון של המדינות שהתחזקו יתר על המידה ביבשת אירופה להקים שלטון באירופה. משקל-נגד נוסף הייתה אנגליה. שוודיה של קרל ה-12, פרוסיה של פרידריך הגדול, אימפריית נפוליאון ערערו בכוחן, כשנסחבו למלחמות נגד רוסיה. וכשרוסיה, שנהפכה לז'נדרם של אירופה, החלה לתבוע הגמוניה בה, היא קיבלה את מלחמת קרים וספגה בה תבוסה מבישה מהאיחוד של המדינות המפותחות יותר מבחינה כלכלית וטכנית – אנגליה וצרפת. התפתחות רוסיה תמיד נקבעה על ידי התחרות עם מדינות אחרות של אירופה, מה שמעולם לא הבינו האירו-אסייאתים, המנסים, כמו מבקשי רעתה ממדינות אחרות, לייצג את רוסיה כמדינה אסייתית, שרק סמוכה לאירופה.
בשתי מלחמות עולם מכלות-דם רוסיה המדממת שוב מילאה תפקיד של משקל-נגד לשאיפה של המיליטריזם הגרמני ל
שלטון באירופה. שתי המדינות שילמו במלואן על שאיפותיהן הגיאופוליטיות האולטרה-גיוסיות, המיליטריסטיות. אך רוסיה שילמה לאין-ערוך יותר. גרמניה זכתה בדמוקרטיה מפותחת ביותר ונכנסה לליבתו של האיחוד האירופאי האדיר. ואילו רוסיה נהפכה לספקית אנרגיה וחיה בשוליים של אירופה, מתענגת על שאיפות גיאופוליטיות ישנות ושומרת על עריכה חדשה של האוטוקרטיה. רוסיה החדשה זקוקה שוב לרפורמות העמוקות ביותר, הנחרצות ביותר, אך לא למהפכה חדשה, וכדי לבצען, הכרחי לנצל את אותם מנופים אדירים, שכבר קיימים אצל השלטון הנוכחי, אך לשם כך דרוש רצון אדיר, פעילות גיוס נסערת ותמיכה ״פאסיונרית״ מתמסרת של החלק היצירתי ביותר של האליטה. זו ההזדמנות היחידה של רוסיה לצאת מהמבוי הסתום האבולוציוני הנוכחי, להעלות את משמעותה הגיאופוליטית ולהיות לאחד המנהיגים של האנושות המתפתחת חדשנית.
איש לא יוכל להכתים את ההישג הגיאופוליטי של הגיבורים, אשר בתנאים מפלצתיים של התמודדות של שני משטרים אכזריים, אחרי תבוסות חסרות-תקדים, שנבעו מהעדר-הכשרון של ההנהגה הסטליניסטית ומהפשעים שקדמו לה, הצליחו לעצור את החיה הנאצית, ובקירות בגופותיהם המתות את המרחב הגיאופוליטי ממוסקבה ועד ברלין, הביאו שלום ושלווה לעמי אירופה. אך לא לעצמם ולא לאלה, שנמצאו כתוצאה מהניצחון במאי 1945 תחת העקב הברזל של ההתפשטות הגיאופוליטית של המשטר הסטליניסטי התוקפני.
ה״שחרור״, שבא מכיוון המערכת האולטרה-גיוסית, הפך במהרה לשעבוד חדש של עמי מרכז ומזרח אירופה ולכבילתם למנגנון גיאופוליטי ענק, המופנה נגד המדינות הדמוקרטיות. הניסיונות להשתחרר מ״מחנה הריכוז הסוציאליסטי״ נשפכו למהפכות לאומיות-משחררות בהונגריה ב-1956, בצ'כוסלובקיה – ב-1968, בפולין – ב-1983, אך דוכאו באכזריות. הגיאופוליטי
התנגשות שתי מערכות עם משטרים חברתיים-מדיניים אלטרנטיביים, עם הסלמת החימוש והופעת נשק ההשמדה ההמונית, יכלה להפוך לאסון גרעיני עולמי. הציל את העולם מקריסה גיאופוליטית רק הירידה בפעילות הגיוס בבריה״מ, שכבשה גם את הביורוקרטיה השלטת, כמו גם התבוסה המוחצת במלחמה הקרה ובתחרות הכלכלית מול הקפיטליזם. גורמים אלה, באופן חוקי לגמרי, ולא במקרה, כמו שחושבים לאקדמיות של הגיאופוליטיקה התוקפנית, המתפקדות ברוסיה, הובילו ל״פרסטרויקה״ של גורבצ'וב ולקריסה המלאה של מחנה הריכוז הגיאופוליטי.
הניצחון הגיאופוליטי של המשטר האולטרה-גיוסי במלחמת העולם השנייה עדיין מנוצל על ידי מתנגדי הדמוקרטיה ברוסיה ובמרחב הפוסט-סובייטי, כדי לקריאות ניצחון וצווחות תעמולה לחנוק את שאיפת האנשים לחירות ולהקמת מוסדות דמוקרטיים. המשבחים הזעופים של הניצחון הזה מנסים לקחת אותו מגיבוריו ומקורבנותיו, כדי לשמר אותו למען התליינים – ל״מנהיג העמים״ עצמו, למשטרו הטרוריסטי ולמנגנון הענישה שלו. ככל שזה פרדוקסלי, מנגנון הענישה הזה אכן שיחק תפקיד מרכזי במימוש אופן הגיוס האולטרה-גיוסי של ניהול המלחמה: הוא החדיר פחד גדול עוד יותר באנשים, שניסו בתנאים בלתי-נתפסים לשמר את חייהם, משהייה תחת קליעים, פגזים ופצצות של האויב. בכך, בפקודת המנהיג, ערב המלחמה מנגנון הענישה השמיד את כל צמרת הצבא ואת הרוב העצום של כוח הקצינים המנוסה, והשליך את החלק הנותר לחוסר-יוזמה מוחלט והשתאות. ללמוד את אמנות המלחמה הקצינים והגנרלים החלו כבר אחרי הפלישה, תחת קליעים, פצצות ופגזים. רבים לא למדו. כמעט עד סוף המלחמה הגנרלים והמרשלים של הניצחון דחפו את הלוחמים תחת מקלעים, שם אלפים נקטלו בקליעים בהתקפות חסרות-טעם ובלתי-מוכנות, והכל כדי שהמפקדה תוכל לדווח על כיבוש הגבעה או
של היישוב ולקבל שבחים מהמפקדה העליונה, ולפעמים אף עיטור על החזה.
בין ההיסטוריונים והגיאופוליטיקאים ברוסיה המודרנית לא פוסקים הוויכוחים על הבעיה, שהעלה המהגר ויקטור סובורוב-רזון: האם התכוון סטלין להקדים את היטלר ובכך להשיג את היוזמה האסטרטגית בדרך של התקפת פתע על הרייך הגרמני? קרוב לוודאי שהתכוון. השאיפות הגיאופוליטיות של שני המשטרים האולטרה-גיוסיים היו שוות-ערך ואסימטריות. שניהם שאפו לשלטון עולמי: האחד להבטחת מרחב המחיה הגיאופוליטי של האומה הגרמנית, האחר – ל״אושרם״ הכפוי של כל העולם בדרך של התפשטות עולמית של הדיקטטורה הטרוריסטית.
כבסיס למימוש התוכניות הגיאופוליטיות העולמיות היה דרוש היבשת האירופאית. לשם כך כל האמצעים היו טובים. המלחמה, כמו תמיד, הייתה מימוש הפוליטיקה באמצעים אחרים. לאמצעים אלה השתייך גם הטרור חסר-הרסן נגד אנשי ארצו, כשסטלין הלך בעניין זה הרבה יותר רחוק מהיטלר. למימוש תוכניותיו הגיאופוליטיות המדינה העצומה, שהורכבה מחמש-עשרה מדינות העצמאיות כיום, שאוחדו ביד ברזל לברית המועצות הכפויה, ייצרה טנקים, מטוסים, תותחים, מקלעים.
מיליוני אנשים במשך עשרות שנים נשללו מהם מזון תקין, ביגוד איכותי, הם התיכו מתכת, יצקו קליעים, הרכיבו מקלעים, והכל למימוש התוכניות הגיאופוליטיות ההזויות של ההנהגה הקומוניסטית ושל הפונקציונרים שלה: לשאת דגלים אדומים בכל העולם ולשחרר את הפרולטריון מעול ההון. זו הייתה השאיפה הגיאופוליטית לשלטון עולמי, רק שבוטאה לא בצורה ישירה, כמו אצל היטלר, כי אם בצורה אלגורית, מהועפת. טיעון משכנע לחלוטין של תומכי הקונספציה של סובורוב הוא הריכוז שנעשה בהוראת
סטלין חסר-התקדים בהיסטוריה של הטכניקה הצבאית, הכוחות והאמצעים בקרבת גבול המדינה תוך זלזול מוחלט במקומות השיבוץ של אמצעים אלה בהקמת מבני ביצור.
אם סטלין התכוון לנהל מלחמת מגננה ולשאת דגלים אדומים לאירופה אחרי שחיקה ממושכת של האויב בקווי ההגנה, התמונה הגיאואסטרטגית של פעולות הצבא האדום הייתה שונה לגמרי. בסדר דחיפות רגיל לאולטרה-גיוסיות היו מקימים ביצורים רב-רצועתיים, חופרים תעלות, יוצרים בונקרים מבטון עם נקודות מקלע מכוונות, עמדות ארטילריה וכו'. במקרה זה היה צריך לחזק את האזורים המבוצרים בריחוק מסוים מהגבול, ולא לפרק את קו ההגנה, ששר התעמולה של היטלר גבלס קרא לו קו סטלין. נזכור, שההתקפה על פינלנד החלה בפרובוקציה (הפגזה ארטילרית), שהתסריט שלה דמה מאוד לתסריטים של הפרובוקציות של היטלר.
בכל זאת, התוכניות הגיאואסטרטגיות של ההנהגה הסטליניסטית בתוכנית שנחשפה ופורסמה לעיון הציבור
״גרוזה״ היו צנועות למדי ולא תואמות לגמרי את השיבוץ האמיתי של הקורפוסים הממוכנים הענקיים. לכבוש חלק מפולין, מפרוסיה המזרחית, להסתנן לרומניה. האם זה תואם את המטרות האמיתיות של מלחמה טוטאלית אוריינטדית-גיאופוליטית, תקינה לאולטרה-גיוסיות? כפי הנראה, זו הייתה רק תוכנית-חלום של איזה אנשי המטה הכללי, מעין סקיצה או שרטוט של התוכנית הגנרלית האמיתית, שאו מוסתרת מהציבור באוספים סודיים של הארכיונים, או הושמדה, אך בכל מקרה לא נפתחה לחקר היסטורי חופשי. אפשר להניח, שהמטרה הסופית של התוכנית הזו הייתה כיבוש ברלין.
כמובן, הכוונות הגיאואסטרטגיות שטרום-המלחמה של ההנהגה הסטליניסטית נידונו לכישלון. רזון תורם את חלקו ל
האדרת סטלין, כשהוא משער, כאילו מימוש הרעיון של התקפת מנע יכול היה להפוך את מהלך האירועים לכיוון ההפוך ולהוביל לניצחון הצבא האדום על הוורמאכט כבר ב-1941. הצבא האדום אכן היה בלתי-מוכן לחלוטין למלחמה, אך מסיבות שונות לגמרי מאלה, שעליהן משקרים בזיכרונותיהם המפקדים הסובייטים, שהוכו פעמים רבות.
העליונות העצומה של הצבא האדום בטנקים, מטוסים, מתקנים ארטילריים וכו' הייתה תוצאה של התיעוש המואץ, מימוש של השאיפה המאנית לעליונות גיאופוליטית בדרך של צבירת מדדים כמותיים. הטנקיסטים, הטייסים, התותחנים, המפקדים של הצבא האדום היו בלתי-כשירים לחלוטין למלחמה מודרנית, ועובי השריון וכמות הטנקים הולידו אצל ההנהגה אשליית עליונות, אוטופית לא פחות מאשר אשליית העליונות של המשטר הסובייטי. אך לאשליה הזו הספיק כדי לנסות ״בדם מועט, במכה אדירה״ למחוץ, להשמיד את ה״אויב״.
נניח, שיורשי סטלין יצליחו להסתיר לנצח מהציבור את ההנחיה האסטרטגית שטרום-המלחמה שלו, וההיסטוריונים לא יצליחו להוכיח ב-100% את כוונתו להקדים את בעל-בריתו לשעבר, היריב הגיאואסטרטגי והתאום שלו. מה, מזה תיעשה לא-ידועה הטבע הגיאופוליטי התוקפני של המשטר הזה, שאיפתו לשלטון עולמי ומהותו שונאת-האדם? כלום. היא באה לידי ביטוי מספיק גם בכיבושים הטריטוריאליים של מדינות עצמאיות אחרי חלוקת אירופה עם היטלר לפני המלחמה, וגם בתביעות הגיאופוליטיות אחרי סיומה. מאחורי גדר התיל של מחנה הסוציאליזם אחרי מלחמת העולם השנייה נמצאה חלק משמעותי מאוד של הטריטוריה של אירופה וגם של אסיה.
אם נבחן את תוצאות מלחמת העולם השנייה מנקודת המבט הגיאופוליטית, אפשר לומר בביטחון, שלמרות שהניצחון הושג במאמצים משותפים של בריה״מ ובעלי-בריתה, והסיוע החומרי-טכני
מצידם שיחק תפקיד עצום, אם לא מכריע, בהבטחת החיילים הסובייטים, המלחמה הזו מבחינת השגת היתרונות הגיאופוליטיים נצחה רק על ידי המשטר הסטליניסטי, וכל הדמוקרטיות של העולם ספגו בה אחרי הניצחון תבוסה איומה ואכזרית.
מערב אירופה שכבה בחורבות, ורק הסיוע של ארה״ב לפי תוכנית מרשל אפשר לה להתחיל בשיקום של כלכלת שוק מושלמת טכנית לפי המושגים של אותם זמנים. מעמדה הגיאופוליטי המוביל בעולם נחרב ואובד לגמרי, הוא עבר לשתי מעצמות-על – ארה״ב ובריה״מ. קבוצה קטנה של מדינות דמוקרטיות אירופאיות נשארה בשטח קטן מאוד בקצה המערבי של אירופה, כשהיא מוקפת ממזרח בשטחים עצומים של מחנה הריכוז הסוציאליסטי החדש-שנולד. וממערב כל חצי האי האיברי עד גיברלטר היה כבוש על ידי שני משטרים דיקטטוריים – של פרנקו וסלזר.
השריונות הטנקיים של סטלין יכלו תוך שבועות ספורים לתפור את שאריות אירופה ולהשליך את הדמוקרטיה למי הים התיכון והאוקיינוס האטלנטי. מהפיתוי הזה של השליט הסובייטי ריסנו רק הירידה החדה בפעילות הגיוס של האנשים אחרי המלחמה הטוטאלית, החורבן המלא בכלכלה והופעת נשק הגרעין כטיעון של שלום.
בכך שבתכניות הגיאופוליטיות של סטלין נכלל שחרור מלחמת העולם השלישית ברגע הנוח ביותר מבחינה גיאואסטרטגית, אני לא מטיל ספק ולו לרגע. כשהמושל הגיאופוליטי שלו קים איל סונג תקף את קוריאה הדרומית והחלה המלחמה הקוריאנית, מנהיג חצי העולם השמיע משפט סקרמנטלי על כך שלא צריך לפחד מהמלחמה עם
״האימפריאליזם״, שכן ברגע נתון גרמניה עדיין לא התאוששה מהתבוסה, ואנגליה וארה״ב אינן מוכנות מספיק למלחמה כזו. הציל את העולם רק כך, שהאימפריה הסטליניסטית עד מות אדונה לא הייתה מוכנה למלחמה גרעינית.
השאיפות הגיאופוליטיות חסרות-הרסן של ההנהגה הסטליניסטית
שולבו עם הזלזול בגיאופוליטיקה כבתורת ״פסאודו-מדעית, המצדיקה אגרסיה אימפריאליסטית״. בסופו של דבר במקום הסטליניסטית באה הדוקטרינה הגיאופוליטית של ברז'נייב, שמהותה הייתה שמירת ״ההישגים של הסוציאליזם״ בצירוף התפשטות גיאופוליטית למדינות המתפתחות.
אחרי הקמת נאט״ו והסכם ורשה המתח הגיאופוליטי בעולם נשמר כל הזמן, לפעמים נחלש מעט, לפעמים עולה שוב בכוח עצום. הסכנה הגדולה ביותר של האסון הגרעיני, כידוע, הייתה כרוכה בקונפליקט הקריבי, שהתלקח סביב אספקת הטילים הסובייטים לקובה. העימות הגיאופוליטי נמשך בכל היבשות, הימים והאזורים של הפלנטה. המקורות הגיאופוליטיים של האסון הגרעיני, שריחף מעל האנושות, הוסרו רק אחרי ההתפרקות ההיסטורית-בלתי-נמנעת של אותה התארגנות מלאכותית ואלימה, שייצגה
״הברית הנצחית״ והתלות הואסלית בה של המדינות שהוכנעו על ידה באירופה ובאסיה. זה באופן חוקי לגמרי הוביל לשינוי באופי ובתוכן של הגיאופוליטיקה כמכלול של קונסטרוקציות תיאורטיות התובעות מדעיות.
הגיאופוליטיקה המודרנית – זה לא מה שחושבים על גיאופוליטיקה הלוחמים המקומיים נגד ״האימפריאליזם״ בפרישה או במדים, עם תוארי מדע או בלעדיהם. הרי ראשם החכם, בחוסר-התאמה מוחלט לחומריזם ההיסטורי שאהבו קודם, מייצר את הקביעות על כך שברית המועצות נפלה קורבן לבגידה ולחבלות אידיאולוגיות, שהרעיונות של גלסנוסט ו
״פרסטרויקה״ הושלכו על ידי שירותי המודיעין של מדינות המערב, שהרעיונות של דמוקרטיה וזכויות אדם מנוצלים כדי להחליש גיאופוליטית את רוסיה, לפרק אותה ולהכניע אותה סופית, לכבוש את עושר מינרליה, ולהעמיד אותה במעמד של חצי-קולוניה. וכדי שזה לא יקרה, הכרחי לדעתם החזרה לאוריינטציה הגיאופוליטית שנהרסה על ידי ה״דמוקרטים״ ולעימות
״הדמוקרטים״   לאוריינטציה   הגיאופוליטית   ולעימות   הגיאופוליטי
הגיאופוליטי.
אך אלה הישנות של האוריינטציה הגיאופוליטית הקודמת, שכבר חלפה. הגיאופוליטיקה רק היום נפטרת מהאוריינטציות הקונפרונטציוניות, התוקפניות, הצבאיות-גיוסיות, רוכשת אינטראקציה הדוקה עם הגיאו-כלכלה, נעשית תיאוריה, המשרתת לא את שאיפות הכיבוש של המדינות, כי אם את ההתפשטות האזורית ואפילו הגלובלית של סחורות ושירותים, את נדידת הייצורים, את הגישה למקורות חומרי גלם תמורת כסף, ולא בדרך של שוד המחצבים של המדינות שנכבשו.
הראייה הגיאופוליטית הכרחית ביצירת מערכת של הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה. אך בשימושה יש להיפרד מהאוריינטציות הגיאופוליטיות הקסנופוביות ולהסתכל בעיניים פקוחות בפני ההיסטוריה. הכרחי לשמור על האובייקטיביות המדעית, תוך ויתור על ההרגל הקודם של גיאופוליטיקאים לייצג את ארצם כגיבור או קורבן, ואת כל המדינות האחרות – כנבלים או אפסים. הגיאופוליטיקה הקודמת חטאה בסרויליות, בשרות-מלכותי לשלטון על פי העיקרון: ״מה תבקשו?״. באותה חטא חטאו תחומים רבים אחרים של המדע והתרבות. הכרחי לקטוע את המסורת הישנה הזו.
אני שואף לאחד את הראייה הגיאופוליטית של מה שהתרחש בהיסטוריה עם הגישה האבולוציונית-גיוסית, המבוססת על עקרונות האובייקטיביות, הדטרמיניזם האבולוציוני, הבחינה הקונקרטית-היסטורית, הקדמה המותנית-אבולוציונית, היעילות הכלכלית, המצב והתחרות של מבני הגיוס. הווקטור החשוב ביותר בגיאופוליטיקה המודרנית של רוסיה, על רקע רב-וקטוריות כללית של המדינה כאחת המעצמות המובילות בעולם, אני רואה את הווקטור האירופאי-אמריקאי. שם טכנולוגיות גבוהות, כלכלות חדשניות מפותחות, מוסדות דמוקרטיים, צורות ציוויליזציוניות קרובות לא רק במיקום הגיאוגרפי, כי אם גם במסורות, בתרבות, בערכים החומריים.
אפילו מנקודת המבט הגזעית הרוסים – הם אירופאים טבעיים. אם רוסיה רוצה לפתח באינטנסיביות חברה חדשנית ולהיות מדינה חזקה באמת, ולא להישאר בשוליים של אירופה כספקית משאבי גלם, היא צריכה להשאיר בעבר את המסורות העבדיות ולשקם בעצמה את האירופאיות. ההתקרבות של שני הגושים האינטגרציוניים האירופאיים – האיחוד האירופאי ומה שנשאר מחבר העמים – מועילה ושימושית בראש ובראשונה לרוסיה. הנשיא הצרפתי, בעבר הלוחם הבלתי-נלאה בפשיזם שארל דה גול, חלם על איחוד אירופה מגיברלטר עד אורל. פרויקט גיאופוליטי כזה בתנאי העימות הגלובלי נשאר רק חלום. היום די אקטואלית נעשית האידאה של אירופה מגיברלטר עד ולדיווסטוק. הו לא, אינני חולם ריק, לא פנטזיונר ולא אוטופיסט. אני מבין מצוין, כמה רחוקה רוסיה מאירופה לא במיקום הגיאוגרפי, כי אם בארגון המדיני ובמנטליות. אך זה אומר רק, שהגיעה העת לחזור.
כך שעכשיו הגיע הזמן לבחון את תיאוריית המנטליות – האחרונה מבין הקונסטרוקציות התיאורטיות, שיכולות להיות בשימוש בהסבר האבולוציוני של ההיסטוריה לצד המרקסיזם, הגישה הציוויליזציונית, תיאוריית הפאסיונריות והגיאופוליטיקה. המילה
״מנטליות״ נובעת מהלטינית ״מנטליס״ – שכלי. המושג של המנטליות מכסה את כל המכלול של תופעות התודעה ההמונית של אנשים של חברה מסוימת. אפשר להגדיר את המנטליות כמכלול של פנומנים חברתיים-פסיכולוגיים, המכתיבים את רוח-הזמן השלטת, את היחס למתרחש, את קבלת ההחלטות ואת הפעולות המעשיות של המון האנשים, השייכים לקהילה מסוימת.
למרות שהמושג של מנטליות שימש לראשונה על ידי ר. אמרסון עוד ב-1856 ומאז שימש שוב ושוב גם על ידי היסטוריונים וגם על ידי פילוסופים, את המשמעות האמיתית של המנטליות בהתפרשות
התהליכים ההיסטוריים הראו החוקרים הצרפתים מארק בלוק ולוסיאן פבר, שייסדו את האסכולה ההיסטורית של האנאל ופרסמו כתב-עת באותו שם. חוקרים אלה העמידו את הקטגוריה של המנטליות מול הקטגוריה של התודעה החברתית של החומריזם ההיסטורי המרקסיסטי, אשר, למרות אופייה הפעיל, נקבעת בכלל ובפרט על ידי ההוויה החברתית. הם ראו במנטליות מוסד חברתי-פסיכולוגי, המתפתח לפי חוקיו שלו ובמובנים רבים קובע את ההוויה החברתית ואת התהליך ההיסטורי. הם התעקשו על האופי האובייקטיבי והיציב של המנטליות כמוסד, על קיומן בה של מגמות מגוונות, שחלקן נכנעות לשינויים ולתנודות מהירים, ואחרות מחזיקות מעמד בעקשנות ומשתכפלות, למרות כל השינויים בחיים החברתיים.
תיאוריית המנטליות מפותחת באופן פעיל על ידי ההיסטוריון והתרבותן הצרפתי ז'אק לה גוף, שהוא כיום המנהיג הבלתי-מעורער של הכיוון הזה. הוא רואה במנטליות חוליה מקשרת בין האבולוציה של הציוויליזציה החומרית לבין התנהגות האנשים בתהליכים ההיסטוריים. בניתוח ההיסטוריה של אירופה, לה גוף מרכז את תשומת הלב על כך, כיצד רעיונות שונים, שהובעו בזמנים שונים על ידי הוגים ונציגי תרבות אירופאים, נשברו במנטליות שכבר התגבשה במהלך האבולוציה ההיסטורית, התקבעו במסורות, ובהשגת משמעות פאן-אירופאית, כיוונו את המשך מהלך האירועים ההיסטוריים. כך הפילוסופיה מסוגלת להשפיע מהותית על התהליכים ההיסטוריים דרך יצירת קונסטרוקציות מנטליות והשפעתן על המנטליות.
מנקודת המבט של הגישה האבולוציונית-גיוסית המנטליות היא גורם חשוב של האבולוציה ההיסטורית. היא מסוגלת גם להאיץ וגם לעכב רפורמות גיוסיות וכלכליות, להתנגד לפעולות השלטונות בדרך של אי-מימוש המוני
של חוקים, לצבור חוסר-שביעות-רצון, הפורץ באקטים של מחאה.
המנטליות מייצגת מערכת מורכבת, שנכנעת רק בחלקה לסקרים סוציולוגיים. התגובות של המנטליות יכולות להיות בלתי-צפויות ביותר. בהיותה תופעה המונית, המנטליות נכנעת במידה מסוימת לניהול באמצעות טכנולוגיות סוגסטיביות, כלומר כאלה הפועלות באמצעות הסגה, ולא שכנוע רציונלי. לראשונה את הפסיכולוגיה ההמונית עוד בסוף המאה ה-19 חקר הפסיכולוג הצרפתי לה בון בספר ״פסיכולוגיה של ההמונים״.
בטכנולוגיות סוגסטיביות מחזיקים היטב הפופוליסטים, המכשירים בזריזות את מעשיהם לציפיות ולמצבי הרוח, השולטים במנטליות ההמונית. הם מסוגלים לנהל את המנטליות ובעזרת מכונת התעמולה לגייס תמיכה ואמון של קהל המוני, שיכול באופן פנומנלי ארוך לא לייחס חשיבות למציאות ההיסטורית המורכבת ולראות רק את מה שמראים בטלוויזיה. בדינמיקה של המנטליות עצומה המשמעות של הגורם הגיוסי. בפעילות גיוס נמוכה המנטליות יכולה לקבל אופי קיפאוני. רמה גבוהה של פעילות גיוס לעומת זאת יכולה לתרום לדינמיקה גבוהה של המנטליות ולהיות מנוצלת גם להתפרצויות אלימות אולטרה-גיוסיות, וגם לשינויים חברתיים חיוביים.
אז, הגישה האבולוציונית-גיוסית שואפת להשתמש ולסנתז את הפיתוחים הרציונליים של גישות אחרות, שהתגבשו בפילוסופיה של ההיסטוריה – החומריזם ההיסטורי, הגישה הציוויליזציונית, תיאוריית הפאסיונריות, הגישה הגיאופוליטית ותיאוריית המנטליות, וגם לזהות ולהתגבר על חסרונותיהן. דרך ההיסטוריה מורכבת, וחיי האדם קצרי-מועד. אני כבר לא כל כך צעיר, כמו שהייתי רוצה. הרצון הגדול ביותר שלי הוא לראות את ההתפשטות של הרעיונות המובאים בספר הזה ובספרים אחרים, כדי להשתכנע שהם מביאים תועלת למדענים בחיפושם הבלתי-נלאה אחרי האמת וכמה ש
רחב יותר למעגל האנשים, השואפים לשפר את עצמם ואת חברתם.
מקומות רבים בספר הזה בניתי במודע כך, כדי לעורר, ואפילו לפרובוקר, דיון פעיל. שיביקרו, ואפילו ינזפו או יעוותו את מה שכתבתי. רק שלא ישתקו. אני איש-דיון, ובדווקא בתקשורת חיה בדיונים אני מוצא גם עונג יצירתי, וגם זרימת רעיונות, אינטנסיבית עוד יותר מאשר בדיאלוג עם טקסטים של מחברי ספרים שנקראו.
==== הגישה האבולוציונית-הגיוסית וההסבר האבולוציוני של הטבע ====
משהו דומה לתהליך הטבעי-היסטורי, למרות שברמה שונה לגמרי, מתרחש גם בטבע. המשותף לדטרמינציה של התהליכים האבולוציוניים בחברה ובטבע, מנקודת המבט של הגישה האבולוציונית-גיוסית, הוא התפקוד של מבני גיוס המתנגשים וכאילו מתחרים ביניהם, המכניסים סדר מסוים לפריפריה הגיוסית ונמצאים בעימות קבוע עם מבנים אחרים. את הקוסמוס אכן, בהתאם לקונספציה של מ. קונאשב, אפשר בהסתייגות מסוימת לייצג כייצור מיוחד של מערכות חומריות המתנגשות ביניהן.
מנקודת המבט שלי זה אומר, שמבני גיוס הנוצרים באופן ספונטני של התארגנויות חומריות שונות מייצרים עבודה אבולוציונית ספונטנית וחסרת-מטרה מסוימת, והעבודה הזו מסוגלת לייצר רווח אבולוציוני, המוביל לשיפור, לארגון מחדש של מבנים אלה ומבטיח את האפשרות של קדמה. את ליבות הגלקסיות, הכוכבים, הפלנטות, האטומים אפשר לייצג כמבני גיוס, המייצרים סדר במערכותיהם באמצעות התפשטות של אינטראקציות גרוויטציוניות, אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. לכן אני קורא להן ליבות גיוס, מתוך כוונה למשמעות המונח ״גיוס״
ככיוון וארגון של התנועה. בטבע הדומם מבני הגיוס אינם ניחנים בשאיפה לשמר ולשחזר את המצב של עצמם, עבודתם האבולוציונית ספונטנית, שגרתית, בלתי-יצרנית, הרווח האבולוציוני שלהם נמוך מאוד ומקרי. אך גם רווח נמוך כזה יכול להפוך לתנאי מוקדם להופעת חומר חי בהתהוות תנאים מסוימים.
עם הופעת החיים והתפתחותם על פני כדור הארץ נוצר סוג חדש לגמרי של מבני גיוס, שאינם אדישים למצב של עצמם, שואפים כל הזמן לאופטימיזציה של פעילות החיים של אורגניזמיהם, מייצרים סדר, המקדם את ההישרדות והשחזור של מבנים אלה בתחרות קבועה על משאבי חיים ובמאבק על הקיום עם מבנים אחרים. העבודה האבולוציונית של מבנים אלה ושל האורגניזמים שגויסו על ידם מקבלת אופי של עבודה ביולוגית. ההבנה של משמעות מבני הגיוס והעבודה הביולוגית באבולוציה של עולם החיים הובילה אותי להכרה בצורך להחדיר טרנספורמציות מתאימות לביולוגיה האבולוציונית.
בביולוגיה האבולוציונית משנות ה-80 של המאה ה-20 שורר משבר כבד. התיאוריה הסינתטית של האבולוציה, ששלטה משנות ה-30, שנוצרה במאמציהם של עשרות מדענים מצוינים ממדינות שונות, הותקפה בביקורת קשה והוגנת למדי, שציינה על התיישנותה ועל התאמה לא מלאה לעובדות, שנחשפו על ידי המדע. הופיע שורה שלמה של תיאוריות אלטרנטיביות, התחזקו ההתקפות על הדרוויניזם, במיוחד על תיאוריית הברירה ככוח המניע של האבולוציה. בלא להיות ביולוג מקצועי, עיבדתי ולמדתי ביסודיות את כל הספרות על הביולוגיה האבולוציונית, שהייתה זמינה בספריות הגדולות שהיו נגישות לי. כתוצאה הגעתי למסקנה, שהסיבה העיקרית למשבר בביולוגיה האבולוציונית היא הגנוצנטריזם – צורה של חשיבה תיאורטית, המעמידה במרכז הטרנספורמציות האבולוציוניות שינויים בגנים, ולא בעבודה הביולוגית של האורגניזמים
ובברירה של העובדים היעילים ביותר. הסיבה להתפשטות הכללית של הגנוצנטריזם בביולוגיה האבולוציונית היו ההצלחות של הגנטיקה של המאה ה-20. גילוי הסליל הכפול של ה-DNA והקוד הגנטי, שמשמש את כל היצורים החיים ללא יוצא מן הכלל לייצור חלבונים וריבוי תאים, יצר רושם של מעין השלמה בידיעת יסודות התורשה.
ההצלחות של הביוטכנולוגיה וההנדסה הגנטית כאילו אישרו את הרושם הזה והפיצו אותו בקהל ההמוני. עם זאת, התורשה נמצאה מורכבת הרבה יותר, מכפי שסברו הגנטיקאים. ההתפתחות עצמה של הגנטיקה והביוכימיה, פענוח הגנומים של האדם ומספר סוגים אחרים של אורגניזמים הראו, כמה מעט אנחנו עדיין יודעים על טבע התורשה. בכל זאת, הסמכות של הגנטיקה, במידה מסוימת בצדק, התבססה במדע הביולוגי בגובה כזה, שמחברי הקונספציות בביולוגיה האבולוציונית החלו להישען על מסרים על מניפולציות עם חומר גנטי במבחנות ופיפטות עם חומר גנטי, ושכחו את האורגניזמים החיים.
השאיפה להסביר את האבולוציה, מתוך התפתחות האורגניזמים החיים, הטבועה במייסד הגדול של התיאוריה האבולוציונית צ'ארלס דרווין, קיבלה את השם אורגניזמוצנטריזם והחלה להיחשב כהשערה מיושנת ונדחית. עם זאת, בהסתמך על עובדות של האמבריולוגיה, ביולוגיית ההתפתחות, הפלאונטולוגיה והמורפולוגיה האבולוציונית, אני קובע, שדווקא השינויים של האורגניזמים תחת פעולת העבודה הביולוגית המשתנה בתנאים חדשים, הנתמכים על ידי הברירה, עומדים בבסיס השינויים הגנטיים, ולא להפך. דווקא הם הם מקור הטרנספורמציה של המינים.
כך, נתוני האמבריולוגיה המודרנית וביולוגיית ההתפתחות מראים, שהתפתחות העוברים אינה נקבעת על ידי החומר הגנטי, הכלול בגרעין של התא המופרה הראשוני (הזיגוטה), כי אם תלויה באינטראקציות קונקרטיות של תאים בתהליך ההתפתחות, כלומר, למעשה, בגיוסם לספציאליזציה ב
עבודה ביולוגית קונקרטית של האורגניזם. מה שנקרא המארגן, שגילה האמבריולוג שפמן, כלומר מבנה תאי, הקובע את כיוון התפתחותם של מבנים אחרים, אינו אלא מבנה גיוס טיפוסי, המניע את התארגנויות התאים לעבודה ביולוגית מסודרת.
נתוני הפלאונטולוגיה והמורפולוגיה האבולוציונית מראים באופן משכנע, שסנפירים שריריים של דגי האונודה יכלו לעבור טרנספורמציה לכפות של חולייתני היבשה רק כתוצאה של שינוי בעבודה הביולוגית, הקשור בתנועה ביבשה. הברירה הותירה לחיים ולרבייה את האורגניזמים העובדים והנעים ביעילות ביותר, ולא פשוט את אלה שניחנו בקומפלקסי גנים שנבחרו במקרה, שהורכבו בהצלחה על ידי צבירת מוטציות קטנות. את אותו הדבר אפשר לומר על כל הטרנספורמציות המיניות של האיברים והאורגניזמים השלמים ללא יוצא מן הכלל.
פרסות הסוסים נוצרו מהכפות והאצבעות הרכות של אבות היער של הסוסים בדרך של נקישה מתמדת באדמת הערבה. התחיל התהליך הזה ביצירת יבלות. הקיבות של אוכלי העשב נוצרו באמצעות התאמה על ידי עבודה ביולוגית לעיכול של מזון עשבוני קשה. הכפות של הטורפים הן תוצאה של הליכה גנבנית ואופן תנועה של דחיפה. לכן אצלם לעולם לא נוצרות פרסות.
כנפי העופות הן תוצאה של טרנספורמציה של הכפות הקדמיות של אבותיהם, שנעו בקפיצות בדרך של תנועות דחיפה של הכפות האחוריות עם ניפופים חדים עזריים של הכפות הקדמיות. רגליו של האדם הן תוצאה של הליכה זקופה, מה שהופך לברור בהשוואה לכפות של אבותיו המאובנים. ידיו של האדם – תוצאה של הפסקת העבודה של טיפוס על עצים ועבודה קבועה עם חפצים. האדם עצמו הוא תוצאה של עבודה ביולוגית, שעברה בתהליך האבולוציה לעבודה שיטתית.
כמובן, האיברים אינם עוברים טרנספורמציה על ידי העבודה הביולוגית מעצמם,
הטרנספורמציה שלהם – רק חלק מורכב של הטרנספורמציה של האורגניזמים העובדים בדרך חדשה. המורפולוגיה האבולוציונית, מדע הטרנספורמציות של צורות הצמחים ובעלי החיים, שמייסדיה היו המדענים הרוסים המצוינים א.נ. סברצוב (לא לבלבל עם נכדו א.ס. סברצוב, גם הוא ביולוג-אבולוציוניסט) ותלמידו א.י. שמלגאוזן, ריכזה את תשומת הלב במחקריה רבת-השנים דווקא על זיהוי הדינמיקה והיחס של הצורות באבולוציה של האורגניזמים. איוון שמלגאוזן הראה, שהשינוי של הצורות באבולוציה מתרחש על בסיס תהליכים רגולטוריים באורגניזמים השלמים. הוא התקרב ממש להבנת התפקיד המוביל ברגולציה של הבטחת-החיים ושינוי-החיים של העבודה הביולוגית, ואף השתמש שוב ושוב בספריו במילה ״עבודה״.
וכן, איך יכול היה להיות אחרת? התפקיד המוביל באבולוציה של האינטראקציה של העבודה הביולוגית והברירה קופץ לעיניים ישירות בניתוח השינויים המורפולוגיים. שמלגאוזן חקר קורלציות, כלומר תלות-הדדית של חלקים ומערכות-משנה במערכות של אורגניזמים שלמים. הקורלציות התגלו ונחקרו בתחילה על ידי הביולוג-קריאוציוניסט הצרפתי הגדול ז'ורז' קיווייה. קיווייה ראה בקורלציות מימוש של תוכנית הבורא, המחדיר לכל חי פרופורציונליות והרמוניה למימוש מועיל של תהליכי החיים.
שמלגאוזן בדרך של ניתוח חומר עובדתי עצום הדגים בצורה מוחשית, שהטרנספורמציה של המינים מתרחשת בדרך של התפרקות של מערכת הקורלציות הקודמת והיווצרות מתואמת של קורלציות חדשות. ומה מבטיח את התיאום של הטרנספורמציות האלה? כמובן, לא תוכנית חדשה של הבורא, כי אם תהליך רגולטורי של אינטראקציה מערכתית של חלקים ומערכות-משנה באורגניזמים שלמים. כלומר, במילים אחרות, ארגון חדש של העבודה המשותפת של האיברים ומערכות-המשנה של האורגניזמים להתאמה לתנאים שהשתנו מהותית, הנתמך ומלוטש על ידי הברירה.
איוון שמלגאוזן היה אחד מאותם עשרות מדענים ממדינות שונות, שתרמו ליצירת התיאוריה הסינתטית של האבולוציה. הוא הכניס לתיאוריה הסינתטית את המושג של הברירה המייצבת, המסננת (מחסלת) את כל הפרטים, אשר בתכונותיהם המורפולוגיות סוטים מהנורמה הכלל-מינית שהתבססה תחת פעולת הברירה המניעה. לוחם בלתי-נלאה בליסנקואיזם, שמלגאוזן במשך שנים רבות הגן על הישגי הגנטיקה בתנאי המשטר הטרוריסטי של סטלין וההפשרה הקשוחה של חרושצ'וב.
בהיותו איש של זמנו, הוא ככל שיכל ניסה לשלב את ההבנה של התפקיד המוביל באבולוציה של הטרנספורמציות המורפולוגיות, המתבטאות בשינויים מודיפיקציוניים בלתי-תורשתיים של המינים ומרוכזים על ידי הברירה, עם ייצוגי התיאוריה הסינתטית של האבולוציה על התפקיד המוביל של הברירה של שינויים מוטציוניים קטנים שנצברו במאגרי הגנים של אוכלוסיות. את שאלת התורשה של הטרנספורמציות המורפולוגיות שנצברו פתר שמלגאוזן ברוח הגנוצנטריזם, אך בכך שלל קטגורית, שטרנספורמציות כאלה אינן בעלות משמעות לאבולוציה. הוא סבר, שהשינויים המודיפיקציוניים, הנוצרים במבנה ובתכונות של האורגניזמים תחת השפעת הסביבה החיצונית במסגרת נורמות התגובה שקובעו גנטית על ידי הברירה המייצבת, רק מצביעים על הכיוון לברירה המובילה, ובזה מסתיים תפקידם המוביל.
בהמשך הברירה המובילה, המניעה, בוחרת לחיים ולרבייה אורגניזמים עם קומפלקסי הגנים (הגנוטיפים) המבטיחים ביותר, וזה מאפשר לרשת את הסימנים המורפולוגיים המבטיחים ביותר להישרדות בתנאים חדשים. זה מוצא מאוד שנון מהמצב, המאפשר לפצות על אי-ההתאמה הברורה של ההסברים הגנוצנטריים של האבולוציה לעובדות המורפולוגיה האבולוציונית. היתרון של הניסיון הזה לשלב בין הבלתי-נתפס נמצא גם בכך, שהוא מאפשר להכניס את התגליות של המאה ה-20 לתיאוריית דרווין ולהדגיש את הכישלון
של התיאוריה של האבולוציוניסט הרצוף הראשון בתולדות הביולוגיה וכל המדע העולמי – למארק.
שמלגאוזן צדק לגמרי בכך, שהאבולוציה מתרחשת לפי דרווין, ולא לפי למארק. למארק בנה את תיאוריית האבולוציה שלו בראש ובראשונה על הייצוג של השאיפה של כל חי לשלמות, שהונחה על ידי הבורא. למארק לא היה לו מושג כלל על התפקיד באבולוציה של הברירה הטבעית. העמדה העיקרית של תיאוריית למארק ושל תלמידיו הניאו-למרקיסטים הייתה התזה על תורשה של סימנים נרכשים. את התזה הזו במהדורות המאוחרות של ״מוצא המינים״ קיבל גם דרווין. אז איש לא פקפק בצדקתה של התזה הזו. עם זאת, בתחילת המאה ה-20 הדרוויניסט הנלהב אוגוסט וייסמן הוכיח את חוסר-האפשרות של תורשה כזו. הוא הראה את הכורח של בידוד איתן של מבני התורשה מהתהליכים, המתרחשים בשאר החלק הסומטי של האורגניזם.
במקרה אחר כל פציעה שננשאה בחיים, תוצאות מחלות, חסרונות נרכשים היו מטביעים חותם על כל שרשרת הדורות הבאים. עוברים בתורשה רק מחלות תורשתיות, שנגרמו על ידי הפרעה במבני התורשה, שקיבלו מאוחר יותר את השם מוטציות. בנו של אתלט לעולם לא נעשה אתלט מלידה, לשם כך יש צורך לבצע מחדש אימונים מתישים. הקונספציה של וייסמן על אי-התורשה של סימנים שנרכשו בחיים הפכה לתנאי מוקדם חשוב של התפתחות הגנטיקה והתיאוריה הסינתטית של האבולוציה. העמדה שבוססה בקונספציה הזו על קיומו של בידוד חזק בין כל גוף האורגניזם לבין מבני התורשה המבשילים בגוף זה, המופרדים ממנו על ידי קליפות תאים, קיבלה את השם מחסום וייסמן.
מחסום וייסמן ללא ספק אטום, והסימנים שנרכשו על ידי האורגניזמים ללא ספק אינם עוברים בתורשה בהעברה ישירה. כל הניסיונות של הניאו-למרקיסטים להוכיח בניסויים שהועלו באופן מגוון
העברה כלשהי של השפעות לצאצאים של מיוחדויות שנרכשו על ידי הפרטים ההורים לא הוכתרו בהצלחה. עם זאת, אנחנו יודעים, שבעולם לא קיימים מחסומים אטומים לחלוטין. בפיזיקה הודגם קיומו של מה שנקרא אפקט המנהור, בהתאם לו אלקטרונים מחלחלים בתנאים מסוימים דרך מחסומים בלתי-ניתנים-לחצייה. ברברים חדרו גם דרך החומה הסינית הגדולה, וגם דרך סוללות אדריאנוס וטראיאנוס באימפריה הרומית.
כמובן, למארק טעה. הקונספציה שלי על התפקיד המוביל באבולוציה של האינטראקציה של העבודה הביולוגית והברירה אינה למרקיסטית, למרות שההאשמות בלמרקיזם של מבקריה הבאים, כפי הנראה, בלתי-נמנעות. למארק הבין בצורה צרה ופרימיטיבית לחלוטין את תפקיד העבודה הביולוגית, וצמצם אותה למאמצים מכניים בודדים. דוגמה קלאסית – התארכות הצוואר אצל ג'ירפות, הנמתחות אחרי עלים שגדלים גבוה, שהביאה, לדעתו, לקיבוע תורשתי של צווארים ארוכים לא-פרופורציונלית. רק ברירה של גנוטיפים של הפרטים ארוכי-הצוואר ביותר, שדור אחר דור עבדו על קטיפת העלים שגדלים גבוה, יכלה ליצור קורלציה כה יוצאת-דופן של איברים. בנוסף אי-ההבנה של התפקיד האבולוציוני של העבודה הביולוגית הובילה לכך, שהחוקרים, כולל למארק, אינם מבחינים כלל ביתרון אדפטיבי אחר, לא פחות חשוב, של צוואר הג'ירפות, הפותח פרספקטיבות לעבודה ביולוגית של הישרדות. הרי צוואר הג'ירפות לא רק ארוך, כי אם גם גמיש, בזכותו נפתחת תצפית מעגלית לגילוי טורפים שמתגנבים, הוא משמש להשגת כל חלק בגוף, כדי לשחרר אותו מלכלוך, מטפילי מציצת דם וכו'.
למארק הראשון דיבר על התפקיד המכריע של אורח החיים במבנה האורגניזמים החיים, מה שהקדים זמן רב את פיתוח המורפולוגיה האבולוציונית. אך ברוח החומריזם המכני של המדע של זמנו הוא כלל לא שם לב, שהעבודה הביולוגית תמיד
רב-פונקציונלית, כמו כל איבר שנוצר על ידה, ושהנטייה המוקדמת של איבר זה או אחר לשינויים אבולוציוניים (פראדפטציה) מביאה בתהליך השינויים האלה לגיוס וטרנספורמציה של אורגניזמים שלמים, ולא של איברים בודדים.
ההבדל של הקונספציה שלי מכל הווריאנטים של הלמרקיזם נמצא בראש ובראשונה בכך, שאני מכיר בהתאם ליסודות הגנטיקה המודרנית בתפקיד עצום באבולוציה של שינויים גנטיים ובאטימות המוחלטת בתנאים הרגילים של המין של העבודה הביולוגית בסביבתו של מחסום וייסמן. אך שווה לשנות מהותית את התנאים האלה או להתרחש הגירת המין לסביבה שונה איכותית, ומתרחשת ביחס לסביבה החדשה שינוי קרדינלי של העבודה הביולוגית.
העבודה הביולוגית בתנאים חדשים מייצרת מיוחדויות
״המצאות״, שאני קורא להן חידושים גיוסיים. אורגניזמים מימיים, שהיגרו ליבשה, הופכים את סנפיריהם לכפות. אורגניזמים יבשתיים, שהיגרו למי האוקיינוס, רוכשים צורה אווירודינמית וסנפירים-משוטים – מעין אנלוגים של סנפירים. מה זה, תוצאה של בחירה מקרית של מוטציות קטנות מועילות? אבסורד מוחלט! הם היו נאכלים על ידי טורפים עוד בתחילת הטרנספורמציות האבולוציוניות שלהם, שכן היו מגלים חוסר-אונים מוחלט בסביבה זרה להם, אם לא היו עובדים ביעילות, עם גיוס מקסימלי ומתח כוחות על שליטה בה.
אם לא היה שינוי שורשי של הצורות והדרכים של העבודה הביולוגית, שום צבירת מוטציות באוכלוסיות לא הייתה מובילה להופעת מינים חדשים. הברירה המייצבת בהתמדה בלתי-מתפשרת משמידה כל סטייה מהנורמה שהתבססה. הברירה מתוך הצורות המגוונות גנטית עוזרת לשמר את הקביעות של האוכלוסייה, אך לעולם אינה מובילה לטרנספורמציה שלה למין חדש. אך איך בכל זאת להיות עם מחסום וייסמן, הנועל כל השפעה של העבודה הביולוגית על מבנים גנטיים?
כבר איוון איוונוביץ' שמלגאוזן הראה בבהירות מלאה, שכל אורגניזם מתגבש ומתפתח כשלם, שהשינוי וההתפתחות שלו מייצגים תהליך רגולטורי. האם נושרות לחלוטין התאים, המכילים חומר גנטי, מהשלמות המקושרת של האורגניזם, המוקפים במחסום וייסמן? בשום פנים ואופן. המדע המודרני קבע בתוקף, שכל התהליכים הרגולטוריים באורגניזמים מטופלים על ידי חומרים ספציפיים – הורמונים ואנזימים, החודרים בחופשיות דרך קליפות תאי המין ומסדרים בכך בגרעיניהם. תאי המין עצמם אינם קיימים אחרת, מאשר בטבילה בנוזלים הורמונליים.
ההורמונים מייצגים חומרים פעילים ביולוגית, המופרשים על ידי בלוטות ההפרשה הפנימית או אסופות של תאים מומחשים. הם מבטיחים את הגדילה וההתפתחות של האורגניזם, את ההבדלים המיניים, את תהליכי ההסתגלות, ממריצים תהליכי חילוף-חומר, עיכול ואינטראקציה מינית. גדילת השרירים, הכרחית בשינוי העבודה הביולוגית, מעוררת על ידי הורמון הגדילה והטסטוסטרון. אתלטים, העוסקים בקביעות בתרגילים לגדילת מסת השרירים, צוברים בכך באורגניזמיהם הורמון גדילה וטסטוסטרון, ובכך משנים את המבנה ההורמונלי של האורגניזם שלהם.
השינויים האלה ללא ספק פועלים על המבנים הגנטיים של כל התאים, כולל תאי המין, אך בקנה מידה מינימלי, שאינו מאפשר לקבע את השינויים האלה בגנומים ולהעביר אותם לצאצאים. אך שינויים רדיקליים של העבודה הביולוגית של קבוצות גדולות של אורגניזמים, אוכלוסיות או מינים שלמים אינם יכולים שלא להוביל ובוודאי מובילים לצבירת שינויים מתאימים של המערכת ההורמונלית ולהשפעותיהם על מבני הגנומים, על מרחביהם העצומים הרזרביים, המלאים ב-DNA שאינו מקודד חלבונים.
במהלך העבודה הביולוגית המאורגנת מחדש החוזרת של דורות רבים הצבירה הזו מתחילה בהדרגה להשפיע
על התפקוד של המבנים הגנטיים, בעיקר דרך שינוי העבודה של גני הרגולציה. בסופו של דבר הצבירה הכמותית של ההשפעות ההורמונליות הרגולטוריות מובילה להשלכת DNA עודף ולטרנספורמציה קפיצית של הגנומים. מעין אנלוג של התהליך הזה, ליתר דיוק, המודל שלו, יכולים לשמש המטמורפוזות של חרקים, דו-חיים, דגים וסוגים אחרים של אורגניזמים. התפתחות הזחל בגיל מוקדם מובילה לצבירה באורגניזם שלו של הורמונים מסוימים, וברגע שמצטברת כמות מספקת של הורמונים ומשתנה המבנה ההורמונלי של האורגניזם, מתרחשת טרנספורמציה קפיצית של כל המבנה, יכולות התנועה, ההתנהגות והמראה החיצוני של האורגניזם הזה, כשהאחרון משתנה עד חוסר-הכרה מוחלט. אפשר להניח, שהתמורה הדומה מתרחשת בדרך של קיבוע בהתפתחות האישית (האונטוגנזה) של התהליך האבולוציוני, שהתרחש בהתפתחות ההיסטורית של המין הנתון (הפילוגנזה).
יש לקחת בחשבון, שהשינוי של המבנים ההורמונליים של קבוצות גדולות של אורגניזמים בתהליך ההשתלטות שלהן על צורות ודרכים חדשות של עבודה ביולוגית בסביבה חדשה מתרחש בהכרח בתנאים של מתח כרוני. מחבר תיאוריית המתח הנס סליה הראה באופן משכנע, שבתנאים של השפעה קיצונית של הסביבה מתבצעת התארגנות מחדש אדפטיבית של כל המערכת הנוירו-הורמונלית של האורגניזם. הנסיבות האלה מחזקות את הקונספציה שלי של יצירת מינים פעילה-גיוסית.
ניסיתי להכניס למחזור המדעי עוד רעיון לא-סטנדרטי אחד. הצעתי להבחין בין מינים-קונסרברים למינים-טרנספורמרים. המינים-הקונסרברים דומים לחברה המסורתית בעולם האנושי, הם שמרניים במבנם, בגנטיקה שלהם ואינם מוכנים לשינוי העבודה הביולוגית בתנאים חדשים. בשינויים מהותיים של התנאים מספר עצום של מינים כאלה נכחד, בלי כוח גם להסתגל וגם להשתנות. שינוי המבנה של מינים כאלה ב
שינוי יציב ולא קשוח מדי של התנאים, שנגרם על ידי שינוי מתאים של העבודה הביולוגית והווקטור של הברירה, מתרחש לאט, ברצף, בגרדואלית.
אך צבירת השינויים האלה בקבוצות גדולות של אורגניזמים בשרשרת ארוכה מספיק של דורות יכולה להפוך קונסרברים לטרנספורמרים. הטרנספורמרים מוכנים על ידי האבולוציה הקודמת לשינויים גדולים של העבודה הביולוגית ומסוגלים לעבור טרנספורמציה למינים חדשים בקפיצה. יש להדגיש, שטרנספורמציה קפיצית כזו מתרחשת לא בדרך של מוטציה גדולה והיווצרות של ״מפלצות מבטיחות״, כפי שמניחים בתיאוריות של הסלטיציוניסטים. זו לא קפיצה מקרית, כי אם חוקית, מוכנה אבולוציונית. כל מוטציה גדולה לעומת זאת מורידה עד קצה גבול את כושר-החיות של האורגניזם, והמוטנטים המכוערים מוסרים במהירות מהחיים ומדרך האבולוציה על ידי הברירה המייצבת.
ההשערה של הקונסרברים והטרנספורמרים – זה הניסיון שלי לענות על השאלה, שמולידה ויכוחים אינסופיים בין תומכי הייצוג על הטרנספורמציה האיטית, ההדרגתית של המינים (הגרדואליסטים, שאליהם השתייך דרווין וחסידי התיאוריה הסינתטית של האבולוציה) לבין תומכי הייצוג על הטרנספורמציה המהירה, הקפיצית (הסלטיציוניסטים). הופעת התיאוריה של שיווי-המשקל המקוטע, שיצרה לראשונה תחרות אמיתית לתיאוריה הסינתטית של האבולוציה, עוררה ויכוחים אינסופיים של מומחים על האופי הגרדואלי או הקפיצי של השינויים האבולוציוניים. לכן התיאוריה הזו קיבלה את השם פונקטואליזם. בין הסיבות, הגורמות לשינויים מהירים, הפונקטואליסטים מדגישים בראש ובראשונה את הגנטיות, כלומר שוב מוטציות גדולות. ההשערה של טרנספורמרים וקונסרברים יכולה להכניס בהירות לשאלה הזו, בלי להיעזר בהסברים גנוצנטריים מומצאים וחסרי-הוכחה.
הנה אותו קומפלקס של הגיגים מדעיים-כלליים, שהוביל אותי לפיתוח היסודות הפילוסופיים של התיאוריה הכללית של האבולוציה. אני מקווה ומאמין,
שעבודתי הארוכה והעקשנית, שהונחה ביסודו של הספר הזה, לא תישאר בלתי-מובחנת, שהיא תביא תועלת למדענים, העובדים בתחומים המגוונים ביותר של הידע, שהיא תניע אנשים רבים בגילים ובמקצועות המגוונים ביותר להכיר טוב יותר את העולם, שבו הם חיים, להאמין באפשרות של שיפור חייו הפרטיים דרך שיפור עצמם ודרך שיפור עצמי פסיכו-פיזי קבוע לעבור לטרנספורמציה יצירתית אבולוציונית של יחסיהם עם העולם הזה.
גופנו, משכן הרוח, המשפיע על הרוח הזו הן בהשפעה ישירה והן בהשפעה עקיפה, – הרי גם הוא התקן שמרני מאוד, מסורתי. הוא התגבש בתהליך האבולוציה הביולוגית, ואז הושלם על ידי העבודה הביולוגית, שצמחה לעבודת האדם. ואז הוא הגיע לפסגת התפתחותו, שסימנה את האפיון המיני של המין הומו ספיינס, ועצר בפסגה הזו, רק מתוקן קלות במגוון של אוכלוסיות האדם.
גופנו במצבו הנוכחי אינו מוכן לעומסים ומתחים אפילו של החברה החדשנית הבלתי-מפותחת של היום. הוא עם ההתקן המסורתי שלו מעניש אותנו באכזריות בסבלים ובעינויים עצומים על כל עוון נגדו, ולפעמים אף בלי כל אשמה. בגופנו קיימת כאילו אינקוויזיציה פנימית, שמכריחה אותנו להודות בחטאים, שביצענו או אפילו לא ביצענו. לא לחינם נאמר, שבריאות אינה הכל, אך הכל בלי בריאות – כלום. דווקא לכן אנו קובעים, שהשיפור העצמי הפסיכו-פיזי הקבוע, היומיומי הוא השלב הראשוני והיסוד של האבולוציה הנוספת של האדם, ההופכת אותו לכשיר לאבולוציה הומניסטית נוספת של הציוויליזציה שלו בתנאי החברה החדשנית.
לפני שינוי לטובה משהו בעולם, האדם חייב ללמוד לשנות את עצמו בצורה חיובית. בלי זה הוא לא רק שלא יהיה
מוכן לחיים בחברה החדשנית, החברה החדשנית המתפתחת בסערה תהפוך עבורו לגיהנום, והאדם הבלתי-מושלם יעשה הכל כדי להפוך אותה לגיהנום, לאנטי-אוטופיה, לסיוט. השיפור העצמי הפסיכו-פיזי מניח את היסודות גם לשיפור עצמי מוסרי אפקטיבי, וגם לאבולוציה יצירתית של האדם בכל תחומי הפעילות, וגם לאורח חיים ישר.
אורח חיים ישר, נכון – זה לא מה שמבינים בזה מטיפים דתיים. הסגפנים הדתיים, החיים בתנאים לא-אנושיים, הניזונים מארבה וחגבים או בכלל ממה שייזדמן, המתישים את עצמם בתפילות, מנהלים דווקא אורח חיים עוון, לא-נכון, לא-בריא. אורח חיים באמת ישר, בריא, בריאותי-יוצר טמון בכך, לחיות חיים מלאים, יצירתיים, פעילים-חברתית, מבלי לסבול שום פראות-יתר, להיזון ממזון מלא, מאוזן היטב, להתפתח מדי יום בשם שיפור עצמי ושיפור העולם האנושי.
האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא בו-זמנית קריאוציוניזם אנושי, הומניסטי. עם זאת, בשונה מכל הצורות הקודמות של הקריאוציוניזם, כולל הסובייטי, זה קריאוציוניזם אוניברסאלי-אבולוציוני ואוניברסאלי-הומניסטי. הוא מעמיד על היכולות היצירתיות והפוטנציאל האבולוציוני של האדם עצמו, ולא על כוחות-על אנושיים המנוכרים ממנו, שניחנו בכוח-על, יהיה זה המפלגה שתפסה את השלטון, דיקטטורה של אדם יחיד במדינה כלשהי על פני כדור הארץ או של האדון השמימי עליה. העולם נוצר על ידי האבולוציה, והאדם יכול לטרנספורמציה הומניסטית ורצופה אותו רק בתנאי, שהוא עצמו יוכשר לאבולוציה, בשיפור עצמו ובהפיכה להתגלמות של האבולוציה היצירתית. האבולוציוניזם האוניברסאלי כתורה כולל שלושה מדורים – קוסמי
אבולוציוניזם, אבולוציוניזם ביולוגי ואבולוציוניזם חברתי-היסטורי. בהמשך אנו עוברים להצגה מפורטת של שני הראשונים שבהם.</text>
      <sha1>kj75dtxmcqdihubyi67ut2me1a3dmjj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3085016</id>
      <parentid>3084950</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T08:56:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* התנאים המוקדמים להתהוות האבולוציוניזם האוניברסלי במערב */</comment>
      <origin>3085016</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="418664" sha1="95nycc58xa63gvgsqnc4tqnqdp1slvs" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 1]]

== פרק 0. האבולוציוניזם האוניברסלי כיסוד ההבנה המודרנית של העולם: פילוסופיה, מדע, דרך חיים ==

==== התנאים המוקדמים להתהוות האבולוציוניזם האוניברסלי במערב ====
{{רן|
רגעי החשיבה האבולוציונית מחלחלים בכל הכרת האדם את העולם. הם מתבטאים בניסיונות לתת תשובות לשאלות על מאין נוצרה תופעה זו או אחרת, להסביר את מקורה, לשחזר במושגים את ההיסטוריה שלה ולהבהיר את הדרך למצבה הנוכחי. כך נוצרות היסטוריות מיתולוגיות, המשקפות את רמת הבנת העולם של בני חברות מסורתיות. הן מקובעות במסורות, מקודשות ומועברות מדור לדור בצורת ייצוגים קריאציוניסטיים על בריאת כל דבר בעולם בידי כוחות על-אנושיים אדירים, המגולמים בדימויים מיתולוגיים. הקריאציוניזם המסורתי הוא, אם כן, לא יותר מאשר גילוי של אבולוציוניזם אשלייתי, פרימיטיבי, בדוי, לא-אמיתי.
ככל שהפילוסופיה מתנצלת מהדת ומהמיתולוגיה שלה בקשר עם התפרקות האי-חלוקה, הסינקרטיזם של החשיבה המסורתית, מתרחשת הפרדה הדרגתית של האבולוציוניזם מהקריאציוניזם וגילוי שלו כאלטרנטיבה לקריאציוניזם. ההבנה הפילוסופית של העולם מגלה את עצמה כאבולוציוניזם מקומי, יוצרת בצורות שונות ייצוגים על ההיסטוריה של הקוסמוס, החיים ובני האדם כתהליך של אינטראקציה של כוחות טבעיים, ראשיתויות. עם הופעת המדע והתפתחותו מתרחבת צעד אחר צעד תחום השימוש באבולוציוניזם המקומי ומתחילה הדחקה הדרגתית של הקריאציוניזם המיתולוגי מתחום הבנת העולם האנושית.
הדחקה זו משקפת את הדרך הארוכה, הקשה עד מאוד, הזיגזגית, הכוללת נסיגות ונפילות רבות, אך בכל זאת התקדמותית וחוקית היסטורית, אך לעולם לא
מסתיימת, של האנושות מהחברה המסורתית לחברה החדשנית. ולמרות אי-הנוחות המובהקת מהאובדן בידי המוני בני אדם של ההיערכות הפסיכולוגית שלהם לתמיכה משמיים, נטייתם להגן על ערכים מסורתיים ולהימלט מהחירות, לקריאציוניזם בחברה החדשנית המפותחת אין סיכויים, הוא מוחלף לאט אך בבטחה באבולוציוניזם. במקביל, האבולוציוניזם המקומי, המגלה את עצמו עכשיו בהתמקצעות המדעים, אך מתרחב ומעמיק ללא הרף, הופך לאבולוציוניזם אוניברסלי, כללי, בלתי-מוגבל.
כמובן, אין כאן דיבור על ״עקירת״ המסורות הידועה לשמצה במטרת מה שנקרא ״התגברות על הנחשלות״, כפי שקרה בחברות טוטליטריות, שהיו למעשה נחשלות ביותר ומסורתיות בדרכן שלהן. להיפך, האבולוציוניזם האוניברסלי כאסטרטגיה של הכרה והתפתחות של החברה החדשנית דורש הגנה, ולפעמים אף שיקום של ערכים ומסורות המושרשים בחברה, גם אם פיגרו במידה מסוימת אחרי רמת ההתפתחות הכללית של החברה ברגע נתון של ההיסטוריה שלה. שהרי המסורות עוזרות לבני אדם להתגבר על עומסי היתר הקשורים בהגשמה סוערת של חדשנות, המולידה ״זעזועים מהעתיד״ מגוונים.
במובן זה מכיל האבולוציוניזם האוניברסלי אלמנטים של מסורתיות ושמרנות. עם זאת, לאחר שנולד בתחום המדעי-קוגניטיבי כהכללה של הישגי המדע בענפי ההכרה המגוונים ביותר, האבולוציוניזם האוניברסלי כמערכת השקפות היה מכוון מלכתחילה להגשמת חדשנות ולהפיכת המסורות המקבילה, ליצירת מסורות וערכים התואמים את רוחה של החברה המתחדשת.
ניסיונות ראשונים ליצירת מערכת של אבולוציוניזם אוניברסלי נעשו כבר במאה ה-19. לאבולוציוניזם האידיאליסטי של הגל, לאבולוציוניזם המכניסטי של ספנסר, לאבולוציוניזם הדיאלקטי של מרקס הייתה משמעות עצומה להתהוות רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי, הם היו קודמיו הקלאסיים. אך פניית מערכת המדעים לחקר האבולוציה החלה עם הופעתה וההכרה החברתית הרחבה בתאוריית האבולוציה של דרווין בביולוגיה. תאוריית דרווין הייתה תאוריית אבולוציה פרטית ולא יכלה להפוך ליסוד של אבולוציוניזם אוניברסלי כמערכת של הבנת עולם. כדי שהאבולוציוניזם האוניברסלי כמערכת של הבנת עולם יתקיים, היה צורך בהצטברות של תוכן אבולוציוני בכל מערכת המדעים. וזה אכן קרה במאה ה-20.
כל מערכת המדעים עלתה על דרך חקר האבולוציה, הולכת בדרך זו ולא תרד ממנה לעולם. כי, כפי שמוכיחות תוצאות מכלול המחקרים המדעיים, רק דרך זו מובילה לאמת, וכל השאר מרחיקים ממנה. במאה ה-20 מקבלת הפיזיקה אופי אבולוציוני. מימי הרנסנס, כלומר מההופעה של מדעי הטבע הנסיוניים השיטתיים, תופסת הפיזיקה עמדה מובילה במדעי הטבע, ביצירת התמונה המדעית-טבעית של העולם. הפיזיקה בברית עם האסטרונומיה הייתה בחוד המדע בקונפליקט אכזרי ומסוכן עם תומכי התמונה הדתית-מיתולוגית של העולם, ששלטה בחברה המסורתית. למרות הקורבנות הכבדים, מותם על המוקד ותחת עינויים של מדענים מצטיינים, המדע ניצח, והיום אנו יודעים את הקוסמוס כפי שהוא נגלה לפנינו במחקרים מדעיים ובתצפיות מחלליות, ולא מעלילות מיתולוגיות על בריאת הרקיע, חיבור המאורות אליו וכדומה, על עשיית ההוויה בדרך לא-אבולוציונית.
אך הפיזיקה, כמו גם בעלת בריתה האסטרונומיה, עד לזמן מסוים לא הייתה מדע אבולוציוני. היא הייתה מדע על תנועות, אינטראקציות ומבנה של התגבשויות חומריות מגוונות, וכן על תכונות שדות פיזיקליים. רק ההשערה הקוסמוגונית של קאנט-לפלס הייתה הניסיון הראשון, עדיין חלש, לפרשנות אבולוציונית של התהליך הקוסמי. ככל שהתגבשה במאה ה-20 הקוסמולוגיה המדעית
אבל הפיזיקה, כמו שותפתה האסטרונומיה, עד לזמן מסוים לא הייתה מדע אבולוציוני. היא הייתה מדע של תנועות, של אינטראקציות ושל מבנה של מגוון תצורות חומריות, וגם של תכונות של שדות פיזיקליים. רק ההשערה הקוסמוגונית של קאנט-לאפלס הייתה הניסיון הראשון, עדיין חלש, לפרשנות אבולוציונית של התהליך הקוסמי. ככל שהתגבשה במאה ה-20 המדעית
באותה עוצמה עוברת אבולוציזציה וקוסמיזציה גם הכימיה. בביולוגיה, למרות היחלשות סמכותה והשפעתה של התאוריה הסינתטית של האבולוציה, נמשך חיפוש אינטנסיבי אחר מודלים אבולוציוניים חדשניים ומצטברים התנאים לסינתזה אבולוציונית חדשה. נמשכים ניסיונות הפיכה אבולוציוניסטית לא רק של מדעי הטבע, אלא גם של מדעי החברה, יצירת היסטוריה, כלכלה, אתיקה, אסתטיקה, בלשנות אבולוציוניות וכדומה. ככל שמדעים פרטיים, קונקרטיים מתמלאים בתוכן אבולוציוני ומתפתחות תאוריות אבולוציוניות פרטיות, נוצרת מגמה וגובר הצורך בפיתוח אבולוציוניזם אוניברסלי כהכללה של הישגי צורות שונות של אבולוציוניזם מקומי. מגמה זו מתבטאת גם ברמת ההכרה המדעית-כללית במהלך התפתחות הקיברנטיקה, התאוריה הכללית של המערכות ובמיוחד הסינרגטיקה.
המעבר משורה של אבולוציוניזמים מקומיים ותאוריות אבולוציה פרטיות לאבולוציוניזם אוניברסלי מתברר כמורכב ביותר בשל התמקצעותה הקיצונית של המדע ואי-עיבודה של השקפת העולם המדעית-פילוסופית. אך תהליך זה מתקיים גם ברמת הקשרים הבין-תחומיים, גם בתחום השבחת התמונה המדעית של העולם, וגם בדרכים של חיפושים פילוסופיים בלתי-נלאים. החוקר הרוסי מ. קונאשב מציין בהקשר זה, באפיון תקופת ההתפתחות הפוסט-דרוויניסטית של המדע:
«החלה טרנספורמציה גדולה של ייצוגי האדם על עצמו ועל העולם, שניתן לכנותה מהפכה אבולוציונית, ואחת מתוצאותיה הייתה שינוי התמונה המדעית של העולם, שהופכת יותר
״החלה טרנספורמציה גדולה של ייצוגי האדם על עצמו ועל העולם, שאפשר לכנותה המהפכה האבולוציונית, ואחת מתוצאותיה הייתה שינוי התמונה המדעית של העולם, כל
עצם הצגת השאלה על אוניברסליות האבולוציה דורשת בהתמדה חיפוש תשובות, הקשורות בהכללת תוצאות תאוריות האבולוציה הפרטיות. ״במידה,״ – כותב הלאה מ. קונאשב – ״שבכל אבולוציה פרטית קיימים תכונות, סגולות ואטריבוטים מסוימים של האבולוציה הכללית, התאוריה של אבולוציה פרטית זו מכילה בתוכה מושגים המשקפים את התכונות, הסגולות והאטריבוטים של האבולוציה הכללית. כל עוד תאוריות האבולוציה הפרטיות מכילות מושגים אלה, תאוריות אלה, אף בצורה לא-מלאה, חלקית, שעדיין לא-נפרשה, מכילות גם תנאים מוקדמים ואלמנטים של התאוריה העתידית, שעדיין לא-נוצרה, אך כבר קיימת בכוח, של האבולוציה הכללית (האוניברסאלית)״ (שם, עמ' 302).
עצם הצגת השאלה על אוניברסאליות האבולוציה דורשת בהתמדה חיפוש תשובות, הקשורות בהכללות של תוצאות התאוריות הפרטיות של האבולוציה. ״במידה ההיא, - כותב בהמשך מ׳ קונשב, - שבה בכל אבולוציה פרטית יש תכונות, סגולות ומרכיבים מסוימים של האבולוציה הכללית, התאוריה של האבולוציה הפרטית הזו מכילה בתוכה מושגים, המשקפים תכונות, סגולות ומרכיבים של האבולוציה הכללית. ככל שבתאוריות הפרטיות של האבולוציה כלולים המושגים הנתונים, התאוריות האלה, אמנם בצורה בלתי-מלאה, חלקית, שעדיין לא מפותחת, מכילות גם את התנאים המוקדמים ואת היסודות של התאוריה העתידית, שעדיין לא נוצרה, אבל כבר קיימת באפשרות, של האבולוציה הכללית (האוניברסאלית)״ (שם, ע׳ 302).
במטאתאוריה, המתגבשת על בסיס רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי, באים לאחדות אורגנית הפילוסופיה, מערכת המדעים והרמה המדעית-כללית של המחקרים המדעיים. באבולוציוניזם האוניברסלי מוצאים הגשמה והתפתחות ייצוגים פילוסופיים עתיקים מאוד על הקשר ההדדי הכללי ואחדות העולם, ואחדות ללא ספק חומרית. זה ללא ספק מטריאליזם, ומטריאליזם עמוק בהרבה ממה שנקרא מטריאליזם דיאלקטי של המרקסיסטים. הוא אינו מתיר פרשנויות פוליטיות טוטליטריות, כמו המטריאליזם של מרקס – אנגלס – לנין – סטלין. זהו מטריאליזם אבולוציוני עקבי. לא מהפכות עקובות מדם ודיקטטורות
של הפרולטריון, כי אם הגשמות עקביות בחברות של סדר וחירות הן האמצעים למימוש החברתי של רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי.
באבולוציוניזם האוניברסלי כפרשנות אבולוציונית-מטריאליסטית של האוניברסום אינם נדחים כלל הרעיונות הפוריים של האבולוציוניזם האידיאליסטי. כל האסכולות הפילוסופיות שהתקיימו אי פעם נכנסות כאן לדיאלוג. נדחים, או ליתר דיוק, מתגברים רק על ניסיונות של פרשנות מיתולוגית, קריאציוניסטית של האבולוציה, הקשורים בייצוג על התערבות במהלכה של האבולוציה של כוחות אנתרופומורפיים לא-חומריים, מעבר-לעולם, הפועלים מחוץ לאבולוציה. האבולוציה היא כללית, וכלום אינו קיים מחוץ לה או מעליה.
האבולוציה היא causa sui, סיבת עצמה, סיבת הסיבות. האבולוציה היא אוניברסאלית, וכלום אינו מתערב במהלכה. כל העולם הוא חומר מתפתח, והתחום הרוחני של יצורים תבוניים, כמה שיהיו ביקום, הוא תולדה שלו. כך מתפתחת ומתממשת באבולוציוניזם האוניברסלי הרעיון הקלאסי של שפינוזה על הסיבה הראשונית של כל הוויה, על הסיבה הראשונה של העולם, שאינה מתירה שום סיבה ראשונה אחרת מלבד האבולוציה הכללית, הכוללת, הנעה-עצמה.
בהתאם לכך, האבולוציוניזם האוניברסלי אינו מתיר קיום ממשי של שום דמויות אגדתיות-מיתולוגיות – לא אלים, לא מלאכים, לא שדים, לא יערונים, לא רוחות מים, לא מתים קמים, לא יכולות או חפצים מופלאים, ולא תופעות ויצורים על-טבעיים אחרים, שהדמיון האנושי המגויס דתית מאכלס בהם את העולמות השמיימי, הארצי והתת-קרקעי. תאלץ לבחור: או שאתה חושב באמת, כאבולוציוניסט, או שאתה מענג את עצמך באשליות על עולם הבא, נצחיות הנפש והגירתה מגוף מתפתח לעולם פנטסטי שמעבר לאבולוציה. זכותך לבחור באחרון, אבל אז כל חייך יעברו בכפיפות עבדות
למסורות ודעות קדומות ארכאיות, בהמתנה למוות ולגמול שבעולם הבא, ולא בפיתוח מתמיד של יכולותיך הגופניות והרוחניות.
חקר התהליך האבולוציוני האוניברסאלי, או, כפי שהתבטאו חוקרים, האבולוציה הגלובלית, החל במדינות המערב בעיקר ברמת פתרון בעיות מדעיות-כלליות, בין-תחומיות. בארה״ב קמה אסכולה של מה שנקרא
״אבולוציוניזם חדש״, שרעיונותיה התפשטו למערב אירופה, אך נהנו מהשפעה לא משמעותית. בשנות ה-50 – ה-60 של המאה ה-20 חשפה התפתחותה הסוערת של הקיברנטיקה את האפשרויות של ניהול לא-אלוהי של תהליכים בטכניקה, בתחום החברתי, בטבע החי ואף הדומם. הקיברנטיקה הראתה את חשיבות המידע ממוצא לא-אלוהי בניהול תהליכים אבולוציוניים. התפשט הרעיון של ניהול עצמי, ניהול ספונטני, הפועל אוטומטית בתהליכים ובעצמים ברמות מורכבות שונות.
התפשטות האופנה לתאוריה הכללית של המערכות, שנוצרה עוד בשנות ה-30 על ידי הביולוג-הנאולמארקיסט ל. ברטלנפי, לא רק דחפה מדענים רבים לחיפוש גילויי מערכתיות בהתפתחות מושאי המחקר, אלא גם הצביעה על המשותף במבנה מערכות ברמות שונות, על אוניברסאליות יצירת המערכות בכל רמות ההוויה ועל אי-הצמצום העקרוני של שלמות המערכות למכלול פשוט של מרכיביהן. הבנת העולם המערכתית ניתכה על הדוגמנות הקיברנטית, שבה ניתנה חשיבות מיוחדת לקשרים ישירים והפוכים, חיוביים ושליליים, והרעיון
של ״קופסה שחורה״ כיוון את החוקרים לחקר מערכות מורכבות דרך ניתוח פרמטרי קלט ופלט, משום שמערכות כאלה אינן מגיבות בצורה הולמת לחלוטין וצפויה במדויק להשפעות חיצוניות.
אך ההבנה הישירה של העולם ברמה המדעית-כללית כ
מערכת מערכות מתפתחת החלה עם יצירת התרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל והסינרגטיקה. ביסוד הבנה כזו הונח רעיון הארגון העצמי, המבוצע באמצעות סידור ספונטני של התוהו ובוהו. בעבודות יוצר התרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל איליה פריגוז'ין הובסס הצורך בדיאלוג חדש של האדם עם הטבע, המאפשר לקבוע מגמות כלליות בהתפתחות תהליכים אבולוציוניים. אם התרמודינמיקה הקלאסית במסקנותיה ההשקפתיות הגיעה להכרה בבלתי-נמנעות של התדרדרות כללית של החומר, התפרקות הגיוון ומוות חום של היקום, הרי שהתרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל של פריגוז'ין, המבוססת על ניתוח מערכות פתוחות, הגיעה למסקנות הפוכות. היא הראתה את האפשרות העקרונית של העלאה עקבית של גיוון המערכות הקוסמיות, כיווניות האבולוציה לסיבוך הארגון והשגת שינויים פרוגרסיביים. מה שכמובן אינו שולל גם כיווניות הפוכה של שורה של תהליכים אבולוציוניים. כאשר המדען הגרמני הרמן האקן הכליל ברמה המדעית-כללית את גילויי תהליכי הארגון העצמי והציע לחקירתם ולדוגמנותם דיסציפלינה מדעית חדשה, שנקראה על ידו סינרגטיקה, דיסציפלינה זו החלה להתיימר להסבר מנגנוני האבולוציה לא רק בטבע הדומם, אלא גם בחומר החי, וגם בחברה האנושית. על ידי תומכי הסינרגטיקה החלה האבולוציה להיתפס כארגון עצמי כללי.
בהישענו על רעיון הארגון העצמי, המדען האמריקאי אריך יאנץ, באנלוגיה לניסיונות יצירת תאוריית שדה מאוחדת בפיזיקה, הציע את הקונספציה שלו של תאוריה אחידה של האבולוציה. ספרו «היקום המארגן את עצמו: השלכות מדעיות והומניסטיות של הפרדיגמה המתהווה של האבולוציה», המוקדש לבעיה זו, זכה לפרסום נרחב ותורגם לשפות רבות של העולם. (Jantsch E. The self-organizing Universe: Scientific and human implications of the emerging paradigme of evolution. Oxford: Pergamon press, 1980 – 343 p.). האינטליגנציה הרוסית, ש
למרבה הצער, לא זכתה אף פעם לפרסום הספר הזה ברוסית.
בספר מראה יאנץ את הדמיון בין המנגנונים והדינמיקות השונים של הארגון העצמי, ומאפיין דמיון זה כיסודי. הארגון העצמי בטבע החי ובחברה, לפי יאנץ, הוא המשך והפיכה של הארגון העצמי הקוסמי. הוא מציב לעצמו את המטלה ״לתת קווי מתאר של פרדיגמה אחידה, המסוגלת להאיר באור בלתי-צפוי את תופעת האבולוציה הכוללת״ (שם, עמ' 4).
יאנץ מגלה היררכיה של רמות הארגון העצמי, שכל אחת מהן מאופיינת בספציפיות של אינטראקציות, תקשורות וקשרים קואבולוציוניים. יאנץ מאפיין את האבולוציה כקואבולוציה רבת-אספקטים ורבת-רמות, כלומר התפתחות מחוברת של צורות שונות, היוצרת ״פריסות אוניברסאלית״ ותהליך טבעי-היסטורי חוקי (שם, עמ' 4).
האבולוציה הקוסמית, בהתאמה מלאה לפיזיקה המודרנית, נבחנת בידי יאנץ כזירת פעולתם של ארבעה כוחות קוסמיים עיקריים – אינטראקציות גרביטציוניות, אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. בהתאם לכך בתהליך הטבעי-היסטורי של אבולוציית המערכת הקוסמית שלנו, המטהגלקסיה, יוצאים לזירה זו בזו כוחות שונים. לאחר המפץ הגדול מתחילה ההיסטוריה הקוסמית בפעולת כוחות גרעיניים, ככל שהמטהגלקסיה מתרחבת נוצרות אינטראקציות גרביטציוניות, ולאחר מכן בתהליך יצירת הכוכבים מתרחשת קואבולוציה של אינטראקציות גרביטציוניות וגרעיניות. הפרת הסימטריות הנוצרת כאן נבחנת בידי יאנץ כמקור לשינויים אבולוציוניים.
בהתפתחות החיים מייחס יאנץ תפקיד מיוחד למידע, שהיה לא רק יסוד התורשתיות בצורת מבנים של חומצות גרעין, אלא שימש גם כהוראות מגוונות לארגון עצמי. גורם מכריע נוסף של התפתחות החיים, לפי יאנץ, הוא חילוף החומרים. ברמת האבולוציה הסוציו-תרבותית
הקשרים התקשורתיים מובטחים בהתפתחות מבנים נוירוניים. התבונה כצורה של ארגון עצמי מולידה תקשורות חדשות, השונות בעקרון מקשרים גנטיים ומטבוליים. המוסר האנושי, התודעה הדתית, עצם רעיון האלוהים – הם תולדות של ארגון עצמי, דומות למבנים דיסיפצטיביים. במקביל, התבונה כאיכות חדשה של ארגון עצמי מאופיינת בידי יאנץ כשלב של השבחת התבונה המטבולית הכללית.
יאנץ מאמין בקיומה של תבונה יקומית, שאיבריה הם תהליכים טבעיים. כמובן, אמונה כזו מרחיקה את המדען לא רק מההבנה האוניברסאלית של האבולוציוניזם, אלא גם מהאבולוציוניזם בכלל.
האבולוציוניזם של יאנץ בעל היקף גלובלי של ההוויה ואפשר לכנותו גלובלי, אך הוא ללא ספק אינו אוניברסאלי מספיק. בהשתדלותו לאחד את ״הטכנולוגיה״ של הארגון העצמי של מערכות ביולוגיות וחברתיות עם אבולוציית המערכות הקוסמיות, יאנץ אינו מתחשב בעליל בהשפעות הארגון הלא-גאוצנטרי של הקוסמוס. בניסיונו לצייר תמונה גרנדיוזית של ארגון עצמי אבולוציוני כללי, אינו יוצא יאנץ אל מחוץ למסגרות הסינרגטיקה בהבנת היסודות המבניים של תהליכים אבולוציוניים. הוא מצמצם את הבנת המקורות המבניים של האבולוציה להיווצרות מבנים דיסיפצטיביים, באנלוגיה לפעולתם הוא מדמיין ארגון עצמי ברמות הארגון הגבוהות יותר. אך העברה כזו של מנגנוני האבולוציה מתהליכים תרמיים לטבע החי ולחברה אינה נכונה.
המבנים הדיסיפצטיביים של פריגוז'ין, כמו גם המבנים הקוהרנטיים של האקן, מהווים דוגמאות להיווצרות ספונטנית של סדר אלמנטרי מתוך תוהו ובוהו דינמי בדרך
של ״השלכת״ תנועות לא-מסודרות ממערכות פתוחות לסביבה ושל מבנה החומר על בסיס ריבוי צירופים מקריים של תנועות כאוטיות. יאנץ אינו הולך רחוק יותר מהתרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל והסינרגטיקה בהבנת התנאים המוקדמים המבניים
של היווצרות והפיכת הסדר. להיפך, הוא מנסה להפיץ את המנגנונים התרמודינמיים והסינרגטיים על כל האבולוציה בכללותה. לכן את הפרויקט שהציע של תאוריה אחידה של האבולוציה אנו רואים כלא-בר-קיימא.
אי-אפשר לצמצם את האבולוציה לארגון עצמי ספונטני ולהיווצרות מבנים ספונטניים ישירות מתוך מסה של תנועות כאוטיות. התנאים המוקדמים המבניים של האבולוציה מגוונים ביותר וקשורים ביכולתם של מבנים מסוימים ליצור סדר התואם את הארגון הפנימי שלהם, כלומר לבצע עבודה אבולוציונית לסידור הסביבה. זה אומר שהאבולוציה אינה מצטמצמת לארגון עצמי ספונטני, שמנגנוניה מהווים אחדות של ארגון עצמי וארגון, המכוון בפעולתם של מבנים מסדרים המתחרים ביניהם. אנו קוראים למבנים כאלה מוביליזציוניים. דווקא הם, ולא איזו תבונה קוסמית מעבר-לגבול, מגייסים את החומר הדומם לאבולוציה, הפועלים מתוך החומר, ולא מחוצה לו.
מחאה נחרצת נגד ״השלמת״ תאוריית האבולוציה בהכרה בקיומה של תבונה יקומית ובתאוריית ״התכנון התבוני״ כלולה בעבודות הביולוג-האבולוציוניסט האנגלי ריצ'רד דוקינס. דוקינס בוחן את האבולוציוניזם כקריטריון לבשלות של ציוויליזציות.
״כמובן, החיים על כוכב לכת זה או אחר,״ – הוא סבור, – ״מגיעים לבשלות, כשנושאיהם לראשונה מבינים את משמעות קיומם שלהם. אם יצורים עליונים מהקוסמוס אי פעם יבקרו בכדור הארץ, השאלה הראשונה שישאלו, כדי לקבוע את רמת הציוויליזציה שלנו, תהיה: ״האם הם כבר הצליחו לגלות את האבולוציה?״ (דוקינס ר. הגן האנוכי – מ.: מיר, 1993 – 318 עמ', עמ' 14).
הפובליציסטיות החדה של ספרי דוקינס תרמה לא מעט להפצת העניין בבעיות אבולוציוניות במערב. ואולם האבולוציוניזם של דוקינס נושא אופי פשוט בקצה, המחושב
לתפיסה המונית, אפשר לומר, פופוליסטי. ביסודו עומד פולחן של דרוויניזם המובן בצורה מוזרה ביותר. דוקינס בונה את קונספציית האבולוציה שלו על אפולוגטיקה של האגואיזם הביולוגי. לפי דוקינס, ההתנהגות האנוכית של אורגניזמים חיים במאבק על הקיום תורמת להישרדות ולרבייה המועדפת של אורגניזמים בעלי סט גנים אופטימלי. זהו המקור של הברירה הטבעית ככוח מניע של האבולוציה הביולוגית. בהטפת פרשנות כזו של האבולוציה הביולוגית בספר ״הגן האנוכי״, דוקינס מצמצם בכוונה את מערכת התאוריה הסינתטית של האבולוציה, הידועה לו היטב, לצורה פשוטה עד נאיביות של הסבר גנוצנטרי, כדי להפוך את האבולוציוניזם לדוקטרינה נגישה להטמעה בידי מה שנקרא אנשים פשוטים. הגנים אצל דוקינס לא רק יוצרים יתרונות בברירה, אלא גם מכתיבים לאורגניזמים נורמות התנהגות.
״התזה העיקרית של ספר זה,״ – מסביר דוקינס, – ״היא שהאדם וכל שאר החיות הם מכונות, שנוצרו בידי גנים. כמו המאפיוזים המצליחים של שיקגו, הגנים שלנו הצליחו לשרוד בעולם שבו שולטת תחרות אכזרית ביותר... אני טוען שהאיכות השלטת של גן מצליח חייבת להיות אגואיזם חסר רחמים. האגואיזם הגנטי בדרך כלל נותן התחלה לאגואיזם בהתנהגותו של הפרט״ (שם, עמ' 15).
גנוצנטריזם וולגרי כזה, כלומר הענקת מידע תורשתי לפונקציות שאינן אופייניות לו של שליטה מוחלטת וקביעה מראש של התפתחות והתנהגות האורגניזמים, אופייני לא רק לדוקינס. הוא הפך לנגע ממש של האבולוציוניזם הביולוגי של המאה ה-20 והציף את התודעה ההמונית, דחף אותה לראות בכל גילוי של תכונות אינדיבידואליות תוצאה קטלנית של שילוב מבנים גנטיים. אך אם הברירה מטפחת רק אגואיסטים, מאיפה אפוא נובעת הנטייה להתנהגות אלטרואיסטית?
כדי לענות על שאלה זו, דוקינס נאלץ להכיר
בשגיאתו של הגנוצנטריזם הפטאליסטי, הנובעת מהייצוג שלו עצמו על אגואיזם הגנים ודומיננטיותם באבולוציה. הוא מצהיר:
״הייצוג על תכונות תורשתיות גנטית כעל משהו קבוע ובלתי-ערער הוא שגיאה, דרך אגב, נפוצה מאוד. הגנים שלנו יכולים לפקוד עלינו להיות אגואיסטים, אבל איננו חייבים כלל לציית להם כל החיים. רק ללמוד אלטרואיזם בנסיבות אלה עשוי להיות קשה יותר מאשר אילו היינו מתוכנתים גנטית לאלטרואיזם. האדם הוא היצור החי היחיד שעליו מופעלת השפעתה של התרבות, הנרכשת כתוצאה מהלמידה והעברה לדורות הבאים״ (שם, עמ' 16).
כאן מוצב פער מלא בין ביולוגיה לתרבות, בין אבולוציה ביולוגית לחברתית-היסטורית. בפער כזה ובהיעדר כל רציפות אין לדבר על אוניברסאליות של האבולוציוניזם. דוקינס מחפש את מקורות האגואיזם ברמה המולקולרית, בגנים שנשמרו בברירת פרטים. לכן דוגמאות רבות של התנהגות אלטרואיסטית של חיות עליו להסביר בשאיפות אגואיסטיות, מה שלא תמיד תואם את המציאות.
העניין הוא שהמניעים לגילוי דחפים אגואיסטיים או אלטרואיסטיים בעולם החי נעוצים כלל לא בגנים, כי אם בתכונות של התנהגות קבוצתית, שאותן חוקרת לא הגנטיקה, כי אם האתולוגיה והסוציוביולוגיה. תכונות אלה, שנרכשו בתהליך אבולוציית הנפש, פועלות במידה מסוימת כאחת התנאים המוקדמים של ההתנהגות החברתית, המאורגנת תרבותית, המתורבתת של בני האדם. כמובן, בסביבה החברתית נוצרים גם מניעים ותנאים מוקדמים אחרים של התנהגות אגואיסטית ואלטרואיסטית, המתייחסים לרמה גבוהה יותר של האבולוציה.
דוקינס סבור שהברירה הטבעית היא גורם מכוון לא
רק של האבולוציה הביולוגית, אלא של כל אבולוציה בכלל. הוא משוכנע ש״הכל בעולם מתפתח תחת פעולת הברירה הטבעית״ (שם, עמ' 304). יחד עם זאת, הגנים, הנוצרים ורוכשים כיווניות אגואיסטית תחת פעולת הברירה, מוענקים בשאיפות וכוונות משל עצמם. ״נממש,״ – קורא דוקינס, – ״למה שואפים הגנים שלנו עצמם, ואז לפחות תהיה לנו הזדמנות להפר את כוונותיהם״ (שם, עמ' 16).
אך בהתאם ללוגיקה זו, אם נפר את ״כוונות״ הגנים שלנו, בהתפתחותנו בדרך של הומניזם ואלטרואיזם, הדבר יוביל לברירת הפחות-מותאמים ולהתנוונות הטבע הביולוגי של האדם. שטות כזו נובעת מאי-אוניברסאליות של האבולוציוניזם, מהייצוג על היעדר רציפות בין מדרגות האבולוציה. ספרי דוקינס ״הגן האנוכי״, ״השען העיוור״, ״האל כאשליה״ מייצגים ערך עצום בהגנה על האבולוציוניזם, בשכנועיות, בפעילות המוביליזציונית בתעמולת יתרונות השקפת העולם המדעית-אבולוציונית. אך לאבולוציוניזם של דוקינס חסר בעליל אוניברסאליזם.
מתוך הבנה שרק ברמת האבולוציה הביולוגית ובמסגרת
של הדרוויניזם המתפרש ״אגואיסטית״ אי-אפשר לעמוד בפני התקפות קריאציוניסטיות על המדע, הוא בספר ״האל כאשליה״ פונה לבחינת האבולוציה הפרה-ביולוגית והקוסמית. בפולמוס עם קריאציוניסטים, המצביעים ללא הרף על ההסתברות הנמוכה של התהוות חיים מכימיה לא-ביולוגית, המונחת בראשיתם, דוקינס רואה אפשרות להניח שהופעת החיים ״הייתה אירוע בלתי-סביר ביותר, בכמה סדרי גודל פחות סביר מכפי שרוב בני האדם סבורים״ (דוקינס ר. האל כאשליה – מ.: קוליברי, 2009 – 560 עמ', עמ' 195).
אך המספר העצום של תהליכים ביקום, שיכלו להיות דומים לתהליך היווצרות החיים על כדור הארץ, הופך את האירוע הבלתי-סביר ביותר הזה לסביר מאוד. בסביבה הכימית,
שקדמה להיווצרות החיים, לא יכול היה להיות ברירה טבעית ״אגואיסטית״ כמנוע של האבולוציה הביולוגית. אך היה נוכח חוק המספרים הגדולים, שפעולתו דומה במידת מה לעקרון הברירה של דרווין.
״חושב,״ – כותב דוקינס, – ״שבגלקסיה שלנו קיימות מ-1 עד 30 מיליארד גלקסיות. אם נזרוק לקפדנות גדולה יותר של החישובים, נקבל מספר מוקטן של כוכבי לכת ביקום – מיליארד מיליארד. נדמיין שהתהוות החיים... כה בלתי-סבירה, שהיא יכולה להתרחש רק בכוכב לכת אחד מתוך מיליארד... ובכל זאת, למרות חלק ההסתברות האבסורדי-קטן, היא אומרת שהחיים יווצרו על מיליארד כוכבי לכת, שאחד מהם, כמובן, הוא כדור הארץ שלנו״ (שם, עמ' 199).
דוקינס מתנגד באופן קטגורי גם לכך שברירה תימנה בין תהליכים הסתברותיים גרידא, הפועלים על בסיס חוק המספרים הגדולים. הוא סבור שהשקפה כזו היא ״אחת מאי-ההבנות החמורות ביותר של הדרוויניזם״ (שם, עמ' 201). ״התהוות החיים הייתה (או יכלה להיות) אירוע ייחודי, שדי היה לו שיתרחש פעם אחת. ואילו ההסתגלות האדפטצית של מינים לסביבות מחיה – זהו מיליוני אירועים המתרחשים מדי יום. מובן שעל פני כל פני כוכב הלכת כדור הארץ – בכל היבשות, בכל האיים – מתרחש ברציפות תהליך של אופטימיזציה של מינים״ (שם, עמ' 202). מניע תהליך זה הוא הברירה הטבעית, אשר, כפי שסבור דוקינס,
״אין לה כבר שום דבר משותף עם מקריות״ (שם). ״הברירה הטבעית פועלת, משום שהיא מייצגת דרך מצטברת וחד-כיוונית להשבחה״ (שם, עמ' 203).
מובן שדוקינס פשט והפרימיטיזציה עד קצה את תהליך היווצרות והתפתחות החיים, כדי להגישו בצורה מרתקת ואינה דורשת מחשבה לקוראים הרחוקים מהמדע. למעשה, שיטות השכנוע שלו אינן שונות מאוד משיטות הוולגריזציה של המדע, שבהן משתמשים קריאציוניסטים כדי
להשמיץ את האבולוציוניזם. הברירה, מנקודת המבט של המדע, אינה כלל דרך מצטברת וחד-כיוונית גרידא להשבחה, שאין לה דבר משותף עם מקריות. להיפך, זו דרך רבת-כיוונים, מתפתלת, מסתעפת, הכוללת פניות רבות לאחור ועוברת דרך מסה עצומה של מקריות.
בבחינת האבולוציה הקוסמית דוקינס אפילו אינו מזכיר את בעיות הארגון העצמי. מעניינת אותו רק העימות הישיר עם הקריאציוניזם, המשתמש לביסוס רעיון
של ״התכנון התבוני״ בהיווצרות היקום במה שנקרא עקרון אנתרופי. הקריאציוניסטים טוענים שהמאפיינים של הקבועים היסודיים, שנתגלו בידי המדע, כאילו הותאמו במיוחד להתהוות חיים על כדור הארץ ולאדם, מוכיחים קיומו של בורא שהתאימם. למעשה, כפי שיוצג בספר זה, לא היקום הותאם להתהוות חיים מסוג ארצי ולאדם, כי אם החיים מסוג ארצי ודרך התפיסה של האדם הותאמו למאפיינים הנתונים של היקום הסובב.
דוקינס, החושב דווקא בכיוון זה, משמיע השערה שעשוי להתקיים איזה מנגנון המכוון את אבולוציית היקום כמו שברירה מכוונת את התפתחות החיים על כדור הארץ.
״כאשר סוף סוף ננסח את תאוריית הכול המיוחלת,״ – סבור דוקינס, – ״נראה שכל ששת הקבועים תלויים זה בזה או במשהו אחר, שעדיין לא ידוע, בדרך שעדיין אינה מובנת לנו. עשוי להתברר שששת הקבועים קשורים זה בזה כמו היחס בין היקף המעגל לקוטרו... ואז אלוהים-המכוונן לא יהיה נחוץ, כי לא יהיה מה לכוון״ (שם, עמ' 208-209).
למרות קלות-הדעת והפשטות מסוימת, האבולוציוניזם של דוקינס עוזר לעבודת המחשבה, שכבר מתנהלת במדינות המערב על גיבוש רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי.
}}

==== התהוות ופיתוח רעיונות האבולוציוניזם הגלובלי והאוניברסלי ברוסיה ====
פרולוג מיוחד להתהוות ברוסיה – ברית המועצות של מכלול רעיונות האבולוציוניזם הגלובלי היה המחקר המקיף של מה שנקרא בעיות גלובליות של המודרנה, שהתפתח במסגרת הגלובליסטיקה המכוונת מרקסיסטית. יוזם המחקר הזה היה הפילוסוף איוון פרולוב, בעל השפעה בהנהגת המפלגה. הוא הצליח ״לפרוץ״ נושא זה במרומי ה-CPSU (המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות), למרות התנגדות אינטנסיבית של אידיאולוגים זקנים, שהביעו ספקות באשר לכדאיות, לצורכי ״הסוציאליזם האמיתי״, של חקר בעיות, שנוצרות מטבעו
של הקפיטליזם ה״נידון״. ואילו נידון בפועל התברר כסוציאליזם הסובייטי.
כבר מתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 פרש א.ת. פרולוב פעילות סוערת לתעמולת הכיוון החדש במדע. כתב העת ״שאלות פילוסופיה״, שערך, פרסם חומרים רבים
של ״שולחנות עגולים״ על גלובליסטיקה. המדענים הגדולים ביותר קיבלו בהתלהבות את הופעת הכיוון הבין-תחומי הזה ונכללו בפיתוחו, משום שהוא איפשר להם לעסוק בעבודה חיה, שפתחה אפשרויות גדולות לחידוש מדעי והיתה בלתי נגישה ללחץ ישיר של אידיאולוגיה אגרסיבית. עד מהרה עלו על נתיב חקר הבעיות הגלובליות מוסדות מדעיים גדולים כמו המכון לכלכלה עולמית ויחסים בינלאומיים, המכון הכלל-בריתי למחקר מדעי של מחקרים מערכתיים, המרכז החישובי של האקדמיה למדעים של ברית המועצות.
מתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 החלה לבצע את תיאום העבודות על חקר הבעיות הגלובליות המועצה המדעית של האקדמיה למדעים של ברית המועצות לבעיות פילוסופיות וחברתיות של המדע והטכניקה, שיו״ר שלה מונה א.ת. פרולוב. הוצעה על ידו סיווג של בעיות גלובליות, שחילק אותן לשלוש קבוצות עיקריות. בראשונה
נכללו בעיות יחסי הגומלין בין קהילות חברתיות גדולות של האנושות – דו-קיום בשלום של מערכות עם סדר חברתי שונה, מניעת אסון תרמו-גרעיני, הפסקת מרוץ החימוש, התגברות הפער בתחומים הכלכליים והחברתיים בין המדינות המפותחות והמתפתחות וכו'.
לקבוצה השנייה ייחס פרולוב את בעיות יחסי האדם עם סביבות מחייתו, כולל מזעור הזיהומים הטכנוגניים של הסביבה האקולוגית, אופטימיזציה של ניהול הטבע והשימוש במשאבי טבע, התגברות קשיי האנרגיה-חומרי הגלם והמזון, חקר החלל החיצון. הקבוצה השלישית כיסתה את בעיות יחסי האדם עם החברה – שימוש לטובת האדם בהישגי המהפכה המדעית-טכנית, השבחת מערכות הבריאות והחינוך, יצירת תנאים אופטימליים להתפתחות חברתית ואינטלקטואלית של האישיות, ולבסוף, תופעת האדם, לחקר שלה ייסד פרולוב והוביל מכון נפרד.
מאז עבר לא מעט זמן, והסיווג של בעיות גלובליות, ובהתאם גם של איומים גלובליים, שהציע פרולוב, התיישן במידה רבה. התמוטטות המחנה הסוציאליסטי ביטלה את הבעיות הקשורות בעימות בין שתי המערכות ובאיום מלחמת עולם שלישית, המלחמה הקרה הסתיימה, במקום האיום של אסון תרמו-גרעיני גלובלי באו עימותים מקומיים במדינות לא-מפותחות ועל קווי התפר בין ציוויליזציות מקומיות, איום הטרור קיבל אופי גלובלי, חריפותן של בעיות אקולוגיות במקומות מסוימים ירדה ובמקומות אחרים אף החריפה עוד יותר וכו'.
גברה ההבנה שפתרון בעיות גלובליות דורש מאמצים גלובליים, שתהליכי הגלובליזציה המתרחשים על פני הפלנטה לא ישאירו איש בצד, שאף מדינה, אפילו המפותחת ביותר, אינה יכולה לפתור את בעיותיה לבדה ונדרש שיתוף פעולה גלובלי עד כדי ויתור של מדינות על חלק מריבונותן והעברת
סמכויות מסוימות לגופים בין-מדינתיים אינטגרליים. דווקא בדרך זו הלך איחוד העמים של המשפחה האירופית במסגרת האיחוד האירופי. קמו גם איחודים אינטגרציוניים אחרים, שעדיין הרבה פחות מוצלחים.
אך יצירת איחודים אינטגרציוניים אזוריים ושיתוף הפעולה ביניהם יכולים רק לרכך את חריפותן של בעיות גלובליות, אך לא לתרום לפתרונן היסודי. לפתרון כזה נדרשת גישה אוניברסלית-אבולוציונית, המניחה יצירת מבנים גלובליים מפקחים ואף בעלי סמכויות ניהוליות. כך נולדת ומתקדמת הרעיון של מדינת עולם עם ממשלת עולם ופרלמנט עולמי, שמתקבלת בעוינות על ידי הרוב העצום של האזרחים, כולל מדענים, ובעיקר על ידי תיאורטיקנים בעלי חשיבה מסורתית, ומוגדרת כאוטופיה מזיקה ולא מציאותית. ואכן, בהתחשב בסתירות הקשות בין המדינות השונות, ביריבותן על משאבי טבע שהולכים ומתכלים ומתייקרים, על איזו אינטגרציה ושיתוף פעולה כלל-עולמיים יכול להיות כאן דיבור? קמה אפילו תנועה של אנטי-גלובליזם, שאיחדה לא רק שוליים של מדינות ועמים שונים, אלא גם כמה אינטלקטואלים בעלי חשיבה מסורתית.
ובכל זאת, הכלבים נובחים והשיירה עוברת. תהליכי שיתוף פעולה בינלאומי בתחומי חקר החלל, שמירת הסביבה, המלחמה בפשע ובטרור תופסים תאוצה. והעיקר – מתרחשת גלובליזציה של תהליכי המידע והתפשטות של רעיונות דמוקרטיים. מנהיגי משטרים רודניים, המטילים אימה על נתיניהם, עצמם רועדים מפחד מהבלתי-נמנע של הגמול. יותר ויותר אנשים מבינים את זכויותיהם ואת משמעות מימושן להתפתחות ארצם. המגמה נראית לעין. הרעיון האוטופי של אינטרנציונליזם פרולטרי הולך לעבר, רוח הרפאים של הקומוניזם נטמנה יחד עם
המשטר הטרוריסטי שהפיץ אותו. במקומם בא רעיון ומגמה ממשית של אינטגרציה בינלאומית, איחוד גלובלי לפתרון בעיות גלובליות ולהתגברות על איומים גלובליים על הפלנטה הכחולה הקטנה. למרות שרוח רפאים זו עדיין לא איבדה את היכולת לפרוץ מהקבר כדי לתפוס את החיים.
לבין הבעיות החשובות והקשות ביותר לפתרון ביניהן אנו משייכים את אי-שלמותו של הטבע האנושי. זו, מנקודת מבטנו, בעיית הבעיות, שמפתרונה תלוי פתרון כל יתר בעיות האנושות. פתרון בעיות גלובליות עם התפתחותה של החברה החדשנית אפשרי רק על בסיס התפשטות השקפת עולם מדעית-אבולוציונית ומדעית-הומניסטית, שקיבלה ברוסיה את השם אבולוציוניזם אוניברסלי. עובדת מיקומה החלוצי של האבולוציוניסטיקה אינה מעידה רק על איזה פוטנציאל אינטלקטואלי עצום יש למדינה העצומה הזו. עובדה זו מעידה גם על איזה פוטנציאל עצום של פיתוח חדשני יש למדינה השקועה בפשע ושחיתות, שפיגרה (אפילו אחרי סין) מבחינה תעשייתית, שהורדה לרמה של נספח אנרגיה-חומרי גלם.
העולם צריך רוסיה גדולה באמת, ולא נחשלת, שקועה בתסביך נחיתות, הסובלת ממגלומניה ומשאיפות אימפריאליות. רוסיה כזו מסוכנת בראש ובראשונה לעצמה. דרכה של רוסיה לרכישת מעמד מכובד בעולם, התואם את הפוטנציאל האנושי שלה, אינה עוברת דרך עימות עם המערב, לא דרך שיקום הסדרים הסובייטיים ומסורות הארגון האוטוקרטי-ביורוקרטי של המדינה, אלא דרך עסקים ציוויליזציוניים, כלכלה חדשנית, דמוקרטיה תחרותית, השתתפות אינטנסיבית בתהליכי גלובליזציה.
הגלובליזציה היא תהליך אובייקטיבי, וככל שקסנופובים-מסורתיים יגדפו אותו, זהו תהליך אמנם לא בלתי-בעייתי, אך חיובי. ההיקפים שהושגו בעולם של תנועת הון וכוח
עבודה, של חידושים מדעיים-טכניים וכלכליים, היווצרות ותפקוד שוק העבודה העולמי, היקף הסחר הבינלאומי, התהוות תקשורת תחבורתית מהירה, הופעת הרשת האינפורמטיבית העולמית – כל אלה מרכיבים של תהליך גלובליזציה אחד, עוצמתי והולך ומתחזק, שאי-אפשר לעצור אותו או להפוך את כיוונו. להתחמק ממנו, להישאר בצד, אפשר באופן עקרוני, אבל משמעות הדבר רק להחמיץ זמן יקר ואז להדביק זמן רב את השכנים שהקדימו אותנו. אנו יודעים איזו אופוזיציה מסורתית חזקה ורבת-משתתפים נוצרה ברוסיה לגלובליזציה ולליברליזציה הקשורה בה. אנשים אלה מציגים את עצמם כפטריוטים, אבל למעשה גוררים את רוסיה לאחור, לא לשיקום עוצמתה, אלא לחיזוק הנחשלות.
הביטוי האינטלקטואלי של תהליך הגלובליזציה בתחום השקפת העולם, תפיסת העולם, הביסוס האסטרטגי והאידיאולוגי של התפתחות החברה החדשנית הוא האבולוציוניזם הגלובלי, האוניברסלי.
ברוסיה היה הפיתוח האינטנסיבי של רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי בראש ובראשונה תוצאה של שאיפתם של מדענים רבים בעלי חשיבה חדשנית לשמר את הצד הרציונלי של המרקסיזם ששלט קודם לכן, תוך ויתור על הצד הדוגמטי שלו, שהבטיח את התנאים המוקדמים השקפתיים של האידיאולוגיה הטוטליטרית (האולטרה-מוביליזציונית), כלומר של מעין דת של הסדר הטוטליטרי. חשוב לציין שהאבולוציוניזם האוניברסלי ברוסיה החל להתפתח רק בתקופת השחרור של הפילוסופיה מכבלי הדוגמטיקה הטוטליטרית. לפני כן כל הפילוסופים נצטוו לראות כבר בתורת ההתפתחות הכללית הממומשת את הדיאלקטיקה, שאומצה כסמל של אמונה. לאבולוציה לא היה מקום במנגנון המושגי-קטגוריאלי של הדיאלקטיקה הקנונית, היא נמצאה איפשהו בצד ודרשה הסברים על פי דרישות הדיאלקטיקה.
בהיותה בעלת מונופול על הפרשנות של ההתפתחות, הדיאלקטיקה הדיאמאטית
היתה, במהותה, תורה על יתרונותיו של סוג הפיתוח הסובייטי. מתוך
״אלגברה של מהפכה״ היא התפתחה לתיאוריה של פיתוח מונחה, בלתי-חופשי. המשימה העיקרית של הדיאלקטיקה הדיאמאטית היתה להוכיח שכל שינוי שיתרחש בעולם וכל גילוי שיתגלה במדעי הטבע, כולם מתבצעים בהתאם ליעדיה ומצייתים לחוקיה. הדבר קבע את הקפאון והמטאפיזיות של הדיאלקטיקה, את התאבנותה על אותם עקרונות שהיו בעבר פרוגרסיביים ושנרכשו בפילוסופיה של סוף המאה ה-19. ניסיונות לרפורמה רצינית של הדיאלקטיקה דוכאו על ידי ההנהלה האידיאולוגית. בתנאים אלה דרישות החידוש המדעי ופיתוח הבעיות הדיאלקטיות של מדעי הטבע והחברה ברוב המוחלט של המקרים הובילו בהתאם לחוק לתיאורטיזציה סכולסטית, מה שנקבע אף בקונגרסים של ה-CPSU. אבל אי-שביעות הרצון הגוברת במדינה וההתנגדות הרוחנית לסדרים הטוטליטריים השפיעו גם על מוחם של הפילוסופים, ודחפו כמה מהם למעבר לעמדות של אבולוציוניזם עקבי.
בהיותה הבסיס האידיאולוגי של סדר חברתי ריאקציוני, שדיכא כל מחשבה חברתית חופשית, הדיאלקטיקה הדיאמאטית הציגה עצמה כתורה מהפכנית, העומדת בניגוד לצורות הרפורמיסטיות, האבולוציוניות-העקביות של תמורות חברתיות. שינויים אבולוציוניים נתפסו רק כשלב הכנה לקפיצות מהפכניות, המובילות לשבירת המערכות הקודמות ולבניית על חומרן מערכות פרוגרסיביות יותר. סלטציוניזם כזה לא היה צריך להתפשט על מערכת ״הסוציאליזם האמיתי״ עצמה, שהתפתחה כביכול בצורה מתוכננת ופרופורציונלית בהתאם ליעדיהם החכמים של המפלגה והממשלה. ובכל זאת המערכת קרסה במהלך של מעין מהפכה, משום שגם ה״עליונים״ וגם ה״תחתונים״ לא יכלו לא לחיות ולא לנהוג כבעבר (אך לא ידעו גם בדרך חדשה).
סביבה חברתית כזו קבעה במידה רבה את התפתחות האבולוציוניזם ברוסיה. אחת הספרים הראשונים שהוקדשו ברוסיה לבעיות האבולוציוניזם ״הגלובלי״ היתה עבודתה של א. צ'רניקובה, שפורסמה ב-1987 (צ'רניקובה א.ב. אבולוציוניזם גלובלי: ניתוח פילוסופי-מתודולוגי – טומסק: הוצאת אוניברסיטת טומסק, 1987 – 182 עמ'). ממש בתחילת הספר פונה צ'רניקובה לאותם פיתוחים בתחום ההבנה של תהליכים אבולוציוניים, שבוצעו בברית המועצות בתקופה
ש״לפני הפרסטרויקה״.
״לרוב,״ – מציינת א. צ'רניקובה, – ״מפרשים את האבולוציה כאחת מצורות ההתפתחות, תוך העמדתה בניגוד למהפכה והדגשת האופי הרציף וההדרגתי של השינויים האבולוציוניים. קיימת גם דעה, שלפיה האבולוציה היא צורת שינוי מורכבת יותר מהתפתחות, כאשר נוצרים ונעלמים לא רק דברים בודדים – מערכות, כי אם גם מינים, סוגים ורמות של דברים-מערכות״ (שם, עמ' 7).
ואכן, אם מכירים במונופול של הדיאלקטיקה הדוגמטית על פרשנות ההתפתחות, הגיוני לחלוטין לפרש את האבולוציה כצורה של התפתחות, ולא להיפך. כאן נופלים המטריאליסטים-הדיאלקטיקאים למעין קריאציוניזם, משום שההתפתחות, המוענקת באוניברסאליות, צומחת מקטגוריה מופשטת לבורא-מעין של העולם, הפועל באמצעות תמורות קפיצתיות, בעוד האבולוציה, הנשללת מהאוניברסאליות, הופכת לאמצעי המכין את התמורות המהפכניות של בורא זה.
בהתוותה את רעיון האבולוציוניזם הגלובלי, כלומר האוניברסאלי, א. צ'רניקובה, בניגוד לדעתם של רוב עמיתיה בסדנת הפילוסופיה, מכירה בכך ש״תחת אבולוציה מובנים לא רק שינויים הדרגתיים, כי אם גם קפיצתיים, איכותיים״ (שם). עם זאת היא מצהירה:
״המושג 'התפתחות' הוא קטגוריה פילוסופית ומציין תכונה אוניברסאלית של החומר. המושג 'אבולוציה' אין לו מעמד פילוסופי, והוא מדעי-טבעי, וכפי שיוצג,
אינו בעל האוניברסאליות הטבועה בקטגוריות הפילוסופיות״ (שם). אבל במקרה כזה, על איזה אבולוציוניזם גלובלי, על אחת כמה וכמה אוניברסאלי, אפשר לדבר, אם המושג המרכזי שלו נשלל מהמעמד הקטגוריאלי ואין לו אוניברסאליות? בפילוסופיה אבולוציוניסטית מושג האבולוציה הוא הקטגוריה המפתח, הצירית. הדיאלקטיקה הדוגמטית, המסרבת למושג האבולוציה במעמד של קטגוריה פילוסופית, בכך מודה שאינה פילוסופיה אבולוציונית. היא יוצאת כאידיאולוגיה של אי-חופש, תיאוריה פרושה גלובלית ומהוללת של הכורח באי-הזכויות של האדם מול הדמיורג-המדינה הכול יכול. דיאלקטיקה כזו לבניית מערכת של אבולוציוניזם אוניברסלי אינה מתאימה בעליל.
יש לציין שרעיונות האבולוציוניזם הגלובלי החלו להבשיל כבר בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 במאמרים בודדים של נציגים גדולים של הפילוסופיה הרוסית של מדעי הטבע. מדוע גלובלי ולא אוניברסאלי? לאוניברסאליזם בפילוסופיה זו היה עוד רחוק. האבולוציוניזם הגלובלי היה תשובתה של המחשבה האבולוציונית הרוסית לבעיות הגלובליות של המודרנה, לבעיות הבוערות והקשות לפתרון, שברית המועצות, כאחת משתי מעצמות-העל הגלובליות, נטלה בהן חלק ישיר ביותר, בניסיון לאשר את הגרסה שלה לפתרונן. קמה והתפשטה בפילוסופיה רחבה הפרובלמטיקה של הגלובליסטיקה – דיסציפלינה, המיועדת במיוחד לבחינת בעיות גלובליות.
הגלובליסטיקה בברית המועצות כבר הוכשרה וקיבלה מעמד של מדע, המפיץ את הדיאלקטיקה האידיאולוגית על ההתפתחות הגלובלית. הדבר איפשר ״להכניס״ לגלובליסטיקה, כביכול דרך הדלת האחורית, את האבולוציוניזם. חלוצי הגישה הזו היו הקוסמולוג ו. קזיוטינסקי והפילוסופית של הביולוגיה ר. קארפינסקיה. בבחנם את האבולוציוניזם הגלובלי, הם ציינו בראש ובראשונה את משמעותו המתודולוגית לפיתוח מדעי הטבע, כמו גם את משמעותו ההשקפתית הכללית
העולה על אפשרויותיהם של ייצוגים אבולוציוניים בודדים במדעים הקונקרטיים (קזיוטינסקי ו.ו., קארפינסקיה ר.ס. רעיון ההתפתחות בהכרת מבנה החומר – שאלות פילוסופיה, 1981, מס' 9, עמ' 117-132; קארפינסקיה ר.ס., אושקוב א.ב. ביולוגיה ורעיון האבולוציוניזם הגלובלי – בתוך: ביולוגיה ויסודות מדעי הטבע – מ.: INION, 1981, עמ' 107-130).
בהבאת הפיתוחים הללו ובהסתמך עליהם, א. צ'רניקובה בספרה בוחנת את האבולוציוניזם הגלובלי בעיקר כפילוסופיה של מדעי הטבע. ״במונח 'אבולוציוניזם גלובלי',״ – היא מבהירה, – ״מסומנת שאיפתן של הדיסציפלינות האבולוציוניות של מדעי הטבע לאינטגרציה ואקסטרפולציה של החוקיות והמנגנונים של האבולוציה... במחקרנו האבולוציוניזם הגלובלי מאופיין בראש ובראשונה מנקודות מבט של הישגי המדעים הקונקרטיים – ביולוגיה, גיאולוגיה, אסטרונומיה, כימיה, תרמודינמיקה אבולוציונית; מתבססת השאיפה של מדעי הטבע להבין את האבולוציה כתהליך כולל, אוניברסאלי״ (צ'רניקובה א.ב. אבולוציוניזם גלובלי: ניתוח פילוסופי-מתודולוגי – טומסק: הוצאת אוניברסיטת טומסק, 1987 – 182 עמ', עמ' 10-11).
מכאן נראה היטב עד כמה אבולוציוניזם גלובלי כזה אינו אוניברסאלי, אף שמקרב אותו להצבת בעיות האבולוציוניזם האוניברסלי. האבולוציה מוכרת כתהליך כולל, אוניברסאלי, אך מחקרה מוגבל לאבולוציה בטבע. האבולוציה החברתית-היסטורית נופלת מתחום המחקר של האבולוציוניזם הגלובלי. חלקית זה מוסבר בכך שבתנאי המערכת הסובייטית כל שאלות ההתפתחות החברתית עברו מונופוליזציה בהחלטות קונגרסי ה-CPSU ובנאומי מזכיריה הכלליים, והפילוסופים נצטוו להעמיד תחתיהן בסיס דיאלקטי, הטוען נוסף לכך למשמעות גלובלית. אך למרות זאת ו. קזיוטינסקי, ר. קארפינסקיה, א. צ'רניקובה, ואחריהם נ. מויסייב הניחו את התנאים המוקדמים המחשבתיים הדרושים להתהוות האבולוציוניזם הגלובלי ברוסיה, להסתעפותו מהדיאלקטיקה האורתודוקסית של ההתפתחות, ומכאן גם למעברו המאוחר יותר לאבולוציוניזם אוניברסלי.
להתבססות האבולוציוניזם הגלובלי ברוסיה, להתנתקותו מהדיאלקטיקה האורתודוקסית של ההתפתחות, ומכאן גם לצמיחתו המאוחרת יותר לאבולוציוניזם אוניברסלי.
״מדע הטבע המודרני,״ – כותבת א. צ'רניקובה, – ״מגיע להבנת התהליך האבולוציוני כתהליך אוניברסאלי, הכולל בתוכו את האדם כמרכיב וכגורם ספציפי של האבולוציה״ (שם, עמ' 63). בהצבת בעיות כזו של האבולוציוניזם הגלובלי נותר רק צעד אחד להפיכתו לאבולוציוניזם אוניברסלי. אך צעד זה אי-אפשר לעשות בהיעדר הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה, בלי בחינת בעיות הכלכלה האבולוציונית, בלי יצירת תיאוריה כללית של האבולוציה. בהקשר זה האבולוציוניזם האוניברסלי יוצא כתהליך של אוניברסליזציה של האבולוציוניזם הגלובלי.
אם האבולוציוניזם הגלובלי מכוון בעיקר להכללת ההישגים האבולוציוניים של מדעי הטבע ולבחינת הבעיות הגלובליות של האנושות, הרי האבולוציוניזם האוניברסלי, הנשען על המאמצים שננקטים במסגרת הגלובלי, מכוון ליצירת תמונת עולם אבולוציונית אוניברסאלית ולרפורמה הן של תפיסת העולם והן של יצירת העולם של האנושות. לכן אין להזהות את האבולוציוניזם הגלובלי והאוניברסלי. אך גם אין להעמידם זה מול זה.
יתרון משמעותי של ספרה של א. צ'רניקובה הוא בכך שהיא בונה את התפיסה שלה של האבולוציוניזם הגלובלי לא רק על תיאוריית הארגון העצמי (כפי שראינו בספרו של א. יאנץ
״היקום המארגן את עצמו״ ובעבודותיהם הרבות של א. פריגוז'ין, ג. האקן וחסידיהם), כי אם גם תוך התחשבות בניסיונות להרחיב על האבולוציה הקוסמית כמה פיתוחים של האבולוציוניזם הביולוגי, ובמיוחד – תיאוריית הברירה של דרווין. הדבר חשוב במיוחד היום, כאשר בתקופת המשבר הנוסף של הדרוויניזם נשמעים יותר ויותר קולות ספקנים, הדורשים הוכחות ליעילות הברירה כגורם של האבולוציה הביולוגית. במדעי הטבע
הלא-חי מצטברים יותר ויותר עובדות המעידות על יעילות הברירה באבולוציה של מערכות קוסמיות, גיאולוגיות, כימיות. גדול עוד יותר ערך הברירה והתחרות באבולוציה של מערכות ומוסדות חברתיים. הברירה אוניברסאלית, כמו האבולוציה עצמה, וההוכחה העיקרית ליעילותה היא בכך שהאבולוציה בכלל מתרחשת ובהתפרסותה נבררים מערכות ומבנים, המארגנים באופן היעיל ביותר את התנועה בתוכם, את השגת מהסביבה את המשאבים, המוגבלים תמיד, המאריכים בזכות זאת את קיומם ויוצרים בכך רציפות מסוימת לאחר מותם הבלתי-נמנע.
כמובן, גלקסיות ה״מתחרות״ על כוכבים או כוכבים הנכנסים ל״תחרות״ על ענני גז-אבק, נתונות לצורות ברירה שונות לגמרי מאשר אורגניזמים חיים הנכנסים לתחרות על משאבי מזון או מבנים יזמיים, היוצאים לשוק עם סחורותיהם. אך בכל המקרים הללו מתרחשת ברירה של אלה שמתאימים ביותר לקיום בתנאים הנתונים. כל מה שקיים עובר את מבחן האבולוציה, ותוצאת מבחן זה היא ברירת מה שעמד במבחן היכולת להמשכת הקיום. הברירה לא תמיד תומכת בטוב ביותר. אך בסינון הבלתי-מתאים לקיום ובמעבר דרך מסת מקריות, היא לבסוף בוררת את מה שיש לו יתרונות במאבק התחרותי. אך היתרונות הללו עצמם אינם נוצרים רק בידי הברירה, הם נוצרים בסיוע הברירה על ידי תנועה עצמית, ארגון עצמי, תמורה עצמית בתוך המערכות החומריות המשתנות ללא הרף, באדקווטיות של תגובותיהן להשפעות חיצוניות. הבלתי-אדקווטי נהרס. אדקווטיות זו היא התנאי המוקדם להסתגלות, והישרדות המותאם ביותר יוצאת כהתנאי המוקדם של ההתפתחות והקדמה.
ניסיונות להרחיב את תיאוריית הברירה על חומר דומם נעשו כבר מהופעת תורתו של דרווין. ג. ספנסר
ראה בברירה הטבעית שינוי של מבנה בקו ההתנגדות המועטה ביותר. יוצר ״מדע הארגון״ א. בוגדנוב בתחילת המאה ה-20 ראה בברירה גורם התורם למימוש עקרון התכנון האופטימלי. את יכולתה של הברירה לתמוך, לא רק בצורות ספציפיות אלא גם כגורם אוניברסאלי, ביצירת מבנים יציבים המשתמשים באנרגיה בצורה אופטימלית, הדגיש א. יאנץ. הוצעו לא מעט הסברים נוספים לתפקיד הברירה בתפקודו של המנגנון האוניברסאלי של האבולוציה.
המושג אבולוציוניזם אוניברסלי החל להתפשט במדע הרוסי משנת 1988. כפי שניתן להבין, המונח ״אבולוציוניזם אוניברסלי״ השתמש בו לראשונה ולדימיר קוטירב, מרצה בכיר במחלקה לפילוסופיה של בית הספר המפלגתי הגבוה של גורקי, במאמר שפורסם בכתב העת ״טבע״. בכל מקרה, מתוך מאמר זה שאל את המונח נ. מויסייב, שהעניק לגרסה שגיבש של האבולוציוניזם האוניברסלי אופי מערכתי ובמידה הרבה ביותר תרם לכך שבפילוסופיה ובמדע הרוסי רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי רכש תמיכה רחבה וסמכות גבוהה.
ככל שזה פרדוקסלי, בהיותו מחבר המונח ״אבולוציוניזם אוניברסלי״, ולדימיר קוטירב היה המבקר הראשון והיריב העקרוני של רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי. אם הפרופסור האמריקאי א. יאנץ בנה את התפיסה האבולוציונית שלו על סינתזה של רעיונות הארגון העצמי והקו-אבולוציה, הרי ו. קוטירב העמיד ישירות את רעיון הקו-אבולוציה מול מכלול רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי. מאמרו התכנתי נקרא כך: ״אבולוציוניזם אוניברסלי או קו-אבולוציה?״ (קוטירב ו.א. אבולוציוניזם אוניברסלי או קו-אבולוציה? – טבע, 1988, מס' 8, עמ' 4-10).
קוטירב מכיר במשמעות העצומה וההולכת וגדלה של האוניברסליזציה של האבולוציוניזם במדע המודרני. ״התפשטות רעיונות האבולוציה ב-10-15 השנים האחרונות,״ – הוא קובע, – ״מזכירה
מצעד ניצחון. כמעט כל ענפי הידע הכריזו על עצמם כאבולוציוניים. אילו במדע היה נהוג לערוך מצעדי להיטים, בחמישיית הפופולריות היו נכנסות עבודות, הקשורות כך או אחרת לפרובלמטיקה של האבולוציוניזם. מצב זה מצא ביטוי טרמינולוגי: כעת בספרות מדברים רבות על ״אבולוציוניזם גלובלי״. בהתחשב בכך שרעיונות ההתפתחות המכוונת נטמעו היטב בתרמודינמיקה, במיקרו-ואסטרופיזיקה, בקוסמולוגיה ובתחומים רבים אחרים של המדע, נכון יותר, כנראה, לכנותו אבולוציוניזם אוניברסלי... האבולוציוניזם האוניברסלי – מעין פרדיגמה של המדע היסודי של סוף המאה ה-20, המשפיעה עצומה על כל שאר תחומי התרבות״ (שם, עמ' 4).
מתוך הכרה, כך, באבולוציוניזם האוניברסלי, במהותו, כבסיס תפיסת העולם של המדע המודרני, המשפיע עצומה על כל תחומי התרבות, ו. קוטירב חש באותה עת אי-נוחות מהפצת השקפת העולם המדעית על התרבות. הוא חש צורך להקים מעין חומה, מחסום להפצה כזו. קוטירב שואף לסגור את השקפת העולם המדעית בתוך המדע ולמנוע את התפשטותה אל הסביבה החברתית, ההמונית. למה? מה יש כל כך רע בהשקפת העולם המדעית, שיכול לשמש עילה לאיסור על הפצתה מעבר לגבולות הידע שלנו על העולם האמיתי? האם, חס וחלילה, הפצת האמת תוביל להשחתת הנוער, כפי שהואשם בזמנו סוקרטס?
״האם יש,״ – שואל עצמו מחבר המאמר, – ״להכיר בהתאמה חד-משמעית בין תפקידו התוך-מדעי וההשקפתי, התרבותי-הכללי של הגישה האבולוציונית? כיצד היא נשברת מחוץ למדע והאם יש לה אלטרנטיבה? אם כן, במה היא? במילים אחרות, האם הגישה האבולוציונית חייבת, האם יש לה זכות להיות באמת גלובלית ואוניברסאלית? אומר מיד: אני סבור שלא. בלי לגרוע מערכה של הגישה האבולוציונית בהכרה המדעית, ננסה להבין
את כיווניות התפשטותה על כל התרבות, את הנזק של פרשנות מרחיבה כזו, ולהעמיד מולה כפרדיגמה את רעיון הקו-אבולוציה, המבטא אוריינטציה לאוניברסאליות של התנועה, ולא של התפתחות החומר (שם, עמ' 4-5). לפי קוטירב, הגישה האבולוציונית, הנשענת על יסוד איתן של הידע המדעי, צריכה להסתפק בתחום המדע, אך להכניס ידע לתרבות – חלילה! את התרבות יש לשמר בבורות ובטעות.
אז הדבר הראשון שאינו מוצא חן בעיני, כביכול, הסנדק של הרעיון של האבולוציוניזם האוניברסלי – היא ההתמדה של החשיבה הפילוסופית בהכרה באוניברסאליות, באטרבוטיביות לא רק של התנועה, כי אם גם של ההתפתחות. זה, לפי דעתו של ו. קוטירב, גורר הכרה באוניברסאליות של הקדמה. ״הליבה של האוריינטציה לאוניברסאליות ההתפתחות,״ – הוא סבור, – ״היא למעשה אוריינטציה ל'התפתחות פרוגרסיבית'... האבולוציוניזם האוניברסלי – זה פרוגרסיזם״ (שם, עמ' 4-5).
העובדה שהאבולוציוניזם האוניברסלי כאידיאולוגיה של החברה החדשנית קשור באסטרטגיית הפיתוח, ההימור על השגת קדמה, ולא על קיצוץ ההתפתחות והפסקת הקדמה הכלכלית, המדעית-טכנית והחברתית-פוליטית – נכון לחלוטין. אך העובדה שהאבולוציוניזם האוניברסלי גורר הכרה באוניברסאליות של הקדמה ויוצא כפרוגרסיזם ישר-קו, ביקורתי – אינה תואמת את המציאות.
האבולוציוניזם האוניברסלי קשור בהכרה באפשרות הקדמה ובאפשרות, רק על בסיסה, לפתור ברצף אפילו בעיות גלובליות בלתי-פתירות ברמת הפיתוח הנתונה, ואינו קשור כלל בשכנוע באוניברסאליות הקדמה או בפתרון כל הבעיות רק על בסיס קדמה טכנית. אוניברסאליות האבולוציה אינה אומרת לא אוניברסאליות של הקדמה, ולא פתרון אוטומטי עם הקדמה של כל הבעיות האנושיות. גם את הקדמה יש צורך לווסת, בלי להתיר שהקדמה של הטכניקה והחומר
הבטחת האספקה נכנסה לעימות עם קדמת האנושיות, לוותה בגידול של ברבריות ציוויליזציונית ובהרס הטבע. למרבה הצער, האפשרויות לרגולציה גלובלית עדיין חלשות מדי, אך הן יכולות לגדול רק על בסיס קדמה נוספת. האנטי-פרוגרסיזם, המובע בידי מחבר המאמר ורבים מדומיו, הוא מבוי סתום בהתפתחות החשיבה הגלובלית, הטומן בחובו מבוי סתום בהתפתחות הציוויליזציה. הוא ביטוי של ברבריות ציוויליזציונית כמו זיהום הסביבה הטבעית, שאליו הוא מתייחס ללא הרף כאל טיעון המצדיק את הפחד מהקדמה. הוא ביטוי של מסורתנות אגרסיבית, שהפכה פופולרית בצורה בלתי-רגילה ברוסיה כתוצאה מהתמוטטות הצורה הסובייטית של דחף הקדמה.
האנטי-פרוגרסיזם כתכנית שולל מהציוויליזציה האנושית כל סיכויים, גוזר על האנושות קיום קודר בתוך כל מיני איסורים והגבלות, שמזכירים מאוד את הסדרים
של הסוציאליזם ה״אמיתי״. מי שאינו מאמין בקדמה, אין לו עתיד. המסורתנים חיים בעבר, יש להם פוביה מחידושים. האדם אינו יכול פשוט לשרוד. הוא רוצה לקוות לטוב ביותר. לכן השאיפה המסורתנית לעצור את הקדמה אינה אלא אוטופיה רדרטוגרדית.
לאבולוציוניזם האוניברסלי מעמיד ו. קוטירב את ההבנה המסורתנית של הקו-אבולוציה. תוך כך הוא אומר דברים נכונים: ״המושגים של מכלול, קו-אבולוציה – המדרגה החשובה ביותר בהבטחת אפקט השלמות של מערכות מורכבות. הם ישימים להבנה גם של השקפת העולם וגם של המדע, של אינטראקציה בין-תחומית במהלך מחקרים קולקטיביים, של אינטראקציה של צורות ידע חברתיות, טבעיות, טכניות״ (שם, עמ' 10). לקריאה זו לחזק את המרכיב הקו-אבולוציוני בהתפתחות הציוויליזציה אפשר לחתום. אך כיצד אפשר לקרוע את הקו-אבולוציה מהאבולוציה האוניברסאלית, להעמידה מול רעיון הקדמה? רעיון
הקו-אבולוציה כחלק בלתי-נפרד מהאבולוציוניזם צריך לשרת את קדמת הציוויליזציה, ולא להפריע לה. הקו-אבולוציה של הציוויליזציה עם הטבע, שאליה מתייחסים ללא הרף אקולוגים בעלי חשיבה מסורתנית, יכולה להתבצע רק על בסיס קדמה מכוונת הומניסטית ונתמכת ללא הרף, ולא על חשבון עצירת הקדמה ברמה הנוכחית, שבה האפשרויות לקו-אבולוציה כזו עדיין מוגבלות מדי. כמובן, את הקדמה הטכנית באזורים שבהם היא הורסת את האקולוגיה ומונעת את הקו-אבולוציה, יש צורך להאט משמעותית הן באמצעים רגולטוריים והן באמצעים מגבילים. צריך לעשות זאת דווקא בשם קדמת הציוויליזציה האנושית, ולא בניגוד לה.
התנגדות רצינית לאבולוציוניזם האוניברסלי ולשאיפתו להפצת השקפת עולם מבוססת מדעית היא התזה על אי-צמצום השקפת העולם למדע, שנוסחה במדויק בידי ו. קוטירב. הוא כותב:
״הפרקטיקה האנושית אינה מוגבלת כלל למדעית. ניפוח תפקידה של האחרונה מוביל בהכרח לסיינטיזם, שהביטוי הטיפוסי שלו הוא התפיסה של האבולוציה האוניברסאלית. הסיינטיזם אינו מתחשב בכך שבמבט על העולם (ובאופן רחב יותר – באינטראקציה עמו) מתגלמים כך או אחרת הערכים השולטים בחברה, ייצוגים על הטוב והיפה. יחסיו של האדם לעולם אינם רק קוגניטיביים, כי אם גם חושניים, רוחניים, אמנותיים. לגיבוש השקפת העולם תורמים אמנות, נורמות מוסריות ומשפטיות, אינטרסים פוליטיים וכו'. בהיותה ביטוי קיומי של האישיות, השקפת העולם מבטאת את שאיפותיה והאוריינטציות החיוניות שלה. בני אדם אינם בעלי ידע מוחלט אף פעם, לכן השקפת העולם מעניקה להם אנרגיית שכנוע ואמונה, שמפצות על אי-שלמות התיאוריות ומאפשרות לפעול״ (שם, עמ' 9-10).
כל זה נכון לחלוטין, חוץ מהאשמת האבולוציוניזם האוניברסלי בצמצום סיינטיסטי ובניסיונות לצמצם כל
שקפת עולם למרכיב המדעי שלה, לשתול סיינטיזם בכל השקפת עולם. מטרת האבולוציוניסטים המודרניים שונה לגמרי. אנו שואפים לדפוק על תודעתם של אנשים עם נקודות מבט שונות על החיים, על העולם, ולהראות להם כיצד למעשה הוא, העולם הזה, מסודר וכיצד אפשר לבנות חיים, תוך הנחיה על ידע ועל שאיפה לאמת, ולא על אשליות ודעות קדומות. אנו מציעים לתאם בין אמונה לידע, ולא למיתוסים ופנטזיות של מאות שעברו מזמן.
ברמה הגלובלית, האנושית-הכללית, האבולוציוניזם האוניברסלי הוא אסטרטגיה לפתרון בעיות גלובליות, אסטרטגיה לפיתוח חברה חדשנית, אלטרנטיבית למסורתנות, המתאימה לפתרון בעיות של חברות מסורתיות. האבולוציוניזם האוניברסלי קשור בהפצת ערכים אנושיים-כלליים ובהתגוננות על זכויות האדם, המוגבלות ונפגעות בחברות מסורתיות. ברמה האנושית-הקונקרטית הוא אסטרטגיית חיים של אדם, השואף לסדר את חייו בחברה חדשנית, לחיות על פי האמת, בהתאם לאידיאלים של אנושיות, סדר דמוקרטי וחירות.
האבולוציוניזם האוניברסלי הוא הפצת מערכת האמיתות המדעיות על תחום התרבות, על תחום השקפת העולם האנושית. כל אחד רשאי לדחות את האמת עם כל ההשלכות הנובעות מכך לחיים ולפעילות. האבולוציוניזם האוניברסלי הוא צורת הסתגלות של האדם המודרני לאתגרים, לקשיים, ללחצים ולעומסים של החברה החדשנית, צורת הסתגלות כזו המאפשרת להביט לאמת בעיניים, ולא לטבול את הראש בחול, פותחת סיכויים חדשים, מאפשרת לקבל כבסיס לחיי הפעילות ולהגן על המוסר של סובלנות, חירות ואנושיות, ולא על המוסר של קסנופוביה, איסורים והגבלות. אתיקה של אחריות באה במקום אתיקה של תלות.
בהקשר זה האבולוציוניזם האוניברסלי דווקא הפוך לסיינטיזם הפוזיטיביסטי ולרציונליזם היבש.
הסיינטיזם הפוזיטיביסטי היה קשור מראשיתו בפגיעה בזכויות הפילוסופיה להסבר אינטגרלי של העולם, אפיין את עצם האפשרות של הסבר כזה כמטאפיזיקה מיושנת. הסיינטיזם הפוזיטיביסטי היה אנטי-היסטורי. הוא ניסה לנסח פעם ולתמיד יסודות לוגיים-מתודולוגיים של מחקרים מדעיים, תקפים בכל מקום. הסיינטיזם הפוזיטיביסטי מאחורי מערכת האבסטרקציות רבת-הרמות, הנחוצות למחקרים קונקרטיים, לא ראה את השלם, בתחום השקפת העולם הוא הפיץ רציונליזם פורמלי, שתרם רק לביסוס התנהגות אגואיסטית ולמרדף בלתי-מרוסן אחר רווחה חומרית. רציונליזם כזה והפורמליזם הקשור בו כבל את השכל האנושי כמו שמיתוסים מסורתניים, פוביות וביטויי אי-רציונליזם כבלו. מאחורי היובש של התיאוריה הוא לא ראה את העץ הירוק של החיים.
האבולוציוניזם האוניברסלי הוא לא רק תופעה מדעית, פילוסופית, כי אם גם תרבותית-כללית. הוא אינו מוגבל לאי-אמונה באמיתות התפיסה המיתולוגית של העולם, אלא מתפשט גם לתחום האמונה. לכן בספר זה אנו מציעים מערכת של אמונה מדעית, כי רק אמונה המבוססת על ידע יכולה לעזור לתרבות האנושית לעמוד מול הברבריות התוך-ציוויליזציונית ולעזור לאנשים במאמציהם היצירתיים להפוך את עצמם ואת העולם הסובב לטובים יותר משהיו עד כה.
תרבות המתרחקת מהאמת, נופלת ללא הרף לחוסר-תרבות ומובילה לניצחון הברבריות בכל ציוויליזציה. בדיבורו על ערכים, טוב ויפה, ו. קוטירב שכח להזכיר את האמת. וזה לא מקרי. הוא מנסה להעניק לערכים אופי נצחי, בלתי-תלוי בהתפתחות האמת ובמציאות החברתית, אופי חוץ-אבולוציוני. זהו מבט מסורתני טיפוסי בתחום תורת הערכים, באקסיולוגיה. אך האמת אינה זרה ביחס לערכים, לטוב וליפה. לפני בני אדם עומדות ללא הרף שאלות גורליות על מהי אמת, על אמיתות הערכים, הטוב ואפילו היופי.
כי גילוי אמיתות חדשות דוחק אותנו להעריך מחדש ערכים.
שאיפה שגויה לטוב מתהפכת לרוע הנורא ביותר. מאחורי יופי חיצוני, במעטפת מבריקה, עשויה להסתתר ממש המכוער. את האמת ברמה היומיומית כל אחד משיג לעצמו. את האמת ברמה האנושית-הכללית אפשר להשיג רק על בסיס ידע מדעי. האבולוציוניזם האוניברסלי הוא דרך לחבר בין אמיתות התודעה האינדיבידואלית לאמיתות של הידע האמיתי, ולא המיתולוגי, שצברה האנושות. כמובן, דרך האמת קשה, כמו החיים האנושיים עצמם.
הגישה המכלולית לפתרון בעיות גלובליות, הקו-אבולוציה, שיתוף הפעולה, הדיאלוג, שאותם ו. קוטירב בוחן כאלטרנטיבות לאבולוציוניזם האוניברסלי, למעשה יוצאות כצורות של ביטויו ומימושו.
את התרומה המשמעותית ביותר לפיתוח רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי ברוסיה תרם המדען הרוסי המוסמך נ. מויסייב, ששאל את המונח עצמו ממאמרו של ו. קוטירב. את התפיסה של נ. מויסייב נבחן בחלק הבא.
==== האבולוציוניזם האוניברסלי בפרשנותו של נ. מויסייב ====
המושג אבולוציוניזם אוניברסלי ברוסיה מקושר לעתים קרובות בשמו של ניקיטה מויסייב, שהרים אותו על נס, דן בו בעבודותיו הרבות וממש ״הדביק״ במכלול רעיונות זה חוקרים אחרים. אבולוציית החשיבה של נ. מויסייב בכיוון האבולוציוניזם האוניברסלי החלה מהשתתפותו בפיתוח תיאוריית הבעיות הגלובליות – תנועה מדעית של שנות ה-70 – ה-90 של המאה ה-20, שמנהיגה המוכר ברוסיה היה הפילוסוף איוון פרולוב. במרכז החישובי של האקדמיה למדעים, בהנהגת נ. מויסייב, פותחה מערכת של מודלים ממוחשבים לסימולציה של תהליכים דינמיים של אבולוציית הביוספרה. הדבר איפשר להניח בסיס מדעי-קונקרטי תחת העיון הפילוסופי במשבר האקולוגי הגלובלי ולבסס גישה חדשה לחקר תהליכים אקולוגיים בהיקף פלנטרי. גישה כזו פתחה אפשרויות לפרוגנוסטיקה מדעית
מהימנה של אבולוציית הביוספרה באינטראקציה עם התפתחות האנתרופוספרה המואצת ולגיבוש המלצות לאבולוציה המכוונת שלהן. זה היה מעין מקפצה, שממנה אפשר היה לקפוץ קפיצה גבוהה לחקר האבולוציוניזם הגלובלי, ולאחר מכן גם האוניברסלי. בקפיצה זו מויסייב נשאר במידה רבה איש מדעי-טבע, נשען בתחום הפילוסופיה על מתודולוגיה של מודלים פיזיקליים-מתמטיים וסינרגטיים.
״בשלב מסוים של מחקרי היציבות של הביוספרה, שנערכו מתחילת שנות ה-70 במרכז החישובי של האקדמיה למדעים של ברית המועצות,״ – מסביר מויסייב את בואו לרעיון האבולוציוניזם האוניברסלי, – ״הגעתי להבנת הכורח בגיבוש תכנית מחקר כללית מספיק, המכילה, נוסף לאמצעים מתודולוגיים, תמונת עולם קונספטואלית מסוימת. דווקא במטרה אוטיליטרית כזו נקטתי ניסיון לבנות סכמה של תהליך ההתארגנות העצמית העולמי... מאוחר יותר התחלתי לכנות סכמה זו
'אבולוציוניזם אוניברסלי', מונח שכבר היה בשימוש בספרות״ (מויסייב נ.נ. אבולוציוניזם אוניברסלי (עמדה והשלכות) – שאלות פילוסופיה, 1993, מס' 3, עמ' 3 – 28, עמ' 3).
מתוך ששאל את המונח מעבודתו של קוטירב, על כך מצביע מויסייב שוב ושוב בעבודות שונות, הוא הרחיב סכמה זו, או קונסטרוקציה, הבאה לידי ביטוי בספר ״אלגוריתמי ההתפתחות״ ובעלת אופי עזר בתחילה, והיא צמחה לתפיסה המרכזית של מחקר חדש, השוכן ״על הגבול בין מדעי הטבע לפילוסופיה״ (שם).
האוניברסאליות המוגבלת, הלא-מלאה, ומכאן גם הבלתי-מספקת של הסכמה הראשונית של האבולוציוניזם של מויסייב, השוכנת על הגבול בין מדעי הטבע לפילוסופיה, באה לידי ביטוי מיד, ברגע שהוא מתחיל לפתח סכמה זו ברמה הפילוסופית. זה עדיין יותר אבולוציוניזם מדעי-טבעי מאשר פילוסופי. מויסייב עצמו
מכנה את הסכמה שלו פיזיקליסטית, משום ש״ביסודה מונחות השקפות, מסורתיות לפיזיקה ולכל מדע הטבע המודרני״ (שם, עמ' 5). הדבר מתגלה ביחסו של מויסייב לדוקטרינה הקריאציוניסטית ולאמונה בעל-טבעי. הוא כותב:
״אי-הוודאות העקרונית הקיימת ותפקיד ההתחלה החושנית בייצוגינו על העולם הסובב הוא בו-זמנית גם מקור לאמונה בכוחות על-טבעיים, – ליתר דיוק, לריבוי אמונות. כל אחת מהדתות היא תופעה היסטורית, אך ההרגשה הדתית, האדמה לצמיחת אמונה בכוחות על-טבעיים, כנראה, טבועה אורגנית באנושות. ותלווה אותה, כל עוד היא קיימת ביקום. אבל אדם קונקרטי יכול להחזיק בה או לא להחזיק – זו כבר שאלה אחרת... מתוך הבנת נסיבות אלה אינני יכול להחשיב עצמי לאתאיסט. אך באותה עת אני יכול לשייך את עצמי לאלה, שמתאים לכנותם 'לא-תאיסט'. אין לי עילות אמפיריות ולוגיות מספקות להחשיב כנעדר התחלה, שאינה נגישה לשכלי. אך גם אין הרגשה פנימית בכורח קיומה״ (שם).
אבולוציוניזם, המפקפק באוניברסאליות האבולוציה ומתיר קיום של על-טבעי מעבר לגבולות העילות האמפיריות והלוגיות, אינו יכול להיחשב לאוניברסאלי. הוא מסתפק במערכת מדעי הטבע, שאינה מוצאת בתחום מחקריה שום דבר על-טבעי ועל-אבולוציוני. הגישה הפיזיקליסטית של נ. מויסייב לקיום כוחות מעבר לגבולות האבולוציה מוגבלת, כפי שהוא עצמו מדגיש, בתערו של אוקאם, הפוקד לא להרבות ישויות שלא לצורך, וגם בתזת לפלס, שעל שאלת נפוליאון מדוע לא מצא בספרו את רעיון האל, ענה שלא נזקק להשערה כזו (שם).
מובן שעמדה כזו פירושה רק התחמקות אלגנטית מהשאלה על אוניברסאליות, על כוליות האבולוציה. מאחורי התחמקות זו עומדת
עם זאת תשובה ממש מוגדרת, רק שאינה מפורסמת בפומבי: איננו יודעים מה קיים מעבר לגבולות ההתחלה החושנית של ייצוגינו, ואיננו יכולים לדעת זאת. עמדה כזו קיבלה בהיסטוריה של הפילוסופיה את השם אגנוסטיציזם, שאופיין במסורת המרקסיסטית כמטריאליזם ביישן. איננו שותפים ליחס הפנאטי, האגרסיבי של המרקסיזם לדת, שהוביל לדיכוי חופש המצפון ולנטיעה רפרסיבית של אתאיזם. לא שותף לו גם מויסייב.
״בהתייחסי בכבוד עמוק לכל שכנוע כנה,״ – הוא מעיר, – ״אני סבור שגם האתאיזם הלוחמני, וגם כל סוג של פונדמנטליזם ופנאטיות, במידה שווה אינם תואמים את עקרונות החברה המתורבתת״ (שם). בכך מויסייב צודק לחלוטין, אך הוא מבלי שיבחין בעצמו מחליף את השאלה על אוניברסאליות האבולוציה ועל אפשרות קיומו של העל-טבעי מנקודת מבטו של האבולוציוניזם האוניברסלי בשאלות על יחס מתורבת לחופש המצפון ולחופש האמונה. בהקשר זה מויסייב חושב כבולוציוניסט ביישן.
אין לנו מפני מה להתבייש באבולוציוניזם שלנו. להיפך, אנו גאים בו ומאמינים באפשרויותיו העצומות להבטחה אינטלקטואלית של ההתפתחות ההומניסטית של החברה החדשנית. האבולוציוניזם הביישן אינו יכול להיות אוניברסאלי. זה אבולוציוניזם מקומי, המוגבל במתודולוגיה ואמפיריה מדעית-טבעית. האבולוציוניזם האוניברסאלי לעומת זאת נשען על כל מערכת הידע האנושי על העולם ועל יחסים מעשיים עם עולם זה. הוא נשען לא רק על מדעי הטבע, כי אם גם על כל מערכת מדעי הרוח, כולל תיאוריה והיסטוריה של הדתות, המשחזרת את אבולוציית התמונה הדתית-מיתולוגית של העולם, על הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה של חברות אנושיות, על כלכלה אבולוציונית, מדעי המדינה, לוגיקה, אתיקה, אסתטיקה, בלשנות, פדגוגיה, תולדות האמנות וכו'.
אנו איננו מוצאים שום דבר על-טבעי בשום מקום, מלבד בחשיבה הממיתוסת, המונעת בידי אוריינטציה פסיכולוגית מתאימה. האבולוציוניזם האוניברסאלי כהשקפת עולם שלמה, מערכתית, מבוססת מדעית מוציא באופן די מוכח את עצם האפשרות של העל-טבעי כבסיס השקפת עולם מיתולוגית ומאשר את מקורו של כל מה שקיים בעולם באמצעות אבולוציה, ורק אבולוציה. תפיסת העולם האוניברסאלית-אבולוציונית נשענת על כל מגוון הידע שלנו, בעוד שתפיסת העולם הדתית – על מגוון ייצוגים מיתולוגיים, שגם הם נתונים לאבולוציה עקבית, אך מוגבלים בקפדנות בסמל האמונה. לתפיסות העולם הדתית-מיתולוגית והמדעית-אבולוציונית טבע גנוסיאולוגי שונה לגמרי, אי-אפשר לחברן על אדמה מדעית, אפשר רק להפרידן, להבדילן, מה שמתבצע בתהליך החילון והופך אותן לנושא של בחירה חופשית. כל ניסיון לראות באל כהשערה הוא חילול קודש מנקודת מבט דתית ובלתי-עמיד מנקודת מבט מדעית-אבולוציונית. קריאציוניזם מדעי בלתי-אפשרי כמו קנטאור או כימרה, שרכשו ״מציאות״ וירטואלית במיתולוגיה היוונית העתיקה.
האבולוציוניזם האוניברסאלי של נ. מויסייב מתבסס בראש ובראשונה על הכרה במערכתיות, בקשר ההדדי של הכול עם הכול. ״ביסוד הסכמה שאני מכנה אבולוציוניזם אוניברסאלי,״ – מבהיר מויסייב, – ״מונחת 'השערת על-מערכת'. כל היקום שלנו מייצג מעין מערכת אחת מאוחדת – כל מרכיביה קשורים זה בזה״ (שם). הוא בוחן הוראה זו כתוצאה של הכללה אמפירית, משום שבניסיוננו אין שום דבר שסותר אותה. כך, מויסייב בוחן את האבולוציוניזם האוניברסאלי כמבוסס על השערת על-מערכת, כלומר הכרה בקשר ההדדי האוניברסאלי של התופעות. את יתרון השערת על-המערכת הוא
רואה בכך ש״כל השערות על אופיו הלא-מערכתי של היקום אינן ניתנות לבדיקה עקרונית, הן אינן יכולות לשנות את המסקנות מהשערת על-המערכת ולכן על בסיס עקרון אוקאם צריכות להיקטע״ (שם, עמ' 6).
מתוך הבנה שאי-אפשר לצמצם למערכתיות היקום ולקשר ההדדי האוניברסאלי של התופעות את ביסוס האבולוציוניזם האוניברסאלי, מוסיף מויסייב לכך את עקרון השונות האוניברסאלית. אך עקרון זה ידוע בפילוסופיה עוד מימי הרקליטוס, ועקרון הקשר ההדדי האוניברסאלי והמערכתיות של ההוויה נוסח בצורה קלאסית בידי הגל. מה אם כן חדש מביאה תפיסת האבולוציוניזם האוניברסאלי?
נ. מויסייב מנסה להסביר זאת, נשען על אדמה מדעית-טבעית הקרובה לו. בראש ובראשונה הוא מעביר על חומר דומם את מנגנון הפעולה של השלישייה הדרווינית: שונות, תורשה, ברירה. מויסייב אפילו אינו מבהיר שאת התורשה אפשר לבחון מחוץ לחיים רק כרציפות, משום שמורשת כשלעצמה בטבע הדומם אינה קיימת. את המנגנונים הדרוויניים הוא מחשיב לפשוטים ביותר, משום שהוא רואה בהם ביטויים של דטרמינציה חד-משמעית. לכיתה של מנגנונים דרוויניים הוא משייך אינטראקציות מכניות.
״משום שבמציאות הסובבת אותנו,״ – מנמק מויסייב, – ״הכול ותמיד נתון לפעולת מקריות ואי-ודאויות, הרי אפילו במקרה של תהליכים מסוג דרוויני אי-אפשר לדבר על דטרמינציה מלאה. אפשר רק לראות מגמות, אם תרצו, 'תעלות אבולוציה'. דוגמאות לתהליכים כאלה הן תהליכי סלקציה של בעלי חיים או תנועת חללית. בתכונות אלה מחזיקים תהליכים רבים, שיש לנו עמם עסק בחיי היומיום ואשר מאפשרים לנו איכשהו לחזות את תוצאות פעולותינו הפעילות ולבצע את הבחירה המכוונת שלהן. כך, מנגנונים מסוג דרוויני הם הבסיס לפעילותו המודעת של האדם״
(שם, עמ' 7).
עד כמה מוצדק עירוב כזה של תיאוריית דרווין עם דטרמיניזם מכניסטי, עם בעיית ״תיעול״ התהליכים האבולוציוניים ועם דטרמינציית הפעילות האנושית, שישפוט הקורא. יש בהם גרעין רציונלי מסוים בקירובם, משום שכולם ביטויים של תנועה ברמה המקרוסקופית של החומר. אך הם מייצגים צורות תנועה שונות עקרונית, ובהתאם, גם מנגנונים שונים לחלוטין בפעולתם. הברירה פועלת גם בטבע הדומם, אך בצורה שונה לגמרי מאשר במאבק הקיום של אורגניזמים השואפים פעיל לשרוד. אותו הדבר אפשר לומר על השונות והתורשה. המנגנונים הדרוויניים אינם פשוטים יותר, כי אם מורכבים יותר מהפיזיקו-מכניים.
סוג אחר של מנגנוני אבולוציה, שבו מבחין מויסייב, הם תהליכים שהוא מכנה ביפורקדיים. פעולתם של תהליכים כאלה, כפי שמדגיש מויסייב, בלתי-צפויה עקרונית. בתיאור מנגנונים כאלה מויסייב מתייחס ללאונרד אוילר ואנרי פואנקרה, שהציעו תיאור מתמטי של ביפורקדיות, אך אינו מתחשב כלל בעבודות הרבות וזכות הפרסום הרחב של יוצר הסינרגטיקה הרמן האקן. כנראה, מויסייב לא היה מכיר אותן בתקופה זו או הכיר מפה לאוזן, משום שהוא מקשר את תפיסת האבולוציוניזם האוניברסאלי שלו לתיאוריית הארגון העצמי. לא היה מכיר, כנראה, גם את תיאוריית התרמודינמיקה הבלתי-שיוויונית של איליה פריגוז'ין, משום שבהזכירו להלן את החוק השני של התרמודינמיקה, הוא אינו נוגע כלל בפרשנות חוק זה בתרמודינמיקה של מערכות פתוחות, אף שהוא מגיע למסקנות דומות למסקנותיו של פריגוז'ין.
מנגנונים ביפורקדיים, לפי מויסייב, בניגוד לדרוויניים, טבועים באבולוציה של מערכות מורכבות. ככל שהמערכת מורכבת יותר, כך נוצרים בה יותר מעברי ביפורקדיה, כלומר תופעות של ארגון מחדש מהיר ורדיקלי של אופי התפתחות המערכת.
מנגנונים ביפורקדיים הם ביטוי של הסטוכסטיות של העולם. הם קובעים את הבלתי-צפיות והאי-הפיכות של האבולוציה (שם, עמ' 8). אכן, ככל שהמערכת מורכבת יותר, כך היא מגיבה פחות בקו ישר להשפעות חיצוניות. אך הקביעה על קשר מורכבות המערכת לנטייתה למעברי ביפורקדיה די שנויה במחלוקת.
מערכות עם מנגנוני ויסות מפותחים מאוד, ככלל, מסוגלות להימנע מביפורקדיות ואסונות, שבהם הסדר, הנתמך במערכת הנתונה, מתפרק. לדוגמה, מערכות חברתיות דמוקרטיות, שבהן רוכשים אופי קבוע רפורמות ומגוון רגולטורים מוסדיים כמו בלמים ואיזונים, מתבררות כיציבות באופן בלתי-נמנע יותר מאשר משטרים טוטליטריים ואוטוריטריים נוקשים, ששינויים בהם מפעילים מנגנונים ביפורקדיים ולעתים קרובות מובילים לאסונות חברתיים. נוסף לכך, מנגנונים דרוויניים בהבנתם הדרוויניסטית, ולא במובנה הספציפי של מויסייב, פועלים ברמת הטבע החי, בעוד ששינויים ביפורקדיים אופייניים בראש ובראשונה לתופעות של כאוס דינמי בטבע הדומם, שבו הסדר נוצר ישירות מהכאוס ונושא אופי פרימיטיבי ביותר, בלתי-יציב. כמובן, ביפורקדיות ואסונות מתרחשים גם בטבע החי, וגם במערכות חברתיות, אך כאן התהוות מצבים ביפורקדיים נבלמת בידי מנגנונים רגולטיביים של שמירת סדר והפיכתו העקבית. מויסייב לעומת זאת מתעקש על קיומה של ״מגמה חשובה נוספת – ירידת יציבות המערכות ככל שגוברת מורכבותן״ (שם, עמ' 10). על קיומה של מגמה הפוכה הוא אינו חושב כלל. זה גם מעיד על הצרות, אי-האוניברסאליות של חשיבתו האבולוציונית.
הקבוצה השלישית של מנגנונים אבולוציוניים, שבה מבחין מויסייב, נקראת על ידו מנגנוני הרכבה. ״הטבע מאופיין בקואופרטיביות,
– הוא סבור, איחוד אלמנטים למערכות. כתוצאה, למערכת הנוצרת עשויים להיווצר תכונות חדשות״ (שם, עמ' 8).
כדוגמה הבולטת ביותר להרכבה כזו מויסייב מביא את פעולתו של החוק השני של התרמודינמיקה. אך ההרכבה העצמית של מבנים דיסיפטיביים, שנחקרה בידי א. פריגוז'ין, נובעת לא ישירות מהחוק השני של התרמודינמיקה, כי אם מהתרמודינמיקה של מערכות פתוחות, המסוגלות לפרוק אנטרופיה, כלומר תנועה בלתי-סדורה, אל הסביבה החיצונית. ישירות מהחוק השני של התרמודינמיקה נובע לא סידור מבני, כי אם הצטברות אי-סדר ואבולוציה לאחור, להתפוררות כל סידור ולמוות התרמי של היקום. במה אם כן מורכבת המשמעות האבולוציונית של אפקט ההרכבה?
מויסייב מסביר זאת כך. בהיותו אחד החוקים היסודיים ביותר של הפיזיקה, לחוק השני של התרמודינמיקה אין משמעות לחלקיקים בודדים, למולקולות בודדות. ״הוא מתבטא רק ברמת צבריהם: רק בכמות מספקת של חלקיקים אינטראקטיביים נוצרות תכונות מערכתיות חדשות עקרונית. נוצרת אפשרות להכניס מאפיין חדש של המערכת – אנטרופיה, וגם לגלות שהיא גדלה עם הזמן. זו תוצאה טיפוסית של 'הרכבה', התהוות של תכונות מערכתיות חדשות של העולם הסובב״ (שם, עמ' 9).
דוגמה גרועה ביותר. זוהי דוגמה יותר של ״פירוק״ של מערכות קיימות, מאשר של הרכבה של מערכות המתעוררות בתהליך האבולוציה. גידול האנטרופיה הורס את הסדר, המבטיח את האינטראקציה ״הקואופרטיבית״ של אלמנטים בתוך מערכות. בסופו של דבר כל מולקולה נעה בצורה בלתי-סדורה. מויסייב נוקט בדוגמה זו ללא פנייה לתרמודינמיקה של מערכות פתוחות, שבה התהליך מקבל כיוון הפוך, לא במקרה. האבולוציוניזם האוניברסאלי שלו נשען על רעיונות של ארגון עצמי ספונטני ומערכתיות, הוא מתמצה ברעיונות אלה. ״במאה העשרים,״ – כותב מויסייב, – ״חודרים אלינו במידה הולכת וגוברת רעיונות המערכתיות והארגון
העצמי (סינרגטיקה), להם אנו מעניקים משמעות רחבה יותר ויותר. אנו מתחילים לראות קשרי גומלין חדשים, והיקום לאור ידע חדש וניסיון חדש נגלה לפנינו כמערכת אחת, המתפתחת כיחידה אחת״ (שם, עמ' 18).
לכן לתהליך הארגון העצמי מויסייב משייך גם את הדקונסטרוקציה של כל ארגון. כמובן, התהליך האבולוציוני האוניברסאלי כולל גם ארגון עצמי וגם דיסאורגניזציה, שהיא התנאי המוקדם לארגון עצמי חדש. אך הארגון העצמי, כמו בסינרגטיקה של האקן, מובן בצמצום, כתהליך של יצירת מבנים מהכאוס הדינמי ודקונסטרוקטוריזציה ספונטנית לא פחות לאחר הפסקת זרימת האנרגיה המכוונת. תוך כך לא מתחשבים כלל בתהליך ייצור הסדר בידי מבנים המתארגנים עצמית, בתפקידם כמקורות ומעוררי ארגון נוסף. אילו האבולוציה התמצתה בארגון עצמי ספונטני, כאוטי, ובדיסאורגניזציה ודקונסטרוקטוריזציה ספונטניות, כאוטיות לא פחות, שום קדמה לא הייתה אפשרית.
אבולוציוניזם, המתבסס על תהליכים סינרגטיים ומתמצה בהם, אינו יכול להיות אוניברסאלי. הארגון העצמי הכאוטי, שנחקר בידי הסינרגטיקה, הוא רק התנאי המוקדם של ארגון וריאורגניזציה המותנים מבנית. צמצום האבולוציה להיווצרות ספונטנית של קישוריות ולהיווצרות סטוכסטית של מבניות הוא חיסרון יסודי של האבולוציוניזם של המאה ה-20. וחיסרון זה טבוע במלואו באבולוציוניזם של נ. מויסייב.
בייצוגים המכוונים פיזיקליסטית על ארגון עצמי נעדרים ויסות עצמי, ריאורגניזציה מבנית עצמית והתגייסות עצמית, המהווים תנאי מהותי של כל אבולוציה. וכאשר מנסים להרחיב את הייצוגים על ארגון עצמי, השאובים מהפיזיקה, על האבולוציה הביולוגית והחברתית-
היסטורית, מתקבלת לא תיאוריה כללית של האבולוציה, שהיא ההישג החשוב ביותר של תפיסת העולם האוניברסאלית-אבולוציונית, כי אם רק צורה נוספת של רדוקציוניזם, כלומר הסבר של המפותח יותר מתוך הפחות מפותח.
הדרך הביפורקדית של תמורות אבולוציוניות מוקצנת בעליל בידי מויסייב. הוא בוחן מנגנונים ביפורקדיים כמעבר מתיעול חד-משמעי של ההתפתחות להתהוות ריבוי של ״תעלות״, כשהבחירה על ידי המערכת של אחת התעלות להתפתחות המשך מתרחשת כתוצאה מאירוע מקרי גרידא וחסר חשיבות לחלוטין. אך במציאות בחירת ״התעלה״ בדרך כזו מתבצעת רק במערכות פרימיטיביות ביותר מסוג תנועה טורבולנטית של גזים ונוזלים, שבהן המורכבות נקבעת על ידי אי-יציבות קיצונית של המערכת ומתהפכת להיווצרות מערבולות מאורגנות כאוטית.
במערכות מורכבות מפותחות ביותר, ככלל, כלומר ברוב המוחלט של המקרים, אפילו במצב בלתי-יציב קיצוני, מעברי, של המערכת, התנועה באחת התעלות מתבררת כה מוכנה יותר ברציפות ההתפתחות, והכוחות, המתרכזים במבנים המבטיחים את היווצרות
ה״תעלה״ הזו, כה עולים על אפשרויות ״התעלות״ האחרות, עד ששום מקריות אינה יכולה לזעזע את התנועה בתעלה זו. הכורח לא רק פורץ דרך מסת המקריות העצומה ולא רק מעלה את ההסתברות של אירועים התורמים למימושו. שינויים הכרחיים, שהבשילו אבולוציונית, מובילים לצורות כאלה של יצירת מבנים, שבסופו של דבר (אך לא במישרין ולא באופן ישיר) מארגנים את עיקר המסת של המקריות והופכים דרך התפתחות אחרת לבלתי-סבירה בכלל. דרך כזו מתבטאת רק במגמות אלטרנטיביות, ב״מוסכמים״ של תהליכים היסטוריים.
משמעות המקריות באבולוציה אינה כה גדולה, כפי שנדמה היה
ליוצרי התיאוריות המדעיות-טבעיות של המאה ה-20, השקועים בחקר תהליכים סטוכסטיים. מהעובדה שתהליכים אלה מאפשרים רק תיאורים הסתברותיים נובע רק שהם נמצאים במצב של כאוס דינמי. משמעות המקריות אינה כה גדולה, משום שבתהליך האבולוציה נוצרים בהכרח מבנים, שארגונם בתנאים הנתונים תחרותי יותר מאשר ארגון מתחריהם. ההכרה בנסיבה זו אינה אומרת חזרה לדטרמיניזם מכניסטי. היא קשורה במעבר לדטרמיניזם אבולוציוניסטי, המתחשב בתפקיד המקריות והתהליכים הסטוכסטיים כמידת הכאוטיות, הנוכחת תמיד בכל סדר, בכל ארגון מבני, ומלווה, ומגוונת, ומשנה את דרך המימוש של כל כורח המותנה אבולוציונית. תוך כך ההכרחי מתממש כתוצאה מתחברת של אינספור מקריות, וזה יוצר את המראית שכאילו הוא נובע מהמקריות, מורכב מהן.
בהכרה בתנודות אקראיות קטנות, הנוצרות במצבים ביפורקדיים, כיסוד הבחירה בדרך ההתפתחות של מערכות מורכבות, של הארגון העצמי והאבולוציה שלהן, מתבטא החיסרון המתודולוגי העיקרי לא רק של הפיזיקליזם של מויסייב, כי אם גם של תיאוריית הארגון העצמי, המקובלת בסינרגטיקה.
מצבים ביפורקדיים וסטיות אקראיות נוצרים באבולוציה ללא הרף. בזה מויסייב ותומכי הגישות הקשורות בסינרגטיקה צודקים לחלוטין. אך ברוב המוחלט של המקרים מהלך ההתפתחות של מערכות מורכבות מונחה לא בידי תנודות אקראיות קטנות, כי אם בידי יתרונות תחרותיים גדולים של מבנים מתגייסים המתפתחים ברצף.
בספר ״העלייה אל התבונה״ (מואיסייב נ.נ. העלייה אל התבונה. הרצאות על אבולוציוניזם אוניברסאלי ויישומיו – מ': הוצ' אט, 1993 – 192 עמ') מויסייב מגדיר שוב את האבולוציוניזם האוניברסאלי
כסכמה, המייצגת פיזיקליזם מזוקק, ומנסה להסביר, מתוך סכמה זו, את כל מגוון האבולוציה. ״האבולוציוניזם האוניברסאלי, הסינרגטיקה, תיאוריית הארגון העצמי,״ – הוא סבור, – ״כל המונחים הללו כמעט נרדפים. הם משקפים את ייצוגנו על כל התהליכים ההולכים 'מעצמם', ללא כוונוניות של 'אצבע מורה'״ (שם, עמ' 26).
אכן, הסינרגטיקה כתיאוריית ארגון עצמי חושפת אחד מההיבטים של השינוי העצמי הספונטני והתהוות של סדר ראשוני מהכאוס הדינמי. אך לאבולוציוניזם האוניברסאלי זה אינו מספיק. תמורות מבניות של מערכות מורכבות ברמות ארגון שונות אינן מצטמצמות לארגון עצמי כאוטי. הן כוללות ריאורגניזציות מבניות מורכבות, שבהן בהתאם למבנים הראשוניים מתבצעת סידור מחדש של הסדר הקודם. סידור מחדש כזה אינו מכוסה בידי הסינרגטיקה והסכמה הפיזיקליסטית של הארגון העצמי בכלל.
כיצד אם כן יכול אבולוציוניזם ״אוניברסאלי״ המכוון פיזיקליסטית לעלות מתהליכים פיזיקו-כימיים לתהליכים ביולוגיים וחברתיים, האם יש לו זכות להפיץ את סכמתו להבנת האבולוציה בטבע החי ובחברה? נ. מויסייב עונה על שאלה זו כך:
״האבולוציוניזם האוניברסאלי מאפשר לבחון את התפתחות התהליך האבולוציוני העולמי בכל ממדיו… שום דבר חי אינו מסוגל להפר את חוקי הפיזיקה או הכימיה, ובאותה עת עקרונות הברירה, הקובעים את התפתחות החומר החי, כלומר חוקי התפתחות העולם החי, אינם מצטמצמים רק לחוקי התפתחות הפיזיקה או הכימיה (ליתר דיוק – איננו יכולים, ואולי גם איננו יודעים, לצמצם אותם לחוקים היסודיים שדיסציפלינות אלה חוקרות)״ (שם, עמ' 37). נוסף לכך, כפי שמגדיר מויסייב, ״ההתפתחות החלקה, הכמעט צפויה״ של התהליך האבולוציוני, אשר נסכים לכנותה
אבולוציה דרווינית״ (שם, עמ' 28) מהווה, לדעתו, רמה נמוכה יותר של אבולוציה מאשר המנגנונים הביפורקדיים והקואופרטיביים, הנכנעים לחוקים היסודיים של הפיזיקה והכימיה.
כמובן, עם פרשנות פיזיקליסטית ונאיבית-רדוקציוניסטית ממש כזו של האבולוציוניזם האוניברסאלי אין אנו יכולים בשום אופן להסכים. כאשר גופים נעים תחת פעולת הכבידה, למשל נופלים מגובה אל האדמה בתאוצה 9.8 מ'/שנ'2, הם נמצאים לגמרי תחת פעולת חוק פיזיקלי בלי קשר לשאלה אם הם חיים או דוממים. אך האבולוציה שלהם כוללת חוקים אלה רק בצורה מותמרת אבולוציונית, כפופה. לכן על שום צמצום של אבולוציה ביולוגית לחוקים היסודיים של תנועה בטבע הדומם לא יכול להיות דיבור. האבולוציה הדרווינית בהבנת הדרוויניזם עצמו, ולא בהבנה
״הפיזיקליסטית״, מורכבת לאין שיעור מהרמה הפיזיקו-כימית של האבולוציה.
הניסיון שעשה נ. מויסייב לבניית פילוסופיית היסטוריה מעמדות האבולוציוניזם נשען על אותם יסודות. הוא מבין את ההיסטוריה כתהליך סינרגטי, שבו יש להפריד את האוניברסאלי מהאינדיבידואלי. האוניברסאלי משתנה יחסית לאט וכולל מאפיינים של תהליכי ארגון עצמי, שהפיזיקאים מכנים אינווריאנטים אדיאבטיים של תהליכים דינמיים.
״גישה כזו,״ – מתוודה המחבר, – ״היא גם צורה מיוחדת של רציונליזם, שנולד במדע המודרני הלא-קלאסי, משום שהמחבר אינו מסוגל לקבל שום דבר אחר מלבד פיזיקליזם״ (שם, עמ' 70). אך אי-יכולת, כמו גם אי-ידיעה – טיעון גרוע.
כמובן, כמה אנלוגיות שימושיות אפשר לנצל בדרך זו. אך הסבר ההיסטוריה באמצעות הפיזיקה בקושי אפשר לכנות אבולוציוני. מויסייב רואה את ההבדל רק בפעילות הפעילה של אנשים, המשתתפים בתהליכים היסטוריים. במציאות הבדל זה הוא דווקא אוניברסאלי.
נ. מויסייב היה מדען מוכשר והוגה מקורי,
לו אנו חבים את ההתפשטות הרחבה של המושג אבולוציוניזם אוניברסאלי. ביוזמתו רכש מושג זה פופולריות רחבה בקהילה המדעית הרוסית, נכנס כמעט לכל ספרי הלימוד על שאלות פילוסופיות של מדעי הטבע. אך הסכמה הפיזיקליסטית שהציע אינה יכולה להיחשב אבולוציוניזם אוניברסאלי אמיתי. היא נשארת פיזיקליזם, שהופץ על תחומים, שבהם כל תהליך פיזיקלי וכימי רק משרת צורות אבולוציה ספציפיות.
באשר לספרי הלימוד, שיצאו לאור ברוסיה על בעיות פילוסופיות של מדעי הטבע, שקלטו מנ. מויסייב את רעיון האבולוציוניזם האוניברסאלי ופיתחו, עיבדו אותו באופן מהותי, אנו מייחסים להם משמעות יוצאת דופן. הם ממלאים, ככלל, לא רק תפקיד הוראה, כי אם גם תפקיד השכלה, בהפיצם תפיסת עולם מדעית-אבולוציונית, הומניסטית, בהדריכם את הנוער הסטודנטיאלי ברוח חיפוש השקפת עולם עצמאי, בריווים בידע כבסיס להיפטרות מדעות קדומות. מתוך שלושה עשרות ספרי הלימוד, שחקרנו, על בעיות אלה רק אחד מכיל פרשנות תיאולוגית, קריאציוניסטית, תפוסה בשיער, של עובדות מדעיות. אך גם היא מתנדפת, ברגע שהמחבר עובר להצגת העובדות.
כמובן, ספרי לימוד לבדם אינם מספיקים. דרושה תנועת השכלה רחבה, שמגויסת באמונה מדעית.
==== האבולוציוניזם האוניברסאלי והאיום של האפוקליפסה האקולוגית ====
אבן דרך מסוימת בהתפתחות האבולוציוניזם האוניברסאלי ברוסיה הייתה הופעתו ב-2011 של הספר ״רעיון האבולוציה בביולוגיה ובתרבות״ (מ': קנון+, 2011 – 640 עמ'). בספר מיוצג צבע המדע הרוסי – הפילוסופים, הגנטיקאים, האקולוגים, הביולוגים-האבולוציוניסטים והתרבותולוגים הגדולים ביותר. הוא מהווה מעין מועדון דיונים, שבו תומכי התיאוריה הסינתטית של האבולוציה בביולוגיה מתפלמסים עם
מתנגדיה, הדרוויניסטים – עם האנטי-דרוויניסטים, הפרוגרסיסטים המושבעים – עם טרדיציונליסטים נלהבים. כבר בהקדמה לספר המנהיג המוכר של הפילוסופיה הרוסית ויאצ'סלב סטפין אפיין את רעיון האבולוציה כאוניברסאליה יסודית של התרבות, שעברה בגרסאות שונות לאורך כל תולדותיה ובמידה רבה קבעה
״את האופי והספציפיקה של ההבנה האנושית של ההוויה ושל הכרתה״ (שם, עמ' 6). זה קבע מראש את חשיבותה המיוחדת של תפיסת האבולוציוניזם האוניברסאלי, שיצירתה, כפי שמציין סטפין, הייתה תולדה טבעית של הפתרון המודרני של משימות הקשורות בהבנת ״האבולוציה המשותפת והמחוברת של הטבע והאדם, הביוספירה והנואוספירה, הטבע והתרבות״ (שם).
היינו רוצים למקד את תשומת לב הקוראים בשני מאמרים מספר זה, המציגים השקפות חלופיות על מימוש עקרונות האבולוציוניזם. אחד מהם בוחן את בעיות האבולוציוניזם הגלובלי מעמדות של אקולוגיזם טרדיציונליסטי, והשני שואף לצייר את סיכויי התפתחות הציוויליזציה מעמדות האבולוציוניזם האוניברסאלי. שני המאמרים אופייניים מאוד כביטויים של קיטוב המנטליות הרוסית לטרדיציונליזם קיצוני ואבולוציוניזם חדשני. הראשון מבין המאמרים נכתב בידי ל. פסנקובה וא. דריאבינה (פסנקובה ל.ו. דריאבינה א.ד. אקולוגיה בשיח של בעיות אבולוציוניות – בתוך: רעיון האבולוציה בביולוגיה ובתרבות – מ': קנון+, 2011, עמ' 477-494).
בתחילת המאמר עצמו מחבריו מעבירים ביקורת חריפה על המודלים המקובלים של ״התפתחות בת-קיימא״ ועל הייצוגים על
הדרך ה״נואוספירית״ של התפתחות האנושות. ההכחשה של תפיסות כה מכובדות וסמכותיות דרשה, ללא ספק, לא מעט אומץ ואף ייאוש. המחברים סבורים ששום דיבור על התפתחות בת-קיימא לא יכול להיות, אם כל צעד בהתפתחות הכלכלית והמדעית-טכנית של הציוויליזציה האנושית מלווה לא רק בזיהום הסביבה הסובבת את האדם, כי אם בהעמקה קטלנית לביוספירה של
המשבר האקולוגי הפלנטרי הכללי.
יש לציין, שגם תפיסת ההתפתחות בת-הקיימא, וגם תפיסת הנואוספירה של ו. ורנאדסקי מספקות לחלוטין לא רק אבולוציוניסטים מודרניים, כי אם גם אקולוגיסטים מסוג טרדיציונליסטי, הרואים בתפיסות אלה אלטרנטיבה לחברה החדשנית המתפתחת בסופה ופורשים יציבות של התפתחות וניצחון התבונה על הפלנטה כהכרח של ויסות פלנטרי כללי של ההתפתחות על מנת להימנע מאסון אקולוגי. הוויכוח הולך רק על צורות וגבולות של ויסות כזה. כמובן, אזהרות האקולוגים על אפוקליפסה אקולוגית מתקרבת מועילות לאבולוציה של דעת הקהל במדינות שונות, כשם שאזהרות המדענים על אפוקליפסה גרעינית מתקרבת היו מועילות למניעתה בתקופת העימות הגרעיני של מעצמות-העל.
אילולא מאמצי המדענים-האקולוגים, הנתמכים בידי הציבור, ממשלות ופרלמנטים של מדינות מפותחות לעולם לא היו נחרצים לאמצעים כה נחושים של ויסות ההתפתחות הכלכלית במטרה לשפר את מצב הסביבה הטבעית, שהינם אלה שננקטו במדינות אלה החל מסוף שנות ה-60 והביאו לתוצאות חמורות למדי, הניתנות לרישום אמפירי. תפיסות ההתפתחות בת-הקיימא, הקו-אבולוציה, הנואוספורוגנזה התחשבו באופי החיובי, אף שאינו מספיק דיו, של תוצאות אלה והיו מכוונות להרחבתן והעמקתן הרציפה, האבולוציונית. יציבות ההתפתחות בשום פנים אינה אומרת עצירתה והפסקתה.
יחד עם זאת בתנועה האקולוגית נצפה גם זרם שולי, שמאחורי עמדותיו האידיאולוגיות הסתתרה אי-קבלה טרדיציונליסטית של הקדמה כשלעצמה, אימה לפני בעיות החברה החדשנית, שאיפה להחזיר את האבולוציה אחורה ולחזור לסטריאוטיפים המוכרים לא רק של יחסי הגומלין בין האדם לטבע, כי אם גם של יחסי הגומלין הפטריארכליים
בין אנשים. בעיות ייעול יחסי הגומלין בין האדם לטבע מוחלפות בהפצת מצבי רוח פאניקיים, שהתודעה ההמונית קולטת בקלות ורוכשים פופולריות הולכת וגוברת. נוצר מצב פרדוקסלי: מצד אחד יחס צרכני לחיים ומרוץ בלתי-מרוסן אחר טובין חומריים מדרבן מרוץ בלתי-מרוסן לא פחות אחר הרחבת הייצורים ודיכוי מקביל של הסביבה הטבעית, ומצד שני מאותם צרכנים נשמעים מכל עבר קינות צבועות על נזק הקדמה וקרבת האסון. הקטרסטופיזם טבוע באישיות מכוונת-צרכנות, משום שדרך חייהם רצופת אסונות מגוונים, ובראש ובראשונה – עם הבריאות.
את כל מכלול הבעיות הזה מעלים מחברי המאמר. לפי ייצוגיהם, האסון האקולוגי כבר מתרחש, השפלת הסביבה הטבעית קיבלה אופי גלובלי, ובקרוב תקבל גם בלתי-הפיך, הטבע גווע, ובעקבות גסיסת הטבע יבוא בהכרח גם גסיסת האנושות. את מה שהאנושות עושה למניעת גסיסתה שלה, מחברי המאמר מחשיבים לבלתי-מספק לחלוטין, אף לבלתי-מקובל, הן במובן הקונספטואלי והן במובן המעשי. גם תפיסת הנואוספירה של ורנאדסקי, וגם תפיסת ההתפתחות בת-הקיימא, שבהן מתמצה ההבטחה הקונספטואלית של הגנת הביוספירה, אינן בעלות, לדעת המחברים, פוטנציאל מניע מספיק לפתרון הבעיות שנוצרו. באפיונם את תפיסת הנואוספירה של ו.י. ורנאדסקי, ל. פסנקובה ו
א. דריאבינה כותבים:
״ו.י. ורנאדסקי סבר שהתבונה חרוטה באבולוציה, מתפתחת לפי חוקיה וממלאת את מטרותיה. מכאן נובעת אי-הניתנות-להתגברות של התהוות הנואוספירה כשלב טבעי של התפתחות הביוספירה. נואוספירה – תחום התבונה – מכנה המדען את הביוספירה, שהפכה בידי הפעילות התבונית של האדם. התבונה (לפי ורנאדסקי) – השלב הגבוה ביותר
של הכוח המתבונן והתכליתי, המסדר את הטבע. היא צריכה לשכלל את תחום מושבה לפי חוקי האבולוציה, בהפיכתה את הביוספירה לנואוספירה. תוך כך מונח שתהליך הנואוספורוגנזה יהיה במקביל גם השתכללות רוחנית של האדם… הייצוגים המודרניים על הנואוספירה מקורם בהשקפות ו.י. ורנאדסקי על תפקיד המחשבה המדעית כגורם פלנטרי ועל הגעת עידן התבונה, שיחליף את התודעה המודרנית הלא-מושלמת של האנושות״ (שם, עמ' 477).
מחברי המאמר מחשיבים תפיסה זו לאוטופיה, ואת התקוות הקשורות בה – לחלומות בלתי-ניתנים להגשמה. אוטופיים לא פחות הם בעיניהם גם השקפות המדענים המקומיים המודרניים, המתבססות על תפיסת הנואוספירה, ובפרט נקודת המבט של נ. מויסייב על הכורח ליצור מוסריות חדשה, התואמת לדרישות הנואוספורוגנזה, והעמדה של ו.י. סטפין על האדם כשלב טבעי וטבעי בהתפתחות היקום, האחראי למצב העולם, שאליו הוא שקוע. אינם מאמינים מחברי המאמר גם בהגעת רפורמציה רוחנית חדשה וגיבוש מערכת ערכים חדשה כתנאי מוקדם לנואוספורוגנזה, שאת אפשרותה מצביע ו. סטפין (שם, עמ' 478).
אפילו השקפות א. פצ'אי, אחד המייסדים והתאורטיקנים של מועדון רומא, שבמסגרתו גובש הייצוג על גבולות הצמיחה וההתפתחות הכלכלית של הציוויליזציה האנושית, אינן מספקות את מחברי המאמר. ״א. פצ'אי,״ – הם מעירים, – ״מכוון לייצוגים על טבעו התבוני וההומני של האדם. בפרויקטים שלו של טרנספורמציית התודעה הם (כלומר תאורטיקני מועדון רומא – ל.ק.) נשענים על טובו הפנימי, על הקביעה שכל הרע שבו קשור בהשפעה חברתית, שהאדם טוב ואלטרואיסטי מטבעו. מכאן נובעים הרעיונות שהכריזו
על ״התודעה ההומניסטית״ ועל המהפכה ההומניסטית״ (שם, עמ' 480).
באי-קבלתם של התקוות להומניות ראשונית, לתבוניות ולאלטרואיסטיות של טבע האדם, או לרפורמציית התודעה ולהופעת התחלה מוסרית חדשה, המעוררת אחריות למצב הטבע, מחברי המאמר צודקים לחלוטין. טבע האדם דואלי, הוא כולל גם את ההתחלה התבונית וגם את החייתית. במשך אלפי שנים רבות בני אדם הרגו זה את זה כדי להשיג משאבים לקהילותיהם, להכניע ולשעבד אנשים אחרים. על אחת כמה וכמה טבעית להם הייתה ונשארה המלחמה נגד הטבע, שממנו הם שאבו משאבים מאז ומעולם, בהשאירם אחריהם מדבריות.
אך הם בעמלם גם יצרו טבע חדש, ולא רק מלאכותי, כי אם גם טבעי. הם עיבדו שדות, נטעו עצים, דאגו לחיות שבייתו. האדם מסוגל גם להרוס את הטבע, וגם לשחזרו. הוא מסוגל לשחזר גם את טבע הפרא, אם הדבר תואם את צרכיו ואינטרסים. לכן אין לסמוך על התהוות מוסריות ותבוניות, הסותרת את הצרכים והאינטרסים. הנואוספורוגנזה תלויה ישירות בגיוס צרכים ואינטרסים, המכוונים להבראת הסביבה הסובבת את האדם, לשיקום וחיזוק המנגנונים הטבעיים של הארגון העצמי של הביוספירה. בצורה שונה לחלוטין מנמקים מחברי המאמר במנטליות הטרדיציונליסטית הטבועה בהם.
את מקור הטעויות והתקוות הבלתי-מוצדקות, המפריעים להכרה בהיקפים האמיתיים של האסון המאיים, הם רואים באמונה בכוח הבורא של התבונה, בקדמה, באפשרויות האבולוציה של האדם, שחלק אותה ו. ורנאדסקי ואשר בזמננו קיבלה ביטוי מוכלל ברעיון האבולוציוניזם האוניברסאלי.
״גישה כזו לבעיית האדם,״ – הם סבורים, – ״נשענת על ייצוגים השקפתיים על חוק טבע אחד, אוניברסאלי, שבו האדם עם תבונתו מהווה את פסגת ההתפתחות הפרוגרסיבית של החומר. היום עמדה כזו קיבלה את השם אבולוציוניזם גלובלי (אוניברסאלי). ייצוגים אלה מבוססים על
ההשקפה האבולוציונית, ובאיכות זו הם נכללו בתודעה ההמונית של המודרניות וקיבלו התפשטות רחבה ביותר במנטליות המודרנית״ (שם, עמ' 481).
במקביל לאבולוציוניזם האוניברסאלי כתוצאה מודרנית של התפתחות ההשקפה המדעית, מחברי המאמר מפריכים גם את הדרך עצמה, שבמהלכה הגיעה המחשבה האירופית המכוונת מדעית להכרת האוניברסאליות של האבולוציה ורעיון הקדמה הקשור בה.
״הבנה כזו של טבע האדם,״ – מזכירים ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״גובשה עוד בעידן הנאורות והזמן החדש. זהו האדם של הולבך, רוסו וולטר. היא התפשטה בהרחבה במנטליות הציבורית של המאות ה-19-20 ונקלטה בידי המחשבה האקולוגית המודרנית. כך, ביסוד המודל של הנואוספירה, כה אופנתי היום, מונחת תפיסה עתיקה, רציונליסטית, של האדם״ (שם, עמ' 481).
בשאיפה לתאר את הרציונליזם האירופי כמודל עתיק, כלומר כיום, בעידן המשבר האקולוגי הגלובלי, מיושן, של התפתחות, המחברים שוכחים שמודל זה ענה על הקדמה האמיתית של החברה, שהושגה בזמן החדש, ובא במקום האוטופיה הדתית-קריאציוניסטית, ששלטה בעידן ימי הביניים, שלפיה האפוקליפסה והדין האחרון ישימו קץ לאנושות הטבועה בחטאים ויקבעו בדרך קטסטרופלית את מלכות האלוהים לעולמי עד.
כדי להראות את האוטופיות דווקא של המודל המדעי-רציונליסטי של ההתפתחות, המחברים מדגישים את קרבתו לפרויקטים אוטופיים של יצירת חברה אידיאלית:
״תורות רבות על החברה הצודקת העתידית קמו במשך כמה מאות שנים. מפליאה האחידות של הייצוגים על האדם בפרויקטים אוטופיים אלה. מדינות שונות, תקופות שונות, והייצוגים על האדם – זהים. בכל מקום כבסיס מקובל טבעו ההומני והתבוני, היכולת לבנות
חברה אידיאלית על יסוד רציונלי. ייצוגים אלה חיו במשך מאות שנים בתודעתם של אנשים מתקופות שונות וממדינות שונות. כנראה, הם נוצרים כתוצאה של הצורך הארכיטיפי של האדם באישור עצמי ובתקווה לניצחון הצדק בחברה האידיאלית של העתיד, כלומר כהשלכה של תקוות ותשוקות אנושיות״ (שם).
בהתאם, גם כל ייצוג על האופי החיובי של אבולוציית הציוויליזציה האנושית, לדעת המחברים, אוטופי לא פחות, הם מבוססים רק על השלכה של תקוות ותשוקות אנושיות, הם נשענים לא על המדע, כי אם נובעים ״מהייצוג ההשקפתי על האדם, מבלי לדרוש ביסוס תאורטי״ (שם).
ל. פסנקובה וא. דריאבינה צודקות בדבר אחד: אי-אפשר לבנות תחזיות מדעיות והשקפת עולם מדעית-אבולוציונית על עקרונות של סוף טוב, הממתין לאנושות באופן קטלני, אשר במוקדם או במאוחר תתעשת, תזכור את טבעה ההומני ותבנה חברה אידיאלית של שיתוף פעולה וצדק כללי. ייצוגים כאלה אכן בנויים רק על אמונה, ויתר על כן על אמונה אוטופית, לא מדעית. הניבוי המדעי והייצוגים המדעיים על אבולוציית הציוויליזציה האנושית חייבים להתחשב באיומים הגלובליים שנוצרו ובהסתברות התרחשותן של תוצאותיהם השליליות, כדי לגבש אסטרטגיות ריאליסטיות למניעתם ולהתגברות עליהם.
את תוצאות האמונה האוטופית בחברה אידיאלית של העתיד כבר חווינו על עצמנו, כשחיינו בחברה, שבנתה קומוניזם באמצעות אלימות טוטלית נגד החירות וזכויות האדם. גם עכשיו אנו עדיין חווים את תוצאותיה ואת הרציפות של אוטופיה זו. כל אוטופיה, לאחר שמומשה, הופכת לאנטי-אוטופיה אנטי-הומנית, פרט אולי לאותן אוטופיות, שנועדו איכשהו לקשט באמת את חיי האדם (למשל, אוטופיית עיר-הגן, שיצרו האדריכלים של המאה ה-20).
אך מחברי המאמר רחוקים מההבנה שכל אוטופיות נושאות אופי אנטי-אבולוציוניסטי, שייצוגים לא-אוטופיים, אבולוציוניסטיים על סיכויי האנושות בנויים על יסוד שונה לחלוטין וכוללים אמונה ריאליסטית שונה לחלוטין, הקשורה בתפיסת העולם המדעית-אבולוציונית. ייצוגים כאלה משקפים תוצאות של קדמה אמיתית בטבע ובחברה, בוחנים את האדם לא רק כיצור תבוני, כי אם גם כיצור המתקדם עם התקדמות הציוויליזציה.
שגוי לפרש אוטופית גם את הקדמה, משום שכל קדמה קשורה בהכרח ברגרסיה יחסית כלשהי, וכל התפתחות – בדגרדציה מסוימת. וכלום יכול היה להיות אחרת: הרי לכל תנועה קדימה באבולוציה מלווה בהכרח שינוי של מה שהיה לפני כן, ומכאן גם הפרה של מה שהתייצב קודם. התפתחות החברה החדשנית גוררת פרידה מיתרונות רבים של החברה המסורתית, מה שמטראום את התודעה השמרנית. אך אין זה אומר שעלינו לעצור ולהפסיק לנוע קדימה. יתר על כן, כל האטה של ההתפתחות האינטנסיבית של הציוויליזציה, המוכתבת בידי שאיפה להגביל את הקדמה המדעית-טכנית, הייתה גוררת בתנאים שנוצרו רק האצה נוספת של ההתפתחות האקסטנסיבית, הרחבת ייצורים מיושנים, מה שהיה מביא לתוצאות כבדות עוד יותר למצב הביוספירה.
מחברי המאמר מחשיבים לבלתי-יעילים את כל האמצעים, המיושמים בעולם להגנת הסביבה הטבעית, ואת המאמצים, המושקעים לשיפור המצב בתחום זה, לבלתי-פרודוקטיביים, בלתי-מספקים, אף לפליאטיביים גרידא. בעולם אין מחסור בקיום אירועים מגוונים רחבי-מסכים. מתקיימות ללא הרף ועידות אקולוגיות, כינוסים, סימפוזיונים, דיונים על זכויות הטבע, מתפרסמות קריאות של מנהיגי המדינות המובילות בעולם, פוליטיקאים סמכותיים, מדענים, נציגי תרבות, יוצאים לאור ספרים וכתבי עת רבים בכוון האקולוגי, נוצרים גופים
מייעצים ממשלתיים וממשלתיים-חוץ שונים להגנת הסביבה הסובבת את האדם. בכל זה, כפי שסבורים המחברים, מתבטא יותר ״אקו-דמגוגיה״ מאשר תוצאות אמיתיות.
אבל למרות זאת, המצב האקולוגי הגלובלי על הפלנטה ממשיך להידרדר. לדעת המחברים, האנושות כבר עברה את גבולות הצמיחה ואינה יכולה לשמר את עקרונות ההתפתחות בת-הקיימא, משום שהיא נמצאת מחוץ לתחום היציבות. ״צוינה דגרדציה הולכת וגוברת של הסביבה: דלדול שכבת האוזון, שינוי אקלים, אובדן המגוון הביולוגי, התגברות תהליכי המדבור והבהרת היערות. זה אומר, שההשפעות האנתרופוגניות על הסביבה, שאסור להן לחרוג מגבול מסוים – היכולת הכלכלית של הביוספירה, הופרו״ (שם, עמ' 483).
כך, האפוקליפסה האקולוגית לא רק מתקרבת, היא לדברי המחברים כבר הגיעה, אף שרק האקולוגיסטים שמו לב אליה. בהתאם מאופיינים גם ההישגים האמיתיים בתחום האקולוגיה, שגם האקולוגיסטים השמרניים ביותר אינם יכולים שלא להכיר בהם:
״בעולם התרחש שינוי עצום ביצירת תשתית להגנת הסביבה. מתפתחות תוכניות לאומיות חזקות למדיניות אקולוגית גלובלית ברוב המדינות. נוצרה תוכנית ממלכתית 'שינויים גלובליים של הסביבה הטבעית והאקלים' גם ברוסיה. ועם זאת, הציבור האקולוגי נאלץ לקבוע שתוצאות האירועים רחבי-ההיקף הללו בלתי-פרודוקטיביות״ (שם).
מי אם כן אשם בחוסר-הפרודוקטיביות של כל האירועים – גם הממשיים וגם האידיאולוגיים? לצד הפילוסופים, המאמינים באפשרות של קדמה מאורגנת תבונית, אשמים, לדעת מחברי המאמר, בראש ובראשונה נציגי העסקים הגדולים. ״הקריאות לחוס על העולם הטבעי נשארות רק על הנייר. הפיתוחים המדעיים, המוכיחים את קטלנות השרירותיות המהפכנית ביחס לטבע, אינם
נלקחים בחשבון בידי הנהגת רוב מדינות העולם. האינטרסים של המונופולים מתגלים כחזקים יותר… היום יש לדבר לא על תבוניות האנושות בכללותה, כי אם על אינטרסים קבוצתיים של אילי התעשייה של הפלנטה – האשמים העיקריים של התוקפנות נגד הטבע״ (שם, עמ' 484, 482).
כאן התבטא הציר המרכזי של הנמקים האפוקליפטיים בעניין בעיות אקולוגיות. הוא יוצא מגבולות האקולוגיה עצמה ונע באזור המנטליות האנטי-קפיטליסטית, שנפוצה בהרחבה במנטליות הטרדיציונליסטית בכל העולם ופופולרית מאוד ברוסיה הפוסט-סובייטית עם התפתחותה המוזרה מאוד של היזמות ועם שימור של דעות קדומות טוטליטריות רבות, המפריעות להתפתחות נורמלית. הציוויליזציה הטכנוגנית, חדורת רוח היזמות, החדשנות והקדמה, מקור רווחת העמים, מצילת מהקור והרעב, מפיקת טובין ושירותים איכותיים, הבסיס החומרי של הנוחות האנושית, נוחות החיים, סיפוק הצרכים, שגשוג הכלכלה, עוצמת המדינה – מוכרזת כאויבת האנושות, מחריבה את קיומה, כתנאי מוקדם לגסיסתה ההכרחית
תוך כך האקולוגיסטים הרדיקליים עצמם אינם מוותרים כלל על ברכות הציוויליזציה, שיוצרים ומספקים ״המונופולים״ המתחרים זה בזה, ״אילי התעשייה״, המנצלים במלואו את הישגי הקדמה המדעית-טכנית, את הניהול החדשני, המספקים עבודה ושכר גבוה למיליוני שכירים, ובאמצעות בסיס המיסוי שלהם – את מימון התוכניות החברתיות, ובכך – את מימוש הצדק החברתי, כמה שרק אפשר בכלכלת שוק ללא התפשטות המונית של יאזמוטות על צוואר משלמי המסים.
לפי השכנוע של מחברי המאמר, שום קדמה מדעית-טכנית בעקרון אינה מסוגלת להביא לשיפור או לפחות לייצוב של המצב שנוצר. להפך, היא רק תגביר
התפשטות טכנוגנית נוספת לתוך הסביבה, התפשטות בה של חומרים שלא היו ידועים לה קודם וכו'. ״התודעה של החברה,״ – הם קוראים, – ״מהופנטת בידי הקדמה הטכנית. האדם המודרני נתון במרות החשיבה הטכנוקרטית, המולידה את רעיון האפשרויות הבלתי-מוגבלות של טרנספורמציה לא רק של הטבע, כי אם גם של הסטטוס של עצמו, הגופני והנפשי״ (שם, עמ' 486).
אך דווקא הישגי המדע המודרני נותנים לכך יסודות רציניים למדי, אף שהציפיות מהנדסה גנטית ומטכנולוגיות כימיות ל״ניסים״ מהירים ובלתי-רגילים, ללא ספק, מוגזמות מאוד. ומצד שני, ההתפתחות הסוערת בזמננו של טכנולוגיות המידע כבר יוצרת ניסים אמיתיים, שלא חלמו עליהם נביאים וקוסמים. הורס את הטבע לא הקדמה המדעית-טכנית כשלעצמה, כי אם ניצולה הברברי בתנאים הכלכליים שנוצרו אובייקטיבית. למרות כל הצלחות ההתפתחות הציוויליזציונית, אותה ציוויליזציה, הקיימת על הפלנטה שלנו, עדיין נושאת אופי לא-מפותח. היא מבטיחה להמוני אנשים קיום צרכני, אך אינה מסוגלת עדיין להעיר בהם אפשרויות רחבות לאבולוציה יצירתית.
הציוויליזציה הארצית כבר חזקה דיה כדי ליצור איומים הולכים וגדלים לסביבת מושבה, אך היא עדיין חלשה מדי מכדי, מבלי לפגוע בזכות האדם לקיום ראוי, לבצע הבראה טוטאלית של הסביבה הסובבת את האדם, שיקום גלובלי של זכויות הטבע החי שקופחו בידי האדם. אבל הרבה אנחנו יכולים לעשות כבר עכשיו. מהות מה שאפשר לעשות אינה בצמצום ההתפתחות הכלכלית, ביצירת חסימות להתפתחות הקדמה המדעית-טכנית, כפי שמציעים האקולוגיסטים הרדיקליים, כי אם דווקא להיפך – להעלות את עוצמת ההתפתחות הכלכלית ולכוון בקנה מידה הולך וגדל את הישגי הכלכלה החדשנית והקדמה המדעית-טכנית אל
הבראת הסביבה הסובבת את האדם ושיקום המנגנונים הטבעיים של אבולוציית הביוספירה.
ומה מציעים מחברי המאמר המנותח על ידינו, לאחר שביקרו, ותוך כדי כך במידה מסוימת של צדק, את כל מה שמוצע ונעשה להצלת הטבע בתנאים שנוצרו אובייקטיבית? לאחר שאפיינו כאוטופיות את כל התנאים המוקדמים ההשקפתיים הקיימים לתמורות אבולוציוניות בתחום הגנת הסביבה הטבעית, המחברים שוב מקשרים את השינוי האמיתי של המצב הנראה להם כמעט חסר-תקווה עם תמורה יסודית של השקפת העולם.
״אז, המשימה, העומדת היום לפני האקולוגיה, ברורה,״ – מסכמות את הרהוריהן ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״לבצע מהפך בתודעה ההמונית, לשנות את תודעתם של מיליונים ומיליארדים, לשנות את השקפת עולמם, להבטיח החלפה של נורמות התנהגות וצירי ערך. ההיקפים – פלנטריים״ (שם, עמ' 487).
אך האם אין זו אוטופיה? ומדוע את טרנספורמציית השקפת העולם ברוח התפתחות הנואוספירה מאפיינים המחברים כאוטופיה, ואילו את פרויקטם להנחלת השקפת עולם אקולוגית לתודעה ההמונית הם ממקמים כאלטרנטיבה לגישה האוטופית? כדי להתגבר על ספקות מוצדקים למדי בממשות המשימה שהוצבה, הם משווים את המהפך שהם מציעים בתודעה ההמונית למבנה מחדש המוני של התודעה הציבורית בהתפשטות הנצרות. האידיאלים של הטוב והאהבה, שהוכרזו בידי הנצרות, הבטיחו את המעבר להשקפת עולם חדשה ולנורמות התנהגות חדשות. המחברים מכירים באי-התאמת הנורמות והערכים, מטרות החיים והמשימות, המקובלים בדת הנוצרית, לאלה הקשורים בהשקפת העולם האבולוציונית המודרנית, כולל האקולוגית. לכן הם מציעים להעמיד למבנה מחדש יסודי לא פחות מאשר את האבולוציוניזם הגלובלי, האוניברסאלי המודרני. אנחנו חבים לל. פסנקובה וא. דריאבינה הגדרה טובה מאוד של המשמעות,
שאותה רוכש האבולוציוניזם האוניברסאלי בתפיסת העולם המודרנית ובהבנת הבעיות החברתיות המודרניות ובהבטחה האינטלקטואלית של פתרונן המעשי. הן כותבות:
״השקפת עולמנו רוויה בייצוגים אבולוציוניים על העולם. האבולוציוניזם המודרני – אינו רק מכלול של תיאוריות מדעיות והכללותיהן. זה – אופן הוויה, הנמצאת במצב התפתחות, זה גם חשיבה אבולוציונית, וגם הלך רוח, שבו מתבטא השאיפה להבין את העולם במונחים של תהליך והתהוות״ (שם, עמ' 490).
נפלא, לא כן? והנה כיצד מתייחסים בייצוג המחברים הרעיונות היסודיים של השקפת העולם הדתית והאוניברסאלית-אבולוציוניסטית זה לזה:
״בהשקפת העולם של ימי הביניים רעיון האלוהים היה העמדה היסודית. זה היה עקרון ההסבר המרכזי של העולם, שמחוצה לו הכול איבד את משמעותו. בהשקפת העולם המודרנית תפקיד זה ממלא דימוי האבולוציה הגלובלית – תהליך אבולוציוני שלם, שבמהלכו מתפתחים ברצף תחילה אובייקטים של העולם הלא-אורגני, אחר כך של העולם האורגני, ולבסוף של עולם המערכות החברתיות. האבולוציוניזם הגלובלי מציב אוריינטציות הסבריות ומשמעותיות של תקופתנו. הוא מונח ביסוד רעיון אחדות העולם. מקובל שהאבולוציוניזם הגלובלי הוא היסוד של התמונה המודרנית של העולם״ (שם, עמ' 491).
אך אם כל זה נכון, אז כיצד, והעיקר – מדוע, יש לשבור את התמונה האבולוציונית הגלובלית-אוניברסאלית של העולם, כדי להעמידה תחת השקפת עולם אקולוגית הבנויה ספציפית? המחברים שואפים ״לתקן״ את האבולוציוניזם האוניברסאלי, בהשלימו בייצוגים על מחזוריות סגורה והיררכיות נוקשה, הטבועה, כפי שהם סבורים, במאפייני המערכת של אבולוציית הביוספירה. אך האם אבולוציוניזם ״מתוקן״ כזה, באמצעות קטיעה של רעיון הקדמה, יהיה באמת אבולוציוניזם? והאם הוא יוכל לשקף את
אבולוציית הביוספירה ואת מקומו של האדם בה?
״הטרנספורמציה של האבולוציוניזם הגלובלי,״ – מבהירות ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״חייבת להתחיל בפופולריזציה של מבט מערכתי על העולם, המכוון לאינטראקציות 'פונקציונליות' בין חלקי השלם ולבנייה ההיררכית של המערכת, בהפצת מבטים אלה בתודעה ההמונית… האדם הוא רק אלמנט, רק חלקיק של השלם, רק בורג במכשיר הכללי – הביוספירה. קיומו מחוץ לביוספירה חסר משמעות כמו קיומו של מכסה קומקום בלי הקומקום. הגישה המערכתית ממקדת את תשומת הלב בהרמוניות ובתכליתיות של הטבע, נושאת הרגשת תלות בו והרגשת קשר בל-ינתק עמו… ייצוגים אלה ישנו מהותית את דמות האבולוציוניזם האוניברסאלי״ (שם, עמ' 492).
לעניין זה אפשר לומר את הדברים הבאים. הגישה המערכתית מהווה צד מהותי מאוד של האבולוציוניזם האוניברסאלי, כך שאין כל צורך להנהיגה מחדש לצורכי התודעה האקולוגית. אך היא מובנת דווקא אבולוציונית, ולא כדמות של היררכיה קפואה כלשהי, שבה האדם – רק בורג, חלק תלוי, מכסה של קומקום. האדם – לא בורג ולא מכסה של קומקום. הוא אינו תופס מקום שהוקצה לו פעם אחת ולתמיד באבולוציה הטבעית.
האדם עצמו הוא אבולוציה, המשנה ומייעלת את הטבע ואת עצמו. הוא מכיל בתוכו את הפוטנציאל של אבולוציה יצירתית, אף שהוא יכול לממשו רק במסגרת התנאים שנוצרו אובייקטיבית, אבולוציונית, במסגרת רמת ההתפתחות של ציוויליזצייתו. כן, האדם תלוי בטבע. אך משימתו אינה רק להשתלב במחזורים שנוצרו בו, בהיררכיה של התהליכים המתפתחים בו, כי אם גם לייעל את יחסי הגומלין שלו עמו. וזה, למורת רוחם של האקולוגיסטים השמרנים, מניח, אמנם זהירות מאוד, אך בכל זאת התערבות מהותית בתהליכיו.
הביוספירה הארצית במשך מיליונים ומיליארדי שנים
השתנתה והסתגלה להתערבות של תהליכים קוסמיים, גיאולוגיים, גיאו-קלימטיים. מהות הבעיות האקולוגיות, שחווה היום האנושות, היא בכך שהציוויליזציה האנושית הופכת לגורם קטלני עוצמתי לא פחות של השפעה על הביוספירה, כמו אלה שכבר היו בתולדותיה. ויתר על כן, אולי עוד עוצמתי הרבה יותר. ״צריך להבין,״ – קובעות בצדק מוחלט ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״שהעניין איננו רק בהשמדת מיני בעלי חיים, כריתת יערות ובזיהום ההולך וגובר של האוקיינוס העולמי, אלא שהעניין הוא בהפרת היציבות של מחזורי הביוספרה הגלובליים והביוצנוזות של הפלנטה״ (שם, עמ' 491).
לאחר שחוותה בתולדותיה הקשות לא מעט אסונות, הביוספירה הסתגלה להם ולא רק שרדה, כי אם בגמישות וביכולת ההסתגלות הטבועות בכל חי לא רק שלא גססה, כי אם גם הבטיחה קדמת חיים מואצת והולידה את האדם – פסגת אבולוצייתו, שמעליה היא, ללא ספק, אינה מסוגלת לעלות. היום הביוספירה ללא ספק מדרדרת גם תחת פעולת הציוויליזציה המאורגנת ברבריות, וגם כתוצאה מכך שפוטנציאל האבולוציוני שלה, אולי, מתקרב למיצויו. זוהי עובדה. אך האדם אינו יכול להרשות לעצמו להשתלב בדגרדציית הביוספירה, שהציוויליזצייתו מקבלת ומאיצה.
האדם אינו יכול להישאר זמן רב מדי גורם קטלני, בדומה לאלה שהפרו בעבר את יציבות הביוספירה ועוררו או דיכאו את אבולוצייתו. אינו יכול, משום שזה מערער את יסודות קיומו וקיום ציוויליזצייתו, מאיים במיצוי משאבי הטבע ובמרכיביהם העיקריים – אוויר צח, מים נקיים וסביבת מחייה בריאה. האדם לא רק יתאים את עצמו לביוספירה הארצית, כפי שמתעקשים האקולוגיסטים צרי המחשבה, כי אם גם בקנה מידה הולך וגדל יתאים אותה לעצמו. ולצורך כך נחוצים הוצאות עצומות, בלתי-ניתנות להשוואה ליכולות של היום, והולכות וגדלות
עמל על הבראת וויסות הביוספירה.
כשם שבכלכלת השוק המודרנית מנגנוני הוויסות העצמי של השוק משולבים עם מנגנוני ויסות ממלכתיים המכוונים דמוקרטית, כך ביחסי האדם עם הביוספירה הכרחי שילוב אופטימלי של ויסות עצמי וויסות מכוון תבונית. לשם כך יש להקצות שטחים גדולים מאוד לשיקום מנגנוני הוויסות העצמי של טבע הפרא. כמה מהר ויעיל הטבע משקם את כוחותיו, מראה הניסיון של יצירת אזורי פינוי של אנשים בשטחי אוקראינה ובלארוס כתוצאה מאסון צ'רנוביל. בתנאי הזיהום הרדיואקטיבי המבעיתים את האדם צפיפות ההתפשטות כאן של צמחים ובעלי חיים גבוהים עברה את כל הציפיות והתחזיות המוצדקות מדעית.
כוח הרבייה של הטבע החי גבוה לאין שיעור מכפי שסוברים האקולוגיסטים החושבים קטסטרופיסטית. הוא מתפתח בהתקדמות גיאומטרית, כפי שהראה דרווין אחרי מלתוס ב
״מקור המינים״. הוא מוגבל רק בידי נוכחות משאבים ותחרות בין המינים. נסיבה זו מבטיחה עתודת כוח אדירה של הביוספירה, אם כי גם היא, כמובן, אינה בלתי-מוגבלת. לכן יש לתת לכוח הרבייה של הטבע חירות להתבטאות, להבטיח לו את המשאבים הדרושים, כולל ובראש ובראשונה מרחב, חופשי מהפעילות הכלכלית של האדם. ולעשות זאת לא פשוט מאוד. ערינו גדלים, האוכלוסייה גדלה כמעט באותה התקדמות כמו כוח הרבייה של הטבע, משום שבאדם מונח אותו כוח עצמו, המובטח במשאבי הכלכלה. האדמה מתייקרת.
לכן פתרון בעיית שחרור כוח הרבייה של הטבע מהדיכוי שלו בידי האדם יכול להיות קשור לא בהגבלת, בלימת או אפילו עצירת ההתפתחות הכלכלית והקדמה המדעית-טכנית, כי אם דווקא להיפך, באינטנסיפיקציית
ההתפתחות הכלכלית, שתאפשר להתגבר ביעילות על הזחילה האקסטנסיבית של הכלכלה, הממלאת שטחים חדשים וחונקת את הטבע החי.
ככל שמתעצמת ההתפתחות הכלכלית, מתאפשר להוציא ממחזור כלכלי שטחים גדולים דיו, לגדל בהם צמחייה וליישב בהם בעלי חיים, ובכך להפכם לאזורים חופשיים מהתערבות האדם ולתורמים להגנת זכויות טבע הפרא. ככל שמתעצמת ההתפתחות הכלכלית, מופיעה ומתרחבת גם האפשרות להבראת הסביבה הטבעית של הערים. יש לקבל נורמות משפטיות בינלאומיות להבטחת גידול הערים בגידול תואם של שטחים, המוקצים לנטיעות ירוקות.
רק הבטחת ערינו בכמות מספקת של מערכי יער וגנים, לצד הגוונת התעשייה, יכולה לתרום להבראת הסביבה העירונית הסובבת את האדם. אדם חופשי ובריא בלתי-אפשרי ללא טבע חופשי ובריא. בעיית הייעור הירוק של הערים ברמות שונות של המרחב העירוני רלוונטית מאוד לזמננו. ניסיונות לפתרונה נעשו בתולדות האנושות פעמים רבות. הדוגמאות הבולטות ביותר של ניסיונות כאלה הן הגנים התלויים של בבל בבבל הקדומה ואומנות הגינון של יפן. אינטנסיפיקציית ההתפתחות הכלכלית לא רק מאפשרת לשחרר לשיקום הטבע את המרחב הדרוש, כי אם גם להבטיח את עבודות הייעור הירוק ושחזור הטבע החי בכוח עבודה דרוש, ככל שמשתחררים עובדים מהתעשייה. חלוקה מחדש של מאמצי העבודה לרביית הטבע החי הייתה יכולה לתרום לא מעט לפתרון בעיית גידול האבטלה.
ומה מציעות ל. פסנקובה וא. דריאבינה כמימוש השקפותיהן על פתרון הבעיות האקולוגיות ועל הטרנספורמציה התואמת של מכלול רעיונות האבולוציוניזם האוניברסאלי
? ״אנו מקוות,״ – הן כותבות, – ״ליצירת אידיאל חברתי חדש, המסוגל לא במילים כי אם במעשים לשנות את אוריינטציית הערך של האדם. הקבלה הפנימית של רגולטורים ערכיים חדשים עשויה לאלצו ללכת נגד עצמו, נגד אינטרסיו, נגד התועלת האישית של היחס הטורפני לטבע. זו תהיה השקפת עולם חדשה, האוסרת על הרס משכננו – הביוספירה״ (שם, עמ' 493).
הנה זה בדיוק אוטופיה טהורה ביותר. להכריח את התודעה ההמונית ללכת נגד עצמה, נגד אינטרסיה לא פשוט לא-ריאלי. זה גם לא מוסרי. אנשים רוצים לחיות טוב יותר, שיהיה להם סיכוי בחיים. הם מאמינים שהתפתחות נוספת של הציוויליזציה תפתח לפניהם אפשרויות חדשות, תתרום לסיפוק מלא יותר של צרכיהם ואינטרסים, להשגת תנאים לחיים מלאים יותר, עשירים ומעניינים יותר. לגזול מהם את התקווה לכך – משמעותו להרוג בהם את הגירויים לעבודה יעילה, את הצימאון ליצירתיות ואת השאיפה לחיפוש חדש. זה היה אומר שקיעת הציוויליזציה האנושית, ולא הצלת הטבע.
תעמולת ויתור על ברכות הציוויליזציה הייתה יכולה לרתק חבורת אידיאליסטים מהאינטליגנציה, בעלי רגש אשמה מוגבר ונטייה לאסקהות. אך להכריח המוני אנשים ללכת נגד עצמם ואינטרסיהם בכל זאת אפשר. אך לא בדרך של הגבלה עצמית מרצון, המושרשת בתעמולה של אידיאלים מנותקים מהחיים ובחינוך של רגשות ונדחפים הסותרים אינטרסים, כפי שמניחות מחברות המאמר. לממש פרויקטים אוטופיים של הגבלת צרכי המוני אנשים בשם כינון שיווי משקל אקולוגי עם הסביבה אפשר רק בדרך של אלימות אכזרית נגד אנשים אלה, בדרך של יצירת מערכת, שאנו מכנים טוטליטריזם אקולוגי.
במסגרת, או ליתר דיוק בסגי, של מערכת כזו תופענה להגבלות הקשוחות ביותר כל דבר והכול ינורמל ויוגבל. כל מה שמעל לנורמה ייחשף לקשוחות ביותר
איסורים, והפרתם – להיענש בעונשים הקשים ביותר. צריכה של כל משאב, כמות המזון, השימוש בחשמל, דלק, מים, לידת ילדים – הכול יופקע לרגולציה ברורה ולעיצוב חוקי. פקידי המשרד האקולוגי יקבלו זכות לחדור לחייך האישיים ולשלוט בהתנהגותך, להאזין לשיחות טלפון ולבצע תצפית ויזואלית על המתרחש במעונך. האם הייתם רוצים עתיד כזה לעצמכם ולצאצאיכם?
כמובן, זוהי רק אנטי-אוטופיה, הראויה לעטם של סופרי-פנטזיה מקצועיים. אך האם אנטי-אוטופיה זו כה אוטופית? האין חיינו בתקופה הסובייטית בחברה, הדומה מאוד לזו שתיאר אורוול ברומן שלו ״1984״? ״אבל הכוח היה חזק וכולם פחדו ממנו״, כפי שעדיין מוערך בתודעה ההמונית של מיליונים. נדמיין לעצמנו שפתרון הבעיות האקולוגיות ילך בדרך ההגבלות על ההתפתחות הכלכלית והמדעית-טכנית.
בצאתם לדרך של איסורים והגבלות, בלתי-אפשרי להגיע לשום דבר אחר, פרט למינון החיים עצמם ולמלחמות על משאבים, לשלטון המחלק כל טוב. זהו הטוטליטריזם האקולוגי. כדי להימנע ממנו, יש לא להגביל, כי אם לגדל את התפתחות הציוויליזציה, ולגדל במקביל את מאמצי הציוויליזציה לייעול מצב הביוספירה. תוך כך, הגבלות סבירות ומינון נוקשה עדיין הכרחיות. בנסיבות חירום עשויות להפוך להכרחיות גם אמצעי חירום. אך האמצעי העיקרי והמכריע למניעת אסונות אקולוגיים והאסון הגלובלי הוא האבולוציה היצירתית של האדם ושל ציוויליזצייתו בחברה החדשנית.
==== האבולוציוניזם האוניברסאלי וסיכויי האבולוציה היצירתית של האדם ====
האפשרויות והסיכויים של האבולוציה היצירתית של האדם מתגלים במאמר אחר מאותו קובץ, המוקדש ישירות לבעיית התפתחות האבולוציוניזם האוניברסאלי – במאמרו של מ. קונאשב ״התיאוריה האבולוציונית והתרבות האבולוציונית״ (קונאשב מ.ב. התיאוריה האבולוציונית והתרבות האבולוציונית – בתוך: רעיון האבולוציה בביולוגיה ובתרבות – מ': קנון+, 2011, עמ' 301-325). בו מפתח המחבר השקפות הפוכות, אלטרנטיביות ביחס למאמרם של ל. פסנקובה וא. דריאבינה, על האבולוציה ועל סיכויי יחסי הגומלין בין הציוויליזציה לביוספירה.
סיכויים אלה הוא מקשר לא עם הפצת השקפת עולם אקולוגית מיוחדת כלשהי, המבוססת על הגבלה עצמית של האדם וסותרת את צרכיו ואינטרסים הכלכליים, כי אם עם יצירה ופיתוח בראש ובראשונה של כלכלה אקולוגית, המכוונת לשחזור וייעול המנגנונים הטבעיים של אבולוציית הביוספירה. הוא בוחן את הכלכלה האקולוגית כאלמנט הכרחי של הכלכלה האבולוציונית, שבניגוד לכלכלה הטרום-אבולוציונית, מעצבת באופן פעיל ומכוון את התנאים המוקדמים החומריים של האבולוציה היצירתית של האדם. כמובן,
גם הכלכלה ״הטרום-אבולוציונית״ מתפתחת ללא הרף, אך היא מתפתחת ומשחזרת את הציוויליזציה האנושית ואת האדם עצמו בעיקר על חשבון הטבע, ולא באמצעות רבייה משותפת עמו.
״בכלכלה הטרום-אבולוציונית,״ – כותב מ. קונאשב, – ״האדם משחזר את עצמו ואת כל התנאים הקרובים, ההכרחיים, של קיומו בעיקר על חשבון הטבע, ותרומתו שלו לרבייה זו חלקית בלבד, ובהרבייה זו של עצמו הוא בכל זאת עדיין כפוף לטבע ואינו מבין את סיבות הכפיפות הזו, אף שכבר מודע לעובדת הכפיפות עצמה, למשל בצורה דתית… ב
כלכלה אקולוגית (ועקב כך, בהתאמה, גם בתרבות אקולוגית) הטבע כבר אינו רק מקור חומרי, לעתים אף חינם או כמעט חינם, של הכלכלה, כי אם כבר הופך גם למטרה, למוצר״ (שם, עמ' 320).
כמובן, המונח ״כלכלה אבולוציונית״ עצמו אינו מוצלח דיו. אך הוא מבטא מגמה אמיתית של התפתחות הכלכלה המודרנית לוויסות יחסי הגומלין שלה עם הטבע ולצורות שותפות, לא פיקודיות-ביורוקרטיות, של ויסות יחסי הגומלין הכלכליים בין בני אדם. אין ספק, שמגמה זו עדיין חלשה מאוד. אך היא כבר מתבטאת בחקיקה האקולוגית, במתודולוגיית הניהול המודרני, בחלוקה מחדש של הכנסות, המכוונת לצרכים אקולוגיים וחברתיים, בהתפתחות הרחבה של יזמות קטנה, בצמיחה המובילה של תעשיית הטכנולוגיות הגבוהות.
תחת ״כלכלה אבולוציונית״ מחבר המאמר מתכוון לכווניות הכלכלה החדשנית המודרנית ליצירת מוסדות ודרכים של ויסות ווויסות עצמי, אשר בסיכוי עתידי מסוגלות לעזור לאדם להשתלט על אבולוציית ציוויליזצייתו, ולא להישאר ״הגלגל והבורג״ שלה, חוליה פונקציונלית, ובמידה מסוימת אף קורבן.
מ. קונאשב מודע לחלוטין לסכנות, המתעוררות במעבר מדרך
״הטרום-אבולוציונית״ של התפתחות יחסי הגומלין הכלכליים אל
״האבולוציונית״. אמצעי הייצור מתפרסים אקסטנסיבית, והאפשרויות להשתלטות על אבולוציית הציוויליזציה, לשיפור ולבריאת האבולוציה האנושית עוד חלשות מדי, ומתעורר שורה שלמה של איומים, הקשורים בחוסר האונים של האדם בפתרון מספק של הבעיות הגלובליות של המודרניות, כולל הבעיה האקולוגית.
״בשלב ההתהוות של התרבות האבולוציונית,״ – סבור קונאשב, – ״כאשר האבולוציה של האדם עצמו הובילה את האדם אל סף כזה,
כזו, לעבור ולהתגבר עליה הוא יכול רק אם יחליף את מודוס ההוויה עצמו, את סוג הרבייה עצמו מטרום-אבולוציוני לאבולוציוני, כאשר יותר ויותר נושא הפעילות העיקרי של האדם הופך לשלמות העולם הסובב כולו ושל עצמו, כאשר האדם כבר במודע, במכוון, בורא את עצמו, את אבולוצייתו שלו ואת האבולוציה של כל העולם הנגיש, התלוי בו, בפעילותו המשנה, היוצרת הזו, משתנה קיצונית יחד עם מידת חירותו גם מידת אחריותו. הרי זה כבר כל החירות וכל האחריות של האדם, הבורא אבולוציה״ (שם, עמ' 321).
כמובן, העמדות, שמגן עליהן מ. קונאשב ונושאות אופי מדעי נוקשה, אינן באותה עת מוכחות דיין, כי אם היפותטיות בלבד וחדורות באמונה הומניסטית עמוקה. אמונה זו אינה דתית, כי אם מדעית, אינה אוטופית, כי אם ריאליסטית. היא נובעת לא מחלומות ופנטזיות עקרים על העתיד, כי אם מאקסטרפולציה של מגמות אמיתיות, המתגבשות בהתפתחות הציוויליזציה המודרנית. אך למגמות אלה מתנגדות גם מגמות אחרות, הפוכות, הנובעות מהמצב הברברי של מרכיבים רבים של מבנה הציוויליזציה, ומימוש אמונה זו יהיה תלוי בהתפשטותה, אך לא רק באמונה, כי אם גם ביכולת של קהילות אנושיות כה שונות להתפתחות חדשנית של הכלכלה, הדמוקרטיה, התרבות ההומניסטית.
התרבות ההומניסטית האבולוציונית – אינה פרי הרהורי סרק של תודעה אוטופית, היא נוצרת ככל שמתפשטים הידע המדעי, החינוך המכוון מדעית, היא מתבססת על השקפת העולם המדעית-אבולוציונית, על ההתפתחות המודרנית של הדמוקרטיה, מדינת החוק והבטחת זכויות האדם. הדמוקרטיה מטבעה הומניסטית ואבולוציונית, חדורת אחריות ומתממשת ברפורמות עוקבות. היא תואמת לעקרונות המדעיות, התבוניות והאנושיות. אך היא
תמיד בלתי-מושלמת, כשם שהאדם עצמו בלתי-מושלם. השכלול הנוסף של הדמוקרטיה תלוי לא רק בהתפתחות המוסדות הדמוקרטיים, כי אם גם ביכולת האנשים לעלות על הדרך הקשה של שיפור עצמי, להיחד באמונה מדעית-הומניסטית ובתרבות אבולוציונית. רק בהשקעת עמל יומיומי בשיפורו הפסיכופיזי, האדם יכול לזכות בבריאות מושלמת ובשמחת חיים. רק בשיפור תרבותו, האדם יכול להעלות את יכולותיו היצירתיות ולזכות בכוחות מוסריים לעמידה מול הברבריות והחוסר תרבות. רק בהעלאת רמת אחריותו, הוא יכול להפוך לחופשי באמת ומוכן לשיפור אמיתי של חייו שלו, ולא ליצירת אשליה של שיפור כזה כתוצאה ממעשים לא ישרים ודיכוי כבודו ומצפונו שלו. חוסר אחריות במוקדם או במאוחר מוביל לניצול לרעה של החירות ולאורח חיים בלתי-חופשי, ברברי.
״רק האחריות,״ – קובע מ. קונאשב, – ״באמת עושה את האדם לחופשי. אדם בלתי-אחראי – זהו עבד, אם של המקרה ואם של שרירותו שלו. ואילו האדם היוצר, ובמיוחד יוצר האבולוציה, – זהו אדם כבר מעצם הגדרתו חופשי, חופשי ביצירתו ובזכות היצירה. אך דווקא בשל כך גם אחראי לנברא ולנוצר על ידו. לכן במיוחד, הוא יותר מכל אלוהות שיצר בדמיונו, חופשי ואחראי ממנו… הבורא, שפוסק על ידו האדם, אינו מתפתח בעצמו ואינו משתתף באבולוציה של העולם כביכול שנברא על ידו. בניגוד לו, האדם עצמו מתפתח, ובבוראו את אבולוציית שאר העולם, מתפתח יחד עמו״ (שם, עמ' 322).
בחברה החדשנית יכולתו של האדם לברוא את חייו שלו ואת העולם הסובב אותו, ללא ספק, גדלה. היא גדלה ככל שמתפתחת חברה זו. האדם בחברות חדשניות זוכה בחירות שלא נראתה קודם, בחירות כזו שלא
יכול היה אפילו לחלום ושנשלל ממנה האדם של החברות המסורתיות. אך מהאופן שבו ינצל האדם את חירותו, תלויה חירותם של אנשים אחרים ויכולתם לברוא את העולם הזה אנושי וחופשי יותר מכפי שהיה עד כה. ככל שהאדם עצמו הופך ליוצר, לנושא של בריאת האבולוציה, הוא מפסיק להיות יצור, אובייקט וקורבן של אבולוציה ספונטנית. בהפיכתו עצמו ליוצר, לנושא של אבולוציה יצירתית וברוכשו אורח חיים יצירתי, האדם מאבד ברצף ובאופן טבעי את האמונה בבורא השמימי, שכלי-מעשו ויציר-כפיו הוא ראה עצמו בכל החברות המסורתיות.
כמובן, ברמת ההתפתחות, שהגיעה אליה היום החברה החדשנית, בני אדם עדיין שקועים מאוד בתלות בנסיבות החיים המתעוררות ספונטנית, ורבים מאוד זקוקים לעזרה מלמעלה, בהיותם בלתי-מסוגלים להתמודד עם נסיבות אלה. האמונה הדתית מעניקה להם תקווה והצלה מיגונות וכישלונות, מתבוסות ואסונות, מפחדים מפני מחלות ומוות בעולם הטראגי-קרוע ומתפתח ספונטנית זה. בזה טמונים המשמעות והחשיבות של תפקודן של כנסיות, מסגדים, מקדשים ושאר בתי אלוהים ומוסדות דתיים המגוונים ביותר בפרופילם ובייעודם. הם משווים לאנשים דמויות של יצורים טובים מכל, ממלאים את תודעתם בהרגשת הרמוניה, שנשללה מהם בעולם האכזרי, שנוצר באבולוציה ומטראום ללא הרף את האדם.
אך האופן שבו נוצר העולם הזה, מעורר ללא הרף גם אצל אנשים מאמינים בקנאות ספקות בקיום האלוהות. הפילוסופים הדתיים והתאולוגים ממציאים תאודיצאות שונות, הצדקות-אל, שהן חילול קודש מבחינה דתית ובלתי-עמידות מבחינה מדעית. הם שואפים להצדיק את הבורא, ובכך מפרים את עקרונות אי-התחקות הרצון האלוהי ואת ההשתחוות ביראת כבוד לפניו. הם ינסו להסביר ולנמק באופן תבוני, מדוע בורא טוב מכל יצר עולם כה רע, אכזרי,
לא-תבוני ולא-הרמוני. נכנס לשימוש הטיעון המרכזי: האדון העניק לאנשים חירות, והם בחרו בדרך החטא, בגדו בבוראם. הנה הם סובלים מחטאותם שלהם. הם אשמים.
מ. קונאשב כותב בעניין זה:
״אם הבורא, שפוסק על ידו האדם, כל-יכול ובורא לפי שרירותו, לפי גחמה, ואינו אחראי לפני יצירי-כפיו על שעשה, הוא חסר אחריות ובלתי-חופשי. גרוע מכך, הוא משית על יצירי-כפיו, תוך התכסות בהאשמה בביצוע חטאים כביכול, את פיספוסיו, ליקוייו, וכביכול, את עלויות בריאתו. ואילו האדם, הבורא אבולוציה, ללא ספק הופך לאחראי על כל שעשה, על כל ההישגים והכישלונות של אבולוציה זו. הוא חופשי במידה שהוא אחראי, במידה שהשתלט על חוקי היצירה והרמונייתה, על מדע האמנות של היצירה, וליתר דיוק של ההתהוות, משום שבתהליך יצירה זו לצדו, יחד עמו, משתתף גם כל העולם הסובב״ (שם, עמ' 322).
כבר עצם הצורך ב״הצדקת״ האלוהים נובע מההכרה העקיפה בטבעיות, באבולוציוניות של ההוויה. אלוהים לא יכול היה לברוא עולם אחר, משום שעולם זה היה נטול טבעיות, חירות, הגדרה עצמית. התאודיציאה של ג. לייבניץ מציירת את העולם הזה כטוב שבאפשרויות העולמות. אך טוב יותר יכול לעשות את העולם הזה רק האדם, שהכיר את המקור האבולוציוני של העולם והפך למסוגל לשיפורו האבולוציוני. התנ״ך מתאר את דמות האלוהים ככזו אכזרית, דספוטית, כיד מענישה, כקנאי המדכא את חופש המצפון ואת ההתקשרות לאמונות אחרות. בזה באה לידי ביטוי מציאותו של העולם ההיסטורי של האדם, חדור האכזריות, האלימות, רצח העם.
בנצרות האמונה בבורא טוב מכל מתווספת בעקרון ההומניסטי של אהבת לרע והצלה מחטאים באמצעות השתכללות מוסרית מתמדת. זהו –
צעד ענק קדימה בדרך ההתפתחות האבולוציונית של האמונה הדתית. אך ההומניזם הנוצרי אוטופי, משום שבלתי-אפשרי לאהוב את כולם ללא הבחנה. האהבה – רגש אינטימי, אינדיבידואלי, ומי שמנסה לאהוב את כולם, בדרך כלל אינו אוהב איש. ההומניזם הנוצרי מונע בידי העבודה לאלוהים, ולא בידי השאיפה לעשות את העולם האנושי חופשי, מפותח והומני יותר. אלטרנטיבה להומניזם הדתי מהווה ההומניזם האבולוציוני.
״ההשקפה האבולוציונית,״ – סבור מ. קונאשב, – ״הכוללת באופן טבעי והכרחי את הייצוג על החירות והאחריות האבולוציונית של האדם, כוללת בכך גם את ההומניזם האבולוציוני. כבר בשל כך ההומניזם האבולוציוני הוא חלק בלתי-נפרד של התרבות האבולוציונית״ (שם, עמ' 323).
מחבר המאמר בוחן את התפתחות האנושיות כתהליך אבולוציוני, שחווה לא מעט נסיגות ורגרסיות, אך עם זאת תמיד ליווה את אבולוציית הקהילות האנושיות. הוא מציין:
״האנושיות, שנוצרה במהלך האבולוציה, תחילה עוד אצל בעלי חיים בצורת פרוטו-אנושיות כדאגה לצאצאים, לחברים האחרים של המשפחה החייתית, הלהקה וכו', ואחר כך כבר כאנושיות ממש עוד בשלב המוקדם של אבולוציית האדם עצמו, בהיותה תחילה תוצר של הסתגלות ביולוגית טהורה, של אבולוציה פרוטו-תרבותית, ואחר כך תרבותית של האדם, גם היא התפתחה, גדלה יחד עם האדם כאיכות ההסתגלות החדשה שלו, כיכולתו החדשה, לא רק שהעניקה לו יתרונות אבולוציוניים, כי אם גם הרוממה, ומרוממת אותו מעל לכל שאר העולם הביולוגי. למרות כל הרגרסיות והנסיגות באבולוציית האדם, האנושיות, התפתחותה הופכות יותר ויותר לאחת המגמות המהותיות העיקריות, ואחר כך לעיקרית, של אבולוציית האדם״ (שם, עמ' 324).
הקדמת האנושות בצורה זו או אחרת ליוותה את הקדמת הציוויליזציה האנושית, אך היא, כמובן, לא זרמה חלק ובקו ישר, בהיותה מתבטאת על רקע חוסר-האנושיות האכזרי ביותר,
שנוצר במאבק הקיום כמעט דרוויני בין קהילות אנושיות ובתחרות נוקשה על גישה למשאבי השלטון והרווחה החומרית בין בני אדם. דווקא קדמת האנושות, שנשענה על העלאת אפשרויות האדם עם התקדמות הציוויליזציה האנושית, לא נלקחה בחשבון כלל בידי מה שמכונה סוציאל-דרוויניזם וסימנה את חוסר האונים שלו בהסברת תהליכים חברתיים. המאבק על קיום האנושות נגד חוסר-האנושיות מהווה את התכולה העיקרית של התרבות האנושית. הצימאון לאנושות, הצורך בה תמיד היה אחד הצרכים הדוחקים של האדם, חשוב לא פחות מהצורך במשאבים חומריים, במזון, בלבוש, בדיור ובנוחות. הוא מהווה את עצם מהותו של האדם כיצור חברתי. בהיעדר סיפוק מלא בחיי החברה, הוא נדחק לתחום התרבות, מומש בדת, באמנות, בפנטזיות ובפרויקטים אוטופיים של סדר חברתי אידיאלי.
אך ככל שעוברת הציוויליזציה האנושית ממערכות חברתיות מסורתיות לחדשניות, הצורך באנושות גדל ללא הרף ומקבל יותר ויותר אפשרויות לסיפוקו. חוסר-האנושיות החדשה, החודרת את החברה החדשנית בשלבים המוקדמים של התהוותה, רק מחזקת צורך זה. אבולוציית האנושות בחברה החדשנית מקבלת ביטויה בהתפשטות הדמוקרטיה, בהגנת זכויות האדם, בהיעדר סכסוכים צבאיים עולמיים, בהופעת אפשרויות רחבות יותר לשיפור עצמי של האדם. היא מתבטאת גם בקבלתם על ידי אנשים מתקדמים אבולוציונית וחושבים חדשני, כבסיס השקפת עולמם, של האמיתות שהושגו בידי המדע ושל ההכללה השיטתית שלהן בתורה המדעית-פילוסופית של האבולוציוניזם האוניברסאלי. האבולוציוניזם האוניברסאלי מופיע לא רק כאימוץ רציונלי של הישגי כל המדעים הקונקרטיים, כי אם גם כאידיאולוגיה של החברה החדשנית, הפותחת
דרך לאורח חיים חדש, לשיפור האבולוציוני של האדם, לאמונה חדשה, המתבססת על הידע, לאנושות חדשה, המוצאת לה תמיכה בתרבות האבולוציונית ובהישגי הציוויליזציה המודרנית.
מ. קונאשב חושף זווית חשובה של האבולוציוניזם האוניברסאלי, בבוחנו אותו כתיאוריית רבייה של מערכות חומריות. הוא נשען תוך כך על תיאוריית רביית ההון ודרכי הייצור, שהציע ק. מרקס. כמובן, אין אנו יכולים לבחון הוגה זה של המאה ה-19 כמייסד האבולוציוניזם האוניברסאלי ואף לא כאבולוציוניסט עקבי. המרקסיזם שייסד מרקס היה תורה נושאת אופי דואלי, הכוללת הן מרכיבים אבולוציוניים והן מרכיבים אנטי-אבולוציוניים בעליל.
אך תיאוריית הרבייה של מרקס, על אף כל ביטויי המנטליות האנטי-קפיטליסטית, האנטי-יזמית שבה, המובילים לפרויקטים שגויים לחלוטין, אוטופיים ובלתי-אנושיים של תמורות חברתיות בעלות אופי אנטי-אבולוציוני, מכילה שורה של גרעינים רציונליים, אשר עשויים לשמש לפיתוח תיאוריית האבולוציוניזם האוניברסאלי. זה מנסה לעשות מ. קונאשב, בהכלילו את המושגים ייצור ורבייה ובהפיצו אותם במידה מסוימת של הסכמה על כל העולם המתפתח למגוון.
״במקרה זה,״ – כותב קונאשב, – ״בקירוב הראשון, הגס ביותר, החומר בכללותו וצורותיו הבודדות מייצגים ייצור-עצמי, והאבולוציה בכללותה ושלביה וצורותיה הבודדים הם התפתחות של ייצורים-עצמיים אלה, מעבר בין מערכות חומריות המשתכפלות עצמית ומתפתחות עצמית, ובאותה עת גם טרנספורמציה של מערכות אלה, התהוותן של מערכות אחדות מאחרות, של הבאות לאחריהן מקודמותיהן״ (שם, עמ' 304).
הקוסמוס נבחן מעמדות אלה כ״מפעל״ אדיר,
המייצר מגוון עצום של מערכות חומריות. מערכות אלה משתכפלות עצמית באמצעות ארבעה סוגי אינטראקציות – גרביטציוניות, אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. אחר כך הן נהרסות ונבלעות בידי מערכות אחרות, הבאות אחריהן, המתפתחות על בסיס מערכות קודמות. למשל, כוכבים משתכפלים באמצעות בליעת מימן מענני גז ואבק, בהפיכם את תכולתם לדלק גרעיני. כאשר משאבים אלה מתרוקנים, הכוכבים בסופו של דבר הופכים לננסים שחורים – שרידים שרופים של גופי אור שזרחו פעם. גלקסיות משתכפלות עצמית באמצעות אינטראקציה גרביטציונית,
״מתחרות״ זו בזו על משאבי כוכבים. תוך כך מתבצעת גם ברירה של הגלקסיות היציבות ביותר, שליבותיהן בעלי הגרביטציה העוצמתית ביותר. אטומים של כל חומר משתכפלים באמצעות אינטראקציות אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. וכן הלאה. דרכי הייצור וההשתכפלות העצמית נקבעות בטבע הדומם באופי התהליכים הפיזיקו-כימיים.
כל תהליך כזה יכול להיות מוצג כ
״טכנולוגיה״ מיוחדת, שבאמצעותה מתבצעת השתכפלות עצמית של מערכות דוממות. ״ברביות כאלה, מהוות הכוכבים, המייצגים טכנולוגיות טבעיות, טבעיות ויוצרות-עצמית, הליום ומימן, הנכנסים לתגובה תרמו-גרעינית, הם באותה מידה חומר גלם ראשוני, ובמקביל נושא ואובייקט של רבייה זו״ (שם, עמ' 307).
ברמה הביולוגית של התפתחות החומר מופיע הנושא המרכזי של הרבייה – האורגניזם החי, השואף לשרוד, לייעל את פעילות חייו, ובהתאם, המסוגל להתרבות עצמית כדרך חדשה, שאינה ידועה בטבע הדומם, של השתכפלות עצמית. תוך כך הרציפות של ההתפתחות, הקיימת גם בהשתכפלות העצמית של מערכות הטבע הדומם, הופכת לתורשה – דרך רביית החומר החי על בסיס
טכנולוגיות שכפול של חומצות ריבונוקלאיות.
במאבק הקיום מיני האורגניזמים ״ממציאים״ טכנולוגיות חדשות, המאפשרות להם לא רק לשחזר את עצמם, כי אם גם ליצור מינים חדשים, בעלי חיים יותר ומותאמים יותר בתנאים חדשים, כלומר במהותו, לבצע רבייה מורחבת של החומר החי. להתפתחות הביוספירה אופייני מגוון עצום של טכנולוגיות כאלה ושלל עצום של דרכי רבייה השונות זו מזו. מ. קונאשב מבחין בכמה מהן היסודיות ביותר:
״באבולוציה של העולם האורגני, של הצורה הביולוגית של החומר, יש מיד כמה דרכי רבייה מיוחדות, ביולוגיות – רבייה על ידי מינים, מערכות אקולוגיות, ביוספירה, של הצורה הביולוגית של החומר בכללותה של עצמן… כך, חיידקים לשם רבייתם
״למדו״ להשתמש בחמצן, ביסודות כימיים ותרכובות אחרות, ובכך הפכו לא רק למינים חדשים אחרים, כי אם גם לסוגי חיידקים חדשים עקרונית, יישבו את הסביבות המגוונות ביותר״ (שם,
עמ' 305, 306).
חידושים טכנולוגיים פותחים אפשרויות לגיבוש כל מין חדש – גם של מיקרואורגניזמים, וגם של צמחים, ושל בעלי חיים. במהותו, כל מין בעל דרך רבייה ספציפית משלו. דרך הרבייה האנושית שונה ביסודה מדרכי הרבייה של מיני בעלי חיים, אף שבשל היותו יצור בעל גוף ביולוגי, האדם משחזר גוף זה בדרך דומה לחיות. האדם כיצור מתורבת משחזר את עצמו בדרך, הכוללת ייצור וחליפין מאורגנים חברתית. בחברה החדשנית דרך רביית האדם נשענת יותר ויותר על הישגי המדע, על הכרת חוקי הטבע ועל יצירת על בסיס מדעי טבע חדש בדמות חומרים מלאכותיים ואף יצורים. אבולוציית דרך הרבייה האנושית מובילה את האדם למחסום חדש
בהתפתחות הציוויליזציה האנושית, שמעבר לו נפתחות גם אפשרויות חדשות, שלא נראו קודם, וגם סכנות חדשות, המאיימות על עצם קיומו של האדם.
״לפני האדם (האנושות),״ – סבור מ. קונאשב, – ״נעמדה בחירה נוקשת, לגמרי ברוח תיאוריית דרווין: או להתחיל להפוך לנושא אמיתי, ליוצר, לבורא של אבולוצייתו שלו ושל אבולוציית כל העולם הנגיש לאדם, או להישאר רק אובייקט של תהליכים אלה, כשמשלמים מס עצום, לעתים מופרז, עם תוצאות טראגיות, לדעות הקדומות שלו עצמו, לבורותו שלו ולעברו האבולוציוני שלו. לצערנו, היום כמו אתמול, הבחירה הזו, שממנה בכל מקרה אין לאן להימלט ואין לאן לברוח, מסיבות רבות טרם נעשתה… האדם הגיע לשלב כזה, שבו נקלע לפני הכורח לא רק להכיר בעובדת האבולוציה, בראש ובראשונה של שלו עצמו, כי אם גם להשתלט על אבולוציה זו. אחרת ממתין לו גורלם של מינים אחרים רבים, שכבר נכחדו או נכחדים״ (שם).
צדקתן של אמירות אלה של מחבר המאמר ברורה לחלוטין לכל אלה שיבחנו ללא משוא פנים את בעיות הציוויליזציה המודרנית. המדינות, השקועות בטרדיציונליזם, בקנאות דתית ובאי-רציונליזם של החשיבה החברתית, מפגרות היום יותר ויותר אחרי המדינות המתקדמות, המפותחות, הן בהתפתחות המדע, והן ביצירת טכנולוגיות גבוהות, והן בהתפתחות התעשייה, החקלאות, המסחר, תחום השירותים, והן ברווחת עיקר האוכלוסייה. בבואן להשיג הכנסות עצומות ממכירת משאבי אנרגיה-חומרי גלם, הן מנצלות אותן בצורה בלתי-יעילה ביותר. כספים אלה מתבזבזים בעיקר על רווחה מנופחת של צמרת החברות המסורתיות, ושארית כספים אלה מגיעה לסיפוק ציפיות היאזמוט של השכבות החברתיות הנמוכות. תוצאה של ארגון חברות כזה היא הפרות המוניות של זכויות האדם, אי-יציבות חברתית, נטייה לזעזועים מהפכניים, כלומר מה שממנו נמלטו מזמן המדינות בעלות הכלכלה החדשנית המפותחת
.
תוצר לוואי של חברות מסורתיות הוא גם הטרור הדתי. הכלכלנים היום מהרהרים על התופעה
של ״קללת המשאבים״, המרחפת על מדינות בעלות פוטנציאל אנרגיה-חומרי גלם טבעי עשיר, המקבע את סדרי החברה המסורתיים שלהן. לצערנו, לקללה זו נתונה היום גם רוסיה. מתי היה שרוסיה מפגרת מבחינה תעשייתית אחרי סין? זהו בושה לאומית. הפוצ'בניקים הרוסים והאולטרה-פטריוטים עם חשיבתם הטרדיציונליסטית האוטופית חולמים על תחיית רוסיה האימפריאלית, שהפילה פחד על העולם הסובב. למעשה, פעילותם המתגייסת פועלת נגד רוסיה, משום שהיא יוצרת מכשולים להתפתחות הדמוקרטיה והחברה החדשנית.
מדוע אם כן מ. קונאשב סבור שהבחירה, העומדת לפני האנושות על סף הכניסה לחברה חדשנית אבולוציונית מתפתחת, היא נוקשת ודרווינית טהורה? הוא עצמו עונה על שאלה זו: אם לא נשתנה, נכחד, כשם שנכחדו בתולדות הביוספירה מינים ביולוגיים רבים מאוד, שלא עמדו בניסיון הברירה. ובראש ובראשונה יכחדו אלה, הדוחים את מציאות החברה החדשנית ואינם מסוגלים אבולוציונית, על בסיס מדעי, לשנות את עצמם ואת העולם הנתון לשינוי. כמובן, אם להביט בלי ״משקפיים ורודות״ על החברה החדשנית של היום, שעדיין לא-מפותחת, יש להכיר בכך שהיא עדיין ערוכה מעט לשינויים הומניסטיים המוצדקים מדעית. המנטליות, חדורת הטרדיציונליזם התוקפני, של המוני אנשים גדולים, פוגשת בהתנגדות נוקשה את נבטי ההשקפה החדשנית המדעית-אבולוציונית. בהיותם שקועים באינסטינקטים צרכניים, אנשים אלה חיים בחברה החדשנית, נהנים מפירות חידושים שתוכננו מדעית, אך באמונותיהם והעדפותיהם, בהשקפת עולמם, רבים מהם לא הרחיקו לכת מעידן ימי הביניים.
״אפשר לא להאמין בידע המדעי שהושג,״ – כותב בעניין זה מ. קונאשב, – ״אפשר על יסודות שונים לא להאמין בתיאוריית האבולוציה, כשם שפעם לא האמינו בתיאוריית החסינות וסירבו לחיסונים. אך השלילה של כל תיאוריה מדעית מוכחת, כולל תיאוריית האבולוציה, אינה פוטרת מתשלום על הוויתור על הידע המדעי ומעל פעולות ופרקטיקות הכרחיות אובייקטיבית, כולל אלה שהבשילו מזמן, המבוססות על ידע זה״ (שם).
החשיבה האבולוציונית והתרבות ההומניסטית-אבולוציונית הופכות לאמצעים החשובים ביותר של הסתגלות האדם למורכבויות ועומסי היתר של החברה החדשנית המתפתחת. מורכבויות ועומסי יתר אלה עם הזמן, ללא ספק, רק יגברו, כמו גם האפשרויות לפיצויים יעילים יותר ויותר ולהתגברות עליהם במאמצים אנושיים. לשווא יהיו הניסיונות לגדור את עצמם מהם בדרכים שהומצאו בחברות מסורתיות באמצעות פנייה ליצורים מיתולוגיים. הם לא יעזרו בשל היעדרם במציאות ונוכחותם רק בדמיון מאורגן מערכתית ובסוגסטיה של פרקטיקות דתיות.
הכרחי לבצע בחירה מורכבת ואחראית ביותר בין התרבות החדשנית האבולוציונית המודרנית, המעודדת את האדם לשיפור עצמי קבוע ושיטתי, לבין התרבות הטרדיציונליסטית, שהופכת בפועל לחוסר-תרבות אבולוציוני. נסכים: זה, כמובן, אינו אומר ויתור על מסורות סבירות של העבר, שעמדו במבחן הזמן וקובעו בתרבות הלאומית והאנושית הכללית. להיפך, מסורות אלה יש לשמור בקפידה, לתמוך, להחיות ולהוציא מהשכחה, כדי שההתפתחות הסוערת של החברה החדשנית לא תדכא ותשמיד אותן, כשם שמנגנון מסתובב שובר יד שנכנסה לתוכו.
בזמן הנוכחי כבר ישנם לא מעט אנשים, המוכנים לקליטה ולפיתוח של התרבות האבולוציונית המודרנית. הידע המדעי,
הנרכש מספסל הלימודים בידי המוני אנשים עצומים ומתקבע בקבלת השכלה גבוהה, מקרב אותם בהדרגה לנטייה להשקפה מדעית ולמבט אמיתי על הדברים. אך הידע המדעי מתקבע בהשקפת עולמם של אנשים רבים, לצערנו, באופן שטחי מאוד, בין אם במותירו מקום לדעות קדומות מסוגים שונים, ובין אם במגבילו את השקפת עולמם לרציונליזם יבש, לחוסר אמונה בהיעדר מוחלט של גיוס הנפש, שהאמונה מעניקה.
את הוואקום הרוחני הזה נועדה למלא התרבות האבולוציונית והאמונה המדעית-הומניסטית – אמונה, שאינה מבוססת על מיתוסים של חברות מסורתיות, כי אם על ידע מודרני, התואם לרמת ההתפתחות של החברה החדשנית ולאפשרויות שהיא פותחת לאורח חיים יצירתי ולשיפור עצמי של האדם. האדם-הצרכן של ערכים שהושגו על בסיס מדעי יכול ומסוגל להפוך את עצמו לאדם-היוצר, המנצל ערכים אלה להתפתחות עצמית ולייעול יחסי הגומלין שלו עם העולם החיצון, לטרנספורמציה חדשנית של העולם הסובב לפי אמות המידה היצירתיות שלו.
״המאפיין המרכזי של ההוויה האבולוציונית החדשה הזו של האדם,״ – משכנע את קוראו מחבר המאמר, – ״הוא בכך שהאדם לא רק מודע לעובדת האבולוציה הכללית, כולל אותה באבולוצייתו שלו, אלא גם על בסיס הכרת האבולוציה הזו הופך לא רק לסוכן מודע שלה, כי אם ליוצר המרכזי שלה, לבוראה. בכך הוא נכנס לשלב חדש של הוויתו, ומחליף סופית את כל האלוהים שברא… אך מעמדו החדש הזה, ה'אלוהי', מציב לו גם דרישות אחרות לגמרי, ויתר על כן קיצוניות בנוקשותן, 'אלוהיות'… האדם אכן חייב להיות 'אלוהים' ולתאים לכל התכונות שלו, וליתר דיוק, לעלות על המוחלט המחשבתי שהומצא על ידו כ'קב אבניים רוחני'. המעמד החדש הזה הוא היסוד של התרבות האבולוציונית החדשה, הכוללת השקפת עולם אבולוציונית חדשה,
אתיקה אבולוציונית חדשה ופרקטיקה אבולוציונית חדשה״ (שם, עמ' 312).
כמובן, בשלב נתון זה של התפתחות החברה החדשנית האדם עוד חלש מדי, מכדי ליצור במלואו את איכויותיו הגופניות והרוחניות ודרכן להשפיע מהותית על אבולוציית העולם הסובב. התביעה למעמד ״אלוהי״ נראית, מתוך המציאות של היום, אוטופית למדי. על אחת כמה וכמה, שבתולדות האנושות ישנן דוגמאות איומות רבות לאופן שבו אנשים, שטיפסו לפסגת השלטון, ניכסו לעצמם מעמד ״אלוהי״ והפכו לפוסקים בגורל האנשים הנתונים למרותם, ובעשותם לפי שרירותם הפקרות פרועות, התעללות והרג המוני.
התודעה הדתית, הכבולה בדוגמה של עבדות לפני האלוהים, נחרדת באופן בלתי-מתואר מתביעת האדם למעמד ״אלוהי״ ומהשאיפה לוויתור על ״קביים רוחניים״, ההכרחיים לסדר החיים הטרדיציונליסטי של האדם. המטיפים הדתיים מצביעים בצדק על התוצאות הנוראות של ניסיונות שליטים דספוטיים לנכס לעצמם מעמד אלוהי, ועל חוסר-הסיכוי של אורח החיים הסובייטי, הקשור באידיאולוגיה אגרסיבית-אתאיסטית ובניסיונות ״לברוא״ חברה שמחה חדשה לחלוטין על חורבותיה של החברה המסורתית שנהרסה ביסודיות, עד היסוד.
הם לא מתחשבים, במודע או במזיד, בעובדה ש״בניית הקומוניזם״ נשענה על ״קביים רוחניים״ אוטופיים, דומים למדי בפנטסטיות שלהם ובאנטי-אבולוציוניזם שלהם לאלה, שעליהם נשענים הרועים והאדפנטים של כל הדתות הקיימות על פני כדור הארץ. ואילו צמיחת עוצמתו של האדם, אפשרויותיו ביצירת חייו שלו, בהשפעה על הנסיבות הסובבות, בבריאת החברה החדשנית, היא תהליך אובייקטיבי, עובדה, חוק בלתי-ניתן-להפרה של ההתפתחות ההדרגתית של הציוויליזציה האנושית.
בעקיפין מכירים בכך גם האנשים, העוסקים ב״עסקים רוחניים״. ההיררכיות הדתיות אינן מוותרות כלל על שירותי הרפואה המודרנית, בביסן את תקוותיהן על עזרת האל. בעולם המודרני, חדור הברבריות הציוויליזציונית, דרכו של האדם, שעלה על דרך יוצר תמורות אבולוציוניות, קשה בצורה בלתי-רגילה. ברוב המקרים הוא מבצע את המעבר האמיץ מצרכן ליוצר בבדידות מוחלטת, ללא תמיכת הסובבים.
השלב הראשון בדרך זו הוא שיפור פסיכופיזי עצמי מאורגן מערכתית וקבוע, המבוסס על עקרונות מדעיים-אבולוציוניים. האנשים הסובבים מתעניינים בכך, מכירים בכך ש״כדאי היה לעסוק בזה״, משום שהבריאות בגדה בהם והרופאים לא עוזרים, אבל ״אין להם זמן״. שום תעמולה של אורח חיים בריא ויוצר בריאות אינה עוזרת, משום שאנשים שקועים לגמרי בסיפוק האינטרסים הצרכניים שלהם. במקרה הטוב הם מבקרים שלוש פעמים בשבוע במדורי ספורט כלשהם, ואחר כך ברוב המקרים נושרים מחוסר זמן או בשל הרעת מצב בריאותם, שנגרמה ממאמצים בלתי-ממונים והצטברות עייפות.
לעזור בהפצת היצירה העצמית של האדם יכולה רק אמונה מדעית ותרבות הומניסטית מדעית-אבולוציונית. ואילו תוצאות השינוי המחודש של הגוף האנושי וחיזוק הרוח האנושית בתהליך השיפור הפסיכופיזי העצמי פשוט פנטסטיות. לאחר שעברו ניסיונות רבים, אפילו אנשים חולים מאוד למשך זמן ארוך מאוד מאבדים לחלוטין את היכולת לחלות, זוכים בגוף יפה, ברצון מתאזן בצורה בלתי-רגילה, ביכולת עבודה מדהימה וביכולות יצירתיות בלתי-מוגבלות. האין זו התקרבות לאידיאל ״האלוהי״?
כמובן, אפשרויות האדם מוגבלות בטבעו הביולוגי ובזמניות קיומו על פני כדור הארץ. האדם – לא אלוהים, הוא בן-תמותה, וכל תביעה לכל-יכולות אלוהית מגוחכת ו
בלתי-אנושית. בהפוכו ליוצר, על האדם להתחשב במגבלת אפשרויותיו ובניגודיות העקרונית שלו לדמויות הפנטסטיות של האלים. אחרת הוא יערער את כוחותיו במאמצים מופרזים, והטבע ״יענישו״ במהירות על התביעה לעוצמה אלוהית.
אך מה שהאדם הופך למסוגל לו בתהליך של שיפור עצמי בלתי-נלאה, אכן עולה על אפשרויות של אנשים רגילים ומקרב צעד אחר צעד את האדם לאותן תכונות, שאנשים בזמנים שונים ייחסו לאלים. אין לנו ספק שככל שיתפתחו היסודות המדעיים של השיפור הפסיכופיזי העצמי, האדם ילמד לא רק להתגבר ביעילות על חסרונותיו הטבעיים ומחלותיו, כי אם גם להאריך משמעותית את חייו שלו. השיפור הפסיכופיזי העצמי הוא רק הצעד הראשון בדרך הטרנספורמציה ההומניסטית של העולם, יצירת התרבות, האתיקה והפרקטיקה האבולוציונית.
״האלמנט הראשון של התרבות האבולוציונית,״ – סבור מ. קונאשב, – ״הוא דווקא ההשקפה האבולוציונית, שבסיסה מכלול אחיד של תיאוריות אבולוציוניות פרטיות וכללית… כבר פ.ג. דובז'אנסקי, בבוחנו את המשמעות ההומניטרית, התרבותית-כללית של התיאוריה האבולוציונית, ציין בגאווה ובשמחה שהתיאוריה המודרנית של האבולוציה מחזירה את האדם למרכז העולם. נכון, בניגוד לייצוגים ולתמונות העולם הטרום-אבולוציוניים, זהו לא המרכז המרחבי שלו, כי אם דווקא המרכז המשמעותי שלו״ (שם, עמ' 313).
האנתרופוצנטריזם החדש הזה, בניגוד לאנתרופוצנטריזם הישן, שהיה תוצאה של מחסור בידע על כדור הארץ והקוסמוס, פותח לפני האדם אופקים חדשים. מ. קונאשב אינו עושה ניסיון אפילו לשרטט את קווי המתאר של התרבות האבולוציונית החדשה. יש לציין, שציר כל תרבות הוא ההבנה הפילוסופית של העולם. הבעייתיות הפילוסופית-השקפתית מחלחלת גם למדע, וגם לכל הענפים והסוגים של האמנות, וגם לתרבות הפוליטית, וגם לדת.
בעידן העת העתיקה התרבות והאמנות היו נתונות להשפעת הרעיון ההשקפתי של ההרמוניה הקוסמית. בימי הביניים עמדות השליטה תפס רעיון האל. תרבות הרנסנס שינתה את הרעיון הזה, והשלימה אותו ברעיון ההומניסטי של גדולת האדם כיציר האל, שניחן בניצוץ של חכמה אלוהית. מחזותיו של הדרמטורג הגדול ביותר של כל הזמנים והעמים, ויליאם שייקספיר, – הם, למעשה, פילוסופיה רצופה, המגולמת בדימויים אמנותיים. בבסיסה עומד הרעיון, שלפיו ההשגחה העניקה לאדם חופש וזכות בחירה בין טוב לרע. בבוחרו ברע, בעשותו פשעים למען בצע והשגת שלטון, האדם משיג יתרונות לא מעטים, אך זמניים בלבד. מהלך ההיסטוריה עצמו, השתלשלות הנסיבות מביאה לכך ששלטונו מתמוטט, והמעללים, שהביאוהו לשלטון וחיזקו אותו, במוקדם או במאוחר פונים נגדו. הרעיון הזה מתגלה כרלוונטי למדי גם לזמננו, אף על פי שידוע לנו שתפקיד ההשגחה ממלאות החוקיות של האבולוציה ההיסטורית.
בעידן הנאורות בתרבות החלו לפתח מכלול רעיונות, הקשורים בליברליזציה ההדרגתית של החברה. במרכז תשומת הלב עמד הרעיון של ניצחון התבונה על הדעות הקדומות. רעיון זה המשיך להתפתח במשך כל העת החדשה. ידוע איזה תפקיד עצום בתרבות המאה ה-20 מילאו הפילוסופיות של הפסיכואנליזה והאקזיסטנציאליזם. פילוסופיית המרקסיזם גם היא מילאה תפקיד לא מבוטל בתרבות המאה ה-20, אף על פי שבברית המועצות, בשל הנסיבות ההיסטוריות, היא הולידה את התרבות הסרווילית של הריאליזם הסוציאליסטי.
הגיוני להניח, שהתהוותה והתפתחותה הנמשכת בימינו של פילוסופיית האבולוציוניזם האוניברסלי מסוגלת לפתוח שלב חדש בהתפתחות התרבות העולמית, תוך הקצאת תשומת הלב של יוצרי התרבות להבנה ולתיאור אמנותי של האבולוציה היצירתית של האדם, מורכבויותיה ובעיותיה, הטבע האבולוציוני של הנסיבות ההיסטוריות, אליהן שקוע האדם, הטרגדיה
של האדם-היוצר, החווה התנגדות של נסיבות הנראית בלתי-ניתנת-להתגברות, ובסופו של דבר, את ניצחון האבולוציה היצירתית, ככל שמתפתחת החברה החדשנית, על הנסיבות היורדות אל העבר. אנו מקווים, מאמינים, ומשוכנעים בכך שהתרבות האבולוציונית, חדורת הפילוסופיה של האבולוציוניזם האוניברסלי, תבוא במקום התרבות הנוכחית המכוונת לצרכנות, ותגרום לגל עוצמתי של תרבות גבוהה, המקרבת הן את האליטה והן את המוני האנשים לערכים הומניסטיים, לאורח חיים יצירתי, לשיפור עצמי קבוע ולהתפתחות אנושית, הגיונית של החברה החדשנית.
כל אדם המשתפר מקיף יכול להיות מסוגל לעשות במלאכתו דבר גדול, דבר בעל משמעות-כללית לכלל האנושות. בזה טמון המשמעות העליונה של חייו של כל אדם. האמונה המדעית מעודדת את האדם להתרומם מעל הצמחייה בעולמו הקטן והצר ולבצע הישג יצירתי למען הטרנספורמציה ההומניסטית של עולם האדם. ההישג היצירתי, בניגוד להישג הצבאי, אינו טמון בכך לסכן את החיים ולתת אותם לניצחון על אנשים אחרים, כי אם בכך להקדיש אותם לטרנספורמציה אנושית של עצמו ושל העולם הסובב בכל תחום פעילות נבחר. הישג צבאי יכול להימשך כמה דקות, ואילו הישג יצירתי, בונה נמשך כל החיים.
האמונה המדעית מגייסת את האדם למלחמה שלווה נגד כל ביטויי הברבריות הציוויליזציונית. האדם המאמין מדעית הופך ללוחם של התרבות. הוא משתפר ללא הרף באומנותו הצבאית. הוא מאמן את בריאותו, את יכולותיו הפולמיות, את כוחו היצירתי, את הפוטנציאל המוסרי, ההכרתי והתרבותי שלו. הוא מכוון תדיר לחדשנות ולקליטת ידע אוניברסלי, התורם להשגתם. משמעות האמונה המדעית והגישה המדעית-אבולוציונית לחיים טמונה בשיפור המשותף של האנשים ובשיפורם המשותף
של החברה החדשנית המתפתחת.
שיפור עצמי, העובר לשיפור משותף, הוא צורת אבולוציה, הטבועה רק באדם ואינה מתרחשת בשום מקום בעולם הקוסמי הנשקף לעינינו. היא הצורה העליונה של האבולוציה. היא יוצרת מסורות חדשות, המבוססות על חיפוש חדשני של צורות ודרכים לטרנספורמציה אבולוציונית של עולם האדם. המסורות של החברות המסורתיות, המקובעות ומקודשות על ידי הדתות המסורתיות, מגלות את חיוניותן גם בחברה החדשנית, ומסייעות לאנשים להסתגל לעומסי-היתר הפסיכולוגיים ולמורכבויות של הסביבה החברתית המשתנה בעוצמה. אך קשיחות המסורות האלה, התאמתן למציאויות חברתיות שנעלמו, אי-התאמתן לרמת הידע האנושי שהושגה אינם מאפשרים להן לספק באמת את הצרכים הרוחניים של האדם של החברה החדשנית. הן קשורות לעבר ואינן יכולות להפוך לגירוי להמשך האבולוציה של עולם האדם.
גירויים כאלה יכולה ליצור רק אמונה מדעית-הומניסטית והמסורות הקשורות בה של השיפור החדשני של ההוויה האנושית. וחיי הנצח? לא, זה לא קיום בעולם-הבא בגן עדן, שבו אין צורך לעשות כלום ורק להשתובב ולפאר את הישות העל-טבעית, הודות לעבדות העינוג כלפיה בחיים הקצרים שלנו, כביכול, אנו זוכים באושר נצחי כגמול. חיי הנצח – זהו תרומתנו לאבולוציה של האדם, ואת הגמול על כך אנו יוצרים בעצמנו, לא בשמים, כי אם כאן, על פני כדור הארץ.
==== האבולוציוניזם האוניברסלי ובעיות החברה החדשנית המודרנית ====
בחברה המסורתית כל אדם חי בתלות חזקה ביותר, המכבידה עליו, בסביבתו החברתית – בחמולה שלו, ביישוב, בתאגיד המקצועי, במעמד,
באצולה, במדינה, בהשתייכות הלאומית והמקצועית. חירותו הייתה מוגבלת בקפדנות על ידי מכלול של התנהגות מוסדרת חברתית, דוגמות דתיות, כללים מוסריים ועמדות משותפים לכול.
היציאה אל מעבר לגבולות ההגבלות הללו הייתה נתונה לגינוי חברתי, הפכה את האדם למנודה של החברה, נענשה באכזריות, ויכלה להסתיים בגירוש מהקהילה. ומכיוון שפעילות אישית מחוץ לקהילה, בשל ההתפתחות החלשה של הייצור והחליפין, לא יכלה לספק לאדם ולמשפחתו את כל ההכרחי לחיים, גירוש כזה בפועל היה משמעותו מוות ברעב. ואילו להתקבל על ידי קהילה אחרת היה קשה מאוד למנודה, וגם אם הדבר הצליח, הוא נשאר בקהילה החדשה הזו אדם סוג ב', לא היו לו זכויות של חברי אותה קהילה, שתמיד התייחסו לזרים בבוז ובחשדנות.
אפילו באתונה הדמוקרטית התגבש הנוהג של האוסטרקיזם, שלפיו על סמך הצבעה באספת העם את האנשים הטובים ביותר, שהביאו תועלת לא-ניתנת-להערכה לפוליס, יכלו לשלוח לגלות, אם עלה חשד קלוש ביותר שדלפותם הגוברת עלולה ליצור איום על המשטר הדמוקרטי. באותה אתונה התקיים חוק אכזר על העלבת האלים והשחתת הנוער, שעל פיו נידון למוות סוקרטס הגדול. האשמה דומה הוגשה נגד אריסטו, שנאלץ להימלט מאתונה, כדי, כפי שהסביר, לא לחשוף את האתונאים לפיתוי לבצע בפעם השנייה פשע נגד הפילוסופיה.
הרדיפות של הנוצרים באימפריה הרומית נמשכו זמן רב למדי, עד שאימוץ הנצרות כדת רשמית לא הביא לרדיפות דומות של עובדי האלילים העקשנים.
דוגמה קלאסית לרדיפת המחשבה החופשית ו
אי-הסובלנות הדתית היו העינויים בקמרונות האינקוויזיציה והשריפות על המוקדים באירופה של ימי הביניים של מה שנקרא כופרים. לכיתת הכופרים צורפו כבר בעידן הרנסנס גם הנציגים הגדולים ביותר של המדע הקונקרטי ההתהווה ושל הפילוסופיה המכוונת-מדעית – ג'ורדנו ברונו וגליליאו גליליי. ברונו לאחר עינויים אכזריים הועלה במוקד ב-1600 ברומא בכיכר הפרחים, וגליליי כפר ברעיונותיו, כדי לשרוד ולהמשיך במחקר המדעי. לברבריות כזו היה גם בסיס רציונלי משלה.
הרי החברה המסורתית של אותה תקופה החזיקה מעמד על אחדות הייצוגים הדתיים, וכל ויתור לייצוגים אחרים יכול היה להביא לקריסת סמכות הכנסייה, לזעזועים חברתיים ולמלחמות עקובות מדם. התפתחות הרפורמציה המאוחרת יותר התגלגלה לתוצאות ממש כאלה: מלחמות בלתי-פוסקות בין קתולים לפרוטסטנטים רוקנו ממש את דמה של מערב אירופה. ובשנת 1648, כשנחתם שלום וסטפליה, שהפסיק את מלחמת שלושים השנה, המלחמה הדתית אחזה גם במזרח אירופה, והחלה במרד הקוזקים בהנהגת בוגדן חמלניצקי. ההומניזם הדתי נשכח בקלות בהתנגשויות של אמונות שונות. בשל חוסר-התפתחותו הוא מתהפך לביטויים של ברבריות דתית, אכזריות, קנאות, מלחמות דת, ג'נוסייד, טרוריזם. הרי מה לא תעשה למען מטרה עליונה!
מאפיין מהותי של החברה המסורתית הוא גם יחסה החשדני או אף העוין לחדשנות חברתית, טכנית וכלכלית. ידוע איזו התנגדות הפעילה החברה המסורתית לרפורמות של פיוטר הראשון ברוסיה, מה שגרם לתגובה נגדית של המדינה שבה שלט, בדמות רדיפות קשות ביותר נגד מתנגדים. פיוטר לא חס גם על בנו שלו, הצארביץ' אלכסיי, כשחש בצדק מלא איום של נסיגה של הרפורמות במקרה של עליית האחרון לשלטון.
הפילוסוף הרוסי הידוע ויאצ'סלב סטיופין, במחלוקתו עם
הפוצ'ווניקים-הטרדיציונליסטים על דפי כתב העת ״שאלות הפילוסופיה״, מביא טקסט סקרן למדי מתוך הכרוניקה של הצאריות המוסקבאית, המאפיין בצורה החיה ביותר את יחס החברה המסורתית לחדשנות. אין לנו כרגע אפשרות למצוא את הטקסט הזה ולשחזרו במדויק. לכן אנו מצטטים מהזיכרון ומבקשים מראש סליחה מהקוראים על אי-התאמות אפשריות עם המקור:
״איוושקו ניפח בכדור בעשן עשן מגונה ועף מעל מגדל הפעמונים. על כך הוכה בשוטים ללא רחם והושם בכבלים״.
ו. סטיופין מפרש אירוע זה כך: מאתיים וחמישים שנה לפני המונגולפייה, איש רוסי המציא את כדור הפורח ובפועל הגשים רעיון זה. כך הגיבה הציוויליזציה המסורתית לחדשנות. בניגוד אליה, התפתחות הציוויליזציה הטכנוגנית לא רק מקבלת חדשנות, כי אם גם מתבססת עליה. ההיגיון הזה של סטיופין מקרב אותנו להבנת מהות החברה החדשנית, הקשורה בהתפתחות הציוויליזציה הטכנוגנית.
יש לנו ספקות גדולים באמינות הדיווח של הכרוניקאי המוסקבאי על המצאת כדור הפורח, שהקדימה בהרבה את המצאת המונגולפייה. נמוכה מדי הייתה רמת ההתפתחות הטכנית של אותה תקופה, כדי ליצור מנגנון כזה של אוויראוטיקה. אך העובדה נשארת עובדה: החדשן נענש באכזריות על הניסיון ליצירת מנגנון זה, גם אם בפועל לא הצליח לעוף מעל מגדל הפעמונים. החברה המסורתית חושבת במיתולוגיה, ולעתים קרובות מקבלת את הכוונה כמעשה, ואת השמועות – כאירועים ממשיים.
במשך מאות שנים חלמו אנשים על מעוף באוויר, אך ניסיונות ההגשמה של חלום זה עמדו בסתירה לאידיאולוגיה של החברה המסורתית, שלפיה הפררוגטיבה של יכולת המעוף ניתנה רק לישויות על-טבעיות, ומעופו של אדם נחשב כביטוי לקשר שלו לכוח שטני.
אכן, החברה החדשנית בניגוד לחברה המסורתית, ככל שהיא מתהווה מהמסורתית, משתמשת במידה רחבה יותר ויותר
בחדשנויות מגוונות להתפתחותה. עם זאת, בתוך החברה החדשנית זמן רב נשמרות גישות ומוסדות טרדיציונליסטיים, המפריעים להגשמת החדשנויות. למחברי החדשנויות לא פעם נאלץ במאמץ עצום להתגבר על השמרנות של מוסדות פוליטיים, כלכליים ומדעיים, כדי להוכיח את נחיצות השימוש בהם. וככל שרעיון מסוים חדשני יותר, כך התנגדות עקובה יותר הוא מעורר לא פעם אפילו בחוגים מדעיים.
מחבר שורות אלה הגן על עבודת דוקטורט בפילוסופיה בשנת 1986. עם זאת הוא נאלץ להגן על עבודה זו פעם שנייה בוועדת הוואק של ברית המועצות, משום שמומחי הוועדה הגבוהה להסמכה הגיעו למסקנה ש״מחבר עבודת הדוקטורט מתיימר לרמה גבוהה מדי של חידוש מדעי״. הפגם הבלתי-נתיק של פעילותנו המדעית, אם אפשר לכנות זאת פגם, הוא דווקא בכך שאנו תמיד מתיימרים לרמה גבוהה של חידוש מדעי ובבוז דוחים כל ניסיון למינון החידוש ביצירה המדעית. אך כל חידוש, אפילו בחברה חדשנית המתהווה, ואפילו אם לחידוש זה יש הצדקה מדעית ומעשית מקיפה, ואינו פרוייקטריות ריקה, זוכה להכרה ציבורית בקושי רב מאוד. לשם כך צריכים להתבשל תנאים חברתיים מתאימים ולהתגבש צורך חברתי תואם.
אף על פי כן, החברה החדשנית, שככל שהיא מתפתחת מקבלת ביתר חפץ ליישום ומשתמשת בפועל בחדשנויות, יוצרת אפשרויות עצומות והולכות ומתרחבות לרווחה ולקיום נוח של המוני ענק של האנשים החיים בה. אך החברה החדשנית המודרנית – אינה כלל גן עדן ואינה אוטופיה מוגשמת. היא מלאה במגמות שליליות ובבעיות קשות, שרבות מהן יכולות להיפתר בצורה מספקת רק ככל שהתפתחותה תימשך. זאת ועוד, החברה החדשנית
מתפתחת מהר יותר וביעילות רבה יותר, ללא השוואה, מכל חברה מסורתית.
החברה החדשנית עצם התפתחותה הסוערת ושינוי הנסיבות הסובבות את האדם מולידה בו אי-נוחות, פחדים, עצבנות, דיכאון. רק בקושי הסתגל האדם לנסיבות הסובבות אותו, סידר את החיים, יצר לפי טעמו וצרכיו את הסביבה הנחוצה לו, ומיד הכל מסביב משתנה. מתבררים כמעורערים גם העבודה, וגם המשפחה, וגם יחסי המינים, וגם היחסים עם ההורים והילדים. בכל מקום שינויים, תמורות, רה-אורגניזציות.
נניח, אדם עבד בפירמה, קשר עימה את עתידו, והפירמה נסגרה, והאדם נזרק אל הלא-נודע. האדם מרגיש עצמו כישלון, הכל נראה לו מגעיל, מתחילים קונפליקטים במשפחה וכן הלאה. החיים בחברה החדשנית מלאים סיכונים. בנהיגה במכונית, אדם בכל רגע מסתכן להיקלע לתאונה או בשל פיזור תשומת לבו, או מסיבות שאינן תלויות בו. האדם נמצא במצב של סטרס רצוף, שלעולם אינו פוסק.
החיים בערים גדולות מכתיבים לאדם קצבים נוקשים, ומצד שני נורא לא-קצביים. המוני ענק של אנשים קמים בבוקר, בלא שישנו כלל. צלצול שעון המעורר בשיא השינה לעתים קרובות מפחיד אותם, גורם ללחץ מוגבר בכלי הדם, וכתוצאה מכך – לעוויתות כלי דם, לכאב ראש או להפרעה בפעילות הלב. וכך כל יום עבודה. אי-הקצביות של החיים נגרמת מהכורח להספיק לעשות את כל ההכרחי, אך בשל מליאות החיים בהרבה יותר מדי חובות וצרכים הם לעולם אינם מספיקים, תמיד ממהרים ומאחרים. הם לא תמיד מספיקים לאכול כראוי, לנוח בזמן, למצוא זמן לחיים אישיים. החיים עוברים במצב של מרוץ מתמיד. האדם עומד בפני הבחירה: במה להקריב, כדי לבצע את ההכרחי ביותר.
הטרדיציונליסטים הפילוסופיים לעתים קרובות מאשימים את אנשי החברות החדשניות בשאיפה לבצע, במרדף אחר מזומנים, בדומיננטיות של הצורך במשאבים כספיים. כמובן, התשוקה הבלתי-מרוסנת להתעשרות, לקבלת הכנסות-על, להצטברות משאבים כספיים מעייפת את האדם, הופכת אותו לעבד של הצרכים החומריים. אך יש לזכור, שהמון עצום של אנשים רואה במשאבים הכספיים שנצברו מעין הצלה מהסיכונים של החברה החדשנית, כרית ביטחון, עתודה, שניתן להשתמש בה במקרה של תמורות חיים שליליות.
בכסף, בכלכלת שוק, ניתן לרכוש כל מה שרוצים, חוץ מאהבה אמיתית. אך רכישות גדולות דורשות גם כסף רב, למשל רכישה והשבחה של דיור איכותי מאוד. זאת ועוד, השאיפה לשכר גבוה, אם רק אין היא קשורה בפשע, מובילה לתרומת מאמצי עבודה גבוהה בהתאמה של האדם להתפתחות החברה החדשנית, משום שכל עבודה מועילה מצטברת בציוויליזציה האנושית ותורמת להתפתחותה.
תוצאה של המרוץ המתיש של אנשי החברה החדשנית אחרי הצלחה בעסקים ורמת צריכה גבוהה הם אורח החיים הצרכני והמרדף אחר תענוגות בלתי-מכבידים. צמצום חיי האדם לסיפוק צרכים חומריים מעצב את דימוי הצרכן – סובייקט, שהפך לאובייקט של צרכיו שלו, המצמצם את כל פעילותו החיונית למרדף אחר סיפוק צרכים, והפך כתוצאה מכך לעבדם.
המוני ענק של אנשים, המנהלים אורח חיים צרכני טהור, מבחינים במוקדם או במאוחר שבקיומם נוצר ואקום, המורכב באחידותה העגומה של החיים. החיים זורמים בשעמום ובחוסר-משמעות, נשפכים בין האצבעות, בלא להשאיר סיפוק רוחני. כדי למלא את הוואקום הזה, הם פונים לתרבות, אך לתרבות כזו, שאינה דורשת עבודת חשיבה לצורך הבנתה והבנתה, מביאה עונג חושי, רחוק למדי
מהתענגות אסתטית אמיתית.
הצרכנים מתייחסים לתרבות כאל אובייקט של צריכה. כל אחד מהם בוחר את אובייקטי התרבות לעצמו לפי הטעם. מתוך יצירות אמנות הקולנוע הם בוחרים סרטי אקשן, קומדיות ומלודרמות, תוך התעלמות מוחלטת מקולנוע רציני, בעייתי. הם בוחרים לעצמם קריאה תואמת, מעוטרת בעטיפות בוהקות ועלילות פשוטות, רחוקות מהמציאות. בשל המוניותם הצרכנים הופכים למחוקקים בתחום תרבות ההמונים, אשר צעד אחר צעד בולעת ודוחקת את התרבות הגבוהה. סופרים, קולנוענים, מלחינים, זמרים, שחקנים, ציירים נאלצים ללכת אחריהם כשורד, להתחנף לטעמיהם, תוך המצאת טריקים שונים, כדי לשמח במשהו ולמשוך צרכנים של תוצרתם. הדבר לעתים קרובות מאוד, אם כי לא תמיד, מוביל לפרופנציה, לפרימיטיביזציה של האמנות.
לא הכל, כמובן, רע גם בצרכן. ברוכשם סחורות איכותיות, הצרכנים מעודדים את התפתחות הכלכלה החדשנית. המון הצרכנים כולל אנשים בעלי טעמים, העדפות, אינטרסים מגוונים ביותר.
בתקופה הסובייטית הביקורת על הצרכנות עזרה לאידיאולוגיה הטוטליטרית להתמודד עם חוסר שביעות הרצון ההולך וגובר של המוני אוכלוסייה גדולים ממחסור בסחורות ההכרחיות ביותר במסחר וממחסור בשירותים ההכרחיים ביותר. בחברה החדשנית המון הצרכנים לא רק מגוון בצורה קיצונית, אלא גם דינמי למדי. ככל שהחברה החדשנית מתפתחת וטכנולוגיות המידע מתפשטות, גדלה המודעות של המון הצרכנים, ואחריה עולה גם הרמה התרבותית של נציגים רבים שלו, מתעדנים הצרכים הרוחניים שלהם, גוברת נטייתם לקליטת רעיונות חדשים. חשיבות עצומה יש למחשביזציה הטוטאלית של החברה החדשנית ולהופעת האינטרנט. האינטרנט לא רק מספק לאנשים מידע מכל הסוגים, כי אם גם
מאפשר לאנשים לתקשר ביניהם ללא תלות במרחקים המפרידים ביניהם, למצוא חברים וחברות חדשים.
אך גם לזה יש צד שלילי משלו, צל. מתרוקנים השורות
של ״נרקומני המחשב״, ילדים אי-אפשר שעות לקרוע מהמחשבים, הם כל כך מחוברים למשחקי המחשב, עד שהם מאבדים קשר עם המציאות ומתחילים לחיות בעולם וירטואלי הנתפס חושית. הם לא רק מקלקלים את עיניהם, כי אם גם רוכשים הפרעות בנפשם המתהווה. מהם, אגב, אינם מפגרים בכך מבוגרים רבים מאוד.
בעיה גדולה בחברה החדשנית המתפתחת מהווה גם השינוי ביחסים האישיים בין האנשים. בחברה הפטריארכלית המסורתית ראש המשפחה היה בהגדרה גבר. לאישה הוקצה מעמד כפוף, גורלה היה לידת ילדים, הטיפול בהם, ניהול משק הבית ופינוק הגבר במין. בחברה החדשנית הכל התהפך. הנשים קיבלו אפשרות לעבוד בתחומים המגוונים ביותר, לקבל השכלה בשווה עם הגברים, רבות מהן רוצות לבנות קריירה, לרכוש סמכויות שלטון בחברות ובמבני המדינה.
זו, ללא ספק, הישג עצום של החברה החדשנית, המקרב אותה למימוש העיקרון ההומניסטי הגדול של שוויון אפשרויות החיים של נשים וגברים. אך במקביל מתחדדות בחדות הבעיות, הקשורות באסימטריה הטבעית של גברים ונשים. אסימטריה זו מתבטאת בהבדלים עקרוניים ביניהם בארגון הגופני, בפסיכולוגיה, בתחום הרגשי, בהעדפות ובשאיפות מיניות. במקום להשלים זה את זה בהרמוניה, גברים ונשים במקרים רבים, אם לא ברוב, מדירים זה את זה הדדית בשל האסימטריות הבלתי-ניתנת-להסרה הזו. כתוצאה מכך יחסיהם, ועל אחת כמה וכמה החיים המשותפים, לעתים קרובות הופכים לסיוט.
גדל מספר הגירושים, הילדים במשפחות חד-הוריות, אימהות חד-הוריות,
אנשים בודדים. לצד המשפחה הגרעינית הקלאסית מופיע שפע של סוגים מגוונים ביותר של תחליפים ליחסי משפחה. ההבדל המרכזי שלהם – היעדר מגורים משותפים קבועים, רכוש משותף ורישום רשמי של הנישואין. חינוך ילדים במשפחות חד-הוריות יכול ליצור בעיות להתפתחותם המלאה, משום שבגיל המוקדם חשובה במיוחד ההשפעה של שני המרכיבים, הנשי והגברי, של ברית ההורים. הסולידריות של האב והאם בתהליך החינוכי חוסמת גחמות וקונפליקטים של ילדים עם ההורים, שלעתים קרובות הם השתקפות של קונפליקטים ביניהם. הילדים מעתיקים בהתנהגותם את ההורים גם את הטוב וגם את הרע, ובונים בהקשר זה מודלים של התנהגותם שלהם.
לעתים קרובות מאוד אנשים, שנפטרו מקשרי המשפחה או אפילו שומרים על שרידים מהם, נכנסים לקשרים מיניים מזדמנים, מרבים להחליף פרטנרים בחיפוש אחר סיפוק מיני. בחברות מסורתיות התנהגות כזו הייתה נתונה לגינוי מוסרי, ואילו בחברה החדשנית היחס של הסובבים לזה נעשה סובלני ומבין. החוגים הדתיים, המונעים על ידי השקפת עולם טרדיציונליסטית, מכשירים זאת כהפקרות, בסברם שהחברה המודרנית שקעה בחטאים ורק פנייה לאמונה הדתית יכולה להציל את האנשים מחיי חטא. אך הדרשות של האהבה הנוצרית משפיעות מעט אפילו על המאמינים. לאחר שיצאו מהכנסייה והרגישו את צדקת הדרשות, הם בכל זאת ממשיכים באורח החיים המקובל עליהם בתנאים שנוצרו.
החירות יוצרת בעיות רבות ויש לה עלויות רבות, אך זו חירות. לאנשים יש זכות בחירה – לשמור על קביעות המשפחה הקלאסית או להיפרד בזמן, אם קשרי המשפחה הפכו להם לכבלים. כמובן, היעדרו של חבר נאמן קבוע מהמין השני, הגר תחת קורת גג אחת ושותף לבעיות החיים, המוכן תמיד לעזרה, לתמיכה, לשיתוף כנה, לעתים קרובות מוליד תחושת בדידות, אבודנות. אבל עדיף
כך, מאשר, תוך ציות למוסר הטרדיציונליסטי או לדוגמות דתיות, לחיות בנישואין שהפכו לכלא, שבו היחסים בין גבר לאישה חדורי שנאה, שבו אין מנוחה מקונפליקטים וסקנדלים מתמידים, מהאשמות הדדיות, שבו כל רגשי אהבה הדדית כבו מזמן והתהפכו להפכם.
והאם סקנדלים של ההורים פוצעים את הילדים פחות ממגורים נפרדים ומפגשים שלווים סדירים להשתתפות בחינוך המשותף? מלחמת הבית משפיעה על האנשים יותר גרוע מאשר בדידות זמנית. ועם זאת יצירת יחסים הרמוניים בין גברים לנשים אפשרית. אפשרי גם חיזוק של משפחות, החיות בחברה החדשנית. אבל זו דרך קשה, המתחילה בבחירה אחראית של פרטנר, נמשכת בפעילות יצירתית משותפת – לא בהכרח בתחום המקצועי – כי אם בעיקר בתחום היצירה העצמית תוך שיתוף הילדים בה. היצירה המשותפת של עצמם ושל הסביבה, הפעילות המשותפת והעמדה המשותפת מול נסיבות החיים הקשות מקרבת בין האנשים יותר טוב מכל דרשות והטפות.
אויב נורא של יחסי המשפחה הוא השעמום, השגרה. הילדים עם בכיים ודרישותיהם הנצחיים, המתרחשים גם בחינוך נכון, מתישים את הנפש של ההורים ומעודדים החלפת סביבה. לכן הופכים הכרחיים יציאות קבועות אל החברה. לעקרונות של יחסי המשפחה החדשים חייבות להפוך החירות והאחריות. בפועל משמעות הדבר שביחסי המשפחה הכרחית גילוי-לב מלא ואיסור מוחלט על קנאה. אנו יודעים כמה קשה זה. זאת ועוד, קשרים מיניים זרים או לפחות חשד בהם הם אזור סיכון ולעתים קרובות הופכים למחריבי המשפחה. אך המציאות היא שיחסים מיניים עם אותו פרטנר במוקדם או במאוחר הופכים לשגרה ואינם מביאים סיפוק הדדי. הכרחי לזכור זאת לאנשים הנכנסים לנישואין.
אך מין בריא הוא אמצעי חשוב להבראת הגוף
והנפש, במיוחד אם הוא מביא לסיפוק הדדי. הוא מביא גם תענוג אסתטי, מהווה פריקה נפשית ומרומם את מצב הרוח. והטבע הביולוגי של האדם דורש ללא הרף גיוון מיני. עצות הפסיכולוגים והסקסולוגים להשגת גיוון במין המשפחתי עוזרות מעט. לכן נעשה הכרחי החלפת פרטנרים במינון, בהסכמה הדדית, בצורות המגוונות ביותר. מה, אנו מטיפים לחוסר-מוסריות גלויה? הירגעו, שומרי המוסר המסורתי! החיים בחברה החדשנית דורשים ויתור על דעות קדומות מיושנות. ההקפדה עליהן הכרחית רק לאנשים בעלי אופי שמרני. אך זו הבחירה שלהם, ולא ציווי קטגורי, החל על כל חברי החברה.
לחברה החדשנית הכרחי מוסר של חירות ואחריות, סובלנות ופשרה, ולא מוסר של איסורים והגבלות, מצוות וחוקי התנהגות נוקשים, ההכרחי בחברה המסורתית והנשען על דוגמות דתיות. אך האדם שאינו משתפר אינו מסוגל לעמוד במשא החירות והאחריות, הוא בוודאי ייכשל במשהו ויהפוך את הטוב לרע, את החירות לכפייה ואת האחריות לסיפוק האגואיזם שלו. רק שיפור פסיכופיזי, מוסרי ויצירתי עצמי קבוע יכול להפוך את האדם למוסרי באמת, הוא מחזק את הנפש וחוסם התפרצויות רגשיות, ביטויי כעס, תורם ליישוב קונפליקטים מספק הדדית, המרעילים את חיי המשפחה. לאמצעי המרכזי של חיזוק המשפחה המודרנית אנו רואים את השיפור העצמי המשותף, כלומר את האבולוציה המכוונת של חיי האדם.
המוסר האבולוציוני מתייחס להפלות בצורה שונה לגמרי, מאשר המוסר הדתי, הטרדיציונליסטי. במדינות רבות ההפלות אסורות בחוק מטעמים דתיים. מהנקודה הדתית
של הראיה ההפלה היא רצח של יציר אלוהים, כלומר פשע, המבוצע בשותפות של האישה ההרה והרופא המבצע את ההפלה. כמובן, היריון בלתי-רצוי הוא ביטוי של חוסר-אחריות של גבר ואישה, הנכנסים לקשר מיני. אך ללמוד לנהל את היחסים המיניים לסיפוק הדדי ובביטחון מלא אינו פשוט. כאן דרוש ניסיון מסוים. ובגיל הצעיר בהתנהגות המינית של אנשים שולטים יותר ההורמונים, מאשר התבונה. ואז נעשה הכרחי ההפלה, שנידונה על ידי החשיבה הטרדיציונליסטית.
לבצע הפלה בכל זאת עדיף, מאשר להביא ילד בלתי-רצוי. כמובן, ההפלה אינה משפיעה טוב על בריאות האישה, אך מה נעשה. מהנקודה האבולוציונית של הראיה, בניגוד לדתית, העובר האנושי הוא רק התחלה של התהוות האדם, ולא האדם עצמו. הוא כרגע מהווה אוסף של תאים מתרבים, הממוקם בגוף האישה ושייך לגוף זה. בחברה חופשית לאישה זכות לנהוג בגופה. זו זכותה הבלתי-ניתנת-להפרדה והקדושה.
אנו רואים, שכל מכלול הבעיות של החברה החדשנית קשור הן בחוסר-השלמות, בחולשת ההתפתחות של חברה זו בשלב המודרני, והן בחוסר-שלמותו של האדם, בחוסר ידיעת חייו, בחוסר הידיעה ובאי-הרצון לשפר את עצמו ולהפוך את המציאות הסובבת בצורה הומניסטית. אנשים לא-מושלמים נכנסים ליחסים לא-מושלמים, מגיבים באופן לא-מושלם לנסיבות הסובבות ומחריפים את חוסר-השלמות של החברה, שבה הם חיים.
הנשיות, הדינמיות והבעייתיות של החברה החדשנית המודרנית משפיעה באופן מעיק על הנפש של האדם, מולידה פחדים שונים, פוביות, סטרסים כרוניים, פוצעת את מערכת העצבים, גורמת למחלות עצבים מגוונות ואף לנפשיות. אנשים שואפים להימלט מהמציאות, להסיר
את הסטרסים בכל דרך שהיא – על ידי שקיעה במציאות וירטואלית, בצריכת אלכוהול או סמים, בפולחנים דתיים אורתודוקסיים או בלתי-אורתודוקסיים וכו'. גוברת ומתפשטת בקרב המוני האנשים השאיפה לפחות בחלקה לחזור אל החברה המסורתית, להכפיף את עצמם לכוח חיצוני כלשהו, להשפעה פטרנליסטית.
משאות החירות, עלויותיה מביאים לתופעה המונית של בריחה מהחירות, שנחקרה לעומק בפסיכואנליזה של אריך פרום. אנשים חווים צורך בהשתייכות לחמולה כלשהי, לקהילה, המסוגלת לפצות על בדידותם האקזיסטנציאלית. גובר ומתפשט בקרב המוני האנשים חוסר-האמון והיחס החשדני להתקדמות, למדע, למסקנות ההשקפתיות שלו, ולאבולוציוניזם במיוחד. חוסר-אמון זה מלהיטים הטרדיציונליסטים הפילוסופיים, הקריאציוניסטים, שלא מפספסים הזדמנות, כלשונו של האבולוציוניסט האנגלי ריצ'רד דוקינס, ״לרמוס את השדה המדעי הירוק במגפיהם המלוכלכים״.
הדתות העולמיות אינן מספקות תושבים רבים של חברות חדשניות דווקא במסורתיותן, בכך שהן מטיפות אותו דבר במשך אלפי שנים. הם דורשים מסורתיות, אך רוצים בה גם משהו חדש, חריף, עם פלפל. והם נזרקים אל חיק כתות הנסתר החדשות, שמבטיחות קשר עם כוחות על-טבעיים בקלות ובמהירות, כביכול, ביעילות ובחדשנות. כתות חדשות כאלה גוררות לשורותיהן מיליוני מאמינים בכל העולם, יוצריהן צוברים הון של מיליונים. הכתות החדשות מתפתחות לפי עקרונות שיווק רשתי, ומתפשטות בעולם כמו גרורות.
חלק מהכתות מהוות איום ממשי על הסדר הציבורי. אלה מה שנקרא כתות טוטליטריות. דוגמאות – ״האחווה הלבנה״ ברוסיה ובאוקראינה, ״אום שינריקיו״ ביפן.
נפוצות מאוד גם אמונות קוואזי-דתיות,
המתחפשות למדע. אלה מה שנקרא פראמדע, שלפי מהותו הוא מדע-מדומה, ובמידה ניכרת – אנטי-מדע. הפראמדע עוסק בתופעות מה שנקרא פראנורמליות, כלומר כאלה, שקשה מאוד לצפות בהן ולחקרן ניסויית, משום שהן אינן קיימות בטבע. פראמדענים רבים, תוך רכישת תוארי מדען במדעים טכניים, טבעיים או פילוסופיים, חוקרים עשרות שנים תופעות פראנורמליות, בתקווה להוכיח את קיומן.
הם חושבים עצמם למהפכנים במדע, לגאונים בלתי-מוכרים, תוך שהם מחניפים במחקריהם המדעיים-למראה לשרלטנות ובורות. לתופעות הפראנורמליות, הנחקרות על ידם, שייכות קריאה והעברה של מחשבות למרחק (תופעות פראפסיכולוגיות), הזזת חפצים במאמצי מחשבה (טלקינזיס), ראיית אצבעות (פרוסקופיה), מעבר דרך קירות והעברת גופים למרחקים גדולים (טלפורטציה), צפייה וניבוי העתיד (ראיית-הנסתר), אפקטים רעשיים ואחרים בלתי-מזוהים בדיור (פולטרגייסט), עצמים מעופפים בלתי-מזוהים (עב״ם), המתפרשים כפלישה של חייזרים, וכן חטיפת אנשים על ידם, פראפנומנים, הכלולים בתורה שלפיה חייזרים הגיעו לכדור הארץ בעבר הרחוק והתערבותם הניחה את היסודות של הציוויליזציה הטכנוגנית וכו'.
לבחינה בלתי-משוחדת ברור לחלוטין שכל אלה והפראפנומנים הדומים להם מייצגים תופעות על-טבעיות, שהם מייצגים דימויים של מיתולוגיה מיוחדת, שבעידן המדע קיבלה צורה מדעית-למראה ומתחפשת למדע, תוך התכסות בסמכותו. מובן שתופעות פראנורמליות לא יכולות היו להיווצר אבולוציונית, שהאמונה בהן סותרת את כל הידע, שהושג על ידי הפיזיקה, המכניקה, הפסיכולוגיה המדעית, ושבאמונה זו טבוע אנטי-אבולוציוניזם אגרסיבי ובור למדי.
כך, האגדות על חטיפת אנשים בידי חייזרים משחזרות בדיוק את הסיפורים הקדומים על מכשפים וערפדים. הסופר-הרפתקן האמריקאי אריך פון דניקן בזמנו הרוויח מיליוני דולרים ממכירת הספרים ״זיכרונות על העתיד״, ״זריעה וקוסמוס״ ועשרות אחרים, שרכשו פופולריות עצומה בקרב אוהבי המיתולוגיה המדעית-למראה. אין, כנראה, מדע כזה, שעליו לא הייתה טפילה הפראמדע. כך, הפראפסיכולוגיה מייצגת פסיכולוגיה מעוותת, תיאוריית הטלקינזיס והטלפורטציה – פיזיקה ומכניקה מדומות, הפרוסקופיה – פיזיולוגיה מדומה, תיאוריית ראיית-הנסתר – פרוגנוסטיקה מיתולוגית, האסטרולוגיה – אסטרונומיה מדומה, האלכימיה – כימיה מדומה, תיאוריית העב״ם – אסטרונאוטיקה מדומה, תורתו של פון דניקן – היסטוריה מדומה אנטי-אבולוציונית וכו'. להיסטוריה המדומה שייכים גם כתבים רבים של המתמטיקאי פומנקו.
מדוע אם כן המוני אנשים גדולים קונים את הטריקים הזולים האלה? מדוע נשים כל כך נופלות בתחזיות אסטרולוגיות ובהבלים של מגדות עתידות ורואי-הנסתר? כיצד יכול אדם שפוי להאמין שמיקום הכוכבים והקבוצות, הנמצאים במרחקים עצומים מכדור הארץ, מסוגל בדרך כלשהי להשפיע על מסלול החיים של אנשים, שנולדו ביום מסוים בשנה, תוך התחשבות בכך שהשנים עצמן נקבעות בסיבוב כדור הארץ סביב השמש? והרי כל האנשים האלה – אינם משוגעים, הם בדרכם החיים מתנהגים באופן נורמלי ופרגמטי למדי, בוחרים בעצמם את הדרך הזו ואינם נכנעים לצו הכוכבים. המשיכה של אנשים לעל-טבעי, כולל גם בצורה מדעית-למראה, מוסברת באי-הוודאות של הקיום האנושי, בתלותו בנסיבות חיצוניות שאינן נשלטות על ידי האדם.
הנסיבות האלה בתודעת האנשים מימי קדם מוצגות כמיסטיות וגורליות, מיסטופיקציות ומופיעות בתפקיד כוחות על-טבעיים, שעליהם ניתן להשפיע רק באמצעות פעולות מאגיות אי-רציונליות באותה מידה. אי-הוודאות
של קיום האדם בחברה החדשנית אפילו גבוהה משמעותית, מאשר בחברה המסורתית. האדם נמצא תחת הגנת הרפואה המודרנית, יש לו אמצעים מובטחים לחיים, במקרה הגרוע, בצורת עזרה סוציאלית. אך האדם הלא-מושלם עדיין תלוי מדי בנסיבות, הוא אינו יכול לווסת ביעילות את יחסיו עימן. האדם של החברה החדשנית במסה שלו עדיין טרדיציונליסטי מדי, מסורתי, עוין לחדשנות. זה גם מה שגורם לצרכו בבריחה מהמורכבויות של החברה החדשנית אל אימוץ של צורות שונות של אמונה בעל-טבעי.
האנשים חיים הרחק מהמדע, מחיפושיו והישגיו הבלתי-נלאים. הם רק נהנים מפירותיו. אפילו מדענים, העוסקים בענפי מדע מיוחדים שונים, לעתים קרובות אינם מכירים כלל את המדע בשלמותו העצומה. לכן מסת האנשים, כולל גם כמה מדענים, נוטה למיתולוגיזציה של המדע ולהפיכתו בתודעתם למעין דמוי של טקס מאגי. מידע על חיפושים מדעיים והישגים שאבי האנשים בעיקר מספרים מדעיים-פופולריים ומתוכניות טלוויזיה. בהם הישגים מדעיים מוגשים בעטיפה שיווקית, ונראים כמעין נסים, מתובלים בהבטחות לנסים גדולים עוד יותר בעתיד. כך, מביוטכנולוגיה והנדסה גנטית מצפים ליצירה בעתיד הלא-רחוק של יצורים חיים, שתוכננו על ידי האדם, של איברים אנושיים להחלפת חלקי גוף שהזדקנו או חולים ללא-מרפא וכו'. אז מדוע שלא להאמין בנסים, שהובטחו על ידי הפראמדע?
כתבנו את הספר הזה כדי שאנשים, לאחר שיקראו אותו, יבינו מהו באמת העולם, הנגלה לפני המדע, כיצד הוא מתפתח אבולוציונית וכיצד יכול להתפתח האדם, המסוגל להשפיע באופן חיובי על האבולוציה של העולם האנושי. המציאות קשה, אך זו המציאות. אנו יכולים לשפר אותה בעקביות, תוך השקעת מאמצים לא מבוטלים. אנשים, החיים באשליות, הנמלטים
מהמציאות, מאבדים את היכולת לשפר את חייהם הממשיים ואת חייהם של האנשים הסובבים אותם. כתוצאה מכך המציאות מופיעה לפניהם עוד יותר אכזרית, מאשר היא באמת. האבולוציוניזם האוניברסלי נועד לא רק כדי לתת למדע חוט מנחה לחיפוש יצירתי, כי אם גם כדי לעזור לאנשים להיפטר מאשליות, המתאימות לחיים בחברה הקפואה.
אי-אפשר שלא לומר גם על המיתולוגיה הפראפוליטית, הנפוצה בכל העולם, אך פופולריות ואגרסיביות מיוחדת רכשה ברוסיה הפוסט-סובייטית, ומעכבת ברצינות את התפתחותה החדשנית. כאן הפופולריות שלה ניזונה מקריסת השאיפות האימפריאליות, מחיוניות המסורות הסובייטיות וממרירות השכבות השוליות, כולל גם שוליים מהאינטליגנציה, שמתוך התמורות שאירעו, בעל כורחם, נקרעו מ״גן העדן״ הסובייטי השבע והנח, והושלכו אל האדמה החוטאת. מיתולוגיה כזו מייצגת דוגמה טיפוסית של בריחה מהחירות וביטוי של מנטליות אנטי-קפיטליסטית.
לפראמדע צמודה ישירות מה שנקרא קונספירולוגיה, כלומר תורה על כך שההיסטוריה נעשית על ידי כוחות נסתרים, אפלים, מיסטיים, מזיקים, דמוניים, המפעילים השפעה על מדינאים לגיטימיים למימוש אינטרסים אגואיסטיים שלהם. למספר כוחות כאלה מיוחסים ארגונים סודיים, מוסווים היטב, של הבונים החופשיים, וכן יהודים, שכביכול שואפים להקים מדינת עולם תחת שלטונם ולשם כך חודרים בחשאי למבני המדינה של מדינות שונות.
לתפקיד הנבל הקונספירולוגי הראשי הועלה המיליארדר האמריקאי ממוצא יהודי דייוויד רוקפלר, שעל כספו הקים את מה שנקרא מועדון בילדרברג במטרה לדון בבעיות הגלובליות של המודרניות ובאפשרויות ליצירת, לפתרונן, ממשלה עולמית, פרלמנט,
משטרה אקולוגית ומבנים אנטי-טרוריסטיים.
כיוון חשוב של המיתולוגיה הפראפוליטית המודרנית הוא האנטי-אמריקניזם הלוחמני. החוגים השולטים של ארה״ב מואשמים בשאיפה להשתלטות עולמית, בפעילות חתרנית נגד רוסיה ובעלות בריתה, בפיתוח תוקפנות בקנה מידה גלובלי למימוש אינטרסים רווחיים שלהם והשגת גישה למשאבי נפט וחומרי גלם אחרים. המשטרים הדיקטטוריים הפושעיים של מנואל נורייגה בפנמה, סלובודן מילושביץ' בסרביה, סדאם חוסיין בעיראק, הטליבאן באפגניסטן מוצגים ככבשים תמימים, קורבנות תוקפנות, לוחמי עצמאות. עוצמתה והתפתחותה הכלכלית של ארה״ב מוסברות בכך שהאמריקאים מוציאים בכמויות עצומות דולרים, ומכיוון שדווקא הדולר התקבל כמטבע עולמי, אמריקה מתעשרת, פשוט בכך שהיא מדפיסה שטרות ירוקים.
לאגדות כאלה מאמינים אפילו כמה מדענים ופילוסופים גדולים. הנסיבות, שבזכות התפתחות ממושכת של עסקים, השקעות ענק במדע, בכלכלה חדשנית ארה״ב השיגה עליונות טכנולוגית והתרחקה משמעותית בהקשר זה ממדינות אחרות, כאילו אינן ידועות למפיצי המיתוסים האלה. שיהשוו את מצב המדע בארה״ב וברוסיה, שבה על מחקרים ניסיוניים מוציאים סכומים זעומים, ומדענים בקושי מכסים את ההוצאות. אין פלא, שמדענים מכל מדינות העולם מקבלים הזמנות לעבודה בארה״ב, שבה נוצרים להם תנאים נורמליים לעבודה ולחיים.
ואילו מפיצי המיתוסים אינם מוותרים כלל על סחורות אמריקאיות, שהן מוצרים של טכנולוגיות גבוהות. נזכיר, שסחורות סיניות זולות מיוצרות ברוב המקרים בטכנולוגיות, שפותחו ואושרו בארה״ב. אגב, זילות הסחורות הסיניות מוסברת בניצול אכזרי של עובדי המפעלים הסיניים, אשר מזמן עבר אל העבר והפך
לבלתי-מותר במדינה מתורבתת.
דווקא בארה״ב הומצא והופעל האינטרנט, שפתח לכל העולם את הכניסה לעידן המידע. מעניין, כיצד היו נראים המחשבים ומערכות המידע שלנו, אלמלא הפיתוחים האמריקאים?
אגב, נדע זאת, אם נשווה מחשבים, שיוצרו בארה״ב בעת פעולת האמברגו על אספקתם לברית המועצות, עם מחשב ה-מין
״מינסק-1״, שהיה התוצאה המתקדמת ביותר של המחשבה המדעית-טכנית הסובייטית והתפשט בכל המחנה הסוציאליסטי. ואילו בברית המועצות יוצרו בשווה לארה״ב טילים בליסטיים טובים ופצצות מימן על חשבון הגירעון הקבוע של סחורות צריכה עממיות.
יש לציין, שהאנטי-אמריקניזם נפוץ במידה רחבה גם במערב אירופה, אך מסיבה אחרת לגמרי. אירופאים רבים נדחים מהיהירות של אמריקאים מסוימים, שאיתם הם נכנסים לקשרים עסקיים, מחוסר-התרבות ההומניטארי שלהם לעתים, מצרות האינטרסים, מההרגל למדוד הכול במספר הדולרים, מהפרגמטיזם המזויף. אנו רחוקים מאידיאליזציה של ארה״ב. מדינה זו, כמו כל מדינה אחרת, נמצאת תחת כובד ענק של אינספור בעיות שהצטברו. אך כעת היא המנהיגה העולמית הבלתי-מותנית בהתפתחות הכלכלה החדשנית והחברה החדשנית. ולאליטה הרוסית, אם היא באמת ובתמים מתכוונת לתרום להתפתחות החדשנית של רוסיה, הגיע הזמן לוותר על המיתוסים של האנטי-אמריקניזם ולהתאים למציאות הרוסית כמה מנגנונים, שפועלים מזמן בארה״ב והכרחיים באבולוציה של כל חברה חדשנית.
מיתוס נפוץ במידה רחבה בכל העולם הוא הייצוג על אודות המהות המזיקה של התאגידים הטרנס-לאומיים. חדשות סנסציוניות על פעילות לא-נקייה, או אפילו פושעת, של נציגי תאגידים בודדים מתפשטות מיד על כל התאגידים הטרנס-לאומיים וגורמות לאנשים הנתונים לפוביות
מצב של אימה מיסטית. פוביית התאגידים הטרנס-לאומיים קרובה מאוד במקורה לקונספירולוגיה. התרחיש של מיתוסים כאלה פשוט וחסר-יומרה: שם, מאחורי גורדי שחקים מזוגגים, מתאספים ארגונים של עשירים, שרק חושבים כיצד לסחוט על חשבון מדינות אחרות הכנסות-על נוספות. הם מלכלכים את הסביבה של המדינות, שבהן עובדים הסניפים שלהם, הם מעבירים למדינות אלה פסולת רעילה ומסוכנת-קרינה של ייצורם וכו'. אכן, כך קורה לפעמים, אך ההסקה המיתולוגית הופכת בקלות את ה״לפעמים״ ל״תמיד״.
מפיצי המיתוס הזה עוצמים בקפידה את עיניהם בפני העובדה, שהאנושות חייבת לתאגידים הטרנס-לאומיים לא רק סחורות מעולות, המתפשטות בכל העולם, כי אם גם את הרמה הכללית של ההתפתחות הטכנולוגית, שהושגה בחברה החדשנית המודרנית. טכנולוגיות גבוהות, שפותחו על ידי מדענים במעבדות התאגידים הטרנס-לאומיים, משמשות במפעלים גם ברוסיה, גם בסין, וגם במדינות הכי לא-מפותחות.
התאגידים הטרנס-לאומיים מוציאים על מחקרים מדעיים בתחום שבחרו מיליארדי דולרים, מה שלא יכולות להרשות לעצמן אפילו ממשלות המדינות המפותחות ביותר, השומרות על כספי משלמי המסים. עושים זאת התאגידים הטרנס-לאומיים לא מתוך אהבה לאנושות הסובלת, כי אם לניצחון בתחרות החריפה, במרוץ ההקדמה עם תאגידים אחרים. צרכני המיתוסים מכנים אותם מונופולים, תוך אי-הבנה מוחלטת או אי-רצון להבין, באיזו תחרות נוקשה מתרחש מאבקם להישרדות והשגת רווחים.
אחד המיתוסים המזיקים, הנבלים והמביישים ביותר, המפריעים להתפתחות החברה החדשנית, הוא המיתוס על מה שנקרא ״מיליארד הזהב״. מיתוס זה מטופח בפעילות רבה ברוסיה המודרנית. תומכי מיתולוגיה זו, בהתבססם על מספרים שנבחרו במיוחד, טוענים שאוכלוסיית המדינות המפותחות ביותר, המהווה ביחד את ״מיליארד הזהב״ הזה,
חיה לא לפי יכולתה, על חשבון ניכוס משאבי המדינות הפחות-מפותחות, שהיא בונה את רווחתה על עומס מופרז על הביוספירה, על זיהומה בפלטות תעשייתיות ומכוניות של כל כדור הארץ.
מכאן נעשית המסקנה, שהכניסה של אוכלוסיית המדינות האחרות ל״מיליארד הזהב״ סגורה לעולם, שאם מדינות אחרות היו עולות ברווחתן לרמת ״מיליארד הזהב״, כוכב הלכת היה נלכד באסון אקולוגי. ומסקנה אחרת, מאיימת עוד יותר: המדינות המפותחות ביותר מבחינה תעשייתית, דמוקרטית וחברתית עצם רווחתן סוגרת את הדרך להתפתחות לכל שאר מיליארדי תושבי כדור הארץ.
קשה לקבוע, מה יותר בבנייה המדעית-למראה הזו – קנאה, שנאה לדמוקרטיה או הצדקה של הפיגור של מדינתו. על ניצול חסר-רחמים של משאבי טבע מדברים ברוסיה – מדינה, אחת העשירות ביותר במשאבי טבע. האם לא מוטב היה להשתמש ברוב הכספים העצומים, המתקבלים ממכירת מקורות אנרגיה, לצרכי פיתוח במקום לאכול אותם ולהעשיר את צמרת האליטה הבירוקרטית? ואז, אולי, אחרי זמן מה יהפכו ל״מוזהבים״ מיליוני אזרחים רוסים, ויקנאו בהם, תוך הצבעה עליהם כחלק ה״מוזהב״ של האנושות.
הביורוקרטיזם, השחיתות, הדיכוי של היזמות, המיושנות של מכונת המדינה, השכיחות במנטליות של מיתוסים ודעות קדומות טרדיציונליסטיים – זה מה שמפריע לרוסיה להיכנס למספר המדינות המפותחות ביותר, ולא החברה החדשנית של מדינות
״מיליארד הזהב״. והאם יש ברוסיה מעט אנשים, החיים ברמה של
״מיליארד הזהב״? מתפתח ומתרחב ״המעמד הבינוני״, אנשים נמרצים, על אף כל המחסומים הביורוקרטיים, מעלים את רווחתם, פותחים מקומות עבודה חדשים, מייצרים סחורות מועילות.
העסקים ברוסיה קרימינליזציים מאוד. והעסקים המתורבתים סובלים משני צדדים – מהביורוקרטיה ומהפשע. אך האשם בכך אינו
״מיליארד הזהב״ המיתי, כי אם הסדרים הרוסיים המסורתיים, שכבר הולידו בעבר את מפלצת הדיקטטורה הקומוניסטית וממשיכים ממש לחנוק, ״למשוך ולא לתת״ את התפתחות החברה החדשנית במדינה שלהם. והמיתוס על ״מיליארד הזהב״ עוזר היטב לחניקת כל החדש הזה.
לאנשים הכרחי לפקוח את העיניים ולהפסיק לשעשע את עצמם במיתוסים ואשליות. אחרת הם הופכים לקורבנות של החברה החדשנית, המתפתחת כזו או אחרת, ולא ליוצריה החופשיים והאחראיים. עם כל בעיותיה המודרניות, מורכבויותיה וסתירותיה החברה החדשנית פותחת לפני האדם סיכויים מרתקים. צריך לדעת לנצל את הסיכויים האלה, תוך שיפור עצמם וחברתם.
==== האבולוציוניזם האוניברסלי והגישה האבולוציונית-הגיוסית ====
הגישה האבולוציונית-הגיוסית שהצענו היא ניסיון לשפר את מערכת האבולוציוניזם האוניברסלי, תוך הכנסת מושגים וכלים מתודולוגיים חדשים לתוכה. כאן הכרחי לעבור מה״אנחנו״ המקובל בהבעת עמדת המחבר לכנוי האישי ״אני״. נולדתי לעולם הזה בלתי-בר-קיום לחלוטין, כשהייתי נתון ללא-הרף לכאבים ומחלות, ולפני זמן רב לא הייתי כבר בעולם, אלמלא העבודה היומיומית העקשנית על שחזור פעילות תקינה של כל איבר, של כל מערכת של האורגניזם.
החלו צרותי מרגע הלידה עצמה. לעובר שלי הייתה ראש גדול באופן לא-פרופורציונלי, ולא יכולתי בשום פנים במשך כמה ימים ולילות להיחלץ לעולם הזה, תוך ייסורים מוחלטים של אמי. כבר רצו להוציא אותי בניתוח, בחתך קיסרי, שלאחריו בקושי רב הייתי שורד. אך לעזרה בא קרובנו, גניקולוג מנוסה. סיפרו לי, שהוא ביצע איזו פעולה אסורה, ולבסוף נולדתי. נכון, לאמי לאחר מכן שמו תפרים רבים.
לאחר לידה כזו חליתי כל הזמן, בלא-הפסקה. לא הייתה מחלת ילדים כזו, שלא חליתי בה. נורא היה במיוחד מה שנקרא שיעול נובח, שהתעורר בהצטננויות בלתי-פוסקות, ובהופעתו נחנקתי בלילות ולא יכולתי לישון. עזרה רק שאיפת אדים מעל הקומקום דרך צינורית נייר, אך אחרי זמן מה הכל התחיל מהתחלה.
ככל שהתבגרתי, נחתו עלי מחלות חדשות וחדשות. עוד העצמתי אותן באורח חיי הלא-נכון. משהוסרחתי לקריאה מגיל מוקדם, חלמתי רק על כך, איך מהר יותר לעשות את השיעורים ולשקוע בספר. צמא בלתי-נלאה לידע השתלט עלי ולא עזב אותי כל החיים. האם מפליא, שהתחילו אצלי כאבי ראש גיהנומיים, והחיים הפכו לסבל רצוף. לא עזבו אותי גם מחלות אחרות, שהוחרפו באורח החיים היושבני.
רק בגיל 23, כשסיימתי את האוניברסיטה, הבנתי שכך אי-אפשר להמשיך. עד אז בדוגמאות רבות כבר ידעתי, שרופאים אינם יכולים לעזור לי. הם מטפלים ומטפלים באורגניזם בלתי-מתאים לחיים לחלוטין, אך להפוך אותו לבר-קיום ובריא יכול רק אני עצמי ואף אחד אחר. ונטלתי על עצמי את העבודה הקשה והמגעילה למדי מבחינתי בתחילתה על עצמי, תוך ניתוק עצמי מהספרים במאמץ עצום. בתקופה זו נאלצתי לנסוע לכפר לפי ההפצה, שבו לימדתי היסטוריה ומדעי החברה בבית ספר. החיים בכפר היו עבורי מיוסרים בצורה שלא-אתאר, משום שנמנעתי מהנוחות העירונית ההכרחית לי בשל מחלתנותי, והעיקר, לא יכולתי לבקר בספריות הגדולות.
במהרה רכשתי ברונכיטיס קשה ביותר וחזרתי לעיר, לאחר שעבדתי בכפר רק שנה אחת. הצלחתי להתקבל כמרצה לאסתטיקה טכנית בבית ספר מקצועי-טכני. אך זה היה בית הספר ההוליגני ביותר בעיר. בימי קבלת המשכורת התלמידים השתכרו ושברו את החלונות בכל הרובע. המורות, לאחר שיעורים שבהם התעללו בהן
תלמידים בריאים וחזקים, לא פעם בכו בחדר המורים.
אחד המאסטרים של ההכשרה היצרנית, שהוערך מאוד על ידי ההנהלה על המשמעת המופתית, ששררה בקבוצה שבפיקוחו, הנחיל משמעת זו בדרך לא-אורתודוקסית למדי. בהיותו איש חזק בצורה בלתי-רגילה, הוא פשוט הוריד את חגורת המכנסיים והצליף בתלמידים שחטאו על החלק האחורי. הייתי צריך איכשהו לשרוד בתנאים הפראיים האלה. ומצאתי מוצא. לאחר שהסברתי במהירות את החומר החדש לפי תוכנית הלימודים, וראיתי שתשומת הלב של התלמידים מתחילה לברוח, רוב זמן השיעור סיפרתי להם סיפורים מעניינים מתוך הספרים שקראתי.
השקט היה כזה, שזבוב שעף יכול היה להיראות כרעם. המנהל והרשמית, שהציצו שוב ושוב לקהל, כל הזמן חקרו אותי אחרי השיעורים: ״כיצד אתה משיג משמעת כזו? אתה מכה אותם?״ מה יכולתי לומר להם? מודה אני, עניתי: ״מה פתאום, הרי אני פדגוג. כיצד אוכל להכות את תלמידיי. פשוט אני רותק את תשומת לבם בהצגה מעניינת ופופולרית של החומר״. אגב, לא אעמיס עוד על הקוראים בסיפור צרותי (נזכיר, שכך נקרא ספרו של הפילוסוף-הרציונליסט הצרפתי הנפלא של ימי הביניים, אבלר). צרותי נמשכו במשך כל תקופת ברז'נייב, ולאחר מכן אנדרופוב וצ'רננקו בהיסטוריה הסובייטית.
אומר רק, שתחת אנדרופוב כמעט ונפלתי למחנות המורדוביים הנוראים, שבהם אנשים לא שרדו. ב-1984 (נזכיר, שכך נקרא הרומן הידוע של אורוול על זוועות הסוציאליזם) התחלתי להתכתב עם חבר, שעבר לעיר הליטאית קלייפדה. ידעתי, שהמכתבים נבדקים על ידי עובדי הקג״ב, אך הכוח לסבול את האיוולת הסובבת כבר לא היה. היה צורך לחלוק את מחשבותיי עם אדם אמין ומבין. בנוסף, כתבתי ספר, שבו על בסיס ניתוח מקורות רבים ותצפיות משלי קבעתי מסקנה בלתי-מעורערת: השלטון הסובייטי לא יקיים יותר מעשר שנים. ספר זה
התחיל להתפזר בסאמיזדאת.
והנה אחרי זמן מה במכון, שבו עבדתי, הגיעו שני קציני קג״ב, אחד מהם בדרגת קולונל, והשני – קפטן. הם זימנו אותי למשרדו של הקומנדנט של הבניין הראשי והציגו לי חבילת צילומי-העתק של מכתביי לחבר וקטעים מספרי עם הפסאז'ים האנטי-סובייטיים הצבעוניים ביותר. החקירות נמשכו גם בהמשך, כבר בבניין הקג״ב. הציגו לי מסמכים, שמהם עלה שמתכוננים לעצור אותי, לשפוט אותי ולדון אותי למאסר במחנות המורדוביים, שבהם הוחזקו הדיסידנטים הפעילים ביותר. אך ב-1985 לשלטון הגיע גורבצ'וב, ואת עובדי הקג״ב לא ראיתי עוד, לשמחתי הרבה.
מכל הצרות והאי-סדרים האלה הצילו אותי העבודה על עצמי ועל ההבנה היצירתית של המתרחש בעולם. התרגולים הסדירים של השיפור הפסיכופיזי העצמי החלו להניב פירות. התאזן הרצון, עלתה העמידות לסטרסים, החלו לסגת המחלות. כל זה אני אומר לא כדי שהקוראים יזדהו עמי, כי אם כדי להראות, באיזו סביבה נאלצתי ליצור את ראשית המדע על יצירת הבריאות. והבריאות סוף סוף הגיעה אחרי שבע שנים מתחילת העבודה.
תוך עיסוק בריפוי עצמי, במקביל קראתי ולמדתי רבות את הספרות בבעיות, הקשורות באורח חיים בריא, שולטתי במכלולי אימון שונים, בדקתי את פעולתם בפועל. בהדרגה הצטברו ידע וניסיון, ולעתים קרובות יותר נודעו גם מיוחדות האורגניזם שלי. זה התאים לאמרה היוונית-העתיקה הידועה, האהובה על הפילוסופים: כדי להכיר טוב יותר את העולם, הכר את עצמך. או, כפי שאמר הפילוסוף הסיני הגדול, מייסד אסכולת הטאואיזם לאו-דזה: מי שמכיר את עצמו, יכול להכיר את העולם, מבלי לצאת מחצרו.
הרעיון המרכזי, שהנחתי בסינתזה שעשיתי של מסורות המערב והמזרח של ריפוי עצמי, היה רעיון הגיוס.
מההתחלה עצמה הבנתי, שאם אני רוצה להשיג עבודה תקינה של איברי המותשים ממחלות, עלי לגייס אותם למלחמה נגד פגמיהם באמצעות השקעה בהם של עבודה ביולוגית-אקטיבית מסוימת ושל עבודה אנושית מכוונת. רעיון זה והוא שנעשה לתא הראשוני של הגישה האבולוציונית-הגיוסית ושל תיאוריית האבולוציה הכללית, שהוצעה בהמשך על בסיסה. למעשה, הדיבור היה בתקופה זו על אבולוציה מכוונת של האורגניזם והנפש האנושיים באונטוגנזה.
במהרה נולדו לי ילדים – ילד וילדה, מישנקה וליזונקה. בניגוד אלי, הם היו ילדים בריאים לחלוטין. אף על פי כן, מגיל שבעה ימים התחלתי להתאמן איתם לחיזוק בריאותם. השתמשתי בעיסוי, עבדתי איתם לפי מערכת אימונים של תינוקות, שאושרה ברפואה, ולאחר מכן של ילדים צעירים, המצאתי תרגילים חדשים ומועילים. בגיל המוקדם ביותר הם ערכו איתי טיולים ארוכים ביער, שצמח לא הרחק מדירתנו. גייסתי את ילדיי לחיים בריאים. הם מוקדם יותר מילדים אחרים התחילו ללכת ולדבר.
אוי, הזמן הבלתי-נמנע זורם מהר מדי, הילדים התבגרו ועזבו לחו״ל. ליזה עברה לאיטליה וחיה ברומא, מישה עם אשתו הביאו לעולם ארבעה ילדים – שני בנים ושתי בנות. יהי שלום ובריאות עמם! חושב אני, שזה היה הניסיון הראשון של שיפור פסיכופיזי של ילדים מגיל המוקדם ביותר. לפחות ניסויים אחרים אינם ידועים לי.
משהושגו תוצאות חיוביות מהניסוי רב-השנים שלי על גיוס האורגניזם האנושי לתפקוד בריא, התחלתי לחשוב על מהות תהליכי הגיוס ומשמעותם בטבע ובחברה. לכך הביא אותי דווקא הניסוי שלי על עצמי, על ילדיי ועל כמה תלמידים, שכמוני, תוך התעמלות סדירה, נפטרו ממחלותיהם. זה היה, ללא ספק, ניסוי פילוסופי, שמטרתו הייתה הכרת
של אפשרויותיי והבנת ההוויה האנושית. הפילוסופיה מעולם לא הייתה מדע ניסויי, ואף על פי שהנסיבות החיצוניות לא פעם מעמידות אותנו בסיטואציות ניסוייות, ניסוי פעיל של שינוי מחודש אבולוציוני של החיים יכול ללמד אותנו הרבה.
תוך ניתוח תוצאות הניסוי הזה, חשבתי כך: אם גיוס האורגניזם לעבודה ביולוגית-אקטיבית, בעלת משמעות אבולוציונית יכול להשיב סדר באורגניזם הזה, פירושו של דבר, שלגורם הגיוס יש משמעות גדולה הרבה יותר באבולוציה, ממה שיוחסה לו בעבר. מילדותי התעניינתי ללא הרף בהיסטוריה העולמית. שיטת עבודתי עם הספרות קשורה בכך, שלעולם איני סומך על מקור אחד. לפני שאבטא איזו שיפוט, עלי ללמוד את כל הספרות העומדת לרשותי. עזרה שלא-תסולא בפז בכך נותנות לי תערוכות החיבורים החדשים של הספריות הגדולות, שאני מבקר בהן בקביעות משנת 1974. אין לי תענוג גדול יותר מאשר להזין את המוח במידע מגוון. זה אפילו טעים יותר מהמזון המובחר ביותר.
תוך לימוד הספרות ההיסטורית המגוונת, השתכנעתי איזה תפקיד עצום ממלאות באבולוציה של חברות שונות תהליכי הגיוס והמבנים הקשורים בהם. גיוס כוחות למלחמה, גיוס אנשים לעבודות במשקים, גיוס הרוח למימוש פעולות בעלות משמעות היסטורית, רפורמות גיוס, עליות וירידות של פוטנציאל הגיוס של החברה בהיווצרות איומים חיצוניים ובהתפשטות לשטחים, שנכבשו על ידי חברות אחרות – לכל זה יש משמעות עצומה בהיסטוריה. וכל זה דורש עיצוב ארגוני על בסיס יצירת מבני גיוס, הבנויים באופן מסוים.
מכאן היה רק צעד להבנה, שמבנים אלה הם גנרטורים של סדר גם בתחום הממלכתי, וגם בצבאי, וגם בכלכלה. המדינה עצמה אינה אלא מבנה גיוס של הרמה הגבוהה ביותר, המחולל סדר בחברה ו
מגייס את כוחות החברה לפתרון בעיותיה. כל אליטה, המתבלטת מהחברה בנסיבות היסטוריות קונקרטיות, נוצרת במידה רבה מאוד כצוות שירות של מבנה הגיוס של המדינה. הריבוד של החברות המסורתיות למעמדות מתרחש על ידי חלוקת העבודה בין אנשים, העוסקים בשירות מבנה הגיוס של המדינה, לבין אנשים, שנקלעו לפריפריית הגיוס, המספקים למבנה זה ולפונקציונרים שלו משאבים חומריים.
מכאן נעשה ברור שגוייה התיאוריה המרקסיסטית על המאבק המעמדי הנצחי, שהוא כביכול מנוע האבולוציה ההיסטורית. כמובן, אנשים וההתארגנויות המעמדיות שלהם לעתים קרובות מפגינים אי-שביעות רצון ממעמדם התלוי והכפוף, מרמת החיים הנמוכה. אך המרידות והמרדים שלהם תוך הקמת מבני גיוס אלטרנטיביים למדינה – נדירות גדולה. הם מייצגים קטקלזמות, תהליכים הרסניים, השוברים את הסדר במדינה, מטביעים את החברה בכאוס ומעכבים במשך זמן רב את התפתחותה. מנועי האבולוציה ההיסטורית הם התמורות של מבני הגיוס, המתבטאות ברפורמות גיוס וכלכליות הקשורות בהם.
הן מתרחשות על רקע תחרות קבועה של מבני גיוס, מאבק קיום כמעט דרוויני של מדינות עם סוגים שונים של מבני גיוס. תחרות זו גורמת לקהילת האינטרסים של מעמדות שונים במדינה. המעמדות הנמוכים מעוניינים לא פחות מהגבוהים בהבטחת הסדר בחברה ובהגנה מפני התקפה מבחוץ. לכן על אנטגוניזם פרמננטי בין המעמדות לא יכול להיות דיבור.
ללא ספק, המדינה והמעמדות הגבוהים מנצלים את המעמדות הנמוכים, המספקים גם משאבים חומריים לתפקוד ללא-הפרעות של תהליכי הגיוס. זה מוביל להבדלים גדולים מאוד בהכנסות. אך גם המעמדות הנמוכים מנצלים את המעמדות הגבוהים
והמדינה, המבטיחים ארגון רציונלי של העבודה, רכושיים, יחסים, יחסית ביטחון, פעילות חיים, מגייסות למקסום של העודף של המוצר.
בבעיית הניצול יש לעצור בפירוט. זוהי בעיה מורכבת, מושכת לסוציאליסטים מכל הגוונים, שלא פותחה באמת. למדתי את שני הכרכים הראשונים של ״הקפיטל״ של מרקס עוד בכיתות י'-י״א של בית הספר והגעתי להתלהבות מלאה. ראשית, הייתה לי מובנת כל מילה, מה שלא ציפיתי. שנית, כבשו אותי המדעיות הקפדנית, ההוכחתיות והשכנועיות של כל עמדה, של כל משפט. הו, ההתפשטויות הלוגיות האלה, המאפשרות לחדד את תשומת הלב על תהליך מוגדר בקפדנות! עבורי זה היה מודל של יצירה מדעית בהכרה ההומניטארית. אפילו התמרמרתי נגד אלה, הרואים בלתי-אפשרי ידע מדויק בתחום ההומניטארי.
בכל פרק, בכל סעיף של ״הקפיטל״ כציר מרכזי, כמסגרת הנושאת של הניתוח, הופיע הרעיון המרכזי: הקפיטליסטים מנכסים את ערך העודף, המיוצר בעבודת הפועלים, ומוציאים אותו לפי שיקול דעתם – על הגדלת ההון שלהם ועל העשרתם שלהם. מכאן, שהם בלי משים כאילו גונבים או שודדים את היצרנים הישירים, הופכים אותם לפרולטרים, שאין להם שום רכוש ושום סחורה למכירה בשוק, חוץ מכוח העבודה שלהם עצמם, מהנכונות לעבודה.
מכאן נבע בבירור מוחלט, שאם להפקיע את המפקיעים האלה, היצרנים הישירים יתחילו מיד לחיות טוב יותר וטוב יותר, יופיעו בהם גירויים חדשים לפעילות יעילה והם ייצרו חברה אידיאלית של עבודה חופשית. חברה כזו, שבה לא יהיה רכוש פרטי, שבה כל האנשים יחיו באחדות אחווה ושיתוף פעולה, שבה לא יהיה כסף והמדינה תימוט, מרקס בעבודות אחרות אפיין בקווים הכלליים ביותר, בצבעים ורודים, וקרא לה קומוניזם.
שבוי בלוגיקה של ״הקפיטל״, בתחילה האמנתי גם ברעיון המרכזי שלו. עם זאת, ככל שהצטבר ניסיון החיים ותוך התבוננות במציאות של החברה הסובייטית, שבה יושם הרעיון הזה, נהרס לחלוטין הרכוש הפרטי והופקע לרכוש המדינה ההון הפרטי, התחלתי להתפכח גם מרעיון זה. המדינה ללא הון פרטי גם היא בעלת ההון, אך בעלים קשוח הרבה יותר, מאשר יזמים פרטיים. היא מנכסת את כל ערך העודף, המיוצר במדינה, ומתנהלת בו לפי שיקול דעתם של הפקידים של המנגנון הביורוקרטי המנופח. העובדים חיים לא טוב יותר, כי אם גרוע הרבה יותר, מאשר תחת המפקיעים-הקפיטליסטים.
גוספלאן מתכנן הכל עד למסמר האחרון, והפעילות היצרנית מסתכמת בביצוע תוכניות ללא התחשבות במיוחדות האישיות של הייצור. נוסף לכך, קיימת הטיה קבועה לכיוון התעשייה הכבדה, קודם כל הצבאית, תוך ייצור-חסר קבוע של סחורות צריכה עממיות. מכאן – גירעונות כרוניים של הסחורות ההכרחיות ביותר, תורים, ״פרוטקציה״, ״שוק שחור״, גירויים נמוכים לעבודה בהיעדר מוחלט של חירות יצירתית ובהתערבות חצופה בחיי האישיים של האזרחים. המסקנה יכולה הייתה להיות רק אחת: המערכת הסובייטית מיצתה את עצמה ואינה יכולה להתקיים זמן רב.
אך מה יעשה אז עם הרעיון המרכזי, ובהתאמה עם כל הבנייה התיאורטית האדירה של ״הקפיטל״? בהדרגה הגיעה ההבנה, שביצירת ״הקפיטל״ מרקס גייס את כשרונו היצירתי האדיר ואת האירודיציה הענקית בעיקר כדי להעמיד על בסיס מדעי-אבולוציוני אידיאולוגיה אוטופית ואגרסיבית ביותר, דת קומוניסטית מיוחדת. זה הוביל לתיאור ניצול בלתי-מבוסס לחלוטין.
בעלי ההון, ללא ספק, מנצלים את עבודת הפועלים, במיוחד בשלבים הראשונים של התפתחות הקפיטליזם, כשהוא עדיין לא יצא לחלוטין ממעמקי מבנה הגיוס הפיאודלי
של המדינה. אך ככל שמתפתח הקפיטליזם וההתחמשות הטכנית של העבודה, הופך לבעלי ההון לבלתי-רווחי ניצול-היתר של העובדים והפרולטריזציה שלהם, משום שזה מוריד את איכות העבודה. הראשון שהבחין בכך היה ה״רוויזיוניסט״ המרקסיסטי אדוארד ברנשטיין, מה שעורר התמרמרות סוערת של חבריו מקרב המרקסיסטים המאמינים בלהט. אך העניין הוא לא רק ואף לא בעיקר בזה.
שגויה ההפשטה המקורית של מרקס, שלפיה היצרן הישיר מייצר את כל הערך ואת כל רכוש העודף. מרקס עצמו ציין, שהאדם, בניגוד לדבורה, אינו עושה דבר ללא פרויקט, שרטוט, סכמה, מודל מובנה אידיאלית. ואילו בתיאוריית הניצול יצא, שהיצרן הישיר יוצר את הערך בעבודתו הלא-מיומנת לעתים קרובות, ועבודת המתכנן, השרטט, המהנדס, המדען, היזם עצמו, היוצרים את היסודות של תהליכי הייצור ומארגנים את הייצור, היא רק תוצר לוואי של עבודת הפועלים, ומשולמת מתוך ערך העודף, שנוצר על ידם. שטות מוחלטת!
למעשה, כל פועל רק מעביר למתכת, עץ, פלסטיק, בטון וכו' את הערך, שלא הוא יצר. אותו יצרו לפניו מומחים טכניים, המשתמשים בהישגים האחרונים של הציוויליזציה, ויזמים, וכן המנהלים שלהם, הדואגים ליעילות עבודת המפעל והניהול שלו, למכירת תוצרתו, להבטחת כושר התחרות ולצמיחת הרווח, ההולך להבטחת רווחתם הכללית של היזמים וכל עובדי הפירמה, להצטיידות הטכנית של הייצור וכו'. דווקא התפתחות הקפיטליזם יוצרת את התנאים המוקדמים ומבטיחה את המעבר מהחברה המסורתית לחדשנית.
מכאן, שמעמד הפועלים מנצל באותה מידה את יזמיו ומנהליו, ואיתם גם צבא ענק של אנשים משכילים – מומחים טכניים בדרגות שונות, ממדענים
ועד מאסטרים, מנהלים, פיננסים, יזמים. ההבדל בין הפועלים ליזמים טמון גם בכך, שאף על פי שגם אלה וגם אלה שואפים להרוויח כמה שיותר ובכך להעלות את רמת חייהם, הפועלים מקבלים את הכנסתם ישירות מההון של היזמים, והיזמים – מלקוחות הפירמה, להם הם מוכרים את סחורותיהם ושירותיהם. זה גורם לאינטרס הישיר של היזמים בהצלחת הפירמה, באיכות התוצרת והשירותים. מכאן – ההוצאות הגדלות ללא הרף על שיווק, פרסום, הבטחת היציבות הפיננסית של המפעל, הצטיידותו הטכנית וכו'. היזמים יוצרים מבני גיוס-ניהול של ארגוניהם.
ועכשיו נשליך את כל זה על התורה המרקסיסטית על האבולוציה ההיסטורית – המטריאליזם ההיסטורי. המרקסיסטים משוכנעים בכך, שהמדינה מתעוררת כתוצאה מההתחלקות של החברה למעמדות, ככוח על-מעמדי כלשהו ובאותה עת משרת את המעמדות הגבוהים, ההכרחי כדי שהמעמדות האנטגוניסטיים לא יטרפו זה את זה במאבק ההדדי. גרעין רציונלי בכל זה ללא ספק יש. אך בה בעת נעלמת לחלוטין מהעין הספירה הגיוסית, לה אני קורא גיוסיות.
המדינה לא רק מקבעת את היחסים בין המעמדות, כי אם גם מגייסת את החברה לפתרון כל המשימות העומדות לפניה – הבטחת כושר ההגנה, ארגון ורה-ארגון של הצבא, ניהול מלחמות, גבייה סדירה של מסים, שיפור הבסיס החקיקתי של כל צורות הפעילות האנושית, ויסות יחסי הרכוש, ארגון הכלכלה וכו'.
המרקסיזם רואה את כל זה במונחים של בסיס ובנייה-על. הבסיס הכלכלי קובע את התפתחות החברה, והבנייה-על, שאליה שייכים כל התופעות הפוליטיות, המשפטיות, התרבותיות, האישיות, משפיע
סכמה פשוטה מדי של התהליך החברתי-היסטורי. הכלכלה מופיעה בתפקיד הבסיס, משום שהיא מספקת משאבים חומריים לתפקוד מבני הגיוס ומשפיעה על מיוחדותם המבנית, על רה-אורגניזציה ורה-סטרוקטוריזציה שלהם. ההצטברות האיטית, אך הבלתי-נלאית של הפוטנציאל הכלכלי של החברות, הנגרמת מהשקעות קבועות של עבודה אנושית, רביית-יתר מורחבת, צמיחה והתפתחות של כוחות הייצור, יוצרת את התנאים המוקדמים לכל צורות הקידמה החברתית, כולל גם לקידמת מבני הגיוס.
אך התהליך הקונקרטי-היסטורי מתגבש בכל זאת דווקא על ידי מבנים אלה, בעלי רמת חירות גבוהה, עצמאות יחסית, אך רחבה מאוד מהבסיס. במידה ידועה הם קובעים, מארגנים ומעצבים את הבסיס. בהיסטוריה פועלים, ובצורה ידועה יוצרים אותה בני אדם חיים, ולא בובות, שמושכים אותן בחוטים אינטרסים כלכליים ומעמדיים. בני אדם אלה ניחנו באינטרסים אישיים וקבוצתיים, שאינם תואמים לחלוטין את האינטרסים של המעמדות. הרה-אורגניזציה שיוצאת מהם של מבני הגיוס נתמכת על ידי קבוצות חברתיות מסוימות וגורמת להתנגדות עקובה של אחרות.
כפי שכבר ציינו קודם, החברה המסורתית בכלל חשדנית, ואף לעתים קרובות מאוד עוינת, לחדשנות, משום שהיא מאיימת להפר את אורח החיים המסורתי, את הסדר במדינה, לגרום לקונפליקטים סביב אמונות דתיות. לא בכדי אומר הפתגם הסיני הידוע: אוי למי שחי בעידן של שינויים. אך התחרות בין המדינות בתחום הצבאי, המאבק הקבוע ביניהן על משאבים המוגבלים תמיד – טריטוריה, אוכלוסייה חייבת-מס, תוצרת ייצור, מחסני טבע – מאלץ ללכת למימוש חדשנויות גיוס.
מבני הגיוס של המדינות שואבים מהבסיס הכלכלי של מדינותיהם מקסימום משאבים, כדי לחמש,
לארגן, לספק בכל הדרוש כוחות מזוינים מרובים ועוצמתיים ככל האפשר. במקרה של ניצחון במלחמה ההוצאות האלה מושבות ברווח גדול על חשבון ניכוס משאבי העמים המובסים או אף הנכבשים. המדינה, שהצליחה ליצור מבנה גיוס-צבאי הפועל ביעילות הרבה ביותר, שהוא תת-מבנה של מבנה הגיוס הכללי, מנצחת וכובשת מדינות רבות והופכת לאימפריה.
האימפריה חזקה לא רק בעליונות מבנה הגיוס-הצבאי שלה, ביתרונות האסטרטגיים והטקטיים של חייליה, באומנות המלחמה של מפקדיה. היא נהנית מהבסיס הכלכלי של כל המדינות שכבשה, ועל הבסיס הזה מגדילה את עוצמתה. היא תומכת בפוטנציאל הגיוס ובפעילות הגיוס לא רק של חייליה, כי אם גם של עמה. אך בתולדות האימפריות בלתי-נמנע מגיע שלב, שבו מבנה הגיוס מתיישן, ממצה את עצמו, הפוטנציאל והפעילות שלו יורדים ונופלים ללא-עצירה.
מתרוקנות האפשרויות לכיבושים נוספים ולזרם משאבים מהגבולות החיצוניים, לוחמי האימפריה כבר לא רוצים לסכן את חייהם במלחמות בלתי-פוסקות, להיפצע ולחוות את אימת המלחמה, המחסור והאי-נוחות של החיים הצבאיים. הם רוצים לחזור לכלכלה וליהנות מפירות המעללים והניצחונות של פעם. בשלב זה, או מרגע זה, מתחילה קריסת האימפריה. הקיסרים מנסים בעוויתות לתקן את המצב, עורכים ניסויים שונים של רה-אורגניזציה של מבנה הגיוס, אך מערכת הגיוס שמיצתה את עצמה של האימפריה כבר אינה מאפשרת חדשנויות גדולות. היא מאבדת סופית את כושר התחרות. בשלב זה בלתי-נמנע משבר הגוברת והולך של הצמרת, שבעקבותיו המאבק באליטה השלטת על השלטון מוביל להדחת קיסרים, שזה עתה התוו כמה צעדים להצלת האימפריה. לבסוף, האימפריה מתה.
האימפריות האחרונות בהיסטוריה, שנלחמו על התפשטות בלתי-מרוסנת
והשתלטות עולמית, היו האימפריות של היטלר וסטלין. באימפריות האלה כל החיים החברתיים, הכלכליים, הפוליטיים, האישיים של האנשים היו כפופים לצורכי מבנה הגיוס-הצבאי. לכן אני קורא למערכת כזו אולטרה-גיוסיות, אף על פי שהחוקרת האמריקאית חנה ארנדט הציעה את המונח
״טוטליטריזם״, שהפך למקובל בכל העולם. חושב אני, שהמונח שהצעתי משקף בצורה מלאה יותר את מהות מבני הגיוס של המערכות הפושעות האלה, מאשר מושג הטוטליטריזם. באולטרה-גיוסיות הופכים לגיוסיים גם הכלכלה, וגם הפוליטיקה, וגם החיים האישיים של האנשים.
אחרי שתי מלחמות עולם במאה ה-20 החל תהליך בלתי-הפיך של דה-אימפריאליזציה של המדינות. המדינות האירופאיות בהתנדבות או תחת השפעת התנועות הלאומיות-המשחררות ויתרו על האימפריות הקולוניאליות שלהן. ככל שהתפתחו הכלכלות החדשניות, הפך לרווחי יותר לקנות משאבים, מאשר לנכס אותם בדרך כוחנית, חוץ-כלכלית. החל תהליך של ירידת התפקיד והמשמעות בחברות של מבני הגיוס-הצבאי ועליית התפקיד והמשמעות של מבני הגיוס-הכלכלי. במשפט הבינלאומי ובפוליטיקה הבינלאומית מתקבע העיקרון של איסור תוקפנות ואי-הפעלת כוח ביחסים הבינלאומיים, אף על פי שעיקרון זה עדיין מופר לא פעם בקונפליקטים מקומיים.
הכוח והעוצמה של המדינות נקבעים כעת לא במספר ובאיכות הכוחות המזוינים, כי אם ברמת ההתפתחות של הכלכלה החדשנית. מההצטיידות הטכנית והמקצועיות שנגרמו ממנה תלויה לחלוטין רמת היעילות של הצבאות המודרניים. כך נראית בהבנתי, מנקודת המבט של הגישה האבולוציונית-הגיוסית שהצעתי, הסכמה הכללית של הדטרמינציה של התהליך החברתי-היסטורי, שבה אני משתמש להסבר אבולוציוני של ההיסטוריה. כמובן, זו רק סכמה ראשונית, כביכול התא הראשוני של ההסבר של ההיבט הגיוסי של האבולוציה ההיסטורית
היא נראית פרימיטיבית, עד שלא תיפרש למערכת של הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה.
==== הגישה האבולוציונית-הגיוסית וההסבר האבולוציוני של ההיסטוריה ====
כעת הכרחי לגעת בקצרה ביחס של הגישה האבולוציונית-הגיוסית לגישה הציוויליזציונית, בתיאוריית האתנוגנזה והפאסיונריות של לב גומיליוב, הצמודה אליה, במודל הגיאופוליטי ובתיאוריית המנטליות של האסכולה הצרפתית ״אנאל״. כל הגישות התיאורטיות האלה במידה כזו או אחרת מתיימרות להסבר אבולוציוני של ההיסטוריה.
הגישה הציוויליזציונית ריכזה את תשומת הלב בהבדלים באבולוציה של ציוויליזציות מקומיות, מה שללא ספק מהווה ראייה חשובה והכרחית בחקר האבולוציה ההיסטורית של האנושות. אך המסקנה הסופית של ניתוח הציוויליזציות המקומיות בכל הווריאנטים של הגישה הציוויליזציונית היא התזה על אי-המדידות של ציוויליזציות אלה, על קיומן של דרכי התפתחות מבודדות לחלוטין שלהן. הבידודנות הזו אינה מאפשרת לראות את החוקיות הכללית של התפתחות הציוויליזציה האנושית הגלובלית, מה שבעידן הגלובליזציה מפוקפק מאוד ומאוד. כמובן, תורתו של סמואל הנטינגטון על התנגשות הציוויליזציות מוצאת אישושים עובדתיים מסוימים בטרוריזם המוסלמי, בחיכוכים בין רוסיה למדינות המערב, בסתירות בין הצפון לדרום וכו'. אך אלה, כמובן, לא רק התנגשויות, כי אם גם תוצאות של מהירויות שונות של מעבר הציוויליזציה האנושית מהחברה המסורתית לחדשנית.
הטרדיציונליסטים-הפוצ'ווניקים ברוסיה קיבלו בהתלהבות עצומה את הגישה הציוויליזציונית, משום שהיא אפשרה להצדיק את
״הדרך המיוחדת״ של רוסיה, את אי-הקבלה של המוסדות והערכים הדמוקרטיים. הם מסרבים בתוקף להכיר בכך שאלה ערכים אוניברסאליים-אנושיים, שכל ציוויליזציה זקוקה להם. הם מקובעים בהכרזת זכויות האדם ובאמנות, שאליהן ברמה הרשמית הצטרפה
רוסיה. כן, רוסיה בינתיים עדיין הולכת ב״דרכה המיוחדת״. דרך זו הובילה אותה לשורשיות האוטוקרטיה, לאסון 1917, למחנות של סטלין, לעוני הנוכחי של המוני האוכלוסייה העיקריים ולעושר הלא-הגון בתנאים אלה של ״הרוסים החדשים״, לגילויי הביורוקרטיזם, השחיתות והפשע.
לתומכים רבים של הגישה הציוויליזציונית לא נתפס,
״החירות טובה יותר מחוסר-החירות״, או, כלשון היזם הרוסי של תחילת המאה ה-20, ״החירות עדיפה על השעבוד״, כלומר יעילה יותר. כך הוא אמר, תוך השוואת עבודת איכרים הצמיתים לעבודת העובדים השכירים. תוך הכחשת ערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם על סמך
״הייחודיות״ של הציוויליזציה המזרח-אורתודוקסית, הטרדיציונליסטים הרוסים בכך מצדיקים את חוסר-הזכויות, את חוסר-החירות, את היעדר הגירויים לעבודה אינטנסיבית וליזמות, ההכרחיים להתפתחות הכלכלה החדשנית והחברה החדשנית.
עוד החלוץ של הגישה הציוויליזציונית, הסלאבופיל הרוסי ניקולאי דנילבסקי, בתיאוריית הטיפוסים התרבותיים-היסטוריים שלו, שהוצגה בספר ״רוסיה ואירופה״, כיוון את מאמציו העיקריים להוכחה שרוסיה – אינה אירופה ולעולם לא תלך בדרך האירופאית של הפיתוח. לא ניתן לו היה להבין, שהתיאוריזציות הסלאבופיליות הפסאודו-פטריוטיות שלו הן למעשה עלבון לתרבות הרוסית, יריקה בפניו של כל אדם רוסי משכיל אירופאית. כדי להוציא את רוסיה מאירופה, הכרחי להעמיד את חלקה האירופאי על גלגלים ולהסיע אותו אל מעבר לרכס אורל. אך ספק אם החלום הזה של הטרדיציונליסטים יתגשם אי-פעם. מימי פיוטר הראשון רוסיה הייתה חלק בלתי-נפרד מיחסי החוץ האירופאיים. היא שיחקה בהם תפקיד רחוק מהאחרון. אך ההבדלים הציוויליזציוניים, כמובן, קיימים, ומשמעותיים למדי. הם מתבטאים קודם כל בנוסחת אובארוב הידועה: ״אורתודוקסיה – אוטוקרטיה – עממיות״. ההקפדה על נוסחה זו גוררת אחריה פיגור נצחי, היעדר מוסדות דמוקרטיים מפותחים.
הגישה הציוויליזציונית מסתפקת בניתוח מיוחדויות של ציוויליזציות מקומיות ומתעלמת לא רק מקיומה של ציוויליזציה גלובלית, כי אם גם מקיומם במסגרת המקומיות גם של הבדלים ציוויליזציוניים בין העמים, כלומר של ציוויליזציות אתניות. הנציגים הגדולים ביותר של הגישה הציוויליזציונית אוסוולד שפנגלר וארנולד טוינבי סברו, שבבסיס ההבדלים הציוויליזציוניים מונחים הבדלים באמונות דתיות. למעשה, ההבדלים הציוויליזציוניים אינם נקבעים על ידי האמונות הדתיות, כי אם להפך, בעצמם קובעים אותם, קובעים את אימוץ האידיאולוגיות הדתיות השונות.
כמובן, האידיאולוגיה הדתית, שאומצה על ידי ציוויליזציה מקומית, משפיעה בצורה חזקה מאוד על האבולוציה ההמשכית שלה. אך אבולוציה זו נקבעת על ידי מכלול רחב של תנאים מוקדמים היסטוריים, שבהם נכללים המיקום הגיאוגרפי, האקלים, תבליט השטח, ההבטחה במשאבים, מערכת הכלכלה והניצול של הטבע, ההיסטוריה הקודמת, מיוחדות התרבות, מבנה המערכות הגיוסיות-פוליטיות. הדת השלטת – רק אחד מהגורמים האלה, אף על פי שהוא משפיע למדי. בחברה המסורתית היא מקבעת את ההבדלים הציוויליזציוניים, אך ככל שמתהווה החברה החדשנית מתבצעת החילון ודחיקת המוסדות הדתיים על ידי מוסדות חילוניים מהיסודות של המערכות הציוויליזציוניות. הניסיונות של הפונדמנטליסטים להחזיר את הדת ליסודות אלה מסוכנים ביותר לציוויליזציות עצמן וחסרי-סיכוי בהמשך מהלך ההיסטוריה.
פגם נוסף של הגישה הציוויליזציונית הוא הייצוג על האבולוציה של ציוויליזציות מקומיות לפי האנלוגיה עם אורגניזמים חיים, שנולדים, גדלים, מתבגרים, מזדקנים ומתים. נראה שהייצוג הזה מבוסס על עובדות, אם לשפוט לפי כך שכל הציוויליזציות העתיקות הגיעו לשקיעה ומתו, ובשטחים שתפסו פעם קיימות ומתפתחות ציוויליזציות מודרניות. אך האנלוגיה הזו צולעת לא על רגל אחת, כי אם על שתי הרגליים.
ההתפתחות האישית, כלומר האונטוגנזה של אורגניזם חי מקובעת בטבעו הביולוגי ויש לה גבולות משותפים לכל המין של ההתפשטות בזמן. עד כמה שלא יישתנו מועדי החיים של אנשים שונים, את הגבול של 160 שנה עדיין איש לא חצה. ואילו ההתפתחות ההיסטורית של ציוויליזציות היא לא אונטוגנזה, כי אם פילוגנזה, כלומר תהליך היסטורי, המורכב מהרבה אונטוגנזות אנושיות. תהליך זה אפשר להשוות דווקא לקיום של מין, שאין לו גבולות מוגדרים בבירור ויכול להימשך מיליוני שנים, עד שהזיקה ההדדית של הנסיבות החיצוניות והפנימיות לא תעמיד את המין בפני האלטרנטיבה – להשתנות או להיכחד.
כל הציוויליזציות העתיקות ייצגו חברות מסורתיות, שמבני הגיוס שלהן נשאו אופי שמרני ביותר, שקשה להיכנע לשינויים. חדשנויות רבות היו עבורן הרסניות. רפורמות רבות גרמו לקונפליקטים חברתיים והתבצעו רק במהלכם של מלחמות אזרחים. השתמשו בעבודת עבדים בלתי-יצרנית, לא-חופשית ונטולת גירויים פנימיים. אופי עיבוד האדמה והייצור המלאכותי לא השתנה במשך מאות שנים. מבני הגיוס של החברות העתיקות לא הזדקנו פיזית, כי אם התיישנו חברתית.
באשר לציוויליזציות המודרניות, בהתאם לתיאורטיקנים של הגישה הציוויליזציונית, גם הן חייבות להזדקן ולמות. מחשבים אפילו את מועדי החיים הממוצעים של ציוויליזציות מקומיות. עם זאת, זה אבסורד. הציוויליזציות המודרניות בדרכים שונות, במהירויות שונות מאוד ועם בעיות גדולות עוברות להתפתחות של חברות חדשניות. כעת קפיאת הפיתוח מובילה לקונפליקטים אזרחיים ולמלחמות פנים, כפי שאירע ב-2011 במצרים, לוב, תוניסיה, סוריה, תימן ומדינות אחרות של המזרח הערבי.
החברות המודרניות נעשות דינמיות יותר ויותר, טרנספורמטיביות. כדי לא להתיישן, הכרחי להתחדש כל הזמן
כל זה מראה, שלמרות הזכויות הבלתי-מעורערות של הגישה הציוויליזציונית בחקר האבולוציה של ציוויליזציות מקומיות, מייסדי גישה זו הציעו במובנים רבים הסברים מוטים של אבולוציה זו. הסבר אבולוציוני מערכתי של ההיסטוריה לא יצא להם.
הישג משמעותי של הגישה הציוויליזציונית של ארנולד טוינבי, עם זאת, היה קביעת התפקיד של האליטה, אשר, במענה לבקשות האקטואליות של ההיסטוריה, מגלה אחריות או חוסר-אחריות, ובמקרה של חוסר-יכולתה לתת מענה הולם, מביאה את ציוויליזציה שלה לקריסה ומוות. עמדה זו, כמו גם הייצוג על התפקיד ההרסני של הפרולטריון החיצוני והפנימי, עומדים מול התורה המרקסיסטית האוטופית על השליחות ההיסטורית והתפקיד המשחרר של הפרולטריון. למעשה, האליטה בהבנת טוינבי מבצעת את הפונקציה של מבנה גיוס, התומך בסדר בחברה ונתון לטרנספורמציה במפנים ההיסטוריה.
תיאוריית האתנוגנזה של לב גומיליוב צמודה ממש לגישה הציוויליזציונית, אך מתרכזת לא בציוויליזציות מקומיות, הכוללות קבוצות קרובות של עמים, כי אם בהתארגנויות אתנו-ציוויליזציוניות, מה שמשלים מהותית את הגישה הציוויליזציונית. הרעיון המרכזי בתיאוריית האתנו-ציוויליזציות של גומיליוב הוא הקונספציה של הפאסיונריות. אם האליטה של ארנולד טוינבי שואפת לשמירת היציבות של המערכת החברתית, הרי שהפאסיונרים של לב גומיליוב, להיפך, מתנגדים בהתמסרות לשמירת היציבות של הסביבה החברתית והטבעית.
הם בזים להתנהגות היומיומית הפלשתינית, הקשורה באינסטינקט השימור העצמי של האדם. בכך באה לידי ביטוי המנטליות האנטי-צרכנית הרדיקלית של גומיליוב, שחי בתנאי האולטרה-גיוסיות הסובייטית. הפאסיונרים ניזונים מפליטות אנרגיה מקריות מהקוסמוס, מקרינות לא-מובנות כלשהן, שאינן ידועות למדע ומהוות רק
המצאה פנטסטית של ההיסטוריון. הזרמות האנרגיה האלה נשפכות על אותו חלק של הביוספירה, שעליו נמצא אתנוס נתון, וטוענות את הפאסיונרים, שמגייסים באנרגטיות שלהם את החלק העיקרי של האתנוס.
כתוצאה מכך כל האתנוס מגלה מתח פאסיונרי, כלומר אנרגיה פוטנציאלית, ואחר כך האנרגיה הזו עוברת טרנספורמציה לקינטית, מתחילות תזוזות, כיבושים, התפשטות תרבות. בכך לא מובן לחלוטין, מדוע אנרגיית הקוסמוס נשפכת בתחילה רק על הפאסיונרים, ולא על כל האתנוס, החי בשטח נתון. האתנוס שבא לתנועה מבצע כיבושים גדולים, כובש עמים אחרים, מקים אימפריות, עד שיתרוקן מאגר האנרגיה הפאסיונרית שנצברה. ואז מתחילה הירידה.
הפאסיונריות של גומיליוב – זו למעשה פעילות גיוס, רק שמיועדת במונח מפוקפק למדי, אם כי זכיר היטב. לא סוד שמקור המונח הזה קשור בכינוי פאסיונריה – של התעמולנית הקומוניסטית הנסערת דולורס איבארוּרי בזמן המהפכה בספרד בשנות ה-30. מכאן, שהוא קשור ב״הצד הרומנטי״ של האולטרה-גיוסיות הסובייטית, ששיחד אפילו את אותם נציגי האינטליגנציה הסובייטית, ששנאו את הסטליניזם.
למעשה, לפעילות הגיוס יש מקור לא קוסמי ולא אלוהי, כי אם ארצי לחלוטין. מקורה הוא הקיום בקהילות אנושיות של מבנים מיוחדים, להם אני קורא גיוסיים. מבנים אלה מתגבשים גם בחברות ברבריות על בסיס שפע של מבני חמולה, שכללו קרובים וחברי משפחותיהם מחמולות אחרות. בריתות השבטים, או הצ'יפדומים, נועדו להגנה מפני התקפות חיצוניות או לתקיפה על שבטים אחרים, וכן ליישוב קונפליקטים בין חמולות על ידי מימוש עמדות המשפט המנהגי. בתפקיד שופטי בוררות בסכסוך קרובים הופיעו זקני החמולות, ו
בסכסוך בין חמולות – מנהיגי השבטים.
פלוגות השבטים התאספו בצורה בלתי-סדירה ביותר, מבני הגיוס להקמתן נוצרו על ידי המנהיגים. זו לא משימה כל כך קלה, כמו שיכול להיראות. בני הקהילה החופשיים מתנתקים באי-רצון מהמשקים שלהם והולכים לסכן את החיים. פעילות הגיוס שלהם נופלת במהירות. היא עולה רק באיום ישיר על קיום השבט. קבוצות הקרובים עוקבות בערנות, שבהתנגשויות צבאיות החמולה שלהם לא תסבול יותר מדי ולא תיחלש יותר מחמולות אחרות. בכך טמונים החולשות של כל צבא ברברי. עם זאת, עם גידול היישובים והפיכתם לערים, מתעורר צורך בצבא סדיר קבוע. לצד המיליציות השבטיות מתעוררים קונטינגנטים צבאיים קבועים בהנהגת המנהיגים. מבני הגיוס מקבלים סדירות, לגיוס הלוחמים מופעל הכפייה – תכונה בלתי-נפרדת של השלטון המדיני. ערכם של קהילות החמולה נופל, ושל הקהילות השכנות – עולה.
בני הקהילה החופשיים מועלים במסים על אחזקת הצבא וצורכי הניהול. על בסיס זה נוצרת המדינה. כוחם של המנהיגים מושאל על ידי חמולה מסוימת, נעשה תורשתי, מקבל צורה של מונרכיה. הקונגלומרט של השבטים עובר טרנספורמציה לאתנוס. נוצרת זכות בעלות על השלטון. מתגבשת אריסטוקרטיה חמולתית. מבנה הגיוס של המדינה מקים צבא סדיר ומנגנון פקידותי. הוא תומך בפעילות הגיוס ברמה מקסימלית גבוהה. היעילות הכלכלית של הכיבושים נעשית גבוהה יותר מהיעילות של ייצור התוצר המקומי הגולמי. המצביאים והלוחמים המיומנים מוקפים בכבוד, הם תופסים משרות מדינה גבוהות. נוצרת רומנטיקה צבאית. על גיבורי המלחמות מחברים אגדות, שרים שירים, מלחינים אפוסים. הנושא הצבאי דומיננטי בכל התרבות של האתנוס המדינתי.
הכיבושים הגדולים, עם זאת, מתחילים לא מקבוצת פאסיונרים, כי אם,
ככלל, מרפורמת גיוס, הכוללת איחוד הצבא, חימושו על חשבון המדינה, חלוקה לזרועות צבא – פרשים, חיל רגלים, רוכבי מרכבות, יחידות אי-סדירות של המיליציה וכו', קביעת אספקה סדירה של מזון ועוד הרבה מאוד. הניצחונות מעלים את רמת ה״פאסיונריות״, והיתרונות החומריים והשלל הצבאי שמתקבלים בזכותם, כמו גם האפשרות לבזוז ולעשות אלימות בערים שנכבשו, גוברים מבחינת
ה״פאסיונרים״ על הסכנות הקשורות באפשרות לקבל פציעות או למות מנשק האויב. כך שאנרגיית הקוסמוס כאן אינה קשורה כלל. פעילות הגיוס היא פונקציה של מבני הגיוס התחרותיים ביותר בתנאים ההיסטוריים הנתונים.
ככל שמתפתחת המדינה מתגבשת תחושת המולדת, מתחזקת חלוקת העולם לשלו וזר. עם ההתקרבות לחברה החדשנית המלחמות לא רק שאינן פוסקות, כי אם נעשות אכזריות והרסניות יותר ויותר. ההכנה והניהול של המלחמות נשארים הפונקציה החשובה ביותר של מבנה הגיוס של המדינה. פעילות הגיוס כבר לא רק מנוצלת כמו בעידני האתנוגנזות, היא מיוצרת על ידי תעמולה, חינוך, אמצעי מידע. השיא של ה״פאסיונריות״ הוא האולטרה-גיוסיות הטוטליטרית, שהגיעה להיקף מיוחד בשתי מדינות, שספגו תבוסה גורלית במלחמת העולם הראשונה – גרמניה ורוסיה. פעילות גיוס בלתי-נתפסת, שסובבה בשתי המדינות והפכה אותן לשני מחנות צבאיים מאוחדים, הוזנה כל הזמן ברגשות רוונגיסטיים. אחרי מלחמת העולם השנייה הכלכלה הגיוסית גילתה יותר ויותר את אי-יעילותה ופיגרה במירוץ מול הכלכלות היזמיות של המדינות הדמוקרטיות. במקביל התנוונו מבני האולטרה-גיוס. זה הכריע את הקריסה הבלתי-נמנעת של מערכת האולטרה-גיוסיות.
כל זה מראה, שתיאוריית הפאסיונריות של גומיליוב חושפת
רק ראייה צרה של התהליכים הגיוסיים ובנוסף לכך לא מפרשת אותה נכון לגמרי. אלה שהוא מכנה פאסיונרים נצפו על ידו בחייו תחת שלטון המערכת האולטרה-גיוסית בבריה״מ בימי ההתלהבות המנופחת של מה שנקרא ״הבנייה הסוציאליסטית״. פעילות גיוס והתמסרות של אנשים אכן הכרחיות לא רק בתחום הצבאי, כי אם גם במדע, בתרבות, בכלכלה. רוסיה של היום חיה על גחלים כבויים ואפר של ״פאסיונריות״ שנשרפה
היא זקוקה היום להרמה חדה של פעילות הגיוס, אך כבר לא לעימות צבאי ולא לשאיפות אימפריאליות, כי אם לפיתוח הכלכלה החדשנית ולקידום החברה החדשנית. הקונספציה של הפאסיונריות של גומיליוב, עם כל הכבוד לאינטלקט שלו, מבוססת על הבנה צרה של פעילות הגיוס, הקשורה בראש ובראשונה בשאיפות התוקפניות-הכובשות של אתנוסים ומדינות, ובחלק התרבות הכפוף לשאיפות אלה. היא שמרנית במהותה, ולכן כל כך מהללים אותה הטרדיציונליסטים המודרניים. בנוסף, האוריינטציה האנטי-אירופאית, האירו-אסייתית, הפרו-אסייתית של ייצוג ההיסטוריה של רוסיה, שהביאה אותו אפילו להלל בתפקיד הזה של עדר הזהב והעול הטטרי-מונגולי, רחוקה מאוד מהמציאות ומכילה את אותו ייצוג מעוות של רוסיה, שמזין את ה״פאסיונריות״ של מתנגדי הדמוקרטיה.
הדטרמיניזם הגיאוגרפי בהסבר ההיסטוריה אופייני גם לתיאוריית הגיאופוליטיקה. הרעיון המקורי של הגיאופוליטיקה היה קשור לא רק בהחדרה להסבר הדטרמינציה של התהליכים ההיסטוריים של הגורם הגיאוגרפי כיסודי, כי אם גם בניסיון להחיל על ההיסטוריה את התיאוריה האבולוציונית של דרווין, מה שקיבל את השם סוציאל-דרוויניזם. מייסדי הגיאופוליטיקה ראו במדינות יצורים חיים, המקבלים משאבים משטח מסוים ונאבקים על הקיום עם מדינות אחרות. תוצאת המאבק הזה היא ברירת החזקים ביותר ו
בעלי כושר-הקיום. בהסתמך על שיקולים אלה, הגיאופוליטיקה הצדיקה מלחמות תוקפניות כביטויים של המאבק הטבעי על הקיום, המוביל לקדמה בדרך של הישרדות המותאמים ביותר.
הגיאופוליטיקה קמה בגרמניה בתקופת התחזקות רצופה של שאיפותיה הכובשות וצמיחת הרגשות השוביניסטיים בחברה הגרמנית. מייסדה היה האנתרופו-גיאוגרף הגרמני פ. רצל, ויוצרה של הווריאנטה השנואה ביותר שלה – הגיאופוליטיקאי הנאצי קרל האוסהופר. במאה ה-20 קונספציות גיאופוליטיות החלו להיווצר במדינות השונות ביותר של העולם. לא אעסוק בקונספציות הגיאופוליטיות, שנוצרו בגרמניה, אנגליה, ארה״ב ומדינות אחרות במחצית הראשונה של המאה ה-20. רבות מהן די פנטסטיות ורחוקות מהמציאות. הגרעין הרציונלי של הגיאופוליטיקה, עם זאת, הוא בכך שהאינטרסים המדיניים-החיצוניים של המדינות קשורים במיקומן הגיאוגרפי, והאפשרויות למימוש אינטרסים אלה תלויות בקיום משאבי טבע, במיוחדויות ובכמות האוכלוסייה, בהרכבה האתני, באופי האקלים, הקרקעות, תבליט השטח, גודל הטריטוריה. הבדלים גיאופוליטיים משמעותיים והבדלים באופי העמים יש למדינות ימיות ויבשתיות, מישוריות והרריות, מיוערות וערבה, צפוניות ודרומיות, מערביות ומזרחיות וכו'. כל זה ללא ספק משפיע גם על אופי האבולוציה של המדינות.
לבסוף, מנקודת המבט של הגיאופוליטיקה (והמוביליטיקה) חשיבות עליונה ביותר יש לסביבה הגיאוגרפית של המדינה: אילו מדינות ומושאים גיאוגרפיים, מרחבים או התארגנויות גיאו-כלכליות ממוקמים סביב גבולותיה. נזכיר, שאחד העקרונות האסטרטגיים החשובים ביותר של ההתנהגות הגיאופוליטית של האימפריה הבריטית הובע בתזה: לאנגליה אין אויבים או חברים קבועים, לאנגליה יש רק אינטרסים קבועים. הגיאואסטרטגיה של כל מדינה התגבשה בהתאם לאינטרסים הגיאופוליטיים שלה, אשר, כמובן, לא היו כל כך קבועים, כי אם השתנו והופנו מחדש ב
התאם לפרספקטיבות הגיאואסטרטגיות שהתווה. עם זאת, לאורך כל התקופה ההיסטורית העצומה של קיום החברה המסורתית והתקרבותה לחדשנית, בכל אחת מהמדינות החזקות מבחינה גיאופוליטית היה בשימוש רק עיקרון גיאואסטרטגי אחד – עיקרון הרחבת הגבולות בדרך של כיבוש שטחים סמוכים או מעבר-לים. בהתאם לכיוון במימוש העיקרון הזה נבחרו בעלי-ברית או יריבים. מאזן הכוחות באזורים גיאופוליטיים הוביל להיווצרות מערכות מסוימות של שיווי-משקל בין כוחות אלה. המערכת הידועה והאפקטיבית ביותר מסוג זה בהיסטוריה העולמית הייתה מערכת שיווי-המשקל האירופאי. היא כללה בכך, שבמקרה של התחזקות חדה והופעת תביעות להגמוניה באזור של אחת המדינות האירופאיות, היא איבדה בעלי-ברית ורכשה יריבים, אשר ביחד החזיקו במשאב גיוס חזק לאין-ערוך משל אותה מדינה.
מאז תקופת פיוטר הראשון רוסיה הייתה חברה מלאה במערכת שיווי-המשקל האירופאי. רוסיה שימשה משקל-נגד כבד מאוד לכל ניסיון של המדינות שהתחזקו יתר על המידה ביבשת אירופה להקים שלטון באירופה. משקל-נגד נוסף הייתה אנגליה. שוודיה של קרל ה-12, פרוסיה של פרידריך הגדול, אימפריית נפוליאון ערערו בכוחן, כשנסחבו למלחמות נגד רוסיה. וכשרוסיה, שנהפכה לז'נדרם של אירופה, החלה לתבוע הגמוניה בה, היא קיבלה את מלחמת קרים וספגה בה תבוסה מבישה מהאיחוד של המדינות המפותחות יותר מבחינה כלכלית וטכנית – אנגליה וצרפת. התפתחות רוסיה תמיד נקבעה על ידי התחרות עם מדינות אחרות של אירופה, מה שמעולם לא הבינו האירו-אסייאתים, המנסים, כמו מבקשי רעתה ממדינות אחרות, לייצג את רוסיה כמדינה אסייתית, שרק סמוכה לאירופה.
בשתי מלחמות עולם מכלות-דם רוסיה המדממת שוב מילאה תפקיד של משקל-נגד לשאיפה של המיליטריזם הגרמני ל
שלטון באירופה. שתי המדינות שילמו במלואן על שאיפותיהן הגיאופוליטיות האולטרה-גיוסיות, המיליטריסטיות. אך רוסיה שילמה לאין-ערוך יותר. גרמניה זכתה בדמוקרטיה מפותחת ביותר ונכנסה לליבתו של האיחוד האירופאי האדיר. ואילו רוסיה נהפכה לספקית אנרגיה וחיה בשוליים של אירופה, מתענגת על שאיפות גיאופוליטיות ישנות ושומרת על עריכה חדשה של האוטוקרטיה. רוסיה החדשה זקוקה שוב לרפורמות העמוקות ביותר, הנחרצות ביותר, אך לא למהפכה חדשה, וכדי לבצען, הכרחי לנצל את אותם מנופים אדירים, שכבר קיימים אצל השלטון הנוכחי, אך לשם כך דרוש רצון אדיר, פעילות גיוס נסערת ותמיכה ״פאסיונרית״ מתמסרת של החלק היצירתי ביותר של האליטה. זו ההזדמנות היחידה של רוסיה לצאת מהמבוי הסתום האבולוציוני הנוכחי, להעלות את משמעותה הגיאופוליטית ולהיות לאחד המנהיגים של האנושות המתפתחת חדשנית.
איש לא יוכל להכתים את ההישג הגיאופוליטי של הגיבורים, אשר בתנאים מפלצתיים של התמודדות של שני משטרים אכזריים, אחרי תבוסות חסרות-תקדים, שנבעו מהעדר-הכשרון של ההנהגה הסטליניסטית ומהפשעים שקדמו לה, הצליחו לעצור את החיה הנאצית, ובקירות בגופותיהם המתות את המרחב הגיאופוליטי ממוסקבה ועד ברלין, הביאו שלום ושלווה לעמי אירופה. אך לא לעצמם ולא לאלה, שנמצאו כתוצאה מהניצחון במאי 1945 תחת העקב הברזל של ההתפשטות הגיאופוליטית של המשטר הסטליניסטי התוקפני.
ה״שחרור״, שבא מכיוון המערכת האולטרה-גיוסית, הפך במהרה לשעבוד חדש של עמי מרכז ומזרח אירופה ולכבילתם למנגנון גיאופוליטי ענק, המופנה נגד המדינות הדמוקרטיות. הניסיונות להשתחרר מ״מחנה הריכוז הסוציאליסטי״ נשפכו למהפכות לאומיות-משחררות בהונגריה ב-1956, בצ'כוסלובקיה – ב-1968, בפולין – ב-1983, אך דוכאו באכזריות. הגיאופוליטי
התנגשות שתי מערכות עם משטרים חברתיים-מדיניים אלטרנטיביים, עם הסלמת החימוש והופעת נשק ההשמדה ההמונית, יכלה להפוך לאסון גרעיני עולמי. הציל את העולם מקריסה גיאופוליטית רק הירידה בפעילות הגיוס בבריה״מ, שכבשה גם את הביורוקרטיה השלטת, כמו גם התבוסה המוחצת במלחמה הקרה ובתחרות הכלכלית מול הקפיטליזם. גורמים אלה, באופן חוקי לגמרי, ולא במקרה, כמו שחושבים לאקדמיות של הגיאופוליטיקה התוקפנית, המתפקדות ברוסיה, הובילו ל״פרסטרויקה״ של גורבצ'וב ולקריסה המלאה של מחנה הריכוז הגיאופוליטי.
הניצחון הגיאופוליטי של המשטר האולטרה-גיוסי במלחמת העולם השנייה עדיין מנוצל על ידי מתנגדי הדמוקרטיה ברוסיה ובמרחב הפוסט-סובייטי, כדי לקריאות ניצחון וצווחות תעמולה לחנוק את שאיפת האנשים לחירות ולהקמת מוסדות דמוקרטיים. המשבחים הזעופים של הניצחון הזה מנסים לקחת אותו מגיבוריו ומקורבנותיו, כדי לשמר אותו למען התליינים – ל״מנהיג העמים״ עצמו, למשטרו הטרוריסטי ולמנגנון הענישה שלו. ככל שזה פרדוקסלי, מנגנון הענישה הזה אכן שיחק תפקיד מרכזי במימוש אופן הגיוס האולטרה-גיוסי של ניהול המלחמה: הוא החדיר פחד גדול עוד יותר באנשים, שניסו בתנאים בלתי-נתפסים לשמר את חייהם, משהייה תחת קליעים, פגזים ופצצות של האויב. בכך, בפקודת המנהיג, ערב המלחמה מנגנון הענישה השמיד את כל צמרת הצבא ואת הרוב העצום של כוח הקצינים המנוסה, והשליך את החלק הנותר לחוסר-יוזמה מוחלט והשתאות. ללמוד את אמנות המלחמה הקצינים והגנרלים החלו כבר אחרי הפלישה, תחת קליעים, פצצות ופגזים. רבים לא למדו. כמעט עד סוף המלחמה הגנרלים והמרשלים של הניצחון דחפו את הלוחמים תחת מקלעים, שם אלפים נקטלו בקליעים בהתקפות חסרות-טעם ובלתי-מוכנות, והכל כדי שהמפקדה תוכל לדווח על כיבוש הגבעה או
של היישוב ולקבל שבחים מהמפקדה העליונה, ולפעמים אף עיטור על החזה.
בין ההיסטוריונים והגיאופוליטיקאים ברוסיה המודרנית לא פוסקים הוויכוחים על הבעיה, שהעלה המהגר ויקטור סובורוב-רזון: האם התכוון סטלין להקדים את היטלר ובכך להשיג את היוזמה האסטרטגית בדרך של התקפת פתע על הרייך הגרמני? קרוב לוודאי שהתכוון. השאיפות הגיאופוליטיות של שני המשטרים האולטרה-גיוסיים היו שוות-ערך ואסימטריות. שניהם שאפו לשלטון עולמי: האחד להבטחת מרחב המחיה הגיאופוליטי של האומה הגרמנית, האחר – ל״אושרם״ הכפוי של כל העולם בדרך של התפשטות עולמית של הדיקטטורה הטרוריסטית.
כבסיס למימוש התוכניות הגיאופוליטיות העולמיות היה דרוש היבשת האירופאית. לשם כך כל האמצעים היו טובים. המלחמה, כמו תמיד, הייתה מימוש הפוליטיקה באמצעים אחרים. לאמצעים אלה השתייך גם הטרור חסר-הרסן נגד אנשי ארצו, כשסטלין הלך בעניין זה הרבה יותר רחוק מהיטלר. למימוש תוכניותיו הגיאופוליטיות המדינה העצומה, שהורכבה מחמש-עשרה מדינות העצמאיות כיום, שאוחדו ביד ברזל לברית המועצות הכפויה, ייצרה טנקים, מטוסים, תותחים, מקלעים.
מיליוני אנשים במשך עשרות שנים נשללו מהם מזון תקין, ביגוד איכותי, הם התיכו מתכת, יצקו קליעים, הרכיבו מקלעים, והכל למימוש התוכניות הגיאופוליטיות ההזויות של ההנהגה הקומוניסטית ושל הפונקציונרים שלה: לשאת דגלים אדומים בכל העולם ולשחרר את הפרולטריון מעול ההון. זו הייתה השאיפה הגיאופוליטית לשלטון עולמי, רק שבוטאה לא בצורה ישירה, כמו אצל היטלר, כי אם בצורה אלגורית, מהועפת. טיעון משכנע לחלוטין של תומכי הקונספציה של סובורוב הוא הריכוז שנעשה בהוראת
סטלין חסר-התקדים בהיסטוריה של הטכניקה הצבאית, הכוחות והאמצעים בקרבת גבול המדינה תוך זלזול מוחלט במקומות השיבוץ של אמצעים אלה בהקמת מבני ביצור.
אם סטלין התכוון לנהל מלחמת מגננה ולשאת דגלים אדומים לאירופה אחרי שחיקה ממושכת של האויב בקווי ההגנה, התמונה הגיאואסטרטגית של פעולות הצבא האדום הייתה שונה לגמרי. בסדר דחיפות רגיל לאולטרה-גיוסיות היו מקימים ביצורים רב-רצועתיים, חופרים תעלות, יוצרים בונקרים מבטון עם נקודות מקלע מכוונות, עמדות ארטילריה וכו'. במקרה זה היה צריך לחזק את האזורים המבוצרים בריחוק מסוים מהגבול, ולא לפרק את קו ההגנה, ששר התעמולה של היטלר גבלס קרא לו קו סטלין. נזכור, שההתקפה על פינלנד החלה בפרובוקציה (הפגזה ארטילרית), שהתסריט שלה דמה מאוד לתסריטים של הפרובוקציות של היטלר.
בכל זאת, התוכניות הגיאואסטרטגיות של ההנהגה הסטליניסטית בתוכנית שנחשפה ופורסמה לעיון הציבור
״גרוזה״ היו צנועות למדי ולא תואמות לגמרי את השיבוץ האמיתי של הקורפוסים הממוכנים הענקיים. לכבוש חלק מפולין, מפרוסיה המזרחית, להסתנן לרומניה. האם זה תואם את המטרות האמיתיות של מלחמה טוטאלית אוריינטדית-גיאופוליטית, תקינה לאולטרה-גיוסיות? כפי הנראה, זו הייתה רק תוכנית-חלום של איזה אנשי המטה הכללי, מעין סקיצה או שרטוט של התוכנית הגנרלית האמיתית, שאו מוסתרת מהציבור באוספים סודיים של הארכיונים, או הושמדה, אך בכל מקרה לא נפתחה לחקר היסטורי חופשי. אפשר להניח, שהמטרה הסופית של התוכנית הזו הייתה כיבוש ברלין.
כמובן, הכוונות הגיאואסטרטגיות שטרום-המלחמה של ההנהגה הסטליניסטית נידונו לכישלון. רזון תורם את חלקו ל
האדרת סטלין, כשהוא משער, כאילו מימוש הרעיון של התקפת מנע יכול היה להפוך את מהלך האירועים לכיוון ההפוך ולהוביל לניצחון הצבא האדום על הוורמאכט כבר ב-1941. הצבא האדום אכן היה בלתי-מוכן לחלוטין למלחמה, אך מסיבות שונות לגמרי מאלה, שעליהן משקרים בזיכרונותיהם המפקדים הסובייטים, שהוכו פעמים רבות.
העליונות העצומה של הצבא האדום בטנקים, מטוסים, מתקנים ארטילריים וכו' הייתה תוצאה של התיעוש המואץ, מימוש של השאיפה המאנית לעליונות גיאופוליטית בדרך של צבירת מדדים כמותיים. הטנקיסטים, הטייסים, התותחנים, המפקדים של הצבא האדום היו בלתי-כשירים לחלוטין למלחמה מודרנית, ועובי השריון וכמות הטנקים הולידו אצל ההנהגה אשליית עליונות, אוטופית לא פחות מאשר אשליית העליונות של המשטר הסובייטי. אך לאשליה הזו הספיק כדי לנסות ״בדם מועט, במכה אדירה״ למחוץ, להשמיד את ה״אויב״.
נניח, שיורשי סטלין יצליחו להסתיר לנצח מהציבור את ההנחיה האסטרטגית שטרום-המלחמה שלו, וההיסטוריונים לא יצליחו להוכיח ב-100% את כוונתו להקדים את בעל-בריתו לשעבר, היריב הגיאואסטרטגי והתאום שלו. מה, מזה תיעשה לא-ידועה הטבע הגיאופוליטי התוקפני של המשטר הזה, שאיפתו לשלטון עולמי ומהותו שונאת-האדם? כלום. היא באה לידי ביטוי מספיק גם בכיבושים הטריטוריאליים של מדינות עצמאיות אחרי חלוקת אירופה עם היטלר לפני המלחמה, וגם בתביעות הגיאופוליטיות אחרי סיומה. מאחורי גדר התיל של מחנה הסוציאליזם אחרי מלחמת העולם השנייה נמצאה חלק משמעותי מאוד של הטריטוריה של אירופה וגם של אסיה.
אם נבחן את תוצאות מלחמת העולם השנייה מנקודת המבט הגיאופוליטית, אפשר לומר בביטחון, שלמרות שהניצחון הושג במאמצים משותפים של בריה״מ ובעלי-בריתה, והסיוע החומרי-טכני
מצידם שיחק תפקיד עצום, אם לא מכריע, בהבטחת החיילים הסובייטים, המלחמה הזו מבחינת השגת היתרונות הגיאופוליטיים נצחה רק על ידי המשטר הסטליניסטי, וכל הדמוקרטיות של העולם ספגו בה אחרי הניצחון תבוסה איומה ואכזרית.
מערב אירופה שכבה בחורבות, ורק הסיוע של ארה״ב לפי תוכנית מרשל אפשר לה להתחיל בשיקום של כלכלת שוק מושלמת טכנית לפי המושגים של אותם זמנים. מעמדה הגיאופוליטי המוביל בעולם נחרב ואובד לגמרי, הוא עבר לשתי מעצמות-על – ארה״ב ובריה״מ. קבוצה קטנה של מדינות דמוקרטיות אירופאיות נשארה בשטח קטן מאוד בקצה המערבי של אירופה, כשהיא מוקפת ממזרח בשטחים עצומים של מחנה הריכוז הסוציאליסטי החדש-שנולד. וממערב כל חצי האי האיברי עד גיברלטר היה כבוש על ידי שני משטרים דיקטטוריים – של פרנקו וסלזר.
השריונות הטנקיים של סטלין יכלו תוך שבועות ספורים לתפור את שאריות אירופה ולהשליך את הדמוקרטיה למי הים התיכון והאוקיינוס האטלנטי. מהפיתוי הזה של השליט הסובייטי ריסנו רק הירידה החדה בפעילות הגיוס של האנשים אחרי המלחמה הטוטאלית, החורבן המלא בכלכלה והופעת נשק הגרעין כטיעון של שלום.
בכך שבתכניות הגיאופוליטיות של סטלין נכלל שחרור מלחמת העולם השלישית ברגע הנוח ביותר מבחינה גיאואסטרטגית, אני לא מטיל ספק ולו לרגע. כשהמושל הגיאופוליטי שלו קים איל סונג תקף את קוריאה הדרומית והחלה המלחמה הקוריאנית, מנהיג חצי העולם השמיע משפט סקרמנטלי על כך שלא צריך לפחד מהמלחמה עם
״האימפריאליזם״, שכן ברגע נתון גרמניה עדיין לא התאוששה מהתבוסה, ואנגליה וארה״ב אינן מוכנות מספיק למלחמה כזו. הציל את העולם רק כך, שהאימפריה הסטליניסטית עד מות אדונה לא הייתה מוכנה למלחמה גרעינית.
השאיפות הגיאופוליטיות חסרות-הרסן של ההנהגה הסטליניסטית
שולבו עם הזלזול בגיאופוליטיקה כבתורת ״פסאודו-מדעית, המצדיקה אגרסיה אימפריאליסטית״. בסופו של דבר במקום הסטליניסטית באה הדוקטרינה הגיאופוליטית של ברז'נייב, שמהותה הייתה שמירת ״ההישגים של הסוציאליזם״ בצירוף התפשטות גיאופוליטית למדינות המתפתחות.
אחרי הקמת נאט״ו והסכם ורשה המתח הגיאופוליטי בעולם נשמר כל הזמן, לפעמים נחלש מעט, לפעמים עולה שוב בכוח עצום. הסכנה הגדולה ביותר של האסון הגרעיני, כידוע, הייתה כרוכה בקונפליקט הקריבי, שהתלקח סביב אספקת הטילים הסובייטים לקובה. העימות הגיאופוליטי נמשך בכל היבשות, הימים והאזורים של הפלנטה. המקורות הגיאופוליטיים של האסון הגרעיני, שריחף מעל האנושות, הוסרו רק אחרי ההתפרקות ההיסטורית-בלתי-נמנעת של אותה התארגנות מלאכותית ואלימה, שייצגה
״הברית הנצחית״ והתלות הואסלית בה של המדינות שהוכנעו על ידה באירופה ובאסיה. זה באופן חוקי לגמרי הוביל לשינוי באופי ובתוכן של הגיאופוליטיקה כמכלול של קונסטרוקציות תיאורטיות התובעות מדעיות.
הגיאופוליטיקה המודרנית – זה לא מה שחושבים על גיאופוליטיקה הלוחמים המקומיים נגד ״האימפריאליזם״ בפרישה או במדים, עם תוארי מדע או בלעדיהם. הרי ראשם החכם, בחוסר-התאמה מוחלט לחומריזם ההיסטורי שאהבו קודם, מייצר את הקביעות על כך שברית המועצות נפלה קורבן לבגידה ולחבלות אידיאולוגיות, שהרעיונות של גלסנוסט ו
״פרסטרויקה״ הושלכו על ידי שירותי המודיעין של מדינות המערב, שהרעיונות של דמוקרטיה וזכויות אדם מנוצלים כדי להחליש גיאופוליטית את רוסיה, לפרק אותה ולהכניע אותה סופית, לכבוש את עושר מינרליה, ולהעמיד אותה במעמד של חצי-קולוניה. וכדי שזה לא יקרה, הכרחי לדעתם החזרה לאוריינטציה הגיאופוליטית שנהרסה על ידי ה״דמוקרטים״ ולעימות
״הדמוקרטים״   לאוריינטציה   הגיאופוליטית   ולעימות   הגיאופוליטי
הגיאופוליטי.
אך אלה הישנות של האוריינטציה הגיאופוליטית הקודמת, שכבר חלפה. הגיאופוליטיקה רק היום נפטרת מהאוריינטציות הקונפרונטציוניות, התוקפניות, הצבאיות-גיוסיות, רוכשת אינטראקציה הדוקה עם הגיאו-כלכלה, נעשית תיאוריה, המשרתת לא את שאיפות הכיבוש של המדינות, כי אם את ההתפשטות האזורית ואפילו הגלובלית של סחורות ושירותים, את נדידת הייצורים, את הגישה למקורות חומרי גלם תמורת כסף, ולא בדרך של שוד המחצבים של המדינות שנכבשו.
הראייה הגיאופוליטית הכרחית ביצירת מערכת של הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה. אך בשימושה יש להיפרד מהאוריינטציות הגיאופוליטיות הקסנופוביות ולהסתכל בעיניים פקוחות בפני ההיסטוריה. הכרחי לשמור על האובייקטיביות המדעית, תוך ויתור על ההרגל הקודם של גיאופוליטיקאים לייצג את ארצם כגיבור או קורבן, ואת כל המדינות האחרות – כנבלים או אפסים. הגיאופוליטיקה הקודמת חטאה בסרויליות, בשרות-מלכותי לשלטון על פי העיקרון: ״מה תבקשו?״. באותה חטא חטאו תחומים רבים אחרים של המדע והתרבות. הכרחי לקטוע את המסורת הישנה הזו.
אני שואף לאחד את הראייה הגיאופוליטית של מה שהתרחש בהיסטוריה עם הגישה האבולוציונית-גיוסית, המבוססת על עקרונות האובייקטיביות, הדטרמיניזם האבולוציוני, הבחינה הקונקרטית-היסטורית, הקדמה המותנית-אבולוציונית, היעילות הכלכלית, המצב והתחרות של מבני הגיוס. הווקטור החשוב ביותר בגיאופוליטיקה המודרנית של רוסיה, על רקע רב-וקטוריות כללית של המדינה כאחת המעצמות המובילות בעולם, אני רואה את הווקטור האירופאי-אמריקאי. שם טכנולוגיות גבוהות, כלכלות חדשניות מפותחות, מוסדות דמוקרטיים, צורות ציוויליזציוניות קרובות לא רק במיקום הגיאוגרפי, כי אם גם במסורות, בתרבות, בערכים החומריים.
אפילו מנקודת המבט הגזעית הרוסים – הם אירופאים טבעיים. אם רוסיה רוצה לפתח באינטנסיביות חברה חדשנית ולהיות מדינה חזקה באמת, ולא להישאר בשוליים של אירופה כספקית משאבי גלם, היא צריכה להשאיר בעבר את המסורות העבדיות ולשקם בעצמה את האירופאיות. ההתקרבות של שני הגושים האינטגרציוניים האירופאיים – האיחוד האירופאי ומה שנשאר מחבר העמים – מועילה ושימושית בראש ובראשונה לרוסיה. הנשיא הצרפתי, בעבר הלוחם הבלתי-נלאה בפשיזם שארל דה גול, חלם על איחוד אירופה מגיברלטר עד אורל. פרויקט גיאופוליטי כזה בתנאי העימות הגלובלי נשאר רק חלום. היום די אקטואלית נעשית האידאה של אירופה מגיברלטר עד ולדיווסטוק. הו לא, אינני חולם ריק, לא פנטזיונר ולא אוטופיסט. אני מבין מצוין, כמה רחוקה רוסיה מאירופה לא במיקום הגיאוגרפי, כי אם בארגון המדיני ובמנטליות. אך זה אומר רק, שהגיעה העת לחזור.
כך שעכשיו הגיע הזמן לבחון את תיאוריית המנטליות – האחרונה מבין הקונסטרוקציות התיאורטיות, שיכולות להיות בשימוש בהסבר האבולוציוני של ההיסטוריה לצד המרקסיזם, הגישה הציוויליזציונית, תיאוריית הפאסיונריות והגיאופוליטיקה. המילה
״מנטליות״ נובעת מהלטינית ״מנטליס״ – שכלי. המושג של המנטליות מכסה את כל המכלול של תופעות התודעה ההמונית של אנשים של חברה מסוימת. אפשר להגדיר את המנטליות כמכלול של פנומנים חברתיים-פסיכולוגיים, המכתיבים את רוח-הזמן השלטת, את היחס למתרחש, את קבלת ההחלטות ואת הפעולות המעשיות של המון האנשים, השייכים לקהילה מסוימת.
למרות שהמושג של מנטליות שימש לראשונה על ידי ר. אמרסון עוד ב-1856 ומאז שימש שוב ושוב גם על ידי היסטוריונים וגם על ידי פילוסופים, את המשמעות האמיתית של המנטליות בהתפרשות
התהליכים ההיסטוריים הראו החוקרים הצרפתים מארק בלוק ולוסיאן פבר, שייסדו את האסכולה ההיסטורית של האנאל ופרסמו כתב-עת באותו שם. חוקרים אלה העמידו את הקטגוריה של המנטליות מול הקטגוריה של התודעה החברתית של החומריזם ההיסטורי המרקסיסטי, אשר, למרות אופייה הפעיל, נקבעת בכלל ובפרט על ידי ההוויה החברתית. הם ראו במנטליות מוסד חברתי-פסיכולוגי, המתפתח לפי חוקיו שלו ובמובנים רבים קובע את ההוויה החברתית ואת התהליך ההיסטורי. הם התעקשו על האופי האובייקטיבי והיציב של המנטליות כמוסד, על קיומן בה של מגמות מגוונות, שחלקן נכנעות לשינויים ולתנודות מהירים, ואחרות מחזיקות מעמד בעקשנות ומשתכפלות, למרות כל השינויים בחיים החברתיים.
תיאוריית המנטליות מפותחת באופן פעיל על ידי ההיסטוריון והתרבותן הצרפתי ז'אק לה גוף, שהוא כיום המנהיג הבלתי-מעורער של הכיוון הזה. הוא רואה במנטליות חוליה מקשרת בין האבולוציה של הציוויליזציה החומרית לבין התנהגות האנשים בתהליכים ההיסטוריים. בניתוח ההיסטוריה של אירופה, לה גוף מרכז את תשומת הלב על כך, כיצד רעיונות שונים, שהובעו בזמנים שונים על ידי הוגים ונציגי תרבות אירופאים, נשברו במנטליות שכבר התגבשה במהלך האבולוציה ההיסטורית, התקבעו במסורות, ובהשגת משמעות פאן-אירופאית, כיוונו את המשך מהלך האירועים ההיסטוריים. כך הפילוסופיה מסוגלת להשפיע מהותית על התהליכים ההיסטוריים דרך יצירת קונסטרוקציות מנטליות והשפעתן על המנטליות.
מנקודת המבט של הגישה האבולוציונית-גיוסית המנטליות היא גורם חשוב של האבולוציה ההיסטורית. היא מסוגלת גם להאיץ וגם לעכב רפורמות גיוסיות וכלכליות, להתנגד לפעולות השלטונות בדרך של אי-מימוש המוני
של חוקים, לצבור חוסר-שביעות-רצון, הפורץ באקטים של מחאה.
המנטליות מייצגת מערכת מורכבת, שנכנעת רק בחלקה לסקרים סוציולוגיים. התגובות של המנטליות יכולות להיות בלתי-צפויות ביותר. בהיותה תופעה המונית, המנטליות נכנעת במידה מסוימת לניהול באמצעות טכנולוגיות סוגסטיביות, כלומר כאלה הפועלות באמצעות הסגה, ולא שכנוע רציונלי. לראשונה את הפסיכולוגיה ההמונית עוד בסוף המאה ה-19 חקר הפסיכולוג הצרפתי לה בון בספר ״פסיכולוגיה של ההמונים״.
בטכנולוגיות סוגסטיביות מחזיקים היטב הפופוליסטים, המכשירים בזריזות את מעשיהם לציפיות ולמצבי הרוח, השולטים במנטליות ההמונית. הם מסוגלים לנהל את המנטליות ובעזרת מכונת התעמולה לגייס תמיכה ואמון של קהל המוני, שיכול באופן פנומנלי ארוך לא לייחס חשיבות למציאות ההיסטורית המורכבת ולראות רק את מה שמראים בטלוויזיה. בדינמיקה של המנטליות עצומה המשמעות של הגורם הגיוסי. בפעילות גיוס נמוכה המנטליות יכולה לקבל אופי קיפאוני. רמה גבוהה של פעילות גיוס לעומת זאת יכולה לתרום לדינמיקה גבוהה של המנטליות ולהיות מנוצלת גם להתפרצויות אלימות אולטרה-גיוסיות, וגם לשינויים חברתיים חיוביים.
אז, הגישה האבולוציונית-גיוסית שואפת להשתמש ולסנתז את הפיתוחים הרציונליים של גישות אחרות, שהתגבשו בפילוסופיה של ההיסטוריה – החומריזם ההיסטורי, הגישה הציוויליזציונית, תיאוריית הפאסיונריות, הגישה הגיאופוליטית ותיאוריית המנטליות, וגם לזהות ולהתגבר על חסרונותיהן. דרך ההיסטוריה מורכבת, וחיי האדם קצרי-מועד. אני כבר לא כל כך צעיר, כמו שהייתי רוצה. הרצון הגדול ביותר שלי הוא לראות את ההתפשטות של הרעיונות המובאים בספר הזה ובספרים אחרים, כדי להשתכנע שהם מביאים תועלת למדענים בחיפושם הבלתי-נלאה אחרי האמת וכמה ש
רחב יותר למעגל האנשים, השואפים לשפר את עצמם ואת חברתם.
מקומות רבים בספר הזה בניתי במודע כך, כדי לעורר, ואפילו לפרובוקר, דיון פעיל. שיביקרו, ואפילו ינזפו או יעוותו את מה שכתבתי. רק שלא ישתקו. אני איש-דיון, ובדווקא בתקשורת חיה בדיונים אני מוצא גם עונג יצירתי, וגם זרימת רעיונות, אינטנסיבית עוד יותר מאשר בדיאלוג עם טקסטים של מחברי ספרים שנקראו.
==== הגישה האבולוציונית-הגיוסית וההסבר האבולוציוני של הטבע ====
משהו דומה לתהליך הטבעי-היסטורי, למרות שברמה שונה לגמרי, מתרחש גם בטבע. המשותף לדטרמינציה של התהליכים האבולוציוניים בחברה ובטבע, מנקודת המבט של הגישה האבולוציונית-גיוסית, הוא התפקוד של מבני גיוס המתנגשים וכאילו מתחרים ביניהם, המכניסים סדר מסוים לפריפריה הגיוסית ונמצאים בעימות קבוע עם מבנים אחרים. את הקוסמוס אכן, בהתאם לקונספציה של מ. קונאשב, אפשר בהסתייגות מסוימת לייצג כייצור מיוחד של מערכות חומריות המתנגשות ביניהן.
מנקודת המבט שלי זה אומר, שמבני גיוס הנוצרים באופן ספונטני של התארגנויות חומריות שונות מייצרים עבודה אבולוציונית ספונטנית וחסרת-מטרה מסוימת, והעבודה הזו מסוגלת לייצר רווח אבולוציוני, המוביל לשיפור, לארגון מחדש של מבנים אלה ומבטיח את האפשרות של קדמה. את ליבות הגלקסיות, הכוכבים, הפלנטות, האטומים אפשר לייצג כמבני גיוס, המייצרים סדר במערכותיהם באמצעות התפשטות של אינטראקציות גרוויטציוניות, אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. לכן אני קורא להן ליבות גיוס, מתוך כוונה למשמעות המונח ״גיוס״
ככיוון וארגון של התנועה. בטבע הדומם מבני הגיוס אינם ניחנים בשאיפה לשמר ולשחזר את המצב של עצמם, עבודתם האבולוציונית ספונטנית, שגרתית, בלתי-יצרנית, הרווח האבולוציוני שלהם נמוך מאוד ומקרי. אך גם רווח נמוך כזה יכול להפוך לתנאי מוקדם להופעת חומר חי בהתהוות תנאים מסוימים.
עם הופעת החיים והתפתחותם על פני כדור הארץ נוצר סוג חדש לגמרי של מבני גיוס, שאינם אדישים למצב של עצמם, שואפים כל הזמן לאופטימיזציה של פעילות החיים של אורגניזמיהם, מייצרים סדר, המקדם את ההישרדות והשחזור של מבנים אלה בתחרות קבועה על משאבי חיים ובמאבק על הקיום עם מבנים אחרים. העבודה האבולוציונית של מבנים אלה ושל האורגניזמים שגויסו על ידם מקבלת אופי של עבודה ביולוגית. ההבנה של משמעות מבני הגיוס והעבודה הביולוגית באבולוציה של עולם החיים הובילה אותי להכרה בצורך להחדיר טרנספורמציות מתאימות לביולוגיה האבולוציונית.
בביולוגיה האבולוציונית משנות ה-80 של המאה ה-20 שורר משבר כבד. התיאוריה הסינתטית של האבולוציה, ששלטה משנות ה-30, שנוצרה במאמציהם של עשרות מדענים מצוינים ממדינות שונות, הותקפה בביקורת קשה והוגנת למדי, שציינה על התיישנותה ועל התאמה לא מלאה לעובדות, שנחשפו על ידי המדע. הופיע שורה שלמה של תיאוריות אלטרנטיביות, התחזקו ההתקפות על הדרוויניזם, במיוחד על תיאוריית הברירה ככוח המניע של האבולוציה. בלא להיות ביולוג מקצועי, עיבדתי ולמדתי ביסודיות את כל הספרות על הביולוגיה האבולוציונית, שהייתה זמינה בספריות הגדולות שהיו נגישות לי. כתוצאה הגעתי למסקנה, שהסיבה העיקרית למשבר בביולוגיה האבולוציונית היא הגנוצנטריזם – צורה של חשיבה תיאורטית, המעמידה במרכז הטרנספורמציות האבולוציוניות שינויים בגנים, ולא בעבודה הביולוגית של האורגניזמים
ובברירה של העובדים היעילים ביותר. הסיבה להתפשטות הכללית של הגנוצנטריזם בביולוגיה האבולוציונית היו ההצלחות של הגנטיקה של המאה ה-20. גילוי הסליל הכפול של ה-DNA והקוד הגנטי, שמשמש את כל היצורים החיים ללא יוצא מן הכלל לייצור חלבונים וריבוי תאים, יצר רושם של מעין השלמה בידיעת יסודות התורשה.
ההצלחות של הביוטכנולוגיה וההנדסה הגנטית כאילו אישרו את הרושם הזה והפיצו אותו בקהל ההמוני. עם זאת, התורשה נמצאה מורכבת הרבה יותר, מכפי שסברו הגנטיקאים. ההתפתחות עצמה של הגנטיקה והביוכימיה, פענוח הגנומים של האדם ומספר סוגים אחרים של אורגניזמים הראו, כמה מעט אנחנו עדיין יודעים על טבע התורשה. בכל זאת, הסמכות של הגנטיקה, במידה מסוימת בצדק, התבססה במדע הביולוגי בגובה כזה, שמחברי הקונספציות בביולוגיה האבולוציונית החלו להישען על מסרים על מניפולציות עם חומר גנטי במבחנות ופיפטות עם חומר גנטי, ושכחו את האורגניזמים החיים.
השאיפה להסביר את האבולוציה, מתוך התפתחות האורגניזמים החיים, הטבועה במייסד הגדול של התיאוריה האבולוציונית צ'ארלס דרווין, קיבלה את השם אורגניזמוצנטריזם והחלה להיחשב כהשערה מיושנת ונדחית. עם זאת, בהסתמך על עובדות של האמבריולוגיה, ביולוגיית ההתפתחות, הפלאונטולוגיה והמורפולוגיה האבולוציונית, אני קובע, שדווקא השינויים של האורגניזמים תחת פעולת העבודה הביולוגית המשתנה בתנאים חדשים, הנתמכים על ידי הברירה, עומדים בבסיס השינויים הגנטיים, ולא להפך. דווקא הם הם מקור הטרנספורמציה של המינים.
כך, נתוני האמבריולוגיה המודרנית וביולוגיית ההתפתחות מראים, שהתפתחות העוברים אינה נקבעת על ידי החומר הגנטי, הכלול בגרעין של התא המופרה הראשוני (הזיגוטה), כי אם תלויה באינטראקציות קונקרטיות של תאים בתהליך ההתפתחות, כלומר, למעשה, בגיוסם לספציאליזציה ב
עבודה ביולוגית קונקרטית של האורגניזם. מה שנקרא המארגן, שגילה האמבריולוג שפמן, כלומר מבנה תאי, הקובע את כיוון התפתחותם של מבנים אחרים, אינו אלא מבנה גיוס טיפוסי, המניע את התארגנויות התאים לעבודה ביולוגית מסודרת.
נתוני הפלאונטולוגיה והמורפולוגיה האבולוציונית מראים באופן משכנע, שסנפירים שריריים של דגי האונודה יכלו לעבור טרנספורמציה לכפות של חולייתני היבשה רק כתוצאה של שינוי בעבודה הביולוגית, הקשור בתנועה ביבשה. הברירה הותירה לחיים ולרבייה את האורגניזמים העובדים והנעים ביעילות ביותר, ולא פשוט את אלה שניחנו בקומפלקסי גנים שנבחרו במקרה, שהורכבו בהצלחה על ידי צבירת מוטציות קטנות. את אותו הדבר אפשר לומר על כל הטרנספורמציות המיניות של האיברים והאורגניזמים השלמים ללא יוצא מן הכלל.
פרסות הסוסים נוצרו מהכפות והאצבעות הרכות של אבות היער של הסוסים בדרך של נקישה מתמדת באדמת הערבה. התחיל התהליך הזה ביצירת יבלות. הקיבות של אוכלי העשב נוצרו באמצעות התאמה על ידי עבודה ביולוגית לעיכול של מזון עשבוני קשה. הכפות של הטורפים הן תוצאה של הליכה גנבנית ואופן תנועה של דחיפה. לכן אצלם לעולם לא נוצרות פרסות.
כנפי העופות הן תוצאה של טרנספורמציה של הכפות הקדמיות של אבותיהם, שנעו בקפיצות בדרך של תנועות דחיפה של הכפות האחוריות עם ניפופים חדים עזריים של הכפות הקדמיות. רגליו של האדם הן תוצאה של הליכה זקופה, מה שהופך לברור בהשוואה לכפות של אבותיו המאובנים. ידיו של האדם – תוצאה של הפסקת העבודה של טיפוס על עצים ועבודה קבועה עם חפצים. האדם עצמו הוא תוצאה של עבודה ביולוגית, שעברה בתהליך האבולוציה לעבודה שיטתית.
כמובן, האיברים אינם עוברים טרנספורמציה על ידי העבודה הביולוגית מעצמם,
הטרנספורמציה שלהם – רק חלק מורכב של הטרנספורמציה של האורגניזמים העובדים בדרך חדשה. המורפולוגיה האבולוציונית, מדע הטרנספורמציות של צורות הצמחים ובעלי החיים, שמייסדיה היו המדענים הרוסים המצוינים א.נ. סברצוב (לא לבלבל עם נכדו א.ס. סברצוב, גם הוא ביולוג-אבולוציוניסט) ותלמידו א.י. שמלגאוזן, ריכזה את תשומת הלב במחקריה רבת-השנים דווקא על זיהוי הדינמיקה והיחס של הצורות באבולוציה של האורגניזמים. איוון שמלגאוזן הראה, שהשינוי של הצורות באבולוציה מתרחש על בסיס תהליכים רגולטוריים באורגניזמים השלמים. הוא התקרב ממש להבנת התפקיד המוביל ברגולציה של הבטחת-החיים ושינוי-החיים של העבודה הביולוגית, ואף השתמש שוב ושוב בספריו במילה ״עבודה״.
וכן, איך יכול היה להיות אחרת? התפקיד המוביל באבולוציה של האינטראקציה של העבודה הביולוגית והברירה קופץ לעיניים ישירות בניתוח השינויים המורפולוגיים. שמלגאוזן חקר קורלציות, כלומר תלות-הדדית של חלקים ומערכות-משנה במערכות של אורגניזמים שלמים. הקורלציות התגלו ונחקרו בתחילה על ידי הביולוג-קריאוציוניסט הצרפתי הגדול ז'ורז' קיווייה. קיווייה ראה בקורלציות מימוש של תוכנית הבורא, המחדיר לכל חי פרופורציונליות והרמוניה למימוש מועיל של תהליכי החיים.
שמלגאוזן בדרך של ניתוח חומר עובדתי עצום הדגים בצורה מוחשית, שהטרנספורמציה של המינים מתרחשת בדרך של התפרקות של מערכת הקורלציות הקודמת והיווצרות מתואמת של קורלציות חדשות. ומה מבטיח את התיאום של הטרנספורמציות האלה? כמובן, לא תוכנית חדשה של הבורא, כי אם תהליך רגולטורי של אינטראקציה מערכתית של חלקים ומערכות-משנה באורגניזמים שלמים. כלומר, במילים אחרות, ארגון חדש של העבודה המשותפת של האיברים ומערכות-המשנה של האורגניזמים להתאמה לתנאים שהשתנו מהותית, הנתמך ומלוטש על ידי הברירה.
איוון שמלגאוזן היה אחד מאותם עשרות מדענים ממדינות שונות, שתרמו ליצירת התיאוריה הסינתטית של האבולוציה. הוא הכניס לתיאוריה הסינתטית את המושג של הברירה המייצבת, המסננת (מחסלת) את כל הפרטים, אשר בתכונותיהם המורפולוגיות סוטים מהנורמה הכלל-מינית שהתבססה תחת פעולת הברירה המניעה. לוחם בלתי-נלאה בליסנקואיזם, שמלגאוזן במשך שנים רבות הגן על הישגי הגנטיקה בתנאי המשטר הטרוריסטי של סטלין וההפשרה הקשוחה של חרושצ'וב.
בהיותו איש של זמנו, הוא ככל שיכל ניסה לשלב את ההבנה של התפקיד המוביל באבולוציה של הטרנספורמציות המורפולוגיות, המתבטאות בשינויים מודיפיקציוניים בלתי-תורשתיים של המינים ומרוכזים על ידי הברירה, עם ייצוגי התיאוריה הסינתטית של האבולוציה על התפקיד המוביל של הברירה של שינויים מוטציוניים קטנים שנצברו במאגרי הגנים של אוכלוסיות. את שאלת התורשה של הטרנספורמציות המורפולוגיות שנצברו פתר שמלגאוזן ברוח הגנוצנטריזם, אך בכך שלל קטגורית, שטרנספורמציות כאלה אינן בעלות משמעות לאבולוציה. הוא סבר, שהשינויים המודיפיקציוניים, הנוצרים במבנה ובתכונות של האורגניזמים תחת השפעת הסביבה החיצונית במסגרת נורמות התגובה שקובעו גנטית על ידי הברירה המייצבת, רק מצביעים על הכיוון לברירה המובילה, ובזה מסתיים תפקידם המוביל.
בהמשך הברירה המובילה, המניעה, בוחרת לחיים ולרבייה אורגניזמים עם קומפלקסי הגנים (הגנוטיפים) המבטיחים ביותר, וזה מאפשר לרשת את הסימנים המורפולוגיים המבטיחים ביותר להישרדות בתנאים חדשים. זה מוצא מאוד שנון מהמצב, המאפשר לפצות על אי-ההתאמה הברורה של ההסברים הגנוצנטריים של האבולוציה לעובדות המורפולוגיה האבולוציונית. היתרון של הניסיון הזה לשלב בין הבלתי-נתפס נמצא גם בכך, שהוא מאפשר להכניס את התגליות של המאה ה-20 לתיאוריית דרווין ולהדגיש את הכישלון
של התיאוריה של האבולוציוניסט הרצוף הראשון בתולדות הביולוגיה וכל המדע העולמי – למארק.
שמלגאוזן צדק לגמרי בכך, שהאבולוציה מתרחשת לפי דרווין, ולא לפי למארק. למארק בנה את תיאוריית האבולוציה שלו בראש ובראשונה על הייצוג של השאיפה של כל חי לשלמות, שהונחה על ידי הבורא. למארק לא היה לו מושג כלל על התפקיד באבולוציה של הברירה הטבעית. העמדה העיקרית של תיאוריית למארק ושל תלמידיו הניאו-למרקיסטים הייתה התזה על תורשה של סימנים נרכשים. את התזה הזו במהדורות המאוחרות של ״מוצא המינים״ קיבל גם דרווין. אז איש לא פקפק בצדקתה של התזה הזו. עם זאת, בתחילת המאה ה-20 הדרוויניסט הנלהב אוגוסט וייסמן הוכיח את חוסר-האפשרות של תורשה כזו. הוא הראה את הכורח של בידוד איתן של מבני התורשה מהתהליכים, המתרחשים בשאר החלק הסומטי של האורגניזם.
במקרה אחר כל פציעה שננשאה בחיים, תוצאות מחלות, חסרונות נרכשים היו מטביעים חותם על כל שרשרת הדורות הבאים. עוברים בתורשה רק מחלות תורשתיות, שנגרמו על ידי הפרעה במבני התורשה, שקיבלו מאוחר יותר את השם מוטציות. בנו של אתלט לעולם לא נעשה אתלט מלידה, לשם כך יש צורך לבצע מחדש אימונים מתישים. הקונספציה של וייסמן על אי-התורשה של סימנים שנרכשו בחיים הפכה לתנאי מוקדם חשוב של התפתחות הגנטיקה והתיאוריה הסינתטית של האבולוציה. העמדה שבוססה בקונספציה הזו על קיומו של בידוד חזק בין כל גוף האורגניזם לבין מבני התורשה המבשילים בגוף זה, המופרדים ממנו על ידי קליפות תאים, קיבלה את השם מחסום וייסמן.
מחסום וייסמן ללא ספק אטום, והסימנים שנרכשו על ידי האורגניזמים ללא ספק אינם עוברים בתורשה בהעברה ישירה. כל הניסיונות של הניאו-למרקיסטים להוכיח בניסויים שהועלו באופן מגוון
העברה כלשהי של השפעות לצאצאים של מיוחדויות שנרכשו על ידי הפרטים ההורים לא הוכתרו בהצלחה. עם זאת, אנחנו יודעים, שבעולם לא קיימים מחסומים אטומים לחלוטין. בפיזיקה הודגם קיומו של מה שנקרא אפקט המנהור, בהתאם לו אלקטרונים מחלחלים בתנאים מסוימים דרך מחסומים בלתי-ניתנים-לחצייה. ברברים חדרו גם דרך החומה הסינית הגדולה, וגם דרך סוללות אדריאנוס וטראיאנוס באימפריה הרומית.
כמובן, למארק טעה. הקונספציה שלי על התפקיד המוביל באבולוציה של האינטראקציה של העבודה הביולוגית והברירה אינה למרקיסטית, למרות שההאשמות בלמרקיזם של מבקריה הבאים, כפי הנראה, בלתי-נמנעות. למארק הבין בצורה צרה ופרימיטיבית לחלוטין את תפקיד העבודה הביולוגית, וצמצם אותה למאמצים מכניים בודדים. דוגמה קלאסית – התארכות הצוואר אצל ג'ירפות, הנמתחות אחרי עלים שגדלים גבוה, שהביאה, לדעתו, לקיבוע תורשתי של צווארים ארוכים לא-פרופורציונלית. רק ברירה של גנוטיפים של הפרטים ארוכי-הצוואר ביותר, שדור אחר דור עבדו על קטיפת העלים שגדלים גבוה, יכלה ליצור קורלציה כה יוצאת-דופן של איברים. בנוסף אי-ההבנה של התפקיד האבולוציוני של העבודה הביולוגית הובילה לכך, שהחוקרים, כולל למארק, אינם מבחינים כלל ביתרון אדפטיבי אחר, לא פחות חשוב, של צוואר הג'ירפות, הפותח פרספקטיבות לעבודה ביולוגית של הישרדות. הרי צוואר הג'ירפות לא רק ארוך, כי אם גם גמיש, בזכותו נפתחת תצפית מעגלית לגילוי טורפים שמתגנבים, הוא משמש להשגת כל חלק בגוף, כדי לשחרר אותו מלכלוך, מטפילי מציצת דם וכו'.
למארק הראשון דיבר על התפקיד המכריע של אורח החיים במבנה האורגניזמים החיים, מה שהקדים זמן רב את פיתוח המורפולוגיה האבולוציונית. אך ברוח החומריזם המכני של המדע של זמנו הוא כלל לא שם לב, שהעבודה הביולוגית תמיד
רב-פונקציונלית, כמו כל איבר שנוצר על ידה, ושהנטייה המוקדמת של איבר זה או אחר לשינויים אבולוציוניים (פראדפטציה) מביאה בתהליך השינויים האלה לגיוס וטרנספורמציה של אורגניזמים שלמים, ולא של איברים בודדים.
ההבדל של הקונספציה שלי מכל הווריאנטים של הלמרקיזם נמצא בראש ובראשונה בכך, שאני מכיר בהתאם ליסודות הגנטיקה המודרנית בתפקיד עצום באבולוציה של שינויים גנטיים ובאטימות המוחלטת בתנאים הרגילים של המין של העבודה הביולוגית בסביבתו של מחסום וייסמן. אך שווה לשנות מהותית את התנאים האלה או להתרחש הגירת המין לסביבה שונה איכותית, ומתרחשת ביחס לסביבה החדשה שינוי קרדינלי של העבודה הביולוגית.
העבודה הביולוגית בתנאים חדשים מייצרת מיוחדויות
״המצאות״, שאני קורא להן חידושים גיוסיים. אורגניזמים מימיים, שהיגרו ליבשה, הופכים את סנפיריהם לכפות. אורגניזמים יבשתיים, שהיגרו למי האוקיינוס, רוכשים צורה אווירודינמית וסנפירים-משוטים – מעין אנלוגים של סנפירים. מה זה, תוצאה של בחירה מקרית של מוטציות קטנות מועילות? אבסורד מוחלט! הם היו נאכלים על ידי טורפים עוד בתחילת הטרנספורמציות האבולוציוניות שלהם, שכן היו מגלים חוסר-אונים מוחלט בסביבה זרה להם, אם לא היו עובדים ביעילות, עם גיוס מקסימלי ומתח כוחות על שליטה בה.
אם לא היה שינוי שורשי של הצורות והדרכים של העבודה הביולוגית, שום צבירת מוטציות באוכלוסיות לא הייתה מובילה להופעת מינים חדשים. הברירה המייצבת בהתמדה בלתי-מתפשרת משמידה כל סטייה מהנורמה שהתבססה. הברירה מתוך הצורות המגוונות גנטית עוזרת לשמר את הקביעות של האוכלוסייה, אך לעולם אינה מובילה לטרנספורמציה שלה למין חדש. אך איך בכל זאת להיות עם מחסום וייסמן, הנועל כל השפעה של העבודה הביולוגית על מבנים גנטיים?
כבר איוון איוונוביץ' שמלגאוזן הראה בבהירות מלאה, שכל אורגניזם מתגבש ומתפתח כשלם, שהשינוי וההתפתחות שלו מייצגים תהליך רגולטורי. האם נושרות לחלוטין התאים, המכילים חומר גנטי, מהשלמות המקושרת של האורגניזם, המוקפים במחסום וייסמן? בשום פנים ואופן. המדע המודרני קבע בתוקף, שכל התהליכים הרגולטוריים באורגניזמים מטופלים על ידי חומרים ספציפיים – הורמונים ואנזימים, החודרים בחופשיות דרך קליפות תאי המין ומסדרים בכך בגרעיניהם. תאי המין עצמם אינם קיימים אחרת, מאשר בטבילה בנוזלים הורמונליים.
ההורמונים מייצגים חומרים פעילים ביולוגית, המופרשים על ידי בלוטות ההפרשה הפנימית או אסופות של תאים מומחשים. הם מבטיחים את הגדילה וההתפתחות של האורגניזם, את ההבדלים המיניים, את תהליכי ההסתגלות, ממריצים תהליכי חילוף-חומר, עיכול ואינטראקציה מינית. גדילת השרירים, הכרחית בשינוי העבודה הביולוגית, מעוררת על ידי הורמון הגדילה והטסטוסטרון. אתלטים, העוסקים בקביעות בתרגילים לגדילת מסת השרירים, צוברים בכך באורגניזמיהם הורמון גדילה וטסטוסטרון, ובכך משנים את המבנה ההורמונלי של האורגניזם שלהם.
השינויים האלה ללא ספק פועלים על המבנים הגנטיים של כל התאים, כולל תאי המין, אך בקנה מידה מינימלי, שאינו מאפשר לקבע את השינויים האלה בגנומים ולהעביר אותם לצאצאים. אך שינויים רדיקליים של העבודה הביולוגית של קבוצות גדולות של אורגניזמים, אוכלוסיות או מינים שלמים אינם יכולים שלא להוביל ובוודאי מובילים לצבירת שינויים מתאימים של המערכת ההורמונלית ולהשפעותיהם על מבני הגנומים, על מרחביהם העצומים הרזרביים, המלאים ב-DNA שאינו מקודד חלבונים.
במהלך העבודה הביולוגית המאורגנת מחדש החוזרת של דורות רבים הצבירה הזו מתחילה בהדרגה להשפיע
על התפקוד של המבנים הגנטיים, בעיקר דרך שינוי העבודה של גני הרגולציה. בסופו של דבר הצבירה הכמותית של ההשפעות ההורמונליות הרגולטוריות מובילה להשלכת DNA עודף ולטרנספורמציה קפיצית של הגנומים. מעין אנלוג של התהליך הזה, ליתר דיוק, המודל שלו, יכולים לשמש המטמורפוזות של חרקים, דו-חיים, דגים וסוגים אחרים של אורגניזמים. התפתחות הזחל בגיל מוקדם מובילה לצבירה באורגניזם שלו של הורמונים מסוימים, וברגע שמצטברת כמות מספקת של הורמונים ומשתנה המבנה ההורמונלי של האורגניזם, מתרחשת טרנספורמציה קפיצית של כל המבנה, יכולות התנועה, ההתנהגות והמראה החיצוני של האורגניזם הזה, כשהאחרון משתנה עד חוסר-הכרה מוחלט. אפשר להניח, שהתמורה הדומה מתרחשת בדרך של קיבוע בהתפתחות האישית (האונטוגנזה) של התהליך האבולוציוני, שהתרחש בהתפתחות ההיסטורית של המין הנתון (הפילוגנזה).
יש לקחת בחשבון, שהשינוי של המבנים ההורמונליים של קבוצות גדולות של אורגניזמים בתהליך ההשתלטות שלהן על צורות ודרכים חדשות של עבודה ביולוגית בסביבה חדשה מתרחש בהכרח בתנאים של מתח כרוני. מחבר תיאוריית המתח הנס סליה הראה באופן משכנע, שבתנאים של השפעה קיצונית של הסביבה מתבצעת התארגנות מחדש אדפטיבית של כל המערכת הנוירו-הורמונלית של האורגניזם. הנסיבות האלה מחזקות את הקונספציה שלי של יצירת מינים פעילה-גיוסית.
ניסיתי להכניס למחזור המדעי עוד רעיון לא-סטנדרטי אחד. הצעתי להבחין בין מינים-קונסרברים למינים-טרנספורמרים. המינים-הקונסרברים דומים לחברה המסורתית בעולם האנושי, הם שמרניים במבנם, בגנטיקה שלהם ואינם מוכנים לשינוי העבודה הביולוגית בתנאים חדשים. בשינויים מהותיים של התנאים מספר עצום של מינים כאלה נכחד, בלי כוח גם להסתגל וגם להשתנות. שינוי המבנה של מינים כאלה ב
שינוי יציב ולא קשוח מדי של התנאים, שנגרם על ידי שינוי מתאים של העבודה הביולוגית והווקטור של הברירה, מתרחש לאט, ברצף, בגרדואלית.
אך צבירת השינויים האלה בקבוצות גדולות של אורגניזמים בשרשרת ארוכה מספיק של דורות יכולה להפוך קונסרברים לטרנספורמרים. הטרנספורמרים מוכנים על ידי האבולוציה הקודמת לשינויים גדולים של העבודה הביולוגית ומסוגלים לעבור טרנספורמציה למינים חדשים בקפיצה. יש להדגיש, שטרנספורמציה קפיצית כזו מתרחשת לא בדרך של מוטציה גדולה והיווצרות של ״מפלצות מבטיחות״, כפי שמניחים בתיאוריות של הסלטיציוניסטים. זו לא קפיצה מקרית, כי אם חוקית, מוכנה אבולוציונית. כל מוטציה גדולה לעומת זאת מורידה עד קצה גבול את כושר-החיות של האורגניזם, והמוטנטים המכוערים מוסרים במהירות מהחיים ומדרך האבולוציה על ידי הברירה המייצבת.
ההשערה של הקונסרברים והטרנספורמרים – זה הניסיון שלי לענות על השאלה, שמולידה ויכוחים אינסופיים בין תומכי הייצוג על הטרנספורמציה האיטית, ההדרגתית של המינים (הגרדואליסטים, שאליהם השתייך דרווין וחסידי התיאוריה הסינתטית של האבולוציה) לבין תומכי הייצוג על הטרנספורמציה המהירה, הקפיצית (הסלטיציוניסטים). הופעת התיאוריה של שיווי-המשקל המקוטע, שיצרה לראשונה תחרות אמיתית לתיאוריה הסינתטית של האבולוציה, עוררה ויכוחים אינסופיים של מומחים על האופי הגרדואלי או הקפיצי של השינויים האבולוציוניים. לכן התיאוריה הזו קיבלה את השם פונקטואליזם. בין הסיבות, הגורמות לשינויים מהירים, הפונקטואליסטים מדגישים בראש ובראשונה את הגנטיות, כלומר שוב מוטציות גדולות. ההשערה של טרנספורמרים וקונסרברים יכולה להכניס בהירות לשאלה הזו, בלי להיעזר בהסברים גנוצנטריים מומצאים וחסרי-הוכחה.
הנה אותו קומפלקס של הגיגים מדעיים-כלליים, שהוביל אותי לפיתוח היסודות הפילוסופיים של התיאוריה הכללית של האבולוציה. אני מקווה ומאמין,
שעבודתי הארוכה והעקשנית, שהונחה ביסודו של הספר הזה, לא תישאר בלתי-מובחנת, שהיא תביא תועלת למדענים, העובדים בתחומים המגוונים ביותר של הידע, שהיא תניע אנשים רבים בגילים ובמקצועות המגוונים ביותר להכיר טוב יותר את העולם, שבו הם חיים, להאמין באפשרות של שיפור חייו הפרטיים דרך שיפור עצמם ודרך שיפור עצמי פסיכו-פיזי קבוע לעבור לטרנספורמציה יצירתית אבולוציונית של יחסיהם עם העולם הזה.
גופנו, משכן הרוח, המשפיע על הרוח הזו הן בהשפעה ישירה והן בהשפעה עקיפה, – הרי גם הוא התקן שמרני מאוד, מסורתי. הוא התגבש בתהליך האבולוציה הביולוגית, ואז הושלם על ידי העבודה הביולוגית, שצמחה לעבודת האדם. ואז הוא הגיע לפסגת התפתחותו, שסימנה את האפיון המיני של המין הומו ספיינס, ועצר בפסגה הזו, רק מתוקן קלות במגוון של אוכלוסיות האדם.
גופנו במצבו הנוכחי אינו מוכן לעומסים ומתחים אפילו של החברה החדשנית הבלתי-מפותחת של היום. הוא עם ההתקן המסורתי שלו מעניש אותנו באכזריות בסבלים ובעינויים עצומים על כל עוון נגדו, ולפעמים אף בלי כל אשמה. בגופנו קיימת כאילו אינקוויזיציה פנימית, שמכריחה אותנו להודות בחטאים, שביצענו או אפילו לא ביצענו. לא לחינם נאמר, שבריאות אינה הכל, אך הכל בלי בריאות – כלום. דווקא לכן אנו קובעים, שהשיפור העצמי הפסיכו-פיזי הקבוע, היומיומי הוא השלב הראשוני והיסוד של האבולוציה הנוספת של האדם, ההופכת אותו לכשיר לאבולוציה הומניסטית נוספת של הציוויליזציה שלו בתנאי החברה החדשנית.
לפני שינוי לטובה משהו בעולם, האדם חייב ללמוד לשנות את עצמו בצורה חיובית. בלי זה הוא לא רק שלא יהיה
מוכן לחיים בחברה החדשנית, החברה החדשנית המתפתחת בסערה תהפוך עבורו לגיהנום, והאדם הבלתי-מושלם יעשה הכל כדי להפוך אותה לגיהנום, לאנטי-אוטופיה, לסיוט. השיפור העצמי הפסיכו-פיזי מניח את היסודות גם לשיפור עצמי מוסרי אפקטיבי, וגם לאבולוציה יצירתית של האדם בכל תחומי הפעילות, וגם לאורח חיים ישר.
אורח חיים ישר, נכון – זה לא מה שמבינים בזה מטיפים דתיים. הסגפנים הדתיים, החיים בתנאים לא-אנושיים, הניזונים מארבה וחגבים או בכלל ממה שייזדמן, המתישים את עצמם בתפילות, מנהלים דווקא אורח חיים עוון, לא-נכון, לא-בריא. אורח חיים באמת ישר, בריא, בריאותי-יוצר טמון בכך, לחיות חיים מלאים, יצירתיים, פעילים-חברתית, מבלי לסבול שום פראות-יתר, להיזון ממזון מלא, מאוזן היטב, להתפתח מדי יום בשם שיפור עצמי ושיפור העולם האנושי.
האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא בו-זמנית קריאוציוניזם אנושי, הומניסטי. עם זאת, בשונה מכל הצורות הקודמות של הקריאוציוניזם, כולל הסובייטי, זה קריאוציוניזם אוניברסאלי-אבולוציוני ואוניברסאלי-הומניסטי. הוא מעמיד על היכולות היצירתיות והפוטנציאל האבולוציוני של האדם עצמו, ולא על כוחות-על אנושיים המנוכרים ממנו, שניחנו בכוח-על, יהיה זה המפלגה שתפסה את השלטון, דיקטטורה של אדם יחיד במדינה כלשהי על פני כדור הארץ או של האדון השמימי עליה. העולם נוצר על ידי האבולוציה, והאדם יכול לטרנספורמציה הומניסטית ורצופה אותו רק בתנאי, שהוא עצמו יוכשר לאבולוציה, בשיפור עצמו ובהפיכה להתגלמות של האבולוציה היצירתית. האבולוציוניזם האוניברסאלי כתורה כולל שלושה מדורים – קוסמי
אבולוציוניזם, אבולוציוניזם ביולוגי ואבולוציוניזם חברתי-היסטורי. בהמשך אנו עוברים להצגה מפורטת של שני הראשונים שבהם.</text>
      <sha1>95nycc58xa63gvgsqnc4tqnqdp1slvs</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3085017</id>
      <parentid>3085016</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T08:58:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* התהוות ופיתוח רעיונות האבולוציוניזם הגלובלי והאוניברסלי ברוסיה */</comment>
      <origin>3085017</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="418676" sha1="az1q66cimqhzjut4qw6oeq60azfaoad" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 1]]

== פרק 0. האבולוציוניזם האוניברסלי כיסוד ההבנה המודרנית של העולם: פילוסופיה, מדע, דרך חיים ==

==== התנאים המוקדמים להתהוות האבולוציוניזם האוניברסלי במערב ====
{{רן|
רגעי החשיבה האבולוציונית מחלחלים בכל הכרת האדם את העולם. הם מתבטאים בניסיונות לתת תשובות לשאלות על מאין נוצרה תופעה זו או אחרת, להסביר את מקורה, לשחזר במושגים את ההיסטוריה שלה ולהבהיר את הדרך למצבה הנוכחי. כך נוצרות היסטוריות מיתולוגיות, המשקפות את רמת הבנת העולם של בני חברות מסורתיות. הן מקובעות במסורות, מקודשות ומועברות מדור לדור בצורת ייצוגים קריאציוניסטיים על בריאת כל דבר בעולם בידי כוחות על-אנושיים אדירים, המגולמים בדימויים מיתולוגיים. הקריאציוניזם המסורתי הוא, אם כן, לא יותר מאשר גילוי של אבולוציוניזם אשלייתי, פרימיטיבי, בדוי, לא-אמיתי.
ככל שהפילוסופיה מתנצלת מהדת ומהמיתולוגיה שלה בקשר עם התפרקות האי-חלוקה, הסינקרטיזם של החשיבה המסורתית, מתרחשת הפרדה הדרגתית של האבולוציוניזם מהקריאציוניזם וגילוי שלו כאלטרנטיבה לקריאציוניזם. ההבנה הפילוסופית של העולם מגלה את עצמה כאבולוציוניזם מקומי, יוצרת בצורות שונות ייצוגים על ההיסטוריה של הקוסמוס, החיים ובני האדם כתהליך של אינטראקציה של כוחות טבעיים, ראשיתויות. עם הופעת המדע והתפתחותו מתרחבת צעד אחר צעד תחום השימוש באבולוציוניזם המקומי ומתחילה הדחקה הדרגתית של הקריאציוניזם המיתולוגי מתחום הבנת העולם האנושית.
הדחקה זו משקפת את הדרך הארוכה, הקשה עד מאוד, הזיגזגית, הכוללת נסיגות ונפילות רבות, אך בכל זאת התקדמותית וחוקית היסטורית, אך לעולם לא
מסתיימת, של האנושות מהחברה המסורתית לחברה החדשנית. ולמרות אי-הנוחות המובהקת מהאובדן בידי המוני בני אדם של ההיערכות הפסיכולוגית שלהם לתמיכה משמיים, נטייתם להגן על ערכים מסורתיים ולהימלט מהחירות, לקריאציוניזם בחברה החדשנית המפותחת אין סיכויים, הוא מוחלף לאט אך בבטחה באבולוציוניזם. במקביל, האבולוציוניזם המקומי, המגלה את עצמו עכשיו בהתמקצעות המדעים, אך מתרחב ומעמיק ללא הרף, הופך לאבולוציוניזם אוניברסלי, כללי, בלתי-מוגבל.
כמובן, אין כאן דיבור על ״עקירת״ המסורות הידועה לשמצה במטרת מה שנקרא ״התגברות על הנחשלות״, כפי שקרה בחברות טוטליטריות, שהיו למעשה נחשלות ביותר ומסורתיות בדרכן שלהן. להיפך, האבולוציוניזם האוניברסלי כאסטרטגיה של הכרה והתפתחות של החברה החדשנית דורש הגנה, ולפעמים אף שיקום של ערכים ומסורות המושרשים בחברה, גם אם פיגרו במידה מסוימת אחרי רמת ההתפתחות הכללית של החברה ברגע נתון של ההיסטוריה שלה. שהרי המסורות עוזרות לבני אדם להתגבר על עומסי היתר הקשורים בהגשמה סוערת של חדשנות, המולידה ״זעזועים מהעתיד״ מגוונים.
במובן זה מכיל האבולוציוניזם האוניברסלי אלמנטים של מסורתיות ושמרנות. עם זאת, לאחר שנולד בתחום המדעי-קוגניטיבי כהכללה של הישגי המדע בענפי ההכרה המגוונים ביותר, האבולוציוניזם האוניברסלי כמערכת השקפות היה מכוון מלכתחילה להגשמת חדשנות ולהפיכת המסורות המקבילה, ליצירת מסורות וערכים התואמים את רוחה של החברה המתחדשת.
ניסיונות ראשונים ליצירת מערכת של אבולוציוניזם אוניברסלי נעשו כבר במאה ה-19. לאבולוציוניזם האידיאליסטי של הגל, לאבולוציוניזם המכניסטי של ספנסר, לאבולוציוניזם הדיאלקטי של מרקס הייתה משמעות עצומה להתהוות רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי, הם היו קודמיו הקלאסיים. אך פניית מערכת המדעים לחקר האבולוציה החלה עם הופעתה וההכרה החברתית הרחבה בתאוריית האבולוציה של דרווין בביולוגיה. תאוריית דרווין הייתה תאוריית אבולוציה פרטית ולא יכלה להפוך ליסוד של אבולוציוניזם אוניברסלי כמערכת של הבנת עולם. כדי שהאבולוציוניזם האוניברסלי כמערכת של הבנת עולם יתקיים, היה צורך בהצטברות של תוכן אבולוציוני בכל מערכת המדעים. וזה אכן קרה במאה ה-20.
כל מערכת המדעים עלתה על דרך חקר האבולוציה, הולכת בדרך זו ולא תרד ממנה לעולם. כי, כפי שמוכיחות תוצאות מכלול המחקרים המדעיים, רק דרך זו מובילה לאמת, וכל השאר מרחיקים ממנה. במאה ה-20 מקבלת הפיזיקה אופי אבולוציוני. מימי הרנסנס, כלומר מההופעה של מדעי הטבע הנסיוניים השיטתיים, תופסת הפיזיקה עמדה מובילה במדעי הטבע, ביצירת התמונה המדעית-טבעית של העולם. הפיזיקה בברית עם האסטרונומיה הייתה בחוד המדע בקונפליקט אכזרי ומסוכן עם תומכי התמונה הדתית-מיתולוגית של העולם, ששלטה בחברה המסורתית. למרות הקורבנות הכבדים, מותם על המוקד ותחת עינויים של מדענים מצטיינים, המדע ניצח, והיום אנו יודעים את הקוסמוס כפי שהוא נגלה לפנינו במחקרים מדעיים ובתצפיות מחלליות, ולא מעלילות מיתולוגיות על בריאת הרקיע, חיבור המאורות אליו וכדומה, על עשיית ההוויה בדרך לא-אבולוציונית.
אך הפיזיקה, כמו גם בעלת בריתה האסטרונומיה, עד לזמן מסוים לא הייתה מדע אבולוציוני. היא הייתה מדע על תנועות, אינטראקציות ומבנה של התגבשויות חומריות מגוונות, וכן על תכונות שדות פיזיקליים. רק ההשערה הקוסמוגונית של קאנט-לפלס הייתה הניסיון הראשון, עדיין חלש, לפרשנות אבולוציונית של התהליך הקוסמי. ככל שהתגבשה במאה ה-20 הקוסמולוגיה המדעית
אבל הפיזיקה, כמו שותפתה האסטרונומיה, עד לזמן מסוים לא הייתה מדע אבולוציוני. היא הייתה מדע של תנועות, של אינטראקציות ושל מבנה של מגוון תצורות חומריות, וגם של תכונות של שדות פיזיקליים. רק ההשערה הקוסמוגונית של קאנט-לאפלס הייתה הניסיון הראשון, עדיין חלש, לפרשנות אבולוציונית של התהליך הקוסמי. ככל שהתגבשה במאה ה-20 המדעית
באותה עוצמה עוברת אבולוציזציה וקוסמיזציה גם הכימיה. בביולוגיה, למרות היחלשות סמכותה והשפעתה של התאוריה הסינתטית של האבולוציה, נמשך חיפוש אינטנסיבי אחר מודלים אבולוציוניים חדשניים ומצטברים התנאים לסינתזה אבולוציונית חדשה. נמשכים ניסיונות הפיכה אבולוציוניסטית לא רק של מדעי הטבע, אלא גם של מדעי החברה, יצירת היסטוריה, כלכלה, אתיקה, אסתטיקה, בלשנות אבולוציוניות וכדומה. ככל שמדעים פרטיים, קונקרטיים מתמלאים בתוכן אבולוציוני ומתפתחות תאוריות אבולוציוניות פרטיות, נוצרת מגמה וגובר הצורך בפיתוח אבולוציוניזם אוניברסלי כהכללה של הישגי צורות שונות של אבולוציוניזם מקומי. מגמה זו מתבטאת גם ברמת ההכרה המדעית-כללית במהלך התפתחות הקיברנטיקה, התאוריה הכללית של המערכות ובמיוחד הסינרגטיקה.
המעבר משורה של אבולוציוניזמים מקומיים ותאוריות אבולוציה פרטיות לאבולוציוניזם אוניברסלי מתברר כמורכב ביותר בשל התמקצעותה הקיצונית של המדע ואי-עיבודה של השקפת העולם המדעית-פילוסופית. אך תהליך זה מתקיים גם ברמת הקשרים הבין-תחומיים, גם בתחום השבחת התמונה המדעית של העולם, וגם בדרכים של חיפושים פילוסופיים בלתי-נלאים. החוקר הרוסי מ. קונאשב מציין בהקשר זה, באפיון תקופת ההתפתחות הפוסט-דרוויניסטית של המדע:
«החלה טרנספורמציה גדולה של ייצוגי האדם על עצמו ועל העולם, שניתן לכנותה מהפכה אבולוציונית, ואחת מתוצאותיה הייתה שינוי התמונה המדעית של העולם, שהופכת יותר
״החלה טרנספורמציה גדולה של ייצוגי האדם על עצמו ועל העולם, שאפשר לכנותה המהפכה האבולוציונית, ואחת מתוצאותיה הייתה שינוי התמונה המדעית של העולם, כל
עצם הצגת השאלה על אוניברסליות האבולוציה דורשת בהתמדה חיפוש תשובות, הקשורות בהכללת תוצאות תאוריות האבולוציה הפרטיות. ״במידה,״ – כותב הלאה מ. קונאשב – ״שבכל אבולוציה פרטית קיימים תכונות, סגולות ואטריבוטים מסוימים של האבולוציה הכללית, התאוריה של אבולוציה פרטית זו מכילה בתוכה מושגים המשקפים את התכונות, הסגולות והאטריבוטים של האבולוציה הכללית. כל עוד תאוריות האבולוציה הפרטיות מכילות מושגים אלה, תאוריות אלה, אף בצורה לא-מלאה, חלקית, שעדיין לא-נפרשה, מכילות גם תנאים מוקדמים ואלמנטים של התאוריה העתידית, שעדיין לא-נוצרה, אך כבר קיימת בכוח, של האבולוציה הכללית (האוניברסאלית)״ (שם, עמ' 302).
עצם הצגת השאלה על אוניברסאליות האבולוציה דורשת בהתמדה חיפוש תשובות, הקשורות בהכללות של תוצאות התאוריות הפרטיות של האבולוציה. ״במידה ההיא, - כותב בהמשך מ׳ קונשב, - שבה בכל אבולוציה פרטית יש תכונות, סגולות ומרכיבים מסוימים של האבולוציה הכללית, התאוריה של האבולוציה הפרטית הזו מכילה בתוכה מושגים, המשקפים תכונות, סגולות ומרכיבים של האבולוציה הכללית. ככל שבתאוריות הפרטיות של האבולוציה כלולים המושגים הנתונים, התאוריות האלה, אמנם בצורה בלתי-מלאה, חלקית, שעדיין לא מפותחת, מכילות גם את התנאים המוקדמים ואת היסודות של התאוריה העתידית, שעדיין לא נוצרה, אבל כבר קיימת באפשרות, של האבולוציה הכללית (האוניברסאלית)״ (שם, ע׳ 302).
במטאתאוריה, המתגבשת על בסיס רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי, באים לאחדות אורגנית הפילוסופיה, מערכת המדעים והרמה המדעית-כללית של המחקרים המדעיים. באבולוציוניזם האוניברסלי מוצאים הגשמה והתפתחות ייצוגים פילוסופיים עתיקים מאוד על הקשר ההדדי הכללי ואחדות העולם, ואחדות ללא ספק חומרית. זה ללא ספק מטריאליזם, ומטריאליזם עמוק בהרבה ממה שנקרא מטריאליזם דיאלקטי של המרקסיסטים. הוא אינו מתיר פרשנויות פוליטיות טוטליטריות, כמו המטריאליזם של מרקס – אנגלס – לנין – סטלין. זהו מטריאליזם אבולוציוני עקבי. לא מהפכות עקובות מדם ודיקטטורות
של הפרולטריון, כי אם הגשמות עקביות בחברות של סדר וחירות הן האמצעים למימוש החברתי של רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי.
באבולוציוניזם האוניברסלי כפרשנות אבולוציונית-מטריאליסטית של האוניברסום אינם נדחים כלל הרעיונות הפוריים של האבולוציוניזם האידיאליסטי. כל האסכולות הפילוסופיות שהתקיימו אי פעם נכנסות כאן לדיאלוג. נדחים, או ליתר דיוק, מתגברים רק על ניסיונות של פרשנות מיתולוגית, קריאציוניסטית של האבולוציה, הקשורים בייצוג על התערבות במהלכה של האבולוציה של כוחות אנתרופומורפיים לא-חומריים, מעבר-לעולם, הפועלים מחוץ לאבולוציה. האבולוציה היא כללית, וכלום אינו קיים מחוץ לה או מעליה.
האבולוציה היא causa sui, סיבת עצמה, סיבת הסיבות. האבולוציה היא אוניברסאלית, וכלום אינו מתערב במהלכה. כל העולם הוא חומר מתפתח, והתחום הרוחני של יצורים תבוניים, כמה שיהיו ביקום, הוא תולדה שלו. כך מתפתחת ומתממשת באבולוציוניזם האוניברסלי הרעיון הקלאסי של שפינוזה על הסיבה הראשונית של כל הוויה, על הסיבה הראשונה של העולם, שאינה מתירה שום סיבה ראשונה אחרת מלבד האבולוציה הכללית, הכוללת, הנעה-עצמה.
בהתאם לכך, האבולוציוניזם האוניברסלי אינו מתיר קיום ממשי של שום דמויות אגדתיות-מיתולוגיות – לא אלים, לא מלאכים, לא שדים, לא יערונים, לא רוחות מים, לא מתים קמים, לא יכולות או חפצים מופלאים, ולא תופעות ויצורים על-טבעיים אחרים, שהדמיון האנושי המגויס דתית מאכלס בהם את העולמות השמיימי, הארצי והתת-קרקעי. תאלץ לבחור: או שאתה חושב באמת, כאבולוציוניסט, או שאתה מענג את עצמך באשליות על עולם הבא, נצחיות הנפש והגירתה מגוף מתפתח לעולם פנטסטי שמעבר לאבולוציה. זכותך לבחור באחרון, אבל אז כל חייך יעברו בכפיפות עבדות
למסורות ודעות קדומות ארכאיות, בהמתנה למוות ולגמול שבעולם הבא, ולא בפיתוח מתמיד של יכולותיך הגופניות והרוחניות.
חקר התהליך האבולוציוני האוניברסאלי, או, כפי שהתבטאו חוקרים, האבולוציה הגלובלית, החל במדינות המערב בעיקר ברמת פתרון בעיות מדעיות-כלליות, בין-תחומיות. בארה״ב קמה אסכולה של מה שנקרא
״אבולוציוניזם חדש״, שרעיונותיה התפשטו למערב אירופה, אך נהנו מהשפעה לא משמעותית. בשנות ה-50 – ה-60 של המאה ה-20 חשפה התפתחותה הסוערת של הקיברנטיקה את האפשרויות של ניהול לא-אלוהי של תהליכים בטכניקה, בתחום החברתי, בטבע החי ואף הדומם. הקיברנטיקה הראתה את חשיבות המידע ממוצא לא-אלוהי בניהול תהליכים אבולוציוניים. התפשט הרעיון של ניהול עצמי, ניהול ספונטני, הפועל אוטומטית בתהליכים ובעצמים ברמות מורכבות שונות.
התפשטות האופנה לתאוריה הכללית של המערכות, שנוצרה עוד בשנות ה-30 על ידי הביולוג-הנאולמארקיסט ל. ברטלנפי, לא רק דחפה מדענים רבים לחיפוש גילויי מערכתיות בהתפתחות מושאי המחקר, אלא גם הצביעה על המשותף במבנה מערכות ברמות שונות, על אוניברסאליות יצירת המערכות בכל רמות ההוויה ועל אי-הצמצום העקרוני של שלמות המערכות למכלול פשוט של מרכיביהן. הבנת העולם המערכתית ניתכה על הדוגמנות הקיברנטית, שבה ניתנה חשיבות מיוחדת לקשרים ישירים והפוכים, חיוביים ושליליים, והרעיון
של ״קופסה שחורה״ כיוון את החוקרים לחקר מערכות מורכבות דרך ניתוח פרמטרי קלט ופלט, משום שמערכות כאלה אינן מגיבות בצורה הולמת לחלוטין וצפויה במדויק להשפעות חיצוניות.
אך ההבנה הישירה של העולם ברמה המדעית-כללית כ
מערכת מערכות מתפתחת החלה עם יצירת התרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל והסינרגטיקה. ביסוד הבנה כזו הונח רעיון הארגון העצמי, המבוצע באמצעות סידור ספונטני של התוהו ובוהו. בעבודות יוצר התרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל איליה פריגוז'ין הובסס הצורך בדיאלוג חדש של האדם עם הטבע, המאפשר לקבוע מגמות כלליות בהתפתחות תהליכים אבולוציוניים. אם התרמודינמיקה הקלאסית במסקנותיה ההשקפתיות הגיעה להכרה בבלתי-נמנעות של התדרדרות כללית של החומר, התפרקות הגיוון ומוות חום של היקום, הרי שהתרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל של פריגוז'ין, המבוססת על ניתוח מערכות פתוחות, הגיעה למסקנות הפוכות. היא הראתה את האפשרות העקרונית של העלאה עקבית של גיוון המערכות הקוסמיות, כיווניות האבולוציה לסיבוך הארגון והשגת שינויים פרוגרסיביים. מה שכמובן אינו שולל גם כיווניות הפוכה של שורה של תהליכים אבולוציוניים. כאשר המדען הגרמני הרמן האקן הכליל ברמה המדעית-כללית את גילויי תהליכי הארגון העצמי והציע לחקירתם ולדוגמנותם דיסציפלינה מדעית חדשה, שנקראה על ידו סינרגטיקה, דיסציפלינה זו החלה להתיימר להסבר מנגנוני האבולוציה לא רק בטבע הדומם, אלא גם בחומר החי, וגם בחברה האנושית. על ידי תומכי הסינרגטיקה החלה האבולוציה להיתפס כארגון עצמי כללי.
בהישענו על רעיון הארגון העצמי, המדען האמריקאי אריך יאנץ, באנלוגיה לניסיונות יצירת תאוריית שדה מאוחדת בפיזיקה, הציע את הקונספציה שלו של תאוריה אחידה של האבולוציה. ספרו «היקום המארגן את עצמו: השלכות מדעיות והומניסטיות של הפרדיגמה המתהווה של האבולוציה», המוקדש לבעיה זו, זכה לפרסום נרחב ותורגם לשפות רבות של העולם. (Jantsch E. The self-organizing Universe: Scientific and human implications of the emerging paradigme of evolution. Oxford: Pergamon press, 1980 – 343 p.). האינטליגנציה הרוסית, ש
למרבה הצער, לא זכתה אף פעם לפרסום הספר הזה ברוסית.
בספר מראה יאנץ את הדמיון בין המנגנונים והדינמיקות השונים של הארגון העצמי, ומאפיין דמיון זה כיסודי. הארגון העצמי בטבע החי ובחברה, לפי יאנץ, הוא המשך והפיכה של הארגון העצמי הקוסמי. הוא מציב לעצמו את המטלה ״לתת קווי מתאר של פרדיגמה אחידה, המסוגלת להאיר באור בלתי-צפוי את תופעת האבולוציה הכוללת״ (שם, עמ' 4).
יאנץ מגלה היררכיה של רמות הארגון העצמי, שכל אחת מהן מאופיינת בספציפיות של אינטראקציות, תקשורות וקשרים קואבולוציוניים. יאנץ מאפיין את האבולוציה כקואבולוציה רבת-אספקטים ורבת-רמות, כלומר התפתחות מחוברת של צורות שונות, היוצרת ״פריסות אוניברסאלית״ ותהליך טבעי-היסטורי חוקי (שם, עמ' 4).
האבולוציה הקוסמית, בהתאמה מלאה לפיזיקה המודרנית, נבחנת בידי יאנץ כזירת פעולתם של ארבעה כוחות קוסמיים עיקריים – אינטראקציות גרביטציוניות, אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. בהתאם לכך בתהליך הטבעי-היסטורי של אבולוציית המערכת הקוסמית שלנו, המטהגלקסיה, יוצאים לזירה זו בזו כוחות שונים. לאחר המפץ הגדול מתחילה ההיסטוריה הקוסמית בפעולת כוחות גרעיניים, ככל שהמטהגלקסיה מתרחבת נוצרות אינטראקציות גרביטציוניות, ולאחר מכן בתהליך יצירת הכוכבים מתרחשת קואבולוציה של אינטראקציות גרביטציוניות וגרעיניות. הפרת הסימטריות הנוצרת כאן נבחנת בידי יאנץ כמקור לשינויים אבולוציוניים.
בהתפתחות החיים מייחס יאנץ תפקיד מיוחד למידע, שהיה לא רק יסוד התורשתיות בצורת מבנים של חומצות גרעין, אלא שימש גם כהוראות מגוונות לארגון עצמי. גורם מכריע נוסף של התפתחות החיים, לפי יאנץ, הוא חילוף החומרים. ברמת האבולוציה הסוציו-תרבותית
הקשרים התקשורתיים מובטחים בהתפתחות מבנים נוירוניים. התבונה כצורה של ארגון עצמי מולידה תקשורות חדשות, השונות בעקרון מקשרים גנטיים ומטבוליים. המוסר האנושי, התודעה הדתית, עצם רעיון האלוהים – הם תולדות של ארגון עצמי, דומות למבנים דיסיפצטיביים. במקביל, התבונה כאיכות חדשה של ארגון עצמי מאופיינת בידי יאנץ כשלב של השבחת התבונה המטבולית הכללית.
יאנץ מאמין בקיומה של תבונה יקומית, שאיבריה הם תהליכים טבעיים. כמובן, אמונה כזו מרחיקה את המדען לא רק מההבנה האוניברסאלית של האבולוציוניזם, אלא גם מהאבולוציוניזם בכלל.
האבולוציוניזם של יאנץ בעל היקף גלובלי של ההוויה ואפשר לכנותו גלובלי, אך הוא ללא ספק אינו אוניברסאלי מספיק. בהשתדלותו לאחד את ״הטכנולוגיה״ של הארגון העצמי של מערכות ביולוגיות וחברתיות עם אבולוציית המערכות הקוסמיות, יאנץ אינו מתחשב בעליל בהשפעות הארגון הלא-גאוצנטרי של הקוסמוס. בניסיונו לצייר תמונה גרנדיוזית של ארגון עצמי אבולוציוני כללי, אינו יוצא יאנץ אל מחוץ למסגרות הסינרגטיקה בהבנת היסודות המבניים של תהליכים אבולוציוניים. הוא מצמצם את הבנת המקורות המבניים של האבולוציה להיווצרות מבנים דיסיפצטיביים, באנלוגיה לפעולתם הוא מדמיין ארגון עצמי ברמות הארגון הגבוהות יותר. אך העברה כזו של מנגנוני האבולוציה מתהליכים תרמיים לטבע החי ולחברה אינה נכונה.
המבנים הדיסיפצטיביים של פריגוז'ין, כמו גם המבנים הקוהרנטיים של האקן, מהווים דוגמאות להיווצרות ספונטנית של סדר אלמנטרי מתוך תוהו ובוהו דינמי בדרך
של ״השלכת״ תנועות לא-מסודרות ממערכות פתוחות לסביבה ושל מבנה החומר על בסיס ריבוי צירופים מקריים של תנועות כאוטיות. יאנץ אינו הולך רחוק יותר מהתרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל והסינרגטיקה בהבנת התנאים המוקדמים המבניים
של היווצרות והפיכת הסדר. להיפך, הוא מנסה להפיץ את המנגנונים התרמודינמיים והסינרגטיים על כל האבולוציה בכללותה. לכן את הפרויקט שהציע של תאוריה אחידה של האבולוציה אנו רואים כלא-בר-קיימא.
אי-אפשר לצמצם את האבולוציה לארגון עצמי ספונטני ולהיווצרות מבנים ספונטניים ישירות מתוך מסה של תנועות כאוטיות. התנאים המוקדמים המבניים של האבולוציה מגוונים ביותר וקשורים ביכולתם של מבנים מסוימים ליצור סדר התואם את הארגון הפנימי שלהם, כלומר לבצע עבודה אבולוציונית לסידור הסביבה. זה אומר שהאבולוציה אינה מצטמצמת לארגון עצמי ספונטני, שמנגנוניה מהווים אחדות של ארגון עצמי וארגון, המכוון בפעולתם של מבנים מסדרים המתחרים ביניהם. אנו קוראים למבנים כאלה מוביליזציוניים. דווקא הם, ולא איזו תבונה קוסמית מעבר-לגבול, מגייסים את החומר הדומם לאבולוציה, הפועלים מתוך החומר, ולא מחוצה לו.
מחאה נחרצת נגד ״השלמת״ תאוריית האבולוציה בהכרה בקיומה של תבונה יקומית ובתאוריית ״התכנון התבוני״ כלולה בעבודות הביולוג-האבולוציוניסט האנגלי ריצ'רד דוקינס. דוקינס בוחן את האבולוציוניזם כקריטריון לבשלות של ציוויליזציות.
״כמובן, החיים על כוכב לכת זה או אחר,״ – הוא סבור, – ״מגיעים לבשלות, כשנושאיהם לראשונה מבינים את משמעות קיומם שלהם. אם יצורים עליונים מהקוסמוס אי פעם יבקרו בכדור הארץ, השאלה הראשונה שישאלו, כדי לקבוע את רמת הציוויליזציה שלנו, תהיה: ״האם הם כבר הצליחו לגלות את האבולוציה?״ (דוקינס ר. הגן האנוכי – מ.: מיר, 1993 – 318 עמ', עמ' 14).
הפובליציסטיות החדה של ספרי דוקינס תרמה לא מעט להפצת העניין בבעיות אבולוציוניות במערב. ואולם האבולוציוניזם של דוקינס נושא אופי פשוט בקצה, המחושב
לתפיסה המונית, אפשר לומר, פופוליסטי. ביסודו עומד פולחן של דרוויניזם המובן בצורה מוזרה ביותר. דוקינס בונה את קונספציית האבולוציה שלו על אפולוגטיקה של האגואיזם הביולוגי. לפי דוקינס, ההתנהגות האנוכית של אורגניזמים חיים במאבק על הקיום תורמת להישרדות ולרבייה המועדפת של אורגניזמים בעלי סט גנים אופטימלי. זהו המקור של הברירה הטבעית ככוח מניע של האבולוציה הביולוגית. בהטפת פרשנות כזו של האבולוציה הביולוגית בספר ״הגן האנוכי״, דוקינס מצמצם בכוונה את מערכת התאוריה הסינתטית של האבולוציה, הידועה לו היטב, לצורה פשוטה עד נאיביות של הסבר גנוצנטרי, כדי להפוך את האבולוציוניזם לדוקטרינה נגישה להטמעה בידי מה שנקרא אנשים פשוטים. הגנים אצל דוקינס לא רק יוצרים יתרונות בברירה, אלא גם מכתיבים לאורגניזמים נורמות התנהגות.
״התזה העיקרית של ספר זה,״ – מסביר דוקינס, – ״היא שהאדם וכל שאר החיות הם מכונות, שנוצרו בידי גנים. כמו המאפיוזים המצליחים של שיקגו, הגנים שלנו הצליחו לשרוד בעולם שבו שולטת תחרות אכזרית ביותר... אני טוען שהאיכות השלטת של גן מצליח חייבת להיות אגואיזם חסר רחמים. האגואיזם הגנטי בדרך כלל נותן התחלה לאגואיזם בהתנהגותו של הפרט״ (שם, עמ' 15).
גנוצנטריזם וולגרי כזה, כלומר הענקת מידע תורשתי לפונקציות שאינן אופייניות לו של שליטה מוחלטת וקביעה מראש של התפתחות והתנהגות האורגניזמים, אופייני לא רק לדוקינס. הוא הפך לנגע ממש של האבולוציוניזם הביולוגי של המאה ה-20 והציף את התודעה ההמונית, דחף אותה לראות בכל גילוי של תכונות אינדיבידואליות תוצאה קטלנית של שילוב מבנים גנטיים. אך אם הברירה מטפחת רק אגואיסטים, מאיפה אפוא נובעת הנטייה להתנהגות אלטרואיסטית?
כדי לענות על שאלה זו, דוקינס נאלץ להכיר
בשגיאתו של הגנוצנטריזם הפטאליסטי, הנובעת מהייצוג שלו עצמו על אגואיזם הגנים ודומיננטיותם באבולוציה. הוא מצהיר:
״הייצוג על תכונות תורשתיות גנטית כעל משהו קבוע ובלתי-ערער הוא שגיאה, דרך אגב, נפוצה מאוד. הגנים שלנו יכולים לפקוד עלינו להיות אגואיסטים, אבל איננו חייבים כלל לציית להם כל החיים. רק ללמוד אלטרואיזם בנסיבות אלה עשוי להיות קשה יותר מאשר אילו היינו מתוכנתים גנטית לאלטרואיזם. האדם הוא היצור החי היחיד שעליו מופעלת השפעתה של התרבות, הנרכשת כתוצאה מהלמידה והעברה לדורות הבאים״ (שם, עמ' 16).
כאן מוצב פער מלא בין ביולוגיה לתרבות, בין אבולוציה ביולוגית לחברתית-היסטורית. בפער כזה ובהיעדר כל רציפות אין לדבר על אוניברסאליות של האבולוציוניזם. דוקינס מחפש את מקורות האגואיזם ברמה המולקולרית, בגנים שנשמרו בברירת פרטים. לכן דוגמאות רבות של התנהגות אלטרואיסטית של חיות עליו להסביר בשאיפות אגואיסטיות, מה שלא תמיד תואם את המציאות.
העניין הוא שהמניעים לגילוי דחפים אגואיסטיים או אלטרואיסטיים בעולם החי נעוצים כלל לא בגנים, כי אם בתכונות של התנהגות קבוצתית, שאותן חוקרת לא הגנטיקה, כי אם האתולוגיה והסוציוביולוגיה. תכונות אלה, שנרכשו בתהליך אבולוציית הנפש, פועלות במידה מסוימת כאחת התנאים המוקדמים של ההתנהגות החברתית, המאורגנת תרבותית, המתורבתת של בני האדם. כמובן, בסביבה החברתית נוצרים גם מניעים ותנאים מוקדמים אחרים של התנהגות אגואיסטית ואלטרואיסטית, המתייחסים לרמה גבוהה יותר של האבולוציה.
דוקינס סבור שהברירה הטבעית היא גורם מכוון לא
רק של האבולוציה הביולוגית, אלא של כל אבולוציה בכלל. הוא משוכנע ש״הכל בעולם מתפתח תחת פעולת הברירה הטבעית״ (שם, עמ' 304). יחד עם זאת, הגנים, הנוצרים ורוכשים כיווניות אגואיסטית תחת פעולת הברירה, מוענקים בשאיפות וכוונות משל עצמם. ״נממש,״ – קורא דוקינס, – ״למה שואפים הגנים שלנו עצמם, ואז לפחות תהיה לנו הזדמנות להפר את כוונותיהם״ (שם, עמ' 16).
אך בהתאם ללוגיקה זו, אם נפר את ״כוונות״ הגנים שלנו, בהתפתחותנו בדרך של הומניזם ואלטרואיזם, הדבר יוביל לברירת הפחות-מותאמים ולהתנוונות הטבע הביולוגי של האדם. שטות כזו נובעת מאי-אוניברסאליות של האבולוציוניזם, מהייצוג על היעדר רציפות בין מדרגות האבולוציה. ספרי דוקינס ״הגן האנוכי״, ״השען העיוור״, ״האל כאשליה״ מייצגים ערך עצום בהגנה על האבולוציוניזם, בשכנועיות, בפעילות המוביליזציונית בתעמולת יתרונות השקפת העולם המדעית-אבולוציונית. אך לאבולוציוניזם של דוקינס חסר בעליל אוניברסאליזם.
מתוך הבנה שרק ברמת האבולוציה הביולוגית ובמסגרת
של הדרוויניזם המתפרש ״אגואיסטית״ אי-אפשר לעמוד בפני התקפות קריאציוניסטיות על המדע, הוא בספר ״האל כאשליה״ פונה לבחינת האבולוציה הפרה-ביולוגית והקוסמית. בפולמוס עם קריאציוניסטים, המצביעים ללא הרף על ההסתברות הנמוכה של התהוות חיים מכימיה לא-ביולוגית, המונחת בראשיתם, דוקינס רואה אפשרות להניח שהופעת החיים ״הייתה אירוע בלתי-סביר ביותר, בכמה סדרי גודל פחות סביר מכפי שרוב בני האדם סבורים״ (דוקינס ר. האל כאשליה – מ.: קוליברי, 2009 – 560 עמ', עמ' 195).
אך המספר העצום של תהליכים ביקום, שיכלו להיות דומים לתהליך היווצרות החיים על כדור הארץ, הופך את האירוע הבלתי-סביר ביותר הזה לסביר מאוד. בסביבה הכימית,
שקדמה להיווצרות החיים, לא יכול היה להיות ברירה טבעית ״אגואיסטית״ כמנוע של האבולוציה הביולוגית. אך היה נוכח חוק המספרים הגדולים, שפעולתו דומה במידת מה לעקרון הברירה של דרווין.
״חושב,״ – כותב דוקינס, – ״שבגלקסיה שלנו קיימות מ-1 עד 30 מיליארד גלקסיות. אם נזרוק לקפדנות גדולה יותר של החישובים, נקבל מספר מוקטן של כוכבי לכת ביקום – מיליארד מיליארד. נדמיין שהתהוות החיים... כה בלתי-סבירה, שהיא יכולה להתרחש רק בכוכב לכת אחד מתוך מיליארד... ובכל זאת, למרות חלק ההסתברות האבסורדי-קטן, היא אומרת שהחיים יווצרו על מיליארד כוכבי לכת, שאחד מהם, כמובן, הוא כדור הארץ שלנו״ (שם, עמ' 199).
דוקינס מתנגד באופן קטגורי גם לכך שברירה תימנה בין תהליכים הסתברותיים גרידא, הפועלים על בסיס חוק המספרים הגדולים. הוא סבור שהשקפה כזו היא ״אחת מאי-ההבנות החמורות ביותר של הדרוויניזם״ (שם, עמ' 201). ״התהוות החיים הייתה (או יכלה להיות) אירוע ייחודי, שדי היה לו שיתרחש פעם אחת. ואילו ההסתגלות האדפטצית של מינים לסביבות מחיה – זהו מיליוני אירועים המתרחשים מדי יום. מובן שעל פני כל פני כוכב הלכת כדור הארץ – בכל היבשות, בכל האיים – מתרחש ברציפות תהליך של אופטימיזציה של מינים״ (שם, עמ' 202). מניע תהליך זה הוא הברירה הטבעית, אשר, כפי שסבור דוקינס,
״אין לה כבר שום דבר משותף עם מקריות״ (שם). ״הברירה הטבעית פועלת, משום שהיא מייצגת דרך מצטברת וחד-כיוונית להשבחה״ (שם, עמ' 203).
מובן שדוקינס פשט והפרימיטיזציה עד קצה את תהליך היווצרות והתפתחות החיים, כדי להגישו בצורה מרתקת ואינה דורשת מחשבה לקוראים הרחוקים מהמדע. למעשה, שיטות השכנוע שלו אינן שונות מאוד משיטות הוולגריזציה של המדע, שבהן משתמשים קריאציוניסטים כדי
להשמיץ את האבולוציוניזם. הברירה, מנקודת המבט של המדע, אינה כלל דרך מצטברת וחד-כיוונית גרידא להשבחה, שאין לה דבר משותף עם מקריות. להיפך, זו דרך רבת-כיוונים, מתפתלת, מסתעפת, הכוללת פניות רבות לאחור ועוברת דרך מסה עצומה של מקריות.
בבחינת האבולוציה הקוסמית דוקינס אפילו אינו מזכיר את בעיות הארגון העצמי. מעניינת אותו רק העימות הישיר עם הקריאציוניזם, המשתמש לביסוס רעיון
של ״התכנון התבוני״ בהיווצרות היקום במה שנקרא עקרון אנתרופי. הקריאציוניסטים טוענים שהמאפיינים של הקבועים היסודיים, שנתגלו בידי המדע, כאילו הותאמו במיוחד להתהוות חיים על כדור הארץ ולאדם, מוכיחים קיומו של בורא שהתאימם. למעשה, כפי שיוצג בספר זה, לא היקום הותאם להתהוות חיים מסוג ארצי ולאדם, כי אם החיים מסוג ארצי ודרך התפיסה של האדם הותאמו למאפיינים הנתונים של היקום הסובב.
דוקינס, החושב דווקא בכיוון זה, משמיע השערה שעשוי להתקיים איזה מנגנון המכוון את אבולוציית היקום כמו שברירה מכוונת את התפתחות החיים על כדור הארץ.
״כאשר סוף סוף ננסח את תאוריית הכול המיוחלת,״ – סבור דוקינס, – ״נראה שכל ששת הקבועים תלויים זה בזה או במשהו אחר, שעדיין לא ידוע, בדרך שעדיין אינה מובנת לנו. עשוי להתברר שששת הקבועים קשורים זה בזה כמו היחס בין היקף המעגל לקוטרו... ואז אלוהים-המכוונן לא יהיה נחוץ, כי לא יהיה מה לכוון״ (שם, עמ' 208-209).
למרות קלות-הדעת והפשטות מסוימת, האבולוציוניזם של דוקינס עוזר לעבודת המחשבה, שכבר מתנהלת במדינות המערב על גיבוש רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי.
}}

==== התהוות ופיתוח רעיונות האבולוציוניזם הגלובלי והאוניברסלי ברוסיה ====
{{רן|
פרולוג מיוחד להתהוות ברוסיה – ברית המועצות של מכלול רעיונות האבולוציוניזם הגלובלי היה המחקר המקיף של מה שנקרא בעיות גלובליות של המודרנה, שהתפתח במסגרת הגלובליסטיקה המכוונת מרקסיסטית. יוזם המחקר הזה היה הפילוסוף איוון פרולוב, בעל השפעה בהנהגת המפלגה. הוא הצליח ״לפרוץ״ נושא זה במרומי ה-CPSU (המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות), למרות התנגדות אינטנסיבית של אידיאולוגים זקנים, שהביעו ספקות באשר לכדאיות, לצורכי ״הסוציאליזם האמיתי״, של חקר בעיות, שנוצרות מטבעו של הקפיטליזם ה״נידון״. ואילו נידון בפועל התברר כסוציאליזם הסובייטי.
כבר מתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 פרש א.ת. פרולוב פעילות סוערת לתעמולת הכיוון החדש במדע. כתב העת ״שאלות פילוסופיה״, שערך, פרסם חומרים רבים של ״שולחנות עגולים״ על גלובליסטיקה. המדענים הגדולים ביותר קיבלו בהתלהבות את הופעת הכיוון הבין-תחומי הזה ונכללו בפיתוחו, משום שהוא איפשר להם לעסוק בעבודה חיה, שפתחה אפשרויות גדולות לחידוש מדעי והיתה בלתי נגישה ללחץ ישיר של אידיאולוגיה אגרסיבית. עד מהרה עלו על נתיב חקר הבעיות הגלובליות מוסדות מדעיים גדולים כמו המכון לכלכלה עולמית ויחסים בינלאומיים, המכון הכלל-בריתי למחקר מדעי של מחקרים מערכתיים, המרכז החישובי של האקדמיה למדעים של ברית המועצות.
מתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 החלה לבצע את תיאום העבודות על חקר הבעיות הגלובליות המועצה המדעית של האקדמיה למדעים של ברית המועצות לבעיות פילוסופיות וחברתיות של המדע והטכניקה, שיו״ר שלה מונה א.ת. פרולוב. הוצעה על ידו סיווג של בעיות גלובליות, שחילק אותן לשלוש קבוצות עיקריות. בראשונה
נכללו בעיות יחסי הגומלין בין קהילות חברתיות גדולות של האנושות – דו-קיום בשלום של מערכות עם סדר חברתי שונה, מניעת אסון תרמו-גרעיני, הפסקת מרוץ החימוש, התגברות הפער בתחומים הכלכליים והחברתיים בין המדינות המפותחות והמתפתחות וכו'.
לקבוצה השנייה ייחס פרולוב את בעיות יחסי האדם עם סביבות מחייתו, כולל מזעור הזיהומים הטכנוגניים של הסביבה האקולוגית, אופטימיזציה של ניהול הטבע והשימוש במשאבי טבע, התגברות קשיי האנרגיה-חומרי הגלם והמזון, חקר החלל החיצון. הקבוצה השלישית כיסתה את בעיות יחסי האדם עם החברה – שימוש לטובת האדם בהישגי המהפכה המדעית-טכנית, השבחת מערכות הבריאות והחינוך, יצירת תנאים אופטימליים להתפתחות חברתית ואינטלקטואלית של האישיות, ולבסוף, תופעת האדם, לחקר שלה ייסד פרולוב והוביל מכון נפרד.
מאז עבר לא מעט זמן, והסיווג של בעיות גלובליות, ובהתאם גם של איומים גלובליים, שהציע פרולוב, התיישן במידה רבה. התמוטטות המחנה הסוציאליסטי ביטלה את הבעיות הקשורות בעימות בין שתי המערכות ובאיום מלחמת עולם שלישית, המלחמה הקרה הסתיימה, במקום האיום של אסון תרמו-גרעיני גלובלי באו עימותים מקומיים במדינות לא-מפותחות ועל קווי התפר בין ציוויליזציות מקומיות, איום הטרור קיבל אופי גלובלי, חריפותן של בעיות אקולוגיות במקומות מסוימים ירדה ובמקומות אחרים אף החריפה עוד יותר וכו'.
גברה ההבנה שפתרון בעיות גלובליות דורש מאמצים גלובליים, שתהליכי הגלובליזציה המתרחשים על פני הפלנטה לא ישאירו איש בצד, שאף מדינה, אפילו המפותחת ביותר, אינה יכולה לפתור את בעיותיה לבדה ונדרש שיתוף פעולה גלובלי עד כדי ויתור של מדינות על חלק מריבונותן והעברת
סמכויות מסוימות לגופים בין-מדינתיים אינטגרליים. דווקא בדרך זו הלך איחוד העמים של המשפחה האירופית במסגרת האיחוד האירופי. קמו גם איחודים אינטגרציוניים אחרים, שעדיין הרבה פחות מוצלחים.
אך יצירת איחודים אינטגרציוניים אזוריים ושיתוף הפעולה ביניהם יכולים רק לרכך את חריפותן של בעיות גלובליות, אך לא לתרום לפתרונן היסודי. לפתרון כזה נדרשת גישה אוניברסלית-אבולוציונית, המניחה יצירת מבנים גלובליים מפקחים ואף בעלי סמכויות ניהוליות. כך נולדת ומתקדמת הרעיון של מדינת עולם עם ממשלת עולם ופרלמנט עולמי, שמתקבלת בעוינות על ידי הרוב העצום של האזרחים, כולל מדענים, ובעיקר על ידי תיאורטיקנים בעלי חשיבה מסורתית, ומוגדרת כאוטופיה מזיקה ולא מציאותית. ואכן, בהתחשב בסתירות הקשות בין המדינות השונות, ביריבותן על משאבי טבע שהולכים ומתכלים ומתייקרים, על איזו אינטגרציה ושיתוף פעולה כלל-עולמיים יכול להיות כאן דיבור? קמה אפילו תנועה של אנטי-גלובליזם, שאיחדה לא רק שוליים של מדינות ועמים שונים, אלא גם כמה אינטלקטואלים בעלי חשיבה מסורתית.
ובכל זאת, הכלבים נובחים והשיירה עוברת. תהליכי שיתוף פעולה בינלאומי בתחומי חקר החלל, שמירת הסביבה, המלחמה בפשע ובטרור תופסים תאוצה. והעיקר – מתרחשת גלובליזציה של תהליכי המידע והתפשטות של רעיונות דמוקרטיים. מנהיגי משטרים רודניים, המטילים אימה על נתיניהם, עצמם רועדים מפחד מהבלתי-נמנע של הגמול. יותר ויותר אנשים מבינים את זכויותיהם ואת משמעות מימושן להתפתחות ארצם. המגמה נראית לעין. הרעיון האוטופי של אינטרנציונליזם פרולטרי הולך לעבר, רוח הרפאים של הקומוניזם נטמנה יחד עם
המשטר הטרוריסטי שהפיץ אותו. במקומם בא רעיון ומגמה ממשית של אינטגרציה בינלאומית, איחוד גלובלי לפתרון בעיות גלובליות ולהתגברות על איומים גלובליים על הפלנטה הכחולה הקטנה. למרות שרוח רפאים זו עדיין לא איבדה את היכולת לפרוץ מהקבר כדי לתפוס את החיים.
לבין הבעיות החשובות והקשות ביותר לפתרון ביניהן אנו משייכים את אי-שלמותו של הטבע האנושי. זו, מנקודת מבטנו, בעיית הבעיות, שמפתרונה תלוי פתרון כל יתר בעיות האנושות. פתרון בעיות גלובליות עם התפתחותה של החברה החדשנית אפשרי רק על בסיס התפשטות השקפת עולם מדעית-אבולוציונית ומדעית-הומניסטית, שקיבלה ברוסיה את השם אבולוציוניזם אוניברסלי. עובדת מיקומה החלוצי של האבולוציוניסטיקה אינה מעידה רק על איזה פוטנציאל אינטלקטואלי עצום יש למדינה העצומה הזו. עובדה זו מעידה גם על איזה פוטנציאל עצום של פיתוח חדשני יש למדינה השקועה בפשע ושחיתות, שפיגרה (אפילו אחרי סין) מבחינה תעשייתית, שהורדה לרמה של נספח אנרגיה-חומרי גלם.
העולם צריך רוסיה גדולה באמת, ולא נחשלת, שקועה בתסביך נחיתות, הסובלת ממגלומניה ומשאיפות אימפריאליות. רוסיה כזו מסוכנת בראש ובראשונה לעצמה. דרכה של רוסיה לרכישת מעמד מכובד בעולם, התואם את הפוטנציאל האנושי שלה, אינה עוברת דרך עימות עם המערב, לא דרך שיקום הסדרים הסובייטיים ומסורות הארגון האוטוקרטי-ביורוקרטי של המדינה, אלא דרך עסקים ציוויליזציוניים, כלכלה חדשנית, דמוקרטיה תחרותית, השתתפות אינטנסיבית בתהליכי גלובליזציה.
הגלובליזציה היא תהליך אובייקטיבי, וככל שקסנופובים-מסורתיים יגדפו אותו, זהו תהליך אמנם לא בלתי-בעייתי, אך חיובי. ההיקפים שהושגו בעולם של תנועת הון וכוח
עבודה, של חידושים מדעיים-טכניים וכלכליים, היווצרות ותפקוד שוק העבודה העולמי, היקף הסחר הבינלאומי, התהוות תקשורת תחבורתית מהירה, הופעת הרשת האינפורמטיבית העולמית – כל אלה מרכיבים של תהליך גלובליזציה אחד, עוצמתי והולך ומתחזק, שאי-אפשר לעצור אותו או להפוך את כיוונו. להתחמק ממנו, להישאר בצד, אפשר באופן עקרוני, אבל משמעות הדבר רק להחמיץ זמן יקר ואז להדביק זמן רב את השכנים שהקדימו אותנו. אנו יודעים איזו אופוזיציה מסורתית חזקה ורבת-משתתפים נוצרה ברוסיה לגלובליזציה ולליברליזציה הקשורה בה. אנשים אלה מציגים את עצמם כפטריוטים, אבל למעשה גוררים את רוסיה לאחור, לא לשיקום עוצמתה, אלא לחיזוק הנחשלות.
הביטוי האינטלקטואלי של תהליך הגלובליזציה בתחום השקפת העולם, תפיסת העולם, הביסוס האסטרטגי והאידיאולוגי של התפתחות החברה החדשנית הוא האבולוציוניזם הגלובלי, האוניברסלי.
ברוסיה היה הפיתוח האינטנסיבי של רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי בראש ובראשונה תוצאה של שאיפתם של מדענים רבים בעלי חשיבה חדשנית לשמר את הצד הרציונלי של המרקסיזם ששלט קודם לכן, תוך ויתור על הצד הדוגמטי שלו, שהבטיח את התנאים המוקדמים השקפתיים של האידיאולוגיה הטוטליטרית (האולטרה-מוביליזציונית), כלומר של מעין דת של הסדר הטוטליטרי. חשוב לציין שהאבולוציוניזם האוניברסלי ברוסיה החל להתפתח רק בתקופת השחרור של הפילוסופיה מכבלי הדוגמטיקה הטוטליטרית. לפני כן כל הפילוסופים נצטוו לראות כבר בתורת ההתפתחות הכללית הממומשת את הדיאלקטיקה, שאומצה כסמל של אמונה. לאבולוציה לא היה מקום במנגנון המושגי-קטגוריאלי של הדיאלקטיקה הקנונית, היא נמצאה איפשהו בצד ודרשה הסברים על פי דרישות הדיאלקטיקה.
בהיותה בעלת מונופול על הפרשנות של ההתפתחות, הדיאלקטיקה הדיאמאטית
היתה, במהותה, תורה על יתרונותיו של סוג הפיתוח הסובייטי. מתוך
״אלגברה של מהפכה״ היא התפתחה לתיאוריה של פיתוח מונחה, בלתי-חופשי. המשימה העיקרית של הדיאלקטיקה הדיאמאטית היתה להוכיח שכל שינוי שיתרחש בעולם וכל גילוי שיתגלה במדעי הטבע, כולם מתבצעים בהתאם ליעדיה ומצייתים לחוקיה. הדבר קבע את הקפאון והמטאפיזיות של הדיאלקטיקה, את התאבנותה על אותם עקרונות שהיו בעבר פרוגרסיביים ושנרכשו בפילוסופיה של סוף המאה ה-19. ניסיונות לרפורמה רצינית של הדיאלקטיקה דוכאו על ידי ההנהלה האידיאולוגית. בתנאים אלה דרישות החידוש המדעי ופיתוח הבעיות הדיאלקטיות של מדעי הטבע והחברה ברוב המוחלט של המקרים הובילו בהתאם לחוק לתיאורטיזציה סכולסטית, מה שנקבע אף בקונגרסים של ה-CPSU. אבל אי-שביעות הרצון הגוברת במדינה וההתנגדות הרוחנית לסדרים הטוטליטריים השפיעו גם על מוחם של הפילוסופים, ודחפו כמה מהם למעבר לעמדות של אבולוציוניזם עקבי.
בהיותה הבסיס האידיאולוגי של סדר חברתי ריאקציוני, שדיכא כל מחשבה חברתית חופשית, הדיאלקטיקה הדיאמאטית הציגה עצמה כתורה מהפכנית, העומדת בניגוד לצורות הרפורמיסטיות, האבולוציוניות-העקביות של תמורות חברתיות. שינויים אבולוציוניים נתפסו רק כשלב הכנה לקפיצות מהפכניות, המובילות לשבירת המערכות הקודמות ולבניית על חומרן מערכות פרוגרסיביות יותר. סלטציוניזם כזה לא היה צריך להתפשט על מערכת ״הסוציאליזם האמיתי״ עצמה, שהתפתחה כביכול בצורה מתוכננת ופרופורציונלית בהתאם ליעדיהם החכמים של המפלגה והממשלה. ובכל זאת המערכת קרסה במהלך של מעין מהפכה, משום שגם ה״עליונים״ וגם ה״תחתונים״ לא יכלו לא לחיות ולא לנהוג כבעבר (אך לא ידעו גם בדרך חדשה).
סביבה חברתית כזו קבעה במידה רבה את התפתחות האבולוציוניזם ברוסיה. אחת הספרים הראשונים שהוקדשו ברוסיה לבעיות האבולוציוניזם ״הגלובלי״ היתה עבודתה של א. צ'רניקובה, שפורסמה ב-1987 (צ'רניקובה א.ב. אבולוציוניזם גלובלי: ניתוח פילוסופי-מתודולוגי – טומסק: הוצאת אוניברסיטת טומסק, 1987 – 182 עמ'). ממש בתחילת הספר פונה צ'רניקובה לאותם פיתוחים בתחום ההבנה של תהליכים אבולוציוניים, שבוצעו בברית המועצות בתקופה
ש״לפני הפרסטרויקה״.
״לרוב,״ – מציינת א. צ'רניקובה, – ״מפרשים את האבולוציה כאחת מצורות ההתפתחות, תוך העמדתה בניגוד למהפכה והדגשת האופי הרציף וההדרגתי של השינויים האבולוציוניים. קיימת גם דעה, שלפיה האבולוציה היא צורת שינוי מורכבת יותר מהתפתחות, כאשר נוצרים ונעלמים לא רק דברים בודדים – מערכות, כי אם גם מינים, סוגים ורמות של דברים-מערכות״ (שם, עמ' 7).
ואכן, אם מכירים במונופול של הדיאלקטיקה הדוגמטית על פרשנות ההתפתחות, הגיוני לחלוטין לפרש את האבולוציה כצורה של התפתחות, ולא להיפך. כאן נופלים המטריאליסטים-הדיאלקטיקאים למעין קריאציוניזם, משום שההתפתחות, המוענקת באוניברסאליות, צומחת מקטגוריה מופשטת לבורא-מעין של העולם, הפועל באמצעות תמורות קפיצתיות, בעוד האבולוציה, הנשללת מהאוניברסאליות, הופכת לאמצעי המכין את התמורות המהפכניות של בורא זה.
בהתוותה את רעיון האבולוציוניזם הגלובלי, כלומר האוניברסאלי, א. צ'רניקובה, בניגוד לדעתם של רוב עמיתיה בסדנת הפילוסופיה, מכירה בכך ש״תחת אבולוציה מובנים לא רק שינויים הדרגתיים, כי אם גם קפיצתיים, איכותיים״ (שם). עם זאת היא מצהירה:
״המושג 'התפתחות' הוא קטגוריה פילוסופית ומציין תכונה אוניברסאלית של החומר. המושג 'אבולוציה' אין לו מעמד פילוסופי, והוא מדעי-טבעי, וכפי שיוצג,
אינו בעל האוניברסאליות הטבועה בקטגוריות הפילוסופיות״ (שם). אבל במקרה כזה, על איזה אבולוציוניזם גלובלי, על אחת כמה וכמה אוניברסאלי, אפשר לדבר, אם המושג המרכזי שלו נשלל מהמעמד הקטגוריאלי ואין לו אוניברסאליות? בפילוסופיה אבולוציוניסטית מושג האבולוציה הוא הקטגוריה המפתח, הצירית. הדיאלקטיקה הדוגמטית, המסרבת למושג האבולוציה במעמד של קטגוריה פילוסופית, בכך מודה שאינה פילוסופיה אבולוציונית. היא יוצאת כאידיאולוגיה של אי-חופש, תיאוריה פרושה גלובלית ומהוללת של הכורח באי-הזכויות של האדם מול הדמיורג-המדינה הכול יכול. דיאלקטיקה כזו לבניית מערכת של אבולוציוניזם אוניברסלי אינה מתאימה בעליל.
יש לציין שרעיונות האבולוציוניזם הגלובלי החלו להבשיל כבר בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 במאמרים בודדים של נציגים גדולים של הפילוסופיה הרוסית של מדעי הטבע. מדוע גלובלי ולא אוניברסאלי? לאוניברסאליזם בפילוסופיה זו היה עוד רחוק. האבולוציוניזם הגלובלי היה תשובתה של המחשבה האבולוציונית הרוסית לבעיות הגלובליות של המודרנה, לבעיות הבוערות והקשות לפתרון, שברית המועצות, כאחת משתי מעצמות-העל הגלובליות, נטלה בהן חלק ישיר ביותר, בניסיון לאשר את הגרסה שלה לפתרונן. קמה והתפשטה בפילוסופיה רחבה הפרובלמטיקה של הגלובליסטיקה – דיסציפלינה, המיועדת במיוחד לבחינת בעיות גלובליות.
הגלובליסטיקה בברית המועצות כבר הוכשרה וקיבלה מעמד של מדע, המפיץ את הדיאלקטיקה האידיאולוגית על ההתפתחות הגלובלית. הדבר איפשר ״להכניס״ לגלובליסטיקה, כביכול דרך הדלת האחורית, את האבולוציוניזם. חלוצי הגישה הזו היו הקוסמולוג ו. קזיוטינסקי והפילוסופית של הביולוגיה ר. קארפינסקיה. בבחנם את האבולוציוניזם הגלובלי, הם ציינו בראש ובראשונה את משמעותו המתודולוגית לפיתוח מדעי הטבע, כמו גם את משמעותו ההשקפתית הכללית
העולה על אפשרויותיהם של ייצוגים אבולוציוניים בודדים במדעים הקונקרטיים (קזיוטינסקי ו.ו., קארפינסקיה ר.ס. רעיון ההתפתחות בהכרת מבנה החומר – שאלות פילוסופיה, 1981, מס' 9, עמ' 117-132; קארפינסקיה ר.ס., אושקוב א.ב. ביולוגיה ורעיון האבולוציוניזם הגלובלי – בתוך: ביולוגיה ויסודות מדעי הטבע – מ.: INION, 1981, עמ' 107-130).
בהבאת הפיתוחים הללו ובהסתמך עליהם, א. צ'רניקובה בספרה בוחנת את האבולוציוניזם הגלובלי בעיקר כפילוסופיה של מדעי הטבע. ״במונח 'אבולוציוניזם גלובלי',״ – היא מבהירה, – ״מסומנת שאיפתן של הדיסציפלינות האבולוציוניות של מדעי הטבע לאינטגרציה ואקסטרפולציה של החוקיות והמנגנונים של האבולוציה... במחקרנו האבולוציוניזם הגלובלי מאופיין בראש ובראשונה מנקודות מבט של הישגי המדעים הקונקרטיים – ביולוגיה, גיאולוגיה, אסטרונומיה, כימיה, תרמודינמיקה אבולוציונית; מתבססת השאיפה של מדעי הטבע להבין את האבולוציה כתהליך כולל, אוניברסאלי״ (צ'רניקובה א.ב. אבולוציוניזם גלובלי: ניתוח פילוסופי-מתודולוגי – טומסק: הוצאת אוניברסיטת טומסק, 1987 – 182 עמ', עמ' 10-11).
מכאן נראה היטב עד כמה אבולוציוניזם גלובלי כזה אינו אוניברסאלי, אף שמקרב אותו להצבת בעיות האבולוציוניזם האוניברסלי. האבולוציה מוכרת כתהליך כולל, אוניברסאלי, אך מחקרה מוגבל לאבולוציה בטבע. האבולוציה החברתית-היסטורית נופלת מתחום המחקר של האבולוציוניזם הגלובלי. חלקית זה מוסבר בכך שבתנאי המערכת הסובייטית כל שאלות ההתפתחות החברתית עברו מונופוליזציה בהחלטות קונגרסי ה-CPSU ובנאומי מזכיריה הכלליים, והפילוסופים נצטוו להעמיד תחתיהן בסיס דיאלקטי, הטוען נוסף לכך למשמעות גלובלית. אך למרות זאת ו. קזיוטינסקי, ר. קארפינסקיה, א. צ'רניקובה, ואחריהם נ. מויסייב הניחו את התנאים המוקדמים המחשבתיים הדרושים להתהוות האבולוציוניזם הגלובלי ברוסיה, להסתעפותו מהדיאלקטיקה האורתודוקסית של ההתפתחות, ומכאן גם למעברו המאוחר יותר לאבולוציוניזם אוניברסלי.
להתבססות האבולוציוניזם הגלובלי ברוסיה, להתנתקותו מהדיאלקטיקה האורתודוקסית של ההתפתחות, ומכאן גם לצמיחתו המאוחרת יותר לאבולוציוניזם אוניברסלי.
״מדע הטבע המודרני,״ – כותבת א. צ'רניקובה, – ״מגיע להבנת התהליך האבולוציוני כתהליך אוניברסאלי, הכולל בתוכו את האדם כמרכיב וכגורם ספציפי של האבולוציה״ (שם, עמ' 63). בהצבת בעיות כזו של האבולוציוניזם הגלובלי נותר רק צעד אחד להפיכתו לאבולוציוניזם אוניברסלי. אך צעד זה אי-אפשר לעשות בהיעדר הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה, בלי בחינת בעיות הכלכלה האבולוציונית, בלי יצירת תיאוריה כללית של האבולוציה. בהקשר זה האבולוציוניזם האוניברסלי יוצא כתהליך של אוניברסליזציה של האבולוציוניזם הגלובלי.
אם האבולוציוניזם הגלובלי מכוון בעיקר להכללת ההישגים האבולוציוניים של מדעי הטבע ולבחינת הבעיות הגלובליות של האנושות, הרי האבולוציוניזם האוניברסלי, הנשען על המאמצים שננקטים במסגרת הגלובלי, מכוון ליצירת תמונת עולם אבולוציונית אוניברסאלית ולרפורמה הן של תפיסת העולם והן של יצירת העולם של האנושות. לכן אין להזהות את האבולוציוניזם הגלובלי והאוניברסלי. אך גם אין להעמידם זה מול זה.
יתרון משמעותי של ספרה של א. צ'רניקובה הוא בכך שהיא בונה את התפיסה שלה של האבולוציוניזם הגלובלי לא רק על תיאוריית הארגון העצמי (כפי שראינו בספרו של א. יאנץ
״היקום המארגן את עצמו״ ובעבודותיהם הרבות של א. פריגוז'ין, ג. האקן וחסידיהם), כי אם גם תוך התחשבות בניסיונות להרחיב על האבולוציה הקוסמית כמה פיתוחים של האבולוציוניזם הביולוגי, ובמיוחד – תיאוריית הברירה של דרווין. הדבר חשוב במיוחד היום, כאשר בתקופת המשבר הנוסף של הדרוויניזם נשמעים יותר ויותר קולות ספקנים, הדורשים הוכחות ליעילות הברירה כגורם של האבולוציה הביולוגית. במדעי הטבע
הלא-חי מצטברים יותר ויותר עובדות המעידות על יעילות הברירה באבולוציה של מערכות קוסמיות, גיאולוגיות, כימיות. גדול עוד יותר ערך הברירה והתחרות באבולוציה של מערכות ומוסדות חברתיים. הברירה אוניברסאלית, כמו האבולוציה עצמה, וההוכחה העיקרית ליעילותה היא בכך שהאבולוציה בכלל מתרחשת ובהתפרסותה נבררים מערכות ומבנים, המארגנים באופן היעיל ביותר את התנועה בתוכם, את השגת מהסביבה את המשאבים, המוגבלים תמיד, המאריכים בזכות זאת את קיומם ויוצרים בכך רציפות מסוימת לאחר מותם הבלתי-נמנע.
כמובן, גלקסיות ה״מתחרות״ על כוכבים או כוכבים הנכנסים ל״תחרות״ על ענני גז-אבק, נתונות לצורות ברירה שונות לגמרי מאשר אורגניזמים חיים הנכנסים לתחרות על משאבי מזון או מבנים יזמיים, היוצאים לשוק עם סחורותיהם. אך בכל המקרים הללו מתרחשת ברירה של אלה שמתאימים ביותר לקיום בתנאים הנתונים. כל מה שקיים עובר את מבחן האבולוציה, ותוצאת מבחן זה היא ברירת מה שעמד במבחן היכולת להמשכת הקיום. הברירה לא תמיד תומכת בטוב ביותר. אך בסינון הבלתי-מתאים לקיום ובמעבר דרך מסת מקריות, היא לבסוף בוררת את מה שיש לו יתרונות במאבק התחרותי. אך היתרונות הללו עצמם אינם נוצרים רק בידי הברירה, הם נוצרים בסיוע הברירה על ידי תנועה עצמית, ארגון עצמי, תמורה עצמית בתוך המערכות החומריות המשתנות ללא הרף, באדקווטיות של תגובותיהן להשפעות חיצוניות. הבלתי-אדקווטי נהרס. אדקווטיות זו היא התנאי המוקדם להסתגלות, והישרדות המותאם ביותר יוצאת כהתנאי המוקדם של ההתפתחות והקדמה.
ניסיונות להרחיב את תיאוריית הברירה על חומר דומם נעשו כבר מהופעת תורתו של דרווין. ג. ספנסר
ראה בברירה הטבעית שינוי של מבנה בקו ההתנגדות המועטה ביותר. יוצר ״מדע הארגון״ א. בוגדנוב בתחילת המאה ה-20 ראה בברירה גורם התורם למימוש עקרון התכנון האופטימלי. את יכולתה של הברירה לתמוך, לא רק בצורות ספציפיות אלא גם כגורם אוניברסאלי, ביצירת מבנים יציבים המשתמשים באנרגיה בצורה אופטימלית, הדגיש א. יאנץ. הוצעו לא מעט הסברים נוספים לתפקיד הברירה בתפקודו של המנגנון האוניברסאלי של האבולוציה.
המושג אבולוציוניזם אוניברסלי החל להתפשט במדע הרוסי משנת 1988. כפי שניתן להבין, המונח ״אבולוציוניזם אוניברסלי״ השתמש בו לראשונה ולדימיר קוטירב, מרצה בכיר במחלקה לפילוסופיה של בית הספר המפלגתי הגבוה של גורקי, במאמר שפורסם בכתב העת ״טבע״. בכל מקרה, מתוך מאמר זה שאל את המונח נ. מויסייב, שהעניק לגרסה שגיבש של האבולוציוניזם האוניברסלי אופי מערכתי ובמידה הרבה ביותר תרם לכך שבפילוסופיה ובמדע הרוסי רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי רכש תמיכה רחבה וסמכות גבוהה.
ככל שזה פרדוקסלי, בהיותו מחבר המונח ״אבולוציוניזם אוניברסלי״, ולדימיר קוטירב היה המבקר הראשון והיריב העקרוני של רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי. אם הפרופסור האמריקאי א. יאנץ בנה את התפיסה האבולוציונית שלו על סינתזה של רעיונות הארגון העצמי והקו-אבולוציה, הרי ו. קוטירב העמיד ישירות את רעיון הקו-אבולוציה מול מכלול רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי. מאמרו התכנתי נקרא כך: ״אבולוציוניזם אוניברסלי או קו-אבולוציה?״ (קוטירב ו.א. אבולוציוניזם אוניברסלי או קו-אבולוציה? – טבע, 1988, מס' 8, עמ' 4-10).
קוטירב מכיר במשמעות העצומה וההולכת וגדלה של האוניברסליזציה של האבולוציוניזם במדע המודרני. ״התפשטות רעיונות האבולוציה ב-10-15 השנים האחרונות,״ – הוא קובע, – ״מזכירה
מצעד ניצחון. כמעט כל ענפי הידע הכריזו על עצמם כאבולוציוניים. אילו במדע היה נהוג לערוך מצעדי להיטים, בחמישיית הפופולריות היו נכנסות עבודות, הקשורות כך או אחרת לפרובלמטיקה של האבולוציוניזם. מצב זה מצא ביטוי טרמינולוגי: כעת בספרות מדברים רבות על ״אבולוציוניזם גלובלי״. בהתחשב בכך שרעיונות ההתפתחות המכוונת נטמעו היטב בתרמודינמיקה, במיקרו-ואסטרופיזיקה, בקוסמולוגיה ובתחומים רבים אחרים של המדע, נכון יותר, כנראה, לכנותו אבולוציוניזם אוניברסלי... האבולוציוניזם האוניברסלי – מעין פרדיגמה של המדע היסודי של סוף המאה ה-20, המשפיעה עצומה על כל שאר תחומי התרבות״ (שם, עמ' 4).
מתוך הכרה, כך, באבולוציוניזם האוניברסלי, במהותו, כבסיס תפיסת העולם של המדע המודרני, המשפיע עצומה על כל תחומי התרבות, ו. קוטירב חש באותה עת אי-נוחות מהפצת השקפת העולם המדעית על התרבות. הוא חש צורך להקים מעין חומה, מחסום להפצה כזו. קוטירב שואף לסגור את השקפת העולם המדעית בתוך המדע ולמנוע את התפשטותה אל הסביבה החברתית, ההמונית. למה? מה יש כל כך רע בהשקפת העולם המדעית, שיכול לשמש עילה לאיסור על הפצתה מעבר לגבולות הידע שלנו על העולם האמיתי? האם, חס וחלילה, הפצת האמת תוביל להשחתת הנוער, כפי שהואשם בזמנו סוקרטס?
״האם יש,״ – שואל עצמו מחבר המאמר, – ״להכיר בהתאמה חד-משמעית בין תפקידו התוך-מדעי וההשקפתי, התרבותי-הכללי של הגישה האבולוציונית? כיצד היא נשברת מחוץ למדע והאם יש לה אלטרנטיבה? אם כן, במה היא? במילים אחרות, האם הגישה האבולוציונית חייבת, האם יש לה זכות להיות באמת גלובלית ואוניברסאלית? אומר מיד: אני סבור שלא. בלי לגרוע מערכה של הגישה האבולוציונית בהכרה המדעית, ננסה להבין
את כיווניות התפשטותה על כל התרבות, את הנזק של פרשנות מרחיבה כזו, ולהעמיד מולה כפרדיגמה את רעיון הקו-אבולוציה, המבטא אוריינטציה לאוניברסאליות של התנועה, ולא של התפתחות החומר (שם, עמ' 4-5). לפי קוטירב, הגישה האבולוציונית, הנשענת על יסוד איתן של הידע המדעי, צריכה להסתפק בתחום המדע, אך להכניס ידע לתרבות – חלילה! את התרבות יש לשמר בבורות ובטעות.
אז הדבר הראשון שאינו מוצא חן בעיני, כביכול, הסנדק של הרעיון של האבולוציוניזם האוניברסלי – היא ההתמדה של החשיבה הפילוסופית בהכרה באוניברסאליות, באטרבוטיביות לא רק של התנועה, כי אם גם של ההתפתחות. זה, לפי דעתו של ו. קוטירב, גורר הכרה באוניברסאליות של הקדמה. ״הליבה של האוריינטציה לאוניברסאליות ההתפתחות,״ – הוא סבור, – ״היא למעשה אוריינטציה ל'התפתחות פרוגרסיבית'... האבולוציוניזם האוניברסלי – זה פרוגרסיזם״ (שם, עמ' 4-5).
העובדה שהאבולוציוניזם האוניברסלי כאידיאולוגיה של החברה החדשנית קשור באסטרטגיית הפיתוח, ההימור על השגת קדמה, ולא על קיצוץ ההתפתחות והפסקת הקדמה הכלכלית, המדעית-טכנית והחברתית-פוליטית – נכון לחלוטין. אך העובדה שהאבולוציוניזם האוניברסלי גורר הכרה באוניברסאליות של הקדמה ויוצא כפרוגרסיזם ישר-קו, ביקורתי – אינה תואמת את המציאות.
האבולוציוניזם האוניברסלי קשור בהכרה באפשרות הקדמה ובאפשרות, רק על בסיסה, לפתור ברצף אפילו בעיות גלובליות בלתי-פתירות ברמת הפיתוח הנתונה, ואינו קשור כלל בשכנוע באוניברסאליות הקדמה או בפתרון כל הבעיות רק על בסיס קדמה טכנית. אוניברסאליות האבולוציה אינה אומרת לא אוניברסאליות של הקדמה, ולא פתרון אוטומטי עם הקדמה של כל הבעיות האנושיות. גם את הקדמה יש צורך לווסת, בלי להתיר שהקדמה של הטכניקה והחומר
הבטחת האספקה נכנסה לעימות עם קדמת האנושיות, לוותה בגידול של ברבריות ציוויליזציונית ובהרס הטבע. למרבה הצער, האפשרויות לרגולציה גלובלית עדיין חלשות מדי, אך הן יכולות לגדול רק על בסיס קדמה נוספת. האנטי-פרוגרסיזם, המובע בידי מחבר המאמר ורבים מדומיו, הוא מבוי סתום בהתפתחות החשיבה הגלובלית, הטומן בחובו מבוי סתום בהתפתחות הציוויליזציה. הוא ביטוי של ברבריות ציוויליזציונית כמו זיהום הסביבה הטבעית, שאליו הוא מתייחס ללא הרף כאל טיעון המצדיק את הפחד מהקדמה. הוא ביטוי של מסורתנות אגרסיבית, שהפכה פופולרית בצורה בלתי-רגילה ברוסיה כתוצאה מהתמוטטות הצורה הסובייטית של דחף הקדמה.
האנטי-פרוגרסיזם כתכנית שולל מהציוויליזציה האנושית כל סיכויים, גוזר על האנושות קיום קודר בתוך כל מיני איסורים והגבלות, שמזכירים מאוד את הסדרים
של הסוציאליזם ה״אמיתי״. מי שאינו מאמין בקדמה, אין לו עתיד. המסורתנים חיים בעבר, יש להם פוביה מחידושים. האדם אינו יכול פשוט לשרוד. הוא רוצה לקוות לטוב ביותר. לכן השאיפה המסורתנית לעצור את הקדמה אינה אלא אוטופיה רדרטוגרדית.
לאבולוציוניזם האוניברסלי מעמיד ו. קוטירב את ההבנה המסורתנית של הקו-אבולוציה. תוך כך הוא אומר דברים נכונים: ״המושגים של מכלול, קו-אבולוציה – המדרגה החשובה ביותר בהבטחת אפקט השלמות של מערכות מורכבות. הם ישימים להבנה גם של השקפת העולם וגם של המדע, של אינטראקציה בין-תחומית במהלך מחקרים קולקטיביים, של אינטראקציה של צורות ידע חברתיות, טבעיות, טכניות״ (שם, עמ' 10). לקריאה זו לחזק את המרכיב הקו-אבולוציוני בהתפתחות הציוויליזציה אפשר לחתום. אך כיצד אפשר לקרוע את הקו-אבולוציה מהאבולוציה האוניברסאלית, להעמידה מול רעיון הקדמה? רעיון
הקו-אבולוציה כחלק בלתי-נפרד מהאבולוציוניזם צריך לשרת את קדמת הציוויליזציה, ולא להפריע לה. הקו-אבולוציה של הציוויליזציה עם הטבע, שאליה מתייחסים ללא הרף אקולוגים בעלי חשיבה מסורתנית, יכולה להתבצע רק על בסיס קדמה מכוונת הומניסטית ונתמכת ללא הרף, ולא על חשבון עצירת הקדמה ברמה הנוכחית, שבה האפשרויות לקו-אבולוציה כזו עדיין מוגבלות מדי. כמובן, את הקדמה הטכנית באזורים שבהם היא הורסת את האקולוגיה ומונעת את הקו-אבולוציה, יש צורך להאט משמעותית הן באמצעים רגולטוריים והן באמצעים מגבילים. צריך לעשות זאת דווקא בשם קדמת הציוויליזציה האנושית, ולא בניגוד לה.
התנגדות רצינית לאבולוציוניזם האוניברסלי ולשאיפתו להפצת השקפת עולם מבוססת מדעית היא התזה על אי-צמצום השקפת העולם למדע, שנוסחה במדויק בידי ו. קוטירב. הוא כותב:
״הפרקטיקה האנושית אינה מוגבלת כלל למדעית. ניפוח תפקידה של האחרונה מוביל בהכרח לסיינטיזם, שהביטוי הטיפוסי שלו הוא התפיסה של האבולוציה האוניברסאלית. הסיינטיזם אינו מתחשב בכך שבמבט על העולם (ובאופן רחב יותר – באינטראקציה עמו) מתגלמים כך או אחרת הערכים השולטים בחברה, ייצוגים על הטוב והיפה. יחסיו של האדם לעולם אינם רק קוגניטיביים, כי אם גם חושניים, רוחניים, אמנותיים. לגיבוש השקפת העולם תורמים אמנות, נורמות מוסריות ומשפטיות, אינטרסים פוליטיים וכו'. בהיותה ביטוי קיומי של האישיות, השקפת העולם מבטאת את שאיפותיה והאוריינטציות החיוניות שלה. בני אדם אינם בעלי ידע מוחלט אף פעם, לכן השקפת העולם מעניקה להם אנרגיית שכנוע ואמונה, שמפצות על אי-שלמות התיאוריות ומאפשרות לפעול״ (שם, עמ' 9-10).
כל זה נכון לחלוטין, חוץ מהאשמת האבולוציוניזם האוניברסלי בצמצום סיינטיסטי ובניסיונות לצמצם כל
שקפת עולם למרכיב המדעי שלה, לשתול סיינטיזם בכל השקפת עולם. מטרת האבולוציוניסטים המודרניים שונה לגמרי. אנו שואפים לדפוק על תודעתם של אנשים עם נקודות מבט שונות על החיים, על העולם, ולהראות להם כיצד למעשה הוא, העולם הזה, מסודר וכיצד אפשר לבנות חיים, תוך הנחיה על ידע ועל שאיפה לאמת, ולא על אשליות ודעות קדומות. אנו מציעים לתאם בין אמונה לידע, ולא למיתוסים ופנטזיות של מאות שעברו מזמן.
ברמה הגלובלית, האנושית-הכללית, האבולוציוניזם האוניברסלי הוא אסטרטגיה לפתרון בעיות גלובליות, אסטרטגיה לפיתוח חברה חדשנית, אלטרנטיבית למסורתנות, המתאימה לפתרון בעיות של חברות מסורתיות. האבולוציוניזם האוניברסלי קשור בהפצת ערכים אנושיים-כלליים ובהתגוננות על זכויות האדם, המוגבלות ונפגעות בחברות מסורתיות. ברמה האנושית-הקונקרטית הוא אסטרטגיית חיים של אדם, השואף לסדר את חייו בחברה חדשנית, לחיות על פי האמת, בהתאם לאידיאלים של אנושיות, סדר דמוקרטי וחירות.
האבולוציוניזם האוניברסלי הוא הפצת מערכת האמיתות המדעיות על תחום התרבות, על תחום השקפת העולם האנושית. כל אחד רשאי לדחות את האמת עם כל ההשלכות הנובעות מכך לחיים ולפעילות. האבולוציוניזם האוניברסלי הוא צורת הסתגלות של האדם המודרני לאתגרים, לקשיים, ללחצים ולעומסים של החברה החדשנית, צורת הסתגלות כזו המאפשרת להביט לאמת בעיניים, ולא לטבול את הראש בחול, פותחת סיכויים חדשים, מאפשרת לקבל כבסיס לחיי הפעילות ולהגן על המוסר של סובלנות, חירות ואנושיות, ולא על המוסר של קסנופוביה, איסורים והגבלות. אתיקה של אחריות באה במקום אתיקה של תלות.
בהקשר זה האבולוציוניזם האוניברסלי דווקא הפוך לסיינטיזם הפוזיטיביסטי ולרציונליזם היבש.
הסיינטיזם הפוזיטיביסטי היה קשור מראשיתו בפגיעה בזכויות הפילוסופיה להסבר אינטגרלי של העולם, אפיין את עצם האפשרות של הסבר כזה כמטאפיזיקה מיושנת. הסיינטיזם הפוזיטיביסטי היה אנטי-היסטורי. הוא ניסה לנסח פעם ולתמיד יסודות לוגיים-מתודולוגיים של מחקרים מדעיים, תקפים בכל מקום. הסיינטיזם הפוזיטיביסטי מאחורי מערכת האבסטרקציות רבת-הרמות, הנחוצות למחקרים קונקרטיים, לא ראה את השלם, בתחום השקפת העולם הוא הפיץ רציונליזם פורמלי, שתרם רק לביסוס התנהגות אגואיסטית ולמרדף בלתי-מרוסן אחר רווחה חומרית. רציונליזם כזה והפורמליזם הקשור בו כבל את השכל האנושי כמו שמיתוסים מסורתניים, פוביות וביטויי אי-רציונליזם כבלו. מאחורי היובש של התיאוריה הוא לא ראה את העץ הירוק של החיים.
האבולוציוניזם האוניברסלי הוא לא רק תופעה מדעית, פילוסופית, כי אם גם תרבותית-כללית. הוא אינו מוגבל לאי-אמונה באמיתות התפיסה המיתולוגית של העולם, אלא מתפשט גם לתחום האמונה. לכן בספר זה אנו מציעים מערכת של אמונה מדעית, כי רק אמונה המבוססת על ידע יכולה לעזור לתרבות האנושית לעמוד מול הברבריות התוך-ציוויליזציונית ולעזור לאנשים במאמציהם היצירתיים להפוך את עצמם ואת העולם הסובב לטובים יותר משהיו עד כה.
תרבות המתרחקת מהאמת, נופלת ללא הרף לחוסר-תרבות ומובילה לניצחון הברבריות בכל ציוויליזציה. בדיבורו על ערכים, טוב ויפה, ו. קוטירב שכח להזכיר את האמת. וזה לא מקרי. הוא מנסה להעניק לערכים אופי נצחי, בלתי-תלוי בהתפתחות האמת ובמציאות החברתית, אופי חוץ-אבולוציוני. זהו מבט מסורתני טיפוסי בתחום תורת הערכים, באקסיולוגיה. אך האמת אינה זרה ביחס לערכים, לטוב וליפה. לפני בני אדם עומדות ללא הרף שאלות גורליות על מהי אמת, על אמיתות הערכים, הטוב ואפילו היופי.
כי גילוי אמיתות חדשות דוחק אותנו להעריך מחדש ערכים.
שאיפה שגויה לטוב מתהפכת לרוע הנורא ביותר. מאחורי יופי חיצוני, במעטפת מבריקה, עשויה להסתתר ממש המכוער. את האמת ברמה היומיומית כל אחד משיג לעצמו. את האמת ברמה האנושית-הכללית אפשר להשיג רק על בסיס ידע מדעי. האבולוציוניזם האוניברסלי הוא דרך לחבר בין אמיתות התודעה האינדיבידואלית לאמיתות של הידע האמיתי, ולא המיתולוגי, שצברה האנושות. כמובן, דרך האמת קשה, כמו החיים האנושיים עצמם.
הגישה המכלולית לפתרון בעיות גלובליות, הקו-אבולוציה, שיתוף הפעולה, הדיאלוג, שאותם ו. קוטירב בוחן כאלטרנטיבות לאבולוציוניזם האוניברסלי, למעשה יוצאות כצורות של ביטויו ומימושו.
את התרומה המשמעותית ביותר לפיתוח רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי ברוסיה תרם המדען הרוסי המוסמך נ. מויסייב, ששאל את המונח עצמו ממאמרו של ו. קוטירב. את התפיסה של נ. מויסייב נבחן בחלק הבא.
}}

==== האבולוציוניזם האוניברסלי בפרשנותו של נ. מויסייב ====
המושג אבולוציוניזם אוניברסלי ברוסיה מקושר לעתים קרובות בשמו של ניקיטה מויסייב, שהרים אותו על נס, דן בו בעבודותיו הרבות וממש ״הדביק״ במכלול רעיונות זה חוקרים אחרים. אבולוציית החשיבה של נ. מויסייב בכיוון האבולוציוניזם האוניברסלי החלה מהשתתפותו בפיתוח תיאוריית הבעיות הגלובליות – תנועה מדעית של שנות ה-70 – ה-90 של המאה ה-20, שמנהיגה המוכר ברוסיה היה הפילוסוף איוון פרולוב. במרכז החישובי של האקדמיה למדעים, בהנהגת נ. מויסייב, פותחה מערכת של מודלים ממוחשבים לסימולציה של תהליכים דינמיים של אבולוציית הביוספרה. הדבר איפשר להניח בסיס מדעי-קונקרטי תחת העיון הפילוסופי במשבר האקולוגי הגלובלי ולבסס גישה חדשה לחקר תהליכים אקולוגיים בהיקף פלנטרי. גישה כזו פתחה אפשרויות לפרוגנוסטיקה מדעית
מהימנה של אבולוציית הביוספרה באינטראקציה עם התפתחות האנתרופוספרה המואצת ולגיבוש המלצות לאבולוציה המכוונת שלהן. זה היה מעין מקפצה, שממנה אפשר היה לקפוץ קפיצה גבוהה לחקר האבולוציוניזם הגלובלי, ולאחר מכן גם האוניברסלי. בקפיצה זו מויסייב נשאר במידה רבה איש מדעי-טבע, נשען בתחום הפילוסופיה על מתודולוגיה של מודלים פיזיקליים-מתמטיים וסינרגטיים.
״בשלב מסוים של מחקרי היציבות של הביוספרה, שנערכו מתחילת שנות ה-70 במרכז החישובי של האקדמיה למדעים של ברית המועצות,״ – מסביר מויסייב את בואו לרעיון האבולוציוניזם האוניברסלי, – ״הגעתי להבנת הכורח בגיבוש תכנית מחקר כללית מספיק, המכילה, נוסף לאמצעים מתודולוגיים, תמונת עולם קונספטואלית מסוימת. דווקא במטרה אוטיליטרית כזו נקטתי ניסיון לבנות סכמה של תהליך ההתארגנות העצמית העולמי... מאוחר יותר התחלתי לכנות סכמה זו
'אבולוציוניזם אוניברסלי', מונח שכבר היה בשימוש בספרות״ (מויסייב נ.נ. אבולוציוניזם אוניברסלי (עמדה והשלכות) – שאלות פילוסופיה, 1993, מס' 3, עמ' 3 – 28, עמ' 3).
מתוך ששאל את המונח מעבודתו של קוטירב, על כך מצביע מויסייב שוב ושוב בעבודות שונות, הוא הרחיב סכמה זו, או קונסטרוקציה, הבאה לידי ביטוי בספר ״אלגוריתמי ההתפתחות״ ובעלת אופי עזר בתחילה, והיא צמחה לתפיסה המרכזית של מחקר חדש, השוכן ״על הגבול בין מדעי הטבע לפילוסופיה״ (שם).
האוניברסאליות המוגבלת, הלא-מלאה, ומכאן גם הבלתי-מספקת של הסכמה הראשונית של האבולוציוניזם של מויסייב, השוכנת על הגבול בין מדעי הטבע לפילוסופיה, באה לידי ביטוי מיד, ברגע שהוא מתחיל לפתח סכמה זו ברמה הפילוסופית. זה עדיין יותר אבולוציוניזם מדעי-טבעי מאשר פילוסופי. מויסייב עצמו
מכנה את הסכמה שלו פיזיקליסטית, משום ש״ביסודה מונחות השקפות, מסורתיות לפיזיקה ולכל מדע הטבע המודרני״ (שם, עמ' 5). הדבר מתגלה ביחסו של מויסייב לדוקטרינה הקריאציוניסטית ולאמונה בעל-טבעי. הוא כותב:
״אי-הוודאות העקרונית הקיימת ותפקיד ההתחלה החושנית בייצוגינו על העולם הסובב הוא בו-זמנית גם מקור לאמונה בכוחות על-טבעיים, – ליתר דיוק, לריבוי אמונות. כל אחת מהדתות היא תופעה היסטורית, אך ההרגשה הדתית, האדמה לצמיחת אמונה בכוחות על-טבעיים, כנראה, טבועה אורגנית באנושות. ותלווה אותה, כל עוד היא קיימת ביקום. אבל אדם קונקרטי יכול להחזיק בה או לא להחזיק – זו כבר שאלה אחרת... מתוך הבנת נסיבות אלה אינני יכול להחשיב עצמי לאתאיסט. אך באותה עת אני יכול לשייך את עצמי לאלה, שמתאים לכנותם 'לא-תאיסט'. אין לי עילות אמפיריות ולוגיות מספקות להחשיב כנעדר התחלה, שאינה נגישה לשכלי. אך גם אין הרגשה פנימית בכורח קיומה״ (שם).
אבולוציוניזם, המפקפק באוניברסאליות האבולוציה ומתיר קיום של על-טבעי מעבר לגבולות העילות האמפיריות והלוגיות, אינו יכול להיחשב לאוניברסאלי. הוא מסתפק במערכת מדעי הטבע, שאינה מוצאת בתחום מחקריה שום דבר על-טבעי ועל-אבולוציוני. הגישה הפיזיקליסטית של נ. מויסייב לקיום כוחות מעבר לגבולות האבולוציה מוגבלת, כפי שהוא עצמו מדגיש, בתערו של אוקאם, הפוקד לא להרבות ישויות שלא לצורך, וגם בתזת לפלס, שעל שאלת נפוליאון מדוע לא מצא בספרו את רעיון האל, ענה שלא נזקק להשערה כזו (שם).
מובן שעמדה כזו פירושה רק התחמקות אלגנטית מהשאלה על אוניברסאליות, על כוליות האבולוציה. מאחורי התחמקות זו עומדת
עם זאת תשובה ממש מוגדרת, רק שאינה מפורסמת בפומבי: איננו יודעים מה קיים מעבר לגבולות ההתחלה החושנית של ייצוגינו, ואיננו יכולים לדעת זאת. עמדה כזו קיבלה בהיסטוריה של הפילוסופיה את השם אגנוסטיציזם, שאופיין במסורת המרקסיסטית כמטריאליזם ביישן. איננו שותפים ליחס הפנאטי, האגרסיבי של המרקסיזם לדת, שהוביל לדיכוי חופש המצפון ולנטיעה רפרסיבית של אתאיזם. לא שותף לו גם מויסייב.
״בהתייחסי בכבוד עמוק לכל שכנוע כנה,״ – הוא מעיר, – ״אני סבור שגם האתאיזם הלוחמני, וגם כל סוג של פונדמנטליזם ופנאטיות, במידה שווה אינם תואמים את עקרונות החברה המתורבתת״ (שם). בכך מויסייב צודק לחלוטין, אך הוא מבלי שיבחין בעצמו מחליף את השאלה על אוניברסאליות האבולוציה ועל אפשרות קיומו של העל-טבעי מנקודת מבטו של האבולוציוניזם האוניברסלי בשאלות על יחס מתורבת לחופש המצפון ולחופש האמונה. בהקשר זה מויסייב חושב כבולוציוניסט ביישן.
אין לנו מפני מה להתבייש באבולוציוניזם שלנו. להיפך, אנו גאים בו ומאמינים באפשרויותיו העצומות להבטחה אינטלקטואלית של ההתפתחות ההומניסטית של החברה החדשנית. האבולוציוניזם הביישן אינו יכול להיות אוניברסאלי. זה אבולוציוניזם מקומי, המוגבל במתודולוגיה ואמפיריה מדעית-טבעית. האבולוציוניזם האוניברסאלי לעומת זאת נשען על כל מערכת הידע האנושי על העולם ועל יחסים מעשיים עם עולם זה. הוא נשען לא רק על מדעי הטבע, כי אם גם על כל מערכת מדעי הרוח, כולל תיאוריה והיסטוריה של הדתות, המשחזרת את אבולוציית התמונה הדתית-מיתולוגית של העולם, על הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה של חברות אנושיות, על כלכלה אבולוציונית, מדעי המדינה, לוגיקה, אתיקה, אסתטיקה, בלשנות, פדגוגיה, תולדות האמנות וכו'.
אנו איננו מוצאים שום דבר על-טבעי בשום מקום, מלבד בחשיבה הממיתוסת, המונעת בידי אוריינטציה פסיכולוגית מתאימה. האבולוציוניזם האוניברסאלי כהשקפת עולם שלמה, מערכתית, מבוססת מדעית מוציא באופן די מוכח את עצם האפשרות של העל-טבעי כבסיס השקפת עולם מיתולוגית ומאשר את מקורו של כל מה שקיים בעולם באמצעות אבולוציה, ורק אבולוציה. תפיסת העולם האוניברסאלית-אבולוציונית נשענת על כל מגוון הידע שלנו, בעוד שתפיסת העולם הדתית – על מגוון ייצוגים מיתולוגיים, שגם הם נתונים לאבולוציה עקבית, אך מוגבלים בקפדנות בסמל האמונה. לתפיסות העולם הדתית-מיתולוגית והמדעית-אבולוציונית טבע גנוסיאולוגי שונה לגמרי, אי-אפשר לחברן על אדמה מדעית, אפשר רק להפרידן, להבדילן, מה שמתבצע בתהליך החילון והופך אותן לנושא של בחירה חופשית. כל ניסיון לראות באל כהשערה הוא חילול קודש מנקודת מבט דתית ובלתי-עמיד מנקודת מבט מדעית-אבולוציונית. קריאציוניזם מדעי בלתי-אפשרי כמו קנטאור או כימרה, שרכשו ״מציאות״ וירטואלית במיתולוגיה היוונית העתיקה.
האבולוציוניזם האוניברסאלי של נ. מויסייב מתבסס בראש ובראשונה על הכרה במערכתיות, בקשר ההדדי של הכול עם הכול. ״ביסוד הסכמה שאני מכנה אבולוציוניזם אוניברסאלי,״ – מבהיר מויסייב, – ״מונחת 'השערת על-מערכת'. כל היקום שלנו מייצג מעין מערכת אחת מאוחדת – כל מרכיביה קשורים זה בזה״ (שם). הוא בוחן הוראה זו כתוצאה של הכללה אמפירית, משום שבניסיוננו אין שום דבר שסותר אותה. כך, מויסייב בוחן את האבולוציוניזם האוניברסאלי כמבוסס על השערת על-מערכת, כלומר הכרה בקשר ההדדי האוניברסאלי של התופעות. את יתרון השערת על-המערכת הוא
רואה בכך ש״כל השערות על אופיו הלא-מערכתי של היקום אינן ניתנות לבדיקה עקרונית, הן אינן יכולות לשנות את המסקנות מהשערת על-המערכת ולכן על בסיס עקרון אוקאם צריכות להיקטע״ (שם, עמ' 6).
מתוך הבנה שאי-אפשר לצמצם למערכתיות היקום ולקשר ההדדי האוניברסאלי של התופעות את ביסוס האבולוציוניזם האוניברסאלי, מוסיף מויסייב לכך את עקרון השונות האוניברסאלית. אך עקרון זה ידוע בפילוסופיה עוד מימי הרקליטוס, ועקרון הקשר ההדדי האוניברסאלי והמערכתיות של ההוויה נוסח בצורה קלאסית בידי הגל. מה אם כן חדש מביאה תפיסת האבולוציוניזם האוניברסאלי?
נ. מויסייב מנסה להסביר זאת, נשען על אדמה מדעית-טבעית הקרובה לו. בראש ובראשונה הוא מעביר על חומר דומם את מנגנון הפעולה של השלישייה הדרווינית: שונות, תורשה, ברירה. מויסייב אפילו אינו מבהיר שאת התורשה אפשר לבחון מחוץ לחיים רק כרציפות, משום שמורשת כשלעצמה בטבע הדומם אינה קיימת. את המנגנונים הדרוויניים הוא מחשיב לפשוטים ביותר, משום שהוא רואה בהם ביטויים של דטרמינציה חד-משמעית. לכיתה של מנגנונים דרוויניים הוא משייך אינטראקציות מכניות.
״משום שבמציאות הסובבת אותנו,״ – מנמק מויסייב, – ״הכול ותמיד נתון לפעולת מקריות ואי-ודאויות, הרי אפילו במקרה של תהליכים מסוג דרוויני אי-אפשר לדבר על דטרמינציה מלאה. אפשר רק לראות מגמות, אם תרצו, 'תעלות אבולוציה'. דוגמאות לתהליכים כאלה הן תהליכי סלקציה של בעלי חיים או תנועת חללית. בתכונות אלה מחזיקים תהליכים רבים, שיש לנו עמם עסק בחיי היומיום ואשר מאפשרים לנו איכשהו לחזות את תוצאות פעולותינו הפעילות ולבצע את הבחירה המכוונת שלהן. כך, מנגנונים מסוג דרוויני הם הבסיס לפעילותו המודעת של האדם״
(שם, עמ' 7).
עד כמה מוצדק עירוב כזה של תיאוריית דרווין עם דטרמיניזם מכניסטי, עם בעיית ״תיעול״ התהליכים האבולוציוניים ועם דטרמינציית הפעילות האנושית, שישפוט הקורא. יש בהם גרעין רציונלי מסוים בקירובם, משום שכולם ביטויים של תנועה ברמה המקרוסקופית של החומר. אך הם מייצגים צורות תנועה שונות עקרונית, ובהתאם, גם מנגנונים שונים לחלוטין בפעולתם. הברירה פועלת גם בטבע הדומם, אך בצורה שונה לגמרי מאשר במאבק הקיום של אורגניזמים השואפים פעיל לשרוד. אותו הדבר אפשר לומר על השונות והתורשה. המנגנונים הדרוויניים אינם פשוטים יותר, כי אם מורכבים יותר מהפיזיקו-מכניים.
סוג אחר של מנגנוני אבולוציה, שבו מבחין מויסייב, הם תהליכים שהוא מכנה ביפורקדיים. פעולתם של תהליכים כאלה, כפי שמדגיש מויסייב, בלתי-צפויה עקרונית. בתיאור מנגנונים כאלה מויסייב מתייחס ללאונרד אוילר ואנרי פואנקרה, שהציעו תיאור מתמטי של ביפורקדיות, אך אינו מתחשב כלל בעבודות הרבות וזכות הפרסום הרחב של יוצר הסינרגטיקה הרמן האקן. כנראה, מויסייב לא היה מכיר אותן בתקופה זו או הכיר מפה לאוזן, משום שהוא מקשר את תפיסת האבולוציוניזם האוניברסאלי שלו לתיאוריית הארגון העצמי. לא היה מכיר, כנראה, גם את תיאוריית התרמודינמיקה הבלתי-שיוויונית של איליה פריגוז'ין, משום שבהזכירו להלן את החוק השני של התרמודינמיקה, הוא אינו נוגע כלל בפרשנות חוק זה בתרמודינמיקה של מערכות פתוחות, אף שהוא מגיע למסקנות דומות למסקנותיו של פריגוז'ין.
מנגנונים ביפורקדיים, לפי מויסייב, בניגוד לדרוויניים, טבועים באבולוציה של מערכות מורכבות. ככל שהמערכת מורכבת יותר, כך נוצרים בה יותר מעברי ביפורקדיה, כלומר תופעות של ארגון מחדש מהיר ורדיקלי של אופי התפתחות המערכת.
מנגנונים ביפורקדיים הם ביטוי של הסטוכסטיות של העולם. הם קובעים את הבלתי-צפיות והאי-הפיכות של האבולוציה (שם, עמ' 8). אכן, ככל שהמערכת מורכבת יותר, כך היא מגיבה פחות בקו ישר להשפעות חיצוניות. אך הקביעה על קשר מורכבות המערכת לנטייתה למעברי ביפורקדיה די שנויה במחלוקת.
מערכות עם מנגנוני ויסות מפותחים מאוד, ככלל, מסוגלות להימנע מביפורקדיות ואסונות, שבהם הסדר, הנתמך במערכת הנתונה, מתפרק. לדוגמה, מערכות חברתיות דמוקרטיות, שבהן רוכשים אופי קבוע רפורמות ומגוון רגולטורים מוסדיים כמו בלמים ואיזונים, מתבררות כיציבות באופן בלתי-נמנע יותר מאשר משטרים טוטליטריים ואוטוריטריים נוקשים, ששינויים בהם מפעילים מנגנונים ביפורקדיים ולעתים קרובות מובילים לאסונות חברתיים. נוסף לכך, מנגנונים דרוויניים בהבנתם הדרוויניסטית, ולא במובנה הספציפי של מויסייב, פועלים ברמת הטבע החי, בעוד ששינויים ביפורקדיים אופייניים בראש ובראשונה לתופעות של כאוס דינמי בטבע הדומם, שבו הסדר נוצר ישירות מהכאוס ונושא אופי פרימיטיבי ביותר, בלתי-יציב. כמובן, ביפורקדיות ואסונות מתרחשים גם בטבע החי, וגם במערכות חברתיות, אך כאן התהוות מצבים ביפורקדיים נבלמת בידי מנגנונים רגולטיביים של שמירת סדר והפיכתו העקבית. מויסייב לעומת זאת מתעקש על קיומה של ״מגמה חשובה נוספת – ירידת יציבות המערכות ככל שגוברת מורכבותן״ (שם, עמ' 10). על קיומה של מגמה הפוכה הוא אינו חושב כלל. זה גם מעיד על הצרות, אי-האוניברסאליות של חשיבתו האבולוציונית.
הקבוצה השלישית של מנגנונים אבולוציוניים, שבה מבחין מויסייב, נקראת על ידו מנגנוני הרכבה. ״הטבע מאופיין בקואופרטיביות,
– הוא סבור, איחוד אלמנטים למערכות. כתוצאה, למערכת הנוצרת עשויים להיווצר תכונות חדשות״ (שם, עמ' 8).
כדוגמה הבולטת ביותר להרכבה כזו מויסייב מביא את פעולתו של החוק השני של התרמודינמיקה. אך ההרכבה העצמית של מבנים דיסיפטיביים, שנחקרה בידי א. פריגוז'ין, נובעת לא ישירות מהחוק השני של התרמודינמיקה, כי אם מהתרמודינמיקה של מערכות פתוחות, המסוגלות לפרוק אנטרופיה, כלומר תנועה בלתי-סדורה, אל הסביבה החיצונית. ישירות מהחוק השני של התרמודינמיקה נובע לא סידור מבני, כי אם הצטברות אי-סדר ואבולוציה לאחור, להתפוררות כל סידור ולמוות התרמי של היקום. במה אם כן מורכבת המשמעות האבולוציונית של אפקט ההרכבה?
מויסייב מסביר זאת כך. בהיותו אחד החוקים היסודיים ביותר של הפיזיקה, לחוק השני של התרמודינמיקה אין משמעות לחלקיקים בודדים, למולקולות בודדות. ״הוא מתבטא רק ברמת צבריהם: רק בכמות מספקת של חלקיקים אינטראקטיביים נוצרות תכונות מערכתיות חדשות עקרונית. נוצרת אפשרות להכניס מאפיין חדש של המערכת – אנטרופיה, וגם לגלות שהיא גדלה עם הזמן. זו תוצאה טיפוסית של 'הרכבה', התהוות של תכונות מערכתיות חדשות של העולם הסובב״ (שם, עמ' 9).
דוגמה גרועה ביותר. זוהי דוגמה יותר של ״פירוק״ של מערכות קיימות, מאשר של הרכבה של מערכות המתעוררות בתהליך האבולוציה. גידול האנטרופיה הורס את הסדר, המבטיח את האינטראקציה ״הקואופרטיבית״ של אלמנטים בתוך מערכות. בסופו של דבר כל מולקולה נעה בצורה בלתי-סדורה. מויסייב נוקט בדוגמה זו ללא פנייה לתרמודינמיקה של מערכות פתוחות, שבה התהליך מקבל כיוון הפוך, לא במקרה. האבולוציוניזם האוניברסאלי שלו נשען על רעיונות של ארגון עצמי ספונטני ומערכתיות, הוא מתמצה ברעיונות אלה. ״במאה העשרים,״ – כותב מויסייב, – ״חודרים אלינו במידה הולכת וגוברת רעיונות המערכתיות והארגון
העצמי (סינרגטיקה), להם אנו מעניקים משמעות רחבה יותר ויותר. אנו מתחילים לראות קשרי גומלין חדשים, והיקום לאור ידע חדש וניסיון חדש נגלה לפנינו כמערכת אחת, המתפתחת כיחידה אחת״ (שם, עמ' 18).
לכן לתהליך הארגון העצמי מויסייב משייך גם את הדקונסטרוקציה של כל ארגון. כמובן, התהליך האבולוציוני האוניברסאלי כולל גם ארגון עצמי וגם דיסאורגניזציה, שהיא התנאי המוקדם לארגון עצמי חדש. אך הארגון העצמי, כמו בסינרגטיקה של האקן, מובן בצמצום, כתהליך של יצירת מבנים מהכאוס הדינמי ודקונסטרוקטוריזציה ספונטנית לא פחות לאחר הפסקת זרימת האנרגיה המכוונת. תוך כך לא מתחשבים כלל בתהליך ייצור הסדר בידי מבנים המתארגנים עצמית, בתפקידם כמקורות ומעוררי ארגון נוסף. אילו האבולוציה התמצתה בארגון עצמי ספונטני, כאוטי, ובדיסאורגניזציה ודקונסטרוקטוריזציה ספונטניות, כאוטיות לא פחות, שום קדמה לא הייתה אפשרית.
אבולוציוניזם, המתבסס על תהליכים סינרגטיים ומתמצה בהם, אינו יכול להיות אוניברסאלי. הארגון העצמי הכאוטי, שנחקר בידי הסינרגטיקה, הוא רק התנאי המוקדם של ארגון וריאורגניזציה המותנים מבנית. צמצום האבולוציה להיווצרות ספונטנית של קישוריות ולהיווצרות סטוכסטית של מבניות הוא חיסרון יסודי של האבולוציוניזם של המאה ה-20. וחיסרון זה טבוע במלואו באבולוציוניזם של נ. מויסייב.
בייצוגים המכוונים פיזיקליסטית על ארגון עצמי נעדרים ויסות עצמי, ריאורגניזציה מבנית עצמית והתגייסות עצמית, המהווים תנאי מהותי של כל אבולוציה. וכאשר מנסים להרחיב את הייצוגים על ארגון עצמי, השאובים מהפיזיקה, על האבולוציה הביולוגית והחברתית-
היסטורית, מתקבלת לא תיאוריה כללית של האבולוציה, שהיא ההישג החשוב ביותר של תפיסת העולם האוניברסאלית-אבולוציונית, כי אם רק צורה נוספת של רדוקציוניזם, כלומר הסבר של המפותח יותר מתוך הפחות מפותח.
הדרך הביפורקדית של תמורות אבולוציוניות מוקצנת בעליל בידי מויסייב. הוא בוחן מנגנונים ביפורקדיים כמעבר מתיעול חד-משמעי של ההתפתחות להתהוות ריבוי של ״תעלות״, כשהבחירה על ידי המערכת של אחת התעלות להתפתחות המשך מתרחשת כתוצאה מאירוע מקרי גרידא וחסר חשיבות לחלוטין. אך במציאות בחירת ״התעלה״ בדרך כזו מתבצעת רק במערכות פרימיטיביות ביותר מסוג תנועה טורבולנטית של גזים ונוזלים, שבהן המורכבות נקבעת על ידי אי-יציבות קיצונית של המערכת ומתהפכת להיווצרות מערבולות מאורגנות כאוטית.
במערכות מורכבות מפותחות ביותר, ככלל, כלומר ברוב המוחלט של המקרים, אפילו במצב בלתי-יציב קיצוני, מעברי, של המערכת, התנועה באחת התעלות מתבררת כה מוכנה יותר ברציפות ההתפתחות, והכוחות, המתרכזים במבנים המבטיחים את היווצרות
ה״תעלה״ הזו, כה עולים על אפשרויות ״התעלות״ האחרות, עד ששום מקריות אינה יכולה לזעזע את התנועה בתעלה זו. הכורח לא רק פורץ דרך מסת המקריות העצומה ולא רק מעלה את ההסתברות של אירועים התורמים למימושו. שינויים הכרחיים, שהבשילו אבולוציונית, מובילים לצורות כאלה של יצירת מבנים, שבסופו של דבר (אך לא במישרין ולא באופן ישיר) מארגנים את עיקר המסת של המקריות והופכים דרך התפתחות אחרת לבלתי-סבירה בכלל. דרך כזו מתבטאת רק במגמות אלטרנטיביות, ב״מוסכמים״ של תהליכים היסטוריים.
משמעות המקריות באבולוציה אינה כה גדולה, כפי שנדמה היה
ליוצרי התיאוריות המדעיות-טבעיות של המאה ה-20, השקועים בחקר תהליכים סטוכסטיים. מהעובדה שתהליכים אלה מאפשרים רק תיאורים הסתברותיים נובע רק שהם נמצאים במצב של כאוס דינמי. משמעות המקריות אינה כה גדולה, משום שבתהליך האבולוציה נוצרים בהכרח מבנים, שארגונם בתנאים הנתונים תחרותי יותר מאשר ארגון מתחריהם. ההכרה בנסיבה זו אינה אומרת חזרה לדטרמיניזם מכניסטי. היא קשורה במעבר לדטרמיניזם אבולוציוניסטי, המתחשב בתפקיד המקריות והתהליכים הסטוכסטיים כמידת הכאוטיות, הנוכחת תמיד בכל סדר, בכל ארגון מבני, ומלווה, ומגוונת, ומשנה את דרך המימוש של כל כורח המותנה אבולוציונית. תוך כך ההכרחי מתממש כתוצאה מתחברת של אינספור מקריות, וזה יוצר את המראית שכאילו הוא נובע מהמקריות, מורכב מהן.
בהכרה בתנודות אקראיות קטנות, הנוצרות במצבים ביפורקדיים, כיסוד הבחירה בדרך ההתפתחות של מערכות מורכבות, של הארגון העצמי והאבולוציה שלהן, מתבטא החיסרון המתודולוגי העיקרי לא רק של הפיזיקליזם של מויסייב, כי אם גם של תיאוריית הארגון העצמי, המקובלת בסינרגטיקה.
מצבים ביפורקדיים וסטיות אקראיות נוצרים באבולוציה ללא הרף. בזה מויסייב ותומכי הגישות הקשורות בסינרגטיקה צודקים לחלוטין. אך ברוב המוחלט של המקרים מהלך ההתפתחות של מערכות מורכבות מונחה לא בידי תנודות אקראיות קטנות, כי אם בידי יתרונות תחרותיים גדולים של מבנים מתגייסים המתפתחים ברצף.
בספר ״העלייה אל התבונה״ (מואיסייב נ.נ. העלייה אל התבונה. הרצאות על אבולוציוניזם אוניברסאלי ויישומיו – מ': הוצ' אט, 1993 – 192 עמ') מויסייב מגדיר שוב את האבולוציוניזם האוניברסאלי
כסכמה, המייצגת פיזיקליזם מזוקק, ומנסה להסביר, מתוך סכמה זו, את כל מגוון האבולוציה. ״האבולוציוניזם האוניברסאלי, הסינרגטיקה, תיאוריית הארגון העצמי,״ – הוא סבור, – ״כל המונחים הללו כמעט נרדפים. הם משקפים את ייצוגנו על כל התהליכים ההולכים 'מעצמם', ללא כוונוניות של 'אצבע מורה'״ (שם, עמ' 26).
אכן, הסינרגטיקה כתיאוריית ארגון עצמי חושפת אחד מההיבטים של השינוי העצמי הספונטני והתהוות של סדר ראשוני מהכאוס הדינמי. אך לאבולוציוניזם האוניברסאלי זה אינו מספיק. תמורות מבניות של מערכות מורכבות ברמות ארגון שונות אינן מצטמצמות לארגון עצמי כאוטי. הן כוללות ריאורגניזציות מבניות מורכבות, שבהן בהתאם למבנים הראשוניים מתבצעת סידור מחדש של הסדר הקודם. סידור מחדש כזה אינו מכוסה בידי הסינרגטיקה והסכמה הפיזיקליסטית של הארגון העצמי בכלל.
כיצד אם כן יכול אבולוציוניזם ״אוניברסאלי״ המכוון פיזיקליסטית לעלות מתהליכים פיזיקו-כימיים לתהליכים ביולוגיים וחברתיים, האם יש לו זכות להפיץ את סכמתו להבנת האבולוציה בטבע החי ובחברה? נ. מויסייב עונה על שאלה זו כך:
״האבולוציוניזם האוניברסאלי מאפשר לבחון את התפתחות התהליך האבולוציוני העולמי בכל ממדיו… שום דבר חי אינו מסוגל להפר את חוקי הפיזיקה או הכימיה, ובאותה עת עקרונות הברירה, הקובעים את התפתחות החומר החי, כלומר חוקי התפתחות העולם החי, אינם מצטמצמים רק לחוקי התפתחות הפיזיקה או הכימיה (ליתר דיוק – איננו יכולים, ואולי גם איננו יודעים, לצמצם אותם לחוקים היסודיים שדיסציפלינות אלה חוקרות)״ (שם, עמ' 37). נוסף לכך, כפי שמגדיר מויסייב, ״ההתפתחות החלקה, הכמעט צפויה״ של התהליך האבולוציוני, אשר נסכים לכנותה
אבולוציה דרווינית״ (שם, עמ' 28) מהווה, לדעתו, רמה נמוכה יותר של אבולוציה מאשר המנגנונים הביפורקדיים והקואופרטיביים, הנכנעים לחוקים היסודיים של הפיזיקה והכימיה.
כמובן, עם פרשנות פיזיקליסטית ונאיבית-רדוקציוניסטית ממש כזו של האבולוציוניזם האוניברסאלי אין אנו יכולים בשום אופן להסכים. כאשר גופים נעים תחת פעולת הכבידה, למשל נופלים מגובה אל האדמה בתאוצה 9.8 מ'/שנ'2, הם נמצאים לגמרי תחת פעולת חוק פיזיקלי בלי קשר לשאלה אם הם חיים או דוממים. אך האבולוציה שלהם כוללת חוקים אלה רק בצורה מותמרת אבולוציונית, כפופה. לכן על שום צמצום של אבולוציה ביולוגית לחוקים היסודיים של תנועה בטבע הדומם לא יכול להיות דיבור. האבולוציה הדרווינית בהבנת הדרוויניזם עצמו, ולא בהבנה
״הפיזיקליסטית״, מורכבת לאין שיעור מהרמה הפיזיקו-כימית של האבולוציה.
הניסיון שעשה נ. מויסייב לבניית פילוסופיית היסטוריה מעמדות האבולוציוניזם נשען על אותם יסודות. הוא מבין את ההיסטוריה כתהליך סינרגטי, שבו יש להפריד את האוניברסאלי מהאינדיבידואלי. האוניברסאלי משתנה יחסית לאט וכולל מאפיינים של תהליכי ארגון עצמי, שהפיזיקאים מכנים אינווריאנטים אדיאבטיים של תהליכים דינמיים.
״גישה כזו,״ – מתוודה המחבר, – ״היא גם צורה מיוחדת של רציונליזם, שנולד במדע המודרני הלא-קלאסי, משום שהמחבר אינו מסוגל לקבל שום דבר אחר מלבד פיזיקליזם״ (שם, עמ' 70). אך אי-יכולת, כמו גם אי-ידיעה – טיעון גרוע.
כמובן, כמה אנלוגיות שימושיות אפשר לנצל בדרך זו. אך הסבר ההיסטוריה באמצעות הפיזיקה בקושי אפשר לכנות אבולוציוני. מויסייב רואה את ההבדל רק בפעילות הפעילה של אנשים, המשתתפים בתהליכים היסטוריים. במציאות הבדל זה הוא דווקא אוניברסאלי.
נ. מויסייב היה מדען מוכשר והוגה מקורי,
לו אנו חבים את ההתפשטות הרחבה של המושג אבולוציוניזם אוניברסאלי. ביוזמתו רכש מושג זה פופולריות רחבה בקהילה המדעית הרוסית, נכנס כמעט לכל ספרי הלימוד על שאלות פילוסופיות של מדעי הטבע. אך הסכמה הפיזיקליסטית שהציע אינה יכולה להיחשב אבולוציוניזם אוניברסאלי אמיתי. היא נשארת פיזיקליזם, שהופץ על תחומים, שבהם כל תהליך פיזיקלי וכימי רק משרת צורות אבולוציה ספציפיות.
באשר לספרי הלימוד, שיצאו לאור ברוסיה על בעיות פילוסופיות של מדעי הטבע, שקלטו מנ. מויסייב את רעיון האבולוציוניזם האוניברסאלי ופיתחו, עיבדו אותו באופן מהותי, אנו מייחסים להם משמעות יוצאת דופן. הם ממלאים, ככלל, לא רק תפקיד הוראה, כי אם גם תפקיד השכלה, בהפיצם תפיסת עולם מדעית-אבולוציונית, הומניסטית, בהדריכם את הנוער הסטודנטיאלי ברוח חיפוש השקפת עולם עצמאי, בריווים בידע כבסיס להיפטרות מדעות קדומות. מתוך שלושה עשרות ספרי הלימוד, שחקרנו, על בעיות אלה רק אחד מכיל פרשנות תיאולוגית, קריאציוניסטית, תפוסה בשיער, של עובדות מדעיות. אך גם היא מתנדפת, ברגע שהמחבר עובר להצגת העובדות.
כמובן, ספרי לימוד לבדם אינם מספיקים. דרושה תנועת השכלה רחבה, שמגויסת באמונה מדעית.
==== האבולוציוניזם האוניברסאלי והאיום של האפוקליפסה האקולוגית ====
אבן דרך מסוימת בהתפתחות האבולוציוניזם האוניברסאלי ברוסיה הייתה הופעתו ב-2011 של הספר ״רעיון האבולוציה בביולוגיה ובתרבות״ (מ': קנון+, 2011 – 640 עמ'). בספר מיוצג צבע המדע הרוסי – הפילוסופים, הגנטיקאים, האקולוגים, הביולוגים-האבולוציוניסטים והתרבותולוגים הגדולים ביותר. הוא מהווה מעין מועדון דיונים, שבו תומכי התיאוריה הסינתטית של האבולוציה בביולוגיה מתפלמסים עם
מתנגדיה, הדרוויניסטים – עם האנטי-דרוויניסטים, הפרוגרסיסטים המושבעים – עם טרדיציונליסטים נלהבים. כבר בהקדמה לספר המנהיג המוכר של הפילוסופיה הרוסית ויאצ'סלב סטפין אפיין את רעיון האבולוציה כאוניברסאליה יסודית של התרבות, שעברה בגרסאות שונות לאורך כל תולדותיה ובמידה רבה קבעה
״את האופי והספציפיקה של ההבנה האנושית של ההוויה ושל הכרתה״ (שם, עמ' 6). זה קבע מראש את חשיבותה המיוחדת של תפיסת האבולוציוניזם האוניברסאלי, שיצירתה, כפי שמציין סטפין, הייתה תולדה טבעית של הפתרון המודרני של משימות הקשורות בהבנת ״האבולוציה המשותפת והמחוברת של הטבע והאדם, הביוספירה והנואוספירה, הטבע והתרבות״ (שם).
היינו רוצים למקד את תשומת לב הקוראים בשני מאמרים מספר זה, המציגים השקפות חלופיות על מימוש עקרונות האבולוציוניזם. אחד מהם בוחן את בעיות האבולוציוניזם הגלובלי מעמדות של אקולוגיזם טרדיציונליסטי, והשני שואף לצייר את סיכויי התפתחות הציוויליזציה מעמדות האבולוציוניזם האוניברסאלי. שני המאמרים אופייניים מאוד כביטויים של קיטוב המנטליות הרוסית לטרדיציונליזם קיצוני ואבולוציוניזם חדשני. הראשון מבין המאמרים נכתב בידי ל. פסנקובה וא. דריאבינה (פסנקובה ל.ו. דריאבינה א.ד. אקולוגיה בשיח של בעיות אבולוציוניות – בתוך: רעיון האבולוציה בביולוגיה ובתרבות – מ': קנון+, 2011, עמ' 477-494).
בתחילת המאמר עצמו מחבריו מעבירים ביקורת חריפה על המודלים המקובלים של ״התפתחות בת-קיימא״ ועל הייצוגים על
הדרך ה״נואוספירית״ של התפתחות האנושות. ההכחשה של תפיסות כה מכובדות וסמכותיות דרשה, ללא ספק, לא מעט אומץ ואף ייאוש. המחברים סבורים ששום דיבור על התפתחות בת-קיימא לא יכול להיות, אם כל צעד בהתפתחות הכלכלית והמדעית-טכנית של הציוויליזציה האנושית מלווה לא רק בזיהום הסביבה הסובבת את האדם, כי אם בהעמקה קטלנית לביוספירה של
המשבר האקולוגי הפלנטרי הכללי.
יש לציין, שגם תפיסת ההתפתחות בת-הקיימא, וגם תפיסת הנואוספירה של ו. ורנאדסקי מספקות לחלוטין לא רק אבולוציוניסטים מודרניים, כי אם גם אקולוגיסטים מסוג טרדיציונליסטי, הרואים בתפיסות אלה אלטרנטיבה לחברה החדשנית המתפתחת בסופה ופורשים יציבות של התפתחות וניצחון התבונה על הפלנטה כהכרח של ויסות פלנטרי כללי של ההתפתחות על מנת להימנע מאסון אקולוגי. הוויכוח הולך רק על צורות וגבולות של ויסות כזה. כמובן, אזהרות האקולוגים על אפוקליפסה אקולוגית מתקרבת מועילות לאבולוציה של דעת הקהל במדינות שונות, כשם שאזהרות המדענים על אפוקליפסה גרעינית מתקרבת היו מועילות למניעתה בתקופת העימות הגרעיני של מעצמות-העל.
אילולא מאמצי המדענים-האקולוגים, הנתמכים בידי הציבור, ממשלות ופרלמנטים של מדינות מפותחות לעולם לא היו נחרצים לאמצעים כה נחושים של ויסות ההתפתחות הכלכלית במטרה לשפר את מצב הסביבה הטבעית, שהינם אלה שננקטו במדינות אלה החל מסוף שנות ה-60 והביאו לתוצאות חמורות למדי, הניתנות לרישום אמפירי. תפיסות ההתפתחות בת-הקיימא, הקו-אבולוציה, הנואוספורוגנזה התחשבו באופי החיובי, אף שאינו מספיק דיו, של תוצאות אלה והיו מכוונות להרחבתן והעמקתן הרציפה, האבולוציונית. יציבות ההתפתחות בשום פנים אינה אומרת עצירתה והפסקתה.
יחד עם זאת בתנועה האקולוגית נצפה גם זרם שולי, שמאחורי עמדותיו האידיאולוגיות הסתתרה אי-קבלה טרדיציונליסטית של הקדמה כשלעצמה, אימה לפני בעיות החברה החדשנית, שאיפה להחזיר את האבולוציה אחורה ולחזור לסטריאוטיפים המוכרים לא רק של יחסי הגומלין בין האדם לטבע, כי אם גם של יחסי הגומלין הפטריארכליים
בין אנשים. בעיות ייעול יחסי הגומלין בין האדם לטבע מוחלפות בהפצת מצבי רוח פאניקיים, שהתודעה ההמונית קולטת בקלות ורוכשים פופולריות הולכת וגוברת. נוצר מצב פרדוקסלי: מצד אחד יחס צרכני לחיים ומרוץ בלתי-מרוסן אחר טובין חומריים מדרבן מרוץ בלתי-מרוסן לא פחות אחר הרחבת הייצורים ודיכוי מקביל של הסביבה הטבעית, ומצד שני מאותם צרכנים נשמעים מכל עבר קינות צבועות על נזק הקדמה וקרבת האסון. הקטרסטופיזם טבוע באישיות מכוונת-צרכנות, משום שדרך חייהם רצופת אסונות מגוונים, ובראש ובראשונה – עם הבריאות.
את כל מכלול הבעיות הזה מעלים מחברי המאמר. לפי ייצוגיהם, האסון האקולוגי כבר מתרחש, השפלת הסביבה הטבעית קיבלה אופי גלובלי, ובקרוב תקבל גם בלתי-הפיך, הטבע גווע, ובעקבות גסיסת הטבע יבוא בהכרח גם גסיסת האנושות. את מה שהאנושות עושה למניעת גסיסתה שלה, מחברי המאמר מחשיבים לבלתי-מספק לחלוטין, אף לבלתי-מקובל, הן במובן הקונספטואלי והן במובן המעשי. גם תפיסת הנואוספירה של ורנאדסקי, וגם תפיסת ההתפתחות בת-הקיימא, שבהן מתמצה ההבטחה הקונספטואלית של הגנת הביוספירה, אינן בעלות, לדעת המחברים, פוטנציאל מניע מספיק לפתרון הבעיות שנוצרו. באפיונם את תפיסת הנואוספירה של ו.י. ורנאדסקי, ל. פסנקובה ו
א. דריאבינה כותבים:
״ו.י. ורנאדסקי סבר שהתבונה חרוטה באבולוציה, מתפתחת לפי חוקיה וממלאת את מטרותיה. מכאן נובעת אי-הניתנות-להתגברות של התהוות הנואוספירה כשלב טבעי של התפתחות הביוספירה. נואוספירה – תחום התבונה – מכנה המדען את הביוספירה, שהפכה בידי הפעילות התבונית של האדם. התבונה (לפי ורנאדסקי) – השלב הגבוה ביותר
של הכוח המתבונן והתכליתי, המסדר את הטבע. היא צריכה לשכלל את תחום מושבה לפי חוקי האבולוציה, בהפיכתה את הביוספירה לנואוספירה. תוך כך מונח שתהליך הנואוספורוגנזה יהיה במקביל גם השתכללות רוחנית של האדם… הייצוגים המודרניים על הנואוספירה מקורם בהשקפות ו.י. ורנאדסקי על תפקיד המחשבה המדעית כגורם פלנטרי ועל הגעת עידן התבונה, שיחליף את התודעה המודרנית הלא-מושלמת של האנושות״ (שם, עמ' 477).
מחברי המאמר מחשיבים תפיסה זו לאוטופיה, ואת התקוות הקשורות בה – לחלומות בלתי-ניתנים להגשמה. אוטופיים לא פחות הם בעיניהם גם השקפות המדענים המקומיים המודרניים, המתבססות על תפיסת הנואוספירה, ובפרט נקודת המבט של נ. מויסייב על הכורח ליצור מוסריות חדשה, התואמת לדרישות הנואוספורוגנזה, והעמדה של ו.י. סטפין על האדם כשלב טבעי וטבעי בהתפתחות היקום, האחראי למצב העולם, שאליו הוא שקוע. אינם מאמינים מחברי המאמר גם בהגעת רפורמציה רוחנית חדשה וגיבוש מערכת ערכים חדשה כתנאי מוקדם לנואוספורוגנזה, שאת אפשרותה מצביע ו. סטפין (שם, עמ' 478).
אפילו השקפות א. פצ'אי, אחד המייסדים והתאורטיקנים של מועדון רומא, שבמסגרתו גובש הייצוג על גבולות הצמיחה וההתפתחות הכלכלית של הציוויליזציה האנושית, אינן מספקות את מחברי המאמר. ״א. פצ'אי,״ – הם מעירים, – ״מכוון לייצוגים על טבעו התבוני וההומני של האדם. בפרויקטים שלו של טרנספורמציית התודעה הם (כלומר תאורטיקני מועדון רומא – ל.ק.) נשענים על טובו הפנימי, על הקביעה שכל הרע שבו קשור בהשפעה חברתית, שהאדם טוב ואלטרואיסטי מטבעו. מכאן נובעים הרעיונות שהכריזו
על ״התודעה ההומניסטית״ ועל המהפכה ההומניסטית״ (שם, עמ' 480).
באי-קבלתם של התקוות להומניות ראשונית, לתבוניות ולאלטרואיסטיות של טבע האדם, או לרפורמציית התודעה ולהופעת התחלה מוסרית חדשה, המעוררת אחריות למצב הטבע, מחברי המאמר צודקים לחלוטין. טבע האדם דואלי, הוא כולל גם את ההתחלה התבונית וגם את החייתית. במשך אלפי שנים רבות בני אדם הרגו זה את זה כדי להשיג משאבים לקהילותיהם, להכניע ולשעבד אנשים אחרים. על אחת כמה וכמה טבעית להם הייתה ונשארה המלחמה נגד הטבע, שממנו הם שאבו משאבים מאז ומעולם, בהשאירם אחריהם מדבריות.
אך הם בעמלם גם יצרו טבע חדש, ולא רק מלאכותי, כי אם גם טבעי. הם עיבדו שדות, נטעו עצים, דאגו לחיות שבייתו. האדם מסוגל גם להרוס את הטבע, וגם לשחזרו. הוא מסוגל לשחזר גם את טבע הפרא, אם הדבר תואם את צרכיו ואינטרסים. לכן אין לסמוך על התהוות מוסריות ותבוניות, הסותרת את הצרכים והאינטרסים. הנואוספורוגנזה תלויה ישירות בגיוס צרכים ואינטרסים, המכוונים להבראת הסביבה הסובבת את האדם, לשיקום וחיזוק המנגנונים הטבעיים של הארגון העצמי של הביוספירה. בצורה שונה לחלוטין מנמקים מחברי המאמר במנטליות הטרדיציונליסטית הטבועה בהם.
את מקור הטעויות והתקוות הבלתי-מוצדקות, המפריעים להכרה בהיקפים האמיתיים של האסון המאיים, הם רואים באמונה בכוח הבורא של התבונה, בקדמה, באפשרויות האבולוציה של האדם, שחלק אותה ו. ורנאדסקי ואשר בזמננו קיבלה ביטוי מוכלל ברעיון האבולוציוניזם האוניברסאלי.
״גישה כזו לבעיית האדם,״ – הם סבורים, – ״נשענת על ייצוגים השקפתיים על חוק טבע אחד, אוניברסאלי, שבו האדם עם תבונתו מהווה את פסגת ההתפתחות הפרוגרסיבית של החומר. היום עמדה כזו קיבלה את השם אבולוציוניזם גלובלי (אוניברסאלי). ייצוגים אלה מבוססים על
ההשקפה האבולוציונית, ובאיכות זו הם נכללו בתודעה ההמונית של המודרניות וקיבלו התפשטות רחבה ביותר במנטליות המודרנית״ (שם, עמ' 481).
במקביל לאבולוציוניזם האוניברסאלי כתוצאה מודרנית של התפתחות ההשקפה המדעית, מחברי המאמר מפריכים גם את הדרך עצמה, שבמהלכה הגיעה המחשבה האירופית המכוונת מדעית להכרת האוניברסאליות של האבולוציה ורעיון הקדמה הקשור בה.
״הבנה כזו של טבע האדם,״ – מזכירים ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״גובשה עוד בעידן הנאורות והזמן החדש. זהו האדם של הולבך, רוסו וולטר. היא התפשטה בהרחבה במנטליות הציבורית של המאות ה-19-20 ונקלטה בידי המחשבה האקולוגית המודרנית. כך, ביסוד המודל של הנואוספירה, כה אופנתי היום, מונחת תפיסה עתיקה, רציונליסטית, של האדם״ (שם, עמ' 481).
בשאיפה לתאר את הרציונליזם האירופי כמודל עתיק, כלומר כיום, בעידן המשבר האקולוגי הגלובלי, מיושן, של התפתחות, המחברים שוכחים שמודל זה ענה על הקדמה האמיתית של החברה, שהושגה בזמן החדש, ובא במקום האוטופיה הדתית-קריאציוניסטית, ששלטה בעידן ימי הביניים, שלפיה האפוקליפסה והדין האחרון ישימו קץ לאנושות הטבועה בחטאים ויקבעו בדרך קטסטרופלית את מלכות האלוהים לעולמי עד.
כדי להראות את האוטופיות דווקא של המודל המדעי-רציונליסטי של ההתפתחות, המחברים מדגישים את קרבתו לפרויקטים אוטופיים של יצירת חברה אידיאלית:
״תורות רבות על החברה הצודקת העתידית קמו במשך כמה מאות שנים. מפליאה האחידות של הייצוגים על האדם בפרויקטים אוטופיים אלה. מדינות שונות, תקופות שונות, והייצוגים על האדם – זהים. בכל מקום כבסיס מקובל טבעו ההומני והתבוני, היכולת לבנות
חברה אידיאלית על יסוד רציונלי. ייצוגים אלה חיו במשך מאות שנים בתודעתם של אנשים מתקופות שונות וממדינות שונות. כנראה, הם נוצרים כתוצאה של הצורך הארכיטיפי של האדם באישור עצמי ובתקווה לניצחון הצדק בחברה האידיאלית של העתיד, כלומר כהשלכה של תקוות ותשוקות אנושיות״ (שם).
בהתאם, גם כל ייצוג על האופי החיובי של אבולוציית הציוויליזציה האנושית, לדעת המחברים, אוטופי לא פחות, הם מבוססים רק על השלכה של תקוות ותשוקות אנושיות, הם נשענים לא על המדע, כי אם נובעים ״מהייצוג ההשקפתי על האדם, מבלי לדרוש ביסוס תאורטי״ (שם).
ל. פסנקובה וא. דריאבינה צודקות בדבר אחד: אי-אפשר לבנות תחזיות מדעיות והשקפת עולם מדעית-אבולוציונית על עקרונות של סוף טוב, הממתין לאנושות באופן קטלני, אשר במוקדם או במאוחר תתעשת, תזכור את טבעה ההומני ותבנה חברה אידיאלית של שיתוף פעולה וצדק כללי. ייצוגים כאלה אכן בנויים רק על אמונה, ויתר על כן על אמונה אוטופית, לא מדעית. הניבוי המדעי והייצוגים המדעיים על אבולוציית הציוויליזציה האנושית חייבים להתחשב באיומים הגלובליים שנוצרו ובהסתברות התרחשותן של תוצאותיהם השליליות, כדי לגבש אסטרטגיות ריאליסטיות למניעתם ולהתגברות עליהם.
את תוצאות האמונה האוטופית בחברה אידיאלית של העתיד כבר חווינו על עצמנו, כשחיינו בחברה, שבנתה קומוניזם באמצעות אלימות טוטלית נגד החירות וזכויות האדם. גם עכשיו אנו עדיין חווים את תוצאותיה ואת הרציפות של אוטופיה זו. כל אוטופיה, לאחר שמומשה, הופכת לאנטי-אוטופיה אנטי-הומנית, פרט אולי לאותן אוטופיות, שנועדו איכשהו לקשט באמת את חיי האדם (למשל, אוטופיית עיר-הגן, שיצרו האדריכלים של המאה ה-20).
אך מחברי המאמר רחוקים מההבנה שכל אוטופיות נושאות אופי אנטי-אבולוציוניסטי, שייצוגים לא-אוטופיים, אבולוציוניסטיים על סיכויי האנושות בנויים על יסוד שונה לחלוטין וכוללים אמונה ריאליסטית שונה לחלוטין, הקשורה בתפיסת העולם המדעית-אבולוציונית. ייצוגים כאלה משקפים תוצאות של קדמה אמיתית בטבע ובחברה, בוחנים את האדם לא רק כיצור תבוני, כי אם גם כיצור המתקדם עם התקדמות הציוויליזציה.
שגוי לפרש אוטופית גם את הקדמה, משום שכל קדמה קשורה בהכרח ברגרסיה יחסית כלשהי, וכל התפתחות – בדגרדציה מסוימת. וכלום יכול היה להיות אחרת: הרי לכל תנועה קדימה באבולוציה מלווה בהכרח שינוי של מה שהיה לפני כן, ומכאן גם הפרה של מה שהתייצב קודם. התפתחות החברה החדשנית גוררת פרידה מיתרונות רבים של החברה המסורתית, מה שמטראום את התודעה השמרנית. אך אין זה אומר שעלינו לעצור ולהפסיק לנוע קדימה. יתר על כן, כל האטה של ההתפתחות האינטנסיבית של הציוויליזציה, המוכתבת בידי שאיפה להגביל את הקדמה המדעית-טכנית, הייתה גוררת בתנאים שנוצרו רק האצה נוספת של ההתפתחות האקסטנסיבית, הרחבת ייצורים מיושנים, מה שהיה מביא לתוצאות כבדות עוד יותר למצב הביוספירה.
מחברי המאמר מחשיבים לבלתי-יעילים את כל האמצעים, המיושמים בעולם להגנת הסביבה הטבעית, ואת המאמצים, המושקעים לשיפור המצב בתחום זה, לבלתי-פרודוקטיביים, בלתי-מספקים, אף לפליאטיביים גרידא. בעולם אין מחסור בקיום אירועים מגוונים רחבי-מסכים. מתקיימות ללא הרף ועידות אקולוגיות, כינוסים, סימפוזיונים, דיונים על זכויות הטבע, מתפרסמות קריאות של מנהיגי המדינות המובילות בעולם, פוליטיקאים סמכותיים, מדענים, נציגי תרבות, יוצאים לאור ספרים וכתבי עת רבים בכוון האקולוגי, נוצרים גופים
מייעצים ממשלתיים וממשלתיים-חוץ שונים להגנת הסביבה הסובבת את האדם. בכל זה, כפי שסבורים המחברים, מתבטא יותר ״אקו-דמגוגיה״ מאשר תוצאות אמיתיות.
אבל למרות זאת, המצב האקולוגי הגלובלי על הפלנטה ממשיך להידרדר. לדעת המחברים, האנושות כבר עברה את גבולות הצמיחה ואינה יכולה לשמר את עקרונות ההתפתחות בת-הקיימא, משום שהיא נמצאת מחוץ לתחום היציבות. ״צוינה דגרדציה הולכת וגוברת של הסביבה: דלדול שכבת האוזון, שינוי אקלים, אובדן המגוון הביולוגי, התגברות תהליכי המדבור והבהרת היערות. זה אומר, שההשפעות האנתרופוגניות על הסביבה, שאסור להן לחרוג מגבול מסוים – היכולת הכלכלית של הביוספירה, הופרו״ (שם, עמ' 483).
כך, האפוקליפסה האקולוגית לא רק מתקרבת, היא לדברי המחברים כבר הגיעה, אף שרק האקולוגיסטים שמו לב אליה. בהתאם מאופיינים גם ההישגים האמיתיים בתחום האקולוגיה, שגם האקולוגיסטים השמרניים ביותר אינם יכולים שלא להכיר בהם:
״בעולם התרחש שינוי עצום ביצירת תשתית להגנת הסביבה. מתפתחות תוכניות לאומיות חזקות למדיניות אקולוגית גלובלית ברוב המדינות. נוצרה תוכנית ממלכתית 'שינויים גלובליים של הסביבה הטבעית והאקלים' גם ברוסיה. ועם זאת, הציבור האקולוגי נאלץ לקבוע שתוצאות האירועים רחבי-ההיקף הללו בלתי-פרודוקטיביות״ (שם).
מי אם כן אשם בחוסר-הפרודוקטיביות של כל האירועים – גם הממשיים וגם האידיאולוגיים? לצד הפילוסופים, המאמינים באפשרות של קדמה מאורגנת תבונית, אשמים, לדעת מחברי המאמר, בראש ובראשונה נציגי העסקים הגדולים. ״הקריאות לחוס על העולם הטבעי נשארות רק על הנייר. הפיתוחים המדעיים, המוכיחים את קטלנות השרירותיות המהפכנית ביחס לטבע, אינם
נלקחים בחשבון בידי הנהגת רוב מדינות העולם. האינטרסים של המונופולים מתגלים כחזקים יותר… היום יש לדבר לא על תבוניות האנושות בכללותה, כי אם על אינטרסים קבוצתיים של אילי התעשייה של הפלנטה – האשמים העיקריים של התוקפנות נגד הטבע״ (שם, עמ' 484, 482).
כאן התבטא הציר המרכזי של הנמקים האפוקליפטיים בעניין בעיות אקולוגיות. הוא יוצא מגבולות האקולוגיה עצמה ונע באזור המנטליות האנטי-קפיטליסטית, שנפוצה בהרחבה במנטליות הטרדיציונליסטית בכל העולם ופופולרית מאוד ברוסיה הפוסט-סובייטית עם התפתחותה המוזרה מאוד של היזמות ועם שימור של דעות קדומות טוטליטריות רבות, המפריעות להתפתחות נורמלית. הציוויליזציה הטכנוגנית, חדורת רוח היזמות, החדשנות והקדמה, מקור רווחת העמים, מצילת מהקור והרעב, מפיקת טובין ושירותים איכותיים, הבסיס החומרי של הנוחות האנושית, נוחות החיים, סיפוק הצרכים, שגשוג הכלכלה, עוצמת המדינה – מוכרזת כאויבת האנושות, מחריבה את קיומה, כתנאי מוקדם לגסיסתה ההכרחית
תוך כך האקולוגיסטים הרדיקליים עצמם אינם מוותרים כלל על ברכות הציוויליזציה, שיוצרים ומספקים ״המונופולים״ המתחרים זה בזה, ״אילי התעשייה״, המנצלים במלואו את הישגי הקדמה המדעית-טכנית, את הניהול החדשני, המספקים עבודה ושכר גבוה למיליוני שכירים, ובאמצעות בסיס המיסוי שלהם – את מימון התוכניות החברתיות, ובכך – את מימוש הצדק החברתי, כמה שרק אפשר בכלכלת שוק ללא התפשטות המונית של יאזמוטות על צוואר משלמי המסים.
לפי השכנוע של מחברי המאמר, שום קדמה מדעית-טכנית בעקרון אינה מסוגלת להביא לשיפור או לפחות לייצוב של המצב שנוצר. להפך, היא רק תגביר
התפשטות טכנוגנית נוספת לתוך הסביבה, התפשטות בה של חומרים שלא היו ידועים לה קודם וכו'. ״התודעה של החברה,״ – הם קוראים, – ״מהופנטת בידי הקדמה הטכנית. האדם המודרני נתון במרות החשיבה הטכנוקרטית, המולידה את רעיון האפשרויות הבלתי-מוגבלות של טרנספורמציה לא רק של הטבע, כי אם גם של הסטטוס של עצמו, הגופני והנפשי״ (שם, עמ' 486).
אך דווקא הישגי המדע המודרני נותנים לכך יסודות רציניים למדי, אף שהציפיות מהנדסה גנטית ומטכנולוגיות כימיות ל״ניסים״ מהירים ובלתי-רגילים, ללא ספק, מוגזמות מאוד. ומצד שני, ההתפתחות הסוערת בזמננו של טכנולוגיות המידע כבר יוצרת ניסים אמיתיים, שלא חלמו עליהם נביאים וקוסמים. הורס את הטבע לא הקדמה המדעית-טכנית כשלעצמה, כי אם ניצולה הברברי בתנאים הכלכליים שנוצרו אובייקטיבית. למרות כל הצלחות ההתפתחות הציוויליזציונית, אותה ציוויליזציה, הקיימת על הפלנטה שלנו, עדיין נושאת אופי לא-מפותח. היא מבטיחה להמוני אנשים קיום צרכני, אך אינה מסוגלת עדיין להעיר בהם אפשרויות רחבות לאבולוציה יצירתית.
הציוויליזציה הארצית כבר חזקה דיה כדי ליצור איומים הולכים וגדלים לסביבת מושבה, אך היא עדיין חלשה מדי מכדי, מבלי לפגוע בזכות האדם לקיום ראוי, לבצע הבראה טוטאלית של הסביבה הסובבת את האדם, שיקום גלובלי של זכויות הטבע החי שקופחו בידי האדם. אבל הרבה אנחנו יכולים לעשות כבר עכשיו. מהות מה שאפשר לעשות אינה בצמצום ההתפתחות הכלכלית, ביצירת חסימות להתפתחות הקדמה המדעית-טכנית, כפי שמציעים האקולוגיסטים הרדיקליים, כי אם דווקא להיפך – להעלות את עוצמת ההתפתחות הכלכלית ולכוון בקנה מידה הולך וגדל את הישגי הכלכלה החדשנית והקדמה המדעית-טכנית אל
הבראת הסביבה הסובבת את האדם ושיקום המנגנונים הטבעיים של אבולוציית הביוספירה.
ומה מציעים מחברי המאמר המנותח על ידינו, לאחר שביקרו, ותוך כדי כך במידה מסוימת של צדק, את כל מה שמוצע ונעשה להצלת הטבע בתנאים שנוצרו אובייקטיבית? לאחר שאפיינו כאוטופיות את כל התנאים המוקדמים ההשקפתיים הקיימים לתמורות אבולוציוניות בתחום הגנת הסביבה הטבעית, המחברים שוב מקשרים את השינוי האמיתי של המצב הנראה להם כמעט חסר-תקווה עם תמורה יסודית של השקפת העולם.
״אז, המשימה, העומדת היום לפני האקולוגיה, ברורה,״ – מסכמות את הרהוריהן ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״לבצע מהפך בתודעה ההמונית, לשנות את תודעתם של מיליונים ומיליארדים, לשנות את השקפת עולמם, להבטיח החלפה של נורמות התנהגות וצירי ערך. ההיקפים – פלנטריים״ (שם, עמ' 487).
אך האם אין זו אוטופיה? ומדוע את טרנספורמציית השקפת העולם ברוח התפתחות הנואוספירה מאפיינים המחברים כאוטופיה, ואילו את פרויקטם להנחלת השקפת עולם אקולוגית לתודעה ההמונית הם ממקמים כאלטרנטיבה לגישה האוטופית? כדי להתגבר על ספקות מוצדקים למדי בממשות המשימה שהוצבה, הם משווים את המהפך שהם מציעים בתודעה ההמונית למבנה מחדש המוני של התודעה הציבורית בהתפשטות הנצרות. האידיאלים של הטוב והאהבה, שהוכרזו בידי הנצרות, הבטיחו את המעבר להשקפת עולם חדשה ולנורמות התנהגות חדשות. המחברים מכירים באי-התאמת הנורמות והערכים, מטרות החיים והמשימות, המקובלים בדת הנוצרית, לאלה הקשורים בהשקפת העולם האבולוציונית המודרנית, כולל האקולוגית. לכן הם מציעים להעמיד למבנה מחדש יסודי לא פחות מאשר את האבולוציוניזם הגלובלי, האוניברסאלי המודרני. אנחנו חבים לל. פסנקובה וא. דריאבינה הגדרה טובה מאוד של המשמעות,
שאותה רוכש האבולוציוניזם האוניברסאלי בתפיסת העולם המודרנית ובהבנת הבעיות החברתיות המודרניות ובהבטחה האינטלקטואלית של פתרונן המעשי. הן כותבות:
״השקפת עולמנו רוויה בייצוגים אבולוציוניים על העולם. האבולוציוניזם המודרני – אינו רק מכלול של תיאוריות מדעיות והכללותיהן. זה – אופן הוויה, הנמצאת במצב התפתחות, זה גם חשיבה אבולוציונית, וגם הלך רוח, שבו מתבטא השאיפה להבין את העולם במונחים של תהליך והתהוות״ (שם, עמ' 490).
נפלא, לא כן? והנה כיצד מתייחסים בייצוג המחברים הרעיונות היסודיים של השקפת העולם הדתית והאוניברסאלית-אבולוציוניסטית זה לזה:
״בהשקפת העולם של ימי הביניים רעיון האלוהים היה העמדה היסודית. זה היה עקרון ההסבר המרכזי של העולם, שמחוצה לו הכול איבד את משמעותו. בהשקפת העולם המודרנית תפקיד זה ממלא דימוי האבולוציה הגלובלית – תהליך אבולוציוני שלם, שבמהלכו מתפתחים ברצף תחילה אובייקטים של העולם הלא-אורגני, אחר כך של העולם האורגני, ולבסוף של עולם המערכות החברתיות. האבולוציוניזם הגלובלי מציב אוריינטציות הסבריות ומשמעותיות של תקופתנו. הוא מונח ביסוד רעיון אחדות העולם. מקובל שהאבולוציוניזם הגלובלי הוא היסוד של התמונה המודרנית של העולם״ (שם, עמ' 491).
אך אם כל זה נכון, אז כיצד, והעיקר – מדוע, יש לשבור את התמונה האבולוציונית הגלובלית-אוניברסאלית של העולם, כדי להעמידה תחת השקפת עולם אקולוגית הבנויה ספציפית? המחברים שואפים ״לתקן״ את האבולוציוניזם האוניברסאלי, בהשלימו בייצוגים על מחזוריות סגורה והיררכיות נוקשה, הטבועה, כפי שהם סבורים, במאפייני המערכת של אבולוציית הביוספירה. אך האם אבולוציוניזם ״מתוקן״ כזה, באמצעות קטיעה של רעיון הקדמה, יהיה באמת אבולוציוניזם? והאם הוא יוכל לשקף את
אבולוציית הביוספירה ואת מקומו של האדם בה?
״הטרנספורמציה של האבולוציוניזם הגלובלי,״ – מבהירות ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״חייבת להתחיל בפופולריזציה של מבט מערכתי על העולם, המכוון לאינטראקציות 'פונקציונליות' בין חלקי השלם ולבנייה ההיררכית של המערכת, בהפצת מבטים אלה בתודעה ההמונית… האדם הוא רק אלמנט, רק חלקיק של השלם, רק בורג במכשיר הכללי – הביוספירה. קיומו מחוץ לביוספירה חסר משמעות כמו קיומו של מכסה קומקום בלי הקומקום. הגישה המערכתית ממקדת את תשומת הלב בהרמוניות ובתכליתיות של הטבע, נושאת הרגשת תלות בו והרגשת קשר בל-ינתק עמו… ייצוגים אלה ישנו מהותית את דמות האבולוציוניזם האוניברסאלי״ (שם, עמ' 492).
לעניין זה אפשר לומר את הדברים הבאים. הגישה המערכתית מהווה צד מהותי מאוד של האבולוציוניזם האוניברסאלי, כך שאין כל צורך להנהיגה מחדש לצורכי התודעה האקולוגית. אך היא מובנת דווקא אבולוציונית, ולא כדמות של היררכיה קפואה כלשהי, שבה האדם – רק בורג, חלק תלוי, מכסה של קומקום. האדם – לא בורג ולא מכסה של קומקום. הוא אינו תופס מקום שהוקצה לו פעם אחת ולתמיד באבולוציה הטבעית.
האדם עצמו הוא אבולוציה, המשנה ומייעלת את הטבע ואת עצמו. הוא מכיל בתוכו את הפוטנציאל של אבולוציה יצירתית, אף שהוא יכול לממשו רק במסגרת התנאים שנוצרו אובייקטיבית, אבולוציונית, במסגרת רמת ההתפתחות של ציוויליזצייתו. כן, האדם תלוי בטבע. אך משימתו אינה רק להשתלב במחזורים שנוצרו בו, בהיררכיה של התהליכים המתפתחים בו, כי אם גם לייעל את יחסי הגומלין שלו עמו. וזה, למורת רוחם של האקולוגיסטים השמרנים, מניח, אמנם זהירות מאוד, אך בכל זאת התערבות מהותית בתהליכיו.
הביוספירה הארצית במשך מיליונים ומיליארדי שנים
השתנתה והסתגלה להתערבות של תהליכים קוסמיים, גיאולוגיים, גיאו-קלימטיים. מהות הבעיות האקולוגיות, שחווה היום האנושות, היא בכך שהציוויליזציה האנושית הופכת לגורם קטלני עוצמתי לא פחות של השפעה על הביוספירה, כמו אלה שכבר היו בתולדותיה. ויתר על כן, אולי עוד עוצמתי הרבה יותר. ״צריך להבין,״ – קובעות בצדק מוחלט ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״שהעניין איננו רק בהשמדת מיני בעלי חיים, כריתת יערות ובזיהום ההולך וגובר של האוקיינוס העולמי, אלא שהעניין הוא בהפרת היציבות של מחזורי הביוספרה הגלובליים והביוצנוזות של הפלנטה״ (שם, עמ' 491).
לאחר שחוותה בתולדותיה הקשות לא מעט אסונות, הביוספירה הסתגלה להם ולא רק שרדה, כי אם בגמישות וביכולת ההסתגלות הטבועות בכל חי לא רק שלא גססה, כי אם גם הבטיחה קדמת חיים מואצת והולידה את האדם – פסגת אבולוצייתו, שמעליה היא, ללא ספק, אינה מסוגלת לעלות. היום הביוספירה ללא ספק מדרדרת גם תחת פעולת הציוויליזציה המאורגנת ברבריות, וגם כתוצאה מכך שפוטנציאל האבולוציוני שלה, אולי, מתקרב למיצויו. זוהי עובדה. אך האדם אינו יכול להרשות לעצמו להשתלב בדגרדציית הביוספירה, שהציוויליזצייתו מקבלת ומאיצה.
האדם אינו יכול להישאר זמן רב מדי גורם קטלני, בדומה לאלה שהפרו בעבר את יציבות הביוספירה ועוררו או דיכאו את אבולוצייתו. אינו יכול, משום שזה מערער את יסודות קיומו וקיום ציוויליזצייתו, מאיים במיצוי משאבי הטבע ובמרכיביהם העיקריים – אוויר צח, מים נקיים וסביבת מחייה בריאה. האדם לא רק יתאים את עצמו לביוספירה הארצית, כפי שמתעקשים האקולוגיסטים צרי המחשבה, כי אם גם בקנה מידה הולך וגדל יתאים אותה לעצמו. ולצורך כך נחוצים הוצאות עצומות, בלתי-ניתנות להשוואה ליכולות של היום, והולכות וגדלות
עמל על הבראת וויסות הביוספירה.
כשם שבכלכלת השוק המודרנית מנגנוני הוויסות העצמי של השוק משולבים עם מנגנוני ויסות ממלכתיים המכוונים דמוקרטית, כך ביחסי האדם עם הביוספירה הכרחי שילוב אופטימלי של ויסות עצמי וויסות מכוון תבונית. לשם כך יש להקצות שטחים גדולים מאוד לשיקום מנגנוני הוויסות העצמי של טבע הפרא. כמה מהר ויעיל הטבע משקם את כוחותיו, מראה הניסיון של יצירת אזורי פינוי של אנשים בשטחי אוקראינה ובלארוס כתוצאה מאסון צ'רנוביל. בתנאי הזיהום הרדיואקטיבי המבעיתים את האדם צפיפות ההתפשטות כאן של צמחים ובעלי חיים גבוהים עברה את כל הציפיות והתחזיות המוצדקות מדעית.
כוח הרבייה של הטבע החי גבוה לאין שיעור מכפי שסוברים האקולוגיסטים החושבים קטסטרופיסטית. הוא מתפתח בהתקדמות גיאומטרית, כפי שהראה דרווין אחרי מלתוס ב
״מקור המינים״. הוא מוגבל רק בידי נוכחות משאבים ותחרות בין המינים. נסיבה זו מבטיחה עתודת כוח אדירה של הביוספירה, אם כי גם היא, כמובן, אינה בלתי-מוגבלת. לכן יש לתת לכוח הרבייה של הטבע חירות להתבטאות, להבטיח לו את המשאבים הדרושים, כולל ובראש ובראשונה מרחב, חופשי מהפעילות הכלכלית של האדם. ולעשות זאת לא פשוט מאוד. ערינו גדלים, האוכלוסייה גדלה כמעט באותה התקדמות כמו כוח הרבייה של הטבע, משום שבאדם מונח אותו כוח עצמו, המובטח במשאבי הכלכלה. האדמה מתייקרת.
לכן פתרון בעיית שחרור כוח הרבייה של הטבע מהדיכוי שלו בידי האדם יכול להיות קשור לא בהגבלת, בלימת או אפילו עצירת ההתפתחות הכלכלית והקדמה המדעית-טכנית, כי אם דווקא להיפך, באינטנסיפיקציית
ההתפתחות הכלכלית, שתאפשר להתגבר ביעילות על הזחילה האקסטנסיבית של הכלכלה, הממלאת שטחים חדשים וחונקת את הטבע החי.
ככל שמתעצמת ההתפתחות הכלכלית, מתאפשר להוציא ממחזור כלכלי שטחים גדולים דיו, לגדל בהם צמחייה וליישב בהם בעלי חיים, ובכך להפכם לאזורים חופשיים מהתערבות האדם ולתורמים להגנת זכויות טבע הפרא. ככל שמתעצמת ההתפתחות הכלכלית, מופיעה ומתרחבת גם האפשרות להבראת הסביבה הטבעית של הערים. יש לקבל נורמות משפטיות בינלאומיות להבטחת גידול הערים בגידול תואם של שטחים, המוקצים לנטיעות ירוקות.
רק הבטחת ערינו בכמות מספקת של מערכי יער וגנים, לצד הגוונת התעשייה, יכולה לתרום להבראת הסביבה העירונית הסובבת את האדם. אדם חופשי ובריא בלתי-אפשרי ללא טבע חופשי ובריא. בעיית הייעור הירוק של הערים ברמות שונות של המרחב העירוני רלוונטית מאוד לזמננו. ניסיונות לפתרונה נעשו בתולדות האנושות פעמים רבות. הדוגמאות הבולטות ביותר של ניסיונות כאלה הן הגנים התלויים של בבל בבבל הקדומה ואומנות הגינון של יפן. אינטנסיפיקציית ההתפתחות הכלכלית לא רק מאפשרת לשחרר לשיקום הטבע את המרחב הדרוש, כי אם גם להבטיח את עבודות הייעור הירוק ושחזור הטבע החי בכוח עבודה דרוש, ככל שמשתחררים עובדים מהתעשייה. חלוקה מחדש של מאמצי העבודה לרביית הטבע החי הייתה יכולה לתרום לא מעט לפתרון בעיית גידול האבטלה.
ומה מציעות ל. פסנקובה וא. דריאבינה כמימוש השקפותיהן על פתרון הבעיות האקולוגיות ועל הטרנספורמציה התואמת של מכלול רעיונות האבולוציוניזם האוניברסאלי
? ״אנו מקוות,״ – הן כותבות, – ״ליצירת אידיאל חברתי חדש, המסוגל לא במילים כי אם במעשים לשנות את אוריינטציית הערך של האדם. הקבלה הפנימית של רגולטורים ערכיים חדשים עשויה לאלצו ללכת נגד עצמו, נגד אינטרסיו, נגד התועלת האישית של היחס הטורפני לטבע. זו תהיה השקפת עולם חדשה, האוסרת על הרס משכננו – הביוספירה״ (שם, עמ' 493).
הנה זה בדיוק אוטופיה טהורה ביותר. להכריח את התודעה ההמונית ללכת נגד עצמה, נגד אינטרסיה לא פשוט לא-ריאלי. זה גם לא מוסרי. אנשים רוצים לחיות טוב יותר, שיהיה להם סיכוי בחיים. הם מאמינים שהתפתחות נוספת של הציוויליזציה תפתח לפניהם אפשרויות חדשות, תתרום לסיפוק מלא יותר של צרכיהם ואינטרסים, להשגת תנאים לחיים מלאים יותר, עשירים ומעניינים יותר. לגזול מהם את התקווה לכך – משמעותו להרוג בהם את הגירויים לעבודה יעילה, את הצימאון ליצירתיות ואת השאיפה לחיפוש חדש. זה היה אומר שקיעת הציוויליזציה האנושית, ולא הצלת הטבע.
תעמולת ויתור על ברכות הציוויליזציה הייתה יכולה לרתק חבורת אידיאליסטים מהאינטליגנציה, בעלי רגש אשמה מוגבר ונטייה לאסקהות. אך להכריח המוני אנשים ללכת נגד עצמם ואינטרסיהם בכל זאת אפשר. אך לא בדרך של הגבלה עצמית מרצון, המושרשת בתעמולה של אידיאלים מנותקים מהחיים ובחינוך של רגשות ונדחפים הסותרים אינטרסים, כפי שמניחות מחברות המאמר. לממש פרויקטים אוטופיים של הגבלת צרכי המוני אנשים בשם כינון שיווי משקל אקולוגי עם הסביבה אפשר רק בדרך של אלימות אכזרית נגד אנשים אלה, בדרך של יצירת מערכת, שאנו מכנים טוטליטריזם אקולוגי.
במסגרת, או ליתר דיוק בסגי, של מערכת כזו תופענה להגבלות הקשוחות ביותר כל דבר והכול ינורמל ויוגבל. כל מה שמעל לנורמה ייחשף לקשוחות ביותר
איסורים, והפרתם – להיענש בעונשים הקשים ביותר. צריכה של כל משאב, כמות המזון, השימוש בחשמל, דלק, מים, לידת ילדים – הכול יופקע לרגולציה ברורה ולעיצוב חוקי. פקידי המשרד האקולוגי יקבלו זכות לחדור לחייך האישיים ולשלוט בהתנהגותך, להאזין לשיחות טלפון ולבצע תצפית ויזואלית על המתרחש במעונך. האם הייתם רוצים עתיד כזה לעצמכם ולצאצאיכם?
כמובן, זוהי רק אנטי-אוטופיה, הראויה לעטם של סופרי-פנטזיה מקצועיים. אך האם אנטי-אוטופיה זו כה אוטופית? האין חיינו בתקופה הסובייטית בחברה, הדומה מאוד לזו שתיאר אורוול ברומן שלו ״1984״? ״אבל הכוח היה חזק וכולם פחדו ממנו״, כפי שעדיין מוערך בתודעה ההמונית של מיליונים. נדמיין לעצמנו שפתרון הבעיות האקולוגיות ילך בדרך ההגבלות על ההתפתחות הכלכלית והמדעית-טכנית.
בצאתם לדרך של איסורים והגבלות, בלתי-אפשרי להגיע לשום דבר אחר, פרט למינון החיים עצמם ולמלחמות על משאבים, לשלטון המחלק כל טוב. זהו הטוטליטריזם האקולוגי. כדי להימנע ממנו, יש לא להגביל, כי אם לגדל את התפתחות הציוויליזציה, ולגדל במקביל את מאמצי הציוויליזציה לייעול מצב הביוספירה. תוך כך, הגבלות סבירות ומינון נוקשה עדיין הכרחיות. בנסיבות חירום עשויות להפוך להכרחיות גם אמצעי חירום. אך האמצעי העיקרי והמכריע למניעת אסונות אקולוגיים והאסון הגלובלי הוא האבולוציה היצירתית של האדם ושל ציוויליזצייתו בחברה החדשנית.
==== האבולוציוניזם האוניברסאלי וסיכויי האבולוציה היצירתית של האדם ====
האפשרויות והסיכויים של האבולוציה היצירתית של האדם מתגלים במאמר אחר מאותו קובץ, המוקדש ישירות לבעיית התפתחות האבולוציוניזם האוניברסאלי – במאמרו של מ. קונאשב ״התיאוריה האבולוציונית והתרבות האבולוציונית״ (קונאשב מ.ב. התיאוריה האבולוציונית והתרבות האבולוציונית – בתוך: רעיון האבולוציה בביולוגיה ובתרבות – מ': קנון+, 2011, עמ' 301-325). בו מפתח המחבר השקפות הפוכות, אלטרנטיביות ביחס למאמרם של ל. פסנקובה וא. דריאבינה, על האבולוציה ועל סיכויי יחסי הגומלין בין הציוויליזציה לביוספירה.
סיכויים אלה הוא מקשר לא עם הפצת השקפת עולם אקולוגית מיוחדת כלשהי, המבוססת על הגבלה עצמית של האדם וסותרת את צרכיו ואינטרסים הכלכליים, כי אם עם יצירה ופיתוח בראש ובראשונה של כלכלה אקולוגית, המכוונת לשחזור וייעול המנגנונים הטבעיים של אבולוציית הביוספירה. הוא בוחן את הכלכלה האקולוגית כאלמנט הכרחי של הכלכלה האבולוציונית, שבניגוד לכלכלה הטרום-אבולוציונית, מעצבת באופן פעיל ומכוון את התנאים המוקדמים החומריים של האבולוציה היצירתית של האדם. כמובן,
גם הכלכלה ״הטרום-אבולוציונית״ מתפתחת ללא הרף, אך היא מתפתחת ומשחזרת את הציוויליזציה האנושית ואת האדם עצמו בעיקר על חשבון הטבע, ולא באמצעות רבייה משותפת עמו.
״בכלכלה הטרום-אבולוציונית,״ – כותב מ. קונאשב, – ״האדם משחזר את עצמו ואת כל התנאים הקרובים, ההכרחיים, של קיומו בעיקר על חשבון הטבע, ותרומתו שלו לרבייה זו חלקית בלבד, ובהרבייה זו של עצמו הוא בכל זאת עדיין כפוף לטבע ואינו מבין את סיבות הכפיפות הזו, אף שכבר מודע לעובדת הכפיפות עצמה, למשל בצורה דתית… ב
כלכלה אקולוגית (ועקב כך, בהתאמה, גם בתרבות אקולוגית) הטבע כבר אינו רק מקור חומרי, לעתים אף חינם או כמעט חינם, של הכלכלה, כי אם כבר הופך גם למטרה, למוצר״ (שם, עמ' 320).
כמובן, המונח ״כלכלה אבולוציונית״ עצמו אינו מוצלח דיו. אך הוא מבטא מגמה אמיתית של התפתחות הכלכלה המודרנית לוויסות יחסי הגומלין שלה עם הטבע ולצורות שותפות, לא פיקודיות-ביורוקרטיות, של ויסות יחסי הגומלין הכלכליים בין בני אדם. אין ספק, שמגמה זו עדיין חלשה מאוד. אך היא כבר מתבטאת בחקיקה האקולוגית, במתודולוגיית הניהול המודרני, בחלוקה מחדש של הכנסות, המכוונת לצרכים אקולוגיים וחברתיים, בהתפתחות הרחבה של יזמות קטנה, בצמיחה המובילה של תעשיית הטכנולוגיות הגבוהות.
תחת ״כלכלה אבולוציונית״ מחבר המאמר מתכוון לכווניות הכלכלה החדשנית המודרנית ליצירת מוסדות ודרכים של ויסות ווויסות עצמי, אשר בסיכוי עתידי מסוגלות לעזור לאדם להשתלט על אבולוציית ציוויליזצייתו, ולא להישאר ״הגלגל והבורג״ שלה, חוליה פונקציונלית, ובמידה מסוימת אף קורבן.
מ. קונאשב מודע לחלוטין לסכנות, המתעוררות במעבר מדרך
״הטרום-אבולוציונית״ של התפתחות יחסי הגומלין הכלכליים אל
״האבולוציונית״. אמצעי הייצור מתפרסים אקסטנסיבית, והאפשרויות להשתלטות על אבולוציית הציוויליזציה, לשיפור ולבריאת האבולוציה האנושית עוד חלשות מדי, ומתעורר שורה שלמה של איומים, הקשורים בחוסר האונים של האדם בפתרון מספק של הבעיות הגלובליות של המודרניות, כולל הבעיה האקולוגית.
״בשלב ההתהוות של התרבות האבולוציונית,״ – סבור קונאשב, – ״כאשר האבולוציה של האדם עצמו הובילה את האדם אל סף כזה,
כזו, לעבור ולהתגבר עליה הוא יכול רק אם יחליף את מודוס ההוויה עצמו, את סוג הרבייה עצמו מטרום-אבולוציוני לאבולוציוני, כאשר יותר ויותר נושא הפעילות העיקרי של האדם הופך לשלמות העולם הסובב כולו ושל עצמו, כאשר האדם כבר במודע, במכוון, בורא את עצמו, את אבולוצייתו שלו ואת האבולוציה של כל העולם הנגיש, התלוי בו, בפעילותו המשנה, היוצרת הזו, משתנה קיצונית יחד עם מידת חירותו גם מידת אחריותו. הרי זה כבר כל החירות וכל האחריות של האדם, הבורא אבולוציה״ (שם, עמ' 321).
כמובן, העמדות, שמגן עליהן מ. קונאשב ונושאות אופי מדעי נוקשה, אינן באותה עת מוכחות דיין, כי אם היפותטיות בלבד וחדורות באמונה הומניסטית עמוקה. אמונה זו אינה דתית, כי אם מדעית, אינה אוטופית, כי אם ריאליסטית. היא נובעת לא מחלומות ופנטזיות עקרים על העתיד, כי אם מאקסטרפולציה של מגמות אמיתיות, המתגבשות בהתפתחות הציוויליזציה המודרנית. אך למגמות אלה מתנגדות גם מגמות אחרות, הפוכות, הנובעות מהמצב הברברי של מרכיבים רבים של מבנה הציוויליזציה, ומימוש אמונה זו יהיה תלוי בהתפשטותה, אך לא רק באמונה, כי אם גם ביכולת של קהילות אנושיות כה שונות להתפתחות חדשנית של הכלכלה, הדמוקרטיה, התרבות ההומניסטית.
התרבות ההומניסטית האבולוציונית – אינה פרי הרהורי סרק של תודעה אוטופית, היא נוצרת ככל שמתפשטים הידע המדעי, החינוך המכוון מדעית, היא מתבססת על השקפת העולם המדעית-אבולוציונית, על ההתפתחות המודרנית של הדמוקרטיה, מדינת החוק והבטחת זכויות האדם. הדמוקרטיה מטבעה הומניסטית ואבולוציונית, חדורת אחריות ומתממשת ברפורמות עוקבות. היא תואמת לעקרונות המדעיות, התבוניות והאנושיות. אך היא
תמיד בלתי-מושלמת, כשם שהאדם עצמו בלתי-מושלם. השכלול הנוסף של הדמוקרטיה תלוי לא רק בהתפתחות המוסדות הדמוקרטיים, כי אם גם ביכולת האנשים לעלות על הדרך הקשה של שיפור עצמי, להיחד באמונה מדעית-הומניסטית ובתרבות אבולוציונית. רק בהשקעת עמל יומיומי בשיפורו הפסיכופיזי, האדם יכול לזכות בבריאות מושלמת ובשמחת חיים. רק בשיפור תרבותו, האדם יכול להעלות את יכולותיו היצירתיות ולזכות בכוחות מוסריים לעמידה מול הברבריות והחוסר תרבות. רק בהעלאת רמת אחריותו, הוא יכול להפוך לחופשי באמת ומוכן לשיפור אמיתי של חייו שלו, ולא ליצירת אשליה של שיפור כזה כתוצאה ממעשים לא ישרים ודיכוי כבודו ומצפונו שלו. חוסר אחריות במוקדם או במאוחר מוביל לניצול לרעה של החירות ולאורח חיים בלתי-חופשי, ברברי.
״רק האחריות,״ – קובע מ. קונאשב, – ״באמת עושה את האדם לחופשי. אדם בלתי-אחראי – זהו עבד, אם של המקרה ואם של שרירותו שלו. ואילו האדם היוצר, ובמיוחד יוצר האבולוציה, – זהו אדם כבר מעצם הגדרתו חופשי, חופשי ביצירתו ובזכות היצירה. אך דווקא בשל כך גם אחראי לנברא ולנוצר על ידו. לכן במיוחד, הוא יותר מכל אלוהות שיצר בדמיונו, חופשי ואחראי ממנו… הבורא, שפוסק על ידו האדם, אינו מתפתח בעצמו ואינו משתתף באבולוציה של העולם כביכול שנברא על ידו. בניגוד לו, האדם עצמו מתפתח, ובבוראו את אבולוציית שאר העולם, מתפתח יחד עמו״ (שם, עמ' 322).
בחברה החדשנית יכולתו של האדם לברוא את חייו שלו ואת העולם הסובב אותו, ללא ספק, גדלה. היא גדלה ככל שמתפתחת חברה זו. האדם בחברות חדשניות זוכה בחירות שלא נראתה קודם, בחירות כזו שלא
יכול היה אפילו לחלום ושנשלל ממנה האדם של החברות המסורתיות. אך מהאופן שבו ינצל האדם את חירותו, תלויה חירותם של אנשים אחרים ויכולתם לברוא את העולם הזה אנושי וחופשי יותר מכפי שהיה עד כה. ככל שהאדם עצמו הופך ליוצר, לנושא של בריאת האבולוציה, הוא מפסיק להיות יצור, אובייקט וקורבן של אבולוציה ספונטנית. בהפיכתו עצמו ליוצר, לנושא של אבולוציה יצירתית וברוכשו אורח חיים יצירתי, האדם מאבד ברצף ובאופן טבעי את האמונה בבורא השמימי, שכלי-מעשו ויציר-כפיו הוא ראה עצמו בכל החברות המסורתיות.
כמובן, ברמת ההתפתחות, שהגיעה אליה היום החברה החדשנית, בני אדם עדיין שקועים מאוד בתלות בנסיבות החיים המתעוררות ספונטנית, ורבים מאוד זקוקים לעזרה מלמעלה, בהיותם בלתי-מסוגלים להתמודד עם נסיבות אלה. האמונה הדתית מעניקה להם תקווה והצלה מיגונות וכישלונות, מתבוסות ואסונות, מפחדים מפני מחלות ומוות בעולם הטראגי-קרוע ומתפתח ספונטנית זה. בזה טמונים המשמעות והחשיבות של תפקודן של כנסיות, מסגדים, מקדשים ושאר בתי אלוהים ומוסדות דתיים המגוונים ביותר בפרופילם ובייעודם. הם משווים לאנשים דמויות של יצורים טובים מכל, ממלאים את תודעתם בהרגשת הרמוניה, שנשללה מהם בעולם האכזרי, שנוצר באבולוציה ומטראום ללא הרף את האדם.
אך האופן שבו נוצר העולם הזה, מעורר ללא הרף גם אצל אנשים מאמינים בקנאות ספקות בקיום האלוהות. הפילוסופים הדתיים והתאולוגים ממציאים תאודיצאות שונות, הצדקות-אל, שהן חילול קודש מבחינה דתית ובלתי-עמידות מבחינה מדעית. הם שואפים להצדיק את הבורא, ובכך מפרים את עקרונות אי-התחקות הרצון האלוהי ואת ההשתחוות ביראת כבוד לפניו. הם ינסו להסביר ולנמק באופן תבוני, מדוע בורא טוב מכל יצר עולם כה רע, אכזרי,
לא-תבוני ולא-הרמוני. נכנס לשימוש הטיעון המרכזי: האדון העניק לאנשים חירות, והם בחרו בדרך החטא, בגדו בבוראם. הנה הם סובלים מחטאותם שלהם. הם אשמים.
מ. קונאשב כותב בעניין זה:
״אם הבורא, שפוסק על ידו האדם, כל-יכול ובורא לפי שרירותו, לפי גחמה, ואינו אחראי לפני יצירי-כפיו על שעשה, הוא חסר אחריות ובלתי-חופשי. גרוע מכך, הוא משית על יצירי-כפיו, תוך התכסות בהאשמה בביצוע חטאים כביכול, את פיספוסיו, ליקוייו, וכביכול, את עלויות בריאתו. ואילו האדם, הבורא אבולוציה, ללא ספק הופך לאחראי על כל שעשה, על כל ההישגים והכישלונות של אבולוציה זו. הוא חופשי במידה שהוא אחראי, במידה שהשתלט על חוקי היצירה והרמונייתה, על מדע האמנות של היצירה, וליתר דיוק של ההתהוות, משום שבתהליך יצירה זו לצדו, יחד עמו, משתתף גם כל העולם הסובב״ (שם, עמ' 322).
כבר עצם הצורך ב״הצדקת״ האלוהים נובע מההכרה העקיפה בטבעיות, באבולוציוניות של ההוויה. אלוהים לא יכול היה לברוא עולם אחר, משום שעולם זה היה נטול טבעיות, חירות, הגדרה עצמית. התאודיציאה של ג. לייבניץ מציירת את העולם הזה כטוב שבאפשרויות העולמות. אך טוב יותר יכול לעשות את העולם הזה רק האדם, שהכיר את המקור האבולוציוני של העולם והפך למסוגל לשיפורו האבולוציוני. התנ״ך מתאר את דמות האלוהים ככזו אכזרית, דספוטית, כיד מענישה, כקנאי המדכא את חופש המצפון ואת ההתקשרות לאמונות אחרות. בזה באה לידי ביטוי מציאותו של העולם ההיסטורי של האדם, חדור האכזריות, האלימות, רצח העם.
בנצרות האמונה בבורא טוב מכל מתווספת בעקרון ההומניסטי של אהבת לרע והצלה מחטאים באמצעות השתכללות מוסרית מתמדת. זהו –
צעד ענק קדימה בדרך ההתפתחות האבולוציונית של האמונה הדתית. אך ההומניזם הנוצרי אוטופי, משום שבלתי-אפשרי לאהוב את כולם ללא הבחנה. האהבה – רגש אינטימי, אינדיבידואלי, ומי שמנסה לאהוב את כולם, בדרך כלל אינו אוהב איש. ההומניזם הנוצרי מונע בידי העבודה לאלוהים, ולא בידי השאיפה לעשות את העולם האנושי חופשי, מפותח והומני יותר. אלטרנטיבה להומניזם הדתי מהווה ההומניזם האבולוציוני.
״ההשקפה האבולוציונית,״ – סבור מ. קונאשב, – ״הכוללת באופן טבעי והכרחי את הייצוג על החירות והאחריות האבולוציונית של האדם, כוללת בכך גם את ההומניזם האבולוציוני. כבר בשל כך ההומניזם האבולוציוני הוא חלק בלתי-נפרד של התרבות האבולוציונית״ (שם, עמ' 323).
מחבר המאמר בוחן את התפתחות האנושיות כתהליך אבולוציוני, שחווה לא מעט נסיגות ורגרסיות, אך עם זאת תמיד ליווה את אבולוציית הקהילות האנושיות. הוא מציין:
״האנושיות, שנוצרה במהלך האבולוציה, תחילה עוד אצל בעלי חיים בצורת פרוטו-אנושיות כדאגה לצאצאים, לחברים האחרים של המשפחה החייתית, הלהקה וכו', ואחר כך כבר כאנושיות ממש עוד בשלב המוקדם של אבולוציית האדם עצמו, בהיותה תחילה תוצר של הסתגלות ביולוגית טהורה, של אבולוציה פרוטו-תרבותית, ואחר כך תרבותית של האדם, גם היא התפתחה, גדלה יחד עם האדם כאיכות ההסתגלות החדשה שלו, כיכולתו החדשה, לא רק שהעניקה לו יתרונות אבולוציוניים, כי אם גם הרוממה, ומרוממת אותו מעל לכל שאר העולם הביולוגי. למרות כל הרגרסיות והנסיגות באבולוציית האדם, האנושיות, התפתחותה הופכות יותר ויותר לאחת המגמות המהותיות העיקריות, ואחר כך לעיקרית, של אבולוציית האדם״ (שם, עמ' 324).
הקדמת האנושות בצורה זו או אחרת ליוותה את הקדמת הציוויליזציה האנושית, אך היא, כמובן, לא זרמה חלק ובקו ישר, בהיותה מתבטאת על רקע חוסר-האנושיות האכזרי ביותר,
שנוצר במאבק הקיום כמעט דרוויני בין קהילות אנושיות ובתחרות נוקשה על גישה למשאבי השלטון והרווחה החומרית בין בני אדם. דווקא קדמת האנושות, שנשענה על העלאת אפשרויות האדם עם התקדמות הציוויליזציה האנושית, לא נלקחה בחשבון כלל בידי מה שמכונה סוציאל-דרוויניזם וסימנה את חוסר האונים שלו בהסברת תהליכים חברתיים. המאבק על קיום האנושות נגד חוסר-האנושיות מהווה את התכולה העיקרית של התרבות האנושית. הצימאון לאנושות, הצורך בה תמיד היה אחד הצרכים הדוחקים של האדם, חשוב לא פחות מהצורך במשאבים חומריים, במזון, בלבוש, בדיור ובנוחות. הוא מהווה את עצם מהותו של האדם כיצור חברתי. בהיעדר סיפוק מלא בחיי החברה, הוא נדחק לתחום התרבות, מומש בדת, באמנות, בפנטזיות ובפרויקטים אוטופיים של סדר חברתי אידיאלי.
אך ככל שעוברת הציוויליזציה האנושית ממערכות חברתיות מסורתיות לחדשניות, הצורך באנושות גדל ללא הרף ומקבל יותר ויותר אפשרויות לסיפוקו. חוסר-האנושיות החדשה, החודרת את החברה החדשנית בשלבים המוקדמים של התהוותה, רק מחזקת צורך זה. אבולוציית האנושות בחברה החדשנית מקבלת ביטויה בהתפשטות הדמוקרטיה, בהגנת זכויות האדם, בהיעדר סכסוכים צבאיים עולמיים, בהופעת אפשרויות רחבות יותר לשיפור עצמי של האדם. היא מתבטאת גם בקבלתם על ידי אנשים מתקדמים אבולוציונית וחושבים חדשני, כבסיס השקפת עולמם, של האמיתות שהושגו בידי המדע ושל ההכללה השיטתית שלהן בתורה המדעית-פילוסופית של האבולוציוניזם האוניברסאלי. האבולוציוניזם האוניברסאלי מופיע לא רק כאימוץ רציונלי של הישגי כל המדעים הקונקרטיים, כי אם גם כאידיאולוגיה של החברה החדשנית, הפותחת
דרך לאורח חיים חדש, לשיפור האבולוציוני של האדם, לאמונה חדשה, המתבססת על הידע, לאנושות חדשה, המוצאת לה תמיכה בתרבות האבולוציונית ובהישגי הציוויליזציה המודרנית.
מ. קונאשב חושף זווית חשובה של האבולוציוניזם האוניברסאלי, בבוחנו אותו כתיאוריית רבייה של מערכות חומריות. הוא נשען תוך כך על תיאוריית רביית ההון ודרכי הייצור, שהציע ק. מרקס. כמובן, אין אנו יכולים לבחון הוגה זה של המאה ה-19 כמייסד האבולוציוניזם האוניברסאלי ואף לא כאבולוציוניסט עקבי. המרקסיזם שייסד מרקס היה תורה נושאת אופי דואלי, הכוללת הן מרכיבים אבולוציוניים והן מרכיבים אנטי-אבולוציוניים בעליל.
אך תיאוריית הרבייה של מרקס, על אף כל ביטויי המנטליות האנטי-קפיטליסטית, האנטי-יזמית שבה, המובילים לפרויקטים שגויים לחלוטין, אוטופיים ובלתי-אנושיים של תמורות חברתיות בעלות אופי אנטי-אבולוציוני, מכילה שורה של גרעינים רציונליים, אשר עשויים לשמש לפיתוח תיאוריית האבולוציוניזם האוניברסאלי. זה מנסה לעשות מ. קונאשב, בהכלילו את המושגים ייצור ורבייה ובהפיצו אותם במידה מסוימת של הסכמה על כל העולם המתפתח למגוון.
״במקרה זה,״ – כותב קונאשב, – ״בקירוב הראשון, הגס ביותר, החומר בכללותו וצורותיו הבודדות מייצגים ייצור-עצמי, והאבולוציה בכללותה ושלביה וצורותיה הבודדים הם התפתחות של ייצורים-עצמיים אלה, מעבר בין מערכות חומריות המשתכפלות עצמית ומתפתחות עצמית, ובאותה עת גם טרנספורמציה של מערכות אלה, התהוותן של מערכות אחדות מאחרות, של הבאות לאחריהן מקודמותיהן״ (שם, עמ' 304).
הקוסמוס נבחן מעמדות אלה כ״מפעל״ אדיר,
המייצר מגוון עצום של מערכות חומריות. מערכות אלה משתכפלות עצמית באמצעות ארבעה סוגי אינטראקציות – גרביטציוניות, אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. אחר כך הן נהרסות ונבלעות בידי מערכות אחרות, הבאות אחריהן, המתפתחות על בסיס מערכות קודמות. למשל, כוכבים משתכפלים באמצעות בליעת מימן מענני גז ואבק, בהפיכם את תכולתם לדלק גרעיני. כאשר משאבים אלה מתרוקנים, הכוכבים בסופו של דבר הופכים לננסים שחורים – שרידים שרופים של גופי אור שזרחו פעם. גלקסיות משתכפלות עצמית באמצעות אינטראקציה גרביטציונית,
״מתחרות״ זו בזו על משאבי כוכבים. תוך כך מתבצעת גם ברירה של הגלקסיות היציבות ביותר, שליבותיהן בעלי הגרביטציה העוצמתית ביותר. אטומים של כל חומר משתכפלים באמצעות אינטראקציות אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. וכן הלאה. דרכי הייצור וההשתכפלות העצמית נקבעות בטבע הדומם באופי התהליכים הפיזיקו-כימיים.
כל תהליך כזה יכול להיות מוצג כ
״טכנולוגיה״ מיוחדת, שבאמצעותה מתבצעת השתכפלות עצמית של מערכות דוממות. ״ברביות כאלה, מהוות הכוכבים, המייצגים טכנולוגיות טבעיות, טבעיות ויוצרות-עצמית, הליום ומימן, הנכנסים לתגובה תרמו-גרעינית, הם באותה מידה חומר גלם ראשוני, ובמקביל נושא ואובייקט של רבייה זו״ (שם, עמ' 307).
ברמה הביולוגית של התפתחות החומר מופיע הנושא המרכזי של הרבייה – האורגניזם החי, השואף לשרוד, לייעל את פעילות חייו, ובהתאם, המסוגל להתרבות עצמית כדרך חדשה, שאינה ידועה בטבע הדומם, של השתכפלות עצמית. תוך כך הרציפות של ההתפתחות, הקיימת גם בהשתכפלות העצמית של מערכות הטבע הדומם, הופכת לתורשה – דרך רביית החומר החי על בסיס
טכנולוגיות שכפול של חומצות ריבונוקלאיות.
במאבק הקיום מיני האורגניזמים ״ממציאים״ טכנולוגיות חדשות, המאפשרות להם לא רק לשחזר את עצמם, כי אם גם ליצור מינים חדשים, בעלי חיים יותר ומותאמים יותר בתנאים חדשים, כלומר במהותו, לבצע רבייה מורחבת של החומר החי. להתפתחות הביוספירה אופייני מגוון עצום של טכנולוגיות כאלה ושלל עצום של דרכי רבייה השונות זו מזו. מ. קונאשב מבחין בכמה מהן היסודיות ביותר:
״באבולוציה של העולם האורגני, של הצורה הביולוגית של החומר, יש מיד כמה דרכי רבייה מיוחדות, ביולוגיות – רבייה על ידי מינים, מערכות אקולוגיות, ביוספירה, של הצורה הביולוגית של החומר בכללותה של עצמן… כך, חיידקים לשם רבייתם
״למדו״ להשתמש בחמצן, ביסודות כימיים ותרכובות אחרות, ובכך הפכו לא רק למינים חדשים אחרים, כי אם גם לסוגי חיידקים חדשים עקרונית, יישבו את הסביבות המגוונות ביותר״ (שם,
עמ' 305, 306).
חידושים טכנולוגיים פותחים אפשרויות לגיבוש כל מין חדש – גם של מיקרואורגניזמים, וגם של צמחים, ושל בעלי חיים. במהותו, כל מין בעל דרך רבייה ספציפית משלו. דרך הרבייה האנושית שונה ביסודה מדרכי הרבייה של מיני בעלי חיים, אף שבשל היותו יצור בעל גוף ביולוגי, האדם משחזר גוף זה בדרך דומה לחיות. האדם כיצור מתורבת משחזר את עצמו בדרך, הכוללת ייצור וחליפין מאורגנים חברתית. בחברה החדשנית דרך רביית האדם נשענת יותר ויותר על הישגי המדע, על הכרת חוקי הטבע ועל יצירת על בסיס מדעי טבע חדש בדמות חומרים מלאכותיים ואף יצורים. אבולוציית דרך הרבייה האנושית מובילה את האדם למחסום חדש
בהתפתחות הציוויליזציה האנושית, שמעבר לו נפתחות גם אפשרויות חדשות, שלא נראו קודם, וגם סכנות חדשות, המאיימות על עצם קיומו של האדם.
״לפני האדם (האנושות),״ – סבור מ. קונאשב, – ״נעמדה בחירה נוקשת, לגמרי ברוח תיאוריית דרווין: או להתחיל להפוך לנושא אמיתי, ליוצר, לבורא של אבולוצייתו שלו ושל אבולוציית כל העולם הנגיש לאדם, או להישאר רק אובייקט של תהליכים אלה, כשמשלמים מס עצום, לעתים מופרז, עם תוצאות טראגיות, לדעות הקדומות שלו עצמו, לבורותו שלו ולעברו האבולוציוני שלו. לצערנו, היום כמו אתמול, הבחירה הזו, שממנה בכל מקרה אין לאן להימלט ואין לאן לברוח, מסיבות רבות טרם נעשתה… האדם הגיע לשלב כזה, שבו נקלע לפני הכורח לא רק להכיר בעובדת האבולוציה, בראש ובראשונה של שלו עצמו, כי אם גם להשתלט על אבולוציה זו. אחרת ממתין לו גורלם של מינים אחרים רבים, שכבר נכחדו או נכחדים״ (שם).
צדקתן של אמירות אלה של מחבר המאמר ברורה לחלוטין לכל אלה שיבחנו ללא משוא פנים את בעיות הציוויליזציה המודרנית. המדינות, השקועות בטרדיציונליזם, בקנאות דתית ובאי-רציונליזם של החשיבה החברתית, מפגרות היום יותר ויותר אחרי המדינות המתקדמות, המפותחות, הן בהתפתחות המדע, והן ביצירת טכנולוגיות גבוהות, והן בהתפתחות התעשייה, החקלאות, המסחר, תחום השירותים, והן ברווחת עיקר האוכלוסייה. בבואן להשיג הכנסות עצומות ממכירת משאבי אנרגיה-חומרי גלם, הן מנצלות אותן בצורה בלתי-יעילה ביותר. כספים אלה מתבזבזים בעיקר על רווחה מנופחת של צמרת החברות המסורתיות, ושארית כספים אלה מגיעה לסיפוק ציפיות היאזמוט של השכבות החברתיות הנמוכות. תוצאה של ארגון חברות כזה היא הפרות המוניות של זכויות האדם, אי-יציבות חברתית, נטייה לזעזועים מהפכניים, כלומר מה שממנו נמלטו מזמן המדינות בעלות הכלכלה החדשנית המפותחת
.
תוצר לוואי של חברות מסורתיות הוא גם הטרור הדתי. הכלכלנים היום מהרהרים על התופעה
של ״קללת המשאבים״, המרחפת על מדינות בעלות פוטנציאל אנרגיה-חומרי גלם טבעי עשיר, המקבע את סדרי החברה המסורתיים שלהן. לצערנו, לקללה זו נתונה היום גם רוסיה. מתי היה שרוסיה מפגרת מבחינה תעשייתית אחרי סין? זהו בושה לאומית. הפוצ'בניקים הרוסים והאולטרה-פטריוטים עם חשיבתם הטרדיציונליסטית האוטופית חולמים על תחיית רוסיה האימפריאלית, שהפילה פחד על העולם הסובב. למעשה, פעילותם המתגייסת פועלת נגד רוסיה, משום שהיא יוצרת מכשולים להתפתחות הדמוקרטיה והחברה החדשנית.
מדוע אם כן מ. קונאשב סבור שהבחירה, העומדת לפני האנושות על סף הכניסה לחברה חדשנית אבולוציונית מתפתחת, היא נוקשת ודרווינית טהורה? הוא עצמו עונה על שאלה זו: אם לא נשתנה, נכחד, כשם שנכחדו בתולדות הביוספירה מינים ביולוגיים רבים מאוד, שלא עמדו בניסיון הברירה. ובראש ובראשונה יכחדו אלה, הדוחים את מציאות החברה החדשנית ואינם מסוגלים אבולוציונית, על בסיס מדעי, לשנות את עצמם ואת העולם הנתון לשינוי. כמובן, אם להביט בלי ״משקפיים ורודות״ על החברה החדשנית של היום, שעדיין לא-מפותחת, יש להכיר בכך שהיא עדיין ערוכה מעט לשינויים הומניסטיים המוצדקים מדעית. המנטליות, חדורת הטרדיציונליזם התוקפני, של המוני אנשים גדולים, פוגשת בהתנגדות נוקשה את נבטי ההשקפה החדשנית המדעית-אבולוציונית. בהיותם שקועים באינסטינקטים צרכניים, אנשים אלה חיים בחברה החדשנית, נהנים מפירות חידושים שתוכננו מדעית, אך באמונותיהם והעדפותיהם, בהשקפת עולמם, רבים מהם לא הרחיקו לכת מעידן ימי הביניים.
״אפשר לא להאמין בידע המדעי שהושג,״ – כותב בעניין זה מ. קונאשב, – ״אפשר על יסודות שונים לא להאמין בתיאוריית האבולוציה, כשם שפעם לא האמינו בתיאוריית החסינות וסירבו לחיסונים. אך השלילה של כל תיאוריה מדעית מוכחת, כולל תיאוריית האבולוציה, אינה פוטרת מתשלום על הוויתור על הידע המדעי ומעל פעולות ופרקטיקות הכרחיות אובייקטיבית, כולל אלה שהבשילו מזמן, המבוססות על ידע זה״ (שם).
החשיבה האבולוציונית והתרבות ההומניסטית-אבולוציונית הופכות לאמצעים החשובים ביותר של הסתגלות האדם למורכבויות ועומסי היתר של החברה החדשנית המתפתחת. מורכבויות ועומסי יתר אלה עם הזמן, ללא ספק, רק יגברו, כמו גם האפשרויות לפיצויים יעילים יותר ויותר ולהתגברות עליהם במאמצים אנושיים. לשווא יהיו הניסיונות לגדור את עצמם מהם בדרכים שהומצאו בחברות מסורתיות באמצעות פנייה ליצורים מיתולוגיים. הם לא יעזרו בשל היעדרם במציאות ונוכחותם רק בדמיון מאורגן מערכתית ובסוגסטיה של פרקטיקות דתיות.
הכרחי לבצע בחירה מורכבת ואחראית ביותר בין התרבות החדשנית האבולוציונית המודרנית, המעודדת את האדם לשיפור עצמי קבוע ושיטתי, לבין התרבות הטרדיציונליסטית, שהופכת בפועל לחוסר-תרבות אבולוציוני. נסכים: זה, כמובן, אינו אומר ויתור על מסורות סבירות של העבר, שעמדו במבחן הזמן וקובעו בתרבות הלאומית והאנושית הכללית. להיפך, מסורות אלה יש לשמור בקפידה, לתמוך, להחיות ולהוציא מהשכחה, כדי שההתפתחות הסוערת של החברה החדשנית לא תדכא ותשמיד אותן, כשם שמנגנון מסתובב שובר יד שנכנסה לתוכו.
בזמן הנוכחי כבר ישנם לא מעט אנשים, המוכנים לקליטה ולפיתוח של התרבות האבולוציונית המודרנית. הידע המדעי,
הנרכש מספסל הלימודים בידי המוני אנשים עצומים ומתקבע בקבלת השכלה גבוהה, מקרב אותם בהדרגה לנטייה להשקפה מדעית ולמבט אמיתי על הדברים. אך הידע המדעי מתקבע בהשקפת עולמם של אנשים רבים, לצערנו, באופן שטחי מאוד, בין אם במותירו מקום לדעות קדומות מסוגים שונים, ובין אם במגבילו את השקפת עולמם לרציונליזם יבש, לחוסר אמונה בהיעדר מוחלט של גיוס הנפש, שהאמונה מעניקה.
את הוואקום הרוחני הזה נועדה למלא התרבות האבולוציונית והאמונה המדעית-הומניסטית – אמונה, שאינה מבוססת על מיתוסים של חברות מסורתיות, כי אם על ידע מודרני, התואם לרמת ההתפתחות של החברה החדשנית ולאפשרויות שהיא פותחת לאורח חיים יצירתי ולשיפור עצמי של האדם. האדם-הצרכן של ערכים שהושגו על בסיס מדעי יכול ומסוגל להפוך את עצמו לאדם-היוצר, המנצל ערכים אלה להתפתחות עצמית ולייעול יחסי הגומלין שלו עם העולם החיצון, לטרנספורמציה חדשנית של העולם הסובב לפי אמות המידה היצירתיות שלו.
״המאפיין המרכזי של ההוויה האבולוציונית החדשה הזו של האדם,״ – משכנע את קוראו מחבר המאמר, – ״הוא בכך שהאדם לא רק מודע לעובדת האבולוציה הכללית, כולל אותה באבולוצייתו שלו, אלא גם על בסיס הכרת האבולוציה הזו הופך לא רק לסוכן מודע שלה, כי אם ליוצר המרכזי שלה, לבוראה. בכך הוא נכנס לשלב חדש של הוויתו, ומחליף סופית את כל האלוהים שברא… אך מעמדו החדש הזה, ה'אלוהי', מציב לו גם דרישות אחרות לגמרי, ויתר על כן קיצוניות בנוקשותן, 'אלוהיות'… האדם אכן חייב להיות 'אלוהים' ולתאים לכל התכונות שלו, וליתר דיוק, לעלות על המוחלט המחשבתי שהומצא על ידו כ'קב אבניים רוחני'. המעמד החדש הזה הוא היסוד של התרבות האבולוציונית החדשה, הכוללת השקפת עולם אבולוציונית חדשה,
אתיקה אבולוציונית חדשה ופרקטיקה אבולוציונית חדשה״ (שם, עמ' 312).
כמובן, בשלב נתון זה של התפתחות החברה החדשנית האדם עוד חלש מדי, מכדי ליצור במלואו את איכויותיו הגופניות והרוחניות ודרכן להשפיע מהותית על אבולוציית העולם הסובב. התביעה למעמד ״אלוהי״ נראית, מתוך המציאות של היום, אוטופית למדי. על אחת כמה וכמה, שבתולדות האנושות ישנן דוגמאות איומות רבות לאופן שבו אנשים, שטיפסו לפסגת השלטון, ניכסו לעצמם מעמד ״אלוהי״ והפכו לפוסקים בגורל האנשים הנתונים למרותם, ובעשותם לפי שרירותם הפקרות פרועות, התעללות והרג המוני.
התודעה הדתית, הכבולה בדוגמה של עבדות לפני האלוהים, נחרדת באופן בלתי-מתואר מתביעת האדם למעמד ״אלוהי״ ומהשאיפה לוויתור על ״קביים רוחניים״, ההכרחיים לסדר החיים הטרדיציונליסטי של האדם. המטיפים הדתיים מצביעים בצדק על התוצאות הנוראות של ניסיונות שליטים דספוטיים לנכס לעצמם מעמד אלוהי, ועל חוסר-הסיכוי של אורח החיים הסובייטי, הקשור באידיאולוגיה אגרסיבית-אתאיסטית ובניסיונות ״לברוא״ חברה שמחה חדשה לחלוטין על חורבותיה של החברה המסורתית שנהרסה ביסודיות, עד היסוד.
הם לא מתחשבים, במודע או במזיד, בעובדה ש״בניית הקומוניזם״ נשענה על ״קביים רוחניים״ אוטופיים, דומים למדי בפנטסטיות שלהם ובאנטי-אבולוציוניזם שלהם לאלה, שעליהם נשענים הרועים והאדפנטים של כל הדתות הקיימות על פני כדור הארץ. ואילו צמיחת עוצמתו של האדם, אפשרויותיו ביצירת חייו שלו, בהשפעה על הנסיבות הסובבות, בבריאת החברה החדשנית, היא תהליך אובייקטיבי, עובדה, חוק בלתי-ניתן-להפרה של ההתפתחות ההדרגתית של הציוויליזציה האנושית.
בעקיפין מכירים בכך גם האנשים, העוסקים ב״עסקים רוחניים״. ההיררכיות הדתיות אינן מוותרות כלל על שירותי הרפואה המודרנית, בביסן את תקוותיהן על עזרת האל. בעולם המודרני, חדור הברבריות הציוויליזציונית, דרכו של האדם, שעלה על דרך יוצר תמורות אבולוציוניות, קשה בצורה בלתי-רגילה. ברוב המקרים הוא מבצע את המעבר האמיץ מצרכן ליוצר בבדידות מוחלטת, ללא תמיכת הסובבים.
השלב הראשון בדרך זו הוא שיפור פסיכופיזי עצמי מאורגן מערכתית וקבוע, המבוסס על עקרונות מדעיים-אבולוציוניים. האנשים הסובבים מתעניינים בכך, מכירים בכך ש״כדאי היה לעסוק בזה״, משום שהבריאות בגדה בהם והרופאים לא עוזרים, אבל ״אין להם זמן״. שום תעמולה של אורח חיים בריא ויוצר בריאות אינה עוזרת, משום שאנשים שקועים לגמרי בסיפוק האינטרסים הצרכניים שלהם. במקרה הטוב הם מבקרים שלוש פעמים בשבוע במדורי ספורט כלשהם, ואחר כך ברוב המקרים נושרים מחוסר זמן או בשל הרעת מצב בריאותם, שנגרמה ממאמצים בלתי-ממונים והצטברות עייפות.
לעזור בהפצת היצירה העצמית של האדם יכולה רק אמונה מדעית ותרבות הומניסטית מדעית-אבולוציונית. ואילו תוצאות השינוי המחודש של הגוף האנושי וחיזוק הרוח האנושית בתהליך השיפור הפסיכופיזי העצמי פשוט פנטסטיות. לאחר שעברו ניסיונות רבים, אפילו אנשים חולים מאוד למשך זמן ארוך מאוד מאבדים לחלוטין את היכולת לחלות, זוכים בגוף יפה, ברצון מתאזן בצורה בלתי-רגילה, ביכולת עבודה מדהימה וביכולות יצירתיות בלתי-מוגבלות. האין זו התקרבות לאידיאל ״האלוהי״?
כמובן, אפשרויות האדם מוגבלות בטבעו הביולוגי ובזמניות קיומו על פני כדור הארץ. האדם – לא אלוהים, הוא בן-תמותה, וכל תביעה לכל-יכולות אלוהית מגוחכת ו
בלתי-אנושית. בהפוכו ליוצר, על האדם להתחשב במגבלת אפשרויותיו ובניגודיות העקרונית שלו לדמויות הפנטסטיות של האלים. אחרת הוא יערער את כוחותיו במאמצים מופרזים, והטבע ״יענישו״ במהירות על התביעה לעוצמה אלוהית.
אך מה שהאדם הופך למסוגל לו בתהליך של שיפור עצמי בלתי-נלאה, אכן עולה על אפשרויות של אנשים רגילים ומקרב צעד אחר צעד את האדם לאותן תכונות, שאנשים בזמנים שונים ייחסו לאלים. אין לנו ספק שככל שיתפתחו היסודות המדעיים של השיפור הפסיכופיזי העצמי, האדם ילמד לא רק להתגבר ביעילות על חסרונותיו הטבעיים ומחלותיו, כי אם גם להאריך משמעותית את חייו שלו. השיפור הפסיכופיזי העצמי הוא רק הצעד הראשון בדרך הטרנספורמציה ההומניסטית של העולם, יצירת התרבות, האתיקה והפרקטיקה האבולוציונית.
״האלמנט הראשון של התרבות האבולוציונית,״ – סבור מ. קונאשב, – ״הוא דווקא ההשקפה האבולוציונית, שבסיסה מכלול אחיד של תיאוריות אבולוציוניות פרטיות וכללית… כבר פ.ג. דובז'אנסקי, בבוחנו את המשמעות ההומניטרית, התרבותית-כללית של התיאוריה האבולוציונית, ציין בגאווה ובשמחה שהתיאוריה המודרנית של האבולוציה מחזירה את האדם למרכז העולם. נכון, בניגוד לייצוגים ולתמונות העולם הטרום-אבולוציוניים, זהו לא המרכז המרחבי שלו, כי אם דווקא המרכז המשמעותי שלו״ (שם, עמ' 313).
האנתרופוצנטריזם החדש הזה, בניגוד לאנתרופוצנטריזם הישן, שהיה תוצאה של מחסור בידע על כדור הארץ והקוסמוס, פותח לפני האדם אופקים חדשים. מ. קונאשב אינו עושה ניסיון אפילו לשרטט את קווי המתאר של התרבות האבולוציונית החדשה. יש לציין, שציר כל תרבות הוא ההבנה הפילוסופית של העולם. הבעייתיות הפילוסופית-השקפתית מחלחלת גם למדע, וגם לכל הענפים והסוגים של האמנות, וגם לתרבות הפוליטית, וגם לדת.
בעידן העת העתיקה התרבות והאמנות היו נתונות להשפעת הרעיון ההשקפתי של ההרמוניה הקוסמית. בימי הביניים עמדות השליטה תפס רעיון האל. תרבות הרנסנס שינתה את הרעיון הזה, והשלימה אותו ברעיון ההומניסטי של גדולת האדם כיציר האל, שניחן בניצוץ של חכמה אלוהית. מחזותיו של הדרמטורג הגדול ביותר של כל הזמנים והעמים, ויליאם שייקספיר, – הם, למעשה, פילוסופיה רצופה, המגולמת בדימויים אמנותיים. בבסיסה עומד הרעיון, שלפיו ההשגחה העניקה לאדם חופש וזכות בחירה בין טוב לרע. בבוחרו ברע, בעשותו פשעים למען בצע והשגת שלטון, האדם משיג יתרונות לא מעטים, אך זמניים בלבד. מהלך ההיסטוריה עצמו, השתלשלות הנסיבות מביאה לכך ששלטונו מתמוטט, והמעללים, שהביאוהו לשלטון וחיזקו אותו, במוקדם או במאוחר פונים נגדו. הרעיון הזה מתגלה כרלוונטי למדי גם לזמננו, אף על פי שידוע לנו שתפקיד ההשגחה ממלאות החוקיות של האבולוציה ההיסטורית.
בעידן הנאורות בתרבות החלו לפתח מכלול רעיונות, הקשורים בליברליזציה ההדרגתית של החברה. במרכז תשומת הלב עמד הרעיון של ניצחון התבונה על הדעות הקדומות. רעיון זה המשיך להתפתח במשך כל העת החדשה. ידוע איזה תפקיד עצום בתרבות המאה ה-20 מילאו הפילוסופיות של הפסיכואנליזה והאקזיסטנציאליזם. פילוסופיית המרקסיזם גם היא מילאה תפקיד לא מבוטל בתרבות המאה ה-20, אף על פי שבברית המועצות, בשל הנסיבות ההיסטוריות, היא הולידה את התרבות הסרווילית של הריאליזם הסוציאליסטי.
הגיוני להניח, שהתהוותה והתפתחותה הנמשכת בימינו של פילוסופיית האבולוציוניזם האוניברסלי מסוגלת לפתוח שלב חדש בהתפתחות התרבות העולמית, תוך הקצאת תשומת הלב של יוצרי התרבות להבנה ולתיאור אמנותי של האבולוציה היצירתית של האדם, מורכבויותיה ובעיותיה, הטבע האבולוציוני של הנסיבות ההיסטוריות, אליהן שקוע האדם, הטרגדיה
של האדם-היוצר, החווה התנגדות של נסיבות הנראית בלתי-ניתנת-להתגברות, ובסופו של דבר, את ניצחון האבולוציה היצירתית, ככל שמתפתחת החברה החדשנית, על הנסיבות היורדות אל העבר. אנו מקווים, מאמינים, ומשוכנעים בכך שהתרבות האבולוציונית, חדורת הפילוסופיה של האבולוציוניזם האוניברסלי, תבוא במקום התרבות הנוכחית המכוונת לצרכנות, ותגרום לגל עוצמתי של תרבות גבוהה, המקרבת הן את האליטה והן את המוני האנשים לערכים הומניסטיים, לאורח חיים יצירתי, לשיפור עצמי קבוע ולהתפתחות אנושית, הגיונית של החברה החדשנית.
כל אדם המשתפר מקיף יכול להיות מסוגל לעשות במלאכתו דבר גדול, דבר בעל משמעות-כללית לכלל האנושות. בזה טמון המשמעות העליונה של חייו של כל אדם. האמונה המדעית מעודדת את האדם להתרומם מעל הצמחייה בעולמו הקטן והצר ולבצע הישג יצירתי למען הטרנספורמציה ההומניסטית של עולם האדם. ההישג היצירתי, בניגוד להישג הצבאי, אינו טמון בכך לסכן את החיים ולתת אותם לניצחון על אנשים אחרים, כי אם בכך להקדיש אותם לטרנספורמציה אנושית של עצמו ושל העולם הסובב בכל תחום פעילות נבחר. הישג צבאי יכול להימשך כמה דקות, ואילו הישג יצירתי, בונה נמשך כל החיים.
האמונה המדעית מגייסת את האדם למלחמה שלווה נגד כל ביטויי הברבריות הציוויליזציונית. האדם המאמין מדעית הופך ללוחם של התרבות. הוא משתפר ללא הרף באומנותו הצבאית. הוא מאמן את בריאותו, את יכולותיו הפולמיות, את כוחו היצירתי, את הפוטנציאל המוסרי, ההכרתי והתרבותי שלו. הוא מכוון תדיר לחדשנות ולקליטת ידע אוניברסלי, התורם להשגתם. משמעות האמונה המדעית והגישה המדעית-אבולוציונית לחיים טמונה בשיפור המשותף של האנשים ובשיפורם המשותף
של החברה החדשנית המתפתחת.
שיפור עצמי, העובר לשיפור משותף, הוא צורת אבולוציה, הטבועה רק באדם ואינה מתרחשת בשום מקום בעולם הקוסמי הנשקף לעינינו. היא הצורה העליונה של האבולוציה. היא יוצרת מסורות חדשות, המבוססות על חיפוש חדשני של צורות ודרכים לטרנספורמציה אבולוציונית של עולם האדם. המסורות של החברות המסורתיות, המקובעות ומקודשות על ידי הדתות המסורתיות, מגלות את חיוניותן גם בחברה החדשנית, ומסייעות לאנשים להסתגל לעומסי-היתר הפסיכולוגיים ולמורכבויות של הסביבה החברתית המשתנה בעוצמה. אך קשיחות המסורות האלה, התאמתן למציאויות חברתיות שנעלמו, אי-התאמתן לרמת הידע האנושי שהושגה אינם מאפשרים להן לספק באמת את הצרכים הרוחניים של האדם של החברה החדשנית. הן קשורות לעבר ואינן יכולות להפוך לגירוי להמשך האבולוציה של עולם האדם.
גירויים כאלה יכולה ליצור רק אמונה מדעית-הומניסטית והמסורות הקשורות בה של השיפור החדשני של ההוויה האנושית. וחיי הנצח? לא, זה לא קיום בעולם-הבא בגן עדן, שבו אין צורך לעשות כלום ורק להשתובב ולפאר את הישות העל-טבעית, הודות לעבדות העינוג כלפיה בחיים הקצרים שלנו, כביכול, אנו זוכים באושר נצחי כגמול. חיי הנצח – זהו תרומתנו לאבולוציה של האדם, ואת הגמול על כך אנו יוצרים בעצמנו, לא בשמים, כי אם כאן, על פני כדור הארץ.
==== האבולוציוניזם האוניברסלי ובעיות החברה החדשנית המודרנית ====
בחברה המסורתית כל אדם חי בתלות חזקה ביותר, המכבידה עליו, בסביבתו החברתית – בחמולה שלו, ביישוב, בתאגיד המקצועי, במעמד,
באצולה, במדינה, בהשתייכות הלאומית והמקצועית. חירותו הייתה מוגבלת בקפדנות על ידי מכלול של התנהגות מוסדרת חברתית, דוגמות דתיות, כללים מוסריים ועמדות משותפים לכול.
היציאה אל מעבר לגבולות ההגבלות הללו הייתה נתונה לגינוי חברתי, הפכה את האדם למנודה של החברה, נענשה באכזריות, ויכלה להסתיים בגירוש מהקהילה. ומכיוון שפעילות אישית מחוץ לקהילה, בשל ההתפתחות החלשה של הייצור והחליפין, לא יכלה לספק לאדם ולמשפחתו את כל ההכרחי לחיים, גירוש כזה בפועל היה משמעותו מוות ברעב. ואילו להתקבל על ידי קהילה אחרת היה קשה מאוד למנודה, וגם אם הדבר הצליח, הוא נשאר בקהילה החדשה הזו אדם סוג ב', לא היו לו זכויות של חברי אותה קהילה, שתמיד התייחסו לזרים בבוז ובחשדנות.
אפילו באתונה הדמוקרטית התגבש הנוהג של האוסטרקיזם, שלפיו על סמך הצבעה באספת העם את האנשים הטובים ביותר, שהביאו תועלת לא-ניתנת-להערכה לפוליס, יכלו לשלוח לגלות, אם עלה חשד קלוש ביותר שדלפותם הגוברת עלולה ליצור איום על המשטר הדמוקרטי. באותה אתונה התקיים חוק אכזר על העלבת האלים והשחתת הנוער, שעל פיו נידון למוות סוקרטס הגדול. האשמה דומה הוגשה נגד אריסטו, שנאלץ להימלט מאתונה, כדי, כפי שהסביר, לא לחשוף את האתונאים לפיתוי לבצע בפעם השנייה פשע נגד הפילוסופיה.
הרדיפות של הנוצרים באימפריה הרומית נמשכו זמן רב למדי, עד שאימוץ הנצרות כדת רשמית לא הביא לרדיפות דומות של עובדי האלילים העקשנים.
דוגמה קלאסית לרדיפת המחשבה החופשית ו
אי-הסובלנות הדתית היו העינויים בקמרונות האינקוויזיציה והשריפות על המוקדים באירופה של ימי הביניים של מה שנקרא כופרים. לכיתת הכופרים צורפו כבר בעידן הרנסנס גם הנציגים הגדולים ביותר של המדע הקונקרטי ההתהווה ושל הפילוסופיה המכוונת-מדעית – ג'ורדנו ברונו וגליליאו גליליי. ברונו לאחר עינויים אכזריים הועלה במוקד ב-1600 ברומא בכיכר הפרחים, וגליליי כפר ברעיונותיו, כדי לשרוד ולהמשיך במחקר המדעי. לברבריות כזו היה גם בסיס רציונלי משלה.
הרי החברה המסורתית של אותה תקופה החזיקה מעמד על אחדות הייצוגים הדתיים, וכל ויתור לייצוגים אחרים יכול היה להביא לקריסת סמכות הכנסייה, לזעזועים חברתיים ולמלחמות עקובות מדם. התפתחות הרפורמציה המאוחרת יותר התגלגלה לתוצאות ממש כאלה: מלחמות בלתי-פוסקות בין קתולים לפרוטסטנטים רוקנו ממש את דמה של מערב אירופה. ובשנת 1648, כשנחתם שלום וסטפליה, שהפסיק את מלחמת שלושים השנה, המלחמה הדתית אחזה גם במזרח אירופה, והחלה במרד הקוזקים בהנהגת בוגדן חמלניצקי. ההומניזם הדתי נשכח בקלות בהתנגשויות של אמונות שונות. בשל חוסר-התפתחותו הוא מתהפך לביטויים של ברבריות דתית, אכזריות, קנאות, מלחמות דת, ג'נוסייד, טרוריזם. הרי מה לא תעשה למען מטרה עליונה!
מאפיין מהותי של החברה המסורתית הוא גם יחסה החשדני או אף העוין לחדשנות חברתית, טכנית וכלכלית. ידוע איזו התנגדות הפעילה החברה המסורתית לרפורמות של פיוטר הראשון ברוסיה, מה שגרם לתגובה נגדית של המדינה שבה שלט, בדמות רדיפות קשות ביותר נגד מתנגדים. פיוטר לא חס גם על בנו שלו, הצארביץ' אלכסיי, כשחש בצדק מלא איום של נסיגה של הרפורמות במקרה של עליית האחרון לשלטון.
הפילוסוף הרוסי הידוע ויאצ'סלב סטיופין, במחלוקתו עם
הפוצ'ווניקים-הטרדיציונליסטים על דפי כתב העת ״שאלות הפילוסופיה״, מביא טקסט סקרן למדי מתוך הכרוניקה של הצאריות המוסקבאית, המאפיין בצורה החיה ביותר את יחס החברה המסורתית לחדשנות. אין לנו כרגע אפשרות למצוא את הטקסט הזה ולשחזרו במדויק. לכן אנו מצטטים מהזיכרון ומבקשים מראש סליחה מהקוראים על אי-התאמות אפשריות עם המקור:
״איוושקו ניפח בכדור בעשן עשן מגונה ועף מעל מגדל הפעמונים. על כך הוכה בשוטים ללא רחם והושם בכבלים״.
ו. סטיופין מפרש אירוע זה כך: מאתיים וחמישים שנה לפני המונגולפייה, איש רוסי המציא את כדור הפורח ובפועל הגשים רעיון זה. כך הגיבה הציוויליזציה המסורתית לחדשנות. בניגוד אליה, התפתחות הציוויליזציה הטכנוגנית לא רק מקבלת חדשנות, כי אם גם מתבססת עליה. ההיגיון הזה של סטיופין מקרב אותנו להבנת מהות החברה החדשנית, הקשורה בהתפתחות הציוויליזציה הטכנוגנית.
יש לנו ספקות גדולים באמינות הדיווח של הכרוניקאי המוסקבאי על המצאת כדור הפורח, שהקדימה בהרבה את המצאת המונגולפייה. נמוכה מדי הייתה רמת ההתפתחות הטכנית של אותה תקופה, כדי ליצור מנגנון כזה של אוויראוטיקה. אך העובדה נשארת עובדה: החדשן נענש באכזריות על הניסיון ליצירת מנגנון זה, גם אם בפועל לא הצליח לעוף מעל מגדל הפעמונים. החברה המסורתית חושבת במיתולוגיה, ולעתים קרובות מקבלת את הכוונה כמעשה, ואת השמועות – כאירועים ממשיים.
במשך מאות שנים חלמו אנשים על מעוף באוויר, אך ניסיונות ההגשמה של חלום זה עמדו בסתירה לאידיאולוגיה של החברה המסורתית, שלפיה הפררוגטיבה של יכולת המעוף ניתנה רק לישויות על-טבעיות, ומעופו של אדם נחשב כביטוי לקשר שלו לכוח שטני.
אכן, החברה החדשנית בניגוד לחברה המסורתית, ככל שהיא מתהווה מהמסורתית, משתמשת במידה רחבה יותר ויותר
בחדשנויות מגוונות להתפתחותה. עם זאת, בתוך החברה החדשנית זמן רב נשמרות גישות ומוסדות טרדיציונליסטיים, המפריעים להגשמת החדשנויות. למחברי החדשנויות לא פעם נאלץ במאמץ עצום להתגבר על השמרנות של מוסדות פוליטיים, כלכליים ומדעיים, כדי להוכיח את נחיצות השימוש בהם. וככל שרעיון מסוים חדשני יותר, כך התנגדות עקובה יותר הוא מעורר לא פעם אפילו בחוגים מדעיים.
מחבר שורות אלה הגן על עבודת דוקטורט בפילוסופיה בשנת 1986. עם זאת הוא נאלץ להגן על עבודה זו פעם שנייה בוועדת הוואק של ברית המועצות, משום שמומחי הוועדה הגבוהה להסמכה הגיעו למסקנה ש״מחבר עבודת הדוקטורט מתיימר לרמה גבוהה מדי של חידוש מדעי״. הפגם הבלתי-נתיק של פעילותנו המדעית, אם אפשר לכנות זאת פגם, הוא דווקא בכך שאנו תמיד מתיימרים לרמה גבוהה של חידוש מדעי ובבוז דוחים כל ניסיון למינון החידוש ביצירה המדעית. אך כל חידוש, אפילו בחברה חדשנית המתהווה, ואפילו אם לחידוש זה יש הצדקה מדעית ומעשית מקיפה, ואינו פרוייקטריות ריקה, זוכה להכרה ציבורית בקושי רב מאוד. לשם כך צריכים להתבשל תנאים חברתיים מתאימים ולהתגבש צורך חברתי תואם.
אף על פי כן, החברה החדשנית, שככל שהיא מתפתחת מקבלת ביתר חפץ ליישום ומשתמשת בפועל בחדשנויות, יוצרת אפשרויות עצומות והולכות ומתרחבות לרווחה ולקיום נוח של המוני ענק של האנשים החיים בה. אך החברה החדשנית המודרנית – אינה כלל גן עדן ואינה אוטופיה מוגשמת. היא מלאה במגמות שליליות ובבעיות קשות, שרבות מהן יכולות להיפתר בצורה מספקת רק ככל שהתפתחותה תימשך. זאת ועוד, החברה החדשנית
מתפתחת מהר יותר וביעילות רבה יותר, ללא השוואה, מכל חברה מסורתית.
החברה החדשנית עצם התפתחותה הסוערת ושינוי הנסיבות הסובבות את האדם מולידה בו אי-נוחות, פחדים, עצבנות, דיכאון. רק בקושי הסתגל האדם לנסיבות הסובבות אותו, סידר את החיים, יצר לפי טעמו וצרכיו את הסביבה הנחוצה לו, ומיד הכל מסביב משתנה. מתבררים כמעורערים גם העבודה, וגם המשפחה, וגם יחסי המינים, וגם היחסים עם ההורים והילדים. בכל מקום שינויים, תמורות, רה-אורגניזציות.
נניח, אדם עבד בפירמה, קשר עימה את עתידו, והפירמה נסגרה, והאדם נזרק אל הלא-נודע. האדם מרגיש עצמו כישלון, הכל נראה לו מגעיל, מתחילים קונפליקטים במשפחה וכן הלאה. החיים בחברה החדשנית מלאים סיכונים. בנהיגה במכונית, אדם בכל רגע מסתכן להיקלע לתאונה או בשל פיזור תשומת לבו, או מסיבות שאינן תלויות בו. האדם נמצא במצב של סטרס רצוף, שלעולם אינו פוסק.
החיים בערים גדולות מכתיבים לאדם קצבים נוקשים, ומצד שני נורא לא-קצביים. המוני ענק של אנשים קמים בבוקר, בלא שישנו כלל. צלצול שעון המעורר בשיא השינה לעתים קרובות מפחיד אותם, גורם ללחץ מוגבר בכלי הדם, וכתוצאה מכך – לעוויתות כלי דם, לכאב ראש או להפרעה בפעילות הלב. וכך כל יום עבודה. אי-הקצביות של החיים נגרמת מהכורח להספיק לעשות את כל ההכרחי, אך בשל מליאות החיים בהרבה יותר מדי חובות וצרכים הם לעולם אינם מספיקים, תמיד ממהרים ומאחרים. הם לא תמיד מספיקים לאכול כראוי, לנוח בזמן, למצוא זמן לחיים אישיים. החיים עוברים במצב של מרוץ מתמיד. האדם עומד בפני הבחירה: במה להקריב, כדי לבצע את ההכרחי ביותר.
הטרדיציונליסטים הפילוסופיים לעתים קרובות מאשימים את אנשי החברות החדשניות בשאיפה לבצע, במרדף אחר מזומנים, בדומיננטיות של הצורך במשאבים כספיים. כמובן, התשוקה הבלתי-מרוסנת להתעשרות, לקבלת הכנסות-על, להצטברות משאבים כספיים מעייפת את האדם, הופכת אותו לעבד של הצרכים החומריים. אך יש לזכור, שהמון עצום של אנשים רואה במשאבים הכספיים שנצברו מעין הצלה מהסיכונים של החברה החדשנית, כרית ביטחון, עתודה, שניתן להשתמש בה במקרה של תמורות חיים שליליות.
בכסף, בכלכלת שוק, ניתן לרכוש כל מה שרוצים, חוץ מאהבה אמיתית. אך רכישות גדולות דורשות גם כסף רב, למשל רכישה והשבחה של דיור איכותי מאוד. זאת ועוד, השאיפה לשכר גבוה, אם רק אין היא קשורה בפשע, מובילה לתרומת מאמצי עבודה גבוהה בהתאמה של האדם להתפתחות החברה החדשנית, משום שכל עבודה מועילה מצטברת בציוויליזציה האנושית ותורמת להתפתחותה.
תוצאה של המרוץ המתיש של אנשי החברה החדשנית אחרי הצלחה בעסקים ורמת צריכה גבוהה הם אורח החיים הצרכני והמרדף אחר תענוגות בלתי-מכבידים. צמצום חיי האדם לסיפוק צרכים חומריים מעצב את דימוי הצרכן – סובייקט, שהפך לאובייקט של צרכיו שלו, המצמצם את כל פעילותו החיונית למרדף אחר סיפוק צרכים, והפך כתוצאה מכך לעבדם.
המוני ענק של אנשים, המנהלים אורח חיים צרכני טהור, מבחינים במוקדם או במאוחר שבקיומם נוצר ואקום, המורכב באחידותה העגומה של החיים. החיים זורמים בשעמום ובחוסר-משמעות, נשפכים בין האצבעות, בלא להשאיר סיפוק רוחני. כדי למלא את הוואקום הזה, הם פונים לתרבות, אך לתרבות כזו, שאינה דורשת עבודת חשיבה לצורך הבנתה והבנתה, מביאה עונג חושי, רחוק למדי
מהתענגות אסתטית אמיתית.
הצרכנים מתייחסים לתרבות כאל אובייקט של צריכה. כל אחד מהם בוחר את אובייקטי התרבות לעצמו לפי הטעם. מתוך יצירות אמנות הקולנוע הם בוחרים סרטי אקשן, קומדיות ומלודרמות, תוך התעלמות מוחלטת מקולנוע רציני, בעייתי. הם בוחרים לעצמם קריאה תואמת, מעוטרת בעטיפות בוהקות ועלילות פשוטות, רחוקות מהמציאות. בשל המוניותם הצרכנים הופכים למחוקקים בתחום תרבות ההמונים, אשר צעד אחר צעד בולעת ודוחקת את התרבות הגבוהה. סופרים, קולנוענים, מלחינים, זמרים, שחקנים, ציירים נאלצים ללכת אחריהם כשורד, להתחנף לטעמיהם, תוך המצאת טריקים שונים, כדי לשמח במשהו ולמשוך צרכנים של תוצרתם. הדבר לעתים קרובות מאוד, אם כי לא תמיד, מוביל לפרופנציה, לפרימיטיביזציה של האמנות.
לא הכל, כמובן, רע גם בצרכן. ברוכשם סחורות איכותיות, הצרכנים מעודדים את התפתחות הכלכלה החדשנית. המון הצרכנים כולל אנשים בעלי טעמים, העדפות, אינטרסים מגוונים ביותר.
בתקופה הסובייטית הביקורת על הצרכנות עזרה לאידיאולוגיה הטוטליטרית להתמודד עם חוסר שביעות הרצון ההולך וגובר של המוני אוכלוסייה גדולים ממחסור בסחורות ההכרחיות ביותר במסחר וממחסור בשירותים ההכרחיים ביותר. בחברה החדשנית המון הצרכנים לא רק מגוון בצורה קיצונית, אלא גם דינמי למדי. ככל שהחברה החדשנית מתפתחת וטכנולוגיות המידע מתפשטות, גדלה המודעות של המון הצרכנים, ואחריה עולה גם הרמה התרבותית של נציגים רבים שלו, מתעדנים הצרכים הרוחניים שלהם, גוברת נטייתם לקליטת רעיונות חדשים. חשיבות עצומה יש למחשביזציה הטוטאלית של החברה החדשנית ולהופעת האינטרנט. האינטרנט לא רק מספק לאנשים מידע מכל הסוגים, כי אם גם
מאפשר לאנשים לתקשר ביניהם ללא תלות במרחקים המפרידים ביניהם, למצוא חברים וחברות חדשים.
אך גם לזה יש צד שלילי משלו, צל. מתרוקנים השורות
של ״נרקומני המחשב״, ילדים אי-אפשר שעות לקרוע מהמחשבים, הם כל כך מחוברים למשחקי המחשב, עד שהם מאבדים קשר עם המציאות ומתחילים לחיות בעולם וירטואלי הנתפס חושית. הם לא רק מקלקלים את עיניהם, כי אם גם רוכשים הפרעות בנפשם המתהווה. מהם, אגב, אינם מפגרים בכך מבוגרים רבים מאוד.
בעיה גדולה בחברה החדשנית המתפתחת מהווה גם השינוי ביחסים האישיים בין האנשים. בחברה הפטריארכלית המסורתית ראש המשפחה היה בהגדרה גבר. לאישה הוקצה מעמד כפוף, גורלה היה לידת ילדים, הטיפול בהם, ניהול משק הבית ופינוק הגבר במין. בחברה החדשנית הכל התהפך. הנשים קיבלו אפשרות לעבוד בתחומים המגוונים ביותר, לקבל השכלה בשווה עם הגברים, רבות מהן רוצות לבנות קריירה, לרכוש סמכויות שלטון בחברות ובמבני המדינה.
זו, ללא ספק, הישג עצום של החברה החדשנית, המקרב אותה למימוש העיקרון ההומניסטי הגדול של שוויון אפשרויות החיים של נשים וגברים. אך במקביל מתחדדות בחדות הבעיות, הקשורות באסימטריה הטבעית של גברים ונשים. אסימטריה זו מתבטאת בהבדלים עקרוניים ביניהם בארגון הגופני, בפסיכולוגיה, בתחום הרגשי, בהעדפות ובשאיפות מיניות. במקום להשלים זה את זה בהרמוניה, גברים ונשים במקרים רבים, אם לא ברוב, מדירים זה את זה הדדית בשל האסימטריות הבלתי-ניתנת-להסרה הזו. כתוצאה מכך יחסיהם, ועל אחת כמה וכמה החיים המשותפים, לעתים קרובות הופכים לסיוט.
גדל מספר הגירושים, הילדים במשפחות חד-הוריות, אימהות חד-הוריות,
אנשים בודדים. לצד המשפחה הגרעינית הקלאסית מופיע שפע של סוגים מגוונים ביותר של תחליפים ליחסי משפחה. ההבדל המרכזי שלהם – היעדר מגורים משותפים קבועים, רכוש משותף ורישום רשמי של הנישואין. חינוך ילדים במשפחות חד-הוריות יכול ליצור בעיות להתפתחותם המלאה, משום שבגיל המוקדם חשובה במיוחד ההשפעה של שני המרכיבים, הנשי והגברי, של ברית ההורים. הסולידריות של האב והאם בתהליך החינוכי חוסמת גחמות וקונפליקטים של ילדים עם ההורים, שלעתים קרובות הם השתקפות של קונפליקטים ביניהם. הילדים מעתיקים בהתנהגותם את ההורים גם את הטוב וגם את הרע, ובונים בהקשר זה מודלים של התנהגותם שלהם.
לעתים קרובות מאוד אנשים, שנפטרו מקשרי המשפחה או אפילו שומרים על שרידים מהם, נכנסים לקשרים מיניים מזדמנים, מרבים להחליף פרטנרים בחיפוש אחר סיפוק מיני. בחברות מסורתיות התנהגות כזו הייתה נתונה לגינוי מוסרי, ואילו בחברה החדשנית היחס של הסובבים לזה נעשה סובלני ומבין. החוגים הדתיים, המונעים על ידי השקפת עולם טרדיציונליסטית, מכשירים זאת כהפקרות, בסברם שהחברה המודרנית שקעה בחטאים ורק פנייה לאמונה הדתית יכולה להציל את האנשים מחיי חטא. אך הדרשות של האהבה הנוצרית משפיעות מעט אפילו על המאמינים. לאחר שיצאו מהכנסייה והרגישו את צדקת הדרשות, הם בכל זאת ממשיכים באורח החיים המקובל עליהם בתנאים שנוצרו.
החירות יוצרת בעיות רבות ויש לה עלויות רבות, אך זו חירות. לאנשים יש זכות בחירה – לשמור על קביעות המשפחה הקלאסית או להיפרד בזמן, אם קשרי המשפחה הפכו להם לכבלים. כמובן, היעדרו של חבר נאמן קבוע מהמין השני, הגר תחת קורת גג אחת ושותף לבעיות החיים, המוכן תמיד לעזרה, לתמיכה, לשיתוף כנה, לעתים קרובות מוליד תחושת בדידות, אבודנות. אבל עדיף
כך, מאשר, תוך ציות למוסר הטרדיציונליסטי או לדוגמות דתיות, לחיות בנישואין שהפכו לכלא, שבו היחסים בין גבר לאישה חדורי שנאה, שבו אין מנוחה מקונפליקטים וסקנדלים מתמידים, מהאשמות הדדיות, שבו כל רגשי אהבה הדדית כבו מזמן והתהפכו להפכם.
והאם סקנדלים של ההורים פוצעים את הילדים פחות ממגורים נפרדים ומפגשים שלווים סדירים להשתתפות בחינוך המשותף? מלחמת הבית משפיעה על האנשים יותר גרוע מאשר בדידות זמנית. ועם זאת יצירת יחסים הרמוניים בין גברים לנשים אפשרית. אפשרי גם חיזוק של משפחות, החיות בחברה החדשנית. אבל זו דרך קשה, המתחילה בבחירה אחראית של פרטנר, נמשכת בפעילות יצירתית משותפת – לא בהכרח בתחום המקצועי – כי אם בעיקר בתחום היצירה העצמית תוך שיתוף הילדים בה. היצירה המשותפת של עצמם ושל הסביבה, הפעילות המשותפת והעמדה המשותפת מול נסיבות החיים הקשות מקרבת בין האנשים יותר טוב מכל דרשות והטפות.
אויב נורא של יחסי המשפחה הוא השעמום, השגרה. הילדים עם בכיים ודרישותיהם הנצחיים, המתרחשים גם בחינוך נכון, מתישים את הנפש של ההורים ומעודדים החלפת סביבה. לכן הופכים הכרחיים יציאות קבועות אל החברה. לעקרונות של יחסי המשפחה החדשים חייבות להפוך החירות והאחריות. בפועל משמעות הדבר שביחסי המשפחה הכרחית גילוי-לב מלא ואיסור מוחלט על קנאה. אנו יודעים כמה קשה זה. זאת ועוד, קשרים מיניים זרים או לפחות חשד בהם הם אזור סיכון ולעתים קרובות הופכים למחריבי המשפחה. אך המציאות היא שיחסים מיניים עם אותו פרטנר במוקדם או במאוחר הופכים לשגרה ואינם מביאים סיפוק הדדי. הכרחי לזכור זאת לאנשים הנכנסים לנישואין.
אך מין בריא הוא אמצעי חשוב להבראת הגוף
והנפש, במיוחד אם הוא מביא לסיפוק הדדי. הוא מביא גם תענוג אסתטי, מהווה פריקה נפשית ומרומם את מצב הרוח. והטבע הביולוגי של האדם דורש ללא הרף גיוון מיני. עצות הפסיכולוגים והסקסולוגים להשגת גיוון במין המשפחתי עוזרות מעט. לכן נעשה הכרחי החלפת פרטנרים במינון, בהסכמה הדדית, בצורות המגוונות ביותר. מה, אנו מטיפים לחוסר-מוסריות גלויה? הירגעו, שומרי המוסר המסורתי! החיים בחברה החדשנית דורשים ויתור על דעות קדומות מיושנות. ההקפדה עליהן הכרחית רק לאנשים בעלי אופי שמרני. אך זו הבחירה שלהם, ולא ציווי קטגורי, החל על כל חברי החברה.
לחברה החדשנית הכרחי מוסר של חירות ואחריות, סובלנות ופשרה, ולא מוסר של איסורים והגבלות, מצוות וחוקי התנהגות נוקשים, ההכרחי בחברה המסורתית והנשען על דוגמות דתיות. אך האדם שאינו משתפר אינו מסוגל לעמוד במשא החירות והאחריות, הוא בוודאי ייכשל במשהו ויהפוך את הטוב לרע, את החירות לכפייה ואת האחריות לסיפוק האגואיזם שלו. רק שיפור פסיכופיזי, מוסרי ויצירתי עצמי קבוע יכול להפוך את האדם למוסרי באמת, הוא מחזק את הנפש וחוסם התפרצויות רגשיות, ביטויי כעס, תורם ליישוב קונפליקטים מספק הדדית, המרעילים את חיי המשפחה. לאמצעי המרכזי של חיזוק המשפחה המודרנית אנו רואים את השיפור העצמי המשותף, כלומר את האבולוציה המכוונת של חיי האדם.
המוסר האבולוציוני מתייחס להפלות בצורה שונה לגמרי, מאשר המוסר הדתי, הטרדיציונליסטי. במדינות רבות ההפלות אסורות בחוק מטעמים דתיים. מהנקודה הדתית
של הראיה ההפלה היא רצח של יציר אלוהים, כלומר פשע, המבוצע בשותפות של האישה ההרה והרופא המבצע את ההפלה. כמובן, היריון בלתי-רצוי הוא ביטוי של חוסר-אחריות של גבר ואישה, הנכנסים לקשר מיני. אך ללמוד לנהל את היחסים המיניים לסיפוק הדדי ובביטחון מלא אינו פשוט. כאן דרוש ניסיון מסוים. ובגיל הצעיר בהתנהגות המינית של אנשים שולטים יותר ההורמונים, מאשר התבונה. ואז נעשה הכרחי ההפלה, שנידונה על ידי החשיבה הטרדיציונליסטית.
לבצע הפלה בכל זאת עדיף, מאשר להביא ילד בלתי-רצוי. כמובן, ההפלה אינה משפיעה טוב על בריאות האישה, אך מה נעשה. מהנקודה האבולוציונית של הראיה, בניגוד לדתית, העובר האנושי הוא רק התחלה של התהוות האדם, ולא האדם עצמו. הוא כרגע מהווה אוסף של תאים מתרבים, הממוקם בגוף האישה ושייך לגוף זה. בחברה חופשית לאישה זכות לנהוג בגופה. זו זכותה הבלתי-ניתנת-להפרדה והקדושה.
אנו רואים, שכל מכלול הבעיות של החברה החדשנית קשור הן בחוסר-השלמות, בחולשת ההתפתחות של חברה זו בשלב המודרני, והן בחוסר-שלמותו של האדם, בחוסר ידיעת חייו, בחוסר הידיעה ובאי-הרצון לשפר את עצמו ולהפוך את המציאות הסובבת בצורה הומניסטית. אנשים לא-מושלמים נכנסים ליחסים לא-מושלמים, מגיבים באופן לא-מושלם לנסיבות הסובבות ומחריפים את חוסר-השלמות של החברה, שבה הם חיים.
הנשיות, הדינמיות והבעייתיות של החברה החדשנית המודרנית משפיעה באופן מעיק על הנפש של האדם, מולידה פחדים שונים, פוביות, סטרסים כרוניים, פוצעת את מערכת העצבים, גורמת למחלות עצבים מגוונות ואף לנפשיות. אנשים שואפים להימלט מהמציאות, להסיר
את הסטרסים בכל דרך שהיא – על ידי שקיעה במציאות וירטואלית, בצריכת אלכוהול או סמים, בפולחנים דתיים אורתודוקסיים או בלתי-אורתודוקסיים וכו'. גוברת ומתפשטת בקרב המוני האנשים השאיפה לפחות בחלקה לחזור אל החברה המסורתית, להכפיף את עצמם לכוח חיצוני כלשהו, להשפעה פטרנליסטית.
משאות החירות, עלויותיה מביאים לתופעה המונית של בריחה מהחירות, שנחקרה לעומק בפסיכואנליזה של אריך פרום. אנשים חווים צורך בהשתייכות לחמולה כלשהי, לקהילה, המסוגלת לפצות על בדידותם האקזיסטנציאלית. גובר ומתפשט בקרב המוני האנשים חוסר-האמון והיחס החשדני להתקדמות, למדע, למסקנות ההשקפתיות שלו, ולאבולוציוניזם במיוחד. חוסר-אמון זה מלהיטים הטרדיציונליסטים הפילוסופיים, הקריאציוניסטים, שלא מפספסים הזדמנות, כלשונו של האבולוציוניסט האנגלי ריצ'רד דוקינס, ״לרמוס את השדה המדעי הירוק במגפיהם המלוכלכים״.
הדתות העולמיות אינן מספקות תושבים רבים של חברות חדשניות דווקא במסורתיותן, בכך שהן מטיפות אותו דבר במשך אלפי שנים. הם דורשים מסורתיות, אך רוצים בה גם משהו חדש, חריף, עם פלפל. והם נזרקים אל חיק כתות הנסתר החדשות, שמבטיחות קשר עם כוחות על-טבעיים בקלות ובמהירות, כביכול, ביעילות ובחדשנות. כתות חדשות כאלה גוררות לשורותיהן מיליוני מאמינים בכל העולם, יוצריהן צוברים הון של מיליונים. הכתות החדשות מתפתחות לפי עקרונות שיווק רשתי, ומתפשטות בעולם כמו גרורות.
חלק מהכתות מהוות איום ממשי על הסדר הציבורי. אלה מה שנקרא כתות טוטליטריות. דוגמאות – ״האחווה הלבנה״ ברוסיה ובאוקראינה, ״אום שינריקיו״ ביפן.
נפוצות מאוד גם אמונות קוואזי-דתיות,
המתחפשות למדע. אלה מה שנקרא פראמדע, שלפי מהותו הוא מדע-מדומה, ובמידה ניכרת – אנטי-מדע. הפראמדע עוסק בתופעות מה שנקרא פראנורמליות, כלומר כאלה, שקשה מאוד לצפות בהן ולחקרן ניסויית, משום שהן אינן קיימות בטבע. פראמדענים רבים, תוך רכישת תוארי מדען במדעים טכניים, טבעיים או פילוסופיים, חוקרים עשרות שנים תופעות פראנורמליות, בתקווה להוכיח את קיומן.
הם חושבים עצמם למהפכנים במדע, לגאונים בלתי-מוכרים, תוך שהם מחניפים במחקריהם המדעיים-למראה לשרלטנות ובורות. לתופעות הפראנורמליות, הנחקרות על ידם, שייכות קריאה והעברה של מחשבות למרחק (תופעות פראפסיכולוגיות), הזזת חפצים במאמצי מחשבה (טלקינזיס), ראיית אצבעות (פרוסקופיה), מעבר דרך קירות והעברת גופים למרחקים גדולים (טלפורטציה), צפייה וניבוי העתיד (ראיית-הנסתר), אפקטים רעשיים ואחרים בלתי-מזוהים בדיור (פולטרגייסט), עצמים מעופפים בלתי-מזוהים (עב״ם), המתפרשים כפלישה של חייזרים, וכן חטיפת אנשים על ידם, פראפנומנים, הכלולים בתורה שלפיה חייזרים הגיעו לכדור הארץ בעבר הרחוק והתערבותם הניחה את היסודות של הציוויליזציה הטכנוגנית וכו'.
לבחינה בלתי-משוחדת ברור לחלוטין שכל אלה והפראפנומנים הדומים להם מייצגים תופעות על-טבעיות, שהם מייצגים דימויים של מיתולוגיה מיוחדת, שבעידן המדע קיבלה צורה מדעית-למראה ומתחפשת למדע, תוך התכסות בסמכותו. מובן שתופעות פראנורמליות לא יכולות היו להיווצר אבולוציונית, שהאמונה בהן סותרת את כל הידע, שהושג על ידי הפיזיקה, המכניקה, הפסיכולוגיה המדעית, ושבאמונה זו טבוע אנטי-אבולוציוניזם אגרסיבי ובור למדי.
כך, האגדות על חטיפת אנשים בידי חייזרים משחזרות בדיוק את הסיפורים הקדומים על מכשפים וערפדים. הסופר-הרפתקן האמריקאי אריך פון דניקן בזמנו הרוויח מיליוני דולרים ממכירת הספרים ״זיכרונות על העתיד״, ״זריעה וקוסמוס״ ועשרות אחרים, שרכשו פופולריות עצומה בקרב אוהבי המיתולוגיה המדעית-למראה. אין, כנראה, מדע כזה, שעליו לא הייתה טפילה הפראמדע. כך, הפראפסיכולוגיה מייצגת פסיכולוגיה מעוותת, תיאוריית הטלקינזיס והטלפורטציה – פיזיקה ומכניקה מדומות, הפרוסקופיה – פיזיולוגיה מדומה, תיאוריית ראיית-הנסתר – פרוגנוסטיקה מיתולוגית, האסטרולוגיה – אסטרונומיה מדומה, האלכימיה – כימיה מדומה, תיאוריית העב״ם – אסטרונאוטיקה מדומה, תורתו של פון דניקן – היסטוריה מדומה אנטי-אבולוציונית וכו'. להיסטוריה המדומה שייכים גם כתבים רבים של המתמטיקאי פומנקו.
מדוע אם כן המוני אנשים גדולים קונים את הטריקים הזולים האלה? מדוע נשים כל כך נופלות בתחזיות אסטרולוגיות ובהבלים של מגדות עתידות ורואי-הנסתר? כיצד יכול אדם שפוי להאמין שמיקום הכוכבים והקבוצות, הנמצאים במרחקים עצומים מכדור הארץ, מסוגל בדרך כלשהי להשפיע על מסלול החיים של אנשים, שנולדו ביום מסוים בשנה, תוך התחשבות בכך שהשנים עצמן נקבעות בסיבוב כדור הארץ סביב השמש? והרי כל האנשים האלה – אינם משוגעים, הם בדרכם החיים מתנהגים באופן נורמלי ופרגמטי למדי, בוחרים בעצמם את הדרך הזו ואינם נכנעים לצו הכוכבים. המשיכה של אנשים לעל-טבעי, כולל גם בצורה מדעית-למראה, מוסברת באי-הוודאות של הקיום האנושי, בתלותו בנסיבות חיצוניות שאינן נשלטות על ידי האדם.
הנסיבות האלה בתודעת האנשים מימי קדם מוצגות כמיסטיות וגורליות, מיסטופיקציות ומופיעות בתפקיד כוחות על-טבעיים, שעליהם ניתן להשפיע רק באמצעות פעולות מאגיות אי-רציונליות באותה מידה. אי-הוודאות
של קיום האדם בחברה החדשנית אפילו גבוהה משמעותית, מאשר בחברה המסורתית. האדם נמצא תחת הגנת הרפואה המודרנית, יש לו אמצעים מובטחים לחיים, במקרה הגרוע, בצורת עזרה סוציאלית. אך האדם הלא-מושלם עדיין תלוי מדי בנסיבות, הוא אינו יכול לווסת ביעילות את יחסיו עימן. האדם של החברה החדשנית במסה שלו עדיין טרדיציונליסטי מדי, מסורתי, עוין לחדשנות. זה גם מה שגורם לצרכו בבריחה מהמורכבויות של החברה החדשנית אל אימוץ של צורות שונות של אמונה בעל-טבעי.
האנשים חיים הרחק מהמדע, מחיפושיו והישגיו הבלתי-נלאים. הם רק נהנים מפירותיו. אפילו מדענים, העוסקים בענפי מדע מיוחדים שונים, לעתים קרובות אינם מכירים כלל את המדע בשלמותו העצומה. לכן מסת האנשים, כולל גם כמה מדענים, נוטה למיתולוגיזציה של המדע ולהפיכתו בתודעתם למעין דמוי של טקס מאגי. מידע על חיפושים מדעיים והישגים שאבי האנשים בעיקר מספרים מדעיים-פופולריים ומתוכניות טלוויזיה. בהם הישגים מדעיים מוגשים בעטיפה שיווקית, ונראים כמעין נסים, מתובלים בהבטחות לנסים גדולים עוד יותר בעתיד. כך, מביוטכנולוגיה והנדסה גנטית מצפים ליצירה בעתיד הלא-רחוק של יצורים חיים, שתוכננו על ידי האדם, של איברים אנושיים להחלפת חלקי גוף שהזדקנו או חולים ללא-מרפא וכו'. אז מדוע שלא להאמין בנסים, שהובטחו על ידי הפראמדע?
כתבנו את הספר הזה כדי שאנשים, לאחר שיקראו אותו, יבינו מהו באמת העולם, הנגלה לפני המדע, כיצד הוא מתפתח אבולוציונית וכיצד יכול להתפתח האדם, המסוגל להשפיע באופן חיובי על האבולוציה של העולם האנושי. המציאות קשה, אך זו המציאות. אנו יכולים לשפר אותה בעקביות, תוך השקעת מאמצים לא מבוטלים. אנשים, החיים באשליות, הנמלטים
מהמציאות, מאבדים את היכולת לשפר את חייהם הממשיים ואת חייהם של האנשים הסובבים אותם. כתוצאה מכך המציאות מופיעה לפניהם עוד יותר אכזרית, מאשר היא באמת. האבולוציוניזם האוניברסלי נועד לא רק כדי לתת למדע חוט מנחה לחיפוש יצירתי, כי אם גם כדי לעזור לאנשים להיפטר מאשליות, המתאימות לחיים בחברה הקפואה.
אי-אפשר שלא לומר גם על המיתולוגיה הפראפוליטית, הנפוצה בכל העולם, אך פופולריות ואגרסיביות מיוחדת רכשה ברוסיה הפוסט-סובייטית, ומעכבת ברצינות את התפתחותה החדשנית. כאן הפופולריות שלה ניזונה מקריסת השאיפות האימפריאליות, מחיוניות המסורות הסובייטיות וממרירות השכבות השוליות, כולל גם שוליים מהאינטליגנציה, שמתוך התמורות שאירעו, בעל כורחם, נקרעו מ״גן העדן״ הסובייטי השבע והנח, והושלכו אל האדמה החוטאת. מיתולוגיה כזו מייצגת דוגמה טיפוסית של בריחה מהחירות וביטוי של מנטליות אנטי-קפיטליסטית.
לפראמדע צמודה ישירות מה שנקרא קונספירולוגיה, כלומר תורה על כך שההיסטוריה נעשית על ידי כוחות נסתרים, אפלים, מיסטיים, מזיקים, דמוניים, המפעילים השפעה על מדינאים לגיטימיים למימוש אינטרסים אגואיסטיים שלהם. למספר כוחות כאלה מיוחסים ארגונים סודיים, מוסווים היטב, של הבונים החופשיים, וכן יהודים, שכביכול שואפים להקים מדינת עולם תחת שלטונם ולשם כך חודרים בחשאי למבני המדינה של מדינות שונות.
לתפקיד הנבל הקונספירולוגי הראשי הועלה המיליארדר האמריקאי ממוצא יהודי דייוויד רוקפלר, שעל כספו הקים את מה שנקרא מועדון בילדרברג במטרה לדון בבעיות הגלובליות של המודרניות ובאפשרויות ליצירת, לפתרונן, ממשלה עולמית, פרלמנט,
משטרה אקולוגית ומבנים אנטי-טרוריסטיים.
כיוון חשוב של המיתולוגיה הפראפוליטית המודרנית הוא האנטי-אמריקניזם הלוחמני. החוגים השולטים של ארה״ב מואשמים בשאיפה להשתלטות עולמית, בפעילות חתרנית נגד רוסיה ובעלות בריתה, בפיתוח תוקפנות בקנה מידה גלובלי למימוש אינטרסים רווחיים שלהם והשגת גישה למשאבי נפט וחומרי גלם אחרים. המשטרים הדיקטטוריים הפושעיים של מנואל נורייגה בפנמה, סלובודן מילושביץ' בסרביה, סדאם חוסיין בעיראק, הטליבאן באפגניסטן מוצגים ככבשים תמימים, קורבנות תוקפנות, לוחמי עצמאות. עוצמתה והתפתחותה הכלכלית של ארה״ב מוסברות בכך שהאמריקאים מוציאים בכמויות עצומות דולרים, ומכיוון שדווקא הדולר התקבל כמטבע עולמי, אמריקה מתעשרת, פשוט בכך שהיא מדפיסה שטרות ירוקים.
לאגדות כאלה מאמינים אפילו כמה מדענים ופילוסופים גדולים. הנסיבות, שבזכות התפתחות ממושכת של עסקים, השקעות ענק במדע, בכלכלה חדשנית ארה״ב השיגה עליונות טכנולוגית והתרחקה משמעותית בהקשר זה ממדינות אחרות, כאילו אינן ידועות למפיצי המיתוסים האלה. שיהשוו את מצב המדע בארה״ב וברוסיה, שבה על מחקרים ניסיוניים מוציאים סכומים זעומים, ומדענים בקושי מכסים את ההוצאות. אין פלא, שמדענים מכל מדינות העולם מקבלים הזמנות לעבודה בארה״ב, שבה נוצרים להם תנאים נורמליים לעבודה ולחיים.
ואילו מפיצי המיתוסים אינם מוותרים כלל על סחורות אמריקאיות, שהן מוצרים של טכנולוגיות גבוהות. נזכיר, שסחורות סיניות זולות מיוצרות ברוב המקרים בטכנולוגיות, שפותחו ואושרו בארה״ב. אגב, זילות הסחורות הסיניות מוסברת בניצול אכזרי של עובדי המפעלים הסיניים, אשר מזמן עבר אל העבר והפך
לבלתי-מותר במדינה מתורבתת.
דווקא בארה״ב הומצא והופעל האינטרנט, שפתח לכל העולם את הכניסה לעידן המידע. מעניין, כיצד היו נראים המחשבים ומערכות המידע שלנו, אלמלא הפיתוחים האמריקאים?
אגב, נדע זאת, אם נשווה מחשבים, שיוצרו בארה״ב בעת פעולת האמברגו על אספקתם לברית המועצות, עם מחשב ה-מין
״מינסק-1״, שהיה התוצאה המתקדמת ביותר של המחשבה המדעית-טכנית הסובייטית והתפשט בכל המחנה הסוציאליסטי. ואילו בברית המועצות יוצרו בשווה לארה״ב טילים בליסטיים טובים ופצצות מימן על חשבון הגירעון הקבוע של סחורות צריכה עממיות.
יש לציין, שהאנטי-אמריקניזם נפוץ במידה רחבה גם במערב אירופה, אך מסיבה אחרת לגמרי. אירופאים רבים נדחים מהיהירות של אמריקאים מסוימים, שאיתם הם נכנסים לקשרים עסקיים, מחוסר-התרבות ההומניטארי שלהם לעתים, מצרות האינטרסים, מההרגל למדוד הכול במספר הדולרים, מהפרגמטיזם המזויף. אנו רחוקים מאידיאליזציה של ארה״ב. מדינה זו, כמו כל מדינה אחרת, נמצאת תחת כובד ענק של אינספור בעיות שהצטברו. אך כעת היא המנהיגה העולמית הבלתי-מותנית בהתפתחות הכלכלה החדשנית והחברה החדשנית. ולאליטה הרוסית, אם היא באמת ובתמים מתכוונת לתרום להתפתחות החדשנית של רוסיה, הגיע הזמן לוותר על המיתוסים של האנטי-אמריקניזם ולהתאים למציאות הרוסית כמה מנגנונים, שפועלים מזמן בארה״ב והכרחיים באבולוציה של כל חברה חדשנית.
מיתוס נפוץ במידה רחבה בכל העולם הוא הייצוג על אודות המהות המזיקה של התאגידים הטרנס-לאומיים. חדשות סנסציוניות על פעילות לא-נקייה, או אפילו פושעת, של נציגי תאגידים בודדים מתפשטות מיד על כל התאגידים הטרנס-לאומיים וגורמות לאנשים הנתונים לפוביות
מצב של אימה מיסטית. פוביית התאגידים הטרנס-לאומיים קרובה מאוד במקורה לקונספירולוגיה. התרחיש של מיתוסים כאלה פשוט וחסר-יומרה: שם, מאחורי גורדי שחקים מזוגגים, מתאספים ארגונים של עשירים, שרק חושבים כיצד לסחוט על חשבון מדינות אחרות הכנסות-על נוספות. הם מלכלכים את הסביבה של המדינות, שבהן עובדים הסניפים שלהם, הם מעבירים למדינות אלה פסולת רעילה ומסוכנת-קרינה של ייצורם וכו'. אכן, כך קורה לפעמים, אך ההסקה המיתולוגית הופכת בקלות את ה״לפעמים״ ל״תמיד״.
מפיצי המיתוס הזה עוצמים בקפידה את עיניהם בפני העובדה, שהאנושות חייבת לתאגידים הטרנס-לאומיים לא רק סחורות מעולות, המתפשטות בכל העולם, כי אם גם את הרמה הכללית של ההתפתחות הטכנולוגית, שהושגה בחברה החדשנית המודרנית. טכנולוגיות גבוהות, שפותחו על ידי מדענים במעבדות התאגידים הטרנס-לאומיים, משמשות במפעלים גם ברוסיה, גם בסין, וגם במדינות הכי לא-מפותחות.
התאגידים הטרנס-לאומיים מוציאים על מחקרים מדעיים בתחום שבחרו מיליארדי דולרים, מה שלא יכולות להרשות לעצמן אפילו ממשלות המדינות המפותחות ביותר, השומרות על כספי משלמי המסים. עושים זאת התאגידים הטרנס-לאומיים לא מתוך אהבה לאנושות הסובלת, כי אם לניצחון בתחרות החריפה, במרוץ ההקדמה עם תאגידים אחרים. צרכני המיתוסים מכנים אותם מונופולים, תוך אי-הבנה מוחלטת או אי-רצון להבין, באיזו תחרות נוקשה מתרחש מאבקם להישרדות והשגת רווחים.
אחד המיתוסים המזיקים, הנבלים והמביישים ביותר, המפריעים להתפתחות החברה החדשנית, הוא המיתוס על מה שנקרא ״מיליארד הזהב״. מיתוס זה מטופח בפעילות רבה ברוסיה המודרנית. תומכי מיתולוגיה זו, בהתבססם על מספרים שנבחרו במיוחד, טוענים שאוכלוסיית המדינות המפותחות ביותר, המהווה ביחד את ״מיליארד הזהב״ הזה,
חיה לא לפי יכולתה, על חשבון ניכוס משאבי המדינות הפחות-מפותחות, שהיא בונה את רווחתה על עומס מופרז על הביוספירה, על זיהומה בפלטות תעשייתיות ומכוניות של כל כדור הארץ.
מכאן נעשית המסקנה, שהכניסה של אוכלוסיית המדינות האחרות ל״מיליארד הזהב״ סגורה לעולם, שאם מדינות אחרות היו עולות ברווחתן לרמת ״מיליארד הזהב״, כוכב הלכת היה נלכד באסון אקולוגי. ומסקנה אחרת, מאיימת עוד יותר: המדינות המפותחות ביותר מבחינה תעשייתית, דמוקרטית וחברתית עצם רווחתן סוגרת את הדרך להתפתחות לכל שאר מיליארדי תושבי כדור הארץ.
קשה לקבוע, מה יותר בבנייה המדעית-למראה הזו – קנאה, שנאה לדמוקרטיה או הצדקה של הפיגור של מדינתו. על ניצול חסר-רחמים של משאבי טבע מדברים ברוסיה – מדינה, אחת העשירות ביותר במשאבי טבע. האם לא מוטב היה להשתמש ברוב הכספים העצומים, המתקבלים ממכירת מקורות אנרגיה, לצרכי פיתוח במקום לאכול אותם ולהעשיר את צמרת האליטה הבירוקרטית? ואז, אולי, אחרי זמן מה יהפכו ל״מוזהבים״ מיליוני אזרחים רוסים, ויקנאו בהם, תוך הצבעה עליהם כחלק ה״מוזהב״ של האנושות.
הביורוקרטיזם, השחיתות, הדיכוי של היזמות, המיושנות של מכונת המדינה, השכיחות במנטליות של מיתוסים ודעות קדומות טרדיציונליסטיים – זה מה שמפריע לרוסיה להיכנס למספר המדינות המפותחות ביותר, ולא החברה החדשנית של מדינות
״מיליארד הזהב״. והאם יש ברוסיה מעט אנשים, החיים ברמה של
״מיליארד הזהב״? מתפתח ומתרחב ״המעמד הבינוני״, אנשים נמרצים, על אף כל המחסומים הביורוקרטיים, מעלים את רווחתם, פותחים מקומות עבודה חדשים, מייצרים סחורות מועילות.
העסקים ברוסיה קרימינליזציים מאוד. והעסקים המתורבתים סובלים משני צדדים – מהביורוקרטיה ומהפשע. אך האשם בכך אינו
״מיליארד הזהב״ המיתי, כי אם הסדרים הרוסיים המסורתיים, שכבר הולידו בעבר את מפלצת הדיקטטורה הקומוניסטית וממשיכים ממש לחנוק, ״למשוך ולא לתת״ את התפתחות החברה החדשנית במדינה שלהם. והמיתוס על ״מיליארד הזהב״ עוזר היטב לחניקת כל החדש הזה.
לאנשים הכרחי לפקוח את העיניים ולהפסיק לשעשע את עצמם במיתוסים ואשליות. אחרת הם הופכים לקורבנות של החברה החדשנית, המתפתחת כזו או אחרת, ולא ליוצריה החופשיים והאחראיים. עם כל בעיותיה המודרניות, מורכבויותיה וסתירותיה החברה החדשנית פותחת לפני האדם סיכויים מרתקים. צריך לדעת לנצל את הסיכויים האלה, תוך שיפור עצמם וחברתם.
==== האבולוציוניזם האוניברסלי והגישה האבולוציונית-הגיוסית ====
הגישה האבולוציונית-הגיוסית שהצענו היא ניסיון לשפר את מערכת האבולוציוניזם האוניברסלי, תוך הכנסת מושגים וכלים מתודולוגיים חדשים לתוכה. כאן הכרחי לעבור מה״אנחנו״ המקובל בהבעת עמדת המחבר לכנוי האישי ״אני״. נולדתי לעולם הזה בלתי-בר-קיום לחלוטין, כשהייתי נתון ללא-הרף לכאבים ומחלות, ולפני זמן רב לא הייתי כבר בעולם, אלמלא העבודה היומיומית העקשנית על שחזור פעילות תקינה של כל איבר, של כל מערכת של האורגניזם.
החלו צרותי מרגע הלידה עצמה. לעובר שלי הייתה ראש גדול באופן לא-פרופורציונלי, ולא יכולתי בשום פנים במשך כמה ימים ולילות להיחלץ לעולם הזה, תוך ייסורים מוחלטים של אמי. כבר רצו להוציא אותי בניתוח, בחתך קיסרי, שלאחריו בקושי רב הייתי שורד. אך לעזרה בא קרובנו, גניקולוג מנוסה. סיפרו לי, שהוא ביצע איזו פעולה אסורה, ולבסוף נולדתי. נכון, לאמי לאחר מכן שמו תפרים רבים.
לאחר לידה כזו חליתי כל הזמן, בלא-הפסקה. לא הייתה מחלת ילדים כזו, שלא חליתי בה. נורא היה במיוחד מה שנקרא שיעול נובח, שהתעורר בהצטננויות בלתי-פוסקות, ובהופעתו נחנקתי בלילות ולא יכולתי לישון. עזרה רק שאיפת אדים מעל הקומקום דרך צינורית נייר, אך אחרי זמן מה הכל התחיל מהתחלה.
ככל שהתבגרתי, נחתו עלי מחלות חדשות וחדשות. עוד העצמתי אותן באורח חיי הלא-נכון. משהוסרחתי לקריאה מגיל מוקדם, חלמתי רק על כך, איך מהר יותר לעשות את השיעורים ולשקוע בספר. צמא בלתי-נלאה לידע השתלט עלי ולא עזב אותי כל החיים. האם מפליא, שהתחילו אצלי כאבי ראש גיהנומיים, והחיים הפכו לסבל רצוף. לא עזבו אותי גם מחלות אחרות, שהוחרפו באורח החיים היושבני.
רק בגיל 23, כשסיימתי את האוניברסיטה, הבנתי שכך אי-אפשר להמשיך. עד אז בדוגמאות רבות כבר ידעתי, שרופאים אינם יכולים לעזור לי. הם מטפלים ומטפלים באורגניזם בלתי-מתאים לחיים לחלוטין, אך להפוך אותו לבר-קיום ובריא יכול רק אני עצמי ואף אחד אחר. ונטלתי על עצמי את העבודה הקשה והמגעילה למדי מבחינתי בתחילתה על עצמי, תוך ניתוק עצמי מהספרים במאמץ עצום. בתקופה זו נאלצתי לנסוע לכפר לפי ההפצה, שבו לימדתי היסטוריה ומדעי החברה בבית ספר. החיים בכפר היו עבורי מיוסרים בצורה שלא-אתאר, משום שנמנעתי מהנוחות העירונית ההכרחית לי בשל מחלתנותי, והעיקר, לא יכולתי לבקר בספריות הגדולות.
במהרה רכשתי ברונכיטיס קשה ביותר וחזרתי לעיר, לאחר שעבדתי בכפר רק שנה אחת. הצלחתי להתקבל כמרצה לאסתטיקה טכנית בבית ספר מקצועי-טכני. אך זה היה בית הספר ההוליגני ביותר בעיר. בימי קבלת המשכורת התלמידים השתכרו ושברו את החלונות בכל הרובע. המורות, לאחר שיעורים שבהם התעללו בהן
תלמידים בריאים וחזקים, לא פעם בכו בחדר המורים.
אחד המאסטרים של ההכשרה היצרנית, שהוערך מאוד על ידי ההנהלה על המשמעת המופתית, ששררה בקבוצה שבפיקוחו, הנחיל משמעת זו בדרך לא-אורתודוקסית למדי. בהיותו איש חזק בצורה בלתי-רגילה, הוא פשוט הוריד את חגורת המכנסיים והצליף בתלמידים שחטאו על החלק האחורי. הייתי צריך איכשהו לשרוד בתנאים הפראיים האלה. ומצאתי מוצא. לאחר שהסברתי במהירות את החומר החדש לפי תוכנית הלימודים, וראיתי שתשומת הלב של התלמידים מתחילה לברוח, רוב זמן השיעור סיפרתי להם סיפורים מעניינים מתוך הספרים שקראתי.
השקט היה כזה, שזבוב שעף יכול היה להיראות כרעם. המנהל והרשמית, שהציצו שוב ושוב לקהל, כל הזמן חקרו אותי אחרי השיעורים: ״כיצד אתה משיג משמעת כזו? אתה מכה אותם?״ מה יכולתי לומר להם? מודה אני, עניתי: ״מה פתאום, הרי אני פדגוג. כיצד אוכל להכות את תלמידיי. פשוט אני רותק את תשומת לבם בהצגה מעניינת ופופולרית של החומר״. אגב, לא אעמיס עוד על הקוראים בסיפור צרותי (נזכיר, שכך נקרא ספרו של הפילוסוף-הרציונליסט הצרפתי הנפלא של ימי הביניים, אבלר). צרותי נמשכו במשך כל תקופת ברז'נייב, ולאחר מכן אנדרופוב וצ'רננקו בהיסטוריה הסובייטית.
אומר רק, שתחת אנדרופוב כמעט ונפלתי למחנות המורדוביים הנוראים, שבהם אנשים לא שרדו. ב-1984 (נזכיר, שכך נקרא הרומן הידוע של אורוול על זוועות הסוציאליזם) התחלתי להתכתב עם חבר, שעבר לעיר הליטאית קלייפדה. ידעתי, שהמכתבים נבדקים על ידי עובדי הקג״ב, אך הכוח לסבול את האיוולת הסובבת כבר לא היה. היה צורך לחלוק את מחשבותיי עם אדם אמין ומבין. בנוסף, כתבתי ספר, שבו על בסיס ניתוח מקורות רבים ותצפיות משלי קבעתי מסקנה בלתי-מעורערת: השלטון הסובייטי לא יקיים יותר מעשר שנים. ספר זה
התחיל להתפזר בסאמיזדאת.
והנה אחרי זמן מה במכון, שבו עבדתי, הגיעו שני קציני קג״ב, אחד מהם בדרגת קולונל, והשני – קפטן. הם זימנו אותי למשרדו של הקומנדנט של הבניין הראשי והציגו לי חבילת צילומי-העתק של מכתביי לחבר וקטעים מספרי עם הפסאז'ים האנטי-סובייטיים הצבעוניים ביותר. החקירות נמשכו גם בהמשך, כבר בבניין הקג״ב. הציגו לי מסמכים, שמהם עלה שמתכוננים לעצור אותי, לשפוט אותי ולדון אותי למאסר במחנות המורדוביים, שבהם הוחזקו הדיסידנטים הפעילים ביותר. אך ב-1985 לשלטון הגיע גורבצ'וב, ואת עובדי הקג״ב לא ראיתי עוד, לשמחתי הרבה.
מכל הצרות והאי-סדרים האלה הצילו אותי העבודה על עצמי ועל ההבנה היצירתית של המתרחש בעולם. התרגולים הסדירים של השיפור הפסיכופיזי העצמי החלו להניב פירות. התאזן הרצון, עלתה העמידות לסטרסים, החלו לסגת המחלות. כל זה אני אומר לא כדי שהקוראים יזדהו עמי, כי אם כדי להראות, באיזו סביבה נאלצתי ליצור את ראשית המדע על יצירת הבריאות. והבריאות סוף סוף הגיעה אחרי שבע שנים מתחילת העבודה.
תוך עיסוק בריפוי עצמי, במקביל קראתי ולמדתי רבות את הספרות בבעיות, הקשורות באורח חיים בריא, שולטתי במכלולי אימון שונים, בדקתי את פעולתם בפועל. בהדרגה הצטברו ידע וניסיון, ולעתים קרובות יותר נודעו גם מיוחדות האורגניזם שלי. זה התאים לאמרה היוונית-העתיקה הידועה, האהובה על הפילוסופים: כדי להכיר טוב יותר את העולם, הכר את עצמך. או, כפי שאמר הפילוסוף הסיני הגדול, מייסד אסכולת הטאואיזם לאו-דזה: מי שמכיר את עצמו, יכול להכיר את העולם, מבלי לצאת מחצרו.
הרעיון המרכזי, שהנחתי בסינתזה שעשיתי של מסורות המערב והמזרח של ריפוי עצמי, היה רעיון הגיוס.
מההתחלה עצמה הבנתי, שאם אני רוצה להשיג עבודה תקינה של איברי המותשים ממחלות, עלי לגייס אותם למלחמה נגד פגמיהם באמצעות השקעה בהם של עבודה ביולוגית-אקטיבית מסוימת ושל עבודה אנושית מכוונת. רעיון זה והוא שנעשה לתא הראשוני של הגישה האבולוציונית-הגיוסית ושל תיאוריית האבולוציה הכללית, שהוצעה בהמשך על בסיסה. למעשה, הדיבור היה בתקופה זו על אבולוציה מכוונת של האורגניזם והנפש האנושיים באונטוגנזה.
במהרה נולדו לי ילדים – ילד וילדה, מישנקה וליזונקה. בניגוד אלי, הם היו ילדים בריאים לחלוטין. אף על פי כן, מגיל שבעה ימים התחלתי להתאמן איתם לחיזוק בריאותם. השתמשתי בעיסוי, עבדתי איתם לפי מערכת אימונים של תינוקות, שאושרה ברפואה, ולאחר מכן של ילדים צעירים, המצאתי תרגילים חדשים ומועילים. בגיל המוקדם ביותר הם ערכו איתי טיולים ארוכים ביער, שצמח לא הרחק מדירתנו. גייסתי את ילדיי לחיים בריאים. הם מוקדם יותר מילדים אחרים התחילו ללכת ולדבר.
אוי, הזמן הבלתי-נמנע זורם מהר מדי, הילדים התבגרו ועזבו לחו״ל. ליזה עברה לאיטליה וחיה ברומא, מישה עם אשתו הביאו לעולם ארבעה ילדים – שני בנים ושתי בנות. יהי שלום ובריאות עמם! חושב אני, שזה היה הניסיון הראשון של שיפור פסיכופיזי של ילדים מגיל המוקדם ביותר. לפחות ניסויים אחרים אינם ידועים לי.
משהושגו תוצאות חיוביות מהניסוי רב-השנים שלי על גיוס האורגניזם האנושי לתפקוד בריא, התחלתי לחשוב על מהות תהליכי הגיוס ומשמעותם בטבע ובחברה. לכך הביא אותי דווקא הניסוי שלי על עצמי, על ילדיי ועל כמה תלמידים, שכמוני, תוך התעמלות סדירה, נפטרו ממחלותיהם. זה היה, ללא ספק, ניסוי פילוסופי, שמטרתו הייתה הכרת
של אפשרויותיי והבנת ההוויה האנושית. הפילוסופיה מעולם לא הייתה מדע ניסויי, ואף על פי שהנסיבות החיצוניות לא פעם מעמידות אותנו בסיטואציות ניסוייות, ניסוי פעיל של שינוי מחודש אבולוציוני של החיים יכול ללמד אותנו הרבה.
תוך ניתוח תוצאות הניסוי הזה, חשבתי כך: אם גיוס האורגניזם לעבודה ביולוגית-אקטיבית, בעלת משמעות אבולוציונית יכול להשיב סדר באורגניזם הזה, פירושו של דבר, שלגורם הגיוס יש משמעות גדולה הרבה יותר באבולוציה, ממה שיוחסה לו בעבר. מילדותי התעניינתי ללא הרף בהיסטוריה העולמית. שיטת עבודתי עם הספרות קשורה בכך, שלעולם איני סומך על מקור אחד. לפני שאבטא איזו שיפוט, עלי ללמוד את כל הספרות העומדת לרשותי. עזרה שלא-תסולא בפז בכך נותנות לי תערוכות החיבורים החדשים של הספריות הגדולות, שאני מבקר בהן בקביעות משנת 1974. אין לי תענוג גדול יותר מאשר להזין את המוח במידע מגוון. זה אפילו טעים יותר מהמזון המובחר ביותר.
תוך לימוד הספרות ההיסטורית המגוונת, השתכנעתי איזה תפקיד עצום ממלאות באבולוציה של חברות שונות תהליכי הגיוס והמבנים הקשורים בהם. גיוס כוחות למלחמה, גיוס אנשים לעבודות במשקים, גיוס הרוח למימוש פעולות בעלות משמעות היסטורית, רפורמות גיוס, עליות וירידות של פוטנציאל הגיוס של החברה בהיווצרות איומים חיצוניים ובהתפשטות לשטחים, שנכבשו על ידי חברות אחרות – לכל זה יש משמעות עצומה בהיסטוריה. וכל זה דורש עיצוב ארגוני על בסיס יצירת מבני גיוס, הבנויים באופן מסוים.
מכאן היה רק צעד להבנה, שמבנים אלה הם גנרטורים של סדר גם בתחום הממלכתי, וגם בצבאי, וגם בכלכלה. המדינה עצמה אינה אלא מבנה גיוס של הרמה הגבוהה ביותר, המחולל סדר בחברה ו
מגייס את כוחות החברה לפתרון בעיותיה. כל אליטה, המתבלטת מהחברה בנסיבות היסטוריות קונקרטיות, נוצרת במידה רבה מאוד כצוות שירות של מבנה הגיוס של המדינה. הריבוד של החברות המסורתיות למעמדות מתרחש על ידי חלוקת העבודה בין אנשים, העוסקים בשירות מבנה הגיוס של המדינה, לבין אנשים, שנקלעו לפריפריית הגיוס, המספקים למבנה זה ולפונקציונרים שלו משאבים חומריים.
מכאן נעשה ברור שגוייה התיאוריה המרקסיסטית על המאבק המעמדי הנצחי, שהוא כביכול מנוע האבולוציה ההיסטורית. כמובן, אנשים וההתארגנויות המעמדיות שלהם לעתים קרובות מפגינים אי-שביעות רצון ממעמדם התלוי והכפוף, מרמת החיים הנמוכה. אך המרידות והמרדים שלהם תוך הקמת מבני גיוס אלטרנטיביים למדינה – נדירות גדולה. הם מייצגים קטקלזמות, תהליכים הרסניים, השוברים את הסדר במדינה, מטביעים את החברה בכאוס ומעכבים במשך זמן רב את התפתחותה. מנועי האבולוציה ההיסטורית הם התמורות של מבני הגיוס, המתבטאות ברפורמות גיוס וכלכליות הקשורות בהם.
הן מתרחשות על רקע תחרות קבועה של מבני גיוס, מאבק קיום כמעט דרוויני של מדינות עם סוגים שונים של מבני גיוס. תחרות זו גורמת לקהילת האינטרסים של מעמדות שונים במדינה. המעמדות הנמוכים מעוניינים לא פחות מהגבוהים בהבטחת הסדר בחברה ובהגנה מפני התקפה מבחוץ. לכן על אנטגוניזם פרמננטי בין המעמדות לא יכול להיות דיבור.
ללא ספק, המדינה והמעמדות הגבוהים מנצלים את המעמדות הנמוכים, המספקים גם משאבים חומריים לתפקוד ללא-הפרעות של תהליכי הגיוס. זה מוביל להבדלים גדולים מאוד בהכנסות. אך גם המעמדות הנמוכים מנצלים את המעמדות הגבוהים
והמדינה, המבטיחים ארגון רציונלי של העבודה, רכושיים, יחסים, יחסית ביטחון, פעילות חיים, מגייסות למקסום של העודף של המוצר.
בבעיית הניצול יש לעצור בפירוט. זוהי בעיה מורכבת, מושכת לסוציאליסטים מכל הגוונים, שלא פותחה באמת. למדתי את שני הכרכים הראשונים של ״הקפיטל״ של מרקס עוד בכיתות י'-י״א של בית הספר והגעתי להתלהבות מלאה. ראשית, הייתה לי מובנת כל מילה, מה שלא ציפיתי. שנית, כבשו אותי המדעיות הקפדנית, ההוכחתיות והשכנועיות של כל עמדה, של כל משפט. הו, ההתפשטויות הלוגיות האלה, המאפשרות לחדד את תשומת הלב על תהליך מוגדר בקפדנות! עבורי זה היה מודל של יצירה מדעית בהכרה ההומניטארית. אפילו התמרמרתי נגד אלה, הרואים בלתי-אפשרי ידע מדויק בתחום ההומניטארי.
בכל פרק, בכל סעיף של ״הקפיטל״ כציר מרכזי, כמסגרת הנושאת של הניתוח, הופיע הרעיון המרכזי: הקפיטליסטים מנכסים את ערך העודף, המיוצר בעבודת הפועלים, ומוציאים אותו לפי שיקול דעתם – על הגדלת ההון שלהם ועל העשרתם שלהם. מכאן, שהם בלי משים כאילו גונבים או שודדים את היצרנים הישירים, הופכים אותם לפרולטרים, שאין להם שום רכוש ושום סחורה למכירה בשוק, חוץ מכוח העבודה שלהם עצמם, מהנכונות לעבודה.
מכאן נבע בבירור מוחלט, שאם להפקיע את המפקיעים האלה, היצרנים הישירים יתחילו מיד לחיות טוב יותר וטוב יותר, יופיעו בהם גירויים חדשים לפעילות יעילה והם ייצרו חברה אידיאלית של עבודה חופשית. חברה כזו, שבה לא יהיה רכוש פרטי, שבה כל האנשים יחיו באחדות אחווה ושיתוף פעולה, שבה לא יהיה כסף והמדינה תימוט, מרקס בעבודות אחרות אפיין בקווים הכלליים ביותר, בצבעים ורודים, וקרא לה קומוניזם.
שבוי בלוגיקה של ״הקפיטל״, בתחילה האמנתי גם ברעיון המרכזי שלו. עם זאת, ככל שהצטבר ניסיון החיים ותוך התבוננות במציאות של החברה הסובייטית, שבה יושם הרעיון הזה, נהרס לחלוטין הרכוש הפרטי והופקע לרכוש המדינה ההון הפרטי, התחלתי להתפכח גם מרעיון זה. המדינה ללא הון פרטי גם היא בעלת ההון, אך בעלים קשוח הרבה יותר, מאשר יזמים פרטיים. היא מנכסת את כל ערך העודף, המיוצר במדינה, ומתנהלת בו לפי שיקול דעתם של הפקידים של המנגנון הביורוקרטי המנופח. העובדים חיים לא טוב יותר, כי אם גרוע הרבה יותר, מאשר תחת המפקיעים-הקפיטליסטים.
גוספלאן מתכנן הכל עד למסמר האחרון, והפעילות היצרנית מסתכמת בביצוע תוכניות ללא התחשבות במיוחדות האישיות של הייצור. נוסף לכך, קיימת הטיה קבועה לכיוון התעשייה הכבדה, קודם כל הצבאית, תוך ייצור-חסר קבוע של סחורות צריכה עממיות. מכאן – גירעונות כרוניים של הסחורות ההכרחיות ביותר, תורים, ״פרוטקציה״, ״שוק שחור״, גירויים נמוכים לעבודה בהיעדר מוחלט של חירות יצירתית ובהתערבות חצופה בחיי האישיים של האזרחים. המסקנה יכולה הייתה להיות רק אחת: המערכת הסובייטית מיצתה את עצמה ואינה יכולה להתקיים זמן רב.
אך מה יעשה אז עם הרעיון המרכזי, ובהתאמה עם כל הבנייה התיאורטית האדירה של ״הקפיטל״? בהדרגה הגיעה ההבנה, שביצירת ״הקפיטל״ מרקס גייס את כשרונו היצירתי האדיר ואת האירודיציה הענקית בעיקר כדי להעמיד על בסיס מדעי-אבולוציוני אידיאולוגיה אוטופית ואגרסיבית ביותר, דת קומוניסטית מיוחדת. זה הוביל לתיאור ניצול בלתי-מבוסס לחלוטין.
בעלי ההון, ללא ספק, מנצלים את עבודת הפועלים, במיוחד בשלבים הראשונים של התפתחות הקפיטליזם, כשהוא עדיין לא יצא לחלוטין ממעמקי מבנה הגיוס הפיאודלי
של המדינה. אך ככל שמתפתח הקפיטליזם וההתחמשות הטכנית של העבודה, הופך לבעלי ההון לבלתי-רווחי ניצול-היתר של העובדים והפרולטריזציה שלהם, משום שזה מוריד את איכות העבודה. הראשון שהבחין בכך היה ה״רוויזיוניסט״ המרקסיסטי אדוארד ברנשטיין, מה שעורר התמרמרות סוערת של חבריו מקרב המרקסיסטים המאמינים בלהט. אך העניין הוא לא רק ואף לא בעיקר בזה.
שגויה ההפשטה המקורית של מרקס, שלפיה היצרן הישיר מייצר את כל הערך ואת כל רכוש העודף. מרקס עצמו ציין, שהאדם, בניגוד לדבורה, אינו עושה דבר ללא פרויקט, שרטוט, סכמה, מודל מובנה אידיאלית. ואילו בתיאוריית הניצול יצא, שהיצרן הישיר יוצר את הערך בעבודתו הלא-מיומנת לעתים קרובות, ועבודת המתכנן, השרטט, המהנדס, המדען, היזם עצמו, היוצרים את היסודות של תהליכי הייצור ומארגנים את הייצור, היא רק תוצר לוואי של עבודת הפועלים, ומשולמת מתוך ערך העודף, שנוצר על ידם. שטות מוחלטת!
למעשה, כל פועל רק מעביר למתכת, עץ, פלסטיק, בטון וכו' את הערך, שלא הוא יצר. אותו יצרו לפניו מומחים טכניים, המשתמשים בהישגים האחרונים של הציוויליזציה, ויזמים, וכן המנהלים שלהם, הדואגים ליעילות עבודת המפעל והניהול שלו, למכירת תוצרתו, להבטחת כושר התחרות ולצמיחת הרווח, ההולך להבטחת רווחתם הכללית של היזמים וכל עובדי הפירמה, להצטיידות הטכנית של הייצור וכו'. דווקא התפתחות הקפיטליזם יוצרת את התנאים המוקדמים ומבטיחה את המעבר מהחברה המסורתית לחדשנית.
מכאן, שמעמד הפועלים מנצל באותה מידה את יזמיו ומנהליו, ואיתם גם צבא ענק של אנשים משכילים – מומחים טכניים בדרגות שונות, ממדענים
ועד מאסטרים, מנהלים, פיננסים, יזמים. ההבדל בין הפועלים ליזמים טמון גם בכך, שאף על פי שגם אלה וגם אלה שואפים להרוויח כמה שיותר ובכך להעלות את רמת חייהם, הפועלים מקבלים את הכנסתם ישירות מההון של היזמים, והיזמים – מלקוחות הפירמה, להם הם מוכרים את סחורותיהם ושירותיהם. זה גורם לאינטרס הישיר של היזמים בהצלחת הפירמה, באיכות התוצרת והשירותים. מכאן – ההוצאות הגדלות ללא הרף על שיווק, פרסום, הבטחת היציבות הפיננסית של המפעל, הצטיידותו הטכנית וכו'. היזמים יוצרים מבני גיוס-ניהול של ארגוניהם.
ועכשיו נשליך את כל זה על התורה המרקסיסטית על האבולוציה ההיסטורית – המטריאליזם ההיסטורי. המרקסיסטים משוכנעים בכך, שהמדינה מתעוררת כתוצאה מההתחלקות של החברה למעמדות, ככוח על-מעמדי כלשהו ובאותה עת משרת את המעמדות הגבוהים, ההכרחי כדי שהמעמדות האנטגוניסטיים לא יטרפו זה את זה במאבק ההדדי. גרעין רציונלי בכל זה ללא ספק יש. אך בה בעת נעלמת לחלוטין מהעין הספירה הגיוסית, לה אני קורא גיוסיות.
המדינה לא רק מקבעת את היחסים בין המעמדות, כי אם גם מגייסת את החברה לפתרון כל המשימות העומדות לפניה – הבטחת כושר ההגנה, ארגון ורה-ארגון של הצבא, ניהול מלחמות, גבייה סדירה של מסים, שיפור הבסיס החקיקתי של כל צורות הפעילות האנושית, ויסות יחסי הרכוש, ארגון הכלכלה וכו'.
המרקסיזם רואה את כל זה במונחים של בסיס ובנייה-על. הבסיס הכלכלי קובע את התפתחות החברה, והבנייה-על, שאליה שייכים כל התופעות הפוליטיות, המשפטיות, התרבותיות, האישיות, משפיע
סכמה פשוטה מדי של התהליך החברתי-היסטורי. הכלכלה מופיעה בתפקיד הבסיס, משום שהיא מספקת משאבים חומריים לתפקוד מבני הגיוס ומשפיעה על מיוחדותם המבנית, על רה-אורגניזציה ורה-סטרוקטוריזציה שלהם. ההצטברות האיטית, אך הבלתי-נלאית של הפוטנציאל הכלכלי של החברות, הנגרמת מהשקעות קבועות של עבודה אנושית, רביית-יתר מורחבת, צמיחה והתפתחות של כוחות הייצור, יוצרת את התנאים המוקדמים לכל צורות הקידמה החברתית, כולל גם לקידמת מבני הגיוס.
אך התהליך הקונקרטי-היסטורי מתגבש בכל זאת דווקא על ידי מבנים אלה, בעלי רמת חירות גבוהה, עצמאות יחסית, אך רחבה מאוד מהבסיס. במידה ידועה הם קובעים, מארגנים ומעצבים את הבסיס. בהיסטוריה פועלים, ובצורה ידועה יוצרים אותה בני אדם חיים, ולא בובות, שמושכים אותן בחוטים אינטרסים כלכליים ומעמדיים. בני אדם אלה ניחנו באינטרסים אישיים וקבוצתיים, שאינם תואמים לחלוטין את האינטרסים של המעמדות. הרה-אורגניזציה שיוצאת מהם של מבני הגיוס נתמכת על ידי קבוצות חברתיות מסוימות וגורמת להתנגדות עקובה של אחרות.
כפי שכבר ציינו קודם, החברה המסורתית בכלל חשדנית, ואף לעתים קרובות מאוד עוינת, לחדשנות, משום שהיא מאיימת להפר את אורח החיים המסורתי, את הסדר במדינה, לגרום לקונפליקטים סביב אמונות דתיות. לא בכדי אומר הפתגם הסיני הידוע: אוי למי שחי בעידן של שינויים. אך התחרות בין המדינות בתחום הצבאי, המאבק הקבוע ביניהן על משאבים המוגבלים תמיד – טריטוריה, אוכלוסייה חייבת-מס, תוצרת ייצור, מחסני טבע – מאלץ ללכת למימוש חדשנויות גיוס.
מבני הגיוס של המדינות שואבים מהבסיס הכלכלי של מדינותיהם מקסימום משאבים, כדי לחמש,
לארגן, לספק בכל הדרוש כוחות מזוינים מרובים ועוצמתיים ככל האפשר. במקרה של ניצחון במלחמה ההוצאות האלה מושבות ברווח גדול על חשבון ניכוס משאבי העמים המובסים או אף הנכבשים. המדינה, שהצליחה ליצור מבנה גיוס-צבאי הפועל ביעילות הרבה ביותר, שהוא תת-מבנה של מבנה הגיוס הכללי, מנצחת וכובשת מדינות רבות והופכת לאימפריה.
האימפריה חזקה לא רק בעליונות מבנה הגיוס-הצבאי שלה, ביתרונות האסטרטגיים והטקטיים של חייליה, באומנות המלחמה של מפקדיה. היא נהנית מהבסיס הכלכלי של כל המדינות שכבשה, ועל הבסיס הזה מגדילה את עוצמתה. היא תומכת בפוטנציאל הגיוס ובפעילות הגיוס לא רק של חייליה, כי אם גם של עמה. אך בתולדות האימפריות בלתי-נמנע מגיע שלב, שבו מבנה הגיוס מתיישן, ממצה את עצמו, הפוטנציאל והפעילות שלו יורדים ונופלים ללא-עצירה.
מתרוקנות האפשרויות לכיבושים נוספים ולזרם משאבים מהגבולות החיצוניים, לוחמי האימפריה כבר לא רוצים לסכן את חייהם במלחמות בלתי-פוסקות, להיפצע ולחוות את אימת המלחמה, המחסור והאי-נוחות של החיים הצבאיים. הם רוצים לחזור לכלכלה וליהנות מפירות המעללים והניצחונות של פעם. בשלב זה, או מרגע זה, מתחילה קריסת האימפריה. הקיסרים מנסים בעוויתות לתקן את המצב, עורכים ניסויים שונים של רה-אורגניזציה של מבנה הגיוס, אך מערכת הגיוס שמיצתה את עצמה של האימפריה כבר אינה מאפשרת חדשנויות גדולות. היא מאבדת סופית את כושר התחרות. בשלב זה בלתי-נמנע משבר הגוברת והולך של הצמרת, שבעקבותיו המאבק באליטה השלטת על השלטון מוביל להדחת קיסרים, שזה עתה התוו כמה צעדים להצלת האימפריה. לבסוף, האימפריה מתה.
האימפריות האחרונות בהיסטוריה, שנלחמו על התפשטות בלתי-מרוסנת
והשתלטות עולמית, היו האימפריות של היטלר וסטלין. באימפריות האלה כל החיים החברתיים, הכלכליים, הפוליטיים, האישיים של האנשים היו כפופים לצורכי מבנה הגיוס-הצבאי. לכן אני קורא למערכת כזו אולטרה-גיוסיות, אף על פי שהחוקרת האמריקאית חנה ארנדט הציעה את המונח
״טוטליטריזם״, שהפך למקובל בכל העולם. חושב אני, שהמונח שהצעתי משקף בצורה מלאה יותר את מהות מבני הגיוס של המערכות הפושעות האלה, מאשר מושג הטוטליטריזם. באולטרה-גיוסיות הופכים לגיוסיים גם הכלכלה, וגם הפוליטיקה, וגם החיים האישיים של האנשים.
אחרי שתי מלחמות עולם במאה ה-20 החל תהליך בלתי-הפיך של דה-אימפריאליזציה של המדינות. המדינות האירופאיות בהתנדבות או תחת השפעת התנועות הלאומיות-המשחררות ויתרו על האימפריות הקולוניאליות שלהן. ככל שהתפתחו הכלכלות החדשניות, הפך לרווחי יותר לקנות משאבים, מאשר לנכס אותם בדרך כוחנית, חוץ-כלכלית. החל תהליך של ירידת התפקיד והמשמעות בחברות של מבני הגיוס-הצבאי ועליית התפקיד והמשמעות של מבני הגיוס-הכלכלי. במשפט הבינלאומי ובפוליטיקה הבינלאומית מתקבע העיקרון של איסור תוקפנות ואי-הפעלת כוח ביחסים הבינלאומיים, אף על פי שעיקרון זה עדיין מופר לא פעם בקונפליקטים מקומיים.
הכוח והעוצמה של המדינות נקבעים כעת לא במספר ובאיכות הכוחות המזוינים, כי אם ברמת ההתפתחות של הכלכלה החדשנית. מההצטיידות הטכנית והמקצועיות שנגרמו ממנה תלויה לחלוטין רמת היעילות של הצבאות המודרניים. כך נראית בהבנתי, מנקודת המבט של הגישה האבולוציונית-הגיוסית שהצעתי, הסכמה הכללית של הדטרמינציה של התהליך החברתי-היסטורי, שבה אני משתמש להסבר אבולוציוני של ההיסטוריה. כמובן, זו רק סכמה ראשונית, כביכול התא הראשוני של ההסבר של ההיבט הגיוסי של האבולוציה ההיסטורית
היא נראית פרימיטיבית, עד שלא תיפרש למערכת של הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה.
==== הגישה האבולוציונית-הגיוסית וההסבר האבולוציוני של ההיסטוריה ====
כעת הכרחי לגעת בקצרה ביחס של הגישה האבולוציונית-הגיוסית לגישה הציוויליזציונית, בתיאוריית האתנוגנזה והפאסיונריות של לב גומיליוב, הצמודה אליה, במודל הגיאופוליטי ובתיאוריית המנטליות של האסכולה הצרפתית ״אנאל״. כל הגישות התיאורטיות האלה במידה כזו או אחרת מתיימרות להסבר אבולוציוני של ההיסטוריה.
הגישה הציוויליזציונית ריכזה את תשומת הלב בהבדלים באבולוציה של ציוויליזציות מקומיות, מה שללא ספק מהווה ראייה חשובה והכרחית בחקר האבולוציה ההיסטורית של האנושות. אך המסקנה הסופית של ניתוח הציוויליזציות המקומיות בכל הווריאנטים של הגישה הציוויליזציונית היא התזה על אי-המדידות של ציוויליזציות אלה, על קיומן של דרכי התפתחות מבודדות לחלוטין שלהן. הבידודנות הזו אינה מאפשרת לראות את החוקיות הכללית של התפתחות הציוויליזציה האנושית הגלובלית, מה שבעידן הגלובליזציה מפוקפק מאוד ומאוד. כמובן, תורתו של סמואל הנטינגטון על התנגשות הציוויליזציות מוצאת אישושים עובדתיים מסוימים בטרוריזם המוסלמי, בחיכוכים בין רוסיה למדינות המערב, בסתירות בין הצפון לדרום וכו'. אך אלה, כמובן, לא רק התנגשויות, כי אם גם תוצאות של מהירויות שונות של מעבר הציוויליזציה האנושית מהחברה המסורתית לחדשנית.
הטרדיציונליסטים-הפוצ'ווניקים ברוסיה קיבלו בהתלהבות עצומה את הגישה הציוויליזציונית, משום שהיא אפשרה להצדיק את
״הדרך המיוחדת״ של רוסיה, את אי-הקבלה של המוסדות והערכים הדמוקרטיים. הם מסרבים בתוקף להכיר בכך שאלה ערכים אוניברסאליים-אנושיים, שכל ציוויליזציה זקוקה להם. הם מקובעים בהכרזת זכויות האדם ובאמנות, שאליהן ברמה הרשמית הצטרפה
רוסיה. כן, רוסיה בינתיים עדיין הולכת ב״דרכה המיוחדת״. דרך זו הובילה אותה לשורשיות האוטוקרטיה, לאסון 1917, למחנות של סטלין, לעוני הנוכחי של המוני האוכלוסייה העיקריים ולעושר הלא-הגון בתנאים אלה של ״הרוסים החדשים״, לגילויי הביורוקרטיזם, השחיתות והפשע.
לתומכים רבים של הגישה הציוויליזציונית לא נתפס,
״החירות טובה יותר מחוסר-החירות״, או, כלשון היזם הרוסי של תחילת המאה ה-20, ״החירות עדיפה על השעבוד״, כלומר יעילה יותר. כך הוא אמר, תוך השוואת עבודת איכרים הצמיתים לעבודת העובדים השכירים. תוך הכחשת ערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם על סמך
״הייחודיות״ של הציוויליזציה המזרח-אורתודוקסית, הטרדיציונליסטים הרוסים בכך מצדיקים את חוסר-הזכויות, את חוסר-החירות, את היעדר הגירויים לעבודה אינטנסיבית וליזמות, ההכרחיים להתפתחות הכלכלה החדשנית והחברה החדשנית.
עוד החלוץ של הגישה הציוויליזציונית, הסלאבופיל הרוסי ניקולאי דנילבסקי, בתיאוריית הטיפוסים התרבותיים-היסטוריים שלו, שהוצגה בספר ״רוסיה ואירופה״, כיוון את מאמציו העיקריים להוכחה שרוסיה – אינה אירופה ולעולם לא תלך בדרך האירופאית של הפיתוח. לא ניתן לו היה להבין, שהתיאוריזציות הסלאבופיליות הפסאודו-פטריוטיות שלו הן למעשה עלבון לתרבות הרוסית, יריקה בפניו של כל אדם רוסי משכיל אירופאית. כדי להוציא את רוסיה מאירופה, הכרחי להעמיד את חלקה האירופאי על גלגלים ולהסיע אותו אל מעבר לרכס אורל. אך ספק אם החלום הזה של הטרדיציונליסטים יתגשם אי-פעם. מימי פיוטר הראשון רוסיה הייתה חלק בלתי-נפרד מיחסי החוץ האירופאיים. היא שיחקה בהם תפקיד רחוק מהאחרון. אך ההבדלים הציוויליזציוניים, כמובן, קיימים, ומשמעותיים למדי. הם מתבטאים קודם כל בנוסחת אובארוב הידועה: ״אורתודוקסיה – אוטוקרטיה – עממיות״. ההקפדה על נוסחה זו גוררת אחריה פיגור נצחי, היעדר מוסדות דמוקרטיים מפותחים.
הגישה הציוויליזציונית מסתפקת בניתוח מיוחדויות של ציוויליזציות מקומיות ומתעלמת לא רק מקיומה של ציוויליזציה גלובלית, כי אם גם מקיומם במסגרת המקומיות גם של הבדלים ציוויליזציוניים בין העמים, כלומר של ציוויליזציות אתניות. הנציגים הגדולים ביותר של הגישה הציוויליזציונית אוסוולד שפנגלר וארנולד טוינבי סברו, שבבסיס ההבדלים הציוויליזציוניים מונחים הבדלים באמונות דתיות. למעשה, ההבדלים הציוויליזציוניים אינם נקבעים על ידי האמונות הדתיות, כי אם להפך, בעצמם קובעים אותם, קובעים את אימוץ האידיאולוגיות הדתיות השונות.
כמובן, האידיאולוגיה הדתית, שאומצה על ידי ציוויליזציה מקומית, משפיעה בצורה חזקה מאוד על האבולוציה ההמשכית שלה. אך אבולוציה זו נקבעת על ידי מכלול רחב של תנאים מוקדמים היסטוריים, שבהם נכללים המיקום הגיאוגרפי, האקלים, תבליט השטח, ההבטחה במשאבים, מערכת הכלכלה והניצול של הטבע, ההיסטוריה הקודמת, מיוחדות התרבות, מבנה המערכות הגיוסיות-פוליטיות. הדת השלטת – רק אחד מהגורמים האלה, אף על פי שהוא משפיע למדי. בחברה המסורתית היא מקבעת את ההבדלים הציוויליזציוניים, אך ככל שמתהווה החברה החדשנית מתבצעת החילון ודחיקת המוסדות הדתיים על ידי מוסדות חילוניים מהיסודות של המערכות הציוויליזציוניות. הניסיונות של הפונדמנטליסטים להחזיר את הדת ליסודות אלה מסוכנים ביותר לציוויליזציות עצמן וחסרי-סיכוי בהמשך מהלך ההיסטוריה.
פגם נוסף של הגישה הציוויליזציונית הוא הייצוג על האבולוציה של ציוויליזציות מקומיות לפי האנלוגיה עם אורגניזמים חיים, שנולדים, גדלים, מתבגרים, מזדקנים ומתים. נראה שהייצוג הזה מבוסס על עובדות, אם לשפוט לפי כך שכל הציוויליזציות העתיקות הגיעו לשקיעה ומתו, ובשטחים שתפסו פעם קיימות ומתפתחות ציוויליזציות מודרניות. אך האנלוגיה הזו צולעת לא על רגל אחת, כי אם על שתי הרגליים.
ההתפתחות האישית, כלומר האונטוגנזה של אורגניזם חי מקובעת בטבעו הביולוגי ויש לה גבולות משותפים לכל המין של ההתפשטות בזמן. עד כמה שלא יישתנו מועדי החיים של אנשים שונים, את הגבול של 160 שנה עדיין איש לא חצה. ואילו ההתפתחות ההיסטורית של ציוויליזציות היא לא אונטוגנזה, כי אם פילוגנזה, כלומר תהליך היסטורי, המורכב מהרבה אונטוגנזות אנושיות. תהליך זה אפשר להשוות דווקא לקיום של מין, שאין לו גבולות מוגדרים בבירור ויכול להימשך מיליוני שנים, עד שהזיקה ההדדית של הנסיבות החיצוניות והפנימיות לא תעמיד את המין בפני האלטרנטיבה – להשתנות או להיכחד.
כל הציוויליזציות העתיקות ייצגו חברות מסורתיות, שמבני הגיוס שלהן נשאו אופי שמרני ביותר, שקשה להיכנע לשינויים. חדשנויות רבות היו עבורן הרסניות. רפורמות רבות גרמו לקונפליקטים חברתיים והתבצעו רק במהלכם של מלחמות אזרחים. השתמשו בעבודת עבדים בלתי-יצרנית, לא-חופשית ונטולת גירויים פנימיים. אופי עיבוד האדמה והייצור המלאכותי לא השתנה במשך מאות שנים. מבני הגיוס של החברות העתיקות לא הזדקנו פיזית, כי אם התיישנו חברתית.
באשר לציוויליזציות המודרניות, בהתאם לתיאורטיקנים של הגישה הציוויליזציונית, גם הן חייבות להזדקן ולמות. מחשבים אפילו את מועדי החיים הממוצעים של ציוויליזציות מקומיות. עם זאת, זה אבסורד. הציוויליזציות המודרניות בדרכים שונות, במהירויות שונות מאוד ועם בעיות גדולות עוברות להתפתחות של חברות חדשניות. כעת קפיאת הפיתוח מובילה לקונפליקטים אזרחיים ולמלחמות פנים, כפי שאירע ב-2011 במצרים, לוב, תוניסיה, סוריה, תימן ומדינות אחרות של המזרח הערבי.
החברות המודרניות נעשות דינמיות יותר ויותר, טרנספורמטיביות. כדי לא להתיישן, הכרחי להתחדש כל הזמן
כל זה מראה, שלמרות הזכויות הבלתי-מעורערות של הגישה הציוויליזציונית בחקר האבולוציה של ציוויליזציות מקומיות, מייסדי גישה זו הציעו במובנים רבים הסברים מוטים של אבולוציה זו. הסבר אבולוציוני מערכתי של ההיסטוריה לא יצא להם.
הישג משמעותי של הגישה הציוויליזציונית של ארנולד טוינבי, עם זאת, היה קביעת התפקיד של האליטה, אשר, במענה לבקשות האקטואליות של ההיסטוריה, מגלה אחריות או חוסר-אחריות, ובמקרה של חוסר-יכולתה לתת מענה הולם, מביאה את ציוויליזציה שלה לקריסה ומוות. עמדה זו, כמו גם הייצוג על התפקיד ההרסני של הפרולטריון החיצוני והפנימי, עומדים מול התורה המרקסיסטית האוטופית על השליחות ההיסטורית והתפקיד המשחרר של הפרולטריון. למעשה, האליטה בהבנת טוינבי מבצעת את הפונקציה של מבנה גיוס, התומך בסדר בחברה ונתון לטרנספורמציה במפנים ההיסטוריה.
תיאוריית האתנוגנזה של לב גומיליוב צמודה ממש לגישה הציוויליזציונית, אך מתרכזת לא בציוויליזציות מקומיות, הכוללות קבוצות קרובות של עמים, כי אם בהתארגנויות אתנו-ציוויליזציוניות, מה שמשלים מהותית את הגישה הציוויליזציונית. הרעיון המרכזי בתיאוריית האתנו-ציוויליזציות של גומיליוב הוא הקונספציה של הפאסיונריות. אם האליטה של ארנולד טוינבי שואפת לשמירת היציבות של המערכת החברתית, הרי שהפאסיונרים של לב גומיליוב, להיפך, מתנגדים בהתמסרות לשמירת היציבות של הסביבה החברתית והטבעית.
הם בזים להתנהגות היומיומית הפלשתינית, הקשורה באינסטינקט השימור העצמי של האדם. בכך באה לידי ביטוי המנטליות האנטי-צרכנית הרדיקלית של גומיליוב, שחי בתנאי האולטרה-גיוסיות הסובייטית. הפאסיונרים ניזונים מפליטות אנרגיה מקריות מהקוסמוס, מקרינות לא-מובנות כלשהן, שאינן ידועות למדע ומהוות רק
המצאה פנטסטית של ההיסטוריון. הזרמות האנרגיה האלה נשפכות על אותו חלק של הביוספירה, שעליו נמצא אתנוס נתון, וטוענות את הפאסיונרים, שמגייסים באנרגטיות שלהם את החלק העיקרי של האתנוס.
כתוצאה מכך כל האתנוס מגלה מתח פאסיונרי, כלומר אנרגיה פוטנציאלית, ואחר כך האנרגיה הזו עוברת טרנספורמציה לקינטית, מתחילות תזוזות, כיבושים, התפשטות תרבות. בכך לא מובן לחלוטין, מדוע אנרגיית הקוסמוס נשפכת בתחילה רק על הפאסיונרים, ולא על כל האתנוס, החי בשטח נתון. האתנוס שבא לתנועה מבצע כיבושים גדולים, כובש עמים אחרים, מקים אימפריות, עד שיתרוקן מאגר האנרגיה הפאסיונרית שנצברה. ואז מתחילה הירידה.
הפאסיונריות של גומיליוב – זו למעשה פעילות גיוס, רק שמיועדת במונח מפוקפק למדי, אם כי זכיר היטב. לא סוד שמקור המונח הזה קשור בכינוי פאסיונריה – של התעמולנית הקומוניסטית הנסערת דולורס איבארוּרי בזמן המהפכה בספרד בשנות ה-30. מכאן, שהוא קשור ב״הצד הרומנטי״ של האולטרה-גיוסיות הסובייטית, ששיחד אפילו את אותם נציגי האינטליגנציה הסובייטית, ששנאו את הסטליניזם.
למעשה, לפעילות הגיוס יש מקור לא קוסמי ולא אלוהי, כי אם ארצי לחלוטין. מקורה הוא הקיום בקהילות אנושיות של מבנים מיוחדים, להם אני קורא גיוסיים. מבנים אלה מתגבשים גם בחברות ברבריות על בסיס שפע של מבני חמולה, שכללו קרובים וחברי משפחותיהם מחמולות אחרות. בריתות השבטים, או הצ'יפדומים, נועדו להגנה מפני התקפות חיצוניות או לתקיפה על שבטים אחרים, וכן ליישוב קונפליקטים בין חמולות על ידי מימוש עמדות המשפט המנהגי. בתפקיד שופטי בוררות בסכסוך קרובים הופיעו זקני החמולות, ו
בסכסוך בין חמולות – מנהיגי השבטים.
פלוגות השבטים התאספו בצורה בלתי-סדירה ביותר, מבני הגיוס להקמתן נוצרו על ידי המנהיגים. זו לא משימה כל כך קלה, כמו שיכול להיראות. בני הקהילה החופשיים מתנתקים באי-רצון מהמשקים שלהם והולכים לסכן את החיים. פעילות הגיוס שלהם נופלת במהירות. היא עולה רק באיום ישיר על קיום השבט. קבוצות הקרובים עוקבות בערנות, שבהתנגשויות צבאיות החמולה שלהם לא תסבול יותר מדי ולא תיחלש יותר מחמולות אחרות. בכך טמונים החולשות של כל צבא ברברי. עם זאת, עם גידול היישובים והפיכתם לערים, מתעורר צורך בצבא סדיר קבוע. לצד המיליציות השבטיות מתעוררים קונטינגנטים צבאיים קבועים בהנהגת המנהיגים. מבני הגיוס מקבלים סדירות, לגיוס הלוחמים מופעל הכפייה – תכונה בלתי-נפרדת של השלטון המדיני. ערכם של קהילות החמולה נופל, ושל הקהילות השכנות – עולה.
בני הקהילה החופשיים מועלים במסים על אחזקת הצבא וצורכי הניהול. על בסיס זה נוצרת המדינה. כוחם של המנהיגים מושאל על ידי חמולה מסוימת, נעשה תורשתי, מקבל צורה של מונרכיה. הקונגלומרט של השבטים עובר טרנספורמציה לאתנוס. נוצרת זכות בעלות על השלטון. מתגבשת אריסטוקרטיה חמולתית. מבנה הגיוס של המדינה מקים צבא סדיר ומנגנון פקידותי. הוא תומך בפעילות הגיוס ברמה מקסימלית גבוהה. היעילות הכלכלית של הכיבושים נעשית גבוהה יותר מהיעילות של ייצור התוצר המקומי הגולמי. המצביאים והלוחמים המיומנים מוקפים בכבוד, הם תופסים משרות מדינה גבוהות. נוצרת רומנטיקה צבאית. על גיבורי המלחמות מחברים אגדות, שרים שירים, מלחינים אפוסים. הנושא הצבאי דומיננטי בכל התרבות של האתנוס המדינתי.
הכיבושים הגדולים, עם זאת, מתחילים לא מקבוצת פאסיונרים, כי אם,
ככלל, מרפורמת גיוס, הכוללת איחוד הצבא, חימושו על חשבון המדינה, חלוקה לזרועות צבא – פרשים, חיל רגלים, רוכבי מרכבות, יחידות אי-סדירות של המיליציה וכו', קביעת אספקה סדירה של מזון ועוד הרבה מאוד. הניצחונות מעלים את רמת ה״פאסיונריות״, והיתרונות החומריים והשלל הצבאי שמתקבלים בזכותם, כמו גם האפשרות לבזוז ולעשות אלימות בערים שנכבשו, גוברים מבחינת
ה״פאסיונרים״ על הסכנות הקשורות באפשרות לקבל פציעות או למות מנשק האויב. כך שאנרגיית הקוסמוס כאן אינה קשורה כלל. פעילות הגיוס היא פונקציה של מבני הגיוס התחרותיים ביותר בתנאים ההיסטוריים הנתונים.
ככל שמתפתחת המדינה מתגבשת תחושת המולדת, מתחזקת חלוקת העולם לשלו וזר. עם ההתקרבות לחברה החדשנית המלחמות לא רק שאינן פוסקות, כי אם נעשות אכזריות והרסניות יותר ויותר. ההכנה והניהול של המלחמות נשארים הפונקציה החשובה ביותר של מבנה הגיוס של המדינה. פעילות הגיוס כבר לא רק מנוצלת כמו בעידני האתנוגנזות, היא מיוצרת על ידי תעמולה, חינוך, אמצעי מידע. השיא של ה״פאסיונריות״ הוא האולטרה-גיוסיות הטוטליטרית, שהגיעה להיקף מיוחד בשתי מדינות, שספגו תבוסה גורלית במלחמת העולם הראשונה – גרמניה ורוסיה. פעילות גיוס בלתי-נתפסת, שסובבה בשתי המדינות והפכה אותן לשני מחנות צבאיים מאוחדים, הוזנה כל הזמן ברגשות רוונגיסטיים. אחרי מלחמת העולם השנייה הכלכלה הגיוסית גילתה יותר ויותר את אי-יעילותה ופיגרה במירוץ מול הכלכלות היזמיות של המדינות הדמוקרטיות. במקביל התנוונו מבני האולטרה-גיוס. זה הכריע את הקריסה הבלתי-נמנעת של מערכת האולטרה-גיוסיות.
כל זה מראה, שתיאוריית הפאסיונריות של גומיליוב חושפת
רק ראייה צרה של התהליכים הגיוסיים ובנוסף לכך לא מפרשת אותה נכון לגמרי. אלה שהוא מכנה פאסיונרים נצפו על ידו בחייו תחת שלטון המערכת האולטרה-גיוסית בבריה״מ בימי ההתלהבות המנופחת של מה שנקרא ״הבנייה הסוציאליסטית״. פעילות גיוס והתמסרות של אנשים אכן הכרחיות לא רק בתחום הצבאי, כי אם גם במדע, בתרבות, בכלכלה. רוסיה של היום חיה על גחלים כבויים ואפר של ״פאסיונריות״ שנשרפה
היא זקוקה היום להרמה חדה של פעילות הגיוס, אך כבר לא לעימות צבאי ולא לשאיפות אימפריאליות, כי אם לפיתוח הכלכלה החדשנית ולקידום החברה החדשנית. הקונספציה של הפאסיונריות של גומיליוב, עם כל הכבוד לאינטלקט שלו, מבוססת על הבנה צרה של פעילות הגיוס, הקשורה בראש ובראשונה בשאיפות התוקפניות-הכובשות של אתנוסים ומדינות, ובחלק התרבות הכפוף לשאיפות אלה. היא שמרנית במהותה, ולכן כל כך מהללים אותה הטרדיציונליסטים המודרניים. בנוסף, האוריינטציה האנטי-אירופאית, האירו-אסייתית, הפרו-אסייתית של ייצוג ההיסטוריה של רוסיה, שהביאה אותו אפילו להלל בתפקיד הזה של עדר הזהב והעול הטטרי-מונגולי, רחוקה מאוד מהמציאות ומכילה את אותו ייצוג מעוות של רוסיה, שמזין את ה״פאסיונריות״ של מתנגדי הדמוקרטיה.
הדטרמיניזם הגיאוגרפי בהסבר ההיסטוריה אופייני גם לתיאוריית הגיאופוליטיקה. הרעיון המקורי של הגיאופוליטיקה היה קשור לא רק בהחדרה להסבר הדטרמינציה של התהליכים ההיסטוריים של הגורם הגיאוגרפי כיסודי, כי אם גם בניסיון להחיל על ההיסטוריה את התיאוריה האבולוציונית של דרווין, מה שקיבל את השם סוציאל-דרוויניזם. מייסדי הגיאופוליטיקה ראו במדינות יצורים חיים, המקבלים משאבים משטח מסוים ונאבקים על הקיום עם מדינות אחרות. תוצאת המאבק הזה היא ברירת החזקים ביותר ו
בעלי כושר-הקיום. בהסתמך על שיקולים אלה, הגיאופוליטיקה הצדיקה מלחמות תוקפניות כביטויים של המאבק הטבעי על הקיום, המוביל לקדמה בדרך של הישרדות המותאמים ביותר.
הגיאופוליטיקה קמה בגרמניה בתקופת התחזקות רצופה של שאיפותיה הכובשות וצמיחת הרגשות השוביניסטיים בחברה הגרמנית. מייסדה היה האנתרופו-גיאוגרף הגרמני פ. רצל, ויוצרה של הווריאנטה השנואה ביותר שלה – הגיאופוליטיקאי הנאצי קרל האוסהופר. במאה ה-20 קונספציות גיאופוליטיות החלו להיווצר במדינות השונות ביותר של העולם. לא אעסוק בקונספציות הגיאופוליטיות, שנוצרו בגרמניה, אנגליה, ארה״ב ומדינות אחרות במחצית הראשונה של המאה ה-20. רבות מהן די פנטסטיות ורחוקות מהמציאות. הגרעין הרציונלי של הגיאופוליטיקה, עם זאת, הוא בכך שהאינטרסים המדיניים-החיצוניים של המדינות קשורים במיקומן הגיאוגרפי, והאפשרויות למימוש אינטרסים אלה תלויות בקיום משאבי טבע, במיוחדויות ובכמות האוכלוסייה, בהרכבה האתני, באופי האקלים, הקרקעות, תבליט השטח, גודל הטריטוריה. הבדלים גיאופוליטיים משמעותיים והבדלים באופי העמים יש למדינות ימיות ויבשתיות, מישוריות והרריות, מיוערות וערבה, צפוניות ודרומיות, מערביות ומזרחיות וכו'. כל זה ללא ספק משפיע גם על אופי האבולוציה של המדינות.
לבסוף, מנקודת המבט של הגיאופוליטיקה (והמוביליטיקה) חשיבות עליונה ביותר יש לסביבה הגיאוגרפית של המדינה: אילו מדינות ומושאים גיאוגרפיים, מרחבים או התארגנויות גיאו-כלכליות ממוקמים סביב גבולותיה. נזכיר, שאחד העקרונות האסטרטגיים החשובים ביותר של ההתנהגות הגיאופוליטית של האימפריה הבריטית הובע בתזה: לאנגליה אין אויבים או חברים קבועים, לאנגליה יש רק אינטרסים קבועים. הגיאואסטרטגיה של כל מדינה התגבשה בהתאם לאינטרסים הגיאופוליטיים שלה, אשר, כמובן, לא היו כל כך קבועים, כי אם השתנו והופנו מחדש ב
התאם לפרספקטיבות הגיאואסטרטגיות שהתווה. עם זאת, לאורך כל התקופה ההיסטורית העצומה של קיום החברה המסורתית והתקרבותה לחדשנית, בכל אחת מהמדינות החזקות מבחינה גיאופוליטית היה בשימוש רק עיקרון גיאואסטרטגי אחד – עיקרון הרחבת הגבולות בדרך של כיבוש שטחים סמוכים או מעבר-לים. בהתאם לכיוון במימוש העיקרון הזה נבחרו בעלי-ברית או יריבים. מאזן הכוחות באזורים גיאופוליטיים הוביל להיווצרות מערכות מסוימות של שיווי-משקל בין כוחות אלה. המערכת הידועה והאפקטיבית ביותר מסוג זה בהיסטוריה העולמית הייתה מערכת שיווי-המשקל האירופאי. היא כללה בכך, שבמקרה של התחזקות חדה והופעת תביעות להגמוניה באזור של אחת המדינות האירופאיות, היא איבדה בעלי-ברית ורכשה יריבים, אשר ביחד החזיקו במשאב גיוס חזק לאין-ערוך משל אותה מדינה.
מאז תקופת פיוטר הראשון רוסיה הייתה חברה מלאה במערכת שיווי-המשקל האירופאי. רוסיה שימשה משקל-נגד כבד מאוד לכל ניסיון של המדינות שהתחזקו יתר על המידה ביבשת אירופה להקים שלטון באירופה. משקל-נגד נוסף הייתה אנגליה. שוודיה של קרל ה-12, פרוסיה של פרידריך הגדול, אימפריית נפוליאון ערערו בכוחן, כשנסחבו למלחמות נגד רוסיה. וכשרוסיה, שנהפכה לז'נדרם של אירופה, החלה לתבוע הגמוניה בה, היא קיבלה את מלחמת קרים וספגה בה תבוסה מבישה מהאיחוד של המדינות המפותחות יותר מבחינה כלכלית וטכנית – אנגליה וצרפת. התפתחות רוסיה תמיד נקבעה על ידי התחרות עם מדינות אחרות של אירופה, מה שמעולם לא הבינו האירו-אסייאתים, המנסים, כמו מבקשי רעתה ממדינות אחרות, לייצג את רוסיה כמדינה אסייתית, שרק סמוכה לאירופה.
בשתי מלחמות עולם מכלות-דם רוסיה המדממת שוב מילאה תפקיד של משקל-נגד לשאיפה של המיליטריזם הגרמני ל
שלטון באירופה. שתי המדינות שילמו במלואן על שאיפותיהן הגיאופוליטיות האולטרה-גיוסיות, המיליטריסטיות. אך רוסיה שילמה לאין-ערוך יותר. גרמניה זכתה בדמוקרטיה מפותחת ביותר ונכנסה לליבתו של האיחוד האירופאי האדיר. ואילו רוסיה נהפכה לספקית אנרגיה וחיה בשוליים של אירופה, מתענגת על שאיפות גיאופוליטיות ישנות ושומרת על עריכה חדשה של האוטוקרטיה. רוסיה החדשה זקוקה שוב לרפורמות העמוקות ביותר, הנחרצות ביותר, אך לא למהפכה חדשה, וכדי לבצען, הכרחי לנצל את אותם מנופים אדירים, שכבר קיימים אצל השלטון הנוכחי, אך לשם כך דרוש רצון אדיר, פעילות גיוס נסערת ותמיכה ״פאסיונרית״ מתמסרת של החלק היצירתי ביותר של האליטה. זו ההזדמנות היחידה של רוסיה לצאת מהמבוי הסתום האבולוציוני הנוכחי, להעלות את משמעותה הגיאופוליטית ולהיות לאחד המנהיגים של האנושות המתפתחת חדשנית.
איש לא יוכל להכתים את ההישג הגיאופוליטי של הגיבורים, אשר בתנאים מפלצתיים של התמודדות של שני משטרים אכזריים, אחרי תבוסות חסרות-תקדים, שנבעו מהעדר-הכשרון של ההנהגה הסטליניסטית ומהפשעים שקדמו לה, הצליחו לעצור את החיה הנאצית, ובקירות בגופותיהם המתות את המרחב הגיאופוליטי ממוסקבה ועד ברלין, הביאו שלום ושלווה לעמי אירופה. אך לא לעצמם ולא לאלה, שנמצאו כתוצאה מהניצחון במאי 1945 תחת העקב הברזל של ההתפשטות הגיאופוליטית של המשטר הסטליניסטי התוקפני.
ה״שחרור״, שבא מכיוון המערכת האולטרה-גיוסית, הפך במהרה לשעבוד חדש של עמי מרכז ומזרח אירופה ולכבילתם למנגנון גיאופוליטי ענק, המופנה נגד המדינות הדמוקרטיות. הניסיונות להשתחרר מ״מחנה הריכוז הסוציאליסטי״ נשפכו למהפכות לאומיות-משחררות בהונגריה ב-1956, בצ'כוסלובקיה – ב-1968, בפולין – ב-1983, אך דוכאו באכזריות. הגיאופוליטי
התנגשות שתי מערכות עם משטרים חברתיים-מדיניים אלטרנטיביים, עם הסלמת החימוש והופעת נשק ההשמדה ההמונית, יכלה להפוך לאסון גרעיני עולמי. הציל את העולם מקריסה גיאופוליטית רק הירידה בפעילות הגיוס בבריה״מ, שכבשה גם את הביורוקרטיה השלטת, כמו גם התבוסה המוחצת במלחמה הקרה ובתחרות הכלכלית מול הקפיטליזם. גורמים אלה, באופן חוקי לגמרי, ולא במקרה, כמו שחושבים לאקדמיות של הגיאופוליטיקה התוקפנית, המתפקדות ברוסיה, הובילו ל״פרסטרויקה״ של גורבצ'וב ולקריסה המלאה של מחנה הריכוז הגיאופוליטי.
הניצחון הגיאופוליטי של המשטר האולטרה-גיוסי במלחמת העולם השנייה עדיין מנוצל על ידי מתנגדי הדמוקרטיה ברוסיה ובמרחב הפוסט-סובייטי, כדי לקריאות ניצחון וצווחות תעמולה לחנוק את שאיפת האנשים לחירות ולהקמת מוסדות דמוקרטיים. המשבחים הזעופים של הניצחון הזה מנסים לקחת אותו מגיבוריו ומקורבנותיו, כדי לשמר אותו למען התליינים – ל״מנהיג העמים״ עצמו, למשטרו הטרוריסטי ולמנגנון הענישה שלו. ככל שזה פרדוקסלי, מנגנון הענישה הזה אכן שיחק תפקיד מרכזי במימוש אופן הגיוס האולטרה-גיוסי של ניהול המלחמה: הוא החדיר פחד גדול עוד יותר באנשים, שניסו בתנאים בלתי-נתפסים לשמר את חייהם, משהייה תחת קליעים, פגזים ופצצות של האויב. בכך, בפקודת המנהיג, ערב המלחמה מנגנון הענישה השמיד את כל צמרת הצבא ואת הרוב העצום של כוח הקצינים המנוסה, והשליך את החלק הנותר לחוסר-יוזמה מוחלט והשתאות. ללמוד את אמנות המלחמה הקצינים והגנרלים החלו כבר אחרי הפלישה, תחת קליעים, פצצות ופגזים. רבים לא למדו. כמעט עד סוף המלחמה הגנרלים והמרשלים של הניצחון דחפו את הלוחמים תחת מקלעים, שם אלפים נקטלו בקליעים בהתקפות חסרות-טעם ובלתי-מוכנות, והכל כדי שהמפקדה תוכל לדווח על כיבוש הגבעה או
של היישוב ולקבל שבחים מהמפקדה העליונה, ולפעמים אף עיטור על החזה.
בין ההיסטוריונים והגיאופוליטיקאים ברוסיה המודרנית לא פוסקים הוויכוחים על הבעיה, שהעלה המהגר ויקטור סובורוב-רזון: האם התכוון סטלין להקדים את היטלר ובכך להשיג את היוזמה האסטרטגית בדרך של התקפת פתע על הרייך הגרמני? קרוב לוודאי שהתכוון. השאיפות הגיאופוליטיות של שני המשטרים האולטרה-גיוסיים היו שוות-ערך ואסימטריות. שניהם שאפו לשלטון עולמי: האחד להבטחת מרחב המחיה הגיאופוליטי של האומה הגרמנית, האחר – ל״אושרם״ הכפוי של כל העולם בדרך של התפשטות עולמית של הדיקטטורה הטרוריסטית.
כבסיס למימוש התוכניות הגיאופוליטיות העולמיות היה דרוש היבשת האירופאית. לשם כך כל האמצעים היו טובים. המלחמה, כמו תמיד, הייתה מימוש הפוליטיקה באמצעים אחרים. לאמצעים אלה השתייך גם הטרור חסר-הרסן נגד אנשי ארצו, כשסטלין הלך בעניין זה הרבה יותר רחוק מהיטלר. למימוש תוכניותיו הגיאופוליטיות המדינה העצומה, שהורכבה מחמש-עשרה מדינות העצמאיות כיום, שאוחדו ביד ברזל לברית המועצות הכפויה, ייצרה טנקים, מטוסים, תותחים, מקלעים.
מיליוני אנשים במשך עשרות שנים נשללו מהם מזון תקין, ביגוד איכותי, הם התיכו מתכת, יצקו קליעים, הרכיבו מקלעים, והכל למימוש התוכניות הגיאופוליטיות ההזויות של ההנהגה הקומוניסטית ושל הפונקציונרים שלה: לשאת דגלים אדומים בכל העולם ולשחרר את הפרולטריון מעול ההון. זו הייתה השאיפה הגיאופוליטית לשלטון עולמי, רק שבוטאה לא בצורה ישירה, כמו אצל היטלר, כי אם בצורה אלגורית, מהועפת. טיעון משכנע לחלוטין של תומכי הקונספציה של סובורוב הוא הריכוז שנעשה בהוראת
סטלין חסר-התקדים בהיסטוריה של הטכניקה הצבאית, הכוחות והאמצעים בקרבת גבול המדינה תוך זלזול מוחלט במקומות השיבוץ של אמצעים אלה בהקמת מבני ביצור.
אם סטלין התכוון לנהל מלחמת מגננה ולשאת דגלים אדומים לאירופה אחרי שחיקה ממושכת של האויב בקווי ההגנה, התמונה הגיאואסטרטגית של פעולות הצבא האדום הייתה שונה לגמרי. בסדר דחיפות רגיל לאולטרה-גיוסיות היו מקימים ביצורים רב-רצועתיים, חופרים תעלות, יוצרים בונקרים מבטון עם נקודות מקלע מכוונות, עמדות ארטילריה וכו'. במקרה זה היה צריך לחזק את האזורים המבוצרים בריחוק מסוים מהגבול, ולא לפרק את קו ההגנה, ששר התעמולה של היטלר גבלס קרא לו קו סטלין. נזכור, שההתקפה על פינלנד החלה בפרובוקציה (הפגזה ארטילרית), שהתסריט שלה דמה מאוד לתסריטים של הפרובוקציות של היטלר.
בכל זאת, התוכניות הגיאואסטרטגיות של ההנהגה הסטליניסטית בתוכנית שנחשפה ופורסמה לעיון הציבור
״גרוזה״ היו צנועות למדי ולא תואמות לגמרי את השיבוץ האמיתי של הקורפוסים הממוכנים הענקיים. לכבוש חלק מפולין, מפרוסיה המזרחית, להסתנן לרומניה. האם זה תואם את המטרות האמיתיות של מלחמה טוטאלית אוריינטדית-גיאופוליטית, תקינה לאולטרה-גיוסיות? כפי הנראה, זו הייתה רק תוכנית-חלום של איזה אנשי המטה הכללי, מעין סקיצה או שרטוט של התוכנית הגנרלית האמיתית, שאו מוסתרת מהציבור באוספים סודיים של הארכיונים, או הושמדה, אך בכל מקרה לא נפתחה לחקר היסטורי חופשי. אפשר להניח, שהמטרה הסופית של התוכנית הזו הייתה כיבוש ברלין.
כמובן, הכוונות הגיאואסטרטגיות שטרום-המלחמה של ההנהגה הסטליניסטית נידונו לכישלון. רזון תורם את חלקו ל
האדרת סטלין, כשהוא משער, כאילו מימוש הרעיון של התקפת מנע יכול היה להפוך את מהלך האירועים לכיוון ההפוך ולהוביל לניצחון הצבא האדום על הוורמאכט כבר ב-1941. הצבא האדום אכן היה בלתי-מוכן לחלוטין למלחמה, אך מסיבות שונות לגמרי מאלה, שעליהן משקרים בזיכרונותיהם המפקדים הסובייטים, שהוכו פעמים רבות.
העליונות העצומה של הצבא האדום בטנקים, מטוסים, מתקנים ארטילריים וכו' הייתה תוצאה של התיעוש המואץ, מימוש של השאיפה המאנית לעליונות גיאופוליטית בדרך של צבירת מדדים כמותיים. הטנקיסטים, הטייסים, התותחנים, המפקדים של הצבא האדום היו בלתי-כשירים לחלוטין למלחמה מודרנית, ועובי השריון וכמות הטנקים הולידו אצל ההנהגה אשליית עליונות, אוטופית לא פחות מאשר אשליית העליונות של המשטר הסובייטי. אך לאשליה הזו הספיק כדי לנסות ״בדם מועט, במכה אדירה״ למחוץ, להשמיד את ה״אויב״.
נניח, שיורשי סטלין יצליחו להסתיר לנצח מהציבור את ההנחיה האסטרטגית שטרום-המלחמה שלו, וההיסטוריונים לא יצליחו להוכיח ב-100% את כוונתו להקדים את בעל-בריתו לשעבר, היריב הגיאואסטרטגי והתאום שלו. מה, מזה תיעשה לא-ידועה הטבע הגיאופוליטי התוקפני של המשטר הזה, שאיפתו לשלטון עולמי ומהותו שונאת-האדם? כלום. היא באה לידי ביטוי מספיק גם בכיבושים הטריטוריאליים של מדינות עצמאיות אחרי חלוקת אירופה עם היטלר לפני המלחמה, וגם בתביעות הגיאופוליטיות אחרי סיומה. מאחורי גדר התיל של מחנה הסוציאליזם אחרי מלחמת העולם השנייה נמצאה חלק משמעותי מאוד של הטריטוריה של אירופה וגם של אסיה.
אם נבחן את תוצאות מלחמת העולם השנייה מנקודת המבט הגיאופוליטית, אפשר לומר בביטחון, שלמרות שהניצחון הושג במאמצים משותפים של בריה״מ ובעלי-בריתה, והסיוע החומרי-טכני
מצידם שיחק תפקיד עצום, אם לא מכריע, בהבטחת החיילים הסובייטים, המלחמה הזו מבחינת השגת היתרונות הגיאופוליטיים נצחה רק על ידי המשטר הסטליניסטי, וכל הדמוקרטיות של העולם ספגו בה אחרי הניצחון תבוסה איומה ואכזרית.
מערב אירופה שכבה בחורבות, ורק הסיוע של ארה״ב לפי תוכנית מרשל אפשר לה להתחיל בשיקום של כלכלת שוק מושלמת טכנית לפי המושגים של אותם זמנים. מעמדה הגיאופוליטי המוביל בעולם נחרב ואובד לגמרי, הוא עבר לשתי מעצמות-על – ארה״ב ובריה״מ. קבוצה קטנה של מדינות דמוקרטיות אירופאיות נשארה בשטח קטן מאוד בקצה המערבי של אירופה, כשהיא מוקפת ממזרח בשטחים עצומים של מחנה הריכוז הסוציאליסטי החדש-שנולד. וממערב כל חצי האי האיברי עד גיברלטר היה כבוש על ידי שני משטרים דיקטטוריים – של פרנקו וסלזר.
השריונות הטנקיים של סטלין יכלו תוך שבועות ספורים לתפור את שאריות אירופה ולהשליך את הדמוקרטיה למי הים התיכון והאוקיינוס האטלנטי. מהפיתוי הזה של השליט הסובייטי ריסנו רק הירידה החדה בפעילות הגיוס של האנשים אחרי המלחמה הטוטאלית, החורבן המלא בכלכלה והופעת נשק הגרעין כטיעון של שלום.
בכך שבתכניות הגיאופוליטיות של סטלין נכלל שחרור מלחמת העולם השלישית ברגע הנוח ביותר מבחינה גיאואסטרטגית, אני לא מטיל ספק ולו לרגע. כשהמושל הגיאופוליטי שלו קים איל סונג תקף את קוריאה הדרומית והחלה המלחמה הקוריאנית, מנהיג חצי העולם השמיע משפט סקרמנטלי על כך שלא צריך לפחד מהמלחמה עם
״האימפריאליזם״, שכן ברגע נתון גרמניה עדיין לא התאוששה מהתבוסה, ואנגליה וארה״ב אינן מוכנות מספיק למלחמה כזו. הציל את העולם רק כך, שהאימפריה הסטליניסטית עד מות אדונה לא הייתה מוכנה למלחמה גרעינית.
השאיפות הגיאופוליטיות חסרות-הרסן של ההנהגה הסטליניסטית
שולבו עם הזלזול בגיאופוליטיקה כבתורת ״פסאודו-מדעית, המצדיקה אגרסיה אימפריאליסטית״. בסופו של דבר במקום הסטליניסטית באה הדוקטרינה הגיאופוליטית של ברז'נייב, שמהותה הייתה שמירת ״ההישגים של הסוציאליזם״ בצירוף התפשטות גיאופוליטית למדינות המתפתחות.
אחרי הקמת נאט״ו והסכם ורשה המתח הגיאופוליטי בעולם נשמר כל הזמן, לפעמים נחלש מעט, לפעמים עולה שוב בכוח עצום. הסכנה הגדולה ביותר של האסון הגרעיני, כידוע, הייתה כרוכה בקונפליקט הקריבי, שהתלקח סביב אספקת הטילים הסובייטים לקובה. העימות הגיאופוליטי נמשך בכל היבשות, הימים והאזורים של הפלנטה. המקורות הגיאופוליטיים של האסון הגרעיני, שריחף מעל האנושות, הוסרו רק אחרי ההתפרקות ההיסטורית-בלתי-נמנעת של אותה התארגנות מלאכותית ואלימה, שייצגה
״הברית הנצחית״ והתלות הואסלית בה של המדינות שהוכנעו על ידה באירופה ובאסיה. זה באופן חוקי לגמרי הוביל לשינוי באופי ובתוכן של הגיאופוליטיקה כמכלול של קונסטרוקציות תיאורטיות התובעות מדעיות.
הגיאופוליטיקה המודרנית – זה לא מה שחושבים על גיאופוליטיקה הלוחמים המקומיים נגד ״האימפריאליזם״ בפרישה או במדים, עם תוארי מדע או בלעדיהם. הרי ראשם החכם, בחוסר-התאמה מוחלט לחומריזם ההיסטורי שאהבו קודם, מייצר את הקביעות על כך שברית המועצות נפלה קורבן לבגידה ולחבלות אידיאולוגיות, שהרעיונות של גלסנוסט ו
״פרסטרויקה״ הושלכו על ידי שירותי המודיעין של מדינות המערב, שהרעיונות של דמוקרטיה וזכויות אדם מנוצלים כדי להחליש גיאופוליטית את רוסיה, לפרק אותה ולהכניע אותה סופית, לכבוש את עושר מינרליה, ולהעמיד אותה במעמד של חצי-קולוניה. וכדי שזה לא יקרה, הכרחי לדעתם החזרה לאוריינטציה הגיאופוליטית שנהרסה על ידי ה״דמוקרטים״ ולעימות
״הדמוקרטים״   לאוריינטציה   הגיאופוליטית   ולעימות   הגיאופוליטי
הגיאופוליטי.
אך אלה הישנות של האוריינטציה הגיאופוליטית הקודמת, שכבר חלפה. הגיאופוליטיקה רק היום נפטרת מהאוריינטציות הקונפרונטציוניות, התוקפניות, הצבאיות-גיוסיות, רוכשת אינטראקציה הדוקה עם הגיאו-כלכלה, נעשית תיאוריה, המשרתת לא את שאיפות הכיבוש של המדינות, כי אם את ההתפשטות האזורית ואפילו הגלובלית של סחורות ושירותים, את נדידת הייצורים, את הגישה למקורות חומרי גלם תמורת כסף, ולא בדרך של שוד המחצבים של המדינות שנכבשו.
הראייה הגיאופוליטית הכרחית ביצירת מערכת של הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה. אך בשימושה יש להיפרד מהאוריינטציות הגיאופוליטיות הקסנופוביות ולהסתכל בעיניים פקוחות בפני ההיסטוריה. הכרחי לשמור על האובייקטיביות המדעית, תוך ויתור על ההרגל הקודם של גיאופוליטיקאים לייצג את ארצם כגיבור או קורבן, ואת כל המדינות האחרות – כנבלים או אפסים. הגיאופוליטיקה הקודמת חטאה בסרויליות, בשרות-מלכותי לשלטון על פי העיקרון: ״מה תבקשו?״. באותה חטא חטאו תחומים רבים אחרים של המדע והתרבות. הכרחי לקטוע את המסורת הישנה הזו.
אני שואף לאחד את הראייה הגיאופוליטית של מה שהתרחש בהיסטוריה עם הגישה האבולוציונית-גיוסית, המבוססת על עקרונות האובייקטיביות, הדטרמיניזם האבולוציוני, הבחינה הקונקרטית-היסטורית, הקדמה המותנית-אבולוציונית, היעילות הכלכלית, המצב והתחרות של מבני הגיוס. הווקטור החשוב ביותר בגיאופוליטיקה המודרנית של רוסיה, על רקע רב-וקטוריות כללית של המדינה כאחת המעצמות המובילות בעולם, אני רואה את הווקטור האירופאי-אמריקאי. שם טכנולוגיות גבוהות, כלכלות חדשניות מפותחות, מוסדות דמוקרטיים, צורות ציוויליזציוניות קרובות לא רק במיקום הגיאוגרפי, כי אם גם במסורות, בתרבות, בערכים החומריים.
אפילו מנקודת המבט הגזעית הרוסים – הם אירופאים טבעיים. אם רוסיה רוצה לפתח באינטנסיביות חברה חדשנית ולהיות מדינה חזקה באמת, ולא להישאר בשוליים של אירופה כספקית משאבי גלם, היא צריכה להשאיר בעבר את המסורות העבדיות ולשקם בעצמה את האירופאיות. ההתקרבות של שני הגושים האינטגרציוניים האירופאיים – האיחוד האירופאי ומה שנשאר מחבר העמים – מועילה ושימושית בראש ובראשונה לרוסיה. הנשיא הצרפתי, בעבר הלוחם הבלתי-נלאה בפשיזם שארל דה גול, חלם על איחוד אירופה מגיברלטר עד אורל. פרויקט גיאופוליטי כזה בתנאי העימות הגלובלי נשאר רק חלום. היום די אקטואלית נעשית האידאה של אירופה מגיברלטר עד ולדיווסטוק. הו לא, אינני חולם ריק, לא פנטזיונר ולא אוטופיסט. אני מבין מצוין, כמה רחוקה רוסיה מאירופה לא במיקום הגיאוגרפי, כי אם בארגון המדיני ובמנטליות. אך זה אומר רק, שהגיעה העת לחזור.
כך שעכשיו הגיע הזמן לבחון את תיאוריית המנטליות – האחרונה מבין הקונסטרוקציות התיאורטיות, שיכולות להיות בשימוש בהסבר האבולוציוני של ההיסטוריה לצד המרקסיזם, הגישה הציוויליזציונית, תיאוריית הפאסיונריות והגיאופוליטיקה. המילה
״מנטליות״ נובעת מהלטינית ״מנטליס״ – שכלי. המושג של המנטליות מכסה את כל המכלול של תופעות התודעה ההמונית של אנשים של חברה מסוימת. אפשר להגדיר את המנטליות כמכלול של פנומנים חברתיים-פסיכולוגיים, המכתיבים את רוח-הזמן השלטת, את היחס למתרחש, את קבלת ההחלטות ואת הפעולות המעשיות של המון האנשים, השייכים לקהילה מסוימת.
למרות שהמושג של מנטליות שימש לראשונה על ידי ר. אמרסון עוד ב-1856 ומאז שימש שוב ושוב גם על ידי היסטוריונים וגם על ידי פילוסופים, את המשמעות האמיתית של המנטליות בהתפרשות
התהליכים ההיסטוריים הראו החוקרים הצרפתים מארק בלוק ולוסיאן פבר, שייסדו את האסכולה ההיסטורית של האנאל ופרסמו כתב-עת באותו שם. חוקרים אלה העמידו את הקטגוריה של המנטליות מול הקטגוריה של התודעה החברתית של החומריזם ההיסטורי המרקסיסטי, אשר, למרות אופייה הפעיל, נקבעת בכלל ובפרט על ידי ההוויה החברתית. הם ראו במנטליות מוסד חברתי-פסיכולוגי, המתפתח לפי חוקיו שלו ובמובנים רבים קובע את ההוויה החברתית ואת התהליך ההיסטורי. הם התעקשו על האופי האובייקטיבי והיציב של המנטליות כמוסד, על קיומן בה של מגמות מגוונות, שחלקן נכנעות לשינויים ולתנודות מהירים, ואחרות מחזיקות מעמד בעקשנות ומשתכפלות, למרות כל השינויים בחיים החברתיים.
תיאוריית המנטליות מפותחת באופן פעיל על ידי ההיסטוריון והתרבותן הצרפתי ז'אק לה גוף, שהוא כיום המנהיג הבלתי-מעורער של הכיוון הזה. הוא רואה במנטליות חוליה מקשרת בין האבולוציה של הציוויליזציה החומרית לבין התנהגות האנשים בתהליכים ההיסטוריים. בניתוח ההיסטוריה של אירופה, לה גוף מרכז את תשומת הלב על כך, כיצד רעיונות שונים, שהובעו בזמנים שונים על ידי הוגים ונציגי תרבות אירופאים, נשברו במנטליות שכבר התגבשה במהלך האבולוציה ההיסטורית, התקבעו במסורות, ובהשגת משמעות פאן-אירופאית, כיוונו את המשך מהלך האירועים ההיסטוריים. כך הפילוסופיה מסוגלת להשפיע מהותית על התהליכים ההיסטוריים דרך יצירת קונסטרוקציות מנטליות והשפעתן על המנטליות.
מנקודת המבט של הגישה האבולוציונית-גיוסית המנטליות היא גורם חשוב של האבולוציה ההיסטורית. היא מסוגלת גם להאיץ וגם לעכב רפורמות גיוסיות וכלכליות, להתנגד לפעולות השלטונות בדרך של אי-מימוש המוני
של חוקים, לצבור חוסר-שביעות-רצון, הפורץ באקטים של מחאה.
המנטליות מייצגת מערכת מורכבת, שנכנעת רק בחלקה לסקרים סוציולוגיים. התגובות של המנטליות יכולות להיות בלתי-צפויות ביותר. בהיותה תופעה המונית, המנטליות נכנעת במידה מסוימת לניהול באמצעות טכנולוגיות סוגסטיביות, כלומר כאלה הפועלות באמצעות הסגה, ולא שכנוע רציונלי. לראשונה את הפסיכולוגיה ההמונית עוד בסוף המאה ה-19 חקר הפסיכולוג הצרפתי לה בון בספר ״פסיכולוגיה של ההמונים״.
בטכנולוגיות סוגסטיביות מחזיקים היטב הפופוליסטים, המכשירים בזריזות את מעשיהם לציפיות ולמצבי הרוח, השולטים במנטליות ההמונית. הם מסוגלים לנהל את המנטליות ובעזרת מכונת התעמולה לגייס תמיכה ואמון של קהל המוני, שיכול באופן פנומנלי ארוך לא לייחס חשיבות למציאות ההיסטורית המורכבת ולראות רק את מה שמראים בטלוויזיה. בדינמיקה של המנטליות עצומה המשמעות של הגורם הגיוסי. בפעילות גיוס נמוכה המנטליות יכולה לקבל אופי קיפאוני. רמה גבוהה של פעילות גיוס לעומת זאת יכולה לתרום לדינמיקה גבוהה של המנטליות ולהיות מנוצלת גם להתפרצויות אלימות אולטרה-גיוסיות, וגם לשינויים חברתיים חיוביים.
אז, הגישה האבולוציונית-גיוסית שואפת להשתמש ולסנתז את הפיתוחים הרציונליים של גישות אחרות, שהתגבשו בפילוסופיה של ההיסטוריה – החומריזם ההיסטורי, הגישה הציוויליזציונית, תיאוריית הפאסיונריות, הגישה הגיאופוליטית ותיאוריית המנטליות, וגם לזהות ולהתגבר על חסרונותיהן. דרך ההיסטוריה מורכבת, וחיי האדם קצרי-מועד. אני כבר לא כל כך צעיר, כמו שהייתי רוצה. הרצון הגדול ביותר שלי הוא לראות את ההתפשטות של הרעיונות המובאים בספר הזה ובספרים אחרים, כדי להשתכנע שהם מביאים תועלת למדענים בחיפושם הבלתי-נלאה אחרי האמת וכמה ש
רחב יותר למעגל האנשים, השואפים לשפר את עצמם ואת חברתם.
מקומות רבים בספר הזה בניתי במודע כך, כדי לעורר, ואפילו לפרובוקר, דיון פעיל. שיביקרו, ואפילו ינזפו או יעוותו את מה שכתבתי. רק שלא ישתקו. אני איש-דיון, ובדווקא בתקשורת חיה בדיונים אני מוצא גם עונג יצירתי, וגם זרימת רעיונות, אינטנסיבית עוד יותר מאשר בדיאלוג עם טקסטים של מחברי ספרים שנקראו.
==== הגישה האבולוציונית-הגיוסית וההסבר האבולוציוני של הטבע ====
משהו דומה לתהליך הטבעי-היסטורי, למרות שברמה שונה לגמרי, מתרחש גם בטבע. המשותף לדטרמינציה של התהליכים האבולוציוניים בחברה ובטבע, מנקודת המבט של הגישה האבולוציונית-גיוסית, הוא התפקוד של מבני גיוס המתנגשים וכאילו מתחרים ביניהם, המכניסים סדר מסוים לפריפריה הגיוסית ונמצאים בעימות קבוע עם מבנים אחרים. את הקוסמוס אכן, בהתאם לקונספציה של מ. קונאשב, אפשר בהסתייגות מסוימת לייצג כייצור מיוחד של מערכות חומריות המתנגשות ביניהן.
מנקודת המבט שלי זה אומר, שמבני גיוס הנוצרים באופן ספונטני של התארגנויות חומריות שונות מייצרים עבודה אבולוציונית ספונטנית וחסרת-מטרה מסוימת, והעבודה הזו מסוגלת לייצר רווח אבולוציוני, המוביל לשיפור, לארגון מחדש של מבנים אלה ומבטיח את האפשרות של קדמה. את ליבות הגלקסיות, הכוכבים, הפלנטות, האטומים אפשר לייצג כמבני גיוס, המייצרים סדר במערכותיהם באמצעות התפשטות של אינטראקציות גרוויטציוניות, אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. לכן אני קורא להן ליבות גיוס, מתוך כוונה למשמעות המונח ״גיוס״
ככיוון וארגון של התנועה. בטבע הדומם מבני הגיוס אינם ניחנים בשאיפה לשמר ולשחזר את המצב של עצמם, עבודתם האבולוציונית ספונטנית, שגרתית, בלתי-יצרנית, הרווח האבולוציוני שלהם נמוך מאוד ומקרי. אך גם רווח נמוך כזה יכול להפוך לתנאי מוקדם להופעת חומר חי בהתהוות תנאים מסוימים.
עם הופעת החיים והתפתחותם על פני כדור הארץ נוצר סוג חדש לגמרי של מבני גיוס, שאינם אדישים למצב של עצמם, שואפים כל הזמן לאופטימיזציה של פעילות החיים של אורגניזמיהם, מייצרים סדר, המקדם את ההישרדות והשחזור של מבנים אלה בתחרות קבועה על משאבי חיים ובמאבק על הקיום עם מבנים אחרים. העבודה האבולוציונית של מבנים אלה ושל האורגניזמים שגויסו על ידם מקבלת אופי של עבודה ביולוגית. ההבנה של משמעות מבני הגיוס והעבודה הביולוגית באבולוציה של עולם החיים הובילה אותי להכרה בצורך להחדיר טרנספורמציות מתאימות לביולוגיה האבולוציונית.
בביולוגיה האבולוציונית משנות ה-80 של המאה ה-20 שורר משבר כבד. התיאוריה הסינתטית של האבולוציה, ששלטה משנות ה-30, שנוצרה במאמציהם של עשרות מדענים מצוינים ממדינות שונות, הותקפה בביקורת קשה והוגנת למדי, שציינה על התיישנותה ועל התאמה לא מלאה לעובדות, שנחשפו על ידי המדע. הופיע שורה שלמה של תיאוריות אלטרנטיביות, התחזקו ההתקפות על הדרוויניזם, במיוחד על תיאוריית הברירה ככוח המניע של האבולוציה. בלא להיות ביולוג מקצועי, עיבדתי ולמדתי ביסודיות את כל הספרות על הביולוגיה האבולוציונית, שהייתה זמינה בספריות הגדולות שהיו נגישות לי. כתוצאה הגעתי למסקנה, שהסיבה העיקרית למשבר בביולוגיה האבולוציונית היא הגנוצנטריזם – צורה של חשיבה תיאורטית, המעמידה במרכז הטרנספורמציות האבולוציוניות שינויים בגנים, ולא בעבודה הביולוגית של האורגניזמים
ובברירה של העובדים היעילים ביותר. הסיבה להתפשטות הכללית של הגנוצנטריזם בביולוגיה האבולוציונית היו ההצלחות של הגנטיקה של המאה ה-20. גילוי הסליל הכפול של ה-DNA והקוד הגנטי, שמשמש את כל היצורים החיים ללא יוצא מן הכלל לייצור חלבונים וריבוי תאים, יצר רושם של מעין השלמה בידיעת יסודות התורשה.
ההצלחות של הביוטכנולוגיה וההנדסה הגנטית כאילו אישרו את הרושם הזה והפיצו אותו בקהל ההמוני. עם זאת, התורשה נמצאה מורכבת הרבה יותר, מכפי שסברו הגנטיקאים. ההתפתחות עצמה של הגנטיקה והביוכימיה, פענוח הגנומים של האדם ומספר סוגים אחרים של אורגניזמים הראו, כמה מעט אנחנו עדיין יודעים על טבע התורשה. בכל זאת, הסמכות של הגנטיקה, במידה מסוימת בצדק, התבססה במדע הביולוגי בגובה כזה, שמחברי הקונספציות בביולוגיה האבולוציונית החלו להישען על מסרים על מניפולציות עם חומר גנטי במבחנות ופיפטות עם חומר גנטי, ושכחו את האורגניזמים החיים.
השאיפה להסביר את האבולוציה, מתוך התפתחות האורגניזמים החיים, הטבועה במייסד הגדול של התיאוריה האבולוציונית צ'ארלס דרווין, קיבלה את השם אורגניזמוצנטריזם והחלה להיחשב כהשערה מיושנת ונדחית. עם זאת, בהסתמך על עובדות של האמבריולוגיה, ביולוגיית ההתפתחות, הפלאונטולוגיה והמורפולוגיה האבולוציונית, אני קובע, שדווקא השינויים של האורגניזמים תחת פעולת העבודה הביולוגית המשתנה בתנאים חדשים, הנתמכים על ידי הברירה, עומדים בבסיס השינויים הגנטיים, ולא להפך. דווקא הם הם מקור הטרנספורמציה של המינים.
כך, נתוני האמבריולוגיה המודרנית וביולוגיית ההתפתחות מראים, שהתפתחות העוברים אינה נקבעת על ידי החומר הגנטי, הכלול בגרעין של התא המופרה הראשוני (הזיגוטה), כי אם תלויה באינטראקציות קונקרטיות של תאים בתהליך ההתפתחות, כלומר, למעשה, בגיוסם לספציאליזציה ב
עבודה ביולוגית קונקרטית של האורגניזם. מה שנקרא המארגן, שגילה האמבריולוג שפמן, כלומר מבנה תאי, הקובע את כיוון התפתחותם של מבנים אחרים, אינו אלא מבנה גיוס טיפוסי, המניע את התארגנויות התאים לעבודה ביולוגית מסודרת.
נתוני הפלאונטולוגיה והמורפולוגיה האבולוציונית מראים באופן משכנע, שסנפירים שריריים של דגי האונודה יכלו לעבור טרנספורמציה לכפות של חולייתני היבשה רק כתוצאה של שינוי בעבודה הביולוגית, הקשור בתנועה ביבשה. הברירה הותירה לחיים ולרבייה את האורגניזמים העובדים והנעים ביעילות ביותר, ולא פשוט את אלה שניחנו בקומפלקסי גנים שנבחרו במקרה, שהורכבו בהצלחה על ידי צבירת מוטציות קטנות. את אותו הדבר אפשר לומר על כל הטרנספורמציות המיניות של האיברים והאורגניזמים השלמים ללא יוצא מן הכלל.
פרסות הסוסים נוצרו מהכפות והאצבעות הרכות של אבות היער של הסוסים בדרך של נקישה מתמדת באדמת הערבה. התחיל התהליך הזה ביצירת יבלות. הקיבות של אוכלי העשב נוצרו באמצעות התאמה על ידי עבודה ביולוגית לעיכול של מזון עשבוני קשה. הכפות של הטורפים הן תוצאה של הליכה גנבנית ואופן תנועה של דחיפה. לכן אצלם לעולם לא נוצרות פרסות.
כנפי העופות הן תוצאה של טרנספורמציה של הכפות הקדמיות של אבותיהם, שנעו בקפיצות בדרך של תנועות דחיפה של הכפות האחוריות עם ניפופים חדים עזריים של הכפות הקדמיות. רגליו של האדם הן תוצאה של הליכה זקופה, מה שהופך לברור בהשוואה לכפות של אבותיו המאובנים. ידיו של האדם – תוצאה של הפסקת העבודה של טיפוס על עצים ועבודה קבועה עם חפצים. האדם עצמו הוא תוצאה של עבודה ביולוגית, שעברה בתהליך האבולוציה לעבודה שיטתית.
כמובן, האיברים אינם עוברים טרנספורמציה על ידי העבודה הביולוגית מעצמם,
הטרנספורמציה שלהם – רק חלק מורכב של הטרנספורמציה של האורגניזמים העובדים בדרך חדשה. המורפולוגיה האבולוציונית, מדע הטרנספורמציות של צורות הצמחים ובעלי החיים, שמייסדיה היו המדענים הרוסים המצוינים א.נ. סברצוב (לא לבלבל עם נכדו א.ס. סברצוב, גם הוא ביולוג-אבולוציוניסט) ותלמידו א.י. שמלגאוזן, ריכזה את תשומת הלב במחקריה רבת-השנים דווקא על זיהוי הדינמיקה והיחס של הצורות באבולוציה של האורגניזמים. איוון שמלגאוזן הראה, שהשינוי של הצורות באבולוציה מתרחש על בסיס תהליכים רגולטוריים באורגניזמים השלמים. הוא התקרב ממש להבנת התפקיד המוביל ברגולציה של הבטחת-החיים ושינוי-החיים של העבודה הביולוגית, ואף השתמש שוב ושוב בספריו במילה ״עבודה״.
וכן, איך יכול היה להיות אחרת? התפקיד המוביל באבולוציה של האינטראקציה של העבודה הביולוגית והברירה קופץ לעיניים ישירות בניתוח השינויים המורפולוגיים. שמלגאוזן חקר קורלציות, כלומר תלות-הדדית של חלקים ומערכות-משנה במערכות של אורגניזמים שלמים. הקורלציות התגלו ונחקרו בתחילה על ידי הביולוג-קריאוציוניסט הצרפתי הגדול ז'ורז' קיווייה. קיווייה ראה בקורלציות מימוש של תוכנית הבורא, המחדיר לכל חי פרופורציונליות והרמוניה למימוש מועיל של תהליכי החיים.
שמלגאוזן בדרך של ניתוח חומר עובדתי עצום הדגים בצורה מוחשית, שהטרנספורמציה של המינים מתרחשת בדרך של התפרקות של מערכת הקורלציות הקודמת והיווצרות מתואמת של קורלציות חדשות. ומה מבטיח את התיאום של הטרנספורמציות האלה? כמובן, לא תוכנית חדשה של הבורא, כי אם תהליך רגולטורי של אינטראקציה מערכתית של חלקים ומערכות-משנה באורגניזמים שלמים. כלומר, במילים אחרות, ארגון חדש של העבודה המשותפת של האיברים ומערכות-המשנה של האורגניזמים להתאמה לתנאים שהשתנו מהותית, הנתמך ומלוטש על ידי הברירה.
איוון שמלגאוזן היה אחד מאותם עשרות מדענים ממדינות שונות, שתרמו ליצירת התיאוריה הסינתטית של האבולוציה. הוא הכניס לתיאוריה הסינתטית את המושג של הברירה המייצבת, המסננת (מחסלת) את כל הפרטים, אשר בתכונותיהם המורפולוגיות סוטים מהנורמה הכלל-מינית שהתבססה תחת פעולת הברירה המניעה. לוחם בלתי-נלאה בליסנקואיזם, שמלגאוזן במשך שנים רבות הגן על הישגי הגנטיקה בתנאי המשטר הטרוריסטי של סטלין וההפשרה הקשוחה של חרושצ'וב.
בהיותו איש של זמנו, הוא ככל שיכל ניסה לשלב את ההבנה של התפקיד המוביל באבולוציה של הטרנספורמציות המורפולוגיות, המתבטאות בשינויים מודיפיקציוניים בלתי-תורשתיים של המינים ומרוכזים על ידי הברירה, עם ייצוגי התיאוריה הסינתטית של האבולוציה על התפקיד המוביל של הברירה של שינויים מוטציוניים קטנים שנצברו במאגרי הגנים של אוכלוסיות. את שאלת התורשה של הטרנספורמציות המורפולוגיות שנצברו פתר שמלגאוזן ברוח הגנוצנטריזם, אך בכך שלל קטגורית, שטרנספורמציות כאלה אינן בעלות משמעות לאבולוציה. הוא סבר, שהשינויים המודיפיקציוניים, הנוצרים במבנה ובתכונות של האורגניזמים תחת השפעת הסביבה החיצונית במסגרת נורמות התגובה שקובעו גנטית על ידי הברירה המייצבת, רק מצביעים על הכיוון לברירה המובילה, ובזה מסתיים תפקידם המוביל.
בהמשך הברירה המובילה, המניעה, בוחרת לחיים ולרבייה אורגניזמים עם קומפלקסי הגנים (הגנוטיפים) המבטיחים ביותר, וזה מאפשר לרשת את הסימנים המורפולוגיים המבטיחים ביותר להישרדות בתנאים חדשים. זה מוצא מאוד שנון מהמצב, המאפשר לפצות על אי-ההתאמה הברורה של ההסברים הגנוצנטריים של האבולוציה לעובדות המורפולוגיה האבולוציונית. היתרון של הניסיון הזה לשלב בין הבלתי-נתפס נמצא גם בכך, שהוא מאפשר להכניס את התגליות של המאה ה-20 לתיאוריית דרווין ולהדגיש את הכישלון
של התיאוריה של האבולוציוניסט הרצוף הראשון בתולדות הביולוגיה וכל המדע העולמי – למארק.
שמלגאוזן צדק לגמרי בכך, שהאבולוציה מתרחשת לפי דרווין, ולא לפי למארק. למארק בנה את תיאוריית האבולוציה שלו בראש ובראשונה על הייצוג של השאיפה של כל חי לשלמות, שהונחה על ידי הבורא. למארק לא היה לו מושג כלל על התפקיד באבולוציה של הברירה הטבעית. העמדה העיקרית של תיאוריית למארק ושל תלמידיו הניאו-למרקיסטים הייתה התזה על תורשה של סימנים נרכשים. את התזה הזו במהדורות המאוחרות של ״מוצא המינים״ קיבל גם דרווין. אז איש לא פקפק בצדקתה של התזה הזו. עם זאת, בתחילת המאה ה-20 הדרוויניסט הנלהב אוגוסט וייסמן הוכיח את חוסר-האפשרות של תורשה כזו. הוא הראה את הכורח של בידוד איתן של מבני התורשה מהתהליכים, המתרחשים בשאר החלק הסומטי של האורגניזם.
במקרה אחר כל פציעה שננשאה בחיים, תוצאות מחלות, חסרונות נרכשים היו מטביעים חותם על כל שרשרת הדורות הבאים. עוברים בתורשה רק מחלות תורשתיות, שנגרמו על ידי הפרעה במבני התורשה, שקיבלו מאוחר יותר את השם מוטציות. בנו של אתלט לעולם לא נעשה אתלט מלידה, לשם כך יש צורך לבצע מחדש אימונים מתישים. הקונספציה של וייסמן על אי-התורשה של סימנים שנרכשו בחיים הפכה לתנאי מוקדם חשוב של התפתחות הגנטיקה והתיאוריה הסינתטית של האבולוציה. העמדה שבוססה בקונספציה הזו על קיומו של בידוד חזק בין כל גוף האורגניזם לבין מבני התורשה המבשילים בגוף זה, המופרדים ממנו על ידי קליפות תאים, קיבלה את השם מחסום וייסמן.
מחסום וייסמן ללא ספק אטום, והסימנים שנרכשו על ידי האורגניזמים ללא ספק אינם עוברים בתורשה בהעברה ישירה. כל הניסיונות של הניאו-למרקיסטים להוכיח בניסויים שהועלו באופן מגוון
העברה כלשהי של השפעות לצאצאים של מיוחדויות שנרכשו על ידי הפרטים ההורים לא הוכתרו בהצלחה. עם זאת, אנחנו יודעים, שבעולם לא קיימים מחסומים אטומים לחלוטין. בפיזיקה הודגם קיומו של מה שנקרא אפקט המנהור, בהתאם לו אלקטרונים מחלחלים בתנאים מסוימים דרך מחסומים בלתי-ניתנים-לחצייה. ברברים חדרו גם דרך החומה הסינית הגדולה, וגם דרך סוללות אדריאנוס וטראיאנוס באימפריה הרומית.
כמובן, למארק טעה. הקונספציה שלי על התפקיד המוביל באבולוציה של האינטראקציה של העבודה הביולוגית והברירה אינה למרקיסטית, למרות שההאשמות בלמרקיזם של מבקריה הבאים, כפי הנראה, בלתי-נמנעות. למארק הבין בצורה צרה ופרימיטיבית לחלוטין את תפקיד העבודה הביולוגית, וצמצם אותה למאמצים מכניים בודדים. דוגמה קלאסית – התארכות הצוואר אצל ג'ירפות, הנמתחות אחרי עלים שגדלים גבוה, שהביאה, לדעתו, לקיבוע תורשתי של צווארים ארוכים לא-פרופורציונלית. רק ברירה של גנוטיפים של הפרטים ארוכי-הצוואר ביותר, שדור אחר דור עבדו על קטיפת העלים שגדלים גבוה, יכלה ליצור קורלציה כה יוצאת-דופן של איברים. בנוסף אי-ההבנה של התפקיד האבולוציוני של העבודה הביולוגית הובילה לכך, שהחוקרים, כולל למארק, אינם מבחינים כלל ביתרון אדפטיבי אחר, לא פחות חשוב, של צוואר הג'ירפות, הפותח פרספקטיבות לעבודה ביולוגית של הישרדות. הרי צוואר הג'ירפות לא רק ארוך, כי אם גם גמיש, בזכותו נפתחת תצפית מעגלית לגילוי טורפים שמתגנבים, הוא משמש להשגת כל חלק בגוף, כדי לשחרר אותו מלכלוך, מטפילי מציצת דם וכו'.
למארק הראשון דיבר על התפקיד המכריע של אורח החיים במבנה האורגניזמים החיים, מה שהקדים זמן רב את פיתוח המורפולוגיה האבולוציונית. אך ברוח החומריזם המכני של המדע של זמנו הוא כלל לא שם לב, שהעבודה הביולוגית תמיד
רב-פונקציונלית, כמו כל איבר שנוצר על ידה, ושהנטייה המוקדמת של איבר זה או אחר לשינויים אבולוציוניים (פראדפטציה) מביאה בתהליך השינויים האלה לגיוס וטרנספורמציה של אורגניזמים שלמים, ולא של איברים בודדים.
ההבדל של הקונספציה שלי מכל הווריאנטים של הלמרקיזם נמצא בראש ובראשונה בכך, שאני מכיר בהתאם ליסודות הגנטיקה המודרנית בתפקיד עצום באבולוציה של שינויים גנטיים ובאטימות המוחלטת בתנאים הרגילים של המין של העבודה הביולוגית בסביבתו של מחסום וייסמן. אך שווה לשנות מהותית את התנאים האלה או להתרחש הגירת המין לסביבה שונה איכותית, ומתרחשת ביחס לסביבה החדשה שינוי קרדינלי של העבודה הביולוגית.
העבודה הביולוגית בתנאים חדשים מייצרת מיוחדויות
״המצאות״, שאני קורא להן חידושים גיוסיים. אורגניזמים מימיים, שהיגרו ליבשה, הופכים את סנפיריהם לכפות. אורגניזמים יבשתיים, שהיגרו למי האוקיינוס, רוכשים צורה אווירודינמית וסנפירים-משוטים – מעין אנלוגים של סנפירים. מה זה, תוצאה של בחירה מקרית של מוטציות קטנות מועילות? אבסורד מוחלט! הם היו נאכלים על ידי טורפים עוד בתחילת הטרנספורמציות האבולוציוניות שלהם, שכן היו מגלים חוסר-אונים מוחלט בסביבה זרה להם, אם לא היו עובדים ביעילות, עם גיוס מקסימלי ומתח כוחות על שליטה בה.
אם לא היה שינוי שורשי של הצורות והדרכים של העבודה הביולוגית, שום צבירת מוטציות באוכלוסיות לא הייתה מובילה להופעת מינים חדשים. הברירה המייצבת בהתמדה בלתי-מתפשרת משמידה כל סטייה מהנורמה שהתבססה. הברירה מתוך הצורות המגוונות גנטית עוזרת לשמר את הקביעות של האוכלוסייה, אך לעולם אינה מובילה לטרנספורמציה שלה למין חדש. אך איך בכל זאת להיות עם מחסום וייסמן, הנועל כל השפעה של העבודה הביולוגית על מבנים גנטיים?
כבר איוון איוונוביץ' שמלגאוזן הראה בבהירות מלאה, שכל אורגניזם מתגבש ומתפתח כשלם, שהשינוי וההתפתחות שלו מייצגים תהליך רגולטורי. האם נושרות לחלוטין התאים, המכילים חומר גנטי, מהשלמות המקושרת של האורגניזם, המוקפים במחסום וייסמן? בשום פנים ואופן. המדע המודרני קבע בתוקף, שכל התהליכים הרגולטוריים באורגניזמים מטופלים על ידי חומרים ספציפיים – הורמונים ואנזימים, החודרים בחופשיות דרך קליפות תאי המין ומסדרים בכך בגרעיניהם. תאי המין עצמם אינם קיימים אחרת, מאשר בטבילה בנוזלים הורמונליים.
ההורמונים מייצגים חומרים פעילים ביולוגית, המופרשים על ידי בלוטות ההפרשה הפנימית או אסופות של תאים מומחשים. הם מבטיחים את הגדילה וההתפתחות של האורגניזם, את ההבדלים המיניים, את תהליכי ההסתגלות, ממריצים תהליכי חילוף-חומר, עיכול ואינטראקציה מינית. גדילת השרירים, הכרחית בשינוי העבודה הביולוגית, מעוררת על ידי הורמון הגדילה והטסטוסטרון. אתלטים, העוסקים בקביעות בתרגילים לגדילת מסת השרירים, צוברים בכך באורגניזמיהם הורמון גדילה וטסטוסטרון, ובכך משנים את המבנה ההורמונלי של האורגניזם שלהם.
השינויים האלה ללא ספק פועלים על המבנים הגנטיים של כל התאים, כולל תאי המין, אך בקנה מידה מינימלי, שאינו מאפשר לקבע את השינויים האלה בגנומים ולהעביר אותם לצאצאים. אך שינויים רדיקליים של העבודה הביולוגית של קבוצות גדולות של אורגניזמים, אוכלוסיות או מינים שלמים אינם יכולים שלא להוביל ובוודאי מובילים לצבירת שינויים מתאימים של המערכת ההורמונלית ולהשפעותיהם על מבני הגנומים, על מרחביהם העצומים הרזרביים, המלאים ב-DNA שאינו מקודד חלבונים.
במהלך העבודה הביולוגית המאורגנת מחדש החוזרת של דורות רבים הצבירה הזו מתחילה בהדרגה להשפיע
על התפקוד של המבנים הגנטיים, בעיקר דרך שינוי העבודה של גני הרגולציה. בסופו של דבר הצבירה הכמותית של ההשפעות ההורמונליות הרגולטוריות מובילה להשלכת DNA עודף ולטרנספורמציה קפיצית של הגנומים. מעין אנלוג של התהליך הזה, ליתר דיוק, המודל שלו, יכולים לשמש המטמורפוזות של חרקים, דו-חיים, דגים וסוגים אחרים של אורגניזמים. התפתחות הזחל בגיל מוקדם מובילה לצבירה באורגניזם שלו של הורמונים מסוימים, וברגע שמצטברת כמות מספקת של הורמונים ומשתנה המבנה ההורמונלי של האורגניזם, מתרחשת טרנספורמציה קפיצית של כל המבנה, יכולות התנועה, ההתנהגות והמראה החיצוני של האורגניזם הזה, כשהאחרון משתנה עד חוסר-הכרה מוחלט. אפשר להניח, שהתמורה הדומה מתרחשת בדרך של קיבוע בהתפתחות האישית (האונטוגנזה) של התהליך האבולוציוני, שהתרחש בהתפתחות ההיסטורית של המין הנתון (הפילוגנזה).
יש לקחת בחשבון, שהשינוי של המבנים ההורמונליים של קבוצות גדולות של אורגניזמים בתהליך ההשתלטות שלהן על צורות ודרכים חדשות של עבודה ביולוגית בסביבה חדשה מתרחש בהכרח בתנאים של מתח כרוני. מחבר תיאוריית המתח הנס סליה הראה באופן משכנע, שבתנאים של השפעה קיצונית של הסביבה מתבצעת התארגנות מחדש אדפטיבית של כל המערכת הנוירו-הורמונלית של האורגניזם. הנסיבות האלה מחזקות את הקונספציה שלי של יצירת מינים פעילה-גיוסית.
ניסיתי להכניס למחזור המדעי עוד רעיון לא-סטנדרטי אחד. הצעתי להבחין בין מינים-קונסרברים למינים-טרנספורמרים. המינים-הקונסרברים דומים לחברה המסורתית בעולם האנושי, הם שמרניים במבנם, בגנטיקה שלהם ואינם מוכנים לשינוי העבודה הביולוגית בתנאים חדשים. בשינויים מהותיים של התנאים מספר עצום של מינים כאלה נכחד, בלי כוח גם להסתגל וגם להשתנות. שינוי המבנה של מינים כאלה ב
שינוי יציב ולא קשוח מדי של התנאים, שנגרם על ידי שינוי מתאים של העבודה הביולוגית והווקטור של הברירה, מתרחש לאט, ברצף, בגרדואלית.
אך צבירת השינויים האלה בקבוצות גדולות של אורגניזמים בשרשרת ארוכה מספיק של דורות יכולה להפוך קונסרברים לטרנספורמרים. הטרנספורמרים מוכנים על ידי האבולוציה הקודמת לשינויים גדולים של העבודה הביולוגית ומסוגלים לעבור טרנספורמציה למינים חדשים בקפיצה. יש להדגיש, שטרנספורמציה קפיצית כזו מתרחשת לא בדרך של מוטציה גדולה והיווצרות של ״מפלצות מבטיחות״, כפי שמניחים בתיאוריות של הסלטיציוניסטים. זו לא קפיצה מקרית, כי אם חוקית, מוכנה אבולוציונית. כל מוטציה גדולה לעומת זאת מורידה עד קצה גבול את כושר-החיות של האורגניזם, והמוטנטים המכוערים מוסרים במהירות מהחיים ומדרך האבולוציה על ידי הברירה המייצבת.
ההשערה של הקונסרברים והטרנספורמרים – זה הניסיון שלי לענות על השאלה, שמולידה ויכוחים אינסופיים בין תומכי הייצוג על הטרנספורמציה האיטית, ההדרגתית של המינים (הגרדואליסטים, שאליהם השתייך דרווין וחסידי התיאוריה הסינתטית של האבולוציה) לבין תומכי הייצוג על הטרנספורמציה המהירה, הקפיצית (הסלטיציוניסטים). הופעת התיאוריה של שיווי-המשקל המקוטע, שיצרה לראשונה תחרות אמיתית לתיאוריה הסינתטית של האבולוציה, עוררה ויכוחים אינסופיים של מומחים על האופי הגרדואלי או הקפיצי של השינויים האבולוציוניים. לכן התיאוריה הזו קיבלה את השם פונקטואליזם. בין הסיבות, הגורמות לשינויים מהירים, הפונקטואליסטים מדגישים בראש ובראשונה את הגנטיות, כלומר שוב מוטציות גדולות. ההשערה של טרנספורמרים וקונסרברים יכולה להכניס בהירות לשאלה הזו, בלי להיעזר בהסברים גנוצנטריים מומצאים וחסרי-הוכחה.
הנה אותו קומפלקס של הגיגים מדעיים-כלליים, שהוביל אותי לפיתוח היסודות הפילוסופיים של התיאוריה הכללית של האבולוציה. אני מקווה ומאמין,
שעבודתי הארוכה והעקשנית, שהונחה ביסודו של הספר הזה, לא תישאר בלתי-מובחנת, שהיא תביא תועלת למדענים, העובדים בתחומים המגוונים ביותר של הידע, שהיא תניע אנשים רבים בגילים ובמקצועות המגוונים ביותר להכיר טוב יותר את העולם, שבו הם חיים, להאמין באפשרות של שיפור חייו הפרטיים דרך שיפור עצמם ודרך שיפור עצמי פסיכו-פיזי קבוע לעבור לטרנספורמציה יצירתית אבולוציונית של יחסיהם עם העולם הזה.
גופנו, משכן הרוח, המשפיע על הרוח הזו הן בהשפעה ישירה והן בהשפעה עקיפה, – הרי גם הוא התקן שמרני מאוד, מסורתי. הוא התגבש בתהליך האבולוציה הביולוגית, ואז הושלם על ידי העבודה הביולוגית, שצמחה לעבודת האדם. ואז הוא הגיע לפסגת התפתחותו, שסימנה את האפיון המיני של המין הומו ספיינס, ועצר בפסגה הזו, רק מתוקן קלות במגוון של אוכלוסיות האדם.
גופנו במצבו הנוכחי אינו מוכן לעומסים ומתחים אפילו של החברה החדשנית הבלתי-מפותחת של היום. הוא עם ההתקן המסורתי שלו מעניש אותנו באכזריות בסבלים ובעינויים עצומים על כל עוון נגדו, ולפעמים אף בלי כל אשמה. בגופנו קיימת כאילו אינקוויזיציה פנימית, שמכריחה אותנו להודות בחטאים, שביצענו או אפילו לא ביצענו. לא לחינם נאמר, שבריאות אינה הכל, אך הכל בלי בריאות – כלום. דווקא לכן אנו קובעים, שהשיפור העצמי הפסיכו-פיזי הקבוע, היומיומי הוא השלב הראשוני והיסוד של האבולוציה הנוספת של האדם, ההופכת אותו לכשיר לאבולוציה הומניסטית נוספת של הציוויליזציה שלו בתנאי החברה החדשנית.
לפני שינוי לטובה משהו בעולם, האדם חייב ללמוד לשנות את עצמו בצורה חיובית. בלי זה הוא לא רק שלא יהיה
מוכן לחיים בחברה החדשנית, החברה החדשנית המתפתחת בסערה תהפוך עבורו לגיהנום, והאדם הבלתי-מושלם יעשה הכל כדי להפוך אותה לגיהנום, לאנטי-אוטופיה, לסיוט. השיפור העצמי הפסיכו-פיזי מניח את היסודות גם לשיפור עצמי מוסרי אפקטיבי, וגם לאבולוציה יצירתית של האדם בכל תחומי הפעילות, וגם לאורח חיים ישר.
אורח חיים ישר, נכון – זה לא מה שמבינים בזה מטיפים דתיים. הסגפנים הדתיים, החיים בתנאים לא-אנושיים, הניזונים מארבה וחגבים או בכלל ממה שייזדמן, המתישים את עצמם בתפילות, מנהלים דווקא אורח חיים עוון, לא-נכון, לא-בריא. אורח חיים באמת ישר, בריא, בריאותי-יוצר טמון בכך, לחיות חיים מלאים, יצירתיים, פעילים-חברתית, מבלי לסבול שום פראות-יתר, להיזון ממזון מלא, מאוזן היטב, להתפתח מדי יום בשם שיפור עצמי ושיפור העולם האנושי.
האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא בו-זמנית קריאוציוניזם אנושי, הומניסטי. עם זאת, בשונה מכל הצורות הקודמות של הקריאוציוניזם, כולל הסובייטי, זה קריאוציוניזם אוניברסאלי-אבולוציוני ואוניברסאלי-הומניסטי. הוא מעמיד על היכולות היצירתיות והפוטנציאל האבולוציוני של האדם עצמו, ולא על כוחות-על אנושיים המנוכרים ממנו, שניחנו בכוח-על, יהיה זה המפלגה שתפסה את השלטון, דיקטטורה של אדם יחיד במדינה כלשהי על פני כדור הארץ או של האדון השמימי עליה. העולם נוצר על ידי האבולוציה, והאדם יכול לטרנספורמציה הומניסטית ורצופה אותו רק בתנאי, שהוא עצמו יוכשר לאבולוציה, בשיפור עצמו ובהפיכה להתגלמות של האבולוציה היצירתית. האבולוציוניזם האוניברסאלי כתורה כולל שלושה מדורים – קוסמי
אבולוציוניזם, אבולוציוניזם ביולוגי ואבולוציוניזם חברתי-היסטורי. בהמשך אנו עוברים להצגה מפורטת של שני הראשונים שבהם.</text>
      <sha1>az1q66cimqhzjut4qw6oeq60azfaoad</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3085018</id>
      <parentid>3085017</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T08:59:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* האבולוציוניזם האוניברסלי בפרשנותו של נ. מויסייב */</comment>
      <origin>3085018</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="418688" sha1="lya18wfn5i6vkac96vogloy4r7wmnze" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 1]]

== פרק 0. האבולוציוניזם האוניברסלי כיסוד ההבנה המודרנית של העולם: פילוסופיה, מדע, דרך חיים ==

==== התנאים המוקדמים להתהוות האבולוציוניזם האוניברסלי במערב ====
{{רן|
רגעי החשיבה האבולוציונית מחלחלים בכל הכרת האדם את העולם. הם מתבטאים בניסיונות לתת תשובות לשאלות על מאין נוצרה תופעה זו או אחרת, להסביר את מקורה, לשחזר במושגים את ההיסטוריה שלה ולהבהיר את הדרך למצבה הנוכחי. כך נוצרות היסטוריות מיתולוגיות, המשקפות את רמת הבנת העולם של בני חברות מסורתיות. הן מקובעות במסורות, מקודשות ומועברות מדור לדור בצורת ייצוגים קריאציוניסטיים על בריאת כל דבר בעולם בידי כוחות על-אנושיים אדירים, המגולמים בדימויים מיתולוגיים. הקריאציוניזם המסורתי הוא, אם כן, לא יותר מאשר גילוי של אבולוציוניזם אשלייתי, פרימיטיבי, בדוי, לא-אמיתי.
ככל שהפילוסופיה מתנצלת מהדת ומהמיתולוגיה שלה בקשר עם התפרקות האי-חלוקה, הסינקרטיזם של החשיבה המסורתית, מתרחשת הפרדה הדרגתית של האבולוציוניזם מהקריאציוניזם וגילוי שלו כאלטרנטיבה לקריאציוניזם. ההבנה הפילוסופית של העולם מגלה את עצמה כאבולוציוניזם מקומי, יוצרת בצורות שונות ייצוגים על ההיסטוריה של הקוסמוס, החיים ובני האדם כתהליך של אינטראקציה של כוחות טבעיים, ראשיתויות. עם הופעת המדע והתפתחותו מתרחבת צעד אחר צעד תחום השימוש באבולוציוניזם המקומי ומתחילה הדחקה הדרגתית של הקריאציוניזם המיתולוגי מתחום הבנת העולם האנושית.
הדחקה זו משקפת את הדרך הארוכה, הקשה עד מאוד, הזיגזגית, הכוללת נסיגות ונפילות רבות, אך בכל זאת התקדמותית וחוקית היסטורית, אך לעולם לא
מסתיימת, של האנושות מהחברה המסורתית לחברה החדשנית. ולמרות אי-הנוחות המובהקת מהאובדן בידי המוני בני אדם של ההיערכות הפסיכולוגית שלהם לתמיכה משמיים, נטייתם להגן על ערכים מסורתיים ולהימלט מהחירות, לקריאציוניזם בחברה החדשנית המפותחת אין סיכויים, הוא מוחלף לאט אך בבטחה באבולוציוניזם. במקביל, האבולוציוניזם המקומי, המגלה את עצמו עכשיו בהתמקצעות המדעים, אך מתרחב ומעמיק ללא הרף, הופך לאבולוציוניזם אוניברסלי, כללי, בלתי-מוגבל.
כמובן, אין כאן דיבור על ״עקירת״ המסורות הידועה לשמצה במטרת מה שנקרא ״התגברות על הנחשלות״, כפי שקרה בחברות טוטליטריות, שהיו למעשה נחשלות ביותר ומסורתיות בדרכן שלהן. להיפך, האבולוציוניזם האוניברסלי כאסטרטגיה של הכרה והתפתחות של החברה החדשנית דורש הגנה, ולפעמים אף שיקום של ערכים ומסורות המושרשים בחברה, גם אם פיגרו במידה מסוימת אחרי רמת ההתפתחות הכללית של החברה ברגע נתון של ההיסטוריה שלה. שהרי המסורות עוזרות לבני אדם להתגבר על עומסי היתר הקשורים בהגשמה סוערת של חדשנות, המולידה ״זעזועים מהעתיד״ מגוונים.
במובן זה מכיל האבולוציוניזם האוניברסלי אלמנטים של מסורתיות ושמרנות. עם זאת, לאחר שנולד בתחום המדעי-קוגניטיבי כהכללה של הישגי המדע בענפי ההכרה המגוונים ביותר, האבולוציוניזם האוניברסלי כמערכת השקפות היה מכוון מלכתחילה להגשמת חדשנות ולהפיכת המסורות המקבילה, ליצירת מסורות וערכים התואמים את רוחה של החברה המתחדשת.
ניסיונות ראשונים ליצירת מערכת של אבולוציוניזם אוניברסלי נעשו כבר במאה ה-19. לאבולוציוניזם האידיאליסטי של הגל, לאבולוציוניזם המכניסטי של ספנסר, לאבולוציוניזם הדיאלקטי של מרקס הייתה משמעות עצומה להתהוות רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי, הם היו קודמיו הקלאסיים. אך פניית מערכת המדעים לחקר האבולוציה החלה עם הופעתה וההכרה החברתית הרחבה בתאוריית האבולוציה של דרווין בביולוגיה. תאוריית דרווין הייתה תאוריית אבולוציה פרטית ולא יכלה להפוך ליסוד של אבולוציוניזם אוניברסלי כמערכת של הבנת עולם. כדי שהאבולוציוניזם האוניברסלי כמערכת של הבנת עולם יתקיים, היה צורך בהצטברות של תוכן אבולוציוני בכל מערכת המדעים. וזה אכן קרה במאה ה-20.
כל מערכת המדעים עלתה על דרך חקר האבולוציה, הולכת בדרך זו ולא תרד ממנה לעולם. כי, כפי שמוכיחות תוצאות מכלול המחקרים המדעיים, רק דרך זו מובילה לאמת, וכל השאר מרחיקים ממנה. במאה ה-20 מקבלת הפיזיקה אופי אבולוציוני. מימי הרנסנס, כלומר מההופעה של מדעי הטבע הנסיוניים השיטתיים, תופסת הפיזיקה עמדה מובילה במדעי הטבע, ביצירת התמונה המדעית-טבעית של העולם. הפיזיקה בברית עם האסטרונומיה הייתה בחוד המדע בקונפליקט אכזרי ומסוכן עם תומכי התמונה הדתית-מיתולוגית של העולם, ששלטה בחברה המסורתית. למרות הקורבנות הכבדים, מותם על המוקד ותחת עינויים של מדענים מצטיינים, המדע ניצח, והיום אנו יודעים את הקוסמוס כפי שהוא נגלה לפנינו במחקרים מדעיים ובתצפיות מחלליות, ולא מעלילות מיתולוגיות על בריאת הרקיע, חיבור המאורות אליו וכדומה, על עשיית ההוויה בדרך לא-אבולוציונית.
אך הפיזיקה, כמו גם בעלת בריתה האסטרונומיה, עד לזמן מסוים לא הייתה מדע אבולוציוני. היא הייתה מדע על תנועות, אינטראקציות ומבנה של התגבשויות חומריות מגוונות, וכן על תכונות שדות פיזיקליים. רק ההשערה הקוסמוגונית של קאנט-לפלס הייתה הניסיון הראשון, עדיין חלש, לפרשנות אבולוציונית של התהליך הקוסמי. ככל שהתגבשה במאה ה-20 הקוסמולוגיה המדעית
אבל הפיזיקה, כמו שותפתה האסטרונומיה, עד לזמן מסוים לא הייתה מדע אבולוציוני. היא הייתה מדע של תנועות, של אינטראקציות ושל מבנה של מגוון תצורות חומריות, וגם של תכונות של שדות פיזיקליים. רק ההשערה הקוסמוגונית של קאנט-לאפלס הייתה הניסיון הראשון, עדיין חלש, לפרשנות אבולוציונית של התהליך הקוסמי. ככל שהתגבשה במאה ה-20 המדעית
באותה עוצמה עוברת אבולוציזציה וקוסמיזציה גם הכימיה. בביולוגיה, למרות היחלשות סמכותה והשפעתה של התאוריה הסינתטית של האבולוציה, נמשך חיפוש אינטנסיבי אחר מודלים אבולוציוניים חדשניים ומצטברים התנאים לסינתזה אבולוציונית חדשה. נמשכים ניסיונות הפיכה אבולוציוניסטית לא רק של מדעי הטבע, אלא גם של מדעי החברה, יצירת היסטוריה, כלכלה, אתיקה, אסתטיקה, בלשנות אבולוציוניות וכדומה. ככל שמדעים פרטיים, קונקרטיים מתמלאים בתוכן אבולוציוני ומתפתחות תאוריות אבולוציוניות פרטיות, נוצרת מגמה וגובר הצורך בפיתוח אבולוציוניזם אוניברסלי כהכללה של הישגי צורות שונות של אבולוציוניזם מקומי. מגמה זו מתבטאת גם ברמת ההכרה המדעית-כללית במהלך התפתחות הקיברנטיקה, התאוריה הכללית של המערכות ובמיוחד הסינרגטיקה.
המעבר משורה של אבולוציוניזמים מקומיים ותאוריות אבולוציה פרטיות לאבולוציוניזם אוניברסלי מתברר כמורכב ביותר בשל התמקצעותה הקיצונית של המדע ואי-עיבודה של השקפת העולם המדעית-פילוסופית. אך תהליך זה מתקיים גם ברמת הקשרים הבין-תחומיים, גם בתחום השבחת התמונה המדעית של העולם, וגם בדרכים של חיפושים פילוסופיים בלתי-נלאים. החוקר הרוסי מ. קונאשב מציין בהקשר זה, באפיון תקופת ההתפתחות הפוסט-דרוויניסטית של המדע:
«החלה טרנספורמציה גדולה של ייצוגי האדם על עצמו ועל העולם, שניתן לכנותה מהפכה אבולוציונית, ואחת מתוצאותיה הייתה שינוי התמונה המדעית של העולם, שהופכת יותר
״החלה טרנספורמציה גדולה של ייצוגי האדם על עצמו ועל העולם, שאפשר לכנותה המהפכה האבולוציונית, ואחת מתוצאותיה הייתה שינוי התמונה המדעית של העולם, כל
עצם הצגת השאלה על אוניברסליות האבולוציה דורשת בהתמדה חיפוש תשובות, הקשורות בהכללת תוצאות תאוריות האבולוציה הפרטיות. ״במידה,״ – כותב הלאה מ. קונאשב – ״שבכל אבולוציה פרטית קיימים תכונות, סגולות ואטריבוטים מסוימים של האבולוציה הכללית, התאוריה של אבולוציה פרטית זו מכילה בתוכה מושגים המשקפים את התכונות, הסגולות והאטריבוטים של האבולוציה הכללית. כל עוד תאוריות האבולוציה הפרטיות מכילות מושגים אלה, תאוריות אלה, אף בצורה לא-מלאה, חלקית, שעדיין לא-נפרשה, מכילות גם תנאים מוקדמים ואלמנטים של התאוריה העתידית, שעדיין לא-נוצרה, אך כבר קיימת בכוח, של האבולוציה הכללית (האוניברסאלית)״ (שם, עמ' 302).
עצם הצגת השאלה על אוניברסאליות האבולוציה דורשת בהתמדה חיפוש תשובות, הקשורות בהכללות של תוצאות התאוריות הפרטיות של האבולוציה. ״במידה ההיא, - כותב בהמשך מ׳ קונשב, - שבה בכל אבולוציה פרטית יש תכונות, סגולות ומרכיבים מסוימים של האבולוציה הכללית, התאוריה של האבולוציה הפרטית הזו מכילה בתוכה מושגים, המשקפים תכונות, סגולות ומרכיבים של האבולוציה הכללית. ככל שבתאוריות הפרטיות של האבולוציה כלולים המושגים הנתונים, התאוריות האלה, אמנם בצורה בלתי-מלאה, חלקית, שעדיין לא מפותחת, מכילות גם את התנאים המוקדמים ואת היסודות של התאוריה העתידית, שעדיין לא נוצרה, אבל כבר קיימת באפשרות, של האבולוציה הכללית (האוניברסאלית)״ (שם, ע׳ 302).
במטאתאוריה, המתגבשת על בסיס רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי, באים לאחדות אורגנית הפילוסופיה, מערכת המדעים והרמה המדעית-כללית של המחקרים המדעיים. באבולוציוניזם האוניברסלי מוצאים הגשמה והתפתחות ייצוגים פילוסופיים עתיקים מאוד על הקשר ההדדי הכללי ואחדות העולם, ואחדות ללא ספק חומרית. זה ללא ספק מטריאליזם, ומטריאליזם עמוק בהרבה ממה שנקרא מטריאליזם דיאלקטי של המרקסיסטים. הוא אינו מתיר פרשנויות פוליטיות טוטליטריות, כמו המטריאליזם של מרקס – אנגלס – לנין – סטלין. זהו מטריאליזם אבולוציוני עקבי. לא מהפכות עקובות מדם ודיקטטורות
של הפרולטריון, כי אם הגשמות עקביות בחברות של סדר וחירות הן האמצעים למימוש החברתי של רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי.
באבולוציוניזם האוניברסלי כפרשנות אבולוציונית-מטריאליסטית של האוניברסום אינם נדחים כלל הרעיונות הפוריים של האבולוציוניזם האידיאליסטי. כל האסכולות הפילוסופיות שהתקיימו אי פעם נכנסות כאן לדיאלוג. נדחים, או ליתר דיוק, מתגברים רק על ניסיונות של פרשנות מיתולוגית, קריאציוניסטית של האבולוציה, הקשורים בייצוג על התערבות במהלכה של האבולוציה של כוחות אנתרופומורפיים לא-חומריים, מעבר-לעולם, הפועלים מחוץ לאבולוציה. האבולוציה היא כללית, וכלום אינו קיים מחוץ לה או מעליה.
האבולוציה היא causa sui, סיבת עצמה, סיבת הסיבות. האבולוציה היא אוניברסאלית, וכלום אינו מתערב במהלכה. כל העולם הוא חומר מתפתח, והתחום הרוחני של יצורים תבוניים, כמה שיהיו ביקום, הוא תולדה שלו. כך מתפתחת ומתממשת באבולוציוניזם האוניברסלי הרעיון הקלאסי של שפינוזה על הסיבה הראשונית של כל הוויה, על הסיבה הראשונה של העולם, שאינה מתירה שום סיבה ראשונה אחרת מלבד האבולוציה הכללית, הכוללת, הנעה-עצמה.
בהתאם לכך, האבולוציוניזם האוניברסלי אינו מתיר קיום ממשי של שום דמויות אגדתיות-מיתולוגיות – לא אלים, לא מלאכים, לא שדים, לא יערונים, לא רוחות מים, לא מתים קמים, לא יכולות או חפצים מופלאים, ולא תופעות ויצורים על-טבעיים אחרים, שהדמיון האנושי המגויס דתית מאכלס בהם את העולמות השמיימי, הארצי והתת-קרקעי. תאלץ לבחור: או שאתה חושב באמת, כאבולוציוניסט, או שאתה מענג את עצמך באשליות על עולם הבא, נצחיות הנפש והגירתה מגוף מתפתח לעולם פנטסטי שמעבר לאבולוציה. זכותך לבחור באחרון, אבל אז כל חייך יעברו בכפיפות עבדות
למסורות ודעות קדומות ארכאיות, בהמתנה למוות ולגמול שבעולם הבא, ולא בפיתוח מתמיד של יכולותיך הגופניות והרוחניות.
חקר התהליך האבולוציוני האוניברסאלי, או, כפי שהתבטאו חוקרים, האבולוציה הגלובלית, החל במדינות המערב בעיקר ברמת פתרון בעיות מדעיות-כלליות, בין-תחומיות. בארה״ב קמה אסכולה של מה שנקרא
״אבולוציוניזם חדש״, שרעיונותיה התפשטו למערב אירופה, אך נהנו מהשפעה לא משמעותית. בשנות ה-50 – ה-60 של המאה ה-20 חשפה התפתחותה הסוערת של הקיברנטיקה את האפשרויות של ניהול לא-אלוהי של תהליכים בטכניקה, בתחום החברתי, בטבע החי ואף הדומם. הקיברנטיקה הראתה את חשיבות המידע ממוצא לא-אלוהי בניהול תהליכים אבולוציוניים. התפשט הרעיון של ניהול עצמי, ניהול ספונטני, הפועל אוטומטית בתהליכים ובעצמים ברמות מורכבות שונות.
התפשטות האופנה לתאוריה הכללית של המערכות, שנוצרה עוד בשנות ה-30 על ידי הביולוג-הנאולמארקיסט ל. ברטלנפי, לא רק דחפה מדענים רבים לחיפוש גילויי מערכתיות בהתפתחות מושאי המחקר, אלא גם הצביעה על המשותף במבנה מערכות ברמות שונות, על אוניברסאליות יצירת המערכות בכל רמות ההוויה ועל אי-הצמצום העקרוני של שלמות המערכות למכלול פשוט של מרכיביהן. הבנת העולם המערכתית ניתכה על הדוגמנות הקיברנטית, שבה ניתנה חשיבות מיוחדת לקשרים ישירים והפוכים, חיוביים ושליליים, והרעיון
של ״קופסה שחורה״ כיוון את החוקרים לחקר מערכות מורכבות דרך ניתוח פרמטרי קלט ופלט, משום שמערכות כאלה אינן מגיבות בצורה הולמת לחלוטין וצפויה במדויק להשפעות חיצוניות.
אך ההבנה הישירה של העולם ברמה המדעית-כללית כ
מערכת מערכות מתפתחת החלה עם יצירת התרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל והסינרגטיקה. ביסוד הבנה כזו הונח רעיון הארגון העצמי, המבוצע באמצעות סידור ספונטני של התוהו ובוהו. בעבודות יוצר התרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל איליה פריגוז'ין הובסס הצורך בדיאלוג חדש של האדם עם הטבע, המאפשר לקבוע מגמות כלליות בהתפתחות תהליכים אבולוציוניים. אם התרמודינמיקה הקלאסית במסקנותיה ההשקפתיות הגיעה להכרה בבלתי-נמנעות של התדרדרות כללית של החומר, התפרקות הגיוון ומוות חום של היקום, הרי שהתרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל של פריגוז'ין, המבוססת על ניתוח מערכות פתוחות, הגיעה למסקנות הפוכות. היא הראתה את האפשרות העקרונית של העלאה עקבית של גיוון המערכות הקוסמיות, כיווניות האבולוציה לסיבוך הארגון והשגת שינויים פרוגרסיביים. מה שכמובן אינו שולל גם כיווניות הפוכה של שורה של תהליכים אבולוציוניים. כאשר המדען הגרמני הרמן האקן הכליל ברמה המדעית-כללית את גילויי תהליכי הארגון העצמי והציע לחקירתם ולדוגמנותם דיסציפלינה מדעית חדשה, שנקראה על ידו סינרגטיקה, דיסציפלינה זו החלה להתיימר להסבר מנגנוני האבולוציה לא רק בטבע הדומם, אלא גם בחומר החי, וגם בחברה האנושית. על ידי תומכי הסינרגטיקה החלה האבולוציה להיתפס כארגון עצמי כללי.
בהישענו על רעיון הארגון העצמי, המדען האמריקאי אריך יאנץ, באנלוגיה לניסיונות יצירת תאוריית שדה מאוחדת בפיזיקה, הציע את הקונספציה שלו של תאוריה אחידה של האבולוציה. ספרו «היקום המארגן את עצמו: השלכות מדעיות והומניסטיות של הפרדיגמה המתהווה של האבולוציה», המוקדש לבעיה זו, זכה לפרסום נרחב ותורגם לשפות רבות של העולם. (Jantsch E. The self-organizing Universe: Scientific and human implications of the emerging paradigme of evolution. Oxford: Pergamon press, 1980 – 343 p.). האינטליגנציה הרוסית, ש
למרבה הצער, לא זכתה אף פעם לפרסום הספר הזה ברוסית.
בספר מראה יאנץ את הדמיון בין המנגנונים והדינמיקות השונים של הארגון העצמי, ומאפיין דמיון זה כיסודי. הארגון העצמי בטבע החי ובחברה, לפי יאנץ, הוא המשך והפיכה של הארגון העצמי הקוסמי. הוא מציב לעצמו את המטלה ״לתת קווי מתאר של פרדיגמה אחידה, המסוגלת להאיר באור בלתי-צפוי את תופעת האבולוציה הכוללת״ (שם, עמ' 4).
יאנץ מגלה היררכיה של רמות הארגון העצמי, שכל אחת מהן מאופיינת בספציפיות של אינטראקציות, תקשורות וקשרים קואבולוציוניים. יאנץ מאפיין את האבולוציה כקואבולוציה רבת-אספקטים ורבת-רמות, כלומר התפתחות מחוברת של צורות שונות, היוצרת ״פריסות אוניברסאלית״ ותהליך טבעי-היסטורי חוקי (שם, עמ' 4).
האבולוציה הקוסמית, בהתאמה מלאה לפיזיקה המודרנית, נבחנת בידי יאנץ כזירת פעולתם של ארבעה כוחות קוסמיים עיקריים – אינטראקציות גרביטציוניות, אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. בהתאם לכך בתהליך הטבעי-היסטורי של אבולוציית המערכת הקוסמית שלנו, המטהגלקסיה, יוצאים לזירה זו בזו כוחות שונים. לאחר המפץ הגדול מתחילה ההיסטוריה הקוסמית בפעולת כוחות גרעיניים, ככל שהמטהגלקסיה מתרחבת נוצרות אינטראקציות גרביטציוניות, ולאחר מכן בתהליך יצירת הכוכבים מתרחשת קואבולוציה של אינטראקציות גרביטציוניות וגרעיניות. הפרת הסימטריות הנוצרת כאן נבחנת בידי יאנץ כמקור לשינויים אבולוציוניים.
בהתפתחות החיים מייחס יאנץ תפקיד מיוחד למידע, שהיה לא רק יסוד התורשתיות בצורת מבנים של חומצות גרעין, אלא שימש גם כהוראות מגוונות לארגון עצמי. גורם מכריע נוסף של התפתחות החיים, לפי יאנץ, הוא חילוף החומרים. ברמת האבולוציה הסוציו-תרבותית
הקשרים התקשורתיים מובטחים בהתפתחות מבנים נוירוניים. התבונה כצורה של ארגון עצמי מולידה תקשורות חדשות, השונות בעקרון מקשרים גנטיים ומטבוליים. המוסר האנושי, התודעה הדתית, עצם רעיון האלוהים – הם תולדות של ארגון עצמי, דומות למבנים דיסיפצטיביים. במקביל, התבונה כאיכות חדשה של ארגון עצמי מאופיינת בידי יאנץ כשלב של השבחת התבונה המטבולית הכללית.
יאנץ מאמין בקיומה של תבונה יקומית, שאיבריה הם תהליכים טבעיים. כמובן, אמונה כזו מרחיקה את המדען לא רק מההבנה האוניברסאלית של האבולוציוניזם, אלא גם מהאבולוציוניזם בכלל.
האבולוציוניזם של יאנץ בעל היקף גלובלי של ההוויה ואפשר לכנותו גלובלי, אך הוא ללא ספק אינו אוניברסאלי מספיק. בהשתדלותו לאחד את ״הטכנולוגיה״ של הארגון העצמי של מערכות ביולוגיות וחברתיות עם אבולוציית המערכות הקוסמיות, יאנץ אינו מתחשב בעליל בהשפעות הארגון הלא-גאוצנטרי של הקוסמוס. בניסיונו לצייר תמונה גרנדיוזית של ארגון עצמי אבולוציוני כללי, אינו יוצא יאנץ אל מחוץ למסגרות הסינרגטיקה בהבנת היסודות המבניים של תהליכים אבולוציוניים. הוא מצמצם את הבנת המקורות המבניים של האבולוציה להיווצרות מבנים דיסיפצטיביים, באנלוגיה לפעולתם הוא מדמיין ארגון עצמי ברמות הארגון הגבוהות יותר. אך העברה כזו של מנגנוני האבולוציה מתהליכים תרמיים לטבע החי ולחברה אינה נכונה.
המבנים הדיסיפצטיביים של פריגוז'ין, כמו גם המבנים הקוהרנטיים של האקן, מהווים דוגמאות להיווצרות ספונטנית של סדר אלמנטרי מתוך תוהו ובוהו דינמי בדרך
של ״השלכת״ תנועות לא-מסודרות ממערכות פתוחות לסביבה ושל מבנה החומר על בסיס ריבוי צירופים מקריים של תנועות כאוטיות. יאנץ אינו הולך רחוק יותר מהתרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל והסינרגטיקה בהבנת התנאים המוקדמים המבניים
של היווצרות והפיכת הסדר. להיפך, הוא מנסה להפיץ את המנגנונים התרמודינמיים והסינרגטיים על כל האבולוציה בכללותה. לכן את הפרויקט שהציע של תאוריה אחידה של האבולוציה אנו רואים כלא-בר-קיימא.
אי-אפשר לצמצם את האבולוציה לארגון עצמי ספונטני ולהיווצרות מבנים ספונטניים ישירות מתוך מסה של תנועות כאוטיות. התנאים המוקדמים המבניים של האבולוציה מגוונים ביותר וקשורים ביכולתם של מבנים מסוימים ליצור סדר התואם את הארגון הפנימי שלהם, כלומר לבצע עבודה אבולוציונית לסידור הסביבה. זה אומר שהאבולוציה אינה מצטמצמת לארגון עצמי ספונטני, שמנגנוניה מהווים אחדות של ארגון עצמי וארגון, המכוון בפעולתם של מבנים מסדרים המתחרים ביניהם. אנו קוראים למבנים כאלה מוביליזציוניים. דווקא הם, ולא איזו תבונה קוסמית מעבר-לגבול, מגייסים את החומר הדומם לאבולוציה, הפועלים מתוך החומר, ולא מחוצה לו.
מחאה נחרצת נגד ״השלמת״ תאוריית האבולוציה בהכרה בקיומה של תבונה יקומית ובתאוריית ״התכנון התבוני״ כלולה בעבודות הביולוג-האבולוציוניסט האנגלי ריצ'רד דוקינס. דוקינס בוחן את האבולוציוניזם כקריטריון לבשלות של ציוויליזציות.
״כמובן, החיים על כוכב לכת זה או אחר,״ – הוא סבור, – ״מגיעים לבשלות, כשנושאיהם לראשונה מבינים את משמעות קיומם שלהם. אם יצורים עליונים מהקוסמוס אי פעם יבקרו בכדור הארץ, השאלה הראשונה שישאלו, כדי לקבוע את רמת הציוויליזציה שלנו, תהיה: ״האם הם כבר הצליחו לגלות את האבולוציה?״ (דוקינס ר. הגן האנוכי – מ.: מיר, 1993 – 318 עמ', עמ' 14).
הפובליציסטיות החדה של ספרי דוקינס תרמה לא מעט להפצת העניין בבעיות אבולוציוניות במערב. ואולם האבולוציוניזם של דוקינס נושא אופי פשוט בקצה, המחושב
לתפיסה המונית, אפשר לומר, פופוליסטי. ביסודו עומד פולחן של דרוויניזם המובן בצורה מוזרה ביותר. דוקינס בונה את קונספציית האבולוציה שלו על אפולוגטיקה של האגואיזם הביולוגי. לפי דוקינס, ההתנהגות האנוכית של אורגניזמים חיים במאבק על הקיום תורמת להישרדות ולרבייה המועדפת של אורגניזמים בעלי סט גנים אופטימלי. זהו המקור של הברירה הטבעית ככוח מניע של האבולוציה הביולוגית. בהטפת פרשנות כזו של האבולוציה הביולוגית בספר ״הגן האנוכי״, דוקינס מצמצם בכוונה את מערכת התאוריה הסינתטית של האבולוציה, הידועה לו היטב, לצורה פשוטה עד נאיביות של הסבר גנוצנטרי, כדי להפוך את האבולוציוניזם לדוקטרינה נגישה להטמעה בידי מה שנקרא אנשים פשוטים. הגנים אצל דוקינס לא רק יוצרים יתרונות בברירה, אלא גם מכתיבים לאורגניזמים נורמות התנהגות.
״התזה העיקרית של ספר זה,״ – מסביר דוקינס, – ״היא שהאדם וכל שאר החיות הם מכונות, שנוצרו בידי גנים. כמו המאפיוזים המצליחים של שיקגו, הגנים שלנו הצליחו לשרוד בעולם שבו שולטת תחרות אכזרית ביותר... אני טוען שהאיכות השלטת של גן מצליח חייבת להיות אגואיזם חסר רחמים. האגואיזם הגנטי בדרך כלל נותן התחלה לאגואיזם בהתנהגותו של הפרט״ (שם, עמ' 15).
גנוצנטריזם וולגרי כזה, כלומר הענקת מידע תורשתי לפונקציות שאינן אופייניות לו של שליטה מוחלטת וקביעה מראש של התפתחות והתנהגות האורגניזמים, אופייני לא רק לדוקינס. הוא הפך לנגע ממש של האבולוציוניזם הביולוגי של המאה ה-20 והציף את התודעה ההמונית, דחף אותה לראות בכל גילוי של תכונות אינדיבידואליות תוצאה קטלנית של שילוב מבנים גנטיים. אך אם הברירה מטפחת רק אגואיסטים, מאיפה אפוא נובעת הנטייה להתנהגות אלטרואיסטית?
כדי לענות על שאלה זו, דוקינס נאלץ להכיר
בשגיאתו של הגנוצנטריזם הפטאליסטי, הנובעת מהייצוג שלו עצמו על אגואיזם הגנים ודומיננטיותם באבולוציה. הוא מצהיר:
״הייצוג על תכונות תורשתיות גנטית כעל משהו קבוע ובלתי-ערער הוא שגיאה, דרך אגב, נפוצה מאוד. הגנים שלנו יכולים לפקוד עלינו להיות אגואיסטים, אבל איננו חייבים כלל לציית להם כל החיים. רק ללמוד אלטרואיזם בנסיבות אלה עשוי להיות קשה יותר מאשר אילו היינו מתוכנתים גנטית לאלטרואיזם. האדם הוא היצור החי היחיד שעליו מופעלת השפעתה של התרבות, הנרכשת כתוצאה מהלמידה והעברה לדורות הבאים״ (שם, עמ' 16).
כאן מוצב פער מלא בין ביולוגיה לתרבות, בין אבולוציה ביולוגית לחברתית-היסטורית. בפער כזה ובהיעדר כל רציפות אין לדבר על אוניברסאליות של האבולוציוניזם. דוקינס מחפש את מקורות האגואיזם ברמה המולקולרית, בגנים שנשמרו בברירת פרטים. לכן דוגמאות רבות של התנהגות אלטרואיסטית של חיות עליו להסביר בשאיפות אגואיסטיות, מה שלא תמיד תואם את המציאות.
העניין הוא שהמניעים לגילוי דחפים אגואיסטיים או אלטרואיסטיים בעולם החי נעוצים כלל לא בגנים, כי אם בתכונות של התנהגות קבוצתית, שאותן חוקרת לא הגנטיקה, כי אם האתולוגיה והסוציוביולוגיה. תכונות אלה, שנרכשו בתהליך אבולוציית הנפש, פועלות במידה מסוימת כאחת התנאים המוקדמים של ההתנהגות החברתית, המאורגנת תרבותית, המתורבתת של בני האדם. כמובן, בסביבה החברתית נוצרים גם מניעים ותנאים מוקדמים אחרים של התנהגות אגואיסטית ואלטרואיסטית, המתייחסים לרמה גבוהה יותר של האבולוציה.
דוקינס סבור שהברירה הטבעית היא גורם מכוון לא
רק של האבולוציה הביולוגית, אלא של כל אבולוציה בכלל. הוא משוכנע ש״הכל בעולם מתפתח תחת פעולת הברירה הטבעית״ (שם, עמ' 304). יחד עם זאת, הגנים, הנוצרים ורוכשים כיווניות אגואיסטית תחת פעולת הברירה, מוענקים בשאיפות וכוונות משל עצמם. ״נממש,״ – קורא דוקינס, – ״למה שואפים הגנים שלנו עצמם, ואז לפחות תהיה לנו הזדמנות להפר את כוונותיהם״ (שם, עמ' 16).
אך בהתאם ללוגיקה זו, אם נפר את ״כוונות״ הגנים שלנו, בהתפתחותנו בדרך של הומניזם ואלטרואיזם, הדבר יוביל לברירת הפחות-מותאמים ולהתנוונות הטבע הביולוגי של האדם. שטות כזו נובעת מאי-אוניברסאליות של האבולוציוניזם, מהייצוג על היעדר רציפות בין מדרגות האבולוציה. ספרי דוקינס ״הגן האנוכי״, ״השען העיוור״, ״האל כאשליה״ מייצגים ערך עצום בהגנה על האבולוציוניזם, בשכנועיות, בפעילות המוביליזציונית בתעמולת יתרונות השקפת העולם המדעית-אבולוציונית. אך לאבולוציוניזם של דוקינס חסר בעליל אוניברסאליזם.
מתוך הבנה שרק ברמת האבולוציה הביולוגית ובמסגרת
של הדרוויניזם המתפרש ״אגואיסטית״ אי-אפשר לעמוד בפני התקפות קריאציוניסטיות על המדע, הוא בספר ״האל כאשליה״ פונה לבחינת האבולוציה הפרה-ביולוגית והקוסמית. בפולמוס עם קריאציוניסטים, המצביעים ללא הרף על ההסתברות הנמוכה של התהוות חיים מכימיה לא-ביולוגית, המונחת בראשיתם, דוקינס רואה אפשרות להניח שהופעת החיים ״הייתה אירוע בלתי-סביר ביותר, בכמה סדרי גודל פחות סביר מכפי שרוב בני האדם סבורים״ (דוקינס ר. האל כאשליה – מ.: קוליברי, 2009 – 560 עמ', עמ' 195).
אך המספר העצום של תהליכים ביקום, שיכלו להיות דומים לתהליך היווצרות החיים על כדור הארץ, הופך את האירוע הבלתי-סביר ביותר הזה לסביר מאוד. בסביבה הכימית,
שקדמה להיווצרות החיים, לא יכול היה להיות ברירה טבעית ״אגואיסטית״ כמנוע של האבולוציה הביולוגית. אך היה נוכח חוק המספרים הגדולים, שפעולתו דומה במידת מה לעקרון הברירה של דרווין.
״חושב,״ – כותב דוקינס, – ״שבגלקסיה שלנו קיימות מ-1 עד 30 מיליארד גלקסיות. אם נזרוק לקפדנות גדולה יותר של החישובים, נקבל מספר מוקטן של כוכבי לכת ביקום – מיליארד מיליארד. נדמיין שהתהוות החיים... כה בלתי-סבירה, שהיא יכולה להתרחש רק בכוכב לכת אחד מתוך מיליארד... ובכל זאת, למרות חלק ההסתברות האבסורדי-קטן, היא אומרת שהחיים יווצרו על מיליארד כוכבי לכת, שאחד מהם, כמובן, הוא כדור הארץ שלנו״ (שם, עמ' 199).
דוקינס מתנגד באופן קטגורי גם לכך שברירה תימנה בין תהליכים הסתברותיים גרידא, הפועלים על בסיס חוק המספרים הגדולים. הוא סבור שהשקפה כזו היא ״אחת מאי-ההבנות החמורות ביותר של הדרוויניזם״ (שם, עמ' 201). ״התהוות החיים הייתה (או יכלה להיות) אירוע ייחודי, שדי היה לו שיתרחש פעם אחת. ואילו ההסתגלות האדפטצית של מינים לסביבות מחיה – זהו מיליוני אירועים המתרחשים מדי יום. מובן שעל פני כל פני כוכב הלכת כדור הארץ – בכל היבשות, בכל האיים – מתרחש ברציפות תהליך של אופטימיזציה של מינים״ (שם, עמ' 202). מניע תהליך זה הוא הברירה הטבעית, אשר, כפי שסבור דוקינס,
״אין לה כבר שום דבר משותף עם מקריות״ (שם). ״הברירה הטבעית פועלת, משום שהיא מייצגת דרך מצטברת וחד-כיוונית להשבחה״ (שם, עמ' 203).
מובן שדוקינס פשט והפרימיטיזציה עד קצה את תהליך היווצרות והתפתחות החיים, כדי להגישו בצורה מרתקת ואינה דורשת מחשבה לקוראים הרחוקים מהמדע. למעשה, שיטות השכנוע שלו אינן שונות מאוד משיטות הוולגריזציה של המדע, שבהן משתמשים קריאציוניסטים כדי
להשמיץ את האבולוציוניזם. הברירה, מנקודת המבט של המדע, אינה כלל דרך מצטברת וחד-כיוונית גרידא להשבחה, שאין לה דבר משותף עם מקריות. להיפך, זו דרך רבת-כיוונים, מתפתלת, מסתעפת, הכוללת פניות רבות לאחור ועוברת דרך מסה עצומה של מקריות.
בבחינת האבולוציה הקוסמית דוקינס אפילו אינו מזכיר את בעיות הארגון העצמי. מעניינת אותו רק העימות הישיר עם הקריאציוניזם, המשתמש לביסוס רעיון
של ״התכנון התבוני״ בהיווצרות היקום במה שנקרא עקרון אנתרופי. הקריאציוניסטים טוענים שהמאפיינים של הקבועים היסודיים, שנתגלו בידי המדע, כאילו הותאמו במיוחד להתהוות חיים על כדור הארץ ולאדם, מוכיחים קיומו של בורא שהתאימם. למעשה, כפי שיוצג בספר זה, לא היקום הותאם להתהוות חיים מסוג ארצי ולאדם, כי אם החיים מסוג ארצי ודרך התפיסה של האדם הותאמו למאפיינים הנתונים של היקום הסובב.
דוקינס, החושב דווקא בכיוון זה, משמיע השערה שעשוי להתקיים איזה מנגנון המכוון את אבולוציית היקום כמו שברירה מכוונת את התפתחות החיים על כדור הארץ.
״כאשר סוף סוף ננסח את תאוריית הכול המיוחלת,״ – סבור דוקינס, – ״נראה שכל ששת הקבועים תלויים זה בזה או במשהו אחר, שעדיין לא ידוע, בדרך שעדיין אינה מובנת לנו. עשוי להתברר שששת הקבועים קשורים זה בזה כמו היחס בין היקף המעגל לקוטרו... ואז אלוהים-המכוונן לא יהיה נחוץ, כי לא יהיה מה לכוון״ (שם, עמ' 208-209).
למרות קלות-הדעת והפשטות מסוימת, האבולוציוניזם של דוקינס עוזר לעבודת המחשבה, שכבר מתנהלת במדינות המערב על גיבוש רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי.
}}

==== התהוות ופיתוח רעיונות האבולוציוניזם הגלובלי והאוניברסלי ברוסיה ====
{{רן|
פרולוג מיוחד להתהוות ברוסיה – ברית המועצות של מכלול רעיונות האבולוציוניזם הגלובלי היה המחקר המקיף של מה שנקרא בעיות גלובליות של המודרנה, שהתפתח במסגרת הגלובליסטיקה המכוונת מרקסיסטית. יוזם המחקר הזה היה הפילוסוף איוון פרולוב, בעל השפעה בהנהגת המפלגה. הוא הצליח ״לפרוץ״ נושא זה במרומי ה-CPSU (המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות), למרות התנגדות אינטנסיבית של אידיאולוגים זקנים, שהביעו ספקות באשר לכדאיות, לצורכי ״הסוציאליזם האמיתי״, של חקר בעיות, שנוצרות מטבעו של הקפיטליזם ה״נידון״. ואילו נידון בפועל התברר כסוציאליזם הסובייטי.
כבר מתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 פרש א.ת. פרולוב פעילות סוערת לתעמולת הכיוון החדש במדע. כתב העת ״שאלות פילוסופיה״, שערך, פרסם חומרים רבים של ״שולחנות עגולים״ על גלובליסטיקה. המדענים הגדולים ביותר קיבלו בהתלהבות את הופעת הכיוון הבין-תחומי הזה ונכללו בפיתוחו, משום שהוא איפשר להם לעסוק בעבודה חיה, שפתחה אפשרויות גדולות לחידוש מדעי והיתה בלתי נגישה ללחץ ישיר של אידיאולוגיה אגרסיבית. עד מהרה עלו על נתיב חקר הבעיות הגלובליות מוסדות מדעיים גדולים כמו המכון לכלכלה עולמית ויחסים בינלאומיים, המכון הכלל-בריתי למחקר מדעי של מחקרים מערכתיים, המרכז החישובי של האקדמיה למדעים של ברית המועצות.
מתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 החלה לבצע את תיאום העבודות על חקר הבעיות הגלובליות המועצה המדעית של האקדמיה למדעים של ברית המועצות לבעיות פילוסופיות וחברתיות של המדע והטכניקה, שיו״ר שלה מונה א.ת. פרולוב. הוצעה על ידו סיווג של בעיות גלובליות, שחילק אותן לשלוש קבוצות עיקריות. בראשונה
נכללו בעיות יחסי הגומלין בין קהילות חברתיות גדולות של האנושות – דו-קיום בשלום של מערכות עם סדר חברתי שונה, מניעת אסון תרמו-גרעיני, הפסקת מרוץ החימוש, התגברות הפער בתחומים הכלכליים והחברתיים בין המדינות המפותחות והמתפתחות וכו'.
לקבוצה השנייה ייחס פרולוב את בעיות יחסי האדם עם סביבות מחייתו, כולל מזעור הזיהומים הטכנוגניים של הסביבה האקולוגית, אופטימיזציה של ניהול הטבע והשימוש במשאבי טבע, התגברות קשיי האנרגיה-חומרי הגלם והמזון, חקר החלל החיצון. הקבוצה השלישית כיסתה את בעיות יחסי האדם עם החברה – שימוש לטובת האדם בהישגי המהפכה המדעית-טכנית, השבחת מערכות הבריאות והחינוך, יצירת תנאים אופטימליים להתפתחות חברתית ואינטלקטואלית של האישיות, ולבסוף, תופעת האדם, לחקר שלה ייסד פרולוב והוביל מכון נפרד.
מאז עבר לא מעט זמן, והסיווג של בעיות גלובליות, ובהתאם גם של איומים גלובליים, שהציע פרולוב, התיישן במידה רבה. התמוטטות המחנה הסוציאליסטי ביטלה את הבעיות הקשורות בעימות בין שתי המערכות ובאיום מלחמת עולם שלישית, המלחמה הקרה הסתיימה, במקום האיום של אסון תרמו-גרעיני גלובלי באו עימותים מקומיים במדינות לא-מפותחות ועל קווי התפר בין ציוויליזציות מקומיות, איום הטרור קיבל אופי גלובלי, חריפותן של בעיות אקולוגיות במקומות מסוימים ירדה ובמקומות אחרים אף החריפה עוד יותר וכו'.
גברה ההבנה שפתרון בעיות גלובליות דורש מאמצים גלובליים, שתהליכי הגלובליזציה המתרחשים על פני הפלנטה לא ישאירו איש בצד, שאף מדינה, אפילו המפותחת ביותר, אינה יכולה לפתור את בעיותיה לבדה ונדרש שיתוף פעולה גלובלי עד כדי ויתור של מדינות על חלק מריבונותן והעברת
סמכויות מסוימות לגופים בין-מדינתיים אינטגרליים. דווקא בדרך זו הלך איחוד העמים של המשפחה האירופית במסגרת האיחוד האירופי. קמו גם איחודים אינטגרציוניים אחרים, שעדיין הרבה פחות מוצלחים.
אך יצירת איחודים אינטגרציוניים אזוריים ושיתוף הפעולה ביניהם יכולים רק לרכך את חריפותן של בעיות גלובליות, אך לא לתרום לפתרונן היסודי. לפתרון כזה נדרשת גישה אוניברסלית-אבולוציונית, המניחה יצירת מבנים גלובליים מפקחים ואף בעלי סמכויות ניהוליות. כך נולדת ומתקדמת הרעיון של מדינת עולם עם ממשלת עולם ופרלמנט עולמי, שמתקבלת בעוינות על ידי הרוב העצום של האזרחים, כולל מדענים, ובעיקר על ידי תיאורטיקנים בעלי חשיבה מסורתית, ומוגדרת כאוטופיה מזיקה ולא מציאותית. ואכן, בהתחשב בסתירות הקשות בין המדינות השונות, ביריבותן על משאבי טבע שהולכים ומתכלים ומתייקרים, על איזו אינטגרציה ושיתוף פעולה כלל-עולמיים יכול להיות כאן דיבור? קמה אפילו תנועה של אנטי-גלובליזם, שאיחדה לא רק שוליים של מדינות ועמים שונים, אלא גם כמה אינטלקטואלים בעלי חשיבה מסורתית.
ובכל זאת, הכלבים נובחים והשיירה עוברת. תהליכי שיתוף פעולה בינלאומי בתחומי חקר החלל, שמירת הסביבה, המלחמה בפשע ובטרור תופסים תאוצה. והעיקר – מתרחשת גלובליזציה של תהליכי המידע והתפשטות של רעיונות דמוקרטיים. מנהיגי משטרים רודניים, המטילים אימה על נתיניהם, עצמם רועדים מפחד מהבלתי-נמנע של הגמול. יותר ויותר אנשים מבינים את זכויותיהם ואת משמעות מימושן להתפתחות ארצם. המגמה נראית לעין. הרעיון האוטופי של אינטרנציונליזם פרולטרי הולך לעבר, רוח הרפאים של הקומוניזם נטמנה יחד עם
המשטר הטרוריסטי שהפיץ אותו. במקומם בא רעיון ומגמה ממשית של אינטגרציה בינלאומית, איחוד גלובלי לפתרון בעיות גלובליות ולהתגברות על איומים גלובליים על הפלנטה הכחולה הקטנה. למרות שרוח רפאים זו עדיין לא איבדה את היכולת לפרוץ מהקבר כדי לתפוס את החיים.
לבין הבעיות החשובות והקשות ביותר לפתרון ביניהן אנו משייכים את אי-שלמותו של הטבע האנושי. זו, מנקודת מבטנו, בעיית הבעיות, שמפתרונה תלוי פתרון כל יתר בעיות האנושות. פתרון בעיות גלובליות עם התפתחותה של החברה החדשנית אפשרי רק על בסיס התפשטות השקפת עולם מדעית-אבולוציונית ומדעית-הומניסטית, שקיבלה ברוסיה את השם אבולוציוניזם אוניברסלי. עובדת מיקומה החלוצי של האבולוציוניסטיקה אינה מעידה רק על איזה פוטנציאל אינטלקטואלי עצום יש למדינה העצומה הזו. עובדה זו מעידה גם על איזה פוטנציאל עצום של פיתוח חדשני יש למדינה השקועה בפשע ושחיתות, שפיגרה (אפילו אחרי סין) מבחינה תעשייתית, שהורדה לרמה של נספח אנרגיה-חומרי גלם.
העולם צריך רוסיה גדולה באמת, ולא נחשלת, שקועה בתסביך נחיתות, הסובלת ממגלומניה ומשאיפות אימפריאליות. רוסיה כזו מסוכנת בראש ובראשונה לעצמה. דרכה של רוסיה לרכישת מעמד מכובד בעולם, התואם את הפוטנציאל האנושי שלה, אינה עוברת דרך עימות עם המערב, לא דרך שיקום הסדרים הסובייטיים ומסורות הארגון האוטוקרטי-ביורוקרטי של המדינה, אלא דרך עסקים ציוויליזציוניים, כלכלה חדשנית, דמוקרטיה תחרותית, השתתפות אינטנסיבית בתהליכי גלובליזציה.
הגלובליזציה היא תהליך אובייקטיבי, וככל שקסנופובים-מסורתיים יגדפו אותו, זהו תהליך אמנם לא בלתי-בעייתי, אך חיובי. ההיקפים שהושגו בעולם של תנועת הון וכוח
עבודה, של חידושים מדעיים-טכניים וכלכליים, היווצרות ותפקוד שוק העבודה העולמי, היקף הסחר הבינלאומי, התהוות תקשורת תחבורתית מהירה, הופעת הרשת האינפורמטיבית העולמית – כל אלה מרכיבים של תהליך גלובליזציה אחד, עוצמתי והולך ומתחזק, שאי-אפשר לעצור אותו או להפוך את כיוונו. להתחמק ממנו, להישאר בצד, אפשר באופן עקרוני, אבל משמעות הדבר רק להחמיץ זמן יקר ואז להדביק זמן רב את השכנים שהקדימו אותנו. אנו יודעים איזו אופוזיציה מסורתית חזקה ורבת-משתתפים נוצרה ברוסיה לגלובליזציה ולליברליזציה הקשורה בה. אנשים אלה מציגים את עצמם כפטריוטים, אבל למעשה גוררים את רוסיה לאחור, לא לשיקום עוצמתה, אלא לחיזוק הנחשלות.
הביטוי האינטלקטואלי של תהליך הגלובליזציה בתחום השקפת העולם, תפיסת העולם, הביסוס האסטרטגי והאידיאולוגי של התפתחות החברה החדשנית הוא האבולוציוניזם הגלובלי, האוניברסלי.
ברוסיה היה הפיתוח האינטנסיבי של רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי בראש ובראשונה תוצאה של שאיפתם של מדענים רבים בעלי חשיבה חדשנית לשמר את הצד הרציונלי של המרקסיזם ששלט קודם לכן, תוך ויתור על הצד הדוגמטי שלו, שהבטיח את התנאים המוקדמים השקפתיים של האידיאולוגיה הטוטליטרית (האולטרה-מוביליזציונית), כלומר של מעין דת של הסדר הטוטליטרי. חשוב לציין שהאבולוציוניזם האוניברסלי ברוסיה החל להתפתח רק בתקופת השחרור של הפילוסופיה מכבלי הדוגמטיקה הטוטליטרית. לפני כן כל הפילוסופים נצטוו לראות כבר בתורת ההתפתחות הכללית הממומשת את הדיאלקטיקה, שאומצה כסמל של אמונה. לאבולוציה לא היה מקום במנגנון המושגי-קטגוריאלי של הדיאלקטיקה הקנונית, היא נמצאה איפשהו בצד ודרשה הסברים על פי דרישות הדיאלקטיקה.
בהיותה בעלת מונופול על הפרשנות של ההתפתחות, הדיאלקטיקה הדיאמאטית
היתה, במהותה, תורה על יתרונותיו של סוג הפיתוח הסובייטי. מתוך
״אלגברה של מהפכה״ היא התפתחה לתיאוריה של פיתוח מונחה, בלתי-חופשי. המשימה העיקרית של הדיאלקטיקה הדיאמאטית היתה להוכיח שכל שינוי שיתרחש בעולם וכל גילוי שיתגלה במדעי הטבע, כולם מתבצעים בהתאם ליעדיה ומצייתים לחוקיה. הדבר קבע את הקפאון והמטאפיזיות של הדיאלקטיקה, את התאבנותה על אותם עקרונות שהיו בעבר פרוגרסיביים ושנרכשו בפילוסופיה של סוף המאה ה-19. ניסיונות לרפורמה רצינית של הדיאלקטיקה דוכאו על ידי ההנהלה האידיאולוגית. בתנאים אלה דרישות החידוש המדעי ופיתוח הבעיות הדיאלקטיות של מדעי הטבע והחברה ברוב המוחלט של המקרים הובילו בהתאם לחוק לתיאורטיזציה סכולסטית, מה שנקבע אף בקונגרסים של ה-CPSU. אבל אי-שביעות הרצון הגוברת במדינה וההתנגדות הרוחנית לסדרים הטוטליטריים השפיעו גם על מוחם של הפילוסופים, ודחפו כמה מהם למעבר לעמדות של אבולוציוניזם עקבי.
בהיותה הבסיס האידיאולוגי של סדר חברתי ריאקציוני, שדיכא כל מחשבה חברתית חופשית, הדיאלקטיקה הדיאמאטית הציגה עצמה כתורה מהפכנית, העומדת בניגוד לצורות הרפורמיסטיות, האבולוציוניות-העקביות של תמורות חברתיות. שינויים אבולוציוניים נתפסו רק כשלב הכנה לקפיצות מהפכניות, המובילות לשבירת המערכות הקודמות ולבניית על חומרן מערכות פרוגרסיביות יותר. סלטציוניזם כזה לא היה צריך להתפשט על מערכת ״הסוציאליזם האמיתי״ עצמה, שהתפתחה כביכול בצורה מתוכננת ופרופורציונלית בהתאם ליעדיהם החכמים של המפלגה והממשלה. ובכל זאת המערכת קרסה במהלך של מעין מהפכה, משום שגם ה״עליונים״ וגם ה״תחתונים״ לא יכלו לא לחיות ולא לנהוג כבעבר (אך לא ידעו גם בדרך חדשה).
סביבה חברתית כזו קבעה במידה רבה את התפתחות האבולוציוניזם ברוסיה. אחת הספרים הראשונים שהוקדשו ברוסיה לבעיות האבולוציוניזם ״הגלובלי״ היתה עבודתה של א. צ'רניקובה, שפורסמה ב-1987 (צ'רניקובה א.ב. אבולוציוניזם גלובלי: ניתוח פילוסופי-מתודולוגי – טומסק: הוצאת אוניברסיטת טומסק, 1987 – 182 עמ'). ממש בתחילת הספר פונה צ'רניקובה לאותם פיתוחים בתחום ההבנה של תהליכים אבולוציוניים, שבוצעו בברית המועצות בתקופה
ש״לפני הפרסטרויקה״.
״לרוב,״ – מציינת א. צ'רניקובה, – ״מפרשים את האבולוציה כאחת מצורות ההתפתחות, תוך העמדתה בניגוד למהפכה והדגשת האופי הרציף וההדרגתי של השינויים האבולוציוניים. קיימת גם דעה, שלפיה האבולוציה היא צורת שינוי מורכבת יותר מהתפתחות, כאשר נוצרים ונעלמים לא רק דברים בודדים – מערכות, כי אם גם מינים, סוגים ורמות של דברים-מערכות״ (שם, עמ' 7).
ואכן, אם מכירים במונופול של הדיאלקטיקה הדוגמטית על פרשנות ההתפתחות, הגיוני לחלוטין לפרש את האבולוציה כצורה של התפתחות, ולא להיפך. כאן נופלים המטריאליסטים-הדיאלקטיקאים למעין קריאציוניזם, משום שההתפתחות, המוענקת באוניברסאליות, צומחת מקטגוריה מופשטת לבורא-מעין של העולם, הפועל באמצעות תמורות קפיצתיות, בעוד האבולוציה, הנשללת מהאוניברסאליות, הופכת לאמצעי המכין את התמורות המהפכניות של בורא זה.
בהתוותה את רעיון האבולוציוניזם הגלובלי, כלומר האוניברסאלי, א. צ'רניקובה, בניגוד לדעתם של רוב עמיתיה בסדנת הפילוסופיה, מכירה בכך ש״תחת אבולוציה מובנים לא רק שינויים הדרגתיים, כי אם גם קפיצתיים, איכותיים״ (שם). עם זאת היא מצהירה:
״המושג 'התפתחות' הוא קטגוריה פילוסופית ומציין תכונה אוניברסאלית של החומר. המושג 'אבולוציה' אין לו מעמד פילוסופי, והוא מדעי-טבעי, וכפי שיוצג,
אינו בעל האוניברסאליות הטבועה בקטגוריות הפילוסופיות״ (שם). אבל במקרה כזה, על איזה אבולוציוניזם גלובלי, על אחת כמה וכמה אוניברסאלי, אפשר לדבר, אם המושג המרכזי שלו נשלל מהמעמד הקטגוריאלי ואין לו אוניברסאליות? בפילוסופיה אבולוציוניסטית מושג האבולוציה הוא הקטגוריה המפתח, הצירית. הדיאלקטיקה הדוגמטית, המסרבת למושג האבולוציה במעמד של קטגוריה פילוסופית, בכך מודה שאינה פילוסופיה אבולוציונית. היא יוצאת כאידיאולוגיה של אי-חופש, תיאוריה פרושה גלובלית ומהוללת של הכורח באי-הזכויות של האדם מול הדמיורג-המדינה הכול יכול. דיאלקטיקה כזו לבניית מערכת של אבולוציוניזם אוניברסלי אינה מתאימה בעליל.
יש לציין שרעיונות האבולוציוניזם הגלובלי החלו להבשיל כבר בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 במאמרים בודדים של נציגים גדולים של הפילוסופיה הרוסית של מדעי הטבע. מדוע גלובלי ולא אוניברסאלי? לאוניברסאליזם בפילוסופיה זו היה עוד רחוק. האבולוציוניזם הגלובלי היה תשובתה של המחשבה האבולוציונית הרוסית לבעיות הגלובליות של המודרנה, לבעיות הבוערות והקשות לפתרון, שברית המועצות, כאחת משתי מעצמות-העל הגלובליות, נטלה בהן חלק ישיר ביותר, בניסיון לאשר את הגרסה שלה לפתרונן. קמה והתפשטה בפילוסופיה רחבה הפרובלמטיקה של הגלובליסטיקה – דיסציפלינה, המיועדת במיוחד לבחינת בעיות גלובליות.
הגלובליסטיקה בברית המועצות כבר הוכשרה וקיבלה מעמד של מדע, המפיץ את הדיאלקטיקה האידיאולוגית על ההתפתחות הגלובלית. הדבר איפשר ״להכניס״ לגלובליסטיקה, כביכול דרך הדלת האחורית, את האבולוציוניזם. חלוצי הגישה הזו היו הקוסמולוג ו. קזיוטינסקי והפילוסופית של הביולוגיה ר. קארפינסקיה. בבחנם את האבולוציוניזם הגלובלי, הם ציינו בראש ובראשונה את משמעותו המתודולוגית לפיתוח מדעי הטבע, כמו גם את משמעותו ההשקפתית הכללית
העולה על אפשרויותיהם של ייצוגים אבולוציוניים בודדים במדעים הקונקרטיים (קזיוטינסקי ו.ו., קארפינסקיה ר.ס. רעיון ההתפתחות בהכרת מבנה החומר – שאלות פילוסופיה, 1981, מס' 9, עמ' 117-132; קארפינסקיה ר.ס., אושקוב א.ב. ביולוגיה ורעיון האבולוציוניזם הגלובלי – בתוך: ביולוגיה ויסודות מדעי הטבע – מ.: INION, 1981, עמ' 107-130).
בהבאת הפיתוחים הללו ובהסתמך עליהם, א. צ'רניקובה בספרה בוחנת את האבולוציוניזם הגלובלי בעיקר כפילוסופיה של מדעי הטבע. ״במונח 'אבולוציוניזם גלובלי',״ – היא מבהירה, – ״מסומנת שאיפתן של הדיסציפלינות האבולוציוניות של מדעי הטבע לאינטגרציה ואקסטרפולציה של החוקיות והמנגנונים של האבולוציה... במחקרנו האבולוציוניזם הגלובלי מאופיין בראש ובראשונה מנקודות מבט של הישגי המדעים הקונקרטיים – ביולוגיה, גיאולוגיה, אסטרונומיה, כימיה, תרמודינמיקה אבולוציונית; מתבססת השאיפה של מדעי הטבע להבין את האבולוציה כתהליך כולל, אוניברסאלי״ (צ'רניקובה א.ב. אבולוציוניזם גלובלי: ניתוח פילוסופי-מתודולוגי – טומסק: הוצאת אוניברסיטת טומסק, 1987 – 182 עמ', עמ' 10-11).
מכאן נראה היטב עד כמה אבולוציוניזם גלובלי כזה אינו אוניברסאלי, אף שמקרב אותו להצבת בעיות האבולוציוניזם האוניברסלי. האבולוציה מוכרת כתהליך כולל, אוניברסאלי, אך מחקרה מוגבל לאבולוציה בטבע. האבולוציה החברתית-היסטורית נופלת מתחום המחקר של האבולוציוניזם הגלובלי. חלקית זה מוסבר בכך שבתנאי המערכת הסובייטית כל שאלות ההתפתחות החברתית עברו מונופוליזציה בהחלטות קונגרסי ה-CPSU ובנאומי מזכיריה הכלליים, והפילוסופים נצטוו להעמיד תחתיהן בסיס דיאלקטי, הטוען נוסף לכך למשמעות גלובלית. אך למרות זאת ו. קזיוטינסקי, ר. קארפינסקיה, א. צ'רניקובה, ואחריהם נ. מויסייב הניחו את התנאים המוקדמים המחשבתיים הדרושים להתהוות האבולוציוניזם הגלובלי ברוסיה, להסתעפותו מהדיאלקטיקה האורתודוקסית של ההתפתחות, ומכאן גם למעברו המאוחר יותר לאבולוציוניזם אוניברסלי.
להתבססות האבולוציוניזם הגלובלי ברוסיה, להתנתקותו מהדיאלקטיקה האורתודוקסית של ההתפתחות, ומכאן גם לצמיחתו המאוחרת יותר לאבולוציוניזם אוניברסלי.
״מדע הטבע המודרני,״ – כותבת א. צ'רניקובה, – ״מגיע להבנת התהליך האבולוציוני כתהליך אוניברסאלי, הכולל בתוכו את האדם כמרכיב וכגורם ספציפי של האבולוציה״ (שם, עמ' 63). בהצבת בעיות כזו של האבולוציוניזם הגלובלי נותר רק צעד אחד להפיכתו לאבולוציוניזם אוניברסלי. אך צעד זה אי-אפשר לעשות בהיעדר הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה, בלי בחינת בעיות הכלכלה האבולוציונית, בלי יצירת תיאוריה כללית של האבולוציה. בהקשר זה האבולוציוניזם האוניברסלי יוצא כתהליך של אוניברסליזציה של האבולוציוניזם הגלובלי.
אם האבולוציוניזם הגלובלי מכוון בעיקר להכללת ההישגים האבולוציוניים של מדעי הטבע ולבחינת הבעיות הגלובליות של האנושות, הרי האבולוציוניזם האוניברסלי, הנשען על המאמצים שננקטים במסגרת הגלובלי, מכוון ליצירת תמונת עולם אבולוציונית אוניברסאלית ולרפורמה הן של תפיסת העולם והן של יצירת העולם של האנושות. לכן אין להזהות את האבולוציוניזם הגלובלי והאוניברסלי. אך גם אין להעמידם זה מול זה.
יתרון משמעותי של ספרה של א. צ'רניקובה הוא בכך שהיא בונה את התפיסה שלה של האבולוציוניזם הגלובלי לא רק על תיאוריית הארגון העצמי (כפי שראינו בספרו של א. יאנץ
״היקום המארגן את עצמו״ ובעבודותיהם הרבות של א. פריגוז'ין, ג. האקן וחסידיהם), כי אם גם תוך התחשבות בניסיונות להרחיב על האבולוציה הקוסמית כמה פיתוחים של האבולוציוניזם הביולוגי, ובמיוחד – תיאוריית הברירה של דרווין. הדבר חשוב במיוחד היום, כאשר בתקופת המשבר הנוסף של הדרוויניזם נשמעים יותר ויותר קולות ספקנים, הדורשים הוכחות ליעילות הברירה כגורם של האבולוציה הביולוגית. במדעי הטבע
הלא-חי מצטברים יותר ויותר עובדות המעידות על יעילות הברירה באבולוציה של מערכות קוסמיות, גיאולוגיות, כימיות. גדול עוד יותר ערך הברירה והתחרות באבולוציה של מערכות ומוסדות חברתיים. הברירה אוניברסאלית, כמו האבולוציה עצמה, וההוכחה העיקרית ליעילותה היא בכך שהאבולוציה בכלל מתרחשת ובהתפרסותה נבררים מערכות ומבנים, המארגנים באופן היעיל ביותר את התנועה בתוכם, את השגת מהסביבה את המשאבים, המוגבלים תמיד, המאריכים בזכות זאת את קיומם ויוצרים בכך רציפות מסוימת לאחר מותם הבלתי-נמנע.
כמובן, גלקסיות ה״מתחרות״ על כוכבים או כוכבים הנכנסים ל״תחרות״ על ענני גז-אבק, נתונות לצורות ברירה שונות לגמרי מאשר אורגניזמים חיים הנכנסים לתחרות על משאבי מזון או מבנים יזמיים, היוצאים לשוק עם סחורותיהם. אך בכל המקרים הללו מתרחשת ברירה של אלה שמתאימים ביותר לקיום בתנאים הנתונים. כל מה שקיים עובר את מבחן האבולוציה, ותוצאת מבחן זה היא ברירת מה שעמד במבחן היכולת להמשכת הקיום. הברירה לא תמיד תומכת בטוב ביותר. אך בסינון הבלתי-מתאים לקיום ובמעבר דרך מסת מקריות, היא לבסוף בוררת את מה שיש לו יתרונות במאבק התחרותי. אך היתרונות הללו עצמם אינם נוצרים רק בידי הברירה, הם נוצרים בסיוע הברירה על ידי תנועה עצמית, ארגון עצמי, תמורה עצמית בתוך המערכות החומריות המשתנות ללא הרף, באדקווטיות של תגובותיהן להשפעות חיצוניות. הבלתי-אדקווטי נהרס. אדקווטיות זו היא התנאי המוקדם להסתגלות, והישרדות המותאם ביותר יוצאת כהתנאי המוקדם של ההתפתחות והקדמה.
ניסיונות להרחיב את תיאוריית הברירה על חומר דומם נעשו כבר מהופעת תורתו של דרווין. ג. ספנסר
ראה בברירה הטבעית שינוי של מבנה בקו ההתנגדות המועטה ביותר. יוצר ״מדע הארגון״ א. בוגדנוב בתחילת המאה ה-20 ראה בברירה גורם התורם למימוש עקרון התכנון האופטימלי. את יכולתה של הברירה לתמוך, לא רק בצורות ספציפיות אלא גם כגורם אוניברסאלי, ביצירת מבנים יציבים המשתמשים באנרגיה בצורה אופטימלית, הדגיש א. יאנץ. הוצעו לא מעט הסברים נוספים לתפקיד הברירה בתפקודו של המנגנון האוניברסאלי של האבולוציה.
המושג אבולוציוניזם אוניברסלי החל להתפשט במדע הרוסי משנת 1988. כפי שניתן להבין, המונח ״אבולוציוניזם אוניברסלי״ השתמש בו לראשונה ולדימיר קוטירב, מרצה בכיר במחלקה לפילוסופיה של בית הספר המפלגתי הגבוה של גורקי, במאמר שפורסם בכתב העת ״טבע״. בכל מקרה, מתוך מאמר זה שאל את המונח נ. מויסייב, שהעניק לגרסה שגיבש של האבולוציוניזם האוניברסלי אופי מערכתי ובמידה הרבה ביותר תרם לכך שבפילוסופיה ובמדע הרוסי רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי רכש תמיכה רחבה וסמכות גבוהה.
ככל שזה פרדוקסלי, בהיותו מחבר המונח ״אבולוציוניזם אוניברסלי״, ולדימיר קוטירב היה המבקר הראשון והיריב העקרוני של רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי. אם הפרופסור האמריקאי א. יאנץ בנה את התפיסה האבולוציונית שלו על סינתזה של רעיונות הארגון העצמי והקו-אבולוציה, הרי ו. קוטירב העמיד ישירות את רעיון הקו-אבולוציה מול מכלול רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי. מאמרו התכנתי נקרא כך: ״אבולוציוניזם אוניברסלי או קו-אבולוציה?״ (קוטירב ו.א. אבולוציוניזם אוניברסלי או קו-אבולוציה? – טבע, 1988, מס' 8, עמ' 4-10).
קוטירב מכיר במשמעות העצומה וההולכת וגדלה של האוניברסליזציה של האבולוציוניזם במדע המודרני. ״התפשטות רעיונות האבולוציה ב-10-15 השנים האחרונות,״ – הוא קובע, – ״מזכירה
מצעד ניצחון. כמעט כל ענפי הידע הכריזו על עצמם כאבולוציוניים. אילו במדע היה נהוג לערוך מצעדי להיטים, בחמישיית הפופולריות היו נכנסות עבודות, הקשורות כך או אחרת לפרובלמטיקה של האבולוציוניזם. מצב זה מצא ביטוי טרמינולוגי: כעת בספרות מדברים רבות על ״אבולוציוניזם גלובלי״. בהתחשב בכך שרעיונות ההתפתחות המכוונת נטמעו היטב בתרמודינמיקה, במיקרו-ואסטרופיזיקה, בקוסמולוגיה ובתחומים רבים אחרים של המדע, נכון יותר, כנראה, לכנותו אבולוציוניזם אוניברסלי... האבולוציוניזם האוניברסלי – מעין פרדיגמה של המדע היסודי של סוף המאה ה-20, המשפיעה עצומה על כל שאר תחומי התרבות״ (שם, עמ' 4).
מתוך הכרה, כך, באבולוציוניזם האוניברסלי, במהותו, כבסיס תפיסת העולם של המדע המודרני, המשפיע עצומה על כל תחומי התרבות, ו. קוטירב חש באותה עת אי-נוחות מהפצת השקפת העולם המדעית על התרבות. הוא חש צורך להקים מעין חומה, מחסום להפצה כזו. קוטירב שואף לסגור את השקפת העולם המדעית בתוך המדע ולמנוע את התפשטותה אל הסביבה החברתית, ההמונית. למה? מה יש כל כך רע בהשקפת העולם המדעית, שיכול לשמש עילה לאיסור על הפצתה מעבר לגבולות הידע שלנו על העולם האמיתי? האם, חס וחלילה, הפצת האמת תוביל להשחתת הנוער, כפי שהואשם בזמנו סוקרטס?
״האם יש,״ – שואל עצמו מחבר המאמר, – ״להכיר בהתאמה חד-משמעית בין תפקידו התוך-מדעי וההשקפתי, התרבותי-הכללי של הגישה האבולוציונית? כיצד היא נשברת מחוץ למדע והאם יש לה אלטרנטיבה? אם כן, במה היא? במילים אחרות, האם הגישה האבולוציונית חייבת, האם יש לה זכות להיות באמת גלובלית ואוניברסאלית? אומר מיד: אני סבור שלא. בלי לגרוע מערכה של הגישה האבולוציונית בהכרה המדעית, ננסה להבין
את כיווניות התפשטותה על כל התרבות, את הנזק של פרשנות מרחיבה כזו, ולהעמיד מולה כפרדיגמה את רעיון הקו-אבולוציה, המבטא אוריינטציה לאוניברסאליות של התנועה, ולא של התפתחות החומר (שם, עמ' 4-5). לפי קוטירב, הגישה האבולוציונית, הנשענת על יסוד איתן של הידע המדעי, צריכה להסתפק בתחום המדע, אך להכניס ידע לתרבות – חלילה! את התרבות יש לשמר בבורות ובטעות.
אז הדבר הראשון שאינו מוצא חן בעיני, כביכול, הסנדק של הרעיון של האבולוציוניזם האוניברסלי – היא ההתמדה של החשיבה הפילוסופית בהכרה באוניברסאליות, באטרבוטיביות לא רק של התנועה, כי אם גם של ההתפתחות. זה, לפי דעתו של ו. קוטירב, גורר הכרה באוניברסאליות של הקדמה. ״הליבה של האוריינטציה לאוניברסאליות ההתפתחות,״ – הוא סבור, – ״היא למעשה אוריינטציה ל'התפתחות פרוגרסיבית'... האבולוציוניזם האוניברסלי – זה פרוגרסיזם״ (שם, עמ' 4-5).
העובדה שהאבולוציוניזם האוניברסלי כאידיאולוגיה של החברה החדשנית קשור באסטרטגיית הפיתוח, ההימור על השגת קדמה, ולא על קיצוץ ההתפתחות והפסקת הקדמה הכלכלית, המדעית-טכנית והחברתית-פוליטית – נכון לחלוטין. אך העובדה שהאבולוציוניזם האוניברסלי גורר הכרה באוניברסאליות של הקדמה ויוצא כפרוגרסיזם ישר-קו, ביקורתי – אינה תואמת את המציאות.
האבולוציוניזם האוניברסלי קשור בהכרה באפשרות הקדמה ובאפשרות, רק על בסיסה, לפתור ברצף אפילו בעיות גלובליות בלתי-פתירות ברמת הפיתוח הנתונה, ואינו קשור כלל בשכנוע באוניברסאליות הקדמה או בפתרון כל הבעיות רק על בסיס קדמה טכנית. אוניברסאליות האבולוציה אינה אומרת לא אוניברסאליות של הקדמה, ולא פתרון אוטומטי עם הקדמה של כל הבעיות האנושיות. גם את הקדמה יש צורך לווסת, בלי להתיר שהקדמה של הטכניקה והחומר
הבטחת האספקה נכנסה לעימות עם קדמת האנושיות, לוותה בגידול של ברבריות ציוויליזציונית ובהרס הטבע. למרבה הצער, האפשרויות לרגולציה גלובלית עדיין חלשות מדי, אך הן יכולות לגדול רק על בסיס קדמה נוספת. האנטי-פרוגרסיזם, המובע בידי מחבר המאמר ורבים מדומיו, הוא מבוי סתום בהתפתחות החשיבה הגלובלית, הטומן בחובו מבוי סתום בהתפתחות הציוויליזציה. הוא ביטוי של ברבריות ציוויליזציונית כמו זיהום הסביבה הטבעית, שאליו הוא מתייחס ללא הרף כאל טיעון המצדיק את הפחד מהקדמה. הוא ביטוי של מסורתנות אגרסיבית, שהפכה פופולרית בצורה בלתי-רגילה ברוסיה כתוצאה מהתמוטטות הצורה הסובייטית של דחף הקדמה.
האנטי-פרוגרסיזם כתכנית שולל מהציוויליזציה האנושית כל סיכויים, גוזר על האנושות קיום קודר בתוך כל מיני איסורים והגבלות, שמזכירים מאוד את הסדרים
של הסוציאליזם ה״אמיתי״. מי שאינו מאמין בקדמה, אין לו עתיד. המסורתנים חיים בעבר, יש להם פוביה מחידושים. האדם אינו יכול פשוט לשרוד. הוא רוצה לקוות לטוב ביותר. לכן השאיפה המסורתנית לעצור את הקדמה אינה אלא אוטופיה רדרטוגרדית.
לאבולוציוניזם האוניברסלי מעמיד ו. קוטירב את ההבנה המסורתנית של הקו-אבולוציה. תוך כך הוא אומר דברים נכונים: ״המושגים של מכלול, קו-אבולוציה – המדרגה החשובה ביותר בהבטחת אפקט השלמות של מערכות מורכבות. הם ישימים להבנה גם של השקפת העולם וגם של המדע, של אינטראקציה בין-תחומית במהלך מחקרים קולקטיביים, של אינטראקציה של צורות ידע חברתיות, טבעיות, טכניות״ (שם, עמ' 10). לקריאה זו לחזק את המרכיב הקו-אבולוציוני בהתפתחות הציוויליזציה אפשר לחתום. אך כיצד אפשר לקרוע את הקו-אבולוציה מהאבולוציה האוניברסאלית, להעמידה מול רעיון הקדמה? רעיון
הקו-אבולוציה כחלק בלתי-נפרד מהאבולוציוניזם צריך לשרת את קדמת הציוויליזציה, ולא להפריע לה. הקו-אבולוציה של הציוויליזציה עם הטבע, שאליה מתייחסים ללא הרף אקולוגים בעלי חשיבה מסורתנית, יכולה להתבצע רק על בסיס קדמה מכוונת הומניסטית ונתמכת ללא הרף, ולא על חשבון עצירת הקדמה ברמה הנוכחית, שבה האפשרויות לקו-אבולוציה כזו עדיין מוגבלות מדי. כמובן, את הקדמה הטכנית באזורים שבהם היא הורסת את האקולוגיה ומונעת את הקו-אבולוציה, יש צורך להאט משמעותית הן באמצעים רגולטוריים והן באמצעים מגבילים. צריך לעשות זאת דווקא בשם קדמת הציוויליזציה האנושית, ולא בניגוד לה.
התנגדות רצינית לאבולוציוניזם האוניברסלי ולשאיפתו להפצת השקפת עולם מבוססת מדעית היא התזה על אי-צמצום השקפת העולם למדע, שנוסחה במדויק בידי ו. קוטירב. הוא כותב:
״הפרקטיקה האנושית אינה מוגבלת כלל למדעית. ניפוח תפקידה של האחרונה מוביל בהכרח לסיינטיזם, שהביטוי הטיפוסי שלו הוא התפיסה של האבולוציה האוניברסאלית. הסיינטיזם אינו מתחשב בכך שבמבט על העולם (ובאופן רחב יותר – באינטראקציה עמו) מתגלמים כך או אחרת הערכים השולטים בחברה, ייצוגים על הטוב והיפה. יחסיו של האדם לעולם אינם רק קוגניטיביים, כי אם גם חושניים, רוחניים, אמנותיים. לגיבוש השקפת העולם תורמים אמנות, נורמות מוסריות ומשפטיות, אינטרסים פוליטיים וכו'. בהיותה ביטוי קיומי של האישיות, השקפת העולם מבטאת את שאיפותיה והאוריינטציות החיוניות שלה. בני אדם אינם בעלי ידע מוחלט אף פעם, לכן השקפת העולם מעניקה להם אנרגיית שכנוע ואמונה, שמפצות על אי-שלמות התיאוריות ומאפשרות לפעול״ (שם, עמ' 9-10).
כל זה נכון לחלוטין, חוץ מהאשמת האבולוציוניזם האוניברסלי בצמצום סיינטיסטי ובניסיונות לצמצם כל
שקפת עולם למרכיב המדעי שלה, לשתול סיינטיזם בכל השקפת עולם. מטרת האבולוציוניסטים המודרניים שונה לגמרי. אנו שואפים לדפוק על תודעתם של אנשים עם נקודות מבט שונות על החיים, על העולם, ולהראות להם כיצד למעשה הוא, העולם הזה, מסודר וכיצד אפשר לבנות חיים, תוך הנחיה על ידע ועל שאיפה לאמת, ולא על אשליות ודעות קדומות. אנו מציעים לתאם בין אמונה לידע, ולא למיתוסים ופנטזיות של מאות שעברו מזמן.
ברמה הגלובלית, האנושית-הכללית, האבולוציוניזם האוניברסלי הוא אסטרטגיה לפתרון בעיות גלובליות, אסטרטגיה לפיתוח חברה חדשנית, אלטרנטיבית למסורתנות, המתאימה לפתרון בעיות של חברות מסורתיות. האבולוציוניזם האוניברסלי קשור בהפצת ערכים אנושיים-כלליים ובהתגוננות על זכויות האדם, המוגבלות ונפגעות בחברות מסורתיות. ברמה האנושית-הקונקרטית הוא אסטרטגיית חיים של אדם, השואף לסדר את חייו בחברה חדשנית, לחיות על פי האמת, בהתאם לאידיאלים של אנושיות, סדר דמוקרטי וחירות.
האבולוציוניזם האוניברסלי הוא הפצת מערכת האמיתות המדעיות על תחום התרבות, על תחום השקפת העולם האנושית. כל אחד רשאי לדחות את האמת עם כל ההשלכות הנובעות מכך לחיים ולפעילות. האבולוציוניזם האוניברסלי הוא צורת הסתגלות של האדם המודרני לאתגרים, לקשיים, ללחצים ולעומסים של החברה החדשנית, צורת הסתגלות כזו המאפשרת להביט לאמת בעיניים, ולא לטבול את הראש בחול, פותחת סיכויים חדשים, מאפשרת לקבל כבסיס לחיי הפעילות ולהגן על המוסר של סובלנות, חירות ואנושיות, ולא על המוסר של קסנופוביה, איסורים והגבלות. אתיקה של אחריות באה במקום אתיקה של תלות.
בהקשר זה האבולוציוניזם האוניברסלי דווקא הפוך לסיינטיזם הפוזיטיביסטי ולרציונליזם היבש.
הסיינטיזם הפוזיטיביסטי היה קשור מראשיתו בפגיעה בזכויות הפילוסופיה להסבר אינטגרלי של העולם, אפיין את עצם האפשרות של הסבר כזה כמטאפיזיקה מיושנת. הסיינטיזם הפוזיטיביסטי היה אנטי-היסטורי. הוא ניסה לנסח פעם ולתמיד יסודות לוגיים-מתודולוגיים של מחקרים מדעיים, תקפים בכל מקום. הסיינטיזם הפוזיטיביסטי מאחורי מערכת האבסטרקציות רבת-הרמות, הנחוצות למחקרים קונקרטיים, לא ראה את השלם, בתחום השקפת העולם הוא הפיץ רציונליזם פורמלי, שתרם רק לביסוס התנהגות אגואיסטית ולמרדף בלתי-מרוסן אחר רווחה חומרית. רציונליזם כזה והפורמליזם הקשור בו כבל את השכל האנושי כמו שמיתוסים מסורתניים, פוביות וביטויי אי-רציונליזם כבלו. מאחורי היובש של התיאוריה הוא לא ראה את העץ הירוק של החיים.
האבולוציוניזם האוניברסלי הוא לא רק תופעה מדעית, פילוסופית, כי אם גם תרבותית-כללית. הוא אינו מוגבל לאי-אמונה באמיתות התפיסה המיתולוגית של העולם, אלא מתפשט גם לתחום האמונה. לכן בספר זה אנו מציעים מערכת של אמונה מדעית, כי רק אמונה המבוססת על ידע יכולה לעזור לתרבות האנושית לעמוד מול הברבריות התוך-ציוויליזציונית ולעזור לאנשים במאמציהם היצירתיים להפוך את עצמם ואת העולם הסובב לטובים יותר משהיו עד כה.
תרבות המתרחקת מהאמת, נופלת ללא הרף לחוסר-תרבות ומובילה לניצחון הברבריות בכל ציוויליזציה. בדיבורו על ערכים, טוב ויפה, ו. קוטירב שכח להזכיר את האמת. וזה לא מקרי. הוא מנסה להעניק לערכים אופי נצחי, בלתי-תלוי בהתפתחות האמת ובמציאות החברתית, אופי חוץ-אבולוציוני. זהו מבט מסורתני טיפוסי בתחום תורת הערכים, באקסיולוגיה. אך האמת אינה זרה ביחס לערכים, לטוב וליפה. לפני בני אדם עומדות ללא הרף שאלות גורליות על מהי אמת, על אמיתות הערכים, הטוב ואפילו היופי.
כי גילוי אמיתות חדשות דוחק אותנו להעריך מחדש ערכים.
שאיפה שגויה לטוב מתהפכת לרוע הנורא ביותר. מאחורי יופי חיצוני, במעטפת מבריקה, עשויה להסתתר ממש המכוער. את האמת ברמה היומיומית כל אחד משיג לעצמו. את האמת ברמה האנושית-הכללית אפשר להשיג רק על בסיס ידע מדעי. האבולוציוניזם האוניברסלי הוא דרך לחבר בין אמיתות התודעה האינדיבידואלית לאמיתות של הידע האמיתי, ולא המיתולוגי, שצברה האנושות. כמובן, דרך האמת קשה, כמו החיים האנושיים עצמם.
הגישה המכלולית לפתרון בעיות גלובליות, הקו-אבולוציה, שיתוף הפעולה, הדיאלוג, שאותם ו. קוטירב בוחן כאלטרנטיבות לאבולוציוניזם האוניברסלי, למעשה יוצאות כצורות של ביטויו ומימושו.
את התרומה המשמעותית ביותר לפיתוח רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי ברוסיה תרם המדען הרוסי המוסמך נ. מויסייב, ששאל את המונח עצמו ממאמרו של ו. קוטירב. את התפיסה של נ. מויסייב נבחן בחלק הבא.
}}

==== האבולוציוניזם האוניברסלי בפרשנותו של נ. מויסייב ====
{{רן|
המושג אבולוציוניזם אוניברסלי ברוסיה מקושר לעתים קרובות בשמו של ניקיטה מויסייב, שהרים אותו על נס, דן בו בעבודותיו הרבות וממש ״הדביק״ במכלול רעיונות זה חוקרים אחרים. אבולוציית החשיבה של נ. מויסייב בכיוון האבולוציוניזם האוניברסלי החלה מהשתתפותו בפיתוח תיאוריית הבעיות הגלובליות – תנועה מדעית של שנות ה-70 – ה-90 של המאה ה-20, שמנהיגה המוכר ברוסיה היה הפילוסוף איוון פרולוב. במרכז החישובי של האקדמיה למדעים, בהנהגת נ. מויסייב, פותחה מערכת של מודלים ממוחשבים לסימולציה של תהליכים דינמיים של אבולוציית הביוספרה. הדבר איפשר להניח בסיס מדעי-קונקרטי תחת העיון הפילוסופי במשבר האקולוגי הגלובלי ולבסס גישה חדשה לחקר תהליכים אקולוגיים בהיקף פלנטרי. גישה כזו פתחה אפשרויות לפרוגנוסטיקה מדעית
מהימנה של אבולוציית הביוספרה באינטראקציה עם התפתחות האנתרופוספרה המואצת ולגיבוש המלצות לאבולוציה המכוונת שלהן. זה היה מעין מקפצה, שממנה אפשר היה לקפוץ קפיצה גבוהה לחקר האבולוציוניזם הגלובלי, ולאחר מכן גם האוניברסלי. בקפיצה זו מויסייב נשאר במידה רבה איש מדעי-טבע, נשען בתחום הפילוסופיה על מתודולוגיה של מודלים פיזיקליים-מתמטיים וסינרגטיים.
״בשלב מסוים של מחקרי היציבות של הביוספרה, שנערכו מתחילת שנות ה-70 במרכז החישובי של האקדמיה למדעים של ברית המועצות,״ – מסביר מויסייב את בואו לרעיון האבולוציוניזם האוניברסלי, – ״הגעתי להבנת הכורח בגיבוש תכנית מחקר כללית מספיק, המכילה, נוסף לאמצעים מתודולוגיים, תמונת עולם קונספטואלית מסוימת. דווקא במטרה אוטיליטרית כזו נקטתי ניסיון לבנות סכמה של תהליך ההתארגנות העצמית העולמי... מאוחר יותר התחלתי לכנות סכמה זו
'אבולוציוניזם אוניברסלי', מונח שכבר היה בשימוש בספרות״ (מויסייב נ.נ. אבולוציוניזם אוניברסלי (עמדה והשלכות) – שאלות פילוסופיה, 1993, מס' 3, עמ' 3 – 28, עמ' 3).
מתוך ששאל את המונח מעבודתו של קוטירב, על כך מצביע מויסייב שוב ושוב בעבודות שונות, הוא הרחיב סכמה זו, או קונסטרוקציה, הבאה לידי ביטוי בספר ״אלגוריתמי ההתפתחות״ ובעלת אופי עזר בתחילה, והיא צמחה לתפיסה המרכזית של מחקר חדש, השוכן ״על הגבול בין מדעי הטבע לפילוסופיה״ (שם).
האוניברסאליות המוגבלת, הלא-מלאה, ומכאן גם הבלתי-מספקת של הסכמה הראשונית של האבולוציוניזם של מויסייב, השוכנת על הגבול בין מדעי הטבע לפילוסופיה, באה לידי ביטוי מיד, ברגע שהוא מתחיל לפתח סכמה זו ברמה הפילוסופית. זה עדיין יותר אבולוציוניזם מדעי-טבעי מאשר פילוסופי. מויסייב עצמו
מכנה את הסכמה שלו פיזיקליסטית, משום ש״ביסודה מונחות השקפות, מסורתיות לפיזיקה ולכל מדע הטבע המודרני״ (שם, עמ' 5). הדבר מתגלה ביחסו של מויסייב לדוקטרינה הקריאציוניסטית ולאמונה בעל-טבעי. הוא כותב:
״אי-הוודאות העקרונית הקיימת ותפקיד ההתחלה החושנית בייצוגינו על העולם הסובב הוא בו-זמנית גם מקור לאמונה בכוחות על-טבעיים, – ליתר דיוק, לריבוי אמונות. כל אחת מהדתות היא תופעה היסטורית, אך ההרגשה הדתית, האדמה לצמיחת אמונה בכוחות על-טבעיים, כנראה, טבועה אורגנית באנושות. ותלווה אותה, כל עוד היא קיימת ביקום. אבל אדם קונקרטי יכול להחזיק בה או לא להחזיק – זו כבר שאלה אחרת... מתוך הבנת נסיבות אלה אינני יכול להחשיב עצמי לאתאיסט. אך באותה עת אני יכול לשייך את עצמי לאלה, שמתאים לכנותם 'לא-תאיסט'. אין לי עילות אמפיריות ולוגיות מספקות להחשיב כנעדר התחלה, שאינה נגישה לשכלי. אך גם אין הרגשה פנימית בכורח קיומה״ (שם).
אבולוציוניזם, המפקפק באוניברסאליות האבולוציה ומתיר קיום של על-טבעי מעבר לגבולות העילות האמפיריות והלוגיות, אינו יכול להיחשב לאוניברסאלי. הוא מסתפק במערכת מדעי הטבע, שאינה מוצאת בתחום מחקריה שום דבר על-טבעי ועל-אבולוציוני. הגישה הפיזיקליסטית של נ. מויסייב לקיום כוחות מעבר לגבולות האבולוציה מוגבלת, כפי שהוא עצמו מדגיש, בתערו של אוקאם, הפוקד לא להרבות ישויות שלא לצורך, וגם בתזת לפלס, שעל שאלת נפוליאון מדוע לא מצא בספרו את רעיון האל, ענה שלא נזקק להשערה כזו (שם).
מובן שעמדה כזו פירושה רק התחמקות אלגנטית מהשאלה על אוניברסאליות, על כוליות האבולוציה. מאחורי התחמקות זו עומדת
עם זאת תשובה ממש מוגדרת, רק שאינה מפורסמת בפומבי: איננו יודעים מה קיים מעבר לגבולות ההתחלה החושנית של ייצוגינו, ואיננו יכולים לדעת זאת. עמדה כזו קיבלה בהיסטוריה של הפילוסופיה את השם אגנוסטיציזם, שאופיין במסורת המרקסיסטית כמטריאליזם ביישן. איננו שותפים ליחס הפנאטי, האגרסיבי של המרקסיזם לדת, שהוביל לדיכוי חופש המצפון ולנטיעה רפרסיבית של אתאיזם. לא שותף לו גם מויסייב.
״בהתייחסי בכבוד עמוק לכל שכנוע כנה,״ – הוא מעיר, – ״אני סבור שגם האתאיזם הלוחמני, וגם כל סוג של פונדמנטליזם ופנאטיות, במידה שווה אינם תואמים את עקרונות החברה המתורבתת״ (שם). בכך מויסייב צודק לחלוטין, אך הוא מבלי שיבחין בעצמו מחליף את השאלה על אוניברסאליות האבולוציה ועל אפשרות קיומו של העל-טבעי מנקודת מבטו של האבולוציוניזם האוניברסלי בשאלות על יחס מתורבת לחופש המצפון ולחופש האמונה. בהקשר זה מויסייב חושב כבולוציוניסט ביישן.
אין לנו מפני מה להתבייש באבולוציוניזם שלנו. להיפך, אנו גאים בו ומאמינים באפשרויותיו העצומות להבטחה אינטלקטואלית של ההתפתחות ההומניסטית של החברה החדשנית. האבולוציוניזם הביישן אינו יכול להיות אוניברסאלי. זה אבולוציוניזם מקומי, המוגבל במתודולוגיה ואמפיריה מדעית-טבעית. האבולוציוניזם האוניברסאלי לעומת זאת נשען על כל מערכת הידע האנושי על העולם ועל יחסים מעשיים עם עולם זה. הוא נשען לא רק על מדעי הטבע, כי אם גם על כל מערכת מדעי הרוח, כולל תיאוריה והיסטוריה של הדתות, המשחזרת את אבולוציית התמונה הדתית-מיתולוגית של העולם, על הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה של חברות אנושיות, על כלכלה אבולוציונית, מדעי המדינה, לוגיקה, אתיקה, אסתטיקה, בלשנות, פדגוגיה, תולדות האמנות וכו'.
אנו איננו מוצאים שום דבר על-טבעי בשום מקום, מלבד בחשיבה הממיתוסת, המונעת בידי אוריינטציה פסיכולוגית מתאימה. האבולוציוניזם האוניברסאלי כהשקפת עולם שלמה, מערכתית, מבוססת מדעית מוציא באופן די מוכח את עצם האפשרות של העל-טבעי כבסיס השקפת עולם מיתולוגית ומאשר את מקורו של כל מה שקיים בעולם באמצעות אבולוציה, ורק אבולוציה. תפיסת העולם האוניברסאלית-אבולוציונית נשענת על כל מגוון הידע שלנו, בעוד שתפיסת העולם הדתית – על מגוון ייצוגים מיתולוגיים, שגם הם נתונים לאבולוציה עקבית, אך מוגבלים בקפדנות בסמל האמונה. לתפיסות העולם הדתית-מיתולוגית והמדעית-אבולוציונית טבע גנוסיאולוגי שונה לגמרי, אי-אפשר לחברן על אדמה מדעית, אפשר רק להפרידן, להבדילן, מה שמתבצע בתהליך החילון והופך אותן לנושא של בחירה חופשית. כל ניסיון לראות באל כהשערה הוא חילול קודש מנקודת מבט דתית ובלתי-עמיד מנקודת מבט מדעית-אבולוציונית. קריאציוניזם מדעי בלתי-אפשרי כמו קנטאור או כימרה, שרכשו ״מציאות״ וירטואלית במיתולוגיה היוונית העתיקה.
האבולוציוניזם האוניברסאלי של נ. מויסייב מתבסס בראש ובראשונה על הכרה במערכתיות, בקשר ההדדי של הכול עם הכול. ״ביסוד הסכמה שאני מכנה אבולוציוניזם אוניברסאלי,״ – מבהיר מויסייב, – ״מונחת 'השערת על-מערכת'. כל היקום שלנו מייצג מעין מערכת אחת מאוחדת – כל מרכיביה קשורים זה בזה״ (שם). הוא בוחן הוראה זו כתוצאה של הכללה אמפירית, משום שבניסיוננו אין שום דבר שסותר אותה. כך, מויסייב בוחן את האבולוציוניזם האוניברסאלי כמבוסס על השערת על-מערכת, כלומר הכרה בקשר ההדדי האוניברסאלי של התופעות. את יתרון השערת על-המערכת הוא
רואה בכך ש״כל השערות על אופיו הלא-מערכתי של היקום אינן ניתנות לבדיקה עקרונית, הן אינן יכולות לשנות את המסקנות מהשערת על-המערכת ולכן על בסיס עקרון אוקאם צריכות להיקטע״ (שם, עמ' 6).
מתוך הבנה שאי-אפשר לצמצם למערכתיות היקום ולקשר ההדדי האוניברסאלי של התופעות את ביסוס האבולוציוניזם האוניברסאלי, מוסיף מויסייב לכך את עקרון השונות האוניברסאלית. אך עקרון זה ידוע בפילוסופיה עוד מימי הרקליטוס, ועקרון הקשר ההדדי האוניברסאלי והמערכתיות של ההוויה נוסח בצורה קלאסית בידי הגל. מה אם כן חדש מביאה תפיסת האבולוציוניזם האוניברסאלי?
נ. מויסייב מנסה להסביר זאת, נשען על אדמה מדעית-טבעית הקרובה לו. בראש ובראשונה הוא מעביר על חומר דומם את מנגנון הפעולה של השלישייה הדרווינית: שונות, תורשה, ברירה. מויסייב אפילו אינו מבהיר שאת התורשה אפשר לבחון מחוץ לחיים רק כרציפות, משום שמורשת כשלעצמה בטבע הדומם אינה קיימת. את המנגנונים הדרוויניים הוא מחשיב לפשוטים ביותר, משום שהוא רואה בהם ביטויים של דטרמינציה חד-משמעית. לכיתה של מנגנונים דרוויניים הוא משייך אינטראקציות מכניות.
״משום שבמציאות הסובבת אותנו,״ – מנמק מויסייב, – ״הכול ותמיד נתון לפעולת מקריות ואי-ודאויות, הרי אפילו במקרה של תהליכים מסוג דרוויני אי-אפשר לדבר על דטרמינציה מלאה. אפשר רק לראות מגמות, אם תרצו, 'תעלות אבולוציה'. דוגמאות לתהליכים כאלה הן תהליכי סלקציה של בעלי חיים או תנועת חללית. בתכונות אלה מחזיקים תהליכים רבים, שיש לנו עמם עסק בחיי היומיום ואשר מאפשרים לנו איכשהו לחזות את תוצאות פעולותינו הפעילות ולבצע את הבחירה המכוונת שלהן. כך, מנגנונים מסוג דרוויני הם הבסיס לפעילותו המודעת של האדם״
(שם, עמ' 7).
עד כמה מוצדק עירוב כזה של תיאוריית דרווין עם דטרמיניזם מכניסטי, עם בעיית ״תיעול״ התהליכים האבולוציוניים ועם דטרמינציית הפעילות האנושית, שישפוט הקורא. יש בהם גרעין רציונלי מסוים בקירובם, משום שכולם ביטויים של תנועה ברמה המקרוסקופית של החומר. אך הם מייצגים צורות תנועה שונות עקרונית, ובהתאם, גם מנגנונים שונים לחלוטין בפעולתם. הברירה פועלת גם בטבע הדומם, אך בצורה שונה לגמרי מאשר במאבק הקיום של אורגניזמים השואפים פעיל לשרוד. אותו הדבר אפשר לומר על השונות והתורשה. המנגנונים הדרוויניים אינם פשוטים יותר, כי אם מורכבים יותר מהפיזיקו-מכניים.
סוג אחר של מנגנוני אבולוציה, שבו מבחין מויסייב, הם תהליכים שהוא מכנה ביפורקדיים. פעולתם של תהליכים כאלה, כפי שמדגיש מויסייב, בלתי-צפויה עקרונית. בתיאור מנגנונים כאלה מויסייב מתייחס ללאונרד אוילר ואנרי פואנקרה, שהציעו תיאור מתמטי של ביפורקדיות, אך אינו מתחשב כלל בעבודות הרבות וזכות הפרסום הרחב של יוצר הסינרגטיקה הרמן האקן. כנראה, מויסייב לא היה מכיר אותן בתקופה זו או הכיר מפה לאוזן, משום שהוא מקשר את תפיסת האבולוציוניזם האוניברסאלי שלו לתיאוריית הארגון העצמי. לא היה מכיר, כנראה, גם את תיאוריית התרמודינמיקה הבלתי-שיוויונית של איליה פריגוז'ין, משום שבהזכירו להלן את החוק השני של התרמודינמיקה, הוא אינו נוגע כלל בפרשנות חוק זה בתרמודינמיקה של מערכות פתוחות, אף שהוא מגיע למסקנות דומות למסקנותיו של פריגוז'ין.
מנגנונים ביפורקדיים, לפי מויסייב, בניגוד לדרוויניים, טבועים באבולוציה של מערכות מורכבות. ככל שהמערכת מורכבת יותר, כך נוצרים בה יותר מעברי ביפורקדיה, כלומר תופעות של ארגון מחדש מהיר ורדיקלי של אופי התפתחות המערכת.
מנגנונים ביפורקדיים הם ביטוי של הסטוכסטיות של העולם. הם קובעים את הבלתי-צפיות והאי-הפיכות של האבולוציה (שם, עמ' 8). אכן, ככל שהמערכת מורכבת יותר, כך היא מגיבה פחות בקו ישר להשפעות חיצוניות. אך הקביעה על קשר מורכבות המערכת לנטייתה למעברי ביפורקדיה די שנויה במחלוקת.
מערכות עם מנגנוני ויסות מפותחים מאוד, ככלל, מסוגלות להימנע מביפורקדיות ואסונות, שבהם הסדר, הנתמך במערכת הנתונה, מתפרק. לדוגמה, מערכות חברתיות דמוקרטיות, שבהן רוכשים אופי קבוע רפורמות ומגוון רגולטורים מוסדיים כמו בלמים ואיזונים, מתבררות כיציבות באופן בלתי-נמנע יותר מאשר משטרים טוטליטריים ואוטוריטריים נוקשים, ששינויים בהם מפעילים מנגנונים ביפורקדיים ולעתים קרובות מובילים לאסונות חברתיים. נוסף לכך, מנגנונים דרוויניים בהבנתם הדרוויניסטית, ולא במובנה הספציפי של מויסייב, פועלים ברמת הטבע החי, בעוד ששינויים ביפורקדיים אופייניים בראש ובראשונה לתופעות של כאוס דינמי בטבע הדומם, שבו הסדר נוצר ישירות מהכאוס ונושא אופי פרימיטיבי ביותר, בלתי-יציב. כמובן, ביפורקדיות ואסונות מתרחשים גם בטבע החי, וגם במערכות חברתיות, אך כאן התהוות מצבים ביפורקדיים נבלמת בידי מנגנונים רגולטיביים של שמירת סדר והפיכתו העקבית. מויסייב לעומת זאת מתעקש על קיומה של ״מגמה חשובה נוספת – ירידת יציבות המערכות ככל שגוברת מורכבותן״ (שם, עמ' 10). על קיומה של מגמה הפוכה הוא אינו חושב כלל. זה גם מעיד על הצרות, אי-האוניברסאליות של חשיבתו האבולוציונית.
הקבוצה השלישית של מנגנונים אבולוציוניים, שבה מבחין מויסייב, נקראת על ידו מנגנוני הרכבה. ״הטבע מאופיין בקואופרטיביות,
– הוא סבור, איחוד אלמנטים למערכות. כתוצאה, למערכת הנוצרת עשויים להיווצר תכונות חדשות״ (שם, עמ' 8).
כדוגמה הבולטת ביותר להרכבה כזו מויסייב מביא את פעולתו של החוק השני של התרמודינמיקה. אך ההרכבה העצמית של מבנים דיסיפטיביים, שנחקרה בידי א. פריגוז'ין, נובעת לא ישירות מהחוק השני של התרמודינמיקה, כי אם מהתרמודינמיקה של מערכות פתוחות, המסוגלות לפרוק אנטרופיה, כלומר תנועה בלתי-סדורה, אל הסביבה החיצונית. ישירות מהחוק השני של התרמודינמיקה נובע לא סידור מבני, כי אם הצטברות אי-סדר ואבולוציה לאחור, להתפוררות כל סידור ולמוות התרמי של היקום. במה אם כן מורכבת המשמעות האבולוציונית של אפקט ההרכבה?
מויסייב מסביר זאת כך. בהיותו אחד החוקים היסודיים ביותר של הפיזיקה, לחוק השני של התרמודינמיקה אין משמעות לחלקיקים בודדים, למולקולות בודדות. ״הוא מתבטא רק ברמת צבריהם: רק בכמות מספקת של חלקיקים אינטראקטיביים נוצרות תכונות מערכתיות חדשות עקרונית. נוצרת אפשרות להכניס מאפיין חדש של המערכת – אנטרופיה, וגם לגלות שהיא גדלה עם הזמן. זו תוצאה טיפוסית של 'הרכבה', התהוות של תכונות מערכתיות חדשות של העולם הסובב״ (שם, עמ' 9).
דוגמה גרועה ביותר. זוהי דוגמה יותר של ״פירוק״ של מערכות קיימות, מאשר של הרכבה של מערכות המתעוררות בתהליך האבולוציה. גידול האנטרופיה הורס את הסדר, המבטיח את האינטראקציה ״הקואופרטיבית״ של אלמנטים בתוך מערכות. בסופו של דבר כל מולקולה נעה בצורה בלתי-סדורה. מויסייב נוקט בדוגמה זו ללא פנייה לתרמודינמיקה של מערכות פתוחות, שבה התהליך מקבל כיוון הפוך, לא במקרה. האבולוציוניזם האוניברסאלי שלו נשען על רעיונות של ארגון עצמי ספונטני ומערכתיות, הוא מתמצה ברעיונות אלה. ״במאה העשרים,״ – כותב מויסייב, – ״חודרים אלינו במידה הולכת וגוברת רעיונות המערכתיות והארגון
העצמי (סינרגטיקה), להם אנו מעניקים משמעות רחבה יותר ויותר. אנו מתחילים לראות קשרי גומלין חדשים, והיקום לאור ידע חדש וניסיון חדש נגלה לפנינו כמערכת אחת, המתפתחת כיחידה אחת״ (שם, עמ' 18).
לכן לתהליך הארגון העצמי מויסייב משייך גם את הדקונסטרוקציה של כל ארגון. כמובן, התהליך האבולוציוני האוניברסאלי כולל גם ארגון עצמי וגם דיסאורגניזציה, שהיא התנאי המוקדם לארגון עצמי חדש. אך הארגון העצמי, כמו בסינרגטיקה של האקן, מובן בצמצום, כתהליך של יצירת מבנים מהכאוס הדינמי ודקונסטרוקטוריזציה ספונטנית לא פחות לאחר הפסקת זרימת האנרגיה המכוונת. תוך כך לא מתחשבים כלל בתהליך ייצור הסדר בידי מבנים המתארגנים עצמית, בתפקידם כמקורות ומעוררי ארגון נוסף. אילו האבולוציה התמצתה בארגון עצמי ספונטני, כאוטי, ובדיסאורגניזציה ודקונסטרוקטוריזציה ספונטניות, כאוטיות לא פחות, שום קדמה לא הייתה אפשרית.
אבולוציוניזם, המתבסס על תהליכים סינרגטיים ומתמצה בהם, אינו יכול להיות אוניברסאלי. הארגון העצמי הכאוטי, שנחקר בידי הסינרגטיקה, הוא רק התנאי המוקדם של ארגון וריאורגניזציה המותנים מבנית. צמצום האבולוציה להיווצרות ספונטנית של קישוריות ולהיווצרות סטוכסטית של מבניות הוא חיסרון יסודי של האבולוציוניזם של המאה ה-20. וחיסרון זה טבוע במלואו באבולוציוניזם של נ. מויסייב.
בייצוגים המכוונים פיזיקליסטית על ארגון עצמי נעדרים ויסות עצמי, ריאורגניזציה מבנית עצמית והתגייסות עצמית, המהווים תנאי מהותי של כל אבולוציה. וכאשר מנסים להרחיב את הייצוגים על ארגון עצמי, השאובים מהפיזיקה, על האבולוציה הביולוגית והחברתית-
היסטורית, מתקבלת לא תיאוריה כללית של האבולוציה, שהיא ההישג החשוב ביותר של תפיסת העולם האוניברסאלית-אבולוציונית, כי אם רק צורה נוספת של רדוקציוניזם, כלומר הסבר של המפותח יותר מתוך הפחות מפותח.
הדרך הביפורקדית של תמורות אבולוציוניות מוקצנת בעליל בידי מויסייב. הוא בוחן מנגנונים ביפורקדיים כמעבר מתיעול חד-משמעי של ההתפתחות להתהוות ריבוי של ״תעלות״, כשהבחירה על ידי המערכת של אחת התעלות להתפתחות המשך מתרחשת כתוצאה מאירוע מקרי גרידא וחסר חשיבות לחלוטין. אך במציאות בחירת ״התעלה״ בדרך כזו מתבצעת רק במערכות פרימיטיביות ביותר מסוג תנועה טורבולנטית של גזים ונוזלים, שבהן המורכבות נקבעת על ידי אי-יציבות קיצונית של המערכת ומתהפכת להיווצרות מערבולות מאורגנות כאוטית.
במערכות מורכבות מפותחות ביותר, ככלל, כלומר ברוב המוחלט של המקרים, אפילו במצב בלתי-יציב קיצוני, מעברי, של המערכת, התנועה באחת התעלות מתבררת כה מוכנה יותר ברציפות ההתפתחות, והכוחות, המתרכזים במבנים המבטיחים את היווצרות
ה״תעלה״ הזו, כה עולים על אפשרויות ״התעלות״ האחרות, עד ששום מקריות אינה יכולה לזעזע את התנועה בתעלה זו. הכורח לא רק פורץ דרך מסת המקריות העצומה ולא רק מעלה את ההסתברות של אירועים התורמים למימושו. שינויים הכרחיים, שהבשילו אבולוציונית, מובילים לצורות כאלה של יצירת מבנים, שבסופו של דבר (אך לא במישרין ולא באופן ישיר) מארגנים את עיקר המסת של המקריות והופכים דרך התפתחות אחרת לבלתי-סבירה בכלל. דרך כזו מתבטאת רק במגמות אלטרנטיביות, ב״מוסכמים״ של תהליכים היסטוריים.
משמעות המקריות באבולוציה אינה כה גדולה, כפי שנדמה היה
ליוצרי התיאוריות המדעיות-טבעיות של המאה ה-20, השקועים בחקר תהליכים סטוכסטיים. מהעובדה שתהליכים אלה מאפשרים רק תיאורים הסתברותיים נובע רק שהם נמצאים במצב של כאוס דינמי. משמעות המקריות אינה כה גדולה, משום שבתהליך האבולוציה נוצרים בהכרח מבנים, שארגונם בתנאים הנתונים תחרותי יותר מאשר ארגון מתחריהם. ההכרה בנסיבה זו אינה אומרת חזרה לדטרמיניזם מכניסטי. היא קשורה במעבר לדטרמיניזם אבולוציוניסטי, המתחשב בתפקיד המקריות והתהליכים הסטוכסטיים כמידת הכאוטיות, הנוכחת תמיד בכל סדר, בכל ארגון מבני, ומלווה, ומגוונת, ומשנה את דרך המימוש של כל כורח המותנה אבולוציונית. תוך כך ההכרחי מתממש כתוצאה מתחברת של אינספור מקריות, וזה יוצר את המראית שכאילו הוא נובע מהמקריות, מורכב מהן.
בהכרה בתנודות אקראיות קטנות, הנוצרות במצבים ביפורקדיים, כיסוד הבחירה בדרך ההתפתחות של מערכות מורכבות, של הארגון העצמי והאבולוציה שלהן, מתבטא החיסרון המתודולוגי העיקרי לא רק של הפיזיקליזם של מויסייב, כי אם גם של תיאוריית הארגון העצמי, המקובלת בסינרגטיקה.
מצבים ביפורקדיים וסטיות אקראיות נוצרים באבולוציה ללא הרף. בזה מויסייב ותומכי הגישות הקשורות בסינרגטיקה צודקים לחלוטין. אך ברוב המוחלט של המקרים מהלך ההתפתחות של מערכות מורכבות מונחה לא בידי תנודות אקראיות קטנות, כי אם בידי יתרונות תחרותיים גדולים של מבנים מתגייסים המתפתחים ברצף.
בספר ״העלייה אל התבונה״ (מואיסייב נ.נ. העלייה אל התבונה. הרצאות על אבולוציוניזם אוניברסאלי ויישומיו – מ': הוצ' אט, 1993 – 192 עמ') מויסייב מגדיר שוב את האבולוציוניזם האוניברסאלי
כסכמה, המייצגת פיזיקליזם מזוקק, ומנסה להסביר, מתוך סכמה זו, את כל מגוון האבולוציה. ״האבולוציוניזם האוניברסאלי, הסינרגטיקה, תיאוריית הארגון העצמי,״ – הוא סבור, – ״כל המונחים הללו כמעט נרדפים. הם משקפים את ייצוגנו על כל התהליכים ההולכים 'מעצמם', ללא כוונוניות של 'אצבע מורה'״ (שם, עמ' 26).
אכן, הסינרגטיקה כתיאוריית ארגון עצמי חושפת אחד מההיבטים של השינוי העצמי הספונטני והתהוות של סדר ראשוני מהכאוס הדינמי. אך לאבולוציוניזם האוניברסאלי זה אינו מספיק. תמורות מבניות של מערכות מורכבות ברמות ארגון שונות אינן מצטמצמות לארגון עצמי כאוטי. הן כוללות ריאורגניזציות מבניות מורכבות, שבהן בהתאם למבנים הראשוניים מתבצעת סידור מחדש של הסדר הקודם. סידור מחדש כזה אינו מכוסה בידי הסינרגטיקה והסכמה הפיזיקליסטית של הארגון העצמי בכלל.
כיצד אם כן יכול אבולוציוניזם ״אוניברסאלי״ המכוון פיזיקליסטית לעלות מתהליכים פיזיקו-כימיים לתהליכים ביולוגיים וחברתיים, האם יש לו זכות להפיץ את סכמתו להבנת האבולוציה בטבע החי ובחברה? נ. מויסייב עונה על שאלה זו כך:
״האבולוציוניזם האוניברסאלי מאפשר לבחון את התפתחות התהליך האבולוציוני העולמי בכל ממדיו… שום דבר חי אינו מסוגל להפר את חוקי הפיזיקה או הכימיה, ובאותה עת עקרונות הברירה, הקובעים את התפתחות החומר החי, כלומר חוקי התפתחות העולם החי, אינם מצטמצמים רק לחוקי התפתחות הפיזיקה או הכימיה (ליתר דיוק – איננו יכולים, ואולי גם איננו יודעים, לצמצם אותם לחוקים היסודיים שדיסציפלינות אלה חוקרות)״ (שם, עמ' 37). נוסף לכך, כפי שמגדיר מויסייב, ״ההתפתחות החלקה, הכמעט צפויה״ של התהליך האבולוציוני, אשר נסכים לכנותה
אבולוציה דרווינית״ (שם, עמ' 28) מהווה, לדעתו, רמה נמוכה יותר של אבולוציה מאשר המנגנונים הביפורקדיים והקואופרטיביים, הנכנעים לחוקים היסודיים של הפיזיקה והכימיה.
כמובן, עם פרשנות פיזיקליסטית ונאיבית-רדוקציוניסטית ממש כזו של האבולוציוניזם האוניברסאלי אין אנו יכולים בשום אופן להסכים. כאשר גופים נעים תחת פעולת הכבידה, למשל נופלים מגובה אל האדמה בתאוצה 9.8 מ'/שנ'2, הם נמצאים לגמרי תחת פעולת חוק פיזיקלי בלי קשר לשאלה אם הם חיים או דוממים. אך האבולוציה שלהם כוללת חוקים אלה רק בצורה מותמרת אבולוציונית, כפופה. לכן על שום צמצום של אבולוציה ביולוגית לחוקים היסודיים של תנועה בטבע הדומם לא יכול להיות דיבור. האבולוציה הדרווינית בהבנת הדרוויניזם עצמו, ולא בהבנה
״הפיזיקליסטית״, מורכבת לאין שיעור מהרמה הפיזיקו-כימית של האבולוציה.
הניסיון שעשה נ. מויסייב לבניית פילוסופיית היסטוריה מעמדות האבולוציוניזם נשען על אותם יסודות. הוא מבין את ההיסטוריה כתהליך סינרגטי, שבו יש להפריד את האוניברסאלי מהאינדיבידואלי. האוניברסאלי משתנה יחסית לאט וכולל מאפיינים של תהליכי ארגון עצמי, שהפיזיקאים מכנים אינווריאנטים אדיאבטיים של תהליכים דינמיים.
״גישה כזו,״ – מתוודה המחבר, – ״היא גם צורה מיוחדת של רציונליזם, שנולד במדע המודרני הלא-קלאסי, משום שהמחבר אינו מסוגל לקבל שום דבר אחר מלבד פיזיקליזם״ (שם, עמ' 70). אך אי-יכולת, כמו גם אי-ידיעה – טיעון גרוע.
כמובן, כמה אנלוגיות שימושיות אפשר לנצל בדרך זו. אך הסבר ההיסטוריה באמצעות הפיזיקה בקושי אפשר לכנות אבולוציוני. מויסייב רואה את ההבדל רק בפעילות הפעילה של אנשים, המשתתפים בתהליכים היסטוריים. במציאות הבדל זה הוא דווקא אוניברסאלי.
נ. מויסייב היה מדען מוכשר והוגה מקורי,
לו אנו חבים את ההתפשטות הרחבה של המושג אבולוציוניזם אוניברסאלי. ביוזמתו רכש מושג זה פופולריות רחבה בקהילה המדעית הרוסית, נכנס כמעט לכל ספרי הלימוד על שאלות פילוסופיות של מדעי הטבע. אך הסכמה הפיזיקליסטית שהציע אינה יכולה להיחשב אבולוציוניזם אוניברסאלי אמיתי. היא נשארת פיזיקליזם, שהופץ על תחומים, שבהם כל תהליך פיזיקלי וכימי רק משרת צורות אבולוציה ספציפיות.
באשר לספרי הלימוד, שיצאו לאור ברוסיה על בעיות פילוסופיות של מדעי הטבע, שקלטו מנ. מויסייב את רעיון האבולוציוניזם האוניברסאלי ופיתחו, עיבדו אותו באופן מהותי, אנו מייחסים להם משמעות יוצאת דופן. הם ממלאים, ככלל, לא רק תפקיד הוראה, כי אם גם תפקיד השכלה, בהפיצם תפיסת עולם מדעית-אבולוציונית, הומניסטית, בהדריכם את הנוער הסטודנטיאלי ברוח חיפוש השקפת עולם עצמאי, בריווים בידע כבסיס להיפטרות מדעות קדומות. מתוך שלושה עשרות ספרי הלימוד, שחקרנו, על בעיות אלה רק אחד מכיל פרשנות תיאולוגית, קריאציוניסטית, תפוסה בשיער, של עובדות מדעיות. אך גם היא מתנדפת, ברגע שהמחבר עובר להצגת העובדות.
כמובן, ספרי לימוד לבדם אינם מספיקים. דרושה תנועת השכלה רחבה, שמגויסת באמונה מדעית.
}}

==== האבולוציוניזם האוניברסאלי והאיום של האפוקליפסה האקולוגית ====
אבן דרך מסוימת בהתפתחות האבולוציוניזם האוניברסאלי ברוסיה הייתה הופעתו ב-2011 של הספר ״רעיון האבולוציה בביולוגיה ובתרבות״ (מ': קנון+, 2011 – 640 עמ'). בספר מיוצג צבע המדע הרוסי – הפילוסופים, הגנטיקאים, האקולוגים, הביולוגים-האבולוציוניסטים והתרבותולוגים הגדולים ביותר. הוא מהווה מעין מועדון דיונים, שבו תומכי התיאוריה הסינתטית של האבולוציה בביולוגיה מתפלמסים עם
מתנגדיה, הדרוויניסטים – עם האנטי-דרוויניסטים, הפרוגרסיסטים המושבעים – עם טרדיציונליסטים נלהבים. כבר בהקדמה לספר המנהיג המוכר של הפילוסופיה הרוסית ויאצ'סלב סטפין אפיין את רעיון האבולוציה כאוניברסאליה יסודית של התרבות, שעברה בגרסאות שונות לאורך כל תולדותיה ובמידה רבה קבעה
״את האופי והספציפיקה של ההבנה האנושית של ההוויה ושל הכרתה״ (שם, עמ' 6). זה קבע מראש את חשיבותה המיוחדת של תפיסת האבולוציוניזם האוניברסאלי, שיצירתה, כפי שמציין סטפין, הייתה תולדה טבעית של הפתרון המודרני של משימות הקשורות בהבנת ״האבולוציה המשותפת והמחוברת של הטבע והאדם, הביוספירה והנואוספירה, הטבע והתרבות״ (שם).
היינו רוצים למקד את תשומת לב הקוראים בשני מאמרים מספר זה, המציגים השקפות חלופיות על מימוש עקרונות האבולוציוניזם. אחד מהם בוחן את בעיות האבולוציוניזם הגלובלי מעמדות של אקולוגיזם טרדיציונליסטי, והשני שואף לצייר את סיכויי התפתחות הציוויליזציה מעמדות האבולוציוניזם האוניברסאלי. שני המאמרים אופייניים מאוד כביטויים של קיטוב המנטליות הרוסית לטרדיציונליזם קיצוני ואבולוציוניזם חדשני. הראשון מבין המאמרים נכתב בידי ל. פסנקובה וא. דריאבינה (פסנקובה ל.ו. דריאבינה א.ד. אקולוגיה בשיח של בעיות אבולוציוניות – בתוך: רעיון האבולוציה בביולוגיה ובתרבות – מ': קנון+, 2011, עמ' 477-494).
בתחילת המאמר עצמו מחבריו מעבירים ביקורת חריפה על המודלים המקובלים של ״התפתחות בת-קיימא״ ועל הייצוגים על
הדרך ה״נואוספירית״ של התפתחות האנושות. ההכחשה של תפיסות כה מכובדות וסמכותיות דרשה, ללא ספק, לא מעט אומץ ואף ייאוש. המחברים סבורים ששום דיבור על התפתחות בת-קיימא לא יכול להיות, אם כל צעד בהתפתחות הכלכלית והמדעית-טכנית של הציוויליזציה האנושית מלווה לא רק בזיהום הסביבה הסובבת את האדם, כי אם בהעמקה קטלנית לביוספירה של
המשבר האקולוגי הפלנטרי הכללי.
יש לציין, שגם תפיסת ההתפתחות בת-הקיימא, וגם תפיסת הנואוספירה של ו. ורנאדסקי מספקות לחלוטין לא רק אבולוציוניסטים מודרניים, כי אם גם אקולוגיסטים מסוג טרדיציונליסטי, הרואים בתפיסות אלה אלטרנטיבה לחברה החדשנית המתפתחת בסופה ופורשים יציבות של התפתחות וניצחון התבונה על הפלנטה כהכרח של ויסות פלנטרי כללי של ההתפתחות על מנת להימנע מאסון אקולוגי. הוויכוח הולך רק על צורות וגבולות של ויסות כזה. כמובן, אזהרות האקולוגים על אפוקליפסה אקולוגית מתקרבת מועילות לאבולוציה של דעת הקהל במדינות שונות, כשם שאזהרות המדענים על אפוקליפסה גרעינית מתקרבת היו מועילות למניעתה בתקופת העימות הגרעיני של מעצמות-העל.
אילולא מאמצי המדענים-האקולוגים, הנתמכים בידי הציבור, ממשלות ופרלמנטים של מדינות מפותחות לעולם לא היו נחרצים לאמצעים כה נחושים של ויסות ההתפתחות הכלכלית במטרה לשפר את מצב הסביבה הטבעית, שהינם אלה שננקטו במדינות אלה החל מסוף שנות ה-60 והביאו לתוצאות חמורות למדי, הניתנות לרישום אמפירי. תפיסות ההתפתחות בת-הקיימא, הקו-אבולוציה, הנואוספורוגנזה התחשבו באופי החיובי, אף שאינו מספיק דיו, של תוצאות אלה והיו מכוונות להרחבתן והעמקתן הרציפה, האבולוציונית. יציבות ההתפתחות בשום פנים אינה אומרת עצירתה והפסקתה.
יחד עם זאת בתנועה האקולוגית נצפה גם זרם שולי, שמאחורי עמדותיו האידיאולוגיות הסתתרה אי-קבלה טרדיציונליסטית של הקדמה כשלעצמה, אימה לפני בעיות החברה החדשנית, שאיפה להחזיר את האבולוציה אחורה ולחזור לסטריאוטיפים המוכרים לא רק של יחסי הגומלין בין האדם לטבע, כי אם גם של יחסי הגומלין הפטריארכליים
בין אנשים. בעיות ייעול יחסי הגומלין בין האדם לטבע מוחלפות בהפצת מצבי רוח פאניקיים, שהתודעה ההמונית קולטת בקלות ורוכשים פופולריות הולכת וגוברת. נוצר מצב פרדוקסלי: מצד אחד יחס צרכני לחיים ומרוץ בלתי-מרוסן אחר טובין חומריים מדרבן מרוץ בלתי-מרוסן לא פחות אחר הרחבת הייצורים ודיכוי מקביל של הסביבה הטבעית, ומצד שני מאותם צרכנים נשמעים מכל עבר קינות צבועות על נזק הקדמה וקרבת האסון. הקטרסטופיזם טבוע באישיות מכוונת-צרכנות, משום שדרך חייהם רצופת אסונות מגוונים, ובראש ובראשונה – עם הבריאות.
את כל מכלול הבעיות הזה מעלים מחברי המאמר. לפי ייצוגיהם, האסון האקולוגי כבר מתרחש, השפלת הסביבה הטבעית קיבלה אופי גלובלי, ובקרוב תקבל גם בלתי-הפיך, הטבע גווע, ובעקבות גסיסת הטבע יבוא בהכרח גם גסיסת האנושות. את מה שהאנושות עושה למניעת גסיסתה שלה, מחברי המאמר מחשיבים לבלתי-מספק לחלוטין, אף לבלתי-מקובל, הן במובן הקונספטואלי והן במובן המעשי. גם תפיסת הנואוספירה של ורנאדסקי, וגם תפיסת ההתפתחות בת-הקיימא, שבהן מתמצה ההבטחה הקונספטואלית של הגנת הביוספירה, אינן בעלות, לדעת המחברים, פוטנציאל מניע מספיק לפתרון הבעיות שנוצרו. באפיונם את תפיסת הנואוספירה של ו.י. ורנאדסקי, ל. פסנקובה ו
א. דריאבינה כותבים:
״ו.י. ורנאדסקי סבר שהתבונה חרוטה באבולוציה, מתפתחת לפי חוקיה וממלאת את מטרותיה. מכאן נובעת אי-הניתנות-להתגברות של התהוות הנואוספירה כשלב טבעי של התפתחות הביוספירה. נואוספירה – תחום התבונה – מכנה המדען את הביוספירה, שהפכה בידי הפעילות התבונית של האדם. התבונה (לפי ורנאדסקי) – השלב הגבוה ביותר
של הכוח המתבונן והתכליתי, המסדר את הטבע. היא צריכה לשכלל את תחום מושבה לפי חוקי האבולוציה, בהפיכתה את הביוספירה לנואוספירה. תוך כך מונח שתהליך הנואוספורוגנזה יהיה במקביל גם השתכללות רוחנית של האדם… הייצוגים המודרניים על הנואוספירה מקורם בהשקפות ו.י. ורנאדסקי על תפקיד המחשבה המדעית כגורם פלנטרי ועל הגעת עידן התבונה, שיחליף את התודעה המודרנית הלא-מושלמת של האנושות״ (שם, עמ' 477).
מחברי המאמר מחשיבים תפיסה זו לאוטופיה, ואת התקוות הקשורות בה – לחלומות בלתי-ניתנים להגשמה. אוטופיים לא פחות הם בעיניהם גם השקפות המדענים המקומיים המודרניים, המתבססות על תפיסת הנואוספירה, ובפרט נקודת המבט של נ. מויסייב על הכורח ליצור מוסריות חדשה, התואמת לדרישות הנואוספורוגנזה, והעמדה של ו.י. סטפין על האדם כשלב טבעי וטבעי בהתפתחות היקום, האחראי למצב העולם, שאליו הוא שקוע. אינם מאמינים מחברי המאמר גם בהגעת רפורמציה רוחנית חדשה וגיבוש מערכת ערכים חדשה כתנאי מוקדם לנואוספורוגנזה, שאת אפשרותה מצביע ו. סטפין (שם, עמ' 478).
אפילו השקפות א. פצ'אי, אחד המייסדים והתאורטיקנים של מועדון רומא, שבמסגרתו גובש הייצוג על גבולות הצמיחה וההתפתחות הכלכלית של הציוויליזציה האנושית, אינן מספקות את מחברי המאמר. ״א. פצ'אי,״ – הם מעירים, – ״מכוון לייצוגים על טבעו התבוני וההומני של האדם. בפרויקטים שלו של טרנספורמציית התודעה הם (כלומר תאורטיקני מועדון רומא – ל.ק.) נשענים על טובו הפנימי, על הקביעה שכל הרע שבו קשור בהשפעה חברתית, שהאדם טוב ואלטרואיסטי מטבעו. מכאן נובעים הרעיונות שהכריזו
על ״התודעה ההומניסטית״ ועל המהפכה ההומניסטית״ (שם, עמ' 480).
באי-קבלתם של התקוות להומניות ראשונית, לתבוניות ולאלטרואיסטיות של טבע האדם, או לרפורמציית התודעה ולהופעת התחלה מוסרית חדשה, המעוררת אחריות למצב הטבע, מחברי המאמר צודקים לחלוטין. טבע האדם דואלי, הוא כולל גם את ההתחלה התבונית וגם את החייתית. במשך אלפי שנים רבות בני אדם הרגו זה את זה כדי להשיג משאבים לקהילותיהם, להכניע ולשעבד אנשים אחרים. על אחת כמה וכמה טבעית להם הייתה ונשארה המלחמה נגד הטבע, שממנו הם שאבו משאבים מאז ומעולם, בהשאירם אחריהם מדבריות.
אך הם בעמלם גם יצרו טבע חדש, ולא רק מלאכותי, כי אם גם טבעי. הם עיבדו שדות, נטעו עצים, דאגו לחיות שבייתו. האדם מסוגל גם להרוס את הטבע, וגם לשחזרו. הוא מסוגל לשחזר גם את טבע הפרא, אם הדבר תואם את צרכיו ואינטרסים. לכן אין לסמוך על התהוות מוסריות ותבוניות, הסותרת את הצרכים והאינטרסים. הנואוספורוגנזה תלויה ישירות בגיוס צרכים ואינטרסים, המכוונים להבראת הסביבה הסובבת את האדם, לשיקום וחיזוק המנגנונים הטבעיים של הארגון העצמי של הביוספירה. בצורה שונה לחלוטין מנמקים מחברי המאמר במנטליות הטרדיציונליסטית הטבועה בהם.
את מקור הטעויות והתקוות הבלתי-מוצדקות, המפריעים להכרה בהיקפים האמיתיים של האסון המאיים, הם רואים באמונה בכוח הבורא של התבונה, בקדמה, באפשרויות האבולוציה של האדם, שחלק אותה ו. ורנאדסקי ואשר בזמננו קיבלה ביטוי מוכלל ברעיון האבולוציוניזם האוניברסאלי.
״גישה כזו לבעיית האדם,״ – הם סבורים, – ״נשענת על ייצוגים השקפתיים על חוק טבע אחד, אוניברסאלי, שבו האדם עם תבונתו מהווה את פסגת ההתפתחות הפרוגרסיבית של החומר. היום עמדה כזו קיבלה את השם אבולוציוניזם גלובלי (אוניברסאלי). ייצוגים אלה מבוססים על
ההשקפה האבולוציונית, ובאיכות זו הם נכללו בתודעה ההמונית של המודרניות וקיבלו התפשטות רחבה ביותר במנטליות המודרנית״ (שם, עמ' 481).
במקביל לאבולוציוניזם האוניברסאלי כתוצאה מודרנית של התפתחות ההשקפה המדעית, מחברי המאמר מפריכים גם את הדרך עצמה, שבמהלכה הגיעה המחשבה האירופית המכוונת מדעית להכרת האוניברסאליות של האבולוציה ורעיון הקדמה הקשור בה.
״הבנה כזו של טבע האדם,״ – מזכירים ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״גובשה עוד בעידן הנאורות והזמן החדש. זהו האדם של הולבך, רוסו וולטר. היא התפשטה בהרחבה במנטליות הציבורית של המאות ה-19-20 ונקלטה בידי המחשבה האקולוגית המודרנית. כך, ביסוד המודל של הנואוספירה, כה אופנתי היום, מונחת תפיסה עתיקה, רציונליסטית, של האדם״ (שם, עמ' 481).
בשאיפה לתאר את הרציונליזם האירופי כמודל עתיק, כלומר כיום, בעידן המשבר האקולוגי הגלובלי, מיושן, של התפתחות, המחברים שוכחים שמודל זה ענה על הקדמה האמיתית של החברה, שהושגה בזמן החדש, ובא במקום האוטופיה הדתית-קריאציוניסטית, ששלטה בעידן ימי הביניים, שלפיה האפוקליפסה והדין האחרון ישימו קץ לאנושות הטבועה בחטאים ויקבעו בדרך קטסטרופלית את מלכות האלוהים לעולמי עד.
כדי להראות את האוטופיות דווקא של המודל המדעי-רציונליסטי של ההתפתחות, המחברים מדגישים את קרבתו לפרויקטים אוטופיים של יצירת חברה אידיאלית:
״תורות רבות על החברה הצודקת העתידית קמו במשך כמה מאות שנים. מפליאה האחידות של הייצוגים על האדם בפרויקטים אוטופיים אלה. מדינות שונות, תקופות שונות, והייצוגים על האדם – זהים. בכל מקום כבסיס מקובל טבעו ההומני והתבוני, היכולת לבנות
חברה אידיאלית על יסוד רציונלי. ייצוגים אלה חיו במשך מאות שנים בתודעתם של אנשים מתקופות שונות וממדינות שונות. כנראה, הם נוצרים כתוצאה של הצורך הארכיטיפי של האדם באישור עצמי ובתקווה לניצחון הצדק בחברה האידיאלית של העתיד, כלומר כהשלכה של תקוות ותשוקות אנושיות״ (שם).
בהתאם, גם כל ייצוג על האופי החיובי של אבולוציית הציוויליזציה האנושית, לדעת המחברים, אוטופי לא פחות, הם מבוססים רק על השלכה של תקוות ותשוקות אנושיות, הם נשענים לא על המדע, כי אם נובעים ״מהייצוג ההשקפתי על האדם, מבלי לדרוש ביסוס תאורטי״ (שם).
ל. פסנקובה וא. דריאבינה צודקות בדבר אחד: אי-אפשר לבנות תחזיות מדעיות והשקפת עולם מדעית-אבולוציונית על עקרונות של סוף טוב, הממתין לאנושות באופן קטלני, אשר במוקדם או במאוחר תתעשת, תזכור את טבעה ההומני ותבנה חברה אידיאלית של שיתוף פעולה וצדק כללי. ייצוגים כאלה אכן בנויים רק על אמונה, ויתר על כן על אמונה אוטופית, לא מדעית. הניבוי המדעי והייצוגים המדעיים על אבולוציית הציוויליזציה האנושית חייבים להתחשב באיומים הגלובליים שנוצרו ובהסתברות התרחשותן של תוצאותיהם השליליות, כדי לגבש אסטרטגיות ריאליסטיות למניעתם ולהתגברות עליהם.
את תוצאות האמונה האוטופית בחברה אידיאלית של העתיד כבר חווינו על עצמנו, כשחיינו בחברה, שבנתה קומוניזם באמצעות אלימות טוטלית נגד החירות וזכויות האדם. גם עכשיו אנו עדיין חווים את תוצאותיה ואת הרציפות של אוטופיה זו. כל אוטופיה, לאחר שמומשה, הופכת לאנטי-אוטופיה אנטי-הומנית, פרט אולי לאותן אוטופיות, שנועדו איכשהו לקשט באמת את חיי האדם (למשל, אוטופיית עיר-הגן, שיצרו האדריכלים של המאה ה-20).
אך מחברי המאמר רחוקים מההבנה שכל אוטופיות נושאות אופי אנטי-אבולוציוניסטי, שייצוגים לא-אוטופיים, אבולוציוניסטיים על סיכויי האנושות בנויים על יסוד שונה לחלוטין וכוללים אמונה ריאליסטית שונה לחלוטין, הקשורה בתפיסת העולם המדעית-אבולוציונית. ייצוגים כאלה משקפים תוצאות של קדמה אמיתית בטבע ובחברה, בוחנים את האדם לא רק כיצור תבוני, כי אם גם כיצור המתקדם עם התקדמות הציוויליזציה.
שגוי לפרש אוטופית גם את הקדמה, משום שכל קדמה קשורה בהכרח ברגרסיה יחסית כלשהי, וכל התפתחות – בדגרדציה מסוימת. וכלום יכול היה להיות אחרת: הרי לכל תנועה קדימה באבולוציה מלווה בהכרח שינוי של מה שהיה לפני כן, ומכאן גם הפרה של מה שהתייצב קודם. התפתחות החברה החדשנית גוררת פרידה מיתרונות רבים של החברה המסורתית, מה שמטראום את התודעה השמרנית. אך אין זה אומר שעלינו לעצור ולהפסיק לנוע קדימה. יתר על כן, כל האטה של ההתפתחות האינטנסיבית של הציוויליזציה, המוכתבת בידי שאיפה להגביל את הקדמה המדעית-טכנית, הייתה גוררת בתנאים שנוצרו רק האצה נוספת של ההתפתחות האקסטנסיבית, הרחבת ייצורים מיושנים, מה שהיה מביא לתוצאות כבדות עוד יותר למצב הביוספירה.
מחברי המאמר מחשיבים לבלתי-יעילים את כל האמצעים, המיושמים בעולם להגנת הסביבה הטבעית, ואת המאמצים, המושקעים לשיפור המצב בתחום זה, לבלתי-פרודוקטיביים, בלתי-מספקים, אף לפליאטיביים גרידא. בעולם אין מחסור בקיום אירועים מגוונים רחבי-מסכים. מתקיימות ללא הרף ועידות אקולוגיות, כינוסים, סימפוזיונים, דיונים על זכויות הטבע, מתפרסמות קריאות של מנהיגי המדינות המובילות בעולם, פוליטיקאים סמכותיים, מדענים, נציגי תרבות, יוצאים לאור ספרים וכתבי עת רבים בכוון האקולוגי, נוצרים גופים
מייעצים ממשלתיים וממשלתיים-חוץ שונים להגנת הסביבה הסובבת את האדם. בכל זה, כפי שסבורים המחברים, מתבטא יותר ״אקו-דמגוגיה״ מאשר תוצאות אמיתיות.
אבל למרות זאת, המצב האקולוגי הגלובלי על הפלנטה ממשיך להידרדר. לדעת המחברים, האנושות כבר עברה את גבולות הצמיחה ואינה יכולה לשמר את עקרונות ההתפתחות בת-הקיימא, משום שהיא נמצאת מחוץ לתחום היציבות. ״צוינה דגרדציה הולכת וגוברת של הסביבה: דלדול שכבת האוזון, שינוי אקלים, אובדן המגוון הביולוגי, התגברות תהליכי המדבור והבהרת היערות. זה אומר, שההשפעות האנתרופוגניות על הסביבה, שאסור להן לחרוג מגבול מסוים – היכולת הכלכלית של הביוספירה, הופרו״ (שם, עמ' 483).
כך, האפוקליפסה האקולוגית לא רק מתקרבת, היא לדברי המחברים כבר הגיעה, אף שרק האקולוגיסטים שמו לב אליה. בהתאם מאופיינים גם ההישגים האמיתיים בתחום האקולוגיה, שגם האקולוגיסטים השמרניים ביותר אינם יכולים שלא להכיר בהם:
״בעולם התרחש שינוי עצום ביצירת תשתית להגנת הסביבה. מתפתחות תוכניות לאומיות חזקות למדיניות אקולוגית גלובלית ברוב המדינות. נוצרה תוכנית ממלכתית 'שינויים גלובליים של הסביבה הטבעית והאקלים' גם ברוסיה. ועם זאת, הציבור האקולוגי נאלץ לקבוע שתוצאות האירועים רחבי-ההיקף הללו בלתי-פרודוקטיביות״ (שם).
מי אם כן אשם בחוסר-הפרודוקטיביות של כל האירועים – גם הממשיים וגם האידיאולוגיים? לצד הפילוסופים, המאמינים באפשרות של קדמה מאורגנת תבונית, אשמים, לדעת מחברי המאמר, בראש ובראשונה נציגי העסקים הגדולים. ״הקריאות לחוס על העולם הטבעי נשארות רק על הנייר. הפיתוחים המדעיים, המוכיחים את קטלנות השרירותיות המהפכנית ביחס לטבע, אינם
נלקחים בחשבון בידי הנהגת רוב מדינות העולם. האינטרסים של המונופולים מתגלים כחזקים יותר… היום יש לדבר לא על תבוניות האנושות בכללותה, כי אם על אינטרסים קבוצתיים של אילי התעשייה של הפלנטה – האשמים העיקריים של התוקפנות נגד הטבע״ (שם, עמ' 484, 482).
כאן התבטא הציר המרכזי של הנמקים האפוקליפטיים בעניין בעיות אקולוגיות. הוא יוצא מגבולות האקולוגיה עצמה ונע באזור המנטליות האנטי-קפיטליסטית, שנפוצה בהרחבה במנטליות הטרדיציונליסטית בכל העולם ופופולרית מאוד ברוסיה הפוסט-סובייטית עם התפתחותה המוזרה מאוד של היזמות ועם שימור של דעות קדומות טוטליטריות רבות, המפריעות להתפתחות נורמלית. הציוויליזציה הטכנוגנית, חדורת רוח היזמות, החדשנות והקדמה, מקור רווחת העמים, מצילת מהקור והרעב, מפיקת טובין ושירותים איכותיים, הבסיס החומרי של הנוחות האנושית, נוחות החיים, סיפוק הצרכים, שגשוג הכלכלה, עוצמת המדינה – מוכרזת כאויבת האנושות, מחריבה את קיומה, כתנאי מוקדם לגסיסתה ההכרחית
תוך כך האקולוגיסטים הרדיקליים עצמם אינם מוותרים כלל על ברכות הציוויליזציה, שיוצרים ומספקים ״המונופולים״ המתחרים זה בזה, ״אילי התעשייה״, המנצלים במלואו את הישגי הקדמה המדעית-טכנית, את הניהול החדשני, המספקים עבודה ושכר גבוה למיליוני שכירים, ובאמצעות בסיס המיסוי שלהם – את מימון התוכניות החברתיות, ובכך – את מימוש הצדק החברתי, כמה שרק אפשר בכלכלת שוק ללא התפשטות המונית של יאזמוטות על צוואר משלמי המסים.
לפי השכנוע של מחברי המאמר, שום קדמה מדעית-טכנית בעקרון אינה מסוגלת להביא לשיפור או לפחות לייצוב של המצב שנוצר. להפך, היא רק תגביר
התפשטות טכנוגנית נוספת לתוך הסביבה, התפשטות בה של חומרים שלא היו ידועים לה קודם וכו'. ״התודעה של החברה,״ – הם קוראים, – ״מהופנטת בידי הקדמה הטכנית. האדם המודרני נתון במרות החשיבה הטכנוקרטית, המולידה את רעיון האפשרויות הבלתי-מוגבלות של טרנספורמציה לא רק של הטבע, כי אם גם של הסטטוס של עצמו, הגופני והנפשי״ (שם, עמ' 486).
אך דווקא הישגי המדע המודרני נותנים לכך יסודות רציניים למדי, אף שהציפיות מהנדסה גנטית ומטכנולוגיות כימיות ל״ניסים״ מהירים ובלתי-רגילים, ללא ספק, מוגזמות מאוד. ומצד שני, ההתפתחות הסוערת בזמננו של טכנולוגיות המידע כבר יוצרת ניסים אמיתיים, שלא חלמו עליהם נביאים וקוסמים. הורס את הטבע לא הקדמה המדעית-טכנית כשלעצמה, כי אם ניצולה הברברי בתנאים הכלכליים שנוצרו אובייקטיבית. למרות כל הצלחות ההתפתחות הציוויליזציונית, אותה ציוויליזציה, הקיימת על הפלנטה שלנו, עדיין נושאת אופי לא-מפותח. היא מבטיחה להמוני אנשים קיום צרכני, אך אינה מסוגלת עדיין להעיר בהם אפשרויות רחבות לאבולוציה יצירתית.
הציוויליזציה הארצית כבר חזקה דיה כדי ליצור איומים הולכים וגדלים לסביבת מושבה, אך היא עדיין חלשה מדי מכדי, מבלי לפגוע בזכות האדם לקיום ראוי, לבצע הבראה טוטאלית של הסביבה הסובבת את האדם, שיקום גלובלי של זכויות הטבע החי שקופחו בידי האדם. אבל הרבה אנחנו יכולים לעשות כבר עכשיו. מהות מה שאפשר לעשות אינה בצמצום ההתפתחות הכלכלית, ביצירת חסימות להתפתחות הקדמה המדעית-טכנית, כפי שמציעים האקולוגיסטים הרדיקליים, כי אם דווקא להיפך – להעלות את עוצמת ההתפתחות הכלכלית ולכוון בקנה מידה הולך וגדל את הישגי הכלכלה החדשנית והקדמה המדעית-טכנית אל
הבראת הסביבה הסובבת את האדם ושיקום המנגנונים הטבעיים של אבולוציית הביוספירה.
ומה מציעים מחברי המאמר המנותח על ידינו, לאחר שביקרו, ותוך כדי כך במידה מסוימת של צדק, את כל מה שמוצע ונעשה להצלת הטבע בתנאים שנוצרו אובייקטיבית? לאחר שאפיינו כאוטופיות את כל התנאים המוקדמים ההשקפתיים הקיימים לתמורות אבולוציוניות בתחום הגנת הסביבה הטבעית, המחברים שוב מקשרים את השינוי האמיתי של המצב הנראה להם כמעט חסר-תקווה עם תמורה יסודית של השקפת העולם.
״אז, המשימה, העומדת היום לפני האקולוגיה, ברורה,״ – מסכמות את הרהוריהן ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״לבצע מהפך בתודעה ההמונית, לשנות את תודעתם של מיליונים ומיליארדים, לשנות את השקפת עולמם, להבטיח החלפה של נורמות התנהגות וצירי ערך. ההיקפים – פלנטריים״ (שם, עמ' 487).
אך האם אין זו אוטופיה? ומדוע את טרנספורמציית השקפת העולם ברוח התפתחות הנואוספירה מאפיינים המחברים כאוטופיה, ואילו את פרויקטם להנחלת השקפת עולם אקולוגית לתודעה ההמונית הם ממקמים כאלטרנטיבה לגישה האוטופית? כדי להתגבר על ספקות מוצדקים למדי בממשות המשימה שהוצבה, הם משווים את המהפך שהם מציעים בתודעה ההמונית למבנה מחדש המוני של התודעה הציבורית בהתפשטות הנצרות. האידיאלים של הטוב והאהבה, שהוכרזו בידי הנצרות, הבטיחו את המעבר להשקפת עולם חדשה ולנורמות התנהגות חדשות. המחברים מכירים באי-התאמת הנורמות והערכים, מטרות החיים והמשימות, המקובלים בדת הנוצרית, לאלה הקשורים בהשקפת העולם האבולוציונית המודרנית, כולל האקולוגית. לכן הם מציעים להעמיד למבנה מחדש יסודי לא פחות מאשר את האבולוציוניזם הגלובלי, האוניברסאלי המודרני. אנחנו חבים לל. פסנקובה וא. דריאבינה הגדרה טובה מאוד של המשמעות,
שאותה רוכש האבולוציוניזם האוניברסאלי בתפיסת העולם המודרנית ובהבנת הבעיות החברתיות המודרניות ובהבטחה האינטלקטואלית של פתרונן המעשי. הן כותבות:
״השקפת עולמנו רוויה בייצוגים אבולוציוניים על העולם. האבולוציוניזם המודרני – אינו רק מכלול של תיאוריות מדעיות והכללותיהן. זה – אופן הוויה, הנמצאת במצב התפתחות, זה גם חשיבה אבולוציונית, וגם הלך רוח, שבו מתבטא השאיפה להבין את העולם במונחים של תהליך והתהוות״ (שם, עמ' 490).
נפלא, לא כן? והנה כיצד מתייחסים בייצוג המחברים הרעיונות היסודיים של השקפת העולם הדתית והאוניברסאלית-אבולוציוניסטית זה לזה:
״בהשקפת העולם של ימי הביניים רעיון האלוהים היה העמדה היסודית. זה היה עקרון ההסבר המרכזי של העולם, שמחוצה לו הכול איבד את משמעותו. בהשקפת העולם המודרנית תפקיד זה ממלא דימוי האבולוציה הגלובלית – תהליך אבולוציוני שלם, שבמהלכו מתפתחים ברצף תחילה אובייקטים של העולם הלא-אורגני, אחר כך של העולם האורגני, ולבסוף של עולם המערכות החברתיות. האבולוציוניזם הגלובלי מציב אוריינטציות הסבריות ומשמעותיות של תקופתנו. הוא מונח ביסוד רעיון אחדות העולם. מקובל שהאבולוציוניזם הגלובלי הוא היסוד של התמונה המודרנית של העולם״ (שם, עמ' 491).
אך אם כל זה נכון, אז כיצד, והעיקר – מדוע, יש לשבור את התמונה האבולוציונית הגלובלית-אוניברסאלית של העולם, כדי להעמידה תחת השקפת עולם אקולוגית הבנויה ספציפית? המחברים שואפים ״לתקן״ את האבולוציוניזם האוניברסאלי, בהשלימו בייצוגים על מחזוריות סגורה והיררכיות נוקשה, הטבועה, כפי שהם סבורים, במאפייני המערכת של אבולוציית הביוספירה. אך האם אבולוציוניזם ״מתוקן״ כזה, באמצעות קטיעה של רעיון הקדמה, יהיה באמת אבולוציוניזם? והאם הוא יוכל לשקף את
אבולוציית הביוספירה ואת מקומו של האדם בה?
״הטרנספורמציה של האבולוציוניזם הגלובלי,״ – מבהירות ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״חייבת להתחיל בפופולריזציה של מבט מערכתי על העולם, המכוון לאינטראקציות 'פונקציונליות' בין חלקי השלם ולבנייה ההיררכית של המערכת, בהפצת מבטים אלה בתודעה ההמונית… האדם הוא רק אלמנט, רק חלקיק של השלם, רק בורג במכשיר הכללי – הביוספירה. קיומו מחוץ לביוספירה חסר משמעות כמו קיומו של מכסה קומקום בלי הקומקום. הגישה המערכתית ממקדת את תשומת הלב בהרמוניות ובתכליתיות של הטבע, נושאת הרגשת תלות בו והרגשת קשר בל-ינתק עמו… ייצוגים אלה ישנו מהותית את דמות האבולוציוניזם האוניברסאלי״ (שם, עמ' 492).
לעניין זה אפשר לומר את הדברים הבאים. הגישה המערכתית מהווה צד מהותי מאוד של האבולוציוניזם האוניברסאלי, כך שאין כל צורך להנהיגה מחדש לצורכי התודעה האקולוגית. אך היא מובנת דווקא אבולוציונית, ולא כדמות של היררכיה קפואה כלשהי, שבה האדם – רק בורג, חלק תלוי, מכסה של קומקום. האדם – לא בורג ולא מכסה של קומקום. הוא אינו תופס מקום שהוקצה לו פעם אחת ולתמיד באבולוציה הטבעית.
האדם עצמו הוא אבולוציה, המשנה ומייעלת את הטבע ואת עצמו. הוא מכיל בתוכו את הפוטנציאל של אבולוציה יצירתית, אף שהוא יכול לממשו רק במסגרת התנאים שנוצרו אובייקטיבית, אבולוציונית, במסגרת רמת ההתפתחות של ציוויליזצייתו. כן, האדם תלוי בטבע. אך משימתו אינה רק להשתלב במחזורים שנוצרו בו, בהיררכיה של התהליכים המתפתחים בו, כי אם גם לייעל את יחסי הגומלין שלו עמו. וזה, למורת רוחם של האקולוגיסטים השמרנים, מניח, אמנם זהירות מאוד, אך בכל זאת התערבות מהותית בתהליכיו.
הביוספירה הארצית במשך מיליונים ומיליארדי שנים
השתנתה והסתגלה להתערבות של תהליכים קוסמיים, גיאולוגיים, גיאו-קלימטיים. מהות הבעיות האקולוגיות, שחווה היום האנושות, היא בכך שהציוויליזציה האנושית הופכת לגורם קטלני עוצמתי לא פחות של השפעה על הביוספירה, כמו אלה שכבר היו בתולדותיה. ויתר על כן, אולי עוד עוצמתי הרבה יותר. ״צריך להבין,״ – קובעות בצדק מוחלט ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״שהעניין איננו רק בהשמדת מיני בעלי חיים, כריתת יערות ובזיהום ההולך וגובר של האוקיינוס העולמי, אלא שהעניין הוא בהפרת היציבות של מחזורי הביוספרה הגלובליים והביוצנוזות של הפלנטה״ (שם, עמ' 491).
לאחר שחוותה בתולדותיה הקשות לא מעט אסונות, הביוספירה הסתגלה להם ולא רק שרדה, כי אם בגמישות וביכולת ההסתגלות הטבועות בכל חי לא רק שלא גססה, כי אם גם הבטיחה קדמת חיים מואצת והולידה את האדם – פסגת אבולוצייתו, שמעליה היא, ללא ספק, אינה מסוגלת לעלות. היום הביוספירה ללא ספק מדרדרת גם תחת פעולת הציוויליזציה המאורגנת ברבריות, וגם כתוצאה מכך שפוטנציאל האבולוציוני שלה, אולי, מתקרב למיצויו. זוהי עובדה. אך האדם אינו יכול להרשות לעצמו להשתלב בדגרדציית הביוספירה, שהציוויליזצייתו מקבלת ומאיצה.
האדם אינו יכול להישאר זמן רב מדי גורם קטלני, בדומה לאלה שהפרו בעבר את יציבות הביוספירה ועוררו או דיכאו את אבולוצייתו. אינו יכול, משום שזה מערער את יסודות קיומו וקיום ציוויליזצייתו, מאיים במיצוי משאבי הטבע ובמרכיביהם העיקריים – אוויר צח, מים נקיים וסביבת מחייה בריאה. האדם לא רק יתאים את עצמו לביוספירה הארצית, כפי שמתעקשים האקולוגיסטים צרי המחשבה, כי אם גם בקנה מידה הולך וגדל יתאים אותה לעצמו. ולצורך כך נחוצים הוצאות עצומות, בלתי-ניתנות להשוואה ליכולות של היום, והולכות וגדלות
עמל על הבראת וויסות הביוספירה.
כשם שבכלכלת השוק המודרנית מנגנוני הוויסות העצמי של השוק משולבים עם מנגנוני ויסות ממלכתיים המכוונים דמוקרטית, כך ביחסי האדם עם הביוספירה הכרחי שילוב אופטימלי של ויסות עצמי וויסות מכוון תבונית. לשם כך יש להקצות שטחים גדולים מאוד לשיקום מנגנוני הוויסות העצמי של טבע הפרא. כמה מהר ויעיל הטבע משקם את כוחותיו, מראה הניסיון של יצירת אזורי פינוי של אנשים בשטחי אוקראינה ובלארוס כתוצאה מאסון צ'רנוביל. בתנאי הזיהום הרדיואקטיבי המבעיתים את האדם צפיפות ההתפשטות כאן של צמחים ובעלי חיים גבוהים עברה את כל הציפיות והתחזיות המוצדקות מדעית.
כוח הרבייה של הטבע החי גבוה לאין שיעור מכפי שסוברים האקולוגיסטים החושבים קטסטרופיסטית. הוא מתפתח בהתקדמות גיאומטרית, כפי שהראה דרווין אחרי מלתוס ב
״מקור המינים״. הוא מוגבל רק בידי נוכחות משאבים ותחרות בין המינים. נסיבה זו מבטיחה עתודת כוח אדירה של הביוספירה, אם כי גם היא, כמובן, אינה בלתי-מוגבלת. לכן יש לתת לכוח הרבייה של הטבע חירות להתבטאות, להבטיח לו את המשאבים הדרושים, כולל ובראש ובראשונה מרחב, חופשי מהפעילות הכלכלית של האדם. ולעשות זאת לא פשוט מאוד. ערינו גדלים, האוכלוסייה גדלה כמעט באותה התקדמות כמו כוח הרבייה של הטבע, משום שבאדם מונח אותו כוח עצמו, המובטח במשאבי הכלכלה. האדמה מתייקרת.
לכן פתרון בעיית שחרור כוח הרבייה של הטבע מהדיכוי שלו בידי האדם יכול להיות קשור לא בהגבלת, בלימת או אפילו עצירת ההתפתחות הכלכלית והקדמה המדעית-טכנית, כי אם דווקא להיפך, באינטנסיפיקציית
ההתפתחות הכלכלית, שתאפשר להתגבר ביעילות על הזחילה האקסטנסיבית של הכלכלה, הממלאת שטחים חדשים וחונקת את הטבע החי.
ככל שמתעצמת ההתפתחות הכלכלית, מתאפשר להוציא ממחזור כלכלי שטחים גדולים דיו, לגדל בהם צמחייה וליישב בהם בעלי חיים, ובכך להפכם לאזורים חופשיים מהתערבות האדם ולתורמים להגנת זכויות טבע הפרא. ככל שמתעצמת ההתפתחות הכלכלית, מופיעה ומתרחבת גם האפשרות להבראת הסביבה הטבעית של הערים. יש לקבל נורמות משפטיות בינלאומיות להבטחת גידול הערים בגידול תואם של שטחים, המוקצים לנטיעות ירוקות.
רק הבטחת ערינו בכמות מספקת של מערכי יער וגנים, לצד הגוונת התעשייה, יכולה לתרום להבראת הסביבה העירונית הסובבת את האדם. אדם חופשי ובריא בלתי-אפשרי ללא טבע חופשי ובריא. בעיית הייעור הירוק של הערים ברמות שונות של המרחב העירוני רלוונטית מאוד לזמננו. ניסיונות לפתרונה נעשו בתולדות האנושות פעמים רבות. הדוגמאות הבולטות ביותר של ניסיונות כאלה הן הגנים התלויים של בבל בבבל הקדומה ואומנות הגינון של יפן. אינטנסיפיקציית ההתפתחות הכלכלית לא רק מאפשרת לשחרר לשיקום הטבע את המרחב הדרוש, כי אם גם להבטיח את עבודות הייעור הירוק ושחזור הטבע החי בכוח עבודה דרוש, ככל שמשתחררים עובדים מהתעשייה. חלוקה מחדש של מאמצי העבודה לרביית הטבע החי הייתה יכולה לתרום לא מעט לפתרון בעיית גידול האבטלה.
ומה מציעות ל. פסנקובה וא. דריאבינה כמימוש השקפותיהן על פתרון הבעיות האקולוגיות ועל הטרנספורמציה התואמת של מכלול רעיונות האבולוציוניזם האוניברסאלי
? ״אנו מקוות,״ – הן כותבות, – ״ליצירת אידיאל חברתי חדש, המסוגל לא במילים כי אם במעשים לשנות את אוריינטציית הערך של האדם. הקבלה הפנימית של רגולטורים ערכיים חדשים עשויה לאלצו ללכת נגד עצמו, נגד אינטרסיו, נגד התועלת האישית של היחס הטורפני לטבע. זו תהיה השקפת עולם חדשה, האוסרת על הרס משכננו – הביוספירה״ (שם, עמ' 493).
הנה זה בדיוק אוטופיה טהורה ביותר. להכריח את התודעה ההמונית ללכת נגד עצמה, נגד אינטרסיה לא פשוט לא-ריאלי. זה גם לא מוסרי. אנשים רוצים לחיות טוב יותר, שיהיה להם סיכוי בחיים. הם מאמינים שהתפתחות נוספת של הציוויליזציה תפתח לפניהם אפשרויות חדשות, תתרום לסיפוק מלא יותר של צרכיהם ואינטרסים, להשגת תנאים לחיים מלאים יותר, עשירים ומעניינים יותר. לגזול מהם את התקווה לכך – משמעותו להרוג בהם את הגירויים לעבודה יעילה, את הצימאון ליצירתיות ואת השאיפה לחיפוש חדש. זה היה אומר שקיעת הציוויליזציה האנושית, ולא הצלת הטבע.
תעמולת ויתור על ברכות הציוויליזציה הייתה יכולה לרתק חבורת אידיאליסטים מהאינטליגנציה, בעלי רגש אשמה מוגבר ונטייה לאסקהות. אך להכריח המוני אנשים ללכת נגד עצמם ואינטרסיהם בכל זאת אפשר. אך לא בדרך של הגבלה עצמית מרצון, המושרשת בתעמולה של אידיאלים מנותקים מהחיים ובחינוך של רגשות ונדחפים הסותרים אינטרסים, כפי שמניחות מחברות המאמר. לממש פרויקטים אוטופיים של הגבלת צרכי המוני אנשים בשם כינון שיווי משקל אקולוגי עם הסביבה אפשר רק בדרך של אלימות אכזרית נגד אנשים אלה, בדרך של יצירת מערכת, שאנו מכנים טוטליטריזם אקולוגי.
במסגרת, או ליתר דיוק בסגי, של מערכת כזו תופענה להגבלות הקשוחות ביותר כל דבר והכול ינורמל ויוגבל. כל מה שמעל לנורמה ייחשף לקשוחות ביותר
איסורים, והפרתם – להיענש בעונשים הקשים ביותר. צריכה של כל משאב, כמות המזון, השימוש בחשמל, דלק, מים, לידת ילדים – הכול יופקע לרגולציה ברורה ולעיצוב חוקי. פקידי המשרד האקולוגי יקבלו זכות לחדור לחייך האישיים ולשלוט בהתנהגותך, להאזין לשיחות טלפון ולבצע תצפית ויזואלית על המתרחש במעונך. האם הייתם רוצים עתיד כזה לעצמכם ולצאצאיכם?
כמובן, זוהי רק אנטי-אוטופיה, הראויה לעטם של סופרי-פנטזיה מקצועיים. אך האם אנטי-אוטופיה זו כה אוטופית? האין חיינו בתקופה הסובייטית בחברה, הדומה מאוד לזו שתיאר אורוול ברומן שלו ״1984״? ״אבל הכוח היה חזק וכולם פחדו ממנו״, כפי שעדיין מוערך בתודעה ההמונית של מיליונים. נדמיין לעצמנו שפתרון הבעיות האקולוגיות ילך בדרך ההגבלות על ההתפתחות הכלכלית והמדעית-טכנית.
בצאתם לדרך של איסורים והגבלות, בלתי-אפשרי להגיע לשום דבר אחר, פרט למינון החיים עצמם ולמלחמות על משאבים, לשלטון המחלק כל טוב. זהו הטוטליטריזם האקולוגי. כדי להימנע ממנו, יש לא להגביל, כי אם לגדל את התפתחות הציוויליזציה, ולגדל במקביל את מאמצי הציוויליזציה לייעול מצב הביוספירה. תוך כך, הגבלות סבירות ומינון נוקשה עדיין הכרחיות. בנסיבות חירום עשויות להפוך להכרחיות גם אמצעי חירום. אך האמצעי העיקרי והמכריע למניעת אסונות אקולוגיים והאסון הגלובלי הוא האבולוציה היצירתית של האדם ושל ציוויליזצייתו בחברה החדשנית.
==== האבולוציוניזם האוניברסאלי וסיכויי האבולוציה היצירתית של האדם ====
האפשרויות והסיכויים של האבולוציה היצירתית של האדם מתגלים במאמר אחר מאותו קובץ, המוקדש ישירות לבעיית התפתחות האבולוציוניזם האוניברסאלי – במאמרו של מ. קונאשב ״התיאוריה האבולוציונית והתרבות האבולוציונית״ (קונאשב מ.ב. התיאוריה האבולוציונית והתרבות האבולוציונית – בתוך: רעיון האבולוציה בביולוגיה ובתרבות – מ': קנון+, 2011, עמ' 301-325). בו מפתח המחבר השקפות הפוכות, אלטרנטיביות ביחס למאמרם של ל. פסנקובה וא. דריאבינה, על האבולוציה ועל סיכויי יחסי הגומלין בין הציוויליזציה לביוספירה.
סיכויים אלה הוא מקשר לא עם הפצת השקפת עולם אקולוגית מיוחדת כלשהי, המבוססת על הגבלה עצמית של האדם וסותרת את צרכיו ואינטרסים הכלכליים, כי אם עם יצירה ופיתוח בראש ובראשונה של כלכלה אקולוגית, המכוונת לשחזור וייעול המנגנונים הטבעיים של אבולוציית הביוספירה. הוא בוחן את הכלכלה האקולוגית כאלמנט הכרחי של הכלכלה האבולוציונית, שבניגוד לכלכלה הטרום-אבולוציונית, מעצבת באופן פעיל ומכוון את התנאים המוקדמים החומריים של האבולוציה היצירתית של האדם. כמובן,
גם הכלכלה ״הטרום-אבולוציונית״ מתפתחת ללא הרף, אך היא מתפתחת ומשחזרת את הציוויליזציה האנושית ואת האדם עצמו בעיקר על חשבון הטבע, ולא באמצעות רבייה משותפת עמו.
״בכלכלה הטרום-אבולוציונית,״ – כותב מ. קונאשב, – ״האדם משחזר את עצמו ואת כל התנאים הקרובים, ההכרחיים, של קיומו בעיקר על חשבון הטבע, ותרומתו שלו לרבייה זו חלקית בלבד, ובהרבייה זו של עצמו הוא בכל זאת עדיין כפוף לטבע ואינו מבין את סיבות הכפיפות הזו, אף שכבר מודע לעובדת הכפיפות עצמה, למשל בצורה דתית… ב
כלכלה אקולוגית (ועקב כך, בהתאמה, גם בתרבות אקולוגית) הטבע כבר אינו רק מקור חומרי, לעתים אף חינם או כמעט חינם, של הכלכלה, כי אם כבר הופך גם למטרה, למוצר״ (שם, עמ' 320).
כמובן, המונח ״כלכלה אבולוציונית״ עצמו אינו מוצלח דיו. אך הוא מבטא מגמה אמיתית של התפתחות הכלכלה המודרנית לוויסות יחסי הגומלין שלה עם הטבע ולצורות שותפות, לא פיקודיות-ביורוקרטיות, של ויסות יחסי הגומלין הכלכליים בין בני אדם. אין ספק, שמגמה זו עדיין חלשה מאוד. אך היא כבר מתבטאת בחקיקה האקולוגית, במתודולוגיית הניהול המודרני, בחלוקה מחדש של הכנסות, המכוונת לצרכים אקולוגיים וחברתיים, בהתפתחות הרחבה של יזמות קטנה, בצמיחה המובילה של תעשיית הטכנולוגיות הגבוהות.
תחת ״כלכלה אבולוציונית״ מחבר המאמר מתכוון לכווניות הכלכלה החדשנית המודרנית ליצירת מוסדות ודרכים של ויסות ווויסות עצמי, אשר בסיכוי עתידי מסוגלות לעזור לאדם להשתלט על אבולוציית ציוויליזצייתו, ולא להישאר ״הגלגל והבורג״ שלה, חוליה פונקציונלית, ובמידה מסוימת אף קורבן.
מ. קונאשב מודע לחלוטין לסכנות, המתעוררות במעבר מדרך
״הטרום-אבולוציונית״ של התפתחות יחסי הגומלין הכלכליים אל
״האבולוציונית״. אמצעי הייצור מתפרסים אקסטנסיבית, והאפשרויות להשתלטות על אבולוציית הציוויליזציה, לשיפור ולבריאת האבולוציה האנושית עוד חלשות מדי, ומתעורר שורה שלמה של איומים, הקשורים בחוסר האונים של האדם בפתרון מספק של הבעיות הגלובליות של המודרניות, כולל הבעיה האקולוגית.
״בשלב ההתהוות של התרבות האבולוציונית,״ – סבור קונאשב, – ״כאשר האבולוציה של האדם עצמו הובילה את האדם אל סף כזה,
כזו, לעבור ולהתגבר עליה הוא יכול רק אם יחליף את מודוס ההוויה עצמו, את סוג הרבייה עצמו מטרום-אבולוציוני לאבולוציוני, כאשר יותר ויותר נושא הפעילות העיקרי של האדם הופך לשלמות העולם הסובב כולו ושל עצמו, כאשר האדם כבר במודע, במכוון, בורא את עצמו, את אבולוצייתו שלו ואת האבולוציה של כל העולם הנגיש, התלוי בו, בפעילותו המשנה, היוצרת הזו, משתנה קיצונית יחד עם מידת חירותו גם מידת אחריותו. הרי זה כבר כל החירות וכל האחריות של האדם, הבורא אבולוציה״ (שם, עמ' 321).
כמובן, העמדות, שמגן עליהן מ. קונאשב ונושאות אופי מדעי נוקשה, אינן באותה עת מוכחות דיין, כי אם היפותטיות בלבד וחדורות באמונה הומניסטית עמוקה. אמונה זו אינה דתית, כי אם מדעית, אינה אוטופית, כי אם ריאליסטית. היא נובעת לא מחלומות ופנטזיות עקרים על העתיד, כי אם מאקסטרפולציה של מגמות אמיתיות, המתגבשות בהתפתחות הציוויליזציה המודרנית. אך למגמות אלה מתנגדות גם מגמות אחרות, הפוכות, הנובעות מהמצב הברברי של מרכיבים רבים של מבנה הציוויליזציה, ומימוש אמונה זו יהיה תלוי בהתפשטותה, אך לא רק באמונה, כי אם גם ביכולת של קהילות אנושיות כה שונות להתפתחות חדשנית של הכלכלה, הדמוקרטיה, התרבות ההומניסטית.
התרבות ההומניסטית האבולוציונית – אינה פרי הרהורי סרק של תודעה אוטופית, היא נוצרת ככל שמתפשטים הידע המדעי, החינוך המכוון מדעית, היא מתבססת על השקפת העולם המדעית-אבולוציונית, על ההתפתחות המודרנית של הדמוקרטיה, מדינת החוק והבטחת זכויות האדם. הדמוקרטיה מטבעה הומניסטית ואבולוציונית, חדורת אחריות ומתממשת ברפורמות עוקבות. היא תואמת לעקרונות המדעיות, התבוניות והאנושיות. אך היא
תמיד בלתי-מושלמת, כשם שהאדם עצמו בלתי-מושלם. השכלול הנוסף של הדמוקרטיה תלוי לא רק בהתפתחות המוסדות הדמוקרטיים, כי אם גם ביכולת האנשים לעלות על הדרך הקשה של שיפור עצמי, להיחד באמונה מדעית-הומניסטית ובתרבות אבולוציונית. רק בהשקעת עמל יומיומי בשיפורו הפסיכופיזי, האדם יכול לזכות בבריאות מושלמת ובשמחת חיים. רק בשיפור תרבותו, האדם יכול להעלות את יכולותיו היצירתיות ולזכות בכוחות מוסריים לעמידה מול הברבריות והחוסר תרבות. רק בהעלאת רמת אחריותו, הוא יכול להפוך לחופשי באמת ומוכן לשיפור אמיתי של חייו שלו, ולא ליצירת אשליה של שיפור כזה כתוצאה ממעשים לא ישרים ודיכוי כבודו ומצפונו שלו. חוסר אחריות במוקדם או במאוחר מוביל לניצול לרעה של החירות ולאורח חיים בלתי-חופשי, ברברי.
״רק האחריות,״ – קובע מ. קונאשב, – ״באמת עושה את האדם לחופשי. אדם בלתי-אחראי – זהו עבד, אם של המקרה ואם של שרירותו שלו. ואילו האדם היוצר, ובמיוחד יוצר האבולוציה, – זהו אדם כבר מעצם הגדרתו חופשי, חופשי ביצירתו ובזכות היצירה. אך דווקא בשל כך גם אחראי לנברא ולנוצר על ידו. לכן במיוחד, הוא יותר מכל אלוהות שיצר בדמיונו, חופשי ואחראי ממנו… הבורא, שפוסק על ידו האדם, אינו מתפתח בעצמו ואינו משתתף באבולוציה של העולם כביכול שנברא על ידו. בניגוד לו, האדם עצמו מתפתח, ובבוראו את אבולוציית שאר העולם, מתפתח יחד עמו״ (שם, עמ' 322).
בחברה החדשנית יכולתו של האדם לברוא את חייו שלו ואת העולם הסובב אותו, ללא ספק, גדלה. היא גדלה ככל שמתפתחת חברה זו. האדם בחברות חדשניות זוכה בחירות שלא נראתה קודם, בחירות כזו שלא
יכול היה אפילו לחלום ושנשלל ממנה האדם של החברות המסורתיות. אך מהאופן שבו ינצל האדם את חירותו, תלויה חירותם של אנשים אחרים ויכולתם לברוא את העולם הזה אנושי וחופשי יותר מכפי שהיה עד כה. ככל שהאדם עצמו הופך ליוצר, לנושא של בריאת האבולוציה, הוא מפסיק להיות יצור, אובייקט וקורבן של אבולוציה ספונטנית. בהפיכתו עצמו ליוצר, לנושא של אבולוציה יצירתית וברוכשו אורח חיים יצירתי, האדם מאבד ברצף ובאופן טבעי את האמונה בבורא השמימי, שכלי-מעשו ויציר-כפיו הוא ראה עצמו בכל החברות המסורתיות.
כמובן, ברמת ההתפתחות, שהגיעה אליה היום החברה החדשנית, בני אדם עדיין שקועים מאוד בתלות בנסיבות החיים המתעוררות ספונטנית, ורבים מאוד זקוקים לעזרה מלמעלה, בהיותם בלתי-מסוגלים להתמודד עם נסיבות אלה. האמונה הדתית מעניקה להם תקווה והצלה מיגונות וכישלונות, מתבוסות ואסונות, מפחדים מפני מחלות ומוות בעולם הטראגי-קרוע ומתפתח ספונטנית זה. בזה טמונים המשמעות והחשיבות של תפקודן של כנסיות, מסגדים, מקדשים ושאר בתי אלוהים ומוסדות דתיים המגוונים ביותר בפרופילם ובייעודם. הם משווים לאנשים דמויות של יצורים טובים מכל, ממלאים את תודעתם בהרגשת הרמוניה, שנשללה מהם בעולם האכזרי, שנוצר באבולוציה ומטראום ללא הרף את האדם.
אך האופן שבו נוצר העולם הזה, מעורר ללא הרף גם אצל אנשים מאמינים בקנאות ספקות בקיום האלוהות. הפילוסופים הדתיים והתאולוגים ממציאים תאודיצאות שונות, הצדקות-אל, שהן חילול קודש מבחינה דתית ובלתי-עמידות מבחינה מדעית. הם שואפים להצדיק את הבורא, ובכך מפרים את עקרונות אי-התחקות הרצון האלוהי ואת ההשתחוות ביראת כבוד לפניו. הם ינסו להסביר ולנמק באופן תבוני, מדוע בורא טוב מכל יצר עולם כה רע, אכזרי,
לא-תבוני ולא-הרמוני. נכנס לשימוש הטיעון המרכזי: האדון העניק לאנשים חירות, והם בחרו בדרך החטא, בגדו בבוראם. הנה הם סובלים מחטאותם שלהם. הם אשמים.
מ. קונאשב כותב בעניין זה:
״אם הבורא, שפוסק על ידו האדם, כל-יכול ובורא לפי שרירותו, לפי גחמה, ואינו אחראי לפני יצירי-כפיו על שעשה, הוא חסר אחריות ובלתי-חופשי. גרוע מכך, הוא משית על יצירי-כפיו, תוך התכסות בהאשמה בביצוע חטאים כביכול, את פיספוסיו, ליקוייו, וכביכול, את עלויות בריאתו. ואילו האדם, הבורא אבולוציה, ללא ספק הופך לאחראי על כל שעשה, על כל ההישגים והכישלונות של אבולוציה זו. הוא חופשי במידה שהוא אחראי, במידה שהשתלט על חוקי היצירה והרמונייתה, על מדע האמנות של היצירה, וליתר דיוק של ההתהוות, משום שבתהליך יצירה זו לצדו, יחד עמו, משתתף גם כל העולם הסובב״ (שם, עמ' 322).
כבר עצם הצורך ב״הצדקת״ האלוהים נובע מההכרה העקיפה בטבעיות, באבולוציוניות של ההוויה. אלוהים לא יכול היה לברוא עולם אחר, משום שעולם זה היה נטול טבעיות, חירות, הגדרה עצמית. התאודיציאה של ג. לייבניץ מציירת את העולם הזה כטוב שבאפשרויות העולמות. אך טוב יותר יכול לעשות את העולם הזה רק האדם, שהכיר את המקור האבולוציוני של העולם והפך למסוגל לשיפורו האבולוציוני. התנ״ך מתאר את דמות האלוהים ככזו אכזרית, דספוטית, כיד מענישה, כקנאי המדכא את חופש המצפון ואת ההתקשרות לאמונות אחרות. בזה באה לידי ביטוי מציאותו של העולם ההיסטורי של האדם, חדור האכזריות, האלימות, רצח העם.
בנצרות האמונה בבורא טוב מכל מתווספת בעקרון ההומניסטי של אהבת לרע והצלה מחטאים באמצעות השתכללות מוסרית מתמדת. זהו –
צעד ענק קדימה בדרך ההתפתחות האבולוציונית של האמונה הדתית. אך ההומניזם הנוצרי אוטופי, משום שבלתי-אפשרי לאהוב את כולם ללא הבחנה. האהבה – רגש אינטימי, אינדיבידואלי, ומי שמנסה לאהוב את כולם, בדרך כלל אינו אוהב איש. ההומניזם הנוצרי מונע בידי העבודה לאלוהים, ולא בידי השאיפה לעשות את העולם האנושי חופשי, מפותח והומני יותר. אלטרנטיבה להומניזם הדתי מהווה ההומניזם האבולוציוני.
״ההשקפה האבולוציונית,״ – סבור מ. קונאשב, – ״הכוללת באופן טבעי והכרחי את הייצוג על החירות והאחריות האבולוציונית של האדם, כוללת בכך גם את ההומניזם האבולוציוני. כבר בשל כך ההומניזם האבולוציוני הוא חלק בלתי-נפרד של התרבות האבולוציונית״ (שם, עמ' 323).
מחבר המאמר בוחן את התפתחות האנושיות כתהליך אבולוציוני, שחווה לא מעט נסיגות ורגרסיות, אך עם זאת תמיד ליווה את אבולוציית הקהילות האנושיות. הוא מציין:
״האנושיות, שנוצרה במהלך האבולוציה, תחילה עוד אצל בעלי חיים בצורת פרוטו-אנושיות כדאגה לצאצאים, לחברים האחרים של המשפחה החייתית, הלהקה וכו', ואחר כך כבר כאנושיות ממש עוד בשלב המוקדם של אבולוציית האדם עצמו, בהיותה תחילה תוצר של הסתגלות ביולוגית טהורה, של אבולוציה פרוטו-תרבותית, ואחר כך תרבותית של האדם, גם היא התפתחה, גדלה יחד עם האדם כאיכות ההסתגלות החדשה שלו, כיכולתו החדשה, לא רק שהעניקה לו יתרונות אבולוציוניים, כי אם גם הרוממה, ומרוממת אותו מעל לכל שאר העולם הביולוגי. למרות כל הרגרסיות והנסיגות באבולוציית האדם, האנושיות, התפתחותה הופכות יותר ויותר לאחת המגמות המהותיות העיקריות, ואחר כך לעיקרית, של אבולוציית האדם״ (שם, עמ' 324).
הקדמת האנושות בצורה זו או אחרת ליוותה את הקדמת הציוויליזציה האנושית, אך היא, כמובן, לא זרמה חלק ובקו ישר, בהיותה מתבטאת על רקע חוסר-האנושיות האכזרי ביותר,
שנוצר במאבק הקיום כמעט דרוויני בין קהילות אנושיות ובתחרות נוקשה על גישה למשאבי השלטון והרווחה החומרית בין בני אדם. דווקא קדמת האנושות, שנשענה על העלאת אפשרויות האדם עם התקדמות הציוויליזציה האנושית, לא נלקחה בחשבון כלל בידי מה שמכונה סוציאל-דרוויניזם וסימנה את חוסר האונים שלו בהסברת תהליכים חברתיים. המאבק על קיום האנושות נגד חוסר-האנושיות מהווה את התכולה העיקרית של התרבות האנושית. הצימאון לאנושות, הצורך בה תמיד היה אחד הצרכים הדוחקים של האדם, חשוב לא פחות מהצורך במשאבים חומריים, במזון, בלבוש, בדיור ובנוחות. הוא מהווה את עצם מהותו של האדם כיצור חברתי. בהיעדר סיפוק מלא בחיי החברה, הוא נדחק לתחום התרבות, מומש בדת, באמנות, בפנטזיות ובפרויקטים אוטופיים של סדר חברתי אידיאלי.
אך ככל שעוברת הציוויליזציה האנושית ממערכות חברתיות מסורתיות לחדשניות, הצורך באנושות גדל ללא הרף ומקבל יותר ויותר אפשרויות לסיפוקו. חוסר-האנושיות החדשה, החודרת את החברה החדשנית בשלבים המוקדמים של התהוותה, רק מחזקת צורך זה. אבולוציית האנושות בחברה החדשנית מקבלת ביטויה בהתפשטות הדמוקרטיה, בהגנת זכויות האדם, בהיעדר סכסוכים צבאיים עולמיים, בהופעת אפשרויות רחבות יותר לשיפור עצמי של האדם. היא מתבטאת גם בקבלתם על ידי אנשים מתקדמים אבולוציונית וחושבים חדשני, כבסיס השקפת עולמם, של האמיתות שהושגו בידי המדע ושל ההכללה השיטתית שלהן בתורה המדעית-פילוסופית של האבולוציוניזם האוניברסאלי. האבולוציוניזם האוניברסאלי מופיע לא רק כאימוץ רציונלי של הישגי כל המדעים הקונקרטיים, כי אם גם כאידיאולוגיה של החברה החדשנית, הפותחת
דרך לאורח חיים חדש, לשיפור האבולוציוני של האדם, לאמונה חדשה, המתבססת על הידע, לאנושות חדשה, המוצאת לה תמיכה בתרבות האבולוציונית ובהישגי הציוויליזציה המודרנית.
מ. קונאשב חושף זווית חשובה של האבולוציוניזם האוניברסאלי, בבוחנו אותו כתיאוריית רבייה של מערכות חומריות. הוא נשען תוך כך על תיאוריית רביית ההון ודרכי הייצור, שהציע ק. מרקס. כמובן, אין אנו יכולים לבחון הוגה זה של המאה ה-19 כמייסד האבולוציוניזם האוניברסאלי ואף לא כאבולוציוניסט עקבי. המרקסיזם שייסד מרקס היה תורה נושאת אופי דואלי, הכוללת הן מרכיבים אבולוציוניים והן מרכיבים אנטי-אבולוציוניים בעליל.
אך תיאוריית הרבייה של מרקס, על אף כל ביטויי המנטליות האנטי-קפיטליסטית, האנטי-יזמית שבה, המובילים לפרויקטים שגויים לחלוטין, אוטופיים ובלתי-אנושיים של תמורות חברתיות בעלות אופי אנטי-אבולוציוני, מכילה שורה של גרעינים רציונליים, אשר עשויים לשמש לפיתוח תיאוריית האבולוציוניזם האוניברסאלי. זה מנסה לעשות מ. קונאשב, בהכלילו את המושגים ייצור ורבייה ובהפיצו אותם במידה מסוימת של הסכמה על כל העולם המתפתח למגוון.
״במקרה זה,״ – כותב קונאשב, – ״בקירוב הראשון, הגס ביותר, החומר בכללותו וצורותיו הבודדות מייצגים ייצור-עצמי, והאבולוציה בכללותה ושלביה וצורותיה הבודדים הם התפתחות של ייצורים-עצמיים אלה, מעבר בין מערכות חומריות המשתכפלות עצמית ומתפתחות עצמית, ובאותה עת גם טרנספורמציה של מערכות אלה, התהוותן של מערכות אחדות מאחרות, של הבאות לאחריהן מקודמותיהן״ (שם, עמ' 304).
הקוסמוס נבחן מעמדות אלה כ״מפעל״ אדיר,
המייצר מגוון עצום של מערכות חומריות. מערכות אלה משתכפלות עצמית באמצעות ארבעה סוגי אינטראקציות – גרביטציוניות, אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. אחר כך הן נהרסות ונבלעות בידי מערכות אחרות, הבאות אחריהן, המתפתחות על בסיס מערכות קודמות. למשל, כוכבים משתכפלים באמצעות בליעת מימן מענני גז ואבק, בהפיכם את תכולתם לדלק גרעיני. כאשר משאבים אלה מתרוקנים, הכוכבים בסופו של דבר הופכים לננסים שחורים – שרידים שרופים של גופי אור שזרחו פעם. גלקסיות משתכפלות עצמית באמצעות אינטראקציה גרביטציונית,
״מתחרות״ זו בזו על משאבי כוכבים. תוך כך מתבצעת גם ברירה של הגלקסיות היציבות ביותר, שליבותיהן בעלי הגרביטציה העוצמתית ביותר. אטומים של כל חומר משתכפלים באמצעות אינטראקציות אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. וכן הלאה. דרכי הייצור וההשתכפלות העצמית נקבעות בטבע הדומם באופי התהליכים הפיזיקו-כימיים.
כל תהליך כזה יכול להיות מוצג כ
״טכנולוגיה״ מיוחדת, שבאמצעותה מתבצעת השתכפלות עצמית של מערכות דוממות. ״ברביות כאלה, מהוות הכוכבים, המייצגים טכנולוגיות טבעיות, טבעיות ויוצרות-עצמית, הליום ומימן, הנכנסים לתגובה תרמו-גרעינית, הם באותה מידה חומר גלם ראשוני, ובמקביל נושא ואובייקט של רבייה זו״ (שם, עמ' 307).
ברמה הביולוגית של התפתחות החומר מופיע הנושא המרכזי של הרבייה – האורגניזם החי, השואף לשרוד, לייעל את פעילות חייו, ובהתאם, המסוגל להתרבות עצמית כדרך חדשה, שאינה ידועה בטבע הדומם, של השתכפלות עצמית. תוך כך הרציפות של ההתפתחות, הקיימת גם בהשתכפלות העצמית של מערכות הטבע הדומם, הופכת לתורשה – דרך רביית החומר החי על בסיס
טכנולוגיות שכפול של חומצות ריבונוקלאיות.
במאבק הקיום מיני האורגניזמים ״ממציאים״ טכנולוגיות חדשות, המאפשרות להם לא רק לשחזר את עצמם, כי אם גם ליצור מינים חדשים, בעלי חיים יותר ומותאמים יותר בתנאים חדשים, כלומר במהותו, לבצע רבייה מורחבת של החומר החי. להתפתחות הביוספירה אופייני מגוון עצום של טכנולוגיות כאלה ושלל עצום של דרכי רבייה השונות זו מזו. מ. קונאשב מבחין בכמה מהן היסודיות ביותר:
״באבולוציה של העולם האורגני, של הצורה הביולוגית של החומר, יש מיד כמה דרכי רבייה מיוחדות, ביולוגיות – רבייה על ידי מינים, מערכות אקולוגיות, ביוספירה, של הצורה הביולוגית של החומר בכללותה של עצמן… כך, חיידקים לשם רבייתם
״למדו״ להשתמש בחמצן, ביסודות כימיים ותרכובות אחרות, ובכך הפכו לא רק למינים חדשים אחרים, כי אם גם לסוגי חיידקים חדשים עקרונית, יישבו את הסביבות המגוונות ביותר״ (שם,
עמ' 305, 306).
חידושים טכנולוגיים פותחים אפשרויות לגיבוש כל מין חדש – גם של מיקרואורגניזמים, וגם של צמחים, ושל בעלי חיים. במהותו, כל מין בעל דרך רבייה ספציפית משלו. דרך הרבייה האנושית שונה ביסודה מדרכי הרבייה של מיני בעלי חיים, אף שבשל היותו יצור בעל גוף ביולוגי, האדם משחזר גוף זה בדרך דומה לחיות. האדם כיצור מתורבת משחזר את עצמו בדרך, הכוללת ייצור וחליפין מאורגנים חברתית. בחברה החדשנית דרך רביית האדם נשענת יותר ויותר על הישגי המדע, על הכרת חוקי הטבע ועל יצירת על בסיס מדעי טבע חדש בדמות חומרים מלאכותיים ואף יצורים. אבולוציית דרך הרבייה האנושית מובילה את האדם למחסום חדש
בהתפתחות הציוויליזציה האנושית, שמעבר לו נפתחות גם אפשרויות חדשות, שלא נראו קודם, וגם סכנות חדשות, המאיימות על עצם קיומו של האדם.
״לפני האדם (האנושות),״ – סבור מ. קונאשב, – ״נעמדה בחירה נוקשת, לגמרי ברוח תיאוריית דרווין: או להתחיל להפוך לנושא אמיתי, ליוצר, לבורא של אבולוצייתו שלו ושל אבולוציית כל העולם הנגיש לאדם, או להישאר רק אובייקט של תהליכים אלה, כשמשלמים מס עצום, לעתים מופרז, עם תוצאות טראגיות, לדעות הקדומות שלו עצמו, לבורותו שלו ולעברו האבולוציוני שלו. לצערנו, היום כמו אתמול, הבחירה הזו, שממנה בכל מקרה אין לאן להימלט ואין לאן לברוח, מסיבות רבות טרם נעשתה… האדם הגיע לשלב כזה, שבו נקלע לפני הכורח לא רק להכיר בעובדת האבולוציה, בראש ובראשונה של שלו עצמו, כי אם גם להשתלט על אבולוציה זו. אחרת ממתין לו גורלם של מינים אחרים רבים, שכבר נכחדו או נכחדים״ (שם).
צדקתן של אמירות אלה של מחבר המאמר ברורה לחלוטין לכל אלה שיבחנו ללא משוא פנים את בעיות הציוויליזציה המודרנית. המדינות, השקועות בטרדיציונליזם, בקנאות דתית ובאי-רציונליזם של החשיבה החברתית, מפגרות היום יותר ויותר אחרי המדינות המתקדמות, המפותחות, הן בהתפתחות המדע, והן ביצירת טכנולוגיות גבוהות, והן בהתפתחות התעשייה, החקלאות, המסחר, תחום השירותים, והן ברווחת עיקר האוכלוסייה. בבואן להשיג הכנסות עצומות ממכירת משאבי אנרגיה-חומרי גלם, הן מנצלות אותן בצורה בלתי-יעילה ביותר. כספים אלה מתבזבזים בעיקר על רווחה מנופחת של צמרת החברות המסורתיות, ושארית כספים אלה מגיעה לסיפוק ציפיות היאזמוט של השכבות החברתיות הנמוכות. תוצאה של ארגון חברות כזה היא הפרות המוניות של זכויות האדם, אי-יציבות חברתית, נטייה לזעזועים מהפכניים, כלומר מה שממנו נמלטו מזמן המדינות בעלות הכלכלה החדשנית המפותחת
.
תוצר לוואי של חברות מסורתיות הוא גם הטרור הדתי. הכלכלנים היום מהרהרים על התופעה
של ״קללת המשאבים״, המרחפת על מדינות בעלות פוטנציאל אנרגיה-חומרי גלם טבעי עשיר, המקבע את סדרי החברה המסורתיים שלהן. לצערנו, לקללה זו נתונה היום גם רוסיה. מתי היה שרוסיה מפגרת מבחינה תעשייתית אחרי סין? זהו בושה לאומית. הפוצ'בניקים הרוסים והאולטרה-פטריוטים עם חשיבתם הטרדיציונליסטית האוטופית חולמים על תחיית רוסיה האימפריאלית, שהפילה פחד על העולם הסובב. למעשה, פעילותם המתגייסת פועלת נגד רוסיה, משום שהיא יוצרת מכשולים להתפתחות הדמוקרטיה והחברה החדשנית.
מדוע אם כן מ. קונאשב סבור שהבחירה, העומדת לפני האנושות על סף הכניסה לחברה חדשנית אבולוציונית מתפתחת, היא נוקשת ודרווינית טהורה? הוא עצמו עונה על שאלה זו: אם לא נשתנה, נכחד, כשם שנכחדו בתולדות הביוספירה מינים ביולוגיים רבים מאוד, שלא עמדו בניסיון הברירה. ובראש ובראשונה יכחדו אלה, הדוחים את מציאות החברה החדשנית ואינם מסוגלים אבולוציונית, על בסיס מדעי, לשנות את עצמם ואת העולם הנתון לשינוי. כמובן, אם להביט בלי ״משקפיים ורודות״ על החברה החדשנית של היום, שעדיין לא-מפותחת, יש להכיר בכך שהיא עדיין ערוכה מעט לשינויים הומניסטיים המוצדקים מדעית. המנטליות, חדורת הטרדיציונליזם התוקפני, של המוני אנשים גדולים, פוגשת בהתנגדות נוקשה את נבטי ההשקפה החדשנית המדעית-אבולוציונית. בהיותם שקועים באינסטינקטים צרכניים, אנשים אלה חיים בחברה החדשנית, נהנים מפירות חידושים שתוכננו מדעית, אך באמונותיהם והעדפותיהם, בהשקפת עולמם, רבים מהם לא הרחיקו לכת מעידן ימי הביניים.
״אפשר לא להאמין בידע המדעי שהושג,״ – כותב בעניין זה מ. קונאשב, – ״אפשר על יסודות שונים לא להאמין בתיאוריית האבולוציה, כשם שפעם לא האמינו בתיאוריית החסינות וסירבו לחיסונים. אך השלילה של כל תיאוריה מדעית מוכחת, כולל תיאוריית האבולוציה, אינה פוטרת מתשלום על הוויתור על הידע המדעי ומעל פעולות ופרקטיקות הכרחיות אובייקטיבית, כולל אלה שהבשילו מזמן, המבוססות על ידע זה״ (שם).
החשיבה האבולוציונית והתרבות ההומניסטית-אבולוציונית הופכות לאמצעים החשובים ביותר של הסתגלות האדם למורכבויות ועומסי היתר של החברה החדשנית המתפתחת. מורכבויות ועומסי יתר אלה עם הזמן, ללא ספק, רק יגברו, כמו גם האפשרויות לפיצויים יעילים יותר ויותר ולהתגברות עליהם במאמצים אנושיים. לשווא יהיו הניסיונות לגדור את עצמם מהם בדרכים שהומצאו בחברות מסורתיות באמצעות פנייה ליצורים מיתולוגיים. הם לא יעזרו בשל היעדרם במציאות ונוכחותם רק בדמיון מאורגן מערכתית ובסוגסטיה של פרקטיקות דתיות.
הכרחי לבצע בחירה מורכבת ואחראית ביותר בין התרבות החדשנית האבולוציונית המודרנית, המעודדת את האדם לשיפור עצמי קבוע ושיטתי, לבין התרבות הטרדיציונליסטית, שהופכת בפועל לחוסר-תרבות אבולוציוני. נסכים: זה, כמובן, אינו אומר ויתור על מסורות סבירות של העבר, שעמדו במבחן הזמן וקובעו בתרבות הלאומית והאנושית הכללית. להיפך, מסורות אלה יש לשמור בקפידה, לתמוך, להחיות ולהוציא מהשכחה, כדי שההתפתחות הסוערת של החברה החדשנית לא תדכא ותשמיד אותן, כשם שמנגנון מסתובב שובר יד שנכנסה לתוכו.
בזמן הנוכחי כבר ישנם לא מעט אנשים, המוכנים לקליטה ולפיתוח של התרבות האבולוציונית המודרנית. הידע המדעי,
הנרכש מספסל הלימודים בידי המוני אנשים עצומים ומתקבע בקבלת השכלה גבוהה, מקרב אותם בהדרגה לנטייה להשקפה מדעית ולמבט אמיתי על הדברים. אך הידע המדעי מתקבע בהשקפת עולמם של אנשים רבים, לצערנו, באופן שטחי מאוד, בין אם במותירו מקום לדעות קדומות מסוגים שונים, ובין אם במגבילו את השקפת עולמם לרציונליזם יבש, לחוסר אמונה בהיעדר מוחלט של גיוס הנפש, שהאמונה מעניקה.
את הוואקום הרוחני הזה נועדה למלא התרבות האבולוציונית והאמונה המדעית-הומניסטית – אמונה, שאינה מבוססת על מיתוסים של חברות מסורתיות, כי אם על ידע מודרני, התואם לרמת ההתפתחות של החברה החדשנית ולאפשרויות שהיא פותחת לאורח חיים יצירתי ולשיפור עצמי של האדם. האדם-הצרכן של ערכים שהושגו על בסיס מדעי יכול ומסוגל להפוך את עצמו לאדם-היוצר, המנצל ערכים אלה להתפתחות עצמית ולייעול יחסי הגומלין שלו עם העולם החיצון, לטרנספורמציה חדשנית של העולם הסובב לפי אמות המידה היצירתיות שלו.
״המאפיין המרכזי של ההוויה האבולוציונית החדשה הזו של האדם,״ – משכנע את קוראו מחבר המאמר, – ״הוא בכך שהאדם לא רק מודע לעובדת האבולוציה הכללית, כולל אותה באבולוצייתו שלו, אלא גם על בסיס הכרת האבולוציה הזו הופך לא רק לסוכן מודע שלה, כי אם ליוצר המרכזי שלה, לבוראה. בכך הוא נכנס לשלב חדש של הוויתו, ומחליף סופית את כל האלוהים שברא… אך מעמדו החדש הזה, ה'אלוהי', מציב לו גם דרישות אחרות לגמרי, ויתר על כן קיצוניות בנוקשותן, 'אלוהיות'… האדם אכן חייב להיות 'אלוהים' ולתאים לכל התכונות שלו, וליתר דיוק, לעלות על המוחלט המחשבתי שהומצא על ידו כ'קב אבניים רוחני'. המעמד החדש הזה הוא היסוד של התרבות האבולוציונית החדשה, הכוללת השקפת עולם אבולוציונית חדשה,
אתיקה אבולוציונית חדשה ופרקטיקה אבולוציונית חדשה״ (שם, עמ' 312).
כמובן, בשלב נתון זה של התפתחות החברה החדשנית האדם עוד חלש מדי, מכדי ליצור במלואו את איכויותיו הגופניות והרוחניות ודרכן להשפיע מהותית על אבולוציית העולם הסובב. התביעה למעמד ״אלוהי״ נראית, מתוך המציאות של היום, אוטופית למדי. על אחת כמה וכמה, שבתולדות האנושות ישנן דוגמאות איומות רבות לאופן שבו אנשים, שטיפסו לפסגת השלטון, ניכסו לעצמם מעמד ״אלוהי״ והפכו לפוסקים בגורל האנשים הנתונים למרותם, ובעשותם לפי שרירותם הפקרות פרועות, התעללות והרג המוני.
התודעה הדתית, הכבולה בדוגמה של עבדות לפני האלוהים, נחרדת באופן בלתי-מתואר מתביעת האדם למעמד ״אלוהי״ ומהשאיפה לוויתור על ״קביים רוחניים״, ההכרחיים לסדר החיים הטרדיציונליסטי של האדם. המטיפים הדתיים מצביעים בצדק על התוצאות הנוראות של ניסיונות שליטים דספוטיים לנכס לעצמם מעמד אלוהי, ועל חוסר-הסיכוי של אורח החיים הסובייטי, הקשור באידיאולוגיה אגרסיבית-אתאיסטית ובניסיונות ״לברוא״ חברה שמחה חדשה לחלוטין על חורבותיה של החברה המסורתית שנהרסה ביסודיות, עד היסוד.
הם לא מתחשבים, במודע או במזיד, בעובדה ש״בניית הקומוניזם״ נשענה על ״קביים רוחניים״ אוטופיים, דומים למדי בפנטסטיות שלהם ובאנטי-אבולוציוניזם שלהם לאלה, שעליהם נשענים הרועים והאדפנטים של כל הדתות הקיימות על פני כדור הארץ. ואילו צמיחת עוצמתו של האדם, אפשרויותיו ביצירת חייו שלו, בהשפעה על הנסיבות הסובבות, בבריאת החברה החדשנית, היא תהליך אובייקטיבי, עובדה, חוק בלתי-ניתן-להפרה של ההתפתחות ההדרגתית של הציוויליזציה האנושית.
בעקיפין מכירים בכך גם האנשים, העוסקים ב״עסקים רוחניים״. ההיררכיות הדתיות אינן מוותרות כלל על שירותי הרפואה המודרנית, בביסן את תקוותיהן על עזרת האל. בעולם המודרני, חדור הברבריות הציוויליזציונית, דרכו של האדם, שעלה על דרך יוצר תמורות אבולוציוניות, קשה בצורה בלתי-רגילה. ברוב המקרים הוא מבצע את המעבר האמיץ מצרכן ליוצר בבדידות מוחלטת, ללא תמיכת הסובבים.
השלב הראשון בדרך זו הוא שיפור פסיכופיזי עצמי מאורגן מערכתית וקבוע, המבוסס על עקרונות מדעיים-אבולוציוניים. האנשים הסובבים מתעניינים בכך, מכירים בכך ש״כדאי היה לעסוק בזה״, משום שהבריאות בגדה בהם והרופאים לא עוזרים, אבל ״אין להם זמן״. שום תעמולה של אורח חיים בריא ויוצר בריאות אינה עוזרת, משום שאנשים שקועים לגמרי בסיפוק האינטרסים הצרכניים שלהם. במקרה הטוב הם מבקרים שלוש פעמים בשבוע במדורי ספורט כלשהם, ואחר כך ברוב המקרים נושרים מחוסר זמן או בשל הרעת מצב בריאותם, שנגרמה ממאמצים בלתי-ממונים והצטברות עייפות.
לעזור בהפצת היצירה העצמית של האדם יכולה רק אמונה מדעית ותרבות הומניסטית מדעית-אבולוציונית. ואילו תוצאות השינוי המחודש של הגוף האנושי וחיזוק הרוח האנושית בתהליך השיפור הפסיכופיזי העצמי פשוט פנטסטיות. לאחר שעברו ניסיונות רבים, אפילו אנשים חולים מאוד למשך זמן ארוך מאוד מאבדים לחלוטין את היכולת לחלות, זוכים בגוף יפה, ברצון מתאזן בצורה בלתי-רגילה, ביכולת עבודה מדהימה וביכולות יצירתיות בלתי-מוגבלות. האין זו התקרבות לאידיאל ״האלוהי״?
כמובן, אפשרויות האדם מוגבלות בטבעו הביולוגי ובזמניות קיומו על פני כדור הארץ. האדם – לא אלוהים, הוא בן-תמותה, וכל תביעה לכל-יכולות אלוהית מגוחכת ו
בלתי-אנושית. בהפוכו ליוצר, על האדם להתחשב במגבלת אפשרויותיו ובניגודיות העקרונית שלו לדמויות הפנטסטיות של האלים. אחרת הוא יערער את כוחותיו במאמצים מופרזים, והטבע ״יענישו״ במהירות על התביעה לעוצמה אלוהית.
אך מה שהאדם הופך למסוגל לו בתהליך של שיפור עצמי בלתי-נלאה, אכן עולה על אפשרויות של אנשים רגילים ומקרב צעד אחר צעד את האדם לאותן תכונות, שאנשים בזמנים שונים ייחסו לאלים. אין לנו ספק שככל שיתפתחו היסודות המדעיים של השיפור הפסיכופיזי העצמי, האדם ילמד לא רק להתגבר ביעילות על חסרונותיו הטבעיים ומחלותיו, כי אם גם להאריך משמעותית את חייו שלו. השיפור הפסיכופיזי העצמי הוא רק הצעד הראשון בדרך הטרנספורמציה ההומניסטית של העולם, יצירת התרבות, האתיקה והפרקטיקה האבולוציונית.
״האלמנט הראשון של התרבות האבולוציונית,״ – סבור מ. קונאשב, – ״הוא דווקא ההשקפה האבולוציונית, שבסיסה מכלול אחיד של תיאוריות אבולוציוניות פרטיות וכללית… כבר פ.ג. דובז'אנסקי, בבוחנו את המשמעות ההומניטרית, התרבותית-כללית של התיאוריה האבולוציונית, ציין בגאווה ובשמחה שהתיאוריה המודרנית של האבולוציה מחזירה את האדם למרכז העולם. נכון, בניגוד לייצוגים ולתמונות העולם הטרום-אבולוציוניים, זהו לא המרכז המרחבי שלו, כי אם דווקא המרכז המשמעותי שלו״ (שם, עמ' 313).
האנתרופוצנטריזם החדש הזה, בניגוד לאנתרופוצנטריזם הישן, שהיה תוצאה של מחסור בידע על כדור הארץ והקוסמוס, פותח לפני האדם אופקים חדשים. מ. קונאשב אינו עושה ניסיון אפילו לשרטט את קווי המתאר של התרבות האבולוציונית החדשה. יש לציין, שציר כל תרבות הוא ההבנה הפילוסופית של העולם. הבעייתיות הפילוסופית-השקפתית מחלחלת גם למדע, וגם לכל הענפים והסוגים של האמנות, וגם לתרבות הפוליטית, וגם לדת.
בעידן העת העתיקה התרבות והאמנות היו נתונות להשפעת הרעיון ההשקפתי של ההרמוניה הקוסמית. בימי הביניים עמדות השליטה תפס רעיון האל. תרבות הרנסנס שינתה את הרעיון הזה, והשלימה אותו ברעיון ההומניסטי של גדולת האדם כיציר האל, שניחן בניצוץ של חכמה אלוהית. מחזותיו של הדרמטורג הגדול ביותר של כל הזמנים והעמים, ויליאם שייקספיר, – הם, למעשה, פילוסופיה רצופה, המגולמת בדימויים אמנותיים. בבסיסה עומד הרעיון, שלפיו ההשגחה העניקה לאדם חופש וזכות בחירה בין טוב לרע. בבוחרו ברע, בעשותו פשעים למען בצע והשגת שלטון, האדם משיג יתרונות לא מעטים, אך זמניים בלבד. מהלך ההיסטוריה עצמו, השתלשלות הנסיבות מביאה לכך ששלטונו מתמוטט, והמעללים, שהביאוהו לשלטון וחיזקו אותו, במוקדם או במאוחר פונים נגדו. הרעיון הזה מתגלה כרלוונטי למדי גם לזמננו, אף על פי שידוע לנו שתפקיד ההשגחה ממלאות החוקיות של האבולוציה ההיסטורית.
בעידן הנאורות בתרבות החלו לפתח מכלול רעיונות, הקשורים בליברליזציה ההדרגתית של החברה. במרכז תשומת הלב עמד הרעיון של ניצחון התבונה על הדעות הקדומות. רעיון זה המשיך להתפתח במשך כל העת החדשה. ידוע איזה תפקיד עצום בתרבות המאה ה-20 מילאו הפילוסופיות של הפסיכואנליזה והאקזיסטנציאליזם. פילוסופיית המרקסיזם גם היא מילאה תפקיד לא מבוטל בתרבות המאה ה-20, אף על פי שבברית המועצות, בשל הנסיבות ההיסטוריות, היא הולידה את התרבות הסרווילית של הריאליזם הסוציאליסטי.
הגיוני להניח, שהתהוותה והתפתחותה הנמשכת בימינו של פילוסופיית האבולוציוניזם האוניברסלי מסוגלת לפתוח שלב חדש בהתפתחות התרבות העולמית, תוך הקצאת תשומת הלב של יוצרי התרבות להבנה ולתיאור אמנותי של האבולוציה היצירתית של האדם, מורכבויותיה ובעיותיה, הטבע האבולוציוני של הנסיבות ההיסטוריות, אליהן שקוע האדם, הטרגדיה
של האדם-היוצר, החווה התנגדות של נסיבות הנראית בלתי-ניתנת-להתגברות, ובסופו של דבר, את ניצחון האבולוציה היצירתית, ככל שמתפתחת החברה החדשנית, על הנסיבות היורדות אל העבר. אנו מקווים, מאמינים, ומשוכנעים בכך שהתרבות האבולוציונית, חדורת הפילוסופיה של האבולוציוניזם האוניברסלי, תבוא במקום התרבות הנוכחית המכוונת לצרכנות, ותגרום לגל עוצמתי של תרבות גבוהה, המקרבת הן את האליטה והן את המוני האנשים לערכים הומניסטיים, לאורח חיים יצירתי, לשיפור עצמי קבוע ולהתפתחות אנושית, הגיונית של החברה החדשנית.
כל אדם המשתפר מקיף יכול להיות מסוגל לעשות במלאכתו דבר גדול, דבר בעל משמעות-כללית לכלל האנושות. בזה טמון המשמעות העליונה של חייו של כל אדם. האמונה המדעית מעודדת את האדם להתרומם מעל הצמחייה בעולמו הקטן והצר ולבצע הישג יצירתי למען הטרנספורמציה ההומניסטית של עולם האדם. ההישג היצירתי, בניגוד להישג הצבאי, אינו טמון בכך לסכן את החיים ולתת אותם לניצחון על אנשים אחרים, כי אם בכך להקדיש אותם לטרנספורמציה אנושית של עצמו ושל העולם הסובב בכל תחום פעילות נבחר. הישג צבאי יכול להימשך כמה דקות, ואילו הישג יצירתי, בונה נמשך כל החיים.
האמונה המדעית מגייסת את האדם למלחמה שלווה נגד כל ביטויי הברבריות הציוויליזציונית. האדם המאמין מדעית הופך ללוחם של התרבות. הוא משתפר ללא הרף באומנותו הצבאית. הוא מאמן את בריאותו, את יכולותיו הפולמיות, את כוחו היצירתי, את הפוטנציאל המוסרי, ההכרתי והתרבותי שלו. הוא מכוון תדיר לחדשנות ולקליטת ידע אוניברסלי, התורם להשגתם. משמעות האמונה המדעית והגישה המדעית-אבולוציונית לחיים טמונה בשיפור המשותף של האנשים ובשיפורם המשותף
של החברה החדשנית המתפתחת.
שיפור עצמי, העובר לשיפור משותף, הוא צורת אבולוציה, הטבועה רק באדם ואינה מתרחשת בשום מקום בעולם הקוסמי הנשקף לעינינו. היא הצורה העליונה של האבולוציה. היא יוצרת מסורות חדשות, המבוססות על חיפוש חדשני של צורות ודרכים לטרנספורמציה אבולוציונית של עולם האדם. המסורות של החברות המסורתיות, המקובעות ומקודשות על ידי הדתות המסורתיות, מגלות את חיוניותן גם בחברה החדשנית, ומסייעות לאנשים להסתגל לעומסי-היתר הפסיכולוגיים ולמורכבויות של הסביבה החברתית המשתנה בעוצמה. אך קשיחות המסורות האלה, התאמתן למציאויות חברתיות שנעלמו, אי-התאמתן לרמת הידע האנושי שהושגה אינם מאפשרים להן לספק באמת את הצרכים הרוחניים של האדם של החברה החדשנית. הן קשורות לעבר ואינן יכולות להפוך לגירוי להמשך האבולוציה של עולם האדם.
גירויים כאלה יכולה ליצור רק אמונה מדעית-הומניסטית והמסורות הקשורות בה של השיפור החדשני של ההוויה האנושית. וחיי הנצח? לא, זה לא קיום בעולם-הבא בגן עדן, שבו אין צורך לעשות כלום ורק להשתובב ולפאר את הישות העל-טבעית, הודות לעבדות העינוג כלפיה בחיים הקצרים שלנו, כביכול, אנו זוכים באושר נצחי כגמול. חיי הנצח – זהו תרומתנו לאבולוציה של האדם, ואת הגמול על כך אנו יוצרים בעצמנו, לא בשמים, כי אם כאן, על פני כדור הארץ.
==== האבולוציוניזם האוניברסלי ובעיות החברה החדשנית המודרנית ====
בחברה המסורתית כל אדם חי בתלות חזקה ביותר, המכבידה עליו, בסביבתו החברתית – בחמולה שלו, ביישוב, בתאגיד המקצועי, במעמד,
באצולה, במדינה, בהשתייכות הלאומית והמקצועית. חירותו הייתה מוגבלת בקפדנות על ידי מכלול של התנהגות מוסדרת חברתית, דוגמות דתיות, כללים מוסריים ועמדות משותפים לכול.
היציאה אל מעבר לגבולות ההגבלות הללו הייתה נתונה לגינוי חברתי, הפכה את האדם למנודה של החברה, נענשה באכזריות, ויכלה להסתיים בגירוש מהקהילה. ומכיוון שפעילות אישית מחוץ לקהילה, בשל ההתפתחות החלשה של הייצור והחליפין, לא יכלה לספק לאדם ולמשפחתו את כל ההכרחי לחיים, גירוש כזה בפועל היה משמעותו מוות ברעב. ואילו להתקבל על ידי קהילה אחרת היה קשה מאוד למנודה, וגם אם הדבר הצליח, הוא נשאר בקהילה החדשה הזו אדם סוג ב', לא היו לו זכויות של חברי אותה קהילה, שתמיד התייחסו לזרים בבוז ובחשדנות.
אפילו באתונה הדמוקרטית התגבש הנוהג של האוסטרקיזם, שלפיו על סמך הצבעה באספת העם את האנשים הטובים ביותר, שהביאו תועלת לא-ניתנת-להערכה לפוליס, יכלו לשלוח לגלות, אם עלה חשד קלוש ביותר שדלפותם הגוברת עלולה ליצור איום על המשטר הדמוקרטי. באותה אתונה התקיים חוק אכזר על העלבת האלים והשחתת הנוער, שעל פיו נידון למוות סוקרטס הגדול. האשמה דומה הוגשה נגד אריסטו, שנאלץ להימלט מאתונה, כדי, כפי שהסביר, לא לחשוף את האתונאים לפיתוי לבצע בפעם השנייה פשע נגד הפילוסופיה.
הרדיפות של הנוצרים באימפריה הרומית נמשכו זמן רב למדי, עד שאימוץ הנצרות כדת רשמית לא הביא לרדיפות דומות של עובדי האלילים העקשנים.
דוגמה קלאסית לרדיפת המחשבה החופשית ו
אי-הסובלנות הדתית היו העינויים בקמרונות האינקוויזיציה והשריפות על המוקדים באירופה של ימי הביניים של מה שנקרא כופרים. לכיתת הכופרים צורפו כבר בעידן הרנסנס גם הנציגים הגדולים ביותר של המדע הקונקרטי ההתהווה ושל הפילוסופיה המכוונת-מדעית – ג'ורדנו ברונו וגליליאו גליליי. ברונו לאחר עינויים אכזריים הועלה במוקד ב-1600 ברומא בכיכר הפרחים, וגליליי כפר ברעיונותיו, כדי לשרוד ולהמשיך במחקר המדעי. לברבריות כזו היה גם בסיס רציונלי משלה.
הרי החברה המסורתית של אותה תקופה החזיקה מעמד על אחדות הייצוגים הדתיים, וכל ויתור לייצוגים אחרים יכול היה להביא לקריסת סמכות הכנסייה, לזעזועים חברתיים ולמלחמות עקובות מדם. התפתחות הרפורמציה המאוחרת יותר התגלגלה לתוצאות ממש כאלה: מלחמות בלתי-פוסקות בין קתולים לפרוטסטנטים רוקנו ממש את דמה של מערב אירופה. ובשנת 1648, כשנחתם שלום וסטפליה, שהפסיק את מלחמת שלושים השנה, המלחמה הדתית אחזה גם במזרח אירופה, והחלה במרד הקוזקים בהנהגת בוגדן חמלניצקי. ההומניזם הדתי נשכח בקלות בהתנגשויות של אמונות שונות. בשל חוסר-התפתחותו הוא מתהפך לביטויים של ברבריות דתית, אכזריות, קנאות, מלחמות דת, ג'נוסייד, טרוריזם. הרי מה לא תעשה למען מטרה עליונה!
מאפיין מהותי של החברה המסורתית הוא גם יחסה החשדני או אף העוין לחדשנות חברתית, טכנית וכלכלית. ידוע איזו התנגדות הפעילה החברה המסורתית לרפורמות של פיוטר הראשון ברוסיה, מה שגרם לתגובה נגדית של המדינה שבה שלט, בדמות רדיפות קשות ביותר נגד מתנגדים. פיוטר לא חס גם על בנו שלו, הצארביץ' אלכסיי, כשחש בצדק מלא איום של נסיגה של הרפורמות במקרה של עליית האחרון לשלטון.
הפילוסוף הרוסי הידוע ויאצ'סלב סטיופין, במחלוקתו עם
הפוצ'ווניקים-הטרדיציונליסטים על דפי כתב העת ״שאלות הפילוסופיה״, מביא טקסט סקרן למדי מתוך הכרוניקה של הצאריות המוסקבאית, המאפיין בצורה החיה ביותר את יחס החברה המסורתית לחדשנות. אין לנו כרגע אפשרות למצוא את הטקסט הזה ולשחזרו במדויק. לכן אנו מצטטים מהזיכרון ומבקשים מראש סליחה מהקוראים על אי-התאמות אפשריות עם המקור:
״איוושקו ניפח בכדור בעשן עשן מגונה ועף מעל מגדל הפעמונים. על כך הוכה בשוטים ללא רחם והושם בכבלים״.
ו. סטיופין מפרש אירוע זה כך: מאתיים וחמישים שנה לפני המונגולפייה, איש רוסי המציא את כדור הפורח ובפועל הגשים רעיון זה. כך הגיבה הציוויליזציה המסורתית לחדשנות. בניגוד אליה, התפתחות הציוויליזציה הטכנוגנית לא רק מקבלת חדשנות, כי אם גם מתבססת עליה. ההיגיון הזה של סטיופין מקרב אותנו להבנת מהות החברה החדשנית, הקשורה בהתפתחות הציוויליזציה הטכנוגנית.
יש לנו ספקות גדולים באמינות הדיווח של הכרוניקאי המוסקבאי על המצאת כדור הפורח, שהקדימה בהרבה את המצאת המונגולפייה. נמוכה מדי הייתה רמת ההתפתחות הטכנית של אותה תקופה, כדי ליצור מנגנון כזה של אוויראוטיקה. אך העובדה נשארת עובדה: החדשן נענש באכזריות על הניסיון ליצירת מנגנון זה, גם אם בפועל לא הצליח לעוף מעל מגדל הפעמונים. החברה המסורתית חושבת במיתולוגיה, ולעתים קרובות מקבלת את הכוונה כמעשה, ואת השמועות – כאירועים ממשיים.
במשך מאות שנים חלמו אנשים על מעוף באוויר, אך ניסיונות ההגשמה של חלום זה עמדו בסתירה לאידיאולוגיה של החברה המסורתית, שלפיה הפררוגטיבה של יכולת המעוף ניתנה רק לישויות על-טבעיות, ומעופו של אדם נחשב כביטוי לקשר שלו לכוח שטני.
אכן, החברה החדשנית בניגוד לחברה המסורתית, ככל שהיא מתהווה מהמסורתית, משתמשת במידה רחבה יותר ויותר
בחדשנויות מגוונות להתפתחותה. עם זאת, בתוך החברה החדשנית זמן רב נשמרות גישות ומוסדות טרדיציונליסטיים, המפריעים להגשמת החדשנויות. למחברי החדשנויות לא פעם נאלץ במאמץ עצום להתגבר על השמרנות של מוסדות פוליטיים, כלכליים ומדעיים, כדי להוכיח את נחיצות השימוש בהם. וככל שרעיון מסוים חדשני יותר, כך התנגדות עקובה יותר הוא מעורר לא פעם אפילו בחוגים מדעיים.
מחבר שורות אלה הגן על עבודת דוקטורט בפילוסופיה בשנת 1986. עם זאת הוא נאלץ להגן על עבודה זו פעם שנייה בוועדת הוואק של ברית המועצות, משום שמומחי הוועדה הגבוהה להסמכה הגיעו למסקנה ש״מחבר עבודת הדוקטורט מתיימר לרמה גבוהה מדי של חידוש מדעי״. הפגם הבלתי-נתיק של פעילותנו המדעית, אם אפשר לכנות זאת פגם, הוא דווקא בכך שאנו תמיד מתיימרים לרמה גבוהה של חידוש מדעי ובבוז דוחים כל ניסיון למינון החידוש ביצירה המדעית. אך כל חידוש, אפילו בחברה חדשנית המתהווה, ואפילו אם לחידוש זה יש הצדקה מדעית ומעשית מקיפה, ואינו פרוייקטריות ריקה, זוכה להכרה ציבורית בקושי רב מאוד. לשם כך צריכים להתבשל תנאים חברתיים מתאימים ולהתגבש צורך חברתי תואם.
אף על פי כן, החברה החדשנית, שככל שהיא מתפתחת מקבלת ביתר חפץ ליישום ומשתמשת בפועל בחדשנויות, יוצרת אפשרויות עצומות והולכות ומתרחבות לרווחה ולקיום נוח של המוני ענק של האנשים החיים בה. אך החברה החדשנית המודרנית – אינה כלל גן עדן ואינה אוטופיה מוגשמת. היא מלאה במגמות שליליות ובבעיות קשות, שרבות מהן יכולות להיפתר בצורה מספקת רק ככל שהתפתחותה תימשך. זאת ועוד, החברה החדשנית
מתפתחת מהר יותר וביעילות רבה יותר, ללא השוואה, מכל חברה מסורתית.
החברה החדשנית עצם התפתחותה הסוערת ושינוי הנסיבות הסובבות את האדם מולידה בו אי-נוחות, פחדים, עצבנות, דיכאון. רק בקושי הסתגל האדם לנסיבות הסובבות אותו, סידר את החיים, יצר לפי טעמו וצרכיו את הסביבה הנחוצה לו, ומיד הכל מסביב משתנה. מתבררים כמעורערים גם העבודה, וגם המשפחה, וגם יחסי המינים, וגם היחסים עם ההורים והילדים. בכל מקום שינויים, תמורות, רה-אורגניזציות.
נניח, אדם עבד בפירמה, קשר עימה את עתידו, והפירמה נסגרה, והאדם נזרק אל הלא-נודע. האדם מרגיש עצמו כישלון, הכל נראה לו מגעיל, מתחילים קונפליקטים במשפחה וכן הלאה. החיים בחברה החדשנית מלאים סיכונים. בנהיגה במכונית, אדם בכל רגע מסתכן להיקלע לתאונה או בשל פיזור תשומת לבו, או מסיבות שאינן תלויות בו. האדם נמצא במצב של סטרס רצוף, שלעולם אינו פוסק.
החיים בערים גדולות מכתיבים לאדם קצבים נוקשים, ומצד שני נורא לא-קצביים. המוני ענק של אנשים קמים בבוקר, בלא שישנו כלל. צלצול שעון המעורר בשיא השינה לעתים קרובות מפחיד אותם, גורם ללחץ מוגבר בכלי הדם, וכתוצאה מכך – לעוויתות כלי דם, לכאב ראש או להפרעה בפעילות הלב. וכך כל יום עבודה. אי-הקצביות של החיים נגרמת מהכורח להספיק לעשות את כל ההכרחי, אך בשל מליאות החיים בהרבה יותר מדי חובות וצרכים הם לעולם אינם מספיקים, תמיד ממהרים ומאחרים. הם לא תמיד מספיקים לאכול כראוי, לנוח בזמן, למצוא זמן לחיים אישיים. החיים עוברים במצב של מרוץ מתמיד. האדם עומד בפני הבחירה: במה להקריב, כדי לבצע את ההכרחי ביותר.
הטרדיציונליסטים הפילוסופיים לעתים קרובות מאשימים את אנשי החברות החדשניות בשאיפה לבצע, במרדף אחר מזומנים, בדומיננטיות של הצורך במשאבים כספיים. כמובן, התשוקה הבלתי-מרוסנת להתעשרות, לקבלת הכנסות-על, להצטברות משאבים כספיים מעייפת את האדם, הופכת אותו לעבד של הצרכים החומריים. אך יש לזכור, שהמון עצום של אנשים רואה במשאבים הכספיים שנצברו מעין הצלה מהסיכונים של החברה החדשנית, כרית ביטחון, עתודה, שניתן להשתמש בה במקרה של תמורות חיים שליליות.
בכסף, בכלכלת שוק, ניתן לרכוש כל מה שרוצים, חוץ מאהבה אמיתית. אך רכישות גדולות דורשות גם כסף רב, למשל רכישה והשבחה של דיור איכותי מאוד. זאת ועוד, השאיפה לשכר גבוה, אם רק אין היא קשורה בפשע, מובילה לתרומת מאמצי עבודה גבוהה בהתאמה של האדם להתפתחות החברה החדשנית, משום שכל עבודה מועילה מצטברת בציוויליזציה האנושית ותורמת להתפתחותה.
תוצאה של המרוץ המתיש של אנשי החברה החדשנית אחרי הצלחה בעסקים ורמת צריכה גבוהה הם אורח החיים הצרכני והמרדף אחר תענוגות בלתי-מכבידים. צמצום חיי האדם לסיפוק צרכים חומריים מעצב את דימוי הצרכן – סובייקט, שהפך לאובייקט של צרכיו שלו, המצמצם את כל פעילותו החיונית למרדף אחר סיפוק צרכים, והפך כתוצאה מכך לעבדם.
המוני ענק של אנשים, המנהלים אורח חיים צרכני טהור, מבחינים במוקדם או במאוחר שבקיומם נוצר ואקום, המורכב באחידותה העגומה של החיים. החיים זורמים בשעמום ובחוסר-משמעות, נשפכים בין האצבעות, בלא להשאיר סיפוק רוחני. כדי למלא את הוואקום הזה, הם פונים לתרבות, אך לתרבות כזו, שאינה דורשת עבודת חשיבה לצורך הבנתה והבנתה, מביאה עונג חושי, רחוק למדי
מהתענגות אסתטית אמיתית.
הצרכנים מתייחסים לתרבות כאל אובייקט של צריכה. כל אחד מהם בוחר את אובייקטי התרבות לעצמו לפי הטעם. מתוך יצירות אמנות הקולנוע הם בוחרים סרטי אקשן, קומדיות ומלודרמות, תוך התעלמות מוחלטת מקולנוע רציני, בעייתי. הם בוחרים לעצמם קריאה תואמת, מעוטרת בעטיפות בוהקות ועלילות פשוטות, רחוקות מהמציאות. בשל המוניותם הצרכנים הופכים למחוקקים בתחום תרבות ההמונים, אשר צעד אחר צעד בולעת ודוחקת את התרבות הגבוהה. סופרים, קולנוענים, מלחינים, זמרים, שחקנים, ציירים נאלצים ללכת אחריהם כשורד, להתחנף לטעמיהם, תוך המצאת טריקים שונים, כדי לשמח במשהו ולמשוך צרכנים של תוצרתם. הדבר לעתים קרובות מאוד, אם כי לא תמיד, מוביל לפרופנציה, לפרימיטיביזציה של האמנות.
לא הכל, כמובן, רע גם בצרכן. ברוכשם סחורות איכותיות, הצרכנים מעודדים את התפתחות הכלכלה החדשנית. המון הצרכנים כולל אנשים בעלי טעמים, העדפות, אינטרסים מגוונים ביותר.
בתקופה הסובייטית הביקורת על הצרכנות עזרה לאידיאולוגיה הטוטליטרית להתמודד עם חוסר שביעות הרצון ההולך וגובר של המוני אוכלוסייה גדולים ממחסור בסחורות ההכרחיות ביותר במסחר וממחסור בשירותים ההכרחיים ביותר. בחברה החדשנית המון הצרכנים לא רק מגוון בצורה קיצונית, אלא גם דינמי למדי. ככל שהחברה החדשנית מתפתחת וטכנולוגיות המידע מתפשטות, גדלה המודעות של המון הצרכנים, ואחריה עולה גם הרמה התרבותית של נציגים רבים שלו, מתעדנים הצרכים הרוחניים שלהם, גוברת נטייתם לקליטת רעיונות חדשים. חשיבות עצומה יש למחשביזציה הטוטאלית של החברה החדשנית ולהופעת האינטרנט. האינטרנט לא רק מספק לאנשים מידע מכל הסוגים, כי אם גם
מאפשר לאנשים לתקשר ביניהם ללא תלות במרחקים המפרידים ביניהם, למצוא חברים וחברות חדשים.
אך גם לזה יש צד שלילי משלו, צל. מתרוקנים השורות
של ״נרקומני המחשב״, ילדים אי-אפשר שעות לקרוע מהמחשבים, הם כל כך מחוברים למשחקי המחשב, עד שהם מאבדים קשר עם המציאות ומתחילים לחיות בעולם וירטואלי הנתפס חושית. הם לא רק מקלקלים את עיניהם, כי אם גם רוכשים הפרעות בנפשם המתהווה. מהם, אגב, אינם מפגרים בכך מבוגרים רבים מאוד.
בעיה גדולה בחברה החדשנית המתפתחת מהווה גם השינוי ביחסים האישיים בין האנשים. בחברה הפטריארכלית המסורתית ראש המשפחה היה בהגדרה גבר. לאישה הוקצה מעמד כפוף, גורלה היה לידת ילדים, הטיפול בהם, ניהול משק הבית ופינוק הגבר במין. בחברה החדשנית הכל התהפך. הנשים קיבלו אפשרות לעבוד בתחומים המגוונים ביותר, לקבל השכלה בשווה עם הגברים, רבות מהן רוצות לבנות קריירה, לרכוש סמכויות שלטון בחברות ובמבני המדינה.
זו, ללא ספק, הישג עצום של החברה החדשנית, המקרב אותה למימוש העיקרון ההומניסטי הגדול של שוויון אפשרויות החיים של נשים וגברים. אך במקביל מתחדדות בחדות הבעיות, הקשורות באסימטריה הטבעית של גברים ונשים. אסימטריה זו מתבטאת בהבדלים עקרוניים ביניהם בארגון הגופני, בפסיכולוגיה, בתחום הרגשי, בהעדפות ובשאיפות מיניות. במקום להשלים זה את זה בהרמוניה, גברים ונשים במקרים רבים, אם לא ברוב, מדירים זה את זה הדדית בשל האסימטריות הבלתי-ניתנת-להסרה הזו. כתוצאה מכך יחסיהם, ועל אחת כמה וכמה החיים המשותפים, לעתים קרובות הופכים לסיוט.
גדל מספר הגירושים, הילדים במשפחות חד-הוריות, אימהות חד-הוריות,
אנשים בודדים. לצד המשפחה הגרעינית הקלאסית מופיע שפע של סוגים מגוונים ביותר של תחליפים ליחסי משפחה. ההבדל המרכזי שלהם – היעדר מגורים משותפים קבועים, רכוש משותף ורישום רשמי של הנישואין. חינוך ילדים במשפחות חד-הוריות יכול ליצור בעיות להתפתחותם המלאה, משום שבגיל המוקדם חשובה במיוחד ההשפעה של שני המרכיבים, הנשי והגברי, של ברית ההורים. הסולידריות של האב והאם בתהליך החינוכי חוסמת גחמות וקונפליקטים של ילדים עם ההורים, שלעתים קרובות הם השתקפות של קונפליקטים ביניהם. הילדים מעתיקים בהתנהגותם את ההורים גם את הטוב וגם את הרע, ובונים בהקשר זה מודלים של התנהגותם שלהם.
לעתים קרובות מאוד אנשים, שנפטרו מקשרי המשפחה או אפילו שומרים על שרידים מהם, נכנסים לקשרים מיניים מזדמנים, מרבים להחליף פרטנרים בחיפוש אחר סיפוק מיני. בחברות מסורתיות התנהגות כזו הייתה נתונה לגינוי מוסרי, ואילו בחברה החדשנית היחס של הסובבים לזה נעשה סובלני ומבין. החוגים הדתיים, המונעים על ידי השקפת עולם טרדיציונליסטית, מכשירים זאת כהפקרות, בסברם שהחברה המודרנית שקעה בחטאים ורק פנייה לאמונה הדתית יכולה להציל את האנשים מחיי חטא. אך הדרשות של האהבה הנוצרית משפיעות מעט אפילו על המאמינים. לאחר שיצאו מהכנסייה והרגישו את צדקת הדרשות, הם בכל זאת ממשיכים באורח החיים המקובל עליהם בתנאים שנוצרו.
החירות יוצרת בעיות רבות ויש לה עלויות רבות, אך זו חירות. לאנשים יש זכות בחירה – לשמור על קביעות המשפחה הקלאסית או להיפרד בזמן, אם קשרי המשפחה הפכו להם לכבלים. כמובן, היעדרו של חבר נאמן קבוע מהמין השני, הגר תחת קורת גג אחת ושותף לבעיות החיים, המוכן תמיד לעזרה, לתמיכה, לשיתוף כנה, לעתים קרובות מוליד תחושת בדידות, אבודנות. אבל עדיף
כך, מאשר, תוך ציות למוסר הטרדיציונליסטי או לדוגמות דתיות, לחיות בנישואין שהפכו לכלא, שבו היחסים בין גבר לאישה חדורי שנאה, שבו אין מנוחה מקונפליקטים וסקנדלים מתמידים, מהאשמות הדדיות, שבו כל רגשי אהבה הדדית כבו מזמן והתהפכו להפכם.
והאם סקנדלים של ההורים פוצעים את הילדים פחות ממגורים נפרדים ומפגשים שלווים סדירים להשתתפות בחינוך המשותף? מלחמת הבית משפיעה על האנשים יותר גרוע מאשר בדידות זמנית. ועם זאת יצירת יחסים הרמוניים בין גברים לנשים אפשרית. אפשרי גם חיזוק של משפחות, החיות בחברה החדשנית. אבל זו דרך קשה, המתחילה בבחירה אחראית של פרטנר, נמשכת בפעילות יצירתית משותפת – לא בהכרח בתחום המקצועי – כי אם בעיקר בתחום היצירה העצמית תוך שיתוף הילדים בה. היצירה המשותפת של עצמם ושל הסביבה, הפעילות המשותפת והעמדה המשותפת מול נסיבות החיים הקשות מקרבת בין האנשים יותר טוב מכל דרשות והטפות.
אויב נורא של יחסי המשפחה הוא השעמום, השגרה. הילדים עם בכיים ודרישותיהם הנצחיים, המתרחשים גם בחינוך נכון, מתישים את הנפש של ההורים ומעודדים החלפת סביבה. לכן הופכים הכרחיים יציאות קבועות אל החברה. לעקרונות של יחסי המשפחה החדשים חייבות להפוך החירות והאחריות. בפועל משמעות הדבר שביחסי המשפחה הכרחית גילוי-לב מלא ואיסור מוחלט על קנאה. אנו יודעים כמה קשה זה. זאת ועוד, קשרים מיניים זרים או לפחות חשד בהם הם אזור סיכון ולעתים קרובות הופכים למחריבי המשפחה. אך המציאות היא שיחסים מיניים עם אותו פרטנר במוקדם או במאוחר הופכים לשגרה ואינם מביאים סיפוק הדדי. הכרחי לזכור זאת לאנשים הנכנסים לנישואין.
אך מין בריא הוא אמצעי חשוב להבראת הגוף
והנפש, במיוחד אם הוא מביא לסיפוק הדדי. הוא מביא גם תענוג אסתטי, מהווה פריקה נפשית ומרומם את מצב הרוח. והטבע הביולוגי של האדם דורש ללא הרף גיוון מיני. עצות הפסיכולוגים והסקסולוגים להשגת גיוון במין המשפחתי עוזרות מעט. לכן נעשה הכרחי החלפת פרטנרים במינון, בהסכמה הדדית, בצורות המגוונות ביותר. מה, אנו מטיפים לחוסר-מוסריות גלויה? הירגעו, שומרי המוסר המסורתי! החיים בחברה החדשנית דורשים ויתור על דעות קדומות מיושנות. ההקפדה עליהן הכרחית רק לאנשים בעלי אופי שמרני. אך זו הבחירה שלהם, ולא ציווי קטגורי, החל על כל חברי החברה.
לחברה החדשנית הכרחי מוסר של חירות ואחריות, סובלנות ופשרה, ולא מוסר של איסורים והגבלות, מצוות וחוקי התנהגות נוקשים, ההכרחי בחברה המסורתית והנשען על דוגמות דתיות. אך האדם שאינו משתפר אינו מסוגל לעמוד במשא החירות והאחריות, הוא בוודאי ייכשל במשהו ויהפוך את הטוב לרע, את החירות לכפייה ואת האחריות לסיפוק האגואיזם שלו. רק שיפור פסיכופיזי, מוסרי ויצירתי עצמי קבוע יכול להפוך את האדם למוסרי באמת, הוא מחזק את הנפש וחוסם התפרצויות רגשיות, ביטויי כעס, תורם ליישוב קונפליקטים מספק הדדית, המרעילים את חיי המשפחה. לאמצעי המרכזי של חיזוק המשפחה המודרנית אנו רואים את השיפור העצמי המשותף, כלומר את האבולוציה המכוונת של חיי האדם.
המוסר האבולוציוני מתייחס להפלות בצורה שונה לגמרי, מאשר המוסר הדתי, הטרדיציונליסטי. במדינות רבות ההפלות אסורות בחוק מטעמים דתיים. מהנקודה הדתית
של הראיה ההפלה היא רצח של יציר אלוהים, כלומר פשע, המבוצע בשותפות של האישה ההרה והרופא המבצע את ההפלה. כמובן, היריון בלתי-רצוי הוא ביטוי של חוסר-אחריות של גבר ואישה, הנכנסים לקשר מיני. אך ללמוד לנהל את היחסים המיניים לסיפוק הדדי ובביטחון מלא אינו פשוט. כאן דרוש ניסיון מסוים. ובגיל הצעיר בהתנהגות המינית של אנשים שולטים יותר ההורמונים, מאשר התבונה. ואז נעשה הכרחי ההפלה, שנידונה על ידי החשיבה הטרדיציונליסטית.
לבצע הפלה בכל זאת עדיף, מאשר להביא ילד בלתי-רצוי. כמובן, ההפלה אינה משפיעה טוב על בריאות האישה, אך מה נעשה. מהנקודה האבולוציונית של הראיה, בניגוד לדתית, העובר האנושי הוא רק התחלה של התהוות האדם, ולא האדם עצמו. הוא כרגע מהווה אוסף של תאים מתרבים, הממוקם בגוף האישה ושייך לגוף זה. בחברה חופשית לאישה זכות לנהוג בגופה. זו זכותה הבלתי-ניתנת-להפרדה והקדושה.
אנו רואים, שכל מכלול הבעיות של החברה החדשנית קשור הן בחוסר-השלמות, בחולשת ההתפתחות של חברה זו בשלב המודרני, והן בחוסר-שלמותו של האדם, בחוסר ידיעת חייו, בחוסר הידיעה ובאי-הרצון לשפר את עצמו ולהפוך את המציאות הסובבת בצורה הומניסטית. אנשים לא-מושלמים נכנסים ליחסים לא-מושלמים, מגיבים באופן לא-מושלם לנסיבות הסובבות ומחריפים את חוסר-השלמות של החברה, שבה הם חיים.
הנשיות, הדינמיות והבעייתיות של החברה החדשנית המודרנית משפיעה באופן מעיק על הנפש של האדם, מולידה פחדים שונים, פוביות, סטרסים כרוניים, פוצעת את מערכת העצבים, גורמת למחלות עצבים מגוונות ואף לנפשיות. אנשים שואפים להימלט מהמציאות, להסיר
את הסטרסים בכל דרך שהיא – על ידי שקיעה במציאות וירטואלית, בצריכת אלכוהול או סמים, בפולחנים דתיים אורתודוקסיים או בלתי-אורתודוקסיים וכו'. גוברת ומתפשטת בקרב המוני האנשים השאיפה לפחות בחלקה לחזור אל החברה המסורתית, להכפיף את עצמם לכוח חיצוני כלשהו, להשפעה פטרנליסטית.
משאות החירות, עלויותיה מביאים לתופעה המונית של בריחה מהחירות, שנחקרה לעומק בפסיכואנליזה של אריך פרום. אנשים חווים צורך בהשתייכות לחמולה כלשהי, לקהילה, המסוגלת לפצות על בדידותם האקזיסטנציאלית. גובר ומתפשט בקרב המוני האנשים חוסר-האמון והיחס החשדני להתקדמות, למדע, למסקנות ההשקפתיות שלו, ולאבולוציוניזם במיוחד. חוסר-אמון זה מלהיטים הטרדיציונליסטים הפילוסופיים, הקריאציוניסטים, שלא מפספסים הזדמנות, כלשונו של האבולוציוניסט האנגלי ריצ'רד דוקינס, ״לרמוס את השדה המדעי הירוק במגפיהם המלוכלכים״.
הדתות העולמיות אינן מספקות תושבים רבים של חברות חדשניות דווקא במסורתיותן, בכך שהן מטיפות אותו דבר במשך אלפי שנים. הם דורשים מסורתיות, אך רוצים בה גם משהו חדש, חריף, עם פלפל. והם נזרקים אל חיק כתות הנסתר החדשות, שמבטיחות קשר עם כוחות על-טבעיים בקלות ובמהירות, כביכול, ביעילות ובחדשנות. כתות חדשות כאלה גוררות לשורותיהן מיליוני מאמינים בכל העולם, יוצריהן צוברים הון של מיליונים. הכתות החדשות מתפתחות לפי עקרונות שיווק רשתי, ומתפשטות בעולם כמו גרורות.
חלק מהכתות מהוות איום ממשי על הסדר הציבורי. אלה מה שנקרא כתות טוטליטריות. דוגמאות – ״האחווה הלבנה״ ברוסיה ובאוקראינה, ״אום שינריקיו״ ביפן.
נפוצות מאוד גם אמונות קוואזי-דתיות,
המתחפשות למדע. אלה מה שנקרא פראמדע, שלפי מהותו הוא מדע-מדומה, ובמידה ניכרת – אנטי-מדע. הפראמדע עוסק בתופעות מה שנקרא פראנורמליות, כלומר כאלה, שקשה מאוד לצפות בהן ולחקרן ניסויית, משום שהן אינן קיימות בטבע. פראמדענים רבים, תוך רכישת תוארי מדען במדעים טכניים, טבעיים או פילוסופיים, חוקרים עשרות שנים תופעות פראנורמליות, בתקווה להוכיח את קיומן.
הם חושבים עצמם למהפכנים במדע, לגאונים בלתי-מוכרים, תוך שהם מחניפים במחקריהם המדעיים-למראה לשרלטנות ובורות. לתופעות הפראנורמליות, הנחקרות על ידם, שייכות קריאה והעברה של מחשבות למרחק (תופעות פראפסיכולוגיות), הזזת חפצים במאמצי מחשבה (טלקינזיס), ראיית אצבעות (פרוסקופיה), מעבר דרך קירות והעברת גופים למרחקים גדולים (טלפורטציה), צפייה וניבוי העתיד (ראיית-הנסתר), אפקטים רעשיים ואחרים בלתי-מזוהים בדיור (פולטרגייסט), עצמים מעופפים בלתי-מזוהים (עב״ם), המתפרשים כפלישה של חייזרים, וכן חטיפת אנשים על ידם, פראפנומנים, הכלולים בתורה שלפיה חייזרים הגיעו לכדור הארץ בעבר הרחוק והתערבותם הניחה את היסודות של הציוויליזציה הטכנוגנית וכו'.
לבחינה בלתי-משוחדת ברור לחלוטין שכל אלה והפראפנומנים הדומים להם מייצגים תופעות על-טבעיות, שהם מייצגים דימויים של מיתולוגיה מיוחדת, שבעידן המדע קיבלה צורה מדעית-למראה ומתחפשת למדע, תוך התכסות בסמכותו. מובן שתופעות פראנורמליות לא יכולות היו להיווצר אבולוציונית, שהאמונה בהן סותרת את כל הידע, שהושג על ידי הפיזיקה, המכניקה, הפסיכולוגיה המדעית, ושבאמונה זו טבוע אנטי-אבולוציוניזם אגרסיבי ובור למדי.
כך, האגדות על חטיפת אנשים בידי חייזרים משחזרות בדיוק את הסיפורים הקדומים על מכשפים וערפדים. הסופר-הרפתקן האמריקאי אריך פון דניקן בזמנו הרוויח מיליוני דולרים ממכירת הספרים ״זיכרונות על העתיד״, ״זריעה וקוסמוס״ ועשרות אחרים, שרכשו פופולריות עצומה בקרב אוהבי המיתולוגיה המדעית-למראה. אין, כנראה, מדע כזה, שעליו לא הייתה טפילה הפראמדע. כך, הפראפסיכולוגיה מייצגת פסיכולוגיה מעוותת, תיאוריית הטלקינזיס והטלפורטציה – פיזיקה ומכניקה מדומות, הפרוסקופיה – פיזיולוגיה מדומה, תיאוריית ראיית-הנסתר – פרוגנוסטיקה מיתולוגית, האסטרולוגיה – אסטרונומיה מדומה, האלכימיה – כימיה מדומה, תיאוריית העב״ם – אסטרונאוטיקה מדומה, תורתו של פון דניקן – היסטוריה מדומה אנטי-אבולוציונית וכו'. להיסטוריה המדומה שייכים גם כתבים רבים של המתמטיקאי פומנקו.
מדוע אם כן המוני אנשים גדולים קונים את הטריקים הזולים האלה? מדוע נשים כל כך נופלות בתחזיות אסטרולוגיות ובהבלים של מגדות עתידות ורואי-הנסתר? כיצד יכול אדם שפוי להאמין שמיקום הכוכבים והקבוצות, הנמצאים במרחקים עצומים מכדור הארץ, מסוגל בדרך כלשהי להשפיע על מסלול החיים של אנשים, שנולדו ביום מסוים בשנה, תוך התחשבות בכך שהשנים עצמן נקבעות בסיבוב כדור הארץ סביב השמש? והרי כל האנשים האלה – אינם משוגעים, הם בדרכם החיים מתנהגים באופן נורמלי ופרגמטי למדי, בוחרים בעצמם את הדרך הזו ואינם נכנעים לצו הכוכבים. המשיכה של אנשים לעל-טבעי, כולל גם בצורה מדעית-למראה, מוסברת באי-הוודאות של הקיום האנושי, בתלותו בנסיבות חיצוניות שאינן נשלטות על ידי האדם.
הנסיבות האלה בתודעת האנשים מימי קדם מוצגות כמיסטיות וגורליות, מיסטופיקציות ומופיעות בתפקיד כוחות על-טבעיים, שעליהם ניתן להשפיע רק באמצעות פעולות מאגיות אי-רציונליות באותה מידה. אי-הוודאות
של קיום האדם בחברה החדשנית אפילו גבוהה משמעותית, מאשר בחברה המסורתית. האדם נמצא תחת הגנת הרפואה המודרנית, יש לו אמצעים מובטחים לחיים, במקרה הגרוע, בצורת עזרה סוציאלית. אך האדם הלא-מושלם עדיין תלוי מדי בנסיבות, הוא אינו יכול לווסת ביעילות את יחסיו עימן. האדם של החברה החדשנית במסה שלו עדיין טרדיציונליסטי מדי, מסורתי, עוין לחדשנות. זה גם מה שגורם לצרכו בבריחה מהמורכבויות של החברה החדשנית אל אימוץ של צורות שונות של אמונה בעל-טבעי.
האנשים חיים הרחק מהמדע, מחיפושיו והישגיו הבלתי-נלאים. הם רק נהנים מפירותיו. אפילו מדענים, העוסקים בענפי מדע מיוחדים שונים, לעתים קרובות אינם מכירים כלל את המדע בשלמותו העצומה. לכן מסת האנשים, כולל גם כמה מדענים, נוטה למיתולוגיזציה של המדע ולהפיכתו בתודעתם למעין דמוי של טקס מאגי. מידע על חיפושים מדעיים והישגים שאבי האנשים בעיקר מספרים מדעיים-פופולריים ומתוכניות טלוויזיה. בהם הישגים מדעיים מוגשים בעטיפה שיווקית, ונראים כמעין נסים, מתובלים בהבטחות לנסים גדולים עוד יותר בעתיד. כך, מביוטכנולוגיה והנדסה גנטית מצפים ליצירה בעתיד הלא-רחוק של יצורים חיים, שתוכננו על ידי האדם, של איברים אנושיים להחלפת חלקי גוף שהזדקנו או חולים ללא-מרפא וכו'. אז מדוע שלא להאמין בנסים, שהובטחו על ידי הפראמדע?
כתבנו את הספר הזה כדי שאנשים, לאחר שיקראו אותו, יבינו מהו באמת העולם, הנגלה לפני המדע, כיצד הוא מתפתח אבולוציונית וכיצד יכול להתפתח האדם, המסוגל להשפיע באופן חיובי על האבולוציה של העולם האנושי. המציאות קשה, אך זו המציאות. אנו יכולים לשפר אותה בעקביות, תוך השקעת מאמצים לא מבוטלים. אנשים, החיים באשליות, הנמלטים
מהמציאות, מאבדים את היכולת לשפר את חייהם הממשיים ואת חייהם של האנשים הסובבים אותם. כתוצאה מכך המציאות מופיעה לפניהם עוד יותר אכזרית, מאשר היא באמת. האבולוציוניזם האוניברסלי נועד לא רק כדי לתת למדע חוט מנחה לחיפוש יצירתי, כי אם גם כדי לעזור לאנשים להיפטר מאשליות, המתאימות לחיים בחברה הקפואה.
אי-אפשר שלא לומר גם על המיתולוגיה הפראפוליטית, הנפוצה בכל העולם, אך פופולריות ואגרסיביות מיוחדת רכשה ברוסיה הפוסט-סובייטית, ומעכבת ברצינות את התפתחותה החדשנית. כאן הפופולריות שלה ניזונה מקריסת השאיפות האימפריאליות, מחיוניות המסורות הסובייטיות וממרירות השכבות השוליות, כולל גם שוליים מהאינטליגנציה, שמתוך התמורות שאירעו, בעל כורחם, נקרעו מ״גן העדן״ הסובייטי השבע והנח, והושלכו אל האדמה החוטאת. מיתולוגיה כזו מייצגת דוגמה טיפוסית של בריחה מהחירות וביטוי של מנטליות אנטי-קפיטליסטית.
לפראמדע צמודה ישירות מה שנקרא קונספירולוגיה, כלומר תורה על כך שההיסטוריה נעשית על ידי כוחות נסתרים, אפלים, מיסטיים, מזיקים, דמוניים, המפעילים השפעה על מדינאים לגיטימיים למימוש אינטרסים אגואיסטיים שלהם. למספר כוחות כאלה מיוחסים ארגונים סודיים, מוסווים היטב, של הבונים החופשיים, וכן יהודים, שכביכול שואפים להקים מדינת עולם תחת שלטונם ולשם כך חודרים בחשאי למבני המדינה של מדינות שונות.
לתפקיד הנבל הקונספירולוגי הראשי הועלה המיליארדר האמריקאי ממוצא יהודי דייוויד רוקפלר, שעל כספו הקים את מה שנקרא מועדון בילדרברג במטרה לדון בבעיות הגלובליות של המודרניות ובאפשרויות ליצירת, לפתרונן, ממשלה עולמית, פרלמנט,
משטרה אקולוגית ומבנים אנטי-טרוריסטיים.
כיוון חשוב של המיתולוגיה הפראפוליטית המודרנית הוא האנטי-אמריקניזם הלוחמני. החוגים השולטים של ארה״ב מואשמים בשאיפה להשתלטות עולמית, בפעילות חתרנית נגד רוסיה ובעלות בריתה, בפיתוח תוקפנות בקנה מידה גלובלי למימוש אינטרסים רווחיים שלהם והשגת גישה למשאבי נפט וחומרי גלם אחרים. המשטרים הדיקטטוריים הפושעיים של מנואל נורייגה בפנמה, סלובודן מילושביץ' בסרביה, סדאם חוסיין בעיראק, הטליבאן באפגניסטן מוצגים ככבשים תמימים, קורבנות תוקפנות, לוחמי עצמאות. עוצמתה והתפתחותה הכלכלית של ארה״ב מוסברות בכך שהאמריקאים מוציאים בכמויות עצומות דולרים, ומכיוון שדווקא הדולר התקבל כמטבע עולמי, אמריקה מתעשרת, פשוט בכך שהיא מדפיסה שטרות ירוקים.
לאגדות כאלה מאמינים אפילו כמה מדענים ופילוסופים גדולים. הנסיבות, שבזכות התפתחות ממושכת של עסקים, השקעות ענק במדע, בכלכלה חדשנית ארה״ב השיגה עליונות טכנולוגית והתרחקה משמעותית בהקשר זה ממדינות אחרות, כאילו אינן ידועות למפיצי המיתוסים האלה. שיהשוו את מצב המדע בארה״ב וברוסיה, שבה על מחקרים ניסיוניים מוציאים סכומים זעומים, ומדענים בקושי מכסים את ההוצאות. אין פלא, שמדענים מכל מדינות העולם מקבלים הזמנות לעבודה בארה״ב, שבה נוצרים להם תנאים נורמליים לעבודה ולחיים.
ואילו מפיצי המיתוסים אינם מוותרים כלל על סחורות אמריקאיות, שהן מוצרים של טכנולוגיות גבוהות. נזכיר, שסחורות סיניות זולות מיוצרות ברוב המקרים בטכנולוגיות, שפותחו ואושרו בארה״ב. אגב, זילות הסחורות הסיניות מוסברת בניצול אכזרי של עובדי המפעלים הסיניים, אשר מזמן עבר אל העבר והפך
לבלתי-מותר במדינה מתורבתת.
דווקא בארה״ב הומצא והופעל האינטרנט, שפתח לכל העולם את הכניסה לעידן המידע. מעניין, כיצד היו נראים המחשבים ומערכות המידע שלנו, אלמלא הפיתוחים האמריקאים?
אגב, נדע זאת, אם נשווה מחשבים, שיוצרו בארה״ב בעת פעולת האמברגו על אספקתם לברית המועצות, עם מחשב ה-מין
״מינסק-1״, שהיה התוצאה המתקדמת ביותר של המחשבה המדעית-טכנית הסובייטית והתפשט בכל המחנה הסוציאליסטי. ואילו בברית המועצות יוצרו בשווה לארה״ב טילים בליסטיים טובים ופצצות מימן על חשבון הגירעון הקבוע של סחורות צריכה עממיות.
יש לציין, שהאנטי-אמריקניזם נפוץ במידה רחבה גם במערב אירופה, אך מסיבה אחרת לגמרי. אירופאים רבים נדחים מהיהירות של אמריקאים מסוימים, שאיתם הם נכנסים לקשרים עסקיים, מחוסר-התרבות ההומניטארי שלהם לעתים, מצרות האינטרסים, מההרגל למדוד הכול במספר הדולרים, מהפרגמטיזם המזויף. אנו רחוקים מאידיאליזציה של ארה״ב. מדינה זו, כמו כל מדינה אחרת, נמצאת תחת כובד ענק של אינספור בעיות שהצטברו. אך כעת היא המנהיגה העולמית הבלתי-מותנית בהתפתחות הכלכלה החדשנית והחברה החדשנית. ולאליטה הרוסית, אם היא באמת ובתמים מתכוונת לתרום להתפתחות החדשנית של רוסיה, הגיע הזמן לוותר על המיתוסים של האנטי-אמריקניזם ולהתאים למציאות הרוסית כמה מנגנונים, שפועלים מזמן בארה״ב והכרחיים באבולוציה של כל חברה חדשנית.
מיתוס נפוץ במידה רחבה בכל העולם הוא הייצוג על אודות המהות המזיקה של התאגידים הטרנס-לאומיים. חדשות סנסציוניות על פעילות לא-נקייה, או אפילו פושעת, של נציגי תאגידים בודדים מתפשטות מיד על כל התאגידים הטרנס-לאומיים וגורמות לאנשים הנתונים לפוביות
מצב של אימה מיסטית. פוביית התאגידים הטרנס-לאומיים קרובה מאוד במקורה לקונספירולוגיה. התרחיש של מיתוסים כאלה פשוט וחסר-יומרה: שם, מאחורי גורדי שחקים מזוגגים, מתאספים ארגונים של עשירים, שרק חושבים כיצד לסחוט על חשבון מדינות אחרות הכנסות-על נוספות. הם מלכלכים את הסביבה של המדינות, שבהן עובדים הסניפים שלהם, הם מעבירים למדינות אלה פסולת רעילה ומסוכנת-קרינה של ייצורם וכו'. אכן, כך קורה לפעמים, אך ההסקה המיתולוגית הופכת בקלות את ה״לפעמים״ ל״תמיד״.
מפיצי המיתוס הזה עוצמים בקפידה את עיניהם בפני העובדה, שהאנושות חייבת לתאגידים הטרנס-לאומיים לא רק סחורות מעולות, המתפשטות בכל העולם, כי אם גם את הרמה הכללית של ההתפתחות הטכנולוגית, שהושגה בחברה החדשנית המודרנית. טכנולוגיות גבוהות, שפותחו על ידי מדענים במעבדות התאגידים הטרנס-לאומיים, משמשות במפעלים גם ברוסיה, גם בסין, וגם במדינות הכי לא-מפותחות.
התאגידים הטרנס-לאומיים מוציאים על מחקרים מדעיים בתחום שבחרו מיליארדי דולרים, מה שלא יכולות להרשות לעצמן אפילו ממשלות המדינות המפותחות ביותר, השומרות על כספי משלמי המסים. עושים זאת התאגידים הטרנס-לאומיים לא מתוך אהבה לאנושות הסובלת, כי אם לניצחון בתחרות החריפה, במרוץ ההקדמה עם תאגידים אחרים. צרכני המיתוסים מכנים אותם מונופולים, תוך אי-הבנה מוחלטת או אי-רצון להבין, באיזו תחרות נוקשה מתרחש מאבקם להישרדות והשגת רווחים.
אחד המיתוסים המזיקים, הנבלים והמביישים ביותר, המפריעים להתפתחות החברה החדשנית, הוא המיתוס על מה שנקרא ״מיליארד הזהב״. מיתוס זה מטופח בפעילות רבה ברוסיה המודרנית. תומכי מיתולוגיה זו, בהתבססם על מספרים שנבחרו במיוחד, טוענים שאוכלוסיית המדינות המפותחות ביותר, המהווה ביחד את ״מיליארד הזהב״ הזה,
חיה לא לפי יכולתה, על חשבון ניכוס משאבי המדינות הפחות-מפותחות, שהיא בונה את רווחתה על עומס מופרז על הביוספירה, על זיהומה בפלטות תעשייתיות ומכוניות של כל כדור הארץ.
מכאן נעשית המסקנה, שהכניסה של אוכלוסיית המדינות האחרות ל״מיליארד הזהב״ סגורה לעולם, שאם מדינות אחרות היו עולות ברווחתן לרמת ״מיליארד הזהב״, כוכב הלכת היה נלכד באסון אקולוגי. ומסקנה אחרת, מאיימת עוד יותר: המדינות המפותחות ביותר מבחינה תעשייתית, דמוקרטית וחברתית עצם רווחתן סוגרת את הדרך להתפתחות לכל שאר מיליארדי תושבי כדור הארץ.
קשה לקבוע, מה יותר בבנייה המדעית-למראה הזו – קנאה, שנאה לדמוקרטיה או הצדקה של הפיגור של מדינתו. על ניצול חסר-רחמים של משאבי טבע מדברים ברוסיה – מדינה, אחת העשירות ביותר במשאבי טבע. האם לא מוטב היה להשתמש ברוב הכספים העצומים, המתקבלים ממכירת מקורות אנרגיה, לצרכי פיתוח במקום לאכול אותם ולהעשיר את צמרת האליטה הבירוקרטית? ואז, אולי, אחרי זמן מה יהפכו ל״מוזהבים״ מיליוני אזרחים רוסים, ויקנאו בהם, תוך הצבעה עליהם כחלק ה״מוזהב״ של האנושות.
הביורוקרטיזם, השחיתות, הדיכוי של היזמות, המיושנות של מכונת המדינה, השכיחות במנטליות של מיתוסים ודעות קדומות טרדיציונליסטיים – זה מה שמפריע לרוסיה להיכנס למספר המדינות המפותחות ביותר, ולא החברה החדשנית של מדינות
״מיליארד הזהב״. והאם יש ברוסיה מעט אנשים, החיים ברמה של
״מיליארד הזהב״? מתפתח ומתרחב ״המעמד הבינוני״, אנשים נמרצים, על אף כל המחסומים הביורוקרטיים, מעלים את רווחתם, פותחים מקומות עבודה חדשים, מייצרים סחורות מועילות.
העסקים ברוסיה קרימינליזציים מאוד. והעסקים המתורבתים סובלים משני צדדים – מהביורוקרטיה ומהפשע. אך האשם בכך אינו
״מיליארד הזהב״ המיתי, כי אם הסדרים הרוסיים המסורתיים, שכבר הולידו בעבר את מפלצת הדיקטטורה הקומוניסטית וממשיכים ממש לחנוק, ״למשוך ולא לתת״ את התפתחות החברה החדשנית במדינה שלהם. והמיתוס על ״מיליארד הזהב״ עוזר היטב לחניקת כל החדש הזה.
לאנשים הכרחי לפקוח את העיניים ולהפסיק לשעשע את עצמם במיתוסים ואשליות. אחרת הם הופכים לקורבנות של החברה החדשנית, המתפתחת כזו או אחרת, ולא ליוצריה החופשיים והאחראיים. עם כל בעיותיה המודרניות, מורכבויותיה וסתירותיה החברה החדשנית פותחת לפני האדם סיכויים מרתקים. צריך לדעת לנצל את הסיכויים האלה, תוך שיפור עצמם וחברתם.
==== האבולוציוניזם האוניברסלי והגישה האבולוציונית-הגיוסית ====
הגישה האבולוציונית-הגיוסית שהצענו היא ניסיון לשפר את מערכת האבולוציוניזם האוניברסלי, תוך הכנסת מושגים וכלים מתודולוגיים חדשים לתוכה. כאן הכרחי לעבור מה״אנחנו״ המקובל בהבעת עמדת המחבר לכנוי האישי ״אני״. נולדתי לעולם הזה בלתי-בר-קיום לחלוטין, כשהייתי נתון ללא-הרף לכאבים ומחלות, ולפני זמן רב לא הייתי כבר בעולם, אלמלא העבודה היומיומית העקשנית על שחזור פעילות תקינה של כל איבר, של כל מערכת של האורגניזם.
החלו צרותי מרגע הלידה עצמה. לעובר שלי הייתה ראש גדול באופן לא-פרופורציונלי, ולא יכולתי בשום פנים במשך כמה ימים ולילות להיחלץ לעולם הזה, תוך ייסורים מוחלטים של אמי. כבר רצו להוציא אותי בניתוח, בחתך קיסרי, שלאחריו בקושי רב הייתי שורד. אך לעזרה בא קרובנו, גניקולוג מנוסה. סיפרו לי, שהוא ביצע איזו פעולה אסורה, ולבסוף נולדתי. נכון, לאמי לאחר מכן שמו תפרים רבים.
לאחר לידה כזו חליתי כל הזמן, בלא-הפסקה. לא הייתה מחלת ילדים כזו, שלא חליתי בה. נורא היה במיוחד מה שנקרא שיעול נובח, שהתעורר בהצטננויות בלתי-פוסקות, ובהופעתו נחנקתי בלילות ולא יכולתי לישון. עזרה רק שאיפת אדים מעל הקומקום דרך צינורית נייר, אך אחרי זמן מה הכל התחיל מהתחלה.
ככל שהתבגרתי, נחתו עלי מחלות חדשות וחדשות. עוד העצמתי אותן באורח חיי הלא-נכון. משהוסרחתי לקריאה מגיל מוקדם, חלמתי רק על כך, איך מהר יותר לעשות את השיעורים ולשקוע בספר. צמא בלתי-נלאה לידע השתלט עלי ולא עזב אותי כל החיים. האם מפליא, שהתחילו אצלי כאבי ראש גיהנומיים, והחיים הפכו לסבל רצוף. לא עזבו אותי גם מחלות אחרות, שהוחרפו באורח החיים היושבני.
רק בגיל 23, כשסיימתי את האוניברסיטה, הבנתי שכך אי-אפשר להמשיך. עד אז בדוגמאות רבות כבר ידעתי, שרופאים אינם יכולים לעזור לי. הם מטפלים ומטפלים באורגניזם בלתי-מתאים לחיים לחלוטין, אך להפוך אותו לבר-קיום ובריא יכול רק אני עצמי ואף אחד אחר. ונטלתי על עצמי את העבודה הקשה והמגעילה למדי מבחינתי בתחילתה על עצמי, תוך ניתוק עצמי מהספרים במאמץ עצום. בתקופה זו נאלצתי לנסוע לכפר לפי ההפצה, שבו לימדתי היסטוריה ומדעי החברה בבית ספר. החיים בכפר היו עבורי מיוסרים בצורה שלא-אתאר, משום שנמנעתי מהנוחות העירונית ההכרחית לי בשל מחלתנותי, והעיקר, לא יכולתי לבקר בספריות הגדולות.
במהרה רכשתי ברונכיטיס קשה ביותר וחזרתי לעיר, לאחר שעבדתי בכפר רק שנה אחת. הצלחתי להתקבל כמרצה לאסתטיקה טכנית בבית ספר מקצועי-טכני. אך זה היה בית הספר ההוליגני ביותר בעיר. בימי קבלת המשכורת התלמידים השתכרו ושברו את החלונות בכל הרובע. המורות, לאחר שיעורים שבהם התעללו בהן
תלמידים בריאים וחזקים, לא פעם בכו בחדר המורים.
אחד המאסטרים של ההכשרה היצרנית, שהוערך מאוד על ידי ההנהלה על המשמעת המופתית, ששררה בקבוצה שבפיקוחו, הנחיל משמעת זו בדרך לא-אורתודוקסית למדי. בהיותו איש חזק בצורה בלתי-רגילה, הוא פשוט הוריד את חגורת המכנסיים והצליף בתלמידים שחטאו על החלק האחורי. הייתי צריך איכשהו לשרוד בתנאים הפראיים האלה. ומצאתי מוצא. לאחר שהסברתי במהירות את החומר החדש לפי תוכנית הלימודים, וראיתי שתשומת הלב של התלמידים מתחילה לברוח, רוב זמן השיעור סיפרתי להם סיפורים מעניינים מתוך הספרים שקראתי.
השקט היה כזה, שזבוב שעף יכול היה להיראות כרעם. המנהל והרשמית, שהציצו שוב ושוב לקהל, כל הזמן חקרו אותי אחרי השיעורים: ״כיצד אתה משיג משמעת כזו? אתה מכה אותם?״ מה יכולתי לומר להם? מודה אני, עניתי: ״מה פתאום, הרי אני פדגוג. כיצד אוכל להכות את תלמידיי. פשוט אני רותק את תשומת לבם בהצגה מעניינת ופופולרית של החומר״. אגב, לא אעמיס עוד על הקוראים בסיפור צרותי (נזכיר, שכך נקרא ספרו של הפילוסוף-הרציונליסט הצרפתי הנפלא של ימי הביניים, אבלר). צרותי נמשכו במשך כל תקופת ברז'נייב, ולאחר מכן אנדרופוב וצ'רננקו בהיסטוריה הסובייטית.
אומר רק, שתחת אנדרופוב כמעט ונפלתי למחנות המורדוביים הנוראים, שבהם אנשים לא שרדו. ב-1984 (נזכיר, שכך נקרא הרומן הידוע של אורוול על זוועות הסוציאליזם) התחלתי להתכתב עם חבר, שעבר לעיר הליטאית קלייפדה. ידעתי, שהמכתבים נבדקים על ידי עובדי הקג״ב, אך הכוח לסבול את האיוולת הסובבת כבר לא היה. היה צורך לחלוק את מחשבותיי עם אדם אמין ומבין. בנוסף, כתבתי ספר, שבו על בסיס ניתוח מקורות רבים ותצפיות משלי קבעתי מסקנה בלתי-מעורערת: השלטון הסובייטי לא יקיים יותר מעשר שנים. ספר זה
התחיל להתפזר בסאמיזדאת.
והנה אחרי זמן מה במכון, שבו עבדתי, הגיעו שני קציני קג״ב, אחד מהם בדרגת קולונל, והשני – קפטן. הם זימנו אותי למשרדו של הקומנדנט של הבניין הראשי והציגו לי חבילת צילומי-העתק של מכתביי לחבר וקטעים מספרי עם הפסאז'ים האנטי-סובייטיים הצבעוניים ביותר. החקירות נמשכו גם בהמשך, כבר בבניין הקג״ב. הציגו לי מסמכים, שמהם עלה שמתכוננים לעצור אותי, לשפוט אותי ולדון אותי למאסר במחנות המורדוביים, שבהם הוחזקו הדיסידנטים הפעילים ביותר. אך ב-1985 לשלטון הגיע גורבצ'וב, ואת עובדי הקג״ב לא ראיתי עוד, לשמחתי הרבה.
מכל הצרות והאי-סדרים האלה הצילו אותי העבודה על עצמי ועל ההבנה היצירתית של המתרחש בעולם. התרגולים הסדירים של השיפור הפסיכופיזי העצמי החלו להניב פירות. התאזן הרצון, עלתה העמידות לסטרסים, החלו לסגת המחלות. כל זה אני אומר לא כדי שהקוראים יזדהו עמי, כי אם כדי להראות, באיזו סביבה נאלצתי ליצור את ראשית המדע על יצירת הבריאות. והבריאות סוף סוף הגיעה אחרי שבע שנים מתחילת העבודה.
תוך עיסוק בריפוי עצמי, במקביל קראתי ולמדתי רבות את הספרות בבעיות, הקשורות באורח חיים בריא, שולטתי במכלולי אימון שונים, בדקתי את פעולתם בפועל. בהדרגה הצטברו ידע וניסיון, ולעתים קרובות יותר נודעו גם מיוחדות האורגניזם שלי. זה התאים לאמרה היוונית-העתיקה הידועה, האהובה על הפילוסופים: כדי להכיר טוב יותר את העולם, הכר את עצמך. או, כפי שאמר הפילוסוף הסיני הגדול, מייסד אסכולת הטאואיזם לאו-דזה: מי שמכיר את עצמו, יכול להכיר את העולם, מבלי לצאת מחצרו.
הרעיון המרכזי, שהנחתי בסינתזה שעשיתי של מסורות המערב והמזרח של ריפוי עצמי, היה רעיון הגיוס.
מההתחלה עצמה הבנתי, שאם אני רוצה להשיג עבודה תקינה של איברי המותשים ממחלות, עלי לגייס אותם למלחמה נגד פגמיהם באמצעות השקעה בהם של עבודה ביולוגית-אקטיבית מסוימת ושל עבודה אנושית מכוונת. רעיון זה והוא שנעשה לתא הראשוני של הגישה האבולוציונית-הגיוסית ושל תיאוריית האבולוציה הכללית, שהוצעה בהמשך על בסיסה. למעשה, הדיבור היה בתקופה זו על אבולוציה מכוונת של האורגניזם והנפש האנושיים באונטוגנזה.
במהרה נולדו לי ילדים – ילד וילדה, מישנקה וליזונקה. בניגוד אלי, הם היו ילדים בריאים לחלוטין. אף על פי כן, מגיל שבעה ימים התחלתי להתאמן איתם לחיזוק בריאותם. השתמשתי בעיסוי, עבדתי איתם לפי מערכת אימונים של תינוקות, שאושרה ברפואה, ולאחר מכן של ילדים צעירים, המצאתי תרגילים חדשים ומועילים. בגיל המוקדם ביותר הם ערכו איתי טיולים ארוכים ביער, שצמח לא הרחק מדירתנו. גייסתי את ילדיי לחיים בריאים. הם מוקדם יותר מילדים אחרים התחילו ללכת ולדבר.
אוי, הזמן הבלתי-נמנע זורם מהר מדי, הילדים התבגרו ועזבו לחו״ל. ליזה עברה לאיטליה וחיה ברומא, מישה עם אשתו הביאו לעולם ארבעה ילדים – שני בנים ושתי בנות. יהי שלום ובריאות עמם! חושב אני, שזה היה הניסיון הראשון של שיפור פסיכופיזי של ילדים מגיל המוקדם ביותר. לפחות ניסויים אחרים אינם ידועים לי.
משהושגו תוצאות חיוביות מהניסוי רב-השנים שלי על גיוס האורגניזם האנושי לתפקוד בריא, התחלתי לחשוב על מהות תהליכי הגיוס ומשמעותם בטבע ובחברה. לכך הביא אותי דווקא הניסוי שלי על עצמי, על ילדיי ועל כמה תלמידים, שכמוני, תוך התעמלות סדירה, נפטרו ממחלותיהם. זה היה, ללא ספק, ניסוי פילוסופי, שמטרתו הייתה הכרת
של אפשרויותיי והבנת ההוויה האנושית. הפילוסופיה מעולם לא הייתה מדע ניסויי, ואף על פי שהנסיבות החיצוניות לא פעם מעמידות אותנו בסיטואציות ניסוייות, ניסוי פעיל של שינוי מחודש אבולוציוני של החיים יכול ללמד אותנו הרבה.
תוך ניתוח תוצאות הניסוי הזה, חשבתי כך: אם גיוס האורגניזם לעבודה ביולוגית-אקטיבית, בעלת משמעות אבולוציונית יכול להשיב סדר באורגניזם הזה, פירושו של דבר, שלגורם הגיוס יש משמעות גדולה הרבה יותר באבולוציה, ממה שיוחסה לו בעבר. מילדותי התעניינתי ללא הרף בהיסטוריה העולמית. שיטת עבודתי עם הספרות קשורה בכך, שלעולם איני סומך על מקור אחד. לפני שאבטא איזו שיפוט, עלי ללמוד את כל הספרות העומדת לרשותי. עזרה שלא-תסולא בפז בכך נותנות לי תערוכות החיבורים החדשים של הספריות הגדולות, שאני מבקר בהן בקביעות משנת 1974. אין לי תענוג גדול יותר מאשר להזין את המוח במידע מגוון. זה אפילו טעים יותר מהמזון המובחר ביותר.
תוך לימוד הספרות ההיסטורית המגוונת, השתכנעתי איזה תפקיד עצום ממלאות באבולוציה של חברות שונות תהליכי הגיוס והמבנים הקשורים בהם. גיוס כוחות למלחמה, גיוס אנשים לעבודות במשקים, גיוס הרוח למימוש פעולות בעלות משמעות היסטורית, רפורמות גיוס, עליות וירידות של פוטנציאל הגיוס של החברה בהיווצרות איומים חיצוניים ובהתפשטות לשטחים, שנכבשו על ידי חברות אחרות – לכל זה יש משמעות עצומה בהיסטוריה. וכל זה דורש עיצוב ארגוני על בסיס יצירת מבני גיוס, הבנויים באופן מסוים.
מכאן היה רק צעד להבנה, שמבנים אלה הם גנרטורים של סדר גם בתחום הממלכתי, וגם בצבאי, וגם בכלכלה. המדינה עצמה אינה אלא מבנה גיוס של הרמה הגבוהה ביותר, המחולל סדר בחברה ו
מגייס את כוחות החברה לפתרון בעיותיה. כל אליטה, המתבלטת מהחברה בנסיבות היסטוריות קונקרטיות, נוצרת במידה רבה מאוד כצוות שירות של מבנה הגיוס של המדינה. הריבוד של החברות המסורתיות למעמדות מתרחש על ידי חלוקת העבודה בין אנשים, העוסקים בשירות מבנה הגיוס של המדינה, לבין אנשים, שנקלעו לפריפריית הגיוס, המספקים למבנה זה ולפונקציונרים שלו משאבים חומריים.
מכאן נעשה ברור שגוייה התיאוריה המרקסיסטית על המאבק המעמדי הנצחי, שהוא כביכול מנוע האבולוציה ההיסטורית. כמובן, אנשים וההתארגנויות המעמדיות שלהם לעתים קרובות מפגינים אי-שביעות רצון ממעמדם התלוי והכפוף, מרמת החיים הנמוכה. אך המרידות והמרדים שלהם תוך הקמת מבני גיוס אלטרנטיביים למדינה – נדירות גדולה. הם מייצגים קטקלזמות, תהליכים הרסניים, השוברים את הסדר במדינה, מטביעים את החברה בכאוס ומעכבים במשך זמן רב את התפתחותה. מנועי האבולוציה ההיסטורית הם התמורות של מבני הגיוס, המתבטאות ברפורמות גיוס וכלכליות הקשורות בהם.
הן מתרחשות על רקע תחרות קבועה של מבני גיוס, מאבק קיום כמעט דרוויני של מדינות עם סוגים שונים של מבני גיוס. תחרות זו גורמת לקהילת האינטרסים של מעמדות שונים במדינה. המעמדות הנמוכים מעוניינים לא פחות מהגבוהים בהבטחת הסדר בחברה ובהגנה מפני התקפה מבחוץ. לכן על אנטגוניזם פרמננטי בין המעמדות לא יכול להיות דיבור.
ללא ספק, המדינה והמעמדות הגבוהים מנצלים את המעמדות הנמוכים, המספקים גם משאבים חומריים לתפקוד ללא-הפרעות של תהליכי הגיוס. זה מוביל להבדלים גדולים מאוד בהכנסות. אך גם המעמדות הנמוכים מנצלים את המעמדות הגבוהים
והמדינה, המבטיחים ארגון רציונלי של העבודה, רכושיים, יחסים, יחסית ביטחון, פעילות חיים, מגייסות למקסום של העודף של המוצר.
בבעיית הניצול יש לעצור בפירוט. זוהי בעיה מורכבת, מושכת לסוציאליסטים מכל הגוונים, שלא פותחה באמת. למדתי את שני הכרכים הראשונים של ״הקפיטל״ של מרקס עוד בכיתות י'-י״א של בית הספר והגעתי להתלהבות מלאה. ראשית, הייתה לי מובנת כל מילה, מה שלא ציפיתי. שנית, כבשו אותי המדעיות הקפדנית, ההוכחתיות והשכנועיות של כל עמדה, של כל משפט. הו, ההתפשטויות הלוגיות האלה, המאפשרות לחדד את תשומת הלב על תהליך מוגדר בקפדנות! עבורי זה היה מודל של יצירה מדעית בהכרה ההומניטארית. אפילו התמרמרתי נגד אלה, הרואים בלתי-אפשרי ידע מדויק בתחום ההומניטארי.
בכל פרק, בכל סעיף של ״הקפיטל״ כציר מרכזי, כמסגרת הנושאת של הניתוח, הופיע הרעיון המרכזי: הקפיטליסטים מנכסים את ערך העודף, המיוצר בעבודת הפועלים, ומוציאים אותו לפי שיקול דעתם – על הגדלת ההון שלהם ועל העשרתם שלהם. מכאן, שהם בלי משים כאילו גונבים או שודדים את היצרנים הישירים, הופכים אותם לפרולטרים, שאין להם שום רכוש ושום סחורה למכירה בשוק, חוץ מכוח העבודה שלהם עצמם, מהנכונות לעבודה.
מכאן נבע בבירור מוחלט, שאם להפקיע את המפקיעים האלה, היצרנים הישירים יתחילו מיד לחיות טוב יותר וטוב יותר, יופיעו בהם גירויים חדשים לפעילות יעילה והם ייצרו חברה אידיאלית של עבודה חופשית. חברה כזו, שבה לא יהיה רכוש פרטי, שבה כל האנשים יחיו באחדות אחווה ושיתוף פעולה, שבה לא יהיה כסף והמדינה תימוט, מרקס בעבודות אחרות אפיין בקווים הכלליים ביותר, בצבעים ורודים, וקרא לה קומוניזם.
שבוי בלוגיקה של ״הקפיטל״, בתחילה האמנתי גם ברעיון המרכזי שלו. עם זאת, ככל שהצטבר ניסיון החיים ותוך התבוננות במציאות של החברה הסובייטית, שבה יושם הרעיון הזה, נהרס לחלוטין הרכוש הפרטי והופקע לרכוש המדינה ההון הפרטי, התחלתי להתפכח גם מרעיון זה. המדינה ללא הון פרטי גם היא בעלת ההון, אך בעלים קשוח הרבה יותר, מאשר יזמים פרטיים. היא מנכסת את כל ערך העודף, המיוצר במדינה, ומתנהלת בו לפי שיקול דעתם של הפקידים של המנגנון הביורוקרטי המנופח. העובדים חיים לא טוב יותר, כי אם גרוע הרבה יותר, מאשר תחת המפקיעים-הקפיטליסטים.
גוספלאן מתכנן הכל עד למסמר האחרון, והפעילות היצרנית מסתכמת בביצוע תוכניות ללא התחשבות במיוחדות האישיות של הייצור. נוסף לכך, קיימת הטיה קבועה לכיוון התעשייה הכבדה, קודם כל הצבאית, תוך ייצור-חסר קבוע של סחורות צריכה עממיות. מכאן – גירעונות כרוניים של הסחורות ההכרחיות ביותר, תורים, ״פרוטקציה״, ״שוק שחור״, גירויים נמוכים לעבודה בהיעדר מוחלט של חירות יצירתית ובהתערבות חצופה בחיי האישיים של האזרחים. המסקנה יכולה הייתה להיות רק אחת: המערכת הסובייטית מיצתה את עצמה ואינה יכולה להתקיים זמן רב.
אך מה יעשה אז עם הרעיון המרכזי, ובהתאמה עם כל הבנייה התיאורטית האדירה של ״הקפיטל״? בהדרגה הגיעה ההבנה, שביצירת ״הקפיטל״ מרקס גייס את כשרונו היצירתי האדיר ואת האירודיציה הענקית בעיקר כדי להעמיד על בסיס מדעי-אבולוציוני אידיאולוגיה אוטופית ואגרסיבית ביותר, דת קומוניסטית מיוחדת. זה הוביל לתיאור ניצול בלתי-מבוסס לחלוטין.
בעלי ההון, ללא ספק, מנצלים את עבודת הפועלים, במיוחד בשלבים הראשונים של התפתחות הקפיטליזם, כשהוא עדיין לא יצא לחלוטין ממעמקי מבנה הגיוס הפיאודלי
של המדינה. אך ככל שמתפתח הקפיטליזם וההתחמשות הטכנית של העבודה, הופך לבעלי ההון לבלתי-רווחי ניצול-היתר של העובדים והפרולטריזציה שלהם, משום שזה מוריד את איכות העבודה. הראשון שהבחין בכך היה ה״רוויזיוניסט״ המרקסיסטי אדוארד ברנשטיין, מה שעורר התמרמרות סוערת של חבריו מקרב המרקסיסטים המאמינים בלהט. אך העניין הוא לא רק ואף לא בעיקר בזה.
שגויה ההפשטה המקורית של מרקס, שלפיה היצרן הישיר מייצר את כל הערך ואת כל רכוש העודף. מרקס עצמו ציין, שהאדם, בניגוד לדבורה, אינו עושה דבר ללא פרויקט, שרטוט, סכמה, מודל מובנה אידיאלית. ואילו בתיאוריית הניצול יצא, שהיצרן הישיר יוצר את הערך בעבודתו הלא-מיומנת לעתים קרובות, ועבודת המתכנן, השרטט, המהנדס, המדען, היזם עצמו, היוצרים את היסודות של תהליכי הייצור ומארגנים את הייצור, היא רק תוצר לוואי של עבודת הפועלים, ומשולמת מתוך ערך העודף, שנוצר על ידם. שטות מוחלטת!
למעשה, כל פועל רק מעביר למתכת, עץ, פלסטיק, בטון וכו' את הערך, שלא הוא יצר. אותו יצרו לפניו מומחים טכניים, המשתמשים בהישגים האחרונים של הציוויליזציה, ויזמים, וכן המנהלים שלהם, הדואגים ליעילות עבודת המפעל והניהול שלו, למכירת תוצרתו, להבטחת כושר התחרות ולצמיחת הרווח, ההולך להבטחת רווחתם הכללית של היזמים וכל עובדי הפירמה, להצטיידות הטכנית של הייצור וכו'. דווקא התפתחות הקפיטליזם יוצרת את התנאים המוקדמים ומבטיחה את המעבר מהחברה המסורתית לחדשנית.
מכאן, שמעמד הפועלים מנצל באותה מידה את יזמיו ומנהליו, ואיתם גם צבא ענק של אנשים משכילים – מומחים טכניים בדרגות שונות, ממדענים
ועד מאסטרים, מנהלים, פיננסים, יזמים. ההבדל בין הפועלים ליזמים טמון גם בכך, שאף על פי שגם אלה וגם אלה שואפים להרוויח כמה שיותר ובכך להעלות את רמת חייהם, הפועלים מקבלים את הכנסתם ישירות מההון של היזמים, והיזמים – מלקוחות הפירמה, להם הם מוכרים את סחורותיהם ושירותיהם. זה גורם לאינטרס הישיר של היזמים בהצלחת הפירמה, באיכות התוצרת והשירותים. מכאן – ההוצאות הגדלות ללא הרף על שיווק, פרסום, הבטחת היציבות הפיננסית של המפעל, הצטיידותו הטכנית וכו'. היזמים יוצרים מבני גיוס-ניהול של ארגוניהם.
ועכשיו נשליך את כל זה על התורה המרקסיסטית על האבולוציה ההיסטורית – המטריאליזם ההיסטורי. המרקסיסטים משוכנעים בכך, שהמדינה מתעוררת כתוצאה מההתחלקות של החברה למעמדות, ככוח על-מעמדי כלשהו ובאותה עת משרת את המעמדות הגבוהים, ההכרחי כדי שהמעמדות האנטגוניסטיים לא יטרפו זה את זה במאבק ההדדי. גרעין רציונלי בכל זה ללא ספק יש. אך בה בעת נעלמת לחלוטין מהעין הספירה הגיוסית, לה אני קורא גיוסיות.
המדינה לא רק מקבעת את היחסים בין המעמדות, כי אם גם מגייסת את החברה לפתרון כל המשימות העומדות לפניה – הבטחת כושר ההגנה, ארגון ורה-ארגון של הצבא, ניהול מלחמות, גבייה סדירה של מסים, שיפור הבסיס החקיקתי של כל צורות הפעילות האנושית, ויסות יחסי הרכוש, ארגון הכלכלה וכו'.
המרקסיזם רואה את כל זה במונחים של בסיס ובנייה-על. הבסיס הכלכלי קובע את התפתחות החברה, והבנייה-על, שאליה שייכים כל התופעות הפוליטיות, המשפטיות, התרבותיות, האישיות, משפיע
סכמה פשוטה מדי של התהליך החברתי-היסטורי. הכלכלה מופיעה בתפקיד הבסיס, משום שהיא מספקת משאבים חומריים לתפקוד מבני הגיוס ומשפיעה על מיוחדותם המבנית, על רה-אורגניזציה ורה-סטרוקטוריזציה שלהם. ההצטברות האיטית, אך הבלתי-נלאית של הפוטנציאל הכלכלי של החברות, הנגרמת מהשקעות קבועות של עבודה אנושית, רביית-יתר מורחבת, צמיחה והתפתחות של כוחות הייצור, יוצרת את התנאים המוקדמים לכל צורות הקידמה החברתית, כולל גם לקידמת מבני הגיוס.
אך התהליך הקונקרטי-היסטורי מתגבש בכל זאת דווקא על ידי מבנים אלה, בעלי רמת חירות גבוהה, עצמאות יחסית, אך רחבה מאוד מהבסיס. במידה ידועה הם קובעים, מארגנים ומעצבים את הבסיס. בהיסטוריה פועלים, ובצורה ידועה יוצרים אותה בני אדם חיים, ולא בובות, שמושכים אותן בחוטים אינטרסים כלכליים ומעמדיים. בני אדם אלה ניחנו באינטרסים אישיים וקבוצתיים, שאינם תואמים לחלוטין את האינטרסים של המעמדות. הרה-אורגניזציה שיוצאת מהם של מבני הגיוס נתמכת על ידי קבוצות חברתיות מסוימות וגורמת להתנגדות עקובה של אחרות.
כפי שכבר ציינו קודם, החברה המסורתית בכלל חשדנית, ואף לעתים קרובות מאוד עוינת, לחדשנות, משום שהיא מאיימת להפר את אורח החיים המסורתי, את הסדר במדינה, לגרום לקונפליקטים סביב אמונות דתיות. לא בכדי אומר הפתגם הסיני הידוע: אוי למי שחי בעידן של שינויים. אך התחרות בין המדינות בתחום הצבאי, המאבק הקבוע ביניהן על משאבים המוגבלים תמיד – טריטוריה, אוכלוסייה חייבת-מס, תוצרת ייצור, מחסני טבע – מאלץ ללכת למימוש חדשנויות גיוס.
מבני הגיוס של המדינות שואבים מהבסיס הכלכלי של מדינותיהם מקסימום משאבים, כדי לחמש,
לארגן, לספק בכל הדרוש כוחות מזוינים מרובים ועוצמתיים ככל האפשר. במקרה של ניצחון במלחמה ההוצאות האלה מושבות ברווח גדול על חשבון ניכוס משאבי העמים המובסים או אף הנכבשים. המדינה, שהצליחה ליצור מבנה גיוס-צבאי הפועל ביעילות הרבה ביותר, שהוא תת-מבנה של מבנה הגיוס הכללי, מנצחת וכובשת מדינות רבות והופכת לאימפריה.
האימפריה חזקה לא רק בעליונות מבנה הגיוס-הצבאי שלה, ביתרונות האסטרטגיים והטקטיים של חייליה, באומנות המלחמה של מפקדיה. היא נהנית מהבסיס הכלכלי של כל המדינות שכבשה, ועל הבסיס הזה מגדילה את עוצמתה. היא תומכת בפוטנציאל הגיוס ובפעילות הגיוס לא רק של חייליה, כי אם גם של עמה. אך בתולדות האימפריות בלתי-נמנע מגיע שלב, שבו מבנה הגיוס מתיישן, ממצה את עצמו, הפוטנציאל והפעילות שלו יורדים ונופלים ללא-עצירה.
מתרוקנות האפשרויות לכיבושים נוספים ולזרם משאבים מהגבולות החיצוניים, לוחמי האימפריה כבר לא רוצים לסכן את חייהם במלחמות בלתי-פוסקות, להיפצע ולחוות את אימת המלחמה, המחסור והאי-נוחות של החיים הצבאיים. הם רוצים לחזור לכלכלה וליהנות מפירות המעללים והניצחונות של פעם. בשלב זה, או מרגע זה, מתחילה קריסת האימפריה. הקיסרים מנסים בעוויתות לתקן את המצב, עורכים ניסויים שונים של רה-אורגניזציה של מבנה הגיוס, אך מערכת הגיוס שמיצתה את עצמה של האימפריה כבר אינה מאפשרת חדשנויות גדולות. היא מאבדת סופית את כושר התחרות. בשלב זה בלתי-נמנע משבר הגוברת והולך של הצמרת, שבעקבותיו המאבק באליטה השלטת על השלטון מוביל להדחת קיסרים, שזה עתה התוו כמה צעדים להצלת האימפריה. לבסוף, האימפריה מתה.
האימפריות האחרונות בהיסטוריה, שנלחמו על התפשטות בלתי-מרוסנת
והשתלטות עולמית, היו האימפריות של היטלר וסטלין. באימפריות האלה כל החיים החברתיים, הכלכליים, הפוליטיים, האישיים של האנשים היו כפופים לצורכי מבנה הגיוס-הצבאי. לכן אני קורא למערכת כזו אולטרה-גיוסיות, אף על פי שהחוקרת האמריקאית חנה ארנדט הציעה את המונח
״טוטליטריזם״, שהפך למקובל בכל העולם. חושב אני, שהמונח שהצעתי משקף בצורה מלאה יותר את מהות מבני הגיוס של המערכות הפושעות האלה, מאשר מושג הטוטליטריזם. באולטרה-גיוסיות הופכים לגיוסיים גם הכלכלה, וגם הפוליטיקה, וגם החיים האישיים של האנשים.
אחרי שתי מלחמות עולם במאה ה-20 החל תהליך בלתי-הפיך של דה-אימפריאליזציה של המדינות. המדינות האירופאיות בהתנדבות או תחת השפעת התנועות הלאומיות-המשחררות ויתרו על האימפריות הקולוניאליות שלהן. ככל שהתפתחו הכלכלות החדשניות, הפך לרווחי יותר לקנות משאבים, מאשר לנכס אותם בדרך כוחנית, חוץ-כלכלית. החל תהליך של ירידת התפקיד והמשמעות בחברות של מבני הגיוס-הצבאי ועליית התפקיד והמשמעות של מבני הגיוס-הכלכלי. במשפט הבינלאומי ובפוליטיקה הבינלאומית מתקבע העיקרון של איסור תוקפנות ואי-הפעלת כוח ביחסים הבינלאומיים, אף על פי שעיקרון זה עדיין מופר לא פעם בקונפליקטים מקומיים.
הכוח והעוצמה של המדינות נקבעים כעת לא במספר ובאיכות הכוחות המזוינים, כי אם ברמת ההתפתחות של הכלכלה החדשנית. מההצטיידות הטכנית והמקצועיות שנגרמו ממנה תלויה לחלוטין רמת היעילות של הצבאות המודרניים. כך נראית בהבנתי, מנקודת המבט של הגישה האבולוציונית-הגיוסית שהצעתי, הסכמה הכללית של הדטרמינציה של התהליך החברתי-היסטורי, שבה אני משתמש להסבר אבולוציוני של ההיסטוריה. כמובן, זו רק סכמה ראשונית, כביכול התא הראשוני של ההסבר של ההיבט הגיוסי של האבולוציה ההיסטורית
היא נראית פרימיטיבית, עד שלא תיפרש למערכת של הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה.
==== הגישה האבולוציונית-הגיוסית וההסבר האבולוציוני של ההיסטוריה ====
כעת הכרחי לגעת בקצרה ביחס של הגישה האבולוציונית-הגיוסית לגישה הציוויליזציונית, בתיאוריית האתנוגנזה והפאסיונריות של לב גומיליוב, הצמודה אליה, במודל הגיאופוליטי ובתיאוריית המנטליות של האסכולה הצרפתית ״אנאל״. כל הגישות התיאורטיות האלה במידה כזו או אחרת מתיימרות להסבר אבולוציוני של ההיסטוריה.
הגישה הציוויליזציונית ריכזה את תשומת הלב בהבדלים באבולוציה של ציוויליזציות מקומיות, מה שללא ספק מהווה ראייה חשובה והכרחית בחקר האבולוציה ההיסטורית של האנושות. אך המסקנה הסופית של ניתוח הציוויליזציות המקומיות בכל הווריאנטים של הגישה הציוויליזציונית היא התזה על אי-המדידות של ציוויליזציות אלה, על קיומן של דרכי התפתחות מבודדות לחלוטין שלהן. הבידודנות הזו אינה מאפשרת לראות את החוקיות הכללית של התפתחות הציוויליזציה האנושית הגלובלית, מה שבעידן הגלובליזציה מפוקפק מאוד ומאוד. כמובן, תורתו של סמואל הנטינגטון על התנגשות הציוויליזציות מוצאת אישושים עובדתיים מסוימים בטרוריזם המוסלמי, בחיכוכים בין רוסיה למדינות המערב, בסתירות בין הצפון לדרום וכו'. אך אלה, כמובן, לא רק התנגשויות, כי אם גם תוצאות של מהירויות שונות של מעבר הציוויליזציה האנושית מהחברה המסורתית לחדשנית.
הטרדיציונליסטים-הפוצ'ווניקים ברוסיה קיבלו בהתלהבות עצומה את הגישה הציוויליזציונית, משום שהיא אפשרה להצדיק את
״הדרך המיוחדת״ של רוסיה, את אי-הקבלה של המוסדות והערכים הדמוקרטיים. הם מסרבים בתוקף להכיר בכך שאלה ערכים אוניברסאליים-אנושיים, שכל ציוויליזציה זקוקה להם. הם מקובעים בהכרזת זכויות האדם ובאמנות, שאליהן ברמה הרשמית הצטרפה
רוסיה. כן, רוסיה בינתיים עדיין הולכת ב״דרכה המיוחדת״. דרך זו הובילה אותה לשורשיות האוטוקרטיה, לאסון 1917, למחנות של סטלין, לעוני הנוכחי של המוני האוכלוסייה העיקריים ולעושר הלא-הגון בתנאים אלה של ״הרוסים החדשים״, לגילויי הביורוקרטיזם, השחיתות והפשע.
לתומכים רבים של הגישה הציוויליזציונית לא נתפס,
״החירות טובה יותר מחוסר-החירות״, או, כלשון היזם הרוסי של תחילת המאה ה-20, ״החירות עדיפה על השעבוד״, כלומר יעילה יותר. כך הוא אמר, תוך השוואת עבודת איכרים הצמיתים לעבודת העובדים השכירים. תוך הכחשת ערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם על סמך
״הייחודיות״ של הציוויליזציה המזרח-אורתודוקסית, הטרדיציונליסטים הרוסים בכך מצדיקים את חוסר-הזכויות, את חוסר-החירות, את היעדר הגירויים לעבודה אינטנסיבית וליזמות, ההכרחיים להתפתחות הכלכלה החדשנית והחברה החדשנית.
עוד החלוץ של הגישה הציוויליזציונית, הסלאבופיל הרוסי ניקולאי דנילבסקי, בתיאוריית הטיפוסים התרבותיים-היסטוריים שלו, שהוצגה בספר ״רוסיה ואירופה״, כיוון את מאמציו העיקריים להוכחה שרוסיה – אינה אירופה ולעולם לא תלך בדרך האירופאית של הפיתוח. לא ניתן לו היה להבין, שהתיאוריזציות הסלאבופיליות הפסאודו-פטריוטיות שלו הן למעשה עלבון לתרבות הרוסית, יריקה בפניו של כל אדם רוסי משכיל אירופאית. כדי להוציא את רוסיה מאירופה, הכרחי להעמיד את חלקה האירופאי על גלגלים ולהסיע אותו אל מעבר לרכס אורל. אך ספק אם החלום הזה של הטרדיציונליסטים יתגשם אי-פעם. מימי פיוטר הראשון רוסיה הייתה חלק בלתי-נפרד מיחסי החוץ האירופאיים. היא שיחקה בהם תפקיד רחוק מהאחרון. אך ההבדלים הציוויליזציוניים, כמובן, קיימים, ומשמעותיים למדי. הם מתבטאים קודם כל בנוסחת אובארוב הידועה: ״אורתודוקסיה – אוטוקרטיה – עממיות״. ההקפדה על נוסחה זו גוררת אחריה פיגור נצחי, היעדר מוסדות דמוקרטיים מפותחים.
הגישה הציוויליזציונית מסתפקת בניתוח מיוחדויות של ציוויליזציות מקומיות ומתעלמת לא רק מקיומה של ציוויליזציה גלובלית, כי אם גם מקיומם במסגרת המקומיות גם של הבדלים ציוויליזציוניים בין העמים, כלומר של ציוויליזציות אתניות. הנציגים הגדולים ביותר של הגישה הציוויליזציונית אוסוולד שפנגלר וארנולד טוינבי סברו, שבבסיס ההבדלים הציוויליזציוניים מונחים הבדלים באמונות דתיות. למעשה, ההבדלים הציוויליזציוניים אינם נקבעים על ידי האמונות הדתיות, כי אם להפך, בעצמם קובעים אותם, קובעים את אימוץ האידיאולוגיות הדתיות השונות.
כמובן, האידיאולוגיה הדתית, שאומצה על ידי ציוויליזציה מקומית, משפיעה בצורה חזקה מאוד על האבולוציה ההמשכית שלה. אך אבולוציה זו נקבעת על ידי מכלול רחב של תנאים מוקדמים היסטוריים, שבהם נכללים המיקום הגיאוגרפי, האקלים, תבליט השטח, ההבטחה במשאבים, מערכת הכלכלה והניצול של הטבע, ההיסטוריה הקודמת, מיוחדות התרבות, מבנה המערכות הגיוסיות-פוליטיות. הדת השלטת – רק אחד מהגורמים האלה, אף על פי שהוא משפיע למדי. בחברה המסורתית היא מקבעת את ההבדלים הציוויליזציוניים, אך ככל שמתהווה החברה החדשנית מתבצעת החילון ודחיקת המוסדות הדתיים על ידי מוסדות חילוניים מהיסודות של המערכות הציוויליזציוניות. הניסיונות של הפונדמנטליסטים להחזיר את הדת ליסודות אלה מסוכנים ביותר לציוויליזציות עצמן וחסרי-סיכוי בהמשך מהלך ההיסטוריה.
פגם נוסף של הגישה הציוויליזציונית הוא הייצוג על האבולוציה של ציוויליזציות מקומיות לפי האנלוגיה עם אורגניזמים חיים, שנולדים, גדלים, מתבגרים, מזדקנים ומתים. נראה שהייצוג הזה מבוסס על עובדות, אם לשפוט לפי כך שכל הציוויליזציות העתיקות הגיעו לשקיעה ומתו, ובשטחים שתפסו פעם קיימות ומתפתחות ציוויליזציות מודרניות. אך האנלוגיה הזו צולעת לא על רגל אחת, כי אם על שתי הרגליים.
ההתפתחות האישית, כלומר האונטוגנזה של אורגניזם חי מקובעת בטבעו הביולוגי ויש לה גבולות משותפים לכל המין של ההתפשטות בזמן. עד כמה שלא יישתנו מועדי החיים של אנשים שונים, את הגבול של 160 שנה עדיין איש לא חצה. ואילו ההתפתחות ההיסטורית של ציוויליזציות היא לא אונטוגנזה, כי אם פילוגנזה, כלומר תהליך היסטורי, המורכב מהרבה אונטוגנזות אנושיות. תהליך זה אפשר להשוות דווקא לקיום של מין, שאין לו גבולות מוגדרים בבירור ויכול להימשך מיליוני שנים, עד שהזיקה ההדדית של הנסיבות החיצוניות והפנימיות לא תעמיד את המין בפני האלטרנטיבה – להשתנות או להיכחד.
כל הציוויליזציות העתיקות ייצגו חברות מסורתיות, שמבני הגיוס שלהן נשאו אופי שמרני ביותר, שקשה להיכנע לשינויים. חדשנויות רבות היו עבורן הרסניות. רפורמות רבות גרמו לקונפליקטים חברתיים והתבצעו רק במהלכם של מלחמות אזרחים. השתמשו בעבודת עבדים בלתי-יצרנית, לא-חופשית ונטולת גירויים פנימיים. אופי עיבוד האדמה והייצור המלאכותי לא השתנה במשך מאות שנים. מבני הגיוס של החברות העתיקות לא הזדקנו פיזית, כי אם התיישנו חברתית.
באשר לציוויליזציות המודרניות, בהתאם לתיאורטיקנים של הגישה הציוויליזציונית, גם הן חייבות להזדקן ולמות. מחשבים אפילו את מועדי החיים הממוצעים של ציוויליזציות מקומיות. עם זאת, זה אבסורד. הציוויליזציות המודרניות בדרכים שונות, במהירויות שונות מאוד ועם בעיות גדולות עוברות להתפתחות של חברות חדשניות. כעת קפיאת הפיתוח מובילה לקונפליקטים אזרחיים ולמלחמות פנים, כפי שאירע ב-2011 במצרים, לוב, תוניסיה, סוריה, תימן ומדינות אחרות של המזרח הערבי.
החברות המודרניות נעשות דינמיות יותר ויותר, טרנספורמטיביות. כדי לא להתיישן, הכרחי להתחדש כל הזמן
כל זה מראה, שלמרות הזכויות הבלתי-מעורערות של הגישה הציוויליזציונית בחקר האבולוציה של ציוויליזציות מקומיות, מייסדי גישה זו הציעו במובנים רבים הסברים מוטים של אבולוציה זו. הסבר אבולוציוני מערכתי של ההיסטוריה לא יצא להם.
הישג משמעותי של הגישה הציוויליזציונית של ארנולד טוינבי, עם זאת, היה קביעת התפקיד של האליטה, אשר, במענה לבקשות האקטואליות של ההיסטוריה, מגלה אחריות או חוסר-אחריות, ובמקרה של חוסר-יכולתה לתת מענה הולם, מביאה את ציוויליזציה שלה לקריסה ומוות. עמדה זו, כמו גם הייצוג על התפקיד ההרסני של הפרולטריון החיצוני והפנימי, עומדים מול התורה המרקסיסטית האוטופית על השליחות ההיסטורית והתפקיד המשחרר של הפרולטריון. למעשה, האליטה בהבנת טוינבי מבצעת את הפונקציה של מבנה גיוס, התומך בסדר בחברה ונתון לטרנספורמציה במפנים ההיסטוריה.
תיאוריית האתנוגנזה של לב גומיליוב צמודה ממש לגישה הציוויליזציונית, אך מתרכזת לא בציוויליזציות מקומיות, הכוללות קבוצות קרובות של עמים, כי אם בהתארגנויות אתנו-ציוויליזציוניות, מה שמשלים מהותית את הגישה הציוויליזציונית. הרעיון המרכזי בתיאוריית האתנו-ציוויליזציות של גומיליוב הוא הקונספציה של הפאסיונריות. אם האליטה של ארנולד טוינבי שואפת לשמירת היציבות של המערכת החברתית, הרי שהפאסיונרים של לב גומיליוב, להיפך, מתנגדים בהתמסרות לשמירת היציבות של הסביבה החברתית והטבעית.
הם בזים להתנהגות היומיומית הפלשתינית, הקשורה באינסטינקט השימור העצמי של האדם. בכך באה לידי ביטוי המנטליות האנטי-צרכנית הרדיקלית של גומיליוב, שחי בתנאי האולטרה-גיוסיות הסובייטית. הפאסיונרים ניזונים מפליטות אנרגיה מקריות מהקוסמוס, מקרינות לא-מובנות כלשהן, שאינן ידועות למדע ומהוות רק
המצאה פנטסטית של ההיסטוריון. הזרמות האנרגיה האלה נשפכות על אותו חלק של הביוספירה, שעליו נמצא אתנוס נתון, וטוענות את הפאסיונרים, שמגייסים באנרגטיות שלהם את החלק העיקרי של האתנוס.
כתוצאה מכך כל האתנוס מגלה מתח פאסיונרי, כלומר אנרגיה פוטנציאלית, ואחר כך האנרגיה הזו עוברת טרנספורמציה לקינטית, מתחילות תזוזות, כיבושים, התפשטות תרבות. בכך לא מובן לחלוטין, מדוע אנרגיית הקוסמוס נשפכת בתחילה רק על הפאסיונרים, ולא על כל האתנוס, החי בשטח נתון. האתנוס שבא לתנועה מבצע כיבושים גדולים, כובש עמים אחרים, מקים אימפריות, עד שיתרוקן מאגר האנרגיה הפאסיונרית שנצברה. ואז מתחילה הירידה.
הפאסיונריות של גומיליוב – זו למעשה פעילות גיוס, רק שמיועדת במונח מפוקפק למדי, אם כי זכיר היטב. לא סוד שמקור המונח הזה קשור בכינוי פאסיונריה – של התעמולנית הקומוניסטית הנסערת דולורס איבארוּרי בזמן המהפכה בספרד בשנות ה-30. מכאן, שהוא קשור ב״הצד הרומנטי״ של האולטרה-גיוסיות הסובייטית, ששיחד אפילו את אותם נציגי האינטליגנציה הסובייטית, ששנאו את הסטליניזם.
למעשה, לפעילות הגיוס יש מקור לא קוסמי ולא אלוהי, כי אם ארצי לחלוטין. מקורה הוא הקיום בקהילות אנושיות של מבנים מיוחדים, להם אני קורא גיוסיים. מבנים אלה מתגבשים גם בחברות ברבריות על בסיס שפע של מבני חמולה, שכללו קרובים וחברי משפחותיהם מחמולות אחרות. בריתות השבטים, או הצ'יפדומים, נועדו להגנה מפני התקפות חיצוניות או לתקיפה על שבטים אחרים, וכן ליישוב קונפליקטים בין חמולות על ידי מימוש עמדות המשפט המנהגי. בתפקיד שופטי בוררות בסכסוך קרובים הופיעו זקני החמולות, ו
בסכסוך בין חמולות – מנהיגי השבטים.
פלוגות השבטים התאספו בצורה בלתי-סדירה ביותר, מבני הגיוס להקמתן נוצרו על ידי המנהיגים. זו לא משימה כל כך קלה, כמו שיכול להיראות. בני הקהילה החופשיים מתנתקים באי-רצון מהמשקים שלהם והולכים לסכן את החיים. פעילות הגיוס שלהם נופלת במהירות. היא עולה רק באיום ישיר על קיום השבט. קבוצות הקרובים עוקבות בערנות, שבהתנגשויות צבאיות החמולה שלהם לא תסבול יותר מדי ולא תיחלש יותר מחמולות אחרות. בכך טמונים החולשות של כל צבא ברברי. עם זאת, עם גידול היישובים והפיכתם לערים, מתעורר צורך בצבא סדיר קבוע. לצד המיליציות השבטיות מתעוררים קונטינגנטים צבאיים קבועים בהנהגת המנהיגים. מבני הגיוס מקבלים סדירות, לגיוס הלוחמים מופעל הכפייה – תכונה בלתי-נפרדת של השלטון המדיני. ערכם של קהילות החמולה נופל, ושל הקהילות השכנות – עולה.
בני הקהילה החופשיים מועלים במסים על אחזקת הצבא וצורכי הניהול. על בסיס זה נוצרת המדינה. כוחם של המנהיגים מושאל על ידי חמולה מסוימת, נעשה תורשתי, מקבל צורה של מונרכיה. הקונגלומרט של השבטים עובר טרנספורמציה לאתנוס. נוצרת זכות בעלות על השלטון. מתגבשת אריסטוקרטיה חמולתית. מבנה הגיוס של המדינה מקים צבא סדיר ומנגנון פקידותי. הוא תומך בפעילות הגיוס ברמה מקסימלית גבוהה. היעילות הכלכלית של הכיבושים נעשית גבוהה יותר מהיעילות של ייצור התוצר המקומי הגולמי. המצביאים והלוחמים המיומנים מוקפים בכבוד, הם תופסים משרות מדינה גבוהות. נוצרת רומנטיקה צבאית. על גיבורי המלחמות מחברים אגדות, שרים שירים, מלחינים אפוסים. הנושא הצבאי דומיננטי בכל התרבות של האתנוס המדינתי.
הכיבושים הגדולים, עם זאת, מתחילים לא מקבוצת פאסיונרים, כי אם,
ככלל, מרפורמת גיוס, הכוללת איחוד הצבא, חימושו על חשבון המדינה, חלוקה לזרועות צבא – פרשים, חיל רגלים, רוכבי מרכבות, יחידות אי-סדירות של המיליציה וכו', קביעת אספקה סדירה של מזון ועוד הרבה מאוד. הניצחונות מעלים את רמת ה״פאסיונריות״, והיתרונות החומריים והשלל הצבאי שמתקבלים בזכותם, כמו גם האפשרות לבזוז ולעשות אלימות בערים שנכבשו, גוברים מבחינת
ה״פאסיונרים״ על הסכנות הקשורות באפשרות לקבל פציעות או למות מנשק האויב. כך שאנרגיית הקוסמוס כאן אינה קשורה כלל. פעילות הגיוס היא פונקציה של מבני הגיוס התחרותיים ביותר בתנאים ההיסטוריים הנתונים.
ככל שמתפתחת המדינה מתגבשת תחושת המולדת, מתחזקת חלוקת העולם לשלו וזר. עם ההתקרבות לחברה החדשנית המלחמות לא רק שאינן פוסקות, כי אם נעשות אכזריות והרסניות יותר ויותר. ההכנה והניהול של המלחמות נשארים הפונקציה החשובה ביותר של מבנה הגיוס של המדינה. פעילות הגיוס כבר לא רק מנוצלת כמו בעידני האתנוגנזות, היא מיוצרת על ידי תעמולה, חינוך, אמצעי מידע. השיא של ה״פאסיונריות״ הוא האולטרה-גיוסיות הטוטליטרית, שהגיעה להיקף מיוחד בשתי מדינות, שספגו תבוסה גורלית במלחמת העולם הראשונה – גרמניה ורוסיה. פעילות גיוס בלתי-נתפסת, שסובבה בשתי המדינות והפכה אותן לשני מחנות צבאיים מאוחדים, הוזנה כל הזמן ברגשות רוונגיסטיים. אחרי מלחמת העולם השנייה הכלכלה הגיוסית גילתה יותר ויותר את אי-יעילותה ופיגרה במירוץ מול הכלכלות היזמיות של המדינות הדמוקרטיות. במקביל התנוונו מבני האולטרה-גיוס. זה הכריע את הקריסה הבלתי-נמנעת של מערכת האולטרה-גיוסיות.
כל זה מראה, שתיאוריית הפאסיונריות של גומיליוב חושפת
רק ראייה צרה של התהליכים הגיוסיים ובנוסף לכך לא מפרשת אותה נכון לגמרי. אלה שהוא מכנה פאסיונרים נצפו על ידו בחייו תחת שלטון המערכת האולטרה-גיוסית בבריה״מ בימי ההתלהבות המנופחת של מה שנקרא ״הבנייה הסוציאליסטית״. פעילות גיוס והתמסרות של אנשים אכן הכרחיות לא רק בתחום הצבאי, כי אם גם במדע, בתרבות, בכלכלה. רוסיה של היום חיה על גחלים כבויים ואפר של ״פאסיונריות״ שנשרפה
היא זקוקה היום להרמה חדה של פעילות הגיוס, אך כבר לא לעימות צבאי ולא לשאיפות אימפריאליות, כי אם לפיתוח הכלכלה החדשנית ולקידום החברה החדשנית. הקונספציה של הפאסיונריות של גומיליוב, עם כל הכבוד לאינטלקט שלו, מבוססת על הבנה צרה של פעילות הגיוס, הקשורה בראש ובראשונה בשאיפות התוקפניות-הכובשות של אתנוסים ומדינות, ובחלק התרבות הכפוף לשאיפות אלה. היא שמרנית במהותה, ולכן כל כך מהללים אותה הטרדיציונליסטים המודרניים. בנוסף, האוריינטציה האנטי-אירופאית, האירו-אסייתית, הפרו-אסייתית של ייצוג ההיסטוריה של רוסיה, שהביאה אותו אפילו להלל בתפקיד הזה של עדר הזהב והעול הטטרי-מונגולי, רחוקה מאוד מהמציאות ומכילה את אותו ייצוג מעוות של רוסיה, שמזין את ה״פאסיונריות״ של מתנגדי הדמוקרטיה.
הדטרמיניזם הגיאוגרפי בהסבר ההיסטוריה אופייני גם לתיאוריית הגיאופוליטיקה. הרעיון המקורי של הגיאופוליטיקה היה קשור לא רק בהחדרה להסבר הדטרמינציה של התהליכים ההיסטוריים של הגורם הגיאוגרפי כיסודי, כי אם גם בניסיון להחיל על ההיסטוריה את התיאוריה האבולוציונית של דרווין, מה שקיבל את השם סוציאל-דרוויניזם. מייסדי הגיאופוליטיקה ראו במדינות יצורים חיים, המקבלים משאבים משטח מסוים ונאבקים על הקיום עם מדינות אחרות. תוצאת המאבק הזה היא ברירת החזקים ביותר ו
בעלי כושר-הקיום. בהסתמך על שיקולים אלה, הגיאופוליטיקה הצדיקה מלחמות תוקפניות כביטויים של המאבק הטבעי על הקיום, המוביל לקדמה בדרך של הישרדות המותאמים ביותר.
הגיאופוליטיקה קמה בגרמניה בתקופת התחזקות רצופה של שאיפותיה הכובשות וצמיחת הרגשות השוביניסטיים בחברה הגרמנית. מייסדה היה האנתרופו-גיאוגרף הגרמני פ. רצל, ויוצרה של הווריאנטה השנואה ביותר שלה – הגיאופוליטיקאי הנאצי קרל האוסהופר. במאה ה-20 קונספציות גיאופוליטיות החלו להיווצר במדינות השונות ביותר של העולם. לא אעסוק בקונספציות הגיאופוליטיות, שנוצרו בגרמניה, אנגליה, ארה״ב ומדינות אחרות במחצית הראשונה של המאה ה-20. רבות מהן די פנטסטיות ורחוקות מהמציאות. הגרעין הרציונלי של הגיאופוליטיקה, עם זאת, הוא בכך שהאינטרסים המדיניים-החיצוניים של המדינות קשורים במיקומן הגיאוגרפי, והאפשרויות למימוש אינטרסים אלה תלויות בקיום משאבי טבע, במיוחדויות ובכמות האוכלוסייה, בהרכבה האתני, באופי האקלים, הקרקעות, תבליט השטח, גודל הטריטוריה. הבדלים גיאופוליטיים משמעותיים והבדלים באופי העמים יש למדינות ימיות ויבשתיות, מישוריות והרריות, מיוערות וערבה, צפוניות ודרומיות, מערביות ומזרחיות וכו'. כל זה ללא ספק משפיע גם על אופי האבולוציה של המדינות.
לבסוף, מנקודת המבט של הגיאופוליטיקה (והמוביליטיקה) חשיבות עליונה ביותר יש לסביבה הגיאוגרפית של המדינה: אילו מדינות ומושאים גיאוגרפיים, מרחבים או התארגנויות גיאו-כלכליות ממוקמים סביב גבולותיה. נזכיר, שאחד העקרונות האסטרטגיים החשובים ביותר של ההתנהגות הגיאופוליטית של האימפריה הבריטית הובע בתזה: לאנגליה אין אויבים או חברים קבועים, לאנגליה יש רק אינטרסים קבועים. הגיאואסטרטגיה של כל מדינה התגבשה בהתאם לאינטרסים הגיאופוליטיים שלה, אשר, כמובן, לא היו כל כך קבועים, כי אם השתנו והופנו מחדש ב
התאם לפרספקטיבות הגיאואסטרטגיות שהתווה. עם זאת, לאורך כל התקופה ההיסטורית העצומה של קיום החברה המסורתית והתקרבותה לחדשנית, בכל אחת מהמדינות החזקות מבחינה גיאופוליטית היה בשימוש רק עיקרון גיאואסטרטגי אחד – עיקרון הרחבת הגבולות בדרך של כיבוש שטחים סמוכים או מעבר-לים. בהתאם לכיוון במימוש העיקרון הזה נבחרו בעלי-ברית או יריבים. מאזן הכוחות באזורים גיאופוליטיים הוביל להיווצרות מערכות מסוימות של שיווי-משקל בין כוחות אלה. המערכת הידועה והאפקטיבית ביותר מסוג זה בהיסטוריה העולמית הייתה מערכת שיווי-המשקל האירופאי. היא כללה בכך, שבמקרה של התחזקות חדה והופעת תביעות להגמוניה באזור של אחת המדינות האירופאיות, היא איבדה בעלי-ברית ורכשה יריבים, אשר ביחד החזיקו במשאב גיוס חזק לאין-ערוך משל אותה מדינה.
מאז תקופת פיוטר הראשון רוסיה הייתה חברה מלאה במערכת שיווי-המשקל האירופאי. רוסיה שימשה משקל-נגד כבד מאוד לכל ניסיון של המדינות שהתחזקו יתר על המידה ביבשת אירופה להקים שלטון באירופה. משקל-נגד נוסף הייתה אנגליה. שוודיה של קרל ה-12, פרוסיה של פרידריך הגדול, אימפריית נפוליאון ערערו בכוחן, כשנסחבו למלחמות נגד רוסיה. וכשרוסיה, שנהפכה לז'נדרם של אירופה, החלה לתבוע הגמוניה בה, היא קיבלה את מלחמת קרים וספגה בה תבוסה מבישה מהאיחוד של המדינות המפותחות יותר מבחינה כלכלית וטכנית – אנגליה וצרפת. התפתחות רוסיה תמיד נקבעה על ידי התחרות עם מדינות אחרות של אירופה, מה שמעולם לא הבינו האירו-אסייאתים, המנסים, כמו מבקשי רעתה ממדינות אחרות, לייצג את רוסיה כמדינה אסייתית, שרק סמוכה לאירופה.
בשתי מלחמות עולם מכלות-דם רוסיה המדממת שוב מילאה תפקיד של משקל-נגד לשאיפה של המיליטריזם הגרמני ל
שלטון באירופה. שתי המדינות שילמו במלואן על שאיפותיהן הגיאופוליטיות האולטרה-גיוסיות, המיליטריסטיות. אך רוסיה שילמה לאין-ערוך יותר. גרמניה זכתה בדמוקרטיה מפותחת ביותר ונכנסה לליבתו של האיחוד האירופאי האדיר. ואילו רוסיה נהפכה לספקית אנרגיה וחיה בשוליים של אירופה, מתענגת על שאיפות גיאופוליטיות ישנות ושומרת על עריכה חדשה של האוטוקרטיה. רוסיה החדשה זקוקה שוב לרפורמות העמוקות ביותר, הנחרצות ביותר, אך לא למהפכה חדשה, וכדי לבצען, הכרחי לנצל את אותם מנופים אדירים, שכבר קיימים אצל השלטון הנוכחי, אך לשם כך דרוש רצון אדיר, פעילות גיוס נסערת ותמיכה ״פאסיונרית״ מתמסרת של החלק היצירתי ביותר של האליטה. זו ההזדמנות היחידה של רוסיה לצאת מהמבוי הסתום האבולוציוני הנוכחי, להעלות את משמעותה הגיאופוליטית ולהיות לאחד המנהיגים של האנושות המתפתחת חדשנית.
איש לא יוכל להכתים את ההישג הגיאופוליטי של הגיבורים, אשר בתנאים מפלצתיים של התמודדות של שני משטרים אכזריים, אחרי תבוסות חסרות-תקדים, שנבעו מהעדר-הכשרון של ההנהגה הסטליניסטית ומהפשעים שקדמו לה, הצליחו לעצור את החיה הנאצית, ובקירות בגופותיהם המתות את המרחב הגיאופוליטי ממוסקבה ועד ברלין, הביאו שלום ושלווה לעמי אירופה. אך לא לעצמם ולא לאלה, שנמצאו כתוצאה מהניצחון במאי 1945 תחת העקב הברזל של ההתפשטות הגיאופוליטית של המשטר הסטליניסטי התוקפני.
ה״שחרור״, שבא מכיוון המערכת האולטרה-גיוסית, הפך במהרה לשעבוד חדש של עמי מרכז ומזרח אירופה ולכבילתם למנגנון גיאופוליטי ענק, המופנה נגד המדינות הדמוקרטיות. הניסיונות להשתחרר מ״מחנה הריכוז הסוציאליסטי״ נשפכו למהפכות לאומיות-משחררות בהונגריה ב-1956, בצ'כוסלובקיה – ב-1968, בפולין – ב-1983, אך דוכאו באכזריות. הגיאופוליטי
התנגשות שתי מערכות עם משטרים חברתיים-מדיניים אלטרנטיביים, עם הסלמת החימוש והופעת נשק ההשמדה ההמונית, יכלה להפוך לאסון גרעיני עולמי. הציל את העולם מקריסה גיאופוליטית רק הירידה בפעילות הגיוס בבריה״מ, שכבשה גם את הביורוקרטיה השלטת, כמו גם התבוסה המוחצת במלחמה הקרה ובתחרות הכלכלית מול הקפיטליזם. גורמים אלה, באופן חוקי לגמרי, ולא במקרה, כמו שחושבים לאקדמיות של הגיאופוליטיקה התוקפנית, המתפקדות ברוסיה, הובילו ל״פרסטרויקה״ של גורבצ'וב ולקריסה המלאה של מחנה הריכוז הגיאופוליטי.
הניצחון הגיאופוליטי של המשטר האולטרה-גיוסי במלחמת העולם השנייה עדיין מנוצל על ידי מתנגדי הדמוקרטיה ברוסיה ובמרחב הפוסט-סובייטי, כדי לקריאות ניצחון וצווחות תעמולה לחנוק את שאיפת האנשים לחירות ולהקמת מוסדות דמוקרטיים. המשבחים הזעופים של הניצחון הזה מנסים לקחת אותו מגיבוריו ומקורבנותיו, כדי לשמר אותו למען התליינים – ל״מנהיג העמים״ עצמו, למשטרו הטרוריסטי ולמנגנון הענישה שלו. ככל שזה פרדוקסלי, מנגנון הענישה הזה אכן שיחק תפקיד מרכזי במימוש אופן הגיוס האולטרה-גיוסי של ניהול המלחמה: הוא החדיר פחד גדול עוד יותר באנשים, שניסו בתנאים בלתי-נתפסים לשמר את חייהם, משהייה תחת קליעים, פגזים ופצצות של האויב. בכך, בפקודת המנהיג, ערב המלחמה מנגנון הענישה השמיד את כל צמרת הצבא ואת הרוב העצום של כוח הקצינים המנוסה, והשליך את החלק הנותר לחוסר-יוזמה מוחלט והשתאות. ללמוד את אמנות המלחמה הקצינים והגנרלים החלו כבר אחרי הפלישה, תחת קליעים, פצצות ופגזים. רבים לא למדו. כמעט עד סוף המלחמה הגנרלים והמרשלים של הניצחון דחפו את הלוחמים תחת מקלעים, שם אלפים נקטלו בקליעים בהתקפות חסרות-טעם ובלתי-מוכנות, והכל כדי שהמפקדה תוכל לדווח על כיבוש הגבעה או
של היישוב ולקבל שבחים מהמפקדה העליונה, ולפעמים אף עיטור על החזה.
בין ההיסטוריונים והגיאופוליטיקאים ברוסיה המודרנית לא פוסקים הוויכוחים על הבעיה, שהעלה המהגר ויקטור סובורוב-רזון: האם התכוון סטלין להקדים את היטלר ובכך להשיג את היוזמה האסטרטגית בדרך של התקפת פתע על הרייך הגרמני? קרוב לוודאי שהתכוון. השאיפות הגיאופוליטיות של שני המשטרים האולטרה-גיוסיים היו שוות-ערך ואסימטריות. שניהם שאפו לשלטון עולמי: האחד להבטחת מרחב המחיה הגיאופוליטי של האומה הגרמנית, האחר – ל״אושרם״ הכפוי של כל העולם בדרך של התפשטות עולמית של הדיקטטורה הטרוריסטית.
כבסיס למימוש התוכניות הגיאופוליטיות העולמיות היה דרוש היבשת האירופאית. לשם כך כל האמצעים היו טובים. המלחמה, כמו תמיד, הייתה מימוש הפוליטיקה באמצעים אחרים. לאמצעים אלה השתייך גם הטרור חסר-הרסן נגד אנשי ארצו, כשסטלין הלך בעניין זה הרבה יותר רחוק מהיטלר. למימוש תוכניותיו הגיאופוליטיות המדינה העצומה, שהורכבה מחמש-עשרה מדינות העצמאיות כיום, שאוחדו ביד ברזל לברית המועצות הכפויה, ייצרה טנקים, מטוסים, תותחים, מקלעים.
מיליוני אנשים במשך עשרות שנים נשללו מהם מזון תקין, ביגוד איכותי, הם התיכו מתכת, יצקו קליעים, הרכיבו מקלעים, והכל למימוש התוכניות הגיאופוליטיות ההזויות של ההנהגה הקומוניסטית ושל הפונקציונרים שלה: לשאת דגלים אדומים בכל העולם ולשחרר את הפרולטריון מעול ההון. זו הייתה השאיפה הגיאופוליטית לשלטון עולמי, רק שבוטאה לא בצורה ישירה, כמו אצל היטלר, כי אם בצורה אלגורית, מהועפת. טיעון משכנע לחלוטין של תומכי הקונספציה של סובורוב הוא הריכוז שנעשה בהוראת
סטלין חסר-התקדים בהיסטוריה של הטכניקה הצבאית, הכוחות והאמצעים בקרבת גבול המדינה תוך זלזול מוחלט במקומות השיבוץ של אמצעים אלה בהקמת מבני ביצור.
אם סטלין התכוון לנהל מלחמת מגננה ולשאת דגלים אדומים לאירופה אחרי שחיקה ממושכת של האויב בקווי ההגנה, התמונה הגיאואסטרטגית של פעולות הצבא האדום הייתה שונה לגמרי. בסדר דחיפות רגיל לאולטרה-גיוסיות היו מקימים ביצורים רב-רצועתיים, חופרים תעלות, יוצרים בונקרים מבטון עם נקודות מקלע מכוונות, עמדות ארטילריה וכו'. במקרה זה היה צריך לחזק את האזורים המבוצרים בריחוק מסוים מהגבול, ולא לפרק את קו ההגנה, ששר התעמולה של היטלר גבלס קרא לו קו סטלין. נזכור, שההתקפה על פינלנד החלה בפרובוקציה (הפגזה ארטילרית), שהתסריט שלה דמה מאוד לתסריטים של הפרובוקציות של היטלר.
בכל זאת, התוכניות הגיאואסטרטגיות של ההנהגה הסטליניסטית בתוכנית שנחשפה ופורסמה לעיון הציבור
״גרוזה״ היו צנועות למדי ולא תואמות לגמרי את השיבוץ האמיתי של הקורפוסים הממוכנים הענקיים. לכבוש חלק מפולין, מפרוסיה המזרחית, להסתנן לרומניה. האם זה תואם את המטרות האמיתיות של מלחמה טוטאלית אוריינטדית-גיאופוליטית, תקינה לאולטרה-גיוסיות? כפי הנראה, זו הייתה רק תוכנית-חלום של איזה אנשי המטה הכללי, מעין סקיצה או שרטוט של התוכנית הגנרלית האמיתית, שאו מוסתרת מהציבור באוספים סודיים של הארכיונים, או הושמדה, אך בכל מקרה לא נפתחה לחקר היסטורי חופשי. אפשר להניח, שהמטרה הסופית של התוכנית הזו הייתה כיבוש ברלין.
כמובן, הכוונות הגיאואסטרטגיות שטרום-המלחמה של ההנהגה הסטליניסטית נידונו לכישלון. רזון תורם את חלקו ל
האדרת סטלין, כשהוא משער, כאילו מימוש הרעיון של התקפת מנע יכול היה להפוך את מהלך האירועים לכיוון ההפוך ולהוביל לניצחון הצבא האדום על הוורמאכט כבר ב-1941. הצבא האדום אכן היה בלתי-מוכן לחלוטין למלחמה, אך מסיבות שונות לגמרי מאלה, שעליהן משקרים בזיכרונותיהם המפקדים הסובייטים, שהוכו פעמים רבות.
העליונות העצומה של הצבא האדום בטנקים, מטוסים, מתקנים ארטילריים וכו' הייתה תוצאה של התיעוש המואץ, מימוש של השאיפה המאנית לעליונות גיאופוליטית בדרך של צבירת מדדים כמותיים. הטנקיסטים, הטייסים, התותחנים, המפקדים של הצבא האדום היו בלתי-כשירים לחלוטין למלחמה מודרנית, ועובי השריון וכמות הטנקים הולידו אצל ההנהגה אשליית עליונות, אוטופית לא פחות מאשר אשליית העליונות של המשטר הסובייטי. אך לאשליה הזו הספיק כדי לנסות ״בדם מועט, במכה אדירה״ למחוץ, להשמיד את ה״אויב״.
נניח, שיורשי סטלין יצליחו להסתיר לנצח מהציבור את ההנחיה האסטרטגית שטרום-המלחמה שלו, וההיסטוריונים לא יצליחו להוכיח ב-100% את כוונתו להקדים את בעל-בריתו לשעבר, היריב הגיאואסטרטגי והתאום שלו. מה, מזה תיעשה לא-ידועה הטבע הגיאופוליטי התוקפני של המשטר הזה, שאיפתו לשלטון עולמי ומהותו שונאת-האדם? כלום. היא באה לידי ביטוי מספיק גם בכיבושים הטריטוריאליים של מדינות עצמאיות אחרי חלוקת אירופה עם היטלר לפני המלחמה, וגם בתביעות הגיאופוליטיות אחרי סיומה. מאחורי גדר התיל של מחנה הסוציאליזם אחרי מלחמת העולם השנייה נמצאה חלק משמעותי מאוד של הטריטוריה של אירופה וגם של אסיה.
אם נבחן את תוצאות מלחמת העולם השנייה מנקודת המבט הגיאופוליטית, אפשר לומר בביטחון, שלמרות שהניצחון הושג במאמצים משותפים של בריה״מ ובעלי-בריתה, והסיוע החומרי-טכני
מצידם שיחק תפקיד עצום, אם לא מכריע, בהבטחת החיילים הסובייטים, המלחמה הזו מבחינת השגת היתרונות הגיאופוליטיים נצחה רק על ידי המשטר הסטליניסטי, וכל הדמוקרטיות של העולם ספגו בה אחרי הניצחון תבוסה איומה ואכזרית.
מערב אירופה שכבה בחורבות, ורק הסיוע של ארה״ב לפי תוכנית מרשל אפשר לה להתחיל בשיקום של כלכלת שוק מושלמת טכנית לפי המושגים של אותם זמנים. מעמדה הגיאופוליטי המוביל בעולם נחרב ואובד לגמרי, הוא עבר לשתי מעצמות-על – ארה״ב ובריה״מ. קבוצה קטנה של מדינות דמוקרטיות אירופאיות נשארה בשטח קטן מאוד בקצה המערבי של אירופה, כשהיא מוקפת ממזרח בשטחים עצומים של מחנה הריכוז הסוציאליסטי החדש-שנולד. וממערב כל חצי האי האיברי עד גיברלטר היה כבוש על ידי שני משטרים דיקטטוריים – של פרנקו וסלזר.
השריונות הטנקיים של סטלין יכלו תוך שבועות ספורים לתפור את שאריות אירופה ולהשליך את הדמוקרטיה למי הים התיכון והאוקיינוס האטלנטי. מהפיתוי הזה של השליט הסובייטי ריסנו רק הירידה החדה בפעילות הגיוס של האנשים אחרי המלחמה הטוטאלית, החורבן המלא בכלכלה והופעת נשק הגרעין כטיעון של שלום.
בכך שבתכניות הגיאופוליטיות של סטלין נכלל שחרור מלחמת העולם השלישית ברגע הנוח ביותר מבחינה גיאואסטרטגית, אני לא מטיל ספק ולו לרגע. כשהמושל הגיאופוליטי שלו קים איל סונג תקף את קוריאה הדרומית והחלה המלחמה הקוריאנית, מנהיג חצי העולם השמיע משפט סקרמנטלי על כך שלא צריך לפחד מהמלחמה עם
״האימפריאליזם״, שכן ברגע נתון גרמניה עדיין לא התאוששה מהתבוסה, ואנגליה וארה״ב אינן מוכנות מספיק למלחמה כזו. הציל את העולם רק כך, שהאימפריה הסטליניסטית עד מות אדונה לא הייתה מוכנה למלחמה גרעינית.
השאיפות הגיאופוליטיות חסרות-הרסן של ההנהגה הסטליניסטית
שולבו עם הזלזול בגיאופוליטיקה כבתורת ״פסאודו-מדעית, המצדיקה אגרסיה אימפריאליסטית״. בסופו של דבר במקום הסטליניסטית באה הדוקטרינה הגיאופוליטית של ברז'נייב, שמהותה הייתה שמירת ״ההישגים של הסוציאליזם״ בצירוף התפשטות גיאופוליטית למדינות המתפתחות.
אחרי הקמת נאט״ו והסכם ורשה המתח הגיאופוליטי בעולם נשמר כל הזמן, לפעמים נחלש מעט, לפעמים עולה שוב בכוח עצום. הסכנה הגדולה ביותר של האסון הגרעיני, כידוע, הייתה כרוכה בקונפליקט הקריבי, שהתלקח סביב אספקת הטילים הסובייטים לקובה. העימות הגיאופוליטי נמשך בכל היבשות, הימים והאזורים של הפלנטה. המקורות הגיאופוליטיים של האסון הגרעיני, שריחף מעל האנושות, הוסרו רק אחרי ההתפרקות ההיסטורית-בלתי-נמנעת של אותה התארגנות מלאכותית ואלימה, שייצגה
״הברית הנצחית״ והתלות הואסלית בה של המדינות שהוכנעו על ידה באירופה ובאסיה. זה באופן חוקי לגמרי הוביל לשינוי באופי ובתוכן של הגיאופוליטיקה כמכלול של קונסטרוקציות תיאורטיות התובעות מדעיות.
הגיאופוליטיקה המודרנית – זה לא מה שחושבים על גיאופוליטיקה הלוחמים המקומיים נגד ״האימפריאליזם״ בפרישה או במדים, עם תוארי מדע או בלעדיהם. הרי ראשם החכם, בחוסר-התאמה מוחלט לחומריזם ההיסטורי שאהבו קודם, מייצר את הקביעות על כך שברית המועצות נפלה קורבן לבגידה ולחבלות אידיאולוגיות, שהרעיונות של גלסנוסט ו
״פרסטרויקה״ הושלכו על ידי שירותי המודיעין של מדינות המערב, שהרעיונות של דמוקרטיה וזכויות אדם מנוצלים כדי להחליש גיאופוליטית את רוסיה, לפרק אותה ולהכניע אותה סופית, לכבוש את עושר מינרליה, ולהעמיד אותה במעמד של חצי-קולוניה. וכדי שזה לא יקרה, הכרחי לדעתם החזרה לאוריינטציה הגיאופוליטית שנהרסה על ידי ה״דמוקרטים״ ולעימות
״הדמוקרטים״   לאוריינטציה   הגיאופוליטית   ולעימות   הגיאופוליטי
הגיאופוליטי.
אך אלה הישנות של האוריינטציה הגיאופוליטית הקודמת, שכבר חלפה. הגיאופוליטיקה רק היום נפטרת מהאוריינטציות הקונפרונטציוניות, התוקפניות, הצבאיות-גיוסיות, רוכשת אינטראקציה הדוקה עם הגיאו-כלכלה, נעשית תיאוריה, המשרתת לא את שאיפות הכיבוש של המדינות, כי אם את ההתפשטות האזורית ואפילו הגלובלית של סחורות ושירותים, את נדידת הייצורים, את הגישה למקורות חומרי גלם תמורת כסף, ולא בדרך של שוד המחצבים של המדינות שנכבשו.
הראייה הגיאופוליטית הכרחית ביצירת מערכת של הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה. אך בשימושה יש להיפרד מהאוריינטציות הגיאופוליטיות הקסנופוביות ולהסתכל בעיניים פקוחות בפני ההיסטוריה. הכרחי לשמור על האובייקטיביות המדעית, תוך ויתור על ההרגל הקודם של גיאופוליטיקאים לייצג את ארצם כגיבור או קורבן, ואת כל המדינות האחרות – כנבלים או אפסים. הגיאופוליטיקה הקודמת חטאה בסרויליות, בשרות-מלכותי לשלטון על פי העיקרון: ״מה תבקשו?״. באותה חטא חטאו תחומים רבים אחרים של המדע והתרבות. הכרחי לקטוע את המסורת הישנה הזו.
אני שואף לאחד את הראייה הגיאופוליטית של מה שהתרחש בהיסטוריה עם הגישה האבולוציונית-גיוסית, המבוססת על עקרונות האובייקטיביות, הדטרמיניזם האבולוציוני, הבחינה הקונקרטית-היסטורית, הקדמה המותנית-אבולוציונית, היעילות הכלכלית, המצב והתחרות של מבני הגיוס. הווקטור החשוב ביותר בגיאופוליטיקה המודרנית של רוסיה, על רקע רב-וקטוריות כללית של המדינה כאחת המעצמות המובילות בעולם, אני רואה את הווקטור האירופאי-אמריקאי. שם טכנולוגיות גבוהות, כלכלות חדשניות מפותחות, מוסדות דמוקרטיים, צורות ציוויליזציוניות קרובות לא רק במיקום הגיאוגרפי, כי אם גם במסורות, בתרבות, בערכים החומריים.
אפילו מנקודת המבט הגזעית הרוסים – הם אירופאים טבעיים. אם רוסיה רוצה לפתח באינטנסיביות חברה חדשנית ולהיות מדינה חזקה באמת, ולא להישאר בשוליים של אירופה כספקית משאבי גלם, היא צריכה להשאיר בעבר את המסורות העבדיות ולשקם בעצמה את האירופאיות. ההתקרבות של שני הגושים האינטגרציוניים האירופאיים – האיחוד האירופאי ומה שנשאר מחבר העמים – מועילה ושימושית בראש ובראשונה לרוסיה. הנשיא הצרפתי, בעבר הלוחם הבלתי-נלאה בפשיזם שארל דה גול, חלם על איחוד אירופה מגיברלטר עד אורל. פרויקט גיאופוליטי כזה בתנאי העימות הגלובלי נשאר רק חלום. היום די אקטואלית נעשית האידאה של אירופה מגיברלטר עד ולדיווסטוק. הו לא, אינני חולם ריק, לא פנטזיונר ולא אוטופיסט. אני מבין מצוין, כמה רחוקה רוסיה מאירופה לא במיקום הגיאוגרפי, כי אם בארגון המדיני ובמנטליות. אך זה אומר רק, שהגיעה העת לחזור.
כך שעכשיו הגיע הזמן לבחון את תיאוריית המנטליות – האחרונה מבין הקונסטרוקציות התיאורטיות, שיכולות להיות בשימוש בהסבר האבולוציוני של ההיסטוריה לצד המרקסיזם, הגישה הציוויליזציונית, תיאוריית הפאסיונריות והגיאופוליטיקה. המילה
״מנטליות״ נובעת מהלטינית ״מנטליס״ – שכלי. המושג של המנטליות מכסה את כל המכלול של תופעות התודעה ההמונית של אנשים של חברה מסוימת. אפשר להגדיר את המנטליות כמכלול של פנומנים חברתיים-פסיכולוגיים, המכתיבים את רוח-הזמן השלטת, את היחס למתרחש, את קבלת ההחלטות ואת הפעולות המעשיות של המון האנשים, השייכים לקהילה מסוימת.
למרות שהמושג של מנטליות שימש לראשונה על ידי ר. אמרסון עוד ב-1856 ומאז שימש שוב ושוב גם על ידי היסטוריונים וגם על ידי פילוסופים, את המשמעות האמיתית של המנטליות בהתפרשות
התהליכים ההיסטוריים הראו החוקרים הצרפתים מארק בלוק ולוסיאן פבר, שייסדו את האסכולה ההיסטורית של האנאל ופרסמו כתב-עת באותו שם. חוקרים אלה העמידו את הקטגוריה של המנטליות מול הקטגוריה של התודעה החברתית של החומריזם ההיסטורי המרקסיסטי, אשר, למרות אופייה הפעיל, נקבעת בכלל ובפרט על ידי ההוויה החברתית. הם ראו במנטליות מוסד חברתי-פסיכולוגי, המתפתח לפי חוקיו שלו ובמובנים רבים קובע את ההוויה החברתית ואת התהליך ההיסטורי. הם התעקשו על האופי האובייקטיבי והיציב של המנטליות כמוסד, על קיומן בה של מגמות מגוונות, שחלקן נכנעות לשינויים ולתנודות מהירים, ואחרות מחזיקות מעמד בעקשנות ומשתכפלות, למרות כל השינויים בחיים החברתיים.
תיאוריית המנטליות מפותחת באופן פעיל על ידי ההיסטוריון והתרבותן הצרפתי ז'אק לה גוף, שהוא כיום המנהיג הבלתי-מעורער של הכיוון הזה. הוא רואה במנטליות חוליה מקשרת בין האבולוציה של הציוויליזציה החומרית לבין התנהגות האנשים בתהליכים ההיסטוריים. בניתוח ההיסטוריה של אירופה, לה גוף מרכז את תשומת הלב על כך, כיצד רעיונות שונים, שהובעו בזמנים שונים על ידי הוגים ונציגי תרבות אירופאים, נשברו במנטליות שכבר התגבשה במהלך האבולוציה ההיסטורית, התקבעו במסורות, ובהשגת משמעות פאן-אירופאית, כיוונו את המשך מהלך האירועים ההיסטוריים. כך הפילוסופיה מסוגלת להשפיע מהותית על התהליכים ההיסטוריים דרך יצירת קונסטרוקציות מנטליות והשפעתן על המנטליות.
מנקודת המבט של הגישה האבולוציונית-גיוסית המנטליות היא גורם חשוב של האבולוציה ההיסטורית. היא מסוגלת גם להאיץ וגם לעכב רפורמות גיוסיות וכלכליות, להתנגד לפעולות השלטונות בדרך של אי-מימוש המוני
של חוקים, לצבור חוסר-שביעות-רצון, הפורץ באקטים של מחאה.
המנטליות מייצגת מערכת מורכבת, שנכנעת רק בחלקה לסקרים סוציולוגיים. התגובות של המנטליות יכולות להיות בלתי-צפויות ביותר. בהיותה תופעה המונית, המנטליות נכנעת במידה מסוימת לניהול באמצעות טכנולוגיות סוגסטיביות, כלומר כאלה הפועלות באמצעות הסגה, ולא שכנוע רציונלי. לראשונה את הפסיכולוגיה ההמונית עוד בסוף המאה ה-19 חקר הפסיכולוג הצרפתי לה בון בספר ״פסיכולוגיה של ההמונים״.
בטכנולוגיות סוגסטיביות מחזיקים היטב הפופוליסטים, המכשירים בזריזות את מעשיהם לציפיות ולמצבי הרוח, השולטים במנטליות ההמונית. הם מסוגלים לנהל את המנטליות ובעזרת מכונת התעמולה לגייס תמיכה ואמון של קהל המוני, שיכול באופן פנומנלי ארוך לא לייחס חשיבות למציאות ההיסטורית המורכבת ולראות רק את מה שמראים בטלוויזיה. בדינמיקה של המנטליות עצומה המשמעות של הגורם הגיוסי. בפעילות גיוס נמוכה המנטליות יכולה לקבל אופי קיפאוני. רמה גבוהה של פעילות גיוס לעומת זאת יכולה לתרום לדינמיקה גבוהה של המנטליות ולהיות מנוצלת גם להתפרצויות אלימות אולטרה-גיוסיות, וגם לשינויים חברתיים חיוביים.
אז, הגישה האבולוציונית-גיוסית שואפת להשתמש ולסנתז את הפיתוחים הרציונליים של גישות אחרות, שהתגבשו בפילוסופיה של ההיסטוריה – החומריזם ההיסטורי, הגישה הציוויליזציונית, תיאוריית הפאסיונריות, הגישה הגיאופוליטית ותיאוריית המנטליות, וגם לזהות ולהתגבר על חסרונותיהן. דרך ההיסטוריה מורכבת, וחיי האדם קצרי-מועד. אני כבר לא כל כך צעיר, כמו שהייתי רוצה. הרצון הגדול ביותר שלי הוא לראות את ההתפשטות של הרעיונות המובאים בספר הזה ובספרים אחרים, כדי להשתכנע שהם מביאים תועלת למדענים בחיפושם הבלתי-נלאה אחרי האמת וכמה ש
רחב יותר למעגל האנשים, השואפים לשפר את עצמם ואת חברתם.
מקומות רבים בספר הזה בניתי במודע כך, כדי לעורר, ואפילו לפרובוקר, דיון פעיל. שיביקרו, ואפילו ינזפו או יעוותו את מה שכתבתי. רק שלא ישתקו. אני איש-דיון, ובדווקא בתקשורת חיה בדיונים אני מוצא גם עונג יצירתי, וגם זרימת רעיונות, אינטנסיבית עוד יותר מאשר בדיאלוג עם טקסטים של מחברי ספרים שנקראו.
==== הגישה האבולוציונית-הגיוסית וההסבר האבולוציוני של הטבע ====
משהו דומה לתהליך הטבעי-היסטורי, למרות שברמה שונה לגמרי, מתרחש גם בטבע. המשותף לדטרמינציה של התהליכים האבולוציוניים בחברה ובטבע, מנקודת המבט של הגישה האבולוציונית-גיוסית, הוא התפקוד של מבני גיוס המתנגשים וכאילו מתחרים ביניהם, המכניסים סדר מסוים לפריפריה הגיוסית ונמצאים בעימות קבוע עם מבנים אחרים. את הקוסמוס אכן, בהתאם לקונספציה של מ. קונאשב, אפשר בהסתייגות מסוימת לייצג כייצור מיוחד של מערכות חומריות המתנגשות ביניהן.
מנקודת המבט שלי זה אומר, שמבני גיוס הנוצרים באופן ספונטני של התארגנויות חומריות שונות מייצרים עבודה אבולוציונית ספונטנית וחסרת-מטרה מסוימת, והעבודה הזו מסוגלת לייצר רווח אבולוציוני, המוביל לשיפור, לארגון מחדש של מבנים אלה ומבטיח את האפשרות של קדמה. את ליבות הגלקסיות, הכוכבים, הפלנטות, האטומים אפשר לייצג כמבני גיוס, המייצרים סדר במערכותיהם באמצעות התפשטות של אינטראקציות גרוויטציוניות, אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. לכן אני קורא להן ליבות גיוס, מתוך כוונה למשמעות המונח ״גיוס״
ככיוון וארגון של התנועה. בטבע הדומם מבני הגיוס אינם ניחנים בשאיפה לשמר ולשחזר את המצב של עצמם, עבודתם האבולוציונית ספונטנית, שגרתית, בלתי-יצרנית, הרווח האבולוציוני שלהם נמוך מאוד ומקרי. אך גם רווח נמוך כזה יכול להפוך לתנאי מוקדם להופעת חומר חי בהתהוות תנאים מסוימים.
עם הופעת החיים והתפתחותם על פני כדור הארץ נוצר סוג חדש לגמרי של מבני גיוס, שאינם אדישים למצב של עצמם, שואפים כל הזמן לאופטימיזציה של פעילות החיים של אורגניזמיהם, מייצרים סדר, המקדם את ההישרדות והשחזור של מבנים אלה בתחרות קבועה על משאבי חיים ובמאבק על הקיום עם מבנים אחרים. העבודה האבולוציונית של מבנים אלה ושל האורגניזמים שגויסו על ידם מקבלת אופי של עבודה ביולוגית. ההבנה של משמעות מבני הגיוס והעבודה הביולוגית באבולוציה של עולם החיים הובילה אותי להכרה בצורך להחדיר טרנספורמציות מתאימות לביולוגיה האבולוציונית.
בביולוגיה האבולוציונית משנות ה-80 של המאה ה-20 שורר משבר כבד. התיאוריה הסינתטית של האבולוציה, ששלטה משנות ה-30, שנוצרה במאמציהם של עשרות מדענים מצוינים ממדינות שונות, הותקפה בביקורת קשה והוגנת למדי, שציינה על התיישנותה ועל התאמה לא מלאה לעובדות, שנחשפו על ידי המדע. הופיע שורה שלמה של תיאוריות אלטרנטיביות, התחזקו ההתקפות על הדרוויניזם, במיוחד על תיאוריית הברירה ככוח המניע של האבולוציה. בלא להיות ביולוג מקצועי, עיבדתי ולמדתי ביסודיות את כל הספרות על הביולוגיה האבולוציונית, שהייתה זמינה בספריות הגדולות שהיו נגישות לי. כתוצאה הגעתי למסקנה, שהסיבה העיקרית למשבר בביולוגיה האבולוציונית היא הגנוצנטריזם – צורה של חשיבה תיאורטית, המעמידה במרכז הטרנספורמציות האבולוציוניות שינויים בגנים, ולא בעבודה הביולוגית של האורגניזמים
ובברירה של העובדים היעילים ביותר. הסיבה להתפשטות הכללית של הגנוצנטריזם בביולוגיה האבולוציונית היו ההצלחות של הגנטיקה של המאה ה-20. גילוי הסליל הכפול של ה-DNA והקוד הגנטי, שמשמש את כל היצורים החיים ללא יוצא מן הכלל לייצור חלבונים וריבוי תאים, יצר רושם של מעין השלמה בידיעת יסודות התורשה.
ההצלחות של הביוטכנולוגיה וההנדסה הגנטית כאילו אישרו את הרושם הזה והפיצו אותו בקהל ההמוני. עם זאת, התורשה נמצאה מורכבת הרבה יותר, מכפי שסברו הגנטיקאים. ההתפתחות עצמה של הגנטיקה והביוכימיה, פענוח הגנומים של האדם ומספר סוגים אחרים של אורגניזמים הראו, כמה מעט אנחנו עדיין יודעים על טבע התורשה. בכל זאת, הסמכות של הגנטיקה, במידה מסוימת בצדק, התבססה במדע הביולוגי בגובה כזה, שמחברי הקונספציות בביולוגיה האבולוציונית החלו להישען על מסרים על מניפולציות עם חומר גנטי במבחנות ופיפטות עם חומר גנטי, ושכחו את האורגניזמים החיים.
השאיפה להסביר את האבולוציה, מתוך התפתחות האורגניזמים החיים, הטבועה במייסד הגדול של התיאוריה האבולוציונית צ'ארלס דרווין, קיבלה את השם אורגניזמוצנטריזם והחלה להיחשב כהשערה מיושנת ונדחית. עם זאת, בהסתמך על עובדות של האמבריולוגיה, ביולוגיית ההתפתחות, הפלאונטולוגיה והמורפולוגיה האבולוציונית, אני קובע, שדווקא השינויים של האורגניזמים תחת פעולת העבודה הביולוגית המשתנה בתנאים חדשים, הנתמכים על ידי הברירה, עומדים בבסיס השינויים הגנטיים, ולא להפך. דווקא הם הם מקור הטרנספורמציה של המינים.
כך, נתוני האמבריולוגיה המודרנית וביולוגיית ההתפתחות מראים, שהתפתחות העוברים אינה נקבעת על ידי החומר הגנטי, הכלול בגרעין של התא המופרה הראשוני (הזיגוטה), כי אם תלויה באינטראקציות קונקרטיות של תאים בתהליך ההתפתחות, כלומר, למעשה, בגיוסם לספציאליזציה ב
עבודה ביולוגית קונקרטית של האורגניזם. מה שנקרא המארגן, שגילה האמבריולוג שפמן, כלומר מבנה תאי, הקובע את כיוון התפתחותם של מבנים אחרים, אינו אלא מבנה גיוס טיפוסי, המניע את התארגנויות התאים לעבודה ביולוגית מסודרת.
נתוני הפלאונטולוגיה והמורפולוגיה האבולוציונית מראים באופן משכנע, שסנפירים שריריים של דגי האונודה יכלו לעבור טרנספורמציה לכפות של חולייתני היבשה רק כתוצאה של שינוי בעבודה הביולוגית, הקשור בתנועה ביבשה. הברירה הותירה לחיים ולרבייה את האורגניזמים העובדים והנעים ביעילות ביותר, ולא פשוט את אלה שניחנו בקומפלקסי גנים שנבחרו במקרה, שהורכבו בהצלחה על ידי צבירת מוטציות קטנות. את אותו הדבר אפשר לומר על כל הטרנספורמציות המיניות של האיברים והאורגניזמים השלמים ללא יוצא מן הכלל.
פרסות הסוסים נוצרו מהכפות והאצבעות הרכות של אבות היער של הסוסים בדרך של נקישה מתמדת באדמת הערבה. התחיל התהליך הזה ביצירת יבלות. הקיבות של אוכלי העשב נוצרו באמצעות התאמה על ידי עבודה ביולוגית לעיכול של מזון עשבוני קשה. הכפות של הטורפים הן תוצאה של הליכה גנבנית ואופן תנועה של דחיפה. לכן אצלם לעולם לא נוצרות פרסות.
כנפי העופות הן תוצאה של טרנספורמציה של הכפות הקדמיות של אבותיהם, שנעו בקפיצות בדרך של תנועות דחיפה של הכפות האחוריות עם ניפופים חדים עזריים של הכפות הקדמיות. רגליו של האדם הן תוצאה של הליכה זקופה, מה שהופך לברור בהשוואה לכפות של אבותיו המאובנים. ידיו של האדם – תוצאה של הפסקת העבודה של טיפוס על עצים ועבודה קבועה עם חפצים. האדם עצמו הוא תוצאה של עבודה ביולוגית, שעברה בתהליך האבולוציה לעבודה שיטתית.
כמובן, האיברים אינם עוברים טרנספורמציה על ידי העבודה הביולוגית מעצמם,
הטרנספורמציה שלהם – רק חלק מורכב של הטרנספורמציה של האורגניזמים העובדים בדרך חדשה. המורפולוגיה האבולוציונית, מדע הטרנספורמציות של צורות הצמחים ובעלי החיים, שמייסדיה היו המדענים הרוסים המצוינים א.נ. סברצוב (לא לבלבל עם נכדו א.ס. סברצוב, גם הוא ביולוג-אבולוציוניסט) ותלמידו א.י. שמלגאוזן, ריכזה את תשומת הלב במחקריה רבת-השנים דווקא על זיהוי הדינמיקה והיחס של הצורות באבולוציה של האורגניזמים. איוון שמלגאוזן הראה, שהשינוי של הצורות באבולוציה מתרחש על בסיס תהליכים רגולטוריים באורגניזמים השלמים. הוא התקרב ממש להבנת התפקיד המוביל ברגולציה של הבטחת-החיים ושינוי-החיים של העבודה הביולוגית, ואף השתמש שוב ושוב בספריו במילה ״עבודה״.
וכן, איך יכול היה להיות אחרת? התפקיד המוביל באבולוציה של האינטראקציה של העבודה הביולוגית והברירה קופץ לעיניים ישירות בניתוח השינויים המורפולוגיים. שמלגאוזן חקר קורלציות, כלומר תלות-הדדית של חלקים ומערכות-משנה במערכות של אורגניזמים שלמים. הקורלציות התגלו ונחקרו בתחילה על ידי הביולוג-קריאוציוניסט הצרפתי הגדול ז'ורז' קיווייה. קיווייה ראה בקורלציות מימוש של תוכנית הבורא, המחדיר לכל חי פרופורציונליות והרמוניה למימוש מועיל של תהליכי החיים.
שמלגאוזן בדרך של ניתוח חומר עובדתי עצום הדגים בצורה מוחשית, שהטרנספורמציה של המינים מתרחשת בדרך של התפרקות של מערכת הקורלציות הקודמת והיווצרות מתואמת של קורלציות חדשות. ומה מבטיח את התיאום של הטרנספורמציות האלה? כמובן, לא תוכנית חדשה של הבורא, כי אם תהליך רגולטורי של אינטראקציה מערכתית של חלקים ומערכות-משנה באורגניזמים שלמים. כלומר, במילים אחרות, ארגון חדש של העבודה המשותפת של האיברים ומערכות-המשנה של האורגניזמים להתאמה לתנאים שהשתנו מהותית, הנתמך ומלוטש על ידי הברירה.
איוון שמלגאוזן היה אחד מאותם עשרות מדענים ממדינות שונות, שתרמו ליצירת התיאוריה הסינתטית של האבולוציה. הוא הכניס לתיאוריה הסינתטית את המושג של הברירה המייצבת, המסננת (מחסלת) את כל הפרטים, אשר בתכונותיהם המורפולוגיות סוטים מהנורמה הכלל-מינית שהתבססה תחת פעולת הברירה המניעה. לוחם בלתי-נלאה בליסנקואיזם, שמלגאוזן במשך שנים רבות הגן על הישגי הגנטיקה בתנאי המשטר הטרוריסטי של סטלין וההפשרה הקשוחה של חרושצ'וב.
בהיותו איש של זמנו, הוא ככל שיכל ניסה לשלב את ההבנה של התפקיד המוביל באבולוציה של הטרנספורמציות המורפולוגיות, המתבטאות בשינויים מודיפיקציוניים בלתי-תורשתיים של המינים ומרוכזים על ידי הברירה, עם ייצוגי התיאוריה הסינתטית של האבולוציה על התפקיד המוביל של הברירה של שינויים מוטציוניים קטנים שנצברו במאגרי הגנים של אוכלוסיות. את שאלת התורשה של הטרנספורמציות המורפולוגיות שנצברו פתר שמלגאוזן ברוח הגנוצנטריזם, אך בכך שלל קטגורית, שטרנספורמציות כאלה אינן בעלות משמעות לאבולוציה. הוא סבר, שהשינויים המודיפיקציוניים, הנוצרים במבנה ובתכונות של האורגניזמים תחת השפעת הסביבה החיצונית במסגרת נורמות התגובה שקובעו גנטית על ידי הברירה המייצבת, רק מצביעים על הכיוון לברירה המובילה, ובזה מסתיים תפקידם המוביל.
בהמשך הברירה המובילה, המניעה, בוחרת לחיים ולרבייה אורגניזמים עם קומפלקסי הגנים (הגנוטיפים) המבטיחים ביותר, וזה מאפשר לרשת את הסימנים המורפולוגיים המבטיחים ביותר להישרדות בתנאים חדשים. זה מוצא מאוד שנון מהמצב, המאפשר לפצות על אי-ההתאמה הברורה של ההסברים הגנוצנטריים של האבולוציה לעובדות המורפולוגיה האבולוציונית. היתרון של הניסיון הזה לשלב בין הבלתי-נתפס נמצא גם בכך, שהוא מאפשר להכניס את התגליות של המאה ה-20 לתיאוריית דרווין ולהדגיש את הכישלון
של התיאוריה של האבולוציוניסט הרצוף הראשון בתולדות הביולוגיה וכל המדע העולמי – למארק.
שמלגאוזן צדק לגמרי בכך, שהאבולוציה מתרחשת לפי דרווין, ולא לפי למארק. למארק בנה את תיאוריית האבולוציה שלו בראש ובראשונה על הייצוג של השאיפה של כל חי לשלמות, שהונחה על ידי הבורא. למארק לא היה לו מושג כלל על התפקיד באבולוציה של הברירה הטבעית. העמדה העיקרית של תיאוריית למארק ושל תלמידיו הניאו-למרקיסטים הייתה התזה על תורשה של סימנים נרכשים. את התזה הזו במהדורות המאוחרות של ״מוצא המינים״ קיבל גם דרווין. אז איש לא פקפק בצדקתה של התזה הזו. עם זאת, בתחילת המאה ה-20 הדרוויניסט הנלהב אוגוסט וייסמן הוכיח את חוסר-האפשרות של תורשה כזו. הוא הראה את הכורח של בידוד איתן של מבני התורשה מהתהליכים, המתרחשים בשאר החלק הסומטי של האורגניזם.
במקרה אחר כל פציעה שננשאה בחיים, תוצאות מחלות, חסרונות נרכשים היו מטביעים חותם על כל שרשרת הדורות הבאים. עוברים בתורשה רק מחלות תורשתיות, שנגרמו על ידי הפרעה במבני התורשה, שקיבלו מאוחר יותר את השם מוטציות. בנו של אתלט לעולם לא נעשה אתלט מלידה, לשם כך יש צורך לבצע מחדש אימונים מתישים. הקונספציה של וייסמן על אי-התורשה של סימנים שנרכשו בחיים הפכה לתנאי מוקדם חשוב של התפתחות הגנטיקה והתיאוריה הסינתטית של האבולוציה. העמדה שבוססה בקונספציה הזו על קיומו של בידוד חזק בין כל גוף האורגניזם לבין מבני התורשה המבשילים בגוף זה, המופרדים ממנו על ידי קליפות תאים, קיבלה את השם מחסום וייסמן.
מחסום וייסמן ללא ספק אטום, והסימנים שנרכשו על ידי האורגניזמים ללא ספק אינם עוברים בתורשה בהעברה ישירה. כל הניסיונות של הניאו-למרקיסטים להוכיח בניסויים שהועלו באופן מגוון
העברה כלשהי של השפעות לצאצאים של מיוחדויות שנרכשו על ידי הפרטים ההורים לא הוכתרו בהצלחה. עם זאת, אנחנו יודעים, שבעולם לא קיימים מחסומים אטומים לחלוטין. בפיזיקה הודגם קיומו של מה שנקרא אפקט המנהור, בהתאם לו אלקטרונים מחלחלים בתנאים מסוימים דרך מחסומים בלתי-ניתנים-לחצייה. ברברים חדרו גם דרך החומה הסינית הגדולה, וגם דרך סוללות אדריאנוס וטראיאנוס באימפריה הרומית.
כמובן, למארק טעה. הקונספציה שלי על התפקיד המוביל באבולוציה של האינטראקציה של העבודה הביולוגית והברירה אינה למרקיסטית, למרות שההאשמות בלמרקיזם של מבקריה הבאים, כפי הנראה, בלתי-נמנעות. למארק הבין בצורה צרה ופרימיטיבית לחלוטין את תפקיד העבודה הביולוגית, וצמצם אותה למאמצים מכניים בודדים. דוגמה קלאסית – התארכות הצוואר אצל ג'ירפות, הנמתחות אחרי עלים שגדלים גבוה, שהביאה, לדעתו, לקיבוע תורשתי של צווארים ארוכים לא-פרופורציונלית. רק ברירה של גנוטיפים של הפרטים ארוכי-הצוואר ביותר, שדור אחר דור עבדו על קטיפת העלים שגדלים גבוה, יכלה ליצור קורלציה כה יוצאת-דופן של איברים. בנוסף אי-ההבנה של התפקיד האבולוציוני של העבודה הביולוגית הובילה לכך, שהחוקרים, כולל למארק, אינם מבחינים כלל ביתרון אדפטיבי אחר, לא פחות חשוב, של צוואר הג'ירפות, הפותח פרספקטיבות לעבודה ביולוגית של הישרדות. הרי צוואר הג'ירפות לא רק ארוך, כי אם גם גמיש, בזכותו נפתחת תצפית מעגלית לגילוי טורפים שמתגנבים, הוא משמש להשגת כל חלק בגוף, כדי לשחרר אותו מלכלוך, מטפילי מציצת דם וכו'.
למארק הראשון דיבר על התפקיד המכריע של אורח החיים במבנה האורגניזמים החיים, מה שהקדים זמן רב את פיתוח המורפולוגיה האבולוציונית. אך ברוח החומריזם המכני של המדע של זמנו הוא כלל לא שם לב, שהעבודה הביולוגית תמיד
רב-פונקציונלית, כמו כל איבר שנוצר על ידה, ושהנטייה המוקדמת של איבר זה או אחר לשינויים אבולוציוניים (פראדפטציה) מביאה בתהליך השינויים האלה לגיוס וטרנספורמציה של אורגניזמים שלמים, ולא של איברים בודדים.
ההבדל של הקונספציה שלי מכל הווריאנטים של הלמרקיזם נמצא בראש ובראשונה בכך, שאני מכיר בהתאם ליסודות הגנטיקה המודרנית בתפקיד עצום באבולוציה של שינויים גנטיים ובאטימות המוחלטת בתנאים הרגילים של המין של העבודה הביולוגית בסביבתו של מחסום וייסמן. אך שווה לשנות מהותית את התנאים האלה או להתרחש הגירת המין לסביבה שונה איכותית, ומתרחשת ביחס לסביבה החדשה שינוי קרדינלי של העבודה הביולוגית.
העבודה הביולוגית בתנאים חדשים מייצרת מיוחדויות
״המצאות״, שאני קורא להן חידושים גיוסיים. אורגניזמים מימיים, שהיגרו ליבשה, הופכים את סנפיריהם לכפות. אורגניזמים יבשתיים, שהיגרו למי האוקיינוס, רוכשים צורה אווירודינמית וסנפירים-משוטים – מעין אנלוגים של סנפירים. מה זה, תוצאה של בחירה מקרית של מוטציות קטנות מועילות? אבסורד מוחלט! הם היו נאכלים על ידי טורפים עוד בתחילת הטרנספורמציות האבולוציוניות שלהם, שכן היו מגלים חוסר-אונים מוחלט בסביבה זרה להם, אם לא היו עובדים ביעילות, עם גיוס מקסימלי ומתח כוחות על שליטה בה.
אם לא היה שינוי שורשי של הצורות והדרכים של העבודה הביולוגית, שום צבירת מוטציות באוכלוסיות לא הייתה מובילה להופעת מינים חדשים. הברירה המייצבת בהתמדה בלתי-מתפשרת משמידה כל סטייה מהנורמה שהתבססה. הברירה מתוך הצורות המגוונות גנטית עוזרת לשמר את הקביעות של האוכלוסייה, אך לעולם אינה מובילה לטרנספורמציה שלה למין חדש. אך איך בכל זאת להיות עם מחסום וייסמן, הנועל כל השפעה של העבודה הביולוגית על מבנים גנטיים?
כבר איוון איוונוביץ' שמלגאוזן הראה בבהירות מלאה, שכל אורגניזם מתגבש ומתפתח כשלם, שהשינוי וההתפתחות שלו מייצגים תהליך רגולטורי. האם נושרות לחלוטין התאים, המכילים חומר גנטי, מהשלמות המקושרת של האורגניזם, המוקפים במחסום וייסמן? בשום פנים ואופן. המדע המודרני קבע בתוקף, שכל התהליכים הרגולטוריים באורגניזמים מטופלים על ידי חומרים ספציפיים – הורמונים ואנזימים, החודרים בחופשיות דרך קליפות תאי המין ומסדרים בכך בגרעיניהם. תאי המין עצמם אינם קיימים אחרת, מאשר בטבילה בנוזלים הורמונליים.
ההורמונים מייצגים חומרים פעילים ביולוגית, המופרשים על ידי בלוטות ההפרשה הפנימית או אסופות של תאים מומחשים. הם מבטיחים את הגדילה וההתפתחות של האורגניזם, את ההבדלים המיניים, את תהליכי ההסתגלות, ממריצים תהליכי חילוף-חומר, עיכול ואינטראקציה מינית. גדילת השרירים, הכרחית בשינוי העבודה הביולוגית, מעוררת על ידי הורמון הגדילה והטסטוסטרון. אתלטים, העוסקים בקביעות בתרגילים לגדילת מסת השרירים, צוברים בכך באורגניזמיהם הורמון גדילה וטסטוסטרון, ובכך משנים את המבנה ההורמונלי של האורגניזם שלהם.
השינויים האלה ללא ספק פועלים על המבנים הגנטיים של כל התאים, כולל תאי המין, אך בקנה מידה מינימלי, שאינו מאפשר לקבע את השינויים האלה בגנומים ולהעביר אותם לצאצאים. אך שינויים רדיקליים של העבודה הביולוגית של קבוצות גדולות של אורגניזמים, אוכלוסיות או מינים שלמים אינם יכולים שלא להוביל ובוודאי מובילים לצבירת שינויים מתאימים של המערכת ההורמונלית ולהשפעותיהם על מבני הגנומים, על מרחביהם העצומים הרזרביים, המלאים ב-DNA שאינו מקודד חלבונים.
במהלך העבודה הביולוגית המאורגנת מחדש החוזרת של דורות רבים הצבירה הזו מתחילה בהדרגה להשפיע
על התפקוד של המבנים הגנטיים, בעיקר דרך שינוי העבודה של גני הרגולציה. בסופו של דבר הצבירה הכמותית של ההשפעות ההורמונליות הרגולטוריות מובילה להשלכת DNA עודף ולטרנספורמציה קפיצית של הגנומים. מעין אנלוג של התהליך הזה, ליתר דיוק, המודל שלו, יכולים לשמש המטמורפוזות של חרקים, דו-חיים, דגים וסוגים אחרים של אורגניזמים. התפתחות הזחל בגיל מוקדם מובילה לצבירה באורגניזם שלו של הורמונים מסוימים, וברגע שמצטברת כמות מספקת של הורמונים ומשתנה המבנה ההורמונלי של האורגניזם, מתרחשת טרנספורמציה קפיצית של כל המבנה, יכולות התנועה, ההתנהגות והמראה החיצוני של האורגניזם הזה, כשהאחרון משתנה עד חוסר-הכרה מוחלט. אפשר להניח, שהתמורה הדומה מתרחשת בדרך של קיבוע בהתפתחות האישית (האונטוגנזה) של התהליך האבולוציוני, שהתרחש בהתפתחות ההיסטורית של המין הנתון (הפילוגנזה).
יש לקחת בחשבון, שהשינוי של המבנים ההורמונליים של קבוצות גדולות של אורגניזמים בתהליך ההשתלטות שלהן על צורות ודרכים חדשות של עבודה ביולוגית בסביבה חדשה מתרחש בהכרח בתנאים של מתח כרוני. מחבר תיאוריית המתח הנס סליה הראה באופן משכנע, שבתנאים של השפעה קיצונית של הסביבה מתבצעת התארגנות מחדש אדפטיבית של כל המערכת הנוירו-הורמונלית של האורגניזם. הנסיבות האלה מחזקות את הקונספציה שלי של יצירת מינים פעילה-גיוסית.
ניסיתי להכניס למחזור המדעי עוד רעיון לא-סטנדרטי אחד. הצעתי להבחין בין מינים-קונסרברים למינים-טרנספורמרים. המינים-הקונסרברים דומים לחברה המסורתית בעולם האנושי, הם שמרניים במבנם, בגנטיקה שלהם ואינם מוכנים לשינוי העבודה הביולוגית בתנאים חדשים. בשינויים מהותיים של התנאים מספר עצום של מינים כאלה נכחד, בלי כוח גם להסתגל וגם להשתנות. שינוי המבנה של מינים כאלה ב
שינוי יציב ולא קשוח מדי של התנאים, שנגרם על ידי שינוי מתאים של העבודה הביולוגית והווקטור של הברירה, מתרחש לאט, ברצף, בגרדואלית.
אך צבירת השינויים האלה בקבוצות גדולות של אורגניזמים בשרשרת ארוכה מספיק של דורות יכולה להפוך קונסרברים לטרנספורמרים. הטרנספורמרים מוכנים על ידי האבולוציה הקודמת לשינויים גדולים של העבודה הביולוגית ומסוגלים לעבור טרנספורמציה למינים חדשים בקפיצה. יש להדגיש, שטרנספורמציה קפיצית כזו מתרחשת לא בדרך של מוטציה גדולה והיווצרות של ״מפלצות מבטיחות״, כפי שמניחים בתיאוריות של הסלטיציוניסטים. זו לא קפיצה מקרית, כי אם חוקית, מוכנה אבולוציונית. כל מוטציה גדולה לעומת זאת מורידה עד קצה גבול את כושר-החיות של האורגניזם, והמוטנטים המכוערים מוסרים במהירות מהחיים ומדרך האבולוציה על ידי הברירה המייצבת.
ההשערה של הקונסרברים והטרנספורמרים – זה הניסיון שלי לענות על השאלה, שמולידה ויכוחים אינסופיים בין תומכי הייצוג על הטרנספורמציה האיטית, ההדרגתית של המינים (הגרדואליסטים, שאליהם השתייך דרווין וחסידי התיאוריה הסינתטית של האבולוציה) לבין תומכי הייצוג על הטרנספורמציה המהירה, הקפיצית (הסלטיציוניסטים). הופעת התיאוריה של שיווי-המשקל המקוטע, שיצרה לראשונה תחרות אמיתית לתיאוריה הסינתטית של האבולוציה, עוררה ויכוחים אינסופיים של מומחים על האופי הגרדואלי או הקפיצי של השינויים האבולוציוניים. לכן התיאוריה הזו קיבלה את השם פונקטואליזם. בין הסיבות, הגורמות לשינויים מהירים, הפונקטואליסטים מדגישים בראש ובראשונה את הגנטיות, כלומר שוב מוטציות גדולות. ההשערה של טרנספורמרים וקונסרברים יכולה להכניס בהירות לשאלה הזו, בלי להיעזר בהסברים גנוצנטריים מומצאים וחסרי-הוכחה.
הנה אותו קומפלקס של הגיגים מדעיים-כלליים, שהוביל אותי לפיתוח היסודות הפילוסופיים של התיאוריה הכללית של האבולוציה. אני מקווה ומאמין,
שעבודתי הארוכה והעקשנית, שהונחה ביסודו של הספר הזה, לא תישאר בלתי-מובחנת, שהיא תביא תועלת למדענים, העובדים בתחומים המגוונים ביותר של הידע, שהיא תניע אנשים רבים בגילים ובמקצועות המגוונים ביותר להכיר טוב יותר את העולם, שבו הם חיים, להאמין באפשרות של שיפור חייו הפרטיים דרך שיפור עצמם ודרך שיפור עצמי פסיכו-פיזי קבוע לעבור לטרנספורמציה יצירתית אבולוציונית של יחסיהם עם העולם הזה.
גופנו, משכן הרוח, המשפיע על הרוח הזו הן בהשפעה ישירה והן בהשפעה עקיפה, – הרי גם הוא התקן שמרני מאוד, מסורתי. הוא התגבש בתהליך האבולוציה הביולוגית, ואז הושלם על ידי העבודה הביולוגית, שצמחה לעבודת האדם. ואז הוא הגיע לפסגת התפתחותו, שסימנה את האפיון המיני של המין הומו ספיינס, ועצר בפסגה הזו, רק מתוקן קלות במגוון של אוכלוסיות האדם.
גופנו במצבו הנוכחי אינו מוכן לעומסים ומתחים אפילו של החברה החדשנית הבלתי-מפותחת של היום. הוא עם ההתקן המסורתי שלו מעניש אותנו באכזריות בסבלים ובעינויים עצומים על כל עוון נגדו, ולפעמים אף בלי כל אשמה. בגופנו קיימת כאילו אינקוויזיציה פנימית, שמכריחה אותנו להודות בחטאים, שביצענו או אפילו לא ביצענו. לא לחינם נאמר, שבריאות אינה הכל, אך הכל בלי בריאות – כלום. דווקא לכן אנו קובעים, שהשיפור העצמי הפסיכו-פיזי הקבוע, היומיומי הוא השלב הראשוני והיסוד של האבולוציה הנוספת של האדם, ההופכת אותו לכשיר לאבולוציה הומניסטית נוספת של הציוויליזציה שלו בתנאי החברה החדשנית.
לפני שינוי לטובה משהו בעולם, האדם חייב ללמוד לשנות את עצמו בצורה חיובית. בלי זה הוא לא רק שלא יהיה
מוכן לחיים בחברה החדשנית, החברה החדשנית המתפתחת בסערה תהפוך עבורו לגיהנום, והאדם הבלתי-מושלם יעשה הכל כדי להפוך אותה לגיהנום, לאנטי-אוטופיה, לסיוט. השיפור העצמי הפסיכו-פיזי מניח את היסודות גם לשיפור עצמי מוסרי אפקטיבי, וגם לאבולוציה יצירתית של האדם בכל תחומי הפעילות, וגם לאורח חיים ישר.
אורח חיים ישר, נכון – זה לא מה שמבינים בזה מטיפים דתיים. הסגפנים הדתיים, החיים בתנאים לא-אנושיים, הניזונים מארבה וחגבים או בכלל ממה שייזדמן, המתישים את עצמם בתפילות, מנהלים דווקא אורח חיים עוון, לא-נכון, לא-בריא. אורח חיים באמת ישר, בריא, בריאותי-יוצר טמון בכך, לחיות חיים מלאים, יצירתיים, פעילים-חברתית, מבלי לסבול שום פראות-יתר, להיזון ממזון מלא, מאוזן היטב, להתפתח מדי יום בשם שיפור עצמי ושיפור העולם האנושי.
האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא בו-זמנית קריאוציוניזם אנושי, הומניסטי. עם זאת, בשונה מכל הצורות הקודמות של הקריאוציוניזם, כולל הסובייטי, זה קריאוציוניזם אוניברסאלי-אבולוציוני ואוניברסאלי-הומניסטי. הוא מעמיד על היכולות היצירתיות והפוטנציאל האבולוציוני של האדם עצמו, ולא על כוחות-על אנושיים המנוכרים ממנו, שניחנו בכוח-על, יהיה זה המפלגה שתפסה את השלטון, דיקטטורה של אדם יחיד במדינה כלשהי על פני כדור הארץ או של האדון השמימי עליה. העולם נוצר על ידי האבולוציה, והאדם יכול לטרנספורמציה הומניסטית ורצופה אותו רק בתנאי, שהוא עצמו יוכשר לאבולוציה, בשיפור עצמו ובהפיכה להתגלמות של האבולוציה היצירתית. האבולוציוניזם האוניברסאלי כתורה כולל שלושה מדורים – קוסמי
אבולוציוניזם, אבולוציוניזם ביולוגי ואבולוציוניזם חברתי-היסטורי. בהמשך אנו עוברים להצגה מפורטת של שני הראשונים שבהם.</text>
      <sha1>lya18wfn5i6vkac96vogloy4r7wmnze</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3085019</id>
      <parentid>3085018</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T09:00:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* האבולוציוניזם האוניברסאלי והאיום של האפוקליפסה האקולוגית */</comment>
      <origin>3085019</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="418700" sha1="2vjhind8iz903nnq7ionw4bxmis6j0f" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 1]]

== פרק 0. האבולוציוניזם האוניברסלי כיסוד ההבנה המודרנית של העולם: פילוסופיה, מדע, דרך חיים ==

==== התנאים המוקדמים להתהוות האבולוציוניזם האוניברסלי במערב ====
{{רן|
רגעי החשיבה האבולוציונית מחלחלים בכל הכרת האדם את העולם. הם מתבטאים בניסיונות לתת תשובות לשאלות על מאין נוצרה תופעה זו או אחרת, להסביר את מקורה, לשחזר במושגים את ההיסטוריה שלה ולהבהיר את הדרך למצבה הנוכחי. כך נוצרות היסטוריות מיתולוגיות, המשקפות את רמת הבנת העולם של בני חברות מסורתיות. הן מקובעות במסורות, מקודשות ומועברות מדור לדור בצורת ייצוגים קריאציוניסטיים על בריאת כל דבר בעולם בידי כוחות על-אנושיים אדירים, המגולמים בדימויים מיתולוגיים. הקריאציוניזם המסורתי הוא, אם כן, לא יותר מאשר גילוי של אבולוציוניזם אשלייתי, פרימיטיבי, בדוי, לא-אמיתי.
ככל שהפילוסופיה מתנצלת מהדת ומהמיתולוגיה שלה בקשר עם התפרקות האי-חלוקה, הסינקרטיזם של החשיבה המסורתית, מתרחשת הפרדה הדרגתית של האבולוציוניזם מהקריאציוניזם וגילוי שלו כאלטרנטיבה לקריאציוניזם. ההבנה הפילוסופית של העולם מגלה את עצמה כאבולוציוניזם מקומי, יוצרת בצורות שונות ייצוגים על ההיסטוריה של הקוסמוס, החיים ובני האדם כתהליך של אינטראקציה של כוחות טבעיים, ראשיתויות. עם הופעת המדע והתפתחותו מתרחבת צעד אחר צעד תחום השימוש באבולוציוניזם המקומי ומתחילה הדחקה הדרגתית של הקריאציוניזם המיתולוגי מתחום הבנת העולם האנושית.
הדחקה זו משקפת את הדרך הארוכה, הקשה עד מאוד, הזיגזגית, הכוללת נסיגות ונפילות רבות, אך בכל זאת התקדמותית וחוקית היסטורית, אך לעולם לא
מסתיימת, של האנושות מהחברה המסורתית לחברה החדשנית. ולמרות אי-הנוחות המובהקת מהאובדן בידי המוני בני אדם של ההיערכות הפסיכולוגית שלהם לתמיכה משמיים, נטייתם להגן על ערכים מסורתיים ולהימלט מהחירות, לקריאציוניזם בחברה החדשנית המפותחת אין סיכויים, הוא מוחלף לאט אך בבטחה באבולוציוניזם. במקביל, האבולוציוניזם המקומי, המגלה את עצמו עכשיו בהתמקצעות המדעים, אך מתרחב ומעמיק ללא הרף, הופך לאבולוציוניזם אוניברסלי, כללי, בלתי-מוגבל.
כמובן, אין כאן דיבור על ״עקירת״ המסורות הידועה לשמצה במטרת מה שנקרא ״התגברות על הנחשלות״, כפי שקרה בחברות טוטליטריות, שהיו למעשה נחשלות ביותר ומסורתיות בדרכן שלהן. להיפך, האבולוציוניזם האוניברסלי כאסטרטגיה של הכרה והתפתחות של החברה החדשנית דורש הגנה, ולפעמים אף שיקום של ערכים ומסורות המושרשים בחברה, גם אם פיגרו במידה מסוימת אחרי רמת ההתפתחות הכללית של החברה ברגע נתון של ההיסטוריה שלה. שהרי המסורות עוזרות לבני אדם להתגבר על עומסי היתר הקשורים בהגשמה סוערת של חדשנות, המולידה ״זעזועים מהעתיד״ מגוונים.
במובן זה מכיל האבולוציוניזם האוניברסלי אלמנטים של מסורתיות ושמרנות. עם זאת, לאחר שנולד בתחום המדעי-קוגניטיבי כהכללה של הישגי המדע בענפי ההכרה המגוונים ביותר, האבולוציוניזם האוניברסלי כמערכת השקפות היה מכוון מלכתחילה להגשמת חדשנות ולהפיכת המסורות המקבילה, ליצירת מסורות וערכים התואמים את רוחה של החברה המתחדשת.
ניסיונות ראשונים ליצירת מערכת של אבולוציוניזם אוניברסלי נעשו כבר במאה ה-19. לאבולוציוניזם האידיאליסטי של הגל, לאבולוציוניזם המכניסטי של ספנסר, לאבולוציוניזם הדיאלקטי של מרקס הייתה משמעות עצומה להתהוות רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי, הם היו קודמיו הקלאסיים. אך פניית מערכת המדעים לחקר האבולוציה החלה עם הופעתה וההכרה החברתית הרחבה בתאוריית האבולוציה של דרווין בביולוגיה. תאוריית דרווין הייתה תאוריית אבולוציה פרטית ולא יכלה להפוך ליסוד של אבולוציוניזם אוניברסלי כמערכת של הבנת עולם. כדי שהאבולוציוניזם האוניברסלי כמערכת של הבנת עולם יתקיים, היה צורך בהצטברות של תוכן אבולוציוני בכל מערכת המדעים. וזה אכן קרה במאה ה-20.
כל מערכת המדעים עלתה על דרך חקר האבולוציה, הולכת בדרך זו ולא תרד ממנה לעולם. כי, כפי שמוכיחות תוצאות מכלול המחקרים המדעיים, רק דרך זו מובילה לאמת, וכל השאר מרחיקים ממנה. במאה ה-20 מקבלת הפיזיקה אופי אבולוציוני. מימי הרנסנס, כלומר מההופעה של מדעי הטבע הנסיוניים השיטתיים, תופסת הפיזיקה עמדה מובילה במדעי הטבע, ביצירת התמונה המדעית-טבעית של העולם. הפיזיקה בברית עם האסטרונומיה הייתה בחוד המדע בקונפליקט אכזרי ומסוכן עם תומכי התמונה הדתית-מיתולוגית של העולם, ששלטה בחברה המסורתית. למרות הקורבנות הכבדים, מותם על המוקד ותחת עינויים של מדענים מצטיינים, המדע ניצח, והיום אנו יודעים את הקוסמוס כפי שהוא נגלה לפנינו במחקרים מדעיים ובתצפיות מחלליות, ולא מעלילות מיתולוגיות על בריאת הרקיע, חיבור המאורות אליו וכדומה, על עשיית ההוויה בדרך לא-אבולוציונית.
אך הפיזיקה, כמו גם בעלת בריתה האסטרונומיה, עד לזמן מסוים לא הייתה מדע אבולוציוני. היא הייתה מדע על תנועות, אינטראקציות ומבנה של התגבשויות חומריות מגוונות, וכן על תכונות שדות פיזיקליים. רק ההשערה הקוסמוגונית של קאנט-לפלס הייתה הניסיון הראשון, עדיין חלש, לפרשנות אבולוציונית של התהליך הקוסמי. ככל שהתגבשה במאה ה-20 הקוסמולוגיה המדעית
אבל הפיזיקה, כמו שותפתה האסטרונומיה, עד לזמן מסוים לא הייתה מדע אבולוציוני. היא הייתה מדע של תנועות, של אינטראקציות ושל מבנה של מגוון תצורות חומריות, וגם של תכונות של שדות פיזיקליים. רק ההשערה הקוסמוגונית של קאנט-לאפלס הייתה הניסיון הראשון, עדיין חלש, לפרשנות אבולוציונית של התהליך הקוסמי. ככל שהתגבשה במאה ה-20 המדעית
באותה עוצמה עוברת אבולוציזציה וקוסמיזציה גם הכימיה. בביולוגיה, למרות היחלשות סמכותה והשפעתה של התאוריה הסינתטית של האבולוציה, נמשך חיפוש אינטנסיבי אחר מודלים אבולוציוניים חדשניים ומצטברים התנאים לסינתזה אבולוציונית חדשה. נמשכים ניסיונות הפיכה אבולוציוניסטית לא רק של מדעי הטבע, אלא גם של מדעי החברה, יצירת היסטוריה, כלכלה, אתיקה, אסתטיקה, בלשנות אבולוציוניות וכדומה. ככל שמדעים פרטיים, קונקרטיים מתמלאים בתוכן אבולוציוני ומתפתחות תאוריות אבולוציוניות פרטיות, נוצרת מגמה וגובר הצורך בפיתוח אבולוציוניזם אוניברסלי כהכללה של הישגי צורות שונות של אבולוציוניזם מקומי. מגמה זו מתבטאת גם ברמת ההכרה המדעית-כללית במהלך התפתחות הקיברנטיקה, התאוריה הכללית של המערכות ובמיוחד הסינרגטיקה.
המעבר משורה של אבולוציוניזמים מקומיים ותאוריות אבולוציה פרטיות לאבולוציוניזם אוניברסלי מתברר כמורכב ביותר בשל התמקצעותה הקיצונית של המדע ואי-עיבודה של השקפת העולם המדעית-פילוסופית. אך תהליך זה מתקיים גם ברמת הקשרים הבין-תחומיים, גם בתחום השבחת התמונה המדעית של העולם, וגם בדרכים של חיפושים פילוסופיים בלתי-נלאים. החוקר הרוסי מ. קונאשב מציין בהקשר זה, באפיון תקופת ההתפתחות הפוסט-דרוויניסטית של המדע:
«החלה טרנספורמציה גדולה של ייצוגי האדם על עצמו ועל העולם, שניתן לכנותה מהפכה אבולוציונית, ואחת מתוצאותיה הייתה שינוי התמונה המדעית של העולם, שהופכת יותר
״החלה טרנספורמציה גדולה של ייצוגי האדם על עצמו ועל העולם, שאפשר לכנותה המהפכה האבולוציונית, ואחת מתוצאותיה הייתה שינוי התמונה המדעית של העולם, כל
עצם הצגת השאלה על אוניברסליות האבולוציה דורשת בהתמדה חיפוש תשובות, הקשורות בהכללת תוצאות תאוריות האבולוציה הפרטיות. ״במידה,״ – כותב הלאה מ. קונאשב – ״שבכל אבולוציה פרטית קיימים תכונות, סגולות ואטריבוטים מסוימים של האבולוציה הכללית, התאוריה של אבולוציה פרטית זו מכילה בתוכה מושגים המשקפים את התכונות, הסגולות והאטריבוטים של האבולוציה הכללית. כל עוד תאוריות האבולוציה הפרטיות מכילות מושגים אלה, תאוריות אלה, אף בצורה לא-מלאה, חלקית, שעדיין לא-נפרשה, מכילות גם תנאים מוקדמים ואלמנטים של התאוריה העתידית, שעדיין לא-נוצרה, אך כבר קיימת בכוח, של האבולוציה הכללית (האוניברסאלית)״ (שם, עמ' 302).
עצם הצגת השאלה על אוניברסאליות האבולוציה דורשת בהתמדה חיפוש תשובות, הקשורות בהכללות של תוצאות התאוריות הפרטיות של האבולוציה. ״במידה ההיא, - כותב בהמשך מ׳ קונשב, - שבה בכל אבולוציה פרטית יש תכונות, סגולות ומרכיבים מסוימים של האבולוציה הכללית, התאוריה של האבולוציה הפרטית הזו מכילה בתוכה מושגים, המשקפים תכונות, סגולות ומרכיבים של האבולוציה הכללית. ככל שבתאוריות הפרטיות של האבולוציה כלולים המושגים הנתונים, התאוריות האלה, אמנם בצורה בלתי-מלאה, חלקית, שעדיין לא מפותחת, מכילות גם את התנאים המוקדמים ואת היסודות של התאוריה העתידית, שעדיין לא נוצרה, אבל כבר קיימת באפשרות, של האבולוציה הכללית (האוניברסאלית)״ (שם, ע׳ 302).
במטאתאוריה, המתגבשת על בסיס רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי, באים לאחדות אורגנית הפילוסופיה, מערכת המדעים והרמה המדעית-כללית של המחקרים המדעיים. באבולוציוניזם האוניברסלי מוצאים הגשמה והתפתחות ייצוגים פילוסופיים עתיקים מאוד על הקשר ההדדי הכללי ואחדות העולם, ואחדות ללא ספק חומרית. זה ללא ספק מטריאליזם, ומטריאליזם עמוק בהרבה ממה שנקרא מטריאליזם דיאלקטי של המרקסיסטים. הוא אינו מתיר פרשנויות פוליטיות טוטליטריות, כמו המטריאליזם של מרקס – אנגלס – לנין – סטלין. זהו מטריאליזם אבולוציוני עקבי. לא מהפכות עקובות מדם ודיקטטורות
של הפרולטריון, כי אם הגשמות עקביות בחברות של סדר וחירות הן האמצעים למימוש החברתי של רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי.
באבולוציוניזם האוניברסלי כפרשנות אבולוציונית-מטריאליסטית של האוניברסום אינם נדחים כלל הרעיונות הפוריים של האבולוציוניזם האידיאליסטי. כל האסכולות הפילוסופיות שהתקיימו אי פעם נכנסות כאן לדיאלוג. נדחים, או ליתר דיוק, מתגברים רק על ניסיונות של פרשנות מיתולוגית, קריאציוניסטית של האבולוציה, הקשורים בייצוג על התערבות במהלכה של האבולוציה של כוחות אנתרופומורפיים לא-חומריים, מעבר-לעולם, הפועלים מחוץ לאבולוציה. האבולוציה היא כללית, וכלום אינו קיים מחוץ לה או מעליה.
האבולוציה היא causa sui, סיבת עצמה, סיבת הסיבות. האבולוציה היא אוניברסאלית, וכלום אינו מתערב במהלכה. כל העולם הוא חומר מתפתח, והתחום הרוחני של יצורים תבוניים, כמה שיהיו ביקום, הוא תולדה שלו. כך מתפתחת ומתממשת באבולוציוניזם האוניברסלי הרעיון הקלאסי של שפינוזה על הסיבה הראשונית של כל הוויה, על הסיבה הראשונה של העולם, שאינה מתירה שום סיבה ראשונה אחרת מלבד האבולוציה הכללית, הכוללת, הנעה-עצמה.
בהתאם לכך, האבולוציוניזם האוניברסלי אינו מתיר קיום ממשי של שום דמויות אגדתיות-מיתולוגיות – לא אלים, לא מלאכים, לא שדים, לא יערונים, לא רוחות מים, לא מתים קמים, לא יכולות או חפצים מופלאים, ולא תופעות ויצורים על-טבעיים אחרים, שהדמיון האנושי המגויס דתית מאכלס בהם את העולמות השמיימי, הארצי והתת-קרקעי. תאלץ לבחור: או שאתה חושב באמת, כאבולוציוניסט, או שאתה מענג את עצמך באשליות על עולם הבא, נצחיות הנפש והגירתה מגוף מתפתח לעולם פנטסטי שמעבר לאבולוציה. זכותך לבחור באחרון, אבל אז כל חייך יעברו בכפיפות עבדות
למסורות ודעות קדומות ארכאיות, בהמתנה למוות ולגמול שבעולם הבא, ולא בפיתוח מתמיד של יכולותיך הגופניות והרוחניות.
חקר התהליך האבולוציוני האוניברסאלי, או, כפי שהתבטאו חוקרים, האבולוציה הגלובלית, החל במדינות המערב בעיקר ברמת פתרון בעיות מדעיות-כלליות, בין-תחומיות. בארה״ב קמה אסכולה של מה שנקרא
״אבולוציוניזם חדש״, שרעיונותיה התפשטו למערב אירופה, אך נהנו מהשפעה לא משמעותית. בשנות ה-50 – ה-60 של המאה ה-20 חשפה התפתחותה הסוערת של הקיברנטיקה את האפשרויות של ניהול לא-אלוהי של תהליכים בטכניקה, בתחום החברתי, בטבע החי ואף הדומם. הקיברנטיקה הראתה את חשיבות המידע ממוצא לא-אלוהי בניהול תהליכים אבולוציוניים. התפשט הרעיון של ניהול עצמי, ניהול ספונטני, הפועל אוטומטית בתהליכים ובעצמים ברמות מורכבות שונות.
התפשטות האופנה לתאוריה הכללית של המערכות, שנוצרה עוד בשנות ה-30 על ידי הביולוג-הנאולמארקיסט ל. ברטלנפי, לא רק דחפה מדענים רבים לחיפוש גילויי מערכתיות בהתפתחות מושאי המחקר, אלא גם הצביעה על המשותף במבנה מערכות ברמות שונות, על אוניברסאליות יצירת המערכות בכל רמות ההוויה ועל אי-הצמצום העקרוני של שלמות המערכות למכלול פשוט של מרכיביהן. הבנת העולם המערכתית ניתכה על הדוגמנות הקיברנטית, שבה ניתנה חשיבות מיוחדת לקשרים ישירים והפוכים, חיוביים ושליליים, והרעיון
של ״קופסה שחורה״ כיוון את החוקרים לחקר מערכות מורכבות דרך ניתוח פרמטרי קלט ופלט, משום שמערכות כאלה אינן מגיבות בצורה הולמת לחלוטין וצפויה במדויק להשפעות חיצוניות.
אך ההבנה הישירה של העולם ברמה המדעית-כללית כ
מערכת מערכות מתפתחת החלה עם יצירת התרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל והסינרגטיקה. ביסוד הבנה כזו הונח רעיון הארגון העצמי, המבוצע באמצעות סידור ספונטני של התוהו ובוהו. בעבודות יוצר התרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל איליה פריגוז'ין הובסס הצורך בדיאלוג חדש של האדם עם הטבע, המאפשר לקבוע מגמות כלליות בהתפתחות תהליכים אבולוציוניים. אם התרמודינמיקה הקלאסית במסקנותיה ההשקפתיות הגיעה להכרה בבלתי-נמנעות של התדרדרות כללית של החומר, התפרקות הגיוון ומוות חום של היקום, הרי שהתרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל של פריגוז'ין, המבוססת על ניתוח מערכות פתוחות, הגיעה למסקנות הפוכות. היא הראתה את האפשרות העקרונית של העלאה עקבית של גיוון המערכות הקוסמיות, כיווניות האבולוציה לסיבוך הארגון והשגת שינויים פרוגרסיביים. מה שכמובן אינו שולל גם כיווניות הפוכה של שורה של תהליכים אבולוציוניים. כאשר המדען הגרמני הרמן האקן הכליל ברמה המדעית-כללית את גילויי תהליכי הארגון העצמי והציע לחקירתם ולדוגמנותם דיסציפלינה מדעית חדשה, שנקראה על ידו סינרגטיקה, דיסציפלינה זו החלה להתיימר להסבר מנגנוני האבולוציה לא רק בטבע הדומם, אלא גם בחומר החי, וגם בחברה האנושית. על ידי תומכי הסינרגטיקה החלה האבולוציה להיתפס כארגון עצמי כללי.
בהישענו על רעיון הארגון העצמי, המדען האמריקאי אריך יאנץ, באנלוגיה לניסיונות יצירת תאוריית שדה מאוחדת בפיזיקה, הציע את הקונספציה שלו של תאוריה אחידה של האבולוציה. ספרו «היקום המארגן את עצמו: השלכות מדעיות והומניסטיות של הפרדיגמה המתהווה של האבולוציה», המוקדש לבעיה זו, זכה לפרסום נרחב ותורגם לשפות רבות של העולם. (Jantsch E. The self-organizing Universe: Scientific and human implications of the emerging paradigme of evolution. Oxford: Pergamon press, 1980 – 343 p.). האינטליגנציה הרוסית, ש
למרבה הצער, לא זכתה אף פעם לפרסום הספר הזה ברוסית.
בספר מראה יאנץ את הדמיון בין המנגנונים והדינמיקות השונים של הארגון העצמי, ומאפיין דמיון זה כיסודי. הארגון העצמי בטבע החי ובחברה, לפי יאנץ, הוא המשך והפיכה של הארגון העצמי הקוסמי. הוא מציב לעצמו את המטלה ״לתת קווי מתאר של פרדיגמה אחידה, המסוגלת להאיר באור בלתי-צפוי את תופעת האבולוציה הכוללת״ (שם, עמ' 4).
יאנץ מגלה היררכיה של רמות הארגון העצמי, שכל אחת מהן מאופיינת בספציפיות של אינטראקציות, תקשורות וקשרים קואבולוציוניים. יאנץ מאפיין את האבולוציה כקואבולוציה רבת-אספקטים ורבת-רמות, כלומר התפתחות מחוברת של צורות שונות, היוצרת ״פריסות אוניברסאלית״ ותהליך טבעי-היסטורי חוקי (שם, עמ' 4).
האבולוציה הקוסמית, בהתאמה מלאה לפיזיקה המודרנית, נבחנת בידי יאנץ כזירת פעולתם של ארבעה כוחות קוסמיים עיקריים – אינטראקציות גרביטציוניות, אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. בהתאם לכך בתהליך הטבעי-היסטורי של אבולוציית המערכת הקוסמית שלנו, המטהגלקסיה, יוצאים לזירה זו בזו כוחות שונים. לאחר המפץ הגדול מתחילה ההיסטוריה הקוסמית בפעולת כוחות גרעיניים, ככל שהמטהגלקסיה מתרחבת נוצרות אינטראקציות גרביטציוניות, ולאחר מכן בתהליך יצירת הכוכבים מתרחשת קואבולוציה של אינטראקציות גרביטציוניות וגרעיניות. הפרת הסימטריות הנוצרת כאן נבחנת בידי יאנץ כמקור לשינויים אבולוציוניים.
בהתפתחות החיים מייחס יאנץ תפקיד מיוחד למידע, שהיה לא רק יסוד התורשתיות בצורת מבנים של חומצות גרעין, אלא שימש גם כהוראות מגוונות לארגון עצמי. גורם מכריע נוסף של התפתחות החיים, לפי יאנץ, הוא חילוף החומרים. ברמת האבולוציה הסוציו-תרבותית
הקשרים התקשורתיים מובטחים בהתפתחות מבנים נוירוניים. התבונה כצורה של ארגון עצמי מולידה תקשורות חדשות, השונות בעקרון מקשרים גנטיים ומטבוליים. המוסר האנושי, התודעה הדתית, עצם רעיון האלוהים – הם תולדות של ארגון עצמי, דומות למבנים דיסיפצטיביים. במקביל, התבונה כאיכות חדשה של ארגון עצמי מאופיינת בידי יאנץ כשלב של השבחת התבונה המטבולית הכללית.
יאנץ מאמין בקיומה של תבונה יקומית, שאיבריה הם תהליכים טבעיים. כמובן, אמונה כזו מרחיקה את המדען לא רק מההבנה האוניברסאלית של האבולוציוניזם, אלא גם מהאבולוציוניזם בכלל.
האבולוציוניזם של יאנץ בעל היקף גלובלי של ההוויה ואפשר לכנותו גלובלי, אך הוא ללא ספק אינו אוניברסאלי מספיק. בהשתדלותו לאחד את ״הטכנולוגיה״ של הארגון העצמי של מערכות ביולוגיות וחברתיות עם אבולוציית המערכות הקוסמיות, יאנץ אינו מתחשב בעליל בהשפעות הארגון הלא-גאוצנטרי של הקוסמוס. בניסיונו לצייר תמונה גרנדיוזית של ארגון עצמי אבולוציוני כללי, אינו יוצא יאנץ אל מחוץ למסגרות הסינרגטיקה בהבנת היסודות המבניים של תהליכים אבולוציוניים. הוא מצמצם את הבנת המקורות המבניים של האבולוציה להיווצרות מבנים דיסיפצטיביים, באנלוגיה לפעולתם הוא מדמיין ארגון עצמי ברמות הארגון הגבוהות יותר. אך העברה כזו של מנגנוני האבולוציה מתהליכים תרמיים לטבע החי ולחברה אינה נכונה.
המבנים הדיסיפצטיביים של פריגוז'ין, כמו גם המבנים הקוהרנטיים של האקן, מהווים דוגמאות להיווצרות ספונטנית של סדר אלמנטרי מתוך תוהו ובוהו דינמי בדרך
של ״השלכת״ תנועות לא-מסודרות ממערכות פתוחות לסביבה ושל מבנה החומר על בסיס ריבוי צירופים מקריים של תנועות כאוטיות. יאנץ אינו הולך רחוק יותר מהתרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל והסינרגטיקה בהבנת התנאים המוקדמים המבניים
של היווצרות והפיכת הסדר. להיפך, הוא מנסה להפיץ את המנגנונים התרמודינמיים והסינרגטיים על כל האבולוציה בכללותה. לכן את הפרויקט שהציע של תאוריה אחידה של האבולוציה אנו רואים כלא-בר-קיימא.
אי-אפשר לצמצם את האבולוציה לארגון עצמי ספונטני ולהיווצרות מבנים ספונטניים ישירות מתוך מסה של תנועות כאוטיות. התנאים המוקדמים המבניים של האבולוציה מגוונים ביותר וקשורים ביכולתם של מבנים מסוימים ליצור סדר התואם את הארגון הפנימי שלהם, כלומר לבצע עבודה אבולוציונית לסידור הסביבה. זה אומר שהאבולוציה אינה מצטמצמת לארגון עצמי ספונטני, שמנגנוניה מהווים אחדות של ארגון עצמי וארגון, המכוון בפעולתם של מבנים מסדרים המתחרים ביניהם. אנו קוראים למבנים כאלה מוביליזציוניים. דווקא הם, ולא איזו תבונה קוסמית מעבר-לגבול, מגייסים את החומר הדומם לאבולוציה, הפועלים מתוך החומר, ולא מחוצה לו.
מחאה נחרצת נגד ״השלמת״ תאוריית האבולוציה בהכרה בקיומה של תבונה יקומית ובתאוריית ״התכנון התבוני״ כלולה בעבודות הביולוג-האבולוציוניסט האנגלי ריצ'רד דוקינס. דוקינס בוחן את האבולוציוניזם כקריטריון לבשלות של ציוויליזציות.
״כמובן, החיים על כוכב לכת זה או אחר,״ – הוא סבור, – ״מגיעים לבשלות, כשנושאיהם לראשונה מבינים את משמעות קיומם שלהם. אם יצורים עליונים מהקוסמוס אי פעם יבקרו בכדור הארץ, השאלה הראשונה שישאלו, כדי לקבוע את רמת הציוויליזציה שלנו, תהיה: ״האם הם כבר הצליחו לגלות את האבולוציה?״ (דוקינס ר. הגן האנוכי – מ.: מיר, 1993 – 318 עמ', עמ' 14).
הפובליציסטיות החדה של ספרי דוקינס תרמה לא מעט להפצת העניין בבעיות אבולוציוניות במערב. ואולם האבולוציוניזם של דוקינס נושא אופי פשוט בקצה, המחושב
לתפיסה המונית, אפשר לומר, פופוליסטי. ביסודו עומד פולחן של דרוויניזם המובן בצורה מוזרה ביותר. דוקינס בונה את קונספציית האבולוציה שלו על אפולוגטיקה של האגואיזם הביולוגי. לפי דוקינס, ההתנהגות האנוכית של אורגניזמים חיים במאבק על הקיום תורמת להישרדות ולרבייה המועדפת של אורגניזמים בעלי סט גנים אופטימלי. זהו המקור של הברירה הטבעית ככוח מניע של האבולוציה הביולוגית. בהטפת פרשנות כזו של האבולוציה הביולוגית בספר ״הגן האנוכי״, דוקינס מצמצם בכוונה את מערכת התאוריה הסינתטית של האבולוציה, הידועה לו היטב, לצורה פשוטה עד נאיביות של הסבר גנוצנטרי, כדי להפוך את האבולוציוניזם לדוקטרינה נגישה להטמעה בידי מה שנקרא אנשים פשוטים. הגנים אצל דוקינס לא רק יוצרים יתרונות בברירה, אלא גם מכתיבים לאורגניזמים נורמות התנהגות.
״התזה העיקרית של ספר זה,״ – מסביר דוקינס, – ״היא שהאדם וכל שאר החיות הם מכונות, שנוצרו בידי גנים. כמו המאפיוזים המצליחים של שיקגו, הגנים שלנו הצליחו לשרוד בעולם שבו שולטת תחרות אכזרית ביותר... אני טוען שהאיכות השלטת של גן מצליח חייבת להיות אגואיזם חסר רחמים. האגואיזם הגנטי בדרך כלל נותן התחלה לאגואיזם בהתנהגותו של הפרט״ (שם, עמ' 15).
גנוצנטריזם וולגרי כזה, כלומר הענקת מידע תורשתי לפונקציות שאינן אופייניות לו של שליטה מוחלטת וקביעה מראש של התפתחות והתנהגות האורגניזמים, אופייני לא רק לדוקינס. הוא הפך לנגע ממש של האבולוציוניזם הביולוגי של המאה ה-20 והציף את התודעה ההמונית, דחף אותה לראות בכל גילוי של תכונות אינדיבידואליות תוצאה קטלנית של שילוב מבנים גנטיים. אך אם הברירה מטפחת רק אגואיסטים, מאיפה אפוא נובעת הנטייה להתנהגות אלטרואיסטית?
כדי לענות על שאלה זו, דוקינס נאלץ להכיר
בשגיאתו של הגנוצנטריזם הפטאליסטי, הנובעת מהייצוג שלו עצמו על אגואיזם הגנים ודומיננטיותם באבולוציה. הוא מצהיר:
״הייצוג על תכונות תורשתיות גנטית כעל משהו קבוע ובלתי-ערער הוא שגיאה, דרך אגב, נפוצה מאוד. הגנים שלנו יכולים לפקוד עלינו להיות אגואיסטים, אבל איננו חייבים כלל לציית להם כל החיים. רק ללמוד אלטרואיזם בנסיבות אלה עשוי להיות קשה יותר מאשר אילו היינו מתוכנתים גנטית לאלטרואיזם. האדם הוא היצור החי היחיד שעליו מופעלת השפעתה של התרבות, הנרכשת כתוצאה מהלמידה והעברה לדורות הבאים״ (שם, עמ' 16).
כאן מוצב פער מלא בין ביולוגיה לתרבות, בין אבולוציה ביולוגית לחברתית-היסטורית. בפער כזה ובהיעדר כל רציפות אין לדבר על אוניברסאליות של האבולוציוניזם. דוקינס מחפש את מקורות האגואיזם ברמה המולקולרית, בגנים שנשמרו בברירת פרטים. לכן דוגמאות רבות של התנהגות אלטרואיסטית של חיות עליו להסביר בשאיפות אגואיסטיות, מה שלא תמיד תואם את המציאות.
העניין הוא שהמניעים לגילוי דחפים אגואיסטיים או אלטרואיסטיים בעולם החי נעוצים כלל לא בגנים, כי אם בתכונות של התנהגות קבוצתית, שאותן חוקרת לא הגנטיקה, כי אם האתולוגיה והסוציוביולוגיה. תכונות אלה, שנרכשו בתהליך אבולוציית הנפש, פועלות במידה מסוימת כאחת התנאים המוקדמים של ההתנהגות החברתית, המאורגנת תרבותית, המתורבתת של בני האדם. כמובן, בסביבה החברתית נוצרים גם מניעים ותנאים מוקדמים אחרים של התנהגות אגואיסטית ואלטרואיסטית, המתייחסים לרמה גבוהה יותר של האבולוציה.
דוקינס סבור שהברירה הטבעית היא גורם מכוון לא
רק של האבולוציה הביולוגית, אלא של כל אבולוציה בכלל. הוא משוכנע ש״הכל בעולם מתפתח תחת פעולת הברירה הטבעית״ (שם, עמ' 304). יחד עם זאת, הגנים, הנוצרים ורוכשים כיווניות אגואיסטית תחת פעולת הברירה, מוענקים בשאיפות וכוונות משל עצמם. ״נממש,״ – קורא דוקינס, – ״למה שואפים הגנים שלנו עצמם, ואז לפחות תהיה לנו הזדמנות להפר את כוונותיהם״ (שם, עמ' 16).
אך בהתאם ללוגיקה זו, אם נפר את ״כוונות״ הגנים שלנו, בהתפתחותנו בדרך של הומניזם ואלטרואיזם, הדבר יוביל לברירת הפחות-מותאמים ולהתנוונות הטבע הביולוגי של האדם. שטות כזו נובעת מאי-אוניברסאליות של האבולוציוניזם, מהייצוג על היעדר רציפות בין מדרגות האבולוציה. ספרי דוקינס ״הגן האנוכי״, ״השען העיוור״, ״האל כאשליה״ מייצגים ערך עצום בהגנה על האבולוציוניזם, בשכנועיות, בפעילות המוביליזציונית בתעמולת יתרונות השקפת העולם המדעית-אבולוציונית. אך לאבולוציוניזם של דוקינס חסר בעליל אוניברסאליזם.
מתוך הבנה שרק ברמת האבולוציה הביולוגית ובמסגרת
של הדרוויניזם המתפרש ״אגואיסטית״ אי-אפשר לעמוד בפני התקפות קריאציוניסטיות על המדע, הוא בספר ״האל כאשליה״ פונה לבחינת האבולוציה הפרה-ביולוגית והקוסמית. בפולמוס עם קריאציוניסטים, המצביעים ללא הרף על ההסתברות הנמוכה של התהוות חיים מכימיה לא-ביולוגית, המונחת בראשיתם, דוקינס רואה אפשרות להניח שהופעת החיים ״הייתה אירוע בלתי-סביר ביותר, בכמה סדרי גודל פחות סביר מכפי שרוב בני האדם סבורים״ (דוקינס ר. האל כאשליה – מ.: קוליברי, 2009 – 560 עמ', עמ' 195).
אך המספר העצום של תהליכים ביקום, שיכלו להיות דומים לתהליך היווצרות החיים על כדור הארץ, הופך את האירוע הבלתי-סביר ביותר הזה לסביר מאוד. בסביבה הכימית,
שקדמה להיווצרות החיים, לא יכול היה להיות ברירה טבעית ״אגואיסטית״ כמנוע של האבולוציה הביולוגית. אך היה נוכח חוק המספרים הגדולים, שפעולתו דומה במידת מה לעקרון הברירה של דרווין.
״חושב,״ – כותב דוקינס, – ״שבגלקסיה שלנו קיימות מ-1 עד 30 מיליארד גלקסיות. אם נזרוק לקפדנות גדולה יותר של החישובים, נקבל מספר מוקטן של כוכבי לכת ביקום – מיליארד מיליארד. נדמיין שהתהוות החיים... כה בלתי-סבירה, שהיא יכולה להתרחש רק בכוכב לכת אחד מתוך מיליארד... ובכל זאת, למרות חלק ההסתברות האבסורדי-קטן, היא אומרת שהחיים יווצרו על מיליארד כוכבי לכת, שאחד מהם, כמובן, הוא כדור הארץ שלנו״ (שם, עמ' 199).
דוקינס מתנגד באופן קטגורי גם לכך שברירה תימנה בין תהליכים הסתברותיים גרידא, הפועלים על בסיס חוק המספרים הגדולים. הוא סבור שהשקפה כזו היא ״אחת מאי-ההבנות החמורות ביותר של הדרוויניזם״ (שם, עמ' 201). ״התהוות החיים הייתה (או יכלה להיות) אירוע ייחודי, שדי היה לו שיתרחש פעם אחת. ואילו ההסתגלות האדפטצית של מינים לסביבות מחיה – זהו מיליוני אירועים המתרחשים מדי יום. מובן שעל פני כל פני כוכב הלכת כדור הארץ – בכל היבשות, בכל האיים – מתרחש ברציפות תהליך של אופטימיזציה של מינים״ (שם, עמ' 202). מניע תהליך זה הוא הברירה הטבעית, אשר, כפי שסבור דוקינס,
״אין לה כבר שום דבר משותף עם מקריות״ (שם). ״הברירה הטבעית פועלת, משום שהיא מייצגת דרך מצטברת וחד-כיוונית להשבחה״ (שם, עמ' 203).
מובן שדוקינס פשט והפרימיטיזציה עד קצה את תהליך היווצרות והתפתחות החיים, כדי להגישו בצורה מרתקת ואינה דורשת מחשבה לקוראים הרחוקים מהמדע. למעשה, שיטות השכנוע שלו אינן שונות מאוד משיטות הוולגריזציה של המדע, שבהן משתמשים קריאציוניסטים כדי
להשמיץ את האבולוציוניזם. הברירה, מנקודת המבט של המדע, אינה כלל דרך מצטברת וחד-כיוונית גרידא להשבחה, שאין לה דבר משותף עם מקריות. להיפך, זו דרך רבת-כיוונים, מתפתלת, מסתעפת, הכוללת פניות רבות לאחור ועוברת דרך מסה עצומה של מקריות.
בבחינת האבולוציה הקוסמית דוקינס אפילו אינו מזכיר את בעיות הארגון העצמי. מעניינת אותו רק העימות הישיר עם הקריאציוניזם, המשתמש לביסוס רעיון
של ״התכנון התבוני״ בהיווצרות היקום במה שנקרא עקרון אנתרופי. הקריאציוניסטים טוענים שהמאפיינים של הקבועים היסודיים, שנתגלו בידי המדע, כאילו הותאמו במיוחד להתהוות חיים על כדור הארץ ולאדם, מוכיחים קיומו של בורא שהתאימם. למעשה, כפי שיוצג בספר זה, לא היקום הותאם להתהוות חיים מסוג ארצי ולאדם, כי אם החיים מסוג ארצי ודרך התפיסה של האדם הותאמו למאפיינים הנתונים של היקום הסובב.
דוקינס, החושב דווקא בכיוון זה, משמיע השערה שעשוי להתקיים איזה מנגנון המכוון את אבולוציית היקום כמו שברירה מכוונת את התפתחות החיים על כדור הארץ.
״כאשר סוף סוף ננסח את תאוריית הכול המיוחלת,״ – סבור דוקינס, – ״נראה שכל ששת הקבועים תלויים זה בזה או במשהו אחר, שעדיין לא ידוע, בדרך שעדיין אינה מובנת לנו. עשוי להתברר שששת הקבועים קשורים זה בזה כמו היחס בין היקף המעגל לקוטרו... ואז אלוהים-המכוונן לא יהיה נחוץ, כי לא יהיה מה לכוון״ (שם, עמ' 208-209).
למרות קלות-הדעת והפשטות מסוימת, האבולוציוניזם של דוקינס עוזר לעבודת המחשבה, שכבר מתנהלת במדינות המערב על גיבוש רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי.
}}

==== התהוות ופיתוח רעיונות האבולוציוניזם הגלובלי והאוניברסלי ברוסיה ====
{{רן|
פרולוג מיוחד להתהוות ברוסיה – ברית המועצות של מכלול רעיונות האבולוציוניזם הגלובלי היה המחקר המקיף של מה שנקרא בעיות גלובליות של המודרנה, שהתפתח במסגרת הגלובליסטיקה המכוונת מרקסיסטית. יוזם המחקר הזה היה הפילוסוף איוון פרולוב, בעל השפעה בהנהגת המפלגה. הוא הצליח ״לפרוץ״ נושא זה במרומי ה-CPSU (המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות), למרות התנגדות אינטנסיבית של אידיאולוגים זקנים, שהביעו ספקות באשר לכדאיות, לצורכי ״הסוציאליזם האמיתי״, של חקר בעיות, שנוצרות מטבעו של הקפיטליזם ה״נידון״. ואילו נידון בפועל התברר כסוציאליזם הסובייטי.
כבר מתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 פרש א.ת. פרולוב פעילות סוערת לתעמולת הכיוון החדש במדע. כתב העת ״שאלות פילוסופיה״, שערך, פרסם חומרים רבים של ״שולחנות עגולים״ על גלובליסטיקה. המדענים הגדולים ביותר קיבלו בהתלהבות את הופעת הכיוון הבין-תחומי הזה ונכללו בפיתוחו, משום שהוא איפשר להם לעסוק בעבודה חיה, שפתחה אפשרויות גדולות לחידוש מדעי והיתה בלתי נגישה ללחץ ישיר של אידיאולוגיה אגרסיבית. עד מהרה עלו על נתיב חקר הבעיות הגלובליות מוסדות מדעיים גדולים כמו המכון לכלכלה עולמית ויחסים בינלאומיים, המכון הכלל-בריתי למחקר מדעי של מחקרים מערכתיים, המרכז החישובי של האקדמיה למדעים של ברית המועצות.
מתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 החלה לבצע את תיאום העבודות על חקר הבעיות הגלובליות המועצה המדעית של האקדמיה למדעים של ברית המועצות לבעיות פילוסופיות וחברתיות של המדע והטכניקה, שיו״ר שלה מונה א.ת. פרולוב. הוצעה על ידו סיווג של בעיות גלובליות, שחילק אותן לשלוש קבוצות עיקריות. בראשונה
נכללו בעיות יחסי הגומלין בין קהילות חברתיות גדולות של האנושות – דו-קיום בשלום של מערכות עם סדר חברתי שונה, מניעת אסון תרמו-גרעיני, הפסקת מרוץ החימוש, התגברות הפער בתחומים הכלכליים והחברתיים בין המדינות המפותחות והמתפתחות וכו'.
לקבוצה השנייה ייחס פרולוב את בעיות יחסי האדם עם סביבות מחייתו, כולל מזעור הזיהומים הטכנוגניים של הסביבה האקולוגית, אופטימיזציה של ניהול הטבע והשימוש במשאבי טבע, התגברות קשיי האנרגיה-חומרי הגלם והמזון, חקר החלל החיצון. הקבוצה השלישית כיסתה את בעיות יחסי האדם עם החברה – שימוש לטובת האדם בהישגי המהפכה המדעית-טכנית, השבחת מערכות הבריאות והחינוך, יצירת תנאים אופטימליים להתפתחות חברתית ואינטלקטואלית של האישיות, ולבסוף, תופעת האדם, לחקר שלה ייסד פרולוב והוביל מכון נפרד.
מאז עבר לא מעט זמן, והסיווג של בעיות גלובליות, ובהתאם גם של איומים גלובליים, שהציע פרולוב, התיישן במידה רבה. התמוטטות המחנה הסוציאליסטי ביטלה את הבעיות הקשורות בעימות בין שתי המערכות ובאיום מלחמת עולם שלישית, המלחמה הקרה הסתיימה, במקום האיום של אסון תרמו-גרעיני גלובלי באו עימותים מקומיים במדינות לא-מפותחות ועל קווי התפר בין ציוויליזציות מקומיות, איום הטרור קיבל אופי גלובלי, חריפותן של בעיות אקולוגיות במקומות מסוימים ירדה ובמקומות אחרים אף החריפה עוד יותר וכו'.
גברה ההבנה שפתרון בעיות גלובליות דורש מאמצים גלובליים, שתהליכי הגלובליזציה המתרחשים על פני הפלנטה לא ישאירו איש בצד, שאף מדינה, אפילו המפותחת ביותר, אינה יכולה לפתור את בעיותיה לבדה ונדרש שיתוף פעולה גלובלי עד כדי ויתור של מדינות על חלק מריבונותן והעברת
סמכויות מסוימות לגופים בין-מדינתיים אינטגרליים. דווקא בדרך זו הלך איחוד העמים של המשפחה האירופית במסגרת האיחוד האירופי. קמו גם איחודים אינטגרציוניים אחרים, שעדיין הרבה פחות מוצלחים.
אך יצירת איחודים אינטגרציוניים אזוריים ושיתוף הפעולה ביניהם יכולים רק לרכך את חריפותן של בעיות גלובליות, אך לא לתרום לפתרונן היסודי. לפתרון כזה נדרשת גישה אוניברסלית-אבולוציונית, המניחה יצירת מבנים גלובליים מפקחים ואף בעלי סמכויות ניהוליות. כך נולדת ומתקדמת הרעיון של מדינת עולם עם ממשלת עולם ופרלמנט עולמי, שמתקבלת בעוינות על ידי הרוב העצום של האזרחים, כולל מדענים, ובעיקר על ידי תיאורטיקנים בעלי חשיבה מסורתית, ומוגדרת כאוטופיה מזיקה ולא מציאותית. ואכן, בהתחשב בסתירות הקשות בין המדינות השונות, ביריבותן על משאבי טבע שהולכים ומתכלים ומתייקרים, על איזו אינטגרציה ושיתוף פעולה כלל-עולמיים יכול להיות כאן דיבור? קמה אפילו תנועה של אנטי-גלובליזם, שאיחדה לא רק שוליים של מדינות ועמים שונים, אלא גם כמה אינטלקטואלים בעלי חשיבה מסורתית.
ובכל זאת, הכלבים נובחים והשיירה עוברת. תהליכי שיתוף פעולה בינלאומי בתחומי חקר החלל, שמירת הסביבה, המלחמה בפשע ובטרור תופסים תאוצה. והעיקר – מתרחשת גלובליזציה של תהליכי המידע והתפשטות של רעיונות דמוקרטיים. מנהיגי משטרים רודניים, המטילים אימה על נתיניהם, עצמם רועדים מפחד מהבלתי-נמנע של הגמול. יותר ויותר אנשים מבינים את זכויותיהם ואת משמעות מימושן להתפתחות ארצם. המגמה נראית לעין. הרעיון האוטופי של אינטרנציונליזם פרולטרי הולך לעבר, רוח הרפאים של הקומוניזם נטמנה יחד עם
המשטר הטרוריסטי שהפיץ אותו. במקומם בא רעיון ומגמה ממשית של אינטגרציה בינלאומית, איחוד גלובלי לפתרון בעיות גלובליות ולהתגברות על איומים גלובליים על הפלנטה הכחולה הקטנה. למרות שרוח רפאים זו עדיין לא איבדה את היכולת לפרוץ מהקבר כדי לתפוס את החיים.
לבין הבעיות החשובות והקשות ביותר לפתרון ביניהן אנו משייכים את אי-שלמותו של הטבע האנושי. זו, מנקודת מבטנו, בעיית הבעיות, שמפתרונה תלוי פתרון כל יתר בעיות האנושות. פתרון בעיות גלובליות עם התפתחותה של החברה החדשנית אפשרי רק על בסיס התפשטות השקפת עולם מדעית-אבולוציונית ומדעית-הומניסטית, שקיבלה ברוסיה את השם אבולוציוניזם אוניברסלי. עובדת מיקומה החלוצי של האבולוציוניסטיקה אינה מעידה רק על איזה פוטנציאל אינטלקטואלי עצום יש למדינה העצומה הזו. עובדה זו מעידה גם על איזה פוטנציאל עצום של פיתוח חדשני יש למדינה השקועה בפשע ושחיתות, שפיגרה (אפילו אחרי סין) מבחינה תעשייתית, שהורדה לרמה של נספח אנרגיה-חומרי גלם.
העולם צריך רוסיה גדולה באמת, ולא נחשלת, שקועה בתסביך נחיתות, הסובלת ממגלומניה ומשאיפות אימפריאליות. רוסיה כזו מסוכנת בראש ובראשונה לעצמה. דרכה של רוסיה לרכישת מעמד מכובד בעולם, התואם את הפוטנציאל האנושי שלה, אינה עוברת דרך עימות עם המערב, לא דרך שיקום הסדרים הסובייטיים ומסורות הארגון האוטוקרטי-ביורוקרטי של המדינה, אלא דרך עסקים ציוויליזציוניים, כלכלה חדשנית, דמוקרטיה תחרותית, השתתפות אינטנסיבית בתהליכי גלובליזציה.
הגלובליזציה היא תהליך אובייקטיבי, וככל שקסנופובים-מסורתיים יגדפו אותו, זהו תהליך אמנם לא בלתי-בעייתי, אך חיובי. ההיקפים שהושגו בעולם של תנועת הון וכוח
עבודה, של חידושים מדעיים-טכניים וכלכליים, היווצרות ותפקוד שוק העבודה העולמי, היקף הסחר הבינלאומי, התהוות תקשורת תחבורתית מהירה, הופעת הרשת האינפורמטיבית העולמית – כל אלה מרכיבים של תהליך גלובליזציה אחד, עוצמתי והולך ומתחזק, שאי-אפשר לעצור אותו או להפוך את כיוונו. להתחמק ממנו, להישאר בצד, אפשר באופן עקרוני, אבל משמעות הדבר רק להחמיץ זמן יקר ואז להדביק זמן רב את השכנים שהקדימו אותנו. אנו יודעים איזו אופוזיציה מסורתית חזקה ורבת-משתתפים נוצרה ברוסיה לגלובליזציה ולליברליזציה הקשורה בה. אנשים אלה מציגים את עצמם כפטריוטים, אבל למעשה גוררים את רוסיה לאחור, לא לשיקום עוצמתה, אלא לחיזוק הנחשלות.
הביטוי האינטלקטואלי של תהליך הגלובליזציה בתחום השקפת העולם, תפיסת העולם, הביסוס האסטרטגי והאידיאולוגי של התפתחות החברה החדשנית הוא האבולוציוניזם הגלובלי, האוניברסלי.
ברוסיה היה הפיתוח האינטנסיבי של רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי בראש ובראשונה תוצאה של שאיפתם של מדענים רבים בעלי חשיבה חדשנית לשמר את הצד הרציונלי של המרקסיזם ששלט קודם לכן, תוך ויתור על הצד הדוגמטי שלו, שהבטיח את התנאים המוקדמים השקפתיים של האידיאולוגיה הטוטליטרית (האולטרה-מוביליזציונית), כלומר של מעין דת של הסדר הטוטליטרי. חשוב לציין שהאבולוציוניזם האוניברסלי ברוסיה החל להתפתח רק בתקופת השחרור של הפילוסופיה מכבלי הדוגמטיקה הטוטליטרית. לפני כן כל הפילוסופים נצטוו לראות כבר בתורת ההתפתחות הכללית הממומשת את הדיאלקטיקה, שאומצה כסמל של אמונה. לאבולוציה לא היה מקום במנגנון המושגי-קטגוריאלי של הדיאלקטיקה הקנונית, היא נמצאה איפשהו בצד ודרשה הסברים על פי דרישות הדיאלקטיקה.
בהיותה בעלת מונופול על הפרשנות של ההתפתחות, הדיאלקטיקה הדיאמאטית
היתה, במהותה, תורה על יתרונותיו של סוג הפיתוח הסובייטי. מתוך
״אלגברה של מהפכה״ היא התפתחה לתיאוריה של פיתוח מונחה, בלתי-חופשי. המשימה העיקרית של הדיאלקטיקה הדיאמאטית היתה להוכיח שכל שינוי שיתרחש בעולם וכל גילוי שיתגלה במדעי הטבע, כולם מתבצעים בהתאם ליעדיה ומצייתים לחוקיה. הדבר קבע את הקפאון והמטאפיזיות של הדיאלקטיקה, את התאבנותה על אותם עקרונות שהיו בעבר פרוגרסיביים ושנרכשו בפילוסופיה של סוף המאה ה-19. ניסיונות לרפורמה רצינית של הדיאלקטיקה דוכאו על ידי ההנהלה האידיאולוגית. בתנאים אלה דרישות החידוש המדעי ופיתוח הבעיות הדיאלקטיות של מדעי הטבע והחברה ברוב המוחלט של המקרים הובילו בהתאם לחוק לתיאורטיזציה סכולסטית, מה שנקבע אף בקונגרסים של ה-CPSU. אבל אי-שביעות הרצון הגוברת במדינה וההתנגדות הרוחנית לסדרים הטוטליטריים השפיעו גם על מוחם של הפילוסופים, ודחפו כמה מהם למעבר לעמדות של אבולוציוניזם עקבי.
בהיותה הבסיס האידיאולוגי של סדר חברתי ריאקציוני, שדיכא כל מחשבה חברתית חופשית, הדיאלקטיקה הדיאמאטית הציגה עצמה כתורה מהפכנית, העומדת בניגוד לצורות הרפורמיסטיות, האבולוציוניות-העקביות של תמורות חברתיות. שינויים אבולוציוניים נתפסו רק כשלב הכנה לקפיצות מהפכניות, המובילות לשבירת המערכות הקודמות ולבניית על חומרן מערכות פרוגרסיביות יותר. סלטציוניזם כזה לא היה צריך להתפשט על מערכת ״הסוציאליזם האמיתי״ עצמה, שהתפתחה כביכול בצורה מתוכננת ופרופורציונלית בהתאם ליעדיהם החכמים של המפלגה והממשלה. ובכל זאת המערכת קרסה במהלך של מעין מהפכה, משום שגם ה״עליונים״ וגם ה״תחתונים״ לא יכלו לא לחיות ולא לנהוג כבעבר (אך לא ידעו גם בדרך חדשה).
סביבה חברתית כזו קבעה במידה רבה את התפתחות האבולוציוניזם ברוסיה. אחת הספרים הראשונים שהוקדשו ברוסיה לבעיות האבולוציוניזם ״הגלובלי״ היתה עבודתה של א. צ'רניקובה, שפורסמה ב-1987 (צ'רניקובה א.ב. אבולוציוניזם גלובלי: ניתוח פילוסופי-מתודולוגי – טומסק: הוצאת אוניברסיטת טומסק, 1987 – 182 עמ'). ממש בתחילת הספר פונה צ'רניקובה לאותם פיתוחים בתחום ההבנה של תהליכים אבולוציוניים, שבוצעו בברית המועצות בתקופה
ש״לפני הפרסטרויקה״.
״לרוב,״ – מציינת א. צ'רניקובה, – ״מפרשים את האבולוציה כאחת מצורות ההתפתחות, תוך העמדתה בניגוד למהפכה והדגשת האופי הרציף וההדרגתי של השינויים האבולוציוניים. קיימת גם דעה, שלפיה האבולוציה היא צורת שינוי מורכבת יותר מהתפתחות, כאשר נוצרים ונעלמים לא רק דברים בודדים – מערכות, כי אם גם מינים, סוגים ורמות של דברים-מערכות״ (שם, עמ' 7).
ואכן, אם מכירים במונופול של הדיאלקטיקה הדוגמטית על פרשנות ההתפתחות, הגיוני לחלוטין לפרש את האבולוציה כצורה של התפתחות, ולא להיפך. כאן נופלים המטריאליסטים-הדיאלקטיקאים למעין קריאציוניזם, משום שההתפתחות, המוענקת באוניברסאליות, צומחת מקטגוריה מופשטת לבורא-מעין של העולם, הפועל באמצעות תמורות קפיצתיות, בעוד האבולוציה, הנשללת מהאוניברסאליות, הופכת לאמצעי המכין את התמורות המהפכניות של בורא זה.
בהתוותה את רעיון האבולוציוניזם הגלובלי, כלומר האוניברסאלי, א. צ'רניקובה, בניגוד לדעתם של רוב עמיתיה בסדנת הפילוסופיה, מכירה בכך ש״תחת אבולוציה מובנים לא רק שינויים הדרגתיים, כי אם גם קפיצתיים, איכותיים״ (שם). עם זאת היא מצהירה:
״המושג 'התפתחות' הוא קטגוריה פילוסופית ומציין תכונה אוניברסאלית של החומר. המושג 'אבולוציה' אין לו מעמד פילוסופי, והוא מדעי-טבעי, וכפי שיוצג,
אינו בעל האוניברסאליות הטבועה בקטגוריות הפילוסופיות״ (שם). אבל במקרה כזה, על איזה אבולוציוניזם גלובלי, על אחת כמה וכמה אוניברסאלי, אפשר לדבר, אם המושג המרכזי שלו נשלל מהמעמד הקטגוריאלי ואין לו אוניברסאליות? בפילוסופיה אבולוציוניסטית מושג האבולוציה הוא הקטגוריה המפתח, הצירית. הדיאלקטיקה הדוגמטית, המסרבת למושג האבולוציה במעמד של קטגוריה פילוסופית, בכך מודה שאינה פילוסופיה אבולוציונית. היא יוצאת כאידיאולוגיה של אי-חופש, תיאוריה פרושה גלובלית ומהוללת של הכורח באי-הזכויות של האדם מול הדמיורג-המדינה הכול יכול. דיאלקטיקה כזו לבניית מערכת של אבולוציוניזם אוניברסלי אינה מתאימה בעליל.
יש לציין שרעיונות האבולוציוניזם הגלובלי החלו להבשיל כבר בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 במאמרים בודדים של נציגים גדולים של הפילוסופיה הרוסית של מדעי הטבע. מדוע גלובלי ולא אוניברסאלי? לאוניברסאליזם בפילוסופיה זו היה עוד רחוק. האבולוציוניזם הגלובלי היה תשובתה של המחשבה האבולוציונית הרוסית לבעיות הגלובליות של המודרנה, לבעיות הבוערות והקשות לפתרון, שברית המועצות, כאחת משתי מעצמות-העל הגלובליות, נטלה בהן חלק ישיר ביותר, בניסיון לאשר את הגרסה שלה לפתרונן. קמה והתפשטה בפילוסופיה רחבה הפרובלמטיקה של הגלובליסטיקה – דיסציפלינה, המיועדת במיוחד לבחינת בעיות גלובליות.
הגלובליסטיקה בברית המועצות כבר הוכשרה וקיבלה מעמד של מדע, המפיץ את הדיאלקטיקה האידיאולוגית על ההתפתחות הגלובלית. הדבר איפשר ״להכניס״ לגלובליסטיקה, כביכול דרך הדלת האחורית, את האבולוציוניזם. חלוצי הגישה הזו היו הקוסמולוג ו. קזיוטינסקי והפילוסופית של הביולוגיה ר. קארפינסקיה. בבחנם את האבולוציוניזם הגלובלי, הם ציינו בראש ובראשונה את משמעותו המתודולוגית לפיתוח מדעי הטבע, כמו גם את משמעותו ההשקפתית הכללית
העולה על אפשרויותיהם של ייצוגים אבולוציוניים בודדים במדעים הקונקרטיים (קזיוטינסקי ו.ו., קארפינסקיה ר.ס. רעיון ההתפתחות בהכרת מבנה החומר – שאלות פילוסופיה, 1981, מס' 9, עמ' 117-132; קארפינסקיה ר.ס., אושקוב א.ב. ביולוגיה ורעיון האבולוציוניזם הגלובלי – בתוך: ביולוגיה ויסודות מדעי הטבע – מ.: INION, 1981, עמ' 107-130).
בהבאת הפיתוחים הללו ובהסתמך עליהם, א. צ'רניקובה בספרה בוחנת את האבולוציוניזם הגלובלי בעיקר כפילוסופיה של מדעי הטבע. ״במונח 'אבולוציוניזם גלובלי',״ – היא מבהירה, – ״מסומנת שאיפתן של הדיסציפלינות האבולוציוניות של מדעי הטבע לאינטגרציה ואקסטרפולציה של החוקיות והמנגנונים של האבולוציה... במחקרנו האבולוציוניזם הגלובלי מאופיין בראש ובראשונה מנקודות מבט של הישגי המדעים הקונקרטיים – ביולוגיה, גיאולוגיה, אסטרונומיה, כימיה, תרמודינמיקה אבולוציונית; מתבססת השאיפה של מדעי הטבע להבין את האבולוציה כתהליך כולל, אוניברסאלי״ (צ'רניקובה א.ב. אבולוציוניזם גלובלי: ניתוח פילוסופי-מתודולוגי – טומסק: הוצאת אוניברסיטת טומסק, 1987 – 182 עמ', עמ' 10-11).
מכאן נראה היטב עד כמה אבולוציוניזם גלובלי כזה אינו אוניברסאלי, אף שמקרב אותו להצבת בעיות האבולוציוניזם האוניברסלי. האבולוציה מוכרת כתהליך כולל, אוניברסאלי, אך מחקרה מוגבל לאבולוציה בטבע. האבולוציה החברתית-היסטורית נופלת מתחום המחקר של האבולוציוניזם הגלובלי. חלקית זה מוסבר בכך שבתנאי המערכת הסובייטית כל שאלות ההתפתחות החברתית עברו מונופוליזציה בהחלטות קונגרסי ה-CPSU ובנאומי מזכיריה הכלליים, והפילוסופים נצטוו להעמיד תחתיהן בסיס דיאלקטי, הטוען נוסף לכך למשמעות גלובלית. אך למרות זאת ו. קזיוטינסקי, ר. קארפינסקיה, א. צ'רניקובה, ואחריהם נ. מויסייב הניחו את התנאים המוקדמים המחשבתיים הדרושים להתהוות האבולוציוניזם הגלובלי ברוסיה, להסתעפותו מהדיאלקטיקה האורתודוקסית של ההתפתחות, ומכאן גם למעברו המאוחר יותר לאבולוציוניזם אוניברסלי.
להתבססות האבולוציוניזם הגלובלי ברוסיה, להתנתקותו מהדיאלקטיקה האורתודוקסית של ההתפתחות, ומכאן גם לצמיחתו המאוחרת יותר לאבולוציוניזם אוניברסלי.
״מדע הטבע המודרני,״ – כותבת א. צ'רניקובה, – ״מגיע להבנת התהליך האבולוציוני כתהליך אוניברסאלי, הכולל בתוכו את האדם כמרכיב וכגורם ספציפי של האבולוציה״ (שם, עמ' 63). בהצבת בעיות כזו של האבולוציוניזם הגלובלי נותר רק צעד אחד להפיכתו לאבולוציוניזם אוניברסלי. אך צעד זה אי-אפשר לעשות בהיעדר הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה, בלי בחינת בעיות הכלכלה האבולוציונית, בלי יצירת תיאוריה כללית של האבולוציה. בהקשר זה האבולוציוניזם האוניברסלי יוצא כתהליך של אוניברסליזציה של האבולוציוניזם הגלובלי.
אם האבולוציוניזם הגלובלי מכוון בעיקר להכללת ההישגים האבולוציוניים של מדעי הטבע ולבחינת הבעיות הגלובליות של האנושות, הרי האבולוציוניזם האוניברסלי, הנשען על המאמצים שננקטים במסגרת הגלובלי, מכוון ליצירת תמונת עולם אבולוציונית אוניברסאלית ולרפורמה הן של תפיסת העולם והן של יצירת העולם של האנושות. לכן אין להזהות את האבולוציוניזם הגלובלי והאוניברסלי. אך גם אין להעמידם זה מול זה.
יתרון משמעותי של ספרה של א. צ'רניקובה הוא בכך שהיא בונה את התפיסה שלה של האבולוציוניזם הגלובלי לא רק על תיאוריית הארגון העצמי (כפי שראינו בספרו של א. יאנץ
״היקום המארגן את עצמו״ ובעבודותיהם הרבות של א. פריגוז'ין, ג. האקן וחסידיהם), כי אם גם תוך התחשבות בניסיונות להרחיב על האבולוציה הקוסמית כמה פיתוחים של האבולוציוניזם הביולוגי, ובמיוחד – תיאוריית הברירה של דרווין. הדבר חשוב במיוחד היום, כאשר בתקופת המשבר הנוסף של הדרוויניזם נשמעים יותר ויותר קולות ספקנים, הדורשים הוכחות ליעילות הברירה כגורם של האבולוציה הביולוגית. במדעי הטבע
הלא-חי מצטברים יותר ויותר עובדות המעידות על יעילות הברירה באבולוציה של מערכות קוסמיות, גיאולוגיות, כימיות. גדול עוד יותר ערך הברירה והתחרות באבולוציה של מערכות ומוסדות חברתיים. הברירה אוניברסאלית, כמו האבולוציה עצמה, וההוכחה העיקרית ליעילותה היא בכך שהאבולוציה בכלל מתרחשת ובהתפרסותה נבררים מערכות ומבנים, המארגנים באופן היעיל ביותר את התנועה בתוכם, את השגת מהסביבה את המשאבים, המוגבלים תמיד, המאריכים בזכות זאת את קיומם ויוצרים בכך רציפות מסוימת לאחר מותם הבלתי-נמנע.
כמובן, גלקסיות ה״מתחרות״ על כוכבים או כוכבים הנכנסים ל״תחרות״ על ענני גז-אבק, נתונות לצורות ברירה שונות לגמרי מאשר אורגניזמים חיים הנכנסים לתחרות על משאבי מזון או מבנים יזמיים, היוצאים לשוק עם סחורותיהם. אך בכל המקרים הללו מתרחשת ברירה של אלה שמתאימים ביותר לקיום בתנאים הנתונים. כל מה שקיים עובר את מבחן האבולוציה, ותוצאת מבחן זה היא ברירת מה שעמד במבחן היכולת להמשכת הקיום. הברירה לא תמיד תומכת בטוב ביותר. אך בסינון הבלתי-מתאים לקיום ובמעבר דרך מסת מקריות, היא לבסוף בוררת את מה שיש לו יתרונות במאבק התחרותי. אך היתרונות הללו עצמם אינם נוצרים רק בידי הברירה, הם נוצרים בסיוע הברירה על ידי תנועה עצמית, ארגון עצמי, תמורה עצמית בתוך המערכות החומריות המשתנות ללא הרף, באדקווטיות של תגובותיהן להשפעות חיצוניות. הבלתי-אדקווטי נהרס. אדקווטיות זו היא התנאי המוקדם להסתגלות, והישרדות המותאם ביותר יוצאת כהתנאי המוקדם של ההתפתחות והקדמה.
ניסיונות להרחיב את תיאוריית הברירה על חומר דומם נעשו כבר מהופעת תורתו של דרווין. ג. ספנסר
ראה בברירה הטבעית שינוי של מבנה בקו ההתנגדות המועטה ביותר. יוצר ״מדע הארגון״ א. בוגדנוב בתחילת המאה ה-20 ראה בברירה גורם התורם למימוש עקרון התכנון האופטימלי. את יכולתה של הברירה לתמוך, לא רק בצורות ספציפיות אלא גם כגורם אוניברסאלי, ביצירת מבנים יציבים המשתמשים באנרגיה בצורה אופטימלית, הדגיש א. יאנץ. הוצעו לא מעט הסברים נוספים לתפקיד הברירה בתפקודו של המנגנון האוניברסאלי של האבולוציה.
המושג אבולוציוניזם אוניברסלי החל להתפשט במדע הרוסי משנת 1988. כפי שניתן להבין, המונח ״אבולוציוניזם אוניברסלי״ השתמש בו לראשונה ולדימיר קוטירב, מרצה בכיר במחלקה לפילוסופיה של בית הספר המפלגתי הגבוה של גורקי, במאמר שפורסם בכתב העת ״טבע״. בכל מקרה, מתוך מאמר זה שאל את המונח נ. מויסייב, שהעניק לגרסה שגיבש של האבולוציוניזם האוניברסלי אופי מערכתי ובמידה הרבה ביותר תרם לכך שבפילוסופיה ובמדע הרוסי רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי רכש תמיכה רחבה וסמכות גבוהה.
ככל שזה פרדוקסלי, בהיותו מחבר המונח ״אבולוציוניזם אוניברסלי״, ולדימיר קוטירב היה המבקר הראשון והיריב העקרוני של רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי. אם הפרופסור האמריקאי א. יאנץ בנה את התפיסה האבולוציונית שלו על סינתזה של רעיונות הארגון העצמי והקו-אבולוציה, הרי ו. קוטירב העמיד ישירות את רעיון הקו-אבולוציה מול מכלול רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי. מאמרו התכנתי נקרא כך: ״אבולוציוניזם אוניברסלי או קו-אבולוציה?״ (קוטירב ו.א. אבולוציוניזם אוניברסלי או קו-אבולוציה? – טבע, 1988, מס' 8, עמ' 4-10).
קוטירב מכיר במשמעות העצומה וההולכת וגדלה של האוניברסליזציה של האבולוציוניזם במדע המודרני. ״התפשטות רעיונות האבולוציה ב-10-15 השנים האחרונות,״ – הוא קובע, – ״מזכירה
מצעד ניצחון. כמעט כל ענפי הידע הכריזו על עצמם כאבולוציוניים. אילו במדע היה נהוג לערוך מצעדי להיטים, בחמישיית הפופולריות היו נכנסות עבודות, הקשורות כך או אחרת לפרובלמטיקה של האבולוציוניזם. מצב זה מצא ביטוי טרמינולוגי: כעת בספרות מדברים רבות על ״אבולוציוניזם גלובלי״. בהתחשב בכך שרעיונות ההתפתחות המכוונת נטמעו היטב בתרמודינמיקה, במיקרו-ואסטרופיזיקה, בקוסמולוגיה ובתחומים רבים אחרים של המדע, נכון יותר, כנראה, לכנותו אבולוציוניזם אוניברסלי... האבולוציוניזם האוניברסלי – מעין פרדיגמה של המדע היסודי של סוף המאה ה-20, המשפיעה עצומה על כל שאר תחומי התרבות״ (שם, עמ' 4).
מתוך הכרה, כך, באבולוציוניזם האוניברסלי, במהותו, כבסיס תפיסת העולם של המדע המודרני, המשפיע עצומה על כל תחומי התרבות, ו. קוטירב חש באותה עת אי-נוחות מהפצת השקפת העולם המדעית על התרבות. הוא חש צורך להקים מעין חומה, מחסום להפצה כזו. קוטירב שואף לסגור את השקפת העולם המדעית בתוך המדע ולמנוע את התפשטותה אל הסביבה החברתית, ההמונית. למה? מה יש כל כך רע בהשקפת העולם המדעית, שיכול לשמש עילה לאיסור על הפצתה מעבר לגבולות הידע שלנו על העולם האמיתי? האם, חס וחלילה, הפצת האמת תוביל להשחתת הנוער, כפי שהואשם בזמנו סוקרטס?
״האם יש,״ – שואל עצמו מחבר המאמר, – ״להכיר בהתאמה חד-משמעית בין תפקידו התוך-מדעי וההשקפתי, התרבותי-הכללי של הגישה האבולוציונית? כיצד היא נשברת מחוץ למדע והאם יש לה אלטרנטיבה? אם כן, במה היא? במילים אחרות, האם הגישה האבולוציונית חייבת, האם יש לה זכות להיות באמת גלובלית ואוניברסאלית? אומר מיד: אני סבור שלא. בלי לגרוע מערכה של הגישה האבולוציונית בהכרה המדעית, ננסה להבין
את כיווניות התפשטותה על כל התרבות, את הנזק של פרשנות מרחיבה כזו, ולהעמיד מולה כפרדיגמה את רעיון הקו-אבולוציה, המבטא אוריינטציה לאוניברסאליות של התנועה, ולא של התפתחות החומר (שם, עמ' 4-5). לפי קוטירב, הגישה האבולוציונית, הנשענת על יסוד איתן של הידע המדעי, צריכה להסתפק בתחום המדע, אך להכניס ידע לתרבות – חלילה! את התרבות יש לשמר בבורות ובטעות.
אז הדבר הראשון שאינו מוצא חן בעיני, כביכול, הסנדק של הרעיון של האבולוציוניזם האוניברסלי – היא ההתמדה של החשיבה הפילוסופית בהכרה באוניברסאליות, באטרבוטיביות לא רק של התנועה, כי אם גם של ההתפתחות. זה, לפי דעתו של ו. קוטירב, גורר הכרה באוניברסאליות של הקדמה. ״הליבה של האוריינטציה לאוניברסאליות ההתפתחות,״ – הוא סבור, – ״היא למעשה אוריינטציה ל'התפתחות פרוגרסיבית'... האבולוציוניזם האוניברסלי – זה פרוגרסיזם״ (שם, עמ' 4-5).
העובדה שהאבולוציוניזם האוניברסלי כאידיאולוגיה של החברה החדשנית קשור באסטרטגיית הפיתוח, ההימור על השגת קדמה, ולא על קיצוץ ההתפתחות והפסקת הקדמה הכלכלית, המדעית-טכנית והחברתית-פוליטית – נכון לחלוטין. אך העובדה שהאבולוציוניזם האוניברסלי גורר הכרה באוניברסאליות של הקדמה ויוצא כפרוגרסיזם ישר-קו, ביקורתי – אינה תואמת את המציאות.
האבולוציוניזם האוניברסלי קשור בהכרה באפשרות הקדמה ובאפשרות, רק על בסיסה, לפתור ברצף אפילו בעיות גלובליות בלתי-פתירות ברמת הפיתוח הנתונה, ואינו קשור כלל בשכנוע באוניברסאליות הקדמה או בפתרון כל הבעיות רק על בסיס קדמה טכנית. אוניברסאליות האבולוציה אינה אומרת לא אוניברסאליות של הקדמה, ולא פתרון אוטומטי עם הקדמה של כל הבעיות האנושיות. גם את הקדמה יש צורך לווסת, בלי להתיר שהקדמה של הטכניקה והחומר
הבטחת האספקה נכנסה לעימות עם קדמת האנושיות, לוותה בגידול של ברבריות ציוויליזציונית ובהרס הטבע. למרבה הצער, האפשרויות לרגולציה גלובלית עדיין חלשות מדי, אך הן יכולות לגדול רק על בסיס קדמה נוספת. האנטי-פרוגרסיזם, המובע בידי מחבר המאמר ורבים מדומיו, הוא מבוי סתום בהתפתחות החשיבה הגלובלית, הטומן בחובו מבוי סתום בהתפתחות הציוויליזציה. הוא ביטוי של ברבריות ציוויליזציונית כמו זיהום הסביבה הטבעית, שאליו הוא מתייחס ללא הרף כאל טיעון המצדיק את הפחד מהקדמה. הוא ביטוי של מסורתנות אגרסיבית, שהפכה פופולרית בצורה בלתי-רגילה ברוסיה כתוצאה מהתמוטטות הצורה הסובייטית של דחף הקדמה.
האנטי-פרוגרסיזם כתכנית שולל מהציוויליזציה האנושית כל סיכויים, גוזר על האנושות קיום קודר בתוך כל מיני איסורים והגבלות, שמזכירים מאוד את הסדרים
של הסוציאליזם ה״אמיתי״. מי שאינו מאמין בקדמה, אין לו עתיד. המסורתנים חיים בעבר, יש להם פוביה מחידושים. האדם אינו יכול פשוט לשרוד. הוא רוצה לקוות לטוב ביותר. לכן השאיפה המסורתנית לעצור את הקדמה אינה אלא אוטופיה רדרטוגרדית.
לאבולוציוניזם האוניברסלי מעמיד ו. קוטירב את ההבנה המסורתנית של הקו-אבולוציה. תוך כך הוא אומר דברים נכונים: ״המושגים של מכלול, קו-אבולוציה – המדרגה החשובה ביותר בהבטחת אפקט השלמות של מערכות מורכבות. הם ישימים להבנה גם של השקפת העולם וגם של המדע, של אינטראקציה בין-תחומית במהלך מחקרים קולקטיביים, של אינטראקציה של צורות ידע חברתיות, טבעיות, טכניות״ (שם, עמ' 10). לקריאה זו לחזק את המרכיב הקו-אבולוציוני בהתפתחות הציוויליזציה אפשר לחתום. אך כיצד אפשר לקרוע את הקו-אבולוציה מהאבולוציה האוניברסאלית, להעמידה מול רעיון הקדמה? רעיון
הקו-אבולוציה כחלק בלתי-נפרד מהאבולוציוניזם צריך לשרת את קדמת הציוויליזציה, ולא להפריע לה. הקו-אבולוציה של הציוויליזציה עם הטבע, שאליה מתייחסים ללא הרף אקולוגים בעלי חשיבה מסורתנית, יכולה להתבצע רק על בסיס קדמה מכוונת הומניסטית ונתמכת ללא הרף, ולא על חשבון עצירת הקדמה ברמה הנוכחית, שבה האפשרויות לקו-אבולוציה כזו עדיין מוגבלות מדי. כמובן, את הקדמה הטכנית באזורים שבהם היא הורסת את האקולוגיה ומונעת את הקו-אבולוציה, יש צורך להאט משמעותית הן באמצעים רגולטוריים והן באמצעים מגבילים. צריך לעשות זאת דווקא בשם קדמת הציוויליזציה האנושית, ולא בניגוד לה.
התנגדות רצינית לאבולוציוניזם האוניברסלי ולשאיפתו להפצת השקפת עולם מבוססת מדעית היא התזה על אי-צמצום השקפת העולם למדע, שנוסחה במדויק בידי ו. קוטירב. הוא כותב:
״הפרקטיקה האנושית אינה מוגבלת כלל למדעית. ניפוח תפקידה של האחרונה מוביל בהכרח לסיינטיזם, שהביטוי הטיפוסי שלו הוא התפיסה של האבולוציה האוניברסאלית. הסיינטיזם אינו מתחשב בכך שבמבט על העולם (ובאופן רחב יותר – באינטראקציה עמו) מתגלמים כך או אחרת הערכים השולטים בחברה, ייצוגים על הטוב והיפה. יחסיו של האדם לעולם אינם רק קוגניטיביים, כי אם גם חושניים, רוחניים, אמנותיים. לגיבוש השקפת העולם תורמים אמנות, נורמות מוסריות ומשפטיות, אינטרסים פוליטיים וכו'. בהיותה ביטוי קיומי של האישיות, השקפת העולם מבטאת את שאיפותיה והאוריינטציות החיוניות שלה. בני אדם אינם בעלי ידע מוחלט אף פעם, לכן השקפת העולם מעניקה להם אנרגיית שכנוע ואמונה, שמפצות על אי-שלמות התיאוריות ומאפשרות לפעול״ (שם, עמ' 9-10).
כל זה נכון לחלוטין, חוץ מהאשמת האבולוציוניזם האוניברסלי בצמצום סיינטיסטי ובניסיונות לצמצם כל
שקפת עולם למרכיב המדעי שלה, לשתול סיינטיזם בכל השקפת עולם. מטרת האבולוציוניסטים המודרניים שונה לגמרי. אנו שואפים לדפוק על תודעתם של אנשים עם נקודות מבט שונות על החיים, על העולם, ולהראות להם כיצד למעשה הוא, העולם הזה, מסודר וכיצד אפשר לבנות חיים, תוך הנחיה על ידע ועל שאיפה לאמת, ולא על אשליות ודעות קדומות. אנו מציעים לתאם בין אמונה לידע, ולא למיתוסים ופנטזיות של מאות שעברו מזמן.
ברמה הגלובלית, האנושית-הכללית, האבולוציוניזם האוניברסלי הוא אסטרטגיה לפתרון בעיות גלובליות, אסטרטגיה לפיתוח חברה חדשנית, אלטרנטיבית למסורתנות, המתאימה לפתרון בעיות של חברות מסורתיות. האבולוציוניזם האוניברסלי קשור בהפצת ערכים אנושיים-כלליים ובהתגוננות על זכויות האדם, המוגבלות ונפגעות בחברות מסורתיות. ברמה האנושית-הקונקרטית הוא אסטרטגיית חיים של אדם, השואף לסדר את חייו בחברה חדשנית, לחיות על פי האמת, בהתאם לאידיאלים של אנושיות, סדר דמוקרטי וחירות.
האבולוציוניזם האוניברסלי הוא הפצת מערכת האמיתות המדעיות על תחום התרבות, על תחום השקפת העולם האנושית. כל אחד רשאי לדחות את האמת עם כל ההשלכות הנובעות מכך לחיים ולפעילות. האבולוציוניזם האוניברסלי הוא צורת הסתגלות של האדם המודרני לאתגרים, לקשיים, ללחצים ולעומסים של החברה החדשנית, צורת הסתגלות כזו המאפשרת להביט לאמת בעיניים, ולא לטבול את הראש בחול, פותחת סיכויים חדשים, מאפשרת לקבל כבסיס לחיי הפעילות ולהגן על המוסר של סובלנות, חירות ואנושיות, ולא על המוסר של קסנופוביה, איסורים והגבלות. אתיקה של אחריות באה במקום אתיקה של תלות.
בהקשר זה האבולוציוניזם האוניברסלי דווקא הפוך לסיינטיזם הפוזיטיביסטי ולרציונליזם היבש.
הסיינטיזם הפוזיטיביסטי היה קשור מראשיתו בפגיעה בזכויות הפילוסופיה להסבר אינטגרלי של העולם, אפיין את עצם האפשרות של הסבר כזה כמטאפיזיקה מיושנת. הסיינטיזם הפוזיטיביסטי היה אנטי-היסטורי. הוא ניסה לנסח פעם ולתמיד יסודות לוגיים-מתודולוגיים של מחקרים מדעיים, תקפים בכל מקום. הסיינטיזם הפוזיטיביסטי מאחורי מערכת האבסטרקציות רבת-הרמות, הנחוצות למחקרים קונקרטיים, לא ראה את השלם, בתחום השקפת העולם הוא הפיץ רציונליזם פורמלי, שתרם רק לביסוס התנהגות אגואיסטית ולמרדף בלתי-מרוסן אחר רווחה חומרית. רציונליזם כזה והפורמליזם הקשור בו כבל את השכל האנושי כמו שמיתוסים מסורתניים, פוביות וביטויי אי-רציונליזם כבלו. מאחורי היובש של התיאוריה הוא לא ראה את העץ הירוק של החיים.
האבולוציוניזם האוניברסלי הוא לא רק תופעה מדעית, פילוסופית, כי אם גם תרבותית-כללית. הוא אינו מוגבל לאי-אמונה באמיתות התפיסה המיתולוגית של העולם, אלא מתפשט גם לתחום האמונה. לכן בספר זה אנו מציעים מערכת של אמונה מדעית, כי רק אמונה המבוססת על ידע יכולה לעזור לתרבות האנושית לעמוד מול הברבריות התוך-ציוויליזציונית ולעזור לאנשים במאמציהם היצירתיים להפוך את עצמם ואת העולם הסובב לטובים יותר משהיו עד כה.
תרבות המתרחקת מהאמת, נופלת ללא הרף לחוסר-תרבות ומובילה לניצחון הברבריות בכל ציוויליזציה. בדיבורו על ערכים, טוב ויפה, ו. קוטירב שכח להזכיר את האמת. וזה לא מקרי. הוא מנסה להעניק לערכים אופי נצחי, בלתי-תלוי בהתפתחות האמת ובמציאות החברתית, אופי חוץ-אבולוציוני. זהו מבט מסורתני טיפוסי בתחום תורת הערכים, באקסיולוגיה. אך האמת אינה זרה ביחס לערכים, לטוב וליפה. לפני בני אדם עומדות ללא הרף שאלות גורליות על מהי אמת, על אמיתות הערכים, הטוב ואפילו היופי.
כי גילוי אמיתות חדשות דוחק אותנו להעריך מחדש ערכים.
שאיפה שגויה לטוב מתהפכת לרוע הנורא ביותר. מאחורי יופי חיצוני, במעטפת מבריקה, עשויה להסתתר ממש המכוער. את האמת ברמה היומיומית כל אחד משיג לעצמו. את האמת ברמה האנושית-הכללית אפשר להשיג רק על בסיס ידע מדעי. האבולוציוניזם האוניברסלי הוא דרך לחבר בין אמיתות התודעה האינדיבידואלית לאמיתות של הידע האמיתי, ולא המיתולוגי, שצברה האנושות. כמובן, דרך האמת קשה, כמו החיים האנושיים עצמם.
הגישה המכלולית לפתרון בעיות גלובליות, הקו-אבולוציה, שיתוף הפעולה, הדיאלוג, שאותם ו. קוטירב בוחן כאלטרנטיבות לאבולוציוניזם האוניברסלי, למעשה יוצאות כצורות של ביטויו ומימושו.
את התרומה המשמעותית ביותר לפיתוח רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי ברוסיה תרם המדען הרוסי המוסמך נ. מויסייב, ששאל את המונח עצמו ממאמרו של ו. קוטירב. את התפיסה של נ. מויסייב נבחן בחלק הבא.
}}

==== האבולוציוניזם האוניברסלי בפרשנותו של נ. מויסייב ====
{{רן|
המושג אבולוציוניזם אוניברסלי ברוסיה מקושר לעתים קרובות בשמו של ניקיטה מויסייב, שהרים אותו על נס, דן בו בעבודותיו הרבות וממש ״הדביק״ במכלול רעיונות זה חוקרים אחרים. אבולוציית החשיבה של נ. מויסייב בכיוון האבולוציוניזם האוניברסלי החלה מהשתתפותו בפיתוח תיאוריית הבעיות הגלובליות – תנועה מדעית של שנות ה-70 – ה-90 של המאה ה-20, שמנהיגה המוכר ברוסיה היה הפילוסוף איוון פרולוב. במרכז החישובי של האקדמיה למדעים, בהנהגת נ. מויסייב, פותחה מערכת של מודלים ממוחשבים לסימולציה של תהליכים דינמיים של אבולוציית הביוספרה. הדבר איפשר להניח בסיס מדעי-קונקרטי תחת העיון הפילוסופי במשבר האקולוגי הגלובלי ולבסס גישה חדשה לחקר תהליכים אקולוגיים בהיקף פלנטרי. גישה כזו פתחה אפשרויות לפרוגנוסטיקה מדעית
מהימנה של אבולוציית הביוספרה באינטראקציה עם התפתחות האנתרופוספרה המואצת ולגיבוש המלצות לאבולוציה המכוונת שלהן. זה היה מעין מקפצה, שממנה אפשר היה לקפוץ קפיצה גבוהה לחקר האבולוציוניזם הגלובלי, ולאחר מכן גם האוניברסלי. בקפיצה זו מויסייב נשאר במידה רבה איש מדעי-טבע, נשען בתחום הפילוסופיה על מתודולוגיה של מודלים פיזיקליים-מתמטיים וסינרגטיים.
״בשלב מסוים של מחקרי היציבות של הביוספרה, שנערכו מתחילת שנות ה-70 במרכז החישובי של האקדמיה למדעים של ברית המועצות,״ – מסביר מויסייב את בואו לרעיון האבולוציוניזם האוניברסלי, – ״הגעתי להבנת הכורח בגיבוש תכנית מחקר כללית מספיק, המכילה, נוסף לאמצעים מתודולוגיים, תמונת עולם קונספטואלית מסוימת. דווקא במטרה אוטיליטרית כזו נקטתי ניסיון לבנות סכמה של תהליך ההתארגנות העצמית העולמי... מאוחר יותר התחלתי לכנות סכמה זו
'אבולוציוניזם אוניברסלי', מונח שכבר היה בשימוש בספרות״ (מויסייב נ.נ. אבולוציוניזם אוניברסלי (עמדה והשלכות) – שאלות פילוסופיה, 1993, מס' 3, עמ' 3 – 28, עמ' 3).
מתוך ששאל את המונח מעבודתו של קוטירב, על כך מצביע מויסייב שוב ושוב בעבודות שונות, הוא הרחיב סכמה זו, או קונסטרוקציה, הבאה לידי ביטוי בספר ״אלגוריתמי ההתפתחות״ ובעלת אופי עזר בתחילה, והיא צמחה לתפיסה המרכזית של מחקר חדש, השוכן ״על הגבול בין מדעי הטבע לפילוסופיה״ (שם).
האוניברסאליות המוגבלת, הלא-מלאה, ומכאן גם הבלתי-מספקת של הסכמה הראשונית של האבולוציוניזם של מויסייב, השוכנת על הגבול בין מדעי הטבע לפילוסופיה, באה לידי ביטוי מיד, ברגע שהוא מתחיל לפתח סכמה זו ברמה הפילוסופית. זה עדיין יותר אבולוציוניזם מדעי-טבעי מאשר פילוסופי. מויסייב עצמו
מכנה את הסכמה שלו פיזיקליסטית, משום ש״ביסודה מונחות השקפות, מסורתיות לפיזיקה ולכל מדע הטבע המודרני״ (שם, עמ' 5). הדבר מתגלה ביחסו של מויסייב לדוקטרינה הקריאציוניסטית ולאמונה בעל-טבעי. הוא כותב:
״אי-הוודאות העקרונית הקיימת ותפקיד ההתחלה החושנית בייצוגינו על העולם הסובב הוא בו-זמנית גם מקור לאמונה בכוחות על-טבעיים, – ליתר דיוק, לריבוי אמונות. כל אחת מהדתות היא תופעה היסטורית, אך ההרגשה הדתית, האדמה לצמיחת אמונה בכוחות על-טבעיים, כנראה, טבועה אורגנית באנושות. ותלווה אותה, כל עוד היא קיימת ביקום. אבל אדם קונקרטי יכול להחזיק בה או לא להחזיק – זו כבר שאלה אחרת... מתוך הבנת נסיבות אלה אינני יכול להחשיב עצמי לאתאיסט. אך באותה עת אני יכול לשייך את עצמי לאלה, שמתאים לכנותם 'לא-תאיסט'. אין לי עילות אמפיריות ולוגיות מספקות להחשיב כנעדר התחלה, שאינה נגישה לשכלי. אך גם אין הרגשה פנימית בכורח קיומה״ (שם).
אבולוציוניזם, המפקפק באוניברסאליות האבולוציה ומתיר קיום של על-טבעי מעבר לגבולות העילות האמפיריות והלוגיות, אינו יכול להיחשב לאוניברסאלי. הוא מסתפק במערכת מדעי הטבע, שאינה מוצאת בתחום מחקריה שום דבר על-טבעי ועל-אבולוציוני. הגישה הפיזיקליסטית של נ. מויסייב לקיום כוחות מעבר לגבולות האבולוציה מוגבלת, כפי שהוא עצמו מדגיש, בתערו של אוקאם, הפוקד לא להרבות ישויות שלא לצורך, וגם בתזת לפלס, שעל שאלת נפוליאון מדוע לא מצא בספרו את רעיון האל, ענה שלא נזקק להשערה כזו (שם).
מובן שעמדה כזו פירושה רק התחמקות אלגנטית מהשאלה על אוניברסאליות, על כוליות האבולוציה. מאחורי התחמקות זו עומדת
עם זאת תשובה ממש מוגדרת, רק שאינה מפורסמת בפומבי: איננו יודעים מה קיים מעבר לגבולות ההתחלה החושנית של ייצוגינו, ואיננו יכולים לדעת זאת. עמדה כזו קיבלה בהיסטוריה של הפילוסופיה את השם אגנוסטיציזם, שאופיין במסורת המרקסיסטית כמטריאליזם ביישן. איננו שותפים ליחס הפנאטי, האגרסיבי של המרקסיזם לדת, שהוביל לדיכוי חופש המצפון ולנטיעה רפרסיבית של אתאיזם. לא שותף לו גם מויסייב.
״בהתייחסי בכבוד עמוק לכל שכנוע כנה,״ – הוא מעיר, – ״אני סבור שגם האתאיזם הלוחמני, וגם כל סוג של פונדמנטליזם ופנאטיות, במידה שווה אינם תואמים את עקרונות החברה המתורבתת״ (שם). בכך מויסייב צודק לחלוטין, אך הוא מבלי שיבחין בעצמו מחליף את השאלה על אוניברסאליות האבולוציה ועל אפשרות קיומו של העל-טבעי מנקודת מבטו של האבולוציוניזם האוניברסלי בשאלות על יחס מתורבת לחופש המצפון ולחופש האמונה. בהקשר זה מויסייב חושב כבולוציוניסט ביישן.
אין לנו מפני מה להתבייש באבולוציוניזם שלנו. להיפך, אנו גאים בו ומאמינים באפשרויותיו העצומות להבטחה אינטלקטואלית של ההתפתחות ההומניסטית של החברה החדשנית. האבולוציוניזם הביישן אינו יכול להיות אוניברסאלי. זה אבולוציוניזם מקומי, המוגבל במתודולוגיה ואמפיריה מדעית-טבעית. האבולוציוניזם האוניברסאלי לעומת זאת נשען על כל מערכת הידע האנושי על העולם ועל יחסים מעשיים עם עולם זה. הוא נשען לא רק על מדעי הטבע, כי אם גם על כל מערכת מדעי הרוח, כולל תיאוריה והיסטוריה של הדתות, המשחזרת את אבולוציית התמונה הדתית-מיתולוגית של העולם, על הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה של חברות אנושיות, על כלכלה אבולוציונית, מדעי המדינה, לוגיקה, אתיקה, אסתטיקה, בלשנות, פדגוגיה, תולדות האמנות וכו'.
אנו איננו מוצאים שום דבר על-טבעי בשום מקום, מלבד בחשיבה הממיתוסת, המונעת בידי אוריינטציה פסיכולוגית מתאימה. האבולוציוניזם האוניברסאלי כהשקפת עולם שלמה, מערכתית, מבוססת מדעית מוציא באופן די מוכח את עצם האפשרות של העל-טבעי כבסיס השקפת עולם מיתולוגית ומאשר את מקורו של כל מה שקיים בעולם באמצעות אבולוציה, ורק אבולוציה. תפיסת העולם האוניברסאלית-אבולוציונית נשענת על כל מגוון הידע שלנו, בעוד שתפיסת העולם הדתית – על מגוון ייצוגים מיתולוגיים, שגם הם נתונים לאבולוציה עקבית, אך מוגבלים בקפדנות בסמל האמונה. לתפיסות העולם הדתית-מיתולוגית והמדעית-אבולוציונית טבע גנוסיאולוגי שונה לגמרי, אי-אפשר לחברן על אדמה מדעית, אפשר רק להפרידן, להבדילן, מה שמתבצע בתהליך החילון והופך אותן לנושא של בחירה חופשית. כל ניסיון לראות באל כהשערה הוא חילול קודש מנקודת מבט דתית ובלתי-עמיד מנקודת מבט מדעית-אבולוציונית. קריאציוניזם מדעי בלתי-אפשרי כמו קנטאור או כימרה, שרכשו ״מציאות״ וירטואלית במיתולוגיה היוונית העתיקה.
האבולוציוניזם האוניברסאלי של נ. מויסייב מתבסס בראש ובראשונה על הכרה במערכתיות, בקשר ההדדי של הכול עם הכול. ״ביסוד הסכמה שאני מכנה אבולוציוניזם אוניברסאלי,״ – מבהיר מויסייב, – ״מונחת 'השערת על-מערכת'. כל היקום שלנו מייצג מעין מערכת אחת מאוחדת – כל מרכיביה קשורים זה בזה״ (שם). הוא בוחן הוראה זו כתוצאה של הכללה אמפירית, משום שבניסיוננו אין שום דבר שסותר אותה. כך, מויסייב בוחן את האבולוציוניזם האוניברסאלי כמבוסס על השערת על-מערכת, כלומר הכרה בקשר ההדדי האוניברסאלי של התופעות. את יתרון השערת על-המערכת הוא
רואה בכך ש״כל השערות על אופיו הלא-מערכתי של היקום אינן ניתנות לבדיקה עקרונית, הן אינן יכולות לשנות את המסקנות מהשערת על-המערכת ולכן על בסיס עקרון אוקאם צריכות להיקטע״ (שם, עמ' 6).
מתוך הבנה שאי-אפשר לצמצם למערכתיות היקום ולקשר ההדדי האוניברסאלי של התופעות את ביסוס האבולוציוניזם האוניברסאלי, מוסיף מויסייב לכך את עקרון השונות האוניברסאלית. אך עקרון זה ידוע בפילוסופיה עוד מימי הרקליטוס, ועקרון הקשר ההדדי האוניברסאלי והמערכתיות של ההוויה נוסח בצורה קלאסית בידי הגל. מה אם כן חדש מביאה תפיסת האבולוציוניזם האוניברסאלי?
נ. מויסייב מנסה להסביר זאת, נשען על אדמה מדעית-טבעית הקרובה לו. בראש ובראשונה הוא מעביר על חומר דומם את מנגנון הפעולה של השלישייה הדרווינית: שונות, תורשה, ברירה. מויסייב אפילו אינו מבהיר שאת התורשה אפשר לבחון מחוץ לחיים רק כרציפות, משום שמורשת כשלעצמה בטבע הדומם אינה קיימת. את המנגנונים הדרוויניים הוא מחשיב לפשוטים ביותר, משום שהוא רואה בהם ביטויים של דטרמינציה חד-משמעית. לכיתה של מנגנונים דרוויניים הוא משייך אינטראקציות מכניות.
״משום שבמציאות הסובבת אותנו,״ – מנמק מויסייב, – ״הכול ותמיד נתון לפעולת מקריות ואי-ודאויות, הרי אפילו במקרה של תהליכים מסוג דרוויני אי-אפשר לדבר על דטרמינציה מלאה. אפשר רק לראות מגמות, אם תרצו, 'תעלות אבולוציה'. דוגמאות לתהליכים כאלה הן תהליכי סלקציה של בעלי חיים או תנועת חללית. בתכונות אלה מחזיקים תהליכים רבים, שיש לנו עמם עסק בחיי היומיום ואשר מאפשרים לנו איכשהו לחזות את תוצאות פעולותינו הפעילות ולבצע את הבחירה המכוונת שלהן. כך, מנגנונים מסוג דרוויני הם הבסיס לפעילותו המודעת של האדם״
(שם, עמ' 7).
עד כמה מוצדק עירוב כזה של תיאוריית דרווין עם דטרמיניזם מכניסטי, עם בעיית ״תיעול״ התהליכים האבולוציוניים ועם דטרמינציית הפעילות האנושית, שישפוט הקורא. יש בהם גרעין רציונלי מסוים בקירובם, משום שכולם ביטויים של תנועה ברמה המקרוסקופית של החומר. אך הם מייצגים צורות תנועה שונות עקרונית, ובהתאם, גם מנגנונים שונים לחלוטין בפעולתם. הברירה פועלת גם בטבע הדומם, אך בצורה שונה לגמרי מאשר במאבק הקיום של אורגניזמים השואפים פעיל לשרוד. אותו הדבר אפשר לומר על השונות והתורשה. המנגנונים הדרוויניים אינם פשוטים יותר, כי אם מורכבים יותר מהפיזיקו-מכניים.
סוג אחר של מנגנוני אבולוציה, שבו מבחין מויסייב, הם תהליכים שהוא מכנה ביפורקדיים. פעולתם של תהליכים כאלה, כפי שמדגיש מויסייב, בלתי-צפויה עקרונית. בתיאור מנגנונים כאלה מויסייב מתייחס ללאונרד אוילר ואנרי פואנקרה, שהציעו תיאור מתמטי של ביפורקדיות, אך אינו מתחשב כלל בעבודות הרבות וזכות הפרסום הרחב של יוצר הסינרגטיקה הרמן האקן. כנראה, מויסייב לא היה מכיר אותן בתקופה זו או הכיר מפה לאוזן, משום שהוא מקשר את תפיסת האבולוציוניזם האוניברסאלי שלו לתיאוריית הארגון העצמי. לא היה מכיר, כנראה, גם את תיאוריית התרמודינמיקה הבלתי-שיוויונית של איליה פריגוז'ין, משום שבהזכירו להלן את החוק השני של התרמודינמיקה, הוא אינו נוגע כלל בפרשנות חוק זה בתרמודינמיקה של מערכות פתוחות, אף שהוא מגיע למסקנות דומות למסקנותיו של פריגוז'ין.
מנגנונים ביפורקדיים, לפי מויסייב, בניגוד לדרוויניים, טבועים באבולוציה של מערכות מורכבות. ככל שהמערכת מורכבת יותר, כך נוצרים בה יותר מעברי ביפורקדיה, כלומר תופעות של ארגון מחדש מהיר ורדיקלי של אופי התפתחות המערכת.
מנגנונים ביפורקדיים הם ביטוי של הסטוכסטיות של העולם. הם קובעים את הבלתי-צפיות והאי-הפיכות של האבולוציה (שם, עמ' 8). אכן, ככל שהמערכת מורכבת יותר, כך היא מגיבה פחות בקו ישר להשפעות חיצוניות. אך הקביעה על קשר מורכבות המערכת לנטייתה למעברי ביפורקדיה די שנויה במחלוקת.
מערכות עם מנגנוני ויסות מפותחים מאוד, ככלל, מסוגלות להימנע מביפורקדיות ואסונות, שבהם הסדר, הנתמך במערכת הנתונה, מתפרק. לדוגמה, מערכות חברתיות דמוקרטיות, שבהן רוכשים אופי קבוע רפורמות ומגוון רגולטורים מוסדיים כמו בלמים ואיזונים, מתבררות כיציבות באופן בלתי-נמנע יותר מאשר משטרים טוטליטריים ואוטוריטריים נוקשים, ששינויים בהם מפעילים מנגנונים ביפורקדיים ולעתים קרובות מובילים לאסונות חברתיים. נוסף לכך, מנגנונים דרוויניים בהבנתם הדרוויניסטית, ולא במובנה הספציפי של מויסייב, פועלים ברמת הטבע החי, בעוד ששינויים ביפורקדיים אופייניים בראש ובראשונה לתופעות של כאוס דינמי בטבע הדומם, שבו הסדר נוצר ישירות מהכאוס ונושא אופי פרימיטיבי ביותר, בלתי-יציב. כמובן, ביפורקדיות ואסונות מתרחשים גם בטבע החי, וגם במערכות חברתיות, אך כאן התהוות מצבים ביפורקדיים נבלמת בידי מנגנונים רגולטיביים של שמירת סדר והפיכתו העקבית. מויסייב לעומת זאת מתעקש על קיומה של ״מגמה חשובה נוספת – ירידת יציבות המערכות ככל שגוברת מורכבותן״ (שם, עמ' 10). על קיומה של מגמה הפוכה הוא אינו חושב כלל. זה גם מעיד על הצרות, אי-האוניברסאליות של חשיבתו האבולוציונית.
הקבוצה השלישית של מנגנונים אבולוציוניים, שבה מבחין מויסייב, נקראת על ידו מנגנוני הרכבה. ״הטבע מאופיין בקואופרטיביות,
– הוא סבור, איחוד אלמנטים למערכות. כתוצאה, למערכת הנוצרת עשויים להיווצר תכונות חדשות״ (שם, עמ' 8).
כדוגמה הבולטת ביותר להרכבה כזו מויסייב מביא את פעולתו של החוק השני של התרמודינמיקה. אך ההרכבה העצמית של מבנים דיסיפטיביים, שנחקרה בידי א. פריגוז'ין, נובעת לא ישירות מהחוק השני של התרמודינמיקה, כי אם מהתרמודינמיקה של מערכות פתוחות, המסוגלות לפרוק אנטרופיה, כלומר תנועה בלתי-סדורה, אל הסביבה החיצונית. ישירות מהחוק השני של התרמודינמיקה נובע לא סידור מבני, כי אם הצטברות אי-סדר ואבולוציה לאחור, להתפוררות כל סידור ולמוות התרמי של היקום. במה אם כן מורכבת המשמעות האבולוציונית של אפקט ההרכבה?
מויסייב מסביר זאת כך. בהיותו אחד החוקים היסודיים ביותר של הפיזיקה, לחוק השני של התרמודינמיקה אין משמעות לחלקיקים בודדים, למולקולות בודדות. ״הוא מתבטא רק ברמת צבריהם: רק בכמות מספקת של חלקיקים אינטראקטיביים נוצרות תכונות מערכתיות חדשות עקרונית. נוצרת אפשרות להכניס מאפיין חדש של המערכת – אנטרופיה, וגם לגלות שהיא גדלה עם הזמן. זו תוצאה טיפוסית של 'הרכבה', התהוות של תכונות מערכתיות חדשות של העולם הסובב״ (שם, עמ' 9).
דוגמה גרועה ביותר. זוהי דוגמה יותר של ״פירוק״ של מערכות קיימות, מאשר של הרכבה של מערכות המתעוררות בתהליך האבולוציה. גידול האנטרופיה הורס את הסדר, המבטיח את האינטראקציה ״הקואופרטיבית״ של אלמנטים בתוך מערכות. בסופו של דבר כל מולקולה נעה בצורה בלתי-סדורה. מויסייב נוקט בדוגמה זו ללא פנייה לתרמודינמיקה של מערכות פתוחות, שבה התהליך מקבל כיוון הפוך, לא במקרה. האבולוציוניזם האוניברסאלי שלו נשען על רעיונות של ארגון עצמי ספונטני ומערכתיות, הוא מתמצה ברעיונות אלה. ״במאה העשרים,״ – כותב מויסייב, – ״חודרים אלינו במידה הולכת וגוברת רעיונות המערכתיות והארגון
העצמי (סינרגטיקה), להם אנו מעניקים משמעות רחבה יותר ויותר. אנו מתחילים לראות קשרי גומלין חדשים, והיקום לאור ידע חדש וניסיון חדש נגלה לפנינו כמערכת אחת, המתפתחת כיחידה אחת״ (שם, עמ' 18).
לכן לתהליך הארגון העצמי מויסייב משייך גם את הדקונסטרוקציה של כל ארגון. כמובן, התהליך האבולוציוני האוניברסאלי כולל גם ארגון עצמי וגם דיסאורגניזציה, שהיא התנאי המוקדם לארגון עצמי חדש. אך הארגון העצמי, כמו בסינרגטיקה של האקן, מובן בצמצום, כתהליך של יצירת מבנים מהכאוס הדינמי ודקונסטרוקטוריזציה ספונטנית לא פחות לאחר הפסקת זרימת האנרגיה המכוונת. תוך כך לא מתחשבים כלל בתהליך ייצור הסדר בידי מבנים המתארגנים עצמית, בתפקידם כמקורות ומעוררי ארגון נוסף. אילו האבולוציה התמצתה בארגון עצמי ספונטני, כאוטי, ובדיסאורגניזציה ודקונסטרוקטוריזציה ספונטניות, כאוטיות לא פחות, שום קדמה לא הייתה אפשרית.
אבולוציוניזם, המתבסס על תהליכים סינרגטיים ומתמצה בהם, אינו יכול להיות אוניברסאלי. הארגון העצמי הכאוטי, שנחקר בידי הסינרגטיקה, הוא רק התנאי המוקדם של ארגון וריאורגניזציה המותנים מבנית. צמצום האבולוציה להיווצרות ספונטנית של קישוריות ולהיווצרות סטוכסטית של מבניות הוא חיסרון יסודי של האבולוציוניזם של המאה ה-20. וחיסרון זה טבוע במלואו באבולוציוניזם של נ. מויסייב.
בייצוגים המכוונים פיזיקליסטית על ארגון עצמי נעדרים ויסות עצמי, ריאורגניזציה מבנית עצמית והתגייסות עצמית, המהווים תנאי מהותי של כל אבולוציה. וכאשר מנסים להרחיב את הייצוגים על ארגון עצמי, השאובים מהפיזיקה, על האבולוציה הביולוגית והחברתית-
היסטורית, מתקבלת לא תיאוריה כללית של האבולוציה, שהיא ההישג החשוב ביותר של תפיסת העולם האוניברסאלית-אבולוציונית, כי אם רק צורה נוספת של רדוקציוניזם, כלומר הסבר של המפותח יותר מתוך הפחות מפותח.
הדרך הביפורקדית של תמורות אבולוציוניות מוקצנת בעליל בידי מויסייב. הוא בוחן מנגנונים ביפורקדיים כמעבר מתיעול חד-משמעי של ההתפתחות להתהוות ריבוי של ״תעלות״, כשהבחירה על ידי המערכת של אחת התעלות להתפתחות המשך מתרחשת כתוצאה מאירוע מקרי גרידא וחסר חשיבות לחלוטין. אך במציאות בחירת ״התעלה״ בדרך כזו מתבצעת רק במערכות פרימיטיביות ביותר מסוג תנועה טורבולנטית של גזים ונוזלים, שבהן המורכבות נקבעת על ידי אי-יציבות קיצונית של המערכת ומתהפכת להיווצרות מערבולות מאורגנות כאוטית.
במערכות מורכבות מפותחות ביותר, ככלל, כלומר ברוב המוחלט של המקרים, אפילו במצב בלתי-יציב קיצוני, מעברי, של המערכת, התנועה באחת התעלות מתבררת כה מוכנה יותר ברציפות ההתפתחות, והכוחות, המתרכזים במבנים המבטיחים את היווצרות
ה״תעלה״ הזו, כה עולים על אפשרויות ״התעלות״ האחרות, עד ששום מקריות אינה יכולה לזעזע את התנועה בתעלה זו. הכורח לא רק פורץ דרך מסת המקריות העצומה ולא רק מעלה את ההסתברות של אירועים התורמים למימושו. שינויים הכרחיים, שהבשילו אבולוציונית, מובילים לצורות כאלה של יצירת מבנים, שבסופו של דבר (אך לא במישרין ולא באופן ישיר) מארגנים את עיקר המסת של המקריות והופכים דרך התפתחות אחרת לבלתי-סבירה בכלל. דרך כזו מתבטאת רק במגמות אלטרנטיביות, ב״מוסכמים״ של תהליכים היסטוריים.
משמעות המקריות באבולוציה אינה כה גדולה, כפי שנדמה היה
ליוצרי התיאוריות המדעיות-טבעיות של המאה ה-20, השקועים בחקר תהליכים סטוכסטיים. מהעובדה שתהליכים אלה מאפשרים רק תיאורים הסתברותיים נובע רק שהם נמצאים במצב של כאוס דינמי. משמעות המקריות אינה כה גדולה, משום שבתהליך האבולוציה נוצרים בהכרח מבנים, שארגונם בתנאים הנתונים תחרותי יותר מאשר ארגון מתחריהם. ההכרה בנסיבה זו אינה אומרת חזרה לדטרמיניזם מכניסטי. היא קשורה במעבר לדטרמיניזם אבולוציוניסטי, המתחשב בתפקיד המקריות והתהליכים הסטוכסטיים כמידת הכאוטיות, הנוכחת תמיד בכל סדר, בכל ארגון מבני, ומלווה, ומגוונת, ומשנה את דרך המימוש של כל כורח המותנה אבולוציונית. תוך כך ההכרחי מתממש כתוצאה מתחברת של אינספור מקריות, וזה יוצר את המראית שכאילו הוא נובע מהמקריות, מורכב מהן.
בהכרה בתנודות אקראיות קטנות, הנוצרות במצבים ביפורקדיים, כיסוד הבחירה בדרך ההתפתחות של מערכות מורכבות, של הארגון העצמי והאבולוציה שלהן, מתבטא החיסרון המתודולוגי העיקרי לא רק של הפיזיקליזם של מויסייב, כי אם גם של תיאוריית הארגון העצמי, המקובלת בסינרגטיקה.
מצבים ביפורקדיים וסטיות אקראיות נוצרים באבולוציה ללא הרף. בזה מויסייב ותומכי הגישות הקשורות בסינרגטיקה צודקים לחלוטין. אך ברוב המוחלט של המקרים מהלך ההתפתחות של מערכות מורכבות מונחה לא בידי תנודות אקראיות קטנות, כי אם בידי יתרונות תחרותיים גדולים של מבנים מתגייסים המתפתחים ברצף.
בספר ״העלייה אל התבונה״ (מואיסייב נ.נ. העלייה אל התבונה. הרצאות על אבולוציוניזם אוניברסאלי ויישומיו – מ': הוצ' אט, 1993 – 192 עמ') מויסייב מגדיר שוב את האבולוציוניזם האוניברסאלי
כסכמה, המייצגת פיזיקליזם מזוקק, ומנסה להסביר, מתוך סכמה זו, את כל מגוון האבולוציה. ״האבולוציוניזם האוניברסאלי, הסינרגטיקה, תיאוריית הארגון העצמי,״ – הוא סבור, – ״כל המונחים הללו כמעט נרדפים. הם משקפים את ייצוגנו על כל התהליכים ההולכים 'מעצמם', ללא כוונוניות של 'אצבע מורה'״ (שם, עמ' 26).
אכן, הסינרגטיקה כתיאוריית ארגון עצמי חושפת אחד מההיבטים של השינוי העצמי הספונטני והתהוות של סדר ראשוני מהכאוס הדינמי. אך לאבולוציוניזם האוניברסאלי זה אינו מספיק. תמורות מבניות של מערכות מורכבות ברמות ארגון שונות אינן מצטמצמות לארגון עצמי כאוטי. הן כוללות ריאורגניזציות מבניות מורכבות, שבהן בהתאם למבנים הראשוניים מתבצעת סידור מחדש של הסדר הקודם. סידור מחדש כזה אינו מכוסה בידי הסינרגטיקה והסכמה הפיזיקליסטית של הארגון העצמי בכלל.
כיצד אם כן יכול אבולוציוניזם ״אוניברסאלי״ המכוון פיזיקליסטית לעלות מתהליכים פיזיקו-כימיים לתהליכים ביולוגיים וחברתיים, האם יש לו זכות להפיץ את סכמתו להבנת האבולוציה בטבע החי ובחברה? נ. מויסייב עונה על שאלה זו כך:
״האבולוציוניזם האוניברסאלי מאפשר לבחון את התפתחות התהליך האבולוציוני העולמי בכל ממדיו… שום דבר חי אינו מסוגל להפר את חוקי הפיזיקה או הכימיה, ובאותה עת עקרונות הברירה, הקובעים את התפתחות החומר החי, כלומר חוקי התפתחות העולם החי, אינם מצטמצמים רק לחוקי התפתחות הפיזיקה או הכימיה (ליתר דיוק – איננו יכולים, ואולי גם איננו יודעים, לצמצם אותם לחוקים היסודיים שדיסציפלינות אלה חוקרות)״ (שם, עמ' 37). נוסף לכך, כפי שמגדיר מויסייב, ״ההתפתחות החלקה, הכמעט צפויה״ של התהליך האבולוציוני, אשר נסכים לכנותה
אבולוציה דרווינית״ (שם, עמ' 28) מהווה, לדעתו, רמה נמוכה יותר של אבולוציה מאשר המנגנונים הביפורקדיים והקואופרטיביים, הנכנעים לחוקים היסודיים של הפיזיקה והכימיה.
כמובן, עם פרשנות פיזיקליסטית ונאיבית-רדוקציוניסטית ממש כזו של האבולוציוניזם האוניברסאלי אין אנו יכולים בשום אופן להסכים. כאשר גופים נעים תחת פעולת הכבידה, למשל נופלים מגובה אל האדמה בתאוצה 9.8 מ'/שנ'2, הם נמצאים לגמרי תחת פעולת חוק פיזיקלי בלי קשר לשאלה אם הם חיים או דוממים. אך האבולוציה שלהם כוללת חוקים אלה רק בצורה מותמרת אבולוציונית, כפופה. לכן על שום צמצום של אבולוציה ביולוגית לחוקים היסודיים של תנועה בטבע הדומם לא יכול להיות דיבור. האבולוציה הדרווינית בהבנת הדרוויניזם עצמו, ולא בהבנה
״הפיזיקליסטית״, מורכבת לאין שיעור מהרמה הפיזיקו-כימית של האבולוציה.
הניסיון שעשה נ. מויסייב לבניית פילוסופיית היסטוריה מעמדות האבולוציוניזם נשען על אותם יסודות. הוא מבין את ההיסטוריה כתהליך סינרגטי, שבו יש להפריד את האוניברסאלי מהאינדיבידואלי. האוניברסאלי משתנה יחסית לאט וכולל מאפיינים של תהליכי ארגון עצמי, שהפיזיקאים מכנים אינווריאנטים אדיאבטיים של תהליכים דינמיים.
״גישה כזו,״ – מתוודה המחבר, – ״היא גם צורה מיוחדת של רציונליזם, שנולד במדע המודרני הלא-קלאסי, משום שהמחבר אינו מסוגל לקבל שום דבר אחר מלבד פיזיקליזם״ (שם, עמ' 70). אך אי-יכולת, כמו גם אי-ידיעה – טיעון גרוע.
כמובן, כמה אנלוגיות שימושיות אפשר לנצל בדרך זו. אך הסבר ההיסטוריה באמצעות הפיזיקה בקושי אפשר לכנות אבולוציוני. מויסייב רואה את ההבדל רק בפעילות הפעילה של אנשים, המשתתפים בתהליכים היסטוריים. במציאות הבדל זה הוא דווקא אוניברסאלי.
נ. מויסייב היה מדען מוכשר והוגה מקורי,
לו אנו חבים את ההתפשטות הרחבה של המושג אבולוציוניזם אוניברסאלי. ביוזמתו רכש מושג זה פופולריות רחבה בקהילה המדעית הרוסית, נכנס כמעט לכל ספרי הלימוד על שאלות פילוסופיות של מדעי הטבע. אך הסכמה הפיזיקליסטית שהציע אינה יכולה להיחשב אבולוציוניזם אוניברסאלי אמיתי. היא נשארת פיזיקליזם, שהופץ על תחומים, שבהם כל תהליך פיזיקלי וכימי רק משרת צורות אבולוציה ספציפיות.
באשר לספרי הלימוד, שיצאו לאור ברוסיה על בעיות פילוסופיות של מדעי הטבע, שקלטו מנ. מויסייב את רעיון האבולוציוניזם האוניברסאלי ופיתחו, עיבדו אותו באופן מהותי, אנו מייחסים להם משמעות יוצאת דופן. הם ממלאים, ככלל, לא רק תפקיד הוראה, כי אם גם תפקיד השכלה, בהפיצם תפיסת עולם מדעית-אבולוציונית, הומניסטית, בהדריכם את הנוער הסטודנטיאלי ברוח חיפוש השקפת עולם עצמאי, בריווים בידע כבסיס להיפטרות מדעות קדומות. מתוך שלושה עשרות ספרי הלימוד, שחקרנו, על בעיות אלה רק אחד מכיל פרשנות תיאולוגית, קריאציוניסטית, תפוסה בשיער, של עובדות מדעיות. אך גם היא מתנדפת, ברגע שהמחבר עובר להצגת העובדות.
כמובן, ספרי לימוד לבדם אינם מספיקים. דרושה תנועת השכלה רחבה, שמגויסת באמונה מדעית.
}}

==== האבולוציוניזם האוניברסאלי והאיום של האפוקליפסה האקולוגית ====
{{רן|
אבן דרך מסוימת בהתפתחות האבולוציוניזם האוניברסאלי ברוסיה הייתה הופעתו ב-2011 של הספר ״רעיון האבולוציה בביולוגיה ובתרבות״ (מ': קנון+, 2011 – 640 עמ'). בספר מיוצג צבע המדע הרוסי – הפילוסופים, הגנטיקאים, האקולוגים, הביולוגים-האבולוציוניסטים והתרבותולוגים הגדולים ביותר. הוא מהווה מעין מועדון דיונים, שבו תומכי התיאוריה הסינתטית של האבולוציה בביולוגיה מתפלמסים עם
מתנגדיה, הדרוויניסטים – עם האנטי-דרוויניסטים, הפרוגרסיסטים המושבעים – עם טרדיציונליסטים נלהבים. כבר בהקדמה לספר המנהיג המוכר של הפילוסופיה הרוסית ויאצ'סלב סטפין אפיין את רעיון האבולוציה כאוניברסאליה יסודית של התרבות, שעברה בגרסאות שונות לאורך כל תולדותיה ובמידה רבה קבעה
״את האופי והספציפיקה של ההבנה האנושית של ההוויה ושל הכרתה״ (שם, עמ' 6). זה קבע מראש את חשיבותה המיוחדת של תפיסת האבולוציוניזם האוניברסאלי, שיצירתה, כפי שמציין סטפין, הייתה תולדה טבעית של הפתרון המודרני של משימות הקשורות בהבנת ״האבולוציה המשותפת והמחוברת של הטבע והאדם, הביוספירה והנואוספירה, הטבע והתרבות״ (שם).
היינו רוצים למקד את תשומת לב הקוראים בשני מאמרים מספר זה, המציגים השקפות חלופיות על מימוש עקרונות האבולוציוניזם. אחד מהם בוחן את בעיות האבולוציוניזם הגלובלי מעמדות של אקולוגיזם טרדיציונליסטי, והשני שואף לצייר את סיכויי התפתחות הציוויליזציה מעמדות האבולוציוניזם האוניברסאלי. שני המאמרים אופייניים מאוד כביטויים של קיטוב המנטליות הרוסית לטרדיציונליזם קיצוני ואבולוציוניזם חדשני. הראשון מבין המאמרים נכתב בידי ל. פסנקובה וא. דריאבינה (פסנקובה ל.ו. דריאבינה א.ד. אקולוגיה בשיח של בעיות אבולוציוניות – בתוך: רעיון האבולוציה בביולוגיה ובתרבות – מ': קנון+, 2011, עמ' 477-494).
בתחילת המאמר עצמו מחבריו מעבירים ביקורת חריפה על המודלים המקובלים של ״התפתחות בת-קיימא״ ועל הייצוגים על
הדרך ה״נואוספירית״ של התפתחות האנושות. ההכחשה של תפיסות כה מכובדות וסמכותיות דרשה, ללא ספק, לא מעט אומץ ואף ייאוש. המחברים סבורים ששום דיבור על התפתחות בת-קיימא לא יכול להיות, אם כל צעד בהתפתחות הכלכלית והמדעית-טכנית של הציוויליזציה האנושית מלווה לא רק בזיהום הסביבה הסובבת את האדם, כי אם בהעמקה קטלנית לביוספירה של
המשבר האקולוגי הפלנטרי הכללי.
יש לציין, שגם תפיסת ההתפתחות בת-הקיימא, וגם תפיסת הנואוספירה של ו. ורנאדסקי מספקות לחלוטין לא רק אבולוציוניסטים מודרניים, כי אם גם אקולוגיסטים מסוג טרדיציונליסטי, הרואים בתפיסות אלה אלטרנטיבה לחברה החדשנית המתפתחת בסופה ופורשים יציבות של התפתחות וניצחון התבונה על הפלנטה כהכרח של ויסות פלנטרי כללי של ההתפתחות על מנת להימנע מאסון אקולוגי. הוויכוח הולך רק על צורות וגבולות של ויסות כזה. כמובן, אזהרות האקולוגים על אפוקליפסה אקולוגית מתקרבת מועילות לאבולוציה של דעת הקהל במדינות שונות, כשם שאזהרות המדענים על אפוקליפסה גרעינית מתקרבת היו מועילות למניעתה בתקופת העימות הגרעיני של מעצמות-העל.
אילולא מאמצי המדענים-האקולוגים, הנתמכים בידי הציבור, ממשלות ופרלמנטים של מדינות מפותחות לעולם לא היו נחרצים לאמצעים כה נחושים של ויסות ההתפתחות הכלכלית במטרה לשפר את מצב הסביבה הטבעית, שהינם אלה שננקטו במדינות אלה החל מסוף שנות ה-60 והביאו לתוצאות חמורות למדי, הניתנות לרישום אמפירי. תפיסות ההתפתחות בת-הקיימא, הקו-אבולוציה, הנואוספורוגנזה התחשבו באופי החיובי, אף שאינו מספיק דיו, של תוצאות אלה והיו מכוונות להרחבתן והעמקתן הרציפה, האבולוציונית. יציבות ההתפתחות בשום פנים אינה אומרת עצירתה והפסקתה.
יחד עם זאת בתנועה האקולוגית נצפה גם זרם שולי, שמאחורי עמדותיו האידיאולוגיות הסתתרה אי-קבלה טרדיציונליסטית של הקדמה כשלעצמה, אימה לפני בעיות החברה החדשנית, שאיפה להחזיר את האבולוציה אחורה ולחזור לסטריאוטיפים המוכרים לא רק של יחסי הגומלין בין האדם לטבע, כי אם גם של יחסי הגומלין הפטריארכליים
בין אנשים. בעיות ייעול יחסי הגומלין בין האדם לטבע מוחלפות בהפצת מצבי רוח פאניקיים, שהתודעה ההמונית קולטת בקלות ורוכשים פופולריות הולכת וגוברת. נוצר מצב פרדוקסלי: מצד אחד יחס צרכני לחיים ומרוץ בלתי-מרוסן אחר טובין חומריים מדרבן מרוץ בלתי-מרוסן לא פחות אחר הרחבת הייצורים ודיכוי מקביל של הסביבה הטבעית, ומצד שני מאותם צרכנים נשמעים מכל עבר קינות צבועות על נזק הקדמה וקרבת האסון. הקטרסטופיזם טבוע באישיות מכוונת-צרכנות, משום שדרך חייהם רצופת אסונות מגוונים, ובראש ובראשונה – עם הבריאות.
את כל מכלול הבעיות הזה מעלים מחברי המאמר. לפי ייצוגיהם, האסון האקולוגי כבר מתרחש, השפלת הסביבה הטבעית קיבלה אופי גלובלי, ובקרוב תקבל גם בלתי-הפיך, הטבע גווע, ובעקבות גסיסת הטבע יבוא בהכרח גם גסיסת האנושות. את מה שהאנושות עושה למניעת גסיסתה שלה, מחברי המאמר מחשיבים לבלתי-מספק לחלוטין, אף לבלתי-מקובל, הן במובן הקונספטואלי והן במובן המעשי. גם תפיסת הנואוספירה של ורנאדסקי, וגם תפיסת ההתפתחות בת-הקיימא, שבהן מתמצה ההבטחה הקונספטואלית של הגנת הביוספירה, אינן בעלות, לדעת המחברים, פוטנציאל מניע מספיק לפתרון הבעיות שנוצרו. באפיונם את תפיסת הנואוספירה של ו.י. ורנאדסקי, ל. פסנקובה ו
א. דריאבינה כותבים:
״ו.י. ורנאדסקי סבר שהתבונה חרוטה באבולוציה, מתפתחת לפי חוקיה וממלאת את מטרותיה. מכאן נובעת אי-הניתנות-להתגברות של התהוות הנואוספירה כשלב טבעי של התפתחות הביוספירה. נואוספירה – תחום התבונה – מכנה המדען את הביוספירה, שהפכה בידי הפעילות התבונית של האדם. התבונה (לפי ורנאדסקי) – השלב הגבוה ביותר
של הכוח המתבונן והתכליתי, המסדר את הטבע. היא צריכה לשכלל את תחום מושבה לפי חוקי האבולוציה, בהפיכתה את הביוספירה לנואוספירה. תוך כך מונח שתהליך הנואוספורוגנזה יהיה במקביל גם השתכללות רוחנית של האדם… הייצוגים המודרניים על הנואוספירה מקורם בהשקפות ו.י. ורנאדסקי על תפקיד המחשבה המדעית כגורם פלנטרי ועל הגעת עידן התבונה, שיחליף את התודעה המודרנית הלא-מושלמת של האנושות״ (שם, עמ' 477).
מחברי המאמר מחשיבים תפיסה זו לאוטופיה, ואת התקוות הקשורות בה – לחלומות בלתי-ניתנים להגשמה. אוטופיים לא פחות הם בעיניהם גם השקפות המדענים המקומיים המודרניים, המתבססות על תפיסת הנואוספירה, ובפרט נקודת המבט של נ. מויסייב על הכורח ליצור מוסריות חדשה, התואמת לדרישות הנואוספורוגנזה, והעמדה של ו.י. סטפין על האדם כשלב טבעי וטבעי בהתפתחות היקום, האחראי למצב העולם, שאליו הוא שקוע. אינם מאמינים מחברי המאמר גם בהגעת רפורמציה רוחנית חדשה וגיבוש מערכת ערכים חדשה כתנאי מוקדם לנואוספורוגנזה, שאת אפשרותה מצביע ו. סטפין (שם, עמ' 478).
אפילו השקפות א. פצ'אי, אחד המייסדים והתאורטיקנים של מועדון רומא, שבמסגרתו גובש הייצוג על גבולות הצמיחה וההתפתחות הכלכלית של הציוויליזציה האנושית, אינן מספקות את מחברי המאמר. ״א. פצ'אי,״ – הם מעירים, – ״מכוון לייצוגים על טבעו התבוני וההומני של האדם. בפרויקטים שלו של טרנספורמציית התודעה הם (כלומר תאורטיקני מועדון רומא – ל.ק.) נשענים על טובו הפנימי, על הקביעה שכל הרע שבו קשור בהשפעה חברתית, שהאדם טוב ואלטרואיסטי מטבעו. מכאן נובעים הרעיונות שהכריזו
על ״התודעה ההומניסטית״ ועל המהפכה ההומניסטית״ (שם, עמ' 480).
באי-קבלתם של התקוות להומניות ראשונית, לתבוניות ולאלטרואיסטיות של טבע האדם, או לרפורמציית התודעה ולהופעת התחלה מוסרית חדשה, המעוררת אחריות למצב הטבע, מחברי המאמר צודקים לחלוטין. טבע האדם דואלי, הוא כולל גם את ההתחלה התבונית וגם את החייתית. במשך אלפי שנים רבות בני אדם הרגו זה את זה כדי להשיג משאבים לקהילותיהם, להכניע ולשעבד אנשים אחרים. על אחת כמה וכמה טבעית להם הייתה ונשארה המלחמה נגד הטבע, שממנו הם שאבו משאבים מאז ומעולם, בהשאירם אחריהם מדבריות.
אך הם בעמלם גם יצרו טבע חדש, ולא רק מלאכותי, כי אם גם טבעי. הם עיבדו שדות, נטעו עצים, דאגו לחיות שבייתו. האדם מסוגל גם להרוס את הטבע, וגם לשחזרו. הוא מסוגל לשחזר גם את טבע הפרא, אם הדבר תואם את צרכיו ואינטרסים. לכן אין לסמוך על התהוות מוסריות ותבוניות, הסותרת את הצרכים והאינטרסים. הנואוספורוגנזה תלויה ישירות בגיוס צרכים ואינטרסים, המכוונים להבראת הסביבה הסובבת את האדם, לשיקום וחיזוק המנגנונים הטבעיים של הארגון העצמי של הביוספירה. בצורה שונה לחלוטין מנמקים מחברי המאמר במנטליות הטרדיציונליסטית הטבועה בהם.
את מקור הטעויות והתקוות הבלתי-מוצדקות, המפריעים להכרה בהיקפים האמיתיים של האסון המאיים, הם רואים באמונה בכוח הבורא של התבונה, בקדמה, באפשרויות האבולוציה של האדם, שחלק אותה ו. ורנאדסקי ואשר בזמננו קיבלה ביטוי מוכלל ברעיון האבולוציוניזם האוניברסאלי.
״גישה כזו לבעיית האדם,״ – הם סבורים, – ״נשענת על ייצוגים השקפתיים על חוק טבע אחד, אוניברסאלי, שבו האדם עם תבונתו מהווה את פסגת ההתפתחות הפרוגרסיבית של החומר. היום עמדה כזו קיבלה את השם אבולוציוניזם גלובלי (אוניברסאלי). ייצוגים אלה מבוססים על
ההשקפה האבולוציונית, ובאיכות זו הם נכללו בתודעה ההמונית של המודרניות וקיבלו התפשטות רחבה ביותר במנטליות המודרנית״ (שם, עמ' 481).
במקביל לאבולוציוניזם האוניברסאלי כתוצאה מודרנית של התפתחות ההשקפה המדעית, מחברי המאמר מפריכים גם את הדרך עצמה, שבמהלכה הגיעה המחשבה האירופית המכוונת מדעית להכרת האוניברסאליות של האבולוציה ורעיון הקדמה הקשור בה.
״הבנה כזו של טבע האדם,״ – מזכירים ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״גובשה עוד בעידן הנאורות והזמן החדש. זהו האדם של הולבך, רוסו וולטר. היא התפשטה בהרחבה במנטליות הציבורית של המאות ה-19-20 ונקלטה בידי המחשבה האקולוגית המודרנית. כך, ביסוד המודל של הנואוספירה, כה אופנתי היום, מונחת תפיסה עתיקה, רציונליסטית, של האדם״ (שם, עמ' 481).
בשאיפה לתאר את הרציונליזם האירופי כמודל עתיק, כלומר כיום, בעידן המשבר האקולוגי הגלובלי, מיושן, של התפתחות, המחברים שוכחים שמודל זה ענה על הקדמה האמיתית של החברה, שהושגה בזמן החדש, ובא במקום האוטופיה הדתית-קריאציוניסטית, ששלטה בעידן ימי הביניים, שלפיה האפוקליפסה והדין האחרון ישימו קץ לאנושות הטבועה בחטאים ויקבעו בדרך קטסטרופלית את מלכות האלוהים לעולמי עד.
כדי להראות את האוטופיות דווקא של המודל המדעי-רציונליסטי של ההתפתחות, המחברים מדגישים את קרבתו לפרויקטים אוטופיים של יצירת חברה אידיאלית:
״תורות רבות על החברה הצודקת העתידית קמו במשך כמה מאות שנים. מפליאה האחידות של הייצוגים על האדם בפרויקטים אוטופיים אלה. מדינות שונות, תקופות שונות, והייצוגים על האדם – זהים. בכל מקום כבסיס מקובל טבעו ההומני והתבוני, היכולת לבנות
חברה אידיאלית על יסוד רציונלי. ייצוגים אלה חיו במשך מאות שנים בתודעתם של אנשים מתקופות שונות וממדינות שונות. כנראה, הם נוצרים כתוצאה של הצורך הארכיטיפי של האדם באישור עצמי ובתקווה לניצחון הצדק בחברה האידיאלית של העתיד, כלומר כהשלכה של תקוות ותשוקות אנושיות״ (שם).
בהתאם, גם כל ייצוג על האופי החיובי של אבולוציית הציוויליזציה האנושית, לדעת המחברים, אוטופי לא פחות, הם מבוססים רק על השלכה של תקוות ותשוקות אנושיות, הם נשענים לא על המדע, כי אם נובעים ״מהייצוג ההשקפתי על האדם, מבלי לדרוש ביסוס תאורטי״ (שם).
ל. פסנקובה וא. דריאבינה צודקות בדבר אחד: אי-אפשר לבנות תחזיות מדעיות והשקפת עולם מדעית-אבולוציונית על עקרונות של סוף טוב, הממתין לאנושות באופן קטלני, אשר במוקדם או במאוחר תתעשת, תזכור את טבעה ההומני ותבנה חברה אידיאלית של שיתוף פעולה וצדק כללי. ייצוגים כאלה אכן בנויים רק על אמונה, ויתר על כן על אמונה אוטופית, לא מדעית. הניבוי המדעי והייצוגים המדעיים על אבולוציית הציוויליזציה האנושית חייבים להתחשב באיומים הגלובליים שנוצרו ובהסתברות התרחשותן של תוצאותיהם השליליות, כדי לגבש אסטרטגיות ריאליסטיות למניעתם ולהתגברות עליהם.
את תוצאות האמונה האוטופית בחברה אידיאלית של העתיד כבר חווינו על עצמנו, כשחיינו בחברה, שבנתה קומוניזם באמצעות אלימות טוטלית נגד החירות וזכויות האדם. גם עכשיו אנו עדיין חווים את תוצאותיה ואת הרציפות של אוטופיה זו. כל אוטופיה, לאחר שמומשה, הופכת לאנטי-אוטופיה אנטי-הומנית, פרט אולי לאותן אוטופיות, שנועדו איכשהו לקשט באמת את חיי האדם (למשל, אוטופיית עיר-הגן, שיצרו האדריכלים של המאה ה-20).
אך מחברי המאמר רחוקים מההבנה שכל אוטופיות נושאות אופי אנטי-אבולוציוניסטי, שייצוגים לא-אוטופיים, אבולוציוניסטיים על סיכויי האנושות בנויים על יסוד שונה לחלוטין וכוללים אמונה ריאליסטית שונה לחלוטין, הקשורה בתפיסת העולם המדעית-אבולוציונית. ייצוגים כאלה משקפים תוצאות של קדמה אמיתית בטבע ובחברה, בוחנים את האדם לא רק כיצור תבוני, כי אם גם כיצור המתקדם עם התקדמות הציוויליזציה.
שגוי לפרש אוטופית גם את הקדמה, משום שכל קדמה קשורה בהכרח ברגרסיה יחסית כלשהי, וכל התפתחות – בדגרדציה מסוימת. וכלום יכול היה להיות אחרת: הרי לכל תנועה קדימה באבולוציה מלווה בהכרח שינוי של מה שהיה לפני כן, ומכאן גם הפרה של מה שהתייצב קודם. התפתחות החברה החדשנית גוררת פרידה מיתרונות רבים של החברה המסורתית, מה שמטראום את התודעה השמרנית. אך אין זה אומר שעלינו לעצור ולהפסיק לנוע קדימה. יתר על כן, כל האטה של ההתפתחות האינטנסיבית של הציוויליזציה, המוכתבת בידי שאיפה להגביל את הקדמה המדעית-טכנית, הייתה גוררת בתנאים שנוצרו רק האצה נוספת של ההתפתחות האקסטנסיבית, הרחבת ייצורים מיושנים, מה שהיה מביא לתוצאות כבדות עוד יותר למצב הביוספירה.
מחברי המאמר מחשיבים לבלתי-יעילים את כל האמצעים, המיושמים בעולם להגנת הסביבה הטבעית, ואת המאמצים, המושקעים לשיפור המצב בתחום זה, לבלתי-פרודוקטיביים, בלתי-מספקים, אף לפליאטיביים גרידא. בעולם אין מחסור בקיום אירועים מגוונים רחבי-מסכים. מתקיימות ללא הרף ועידות אקולוגיות, כינוסים, סימפוזיונים, דיונים על זכויות הטבע, מתפרסמות קריאות של מנהיגי המדינות המובילות בעולם, פוליטיקאים סמכותיים, מדענים, נציגי תרבות, יוצאים לאור ספרים וכתבי עת רבים בכוון האקולוגי, נוצרים גופים
מייעצים ממשלתיים וממשלתיים-חוץ שונים להגנת הסביבה הסובבת את האדם. בכל זה, כפי שסבורים המחברים, מתבטא יותר ״אקו-דמגוגיה״ מאשר תוצאות אמיתיות.
אבל למרות זאת, המצב האקולוגי הגלובלי על הפלנטה ממשיך להידרדר. לדעת המחברים, האנושות כבר עברה את גבולות הצמיחה ואינה יכולה לשמר את עקרונות ההתפתחות בת-הקיימא, משום שהיא נמצאת מחוץ לתחום היציבות. ״צוינה דגרדציה הולכת וגוברת של הסביבה: דלדול שכבת האוזון, שינוי אקלים, אובדן המגוון הביולוגי, התגברות תהליכי המדבור והבהרת היערות. זה אומר, שההשפעות האנתרופוגניות על הסביבה, שאסור להן לחרוג מגבול מסוים – היכולת הכלכלית של הביוספירה, הופרו״ (שם, עמ' 483).
כך, האפוקליפסה האקולוגית לא רק מתקרבת, היא לדברי המחברים כבר הגיעה, אף שרק האקולוגיסטים שמו לב אליה. בהתאם מאופיינים גם ההישגים האמיתיים בתחום האקולוגיה, שגם האקולוגיסטים השמרניים ביותר אינם יכולים שלא להכיר בהם:
״בעולם התרחש שינוי עצום ביצירת תשתית להגנת הסביבה. מתפתחות תוכניות לאומיות חזקות למדיניות אקולוגית גלובלית ברוב המדינות. נוצרה תוכנית ממלכתית 'שינויים גלובליים של הסביבה הטבעית והאקלים' גם ברוסיה. ועם זאת, הציבור האקולוגי נאלץ לקבוע שתוצאות האירועים רחבי-ההיקף הללו בלתי-פרודוקטיביות״ (שם).
מי אם כן אשם בחוסר-הפרודוקטיביות של כל האירועים – גם הממשיים וגם האידיאולוגיים? לצד הפילוסופים, המאמינים באפשרות של קדמה מאורגנת תבונית, אשמים, לדעת מחברי המאמר, בראש ובראשונה נציגי העסקים הגדולים. ״הקריאות לחוס על העולם הטבעי נשארות רק על הנייר. הפיתוחים המדעיים, המוכיחים את קטלנות השרירותיות המהפכנית ביחס לטבע, אינם
נלקחים בחשבון בידי הנהגת רוב מדינות העולם. האינטרסים של המונופולים מתגלים כחזקים יותר… היום יש לדבר לא על תבוניות האנושות בכללותה, כי אם על אינטרסים קבוצתיים של אילי התעשייה של הפלנטה – האשמים העיקריים של התוקפנות נגד הטבע״ (שם, עמ' 484, 482).
כאן התבטא הציר המרכזי של הנמקים האפוקליפטיים בעניין בעיות אקולוגיות. הוא יוצא מגבולות האקולוגיה עצמה ונע באזור המנטליות האנטי-קפיטליסטית, שנפוצה בהרחבה במנטליות הטרדיציונליסטית בכל העולם ופופולרית מאוד ברוסיה הפוסט-סובייטית עם התפתחותה המוזרה מאוד של היזמות ועם שימור של דעות קדומות טוטליטריות רבות, המפריעות להתפתחות נורמלית. הציוויליזציה הטכנוגנית, חדורת רוח היזמות, החדשנות והקדמה, מקור רווחת העמים, מצילת מהקור והרעב, מפיקת טובין ושירותים איכותיים, הבסיס החומרי של הנוחות האנושית, נוחות החיים, סיפוק הצרכים, שגשוג הכלכלה, עוצמת המדינה – מוכרזת כאויבת האנושות, מחריבה את קיומה, כתנאי מוקדם לגסיסתה ההכרחית
תוך כך האקולוגיסטים הרדיקליים עצמם אינם מוותרים כלל על ברכות הציוויליזציה, שיוצרים ומספקים ״המונופולים״ המתחרים זה בזה, ״אילי התעשייה״, המנצלים במלואו את הישגי הקדמה המדעית-טכנית, את הניהול החדשני, המספקים עבודה ושכר גבוה למיליוני שכירים, ובאמצעות בסיס המיסוי שלהם – את מימון התוכניות החברתיות, ובכך – את מימוש הצדק החברתי, כמה שרק אפשר בכלכלת שוק ללא התפשטות המונית של יאזמוטות על צוואר משלמי המסים.
לפי השכנוע של מחברי המאמר, שום קדמה מדעית-טכנית בעקרון אינה מסוגלת להביא לשיפור או לפחות לייצוב של המצב שנוצר. להפך, היא רק תגביר
התפשטות טכנוגנית נוספת לתוך הסביבה, התפשטות בה של חומרים שלא היו ידועים לה קודם וכו'. ״התודעה של החברה,״ – הם קוראים, – ״מהופנטת בידי הקדמה הטכנית. האדם המודרני נתון במרות החשיבה הטכנוקרטית, המולידה את רעיון האפשרויות הבלתי-מוגבלות של טרנספורמציה לא רק של הטבע, כי אם גם של הסטטוס של עצמו, הגופני והנפשי״ (שם, עמ' 486).
אך דווקא הישגי המדע המודרני נותנים לכך יסודות רציניים למדי, אף שהציפיות מהנדסה גנטית ומטכנולוגיות כימיות ל״ניסים״ מהירים ובלתי-רגילים, ללא ספק, מוגזמות מאוד. ומצד שני, ההתפתחות הסוערת בזמננו של טכנולוגיות המידע כבר יוצרת ניסים אמיתיים, שלא חלמו עליהם נביאים וקוסמים. הורס את הטבע לא הקדמה המדעית-טכנית כשלעצמה, כי אם ניצולה הברברי בתנאים הכלכליים שנוצרו אובייקטיבית. למרות כל הצלחות ההתפתחות הציוויליזציונית, אותה ציוויליזציה, הקיימת על הפלנטה שלנו, עדיין נושאת אופי לא-מפותח. היא מבטיחה להמוני אנשים קיום צרכני, אך אינה מסוגלת עדיין להעיר בהם אפשרויות רחבות לאבולוציה יצירתית.
הציוויליזציה הארצית כבר חזקה דיה כדי ליצור איומים הולכים וגדלים לסביבת מושבה, אך היא עדיין חלשה מדי מכדי, מבלי לפגוע בזכות האדם לקיום ראוי, לבצע הבראה טוטאלית של הסביבה הסובבת את האדם, שיקום גלובלי של זכויות הטבע החי שקופחו בידי האדם. אבל הרבה אנחנו יכולים לעשות כבר עכשיו. מהות מה שאפשר לעשות אינה בצמצום ההתפתחות הכלכלית, ביצירת חסימות להתפתחות הקדמה המדעית-טכנית, כפי שמציעים האקולוגיסטים הרדיקליים, כי אם דווקא להיפך – להעלות את עוצמת ההתפתחות הכלכלית ולכוון בקנה מידה הולך וגדל את הישגי הכלכלה החדשנית והקדמה המדעית-טכנית אל
הבראת הסביבה הסובבת את האדם ושיקום המנגנונים הטבעיים של אבולוציית הביוספירה.
ומה מציעים מחברי המאמר המנותח על ידינו, לאחר שביקרו, ותוך כדי כך במידה מסוימת של צדק, את כל מה שמוצע ונעשה להצלת הטבע בתנאים שנוצרו אובייקטיבית? לאחר שאפיינו כאוטופיות את כל התנאים המוקדמים ההשקפתיים הקיימים לתמורות אבולוציוניות בתחום הגנת הסביבה הטבעית, המחברים שוב מקשרים את השינוי האמיתי של המצב הנראה להם כמעט חסר-תקווה עם תמורה יסודית של השקפת העולם.
״אז, המשימה, העומדת היום לפני האקולוגיה, ברורה,״ – מסכמות את הרהוריהן ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״לבצע מהפך בתודעה ההמונית, לשנות את תודעתם של מיליונים ומיליארדים, לשנות את השקפת עולמם, להבטיח החלפה של נורמות התנהגות וצירי ערך. ההיקפים – פלנטריים״ (שם, עמ' 487).
אך האם אין זו אוטופיה? ומדוע את טרנספורמציית השקפת העולם ברוח התפתחות הנואוספירה מאפיינים המחברים כאוטופיה, ואילו את פרויקטם להנחלת השקפת עולם אקולוגית לתודעה ההמונית הם ממקמים כאלטרנטיבה לגישה האוטופית? כדי להתגבר על ספקות מוצדקים למדי בממשות המשימה שהוצבה, הם משווים את המהפך שהם מציעים בתודעה ההמונית למבנה מחדש המוני של התודעה הציבורית בהתפשטות הנצרות. האידיאלים של הטוב והאהבה, שהוכרזו בידי הנצרות, הבטיחו את המעבר להשקפת עולם חדשה ולנורמות התנהגות חדשות. המחברים מכירים באי-התאמת הנורמות והערכים, מטרות החיים והמשימות, המקובלים בדת הנוצרית, לאלה הקשורים בהשקפת העולם האבולוציונית המודרנית, כולל האקולוגית. לכן הם מציעים להעמיד למבנה מחדש יסודי לא פחות מאשר את האבולוציוניזם הגלובלי, האוניברסאלי המודרני. אנחנו חבים לל. פסנקובה וא. דריאבינה הגדרה טובה מאוד של המשמעות,
שאותה רוכש האבולוציוניזם האוניברסאלי בתפיסת העולם המודרנית ובהבנת הבעיות החברתיות המודרניות ובהבטחה האינטלקטואלית של פתרונן המעשי. הן כותבות:
״השקפת עולמנו רוויה בייצוגים אבולוציוניים על העולם. האבולוציוניזם המודרני – אינו רק מכלול של תיאוריות מדעיות והכללותיהן. זה – אופן הוויה, הנמצאת במצב התפתחות, זה גם חשיבה אבולוציונית, וגם הלך רוח, שבו מתבטא השאיפה להבין את העולם במונחים של תהליך והתהוות״ (שם, עמ' 490).
נפלא, לא כן? והנה כיצד מתייחסים בייצוג המחברים הרעיונות היסודיים של השקפת העולם הדתית והאוניברסאלית-אבולוציוניסטית זה לזה:
״בהשקפת העולם של ימי הביניים רעיון האלוהים היה העמדה היסודית. זה היה עקרון ההסבר המרכזי של העולם, שמחוצה לו הכול איבד את משמעותו. בהשקפת העולם המודרנית תפקיד זה ממלא דימוי האבולוציה הגלובלית – תהליך אבולוציוני שלם, שבמהלכו מתפתחים ברצף תחילה אובייקטים של העולם הלא-אורגני, אחר כך של העולם האורגני, ולבסוף של עולם המערכות החברתיות. האבולוציוניזם הגלובלי מציב אוריינטציות הסבריות ומשמעותיות של תקופתנו. הוא מונח ביסוד רעיון אחדות העולם. מקובל שהאבולוציוניזם הגלובלי הוא היסוד של התמונה המודרנית של העולם״ (שם, עמ' 491).
אך אם כל זה נכון, אז כיצד, והעיקר – מדוע, יש לשבור את התמונה האבולוציונית הגלובלית-אוניברסאלית של העולם, כדי להעמידה תחת השקפת עולם אקולוגית הבנויה ספציפית? המחברים שואפים ״לתקן״ את האבולוציוניזם האוניברסאלי, בהשלימו בייצוגים על מחזוריות סגורה והיררכיות נוקשה, הטבועה, כפי שהם סבורים, במאפייני המערכת של אבולוציית הביוספירה. אך האם אבולוציוניזם ״מתוקן״ כזה, באמצעות קטיעה של רעיון הקדמה, יהיה באמת אבולוציוניזם? והאם הוא יוכל לשקף את
אבולוציית הביוספירה ואת מקומו של האדם בה?
״הטרנספורמציה של האבולוציוניזם הגלובלי,״ – מבהירות ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״חייבת להתחיל בפופולריזציה של מבט מערכתי על העולם, המכוון לאינטראקציות 'פונקציונליות' בין חלקי השלם ולבנייה ההיררכית של המערכת, בהפצת מבטים אלה בתודעה ההמונית… האדם הוא רק אלמנט, רק חלקיק של השלם, רק בורג במכשיר הכללי – הביוספירה. קיומו מחוץ לביוספירה חסר משמעות כמו קיומו של מכסה קומקום בלי הקומקום. הגישה המערכתית ממקדת את תשומת הלב בהרמוניות ובתכליתיות של הטבע, נושאת הרגשת תלות בו והרגשת קשר בל-ינתק עמו… ייצוגים אלה ישנו מהותית את דמות האבולוציוניזם האוניברסאלי״ (שם, עמ' 492).
לעניין זה אפשר לומר את הדברים הבאים. הגישה המערכתית מהווה צד מהותי מאוד של האבולוציוניזם האוניברסאלי, כך שאין כל צורך להנהיגה מחדש לצורכי התודעה האקולוגית. אך היא מובנת דווקא אבולוציונית, ולא כדמות של היררכיה קפואה כלשהי, שבה האדם – רק בורג, חלק תלוי, מכסה של קומקום. האדם – לא בורג ולא מכסה של קומקום. הוא אינו תופס מקום שהוקצה לו פעם אחת ולתמיד באבולוציה הטבעית.
האדם עצמו הוא אבולוציה, המשנה ומייעלת את הטבע ואת עצמו. הוא מכיל בתוכו את הפוטנציאל של אבולוציה יצירתית, אף שהוא יכול לממשו רק במסגרת התנאים שנוצרו אובייקטיבית, אבולוציונית, במסגרת רמת ההתפתחות של ציוויליזצייתו. כן, האדם תלוי בטבע. אך משימתו אינה רק להשתלב במחזורים שנוצרו בו, בהיררכיה של התהליכים המתפתחים בו, כי אם גם לייעל את יחסי הגומלין שלו עמו. וזה, למורת רוחם של האקולוגיסטים השמרנים, מניח, אמנם זהירות מאוד, אך בכל זאת התערבות מהותית בתהליכיו.
הביוספירה הארצית במשך מיליונים ומיליארדי שנים
השתנתה והסתגלה להתערבות של תהליכים קוסמיים, גיאולוגיים, גיאו-קלימטיים. מהות הבעיות האקולוגיות, שחווה היום האנושות, היא בכך שהציוויליזציה האנושית הופכת לגורם קטלני עוצמתי לא פחות של השפעה על הביוספירה, כמו אלה שכבר היו בתולדותיה. ויתר על כן, אולי עוד עוצמתי הרבה יותר. ״צריך להבין,״ – קובעות בצדק מוחלט ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״שהעניין איננו רק בהשמדת מיני בעלי חיים, כריתת יערות ובזיהום ההולך וגובר של האוקיינוס העולמי, אלא שהעניין הוא בהפרת היציבות של מחזורי הביוספרה הגלובליים והביוצנוזות של הפלנטה״ (שם, עמ' 491).
לאחר שחוותה בתולדותיה הקשות לא מעט אסונות, הביוספירה הסתגלה להם ולא רק שרדה, כי אם בגמישות וביכולת ההסתגלות הטבועות בכל חי לא רק שלא גססה, כי אם גם הבטיחה קדמת חיים מואצת והולידה את האדם – פסגת אבולוצייתו, שמעליה היא, ללא ספק, אינה מסוגלת לעלות. היום הביוספירה ללא ספק מדרדרת גם תחת פעולת הציוויליזציה המאורגנת ברבריות, וגם כתוצאה מכך שפוטנציאל האבולוציוני שלה, אולי, מתקרב למיצויו. זוהי עובדה. אך האדם אינו יכול להרשות לעצמו להשתלב בדגרדציית הביוספירה, שהציוויליזצייתו מקבלת ומאיצה.
האדם אינו יכול להישאר זמן רב מדי גורם קטלני, בדומה לאלה שהפרו בעבר את יציבות הביוספירה ועוררו או דיכאו את אבולוצייתו. אינו יכול, משום שזה מערער את יסודות קיומו וקיום ציוויליזצייתו, מאיים במיצוי משאבי הטבע ובמרכיביהם העיקריים – אוויר צח, מים נקיים וסביבת מחייה בריאה. האדם לא רק יתאים את עצמו לביוספירה הארצית, כפי שמתעקשים האקולוגיסטים צרי המחשבה, כי אם גם בקנה מידה הולך וגדל יתאים אותה לעצמו. ולצורך כך נחוצים הוצאות עצומות, בלתי-ניתנות להשוואה ליכולות של היום, והולכות וגדלות
עמל על הבראת וויסות הביוספירה.
כשם שבכלכלת השוק המודרנית מנגנוני הוויסות העצמי של השוק משולבים עם מנגנוני ויסות ממלכתיים המכוונים דמוקרטית, כך ביחסי האדם עם הביוספירה הכרחי שילוב אופטימלי של ויסות עצמי וויסות מכוון תבונית. לשם כך יש להקצות שטחים גדולים מאוד לשיקום מנגנוני הוויסות העצמי של טבע הפרא. כמה מהר ויעיל הטבע משקם את כוחותיו, מראה הניסיון של יצירת אזורי פינוי של אנשים בשטחי אוקראינה ובלארוס כתוצאה מאסון צ'רנוביל. בתנאי הזיהום הרדיואקטיבי המבעיתים את האדם צפיפות ההתפשטות כאן של צמחים ובעלי חיים גבוהים עברה את כל הציפיות והתחזיות המוצדקות מדעית.
כוח הרבייה של הטבע החי גבוה לאין שיעור מכפי שסוברים האקולוגיסטים החושבים קטסטרופיסטית. הוא מתפתח בהתקדמות גיאומטרית, כפי שהראה דרווין אחרי מלתוס ב
״מקור המינים״. הוא מוגבל רק בידי נוכחות משאבים ותחרות בין המינים. נסיבה זו מבטיחה עתודת כוח אדירה של הביוספירה, אם כי גם היא, כמובן, אינה בלתי-מוגבלת. לכן יש לתת לכוח הרבייה של הטבע חירות להתבטאות, להבטיח לו את המשאבים הדרושים, כולל ובראש ובראשונה מרחב, חופשי מהפעילות הכלכלית של האדם. ולעשות זאת לא פשוט מאוד. ערינו גדלים, האוכלוסייה גדלה כמעט באותה התקדמות כמו כוח הרבייה של הטבע, משום שבאדם מונח אותו כוח עצמו, המובטח במשאבי הכלכלה. האדמה מתייקרת.
לכן פתרון בעיית שחרור כוח הרבייה של הטבע מהדיכוי שלו בידי האדם יכול להיות קשור לא בהגבלת, בלימת או אפילו עצירת ההתפתחות הכלכלית והקדמה המדעית-טכנית, כי אם דווקא להיפך, באינטנסיפיקציית
ההתפתחות הכלכלית, שתאפשר להתגבר ביעילות על הזחילה האקסטנסיבית של הכלכלה, הממלאת שטחים חדשים וחונקת את הטבע החי.
ככל שמתעצמת ההתפתחות הכלכלית, מתאפשר להוציא ממחזור כלכלי שטחים גדולים דיו, לגדל בהם צמחייה וליישב בהם בעלי חיים, ובכך להפכם לאזורים חופשיים מהתערבות האדם ולתורמים להגנת זכויות טבע הפרא. ככל שמתעצמת ההתפתחות הכלכלית, מופיעה ומתרחבת גם האפשרות להבראת הסביבה הטבעית של הערים. יש לקבל נורמות משפטיות בינלאומיות להבטחת גידול הערים בגידול תואם של שטחים, המוקצים לנטיעות ירוקות.
רק הבטחת ערינו בכמות מספקת של מערכי יער וגנים, לצד הגוונת התעשייה, יכולה לתרום להבראת הסביבה העירונית הסובבת את האדם. אדם חופשי ובריא בלתי-אפשרי ללא טבע חופשי ובריא. בעיית הייעור הירוק של הערים ברמות שונות של המרחב העירוני רלוונטית מאוד לזמננו. ניסיונות לפתרונה נעשו בתולדות האנושות פעמים רבות. הדוגמאות הבולטות ביותר של ניסיונות כאלה הן הגנים התלויים של בבל בבבל הקדומה ואומנות הגינון של יפן. אינטנסיפיקציית ההתפתחות הכלכלית לא רק מאפשרת לשחרר לשיקום הטבע את המרחב הדרוש, כי אם גם להבטיח את עבודות הייעור הירוק ושחזור הטבע החי בכוח עבודה דרוש, ככל שמשתחררים עובדים מהתעשייה. חלוקה מחדש של מאמצי העבודה לרביית הטבע החי הייתה יכולה לתרום לא מעט לפתרון בעיית גידול האבטלה.
ומה מציעות ל. פסנקובה וא. דריאבינה כמימוש השקפותיהן על פתרון הבעיות האקולוגיות ועל הטרנספורמציה התואמת של מכלול רעיונות האבולוציוניזם האוניברסאלי
? ״אנו מקוות,״ – הן כותבות, – ״ליצירת אידיאל חברתי חדש, המסוגל לא במילים כי אם במעשים לשנות את אוריינטציית הערך של האדם. הקבלה הפנימית של רגולטורים ערכיים חדשים עשויה לאלצו ללכת נגד עצמו, נגד אינטרסיו, נגד התועלת האישית של היחס הטורפני לטבע. זו תהיה השקפת עולם חדשה, האוסרת על הרס משכננו – הביוספירה״ (שם, עמ' 493).
הנה זה בדיוק אוטופיה טהורה ביותר. להכריח את התודעה ההמונית ללכת נגד עצמה, נגד אינטרסיה לא פשוט לא-ריאלי. זה גם לא מוסרי. אנשים רוצים לחיות טוב יותר, שיהיה להם סיכוי בחיים. הם מאמינים שהתפתחות נוספת של הציוויליזציה תפתח לפניהם אפשרויות חדשות, תתרום לסיפוק מלא יותר של צרכיהם ואינטרסים, להשגת תנאים לחיים מלאים יותר, עשירים ומעניינים יותר. לגזול מהם את התקווה לכך – משמעותו להרוג בהם את הגירויים לעבודה יעילה, את הצימאון ליצירתיות ואת השאיפה לחיפוש חדש. זה היה אומר שקיעת הציוויליזציה האנושית, ולא הצלת הטבע.
תעמולת ויתור על ברכות הציוויליזציה הייתה יכולה לרתק חבורת אידיאליסטים מהאינטליגנציה, בעלי רגש אשמה מוגבר ונטייה לאסקהות. אך להכריח המוני אנשים ללכת נגד עצמם ואינטרסיהם בכל זאת אפשר. אך לא בדרך של הגבלה עצמית מרצון, המושרשת בתעמולה של אידיאלים מנותקים מהחיים ובחינוך של רגשות ונדחפים הסותרים אינטרסים, כפי שמניחות מחברות המאמר. לממש פרויקטים אוטופיים של הגבלת צרכי המוני אנשים בשם כינון שיווי משקל אקולוגי עם הסביבה אפשר רק בדרך של אלימות אכזרית נגד אנשים אלה, בדרך של יצירת מערכת, שאנו מכנים טוטליטריזם אקולוגי.
במסגרת, או ליתר דיוק בסגי, של מערכת כזו תופענה להגבלות הקשוחות ביותר כל דבר והכול ינורמל ויוגבל. כל מה שמעל לנורמה ייחשף לקשוחות ביותר
איסורים, והפרתם – להיענש בעונשים הקשים ביותר. צריכה של כל משאב, כמות המזון, השימוש בחשמל, דלק, מים, לידת ילדים – הכול יופקע לרגולציה ברורה ולעיצוב חוקי. פקידי המשרד האקולוגי יקבלו זכות לחדור לחייך האישיים ולשלוט בהתנהגותך, להאזין לשיחות טלפון ולבצע תצפית ויזואלית על המתרחש במעונך. האם הייתם רוצים עתיד כזה לעצמכם ולצאצאיכם?
כמובן, זוהי רק אנטי-אוטופיה, הראויה לעטם של סופרי-פנטזיה מקצועיים. אך האם אנטי-אוטופיה זו כה אוטופית? האין חיינו בתקופה הסובייטית בחברה, הדומה מאוד לזו שתיאר אורוול ברומן שלו ״1984״? ״אבל הכוח היה חזק וכולם פחדו ממנו״, כפי שעדיין מוערך בתודעה ההמונית של מיליונים. נדמיין לעצמנו שפתרון הבעיות האקולוגיות ילך בדרך ההגבלות על ההתפתחות הכלכלית והמדעית-טכנית.
בצאתם לדרך של איסורים והגבלות, בלתי-אפשרי להגיע לשום דבר אחר, פרט למינון החיים עצמם ולמלחמות על משאבים, לשלטון המחלק כל טוב. זהו הטוטליטריזם האקולוגי. כדי להימנע ממנו, יש לא להגביל, כי אם לגדל את התפתחות הציוויליזציה, ולגדל במקביל את מאמצי הציוויליזציה לייעול מצב הביוספירה. תוך כך, הגבלות סבירות ומינון נוקשה עדיין הכרחיות. בנסיבות חירום עשויות להפוך להכרחיות גם אמצעי חירום. אך האמצעי העיקרי והמכריע למניעת אסונות אקולוגיים והאסון הגלובלי הוא האבולוציה היצירתית של האדם ושל ציוויליזצייתו בחברה החדשנית.
}}

==== האבולוציוניזם האוניברסאלי וסיכויי האבולוציה היצירתית של האדם ====
האפשרויות והסיכויים של האבולוציה היצירתית של האדם מתגלים במאמר אחר מאותו קובץ, המוקדש ישירות לבעיית התפתחות האבולוציוניזם האוניברסאלי – במאמרו של מ. קונאשב ״התיאוריה האבולוציונית והתרבות האבולוציונית״ (קונאשב מ.ב. התיאוריה האבולוציונית והתרבות האבולוציונית – בתוך: רעיון האבולוציה בביולוגיה ובתרבות – מ': קנון+, 2011, עמ' 301-325). בו מפתח המחבר השקפות הפוכות, אלטרנטיביות ביחס למאמרם של ל. פסנקובה וא. דריאבינה, על האבולוציה ועל סיכויי יחסי הגומלין בין הציוויליזציה לביוספירה.
סיכויים אלה הוא מקשר לא עם הפצת השקפת עולם אקולוגית מיוחדת כלשהי, המבוססת על הגבלה עצמית של האדם וסותרת את צרכיו ואינטרסים הכלכליים, כי אם עם יצירה ופיתוח בראש ובראשונה של כלכלה אקולוגית, המכוונת לשחזור וייעול המנגנונים הטבעיים של אבולוציית הביוספירה. הוא בוחן את הכלכלה האקולוגית כאלמנט הכרחי של הכלכלה האבולוציונית, שבניגוד לכלכלה הטרום-אבולוציונית, מעצבת באופן פעיל ומכוון את התנאים המוקדמים החומריים של האבולוציה היצירתית של האדם. כמובן,
גם הכלכלה ״הטרום-אבולוציונית״ מתפתחת ללא הרף, אך היא מתפתחת ומשחזרת את הציוויליזציה האנושית ואת האדם עצמו בעיקר על חשבון הטבע, ולא באמצעות רבייה משותפת עמו.
״בכלכלה הטרום-אבולוציונית,״ – כותב מ. קונאשב, – ״האדם משחזר את עצמו ואת כל התנאים הקרובים, ההכרחיים, של קיומו בעיקר על חשבון הטבע, ותרומתו שלו לרבייה זו חלקית בלבד, ובהרבייה זו של עצמו הוא בכל זאת עדיין כפוף לטבע ואינו מבין את סיבות הכפיפות הזו, אף שכבר מודע לעובדת הכפיפות עצמה, למשל בצורה דתית… ב
כלכלה אקולוגית (ועקב כך, בהתאמה, גם בתרבות אקולוגית) הטבע כבר אינו רק מקור חומרי, לעתים אף חינם או כמעט חינם, של הכלכלה, כי אם כבר הופך גם למטרה, למוצר״ (שם, עמ' 320).
כמובן, המונח ״כלכלה אבולוציונית״ עצמו אינו מוצלח דיו. אך הוא מבטא מגמה אמיתית של התפתחות הכלכלה המודרנית לוויסות יחסי הגומלין שלה עם הטבע ולצורות שותפות, לא פיקודיות-ביורוקרטיות, של ויסות יחסי הגומלין הכלכליים בין בני אדם. אין ספק, שמגמה זו עדיין חלשה מאוד. אך היא כבר מתבטאת בחקיקה האקולוגית, במתודולוגיית הניהול המודרני, בחלוקה מחדש של הכנסות, המכוונת לצרכים אקולוגיים וחברתיים, בהתפתחות הרחבה של יזמות קטנה, בצמיחה המובילה של תעשיית הטכנולוגיות הגבוהות.
תחת ״כלכלה אבולוציונית״ מחבר המאמר מתכוון לכווניות הכלכלה החדשנית המודרנית ליצירת מוסדות ודרכים של ויסות ווויסות עצמי, אשר בסיכוי עתידי מסוגלות לעזור לאדם להשתלט על אבולוציית ציוויליזצייתו, ולא להישאר ״הגלגל והבורג״ שלה, חוליה פונקציונלית, ובמידה מסוימת אף קורבן.
מ. קונאשב מודע לחלוטין לסכנות, המתעוררות במעבר מדרך
״הטרום-אבולוציונית״ של התפתחות יחסי הגומלין הכלכליים אל
״האבולוציונית״. אמצעי הייצור מתפרסים אקסטנסיבית, והאפשרויות להשתלטות על אבולוציית הציוויליזציה, לשיפור ולבריאת האבולוציה האנושית עוד חלשות מדי, ומתעורר שורה שלמה של איומים, הקשורים בחוסר האונים של האדם בפתרון מספק של הבעיות הגלובליות של המודרניות, כולל הבעיה האקולוגית.
״בשלב ההתהוות של התרבות האבולוציונית,״ – סבור קונאשב, – ״כאשר האבולוציה של האדם עצמו הובילה את האדם אל סף כזה,
כזו, לעבור ולהתגבר עליה הוא יכול רק אם יחליף את מודוס ההוויה עצמו, את סוג הרבייה עצמו מטרום-אבולוציוני לאבולוציוני, כאשר יותר ויותר נושא הפעילות העיקרי של האדם הופך לשלמות העולם הסובב כולו ושל עצמו, כאשר האדם כבר במודע, במכוון, בורא את עצמו, את אבולוצייתו שלו ואת האבולוציה של כל העולם הנגיש, התלוי בו, בפעילותו המשנה, היוצרת הזו, משתנה קיצונית יחד עם מידת חירותו גם מידת אחריותו. הרי זה כבר כל החירות וכל האחריות של האדם, הבורא אבולוציה״ (שם, עמ' 321).
כמובן, העמדות, שמגן עליהן מ. קונאשב ונושאות אופי מדעי נוקשה, אינן באותה עת מוכחות דיין, כי אם היפותטיות בלבד וחדורות באמונה הומניסטית עמוקה. אמונה זו אינה דתית, כי אם מדעית, אינה אוטופית, כי אם ריאליסטית. היא נובעת לא מחלומות ופנטזיות עקרים על העתיד, כי אם מאקסטרפולציה של מגמות אמיתיות, המתגבשות בהתפתחות הציוויליזציה המודרנית. אך למגמות אלה מתנגדות גם מגמות אחרות, הפוכות, הנובעות מהמצב הברברי של מרכיבים רבים של מבנה הציוויליזציה, ומימוש אמונה זו יהיה תלוי בהתפשטותה, אך לא רק באמונה, כי אם גם ביכולת של קהילות אנושיות כה שונות להתפתחות חדשנית של הכלכלה, הדמוקרטיה, התרבות ההומניסטית.
התרבות ההומניסטית האבולוציונית – אינה פרי הרהורי סרק של תודעה אוטופית, היא נוצרת ככל שמתפשטים הידע המדעי, החינוך המכוון מדעית, היא מתבססת על השקפת העולם המדעית-אבולוציונית, על ההתפתחות המודרנית של הדמוקרטיה, מדינת החוק והבטחת זכויות האדם. הדמוקרטיה מטבעה הומניסטית ואבולוציונית, חדורת אחריות ומתממשת ברפורמות עוקבות. היא תואמת לעקרונות המדעיות, התבוניות והאנושיות. אך היא
תמיד בלתי-מושלמת, כשם שהאדם עצמו בלתי-מושלם. השכלול הנוסף של הדמוקרטיה תלוי לא רק בהתפתחות המוסדות הדמוקרטיים, כי אם גם ביכולת האנשים לעלות על הדרך הקשה של שיפור עצמי, להיחד באמונה מדעית-הומניסטית ובתרבות אבולוציונית. רק בהשקעת עמל יומיומי בשיפורו הפסיכופיזי, האדם יכול לזכות בבריאות מושלמת ובשמחת חיים. רק בשיפור תרבותו, האדם יכול להעלות את יכולותיו היצירתיות ולזכות בכוחות מוסריים לעמידה מול הברבריות והחוסר תרבות. רק בהעלאת רמת אחריותו, הוא יכול להפוך לחופשי באמת ומוכן לשיפור אמיתי של חייו שלו, ולא ליצירת אשליה של שיפור כזה כתוצאה ממעשים לא ישרים ודיכוי כבודו ומצפונו שלו. חוסר אחריות במוקדם או במאוחר מוביל לניצול לרעה של החירות ולאורח חיים בלתי-חופשי, ברברי.
״רק האחריות,״ – קובע מ. קונאשב, – ״באמת עושה את האדם לחופשי. אדם בלתי-אחראי – זהו עבד, אם של המקרה ואם של שרירותו שלו. ואילו האדם היוצר, ובמיוחד יוצר האבולוציה, – זהו אדם כבר מעצם הגדרתו חופשי, חופשי ביצירתו ובזכות היצירה. אך דווקא בשל כך גם אחראי לנברא ולנוצר על ידו. לכן במיוחד, הוא יותר מכל אלוהות שיצר בדמיונו, חופשי ואחראי ממנו… הבורא, שפוסק על ידו האדם, אינו מתפתח בעצמו ואינו משתתף באבולוציה של העולם כביכול שנברא על ידו. בניגוד לו, האדם עצמו מתפתח, ובבוראו את אבולוציית שאר העולם, מתפתח יחד עמו״ (שם, עמ' 322).
בחברה החדשנית יכולתו של האדם לברוא את חייו שלו ואת העולם הסובב אותו, ללא ספק, גדלה. היא גדלה ככל שמתפתחת חברה זו. האדם בחברות חדשניות זוכה בחירות שלא נראתה קודם, בחירות כזו שלא
יכול היה אפילו לחלום ושנשלל ממנה האדם של החברות המסורתיות. אך מהאופן שבו ינצל האדם את חירותו, תלויה חירותם של אנשים אחרים ויכולתם לברוא את העולם הזה אנושי וחופשי יותר מכפי שהיה עד כה. ככל שהאדם עצמו הופך ליוצר, לנושא של בריאת האבולוציה, הוא מפסיק להיות יצור, אובייקט וקורבן של אבולוציה ספונטנית. בהפיכתו עצמו ליוצר, לנושא של אבולוציה יצירתית וברוכשו אורח חיים יצירתי, האדם מאבד ברצף ובאופן טבעי את האמונה בבורא השמימי, שכלי-מעשו ויציר-כפיו הוא ראה עצמו בכל החברות המסורתיות.
כמובן, ברמת ההתפתחות, שהגיעה אליה היום החברה החדשנית, בני אדם עדיין שקועים מאוד בתלות בנסיבות החיים המתעוררות ספונטנית, ורבים מאוד זקוקים לעזרה מלמעלה, בהיותם בלתי-מסוגלים להתמודד עם נסיבות אלה. האמונה הדתית מעניקה להם תקווה והצלה מיגונות וכישלונות, מתבוסות ואסונות, מפחדים מפני מחלות ומוות בעולם הטראגי-קרוע ומתפתח ספונטנית זה. בזה טמונים המשמעות והחשיבות של תפקודן של כנסיות, מסגדים, מקדשים ושאר בתי אלוהים ומוסדות דתיים המגוונים ביותר בפרופילם ובייעודם. הם משווים לאנשים דמויות של יצורים טובים מכל, ממלאים את תודעתם בהרגשת הרמוניה, שנשללה מהם בעולם האכזרי, שנוצר באבולוציה ומטראום ללא הרף את האדם.
אך האופן שבו נוצר העולם הזה, מעורר ללא הרף גם אצל אנשים מאמינים בקנאות ספקות בקיום האלוהות. הפילוסופים הדתיים והתאולוגים ממציאים תאודיצאות שונות, הצדקות-אל, שהן חילול קודש מבחינה דתית ובלתי-עמידות מבחינה מדעית. הם שואפים להצדיק את הבורא, ובכך מפרים את עקרונות אי-התחקות הרצון האלוהי ואת ההשתחוות ביראת כבוד לפניו. הם ינסו להסביר ולנמק באופן תבוני, מדוע בורא טוב מכל יצר עולם כה רע, אכזרי,
לא-תבוני ולא-הרמוני. נכנס לשימוש הטיעון המרכזי: האדון העניק לאנשים חירות, והם בחרו בדרך החטא, בגדו בבוראם. הנה הם סובלים מחטאותם שלהם. הם אשמים.
מ. קונאשב כותב בעניין זה:
״אם הבורא, שפוסק על ידו האדם, כל-יכול ובורא לפי שרירותו, לפי גחמה, ואינו אחראי לפני יצירי-כפיו על שעשה, הוא חסר אחריות ובלתי-חופשי. גרוע מכך, הוא משית על יצירי-כפיו, תוך התכסות בהאשמה בביצוע חטאים כביכול, את פיספוסיו, ליקוייו, וכביכול, את עלויות בריאתו. ואילו האדם, הבורא אבולוציה, ללא ספק הופך לאחראי על כל שעשה, על כל ההישגים והכישלונות של אבולוציה זו. הוא חופשי במידה שהוא אחראי, במידה שהשתלט על חוקי היצירה והרמונייתה, על מדע האמנות של היצירה, וליתר דיוק של ההתהוות, משום שבתהליך יצירה זו לצדו, יחד עמו, משתתף גם כל העולם הסובב״ (שם, עמ' 322).
כבר עצם הצורך ב״הצדקת״ האלוהים נובע מההכרה העקיפה בטבעיות, באבולוציוניות של ההוויה. אלוהים לא יכול היה לברוא עולם אחר, משום שעולם זה היה נטול טבעיות, חירות, הגדרה עצמית. התאודיציאה של ג. לייבניץ מציירת את העולם הזה כטוב שבאפשרויות העולמות. אך טוב יותר יכול לעשות את העולם הזה רק האדם, שהכיר את המקור האבולוציוני של העולם והפך למסוגל לשיפורו האבולוציוני. התנ״ך מתאר את דמות האלוהים ככזו אכזרית, דספוטית, כיד מענישה, כקנאי המדכא את חופש המצפון ואת ההתקשרות לאמונות אחרות. בזה באה לידי ביטוי מציאותו של העולם ההיסטורי של האדם, חדור האכזריות, האלימות, רצח העם.
בנצרות האמונה בבורא טוב מכל מתווספת בעקרון ההומניסטי של אהבת לרע והצלה מחטאים באמצעות השתכללות מוסרית מתמדת. זהו –
צעד ענק קדימה בדרך ההתפתחות האבולוציונית של האמונה הדתית. אך ההומניזם הנוצרי אוטופי, משום שבלתי-אפשרי לאהוב את כולם ללא הבחנה. האהבה – רגש אינטימי, אינדיבידואלי, ומי שמנסה לאהוב את כולם, בדרך כלל אינו אוהב איש. ההומניזם הנוצרי מונע בידי העבודה לאלוהים, ולא בידי השאיפה לעשות את העולם האנושי חופשי, מפותח והומני יותר. אלטרנטיבה להומניזם הדתי מהווה ההומניזם האבולוציוני.
״ההשקפה האבולוציונית,״ – סבור מ. קונאשב, – ״הכוללת באופן טבעי והכרחי את הייצוג על החירות והאחריות האבולוציונית של האדם, כוללת בכך גם את ההומניזם האבולוציוני. כבר בשל כך ההומניזם האבולוציוני הוא חלק בלתי-נפרד של התרבות האבולוציונית״ (שם, עמ' 323).
מחבר המאמר בוחן את התפתחות האנושיות כתהליך אבולוציוני, שחווה לא מעט נסיגות ורגרסיות, אך עם זאת תמיד ליווה את אבולוציית הקהילות האנושיות. הוא מציין:
״האנושיות, שנוצרה במהלך האבולוציה, תחילה עוד אצל בעלי חיים בצורת פרוטו-אנושיות כדאגה לצאצאים, לחברים האחרים של המשפחה החייתית, הלהקה וכו', ואחר כך כבר כאנושיות ממש עוד בשלב המוקדם של אבולוציית האדם עצמו, בהיותה תחילה תוצר של הסתגלות ביולוגית טהורה, של אבולוציה פרוטו-תרבותית, ואחר כך תרבותית של האדם, גם היא התפתחה, גדלה יחד עם האדם כאיכות ההסתגלות החדשה שלו, כיכולתו החדשה, לא רק שהעניקה לו יתרונות אבולוציוניים, כי אם גם הרוממה, ומרוממת אותו מעל לכל שאר העולם הביולוגי. למרות כל הרגרסיות והנסיגות באבולוציית האדם, האנושיות, התפתחותה הופכות יותר ויותר לאחת המגמות המהותיות העיקריות, ואחר כך לעיקרית, של אבולוציית האדם״ (שם, עמ' 324).
הקדמת האנושות בצורה זו או אחרת ליוותה את הקדמת הציוויליזציה האנושית, אך היא, כמובן, לא זרמה חלק ובקו ישר, בהיותה מתבטאת על רקע חוסר-האנושיות האכזרי ביותר,
שנוצר במאבק הקיום כמעט דרוויני בין קהילות אנושיות ובתחרות נוקשה על גישה למשאבי השלטון והרווחה החומרית בין בני אדם. דווקא קדמת האנושות, שנשענה על העלאת אפשרויות האדם עם התקדמות הציוויליזציה האנושית, לא נלקחה בחשבון כלל בידי מה שמכונה סוציאל-דרוויניזם וסימנה את חוסר האונים שלו בהסברת תהליכים חברתיים. המאבק על קיום האנושות נגד חוסר-האנושיות מהווה את התכולה העיקרית של התרבות האנושית. הצימאון לאנושות, הצורך בה תמיד היה אחד הצרכים הדוחקים של האדם, חשוב לא פחות מהצורך במשאבים חומריים, במזון, בלבוש, בדיור ובנוחות. הוא מהווה את עצם מהותו של האדם כיצור חברתי. בהיעדר סיפוק מלא בחיי החברה, הוא נדחק לתחום התרבות, מומש בדת, באמנות, בפנטזיות ובפרויקטים אוטופיים של סדר חברתי אידיאלי.
אך ככל שעוברת הציוויליזציה האנושית ממערכות חברתיות מסורתיות לחדשניות, הצורך באנושות גדל ללא הרף ומקבל יותר ויותר אפשרויות לסיפוקו. חוסר-האנושיות החדשה, החודרת את החברה החדשנית בשלבים המוקדמים של התהוותה, רק מחזקת צורך זה. אבולוציית האנושות בחברה החדשנית מקבלת ביטויה בהתפשטות הדמוקרטיה, בהגנת זכויות האדם, בהיעדר סכסוכים צבאיים עולמיים, בהופעת אפשרויות רחבות יותר לשיפור עצמי של האדם. היא מתבטאת גם בקבלתם על ידי אנשים מתקדמים אבולוציונית וחושבים חדשני, כבסיס השקפת עולמם, של האמיתות שהושגו בידי המדע ושל ההכללה השיטתית שלהן בתורה המדעית-פילוסופית של האבולוציוניזם האוניברסאלי. האבולוציוניזם האוניברסאלי מופיע לא רק כאימוץ רציונלי של הישגי כל המדעים הקונקרטיים, כי אם גם כאידיאולוגיה של החברה החדשנית, הפותחת
דרך לאורח חיים חדש, לשיפור האבולוציוני של האדם, לאמונה חדשה, המתבססת על הידע, לאנושות חדשה, המוצאת לה תמיכה בתרבות האבולוציונית ובהישגי הציוויליזציה המודרנית.
מ. קונאשב חושף זווית חשובה של האבולוציוניזם האוניברסאלי, בבוחנו אותו כתיאוריית רבייה של מערכות חומריות. הוא נשען תוך כך על תיאוריית רביית ההון ודרכי הייצור, שהציע ק. מרקס. כמובן, אין אנו יכולים לבחון הוגה זה של המאה ה-19 כמייסד האבולוציוניזם האוניברסאלי ואף לא כאבולוציוניסט עקבי. המרקסיזם שייסד מרקס היה תורה נושאת אופי דואלי, הכוללת הן מרכיבים אבולוציוניים והן מרכיבים אנטי-אבולוציוניים בעליל.
אך תיאוריית הרבייה של מרקס, על אף כל ביטויי המנטליות האנטי-קפיטליסטית, האנטי-יזמית שבה, המובילים לפרויקטים שגויים לחלוטין, אוטופיים ובלתי-אנושיים של תמורות חברתיות בעלות אופי אנטי-אבולוציוני, מכילה שורה של גרעינים רציונליים, אשר עשויים לשמש לפיתוח תיאוריית האבולוציוניזם האוניברסאלי. זה מנסה לעשות מ. קונאשב, בהכלילו את המושגים ייצור ורבייה ובהפיצו אותם במידה מסוימת של הסכמה על כל העולם המתפתח למגוון.
״במקרה זה,״ – כותב קונאשב, – ״בקירוב הראשון, הגס ביותר, החומר בכללותו וצורותיו הבודדות מייצגים ייצור-עצמי, והאבולוציה בכללותה ושלביה וצורותיה הבודדים הם התפתחות של ייצורים-עצמיים אלה, מעבר בין מערכות חומריות המשתכפלות עצמית ומתפתחות עצמית, ובאותה עת גם טרנספורמציה של מערכות אלה, התהוותן של מערכות אחדות מאחרות, של הבאות לאחריהן מקודמותיהן״ (שם, עמ' 304).
הקוסמוס נבחן מעמדות אלה כ״מפעל״ אדיר,
המייצר מגוון עצום של מערכות חומריות. מערכות אלה משתכפלות עצמית באמצעות ארבעה סוגי אינטראקציות – גרביטציוניות, אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. אחר כך הן נהרסות ונבלעות בידי מערכות אחרות, הבאות אחריהן, המתפתחות על בסיס מערכות קודמות. למשל, כוכבים משתכפלים באמצעות בליעת מימן מענני גז ואבק, בהפיכם את תכולתם לדלק גרעיני. כאשר משאבים אלה מתרוקנים, הכוכבים בסופו של דבר הופכים לננסים שחורים – שרידים שרופים של גופי אור שזרחו פעם. גלקסיות משתכפלות עצמית באמצעות אינטראקציה גרביטציונית,
״מתחרות״ זו בזו על משאבי כוכבים. תוך כך מתבצעת גם ברירה של הגלקסיות היציבות ביותר, שליבותיהן בעלי הגרביטציה העוצמתית ביותר. אטומים של כל חומר משתכפלים באמצעות אינטראקציות אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. וכן הלאה. דרכי הייצור וההשתכפלות העצמית נקבעות בטבע הדומם באופי התהליכים הפיזיקו-כימיים.
כל תהליך כזה יכול להיות מוצג כ
״טכנולוגיה״ מיוחדת, שבאמצעותה מתבצעת השתכפלות עצמית של מערכות דוממות. ״ברביות כאלה, מהוות הכוכבים, המייצגים טכנולוגיות טבעיות, טבעיות ויוצרות-עצמית, הליום ומימן, הנכנסים לתגובה תרמו-גרעינית, הם באותה מידה חומר גלם ראשוני, ובמקביל נושא ואובייקט של רבייה זו״ (שם, עמ' 307).
ברמה הביולוגית של התפתחות החומר מופיע הנושא המרכזי של הרבייה – האורגניזם החי, השואף לשרוד, לייעל את פעילות חייו, ובהתאם, המסוגל להתרבות עצמית כדרך חדשה, שאינה ידועה בטבע הדומם, של השתכפלות עצמית. תוך כך הרציפות של ההתפתחות, הקיימת גם בהשתכפלות העצמית של מערכות הטבע הדומם, הופכת לתורשה – דרך רביית החומר החי על בסיס
טכנולוגיות שכפול של חומצות ריבונוקלאיות.
במאבק הקיום מיני האורגניזמים ״ממציאים״ טכנולוגיות חדשות, המאפשרות להם לא רק לשחזר את עצמם, כי אם גם ליצור מינים חדשים, בעלי חיים יותר ומותאמים יותר בתנאים חדשים, כלומר במהותו, לבצע רבייה מורחבת של החומר החי. להתפתחות הביוספירה אופייני מגוון עצום של טכנולוגיות כאלה ושלל עצום של דרכי רבייה השונות זו מזו. מ. קונאשב מבחין בכמה מהן היסודיות ביותר:
״באבולוציה של העולם האורגני, של הצורה הביולוגית של החומר, יש מיד כמה דרכי רבייה מיוחדות, ביולוגיות – רבייה על ידי מינים, מערכות אקולוגיות, ביוספירה, של הצורה הביולוגית של החומר בכללותה של עצמן… כך, חיידקים לשם רבייתם
״למדו״ להשתמש בחמצן, ביסודות כימיים ותרכובות אחרות, ובכך הפכו לא רק למינים חדשים אחרים, כי אם גם לסוגי חיידקים חדשים עקרונית, יישבו את הסביבות המגוונות ביותר״ (שם,
עמ' 305, 306).
חידושים טכנולוגיים פותחים אפשרויות לגיבוש כל מין חדש – גם של מיקרואורגניזמים, וגם של צמחים, ושל בעלי חיים. במהותו, כל מין בעל דרך רבייה ספציפית משלו. דרך הרבייה האנושית שונה ביסודה מדרכי הרבייה של מיני בעלי חיים, אף שבשל היותו יצור בעל גוף ביולוגי, האדם משחזר גוף זה בדרך דומה לחיות. האדם כיצור מתורבת משחזר את עצמו בדרך, הכוללת ייצור וחליפין מאורגנים חברתית. בחברה החדשנית דרך רביית האדם נשענת יותר ויותר על הישגי המדע, על הכרת חוקי הטבע ועל יצירת על בסיס מדעי טבע חדש בדמות חומרים מלאכותיים ואף יצורים. אבולוציית דרך הרבייה האנושית מובילה את האדם למחסום חדש
בהתפתחות הציוויליזציה האנושית, שמעבר לו נפתחות גם אפשרויות חדשות, שלא נראו קודם, וגם סכנות חדשות, המאיימות על עצם קיומו של האדם.
״לפני האדם (האנושות),״ – סבור מ. קונאשב, – ״נעמדה בחירה נוקשת, לגמרי ברוח תיאוריית דרווין: או להתחיל להפוך לנושא אמיתי, ליוצר, לבורא של אבולוצייתו שלו ושל אבולוציית כל העולם הנגיש לאדם, או להישאר רק אובייקט של תהליכים אלה, כשמשלמים מס עצום, לעתים מופרז, עם תוצאות טראגיות, לדעות הקדומות שלו עצמו, לבורותו שלו ולעברו האבולוציוני שלו. לצערנו, היום כמו אתמול, הבחירה הזו, שממנה בכל מקרה אין לאן להימלט ואין לאן לברוח, מסיבות רבות טרם נעשתה… האדם הגיע לשלב כזה, שבו נקלע לפני הכורח לא רק להכיר בעובדת האבולוציה, בראש ובראשונה של שלו עצמו, כי אם גם להשתלט על אבולוציה זו. אחרת ממתין לו גורלם של מינים אחרים רבים, שכבר נכחדו או נכחדים״ (שם).
צדקתן של אמירות אלה של מחבר המאמר ברורה לחלוטין לכל אלה שיבחנו ללא משוא פנים את בעיות הציוויליזציה המודרנית. המדינות, השקועות בטרדיציונליזם, בקנאות דתית ובאי-רציונליזם של החשיבה החברתית, מפגרות היום יותר ויותר אחרי המדינות המתקדמות, המפותחות, הן בהתפתחות המדע, והן ביצירת טכנולוגיות גבוהות, והן בהתפתחות התעשייה, החקלאות, המסחר, תחום השירותים, והן ברווחת עיקר האוכלוסייה. בבואן להשיג הכנסות עצומות ממכירת משאבי אנרגיה-חומרי גלם, הן מנצלות אותן בצורה בלתי-יעילה ביותר. כספים אלה מתבזבזים בעיקר על רווחה מנופחת של צמרת החברות המסורתיות, ושארית כספים אלה מגיעה לסיפוק ציפיות היאזמוט של השכבות החברתיות הנמוכות. תוצאה של ארגון חברות כזה היא הפרות המוניות של זכויות האדם, אי-יציבות חברתית, נטייה לזעזועים מהפכניים, כלומר מה שממנו נמלטו מזמן המדינות בעלות הכלכלה החדשנית המפותחת
.
תוצר לוואי של חברות מסורתיות הוא גם הטרור הדתי. הכלכלנים היום מהרהרים על התופעה
של ״קללת המשאבים״, המרחפת על מדינות בעלות פוטנציאל אנרגיה-חומרי גלם טבעי עשיר, המקבע את סדרי החברה המסורתיים שלהן. לצערנו, לקללה זו נתונה היום גם רוסיה. מתי היה שרוסיה מפגרת מבחינה תעשייתית אחרי סין? זהו בושה לאומית. הפוצ'בניקים הרוסים והאולטרה-פטריוטים עם חשיבתם הטרדיציונליסטית האוטופית חולמים על תחיית רוסיה האימפריאלית, שהפילה פחד על העולם הסובב. למעשה, פעילותם המתגייסת פועלת נגד רוסיה, משום שהיא יוצרת מכשולים להתפתחות הדמוקרטיה והחברה החדשנית.
מדוע אם כן מ. קונאשב סבור שהבחירה, העומדת לפני האנושות על סף הכניסה לחברה חדשנית אבולוציונית מתפתחת, היא נוקשת ודרווינית טהורה? הוא עצמו עונה על שאלה זו: אם לא נשתנה, נכחד, כשם שנכחדו בתולדות הביוספירה מינים ביולוגיים רבים מאוד, שלא עמדו בניסיון הברירה. ובראש ובראשונה יכחדו אלה, הדוחים את מציאות החברה החדשנית ואינם מסוגלים אבולוציונית, על בסיס מדעי, לשנות את עצמם ואת העולם הנתון לשינוי. כמובן, אם להביט בלי ״משקפיים ורודות״ על החברה החדשנית של היום, שעדיין לא-מפותחת, יש להכיר בכך שהיא עדיין ערוכה מעט לשינויים הומניסטיים המוצדקים מדעית. המנטליות, חדורת הטרדיציונליזם התוקפני, של המוני אנשים גדולים, פוגשת בהתנגדות נוקשה את נבטי ההשקפה החדשנית המדעית-אבולוציונית. בהיותם שקועים באינסטינקטים צרכניים, אנשים אלה חיים בחברה החדשנית, נהנים מפירות חידושים שתוכננו מדעית, אך באמונותיהם והעדפותיהם, בהשקפת עולמם, רבים מהם לא הרחיקו לכת מעידן ימי הביניים.
״אפשר לא להאמין בידע המדעי שהושג,״ – כותב בעניין זה מ. קונאשב, – ״אפשר על יסודות שונים לא להאמין בתיאוריית האבולוציה, כשם שפעם לא האמינו בתיאוריית החסינות וסירבו לחיסונים. אך השלילה של כל תיאוריה מדעית מוכחת, כולל תיאוריית האבולוציה, אינה פוטרת מתשלום על הוויתור על הידע המדעי ומעל פעולות ופרקטיקות הכרחיות אובייקטיבית, כולל אלה שהבשילו מזמן, המבוססות על ידע זה״ (שם).
החשיבה האבולוציונית והתרבות ההומניסטית-אבולוציונית הופכות לאמצעים החשובים ביותר של הסתגלות האדם למורכבויות ועומסי היתר של החברה החדשנית המתפתחת. מורכבויות ועומסי יתר אלה עם הזמן, ללא ספק, רק יגברו, כמו גם האפשרויות לפיצויים יעילים יותר ויותר ולהתגברות עליהם במאמצים אנושיים. לשווא יהיו הניסיונות לגדור את עצמם מהם בדרכים שהומצאו בחברות מסורתיות באמצעות פנייה ליצורים מיתולוגיים. הם לא יעזרו בשל היעדרם במציאות ונוכחותם רק בדמיון מאורגן מערכתית ובסוגסטיה של פרקטיקות דתיות.
הכרחי לבצע בחירה מורכבת ואחראית ביותר בין התרבות החדשנית האבולוציונית המודרנית, המעודדת את האדם לשיפור עצמי קבוע ושיטתי, לבין התרבות הטרדיציונליסטית, שהופכת בפועל לחוסר-תרבות אבולוציוני. נסכים: זה, כמובן, אינו אומר ויתור על מסורות סבירות של העבר, שעמדו במבחן הזמן וקובעו בתרבות הלאומית והאנושית הכללית. להיפך, מסורות אלה יש לשמור בקפידה, לתמוך, להחיות ולהוציא מהשכחה, כדי שההתפתחות הסוערת של החברה החדשנית לא תדכא ותשמיד אותן, כשם שמנגנון מסתובב שובר יד שנכנסה לתוכו.
בזמן הנוכחי כבר ישנם לא מעט אנשים, המוכנים לקליטה ולפיתוח של התרבות האבולוציונית המודרנית. הידע המדעי,
הנרכש מספסל הלימודים בידי המוני אנשים עצומים ומתקבע בקבלת השכלה גבוהה, מקרב אותם בהדרגה לנטייה להשקפה מדעית ולמבט אמיתי על הדברים. אך הידע המדעי מתקבע בהשקפת עולמם של אנשים רבים, לצערנו, באופן שטחי מאוד, בין אם במותירו מקום לדעות קדומות מסוגים שונים, ובין אם במגבילו את השקפת עולמם לרציונליזם יבש, לחוסר אמונה בהיעדר מוחלט של גיוס הנפש, שהאמונה מעניקה.
את הוואקום הרוחני הזה נועדה למלא התרבות האבולוציונית והאמונה המדעית-הומניסטית – אמונה, שאינה מבוססת על מיתוסים של חברות מסורתיות, כי אם על ידע מודרני, התואם לרמת ההתפתחות של החברה החדשנית ולאפשרויות שהיא פותחת לאורח חיים יצירתי ולשיפור עצמי של האדם. האדם-הצרכן של ערכים שהושגו על בסיס מדעי יכול ומסוגל להפוך את עצמו לאדם-היוצר, המנצל ערכים אלה להתפתחות עצמית ולייעול יחסי הגומלין שלו עם העולם החיצון, לטרנספורמציה חדשנית של העולם הסובב לפי אמות המידה היצירתיות שלו.
״המאפיין המרכזי של ההוויה האבולוציונית החדשה הזו של האדם,״ – משכנע את קוראו מחבר המאמר, – ״הוא בכך שהאדם לא רק מודע לעובדת האבולוציה הכללית, כולל אותה באבולוצייתו שלו, אלא גם על בסיס הכרת האבולוציה הזו הופך לא רק לסוכן מודע שלה, כי אם ליוצר המרכזי שלה, לבוראה. בכך הוא נכנס לשלב חדש של הוויתו, ומחליף סופית את כל האלוהים שברא… אך מעמדו החדש הזה, ה'אלוהי', מציב לו גם דרישות אחרות לגמרי, ויתר על כן קיצוניות בנוקשותן, 'אלוהיות'… האדם אכן חייב להיות 'אלוהים' ולתאים לכל התכונות שלו, וליתר דיוק, לעלות על המוחלט המחשבתי שהומצא על ידו כ'קב אבניים רוחני'. המעמד החדש הזה הוא היסוד של התרבות האבולוציונית החדשה, הכוללת השקפת עולם אבולוציונית חדשה,
אתיקה אבולוציונית חדשה ופרקטיקה אבולוציונית חדשה״ (שם, עמ' 312).
כמובן, בשלב נתון זה של התפתחות החברה החדשנית האדם עוד חלש מדי, מכדי ליצור במלואו את איכויותיו הגופניות והרוחניות ודרכן להשפיע מהותית על אבולוציית העולם הסובב. התביעה למעמד ״אלוהי״ נראית, מתוך המציאות של היום, אוטופית למדי. על אחת כמה וכמה, שבתולדות האנושות ישנן דוגמאות איומות רבות לאופן שבו אנשים, שטיפסו לפסגת השלטון, ניכסו לעצמם מעמד ״אלוהי״ והפכו לפוסקים בגורל האנשים הנתונים למרותם, ובעשותם לפי שרירותם הפקרות פרועות, התעללות והרג המוני.
התודעה הדתית, הכבולה בדוגמה של עבדות לפני האלוהים, נחרדת באופן בלתי-מתואר מתביעת האדם למעמד ״אלוהי״ ומהשאיפה לוויתור על ״קביים רוחניים״, ההכרחיים לסדר החיים הטרדיציונליסטי של האדם. המטיפים הדתיים מצביעים בצדק על התוצאות הנוראות של ניסיונות שליטים דספוטיים לנכס לעצמם מעמד אלוהי, ועל חוסר-הסיכוי של אורח החיים הסובייטי, הקשור באידיאולוגיה אגרסיבית-אתאיסטית ובניסיונות ״לברוא״ חברה שמחה חדשה לחלוטין על חורבותיה של החברה המסורתית שנהרסה ביסודיות, עד היסוד.
הם לא מתחשבים, במודע או במזיד, בעובדה ש״בניית הקומוניזם״ נשענה על ״קביים רוחניים״ אוטופיים, דומים למדי בפנטסטיות שלהם ובאנטי-אבולוציוניזם שלהם לאלה, שעליהם נשענים הרועים והאדפנטים של כל הדתות הקיימות על פני כדור הארץ. ואילו צמיחת עוצמתו של האדם, אפשרויותיו ביצירת חייו שלו, בהשפעה על הנסיבות הסובבות, בבריאת החברה החדשנית, היא תהליך אובייקטיבי, עובדה, חוק בלתי-ניתן-להפרה של ההתפתחות ההדרגתית של הציוויליזציה האנושית.
בעקיפין מכירים בכך גם האנשים, העוסקים ב״עסקים רוחניים״. ההיררכיות הדתיות אינן מוותרות כלל על שירותי הרפואה המודרנית, בביסן את תקוותיהן על עזרת האל. בעולם המודרני, חדור הברבריות הציוויליזציונית, דרכו של האדם, שעלה על דרך יוצר תמורות אבולוציוניות, קשה בצורה בלתי-רגילה. ברוב המקרים הוא מבצע את המעבר האמיץ מצרכן ליוצר בבדידות מוחלטת, ללא תמיכת הסובבים.
השלב הראשון בדרך זו הוא שיפור פסיכופיזי עצמי מאורגן מערכתית וקבוע, המבוסס על עקרונות מדעיים-אבולוציוניים. האנשים הסובבים מתעניינים בכך, מכירים בכך ש״כדאי היה לעסוק בזה״, משום שהבריאות בגדה בהם והרופאים לא עוזרים, אבל ״אין להם זמן״. שום תעמולה של אורח חיים בריא ויוצר בריאות אינה עוזרת, משום שאנשים שקועים לגמרי בסיפוק האינטרסים הצרכניים שלהם. במקרה הטוב הם מבקרים שלוש פעמים בשבוע במדורי ספורט כלשהם, ואחר כך ברוב המקרים נושרים מחוסר זמן או בשל הרעת מצב בריאותם, שנגרמה ממאמצים בלתי-ממונים והצטברות עייפות.
לעזור בהפצת היצירה העצמית של האדם יכולה רק אמונה מדעית ותרבות הומניסטית מדעית-אבולוציונית. ואילו תוצאות השינוי המחודש של הגוף האנושי וחיזוק הרוח האנושית בתהליך השיפור הפסיכופיזי העצמי פשוט פנטסטיות. לאחר שעברו ניסיונות רבים, אפילו אנשים חולים מאוד למשך זמן ארוך מאוד מאבדים לחלוטין את היכולת לחלות, זוכים בגוף יפה, ברצון מתאזן בצורה בלתי-רגילה, ביכולת עבודה מדהימה וביכולות יצירתיות בלתי-מוגבלות. האין זו התקרבות לאידיאל ״האלוהי״?
כמובן, אפשרויות האדם מוגבלות בטבעו הביולוגי ובזמניות קיומו על פני כדור הארץ. האדם – לא אלוהים, הוא בן-תמותה, וכל תביעה לכל-יכולות אלוהית מגוחכת ו
בלתי-אנושית. בהפוכו ליוצר, על האדם להתחשב במגבלת אפשרויותיו ובניגודיות העקרונית שלו לדמויות הפנטסטיות של האלים. אחרת הוא יערער את כוחותיו במאמצים מופרזים, והטבע ״יענישו״ במהירות על התביעה לעוצמה אלוהית.
אך מה שהאדם הופך למסוגל לו בתהליך של שיפור עצמי בלתי-נלאה, אכן עולה על אפשרויות של אנשים רגילים ומקרב צעד אחר צעד את האדם לאותן תכונות, שאנשים בזמנים שונים ייחסו לאלים. אין לנו ספק שככל שיתפתחו היסודות המדעיים של השיפור הפסיכופיזי העצמי, האדם ילמד לא רק להתגבר ביעילות על חסרונותיו הטבעיים ומחלותיו, כי אם גם להאריך משמעותית את חייו שלו. השיפור הפסיכופיזי העצמי הוא רק הצעד הראשון בדרך הטרנספורמציה ההומניסטית של העולם, יצירת התרבות, האתיקה והפרקטיקה האבולוציונית.
״האלמנט הראשון של התרבות האבולוציונית,״ – סבור מ. קונאשב, – ״הוא דווקא ההשקפה האבולוציונית, שבסיסה מכלול אחיד של תיאוריות אבולוציוניות פרטיות וכללית… כבר פ.ג. דובז'אנסקי, בבוחנו את המשמעות ההומניטרית, התרבותית-כללית של התיאוריה האבולוציונית, ציין בגאווה ובשמחה שהתיאוריה המודרנית של האבולוציה מחזירה את האדם למרכז העולם. נכון, בניגוד לייצוגים ולתמונות העולם הטרום-אבולוציוניים, זהו לא המרכז המרחבי שלו, כי אם דווקא המרכז המשמעותי שלו״ (שם, עמ' 313).
האנתרופוצנטריזם החדש הזה, בניגוד לאנתרופוצנטריזם הישן, שהיה תוצאה של מחסור בידע על כדור הארץ והקוסמוס, פותח לפני האדם אופקים חדשים. מ. קונאשב אינו עושה ניסיון אפילו לשרטט את קווי המתאר של התרבות האבולוציונית החדשה. יש לציין, שציר כל תרבות הוא ההבנה הפילוסופית של העולם. הבעייתיות הפילוסופית-השקפתית מחלחלת גם למדע, וגם לכל הענפים והסוגים של האמנות, וגם לתרבות הפוליטית, וגם לדת.
בעידן העת העתיקה התרבות והאמנות היו נתונות להשפעת הרעיון ההשקפתי של ההרמוניה הקוסמית. בימי הביניים עמדות השליטה תפס רעיון האל. תרבות הרנסנס שינתה את הרעיון הזה, והשלימה אותו ברעיון ההומניסטי של גדולת האדם כיציר האל, שניחן בניצוץ של חכמה אלוהית. מחזותיו של הדרמטורג הגדול ביותר של כל הזמנים והעמים, ויליאם שייקספיר, – הם, למעשה, פילוסופיה רצופה, המגולמת בדימויים אמנותיים. בבסיסה עומד הרעיון, שלפיו ההשגחה העניקה לאדם חופש וזכות בחירה בין טוב לרע. בבוחרו ברע, בעשותו פשעים למען בצע והשגת שלטון, האדם משיג יתרונות לא מעטים, אך זמניים בלבד. מהלך ההיסטוריה עצמו, השתלשלות הנסיבות מביאה לכך ששלטונו מתמוטט, והמעללים, שהביאוהו לשלטון וחיזקו אותו, במוקדם או במאוחר פונים נגדו. הרעיון הזה מתגלה כרלוונטי למדי גם לזמננו, אף על פי שידוע לנו שתפקיד ההשגחה ממלאות החוקיות של האבולוציה ההיסטורית.
בעידן הנאורות בתרבות החלו לפתח מכלול רעיונות, הקשורים בליברליזציה ההדרגתית של החברה. במרכז תשומת הלב עמד הרעיון של ניצחון התבונה על הדעות הקדומות. רעיון זה המשיך להתפתח במשך כל העת החדשה. ידוע איזה תפקיד עצום בתרבות המאה ה-20 מילאו הפילוסופיות של הפסיכואנליזה והאקזיסטנציאליזם. פילוסופיית המרקסיזם גם היא מילאה תפקיד לא מבוטל בתרבות המאה ה-20, אף על פי שבברית המועצות, בשל הנסיבות ההיסטוריות, היא הולידה את התרבות הסרווילית של הריאליזם הסוציאליסטי.
הגיוני להניח, שהתהוותה והתפתחותה הנמשכת בימינו של פילוסופיית האבולוציוניזם האוניברסלי מסוגלת לפתוח שלב חדש בהתפתחות התרבות העולמית, תוך הקצאת תשומת הלב של יוצרי התרבות להבנה ולתיאור אמנותי של האבולוציה היצירתית של האדם, מורכבויותיה ובעיותיה, הטבע האבולוציוני של הנסיבות ההיסטוריות, אליהן שקוע האדם, הטרגדיה
של האדם-היוצר, החווה התנגדות של נסיבות הנראית בלתי-ניתנת-להתגברות, ובסופו של דבר, את ניצחון האבולוציה היצירתית, ככל שמתפתחת החברה החדשנית, על הנסיבות היורדות אל העבר. אנו מקווים, מאמינים, ומשוכנעים בכך שהתרבות האבולוציונית, חדורת הפילוסופיה של האבולוציוניזם האוניברסלי, תבוא במקום התרבות הנוכחית המכוונת לצרכנות, ותגרום לגל עוצמתי של תרבות גבוהה, המקרבת הן את האליטה והן את המוני האנשים לערכים הומניסטיים, לאורח חיים יצירתי, לשיפור עצמי קבוע ולהתפתחות אנושית, הגיונית של החברה החדשנית.
כל אדם המשתפר מקיף יכול להיות מסוגל לעשות במלאכתו דבר גדול, דבר בעל משמעות-כללית לכלל האנושות. בזה טמון המשמעות העליונה של חייו של כל אדם. האמונה המדעית מעודדת את האדם להתרומם מעל הצמחייה בעולמו הקטן והצר ולבצע הישג יצירתי למען הטרנספורמציה ההומניסטית של עולם האדם. ההישג היצירתי, בניגוד להישג הצבאי, אינו טמון בכך לסכן את החיים ולתת אותם לניצחון על אנשים אחרים, כי אם בכך להקדיש אותם לטרנספורמציה אנושית של עצמו ושל העולם הסובב בכל תחום פעילות נבחר. הישג צבאי יכול להימשך כמה דקות, ואילו הישג יצירתי, בונה נמשך כל החיים.
האמונה המדעית מגייסת את האדם למלחמה שלווה נגד כל ביטויי הברבריות הציוויליזציונית. האדם המאמין מדעית הופך ללוחם של התרבות. הוא משתפר ללא הרף באומנותו הצבאית. הוא מאמן את בריאותו, את יכולותיו הפולמיות, את כוחו היצירתי, את הפוטנציאל המוסרי, ההכרתי והתרבותי שלו. הוא מכוון תדיר לחדשנות ולקליטת ידע אוניברסלי, התורם להשגתם. משמעות האמונה המדעית והגישה המדעית-אבולוציונית לחיים טמונה בשיפור המשותף של האנשים ובשיפורם המשותף
של החברה החדשנית המתפתחת.
שיפור עצמי, העובר לשיפור משותף, הוא צורת אבולוציה, הטבועה רק באדם ואינה מתרחשת בשום מקום בעולם הקוסמי הנשקף לעינינו. היא הצורה העליונה של האבולוציה. היא יוצרת מסורות חדשות, המבוססות על חיפוש חדשני של צורות ודרכים לטרנספורמציה אבולוציונית של עולם האדם. המסורות של החברות המסורתיות, המקובעות ומקודשות על ידי הדתות המסורתיות, מגלות את חיוניותן גם בחברה החדשנית, ומסייעות לאנשים להסתגל לעומסי-היתר הפסיכולוגיים ולמורכבויות של הסביבה החברתית המשתנה בעוצמה. אך קשיחות המסורות האלה, התאמתן למציאויות חברתיות שנעלמו, אי-התאמתן לרמת הידע האנושי שהושגה אינם מאפשרים להן לספק באמת את הצרכים הרוחניים של האדם של החברה החדשנית. הן קשורות לעבר ואינן יכולות להפוך לגירוי להמשך האבולוציה של עולם האדם.
גירויים כאלה יכולה ליצור רק אמונה מדעית-הומניסטית והמסורות הקשורות בה של השיפור החדשני של ההוויה האנושית. וחיי הנצח? לא, זה לא קיום בעולם-הבא בגן עדן, שבו אין צורך לעשות כלום ורק להשתובב ולפאר את הישות העל-טבעית, הודות לעבדות העינוג כלפיה בחיים הקצרים שלנו, כביכול, אנו זוכים באושר נצחי כגמול. חיי הנצח – זהו תרומתנו לאבולוציה של האדם, ואת הגמול על כך אנו יוצרים בעצמנו, לא בשמים, כי אם כאן, על פני כדור הארץ.
==== האבולוציוניזם האוניברסלי ובעיות החברה החדשנית המודרנית ====
בחברה המסורתית כל אדם חי בתלות חזקה ביותר, המכבידה עליו, בסביבתו החברתית – בחמולה שלו, ביישוב, בתאגיד המקצועי, במעמד,
באצולה, במדינה, בהשתייכות הלאומית והמקצועית. חירותו הייתה מוגבלת בקפדנות על ידי מכלול של התנהגות מוסדרת חברתית, דוגמות דתיות, כללים מוסריים ועמדות משותפים לכול.
היציאה אל מעבר לגבולות ההגבלות הללו הייתה נתונה לגינוי חברתי, הפכה את האדם למנודה של החברה, נענשה באכזריות, ויכלה להסתיים בגירוש מהקהילה. ומכיוון שפעילות אישית מחוץ לקהילה, בשל ההתפתחות החלשה של הייצור והחליפין, לא יכלה לספק לאדם ולמשפחתו את כל ההכרחי לחיים, גירוש כזה בפועל היה משמעותו מוות ברעב. ואילו להתקבל על ידי קהילה אחרת היה קשה מאוד למנודה, וגם אם הדבר הצליח, הוא נשאר בקהילה החדשה הזו אדם סוג ב', לא היו לו זכויות של חברי אותה קהילה, שתמיד התייחסו לזרים בבוז ובחשדנות.
אפילו באתונה הדמוקרטית התגבש הנוהג של האוסטרקיזם, שלפיו על סמך הצבעה באספת העם את האנשים הטובים ביותר, שהביאו תועלת לא-ניתנת-להערכה לפוליס, יכלו לשלוח לגלות, אם עלה חשד קלוש ביותר שדלפותם הגוברת עלולה ליצור איום על המשטר הדמוקרטי. באותה אתונה התקיים חוק אכזר על העלבת האלים והשחתת הנוער, שעל פיו נידון למוות סוקרטס הגדול. האשמה דומה הוגשה נגד אריסטו, שנאלץ להימלט מאתונה, כדי, כפי שהסביר, לא לחשוף את האתונאים לפיתוי לבצע בפעם השנייה פשע נגד הפילוסופיה.
הרדיפות של הנוצרים באימפריה הרומית נמשכו זמן רב למדי, עד שאימוץ הנצרות כדת רשמית לא הביא לרדיפות דומות של עובדי האלילים העקשנים.
דוגמה קלאסית לרדיפת המחשבה החופשית ו
אי-הסובלנות הדתית היו העינויים בקמרונות האינקוויזיציה והשריפות על המוקדים באירופה של ימי הביניים של מה שנקרא כופרים. לכיתת הכופרים צורפו כבר בעידן הרנסנס גם הנציגים הגדולים ביותר של המדע הקונקרטי ההתהווה ושל הפילוסופיה המכוונת-מדעית – ג'ורדנו ברונו וגליליאו גליליי. ברונו לאחר עינויים אכזריים הועלה במוקד ב-1600 ברומא בכיכר הפרחים, וגליליי כפר ברעיונותיו, כדי לשרוד ולהמשיך במחקר המדעי. לברבריות כזו היה גם בסיס רציונלי משלה.
הרי החברה המסורתית של אותה תקופה החזיקה מעמד על אחדות הייצוגים הדתיים, וכל ויתור לייצוגים אחרים יכול היה להביא לקריסת סמכות הכנסייה, לזעזועים חברתיים ולמלחמות עקובות מדם. התפתחות הרפורמציה המאוחרת יותר התגלגלה לתוצאות ממש כאלה: מלחמות בלתי-פוסקות בין קתולים לפרוטסטנטים רוקנו ממש את דמה של מערב אירופה. ובשנת 1648, כשנחתם שלום וסטפליה, שהפסיק את מלחמת שלושים השנה, המלחמה הדתית אחזה גם במזרח אירופה, והחלה במרד הקוזקים בהנהגת בוגדן חמלניצקי. ההומניזם הדתי נשכח בקלות בהתנגשויות של אמונות שונות. בשל חוסר-התפתחותו הוא מתהפך לביטויים של ברבריות דתית, אכזריות, קנאות, מלחמות דת, ג'נוסייד, טרוריזם. הרי מה לא תעשה למען מטרה עליונה!
מאפיין מהותי של החברה המסורתית הוא גם יחסה החשדני או אף העוין לחדשנות חברתית, טכנית וכלכלית. ידוע איזו התנגדות הפעילה החברה המסורתית לרפורמות של פיוטר הראשון ברוסיה, מה שגרם לתגובה נגדית של המדינה שבה שלט, בדמות רדיפות קשות ביותר נגד מתנגדים. פיוטר לא חס גם על בנו שלו, הצארביץ' אלכסיי, כשחש בצדק מלא איום של נסיגה של הרפורמות במקרה של עליית האחרון לשלטון.
הפילוסוף הרוסי הידוע ויאצ'סלב סטיופין, במחלוקתו עם
הפוצ'ווניקים-הטרדיציונליסטים על דפי כתב העת ״שאלות הפילוסופיה״, מביא טקסט סקרן למדי מתוך הכרוניקה של הצאריות המוסקבאית, המאפיין בצורה החיה ביותר את יחס החברה המסורתית לחדשנות. אין לנו כרגע אפשרות למצוא את הטקסט הזה ולשחזרו במדויק. לכן אנו מצטטים מהזיכרון ומבקשים מראש סליחה מהקוראים על אי-התאמות אפשריות עם המקור:
״איוושקו ניפח בכדור בעשן עשן מגונה ועף מעל מגדל הפעמונים. על כך הוכה בשוטים ללא רחם והושם בכבלים״.
ו. סטיופין מפרש אירוע זה כך: מאתיים וחמישים שנה לפני המונגולפייה, איש רוסי המציא את כדור הפורח ובפועל הגשים רעיון זה. כך הגיבה הציוויליזציה המסורתית לחדשנות. בניגוד אליה, התפתחות הציוויליזציה הטכנוגנית לא רק מקבלת חדשנות, כי אם גם מתבססת עליה. ההיגיון הזה של סטיופין מקרב אותנו להבנת מהות החברה החדשנית, הקשורה בהתפתחות הציוויליזציה הטכנוגנית.
יש לנו ספקות גדולים באמינות הדיווח של הכרוניקאי המוסקבאי על המצאת כדור הפורח, שהקדימה בהרבה את המצאת המונגולפייה. נמוכה מדי הייתה רמת ההתפתחות הטכנית של אותה תקופה, כדי ליצור מנגנון כזה של אוויראוטיקה. אך העובדה נשארת עובדה: החדשן נענש באכזריות על הניסיון ליצירת מנגנון זה, גם אם בפועל לא הצליח לעוף מעל מגדל הפעמונים. החברה המסורתית חושבת במיתולוגיה, ולעתים קרובות מקבלת את הכוונה כמעשה, ואת השמועות – כאירועים ממשיים.
במשך מאות שנים חלמו אנשים על מעוף באוויר, אך ניסיונות ההגשמה של חלום זה עמדו בסתירה לאידיאולוגיה של החברה המסורתית, שלפיה הפררוגטיבה של יכולת המעוף ניתנה רק לישויות על-טבעיות, ומעופו של אדם נחשב כביטוי לקשר שלו לכוח שטני.
אכן, החברה החדשנית בניגוד לחברה המסורתית, ככל שהיא מתהווה מהמסורתית, משתמשת במידה רחבה יותר ויותר
בחדשנויות מגוונות להתפתחותה. עם זאת, בתוך החברה החדשנית זמן רב נשמרות גישות ומוסדות טרדיציונליסטיים, המפריעים להגשמת החדשנויות. למחברי החדשנויות לא פעם נאלץ במאמץ עצום להתגבר על השמרנות של מוסדות פוליטיים, כלכליים ומדעיים, כדי להוכיח את נחיצות השימוש בהם. וככל שרעיון מסוים חדשני יותר, כך התנגדות עקובה יותר הוא מעורר לא פעם אפילו בחוגים מדעיים.
מחבר שורות אלה הגן על עבודת דוקטורט בפילוסופיה בשנת 1986. עם זאת הוא נאלץ להגן על עבודה זו פעם שנייה בוועדת הוואק של ברית המועצות, משום שמומחי הוועדה הגבוהה להסמכה הגיעו למסקנה ש״מחבר עבודת הדוקטורט מתיימר לרמה גבוהה מדי של חידוש מדעי״. הפגם הבלתי-נתיק של פעילותנו המדעית, אם אפשר לכנות זאת פגם, הוא דווקא בכך שאנו תמיד מתיימרים לרמה גבוהה של חידוש מדעי ובבוז דוחים כל ניסיון למינון החידוש ביצירה המדעית. אך כל חידוש, אפילו בחברה חדשנית המתהווה, ואפילו אם לחידוש זה יש הצדקה מדעית ומעשית מקיפה, ואינו פרוייקטריות ריקה, זוכה להכרה ציבורית בקושי רב מאוד. לשם כך צריכים להתבשל תנאים חברתיים מתאימים ולהתגבש צורך חברתי תואם.
אף על פי כן, החברה החדשנית, שככל שהיא מתפתחת מקבלת ביתר חפץ ליישום ומשתמשת בפועל בחדשנויות, יוצרת אפשרויות עצומות והולכות ומתרחבות לרווחה ולקיום נוח של המוני ענק של האנשים החיים בה. אך החברה החדשנית המודרנית – אינה כלל גן עדן ואינה אוטופיה מוגשמת. היא מלאה במגמות שליליות ובבעיות קשות, שרבות מהן יכולות להיפתר בצורה מספקת רק ככל שהתפתחותה תימשך. זאת ועוד, החברה החדשנית
מתפתחת מהר יותר וביעילות רבה יותר, ללא השוואה, מכל חברה מסורתית.
החברה החדשנית עצם התפתחותה הסוערת ושינוי הנסיבות הסובבות את האדם מולידה בו אי-נוחות, פחדים, עצבנות, דיכאון. רק בקושי הסתגל האדם לנסיבות הסובבות אותו, סידר את החיים, יצר לפי טעמו וצרכיו את הסביבה הנחוצה לו, ומיד הכל מסביב משתנה. מתבררים כמעורערים גם העבודה, וגם המשפחה, וגם יחסי המינים, וגם היחסים עם ההורים והילדים. בכל מקום שינויים, תמורות, רה-אורגניזציות.
נניח, אדם עבד בפירמה, קשר עימה את עתידו, והפירמה נסגרה, והאדם נזרק אל הלא-נודע. האדם מרגיש עצמו כישלון, הכל נראה לו מגעיל, מתחילים קונפליקטים במשפחה וכן הלאה. החיים בחברה החדשנית מלאים סיכונים. בנהיגה במכונית, אדם בכל רגע מסתכן להיקלע לתאונה או בשל פיזור תשומת לבו, או מסיבות שאינן תלויות בו. האדם נמצא במצב של סטרס רצוף, שלעולם אינו פוסק.
החיים בערים גדולות מכתיבים לאדם קצבים נוקשים, ומצד שני נורא לא-קצביים. המוני ענק של אנשים קמים בבוקר, בלא שישנו כלל. צלצול שעון המעורר בשיא השינה לעתים קרובות מפחיד אותם, גורם ללחץ מוגבר בכלי הדם, וכתוצאה מכך – לעוויתות כלי דם, לכאב ראש או להפרעה בפעילות הלב. וכך כל יום עבודה. אי-הקצביות של החיים נגרמת מהכורח להספיק לעשות את כל ההכרחי, אך בשל מליאות החיים בהרבה יותר מדי חובות וצרכים הם לעולם אינם מספיקים, תמיד ממהרים ומאחרים. הם לא תמיד מספיקים לאכול כראוי, לנוח בזמן, למצוא זמן לחיים אישיים. החיים עוברים במצב של מרוץ מתמיד. האדם עומד בפני הבחירה: במה להקריב, כדי לבצע את ההכרחי ביותר.
הטרדיציונליסטים הפילוסופיים לעתים קרובות מאשימים את אנשי החברות החדשניות בשאיפה לבצע, במרדף אחר מזומנים, בדומיננטיות של הצורך במשאבים כספיים. כמובן, התשוקה הבלתי-מרוסנת להתעשרות, לקבלת הכנסות-על, להצטברות משאבים כספיים מעייפת את האדם, הופכת אותו לעבד של הצרכים החומריים. אך יש לזכור, שהמון עצום של אנשים רואה במשאבים הכספיים שנצברו מעין הצלה מהסיכונים של החברה החדשנית, כרית ביטחון, עתודה, שניתן להשתמש בה במקרה של תמורות חיים שליליות.
בכסף, בכלכלת שוק, ניתן לרכוש כל מה שרוצים, חוץ מאהבה אמיתית. אך רכישות גדולות דורשות גם כסף רב, למשל רכישה והשבחה של דיור איכותי מאוד. זאת ועוד, השאיפה לשכר גבוה, אם רק אין היא קשורה בפשע, מובילה לתרומת מאמצי עבודה גבוהה בהתאמה של האדם להתפתחות החברה החדשנית, משום שכל עבודה מועילה מצטברת בציוויליזציה האנושית ותורמת להתפתחותה.
תוצאה של המרוץ המתיש של אנשי החברה החדשנית אחרי הצלחה בעסקים ורמת צריכה גבוהה הם אורח החיים הצרכני והמרדף אחר תענוגות בלתי-מכבידים. צמצום חיי האדם לסיפוק צרכים חומריים מעצב את דימוי הצרכן – סובייקט, שהפך לאובייקט של צרכיו שלו, המצמצם את כל פעילותו החיונית למרדף אחר סיפוק צרכים, והפך כתוצאה מכך לעבדם.
המוני ענק של אנשים, המנהלים אורח חיים צרכני טהור, מבחינים במוקדם או במאוחר שבקיומם נוצר ואקום, המורכב באחידותה העגומה של החיים. החיים זורמים בשעמום ובחוסר-משמעות, נשפכים בין האצבעות, בלא להשאיר סיפוק רוחני. כדי למלא את הוואקום הזה, הם פונים לתרבות, אך לתרבות כזו, שאינה דורשת עבודת חשיבה לצורך הבנתה והבנתה, מביאה עונג חושי, רחוק למדי
מהתענגות אסתטית אמיתית.
הצרכנים מתייחסים לתרבות כאל אובייקט של צריכה. כל אחד מהם בוחר את אובייקטי התרבות לעצמו לפי הטעם. מתוך יצירות אמנות הקולנוע הם בוחרים סרטי אקשן, קומדיות ומלודרמות, תוך התעלמות מוחלטת מקולנוע רציני, בעייתי. הם בוחרים לעצמם קריאה תואמת, מעוטרת בעטיפות בוהקות ועלילות פשוטות, רחוקות מהמציאות. בשל המוניותם הצרכנים הופכים למחוקקים בתחום תרבות ההמונים, אשר צעד אחר צעד בולעת ודוחקת את התרבות הגבוהה. סופרים, קולנוענים, מלחינים, זמרים, שחקנים, ציירים נאלצים ללכת אחריהם כשורד, להתחנף לטעמיהם, תוך המצאת טריקים שונים, כדי לשמח במשהו ולמשוך צרכנים של תוצרתם. הדבר לעתים קרובות מאוד, אם כי לא תמיד, מוביל לפרופנציה, לפרימיטיביזציה של האמנות.
לא הכל, כמובן, רע גם בצרכן. ברוכשם סחורות איכותיות, הצרכנים מעודדים את התפתחות הכלכלה החדשנית. המון הצרכנים כולל אנשים בעלי טעמים, העדפות, אינטרסים מגוונים ביותר.
בתקופה הסובייטית הביקורת על הצרכנות עזרה לאידיאולוגיה הטוטליטרית להתמודד עם חוסר שביעות הרצון ההולך וגובר של המוני אוכלוסייה גדולים ממחסור בסחורות ההכרחיות ביותר במסחר וממחסור בשירותים ההכרחיים ביותר. בחברה החדשנית המון הצרכנים לא רק מגוון בצורה קיצונית, אלא גם דינמי למדי. ככל שהחברה החדשנית מתפתחת וטכנולוגיות המידע מתפשטות, גדלה המודעות של המון הצרכנים, ואחריה עולה גם הרמה התרבותית של נציגים רבים שלו, מתעדנים הצרכים הרוחניים שלהם, גוברת נטייתם לקליטת רעיונות חדשים. חשיבות עצומה יש למחשביזציה הטוטאלית של החברה החדשנית ולהופעת האינטרנט. האינטרנט לא רק מספק לאנשים מידע מכל הסוגים, כי אם גם
מאפשר לאנשים לתקשר ביניהם ללא תלות במרחקים המפרידים ביניהם, למצוא חברים וחברות חדשים.
אך גם לזה יש צד שלילי משלו, צל. מתרוקנים השורות
של ״נרקומני המחשב״, ילדים אי-אפשר שעות לקרוע מהמחשבים, הם כל כך מחוברים למשחקי המחשב, עד שהם מאבדים קשר עם המציאות ומתחילים לחיות בעולם וירטואלי הנתפס חושית. הם לא רק מקלקלים את עיניהם, כי אם גם רוכשים הפרעות בנפשם המתהווה. מהם, אגב, אינם מפגרים בכך מבוגרים רבים מאוד.
בעיה גדולה בחברה החדשנית המתפתחת מהווה גם השינוי ביחסים האישיים בין האנשים. בחברה הפטריארכלית המסורתית ראש המשפחה היה בהגדרה גבר. לאישה הוקצה מעמד כפוף, גורלה היה לידת ילדים, הטיפול בהם, ניהול משק הבית ופינוק הגבר במין. בחברה החדשנית הכל התהפך. הנשים קיבלו אפשרות לעבוד בתחומים המגוונים ביותר, לקבל השכלה בשווה עם הגברים, רבות מהן רוצות לבנות קריירה, לרכוש סמכויות שלטון בחברות ובמבני המדינה.
זו, ללא ספק, הישג עצום של החברה החדשנית, המקרב אותה למימוש העיקרון ההומניסטי הגדול של שוויון אפשרויות החיים של נשים וגברים. אך במקביל מתחדדות בחדות הבעיות, הקשורות באסימטריה הטבעית של גברים ונשים. אסימטריה זו מתבטאת בהבדלים עקרוניים ביניהם בארגון הגופני, בפסיכולוגיה, בתחום הרגשי, בהעדפות ובשאיפות מיניות. במקום להשלים זה את זה בהרמוניה, גברים ונשים במקרים רבים, אם לא ברוב, מדירים זה את זה הדדית בשל האסימטריות הבלתי-ניתנת-להסרה הזו. כתוצאה מכך יחסיהם, ועל אחת כמה וכמה החיים המשותפים, לעתים קרובות הופכים לסיוט.
גדל מספר הגירושים, הילדים במשפחות חד-הוריות, אימהות חד-הוריות,
אנשים בודדים. לצד המשפחה הגרעינית הקלאסית מופיע שפע של סוגים מגוונים ביותר של תחליפים ליחסי משפחה. ההבדל המרכזי שלהם – היעדר מגורים משותפים קבועים, רכוש משותף ורישום רשמי של הנישואין. חינוך ילדים במשפחות חד-הוריות יכול ליצור בעיות להתפתחותם המלאה, משום שבגיל המוקדם חשובה במיוחד ההשפעה של שני המרכיבים, הנשי והגברי, של ברית ההורים. הסולידריות של האב והאם בתהליך החינוכי חוסמת גחמות וקונפליקטים של ילדים עם ההורים, שלעתים קרובות הם השתקפות של קונפליקטים ביניהם. הילדים מעתיקים בהתנהגותם את ההורים גם את הטוב וגם את הרע, ובונים בהקשר זה מודלים של התנהגותם שלהם.
לעתים קרובות מאוד אנשים, שנפטרו מקשרי המשפחה או אפילו שומרים על שרידים מהם, נכנסים לקשרים מיניים מזדמנים, מרבים להחליף פרטנרים בחיפוש אחר סיפוק מיני. בחברות מסורתיות התנהגות כזו הייתה נתונה לגינוי מוסרי, ואילו בחברה החדשנית היחס של הסובבים לזה נעשה סובלני ומבין. החוגים הדתיים, המונעים על ידי השקפת עולם טרדיציונליסטית, מכשירים זאת כהפקרות, בסברם שהחברה המודרנית שקעה בחטאים ורק פנייה לאמונה הדתית יכולה להציל את האנשים מחיי חטא. אך הדרשות של האהבה הנוצרית משפיעות מעט אפילו על המאמינים. לאחר שיצאו מהכנסייה והרגישו את צדקת הדרשות, הם בכל זאת ממשיכים באורח החיים המקובל עליהם בתנאים שנוצרו.
החירות יוצרת בעיות רבות ויש לה עלויות רבות, אך זו חירות. לאנשים יש זכות בחירה – לשמור על קביעות המשפחה הקלאסית או להיפרד בזמן, אם קשרי המשפחה הפכו להם לכבלים. כמובן, היעדרו של חבר נאמן קבוע מהמין השני, הגר תחת קורת גג אחת ושותף לבעיות החיים, המוכן תמיד לעזרה, לתמיכה, לשיתוף כנה, לעתים קרובות מוליד תחושת בדידות, אבודנות. אבל עדיף
כך, מאשר, תוך ציות למוסר הטרדיציונליסטי או לדוגמות דתיות, לחיות בנישואין שהפכו לכלא, שבו היחסים בין גבר לאישה חדורי שנאה, שבו אין מנוחה מקונפליקטים וסקנדלים מתמידים, מהאשמות הדדיות, שבו כל רגשי אהבה הדדית כבו מזמן והתהפכו להפכם.
והאם סקנדלים של ההורים פוצעים את הילדים פחות ממגורים נפרדים ומפגשים שלווים סדירים להשתתפות בחינוך המשותף? מלחמת הבית משפיעה על האנשים יותר גרוע מאשר בדידות זמנית. ועם זאת יצירת יחסים הרמוניים בין גברים לנשים אפשרית. אפשרי גם חיזוק של משפחות, החיות בחברה החדשנית. אבל זו דרך קשה, המתחילה בבחירה אחראית של פרטנר, נמשכת בפעילות יצירתית משותפת – לא בהכרח בתחום המקצועי – כי אם בעיקר בתחום היצירה העצמית תוך שיתוף הילדים בה. היצירה המשותפת של עצמם ושל הסביבה, הפעילות המשותפת והעמדה המשותפת מול נסיבות החיים הקשות מקרבת בין האנשים יותר טוב מכל דרשות והטפות.
אויב נורא של יחסי המשפחה הוא השעמום, השגרה. הילדים עם בכיים ודרישותיהם הנצחיים, המתרחשים גם בחינוך נכון, מתישים את הנפש של ההורים ומעודדים החלפת סביבה. לכן הופכים הכרחיים יציאות קבועות אל החברה. לעקרונות של יחסי המשפחה החדשים חייבות להפוך החירות והאחריות. בפועל משמעות הדבר שביחסי המשפחה הכרחית גילוי-לב מלא ואיסור מוחלט על קנאה. אנו יודעים כמה קשה זה. זאת ועוד, קשרים מיניים זרים או לפחות חשד בהם הם אזור סיכון ולעתים קרובות הופכים למחריבי המשפחה. אך המציאות היא שיחסים מיניים עם אותו פרטנר במוקדם או במאוחר הופכים לשגרה ואינם מביאים סיפוק הדדי. הכרחי לזכור זאת לאנשים הנכנסים לנישואין.
אך מין בריא הוא אמצעי חשוב להבראת הגוף
והנפש, במיוחד אם הוא מביא לסיפוק הדדי. הוא מביא גם תענוג אסתטי, מהווה פריקה נפשית ומרומם את מצב הרוח. והטבע הביולוגי של האדם דורש ללא הרף גיוון מיני. עצות הפסיכולוגים והסקסולוגים להשגת גיוון במין המשפחתי עוזרות מעט. לכן נעשה הכרחי החלפת פרטנרים במינון, בהסכמה הדדית, בצורות המגוונות ביותר. מה, אנו מטיפים לחוסר-מוסריות גלויה? הירגעו, שומרי המוסר המסורתי! החיים בחברה החדשנית דורשים ויתור על דעות קדומות מיושנות. ההקפדה עליהן הכרחית רק לאנשים בעלי אופי שמרני. אך זו הבחירה שלהם, ולא ציווי קטגורי, החל על כל חברי החברה.
לחברה החדשנית הכרחי מוסר של חירות ואחריות, סובלנות ופשרה, ולא מוסר של איסורים והגבלות, מצוות וחוקי התנהגות נוקשים, ההכרחי בחברה המסורתית והנשען על דוגמות דתיות. אך האדם שאינו משתפר אינו מסוגל לעמוד במשא החירות והאחריות, הוא בוודאי ייכשל במשהו ויהפוך את הטוב לרע, את החירות לכפייה ואת האחריות לסיפוק האגואיזם שלו. רק שיפור פסיכופיזי, מוסרי ויצירתי עצמי קבוע יכול להפוך את האדם למוסרי באמת, הוא מחזק את הנפש וחוסם התפרצויות רגשיות, ביטויי כעס, תורם ליישוב קונפליקטים מספק הדדית, המרעילים את חיי המשפחה. לאמצעי המרכזי של חיזוק המשפחה המודרנית אנו רואים את השיפור העצמי המשותף, כלומר את האבולוציה המכוונת של חיי האדם.
המוסר האבולוציוני מתייחס להפלות בצורה שונה לגמרי, מאשר המוסר הדתי, הטרדיציונליסטי. במדינות רבות ההפלות אסורות בחוק מטעמים דתיים. מהנקודה הדתית
של הראיה ההפלה היא רצח של יציר אלוהים, כלומר פשע, המבוצע בשותפות של האישה ההרה והרופא המבצע את ההפלה. כמובן, היריון בלתי-רצוי הוא ביטוי של חוסר-אחריות של גבר ואישה, הנכנסים לקשר מיני. אך ללמוד לנהל את היחסים המיניים לסיפוק הדדי ובביטחון מלא אינו פשוט. כאן דרוש ניסיון מסוים. ובגיל הצעיר בהתנהגות המינית של אנשים שולטים יותר ההורמונים, מאשר התבונה. ואז נעשה הכרחי ההפלה, שנידונה על ידי החשיבה הטרדיציונליסטית.
לבצע הפלה בכל זאת עדיף, מאשר להביא ילד בלתי-רצוי. כמובן, ההפלה אינה משפיעה טוב על בריאות האישה, אך מה נעשה. מהנקודה האבולוציונית של הראיה, בניגוד לדתית, העובר האנושי הוא רק התחלה של התהוות האדם, ולא האדם עצמו. הוא כרגע מהווה אוסף של תאים מתרבים, הממוקם בגוף האישה ושייך לגוף זה. בחברה חופשית לאישה זכות לנהוג בגופה. זו זכותה הבלתי-ניתנת-להפרדה והקדושה.
אנו רואים, שכל מכלול הבעיות של החברה החדשנית קשור הן בחוסר-השלמות, בחולשת ההתפתחות של חברה זו בשלב המודרני, והן בחוסר-שלמותו של האדם, בחוסר ידיעת חייו, בחוסר הידיעה ובאי-הרצון לשפר את עצמו ולהפוך את המציאות הסובבת בצורה הומניסטית. אנשים לא-מושלמים נכנסים ליחסים לא-מושלמים, מגיבים באופן לא-מושלם לנסיבות הסובבות ומחריפים את חוסר-השלמות של החברה, שבה הם חיים.
הנשיות, הדינמיות והבעייתיות של החברה החדשנית המודרנית משפיעה באופן מעיק על הנפש של האדם, מולידה פחדים שונים, פוביות, סטרסים כרוניים, פוצעת את מערכת העצבים, גורמת למחלות עצבים מגוונות ואף לנפשיות. אנשים שואפים להימלט מהמציאות, להסיר
את הסטרסים בכל דרך שהיא – על ידי שקיעה במציאות וירטואלית, בצריכת אלכוהול או סמים, בפולחנים דתיים אורתודוקסיים או בלתי-אורתודוקסיים וכו'. גוברת ומתפשטת בקרב המוני האנשים השאיפה לפחות בחלקה לחזור אל החברה המסורתית, להכפיף את עצמם לכוח חיצוני כלשהו, להשפעה פטרנליסטית.
משאות החירות, עלויותיה מביאים לתופעה המונית של בריחה מהחירות, שנחקרה לעומק בפסיכואנליזה של אריך פרום. אנשים חווים צורך בהשתייכות לחמולה כלשהי, לקהילה, המסוגלת לפצות על בדידותם האקזיסטנציאלית. גובר ומתפשט בקרב המוני האנשים חוסר-האמון והיחס החשדני להתקדמות, למדע, למסקנות ההשקפתיות שלו, ולאבולוציוניזם במיוחד. חוסר-אמון זה מלהיטים הטרדיציונליסטים הפילוסופיים, הקריאציוניסטים, שלא מפספסים הזדמנות, כלשונו של האבולוציוניסט האנגלי ריצ'רד דוקינס, ״לרמוס את השדה המדעי הירוק במגפיהם המלוכלכים״.
הדתות העולמיות אינן מספקות תושבים רבים של חברות חדשניות דווקא במסורתיותן, בכך שהן מטיפות אותו דבר במשך אלפי שנים. הם דורשים מסורתיות, אך רוצים בה גם משהו חדש, חריף, עם פלפל. והם נזרקים אל חיק כתות הנסתר החדשות, שמבטיחות קשר עם כוחות על-טבעיים בקלות ובמהירות, כביכול, ביעילות ובחדשנות. כתות חדשות כאלה גוררות לשורותיהן מיליוני מאמינים בכל העולם, יוצריהן צוברים הון של מיליונים. הכתות החדשות מתפתחות לפי עקרונות שיווק רשתי, ומתפשטות בעולם כמו גרורות.
חלק מהכתות מהוות איום ממשי על הסדר הציבורי. אלה מה שנקרא כתות טוטליטריות. דוגמאות – ״האחווה הלבנה״ ברוסיה ובאוקראינה, ״אום שינריקיו״ ביפן.
נפוצות מאוד גם אמונות קוואזי-דתיות,
המתחפשות למדע. אלה מה שנקרא פראמדע, שלפי מהותו הוא מדע-מדומה, ובמידה ניכרת – אנטי-מדע. הפראמדע עוסק בתופעות מה שנקרא פראנורמליות, כלומר כאלה, שקשה מאוד לצפות בהן ולחקרן ניסויית, משום שהן אינן קיימות בטבע. פראמדענים רבים, תוך רכישת תוארי מדען במדעים טכניים, טבעיים או פילוסופיים, חוקרים עשרות שנים תופעות פראנורמליות, בתקווה להוכיח את קיומן.
הם חושבים עצמם למהפכנים במדע, לגאונים בלתי-מוכרים, תוך שהם מחניפים במחקריהם המדעיים-למראה לשרלטנות ובורות. לתופעות הפראנורמליות, הנחקרות על ידם, שייכות קריאה והעברה של מחשבות למרחק (תופעות פראפסיכולוגיות), הזזת חפצים במאמצי מחשבה (טלקינזיס), ראיית אצבעות (פרוסקופיה), מעבר דרך קירות והעברת גופים למרחקים גדולים (טלפורטציה), צפייה וניבוי העתיד (ראיית-הנסתר), אפקטים רעשיים ואחרים בלתי-מזוהים בדיור (פולטרגייסט), עצמים מעופפים בלתי-מזוהים (עב״ם), המתפרשים כפלישה של חייזרים, וכן חטיפת אנשים על ידם, פראפנומנים, הכלולים בתורה שלפיה חייזרים הגיעו לכדור הארץ בעבר הרחוק והתערבותם הניחה את היסודות של הציוויליזציה הטכנוגנית וכו'.
לבחינה בלתי-משוחדת ברור לחלוטין שכל אלה והפראפנומנים הדומים להם מייצגים תופעות על-טבעיות, שהם מייצגים דימויים של מיתולוגיה מיוחדת, שבעידן המדע קיבלה צורה מדעית-למראה ומתחפשת למדע, תוך התכסות בסמכותו. מובן שתופעות פראנורמליות לא יכולות היו להיווצר אבולוציונית, שהאמונה בהן סותרת את כל הידע, שהושג על ידי הפיזיקה, המכניקה, הפסיכולוגיה המדעית, ושבאמונה זו טבוע אנטי-אבולוציוניזם אגרסיבי ובור למדי.
כך, האגדות על חטיפת אנשים בידי חייזרים משחזרות בדיוק את הסיפורים הקדומים על מכשפים וערפדים. הסופר-הרפתקן האמריקאי אריך פון דניקן בזמנו הרוויח מיליוני דולרים ממכירת הספרים ״זיכרונות על העתיד״, ״זריעה וקוסמוס״ ועשרות אחרים, שרכשו פופולריות עצומה בקרב אוהבי המיתולוגיה המדעית-למראה. אין, כנראה, מדע כזה, שעליו לא הייתה טפילה הפראמדע. כך, הפראפסיכולוגיה מייצגת פסיכולוגיה מעוותת, תיאוריית הטלקינזיס והטלפורטציה – פיזיקה ומכניקה מדומות, הפרוסקופיה – פיזיולוגיה מדומה, תיאוריית ראיית-הנסתר – פרוגנוסטיקה מיתולוגית, האסטרולוגיה – אסטרונומיה מדומה, האלכימיה – כימיה מדומה, תיאוריית העב״ם – אסטרונאוטיקה מדומה, תורתו של פון דניקן – היסטוריה מדומה אנטי-אבולוציונית וכו'. להיסטוריה המדומה שייכים גם כתבים רבים של המתמטיקאי פומנקו.
מדוע אם כן המוני אנשים גדולים קונים את הטריקים הזולים האלה? מדוע נשים כל כך נופלות בתחזיות אסטרולוגיות ובהבלים של מגדות עתידות ורואי-הנסתר? כיצד יכול אדם שפוי להאמין שמיקום הכוכבים והקבוצות, הנמצאים במרחקים עצומים מכדור הארץ, מסוגל בדרך כלשהי להשפיע על מסלול החיים של אנשים, שנולדו ביום מסוים בשנה, תוך התחשבות בכך שהשנים עצמן נקבעות בסיבוב כדור הארץ סביב השמש? והרי כל האנשים האלה – אינם משוגעים, הם בדרכם החיים מתנהגים באופן נורמלי ופרגמטי למדי, בוחרים בעצמם את הדרך הזו ואינם נכנעים לצו הכוכבים. המשיכה של אנשים לעל-טבעי, כולל גם בצורה מדעית-למראה, מוסברת באי-הוודאות של הקיום האנושי, בתלותו בנסיבות חיצוניות שאינן נשלטות על ידי האדם.
הנסיבות האלה בתודעת האנשים מימי קדם מוצגות כמיסטיות וגורליות, מיסטופיקציות ומופיעות בתפקיד כוחות על-טבעיים, שעליהם ניתן להשפיע רק באמצעות פעולות מאגיות אי-רציונליות באותה מידה. אי-הוודאות
של קיום האדם בחברה החדשנית אפילו גבוהה משמעותית, מאשר בחברה המסורתית. האדם נמצא תחת הגנת הרפואה המודרנית, יש לו אמצעים מובטחים לחיים, במקרה הגרוע, בצורת עזרה סוציאלית. אך האדם הלא-מושלם עדיין תלוי מדי בנסיבות, הוא אינו יכול לווסת ביעילות את יחסיו עימן. האדם של החברה החדשנית במסה שלו עדיין טרדיציונליסטי מדי, מסורתי, עוין לחדשנות. זה גם מה שגורם לצרכו בבריחה מהמורכבויות של החברה החדשנית אל אימוץ של צורות שונות של אמונה בעל-טבעי.
האנשים חיים הרחק מהמדע, מחיפושיו והישגיו הבלתי-נלאים. הם רק נהנים מפירותיו. אפילו מדענים, העוסקים בענפי מדע מיוחדים שונים, לעתים קרובות אינם מכירים כלל את המדע בשלמותו העצומה. לכן מסת האנשים, כולל גם כמה מדענים, נוטה למיתולוגיזציה של המדע ולהפיכתו בתודעתם למעין דמוי של טקס מאגי. מידע על חיפושים מדעיים והישגים שאבי האנשים בעיקר מספרים מדעיים-פופולריים ומתוכניות טלוויזיה. בהם הישגים מדעיים מוגשים בעטיפה שיווקית, ונראים כמעין נסים, מתובלים בהבטחות לנסים גדולים עוד יותר בעתיד. כך, מביוטכנולוגיה והנדסה גנטית מצפים ליצירה בעתיד הלא-רחוק של יצורים חיים, שתוכננו על ידי האדם, של איברים אנושיים להחלפת חלקי גוף שהזדקנו או חולים ללא-מרפא וכו'. אז מדוע שלא להאמין בנסים, שהובטחו על ידי הפראמדע?
כתבנו את הספר הזה כדי שאנשים, לאחר שיקראו אותו, יבינו מהו באמת העולם, הנגלה לפני המדע, כיצד הוא מתפתח אבולוציונית וכיצד יכול להתפתח האדם, המסוגל להשפיע באופן חיובי על האבולוציה של העולם האנושי. המציאות קשה, אך זו המציאות. אנו יכולים לשפר אותה בעקביות, תוך השקעת מאמצים לא מבוטלים. אנשים, החיים באשליות, הנמלטים
מהמציאות, מאבדים את היכולת לשפר את חייהם הממשיים ואת חייהם של האנשים הסובבים אותם. כתוצאה מכך המציאות מופיעה לפניהם עוד יותר אכזרית, מאשר היא באמת. האבולוציוניזם האוניברסלי נועד לא רק כדי לתת למדע חוט מנחה לחיפוש יצירתי, כי אם גם כדי לעזור לאנשים להיפטר מאשליות, המתאימות לחיים בחברה הקפואה.
אי-אפשר שלא לומר גם על המיתולוגיה הפראפוליטית, הנפוצה בכל העולם, אך פופולריות ואגרסיביות מיוחדת רכשה ברוסיה הפוסט-סובייטית, ומעכבת ברצינות את התפתחותה החדשנית. כאן הפופולריות שלה ניזונה מקריסת השאיפות האימפריאליות, מחיוניות המסורות הסובייטיות וממרירות השכבות השוליות, כולל גם שוליים מהאינטליגנציה, שמתוך התמורות שאירעו, בעל כורחם, נקרעו מ״גן העדן״ הסובייטי השבע והנח, והושלכו אל האדמה החוטאת. מיתולוגיה כזו מייצגת דוגמה טיפוסית של בריחה מהחירות וביטוי של מנטליות אנטי-קפיטליסטית.
לפראמדע צמודה ישירות מה שנקרא קונספירולוגיה, כלומר תורה על כך שההיסטוריה נעשית על ידי כוחות נסתרים, אפלים, מיסטיים, מזיקים, דמוניים, המפעילים השפעה על מדינאים לגיטימיים למימוש אינטרסים אגואיסטיים שלהם. למספר כוחות כאלה מיוחסים ארגונים סודיים, מוסווים היטב, של הבונים החופשיים, וכן יהודים, שכביכול שואפים להקים מדינת עולם תחת שלטונם ולשם כך חודרים בחשאי למבני המדינה של מדינות שונות.
לתפקיד הנבל הקונספירולוגי הראשי הועלה המיליארדר האמריקאי ממוצא יהודי דייוויד רוקפלר, שעל כספו הקים את מה שנקרא מועדון בילדרברג במטרה לדון בבעיות הגלובליות של המודרניות ובאפשרויות ליצירת, לפתרונן, ממשלה עולמית, פרלמנט,
משטרה אקולוגית ומבנים אנטי-טרוריסטיים.
כיוון חשוב של המיתולוגיה הפראפוליטית המודרנית הוא האנטי-אמריקניזם הלוחמני. החוגים השולטים של ארה״ב מואשמים בשאיפה להשתלטות עולמית, בפעילות חתרנית נגד רוסיה ובעלות בריתה, בפיתוח תוקפנות בקנה מידה גלובלי למימוש אינטרסים רווחיים שלהם והשגת גישה למשאבי נפט וחומרי גלם אחרים. המשטרים הדיקטטוריים הפושעיים של מנואל נורייגה בפנמה, סלובודן מילושביץ' בסרביה, סדאם חוסיין בעיראק, הטליבאן באפגניסטן מוצגים ככבשים תמימים, קורבנות תוקפנות, לוחמי עצמאות. עוצמתה והתפתחותה הכלכלית של ארה״ב מוסברות בכך שהאמריקאים מוציאים בכמויות עצומות דולרים, ומכיוון שדווקא הדולר התקבל כמטבע עולמי, אמריקה מתעשרת, פשוט בכך שהיא מדפיסה שטרות ירוקים.
לאגדות כאלה מאמינים אפילו כמה מדענים ופילוסופים גדולים. הנסיבות, שבזכות התפתחות ממושכת של עסקים, השקעות ענק במדע, בכלכלה חדשנית ארה״ב השיגה עליונות טכנולוגית והתרחקה משמעותית בהקשר זה ממדינות אחרות, כאילו אינן ידועות למפיצי המיתוסים האלה. שיהשוו את מצב המדע בארה״ב וברוסיה, שבה על מחקרים ניסיוניים מוציאים סכומים זעומים, ומדענים בקושי מכסים את ההוצאות. אין פלא, שמדענים מכל מדינות העולם מקבלים הזמנות לעבודה בארה״ב, שבה נוצרים להם תנאים נורמליים לעבודה ולחיים.
ואילו מפיצי המיתוסים אינם מוותרים כלל על סחורות אמריקאיות, שהן מוצרים של טכנולוגיות גבוהות. נזכיר, שסחורות סיניות זולות מיוצרות ברוב המקרים בטכנולוגיות, שפותחו ואושרו בארה״ב. אגב, זילות הסחורות הסיניות מוסברת בניצול אכזרי של עובדי המפעלים הסיניים, אשר מזמן עבר אל העבר והפך
לבלתי-מותר במדינה מתורבתת.
דווקא בארה״ב הומצא והופעל האינטרנט, שפתח לכל העולם את הכניסה לעידן המידע. מעניין, כיצד היו נראים המחשבים ומערכות המידע שלנו, אלמלא הפיתוחים האמריקאים?
אגב, נדע זאת, אם נשווה מחשבים, שיוצרו בארה״ב בעת פעולת האמברגו על אספקתם לברית המועצות, עם מחשב ה-מין
״מינסק-1״, שהיה התוצאה המתקדמת ביותר של המחשבה המדעית-טכנית הסובייטית והתפשט בכל המחנה הסוציאליסטי. ואילו בברית המועצות יוצרו בשווה לארה״ב טילים בליסטיים טובים ופצצות מימן על חשבון הגירעון הקבוע של סחורות צריכה עממיות.
יש לציין, שהאנטי-אמריקניזם נפוץ במידה רחבה גם במערב אירופה, אך מסיבה אחרת לגמרי. אירופאים רבים נדחים מהיהירות של אמריקאים מסוימים, שאיתם הם נכנסים לקשרים עסקיים, מחוסר-התרבות ההומניטארי שלהם לעתים, מצרות האינטרסים, מההרגל למדוד הכול במספר הדולרים, מהפרגמטיזם המזויף. אנו רחוקים מאידיאליזציה של ארה״ב. מדינה זו, כמו כל מדינה אחרת, נמצאת תחת כובד ענק של אינספור בעיות שהצטברו. אך כעת היא המנהיגה העולמית הבלתי-מותנית בהתפתחות הכלכלה החדשנית והחברה החדשנית. ולאליטה הרוסית, אם היא באמת ובתמים מתכוונת לתרום להתפתחות החדשנית של רוסיה, הגיע הזמן לוותר על המיתוסים של האנטי-אמריקניזם ולהתאים למציאות הרוסית כמה מנגנונים, שפועלים מזמן בארה״ב והכרחיים באבולוציה של כל חברה חדשנית.
מיתוס נפוץ במידה רחבה בכל העולם הוא הייצוג על אודות המהות המזיקה של התאגידים הטרנס-לאומיים. חדשות סנסציוניות על פעילות לא-נקייה, או אפילו פושעת, של נציגי תאגידים בודדים מתפשטות מיד על כל התאגידים הטרנס-לאומיים וגורמות לאנשים הנתונים לפוביות
מצב של אימה מיסטית. פוביית התאגידים הטרנס-לאומיים קרובה מאוד במקורה לקונספירולוגיה. התרחיש של מיתוסים כאלה פשוט וחסר-יומרה: שם, מאחורי גורדי שחקים מזוגגים, מתאספים ארגונים של עשירים, שרק חושבים כיצד לסחוט על חשבון מדינות אחרות הכנסות-על נוספות. הם מלכלכים את הסביבה של המדינות, שבהן עובדים הסניפים שלהם, הם מעבירים למדינות אלה פסולת רעילה ומסוכנת-קרינה של ייצורם וכו'. אכן, כך קורה לפעמים, אך ההסקה המיתולוגית הופכת בקלות את ה״לפעמים״ ל״תמיד״.
מפיצי המיתוס הזה עוצמים בקפידה את עיניהם בפני העובדה, שהאנושות חייבת לתאגידים הטרנס-לאומיים לא רק סחורות מעולות, המתפשטות בכל העולם, כי אם גם את הרמה הכללית של ההתפתחות הטכנולוגית, שהושגה בחברה החדשנית המודרנית. טכנולוגיות גבוהות, שפותחו על ידי מדענים במעבדות התאגידים הטרנס-לאומיים, משמשות במפעלים גם ברוסיה, גם בסין, וגם במדינות הכי לא-מפותחות.
התאגידים הטרנס-לאומיים מוציאים על מחקרים מדעיים בתחום שבחרו מיליארדי דולרים, מה שלא יכולות להרשות לעצמן אפילו ממשלות המדינות המפותחות ביותר, השומרות על כספי משלמי המסים. עושים זאת התאגידים הטרנס-לאומיים לא מתוך אהבה לאנושות הסובלת, כי אם לניצחון בתחרות החריפה, במרוץ ההקדמה עם תאגידים אחרים. צרכני המיתוסים מכנים אותם מונופולים, תוך אי-הבנה מוחלטת או אי-רצון להבין, באיזו תחרות נוקשה מתרחש מאבקם להישרדות והשגת רווחים.
אחד המיתוסים המזיקים, הנבלים והמביישים ביותר, המפריעים להתפתחות החברה החדשנית, הוא המיתוס על מה שנקרא ״מיליארד הזהב״. מיתוס זה מטופח בפעילות רבה ברוסיה המודרנית. תומכי מיתולוגיה זו, בהתבססם על מספרים שנבחרו במיוחד, טוענים שאוכלוסיית המדינות המפותחות ביותר, המהווה ביחד את ״מיליארד הזהב״ הזה,
חיה לא לפי יכולתה, על חשבון ניכוס משאבי המדינות הפחות-מפותחות, שהיא בונה את רווחתה על עומס מופרז על הביוספירה, על זיהומה בפלטות תעשייתיות ומכוניות של כל כדור הארץ.
מכאן נעשית המסקנה, שהכניסה של אוכלוסיית המדינות האחרות ל״מיליארד הזהב״ סגורה לעולם, שאם מדינות אחרות היו עולות ברווחתן לרמת ״מיליארד הזהב״, כוכב הלכת היה נלכד באסון אקולוגי. ומסקנה אחרת, מאיימת עוד יותר: המדינות המפותחות ביותר מבחינה תעשייתית, דמוקרטית וחברתית עצם רווחתן סוגרת את הדרך להתפתחות לכל שאר מיליארדי תושבי כדור הארץ.
קשה לקבוע, מה יותר בבנייה המדעית-למראה הזו – קנאה, שנאה לדמוקרטיה או הצדקה של הפיגור של מדינתו. על ניצול חסר-רחמים של משאבי טבע מדברים ברוסיה – מדינה, אחת העשירות ביותר במשאבי טבע. האם לא מוטב היה להשתמש ברוב הכספים העצומים, המתקבלים ממכירת מקורות אנרגיה, לצרכי פיתוח במקום לאכול אותם ולהעשיר את צמרת האליטה הבירוקרטית? ואז, אולי, אחרי זמן מה יהפכו ל״מוזהבים״ מיליוני אזרחים רוסים, ויקנאו בהם, תוך הצבעה עליהם כחלק ה״מוזהב״ של האנושות.
הביורוקרטיזם, השחיתות, הדיכוי של היזמות, המיושנות של מכונת המדינה, השכיחות במנטליות של מיתוסים ודעות קדומות טרדיציונליסטיים – זה מה שמפריע לרוסיה להיכנס למספר המדינות המפותחות ביותר, ולא החברה החדשנית של מדינות
״מיליארד הזהב״. והאם יש ברוסיה מעט אנשים, החיים ברמה של
״מיליארד הזהב״? מתפתח ומתרחב ״המעמד הבינוני״, אנשים נמרצים, על אף כל המחסומים הביורוקרטיים, מעלים את רווחתם, פותחים מקומות עבודה חדשים, מייצרים סחורות מועילות.
העסקים ברוסיה קרימינליזציים מאוד. והעסקים המתורבתים סובלים משני צדדים – מהביורוקרטיה ומהפשע. אך האשם בכך אינו
״מיליארד הזהב״ המיתי, כי אם הסדרים הרוסיים המסורתיים, שכבר הולידו בעבר את מפלצת הדיקטטורה הקומוניסטית וממשיכים ממש לחנוק, ״למשוך ולא לתת״ את התפתחות החברה החדשנית במדינה שלהם. והמיתוס על ״מיליארד הזהב״ עוזר היטב לחניקת כל החדש הזה.
לאנשים הכרחי לפקוח את העיניים ולהפסיק לשעשע את עצמם במיתוסים ואשליות. אחרת הם הופכים לקורבנות של החברה החדשנית, המתפתחת כזו או אחרת, ולא ליוצריה החופשיים והאחראיים. עם כל בעיותיה המודרניות, מורכבויותיה וסתירותיה החברה החדשנית פותחת לפני האדם סיכויים מרתקים. צריך לדעת לנצל את הסיכויים האלה, תוך שיפור עצמם וחברתם.
==== האבולוציוניזם האוניברסלי והגישה האבולוציונית-הגיוסית ====
הגישה האבולוציונית-הגיוסית שהצענו היא ניסיון לשפר את מערכת האבולוציוניזם האוניברסלי, תוך הכנסת מושגים וכלים מתודולוגיים חדשים לתוכה. כאן הכרחי לעבור מה״אנחנו״ המקובל בהבעת עמדת המחבר לכנוי האישי ״אני״. נולדתי לעולם הזה בלתי-בר-קיום לחלוטין, כשהייתי נתון ללא-הרף לכאבים ומחלות, ולפני זמן רב לא הייתי כבר בעולם, אלמלא העבודה היומיומית העקשנית על שחזור פעילות תקינה של כל איבר, של כל מערכת של האורגניזם.
החלו צרותי מרגע הלידה עצמה. לעובר שלי הייתה ראש גדול באופן לא-פרופורציונלי, ולא יכולתי בשום פנים במשך כמה ימים ולילות להיחלץ לעולם הזה, תוך ייסורים מוחלטים של אמי. כבר רצו להוציא אותי בניתוח, בחתך קיסרי, שלאחריו בקושי רב הייתי שורד. אך לעזרה בא קרובנו, גניקולוג מנוסה. סיפרו לי, שהוא ביצע איזו פעולה אסורה, ולבסוף נולדתי. נכון, לאמי לאחר מכן שמו תפרים רבים.
לאחר לידה כזו חליתי כל הזמן, בלא-הפסקה. לא הייתה מחלת ילדים כזו, שלא חליתי בה. נורא היה במיוחד מה שנקרא שיעול נובח, שהתעורר בהצטננויות בלתי-פוסקות, ובהופעתו נחנקתי בלילות ולא יכולתי לישון. עזרה רק שאיפת אדים מעל הקומקום דרך צינורית נייר, אך אחרי זמן מה הכל התחיל מהתחלה.
ככל שהתבגרתי, נחתו עלי מחלות חדשות וחדשות. עוד העצמתי אותן באורח חיי הלא-נכון. משהוסרחתי לקריאה מגיל מוקדם, חלמתי רק על כך, איך מהר יותר לעשות את השיעורים ולשקוע בספר. צמא בלתי-נלאה לידע השתלט עלי ולא עזב אותי כל החיים. האם מפליא, שהתחילו אצלי כאבי ראש גיהנומיים, והחיים הפכו לסבל רצוף. לא עזבו אותי גם מחלות אחרות, שהוחרפו באורח החיים היושבני.
רק בגיל 23, כשסיימתי את האוניברסיטה, הבנתי שכך אי-אפשר להמשיך. עד אז בדוגמאות רבות כבר ידעתי, שרופאים אינם יכולים לעזור לי. הם מטפלים ומטפלים באורגניזם בלתי-מתאים לחיים לחלוטין, אך להפוך אותו לבר-קיום ובריא יכול רק אני עצמי ואף אחד אחר. ונטלתי על עצמי את העבודה הקשה והמגעילה למדי מבחינתי בתחילתה על עצמי, תוך ניתוק עצמי מהספרים במאמץ עצום. בתקופה זו נאלצתי לנסוע לכפר לפי ההפצה, שבו לימדתי היסטוריה ומדעי החברה בבית ספר. החיים בכפר היו עבורי מיוסרים בצורה שלא-אתאר, משום שנמנעתי מהנוחות העירונית ההכרחית לי בשל מחלתנותי, והעיקר, לא יכולתי לבקר בספריות הגדולות.
במהרה רכשתי ברונכיטיס קשה ביותר וחזרתי לעיר, לאחר שעבדתי בכפר רק שנה אחת. הצלחתי להתקבל כמרצה לאסתטיקה טכנית בבית ספר מקצועי-טכני. אך זה היה בית הספר ההוליגני ביותר בעיר. בימי קבלת המשכורת התלמידים השתכרו ושברו את החלונות בכל הרובע. המורות, לאחר שיעורים שבהם התעללו בהן
תלמידים בריאים וחזקים, לא פעם בכו בחדר המורים.
אחד המאסטרים של ההכשרה היצרנית, שהוערך מאוד על ידי ההנהלה על המשמעת המופתית, ששררה בקבוצה שבפיקוחו, הנחיל משמעת זו בדרך לא-אורתודוקסית למדי. בהיותו איש חזק בצורה בלתי-רגילה, הוא פשוט הוריד את חגורת המכנסיים והצליף בתלמידים שחטאו על החלק האחורי. הייתי צריך איכשהו לשרוד בתנאים הפראיים האלה. ומצאתי מוצא. לאחר שהסברתי במהירות את החומר החדש לפי תוכנית הלימודים, וראיתי שתשומת הלב של התלמידים מתחילה לברוח, רוב זמן השיעור סיפרתי להם סיפורים מעניינים מתוך הספרים שקראתי.
השקט היה כזה, שזבוב שעף יכול היה להיראות כרעם. המנהל והרשמית, שהציצו שוב ושוב לקהל, כל הזמן חקרו אותי אחרי השיעורים: ״כיצד אתה משיג משמעת כזו? אתה מכה אותם?״ מה יכולתי לומר להם? מודה אני, עניתי: ״מה פתאום, הרי אני פדגוג. כיצד אוכל להכות את תלמידיי. פשוט אני רותק את תשומת לבם בהצגה מעניינת ופופולרית של החומר״. אגב, לא אעמיס עוד על הקוראים בסיפור צרותי (נזכיר, שכך נקרא ספרו של הפילוסוף-הרציונליסט הצרפתי הנפלא של ימי הביניים, אבלר). צרותי נמשכו במשך כל תקופת ברז'נייב, ולאחר מכן אנדרופוב וצ'רננקו בהיסטוריה הסובייטית.
אומר רק, שתחת אנדרופוב כמעט ונפלתי למחנות המורדוביים הנוראים, שבהם אנשים לא שרדו. ב-1984 (נזכיר, שכך נקרא הרומן הידוע של אורוול על זוועות הסוציאליזם) התחלתי להתכתב עם חבר, שעבר לעיר הליטאית קלייפדה. ידעתי, שהמכתבים נבדקים על ידי עובדי הקג״ב, אך הכוח לסבול את האיוולת הסובבת כבר לא היה. היה צורך לחלוק את מחשבותיי עם אדם אמין ומבין. בנוסף, כתבתי ספר, שבו על בסיס ניתוח מקורות רבים ותצפיות משלי קבעתי מסקנה בלתי-מעורערת: השלטון הסובייטי לא יקיים יותר מעשר שנים. ספר זה
התחיל להתפזר בסאמיזדאת.
והנה אחרי זמן מה במכון, שבו עבדתי, הגיעו שני קציני קג״ב, אחד מהם בדרגת קולונל, והשני – קפטן. הם זימנו אותי למשרדו של הקומנדנט של הבניין הראשי והציגו לי חבילת צילומי-העתק של מכתביי לחבר וקטעים מספרי עם הפסאז'ים האנטי-סובייטיים הצבעוניים ביותר. החקירות נמשכו גם בהמשך, כבר בבניין הקג״ב. הציגו לי מסמכים, שמהם עלה שמתכוננים לעצור אותי, לשפוט אותי ולדון אותי למאסר במחנות המורדוביים, שבהם הוחזקו הדיסידנטים הפעילים ביותר. אך ב-1985 לשלטון הגיע גורבצ'וב, ואת עובדי הקג״ב לא ראיתי עוד, לשמחתי הרבה.
מכל הצרות והאי-סדרים האלה הצילו אותי העבודה על עצמי ועל ההבנה היצירתית של המתרחש בעולם. התרגולים הסדירים של השיפור הפסיכופיזי העצמי החלו להניב פירות. התאזן הרצון, עלתה העמידות לסטרסים, החלו לסגת המחלות. כל זה אני אומר לא כדי שהקוראים יזדהו עמי, כי אם כדי להראות, באיזו סביבה נאלצתי ליצור את ראשית המדע על יצירת הבריאות. והבריאות סוף סוף הגיעה אחרי שבע שנים מתחילת העבודה.
תוך עיסוק בריפוי עצמי, במקביל קראתי ולמדתי רבות את הספרות בבעיות, הקשורות באורח חיים בריא, שולטתי במכלולי אימון שונים, בדקתי את פעולתם בפועל. בהדרגה הצטברו ידע וניסיון, ולעתים קרובות יותר נודעו גם מיוחדות האורגניזם שלי. זה התאים לאמרה היוונית-העתיקה הידועה, האהובה על הפילוסופים: כדי להכיר טוב יותר את העולם, הכר את עצמך. או, כפי שאמר הפילוסוף הסיני הגדול, מייסד אסכולת הטאואיזם לאו-דזה: מי שמכיר את עצמו, יכול להכיר את העולם, מבלי לצאת מחצרו.
הרעיון המרכזי, שהנחתי בסינתזה שעשיתי של מסורות המערב והמזרח של ריפוי עצמי, היה רעיון הגיוס.
מההתחלה עצמה הבנתי, שאם אני רוצה להשיג עבודה תקינה של איברי המותשים ממחלות, עלי לגייס אותם למלחמה נגד פגמיהם באמצעות השקעה בהם של עבודה ביולוגית-אקטיבית מסוימת ושל עבודה אנושית מכוונת. רעיון זה והוא שנעשה לתא הראשוני של הגישה האבולוציונית-הגיוסית ושל תיאוריית האבולוציה הכללית, שהוצעה בהמשך על בסיסה. למעשה, הדיבור היה בתקופה זו על אבולוציה מכוונת של האורגניזם והנפש האנושיים באונטוגנזה.
במהרה נולדו לי ילדים – ילד וילדה, מישנקה וליזונקה. בניגוד אלי, הם היו ילדים בריאים לחלוטין. אף על פי כן, מגיל שבעה ימים התחלתי להתאמן איתם לחיזוק בריאותם. השתמשתי בעיסוי, עבדתי איתם לפי מערכת אימונים של תינוקות, שאושרה ברפואה, ולאחר מכן של ילדים צעירים, המצאתי תרגילים חדשים ומועילים. בגיל המוקדם ביותר הם ערכו איתי טיולים ארוכים ביער, שצמח לא הרחק מדירתנו. גייסתי את ילדיי לחיים בריאים. הם מוקדם יותר מילדים אחרים התחילו ללכת ולדבר.
אוי, הזמן הבלתי-נמנע זורם מהר מדי, הילדים התבגרו ועזבו לחו״ל. ליזה עברה לאיטליה וחיה ברומא, מישה עם אשתו הביאו לעולם ארבעה ילדים – שני בנים ושתי בנות. יהי שלום ובריאות עמם! חושב אני, שזה היה הניסיון הראשון של שיפור פסיכופיזי של ילדים מגיל המוקדם ביותר. לפחות ניסויים אחרים אינם ידועים לי.
משהושגו תוצאות חיוביות מהניסוי רב-השנים שלי על גיוס האורגניזם האנושי לתפקוד בריא, התחלתי לחשוב על מהות תהליכי הגיוס ומשמעותם בטבע ובחברה. לכך הביא אותי דווקא הניסוי שלי על עצמי, על ילדיי ועל כמה תלמידים, שכמוני, תוך התעמלות סדירה, נפטרו ממחלותיהם. זה היה, ללא ספק, ניסוי פילוסופי, שמטרתו הייתה הכרת
של אפשרויותיי והבנת ההוויה האנושית. הפילוסופיה מעולם לא הייתה מדע ניסויי, ואף על פי שהנסיבות החיצוניות לא פעם מעמידות אותנו בסיטואציות ניסוייות, ניסוי פעיל של שינוי מחודש אבולוציוני של החיים יכול ללמד אותנו הרבה.
תוך ניתוח תוצאות הניסוי הזה, חשבתי כך: אם גיוס האורגניזם לעבודה ביולוגית-אקטיבית, בעלת משמעות אבולוציונית יכול להשיב סדר באורגניזם הזה, פירושו של דבר, שלגורם הגיוס יש משמעות גדולה הרבה יותר באבולוציה, ממה שיוחסה לו בעבר. מילדותי התעניינתי ללא הרף בהיסטוריה העולמית. שיטת עבודתי עם הספרות קשורה בכך, שלעולם איני סומך על מקור אחד. לפני שאבטא איזו שיפוט, עלי ללמוד את כל הספרות העומדת לרשותי. עזרה שלא-תסולא בפז בכך נותנות לי תערוכות החיבורים החדשים של הספריות הגדולות, שאני מבקר בהן בקביעות משנת 1974. אין לי תענוג גדול יותר מאשר להזין את המוח במידע מגוון. זה אפילו טעים יותר מהמזון המובחר ביותר.
תוך לימוד הספרות ההיסטורית המגוונת, השתכנעתי איזה תפקיד עצום ממלאות באבולוציה של חברות שונות תהליכי הגיוס והמבנים הקשורים בהם. גיוס כוחות למלחמה, גיוס אנשים לעבודות במשקים, גיוס הרוח למימוש פעולות בעלות משמעות היסטורית, רפורמות גיוס, עליות וירידות של פוטנציאל הגיוס של החברה בהיווצרות איומים חיצוניים ובהתפשטות לשטחים, שנכבשו על ידי חברות אחרות – לכל זה יש משמעות עצומה בהיסטוריה. וכל זה דורש עיצוב ארגוני על בסיס יצירת מבני גיוס, הבנויים באופן מסוים.
מכאן היה רק צעד להבנה, שמבנים אלה הם גנרטורים של סדר גם בתחום הממלכתי, וגם בצבאי, וגם בכלכלה. המדינה עצמה אינה אלא מבנה גיוס של הרמה הגבוהה ביותר, המחולל סדר בחברה ו
מגייס את כוחות החברה לפתרון בעיותיה. כל אליטה, המתבלטת מהחברה בנסיבות היסטוריות קונקרטיות, נוצרת במידה רבה מאוד כצוות שירות של מבנה הגיוס של המדינה. הריבוד של החברות המסורתיות למעמדות מתרחש על ידי חלוקת העבודה בין אנשים, העוסקים בשירות מבנה הגיוס של המדינה, לבין אנשים, שנקלעו לפריפריית הגיוס, המספקים למבנה זה ולפונקציונרים שלו משאבים חומריים.
מכאן נעשה ברור שגוייה התיאוריה המרקסיסטית על המאבק המעמדי הנצחי, שהוא כביכול מנוע האבולוציה ההיסטורית. כמובן, אנשים וההתארגנויות המעמדיות שלהם לעתים קרובות מפגינים אי-שביעות רצון ממעמדם התלוי והכפוף, מרמת החיים הנמוכה. אך המרידות והמרדים שלהם תוך הקמת מבני גיוס אלטרנטיביים למדינה – נדירות גדולה. הם מייצגים קטקלזמות, תהליכים הרסניים, השוברים את הסדר במדינה, מטביעים את החברה בכאוס ומעכבים במשך זמן רב את התפתחותה. מנועי האבולוציה ההיסטורית הם התמורות של מבני הגיוס, המתבטאות ברפורמות גיוס וכלכליות הקשורות בהם.
הן מתרחשות על רקע תחרות קבועה של מבני גיוס, מאבק קיום כמעט דרוויני של מדינות עם סוגים שונים של מבני גיוס. תחרות זו גורמת לקהילת האינטרסים של מעמדות שונים במדינה. המעמדות הנמוכים מעוניינים לא פחות מהגבוהים בהבטחת הסדר בחברה ובהגנה מפני התקפה מבחוץ. לכן על אנטגוניזם פרמננטי בין המעמדות לא יכול להיות דיבור.
ללא ספק, המדינה והמעמדות הגבוהים מנצלים את המעמדות הנמוכים, המספקים גם משאבים חומריים לתפקוד ללא-הפרעות של תהליכי הגיוס. זה מוביל להבדלים גדולים מאוד בהכנסות. אך גם המעמדות הנמוכים מנצלים את המעמדות הגבוהים
והמדינה, המבטיחים ארגון רציונלי של העבודה, רכושיים, יחסים, יחסית ביטחון, פעילות חיים, מגייסות למקסום של העודף של המוצר.
בבעיית הניצול יש לעצור בפירוט. זוהי בעיה מורכבת, מושכת לסוציאליסטים מכל הגוונים, שלא פותחה באמת. למדתי את שני הכרכים הראשונים של ״הקפיטל״ של מרקס עוד בכיתות י'-י״א של בית הספר והגעתי להתלהבות מלאה. ראשית, הייתה לי מובנת כל מילה, מה שלא ציפיתי. שנית, כבשו אותי המדעיות הקפדנית, ההוכחתיות והשכנועיות של כל עמדה, של כל משפט. הו, ההתפשטויות הלוגיות האלה, המאפשרות לחדד את תשומת הלב על תהליך מוגדר בקפדנות! עבורי זה היה מודל של יצירה מדעית בהכרה ההומניטארית. אפילו התמרמרתי נגד אלה, הרואים בלתי-אפשרי ידע מדויק בתחום ההומניטארי.
בכל פרק, בכל סעיף של ״הקפיטל״ כציר מרכזי, כמסגרת הנושאת של הניתוח, הופיע הרעיון המרכזי: הקפיטליסטים מנכסים את ערך העודף, המיוצר בעבודת הפועלים, ומוציאים אותו לפי שיקול דעתם – על הגדלת ההון שלהם ועל העשרתם שלהם. מכאן, שהם בלי משים כאילו גונבים או שודדים את היצרנים הישירים, הופכים אותם לפרולטרים, שאין להם שום רכוש ושום סחורה למכירה בשוק, חוץ מכוח העבודה שלהם עצמם, מהנכונות לעבודה.
מכאן נבע בבירור מוחלט, שאם להפקיע את המפקיעים האלה, היצרנים הישירים יתחילו מיד לחיות טוב יותר וטוב יותר, יופיעו בהם גירויים חדשים לפעילות יעילה והם ייצרו חברה אידיאלית של עבודה חופשית. חברה כזו, שבה לא יהיה רכוש פרטי, שבה כל האנשים יחיו באחדות אחווה ושיתוף פעולה, שבה לא יהיה כסף והמדינה תימוט, מרקס בעבודות אחרות אפיין בקווים הכלליים ביותר, בצבעים ורודים, וקרא לה קומוניזם.
שבוי בלוגיקה של ״הקפיטל״, בתחילה האמנתי גם ברעיון המרכזי שלו. עם זאת, ככל שהצטבר ניסיון החיים ותוך התבוננות במציאות של החברה הסובייטית, שבה יושם הרעיון הזה, נהרס לחלוטין הרכוש הפרטי והופקע לרכוש המדינה ההון הפרטי, התחלתי להתפכח גם מרעיון זה. המדינה ללא הון פרטי גם היא בעלת ההון, אך בעלים קשוח הרבה יותר, מאשר יזמים פרטיים. היא מנכסת את כל ערך העודף, המיוצר במדינה, ומתנהלת בו לפי שיקול דעתם של הפקידים של המנגנון הביורוקרטי המנופח. העובדים חיים לא טוב יותר, כי אם גרוע הרבה יותר, מאשר תחת המפקיעים-הקפיטליסטים.
גוספלאן מתכנן הכל עד למסמר האחרון, והפעילות היצרנית מסתכמת בביצוע תוכניות ללא התחשבות במיוחדות האישיות של הייצור. נוסף לכך, קיימת הטיה קבועה לכיוון התעשייה הכבדה, קודם כל הצבאית, תוך ייצור-חסר קבוע של סחורות צריכה עממיות. מכאן – גירעונות כרוניים של הסחורות ההכרחיות ביותר, תורים, ״פרוטקציה״, ״שוק שחור״, גירויים נמוכים לעבודה בהיעדר מוחלט של חירות יצירתית ובהתערבות חצופה בחיי האישיים של האזרחים. המסקנה יכולה הייתה להיות רק אחת: המערכת הסובייטית מיצתה את עצמה ואינה יכולה להתקיים זמן רב.
אך מה יעשה אז עם הרעיון המרכזי, ובהתאמה עם כל הבנייה התיאורטית האדירה של ״הקפיטל״? בהדרגה הגיעה ההבנה, שביצירת ״הקפיטל״ מרקס גייס את כשרונו היצירתי האדיר ואת האירודיציה הענקית בעיקר כדי להעמיד על בסיס מדעי-אבולוציוני אידיאולוגיה אוטופית ואגרסיבית ביותר, דת קומוניסטית מיוחדת. זה הוביל לתיאור ניצול בלתי-מבוסס לחלוטין.
בעלי ההון, ללא ספק, מנצלים את עבודת הפועלים, במיוחד בשלבים הראשונים של התפתחות הקפיטליזם, כשהוא עדיין לא יצא לחלוטין ממעמקי מבנה הגיוס הפיאודלי
של המדינה. אך ככל שמתפתח הקפיטליזם וההתחמשות הטכנית של העבודה, הופך לבעלי ההון לבלתי-רווחי ניצול-היתר של העובדים והפרולטריזציה שלהם, משום שזה מוריד את איכות העבודה. הראשון שהבחין בכך היה ה״רוויזיוניסט״ המרקסיסטי אדוארד ברנשטיין, מה שעורר התמרמרות סוערת של חבריו מקרב המרקסיסטים המאמינים בלהט. אך העניין הוא לא רק ואף לא בעיקר בזה.
שגויה ההפשטה המקורית של מרקס, שלפיה היצרן הישיר מייצר את כל הערך ואת כל רכוש העודף. מרקס עצמו ציין, שהאדם, בניגוד לדבורה, אינו עושה דבר ללא פרויקט, שרטוט, סכמה, מודל מובנה אידיאלית. ואילו בתיאוריית הניצול יצא, שהיצרן הישיר יוצר את הערך בעבודתו הלא-מיומנת לעתים קרובות, ועבודת המתכנן, השרטט, המהנדס, המדען, היזם עצמו, היוצרים את היסודות של תהליכי הייצור ומארגנים את הייצור, היא רק תוצר לוואי של עבודת הפועלים, ומשולמת מתוך ערך העודף, שנוצר על ידם. שטות מוחלטת!
למעשה, כל פועל רק מעביר למתכת, עץ, פלסטיק, בטון וכו' את הערך, שלא הוא יצר. אותו יצרו לפניו מומחים טכניים, המשתמשים בהישגים האחרונים של הציוויליזציה, ויזמים, וכן המנהלים שלהם, הדואגים ליעילות עבודת המפעל והניהול שלו, למכירת תוצרתו, להבטחת כושר התחרות ולצמיחת הרווח, ההולך להבטחת רווחתם הכללית של היזמים וכל עובדי הפירמה, להצטיידות הטכנית של הייצור וכו'. דווקא התפתחות הקפיטליזם יוצרת את התנאים המוקדמים ומבטיחה את המעבר מהחברה המסורתית לחדשנית.
מכאן, שמעמד הפועלים מנצל באותה מידה את יזמיו ומנהליו, ואיתם גם צבא ענק של אנשים משכילים – מומחים טכניים בדרגות שונות, ממדענים
ועד מאסטרים, מנהלים, פיננסים, יזמים. ההבדל בין הפועלים ליזמים טמון גם בכך, שאף על פי שגם אלה וגם אלה שואפים להרוויח כמה שיותר ובכך להעלות את רמת חייהם, הפועלים מקבלים את הכנסתם ישירות מההון של היזמים, והיזמים – מלקוחות הפירמה, להם הם מוכרים את סחורותיהם ושירותיהם. זה גורם לאינטרס הישיר של היזמים בהצלחת הפירמה, באיכות התוצרת והשירותים. מכאן – ההוצאות הגדלות ללא הרף על שיווק, פרסום, הבטחת היציבות הפיננסית של המפעל, הצטיידותו הטכנית וכו'. היזמים יוצרים מבני גיוס-ניהול של ארגוניהם.
ועכשיו נשליך את כל זה על התורה המרקסיסטית על האבולוציה ההיסטורית – המטריאליזם ההיסטורי. המרקסיסטים משוכנעים בכך, שהמדינה מתעוררת כתוצאה מההתחלקות של החברה למעמדות, ככוח על-מעמדי כלשהו ובאותה עת משרת את המעמדות הגבוהים, ההכרחי כדי שהמעמדות האנטגוניסטיים לא יטרפו זה את זה במאבק ההדדי. גרעין רציונלי בכל זה ללא ספק יש. אך בה בעת נעלמת לחלוטין מהעין הספירה הגיוסית, לה אני קורא גיוסיות.
המדינה לא רק מקבעת את היחסים בין המעמדות, כי אם גם מגייסת את החברה לפתרון כל המשימות העומדות לפניה – הבטחת כושר ההגנה, ארגון ורה-ארגון של הצבא, ניהול מלחמות, גבייה סדירה של מסים, שיפור הבסיס החקיקתי של כל צורות הפעילות האנושית, ויסות יחסי הרכוש, ארגון הכלכלה וכו'.
המרקסיזם רואה את כל זה במונחים של בסיס ובנייה-על. הבסיס הכלכלי קובע את התפתחות החברה, והבנייה-על, שאליה שייכים כל התופעות הפוליטיות, המשפטיות, התרבותיות, האישיות, משפיע
סכמה פשוטה מדי של התהליך החברתי-היסטורי. הכלכלה מופיעה בתפקיד הבסיס, משום שהיא מספקת משאבים חומריים לתפקוד מבני הגיוס ומשפיעה על מיוחדותם המבנית, על רה-אורגניזציה ורה-סטרוקטוריזציה שלהם. ההצטברות האיטית, אך הבלתי-נלאית של הפוטנציאל הכלכלי של החברות, הנגרמת מהשקעות קבועות של עבודה אנושית, רביית-יתר מורחבת, צמיחה והתפתחות של כוחות הייצור, יוצרת את התנאים המוקדמים לכל צורות הקידמה החברתית, כולל גם לקידמת מבני הגיוס.
אך התהליך הקונקרטי-היסטורי מתגבש בכל זאת דווקא על ידי מבנים אלה, בעלי רמת חירות גבוהה, עצמאות יחסית, אך רחבה מאוד מהבסיס. במידה ידועה הם קובעים, מארגנים ומעצבים את הבסיס. בהיסטוריה פועלים, ובצורה ידועה יוצרים אותה בני אדם חיים, ולא בובות, שמושכים אותן בחוטים אינטרסים כלכליים ומעמדיים. בני אדם אלה ניחנו באינטרסים אישיים וקבוצתיים, שאינם תואמים לחלוטין את האינטרסים של המעמדות. הרה-אורגניזציה שיוצאת מהם של מבני הגיוס נתמכת על ידי קבוצות חברתיות מסוימות וגורמת להתנגדות עקובה של אחרות.
כפי שכבר ציינו קודם, החברה המסורתית בכלל חשדנית, ואף לעתים קרובות מאוד עוינת, לחדשנות, משום שהיא מאיימת להפר את אורח החיים המסורתי, את הסדר במדינה, לגרום לקונפליקטים סביב אמונות דתיות. לא בכדי אומר הפתגם הסיני הידוע: אוי למי שחי בעידן של שינויים. אך התחרות בין המדינות בתחום הצבאי, המאבק הקבוע ביניהן על משאבים המוגבלים תמיד – טריטוריה, אוכלוסייה חייבת-מס, תוצרת ייצור, מחסני טבע – מאלץ ללכת למימוש חדשנויות גיוס.
מבני הגיוס של המדינות שואבים מהבסיס הכלכלי של מדינותיהם מקסימום משאבים, כדי לחמש,
לארגן, לספק בכל הדרוש כוחות מזוינים מרובים ועוצמתיים ככל האפשר. במקרה של ניצחון במלחמה ההוצאות האלה מושבות ברווח גדול על חשבון ניכוס משאבי העמים המובסים או אף הנכבשים. המדינה, שהצליחה ליצור מבנה גיוס-צבאי הפועל ביעילות הרבה ביותר, שהוא תת-מבנה של מבנה הגיוס הכללי, מנצחת וכובשת מדינות רבות והופכת לאימפריה.
האימפריה חזקה לא רק בעליונות מבנה הגיוס-הצבאי שלה, ביתרונות האסטרטגיים והטקטיים של חייליה, באומנות המלחמה של מפקדיה. היא נהנית מהבסיס הכלכלי של כל המדינות שכבשה, ועל הבסיס הזה מגדילה את עוצמתה. היא תומכת בפוטנציאל הגיוס ובפעילות הגיוס לא רק של חייליה, כי אם גם של עמה. אך בתולדות האימפריות בלתי-נמנע מגיע שלב, שבו מבנה הגיוס מתיישן, ממצה את עצמו, הפוטנציאל והפעילות שלו יורדים ונופלים ללא-עצירה.
מתרוקנות האפשרויות לכיבושים נוספים ולזרם משאבים מהגבולות החיצוניים, לוחמי האימפריה כבר לא רוצים לסכן את חייהם במלחמות בלתי-פוסקות, להיפצע ולחוות את אימת המלחמה, המחסור והאי-נוחות של החיים הצבאיים. הם רוצים לחזור לכלכלה וליהנות מפירות המעללים והניצחונות של פעם. בשלב זה, או מרגע זה, מתחילה קריסת האימפריה. הקיסרים מנסים בעוויתות לתקן את המצב, עורכים ניסויים שונים של רה-אורגניזציה של מבנה הגיוס, אך מערכת הגיוס שמיצתה את עצמה של האימפריה כבר אינה מאפשרת חדשנויות גדולות. היא מאבדת סופית את כושר התחרות. בשלב זה בלתי-נמנע משבר הגוברת והולך של הצמרת, שבעקבותיו המאבק באליטה השלטת על השלטון מוביל להדחת קיסרים, שזה עתה התוו כמה צעדים להצלת האימפריה. לבסוף, האימפריה מתה.
האימפריות האחרונות בהיסטוריה, שנלחמו על התפשטות בלתי-מרוסנת
והשתלטות עולמית, היו האימפריות של היטלר וסטלין. באימפריות האלה כל החיים החברתיים, הכלכליים, הפוליטיים, האישיים של האנשים היו כפופים לצורכי מבנה הגיוס-הצבאי. לכן אני קורא למערכת כזו אולטרה-גיוסיות, אף על פי שהחוקרת האמריקאית חנה ארנדט הציעה את המונח
״טוטליטריזם״, שהפך למקובל בכל העולם. חושב אני, שהמונח שהצעתי משקף בצורה מלאה יותר את מהות מבני הגיוס של המערכות הפושעות האלה, מאשר מושג הטוטליטריזם. באולטרה-גיוסיות הופכים לגיוסיים גם הכלכלה, וגם הפוליטיקה, וגם החיים האישיים של האנשים.
אחרי שתי מלחמות עולם במאה ה-20 החל תהליך בלתי-הפיך של דה-אימפריאליזציה של המדינות. המדינות האירופאיות בהתנדבות או תחת השפעת התנועות הלאומיות-המשחררות ויתרו על האימפריות הקולוניאליות שלהן. ככל שהתפתחו הכלכלות החדשניות, הפך לרווחי יותר לקנות משאבים, מאשר לנכס אותם בדרך כוחנית, חוץ-כלכלית. החל תהליך של ירידת התפקיד והמשמעות בחברות של מבני הגיוס-הצבאי ועליית התפקיד והמשמעות של מבני הגיוס-הכלכלי. במשפט הבינלאומי ובפוליטיקה הבינלאומית מתקבע העיקרון של איסור תוקפנות ואי-הפעלת כוח ביחסים הבינלאומיים, אף על פי שעיקרון זה עדיין מופר לא פעם בקונפליקטים מקומיים.
הכוח והעוצמה של המדינות נקבעים כעת לא במספר ובאיכות הכוחות המזוינים, כי אם ברמת ההתפתחות של הכלכלה החדשנית. מההצטיידות הטכנית והמקצועיות שנגרמו ממנה תלויה לחלוטין רמת היעילות של הצבאות המודרניים. כך נראית בהבנתי, מנקודת המבט של הגישה האבולוציונית-הגיוסית שהצעתי, הסכמה הכללית של הדטרמינציה של התהליך החברתי-היסטורי, שבה אני משתמש להסבר אבולוציוני של ההיסטוריה. כמובן, זו רק סכמה ראשונית, כביכול התא הראשוני של ההסבר של ההיבט הגיוסי של האבולוציה ההיסטורית
היא נראית פרימיטיבית, עד שלא תיפרש למערכת של הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה.
==== הגישה האבולוציונית-הגיוסית וההסבר האבולוציוני של ההיסטוריה ====
כעת הכרחי לגעת בקצרה ביחס של הגישה האבולוציונית-הגיוסית לגישה הציוויליזציונית, בתיאוריית האתנוגנזה והפאסיונריות של לב גומיליוב, הצמודה אליה, במודל הגיאופוליטי ובתיאוריית המנטליות של האסכולה הצרפתית ״אנאל״. כל הגישות התיאורטיות האלה במידה כזו או אחרת מתיימרות להסבר אבולוציוני של ההיסטוריה.
הגישה הציוויליזציונית ריכזה את תשומת הלב בהבדלים באבולוציה של ציוויליזציות מקומיות, מה שללא ספק מהווה ראייה חשובה והכרחית בחקר האבולוציה ההיסטורית של האנושות. אך המסקנה הסופית של ניתוח הציוויליזציות המקומיות בכל הווריאנטים של הגישה הציוויליזציונית היא התזה על אי-המדידות של ציוויליזציות אלה, על קיומן של דרכי התפתחות מבודדות לחלוטין שלהן. הבידודנות הזו אינה מאפשרת לראות את החוקיות הכללית של התפתחות הציוויליזציה האנושית הגלובלית, מה שבעידן הגלובליזציה מפוקפק מאוד ומאוד. כמובן, תורתו של סמואל הנטינגטון על התנגשות הציוויליזציות מוצאת אישושים עובדתיים מסוימים בטרוריזם המוסלמי, בחיכוכים בין רוסיה למדינות המערב, בסתירות בין הצפון לדרום וכו'. אך אלה, כמובן, לא רק התנגשויות, כי אם גם תוצאות של מהירויות שונות של מעבר הציוויליזציה האנושית מהחברה המסורתית לחדשנית.
הטרדיציונליסטים-הפוצ'ווניקים ברוסיה קיבלו בהתלהבות עצומה את הגישה הציוויליזציונית, משום שהיא אפשרה להצדיק את
״הדרך המיוחדת״ של רוסיה, את אי-הקבלה של המוסדות והערכים הדמוקרטיים. הם מסרבים בתוקף להכיר בכך שאלה ערכים אוניברסאליים-אנושיים, שכל ציוויליזציה זקוקה להם. הם מקובעים בהכרזת זכויות האדם ובאמנות, שאליהן ברמה הרשמית הצטרפה
רוסיה. כן, רוסיה בינתיים עדיין הולכת ב״דרכה המיוחדת״. דרך זו הובילה אותה לשורשיות האוטוקרטיה, לאסון 1917, למחנות של סטלין, לעוני הנוכחי של המוני האוכלוסייה העיקריים ולעושר הלא-הגון בתנאים אלה של ״הרוסים החדשים״, לגילויי הביורוקרטיזם, השחיתות והפשע.
לתומכים רבים של הגישה הציוויליזציונית לא נתפס,
״החירות טובה יותר מחוסר-החירות״, או, כלשון היזם הרוסי של תחילת המאה ה-20, ״החירות עדיפה על השעבוד״, כלומר יעילה יותר. כך הוא אמר, תוך השוואת עבודת איכרים הצמיתים לעבודת העובדים השכירים. תוך הכחשת ערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם על סמך
״הייחודיות״ של הציוויליזציה המזרח-אורתודוקסית, הטרדיציונליסטים הרוסים בכך מצדיקים את חוסר-הזכויות, את חוסר-החירות, את היעדר הגירויים לעבודה אינטנסיבית וליזמות, ההכרחיים להתפתחות הכלכלה החדשנית והחברה החדשנית.
עוד החלוץ של הגישה הציוויליזציונית, הסלאבופיל הרוסי ניקולאי דנילבסקי, בתיאוריית הטיפוסים התרבותיים-היסטוריים שלו, שהוצגה בספר ״רוסיה ואירופה״, כיוון את מאמציו העיקריים להוכחה שרוסיה – אינה אירופה ולעולם לא תלך בדרך האירופאית של הפיתוח. לא ניתן לו היה להבין, שהתיאוריזציות הסלאבופיליות הפסאודו-פטריוטיות שלו הן למעשה עלבון לתרבות הרוסית, יריקה בפניו של כל אדם רוסי משכיל אירופאית. כדי להוציא את רוסיה מאירופה, הכרחי להעמיד את חלקה האירופאי על גלגלים ולהסיע אותו אל מעבר לרכס אורל. אך ספק אם החלום הזה של הטרדיציונליסטים יתגשם אי-פעם. מימי פיוטר הראשון רוסיה הייתה חלק בלתי-נפרד מיחסי החוץ האירופאיים. היא שיחקה בהם תפקיד רחוק מהאחרון. אך ההבדלים הציוויליזציוניים, כמובן, קיימים, ומשמעותיים למדי. הם מתבטאים קודם כל בנוסחת אובארוב הידועה: ״אורתודוקסיה – אוטוקרטיה – עממיות״. ההקפדה על נוסחה זו גוררת אחריה פיגור נצחי, היעדר מוסדות דמוקרטיים מפותחים.
הגישה הציוויליזציונית מסתפקת בניתוח מיוחדויות של ציוויליזציות מקומיות ומתעלמת לא רק מקיומה של ציוויליזציה גלובלית, כי אם גם מקיומם במסגרת המקומיות גם של הבדלים ציוויליזציוניים בין העמים, כלומר של ציוויליזציות אתניות. הנציגים הגדולים ביותר של הגישה הציוויליזציונית אוסוולד שפנגלר וארנולד טוינבי סברו, שבבסיס ההבדלים הציוויליזציוניים מונחים הבדלים באמונות דתיות. למעשה, ההבדלים הציוויליזציוניים אינם נקבעים על ידי האמונות הדתיות, כי אם להפך, בעצמם קובעים אותם, קובעים את אימוץ האידיאולוגיות הדתיות השונות.
כמובן, האידיאולוגיה הדתית, שאומצה על ידי ציוויליזציה מקומית, משפיעה בצורה חזקה מאוד על האבולוציה ההמשכית שלה. אך אבולוציה זו נקבעת על ידי מכלול רחב של תנאים מוקדמים היסטוריים, שבהם נכללים המיקום הגיאוגרפי, האקלים, תבליט השטח, ההבטחה במשאבים, מערכת הכלכלה והניצול של הטבע, ההיסטוריה הקודמת, מיוחדות התרבות, מבנה המערכות הגיוסיות-פוליטיות. הדת השלטת – רק אחד מהגורמים האלה, אף על פי שהוא משפיע למדי. בחברה המסורתית היא מקבעת את ההבדלים הציוויליזציוניים, אך ככל שמתהווה החברה החדשנית מתבצעת החילון ודחיקת המוסדות הדתיים על ידי מוסדות חילוניים מהיסודות של המערכות הציוויליזציוניות. הניסיונות של הפונדמנטליסטים להחזיר את הדת ליסודות אלה מסוכנים ביותר לציוויליזציות עצמן וחסרי-סיכוי בהמשך מהלך ההיסטוריה.
פגם נוסף של הגישה הציוויליזציונית הוא הייצוג על האבולוציה של ציוויליזציות מקומיות לפי האנלוגיה עם אורגניזמים חיים, שנולדים, גדלים, מתבגרים, מזדקנים ומתים. נראה שהייצוג הזה מבוסס על עובדות, אם לשפוט לפי כך שכל הציוויליזציות העתיקות הגיעו לשקיעה ומתו, ובשטחים שתפסו פעם קיימות ומתפתחות ציוויליזציות מודרניות. אך האנלוגיה הזו צולעת לא על רגל אחת, כי אם על שתי הרגליים.
ההתפתחות האישית, כלומר האונטוגנזה של אורגניזם חי מקובעת בטבעו הביולוגי ויש לה גבולות משותפים לכל המין של ההתפשטות בזמן. עד כמה שלא יישתנו מועדי החיים של אנשים שונים, את הגבול של 160 שנה עדיין איש לא חצה. ואילו ההתפתחות ההיסטורית של ציוויליזציות היא לא אונטוגנזה, כי אם פילוגנזה, כלומר תהליך היסטורי, המורכב מהרבה אונטוגנזות אנושיות. תהליך זה אפשר להשוות דווקא לקיום של מין, שאין לו גבולות מוגדרים בבירור ויכול להימשך מיליוני שנים, עד שהזיקה ההדדית של הנסיבות החיצוניות והפנימיות לא תעמיד את המין בפני האלטרנטיבה – להשתנות או להיכחד.
כל הציוויליזציות העתיקות ייצגו חברות מסורתיות, שמבני הגיוס שלהן נשאו אופי שמרני ביותר, שקשה להיכנע לשינויים. חדשנויות רבות היו עבורן הרסניות. רפורמות רבות גרמו לקונפליקטים חברתיים והתבצעו רק במהלכם של מלחמות אזרחים. השתמשו בעבודת עבדים בלתי-יצרנית, לא-חופשית ונטולת גירויים פנימיים. אופי עיבוד האדמה והייצור המלאכותי לא השתנה במשך מאות שנים. מבני הגיוס של החברות העתיקות לא הזדקנו פיזית, כי אם התיישנו חברתית.
באשר לציוויליזציות המודרניות, בהתאם לתיאורטיקנים של הגישה הציוויליזציונית, גם הן חייבות להזדקן ולמות. מחשבים אפילו את מועדי החיים הממוצעים של ציוויליזציות מקומיות. עם זאת, זה אבסורד. הציוויליזציות המודרניות בדרכים שונות, במהירויות שונות מאוד ועם בעיות גדולות עוברות להתפתחות של חברות חדשניות. כעת קפיאת הפיתוח מובילה לקונפליקטים אזרחיים ולמלחמות פנים, כפי שאירע ב-2011 במצרים, לוב, תוניסיה, סוריה, תימן ומדינות אחרות של המזרח הערבי.
החברות המודרניות נעשות דינמיות יותר ויותר, טרנספורמטיביות. כדי לא להתיישן, הכרחי להתחדש כל הזמן
כל זה מראה, שלמרות הזכויות הבלתי-מעורערות של הגישה הציוויליזציונית בחקר האבולוציה של ציוויליזציות מקומיות, מייסדי גישה זו הציעו במובנים רבים הסברים מוטים של אבולוציה זו. הסבר אבולוציוני מערכתי של ההיסטוריה לא יצא להם.
הישג משמעותי של הגישה הציוויליזציונית של ארנולד טוינבי, עם זאת, היה קביעת התפקיד של האליטה, אשר, במענה לבקשות האקטואליות של ההיסטוריה, מגלה אחריות או חוסר-אחריות, ובמקרה של חוסר-יכולתה לתת מענה הולם, מביאה את ציוויליזציה שלה לקריסה ומוות. עמדה זו, כמו גם הייצוג על התפקיד ההרסני של הפרולטריון החיצוני והפנימי, עומדים מול התורה המרקסיסטית האוטופית על השליחות ההיסטורית והתפקיד המשחרר של הפרולטריון. למעשה, האליטה בהבנת טוינבי מבצעת את הפונקציה של מבנה גיוס, התומך בסדר בחברה ונתון לטרנספורמציה במפנים ההיסטוריה.
תיאוריית האתנוגנזה של לב גומיליוב צמודה ממש לגישה הציוויליזציונית, אך מתרכזת לא בציוויליזציות מקומיות, הכוללות קבוצות קרובות של עמים, כי אם בהתארגנויות אתנו-ציוויליזציוניות, מה שמשלים מהותית את הגישה הציוויליזציונית. הרעיון המרכזי בתיאוריית האתנו-ציוויליזציות של גומיליוב הוא הקונספציה של הפאסיונריות. אם האליטה של ארנולד טוינבי שואפת לשמירת היציבות של המערכת החברתית, הרי שהפאסיונרים של לב גומיליוב, להיפך, מתנגדים בהתמסרות לשמירת היציבות של הסביבה החברתית והטבעית.
הם בזים להתנהגות היומיומית הפלשתינית, הקשורה באינסטינקט השימור העצמי של האדם. בכך באה לידי ביטוי המנטליות האנטי-צרכנית הרדיקלית של גומיליוב, שחי בתנאי האולטרה-גיוסיות הסובייטית. הפאסיונרים ניזונים מפליטות אנרגיה מקריות מהקוסמוס, מקרינות לא-מובנות כלשהן, שאינן ידועות למדע ומהוות רק
המצאה פנטסטית של ההיסטוריון. הזרמות האנרגיה האלה נשפכות על אותו חלק של הביוספירה, שעליו נמצא אתנוס נתון, וטוענות את הפאסיונרים, שמגייסים באנרגטיות שלהם את החלק העיקרי של האתנוס.
כתוצאה מכך כל האתנוס מגלה מתח פאסיונרי, כלומר אנרגיה פוטנציאלית, ואחר כך האנרגיה הזו עוברת טרנספורמציה לקינטית, מתחילות תזוזות, כיבושים, התפשטות תרבות. בכך לא מובן לחלוטין, מדוע אנרגיית הקוסמוס נשפכת בתחילה רק על הפאסיונרים, ולא על כל האתנוס, החי בשטח נתון. האתנוס שבא לתנועה מבצע כיבושים גדולים, כובש עמים אחרים, מקים אימפריות, עד שיתרוקן מאגר האנרגיה הפאסיונרית שנצברה. ואז מתחילה הירידה.
הפאסיונריות של גומיליוב – זו למעשה פעילות גיוס, רק שמיועדת במונח מפוקפק למדי, אם כי זכיר היטב. לא סוד שמקור המונח הזה קשור בכינוי פאסיונריה – של התעמולנית הקומוניסטית הנסערת דולורס איבארוּרי בזמן המהפכה בספרד בשנות ה-30. מכאן, שהוא קשור ב״הצד הרומנטי״ של האולטרה-גיוסיות הסובייטית, ששיחד אפילו את אותם נציגי האינטליגנציה הסובייטית, ששנאו את הסטליניזם.
למעשה, לפעילות הגיוס יש מקור לא קוסמי ולא אלוהי, כי אם ארצי לחלוטין. מקורה הוא הקיום בקהילות אנושיות של מבנים מיוחדים, להם אני קורא גיוסיים. מבנים אלה מתגבשים גם בחברות ברבריות על בסיס שפע של מבני חמולה, שכללו קרובים וחברי משפחותיהם מחמולות אחרות. בריתות השבטים, או הצ'יפדומים, נועדו להגנה מפני התקפות חיצוניות או לתקיפה על שבטים אחרים, וכן ליישוב קונפליקטים בין חמולות על ידי מימוש עמדות המשפט המנהגי. בתפקיד שופטי בוררות בסכסוך קרובים הופיעו זקני החמולות, ו
בסכסוך בין חמולות – מנהיגי השבטים.
פלוגות השבטים התאספו בצורה בלתי-סדירה ביותר, מבני הגיוס להקמתן נוצרו על ידי המנהיגים. זו לא משימה כל כך קלה, כמו שיכול להיראות. בני הקהילה החופשיים מתנתקים באי-רצון מהמשקים שלהם והולכים לסכן את החיים. פעילות הגיוס שלהם נופלת במהירות. היא עולה רק באיום ישיר על קיום השבט. קבוצות הקרובים עוקבות בערנות, שבהתנגשויות צבאיות החמולה שלהם לא תסבול יותר מדי ולא תיחלש יותר מחמולות אחרות. בכך טמונים החולשות של כל צבא ברברי. עם זאת, עם גידול היישובים והפיכתם לערים, מתעורר צורך בצבא סדיר קבוע. לצד המיליציות השבטיות מתעוררים קונטינגנטים צבאיים קבועים בהנהגת המנהיגים. מבני הגיוס מקבלים סדירות, לגיוס הלוחמים מופעל הכפייה – תכונה בלתי-נפרדת של השלטון המדיני. ערכם של קהילות החמולה נופל, ושל הקהילות השכנות – עולה.
בני הקהילה החופשיים מועלים במסים על אחזקת הצבא וצורכי הניהול. על בסיס זה נוצרת המדינה. כוחם של המנהיגים מושאל על ידי חמולה מסוימת, נעשה תורשתי, מקבל צורה של מונרכיה. הקונגלומרט של השבטים עובר טרנספורמציה לאתנוס. נוצרת זכות בעלות על השלטון. מתגבשת אריסטוקרטיה חמולתית. מבנה הגיוס של המדינה מקים צבא סדיר ומנגנון פקידותי. הוא תומך בפעילות הגיוס ברמה מקסימלית גבוהה. היעילות הכלכלית של הכיבושים נעשית גבוהה יותר מהיעילות של ייצור התוצר המקומי הגולמי. המצביאים והלוחמים המיומנים מוקפים בכבוד, הם תופסים משרות מדינה גבוהות. נוצרת רומנטיקה צבאית. על גיבורי המלחמות מחברים אגדות, שרים שירים, מלחינים אפוסים. הנושא הצבאי דומיננטי בכל התרבות של האתנוס המדינתי.
הכיבושים הגדולים, עם זאת, מתחילים לא מקבוצת פאסיונרים, כי אם,
ככלל, מרפורמת גיוס, הכוללת איחוד הצבא, חימושו על חשבון המדינה, חלוקה לזרועות צבא – פרשים, חיל רגלים, רוכבי מרכבות, יחידות אי-סדירות של המיליציה וכו', קביעת אספקה סדירה של מזון ועוד הרבה מאוד. הניצחונות מעלים את רמת ה״פאסיונריות״, והיתרונות החומריים והשלל הצבאי שמתקבלים בזכותם, כמו גם האפשרות לבזוז ולעשות אלימות בערים שנכבשו, גוברים מבחינת
ה״פאסיונרים״ על הסכנות הקשורות באפשרות לקבל פציעות או למות מנשק האויב. כך שאנרגיית הקוסמוס כאן אינה קשורה כלל. פעילות הגיוס היא פונקציה של מבני הגיוס התחרותיים ביותר בתנאים ההיסטוריים הנתונים.
ככל שמתפתחת המדינה מתגבשת תחושת המולדת, מתחזקת חלוקת העולם לשלו וזר. עם ההתקרבות לחברה החדשנית המלחמות לא רק שאינן פוסקות, כי אם נעשות אכזריות והרסניות יותר ויותר. ההכנה והניהול של המלחמות נשארים הפונקציה החשובה ביותר של מבנה הגיוס של המדינה. פעילות הגיוס כבר לא רק מנוצלת כמו בעידני האתנוגנזות, היא מיוצרת על ידי תעמולה, חינוך, אמצעי מידע. השיא של ה״פאסיונריות״ הוא האולטרה-גיוסיות הטוטליטרית, שהגיעה להיקף מיוחד בשתי מדינות, שספגו תבוסה גורלית במלחמת העולם הראשונה – גרמניה ורוסיה. פעילות גיוס בלתי-נתפסת, שסובבה בשתי המדינות והפכה אותן לשני מחנות צבאיים מאוחדים, הוזנה כל הזמן ברגשות רוונגיסטיים. אחרי מלחמת העולם השנייה הכלכלה הגיוסית גילתה יותר ויותר את אי-יעילותה ופיגרה במירוץ מול הכלכלות היזמיות של המדינות הדמוקרטיות. במקביל התנוונו מבני האולטרה-גיוס. זה הכריע את הקריסה הבלתי-נמנעת של מערכת האולטרה-גיוסיות.
כל זה מראה, שתיאוריית הפאסיונריות של גומיליוב חושפת
רק ראייה צרה של התהליכים הגיוסיים ובנוסף לכך לא מפרשת אותה נכון לגמרי. אלה שהוא מכנה פאסיונרים נצפו על ידו בחייו תחת שלטון המערכת האולטרה-גיוסית בבריה״מ בימי ההתלהבות המנופחת של מה שנקרא ״הבנייה הסוציאליסטית״. פעילות גיוס והתמסרות של אנשים אכן הכרחיות לא רק בתחום הצבאי, כי אם גם במדע, בתרבות, בכלכלה. רוסיה של היום חיה על גחלים כבויים ואפר של ״פאסיונריות״ שנשרפה
היא זקוקה היום להרמה חדה של פעילות הגיוס, אך כבר לא לעימות צבאי ולא לשאיפות אימפריאליות, כי אם לפיתוח הכלכלה החדשנית ולקידום החברה החדשנית. הקונספציה של הפאסיונריות של גומיליוב, עם כל הכבוד לאינטלקט שלו, מבוססת על הבנה צרה של פעילות הגיוס, הקשורה בראש ובראשונה בשאיפות התוקפניות-הכובשות של אתנוסים ומדינות, ובחלק התרבות הכפוף לשאיפות אלה. היא שמרנית במהותה, ולכן כל כך מהללים אותה הטרדיציונליסטים המודרניים. בנוסף, האוריינטציה האנטי-אירופאית, האירו-אסייתית, הפרו-אסייתית של ייצוג ההיסטוריה של רוסיה, שהביאה אותו אפילו להלל בתפקיד הזה של עדר הזהב והעול הטטרי-מונגולי, רחוקה מאוד מהמציאות ומכילה את אותו ייצוג מעוות של רוסיה, שמזין את ה״פאסיונריות״ של מתנגדי הדמוקרטיה.
הדטרמיניזם הגיאוגרפי בהסבר ההיסטוריה אופייני גם לתיאוריית הגיאופוליטיקה. הרעיון המקורי של הגיאופוליטיקה היה קשור לא רק בהחדרה להסבר הדטרמינציה של התהליכים ההיסטוריים של הגורם הגיאוגרפי כיסודי, כי אם גם בניסיון להחיל על ההיסטוריה את התיאוריה האבולוציונית של דרווין, מה שקיבל את השם סוציאל-דרוויניזם. מייסדי הגיאופוליטיקה ראו במדינות יצורים חיים, המקבלים משאבים משטח מסוים ונאבקים על הקיום עם מדינות אחרות. תוצאת המאבק הזה היא ברירת החזקים ביותר ו
בעלי כושר-הקיום. בהסתמך על שיקולים אלה, הגיאופוליטיקה הצדיקה מלחמות תוקפניות כביטויים של המאבק הטבעי על הקיום, המוביל לקדמה בדרך של הישרדות המותאמים ביותר.
הגיאופוליטיקה קמה בגרמניה בתקופת התחזקות רצופה של שאיפותיה הכובשות וצמיחת הרגשות השוביניסטיים בחברה הגרמנית. מייסדה היה האנתרופו-גיאוגרף הגרמני פ. רצל, ויוצרה של הווריאנטה השנואה ביותר שלה – הגיאופוליטיקאי הנאצי קרל האוסהופר. במאה ה-20 קונספציות גיאופוליטיות החלו להיווצר במדינות השונות ביותר של העולם. לא אעסוק בקונספציות הגיאופוליטיות, שנוצרו בגרמניה, אנגליה, ארה״ב ומדינות אחרות במחצית הראשונה של המאה ה-20. רבות מהן די פנטסטיות ורחוקות מהמציאות. הגרעין הרציונלי של הגיאופוליטיקה, עם זאת, הוא בכך שהאינטרסים המדיניים-החיצוניים של המדינות קשורים במיקומן הגיאוגרפי, והאפשרויות למימוש אינטרסים אלה תלויות בקיום משאבי טבע, במיוחדויות ובכמות האוכלוסייה, בהרכבה האתני, באופי האקלים, הקרקעות, תבליט השטח, גודל הטריטוריה. הבדלים גיאופוליטיים משמעותיים והבדלים באופי העמים יש למדינות ימיות ויבשתיות, מישוריות והרריות, מיוערות וערבה, צפוניות ודרומיות, מערביות ומזרחיות וכו'. כל זה ללא ספק משפיע גם על אופי האבולוציה של המדינות.
לבסוף, מנקודת המבט של הגיאופוליטיקה (והמוביליטיקה) חשיבות עליונה ביותר יש לסביבה הגיאוגרפית של המדינה: אילו מדינות ומושאים גיאוגרפיים, מרחבים או התארגנויות גיאו-כלכליות ממוקמים סביב גבולותיה. נזכיר, שאחד העקרונות האסטרטגיים החשובים ביותר של ההתנהגות הגיאופוליטית של האימפריה הבריטית הובע בתזה: לאנגליה אין אויבים או חברים קבועים, לאנגליה יש רק אינטרסים קבועים. הגיאואסטרטגיה של כל מדינה התגבשה בהתאם לאינטרסים הגיאופוליטיים שלה, אשר, כמובן, לא היו כל כך קבועים, כי אם השתנו והופנו מחדש ב
התאם לפרספקטיבות הגיאואסטרטגיות שהתווה. עם זאת, לאורך כל התקופה ההיסטורית העצומה של קיום החברה המסורתית והתקרבותה לחדשנית, בכל אחת מהמדינות החזקות מבחינה גיאופוליטית היה בשימוש רק עיקרון גיאואסטרטגי אחד – עיקרון הרחבת הגבולות בדרך של כיבוש שטחים סמוכים או מעבר-לים. בהתאם לכיוון במימוש העיקרון הזה נבחרו בעלי-ברית או יריבים. מאזן הכוחות באזורים גיאופוליטיים הוביל להיווצרות מערכות מסוימות של שיווי-משקל בין כוחות אלה. המערכת הידועה והאפקטיבית ביותר מסוג זה בהיסטוריה העולמית הייתה מערכת שיווי-המשקל האירופאי. היא כללה בכך, שבמקרה של התחזקות חדה והופעת תביעות להגמוניה באזור של אחת המדינות האירופאיות, היא איבדה בעלי-ברית ורכשה יריבים, אשר ביחד החזיקו במשאב גיוס חזק לאין-ערוך משל אותה מדינה.
מאז תקופת פיוטר הראשון רוסיה הייתה חברה מלאה במערכת שיווי-המשקל האירופאי. רוסיה שימשה משקל-נגד כבד מאוד לכל ניסיון של המדינות שהתחזקו יתר על המידה ביבשת אירופה להקים שלטון באירופה. משקל-נגד נוסף הייתה אנגליה. שוודיה של קרל ה-12, פרוסיה של פרידריך הגדול, אימפריית נפוליאון ערערו בכוחן, כשנסחבו למלחמות נגד רוסיה. וכשרוסיה, שנהפכה לז'נדרם של אירופה, החלה לתבוע הגמוניה בה, היא קיבלה את מלחמת קרים וספגה בה תבוסה מבישה מהאיחוד של המדינות המפותחות יותר מבחינה כלכלית וטכנית – אנגליה וצרפת. התפתחות רוסיה תמיד נקבעה על ידי התחרות עם מדינות אחרות של אירופה, מה שמעולם לא הבינו האירו-אסייאתים, המנסים, כמו מבקשי רעתה ממדינות אחרות, לייצג את רוסיה כמדינה אסייתית, שרק סמוכה לאירופה.
בשתי מלחמות עולם מכלות-דם רוסיה המדממת שוב מילאה תפקיד של משקל-נגד לשאיפה של המיליטריזם הגרמני ל
שלטון באירופה. שתי המדינות שילמו במלואן על שאיפותיהן הגיאופוליטיות האולטרה-גיוסיות, המיליטריסטיות. אך רוסיה שילמה לאין-ערוך יותר. גרמניה זכתה בדמוקרטיה מפותחת ביותר ונכנסה לליבתו של האיחוד האירופאי האדיר. ואילו רוסיה נהפכה לספקית אנרגיה וחיה בשוליים של אירופה, מתענגת על שאיפות גיאופוליטיות ישנות ושומרת על עריכה חדשה של האוטוקרטיה. רוסיה החדשה זקוקה שוב לרפורמות העמוקות ביותר, הנחרצות ביותר, אך לא למהפכה חדשה, וכדי לבצען, הכרחי לנצל את אותם מנופים אדירים, שכבר קיימים אצל השלטון הנוכחי, אך לשם כך דרוש רצון אדיר, פעילות גיוס נסערת ותמיכה ״פאסיונרית״ מתמסרת של החלק היצירתי ביותר של האליטה. זו ההזדמנות היחידה של רוסיה לצאת מהמבוי הסתום האבולוציוני הנוכחי, להעלות את משמעותה הגיאופוליטית ולהיות לאחד המנהיגים של האנושות המתפתחת חדשנית.
איש לא יוכל להכתים את ההישג הגיאופוליטי של הגיבורים, אשר בתנאים מפלצתיים של התמודדות של שני משטרים אכזריים, אחרי תבוסות חסרות-תקדים, שנבעו מהעדר-הכשרון של ההנהגה הסטליניסטית ומהפשעים שקדמו לה, הצליחו לעצור את החיה הנאצית, ובקירות בגופותיהם המתות את המרחב הגיאופוליטי ממוסקבה ועד ברלין, הביאו שלום ושלווה לעמי אירופה. אך לא לעצמם ולא לאלה, שנמצאו כתוצאה מהניצחון במאי 1945 תחת העקב הברזל של ההתפשטות הגיאופוליטית של המשטר הסטליניסטי התוקפני.
ה״שחרור״, שבא מכיוון המערכת האולטרה-גיוסית, הפך במהרה לשעבוד חדש של עמי מרכז ומזרח אירופה ולכבילתם למנגנון גיאופוליטי ענק, המופנה נגד המדינות הדמוקרטיות. הניסיונות להשתחרר מ״מחנה הריכוז הסוציאליסטי״ נשפכו למהפכות לאומיות-משחררות בהונגריה ב-1956, בצ'כוסלובקיה – ב-1968, בפולין – ב-1983, אך דוכאו באכזריות. הגיאופוליטי
התנגשות שתי מערכות עם משטרים חברתיים-מדיניים אלטרנטיביים, עם הסלמת החימוש והופעת נשק ההשמדה ההמונית, יכלה להפוך לאסון גרעיני עולמי. הציל את העולם מקריסה גיאופוליטית רק הירידה בפעילות הגיוס בבריה״מ, שכבשה גם את הביורוקרטיה השלטת, כמו גם התבוסה המוחצת במלחמה הקרה ובתחרות הכלכלית מול הקפיטליזם. גורמים אלה, באופן חוקי לגמרי, ולא במקרה, כמו שחושבים לאקדמיות של הגיאופוליטיקה התוקפנית, המתפקדות ברוסיה, הובילו ל״פרסטרויקה״ של גורבצ'וב ולקריסה המלאה של מחנה הריכוז הגיאופוליטי.
הניצחון הגיאופוליטי של המשטר האולטרה-גיוסי במלחמת העולם השנייה עדיין מנוצל על ידי מתנגדי הדמוקרטיה ברוסיה ובמרחב הפוסט-סובייטי, כדי לקריאות ניצחון וצווחות תעמולה לחנוק את שאיפת האנשים לחירות ולהקמת מוסדות דמוקרטיים. המשבחים הזעופים של הניצחון הזה מנסים לקחת אותו מגיבוריו ומקורבנותיו, כדי לשמר אותו למען התליינים – ל״מנהיג העמים״ עצמו, למשטרו הטרוריסטי ולמנגנון הענישה שלו. ככל שזה פרדוקסלי, מנגנון הענישה הזה אכן שיחק תפקיד מרכזי במימוש אופן הגיוס האולטרה-גיוסי של ניהול המלחמה: הוא החדיר פחד גדול עוד יותר באנשים, שניסו בתנאים בלתי-נתפסים לשמר את חייהם, משהייה תחת קליעים, פגזים ופצצות של האויב. בכך, בפקודת המנהיג, ערב המלחמה מנגנון הענישה השמיד את כל צמרת הצבא ואת הרוב העצום של כוח הקצינים המנוסה, והשליך את החלק הנותר לחוסר-יוזמה מוחלט והשתאות. ללמוד את אמנות המלחמה הקצינים והגנרלים החלו כבר אחרי הפלישה, תחת קליעים, פצצות ופגזים. רבים לא למדו. כמעט עד סוף המלחמה הגנרלים והמרשלים של הניצחון דחפו את הלוחמים תחת מקלעים, שם אלפים נקטלו בקליעים בהתקפות חסרות-טעם ובלתי-מוכנות, והכל כדי שהמפקדה תוכל לדווח על כיבוש הגבעה או
של היישוב ולקבל שבחים מהמפקדה העליונה, ולפעמים אף עיטור על החזה.
בין ההיסטוריונים והגיאופוליטיקאים ברוסיה המודרנית לא פוסקים הוויכוחים על הבעיה, שהעלה המהגר ויקטור סובורוב-רזון: האם התכוון סטלין להקדים את היטלר ובכך להשיג את היוזמה האסטרטגית בדרך של התקפת פתע על הרייך הגרמני? קרוב לוודאי שהתכוון. השאיפות הגיאופוליטיות של שני המשטרים האולטרה-גיוסיים היו שוות-ערך ואסימטריות. שניהם שאפו לשלטון עולמי: האחד להבטחת מרחב המחיה הגיאופוליטי של האומה הגרמנית, האחר – ל״אושרם״ הכפוי של כל העולם בדרך של התפשטות עולמית של הדיקטטורה הטרוריסטית.
כבסיס למימוש התוכניות הגיאופוליטיות העולמיות היה דרוש היבשת האירופאית. לשם כך כל האמצעים היו טובים. המלחמה, כמו תמיד, הייתה מימוש הפוליטיקה באמצעים אחרים. לאמצעים אלה השתייך גם הטרור חסר-הרסן נגד אנשי ארצו, כשסטלין הלך בעניין זה הרבה יותר רחוק מהיטלר. למימוש תוכניותיו הגיאופוליטיות המדינה העצומה, שהורכבה מחמש-עשרה מדינות העצמאיות כיום, שאוחדו ביד ברזל לברית המועצות הכפויה, ייצרה טנקים, מטוסים, תותחים, מקלעים.
מיליוני אנשים במשך עשרות שנים נשללו מהם מזון תקין, ביגוד איכותי, הם התיכו מתכת, יצקו קליעים, הרכיבו מקלעים, והכל למימוש התוכניות הגיאופוליטיות ההזויות של ההנהגה הקומוניסטית ושל הפונקציונרים שלה: לשאת דגלים אדומים בכל העולם ולשחרר את הפרולטריון מעול ההון. זו הייתה השאיפה הגיאופוליטית לשלטון עולמי, רק שבוטאה לא בצורה ישירה, כמו אצל היטלר, כי אם בצורה אלגורית, מהועפת. טיעון משכנע לחלוטין של תומכי הקונספציה של סובורוב הוא הריכוז שנעשה בהוראת
סטלין חסר-התקדים בהיסטוריה של הטכניקה הצבאית, הכוחות והאמצעים בקרבת גבול המדינה תוך זלזול מוחלט במקומות השיבוץ של אמצעים אלה בהקמת מבני ביצור.
אם סטלין התכוון לנהל מלחמת מגננה ולשאת דגלים אדומים לאירופה אחרי שחיקה ממושכת של האויב בקווי ההגנה, התמונה הגיאואסטרטגית של פעולות הצבא האדום הייתה שונה לגמרי. בסדר דחיפות רגיל לאולטרה-גיוסיות היו מקימים ביצורים רב-רצועתיים, חופרים תעלות, יוצרים בונקרים מבטון עם נקודות מקלע מכוונות, עמדות ארטילריה וכו'. במקרה זה היה צריך לחזק את האזורים המבוצרים בריחוק מסוים מהגבול, ולא לפרק את קו ההגנה, ששר התעמולה של היטלר גבלס קרא לו קו סטלין. נזכור, שההתקפה על פינלנד החלה בפרובוקציה (הפגזה ארטילרית), שהתסריט שלה דמה מאוד לתסריטים של הפרובוקציות של היטלר.
בכל זאת, התוכניות הגיאואסטרטגיות של ההנהגה הסטליניסטית בתוכנית שנחשפה ופורסמה לעיון הציבור
״גרוזה״ היו צנועות למדי ולא תואמות לגמרי את השיבוץ האמיתי של הקורפוסים הממוכנים הענקיים. לכבוש חלק מפולין, מפרוסיה המזרחית, להסתנן לרומניה. האם זה תואם את המטרות האמיתיות של מלחמה טוטאלית אוריינטדית-גיאופוליטית, תקינה לאולטרה-גיוסיות? כפי הנראה, זו הייתה רק תוכנית-חלום של איזה אנשי המטה הכללי, מעין סקיצה או שרטוט של התוכנית הגנרלית האמיתית, שאו מוסתרת מהציבור באוספים סודיים של הארכיונים, או הושמדה, אך בכל מקרה לא נפתחה לחקר היסטורי חופשי. אפשר להניח, שהמטרה הסופית של התוכנית הזו הייתה כיבוש ברלין.
כמובן, הכוונות הגיאואסטרטגיות שטרום-המלחמה של ההנהגה הסטליניסטית נידונו לכישלון. רזון תורם את חלקו ל
האדרת סטלין, כשהוא משער, כאילו מימוש הרעיון של התקפת מנע יכול היה להפוך את מהלך האירועים לכיוון ההפוך ולהוביל לניצחון הצבא האדום על הוורמאכט כבר ב-1941. הצבא האדום אכן היה בלתי-מוכן לחלוטין למלחמה, אך מסיבות שונות לגמרי מאלה, שעליהן משקרים בזיכרונותיהם המפקדים הסובייטים, שהוכו פעמים רבות.
העליונות העצומה של הצבא האדום בטנקים, מטוסים, מתקנים ארטילריים וכו' הייתה תוצאה של התיעוש המואץ, מימוש של השאיפה המאנית לעליונות גיאופוליטית בדרך של צבירת מדדים כמותיים. הטנקיסטים, הטייסים, התותחנים, המפקדים של הצבא האדום היו בלתי-כשירים לחלוטין למלחמה מודרנית, ועובי השריון וכמות הטנקים הולידו אצל ההנהגה אשליית עליונות, אוטופית לא פחות מאשר אשליית העליונות של המשטר הסובייטי. אך לאשליה הזו הספיק כדי לנסות ״בדם מועט, במכה אדירה״ למחוץ, להשמיד את ה״אויב״.
נניח, שיורשי סטלין יצליחו להסתיר לנצח מהציבור את ההנחיה האסטרטגית שטרום-המלחמה שלו, וההיסטוריונים לא יצליחו להוכיח ב-100% את כוונתו להקדים את בעל-בריתו לשעבר, היריב הגיאואסטרטגי והתאום שלו. מה, מזה תיעשה לא-ידועה הטבע הגיאופוליטי התוקפני של המשטר הזה, שאיפתו לשלטון עולמי ומהותו שונאת-האדם? כלום. היא באה לידי ביטוי מספיק גם בכיבושים הטריטוריאליים של מדינות עצמאיות אחרי חלוקת אירופה עם היטלר לפני המלחמה, וגם בתביעות הגיאופוליטיות אחרי סיומה. מאחורי גדר התיל של מחנה הסוציאליזם אחרי מלחמת העולם השנייה נמצאה חלק משמעותי מאוד של הטריטוריה של אירופה וגם של אסיה.
אם נבחן את תוצאות מלחמת העולם השנייה מנקודת המבט הגיאופוליטית, אפשר לומר בביטחון, שלמרות שהניצחון הושג במאמצים משותפים של בריה״מ ובעלי-בריתה, והסיוע החומרי-טכני
מצידם שיחק תפקיד עצום, אם לא מכריע, בהבטחת החיילים הסובייטים, המלחמה הזו מבחינת השגת היתרונות הגיאופוליטיים נצחה רק על ידי המשטר הסטליניסטי, וכל הדמוקרטיות של העולם ספגו בה אחרי הניצחון תבוסה איומה ואכזרית.
מערב אירופה שכבה בחורבות, ורק הסיוע של ארה״ב לפי תוכנית מרשל אפשר לה להתחיל בשיקום של כלכלת שוק מושלמת טכנית לפי המושגים של אותם זמנים. מעמדה הגיאופוליטי המוביל בעולם נחרב ואובד לגמרי, הוא עבר לשתי מעצמות-על – ארה״ב ובריה״מ. קבוצה קטנה של מדינות דמוקרטיות אירופאיות נשארה בשטח קטן מאוד בקצה המערבי של אירופה, כשהיא מוקפת ממזרח בשטחים עצומים של מחנה הריכוז הסוציאליסטי החדש-שנולד. וממערב כל חצי האי האיברי עד גיברלטר היה כבוש על ידי שני משטרים דיקטטוריים – של פרנקו וסלזר.
השריונות הטנקיים של סטלין יכלו תוך שבועות ספורים לתפור את שאריות אירופה ולהשליך את הדמוקרטיה למי הים התיכון והאוקיינוס האטלנטי. מהפיתוי הזה של השליט הסובייטי ריסנו רק הירידה החדה בפעילות הגיוס של האנשים אחרי המלחמה הטוטאלית, החורבן המלא בכלכלה והופעת נשק הגרעין כטיעון של שלום.
בכך שבתכניות הגיאופוליטיות של סטלין נכלל שחרור מלחמת העולם השלישית ברגע הנוח ביותר מבחינה גיאואסטרטגית, אני לא מטיל ספק ולו לרגע. כשהמושל הגיאופוליטי שלו קים איל סונג תקף את קוריאה הדרומית והחלה המלחמה הקוריאנית, מנהיג חצי העולם השמיע משפט סקרמנטלי על כך שלא צריך לפחד מהמלחמה עם
״האימפריאליזם״, שכן ברגע נתון גרמניה עדיין לא התאוששה מהתבוסה, ואנגליה וארה״ב אינן מוכנות מספיק למלחמה כזו. הציל את העולם רק כך, שהאימפריה הסטליניסטית עד מות אדונה לא הייתה מוכנה למלחמה גרעינית.
השאיפות הגיאופוליטיות חסרות-הרסן של ההנהגה הסטליניסטית
שולבו עם הזלזול בגיאופוליטיקה כבתורת ״פסאודו-מדעית, המצדיקה אגרסיה אימפריאליסטית״. בסופו של דבר במקום הסטליניסטית באה הדוקטרינה הגיאופוליטית של ברז'נייב, שמהותה הייתה שמירת ״ההישגים של הסוציאליזם״ בצירוף התפשטות גיאופוליטית למדינות המתפתחות.
אחרי הקמת נאט״ו והסכם ורשה המתח הגיאופוליטי בעולם נשמר כל הזמן, לפעמים נחלש מעט, לפעמים עולה שוב בכוח עצום. הסכנה הגדולה ביותר של האסון הגרעיני, כידוע, הייתה כרוכה בקונפליקט הקריבי, שהתלקח סביב אספקת הטילים הסובייטים לקובה. העימות הגיאופוליטי נמשך בכל היבשות, הימים והאזורים של הפלנטה. המקורות הגיאופוליטיים של האסון הגרעיני, שריחף מעל האנושות, הוסרו רק אחרי ההתפרקות ההיסטורית-בלתי-נמנעת של אותה התארגנות מלאכותית ואלימה, שייצגה
״הברית הנצחית״ והתלות הואסלית בה של המדינות שהוכנעו על ידה באירופה ובאסיה. זה באופן חוקי לגמרי הוביל לשינוי באופי ובתוכן של הגיאופוליטיקה כמכלול של קונסטרוקציות תיאורטיות התובעות מדעיות.
הגיאופוליטיקה המודרנית – זה לא מה שחושבים על גיאופוליטיקה הלוחמים המקומיים נגד ״האימפריאליזם״ בפרישה או במדים, עם תוארי מדע או בלעדיהם. הרי ראשם החכם, בחוסר-התאמה מוחלט לחומריזם ההיסטורי שאהבו קודם, מייצר את הקביעות על כך שברית המועצות נפלה קורבן לבגידה ולחבלות אידיאולוגיות, שהרעיונות של גלסנוסט ו
״פרסטרויקה״ הושלכו על ידי שירותי המודיעין של מדינות המערב, שהרעיונות של דמוקרטיה וזכויות אדם מנוצלים כדי להחליש גיאופוליטית את רוסיה, לפרק אותה ולהכניע אותה סופית, לכבוש את עושר מינרליה, ולהעמיד אותה במעמד של חצי-קולוניה. וכדי שזה לא יקרה, הכרחי לדעתם החזרה לאוריינטציה הגיאופוליטית שנהרסה על ידי ה״דמוקרטים״ ולעימות
״הדמוקרטים״   לאוריינטציה   הגיאופוליטית   ולעימות   הגיאופוליטי
הגיאופוליטי.
אך אלה הישנות של האוריינטציה הגיאופוליטית הקודמת, שכבר חלפה. הגיאופוליטיקה רק היום נפטרת מהאוריינטציות הקונפרונטציוניות, התוקפניות, הצבאיות-גיוסיות, רוכשת אינטראקציה הדוקה עם הגיאו-כלכלה, נעשית תיאוריה, המשרתת לא את שאיפות הכיבוש של המדינות, כי אם את ההתפשטות האזורית ואפילו הגלובלית של סחורות ושירותים, את נדידת הייצורים, את הגישה למקורות חומרי גלם תמורת כסף, ולא בדרך של שוד המחצבים של המדינות שנכבשו.
הראייה הגיאופוליטית הכרחית ביצירת מערכת של הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה. אך בשימושה יש להיפרד מהאוריינטציות הגיאופוליטיות הקסנופוביות ולהסתכל בעיניים פקוחות בפני ההיסטוריה. הכרחי לשמור על האובייקטיביות המדעית, תוך ויתור על ההרגל הקודם של גיאופוליטיקאים לייצג את ארצם כגיבור או קורבן, ואת כל המדינות האחרות – כנבלים או אפסים. הגיאופוליטיקה הקודמת חטאה בסרויליות, בשרות-מלכותי לשלטון על פי העיקרון: ״מה תבקשו?״. באותה חטא חטאו תחומים רבים אחרים של המדע והתרבות. הכרחי לקטוע את המסורת הישנה הזו.
אני שואף לאחד את הראייה הגיאופוליטית של מה שהתרחש בהיסטוריה עם הגישה האבולוציונית-גיוסית, המבוססת על עקרונות האובייקטיביות, הדטרמיניזם האבולוציוני, הבחינה הקונקרטית-היסטורית, הקדמה המותנית-אבולוציונית, היעילות הכלכלית, המצב והתחרות של מבני הגיוס. הווקטור החשוב ביותר בגיאופוליטיקה המודרנית של רוסיה, על רקע רב-וקטוריות כללית של המדינה כאחת המעצמות המובילות בעולם, אני רואה את הווקטור האירופאי-אמריקאי. שם טכנולוגיות גבוהות, כלכלות חדשניות מפותחות, מוסדות דמוקרטיים, צורות ציוויליזציוניות קרובות לא רק במיקום הגיאוגרפי, כי אם גם במסורות, בתרבות, בערכים החומריים.
אפילו מנקודת המבט הגזעית הרוסים – הם אירופאים טבעיים. אם רוסיה רוצה לפתח באינטנסיביות חברה חדשנית ולהיות מדינה חזקה באמת, ולא להישאר בשוליים של אירופה כספקית משאבי גלם, היא צריכה להשאיר בעבר את המסורות העבדיות ולשקם בעצמה את האירופאיות. ההתקרבות של שני הגושים האינטגרציוניים האירופאיים – האיחוד האירופאי ומה שנשאר מחבר העמים – מועילה ושימושית בראש ובראשונה לרוסיה. הנשיא הצרפתי, בעבר הלוחם הבלתי-נלאה בפשיזם שארל דה גול, חלם על איחוד אירופה מגיברלטר עד אורל. פרויקט גיאופוליטי כזה בתנאי העימות הגלובלי נשאר רק חלום. היום די אקטואלית נעשית האידאה של אירופה מגיברלטר עד ולדיווסטוק. הו לא, אינני חולם ריק, לא פנטזיונר ולא אוטופיסט. אני מבין מצוין, כמה רחוקה רוסיה מאירופה לא במיקום הגיאוגרפי, כי אם בארגון המדיני ובמנטליות. אך זה אומר רק, שהגיעה העת לחזור.
כך שעכשיו הגיע הזמן לבחון את תיאוריית המנטליות – האחרונה מבין הקונסטרוקציות התיאורטיות, שיכולות להיות בשימוש בהסבר האבולוציוני של ההיסטוריה לצד המרקסיזם, הגישה הציוויליזציונית, תיאוריית הפאסיונריות והגיאופוליטיקה. המילה
״מנטליות״ נובעת מהלטינית ״מנטליס״ – שכלי. המושג של המנטליות מכסה את כל המכלול של תופעות התודעה ההמונית של אנשים של חברה מסוימת. אפשר להגדיר את המנטליות כמכלול של פנומנים חברתיים-פסיכולוגיים, המכתיבים את רוח-הזמן השלטת, את היחס למתרחש, את קבלת ההחלטות ואת הפעולות המעשיות של המון האנשים, השייכים לקהילה מסוימת.
למרות שהמושג של מנטליות שימש לראשונה על ידי ר. אמרסון עוד ב-1856 ומאז שימש שוב ושוב גם על ידי היסטוריונים וגם על ידי פילוסופים, את המשמעות האמיתית של המנטליות בהתפרשות
התהליכים ההיסטוריים הראו החוקרים הצרפתים מארק בלוק ולוסיאן פבר, שייסדו את האסכולה ההיסטורית של האנאל ופרסמו כתב-עת באותו שם. חוקרים אלה העמידו את הקטגוריה של המנטליות מול הקטגוריה של התודעה החברתית של החומריזם ההיסטורי המרקסיסטי, אשר, למרות אופייה הפעיל, נקבעת בכלל ובפרט על ידי ההוויה החברתית. הם ראו במנטליות מוסד חברתי-פסיכולוגי, המתפתח לפי חוקיו שלו ובמובנים רבים קובע את ההוויה החברתית ואת התהליך ההיסטורי. הם התעקשו על האופי האובייקטיבי והיציב של המנטליות כמוסד, על קיומן בה של מגמות מגוונות, שחלקן נכנעות לשינויים ולתנודות מהירים, ואחרות מחזיקות מעמד בעקשנות ומשתכפלות, למרות כל השינויים בחיים החברתיים.
תיאוריית המנטליות מפותחת באופן פעיל על ידי ההיסטוריון והתרבותן הצרפתי ז'אק לה גוף, שהוא כיום המנהיג הבלתי-מעורער של הכיוון הזה. הוא רואה במנטליות חוליה מקשרת בין האבולוציה של הציוויליזציה החומרית לבין התנהגות האנשים בתהליכים ההיסטוריים. בניתוח ההיסטוריה של אירופה, לה גוף מרכז את תשומת הלב על כך, כיצד רעיונות שונים, שהובעו בזמנים שונים על ידי הוגים ונציגי תרבות אירופאים, נשברו במנטליות שכבר התגבשה במהלך האבולוציה ההיסטורית, התקבעו במסורות, ובהשגת משמעות פאן-אירופאית, כיוונו את המשך מהלך האירועים ההיסטוריים. כך הפילוסופיה מסוגלת להשפיע מהותית על התהליכים ההיסטוריים דרך יצירת קונסטרוקציות מנטליות והשפעתן על המנטליות.
מנקודת המבט של הגישה האבולוציונית-גיוסית המנטליות היא גורם חשוב של האבולוציה ההיסטורית. היא מסוגלת גם להאיץ וגם לעכב רפורמות גיוסיות וכלכליות, להתנגד לפעולות השלטונות בדרך של אי-מימוש המוני
של חוקים, לצבור חוסר-שביעות-רצון, הפורץ באקטים של מחאה.
המנטליות מייצגת מערכת מורכבת, שנכנעת רק בחלקה לסקרים סוציולוגיים. התגובות של המנטליות יכולות להיות בלתי-צפויות ביותר. בהיותה תופעה המונית, המנטליות נכנעת במידה מסוימת לניהול באמצעות טכנולוגיות סוגסטיביות, כלומר כאלה הפועלות באמצעות הסגה, ולא שכנוע רציונלי. לראשונה את הפסיכולוגיה ההמונית עוד בסוף המאה ה-19 חקר הפסיכולוג הצרפתי לה בון בספר ״פסיכולוגיה של ההמונים״.
בטכנולוגיות סוגסטיביות מחזיקים היטב הפופוליסטים, המכשירים בזריזות את מעשיהם לציפיות ולמצבי הרוח, השולטים במנטליות ההמונית. הם מסוגלים לנהל את המנטליות ובעזרת מכונת התעמולה לגייס תמיכה ואמון של קהל המוני, שיכול באופן פנומנלי ארוך לא לייחס חשיבות למציאות ההיסטורית המורכבת ולראות רק את מה שמראים בטלוויזיה. בדינמיקה של המנטליות עצומה המשמעות של הגורם הגיוסי. בפעילות גיוס נמוכה המנטליות יכולה לקבל אופי קיפאוני. רמה גבוהה של פעילות גיוס לעומת זאת יכולה לתרום לדינמיקה גבוהה של המנטליות ולהיות מנוצלת גם להתפרצויות אלימות אולטרה-גיוסיות, וגם לשינויים חברתיים חיוביים.
אז, הגישה האבולוציונית-גיוסית שואפת להשתמש ולסנתז את הפיתוחים הרציונליים של גישות אחרות, שהתגבשו בפילוסופיה של ההיסטוריה – החומריזם ההיסטורי, הגישה הציוויליזציונית, תיאוריית הפאסיונריות, הגישה הגיאופוליטית ותיאוריית המנטליות, וגם לזהות ולהתגבר על חסרונותיהן. דרך ההיסטוריה מורכבת, וחיי האדם קצרי-מועד. אני כבר לא כל כך צעיר, כמו שהייתי רוצה. הרצון הגדול ביותר שלי הוא לראות את ההתפשטות של הרעיונות המובאים בספר הזה ובספרים אחרים, כדי להשתכנע שהם מביאים תועלת למדענים בחיפושם הבלתי-נלאה אחרי האמת וכמה ש
רחב יותר למעגל האנשים, השואפים לשפר את עצמם ואת חברתם.
מקומות רבים בספר הזה בניתי במודע כך, כדי לעורר, ואפילו לפרובוקר, דיון פעיל. שיביקרו, ואפילו ינזפו או יעוותו את מה שכתבתי. רק שלא ישתקו. אני איש-דיון, ובדווקא בתקשורת חיה בדיונים אני מוצא גם עונג יצירתי, וגם זרימת רעיונות, אינטנסיבית עוד יותר מאשר בדיאלוג עם טקסטים של מחברי ספרים שנקראו.
==== הגישה האבולוציונית-הגיוסית וההסבר האבולוציוני של הטבע ====
משהו דומה לתהליך הטבעי-היסטורי, למרות שברמה שונה לגמרי, מתרחש גם בטבע. המשותף לדטרמינציה של התהליכים האבולוציוניים בחברה ובטבע, מנקודת המבט של הגישה האבולוציונית-גיוסית, הוא התפקוד של מבני גיוס המתנגשים וכאילו מתחרים ביניהם, המכניסים סדר מסוים לפריפריה הגיוסית ונמצאים בעימות קבוע עם מבנים אחרים. את הקוסמוס אכן, בהתאם לקונספציה של מ. קונאשב, אפשר בהסתייגות מסוימת לייצג כייצור מיוחד של מערכות חומריות המתנגשות ביניהן.
מנקודת המבט שלי זה אומר, שמבני גיוס הנוצרים באופן ספונטני של התארגנויות חומריות שונות מייצרים עבודה אבולוציונית ספונטנית וחסרת-מטרה מסוימת, והעבודה הזו מסוגלת לייצר רווח אבולוציוני, המוביל לשיפור, לארגון מחדש של מבנים אלה ומבטיח את האפשרות של קדמה. את ליבות הגלקסיות, הכוכבים, הפלנטות, האטומים אפשר לייצג כמבני גיוס, המייצרים סדר במערכותיהם באמצעות התפשטות של אינטראקציות גרוויטציוניות, אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. לכן אני קורא להן ליבות גיוס, מתוך כוונה למשמעות המונח ״גיוס״
ככיוון וארגון של התנועה. בטבע הדומם מבני הגיוס אינם ניחנים בשאיפה לשמר ולשחזר את המצב של עצמם, עבודתם האבולוציונית ספונטנית, שגרתית, בלתי-יצרנית, הרווח האבולוציוני שלהם נמוך מאוד ומקרי. אך גם רווח נמוך כזה יכול להפוך לתנאי מוקדם להופעת חומר חי בהתהוות תנאים מסוימים.
עם הופעת החיים והתפתחותם על פני כדור הארץ נוצר סוג חדש לגמרי של מבני גיוס, שאינם אדישים למצב של עצמם, שואפים כל הזמן לאופטימיזציה של פעילות החיים של אורגניזמיהם, מייצרים סדר, המקדם את ההישרדות והשחזור של מבנים אלה בתחרות קבועה על משאבי חיים ובמאבק על הקיום עם מבנים אחרים. העבודה האבולוציונית של מבנים אלה ושל האורגניזמים שגויסו על ידם מקבלת אופי של עבודה ביולוגית. ההבנה של משמעות מבני הגיוס והעבודה הביולוגית באבולוציה של עולם החיים הובילה אותי להכרה בצורך להחדיר טרנספורמציות מתאימות לביולוגיה האבולוציונית.
בביולוגיה האבולוציונית משנות ה-80 של המאה ה-20 שורר משבר כבד. התיאוריה הסינתטית של האבולוציה, ששלטה משנות ה-30, שנוצרה במאמציהם של עשרות מדענים מצוינים ממדינות שונות, הותקפה בביקורת קשה והוגנת למדי, שציינה על התיישנותה ועל התאמה לא מלאה לעובדות, שנחשפו על ידי המדע. הופיע שורה שלמה של תיאוריות אלטרנטיביות, התחזקו ההתקפות על הדרוויניזם, במיוחד על תיאוריית הברירה ככוח המניע של האבולוציה. בלא להיות ביולוג מקצועי, עיבדתי ולמדתי ביסודיות את כל הספרות על הביולוגיה האבולוציונית, שהייתה זמינה בספריות הגדולות שהיו נגישות לי. כתוצאה הגעתי למסקנה, שהסיבה העיקרית למשבר בביולוגיה האבולוציונית היא הגנוצנטריזם – צורה של חשיבה תיאורטית, המעמידה במרכז הטרנספורמציות האבולוציוניות שינויים בגנים, ולא בעבודה הביולוגית של האורגניזמים
ובברירה של העובדים היעילים ביותר. הסיבה להתפשטות הכללית של הגנוצנטריזם בביולוגיה האבולוציונית היו ההצלחות של הגנטיקה של המאה ה-20. גילוי הסליל הכפול של ה-DNA והקוד הגנטי, שמשמש את כל היצורים החיים ללא יוצא מן הכלל לייצור חלבונים וריבוי תאים, יצר רושם של מעין השלמה בידיעת יסודות התורשה.
ההצלחות של הביוטכנולוגיה וההנדסה הגנטית כאילו אישרו את הרושם הזה והפיצו אותו בקהל ההמוני. עם זאת, התורשה נמצאה מורכבת הרבה יותר, מכפי שסברו הגנטיקאים. ההתפתחות עצמה של הגנטיקה והביוכימיה, פענוח הגנומים של האדם ומספר סוגים אחרים של אורגניזמים הראו, כמה מעט אנחנו עדיין יודעים על טבע התורשה. בכל זאת, הסמכות של הגנטיקה, במידה מסוימת בצדק, התבססה במדע הביולוגי בגובה כזה, שמחברי הקונספציות בביולוגיה האבולוציונית החלו להישען על מסרים על מניפולציות עם חומר גנטי במבחנות ופיפטות עם חומר גנטי, ושכחו את האורגניזמים החיים.
השאיפה להסביר את האבולוציה, מתוך התפתחות האורגניזמים החיים, הטבועה במייסד הגדול של התיאוריה האבולוציונית צ'ארלס דרווין, קיבלה את השם אורגניזמוצנטריזם והחלה להיחשב כהשערה מיושנת ונדחית. עם זאת, בהסתמך על עובדות של האמבריולוגיה, ביולוגיית ההתפתחות, הפלאונטולוגיה והמורפולוגיה האבולוציונית, אני קובע, שדווקא השינויים של האורגניזמים תחת פעולת העבודה הביולוגית המשתנה בתנאים חדשים, הנתמכים על ידי הברירה, עומדים בבסיס השינויים הגנטיים, ולא להפך. דווקא הם הם מקור הטרנספורמציה של המינים.
כך, נתוני האמבריולוגיה המודרנית וביולוגיית ההתפתחות מראים, שהתפתחות העוברים אינה נקבעת על ידי החומר הגנטי, הכלול בגרעין של התא המופרה הראשוני (הזיגוטה), כי אם תלויה באינטראקציות קונקרטיות של תאים בתהליך ההתפתחות, כלומר, למעשה, בגיוסם לספציאליזציה ב
עבודה ביולוגית קונקרטית של האורגניזם. מה שנקרא המארגן, שגילה האמבריולוג שפמן, כלומר מבנה תאי, הקובע את כיוון התפתחותם של מבנים אחרים, אינו אלא מבנה גיוס טיפוסי, המניע את התארגנויות התאים לעבודה ביולוגית מסודרת.
נתוני הפלאונטולוגיה והמורפולוגיה האבולוציונית מראים באופן משכנע, שסנפירים שריריים של דגי האונודה יכלו לעבור טרנספורמציה לכפות של חולייתני היבשה רק כתוצאה של שינוי בעבודה הביולוגית, הקשור בתנועה ביבשה. הברירה הותירה לחיים ולרבייה את האורגניזמים העובדים והנעים ביעילות ביותר, ולא פשוט את אלה שניחנו בקומפלקסי גנים שנבחרו במקרה, שהורכבו בהצלחה על ידי צבירת מוטציות קטנות. את אותו הדבר אפשר לומר על כל הטרנספורמציות המיניות של האיברים והאורגניזמים השלמים ללא יוצא מן הכלל.
פרסות הסוסים נוצרו מהכפות והאצבעות הרכות של אבות היער של הסוסים בדרך של נקישה מתמדת באדמת הערבה. התחיל התהליך הזה ביצירת יבלות. הקיבות של אוכלי העשב נוצרו באמצעות התאמה על ידי עבודה ביולוגית לעיכול של מזון עשבוני קשה. הכפות של הטורפים הן תוצאה של הליכה גנבנית ואופן תנועה של דחיפה. לכן אצלם לעולם לא נוצרות פרסות.
כנפי העופות הן תוצאה של טרנספורמציה של הכפות הקדמיות של אבותיהם, שנעו בקפיצות בדרך של תנועות דחיפה של הכפות האחוריות עם ניפופים חדים עזריים של הכפות הקדמיות. רגליו של האדם הן תוצאה של הליכה זקופה, מה שהופך לברור בהשוואה לכפות של אבותיו המאובנים. ידיו של האדם – תוצאה של הפסקת העבודה של טיפוס על עצים ועבודה קבועה עם חפצים. האדם עצמו הוא תוצאה של עבודה ביולוגית, שעברה בתהליך האבולוציה לעבודה שיטתית.
כמובן, האיברים אינם עוברים טרנספורמציה על ידי העבודה הביולוגית מעצמם,
הטרנספורמציה שלהם – רק חלק מורכב של הטרנספורמציה של האורגניזמים העובדים בדרך חדשה. המורפולוגיה האבולוציונית, מדע הטרנספורמציות של צורות הצמחים ובעלי החיים, שמייסדיה היו המדענים הרוסים המצוינים א.נ. סברצוב (לא לבלבל עם נכדו א.ס. סברצוב, גם הוא ביולוג-אבולוציוניסט) ותלמידו א.י. שמלגאוזן, ריכזה את תשומת הלב במחקריה רבת-השנים דווקא על זיהוי הדינמיקה והיחס של הצורות באבולוציה של האורגניזמים. איוון שמלגאוזן הראה, שהשינוי של הצורות באבולוציה מתרחש על בסיס תהליכים רגולטוריים באורגניזמים השלמים. הוא התקרב ממש להבנת התפקיד המוביל ברגולציה של הבטחת-החיים ושינוי-החיים של העבודה הביולוגית, ואף השתמש שוב ושוב בספריו במילה ״עבודה״.
וכן, איך יכול היה להיות אחרת? התפקיד המוביל באבולוציה של האינטראקציה של העבודה הביולוגית והברירה קופץ לעיניים ישירות בניתוח השינויים המורפולוגיים. שמלגאוזן חקר קורלציות, כלומר תלות-הדדית של חלקים ומערכות-משנה במערכות של אורגניזמים שלמים. הקורלציות התגלו ונחקרו בתחילה על ידי הביולוג-קריאוציוניסט הצרפתי הגדול ז'ורז' קיווייה. קיווייה ראה בקורלציות מימוש של תוכנית הבורא, המחדיר לכל חי פרופורציונליות והרמוניה למימוש מועיל של תהליכי החיים.
שמלגאוזן בדרך של ניתוח חומר עובדתי עצום הדגים בצורה מוחשית, שהטרנספורמציה של המינים מתרחשת בדרך של התפרקות של מערכת הקורלציות הקודמת והיווצרות מתואמת של קורלציות חדשות. ומה מבטיח את התיאום של הטרנספורמציות האלה? כמובן, לא תוכנית חדשה של הבורא, כי אם תהליך רגולטורי של אינטראקציה מערכתית של חלקים ומערכות-משנה באורגניזמים שלמים. כלומר, במילים אחרות, ארגון חדש של העבודה המשותפת של האיברים ומערכות-המשנה של האורגניזמים להתאמה לתנאים שהשתנו מהותית, הנתמך ומלוטש על ידי הברירה.
איוון שמלגאוזן היה אחד מאותם עשרות מדענים ממדינות שונות, שתרמו ליצירת התיאוריה הסינתטית של האבולוציה. הוא הכניס לתיאוריה הסינתטית את המושג של הברירה המייצבת, המסננת (מחסלת) את כל הפרטים, אשר בתכונותיהם המורפולוגיות סוטים מהנורמה הכלל-מינית שהתבססה תחת פעולת הברירה המניעה. לוחם בלתי-נלאה בליסנקואיזם, שמלגאוזן במשך שנים רבות הגן על הישגי הגנטיקה בתנאי המשטר הטרוריסטי של סטלין וההפשרה הקשוחה של חרושצ'וב.
בהיותו איש של זמנו, הוא ככל שיכל ניסה לשלב את ההבנה של התפקיד המוביל באבולוציה של הטרנספורמציות המורפולוגיות, המתבטאות בשינויים מודיפיקציוניים בלתי-תורשתיים של המינים ומרוכזים על ידי הברירה, עם ייצוגי התיאוריה הסינתטית של האבולוציה על התפקיד המוביל של הברירה של שינויים מוטציוניים קטנים שנצברו במאגרי הגנים של אוכלוסיות. את שאלת התורשה של הטרנספורמציות המורפולוגיות שנצברו פתר שמלגאוזן ברוח הגנוצנטריזם, אך בכך שלל קטגורית, שטרנספורמציות כאלה אינן בעלות משמעות לאבולוציה. הוא סבר, שהשינויים המודיפיקציוניים, הנוצרים במבנה ובתכונות של האורגניזמים תחת השפעת הסביבה החיצונית במסגרת נורמות התגובה שקובעו גנטית על ידי הברירה המייצבת, רק מצביעים על הכיוון לברירה המובילה, ובזה מסתיים תפקידם המוביל.
בהמשך הברירה המובילה, המניעה, בוחרת לחיים ולרבייה אורגניזמים עם קומפלקסי הגנים (הגנוטיפים) המבטיחים ביותר, וזה מאפשר לרשת את הסימנים המורפולוגיים המבטיחים ביותר להישרדות בתנאים חדשים. זה מוצא מאוד שנון מהמצב, המאפשר לפצות על אי-ההתאמה הברורה של ההסברים הגנוצנטריים של האבולוציה לעובדות המורפולוגיה האבולוציונית. היתרון של הניסיון הזה לשלב בין הבלתי-נתפס נמצא גם בכך, שהוא מאפשר להכניס את התגליות של המאה ה-20 לתיאוריית דרווין ולהדגיש את הכישלון
של התיאוריה של האבולוציוניסט הרצוף הראשון בתולדות הביולוגיה וכל המדע העולמי – למארק.
שמלגאוזן צדק לגמרי בכך, שהאבולוציה מתרחשת לפי דרווין, ולא לפי למארק. למארק בנה את תיאוריית האבולוציה שלו בראש ובראשונה על הייצוג של השאיפה של כל חי לשלמות, שהונחה על ידי הבורא. למארק לא היה לו מושג כלל על התפקיד באבולוציה של הברירה הטבעית. העמדה העיקרית של תיאוריית למארק ושל תלמידיו הניאו-למרקיסטים הייתה התזה על תורשה של סימנים נרכשים. את התזה הזו במהדורות המאוחרות של ״מוצא המינים״ קיבל גם דרווין. אז איש לא פקפק בצדקתה של התזה הזו. עם זאת, בתחילת המאה ה-20 הדרוויניסט הנלהב אוגוסט וייסמן הוכיח את חוסר-האפשרות של תורשה כזו. הוא הראה את הכורח של בידוד איתן של מבני התורשה מהתהליכים, המתרחשים בשאר החלק הסומטי של האורגניזם.
במקרה אחר כל פציעה שננשאה בחיים, תוצאות מחלות, חסרונות נרכשים היו מטביעים חותם על כל שרשרת הדורות הבאים. עוברים בתורשה רק מחלות תורשתיות, שנגרמו על ידי הפרעה במבני התורשה, שקיבלו מאוחר יותר את השם מוטציות. בנו של אתלט לעולם לא נעשה אתלט מלידה, לשם כך יש צורך לבצע מחדש אימונים מתישים. הקונספציה של וייסמן על אי-התורשה של סימנים שנרכשו בחיים הפכה לתנאי מוקדם חשוב של התפתחות הגנטיקה והתיאוריה הסינתטית של האבולוציה. העמדה שבוססה בקונספציה הזו על קיומו של בידוד חזק בין כל גוף האורגניזם לבין מבני התורשה המבשילים בגוף זה, המופרדים ממנו על ידי קליפות תאים, קיבלה את השם מחסום וייסמן.
מחסום וייסמן ללא ספק אטום, והסימנים שנרכשו על ידי האורגניזמים ללא ספק אינם עוברים בתורשה בהעברה ישירה. כל הניסיונות של הניאו-למרקיסטים להוכיח בניסויים שהועלו באופן מגוון
העברה כלשהי של השפעות לצאצאים של מיוחדויות שנרכשו על ידי הפרטים ההורים לא הוכתרו בהצלחה. עם זאת, אנחנו יודעים, שבעולם לא קיימים מחסומים אטומים לחלוטין. בפיזיקה הודגם קיומו של מה שנקרא אפקט המנהור, בהתאם לו אלקטרונים מחלחלים בתנאים מסוימים דרך מחסומים בלתי-ניתנים-לחצייה. ברברים חדרו גם דרך החומה הסינית הגדולה, וגם דרך סוללות אדריאנוס וטראיאנוס באימפריה הרומית.
כמובן, למארק טעה. הקונספציה שלי על התפקיד המוביל באבולוציה של האינטראקציה של העבודה הביולוגית והברירה אינה למרקיסטית, למרות שההאשמות בלמרקיזם של מבקריה הבאים, כפי הנראה, בלתי-נמנעות. למארק הבין בצורה צרה ופרימיטיבית לחלוטין את תפקיד העבודה הביולוגית, וצמצם אותה למאמצים מכניים בודדים. דוגמה קלאסית – התארכות הצוואר אצל ג'ירפות, הנמתחות אחרי עלים שגדלים גבוה, שהביאה, לדעתו, לקיבוע תורשתי של צווארים ארוכים לא-פרופורציונלית. רק ברירה של גנוטיפים של הפרטים ארוכי-הצוואר ביותר, שדור אחר דור עבדו על קטיפת העלים שגדלים גבוה, יכלה ליצור קורלציה כה יוצאת-דופן של איברים. בנוסף אי-ההבנה של התפקיד האבולוציוני של העבודה הביולוגית הובילה לכך, שהחוקרים, כולל למארק, אינם מבחינים כלל ביתרון אדפטיבי אחר, לא פחות חשוב, של צוואר הג'ירפות, הפותח פרספקטיבות לעבודה ביולוגית של הישרדות. הרי צוואר הג'ירפות לא רק ארוך, כי אם גם גמיש, בזכותו נפתחת תצפית מעגלית לגילוי טורפים שמתגנבים, הוא משמש להשגת כל חלק בגוף, כדי לשחרר אותו מלכלוך, מטפילי מציצת דם וכו'.
למארק הראשון דיבר על התפקיד המכריע של אורח החיים במבנה האורגניזמים החיים, מה שהקדים זמן רב את פיתוח המורפולוגיה האבולוציונית. אך ברוח החומריזם המכני של המדע של זמנו הוא כלל לא שם לב, שהעבודה הביולוגית תמיד
רב-פונקציונלית, כמו כל איבר שנוצר על ידה, ושהנטייה המוקדמת של איבר זה או אחר לשינויים אבולוציוניים (פראדפטציה) מביאה בתהליך השינויים האלה לגיוס וטרנספורמציה של אורגניזמים שלמים, ולא של איברים בודדים.
ההבדל של הקונספציה שלי מכל הווריאנטים של הלמרקיזם נמצא בראש ובראשונה בכך, שאני מכיר בהתאם ליסודות הגנטיקה המודרנית בתפקיד עצום באבולוציה של שינויים גנטיים ובאטימות המוחלטת בתנאים הרגילים של המין של העבודה הביולוגית בסביבתו של מחסום וייסמן. אך שווה לשנות מהותית את התנאים האלה או להתרחש הגירת המין לסביבה שונה איכותית, ומתרחשת ביחס לסביבה החדשה שינוי קרדינלי של העבודה הביולוגית.
העבודה הביולוגית בתנאים חדשים מייצרת מיוחדויות
״המצאות״, שאני קורא להן חידושים גיוסיים. אורגניזמים מימיים, שהיגרו ליבשה, הופכים את סנפיריהם לכפות. אורגניזמים יבשתיים, שהיגרו למי האוקיינוס, רוכשים צורה אווירודינמית וסנפירים-משוטים – מעין אנלוגים של סנפירים. מה זה, תוצאה של בחירה מקרית של מוטציות קטנות מועילות? אבסורד מוחלט! הם היו נאכלים על ידי טורפים עוד בתחילת הטרנספורמציות האבולוציוניות שלהם, שכן היו מגלים חוסר-אונים מוחלט בסביבה זרה להם, אם לא היו עובדים ביעילות, עם גיוס מקסימלי ומתח כוחות על שליטה בה.
אם לא היה שינוי שורשי של הצורות והדרכים של העבודה הביולוגית, שום צבירת מוטציות באוכלוסיות לא הייתה מובילה להופעת מינים חדשים. הברירה המייצבת בהתמדה בלתי-מתפשרת משמידה כל סטייה מהנורמה שהתבססה. הברירה מתוך הצורות המגוונות גנטית עוזרת לשמר את הקביעות של האוכלוסייה, אך לעולם אינה מובילה לטרנספורמציה שלה למין חדש. אך איך בכל זאת להיות עם מחסום וייסמן, הנועל כל השפעה של העבודה הביולוגית על מבנים גנטיים?
כבר איוון איוונוביץ' שמלגאוזן הראה בבהירות מלאה, שכל אורגניזם מתגבש ומתפתח כשלם, שהשינוי וההתפתחות שלו מייצגים תהליך רגולטורי. האם נושרות לחלוטין התאים, המכילים חומר גנטי, מהשלמות המקושרת של האורגניזם, המוקפים במחסום וייסמן? בשום פנים ואופן. המדע המודרני קבע בתוקף, שכל התהליכים הרגולטוריים באורגניזמים מטופלים על ידי חומרים ספציפיים – הורמונים ואנזימים, החודרים בחופשיות דרך קליפות תאי המין ומסדרים בכך בגרעיניהם. תאי המין עצמם אינם קיימים אחרת, מאשר בטבילה בנוזלים הורמונליים.
ההורמונים מייצגים חומרים פעילים ביולוגית, המופרשים על ידי בלוטות ההפרשה הפנימית או אסופות של תאים מומחשים. הם מבטיחים את הגדילה וההתפתחות של האורגניזם, את ההבדלים המיניים, את תהליכי ההסתגלות, ממריצים תהליכי חילוף-חומר, עיכול ואינטראקציה מינית. גדילת השרירים, הכרחית בשינוי העבודה הביולוגית, מעוררת על ידי הורמון הגדילה והטסטוסטרון. אתלטים, העוסקים בקביעות בתרגילים לגדילת מסת השרירים, צוברים בכך באורגניזמיהם הורמון גדילה וטסטוסטרון, ובכך משנים את המבנה ההורמונלי של האורגניזם שלהם.
השינויים האלה ללא ספק פועלים על המבנים הגנטיים של כל התאים, כולל תאי המין, אך בקנה מידה מינימלי, שאינו מאפשר לקבע את השינויים האלה בגנומים ולהעביר אותם לצאצאים. אך שינויים רדיקליים של העבודה הביולוגית של קבוצות גדולות של אורגניזמים, אוכלוסיות או מינים שלמים אינם יכולים שלא להוביל ובוודאי מובילים לצבירת שינויים מתאימים של המערכת ההורמונלית ולהשפעותיהם על מבני הגנומים, על מרחביהם העצומים הרזרביים, המלאים ב-DNA שאינו מקודד חלבונים.
במהלך העבודה הביולוגית המאורגנת מחדש החוזרת של דורות רבים הצבירה הזו מתחילה בהדרגה להשפיע
על התפקוד של המבנים הגנטיים, בעיקר דרך שינוי העבודה של גני הרגולציה. בסופו של דבר הצבירה הכמותית של ההשפעות ההורמונליות הרגולטוריות מובילה להשלכת DNA עודף ולטרנספורמציה קפיצית של הגנומים. מעין אנלוג של התהליך הזה, ליתר דיוק, המודל שלו, יכולים לשמש המטמורפוזות של חרקים, דו-חיים, דגים וסוגים אחרים של אורגניזמים. התפתחות הזחל בגיל מוקדם מובילה לצבירה באורגניזם שלו של הורמונים מסוימים, וברגע שמצטברת כמות מספקת של הורמונים ומשתנה המבנה ההורמונלי של האורגניזם, מתרחשת טרנספורמציה קפיצית של כל המבנה, יכולות התנועה, ההתנהגות והמראה החיצוני של האורגניזם הזה, כשהאחרון משתנה עד חוסר-הכרה מוחלט. אפשר להניח, שהתמורה הדומה מתרחשת בדרך של קיבוע בהתפתחות האישית (האונטוגנזה) של התהליך האבולוציוני, שהתרחש בהתפתחות ההיסטורית של המין הנתון (הפילוגנזה).
יש לקחת בחשבון, שהשינוי של המבנים ההורמונליים של קבוצות גדולות של אורגניזמים בתהליך ההשתלטות שלהן על צורות ודרכים חדשות של עבודה ביולוגית בסביבה חדשה מתרחש בהכרח בתנאים של מתח כרוני. מחבר תיאוריית המתח הנס סליה הראה באופן משכנע, שבתנאים של השפעה קיצונית של הסביבה מתבצעת התארגנות מחדש אדפטיבית של כל המערכת הנוירו-הורמונלית של האורגניזם. הנסיבות האלה מחזקות את הקונספציה שלי של יצירת מינים פעילה-גיוסית.
ניסיתי להכניס למחזור המדעי עוד רעיון לא-סטנדרטי אחד. הצעתי להבחין בין מינים-קונסרברים למינים-טרנספורמרים. המינים-הקונסרברים דומים לחברה המסורתית בעולם האנושי, הם שמרניים במבנם, בגנטיקה שלהם ואינם מוכנים לשינוי העבודה הביולוגית בתנאים חדשים. בשינויים מהותיים של התנאים מספר עצום של מינים כאלה נכחד, בלי כוח גם להסתגל וגם להשתנות. שינוי המבנה של מינים כאלה ב
שינוי יציב ולא קשוח מדי של התנאים, שנגרם על ידי שינוי מתאים של העבודה הביולוגית והווקטור של הברירה, מתרחש לאט, ברצף, בגרדואלית.
אך צבירת השינויים האלה בקבוצות גדולות של אורגניזמים בשרשרת ארוכה מספיק של דורות יכולה להפוך קונסרברים לטרנספורמרים. הטרנספורמרים מוכנים על ידי האבולוציה הקודמת לשינויים גדולים של העבודה הביולוגית ומסוגלים לעבור טרנספורמציה למינים חדשים בקפיצה. יש להדגיש, שטרנספורמציה קפיצית כזו מתרחשת לא בדרך של מוטציה גדולה והיווצרות של ״מפלצות מבטיחות״, כפי שמניחים בתיאוריות של הסלטיציוניסטים. זו לא קפיצה מקרית, כי אם חוקית, מוכנה אבולוציונית. כל מוטציה גדולה לעומת זאת מורידה עד קצה גבול את כושר-החיות של האורגניזם, והמוטנטים המכוערים מוסרים במהירות מהחיים ומדרך האבולוציה על ידי הברירה המייצבת.
ההשערה של הקונסרברים והטרנספורמרים – זה הניסיון שלי לענות על השאלה, שמולידה ויכוחים אינסופיים בין תומכי הייצוג על הטרנספורמציה האיטית, ההדרגתית של המינים (הגרדואליסטים, שאליהם השתייך דרווין וחסידי התיאוריה הסינתטית של האבולוציה) לבין תומכי הייצוג על הטרנספורמציה המהירה, הקפיצית (הסלטיציוניסטים). הופעת התיאוריה של שיווי-המשקל המקוטע, שיצרה לראשונה תחרות אמיתית לתיאוריה הסינתטית של האבולוציה, עוררה ויכוחים אינסופיים של מומחים על האופי הגרדואלי או הקפיצי של השינויים האבולוציוניים. לכן התיאוריה הזו קיבלה את השם פונקטואליזם. בין הסיבות, הגורמות לשינויים מהירים, הפונקטואליסטים מדגישים בראש ובראשונה את הגנטיות, כלומר שוב מוטציות גדולות. ההשערה של טרנספורמרים וקונסרברים יכולה להכניס בהירות לשאלה הזו, בלי להיעזר בהסברים גנוצנטריים מומצאים וחסרי-הוכחה.
הנה אותו קומפלקס של הגיגים מדעיים-כלליים, שהוביל אותי לפיתוח היסודות הפילוסופיים של התיאוריה הכללית של האבולוציה. אני מקווה ומאמין,
שעבודתי הארוכה והעקשנית, שהונחה ביסודו של הספר הזה, לא תישאר בלתי-מובחנת, שהיא תביא תועלת למדענים, העובדים בתחומים המגוונים ביותר של הידע, שהיא תניע אנשים רבים בגילים ובמקצועות המגוונים ביותר להכיר טוב יותר את העולם, שבו הם חיים, להאמין באפשרות של שיפור חייו הפרטיים דרך שיפור עצמם ודרך שיפור עצמי פסיכו-פיזי קבוע לעבור לטרנספורמציה יצירתית אבולוציונית של יחסיהם עם העולם הזה.
גופנו, משכן הרוח, המשפיע על הרוח הזו הן בהשפעה ישירה והן בהשפעה עקיפה, – הרי גם הוא התקן שמרני מאוד, מסורתי. הוא התגבש בתהליך האבולוציה הביולוגית, ואז הושלם על ידי העבודה הביולוגית, שצמחה לעבודת האדם. ואז הוא הגיע לפסגת התפתחותו, שסימנה את האפיון המיני של המין הומו ספיינס, ועצר בפסגה הזו, רק מתוקן קלות במגוון של אוכלוסיות האדם.
גופנו במצבו הנוכחי אינו מוכן לעומסים ומתחים אפילו של החברה החדשנית הבלתי-מפותחת של היום. הוא עם ההתקן המסורתי שלו מעניש אותנו באכזריות בסבלים ובעינויים עצומים על כל עוון נגדו, ולפעמים אף בלי כל אשמה. בגופנו קיימת כאילו אינקוויזיציה פנימית, שמכריחה אותנו להודות בחטאים, שביצענו או אפילו לא ביצענו. לא לחינם נאמר, שבריאות אינה הכל, אך הכל בלי בריאות – כלום. דווקא לכן אנו קובעים, שהשיפור העצמי הפסיכו-פיזי הקבוע, היומיומי הוא השלב הראשוני והיסוד של האבולוציה הנוספת של האדם, ההופכת אותו לכשיר לאבולוציה הומניסטית נוספת של הציוויליזציה שלו בתנאי החברה החדשנית.
לפני שינוי לטובה משהו בעולם, האדם חייב ללמוד לשנות את עצמו בצורה חיובית. בלי זה הוא לא רק שלא יהיה
מוכן לחיים בחברה החדשנית, החברה החדשנית המתפתחת בסערה תהפוך עבורו לגיהנום, והאדם הבלתי-מושלם יעשה הכל כדי להפוך אותה לגיהנום, לאנטי-אוטופיה, לסיוט. השיפור העצמי הפסיכו-פיזי מניח את היסודות גם לשיפור עצמי מוסרי אפקטיבי, וגם לאבולוציה יצירתית של האדם בכל תחומי הפעילות, וגם לאורח חיים ישר.
אורח חיים ישר, נכון – זה לא מה שמבינים בזה מטיפים דתיים. הסגפנים הדתיים, החיים בתנאים לא-אנושיים, הניזונים מארבה וחגבים או בכלל ממה שייזדמן, המתישים את עצמם בתפילות, מנהלים דווקא אורח חיים עוון, לא-נכון, לא-בריא. אורח חיים באמת ישר, בריא, בריאותי-יוצר טמון בכך, לחיות חיים מלאים, יצירתיים, פעילים-חברתית, מבלי לסבול שום פראות-יתר, להיזון ממזון מלא, מאוזן היטב, להתפתח מדי יום בשם שיפור עצמי ושיפור העולם האנושי.
האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא בו-זמנית קריאוציוניזם אנושי, הומניסטי. עם זאת, בשונה מכל הצורות הקודמות של הקריאוציוניזם, כולל הסובייטי, זה קריאוציוניזם אוניברסאלי-אבולוציוני ואוניברסאלי-הומניסטי. הוא מעמיד על היכולות היצירתיות והפוטנציאל האבולוציוני של האדם עצמו, ולא על כוחות-על אנושיים המנוכרים ממנו, שניחנו בכוח-על, יהיה זה המפלגה שתפסה את השלטון, דיקטטורה של אדם יחיד במדינה כלשהי על פני כדור הארץ או של האדון השמימי עליה. העולם נוצר על ידי האבולוציה, והאדם יכול לטרנספורמציה הומניסטית ורצופה אותו רק בתנאי, שהוא עצמו יוכשר לאבולוציה, בשיפור עצמו ובהפיכה להתגלמות של האבולוציה היצירתית. האבולוציוניזם האוניברסאלי כתורה כולל שלושה מדורים – קוסמי
אבולוציוניזם, אבולוציוניזם ביולוגי ואבולוציוניזם חברתי-היסטורי. בהמשך אנו עוברים להצגה מפורטת של שני הראשונים שבהם.</text>
      <sha1>2vjhind8iz903nnq7ionw4bxmis6j0f</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3085020</id>
      <parentid>3085019</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T09:01:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* האבולוציוניזם האוניברסאלי וסיכויי האבולוציה היצירתית של האדם */</comment>
      <origin>3085020</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="418712" sha1="f7dddmhivspfx3ap73qzsoe8gns67p5" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 1]]

== פרק 0. האבולוציוניזם האוניברסלי כיסוד ההבנה המודרנית של העולם: פילוסופיה, מדע, דרך חיים ==

==== התנאים המוקדמים להתהוות האבולוציוניזם האוניברסלי במערב ====
{{רן|
רגעי החשיבה האבולוציונית מחלחלים בכל הכרת האדם את העולם. הם מתבטאים בניסיונות לתת תשובות לשאלות על מאין נוצרה תופעה זו או אחרת, להסביר את מקורה, לשחזר במושגים את ההיסטוריה שלה ולהבהיר את הדרך למצבה הנוכחי. כך נוצרות היסטוריות מיתולוגיות, המשקפות את רמת הבנת העולם של בני חברות מסורתיות. הן מקובעות במסורות, מקודשות ומועברות מדור לדור בצורת ייצוגים קריאציוניסטיים על בריאת כל דבר בעולם בידי כוחות על-אנושיים אדירים, המגולמים בדימויים מיתולוגיים. הקריאציוניזם המסורתי הוא, אם כן, לא יותר מאשר גילוי של אבולוציוניזם אשלייתי, פרימיטיבי, בדוי, לא-אמיתי.
ככל שהפילוסופיה מתנצלת מהדת ומהמיתולוגיה שלה בקשר עם התפרקות האי-חלוקה, הסינקרטיזם של החשיבה המסורתית, מתרחשת הפרדה הדרגתית של האבולוציוניזם מהקריאציוניזם וגילוי שלו כאלטרנטיבה לקריאציוניזם. ההבנה הפילוסופית של העולם מגלה את עצמה כאבולוציוניזם מקומי, יוצרת בצורות שונות ייצוגים על ההיסטוריה של הקוסמוס, החיים ובני האדם כתהליך של אינטראקציה של כוחות טבעיים, ראשיתויות. עם הופעת המדע והתפתחותו מתרחבת צעד אחר צעד תחום השימוש באבולוציוניזם המקומי ומתחילה הדחקה הדרגתית של הקריאציוניזם המיתולוגי מתחום הבנת העולם האנושית.
הדחקה זו משקפת את הדרך הארוכה, הקשה עד מאוד, הזיגזגית, הכוללת נסיגות ונפילות רבות, אך בכל זאת התקדמותית וחוקית היסטורית, אך לעולם לא
מסתיימת, של האנושות מהחברה המסורתית לחברה החדשנית. ולמרות אי-הנוחות המובהקת מהאובדן בידי המוני בני אדם של ההיערכות הפסיכולוגית שלהם לתמיכה משמיים, נטייתם להגן על ערכים מסורתיים ולהימלט מהחירות, לקריאציוניזם בחברה החדשנית המפותחת אין סיכויים, הוא מוחלף לאט אך בבטחה באבולוציוניזם. במקביל, האבולוציוניזם המקומי, המגלה את עצמו עכשיו בהתמקצעות המדעים, אך מתרחב ומעמיק ללא הרף, הופך לאבולוציוניזם אוניברסלי, כללי, בלתי-מוגבל.
כמובן, אין כאן דיבור על ״עקירת״ המסורות הידועה לשמצה במטרת מה שנקרא ״התגברות על הנחשלות״, כפי שקרה בחברות טוטליטריות, שהיו למעשה נחשלות ביותר ומסורתיות בדרכן שלהן. להיפך, האבולוציוניזם האוניברסלי כאסטרטגיה של הכרה והתפתחות של החברה החדשנית דורש הגנה, ולפעמים אף שיקום של ערכים ומסורות המושרשים בחברה, גם אם פיגרו במידה מסוימת אחרי רמת ההתפתחות הכללית של החברה ברגע נתון של ההיסטוריה שלה. שהרי המסורות עוזרות לבני אדם להתגבר על עומסי היתר הקשורים בהגשמה סוערת של חדשנות, המולידה ״זעזועים מהעתיד״ מגוונים.
במובן זה מכיל האבולוציוניזם האוניברסלי אלמנטים של מסורתיות ושמרנות. עם זאת, לאחר שנולד בתחום המדעי-קוגניטיבי כהכללה של הישגי המדע בענפי ההכרה המגוונים ביותר, האבולוציוניזם האוניברסלי כמערכת השקפות היה מכוון מלכתחילה להגשמת חדשנות ולהפיכת המסורות המקבילה, ליצירת מסורות וערכים התואמים את רוחה של החברה המתחדשת.
ניסיונות ראשונים ליצירת מערכת של אבולוציוניזם אוניברסלי נעשו כבר במאה ה-19. לאבולוציוניזם האידיאליסטי של הגל, לאבולוציוניזם המכניסטי של ספנסר, לאבולוציוניזם הדיאלקטי של מרקס הייתה משמעות עצומה להתהוות רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי, הם היו קודמיו הקלאסיים. אך פניית מערכת המדעים לחקר האבולוציה החלה עם הופעתה וההכרה החברתית הרחבה בתאוריית האבולוציה של דרווין בביולוגיה. תאוריית דרווין הייתה תאוריית אבולוציה פרטית ולא יכלה להפוך ליסוד של אבולוציוניזם אוניברסלי כמערכת של הבנת עולם. כדי שהאבולוציוניזם האוניברסלי כמערכת של הבנת עולם יתקיים, היה צורך בהצטברות של תוכן אבולוציוני בכל מערכת המדעים. וזה אכן קרה במאה ה-20.
כל מערכת המדעים עלתה על דרך חקר האבולוציה, הולכת בדרך זו ולא תרד ממנה לעולם. כי, כפי שמוכיחות תוצאות מכלול המחקרים המדעיים, רק דרך זו מובילה לאמת, וכל השאר מרחיקים ממנה. במאה ה-20 מקבלת הפיזיקה אופי אבולוציוני. מימי הרנסנס, כלומר מההופעה של מדעי הטבע הנסיוניים השיטתיים, תופסת הפיזיקה עמדה מובילה במדעי הטבע, ביצירת התמונה המדעית-טבעית של העולם. הפיזיקה בברית עם האסטרונומיה הייתה בחוד המדע בקונפליקט אכזרי ומסוכן עם תומכי התמונה הדתית-מיתולוגית של העולם, ששלטה בחברה המסורתית. למרות הקורבנות הכבדים, מותם על המוקד ותחת עינויים של מדענים מצטיינים, המדע ניצח, והיום אנו יודעים את הקוסמוס כפי שהוא נגלה לפנינו במחקרים מדעיים ובתצפיות מחלליות, ולא מעלילות מיתולוגיות על בריאת הרקיע, חיבור המאורות אליו וכדומה, על עשיית ההוויה בדרך לא-אבולוציונית.
אך הפיזיקה, כמו גם בעלת בריתה האסטרונומיה, עד לזמן מסוים לא הייתה מדע אבולוציוני. היא הייתה מדע על תנועות, אינטראקציות ומבנה של התגבשויות חומריות מגוונות, וכן על תכונות שדות פיזיקליים. רק ההשערה הקוסמוגונית של קאנט-לפלס הייתה הניסיון הראשון, עדיין חלש, לפרשנות אבולוציונית של התהליך הקוסמי. ככל שהתגבשה במאה ה-20 הקוסמולוגיה המדעית
אבל הפיזיקה, כמו שותפתה האסטרונומיה, עד לזמן מסוים לא הייתה מדע אבולוציוני. היא הייתה מדע של תנועות, של אינטראקציות ושל מבנה של מגוון תצורות חומריות, וגם של תכונות של שדות פיזיקליים. רק ההשערה הקוסמוגונית של קאנט-לאפלס הייתה הניסיון הראשון, עדיין חלש, לפרשנות אבולוציונית של התהליך הקוסמי. ככל שהתגבשה במאה ה-20 המדעית
באותה עוצמה עוברת אבולוציזציה וקוסמיזציה גם הכימיה. בביולוגיה, למרות היחלשות סמכותה והשפעתה של התאוריה הסינתטית של האבולוציה, נמשך חיפוש אינטנסיבי אחר מודלים אבולוציוניים חדשניים ומצטברים התנאים לסינתזה אבולוציונית חדשה. נמשכים ניסיונות הפיכה אבולוציוניסטית לא רק של מדעי הטבע, אלא גם של מדעי החברה, יצירת היסטוריה, כלכלה, אתיקה, אסתטיקה, בלשנות אבולוציוניות וכדומה. ככל שמדעים פרטיים, קונקרטיים מתמלאים בתוכן אבולוציוני ומתפתחות תאוריות אבולוציוניות פרטיות, נוצרת מגמה וגובר הצורך בפיתוח אבולוציוניזם אוניברסלי כהכללה של הישגי צורות שונות של אבולוציוניזם מקומי. מגמה זו מתבטאת גם ברמת ההכרה המדעית-כללית במהלך התפתחות הקיברנטיקה, התאוריה הכללית של המערכות ובמיוחד הסינרגטיקה.
המעבר משורה של אבולוציוניזמים מקומיים ותאוריות אבולוציה פרטיות לאבולוציוניזם אוניברסלי מתברר כמורכב ביותר בשל התמקצעותה הקיצונית של המדע ואי-עיבודה של השקפת העולם המדעית-פילוסופית. אך תהליך זה מתקיים גם ברמת הקשרים הבין-תחומיים, גם בתחום השבחת התמונה המדעית של העולם, וגם בדרכים של חיפושים פילוסופיים בלתי-נלאים. החוקר הרוסי מ. קונאשב מציין בהקשר זה, באפיון תקופת ההתפתחות הפוסט-דרוויניסטית של המדע:
«החלה טרנספורמציה גדולה של ייצוגי האדם על עצמו ועל העולם, שניתן לכנותה מהפכה אבולוציונית, ואחת מתוצאותיה הייתה שינוי התמונה המדעית של העולם, שהופכת יותר
״החלה טרנספורמציה גדולה של ייצוגי האדם על עצמו ועל העולם, שאפשר לכנותה המהפכה האבולוציונית, ואחת מתוצאותיה הייתה שינוי התמונה המדעית של העולם, כל
עצם הצגת השאלה על אוניברסליות האבולוציה דורשת בהתמדה חיפוש תשובות, הקשורות בהכללת תוצאות תאוריות האבולוציה הפרטיות. ״במידה,״ – כותב הלאה מ. קונאשב – ״שבכל אבולוציה פרטית קיימים תכונות, סגולות ואטריבוטים מסוימים של האבולוציה הכללית, התאוריה של אבולוציה פרטית זו מכילה בתוכה מושגים המשקפים את התכונות, הסגולות והאטריבוטים של האבולוציה הכללית. כל עוד תאוריות האבולוציה הפרטיות מכילות מושגים אלה, תאוריות אלה, אף בצורה לא-מלאה, חלקית, שעדיין לא-נפרשה, מכילות גם תנאים מוקדמים ואלמנטים של התאוריה העתידית, שעדיין לא-נוצרה, אך כבר קיימת בכוח, של האבולוציה הכללית (האוניברסאלית)״ (שם, עמ' 302).
עצם הצגת השאלה על אוניברסאליות האבולוציה דורשת בהתמדה חיפוש תשובות, הקשורות בהכללות של תוצאות התאוריות הפרטיות של האבולוציה. ״במידה ההיא, - כותב בהמשך מ׳ קונשב, - שבה בכל אבולוציה פרטית יש תכונות, סגולות ומרכיבים מסוימים של האבולוציה הכללית, התאוריה של האבולוציה הפרטית הזו מכילה בתוכה מושגים, המשקפים תכונות, סגולות ומרכיבים של האבולוציה הכללית. ככל שבתאוריות הפרטיות של האבולוציה כלולים המושגים הנתונים, התאוריות האלה, אמנם בצורה בלתי-מלאה, חלקית, שעדיין לא מפותחת, מכילות גם את התנאים המוקדמים ואת היסודות של התאוריה העתידית, שעדיין לא נוצרה, אבל כבר קיימת באפשרות, של האבולוציה הכללית (האוניברסאלית)״ (שם, ע׳ 302).
במטאתאוריה, המתגבשת על בסיס רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי, באים לאחדות אורגנית הפילוסופיה, מערכת המדעים והרמה המדעית-כללית של המחקרים המדעיים. באבולוציוניזם האוניברסלי מוצאים הגשמה והתפתחות ייצוגים פילוסופיים עתיקים מאוד על הקשר ההדדי הכללי ואחדות העולם, ואחדות ללא ספק חומרית. זה ללא ספק מטריאליזם, ומטריאליזם עמוק בהרבה ממה שנקרא מטריאליזם דיאלקטי של המרקסיסטים. הוא אינו מתיר פרשנויות פוליטיות טוטליטריות, כמו המטריאליזם של מרקס – אנגלס – לנין – סטלין. זהו מטריאליזם אבולוציוני עקבי. לא מהפכות עקובות מדם ודיקטטורות
של הפרולטריון, כי אם הגשמות עקביות בחברות של סדר וחירות הן האמצעים למימוש החברתי של רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי.
באבולוציוניזם האוניברסלי כפרשנות אבולוציונית-מטריאליסטית של האוניברסום אינם נדחים כלל הרעיונות הפוריים של האבולוציוניזם האידיאליסטי. כל האסכולות הפילוסופיות שהתקיימו אי פעם נכנסות כאן לדיאלוג. נדחים, או ליתר דיוק, מתגברים רק על ניסיונות של פרשנות מיתולוגית, קריאציוניסטית של האבולוציה, הקשורים בייצוג על התערבות במהלכה של האבולוציה של כוחות אנתרופומורפיים לא-חומריים, מעבר-לעולם, הפועלים מחוץ לאבולוציה. האבולוציה היא כללית, וכלום אינו קיים מחוץ לה או מעליה.
האבולוציה היא causa sui, סיבת עצמה, סיבת הסיבות. האבולוציה היא אוניברסאלית, וכלום אינו מתערב במהלכה. כל העולם הוא חומר מתפתח, והתחום הרוחני של יצורים תבוניים, כמה שיהיו ביקום, הוא תולדה שלו. כך מתפתחת ומתממשת באבולוציוניזם האוניברסלי הרעיון הקלאסי של שפינוזה על הסיבה הראשונית של כל הוויה, על הסיבה הראשונה של העולם, שאינה מתירה שום סיבה ראשונה אחרת מלבד האבולוציה הכללית, הכוללת, הנעה-עצמה.
בהתאם לכך, האבולוציוניזם האוניברסלי אינו מתיר קיום ממשי של שום דמויות אגדתיות-מיתולוגיות – לא אלים, לא מלאכים, לא שדים, לא יערונים, לא רוחות מים, לא מתים קמים, לא יכולות או חפצים מופלאים, ולא תופעות ויצורים על-טבעיים אחרים, שהדמיון האנושי המגויס דתית מאכלס בהם את העולמות השמיימי, הארצי והתת-קרקעי. תאלץ לבחור: או שאתה חושב באמת, כאבולוציוניסט, או שאתה מענג את עצמך באשליות על עולם הבא, נצחיות הנפש והגירתה מגוף מתפתח לעולם פנטסטי שמעבר לאבולוציה. זכותך לבחור באחרון, אבל אז כל חייך יעברו בכפיפות עבדות
למסורות ודעות קדומות ארכאיות, בהמתנה למוות ולגמול שבעולם הבא, ולא בפיתוח מתמיד של יכולותיך הגופניות והרוחניות.
חקר התהליך האבולוציוני האוניברסאלי, או, כפי שהתבטאו חוקרים, האבולוציה הגלובלית, החל במדינות המערב בעיקר ברמת פתרון בעיות מדעיות-כלליות, בין-תחומיות. בארה״ב קמה אסכולה של מה שנקרא
״אבולוציוניזם חדש״, שרעיונותיה התפשטו למערב אירופה, אך נהנו מהשפעה לא משמעותית. בשנות ה-50 – ה-60 של המאה ה-20 חשפה התפתחותה הסוערת של הקיברנטיקה את האפשרויות של ניהול לא-אלוהי של תהליכים בטכניקה, בתחום החברתי, בטבע החי ואף הדומם. הקיברנטיקה הראתה את חשיבות המידע ממוצא לא-אלוהי בניהול תהליכים אבולוציוניים. התפשט הרעיון של ניהול עצמי, ניהול ספונטני, הפועל אוטומטית בתהליכים ובעצמים ברמות מורכבות שונות.
התפשטות האופנה לתאוריה הכללית של המערכות, שנוצרה עוד בשנות ה-30 על ידי הביולוג-הנאולמארקיסט ל. ברטלנפי, לא רק דחפה מדענים רבים לחיפוש גילויי מערכתיות בהתפתחות מושאי המחקר, אלא גם הצביעה על המשותף במבנה מערכות ברמות שונות, על אוניברסאליות יצירת המערכות בכל רמות ההוויה ועל אי-הצמצום העקרוני של שלמות המערכות למכלול פשוט של מרכיביהן. הבנת העולם המערכתית ניתכה על הדוגמנות הקיברנטית, שבה ניתנה חשיבות מיוחדת לקשרים ישירים והפוכים, חיוביים ושליליים, והרעיון
של ״קופסה שחורה״ כיוון את החוקרים לחקר מערכות מורכבות דרך ניתוח פרמטרי קלט ופלט, משום שמערכות כאלה אינן מגיבות בצורה הולמת לחלוטין וצפויה במדויק להשפעות חיצוניות.
אך ההבנה הישירה של העולם ברמה המדעית-כללית כ
מערכת מערכות מתפתחת החלה עם יצירת התרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל והסינרגטיקה. ביסוד הבנה כזו הונח רעיון הארגון העצמי, המבוצע באמצעות סידור ספונטני של התוהו ובוהו. בעבודות יוצר התרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל איליה פריגוז'ין הובסס הצורך בדיאלוג חדש של האדם עם הטבע, המאפשר לקבוע מגמות כלליות בהתפתחות תהליכים אבולוציוניים. אם התרמודינמיקה הקלאסית במסקנותיה ההשקפתיות הגיעה להכרה בבלתי-נמנעות של התדרדרות כללית של החומר, התפרקות הגיוון ומוות חום של היקום, הרי שהתרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל של פריגוז'ין, המבוססת על ניתוח מערכות פתוחות, הגיעה למסקנות הפוכות. היא הראתה את האפשרות העקרונית של העלאה עקבית של גיוון המערכות הקוסמיות, כיווניות האבולוציה לסיבוך הארגון והשגת שינויים פרוגרסיביים. מה שכמובן אינו שולל גם כיווניות הפוכה של שורה של תהליכים אבולוציוניים. כאשר המדען הגרמני הרמן האקן הכליל ברמה המדעית-כללית את גילויי תהליכי הארגון העצמי והציע לחקירתם ולדוגמנותם דיסציפלינה מדעית חדשה, שנקראה על ידו סינרגטיקה, דיסציפלינה זו החלה להתיימר להסבר מנגנוני האבולוציה לא רק בטבע הדומם, אלא גם בחומר החי, וגם בחברה האנושית. על ידי תומכי הסינרגטיקה החלה האבולוציה להיתפס כארגון עצמי כללי.
בהישענו על רעיון הארגון העצמי, המדען האמריקאי אריך יאנץ, באנלוגיה לניסיונות יצירת תאוריית שדה מאוחדת בפיזיקה, הציע את הקונספציה שלו של תאוריה אחידה של האבולוציה. ספרו «היקום המארגן את עצמו: השלכות מדעיות והומניסטיות של הפרדיגמה המתהווה של האבולוציה», המוקדש לבעיה זו, זכה לפרסום נרחב ותורגם לשפות רבות של העולם. (Jantsch E. The self-organizing Universe: Scientific and human implications of the emerging paradigme of evolution. Oxford: Pergamon press, 1980 – 343 p.). האינטליגנציה הרוסית, ש
למרבה הצער, לא זכתה אף פעם לפרסום הספר הזה ברוסית.
בספר מראה יאנץ את הדמיון בין המנגנונים והדינמיקות השונים של הארגון העצמי, ומאפיין דמיון זה כיסודי. הארגון העצמי בטבע החי ובחברה, לפי יאנץ, הוא המשך והפיכה של הארגון העצמי הקוסמי. הוא מציב לעצמו את המטלה ״לתת קווי מתאר של פרדיגמה אחידה, המסוגלת להאיר באור בלתי-צפוי את תופעת האבולוציה הכוללת״ (שם, עמ' 4).
יאנץ מגלה היררכיה של רמות הארגון העצמי, שכל אחת מהן מאופיינת בספציפיות של אינטראקציות, תקשורות וקשרים קואבולוציוניים. יאנץ מאפיין את האבולוציה כקואבולוציה רבת-אספקטים ורבת-רמות, כלומר התפתחות מחוברת של צורות שונות, היוצרת ״פריסות אוניברסאלית״ ותהליך טבעי-היסטורי חוקי (שם, עמ' 4).
האבולוציה הקוסמית, בהתאמה מלאה לפיזיקה המודרנית, נבחנת בידי יאנץ כזירת פעולתם של ארבעה כוחות קוסמיים עיקריים – אינטראקציות גרביטציוניות, אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. בהתאם לכך בתהליך הטבעי-היסטורי של אבולוציית המערכת הקוסמית שלנו, המטהגלקסיה, יוצאים לזירה זו בזו כוחות שונים. לאחר המפץ הגדול מתחילה ההיסטוריה הקוסמית בפעולת כוחות גרעיניים, ככל שהמטהגלקסיה מתרחבת נוצרות אינטראקציות גרביטציוניות, ולאחר מכן בתהליך יצירת הכוכבים מתרחשת קואבולוציה של אינטראקציות גרביטציוניות וגרעיניות. הפרת הסימטריות הנוצרת כאן נבחנת בידי יאנץ כמקור לשינויים אבולוציוניים.
בהתפתחות החיים מייחס יאנץ תפקיד מיוחד למידע, שהיה לא רק יסוד התורשתיות בצורת מבנים של חומצות גרעין, אלא שימש גם כהוראות מגוונות לארגון עצמי. גורם מכריע נוסף של התפתחות החיים, לפי יאנץ, הוא חילוף החומרים. ברמת האבולוציה הסוציו-תרבותית
הקשרים התקשורתיים מובטחים בהתפתחות מבנים נוירוניים. התבונה כצורה של ארגון עצמי מולידה תקשורות חדשות, השונות בעקרון מקשרים גנטיים ומטבוליים. המוסר האנושי, התודעה הדתית, עצם רעיון האלוהים – הם תולדות של ארגון עצמי, דומות למבנים דיסיפצטיביים. במקביל, התבונה כאיכות חדשה של ארגון עצמי מאופיינת בידי יאנץ כשלב של השבחת התבונה המטבולית הכללית.
יאנץ מאמין בקיומה של תבונה יקומית, שאיבריה הם תהליכים טבעיים. כמובן, אמונה כזו מרחיקה את המדען לא רק מההבנה האוניברסאלית של האבולוציוניזם, אלא גם מהאבולוציוניזם בכלל.
האבולוציוניזם של יאנץ בעל היקף גלובלי של ההוויה ואפשר לכנותו גלובלי, אך הוא ללא ספק אינו אוניברסאלי מספיק. בהשתדלותו לאחד את ״הטכנולוגיה״ של הארגון העצמי של מערכות ביולוגיות וחברתיות עם אבולוציית המערכות הקוסמיות, יאנץ אינו מתחשב בעליל בהשפעות הארגון הלא-גאוצנטרי של הקוסמוס. בניסיונו לצייר תמונה גרנדיוזית של ארגון עצמי אבולוציוני כללי, אינו יוצא יאנץ אל מחוץ למסגרות הסינרגטיקה בהבנת היסודות המבניים של תהליכים אבולוציוניים. הוא מצמצם את הבנת המקורות המבניים של האבולוציה להיווצרות מבנים דיסיפצטיביים, באנלוגיה לפעולתם הוא מדמיין ארגון עצמי ברמות הארגון הגבוהות יותר. אך העברה כזו של מנגנוני האבולוציה מתהליכים תרמיים לטבע החי ולחברה אינה נכונה.
המבנים הדיסיפצטיביים של פריגוז'ין, כמו גם המבנים הקוהרנטיים של האקן, מהווים דוגמאות להיווצרות ספונטנית של סדר אלמנטרי מתוך תוהו ובוהו דינמי בדרך
של ״השלכת״ תנועות לא-מסודרות ממערכות פתוחות לסביבה ושל מבנה החומר על בסיס ריבוי צירופים מקריים של תנועות כאוטיות. יאנץ אינו הולך רחוק יותר מהתרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל והסינרגטיקה בהבנת התנאים המוקדמים המבניים
של היווצרות והפיכת הסדר. להיפך, הוא מנסה להפיץ את המנגנונים התרמודינמיים והסינרגטיים על כל האבולוציה בכללותה. לכן את הפרויקט שהציע של תאוריה אחידה של האבולוציה אנו רואים כלא-בר-קיימא.
אי-אפשר לצמצם את האבולוציה לארגון עצמי ספונטני ולהיווצרות מבנים ספונטניים ישירות מתוך מסה של תנועות כאוטיות. התנאים המוקדמים המבניים של האבולוציה מגוונים ביותר וקשורים ביכולתם של מבנים מסוימים ליצור סדר התואם את הארגון הפנימי שלהם, כלומר לבצע עבודה אבולוציונית לסידור הסביבה. זה אומר שהאבולוציה אינה מצטמצמת לארגון עצמי ספונטני, שמנגנוניה מהווים אחדות של ארגון עצמי וארגון, המכוון בפעולתם של מבנים מסדרים המתחרים ביניהם. אנו קוראים למבנים כאלה מוביליזציוניים. דווקא הם, ולא איזו תבונה קוסמית מעבר-לגבול, מגייסים את החומר הדומם לאבולוציה, הפועלים מתוך החומר, ולא מחוצה לו.
מחאה נחרצת נגד ״השלמת״ תאוריית האבולוציה בהכרה בקיומה של תבונה יקומית ובתאוריית ״התכנון התבוני״ כלולה בעבודות הביולוג-האבולוציוניסט האנגלי ריצ'רד דוקינס. דוקינס בוחן את האבולוציוניזם כקריטריון לבשלות של ציוויליזציות.
״כמובן, החיים על כוכב לכת זה או אחר,״ – הוא סבור, – ״מגיעים לבשלות, כשנושאיהם לראשונה מבינים את משמעות קיומם שלהם. אם יצורים עליונים מהקוסמוס אי פעם יבקרו בכדור הארץ, השאלה הראשונה שישאלו, כדי לקבוע את רמת הציוויליזציה שלנו, תהיה: ״האם הם כבר הצליחו לגלות את האבולוציה?״ (דוקינס ר. הגן האנוכי – מ.: מיר, 1993 – 318 עמ', עמ' 14).
הפובליציסטיות החדה של ספרי דוקינס תרמה לא מעט להפצת העניין בבעיות אבולוציוניות במערב. ואולם האבולוציוניזם של דוקינס נושא אופי פשוט בקצה, המחושב
לתפיסה המונית, אפשר לומר, פופוליסטי. ביסודו עומד פולחן של דרוויניזם המובן בצורה מוזרה ביותר. דוקינס בונה את קונספציית האבולוציה שלו על אפולוגטיקה של האגואיזם הביולוגי. לפי דוקינס, ההתנהגות האנוכית של אורגניזמים חיים במאבק על הקיום תורמת להישרדות ולרבייה המועדפת של אורגניזמים בעלי סט גנים אופטימלי. זהו המקור של הברירה הטבעית ככוח מניע של האבולוציה הביולוגית. בהטפת פרשנות כזו של האבולוציה הביולוגית בספר ״הגן האנוכי״, דוקינס מצמצם בכוונה את מערכת התאוריה הסינתטית של האבולוציה, הידועה לו היטב, לצורה פשוטה עד נאיביות של הסבר גנוצנטרי, כדי להפוך את האבולוציוניזם לדוקטרינה נגישה להטמעה בידי מה שנקרא אנשים פשוטים. הגנים אצל דוקינס לא רק יוצרים יתרונות בברירה, אלא גם מכתיבים לאורגניזמים נורמות התנהגות.
״התזה העיקרית של ספר זה,״ – מסביר דוקינס, – ״היא שהאדם וכל שאר החיות הם מכונות, שנוצרו בידי גנים. כמו המאפיוזים המצליחים של שיקגו, הגנים שלנו הצליחו לשרוד בעולם שבו שולטת תחרות אכזרית ביותר... אני טוען שהאיכות השלטת של גן מצליח חייבת להיות אגואיזם חסר רחמים. האגואיזם הגנטי בדרך כלל נותן התחלה לאגואיזם בהתנהגותו של הפרט״ (שם, עמ' 15).
גנוצנטריזם וולגרי כזה, כלומר הענקת מידע תורשתי לפונקציות שאינן אופייניות לו של שליטה מוחלטת וקביעה מראש של התפתחות והתנהגות האורגניזמים, אופייני לא רק לדוקינס. הוא הפך לנגע ממש של האבולוציוניזם הביולוגי של המאה ה-20 והציף את התודעה ההמונית, דחף אותה לראות בכל גילוי של תכונות אינדיבידואליות תוצאה קטלנית של שילוב מבנים גנטיים. אך אם הברירה מטפחת רק אגואיסטים, מאיפה אפוא נובעת הנטייה להתנהגות אלטרואיסטית?
כדי לענות על שאלה זו, דוקינס נאלץ להכיר
בשגיאתו של הגנוצנטריזם הפטאליסטי, הנובעת מהייצוג שלו עצמו על אגואיזם הגנים ודומיננטיותם באבולוציה. הוא מצהיר:
״הייצוג על תכונות תורשתיות גנטית כעל משהו קבוע ובלתי-ערער הוא שגיאה, דרך אגב, נפוצה מאוד. הגנים שלנו יכולים לפקוד עלינו להיות אגואיסטים, אבל איננו חייבים כלל לציית להם כל החיים. רק ללמוד אלטרואיזם בנסיבות אלה עשוי להיות קשה יותר מאשר אילו היינו מתוכנתים גנטית לאלטרואיזם. האדם הוא היצור החי היחיד שעליו מופעלת השפעתה של התרבות, הנרכשת כתוצאה מהלמידה והעברה לדורות הבאים״ (שם, עמ' 16).
כאן מוצב פער מלא בין ביולוגיה לתרבות, בין אבולוציה ביולוגית לחברתית-היסטורית. בפער כזה ובהיעדר כל רציפות אין לדבר על אוניברסאליות של האבולוציוניזם. דוקינס מחפש את מקורות האגואיזם ברמה המולקולרית, בגנים שנשמרו בברירת פרטים. לכן דוגמאות רבות של התנהגות אלטרואיסטית של חיות עליו להסביר בשאיפות אגואיסטיות, מה שלא תמיד תואם את המציאות.
העניין הוא שהמניעים לגילוי דחפים אגואיסטיים או אלטרואיסטיים בעולם החי נעוצים כלל לא בגנים, כי אם בתכונות של התנהגות קבוצתית, שאותן חוקרת לא הגנטיקה, כי אם האתולוגיה והסוציוביולוגיה. תכונות אלה, שנרכשו בתהליך אבולוציית הנפש, פועלות במידה מסוימת כאחת התנאים המוקדמים של ההתנהגות החברתית, המאורגנת תרבותית, המתורבתת של בני האדם. כמובן, בסביבה החברתית נוצרים גם מניעים ותנאים מוקדמים אחרים של התנהגות אגואיסטית ואלטרואיסטית, המתייחסים לרמה גבוהה יותר של האבולוציה.
דוקינס סבור שהברירה הטבעית היא גורם מכוון לא
רק של האבולוציה הביולוגית, אלא של כל אבולוציה בכלל. הוא משוכנע ש״הכל בעולם מתפתח תחת פעולת הברירה הטבעית״ (שם, עמ' 304). יחד עם זאת, הגנים, הנוצרים ורוכשים כיווניות אגואיסטית תחת פעולת הברירה, מוענקים בשאיפות וכוונות משל עצמם. ״נממש,״ – קורא דוקינס, – ״למה שואפים הגנים שלנו עצמם, ואז לפחות תהיה לנו הזדמנות להפר את כוונותיהם״ (שם, עמ' 16).
אך בהתאם ללוגיקה זו, אם נפר את ״כוונות״ הגנים שלנו, בהתפתחותנו בדרך של הומניזם ואלטרואיזם, הדבר יוביל לברירת הפחות-מותאמים ולהתנוונות הטבע הביולוגי של האדם. שטות כזו נובעת מאי-אוניברסאליות של האבולוציוניזם, מהייצוג על היעדר רציפות בין מדרגות האבולוציה. ספרי דוקינס ״הגן האנוכי״, ״השען העיוור״, ״האל כאשליה״ מייצגים ערך עצום בהגנה על האבולוציוניזם, בשכנועיות, בפעילות המוביליזציונית בתעמולת יתרונות השקפת העולם המדעית-אבולוציונית. אך לאבולוציוניזם של דוקינס חסר בעליל אוניברסאליזם.
מתוך הבנה שרק ברמת האבולוציה הביולוגית ובמסגרת
של הדרוויניזם המתפרש ״אגואיסטית״ אי-אפשר לעמוד בפני התקפות קריאציוניסטיות על המדע, הוא בספר ״האל כאשליה״ פונה לבחינת האבולוציה הפרה-ביולוגית והקוסמית. בפולמוס עם קריאציוניסטים, המצביעים ללא הרף על ההסתברות הנמוכה של התהוות חיים מכימיה לא-ביולוגית, המונחת בראשיתם, דוקינס רואה אפשרות להניח שהופעת החיים ״הייתה אירוע בלתי-סביר ביותר, בכמה סדרי גודל פחות סביר מכפי שרוב בני האדם סבורים״ (דוקינס ר. האל כאשליה – מ.: קוליברי, 2009 – 560 עמ', עמ' 195).
אך המספר העצום של תהליכים ביקום, שיכלו להיות דומים לתהליך היווצרות החיים על כדור הארץ, הופך את האירוע הבלתי-סביר ביותר הזה לסביר מאוד. בסביבה הכימית,
שקדמה להיווצרות החיים, לא יכול היה להיות ברירה טבעית ״אגואיסטית״ כמנוע של האבולוציה הביולוגית. אך היה נוכח חוק המספרים הגדולים, שפעולתו דומה במידת מה לעקרון הברירה של דרווין.
״חושב,״ – כותב דוקינס, – ״שבגלקסיה שלנו קיימות מ-1 עד 30 מיליארד גלקסיות. אם נזרוק לקפדנות גדולה יותר של החישובים, נקבל מספר מוקטן של כוכבי לכת ביקום – מיליארד מיליארד. נדמיין שהתהוות החיים... כה בלתי-סבירה, שהיא יכולה להתרחש רק בכוכב לכת אחד מתוך מיליארד... ובכל זאת, למרות חלק ההסתברות האבסורדי-קטן, היא אומרת שהחיים יווצרו על מיליארד כוכבי לכת, שאחד מהם, כמובן, הוא כדור הארץ שלנו״ (שם, עמ' 199).
דוקינס מתנגד באופן קטגורי גם לכך שברירה תימנה בין תהליכים הסתברותיים גרידא, הפועלים על בסיס חוק המספרים הגדולים. הוא סבור שהשקפה כזו היא ״אחת מאי-ההבנות החמורות ביותר של הדרוויניזם״ (שם, עמ' 201). ״התהוות החיים הייתה (או יכלה להיות) אירוע ייחודי, שדי היה לו שיתרחש פעם אחת. ואילו ההסתגלות האדפטצית של מינים לסביבות מחיה – זהו מיליוני אירועים המתרחשים מדי יום. מובן שעל פני כל פני כוכב הלכת כדור הארץ – בכל היבשות, בכל האיים – מתרחש ברציפות תהליך של אופטימיזציה של מינים״ (שם, עמ' 202). מניע תהליך זה הוא הברירה הטבעית, אשר, כפי שסבור דוקינס,
״אין לה כבר שום דבר משותף עם מקריות״ (שם). ״הברירה הטבעית פועלת, משום שהיא מייצגת דרך מצטברת וחד-כיוונית להשבחה״ (שם, עמ' 203).
מובן שדוקינס פשט והפרימיטיזציה עד קצה את תהליך היווצרות והתפתחות החיים, כדי להגישו בצורה מרתקת ואינה דורשת מחשבה לקוראים הרחוקים מהמדע. למעשה, שיטות השכנוע שלו אינן שונות מאוד משיטות הוולגריזציה של המדע, שבהן משתמשים קריאציוניסטים כדי
להשמיץ את האבולוציוניזם. הברירה, מנקודת המבט של המדע, אינה כלל דרך מצטברת וחד-כיוונית גרידא להשבחה, שאין לה דבר משותף עם מקריות. להיפך, זו דרך רבת-כיוונים, מתפתלת, מסתעפת, הכוללת פניות רבות לאחור ועוברת דרך מסה עצומה של מקריות.
בבחינת האבולוציה הקוסמית דוקינס אפילו אינו מזכיר את בעיות הארגון העצמי. מעניינת אותו רק העימות הישיר עם הקריאציוניזם, המשתמש לביסוס רעיון
של ״התכנון התבוני״ בהיווצרות היקום במה שנקרא עקרון אנתרופי. הקריאציוניסטים טוענים שהמאפיינים של הקבועים היסודיים, שנתגלו בידי המדע, כאילו הותאמו במיוחד להתהוות חיים על כדור הארץ ולאדם, מוכיחים קיומו של בורא שהתאימם. למעשה, כפי שיוצג בספר זה, לא היקום הותאם להתהוות חיים מסוג ארצי ולאדם, כי אם החיים מסוג ארצי ודרך התפיסה של האדם הותאמו למאפיינים הנתונים של היקום הסובב.
דוקינס, החושב דווקא בכיוון זה, משמיע השערה שעשוי להתקיים איזה מנגנון המכוון את אבולוציית היקום כמו שברירה מכוונת את התפתחות החיים על כדור הארץ.
״כאשר סוף סוף ננסח את תאוריית הכול המיוחלת,״ – סבור דוקינס, – ״נראה שכל ששת הקבועים תלויים זה בזה או במשהו אחר, שעדיין לא ידוע, בדרך שעדיין אינה מובנת לנו. עשוי להתברר שששת הקבועים קשורים זה בזה כמו היחס בין היקף המעגל לקוטרו... ואז אלוהים-המכוונן לא יהיה נחוץ, כי לא יהיה מה לכוון״ (שם, עמ' 208-209).
למרות קלות-הדעת והפשטות מסוימת, האבולוציוניזם של דוקינס עוזר לעבודת המחשבה, שכבר מתנהלת במדינות המערב על גיבוש רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי.
}}

==== התהוות ופיתוח רעיונות האבולוציוניזם הגלובלי והאוניברסלי ברוסיה ====
{{רן|
פרולוג מיוחד להתהוות ברוסיה – ברית המועצות של מכלול רעיונות האבולוציוניזם הגלובלי היה המחקר המקיף של מה שנקרא בעיות גלובליות של המודרנה, שהתפתח במסגרת הגלובליסטיקה המכוונת מרקסיסטית. יוזם המחקר הזה היה הפילוסוף איוון פרולוב, בעל השפעה בהנהגת המפלגה. הוא הצליח ״לפרוץ״ נושא זה במרומי ה-CPSU (המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות), למרות התנגדות אינטנסיבית של אידיאולוגים זקנים, שהביעו ספקות באשר לכדאיות, לצורכי ״הסוציאליזם האמיתי״, של חקר בעיות, שנוצרות מטבעו של הקפיטליזם ה״נידון״. ואילו נידון בפועל התברר כסוציאליזם הסובייטי.
כבר מתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 פרש א.ת. פרולוב פעילות סוערת לתעמולת הכיוון החדש במדע. כתב העת ״שאלות פילוסופיה״, שערך, פרסם חומרים רבים של ״שולחנות עגולים״ על גלובליסטיקה. המדענים הגדולים ביותר קיבלו בהתלהבות את הופעת הכיוון הבין-תחומי הזה ונכללו בפיתוחו, משום שהוא איפשר להם לעסוק בעבודה חיה, שפתחה אפשרויות גדולות לחידוש מדעי והיתה בלתי נגישה ללחץ ישיר של אידיאולוגיה אגרסיבית. עד מהרה עלו על נתיב חקר הבעיות הגלובליות מוסדות מדעיים גדולים כמו המכון לכלכלה עולמית ויחסים בינלאומיים, המכון הכלל-בריתי למחקר מדעי של מחקרים מערכתיים, המרכז החישובי של האקדמיה למדעים של ברית המועצות.
מתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 החלה לבצע את תיאום העבודות על חקר הבעיות הגלובליות המועצה המדעית של האקדמיה למדעים של ברית המועצות לבעיות פילוסופיות וחברתיות של המדע והטכניקה, שיו״ר שלה מונה א.ת. פרולוב. הוצעה על ידו סיווג של בעיות גלובליות, שחילק אותן לשלוש קבוצות עיקריות. בראשונה
נכללו בעיות יחסי הגומלין בין קהילות חברתיות גדולות של האנושות – דו-קיום בשלום של מערכות עם סדר חברתי שונה, מניעת אסון תרמו-גרעיני, הפסקת מרוץ החימוש, התגברות הפער בתחומים הכלכליים והחברתיים בין המדינות המפותחות והמתפתחות וכו'.
לקבוצה השנייה ייחס פרולוב את בעיות יחסי האדם עם סביבות מחייתו, כולל מזעור הזיהומים הטכנוגניים של הסביבה האקולוגית, אופטימיזציה של ניהול הטבע והשימוש במשאבי טבע, התגברות קשיי האנרגיה-חומרי הגלם והמזון, חקר החלל החיצון. הקבוצה השלישית כיסתה את בעיות יחסי האדם עם החברה – שימוש לטובת האדם בהישגי המהפכה המדעית-טכנית, השבחת מערכות הבריאות והחינוך, יצירת תנאים אופטימליים להתפתחות חברתית ואינטלקטואלית של האישיות, ולבסוף, תופעת האדם, לחקר שלה ייסד פרולוב והוביל מכון נפרד.
מאז עבר לא מעט זמן, והסיווג של בעיות גלובליות, ובהתאם גם של איומים גלובליים, שהציע פרולוב, התיישן במידה רבה. התמוטטות המחנה הסוציאליסטי ביטלה את הבעיות הקשורות בעימות בין שתי המערכות ובאיום מלחמת עולם שלישית, המלחמה הקרה הסתיימה, במקום האיום של אסון תרמו-גרעיני גלובלי באו עימותים מקומיים במדינות לא-מפותחות ועל קווי התפר בין ציוויליזציות מקומיות, איום הטרור קיבל אופי גלובלי, חריפותן של בעיות אקולוגיות במקומות מסוימים ירדה ובמקומות אחרים אף החריפה עוד יותר וכו'.
גברה ההבנה שפתרון בעיות גלובליות דורש מאמצים גלובליים, שתהליכי הגלובליזציה המתרחשים על פני הפלנטה לא ישאירו איש בצד, שאף מדינה, אפילו המפותחת ביותר, אינה יכולה לפתור את בעיותיה לבדה ונדרש שיתוף פעולה גלובלי עד כדי ויתור של מדינות על חלק מריבונותן והעברת
סמכויות מסוימות לגופים בין-מדינתיים אינטגרליים. דווקא בדרך זו הלך איחוד העמים של המשפחה האירופית במסגרת האיחוד האירופי. קמו גם איחודים אינטגרציוניים אחרים, שעדיין הרבה פחות מוצלחים.
אך יצירת איחודים אינטגרציוניים אזוריים ושיתוף הפעולה ביניהם יכולים רק לרכך את חריפותן של בעיות גלובליות, אך לא לתרום לפתרונן היסודי. לפתרון כזה נדרשת גישה אוניברסלית-אבולוציונית, המניחה יצירת מבנים גלובליים מפקחים ואף בעלי סמכויות ניהוליות. כך נולדת ומתקדמת הרעיון של מדינת עולם עם ממשלת עולם ופרלמנט עולמי, שמתקבלת בעוינות על ידי הרוב העצום של האזרחים, כולל מדענים, ובעיקר על ידי תיאורטיקנים בעלי חשיבה מסורתית, ומוגדרת כאוטופיה מזיקה ולא מציאותית. ואכן, בהתחשב בסתירות הקשות בין המדינות השונות, ביריבותן על משאבי טבע שהולכים ומתכלים ומתייקרים, על איזו אינטגרציה ושיתוף פעולה כלל-עולמיים יכול להיות כאן דיבור? קמה אפילו תנועה של אנטי-גלובליזם, שאיחדה לא רק שוליים של מדינות ועמים שונים, אלא גם כמה אינטלקטואלים בעלי חשיבה מסורתית.
ובכל זאת, הכלבים נובחים והשיירה עוברת. תהליכי שיתוף פעולה בינלאומי בתחומי חקר החלל, שמירת הסביבה, המלחמה בפשע ובטרור תופסים תאוצה. והעיקר – מתרחשת גלובליזציה של תהליכי המידע והתפשטות של רעיונות דמוקרטיים. מנהיגי משטרים רודניים, המטילים אימה על נתיניהם, עצמם רועדים מפחד מהבלתי-נמנע של הגמול. יותר ויותר אנשים מבינים את זכויותיהם ואת משמעות מימושן להתפתחות ארצם. המגמה נראית לעין. הרעיון האוטופי של אינטרנציונליזם פרולטרי הולך לעבר, רוח הרפאים של הקומוניזם נטמנה יחד עם
המשטר הטרוריסטי שהפיץ אותו. במקומם בא רעיון ומגמה ממשית של אינטגרציה בינלאומית, איחוד גלובלי לפתרון בעיות גלובליות ולהתגברות על איומים גלובליים על הפלנטה הכחולה הקטנה. למרות שרוח רפאים זו עדיין לא איבדה את היכולת לפרוץ מהקבר כדי לתפוס את החיים.
לבין הבעיות החשובות והקשות ביותר לפתרון ביניהן אנו משייכים את אי-שלמותו של הטבע האנושי. זו, מנקודת מבטנו, בעיית הבעיות, שמפתרונה תלוי פתרון כל יתר בעיות האנושות. פתרון בעיות גלובליות עם התפתחותה של החברה החדשנית אפשרי רק על בסיס התפשטות השקפת עולם מדעית-אבולוציונית ומדעית-הומניסטית, שקיבלה ברוסיה את השם אבולוציוניזם אוניברסלי. עובדת מיקומה החלוצי של האבולוציוניסטיקה אינה מעידה רק על איזה פוטנציאל אינטלקטואלי עצום יש למדינה העצומה הזו. עובדה זו מעידה גם על איזה פוטנציאל עצום של פיתוח חדשני יש למדינה השקועה בפשע ושחיתות, שפיגרה (אפילו אחרי סין) מבחינה תעשייתית, שהורדה לרמה של נספח אנרגיה-חומרי גלם.
העולם צריך רוסיה גדולה באמת, ולא נחשלת, שקועה בתסביך נחיתות, הסובלת ממגלומניה ומשאיפות אימפריאליות. רוסיה כזו מסוכנת בראש ובראשונה לעצמה. דרכה של רוסיה לרכישת מעמד מכובד בעולם, התואם את הפוטנציאל האנושי שלה, אינה עוברת דרך עימות עם המערב, לא דרך שיקום הסדרים הסובייטיים ומסורות הארגון האוטוקרטי-ביורוקרטי של המדינה, אלא דרך עסקים ציוויליזציוניים, כלכלה חדשנית, דמוקרטיה תחרותית, השתתפות אינטנסיבית בתהליכי גלובליזציה.
הגלובליזציה היא תהליך אובייקטיבי, וככל שקסנופובים-מסורתיים יגדפו אותו, זהו תהליך אמנם לא בלתי-בעייתי, אך חיובי. ההיקפים שהושגו בעולם של תנועת הון וכוח
עבודה, של חידושים מדעיים-טכניים וכלכליים, היווצרות ותפקוד שוק העבודה העולמי, היקף הסחר הבינלאומי, התהוות תקשורת תחבורתית מהירה, הופעת הרשת האינפורמטיבית העולמית – כל אלה מרכיבים של תהליך גלובליזציה אחד, עוצמתי והולך ומתחזק, שאי-אפשר לעצור אותו או להפוך את כיוונו. להתחמק ממנו, להישאר בצד, אפשר באופן עקרוני, אבל משמעות הדבר רק להחמיץ זמן יקר ואז להדביק זמן רב את השכנים שהקדימו אותנו. אנו יודעים איזו אופוזיציה מסורתית חזקה ורבת-משתתפים נוצרה ברוסיה לגלובליזציה ולליברליזציה הקשורה בה. אנשים אלה מציגים את עצמם כפטריוטים, אבל למעשה גוררים את רוסיה לאחור, לא לשיקום עוצמתה, אלא לחיזוק הנחשלות.
הביטוי האינטלקטואלי של תהליך הגלובליזציה בתחום השקפת העולם, תפיסת העולם, הביסוס האסטרטגי והאידיאולוגי של התפתחות החברה החדשנית הוא האבולוציוניזם הגלובלי, האוניברסלי.
ברוסיה היה הפיתוח האינטנסיבי של רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי בראש ובראשונה תוצאה של שאיפתם של מדענים רבים בעלי חשיבה חדשנית לשמר את הצד הרציונלי של המרקסיזם ששלט קודם לכן, תוך ויתור על הצד הדוגמטי שלו, שהבטיח את התנאים המוקדמים השקפתיים של האידיאולוגיה הטוטליטרית (האולטרה-מוביליזציונית), כלומר של מעין דת של הסדר הטוטליטרי. חשוב לציין שהאבולוציוניזם האוניברסלי ברוסיה החל להתפתח רק בתקופת השחרור של הפילוסופיה מכבלי הדוגמטיקה הטוטליטרית. לפני כן כל הפילוסופים נצטוו לראות כבר בתורת ההתפתחות הכללית הממומשת את הדיאלקטיקה, שאומצה כסמל של אמונה. לאבולוציה לא היה מקום במנגנון המושגי-קטגוריאלי של הדיאלקטיקה הקנונית, היא נמצאה איפשהו בצד ודרשה הסברים על פי דרישות הדיאלקטיקה.
בהיותה בעלת מונופול על הפרשנות של ההתפתחות, הדיאלקטיקה הדיאמאטית
היתה, במהותה, תורה על יתרונותיו של סוג הפיתוח הסובייטי. מתוך
״אלגברה של מהפכה״ היא התפתחה לתיאוריה של פיתוח מונחה, בלתי-חופשי. המשימה העיקרית של הדיאלקטיקה הדיאמאטית היתה להוכיח שכל שינוי שיתרחש בעולם וכל גילוי שיתגלה במדעי הטבע, כולם מתבצעים בהתאם ליעדיה ומצייתים לחוקיה. הדבר קבע את הקפאון והמטאפיזיות של הדיאלקטיקה, את התאבנותה על אותם עקרונות שהיו בעבר פרוגרסיביים ושנרכשו בפילוסופיה של סוף המאה ה-19. ניסיונות לרפורמה רצינית של הדיאלקטיקה דוכאו על ידי ההנהלה האידיאולוגית. בתנאים אלה דרישות החידוש המדעי ופיתוח הבעיות הדיאלקטיות של מדעי הטבע והחברה ברוב המוחלט של המקרים הובילו בהתאם לחוק לתיאורטיזציה סכולסטית, מה שנקבע אף בקונגרסים של ה-CPSU. אבל אי-שביעות הרצון הגוברת במדינה וההתנגדות הרוחנית לסדרים הטוטליטריים השפיעו גם על מוחם של הפילוסופים, ודחפו כמה מהם למעבר לעמדות של אבולוציוניזם עקבי.
בהיותה הבסיס האידיאולוגי של סדר חברתי ריאקציוני, שדיכא כל מחשבה חברתית חופשית, הדיאלקטיקה הדיאמאטית הציגה עצמה כתורה מהפכנית, העומדת בניגוד לצורות הרפורמיסטיות, האבולוציוניות-העקביות של תמורות חברתיות. שינויים אבולוציוניים נתפסו רק כשלב הכנה לקפיצות מהפכניות, המובילות לשבירת המערכות הקודמות ולבניית על חומרן מערכות פרוגרסיביות יותר. סלטציוניזם כזה לא היה צריך להתפשט על מערכת ״הסוציאליזם האמיתי״ עצמה, שהתפתחה כביכול בצורה מתוכננת ופרופורציונלית בהתאם ליעדיהם החכמים של המפלגה והממשלה. ובכל זאת המערכת קרסה במהלך של מעין מהפכה, משום שגם ה״עליונים״ וגם ה״תחתונים״ לא יכלו לא לחיות ולא לנהוג כבעבר (אך לא ידעו גם בדרך חדשה).
סביבה חברתית כזו קבעה במידה רבה את התפתחות האבולוציוניזם ברוסיה. אחת הספרים הראשונים שהוקדשו ברוסיה לבעיות האבולוציוניזם ״הגלובלי״ היתה עבודתה של א. צ'רניקובה, שפורסמה ב-1987 (צ'רניקובה א.ב. אבולוציוניזם גלובלי: ניתוח פילוסופי-מתודולוגי – טומסק: הוצאת אוניברסיטת טומסק, 1987 – 182 עמ'). ממש בתחילת הספר פונה צ'רניקובה לאותם פיתוחים בתחום ההבנה של תהליכים אבולוציוניים, שבוצעו בברית המועצות בתקופה
ש״לפני הפרסטרויקה״.
״לרוב,״ – מציינת א. צ'רניקובה, – ״מפרשים את האבולוציה כאחת מצורות ההתפתחות, תוך העמדתה בניגוד למהפכה והדגשת האופי הרציף וההדרגתי של השינויים האבולוציוניים. קיימת גם דעה, שלפיה האבולוציה היא צורת שינוי מורכבת יותר מהתפתחות, כאשר נוצרים ונעלמים לא רק דברים בודדים – מערכות, כי אם גם מינים, סוגים ורמות של דברים-מערכות״ (שם, עמ' 7).
ואכן, אם מכירים במונופול של הדיאלקטיקה הדוגמטית על פרשנות ההתפתחות, הגיוני לחלוטין לפרש את האבולוציה כצורה של התפתחות, ולא להיפך. כאן נופלים המטריאליסטים-הדיאלקטיקאים למעין קריאציוניזם, משום שההתפתחות, המוענקת באוניברסאליות, צומחת מקטגוריה מופשטת לבורא-מעין של העולם, הפועל באמצעות תמורות קפיצתיות, בעוד האבולוציה, הנשללת מהאוניברסאליות, הופכת לאמצעי המכין את התמורות המהפכניות של בורא זה.
בהתוותה את רעיון האבולוציוניזם הגלובלי, כלומר האוניברסאלי, א. צ'רניקובה, בניגוד לדעתם של רוב עמיתיה בסדנת הפילוסופיה, מכירה בכך ש״תחת אבולוציה מובנים לא רק שינויים הדרגתיים, כי אם גם קפיצתיים, איכותיים״ (שם). עם זאת היא מצהירה:
״המושג 'התפתחות' הוא קטגוריה פילוסופית ומציין תכונה אוניברסאלית של החומר. המושג 'אבולוציה' אין לו מעמד פילוסופי, והוא מדעי-טבעי, וכפי שיוצג,
אינו בעל האוניברסאליות הטבועה בקטגוריות הפילוסופיות״ (שם). אבל במקרה כזה, על איזה אבולוציוניזם גלובלי, על אחת כמה וכמה אוניברסאלי, אפשר לדבר, אם המושג המרכזי שלו נשלל מהמעמד הקטגוריאלי ואין לו אוניברסאליות? בפילוסופיה אבולוציוניסטית מושג האבולוציה הוא הקטגוריה המפתח, הצירית. הדיאלקטיקה הדוגמטית, המסרבת למושג האבולוציה במעמד של קטגוריה פילוסופית, בכך מודה שאינה פילוסופיה אבולוציונית. היא יוצאת כאידיאולוגיה של אי-חופש, תיאוריה פרושה גלובלית ומהוללת של הכורח באי-הזכויות של האדם מול הדמיורג-המדינה הכול יכול. דיאלקטיקה כזו לבניית מערכת של אבולוציוניזם אוניברסלי אינה מתאימה בעליל.
יש לציין שרעיונות האבולוציוניזם הגלובלי החלו להבשיל כבר בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 במאמרים בודדים של נציגים גדולים של הפילוסופיה הרוסית של מדעי הטבע. מדוע גלובלי ולא אוניברסאלי? לאוניברסאליזם בפילוסופיה זו היה עוד רחוק. האבולוציוניזם הגלובלי היה תשובתה של המחשבה האבולוציונית הרוסית לבעיות הגלובליות של המודרנה, לבעיות הבוערות והקשות לפתרון, שברית המועצות, כאחת משתי מעצמות-העל הגלובליות, נטלה בהן חלק ישיר ביותר, בניסיון לאשר את הגרסה שלה לפתרונן. קמה והתפשטה בפילוסופיה רחבה הפרובלמטיקה של הגלובליסטיקה – דיסציפלינה, המיועדת במיוחד לבחינת בעיות גלובליות.
הגלובליסטיקה בברית המועצות כבר הוכשרה וקיבלה מעמד של מדע, המפיץ את הדיאלקטיקה האידיאולוגית על ההתפתחות הגלובלית. הדבר איפשר ״להכניס״ לגלובליסטיקה, כביכול דרך הדלת האחורית, את האבולוציוניזם. חלוצי הגישה הזו היו הקוסמולוג ו. קזיוטינסקי והפילוסופית של הביולוגיה ר. קארפינסקיה. בבחנם את האבולוציוניזם הגלובלי, הם ציינו בראש ובראשונה את משמעותו המתודולוגית לפיתוח מדעי הטבע, כמו גם את משמעותו ההשקפתית הכללית
העולה על אפשרויותיהם של ייצוגים אבולוציוניים בודדים במדעים הקונקרטיים (קזיוטינסקי ו.ו., קארפינסקיה ר.ס. רעיון ההתפתחות בהכרת מבנה החומר – שאלות פילוסופיה, 1981, מס' 9, עמ' 117-132; קארפינסקיה ר.ס., אושקוב א.ב. ביולוגיה ורעיון האבולוציוניזם הגלובלי – בתוך: ביולוגיה ויסודות מדעי הטבע – מ.: INION, 1981, עמ' 107-130).
בהבאת הפיתוחים הללו ובהסתמך עליהם, א. צ'רניקובה בספרה בוחנת את האבולוציוניזם הגלובלי בעיקר כפילוסופיה של מדעי הטבע. ״במונח 'אבולוציוניזם גלובלי',״ – היא מבהירה, – ״מסומנת שאיפתן של הדיסציפלינות האבולוציוניות של מדעי הטבע לאינטגרציה ואקסטרפולציה של החוקיות והמנגנונים של האבולוציה... במחקרנו האבולוציוניזם הגלובלי מאופיין בראש ובראשונה מנקודות מבט של הישגי המדעים הקונקרטיים – ביולוגיה, גיאולוגיה, אסטרונומיה, כימיה, תרמודינמיקה אבולוציונית; מתבססת השאיפה של מדעי הטבע להבין את האבולוציה כתהליך כולל, אוניברסאלי״ (צ'רניקובה א.ב. אבולוציוניזם גלובלי: ניתוח פילוסופי-מתודולוגי – טומסק: הוצאת אוניברסיטת טומסק, 1987 – 182 עמ', עמ' 10-11).
מכאן נראה היטב עד כמה אבולוציוניזם גלובלי כזה אינו אוניברסאלי, אף שמקרב אותו להצבת בעיות האבולוציוניזם האוניברסלי. האבולוציה מוכרת כתהליך כולל, אוניברסאלי, אך מחקרה מוגבל לאבולוציה בטבע. האבולוציה החברתית-היסטורית נופלת מתחום המחקר של האבולוציוניזם הגלובלי. חלקית זה מוסבר בכך שבתנאי המערכת הסובייטית כל שאלות ההתפתחות החברתית עברו מונופוליזציה בהחלטות קונגרסי ה-CPSU ובנאומי מזכיריה הכלליים, והפילוסופים נצטוו להעמיד תחתיהן בסיס דיאלקטי, הטוען נוסף לכך למשמעות גלובלית. אך למרות זאת ו. קזיוטינסקי, ר. קארפינסקיה, א. צ'רניקובה, ואחריהם נ. מויסייב הניחו את התנאים המוקדמים המחשבתיים הדרושים להתהוות האבולוציוניזם הגלובלי ברוסיה, להסתעפותו מהדיאלקטיקה האורתודוקסית של ההתפתחות, ומכאן גם למעברו המאוחר יותר לאבולוציוניזם אוניברסלי.
להתבססות האבולוציוניזם הגלובלי ברוסיה, להתנתקותו מהדיאלקטיקה האורתודוקסית של ההתפתחות, ומכאן גם לצמיחתו המאוחרת יותר לאבולוציוניזם אוניברסלי.
״מדע הטבע המודרני,״ – כותבת א. צ'רניקובה, – ״מגיע להבנת התהליך האבולוציוני כתהליך אוניברסאלי, הכולל בתוכו את האדם כמרכיב וכגורם ספציפי של האבולוציה״ (שם, עמ' 63). בהצבת בעיות כזו של האבולוציוניזם הגלובלי נותר רק צעד אחד להפיכתו לאבולוציוניזם אוניברסלי. אך צעד זה אי-אפשר לעשות בהיעדר הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה, בלי בחינת בעיות הכלכלה האבולוציונית, בלי יצירת תיאוריה כללית של האבולוציה. בהקשר זה האבולוציוניזם האוניברסלי יוצא כתהליך של אוניברסליזציה של האבולוציוניזם הגלובלי.
אם האבולוציוניזם הגלובלי מכוון בעיקר להכללת ההישגים האבולוציוניים של מדעי הטבע ולבחינת הבעיות הגלובליות של האנושות, הרי האבולוציוניזם האוניברסלי, הנשען על המאמצים שננקטים במסגרת הגלובלי, מכוון ליצירת תמונת עולם אבולוציונית אוניברסאלית ולרפורמה הן של תפיסת העולם והן של יצירת העולם של האנושות. לכן אין להזהות את האבולוציוניזם הגלובלי והאוניברסלי. אך גם אין להעמידם זה מול זה.
יתרון משמעותי של ספרה של א. צ'רניקובה הוא בכך שהיא בונה את התפיסה שלה של האבולוציוניזם הגלובלי לא רק על תיאוריית הארגון העצמי (כפי שראינו בספרו של א. יאנץ
״היקום המארגן את עצמו״ ובעבודותיהם הרבות של א. פריגוז'ין, ג. האקן וחסידיהם), כי אם גם תוך התחשבות בניסיונות להרחיב על האבולוציה הקוסמית כמה פיתוחים של האבולוציוניזם הביולוגי, ובמיוחד – תיאוריית הברירה של דרווין. הדבר חשוב במיוחד היום, כאשר בתקופת המשבר הנוסף של הדרוויניזם נשמעים יותר ויותר קולות ספקנים, הדורשים הוכחות ליעילות הברירה כגורם של האבולוציה הביולוגית. במדעי הטבע
הלא-חי מצטברים יותר ויותר עובדות המעידות על יעילות הברירה באבולוציה של מערכות קוסמיות, גיאולוגיות, כימיות. גדול עוד יותר ערך הברירה והתחרות באבולוציה של מערכות ומוסדות חברתיים. הברירה אוניברסאלית, כמו האבולוציה עצמה, וההוכחה העיקרית ליעילותה היא בכך שהאבולוציה בכלל מתרחשת ובהתפרסותה נבררים מערכות ומבנים, המארגנים באופן היעיל ביותר את התנועה בתוכם, את השגת מהסביבה את המשאבים, המוגבלים תמיד, המאריכים בזכות זאת את קיומם ויוצרים בכך רציפות מסוימת לאחר מותם הבלתי-נמנע.
כמובן, גלקסיות ה״מתחרות״ על כוכבים או כוכבים הנכנסים ל״תחרות״ על ענני גז-אבק, נתונות לצורות ברירה שונות לגמרי מאשר אורגניזמים חיים הנכנסים לתחרות על משאבי מזון או מבנים יזמיים, היוצאים לשוק עם סחורותיהם. אך בכל המקרים הללו מתרחשת ברירה של אלה שמתאימים ביותר לקיום בתנאים הנתונים. כל מה שקיים עובר את מבחן האבולוציה, ותוצאת מבחן זה היא ברירת מה שעמד במבחן היכולת להמשכת הקיום. הברירה לא תמיד תומכת בטוב ביותר. אך בסינון הבלתי-מתאים לקיום ובמעבר דרך מסת מקריות, היא לבסוף בוררת את מה שיש לו יתרונות במאבק התחרותי. אך היתרונות הללו עצמם אינם נוצרים רק בידי הברירה, הם נוצרים בסיוע הברירה על ידי תנועה עצמית, ארגון עצמי, תמורה עצמית בתוך המערכות החומריות המשתנות ללא הרף, באדקווטיות של תגובותיהן להשפעות חיצוניות. הבלתי-אדקווטי נהרס. אדקווטיות זו היא התנאי המוקדם להסתגלות, והישרדות המותאם ביותר יוצאת כהתנאי המוקדם של ההתפתחות והקדמה.
ניסיונות להרחיב את תיאוריית הברירה על חומר דומם נעשו כבר מהופעת תורתו של דרווין. ג. ספנסר
ראה בברירה הטבעית שינוי של מבנה בקו ההתנגדות המועטה ביותר. יוצר ״מדע הארגון״ א. בוגדנוב בתחילת המאה ה-20 ראה בברירה גורם התורם למימוש עקרון התכנון האופטימלי. את יכולתה של הברירה לתמוך, לא רק בצורות ספציפיות אלא גם כגורם אוניברסאלי, ביצירת מבנים יציבים המשתמשים באנרגיה בצורה אופטימלית, הדגיש א. יאנץ. הוצעו לא מעט הסברים נוספים לתפקיד הברירה בתפקודו של המנגנון האוניברסאלי של האבולוציה.
המושג אבולוציוניזם אוניברסלי החל להתפשט במדע הרוסי משנת 1988. כפי שניתן להבין, המונח ״אבולוציוניזם אוניברסלי״ השתמש בו לראשונה ולדימיר קוטירב, מרצה בכיר במחלקה לפילוסופיה של בית הספר המפלגתי הגבוה של גורקי, במאמר שפורסם בכתב העת ״טבע״. בכל מקרה, מתוך מאמר זה שאל את המונח נ. מויסייב, שהעניק לגרסה שגיבש של האבולוציוניזם האוניברסלי אופי מערכתי ובמידה הרבה ביותר תרם לכך שבפילוסופיה ובמדע הרוסי רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי רכש תמיכה רחבה וסמכות גבוהה.
ככל שזה פרדוקסלי, בהיותו מחבר המונח ״אבולוציוניזם אוניברסלי״, ולדימיר קוטירב היה המבקר הראשון והיריב העקרוני של רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי. אם הפרופסור האמריקאי א. יאנץ בנה את התפיסה האבולוציונית שלו על סינתזה של רעיונות הארגון העצמי והקו-אבולוציה, הרי ו. קוטירב העמיד ישירות את רעיון הקו-אבולוציה מול מכלול רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי. מאמרו התכנתי נקרא כך: ״אבולוציוניזם אוניברסלי או קו-אבולוציה?״ (קוטירב ו.א. אבולוציוניזם אוניברסלי או קו-אבולוציה? – טבע, 1988, מס' 8, עמ' 4-10).
קוטירב מכיר במשמעות העצומה וההולכת וגדלה של האוניברסליזציה של האבולוציוניזם במדע המודרני. ״התפשטות רעיונות האבולוציה ב-10-15 השנים האחרונות,״ – הוא קובע, – ״מזכירה
מצעד ניצחון. כמעט כל ענפי הידע הכריזו על עצמם כאבולוציוניים. אילו במדע היה נהוג לערוך מצעדי להיטים, בחמישיית הפופולריות היו נכנסות עבודות, הקשורות כך או אחרת לפרובלמטיקה של האבולוציוניזם. מצב זה מצא ביטוי טרמינולוגי: כעת בספרות מדברים רבות על ״אבולוציוניזם גלובלי״. בהתחשב בכך שרעיונות ההתפתחות המכוונת נטמעו היטב בתרמודינמיקה, במיקרו-ואסטרופיזיקה, בקוסמולוגיה ובתחומים רבים אחרים של המדע, נכון יותר, כנראה, לכנותו אבולוציוניזם אוניברסלי... האבולוציוניזם האוניברסלי – מעין פרדיגמה של המדע היסודי של סוף המאה ה-20, המשפיעה עצומה על כל שאר תחומי התרבות״ (שם, עמ' 4).
מתוך הכרה, כך, באבולוציוניזם האוניברסלי, במהותו, כבסיס תפיסת העולם של המדע המודרני, המשפיע עצומה על כל תחומי התרבות, ו. קוטירב חש באותה עת אי-נוחות מהפצת השקפת העולם המדעית על התרבות. הוא חש צורך להקים מעין חומה, מחסום להפצה כזו. קוטירב שואף לסגור את השקפת העולם המדעית בתוך המדע ולמנוע את התפשטותה אל הסביבה החברתית, ההמונית. למה? מה יש כל כך רע בהשקפת העולם המדעית, שיכול לשמש עילה לאיסור על הפצתה מעבר לגבולות הידע שלנו על העולם האמיתי? האם, חס וחלילה, הפצת האמת תוביל להשחתת הנוער, כפי שהואשם בזמנו סוקרטס?
״האם יש,״ – שואל עצמו מחבר המאמר, – ״להכיר בהתאמה חד-משמעית בין תפקידו התוך-מדעי וההשקפתי, התרבותי-הכללי של הגישה האבולוציונית? כיצד היא נשברת מחוץ למדע והאם יש לה אלטרנטיבה? אם כן, במה היא? במילים אחרות, האם הגישה האבולוציונית חייבת, האם יש לה זכות להיות באמת גלובלית ואוניברסאלית? אומר מיד: אני סבור שלא. בלי לגרוע מערכה של הגישה האבולוציונית בהכרה המדעית, ננסה להבין
את כיווניות התפשטותה על כל התרבות, את הנזק של פרשנות מרחיבה כזו, ולהעמיד מולה כפרדיגמה את רעיון הקו-אבולוציה, המבטא אוריינטציה לאוניברסאליות של התנועה, ולא של התפתחות החומר (שם, עמ' 4-5). לפי קוטירב, הגישה האבולוציונית, הנשענת על יסוד איתן של הידע המדעי, צריכה להסתפק בתחום המדע, אך להכניס ידע לתרבות – חלילה! את התרבות יש לשמר בבורות ובטעות.
אז הדבר הראשון שאינו מוצא חן בעיני, כביכול, הסנדק של הרעיון של האבולוציוניזם האוניברסלי – היא ההתמדה של החשיבה הפילוסופית בהכרה באוניברסאליות, באטרבוטיביות לא רק של התנועה, כי אם גם של ההתפתחות. זה, לפי דעתו של ו. קוטירב, גורר הכרה באוניברסאליות של הקדמה. ״הליבה של האוריינטציה לאוניברסאליות ההתפתחות,״ – הוא סבור, – ״היא למעשה אוריינטציה ל'התפתחות פרוגרסיבית'... האבולוציוניזם האוניברסלי – זה פרוגרסיזם״ (שם, עמ' 4-5).
העובדה שהאבולוציוניזם האוניברסלי כאידיאולוגיה של החברה החדשנית קשור באסטרטגיית הפיתוח, ההימור על השגת קדמה, ולא על קיצוץ ההתפתחות והפסקת הקדמה הכלכלית, המדעית-טכנית והחברתית-פוליטית – נכון לחלוטין. אך העובדה שהאבולוציוניזם האוניברסלי גורר הכרה באוניברסאליות של הקדמה ויוצא כפרוגרסיזם ישר-קו, ביקורתי – אינה תואמת את המציאות.
האבולוציוניזם האוניברסלי קשור בהכרה באפשרות הקדמה ובאפשרות, רק על בסיסה, לפתור ברצף אפילו בעיות גלובליות בלתי-פתירות ברמת הפיתוח הנתונה, ואינו קשור כלל בשכנוע באוניברסאליות הקדמה או בפתרון כל הבעיות רק על בסיס קדמה טכנית. אוניברסאליות האבולוציה אינה אומרת לא אוניברסאליות של הקדמה, ולא פתרון אוטומטי עם הקדמה של כל הבעיות האנושיות. גם את הקדמה יש צורך לווסת, בלי להתיר שהקדמה של הטכניקה והחומר
הבטחת האספקה נכנסה לעימות עם קדמת האנושיות, לוותה בגידול של ברבריות ציוויליזציונית ובהרס הטבע. למרבה הצער, האפשרויות לרגולציה גלובלית עדיין חלשות מדי, אך הן יכולות לגדול רק על בסיס קדמה נוספת. האנטי-פרוגרסיזם, המובע בידי מחבר המאמר ורבים מדומיו, הוא מבוי סתום בהתפתחות החשיבה הגלובלית, הטומן בחובו מבוי סתום בהתפתחות הציוויליזציה. הוא ביטוי של ברבריות ציוויליזציונית כמו זיהום הסביבה הטבעית, שאליו הוא מתייחס ללא הרף כאל טיעון המצדיק את הפחד מהקדמה. הוא ביטוי של מסורתנות אגרסיבית, שהפכה פופולרית בצורה בלתי-רגילה ברוסיה כתוצאה מהתמוטטות הצורה הסובייטית של דחף הקדמה.
האנטי-פרוגרסיזם כתכנית שולל מהציוויליזציה האנושית כל סיכויים, גוזר על האנושות קיום קודר בתוך כל מיני איסורים והגבלות, שמזכירים מאוד את הסדרים
של הסוציאליזם ה״אמיתי״. מי שאינו מאמין בקדמה, אין לו עתיד. המסורתנים חיים בעבר, יש להם פוביה מחידושים. האדם אינו יכול פשוט לשרוד. הוא רוצה לקוות לטוב ביותר. לכן השאיפה המסורתנית לעצור את הקדמה אינה אלא אוטופיה רדרטוגרדית.
לאבולוציוניזם האוניברסלי מעמיד ו. קוטירב את ההבנה המסורתנית של הקו-אבולוציה. תוך כך הוא אומר דברים נכונים: ״המושגים של מכלול, קו-אבולוציה – המדרגה החשובה ביותר בהבטחת אפקט השלמות של מערכות מורכבות. הם ישימים להבנה גם של השקפת העולם וגם של המדע, של אינטראקציה בין-תחומית במהלך מחקרים קולקטיביים, של אינטראקציה של צורות ידע חברתיות, טבעיות, טכניות״ (שם, עמ' 10). לקריאה זו לחזק את המרכיב הקו-אבולוציוני בהתפתחות הציוויליזציה אפשר לחתום. אך כיצד אפשר לקרוע את הקו-אבולוציה מהאבולוציה האוניברסאלית, להעמידה מול רעיון הקדמה? רעיון
הקו-אבולוציה כחלק בלתי-נפרד מהאבולוציוניזם צריך לשרת את קדמת הציוויליזציה, ולא להפריע לה. הקו-אבולוציה של הציוויליזציה עם הטבע, שאליה מתייחסים ללא הרף אקולוגים בעלי חשיבה מסורתנית, יכולה להתבצע רק על בסיס קדמה מכוונת הומניסטית ונתמכת ללא הרף, ולא על חשבון עצירת הקדמה ברמה הנוכחית, שבה האפשרויות לקו-אבולוציה כזו עדיין מוגבלות מדי. כמובן, את הקדמה הטכנית באזורים שבהם היא הורסת את האקולוגיה ומונעת את הקו-אבולוציה, יש צורך להאט משמעותית הן באמצעים רגולטוריים והן באמצעים מגבילים. צריך לעשות זאת דווקא בשם קדמת הציוויליזציה האנושית, ולא בניגוד לה.
התנגדות רצינית לאבולוציוניזם האוניברסלי ולשאיפתו להפצת השקפת עולם מבוססת מדעית היא התזה על אי-צמצום השקפת העולם למדע, שנוסחה במדויק בידי ו. קוטירב. הוא כותב:
״הפרקטיקה האנושית אינה מוגבלת כלל למדעית. ניפוח תפקידה של האחרונה מוביל בהכרח לסיינטיזם, שהביטוי הטיפוסי שלו הוא התפיסה של האבולוציה האוניברסאלית. הסיינטיזם אינו מתחשב בכך שבמבט על העולם (ובאופן רחב יותר – באינטראקציה עמו) מתגלמים כך או אחרת הערכים השולטים בחברה, ייצוגים על הטוב והיפה. יחסיו של האדם לעולם אינם רק קוגניטיביים, כי אם גם חושניים, רוחניים, אמנותיים. לגיבוש השקפת העולם תורמים אמנות, נורמות מוסריות ומשפטיות, אינטרסים פוליטיים וכו'. בהיותה ביטוי קיומי של האישיות, השקפת העולם מבטאת את שאיפותיה והאוריינטציות החיוניות שלה. בני אדם אינם בעלי ידע מוחלט אף פעם, לכן השקפת העולם מעניקה להם אנרגיית שכנוע ואמונה, שמפצות על אי-שלמות התיאוריות ומאפשרות לפעול״ (שם, עמ' 9-10).
כל זה נכון לחלוטין, חוץ מהאשמת האבולוציוניזם האוניברסלי בצמצום סיינטיסטי ובניסיונות לצמצם כל
שקפת עולם למרכיב המדעי שלה, לשתול סיינטיזם בכל השקפת עולם. מטרת האבולוציוניסטים המודרניים שונה לגמרי. אנו שואפים לדפוק על תודעתם של אנשים עם נקודות מבט שונות על החיים, על העולם, ולהראות להם כיצד למעשה הוא, העולם הזה, מסודר וכיצד אפשר לבנות חיים, תוך הנחיה על ידע ועל שאיפה לאמת, ולא על אשליות ודעות קדומות. אנו מציעים לתאם בין אמונה לידע, ולא למיתוסים ופנטזיות של מאות שעברו מזמן.
ברמה הגלובלית, האנושית-הכללית, האבולוציוניזם האוניברסלי הוא אסטרטגיה לפתרון בעיות גלובליות, אסטרטגיה לפיתוח חברה חדשנית, אלטרנטיבית למסורתנות, המתאימה לפתרון בעיות של חברות מסורתיות. האבולוציוניזם האוניברסלי קשור בהפצת ערכים אנושיים-כלליים ובהתגוננות על זכויות האדם, המוגבלות ונפגעות בחברות מסורתיות. ברמה האנושית-הקונקרטית הוא אסטרטגיית חיים של אדם, השואף לסדר את חייו בחברה חדשנית, לחיות על פי האמת, בהתאם לאידיאלים של אנושיות, סדר דמוקרטי וחירות.
האבולוציוניזם האוניברסלי הוא הפצת מערכת האמיתות המדעיות על תחום התרבות, על תחום השקפת העולם האנושית. כל אחד רשאי לדחות את האמת עם כל ההשלכות הנובעות מכך לחיים ולפעילות. האבולוציוניזם האוניברסלי הוא צורת הסתגלות של האדם המודרני לאתגרים, לקשיים, ללחצים ולעומסים של החברה החדשנית, צורת הסתגלות כזו המאפשרת להביט לאמת בעיניים, ולא לטבול את הראש בחול, פותחת סיכויים חדשים, מאפשרת לקבל כבסיס לחיי הפעילות ולהגן על המוסר של סובלנות, חירות ואנושיות, ולא על המוסר של קסנופוביה, איסורים והגבלות. אתיקה של אחריות באה במקום אתיקה של תלות.
בהקשר זה האבולוציוניזם האוניברסלי דווקא הפוך לסיינטיזם הפוזיטיביסטי ולרציונליזם היבש.
הסיינטיזם הפוזיטיביסטי היה קשור מראשיתו בפגיעה בזכויות הפילוסופיה להסבר אינטגרלי של העולם, אפיין את עצם האפשרות של הסבר כזה כמטאפיזיקה מיושנת. הסיינטיזם הפוזיטיביסטי היה אנטי-היסטורי. הוא ניסה לנסח פעם ולתמיד יסודות לוגיים-מתודולוגיים של מחקרים מדעיים, תקפים בכל מקום. הסיינטיזם הפוזיטיביסטי מאחורי מערכת האבסטרקציות רבת-הרמות, הנחוצות למחקרים קונקרטיים, לא ראה את השלם, בתחום השקפת העולם הוא הפיץ רציונליזם פורמלי, שתרם רק לביסוס התנהגות אגואיסטית ולמרדף בלתי-מרוסן אחר רווחה חומרית. רציונליזם כזה והפורמליזם הקשור בו כבל את השכל האנושי כמו שמיתוסים מסורתניים, פוביות וביטויי אי-רציונליזם כבלו. מאחורי היובש של התיאוריה הוא לא ראה את העץ הירוק של החיים.
האבולוציוניזם האוניברסלי הוא לא רק תופעה מדעית, פילוסופית, כי אם גם תרבותית-כללית. הוא אינו מוגבל לאי-אמונה באמיתות התפיסה המיתולוגית של העולם, אלא מתפשט גם לתחום האמונה. לכן בספר זה אנו מציעים מערכת של אמונה מדעית, כי רק אמונה המבוססת על ידע יכולה לעזור לתרבות האנושית לעמוד מול הברבריות התוך-ציוויליזציונית ולעזור לאנשים במאמציהם היצירתיים להפוך את עצמם ואת העולם הסובב לטובים יותר משהיו עד כה.
תרבות המתרחקת מהאמת, נופלת ללא הרף לחוסר-תרבות ומובילה לניצחון הברבריות בכל ציוויליזציה. בדיבורו על ערכים, טוב ויפה, ו. קוטירב שכח להזכיר את האמת. וזה לא מקרי. הוא מנסה להעניק לערכים אופי נצחי, בלתי-תלוי בהתפתחות האמת ובמציאות החברתית, אופי חוץ-אבולוציוני. זהו מבט מסורתני טיפוסי בתחום תורת הערכים, באקסיולוגיה. אך האמת אינה זרה ביחס לערכים, לטוב וליפה. לפני בני אדם עומדות ללא הרף שאלות גורליות על מהי אמת, על אמיתות הערכים, הטוב ואפילו היופי.
כי גילוי אמיתות חדשות דוחק אותנו להעריך מחדש ערכים.
שאיפה שגויה לטוב מתהפכת לרוע הנורא ביותר. מאחורי יופי חיצוני, במעטפת מבריקה, עשויה להסתתר ממש המכוער. את האמת ברמה היומיומית כל אחד משיג לעצמו. את האמת ברמה האנושית-הכללית אפשר להשיג רק על בסיס ידע מדעי. האבולוציוניזם האוניברסלי הוא דרך לחבר בין אמיתות התודעה האינדיבידואלית לאמיתות של הידע האמיתי, ולא המיתולוגי, שצברה האנושות. כמובן, דרך האמת קשה, כמו החיים האנושיים עצמם.
הגישה המכלולית לפתרון בעיות גלובליות, הקו-אבולוציה, שיתוף הפעולה, הדיאלוג, שאותם ו. קוטירב בוחן כאלטרנטיבות לאבולוציוניזם האוניברסלי, למעשה יוצאות כצורות של ביטויו ומימושו.
את התרומה המשמעותית ביותר לפיתוח רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי ברוסיה תרם המדען הרוסי המוסמך נ. מויסייב, ששאל את המונח עצמו ממאמרו של ו. קוטירב. את התפיסה של נ. מויסייב נבחן בחלק הבא.
}}

==== האבולוציוניזם האוניברסלי בפרשנותו של נ. מויסייב ====
{{רן|
המושג אבולוציוניזם אוניברסלי ברוסיה מקושר לעתים קרובות בשמו של ניקיטה מויסייב, שהרים אותו על נס, דן בו בעבודותיו הרבות וממש ״הדביק״ במכלול רעיונות זה חוקרים אחרים. אבולוציית החשיבה של נ. מויסייב בכיוון האבולוציוניזם האוניברסלי החלה מהשתתפותו בפיתוח תיאוריית הבעיות הגלובליות – תנועה מדעית של שנות ה-70 – ה-90 של המאה ה-20, שמנהיגה המוכר ברוסיה היה הפילוסוף איוון פרולוב. במרכז החישובי של האקדמיה למדעים, בהנהגת נ. מויסייב, פותחה מערכת של מודלים ממוחשבים לסימולציה של תהליכים דינמיים של אבולוציית הביוספרה. הדבר איפשר להניח בסיס מדעי-קונקרטי תחת העיון הפילוסופי במשבר האקולוגי הגלובלי ולבסס גישה חדשה לחקר תהליכים אקולוגיים בהיקף פלנטרי. גישה כזו פתחה אפשרויות לפרוגנוסטיקה מדעית
מהימנה של אבולוציית הביוספרה באינטראקציה עם התפתחות האנתרופוספרה המואצת ולגיבוש המלצות לאבולוציה המכוונת שלהן. זה היה מעין מקפצה, שממנה אפשר היה לקפוץ קפיצה גבוהה לחקר האבולוציוניזם הגלובלי, ולאחר מכן גם האוניברסלי. בקפיצה זו מויסייב נשאר במידה רבה איש מדעי-טבע, נשען בתחום הפילוסופיה על מתודולוגיה של מודלים פיזיקליים-מתמטיים וסינרגטיים.
״בשלב מסוים של מחקרי היציבות של הביוספרה, שנערכו מתחילת שנות ה-70 במרכז החישובי של האקדמיה למדעים של ברית המועצות,״ – מסביר מויסייב את בואו לרעיון האבולוציוניזם האוניברסלי, – ״הגעתי להבנת הכורח בגיבוש תכנית מחקר כללית מספיק, המכילה, נוסף לאמצעים מתודולוגיים, תמונת עולם קונספטואלית מסוימת. דווקא במטרה אוטיליטרית כזו נקטתי ניסיון לבנות סכמה של תהליך ההתארגנות העצמית העולמי... מאוחר יותר התחלתי לכנות סכמה זו
'אבולוציוניזם אוניברסלי', מונח שכבר היה בשימוש בספרות״ (מויסייב נ.נ. אבולוציוניזם אוניברסלי (עמדה והשלכות) – שאלות פילוסופיה, 1993, מס' 3, עמ' 3 – 28, עמ' 3).
מתוך ששאל את המונח מעבודתו של קוטירב, על כך מצביע מויסייב שוב ושוב בעבודות שונות, הוא הרחיב סכמה זו, או קונסטרוקציה, הבאה לידי ביטוי בספר ״אלגוריתמי ההתפתחות״ ובעלת אופי עזר בתחילה, והיא צמחה לתפיסה המרכזית של מחקר חדש, השוכן ״על הגבול בין מדעי הטבע לפילוסופיה״ (שם).
האוניברסאליות המוגבלת, הלא-מלאה, ומכאן גם הבלתי-מספקת של הסכמה הראשונית של האבולוציוניזם של מויסייב, השוכנת על הגבול בין מדעי הטבע לפילוסופיה, באה לידי ביטוי מיד, ברגע שהוא מתחיל לפתח סכמה זו ברמה הפילוסופית. זה עדיין יותר אבולוציוניזם מדעי-טבעי מאשר פילוסופי. מויסייב עצמו
מכנה את הסכמה שלו פיזיקליסטית, משום ש״ביסודה מונחות השקפות, מסורתיות לפיזיקה ולכל מדע הטבע המודרני״ (שם, עמ' 5). הדבר מתגלה ביחסו של מויסייב לדוקטרינה הקריאציוניסטית ולאמונה בעל-טבעי. הוא כותב:
״אי-הוודאות העקרונית הקיימת ותפקיד ההתחלה החושנית בייצוגינו על העולם הסובב הוא בו-זמנית גם מקור לאמונה בכוחות על-טבעיים, – ליתר דיוק, לריבוי אמונות. כל אחת מהדתות היא תופעה היסטורית, אך ההרגשה הדתית, האדמה לצמיחת אמונה בכוחות על-טבעיים, כנראה, טבועה אורגנית באנושות. ותלווה אותה, כל עוד היא קיימת ביקום. אבל אדם קונקרטי יכול להחזיק בה או לא להחזיק – זו כבר שאלה אחרת... מתוך הבנת נסיבות אלה אינני יכול להחשיב עצמי לאתאיסט. אך באותה עת אני יכול לשייך את עצמי לאלה, שמתאים לכנותם 'לא-תאיסט'. אין לי עילות אמפיריות ולוגיות מספקות להחשיב כנעדר התחלה, שאינה נגישה לשכלי. אך גם אין הרגשה פנימית בכורח קיומה״ (שם).
אבולוציוניזם, המפקפק באוניברסאליות האבולוציה ומתיר קיום של על-טבעי מעבר לגבולות העילות האמפיריות והלוגיות, אינו יכול להיחשב לאוניברסאלי. הוא מסתפק במערכת מדעי הטבע, שאינה מוצאת בתחום מחקריה שום דבר על-טבעי ועל-אבולוציוני. הגישה הפיזיקליסטית של נ. מויסייב לקיום כוחות מעבר לגבולות האבולוציה מוגבלת, כפי שהוא עצמו מדגיש, בתערו של אוקאם, הפוקד לא להרבות ישויות שלא לצורך, וגם בתזת לפלס, שעל שאלת נפוליאון מדוע לא מצא בספרו את רעיון האל, ענה שלא נזקק להשערה כזו (שם).
מובן שעמדה כזו פירושה רק התחמקות אלגנטית מהשאלה על אוניברסאליות, על כוליות האבולוציה. מאחורי התחמקות זו עומדת
עם זאת תשובה ממש מוגדרת, רק שאינה מפורסמת בפומבי: איננו יודעים מה קיים מעבר לגבולות ההתחלה החושנית של ייצוגינו, ואיננו יכולים לדעת זאת. עמדה כזו קיבלה בהיסטוריה של הפילוסופיה את השם אגנוסטיציזם, שאופיין במסורת המרקסיסטית כמטריאליזם ביישן. איננו שותפים ליחס הפנאטי, האגרסיבי של המרקסיזם לדת, שהוביל לדיכוי חופש המצפון ולנטיעה רפרסיבית של אתאיזם. לא שותף לו גם מויסייב.
״בהתייחסי בכבוד עמוק לכל שכנוע כנה,״ – הוא מעיר, – ״אני סבור שגם האתאיזם הלוחמני, וגם כל סוג של פונדמנטליזם ופנאטיות, במידה שווה אינם תואמים את עקרונות החברה המתורבתת״ (שם). בכך מויסייב צודק לחלוטין, אך הוא מבלי שיבחין בעצמו מחליף את השאלה על אוניברסאליות האבולוציה ועל אפשרות קיומו של העל-טבעי מנקודת מבטו של האבולוציוניזם האוניברסלי בשאלות על יחס מתורבת לחופש המצפון ולחופש האמונה. בהקשר זה מויסייב חושב כבולוציוניסט ביישן.
אין לנו מפני מה להתבייש באבולוציוניזם שלנו. להיפך, אנו גאים בו ומאמינים באפשרויותיו העצומות להבטחה אינטלקטואלית של ההתפתחות ההומניסטית של החברה החדשנית. האבולוציוניזם הביישן אינו יכול להיות אוניברסאלי. זה אבולוציוניזם מקומי, המוגבל במתודולוגיה ואמפיריה מדעית-טבעית. האבולוציוניזם האוניברסאלי לעומת זאת נשען על כל מערכת הידע האנושי על העולם ועל יחסים מעשיים עם עולם זה. הוא נשען לא רק על מדעי הטבע, כי אם גם על כל מערכת מדעי הרוח, כולל תיאוריה והיסטוריה של הדתות, המשחזרת את אבולוציית התמונה הדתית-מיתולוגית של העולם, על הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה של חברות אנושיות, על כלכלה אבולוציונית, מדעי המדינה, לוגיקה, אתיקה, אסתטיקה, בלשנות, פדגוגיה, תולדות האמנות וכו'.
אנו איננו מוצאים שום דבר על-טבעי בשום מקום, מלבד בחשיבה הממיתוסת, המונעת בידי אוריינטציה פסיכולוגית מתאימה. האבולוציוניזם האוניברסאלי כהשקפת עולם שלמה, מערכתית, מבוססת מדעית מוציא באופן די מוכח את עצם האפשרות של העל-טבעי כבסיס השקפת עולם מיתולוגית ומאשר את מקורו של כל מה שקיים בעולם באמצעות אבולוציה, ורק אבולוציה. תפיסת העולם האוניברסאלית-אבולוציונית נשענת על כל מגוון הידע שלנו, בעוד שתפיסת העולם הדתית – על מגוון ייצוגים מיתולוגיים, שגם הם נתונים לאבולוציה עקבית, אך מוגבלים בקפדנות בסמל האמונה. לתפיסות העולם הדתית-מיתולוגית והמדעית-אבולוציונית טבע גנוסיאולוגי שונה לגמרי, אי-אפשר לחברן על אדמה מדעית, אפשר רק להפרידן, להבדילן, מה שמתבצע בתהליך החילון והופך אותן לנושא של בחירה חופשית. כל ניסיון לראות באל כהשערה הוא חילול קודש מנקודת מבט דתית ובלתי-עמיד מנקודת מבט מדעית-אבולוציונית. קריאציוניזם מדעי בלתי-אפשרי כמו קנטאור או כימרה, שרכשו ״מציאות״ וירטואלית במיתולוגיה היוונית העתיקה.
האבולוציוניזם האוניברסאלי של נ. מויסייב מתבסס בראש ובראשונה על הכרה במערכתיות, בקשר ההדדי של הכול עם הכול. ״ביסוד הסכמה שאני מכנה אבולוציוניזם אוניברסאלי,״ – מבהיר מויסייב, – ״מונחת 'השערת על-מערכת'. כל היקום שלנו מייצג מעין מערכת אחת מאוחדת – כל מרכיביה קשורים זה בזה״ (שם). הוא בוחן הוראה זו כתוצאה של הכללה אמפירית, משום שבניסיוננו אין שום דבר שסותר אותה. כך, מויסייב בוחן את האבולוציוניזם האוניברסאלי כמבוסס על השערת על-מערכת, כלומר הכרה בקשר ההדדי האוניברסאלי של התופעות. את יתרון השערת על-המערכת הוא
רואה בכך ש״כל השערות על אופיו הלא-מערכתי של היקום אינן ניתנות לבדיקה עקרונית, הן אינן יכולות לשנות את המסקנות מהשערת על-המערכת ולכן על בסיס עקרון אוקאם צריכות להיקטע״ (שם, עמ' 6).
מתוך הבנה שאי-אפשר לצמצם למערכתיות היקום ולקשר ההדדי האוניברסאלי של התופעות את ביסוס האבולוציוניזם האוניברסאלי, מוסיף מויסייב לכך את עקרון השונות האוניברסאלית. אך עקרון זה ידוע בפילוסופיה עוד מימי הרקליטוס, ועקרון הקשר ההדדי האוניברסאלי והמערכתיות של ההוויה נוסח בצורה קלאסית בידי הגל. מה אם כן חדש מביאה תפיסת האבולוציוניזם האוניברסאלי?
נ. מויסייב מנסה להסביר זאת, נשען על אדמה מדעית-טבעית הקרובה לו. בראש ובראשונה הוא מעביר על חומר דומם את מנגנון הפעולה של השלישייה הדרווינית: שונות, תורשה, ברירה. מויסייב אפילו אינו מבהיר שאת התורשה אפשר לבחון מחוץ לחיים רק כרציפות, משום שמורשת כשלעצמה בטבע הדומם אינה קיימת. את המנגנונים הדרוויניים הוא מחשיב לפשוטים ביותר, משום שהוא רואה בהם ביטויים של דטרמינציה חד-משמעית. לכיתה של מנגנונים דרוויניים הוא משייך אינטראקציות מכניות.
״משום שבמציאות הסובבת אותנו,״ – מנמק מויסייב, – ״הכול ותמיד נתון לפעולת מקריות ואי-ודאויות, הרי אפילו במקרה של תהליכים מסוג דרוויני אי-אפשר לדבר על דטרמינציה מלאה. אפשר רק לראות מגמות, אם תרצו, 'תעלות אבולוציה'. דוגמאות לתהליכים כאלה הן תהליכי סלקציה של בעלי חיים או תנועת חללית. בתכונות אלה מחזיקים תהליכים רבים, שיש לנו עמם עסק בחיי היומיום ואשר מאפשרים לנו איכשהו לחזות את תוצאות פעולותינו הפעילות ולבצע את הבחירה המכוונת שלהן. כך, מנגנונים מסוג דרוויני הם הבסיס לפעילותו המודעת של האדם״
(שם, עמ' 7).
עד כמה מוצדק עירוב כזה של תיאוריית דרווין עם דטרמיניזם מכניסטי, עם בעיית ״תיעול״ התהליכים האבולוציוניים ועם דטרמינציית הפעילות האנושית, שישפוט הקורא. יש בהם גרעין רציונלי מסוים בקירובם, משום שכולם ביטויים של תנועה ברמה המקרוסקופית של החומר. אך הם מייצגים צורות תנועה שונות עקרונית, ובהתאם, גם מנגנונים שונים לחלוטין בפעולתם. הברירה פועלת גם בטבע הדומם, אך בצורה שונה לגמרי מאשר במאבק הקיום של אורגניזמים השואפים פעיל לשרוד. אותו הדבר אפשר לומר על השונות והתורשה. המנגנונים הדרוויניים אינם פשוטים יותר, כי אם מורכבים יותר מהפיזיקו-מכניים.
סוג אחר של מנגנוני אבולוציה, שבו מבחין מויסייב, הם תהליכים שהוא מכנה ביפורקדיים. פעולתם של תהליכים כאלה, כפי שמדגיש מויסייב, בלתי-צפויה עקרונית. בתיאור מנגנונים כאלה מויסייב מתייחס ללאונרד אוילר ואנרי פואנקרה, שהציעו תיאור מתמטי של ביפורקדיות, אך אינו מתחשב כלל בעבודות הרבות וזכות הפרסום הרחב של יוצר הסינרגטיקה הרמן האקן. כנראה, מויסייב לא היה מכיר אותן בתקופה זו או הכיר מפה לאוזן, משום שהוא מקשר את תפיסת האבולוציוניזם האוניברסאלי שלו לתיאוריית הארגון העצמי. לא היה מכיר, כנראה, גם את תיאוריית התרמודינמיקה הבלתי-שיוויונית של איליה פריגוז'ין, משום שבהזכירו להלן את החוק השני של התרמודינמיקה, הוא אינו נוגע כלל בפרשנות חוק זה בתרמודינמיקה של מערכות פתוחות, אף שהוא מגיע למסקנות דומות למסקנותיו של פריגוז'ין.
מנגנונים ביפורקדיים, לפי מויסייב, בניגוד לדרוויניים, טבועים באבולוציה של מערכות מורכבות. ככל שהמערכת מורכבת יותר, כך נוצרים בה יותר מעברי ביפורקדיה, כלומר תופעות של ארגון מחדש מהיר ורדיקלי של אופי התפתחות המערכת.
מנגנונים ביפורקדיים הם ביטוי של הסטוכסטיות של העולם. הם קובעים את הבלתי-צפיות והאי-הפיכות של האבולוציה (שם, עמ' 8). אכן, ככל שהמערכת מורכבת יותר, כך היא מגיבה פחות בקו ישר להשפעות חיצוניות. אך הקביעה על קשר מורכבות המערכת לנטייתה למעברי ביפורקדיה די שנויה במחלוקת.
מערכות עם מנגנוני ויסות מפותחים מאוד, ככלל, מסוגלות להימנע מביפורקדיות ואסונות, שבהם הסדר, הנתמך במערכת הנתונה, מתפרק. לדוגמה, מערכות חברתיות דמוקרטיות, שבהן רוכשים אופי קבוע רפורמות ומגוון רגולטורים מוסדיים כמו בלמים ואיזונים, מתבררות כיציבות באופן בלתי-נמנע יותר מאשר משטרים טוטליטריים ואוטוריטריים נוקשים, ששינויים בהם מפעילים מנגנונים ביפורקדיים ולעתים קרובות מובילים לאסונות חברתיים. נוסף לכך, מנגנונים דרוויניים בהבנתם הדרוויניסטית, ולא במובנה הספציפי של מויסייב, פועלים ברמת הטבע החי, בעוד ששינויים ביפורקדיים אופייניים בראש ובראשונה לתופעות של כאוס דינמי בטבע הדומם, שבו הסדר נוצר ישירות מהכאוס ונושא אופי פרימיטיבי ביותר, בלתי-יציב. כמובן, ביפורקדיות ואסונות מתרחשים גם בטבע החי, וגם במערכות חברתיות, אך כאן התהוות מצבים ביפורקדיים נבלמת בידי מנגנונים רגולטיביים של שמירת סדר והפיכתו העקבית. מויסייב לעומת זאת מתעקש על קיומה של ״מגמה חשובה נוספת – ירידת יציבות המערכות ככל שגוברת מורכבותן״ (שם, עמ' 10). על קיומה של מגמה הפוכה הוא אינו חושב כלל. זה גם מעיד על הצרות, אי-האוניברסאליות של חשיבתו האבולוציונית.
הקבוצה השלישית של מנגנונים אבולוציוניים, שבה מבחין מויסייב, נקראת על ידו מנגנוני הרכבה. ״הטבע מאופיין בקואופרטיביות,
– הוא סבור, איחוד אלמנטים למערכות. כתוצאה, למערכת הנוצרת עשויים להיווצר תכונות חדשות״ (שם, עמ' 8).
כדוגמה הבולטת ביותר להרכבה כזו מויסייב מביא את פעולתו של החוק השני של התרמודינמיקה. אך ההרכבה העצמית של מבנים דיסיפטיביים, שנחקרה בידי א. פריגוז'ין, נובעת לא ישירות מהחוק השני של התרמודינמיקה, כי אם מהתרמודינמיקה של מערכות פתוחות, המסוגלות לפרוק אנטרופיה, כלומר תנועה בלתי-סדורה, אל הסביבה החיצונית. ישירות מהחוק השני של התרמודינמיקה נובע לא סידור מבני, כי אם הצטברות אי-סדר ואבולוציה לאחור, להתפוררות כל סידור ולמוות התרמי של היקום. במה אם כן מורכבת המשמעות האבולוציונית של אפקט ההרכבה?
מויסייב מסביר זאת כך. בהיותו אחד החוקים היסודיים ביותר של הפיזיקה, לחוק השני של התרמודינמיקה אין משמעות לחלקיקים בודדים, למולקולות בודדות. ״הוא מתבטא רק ברמת צבריהם: רק בכמות מספקת של חלקיקים אינטראקטיביים נוצרות תכונות מערכתיות חדשות עקרונית. נוצרת אפשרות להכניס מאפיין חדש של המערכת – אנטרופיה, וגם לגלות שהיא גדלה עם הזמן. זו תוצאה טיפוסית של 'הרכבה', התהוות של תכונות מערכתיות חדשות של העולם הסובב״ (שם, עמ' 9).
דוגמה גרועה ביותר. זוהי דוגמה יותר של ״פירוק״ של מערכות קיימות, מאשר של הרכבה של מערכות המתעוררות בתהליך האבולוציה. גידול האנטרופיה הורס את הסדר, המבטיח את האינטראקציה ״הקואופרטיבית״ של אלמנטים בתוך מערכות. בסופו של דבר כל מולקולה נעה בצורה בלתי-סדורה. מויסייב נוקט בדוגמה זו ללא פנייה לתרמודינמיקה של מערכות פתוחות, שבה התהליך מקבל כיוון הפוך, לא במקרה. האבולוציוניזם האוניברסאלי שלו נשען על רעיונות של ארגון עצמי ספונטני ומערכתיות, הוא מתמצה ברעיונות אלה. ״במאה העשרים,״ – כותב מויסייב, – ״חודרים אלינו במידה הולכת וגוברת רעיונות המערכתיות והארגון
העצמי (סינרגטיקה), להם אנו מעניקים משמעות רחבה יותר ויותר. אנו מתחילים לראות קשרי גומלין חדשים, והיקום לאור ידע חדש וניסיון חדש נגלה לפנינו כמערכת אחת, המתפתחת כיחידה אחת״ (שם, עמ' 18).
לכן לתהליך הארגון העצמי מויסייב משייך גם את הדקונסטרוקציה של כל ארגון. כמובן, התהליך האבולוציוני האוניברסאלי כולל גם ארגון עצמי וגם דיסאורגניזציה, שהיא התנאי המוקדם לארגון עצמי חדש. אך הארגון העצמי, כמו בסינרגטיקה של האקן, מובן בצמצום, כתהליך של יצירת מבנים מהכאוס הדינמי ודקונסטרוקטוריזציה ספונטנית לא פחות לאחר הפסקת זרימת האנרגיה המכוונת. תוך כך לא מתחשבים כלל בתהליך ייצור הסדר בידי מבנים המתארגנים עצמית, בתפקידם כמקורות ומעוררי ארגון נוסף. אילו האבולוציה התמצתה בארגון עצמי ספונטני, כאוטי, ובדיסאורגניזציה ודקונסטרוקטוריזציה ספונטניות, כאוטיות לא פחות, שום קדמה לא הייתה אפשרית.
אבולוציוניזם, המתבסס על תהליכים סינרגטיים ומתמצה בהם, אינו יכול להיות אוניברסאלי. הארגון העצמי הכאוטי, שנחקר בידי הסינרגטיקה, הוא רק התנאי המוקדם של ארגון וריאורגניזציה המותנים מבנית. צמצום האבולוציה להיווצרות ספונטנית של קישוריות ולהיווצרות סטוכסטית של מבניות הוא חיסרון יסודי של האבולוציוניזם של המאה ה-20. וחיסרון זה טבוע במלואו באבולוציוניזם של נ. מויסייב.
בייצוגים המכוונים פיזיקליסטית על ארגון עצמי נעדרים ויסות עצמי, ריאורגניזציה מבנית עצמית והתגייסות עצמית, המהווים תנאי מהותי של כל אבולוציה. וכאשר מנסים להרחיב את הייצוגים על ארגון עצמי, השאובים מהפיזיקה, על האבולוציה הביולוגית והחברתית-
היסטורית, מתקבלת לא תיאוריה כללית של האבולוציה, שהיא ההישג החשוב ביותר של תפיסת העולם האוניברסאלית-אבולוציונית, כי אם רק צורה נוספת של רדוקציוניזם, כלומר הסבר של המפותח יותר מתוך הפחות מפותח.
הדרך הביפורקדית של תמורות אבולוציוניות מוקצנת בעליל בידי מויסייב. הוא בוחן מנגנונים ביפורקדיים כמעבר מתיעול חד-משמעי של ההתפתחות להתהוות ריבוי של ״תעלות״, כשהבחירה על ידי המערכת של אחת התעלות להתפתחות המשך מתרחשת כתוצאה מאירוע מקרי גרידא וחסר חשיבות לחלוטין. אך במציאות בחירת ״התעלה״ בדרך כזו מתבצעת רק במערכות פרימיטיביות ביותר מסוג תנועה טורבולנטית של גזים ונוזלים, שבהן המורכבות נקבעת על ידי אי-יציבות קיצונית של המערכת ומתהפכת להיווצרות מערבולות מאורגנות כאוטית.
במערכות מורכבות מפותחות ביותר, ככלל, כלומר ברוב המוחלט של המקרים, אפילו במצב בלתי-יציב קיצוני, מעברי, של המערכת, התנועה באחת התעלות מתבררת כה מוכנה יותר ברציפות ההתפתחות, והכוחות, המתרכזים במבנים המבטיחים את היווצרות
ה״תעלה״ הזו, כה עולים על אפשרויות ״התעלות״ האחרות, עד ששום מקריות אינה יכולה לזעזע את התנועה בתעלה זו. הכורח לא רק פורץ דרך מסת המקריות העצומה ולא רק מעלה את ההסתברות של אירועים התורמים למימושו. שינויים הכרחיים, שהבשילו אבולוציונית, מובילים לצורות כאלה של יצירת מבנים, שבסופו של דבר (אך לא במישרין ולא באופן ישיר) מארגנים את עיקר המסת של המקריות והופכים דרך התפתחות אחרת לבלתי-סבירה בכלל. דרך כזו מתבטאת רק במגמות אלטרנטיביות, ב״מוסכמים״ של תהליכים היסטוריים.
משמעות המקריות באבולוציה אינה כה גדולה, כפי שנדמה היה
ליוצרי התיאוריות המדעיות-טבעיות של המאה ה-20, השקועים בחקר תהליכים סטוכסטיים. מהעובדה שתהליכים אלה מאפשרים רק תיאורים הסתברותיים נובע רק שהם נמצאים במצב של כאוס דינמי. משמעות המקריות אינה כה גדולה, משום שבתהליך האבולוציה נוצרים בהכרח מבנים, שארגונם בתנאים הנתונים תחרותי יותר מאשר ארגון מתחריהם. ההכרה בנסיבה זו אינה אומרת חזרה לדטרמיניזם מכניסטי. היא קשורה במעבר לדטרמיניזם אבולוציוניסטי, המתחשב בתפקיד המקריות והתהליכים הסטוכסטיים כמידת הכאוטיות, הנוכחת תמיד בכל סדר, בכל ארגון מבני, ומלווה, ומגוונת, ומשנה את דרך המימוש של כל כורח המותנה אבולוציונית. תוך כך ההכרחי מתממש כתוצאה מתחברת של אינספור מקריות, וזה יוצר את המראית שכאילו הוא נובע מהמקריות, מורכב מהן.
בהכרה בתנודות אקראיות קטנות, הנוצרות במצבים ביפורקדיים, כיסוד הבחירה בדרך ההתפתחות של מערכות מורכבות, של הארגון העצמי והאבולוציה שלהן, מתבטא החיסרון המתודולוגי העיקרי לא רק של הפיזיקליזם של מויסייב, כי אם גם של תיאוריית הארגון העצמי, המקובלת בסינרגטיקה.
מצבים ביפורקדיים וסטיות אקראיות נוצרים באבולוציה ללא הרף. בזה מויסייב ותומכי הגישות הקשורות בסינרגטיקה צודקים לחלוטין. אך ברוב המוחלט של המקרים מהלך ההתפתחות של מערכות מורכבות מונחה לא בידי תנודות אקראיות קטנות, כי אם בידי יתרונות תחרותיים גדולים של מבנים מתגייסים המתפתחים ברצף.
בספר ״העלייה אל התבונה״ (מואיסייב נ.נ. העלייה אל התבונה. הרצאות על אבולוציוניזם אוניברסאלי ויישומיו – מ': הוצ' אט, 1993 – 192 עמ') מויסייב מגדיר שוב את האבולוציוניזם האוניברסאלי
כסכמה, המייצגת פיזיקליזם מזוקק, ומנסה להסביר, מתוך סכמה זו, את כל מגוון האבולוציה. ״האבולוציוניזם האוניברסאלי, הסינרגטיקה, תיאוריית הארגון העצמי,״ – הוא סבור, – ״כל המונחים הללו כמעט נרדפים. הם משקפים את ייצוגנו על כל התהליכים ההולכים 'מעצמם', ללא כוונוניות של 'אצבע מורה'״ (שם, עמ' 26).
אכן, הסינרגטיקה כתיאוריית ארגון עצמי חושפת אחד מההיבטים של השינוי העצמי הספונטני והתהוות של סדר ראשוני מהכאוס הדינמי. אך לאבולוציוניזם האוניברסאלי זה אינו מספיק. תמורות מבניות של מערכות מורכבות ברמות ארגון שונות אינן מצטמצמות לארגון עצמי כאוטי. הן כוללות ריאורגניזציות מבניות מורכבות, שבהן בהתאם למבנים הראשוניים מתבצעת סידור מחדש של הסדר הקודם. סידור מחדש כזה אינו מכוסה בידי הסינרגטיקה והסכמה הפיזיקליסטית של הארגון העצמי בכלל.
כיצד אם כן יכול אבולוציוניזם ״אוניברסאלי״ המכוון פיזיקליסטית לעלות מתהליכים פיזיקו-כימיים לתהליכים ביולוגיים וחברתיים, האם יש לו זכות להפיץ את סכמתו להבנת האבולוציה בטבע החי ובחברה? נ. מויסייב עונה על שאלה זו כך:
״האבולוציוניזם האוניברסאלי מאפשר לבחון את התפתחות התהליך האבולוציוני העולמי בכל ממדיו… שום דבר חי אינו מסוגל להפר את חוקי הפיזיקה או הכימיה, ובאותה עת עקרונות הברירה, הקובעים את התפתחות החומר החי, כלומר חוקי התפתחות העולם החי, אינם מצטמצמים רק לחוקי התפתחות הפיזיקה או הכימיה (ליתר דיוק – איננו יכולים, ואולי גם איננו יודעים, לצמצם אותם לחוקים היסודיים שדיסציפלינות אלה חוקרות)״ (שם, עמ' 37). נוסף לכך, כפי שמגדיר מויסייב, ״ההתפתחות החלקה, הכמעט צפויה״ של התהליך האבולוציוני, אשר נסכים לכנותה
אבולוציה דרווינית״ (שם, עמ' 28) מהווה, לדעתו, רמה נמוכה יותר של אבולוציה מאשר המנגנונים הביפורקדיים והקואופרטיביים, הנכנעים לחוקים היסודיים של הפיזיקה והכימיה.
כמובן, עם פרשנות פיזיקליסטית ונאיבית-רדוקציוניסטית ממש כזו של האבולוציוניזם האוניברסאלי אין אנו יכולים בשום אופן להסכים. כאשר גופים נעים תחת פעולת הכבידה, למשל נופלים מגובה אל האדמה בתאוצה 9.8 מ'/שנ'2, הם נמצאים לגמרי תחת פעולת חוק פיזיקלי בלי קשר לשאלה אם הם חיים או דוממים. אך האבולוציה שלהם כוללת חוקים אלה רק בצורה מותמרת אבולוציונית, כפופה. לכן על שום צמצום של אבולוציה ביולוגית לחוקים היסודיים של תנועה בטבע הדומם לא יכול להיות דיבור. האבולוציה הדרווינית בהבנת הדרוויניזם עצמו, ולא בהבנה
״הפיזיקליסטית״, מורכבת לאין שיעור מהרמה הפיזיקו-כימית של האבולוציה.
הניסיון שעשה נ. מויסייב לבניית פילוסופיית היסטוריה מעמדות האבולוציוניזם נשען על אותם יסודות. הוא מבין את ההיסטוריה כתהליך סינרגטי, שבו יש להפריד את האוניברסאלי מהאינדיבידואלי. האוניברסאלי משתנה יחסית לאט וכולל מאפיינים של תהליכי ארגון עצמי, שהפיזיקאים מכנים אינווריאנטים אדיאבטיים של תהליכים דינמיים.
״גישה כזו,״ – מתוודה המחבר, – ״היא גם צורה מיוחדת של רציונליזם, שנולד במדע המודרני הלא-קלאסי, משום שהמחבר אינו מסוגל לקבל שום דבר אחר מלבד פיזיקליזם״ (שם, עמ' 70). אך אי-יכולת, כמו גם אי-ידיעה – טיעון גרוע.
כמובן, כמה אנלוגיות שימושיות אפשר לנצל בדרך זו. אך הסבר ההיסטוריה באמצעות הפיזיקה בקושי אפשר לכנות אבולוציוני. מויסייב רואה את ההבדל רק בפעילות הפעילה של אנשים, המשתתפים בתהליכים היסטוריים. במציאות הבדל זה הוא דווקא אוניברסאלי.
נ. מויסייב היה מדען מוכשר והוגה מקורי,
לו אנו חבים את ההתפשטות הרחבה של המושג אבולוציוניזם אוניברסאלי. ביוזמתו רכש מושג זה פופולריות רחבה בקהילה המדעית הרוסית, נכנס כמעט לכל ספרי הלימוד על שאלות פילוסופיות של מדעי הטבע. אך הסכמה הפיזיקליסטית שהציע אינה יכולה להיחשב אבולוציוניזם אוניברסאלי אמיתי. היא נשארת פיזיקליזם, שהופץ על תחומים, שבהם כל תהליך פיזיקלי וכימי רק משרת צורות אבולוציה ספציפיות.
באשר לספרי הלימוד, שיצאו לאור ברוסיה על בעיות פילוסופיות של מדעי הטבע, שקלטו מנ. מויסייב את רעיון האבולוציוניזם האוניברסאלי ופיתחו, עיבדו אותו באופן מהותי, אנו מייחסים להם משמעות יוצאת דופן. הם ממלאים, ככלל, לא רק תפקיד הוראה, כי אם גם תפקיד השכלה, בהפיצם תפיסת עולם מדעית-אבולוציונית, הומניסטית, בהדריכם את הנוער הסטודנטיאלי ברוח חיפוש השקפת עולם עצמאי, בריווים בידע כבסיס להיפטרות מדעות קדומות. מתוך שלושה עשרות ספרי הלימוד, שחקרנו, על בעיות אלה רק אחד מכיל פרשנות תיאולוגית, קריאציוניסטית, תפוסה בשיער, של עובדות מדעיות. אך גם היא מתנדפת, ברגע שהמחבר עובר להצגת העובדות.
כמובן, ספרי לימוד לבדם אינם מספיקים. דרושה תנועת השכלה רחבה, שמגויסת באמונה מדעית.
}}

==== האבולוציוניזם האוניברסאלי והאיום של האפוקליפסה האקולוגית ====
{{רן|
אבן דרך מסוימת בהתפתחות האבולוציוניזם האוניברסאלי ברוסיה הייתה הופעתו ב-2011 של הספר ״רעיון האבולוציה בביולוגיה ובתרבות״ (מ': קנון+, 2011 – 640 עמ'). בספר מיוצג צבע המדע הרוסי – הפילוסופים, הגנטיקאים, האקולוגים, הביולוגים-האבולוציוניסטים והתרבותולוגים הגדולים ביותר. הוא מהווה מעין מועדון דיונים, שבו תומכי התיאוריה הסינתטית של האבולוציה בביולוגיה מתפלמסים עם
מתנגדיה, הדרוויניסטים – עם האנטי-דרוויניסטים, הפרוגרסיסטים המושבעים – עם טרדיציונליסטים נלהבים. כבר בהקדמה לספר המנהיג המוכר של הפילוסופיה הרוסית ויאצ'סלב סטפין אפיין את רעיון האבולוציה כאוניברסאליה יסודית של התרבות, שעברה בגרסאות שונות לאורך כל תולדותיה ובמידה רבה קבעה
״את האופי והספציפיקה של ההבנה האנושית של ההוויה ושל הכרתה״ (שם, עמ' 6). זה קבע מראש את חשיבותה המיוחדת של תפיסת האבולוציוניזם האוניברסאלי, שיצירתה, כפי שמציין סטפין, הייתה תולדה טבעית של הפתרון המודרני של משימות הקשורות בהבנת ״האבולוציה המשותפת והמחוברת של הטבע והאדם, הביוספירה והנואוספירה, הטבע והתרבות״ (שם).
היינו רוצים למקד את תשומת לב הקוראים בשני מאמרים מספר זה, המציגים השקפות חלופיות על מימוש עקרונות האבולוציוניזם. אחד מהם בוחן את בעיות האבולוציוניזם הגלובלי מעמדות של אקולוגיזם טרדיציונליסטי, והשני שואף לצייר את סיכויי התפתחות הציוויליזציה מעמדות האבולוציוניזם האוניברסאלי. שני המאמרים אופייניים מאוד כביטויים של קיטוב המנטליות הרוסית לטרדיציונליזם קיצוני ואבולוציוניזם חדשני. הראשון מבין המאמרים נכתב בידי ל. פסנקובה וא. דריאבינה (פסנקובה ל.ו. דריאבינה א.ד. אקולוגיה בשיח של בעיות אבולוציוניות – בתוך: רעיון האבולוציה בביולוגיה ובתרבות – מ': קנון+, 2011, עמ' 477-494).
בתחילת המאמר עצמו מחבריו מעבירים ביקורת חריפה על המודלים המקובלים של ״התפתחות בת-קיימא״ ועל הייצוגים על
הדרך ה״נואוספירית״ של התפתחות האנושות. ההכחשה של תפיסות כה מכובדות וסמכותיות דרשה, ללא ספק, לא מעט אומץ ואף ייאוש. המחברים סבורים ששום דיבור על התפתחות בת-קיימא לא יכול להיות, אם כל צעד בהתפתחות הכלכלית והמדעית-טכנית של הציוויליזציה האנושית מלווה לא רק בזיהום הסביבה הסובבת את האדם, כי אם בהעמקה קטלנית לביוספירה של
המשבר האקולוגי הפלנטרי הכללי.
יש לציין, שגם תפיסת ההתפתחות בת-הקיימא, וגם תפיסת הנואוספירה של ו. ורנאדסקי מספקות לחלוטין לא רק אבולוציוניסטים מודרניים, כי אם גם אקולוגיסטים מסוג טרדיציונליסטי, הרואים בתפיסות אלה אלטרנטיבה לחברה החדשנית המתפתחת בסופה ופורשים יציבות של התפתחות וניצחון התבונה על הפלנטה כהכרח של ויסות פלנטרי כללי של ההתפתחות על מנת להימנע מאסון אקולוגי. הוויכוח הולך רק על צורות וגבולות של ויסות כזה. כמובן, אזהרות האקולוגים על אפוקליפסה אקולוגית מתקרבת מועילות לאבולוציה של דעת הקהל במדינות שונות, כשם שאזהרות המדענים על אפוקליפסה גרעינית מתקרבת היו מועילות למניעתה בתקופת העימות הגרעיני של מעצמות-העל.
אילולא מאמצי המדענים-האקולוגים, הנתמכים בידי הציבור, ממשלות ופרלמנטים של מדינות מפותחות לעולם לא היו נחרצים לאמצעים כה נחושים של ויסות ההתפתחות הכלכלית במטרה לשפר את מצב הסביבה הטבעית, שהינם אלה שננקטו במדינות אלה החל מסוף שנות ה-60 והביאו לתוצאות חמורות למדי, הניתנות לרישום אמפירי. תפיסות ההתפתחות בת-הקיימא, הקו-אבולוציה, הנואוספורוגנזה התחשבו באופי החיובי, אף שאינו מספיק דיו, של תוצאות אלה והיו מכוונות להרחבתן והעמקתן הרציפה, האבולוציונית. יציבות ההתפתחות בשום פנים אינה אומרת עצירתה והפסקתה.
יחד עם זאת בתנועה האקולוגית נצפה גם זרם שולי, שמאחורי עמדותיו האידיאולוגיות הסתתרה אי-קבלה טרדיציונליסטית של הקדמה כשלעצמה, אימה לפני בעיות החברה החדשנית, שאיפה להחזיר את האבולוציה אחורה ולחזור לסטריאוטיפים המוכרים לא רק של יחסי הגומלין בין האדם לטבע, כי אם גם של יחסי הגומלין הפטריארכליים
בין אנשים. בעיות ייעול יחסי הגומלין בין האדם לטבע מוחלפות בהפצת מצבי רוח פאניקיים, שהתודעה ההמונית קולטת בקלות ורוכשים פופולריות הולכת וגוברת. נוצר מצב פרדוקסלי: מצד אחד יחס צרכני לחיים ומרוץ בלתי-מרוסן אחר טובין חומריים מדרבן מרוץ בלתי-מרוסן לא פחות אחר הרחבת הייצורים ודיכוי מקביל של הסביבה הטבעית, ומצד שני מאותם צרכנים נשמעים מכל עבר קינות צבועות על נזק הקדמה וקרבת האסון. הקטרסטופיזם טבוע באישיות מכוונת-צרכנות, משום שדרך חייהם רצופת אסונות מגוונים, ובראש ובראשונה – עם הבריאות.
את כל מכלול הבעיות הזה מעלים מחברי המאמר. לפי ייצוגיהם, האסון האקולוגי כבר מתרחש, השפלת הסביבה הטבעית קיבלה אופי גלובלי, ובקרוב תקבל גם בלתי-הפיך, הטבע גווע, ובעקבות גסיסת הטבע יבוא בהכרח גם גסיסת האנושות. את מה שהאנושות עושה למניעת גסיסתה שלה, מחברי המאמר מחשיבים לבלתי-מספק לחלוטין, אף לבלתי-מקובל, הן במובן הקונספטואלי והן במובן המעשי. גם תפיסת הנואוספירה של ורנאדסקי, וגם תפיסת ההתפתחות בת-הקיימא, שבהן מתמצה ההבטחה הקונספטואלית של הגנת הביוספירה, אינן בעלות, לדעת המחברים, פוטנציאל מניע מספיק לפתרון הבעיות שנוצרו. באפיונם את תפיסת הנואוספירה של ו.י. ורנאדסקי, ל. פסנקובה ו
א. דריאבינה כותבים:
״ו.י. ורנאדסקי סבר שהתבונה חרוטה באבולוציה, מתפתחת לפי חוקיה וממלאת את מטרותיה. מכאן נובעת אי-הניתנות-להתגברות של התהוות הנואוספירה כשלב טבעי של התפתחות הביוספירה. נואוספירה – תחום התבונה – מכנה המדען את הביוספירה, שהפכה בידי הפעילות התבונית של האדם. התבונה (לפי ורנאדסקי) – השלב הגבוה ביותר
של הכוח המתבונן והתכליתי, המסדר את הטבע. היא צריכה לשכלל את תחום מושבה לפי חוקי האבולוציה, בהפיכתה את הביוספירה לנואוספירה. תוך כך מונח שתהליך הנואוספורוגנזה יהיה במקביל גם השתכללות רוחנית של האדם… הייצוגים המודרניים על הנואוספירה מקורם בהשקפות ו.י. ורנאדסקי על תפקיד המחשבה המדעית כגורם פלנטרי ועל הגעת עידן התבונה, שיחליף את התודעה המודרנית הלא-מושלמת של האנושות״ (שם, עמ' 477).
מחברי המאמר מחשיבים תפיסה זו לאוטופיה, ואת התקוות הקשורות בה – לחלומות בלתי-ניתנים להגשמה. אוטופיים לא פחות הם בעיניהם גם השקפות המדענים המקומיים המודרניים, המתבססות על תפיסת הנואוספירה, ובפרט נקודת המבט של נ. מויסייב על הכורח ליצור מוסריות חדשה, התואמת לדרישות הנואוספורוגנזה, והעמדה של ו.י. סטפין על האדם כשלב טבעי וטבעי בהתפתחות היקום, האחראי למצב העולם, שאליו הוא שקוע. אינם מאמינים מחברי המאמר גם בהגעת רפורמציה רוחנית חדשה וגיבוש מערכת ערכים חדשה כתנאי מוקדם לנואוספורוגנזה, שאת אפשרותה מצביע ו. סטפין (שם, עמ' 478).
אפילו השקפות א. פצ'אי, אחד המייסדים והתאורטיקנים של מועדון רומא, שבמסגרתו גובש הייצוג על גבולות הצמיחה וההתפתחות הכלכלית של הציוויליזציה האנושית, אינן מספקות את מחברי המאמר. ״א. פצ'אי,״ – הם מעירים, – ״מכוון לייצוגים על טבעו התבוני וההומני של האדם. בפרויקטים שלו של טרנספורמציית התודעה הם (כלומר תאורטיקני מועדון רומא – ל.ק.) נשענים על טובו הפנימי, על הקביעה שכל הרע שבו קשור בהשפעה חברתית, שהאדם טוב ואלטרואיסטי מטבעו. מכאן נובעים הרעיונות שהכריזו
על ״התודעה ההומניסטית״ ועל המהפכה ההומניסטית״ (שם, עמ' 480).
באי-קבלתם של התקוות להומניות ראשונית, לתבוניות ולאלטרואיסטיות של טבע האדם, או לרפורמציית התודעה ולהופעת התחלה מוסרית חדשה, המעוררת אחריות למצב הטבע, מחברי המאמר צודקים לחלוטין. טבע האדם דואלי, הוא כולל גם את ההתחלה התבונית וגם את החייתית. במשך אלפי שנים רבות בני אדם הרגו זה את זה כדי להשיג משאבים לקהילותיהם, להכניע ולשעבד אנשים אחרים. על אחת כמה וכמה טבעית להם הייתה ונשארה המלחמה נגד הטבע, שממנו הם שאבו משאבים מאז ומעולם, בהשאירם אחריהם מדבריות.
אך הם בעמלם גם יצרו טבע חדש, ולא רק מלאכותי, כי אם גם טבעי. הם עיבדו שדות, נטעו עצים, דאגו לחיות שבייתו. האדם מסוגל גם להרוס את הטבע, וגם לשחזרו. הוא מסוגל לשחזר גם את טבע הפרא, אם הדבר תואם את צרכיו ואינטרסים. לכן אין לסמוך על התהוות מוסריות ותבוניות, הסותרת את הצרכים והאינטרסים. הנואוספורוגנזה תלויה ישירות בגיוס צרכים ואינטרסים, המכוונים להבראת הסביבה הסובבת את האדם, לשיקום וחיזוק המנגנונים הטבעיים של הארגון העצמי של הביוספירה. בצורה שונה לחלוטין מנמקים מחברי המאמר במנטליות הטרדיציונליסטית הטבועה בהם.
את מקור הטעויות והתקוות הבלתי-מוצדקות, המפריעים להכרה בהיקפים האמיתיים של האסון המאיים, הם רואים באמונה בכוח הבורא של התבונה, בקדמה, באפשרויות האבולוציה של האדם, שחלק אותה ו. ורנאדסקי ואשר בזמננו קיבלה ביטוי מוכלל ברעיון האבולוציוניזם האוניברסאלי.
״גישה כזו לבעיית האדם,״ – הם סבורים, – ״נשענת על ייצוגים השקפתיים על חוק טבע אחד, אוניברסאלי, שבו האדם עם תבונתו מהווה את פסגת ההתפתחות הפרוגרסיבית של החומר. היום עמדה כזו קיבלה את השם אבולוציוניזם גלובלי (אוניברסאלי). ייצוגים אלה מבוססים על
ההשקפה האבולוציונית, ובאיכות זו הם נכללו בתודעה ההמונית של המודרניות וקיבלו התפשטות רחבה ביותר במנטליות המודרנית״ (שם, עמ' 481).
במקביל לאבולוציוניזם האוניברסאלי כתוצאה מודרנית של התפתחות ההשקפה המדעית, מחברי המאמר מפריכים גם את הדרך עצמה, שבמהלכה הגיעה המחשבה האירופית המכוונת מדעית להכרת האוניברסאליות של האבולוציה ורעיון הקדמה הקשור בה.
״הבנה כזו של טבע האדם,״ – מזכירים ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״גובשה עוד בעידן הנאורות והזמן החדש. זהו האדם של הולבך, רוסו וולטר. היא התפשטה בהרחבה במנטליות הציבורית של המאות ה-19-20 ונקלטה בידי המחשבה האקולוגית המודרנית. כך, ביסוד המודל של הנואוספירה, כה אופנתי היום, מונחת תפיסה עתיקה, רציונליסטית, של האדם״ (שם, עמ' 481).
בשאיפה לתאר את הרציונליזם האירופי כמודל עתיק, כלומר כיום, בעידן המשבר האקולוגי הגלובלי, מיושן, של התפתחות, המחברים שוכחים שמודל זה ענה על הקדמה האמיתית של החברה, שהושגה בזמן החדש, ובא במקום האוטופיה הדתית-קריאציוניסטית, ששלטה בעידן ימי הביניים, שלפיה האפוקליפסה והדין האחרון ישימו קץ לאנושות הטבועה בחטאים ויקבעו בדרך קטסטרופלית את מלכות האלוהים לעולמי עד.
כדי להראות את האוטופיות דווקא של המודל המדעי-רציונליסטי של ההתפתחות, המחברים מדגישים את קרבתו לפרויקטים אוטופיים של יצירת חברה אידיאלית:
״תורות רבות על החברה הצודקת העתידית קמו במשך כמה מאות שנים. מפליאה האחידות של הייצוגים על האדם בפרויקטים אוטופיים אלה. מדינות שונות, תקופות שונות, והייצוגים על האדם – זהים. בכל מקום כבסיס מקובל טבעו ההומני והתבוני, היכולת לבנות
חברה אידיאלית על יסוד רציונלי. ייצוגים אלה חיו במשך מאות שנים בתודעתם של אנשים מתקופות שונות וממדינות שונות. כנראה, הם נוצרים כתוצאה של הצורך הארכיטיפי של האדם באישור עצמי ובתקווה לניצחון הצדק בחברה האידיאלית של העתיד, כלומר כהשלכה של תקוות ותשוקות אנושיות״ (שם).
בהתאם, גם כל ייצוג על האופי החיובי של אבולוציית הציוויליזציה האנושית, לדעת המחברים, אוטופי לא פחות, הם מבוססים רק על השלכה של תקוות ותשוקות אנושיות, הם נשענים לא על המדע, כי אם נובעים ״מהייצוג ההשקפתי על האדם, מבלי לדרוש ביסוס תאורטי״ (שם).
ל. פסנקובה וא. דריאבינה צודקות בדבר אחד: אי-אפשר לבנות תחזיות מדעיות והשקפת עולם מדעית-אבולוציונית על עקרונות של סוף טוב, הממתין לאנושות באופן קטלני, אשר במוקדם או במאוחר תתעשת, תזכור את טבעה ההומני ותבנה חברה אידיאלית של שיתוף פעולה וצדק כללי. ייצוגים כאלה אכן בנויים רק על אמונה, ויתר על כן על אמונה אוטופית, לא מדעית. הניבוי המדעי והייצוגים המדעיים על אבולוציית הציוויליזציה האנושית חייבים להתחשב באיומים הגלובליים שנוצרו ובהסתברות התרחשותן של תוצאותיהם השליליות, כדי לגבש אסטרטגיות ריאליסטיות למניעתם ולהתגברות עליהם.
את תוצאות האמונה האוטופית בחברה אידיאלית של העתיד כבר חווינו על עצמנו, כשחיינו בחברה, שבנתה קומוניזם באמצעות אלימות טוטלית נגד החירות וזכויות האדם. גם עכשיו אנו עדיין חווים את תוצאותיה ואת הרציפות של אוטופיה זו. כל אוטופיה, לאחר שמומשה, הופכת לאנטי-אוטופיה אנטי-הומנית, פרט אולי לאותן אוטופיות, שנועדו איכשהו לקשט באמת את חיי האדם (למשל, אוטופיית עיר-הגן, שיצרו האדריכלים של המאה ה-20).
אך מחברי המאמר רחוקים מההבנה שכל אוטופיות נושאות אופי אנטי-אבולוציוניסטי, שייצוגים לא-אוטופיים, אבולוציוניסטיים על סיכויי האנושות בנויים על יסוד שונה לחלוטין וכוללים אמונה ריאליסטית שונה לחלוטין, הקשורה בתפיסת העולם המדעית-אבולוציונית. ייצוגים כאלה משקפים תוצאות של קדמה אמיתית בטבע ובחברה, בוחנים את האדם לא רק כיצור תבוני, כי אם גם כיצור המתקדם עם התקדמות הציוויליזציה.
שגוי לפרש אוטופית גם את הקדמה, משום שכל קדמה קשורה בהכרח ברגרסיה יחסית כלשהי, וכל התפתחות – בדגרדציה מסוימת. וכלום יכול היה להיות אחרת: הרי לכל תנועה קדימה באבולוציה מלווה בהכרח שינוי של מה שהיה לפני כן, ומכאן גם הפרה של מה שהתייצב קודם. התפתחות החברה החדשנית גוררת פרידה מיתרונות רבים של החברה המסורתית, מה שמטראום את התודעה השמרנית. אך אין זה אומר שעלינו לעצור ולהפסיק לנוע קדימה. יתר על כן, כל האטה של ההתפתחות האינטנסיבית של הציוויליזציה, המוכתבת בידי שאיפה להגביל את הקדמה המדעית-טכנית, הייתה גוררת בתנאים שנוצרו רק האצה נוספת של ההתפתחות האקסטנסיבית, הרחבת ייצורים מיושנים, מה שהיה מביא לתוצאות כבדות עוד יותר למצב הביוספירה.
מחברי המאמר מחשיבים לבלתי-יעילים את כל האמצעים, המיושמים בעולם להגנת הסביבה הטבעית, ואת המאמצים, המושקעים לשיפור המצב בתחום זה, לבלתי-פרודוקטיביים, בלתי-מספקים, אף לפליאטיביים גרידא. בעולם אין מחסור בקיום אירועים מגוונים רחבי-מסכים. מתקיימות ללא הרף ועידות אקולוגיות, כינוסים, סימפוזיונים, דיונים על זכויות הטבע, מתפרסמות קריאות של מנהיגי המדינות המובילות בעולם, פוליטיקאים סמכותיים, מדענים, נציגי תרבות, יוצאים לאור ספרים וכתבי עת רבים בכוון האקולוגי, נוצרים גופים
מייעצים ממשלתיים וממשלתיים-חוץ שונים להגנת הסביבה הסובבת את האדם. בכל זה, כפי שסבורים המחברים, מתבטא יותר ״אקו-דמגוגיה״ מאשר תוצאות אמיתיות.
אבל למרות זאת, המצב האקולוגי הגלובלי על הפלנטה ממשיך להידרדר. לדעת המחברים, האנושות כבר עברה את גבולות הצמיחה ואינה יכולה לשמר את עקרונות ההתפתחות בת-הקיימא, משום שהיא נמצאת מחוץ לתחום היציבות. ״צוינה דגרדציה הולכת וגוברת של הסביבה: דלדול שכבת האוזון, שינוי אקלים, אובדן המגוון הביולוגי, התגברות תהליכי המדבור והבהרת היערות. זה אומר, שההשפעות האנתרופוגניות על הסביבה, שאסור להן לחרוג מגבול מסוים – היכולת הכלכלית של הביוספירה, הופרו״ (שם, עמ' 483).
כך, האפוקליפסה האקולוגית לא רק מתקרבת, היא לדברי המחברים כבר הגיעה, אף שרק האקולוגיסטים שמו לב אליה. בהתאם מאופיינים גם ההישגים האמיתיים בתחום האקולוגיה, שגם האקולוגיסטים השמרניים ביותר אינם יכולים שלא להכיר בהם:
״בעולם התרחש שינוי עצום ביצירת תשתית להגנת הסביבה. מתפתחות תוכניות לאומיות חזקות למדיניות אקולוגית גלובלית ברוב המדינות. נוצרה תוכנית ממלכתית 'שינויים גלובליים של הסביבה הטבעית והאקלים' גם ברוסיה. ועם זאת, הציבור האקולוגי נאלץ לקבוע שתוצאות האירועים רחבי-ההיקף הללו בלתי-פרודוקטיביות״ (שם).
מי אם כן אשם בחוסר-הפרודוקטיביות של כל האירועים – גם הממשיים וגם האידיאולוגיים? לצד הפילוסופים, המאמינים באפשרות של קדמה מאורגנת תבונית, אשמים, לדעת מחברי המאמר, בראש ובראשונה נציגי העסקים הגדולים. ״הקריאות לחוס על העולם הטבעי נשארות רק על הנייר. הפיתוחים המדעיים, המוכיחים את קטלנות השרירותיות המהפכנית ביחס לטבע, אינם
נלקחים בחשבון בידי הנהגת רוב מדינות העולם. האינטרסים של המונופולים מתגלים כחזקים יותר… היום יש לדבר לא על תבוניות האנושות בכללותה, כי אם על אינטרסים קבוצתיים של אילי התעשייה של הפלנטה – האשמים העיקריים של התוקפנות נגד הטבע״ (שם, עמ' 484, 482).
כאן התבטא הציר המרכזי של הנמקים האפוקליפטיים בעניין בעיות אקולוגיות. הוא יוצא מגבולות האקולוגיה עצמה ונע באזור המנטליות האנטי-קפיטליסטית, שנפוצה בהרחבה במנטליות הטרדיציונליסטית בכל העולם ופופולרית מאוד ברוסיה הפוסט-סובייטית עם התפתחותה המוזרה מאוד של היזמות ועם שימור של דעות קדומות טוטליטריות רבות, המפריעות להתפתחות נורמלית. הציוויליזציה הטכנוגנית, חדורת רוח היזמות, החדשנות והקדמה, מקור רווחת העמים, מצילת מהקור והרעב, מפיקת טובין ושירותים איכותיים, הבסיס החומרי של הנוחות האנושית, נוחות החיים, סיפוק הצרכים, שגשוג הכלכלה, עוצמת המדינה – מוכרזת כאויבת האנושות, מחריבה את קיומה, כתנאי מוקדם לגסיסתה ההכרחית
תוך כך האקולוגיסטים הרדיקליים עצמם אינם מוותרים כלל על ברכות הציוויליזציה, שיוצרים ומספקים ״המונופולים״ המתחרים זה בזה, ״אילי התעשייה״, המנצלים במלואו את הישגי הקדמה המדעית-טכנית, את הניהול החדשני, המספקים עבודה ושכר גבוה למיליוני שכירים, ובאמצעות בסיס המיסוי שלהם – את מימון התוכניות החברתיות, ובכך – את מימוש הצדק החברתי, כמה שרק אפשר בכלכלת שוק ללא התפשטות המונית של יאזמוטות על צוואר משלמי המסים.
לפי השכנוע של מחברי המאמר, שום קדמה מדעית-טכנית בעקרון אינה מסוגלת להביא לשיפור או לפחות לייצוב של המצב שנוצר. להפך, היא רק תגביר
התפשטות טכנוגנית נוספת לתוך הסביבה, התפשטות בה של חומרים שלא היו ידועים לה קודם וכו'. ״התודעה של החברה,״ – הם קוראים, – ״מהופנטת בידי הקדמה הטכנית. האדם המודרני נתון במרות החשיבה הטכנוקרטית, המולידה את רעיון האפשרויות הבלתי-מוגבלות של טרנספורמציה לא רק של הטבע, כי אם גם של הסטטוס של עצמו, הגופני והנפשי״ (שם, עמ' 486).
אך דווקא הישגי המדע המודרני נותנים לכך יסודות רציניים למדי, אף שהציפיות מהנדסה גנטית ומטכנולוגיות כימיות ל״ניסים״ מהירים ובלתי-רגילים, ללא ספק, מוגזמות מאוד. ומצד שני, ההתפתחות הסוערת בזמננו של טכנולוגיות המידע כבר יוצרת ניסים אמיתיים, שלא חלמו עליהם נביאים וקוסמים. הורס את הטבע לא הקדמה המדעית-טכנית כשלעצמה, כי אם ניצולה הברברי בתנאים הכלכליים שנוצרו אובייקטיבית. למרות כל הצלחות ההתפתחות הציוויליזציונית, אותה ציוויליזציה, הקיימת על הפלנטה שלנו, עדיין נושאת אופי לא-מפותח. היא מבטיחה להמוני אנשים קיום צרכני, אך אינה מסוגלת עדיין להעיר בהם אפשרויות רחבות לאבולוציה יצירתית.
הציוויליזציה הארצית כבר חזקה דיה כדי ליצור איומים הולכים וגדלים לסביבת מושבה, אך היא עדיין חלשה מדי מכדי, מבלי לפגוע בזכות האדם לקיום ראוי, לבצע הבראה טוטאלית של הסביבה הסובבת את האדם, שיקום גלובלי של זכויות הטבע החי שקופחו בידי האדם. אבל הרבה אנחנו יכולים לעשות כבר עכשיו. מהות מה שאפשר לעשות אינה בצמצום ההתפתחות הכלכלית, ביצירת חסימות להתפתחות הקדמה המדעית-טכנית, כפי שמציעים האקולוגיסטים הרדיקליים, כי אם דווקא להיפך – להעלות את עוצמת ההתפתחות הכלכלית ולכוון בקנה מידה הולך וגדל את הישגי הכלכלה החדשנית והקדמה המדעית-טכנית אל
הבראת הסביבה הסובבת את האדם ושיקום המנגנונים הטבעיים של אבולוציית הביוספירה.
ומה מציעים מחברי המאמר המנותח על ידינו, לאחר שביקרו, ותוך כדי כך במידה מסוימת של צדק, את כל מה שמוצע ונעשה להצלת הטבע בתנאים שנוצרו אובייקטיבית? לאחר שאפיינו כאוטופיות את כל התנאים המוקדמים ההשקפתיים הקיימים לתמורות אבולוציוניות בתחום הגנת הסביבה הטבעית, המחברים שוב מקשרים את השינוי האמיתי של המצב הנראה להם כמעט חסר-תקווה עם תמורה יסודית של השקפת העולם.
״אז, המשימה, העומדת היום לפני האקולוגיה, ברורה,״ – מסכמות את הרהוריהן ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״לבצע מהפך בתודעה ההמונית, לשנות את תודעתם של מיליונים ומיליארדים, לשנות את השקפת עולמם, להבטיח החלפה של נורמות התנהגות וצירי ערך. ההיקפים – פלנטריים״ (שם, עמ' 487).
אך האם אין זו אוטופיה? ומדוע את טרנספורמציית השקפת העולם ברוח התפתחות הנואוספירה מאפיינים המחברים כאוטופיה, ואילו את פרויקטם להנחלת השקפת עולם אקולוגית לתודעה ההמונית הם ממקמים כאלטרנטיבה לגישה האוטופית? כדי להתגבר על ספקות מוצדקים למדי בממשות המשימה שהוצבה, הם משווים את המהפך שהם מציעים בתודעה ההמונית למבנה מחדש המוני של התודעה הציבורית בהתפשטות הנצרות. האידיאלים של הטוב והאהבה, שהוכרזו בידי הנצרות, הבטיחו את המעבר להשקפת עולם חדשה ולנורמות התנהגות חדשות. המחברים מכירים באי-התאמת הנורמות והערכים, מטרות החיים והמשימות, המקובלים בדת הנוצרית, לאלה הקשורים בהשקפת העולם האבולוציונית המודרנית, כולל האקולוגית. לכן הם מציעים להעמיד למבנה מחדש יסודי לא פחות מאשר את האבולוציוניזם הגלובלי, האוניברסאלי המודרני. אנחנו חבים לל. פסנקובה וא. דריאבינה הגדרה טובה מאוד של המשמעות,
שאותה רוכש האבולוציוניזם האוניברסאלי בתפיסת העולם המודרנית ובהבנת הבעיות החברתיות המודרניות ובהבטחה האינטלקטואלית של פתרונן המעשי. הן כותבות:
״השקפת עולמנו רוויה בייצוגים אבולוציוניים על העולם. האבולוציוניזם המודרני – אינו רק מכלול של תיאוריות מדעיות והכללותיהן. זה – אופן הוויה, הנמצאת במצב התפתחות, זה גם חשיבה אבולוציונית, וגם הלך רוח, שבו מתבטא השאיפה להבין את העולם במונחים של תהליך והתהוות״ (שם, עמ' 490).
נפלא, לא כן? והנה כיצד מתייחסים בייצוג המחברים הרעיונות היסודיים של השקפת העולם הדתית והאוניברסאלית-אבולוציוניסטית זה לזה:
״בהשקפת העולם של ימי הביניים רעיון האלוהים היה העמדה היסודית. זה היה עקרון ההסבר המרכזי של העולם, שמחוצה לו הכול איבד את משמעותו. בהשקפת העולם המודרנית תפקיד זה ממלא דימוי האבולוציה הגלובלית – תהליך אבולוציוני שלם, שבמהלכו מתפתחים ברצף תחילה אובייקטים של העולם הלא-אורגני, אחר כך של העולם האורגני, ולבסוף של עולם המערכות החברתיות. האבולוציוניזם הגלובלי מציב אוריינטציות הסבריות ומשמעותיות של תקופתנו. הוא מונח ביסוד רעיון אחדות העולם. מקובל שהאבולוציוניזם הגלובלי הוא היסוד של התמונה המודרנית של העולם״ (שם, עמ' 491).
אך אם כל זה נכון, אז כיצד, והעיקר – מדוע, יש לשבור את התמונה האבולוציונית הגלובלית-אוניברסאלית של העולם, כדי להעמידה תחת השקפת עולם אקולוגית הבנויה ספציפית? המחברים שואפים ״לתקן״ את האבולוציוניזם האוניברסאלי, בהשלימו בייצוגים על מחזוריות סגורה והיררכיות נוקשה, הטבועה, כפי שהם סבורים, במאפייני המערכת של אבולוציית הביוספירה. אך האם אבולוציוניזם ״מתוקן״ כזה, באמצעות קטיעה של רעיון הקדמה, יהיה באמת אבולוציוניזם? והאם הוא יוכל לשקף את
אבולוציית הביוספירה ואת מקומו של האדם בה?
״הטרנספורמציה של האבולוציוניזם הגלובלי,״ – מבהירות ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״חייבת להתחיל בפופולריזציה של מבט מערכתי על העולם, המכוון לאינטראקציות 'פונקציונליות' בין חלקי השלם ולבנייה ההיררכית של המערכת, בהפצת מבטים אלה בתודעה ההמונית… האדם הוא רק אלמנט, רק חלקיק של השלם, רק בורג במכשיר הכללי – הביוספירה. קיומו מחוץ לביוספירה חסר משמעות כמו קיומו של מכסה קומקום בלי הקומקום. הגישה המערכתית ממקדת את תשומת הלב בהרמוניות ובתכליתיות של הטבע, נושאת הרגשת תלות בו והרגשת קשר בל-ינתק עמו… ייצוגים אלה ישנו מהותית את דמות האבולוציוניזם האוניברסאלי״ (שם, עמ' 492).
לעניין זה אפשר לומר את הדברים הבאים. הגישה המערכתית מהווה צד מהותי מאוד של האבולוציוניזם האוניברסאלי, כך שאין כל צורך להנהיגה מחדש לצורכי התודעה האקולוגית. אך היא מובנת דווקא אבולוציונית, ולא כדמות של היררכיה קפואה כלשהי, שבה האדם – רק בורג, חלק תלוי, מכסה של קומקום. האדם – לא בורג ולא מכסה של קומקום. הוא אינו תופס מקום שהוקצה לו פעם אחת ולתמיד באבולוציה הטבעית.
האדם עצמו הוא אבולוציה, המשנה ומייעלת את הטבע ואת עצמו. הוא מכיל בתוכו את הפוטנציאל של אבולוציה יצירתית, אף שהוא יכול לממשו רק במסגרת התנאים שנוצרו אובייקטיבית, אבולוציונית, במסגרת רמת ההתפתחות של ציוויליזצייתו. כן, האדם תלוי בטבע. אך משימתו אינה רק להשתלב במחזורים שנוצרו בו, בהיררכיה של התהליכים המתפתחים בו, כי אם גם לייעל את יחסי הגומלין שלו עמו. וזה, למורת רוחם של האקולוגיסטים השמרנים, מניח, אמנם זהירות מאוד, אך בכל זאת התערבות מהותית בתהליכיו.
הביוספירה הארצית במשך מיליונים ומיליארדי שנים
השתנתה והסתגלה להתערבות של תהליכים קוסמיים, גיאולוגיים, גיאו-קלימטיים. מהות הבעיות האקולוגיות, שחווה היום האנושות, היא בכך שהציוויליזציה האנושית הופכת לגורם קטלני עוצמתי לא פחות של השפעה על הביוספירה, כמו אלה שכבר היו בתולדותיה. ויתר על כן, אולי עוד עוצמתי הרבה יותר. ״צריך להבין,״ – קובעות בצדק מוחלט ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״שהעניין איננו רק בהשמדת מיני בעלי חיים, כריתת יערות ובזיהום ההולך וגובר של האוקיינוס העולמי, אלא שהעניין הוא בהפרת היציבות של מחזורי הביוספרה הגלובליים והביוצנוזות של הפלנטה״ (שם, עמ' 491).
לאחר שחוותה בתולדותיה הקשות לא מעט אסונות, הביוספירה הסתגלה להם ולא רק שרדה, כי אם בגמישות וביכולת ההסתגלות הטבועות בכל חי לא רק שלא גססה, כי אם גם הבטיחה קדמת חיים מואצת והולידה את האדם – פסגת אבולוצייתו, שמעליה היא, ללא ספק, אינה מסוגלת לעלות. היום הביוספירה ללא ספק מדרדרת גם תחת פעולת הציוויליזציה המאורגנת ברבריות, וגם כתוצאה מכך שפוטנציאל האבולוציוני שלה, אולי, מתקרב למיצויו. זוהי עובדה. אך האדם אינו יכול להרשות לעצמו להשתלב בדגרדציית הביוספירה, שהציוויליזצייתו מקבלת ומאיצה.
האדם אינו יכול להישאר זמן רב מדי גורם קטלני, בדומה לאלה שהפרו בעבר את יציבות הביוספירה ועוררו או דיכאו את אבולוצייתו. אינו יכול, משום שזה מערער את יסודות קיומו וקיום ציוויליזצייתו, מאיים במיצוי משאבי הטבע ובמרכיביהם העיקריים – אוויר צח, מים נקיים וסביבת מחייה בריאה. האדם לא רק יתאים את עצמו לביוספירה הארצית, כפי שמתעקשים האקולוגיסטים צרי המחשבה, כי אם גם בקנה מידה הולך וגדל יתאים אותה לעצמו. ולצורך כך נחוצים הוצאות עצומות, בלתי-ניתנות להשוואה ליכולות של היום, והולכות וגדלות
עמל על הבראת וויסות הביוספירה.
כשם שבכלכלת השוק המודרנית מנגנוני הוויסות העצמי של השוק משולבים עם מנגנוני ויסות ממלכתיים המכוונים דמוקרטית, כך ביחסי האדם עם הביוספירה הכרחי שילוב אופטימלי של ויסות עצמי וויסות מכוון תבונית. לשם כך יש להקצות שטחים גדולים מאוד לשיקום מנגנוני הוויסות העצמי של טבע הפרא. כמה מהר ויעיל הטבע משקם את כוחותיו, מראה הניסיון של יצירת אזורי פינוי של אנשים בשטחי אוקראינה ובלארוס כתוצאה מאסון צ'רנוביל. בתנאי הזיהום הרדיואקטיבי המבעיתים את האדם צפיפות ההתפשטות כאן של צמחים ובעלי חיים גבוהים עברה את כל הציפיות והתחזיות המוצדקות מדעית.
כוח הרבייה של הטבע החי גבוה לאין שיעור מכפי שסוברים האקולוגיסטים החושבים קטסטרופיסטית. הוא מתפתח בהתקדמות גיאומטרית, כפי שהראה דרווין אחרי מלתוס ב
״מקור המינים״. הוא מוגבל רק בידי נוכחות משאבים ותחרות בין המינים. נסיבה זו מבטיחה עתודת כוח אדירה של הביוספירה, אם כי גם היא, כמובן, אינה בלתי-מוגבלת. לכן יש לתת לכוח הרבייה של הטבע חירות להתבטאות, להבטיח לו את המשאבים הדרושים, כולל ובראש ובראשונה מרחב, חופשי מהפעילות הכלכלית של האדם. ולעשות זאת לא פשוט מאוד. ערינו גדלים, האוכלוסייה גדלה כמעט באותה התקדמות כמו כוח הרבייה של הטבע, משום שבאדם מונח אותו כוח עצמו, המובטח במשאבי הכלכלה. האדמה מתייקרת.
לכן פתרון בעיית שחרור כוח הרבייה של הטבע מהדיכוי שלו בידי האדם יכול להיות קשור לא בהגבלת, בלימת או אפילו עצירת ההתפתחות הכלכלית והקדמה המדעית-טכנית, כי אם דווקא להיפך, באינטנסיפיקציית
ההתפתחות הכלכלית, שתאפשר להתגבר ביעילות על הזחילה האקסטנסיבית של הכלכלה, הממלאת שטחים חדשים וחונקת את הטבע החי.
ככל שמתעצמת ההתפתחות הכלכלית, מתאפשר להוציא ממחזור כלכלי שטחים גדולים דיו, לגדל בהם צמחייה וליישב בהם בעלי חיים, ובכך להפכם לאזורים חופשיים מהתערבות האדם ולתורמים להגנת זכויות טבע הפרא. ככל שמתעצמת ההתפתחות הכלכלית, מופיעה ומתרחבת גם האפשרות להבראת הסביבה הטבעית של הערים. יש לקבל נורמות משפטיות בינלאומיות להבטחת גידול הערים בגידול תואם של שטחים, המוקצים לנטיעות ירוקות.
רק הבטחת ערינו בכמות מספקת של מערכי יער וגנים, לצד הגוונת התעשייה, יכולה לתרום להבראת הסביבה העירונית הסובבת את האדם. אדם חופשי ובריא בלתי-אפשרי ללא טבע חופשי ובריא. בעיית הייעור הירוק של הערים ברמות שונות של המרחב העירוני רלוונטית מאוד לזמננו. ניסיונות לפתרונה נעשו בתולדות האנושות פעמים רבות. הדוגמאות הבולטות ביותר של ניסיונות כאלה הן הגנים התלויים של בבל בבבל הקדומה ואומנות הגינון של יפן. אינטנסיפיקציית ההתפתחות הכלכלית לא רק מאפשרת לשחרר לשיקום הטבע את המרחב הדרוש, כי אם גם להבטיח את עבודות הייעור הירוק ושחזור הטבע החי בכוח עבודה דרוש, ככל שמשתחררים עובדים מהתעשייה. חלוקה מחדש של מאמצי העבודה לרביית הטבע החי הייתה יכולה לתרום לא מעט לפתרון בעיית גידול האבטלה.
ומה מציעות ל. פסנקובה וא. דריאבינה כמימוש השקפותיהן על פתרון הבעיות האקולוגיות ועל הטרנספורמציה התואמת של מכלול רעיונות האבולוציוניזם האוניברסאלי
? ״אנו מקוות,״ – הן כותבות, – ״ליצירת אידיאל חברתי חדש, המסוגל לא במילים כי אם במעשים לשנות את אוריינטציית הערך של האדם. הקבלה הפנימית של רגולטורים ערכיים חדשים עשויה לאלצו ללכת נגד עצמו, נגד אינטרסיו, נגד התועלת האישית של היחס הטורפני לטבע. זו תהיה השקפת עולם חדשה, האוסרת על הרס משכננו – הביוספירה״ (שם, עמ' 493).
הנה זה בדיוק אוטופיה טהורה ביותר. להכריח את התודעה ההמונית ללכת נגד עצמה, נגד אינטרסיה לא פשוט לא-ריאלי. זה גם לא מוסרי. אנשים רוצים לחיות טוב יותר, שיהיה להם סיכוי בחיים. הם מאמינים שהתפתחות נוספת של הציוויליזציה תפתח לפניהם אפשרויות חדשות, תתרום לסיפוק מלא יותר של צרכיהם ואינטרסים, להשגת תנאים לחיים מלאים יותר, עשירים ומעניינים יותר. לגזול מהם את התקווה לכך – משמעותו להרוג בהם את הגירויים לעבודה יעילה, את הצימאון ליצירתיות ואת השאיפה לחיפוש חדש. זה היה אומר שקיעת הציוויליזציה האנושית, ולא הצלת הטבע.
תעמולת ויתור על ברכות הציוויליזציה הייתה יכולה לרתק חבורת אידיאליסטים מהאינטליגנציה, בעלי רגש אשמה מוגבר ונטייה לאסקהות. אך להכריח המוני אנשים ללכת נגד עצמם ואינטרסיהם בכל זאת אפשר. אך לא בדרך של הגבלה עצמית מרצון, המושרשת בתעמולה של אידיאלים מנותקים מהחיים ובחינוך של רגשות ונדחפים הסותרים אינטרסים, כפי שמניחות מחברות המאמר. לממש פרויקטים אוטופיים של הגבלת צרכי המוני אנשים בשם כינון שיווי משקל אקולוגי עם הסביבה אפשר רק בדרך של אלימות אכזרית נגד אנשים אלה, בדרך של יצירת מערכת, שאנו מכנים טוטליטריזם אקולוגי.
במסגרת, או ליתר דיוק בסגי, של מערכת כזו תופענה להגבלות הקשוחות ביותר כל דבר והכול ינורמל ויוגבל. כל מה שמעל לנורמה ייחשף לקשוחות ביותר
איסורים, והפרתם – להיענש בעונשים הקשים ביותר. צריכה של כל משאב, כמות המזון, השימוש בחשמל, דלק, מים, לידת ילדים – הכול יופקע לרגולציה ברורה ולעיצוב חוקי. פקידי המשרד האקולוגי יקבלו זכות לחדור לחייך האישיים ולשלוט בהתנהגותך, להאזין לשיחות טלפון ולבצע תצפית ויזואלית על המתרחש במעונך. האם הייתם רוצים עתיד כזה לעצמכם ולצאצאיכם?
כמובן, זוהי רק אנטי-אוטופיה, הראויה לעטם של סופרי-פנטזיה מקצועיים. אך האם אנטי-אוטופיה זו כה אוטופית? האין חיינו בתקופה הסובייטית בחברה, הדומה מאוד לזו שתיאר אורוול ברומן שלו ״1984״? ״אבל הכוח היה חזק וכולם פחדו ממנו״, כפי שעדיין מוערך בתודעה ההמונית של מיליונים. נדמיין לעצמנו שפתרון הבעיות האקולוגיות ילך בדרך ההגבלות על ההתפתחות הכלכלית והמדעית-טכנית.
בצאתם לדרך של איסורים והגבלות, בלתי-אפשרי להגיע לשום דבר אחר, פרט למינון החיים עצמם ולמלחמות על משאבים, לשלטון המחלק כל טוב. זהו הטוטליטריזם האקולוגי. כדי להימנע ממנו, יש לא להגביל, כי אם לגדל את התפתחות הציוויליזציה, ולגדל במקביל את מאמצי הציוויליזציה לייעול מצב הביוספירה. תוך כך, הגבלות סבירות ומינון נוקשה עדיין הכרחיות. בנסיבות חירום עשויות להפוך להכרחיות גם אמצעי חירום. אך האמצעי העיקרי והמכריע למניעת אסונות אקולוגיים והאסון הגלובלי הוא האבולוציה היצירתית של האדם ושל ציוויליזצייתו בחברה החדשנית.
}}

==== האבולוציוניזם האוניברסאלי וסיכויי האבולוציה היצירתית של האדם ====
{{רן|
האפשרויות והסיכויים של האבולוציה היצירתית של האדם מתגלים במאמר אחר מאותו קובץ, המוקדש ישירות לבעיית התפתחות האבולוציוניזם האוניברסאלי – במאמרו של מ. קונאשב ״התיאוריה האבולוציונית והתרבות האבולוציונית״ (קונאשב מ.ב. התיאוריה האבולוציונית והתרבות האבולוציונית – בתוך: רעיון האבולוציה בביולוגיה ובתרבות – מ': קנון+, 2011, עמ' 301-325). בו מפתח המחבר השקפות הפוכות, אלטרנטיביות ביחס למאמרם של ל. פסנקובה וא. דריאבינה, על האבולוציה ועל סיכויי יחסי הגומלין בין הציוויליזציה לביוספירה.
סיכויים אלה הוא מקשר לא עם הפצת השקפת עולם אקולוגית מיוחדת כלשהי, המבוססת על הגבלה עצמית של האדם וסותרת את צרכיו ואינטרסים הכלכליים, כי אם עם יצירה ופיתוח בראש ובראשונה של כלכלה אקולוגית, המכוונת לשחזור וייעול המנגנונים הטבעיים של אבולוציית הביוספירה. הוא בוחן את הכלכלה האקולוגית כאלמנט הכרחי של הכלכלה האבולוציונית, שבניגוד לכלכלה הטרום-אבולוציונית, מעצבת באופן פעיל ומכוון את התנאים המוקדמים החומריים של האבולוציה היצירתית של האדם. כמובן,
גם הכלכלה ״הטרום-אבולוציונית״ מתפתחת ללא הרף, אך היא מתפתחת ומשחזרת את הציוויליזציה האנושית ואת האדם עצמו בעיקר על חשבון הטבע, ולא באמצעות רבייה משותפת עמו.
״בכלכלה הטרום-אבולוציונית,״ – כותב מ. קונאשב, – ״האדם משחזר את עצמו ואת כל התנאים הקרובים, ההכרחיים, של קיומו בעיקר על חשבון הטבע, ותרומתו שלו לרבייה זו חלקית בלבד, ובהרבייה זו של עצמו הוא בכל זאת עדיין כפוף לטבע ואינו מבין את סיבות הכפיפות הזו, אף שכבר מודע לעובדת הכפיפות עצמה, למשל בצורה דתית… ב
כלכלה אקולוגית (ועקב כך, בהתאמה, גם בתרבות אקולוגית) הטבע כבר אינו רק מקור חומרי, לעתים אף חינם או כמעט חינם, של הכלכלה, כי אם כבר הופך גם למטרה, למוצר״ (שם, עמ' 320).
כמובן, המונח ״כלכלה אבולוציונית״ עצמו אינו מוצלח דיו. אך הוא מבטא מגמה אמיתית של התפתחות הכלכלה המודרנית לוויסות יחסי הגומלין שלה עם הטבע ולצורות שותפות, לא פיקודיות-ביורוקרטיות, של ויסות יחסי הגומלין הכלכליים בין בני אדם. אין ספק, שמגמה זו עדיין חלשה מאוד. אך היא כבר מתבטאת בחקיקה האקולוגית, במתודולוגיית הניהול המודרני, בחלוקה מחדש של הכנסות, המכוונת לצרכים אקולוגיים וחברתיים, בהתפתחות הרחבה של יזמות קטנה, בצמיחה המובילה של תעשיית הטכנולוגיות הגבוהות.
תחת ״כלכלה אבולוציונית״ מחבר המאמר מתכוון לכווניות הכלכלה החדשנית המודרנית ליצירת מוסדות ודרכים של ויסות ווויסות עצמי, אשר בסיכוי עתידי מסוגלות לעזור לאדם להשתלט על אבולוציית ציוויליזצייתו, ולא להישאר ״הגלגל והבורג״ שלה, חוליה פונקציונלית, ובמידה מסוימת אף קורבן.
מ. קונאשב מודע לחלוטין לסכנות, המתעוררות במעבר מדרך
״הטרום-אבולוציונית״ של התפתחות יחסי הגומלין הכלכליים אל
״האבולוציונית״. אמצעי הייצור מתפרסים אקסטנסיבית, והאפשרויות להשתלטות על אבולוציית הציוויליזציה, לשיפור ולבריאת האבולוציה האנושית עוד חלשות מדי, ומתעורר שורה שלמה של איומים, הקשורים בחוסר האונים של האדם בפתרון מספק של הבעיות הגלובליות של המודרניות, כולל הבעיה האקולוגית.
״בשלב ההתהוות של התרבות האבולוציונית,״ – סבור קונאשב, – ״כאשר האבולוציה של האדם עצמו הובילה את האדם אל סף כזה,
כזו, לעבור ולהתגבר עליה הוא יכול רק אם יחליף את מודוס ההוויה עצמו, את סוג הרבייה עצמו מטרום-אבולוציוני לאבולוציוני, כאשר יותר ויותר נושא הפעילות העיקרי של האדם הופך לשלמות העולם הסובב כולו ושל עצמו, כאשר האדם כבר במודע, במכוון, בורא את עצמו, את אבולוצייתו שלו ואת האבולוציה של כל העולם הנגיש, התלוי בו, בפעילותו המשנה, היוצרת הזו, משתנה קיצונית יחד עם מידת חירותו גם מידת אחריותו. הרי זה כבר כל החירות וכל האחריות של האדם, הבורא אבולוציה״ (שם, עמ' 321).
כמובן, העמדות, שמגן עליהן מ. קונאשב ונושאות אופי מדעי נוקשה, אינן באותה עת מוכחות דיין, כי אם היפותטיות בלבד וחדורות באמונה הומניסטית עמוקה. אמונה זו אינה דתית, כי אם מדעית, אינה אוטופית, כי אם ריאליסטית. היא נובעת לא מחלומות ופנטזיות עקרים על העתיד, כי אם מאקסטרפולציה של מגמות אמיתיות, המתגבשות בהתפתחות הציוויליזציה המודרנית. אך למגמות אלה מתנגדות גם מגמות אחרות, הפוכות, הנובעות מהמצב הברברי של מרכיבים רבים של מבנה הציוויליזציה, ומימוש אמונה זו יהיה תלוי בהתפשטותה, אך לא רק באמונה, כי אם גם ביכולת של קהילות אנושיות כה שונות להתפתחות חדשנית של הכלכלה, הדמוקרטיה, התרבות ההומניסטית.
התרבות ההומניסטית האבולוציונית – אינה פרי הרהורי סרק של תודעה אוטופית, היא נוצרת ככל שמתפשטים הידע המדעי, החינוך המכוון מדעית, היא מתבססת על השקפת העולם המדעית-אבולוציונית, על ההתפתחות המודרנית של הדמוקרטיה, מדינת החוק והבטחת זכויות האדם. הדמוקרטיה מטבעה הומניסטית ואבולוציונית, חדורת אחריות ומתממשת ברפורמות עוקבות. היא תואמת לעקרונות המדעיות, התבוניות והאנושיות. אך היא
תמיד בלתי-מושלמת, כשם שהאדם עצמו בלתי-מושלם. השכלול הנוסף של הדמוקרטיה תלוי לא רק בהתפתחות המוסדות הדמוקרטיים, כי אם גם ביכולת האנשים לעלות על הדרך הקשה של שיפור עצמי, להיחד באמונה מדעית-הומניסטית ובתרבות אבולוציונית. רק בהשקעת עמל יומיומי בשיפורו הפסיכופיזי, האדם יכול לזכות בבריאות מושלמת ובשמחת חיים. רק בשיפור תרבותו, האדם יכול להעלות את יכולותיו היצירתיות ולזכות בכוחות מוסריים לעמידה מול הברבריות והחוסר תרבות. רק בהעלאת רמת אחריותו, הוא יכול להפוך לחופשי באמת ומוכן לשיפור אמיתי של חייו שלו, ולא ליצירת אשליה של שיפור כזה כתוצאה ממעשים לא ישרים ודיכוי כבודו ומצפונו שלו. חוסר אחריות במוקדם או במאוחר מוביל לניצול לרעה של החירות ולאורח חיים בלתי-חופשי, ברברי.
״רק האחריות,״ – קובע מ. קונאשב, – ״באמת עושה את האדם לחופשי. אדם בלתי-אחראי – זהו עבד, אם של המקרה ואם של שרירותו שלו. ואילו האדם היוצר, ובמיוחד יוצר האבולוציה, – זהו אדם כבר מעצם הגדרתו חופשי, חופשי ביצירתו ובזכות היצירה. אך דווקא בשל כך גם אחראי לנברא ולנוצר על ידו. לכן במיוחד, הוא יותר מכל אלוהות שיצר בדמיונו, חופשי ואחראי ממנו… הבורא, שפוסק על ידו האדם, אינו מתפתח בעצמו ואינו משתתף באבולוציה של העולם כביכול שנברא על ידו. בניגוד לו, האדם עצמו מתפתח, ובבוראו את אבולוציית שאר העולם, מתפתח יחד עמו״ (שם, עמ' 322).
בחברה החדשנית יכולתו של האדם לברוא את חייו שלו ואת העולם הסובב אותו, ללא ספק, גדלה. היא גדלה ככל שמתפתחת חברה זו. האדם בחברות חדשניות זוכה בחירות שלא נראתה קודם, בחירות כזו שלא
יכול היה אפילו לחלום ושנשלל ממנה האדם של החברות המסורתיות. אך מהאופן שבו ינצל האדם את חירותו, תלויה חירותם של אנשים אחרים ויכולתם לברוא את העולם הזה אנושי וחופשי יותר מכפי שהיה עד כה. ככל שהאדם עצמו הופך ליוצר, לנושא של בריאת האבולוציה, הוא מפסיק להיות יצור, אובייקט וקורבן של אבולוציה ספונטנית. בהפיכתו עצמו ליוצר, לנושא של אבולוציה יצירתית וברוכשו אורח חיים יצירתי, האדם מאבד ברצף ובאופן טבעי את האמונה בבורא השמימי, שכלי-מעשו ויציר-כפיו הוא ראה עצמו בכל החברות המסורתיות.
כמובן, ברמת ההתפתחות, שהגיעה אליה היום החברה החדשנית, בני אדם עדיין שקועים מאוד בתלות בנסיבות החיים המתעוררות ספונטנית, ורבים מאוד זקוקים לעזרה מלמעלה, בהיותם בלתי-מסוגלים להתמודד עם נסיבות אלה. האמונה הדתית מעניקה להם תקווה והצלה מיגונות וכישלונות, מתבוסות ואסונות, מפחדים מפני מחלות ומוות בעולם הטראגי-קרוע ומתפתח ספונטנית זה. בזה טמונים המשמעות והחשיבות של תפקודן של כנסיות, מסגדים, מקדשים ושאר בתי אלוהים ומוסדות דתיים המגוונים ביותר בפרופילם ובייעודם. הם משווים לאנשים דמויות של יצורים טובים מכל, ממלאים את תודעתם בהרגשת הרמוניה, שנשללה מהם בעולם האכזרי, שנוצר באבולוציה ומטראום ללא הרף את האדם.
אך האופן שבו נוצר העולם הזה, מעורר ללא הרף גם אצל אנשים מאמינים בקנאות ספקות בקיום האלוהות. הפילוסופים הדתיים והתאולוגים ממציאים תאודיצאות שונות, הצדקות-אל, שהן חילול קודש מבחינה דתית ובלתי-עמידות מבחינה מדעית. הם שואפים להצדיק את הבורא, ובכך מפרים את עקרונות אי-התחקות הרצון האלוהי ואת ההשתחוות ביראת כבוד לפניו. הם ינסו להסביר ולנמק באופן תבוני, מדוע בורא טוב מכל יצר עולם כה רע, אכזרי,
לא-תבוני ולא-הרמוני. נכנס לשימוש הטיעון המרכזי: האדון העניק לאנשים חירות, והם בחרו בדרך החטא, בגדו בבוראם. הנה הם סובלים מחטאותם שלהם. הם אשמים.
מ. קונאשב כותב בעניין זה:
״אם הבורא, שפוסק על ידו האדם, כל-יכול ובורא לפי שרירותו, לפי גחמה, ואינו אחראי לפני יצירי-כפיו על שעשה, הוא חסר אחריות ובלתי-חופשי. גרוע מכך, הוא משית על יצירי-כפיו, תוך התכסות בהאשמה בביצוע חטאים כביכול, את פיספוסיו, ליקוייו, וכביכול, את עלויות בריאתו. ואילו האדם, הבורא אבולוציה, ללא ספק הופך לאחראי על כל שעשה, על כל ההישגים והכישלונות של אבולוציה זו. הוא חופשי במידה שהוא אחראי, במידה שהשתלט על חוקי היצירה והרמונייתה, על מדע האמנות של היצירה, וליתר דיוק של ההתהוות, משום שבתהליך יצירה זו לצדו, יחד עמו, משתתף גם כל העולם הסובב״ (שם, עמ' 322).
כבר עצם הצורך ב״הצדקת״ האלוהים נובע מההכרה העקיפה בטבעיות, באבולוציוניות של ההוויה. אלוהים לא יכול היה לברוא עולם אחר, משום שעולם זה היה נטול טבעיות, חירות, הגדרה עצמית. התאודיציאה של ג. לייבניץ מציירת את העולם הזה כטוב שבאפשרויות העולמות. אך טוב יותר יכול לעשות את העולם הזה רק האדם, שהכיר את המקור האבולוציוני של העולם והפך למסוגל לשיפורו האבולוציוני. התנ״ך מתאר את דמות האלוהים ככזו אכזרית, דספוטית, כיד מענישה, כקנאי המדכא את חופש המצפון ואת ההתקשרות לאמונות אחרות. בזה באה לידי ביטוי מציאותו של העולם ההיסטורי של האדם, חדור האכזריות, האלימות, רצח העם.
בנצרות האמונה בבורא טוב מכל מתווספת בעקרון ההומניסטי של אהבת לרע והצלה מחטאים באמצעות השתכללות מוסרית מתמדת. זהו –
צעד ענק קדימה בדרך ההתפתחות האבולוציונית של האמונה הדתית. אך ההומניזם הנוצרי אוטופי, משום שבלתי-אפשרי לאהוב את כולם ללא הבחנה. האהבה – רגש אינטימי, אינדיבידואלי, ומי שמנסה לאהוב את כולם, בדרך כלל אינו אוהב איש. ההומניזם הנוצרי מונע בידי העבודה לאלוהים, ולא בידי השאיפה לעשות את העולם האנושי חופשי, מפותח והומני יותר. אלטרנטיבה להומניזם הדתי מהווה ההומניזם האבולוציוני.
״ההשקפה האבולוציונית,״ – סבור מ. קונאשב, – ״הכוללת באופן טבעי והכרחי את הייצוג על החירות והאחריות האבולוציונית של האדם, כוללת בכך גם את ההומניזם האבולוציוני. כבר בשל כך ההומניזם האבולוציוני הוא חלק בלתי-נפרד של התרבות האבולוציונית״ (שם, עמ' 323).
מחבר המאמר בוחן את התפתחות האנושיות כתהליך אבולוציוני, שחווה לא מעט נסיגות ורגרסיות, אך עם זאת תמיד ליווה את אבולוציית הקהילות האנושיות. הוא מציין:
״האנושיות, שנוצרה במהלך האבולוציה, תחילה עוד אצל בעלי חיים בצורת פרוטו-אנושיות כדאגה לצאצאים, לחברים האחרים של המשפחה החייתית, הלהקה וכו', ואחר כך כבר כאנושיות ממש עוד בשלב המוקדם של אבולוציית האדם עצמו, בהיותה תחילה תוצר של הסתגלות ביולוגית טהורה, של אבולוציה פרוטו-תרבותית, ואחר כך תרבותית של האדם, גם היא התפתחה, גדלה יחד עם האדם כאיכות ההסתגלות החדשה שלו, כיכולתו החדשה, לא רק שהעניקה לו יתרונות אבולוציוניים, כי אם גם הרוממה, ומרוממת אותו מעל לכל שאר העולם הביולוגי. למרות כל הרגרסיות והנסיגות באבולוציית האדם, האנושיות, התפתחותה הופכות יותר ויותר לאחת המגמות המהותיות העיקריות, ואחר כך לעיקרית, של אבולוציית האדם״ (שם, עמ' 324).
הקדמת האנושות בצורה זו או אחרת ליוותה את הקדמת הציוויליזציה האנושית, אך היא, כמובן, לא זרמה חלק ובקו ישר, בהיותה מתבטאת על רקע חוסר-האנושיות האכזרי ביותר,
שנוצר במאבק הקיום כמעט דרוויני בין קהילות אנושיות ובתחרות נוקשה על גישה למשאבי השלטון והרווחה החומרית בין בני אדם. דווקא קדמת האנושות, שנשענה על העלאת אפשרויות האדם עם התקדמות הציוויליזציה האנושית, לא נלקחה בחשבון כלל בידי מה שמכונה סוציאל-דרוויניזם וסימנה את חוסר האונים שלו בהסברת תהליכים חברתיים. המאבק על קיום האנושות נגד חוסר-האנושיות מהווה את התכולה העיקרית של התרבות האנושית. הצימאון לאנושות, הצורך בה תמיד היה אחד הצרכים הדוחקים של האדם, חשוב לא פחות מהצורך במשאבים חומריים, במזון, בלבוש, בדיור ובנוחות. הוא מהווה את עצם מהותו של האדם כיצור חברתי. בהיעדר סיפוק מלא בחיי החברה, הוא נדחק לתחום התרבות, מומש בדת, באמנות, בפנטזיות ובפרויקטים אוטופיים של סדר חברתי אידיאלי.
אך ככל שעוברת הציוויליזציה האנושית ממערכות חברתיות מסורתיות לחדשניות, הצורך באנושות גדל ללא הרף ומקבל יותר ויותר אפשרויות לסיפוקו. חוסר-האנושיות החדשה, החודרת את החברה החדשנית בשלבים המוקדמים של התהוותה, רק מחזקת צורך זה. אבולוציית האנושות בחברה החדשנית מקבלת ביטויה בהתפשטות הדמוקרטיה, בהגנת זכויות האדם, בהיעדר סכסוכים צבאיים עולמיים, בהופעת אפשרויות רחבות יותר לשיפור עצמי של האדם. היא מתבטאת גם בקבלתם על ידי אנשים מתקדמים אבולוציונית וחושבים חדשני, כבסיס השקפת עולמם, של האמיתות שהושגו בידי המדע ושל ההכללה השיטתית שלהן בתורה המדעית-פילוסופית של האבולוציוניזם האוניברסאלי. האבולוציוניזם האוניברסאלי מופיע לא רק כאימוץ רציונלי של הישגי כל המדעים הקונקרטיים, כי אם גם כאידיאולוגיה של החברה החדשנית, הפותחת
דרך לאורח חיים חדש, לשיפור האבולוציוני של האדם, לאמונה חדשה, המתבססת על הידע, לאנושות חדשה, המוצאת לה תמיכה בתרבות האבולוציונית ובהישגי הציוויליזציה המודרנית.
מ. קונאשב חושף זווית חשובה של האבולוציוניזם האוניברסאלי, בבוחנו אותו כתיאוריית רבייה של מערכות חומריות. הוא נשען תוך כך על תיאוריית רביית ההון ודרכי הייצור, שהציע ק. מרקס. כמובן, אין אנו יכולים לבחון הוגה זה של המאה ה-19 כמייסד האבולוציוניזם האוניברסאלי ואף לא כאבולוציוניסט עקבי. המרקסיזם שייסד מרקס היה תורה נושאת אופי דואלי, הכוללת הן מרכיבים אבולוציוניים והן מרכיבים אנטי-אבולוציוניים בעליל.
אך תיאוריית הרבייה של מרקס, על אף כל ביטויי המנטליות האנטי-קפיטליסטית, האנטי-יזמית שבה, המובילים לפרויקטים שגויים לחלוטין, אוטופיים ובלתי-אנושיים של תמורות חברתיות בעלות אופי אנטי-אבולוציוני, מכילה שורה של גרעינים רציונליים, אשר עשויים לשמש לפיתוח תיאוריית האבולוציוניזם האוניברסאלי. זה מנסה לעשות מ. קונאשב, בהכלילו את המושגים ייצור ורבייה ובהפיצו אותם במידה מסוימת של הסכמה על כל העולם המתפתח למגוון.
״במקרה זה,״ – כותב קונאשב, – ״בקירוב הראשון, הגס ביותר, החומר בכללותו וצורותיו הבודדות מייצגים ייצור-עצמי, והאבולוציה בכללותה ושלביה וצורותיה הבודדים הם התפתחות של ייצורים-עצמיים אלה, מעבר בין מערכות חומריות המשתכפלות עצמית ומתפתחות עצמית, ובאותה עת גם טרנספורמציה של מערכות אלה, התהוותן של מערכות אחדות מאחרות, של הבאות לאחריהן מקודמותיהן״ (שם, עמ' 304).
הקוסמוס נבחן מעמדות אלה כ״מפעל״ אדיר,
המייצר מגוון עצום של מערכות חומריות. מערכות אלה משתכפלות עצמית באמצעות ארבעה סוגי אינטראקציות – גרביטציוניות, אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. אחר כך הן נהרסות ונבלעות בידי מערכות אחרות, הבאות אחריהן, המתפתחות על בסיס מערכות קודמות. למשל, כוכבים משתכפלים באמצעות בליעת מימן מענני גז ואבק, בהפיכם את תכולתם לדלק גרעיני. כאשר משאבים אלה מתרוקנים, הכוכבים בסופו של דבר הופכים לננסים שחורים – שרידים שרופים של גופי אור שזרחו פעם. גלקסיות משתכפלות עצמית באמצעות אינטראקציה גרביטציונית,
״מתחרות״ זו בזו על משאבי כוכבים. תוך כך מתבצעת גם ברירה של הגלקסיות היציבות ביותר, שליבותיהן בעלי הגרביטציה העוצמתית ביותר. אטומים של כל חומר משתכפלים באמצעות אינטראקציות אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. וכן הלאה. דרכי הייצור וההשתכפלות העצמית נקבעות בטבע הדומם באופי התהליכים הפיזיקו-כימיים.
כל תהליך כזה יכול להיות מוצג כ
״טכנולוגיה״ מיוחדת, שבאמצעותה מתבצעת השתכפלות עצמית של מערכות דוממות. ״ברביות כאלה, מהוות הכוכבים, המייצגים טכנולוגיות טבעיות, טבעיות ויוצרות-עצמית, הליום ומימן, הנכנסים לתגובה תרמו-גרעינית, הם באותה מידה חומר גלם ראשוני, ובמקביל נושא ואובייקט של רבייה זו״ (שם, עמ' 307).
ברמה הביולוגית של התפתחות החומר מופיע הנושא המרכזי של הרבייה – האורגניזם החי, השואף לשרוד, לייעל את פעילות חייו, ובהתאם, המסוגל להתרבות עצמית כדרך חדשה, שאינה ידועה בטבע הדומם, של השתכפלות עצמית. תוך כך הרציפות של ההתפתחות, הקיימת גם בהשתכפלות העצמית של מערכות הטבע הדומם, הופכת לתורשה – דרך רביית החומר החי על בסיס
טכנולוגיות שכפול של חומצות ריבונוקלאיות.
במאבק הקיום מיני האורגניזמים ״ממציאים״ טכנולוגיות חדשות, המאפשרות להם לא רק לשחזר את עצמם, כי אם גם ליצור מינים חדשים, בעלי חיים יותר ומותאמים יותר בתנאים חדשים, כלומר במהותו, לבצע רבייה מורחבת של החומר החי. להתפתחות הביוספירה אופייני מגוון עצום של טכנולוגיות כאלה ושלל עצום של דרכי רבייה השונות זו מזו. מ. קונאשב מבחין בכמה מהן היסודיות ביותר:
״באבולוציה של העולם האורגני, של הצורה הביולוגית של החומר, יש מיד כמה דרכי רבייה מיוחדות, ביולוגיות – רבייה על ידי מינים, מערכות אקולוגיות, ביוספירה, של הצורה הביולוגית של החומר בכללותה של עצמן… כך, חיידקים לשם רבייתם
״למדו״ להשתמש בחמצן, ביסודות כימיים ותרכובות אחרות, ובכך הפכו לא רק למינים חדשים אחרים, כי אם גם לסוגי חיידקים חדשים עקרונית, יישבו את הסביבות המגוונות ביותר״ (שם,
עמ' 305, 306).
חידושים טכנולוגיים פותחים אפשרויות לגיבוש כל מין חדש – גם של מיקרואורגניזמים, וגם של צמחים, ושל בעלי חיים. במהותו, כל מין בעל דרך רבייה ספציפית משלו. דרך הרבייה האנושית שונה ביסודה מדרכי הרבייה של מיני בעלי חיים, אף שבשל היותו יצור בעל גוף ביולוגי, האדם משחזר גוף זה בדרך דומה לחיות. האדם כיצור מתורבת משחזר את עצמו בדרך, הכוללת ייצור וחליפין מאורגנים חברתית. בחברה החדשנית דרך רביית האדם נשענת יותר ויותר על הישגי המדע, על הכרת חוקי הטבע ועל יצירת על בסיס מדעי טבע חדש בדמות חומרים מלאכותיים ואף יצורים. אבולוציית דרך הרבייה האנושית מובילה את האדם למחסום חדש
בהתפתחות הציוויליזציה האנושית, שמעבר לו נפתחות גם אפשרויות חדשות, שלא נראו קודם, וגם סכנות חדשות, המאיימות על עצם קיומו של האדם.
״לפני האדם (האנושות),״ – סבור מ. קונאשב, – ״נעמדה בחירה נוקשת, לגמרי ברוח תיאוריית דרווין: או להתחיל להפוך לנושא אמיתי, ליוצר, לבורא של אבולוצייתו שלו ושל אבולוציית כל העולם הנגיש לאדם, או להישאר רק אובייקט של תהליכים אלה, כשמשלמים מס עצום, לעתים מופרז, עם תוצאות טראגיות, לדעות הקדומות שלו עצמו, לבורותו שלו ולעברו האבולוציוני שלו. לצערנו, היום כמו אתמול, הבחירה הזו, שממנה בכל מקרה אין לאן להימלט ואין לאן לברוח, מסיבות רבות טרם נעשתה… האדם הגיע לשלב כזה, שבו נקלע לפני הכורח לא רק להכיר בעובדת האבולוציה, בראש ובראשונה של שלו עצמו, כי אם גם להשתלט על אבולוציה זו. אחרת ממתין לו גורלם של מינים אחרים רבים, שכבר נכחדו או נכחדים״ (שם).
צדקתן של אמירות אלה של מחבר המאמר ברורה לחלוטין לכל אלה שיבחנו ללא משוא פנים את בעיות הציוויליזציה המודרנית. המדינות, השקועות בטרדיציונליזם, בקנאות דתית ובאי-רציונליזם של החשיבה החברתית, מפגרות היום יותר ויותר אחרי המדינות המתקדמות, המפותחות, הן בהתפתחות המדע, והן ביצירת טכנולוגיות גבוהות, והן בהתפתחות התעשייה, החקלאות, המסחר, תחום השירותים, והן ברווחת עיקר האוכלוסייה. בבואן להשיג הכנסות עצומות ממכירת משאבי אנרגיה-חומרי גלם, הן מנצלות אותן בצורה בלתי-יעילה ביותר. כספים אלה מתבזבזים בעיקר על רווחה מנופחת של צמרת החברות המסורתיות, ושארית כספים אלה מגיעה לסיפוק ציפיות היאזמוט של השכבות החברתיות הנמוכות. תוצאה של ארגון חברות כזה היא הפרות המוניות של זכויות האדם, אי-יציבות חברתית, נטייה לזעזועים מהפכניים, כלומר מה שממנו נמלטו מזמן המדינות בעלות הכלכלה החדשנית המפותחת
.
תוצר לוואי של חברות מסורתיות הוא גם הטרור הדתי. הכלכלנים היום מהרהרים על התופעה
של ״קללת המשאבים״, המרחפת על מדינות בעלות פוטנציאל אנרגיה-חומרי גלם טבעי עשיר, המקבע את סדרי החברה המסורתיים שלהן. לצערנו, לקללה זו נתונה היום גם רוסיה. מתי היה שרוסיה מפגרת מבחינה תעשייתית אחרי סין? זהו בושה לאומית. הפוצ'בניקים הרוסים והאולטרה-פטריוטים עם חשיבתם הטרדיציונליסטית האוטופית חולמים על תחיית רוסיה האימפריאלית, שהפילה פחד על העולם הסובב. למעשה, פעילותם המתגייסת פועלת נגד רוסיה, משום שהיא יוצרת מכשולים להתפתחות הדמוקרטיה והחברה החדשנית.
מדוע אם כן מ. קונאשב סבור שהבחירה, העומדת לפני האנושות על סף הכניסה לחברה חדשנית אבולוציונית מתפתחת, היא נוקשת ודרווינית טהורה? הוא עצמו עונה על שאלה זו: אם לא נשתנה, נכחד, כשם שנכחדו בתולדות הביוספירה מינים ביולוגיים רבים מאוד, שלא עמדו בניסיון הברירה. ובראש ובראשונה יכחדו אלה, הדוחים את מציאות החברה החדשנית ואינם מסוגלים אבולוציונית, על בסיס מדעי, לשנות את עצמם ואת העולם הנתון לשינוי. כמובן, אם להביט בלי ״משקפיים ורודות״ על החברה החדשנית של היום, שעדיין לא-מפותחת, יש להכיר בכך שהיא עדיין ערוכה מעט לשינויים הומניסטיים המוצדקים מדעית. המנטליות, חדורת הטרדיציונליזם התוקפני, של המוני אנשים גדולים, פוגשת בהתנגדות נוקשה את נבטי ההשקפה החדשנית המדעית-אבולוציונית. בהיותם שקועים באינסטינקטים צרכניים, אנשים אלה חיים בחברה החדשנית, נהנים מפירות חידושים שתוכננו מדעית, אך באמונותיהם והעדפותיהם, בהשקפת עולמם, רבים מהם לא הרחיקו לכת מעידן ימי הביניים.
״אפשר לא להאמין בידע המדעי שהושג,״ – כותב בעניין זה מ. קונאשב, – ״אפשר על יסודות שונים לא להאמין בתיאוריית האבולוציה, כשם שפעם לא האמינו בתיאוריית החסינות וסירבו לחיסונים. אך השלילה של כל תיאוריה מדעית מוכחת, כולל תיאוריית האבולוציה, אינה פוטרת מתשלום על הוויתור על הידע המדעי ומעל פעולות ופרקטיקות הכרחיות אובייקטיבית, כולל אלה שהבשילו מזמן, המבוססות על ידע זה״ (שם).
החשיבה האבולוציונית והתרבות ההומניסטית-אבולוציונית הופכות לאמצעים החשובים ביותר של הסתגלות האדם למורכבויות ועומסי היתר של החברה החדשנית המתפתחת. מורכבויות ועומסי יתר אלה עם הזמן, ללא ספק, רק יגברו, כמו גם האפשרויות לפיצויים יעילים יותר ויותר ולהתגברות עליהם במאמצים אנושיים. לשווא יהיו הניסיונות לגדור את עצמם מהם בדרכים שהומצאו בחברות מסורתיות באמצעות פנייה ליצורים מיתולוגיים. הם לא יעזרו בשל היעדרם במציאות ונוכחותם רק בדמיון מאורגן מערכתית ובסוגסטיה של פרקטיקות דתיות.
הכרחי לבצע בחירה מורכבת ואחראית ביותר בין התרבות החדשנית האבולוציונית המודרנית, המעודדת את האדם לשיפור עצמי קבוע ושיטתי, לבין התרבות הטרדיציונליסטית, שהופכת בפועל לחוסר-תרבות אבולוציוני. נסכים: זה, כמובן, אינו אומר ויתור על מסורות סבירות של העבר, שעמדו במבחן הזמן וקובעו בתרבות הלאומית והאנושית הכללית. להיפך, מסורות אלה יש לשמור בקפידה, לתמוך, להחיות ולהוציא מהשכחה, כדי שההתפתחות הסוערת של החברה החדשנית לא תדכא ותשמיד אותן, כשם שמנגנון מסתובב שובר יד שנכנסה לתוכו.
בזמן הנוכחי כבר ישנם לא מעט אנשים, המוכנים לקליטה ולפיתוח של התרבות האבולוציונית המודרנית. הידע המדעי,
הנרכש מספסל הלימודים בידי המוני אנשים עצומים ומתקבע בקבלת השכלה גבוהה, מקרב אותם בהדרגה לנטייה להשקפה מדעית ולמבט אמיתי על הדברים. אך הידע המדעי מתקבע בהשקפת עולמם של אנשים רבים, לצערנו, באופן שטחי מאוד, בין אם במותירו מקום לדעות קדומות מסוגים שונים, ובין אם במגבילו את השקפת עולמם לרציונליזם יבש, לחוסר אמונה בהיעדר מוחלט של גיוס הנפש, שהאמונה מעניקה.
את הוואקום הרוחני הזה נועדה למלא התרבות האבולוציונית והאמונה המדעית-הומניסטית – אמונה, שאינה מבוססת על מיתוסים של חברות מסורתיות, כי אם על ידע מודרני, התואם לרמת ההתפתחות של החברה החדשנית ולאפשרויות שהיא פותחת לאורח חיים יצירתי ולשיפור עצמי של האדם. האדם-הצרכן של ערכים שהושגו על בסיס מדעי יכול ומסוגל להפוך את עצמו לאדם-היוצר, המנצל ערכים אלה להתפתחות עצמית ולייעול יחסי הגומלין שלו עם העולם החיצון, לטרנספורמציה חדשנית של העולם הסובב לפי אמות המידה היצירתיות שלו.
״המאפיין המרכזי של ההוויה האבולוציונית החדשה הזו של האדם,״ – משכנע את קוראו מחבר המאמר, – ״הוא בכך שהאדם לא רק מודע לעובדת האבולוציה הכללית, כולל אותה באבולוצייתו שלו, אלא גם על בסיס הכרת האבולוציה הזו הופך לא רק לסוכן מודע שלה, כי אם ליוצר המרכזי שלה, לבוראה. בכך הוא נכנס לשלב חדש של הוויתו, ומחליף סופית את כל האלוהים שברא… אך מעמדו החדש הזה, ה'אלוהי', מציב לו גם דרישות אחרות לגמרי, ויתר על כן קיצוניות בנוקשותן, 'אלוהיות'… האדם אכן חייב להיות 'אלוהים' ולתאים לכל התכונות שלו, וליתר דיוק, לעלות על המוחלט המחשבתי שהומצא על ידו כ'קב אבניים רוחני'. המעמד החדש הזה הוא היסוד של התרבות האבולוציונית החדשה, הכוללת השקפת עולם אבולוציונית חדשה,
אתיקה אבולוציונית חדשה ופרקטיקה אבולוציונית חדשה״ (שם, עמ' 312).
כמובן, בשלב נתון זה של התפתחות החברה החדשנית האדם עוד חלש מדי, מכדי ליצור במלואו את איכויותיו הגופניות והרוחניות ודרכן להשפיע מהותית על אבולוציית העולם הסובב. התביעה למעמד ״אלוהי״ נראית, מתוך המציאות של היום, אוטופית למדי. על אחת כמה וכמה, שבתולדות האנושות ישנן דוגמאות איומות רבות לאופן שבו אנשים, שטיפסו לפסגת השלטון, ניכסו לעצמם מעמד ״אלוהי״ והפכו לפוסקים בגורל האנשים הנתונים למרותם, ובעשותם לפי שרירותם הפקרות פרועות, התעללות והרג המוני.
התודעה הדתית, הכבולה בדוגמה של עבדות לפני האלוהים, נחרדת באופן בלתי-מתואר מתביעת האדם למעמד ״אלוהי״ ומהשאיפה לוויתור על ״קביים רוחניים״, ההכרחיים לסדר החיים הטרדיציונליסטי של האדם. המטיפים הדתיים מצביעים בצדק על התוצאות הנוראות של ניסיונות שליטים דספוטיים לנכס לעצמם מעמד אלוהי, ועל חוסר-הסיכוי של אורח החיים הסובייטי, הקשור באידיאולוגיה אגרסיבית-אתאיסטית ובניסיונות ״לברוא״ חברה שמחה חדשה לחלוטין על חורבותיה של החברה המסורתית שנהרסה ביסודיות, עד היסוד.
הם לא מתחשבים, במודע או במזיד, בעובדה ש״בניית הקומוניזם״ נשענה על ״קביים רוחניים״ אוטופיים, דומים למדי בפנטסטיות שלהם ובאנטי-אבולוציוניזם שלהם לאלה, שעליהם נשענים הרועים והאדפנטים של כל הדתות הקיימות על פני כדור הארץ. ואילו צמיחת עוצמתו של האדם, אפשרויותיו ביצירת חייו שלו, בהשפעה על הנסיבות הסובבות, בבריאת החברה החדשנית, היא תהליך אובייקטיבי, עובדה, חוק בלתי-ניתן-להפרה של ההתפתחות ההדרגתית של הציוויליזציה האנושית.
בעקיפין מכירים בכך גם האנשים, העוסקים ב״עסקים רוחניים״. ההיררכיות הדתיות אינן מוותרות כלל על שירותי הרפואה המודרנית, בביסן את תקוותיהן על עזרת האל. בעולם המודרני, חדור הברבריות הציוויליזציונית, דרכו של האדם, שעלה על דרך יוצר תמורות אבולוציוניות, קשה בצורה בלתי-רגילה. ברוב המקרים הוא מבצע את המעבר האמיץ מצרכן ליוצר בבדידות מוחלטת, ללא תמיכת הסובבים.
השלב הראשון בדרך זו הוא שיפור פסיכופיזי עצמי מאורגן מערכתית וקבוע, המבוסס על עקרונות מדעיים-אבולוציוניים. האנשים הסובבים מתעניינים בכך, מכירים בכך ש״כדאי היה לעסוק בזה״, משום שהבריאות בגדה בהם והרופאים לא עוזרים, אבל ״אין להם זמן״. שום תעמולה של אורח חיים בריא ויוצר בריאות אינה עוזרת, משום שאנשים שקועים לגמרי בסיפוק האינטרסים הצרכניים שלהם. במקרה הטוב הם מבקרים שלוש פעמים בשבוע במדורי ספורט כלשהם, ואחר כך ברוב המקרים נושרים מחוסר זמן או בשל הרעת מצב בריאותם, שנגרמה ממאמצים בלתי-ממונים והצטברות עייפות.
לעזור בהפצת היצירה העצמית של האדם יכולה רק אמונה מדעית ותרבות הומניסטית מדעית-אבולוציונית. ואילו תוצאות השינוי המחודש של הגוף האנושי וחיזוק הרוח האנושית בתהליך השיפור הפסיכופיזי העצמי פשוט פנטסטיות. לאחר שעברו ניסיונות רבים, אפילו אנשים חולים מאוד למשך זמן ארוך מאוד מאבדים לחלוטין את היכולת לחלות, זוכים בגוף יפה, ברצון מתאזן בצורה בלתי-רגילה, ביכולת עבודה מדהימה וביכולות יצירתיות בלתי-מוגבלות. האין זו התקרבות לאידיאל ״האלוהי״?
כמובן, אפשרויות האדם מוגבלות בטבעו הביולוגי ובזמניות קיומו על פני כדור הארץ. האדם – לא אלוהים, הוא בן-תמותה, וכל תביעה לכל-יכולות אלוהית מגוחכת ו
בלתי-אנושית. בהפוכו ליוצר, על האדם להתחשב במגבלת אפשרויותיו ובניגודיות העקרונית שלו לדמויות הפנטסטיות של האלים. אחרת הוא יערער את כוחותיו במאמצים מופרזים, והטבע ״יענישו״ במהירות על התביעה לעוצמה אלוהית.
אך מה שהאדם הופך למסוגל לו בתהליך של שיפור עצמי בלתי-נלאה, אכן עולה על אפשרויות של אנשים רגילים ומקרב צעד אחר צעד את האדם לאותן תכונות, שאנשים בזמנים שונים ייחסו לאלים. אין לנו ספק שככל שיתפתחו היסודות המדעיים של השיפור הפסיכופיזי העצמי, האדם ילמד לא רק להתגבר ביעילות על חסרונותיו הטבעיים ומחלותיו, כי אם גם להאריך משמעותית את חייו שלו. השיפור הפסיכופיזי העצמי הוא רק הצעד הראשון בדרך הטרנספורמציה ההומניסטית של העולם, יצירת התרבות, האתיקה והפרקטיקה האבולוציונית.
״האלמנט הראשון של התרבות האבולוציונית,״ – סבור מ. קונאשב, – ״הוא דווקא ההשקפה האבולוציונית, שבסיסה מכלול אחיד של תיאוריות אבולוציוניות פרטיות וכללית… כבר פ.ג. דובז'אנסקי, בבוחנו את המשמעות ההומניטרית, התרבותית-כללית של התיאוריה האבולוציונית, ציין בגאווה ובשמחה שהתיאוריה המודרנית של האבולוציה מחזירה את האדם למרכז העולם. נכון, בניגוד לייצוגים ולתמונות העולם הטרום-אבולוציוניים, זהו לא המרכז המרחבי שלו, כי אם דווקא המרכז המשמעותי שלו״ (שם, עמ' 313).
האנתרופוצנטריזם החדש הזה, בניגוד לאנתרופוצנטריזם הישן, שהיה תוצאה של מחסור בידע על כדור הארץ והקוסמוס, פותח לפני האדם אופקים חדשים. מ. קונאשב אינו עושה ניסיון אפילו לשרטט את קווי המתאר של התרבות האבולוציונית החדשה. יש לציין, שציר כל תרבות הוא ההבנה הפילוסופית של העולם. הבעייתיות הפילוסופית-השקפתית מחלחלת גם למדע, וגם לכל הענפים והסוגים של האמנות, וגם לתרבות הפוליטית, וגם לדת.
בעידן העת העתיקה התרבות והאמנות היו נתונות להשפעת הרעיון ההשקפתי של ההרמוניה הקוסמית. בימי הביניים עמדות השליטה תפס רעיון האל. תרבות הרנסנס שינתה את הרעיון הזה, והשלימה אותו ברעיון ההומניסטי של גדולת האדם כיציר האל, שניחן בניצוץ של חכמה אלוהית. מחזותיו של הדרמטורג הגדול ביותר של כל הזמנים והעמים, ויליאם שייקספיר, – הם, למעשה, פילוסופיה רצופה, המגולמת בדימויים אמנותיים. בבסיסה עומד הרעיון, שלפיו ההשגחה העניקה לאדם חופש וזכות בחירה בין טוב לרע. בבוחרו ברע, בעשותו פשעים למען בצע והשגת שלטון, האדם משיג יתרונות לא מעטים, אך זמניים בלבד. מהלך ההיסטוריה עצמו, השתלשלות הנסיבות מביאה לכך ששלטונו מתמוטט, והמעללים, שהביאוהו לשלטון וחיזקו אותו, במוקדם או במאוחר פונים נגדו. הרעיון הזה מתגלה כרלוונטי למדי גם לזמננו, אף על פי שידוע לנו שתפקיד ההשגחה ממלאות החוקיות של האבולוציה ההיסטורית.
בעידן הנאורות בתרבות החלו לפתח מכלול רעיונות, הקשורים בליברליזציה ההדרגתית של החברה. במרכז תשומת הלב עמד הרעיון של ניצחון התבונה על הדעות הקדומות. רעיון זה המשיך להתפתח במשך כל העת החדשה. ידוע איזה תפקיד עצום בתרבות המאה ה-20 מילאו הפילוסופיות של הפסיכואנליזה והאקזיסטנציאליזם. פילוסופיית המרקסיזם גם היא מילאה תפקיד לא מבוטל בתרבות המאה ה-20, אף על פי שבברית המועצות, בשל הנסיבות ההיסטוריות, היא הולידה את התרבות הסרווילית של הריאליזם הסוציאליסטי.
הגיוני להניח, שהתהוותה והתפתחותה הנמשכת בימינו של פילוסופיית האבולוציוניזם האוניברסלי מסוגלת לפתוח שלב חדש בהתפתחות התרבות העולמית, תוך הקצאת תשומת הלב של יוצרי התרבות להבנה ולתיאור אמנותי של האבולוציה היצירתית של האדם, מורכבויותיה ובעיותיה, הטבע האבולוציוני של הנסיבות ההיסטוריות, אליהן שקוע האדם, הטרגדיה
של האדם-היוצר, החווה התנגדות של נסיבות הנראית בלתי-ניתנת-להתגברות, ובסופו של דבר, את ניצחון האבולוציה היצירתית, ככל שמתפתחת החברה החדשנית, על הנסיבות היורדות אל העבר. אנו מקווים, מאמינים, ומשוכנעים בכך שהתרבות האבולוציונית, חדורת הפילוסופיה של האבולוציוניזם האוניברסלי, תבוא במקום התרבות הנוכחית המכוונת לצרכנות, ותגרום לגל עוצמתי של תרבות גבוהה, המקרבת הן את האליטה והן את המוני האנשים לערכים הומניסטיים, לאורח חיים יצירתי, לשיפור עצמי קבוע ולהתפתחות אנושית, הגיונית של החברה החדשנית.
כל אדם המשתפר מקיף יכול להיות מסוגל לעשות במלאכתו דבר גדול, דבר בעל משמעות-כללית לכלל האנושות. בזה טמון המשמעות העליונה של חייו של כל אדם. האמונה המדעית מעודדת את האדם להתרומם מעל הצמחייה בעולמו הקטן והצר ולבצע הישג יצירתי למען הטרנספורמציה ההומניסטית של עולם האדם. ההישג היצירתי, בניגוד להישג הצבאי, אינו טמון בכך לסכן את החיים ולתת אותם לניצחון על אנשים אחרים, כי אם בכך להקדיש אותם לטרנספורמציה אנושית של עצמו ושל העולם הסובב בכל תחום פעילות נבחר. הישג צבאי יכול להימשך כמה דקות, ואילו הישג יצירתי, בונה נמשך כל החיים.
האמונה המדעית מגייסת את האדם למלחמה שלווה נגד כל ביטויי הברבריות הציוויליזציונית. האדם המאמין מדעית הופך ללוחם של התרבות. הוא משתפר ללא הרף באומנותו הצבאית. הוא מאמן את בריאותו, את יכולותיו הפולמיות, את כוחו היצירתי, את הפוטנציאל המוסרי, ההכרתי והתרבותי שלו. הוא מכוון תדיר לחדשנות ולקליטת ידע אוניברסלי, התורם להשגתם. משמעות האמונה המדעית והגישה המדעית-אבולוציונית לחיים טמונה בשיפור המשותף של האנשים ובשיפורם המשותף
של החברה החדשנית המתפתחת.
שיפור עצמי, העובר לשיפור משותף, הוא צורת אבולוציה, הטבועה רק באדם ואינה מתרחשת בשום מקום בעולם הקוסמי הנשקף לעינינו. היא הצורה העליונה של האבולוציה. היא יוצרת מסורות חדשות, המבוססות על חיפוש חדשני של צורות ודרכים לטרנספורמציה אבולוציונית של עולם האדם. המסורות של החברות המסורתיות, המקובעות ומקודשות על ידי הדתות המסורתיות, מגלות את חיוניותן גם בחברה החדשנית, ומסייעות לאנשים להסתגל לעומסי-היתר הפסיכולוגיים ולמורכבויות של הסביבה החברתית המשתנה בעוצמה. אך קשיחות המסורות האלה, התאמתן למציאויות חברתיות שנעלמו, אי-התאמתן לרמת הידע האנושי שהושגה אינם מאפשרים להן לספק באמת את הצרכים הרוחניים של האדם של החברה החדשנית. הן קשורות לעבר ואינן יכולות להפוך לגירוי להמשך האבולוציה של עולם האדם.
גירויים כאלה יכולה ליצור רק אמונה מדעית-הומניסטית והמסורות הקשורות בה של השיפור החדשני של ההוויה האנושית. וחיי הנצח? לא, זה לא קיום בעולם-הבא בגן עדן, שבו אין צורך לעשות כלום ורק להשתובב ולפאר את הישות העל-טבעית, הודות לעבדות העינוג כלפיה בחיים הקצרים שלנו, כביכול, אנו זוכים באושר נצחי כגמול. חיי הנצח – זהו תרומתנו לאבולוציה של האדם, ואת הגמול על כך אנו יוצרים בעצמנו, לא בשמים, כי אם כאן, על פני כדור הארץ.
}}

==== האבולוציוניזם האוניברסלי ובעיות החברה החדשנית המודרנית ====
בחברה המסורתית כל אדם חי בתלות חזקה ביותר, המכבידה עליו, בסביבתו החברתית – בחמולה שלו, ביישוב, בתאגיד המקצועי, במעמד,
באצולה, במדינה, בהשתייכות הלאומית והמקצועית. חירותו הייתה מוגבלת בקפדנות על ידי מכלול של התנהגות מוסדרת חברתית, דוגמות דתיות, כללים מוסריים ועמדות משותפים לכול.
היציאה אל מעבר לגבולות ההגבלות הללו הייתה נתונה לגינוי חברתי, הפכה את האדם למנודה של החברה, נענשה באכזריות, ויכלה להסתיים בגירוש מהקהילה. ומכיוון שפעילות אישית מחוץ לקהילה, בשל ההתפתחות החלשה של הייצור והחליפין, לא יכלה לספק לאדם ולמשפחתו את כל ההכרחי לחיים, גירוש כזה בפועל היה משמעותו מוות ברעב. ואילו להתקבל על ידי קהילה אחרת היה קשה מאוד למנודה, וגם אם הדבר הצליח, הוא נשאר בקהילה החדשה הזו אדם סוג ב', לא היו לו זכויות של חברי אותה קהילה, שתמיד התייחסו לזרים בבוז ובחשדנות.
אפילו באתונה הדמוקרטית התגבש הנוהג של האוסטרקיזם, שלפיו על סמך הצבעה באספת העם את האנשים הטובים ביותר, שהביאו תועלת לא-ניתנת-להערכה לפוליס, יכלו לשלוח לגלות, אם עלה חשד קלוש ביותר שדלפותם הגוברת עלולה ליצור איום על המשטר הדמוקרטי. באותה אתונה התקיים חוק אכזר על העלבת האלים והשחתת הנוער, שעל פיו נידון למוות סוקרטס הגדול. האשמה דומה הוגשה נגד אריסטו, שנאלץ להימלט מאתונה, כדי, כפי שהסביר, לא לחשוף את האתונאים לפיתוי לבצע בפעם השנייה פשע נגד הפילוסופיה.
הרדיפות של הנוצרים באימפריה הרומית נמשכו זמן רב למדי, עד שאימוץ הנצרות כדת רשמית לא הביא לרדיפות דומות של עובדי האלילים העקשנים.
דוגמה קלאסית לרדיפת המחשבה החופשית ו
אי-הסובלנות הדתית היו העינויים בקמרונות האינקוויזיציה והשריפות על המוקדים באירופה של ימי הביניים של מה שנקרא כופרים. לכיתת הכופרים צורפו כבר בעידן הרנסנס גם הנציגים הגדולים ביותר של המדע הקונקרטי ההתהווה ושל הפילוסופיה המכוונת-מדעית – ג'ורדנו ברונו וגליליאו גליליי. ברונו לאחר עינויים אכזריים הועלה במוקד ב-1600 ברומא בכיכר הפרחים, וגליליי כפר ברעיונותיו, כדי לשרוד ולהמשיך במחקר המדעי. לברבריות כזו היה גם בסיס רציונלי משלה.
הרי החברה המסורתית של אותה תקופה החזיקה מעמד על אחדות הייצוגים הדתיים, וכל ויתור לייצוגים אחרים יכול היה להביא לקריסת סמכות הכנסייה, לזעזועים חברתיים ולמלחמות עקובות מדם. התפתחות הרפורמציה המאוחרת יותר התגלגלה לתוצאות ממש כאלה: מלחמות בלתי-פוסקות בין קתולים לפרוטסטנטים רוקנו ממש את דמה של מערב אירופה. ובשנת 1648, כשנחתם שלום וסטפליה, שהפסיק את מלחמת שלושים השנה, המלחמה הדתית אחזה גם במזרח אירופה, והחלה במרד הקוזקים בהנהגת בוגדן חמלניצקי. ההומניזם הדתי נשכח בקלות בהתנגשויות של אמונות שונות. בשל חוסר-התפתחותו הוא מתהפך לביטויים של ברבריות דתית, אכזריות, קנאות, מלחמות דת, ג'נוסייד, טרוריזם. הרי מה לא תעשה למען מטרה עליונה!
מאפיין מהותי של החברה המסורתית הוא גם יחסה החשדני או אף העוין לחדשנות חברתית, טכנית וכלכלית. ידוע איזו התנגדות הפעילה החברה המסורתית לרפורמות של פיוטר הראשון ברוסיה, מה שגרם לתגובה נגדית של המדינה שבה שלט, בדמות רדיפות קשות ביותר נגד מתנגדים. פיוטר לא חס גם על בנו שלו, הצארביץ' אלכסיי, כשחש בצדק מלא איום של נסיגה של הרפורמות במקרה של עליית האחרון לשלטון.
הפילוסוף הרוסי הידוע ויאצ'סלב סטיופין, במחלוקתו עם
הפוצ'ווניקים-הטרדיציונליסטים על דפי כתב העת ״שאלות הפילוסופיה״, מביא טקסט סקרן למדי מתוך הכרוניקה של הצאריות המוסקבאית, המאפיין בצורה החיה ביותר את יחס החברה המסורתית לחדשנות. אין לנו כרגע אפשרות למצוא את הטקסט הזה ולשחזרו במדויק. לכן אנו מצטטים מהזיכרון ומבקשים מראש סליחה מהקוראים על אי-התאמות אפשריות עם המקור:
״איוושקו ניפח בכדור בעשן עשן מגונה ועף מעל מגדל הפעמונים. על כך הוכה בשוטים ללא רחם והושם בכבלים״.
ו. סטיופין מפרש אירוע זה כך: מאתיים וחמישים שנה לפני המונגולפייה, איש רוסי המציא את כדור הפורח ובפועל הגשים רעיון זה. כך הגיבה הציוויליזציה המסורתית לחדשנות. בניגוד אליה, התפתחות הציוויליזציה הטכנוגנית לא רק מקבלת חדשנות, כי אם גם מתבססת עליה. ההיגיון הזה של סטיופין מקרב אותנו להבנת מהות החברה החדשנית, הקשורה בהתפתחות הציוויליזציה הטכנוגנית.
יש לנו ספקות גדולים באמינות הדיווח של הכרוניקאי המוסקבאי על המצאת כדור הפורח, שהקדימה בהרבה את המצאת המונגולפייה. נמוכה מדי הייתה רמת ההתפתחות הטכנית של אותה תקופה, כדי ליצור מנגנון כזה של אוויראוטיקה. אך העובדה נשארת עובדה: החדשן נענש באכזריות על הניסיון ליצירת מנגנון זה, גם אם בפועל לא הצליח לעוף מעל מגדל הפעמונים. החברה המסורתית חושבת במיתולוגיה, ולעתים קרובות מקבלת את הכוונה כמעשה, ואת השמועות – כאירועים ממשיים.
במשך מאות שנים חלמו אנשים על מעוף באוויר, אך ניסיונות ההגשמה של חלום זה עמדו בסתירה לאידיאולוגיה של החברה המסורתית, שלפיה הפררוגטיבה של יכולת המעוף ניתנה רק לישויות על-טבעיות, ומעופו של אדם נחשב כביטוי לקשר שלו לכוח שטני.
אכן, החברה החדשנית בניגוד לחברה המסורתית, ככל שהיא מתהווה מהמסורתית, משתמשת במידה רחבה יותר ויותר
בחדשנויות מגוונות להתפתחותה. עם זאת, בתוך החברה החדשנית זמן רב נשמרות גישות ומוסדות טרדיציונליסטיים, המפריעים להגשמת החדשנויות. למחברי החדשנויות לא פעם נאלץ במאמץ עצום להתגבר על השמרנות של מוסדות פוליטיים, כלכליים ומדעיים, כדי להוכיח את נחיצות השימוש בהם. וככל שרעיון מסוים חדשני יותר, כך התנגדות עקובה יותר הוא מעורר לא פעם אפילו בחוגים מדעיים.
מחבר שורות אלה הגן על עבודת דוקטורט בפילוסופיה בשנת 1986. עם זאת הוא נאלץ להגן על עבודה זו פעם שנייה בוועדת הוואק של ברית המועצות, משום שמומחי הוועדה הגבוהה להסמכה הגיעו למסקנה ש״מחבר עבודת הדוקטורט מתיימר לרמה גבוהה מדי של חידוש מדעי״. הפגם הבלתי-נתיק של פעילותנו המדעית, אם אפשר לכנות זאת פגם, הוא דווקא בכך שאנו תמיד מתיימרים לרמה גבוהה של חידוש מדעי ובבוז דוחים כל ניסיון למינון החידוש ביצירה המדעית. אך כל חידוש, אפילו בחברה חדשנית המתהווה, ואפילו אם לחידוש זה יש הצדקה מדעית ומעשית מקיפה, ואינו פרוייקטריות ריקה, זוכה להכרה ציבורית בקושי רב מאוד. לשם כך צריכים להתבשל תנאים חברתיים מתאימים ולהתגבש צורך חברתי תואם.
אף על פי כן, החברה החדשנית, שככל שהיא מתפתחת מקבלת ביתר חפץ ליישום ומשתמשת בפועל בחדשנויות, יוצרת אפשרויות עצומות והולכות ומתרחבות לרווחה ולקיום נוח של המוני ענק של האנשים החיים בה. אך החברה החדשנית המודרנית – אינה כלל גן עדן ואינה אוטופיה מוגשמת. היא מלאה במגמות שליליות ובבעיות קשות, שרבות מהן יכולות להיפתר בצורה מספקת רק ככל שהתפתחותה תימשך. זאת ועוד, החברה החדשנית
מתפתחת מהר יותר וביעילות רבה יותר, ללא השוואה, מכל חברה מסורתית.
החברה החדשנית עצם התפתחותה הסוערת ושינוי הנסיבות הסובבות את האדם מולידה בו אי-נוחות, פחדים, עצבנות, דיכאון. רק בקושי הסתגל האדם לנסיבות הסובבות אותו, סידר את החיים, יצר לפי טעמו וצרכיו את הסביבה הנחוצה לו, ומיד הכל מסביב משתנה. מתבררים כמעורערים גם העבודה, וגם המשפחה, וגם יחסי המינים, וגם היחסים עם ההורים והילדים. בכל מקום שינויים, תמורות, רה-אורגניזציות.
נניח, אדם עבד בפירמה, קשר עימה את עתידו, והפירמה נסגרה, והאדם נזרק אל הלא-נודע. האדם מרגיש עצמו כישלון, הכל נראה לו מגעיל, מתחילים קונפליקטים במשפחה וכן הלאה. החיים בחברה החדשנית מלאים סיכונים. בנהיגה במכונית, אדם בכל רגע מסתכן להיקלע לתאונה או בשל פיזור תשומת לבו, או מסיבות שאינן תלויות בו. האדם נמצא במצב של סטרס רצוף, שלעולם אינו פוסק.
החיים בערים גדולות מכתיבים לאדם קצבים נוקשים, ומצד שני נורא לא-קצביים. המוני ענק של אנשים קמים בבוקר, בלא שישנו כלל. צלצול שעון המעורר בשיא השינה לעתים קרובות מפחיד אותם, גורם ללחץ מוגבר בכלי הדם, וכתוצאה מכך – לעוויתות כלי דם, לכאב ראש או להפרעה בפעילות הלב. וכך כל יום עבודה. אי-הקצביות של החיים נגרמת מהכורח להספיק לעשות את כל ההכרחי, אך בשל מליאות החיים בהרבה יותר מדי חובות וצרכים הם לעולם אינם מספיקים, תמיד ממהרים ומאחרים. הם לא תמיד מספיקים לאכול כראוי, לנוח בזמן, למצוא זמן לחיים אישיים. החיים עוברים במצב של מרוץ מתמיד. האדם עומד בפני הבחירה: במה להקריב, כדי לבצע את ההכרחי ביותר.
הטרדיציונליסטים הפילוסופיים לעתים קרובות מאשימים את אנשי החברות החדשניות בשאיפה לבצע, במרדף אחר מזומנים, בדומיננטיות של הצורך במשאבים כספיים. כמובן, התשוקה הבלתי-מרוסנת להתעשרות, לקבלת הכנסות-על, להצטברות משאבים כספיים מעייפת את האדם, הופכת אותו לעבד של הצרכים החומריים. אך יש לזכור, שהמון עצום של אנשים רואה במשאבים הכספיים שנצברו מעין הצלה מהסיכונים של החברה החדשנית, כרית ביטחון, עתודה, שניתן להשתמש בה במקרה של תמורות חיים שליליות.
בכסף, בכלכלת שוק, ניתן לרכוש כל מה שרוצים, חוץ מאהבה אמיתית. אך רכישות גדולות דורשות גם כסף רב, למשל רכישה והשבחה של דיור איכותי מאוד. זאת ועוד, השאיפה לשכר גבוה, אם רק אין היא קשורה בפשע, מובילה לתרומת מאמצי עבודה גבוהה בהתאמה של האדם להתפתחות החברה החדשנית, משום שכל עבודה מועילה מצטברת בציוויליזציה האנושית ותורמת להתפתחותה.
תוצאה של המרוץ המתיש של אנשי החברה החדשנית אחרי הצלחה בעסקים ורמת צריכה גבוהה הם אורח החיים הצרכני והמרדף אחר תענוגות בלתי-מכבידים. צמצום חיי האדם לסיפוק צרכים חומריים מעצב את דימוי הצרכן – סובייקט, שהפך לאובייקט של צרכיו שלו, המצמצם את כל פעילותו החיונית למרדף אחר סיפוק צרכים, והפך כתוצאה מכך לעבדם.
המוני ענק של אנשים, המנהלים אורח חיים צרכני טהור, מבחינים במוקדם או במאוחר שבקיומם נוצר ואקום, המורכב באחידותה העגומה של החיים. החיים זורמים בשעמום ובחוסר-משמעות, נשפכים בין האצבעות, בלא להשאיר סיפוק רוחני. כדי למלא את הוואקום הזה, הם פונים לתרבות, אך לתרבות כזו, שאינה דורשת עבודת חשיבה לצורך הבנתה והבנתה, מביאה עונג חושי, רחוק למדי
מהתענגות אסתטית אמיתית.
הצרכנים מתייחסים לתרבות כאל אובייקט של צריכה. כל אחד מהם בוחר את אובייקטי התרבות לעצמו לפי הטעם. מתוך יצירות אמנות הקולנוע הם בוחרים סרטי אקשן, קומדיות ומלודרמות, תוך התעלמות מוחלטת מקולנוע רציני, בעייתי. הם בוחרים לעצמם קריאה תואמת, מעוטרת בעטיפות בוהקות ועלילות פשוטות, רחוקות מהמציאות. בשל המוניותם הצרכנים הופכים למחוקקים בתחום תרבות ההמונים, אשר צעד אחר צעד בולעת ודוחקת את התרבות הגבוהה. סופרים, קולנוענים, מלחינים, זמרים, שחקנים, ציירים נאלצים ללכת אחריהם כשורד, להתחנף לטעמיהם, תוך המצאת טריקים שונים, כדי לשמח במשהו ולמשוך צרכנים של תוצרתם. הדבר לעתים קרובות מאוד, אם כי לא תמיד, מוביל לפרופנציה, לפרימיטיביזציה של האמנות.
לא הכל, כמובן, רע גם בצרכן. ברוכשם סחורות איכותיות, הצרכנים מעודדים את התפתחות הכלכלה החדשנית. המון הצרכנים כולל אנשים בעלי טעמים, העדפות, אינטרסים מגוונים ביותר.
בתקופה הסובייטית הביקורת על הצרכנות עזרה לאידיאולוגיה הטוטליטרית להתמודד עם חוסר שביעות הרצון ההולך וגובר של המוני אוכלוסייה גדולים ממחסור בסחורות ההכרחיות ביותר במסחר וממחסור בשירותים ההכרחיים ביותר. בחברה החדשנית המון הצרכנים לא רק מגוון בצורה קיצונית, אלא גם דינמי למדי. ככל שהחברה החדשנית מתפתחת וטכנולוגיות המידע מתפשטות, גדלה המודעות של המון הצרכנים, ואחריה עולה גם הרמה התרבותית של נציגים רבים שלו, מתעדנים הצרכים הרוחניים שלהם, גוברת נטייתם לקליטת רעיונות חדשים. חשיבות עצומה יש למחשביזציה הטוטאלית של החברה החדשנית ולהופעת האינטרנט. האינטרנט לא רק מספק לאנשים מידע מכל הסוגים, כי אם גם
מאפשר לאנשים לתקשר ביניהם ללא תלות במרחקים המפרידים ביניהם, למצוא חברים וחברות חדשים.
אך גם לזה יש צד שלילי משלו, צל. מתרוקנים השורות
של ״נרקומני המחשב״, ילדים אי-אפשר שעות לקרוע מהמחשבים, הם כל כך מחוברים למשחקי המחשב, עד שהם מאבדים קשר עם המציאות ומתחילים לחיות בעולם וירטואלי הנתפס חושית. הם לא רק מקלקלים את עיניהם, כי אם גם רוכשים הפרעות בנפשם המתהווה. מהם, אגב, אינם מפגרים בכך מבוגרים רבים מאוד.
בעיה גדולה בחברה החדשנית המתפתחת מהווה גם השינוי ביחסים האישיים בין האנשים. בחברה הפטריארכלית המסורתית ראש המשפחה היה בהגדרה גבר. לאישה הוקצה מעמד כפוף, גורלה היה לידת ילדים, הטיפול בהם, ניהול משק הבית ופינוק הגבר במין. בחברה החדשנית הכל התהפך. הנשים קיבלו אפשרות לעבוד בתחומים המגוונים ביותר, לקבל השכלה בשווה עם הגברים, רבות מהן רוצות לבנות קריירה, לרכוש סמכויות שלטון בחברות ובמבני המדינה.
זו, ללא ספק, הישג עצום של החברה החדשנית, המקרב אותה למימוש העיקרון ההומניסטי הגדול של שוויון אפשרויות החיים של נשים וגברים. אך במקביל מתחדדות בחדות הבעיות, הקשורות באסימטריה הטבעית של גברים ונשים. אסימטריה זו מתבטאת בהבדלים עקרוניים ביניהם בארגון הגופני, בפסיכולוגיה, בתחום הרגשי, בהעדפות ובשאיפות מיניות. במקום להשלים זה את זה בהרמוניה, גברים ונשים במקרים רבים, אם לא ברוב, מדירים זה את זה הדדית בשל האסימטריות הבלתי-ניתנת-להסרה הזו. כתוצאה מכך יחסיהם, ועל אחת כמה וכמה החיים המשותפים, לעתים קרובות הופכים לסיוט.
גדל מספר הגירושים, הילדים במשפחות חד-הוריות, אימהות חד-הוריות,
אנשים בודדים. לצד המשפחה הגרעינית הקלאסית מופיע שפע של סוגים מגוונים ביותר של תחליפים ליחסי משפחה. ההבדל המרכזי שלהם – היעדר מגורים משותפים קבועים, רכוש משותף ורישום רשמי של הנישואין. חינוך ילדים במשפחות חד-הוריות יכול ליצור בעיות להתפתחותם המלאה, משום שבגיל המוקדם חשובה במיוחד ההשפעה של שני המרכיבים, הנשי והגברי, של ברית ההורים. הסולידריות של האב והאם בתהליך החינוכי חוסמת גחמות וקונפליקטים של ילדים עם ההורים, שלעתים קרובות הם השתקפות של קונפליקטים ביניהם. הילדים מעתיקים בהתנהגותם את ההורים גם את הטוב וגם את הרע, ובונים בהקשר זה מודלים של התנהגותם שלהם.
לעתים קרובות מאוד אנשים, שנפטרו מקשרי המשפחה או אפילו שומרים על שרידים מהם, נכנסים לקשרים מיניים מזדמנים, מרבים להחליף פרטנרים בחיפוש אחר סיפוק מיני. בחברות מסורתיות התנהגות כזו הייתה נתונה לגינוי מוסרי, ואילו בחברה החדשנית היחס של הסובבים לזה נעשה סובלני ומבין. החוגים הדתיים, המונעים על ידי השקפת עולם טרדיציונליסטית, מכשירים זאת כהפקרות, בסברם שהחברה המודרנית שקעה בחטאים ורק פנייה לאמונה הדתית יכולה להציל את האנשים מחיי חטא. אך הדרשות של האהבה הנוצרית משפיעות מעט אפילו על המאמינים. לאחר שיצאו מהכנסייה והרגישו את צדקת הדרשות, הם בכל זאת ממשיכים באורח החיים המקובל עליהם בתנאים שנוצרו.
החירות יוצרת בעיות רבות ויש לה עלויות רבות, אך זו חירות. לאנשים יש זכות בחירה – לשמור על קביעות המשפחה הקלאסית או להיפרד בזמן, אם קשרי המשפחה הפכו להם לכבלים. כמובן, היעדרו של חבר נאמן קבוע מהמין השני, הגר תחת קורת גג אחת ושותף לבעיות החיים, המוכן תמיד לעזרה, לתמיכה, לשיתוף כנה, לעתים קרובות מוליד תחושת בדידות, אבודנות. אבל עדיף
כך, מאשר, תוך ציות למוסר הטרדיציונליסטי או לדוגמות דתיות, לחיות בנישואין שהפכו לכלא, שבו היחסים בין גבר לאישה חדורי שנאה, שבו אין מנוחה מקונפליקטים וסקנדלים מתמידים, מהאשמות הדדיות, שבו כל רגשי אהבה הדדית כבו מזמן והתהפכו להפכם.
והאם סקנדלים של ההורים פוצעים את הילדים פחות ממגורים נפרדים ומפגשים שלווים סדירים להשתתפות בחינוך המשותף? מלחמת הבית משפיעה על האנשים יותר גרוע מאשר בדידות זמנית. ועם זאת יצירת יחסים הרמוניים בין גברים לנשים אפשרית. אפשרי גם חיזוק של משפחות, החיות בחברה החדשנית. אבל זו דרך קשה, המתחילה בבחירה אחראית של פרטנר, נמשכת בפעילות יצירתית משותפת – לא בהכרח בתחום המקצועי – כי אם בעיקר בתחום היצירה העצמית תוך שיתוף הילדים בה. היצירה המשותפת של עצמם ושל הסביבה, הפעילות המשותפת והעמדה המשותפת מול נסיבות החיים הקשות מקרבת בין האנשים יותר טוב מכל דרשות והטפות.
אויב נורא של יחסי המשפחה הוא השעמום, השגרה. הילדים עם בכיים ודרישותיהם הנצחיים, המתרחשים גם בחינוך נכון, מתישים את הנפש של ההורים ומעודדים החלפת סביבה. לכן הופכים הכרחיים יציאות קבועות אל החברה. לעקרונות של יחסי המשפחה החדשים חייבות להפוך החירות והאחריות. בפועל משמעות הדבר שביחסי המשפחה הכרחית גילוי-לב מלא ואיסור מוחלט על קנאה. אנו יודעים כמה קשה זה. זאת ועוד, קשרים מיניים זרים או לפחות חשד בהם הם אזור סיכון ולעתים קרובות הופכים למחריבי המשפחה. אך המציאות היא שיחסים מיניים עם אותו פרטנר במוקדם או במאוחר הופכים לשגרה ואינם מביאים סיפוק הדדי. הכרחי לזכור זאת לאנשים הנכנסים לנישואין.
אך מין בריא הוא אמצעי חשוב להבראת הגוף
והנפש, במיוחד אם הוא מביא לסיפוק הדדי. הוא מביא גם תענוג אסתטי, מהווה פריקה נפשית ומרומם את מצב הרוח. והטבע הביולוגי של האדם דורש ללא הרף גיוון מיני. עצות הפסיכולוגים והסקסולוגים להשגת גיוון במין המשפחתי עוזרות מעט. לכן נעשה הכרחי החלפת פרטנרים במינון, בהסכמה הדדית, בצורות המגוונות ביותר. מה, אנו מטיפים לחוסר-מוסריות גלויה? הירגעו, שומרי המוסר המסורתי! החיים בחברה החדשנית דורשים ויתור על דעות קדומות מיושנות. ההקפדה עליהן הכרחית רק לאנשים בעלי אופי שמרני. אך זו הבחירה שלהם, ולא ציווי קטגורי, החל על כל חברי החברה.
לחברה החדשנית הכרחי מוסר של חירות ואחריות, סובלנות ופשרה, ולא מוסר של איסורים והגבלות, מצוות וחוקי התנהגות נוקשים, ההכרחי בחברה המסורתית והנשען על דוגמות דתיות. אך האדם שאינו משתפר אינו מסוגל לעמוד במשא החירות והאחריות, הוא בוודאי ייכשל במשהו ויהפוך את הטוב לרע, את החירות לכפייה ואת האחריות לסיפוק האגואיזם שלו. רק שיפור פסיכופיזי, מוסרי ויצירתי עצמי קבוע יכול להפוך את האדם למוסרי באמת, הוא מחזק את הנפש וחוסם התפרצויות רגשיות, ביטויי כעס, תורם ליישוב קונפליקטים מספק הדדית, המרעילים את חיי המשפחה. לאמצעי המרכזי של חיזוק המשפחה המודרנית אנו רואים את השיפור העצמי המשותף, כלומר את האבולוציה המכוונת של חיי האדם.
המוסר האבולוציוני מתייחס להפלות בצורה שונה לגמרי, מאשר המוסר הדתי, הטרדיציונליסטי. במדינות רבות ההפלות אסורות בחוק מטעמים דתיים. מהנקודה הדתית
של הראיה ההפלה היא רצח של יציר אלוהים, כלומר פשע, המבוצע בשותפות של האישה ההרה והרופא המבצע את ההפלה. כמובן, היריון בלתי-רצוי הוא ביטוי של חוסר-אחריות של גבר ואישה, הנכנסים לקשר מיני. אך ללמוד לנהל את היחסים המיניים לסיפוק הדדי ובביטחון מלא אינו פשוט. כאן דרוש ניסיון מסוים. ובגיל הצעיר בהתנהגות המינית של אנשים שולטים יותר ההורמונים, מאשר התבונה. ואז נעשה הכרחי ההפלה, שנידונה על ידי החשיבה הטרדיציונליסטית.
לבצע הפלה בכל זאת עדיף, מאשר להביא ילד בלתי-רצוי. כמובן, ההפלה אינה משפיעה טוב על בריאות האישה, אך מה נעשה. מהנקודה האבולוציונית של הראיה, בניגוד לדתית, העובר האנושי הוא רק התחלה של התהוות האדם, ולא האדם עצמו. הוא כרגע מהווה אוסף של תאים מתרבים, הממוקם בגוף האישה ושייך לגוף זה. בחברה חופשית לאישה זכות לנהוג בגופה. זו זכותה הבלתי-ניתנת-להפרדה והקדושה.
אנו רואים, שכל מכלול הבעיות של החברה החדשנית קשור הן בחוסר-השלמות, בחולשת ההתפתחות של חברה זו בשלב המודרני, והן בחוסר-שלמותו של האדם, בחוסר ידיעת חייו, בחוסר הידיעה ובאי-הרצון לשפר את עצמו ולהפוך את המציאות הסובבת בצורה הומניסטית. אנשים לא-מושלמים נכנסים ליחסים לא-מושלמים, מגיבים באופן לא-מושלם לנסיבות הסובבות ומחריפים את חוסר-השלמות של החברה, שבה הם חיים.
הנשיות, הדינמיות והבעייתיות של החברה החדשנית המודרנית משפיעה באופן מעיק על הנפש של האדם, מולידה פחדים שונים, פוביות, סטרסים כרוניים, פוצעת את מערכת העצבים, גורמת למחלות עצבים מגוונות ואף לנפשיות. אנשים שואפים להימלט מהמציאות, להסיר
את הסטרסים בכל דרך שהיא – על ידי שקיעה במציאות וירטואלית, בצריכת אלכוהול או סמים, בפולחנים דתיים אורתודוקסיים או בלתי-אורתודוקסיים וכו'. גוברת ומתפשטת בקרב המוני האנשים השאיפה לפחות בחלקה לחזור אל החברה המסורתית, להכפיף את עצמם לכוח חיצוני כלשהו, להשפעה פטרנליסטית.
משאות החירות, עלויותיה מביאים לתופעה המונית של בריחה מהחירות, שנחקרה לעומק בפסיכואנליזה של אריך פרום. אנשים חווים צורך בהשתייכות לחמולה כלשהי, לקהילה, המסוגלת לפצות על בדידותם האקזיסטנציאלית. גובר ומתפשט בקרב המוני האנשים חוסר-האמון והיחס החשדני להתקדמות, למדע, למסקנות ההשקפתיות שלו, ולאבולוציוניזם במיוחד. חוסר-אמון זה מלהיטים הטרדיציונליסטים הפילוסופיים, הקריאציוניסטים, שלא מפספסים הזדמנות, כלשונו של האבולוציוניסט האנגלי ריצ'רד דוקינס, ״לרמוס את השדה המדעי הירוק במגפיהם המלוכלכים״.
הדתות העולמיות אינן מספקות תושבים רבים של חברות חדשניות דווקא במסורתיותן, בכך שהן מטיפות אותו דבר במשך אלפי שנים. הם דורשים מסורתיות, אך רוצים בה גם משהו חדש, חריף, עם פלפל. והם נזרקים אל חיק כתות הנסתר החדשות, שמבטיחות קשר עם כוחות על-טבעיים בקלות ובמהירות, כביכול, ביעילות ובחדשנות. כתות חדשות כאלה גוררות לשורותיהן מיליוני מאמינים בכל העולם, יוצריהן צוברים הון של מיליונים. הכתות החדשות מתפתחות לפי עקרונות שיווק רשתי, ומתפשטות בעולם כמו גרורות.
חלק מהכתות מהוות איום ממשי על הסדר הציבורי. אלה מה שנקרא כתות טוטליטריות. דוגמאות – ״האחווה הלבנה״ ברוסיה ובאוקראינה, ״אום שינריקיו״ ביפן.
נפוצות מאוד גם אמונות קוואזי-דתיות,
המתחפשות למדע. אלה מה שנקרא פראמדע, שלפי מהותו הוא מדע-מדומה, ובמידה ניכרת – אנטי-מדע. הפראמדע עוסק בתופעות מה שנקרא פראנורמליות, כלומר כאלה, שקשה מאוד לצפות בהן ולחקרן ניסויית, משום שהן אינן קיימות בטבע. פראמדענים רבים, תוך רכישת תוארי מדען במדעים טכניים, טבעיים או פילוסופיים, חוקרים עשרות שנים תופעות פראנורמליות, בתקווה להוכיח את קיומן.
הם חושבים עצמם למהפכנים במדע, לגאונים בלתי-מוכרים, תוך שהם מחניפים במחקריהם המדעיים-למראה לשרלטנות ובורות. לתופעות הפראנורמליות, הנחקרות על ידם, שייכות קריאה והעברה של מחשבות למרחק (תופעות פראפסיכולוגיות), הזזת חפצים במאמצי מחשבה (טלקינזיס), ראיית אצבעות (פרוסקופיה), מעבר דרך קירות והעברת גופים למרחקים גדולים (טלפורטציה), צפייה וניבוי העתיד (ראיית-הנסתר), אפקטים רעשיים ואחרים בלתי-מזוהים בדיור (פולטרגייסט), עצמים מעופפים בלתי-מזוהים (עב״ם), המתפרשים כפלישה של חייזרים, וכן חטיפת אנשים על ידם, פראפנומנים, הכלולים בתורה שלפיה חייזרים הגיעו לכדור הארץ בעבר הרחוק והתערבותם הניחה את היסודות של הציוויליזציה הטכנוגנית וכו'.
לבחינה בלתי-משוחדת ברור לחלוטין שכל אלה והפראפנומנים הדומים להם מייצגים תופעות על-טבעיות, שהם מייצגים דימויים של מיתולוגיה מיוחדת, שבעידן המדע קיבלה צורה מדעית-למראה ומתחפשת למדע, תוך התכסות בסמכותו. מובן שתופעות פראנורמליות לא יכולות היו להיווצר אבולוציונית, שהאמונה בהן סותרת את כל הידע, שהושג על ידי הפיזיקה, המכניקה, הפסיכולוגיה המדעית, ושבאמונה זו טבוע אנטי-אבולוציוניזם אגרסיבי ובור למדי.
כך, האגדות על חטיפת אנשים בידי חייזרים משחזרות בדיוק את הסיפורים הקדומים על מכשפים וערפדים. הסופר-הרפתקן האמריקאי אריך פון דניקן בזמנו הרוויח מיליוני דולרים ממכירת הספרים ״זיכרונות על העתיד״, ״זריעה וקוסמוס״ ועשרות אחרים, שרכשו פופולריות עצומה בקרב אוהבי המיתולוגיה המדעית-למראה. אין, כנראה, מדע כזה, שעליו לא הייתה טפילה הפראמדע. כך, הפראפסיכולוגיה מייצגת פסיכולוגיה מעוותת, תיאוריית הטלקינזיס והטלפורטציה – פיזיקה ומכניקה מדומות, הפרוסקופיה – פיזיולוגיה מדומה, תיאוריית ראיית-הנסתר – פרוגנוסטיקה מיתולוגית, האסטרולוגיה – אסטרונומיה מדומה, האלכימיה – כימיה מדומה, תיאוריית העב״ם – אסטרונאוטיקה מדומה, תורתו של פון דניקן – היסטוריה מדומה אנטי-אבולוציונית וכו'. להיסטוריה המדומה שייכים גם כתבים רבים של המתמטיקאי פומנקו.
מדוע אם כן המוני אנשים גדולים קונים את הטריקים הזולים האלה? מדוע נשים כל כך נופלות בתחזיות אסטרולוגיות ובהבלים של מגדות עתידות ורואי-הנסתר? כיצד יכול אדם שפוי להאמין שמיקום הכוכבים והקבוצות, הנמצאים במרחקים עצומים מכדור הארץ, מסוגל בדרך כלשהי להשפיע על מסלול החיים של אנשים, שנולדו ביום מסוים בשנה, תוך התחשבות בכך שהשנים עצמן נקבעות בסיבוב כדור הארץ סביב השמש? והרי כל האנשים האלה – אינם משוגעים, הם בדרכם החיים מתנהגים באופן נורמלי ופרגמטי למדי, בוחרים בעצמם את הדרך הזו ואינם נכנעים לצו הכוכבים. המשיכה של אנשים לעל-טבעי, כולל גם בצורה מדעית-למראה, מוסברת באי-הוודאות של הקיום האנושי, בתלותו בנסיבות חיצוניות שאינן נשלטות על ידי האדם.
הנסיבות האלה בתודעת האנשים מימי קדם מוצגות כמיסטיות וגורליות, מיסטופיקציות ומופיעות בתפקיד כוחות על-טבעיים, שעליהם ניתן להשפיע רק באמצעות פעולות מאגיות אי-רציונליות באותה מידה. אי-הוודאות
של קיום האדם בחברה החדשנית אפילו גבוהה משמעותית, מאשר בחברה המסורתית. האדם נמצא תחת הגנת הרפואה המודרנית, יש לו אמצעים מובטחים לחיים, במקרה הגרוע, בצורת עזרה סוציאלית. אך האדם הלא-מושלם עדיין תלוי מדי בנסיבות, הוא אינו יכול לווסת ביעילות את יחסיו עימן. האדם של החברה החדשנית במסה שלו עדיין טרדיציונליסטי מדי, מסורתי, עוין לחדשנות. זה גם מה שגורם לצרכו בבריחה מהמורכבויות של החברה החדשנית אל אימוץ של צורות שונות של אמונה בעל-טבעי.
האנשים חיים הרחק מהמדע, מחיפושיו והישגיו הבלתי-נלאים. הם רק נהנים מפירותיו. אפילו מדענים, העוסקים בענפי מדע מיוחדים שונים, לעתים קרובות אינם מכירים כלל את המדע בשלמותו העצומה. לכן מסת האנשים, כולל גם כמה מדענים, נוטה למיתולוגיזציה של המדע ולהפיכתו בתודעתם למעין דמוי של טקס מאגי. מידע על חיפושים מדעיים והישגים שאבי האנשים בעיקר מספרים מדעיים-פופולריים ומתוכניות טלוויזיה. בהם הישגים מדעיים מוגשים בעטיפה שיווקית, ונראים כמעין נסים, מתובלים בהבטחות לנסים גדולים עוד יותר בעתיד. כך, מביוטכנולוגיה והנדסה גנטית מצפים ליצירה בעתיד הלא-רחוק של יצורים חיים, שתוכננו על ידי האדם, של איברים אנושיים להחלפת חלקי גוף שהזדקנו או חולים ללא-מרפא וכו'. אז מדוע שלא להאמין בנסים, שהובטחו על ידי הפראמדע?
כתבנו את הספר הזה כדי שאנשים, לאחר שיקראו אותו, יבינו מהו באמת העולם, הנגלה לפני המדע, כיצד הוא מתפתח אבולוציונית וכיצד יכול להתפתח האדם, המסוגל להשפיע באופן חיובי על האבולוציה של העולם האנושי. המציאות קשה, אך זו המציאות. אנו יכולים לשפר אותה בעקביות, תוך השקעת מאמצים לא מבוטלים. אנשים, החיים באשליות, הנמלטים
מהמציאות, מאבדים את היכולת לשפר את חייהם הממשיים ואת חייהם של האנשים הסובבים אותם. כתוצאה מכך המציאות מופיעה לפניהם עוד יותר אכזרית, מאשר היא באמת. האבולוציוניזם האוניברסלי נועד לא רק כדי לתת למדע חוט מנחה לחיפוש יצירתי, כי אם גם כדי לעזור לאנשים להיפטר מאשליות, המתאימות לחיים בחברה הקפואה.
אי-אפשר שלא לומר גם על המיתולוגיה הפראפוליטית, הנפוצה בכל העולם, אך פופולריות ואגרסיביות מיוחדת רכשה ברוסיה הפוסט-סובייטית, ומעכבת ברצינות את התפתחותה החדשנית. כאן הפופולריות שלה ניזונה מקריסת השאיפות האימפריאליות, מחיוניות המסורות הסובייטיות וממרירות השכבות השוליות, כולל גם שוליים מהאינטליגנציה, שמתוך התמורות שאירעו, בעל כורחם, נקרעו מ״גן העדן״ הסובייטי השבע והנח, והושלכו אל האדמה החוטאת. מיתולוגיה כזו מייצגת דוגמה טיפוסית של בריחה מהחירות וביטוי של מנטליות אנטי-קפיטליסטית.
לפראמדע צמודה ישירות מה שנקרא קונספירולוגיה, כלומר תורה על כך שההיסטוריה נעשית על ידי כוחות נסתרים, אפלים, מיסטיים, מזיקים, דמוניים, המפעילים השפעה על מדינאים לגיטימיים למימוש אינטרסים אגואיסטיים שלהם. למספר כוחות כאלה מיוחסים ארגונים סודיים, מוסווים היטב, של הבונים החופשיים, וכן יהודים, שכביכול שואפים להקים מדינת עולם תחת שלטונם ולשם כך חודרים בחשאי למבני המדינה של מדינות שונות.
לתפקיד הנבל הקונספירולוגי הראשי הועלה המיליארדר האמריקאי ממוצא יהודי דייוויד רוקפלר, שעל כספו הקים את מה שנקרא מועדון בילדרברג במטרה לדון בבעיות הגלובליות של המודרניות ובאפשרויות ליצירת, לפתרונן, ממשלה עולמית, פרלמנט,
משטרה אקולוגית ומבנים אנטי-טרוריסטיים.
כיוון חשוב של המיתולוגיה הפראפוליטית המודרנית הוא האנטי-אמריקניזם הלוחמני. החוגים השולטים של ארה״ב מואשמים בשאיפה להשתלטות עולמית, בפעילות חתרנית נגד רוסיה ובעלות בריתה, בפיתוח תוקפנות בקנה מידה גלובלי למימוש אינטרסים רווחיים שלהם והשגת גישה למשאבי נפט וחומרי גלם אחרים. המשטרים הדיקטטוריים הפושעיים של מנואל נורייגה בפנמה, סלובודן מילושביץ' בסרביה, סדאם חוסיין בעיראק, הטליבאן באפגניסטן מוצגים ככבשים תמימים, קורבנות תוקפנות, לוחמי עצמאות. עוצמתה והתפתחותה הכלכלית של ארה״ב מוסברות בכך שהאמריקאים מוציאים בכמויות עצומות דולרים, ומכיוון שדווקא הדולר התקבל כמטבע עולמי, אמריקה מתעשרת, פשוט בכך שהיא מדפיסה שטרות ירוקים.
לאגדות כאלה מאמינים אפילו כמה מדענים ופילוסופים גדולים. הנסיבות, שבזכות התפתחות ממושכת של עסקים, השקעות ענק במדע, בכלכלה חדשנית ארה״ב השיגה עליונות טכנולוגית והתרחקה משמעותית בהקשר זה ממדינות אחרות, כאילו אינן ידועות למפיצי המיתוסים האלה. שיהשוו את מצב המדע בארה״ב וברוסיה, שבה על מחקרים ניסיוניים מוציאים סכומים זעומים, ומדענים בקושי מכסים את ההוצאות. אין פלא, שמדענים מכל מדינות העולם מקבלים הזמנות לעבודה בארה״ב, שבה נוצרים להם תנאים נורמליים לעבודה ולחיים.
ואילו מפיצי המיתוסים אינם מוותרים כלל על סחורות אמריקאיות, שהן מוצרים של טכנולוגיות גבוהות. נזכיר, שסחורות סיניות זולות מיוצרות ברוב המקרים בטכנולוגיות, שפותחו ואושרו בארה״ב. אגב, זילות הסחורות הסיניות מוסברת בניצול אכזרי של עובדי המפעלים הסיניים, אשר מזמן עבר אל העבר והפך
לבלתי-מותר במדינה מתורבתת.
דווקא בארה״ב הומצא והופעל האינטרנט, שפתח לכל העולם את הכניסה לעידן המידע. מעניין, כיצד היו נראים המחשבים ומערכות המידע שלנו, אלמלא הפיתוחים האמריקאים?
אגב, נדע זאת, אם נשווה מחשבים, שיוצרו בארה״ב בעת פעולת האמברגו על אספקתם לברית המועצות, עם מחשב ה-מין
״מינסק-1״, שהיה התוצאה המתקדמת ביותר של המחשבה המדעית-טכנית הסובייטית והתפשט בכל המחנה הסוציאליסטי. ואילו בברית המועצות יוצרו בשווה לארה״ב טילים בליסטיים טובים ופצצות מימן על חשבון הגירעון הקבוע של סחורות צריכה עממיות.
יש לציין, שהאנטי-אמריקניזם נפוץ במידה רחבה גם במערב אירופה, אך מסיבה אחרת לגמרי. אירופאים רבים נדחים מהיהירות של אמריקאים מסוימים, שאיתם הם נכנסים לקשרים עסקיים, מחוסר-התרבות ההומניטארי שלהם לעתים, מצרות האינטרסים, מההרגל למדוד הכול במספר הדולרים, מהפרגמטיזם המזויף. אנו רחוקים מאידיאליזציה של ארה״ב. מדינה זו, כמו כל מדינה אחרת, נמצאת תחת כובד ענק של אינספור בעיות שהצטברו. אך כעת היא המנהיגה העולמית הבלתי-מותנית בהתפתחות הכלכלה החדשנית והחברה החדשנית. ולאליטה הרוסית, אם היא באמת ובתמים מתכוונת לתרום להתפתחות החדשנית של רוסיה, הגיע הזמן לוותר על המיתוסים של האנטי-אמריקניזם ולהתאים למציאות הרוסית כמה מנגנונים, שפועלים מזמן בארה״ב והכרחיים באבולוציה של כל חברה חדשנית.
מיתוס נפוץ במידה רחבה בכל העולם הוא הייצוג על אודות המהות המזיקה של התאגידים הטרנס-לאומיים. חדשות סנסציוניות על פעילות לא-נקייה, או אפילו פושעת, של נציגי תאגידים בודדים מתפשטות מיד על כל התאגידים הטרנס-לאומיים וגורמות לאנשים הנתונים לפוביות
מצב של אימה מיסטית. פוביית התאגידים הטרנס-לאומיים קרובה מאוד במקורה לקונספירולוגיה. התרחיש של מיתוסים כאלה פשוט וחסר-יומרה: שם, מאחורי גורדי שחקים מזוגגים, מתאספים ארגונים של עשירים, שרק חושבים כיצד לסחוט על חשבון מדינות אחרות הכנסות-על נוספות. הם מלכלכים את הסביבה של המדינות, שבהן עובדים הסניפים שלהם, הם מעבירים למדינות אלה פסולת רעילה ומסוכנת-קרינה של ייצורם וכו'. אכן, כך קורה לפעמים, אך ההסקה המיתולוגית הופכת בקלות את ה״לפעמים״ ל״תמיד״.
מפיצי המיתוס הזה עוצמים בקפידה את עיניהם בפני העובדה, שהאנושות חייבת לתאגידים הטרנס-לאומיים לא רק סחורות מעולות, המתפשטות בכל העולם, כי אם גם את הרמה הכללית של ההתפתחות הטכנולוגית, שהושגה בחברה החדשנית המודרנית. טכנולוגיות גבוהות, שפותחו על ידי מדענים במעבדות התאגידים הטרנס-לאומיים, משמשות במפעלים גם ברוסיה, גם בסין, וגם במדינות הכי לא-מפותחות.
התאגידים הטרנס-לאומיים מוציאים על מחקרים מדעיים בתחום שבחרו מיליארדי דולרים, מה שלא יכולות להרשות לעצמן אפילו ממשלות המדינות המפותחות ביותר, השומרות על כספי משלמי המסים. עושים זאת התאגידים הטרנס-לאומיים לא מתוך אהבה לאנושות הסובלת, כי אם לניצחון בתחרות החריפה, במרוץ ההקדמה עם תאגידים אחרים. צרכני המיתוסים מכנים אותם מונופולים, תוך אי-הבנה מוחלטת או אי-רצון להבין, באיזו תחרות נוקשה מתרחש מאבקם להישרדות והשגת רווחים.
אחד המיתוסים המזיקים, הנבלים והמביישים ביותר, המפריעים להתפתחות החברה החדשנית, הוא המיתוס על מה שנקרא ״מיליארד הזהב״. מיתוס זה מטופח בפעילות רבה ברוסיה המודרנית. תומכי מיתולוגיה זו, בהתבססם על מספרים שנבחרו במיוחד, טוענים שאוכלוסיית המדינות המפותחות ביותר, המהווה ביחד את ״מיליארד הזהב״ הזה,
חיה לא לפי יכולתה, על חשבון ניכוס משאבי המדינות הפחות-מפותחות, שהיא בונה את רווחתה על עומס מופרז על הביוספירה, על זיהומה בפלטות תעשייתיות ומכוניות של כל כדור הארץ.
מכאן נעשית המסקנה, שהכניסה של אוכלוסיית המדינות האחרות ל״מיליארד הזהב״ סגורה לעולם, שאם מדינות אחרות היו עולות ברווחתן לרמת ״מיליארד הזהב״, כוכב הלכת היה נלכד באסון אקולוגי. ומסקנה אחרת, מאיימת עוד יותר: המדינות המפותחות ביותר מבחינה תעשייתית, דמוקרטית וחברתית עצם רווחתן סוגרת את הדרך להתפתחות לכל שאר מיליארדי תושבי כדור הארץ.
קשה לקבוע, מה יותר בבנייה המדעית-למראה הזו – קנאה, שנאה לדמוקרטיה או הצדקה של הפיגור של מדינתו. על ניצול חסר-רחמים של משאבי טבע מדברים ברוסיה – מדינה, אחת העשירות ביותר במשאבי טבע. האם לא מוטב היה להשתמש ברוב הכספים העצומים, המתקבלים ממכירת מקורות אנרגיה, לצרכי פיתוח במקום לאכול אותם ולהעשיר את צמרת האליטה הבירוקרטית? ואז, אולי, אחרי זמן מה יהפכו ל״מוזהבים״ מיליוני אזרחים רוסים, ויקנאו בהם, תוך הצבעה עליהם כחלק ה״מוזהב״ של האנושות.
הביורוקרטיזם, השחיתות, הדיכוי של היזמות, המיושנות של מכונת המדינה, השכיחות במנטליות של מיתוסים ודעות קדומות טרדיציונליסטיים – זה מה שמפריע לרוסיה להיכנס למספר המדינות המפותחות ביותר, ולא החברה החדשנית של מדינות
״מיליארד הזהב״. והאם יש ברוסיה מעט אנשים, החיים ברמה של
״מיליארד הזהב״? מתפתח ומתרחב ״המעמד הבינוני״, אנשים נמרצים, על אף כל המחסומים הביורוקרטיים, מעלים את רווחתם, פותחים מקומות עבודה חדשים, מייצרים סחורות מועילות.
העסקים ברוסיה קרימינליזציים מאוד. והעסקים המתורבתים סובלים משני צדדים – מהביורוקרטיה ומהפשע. אך האשם בכך אינו
״מיליארד הזהב״ המיתי, כי אם הסדרים הרוסיים המסורתיים, שכבר הולידו בעבר את מפלצת הדיקטטורה הקומוניסטית וממשיכים ממש לחנוק, ״למשוך ולא לתת״ את התפתחות החברה החדשנית במדינה שלהם. והמיתוס על ״מיליארד הזהב״ עוזר היטב לחניקת כל החדש הזה.
לאנשים הכרחי לפקוח את העיניים ולהפסיק לשעשע את עצמם במיתוסים ואשליות. אחרת הם הופכים לקורבנות של החברה החדשנית, המתפתחת כזו או אחרת, ולא ליוצריה החופשיים והאחראיים. עם כל בעיותיה המודרניות, מורכבויותיה וסתירותיה החברה החדשנית פותחת לפני האדם סיכויים מרתקים. צריך לדעת לנצל את הסיכויים האלה, תוך שיפור עצמם וחברתם.
==== האבולוציוניזם האוניברסלי והגישה האבולוציונית-הגיוסית ====
הגישה האבולוציונית-הגיוסית שהצענו היא ניסיון לשפר את מערכת האבולוציוניזם האוניברסלי, תוך הכנסת מושגים וכלים מתודולוגיים חדשים לתוכה. כאן הכרחי לעבור מה״אנחנו״ המקובל בהבעת עמדת המחבר לכנוי האישי ״אני״. נולדתי לעולם הזה בלתי-בר-קיום לחלוטין, כשהייתי נתון ללא-הרף לכאבים ומחלות, ולפני זמן רב לא הייתי כבר בעולם, אלמלא העבודה היומיומית העקשנית על שחזור פעילות תקינה של כל איבר, של כל מערכת של האורגניזם.
החלו צרותי מרגע הלידה עצמה. לעובר שלי הייתה ראש גדול באופן לא-פרופורציונלי, ולא יכולתי בשום פנים במשך כמה ימים ולילות להיחלץ לעולם הזה, תוך ייסורים מוחלטים של אמי. כבר רצו להוציא אותי בניתוח, בחתך קיסרי, שלאחריו בקושי רב הייתי שורד. אך לעזרה בא קרובנו, גניקולוג מנוסה. סיפרו לי, שהוא ביצע איזו פעולה אסורה, ולבסוף נולדתי. נכון, לאמי לאחר מכן שמו תפרים רבים.
לאחר לידה כזו חליתי כל הזמן, בלא-הפסקה. לא הייתה מחלת ילדים כזו, שלא חליתי בה. נורא היה במיוחד מה שנקרא שיעול נובח, שהתעורר בהצטננויות בלתי-פוסקות, ובהופעתו נחנקתי בלילות ולא יכולתי לישון. עזרה רק שאיפת אדים מעל הקומקום דרך צינורית נייר, אך אחרי זמן מה הכל התחיל מהתחלה.
ככל שהתבגרתי, נחתו עלי מחלות חדשות וחדשות. עוד העצמתי אותן באורח חיי הלא-נכון. משהוסרחתי לקריאה מגיל מוקדם, חלמתי רק על כך, איך מהר יותר לעשות את השיעורים ולשקוע בספר. צמא בלתי-נלאה לידע השתלט עלי ולא עזב אותי כל החיים. האם מפליא, שהתחילו אצלי כאבי ראש גיהנומיים, והחיים הפכו לסבל רצוף. לא עזבו אותי גם מחלות אחרות, שהוחרפו באורח החיים היושבני.
רק בגיל 23, כשסיימתי את האוניברסיטה, הבנתי שכך אי-אפשר להמשיך. עד אז בדוגמאות רבות כבר ידעתי, שרופאים אינם יכולים לעזור לי. הם מטפלים ומטפלים באורגניזם בלתי-מתאים לחיים לחלוטין, אך להפוך אותו לבר-קיום ובריא יכול רק אני עצמי ואף אחד אחר. ונטלתי על עצמי את העבודה הקשה והמגעילה למדי מבחינתי בתחילתה על עצמי, תוך ניתוק עצמי מהספרים במאמץ עצום. בתקופה זו נאלצתי לנסוע לכפר לפי ההפצה, שבו לימדתי היסטוריה ומדעי החברה בבית ספר. החיים בכפר היו עבורי מיוסרים בצורה שלא-אתאר, משום שנמנעתי מהנוחות העירונית ההכרחית לי בשל מחלתנותי, והעיקר, לא יכולתי לבקר בספריות הגדולות.
במהרה רכשתי ברונכיטיס קשה ביותר וחזרתי לעיר, לאחר שעבדתי בכפר רק שנה אחת. הצלחתי להתקבל כמרצה לאסתטיקה טכנית בבית ספר מקצועי-טכני. אך זה היה בית הספר ההוליגני ביותר בעיר. בימי קבלת המשכורת התלמידים השתכרו ושברו את החלונות בכל הרובע. המורות, לאחר שיעורים שבהם התעללו בהן
תלמידים בריאים וחזקים, לא פעם בכו בחדר המורים.
אחד המאסטרים של ההכשרה היצרנית, שהוערך מאוד על ידי ההנהלה על המשמעת המופתית, ששררה בקבוצה שבפיקוחו, הנחיל משמעת זו בדרך לא-אורתודוקסית למדי. בהיותו איש חזק בצורה בלתי-רגילה, הוא פשוט הוריד את חגורת המכנסיים והצליף בתלמידים שחטאו על החלק האחורי. הייתי צריך איכשהו לשרוד בתנאים הפראיים האלה. ומצאתי מוצא. לאחר שהסברתי במהירות את החומר החדש לפי תוכנית הלימודים, וראיתי שתשומת הלב של התלמידים מתחילה לברוח, רוב זמן השיעור סיפרתי להם סיפורים מעניינים מתוך הספרים שקראתי.
השקט היה כזה, שזבוב שעף יכול היה להיראות כרעם. המנהל והרשמית, שהציצו שוב ושוב לקהל, כל הזמן חקרו אותי אחרי השיעורים: ״כיצד אתה משיג משמעת כזו? אתה מכה אותם?״ מה יכולתי לומר להם? מודה אני, עניתי: ״מה פתאום, הרי אני פדגוג. כיצד אוכל להכות את תלמידיי. פשוט אני רותק את תשומת לבם בהצגה מעניינת ופופולרית של החומר״. אגב, לא אעמיס עוד על הקוראים בסיפור צרותי (נזכיר, שכך נקרא ספרו של הפילוסוף-הרציונליסט הצרפתי הנפלא של ימי הביניים, אבלר). צרותי נמשכו במשך כל תקופת ברז'נייב, ולאחר מכן אנדרופוב וצ'רננקו בהיסטוריה הסובייטית.
אומר רק, שתחת אנדרופוב כמעט ונפלתי למחנות המורדוביים הנוראים, שבהם אנשים לא שרדו. ב-1984 (נזכיר, שכך נקרא הרומן הידוע של אורוול על זוועות הסוציאליזם) התחלתי להתכתב עם חבר, שעבר לעיר הליטאית קלייפדה. ידעתי, שהמכתבים נבדקים על ידי עובדי הקג״ב, אך הכוח לסבול את האיוולת הסובבת כבר לא היה. היה צורך לחלוק את מחשבותיי עם אדם אמין ומבין. בנוסף, כתבתי ספר, שבו על בסיס ניתוח מקורות רבים ותצפיות משלי קבעתי מסקנה בלתי-מעורערת: השלטון הסובייטי לא יקיים יותר מעשר שנים. ספר זה
התחיל להתפזר בסאמיזדאת.
והנה אחרי זמן מה במכון, שבו עבדתי, הגיעו שני קציני קג״ב, אחד מהם בדרגת קולונל, והשני – קפטן. הם זימנו אותי למשרדו של הקומנדנט של הבניין הראשי והציגו לי חבילת צילומי-העתק של מכתביי לחבר וקטעים מספרי עם הפסאז'ים האנטי-סובייטיים הצבעוניים ביותר. החקירות נמשכו גם בהמשך, כבר בבניין הקג״ב. הציגו לי מסמכים, שמהם עלה שמתכוננים לעצור אותי, לשפוט אותי ולדון אותי למאסר במחנות המורדוביים, שבהם הוחזקו הדיסידנטים הפעילים ביותר. אך ב-1985 לשלטון הגיע גורבצ'וב, ואת עובדי הקג״ב לא ראיתי עוד, לשמחתי הרבה.
מכל הצרות והאי-סדרים האלה הצילו אותי העבודה על עצמי ועל ההבנה היצירתית של המתרחש בעולם. התרגולים הסדירים של השיפור הפסיכופיזי העצמי החלו להניב פירות. התאזן הרצון, עלתה העמידות לסטרסים, החלו לסגת המחלות. כל זה אני אומר לא כדי שהקוראים יזדהו עמי, כי אם כדי להראות, באיזו סביבה נאלצתי ליצור את ראשית המדע על יצירת הבריאות. והבריאות סוף סוף הגיעה אחרי שבע שנים מתחילת העבודה.
תוך עיסוק בריפוי עצמי, במקביל קראתי ולמדתי רבות את הספרות בבעיות, הקשורות באורח חיים בריא, שולטתי במכלולי אימון שונים, בדקתי את פעולתם בפועל. בהדרגה הצטברו ידע וניסיון, ולעתים קרובות יותר נודעו גם מיוחדות האורגניזם שלי. זה התאים לאמרה היוונית-העתיקה הידועה, האהובה על הפילוסופים: כדי להכיר טוב יותר את העולם, הכר את עצמך. או, כפי שאמר הפילוסוף הסיני הגדול, מייסד אסכולת הטאואיזם לאו-דזה: מי שמכיר את עצמו, יכול להכיר את העולם, מבלי לצאת מחצרו.
הרעיון המרכזי, שהנחתי בסינתזה שעשיתי של מסורות המערב והמזרח של ריפוי עצמי, היה רעיון הגיוס.
מההתחלה עצמה הבנתי, שאם אני רוצה להשיג עבודה תקינה של איברי המותשים ממחלות, עלי לגייס אותם למלחמה נגד פגמיהם באמצעות השקעה בהם של עבודה ביולוגית-אקטיבית מסוימת ושל עבודה אנושית מכוונת. רעיון זה והוא שנעשה לתא הראשוני של הגישה האבולוציונית-הגיוסית ושל תיאוריית האבולוציה הכללית, שהוצעה בהמשך על בסיסה. למעשה, הדיבור היה בתקופה זו על אבולוציה מכוונת של האורגניזם והנפש האנושיים באונטוגנזה.
במהרה נולדו לי ילדים – ילד וילדה, מישנקה וליזונקה. בניגוד אלי, הם היו ילדים בריאים לחלוטין. אף על פי כן, מגיל שבעה ימים התחלתי להתאמן איתם לחיזוק בריאותם. השתמשתי בעיסוי, עבדתי איתם לפי מערכת אימונים של תינוקות, שאושרה ברפואה, ולאחר מכן של ילדים צעירים, המצאתי תרגילים חדשים ומועילים. בגיל המוקדם ביותר הם ערכו איתי טיולים ארוכים ביער, שצמח לא הרחק מדירתנו. גייסתי את ילדיי לחיים בריאים. הם מוקדם יותר מילדים אחרים התחילו ללכת ולדבר.
אוי, הזמן הבלתי-נמנע זורם מהר מדי, הילדים התבגרו ועזבו לחו״ל. ליזה עברה לאיטליה וחיה ברומא, מישה עם אשתו הביאו לעולם ארבעה ילדים – שני בנים ושתי בנות. יהי שלום ובריאות עמם! חושב אני, שזה היה הניסיון הראשון של שיפור פסיכופיזי של ילדים מגיל המוקדם ביותר. לפחות ניסויים אחרים אינם ידועים לי.
משהושגו תוצאות חיוביות מהניסוי רב-השנים שלי על גיוס האורגניזם האנושי לתפקוד בריא, התחלתי לחשוב על מהות תהליכי הגיוס ומשמעותם בטבע ובחברה. לכך הביא אותי דווקא הניסוי שלי על עצמי, על ילדיי ועל כמה תלמידים, שכמוני, תוך התעמלות סדירה, נפטרו ממחלותיהם. זה היה, ללא ספק, ניסוי פילוסופי, שמטרתו הייתה הכרת
של אפשרויותיי והבנת ההוויה האנושית. הפילוסופיה מעולם לא הייתה מדע ניסויי, ואף על פי שהנסיבות החיצוניות לא פעם מעמידות אותנו בסיטואציות ניסוייות, ניסוי פעיל של שינוי מחודש אבולוציוני של החיים יכול ללמד אותנו הרבה.
תוך ניתוח תוצאות הניסוי הזה, חשבתי כך: אם גיוס האורגניזם לעבודה ביולוגית-אקטיבית, בעלת משמעות אבולוציונית יכול להשיב סדר באורגניזם הזה, פירושו של דבר, שלגורם הגיוס יש משמעות גדולה הרבה יותר באבולוציה, ממה שיוחסה לו בעבר. מילדותי התעניינתי ללא הרף בהיסטוריה העולמית. שיטת עבודתי עם הספרות קשורה בכך, שלעולם איני סומך על מקור אחד. לפני שאבטא איזו שיפוט, עלי ללמוד את כל הספרות העומדת לרשותי. עזרה שלא-תסולא בפז בכך נותנות לי תערוכות החיבורים החדשים של הספריות הגדולות, שאני מבקר בהן בקביעות משנת 1974. אין לי תענוג גדול יותר מאשר להזין את המוח במידע מגוון. זה אפילו טעים יותר מהמזון המובחר ביותר.
תוך לימוד הספרות ההיסטורית המגוונת, השתכנעתי איזה תפקיד עצום ממלאות באבולוציה של חברות שונות תהליכי הגיוס והמבנים הקשורים בהם. גיוס כוחות למלחמה, גיוס אנשים לעבודות במשקים, גיוס הרוח למימוש פעולות בעלות משמעות היסטורית, רפורמות גיוס, עליות וירידות של פוטנציאל הגיוס של החברה בהיווצרות איומים חיצוניים ובהתפשטות לשטחים, שנכבשו על ידי חברות אחרות – לכל זה יש משמעות עצומה בהיסטוריה. וכל זה דורש עיצוב ארגוני על בסיס יצירת מבני גיוס, הבנויים באופן מסוים.
מכאן היה רק צעד להבנה, שמבנים אלה הם גנרטורים של סדר גם בתחום הממלכתי, וגם בצבאי, וגם בכלכלה. המדינה עצמה אינה אלא מבנה גיוס של הרמה הגבוהה ביותר, המחולל סדר בחברה ו
מגייס את כוחות החברה לפתרון בעיותיה. כל אליטה, המתבלטת מהחברה בנסיבות היסטוריות קונקרטיות, נוצרת במידה רבה מאוד כצוות שירות של מבנה הגיוס של המדינה. הריבוד של החברות המסורתיות למעמדות מתרחש על ידי חלוקת העבודה בין אנשים, העוסקים בשירות מבנה הגיוס של המדינה, לבין אנשים, שנקלעו לפריפריית הגיוס, המספקים למבנה זה ולפונקציונרים שלו משאבים חומריים.
מכאן נעשה ברור שגוייה התיאוריה המרקסיסטית על המאבק המעמדי הנצחי, שהוא כביכול מנוע האבולוציה ההיסטורית. כמובן, אנשים וההתארגנויות המעמדיות שלהם לעתים קרובות מפגינים אי-שביעות רצון ממעמדם התלוי והכפוף, מרמת החיים הנמוכה. אך המרידות והמרדים שלהם תוך הקמת מבני גיוס אלטרנטיביים למדינה – נדירות גדולה. הם מייצגים קטקלזמות, תהליכים הרסניים, השוברים את הסדר במדינה, מטביעים את החברה בכאוס ומעכבים במשך זמן רב את התפתחותה. מנועי האבולוציה ההיסטורית הם התמורות של מבני הגיוס, המתבטאות ברפורמות גיוס וכלכליות הקשורות בהם.
הן מתרחשות על רקע תחרות קבועה של מבני גיוס, מאבק קיום כמעט דרוויני של מדינות עם סוגים שונים של מבני גיוס. תחרות זו גורמת לקהילת האינטרסים של מעמדות שונים במדינה. המעמדות הנמוכים מעוניינים לא פחות מהגבוהים בהבטחת הסדר בחברה ובהגנה מפני התקפה מבחוץ. לכן על אנטגוניזם פרמננטי בין המעמדות לא יכול להיות דיבור.
ללא ספק, המדינה והמעמדות הגבוהים מנצלים את המעמדות הנמוכים, המספקים גם משאבים חומריים לתפקוד ללא-הפרעות של תהליכי הגיוס. זה מוביל להבדלים גדולים מאוד בהכנסות. אך גם המעמדות הנמוכים מנצלים את המעמדות הגבוהים
והמדינה, המבטיחים ארגון רציונלי של העבודה, רכושיים, יחסים, יחסית ביטחון, פעילות חיים, מגייסות למקסום של העודף של המוצר.
בבעיית הניצול יש לעצור בפירוט. זוהי בעיה מורכבת, מושכת לסוציאליסטים מכל הגוונים, שלא פותחה באמת. למדתי את שני הכרכים הראשונים של ״הקפיטל״ של מרקס עוד בכיתות י'-י״א של בית הספר והגעתי להתלהבות מלאה. ראשית, הייתה לי מובנת כל מילה, מה שלא ציפיתי. שנית, כבשו אותי המדעיות הקפדנית, ההוכחתיות והשכנועיות של כל עמדה, של כל משפט. הו, ההתפשטויות הלוגיות האלה, המאפשרות לחדד את תשומת הלב על תהליך מוגדר בקפדנות! עבורי זה היה מודל של יצירה מדעית בהכרה ההומניטארית. אפילו התמרמרתי נגד אלה, הרואים בלתי-אפשרי ידע מדויק בתחום ההומניטארי.
בכל פרק, בכל סעיף של ״הקפיטל״ כציר מרכזי, כמסגרת הנושאת של הניתוח, הופיע הרעיון המרכזי: הקפיטליסטים מנכסים את ערך העודף, המיוצר בעבודת הפועלים, ומוציאים אותו לפי שיקול דעתם – על הגדלת ההון שלהם ועל העשרתם שלהם. מכאן, שהם בלי משים כאילו גונבים או שודדים את היצרנים הישירים, הופכים אותם לפרולטרים, שאין להם שום רכוש ושום סחורה למכירה בשוק, חוץ מכוח העבודה שלהם עצמם, מהנכונות לעבודה.
מכאן נבע בבירור מוחלט, שאם להפקיע את המפקיעים האלה, היצרנים הישירים יתחילו מיד לחיות טוב יותר וטוב יותר, יופיעו בהם גירויים חדשים לפעילות יעילה והם ייצרו חברה אידיאלית של עבודה חופשית. חברה כזו, שבה לא יהיה רכוש פרטי, שבה כל האנשים יחיו באחדות אחווה ושיתוף פעולה, שבה לא יהיה כסף והמדינה תימוט, מרקס בעבודות אחרות אפיין בקווים הכלליים ביותר, בצבעים ורודים, וקרא לה קומוניזם.
שבוי בלוגיקה של ״הקפיטל״, בתחילה האמנתי גם ברעיון המרכזי שלו. עם זאת, ככל שהצטבר ניסיון החיים ותוך התבוננות במציאות של החברה הסובייטית, שבה יושם הרעיון הזה, נהרס לחלוטין הרכוש הפרטי והופקע לרכוש המדינה ההון הפרטי, התחלתי להתפכח גם מרעיון זה. המדינה ללא הון פרטי גם היא בעלת ההון, אך בעלים קשוח הרבה יותר, מאשר יזמים פרטיים. היא מנכסת את כל ערך העודף, המיוצר במדינה, ומתנהלת בו לפי שיקול דעתם של הפקידים של המנגנון הביורוקרטי המנופח. העובדים חיים לא טוב יותר, כי אם גרוע הרבה יותר, מאשר תחת המפקיעים-הקפיטליסטים.
גוספלאן מתכנן הכל עד למסמר האחרון, והפעילות היצרנית מסתכמת בביצוע תוכניות ללא התחשבות במיוחדות האישיות של הייצור. נוסף לכך, קיימת הטיה קבועה לכיוון התעשייה הכבדה, קודם כל הצבאית, תוך ייצור-חסר קבוע של סחורות צריכה עממיות. מכאן – גירעונות כרוניים של הסחורות ההכרחיות ביותר, תורים, ״פרוטקציה״, ״שוק שחור״, גירויים נמוכים לעבודה בהיעדר מוחלט של חירות יצירתית ובהתערבות חצופה בחיי האישיים של האזרחים. המסקנה יכולה הייתה להיות רק אחת: המערכת הסובייטית מיצתה את עצמה ואינה יכולה להתקיים זמן רב.
אך מה יעשה אז עם הרעיון המרכזי, ובהתאמה עם כל הבנייה התיאורטית האדירה של ״הקפיטל״? בהדרגה הגיעה ההבנה, שביצירת ״הקפיטל״ מרקס גייס את כשרונו היצירתי האדיר ואת האירודיציה הענקית בעיקר כדי להעמיד על בסיס מדעי-אבולוציוני אידיאולוגיה אוטופית ואגרסיבית ביותר, דת קומוניסטית מיוחדת. זה הוביל לתיאור ניצול בלתי-מבוסס לחלוטין.
בעלי ההון, ללא ספק, מנצלים את עבודת הפועלים, במיוחד בשלבים הראשונים של התפתחות הקפיטליזם, כשהוא עדיין לא יצא לחלוטין ממעמקי מבנה הגיוס הפיאודלי
של המדינה. אך ככל שמתפתח הקפיטליזם וההתחמשות הטכנית של העבודה, הופך לבעלי ההון לבלתי-רווחי ניצול-היתר של העובדים והפרולטריזציה שלהם, משום שזה מוריד את איכות העבודה. הראשון שהבחין בכך היה ה״רוויזיוניסט״ המרקסיסטי אדוארד ברנשטיין, מה שעורר התמרמרות סוערת של חבריו מקרב המרקסיסטים המאמינים בלהט. אך העניין הוא לא רק ואף לא בעיקר בזה.
שגויה ההפשטה המקורית של מרקס, שלפיה היצרן הישיר מייצר את כל הערך ואת כל רכוש העודף. מרקס עצמו ציין, שהאדם, בניגוד לדבורה, אינו עושה דבר ללא פרויקט, שרטוט, סכמה, מודל מובנה אידיאלית. ואילו בתיאוריית הניצול יצא, שהיצרן הישיר יוצר את הערך בעבודתו הלא-מיומנת לעתים קרובות, ועבודת המתכנן, השרטט, המהנדס, המדען, היזם עצמו, היוצרים את היסודות של תהליכי הייצור ומארגנים את הייצור, היא רק תוצר לוואי של עבודת הפועלים, ומשולמת מתוך ערך העודף, שנוצר על ידם. שטות מוחלטת!
למעשה, כל פועל רק מעביר למתכת, עץ, פלסטיק, בטון וכו' את הערך, שלא הוא יצר. אותו יצרו לפניו מומחים טכניים, המשתמשים בהישגים האחרונים של הציוויליזציה, ויזמים, וכן המנהלים שלהם, הדואגים ליעילות עבודת המפעל והניהול שלו, למכירת תוצרתו, להבטחת כושר התחרות ולצמיחת הרווח, ההולך להבטחת רווחתם הכללית של היזמים וכל עובדי הפירמה, להצטיידות הטכנית של הייצור וכו'. דווקא התפתחות הקפיטליזם יוצרת את התנאים המוקדמים ומבטיחה את המעבר מהחברה המסורתית לחדשנית.
מכאן, שמעמד הפועלים מנצל באותה מידה את יזמיו ומנהליו, ואיתם גם צבא ענק של אנשים משכילים – מומחים טכניים בדרגות שונות, ממדענים
ועד מאסטרים, מנהלים, פיננסים, יזמים. ההבדל בין הפועלים ליזמים טמון גם בכך, שאף על פי שגם אלה וגם אלה שואפים להרוויח כמה שיותר ובכך להעלות את רמת חייהם, הפועלים מקבלים את הכנסתם ישירות מההון של היזמים, והיזמים – מלקוחות הפירמה, להם הם מוכרים את סחורותיהם ושירותיהם. זה גורם לאינטרס הישיר של היזמים בהצלחת הפירמה, באיכות התוצרת והשירותים. מכאן – ההוצאות הגדלות ללא הרף על שיווק, פרסום, הבטחת היציבות הפיננסית של המפעל, הצטיידותו הטכנית וכו'. היזמים יוצרים מבני גיוס-ניהול של ארגוניהם.
ועכשיו נשליך את כל זה על התורה המרקסיסטית על האבולוציה ההיסטורית – המטריאליזם ההיסטורי. המרקסיסטים משוכנעים בכך, שהמדינה מתעוררת כתוצאה מההתחלקות של החברה למעמדות, ככוח על-מעמדי כלשהו ובאותה עת משרת את המעמדות הגבוהים, ההכרחי כדי שהמעמדות האנטגוניסטיים לא יטרפו זה את זה במאבק ההדדי. גרעין רציונלי בכל זה ללא ספק יש. אך בה בעת נעלמת לחלוטין מהעין הספירה הגיוסית, לה אני קורא גיוסיות.
המדינה לא רק מקבעת את היחסים בין המעמדות, כי אם גם מגייסת את החברה לפתרון כל המשימות העומדות לפניה – הבטחת כושר ההגנה, ארגון ורה-ארגון של הצבא, ניהול מלחמות, גבייה סדירה של מסים, שיפור הבסיס החקיקתי של כל צורות הפעילות האנושית, ויסות יחסי הרכוש, ארגון הכלכלה וכו'.
המרקסיזם רואה את כל זה במונחים של בסיס ובנייה-על. הבסיס הכלכלי קובע את התפתחות החברה, והבנייה-על, שאליה שייכים כל התופעות הפוליטיות, המשפטיות, התרבותיות, האישיות, משפיע
סכמה פשוטה מדי של התהליך החברתי-היסטורי. הכלכלה מופיעה בתפקיד הבסיס, משום שהיא מספקת משאבים חומריים לתפקוד מבני הגיוס ומשפיעה על מיוחדותם המבנית, על רה-אורגניזציה ורה-סטרוקטוריזציה שלהם. ההצטברות האיטית, אך הבלתי-נלאית של הפוטנציאל הכלכלי של החברות, הנגרמת מהשקעות קבועות של עבודה אנושית, רביית-יתר מורחבת, צמיחה והתפתחות של כוחות הייצור, יוצרת את התנאים המוקדמים לכל צורות הקידמה החברתית, כולל גם לקידמת מבני הגיוס.
אך התהליך הקונקרטי-היסטורי מתגבש בכל זאת דווקא על ידי מבנים אלה, בעלי רמת חירות גבוהה, עצמאות יחסית, אך רחבה מאוד מהבסיס. במידה ידועה הם קובעים, מארגנים ומעצבים את הבסיס. בהיסטוריה פועלים, ובצורה ידועה יוצרים אותה בני אדם חיים, ולא בובות, שמושכים אותן בחוטים אינטרסים כלכליים ומעמדיים. בני אדם אלה ניחנו באינטרסים אישיים וקבוצתיים, שאינם תואמים לחלוטין את האינטרסים של המעמדות. הרה-אורגניזציה שיוצאת מהם של מבני הגיוס נתמכת על ידי קבוצות חברתיות מסוימות וגורמת להתנגדות עקובה של אחרות.
כפי שכבר ציינו קודם, החברה המסורתית בכלל חשדנית, ואף לעתים קרובות מאוד עוינת, לחדשנות, משום שהיא מאיימת להפר את אורח החיים המסורתי, את הסדר במדינה, לגרום לקונפליקטים סביב אמונות דתיות. לא בכדי אומר הפתגם הסיני הידוע: אוי למי שחי בעידן של שינויים. אך התחרות בין המדינות בתחום הצבאי, המאבק הקבוע ביניהן על משאבים המוגבלים תמיד – טריטוריה, אוכלוסייה חייבת-מס, תוצרת ייצור, מחסני טבע – מאלץ ללכת למימוש חדשנויות גיוס.
מבני הגיוס של המדינות שואבים מהבסיס הכלכלי של מדינותיהם מקסימום משאבים, כדי לחמש,
לארגן, לספק בכל הדרוש כוחות מזוינים מרובים ועוצמתיים ככל האפשר. במקרה של ניצחון במלחמה ההוצאות האלה מושבות ברווח גדול על חשבון ניכוס משאבי העמים המובסים או אף הנכבשים. המדינה, שהצליחה ליצור מבנה גיוס-צבאי הפועל ביעילות הרבה ביותר, שהוא תת-מבנה של מבנה הגיוס הכללי, מנצחת וכובשת מדינות רבות והופכת לאימפריה.
האימפריה חזקה לא רק בעליונות מבנה הגיוס-הצבאי שלה, ביתרונות האסטרטגיים והטקטיים של חייליה, באומנות המלחמה של מפקדיה. היא נהנית מהבסיס הכלכלי של כל המדינות שכבשה, ועל הבסיס הזה מגדילה את עוצמתה. היא תומכת בפוטנציאל הגיוס ובפעילות הגיוס לא רק של חייליה, כי אם גם של עמה. אך בתולדות האימפריות בלתי-נמנע מגיע שלב, שבו מבנה הגיוס מתיישן, ממצה את עצמו, הפוטנציאל והפעילות שלו יורדים ונופלים ללא-עצירה.
מתרוקנות האפשרויות לכיבושים נוספים ולזרם משאבים מהגבולות החיצוניים, לוחמי האימפריה כבר לא רוצים לסכן את חייהם במלחמות בלתי-פוסקות, להיפצע ולחוות את אימת המלחמה, המחסור והאי-נוחות של החיים הצבאיים. הם רוצים לחזור לכלכלה וליהנות מפירות המעללים והניצחונות של פעם. בשלב זה, או מרגע זה, מתחילה קריסת האימפריה. הקיסרים מנסים בעוויתות לתקן את המצב, עורכים ניסויים שונים של רה-אורגניזציה של מבנה הגיוס, אך מערכת הגיוס שמיצתה את עצמה של האימפריה כבר אינה מאפשרת חדשנויות גדולות. היא מאבדת סופית את כושר התחרות. בשלב זה בלתי-נמנע משבר הגוברת והולך של הצמרת, שבעקבותיו המאבק באליטה השלטת על השלטון מוביל להדחת קיסרים, שזה עתה התוו כמה צעדים להצלת האימפריה. לבסוף, האימפריה מתה.
האימפריות האחרונות בהיסטוריה, שנלחמו על התפשטות בלתי-מרוסנת
והשתלטות עולמית, היו האימפריות של היטלר וסטלין. באימפריות האלה כל החיים החברתיים, הכלכליים, הפוליטיים, האישיים של האנשים היו כפופים לצורכי מבנה הגיוס-הצבאי. לכן אני קורא למערכת כזו אולטרה-גיוסיות, אף על פי שהחוקרת האמריקאית חנה ארנדט הציעה את המונח
״טוטליטריזם״, שהפך למקובל בכל העולם. חושב אני, שהמונח שהצעתי משקף בצורה מלאה יותר את מהות מבני הגיוס של המערכות הפושעות האלה, מאשר מושג הטוטליטריזם. באולטרה-גיוסיות הופכים לגיוסיים גם הכלכלה, וגם הפוליטיקה, וגם החיים האישיים של האנשים.
אחרי שתי מלחמות עולם במאה ה-20 החל תהליך בלתי-הפיך של דה-אימפריאליזציה של המדינות. המדינות האירופאיות בהתנדבות או תחת השפעת התנועות הלאומיות-המשחררות ויתרו על האימפריות הקולוניאליות שלהן. ככל שהתפתחו הכלכלות החדשניות, הפך לרווחי יותר לקנות משאבים, מאשר לנכס אותם בדרך כוחנית, חוץ-כלכלית. החל תהליך של ירידת התפקיד והמשמעות בחברות של מבני הגיוס-הצבאי ועליית התפקיד והמשמעות של מבני הגיוס-הכלכלי. במשפט הבינלאומי ובפוליטיקה הבינלאומית מתקבע העיקרון של איסור תוקפנות ואי-הפעלת כוח ביחסים הבינלאומיים, אף על פי שעיקרון זה עדיין מופר לא פעם בקונפליקטים מקומיים.
הכוח והעוצמה של המדינות נקבעים כעת לא במספר ובאיכות הכוחות המזוינים, כי אם ברמת ההתפתחות של הכלכלה החדשנית. מההצטיידות הטכנית והמקצועיות שנגרמו ממנה תלויה לחלוטין רמת היעילות של הצבאות המודרניים. כך נראית בהבנתי, מנקודת המבט של הגישה האבולוציונית-הגיוסית שהצעתי, הסכמה הכללית של הדטרמינציה של התהליך החברתי-היסטורי, שבה אני משתמש להסבר אבולוציוני של ההיסטוריה. כמובן, זו רק סכמה ראשונית, כביכול התא הראשוני של ההסבר של ההיבט הגיוסי של האבולוציה ההיסטורית
היא נראית פרימיטיבית, עד שלא תיפרש למערכת של הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה.
==== הגישה האבולוציונית-הגיוסית וההסבר האבולוציוני של ההיסטוריה ====
כעת הכרחי לגעת בקצרה ביחס של הגישה האבולוציונית-הגיוסית לגישה הציוויליזציונית, בתיאוריית האתנוגנזה והפאסיונריות של לב גומיליוב, הצמודה אליה, במודל הגיאופוליטי ובתיאוריית המנטליות של האסכולה הצרפתית ״אנאל״. כל הגישות התיאורטיות האלה במידה כזו או אחרת מתיימרות להסבר אבולוציוני של ההיסטוריה.
הגישה הציוויליזציונית ריכזה את תשומת הלב בהבדלים באבולוציה של ציוויליזציות מקומיות, מה שללא ספק מהווה ראייה חשובה והכרחית בחקר האבולוציה ההיסטורית של האנושות. אך המסקנה הסופית של ניתוח הציוויליזציות המקומיות בכל הווריאנטים של הגישה הציוויליזציונית היא התזה על אי-המדידות של ציוויליזציות אלה, על קיומן של דרכי התפתחות מבודדות לחלוטין שלהן. הבידודנות הזו אינה מאפשרת לראות את החוקיות הכללית של התפתחות הציוויליזציה האנושית הגלובלית, מה שבעידן הגלובליזציה מפוקפק מאוד ומאוד. כמובן, תורתו של סמואל הנטינגטון על התנגשות הציוויליזציות מוצאת אישושים עובדתיים מסוימים בטרוריזם המוסלמי, בחיכוכים בין רוסיה למדינות המערב, בסתירות בין הצפון לדרום וכו'. אך אלה, כמובן, לא רק התנגשויות, כי אם גם תוצאות של מהירויות שונות של מעבר הציוויליזציה האנושית מהחברה המסורתית לחדשנית.
הטרדיציונליסטים-הפוצ'ווניקים ברוסיה קיבלו בהתלהבות עצומה את הגישה הציוויליזציונית, משום שהיא אפשרה להצדיק את
״הדרך המיוחדת״ של רוסיה, את אי-הקבלה של המוסדות והערכים הדמוקרטיים. הם מסרבים בתוקף להכיר בכך שאלה ערכים אוניברסאליים-אנושיים, שכל ציוויליזציה זקוקה להם. הם מקובעים בהכרזת זכויות האדם ובאמנות, שאליהן ברמה הרשמית הצטרפה
רוסיה. כן, רוסיה בינתיים עדיין הולכת ב״דרכה המיוחדת״. דרך זו הובילה אותה לשורשיות האוטוקרטיה, לאסון 1917, למחנות של סטלין, לעוני הנוכחי של המוני האוכלוסייה העיקריים ולעושר הלא-הגון בתנאים אלה של ״הרוסים החדשים״, לגילויי הביורוקרטיזם, השחיתות והפשע.
לתומכים רבים של הגישה הציוויליזציונית לא נתפס,
״החירות טובה יותר מחוסר-החירות״, או, כלשון היזם הרוסי של תחילת המאה ה-20, ״החירות עדיפה על השעבוד״, כלומר יעילה יותר. כך הוא אמר, תוך השוואת עבודת איכרים הצמיתים לעבודת העובדים השכירים. תוך הכחשת ערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם על סמך
״הייחודיות״ של הציוויליזציה המזרח-אורתודוקסית, הטרדיציונליסטים הרוסים בכך מצדיקים את חוסר-הזכויות, את חוסר-החירות, את היעדר הגירויים לעבודה אינטנסיבית וליזמות, ההכרחיים להתפתחות הכלכלה החדשנית והחברה החדשנית.
עוד החלוץ של הגישה הציוויליזציונית, הסלאבופיל הרוסי ניקולאי דנילבסקי, בתיאוריית הטיפוסים התרבותיים-היסטוריים שלו, שהוצגה בספר ״רוסיה ואירופה״, כיוון את מאמציו העיקריים להוכחה שרוסיה – אינה אירופה ולעולם לא תלך בדרך האירופאית של הפיתוח. לא ניתן לו היה להבין, שהתיאוריזציות הסלאבופיליות הפסאודו-פטריוטיות שלו הן למעשה עלבון לתרבות הרוסית, יריקה בפניו של כל אדם רוסי משכיל אירופאית. כדי להוציא את רוסיה מאירופה, הכרחי להעמיד את חלקה האירופאי על גלגלים ולהסיע אותו אל מעבר לרכס אורל. אך ספק אם החלום הזה של הטרדיציונליסטים יתגשם אי-פעם. מימי פיוטר הראשון רוסיה הייתה חלק בלתי-נפרד מיחסי החוץ האירופאיים. היא שיחקה בהם תפקיד רחוק מהאחרון. אך ההבדלים הציוויליזציוניים, כמובן, קיימים, ומשמעותיים למדי. הם מתבטאים קודם כל בנוסחת אובארוב הידועה: ״אורתודוקסיה – אוטוקרטיה – עממיות״. ההקפדה על נוסחה זו גוררת אחריה פיגור נצחי, היעדר מוסדות דמוקרטיים מפותחים.
הגישה הציוויליזציונית מסתפקת בניתוח מיוחדויות של ציוויליזציות מקומיות ומתעלמת לא רק מקיומה של ציוויליזציה גלובלית, כי אם גם מקיומם במסגרת המקומיות גם של הבדלים ציוויליזציוניים בין העמים, כלומר של ציוויליזציות אתניות. הנציגים הגדולים ביותר של הגישה הציוויליזציונית אוסוולד שפנגלר וארנולד טוינבי סברו, שבבסיס ההבדלים הציוויליזציוניים מונחים הבדלים באמונות דתיות. למעשה, ההבדלים הציוויליזציוניים אינם נקבעים על ידי האמונות הדתיות, כי אם להפך, בעצמם קובעים אותם, קובעים את אימוץ האידיאולוגיות הדתיות השונות.
כמובן, האידיאולוגיה הדתית, שאומצה על ידי ציוויליזציה מקומית, משפיעה בצורה חזקה מאוד על האבולוציה ההמשכית שלה. אך אבולוציה זו נקבעת על ידי מכלול רחב של תנאים מוקדמים היסטוריים, שבהם נכללים המיקום הגיאוגרפי, האקלים, תבליט השטח, ההבטחה במשאבים, מערכת הכלכלה והניצול של הטבע, ההיסטוריה הקודמת, מיוחדות התרבות, מבנה המערכות הגיוסיות-פוליטיות. הדת השלטת – רק אחד מהגורמים האלה, אף על פי שהוא משפיע למדי. בחברה המסורתית היא מקבעת את ההבדלים הציוויליזציוניים, אך ככל שמתהווה החברה החדשנית מתבצעת החילון ודחיקת המוסדות הדתיים על ידי מוסדות חילוניים מהיסודות של המערכות הציוויליזציוניות. הניסיונות של הפונדמנטליסטים להחזיר את הדת ליסודות אלה מסוכנים ביותר לציוויליזציות עצמן וחסרי-סיכוי בהמשך מהלך ההיסטוריה.
פגם נוסף של הגישה הציוויליזציונית הוא הייצוג על האבולוציה של ציוויליזציות מקומיות לפי האנלוגיה עם אורגניזמים חיים, שנולדים, גדלים, מתבגרים, מזדקנים ומתים. נראה שהייצוג הזה מבוסס על עובדות, אם לשפוט לפי כך שכל הציוויליזציות העתיקות הגיעו לשקיעה ומתו, ובשטחים שתפסו פעם קיימות ומתפתחות ציוויליזציות מודרניות. אך האנלוגיה הזו צולעת לא על רגל אחת, כי אם על שתי הרגליים.
ההתפתחות האישית, כלומר האונטוגנזה של אורגניזם חי מקובעת בטבעו הביולוגי ויש לה גבולות משותפים לכל המין של ההתפשטות בזמן. עד כמה שלא יישתנו מועדי החיים של אנשים שונים, את הגבול של 160 שנה עדיין איש לא חצה. ואילו ההתפתחות ההיסטורית של ציוויליזציות היא לא אונטוגנזה, כי אם פילוגנזה, כלומר תהליך היסטורי, המורכב מהרבה אונטוגנזות אנושיות. תהליך זה אפשר להשוות דווקא לקיום של מין, שאין לו גבולות מוגדרים בבירור ויכול להימשך מיליוני שנים, עד שהזיקה ההדדית של הנסיבות החיצוניות והפנימיות לא תעמיד את המין בפני האלטרנטיבה – להשתנות או להיכחד.
כל הציוויליזציות העתיקות ייצגו חברות מסורתיות, שמבני הגיוס שלהן נשאו אופי שמרני ביותר, שקשה להיכנע לשינויים. חדשנויות רבות היו עבורן הרסניות. רפורמות רבות גרמו לקונפליקטים חברתיים והתבצעו רק במהלכם של מלחמות אזרחים. השתמשו בעבודת עבדים בלתי-יצרנית, לא-חופשית ונטולת גירויים פנימיים. אופי עיבוד האדמה והייצור המלאכותי לא השתנה במשך מאות שנים. מבני הגיוס של החברות העתיקות לא הזדקנו פיזית, כי אם התיישנו חברתית.
באשר לציוויליזציות המודרניות, בהתאם לתיאורטיקנים של הגישה הציוויליזציונית, גם הן חייבות להזדקן ולמות. מחשבים אפילו את מועדי החיים הממוצעים של ציוויליזציות מקומיות. עם זאת, זה אבסורד. הציוויליזציות המודרניות בדרכים שונות, במהירויות שונות מאוד ועם בעיות גדולות עוברות להתפתחות של חברות חדשניות. כעת קפיאת הפיתוח מובילה לקונפליקטים אזרחיים ולמלחמות פנים, כפי שאירע ב-2011 במצרים, לוב, תוניסיה, סוריה, תימן ומדינות אחרות של המזרח הערבי.
החברות המודרניות נעשות דינמיות יותר ויותר, טרנספורמטיביות. כדי לא להתיישן, הכרחי להתחדש כל הזמן
כל זה מראה, שלמרות הזכויות הבלתי-מעורערות של הגישה הציוויליזציונית בחקר האבולוציה של ציוויליזציות מקומיות, מייסדי גישה זו הציעו במובנים רבים הסברים מוטים של אבולוציה זו. הסבר אבולוציוני מערכתי של ההיסטוריה לא יצא להם.
הישג משמעותי של הגישה הציוויליזציונית של ארנולד טוינבי, עם זאת, היה קביעת התפקיד של האליטה, אשר, במענה לבקשות האקטואליות של ההיסטוריה, מגלה אחריות או חוסר-אחריות, ובמקרה של חוסר-יכולתה לתת מענה הולם, מביאה את ציוויליזציה שלה לקריסה ומוות. עמדה זו, כמו גם הייצוג על התפקיד ההרסני של הפרולטריון החיצוני והפנימי, עומדים מול התורה המרקסיסטית האוטופית על השליחות ההיסטורית והתפקיד המשחרר של הפרולטריון. למעשה, האליטה בהבנת טוינבי מבצעת את הפונקציה של מבנה גיוס, התומך בסדר בחברה ונתון לטרנספורמציה במפנים ההיסטוריה.
תיאוריית האתנוגנזה של לב גומיליוב צמודה ממש לגישה הציוויליזציונית, אך מתרכזת לא בציוויליזציות מקומיות, הכוללות קבוצות קרובות של עמים, כי אם בהתארגנויות אתנו-ציוויליזציוניות, מה שמשלים מהותית את הגישה הציוויליזציונית. הרעיון המרכזי בתיאוריית האתנו-ציוויליזציות של גומיליוב הוא הקונספציה של הפאסיונריות. אם האליטה של ארנולד טוינבי שואפת לשמירת היציבות של המערכת החברתית, הרי שהפאסיונרים של לב גומיליוב, להיפך, מתנגדים בהתמסרות לשמירת היציבות של הסביבה החברתית והטבעית.
הם בזים להתנהגות היומיומית הפלשתינית, הקשורה באינסטינקט השימור העצמי של האדם. בכך באה לידי ביטוי המנטליות האנטי-צרכנית הרדיקלית של גומיליוב, שחי בתנאי האולטרה-גיוסיות הסובייטית. הפאסיונרים ניזונים מפליטות אנרגיה מקריות מהקוסמוס, מקרינות לא-מובנות כלשהן, שאינן ידועות למדע ומהוות רק
המצאה פנטסטית של ההיסטוריון. הזרמות האנרגיה האלה נשפכות על אותו חלק של הביוספירה, שעליו נמצא אתנוס נתון, וטוענות את הפאסיונרים, שמגייסים באנרגטיות שלהם את החלק העיקרי של האתנוס.
כתוצאה מכך כל האתנוס מגלה מתח פאסיונרי, כלומר אנרגיה פוטנציאלית, ואחר כך האנרגיה הזו עוברת טרנספורמציה לקינטית, מתחילות תזוזות, כיבושים, התפשטות תרבות. בכך לא מובן לחלוטין, מדוע אנרגיית הקוסמוס נשפכת בתחילה רק על הפאסיונרים, ולא על כל האתנוס, החי בשטח נתון. האתנוס שבא לתנועה מבצע כיבושים גדולים, כובש עמים אחרים, מקים אימפריות, עד שיתרוקן מאגר האנרגיה הפאסיונרית שנצברה. ואז מתחילה הירידה.
הפאסיונריות של גומיליוב – זו למעשה פעילות גיוס, רק שמיועדת במונח מפוקפק למדי, אם כי זכיר היטב. לא סוד שמקור המונח הזה קשור בכינוי פאסיונריה – של התעמולנית הקומוניסטית הנסערת דולורס איבארוּרי בזמן המהפכה בספרד בשנות ה-30. מכאן, שהוא קשור ב״הצד הרומנטי״ של האולטרה-גיוסיות הסובייטית, ששיחד אפילו את אותם נציגי האינטליגנציה הסובייטית, ששנאו את הסטליניזם.
למעשה, לפעילות הגיוס יש מקור לא קוסמי ולא אלוהי, כי אם ארצי לחלוטין. מקורה הוא הקיום בקהילות אנושיות של מבנים מיוחדים, להם אני קורא גיוסיים. מבנים אלה מתגבשים גם בחברות ברבריות על בסיס שפע של מבני חמולה, שכללו קרובים וחברי משפחותיהם מחמולות אחרות. בריתות השבטים, או הצ'יפדומים, נועדו להגנה מפני התקפות חיצוניות או לתקיפה על שבטים אחרים, וכן ליישוב קונפליקטים בין חמולות על ידי מימוש עמדות המשפט המנהגי. בתפקיד שופטי בוררות בסכסוך קרובים הופיעו זקני החמולות, ו
בסכסוך בין חמולות – מנהיגי השבטים.
פלוגות השבטים התאספו בצורה בלתי-סדירה ביותר, מבני הגיוס להקמתן נוצרו על ידי המנהיגים. זו לא משימה כל כך קלה, כמו שיכול להיראות. בני הקהילה החופשיים מתנתקים באי-רצון מהמשקים שלהם והולכים לסכן את החיים. פעילות הגיוס שלהם נופלת במהירות. היא עולה רק באיום ישיר על קיום השבט. קבוצות הקרובים עוקבות בערנות, שבהתנגשויות צבאיות החמולה שלהם לא תסבול יותר מדי ולא תיחלש יותר מחמולות אחרות. בכך טמונים החולשות של כל צבא ברברי. עם זאת, עם גידול היישובים והפיכתם לערים, מתעורר צורך בצבא סדיר קבוע. לצד המיליציות השבטיות מתעוררים קונטינגנטים צבאיים קבועים בהנהגת המנהיגים. מבני הגיוס מקבלים סדירות, לגיוס הלוחמים מופעל הכפייה – תכונה בלתי-נפרדת של השלטון המדיני. ערכם של קהילות החמולה נופל, ושל הקהילות השכנות – עולה.
בני הקהילה החופשיים מועלים במסים על אחזקת הצבא וצורכי הניהול. על בסיס זה נוצרת המדינה. כוחם של המנהיגים מושאל על ידי חמולה מסוימת, נעשה תורשתי, מקבל צורה של מונרכיה. הקונגלומרט של השבטים עובר טרנספורמציה לאתנוס. נוצרת זכות בעלות על השלטון. מתגבשת אריסטוקרטיה חמולתית. מבנה הגיוס של המדינה מקים צבא סדיר ומנגנון פקידותי. הוא תומך בפעילות הגיוס ברמה מקסימלית גבוהה. היעילות הכלכלית של הכיבושים נעשית גבוהה יותר מהיעילות של ייצור התוצר המקומי הגולמי. המצביאים והלוחמים המיומנים מוקפים בכבוד, הם תופסים משרות מדינה גבוהות. נוצרת רומנטיקה צבאית. על גיבורי המלחמות מחברים אגדות, שרים שירים, מלחינים אפוסים. הנושא הצבאי דומיננטי בכל התרבות של האתנוס המדינתי.
הכיבושים הגדולים, עם זאת, מתחילים לא מקבוצת פאסיונרים, כי אם,
ככלל, מרפורמת גיוס, הכוללת איחוד הצבא, חימושו על חשבון המדינה, חלוקה לזרועות צבא – פרשים, חיל רגלים, רוכבי מרכבות, יחידות אי-סדירות של המיליציה וכו', קביעת אספקה סדירה של מזון ועוד הרבה מאוד. הניצחונות מעלים את רמת ה״פאסיונריות״, והיתרונות החומריים והשלל הצבאי שמתקבלים בזכותם, כמו גם האפשרות לבזוז ולעשות אלימות בערים שנכבשו, גוברים מבחינת
ה״פאסיונרים״ על הסכנות הקשורות באפשרות לקבל פציעות או למות מנשק האויב. כך שאנרגיית הקוסמוס כאן אינה קשורה כלל. פעילות הגיוס היא פונקציה של מבני הגיוס התחרותיים ביותר בתנאים ההיסטוריים הנתונים.
ככל שמתפתחת המדינה מתגבשת תחושת המולדת, מתחזקת חלוקת העולם לשלו וזר. עם ההתקרבות לחברה החדשנית המלחמות לא רק שאינן פוסקות, כי אם נעשות אכזריות והרסניות יותר ויותר. ההכנה והניהול של המלחמות נשארים הפונקציה החשובה ביותר של מבנה הגיוס של המדינה. פעילות הגיוס כבר לא רק מנוצלת כמו בעידני האתנוגנזות, היא מיוצרת על ידי תעמולה, חינוך, אמצעי מידע. השיא של ה״פאסיונריות״ הוא האולטרה-גיוסיות הטוטליטרית, שהגיעה להיקף מיוחד בשתי מדינות, שספגו תבוסה גורלית במלחמת העולם הראשונה – גרמניה ורוסיה. פעילות גיוס בלתי-נתפסת, שסובבה בשתי המדינות והפכה אותן לשני מחנות צבאיים מאוחדים, הוזנה כל הזמן ברגשות רוונגיסטיים. אחרי מלחמת העולם השנייה הכלכלה הגיוסית גילתה יותר ויותר את אי-יעילותה ופיגרה במירוץ מול הכלכלות היזמיות של המדינות הדמוקרטיות. במקביל התנוונו מבני האולטרה-גיוס. זה הכריע את הקריסה הבלתי-נמנעת של מערכת האולטרה-גיוסיות.
כל זה מראה, שתיאוריית הפאסיונריות של גומיליוב חושפת
רק ראייה צרה של התהליכים הגיוסיים ובנוסף לכך לא מפרשת אותה נכון לגמרי. אלה שהוא מכנה פאסיונרים נצפו על ידו בחייו תחת שלטון המערכת האולטרה-גיוסית בבריה״מ בימי ההתלהבות המנופחת של מה שנקרא ״הבנייה הסוציאליסטית״. פעילות גיוס והתמסרות של אנשים אכן הכרחיות לא רק בתחום הצבאי, כי אם גם במדע, בתרבות, בכלכלה. רוסיה של היום חיה על גחלים כבויים ואפר של ״פאסיונריות״ שנשרפה
היא זקוקה היום להרמה חדה של פעילות הגיוס, אך כבר לא לעימות צבאי ולא לשאיפות אימפריאליות, כי אם לפיתוח הכלכלה החדשנית ולקידום החברה החדשנית. הקונספציה של הפאסיונריות של גומיליוב, עם כל הכבוד לאינטלקט שלו, מבוססת על הבנה צרה של פעילות הגיוס, הקשורה בראש ובראשונה בשאיפות התוקפניות-הכובשות של אתנוסים ומדינות, ובחלק התרבות הכפוף לשאיפות אלה. היא שמרנית במהותה, ולכן כל כך מהללים אותה הטרדיציונליסטים המודרניים. בנוסף, האוריינטציה האנטי-אירופאית, האירו-אסייתית, הפרו-אסייתית של ייצוג ההיסטוריה של רוסיה, שהביאה אותו אפילו להלל בתפקיד הזה של עדר הזהב והעול הטטרי-מונגולי, רחוקה מאוד מהמציאות ומכילה את אותו ייצוג מעוות של רוסיה, שמזין את ה״פאסיונריות״ של מתנגדי הדמוקרטיה.
הדטרמיניזם הגיאוגרפי בהסבר ההיסטוריה אופייני גם לתיאוריית הגיאופוליטיקה. הרעיון המקורי של הגיאופוליטיקה היה קשור לא רק בהחדרה להסבר הדטרמינציה של התהליכים ההיסטוריים של הגורם הגיאוגרפי כיסודי, כי אם גם בניסיון להחיל על ההיסטוריה את התיאוריה האבולוציונית של דרווין, מה שקיבל את השם סוציאל-דרוויניזם. מייסדי הגיאופוליטיקה ראו במדינות יצורים חיים, המקבלים משאבים משטח מסוים ונאבקים על הקיום עם מדינות אחרות. תוצאת המאבק הזה היא ברירת החזקים ביותר ו
בעלי כושר-הקיום. בהסתמך על שיקולים אלה, הגיאופוליטיקה הצדיקה מלחמות תוקפניות כביטויים של המאבק הטבעי על הקיום, המוביל לקדמה בדרך של הישרדות המותאמים ביותר.
הגיאופוליטיקה קמה בגרמניה בתקופת התחזקות רצופה של שאיפותיה הכובשות וצמיחת הרגשות השוביניסטיים בחברה הגרמנית. מייסדה היה האנתרופו-גיאוגרף הגרמני פ. רצל, ויוצרה של הווריאנטה השנואה ביותר שלה – הגיאופוליטיקאי הנאצי קרל האוסהופר. במאה ה-20 קונספציות גיאופוליטיות החלו להיווצר במדינות השונות ביותר של העולם. לא אעסוק בקונספציות הגיאופוליטיות, שנוצרו בגרמניה, אנגליה, ארה״ב ומדינות אחרות במחצית הראשונה של המאה ה-20. רבות מהן די פנטסטיות ורחוקות מהמציאות. הגרעין הרציונלי של הגיאופוליטיקה, עם זאת, הוא בכך שהאינטרסים המדיניים-החיצוניים של המדינות קשורים במיקומן הגיאוגרפי, והאפשרויות למימוש אינטרסים אלה תלויות בקיום משאבי טבע, במיוחדויות ובכמות האוכלוסייה, בהרכבה האתני, באופי האקלים, הקרקעות, תבליט השטח, גודל הטריטוריה. הבדלים גיאופוליטיים משמעותיים והבדלים באופי העמים יש למדינות ימיות ויבשתיות, מישוריות והרריות, מיוערות וערבה, צפוניות ודרומיות, מערביות ומזרחיות וכו'. כל זה ללא ספק משפיע גם על אופי האבולוציה של המדינות.
לבסוף, מנקודת המבט של הגיאופוליטיקה (והמוביליטיקה) חשיבות עליונה ביותר יש לסביבה הגיאוגרפית של המדינה: אילו מדינות ומושאים גיאוגרפיים, מרחבים או התארגנויות גיאו-כלכליות ממוקמים סביב גבולותיה. נזכיר, שאחד העקרונות האסטרטגיים החשובים ביותר של ההתנהגות הגיאופוליטית של האימפריה הבריטית הובע בתזה: לאנגליה אין אויבים או חברים קבועים, לאנגליה יש רק אינטרסים קבועים. הגיאואסטרטגיה של כל מדינה התגבשה בהתאם לאינטרסים הגיאופוליטיים שלה, אשר, כמובן, לא היו כל כך קבועים, כי אם השתנו והופנו מחדש ב
התאם לפרספקטיבות הגיאואסטרטגיות שהתווה. עם זאת, לאורך כל התקופה ההיסטורית העצומה של קיום החברה המסורתית והתקרבותה לחדשנית, בכל אחת מהמדינות החזקות מבחינה גיאופוליטית היה בשימוש רק עיקרון גיאואסטרטגי אחד – עיקרון הרחבת הגבולות בדרך של כיבוש שטחים סמוכים או מעבר-לים. בהתאם לכיוון במימוש העיקרון הזה נבחרו בעלי-ברית או יריבים. מאזן הכוחות באזורים גיאופוליטיים הוביל להיווצרות מערכות מסוימות של שיווי-משקל בין כוחות אלה. המערכת הידועה והאפקטיבית ביותר מסוג זה בהיסטוריה העולמית הייתה מערכת שיווי-המשקל האירופאי. היא כללה בכך, שבמקרה של התחזקות חדה והופעת תביעות להגמוניה באזור של אחת המדינות האירופאיות, היא איבדה בעלי-ברית ורכשה יריבים, אשר ביחד החזיקו במשאב גיוס חזק לאין-ערוך משל אותה מדינה.
מאז תקופת פיוטר הראשון רוסיה הייתה חברה מלאה במערכת שיווי-המשקל האירופאי. רוסיה שימשה משקל-נגד כבד מאוד לכל ניסיון של המדינות שהתחזקו יתר על המידה ביבשת אירופה להקים שלטון באירופה. משקל-נגד נוסף הייתה אנגליה. שוודיה של קרל ה-12, פרוסיה של פרידריך הגדול, אימפריית נפוליאון ערערו בכוחן, כשנסחבו למלחמות נגד רוסיה. וכשרוסיה, שנהפכה לז'נדרם של אירופה, החלה לתבוע הגמוניה בה, היא קיבלה את מלחמת קרים וספגה בה תבוסה מבישה מהאיחוד של המדינות המפותחות יותר מבחינה כלכלית וטכנית – אנגליה וצרפת. התפתחות רוסיה תמיד נקבעה על ידי התחרות עם מדינות אחרות של אירופה, מה שמעולם לא הבינו האירו-אסייאתים, המנסים, כמו מבקשי רעתה ממדינות אחרות, לייצג את רוסיה כמדינה אסייתית, שרק סמוכה לאירופה.
בשתי מלחמות עולם מכלות-דם רוסיה המדממת שוב מילאה תפקיד של משקל-נגד לשאיפה של המיליטריזם הגרמני ל
שלטון באירופה. שתי המדינות שילמו במלואן על שאיפותיהן הגיאופוליטיות האולטרה-גיוסיות, המיליטריסטיות. אך רוסיה שילמה לאין-ערוך יותר. גרמניה זכתה בדמוקרטיה מפותחת ביותר ונכנסה לליבתו של האיחוד האירופאי האדיר. ואילו רוסיה נהפכה לספקית אנרגיה וחיה בשוליים של אירופה, מתענגת על שאיפות גיאופוליטיות ישנות ושומרת על עריכה חדשה של האוטוקרטיה. רוסיה החדשה זקוקה שוב לרפורמות העמוקות ביותר, הנחרצות ביותר, אך לא למהפכה חדשה, וכדי לבצען, הכרחי לנצל את אותם מנופים אדירים, שכבר קיימים אצל השלטון הנוכחי, אך לשם כך דרוש רצון אדיר, פעילות גיוס נסערת ותמיכה ״פאסיונרית״ מתמסרת של החלק היצירתי ביותר של האליטה. זו ההזדמנות היחידה של רוסיה לצאת מהמבוי הסתום האבולוציוני הנוכחי, להעלות את משמעותה הגיאופוליטית ולהיות לאחד המנהיגים של האנושות המתפתחת חדשנית.
איש לא יוכל להכתים את ההישג הגיאופוליטי של הגיבורים, אשר בתנאים מפלצתיים של התמודדות של שני משטרים אכזריים, אחרי תבוסות חסרות-תקדים, שנבעו מהעדר-הכשרון של ההנהגה הסטליניסטית ומהפשעים שקדמו לה, הצליחו לעצור את החיה הנאצית, ובקירות בגופותיהם המתות את המרחב הגיאופוליטי ממוסקבה ועד ברלין, הביאו שלום ושלווה לעמי אירופה. אך לא לעצמם ולא לאלה, שנמצאו כתוצאה מהניצחון במאי 1945 תחת העקב הברזל של ההתפשטות הגיאופוליטית של המשטר הסטליניסטי התוקפני.
ה״שחרור״, שבא מכיוון המערכת האולטרה-גיוסית, הפך במהרה לשעבוד חדש של עמי מרכז ומזרח אירופה ולכבילתם למנגנון גיאופוליטי ענק, המופנה נגד המדינות הדמוקרטיות. הניסיונות להשתחרר מ״מחנה הריכוז הסוציאליסטי״ נשפכו למהפכות לאומיות-משחררות בהונגריה ב-1956, בצ'כוסלובקיה – ב-1968, בפולין – ב-1983, אך דוכאו באכזריות. הגיאופוליטי
התנגשות שתי מערכות עם משטרים חברתיים-מדיניים אלטרנטיביים, עם הסלמת החימוש והופעת נשק ההשמדה ההמונית, יכלה להפוך לאסון גרעיני עולמי. הציל את העולם מקריסה גיאופוליטית רק הירידה בפעילות הגיוס בבריה״מ, שכבשה גם את הביורוקרטיה השלטת, כמו גם התבוסה המוחצת במלחמה הקרה ובתחרות הכלכלית מול הקפיטליזם. גורמים אלה, באופן חוקי לגמרי, ולא במקרה, כמו שחושבים לאקדמיות של הגיאופוליטיקה התוקפנית, המתפקדות ברוסיה, הובילו ל״פרסטרויקה״ של גורבצ'וב ולקריסה המלאה של מחנה הריכוז הגיאופוליטי.
הניצחון הגיאופוליטי של המשטר האולטרה-גיוסי במלחמת העולם השנייה עדיין מנוצל על ידי מתנגדי הדמוקרטיה ברוסיה ובמרחב הפוסט-סובייטי, כדי לקריאות ניצחון וצווחות תעמולה לחנוק את שאיפת האנשים לחירות ולהקמת מוסדות דמוקרטיים. המשבחים הזעופים של הניצחון הזה מנסים לקחת אותו מגיבוריו ומקורבנותיו, כדי לשמר אותו למען התליינים – ל״מנהיג העמים״ עצמו, למשטרו הטרוריסטי ולמנגנון הענישה שלו. ככל שזה פרדוקסלי, מנגנון הענישה הזה אכן שיחק תפקיד מרכזי במימוש אופן הגיוס האולטרה-גיוסי של ניהול המלחמה: הוא החדיר פחד גדול עוד יותר באנשים, שניסו בתנאים בלתי-נתפסים לשמר את חייהם, משהייה תחת קליעים, פגזים ופצצות של האויב. בכך, בפקודת המנהיג, ערב המלחמה מנגנון הענישה השמיד את כל צמרת הצבא ואת הרוב העצום של כוח הקצינים המנוסה, והשליך את החלק הנותר לחוסר-יוזמה מוחלט והשתאות. ללמוד את אמנות המלחמה הקצינים והגנרלים החלו כבר אחרי הפלישה, תחת קליעים, פצצות ופגזים. רבים לא למדו. כמעט עד סוף המלחמה הגנרלים והמרשלים של הניצחון דחפו את הלוחמים תחת מקלעים, שם אלפים נקטלו בקליעים בהתקפות חסרות-טעם ובלתי-מוכנות, והכל כדי שהמפקדה תוכל לדווח על כיבוש הגבעה או
של היישוב ולקבל שבחים מהמפקדה העליונה, ולפעמים אף עיטור על החזה.
בין ההיסטוריונים והגיאופוליטיקאים ברוסיה המודרנית לא פוסקים הוויכוחים על הבעיה, שהעלה המהגר ויקטור סובורוב-רזון: האם התכוון סטלין להקדים את היטלר ובכך להשיג את היוזמה האסטרטגית בדרך של התקפת פתע על הרייך הגרמני? קרוב לוודאי שהתכוון. השאיפות הגיאופוליטיות של שני המשטרים האולטרה-גיוסיים היו שוות-ערך ואסימטריות. שניהם שאפו לשלטון עולמי: האחד להבטחת מרחב המחיה הגיאופוליטי של האומה הגרמנית, האחר – ל״אושרם״ הכפוי של כל העולם בדרך של התפשטות עולמית של הדיקטטורה הטרוריסטית.
כבסיס למימוש התוכניות הגיאופוליטיות העולמיות היה דרוש היבשת האירופאית. לשם כך כל האמצעים היו טובים. המלחמה, כמו תמיד, הייתה מימוש הפוליטיקה באמצעים אחרים. לאמצעים אלה השתייך גם הטרור חסר-הרסן נגד אנשי ארצו, כשסטלין הלך בעניין זה הרבה יותר רחוק מהיטלר. למימוש תוכניותיו הגיאופוליטיות המדינה העצומה, שהורכבה מחמש-עשרה מדינות העצמאיות כיום, שאוחדו ביד ברזל לברית המועצות הכפויה, ייצרה טנקים, מטוסים, תותחים, מקלעים.
מיליוני אנשים במשך עשרות שנים נשללו מהם מזון תקין, ביגוד איכותי, הם התיכו מתכת, יצקו קליעים, הרכיבו מקלעים, והכל למימוש התוכניות הגיאופוליטיות ההזויות של ההנהגה הקומוניסטית ושל הפונקציונרים שלה: לשאת דגלים אדומים בכל העולם ולשחרר את הפרולטריון מעול ההון. זו הייתה השאיפה הגיאופוליטית לשלטון עולמי, רק שבוטאה לא בצורה ישירה, כמו אצל היטלר, כי אם בצורה אלגורית, מהועפת. טיעון משכנע לחלוטין של תומכי הקונספציה של סובורוב הוא הריכוז שנעשה בהוראת
סטלין חסר-התקדים בהיסטוריה של הטכניקה הצבאית, הכוחות והאמצעים בקרבת גבול המדינה תוך זלזול מוחלט במקומות השיבוץ של אמצעים אלה בהקמת מבני ביצור.
אם סטלין התכוון לנהל מלחמת מגננה ולשאת דגלים אדומים לאירופה אחרי שחיקה ממושכת של האויב בקווי ההגנה, התמונה הגיאואסטרטגית של פעולות הצבא האדום הייתה שונה לגמרי. בסדר דחיפות רגיל לאולטרה-גיוסיות היו מקימים ביצורים רב-רצועתיים, חופרים תעלות, יוצרים בונקרים מבטון עם נקודות מקלע מכוונות, עמדות ארטילריה וכו'. במקרה זה היה צריך לחזק את האזורים המבוצרים בריחוק מסוים מהגבול, ולא לפרק את קו ההגנה, ששר התעמולה של היטלר גבלס קרא לו קו סטלין. נזכור, שההתקפה על פינלנד החלה בפרובוקציה (הפגזה ארטילרית), שהתסריט שלה דמה מאוד לתסריטים של הפרובוקציות של היטלר.
בכל זאת, התוכניות הגיאואסטרטגיות של ההנהגה הסטליניסטית בתוכנית שנחשפה ופורסמה לעיון הציבור
״גרוזה״ היו צנועות למדי ולא תואמות לגמרי את השיבוץ האמיתי של הקורפוסים הממוכנים הענקיים. לכבוש חלק מפולין, מפרוסיה המזרחית, להסתנן לרומניה. האם זה תואם את המטרות האמיתיות של מלחמה טוטאלית אוריינטדית-גיאופוליטית, תקינה לאולטרה-גיוסיות? כפי הנראה, זו הייתה רק תוכנית-חלום של איזה אנשי המטה הכללי, מעין סקיצה או שרטוט של התוכנית הגנרלית האמיתית, שאו מוסתרת מהציבור באוספים סודיים של הארכיונים, או הושמדה, אך בכל מקרה לא נפתחה לחקר היסטורי חופשי. אפשר להניח, שהמטרה הסופית של התוכנית הזו הייתה כיבוש ברלין.
כמובן, הכוונות הגיאואסטרטגיות שטרום-המלחמה של ההנהגה הסטליניסטית נידונו לכישלון. רזון תורם את חלקו ל
האדרת סטלין, כשהוא משער, כאילו מימוש הרעיון של התקפת מנע יכול היה להפוך את מהלך האירועים לכיוון ההפוך ולהוביל לניצחון הצבא האדום על הוורמאכט כבר ב-1941. הצבא האדום אכן היה בלתי-מוכן לחלוטין למלחמה, אך מסיבות שונות לגמרי מאלה, שעליהן משקרים בזיכרונותיהם המפקדים הסובייטים, שהוכו פעמים רבות.
העליונות העצומה של הצבא האדום בטנקים, מטוסים, מתקנים ארטילריים וכו' הייתה תוצאה של התיעוש המואץ, מימוש של השאיפה המאנית לעליונות גיאופוליטית בדרך של צבירת מדדים כמותיים. הטנקיסטים, הטייסים, התותחנים, המפקדים של הצבא האדום היו בלתי-כשירים לחלוטין למלחמה מודרנית, ועובי השריון וכמות הטנקים הולידו אצל ההנהגה אשליית עליונות, אוטופית לא פחות מאשר אשליית העליונות של המשטר הסובייטי. אך לאשליה הזו הספיק כדי לנסות ״בדם מועט, במכה אדירה״ למחוץ, להשמיד את ה״אויב״.
נניח, שיורשי סטלין יצליחו להסתיר לנצח מהציבור את ההנחיה האסטרטגית שטרום-המלחמה שלו, וההיסטוריונים לא יצליחו להוכיח ב-100% את כוונתו להקדים את בעל-בריתו לשעבר, היריב הגיאואסטרטגי והתאום שלו. מה, מזה תיעשה לא-ידועה הטבע הגיאופוליטי התוקפני של המשטר הזה, שאיפתו לשלטון עולמי ומהותו שונאת-האדם? כלום. היא באה לידי ביטוי מספיק גם בכיבושים הטריטוריאליים של מדינות עצמאיות אחרי חלוקת אירופה עם היטלר לפני המלחמה, וגם בתביעות הגיאופוליטיות אחרי סיומה. מאחורי גדר התיל של מחנה הסוציאליזם אחרי מלחמת העולם השנייה נמצאה חלק משמעותי מאוד של הטריטוריה של אירופה וגם של אסיה.
אם נבחן את תוצאות מלחמת העולם השנייה מנקודת המבט הגיאופוליטית, אפשר לומר בביטחון, שלמרות שהניצחון הושג במאמצים משותפים של בריה״מ ובעלי-בריתה, והסיוע החומרי-טכני
מצידם שיחק תפקיד עצום, אם לא מכריע, בהבטחת החיילים הסובייטים, המלחמה הזו מבחינת השגת היתרונות הגיאופוליטיים נצחה רק על ידי המשטר הסטליניסטי, וכל הדמוקרטיות של העולם ספגו בה אחרי הניצחון תבוסה איומה ואכזרית.
מערב אירופה שכבה בחורבות, ורק הסיוע של ארה״ב לפי תוכנית מרשל אפשר לה להתחיל בשיקום של כלכלת שוק מושלמת טכנית לפי המושגים של אותם זמנים. מעמדה הגיאופוליטי המוביל בעולם נחרב ואובד לגמרי, הוא עבר לשתי מעצמות-על – ארה״ב ובריה״מ. קבוצה קטנה של מדינות דמוקרטיות אירופאיות נשארה בשטח קטן מאוד בקצה המערבי של אירופה, כשהיא מוקפת ממזרח בשטחים עצומים של מחנה הריכוז הסוציאליסטי החדש-שנולד. וממערב כל חצי האי האיברי עד גיברלטר היה כבוש על ידי שני משטרים דיקטטוריים – של פרנקו וסלזר.
השריונות הטנקיים של סטלין יכלו תוך שבועות ספורים לתפור את שאריות אירופה ולהשליך את הדמוקרטיה למי הים התיכון והאוקיינוס האטלנטי. מהפיתוי הזה של השליט הסובייטי ריסנו רק הירידה החדה בפעילות הגיוס של האנשים אחרי המלחמה הטוטאלית, החורבן המלא בכלכלה והופעת נשק הגרעין כטיעון של שלום.
בכך שבתכניות הגיאופוליטיות של סטלין נכלל שחרור מלחמת העולם השלישית ברגע הנוח ביותר מבחינה גיאואסטרטגית, אני לא מטיל ספק ולו לרגע. כשהמושל הגיאופוליטי שלו קים איל סונג תקף את קוריאה הדרומית והחלה המלחמה הקוריאנית, מנהיג חצי העולם השמיע משפט סקרמנטלי על כך שלא צריך לפחד מהמלחמה עם
״האימפריאליזם״, שכן ברגע נתון גרמניה עדיין לא התאוששה מהתבוסה, ואנגליה וארה״ב אינן מוכנות מספיק למלחמה כזו. הציל את העולם רק כך, שהאימפריה הסטליניסטית עד מות אדונה לא הייתה מוכנה למלחמה גרעינית.
השאיפות הגיאופוליטיות חסרות-הרסן של ההנהגה הסטליניסטית
שולבו עם הזלזול בגיאופוליטיקה כבתורת ״פסאודו-מדעית, המצדיקה אגרסיה אימפריאליסטית״. בסופו של דבר במקום הסטליניסטית באה הדוקטרינה הגיאופוליטית של ברז'נייב, שמהותה הייתה שמירת ״ההישגים של הסוציאליזם״ בצירוף התפשטות גיאופוליטית למדינות המתפתחות.
אחרי הקמת נאט״ו והסכם ורשה המתח הגיאופוליטי בעולם נשמר כל הזמן, לפעמים נחלש מעט, לפעמים עולה שוב בכוח עצום. הסכנה הגדולה ביותר של האסון הגרעיני, כידוע, הייתה כרוכה בקונפליקט הקריבי, שהתלקח סביב אספקת הטילים הסובייטים לקובה. העימות הגיאופוליטי נמשך בכל היבשות, הימים והאזורים של הפלנטה. המקורות הגיאופוליטיים של האסון הגרעיני, שריחף מעל האנושות, הוסרו רק אחרי ההתפרקות ההיסטורית-בלתי-נמנעת של אותה התארגנות מלאכותית ואלימה, שייצגה
״הברית הנצחית״ והתלות הואסלית בה של המדינות שהוכנעו על ידה באירופה ובאסיה. זה באופן חוקי לגמרי הוביל לשינוי באופי ובתוכן של הגיאופוליטיקה כמכלול של קונסטרוקציות תיאורטיות התובעות מדעיות.
הגיאופוליטיקה המודרנית – זה לא מה שחושבים על גיאופוליטיקה הלוחמים המקומיים נגד ״האימפריאליזם״ בפרישה או במדים, עם תוארי מדע או בלעדיהם. הרי ראשם החכם, בחוסר-התאמה מוחלט לחומריזם ההיסטורי שאהבו קודם, מייצר את הקביעות על כך שברית המועצות נפלה קורבן לבגידה ולחבלות אידיאולוגיות, שהרעיונות של גלסנוסט ו
״פרסטרויקה״ הושלכו על ידי שירותי המודיעין של מדינות המערב, שהרעיונות של דמוקרטיה וזכויות אדם מנוצלים כדי להחליש גיאופוליטית את רוסיה, לפרק אותה ולהכניע אותה סופית, לכבוש את עושר מינרליה, ולהעמיד אותה במעמד של חצי-קולוניה. וכדי שזה לא יקרה, הכרחי לדעתם החזרה לאוריינטציה הגיאופוליטית שנהרסה על ידי ה״דמוקרטים״ ולעימות
״הדמוקרטים״   לאוריינטציה   הגיאופוליטית   ולעימות   הגיאופוליטי
הגיאופוליטי.
אך אלה הישנות של האוריינטציה הגיאופוליטית הקודמת, שכבר חלפה. הגיאופוליטיקה רק היום נפטרת מהאוריינטציות הקונפרונטציוניות, התוקפניות, הצבאיות-גיוסיות, רוכשת אינטראקציה הדוקה עם הגיאו-כלכלה, נעשית תיאוריה, המשרתת לא את שאיפות הכיבוש של המדינות, כי אם את ההתפשטות האזורית ואפילו הגלובלית של סחורות ושירותים, את נדידת הייצורים, את הגישה למקורות חומרי גלם תמורת כסף, ולא בדרך של שוד המחצבים של המדינות שנכבשו.
הראייה הגיאופוליטית הכרחית ביצירת מערכת של הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה. אך בשימושה יש להיפרד מהאוריינטציות הגיאופוליטיות הקסנופוביות ולהסתכל בעיניים פקוחות בפני ההיסטוריה. הכרחי לשמור על האובייקטיביות המדעית, תוך ויתור על ההרגל הקודם של גיאופוליטיקאים לייצג את ארצם כגיבור או קורבן, ואת כל המדינות האחרות – כנבלים או אפסים. הגיאופוליטיקה הקודמת חטאה בסרויליות, בשרות-מלכותי לשלטון על פי העיקרון: ״מה תבקשו?״. באותה חטא חטאו תחומים רבים אחרים של המדע והתרבות. הכרחי לקטוע את המסורת הישנה הזו.
אני שואף לאחד את הראייה הגיאופוליטית של מה שהתרחש בהיסטוריה עם הגישה האבולוציונית-גיוסית, המבוססת על עקרונות האובייקטיביות, הדטרמיניזם האבולוציוני, הבחינה הקונקרטית-היסטורית, הקדמה המותנית-אבולוציונית, היעילות הכלכלית, המצב והתחרות של מבני הגיוס. הווקטור החשוב ביותר בגיאופוליטיקה המודרנית של רוסיה, על רקע רב-וקטוריות כללית של המדינה כאחת המעצמות המובילות בעולם, אני רואה את הווקטור האירופאי-אמריקאי. שם טכנולוגיות גבוהות, כלכלות חדשניות מפותחות, מוסדות דמוקרטיים, צורות ציוויליזציוניות קרובות לא רק במיקום הגיאוגרפי, כי אם גם במסורות, בתרבות, בערכים החומריים.
אפילו מנקודת המבט הגזעית הרוסים – הם אירופאים טבעיים. אם רוסיה רוצה לפתח באינטנסיביות חברה חדשנית ולהיות מדינה חזקה באמת, ולא להישאר בשוליים של אירופה כספקית משאבי גלם, היא צריכה להשאיר בעבר את המסורות העבדיות ולשקם בעצמה את האירופאיות. ההתקרבות של שני הגושים האינטגרציוניים האירופאיים – האיחוד האירופאי ומה שנשאר מחבר העמים – מועילה ושימושית בראש ובראשונה לרוסיה. הנשיא הצרפתי, בעבר הלוחם הבלתי-נלאה בפשיזם שארל דה גול, חלם על איחוד אירופה מגיברלטר עד אורל. פרויקט גיאופוליטי כזה בתנאי העימות הגלובלי נשאר רק חלום. היום די אקטואלית נעשית האידאה של אירופה מגיברלטר עד ולדיווסטוק. הו לא, אינני חולם ריק, לא פנטזיונר ולא אוטופיסט. אני מבין מצוין, כמה רחוקה רוסיה מאירופה לא במיקום הגיאוגרפי, כי אם בארגון המדיני ובמנטליות. אך זה אומר רק, שהגיעה העת לחזור.
כך שעכשיו הגיע הזמן לבחון את תיאוריית המנטליות – האחרונה מבין הקונסטרוקציות התיאורטיות, שיכולות להיות בשימוש בהסבר האבולוציוני של ההיסטוריה לצד המרקסיזם, הגישה הציוויליזציונית, תיאוריית הפאסיונריות והגיאופוליטיקה. המילה
״מנטליות״ נובעת מהלטינית ״מנטליס״ – שכלי. המושג של המנטליות מכסה את כל המכלול של תופעות התודעה ההמונית של אנשים של חברה מסוימת. אפשר להגדיר את המנטליות כמכלול של פנומנים חברתיים-פסיכולוגיים, המכתיבים את רוח-הזמן השלטת, את היחס למתרחש, את קבלת ההחלטות ואת הפעולות המעשיות של המון האנשים, השייכים לקהילה מסוימת.
למרות שהמושג של מנטליות שימש לראשונה על ידי ר. אמרסון עוד ב-1856 ומאז שימש שוב ושוב גם על ידי היסטוריונים וגם על ידי פילוסופים, את המשמעות האמיתית של המנטליות בהתפרשות
התהליכים ההיסטוריים הראו החוקרים הצרפתים מארק בלוק ולוסיאן פבר, שייסדו את האסכולה ההיסטורית של האנאל ופרסמו כתב-עת באותו שם. חוקרים אלה העמידו את הקטגוריה של המנטליות מול הקטגוריה של התודעה החברתית של החומריזם ההיסטורי המרקסיסטי, אשר, למרות אופייה הפעיל, נקבעת בכלל ובפרט על ידי ההוויה החברתית. הם ראו במנטליות מוסד חברתי-פסיכולוגי, המתפתח לפי חוקיו שלו ובמובנים רבים קובע את ההוויה החברתית ואת התהליך ההיסטורי. הם התעקשו על האופי האובייקטיבי והיציב של המנטליות כמוסד, על קיומן בה של מגמות מגוונות, שחלקן נכנעות לשינויים ולתנודות מהירים, ואחרות מחזיקות מעמד בעקשנות ומשתכפלות, למרות כל השינויים בחיים החברתיים.
תיאוריית המנטליות מפותחת באופן פעיל על ידי ההיסטוריון והתרבותן הצרפתי ז'אק לה גוף, שהוא כיום המנהיג הבלתי-מעורער של הכיוון הזה. הוא רואה במנטליות חוליה מקשרת בין האבולוציה של הציוויליזציה החומרית לבין התנהגות האנשים בתהליכים ההיסטוריים. בניתוח ההיסטוריה של אירופה, לה גוף מרכז את תשומת הלב על כך, כיצד רעיונות שונים, שהובעו בזמנים שונים על ידי הוגים ונציגי תרבות אירופאים, נשברו במנטליות שכבר התגבשה במהלך האבולוציה ההיסטורית, התקבעו במסורות, ובהשגת משמעות פאן-אירופאית, כיוונו את המשך מהלך האירועים ההיסטוריים. כך הפילוסופיה מסוגלת להשפיע מהותית על התהליכים ההיסטוריים דרך יצירת קונסטרוקציות מנטליות והשפעתן על המנטליות.
מנקודת המבט של הגישה האבולוציונית-גיוסית המנטליות היא גורם חשוב של האבולוציה ההיסטורית. היא מסוגלת גם להאיץ וגם לעכב רפורמות גיוסיות וכלכליות, להתנגד לפעולות השלטונות בדרך של אי-מימוש המוני
של חוקים, לצבור חוסר-שביעות-רצון, הפורץ באקטים של מחאה.
המנטליות מייצגת מערכת מורכבת, שנכנעת רק בחלקה לסקרים סוציולוגיים. התגובות של המנטליות יכולות להיות בלתי-צפויות ביותר. בהיותה תופעה המונית, המנטליות נכנעת במידה מסוימת לניהול באמצעות טכנולוגיות סוגסטיביות, כלומר כאלה הפועלות באמצעות הסגה, ולא שכנוע רציונלי. לראשונה את הפסיכולוגיה ההמונית עוד בסוף המאה ה-19 חקר הפסיכולוג הצרפתי לה בון בספר ״פסיכולוגיה של ההמונים״.
בטכנולוגיות סוגסטיביות מחזיקים היטב הפופוליסטים, המכשירים בזריזות את מעשיהם לציפיות ולמצבי הרוח, השולטים במנטליות ההמונית. הם מסוגלים לנהל את המנטליות ובעזרת מכונת התעמולה לגייס תמיכה ואמון של קהל המוני, שיכול באופן פנומנלי ארוך לא לייחס חשיבות למציאות ההיסטורית המורכבת ולראות רק את מה שמראים בטלוויזיה. בדינמיקה של המנטליות עצומה המשמעות של הגורם הגיוסי. בפעילות גיוס נמוכה המנטליות יכולה לקבל אופי קיפאוני. רמה גבוהה של פעילות גיוס לעומת זאת יכולה לתרום לדינמיקה גבוהה של המנטליות ולהיות מנוצלת גם להתפרצויות אלימות אולטרה-גיוסיות, וגם לשינויים חברתיים חיוביים.
אז, הגישה האבולוציונית-גיוסית שואפת להשתמש ולסנתז את הפיתוחים הרציונליים של גישות אחרות, שהתגבשו בפילוסופיה של ההיסטוריה – החומריזם ההיסטורי, הגישה הציוויליזציונית, תיאוריית הפאסיונריות, הגישה הגיאופוליטית ותיאוריית המנטליות, וגם לזהות ולהתגבר על חסרונותיהן. דרך ההיסטוריה מורכבת, וחיי האדם קצרי-מועד. אני כבר לא כל כך צעיר, כמו שהייתי רוצה. הרצון הגדול ביותר שלי הוא לראות את ההתפשטות של הרעיונות המובאים בספר הזה ובספרים אחרים, כדי להשתכנע שהם מביאים תועלת למדענים בחיפושם הבלתי-נלאה אחרי האמת וכמה ש
רחב יותר למעגל האנשים, השואפים לשפר את עצמם ואת חברתם.
מקומות רבים בספר הזה בניתי במודע כך, כדי לעורר, ואפילו לפרובוקר, דיון פעיל. שיביקרו, ואפילו ינזפו או יעוותו את מה שכתבתי. רק שלא ישתקו. אני איש-דיון, ובדווקא בתקשורת חיה בדיונים אני מוצא גם עונג יצירתי, וגם זרימת רעיונות, אינטנסיבית עוד יותר מאשר בדיאלוג עם טקסטים של מחברי ספרים שנקראו.
==== הגישה האבולוציונית-הגיוסית וההסבר האבולוציוני של הטבע ====
משהו דומה לתהליך הטבעי-היסטורי, למרות שברמה שונה לגמרי, מתרחש גם בטבע. המשותף לדטרמינציה של התהליכים האבולוציוניים בחברה ובטבע, מנקודת המבט של הגישה האבולוציונית-גיוסית, הוא התפקוד של מבני גיוס המתנגשים וכאילו מתחרים ביניהם, המכניסים סדר מסוים לפריפריה הגיוסית ונמצאים בעימות קבוע עם מבנים אחרים. את הקוסמוס אכן, בהתאם לקונספציה של מ. קונאשב, אפשר בהסתייגות מסוימת לייצג כייצור מיוחד של מערכות חומריות המתנגשות ביניהן.
מנקודת המבט שלי זה אומר, שמבני גיוס הנוצרים באופן ספונטני של התארגנויות חומריות שונות מייצרים עבודה אבולוציונית ספונטנית וחסרת-מטרה מסוימת, והעבודה הזו מסוגלת לייצר רווח אבולוציוני, המוביל לשיפור, לארגון מחדש של מבנים אלה ומבטיח את האפשרות של קדמה. את ליבות הגלקסיות, הכוכבים, הפלנטות, האטומים אפשר לייצג כמבני גיוס, המייצרים סדר במערכותיהם באמצעות התפשטות של אינטראקציות גרוויטציוניות, אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. לכן אני קורא להן ליבות גיוס, מתוך כוונה למשמעות המונח ״גיוס״
ככיוון וארגון של התנועה. בטבע הדומם מבני הגיוס אינם ניחנים בשאיפה לשמר ולשחזר את המצב של עצמם, עבודתם האבולוציונית ספונטנית, שגרתית, בלתי-יצרנית, הרווח האבולוציוני שלהם נמוך מאוד ומקרי. אך גם רווח נמוך כזה יכול להפוך לתנאי מוקדם להופעת חומר חי בהתהוות תנאים מסוימים.
עם הופעת החיים והתפתחותם על פני כדור הארץ נוצר סוג חדש לגמרי של מבני גיוס, שאינם אדישים למצב של עצמם, שואפים כל הזמן לאופטימיזציה של פעילות החיים של אורגניזמיהם, מייצרים סדר, המקדם את ההישרדות והשחזור של מבנים אלה בתחרות קבועה על משאבי חיים ובמאבק על הקיום עם מבנים אחרים. העבודה האבולוציונית של מבנים אלה ושל האורגניזמים שגויסו על ידם מקבלת אופי של עבודה ביולוגית. ההבנה של משמעות מבני הגיוס והעבודה הביולוגית באבולוציה של עולם החיים הובילה אותי להכרה בצורך להחדיר טרנספורמציות מתאימות לביולוגיה האבולוציונית.
בביולוגיה האבולוציונית משנות ה-80 של המאה ה-20 שורר משבר כבד. התיאוריה הסינתטית של האבולוציה, ששלטה משנות ה-30, שנוצרה במאמציהם של עשרות מדענים מצוינים ממדינות שונות, הותקפה בביקורת קשה והוגנת למדי, שציינה על התיישנותה ועל התאמה לא מלאה לעובדות, שנחשפו על ידי המדע. הופיע שורה שלמה של תיאוריות אלטרנטיביות, התחזקו ההתקפות על הדרוויניזם, במיוחד על תיאוריית הברירה ככוח המניע של האבולוציה. בלא להיות ביולוג מקצועי, עיבדתי ולמדתי ביסודיות את כל הספרות על הביולוגיה האבולוציונית, שהייתה זמינה בספריות הגדולות שהיו נגישות לי. כתוצאה הגעתי למסקנה, שהסיבה העיקרית למשבר בביולוגיה האבולוציונית היא הגנוצנטריזם – צורה של חשיבה תיאורטית, המעמידה במרכז הטרנספורמציות האבולוציוניות שינויים בגנים, ולא בעבודה הביולוגית של האורגניזמים
ובברירה של העובדים היעילים ביותר. הסיבה להתפשטות הכללית של הגנוצנטריזם בביולוגיה האבולוציונית היו ההצלחות של הגנטיקה של המאה ה-20. גילוי הסליל הכפול של ה-DNA והקוד הגנטי, שמשמש את כל היצורים החיים ללא יוצא מן הכלל לייצור חלבונים וריבוי תאים, יצר רושם של מעין השלמה בידיעת יסודות התורשה.
ההצלחות של הביוטכנולוגיה וההנדסה הגנטית כאילו אישרו את הרושם הזה והפיצו אותו בקהל ההמוני. עם זאת, התורשה נמצאה מורכבת הרבה יותר, מכפי שסברו הגנטיקאים. ההתפתחות עצמה של הגנטיקה והביוכימיה, פענוח הגנומים של האדם ומספר סוגים אחרים של אורגניזמים הראו, כמה מעט אנחנו עדיין יודעים על טבע התורשה. בכל זאת, הסמכות של הגנטיקה, במידה מסוימת בצדק, התבססה במדע הביולוגי בגובה כזה, שמחברי הקונספציות בביולוגיה האבולוציונית החלו להישען על מסרים על מניפולציות עם חומר גנטי במבחנות ופיפטות עם חומר גנטי, ושכחו את האורגניזמים החיים.
השאיפה להסביר את האבולוציה, מתוך התפתחות האורגניזמים החיים, הטבועה במייסד הגדול של התיאוריה האבולוציונית צ'ארלס דרווין, קיבלה את השם אורגניזמוצנטריזם והחלה להיחשב כהשערה מיושנת ונדחית. עם זאת, בהסתמך על עובדות של האמבריולוגיה, ביולוגיית ההתפתחות, הפלאונטולוגיה והמורפולוגיה האבולוציונית, אני קובע, שדווקא השינויים של האורגניזמים תחת פעולת העבודה הביולוגית המשתנה בתנאים חדשים, הנתמכים על ידי הברירה, עומדים בבסיס השינויים הגנטיים, ולא להפך. דווקא הם הם מקור הטרנספורמציה של המינים.
כך, נתוני האמבריולוגיה המודרנית וביולוגיית ההתפתחות מראים, שהתפתחות העוברים אינה נקבעת על ידי החומר הגנטי, הכלול בגרעין של התא המופרה הראשוני (הזיגוטה), כי אם תלויה באינטראקציות קונקרטיות של תאים בתהליך ההתפתחות, כלומר, למעשה, בגיוסם לספציאליזציה ב
עבודה ביולוגית קונקרטית של האורגניזם. מה שנקרא המארגן, שגילה האמבריולוג שפמן, כלומר מבנה תאי, הקובע את כיוון התפתחותם של מבנים אחרים, אינו אלא מבנה גיוס טיפוסי, המניע את התארגנויות התאים לעבודה ביולוגית מסודרת.
נתוני הפלאונטולוגיה והמורפולוגיה האבולוציונית מראים באופן משכנע, שסנפירים שריריים של דגי האונודה יכלו לעבור טרנספורמציה לכפות של חולייתני היבשה רק כתוצאה של שינוי בעבודה הביולוגית, הקשור בתנועה ביבשה. הברירה הותירה לחיים ולרבייה את האורגניזמים העובדים והנעים ביעילות ביותר, ולא פשוט את אלה שניחנו בקומפלקסי גנים שנבחרו במקרה, שהורכבו בהצלחה על ידי צבירת מוטציות קטנות. את אותו הדבר אפשר לומר על כל הטרנספורמציות המיניות של האיברים והאורגניזמים השלמים ללא יוצא מן הכלל.
פרסות הסוסים נוצרו מהכפות והאצבעות הרכות של אבות היער של הסוסים בדרך של נקישה מתמדת באדמת הערבה. התחיל התהליך הזה ביצירת יבלות. הקיבות של אוכלי העשב נוצרו באמצעות התאמה על ידי עבודה ביולוגית לעיכול של מזון עשבוני קשה. הכפות של הטורפים הן תוצאה של הליכה גנבנית ואופן תנועה של דחיפה. לכן אצלם לעולם לא נוצרות פרסות.
כנפי העופות הן תוצאה של טרנספורמציה של הכפות הקדמיות של אבותיהם, שנעו בקפיצות בדרך של תנועות דחיפה של הכפות האחוריות עם ניפופים חדים עזריים של הכפות הקדמיות. רגליו של האדם הן תוצאה של הליכה זקופה, מה שהופך לברור בהשוואה לכפות של אבותיו המאובנים. ידיו של האדם – תוצאה של הפסקת העבודה של טיפוס על עצים ועבודה קבועה עם חפצים. האדם עצמו הוא תוצאה של עבודה ביולוגית, שעברה בתהליך האבולוציה לעבודה שיטתית.
כמובן, האיברים אינם עוברים טרנספורמציה על ידי העבודה הביולוגית מעצמם,
הטרנספורמציה שלהם – רק חלק מורכב של הטרנספורמציה של האורגניזמים העובדים בדרך חדשה. המורפולוגיה האבולוציונית, מדע הטרנספורמציות של צורות הצמחים ובעלי החיים, שמייסדיה היו המדענים הרוסים המצוינים א.נ. סברצוב (לא לבלבל עם נכדו א.ס. סברצוב, גם הוא ביולוג-אבולוציוניסט) ותלמידו א.י. שמלגאוזן, ריכזה את תשומת הלב במחקריה רבת-השנים דווקא על זיהוי הדינמיקה והיחס של הצורות באבולוציה של האורגניזמים. איוון שמלגאוזן הראה, שהשינוי של הצורות באבולוציה מתרחש על בסיס תהליכים רגולטוריים באורגניזמים השלמים. הוא התקרב ממש להבנת התפקיד המוביל ברגולציה של הבטחת-החיים ושינוי-החיים של העבודה הביולוגית, ואף השתמש שוב ושוב בספריו במילה ״עבודה״.
וכן, איך יכול היה להיות אחרת? התפקיד המוביל באבולוציה של האינטראקציה של העבודה הביולוגית והברירה קופץ לעיניים ישירות בניתוח השינויים המורפולוגיים. שמלגאוזן חקר קורלציות, כלומר תלות-הדדית של חלקים ומערכות-משנה במערכות של אורגניזמים שלמים. הקורלציות התגלו ונחקרו בתחילה על ידי הביולוג-קריאוציוניסט הצרפתי הגדול ז'ורז' קיווייה. קיווייה ראה בקורלציות מימוש של תוכנית הבורא, המחדיר לכל חי פרופורציונליות והרמוניה למימוש מועיל של תהליכי החיים.
שמלגאוזן בדרך של ניתוח חומר עובדתי עצום הדגים בצורה מוחשית, שהטרנספורמציה של המינים מתרחשת בדרך של התפרקות של מערכת הקורלציות הקודמת והיווצרות מתואמת של קורלציות חדשות. ומה מבטיח את התיאום של הטרנספורמציות האלה? כמובן, לא תוכנית חדשה של הבורא, כי אם תהליך רגולטורי של אינטראקציה מערכתית של חלקים ומערכות-משנה באורגניזמים שלמים. כלומר, במילים אחרות, ארגון חדש של העבודה המשותפת של האיברים ומערכות-המשנה של האורגניזמים להתאמה לתנאים שהשתנו מהותית, הנתמך ומלוטש על ידי הברירה.
איוון שמלגאוזן היה אחד מאותם עשרות מדענים ממדינות שונות, שתרמו ליצירת התיאוריה הסינתטית של האבולוציה. הוא הכניס לתיאוריה הסינתטית את המושג של הברירה המייצבת, המסננת (מחסלת) את כל הפרטים, אשר בתכונותיהם המורפולוגיות סוטים מהנורמה הכלל-מינית שהתבססה תחת פעולת הברירה המניעה. לוחם בלתי-נלאה בליסנקואיזם, שמלגאוזן במשך שנים רבות הגן על הישגי הגנטיקה בתנאי המשטר הטרוריסטי של סטלין וההפשרה הקשוחה של חרושצ'וב.
בהיותו איש של זמנו, הוא ככל שיכל ניסה לשלב את ההבנה של התפקיד המוביל באבולוציה של הטרנספורמציות המורפולוגיות, המתבטאות בשינויים מודיפיקציוניים בלתי-תורשתיים של המינים ומרוכזים על ידי הברירה, עם ייצוגי התיאוריה הסינתטית של האבולוציה על התפקיד המוביל של הברירה של שינויים מוטציוניים קטנים שנצברו במאגרי הגנים של אוכלוסיות. את שאלת התורשה של הטרנספורמציות המורפולוגיות שנצברו פתר שמלגאוזן ברוח הגנוצנטריזם, אך בכך שלל קטגורית, שטרנספורמציות כאלה אינן בעלות משמעות לאבולוציה. הוא סבר, שהשינויים המודיפיקציוניים, הנוצרים במבנה ובתכונות של האורגניזמים תחת השפעת הסביבה החיצונית במסגרת נורמות התגובה שקובעו גנטית על ידי הברירה המייצבת, רק מצביעים על הכיוון לברירה המובילה, ובזה מסתיים תפקידם המוביל.
בהמשך הברירה המובילה, המניעה, בוחרת לחיים ולרבייה אורגניזמים עם קומפלקסי הגנים (הגנוטיפים) המבטיחים ביותר, וזה מאפשר לרשת את הסימנים המורפולוגיים המבטיחים ביותר להישרדות בתנאים חדשים. זה מוצא מאוד שנון מהמצב, המאפשר לפצות על אי-ההתאמה הברורה של ההסברים הגנוצנטריים של האבולוציה לעובדות המורפולוגיה האבולוציונית. היתרון של הניסיון הזה לשלב בין הבלתי-נתפס נמצא גם בכך, שהוא מאפשר להכניס את התגליות של המאה ה-20 לתיאוריית דרווין ולהדגיש את הכישלון
של התיאוריה של האבולוציוניסט הרצוף הראשון בתולדות הביולוגיה וכל המדע העולמי – למארק.
שמלגאוזן צדק לגמרי בכך, שהאבולוציה מתרחשת לפי דרווין, ולא לפי למארק. למארק בנה את תיאוריית האבולוציה שלו בראש ובראשונה על הייצוג של השאיפה של כל חי לשלמות, שהונחה על ידי הבורא. למארק לא היה לו מושג כלל על התפקיד באבולוציה של הברירה הטבעית. העמדה העיקרית של תיאוריית למארק ושל תלמידיו הניאו-למרקיסטים הייתה התזה על תורשה של סימנים נרכשים. את התזה הזו במהדורות המאוחרות של ״מוצא המינים״ קיבל גם דרווין. אז איש לא פקפק בצדקתה של התזה הזו. עם זאת, בתחילת המאה ה-20 הדרוויניסט הנלהב אוגוסט וייסמן הוכיח את חוסר-האפשרות של תורשה כזו. הוא הראה את הכורח של בידוד איתן של מבני התורשה מהתהליכים, המתרחשים בשאר החלק הסומטי של האורגניזם.
במקרה אחר כל פציעה שננשאה בחיים, תוצאות מחלות, חסרונות נרכשים היו מטביעים חותם על כל שרשרת הדורות הבאים. עוברים בתורשה רק מחלות תורשתיות, שנגרמו על ידי הפרעה במבני התורשה, שקיבלו מאוחר יותר את השם מוטציות. בנו של אתלט לעולם לא נעשה אתלט מלידה, לשם כך יש צורך לבצע מחדש אימונים מתישים. הקונספציה של וייסמן על אי-התורשה של סימנים שנרכשו בחיים הפכה לתנאי מוקדם חשוב של התפתחות הגנטיקה והתיאוריה הסינתטית של האבולוציה. העמדה שבוססה בקונספציה הזו על קיומו של בידוד חזק בין כל גוף האורגניזם לבין מבני התורשה המבשילים בגוף זה, המופרדים ממנו על ידי קליפות תאים, קיבלה את השם מחסום וייסמן.
מחסום וייסמן ללא ספק אטום, והסימנים שנרכשו על ידי האורגניזמים ללא ספק אינם עוברים בתורשה בהעברה ישירה. כל הניסיונות של הניאו-למרקיסטים להוכיח בניסויים שהועלו באופן מגוון
העברה כלשהי של השפעות לצאצאים של מיוחדויות שנרכשו על ידי הפרטים ההורים לא הוכתרו בהצלחה. עם זאת, אנחנו יודעים, שבעולם לא קיימים מחסומים אטומים לחלוטין. בפיזיקה הודגם קיומו של מה שנקרא אפקט המנהור, בהתאם לו אלקטרונים מחלחלים בתנאים מסוימים דרך מחסומים בלתי-ניתנים-לחצייה. ברברים חדרו גם דרך החומה הסינית הגדולה, וגם דרך סוללות אדריאנוס וטראיאנוס באימפריה הרומית.
כמובן, למארק טעה. הקונספציה שלי על התפקיד המוביל באבולוציה של האינטראקציה של העבודה הביולוגית והברירה אינה למרקיסטית, למרות שההאשמות בלמרקיזם של מבקריה הבאים, כפי הנראה, בלתי-נמנעות. למארק הבין בצורה צרה ופרימיטיבית לחלוטין את תפקיד העבודה הביולוגית, וצמצם אותה למאמצים מכניים בודדים. דוגמה קלאסית – התארכות הצוואר אצל ג'ירפות, הנמתחות אחרי עלים שגדלים גבוה, שהביאה, לדעתו, לקיבוע תורשתי של צווארים ארוכים לא-פרופורציונלית. רק ברירה של גנוטיפים של הפרטים ארוכי-הצוואר ביותר, שדור אחר דור עבדו על קטיפת העלים שגדלים גבוה, יכלה ליצור קורלציה כה יוצאת-דופן של איברים. בנוסף אי-ההבנה של התפקיד האבולוציוני של העבודה הביולוגית הובילה לכך, שהחוקרים, כולל למארק, אינם מבחינים כלל ביתרון אדפטיבי אחר, לא פחות חשוב, של צוואר הג'ירפות, הפותח פרספקטיבות לעבודה ביולוגית של הישרדות. הרי צוואר הג'ירפות לא רק ארוך, כי אם גם גמיש, בזכותו נפתחת תצפית מעגלית לגילוי טורפים שמתגנבים, הוא משמש להשגת כל חלק בגוף, כדי לשחרר אותו מלכלוך, מטפילי מציצת דם וכו'.
למארק הראשון דיבר על התפקיד המכריע של אורח החיים במבנה האורגניזמים החיים, מה שהקדים זמן רב את פיתוח המורפולוגיה האבולוציונית. אך ברוח החומריזם המכני של המדע של זמנו הוא כלל לא שם לב, שהעבודה הביולוגית תמיד
רב-פונקציונלית, כמו כל איבר שנוצר על ידה, ושהנטייה המוקדמת של איבר זה או אחר לשינויים אבולוציוניים (פראדפטציה) מביאה בתהליך השינויים האלה לגיוס וטרנספורמציה של אורגניזמים שלמים, ולא של איברים בודדים.
ההבדל של הקונספציה שלי מכל הווריאנטים של הלמרקיזם נמצא בראש ובראשונה בכך, שאני מכיר בהתאם ליסודות הגנטיקה המודרנית בתפקיד עצום באבולוציה של שינויים גנטיים ובאטימות המוחלטת בתנאים הרגילים של המין של העבודה הביולוגית בסביבתו של מחסום וייסמן. אך שווה לשנות מהותית את התנאים האלה או להתרחש הגירת המין לסביבה שונה איכותית, ומתרחשת ביחס לסביבה החדשה שינוי קרדינלי של העבודה הביולוגית.
העבודה הביולוגית בתנאים חדשים מייצרת מיוחדויות
״המצאות״, שאני קורא להן חידושים גיוסיים. אורגניזמים מימיים, שהיגרו ליבשה, הופכים את סנפיריהם לכפות. אורגניזמים יבשתיים, שהיגרו למי האוקיינוס, רוכשים צורה אווירודינמית וסנפירים-משוטים – מעין אנלוגים של סנפירים. מה זה, תוצאה של בחירה מקרית של מוטציות קטנות מועילות? אבסורד מוחלט! הם היו נאכלים על ידי טורפים עוד בתחילת הטרנספורמציות האבולוציוניות שלהם, שכן היו מגלים חוסר-אונים מוחלט בסביבה זרה להם, אם לא היו עובדים ביעילות, עם גיוס מקסימלי ומתח כוחות על שליטה בה.
אם לא היה שינוי שורשי של הצורות והדרכים של העבודה הביולוגית, שום צבירת מוטציות באוכלוסיות לא הייתה מובילה להופעת מינים חדשים. הברירה המייצבת בהתמדה בלתי-מתפשרת משמידה כל סטייה מהנורמה שהתבססה. הברירה מתוך הצורות המגוונות גנטית עוזרת לשמר את הקביעות של האוכלוסייה, אך לעולם אינה מובילה לטרנספורמציה שלה למין חדש. אך איך בכל זאת להיות עם מחסום וייסמן, הנועל כל השפעה של העבודה הביולוגית על מבנים גנטיים?
כבר איוון איוונוביץ' שמלגאוזן הראה בבהירות מלאה, שכל אורגניזם מתגבש ומתפתח כשלם, שהשינוי וההתפתחות שלו מייצגים תהליך רגולטורי. האם נושרות לחלוטין התאים, המכילים חומר גנטי, מהשלמות המקושרת של האורגניזם, המוקפים במחסום וייסמן? בשום פנים ואופן. המדע המודרני קבע בתוקף, שכל התהליכים הרגולטוריים באורגניזמים מטופלים על ידי חומרים ספציפיים – הורמונים ואנזימים, החודרים בחופשיות דרך קליפות תאי המין ומסדרים בכך בגרעיניהם. תאי המין עצמם אינם קיימים אחרת, מאשר בטבילה בנוזלים הורמונליים.
ההורמונים מייצגים חומרים פעילים ביולוגית, המופרשים על ידי בלוטות ההפרשה הפנימית או אסופות של תאים מומחשים. הם מבטיחים את הגדילה וההתפתחות של האורגניזם, את ההבדלים המיניים, את תהליכי ההסתגלות, ממריצים תהליכי חילוף-חומר, עיכול ואינטראקציה מינית. גדילת השרירים, הכרחית בשינוי העבודה הביולוגית, מעוררת על ידי הורמון הגדילה והטסטוסטרון. אתלטים, העוסקים בקביעות בתרגילים לגדילת מסת השרירים, צוברים בכך באורגניזמיהם הורמון גדילה וטסטוסטרון, ובכך משנים את המבנה ההורמונלי של האורגניזם שלהם.
השינויים האלה ללא ספק פועלים על המבנים הגנטיים של כל התאים, כולל תאי המין, אך בקנה מידה מינימלי, שאינו מאפשר לקבע את השינויים האלה בגנומים ולהעביר אותם לצאצאים. אך שינויים רדיקליים של העבודה הביולוגית של קבוצות גדולות של אורגניזמים, אוכלוסיות או מינים שלמים אינם יכולים שלא להוביל ובוודאי מובילים לצבירת שינויים מתאימים של המערכת ההורמונלית ולהשפעותיהם על מבני הגנומים, על מרחביהם העצומים הרזרביים, המלאים ב-DNA שאינו מקודד חלבונים.
במהלך העבודה הביולוגית המאורגנת מחדש החוזרת של דורות רבים הצבירה הזו מתחילה בהדרגה להשפיע
על התפקוד של המבנים הגנטיים, בעיקר דרך שינוי העבודה של גני הרגולציה. בסופו של דבר הצבירה הכמותית של ההשפעות ההורמונליות הרגולטוריות מובילה להשלכת DNA עודף ולטרנספורמציה קפיצית של הגנומים. מעין אנלוג של התהליך הזה, ליתר דיוק, המודל שלו, יכולים לשמש המטמורפוזות של חרקים, דו-חיים, דגים וסוגים אחרים של אורגניזמים. התפתחות הזחל בגיל מוקדם מובילה לצבירה באורגניזם שלו של הורמונים מסוימים, וברגע שמצטברת כמות מספקת של הורמונים ומשתנה המבנה ההורמונלי של האורגניזם, מתרחשת טרנספורמציה קפיצית של כל המבנה, יכולות התנועה, ההתנהגות והמראה החיצוני של האורגניזם הזה, כשהאחרון משתנה עד חוסר-הכרה מוחלט. אפשר להניח, שהתמורה הדומה מתרחשת בדרך של קיבוע בהתפתחות האישית (האונטוגנזה) של התהליך האבולוציוני, שהתרחש בהתפתחות ההיסטורית של המין הנתון (הפילוגנזה).
יש לקחת בחשבון, שהשינוי של המבנים ההורמונליים של קבוצות גדולות של אורגניזמים בתהליך ההשתלטות שלהן על צורות ודרכים חדשות של עבודה ביולוגית בסביבה חדשה מתרחש בהכרח בתנאים של מתח כרוני. מחבר תיאוריית המתח הנס סליה הראה באופן משכנע, שבתנאים של השפעה קיצונית של הסביבה מתבצעת התארגנות מחדש אדפטיבית של כל המערכת הנוירו-הורמונלית של האורגניזם. הנסיבות האלה מחזקות את הקונספציה שלי של יצירת מינים פעילה-גיוסית.
ניסיתי להכניס למחזור המדעי עוד רעיון לא-סטנדרטי אחד. הצעתי להבחין בין מינים-קונסרברים למינים-טרנספורמרים. המינים-הקונסרברים דומים לחברה המסורתית בעולם האנושי, הם שמרניים במבנם, בגנטיקה שלהם ואינם מוכנים לשינוי העבודה הביולוגית בתנאים חדשים. בשינויים מהותיים של התנאים מספר עצום של מינים כאלה נכחד, בלי כוח גם להסתגל וגם להשתנות. שינוי המבנה של מינים כאלה ב
שינוי יציב ולא קשוח מדי של התנאים, שנגרם על ידי שינוי מתאים של העבודה הביולוגית והווקטור של הברירה, מתרחש לאט, ברצף, בגרדואלית.
אך צבירת השינויים האלה בקבוצות גדולות של אורגניזמים בשרשרת ארוכה מספיק של דורות יכולה להפוך קונסרברים לטרנספורמרים. הטרנספורמרים מוכנים על ידי האבולוציה הקודמת לשינויים גדולים של העבודה הביולוגית ומסוגלים לעבור טרנספורמציה למינים חדשים בקפיצה. יש להדגיש, שטרנספורמציה קפיצית כזו מתרחשת לא בדרך של מוטציה גדולה והיווצרות של ״מפלצות מבטיחות״, כפי שמניחים בתיאוריות של הסלטיציוניסטים. זו לא קפיצה מקרית, כי אם חוקית, מוכנה אבולוציונית. כל מוטציה גדולה לעומת זאת מורידה עד קצה גבול את כושר-החיות של האורגניזם, והמוטנטים המכוערים מוסרים במהירות מהחיים ומדרך האבולוציה על ידי הברירה המייצבת.
ההשערה של הקונסרברים והטרנספורמרים – זה הניסיון שלי לענות על השאלה, שמולידה ויכוחים אינסופיים בין תומכי הייצוג על הטרנספורמציה האיטית, ההדרגתית של המינים (הגרדואליסטים, שאליהם השתייך דרווין וחסידי התיאוריה הסינתטית של האבולוציה) לבין תומכי הייצוג על הטרנספורמציה המהירה, הקפיצית (הסלטיציוניסטים). הופעת התיאוריה של שיווי-המשקל המקוטע, שיצרה לראשונה תחרות אמיתית לתיאוריה הסינתטית של האבולוציה, עוררה ויכוחים אינסופיים של מומחים על האופי הגרדואלי או הקפיצי של השינויים האבולוציוניים. לכן התיאוריה הזו קיבלה את השם פונקטואליזם. בין הסיבות, הגורמות לשינויים מהירים, הפונקטואליסטים מדגישים בראש ובראשונה את הגנטיות, כלומר שוב מוטציות גדולות. ההשערה של טרנספורמרים וקונסרברים יכולה להכניס בהירות לשאלה הזו, בלי להיעזר בהסברים גנוצנטריים מומצאים וחסרי-הוכחה.
הנה אותו קומפלקס של הגיגים מדעיים-כלליים, שהוביל אותי לפיתוח היסודות הפילוסופיים של התיאוריה הכללית של האבולוציה. אני מקווה ומאמין,
שעבודתי הארוכה והעקשנית, שהונחה ביסודו של הספר הזה, לא תישאר בלתי-מובחנת, שהיא תביא תועלת למדענים, העובדים בתחומים המגוונים ביותר של הידע, שהיא תניע אנשים רבים בגילים ובמקצועות המגוונים ביותר להכיר טוב יותר את העולם, שבו הם חיים, להאמין באפשרות של שיפור חייו הפרטיים דרך שיפור עצמם ודרך שיפור עצמי פסיכו-פיזי קבוע לעבור לטרנספורמציה יצירתית אבולוציונית של יחסיהם עם העולם הזה.
גופנו, משכן הרוח, המשפיע על הרוח הזו הן בהשפעה ישירה והן בהשפעה עקיפה, – הרי גם הוא התקן שמרני מאוד, מסורתי. הוא התגבש בתהליך האבולוציה הביולוגית, ואז הושלם על ידי העבודה הביולוגית, שצמחה לעבודת האדם. ואז הוא הגיע לפסגת התפתחותו, שסימנה את האפיון המיני של המין הומו ספיינס, ועצר בפסגה הזו, רק מתוקן קלות במגוון של אוכלוסיות האדם.
גופנו במצבו הנוכחי אינו מוכן לעומסים ומתחים אפילו של החברה החדשנית הבלתי-מפותחת של היום. הוא עם ההתקן המסורתי שלו מעניש אותנו באכזריות בסבלים ובעינויים עצומים על כל עוון נגדו, ולפעמים אף בלי כל אשמה. בגופנו קיימת כאילו אינקוויזיציה פנימית, שמכריחה אותנו להודות בחטאים, שביצענו או אפילו לא ביצענו. לא לחינם נאמר, שבריאות אינה הכל, אך הכל בלי בריאות – כלום. דווקא לכן אנו קובעים, שהשיפור העצמי הפסיכו-פיזי הקבוע, היומיומי הוא השלב הראשוני והיסוד של האבולוציה הנוספת של האדם, ההופכת אותו לכשיר לאבולוציה הומניסטית נוספת של הציוויליזציה שלו בתנאי החברה החדשנית.
לפני שינוי לטובה משהו בעולם, האדם חייב ללמוד לשנות את עצמו בצורה חיובית. בלי זה הוא לא רק שלא יהיה
מוכן לחיים בחברה החדשנית, החברה החדשנית המתפתחת בסערה תהפוך עבורו לגיהנום, והאדם הבלתי-מושלם יעשה הכל כדי להפוך אותה לגיהנום, לאנטי-אוטופיה, לסיוט. השיפור העצמי הפסיכו-פיזי מניח את היסודות גם לשיפור עצמי מוסרי אפקטיבי, וגם לאבולוציה יצירתית של האדם בכל תחומי הפעילות, וגם לאורח חיים ישר.
אורח חיים ישר, נכון – זה לא מה שמבינים בזה מטיפים דתיים. הסגפנים הדתיים, החיים בתנאים לא-אנושיים, הניזונים מארבה וחגבים או בכלל ממה שייזדמן, המתישים את עצמם בתפילות, מנהלים דווקא אורח חיים עוון, לא-נכון, לא-בריא. אורח חיים באמת ישר, בריא, בריאותי-יוצר טמון בכך, לחיות חיים מלאים, יצירתיים, פעילים-חברתית, מבלי לסבול שום פראות-יתר, להיזון ממזון מלא, מאוזן היטב, להתפתח מדי יום בשם שיפור עצמי ושיפור העולם האנושי.
האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא בו-זמנית קריאוציוניזם אנושי, הומניסטי. עם זאת, בשונה מכל הצורות הקודמות של הקריאוציוניזם, כולל הסובייטי, זה קריאוציוניזם אוניברסאלי-אבולוציוני ואוניברסאלי-הומניסטי. הוא מעמיד על היכולות היצירתיות והפוטנציאל האבולוציוני של האדם עצמו, ולא על כוחות-על אנושיים המנוכרים ממנו, שניחנו בכוח-על, יהיה זה המפלגה שתפסה את השלטון, דיקטטורה של אדם יחיד במדינה כלשהי על פני כדור הארץ או של האדון השמימי עליה. העולם נוצר על ידי האבולוציה, והאדם יכול לטרנספורמציה הומניסטית ורצופה אותו רק בתנאי, שהוא עצמו יוכשר לאבולוציה, בשיפור עצמו ובהפיכה להתגלמות של האבולוציה היצירתית. האבולוציוניזם האוניברסאלי כתורה כולל שלושה מדורים – קוסמי
אבולוציוניזם, אבולוציוניזם ביולוגי ואבולוציוניזם חברתי-היסטורי. בהמשך אנו עוברים להצגה מפורטת של שני הראשונים שבהם.</text>
      <sha1>f7dddmhivspfx3ap73qzsoe8gns67p5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3085021</id>
      <parentid>3085020</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T09:02:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* האבולוציוניזם האוניברסלי ובעיות החברה החדשנית המודרנית */</comment>
      <origin>3085021</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="418724" sha1="b25kvw6b98n01ajanhphxy8shqiwp8w" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 1]]

== פרק 0. האבולוציוניזם האוניברסלי כיסוד ההבנה המודרנית של העולם: פילוסופיה, מדע, דרך חיים ==

==== התנאים המוקדמים להתהוות האבולוציוניזם האוניברסלי במערב ====
{{רן|
רגעי החשיבה האבולוציונית מחלחלים בכל הכרת האדם את העולם. הם מתבטאים בניסיונות לתת תשובות לשאלות על מאין נוצרה תופעה זו או אחרת, להסביר את מקורה, לשחזר במושגים את ההיסטוריה שלה ולהבהיר את הדרך למצבה הנוכחי. כך נוצרות היסטוריות מיתולוגיות, המשקפות את רמת הבנת העולם של בני חברות מסורתיות. הן מקובעות במסורות, מקודשות ומועברות מדור לדור בצורת ייצוגים קריאציוניסטיים על בריאת כל דבר בעולם בידי כוחות על-אנושיים אדירים, המגולמים בדימויים מיתולוגיים. הקריאציוניזם המסורתי הוא, אם כן, לא יותר מאשר גילוי של אבולוציוניזם אשלייתי, פרימיטיבי, בדוי, לא-אמיתי.
ככל שהפילוסופיה מתנצלת מהדת ומהמיתולוגיה שלה בקשר עם התפרקות האי-חלוקה, הסינקרטיזם של החשיבה המסורתית, מתרחשת הפרדה הדרגתית של האבולוציוניזם מהקריאציוניזם וגילוי שלו כאלטרנטיבה לקריאציוניזם. ההבנה הפילוסופית של העולם מגלה את עצמה כאבולוציוניזם מקומי, יוצרת בצורות שונות ייצוגים על ההיסטוריה של הקוסמוס, החיים ובני האדם כתהליך של אינטראקציה של כוחות טבעיים, ראשיתויות. עם הופעת המדע והתפתחותו מתרחבת צעד אחר צעד תחום השימוש באבולוציוניזם המקומי ומתחילה הדחקה הדרגתית של הקריאציוניזם המיתולוגי מתחום הבנת העולם האנושית.
הדחקה זו משקפת את הדרך הארוכה, הקשה עד מאוד, הזיגזגית, הכוללת נסיגות ונפילות רבות, אך בכל זאת התקדמותית וחוקית היסטורית, אך לעולם לא
מסתיימת, של האנושות מהחברה המסורתית לחברה החדשנית. ולמרות אי-הנוחות המובהקת מהאובדן בידי המוני בני אדם של ההיערכות הפסיכולוגית שלהם לתמיכה משמיים, נטייתם להגן על ערכים מסורתיים ולהימלט מהחירות, לקריאציוניזם בחברה החדשנית המפותחת אין סיכויים, הוא מוחלף לאט אך בבטחה באבולוציוניזם. במקביל, האבולוציוניזם המקומי, המגלה את עצמו עכשיו בהתמקצעות המדעים, אך מתרחב ומעמיק ללא הרף, הופך לאבולוציוניזם אוניברסלי, כללי, בלתי-מוגבל.
כמובן, אין כאן דיבור על ״עקירת״ המסורות הידועה לשמצה במטרת מה שנקרא ״התגברות על הנחשלות״, כפי שקרה בחברות טוטליטריות, שהיו למעשה נחשלות ביותר ומסורתיות בדרכן שלהן. להיפך, האבולוציוניזם האוניברסלי כאסטרטגיה של הכרה והתפתחות של החברה החדשנית דורש הגנה, ולפעמים אף שיקום של ערכים ומסורות המושרשים בחברה, גם אם פיגרו במידה מסוימת אחרי רמת ההתפתחות הכללית של החברה ברגע נתון של ההיסטוריה שלה. שהרי המסורות עוזרות לבני אדם להתגבר על עומסי היתר הקשורים בהגשמה סוערת של חדשנות, המולידה ״זעזועים מהעתיד״ מגוונים.
במובן זה מכיל האבולוציוניזם האוניברסלי אלמנטים של מסורתיות ושמרנות. עם זאת, לאחר שנולד בתחום המדעי-קוגניטיבי כהכללה של הישגי המדע בענפי ההכרה המגוונים ביותר, האבולוציוניזם האוניברסלי כמערכת השקפות היה מכוון מלכתחילה להגשמת חדשנות ולהפיכת המסורות המקבילה, ליצירת מסורות וערכים התואמים את רוחה של החברה המתחדשת.
ניסיונות ראשונים ליצירת מערכת של אבולוציוניזם אוניברסלי נעשו כבר במאה ה-19. לאבולוציוניזם האידיאליסטי של הגל, לאבולוציוניזם המכניסטי של ספנסר, לאבולוציוניזם הדיאלקטי של מרקס הייתה משמעות עצומה להתהוות רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי, הם היו קודמיו הקלאסיים. אך פניית מערכת המדעים לחקר האבולוציה החלה עם הופעתה וההכרה החברתית הרחבה בתאוריית האבולוציה של דרווין בביולוגיה. תאוריית דרווין הייתה תאוריית אבולוציה פרטית ולא יכלה להפוך ליסוד של אבולוציוניזם אוניברסלי כמערכת של הבנת עולם. כדי שהאבולוציוניזם האוניברסלי כמערכת של הבנת עולם יתקיים, היה צורך בהצטברות של תוכן אבולוציוני בכל מערכת המדעים. וזה אכן קרה במאה ה-20.
כל מערכת המדעים עלתה על דרך חקר האבולוציה, הולכת בדרך זו ולא תרד ממנה לעולם. כי, כפי שמוכיחות תוצאות מכלול המחקרים המדעיים, רק דרך זו מובילה לאמת, וכל השאר מרחיקים ממנה. במאה ה-20 מקבלת הפיזיקה אופי אבולוציוני. מימי הרנסנס, כלומר מההופעה של מדעי הטבע הנסיוניים השיטתיים, תופסת הפיזיקה עמדה מובילה במדעי הטבע, ביצירת התמונה המדעית-טבעית של העולם. הפיזיקה בברית עם האסטרונומיה הייתה בחוד המדע בקונפליקט אכזרי ומסוכן עם תומכי התמונה הדתית-מיתולוגית של העולם, ששלטה בחברה המסורתית. למרות הקורבנות הכבדים, מותם על המוקד ותחת עינויים של מדענים מצטיינים, המדע ניצח, והיום אנו יודעים את הקוסמוס כפי שהוא נגלה לפנינו במחקרים מדעיים ובתצפיות מחלליות, ולא מעלילות מיתולוגיות על בריאת הרקיע, חיבור המאורות אליו וכדומה, על עשיית ההוויה בדרך לא-אבולוציונית.
אך הפיזיקה, כמו גם בעלת בריתה האסטרונומיה, עד לזמן מסוים לא הייתה מדע אבולוציוני. היא הייתה מדע על תנועות, אינטראקציות ומבנה של התגבשויות חומריות מגוונות, וכן על תכונות שדות פיזיקליים. רק ההשערה הקוסמוגונית של קאנט-לפלס הייתה הניסיון הראשון, עדיין חלש, לפרשנות אבולוציונית של התהליך הקוסמי. ככל שהתגבשה במאה ה-20 הקוסמולוגיה המדעית
אבל הפיזיקה, כמו שותפתה האסטרונומיה, עד לזמן מסוים לא הייתה מדע אבולוציוני. היא הייתה מדע של תנועות, של אינטראקציות ושל מבנה של מגוון תצורות חומריות, וגם של תכונות של שדות פיזיקליים. רק ההשערה הקוסמוגונית של קאנט-לאפלס הייתה הניסיון הראשון, עדיין חלש, לפרשנות אבולוציונית של התהליך הקוסמי. ככל שהתגבשה במאה ה-20 המדעית
באותה עוצמה עוברת אבולוציזציה וקוסמיזציה גם הכימיה. בביולוגיה, למרות היחלשות סמכותה והשפעתה של התאוריה הסינתטית של האבולוציה, נמשך חיפוש אינטנסיבי אחר מודלים אבולוציוניים חדשניים ומצטברים התנאים לסינתזה אבולוציונית חדשה. נמשכים ניסיונות הפיכה אבולוציוניסטית לא רק של מדעי הטבע, אלא גם של מדעי החברה, יצירת היסטוריה, כלכלה, אתיקה, אסתטיקה, בלשנות אבולוציוניות וכדומה. ככל שמדעים פרטיים, קונקרטיים מתמלאים בתוכן אבולוציוני ומתפתחות תאוריות אבולוציוניות פרטיות, נוצרת מגמה וגובר הצורך בפיתוח אבולוציוניזם אוניברסלי כהכללה של הישגי צורות שונות של אבולוציוניזם מקומי. מגמה זו מתבטאת גם ברמת ההכרה המדעית-כללית במהלך התפתחות הקיברנטיקה, התאוריה הכללית של המערכות ובמיוחד הסינרגטיקה.
המעבר משורה של אבולוציוניזמים מקומיים ותאוריות אבולוציה פרטיות לאבולוציוניזם אוניברסלי מתברר כמורכב ביותר בשל התמקצעותה הקיצונית של המדע ואי-עיבודה של השקפת העולם המדעית-פילוסופית. אך תהליך זה מתקיים גם ברמת הקשרים הבין-תחומיים, גם בתחום השבחת התמונה המדעית של העולם, וגם בדרכים של חיפושים פילוסופיים בלתי-נלאים. החוקר הרוסי מ. קונאשב מציין בהקשר זה, באפיון תקופת ההתפתחות הפוסט-דרוויניסטית של המדע:
«החלה טרנספורמציה גדולה של ייצוגי האדם על עצמו ועל העולם, שניתן לכנותה מהפכה אבולוציונית, ואחת מתוצאותיה הייתה שינוי התמונה המדעית של העולם, שהופכת יותר
״החלה טרנספורמציה גדולה של ייצוגי האדם על עצמו ועל העולם, שאפשר לכנותה המהפכה האבולוציונית, ואחת מתוצאותיה הייתה שינוי התמונה המדעית של העולם, כל
עצם הצגת השאלה על אוניברסליות האבולוציה דורשת בהתמדה חיפוש תשובות, הקשורות בהכללת תוצאות תאוריות האבולוציה הפרטיות. ״במידה,״ – כותב הלאה מ. קונאשב – ״שבכל אבולוציה פרטית קיימים תכונות, סגולות ואטריבוטים מסוימים של האבולוציה הכללית, התאוריה של אבולוציה פרטית זו מכילה בתוכה מושגים המשקפים את התכונות, הסגולות והאטריבוטים של האבולוציה הכללית. כל עוד תאוריות האבולוציה הפרטיות מכילות מושגים אלה, תאוריות אלה, אף בצורה לא-מלאה, חלקית, שעדיין לא-נפרשה, מכילות גם תנאים מוקדמים ואלמנטים של התאוריה העתידית, שעדיין לא-נוצרה, אך כבר קיימת בכוח, של האבולוציה הכללית (האוניברסאלית)״ (שם, עמ' 302).
עצם הצגת השאלה על אוניברסאליות האבולוציה דורשת בהתמדה חיפוש תשובות, הקשורות בהכללות של תוצאות התאוריות הפרטיות של האבולוציה. ״במידה ההיא, - כותב בהמשך מ׳ קונשב, - שבה בכל אבולוציה פרטית יש תכונות, סגולות ומרכיבים מסוימים של האבולוציה הכללית, התאוריה של האבולוציה הפרטית הזו מכילה בתוכה מושגים, המשקפים תכונות, סגולות ומרכיבים של האבולוציה הכללית. ככל שבתאוריות הפרטיות של האבולוציה כלולים המושגים הנתונים, התאוריות האלה, אמנם בצורה בלתי-מלאה, חלקית, שעדיין לא מפותחת, מכילות גם את התנאים המוקדמים ואת היסודות של התאוריה העתידית, שעדיין לא נוצרה, אבל כבר קיימת באפשרות, של האבולוציה הכללית (האוניברסאלית)״ (שם, ע׳ 302).
במטאתאוריה, המתגבשת על בסיס רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי, באים לאחדות אורגנית הפילוסופיה, מערכת המדעים והרמה המדעית-כללית של המחקרים המדעיים. באבולוציוניזם האוניברסלי מוצאים הגשמה והתפתחות ייצוגים פילוסופיים עתיקים מאוד על הקשר ההדדי הכללי ואחדות העולם, ואחדות ללא ספק חומרית. זה ללא ספק מטריאליזם, ומטריאליזם עמוק בהרבה ממה שנקרא מטריאליזם דיאלקטי של המרקסיסטים. הוא אינו מתיר פרשנויות פוליטיות טוטליטריות, כמו המטריאליזם של מרקס – אנגלס – לנין – סטלין. זהו מטריאליזם אבולוציוני עקבי. לא מהפכות עקובות מדם ודיקטטורות
של הפרולטריון, כי אם הגשמות עקביות בחברות של סדר וחירות הן האמצעים למימוש החברתי של רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי.
באבולוציוניזם האוניברסלי כפרשנות אבולוציונית-מטריאליסטית של האוניברסום אינם נדחים כלל הרעיונות הפוריים של האבולוציוניזם האידיאליסטי. כל האסכולות הפילוסופיות שהתקיימו אי פעם נכנסות כאן לדיאלוג. נדחים, או ליתר דיוק, מתגברים רק על ניסיונות של פרשנות מיתולוגית, קריאציוניסטית של האבולוציה, הקשורים בייצוג על התערבות במהלכה של האבולוציה של כוחות אנתרופומורפיים לא-חומריים, מעבר-לעולם, הפועלים מחוץ לאבולוציה. האבולוציה היא כללית, וכלום אינו קיים מחוץ לה או מעליה.
האבולוציה היא causa sui, סיבת עצמה, סיבת הסיבות. האבולוציה היא אוניברסאלית, וכלום אינו מתערב במהלכה. כל העולם הוא חומר מתפתח, והתחום הרוחני של יצורים תבוניים, כמה שיהיו ביקום, הוא תולדה שלו. כך מתפתחת ומתממשת באבולוציוניזם האוניברסלי הרעיון הקלאסי של שפינוזה על הסיבה הראשונית של כל הוויה, על הסיבה הראשונה של העולם, שאינה מתירה שום סיבה ראשונה אחרת מלבד האבולוציה הכללית, הכוללת, הנעה-עצמה.
בהתאם לכך, האבולוציוניזם האוניברסלי אינו מתיר קיום ממשי של שום דמויות אגדתיות-מיתולוגיות – לא אלים, לא מלאכים, לא שדים, לא יערונים, לא רוחות מים, לא מתים קמים, לא יכולות או חפצים מופלאים, ולא תופעות ויצורים על-טבעיים אחרים, שהדמיון האנושי המגויס דתית מאכלס בהם את העולמות השמיימי, הארצי והתת-קרקעי. תאלץ לבחור: או שאתה חושב באמת, כאבולוציוניסט, או שאתה מענג את עצמך באשליות על עולם הבא, נצחיות הנפש והגירתה מגוף מתפתח לעולם פנטסטי שמעבר לאבולוציה. זכותך לבחור באחרון, אבל אז כל חייך יעברו בכפיפות עבדות
למסורות ודעות קדומות ארכאיות, בהמתנה למוות ולגמול שבעולם הבא, ולא בפיתוח מתמיד של יכולותיך הגופניות והרוחניות.
חקר התהליך האבולוציוני האוניברסאלי, או, כפי שהתבטאו חוקרים, האבולוציה הגלובלית, החל במדינות המערב בעיקר ברמת פתרון בעיות מדעיות-כלליות, בין-תחומיות. בארה״ב קמה אסכולה של מה שנקרא
״אבולוציוניזם חדש״, שרעיונותיה התפשטו למערב אירופה, אך נהנו מהשפעה לא משמעותית. בשנות ה-50 – ה-60 של המאה ה-20 חשפה התפתחותה הסוערת של הקיברנטיקה את האפשרויות של ניהול לא-אלוהי של תהליכים בטכניקה, בתחום החברתי, בטבע החי ואף הדומם. הקיברנטיקה הראתה את חשיבות המידע ממוצא לא-אלוהי בניהול תהליכים אבולוציוניים. התפשט הרעיון של ניהול עצמי, ניהול ספונטני, הפועל אוטומטית בתהליכים ובעצמים ברמות מורכבות שונות.
התפשטות האופנה לתאוריה הכללית של המערכות, שנוצרה עוד בשנות ה-30 על ידי הביולוג-הנאולמארקיסט ל. ברטלנפי, לא רק דחפה מדענים רבים לחיפוש גילויי מערכתיות בהתפתחות מושאי המחקר, אלא גם הצביעה על המשותף במבנה מערכות ברמות שונות, על אוניברסאליות יצירת המערכות בכל רמות ההוויה ועל אי-הצמצום העקרוני של שלמות המערכות למכלול פשוט של מרכיביהן. הבנת העולם המערכתית ניתכה על הדוגמנות הקיברנטית, שבה ניתנה חשיבות מיוחדת לקשרים ישירים והפוכים, חיוביים ושליליים, והרעיון
של ״קופסה שחורה״ כיוון את החוקרים לחקר מערכות מורכבות דרך ניתוח פרמטרי קלט ופלט, משום שמערכות כאלה אינן מגיבות בצורה הולמת לחלוטין וצפויה במדויק להשפעות חיצוניות.
אך ההבנה הישירה של העולם ברמה המדעית-כללית כ
מערכת מערכות מתפתחת החלה עם יצירת התרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל והסינרגטיקה. ביסוד הבנה כזו הונח רעיון הארגון העצמי, המבוצע באמצעות סידור ספונטני של התוהו ובוהו. בעבודות יוצר התרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל איליה פריגוז'ין הובסס הצורך בדיאלוג חדש של האדם עם הטבע, המאפשר לקבוע מגמות כלליות בהתפתחות תהליכים אבולוציוניים. אם התרמודינמיקה הקלאסית במסקנותיה ההשקפתיות הגיעה להכרה בבלתי-נמנעות של התדרדרות כללית של החומר, התפרקות הגיוון ומוות חום של היקום, הרי שהתרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל של פריגוז'ין, המבוססת על ניתוח מערכות פתוחות, הגיעה למסקנות הפוכות. היא הראתה את האפשרות העקרונית של העלאה עקבית של גיוון המערכות הקוסמיות, כיווניות האבולוציה לסיבוך הארגון והשגת שינויים פרוגרסיביים. מה שכמובן אינו שולל גם כיווניות הפוכה של שורה של תהליכים אבולוציוניים. כאשר המדען הגרמני הרמן האקן הכליל ברמה המדעית-כללית את גילויי תהליכי הארגון העצמי והציע לחקירתם ולדוגמנותם דיסציפלינה מדעית חדשה, שנקראה על ידו סינרגטיקה, דיסציפלינה זו החלה להתיימר להסבר מנגנוני האבולוציה לא רק בטבע הדומם, אלא גם בחומר החי, וגם בחברה האנושית. על ידי תומכי הסינרגטיקה החלה האבולוציה להיתפס כארגון עצמי כללי.
בהישענו על רעיון הארגון העצמי, המדען האמריקאי אריך יאנץ, באנלוגיה לניסיונות יצירת תאוריית שדה מאוחדת בפיזיקה, הציע את הקונספציה שלו של תאוריה אחידה של האבולוציה. ספרו «היקום המארגן את עצמו: השלכות מדעיות והומניסטיות של הפרדיגמה המתהווה של האבולוציה», המוקדש לבעיה זו, זכה לפרסום נרחב ותורגם לשפות רבות של העולם. (Jantsch E. The self-organizing Universe: Scientific and human implications of the emerging paradigme of evolution. Oxford: Pergamon press, 1980 – 343 p.). האינטליגנציה הרוסית, ש
למרבה הצער, לא זכתה אף פעם לפרסום הספר הזה ברוסית.
בספר מראה יאנץ את הדמיון בין המנגנונים והדינמיקות השונים של הארגון העצמי, ומאפיין דמיון זה כיסודי. הארגון העצמי בטבע החי ובחברה, לפי יאנץ, הוא המשך והפיכה של הארגון העצמי הקוסמי. הוא מציב לעצמו את המטלה ״לתת קווי מתאר של פרדיגמה אחידה, המסוגלת להאיר באור בלתי-צפוי את תופעת האבולוציה הכוללת״ (שם, עמ' 4).
יאנץ מגלה היררכיה של רמות הארגון העצמי, שכל אחת מהן מאופיינת בספציפיות של אינטראקציות, תקשורות וקשרים קואבולוציוניים. יאנץ מאפיין את האבולוציה כקואבולוציה רבת-אספקטים ורבת-רמות, כלומר התפתחות מחוברת של צורות שונות, היוצרת ״פריסות אוניברסאלית״ ותהליך טבעי-היסטורי חוקי (שם, עמ' 4).
האבולוציה הקוסמית, בהתאמה מלאה לפיזיקה המודרנית, נבחנת בידי יאנץ כזירת פעולתם של ארבעה כוחות קוסמיים עיקריים – אינטראקציות גרביטציוניות, אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. בהתאם לכך בתהליך הטבעי-היסטורי של אבולוציית המערכת הקוסמית שלנו, המטהגלקסיה, יוצאים לזירה זו בזו כוחות שונים. לאחר המפץ הגדול מתחילה ההיסטוריה הקוסמית בפעולת כוחות גרעיניים, ככל שהמטהגלקסיה מתרחבת נוצרות אינטראקציות גרביטציוניות, ולאחר מכן בתהליך יצירת הכוכבים מתרחשת קואבולוציה של אינטראקציות גרביטציוניות וגרעיניות. הפרת הסימטריות הנוצרת כאן נבחנת בידי יאנץ כמקור לשינויים אבולוציוניים.
בהתפתחות החיים מייחס יאנץ תפקיד מיוחד למידע, שהיה לא רק יסוד התורשתיות בצורת מבנים של חומצות גרעין, אלא שימש גם כהוראות מגוונות לארגון עצמי. גורם מכריע נוסף של התפתחות החיים, לפי יאנץ, הוא חילוף החומרים. ברמת האבולוציה הסוציו-תרבותית
הקשרים התקשורתיים מובטחים בהתפתחות מבנים נוירוניים. התבונה כצורה של ארגון עצמי מולידה תקשורות חדשות, השונות בעקרון מקשרים גנטיים ומטבוליים. המוסר האנושי, התודעה הדתית, עצם רעיון האלוהים – הם תולדות של ארגון עצמי, דומות למבנים דיסיפצטיביים. במקביל, התבונה כאיכות חדשה של ארגון עצמי מאופיינת בידי יאנץ כשלב של השבחת התבונה המטבולית הכללית.
יאנץ מאמין בקיומה של תבונה יקומית, שאיבריה הם תהליכים טבעיים. כמובן, אמונה כזו מרחיקה את המדען לא רק מההבנה האוניברסאלית של האבולוציוניזם, אלא גם מהאבולוציוניזם בכלל.
האבולוציוניזם של יאנץ בעל היקף גלובלי של ההוויה ואפשר לכנותו גלובלי, אך הוא ללא ספק אינו אוניברסאלי מספיק. בהשתדלותו לאחד את ״הטכנולוגיה״ של הארגון העצמי של מערכות ביולוגיות וחברתיות עם אבולוציית המערכות הקוסמיות, יאנץ אינו מתחשב בעליל בהשפעות הארגון הלא-גאוצנטרי של הקוסמוס. בניסיונו לצייר תמונה גרנדיוזית של ארגון עצמי אבולוציוני כללי, אינו יוצא יאנץ אל מחוץ למסגרות הסינרגטיקה בהבנת היסודות המבניים של תהליכים אבולוציוניים. הוא מצמצם את הבנת המקורות המבניים של האבולוציה להיווצרות מבנים דיסיפצטיביים, באנלוגיה לפעולתם הוא מדמיין ארגון עצמי ברמות הארגון הגבוהות יותר. אך העברה כזו של מנגנוני האבולוציה מתהליכים תרמיים לטבע החי ולחברה אינה נכונה.
המבנים הדיסיפצטיביים של פריגוז'ין, כמו גם המבנים הקוהרנטיים של האקן, מהווים דוגמאות להיווצרות ספונטנית של סדר אלמנטרי מתוך תוהו ובוהו דינמי בדרך
של ״השלכת״ תנועות לא-מסודרות ממערכות פתוחות לסביבה ושל מבנה החומר על בסיס ריבוי צירופים מקריים של תנועות כאוטיות. יאנץ אינו הולך רחוק יותר מהתרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל והסינרגטיקה בהבנת התנאים המוקדמים המבניים
של היווצרות והפיכת הסדר. להיפך, הוא מנסה להפיץ את המנגנונים התרמודינמיים והסינרגטיים על כל האבולוציה בכללותה. לכן את הפרויקט שהציע של תאוריה אחידה של האבולוציה אנו רואים כלא-בר-קיימא.
אי-אפשר לצמצם את האבולוציה לארגון עצמי ספונטני ולהיווצרות מבנים ספונטניים ישירות מתוך מסה של תנועות כאוטיות. התנאים המוקדמים המבניים של האבולוציה מגוונים ביותר וקשורים ביכולתם של מבנים מסוימים ליצור סדר התואם את הארגון הפנימי שלהם, כלומר לבצע עבודה אבולוציונית לסידור הסביבה. זה אומר שהאבולוציה אינה מצטמצמת לארגון עצמי ספונטני, שמנגנוניה מהווים אחדות של ארגון עצמי וארגון, המכוון בפעולתם של מבנים מסדרים המתחרים ביניהם. אנו קוראים למבנים כאלה מוביליזציוניים. דווקא הם, ולא איזו תבונה קוסמית מעבר-לגבול, מגייסים את החומר הדומם לאבולוציה, הפועלים מתוך החומר, ולא מחוצה לו.
מחאה נחרצת נגד ״השלמת״ תאוריית האבולוציה בהכרה בקיומה של תבונה יקומית ובתאוריית ״התכנון התבוני״ כלולה בעבודות הביולוג-האבולוציוניסט האנגלי ריצ'רד דוקינס. דוקינס בוחן את האבולוציוניזם כקריטריון לבשלות של ציוויליזציות.
״כמובן, החיים על כוכב לכת זה או אחר,״ – הוא סבור, – ״מגיעים לבשלות, כשנושאיהם לראשונה מבינים את משמעות קיומם שלהם. אם יצורים עליונים מהקוסמוס אי פעם יבקרו בכדור הארץ, השאלה הראשונה שישאלו, כדי לקבוע את רמת הציוויליזציה שלנו, תהיה: ״האם הם כבר הצליחו לגלות את האבולוציה?״ (דוקינס ר. הגן האנוכי – מ.: מיר, 1993 – 318 עמ', עמ' 14).
הפובליציסטיות החדה של ספרי דוקינס תרמה לא מעט להפצת העניין בבעיות אבולוציוניות במערב. ואולם האבולוציוניזם של דוקינס נושא אופי פשוט בקצה, המחושב
לתפיסה המונית, אפשר לומר, פופוליסטי. ביסודו עומד פולחן של דרוויניזם המובן בצורה מוזרה ביותר. דוקינס בונה את קונספציית האבולוציה שלו על אפולוגטיקה של האגואיזם הביולוגי. לפי דוקינס, ההתנהגות האנוכית של אורגניזמים חיים במאבק על הקיום תורמת להישרדות ולרבייה המועדפת של אורגניזמים בעלי סט גנים אופטימלי. זהו המקור של הברירה הטבעית ככוח מניע של האבולוציה הביולוגית. בהטפת פרשנות כזו של האבולוציה הביולוגית בספר ״הגן האנוכי״, דוקינס מצמצם בכוונה את מערכת התאוריה הסינתטית של האבולוציה, הידועה לו היטב, לצורה פשוטה עד נאיביות של הסבר גנוצנטרי, כדי להפוך את האבולוציוניזם לדוקטרינה נגישה להטמעה בידי מה שנקרא אנשים פשוטים. הגנים אצל דוקינס לא רק יוצרים יתרונות בברירה, אלא גם מכתיבים לאורגניזמים נורמות התנהגות.
״התזה העיקרית של ספר זה,״ – מסביר דוקינס, – ״היא שהאדם וכל שאר החיות הם מכונות, שנוצרו בידי גנים. כמו המאפיוזים המצליחים של שיקגו, הגנים שלנו הצליחו לשרוד בעולם שבו שולטת תחרות אכזרית ביותר... אני טוען שהאיכות השלטת של גן מצליח חייבת להיות אגואיזם חסר רחמים. האגואיזם הגנטי בדרך כלל נותן התחלה לאגואיזם בהתנהגותו של הפרט״ (שם, עמ' 15).
גנוצנטריזם וולגרי כזה, כלומר הענקת מידע תורשתי לפונקציות שאינן אופייניות לו של שליטה מוחלטת וקביעה מראש של התפתחות והתנהגות האורגניזמים, אופייני לא רק לדוקינס. הוא הפך לנגע ממש של האבולוציוניזם הביולוגי של המאה ה-20 והציף את התודעה ההמונית, דחף אותה לראות בכל גילוי של תכונות אינדיבידואליות תוצאה קטלנית של שילוב מבנים גנטיים. אך אם הברירה מטפחת רק אגואיסטים, מאיפה אפוא נובעת הנטייה להתנהגות אלטרואיסטית?
כדי לענות על שאלה זו, דוקינס נאלץ להכיר
בשגיאתו של הגנוצנטריזם הפטאליסטי, הנובעת מהייצוג שלו עצמו על אגואיזם הגנים ודומיננטיותם באבולוציה. הוא מצהיר:
״הייצוג על תכונות תורשתיות גנטית כעל משהו קבוע ובלתי-ערער הוא שגיאה, דרך אגב, נפוצה מאוד. הגנים שלנו יכולים לפקוד עלינו להיות אגואיסטים, אבל איננו חייבים כלל לציית להם כל החיים. רק ללמוד אלטרואיזם בנסיבות אלה עשוי להיות קשה יותר מאשר אילו היינו מתוכנתים גנטית לאלטרואיזם. האדם הוא היצור החי היחיד שעליו מופעלת השפעתה של התרבות, הנרכשת כתוצאה מהלמידה והעברה לדורות הבאים״ (שם, עמ' 16).
כאן מוצב פער מלא בין ביולוגיה לתרבות, בין אבולוציה ביולוגית לחברתית-היסטורית. בפער כזה ובהיעדר כל רציפות אין לדבר על אוניברסאליות של האבולוציוניזם. דוקינס מחפש את מקורות האגואיזם ברמה המולקולרית, בגנים שנשמרו בברירת פרטים. לכן דוגמאות רבות של התנהגות אלטרואיסטית של חיות עליו להסביר בשאיפות אגואיסטיות, מה שלא תמיד תואם את המציאות.
העניין הוא שהמניעים לגילוי דחפים אגואיסטיים או אלטרואיסטיים בעולם החי נעוצים כלל לא בגנים, כי אם בתכונות של התנהגות קבוצתית, שאותן חוקרת לא הגנטיקה, כי אם האתולוגיה והסוציוביולוגיה. תכונות אלה, שנרכשו בתהליך אבולוציית הנפש, פועלות במידה מסוימת כאחת התנאים המוקדמים של ההתנהגות החברתית, המאורגנת תרבותית, המתורבתת של בני האדם. כמובן, בסביבה החברתית נוצרים גם מניעים ותנאים מוקדמים אחרים של התנהגות אגואיסטית ואלטרואיסטית, המתייחסים לרמה גבוהה יותר של האבולוציה.
דוקינס סבור שהברירה הטבעית היא גורם מכוון לא
רק של האבולוציה הביולוגית, אלא של כל אבולוציה בכלל. הוא משוכנע ש״הכל בעולם מתפתח תחת פעולת הברירה הטבעית״ (שם, עמ' 304). יחד עם זאת, הגנים, הנוצרים ורוכשים כיווניות אגואיסטית תחת פעולת הברירה, מוענקים בשאיפות וכוונות משל עצמם. ״נממש,״ – קורא דוקינס, – ״למה שואפים הגנים שלנו עצמם, ואז לפחות תהיה לנו הזדמנות להפר את כוונותיהם״ (שם, עמ' 16).
אך בהתאם ללוגיקה זו, אם נפר את ״כוונות״ הגנים שלנו, בהתפתחותנו בדרך של הומניזם ואלטרואיזם, הדבר יוביל לברירת הפחות-מותאמים ולהתנוונות הטבע הביולוגי של האדם. שטות כזו נובעת מאי-אוניברסאליות של האבולוציוניזם, מהייצוג על היעדר רציפות בין מדרגות האבולוציה. ספרי דוקינס ״הגן האנוכי״, ״השען העיוור״, ״האל כאשליה״ מייצגים ערך עצום בהגנה על האבולוציוניזם, בשכנועיות, בפעילות המוביליזציונית בתעמולת יתרונות השקפת העולם המדעית-אבולוציונית. אך לאבולוציוניזם של דוקינס חסר בעליל אוניברסאליזם.
מתוך הבנה שרק ברמת האבולוציה הביולוגית ובמסגרת
של הדרוויניזם המתפרש ״אגואיסטית״ אי-אפשר לעמוד בפני התקפות קריאציוניסטיות על המדע, הוא בספר ״האל כאשליה״ פונה לבחינת האבולוציה הפרה-ביולוגית והקוסמית. בפולמוס עם קריאציוניסטים, המצביעים ללא הרף על ההסתברות הנמוכה של התהוות חיים מכימיה לא-ביולוגית, המונחת בראשיתם, דוקינס רואה אפשרות להניח שהופעת החיים ״הייתה אירוע בלתי-סביר ביותר, בכמה סדרי גודל פחות סביר מכפי שרוב בני האדם סבורים״ (דוקינס ר. האל כאשליה – מ.: קוליברי, 2009 – 560 עמ', עמ' 195).
אך המספר העצום של תהליכים ביקום, שיכלו להיות דומים לתהליך היווצרות החיים על כדור הארץ, הופך את האירוע הבלתי-סביר ביותר הזה לסביר מאוד. בסביבה הכימית,
שקדמה להיווצרות החיים, לא יכול היה להיות ברירה טבעית ״אגואיסטית״ כמנוע של האבולוציה הביולוגית. אך היה נוכח חוק המספרים הגדולים, שפעולתו דומה במידת מה לעקרון הברירה של דרווין.
״חושב,״ – כותב דוקינס, – ״שבגלקסיה שלנו קיימות מ-1 עד 30 מיליארד גלקסיות. אם נזרוק לקפדנות גדולה יותר של החישובים, נקבל מספר מוקטן של כוכבי לכת ביקום – מיליארד מיליארד. נדמיין שהתהוות החיים... כה בלתי-סבירה, שהיא יכולה להתרחש רק בכוכב לכת אחד מתוך מיליארד... ובכל זאת, למרות חלק ההסתברות האבסורדי-קטן, היא אומרת שהחיים יווצרו על מיליארד כוכבי לכת, שאחד מהם, כמובן, הוא כדור הארץ שלנו״ (שם, עמ' 199).
דוקינס מתנגד באופן קטגורי גם לכך שברירה תימנה בין תהליכים הסתברותיים גרידא, הפועלים על בסיס חוק המספרים הגדולים. הוא סבור שהשקפה כזו היא ״אחת מאי-ההבנות החמורות ביותר של הדרוויניזם״ (שם, עמ' 201). ״התהוות החיים הייתה (או יכלה להיות) אירוע ייחודי, שדי היה לו שיתרחש פעם אחת. ואילו ההסתגלות האדפטצית של מינים לסביבות מחיה – זהו מיליוני אירועים המתרחשים מדי יום. מובן שעל פני כל פני כוכב הלכת כדור הארץ – בכל היבשות, בכל האיים – מתרחש ברציפות תהליך של אופטימיזציה של מינים״ (שם, עמ' 202). מניע תהליך זה הוא הברירה הטבעית, אשר, כפי שסבור דוקינס,
״אין לה כבר שום דבר משותף עם מקריות״ (שם). ״הברירה הטבעית פועלת, משום שהיא מייצגת דרך מצטברת וחד-כיוונית להשבחה״ (שם, עמ' 203).
מובן שדוקינס פשט והפרימיטיזציה עד קצה את תהליך היווצרות והתפתחות החיים, כדי להגישו בצורה מרתקת ואינה דורשת מחשבה לקוראים הרחוקים מהמדע. למעשה, שיטות השכנוע שלו אינן שונות מאוד משיטות הוולגריזציה של המדע, שבהן משתמשים קריאציוניסטים כדי
להשמיץ את האבולוציוניזם. הברירה, מנקודת המבט של המדע, אינה כלל דרך מצטברת וחד-כיוונית גרידא להשבחה, שאין לה דבר משותף עם מקריות. להיפך, זו דרך רבת-כיוונים, מתפתלת, מסתעפת, הכוללת פניות רבות לאחור ועוברת דרך מסה עצומה של מקריות.
בבחינת האבולוציה הקוסמית דוקינס אפילו אינו מזכיר את בעיות הארגון העצמי. מעניינת אותו רק העימות הישיר עם הקריאציוניזם, המשתמש לביסוס רעיון
של ״התכנון התבוני״ בהיווצרות היקום במה שנקרא עקרון אנתרופי. הקריאציוניסטים טוענים שהמאפיינים של הקבועים היסודיים, שנתגלו בידי המדע, כאילו הותאמו במיוחד להתהוות חיים על כדור הארץ ולאדם, מוכיחים קיומו של בורא שהתאימם. למעשה, כפי שיוצג בספר זה, לא היקום הותאם להתהוות חיים מסוג ארצי ולאדם, כי אם החיים מסוג ארצי ודרך התפיסה של האדם הותאמו למאפיינים הנתונים של היקום הסובב.
דוקינס, החושב דווקא בכיוון זה, משמיע השערה שעשוי להתקיים איזה מנגנון המכוון את אבולוציית היקום כמו שברירה מכוונת את התפתחות החיים על כדור הארץ.
״כאשר סוף סוף ננסח את תאוריית הכול המיוחלת,״ – סבור דוקינס, – ״נראה שכל ששת הקבועים תלויים זה בזה או במשהו אחר, שעדיין לא ידוע, בדרך שעדיין אינה מובנת לנו. עשוי להתברר שששת הקבועים קשורים זה בזה כמו היחס בין היקף המעגל לקוטרו... ואז אלוהים-המכוונן לא יהיה נחוץ, כי לא יהיה מה לכוון״ (שם, עמ' 208-209).
למרות קלות-הדעת והפשטות מסוימת, האבולוציוניזם של דוקינס עוזר לעבודת המחשבה, שכבר מתנהלת במדינות המערב על גיבוש רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי.
}}

==== התהוות ופיתוח רעיונות האבולוציוניזם הגלובלי והאוניברסלי ברוסיה ====
{{רן|
פרולוג מיוחד להתהוות ברוסיה – ברית המועצות של מכלול רעיונות האבולוציוניזם הגלובלי היה המחקר המקיף של מה שנקרא בעיות גלובליות של המודרנה, שהתפתח במסגרת הגלובליסטיקה המכוונת מרקסיסטית. יוזם המחקר הזה היה הפילוסוף איוון פרולוב, בעל השפעה בהנהגת המפלגה. הוא הצליח ״לפרוץ״ נושא זה במרומי ה-CPSU (המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות), למרות התנגדות אינטנסיבית של אידיאולוגים זקנים, שהביעו ספקות באשר לכדאיות, לצורכי ״הסוציאליזם האמיתי״, של חקר בעיות, שנוצרות מטבעו של הקפיטליזם ה״נידון״. ואילו נידון בפועל התברר כסוציאליזם הסובייטי.
כבר מתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 פרש א.ת. פרולוב פעילות סוערת לתעמולת הכיוון החדש במדע. כתב העת ״שאלות פילוסופיה״, שערך, פרסם חומרים רבים של ״שולחנות עגולים״ על גלובליסטיקה. המדענים הגדולים ביותר קיבלו בהתלהבות את הופעת הכיוון הבין-תחומי הזה ונכללו בפיתוחו, משום שהוא איפשר להם לעסוק בעבודה חיה, שפתחה אפשרויות גדולות לחידוש מדעי והיתה בלתי נגישה ללחץ ישיר של אידיאולוגיה אגרסיבית. עד מהרה עלו על נתיב חקר הבעיות הגלובליות מוסדות מדעיים גדולים כמו המכון לכלכלה עולמית ויחסים בינלאומיים, המכון הכלל-בריתי למחקר מדעי של מחקרים מערכתיים, המרכז החישובי של האקדמיה למדעים של ברית המועצות.
מתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 החלה לבצע את תיאום העבודות על חקר הבעיות הגלובליות המועצה המדעית של האקדמיה למדעים של ברית המועצות לבעיות פילוסופיות וחברתיות של המדע והטכניקה, שיו״ר שלה מונה א.ת. פרולוב. הוצעה על ידו סיווג של בעיות גלובליות, שחילק אותן לשלוש קבוצות עיקריות. בראשונה
נכללו בעיות יחסי הגומלין בין קהילות חברתיות גדולות של האנושות – דו-קיום בשלום של מערכות עם סדר חברתי שונה, מניעת אסון תרמו-גרעיני, הפסקת מרוץ החימוש, התגברות הפער בתחומים הכלכליים והחברתיים בין המדינות המפותחות והמתפתחות וכו'.
לקבוצה השנייה ייחס פרולוב את בעיות יחסי האדם עם סביבות מחייתו, כולל מזעור הזיהומים הטכנוגניים של הסביבה האקולוגית, אופטימיזציה של ניהול הטבע והשימוש במשאבי טבע, התגברות קשיי האנרגיה-חומרי הגלם והמזון, חקר החלל החיצון. הקבוצה השלישית כיסתה את בעיות יחסי האדם עם החברה – שימוש לטובת האדם בהישגי המהפכה המדעית-טכנית, השבחת מערכות הבריאות והחינוך, יצירת תנאים אופטימליים להתפתחות חברתית ואינטלקטואלית של האישיות, ולבסוף, תופעת האדם, לחקר שלה ייסד פרולוב והוביל מכון נפרד.
מאז עבר לא מעט זמן, והסיווג של בעיות גלובליות, ובהתאם גם של איומים גלובליים, שהציע פרולוב, התיישן במידה רבה. התמוטטות המחנה הסוציאליסטי ביטלה את הבעיות הקשורות בעימות בין שתי המערכות ובאיום מלחמת עולם שלישית, המלחמה הקרה הסתיימה, במקום האיום של אסון תרמו-גרעיני גלובלי באו עימותים מקומיים במדינות לא-מפותחות ועל קווי התפר בין ציוויליזציות מקומיות, איום הטרור קיבל אופי גלובלי, חריפותן של בעיות אקולוגיות במקומות מסוימים ירדה ובמקומות אחרים אף החריפה עוד יותר וכו'.
גברה ההבנה שפתרון בעיות גלובליות דורש מאמצים גלובליים, שתהליכי הגלובליזציה המתרחשים על פני הפלנטה לא ישאירו איש בצד, שאף מדינה, אפילו המפותחת ביותר, אינה יכולה לפתור את בעיותיה לבדה ונדרש שיתוף פעולה גלובלי עד כדי ויתור של מדינות על חלק מריבונותן והעברת
סמכויות מסוימות לגופים בין-מדינתיים אינטגרליים. דווקא בדרך זו הלך איחוד העמים של המשפחה האירופית במסגרת האיחוד האירופי. קמו גם איחודים אינטגרציוניים אחרים, שעדיין הרבה פחות מוצלחים.
אך יצירת איחודים אינטגרציוניים אזוריים ושיתוף הפעולה ביניהם יכולים רק לרכך את חריפותן של בעיות גלובליות, אך לא לתרום לפתרונן היסודי. לפתרון כזה נדרשת גישה אוניברסלית-אבולוציונית, המניחה יצירת מבנים גלובליים מפקחים ואף בעלי סמכויות ניהוליות. כך נולדת ומתקדמת הרעיון של מדינת עולם עם ממשלת עולם ופרלמנט עולמי, שמתקבלת בעוינות על ידי הרוב העצום של האזרחים, כולל מדענים, ובעיקר על ידי תיאורטיקנים בעלי חשיבה מסורתית, ומוגדרת כאוטופיה מזיקה ולא מציאותית. ואכן, בהתחשב בסתירות הקשות בין המדינות השונות, ביריבותן על משאבי טבע שהולכים ומתכלים ומתייקרים, על איזו אינטגרציה ושיתוף פעולה כלל-עולמיים יכול להיות כאן דיבור? קמה אפילו תנועה של אנטי-גלובליזם, שאיחדה לא רק שוליים של מדינות ועמים שונים, אלא גם כמה אינטלקטואלים בעלי חשיבה מסורתית.
ובכל זאת, הכלבים נובחים והשיירה עוברת. תהליכי שיתוף פעולה בינלאומי בתחומי חקר החלל, שמירת הסביבה, המלחמה בפשע ובטרור תופסים תאוצה. והעיקר – מתרחשת גלובליזציה של תהליכי המידע והתפשטות של רעיונות דמוקרטיים. מנהיגי משטרים רודניים, המטילים אימה על נתיניהם, עצמם רועדים מפחד מהבלתי-נמנע של הגמול. יותר ויותר אנשים מבינים את זכויותיהם ואת משמעות מימושן להתפתחות ארצם. המגמה נראית לעין. הרעיון האוטופי של אינטרנציונליזם פרולטרי הולך לעבר, רוח הרפאים של הקומוניזם נטמנה יחד עם
המשטר הטרוריסטי שהפיץ אותו. במקומם בא רעיון ומגמה ממשית של אינטגרציה בינלאומית, איחוד גלובלי לפתרון בעיות גלובליות ולהתגברות על איומים גלובליים על הפלנטה הכחולה הקטנה. למרות שרוח רפאים זו עדיין לא איבדה את היכולת לפרוץ מהקבר כדי לתפוס את החיים.
לבין הבעיות החשובות והקשות ביותר לפתרון ביניהן אנו משייכים את אי-שלמותו של הטבע האנושי. זו, מנקודת מבטנו, בעיית הבעיות, שמפתרונה תלוי פתרון כל יתר בעיות האנושות. פתרון בעיות גלובליות עם התפתחותה של החברה החדשנית אפשרי רק על בסיס התפשטות השקפת עולם מדעית-אבולוציונית ומדעית-הומניסטית, שקיבלה ברוסיה את השם אבולוציוניזם אוניברסלי. עובדת מיקומה החלוצי של האבולוציוניסטיקה אינה מעידה רק על איזה פוטנציאל אינטלקטואלי עצום יש למדינה העצומה הזו. עובדה זו מעידה גם על איזה פוטנציאל עצום של פיתוח חדשני יש למדינה השקועה בפשע ושחיתות, שפיגרה (אפילו אחרי סין) מבחינה תעשייתית, שהורדה לרמה של נספח אנרגיה-חומרי גלם.
העולם צריך רוסיה גדולה באמת, ולא נחשלת, שקועה בתסביך נחיתות, הסובלת ממגלומניה ומשאיפות אימפריאליות. רוסיה כזו מסוכנת בראש ובראשונה לעצמה. דרכה של רוסיה לרכישת מעמד מכובד בעולם, התואם את הפוטנציאל האנושי שלה, אינה עוברת דרך עימות עם המערב, לא דרך שיקום הסדרים הסובייטיים ומסורות הארגון האוטוקרטי-ביורוקרטי של המדינה, אלא דרך עסקים ציוויליזציוניים, כלכלה חדשנית, דמוקרטיה תחרותית, השתתפות אינטנסיבית בתהליכי גלובליזציה.
הגלובליזציה היא תהליך אובייקטיבי, וככל שקסנופובים-מסורתיים יגדפו אותו, זהו תהליך אמנם לא בלתי-בעייתי, אך חיובי. ההיקפים שהושגו בעולם של תנועת הון וכוח
עבודה, של חידושים מדעיים-טכניים וכלכליים, היווצרות ותפקוד שוק העבודה העולמי, היקף הסחר הבינלאומי, התהוות תקשורת תחבורתית מהירה, הופעת הרשת האינפורמטיבית העולמית – כל אלה מרכיבים של תהליך גלובליזציה אחד, עוצמתי והולך ומתחזק, שאי-אפשר לעצור אותו או להפוך את כיוונו. להתחמק ממנו, להישאר בצד, אפשר באופן עקרוני, אבל משמעות הדבר רק להחמיץ זמן יקר ואז להדביק זמן רב את השכנים שהקדימו אותנו. אנו יודעים איזו אופוזיציה מסורתית חזקה ורבת-משתתפים נוצרה ברוסיה לגלובליזציה ולליברליזציה הקשורה בה. אנשים אלה מציגים את עצמם כפטריוטים, אבל למעשה גוררים את רוסיה לאחור, לא לשיקום עוצמתה, אלא לחיזוק הנחשלות.
הביטוי האינטלקטואלי של תהליך הגלובליזציה בתחום השקפת העולם, תפיסת העולם, הביסוס האסטרטגי והאידיאולוגי של התפתחות החברה החדשנית הוא האבולוציוניזם הגלובלי, האוניברסלי.
ברוסיה היה הפיתוח האינטנסיבי של רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי בראש ובראשונה תוצאה של שאיפתם של מדענים רבים בעלי חשיבה חדשנית לשמר את הצד הרציונלי של המרקסיזם ששלט קודם לכן, תוך ויתור על הצד הדוגמטי שלו, שהבטיח את התנאים המוקדמים השקפתיים של האידיאולוגיה הטוטליטרית (האולטרה-מוביליזציונית), כלומר של מעין דת של הסדר הטוטליטרי. חשוב לציין שהאבולוציוניזם האוניברסלי ברוסיה החל להתפתח רק בתקופת השחרור של הפילוסופיה מכבלי הדוגמטיקה הטוטליטרית. לפני כן כל הפילוסופים נצטוו לראות כבר בתורת ההתפתחות הכללית הממומשת את הדיאלקטיקה, שאומצה כסמל של אמונה. לאבולוציה לא היה מקום במנגנון המושגי-קטגוריאלי של הדיאלקטיקה הקנונית, היא נמצאה איפשהו בצד ודרשה הסברים על פי דרישות הדיאלקטיקה.
בהיותה בעלת מונופול על הפרשנות של ההתפתחות, הדיאלקטיקה הדיאמאטית
היתה, במהותה, תורה על יתרונותיו של סוג הפיתוח הסובייטי. מתוך
״אלגברה של מהפכה״ היא התפתחה לתיאוריה של פיתוח מונחה, בלתי-חופשי. המשימה העיקרית של הדיאלקטיקה הדיאמאטית היתה להוכיח שכל שינוי שיתרחש בעולם וכל גילוי שיתגלה במדעי הטבע, כולם מתבצעים בהתאם ליעדיה ומצייתים לחוקיה. הדבר קבע את הקפאון והמטאפיזיות של הדיאלקטיקה, את התאבנותה על אותם עקרונות שהיו בעבר פרוגרסיביים ושנרכשו בפילוסופיה של סוף המאה ה-19. ניסיונות לרפורמה רצינית של הדיאלקטיקה דוכאו על ידי ההנהלה האידיאולוגית. בתנאים אלה דרישות החידוש המדעי ופיתוח הבעיות הדיאלקטיות של מדעי הטבע והחברה ברוב המוחלט של המקרים הובילו בהתאם לחוק לתיאורטיזציה סכולסטית, מה שנקבע אף בקונגרסים של ה-CPSU. אבל אי-שביעות הרצון הגוברת במדינה וההתנגדות הרוחנית לסדרים הטוטליטריים השפיעו גם על מוחם של הפילוסופים, ודחפו כמה מהם למעבר לעמדות של אבולוציוניזם עקבי.
בהיותה הבסיס האידיאולוגי של סדר חברתי ריאקציוני, שדיכא כל מחשבה חברתית חופשית, הדיאלקטיקה הדיאמאטית הציגה עצמה כתורה מהפכנית, העומדת בניגוד לצורות הרפורמיסטיות, האבולוציוניות-העקביות של תמורות חברתיות. שינויים אבולוציוניים נתפסו רק כשלב הכנה לקפיצות מהפכניות, המובילות לשבירת המערכות הקודמות ולבניית על חומרן מערכות פרוגרסיביות יותר. סלטציוניזם כזה לא היה צריך להתפשט על מערכת ״הסוציאליזם האמיתי״ עצמה, שהתפתחה כביכול בצורה מתוכננת ופרופורציונלית בהתאם ליעדיהם החכמים של המפלגה והממשלה. ובכל זאת המערכת קרסה במהלך של מעין מהפכה, משום שגם ה״עליונים״ וגם ה״תחתונים״ לא יכלו לא לחיות ולא לנהוג כבעבר (אך לא ידעו גם בדרך חדשה).
סביבה חברתית כזו קבעה במידה רבה את התפתחות האבולוציוניזם ברוסיה. אחת הספרים הראשונים שהוקדשו ברוסיה לבעיות האבולוציוניזם ״הגלובלי״ היתה עבודתה של א. צ'רניקובה, שפורסמה ב-1987 (צ'רניקובה א.ב. אבולוציוניזם גלובלי: ניתוח פילוסופי-מתודולוגי – טומסק: הוצאת אוניברסיטת טומסק, 1987 – 182 עמ'). ממש בתחילת הספר פונה צ'רניקובה לאותם פיתוחים בתחום ההבנה של תהליכים אבולוציוניים, שבוצעו בברית המועצות בתקופה
ש״לפני הפרסטרויקה״.
״לרוב,״ – מציינת א. צ'רניקובה, – ״מפרשים את האבולוציה כאחת מצורות ההתפתחות, תוך העמדתה בניגוד למהפכה והדגשת האופי הרציף וההדרגתי של השינויים האבולוציוניים. קיימת גם דעה, שלפיה האבולוציה היא צורת שינוי מורכבת יותר מהתפתחות, כאשר נוצרים ונעלמים לא רק דברים בודדים – מערכות, כי אם גם מינים, סוגים ורמות של דברים-מערכות״ (שם, עמ' 7).
ואכן, אם מכירים במונופול של הדיאלקטיקה הדוגמטית על פרשנות ההתפתחות, הגיוני לחלוטין לפרש את האבולוציה כצורה של התפתחות, ולא להיפך. כאן נופלים המטריאליסטים-הדיאלקטיקאים למעין קריאציוניזם, משום שההתפתחות, המוענקת באוניברסאליות, צומחת מקטגוריה מופשטת לבורא-מעין של העולם, הפועל באמצעות תמורות קפיצתיות, בעוד האבולוציה, הנשללת מהאוניברסאליות, הופכת לאמצעי המכין את התמורות המהפכניות של בורא זה.
בהתוותה את רעיון האבולוציוניזם הגלובלי, כלומר האוניברסאלי, א. צ'רניקובה, בניגוד לדעתם של רוב עמיתיה בסדנת הפילוסופיה, מכירה בכך ש״תחת אבולוציה מובנים לא רק שינויים הדרגתיים, כי אם גם קפיצתיים, איכותיים״ (שם). עם זאת היא מצהירה:
״המושג 'התפתחות' הוא קטגוריה פילוסופית ומציין תכונה אוניברסאלית של החומר. המושג 'אבולוציה' אין לו מעמד פילוסופי, והוא מדעי-טבעי, וכפי שיוצג,
אינו בעל האוניברסאליות הטבועה בקטגוריות הפילוסופיות״ (שם). אבל במקרה כזה, על איזה אבולוציוניזם גלובלי, על אחת כמה וכמה אוניברסאלי, אפשר לדבר, אם המושג המרכזי שלו נשלל מהמעמד הקטגוריאלי ואין לו אוניברסאליות? בפילוסופיה אבולוציוניסטית מושג האבולוציה הוא הקטגוריה המפתח, הצירית. הדיאלקטיקה הדוגמטית, המסרבת למושג האבולוציה במעמד של קטגוריה פילוסופית, בכך מודה שאינה פילוסופיה אבולוציונית. היא יוצאת כאידיאולוגיה של אי-חופש, תיאוריה פרושה גלובלית ומהוללת של הכורח באי-הזכויות של האדם מול הדמיורג-המדינה הכול יכול. דיאלקטיקה כזו לבניית מערכת של אבולוציוניזם אוניברסלי אינה מתאימה בעליל.
יש לציין שרעיונות האבולוציוניזם הגלובלי החלו להבשיל כבר בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 במאמרים בודדים של נציגים גדולים של הפילוסופיה הרוסית של מדעי הטבע. מדוע גלובלי ולא אוניברסאלי? לאוניברסאליזם בפילוסופיה זו היה עוד רחוק. האבולוציוניזם הגלובלי היה תשובתה של המחשבה האבולוציונית הרוסית לבעיות הגלובליות של המודרנה, לבעיות הבוערות והקשות לפתרון, שברית המועצות, כאחת משתי מעצמות-העל הגלובליות, נטלה בהן חלק ישיר ביותר, בניסיון לאשר את הגרסה שלה לפתרונן. קמה והתפשטה בפילוסופיה רחבה הפרובלמטיקה של הגלובליסטיקה – דיסציפלינה, המיועדת במיוחד לבחינת בעיות גלובליות.
הגלובליסטיקה בברית המועצות כבר הוכשרה וקיבלה מעמד של מדע, המפיץ את הדיאלקטיקה האידיאולוגית על ההתפתחות הגלובלית. הדבר איפשר ״להכניס״ לגלובליסטיקה, כביכול דרך הדלת האחורית, את האבולוציוניזם. חלוצי הגישה הזו היו הקוסמולוג ו. קזיוטינסקי והפילוסופית של הביולוגיה ר. קארפינסקיה. בבחנם את האבולוציוניזם הגלובלי, הם ציינו בראש ובראשונה את משמעותו המתודולוגית לפיתוח מדעי הטבע, כמו גם את משמעותו ההשקפתית הכללית
העולה על אפשרויותיהם של ייצוגים אבולוציוניים בודדים במדעים הקונקרטיים (קזיוטינסקי ו.ו., קארפינסקיה ר.ס. רעיון ההתפתחות בהכרת מבנה החומר – שאלות פילוסופיה, 1981, מס' 9, עמ' 117-132; קארפינסקיה ר.ס., אושקוב א.ב. ביולוגיה ורעיון האבולוציוניזם הגלובלי – בתוך: ביולוגיה ויסודות מדעי הטבע – מ.: INION, 1981, עמ' 107-130).
בהבאת הפיתוחים הללו ובהסתמך עליהם, א. צ'רניקובה בספרה בוחנת את האבולוציוניזם הגלובלי בעיקר כפילוסופיה של מדעי הטבע. ״במונח 'אבולוציוניזם גלובלי',״ – היא מבהירה, – ״מסומנת שאיפתן של הדיסציפלינות האבולוציוניות של מדעי הטבע לאינטגרציה ואקסטרפולציה של החוקיות והמנגנונים של האבולוציה... במחקרנו האבולוציוניזם הגלובלי מאופיין בראש ובראשונה מנקודות מבט של הישגי המדעים הקונקרטיים – ביולוגיה, גיאולוגיה, אסטרונומיה, כימיה, תרמודינמיקה אבולוציונית; מתבססת השאיפה של מדעי הטבע להבין את האבולוציה כתהליך כולל, אוניברסאלי״ (צ'רניקובה א.ב. אבולוציוניזם גלובלי: ניתוח פילוסופי-מתודולוגי – טומסק: הוצאת אוניברסיטת טומסק, 1987 – 182 עמ', עמ' 10-11).
מכאן נראה היטב עד כמה אבולוציוניזם גלובלי כזה אינו אוניברסאלי, אף שמקרב אותו להצבת בעיות האבולוציוניזם האוניברסלי. האבולוציה מוכרת כתהליך כולל, אוניברסאלי, אך מחקרה מוגבל לאבולוציה בטבע. האבולוציה החברתית-היסטורית נופלת מתחום המחקר של האבולוציוניזם הגלובלי. חלקית זה מוסבר בכך שבתנאי המערכת הסובייטית כל שאלות ההתפתחות החברתית עברו מונופוליזציה בהחלטות קונגרסי ה-CPSU ובנאומי מזכיריה הכלליים, והפילוסופים נצטוו להעמיד תחתיהן בסיס דיאלקטי, הטוען נוסף לכך למשמעות גלובלית. אך למרות זאת ו. קזיוטינסקי, ר. קארפינסקיה, א. צ'רניקובה, ואחריהם נ. מויסייב הניחו את התנאים המוקדמים המחשבתיים הדרושים להתהוות האבולוציוניזם הגלובלי ברוסיה, להסתעפותו מהדיאלקטיקה האורתודוקסית של ההתפתחות, ומכאן גם למעברו המאוחר יותר לאבולוציוניזם אוניברסלי.
להתבססות האבולוציוניזם הגלובלי ברוסיה, להתנתקותו מהדיאלקטיקה האורתודוקסית של ההתפתחות, ומכאן גם לצמיחתו המאוחרת יותר לאבולוציוניזם אוניברסלי.
״מדע הטבע המודרני,״ – כותבת א. צ'רניקובה, – ״מגיע להבנת התהליך האבולוציוני כתהליך אוניברסאלי, הכולל בתוכו את האדם כמרכיב וכגורם ספציפי של האבולוציה״ (שם, עמ' 63). בהצבת בעיות כזו של האבולוציוניזם הגלובלי נותר רק צעד אחד להפיכתו לאבולוציוניזם אוניברסלי. אך צעד זה אי-אפשר לעשות בהיעדר הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה, בלי בחינת בעיות הכלכלה האבולוציונית, בלי יצירת תיאוריה כללית של האבולוציה. בהקשר זה האבולוציוניזם האוניברסלי יוצא כתהליך של אוניברסליזציה של האבולוציוניזם הגלובלי.
אם האבולוציוניזם הגלובלי מכוון בעיקר להכללת ההישגים האבולוציוניים של מדעי הטבע ולבחינת הבעיות הגלובליות של האנושות, הרי האבולוציוניזם האוניברסלי, הנשען על המאמצים שננקטים במסגרת הגלובלי, מכוון ליצירת תמונת עולם אבולוציונית אוניברסאלית ולרפורמה הן של תפיסת העולם והן של יצירת העולם של האנושות. לכן אין להזהות את האבולוציוניזם הגלובלי והאוניברסלי. אך גם אין להעמידם זה מול זה.
יתרון משמעותי של ספרה של א. צ'רניקובה הוא בכך שהיא בונה את התפיסה שלה של האבולוציוניזם הגלובלי לא רק על תיאוריית הארגון העצמי (כפי שראינו בספרו של א. יאנץ
״היקום המארגן את עצמו״ ובעבודותיהם הרבות של א. פריגוז'ין, ג. האקן וחסידיהם), כי אם גם תוך התחשבות בניסיונות להרחיב על האבולוציה הקוסמית כמה פיתוחים של האבולוציוניזם הביולוגי, ובמיוחד – תיאוריית הברירה של דרווין. הדבר חשוב במיוחד היום, כאשר בתקופת המשבר הנוסף של הדרוויניזם נשמעים יותר ויותר קולות ספקנים, הדורשים הוכחות ליעילות הברירה כגורם של האבולוציה הביולוגית. במדעי הטבע
הלא-חי מצטברים יותר ויותר עובדות המעידות על יעילות הברירה באבולוציה של מערכות קוסמיות, גיאולוגיות, כימיות. גדול עוד יותר ערך הברירה והתחרות באבולוציה של מערכות ומוסדות חברתיים. הברירה אוניברסאלית, כמו האבולוציה עצמה, וההוכחה העיקרית ליעילותה היא בכך שהאבולוציה בכלל מתרחשת ובהתפרסותה נבררים מערכות ומבנים, המארגנים באופן היעיל ביותר את התנועה בתוכם, את השגת מהסביבה את המשאבים, המוגבלים תמיד, המאריכים בזכות זאת את קיומם ויוצרים בכך רציפות מסוימת לאחר מותם הבלתי-נמנע.
כמובן, גלקסיות ה״מתחרות״ על כוכבים או כוכבים הנכנסים ל״תחרות״ על ענני גז-אבק, נתונות לצורות ברירה שונות לגמרי מאשר אורגניזמים חיים הנכנסים לתחרות על משאבי מזון או מבנים יזמיים, היוצאים לשוק עם סחורותיהם. אך בכל המקרים הללו מתרחשת ברירה של אלה שמתאימים ביותר לקיום בתנאים הנתונים. כל מה שקיים עובר את מבחן האבולוציה, ותוצאת מבחן זה היא ברירת מה שעמד במבחן היכולת להמשכת הקיום. הברירה לא תמיד תומכת בטוב ביותר. אך בסינון הבלתי-מתאים לקיום ובמעבר דרך מסת מקריות, היא לבסוף בוררת את מה שיש לו יתרונות במאבק התחרותי. אך היתרונות הללו עצמם אינם נוצרים רק בידי הברירה, הם נוצרים בסיוע הברירה על ידי תנועה עצמית, ארגון עצמי, תמורה עצמית בתוך המערכות החומריות המשתנות ללא הרף, באדקווטיות של תגובותיהן להשפעות חיצוניות. הבלתי-אדקווטי נהרס. אדקווטיות זו היא התנאי המוקדם להסתגלות, והישרדות המותאם ביותר יוצאת כהתנאי המוקדם של ההתפתחות והקדמה.
ניסיונות להרחיב את תיאוריית הברירה על חומר דומם נעשו כבר מהופעת תורתו של דרווין. ג. ספנסר
ראה בברירה הטבעית שינוי של מבנה בקו ההתנגדות המועטה ביותר. יוצר ״מדע הארגון״ א. בוגדנוב בתחילת המאה ה-20 ראה בברירה גורם התורם למימוש עקרון התכנון האופטימלי. את יכולתה של הברירה לתמוך, לא רק בצורות ספציפיות אלא גם כגורם אוניברסאלי, ביצירת מבנים יציבים המשתמשים באנרגיה בצורה אופטימלית, הדגיש א. יאנץ. הוצעו לא מעט הסברים נוספים לתפקיד הברירה בתפקודו של המנגנון האוניברסאלי של האבולוציה.
המושג אבולוציוניזם אוניברסלי החל להתפשט במדע הרוסי משנת 1988. כפי שניתן להבין, המונח ״אבולוציוניזם אוניברסלי״ השתמש בו לראשונה ולדימיר קוטירב, מרצה בכיר במחלקה לפילוסופיה של בית הספר המפלגתי הגבוה של גורקי, במאמר שפורסם בכתב העת ״טבע״. בכל מקרה, מתוך מאמר זה שאל את המונח נ. מויסייב, שהעניק לגרסה שגיבש של האבולוציוניזם האוניברסלי אופי מערכתי ובמידה הרבה ביותר תרם לכך שבפילוסופיה ובמדע הרוסי רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי רכש תמיכה רחבה וסמכות גבוהה.
ככל שזה פרדוקסלי, בהיותו מחבר המונח ״אבולוציוניזם אוניברסלי״, ולדימיר קוטירב היה המבקר הראשון והיריב העקרוני של רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי. אם הפרופסור האמריקאי א. יאנץ בנה את התפיסה האבולוציונית שלו על סינתזה של רעיונות הארגון העצמי והקו-אבולוציה, הרי ו. קוטירב העמיד ישירות את רעיון הקו-אבולוציה מול מכלול רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי. מאמרו התכנתי נקרא כך: ״אבולוציוניזם אוניברסלי או קו-אבולוציה?״ (קוטירב ו.א. אבולוציוניזם אוניברסלי או קו-אבולוציה? – טבע, 1988, מס' 8, עמ' 4-10).
קוטירב מכיר במשמעות העצומה וההולכת וגדלה של האוניברסליזציה של האבולוציוניזם במדע המודרני. ״התפשטות רעיונות האבולוציה ב-10-15 השנים האחרונות,״ – הוא קובע, – ״מזכירה
מצעד ניצחון. כמעט כל ענפי הידע הכריזו על עצמם כאבולוציוניים. אילו במדע היה נהוג לערוך מצעדי להיטים, בחמישיית הפופולריות היו נכנסות עבודות, הקשורות כך או אחרת לפרובלמטיקה של האבולוציוניזם. מצב זה מצא ביטוי טרמינולוגי: כעת בספרות מדברים רבות על ״אבולוציוניזם גלובלי״. בהתחשב בכך שרעיונות ההתפתחות המכוונת נטמעו היטב בתרמודינמיקה, במיקרו-ואסטרופיזיקה, בקוסמולוגיה ובתחומים רבים אחרים של המדע, נכון יותר, כנראה, לכנותו אבולוציוניזם אוניברסלי... האבולוציוניזם האוניברסלי – מעין פרדיגמה של המדע היסודי של סוף המאה ה-20, המשפיעה עצומה על כל שאר תחומי התרבות״ (שם, עמ' 4).
מתוך הכרה, כך, באבולוציוניזם האוניברסלי, במהותו, כבסיס תפיסת העולם של המדע המודרני, המשפיע עצומה על כל תחומי התרבות, ו. קוטירב חש באותה עת אי-נוחות מהפצת השקפת העולם המדעית על התרבות. הוא חש צורך להקים מעין חומה, מחסום להפצה כזו. קוטירב שואף לסגור את השקפת העולם המדעית בתוך המדע ולמנוע את התפשטותה אל הסביבה החברתית, ההמונית. למה? מה יש כל כך רע בהשקפת העולם המדעית, שיכול לשמש עילה לאיסור על הפצתה מעבר לגבולות הידע שלנו על העולם האמיתי? האם, חס וחלילה, הפצת האמת תוביל להשחתת הנוער, כפי שהואשם בזמנו סוקרטס?
״האם יש,״ – שואל עצמו מחבר המאמר, – ״להכיר בהתאמה חד-משמעית בין תפקידו התוך-מדעי וההשקפתי, התרבותי-הכללי של הגישה האבולוציונית? כיצד היא נשברת מחוץ למדע והאם יש לה אלטרנטיבה? אם כן, במה היא? במילים אחרות, האם הגישה האבולוציונית חייבת, האם יש לה זכות להיות באמת גלובלית ואוניברסאלית? אומר מיד: אני סבור שלא. בלי לגרוע מערכה של הגישה האבולוציונית בהכרה המדעית, ננסה להבין
את כיווניות התפשטותה על כל התרבות, את הנזק של פרשנות מרחיבה כזו, ולהעמיד מולה כפרדיגמה את רעיון הקו-אבולוציה, המבטא אוריינטציה לאוניברסאליות של התנועה, ולא של התפתחות החומר (שם, עמ' 4-5). לפי קוטירב, הגישה האבולוציונית, הנשענת על יסוד איתן של הידע המדעי, צריכה להסתפק בתחום המדע, אך להכניס ידע לתרבות – חלילה! את התרבות יש לשמר בבורות ובטעות.
אז הדבר הראשון שאינו מוצא חן בעיני, כביכול, הסנדק של הרעיון של האבולוציוניזם האוניברסלי – היא ההתמדה של החשיבה הפילוסופית בהכרה באוניברסאליות, באטרבוטיביות לא רק של התנועה, כי אם גם של ההתפתחות. זה, לפי דעתו של ו. קוטירב, גורר הכרה באוניברסאליות של הקדמה. ״הליבה של האוריינטציה לאוניברסאליות ההתפתחות,״ – הוא סבור, – ״היא למעשה אוריינטציה ל'התפתחות פרוגרסיבית'... האבולוציוניזם האוניברסלי – זה פרוגרסיזם״ (שם, עמ' 4-5).
העובדה שהאבולוציוניזם האוניברסלי כאידיאולוגיה של החברה החדשנית קשור באסטרטגיית הפיתוח, ההימור על השגת קדמה, ולא על קיצוץ ההתפתחות והפסקת הקדמה הכלכלית, המדעית-טכנית והחברתית-פוליטית – נכון לחלוטין. אך העובדה שהאבולוציוניזם האוניברסלי גורר הכרה באוניברסאליות של הקדמה ויוצא כפרוגרסיזם ישר-קו, ביקורתי – אינה תואמת את המציאות.
האבולוציוניזם האוניברסלי קשור בהכרה באפשרות הקדמה ובאפשרות, רק על בסיסה, לפתור ברצף אפילו בעיות גלובליות בלתי-פתירות ברמת הפיתוח הנתונה, ואינו קשור כלל בשכנוע באוניברסאליות הקדמה או בפתרון כל הבעיות רק על בסיס קדמה טכנית. אוניברסאליות האבולוציה אינה אומרת לא אוניברסאליות של הקדמה, ולא פתרון אוטומטי עם הקדמה של כל הבעיות האנושיות. גם את הקדמה יש צורך לווסת, בלי להתיר שהקדמה של הטכניקה והחומר
הבטחת האספקה נכנסה לעימות עם קדמת האנושיות, לוותה בגידול של ברבריות ציוויליזציונית ובהרס הטבע. למרבה הצער, האפשרויות לרגולציה גלובלית עדיין חלשות מדי, אך הן יכולות לגדול רק על בסיס קדמה נוספת. האנטי-פרוגרסיזם, המובע בידי מחבר המאמר ורבים מדומיו, הוא מבוי סתום בהתפתחות החשיבה הגלובלית, הטומן בחובו מבוי סתום בהתפתחות הציוויליזציה. הוא ביטוי של ברבריות ציוויליזציונית כמו זיהום הסביבה הטבעית, שאליו הוא מתייחס ללא הרף כאל טיעון המצדיק את הפחד מהקדמה. הוא ביטוי של מסורתנות אגרסיבית, שהפכה פופולרית בצורה בלתי-רגילה ברוסיה כתוצאה מהתמוטטות הצורה הסובייטית של דחף הקדמה.
האנטי-פרוגרסיזם כתכנית שולל מהציוויליזציה האנושית כל סיכויים, גוזר על האנושות קיום קודר בתוך כל מיני איסורים והגבלות, שמזכירים מאוד את הסדרים
של הסוציאליזם ה״אמיתי״. מי שאינו מאמין בקדמה, אין לו עתיד. המסורתנים חיים בעבר, יש להם פוביה מחידושים. האדם אינו יכול פשוט לשרוד. הוא רוצה לקוות לטוב ביותר. לכן השאיפה המסורתנית לעצור את הקדמה אינה אלא אוטופיה רדרטוגרדית.
לאבולוציוניזם האוניברסלי מעמיד ו. קוטירב את ההבנה המסורתנית של הקו-אבולוציה. תוך כך הוא אומר דברים נכונים: ״המושגים של מכלול, קו-אבולוציה – המדרגה החשובה ביותר בהבטחת אפקט השלמות של מערכות מורכבות. הם ישימים להבנה גם של השקפת העולם וגם של המדע, של אינטראקציה בין-תחומית במהלך מחקרים קולקטיביים, של אינטראקציה של צורות ידע חברתיות, טבעיות, טכניות״ (שם, עמ' 10). לקריאה זו לחזק את המרכיב הקו-אבולוציוני בהתפתחות הציוויליזציה אפשר לחתום. אך כיצד אפשר לקרוע את הקו-אבולוציה מהאבולוציה האוניברסאלית, להעמידה מול רעיון הקדמה? רעיון
הקו-אבולוציה כחלק בלתי-נפרד מהאבולוציוניזם צריך לשרת את קדמת הציוויליזציה, ולא להפריע לה. הקו-אבולוציה של הציוויליזציה עם הטבע, שאליה מתייחסים ללא הרף אקולוגים בעלי חשיבה מסורתנית, יכולה להתבצע רק על בסיס קדמה מכוונת הומניסטית ונתמכת ללא הרף, ולא על חשבון עצירת הקדמה ברמה הנוכחית, שבה האפשרויות לקו-אבולוציה כזו עדיין מוגבלות מדי. כמובן, את הקדמה הטכנית באזורים שבהם היא הורסת את האקולוגיה ומונעת את הקו-אבולוציה, יש צורך להאט משמעותית הן באמצעים רגולטוריים והן באמצעים מגבילים. צריך לעשות זאת דווקא בשם קדמת הציוויליזציה האנושית, ולא בניגוד לה.
התנגדות רצינית לאבולוציוניזם האוניברסלי ולשאיפתו להפצת השקפת עולם מבוססת מדעית היא התזה על אי-צמצום השקפת העולם למדע, שנוסחה במדויק בידי ו. קוטירב. הוא כותב:
״הפרקטיקה האנושית אינה מוגבלת כלל למדעית. ניפוח תפקידה של האחרונה מוביל בהכרח לסיינטיזם, שהביטוי הטיפוסי שלו הוא התפיסה של האבולוציה האוניברסאלית. הסיינטיזם אינו מתחשב בכך שבמבט על העולם (ובאופן רחב יותר – באינטראקציה עמו) מתגלמים כך או אחרת הערכים השולטים בחברה, ייצוגים על הטוב והיפה. יחסיו של האדם לעולם אינם רק קוגניטיביים, כי אם גם חושניים, רוחניים, אמנותיים. לגיבוש השקפת העולם תורמים אמנות, נורמות מוסריות ומשפטיות, אינטרסים פוליטיים וכו'. בהיותה ביטוי קיומי של האישיות, השקפת העולם מבטאת את שאיפותיה והאוריינטציות החיוניות שלה. בני אדם אינם בעלי ידע מוחלט אף פעם, לכן השקפת העולם מעניקה להם אנרגיית שכנוע ואמונה, שמפצות על אי-שלמות התיאוריות ומאפשרות לפעול״ (שם, עמ' 9-10).
כל זה נכון לחלוטין, חוץ מהאשמת האבולוציוניזם האוניברסלי בצמצום סיינטיסטי ובניסיונות לצמצם כל
שקפת עולם למרכיב המדעי שלה, לשתול סיינטיזם בכל השקפת עולם. מטרת האבולוציוניסטים המודרניים שונה לגמרי. אנו שואפים לדפוק על תודעתם של אנשים עם נקודות מבט שונות על החיים, על העולם, ולהראות להם כיצד למעשה הוא, העולם הזה, מסודר וכיצד אפשר לבנות חיים, תוך הנחיה על ידע ועל שאיפה לאמת, ולא על אשליות ודעות קדומות. אנו מציעים לתאם בין אמונה לידע, ולא למיתוסים ופנטזיות של מאות שעברו מזמן.
ברמה הגלובלית, האנושית-הכללית, האבולוציוניזם האוניברסלי הוא אסטרטגיה לפתרון בעיות גלובליות, אסטרטגיה לפיתוח חברה חדשנית, אלטרנטיבית למסורתנות, המתאימה לפתרון בעיות של חברות מסורתיות. האבולוציוניזם האוניברסלי קשור בהפצת ערכים אנושיים-כלליים ובהתגוננות על זכויות האדם, המוגבלות ונפגעות בחברות מסורתיות. ברמה האנושית-הקונקרטית הוא אסטרטגיית חיים של אדם, השואף לסדר את חייו בחברה חדשנית, לחיות על פי האמת, בהתאם לאידיאלים של אנושיות, סדר דמוקרטי וחירות.
האבולוציוניזם האוניברסלי הוא הפצת מערכת האמיתות המדעיות על תחום התרבות, על תחום השקפת העולם האנושית. כל אחד רשאי לדחות את האמת עם כל ההשלכות הנובעות מכך לחיים ולפעילות. האבולוציוניזם האוניברסלי הוא צורת הסתגלות של האדם המודרני לאתגרים, לקשיים, ללחצים ולעומסים של החברה החדשנית, צורת הסתגלות כזו המאפשרת להביט לאמת בעיניים, ולא לטבול את הראש בחול, פותחת סיכויים חדשים, מאפשרת לקבל כבסיס לחיי הפעילות ולהגן על המוסר של סובלנות, חירות ואנושיות, ולא על המוסר של קסנופוביה, איסורים והגבלות. אתיקה של אחריות באה במקום אתיקה של תלות.
בהקשר זה האבולוציוניזם האוניברסלי דווקא הפוך לסיינטיזם הפוזיטיביסטי ולרציונליזם היבש.
הסיינטיזם הפוזיטיביסטי היה קשור מראשיתו בפגיעה בזכויות הפילוסופיה להסבר אינטגרלי של העולם, אפיין את עצם האפשרות של הסבר כזה כמטאפיזיקה מיושנת. הסיינטיזם הפוזיטיביסטי היה אנטי-היסטורי. הוא ניסה לנסח פעם ולתמיד יסודות לוגיים-מתודולוגיים של מחקרים מדעיים, תקפים בכל מקום. הסיינטיזם הפוזיטיביסטי מאחורי מערכת האבסטרקציות רבת-הרמות, הנחוצות למחקרים קונקרטיים, לא ראה את השלם, בתחום השקפת העולם הוא הפיץ רציונליזם פורמלי, שתרם רק לביסוס התנהגות אגואיסטית ולמרדף בלתי-מרוסן אחר רווחה חומרית. רציונליזם כזה והפורמליזם הקשור בו כבל את השכל האנושי כמו שמיתוסים מסורתניים, פוביות וביטויי אי-רציונליזם כבלו. מאחורי היובש של התיאוריה הוא לא ראה את העץ הירוק של החיים.
האבולוציוניזם האוניברסלי הוא לא רק תופעה מדעית, פילוסופית, כי אם גם תרבותית-כללית. הוא אינו מוגבל לאי-אמונה באמיתות התפיסה המיתולוגית של העולם, אלא מתפשט גם לתחום האמונה. לכן בספר זה אנו מציעים מערכת של אמונה מדעית, כי רק אמונה המבוססת על ידע יכולה לעזור לתרבות האנושית לעמוד מול הברבריות התוך-ציוויליזציונית ולעזור לאנשים במאמציהם היצירתיים להפוך את עצמם ואת העולם הסובב לטובים יותר משהיו עד כה.
תרבות המתרחקת מהאמת, נופלת ללא הרף לחוסר-תרבות ומובילה לניצחון הברבריות בכל ציוויליזציה. בדיבורו על ערכים, טוב ויפה, ו. קוטירב שכח להזכיר את האמת. וזה לא מקרי. הוא מנסה להעניק לערכים אופי נצחי, בלתי-תלוי בהתפתחות האמת ובמציאות החברתית, אופי חוץ-אבולוציוני. זהו מבט מסורתני טיפוסי בתחום תורת הערכים, באקסיולוגיה. אך האמת אינה זרה ביחס לערכים, לטוב וליפה. לפני בני אדם עומדות ללא הרף שאלות גורליות על מהי אמת, על אמיתות הערכים, הטוב ואפילו היופי.
כי גילוי אמיתות חדשות דוחק אותנו להעריך מחדש ערכים.
שאיפה שגויה לטוב מתהפכת לרוע הנורא ביותר. מאחורי יופי חיצוני, במעטפת מבריקה, עשויה להסתתר ממש המכוער. את האמת ברמה היומיומית כל אחד משיג לעצמו. את האמת ברמה האנושית-הכללית אפשר להשיג רק על בסיס ידע מדעי. האבולוציוניזם האוניברסלי הוא דרך לחבר בין אמיתות התודעה האינדיבידואלית לאמיתות של הידע האמיתי, ולא המיתולוגי, שצברה האנושות. כמובן, דרך האמת קשה, כמו החיים האנושיים עצמם.
הגישה המכלולית לפתרון בעיות גלובליות, הקו-אבולוציה, שיתוף הפעולה, הדיאלוג, שאותם ו. קוטירב בוחן כאלטרנטיבות לאבולוציוניזם האוניברסלי, למעשה יוצאות כצורות של ביטויו ומימושו.
את התרומה המשמעותית ביותר לפיתוח רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי ברוסיה תרם המדען הרוסי המוסמך נ. מויסייב, ששאל את המונח עצמו ממאמרו של ו. קוטירב. את התפיסה של נ. מויסייב נבחן בחלק הבא.
}}

==== האבולוציוניזם האוניברסלי בפרשנותו של נ. מויסייב ====
{{רן|
המושג אבולוציוניזם אוניברסלי ברוסיה מקושר לעתים קרובות בשמו של ניקיטה מויסייב, שהרים אותו על נס, דן בו בעבודותיו הרבות וממש ״הדביק״ במכלול רעיונות זה חוקרים אחרים. אבולוציית החשיבה של נ. מויסייב בכיוון האבולוציוניזם האוניברסלי החלה מהשתתפותו בפיתוח תיאוריית הבעיות הגלובליות – תנועה מדעית של שנות ה-70 – ה-90 של המאה ה-20, שמנהיגה המוכר ברוסיה היה הפילוסוף איוון פרולוב. במרכז החישובי של האקדמיה למדעים, בהנהגת נ. מויסייב, פותחה מערכת של מודלים ממוחשבים לסימולציה של תהליכים דינמיים של אבולוציית הביוספרה. הדבר איפשר להניח בסיס מדעי-קונקרטי תחת העיון הפילוסופי במשבר האקולוגי הגלובלי ולבסס גישה חדשה לחקר תהליכים אקולוגיים בהיקף פלנטרי. גישה כזו פתחה אפשרויות לפרוגנוסטיקה מדעית
מהימנה של אבולוציית הביוספרה באינטראקציה עם התפתחות האנתרופוספרה המואצת ולגיבוש המלצות לאבולוציה המכוונת שלהן. זה היה מעין מקפצה, שממנה אפשר היה לקפוץ קפיצה גבוהה לחקר האבולוציוניזם הגלובלי, ולאחר מכן גם האוניברסלי. בקפיצה זו מויסייב נשאר במידה רבה איש מדעי-טבע, נשען בתחום הפילוסופיה על מתודולוגיה של מודלים פיזיקליים-מתמטיים וסינרגטיים.
״בשלב מסוים של מחקרי היציבות של הביוספרה, שנערכו מתחילת שנות ה-70 במרכז החישובי של האקדמיה למדעים של ברית המועצות,״ – מסביר מויסייב את בואו לרעיון האבולוציוניזם האוניברסלי, – ״הגעתי להבנת הכורח בגיבוש תכנית מחקר כללית מספיק, המכילה, נוסף לאמצעים מתודולוגיים, תמונת עולם קונספטואלית מסוימת. דווקא במטרה אוטיליטרית כזו נקטתי ניסיון לבנות סכמה של תהליך ההתארגנות העצמית העולמי... מאוחר יותר התחלתי לכנות סכמה זו
'אבולוציוניזם אוניברסלי', מונח שכבר היה בשימוש בספרות״ (מויסייב נ.נ. אבולוציוניזם אוניברסלי (עמדה והשלכות) – שאלות פילוסופיה, 1993, מס' 3, עמ' 3 – 28, עמ' 3).
מתוך ששאל את המונח מעבודתו של קוטירב, על כך מצביע מויסייב שוב ושוב בעבודות שונות, הוא הרחיב סכמה זו, או קונסטרוקציה, הבאה לידי ביטוי בספר ״אלגוריתמי ההתפתחות״ ובעלת אופי עזר בתחילה, והיא צמחה לתפיסה המרכזית של מחקר חדש, השוכן ״על הגבול בין מדעי הטבע לפילוסופיה״ (שם).
האוניברסאליות המוגבלת, הלא-מלאה, ומכאן גם הבלתי-מספקת של הסכמה הראשונית של האבולוציוניזם של מויסייב, השוכנת על הגבול בין מדעי הטבע לפילוסופיה, באה לידי ביטוי מיד, ברגע שהוא מתחיל לפתח סכמה זו ברמה הפילוסופית. זה עדיין יותר אבולוציוניזם מדעי-טבעי מאשר פילוסופי. מויסייב עצמו
מכנה את הסכמה שלו פיזיקליסטית, משום ש״ביסודה מונחות השקפות, מסורתיות לפיזיקה ולכל מדע הטבע המודרני״ (שם, עמ' 5). הדבר מתגלה ביחסו של מויסייב לדוקטרינה הקריאציוניסטית ולאמונה בעל-טבעי. הוא כותב:
״אי-הוודאות העקרונית הקיימת ותפקיד ההתחלה החושנית בייצוגינו על העולם הסובב הוא בו-זמנית גם מקור לאמונה בכוחות על-טבעיים, – ליתר דיוק, לריבוי אמונות. כל אחת מהדתות היא תופעה היסטורית, אך ההרגשה הדתית, האדמה לצמיחת אמונה בכוחות על-טבעיים, כנראה, טבועה אורגנית באנושות. ותלווה אותה, כל עוד היא קיימת ביקום. אבל אדם קונקרטי יכול להחזיק בה או לא להחזיק – זו כבר שאלה אחרת... מתוך הבנת נסיבות אלה אינני יכול להחשיב עצמי לאתאיסט. אך באותה עת אני יכול לשייך את עצמי לאלה, שמתאים לכנותם 'לא-תאיסט'. אין לי עילות אמפיריות ולוגיות מספקות להחשיב כנעדר התחלה, שאינה נגישה לשכלי. אך גם אין הרגשה פנימית בכורח קיומה״ (שם).
אבולוציוניזם, המפקפק באוניברסאליות האבולוציה ומתיר קיום של על-טבעי מעבר לגבולות העילות האמפיריות והלוגיות, אינו יכול להיחשב לאוניברסאלי. הוא מסתפק במערכת מדעי הטבע, שאינה מוצאת בתחום מחקריה שום דבר על-טבעי ועל-אבולוציוני. הגישה הפיזיקליסטית של נ. מויסייב לקיום כוחות מעבר לגבולות האבולוציה מוגבלת, כפי שהוא עצמו מדגיש, בתערו של אוקאם, הפוקד לא להרבות ישויות שלא לצורך, וגם בתזת לפלס, שעל שאלת נפוליאון מדוע לא מצא בספרו את רעיון האל, ענה שלא נזקק להשערה כזו (שם).
מובן שעמדה כזו פירושה רק התחמקות אלגנטית מהשאלה על אוניברסאליות, על כוליות האבולוציה. מאחורי התחמקות זו עומדת
עם זאת תשובה ממש מוגדרת, רק שאינה מפורסמת בפומבי: איננו יודעים מה קיים מעבר לגבולות ההתחלה החושנית של ייצוגינו, ואיננו יכולים לדעת זאת. עמדה כזו קיבלה בהיסטוריה של הפילוסופיה את השם אגנוסטיציזם, שאופיין במסורת המרקסיסטית כמטריאליזם ביישן. איננו שותפים ליחס הפנאטי, האגרסיבי של המרקסיזם לדת, שהוביל לדיכוי חופש המצפון ולנטיעה רפרסיבית של אתאיזם. לא שותף לו גם מויסייב.
״בהתייחסי בכבוד עמוק לכל שכנוע כנה,״ – הוא מעיר, – ״אני סבור שגם האתאיזם הלוחמני, וגם כל סוג של פונדמנטליזם ופנאטיות, במידה שווה אינם תואמים את עקרונות החברה המתורבתת״ (שם). בכך מויסייב צודק לחלוטין, אך הוא מבלי שיבחין בעצמו מחליף את השאלה על אוניברסאליות האבולוציה ועל אפשרות קיומו של העל-טבעי מנקודת מבטו של האבולוציוניזם האוניברסלי בשאלות על יחס מתורבת לחופש המצפון ולחופש האמונה. בהקשר זה מויסייב חושב כבולוציוניסט ביישן.
אין לנו מפני מה להתבייש באבולוציוניזם שלנו. להיפך, אנו גאים בו ומאמינים באפשרויותיו העצומות להבטחה אינטלקטואלית של ההתפתחות ההומניסטית של החברה החדשנית. האבולוציוניזם הביישן אינו יכול להיות אוניברסאלי. זה אבולוציוניזם מקומי, המוגבל במתודולוגיה ואמפיריה מדעית-טבעית. האבולוציוניזם האוניברסאלי לעומת זאת נשען על כל מערכת הידע האנושי על העולם ועל יחסים מעשיים עם עולם זה. הוא נשען לא רק על מדעי הטבע, כי אם גם על כל מערכת מדעי הרוח, כולל תיאוריה והיסטוריה של הדתות, המשחזרת את אבולוציית התמונה הדתית-מיתולוגית של העולם, על הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה של חברות אנושיות, על כלכלה אבולוציונית, מדעי המדינה, לוגיקה, אתיקה, אסתטיקה, בלשנות, פדגוגיה, תולדות האמנות וכו'.
אנו איננו מוצאים שום דבר על-טבעי בשום מקום, מלבד בחשיבה הממיתוסת, המונעת בידי אוריינטציה פסיכולוגית מתאימה. האבולוציוניזם האוניברסאלי כהשקפת עולם שלמה, מערכתית, מבוססת מדעית מוציא באופן די מוכח את עצם האפשרות של העל-טבעי כבסיס השקפת עולם מיתולוגית ומאשר את מקורו של כל מה שקיים בעולם באמצעות אבולוציה, ורק אבולוציה. תפיסת העולם האוניברסאלית-אבולוציונית נשענת על כל מגוון הידע שלנו, בעוד שתפיסת העולם הדתית – על מגוון ייצוגים מיתולוגיים, שגם הם נתונים לאבולוציה עקבית, אך מוגבלים בקפדנות בסמל האמונה. לתפיסות העולם הדתית-מיתולוגית והמדעית-אבולוציונית טבע גנוסיאולוגי שונה לגמרי, אי-אפשר לחברן על אדמה מדעית, אפשר רק להפרידן, להבדילן, מה שמתבצע בתהליך החילון והופך אותן לנושא של בחירה חופשית. כל ניסיון לראות באל כהשערה הוא חילול קודש מנקודת מבט דתית ובלתי-עמיד מנקודת מבט מדעית-אבולוציונית. קריאציוניזם מדעי בלתי-אפשרי כמו קנטאור או כימרה, שרכשו ״מציאות״ וירטואלית במיתולוגיה היוונית העתיקה.
האבולוציוניזם האוניברסאלי של נ. מויסייב מתבסס בראש ובראשונה על הכרה במערכתיות, בקשר ההדדי של הכול עם הכול. ״ביסוד הסכמה שאני מכנה אבולוציוניזם אוניברסאלי,״ – מבהיר מויסייב, – ״מונחת 'השערת על-מערכת'. כל היקום שלנו מייצג מעין מערכת אחת מאוחדת – כל מרכיביה קשורים זה בזה״ (שם). הוא בוחן הוראה זו כתוצאה של הכללה אמפירית, משום שבניסיוננו אין שום דבר שסותר אותה. כך, מויסייב בוחן את האבולוציוניזם האוניברסאלי כמבוסס על השערת על-מערכת, כלומר הכרה בקשר ההדדי האוניברסאלי של התופעות. את יתרון השערת על-המערכת הוא
רואה בכך ש״כל השערות על אופיו הלא-מערכתי של היקום אינן ניתנות לבדיקה עקרונית, הן אינן יכולות לשנות את המסקנות מהשערת על-המערכת ולכן על בסיס עקרון אוקאם צריכות להיקטע״ (שם, עמ' 6).
מתוך הבנה שאי-אפשר לצמצם למערכתיות היקום ולקשר ההדדי האוניברסאלי של התופעות את ביסוס האבולוציוניזם האוניברסאלי, מוסיף מויסייב לכך את עקרון השונות האוניברסאלית. אך עקרון זה ידוע בפילוסופיה עוד מימי הרקליטוס, ועקרון הקשר ההדדי האוניברסאלי והמערכתיות של ההוויה נוסח בצורה קלאסית בידי הגל. מה אם כן חדש מביאה תפיסת האבולוציוניזם האוניברסאלי?
נ. מויסייב מנסה להסביר זאת, נשען על אדמה מדעית-טבעית הקרובה לו. בראש ובראשונה הוא מעביר על חומר דומם את מנגנון הפעולה של השלישייה הדרווינית: שונות, תורשה, ברירה. מויסייב אפילו אינו מבהיר שאת התורשה אפשר לבחון מחוץ לחיים רק כרציפות, משום שמורשת כשלעצמה בטבע הדומם אינה קיימת. את המנגנונים הדרוויניים הוא מחשיב לפשוטים ביותר, משום שהוא רואה בהם ביטויים של דטרמינציה חד-משמעית. לכיתה של מנגנונים דרוויניים הוא משייך אינטראקציות מכניות.
״משום שבמציאות הסובבת אותנו,״ – מנמק מויסייב, – ״הכול ותמיד נתון לפעולת מקריות ואי-ודאויות, הרי אפילו במקרה של תהליכים מסוג דרוויני אי-אפשר לדבר על דטרמינציה מלאה. אפשר רק לראות מגמות, אם תרצו, 'תעלות אבולוציה'. דוגמאות לתהליכים כאלה הן תהליכי סלקציה של בעלי חיים או תנועת חללית. בתכונות אלה מחזיקים תהליכים רבים, שיש לנו עמם עסק בחיי היומיום ואשר מאפשרים לנו איכשהו לחזות את תוצאות פעולותינו הפעילות ולבצע את הבחירה המכוונת שלהן. כך, מנגנונים מסוג דרוויני הם הבסיס לפעילותו המודעת של האדם״
(שם, עמ' 7).
עד כמה מוצדק עירוב כזה של תיאוריית דרווין עם דטרמיניזם מכניסטי, עם בעיית ״תיעול״ התהליכים האבולוציוניים ועם דטרמינציית הפעילות האנושית, שישפוט הקורא. יש בהם גרעין רציונלי מסוים בקירובם, משום שכולם ביטויים של תנועה ברמה המקרוסקופית של החומר. אך הם מייצגים צורות תנועה שונות עקרונית, ובהתאם, גם מנגנונים שונים לחלוטין בפעולתם. הברירה פועלת גם בטבע הדומם, אך בצורה שונה לגמרי מאשר במאבק הקיום של אורגניזמים השואפים פעיל לשרוד. אותו הדבר אפשר לומר על השונות והתורשה. המנגנונים הדרוויניים אינם פשוטים יותר, כי אם מורכבים יותר מהפיזיקו-מכניים.
סוג אחר של מנגנוני אבולוציה, שבו מבחין מויסייב, הם תהליכים שהוא מכנה ביפורקדיים. פעולתם של תהליכים כאלה, כפי שמדגיש מויסייב, בלתי-צפויה עקרונית. בתיאור מנגנונים כאלה מויסייב מתייחס ללאונרד אוילר ואנרי פואנקרה, שהציעו תיאור מתמטי של ביפורקדיות, אך אינו מתחשב כלל בעבודות הרבות וזכות הפרסום הרחב של יוצר הסינרגטיקה הרמן האקן. כנראה, מויסייב לא היה מכיר אותן בתקופה זו או הכיר מפה לאוזן, משום שהוא מקשר את תפיסת האבולוציוניזם האוניברסאלי שלו לתיאוריית הארגון העצמי. לא היה מכיר, כנראה, גם את תיאוריית התרמודינמיקה הבלתי-שיוויונית של איליה פריגוז'ין, משום שבהזכירו להלן את החוק השני של התרמודינמיקה, הוא אינו נוגע כלל בפרשנות חוק זה בתרמודינמיקה של מערכות פתוחות, אף שהוא מגיע למסקנות דומות למסקנותיו של פריגוז'ין.
מנגנונים ביפורקדיים, לפי מויסייב, בניגוד לדרוויניים, טבועים באבולוציה של מערכות מורכבות. ככל שהמערכת מורכבת יותר, כך נוצרים בה יותר מעברי ביפורקדיה, כלומר תופעות של ארגון מחדש מהיר ורדיקלי של אופי התפתחות המערכת.
מנגנונים ביפורקדיים הם ביטוי של הסטוכסטיות של העולם. הם קובעים את הבלתי-צפיות והאי-הפיכות של האבולוציה (שם, עמ' 8). אכן, ככל שהמערכת מורכבת יותר, כך היא מגיבה פחות בקו ישר להשפעות חיצוניות. אך הקביעה על קשר מורכבות המערכת לנטייתה למעברי ביפורקדיה די שנויה במחלוקת.
מערכות עם מנגנוני ויסות מפותחים מאוד, ככלל, מסוגלות להימנע מביפורקדיות ואסונות, שבהם הסדר, הנתמך במערכת הנתונה, מתפרק. לדוגמה, מערכות חברתיות דמוקרטיות, שבהן רוכשים אופי קבוע רפורמות ומגוון רגולטורים מוסדיים כמו בלמים ואיזונים, מתבררות כיציבות באופן בלתי-נמנע יותר מאשר משטרים טוטליטריים ואוטוריטריים נוקשים, ששינויים בהם מפעילים מנגנונים ביפורקדיים ולעתים קרובות מובילים לאסונות חברתיים. נוסף לכך, מנגנונים דרוויניים בהבנתם הדרוויניסטית, ולא במובנה הספציפי של מויסייב, פועלים ברמת הטבע החי, בעוד ששינויים ביפורקדיים אופייניים בראש ובראשונה לתופעות של כאוס דינמי בטבע הדומם, שבו הסדר נוצר ישירות מהכאוס ונושא אופי פרימיטיבי ביותר, בלתי-יציב. כמובן, ביפורקדיות ואסונות מתרחשים גם בטבע החי, וגם במערכות חברתיות, אך כאן התהוות מצבים ביפורקדיים נבלמת בידי מנגנונים רגולטיביים של שמירת סדר והפיכתו העקבית. מויסייב לעומת זאת מתעקש על קיומה של ״מגמה חשובה נוספת – ירידת יציבות המערכות ככל שגוברת מורכבותן״ (שם, עמ' 10). על קיומה של מגמה הפוכה הוא אינו חושב כלל. זה גם מעיד על הצרות, אי-האוניברסאליות של חשיבתו האבולוציונית.
הקבוצה השלישית של מנגנונים אבולוציוניים, שבה מבחין מויסייב, נקראת על ידו מנגנוני הרכבה. ״הטבע מאופיין בקואופרטיביות,
– הוא סבור, איחוד אלמנטים למערכות. כתוצאה, למערכת הנוצרת עשויים להיווצר תכונות חדשות״ (שם, עמ' 8).
כדוגמה הבולטת ביותר להרכבה כזו מויסייב מביא את פעולתו של החוק השני של התרמודינמיקה. אך ההרכבה העצמית של מבנים דיסיפטיביים, שנחקרה בידי א. פריגוז'ין, נובעת לא ישירות מהחוק השני של התרמודינמיקה, כי אם מהתרמודינמיקה של מערכות פתוחות, המסוגלות לפרוק אנטרופיה, כלומר תנועה בלתי-סדורה, אל הסביבה החיצונית. ישירות מהחוק השני של התרמודינמיקה נובע לא סידור מבני, כי אם הצטברות אי-סדר ואבולוציה לאחור, להתפוררות כל סידור ולמוות התרמי של היקום. במה אם כן מורכבת המשמעות האבולוציונית של אפקט ההרכבה?
מויסייב מסביר זאת כך. בהיותו אחד החוקים היסודיים ביותר של הפיזיקה, לחוק השני של התרמודינמיקה אין משמעות לחלקיקים בודדים, למולקולות בודדות. ״הוא מתבטא רק ברמת צבריהם: רק בכמות מספקת של חלקיקים אינטראקטיביים נוצרות תכונות מערכתיות חדשות עקרונית. נוצרת אפשרות להכניס מאפיין חדש של המערכת – אנטרופיה, וגם לגלות שהיא גדלה עם הזמן. זו תוצאה טיפוסית של 'הרכבה', התהוות של תכונות מערכתיות חדשות של העולם הסובב״ (שם, עמ' 9).
דוגמה גרועה ביותר. זוהי דוגמה יותר של ״פירוק״ של מערכות קיימות, מאשר של הרכבה של מערכות המתעוררות בתהליך האבולוציה. גידול האנטרופיה הורס את הסדר, המבטיח את האינטראקציה ״הקואופרטיבית״ של אלמנטים בתוך מערכות. בסופו של דבר כל מולקולה נעה בצורה בלתי-סדורה. מויסייב נוקט בדוגמה זו ללא פנייה לתרמודינמיקה של מערכות פתוחות, שבה התהליך מקבל כיוון הפוך, לא במקרה. האבולוציוניזם האוניברסאלי שלו נשען על רעיונות של ארגון עצמי ספונטני ומערכתיות, הוא מתמצה ברעיונות אלה. ״במאה העשרים,״ – כותב מויסייב, – ״חודרים אלינו במידה הולכת וגוברת רעיונות המערכתיות והארגון
העצמי (סינרגטיקה), להם אנו מעניקים משמעות רחבה יותר ויותר. אנו מתחילים לראות קשרי גומלין חדשים, והיקום לאור ידע חדש וניסיון חדש נגלה לפנינו כמערכת אחת, המתפתחת כיחידה אחת״ (שם, עמ' 18).
לכן לתהליך הארגון העצמי מויסייב משייך גם את הדקונסטרוקציה של כל ארגון. כמובן, התהליך האבולוציוני האוניברסאלי כולל גם ארגון עצמי וגם דיסאורגניזציה, שהיא התנאי המוקדם לארגון עצמי חדש. אך הארגון העצמי, כמו בסינרגטיקה של האקן, מובן בצמצום, כתהליך של יצירת מבנים מהכאוס הדינמי ודקונסטרוקטוריזציה ספונטנית לא פחות לאחר הפסקת זרימת האנרגיה המכוונת. תוך כך לא מתחשבים כלל בתהליך ייצור הסדר בידי מבנים המתארגנים עצמית, בתפקידם כמקורות ומעוררי ארגון נוסף. אילו האבולוציה התמצתה בארגון עצמי ספונטני, כאוטי, ובדיסאורגניזציה ודקונסטרוקטוריזציה ספונטניות, כאוטיות לא פחות, שום קדמה לא הייתה אפשרית.
אבולוציוניזם, המתבסס על תהליכים סינרגטיים ומתמצה בהם, אינו יכול להיות אוניברסאלי. הארגון העצמי הכאוטי, שנחקר בידי הסינרגטיקה, הוא רק התנאי המוקדם של ארגון וריאורגניזציה המותנים מבנית. צמצום האבולוציה להיווצרות ספונטנית של קישוריות ולהיווצרות סטוכסטית של מבניות הוא חיסרון יסודי של האבולוציוניזם של המאה ה-20. וחיסרון זה טבוע במלואו באבולוציוניזם של נ. מויסייב.
בייצוגים המכוונים פיזיקליסטית על ארגון עצמי נעדרים ויסות עצמי, ריאורגניזציה מבנית עצמית והתגייסות עצמית, המהווים תנאי מהותי של כל אבולוציה. וכאשר מנסים להרחיב את הייצוגים על ארגון עצמי, השאובים מהפיזיקה, על האבולוציה הביולוגית והחברתית-
היסטורית, מתקבלת לא תיאוריה כללית של האבולוציה, שהיא ההישג החשוב ביותר של תפיסת העולם האוניברסאלית-אבולוציונית, כי אם רק צורה נוספת של רדוקציוניזם, כלומר הסבר של המפותח יותר מתוך הפחות מפותח.
הדרך הביפורקדית של תמורות אבולוציוניות מוקצנת בעליל בידי מויסייב. הוא בוחן מנגנונים ביפורקדיים כמעבר מתיעול חד-משמעי של ההתפתחות להתהוות ריבוי של ״תעלות״, כשהבחירה על ידי המערכת של אחת התעלות להתפתחות המשך מתרחשת כתוצאה מאירוע מקרי גרידא וחסר חשיבות לחלוטין. אך במציאות בחירת ״התעלה״ בדרך כזו מתבצעת רק במערכות פרימיטיביות ביותר מסוג תנועה טורבולנטית של גזים ונוזלים, שבהן המורכבות נקבעת על ידי אי-יציבות קיצונית של המערכת ומתהפכת להיווצרות מערבולות מאורגנות כאוטית.
במערכות מורכבות מפותחות ביותר, ככלל, כלומר ברוב המוחלט של המקרים, אפילו במצב בלתי-יציב קיצוני, מעברי, של המערכת, התנועה באחת התעלות מתבררת כה מוכנה יותר ברציפות ההתפתחות, והכוחות, המתרכזים במבנים המבטיחים את היווצרות
ה״תעלה״ הזו, כה עולים על אפשרויות ״התעלות״ האחרות, עד ששום מקריות אינה יכולה לזעזע את התנועה בתעלה זו. הכורח לא רק פורץ דרך מסת המקריות העצומה ולא רק מעלה את ההסתברות של אירועים התורמים למימושו. שינויים הכרחיים, שהבשילו אבולוציונית, מובילים לצורות כאלה של יצירת מבנים, שבסופו של דבר (אך לא במישרין ולא באופן ישיר) מארגנים את עיקר המסת של המקריות והופכים דרך התפתחות אחרת לבלתי-סבירה בכלל. דרך כזו מתבטאת רק במגמות אלטרנטיביות, ב״מוסכמים״ של תהליכים היסטוריים.
משמעות המקריות באבולוציה אינה כה גדולה, כפי שנדמה היה
ליוצרי התיאוריות המדעיות-טבעיות של המאה ה-20, השקועים בחקר תהליכים סטוכסטיים. מהעובדה שתהליכים אלה מאפשרים רק תיאורים הסתברותיים נובע רק שהם נמצאים במצב של כאוס דינמי. משמעות המקריות אינה כה גדולה, משום שבתהליך האבולוציה נוצרים בהכרח מבנים, שארגונם בתנאים הנתונים תחרותי יותר מאשר ארגון מתחריהם. ההכרה בנסיבה זו אינה אומרת חזרה לדטרמיניזם מכניסטי. היא קשורה במעבר לדטרמיניזם אבולוציוניסטי, המתחשב בתפקיד המקריות והתהליכים הסטוכסטיים כמידת הכאוטיות, הנוכחת תמיד בכל סדר, בכל ארגון מבני, ומלווה, ומגוונת, ומשנה את דרך המימוש של כל כורח המותנה אבולוציונית. תוך כך ההכרחי מתממש כתוצאה מתחברת של אינספור מקריות, וזה יוצר את המראית שכאילו הוא נובע מהמקריות, מורכב מהן.
בהכרה בתנודות אקראיות קטנות, הנוצרות במצבים ביפורקדיים, כיסוד הבחירה בדרך ההתפתחות של מערכות מורכבות, של הארגון העצמי והאבולוציה שלהן, מתבטא החיסרון המתודולוגי העיקרי לא רק של הפיזיקליזם של מויסייב, כי אם גם של תיאוריית הארגון העצמי, המקובלת בסינרגטיקה.
מצבים ביפורקדיים וסטיות אקראיות נוצרים באבולוציה ללא הרף. בזה מויסייב ותומכי הגישות הקשורות בסינרגטיקה צודקים לחלוטין. אך ברוב המוחלט של המקרים מהלך ההתפתחות של מערכות מורכבות מונחה לא בידי תנודות אקראיות קטנות, כי אם בידי יתרונות תחרותיים גדולים של מבנים מתגייסים המתפתחים ברצף.
בספר ״העלייה אל התבונה״ (מואיסייב נ.נ. העלייה אל התבונה. הרצאות על אבולוציוניזם אוניברסאלי ויישומיו – מ': הוצ' אט, 1993 – 192 עמ') מויסייב מגדיר שוב את האבולוציוניזם האוניברסאלי
כסכמה, המייצגת פיזיקליזם מזוקק, ומנסה להסביר, מתוך סכמה זו, את כל מגוון האבולוציה. ״האבולוציוניזם האוניברסאלי, הסינרגטיקה, תיאוריית הארגון העצמי,״ – הוא סבור, – ״כל המונחים הללו כמעט נרדפים. הם משקפים את ייצוגנו על כל התהליכים ההולכים 'מעצמם', ללא כוונוניות של 'אצבע מורה'״ (שם, עמ' 26).
אכן, הסינרגטיקה כתיאוריית ארגון עצמי חושפת אחד מההיבטים של השינוי העצמי הספונטני והתהוות של סדר ראשוני מהכאוס הדינמי. אך לאבולוציוניזם האוניברסאלי זה אינו מספיק. תמורות מבניות של מערכות מורכבות ברמות ארגון שונות אינן מצטמצמות לארגון עצמי כאוטי. הן כוללות ריאורגניזציות מבניות מורכבות, שבהן בהתאם למבנים הראשוניים מתבצעת סידור מחדש של הסדר הקודם. סידור מחדש כזה אינו מכוסה בידי הסינרגטיקה והסכמה הפיזיקליסטית של הארגון העצמי בכלל.
כיצד אם כן יכול אבולוציוניזם ״אוניברסאלי״ המכוון פיזיקליסטית לעלות מתהליכים פיזיקו-כימיים לתהליכים ביולוגיים וחברתיים, האם יש לו זכות להפיץ את סכמתו להבנת האבולוציה בטבע החי ובחברה? נ. מויסייב עונה על שאלה זו כך:
״האבולוציוניזם האוניברסאלי מאפשר לבחון את התפתחות התהליך האבולוציוני העולמי בכל ממדיו… שום דבר חי אינו מסוגל להפר את חוקי הפיזיקה או הכימיה, ובאותה עת עקרונות הברירה, הקובעים את התפתחות החומר החי, כלומר חוקי התפתחות העולם החי, אינם מצטמצמים רק לחוקי התפתחות הפיזיקה או הכימיה (ליתר דיוק – איננו יכולים, ואולי גם איננו יודעים, לצמצם אותם לחוקים היסודיים שדיסציפלינות אלה חוקרות)״ (שם, עמ' 37). נוסף לכך, כפי שמגדיר מויסייב, ״ההתפתחות החלקה, הכמעט צפויה״ של התהליך האבולוציוני, אשר נסכים לכנותה
אבולוציה דרווינית״ (שם, עמ' 28) מהווה, לדעתו, רמה נמוכה יותר של אבולוציה מאשר המנגנונים הביפורקדיים והקואופרטיביים, הנכנעים לחוקים היסודיים של הפיזיקה והכימיה.
כמובן, עם פרשנות פיזיקליסטית ונאיבית-רדוקציוניסטית ממש כזו של האבולוציוניזם האוניברסאלי אין אנו יכולים בשום אופן להסכים. כאשר גופים נעים תחת פעולת הכבידה, למשל נופלים מגובה אל האדמה בתאוצה 9.8 מ'/שנ'2, הם נמצאים לגמרי תחת פעולת חוק פיזיקלי בלי קשר לשאלה אם הם חיים או דוממים. אך האבולוציה שלהם כוללת חוקים אלה רק בצורה מותמרת אבולוציונית, כפופה. לכן על שום צמצום של אבולוציה ביולוגית לחוקים היסודיים של תנועה בטבע הדומם לא יכול להיות דיבור. האבולוציה הדרווינית בהבנת הדרוויניזם עצמו, ולא בהבנה
״הפיזיקליסטית״, מורכבת לאין שיעור מהרמה הפיזיקו-כימית של האבולוציה.
הניסיון שעשה נ. מויסייב לבניית פילוסופיית היסטוריה מעמדות האבולוציוניזם נשען על אותם יסודות. הוא מבין את ההיסטוריה כתהליך סינרגטי, שבו יש להפריד את האוניברסאלי מהאינדיבידואלי. האוניברסאלי משתנה יחסית לאט וכולל מאפיינים של תהליכי ארגון עצמי, שהפיזיקאים מכנים אינווריאנטים אדיאבטיים של תהליכים דינמיים.
״גישה כזו,״ – מתוודה המחבר, – ״היא גם צורה מיוחדת של רציונליזם, שנולד במדע המודרני הלא-קלאסי, משום שהמחבר אינו מסוגל לקבל שום דבר אחר מלבד פיזיקליזם״ (שם, עמ' 70). אך אי-יכולת, כמו גם אי-ידיעה – טיעון גרוע.
כמובן, כמה אנלוגיות שימושיות אפשר לנצל בדרך זו. אך הסבר ההיסטוריה באמצעות הפיזיקה בקושי אפשר לכנות אבולוציוני. מויסייב רואה את ההבדל רק בפעילות הפעילה של אנשים, המשתתפים בתהליכים היסטוריים. במציאות הבדל זה הוא דווקא אוניברסאלי.
נ. מויסייב היה מדען מוכשר והוגה מקורי,
לו אנו חבים את ההתפשטות הרחבה של המושג אבולוציוניזם אוניברסאלי. ביוזמתו רכש מושג זה פופולריות רחבה בקהילה המדעית הרוסית, נכנס כמעט לכל ספרי הלימוד על שאלות פילוסופיות של מדעי הטבע. אך הסכמה הפיזיקליסטית שהציע אינה יכולה להיחשב אבולוציוניזם אוניברסאלי אמיתי. היא נשארת פיזיקליזם, שהופץ על תחומים, שבהם כל תהליך פיזיקלי וכימי רק משרת צורות אבולוציה ספציפיות.
באשר לספרי הלימוד, שיצאו לאור ברוסיה על בעיות פילוסופיות של מדעי הטבע, שקלטו מנ. מויסייב את רעיון האבולוציוניזם האוניברסאלי ופיתחו, עיבדו אותו באופן מהותי, אנו מייחסים להם משמעות יוצאת דופן. הם ממלאים, ככלל, לא רק תפקיד הוראה, כי אם גם תפקיד השכלה, בהפיצם תפיסת עולם מדעית-אבולוציונית, הומניסטית, בהדריכם את הנוער הסטודנטיאלי ברוח חיפוש השקפת עולם עצמאי, בריווים בידע כבסיס להיפטרות מדעות קדומות. מתוך שלושה עשרות ספרי הלימוד, שחקרנו, על בעיות אלה רק אחד מכיל פרשנות תיאולוגית, קריאציוניסטית, תפוסה בשיער, של עובדות מדעיות. אך גם היא מתנדפת, ברגע שהמחבר עובר להצגת העובדות.
כמובן, ספרי לימוד לבדם אינם מספיקים. דרושה תנועת השכלה רחבה, שמגויסת באמונה מדעית.
}}

==== האבולוציוניזם האוניברסאלי והאיום של האפוקליפסה האקולוגית ====
{{רן|
אבן דרך מסוימת בהתפתחות האבולוציוניזם האוניברסאלי ברוסיה הייתה הופעתו ב-2011 של הספר ״רעיון האבולוציה בביולוגיה ובתרבות״ (מ': קנון+, 2011 – 640 עמ'). בספר מיוצג צבע המדע הרוסי – הפילוסופים, הגנטיקאים, האקולוגים, הביולוגים-האבולוציוניסטים והתרבותולוגים הגדולים ביותר. הוא מהווה מעין מועדון דיונים, שבו תומכי התיאוריה הסינתטית של האבולוציה בביולוגיה מתפלמסים עם
מתנגדיה, הדרוויניסטים – עם האנטי-דרוויניסטים, הפרוגרסיסטים המושבעים – עם טרדיציונליסטים נלהבים. כבר בהקדמה לספר המנהיג המוכר של הפילוסופיה הרוסית ויאצ'סלב סטפין אפיין את רעיון האבולוציה כאוניברסאליה יסודית של התרבות, שעברה בגרסאות שונות לאורך כל תולדותיה ובמידה רבה קבעה
״את האופי והספציפיקה של ההבנה האנושית של ההוויה ושל הכרתה״ (שם, עמ' 6). זה קבע מראש את חשיבותה המיוחדת של תפיסת האבולוציוניזם האוניברסאלי, שיצירתה, כפי שמציין סטפין, הייתה תולדה טבעית של הפתרון המודרני של משימות הקשורות בהבנת ״האבולוציה המשותפת והמחוברת של הטבע והאדם, הביוספירה והנואוספירה, הטבע והתרבות״ (שם).
היינו רוצים למקד את תשומת לב הקוראים בשני מאמרים מספר זה, המציגים השקפות חלופיות על מימוש עקרונות האבולוציוניזם. אחד מהם בוחן את בעיות האבולוציוניזם הגלובלי מעמדות של אקולוגיזם טרדיציונליסטי, והשני שואף לצייר את סיכויי התפתחות הציוויליזציה מעמדות האבולוציוניזם האוניברסאלי. שני המאמרים אופייניים מאוד כביטויים של קיטוב המנטליות הרוסית לטרדיציונליזם קיצוני ואבולוציוניזם חדשני. הראשון מבין המאמרים נכתב בידי ל. פסנקובה וא. דריאבינה (פסנקובה ל.ו. דריאבינה א.ד. אקולוגיה בשיח של בעיות אבולוציוניות – בתוך: רעיון האבולוציה בביולוגיה ובתרבות – מ': קנון+, 2011, עמ' 477-494).
בתחילת המאמר עצמו מחבריו מעבירים ביקורת חריפה על המודלים המקובלים של ״התפתחות בת-קיימא״ ועל הייצוגים על
הדרך ה״נואוספירית״ של התפתחות האנושות. ההכחשה של תפיסות כה מכובדות וסמכותיות דרשה, ללא ספק, לא מעט אומץ ואף ייאוש. המחברים סבורים ששום דיבור על התפתחות בת-קיימא לא יכול להיות, אם כל צעד בהתפתחות הכלכלית והמדעית-טכנית של הציוויליזציה האנושית מלווה לא רק בזיהום הסביבה הסובבת את האדם, כי אם בהעמקה קטלנית לביוספירה של
המשבר האקולוגי הפלנטרי הכללי.
יש לציין, שגם תפיסת ההתפתחות בת-הקיימא, וגם תפיסת הנואוספירה של ו. ורנאדסקי מספקות לחלוטין לא רק אבולוציוניסטים מודרניים, כי אם גם אקולוגיסטים מסוג טרדיציונליסטי, הרואים בתפיסות אלה אלטרנטיבה לחברה החדשנית המתפתחת בסופה ופורשים יציבות של התפתחות וניצחון התבונה על הפלנטה כהכרח של ויסות פלנטרי כללי של ההתפתחות על מנת להימנע מאסון אקולוגי. הוויכוח הולך רק על צורות וגבולות של ויסות כזה. כמובן, אזהרות האקולוגים על אפוקליפסה אקולוגית מתקרבת מועילות לאבולוציה של דעת הקהל במדינות שונות, כשם שאזהרות המדענים על אפוקליפסה גרעינית מתקרבת היו מועילות למניעתה בתקופת העימות הגרעיני של מעצמות-העל.
אילולא מאמצי המדענים-האקולוגים, הנתמכים בידי הציבור, ממשלות ופרלמנטים של מדינות מפותחות לעולם לא היו נחרצים לאמצעים כה נחושים של ויסות ההתפתחות הכלכלית במטרה לשפר את מצב הסביבה הטבעית, שהינם אלה שננקטו במדינות אלה החל מסוף שנות ה-60 והביאו לתוצאות חמורות למדי, הניתנות לרישום אמפירי. תפיסות ההתפתחות בת-הקיימא, הקו-אבולוציה, הנואוספורוגנזה התחשבו באופי החיובי, אף שאינו מספיק דיו, של תוצאות אלה והיו מכוונות להרחבתן והעמקתן הרציפה, האבולוציונית. יציבות ההתפתחות בשום פנים אינה אומרת עצירתה והפסקתה.
יחד עם זאת בתנועה האקולוגית נצפה גם זרם שולי, שמאחורי עמדותיו האידיאולוגיות הסתתרה אי-קבלה טרדיציונליסטית של הקדמה כשלעצמה, אימה לפני בעיות החברה החדשנית, שאיפה להחזיר את האבולוציה אחורה ולחזור לסטריאוטיפים המוכרים לא רק של יחסי הגומלין בין האדם לטבע, כי אם גם של יחסי הגומלין הפטריארכליים
בין אנשים. בעיות ייעול יחסי הגומלין בין האדם לטבע מוחלפות בהפצת מצבי רוח פאניקיים, שהתודעה ההמונית קולטת בקלות ורוכשים פופולריות הולכת וגוברת. נוצר מצב פרדוקסלי: מצד אחד יחס צרכני לחיים ומרוץ בלתי-מרוסן אחר טובין חומריים מדרבן מרוץ בלתי-מרוסן לא פחות אחר הרחבת הייצורים ודיכוי מקביל של הסביבה הטבעית, ומצד שני מאותם צרכנים נשמעים מכל עבר קינות צבועות על נזק הקדמה וקרבת האסון. הקטרסטופיזם טבוע באישיות מכוונת-צרכנות, משום שדרך חייהם רצופת אסונות מגוונים, ובראש ובראשונה – עם הבריאות.
את כל מכלול הבעיות הזה מעלים מחברי המאמר. לפי ייצוגיהם, האסון האקולוגי כבר מתרחש, השפלת הסביבה הטבעית קיבלה אופי גלובלי, ובקרוב תקבל גם בלתי-הפיך, הטבע גווע, ובעקבות גסיסת הטבע יבוא בהכרח גם גסיסת האנושות. את מה שהאנושות עושה למניעת גסיסתה שלה, מחברי המאמר מחשיבים לבלתי-מספק לחלוטין, אף לבלתי-מקובל, הן במובן הקונספטואלי והן במובן המעשי. גם תפיסת הנואוספירה של ורנאדסקי, וגם תפיסת ההתפתחות בת-הקיימא, שבהן מתמצה ההבטחה הקונספטואלית של הגנת הביוספירה, אינן בעלות, לדעת המחברים, פוטנציאל מניע מספיק לפתרון הבעיות שנוצרו. באפיונם את תפיסת הנואוספירה של ו.י. ורנאדסקי, ל. פסנקובה ו
א. דריאבינה כותבים:
״ו.י. ורנאדסקי סבר שהתבונה חרוטה באבולוציה, מתפתחת לפי חוקיה וממלאת את מטרותיה. מכאן נובעת אי-הניתנות-להתגברות של התהוות הנואוספירה כשלב טבעי של התפתחות הביוספירה. נואוספירה – תחום התבונה – מכנה המדען את הביוספירה, שהפכה בידי הפעילות התבונית של האדם. התבונה (לפי ורנאדסקי) – השלב הגבוה ביותר
של הכוח המתבונן והתכליתי, המסדר את הטבע. היא צריכה לשכלל את תחום מושבה לפי חוקי האבולוציה, בהפיכתה את הביוספירה לנואוספירה. תוך כך מונח שתהליך הנואוספורוגנזה יהיה במקביל גם השתכללות רוחנית של האדם… הייצוגים המודרניים על הנואוספירה מקורם בהשקפות ו.י. ורנאדסקי על תפקיד המחשבה המדעית כגורם פלנטרי ועל הגעת עידן התבונה, שיחליף את התודעה המודרנית הלא-מושלמת של האנושות״ (שם, עמ' 477).
מחברי המאמר מחשיבים תפיסה זו לאוטופיה, ואת התקוות הקשורות בה – לחלומות בלתי-ניתנים להגשמה. אוטופיים לא פחות הם בעיניהם גם השקפות המדענים המקומיים המודרניים, המתבססות על תפיסת הנואוספירה, ובפרט נקודת המבט של נ. מויסייב על הכורח ליצור מוסריות חדשה, התואמת לדרישות הנואוספורוגנזה, והעמדה של ו.י. סטפין על האדם כשלב טבעי וטבעי בהתפתחות היקום, האחראי למצב העולם, שאליו הוא שקוע. אינם מאמינים מחברי המאמר גם בהגעת רפורמציה רוחנית חדשה וגיבוש מערכת ערכים חדשה כתנאי מוקדם לנואוספורוגנזה, שאת אפשרותה מצביע ו. סטפין (שם, עמ' 478).
אפילו השקפות א. פצ'אי, אחד המייסדים והתאורטיקנים של מועדון רומא, שבמסגרתו גובש הייצוג על גבולות הצמיחה וההתפתחות הכלכלית של הציוויליזציה האנושית, אינן מספקות את מחברי המאמר. ״א. פצ'אי,״ – הם מעירים, – ״מכוון לייצוגים על טבעו התבוני וההומני של האדם. בפרויקטים שלו של טרנספורמציית התודעה הם (כלומר תאורטיקני מועדון רומא – ל.ק.) נשענים על טובו הפנימי, על הקביעה שכל הרע שבו קשור בהשפעה חברתית, שהאדם טוב ואלטרואיסטי מטבעו. מכאן נובעים הרעיונות שהכריזו
על ״התודעה ההומניסטית״ ועל המהפכה ההומניסטית״ (שם, עמ' 480).
באי-קבלתם של התקוות להומניות ראשונית, לתבוניות ולאלטרואיסטיות של טבע האדם, או לרפורמציית התודעה ולהופעת התחלה מוסרית חדשה, המעוררת אחריות למצב הטבע, מחברי המאמר צודקים לחלוטין. טבע האדם דואלי, הוא כולל גם את ההתחלה התבונית וגם את החייתית. במשך אלפי שנים רבות בני אדם הרגו זה את זה כדי להשיג משאבים לקהילותיהם, להכניע ולשעבד אנשים אחרים. על אחת כמה וכמה טבעית להם הייתה ונשארה המלחמה נגד הטבע, שממנו הם שאבו משאבים מאז ומעולם, בהשאירם אחריהם מדבריות.
אך הם בעמלם גם יצרו טבע חדש, ולא רק מלאכותי, כי אם גם טבעי. הם עיבדו שדות, נטעו עצים, דאגו לחיות שבייתו. האדם מסוגל גם להרוס את הטבע, וגם לשחזרו. הוא מסוגל לשחזר גם את טבע הפרא, אם הדבר תואם את צרכיו ואינטרסים. לכן אין לסמוך על התהוות מוסריות ותבוניות, הסותרת את הצרכים והאינטרסים. הנואוספורוגנזה תלויה ישירות בגיוס צרכים ואינטרסים, המכוונים להבראת הסביבה הסובבת את האדם, לשיקום וחיזוק המנגנונים הטבעיים של הארגון העצמי של הביוספירה. בצורה שונה לחלוטין מנמקים מחברי המאמר במנטליות הטרדיציונליסטית הטבועה בהם.
את מקור הטעויות והתקוות הבלתי-מוצדקות, המפריעים להכרה בהיקפים האמיתיים של האסון המאיים, הם רואים באמונה בכוח הבורא של התבונה, בקדמה, באפשרויות האבולוציה של האדם, שחלק אותה ו. ורנאדסקי ואשר בזמננו קיבלה ביטוי מוכלל ברעיון האבולוציוניזם האוניברסאלי.
״גישה כזו לבעיית האדם,״ – הם סבורים, – ״נשענת על ייצוגים השקפתיים על חוק טבע אחד, אוניברסאלי, שבו האדם עם תבונתו מהווה את פסגת ההתפתחות הפרוגרסיבית של החומר. היום עמדה כזו קיבלה את השם אבולוציוניזם גלובלי (אוניברסאלי). ייצוגים אלה מבוססים על
ההשקפה האבולוציונית, ובאיכות זו הם נכללו בתודעה ההמונית של המודרניות וקיבלו התפשטות רחבה ביותר במנטליות המודרנית״ (שם, עמ' 481).
במקביל לאבולוציוניזם האוניברסאלי כתוצאה מודרנית של התפתחות ההשקפה המדעית, מחברי המאמר מפריכים גם את הדרך עצמה, שבמהלכה הגיעה המחשבה האירופית המכוונת מדעית להכרת האוניברסאליות של האבולוציה ורעיון הקדמה הקשור בה.
״הבנה כזו של טבע האדם,״ – מזכירים ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״גובשה עוד בעידן הנאורות והזמן החדש. זהו האדם של הולבך, רוסו וולטר. היא התפשטה בהרחבה במנטליות הציבורית של המאות ה-19-20 ונקלטה בידי המחשבה האקולוגית המודרנית. כך, ביסוד המודל של הנואוספירה, כה אופנתי היום, מונחת תפיסה עתיקה, רציונליסטית, של האדם״ (שם, עמ' 481).
בשאיפה לתאר את הרציונליזם האירופי כמודל עתיק, כלומר כיום, בעידן המשבר האקולוגי הגלובלי, מיושן, של התפתחות, המחברים שוכחים שמודל זה ענה על הקדמה האמיתית של החברה, שהושגה בזמן החדש, ובא במקום האוטופיה הדתית-קריאציוניסטית, ששלטה בעידן ימי הביניים, שלפיה האפוקליפסה והדין האחרון ישימו קץ לאנושות הטבועה בחטאים ויקבעו בדרך קטסטרופלית את מלכות האלוהים לעולמי עד.
כדי להראות את האוטופיות דווקא של המודל המדעי-רציונליסטי של ההתפתחות, המחברים מדגישים את קרבתו לפרויקטים אוטופיים של יצירת חברה אידיאלית:
״תורות רבות על החברה הצודקת העתידית קמו במשך כמה מאות שנים. מפליאה האחידות של הייצוגים על האדם בפרויקטים אוטופיים אלה. מדינות שונות, תקופות שונות, והייצוגים על האדם – זהים. בכל מקום כבסיס מקובל טבעו ההומני והתבוני, היכולת לבנות
חברה אידיאלית על יסוד רציונלי. ייצוגים אלה חיו במשך מאות שנים בתודעתם של אנשים מתקופות שונות וממדינות שונות. כנראה, הם נוצרים כתוצאה של הצורך הארכיטיפי של האדם באישור עצמי ובתקווה לניצחון הצדק בחברה האידיאלית של העתיד, כלומר כהשלכה של תקוות ותשוקות אנושיות״ (שם).
בהתאם, גם כל ייצוג על האופי החיובי של אבולוציית הציוויליזציה האנושית, לדעת המחברים, אוטופי לא פחות, הם מבוססים רק על השלכה של תקוות ותשוקות אנושיות, הם נשענים לא על המדע, כי אם נובעים ״מהייצוג ההשקפתי על האדם, מבלי לדרוש ביסוס תאורטי״ (שם).
ל. פסנקובה וא. דריאבינה צודקות בדבר אחד: אי-אפשר לבנות תחזיות מדעיות והשקפת עולם מדעית-אבולוציונית על עקרונות של סוף טוב, הממתין לאנושות באופן קטלני, אשר במוקדם או במאוחר תתעשת, תזכור את טבעה ההומני ותבנה חברה אידיאלית של שיתוף פעולה וצדק כללי. ייצוגים כאלה אכן בנויים רק על אמונה, ויתר על כן על אמונה אוטופית, לא מדעית. הניבוי המדעי והייצוגים המדעיים על אבולוציית הציוויליזציה האנושית חייבים להתחשב באיומים הגלובליים שנוצרו ובהסתברות התרחשותן של תוצאותיהם השליליות, כדי לגבש אסטרטגיות ריאליסטיות למניעתם ולהתגברות עליהם.
את תוצאות האמונה האוטופית בחברה אידיאלית של העתיד כבר חווינו על עצמנו, כשחיינו בחברה, שבנתה קומוניזם באמצעות אלימות טוטלית נגד החירות וזכויות האדם. גם עכשיו אנו עדיין חווים את תוצאותיה ואת הרציפות של אוטופיה זו. כל אוטופיה, לאחר שמומשה, הופכת לאנטי-אוטופיה אנטי-הומנית, פרט אולי לאותן אוטופיות, שנועדו איכשהו לקשט באמת את חיי האדם (למשל, אוטופיית עיר-הגן, שיצרו האדריכלים של המאה ה-20).
אך מחברי המאמר רחוקים מההבנה שכל אוטופיות נושאות אופי אנטי-אבולוציוניסטי, שייצוגים לא-אוטופיים, אבולוציוניסטיים על סיכויי האנושות בנויים על יסוד שונה לחלוטין וכוללים אמונה ריאליסטית שונה לחלוטין, הקשורה בתפיסת העולם המדעית-אבולוציונית. ייצוגים כאלה משקפים תוצאות של קדמה אמיתית בטבע ובחברה, בוחנים את האדם לא רק כיצור תבוני, כי אם גם כיצור המתקדם עם התקדמות הציוויליזציה.
שגוי לפרש אוטופית גם את הקדמה, משום שכל קדמה קשורה בהכרח ברגרסיה יחסית כלשהי, וכל התפתחות – בדגרדציה מסוימת. וכלום יכול היה להיות אחרת: הרי לכל תנועה קדימה באבולוציה מלווה בהכרח שינוי של מה שהיה לפני כן, ומכאן גם הפרה של מה שהתייצב קודם. התפתחות החברה החדשנית גוררת פרידה מיתרונות רבים של החברה המסורתית, מה שמטראום את התודעה השמרנית. אך אין זה אומר שעלינו לעצור ולהפסיק לנוע קדימה. יתר על כן, כל האטה של ההתפתחות האינטנסיבית של הציוויליזציה, המוכתבת בידי שאיפה להגביל את הקדמה המדעית-טכנית, הייתה גוררת בתנאים שנוצרו רק האצה נוספת של ההתפתחות האקסטנסיבית, הרחבת ייצורים מיושנים, מה שהיה מביא לתוצאות כבדות עוד יותר למצב הביוספירה.
מחברי המאמר מחשיבים לבלתי-יעילים את כל האמצעים, המיושמים בעולם להגנת הסביבה הטבעית, ואת המאמצים, המושקעים לשיפור המצב בתחום זה, לבלתי-פרודוקטיביים, בלתי-מספקים, אף לפליאטיביים גרידא. בעולם אין מחסור בקיום אירועים מגוונים רחבי-מסכים. מתקיימות ללא הרף ועידות אקולוגיות, כינוסים, סימפוזיונים, דיונים על זכויות הטבע, מתפרסמות קריאות של מנהיגי המדינות המובילות בעולם, פוליטיקאים סמכותיים, מדענים, נציגי תרבות, יוצאים לאור ספרים וכתבי עת רבים בכוון האקולוגי, נוצרים גופים
מייעצים ממשלתיים וממשלתיים-חוץ שונים להגנת הסביבה הסובבת את האדם. בכל זה, כפי שסבורים המחברים, מתבטא יותר ״אקו-דמגוגיה״ מאשר תוצאות אמיתיות.
אבל למרות זאת, המצב האקולוגי הגלובלי על הפלנטה ממשיך להידרדר. לדעת המחברים, האנושות כבר עברה את גבולות הצמיחה ואינה יכולה לשמר את עקרונות ההתפתחות בת-הקיימא, משום שהיא נמצאת מחוץ לתחום היציבות. ״צוינה דגרדציה הולכת וגוברת של הסביבה: דלדול שכבת האוזון, שינוי אקלים, אובדן המגוון הביולוגי, התגברות תהליכי המדבור והבהרת היערות. זה אומר, שההשפעות האנתרופוגניות על הסביבה, שאסור להן לחרוג מגבול מסוים – היכולת הכלכלית של הביוספירה, הופרו״ (שם, עמ' 483).
כך, האפוקליפסה האקולוגית לא רק מתקרבת, היא לדברי המחברים כבר הגיעה, אף שרק האקולוגיסטים שמו לב אליה. בהתאם מאופיינים גם ההישגים האמיתיים בתחום האקולוגיה, שגם האקולוגיסטים השמרניים ביותר אינם יכולים שלא להכיר בהם:
״בעולם התרחש שינוי עצום ביצירת תשתית להגנת הסביבה. מתפתחות תוכניות לאומיות חזקות למדיניות אקולוגית גלובלית ברוב המדינות. נוצרה תוכנית ממלכתית 'שינויים גלובליים של הסביבה הטבעית והאקלים' גם ברוסיה. ועם זאת, הציבור האקולוגי נאלץ לקבוע שתוצאות האירועים רחבי-ההיקף הללו בלתי-פרודוקטיביות״ (שם).
מי אם כן אשם בחוסר-הפרודוקטיביות של כל האירועים – גם הממשיים וגם האידיאולוגיים? לצד הפילוסופים, המאמינים באפשרות של קדמה מאורגנת תבונית, אשמים, לדעת מחברי המאמר, בראש ובראשונה נציגי העסקים הגדולים. ״הקריאות לחוס על העולם הטבעי נשארות רק על הנייר. הפיתוחים המדעיים, המוכיחים את קטלנות השרירותיות המהפכנית ביחס לטבע, אינם
נלקחים בחשבון בידי הנהגת רוב מדינות העולם. האינטרסים של המונופולים מתגלים כחזקים יותר… היום יש לדבר לא על תבוניות האנושות בכללותה, כי אם על אינטרסים קבוצתיים של אילי התעשייה של הפלנטה – האשמים העיקריים של התוקפנות נגד הטבע״ (שם, עמ' 484, 482).
כאן התבטא הציר המרכזי של הנמקים האפוקליפטיים בעניין בעיות אקולוגיות. הוא יוצא מגבולות האקולוגיה עצמה ונע באזור המנטליות האנטי-קפיטליסטית, שנפוצה בהרחבה במנטליות הטרדיציונליסטית בכל העולם ופופולרית מאוד ברוסיה הפוסט-סובייטית עם התפתחותה המוזרה מאוד של היזמות ועם שימור של דעות קדומות טוטליטריות רבות, המפריעות להתפתחות נורמלית. הציוויליזציה הטכנוגנית, חדורת רוח היזמות, החדשנות והקדמה, מקור רווחת העמים, מצילת מהקור והרעב, מפיקת טובין ושירותים איכותיים, הבסיס החומרי של הנוחות האנושית, נוחות החיים, סיפוק הצרכים, שגשוג הכלכלה, עוצמת המדינה – מוכרזת כאויבת האנושות, מחריבה את קיומה, כתנאי מוקדם לגסיסתה ההכרחית
תוך כך האקולוגיסטים הרדיקליים עצמם אינם מוותרים כלל על ברכות הציוויליזציה, שיוצרים ומספקים ״המונופולים״ המתחרים זה בזה, ״אילי התעשייה״, המנצלים במלואו את הישגי הקדמה המדעית-טכנית, את הניהול החדשני, המספקים עבודה ושכר גבוה למיליוני שכירים, ובאמצעות בסיס המיסוי שלהם – את מימון התוכניות החברתיות, ובכך – את מימוש הצדק החברתי, כמה שרק אפשר בכלכלת שוק ללא התפשטות המונית של יאזמוטות על צוואר משלמי המסים.
לפי השכנוע של מחברי המאמר, שום קדמה מדעית-טכנית בעקרון אינה מסוגלת להביא לשיפור או לפחות לייצוב של המצב שנוצר. להפך, היא רק תגביר
התפשטות טכנוגנית נוספת לתוך הסביבה, התפשטות בה של חומרים שלא היו ידועים לה קודם וכו'. ״התודעה של החברה,״ – הם קוראים, – ״מהופנטת בידי הקדמה הטכנית. האדם המודרני נתון במרות החשיבה הטכנוקרטית, המולידה את רעיון האפשרויות הבלתי-מוגבלות של טרנספורמציה לא רק של הטבע, כי אם גם של הסטטוס של עצמו, הגופני והנפשי״ (שם, עמ' 486).
אך דווקא הישגי המדע המודרני נותנים לכך יסודות רציניים למדי, אף שהציפיות מהנדסה גנטית ומטכנולוגיות כימיות ל״ניסים״ מהירים ובלתי-רגילים, ללא ספק, מוגזמות מאוד. ומצד שני, ההתפתחות הסוערת בזמננו של טכנולוגיות המידע כבר יוצרת ניסים אמיתיים, שלא חלמו עליהם נביאים וקוסמים. הורס את הטבע לא הקדמה המדעית-טכנית כשלעצמה, כי אם ניצולה הברברי בתנאים הכלכליים שנוצרו אובייקטיבית. למרות כל הצלחות ההתפתחות הציוויליזציונית, אותה ציוויליזציה, הקיימת על הפלנטה שלנו, עדיין נושאת אופי לא-מפותח. היא מבטיחה להמוני אנשים קיום צרכני, אך אינה מסוגלת עדיין להעיר בהם אפשרויות רחבות לאבולוציה יצירתית.
הציוויליזציה הארצית כבר חזקה דיה כדי ליצור איומים הולכים וגדלים לסביבת מושבה, אך היא עדיין חלשה מדי מכדי, מבלי לפגוע בזכות האדם לקיום ראוי, לבצע הבראה טוטאלית של הסביבה הסובבת את האדם, שיקום גלובלי של זכויות הטבע החי שקופחו בידי האדם. אבל הרבה אנחנו יכולים לעשות כבר עכשיו. מהות מה שאפשר לעשות אינה בצמצום ההתפתחות הכלכלית, ביצירת חסימות להתפתחות הקדמה המדעית-טכנית, כפי שמציעים האקולוגיסטים הרדיקליים, כי אם דווקא להיפך – להעלות את עוצמת ההתפתחות הכלכלית ולכוון בקנה מידה הולך וגדל את הישגי הכלכלה החדשנית והקדמה המדעית-טכנית אל
הבראת הסביבה הסובבת את האדם ושיקום המנגנונים הטבעיים של אבולוציית הביוספירה.
ומה מציעים מחברי המאמר המנותח על ידינו, לאחר שביקרו, ותוך כדי כך במידה מסוימת של צדק, את כל מה שמוצע ונעשה להצלת הטבע בתנאים שנוצרו אובייקטיבית? לאחר שאפיינו כאוטופיות את כל התנאים המוקדמים ההשקפתיים הקיימים לתמורות אבולוציוניות בתחום הגנת הסביבה הטבעית, המחברים שוב מקשרים את השינוי האמיתי של המצב הנראה להם כמעט חסר-תקווה עם תמורה יסודית של השקפת העולם.
״אז, המשימה, העומדת היום לפני האקולוגיה, ברורה,״ – מסכמות את הרהוריהן ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״לבצע מהפך בתודעה ההמונית, לשנות את תודעתם של מיליונים ומיליארדים, לשנות את השקפת עולמם, להבטיח החלפה של נורמות התנהגות וצירי ערך. ההיקפים – פלנטריים״ (שם, עמ' 487).
אך האם אין זו אוטופיה? ומדוע את טרנספורמציית השקפת העולם ברוח התפתחות הנואוספירה מאפיינים המחברים כאוטופיה, ואילו את פרויקטם להנחלת השקפת עולם אקולוגית לתודעה ההמונית הם ממקמים כאלטרנטיבה לגישה האוטופית? כדי להתגבר על ספקות מוצדקים למדי בממשות המשימה שהוצבה, הם משווים את המהפך שהם מציעים בתודעה ההמונית למבנה מחדש המוני של התודעה הציבורית בהתפשטות הנצרות. האידיאלים של הטוב והאהבה, שהוכרזו בידי הנצרות, הבטיחו את המעבר להשקפת עולם חדשה ולנורמות התנהגות חדשות. המחברים מכירים באי-התאמת הנורמות והערכים, מטרות החיים והמשימות, המקובלים בדת הנוצרית, לאלה הקשורים בהשקפת העולם האבולוציונית המודרנית, כולל האקולוגית. לכן הם מציעים להעמיד למבנה מחדש יסודי לא פחות מאשר את האבולוציוניזם הגלובלי, האוניברסאלי המודרני. אנחנו חבים לל. פסנקובה וא. דריאבינה הגדרה טובה מאוד של המשמעות,
שאותה רוכש האבולוציוניזם האוניברסאלי בתפיסת העולם המודרנית ובהבנת הבעיות החברתיות המודרניות ובהבטחה האינטלקטואלית של פתרונן המעשי. הן כותבות:
״השקפת עולמנו רוויה בייצוגים אבולוציוניים על העולם. האבולוציוניזם המודרני – אינו רק מכלול של תיאוריות מדעיות והכללותיהן. זה – אופן הוויה, הנמצאת במצב התפתחות, זה גם חשיבה אבולוציונית, וגם הלך רוח, שבו מתבטא השאיפה להבין את העולם במונחים של תהליך והתהוות״ (שם, עמ' 490).
נפלא, לא כן? והנה כיצד מתייחסים בייצוג המחברים הרעיונות היסודיים של השקפת העולם הדתית והאוניברסאלית-אבולוציוניסטית זה לזה:
״בהשקפת העולם של ימי הביניים רעיון האלוהים היה העמדה היסודית. זה היה עקרון ההסבר המרכזי של העולם, שמחוצה לו הכול איבד את משמעותו. בהשקפת העולם המודרנית תפקיד זה ממלא דימוי האבולוציה הגלובלית – תהליך אבולוציוני שלם, שבמהלכו מתפתחים ברצף תחילה אובייקטים של העולם הלא-אורגני, אחר כך של העולם האורגני, ולבסוף של עולם המערכות החברתיות. האבולוציוניזם הגלובלי מציב אוריינטציות הסבריות ומשמעותיות של תקופתנו. הוא מונח ביסוד רעיון אחדות העולם. מקובל שהאבולוציוניזם הגלובלי הוא היסוד של התמונה המודרנית של העולם״ (שם, עמ' 491).
אך אם כל זה נכון, אז כיצד, והעיקר – מדוע, יש לשבור את התמונה האבולוציונית הגלובלית-אוניברסאלית של העולם, כדי להעמידה תחת השקפת עולם אקולוגית הבנויה ספציפית? המחברים שואפים ״לתקן״ את האבולוציוניזם האוניברסאלי, בהשלימו בייצוגים על מחזוריות סגורה והיררכיות נוקשה, הטבועה, כפי שהם סבורים, במאפייני המערכת של אבולוציית הביוספירה. אך האם אבולוציוניזם ״מתוקן״ כזה, באמצעות קטיעה של רעיון הקדמה, יהיה באמת אבולוציוניזם? והאם הוא יוכל לשקף את
אבולוציית הביוספירה ואת מקומו של האדם בה?
״הטרנספורמציה של האבולוציוניזם הגלובלי,״ – מבהירות ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״חייבת להתחיל בפופולריזציה של מבט מערכתי על העולם, המכוון לאינטראקציות 'פונקציונליות' בין חלקי השלם ולבנייה ההיררכית של המערכת, בהפצת מבטים אלה בתודעה ההמונית… האדם הוא רק אלמנט, רק חלקיק של השלם, רק בורג במכשיר הכללי – הביוספירה. קיומו מחוץ לביוספירה חסר משמעות כמו קיומו של מכסה קומקום בלי הקומקום. הגישה המערכתית ממקדת את תשומת הלב בהרמוניות ובתכליתיות של הטבע, נושאת הרגשת תלות בו והרגשת קשר בל-ינתק עמו… ייצוגים אלה ישנו מהותית את דמות האבולוציוניזם האוניברסאלי״ (שם, עמ' 492).
לעניין זה אפשר לומר את הדברים הבאים. הגישה המערכתית מהווה צד מהותי מאוד של האבולוציוניזם האוניברסאלי, כך שאין כל צורך להנהיגה מחדש לצורכי התודעה האקולוגית. אך היא מובנת דווקא אבולוציונית, ולא כדמות של היררכיה קפואה כלשהי, שבה האדם – רק בורג, חלק תלוי, מכסה של קומקום. האדם – לא בורג ולא מכסה של קומקום. הוא אינו תופס מקום שהוקצה לו פעם אחת ולתמיד באבולוציה הטבעית.
האדם עצמו הוא אבולוציה, המשנה ומייעלת את הטבע ואת עצמו. הוא מכיל בתוכו את הפוטנציאל של אבולוציה יצירתית, אף שהוא יכול לממשו רק במסגרת התנאים שנוצרו אובייקטיבית, אבולוציונית, במסגרת רמת ההתפתחות של ציוויליזצייתו. כן, האדם תלוי בטבע. אך משימתו אינה רק להשתלב במחזורים שנוצרו בו, בהיררכיה של התהליכים המתפתחים בו, כי אם גם לייעל את יחסי הגומלין שלו עמו. וזה, למורת רוחם של האקולוגיסטים השמרנים, מניח, אמנם זהירות מאוד, אך בכל זאת התערבות מהותית בתהליכיו.
הביוספירה הארצית במשך מיליונים ומיליארדי שנים
השתנתה והסתגלה להתערבות של תהליכים קוסמיים, גיאולוגיים, גיאו-קלימטיים. מהות הבעיות האקולוגיות, שחווה היום האנושות, היא בכך שהציוויליזציה האנושית הופכת לגורם קטלני עוצמתי לא פחות של השפעה על הביוספירה, כמו אלה שכבר היו בתולדותיה. ויתר על כן, אולי עוד עוצמתי הרבה יותר. ״צריך להבין,״ – קובעות בצדק מוחלט ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״שהעניין איננו רק בהשמדת מיני בעלי חיים, כריתת יערות ובזיהום ההולך וגובר של האוקיינוס העולמי, אלא שהעניין הוא בהפרת היציבות של מחזורי הביוספרה הגלובליים והביוצנוזות של הפלנטה״ (שם, עמ' 491).
לאחר שחוותה בתולדותיה הקשות לא מעט אסונות, הביוספירה הסתגלה להם ולא רק שרדה, כי אם בגמישות וביכולת ההסתגלות הטבועות בכל חי לא רק שלא גססה, כי אם גם הבטיחה קדמת חיים מואצת והולידה את האדם – פסגת אבולוצייתו, שמעליה היא, ללא ספק, אינה מסוגלת לעלות. היום הביוספירה ללא ספק מדרדרת גם תחת פעולת הציוויליזציה המאורגנת ברבריות, וגם כתוצאה מכך שפוטנציאל האבולוציוני שלה, אולי, מתקרב למיצויו. זוהי עובדה. אך האדם אינו יכול להרשות לעצמו להשתלב בדגרדציית הביוספירה, שהציוויליזצייתו מקבלת ומאיצה.
האדם אינו יכול להישאר זמן רב מדי גורם קטלני, בדומה לאלה שהפרו בעבר את יציבות הביוספירה ועוררו או דיכאו את אבולוצייתו. אינו יכול, משום שזה מערער את יסודות קיומו וקיום ציוויליזצייתו, מאיים במיצוי משאבי הטבע ובמרכיביהם העיקריים – אוויר צח, מים נקיים וסביבת מחייה בריאה. האדם לא רק יתאים את עצמו לביוספירה הארצית, כפי שמתעקשים האקולוגיסטים צרי המחשבה, כי אם גם בקנה מידה הולך וגדל יתאים אותה לעצמו. ולצורך כך נחוצים הוצאות עצומות, בלתי-ניתנות להשוואה ליכולות של היום, והולכות וגדלות
עמל על הבראת וויסות הביוספירה.
כשם שבכלכלת השוק המודרנית מנגנוני הוויסות העצמי של השוק משולבים עם מנגנוני ויסות ממלכתיים המכוונים דמוקרטית, כך ביחסי האדם עם הביוספירה הכרחי שילוב אופטימלי של ויסות עצמי וויסות מכוון תבונית. לשם כך יש להקצות שטחים גדולים מאוד לשיקום מנגנוני הוויסות העצמי של טבע הפרא. כמה מהר ויעיל הטבע משקם את כוחותיו, מראה הניסיון של יצירת אזורי פינוי של אנשים בשטחי אוקראינה ובלארוס כתוצאה מאסון צ'רנוביל. בתנאי הזיהום הרדיואקטיבי המבעיתים את האדם צפיפות ההתפשטות כאן של צמחים ובעלי חיים גבוהים עברה את כל הציפיות והתחזיות המוצדקות מדעית.
כוח הרבייה של הטבע החי גבוה לאין שיעור מכפי שסוברים האקולוגיסטים החושבים קטסטרופיסטית. הוא מתפתח בהתקדמות גיאומטרית, כפי שהראה דרווין אחרי מלתוס ב
״מקור המינים״. הוא מוגבל רק בידי נוכחות משאבים ותחרות בין המינים. נסיבה זו מבטיחה עתודת כוח אדירה של הביוספירה, אם כי גם היא, כמובן, אינה בלתי-מוגבלת. לכן יש לתת לכוח הרבייה של הטבע חירות להתבטאות, להבטיח לו את המשאבים הדרושים, כולל ובראש ובראשונה מרחב, חופשי מהפעילות הכלכלית של האדם. ולעשות זאת לא פשוט מאוד. ערינו גדלים, האוכלוסייה גדלה כמעט באותה התקדמות כמו כוח הרבייה של הטבע, משום שבאדם מונח אותו כוח עצמו, המובטח במשאבי הכלכלה. האדמה מתייקרת.
לכן פתרון בעיית שחרור כוח הרבייה של הטבע מהדיכוי שלו בידי האדם יכול להיות קשור לא בהגבלת, בלימת או אפילו עצירת ההתפתחות הכלכלית והקדמה המדעית-טכנית, כי אם דווקא להיפך, באינטנסיפיקציית
ההתפתחות הכלכלית, שתאפשר להתגבר ביעילות על הזחילה האקסטנסיבית של הכלכלה, הממלאת שטחים חדשים וחונקת את הטבע החי.
ככל שמתעצמת ההתפתחות הכלכלית, מתאפשר להוציא ממחזור כלכלי שטחים גדולים דיו, לגדל בהם צמחייה וליישב בהם בעלי חיים, ובכך להפכם לאזורים חופשיים מהתערבות האדם ולתורמים להגנת זכויות טבע הפרא. ככל שמתעצמת ההתפתחות הכלכלית, מופיעה ומתרחבת גם האפשרות להבראת הסביבה הטבעית של הערים. יש לקבל נורמות משפטיות בינלאומיות להבטחת גידול הערים בגידול תואם של שטחים, המוקצים לנטיעות ירוקות.
רק הבטחת ערינו בכמות מספקת של מערכי יער וגנים, לצד הגוונת התעשייה, יכולה לתרום להבראת הסביבה העירונית הסובבת את האדם. אדם חופשי ובריא בלתי-אפשרי ללא טבע חופשי ובריא. בעיית הייעור הירוק של הערים ברמות שונות של המרחב העירוני רלוונטית מאוד לזמננו. ניסיונות לפתרונה נעשו בתולדות האנושות פעמים רבות. הדוגמאות הבולטות ביותר של ניסיונות כאלה הן הגנים התלויים של בבל בבבל הקדומה ואומנות הגינון של יפן. אינטנסיפיקציית ההתפתחות הכלכלית לא רק מאפשרת לשחרר לשיקום הטבע את המרחב הדרוש, כי אם גם להבטיח את עבודות הייעור הירוק ושחזור הטבע החי בכוח עבודה דרוש, ככל שמשתחררים עובדים מהתעשייה. חלוקה מחדש של מאמצי העבודה לרביית הטבע החי הייתה יכולה לתרום לא מעט לפתרון בעיית גידול האבטלה.
ומה מציעות ל. פסנקובה וא. דריאבינה כמימוש השקפותיהן על פתרון הבעיות האקולוגיות ועל הטרנספורמציה התואמת של מכלול רעיונות האבולוציוניזם האוניברסאלי
? ״אנו מקוות,״ – הן כותבות, – ״ליצירת אידיאל חברתי חדש, המסוגל לא במילים כי אם במעשים לשנות את אוריינטציית הערך של האדם. הקבלה הפנימית של רגולטורים ערכיים חדשים עשויה לאלצו ללכת נגד עצמו, נגד אינטרסיו, נגד התועלת האישית של היחס הטורפני לטבע. זו תהיה השקפת עולם חדשה, האוסרת על הרס משכננו – הביוספירה״ (שם, עמ' 493).
הנה זה בדיוק אוטופיה טהורה ביותר. להכריח את התודעה ההמונית ללכת נגד עצמה, נגד אינטרסיה לא פשוט לא-ריאלי. זה גם לא מוסרי. אנשים רוצים לחיות טוב יותר, שיהיה להם סיכוי בחיים. הם מאמינים שהתפתחות נוספת של הציוויליזציה תפתח לפניהם אפשרויות חדשות, תתרום לסיפוק מלא יותר של צרכיהם ואינטרסים, להשגת תנאים לחיים מלאים יותר, עשירים ומעניינים יותר. לגזול מהם את התקווה לכך – משמעותו להרוג בהם את הגירויים לעבודה יעילה, את הצימאון ליצירתיות ואת השאיפה לחיפוש חדש. זה היה אומר שקיעת הציוויליזציה האנושית, ולא הצלת הטבע.
תעמולת ויתור על ברכות הציוויליזציה הייתה יכולה לרתק חבורת אידיאליסטים מהאינטליגנציה, בעלי רגש אשמה מוגבר ונטייה לאסקהות. אך להכריח המוני אנשים ללכת נגד עצמם ואינטרסיהם בכל זאת אפשר. אך לא בדרך של הגבלה עצמית מרצון, המושרשת בתעמולה של אידיאלים מנותקים מהחיים ובחינוך של רגשות ונדחפים הסותרים אינטרסים, כפי שמניחות מחברות המאמר. לממש פרויקטים אוטופיים של הגבלת צרכי המוני אנשים בשם כינון שיווי משקל אקולוגי עם הסביבה אפשר רק בדרך של אלימות אכזרית נגד אנשים אלה, בדרך של יצירת מערכת, שאנו מכנים טוטליטריזם אקולוגי.
במסגרת, או ליתר דיוק בסגי, של מערכת כזו תופענה להגבלות הקשוחות ביותר כל דבר והכול ינורמל ויוגבל. כל מה שמעל לנורמה ייחשף לקשוחות ביותר
איסורים, והפרתם – להיענש בעונשים הקשים ביותר. צריכה של כל משאב, כמות המזון, השימוש בחשמל, דלק, מים, לידת ילדים – הכול יופקע לרגולציה ברורה ולעיצוב חוקי. פקידי המשרד האקולוגי יקבלו זכות לחדור לחייך האישיים ולשלוט בהתנהגותך, להאזין לשיחות טלפון ולבצע תצפית ויזואלית על המתרחש במעונך. האם הייתם רוצים עתיד כזה לעצמכם ולצאצאיכם?
כמובן, זוהי רק אנטי-אוטופיה, הראויה לעטם של סופרי-פנטזיה מקצועיים. אך האם אנטי-אוטופיה זו כה אוטופית? האין חיינו בתקופה הסובייטית בחברה, הדומה מאוד לזו שתיאר אורוול ברומן שלו ״1984״? ״אבל הכוח היה חזק וכולם פחדו ממנו״, כפי שעדיין מוערך בתודעה ההמונית של מיליונים. נדמיין לעצמנו שפתרון הבעיות האקולוגיות ילך בדרך ההגבלות על ההתפתחות הכלכלית והמדעית-טכנית.
בצאתם לדרך של איסורים והגבלות, בלתי-אפשרי להגיע לשום דבר אחר, פרט למינון החיים עצמם ולמלחמות על משאבים, לשלטון המחלק כל טוב. זהו הטוטליטריזם האקולוגי. כדי להימנע ממנו, יש לא להגביל, כי אם לגדל את התפתחות הציוויליזציה, ולגדל במקביל את מאמצי הציוויליזציה לייעול מצב הביוספירה. תוך כך, הגבלות סבירות ומינון נוקשה עדיין הכרחיות. בנסיבות חירום עשויות להפוך להכרחיות גם אמצעי חירום. אך האמצעי העיקרי והמכריע למניעת אסונות אקולוגיים והאסון הגלובלי הוא האבולוציה היצירתית של האדם ושל ציוויליזצייתו בחברה החדשנית.
}}

==== האבולוציוניזם האוניברסאלי וסיכויי האבולוציה היצירתית של האדם ====
{{רן|
האפשרויות והסיכויים של האבולוציה היצירתית של האדם מתגלים במאמר אחר מאותו קובץ, המוקדש ישירות לבעיית התפתחות האבולוציוניזם האוניברסאלי – במאמרו של מ. קונאשב ״התיאוריה האבולוציונית והתרבות האבולוציונית״ (קונאשב מ.ב. התיאוריה האבולוציונית והתרבות האבולוציונית – בתוך: רעיון האבולוציה בביולוגיה ובתרבות – מ': קנון+, 2011, עמ' 301-325). בו מפתח המחבר השקפות הפוכות, אלטרנטיביות ביחס למאמרם של ל. פסנקובה וא. דריאבינה, על האבולוציה ועל סיכויי יחסי הגומלין בין הציוויליזציה לביוספירה.
סיכויים אלה הוא מקשר לא עם הפצת השקפת עולם אקולוגית מיוחדת כלשהי, המבוססת על הגבלה עצמית של האדם וסותרת את צרכיו ואינטרסים הכלכליים, כי אם עם יצירה ופיתוח בראש ובראשונה של כלכלה אקולוגית, המכוונת לשחזור וייעול המנגנונים הטבעיים של אבולוציית הביוספירה. הוא בוחן את הכלכלה האקולוגית כאלמנט הכרחי של הכלכלה האבולוציונית, שבניגוד לכלכלה הטרום-אבולוציונית, מעצבת באופן פעיל ומכוון את התנאים המוקדמים החומריים של האבולוציה היצירתית של האדם. כמובן,
גם הכלכלה ״הטרום-אבולוציונית״ מתפתחת ללא הרף, אך היא מתפתחת ומשחזרת את הציוויליזציה האנושית ואת האדם עצמו בעיקר על חשבון הטבע, ולא באמצעות רבייה משותפת עמו.
״בכלכלה הטרום-אבולוציונית,״ – כותב מ. קונאשב, – ״האדם משחזר את עצמו ואת כל התנאים הקרובים, ההכרחיים, של קיומו בעיקר על חשבון הטבע, ותרומתו שלו לרבייה זו חלקית בלבד, ובהרבייה זו של עצמו הוא בכל זאת עדיין כפוף לטבע ואינו מבין את סיבות הכפיפות הזו, אף שכבר מודע לעובדת הכפיפות עצמה, למשל בצורה דתית… ב
כלכלה אקולוגית (ועקב כך, בהתאמה, גם בתרבות אקולוגית) הטבע כבר אינו רק מקור חומרי, לעתים אף חינם או כמעט חינם, של הכלכלה, כי אם כבר הופך גם למטרה, למוצר״ (שם, עמ' 320).
כמובן, המונח ״כלכלה אבולוציונית״ עצמו אינו מוצלח דיו. אך הוא מבטא מגמה אמיתית של התפתחות הכלכלה המודרנית לוויסות יחסי הגומלין שלה עם הטבע ולצורות שותפות, לא פיקודיות-ביורוקרטיות, של ויסות יחסי הגומלין הכלכליים בין בני אדם. אין ספק, שמגמה זו עדיין חלשה מאוד. אך היא כבר מתבטאת בחקיקה האקולוגית, במתודולוגיית הניהול המודרני, בחלוקה מחדש של הכנסות, המכוונת לצרכים אקולוגיים וחברתיים, בהתפתחות הרחבה של יזמות קטנה, בצמיחה המובילה של תעשיית הטכנולוגיות הגבוהות.
תחת ״כלכלה אבולוציונית״ מחבר המאמר מתכוון לכווניות הכלכלה החדשנית המודרנית ליצירת מוסדות ודרכים של ויסות ווויסות עצמי, אשר בסיכוי עתידי מסוגלות לעזור לאדם להשתלט על אבולוציית ציוויליזצייתו, ולא להישאר ״הגלגל והבורג״ שלה, חוליה פונקציונלית, ובמידה מסוימת אף קורבן.
מ. קונאשב מודע לחלוטין לסכנות, המתעוררות במעבר מדרך
״הטרום-אבולוציונית״ של התפתחות יחסי הגומלין הכלכליים אל
״האבולוציונית״. אמצעי הייצור מתפרסים אקסטנסיבית, והאפשרויות להשתלטות על אבולוציית הציוויליזציה, לשיפור ולבריאת האבולוציה האנושית עוד חלשות מדי, ומתעורר שורה שלמה של איומים, הקשורים בחוסר האונים של האדם בפתרון מספק של הבעיות הגלובליות של המודרניות, כולל הבעיה האקולוגית.
״בשלב ההתהוות של התרבות האבולוציונית,״ – סבור קונאשב, – ״כאשר האבולוציה של האדם עצמו הובילה את האדם אל סף כזה,
כזו, לעבור ולהתגבר עליה הוא יכול רק אם יחליף את מודוס ההוויה עצמו, את סוג הרבייה עצמו מטרום-אבולוציוני לאבולוציוני, כאשר יותר ויותר נושא הפעילות העיקרי של האדם הופך לשלמות העולם הסובב כולו ושל עצמו, כאשר האדם כבר במודע, במכוון, בורא את עצמו, את אבולוצייתו שלו ואת האבולוציה של כל העולם הנגיש, התלוי בו, בפעילותו המשנה, היוצרת הזו, משתנה קיצונית יחד עם מידת חירותו גם מידת אחריותו. הרי זה כבר כל החירות וכל האחריות של האדם, הבורא אבולוציה״ (שם, עמ' 321).
כמובן, העמדות, שמגן עליהן מ. קונאשב ונושאות אופי מדעי נוקשה, אינן באותה עת מוכחות דיין, כי אם היפותטיות בלבד וחדורות באמונה הומניסטית עמוקה. אמונה זו אינה דתית, כי אם מדעית, אינה אוטופית, כי אם ריאליסטית. היא נובעת לא מחלומות ופנטזיות עקרים על העתיד, כי אם מאקסטרפולציה של מגמות אמיתיות, המתגבשות בהתפתחות הציוויליזציה המודרנית. אך למגמות אלה מתנגדות גם מגמות אחרות, הפוכות, הנובעות מהמצב הברברי של מרכיבים רבים של מבנה הציוויליזציה, ומימוש אמונה זו יהיה תלוי בהתפשטותה, אך לא רק באמונה, כי אם גם ביכולת של קהילות אנושיות כה שונות להתפתחות חדשנית של הכלכלה, הדמוקרטיה, התרבות ההומניסטית.
התרבות ההומניסטית האבולוציונית – אינה פרי הרהורי סרק של תודעה אוטופית, היא נוצרת ככל שמתפשטים הידע המדעי, החינוך המכוון מדעית, היא מתבססת על השקפת העולם המדעית-אבולוציונית, על ההתפתחות המודרנית של הדמוקרטיה, מדינת החוק והבטחת זכויות האדם. הדמוקרטיה מטבעה הומניסטית ואבולוציונית, חדורת אחריות ומתממשת ברפורמות עוקבות. היא תואמת לעקרונות המדעיות, התבוניות והאנושיות. אך היא
תמיד בלתי-מושלמת, כשם שהאדם עצמו בלתי-מושלם. השכלול הנוסף של הדמוקרטיה תלוי לא רק בהתפתחות המוסדות הדמוקרטיים, כי אם גם ביכולת האנשים לעלות על הדרך הקשה של שיפור עצמי, להיחד באמונה מדעית-הומניסטית ובתרבות אבולוציונית. רק בהשקעת עמל יומיומי בשיפורו הפסיכופיזי, האדם יכול לזכות בבריאות מושלמת ובשמחת חיים. רק בשיפור תרבותו, האדם יכול להעלות את יכולותיו היצירתיות ולזכות בכוחות מוסריים לעמידה מול הברבריות והחוסר תרבות. רק בהעלאת רמת אחריותו, הוא יכול להפוך לחופשי באמת ומוכן לשיפור אמיתי של חייו שלו, ולא ליצירת אשליה של שיפור כזה כתוצאה ממעשים לא ישרים ודיכוי כבודו ומצפונו שלו. חוסר אחריות במוקדם או במאוחר מוביל לניצול לרעה של החירות ולאורח חיים בלתי-חופשי, ברברי.
״רק האחריות,״ – קובע מ. קונאשב, – ״באמת עושה את האדם לחופשי. אדם בלתי-אחראי – זהו עבד, אם של המקרה ואם של שרירותו שלו. ואילו האדם היוצר, ובמיוחד יוצר האבולוציה, – זהו אדם כבר מעצם הגדרתו חופשי, חופשי ביצירתו ובזכות היצירה. אך דווקא בשל כך גם אחראי לנברא ולנוצר על ידו. לכן במיוחד, הוא יותר מכל אלוהות שיצר בדמיונו, חופשי ואחראי ממנו… הבורא, שפוסק על ידו האדם, אינו מתפתח בעצמו ואינו משתתף באבולוציה של העולם כביכול שנברא על ידו. בניגוד לו, האדם עצמו מתפתח, ובבוראו את אבולוציית שאר העולם, מתפתח יחד עמו״ (שם, עמ' 322).
בחברה החדשנית יכולתו של האדם לברוא את חייו שלו ואת העולם הסובב אותו, ללא ספק, גדלה. היא גדלה ככל שמתפתחת חברה זו. האדם בחברות חדשניות זוכה בחירות שלא נראתה קודם, בחירות כזו שלא
יכול היה אפילו לחלום ושנשלל ממנה האדם של החברות המסורתיות. אך מהאופן שבו ינצל האדם את חירותו, תלויה חירותם של אנשים אחרים ויכולתם לברוא את העולם הזה אנושי וחופשי יותר מכפי שהיה עד כה. ככל שהאדם עצמו הופך ליוצר, לנושא של בריאת האבולוציה, הוא מפסיק להיות יצור, אובייקט וקורבן של אבולוציה ספונטנית. בהפיכתו עצמו ליוצר, לנושא של אבולוציה יצירתית וברוכשו אורח חיים יצירתי, האדם מאבד ברצף ובאופן טבעי את האמונה בבורא השמימי, שכלי-מעשו ויציר-כפיו הוא ראה עצמו בכל החברות המסורתיות.
כמובן, ברמת ההתפתחות, שהגיעה אליה היום החברה החדשנית, בני אדם עדיין שקועים מאוד בתלות בנסיבות החיים המתעוררות ספונטנית, ורבים מאוד זקוקים לעזרה מלמעלה, בהיותם בלתי-מסוגלים להתמודד עם נסיבות אלה. האמונה הדתית מעניקה להם תקווה והצלה מיגונות וכישלונות, מתבוסות ואסונות, מפחדים מפני מחלות ומוות בעולם הטראגי-קרוע ומתפתח ספונטנית זה. בזה טמונים המשמעות והחשיבות של תפקודן של כנסיות, מסגדים, מקדשים ושאר בתי אלוהים ומוסדות דתיים המגוונים ביותר בפרופילם ובייעודם. הם משווים לאנשים דמויות של יצורים טובים מכל, ממלאים את תודעתם בהרגשת הרמוניה, שנשללה מהם בעולם האכזרי, שנוצר באבולוציה ומטראום ללא הרף את האדם.
אך האופן שבו נוצר העולם הזה, מעורר ללא הרף גם אצל אנשים מאמינים בקנאות ספקות בקיום האלוהות. הפילוסופים הדתיים והתאולוגים ממציאים תאודיצאות שונות, הצדקות-אל, שהן חילול קודש מבחינה דתית ובלתי-עמידות מבחינה מדעית. הם שואפים להצדיק את הבורא, ובכך מפרים את עקרונות אי-התחקות הרצון האלוהי ואת ההשתחוות ביראת כבוד לפניו. הם ינסו להסביר ולנמק באופן תבוני, מדוע בורא טוב מכל יצר עולם כה רע, אכזרי,
לא-תבוני ולא-הרמוני. נכנס לשימוש הטיעון המרכזי: האדון העניק לאנשים חירות, והם בחרו בדרך החטא, בגדו בבוראם. הנה הם סובלים מחטאותם שלהם. הם אשמים.
מ. קונאשב כותב בעניין זה:
״אם הבורא, שפוסק על ידו האדם, כל-יכול ובורא לפי שרירותו, לפי גחמה, ואינו אחראי לפני יצירי-כפיו על שעשה, הוא חסר אחריות ובלתי-חופשי. גרוע מכך, הוא משית על יצירי-כפיו, תוך התכסות בהאשמה בביצוע חטאים כביכול, את פיספוסיו, ליקוייו, וכביכול, את עלויות בריאתו. ואילו האדם, הבורא אבולוציה, ללא ספק הופך לאחראי על כל שעשה, על כל ההישגים והכישלונות של אבולוציה זו. הוא חופשי במידה שהוא אחראי, במידה שהשתלט על חוקי היצירה והרמונייתה, על מדע האמנות של היצירה, וליתר דיוק של ההתהוות, משום שבתהליך יצירה זו לצדו, יחד עמו, משתתף גם כל העולם הסובב״ (שם, עמ' 322).
כבר עצם הצורך ב״הצדקת״ האלוהים נובע מההכרה העקיפה בטבעיות, באבולוציוניות של ההוויה. אלוהים לא יכול היה לברוא עולם אחר, משום שעולם זה היה נטול טבעיות, חירות, הגדרה עצמית. התאודיציאה של ג. לייבניץ מציירת את העולם הזה כטוב שבאפשרויות העולמות. אך טוב יותר יכול לעשות את העולם הזה רק האדם, שהכיר את המקור האבולוציוני של העולם והפך למסוגל לשיפורו האבולוציוני. התנ״ך מתאר את דמות האלוהים ככזו אכזרית, דספוטית, כיד מענישה, כקנאי המדכא את חופש המצפון ואת ההתקשרות לאמונות אחרות. בזה באה לידי ביטוי מציאותו של העולם ההיסטורי של האדם, חדור האכזריות, האלימות, רצח העם.
בנצרות האמונה בבורא טוב מכל מתווספת בעקרון ההומניסטי של אהבת לרע והצלה מחטאים באמצעות השתכללות מוסרית מתמדת. זהו –
צעד ענק קדימה בדרך ההתפתחות האבולוציונית של האמונה הדתית. אך ההומניזם הנוצרי אוטופי, משום שבלתי-אפשרי לאהוב את כולם ללא הבחנה. האהבה – רגש אינטימי, אינדיבידואלי, ומי שמנסה לאהוב את כולם, בדרך כלל אינו אוהב איש. ההומניזם הנוצרי מונע בידי העבודה לאלוהים, ולא בידי השאיפה לעשות את העולם האנושי חופשי, מפותח והומני יותר. אלטרנטיבה להומניזם הדתי מהווה ההומניזם האבולוציוני.
״ההשקפה האבולוציונית,״ – סבור מ. קונאשב, – ״הכוללת באופן טבעי והכרחי את הייצוג על החירות והאחריות האבולוציונית של האדם, כוללת בכך גם את ההומניזם האבולוציוני. כבר בשל כך ההומניזם האבולוציוני הוא חלק בלתי-נפרד של התרבות האבולוציונית״ (שם, עמ' 323).
מחבר המאמר בוחן את התפתחות האנושיות כתהליך אבולוציוני, שחווה לא מעט נסיגות ורגרסיות, אך עם זאת תמיד ליווה את אבולוציית הקהילות האנושיות. הוא מציין:
״האנושיות, שנוצרה במהלך האבולוציה, תחילה עוד אצל בעלי חיים בצורת פרוטו-אנושיות כדאגה לצאצאים, לחברים האחרים של המשפחה החייתית, הלהקה וכו', ואחר כך כבר כאנושיות ממש עוד בשלב המוקדם של אבולוציית האדם עצמו, בהיותה תחילה תוצר של הסתגלות ביולוגית טהורה, של אבולוציה פרוטו-תרבותית, ואחר כך תרבותית של האדם, גם היא התפתחה, גדלה יחד עם האדם כאיכות ההסתגלות החדשה שלו, כיכולתו החדשה, לא רק שהעניקה לו יתרונות אבולוציוניים, כי אם גם הרוממה, ומרוממת אותו מעל לכל שאר העולם הביולוגי. למרות כל הרגרסיות והנסיגות באבולוציית האדם, האנושיות, התפתחותה הופכות יותר ויותר לאחת המגמות המהותיות העיקריות, ואחר כך לעיקרית, של אבולוציית האדם״ (שם, עמ' 324).
הקדמת האנושות בצורה זו או אחרת ליוותה את הקדמת הציוויליזציה האנושית, אך היא, כמובן, לא זרמה חלק ובקו ישר, בהיותה מתבטאת על רקע חוסר-האנושיות האכזרי ביותר,
שנוצר במאבק הקיום כמעט דרוויני בין קהילות אנושיות ובתחרות נוקשה על גישה למשאבי השלטון והרווחה החומרית בין בני אדם. דווקא קדמת האנושות, שנשענה על העלאת אפשרויות האדם עם התקדמות הציוויליזציה האנושית, לא נלקחה בחשבון כלל בידי מה שמכונה סוציאל-דרוויניזם וסימנה את חוסר האונים שלו בהסברת תהליכים חברתיים. המאבק על קיום האנושות נגד חוסר-האנושיות מהווה את התכולה העיקרית של התרבות האנושית. הצימאון לאנושות, הצורך בה תמיד היה אחד הצרכים הדוחקים של האדם, חשוב לא פחות מהצורך במשאבים חומריים, במזון, בלבוש, בדיור ובנוחות. הוא מהווה את עצם מהותו של האדם כיצור חברתי. בהיעדר סיפוק מלא בחיי החברה, הוא נדחק לתחום התרבות, מומש בדת, באמנות, בפנטזיות ובפרויקטים אוטופיים של סדר חברתי אידיאלי.
אך ככל שעוברת הציוויליזציה האנושית ממערכות חברתיות מסורתיות לחדשניות, הצורך באנושות גדל ללא הרף ומקבל יותר ויותר אפשרויות לסיפוקו. חוסר-האנושיות החדשה, החודרת את החברה החדשנית בשלבים המוקדמים של התהוותה, רק מחזקת צורך זה. אבולוציית האנושות בחברה החדשנית מקבלת ביטויה בהתפשטות הדמוקרטיה, בהגנת זכויות האדם, בהיעדר סכסוכים צבאיים עולמיים, בהופעת אפשרויות רחבות יותר לשיפור עצמי של האדם. היא מתבטאת גם בקבלתם על ידי אנשים מתקדמים אבולוציונית וחושבים חדשני, כבסיס השקפת עולמם, של האמיתות שהושגו בידי המדע ושל ההכללה השיטתית שלהן בתורה המדעית-פילוסופית של האבולוציוניזם האוניברסאלי. האבולוציוניזם האוניברסאלי מופיע לא רק כאימוץ רציונלי של הישגי כל המדעים הקונקרטיים, כי אם גם כאידיאולוגיה של החברה החדשנית, הפותחת
דרך לאורח חיים חדש, לשיפור האבולוציוני של האדם, לאמונה חדשה, המתבססת על הידע, לאנושות חדשה, המוצאת לה תמיכה בתרבות האבולוציונית ובהישגי הציוויליזציה המודרנית.
מ. קונאשב חושף זווית חשובה של האבולוציוניזם האוניברסאלי, בבוחנו אותו כתיאוריית רבייה של מערכות חומריות. הוא נשען תוך כך על תיאוריית רביית ההון ודרכי הייצור, שהציע ק. מרקס. כמובן, אין אנו יכולים לבחון הוגה זה של המאה ה-19 כמייסד האבולוציוניזם האוניברסאלי ואף לא כאבולוציוניסט עקבי. המרקסיזם שייסד מרקס היה תורה נושאת אופי דואלי, הכוללת הן מרכיבים אבולוציוניים והן מרכיבים אנטי-אבולוציוניים בעליל.
אך תיאוריית הרבייה של מרקס, על אף כל ביטויי המנטליות האנטי-קפיטליסטית, האנטי-יזמית שבה, המובילים לפרויקטים שגויים לחלוטין, אוטופיים ובלתי-אנושיים של תמורות חברתיות בעלות אופי אנטי-אבולוציוני, מכילה שורה של גרעינים רציונליים, אשר עשויים לשמש לפיתוח תיאוריית האבולוציוניזם האוניברסאלי. זה מנסה לעשות מ. קונאשב, בהכלילו את המושגים ייצור ורבייה ובהפיצו אותם במידה מסוימת של הסכמה על כל העולם המתפתח למגוון.
״במקרה זה,״ – כותב קונאשב, – ״בקירוב הראשון, הגס ביותר, החומר בכללותו וצורותיו הבודדות מייצגים ייצור-עצמי, והאבולוציה בכללותה ושלביה וצורותיה הבודדים הם התפתחות של ייצורים-עצמיים אלה, מעבר בין מערכות חומריות המשתכפלות עצמית ומתפתחות עצמית, ובאותה עת גם טרנספורמציה של מערכות אלה, התהוותן של מערכות אחדות מאחרות, של הבאות לאחריהן מקודמותיהן״ (שם, עמ' 304).
הקוסמוס נבחן מעמדות אלה כ״מפעל״ אדיר,
המייצר מגוון עצום של מערכות חומריות. מערכות אלה משתכפלות עצמית באמצעות ארבעה סוגי אינטראקציות – גרביטציוניות, אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. אחר כך הן נהרסות ונבלעות בידי מערכות אחרות, הבאות אחריהן, המתפתחות על בסיס מערכות קודמות. למשל, כוכבים משתכפלים באמצעות בליעת מימן מענני גז ואבק, בהפיכם את תכולתם לדלק גרעיני. כאשר משאבים אלה מתרוקנים, הכוכבים בסופו של דבר הופכים לננסים שחורים – שרידים שרופים של גופי אור שזרחו פעם. גלקסיות משתכפלות עצמית באמצעות אינטראקציה גרביטציונית,
״מתחרות״ זו בזו על משאבי כוכבים. תוך כך מתבצעת גם ברירה של הגלקסיות היציבות ביותר, שליבותיהן בעלי הגרביטציה העוצמתית ביותר. אטומים של כל חומר משתכפלים באמצעות אינטראקציות אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. וכן הלאה. דרכי הייצור וההשתכפלות העצמית נקבעות בטבע הדומם באופי התהליכים הפיזיקו-כימיים.
כל תהליך כזה יכול להיות מוצג כ
״טכנולוגיה״ מיוחדת, שבאמצעותה מתבצעת השתכפלות עצמית של מערכות דוממות. ״ברביות כאלה, מהוות הכוכבים, המייצגים טכנולוגיות טבעיות, טבעיות ויוצרות-עצמית, הליום ומימן, הנכנסים לתגובה תרמו-גרעינית, הם באותה מידה חומר גלם ראשוני, ובמקביל נושא ואובייקט של רבייה זו״ (שם, עמ' 307).
ברמה הביולוגית של התפתחות החומר מופיע הנושא המרכזי של הרבייה – האורגניזם החי, השואף לשרוד, לייעל את פעילות חייו, ובהתאם, המסוגל להתרבות עצמית כדרך חדשה, שאינה ידועה בטבע הדומם, של השתכפלות עצמית. תוך כך הרציפות של ההתפתחות, הקיימת גם בהשתכפלות העצמית של מערכות הטבע הדומם, הופכת לתורשה – דרך רביית החומר החי על בסיס
טכנולוגיות שכפול של חומצות ריבונוקלאיות.
במאבק הקיום מיני האורגניזמים ״ממציאים״ טכנולוגיות חדשות, המאפשרות להם לא רק לשחזר את עצמם, כי אם גם ליצור מינים חדשים, בעלי חיים יותר ומותאמים יותר בתנאים חדשים, כלומר במהותו, לבצע רבייה מורחבת של החומר החי. להתפתחות הביוספירה אופייני מגוון עצום של טכנולוגיות כאלה ושלל עצום של דרכי רבייה השונות זו מזו. מ. קונאשב מבחין בכמה מהן היסודיות ביותר:
״באבולוציה של העולם האורגני, של הצורה הביולוגית של החומר, יש מיד כמה דרכי רבייה מיוחדות, ביולוגיות – רבייה על ידי מינים, מערכות אקולוגיות, ביוספירה, של הצורה הביולוגית של החומר בכללותה של עצמן… כך, חיידקים לשם רבייתם
״למדו״ להשתמש בחמצן, ביסודות כימיים ותרכובות אחרות, ובכך הפכו לא רק למינים חדשים אחרים, כי אם גם לסוגי חיידקים חדשים עקרונית, יישבו את הסביבות המגוונות ביותר״ (שם,
עמ' 305, 306).
חידושים טכנולוגיים פותחים אפשרויות לגיבוש כל מין חדש – גם של מיקרואורגניזמים, וגם של צמחים, ושל בעלי חיים. במהותו, כל מין בעל דרך רבייה ספציפית משלו. דרך הרבייה האנושית שונה ביסודה מדרכי הרבייה של מיני בעלי חיים, אף שבשל היותו יצור בעל גוף ביולוגי, האדם משחזר גוף זה בדרך דומה לחיות. האדם כיצור מתורבת משחזר את עצמו בדרך, הכוללת ייצור וחליפין מאורגנים חברתית. בחברה החדשנית דרך רביית האדם נשענת יותר ויותר על הישגי המדע, על הכרת חוקי הטבע ועל יצירת על בסיס מדעי טבע חדש בדמות חומרים מלאכותיים ואף יצורים. אבולוציית דרך הרבייה האנושית מובילה את האדם למחסום חדש
בהתפתחות הציוויליזציה האנושית, שמעבר לו נפתחות גם אפשרויות חדשות, שלא נראו קודם, וגם סכנות חדשות, המאיימות על עצם קיומו של האדם.
״לפני האדם (האנושות),״ – סבור מ. קונאשב, – ״נעמדה בחירה נוקשת, לגמרי ברוח תיאוריית דרווין: או להתחיל להפוך לנושא אמיתי, ליוצר, לבורא של אבולוצייתו שלו ושל אבולוציית כל העולם הנגיש לאדם, או להישאר רק אובייקט של תהליכים אלה, כשמשלמים מס עצום, לעתים מופרז, עם תוצאות טראגיות, לדעות הקדומות שלו עצמו, לבורותו שלו ולעברו האבולוציוני שלו. לצערנו, היום כמו אתמול, הבחירה הזו, שממנה בכל מקרה אין לאן להימלט ואין לאן לברוח, מסיבות רבות טרם נעשתה… האדם הגיע לשלב כזה, שבו נקלע לפני הכורח לא רק להכיר בעובדת האבולוציה, בראש ובראשונה של שלו עצמו, כי אם גם להשתלט על אבולוציה זו. אחרת ממתין לו גורלם של מינים אחרים רבים, שכבר נכחדו או נכחדים״ (שם).
צדקתן של אמירות אלה של מחבר המאמר ברורה לחלוטין לכל אלה שיבחנו ללא משוא פנים את בעיות הציוויליזציה המודרנית. המדינות, השקועות בטרדיציונליזם, בקנאות דתית ובאי-רציונליזם של החשיבה החברתית, מפגרות היום יותר ויותר אחרי המדינות המתקדמות, המפותחות, הן בהתפתחות המדע, והן ביצירת טכנולוגיות גבוהות, והן בהתפתחות התעשייה, החקלאות, המסחר, תחום השירותים, והן ברווחת עיקר האוכלוסייה. בבואן להשיג הכנסות עצומות ממכירת משאבי אנרגיה-חומרי גלם, הן מנצלות אותן בצורה בלתי-יעילה ביותר. כספים אלה מתבזבזים בעיקר על רווחה מנופחת של צמרת החברות המסורתיות, ושארית כספים אלה מגיעה לסיפוק ציפיות היאזמוט של השכבות החברתיות הנמוכות. תוצאה של ארגון חברות כזה היא הפרות המוניות של זכויות האדם, אי-יציבות חברתית, נטייה לזעזועים מהפכניים, כלומר מה שממנו נמלטו מזמן המדינות בעלות הכלכלה החדשנית המפותחת
.
תוצר לוואי של חברות מסורתיות הוא גם הטרור הדתי. הכלכלנים היום מהרהרים על התופעה
של ״קללת המשאבים״, המרחפת על מדינות בעלות פוטנציאל אנרגיה-חומרי גלם טבעי עשיר, המקבע את סדרי החברה המסורתיים שלהן. לצערנו, לקללה זו נתונה היום גם רוסיה. מתי היה שרוסיה מפגרת מבחינה תעשייתית אחרי סין? זהו בושה לאומית. הפוצ'בניקים הרוסים והאולטרה-פטריוטים עם חשיבתם הטרדיציונליסטית האוטופית חולמים על תחיית רוסיה האימפריאלית, שהפילה פחד על העולם הסובב. למעשה, פעילותם המתגייסת פועלת נגד רוסיה, משום שהיא יוצרת מכשולים להתפתחות הדמוקרטיה והחברה החדשנית.
מדוע אם כן מ. קונאשב סבור שהבחירה, העומדת לפני האנושות על סף הכניסה לחברה חדשנית אבולוציונית מתפתחת, היא נוקשת ודרווינית טהורה? הוא עצמו עונה על שאלה זו: אם לא נשתנה, נכחד, כשם שנכחדו בתולדות הביוספירה מינים ביולוגיים רבים מאוד, שלא עמדו בניסיון הברירה. ובראש ובראשונה יכחדו אלה, הדוחים את מציאות החברה החדשנית ואינם מסוגלים אבולוציונית, על בסיס מדעי, לשנות את עצמם ואת העולם הנתון לשינוי. כמובן, אם להביט בלי ״משקפיים ורודות״ על החברה החדשנית של היום, שעדיין לא-מפותחת, יש להכיר בכך שהיא עדיין ערוכה מעט לשינויים הומניסטיים המוצדקים מדעית. המנטליות, חדורת הטרדיציונליזם התוקפני, של המוני אנשים גדולים, פוגשת בהתנגדות נוקשה את נבטי ההשקפה החדשנית המדעית-אבולוציונית. בהיותם שקועים באינסטינקטים צרכניים, אנשים אלה חיים בחברה החדשנית, נהנים מפירות חידושים שתוכננו מדעית, אך באמונותיהם והעדפותיהם, בהשקפת עולמם, רבים מהם לא הרחיקו לכת מעידן ימי הביניים.
״אפשר לא להאמין בידע המדעי שהושג,״ – כותב בעניין זה מ. קונאשב, – ״אפשר על יסודות שונים לא להאמין בתיאוריית האבולוציה, כשם שפעם לא האמינו בתיאוריית החסינות וסירבו לחיסונים. אך השלילה של כל תיאוריה מדעית מוכחת, כולל תיאוריית האבולוציה, אינה פוטרת מתשלום על הוויתור על הידע המדעי ומעל פעולות ופרקטיקות הכרחיות אובייקטיבית, כולל אלה שהבשילו מזמן, המבוססות על ידע זה״ (שם).
החשיבה האבולוציונית והתרבות ההומניסטית-אבולוציונית הופכות לאמצעים החשובים ביותר של הסתגלות האדם למורכבויות ועומסי היתר של החברה החדשנית המתפתחת. מורכבויות ועומסי יתר אלה עם הזמן, ללא ספק, רק יגברו, כמו גם האפשרויות לפיצויים יעילים יותר ויותר ולהתגברות עליהם במאמצים אנושיים. לשווא יהיו הניסיונות לגדור את עצמם מהם בדרכים שהומצאו בחברות מסורתיות באמצעות פנייה ליצורים מיתולוגיים. הם לא יעזרו בשל היעדרם במציאות ונוכחותם רק בדמיון מאורגן מערכתית ובסוגסטיה של פרקטיקות דתיות.
הכרחי לבצע בחירה מורכבת ואחראית ביותר בין התרבות החדשנית האבולוציונית המודרנית, המעודדת את האדם לשיפור עצמי קבוע ושיטתי, לבין התרבות הטרדיציונליסטית, שהופכת בפועל לחוסר-תרבות אבולוציוני. נסכים: זה, כמובן, אינו אומר ויתור על מסורות סבירות של העבר, שעמדו במבחן הזמן וקובעו בתרבות הלאומית והאנושית הכללית. להיפך, מסורות אלה יש לשמור בקפידה, לתמוך, להחיות ולהוציא מהשכחה, כדי שההתפתחות הסוערת של החברה החדשנית לא תדכא ותשמיד אותן, כשם שמנגנון מסתובב שובר יד שנכנסה לתוכו.
בזמן הנוכחי כבר ישנם לא מעט אנשים, המוכנים לקליטה ולפיתוח של התרבות האבולוציונית המודרנית. הידע המדעי,
הנרכש מספסל הלימודים בידי המוני אנשים עצומים ומתקבע בקבלת השכלה גבוהה, מקרב אותם בהדרגה לנטייה להשקפה מדעית ולמבט אמיתי על הדברים. אך הידע המדעי מתקבע בהשקפת עולמם של אנשים רבים, לצערנו, באופן שטחי מאוד, בין אם במותירו מקום לדעות קדומות מסוגים שונים, ובין אם במגבילו את השקפת עולמם לרציונליזם יבש, לחוסר אמונה בהיעדר מוחלט של גיוס הנפש, שהאמונה מעניקה.
את הוואקום הרוחני הזה נועדה למלא התרבות האבולוציונית והאמונה המדעית-הומניסטית – אמונה, שאינה מבוססת על מיתוסים של חברות מסורתיות, כי אם על ידע מודרני, התואם לרמת ההתפתחות של החברה החדשנית ולאפשרויות שהיא פותחת לאורח חיים יצירתי ולשיפור עצמי של האדם. האדם-הצרכן של ערכים שהושגו על בסיס מדעי יכול ומסוגל להפוך את עצמו לאדם-היוצר, המנצל ערכים אלה להתפתחות עצמית ולייעול יחסי הגומלין שלו עם העולם החיצון, לטרנספורמציה חדשנית של העולם הסובב לפי אמות המידה היצירתיות שלו.
״המאפיין המרכזי של ההוויה האבולוציונית החדשה הזו של האדם,״ – משכנע את קוראו מחבר המאמר, – ״הוא בכך שהאדם לא רק מודע לעובדת האבולוציה הכללית, כולל אותה באבולוצייתו שלו, אלא גם על בסיס הכרת האבולוציה הזו הופך לא רק לסוכן מודע שלה, כי אם ליוצר המרכזי שלה, לבוראה. בכך הוא נכנס לשלב חדש של הוויתו, ומחליף סופית את כל האלוהים שברא… אך מעמדו החדש הזה, ה'אלוהי', מציב לו גם דרישות אחרות לגמרי, ויתר על כן קיצוניות בנוקשותן, 'אלוהיות'… האדם אכן חייב להיות 'אלוהים' ולתאים לכל התכונות שלו, וליתר דיוק, לעלות על המוחלט המחשבתי שהומצא על ידו כ'קב אבניים רוחני'. המעמד החדש הזה הוא היסוד של התרבות האבולוציונית החדשה, הכוללת השקפת עולם אבולוציונית חדשה,
אתיקה אבולוציונית חדשה ופרקטיקה אבולוציונית חדשה״ (שם, עמ' 312).
כמובן, בשלב נתון זה של התפתחות החברה החדשנית האדם עוד חלש מדי, מכדי ליצור במלואו את איכויותיו הגופניות והרוחניות ודרכן להשפיע מהותית על אבולוציית העולם הסובב. התביעה למעמד ״אלוהי״ נראית, מתוך המציאות של היום, אוטופית למדי. על אחת כמה וכמה, שבתולדות האנושות ישנן דוגמאות איומות רבות לאופן שבו אנשים, שטיפסו לפסגת השלטון, ניכסו לעצמם מעמד ״אלוהי״ והפכו לפוסקים בגורל האנשים הנתונים למרותם, ובעשותם לפי שרירותם הפקרות פרועות, התעללות והרג המוני.
התודעה הדתית, הכבולה בדוגמה של עבדות לפני האלוהים, נחרדת באופן בלתי-מתואר מתביעת האדם למעמד ״אלוהי״ ומהשאיפה לוויתור על ״קביים רוחניים״, ההכרחיים לסדר החיים הטרדיציונליסטי של האדם. המטיפים הדתיים מצביעים בצדק על התוצאות הנוראות של ניסיונות שליטים דספוטיים לנכס לעצמם מעמד אלוהי, ועל חוסר-הסיכוי של אורח החיים הסובייטי, הקשור באידיאולוגיה אגרסיבית-אתאיסטית ובניסיונות ״לברוא״ חברה שמחה חדשה לחלוטין על חורבותיה של החברה המסורתית שנהרסה ביסודיות, עד היסוד.
הם לא מתחשבים, במודע או במזיד, בעובדה ש״בניית הקומוניזם״ נשענה על ״קביים רוחניים״ אוטופיים, דומים למדי בפנטסטיות שלהם ובאנטי-אבולוציוניזם שלהם לאלה, שעליהם נשענים הרועים והאדפנטים של כל הדתות הקיימות על פני כדור הארץ. ואילו צמיחת עוצמתו של האדם, אפשרויותיו ביצירת חייו שלו, בהשפעה על הנסיבות הסובבות, בבריאת החברה החדשנית, היא תהליך אובייקטיבי, עובדה, חוק בלתי-ניתן-להפרה של ההתפתחות ההדרגתית של הציוויליזציה האנושית.
בעקיפין מכירים בכך גם האנשים, העוסקים ב״עסקים רוחניים״. ההיררכיות הדתיות אינן מוותרות כלל על שירותי הרפואה המודרנית, בביסן את תקוותיהן על עזרת האל. בעולם המודרני, חדור הברבריות הציוויליזציונית, דרכו של האדם, שעלה על דרך יוצר תמורות אבולוציוניות, קשה בצורה בלתי-רגילה. ברוב המקרים הוא מבצע את המעבר האמיץ מצרכן ליוצר בבדידות מוחלטת, ללא תמיכת הסובבים.
השלב הראשון בדרך זו הוא שיפור פסיכופיזי עצמי מאורגן מערכתית וקבוע, המבוסס על עקרונות מדעיים-אבולוציוניים. האנשים הסובבים מתעניינים בכך, מכירים בכך ש״כדאי היה לעסוק בזה״, משום שהבריאות בגדה בהם והרופאים לא עוזרים, אבל ״אין להם זמן״. שום תעמולה של אורח חיים בריא ויוצר בריאות אינה עוזרת, משום שאנשים שקועים לגמרי בסיפוק האינטרסים הצרכניים שלהם. במקרה הטוב הם מבקרים שלוש פעמים בשבוע במדורי ספורט כלשהם, ואחר כך ברוב המקרים נושרים מחוסר זמן או בשל הרעת מצב בריאותם, שנגרמה ממאמצים בלתי-ממונים והצטברות עייפות.
לעזור בהפצת היצירה העצמית של האדם יכולה רק אמונה מדעית ותרבות הומניסטית מדעית-אבולוציונית. ואילו תוצאות השינוי המחודש של הגוף האנושי וחיזוק הרוח האנושית בתהליך השיפור הפסיכופיזי העצמי פשוט פנטסטיות. לאחר שעברו ניסיונות רבים, אפילו אנשים חולים מאוד למשך זמן ארוך מאוד מאבדים לחלוטין את היכולת לחלות, זוכים בגוף יפה, ברצון מתאזן בצורה בלתי-רגילה, ביכולת עבודה מדהימה וביכולות יצירתיות בלתי-מוגבלות. האין זו התקרבות לאידיאל ״האלוהי״?
כמובן, אפשרויות האדם מוגבלות בטבעו הביולוגי ובזמניות קיומו על פני כדור הארץ. האדם – לא אלוהים, הוא בן-תמותה, וכל תביעה לכל-יכולות אלוהית מגוחכת ו
בלתי-אנושית. בהפוכו ליוצר, על האדם להתחשב במגבלת אפשרויותיו ובניגודיות העקרונית שלו לדמויות הפנטסטיות של האלים. אחרת הוא יערער את כוחותיו במאמצים מופרזים, והטבע ״יענישו״ במהירות על התביעה לעוצמה אלוהית.
אך מה שהאדם הופך למסוגל לו בתהליך של שיפור עצמי בלתי-נלאה, אכן עולה על אפשרויות של אנשים רגילים ומקרב צעד אחר צעד את האדם לאותן תכונות, שאנשים בזמנים שונים ייחסו לאלים. אין לנו ספק שככל שיתפתחו היסודות המדעיים של השיפור הפסיכופיזי העצמי, האדם ילמד לא רק להתגבר ביעילות על חסרונותיו הטבעיים ומחלותיו, כי אם גם להאריך משמעותית את חייו שלו. השיפור הפסיכופיזי העצמי הוא רק הצעד הראשון בדרך הטרנספורמציה ההומניסטית של העולם, יצירת התרבות, האתיקה והפרקטיקה האבולוציונית.
״האלמנט הראשון של התרבות האבולוציונית,״ – סבור מ. קונאשב, – ״הוא דווקא ההשקפה האבולוציונית, שבסיסה מכלול אחיד של תיאוריות אבולוציוניות פרטיות וכללית… כבר פ.ג. דובז'אנסקי, בבוחנו את המשמעות ההומניטרית, התרבותית-כללית של התיאוריה האבולוציונית, ציין בגאווה ובשמחה שהתיאוריה המודרנית של האבולוציה מחזירה את האדם למרכז העולם. נכון, בניגוד לייצוגים ולתמונות העולם הטרום-אבולוציוניים, זהו לא המרכז המרחבי שלו, כי אם דווקא המרכז המשמעותי שלו״ (שם, עמ' 313).
האנתרופוצנטריזם החדש הזה, בניגוד לאנתרופוצנטריזם הישן, שהיה תוצאה של מחסור בידע על כדור הארץ והקוסמוס, פותח לפני האדם אופקים חדשים. מ. קונאשב אינו עושה ניסיון אפילו לשרטט את קווי המתאר של התרבות האבולוציונית החדשה. יש לציין, שציר כל תרבות הוא ההבנה הפילוסופית של העולם. הבעייתיות הפילוסופית-השקפתית מחלחלת גם למדע, וגם לכל הענפים והסוגים של האמנות, וגם לתרבות הפוליטית, וגם לדת.
בעידן העת העתיקה התרבות והאמנות היו נתונות להשפעת הרעיון ההשקפתי של ההרמוניה הקוסמית. בימי הביניים עמדות השליטה תפס רעיון האל. תרבות הרנסנס שינתה את הרעיון הזה, והשלימה אותו ברעיון ההומניסטי של גדולת האדם כיציר האל, שניחן בניצוץ של חכמה אלוהית. מחזותיו של הדרמטורג הגדול ביותר של כל הזמנים והעמים, ויליאם שייקספיר, – הם, למעשה, פילוסופיה רצופה, המגולמת בדימויים אמנותיים. בבסיסה עומד הרעיון, שלפיו ההשגחה העניקה לאדם חופש וזכות בחירה בין טוב לרע. בבוחרו ברע, בעשותו פשעים למען בצע והשגת שלטון, האדם משיג יתרונות לא מעטים, אך זמניים בלבד. מהלך ההיסטוריה עצמו, השתלשלות הנסיבות מביאה לכך ששלטונו מתמוטט, והמעללים, שהביאוהו לשלטון וחיזקו אותו, במוקדם או במאוחר פונים נגדו. הרעיון הזה מתגלה כרלוונטי למדי גם לזמננו, אף על פי שידוע לנו שתפקיד ההשגחה ממלאות החוקיות של האבולוציה ההיסטורית.
בעידן הנאורות בתרבות החלו לפתח מכלול רעיונות, הקשורים בליברליזציה ההדרגתית של החברה. במרכז תשומת הלב עמד הרעיון של ניצחון התבונה על הדעות הקדומות. רעיון זה המשיך להתפתח במשך כל העת החדשה. ידוע איזה תפקיד עצום בתרבות המאה ה-20 מילאו הפילוסופיות של הפסיכואנליזה והאקזיסטנציאליזם. פילוסופיית המרקסיזם גם היא מילאה תפקיד לא מבוטל בתרבות המאה ה-20, אף על פי שבברית המועצות, בשל הנסיבות ההיסטוריות, היא הולידה את התרבות הסרווילית של הריאליזם הסוציאליסטי.
הגיוני להניח, שהתהוותה והתפתחותה הנמשכת בימינו של פילוסופיית האבולוציוניזם האוניברסלי מסוגלת לפתוח שלב חדש בהתפתחות התרבות העולמית, תוך הקצאת תשומת הלב של יוצרי התרבות להבנה ולתיאור אמנותי של האבולוציה היצירתית של האדם, מורכבויותיה ובעיותיה, הטבע האבולוציוני של הנסיבות ההיסטוריות, אליהן שקוע האדם, הטרגדיה
של האדם-היוצר, החווה התנגדות של נסיבות הנראית בלתי-ניתנת-להתגברות, ובסופו של דבר, את ניצחון האבולוציה היצירתית, ככל שמתפתחת החברה החדשנית, על הנסיבות היורדות אל העבר. אנו מקווים, מאמינים, ומשוכנעים בכך שהתרבות האבולוציונית, חדורת הפילוסופיה של האבולוציוניזם האוניברסלי, תבוא במקום התרבות הנוכחית המכוונת לצרכנות, ותגרום לגל עוצמתי של תרבות גבוהה, המקרבת הן את האליטה והן את המוני האנשים לערכים הומניסטיים, לאורח חיים יצירתי, לשיפור עצמי קבוע ולהתפתחות אנושית, הגיונית של החברה החדשנית.
כל אדם המשתפר מקיף יכול להיות מסוגל לעשות במלאכתו דבר גדול, דבר בעל משמעות-כללית לכלל האנושות. בזה טמון המשמעות העליונה של חייו של כל אדם. האמונה המדעית מעודדת את האדם להתרומם מעל הצמחייה בעולמו הקטן והצר ולבצע הישג יצירתי למען הטרנספורמציה ההומניסטית של עולם האדם. ההישג היצירתי, בניגוד להישג הצבאי, אינו טמון בכך לסכן את החיים ולתת אותם לניצחון על אנשים אחרים, כי אם בכך להקדיש אותם לטרנספורמציה אנושית של עצמו ושל העולם הסובב בכל תחום פעילות נבחר. הישג צבאי יכול להימשך כמה דקות, ואילו הישג יצירתי, בונה נמשך כל החיים.
האמונה המדעית מגייסת את האדם למלחמה שלווה נגד כל ביטויי הברבריות הציוויליזציונית. האדם המאמין מדעית הופך ללוחם של התרבות. הוא משתפר ללא הרף באומנותו הצבאית. הוא מאמן את בריאותו, את יכולותיו הפולמיות, את כוחו היצירתי, את הפוטנציאל המוסרי, ההכרתי והתרבותי שלו. הוא מכוון תדיר לחדשנות ולקליטת ידע אוניברסלי, התורם להשגתם. משמעות האמונה המדעית והגישה המדעית-אבולוציונית לחיים טמונה בשיפור המשותף של האנשים ובשיפורם המשותף
של החברה החדשנית המתפתחת.
שיפור עצמי, העובר לשיפור משותף, הוא צורת אבולוציה, הטבועה רק באדם ואינה מתרחשת בשום מקום בעולם הקוסמי הנשקף לעינינו. היא הצורה העליונה של האבולוציה. היא יוצרת מסורות חדשות, המבוססות על חיפוש חדשני של צורות ודרכים לטרנספורמציה אבולוציונית של עולם האדם. המסורות של החברות המסורתיות, המקובעות ומקודשות על ידי הדתות המסורתיות, מגלות את חיוניותן גם בחברה החדשנית, ומסייעות לאנשים להסתגל לעומסי-היתר הפסיכולוגיים ולמורכבויות של הסביבה החברתית המשתנה בעוצמה. אך קשיחות המסורות האלה, התאמתן למציאויות חברתיות שנעלמו, אי-התאמתן לרמת הידע האנושי שהושגה אינם מאפשרים להן לספק באמת את הצרכים הרוחניים של האדם של החברה החדשנית. הן קשורות לעבר ואינן יכולות להפוך לגירוי להמשך האבולוציה של עולם האדם.
גירויים כאלה יכולה ליצור רק אמונה מדעית-הומניסטית והמסורות הקשורות בה של השיפור החדשני של ההוויה האנושית. וחיי הנצח? לא, זה לא קיום בעולם-הבא בגן עדן, שבו אין צורך לעשות כלום ורק להשתובב ולפאר את הישות העל-טבעית, הודות לעבדות העינוג כלפיה בחיים הקצרים שלנו, כביכול, אנו זוכים באושר נצחי כגמול. חיי הנצח – זהו תרומתנו לאבולוציה של האדם, ואת הגמול על כך אנו יוצרים בעצמנו, לא בשמים, כי אם כאן, על פני כדור הארץ.
}}

==== האבולוציוניזם האוניברסלי ובעיות החברה החדשנית המודרנית ====
{{רן|
בחברה המסורתית כל אדם חי בתלות חזקה ביותר, המכבידה עליו, בסביבתו החברתית – בחמולה שלו, ביישוב, בתאגיד המקצועי, במעמד,
באצולה, במדינה, בהשתייכות הלאומית והמקצועית. חירותו הייתה מוגבלת בקפדנות על ידי מכלול של התנהגות מוסדרת חברתית, דוגמות דתיות, כללים מוסריים ועמדות משותפים לכול.
היציאה אל מעבר לגבולות ההגבלות הללו הייתה נתונה לגינוי חברתי, הפכה את האדם למנודה של החברה, נענשה באכזריות, ויכלה להסתיים בגירוש מהקהילה. ומכיוון שפעילות אישית מחוץ לקהילה, בשל ההתפתחות החלשה של הייצור והחליפין, לא יכלה לספק לאדם ולמשפחתו את כל ההכרחי לחיים, גירוש כזה בפועל היה משמעותו מוות ברעב. ואילו להתקבל על ידי קהילה אחרת היה קשה מאוד למנודה, וגם אם הדבר הצליח, הוא נשאר בקהילה החדשה הזו אדם סוג ב', לא היו לו זכויות של חברי אותה קהילה, שתמיד התייחסו לזרים בבוז ובחשדנות.
אפילו באתונה הדמוקרטית התגבש הנוהג של האוסטרקיזם, שלפיו על סמך הצבעה באספת העם את האנשים הטובים ביותר, שהביאו תועלת לא-ניתנת-להערכה לפוליס, יכלו לשלוח לגלות, אם עלה חשד קלוש ביותר שדלפותם הגוברת עלולה ליצור איום על המשטר הדמוקרטי. באותה אתונה התקיים חוק אכזר על העלבת האלים והשחתת הנוער, שעל פיו נידון למוות סוקרטס הגדול. האשמה דומה הוגשה נגד אריסטו, שנאלץ להימלט מאתונה, כדי, כפי שהסביר, לא לחשוף את האתונאים לפיתוי לבצע בפעם השנייה פשע נגד הפילוסופיה.
הרדיפות של הנוצרים באימפריה הרומית נמשכו זמן רב למדי, עד שאימוץ הנצרות כדת רשמית לא הביא לרדיפות דומות של עובדי האלילים העקשנים.
דוגמה קלאסית לרדיפת המחשבה החופשית ו
אי-הסובלנות הדתית היו העינויים בקמרונות האינקוויזיציה והשריפות על המוקדים באירופה של ימי הביניים של מה שנקרא כופרים. לכיתת הכופרים צורפו כבר בעידן הרנסנס גם הנציגים הגדולים ביותר של המדע הקונקרטי ההתהווה ושל הפילוסופיה המכוונת-מדעית – ג'ורדנו ברונו וגליליאו גליליי. ברונו לאחר עינויים אכזריים הועלה במוקד ב-1600 ברומא בכיכר הפרחים, וגליליי כפר ברעיונותיו, כדי לשרוד ולהמשיך במחקר המדעי. לברבריות כזו היה גם בסיס רציונלי משלה.
הרי החברה המסורתית של אותה תקופה החזיקה מעמד על אחדות הייצוגים הדתיים, וכל ויתור לייצוגים אחרים יכול היה להביא לקריסת סמכות הכנסייה, לזעזועים חברתיים ולמלחמות עקובות מדם. התפתחות הרפורמציה המאוחרת יותר התגלגלה לתוצאות ממש כאלה: מלחמות בלתי-פוסקות בין קתולים לפרוטסטנטים רוקנו ממש את דמה של מערב אירופה. ובשנת 1648, כשנחתם שלום וסטפליה, שהפסיק את מלחמת שלושים השנה, המלחמה הדתית אחזה גם במזרח אירופה, והחלה במרד הקוזקים בהנהגת בוגדן חמלניצקי. ההומניזם הדתי נשכח בקלות בהתנגשויות של אמונות שונות. בשל חוסר-התפתחותו הוא מתהפך לביטויים של ברבריות דתית, אכזריות, קנאות, מלחמות דת, ג'נוסייד, טרוריזם. הרי מה לא תעשה למען מטרה עליונה!
מאפיין מהותי של החברה המסורתית הוא גם יחסה החשדני או אף העוין לחדשנות חברתית, טכנית וכלכלית. ידוע איזו התנגדות הפעילה החברה המסורתית לרפורמות של פיוטר הראשון ברוסיה, מה שגרם לתגובה נגדית של המדינה שבה שלט, בדמות רדיפות קשות ביותר נגד מתנגדים. פיוטר לא חס גם על בנו שלו, הצארביץ' אלכסיי, כשחש בצדק מלא איום של נסיגה של הרפורמות במקרה של עליית האחרון לשלטון.
הפילוסוף הרוסי הידוע ויאצ'סלב סטיופין, במחלוקתו עם
הפוצ'ווניקים-הטרדיציונליסטים על דפי כתב העת ״שאלות הפילוסופיה״, מביא טקסט סקרן למדי מתוך הכרוניקה של הצאריות המוסקבאית, המאפיין בצורה החיה ביותר את יחס החברה המסורתית לחדשנות. אין לנו כרגע אפשרות למצוא את הטקסט הזה ולשחזרו במדויק. לכן אנו מצטטים מהזיכרון ומבקשים מראש סליחה מהקוראים על אי-התאמות אפשריות עם המקור:
״איוושקו ניפח בכדור בעשן עשן מגונה ועף מעל מגדל הפעמונים. על כך הוכה בשוטים ללא רחם והושם בכבלים״.
ו. סטיופין מפרש אירוע זה כך: מאתיים וחמישים שנה לפני המונגולפייה, איש רוסי המציא את כדור הפורח ובפועל הגשים רעיון זה. כך הגיבה הציוויליזציה המסורתית לחדשנות. בניגוד אליה, התפתחות הציוויליזציה הטכנוגנית לא רק מקבלת חדשנות, כי אם גם מתבססת עליה. ההיגיון הזה של סטיופין מקרב אותנו להבנת מהות החברה החדשנית, הקשורה בהתפתחות הציוויליזציה הטכנוגנית.
יש לנו ספקות גדולים באמינות הדיווח של הכרוניקאי המוסקבאי על המצאת כדור הפורח, שהקדימה בהרבה את המצאת המונגולפייה. נמוכה מדי הייתה רמת ההתפתחות הטכנית של אותה תקופה, כדי ליצור מנגנון כזה של אוויראוטיקה. אך העובדה נשארת עובדה: החדשן נענש באכזריות על הניסיון ליצירת מנגנון זה, גם אם בפועל לא הצליח לעוף מעל מגדל הפעמונים. החברה המסורתית חושבת במיתולוגיה, ולעתים קרובות מקבלת את הכוונה כמעשה, ואת השמועות – כאירועים ממשיים.
במשך מאות שנים חלמו אנשים על מעוף באוויר, אך ניסיונות ההגשמה של חלום זה עמדו בסתירה לאידיאולוגיה של החברה המסורתית, שלפיה הפררוגטיבה של יכולת המעוף ניתנה רק לישויות על-טבעיות, ומעופו של אדם נחשב כביטוי לקשר שלו לכוח שטני.
אכן, החברה החדשנית בניגוד לחברה המסורתית, ככל שהיא מתהווה מהמסורתית, משתמשת במידה רחבה יותר ויותר
בחדשנויות מגוונות להתפתחותה. עם זאת, בתוך החברה החדשנית זמן רב נשמרות גישות ומוסדות טרדיציונליסטיים, המפריעים להגשמת החדשנויות. למחברי החדשנויות לא פעם נאלץ במאמץ עצום להתגבר על השמרנות של מוסדות פוליטיים, כלכליים ומדעיים, כדי להוכיח את נחיצות השימוש בהם. וככל שרעיון מסוים חדשני יותר, כך התנגדות עקובה יותר הוא מעורר לא פעם אפילו בחוגים מדעיים.
מחבר שורות אלה הגן על עבודת דוקטורט בפילוסופיה בשנת 1986. עם זאת הוא נאלץ להגן על עבודה זו פעם שנייה בוועדת הוואק של ברית המועצות, משום שמומחי הוועדה הגבוהה להסמכה הגיעו למסקנה ש״מחבר עבודת הדוקטורט מתיימר לרמה גבוהה מדי של חידוש מדעי״. הפגם הבלתי-נתיק של פעילותנו המדעית, אם אפשר לכנות זאת פגם, הוא דווקא בכך שאנו תמיד מתיימרים לרמה גבוהה של חידוש מדעי ובבוז דוחים כל ניסיון למינון החידוש ביצירה המדעית. אך כל חידוש, אפילו בחברה חדשנית המתהווה, ואפילו אם לחידוש זה יש הצדקה מדעית ומעשית מקיפה, ואינו פרוייקטריות ריקה, זוכה להכרה ציבורית בקושי רב מאוד. לשם כך צריכים להתבשל תנאים חברתיים מתאימים ולהתגבש צורך חברתי תואם.
אף על פי כן, החברה החדשנית, שככל שהיא מתפתחת מקבלת ביתר חפץ ליישום ומשתמשת בפועל בחדשנויות, יוצרת אפשרויות עצומות והולכות ומתרחבות לרווחה ולקיום נוח של המוני ענק של האנשים החיים בה. אך החברה החדשנית המודרנית – אינה כלל גן עדן ואינה אוטופיה מוגשמת. היא מלאה במגמות שליליות ובבעיות קשות, שרבות מהן יכולות להיפתר בצורה מספקת רק ככל שהתפתחותה תימשך. זאת ועוד, החברה החדשנית
מתפתחת מהר יותר וביעילות רבה יותר, ללא השוואה, מכל חברה מסורתית.
החברה החדשנית עצם התפתחותה הסוערת ושינוי הנסיבות הסובבות את האדם מולידה בו אי-נוחות, פחדים, עצבנות, דיכאון. רק בקושי הסתגל האדם לנסיבות הסובבות אותו, סידר את החיים, יצר לפי טעמו וצרכיו את הסביבה הנחוצה לו, ומיד הכל מסביב משתנה. מתבררים כמעורערים גם העבודה, וגם המשפחה, וגם יחסי המינים, וגם היחסים עם ההורים והילדים. בכל מקום שינויים, תמורות, רה-אורגניזציות.
נניח, אדם עבד בפירמה, קשר עימה את עתידו, והפירמה נסגרה, והאדם נזרק אל הלא-נודע. האדם מרגיש עצמו כישלון, הכל נראה לו מגעיל, מתחילים קונפליקטים במשפחה וכן הלאה. החיים בחברה החדשנית מלאים סיכונים. בנהיגה במכונית, אדם בכל רגע מסתכן להיקלע לתאונה או בשל פיזור תשומת לבו, או מסיבות שאינן תלויות בו. האדם נמצא במצב של סטרס רצוף, שלעולם אינו פוסק.
החיים בערים גדולות מכתיבים לאדם קצבים נוקשים, ומצד שני נורא לא-קצביים. המוני ענק של אנשים קמים בבוקר, בלא שישנו כלל. צלצול שעון המעורר בשיא השינה לעתים קרובות מפחיד אותם, גורם ללחץ מוגבר בכלי הדם, וכתוצאה מכך – לעוויתות כלי דם, לכאב ראש או להפרעה בפעילות הלב. וכך כל יום עבודה. אי-הקצביות של החיים נגרמת מהכורח להספיק לעשות את כל ההכרחי, אך בשל מליאות החיים בהרבה יותר מדי חובות וצרכים הם לעולם אינם מספיקים, תמיד ממהרים ומאחרים. הם לא תמיד מספיקים לאכול כראוי, לנוח בזמן, למצוא זמן לחיים אישיים. החיים עוברים במצב של מרוץ מתמיד. האדם עומד בפני הבחירה: במה להקריב, כדי לבצע את ההכרחי ביותר.
הטרדיציונליסטים הפילוסופיים לעתים קרובות מאשימים את אנשי החברות החדשניות בשאיפה לבצע, במרדף אחר מזומנים, בדומיננטיות של הצורך במשאבים כספיים. כמובן, התשוקה הבלתי-מרוסנת להתעשרות, לקבלת הכנסות-על, להצטברות משאבים כספיים מעייפת את האדם, הופכת אותו לעבד של הצרכים החומריים. אך יש לזכור, שהמון עצום של אנשים רואה במשאבים הכספיים שנצברו מעין הצלה מהסיכונים של החברה החדשנית, כרית ביטחון, עתודה, שניתן להשתמש בה במקרה של תמורות חיים שליליות.
בכסף, בכלכלת שוק, ניתן לרכוש כל מה שרוצים, חוץ מאהבה אמיתית. אך רכישות גדולות דורשות גם כסף רב, למשל רכישה והשבחה של דיור איכותי מאוד. זאת ועוד, השאיפה לשכר גבוה, אם רק אין היא קשורה בפשע, מובילה לתרומת מאמצי עבודה גבוהה בהתאמה של האדם להתפתחות החברה החדשנית, משום שכל עבודה מועילה מצטברת בציוויליזציה האנושית ותורמת להתפתחותה.
תוצאה של המרוץ המתיש של אנשי החברה החדשנית אחרי הצלחה בעסקים ורמת צריכה גבוהה הם אורח החיים הצרכני והמרדף אחר תענוגות בלתי-מכבידים. צמצום חיי האדם לסיפוק צרכים חומריים מעצב את דימוי הצרכן – סובייקט, שהפך לאובייקט של צרכיו שלו, המצמצם את כל פעילותו החיונית למרדף אחר סיפוק צרכים, והפך כתוצאה מכך לעבדם.
המוני ענק של אנשים, המנהלים אורח חיים צרכני טהור, מבחינים במוקדם או במאוחר שבקיומם נוצר ואקום, המורכב באחידותה העגומה של החיים. החיים זורמים בשעמום ובחוסר-משמעות, נשפכים בין האצבעות, בלא להשאיר סיפוק רוחני. כדי למלא את הוואקום הזה, הם פונים לתרבות, אך לתרבות כזו, שאינה דורשת עבודת חשיבה לצורך הבנתה והבנתה, מביאה עונג חושי, רחוק למדי
מהתענגות אסתטית אמיתית.
הצרכנים מתייחסים לתרבות כאל אובייקט של צריכה. כל אחד מהם בוחר את אובייקטי התרבות לעצמו לפי הטעם. מתוך יצירות אמנות הקולנוע הם בוחרים סרטי אקשן, קומדיות ומלודרמות, תוך התעלמות מוחלטת מקולנוע רציני, בעייתי. הם בוחרים לעצמם קריאה תואמת, מעוטרת בעטיפות בוהקות ועלילות פשוטות, רחוקות מהמציאות. בשל המוניותם הצרכנים הופכים למחוקקים בתחום תרבות ההמונים, אשר צעד אחר צעד בולעת ודוחקת את התרבות הגבוהה. סופרים, קולנוענים, מלחינים, זמרים, שחקנים, ציירים נאלצים ללכת אחריהם כשורד, להתחנף לטעמיהם, תוך המצאת טריקים שונים, כדי לשמח במשהו ולמשוך צרכנים של תוצרתם. הדבר לעתים קרובות מאוד, אם כי לא תמיד, מוביל לפרופנציה, לפרימיטיביזציה של האמנות.
לא הכל, כמובן, רע גם בצרכן. ברוכשם סחורות איכותיות, הצרכנים מעודדים את התפתחות הכלכלה החדשנית. המון הצרכנים כולל אנשים בעלי טעמים, העדפות, אינטרסים מגוונים ביותר.
בתקופה הסובייטית הביקורת על הצרכנות עזרה לאידיאולוגיה הטוטליטרית להתמודד עם חוסר שביעות הרצון ההולך וגובר של המוני אוכלוסייה גדולים ממחסור בסחורות ההכרחיות ביותר במסחר וממחסור בשירותים ההכרחיים ביותר. בחברה החדשנית המון הצרכנים לא רק מגוון בצורה קיצונית, אלא גם דינמי למדי. ככל שהחברה החדשנית מתפתחת וטכנולוגיות המידע מתפשטות, גדלה המודעות של המון הצרכנים, ואחריה עולה גם הרמה התרבותית של נציגים רבים שלו, מתעדנים הצרכים הרוחניים שלהם, גוברת נטייתם לקליטת רעיונות חדשים. חשיבות עצומה יש למחשביזציה הטוטאלית של החברה החדשנית ולהופעת האינטרנט. האינטרנט לא רק מספק לאנשים מידע מכל הסוגים, כי אם גם
מאפשר לאנשים לתקשר ביניהם ללא תלות במרחקים המפרידים ביניהם, למצוא חברים וחברות חדשים.
אך גם לזה יש צד שלילי משלו, צל. מתרוקנים השורות
של ״נרקומני המחשב״, ילדים אי-אפשר שעות לקרוע מהמחשבים, הם כל כך מחוברים למשחקי המחשב, עד שהם מאבדים קשר עם המציאות ומתחילים לחיות בעולם וירטואלי הנתפס חושית. הם לא רק מקלקלים את עיניהם, כי אם גם רוכשים הפרעות בנפשם המתהווה. מהם, אגב, אינם מפגרים בכך מבוגרים רבים מאוד.
בעיה גדולה בחברה החדשנית המתפתחת מהווה גם השינוי ביחסים האישיים בין האנשים. בחברה הפטריארכלית המסורתית ראש המשפחה היה בהגדרה גבר. לאישה הוקצה מעמד כפוף, גורלה היה לידת ילדים, הטיפול בהם, ניהול משק הבית ופינוק הגבר במין. בחברה החדשנית הכל התהפך. הנשים קיבלו אפשרות לעבוד בתחומים המגוונים ביותר, לקבל השכלה בשווה עם הגברים, רבות מהן רוצות לבנות קריירה, לרכוש סמכויות שלטון בחברות ובמבני המדינה.
זו, ללא ספק, הישג עצום של החברה החדשנית, המקרב אותה למימוש העיקרון ההומניסטי הגדול של שוויון אפשרויות החיים של נשים וגברים. אך במקביל מתחדדות בחדות הבעיות, הקשורות באסימטריה הטבעית של גברים ונשים. אסימטריה זו מתבטאת בהבדלים עקרוניים ביניהם בארגון הגופני, בפסיכולוגיה, בתחום הרגשי, בהעדפות ובשאיפות מיניות. במקום להשלים זה את זה בהרמוניה, גברים ונשים במקרים רבים, אם לא ברוב, מדירים זה את זה הדדית בשל האסימטריות הבלתי-ניתנת-להסרה הזו. כתוצאה מכך יחסיהם, ועל אחת כמה וכמה החיים המשותפים, לעתים קרובות הופכים לסיוט.
גדל מספר הגירושים, הילדים במשפחות חד-הוריות, אימהות חד-הוריות,
אנשים בודדים. לצד המשפחה הגרעינית הקלאסית מופיע שפע של סוגים מגוונים ביותר של תחליפים ליחסי משפחה. ההבדל המרכזי שלהם – היעדר מגורים משותפים קבועים, רכוש משותף ורישום רשמי של הנישואין. חינוך ילדים במשפחות חד-הוריות יכול ליצור בעיות להתפתחותם המלאה, משום שבגיל המוקדם חשובה במיוחד ההשפעה של שני המרכיבים, הנשי והגברי, של ברית ההורים. הסולידריות של האב והאם בתהליך החינוכי חוסמת גחמות וקונפליקטים של ילדים עם ההורים, שלעתים קרובות הם השתקפות של קונפליקטים ביניהם. הילדים מעתיקים בהתנהגותם את ההורים גם את הטוב וגם את הרע, ובונים בהקשר זה מודלים של התנהגותם שלהם.
לעתים קרובות מאוד אנשים, שנפטרו מקשרי המשפחה או אפילו שומרים על שרידים מהם, נכנסים לקשרים מיניים מזדמנים, מרבים להחליף פרטנרים בחיפוש אחר סיפוק מיני. בחברות מסורתיות התנהגות כזו הייתה נתונה לגינוי מוסרי, ואילו בחברה החדשנית היחס של הסובבים לזה נעשה סובלני ומבין. החוגים הדתיים, המונעים על ידי השקפת עולם טרדיציונליסטית, מכשירים זאת כהפקרות, בסברם שהחברה המודרנית שקעה בחטאים ורק פנייה לאמונה הדתית יכולה להציל את האנשים מחיי חטא. אך הדרשות של האהבה הנוצרית משפיעות מעט אפילו על המאמינים. לאחר שיצאו מהכנסייה והרגישו את צדקת הדרשות, הם בכל זאת ממשיכים באורח החיים המקובל עליהם בתנאים שנוצרו.
החירות יוצרת בעיות רבות ויש לה עלויות רבות, אך זו חירות. לאנשים יש זכות בחירה – לשמור על קביעות המשפחה הקלאסית או להיפרד בזמן, אם קשרי המשפחה הפכו להם לכבלים. כמובן, היעדרו של חבר נאמן קבוע מהמין השני, הגר תחת קורת גג אחת ושותף לבעיות החיים, המוכן תמיד לעזרה, לתמיכה, לשיתוף כנה, לעתים קרובות מוליד תחושת בדידות, אבודנות. אבל עדיף
כך, מאשר, תוך ציות למוסר הטרדיציונליסטי או לדוגמות דתיות, לחיות בנישואין שהפכו לכלא, שבו היחסים בין גבר לאישה חדורי שנאה, שבו אין מנוחה מקונפליקטים וסקנדלים מתמידים, מהאשמות הדדיות, שבו כל רגשי אהבה הדדית כבו מזמן והתהפכו להפכם.
והאם סקנדלים של ההורים פוצעים את הילדים פחות ממגורים נפרדים ומפגשים שלווים סדירים להשתתפות בחינוך המשותף? מלחמת הבית משפיעה על האנשים יותר גרוע מאשר בדידות זמנית. ועם זאת יצירת יחסים הרמוניים בין גברים לנשים אפשרית. אפשרי גם חיזוק של משפחות, החיות בחברה החדשנית. אבל זו דרך קשה, המתחילה בבחירה אחראית של פרטנר, נמשכת בפעילות יצירתית משותפת – לא בהכרח בתחום המקצועי – כי אם בעיקר בתחום היצירה העצמית תוך שיתוף הילדים בה. היצירה המשותפת של עצמם ושל הסביבה, הפעילות המשותפת והעמדה המשותפת מול נסיבות החיים הקשות מקרבת בין האנשים יותר טוב מכל דרשות והטפות.
אויב נורא של יחסי המשפחה הוא השעמום, השגרה. הילדים עם בכיים ודרישותיהם הנצחיים, המתרחשים גם בחינוך נכון, מתישים את הנפש של ההורים ומעודדים החלפת סביבה. לכן הופכים הכרחיים יציאות קבועות אל החברה. לעקרונות של יחסי המשפחה החדשים חייבות להפוך החירות והאחריות. בפועל משמעות הדבר שביחסי המשפחה הכרחית גילוי-לב מלא ואיסור מוחלט על קנאה. אנו יודעים כמה קשה זה. זאת ועוד, קשרים מיניים זרים או לפחות חשד בהם הם אזור סיכון ולעתים קרובות הופכים למחריבי המשפחה. אך המציאות היא שיחסים מיניים עם אותו פרטנר במוקדם או במאוחר הופכים לשגרה ואינם מביאים סיפוק הדדי. הכרחי לזכור זאת לאנשים הנכנסים לנישואין.
אך מין בריא הוא אמצעי חשוב להבראת הגוף
והנפש, במיוחד אם הוא מביא לסיפוק הדדי. הוא מביא גם תענוג אסתטי, מהווה פריקה נפשית ומרומם את מצב הרוח. והטבע הביולוגי של האדם דורש ללא הרף גיוון מיני. עצות הפסיכולוגים והסקסולוגים להשגת גיוון במין המשפחתי עוזרות מעט. לכן נעשה הכרחי החלפת פרטנרים במינון, בהסכמה הדדית, בצורות המגוונות ביותר. מה, אנו מטיפים לחוסר-מוסריות גלויה? הירגעו, שומרי המוסר המסורתי! החיים בחברה החדשנית דורשים ויתור על דעות קדומות מיושנות. ההקפדה עליהן הכרחית רק לאנשים בעלי אופי שמרני. אך זו הבחירה שלהם, ולא ציווי קטגורי, החל על כל חברי החברה.
לחברה החדשנית הכרחי מוסר של חירות ואחריות, סובלנות ופשרה, ולא מוסר של איסורים והגבלות, מצוות וחוקי התנהגות נוקשים, ההכרחי בחברה המסורתית והנשען על דוגמות דתיות. אך האדם שאינו משתפר אינו מסוגל לעמוד במשא החירות והאחריות, הוא בוודאי ייכשל במשהו ויהפוך את הטוב לרע, את החירות לכפייה ואת האחריות לסיפוק האגואיזם שלו. רק שיפור פסיכופיזי, מוסרי ויצירתי עצמי קבוע יכול להפוך את האדם למוסרי באמת, הוא מחזק את הנפש וחוסם התפרצויות רגשיות, ביטויי כעס, תורם ליישוב קונפליקטים מספק הדדית, המרעילים את חיי המשפחה. לאמצעי המרכזי של חיזוק המשפחה המודרנית אנו רואים את השיפור העצמי המשותף, כלומר את האבולוציה המכוונת של חיי האדם.
המוסר האבולוציוני מתייחס להפלות בצורה שונה לגמרי, מאשר המוסר הדתי, הטרדיציונליסטי. במדינות רבות ההפלות אסורות בחוק מטעמים דתיים. מהנקודה הדתית
של הראיה ההפלה היא רצח של יציר אלוהים, כלומר פשע, המבוצע בשותפות של האישה ההרה והרופא המבצע את ההפלה. כמובן, היריון בלתי-רצוי הוא ביטוי של חוסר-אחריות של גבר ואישה, הנכנסים לקשר מיני. אך ללמוד לנהל את היחסים המיניים לסיפוק הדדי ובביטחון מלא אינו פשוט. כאן דרוש ניסיון מסוים. ובגיל הצעיר בהתנהגות המינית של אנשים שולטים יותר ההורמונים, מאשר התבונה. ואז נעשה הכרחי ההפלה, שנידונה על ידי החשיבה הטרדיציונליסטית.
לבצע הפלה בכל זאת עדיף, מאשר להביא ילד בלתי-רצוי. כמובן, ההפלה אינה משפיעה טוב על בריאות האישה, אך מה נעשה. מהנקודה האבולוציונית של הראיה, בניגוד לדתית, העובר האנושי הוא רק התחלה של התהוות האדם, ולא האדם עצמו. הוא כרגע מהווה אוסף של תאים מתרבים, הממוקם בגוף האישה ושייך לגוף זה. בחברה חופשית לאישה זכות לנהוג בגופה. זו זכותה הבלתי-ניתנת-להפרדה והקדושה.
אנו רואים, שכל מכלול הבעיות של החברה החדשנית קשור הן בחוסר-השלמות, בחולשת ההתפתחות של חברה זו בשלב המודרני, והן בחוסר-שלמותו של האדם, בחוסר ידיעת חייו, בחוסר הידיעה ובאי-הרצון לשפר את עצמו ולהפוך את המציאות הסובבת בצורה הומניסטית. אנשים לא-מושלמים נכנסים ליחסים לא-מושלמים, מגיבים באופן לא-מושלם לנסיבות הסובבות ומחריפים את חוסר-השלמות של החברה, שבה הם חיים.
הנשיות, הדינמיות והבעייתיות של החברה החדשנית המודרנית משפיעה באופן מעיק על הנפש של האדם, מולידה פחדים שונים, פוביות, סטרסים כרוניים, פוצעת את מערכת העצבים, גורמת למחלות עצבים מגוונות ואף לנפשיות. אנשים שואפים להימלט מהמציאות, להסיר
את הסטרסים בכל דרך שהיא – על ידי שקיעה במציאות וירטואלית, בצריכת אלכוהול או סמים, בפולחנים דתיים אורתודוקסיים או בלתי-אורתודוקסיים וכו'. גוברת ומתפשטת בקרב המוני האנשים השאיפה לפחות בחלקה לחזור אל החברה המסורתית, להכפיף את עצמם לכוח חיצוני כלשהו, להשפעה פטרנליסטית.
משאות החירות, עלויותיה מביאים לתופעה המונית של בריחה מהחירות, שנחקרה לעומק בפסיכואנליזה של אריך פרום. אנשים חווים צורך בהשתייכות לחמולה כלשהי, לקהילה, המסוגלת לפצות על בדידותם האקזיסטנציאלית. גובר ומתפשט בקרב המוני האנשים חוסר-האמון והיחס החשדני להתקדמות, למדע, למסקנות ההשקפתיות שלו, ולאבולוציוניזם במיוחד. חוסר-אמון זה מלהיטים הטרדיציונליסטים הפילוסופיים, הקריאציוניסטים, שלא מפספסים הזדמנות, כלשונו של האבולוציוניסט האנגלי ריצ'רד דוקינס, ״לרמוס את השדה המדעי הירוק במגפיהם המלוכלכים״.
הדתות העולמיות אינן מספקות תושבים רבים של חברות חדשניות דווקא במסורתיותן, בכך שהן מטיפות אותו דבר במשך אלפי שנים. הם דורשים מסורתיות, אך רוצים בה גם משהו חדש, חריף, עם פלפל. והם נזרקים אל חיק כתות הנסתר החדשות, שמבטיחות קשר עם כוחות על-טבעיים בקלות ובמהירות, כביכול, ביעילות ובחדשנות. כתות חדשות כאלה גוררות לשורותיהן מיליוני מאמינים בכל העולם, יוצריהן צוברים הון של מיליונים. הכתות החדשות מתפתחות לפי עקרונות שיווק רשתי, ומתפשטות בעולם כמו גרורות.
חלק מהכתות מהוות איום ממשי על הסדר הציבורי. אלה מה שנקרא כתות טוטליטריות. דוגמאות – ״האחווה הלבנה״ ברוסיה ובאוקראינה, ״אום שינריקיו״ ביפן.
נפוצות מאוד גם אמונות קוואזי-דתיות,
המתחפשות למדע. אלה מה שנקרא פראמדע, שלפי מהותו הוא מדע-מדומה, ובמידה ניכרת – אנטי-מדע. הפראמדע עוסק בתופעות מה שנקרא פראנורמליות, כלומר כאלה, שקשה מאוד לצפות בהן ולחקרן ניסויית, משום שהן אינן קיימות בטבע. פראמדענים רבים, תוך רכישת תוארי מדען במדעים טכניים, טבעיים או פילוסופיים, חוקרים עשרות שנים תופעות פראנורמליות, בתקווה להוכיח את קיומן.
הם חושבים עצמם למהפכנים במדע, לגאונים בלתי-מוכרים, תוך שהם מחניפים במחקריהם המדעיים-למראה לשרלטנות ובורות. לתופעות הפראנורמליות, הנחקרות על ידם, שייכות קריאה והעברה של מחשבות למרחק (תופעות פראפסיכולוגיות), הזזת חפצים במאמצי מחשבה (טלקינזיס), ראיית אצבעות (פרוסקופיה), מעבר דרך קירות והעברת גופים למרחקים גדולים (טלפורטציה), צפייה וניבוי העתיד (ראיית-הנסתר), אפקטים רעשיים ואחרים בלתי-מזוהים בדיור (פולטרגייסט), עצמים מעופפים בלתי-מזוהים (עב״ם), המתפרשים כפלישה של חייזרים, וכן חטיפת אנשים על ידם, פראפנומנים, הכלולים בתורה שלפיה חייזרים הגיעו לכדור הארץ בעבר הרחוק והתערבותם הניחה את היסודות של הציוויליזציה הטכנוגנית וכו'.
לבחינה בלתי-משוחדת ברור לחלוטין שכל אלה והפראפנומנים הדומים להם מייצגים תופעות על-טבעיות, שהם מייצגים דימויים של מיתולוגיה מיוחדת, שבעידן המדע קיבלה צורה מדעית-למראה ומתחפשת למדע, תוך התכסות בסמכותו. מובן שתופעות פראנורמליות לא יכולות היו להיווצר אבולוציונית, שהאמונה בהן סותרת את כל הידע, שהושג על ידי הפיזיקה, המכניקה, הפסיכולוגיה המדעית, ושבאמונה זו טבוע אנטי-אבולוציוניזם אגרסיבי ובור למדי.
כך, האגדות על חטיפת אנשים בידי חייזרים משחזרות בדיוק את הסיפורים הקדומים על מכשפים וערפדים. הסופר-הרפתקן האמריקאי אריך פון דניקן בזמנו הרוויח מיליוני דולרים ממכירת הספרים ״זיכרונות על העתיד״, ״זריעה וקוסמוס״ ועשרות אחרים, שרכשו פופולריות עצומה בקרב אוהבי המיתולוגיה המדעית-למראה. אין, כנראה, מדע כזה, שעליו לא הייתה טפילה הפראמדע. כך, הפראפסיכולוגיה מייצגת פסיכולוגיה מעוותת, תיאוריית הטלקינזיס והטלפורטציה – פיזיקה ומכניקה מדומות, הפרוסקופיה – פיזיולוגיה מדומה, תיאוריית ראיית-הנסתר – פרוגנוסטיקה מיתולוגית, האסטרולוגיה – אסטרונומיה מדומה, האלכימיה – כימיה מדומה, תיאוריית העב״ם – אסטרונאוטיקה מדומה, תורתו של פון דניקן – היסטוריה מדומה אנטי-אבולוציונית וכו'. להיסטוריה המדומה שייכים גם כתבים רבים של המתמטיקאי פומנקו.
מדוע אם כן המוני אנשים גדולים קונים את הטריקים הזולים האלה? מדוע נשים כל כך נופלות בתחזיות אסטרולוגיות ובהבלים של מגדות עתידות ורואי-הנסתר? כיצד יכול אדם שפוי להאמין שמיקום הכוכבים והקבוצות, הנמצאים במרחקים עצומים מכדור הארץ, מסוגל בדרך כלשהי להשפיע על מסלול החיים של אנשים, שנולדו ביום מסוים בשנה, תוך התחשבות בכך שהשנים עצמן נקבעות בסיבוב כדור הארץ סביב השמש? והרי כל האנשים האלה – אינם משוגעים, הם בדרכם החיים מתנהגים באופן נורמלי ופרגמטי למדי, בוחרים בעצמם את הדרך הזו ואינם נכנעים לצו הכוכבים. המשיכה של אנשים לעל-טבעי, כולל גם בצורה מדעית-למראה, מוסברת באי-הוודאות של הקיום האנושי, בתלותו בנסיבות חיצוניות שאינן נשלטות על ידי האדם.
הנסיבות האלה בתודעת האנשים מימי קדם מוצגות כמיסטיות וגורליות, מיסטופיקציות ומופיעות בתפקיד כוחות על-טבעיים, שעליהם ניתן להשפיע רק באמצעות פעולות מאגיות אי-רציונליות באותה מידה. אי-הוודאות
של קיום האדם בחברה החדשנית אפילו גבוהה משמעותית, מאשר בחברה המסורתית. האדם נמצא תחת הגנת הרפואה המודרנית, יש לו אמצעים מובטחים לחיים, במקרה הגרוע, בצורת עזרה סוציאלית. אך האדם הלא-מושלם עדיין תלוי מדי בנסיבות, הוא אינו יכול לווסת ביעילות את יחסיו עימן. האדם של החברה החדשנית במסה שלו עדיין טרדיציונליסטי מדי, מסורתי, עוין לחדשנות. זה גם מה שגורם לצרכו בבריחה מהמורכבויות של החברה החדשנית אל אימוץ של צורות שונות של אמונה בעל-טבעי.
האנשים חיים הרחק מהמדע, מחיפושיו והישגיו הבלתי-נלאים. הם רק נהנים מפירותיו. אפילו מדענים, העוסקים בענפי מדע מיוחדים שונים, לעתים קרובות אינם מכירים כלל את המדע בשלמותו העצומה. לכן מסת האנשים, כולל גם כמה מדענים, נוטה למיתולוגיזציה של המדע ולהפיכתו בתודעתם למעין דמוי של טקס מאגי. מידע על חיפושים מדעיים והישגים שאבי האנשים בעיקר מספרים מדעיים-פופולריים ומתוכניות טלוויזיה. בהם הישגים מדעיים מוגשים בעטיפה שיווקית, ונראים כמעין נסים, מתובלים בהבטחות לנסים גדולים עוד יותר בעתיד. כך, מביוטכנולוגיה והנדסה גנטית מצפים ליצירה בעתיד הלא-רחוק של יצורים חיים, שתוכננו על ידי האדם, של איברים אנושיים להחלפת חלקי גוף שהזדקנו או חולים ללא-מרפא וכו'. אז מדוע שלא להאמין בנסים, שהובטחו על ידי הפראמדע?
כתבנו את הספר הזה כדי שאנשים, לאחר שיקראו אותו, יבינו מהו באמת העולם, הנגלה לפני המדע, כיצד הוא מתפתח אבולוציונית וכיצד יכול להתפתח האדם, המסוגל להשפיע באופן חיובי על האבולוציה של העולם האנושי. המציאות קשה, אך זו המציאות. אנו יכולים לשפר אותה בעקביות, תוך השקעת מאמצים לא מבוטלים. אנשים, החיים באשליות, הנמלטים
מהמציאות, מאבדים את היכולת לשפר את חייהם הממשיים ואת חייהם של האנשים הסובבים אותם. כתוצאה מכך המציאות מופיעה לפניהם עוד יותר אכזרית, מאשר היא באמת. האבולוציוניזם האוניברסלי נועד לא רק כדי לתת למדע חוט מנחה לחיפוש יצירתי, כי אם גם כדי לעזור לאנשים להיפטר מאשליות, המתאימות לחיים בחברה הקפואה.
אי-אפשר שלא לומר גם על המיתולוגיה הפראפוליטית, הנפוצה בכל העולם, אך פופולריות ואגרסיביות מיוחדת רכשה ברוסיה הפוסט-סובייטית, ומעכבת ברצינות את התפתחותה החדשנית. כאן הפופולריות שלה ניזונה מקריסת השאיפות האימפריאליות, מחיוניות המסורות הסובייטיות וממרירות השכבות השוליות, כולל גם שוליים מהאינטליגנציה, שמתוך התמורות שאירעו, בעל כורחם, נקרעו מ״גן העדן״ הסובייטי השבע והנח, והושלכו אל האדמה החוטאת. מיתולוגיה כזו מייצגת דוגמה טיפוסית של בריחה מהחירות וביטוי של מנטליות אנטי-קפיטליסטית.
לפראמדע צמודה ישירות מה שנקרא קונספירולוגיה, כלומר תורה על כך שההיסטוריה נעשית על ידי כוחות נסתרים, אפלים, מיסטיים, מזיקים, דמוניים, המפעילים השפעה על מדינאים לגיטימיים למימוש אינטרסים אגואיסטיים שלהם. למספר כוחות כאלה מיוחסים ארגונים סודיים, מוסווים היטב, של הבונים החופשיים, וכן יהודים, שכביכול שואפים להקים מדינת עולם תחת שלטונם ולשם כך חודרים בחשאי למבני המדינה של מדינות שונות.
לתפקיד הנבל הקונספירולוגי הראשי הועלה המיליארדר האמריקאי ממוצא יהודי דייוויד רוקפלר, שעל כספו הקים את מה שנקרא מועדון בילדרברג במטרה לדון בבעיות הגלובליות של המודרניות ובאפשרויות ליצירת, לפתרונן, ממשלה עולמית, פרלמנט,
משטרה אקולוגית ומבנים אנטי-טרוריסטיים.
כיוון חשוב של המיתולוגיה הפראפוליטית המודרנית הוא האנטי-אמריקניזם הלוחמני. החוגים השולטים של ארה״ב מואשמים בשאיפה להשתלטות עולמית, בפעילות חתרנית נגד רוסיה ובעלות בריתה, בפיתוח תוקפנות בקנה מידה גלובלי למימוש אינטרסים רווחיים שלהם והשגת גישה למשאבי נפט וחומרי גלם אחרים. המשטרים הדיקטטוריים הפושעיים של מנואל נורייגה בפנמה, סלובודן מילושביץ' בסרביה, סדאם חוסיין בעיראק, הטליבאן באפגניסטן מוצגים ככבשים תמימים, קורבנות תוקפנות, לוחמי עצמאות. עוצמתה והתפתחותה הכלכלית של ארה״ב מוסברות בכך שהאמריקאים מוציאים בכמויות עצומות דולרים, ומכיוון שדווקא הדולר התקבל כמטבע עולמי, אמריקה מתעשרת, פשוט בכך שהיא מדפיסה שטרות ירוקים.
לאגדות כאלה מאמינים אפילו כמה מדענים ופילוסופים גדולים. הנסיבות, שבזכות התפתחות ממושכת של עסקים, השקעות ענק במדע, בכלכלה חדשנית ארה״ב השיגה עליונות טכנולוגית והתרחקה משמעותית בהקשר זה ממדינות אחרות, כאילו אינן ידועות למפיצי המיתוסים האלה. שיהשוו את מצב המדע בארה״ב וברוסיה, שבה על מחקרים ניסיוניים מוציאים סכומים זעומים, ומדענים בקושי מכסים את ההוצאות. אין פלא, שמדענים מכל מדינות העולם מקבלים הזמנות לעבודה בארה״ב, שבה נוצרים להם תנאים נורמליים לעבודה ולחיים.
ואילו מפיצי המיתוסים אינם מוותרים כלל על סחורות אמריקאיות, שהן מוצרים של טכנולוגיות גבוהות. נזכיר, שסחורות סיניות זולות מיוצרות ברוב המקרים בטכנולוגיות, שפותחו ואושרו בארה״ב. אגב, זילות הסחורות הסיניות מוסברת בניצול אכזרי של עובדי המפעלים הסיניים, אשר מזמן עבר אל העבר והפך
לבלתי-מותר במדינה מתורבתת.
דווקא בארה״ב הומצא והופעל האינטרנט, שפתח לכל העולם את הכניסה לעידן המידע. מעניין, כיצד היו נראים המחשבים ומערכות המידע שלנו, אלמלא הפיתוחים האמריקאים?
אגב, נדע זאת, אם נשווה מחשבים, שיוצרו בארה״ב בעת פעולת האמברגו על אספקתם לברית המועצות, עם מחשב ה-מין
״מינסק-1״, שהיה התוצאה המתקדמת ביותר של המחשבה המדעית-טכנית הסובייטית והתפשט בכל המחנה הסוציאליסטי. ואילו בברית המועצות יוצרו בשווה לארה״ב טילים בליסטיים טובים ופצצות מימן על חשבון הגירעון הקבוע של סחורות צריכה עממיות.
יש לציין, שהאנטי-אמריקניזם נפוץ במידה רחבה גם במערב אירופה, אך מסיבה אחרת לגמרי. אירופאים רבים נדחים מהיהירות של אמריקאים מסוימים, שאיתם הם נכנסים לקשרים עסקיים, מחוסר-התרבות ההומניטארי שלהם לעתים, מצרות האינטרסים, מההרגל למדוד הכול במספר הדולרים, מהפרגמטיזם המזויף. אנו רחוקים מאידיאליזציה של ארה״ב. מדינה זו, כמו כל מדינה אחרת, נמצאת תחת כובד ענק של אינספור בעיות שהצטברו. אך כעת היא המנהיגה העולמית הבלתי-מותנית בהתפתחות הכלכלה החדשנית והחברה החדשנית. ולאליטה הרוסית, אם היא באמת ובתמים מתכוונת לתרום להתפתחות החדשנית של רוסיה, הגיע הזמן לוותר על המיתוסים של האנטי-אמריקניזם ולהתאים למציאות הרוסית כמה מנגנונים, שפועלים מזמן בארה״ב והכרחיים באבולוציה של כל חברה חדשנית.
מיתוס נפוץ במידה רחבה בכל העולם הוא הייצוג על אודות המהות המזיקה של התאגידים הטרנס-לאומיים. חדשות סנסציוניות על פעילות לא-נקייה, או אפילו פושעת, של נציגי תאגידים בודדים מתפשטות מיד על כל התאגידים הטרנס-לאומיים וגורמות לאנשים הנתונים לפוביות
מצב של אימה מיסטית. פוביית התאגידים הטרנס-לאומיים קרובה מאוד במקורה לקונספירולוגיה. התרחיש של מיתוסים כאלה פשוט וחסר-יומרה: שם, מאחורי גורדי שחקים מזוגגים, מתאספים ארגונים של עשירים, שרק חושבים כיצד לסחוט על חשבון מדינות אחרות הכנסות-על נוספות. הם מלכלכים את הסביבה של המדינות, שבהן עובדים הסניפים שלהם, הם מעבירים למדינות אלה פסולת רעילה ומסוכנת-קרינה של ייצורם וכו'. אכן, כך קורה לפעמים, אך ההסקה המיתולוגית הופכת בקלות את ה״לפעמים״ ל״תמיד״.
מפיצי המיתוס הזה עוצמים בקפידה את עיניהם בפני העובדה, שהאנושות חייבת לתאגידים הטרנס-לאומיים לא רק סחורות מעולות, המתפשטות בכל העולם, כי אם גם את הרמה הכללית של ההתפתחות הטכנולוגית, שהושגה בחברה החדשנית המודרנית. טכנולוגיות גבוהות, שפותחו על ידי מדענים במעבדות התאגידים הטרנס-לאומיים, משמשות במפעלים גם ברוסיה, גם בסין, וגם במדינות הכי לא-מפותחות.
התאגידים הטרנס-לאומיים מוציאים על מחקרים מדעיים בתחום שבחרו מיליארדי דולרים, מה שלא יכולות להרשות לעצמן אפילו ממשלות המדינות המפותחות ביותר, השומרות על כספי משלמי המסים. עושים זאת התאגידים הטרנס-לאומיים לא מתוך אהבה לאנושות הסובלת, כי אם לניצחון בתחרות החריפה, במרוץ ההקדמה עם תאגידים אחרים. צרכני המיתוסים מכנים אותם מונופולים, תוך אי-הבנה מוחלטת או אי-רצון להבין, באיזו תחרות נוקשה מתרחש מאבקם להישרדות והשגת רווחים.
אחד המיתוסים המזיקים, הנבלים והמביישים ביותר, המפריעים להתפתחות החברה החדשנית, הוא המיתוס על מה שנקרא ״מיליארד הזהב״. מיתוס זה מטופח בפעילות רבה ברוסיה המודרנית. תומכי מיתולוגיה זו, בהתבססם על מספרים שנבחרו במיוחד, טוענים שאוכלוסיית המדינות המפותחות ביותר, המהווה ביחד את ״מיליארד הזהב״ הזה,
חיה לא לפי יכולתה, על חשבון ניכוס משאבי המדינות הפחות-מפותחות, שהיא בונה את רווחתה על עומס מופרז על הביוספירה, על זיהומה בפלטות תעשייתיות ומכוניות של כל כדור הארץ.
מכאן נעשית המסקנה, שהכניסה של אוכלוסיית המדינות האחרות ל״מיליארד הזהב״ סגורה לעולם, שאם מדינות אחרות היו עולות ברווחתן לרמת ״מיליארד הזהב״, כוכב הלכת היה נלכד באסון אקולוגי. ומסקנה אחרת, מאיימת עוד יותר: המדינות המפותחות ביותר מבחינה תעשייתית, דמוקרטית וחברתית עצם רווחתן סוגרת את הדרך להתפתחות לכל שאר מיליארדי תושבי כדור הארץ.
קשה לקבוע, מה יותר בבנייה המדעית-למראה הזו – קנאה, שנאה לדמוקרטיה או הצדקה של הפיגור של מדינתו. על ניצול חסר-רחמים של משאבי טבע מדברים ברוסיה – מדינה, אחת העשירות ביותר במשאבי טבע. האם לא מוטב היה להשתמש ברוב הכספים העצומים, המתקבלים ממכירת מקורות אנרגיה, לצרכי פיתוח במקום לאכול אותם ולהעשיר את צמרת האליטה הבירוקרטית? ואז, אולי, אחרי זמן מה יהפכו ל״מוזהבים״ מיליוני אזרחים רוסים, ויקנאו בהם, תוך הצבעה עליהם כחלק ה״מוזהב״ של האנושות.
הביורוקרטיזם, השחיתות, הדיכוי של היזמות, המיושנות של מכונת המדינה, השכיחות במנטליות של מיתוסים ודעות קדומות טרדיציונליסטיים – זה מה שמפריע לרוסיה להיכנס למספר המדינות המפותחות ביותר, ולא החברה החדשנית של מדינות
״מיליארד הזהב״. והאם יש ברוסיה מעט אנשים, החיים ברמה של
״מיליארד הזהב״? מתפתח ומתרחב ״המעמד הבינוני״, אנשים נמרצים, על אף כל המחסומים הביורוקרטיים, מעלים את רווחתם, פותחים מקומות עבודה חדשים, מייצרים סחורות מועילות.
העסקים ברוסיה קרימינליזציים מאוד. והעסקים המתורבתים סובלים משני צדדים – מהביורוקרטיה ומהפשע. אך האשם בכך אינו ״מיליארד הזהב״ המיתי, כי אם הסדרים הרוסיים המסורתיים, שכבר הולידו בעבר את מפלצת הדיקטטורה הקומוניסטית וממשיכים ממש לחנוק, ״למשוך ולא לתת״ את התפתחות החברה החדשנית במדינה שלהם. והמיתוס על ״מיליארד הזהב״ עוזר היטב לחניקת כל החדש הזה.
לאנשים הכרחי לפקוח את העיניים ולהפסיק לשעשע את עצמם במיתוסים ואשליות. אחרת הם הופכים לקורבנות של החברה החדשנית, המתפתחת כזו או אחרת, ולא ליוצריה החופשיים והאחראיים. עם כל בעיותיה המודרניות, מורכבויותיה וסתירותיה החברה החדשנית פותחת לפני האדם סיכויים מרתקים. צריך לדעת לנצל את הסיכויים האלה, תוך שיפור עצמם וחברתם.
}}

==== האבולוציוניזם האוניברסלי והגישה האבולוציונית-הגיוסית ====
הגישה האבולוציונית-הגיוסית שהצענו היא ניסיון לשפר את מערכת האבולוציוניזם האוניברסלי, תוך הכנסת מושגים וכלים מתודולוגיים חדשים לתוכה. כאן הכרחי לעבור מה״אנחנו״ המקובל בהבעת עמדת המחבר לכנוי האישי ״אני״. נולדתי לעולם הזה בלתי-בר-קיום לחלוטין, כשהייתי נתון ללא-הרף לכאבים ומחלות, ולפני זמן רב לא הייתי כבר בעולם, אלמלא העבודה היומיומית העקשנית על שחזור פעילות תקינה של כל איבר, של כל מערכת של האורגניזם.
החלו צרותי מרגע הלידה עצמה. לעובר שלי הייתה ראש גדול באופן לא-פרופורציונלי, ולא יכולתי בשום פנים במשך כמה ימים ולילות להיחלץ לעולם הזה, תוך ייסורים מוחלטים של אמי. כבר רצו להוציא אותי בניתוח, בחתך קיסרי, שלאחריו בקושי רב הייתי שורד. אך לעזרה בא קרובנו, גניקולוג מנוסה. סיפרו לי, שהוא ביצע איזו פעולה אסורה, ולבסוף נולדתי. נכון, לאמי לאחר מכן שמו תפרים רבים.
לאחר לידה כזו חליתי כל הזמן, בלא-הפסקה. לא הייתה מחלת ילדים כזו, שלא חליתי בה. נורא היה במיוחד מה שנקרא שיעול נובח, שהתעורר בהצטננויות בלתי-פוסקות, ובהופעתו נחנקתי בלילות ולא יכולתי לישון. עזרה רק שאיפת אדים מעל הקומקום דרך צינורית נייר, אך אחרי זמן מה הכל התחיל מהתחלה.
ככל שהתבגרתי, נחתו עלי מחלות חדשות וחדשות. עוד העצמתי אותן באורח חיי הלא-נכון. משהוסרחתי לקריאה מגיל מוקדם, חלמתי רק על כך, איך מהר יותר לעשות את השיעורים ולשקוע בספר. צמא בלתי-נלאה לידע השתלט עלי ולא עזב אותי כל החיים. האם מפליא, שהתחילו אצלי כאבי ראש גיהנומיים, והחיים הפכו לסבל רצוף. לא עזבו אותי גם מחלות אחרות, שהוחרפו באורח החיים היושבני.
רק בגיל 23, כשסיימתי את האוניברסיטה, הבנתי שכך אי-אפשר להמשיך. עד אז בדוגמאות רבות כבר ידעתי, שרופאים אינם יכולים לעזור לי. הם מטפלים ומטפלים באורגניזם בלתי-מתאים לחיים לחלוטין, אך להפוך אותו לבר-קיום ובריא יכול רק אני עצמי ואף אחד אחר. ונטלתי על עצמי את העבודה הקשה והמגעילה למדי מבחינתי בתחילתה על עצמי, תוך ניתוק עצמי מהספרים במאמץ עצום. בתקופה זו נאלצתי לנסוע לכפר לפי ההפצה, שבו לימדתי היסטוריה ומדעי החברה בבית ספר. החיים בכפר היו עבורי מיוסרים בצורה שלא-אתאר, משום שנמנעתי מהנוחות העירונית ההכרחית לי בשל מחלתנותי, והעיקר, לא יכולתי לבקר בספריות הגדולות.
במהרה רכשתי ברונכיטיס קשה ביותר וחזרתי לעיר, לאחר שעבדתי בכפר רק שנה אחת. הצלחתי להתקבל כמרצה לאסתטיקה טכנית בבית ספר מקצועי-טכני. אך זה היה בית הספר ההוליגני ביותר בעיר. בימי קבלת המשכורת התלמידים השתכרו ושברו את החלונות בכל הרובע. המורות, לאחר שיעורים שבהם התעללו בהן
תלמידים בריאים וחזקים, לא פעם בכו בחדר המורים.
אחד המאסטרים של ההכשרה היצרנית, שהוערך מאוד על ידי ההנהלה על המשמעת המופתית, ששררה בקבוצה שבפיקוחו, הנחיל משמעת זו בדרך לא-אורתודוקסית למדי. בהיותו איש חזק בצורה בלתי-רגילה, הוא פשוט הוריד את חגורת המכנסיים והצליף בתלמידים שחטאו על החלק האחורי. הייתי צריך איכשהו לשרוד בתנאים הפראיים האלה. ומצאתי מוצא. לאחר שהסברתי במהירות את החומר החדש לפי תוכנית הלימודים, וראיתי שתשומת הלב של התלמידים מתחילה לברוח, רוב זמן השיעור סיפרתי להם סיפורים מעניינים מתוך הספרים שקראתי.
השקט היה כזה, שזבוב שעף יכול היה להיראות כרעם. המנהל והרשמית, שהציצו שוב ושוב לקהל, כל הזמן חקרו אותי אחרי השיעורים: ״כיצד אתה משיג משמעת כזו? אתה מכה אותם?״ מה יכולתי לומר להם? מודה אני, עניתי: ״מה פתאום, הרי אני פדגוג. כיצד אוכל להכות את תלמידיי. פשוט אני רותק את תשומת לבם בהצגה מעניינת ופופולרית של החומר״. אגב, לא אעמיס עוד על הקוראים בסיפור צרותי (נזכיר, שכך נקרא ספרו של הפילוסוף-הרציונליסט הצרפתי הנפלא של ימי הביניים, אבלר). צרותי נמשכו במשך כל תקופת ברז'נייב, ולאחר מכן אנדרופוב וצ'רננקו בהיסטוריה הסובייטית.
אומר רק, שתחת אנדרופוב כמעט ונפלתי למחנות המורדוביים הנוראים, שבהם אנשים לא שרדו. ב-1984 (נזכיר, שכך נקרא הרומן הידוע של אורוול על זוועות הסוציאליזם) התחלתי להתכתב עם חבר, שעבר לעיר הליטאית קלייפדה. ידעתי, שהמכתבים נבדקים על ידי עובדי הקג״ב, אך הכוח לסבול את האיוולת הסובבת כבר לא היה. היה צורך לחלוק את מחשבותיי עם אדם אמין ומבין. בנוסף, כתבתי ספר, שבו על בסיס ניתוח מקורות רבים ותצפיות משלי קבעתי מסקנה בלתי-מעורערת: השלטון הסובייטי לא יקיים יותר מעשר שנים. ספר זה
התחיל להתפזר בסאמיזדאת.
והנה אחרי זמן מה במכון, שבו עבדתי, הגיעו שני קציני קג״ב, אחד מהם בדרגת קולונל, והשני – קפטן. הם זימנו אותי למשרדו של הקומנדנט של הבניין הראשי והציגו לי חבילת צילומי-העתק של מכתביי לחבר וקטעים מספרי עם הפסאז'ים האנטי-סובייטיים הצבעוניים ביותר. החקירות נמשכו גם בהמשך, כבר בבניין הקג״ב. הציגו לי מסמכים, שמהם עלה שמתכוננים לעצור אותי, לשפוט אותי ולדון אותי למאסר במחנות המורדוביים, שבהם הוחזקו הדיסידנטים הפעילים ביותר. אך ב-1985 לשלטון הגיע גורבצ'וב, ואת עובדי הקג״ב לא ראיתי עוד, לשמחתי הרבה.
מכל הצרות והאי-סדרים האלה הצילו אותי העבודה על עצמי ועל ההבנה היצירתית של המתרחש בעולם. התרגולים הסדירים של השיפור הפסיכופיזי העצמי החלו להניב פירות. התאזן הרצון, עלתה העמידות לסטרסים, החלו לסגת המחלות. כל זה אני אומר לא כדי שהקוראים יזדהו עמי, כי אם כדי להראות, באיזו סביבה נאלצתי ליצור את ראשית המדע על יצירת הבריאות. והבריאות סוף סוף הגיעה אחרי שבע שנים מתחילת העבודה.
תוך עיסוק בריפוי עצמי, במקביל קראתי ולמדתי רבות את הספרות בבעיות, הקשורות באורח חיים בריא, שולטתי במכלולי אימון שונים, בדקתי את פעולתם בפועל. בהדרגה הצטברו ידע וניסיון, ולעתים קרובות יותר נודעו גם מיוחדות האורגניזם שלי. זה התאים לאמרה היוונית-העתיקה הידועה, האהובה על הפילוסופים: כדי להכיר טוב יותר את העולם, הכר את עצמך. או, כפי שאמר הפילוסוף הסיני הגדול, מייסד אסכולת הטאואיזם לאו-דזה: מי שמכיר את עצמו, יכול להכיר את העולם, מבלי לצאת מחצרו.
הרעיון המרכזי, שהנחתי בסינתזה שעשיתי של מסורות המערב והמזרח של ריפוי עצמי, היה רעיון הגיוס.
מההתחלה עצמה הבנתי, שאם אני רוצה להשיג עבודה תקינה של איברי המותשים ממחלות, עלי לגייס אותם למלחמה נגד פגמיהם באמצעות השקעה בהם של עבודה ביולוגית-אקטיבית מסוימת ושל עבודה אנושית מכוונת. רעיון זה והוא שנעשה לתא הראשוני של הגישה האבולוציונית-הגיוסית ושל תיאוריית האבולוציה הכללית, שהוצעה בהמשך על בסיסה. למעשה, הדיבור היה בתקופה זו על אבולוציה מכוונת של האורגניזם והנפש האנושיים באונטוגנזה.
במהרה נולדו לי ילדים – ילד וילדה, מישנקה וליזונקה. בניגוד אלי, הם היו ילדים בריאים לחלוטין. אף על פי כן, מגיל שבעה ימים התחלתי להתאמן איתם לחיזוק בריאותם. השתמשתי בעיסוי, עבדתי איתם לפי מערכת אימונים של תינוקות, שאושרה ברפואה, ולאחר מכן של ילדים צעירים, המצאתי תרגילים חדשים ומועילים. בגיל המוקדם ביותר הם ערכו איתי טיולים ארוכים ביער, שצמח לא הרחק מדירתנו. גייסתי את ילדיי לחיים בריאים. הם מוקדם יותר מילדים אחרים התחילו ללכת ולדבר.
אוי, הזמן הבלתי-נמנע זורם מהר מדי, הילדים התבגרו ועזבו לחו״ל. ליזה עברה לאיטליה וחיה ברומא, מישה עם אשתו הביאו לעולם ארבעה ילדים – שני בנים ושתי בנות. יהי שלום ובריאות עמם! חושב אני, שזה היה הניסיון הראשון של שיפור פסיכופיזי של ילדים מגיל המוקדם ביותר. לפחות ניסויים אחרים אינם ידועים לי.
משהושגו תוצאות חיוביות מהניסוי רב-השנים שלי על גיוס האורגניזם האנושי לתפקוד בריא, התחלתי לחשוב על מהות תהליכי הגיוס ומשמעותם בטבע ובחברה. לכך הביא אותי דווקא הניסוי שלי על עצמי, על ילדיי ועל כמה תלמידים, שכמוני, תוך התעמלות סדירה, נפטרו ממחלותיהם. זה היה, ללא ספק, ניסוי פילוסופי, שמטרתו הייתה הכרת
של אפשרויותיי והבנת ההוויה האנושית. הפילוסופיה מעולם לא הייתה מדע ניסויי, ואף על פי שהנסיבות החיצוניות לא פעם מעמידות אותנו בסיטואציות ניסוייות, ניסוי פעיל של שינוי מחודש אבולוציוני של החיים יכול ללמד אותנו הרבה.
תוך ניתוח תוצאות הניסוי הזה, חשבתי כך: אם גיוס האורגניזם לעבודה ביולוגית-אקטיבית, בעלת משמעות אבולוציונית יכול להשיב סדר באורגניזם הזה, פירושו של דבר, שלגורם הגיוס יש משמעות גדולה הרבה יותר באבולוציה, ממה שיוחסה לו בעבר. מילדותי התעניינתי ללא הרף בהיסטוריה העולמית. שיטת עבודתי עם הספרות קשורה בכך, שלעולם איני סומך על מקור אחד. לפני שאבטא איזו שיפוט, עלי ללמוד את כל הספרות העומדת לרשותי. עזרה שלא-תסולא בפז בכך נותנות לי תערוכות החיבורים החדשים של הספריות הגדולות, שאני מבקר בהן בקביעות משנת 1974. אין לי תענוג גדול יותר מאשר להזין את המוח במידע מגוון. זה אפילו טעים יותר מהמזון המובחר ביותר.
תוך לימוד הספרות ההיסטורית המגוונת, השתכנעתי איזה תפקיד עצום ממלאות באבולוציה של חברות שונות תהליכי הגיוס והמבנים הקשורים בהם. גיוס כוחות למלחמה, גיוס אנשים לעבודות במשקים, גיוס הרוח למימוש פעולות בעלות משמעות היסטורית, רפורמות גיוס, עליות וירידות של פוטנציאל הגיוס של החברה בהיווצרות איומים חיצוניים ובהתפשטות לשטחים, שנכבשו על ידי חברות אחרות – לכל זה יש משמעות עצומה בהיסטוריה. וכל זה דורש עיצוב ארגוני על בסיס יצירת מבני גיוס, הבנויים באופן מסוים.
מכאן היה רק צעד להבנה, שמבנים אלה הם גנרטורים של סדר גם בתחום הממלכתי, וגם בצבאי, וגם בכלכלה. המדינה עצמה אינה אלא מבנה גיוס של הרמה הגבוהה ביותר, המחולל סדר בחברה ו
מגייס את כוחות החברה לפתרון בעיותיה. כל אליטה, המתבלטת מהחברה בנסיבות היסטוריות קונקרטיות, נוצרת במידה רבה מאוד כצוות שירות של מבנה הגיוס של המדינה. הריבוד של החברות המסורתיות למעמדות מתרחש על ידי חלוקת העבודה בין אנשים, העוסקים בשירות מבנה הגיוס של המדינה, לבין אנשים, שנקלעו לפריפריית הגיוס, המספקים למבנה זה ולפונקציונרים שלו משאבים חומריים.
מכאן נעשה ברור שגוייה התיאוריה המרקסיסטית על המאבק המעמדי הנצחי, שהוא כביכול מנוע האבולוציה ההיסטורית. כמובן, אנשים וההתארגנויות המעמדיות שלהם לעתים קרובות מפגינים אי-שביעות רצון ממעמדם התלוי והכפוף, מרמת החיים הנמוכה. אך המרידות והמרדים שלהם תוך הקמת מבני גיוס אלטרנטיביים למדינה – נדירות גדולה. הם מייצגים קטקלזמות, תהליכים הרסניים, השוברים את הסדר במדינה, מטביעים את החברה בכאוס ומעכבים במשך זמן רב את התפתחותה. מנועי האבולוציה ההיסטורית הם התמורות של מבני הגיוס, המתבטאות ברפורמות גיוס וכלכליות הקשורות בהם.
הן מתרחשות על רקע תחרות קבועה של מבני גיוס, מאבק קיום כמעט דרוויני של מדינות עם סוגים שונים של מבני גיוס. תחרות זו גורמת לקהילת האינטרסים של מעמדות שונים במדינה. המעמדות הנמוכים מעוניינים לא פחות מהגבוהים בהבטחת הסדר בחברה ובהגנה מפני התקפה מבחוץ. לכן על אנטגוניזם פרמננטי בין המעמדות לא יכול להיות דיבור.
ללא ספק, המדינה והמעמדות הגבוהים מנצלים את המעמדות הנמוכים, המספקים גם משאבים חומריים לתפקוד ללא-הפרעות של תהליכי הגיוס. זה מוביל להבדלים גדולים מאוד בהכנסות. אך גם המעמדות הנמוכים מנצלים את המעמדות הגבוהים
והמדינה, המבטיחים ארגון רציונלי של העבודה, רכושיים, יחסים, יחסית ביטחון, פעילות חיים, מגייסות למקסום של העודף של המוצר.
בבעיית הניצול יש לעצור בפירוט. זוהי בעיה מורכבת, מושכת לסוציאליסטים מכל הגוונים, שלא פותחה באמת. למדתי את שני הכרכים הראשונים של ״הקפיטל״ של מרקס עוד בכיתות י'-י״א של בית הספר והגעתי להתלהבות מלאה. ראשית, הייתה לי מובנת כל מילה, מה שלא ציפיתי. שנית, כבשו אותי המדעיות הקפדנית, ההוכחתיות והשכנועיות של כל עמדה, של כל משפט. הו, ההתפשטויות הלוגיות האלה, המאפשרות לחדד את תשומת הלב על תהליך מוגדר בקפדנות! עבורי זה היה מודל של יצירה מדעית בהכרה ההומניטארית. אפילו התמרמרתי נגד אלה, הרואים בלתי-אפשרי ידע מדויק בתחום ההומניטארי.
בכל פרק, בכל סעיף של ״הקפיטל״ כציר מרכזי, כמסגרת הנושאת של הניתוח, הופיע הרעיון המרכזי: הקפיטליסטים מנכסים את ערך העודף, המיוצר בעבודת הפועלים, ומוציאים אותו לפי שיקול דעתם – על הגדלת ההון שלהם ועל העשרתם שלהם. מכאן, שהם בלי משים כאילו גונבים או שודדים את היצרנים הישירים, הופכים אותם לפרולטרים, שאין להם שום רכוש ושום סחורה למכירה בשוק, חוץ מכוח העבודה שלהם עצמם, מהנכונות לעבודה.
מכאן נבע בבירור מוחלט, שאם להפקיע את המפקיעים האלה, היצרנים הישירים יתחילו מיד לחיות טוב יותר וטוב יותר, יופיעו בהם גירויים חדשים לפעילות יעילה והם ייצרו חברה אידיאלית של עבודה חופשית. חברה כזו, שבה לא יהיה רכוש פרטי, שבה כל האנשים יחיו באחדות אחווה ושיתוף פעולה, שבה לא יהיה כסף והמדינה תימוט, מרקס בעבודות אחרות אפיין בקווים הכלליים ביותר, בצבעים ורודים, וקרא לה קומוניזם.
שבוי בלוגיקה של ״הקפיטל״, בתחילה האמנתי גם ברעיון המרכזי שלו. עם זאת, ככל שהצטבר ניסיון החיים ותוך התבוננות במציאות של החברה הסובייטית, שבה יושם הרעיון הזה, נהרס לחלוטין הרכוש הפרטי והופקע לרכוש המדינה ההון הפרטי, התחלתי להתפכח גם מרעיון זה. המדינה ללא הון פרטי גם היא בעלת ההון, אך בעלים קשוח הרבה יותר, מאשר יזמים פרטיים. היא מנכסת את כל ערך העודף, המיוצר במדינה, ומתנהלת בו לפי שיקול דעתם של הפקידים של המנגנון הביורוקרטי המנופח. העובדים חיים לא טוב יותר, כי אם גרוע הרבה יותר, מאשר תחת המפקיעים-הקפיטליסטים.
גוספלאן מתכנן הכל עד למסמר האחרון, והפעילות היצרנית מסתכמת בביצוע תוכניות ללא התחשבות במיוחדות האישיות של הייצור. נוסף לכך, קיימת הטיה קבועה לכיוון התעשייה הכבדה, קודם כל הצבאית, תוך ייצור-חסר קבוע של סחורות צריכה עממיות. מכאן – גירעונות כרוניים של הסחורות ההכרחיות ביותר, תורים, ״פרוטקציה״, ״שוק שחור״, גירויים נמוכים לעבודה בהיעדר מוחלט של חירות יצירתית ובהתערבות חצופה בחיי האישיים של האזרחים. המסקנה יכולה הייתה להיות רק אחת: המערכת הסובייטית מיצתה את עצמה ואינה יכולה להתקיים זמן רב.
אך מה יעשה אז עם הרעיון המרכזי, ובהתאמה עם כל הבנייה התיאורטית האדירה של ״הקפיטל״? בהדרגה הגיעה ההבנה, שביצירת ״הקפיטל״ מרקס גייס את כשרונו היצירתי האדיר ואת האירודיציה הענקית בעיקר כדי להעמיד על בסיס מדעי-אבולוציוני אידיאולוגיה אוטופית ואגרסיבית ביותר, דת קומוניסטית מיוחדת. זה הוביל לתיאור ניצול בלתי-מבוסס לחלוטין.
בעלי ההון, ללא ספק, מנצלים את עבודת הפועלים, במיוחד בשלבים הראשונים של התפתחות הקפיטליזם, כשהוא עדיין לא יצא לחלוטין ממעמקי מבנה הגיוס הפיאודלי
של המדינה. אך ככל שמתפתח הקפיטליזם וההתחמשות הטכנית של העבודה, הופך לבעלי ההון לבלתי-רווחי ניצול-היתר של העובדים והפרולטריזציה שלהם, משום שזה מוריד את איכות העבודה. הראשון שהבחין בכך היה ה״רוויזיוניסט״ המרקסיסטי אדוארד ברנשטיין, מה שעורר התמרמרות סוערת של חבריו מקרב המרקסיסטים המאמינים בלהט. אך העניין הוא לא רק ואף לא בעיקר בזה.
שגויה ההפשטה המקורית של מרקס, שלפיה היצרן הישיר מייצר את כל הערך ואת כל רכוש העודף. מרקס עצמו ציין, שהאדם, בניגוד לדבורה, אינו עושה דבר ללא פרויקט, שרטוט, סכמה, מודל מובנה אידיאלית. ואילו בתיאוריית הניצול יצא, שהיצרן הישיר יוצר את הערך בעבודתו הלא-מיומנת לעתים קרובות, ועבודת המתכנן, השרטט, המהנדס, המדען, היזם עצמו, היוצרים את היסודות של תהליכי הייצור ומארגנים את הייצור, היא רק תוצר לוואי של עבודת הפועלים, ומשולמת מתוך ערך העודף, שנוצר על ידם. שטות מוחלטת!
למעשה, כל פועל רק מעביר למתכת, עץ, פלסטיק, בטון וכו' את הערך, שלא הוא יצר. אותו יצרו לפניו מומחים טכניים, המשתמשים בהישגים האחרונים של הציוויליזציה, ויזמים, וכן המנהלים שלהם, הדואגים ליעילות עבודת המפעל והניהול שלו, למכירת תוצרתו, להבטחת כושר התחרות ולצמיחת הרווח, ההולך להבטחת רווחתם הכללית של היזמים וכל עובדי הפירמה, להצטיידות הטכנית של הייצור וכו'. דווקא התפתחות הקפיטליזם יוצרת את התנאים המוקדמים ומבטיחה את המעבר מהחברה המסורתית לחדשנית.
מכאן, שמעמד הפועלים מנצל באותה מידה את יזמיו ומנהליו, ואיתם גם צבא ענק של אנשים משכילים – מומחים טכניים בדרגות שונות, ממדענים
ועד מאסטרים, מנהלים, פיננסים, יזמים. ההבדל בין הפועלים ליזמים טמון גם בכך, שאף על פי שגם אלה וגם אלה שואפים להרוויח כמה שיותר ובכך להעלות את רמת חייהם, הפועלים מקבלים את הכנסתם ישירות מההון של היזמים, והיזמים – מלקוחות הפירמה, להם הם מוכרים את סחורותיהם ושירותיהם. זה גורם לאינטרס הישיר של היזמים בהצלחת הפירמה, באיכות התוצרת והשירותים. מכאן – ההוצאות הגדלות ללא הרף על שיווק, פרסום, הבטחת היציבות הפיננסית של המפעל, הצטיידותו הטכנית וכו'. היזמים יוצרים מבני גיוס-ניהול של ארגוניהם.
ועכשיו נשליך את כל זה על התורה המרקסיסטית על האבולוציה ההיסטורית – המטריאליזם ההיסטורי. המרקסיסטים משוכנעים בכך, שהמדינה מתעוררת כתוצאה מההתחלקות של החברה למעמדות, ככוח על-מעמדי כלשהו ובאותה עת משרת את המעמדות הגבוהים, ההכרחי כדי שהמעמדות האנטגוניסטיים לא יטרפו זה את זה במאבק ההדדי. גרעין רציונלי בכל זה ללא ספק יש. אך בה בעת נעלמת לחלוטין מהעין הספירה הגיוסית, לה אני קורא גיוסיות.
המדינה לא רק מקבעת את היחסים בין המעמדות, כי אם גם מגייסת את החברה לפתרון כל המשימות העומדות לפניה – הבטחת כושר ההגנה, ארגון ורה-ארגון של הצבא, ניהול מלחמות, גבייה סדירה של מסים, שיפור הבסיס החקיקתי של כל צורות הפעילות האנושית, ויסות יחסי הרכוש, ארגון הכלכלה וכו'.
המרקסיזם רואה את כל זה במונחים של בסיס ובנייה-על. הבסיס הכלכלי קובע את התפתחות החברה, והבנייה-על, שאליה שייכים כל התופעות הפוליטיות, המשפטיות, התרבותיות, האישיות, משפיע
סכמה פשוטה מדי של התהליך החברתי-היסטורי. הכלכלה מופיעה בתפקיד הבסיס, משום שהיא מספקת משאבים חומריים לתפקוד מבני הגיוס ומשפיעה על מיוחדותם המבנית, על רה-אורגניזציה ורה-סטרוקטוריזציה שלהם. ההצטברות האיטית, אך הבלתי-נלאית של הפוטנציאל הכלכלי של החברות, הנגרמת מהשקעות קבועות של עבודה אנושית, רביית-יתר מורחבת, צמיחה והתפתחות של כוחות הייצור, יוצרת את התנאים המוקדמים לכל צורות הקידמה החברתית, כולל גם לקידמת מבני הגיוס.
אך התהליך הקונקרטי-היסטורי מתגבש בכל זאת דווקא על ידי מבנים אלה, בעלי רמת חירות גבוהה, עצמאות יחסית, אך רחבה מאוד מהבסיס. במידה ידועה הם קובעים, מארגנים ומעצבים את הבסיס. בהיסטוריה פועלים, ובצורה ידועה יוצרים אותה בני אדם חיים, ולא בובות, שמושכים אותן בחוטים אינטרסים כלכליים ומעמדיים. בני אדם אלה ניחנו באינטרסים אישיים וקבוצתיים, שאינם תואמים לחלוטין את האינטרסים של המעמדות. הרה-אורגניזציה שיוצאת מהם של מבני הגיוס נתמכת על ידי קבוצות חברתיות מסוימות וגורמת להתנגדות עקובה של אחרות.
כפי שכבר ציינו קודם, החברה המסורתית בכלל חשדנית, ואף לעתים קרובות מאוד עוינת, לחדשנות, משום שהיא מאיימת להפר את אורח החיים המסורתי, את הסדר במדינה, לגרום לקונפליקטים סביב אמונות דתיות. לא בכדי אומר הפתגם הסיני הידוע: אוי למי שחי בעידן של שינויים. אך התחרות בין המדינות בתחום הצבאי, המאבק הקבוע ביניהן על משאבים המוגבלים תמיד – טריטוריה, אוכלוסייה חייבת-מס, תוצרת ייצור, מחסני טבע – מאלץ ללכת למימוש חדשנויות גיוס.
מבני הגיוס של המדינות שואבים מהבסיס הכלכלי של מדינותיהם מקסימום משאבים, כדי לחמש,
לארגן, לספק בכל הדרוש כוחות מזוינים מרובים ועוצמתיים ככל האפשר. במקרה של ניצחון במלחמה ההוצאות האלה מושבות ברווח גדול על חשבון ניכוס משאבי העמים המובסים או אף הנכבשים. המדינה, שהצליחה ליצור מבנה גיוס-צבאי הפועל ביעילות הרבה ביותר, שהוא תת-מבנה של מבנה הגיוס הכללי, מנצחת וכובשת מדינות רבות והופכת לאימפריה.
האימפריה חזקה לא רק בעליונות מבנה הגיוס-הצבאי שלה, ביתרונות האסטרטגיים והטקטיים של חייליה, באומנות המלחמה של מפקדיה. היא נהנית מהבסיס הכלכלי של כל המדינות שכבשה, ועל הבסיס הזה מגדילה את עוצמתה. היא תומכת בפוטנציאל הגיוס ובפעילות הגיוס לא רק של חייליה, כי אם גם של עמה. אך בתולדות האימפריות בלתי-נמנע מגיע שלב, שבו מבנה הגיוס מתיישן, ממצה את עצמו, הפוטנציאל והפעילות שלו יורדים ונופלים ללא-עצירה.
מתרוקנות האפשרויות לכיבושים נוספים ולזרם משאבים מהגבולות החיצוניים, לוחמי האימפריה כבר לא רוצים לסכן את חייהם במלחמות בלתי-פוסקות, להיפצע ולחוות את אימת המלחמה, המחסור והאי-נוחות של החיים הצבאיים. הם רוצים לחזור לכלכלה וליהנות מפירות המעללים והניצחונות של פעם. בשלב זה, או מרגע זה, מתחילה קריסת האימפריה. הקיסרים מנסים בעוויתות לתקן את המצב, עורכים ניסויים שונים של רה-אורגניזציה של מבנה הגיוס, אך מערכת הגיוס שמיצתה את עצמה של האימפריה כבר אינה מאפשרת חדשנויות גדולות. היא מאבדת סופית את כושר התחרות. בשלב זה בלתי-נמנע משבר הגוברת והולך של הצמרת, שבעקבותיו המאבק באליטה השלטת על השלטון מוביל להדחת קיסרים, שזה עתה התוו כמה צעדים להצלת האימפריה. לבסוף, האימפריה מתה.
האימפריות האחרונות בהיסטוריה, שנלחמו על התפשטות בלתי-מרוסנת
והשתלטות עולמית, היו האימפריות של היטלר וסטלין. באימפריות האלה כל החיים החברתיים, הכלכליים, הפוליטיים, האישיים של האנשים היו כפופים לצורכי מבנה הגיוס-הצבאי. לכן אני קורא למערכת כזו אולטרה-גיוסיות, אף על פי שהחוקרת האמריקאית חנה ארנדט הציעה את המונח
״טוטליטריזם״, שהפך למקובל בכל העולם. חושב אני, שהמונח שהצעתי משקף בצורה מלאה יותר את מהות מבני הגיוס של המערכות הפושעות האלה, מאשר מושג הטוטליטריזם. באולטרה-גיוסיות הופכים לגיוסיים גם הכלכלה, וגם הפוליטיקה, וגם החיים האישיים של האנשים.
אחרי שתי מלחמות עולם במאה ה-20 החל תהליך בלתי-הפיך של דה-אימפריאליזציה של המדינות. המדינות האירופאיות בהתנדבות או תחת השפעת התנועות הלאומיות-המשחררות ויתרו על האימפריות הקולוניאליות שלהן. ככל שהתפתחו הכלכלות החדשניות, הפך לרווחי יותר לקנות משאבים, מאשר לנכס אותם בדרך כוחנית, חוץ-כלכלית. החל תהליך של ירידת התפקיד והמשמעות בחברות של מבני הגיוס-הצבאי ועליית התפקיד והמשמעות של מבני הגיוס-הכלכלי. במשפט הבינלאומי ובפוליטיקה הבינלאומית מתקבע העיקרון של איסור תוקפנות ואי-הפעלת כוח ביחסים הבינלאומיים, אף על פי שעיקרון זה עדיין מופר לא פעם בקונפליקטים מקומיים.
הכוח והעוצמה של המדינות נקבעים כעת לא במספר ובאיכות הכוחות המזוינים, כי אם ברמת ההתפתחות של הכלכלה החדשנית. מההצטיידות הטכנית והמקצועיות שנגרמו ממנה תלויה לחלוטין רמת היעילות של הצבאות המודרניים. כך נראית בהבנתי, מנקודת המבט של הגישה האבולוציונית-הגיוסית שהצעתי, הסכמה הכללית של הדטרמינציה של התהליך החברתי-היסטורי, שבה אני משתמש להסבר אבולוציוני של ההיסטוריה. כמובן, זו רק סכמה ראשונית, כביכול התא הראשוני של ההסבר של ההיבט הגיוסי של האבולוציה ההיסטורית
היא נראית פרימיטיבית, עד שלא תיפרש למערכת של הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה.
==== הגישה האבולוציונית-הגיוסית וההסבר האבולוציוני של ההיסטוריה ====
כעת הכרחי לגעת בקצרה ביחס של הגישה האבולוציונית-הגיוסית לגישה הציוויליזציונית, בתיאוריית האתנוגנזה והפאסיונריות של לב גומיליוב, הצמודה אליה, במודל הגיאופוליטי ובתיאוריית המנטליות של האסכולה הצרפתית ״אנאל״. כל הגישות התיאורטיות האלה במידה כזו או אחרת מתיימרות להסבר אבולוציוני של ההיסטוריה.
הגישה הציוויליזציונית ריכזה את תשומת הלב בהבדלים באבולוציה של ציוויליזציות מקומיות, מה שללא ספק מהווה ראייה חשובה והכרחית בחקר האבולוציה ההיסטורית של האנושות. אך המסקנה הסופית של ניתוח הציוויליזציות המקומיות בכל הווריאנטים של הגישה הציוויליזציונית היא התזה על אי-המדידות של ציוויליזציות אלה, על קיומן של דרכי התפתחות מבודדות לחלוטין שלהן. הבידודנות הזו אינה מאפשרת לראות את החוקיות הכללית של התפתחות הציוויליזציה האנושית הגלובלית, מה שבעידן הגלובליזציה מפוקפק מאוד ומאוד. כמובן, תורתו של סמואל הנטינגטון על התנגשות הציוויליזציות מוצאת אישושים עובדתיים מסוימים בטרוריזם המוסלמי, בחיכוכים בין רוסיה למדינות המערב, בסתירות בין הצפון לדרום וכו'. אך אלה, כמובן, לא רק התנגשויות, כי אם גם תוצאות של מהירויות שונות של מעבר הציוויליזציה האנושית מהחברה המסורתית לחדשנית.
הטרדיציונליסטים-הפוצ'ווניקים ברוסיה קיבלו בהתלהבות עצומה את הגישה הציוויליזציונית, משום שהיא אפשרה להצדיק את
״הדרך המיוחדת״ של רוסיה, את אי-הקבלה של המוסדות והערכים הדמוקרטיים. הם מסרבים בתוקף להכיר בכך שאלה ערכים אוניברסאליים-אנושיים, שכל ציוויליזציה זקוקה להם. הם מקובעים בהכרזת זכויות האדם ובאמנות, שאליהן ברמה הרשמית הצטרפה
רוסיה. כן, רוסיה בינתיים עדיין הולכת ב״דרכה המיוחדת״. דרך זו הובילה אותה לשורשיות האוטוקרטיה, לאסון 1917, למחנות של סטלין, לעוני הנוכחי של המוני האוכלוסייה העיקריים ולעושר הלא-הגון בתנאים אלה של ״הרוסים החדשים״, לגילויי הביורוקרטיזם, השחיתות והפשע.
לתומכים רבים של הגישה הציוויליזציונית לא נתפס,
״החירות טובה יותר מחוסר-החירות״, או, כלשון היזם הרוסי של תחילת המאה ה-20, ״החירות עדיפה על השעבוד״, כלומר יעילה יותר. כך הוא אמר, תוך השוואת עבודת איכרים הצמיתים לעבודת העובדים השכירים. תוך הכחשת ערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם על סמך
״הייחודיות״ של הציוויליזציה המזרח-אורתודוקסית, הטרדיציונליסטים הרוסים בכך מצדיקים את חוסר-הזכויות, את חוסר-החירות, את היעדר הגירויים לעבודה אינטנסיבית וליזמות, ההכרחיים להתפתחות הכלכלה החדשנית והחברה החדשנית.
עוד החלוץ של הגישה הציוויליזציונית, הסלאבופיל הרוסי ניקולאי דנילבסקי, בתיאוריית הטיפוסים התרבותיים-היסטוריים שלו, שהוצגה בספר ״רוסיה ואירופה״, כיוון את מאמציו העיקריים להוכחה שרוסיה – אינה אירופה ולעולם לא תלך בדרך האירופאית של הפיתוח. לא ניתן לו היה להבין, שהתיאוריזציות הסלאבופיליות הפסאודו-פטריוטיות שלו הן למעשה עלבון לתרבות הרוסית, יריקה בפניו של כל אדם רוסי משכיל אירופאית. כדי להוציא את רוסיה מאירופה, הכרחי להעמיד את חלקה האירופאי על גלגלים ולהסיע אותו אל מעבר לרכס אורל. אך ספק אם החלום הזה של הטרדיציונליסטים יתגשם אי-פעם. מימי פיוטר הראשון רוסיה הייתה חלק בלתי-נפרד מיחסי החוץ האירופאיים. היא שיחקה בהם תפקיד רחוק מהאחרון. אך ההבדלים הציוויליזציוניים, כמובן, קיימים, ומשמעותיים למדי. הם מתבטאים קודם כל בנוסחת אובארוב הידועה: ״אורתודוקסיה – אוטוקרטיה – עממיות״. ההקפדה על נוסחה זו גוררת אחריה פיגור נצחי, היעדר מוסדות דמוקרטיים מפותחים.
הגישה הציוויליזציונית מסתפקת בניתוח מיוחדויות של ציוויליזציות מקומיות ומתעלמת לא רק מקיומה של ציוויליזציה גלובלית, כי אם גם מקיומם במסגרת המקומיות גם של הבדלים ציוויליזציוניים בין העמים, כלומר של ציוויליזציות אתניות. הנציגים הגדולים ביותר של הגישה הציוויליזציונית אוסוולד שפנגלר וארנולד טוינבי סברו, שבבסיס ההבדלים הציוויליזציוניים מונחים הבדלים באמונות דתיות. למעשה, ההבדלים הציוויליזציוניים אינם נקבעים על ידי האמונות הדתיות, כי אם להפך, בעצמם קובעים אותם, קובעים את אימוץ האידיאולוגיות הדתיות השונות.
כמובן, האידיאולוגיה הדתית, שאומצה על ידי ציוויליזציה מקומית, משפיעה בצורה חזקה מאוד על האבולוציה ההמשכית שלה. אך אבולוציה זו נקבעת על ידי מכלול רחב של תנאים מוקדמים היסטוריים, שבהם נכללים המיקום הגיאוגרפי, האקלים, תבליט השטח, ההבטחה במשאבים, מערכת הכלכלה והניצול של הטבע, ההיסטוריה הקודמת, מיוחדות התרבות, מבנה המערכות הגיוסיות-פוליטיות. הדת השלטת – רק אחד מהגורמים האלה, אף על פי שהוא משפיע למדי. בחברה המסורתית היא מקבעת את ההבדלים הציוויליזציוניים, אך ככל שמתהווה החברה החדשנית מתבצעת החילון ודחיקת המוסדות הדתיים על ידי מוסדות חילוניים מהיסודות של המערכות הציוויליזציוניות. הניסיונות של הפונדמנטליסטים להחזיר את הדת ליסודות אלה מסוכנים ביותר לציוויליזציות עצמן וחסרי-סיכוי בהמשך מהלך ההיסטוריה.
פגם נוסף של הגישה הציוויליזציונית הוא הייצוג על האבולוציה של ציוויליזציות מקומיות לפי האנלוגיה עם אורגניזמים חיים, שנולדים, גדלים, מתבגרים, מזדקנים ומתים. נראה שהייצוג הזה מבוסס על עובדות, אם לשפוט לפי כך שכל הציוויליזציות העתיקות הגיעו לשקיעה ומתו, ובשטחים שתפסו פעם קיימות ומתפתחות ציוויליזציות מודרניות. אך האנלוגיה הזו צולעת לא על רגל אחת, כי אם על שתי הרגליים.
ההתפתחות האישית, כלומר האונטוגנזה של אורגניזם חי מקובעת בטבעו הביולוגי ויש לה גבולות משותפים לכל המין של ההתפשטות בזמן. עד כמה שלא יישתנו מועדי החיים של אנשים שונים, את הגבול של 160 שנה עדיין איש לא חצה. ואילו ההתפתחות ההיסטורית של ציוויליזציות היא לא אונטוגנזה, כי אם פילוגנזה, כלומר תהליך היסטורי, המורכב מהרבה אונטוגנזות אנושיות. תהליך זה אפשר להשוות דווקא לקיום של מין, שאין לו גבולות מוגדרים בבירור ויכול להימשך מיליוני שנים, עד שהזיקה ההדדית של הנסיבות החיצוניות והפנימיות לא תעמיד את המין בפני האלטרנטיבה – להשתנות או להיכחד.
כל הציוויליזציות העתיקות ייצגו חברות מסורתיות, שמבני הגיוס שלהן נשאו אופי שמרני ביותר, שקשה להיכנע לשינויים. חדשנויות רבות היו עבורן הרסניות. רפורמות רבות גרמו לקונפליקטים חברתיים והתבצעו רק במהלכם של מלחמות אזרחים. השתמשו בעבודת עבדים בלתי-יצרנית, לא-חופשית ונטולת גירויים פנימיים. אופי עיבוד האדמה והייצור המלאכותי לא השתנה במשך מאות שנים. מבני הגיוס של החברות העתיקות לא הזדקנו פיזית, כי אם התיישנו חברתית.
באשר לציוויליזציות המודרניות, בהתאם לתיאורטיקנים של הגישה הציוויליזציונית, גם הן חייבות להזדקן ולמות. מחשבים אפילו את מועדי החיים הממוצעים של ציוויליזציות מקומיות. עם זאת, זה אבסורד. הציוויליזציות המודרניות בדרכים שונות, במהירויות שונות מאוד ועם בעיות גדולות עוברות להתפתחות של חברות חדשניות. כעת קפיאת הפיתוח מובילה לקונפליקטים אזרחיים ולמלחמות פנים, כפי שאירע ב-2011 במצרים, לוב, תוניסיה, סוריה, תימן ומדינות אחרות של המזרח הערבי.
החברות המודרניות נעשות דינמיות יותר ויותר, טרנספורמטיביות. כדי לא להתיישן, הכרחי להתחדש כל הזמן
כל זה מראה, שלמרות הזכויות הבלתי-מעורערות של הגישה הציוויליזציונית בחקר האבולוציה של ציוויליזציות מקומיות, מייסדי גישה זו הציעו במובנים רבים הסברים מוטים של אבולוציה זו. הסבר אבולוציוני מערכתי של ההיסטוריה לא יצא להם.
הישג משמעותי של הגישה הציוויליזציונית של ארנולד טוינבי, עם זאת, היה קביעת התפקיד של האליטה, אשר, במענה לבקשות האקטואליות של ההיסטוריה, מגלה אחריות או חוסר-אחריות, ובמקרה של חוסר-יכולתה לתת מענה הולם, מביאה את ציוויליזציה שלה לקריסה ומוות. עמדה זו, כמו גם הייצוג על התפקיד ההרסני של הפרולטריון החיצוני והפנימי, עומדים מול התורה המרקסיסטית האוטופית על השליחות ההיסטורית והתפקיד המשחרר של הפרולטריון. למעשה, האליטה בהבנת טוינבי מבצעת את הפונקציה של מבנה גיוס, התומך בסדר בחברה ונתון לטרנספורמציה במפנים ההיסטוריה.
תיאוריית האתנוגנזה של לב גומיליוב צמודה ממש לגישה הציוויליזציונית, אך מתרכזת לא בציוויליזציות מקומיות, הכוללות קבוצות קרובות של עמים, כי אם בהתארגנויות אתנו-ציוויליזציוניות, מה שמשלים מהותית את הגישה הציוויליזציונית. הרעיון המרכזי בתיאוריית האתנו-ציוויליזציות של גומיליוב הוא הקונספציה של הפאסיונריות. אם האליטה של ארנולד טוינבי שואפת לשמירת היציבות של המערכת החברתית, הרי שהפאסיונרים של לב גומיליוב, להיפך, מתנגדים בהתמסרות לשמירת היציבות של הסביבה החברתית והטבעית.
הם בזים להתנהגות היומיומית הפלשתינית, הקשורה באינסטינקט השימור העצמי של האדם. בכך באה לידי ביטוי המנטליות האנטי-צרכנית הרדיקלית של גומיליוב, שחי בתנאי האולטרה-גיוסיות הסובייטית. הפאסיונרים ניזונים מפליטות אנרגיה מקריות מהקוסמוס, מקרינות לא-מובנות כלשהן, שאינן ידועות למדע ומהוות רק
המצאה פנטסטית של ההיסטוריון. הזרמות האנרגיה האלה נשפכות על אותו חלק של הביוספירה, שעליו נמצא אתנוס נתון, וטוענות את הפאסיונרים, שמגייסים באנרגטיות שלהם את החלק העיקרי של האתנוס.
כתוצאה מכך כל האתנוס מגלה מתח פאסיונרי, כלומר אנרגיה פוטנציאלית, ואחר כך האנרגיה הזו עוברת טרנספורמציה לקינטית, מתחילות תזוזות, כיבושים, התפשטות תרבות. בכך לא מובן לחלוטין, מדוע אנרגיית הקוסמוס נשפכת בתחילה רק על הפאסיונרים, ולא על כל האתנוס, החי בשטח נתון. האתנוס שבא לתנועה מבצע כיבושים גדולים, כובש עמים אחרים, מקים אימפריות, עד שיתרוקן מאגר האנרגיה הפאסיונרית שנצברה. ואז מתחילה הירידה.
הפאסיונריות של גומיליוב – זו למעשה פעילות גיוס, רק שמיועדת במונח מפוקפק למדי, אם כי זכיר היטב. לא סוד שמקור המונח הזה קשור בכינוי פאסיונריה – של התעמולנית הקומוניסטית הנסערת דולורס איבארוּרי בזמן המהפכה בספרד בשנות ה-30. מכאן, שהוא קשור ב״הצד הרומנטי״ של האולטרה-גיוסיות הסובייטית, ששיחד אפילו את אותם נציגי האינטליגנציה הסובייטית, ששנאו את הסטליניזם.
למעשה, לפעילות הגיוס יש מקור לא קוסמי ולא אלוהי, כי אם ארצי לחלוטין. מקורה הוא הקיום בקהילות אנושיות של מבנים מיוחדים, להם אני קורא גיוסיים. מבנים אלה מתגבשים גם בחברות ברבריות על בסיס שפע של מבני חמולה, שכללו קרובים וחברי משפחותיהם מחמולות אחרות. בריתות השבטים, או הצ'יפדומים, נועדו להגנה מפני התקפות חיצוניות או לתקיפה על שבטים אחרים, וכן ליישוב קונפליקטים בין חמולות על ידי מימוש עמדות המשפט המנהגי. בתפקיד שופטי בוררות בסכסוך קרובים הופיעו זקני החמולות, ו
בסכסוך בין חמולות – מנהיגי השבטים.
פלוגות השבטים התאספו בצורה בלתי-סדירה ביותר, מבני הגיוס להקמתן נוצרו על ידי המנהיגים. זו לא משימה כל כך קלה, כמו שיכול להיראות. בני הקהילה החופשיים מתנתקים באי-רצון מהמשקים שלהם והולכים לסכן את החיים. פעילות הגיוס שלהם נופלת במהירות. היא עולה רק באיום ישיר על קיום השבט. קבוצות הקרובים עוקבות בערנות, שבהתנגשויות צבאיות החמולה שלהם לא תסבול יותר מדי ולא תיחלש יותר מחמולות אחרות. בכך טמונים החולשות של כל צבא ברברי. עם זאת, עם גידול היישובים והפיכתם לערים, מתעורר צורך בצבא סדיר קבוע. לצד המיליציות השבטיות מתעוררים קונטינגנטים צבאיים קבועים בהנהגת המנהיגים. מבני הגיוס מקבלים סדירות, לגיוס הלוחמים מופעל הכפייה – תכונה בלתי-נפרדת של השלטון המדיני. ערכם של קהילות החמולה נופל, ושל הקהילות השכנות – עולה.
בני הקהילה החופשיים מועלים במסים על אחזקת הצבא וצורכי הניהול. על בסיס זה נוצרת המדינה. כוחם של המנהיגים מושאל על ידי חמולה מסוימת, נעשה תורשתי, מקבל צורה של מונרכיה. הקונגלומרט של השבטים עובר טרנספורמציה לאתנוס. נוצרת זכות בעלות על השלטון. מתגבשת אריסטוקרטיה חמולתית. מבנה הגיוס של המדינה מקים צבא סדיר ומנגנון פקידותי. הוא תומך בפעילות הגיוס ברמה מקסימלית גבוהה. היעילות הכלכלית של הכיבושים נעשית גבוהה יותר מהיעילות של ייצור התוצר המקומי הגולמי. המצביאים והלוחמים המיומנים מוקפים בכבוד, הם תופסים משרות מדינה גבוהות. נוצרת רומנטיקה צבאית. על גיבורי המלחמות מחברים אגדות, שרים שירים, מלחינים אפוסים. הנושא הצבאי דומיננטי בכל התרבות של האתנוס המדינתי.
הכיבושים הגדולים, עם זאת, מתחילים לא מקבוצת פאסיונרים, כי אם,
ככלל, מרפורמת גיוס, הכוללת איחוד הצבא, חימושו על חשבון המדינה, חלוקה לזרועות צבא – פרשים, חיל רגלים, רוכבי מרכבות, יחידות אי-סדירות של המיליציה וכו', קביעת אספקה סדירה של מזון ועוד הרבה מאוד. הניצחונות מעלים את רמת ה״פאסיונריות״, והיתרונות החומריים והשלל הצבאי שמתקבלים בזכותם, כמו גם האפשרות לבזוז ולעשות אלימות בערים שנכבשו, גוברים מבחינת
ה״פאסיונרים״ על הסכנות הקשורות באפשרות לקבל פציעות או למות מנשק האויב. כך שאנרגיית הקוסמוס כאן אינה קשורה כלל. פעילות הגיוס היא פונקציה של מבני הגיוס התחרותיים ביותר בתנאים ההיסטוריים הנתונים.
ככל שמתפתחת המדינה מתגבשת תחושת המולדת, מתחזקת חלוקת העולם לשלו וזר. עם ההתקרבות לחברה החדשנית המלחמות לא רק שאינן פוסקות, כי אם נעשות אכזריות והרסניות יותר ויותר. ההכנה והניהול של המלחמות נשארים הפונקציה החשובה ביותר של מבנה הגיוס של המדינה. פעילות הגיוס כבר לא רק מנוצלת כמו בעידני האתנוגנזות, היא מיוצרת על ידי תעמולה, חינוך, אמצעי מידע. השיא של ה״פאסיונריות״ הוא האולטרה-גיוסיות הטוטליטרית, שהגיעה להיקף מיוחד בשתי מדינות, שספגו תבוסה גורלית במלחמת העולם הראשונה – גרמניה ורוסיה. פעילות גיוס בלתי-נתפסת, שסובבה בשתי המדינות והפכה אותן לשני מחנות צבאיים מאוחדים, הוזנה כל הזמן ברגשות רוונגיסטיים. אחרי מלחמת העולם השנייה הכלכלה הגיוסית גילתה יותר ויותר את אי-יעילותה ופיגרה במירוץ מול הכלכלות היזמיות של המדינות הדמוקרטיות. במקביל התנוונו מבני האולטרה-גיוס. זה הכריע את הקריסה הבלתי-נמנעת של מערכת האולטרה-גיוסיות.
כל זה מראה, שתיאוריית הפאסיונריות של גומיליוב חושפת
רק ראייה צרה של התהליכים הגיוסיים ובנוסף לכך לא מפרשת אותה נכון לגמרי. אלה שהוא מכנה פאסיונרים נצפו על ידו בחייו תחת שלטון המערכת האולטרה-גיוסית בבריה״מ בימי ההתלהבות המנופחת של מה שנקרא ״הבנייה הסוציאליסטית״. פעילות גיוס והתמסרות של אנשים אכן הכרחיות לא רק בתחום הצבאי, כי אם גם במדע, בתרבות, בכלכלה. רוסיה של היום חיה על גחלים כבויים ואפר של ״פאסיונריות״ שנשרפה
היא זקוקה היום להרמה חדה של פעילות הגיוס, אך כבר לא לעימות צבאי ולא לשאיפות אימפריאליות, כי אם לפיתוח הכלכלה החדשנית ולקידום החברה החדשנית. הקונספציה של הפאסיונריות של גומיליוב, עם כל הכבוד לאינטלקט שלו, מבוססת על הבנה צרה של פעילות הגיוס, הקשורה בראש ובראשונה בשאיפות התוקפניות-הכובשות של אתנוסים ומדינות, ובחלק התרבות הכפוף לשאיפות אלה. היא שמרנית במהותה, ולכן כל כך מהללים אותה הטרדיציונליסטים המודרניים. בנוסף, האוריינטציה האנטי-אירופאית, האירו-אסייתית, הפרו-אסייתית של ייצוג ההיסטוריה של רוסיה, שהביאה אותו אפילו להלל בתפקיד הזה של עדר הזהב והעול הטטרי-מונגולי, רחוקה מאוד מהמציאות ומכילה את אותו ייצוג מעוות של רוסיה, שמזין את ה״פאסיונריות״ של מתנגדי הדמוקרטיה.
הדטרמיניזם הגיאוגרפי בהסבר ההיסטוריה אופייני גם לתיאוריית הגיאופוליטיקה. הרעיון המקורי של הגיאופוליטיקה היה קשור לא רק בהחדרה להסבר הדטרמינציה של התהליכים ההיסטוריים של הגורם הגיאוגרפי כיסודי, כי אם גם בניסיון להחיל על ההיסטוריה את התיאוריה האבולוציונית של דרווין, מה שקיבל את השם סוציאל-דרוויניזם. מייסדי הגיאופוליטיקה ראו במדינות יצורים חיים, המקבלים משאבים משטח מסוים ונאבקים על הקיום עם מדינות אחרות. תוצאת המאבק הזה היא ברירת החזקים ביותר ו
בעלי כושר-הקיום. בהסתמך על שיקולים אלה, הגיאופוליטיקה הצדיקה מלחמות תוקפניות כביטויים של המאבק הטבעי על הקיום, המוביל לקדמה בדרך של הישרדות המותאמים ביותר.
הגיאופוליטיקה קמה בגרמניה בתקופת התחזקות רצופה של שאיפותיה הכובשות וצמיחת הרגשות השוביניסטיים בחברה הגרמנית. מייסדה היה האנתרופו-גיאוגרף הגרמני פ. רצל, ויוצרה של הווריאנטה השנואה ביותר שלה – הגיאופוליטיקאי הנאצי קרל האוסהופר. במאה ה-20 קונספציות גיאופוליטיות החלו להיווצר במדינות השונות ביותר של העולם. לא אעסוק בקונספציות הגיאופוליטיות, שנוצרו בגרמניה, אנגליה, ארה״ב ומדינות אחרות במחצית הראשונה של המאה ה-20. רבות מהן די פנטסטיות ורחוקות מהמציאות. הגרעין הרציונלי של הגיאופוליטיקה, עם זאת, הוא בכך שהאינטרסים המדיניים-החיצוניים של המדינות קשורים במיקומן הגיאוגרפי, והאפשרויות למימוש אינטרסים אלה תלויות בקיום משאבי טבע, במיוחדויות ובכמות האוכלוסייה, בהרכבה האתני, באופי האקלים, הקרקעות, תבליט השטח, גודל הטריטוריה. הבדלים גיאופוליטיים משמעותיים והבדלים באופי העמים יש למדינות ימיות ויבשתיות, מישוריות והרריות, מיוערות וערבה, צפוניות ודרומיות, מערביות ומזרחיות וכו'. כל זה ללא ספק משפיע גם על אופי האבולוציה של המדינות.
לבסוף, מנקודת המבט של הגיאופוליטיקה (והמוביליטיקה) חשיבות עליונה ביותר יש לסביבה הגיאוגרפית של המדינה: אילו מדינות ומושאים גיאוגרפיים, מרחבים או התארגנויות גיאו-כלכליות ממוקמים סביב גבולותיה. נזכיר, שאחד העקרונות האסטרטגיים החשובים ביותר של ההתנהגות הגיאופוליטית של האימפריה הבריטית הובע בתזה: לאנגליה אין אויבים או חברים קבועים, לאנגליה יש רק אינטרסים קבועים. הגיאואסטרטגיה של כל מדינה התגבשה בהתאם לאינטרסים הגיאופוליטיים שלה, אשר, כמובן, לא היו כל כך קבועים, כי אם השתנו והופנו מחדש ב
התאם לפרספקטיבות הגיאואסטרטגיות שהתווה. עם זאת, לאורך כל התקופה ההיסטורית העצומה של קיום החברה המסורתית והתקרבותה לחדשנית, בכל אחת מהמדינות החזקות מבחינה גיאופוליטית היה בשימוש רק עיקרון גיאואסטרטגי אחד – עיקרון הרחבת הגבולות בדרך של כיבוש שטחים סמוכים או מעבר-לים. בהתאם לכיוון במימוש העיקרון הזה נבחרו בעלי-ברית או יריבים. מאזן הכוחות באזורים גיאופוליטיים הוביל להיווצרות מערכות מסוימות של שיווי-משקל בין כוחות אלה. המערכת הידועה והאפקטיבית ביותר מסוג זה בהיסטוריה העולמית הייתה מערכת שיווי-המשקל האירופאי. היא כללה בכך, שבמקרה של התחזקות חדה והופעת תביעות להגמוניה באזור של אחת המדינות האירופאיות, היא איבדה בעלי-ברית ורכשה יריבים, אשר ביחד החזיקו במשאב גיוס חזק לאין-ערוך משל אותה מדינה.
מאז תקופת פיוטר הראשון רוסיה הייתה חברה מלאה במערכת שיווי-המשקל האירופאי. רוסיה שימשה משקל-נגד כבד מאוד לכל ניסיון של המדינות שהתחזקו יתר על המידה ביבשת אירופה להקים שלטון באירופה. משקל-נגד נוסף הייתה אנגליה. שוודיה של קרל ה-12, פרוסיה של פרידריך הגדול, אימפריית נפוליאון ערערו בכוחן, כשנסחבו למלחמות נגד רוסיה. וכשרוסיה, שנהפכה לז'נדרם של אירופה, החלה לתבוע הגמוניה בה, היא קיבלה את מלחמת קרים וספגה בה תבוסה מבישה מהאיחוד של המדינות המפותחות יותר מבחינה כלכלית וטכנית – אנגליה וצרפת. התפתחות רוסיה תמיד נקבעה על ידי התחרות עם מדינות אחרות של אירופה, מה שמעולם לא הבינו האירו-אסייאתים, המנסים, כמו מבקשי רעתה ממדינות אחרות, לייצג את רוסיה כמדינה אסייתית, שרק סמוכה לאירופה.
בשתי מלחמות עולם מכלות-דם רוסיה המדממת שוב מילאה תפקיד של משקל-נגד לשאיפה של המיליטריזם הגרמני ל
שלטון באירופה. שתי המדינות שילמו במלואן על שאיפותיהן הגיאופוליטיות האולטרה-גיוסיות, המיליטריסטיות. אך רוסיה שילמה לאין-ערוך יותר. גרמניה זכתה בדמוקרטיה מפותחת ביותר ונכנסה לליבתו של האיחוד האירופאי האדיר. ואילו רוסיה נהפכה לספקית אנרגיה וחיה בשוליים של אירופה, מתענגת על שאיפות גיאופוליטיות ישנות ושומרת על עריכה חדשה של האוטוקרטיה. רוסיה החדשה זקוקה שוב לרפורמות העמוקות ביותר, הנחרצות ביותר, אך לא למהפכה חדשה, וכדי לבצען, הכרחי לנצל את אותם מנופים אדירים, שכבר קיימים אצל השלטון הנוכחי, אך לשם כך דרוש רצון אדיר, פעילות גיוס נסערת ותמיכה ״פאסיונרית״ מתמסרת של החלק היצירתי ביותר של האליטה. זו ההזדמנות היחידה של רוסיה לצאת מהמבוי הסתום האבולוציוני הנוכחי, להעלות את משמעותה הגיאופוליטית ולהיות לאחד המנהיגים של האנושות המתפתחת חדשנית.
איש לא יוכל להכתים את ההישג הגיאופוליטי של הגיבורים, אשר בתנאים מפלצתיים של התמודדות של שני משטרים אכזריים, אחרי תבוסות חסרות-תקדים, שנבעו מהעדר-הכשרון של ההנהגה הסטליניסטית ומהפשעים שקדמו לה, הצליחו לעצור את החיה הנאצית, ובקירות בגופותיהם המתות את המרחב הגיאופוליטי ממוסקבה ועד ברלין, הביאו שלום ושלווה לעמי אירופה. אך לא לעצמם ולא לאלה, שנמצאו כתוצאה מהניצחון במאי 1945 תחת העקב הברזל של ההתפשטות הגיאופוליטית של המשטר הסטליניסטי התוקפני.
ה״שחרור״, שבא מכיוון המערכת האולטרה-גיוסית, הפך במהרה לשעבוד חדש של עמי מרכז ומזרח אירופה ולכבילתם למנגנון גיאופוליטי ענק, המופנה נגד המדינות הדמוקרטיות. הניסיונות להשתחרר מ״מחנה הריכוז הסוציאליסטי״ נשפכו למהפכות לאומיות-משחררות בהונגריה ב-1956, בצ'כוסלובקיה – ב-1968, בפולין – ב-1983, אך דוכאו באכזריות. הגיאופוליטי
התנגשות שתי מערכות עם משטרים חברתיים-מדיניים אלטרנטיביים, עם הסלמת החימוש והופעת נשק ההשמדה ההמונית, יכלה להפוך לאסון גרעיני עולמי. הציל את העולם מקריסה גיאופוליטית רק הירידה בפעילות הגיוס בבריה״מ, שכבשה גם את הביורוקרטיה השלטת, כמו גם התבוסה המוחצת במלחמה הקרה ובתחרות הכלכלית מול הקפיטליזם. גורמים אלה, באופן חוקי לגמרי, ולא במקרה, כמו שחושבים לאקדמיות של הגיאופוליטיקה התוקפנית, המתפקדות ברוסיה, הובילו ל״פרסטרויקה״ של גורבצ'וב ולקריסה המלאה של מחנה הריכוז הגיאופוליטי.
הניצחון הגיאופוליטי של המשטר האולטרה-גיוסי במלחמת העולם השנייה עדיין מנוצל על ידי מתנגדי הדמוקרטיה ברוסיה ובמרחב הפוסט-סובייטי, כדי לקריאות ניצחון וצווחות תעמולה לחנוק את שאיפת האנשים לחירות ולהקמת מוסדות דמוקרטיים. המשבחים הזעופים של הניצחון הזה מנסים לקחת אותו מגיבוריו ומקורבנותיו, כדי לשמר אותו למען התליינים – ל״מנהיג העמים״ עצמו, למשטרו הטרוריסטי ולמנגנון הענישה שלו. ככל שזה פרדוקסלי, מנגנון הענישה הזה אכן שיחק תפקיד מרכזי במימוש אופן הגיוס האולטרה-גיוסי של ניהול המלחמה: הוא החדיר פחד גדול עוד יותר באנשים, שניסו בתנאים בלתי-נתפסים לשמר את חייהם, משהייה תחת קליעים, פגזים ופצצות של האויב. בכך, בפקודת המנהיג, ערב המלחמה מנגנון הענישה השמיד את כל צמרת הצבא ואת הרוב העצום של כוח הקצינים המנוסה, והשליך את החלק הנותר לחוסר-יוזמה מוחלט והשתאות. ללמוד את אמנות המלחמה הקצינים והגנרלים החלו כבר אחרי הפלישה, תחת קליעים, פצצות ופגזים. רבים לא למדו. כמעט עד סוף המלחמה הגנרלים והמרשלים של הניצחון דחפו את הלוחמים תחת מקלעים, שם אלפים נקטלו בקליעים בהתקפות חסרות-טעם ובלתי-מוכנות, והכל כדי שהמפקדה תוכל לדווח על כיבוש הגבעה או
של היישוב ולקבל שבחים מהמפקדה העליונה, ולפעמים אף עיטור על החזה.
בין ההיסטוריונים והגיאופוליטיקאים ברוסיה המודרנית לא פוסקים הוויכוחים על הבעיה, שהעלה המהגר ויקטור סובורוב-רזון: האם התכוון סטלין להקדים את היטלר ובכך להשיג את היוזמה האסטרטגית בדרך של התקפת פתע על הרייך הגרמני? קרוב לוודאי שהתכוון. השאיפות הגיאופוליטיות של שני המשטרים האולטרה-גיוסיים היו שוות-ערך ואסימטריות. שניהם שאפו לשלטון עולמי: האחד להבטחת מרחב המחיה הגיאופוליטי של האומה הגרמנית, האחר – ל״אושרם״ הכפוי של כל העולם בדרך של התפשטות עולמית של הדיקטטורה הטרוריסטית.
כבסיס למימוש התוכניות הגיאופוליטיות העולמיות היה דרוש היבשת האירופאית. לשם כך כל האמצעים היו טובים. המלחמה, כמו תמיד, הייתה מימוש הפוליטיקה באמצעים אחרים. לאמצעים אלה השתייך גם הטרור חסר-הרסן נגד אנשי ארצו, כשסטלין הלך בעניין זה הרבה יותר רחוק מהיטלר. למימוש תוכניותיו הגיאופוליטיות המדינה העצומה, שהורכבה מחמש-עשרה מדינות העצמאיות כיום, שאוחדו ביד ברזל לברית המועצות הכפויה, ייצרה טנקים, מטוסים, תותחים, מקלעים.
מיליוני אנשים במשך עשרות שנים נשללו מהם מזון תקין, ביגוד איכותי, הם התיכו מתכת, יצקו קליעים, הרכיבו מקלעים, והכל למימוש התוכניות הגיאופוליטיות ההזויות של ההנהגה הקומוניסטית ושל הפונקציונרים שלה: לשאת דגלים אדומים בכל העולם ולשחרר את הפרולטריון מעול ההון. זו הייתה השאיפה הגיאופוליטית לשלטון עולמי, רק שבוטאה לא בצורה ישירה, כמו אצל היטלר, כי אם בצורה אלגורית, מהועפת. טיעון משכנע לחלוטין של תומכי הקונספציה של סובורוב הוא הריכוז שנעשה בהוראת
סטלין חסר-התקדים בהיסטוריה של הטכניקה הצבאית, הכוחות והאמצעים בקרבת גבול המדינה תוך זלזול מוחלט במקומות השיבוץ של אמצעים אלה בהקמת מבני ביצור.
אם סטלין התכוון לנהל מלחמת מגננה ולשאת דגלים אדומים לאירופה אחרי שחיקה ממושכת של האויב בקווי ההגנה, התמונה הגיאואסטרטגית של פעולות הצבא האדום הייתה שונה לגמרי. בסדר דחיפות רגיל לאולטרה-גיוסיות היו מקימים ביצורים רב-רצועתיים, חופרים תעלות, יוצרים בונקרים מבטון עם נקודות מקלע מכוונות, עמדות ארטילריה וכו'. במקרה זה היה צריך לחזק את האזורים המבוצרים בריחוק מסוים מהגבול, ולא לפרק את קו ההגנה, ששר התעמולה של היטלר גבלס קרא לו קו סטלין. נזכור, שההתקפה על פינלנד החלה בפרובוקציה (הפגזה ארטילרית), שהתסריט שלה דמה מאוד לתסריטים של הפרובוקציות של היטלר.
בכל זאת, התוכניות הגיאואסטרטגיות של ההנהגה הסטליניסטית בתוכנית שנחשפה ופורסמה לעיון הציבור
״גרוזה״ היו צנועות למדי ולא תואמות לגמרי את השיבוץ האמיתי של הקורפוסים הממוכנים הענקיים. לכבוש חלק מפולין, מפרוסיה המזרחית, להסתנן לרומניה. האם זה תואם את המטרות האמיתיות של מלחמה טוטאלית אוריינטדית-גיאופוליטית, תקינה לאולטרה-גיוסיות? כפי הנראה, זו הייתה רק תוכנית-חלום של איזה אנשי המטה הכללי, מעין סקיצה או שרטוט של התוכנית הגנרלית האמיתית, שאו מוסתרת מהציבור באוספים סודיים של הארכיונים, או הושמדה, אך בכל מקרה לא נפתחה לחקר היסטורי חופשי. אפשר להניח, שהמטרה הסופית של התוכנית הזו הייתה כיבוש ברלין.
כמובן, הכוונות הגיאואסטרטגיות שטרום-המלחמה של ההנהגה הסטליניסטית נידונו לכישלון. רזון תורם את חלקו ל
האדרת סטלין, כשהוא משער, כאילו מימוש הרעיון של התקפת מנע יכול היה להפוך את מהלך האירועים לכיוון ההפוך ולהוביל לניצחון הצבא האדום על הוורמאכט כבר ב-1941. הצבא האדום אכן היה בלתי-מוכן לחלוטין למלחמה, אך מסיבות שונות לגמרי מאלה, שעליהן משקרים בזיכרונותיהם המפקדים הסובייטים, שהוכו פעמים רבות.
העליונות העצומה של הצבא האדום בטנקים, מטוסים, מתקנים ארטילריים וכו' הייתה תוצאה של התיעוש המואץ, מימוש של השאיפה המאנית לעליונות גיאופוליטית בדרך של צבירת מדדים כמותיים. הטנקיסטים, הטייסים, התותחנים, המפקדים של הצבא האדום היו בלתי-כשירים לחלוטין למלחמה מודרנית, ועובי השריון וכמות הטנקים הולידו אצל ההנהגה אשליית עליונות, אוטופית לא פחות מאשר אשליית העליונות של המשטר הסובייטי. אך לאשליה הזו הספיק כדי לנסות ״בדם מועט, במכה אדירה״ למחוץ, להשמיד את ה״אויב״.
נניח, שיורשי סטלין יצליחו להסתיר לנצח מהציבור את ההנחיה האסטרטגית שטרום-המלחמה שלו, וההיסטוריונים לא יצליחו להוכיח ב-100% את כוונתו להקדים את בעל-בריתו לשעבר, היריב הגיאואסטרטגי והתאום שלו. מה, מזה תיעשה לא-ידועה הטבע הגיאופוליטי התוקפני של המשטר הזה, שאיפתו לשלטון עולמי ומהותו שונאת-האדם? כלום. היא באה לידי ביטוי מספיק גם בכיבושים הטריטוריאליים של מדינות עצמאיות אחרי חלוקת אירופה עם היטלר לפני המלחמה, וגם בתביעות הגיאופוליטיות אחרי סיומה. מאחורי גדר התיל של מחנה הסוציאליזם אחרי מלחמת העולם השנייה נמצאה חלק משמעותי מאוד של הטריטוריה של אירופה וגם של אסיה.
אם נבחן את תוצאות מלחמת העולם השנייה מנקודת המבט הגיאופוליטית, אפשר לומר בביטחון, שלמרות שהניצחון הושג במאמצים משותפים של בריה״מ ובעלי-בריתה, והסיוע החומרי-טכני
מצידם שיחק תפקיד עצום, אם לא מכריע, בהבטחת החיילים הסובייטים, המלחמה הזו מבחינת השגת היתרונות הגיאופוליטיים נצחה רק על ידי המשטר הסטליניסטי, וכל הדמוקרטיות של העולם ספגו בה אחרי הניצחון תבוסה איומה ואכזרית.
מערב אירופה שכבה בחורבות, ורק הסיוע של ארה״ב לפי תוכנית מרשל אפשר לה להתחיל בשיקום של כלכלת שוק מושלמת טכנית לפי המושגים של אותם זמנים. מעמדה הגיאופוליטי המוביל בעולם נחרב ואובד לגמרי, הוא עבר לשתי מעצמות-על – ארה״ב ובריה״מ. קבוצה קטנה של מדינות דמוקרטיות אירופאיות נשארה בשטח קטן מאוד בקצה המערבי של אירופה, כשהיא מוקפת ממזרח בשטחים עצומים של מחנה הריכוז הסוציאליסטי החדש-שנולד. וממערב כל חצי האי האיברי עד גיברלטר היה כבוש על ידי שני משטרים דיקטטוריים – של פרנקו וסלזר.
השריונות הטנקיים של סטלין יכלו תוך שבועות ספורים לתפור את שאריות אירופה ולהשליך את הדמוקרטיה למי הים התיכון והאוקיינוס האטלנטי. מהפיתוי הזה של השליט הסובייטי ריסנו רק הירידה החדה בפעילות הגיוס של האנשים אחרי המלחמה הטוטאלית, החורבן המלא בכלכלה והופעת נשק הגרעין כטיעון של שלום.
בכך שבתכניות הגיאופוליטיות של סטלין נכלל שחרור מלחמת העולם השלישית ברגע הנוח ביותר מבחינה גיאואסטרטגית, אני לא מטיל ספק ולו לרגע. כשהמושל הגיאופוליטי שלו קים איל סונג תקף את קוריאה הדרומית והחלה המלחמה הקוריאנית, מנהיג חצי העולם השמיע משפט סקרמנטלי על כך שלא צריך לפחד מהמלחמה עם
״האימפריאליזם״, שכן ברגע נתון גרמניה עדיין לא התאוששה מהתבוסה, ואנגליה וארה״ב אינן מוכנות מספיק למלחמה כזו. הציל את העולם רק כך, שהאימפריה הסטליניסטית עד מות אדונה לא הייתה מוכנה למלחמה גרעינית.
השאיפות הגיאופוליטיות חסרות-הרסן של ההנהגה הסטליניסטית
שולבו עם הזלזול בגיאופוליטיקה כבתורת ״פסאודו-מדעית, המצדיקה אגרסיה אימפריאליסטית״. בסופו של דבר במקום הסטליניסטית באה הדוקטרינה הגיאופוליטית של ברז'נייב, שמהותה הייתה שמירת ״ההישגים של הסוציאליזם״ בצירוף התפשטות גיאופוליטית למדינות המתפתחות.
אחרי הקמת נאט״ו והסכם ורשה המתח הגיאופוליטי בעולם נשמר כל הזמן, לפעמים נחלש מעט, לפעמים עולה שוב בכוח עצום. הסכנה הגדולה ביותר של האסון הגרעיני, כידוע, הייתה כרוכה בקונפליקט הקריבי, שהתלקח סביב אספקת הטילים הסובייטים לקובה. העימות הגיאופוליטי נמשך בכל היבשות, הימים והאזורים של הפלנטה. המקורות הגיאופוליטיים של האסון הגרעיני, שריחף מעל האנושות, הוסרו רק אחרי ההתפרקות ההיסטורית-בלתי-נמנעת של אותה התארגנות מלאכותית ואלימה, שייצגה
״הברית הנצחית״ והתלות הואסלית בה של המדינות שהוכנעו על ידה באירופה ובאסיה. זה באופן חוקי לגמרי הוביל לשינוי באופי ובתוכן של הגיאופוליטיקה כמכלול של קונסטרוקציות תיאורטיות התובעות מדעיות.
הגיאופוליטיקה המודרנית – זה לא מה שחושבים על גיאופוליטיקה הלוחמים המקומיים נגד ״האימפריאליזם״ בפרישה או במדים, עם תוארי מדע או בלעדיהם. הרי ראשם החכם, בחוסר-התאמה מוחלט לחומריזם ההיסטורי שאהבו קודם, מייצר את הקביעות על כך שברית המועצות נפלה קורבן לבגידה ולחבלות אידיאולוגיות, שהרעיונות של גלסנוסט ו
״פרסטרויקה״ הושלכו על ידי שירותי המודיעין של מדינות המערב, שהרעיונות של דמוקרטיה וזכויות אדם מנוצלים כדי להחליש גיאופוליטית את רוסיה, לפרק אותה ולהכניע אותה סופית, לכבוש את עושר מינרליה, ולהעמיד אותה במעמד של חצי-קולוניה. וכדי שזה לא יקרה, הכרחי לדעתם החזרה לאוריינטציה הגיאופוליטית שנהרסה על ידי ה״דמוקרטים״ ולעימות
״הדמוקרטים״   לאוריינטציה   הגיאופוליטית   ולעימות   הגיאופוליטי
הגיאופוליטי.
אך אלה הישנות של האוריינטציה הגיאופוליטית הקודמת, שכבר חלפה. הגיאופוליטיקה רק היום נפטרת מהאוריינטציות הקונפרונטציוניות, התוקפניות, הצבאיות-גיוסיות, רוכשת אינטראקציה הדוקה עם הגיאו-כלכלה, נעשית תיאוריה, המשרתת לא את שאיפות הכיבוש של המדינות, כי אם את ההתפשטות האזורית ואפילו הגלובלית של סחורות ושירותים, את נדידת הייצורים, את הגישה למקורות חומרי גלם תמורת כסף, ולא בדרך של שוד המחצבים של המדינות שנכבשו.
הראייה הגיאופוליטית הכרחית ביצירת מערכת של הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה. אך בשימושה יש להיפרד מהאוריינטציות הגיאופוליטיות הקסנופוביות ולהסתכל בעיניים פקוחות בפני ההיסטוריה. הכרחי לשמור על האובייקטיביות המדעית, תוך ויתור על ההרגל הקודם של גיאופוליטיקאים לייצג את ארצם כגיבור או קורבן, ואת כל המדינות האחרות – כנבלים או אפסים. הגיאופוליטיקה הקודמת חטאה בסרויליות, בשרות-מלכותי לשלטון על פי העיקרון: ״מה תבקשו?״. באותה חטא חטאו תחומים רבים אחרים של המדע והתרבות. הכרחי לקטוע את המסורת הישנה הזו.
אני שואף לאחד את הראייה הגיאופוליטית של מה שהתרחש בהיסטוריה עם הגישה האבולוציונית-גיוסית, המבוססת על עקרונות האובייקטיביות, הדטרמיניזם האבולוציוני, הבחינה הקונקרטית-היסטורית, הקדמה המותנית-אבולוציונית, היעילות הכלכלית, המצב והתחרות של מבני הגיוס. הווקטור החשוב ביותר בגיאופוליטיקה המודרנית של רוסיה, על רקע רב-וקטוריות כללית של המדינה כאחת המעצמות המובילות בעולם, אני רואה את הווקטור האירופאי-אמריקאי. שם טכנולוגיות גבוהות, כלכלות חדשניות מפותחות, מוסדות דמוקרטיים, צורות ציוויליזציוניות קרובות לא רק במיקום הגיאוגרפי, כי אם גם במסורות, בתרבות, בערכים החומריים.
אפילו מנקודת המבט הגזעית הרוסים – הם אירופאים טבעיים. אם רוסיה רוצה לפתח באינטנסיביות חברה חדשנית ולהיות מדינה חזקה באמת, ולא להישאר בשוליים של אירופה כספקית משאבי גלם, היא צריכה להשאיר בעבר את המסורות העבדיות ולשקם בעצמה את האירופאיות. ההתקרבות של שני הגושים האינטגרציוניים האירופאיים – האיחוד האירופאי ומה שנשאר מחבר העמים – מועילה ושימושית בראש ובראשונה לרוסיה. הנשיא הצרפתי, בעבר הלוחם הבלתי-נלאה בפשיזם שארל דה גול, חלם על איחוד אירופה מגיברלטר עד אורל. פרויקט גיאופוליטי כזה בתנאי העימות הגלובלי נשאר רק חלום. היום די אקטואלית נעשית האידאה של אירופה מגיברלטר עד ולדיווסטוק. הו לא, אינני חולם ריק, לא פנטזיונר ולא אוטופיסט. אני מבין מצוין, כמה רחוקה רוסיה מאירופה לא במיקום הגיאוגרפי, כי אם בארגון המדיני ובמנטליות. אך זה אומר רק, שהגיעה העת לחזור.
כך שעכשיו הגיע הזמן לבחון את תיאוריית המנטליות – האחרונה מבין הקונסטרוקציות התיאורטיות, שיכולות להיות בשימוש בהסבר האבולוציוני של ההיסטוריה לצד המרקסיזם, הגישה הציוויליזציונית, תיאוריית הפאסיונריות והגיאופוליטיקה. המילה
״מנטליות״ נובעת מהלטינית ״מנטליס״ – שכלי. המושג של המנטליות מכסה את כל המכלול של תופעות התודעה ההמונית של אנשים של חברה מסוימת. אפשר להגדיר את המנטליות כמכלול של פנומנים חברתיים-פסיכולוגיים, המכתיבים את רוח-הזמן השלטת, את היחס למתרחש, את קבלת ההחלטות ואת הפעולות המעשיות של המון האנשים, השייכים לקהילה מסוימת.
למרות שהמושג של מנטליות שימש לראשונה על ידי ר. אמרסון עוד ב-1856 ומאז שימש שוב ושוב גם על ידי היסטוריונים וגם על ידי פילוסופים, את המשמעות האמיתית של המנטליות בהתפרשות
התהליכים ההיסטוריים הראו החוקרים הצרפתים מארק בלוק ולוסיאן פבר, שייסדו את האסכולה ההיסטורית של האנאל ופרסמו כתב-עת באותו שם. חוקרים אלה העמידו את הקטגוריה של המנטליות מול הקטגוריה של התודעה החברתית של החומריזם ההיסטורי המרקסיסטי, אשר, למרות אופייה הפעיל, נקבעת בכלל ובפרט על ידי ההוויה החברתית. הם ראו במנטליות מוסד חברתי-פסיכולוגי, המתפתח לפי חוקיו שלו ובמובנים רבים קובע את ההוויה החברתית ואת התהליך ההיסטורי. הם התעקשו על האופי האובייקטיבי והיציב של המנטליות כמוסד, על קיומן בה של מגמות מגוונות, שחלקן נכנעות לשינויים ולתנודות מהירים, ואחרות מחזיקות מעמד בעקשנות ומשתכפלות, למרות כל השינויים בחיים החברתיים.
תיאוריית המנטליות מפותחת באופן פעיל על ידי ההיסטוריון והתרבותן הצרפתי ז'אק לה גוף, שהוא כיום המנהיג הבלתי-מעורער של הכיוון הזה. הוא רואה במנטליות חוליה מקשרת בין האבולוציה של הציוויליזציה החומרית לבין התנהגות האנשים בתהליכים ההיסטוריים. בניתוח ההיסטוריה של אירופה, לה גוף מרכז את תשומת הלב על כך, כיצד רעיונות שונים, שהובעו בזמנים שונים על ידי הוגים ונציגי תרבות אירופאים, נשברו במנטליות שכבר התגבשה במהלך האבולוציה ההיסטורית, התקבעו במסורות, ובהשגת משמעות פאן-אירופאית, כיוונו את המשך מהלך האירועים ההיסטוריים. כך הפילוסופיה מסוגלת להשפיע מהותית על התהליכים ההיסטוריים דרך יצירת קונסטרוקציות מנטליות והשפעתן על המנטליות.
מנקודת המבט של הגישה האבולוציונית-גיוסית המנטליות היא גורם חשוב של האבולוציה ההיסטורית. היא מסוגלת גם להאיץ וגם לעכב רפורמות גיוסיות וכלכליות, להתנגד לפעולות השלטונות בדרך של אי-מימוש המוני
של חוקים, לצבור חוסר-שביעות-רצון, הפורץ באקטים של מחאה.
המנטליות מייצגת מערכת מורכבת, שנכנעת רק בחלקה לסקרים סוציולוגיים. התגובות של המנטליות יכולות להיות בלתי-צפויות ביותר. בהיותה תופעה המונית, המנטליות נכנעת במידה מסוימת לניהול באמצעות טכנולוגיות סוגסטיביות, כלומר כאלה הפועלות באמצעות הסגה, ולא שכנוע רציונלי. לראשונה את הפסיכולוגיה ההמונית עוד בסוף המאה ה-19 חקר הפסיכולוג הצרפתי לה בון בספר ״פסיכולוגיה של ההמונים״.
בטכנולוגיות סוגסטיביות מחזיקים היטב הפופוליסטים, המכשירים בזריזות את מעשיהם לציפיות ולמצבי הרוח, השולטים במנטליות ההמונית. הם מסוגלים לנהל את המנטליות ובעזרת מכונת התעמולה לגייס תמיכה ואמון של קהל המוני, שיכול באופן פנומנלי ארוך לא לייחס חשיבות למציאות ההיסטורית המורכבת ולראות רק את מה שמראים בטלוויזיה. בדינמיקה של המנטליות עצומה המשמעות של הגורם הגיוסי. בפעילות גיוס נמוכה המנטליות יכולה לקבל אופי קיפאוני. רמה גבוהה של פעילות גיוס לעומת זאת יכולה לתרום לדינמיקה גבוהה של המנטליות ולהיות מנוצלת גם להתפרצויות אלימות אולטרה-גיוסיות, וגם לשינויים חברתיים חיוביים.
אז, הגישה האבולוציונית-גיוסית שואפת להשתמש ולסנתז את הפיתוחים הרציונליים של גישות אחרות, שהתגבשו בפילוסופיה של ההיסטוריה – החומריזם ההיסטורי, הגישה הציוויליזציונית, תיאוריית הפאסיונריות, הגישה הגיאופוליטית ותיאוריית המנטליות, וגם לזהות ולהתגבר על חסרונותיהן. דרך ההיסטוריה מורכבת, וחיי האדם קצרי-מועד. אני כבר לא כל כך צעיר, כמו שהייתי רוצה. הרצון הגדול ביותר שלי הוא לראות את ההתפשטות של הרעיונות המובאים בספר הזה ובספרים אחרים, כדי להשתכנע שהם מביאים תועלת למדענים בחיפושם הבלתי-נלאה אחרי האמת וכמה ש
רחב יותר למעגל האנשים, השואפים לשפר את עצמם ואת חברתם.
מקומות רבים בספר הזה בניתי במודע כך, כדי לעורר, ואפילו לפרובוקר, דיון פעיל. שיביקרו, ואפילו ינזפו או יעוותו את מה שכתבתי. רק שלא ישתקו. אני איש-דיון, ובדווקא בתקשורת חיה בדיונים אני מוצא גם עונג יצירתי, וגם זרימת רעיונות, אינטנסיבית עוד יותר מאשר בדיאלוג עם טקסטים של מחברי ספרים שנקראו.
==== הגישה האבולוציונית-הגיוסית וההסבר האבולוציוני של הטבע ====
משהו דומה לתהליך הטבעי-היסטורי, למרות שברמה שונה לגמרי, מתרחש גם בטבע. המשותף לדטרמינציה של התהליכים האבולוציוניים בחברה ובטבע, מנקודת המבט של הגישה האבולוציונית-גיוסית, הוא התפקוד של מבני גיוס המתנגשים וכאילו מתחרים ביניהם, המכניסים סדר מסוים לפריפריה הגיוסית ונמצאים בעימות קבוע עם מבנים אחרים. את הקוסמוס אכן, בהתאם לקונספציה של מ. קונאשב, אפשר בהסתייגות מסוימת לייצג כייצור מיוחד של מערכות חומריות המתנגשות ביניהן.
מנקודת המבט שלי זה אומר, שמבני גיוס הנוצרים באופן ספונטני של התארגנויות חומריות שונות מייצרים עבודה אבולוציונית ספונטנית וחסרת-מטרה מסוימת, והעבודה הזו מסוגלת לייצר רווח אבולוציוני, המוביל לשיפור, לארגון מחדש של מבנים אלה ומבטיח את האפשרות של קדמה. את ליבות הגלקסיות, הכוכבים, הפלנטות, האטומים אפשר לייצג כמבני גיוס, המייצרים סדר במערכותיהם באמצעות התפשטות של אינטראקציות גרוויטציוניות, אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. לכן אני קורא להן ליבות גיוס, מתוך כוונה למשמעות המונח ״גיוס״
ככיוון וארגון של התנועה. בטבע הדומם מבני הגיוס אינם ניחנים בשאיפה לשמר ולשחזר את המצב של עצמם, עבודתם האבולוציונית ספונטנית, שגרתית, בלתי-יצרנית, הרווח האבולוציוני שלהם נמוך מאוד ומקרי. אך גם רווח נמוך כזה יכול להפוך לתנאי מוקדם להופעת חומר חי בהתהוות תנאים מסוימים.
עם הופעת החיים והתפתחותם על פני כדור הארץ נוצר סוג חדש לגמרי של מבני גיוס, שאינם אדישים למצב של עצמם, שואפים כל הזמן לאופטימיזציה של פעילות החיים של אורגניזמיהם, מייצרים סדר, המקדם את ההישרדות והשחזור של מבנים אלה בתחרות קבועה על משאבי חיים ובמאבק על הקיום עם מבנים אחרים. העבודה האבולוציונית של מבנים אלה ושל האורגניזמים שגויסו על ידם מקבלת אופי של עבודה ביולוגית. ההבנה של משמעות מבני הגיוס והעבודה הביולוגית באבולוציה של עולם החיים הובילה אותי להכרה בצורך להחדיר טרנספורמציות מתאימות לביולוגיה האבולוציונית.
בביולוגיה האבולוציונית משנות ה-80 של המאה ה-20 שורר משבר כבד. התיאוריה הסינתטית של האבולוציה, ששלטה משנות ה-30, שנוצרה במאמציהם של עשרות מדענים מצוינים ממדינות שונות, הותקפה בביקורת קשה והוגנת למדי, שציינה על התיישנותה ועל התאמה לא מלאה לעובדות, שנחשפו על ידי המדע. הופיע שורה שלמה של תיאוריות אלטרנטיביות, התחזקו ההתקפות על הדרוויניזם, במיוחד על תיאוריית הברירה ככוח המניע של האבולוציה. בלא להיות ביולוג מקצועי, עיבדתי ולמדתי ביסודיות את כל הספרות על הביולוגיה האבולוציונית, שהייתה זמינה בספריות הגדולות שהיו נגישות לי. כתוצאה הגעתי למסקנה, שהסיבה העיקרית למשבר בביולוגיה האבולוציונית היא הגנוצנטריזם – צורה של חשיבה תיאורטית, המעמידה במרכז הטרנספורמציות האבולוציוניות שינויים בגנים, ולא בעבודה הביולוגית של האורגניזמים
ובברירה של העובדים היעילים ביותר. הסיבה להתפשטות הכללית של הגנוצנטריזם בביולוגיה האבולוציונית היו ההצלחות של הגנטיקה של המאה ה-20. גילוי הסליל הכפול של ה-DNA והקוד הגנטי, שמשמש את כל היצורים החיים ללא יוצא מן הכלל לייצור חלבונים וריבוי תאים, יצר רושם של מעין השלמה בידיעת יסודות התורשה.
ההצלחות של הביוטכנולוגיה וההנדסה הגנטית כאילו אישרו את הרושם הזה והפיצו אותו בקהל ההמוני. עם זאת, התורשה נמצאה מורכבת הרבה יותר, מכפי שסברו הגנטיקאים. ההתפתחות עצמה של הגנטיקה והביוכימיה, פענוח הגנומים של האדם ומספר סוגים אחרים של אורגניזמים הראו, כמה מעט אנחנו עדיין יודעים על טבע התורשה. בכל זאת, הסמכות של הגנטיקה, במידה מסוימת בצדק, התבססה במדע הביולוגי בגובה כזה, שמחברי הקונספציות בביולוגיה האבולוציונית החלו להישען על מסרים על מניפולציות עם חומר גנטי במבחנות ופיפטות עם חומר גנטי, ושכחו את האורגניזמים החיים.
השאיפה להסביר את האבולוציה, מתוך התפתחות האורגניזמים החיים, הטבועה במייסד הגדול של התיאוריה האבולוציונית צ'ארלס דרווין, קיבלה את השם אורגניזמוצנטריזם והחלה להיחשב כהשערה מיושנת ונדחית. עם זאת, בהסתמך על עובדות של האמבריולוגיה, ביולוגיית ההתפתחות, הפלאונטולוגיה והמורפולוגיה האבולוציונית, אני קובע, שדווקא השינויים של האורגניזמים תחת פעולת העבודה הביולוגית המשתנה בתנאים חדשים, הנתמכים על ידי הברירה, עומדים בבסיס השינויים הגנטיים, ולא להפך. דווקא הם הם מקור הטרנספורמציה של המינים.
כך, נתוני האמבריולוגיה המודרנית וביולוגיית ההתפתחות מראים, שהתפתחות העוברים אינה נקבעת על ידי החומר הגנטי, הכלול בגרעין של התא המופרה הראשוני (הזיגוטה), כי אם תלויה באינטראקציות קונקרטיות של תאים בתהליך ההתפתחות, כלומר, למעשה, בגיוסם לספציאליזציה ב
עבודה ביולוגית קונקרטית של האורגניזם. מה שנקרא המארגן, שגילה האמבריולוג שפמן, כלומר מבנה תאי, הקובע את כיוון התפתחותם של מבנים אחרים, אינו אלא מבנה גיוס טיפוסי, המניע את התארגנויות התאים לעבודה ביולוגית מסודרת.
נתוני הפלאונטולוגיה והמורפולוגיה האבולוציונית מראים באופן משכנע, שסנפירים שריריים של דגי האונודה יכלו לעבור טרנספורמציה לכפות של חולייתני היבשה רק כתוצאה של שינוי בעבודה הביולוגית, הקשור בתנועה ביבשה. הברירה הותירה לחיים ולרבייה את האורגניזמים העובדים והנעים ביעילות ביותר, ולא פשוט את אלה שניחנו בקומפלקסי גנים שנבחרו במקרה, שהורכבו בהצלחה על ידי צבירת מוטציות קטנות. את אותו הדבר אפשר לומר על כל הטרנספורמציות המיניות של האיברים והאורגניזמים השלמים ללא יוצא מן הכלל.
פרסות הסוסים נוצרו מהכפות והאצבעות הרכות של אבות היער של הסוסים בדרך של נקישה מתמדת באדמת הערבה. התחיל התהליך הזה ביצירת יבלות. הקיבות של אוכלי העשב נוצרו באמצעות התאמה על ידי עבודה ביולוגית לעיכול של מזון עשבוני קשה. הכפות של הטורפים הן תוצאה של הליכה גנבנית ואופן תנועה של דחיפה. לכן אצלם לעולם לא נוצרות פרסות.
כנפי העופות הן תוצאה של טרנספורמציה של הכפות הקדמיות של אבותיהם, שנעו בקפיצות בדרך של תנועות דחיפה של הכפות האחוריות עם ניפופים חדים עזריים של הכפות הקדמיות. רגליו של האדם הן תוצאה של הליכה זקופה, מה שהופך לברור בהשוואה לכפות של אבותיו המאובנים. ידיו של האדם – תוצאה של הפסקת העבודה של טיפוס על עצים ועבודה קבועה עם חפצים. האדם עצמו הוא תוצאה של עבודה ביולוגית, שעברה בתהליך האבולוציה לעבודה שיטתית.
כמובן, האיברים אינם עוברים טרנספורמציה על ידי העבודה הביולוגית מעצמם,
הטרנספורמציה שלהם – רק חלק מורכב של הטרנספורמציה של האורגניזמים העובדים בדרך חדשה. המורפולוגיה האבולוציונית, מדע הטרנספורמציות של צורות הצמחים ובעלי החיים, שמייסדיה היו המדענים הרוסים המצוינים א.נ. סברצוב (לא לבלבל עם נכדו א.ס. סברצוב, גם הוא ביולוג-אבולוציוניסט) ותלמידו א.י. שמלגאוזן, ריכזה את תשומת הלב במחקריה רבת-השנים דווקא על זיהוי הדינמיקה והיחס של הצורות באבולוציה של האורגניזמים. איוון שמלגאוזן הראה, שהשינוי של הצורות באבולוציה מתרחש על בסיס תהליכים רגולטוריים באורגניזמים השלמים. הוא התקרב ממש להבנת התפקיד המוביל ברגולציה של הבטחת-החיים ושינוי-החיים של העבודה הביולוגית, ואף השתמש שוב ושוב בספריו במילה ״עבודה״.
וכן, איך יכול היה להיות אחרת? התפקיד המוביל באבולוציה של האינטראקציה של העבודה הביולוגית והברירה קופץ לעיניים ישירות בניתוח השינויים המורפולוגיים. שמלגאוזן חקר קורלציות, כלומר תלות-הדדית של חלקים ומערכות-משנה במערכות של אורגניזמים שלמים. הקורלציות התגלו ונחקרו בתחילה על ידי הביולוג-קריאוציוניסט הצרפתי הגדול ז'ורז' קיווייה. קיווייה ראה בקורלציות מימוש של תוכנית הבורא, המחדיר לכל חי פרופורציונליות והרמוניה למימוש מועיל של תהליכי החיים.
שמלגאוזן בדרך של ניתוח חומר עובדתי עצום הדגים בצורה מוחשית, שהטרנספורמציה של המינים מתרחשת בדרך של התפרקות של מערכת הקורלציות הקודמת והיווצרות מתואמת של קורלציות חדשות. ומה מבטיח את התיאום של הטרנספורמציות האלה? כמובן, לא תוכנית חדשה של הבורא, כי אם תהליך רגולטורי של אינטראקציה מערכתית של חלקים ומערכות-משנה באורגניזמים שלמים. כלומר, במילים אחרות, ארגון חדש של העבודה המשותפת של האיברים ומערכות-המשנה של האורגניזמים להתאמה לתנאים שהשתנו מהותית, הנתמך ומלוטש על ידי הברירה.
איוון שמלגאוזן היה אחד מאותם עשרות מדענים ממדינות שונות, שתרמו ליצירת התיאוריה הסינתטית של האבולוציה. הוא הכניס לתיאוריה הסינתטית את המושג של הברירה המייצבת, המסננת (מחסלת) את כל הפרטים, אשר בתכונותיהם המורפולוגיות סוטים מהנורמה הכלל-מינית שהתבססה תחת פעולת הברירה המניעה. לוחם בלתי-נלאה בליסנקואיזם, שמלגאוזן במשך שנים רבות הגן על הישגי הגנטיקה בתנאי המשטר הטרוריסטי של סטלין וההפשרה הקשוחה של חרושצ'וב.
בהיותו איש של זמנו, הוא ככל שיכל ניסה לשלב את ההבנה של התפקיד המוביל באבולוציה של הטרנספורמציות המורפולוגיות, המתבטאות בשינויים מודיפיקציוניים בלתי-תורשתיים של המינים ומרוכזים על ידי הברירה, עם ייצוגי התיאוריה הסינתטית של האבולוציה על התפקיד המוביל של הברירה של שינויים מוטציוניים קטנים שנצברו במאגרי הגנים של אוכלוסיות. את שאלת התורשה של הטרנספורמציות המורפולוגיות שנצברו פתר שמלגאוזן ברוח הגנוצנטריזם, אך בכך שלל קטגורית, שטרנספורמציות כאלה אינן בעלות משמעות לאבולוציה. הוא סבר, שהשינויים המודיפיקציוניים, הנוצרים במבנה ובתכונות של האורגניזמים תחת השפעת הסביבה החיצונית במסגרת נורמות התגובה שקובעו גנטית על ידי הברירה המייצבת, רק מצביעים על הכיוון לברירה המובילה, ובזה מסתיים תפקידם המוביל.
בהמשך הברירה המובילה, המניעה, בוחרת לחיים ולרבייה אורגניזמים עם קומפלקסי הגנים (הגנוטיפים) המבטיחים ביותר, וזה מאפשר לרשת את הסימנים המורפולוגיים המבטיחים ביותר להישרדות בתנאים חדשים. זה מוצא מאוד שנון מהמצב, המאפשר לפצות על אי-ההתאמה הברורה של ההסברים הגנוצנטריים של האבולוציה לעובדות המורפולוגיה האבולוציונית. היתרון של הניסיון הזה לשלב בין הבלתי-נתפס נמצא גם בכך, שהוא מאפשר להכניס את התגליות של המאה ה-20 לתיאוריית דרווין ולהדגיש את הכישלון
של התיאוריה של האבולוציוניסט הרצוף הראשון בתולדות הביולוגיה וכל המדע העולמי – למארק.
שמלגאוזן צדק לגמרי בכך, שהאבולוציה מתרחשת לפי דרווין, ולא לפי למארק. למארק בנה את תיאוריית האבולוציה שלו בראש ובראשונה על הייצוג של השאיפה של כל חי לשלמות, שהונחה על ידי הבורא. למארק לא היה לו מושג כלל על התפקיד באבולוציה של הברירה הטבעית. העמדה העיקרית של תיאוריית למארק ושל תלמידיו הניאו-למרקיסטים הייתה התזה על תורשה של סימנים נרכשים. את התזה הזו במהדורות המאוחרות של ״מוצא המינים״ קיבל גם דרווין. אז איש לא פקפק בצדקתה של התזה הזו. עם זאת, בתחילת המאה ה-20 הדרוויניסט הנלהב אוגוסט וייסמן הוכיח את חוסר-האפשרות של תורשה כזו. הוא הראה את הכורח של בידוד איתן של מבני התורשה מהתהליכים, המתרחשים בשאר החלק הסומטי של האורגניזם.
במקרה אחר כל פציעה שננשאה בחיים, תוצאות מחלות, חסרונות נרכשים היו מטביעים חותם על כל שרשרת הדורות הבאים. עוברים בתורשה רק מחלות תורשתיות, שנגרמו על ידי הפרעה במבני התורשה, שקיבלו מאוחר יותר את השם מוטציות. בנו של אתלט לעולם לא נעשה אתלט מלידה, לשם כך יש צורך לבצע מחדש אימונים מתישים. הקונספציה של וייסמן על אי-התורשה של סימנים שנרכשו בחיים הפכה לתנאי מוקדם חשוב של התפתחות הגנטיקה והתיאוריה הסינתטית של האבולוציה. העמדה שבוססה בקונספציה הזו על קיומו של בידוד חזק בין כל גוף האורגניזם לבין מבני התורשה המבשילים בגוף זה, המופרדים ממנו על ידי קליפות תאים, קיבלה את השם מחסום וייסמן.
מחסום וייסמן ללא ספק אטום, והסימנים שנרכשו על ידי האורגניזמים ללא ספק אינם עוברים בתורשה בהעברה ישירה. כל הניסיונות של הניאו-למרקיסטים להוכיח בניסויים שהועלו באופן מגוון
העברה כלשהי של השפעות לצאצאים של מיוחדויות שנרכשו על ידי הפרטים ההורים לא הוכתרו בהצלחה. עם זאת, אנחנו יודעים, שבעולם לא קיימים מחסומים אטומים לחלוטין. בפיזיקה הודגם קיומו של מה שנקרא אפקט המנהור, בהתאם לו אלקטרונים מחלחלים בתנאים מסוימים דרך מחסומים בלתי-ניתנים-לחצייה. ברברים חדרו גם דרך החומה הסינית הגדולה, וגם דרך סוללות אדריאנוס וטראיאנוס באימפריה הרומית.
כמובן, למארק טעה. הקונספציה שלי על התפקיד המוביל באבולוציה של האינטראקציה של העבודה הביולוגית והברירה אינה למרקיסטית, למרות שההאשמות בלמרקיזם של מבקריה הבאים, כפי הנראה, בלתי-נמנעות. למארק הבין בצורה צרה ופרימיטיבית לחלוטין את תפקיד העבודה הביולוגית, וצמצם אותה למאמצים מכניים בודדים. דוגמה קלאסית – התארכות הצוואר אצל ג'ירפות, הנמתחות אחרי עלים שגדלים גבוה, שהביאה, לדעתו, לקיבוע תורשתי של צווארים ארוכים לא-פרופורציונלית. רק ברירה של גנוטיפים של הפרטים ארוכי-הצוואר ביותר, שדור אחר דור עבדו על קטיפת העלים שגדלים גבוה, יכלה ליצור קורלציה כה יוצאת-דופן של איברים. בנוסף אי-ההבנה של התפקיד האבולוציוני של העבודה הביולוגית הובילה לכך, שהחוקרים, כולל למארק, אינם מבחינים כלל ביתרון אדפטיבי אחר, לא פחות חשוב, של צוואר הג'ירפות, הפותח פרספקטיבות לעבודה ביולוגית של הישרדות. הרי צוואר הג'ירפות לא רק ארוך, כי אם גם גמיש, בזכותו נפתחת תצפית מעגלית לגילוי טורפים שמתגנבים, הוא משמש להשגת כל חלק בגוף, כדי לשחרר אותו מלכלוך, מטפילי מציצת דם וכו'.
למארק הראשון דיבר על התפקיד המכריע של אורח החיים במבנה האורגניזמים החיים, מה שהקדים זמן רב את פיתוח המורפולוגיה האבולוציונית. אך ברוח החומריזם המכני של המדע של זמנו הוא כלל לא שם לב, שהעבודה הביולוגית תמיד
רב-פונקציונלית, כמו כל איבר שנוצר על ידה, ושהנטייה המוקדמת של איבר זה או אחר לשינויים אבולוציוניים (פראדפטציה) מביאה בתהליך השינויים האלה לגיוס וטרנספורמציה של אורגניזמים שלמים, ולא של איברים בודדים.
ההבדל של הקונספציה שלי מכל הווריאנטים של הלמרקיזם נמצא בראש ובראשונה בכך, שאני מכיר בהתאם ליסודות הגנטיקה המודרנית בתפקיד עצום באבולוציה של שינויים גנטיים ובאטימות המוחלטת בתנאים הרגילים של המין של העבודה הביולוגית בסביבתו של מחסום וייסמן. אך שווה לשנות מהותית את התנאים האלה או להתרחש הגירת המין לסביבה שונה איכותית, ומתרחשת ביחס לסביבה החדשה שינוי קרדינלי של העבודה הביולוגית.
העבודה הביולוגית בתנאים חדשים מייצרת מיוחדויות
״המצאות״, שאני קורא להן חידושים גיוסיים. אורגניזמים מימיים, שהיגרו ליבשה, הופכים את סנפיריהם לכפות. אורגניזמים יבשתיים, שהיגרו למי האוקיינוס, רוכשים צורה אווירודינמית וסנפירים-משוטים – מעין אנלוגים של סנפירים. מה זה, תוצאה של בחירה מקרית של מוטציות קטנות מועילות? אבסורד מוחלט! הם היו נאכלים על ידי טורפים עוד בתחילת הטרנספורמציות האבולוציוניות שלהם, שכן היו מגלים חוסר-אונים מוחלט בסביבה זרה להם, אם לא היו עובדים ביעילות, עם גיוס מקסימלי ומתח כוחות על שליטה בה.
אם לא היה שינוי שורשי של הצורות והדרכים של העבודה הביולוגית, שום צבירת מוטציות באוכלוסיות לא הייתה מובילה להופעת מינים חדשים. הברירה המייצבת בהתמדה בלתי-מתפשרת משמידה כל סטייה מהנורמה שהתבססה. הברירה מתוך הצורות המגוונות גנטית עוזרת לשמר את הקביעות של האוכלוסייה, אך לעולם אינה מובילה לטרנספורמציה שלה למין חדש. אך איך בכל זאת להיות עם מחסום וייסמן, הנועל כל השפעה של העבודה הביולוגית על מבנים גנטיים?
כבר איוון איוונוביץ' שמלגאוזן הראה בבהירות מלאה, שכל אורגניזם מתגבש ומתפתח כשלם, שהשינוי וההתפתחות שלו מייצגים תהליך רגולטורי. האם נושרות לחלוטין התאים, המכילים חומר גנטי, מהשלמות המקושרת של האורגניזם, המוקפים במחסום וייסמן? בשום פנים ואופן. המדע המודרני קבע בתוקף, שכל התהליכים הרגולטוריים באורגניזמים מטופלים על ידי חומרים ספציפיים – הורמונים ואנזימים, החודרים בחופשיות דרך קליפות תאי המין ומסדרים בכך בגרעיניהם. תאי המין עצמם אינם קיימים אחרת, מאשר בטבילה בנוזלים הורמונליים.
ההורמונים מייצגים חומרים פעילים ביולוגית, המופרשים על ידי בלוטות ההפרשה הפנימית או אסופות של תאים מומחשים. הם מבטיחים את הגדילה וההתפתחות של האורגניזם, את ההבדלים המיניים, את תהליכי ההסתגלות, ממריצים תהליכי חילוף-חומר, עיכול ואינטראקציה מינית. גדילת השרירים, הכרחית בשינוי העבודה הביולוגית, מעוררת על ידי הורמון הגדילה והטסטוסטרון. אתלטים, העוסקים בקביעות בתרגילים לגדילת מסת השרירים, צוברים בכך באורגניזמיהם הורמון גדילה וטסטוסטרון, ובכך משנים את המבנה ההורמונלי של האורגניזם שלהם.
השינויים האלה ללא ספק פועלים על המבנים הגנטיים של כל התאים, כולל תאי המין, אך בקנה מידה מינימלי, שאינו מאפשר לקבע את השינויים האלה בגנומים ולהעביר אותם לצאצאים. אך שינויים רדיקליים של העבודה הביולוגית של קבוצות גדולות של אורגניזמים, אוכלוסיות או מינים שלמים אינם יכולים שלא להוביל ובוודאי מובילים לצבירת שינויים מתאימים של המערכת ההורמונלית ולהשפעותיהם על מבני הגנומים, על מרחביהם העצומים הרזרביים, המלאים ב-DNA שאינו מקודד חלבונים.
במהלך העבודה הביולוגית המאורגנת מחדש החוזרת של דורות רבים הצבירה הזו מתחילה בהדרגה להשפיע
על התפקוד של המבנים הגנטיים, בעיקר דרך שינוי העבודה של גני הרגולציה. בסופו של דבר הצבירה הכמותית של ההשפעות ההורמונליות הרגולטוריות מובילה להשלכת DNA עודף ולטרנספורמציה קפיצית של הגנומים. מעין אנלוג של התהליך הזה, ליתר דיוק, המודל שלו, יכולים לשמש המטמורפוזות של חרקים, דו-חיים, דגים וסוגים אחרים של אורגניזמים. התפתחות הזחל בגיל מוקדם מובילה לצבירה באורגניזם שלו של הורמונים מסוימים, וברגע שמצטברת כמות מספקת של הורמונים ומשתנה המבנה ההורמונלי של האורגניזם, מתרחשת טרנספורמציה קפיצית של כל המבנה, יכולות התנועה, ההתנהגות והמראה החיצוני של האורגניזם הזה, כשהאחרון משתנה עד חוסר-הכרה מוחלט. אפשר להניח, שהתמורה הדומה מתרחשת בדרך של קיבוע בהתפתחות האישית (האונטוגנזה) של התהליך האבולוציוני, שהתרחש בהתפתחות ההיסטורית של המין הנתון (הפילוגנזה).
יש לקחת בחשבון, שהשינוי של המבנים ההורמונליים של קבוצות גדולות של אורגניזמים בתהליך ההשתלטות שלהן על צורות ודרכים חדשות של עבודה ביולוגית בסביבה חדשה מתרחש בהכרח בתנאים של מתח כרוני. מחבר תיאוריית המתח הנס סליה הראה באופן משכנע, שבתנאים של השפעה קיצונית של הסביבה מתבצעת התארגנות מחדש אדפטיבית של כל המערכת הנוירו-הורמונלית של האורגניזם. הנסיבות האלה מחזקות את הקונספציה שלי של יצירת מינים פעילה-גיוסית.
ניסיתי להכניס למחזור המדעי עוד רעיון לא-סטנדרטי אחד. הצעתי להבחין בין מינים-קונסרברים למינים-טרנספורמרים. המינים-הקונסרברים דומים לחברה המסורתית בעולם האנושי, הם שמרניים במבנם, בגנטיקה שלהם ואינם מוכנים לשינוי העבודה הביולוגית בתנאים חדשים. בשינויים מהותיים של התנאים מספר עצום של מינים כאלה נכחד, בלי כוח גם להסתגל וגם להשתנות. שינוי המבנה של מינים כאלה ב
שינוי יציב ולא קשוח מדי של התנאים, שנגרם על ידי שינוי מתאים של העבודה הביולוגית והווקטור של הברירה, מתרחש לאט, ברצף, בגרדואלית.
אך צבירת השינויים האלה בקבוצות גדולות של אורגניזמים בשרשרת ארוכה מספיק של דורות יכולה להפוך קונסרברים לטרנספורמרים. הטרנספורמרים מוכנים על ידי האבולוציה הקודמת לשינויים גדולים של העבודה הביולוגית ומסוגלים לעבור טרנספורמציה למינים חדשים בקפיצה. יש להדגיש, שטרנספורמציה קפיצית כזו מתרחשת לא בדרך של מוטציה גדולה והיווצרות של ״מפלצות מבטיחות״, כפי שמניחים בתיאוריות של הסלטיציוניסטים. זו לא קפיצה מקרית, כי אם חוקית, מוכנה אבולוציונית. כל מוטציה גדולה לעומת זאת מורידה עד קצה גבול את כושר-החיות של האורגניזם, והמוטנטים המכוערים מוסרים במהירות מהחיים ומדרך האבולוציה על ידי הברירה המייצבת.
ההשערה של הקונסרברים והטרנספורמרים – זה הניסיון שלי לענות על השאלה, שמולידה ויכוחים אינסופיים בין תומכי הייצוג על הטרנספורמציה האיטית, ההדרגתית של המינים (הגרדואליסטים, שאליהם השתייך דרווין וחסידי התיאוריה הסינתטית של האבולוציה) לבין תומכי הייצוג על הטרנספורמציה המהירה, הקפיצית (הסלטיציוניסטים). הופעת התיאוריה של שיווי-המשקל המקוטע, שיצרה לראשונה תחרות אמיתית לתיאוריה הסינתטית של האבולוציה, עוררה ויכוחים אינסופיים של מומחים על האופי הגרדואלי או הקפיצי של השינויים האבולוציוניים. לכן התיאוריה הזו קיבלה את השם פונקטואליזם. בין הסיבות, הגורמות לשינויים מהירים, הפונקטואליסטים מדגישים בראש ובראשונה את הגנטיות, כלומר שוב מוטציות גדולות. ההשערה של טרנספורמרים וקונסרברים יכולה להכניס בהירות לשאלה הזו, בלי להיעזר בהסברים גנוצנטריים מומצאים וחסרי-הוכחה.
הנה אותו קומפלקס של הגיגים מדעיים-כלליים, שהוביל אותי לפיתוח היסודות הפילוסופיים של התיאוריה הכללית של האבולוציה. אני מקווה ומאמין,
שעבודתי הארוכה והעקשנית, שהונחה ביסודו של הספר הזה, לא תישאר בלתי-מובחנת, שהיא תביא תועלת למדענים, העובדים בתחומים המגוונים ביותר של הידע, שהיא תניע אנשים רבים בגילים ובמקצועות המגוונים ביותר להכיר טוב יותר את העולם, שבו הם חיים, להאמין באפשרות של שיפור חייו הפרטיים דרך שיפור עצמם ודרך שיפור עצמי פסיכו-פיזי קבוע לעבור לטרנספורמציה יצירתית אבולוציונית של יחסיהם עם העולם הזה.
גופנו, משכן הרוח, המשפיע על הרוח הזו הן בהשפעה ישירה והן בהשפעה עקיפה, – הרי גם הוא התקן שמרני מאוד, מסורתי. הוא התגבש בתהליך האבולוציה הביולוגית, ואז הושלם על ידי העבודה הביולוגית, שצמחה לעבודת האדם. ואז הוא הגיע לפסגת התפתחותו, שסימנה את האפיון המיני של המין הומו ספיינס, ועצר בפסגה הזו, רק מתוקן קלות במגוון של אוכלוסיות האדם.
גופנו במצבו הנוכחי אינו מוכן לעומסים ומתחים אפילו של החברה החדשנית הבלתי-מפותחת של היום. הוא עם ההתקן המסורתי שלו מעניש אותנו באכזריות בסבלים ובעינויים עצומים על כל עוון נגדו, ולפעמים אף בלי כל אשמה. בגופנו קיימת כאילו אינקוויזיציה פנימית, שמכריחה אותנו להודות בחטאים, שביצענו או אפילו לא ביצענו. לא לחינם נאמר, שבריאות אינה הכל, אך הכל בלי בריאות – כלום. דווקא לכן אנו קובעים, שהשיפור העצמי הפסיכו-פיזי הקבוע, היומיומי הוא השלב הראשוני והיסוד של האבולוציה הנוספת של האדם, ההופכת אותו לכשיר לאבולוציה הומניסטית נוספת של הציוויליזציה שלו בתנאי החברה החדשנית.
לפני שינוי לטובה משהו בעולם, האדם חייב ללמוד לשנות את עצמו בצורה חיובית. בלי זה הוא לא רק שלא יהיה
מוכן לחיים בחברה החדשנית, החברה החדשנית המתפתחת בסערה תהפוך עבורו לגיהנום, והאדם הבלתי-מושלם יעשה הכל כדי להפוך אותה לגיהנום, לאנטי-אוטופיה, לסיוט. השיפור העצמי הפסיכו-פיזי מניח את היסודות גם לשיפור עצמי מוסרי אפקטיבי, וגם לאבולוציה יצירתית של האדם בכל תחומי הפעילות, וגם לאורח חיים ישר.
אורח חיים ישר, נכון – זה לא מה שמבינים בזה מטיפים דתיים. הסגפנים הדתיים, החיים בתנאים לא-אנושיים, הניזונים מארבה וחגבים או בכלל ממה שייזדמן, המתישים את עצמם בתפילות, מנהלים דווקא אורח חיים עוון, לא-נכון, לא-בריא. אורח חיים באמת ישר, בריא, בריאותי-יוצר טמון בכך, לחיות חיים מלאים, יצירתיים, פעילים-חברתית, מבלי לסבול שום פראות-יתר, להיזון ממזון מלא, מאוזן היטב, להתפתח מדי יום בשם שיפור עצמי ושיפור העולם האנושי.
האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא בו-זמנית קריאוציוניזם אנושי, הומניסטי. עם זאת, בשונה מכל הצורות הקודמות של הקריאוציוניזם, כולל הסובייטי, זה קריאוציוניזם אוניברסאלי-אבולוציוני ואוניברסאלי-הומניסטי. הוא מעמיד על היכולות היצירתיות והפוטנציאל האבולוציוני של האדם עצמו, ולא על כוחות-על אנושיים המנוכרים ממנו, שניחנו בכוח-על, יהיה זה המפלגה שתפסה את השלטון, דיקטטורה של אדם יחיד במדינה כלשהי על פני כדור הארץ או של האדון השמימי עליה. העולם נוצר על ידי האבולוציה, והאדם יכול לטרנספורמציה הומניסטית ורצופה אותו רק בתנאי, שהוא עצמו יוכשר לאבולוציה, בשיפור עצמו ובהפיכה להתגלמות של האבולוציה היצירתית. האבולוציוניזם האוניברסאלי כתורה כולל שלושה מדורים – קוסמי
אבולוציוניזם, אבולוציוניזם ביולוגי ואבולוציוניזם חברתי-היסטורי. בהמשך אנו עוברים להצגה מפורטת של שני הראשונים שבהם.</text>
      <sha1>b25kvw6b98n01ajanhphxy8shqiwp8w</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3085022</id>
      <parentid>3085021</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T09:02:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* האבולוציוניזם האוניברסלי ובעיות החברה החדשנית המודרנית */</comment>
      <origin>3085022</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="418725" sha1="p0t70nrnwl5r63pr1dv6zq4q8wdogjw" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 1]]

== פרק 0. האבולוציוניזם האוניברסלי כיסוד ההבנה המודרנית של העולם: פילוסופיה, מדע, דרך חיים ==

==== התנאים המוקדמים להתהוות האבולוציוניזם האוניברסלי במערב ====
{{רן|
רגעי החשיבה האבולוציונית מחלחלים בכל הכרת האדם את העולם. הם מתבטאים בניסיונות לתת תשובות לשאלות על מאין נוצרה תופעה זו או אחרת, להסביר את מקורה, לשחזר במושגים את ההיסטוריה שלה ולהבהיר את הדרך למצבה הנוכחי. כך נוצרות היסטוריות מיתולוגיות, המשקפות את רמת הבנת העולם של בני חברות מסורתיות. הן מקובעות במסורות, מקודשות ומועברות מדור לדור בצורת ייצוגים קריאציוניסטיים על בריאת כל דבר בעולם בידי כוחות על-אנושיים אדירים, המגולמים בדימויים מיתולוגיים. הקריאציוניזם המסורתי הוא, אם כן, לא יותר מאשר גילוי של אבולוציוניזם אשלייתי, פרימיטיבי, בדוי, לא-אמיתי.
ככל שהפילוסופיה מתנצלת מהדת ומהמיתולוגיה שלה בקשר עם התפרקות האי-חלוקה, הסינקרטיזם של החשיבה המסורתית, מתרחשת הפרדה הדרגתית של האבולוציוניזם מהקריאציוניזם וגילוי שלו כאלטרנטיבה לקריאציוניזם. ההבנה הפילוסופית של העולם מגלה את עצמה כאבולוציוניזם מקומי, יוצרת בצורות שונות ייצוגים על ההיסטוריה של הקוסמוס, החיים ובני האדם כתהליך של אינטראקציה של כוחות טבעיים, ראשיתויות. עם הופעת המדע והתפתחותו מתרחבת צעד אחר צעד תחום השימוש באבולוציוניזם המקומי ומתחילה הדחקה הדרגתית של הקריאציוניזם המיתולוגי מתחום הבנת העולם האנושית.
הדחקה זו משקפת את הדרך הארוכה, הקשה עד מאוד, הזיגזגית, הכוללת נסיגות ונפילות רבות, אך בכל זאת התקדמותית וחוקית היסטורית, אך לעולם לא
מסתיימת, של האנושות מהחברה המסורתית לחברה החדשנית. ולמרות אי-הנוחות המובהקת מהאובדן בידי המוני בני אדם של ההיערכות הפסיכולוגית שלהם לתמיכה משמיים, נטייתם להגן על ערכים מסורתיים ולהימלט מהחירות, לקריאציוניזם בחברה החדשנית המפותחת אין סיכויים, הוא מוחלף לאט אך בבטחה באבולוציוניזם. במקביל, האבולוציוניזם המקומי, המגלה את עצמו עכשיו בהתמקצעות המדעים, אך מתרחב ומעמיק ללא הרף, הופך לאבולוציוניזם אוניברסלי, כללי, בלתי-מוגבל.
כמובן, אין כאן דיבור על ״עקירת״ המסורות הידועה לשמצה במטרת מה שנקרא ״התגברות על הנחשלות״, כפי שקרה בחברות טוטליטריות, שהיו למעשה נחשלות ביותר ומסורתיות בדרכן שלהן. להיפך, האבולוציוניזם האוניברסלי כאסטרטגיה של הכרה והתפתחות של החברה החדשנית דורש הגנה, ולפעמים אף שיקום של ערכים ומסורות המושרשים בחברה, גם אם פיגרו במידה מסוימת אחרי רמת ההתפתחות הכללית של החברה ברגע נתון של ההיסטוריה שלה. שהרי המסורות עוזרות לבני אדם להתגבר על עומסי היתר הקשורים בהגשמה סוערת של חדשנות, המולידה ״זעזועים מהעתיד״ מגוונים.
במובן זה מכיל האבולוציוניזם האוניברסלי אלמנטים של מסורתיות ושמרנות. עם זאת, לאחר שנולד בתחום המדעי-קוגניטיבי כהכללה של הישגי המדע בענפי ההכרה המגוונים ביותר, האבולוציוניזם האוניברסלי כמערכת השקפות היה מכוון מלכתחילה להגשמת חדשנות ולהפיכת המסורות המקבילה, ליצירת מסורות וערכים התואמים את רוחה של החברה המתחדשת.
ניסיונות ראשונים ליצירת מערכת של אבולוציוניזם אוניברסלי נעשו כבר במאה ה-19. לאבולוציוניזם האידיאליסטי של הגל, לאבולוציוניזם המכניסטי של ספנסר, לאבולוציוניזם הדיאלקטי של מרקס הייתה משמעות עצומה להתהוות רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי, הם היו קודמיו הקלאסיים. אך פניית מערכת המדעים לחקר האבולוציה החלה עם הופעתה וההכרה החברתית הרחבה בתאוריית האבולוציה של דרווין בביולוגיה. תאוריית דרווין הייתה תאוריית אבולוציה פרטית ולא יכלה להפוך ליסוד של אבולוציוניזם אוניברסלי כמערכת של הבנת עולם. כדי שהאבולוציוניזם האוניברסלי כמערכת של הבנת עולם יתקיים, היה צורך בהצטברות של תוכן אבולוציוני בכל מערכת המדעים. וזה אכן קרה במאה ה-20.
כל מערכת המדעים עלתה על דרך חקר האבולוציה, הולכת בדרך זו ולא תרד ממנה לעולם. כי, כפי שמוכיחות תוצאות מכלול המחקרים המדעיים, רק דרך זו מובילה לאמת, וכל השאר מרחיקים ממנה. במאה ה-20 מקבלת הפיזיקה אופי אבולוציוני. מימי הרנסנס, כלומר מההופעה של מדעי הטבע הנסיוניים השיטתיים, תופסת הפיזיקה עמדה מובילה במדעי הטבע, ביצירת התמונה המדעית-טבעית של העולם. הפיזיקה בברית עם האסטרונומיה הייתה בחוד המדע בקונפליקט אכזרי ומסוכן עם תומכי התמונה הדתית-מיתולוגית של העולם, ששלטה בחברה המסורתית. למרות הקורבנות הכבדים, מותם על המוקד ותחת עינויים של מדענים מצטיינים, המדע ניצח, והיום אנו יודעים את הקוסמוס כפי שהוא נגלה לפנינו במחקרים מדעיים ובתצפיות מחלליות, ולא מעלילות מיתולוגיות על בריאת הרקיע, חיבור המאורות אליו וכדומה, על עשיית ההוויה בדרך לא-אבולוציונית.
אך הפיזיקה, כמו גם בעלת בריתה האסטרונומיה, עד לזמן מסוים לא הייתה מדע אבולוציוני. היא הייתה מדע על תנועות, אינטראקציות ומבנה של התגבשויות חומריות מגוונות, וכן על תכונות שדות פיזיקליים. רק ההשערה הקוסמוגונית של קאנט-לפלס הייתה הניסיון הראשון, עדיין חלש, לפרשנות אבולוציונית של התהליך הקוסמי. ככל שהתגבשה במאה ה-20 הקוסמולוגיה המדעית
אבל הפיזיקה, כמו שותפתה האסטרונומיה, עד לזמן מסוים לא הייתה מדע אבולוציוני. היא הייתה מדע של תנועות, של אינטראקציות ושל מבנה של מגוון תצורות חומריות, וגם של תכונות של שדות פיזיקליים. רק ההשערה הקוסמוגונית של קאנט-לאפלס הייתה הניסיון הראשון, עדיין חלש, לפרשנות אבולוציונית של התהליך הקוסמי. ככל שהתגבשה במאה ה-20 המדעית
באותה עוצמה עוברת אבולוציזציה וקוסמיזציה גם הכימיה. בביולוגיה, למרות היחלשות סמכותה והשפעתה של התאוריה הסינתטית של האבולוציה, נמשך חיפוש אינטנסיבי אחר מודלים אבולוציוניים חדשניים ומצטברים התנאים לסינתזה אבולוציונית חדשה. נמשכים ניסיונות הפיכה אבולוציוניסטית לא רק של מדעי הטבע, אלא גם של מדעי החברה, יצירת היסטוריה, כלכלה, אתיקה, אסתטיקה, בלשנות אבולוציוניות וכדומה. ככל שמדעים פרטיים, קונקרטיים מתמלאים בתוכן אבולוציוני ומתפתחות תאוריות אבולוציוניות פרטיות, נוצרת מגמה וגובר הצורך בפיתוח אבולוציוניזם אוניברסלי כהכללה של הישגי צורות שונות של אבולוציוניזם מקומי. מגמה זו מתבטאת גם ברמת ההכרה המדעית-כללית במהלך התפתחות הקיברנטיקה, התאוריה הכללית של המערכות ובמיוחד הסינרגטיקה.
המעבר משורה של אבולוציוניזמים מקומיים ותאוריות אבולוציה פרטיות לאבולוציוניזם אוניברסלי מתברר כמורכב ביותר בשל התמקצעותה הקיצונית של המדע ואי-עיבודה של השקפת העולם המדעית-פילוסופית. אך תהליך זה מתקיים גם ברמת הקשרים הבין-תחומיים, גם בתחום השבחת התמונה המדעית של העולם, וגם בדרכים של חיפושים פילוסופיים בלתי-נלאים. החוקר הרוסי מ. קונאשב מציין בהקשר זה, באפיון תקופת ההתפתחות הפוסט-דרוויניסטית של המדע:
«החלה טרנספורמציה גדולה של ייצוגי האדם על עצמו ועל העולם, שניתן לכנותה מהפכה אבולוציונית, ואחת מתוצאותיה הייתה שינוי התמונה המדעית של העולם, שהופכת יותר
״החלה טרנספורמציה גדולה של ייצוגי האדם על עצמו ועל העולם, שאפשר לכנותה המהפכה האבולוציונית, ואחת מתוצאותיה הייתה שינוי התמונה המדעית של העולם, כל
עצם הצגת השאלה על אוניברסליות האבולוציה דורשת בהתמדה חיפוש תשובות, הקשורות בהכללת תוצאות תאוריות האבולוציה הפרטיות. ״במידה,״ – כותב הלאה מ. קונאשב – ״שבכל אבולוציה פרטית קיימים תכונות, סגולות ואטריבוטים מסוימים של האבולוציה הכללית, התאוריה של אבולוציה פרטית זו מכילה בתוכה מושגים המשקפים את התכונות, הסגולות והאטריבוטים של האבולוציה הכללית. כל עוד תאוריות האבולוציה הפרטיות מכילות מושגים אלה, תאוריות אלה, אף בצורה לא-מלאה, חלקית, שעדיין לא-נפרשה, מכילות גם תנאים מוקדמים ואלמנטים של התאוריה העתידית, שעדיין לא-נוצרה, אך כבר קיימת בכוח, של האבולוציה הכללית (האוניברסאלית)״ (שם, עמ' 302).
עצם הצגת השאלה על אוניברסאליות האבולוציה דורשת בהתמדה חיפוש תשובות, הקשורות בהכללות של תוצאות התאוריות הפרטיות של האבולוציה. ״במידה ההיא, - כותב בהמשך מ׳ קונשב, - שבה בכל אבולוציה פרטית יש תכונות, סגולות ומרכיבים מסוימים של האבולוציה הכללית, התאוריה של האבולוציה הפרטית הזו מכילה בתוכה מושגים, המשקפים תכונות, סגולות ומרכיבים של האבולוציה הכללית. ככל שבתאוריות הפרטיות של האבולוציה כלולים המושגים הנתונים, התאוריות האלה, אמנם בצורה בלתי-מלאה, חלקית, שעדיין לא מפותחת, מכילות גם את התנאים המוקדמים ואת היסודות של התאוריה העתידית, שעדיין לא נוצרה, אבל כבר קיימת באפשרות, של האבולוציה הכללית (האוניברסאלית)״ (שם, ע׳ 302).
במטאתאוריה, המתגבשת על בסיס רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי, באים לאחדות אורגנית הפילוסופיה, מערכת המדעים והרמה המדעית-כללית של המחקרים המדעיים. באבולוציוניזם האוניברסלי מוצאים הגשמה והתפתחות ייצוגים פילוסופיים עתיקים מאוד על הקשר ההדדי הכללי ואחדות העולם, ואחדות ללא ספק חומרית. זה ללא ספק מטריאליזם, ומטריאליזם עמוק בהרבה ממה שנקרא מטריאליזם דיאלקטי של המרקסיסטים. הוא אינו מתיר פרשנויות פוליטיות טוטליטריות, כמו המטריאליזם של מרקס – אנגלס – לנין – סטלין. זהו מטריאליזם אבולוציוני עקבי. לא מהפכות עקובות מדם ודיקטטורות
של הפרולטריון, כי אם הגשמות עקביות בחברות של סדר וחירות הן האמצעים למימוש החברתי של רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי.
באבולוציוניזם האוניברסלי כפרשנות אבולוציונית-מטריאליסטית של האוניברסום אינם נדחים כלל הרעיונות הפוריים של האבולוציוניזם האידיאליסטי. כל האסכולות הפילוסופיות שהתקיימו אי פעם נכנסות כאן לדיאלוג. נדחים, או ליתר דיוק, מתגברים רק על ניסיונות של פרשנות מיתולוגית, קריאציוניסטית של האבולוציה, הקשורים בייצוג על התערבות במהלכה של האבולוציה של כוחות אנתרופומורפיים לא-חומריים, מעבר-לעולם, הפועלים מחוץ לאבולוציה. האבולוציה היא כללית, וכלום אינו קיים מחוץ לה או מעליה.
האבולוציה היא causa sui, סיבת עצמה, סיבת הסיבות. האבולוציה היא אוניברסאלית, וכלום אינו מתערב במהלכה. כל העולם הוא חומר מתפתח, והתחום הרוחני של יצורים תבוניים, כמה שיהיו ביקום, הוא תולדה שלו. כך מתפתחת ומתממשת באבולוציוניזם האוניברסלי הרעיון הקלאסי של שפינוזה על הסיבה הראשונית של כל הוויה, על הסיבה הראשונה של העולם, שאינה מתירה שום סיבה ראשונה אחרת מלבד האבולוציה הכללית, הכוללת, הנעה-עצמה.
בהתאם לכך, האבולוציוניזם האוניברסלי אינו מתיר קיום ממשי של שום דמויות אגדתיות-מיתולוגיות – לא אלים, לא מלאכים, לא שדים, לא יערונים, לא רוחות מים, לא מתים קמים, לא יכולות או חפצים מופלאים, ולא תופעות ויצורים על-טבעיים אחרים, שהדמיון האנושי המגויס דתית מאכלס בהם את העולמות השמיימי, הארצי והתת-קרקעי. תאלץ לבחור: או שאתה חושב באמת, כאבולוציוניסט, או שאתה מענג את עצמך באשליות על עולם הבא, נצחיות הנפש והגירתה מגוף מתפתח לעולם פנטסטי שמעבר לאבולוציה. זכותך לבחור באחרון, אבל אז כל חייך יעברו בכפיפות עבדות
למסורות ודעות קדומות ארכאיות, בהמתנה למוות ולגמול שבעולם הבא, ולא בפיתוח מתמיד של יכולותיך הגופניות והרוחניות.
חקר התהליך האבולוציוני האוניברסאלי, או, כפי שהתבטאו חוקרים, האבולוציה הגלובלית, החל במדינות המערב בעיקר ברמת פתרון בעיות מדעיות-כלליות, בין-תחומיות. בארה״ב קמה אסכולה של מה שנקרא
״אבולוציוניזם חדש״, שרעיונותיה התפשטו למערב אירופה, אך נהנו מהשפעה לא משמעותית. בשנות ה-50 – ה-60 של המאה ה-20 חשפה התפתחותה הסוערת של הקיברנטיקה את האפשרויות של ניהול לא-אלוהי של תהליכים בטכניקה, בתחום החברתי, בטבע החי ואף הדומם. הקיברנטיקה הראתה את חשיבות המידע ממוצא לא-אלוהי בניהול תהליכים אבולוציוניים. התפשט הרעיון של ניהול עצמי, ניהול ספונטני, הפועל אוטומטית בתהליכים ובעצמים ברמות מורכבות שונות.
התפשטות האופנה לתאוריה הכללית של המערכות, שנוצרה עוד בשנות ה-30 על ידי הביולוג-הנאולמארקיסט ל. ברטלנפי, לא רק דחפה מדענים רבים לחיפוש גילויי מערכתיות בהתפתחות מושאי המחקר, אלא גם הצביעה על המשותף במבנה מערכות ברמות שונות, על אוניברסאליות יצירת המערכות בכל רמות ההוויה ועל אי-הצמצום העקרוני של שלמות המערכות למכלול פשוט של מרכיביהן. הבנת העולם המערכתית ניתכה על הדוגמנות הקיברנטית, שבה ניתנה חשיבות מיוחדת לקשרים ישירים והפוכים, חיוביים ושליליים, והרעיון
של ״קופסה שחורה״ כיוון את החוקרים לחקר מערכות מורכבות דרך ניתוח פרמטרי קלט ופלט, משום שמערכות כאלה אינן מגיבות בצורה הולמת לחלוטין וצפויה במדויק להשפעות חיצוניות.
אך ההבנה הישירה של העולם ברמה המדעית-כללית כ
מערכת מערכות מתפתחת החלה עם יצירת התרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל והסינרגטיקה. ביסוד הבנה כזו הונח רעיון הארגון העצמי, המבוצע באמצעות סידור ספונטני של התוהו ובוהו. בעבודות יוצר התרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל איליה פריגוז'ין הובסס הצורך בדיאלוג חדש של האדם עם הטבע, המאפשר לקבוע מגמות כלליות בהתפתחות תהליכים אבולוציוניים. אם התרמודינמיקה הקלאסית במסקנותיה ההשקפתיות הגיעה להכרה בבלתי-נמנעות של התדרדרות כללית של החומר, התפרקות הגיוון ומוות חום של היקום, הרי שהתרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל של פריגוז'ין, המבוססת על ניתוח מערכות פתוחות, הגיעה למסקנות הפוכות. היא הראתה את האפשרות העקרונית של העלאה עקבית של גיוון המערכות הקוסמיות, כיווניות האבולוציה לסיבוך הארגון והשגת שינויים פרוגרסיביים. מה שכמובן אינו שולל גם כיווניות הפוכה של שורה של תהליכים אבולוציוניים. כאשר המדען הגרמני הרמן האקן הכליל ברמה המדעית-כללית את גילויי תהליכי הארגון העצמי והציע לחקירתם ולדוגמנותם דיסציפלינה מדעית חדשה, שנקראה על ידו סינרגטיקה, דיסציפלינה זו החלה להתיימר להסבר מנגנוני האבולוציה לא רק בטבע הדומם, אלא גם בחומר החי, וגם בחברה האנושית. על ידי תומכי הסינרגטיקה החלה האבולוציה להיתפס כארגון עצמי כללי.
בהישענו על רעיון הארגון העצמי, המדען האמריקאי אריך יאנץ, באנלוגיה לניסיונות יצירת תאוריית שדה מאוחדת בפיזיקה, הציע את הקונספציה שלו של תאוריה אחידה של האבולוציה. ספרו «היקום המארגן את עצמו: השלכות מדעיות והומניסטיות של הפרדיגמה המתהווה של האבולוציה», המוקדש לבעיה זו, זכה לפרסום נרחב ותורגם לשפות רבות של העולם. (Jantsch E. The self-organizing Universe: Scientific and human implications of the emerging paradigme of evolution. Oxford: Pergamon press, 1980 – 343 p.). האינטליגנציה הרוסית, ש
למרבה הצער, לא זכתה אף פעם לפרסום הספר הזה ברוסית.
בספר מראה יאנץ את הדמיון בין המנגנונים והדינמיקות השונים של הארגון העצמי, ומאפיין דמיון זה כיסודי. הארגון העצמי בטבע החי ובחברה, לפי יאנץ, הוא המשך והפיכה של הארגון העצמי הקוסמי. הוא מציב לעצמו את המטלה ״לתת קווי מתאר של פרדיגמה אחידה, המסוגלת להאיר באור בלתי-צפוי את תופעת האבולוציה הכוללת״ (שם, עמ' 4).
יאנץ מגלה היררכיה של רמות הארגון העצמי, שכל אחת מהן מאופיינת בספציפיות של אינטראקציות, תקשורות וקשרים קואבולוציוניים. יאנץ מאפיין את האבולוציה כקואבולוציה רבת-אספקטים ורבת-רמות, כלומר התפתחות מחוברת של צורות שונות, היוצרת ״פריסות אוניברסאלית״ ותהליך טבעי-היסטורי חוקי (שם, עמ' 4).
האבולוציה הקוסמית, בהתאמה מלאה לפיזיקה המודרנית, נבחנת בידי יאנץ כזירת פעולתם של ארבעה כוחות קוסמיים עיקריים – אינטראקציות גרביטציוניות, אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. בהתאם לכך בתהליך הטבעי-היסטורי של אבולוציית המערכת הקוסמית שלנו, המטהגלקסיה, יוצאים לזירה זו בזו כוחות שונים. לאחר המפץ הגדול מתחילה ההיסטוריה הקוסמית בפעולת כוחות גרעיניים, ככל שהמטהגלקסיה מתרחבת נוצרות אינטראקציות גרביטציוניות, ולאחר מכן בתהליך יצירת הכוכבים מתרחשת קואבולוציה של אינטראקציות גרביטציוניות וגרעיניות. הפרת הסימטריות הנוצרת כאן נבחנת בידי יאנץ כמקור לשינויים אבולוציוניים.
בהתפתחות החיים מייחס יאנץ תפקיד מיוחד למידע, שהיה לא רק יסוד התורשתיות בצורת מבנים של חומצות גרעין, אלא שימש גם כהוראות מגוונות לארגון עצמי. גורם מכריע נוסף של התפתחות החיים, לפי יאנץ, הוא חילוף החומרים. ברמת האבולוציה הסוציו-תרבותית
הקשרים התקשורתיים מובטחים בהתפתחות מבנים נוירוניים. התבונה כצורה של ארגון עצמי מולידה תקשורות חדשות, השונות בעקרון מקשרים גנטיים ומטבוליים. המוסר האנושי, התודעה הדתית, עצם רעיון האלוהים – הם תולדות של ארגון עצמי, דומות למבנים דיסיפצטיביים. במקביל, התבונה כאיכות חדשה של ארגון עצמי מאופיינת בידי יאנץ כשלב של השבחת התבונה המטבולית הכללית.
יאנץ מאמין בקיומה של תבונה יקומית, שאיבריה הם תהליכים טבעיים. כמובן, אמונה כזו מרחיקה את המדען לא רק מההבנה האוניברסאלית של האבולוציוניזם, אלא גם מהאבולוציוניזם בכלל.
האבולוציוניזם של יאנץ בעל היקף גלובלי של ההוויה ואפשר לכנותו גלובלי, אך הוא ללא ספק אינו אוניברסאלי מספיק. בהשתדלותו לאחד את ״הטכנולוגיה״ של הארגון העצמי של מערכות ביולוגיות וחברתיות עם אבולוציית המערכות הקוסמיות, יאנץ אינו מתחשב בעליל בהשפעות הארגון הלא-גאוצנטרי של הקוסמוס. בניסיונו לצייר תמונה גרנדיוזית של ארגון עצמי אבולוציוני כללי, אינו יוצא יאנץ אל מחוץ למסגרות הסינרגטיקה בהבנת היסודות המבניים של תהליכים אבולוציוניים. הוא מצמצם את הבנת המקורות המבניים של האבולוציה להיווצרות מבנים דיסיפצטיביים, באנלוגיה לפעולתם הוא מדמיין ארגון עצמי ברמות הארגון הגבוהות יותר. אך העברה כזו של מנגנוני האבולוציה מתהליכים תרמיים לטבע החי ולחברה אינה נכונה.
המבנים הדיסיפצטיביים של פריגוז'ין, כמו גם המבנים הקוהרנטיים של האקן, מהווים דוגמאות להיווצרות ספונטנית של סדר אלמנטרי מתוך תוהו ובוהו דינמי בדרך
של ״השלכת״ תנועות לא-מסודרות ממערכות פתוחות לסביבה ושל מבנה החומר על בסיס ריבוי צירופים מקריים של תנועות כאוטיות. יאנץ אינו הולך רחוק יותר מהתרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל והסינרגטיקה בהבנת התנאים המוקדמים המבניים
של היווצרות והפיכת הסדר. להיפך, הוא מנסה להפיץ את המנגנונים התרמודינמיים והסינרגטיים על כל האבולוציה בכללותה. לכן את הפרויקט שהציע של תאוריה אחידה של האבולוציה אנו רואים כלא-בר-קיימא.
אי-אפשר לצמצם את האבולוציה לארגון עצמי ספונטני ולהיווצרות מבנים ספונטניים ישירות מתוך מסה של תנועות כאוטיות. התנאים המוקדמים המבניים של האבולוציה מגוונים ביותר וקשורים ביכולתם של מבנים מסוימים ליצור סדר התואם את הארגון הפנימי שלהם, כלומר לבצע עבודה אבולוציונית לסידור הסביבה. זה אומר שהאבולוציה אינה מצטמצמת לארגון עצמי ספונטני, שמנגנוניה מהווים אחדות של ארגון עצמי וארגון, המכוון בפעולתם של מבנים מסדרים המתחרים ביניהם. אנו קוראים למבנים כאלה מוביליזציוניים. דווקא הם, ולא איזו תבונה קוסמית מעבר-לגבול, מגייסים את החומר הדומם לאבולוציה, הפועלים מתוך החומר, ולא מחוצה לו.
מחאה נחרצת נגד ״השלמת״ תאוריית האבולוציה בהכרה בקיומה של תבונה יקומית ובתאוריית ״התכנון התבוני״ כלולה בעבודות הביולוג-האבולוציוניסט האנגלי ריצ'רד דוקינס. דוקינס בוחן את האבולוציוניזם כקריטריון לבשלות של ציוויליזציות.
״כמובן, החיים על כוכב לכת זה או אחר,״ – הוא סבור, – ״מגיעים לבשלות, כשנושאיהם לראשונה מבינים את משמעות קיומם שלהם. אם יצורים עליונים מהקוסמוס אי פעם יבקרו בכדור הארץ, השאלה הראשונה שישאלו, כדי לקבוע את רמת הציוויליזציה שלנו, תהיה: ״האם הם כבר הצליחו לגלות את האבולוציה?״ (דוקינס ר. הגן האנוכי – מ.: מיר, 1993 – 318 עמ', עמ' 14).
הפובליציסטיות החדה של ספרי דוקינס תרמה לא מעט להפצת העניין בבעיות אבולוציוניות במערב. ואולם האבולוציוניזם של דוקינס נושא אופי פשוט בקצה, המחושב
לתפיסה המונית, אפשר לומר, פופוליסטי. ביסודו עומד פולחן של דרוויניזם המובן בצורה מוזרה ביותר. דוקינס בונה את קונספציית האבולוציה שלו על אפולוגטיקה של האגואיזם הביולוגי. לפי דוקינס, ההתנהגות האנוכית של אורגניזמים חיים במאבק על הקיום תורמת להישרדות ולרבייה המועדפת של אורגניזמים בעלי סט גנים אופטימלי. זהו המקור של הברירה הטבעית ככוח מניע של האבולוציה הביולוגית. בהטפת פרשנות כזו של האבולוציה הביולוגית בספר ״הגן האנוכי״, דוקינס מצמצם בכוונה את מערכת התאוריה הסינתטית של האבולוציה, הידועה לו היטב, לצורה פשוטה עד נאיביות של הסבר גנוצנטרי, כדי להפוך את האבולוציוניזם לדוקטרינה נגישה להטמעה בידי מה שנקרא אנשים פשוטים. הגנים אצל דוקינס לא רק יוצרים יתרונות בברירה, אלא גם מכתיבים לאורגניזמים נורמות התנהגות.
״התזה העיקרית של ספר זה,״ – מסביר דוקינס, – ״היא שהאדם וכל שאר החיות הם מכונות, שנוצרו בידי גנים. כמו המאפיוזים המצליחים של שיקגו, הגנים שלנו הצליחו לשרוד בעולם שבו שולטת תחרות אכזרית ביותר... אני טוען שהאיכות השלטת של גן מצליח חייבת להיות אגואיזם חסר רחמים. האגואיזם הגנטי בדרך כלל נותן התחלה לאגואיזם בהתנהגותו של הפרט״ (שם, עמ' 15).
גנוצנטריזם וולגרי כזה, כלומר הענקת מידע תורשתי לפונקציות שאינן אופייניות לו של שליטה מוחלטת וקביעה מראש של התפתחות והתנהגות האורגניזמים, אופייני לא רק לדוקינס. הוא הפך לנגע ממש של האבולוציוניזם הביולוגי של המאה ה-20 והציף את התודעה ההמונית, דחף אותה לראות בכל גילוי של תכונות אינדיבידואליות תוצאה קטלנית של שילוב מבנים גנטיים. אך אם הברירה מטפחת רק אגואיסטים, מאיפה אפוא נובעת הנטייה להתנהגות אלטרואיסטית?
כדי לענות על שאלה זו, דוקינס נאלץ להכיר
בשגיאתו של הגנוצנטריזם הפטאליסטי, הנובעת מהייצוג שלו עצמו על אגואיזם הגנים ודומיננטיותם באבולוציה. הוא מצהיר:
״הייצוג על תכונות תורשתיות גנטית כעל משהו קבוע ובלתי-ערער הוא שגיאה, דרך אגב, נפוצה מאוד. הגנים שלנו יכולים לפקוד עלינו להיות אגואיסטים, אבל איננו חייבים כלל לציית להם כל החיים. רק ללמוד אלטרואיזם בנסיבות אלה עשוי להיות קשה יותר מאשר אילו היינו מתוכנתים גנטית לאלטרואיזם. האדם הוא היצור החי היחיד שעליו מופעלת השפעתה של התרבות, הנרכשת כתוצאה מהלמידה והעברה לדורות הבאים״ (שם, עמ' 16).
כאן מוצב פער מלא בין ביולוגיה לתרבות, בין אבולוציה ביולוגית לחברתית-היסטורית. בפער כזה ובהיעדר כל רציפות אין לדבר על אוניברסאליות של האבולוציוניזם. דוקינס מחפש את מקורות האגואיזם ברמה המולקולרית, בגנים שנשמרו בברירת פרטים. לכן דוגמאות רבות של התנהגות אלטרואיסטית של חיות עליו להסביר בשאיפות אגואיסטיות, מה שלא תמיד תואם את המציאות.
העניין הוא שהמניעים לגילוי דחפים אגואיסטיים או אלטרואיסטיים בעולם החי נעוצים כלל לא בגנים, כי אם בתכונות של התנהגות קבוצתית, שאותן חוקרת לא הגנטיקה, כי אם האתולוגיה והסוציוביולוגיה. תכונות אלה, שנרכשו בתהליך אבולוציית הנפש, פועלות במידה מסוימת כאחת התנאים המוקדמים של ההתנהגות החברתית, המאורגנת תרבותית, המתורבתת של בני האדם. כמובן, בסביבה החברתית נוצרים גם מניעים ותנאים מוקדמים אחרים של התנהגות אגואיסטית ואלטרואיסטית, המתייחסים לרמה גבוהה יותר של האבולוציה.
דוקינס סבור שהברירה הטבעית היא גורם מכוון לא
רק של האבולוציה הביולוגית, אלא של כל אבולוציה בכלל. הוא משוכנע ש״הכל בעולם מתפתח תחת פעולת הברירה הטבעית״ (שם, עמ' 304). יחד עם זאת, הגנים, הנוצרים ורוכשים כיווניות אגואיסטית תחת פעולת הברירה, מוענקים בשאיפות וכוונות משל עצמם. ״נממש,״ – קורא דוקינס, – ״למה שואפים הגנים שלנו עצמם, ואז לפחות תהיה לנו הזדמנות להפר את כוונותיהם״ (שם, עמ' 16).
אך בהתאם ללוגיקה זו, אם נפר את ״כוונות״ הגנים שלנו, בהתפתחותנו בדרך של הומניזם ואלטרואיזם, הדבר יוביל לברירת הפחות-מותאמים ולהתנוונות הטבע הביולוגי של האדם. שטות כזו נובעת מאי-אוניברסאליות של האבולוציוניזם, מהייצוג על היעדר רציפות בין מדרגות האבולוציה. ספרי דוקינס ״הגן האנוכי״, ״השען העיוור״, ״האל כאשליה״ מייצגים ערך עצום בהגנה על האבולוציוניזם, בשכנועיות, בפעילות המוביליזציונית בתעמולת יתרונות השקפת העולם המדעית-אבולוציונית. אך לאבולוציוניזם של דוקינס חסר בעליל אוניברסאליזם.
מתוך הבנה שרק ברמת האבולוציה הביולוגית ובמסגרת
של הדרוויניזם המתפרש ״אגואיסטית״ אי-אפשר לעמוד בפני התקפות קריאציוניסטיות על המדע, הוא בספר ״האל כאשליה״ פונה לבחינת האבולוציה הפרה-ביולוגית והקוסמית. בפולמוס עם קריאציוניסטים, המצביעים ללא הרף על ההסתברות הנמוכה של התהוות חיים מכימיה לא-ביולוגית, המונחת בראשיתם, דוקינס רואה אפשרות להניח שהופעת החיים ״הייתה אירוע בלתי-סביר ביותר, בכמה סדרי גודל פחות סביר מכפי שרוב בני האדם סבורים״ (דוקינס ר. האל כאשליה – מ.: קוליברי, 2009 – 560 עמ', עמ' 195).
אך המספר העצום של תהליכים ביקום, שיכלו להיות דומים לתהליך היווצרות החיים על כדור הארץ, הופך את האירוע הבלתי-סביר ביותר הזה לסביר מאוד. בסביבה הכימית,
שקדמה להיווצרות החיים, לא יכול היה להיות ברירה טבעית ״אגואיסטית״ כמנוע של האבולוציה הביולוגית. אך היה נוכח חוק המספרים הגדולים, שפעולתו דומה במידת מה לעקרון הברירה של דרווין.
״חושב,״ – כותב דוקינס, – ״שבגלקסיה שלנו קיימות מ-1 עד 30 מיליארד גלקסיות. אם נזרוק לקפדנות גדולה יותר של החישובים, נקבל מספר מוקטן של כוכבי לכת ביקום – מיליארד מיליארד. נדמיין שהתהוות החיים... כה בלתי-סבירה, שהיא יכולה להתרחש רק בכוכב לכת אחד מתוך מיליארד... ובכל זאת, למרות חלק ההסתברות האבסורדי-קטן, היא אומרת שהחיים יווצרו על מיליארד כוכבי לכת, שאחד מהם, כמובן, הוא כדור הארץ שלנו״ (שם, עמ' 199).
דוקינס מתנגד באופן קטגורי גם לכך שברירה תימנה בין תהליכים הסתברותיים גרידא, הפועלים על בסיס חוק המספרים הגדולים. הוא סבור שהשקפה כזו היא ״אחת מאי-ההבנות החמורות ביותר של הדרוויניזם״ (שם, עמ' 201). ״התהוות החיים הייתה (או יכלה להיות) אירוע ייחודי, שדי היה לו שיתרחש פעם אחת. ואילו ההסתגלות האדפטצית של מינים לסביבות מחיה – זהו מיליוני אירועים המתרחשים מדי יום. מובן שעל פני כל פני כוכב הלכת כדור הארץ – בכל היבשות, בכל האיים – מתרחש ברציפות תהליך של אופטימיזציה של מינים״ (שם, עמ' 202). מניע תהליך זה הוא הברירה הטבעית, אשר, כפי שסבור דוקינס,
״אין לה כבר שום דבר משותף עם מקריות״ (שם). ״הברירה הטבעית פועלת, משום שהיא מייצגת דרך מצטברת וחד-כיוונית להשבחה״ (שם, עמ' 203).
מובן שדוקינס פשט והפרימיטיזציה עד קצה את תהליך היווצרות והתפתחות החיים, כדי להגישו בצורה מרתקת ואינה דורשת מחשבה לקוראים הרחוקים מהמדע. למעשה, שיטות השכנוע שלו אינן שונות מאוד משיטות הוולגריזציה של המדע, שבהן משתמשים קריאציוניסטים כדי
להשמיץ את האבולוציוניזם. הברירה, מנקודת המבט של המדע, אינה כלל דרך מצטברת וחד-כיוונית גרידא להשבחה, שאין לה דבר משותף עם מקריות. להיפך, זו דרך רבת-כיוונים, מתפתלת, מסתעפת, הכוללת פניות רבות לאחור ועוברת דרך מסה עצומה של מקריות.
בבחינת האבולוציה הקוסמית דוקינס אפילו אינו מזכיר את בעיות הארגון העצמי. מעניינת אותו רק העימות הישיר עם הקריאציוניזם, המשתמש לביסוס רעיון
של ״התכנון התבוני״ בהיווצרות היקום במה שנקרא עקרון אנתרופי. הקריאציוניסטים טוענים שהמאפיינים של הקבועים היסודיים, שנתגלו בידי המדע, כאילו הותאמו במיוחד להתהוות חיים על כדור הארץ ולאדם, מוכיחים קיומו של בורא שהתאימם. למעשה, כפי שיוצג בספר זה, לא היקום הותאם להתהוות חיים מסוג ארצי ולאדם, כי אם החיים מסוג ארצי ודרך התפיסה של האדם הותאמו למאפיינים הנתונים של היקום הסובב.
דוקינס, החושב דווקא בכיוון זה, משמיע השערה שעשוי להתקיים איזה מנגנון המכוון את אבולוציית היקום כמו שברירה מכוונת את התפתחות החיים על כדור הארץ.
״כאשר סוף סוף ננסח את תאוריית הכול המיוחלת,״ – סבור דוקינס, – ״נראה שכל ששת הקבועים תלויים זה בזה או במשהו אחר, שעדיין לא ידוע, בדרך שעדיין אינה מובנת לנו. עשוי להתברר שששת הקבועים קשורים זה בזה כמו היחס בין היקף המעגל לקוטרו... ואז אלוהים-המכוונן לא יהיה נחוץ, כי לא יהיה מה לכוון״ (שם, עמ' 208-209).
למרות קלות-הדעת והפשטות מסוימת, האבולוציוניזם של דוקינס עוזר לעבודת המחשבה, שכבר מתנהלת במדינות המערב על גיבוש רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי.
}}

==== התהוות ופיתוח רעיונות האבולוציוניזם הגלובלי והאוניברסלי ברוסיה ====
{{רן|
פרולוג מיוחד להתהוות ברוסיה – ברית המועצות של מכלול רעיונות האבולוציוניזם הגלובלי היה המחקר המקיף של מה שנקרא בעיות גלובליות של המודרנה, שהתפתח במסגרת הגלובליסטיקה המכוונת מרקסיסטית. יוזם המחקר הזה היה הפילוסוף איוון פרולוב, בעל השפעה בהנהגת המפלגה. הוא הצליח ״לפרוץ״ נושא זה במרומי ה-CPSU (המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות), למרות התנגדות אינטנסיבית של אידיאולוגים זקנים, שהביעו ספקות באשר לכדאיות, לצורכי ״הסוציאליזם האמיתי״, של חקר בעיות, שנוצרות מטבעו של הקפיטליזם ה״נידון״. ואילו נידון בפועל התברר כסוציאליזם הסובייטי.
כבר מתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 פרש א.ת. פרולוב פעילות סוערת לתעמולת הכיוון החדש במדע. כתב העת ״שאלות פילוסופיה״, שערך, פרסם חומרים רבים של ״שולחנות עגולים״ על גלובליסטיקה. המדענים הגדולים ביותר קיבלו בהתלהבות את הופעת הכיוון הבין-תחומי הזה ונכללו בפיתוחו, משום שהוא איפשר להם לעסוק בעבודה חיה, שפתחה אפשרויות גדולות לחידוש מדעי והיתה בלתי נגישה ללחץ ישיר של אידיאולוגיה אגרסיבית. עד מהרה עלו על נתיב חקר הבעיות הגלובליות מוסדות מדעיים גדולים כמו המכון לכלכלה עולמית ויחסים בינלאומיים, המכון הכלל-בריתי למחקר מדעי של מחקרים מערכתיים, המרכז החישובי של האקדמיה למדעים של ברית המועצות.
מתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 החלה לבצע את תיאום העבודות על חקר הבעיות הגלובליות המועצה המדעית של האקדמיה למדעים של ברית המועצות לבעיות פילוסופיות וחברתיות של המדע והטכניקה, שיו״ר שלה מונה א.ת. פרולוב. הוצעה על ידו סיווג של בעיות גלובליות, שחילק אותן לשלוש קבוצות עיקריות. בראשונה
נכללו בעיות יחסי הגומלין בין קהילות חברתיות גדולות של האנושות – דו-קיום בשלום של מערכות עם סדר חברתי שונה, מניעת אסון תרמו-גרעיני, הפסקת מרוץ החימוש, התגברות הפער בתחומים הכלכליים והחברתיים בין המדינות המפותחות והמתפתחות וכו'.
לקבוצה השנייה ייחס פרולוב את בעיות יחסי האדם עם סביבות מחייתו, כולל מזעור הזיהומים הטכנוגניים של הסביבה האקולוגית, אופטימיזציה של ניהול הטבע והשימוש במשאבי טבע, התגברות קשיי האנרגיה-חומרי הגלם והמזון, חקר החלל החיצון. הקבוצה השלישית כיסתה את בעיות יחסי האדם עם החברה – שימוש לטובת האדם בהישגי המהפכה המדעית-טכנית, השבחת מערכות הבריאות והחינוך, יצירת תנאים אופטימליים להתפתחות חברתית ואינטלקטואלית של האישיות, ולבסוף, תופעת האדם, לחקר שלה ייסד פרולוב והוביל מכון נפרד.
מאז עבר לא מעט זמן, והסיווג של בעיות גלובליות, ובהתאם גם של איומים גלובליים, שהציע פרולוב, התיישן במידה רבה. התמוטטות המחנה הסוציאליסטי ביטלה את הבעיות הקשורות בעימות בין שתי המערכות ובאיום מלחמת עולם שלישית, המלחמה הקרה הסתיימה, במקום האיום של אסון תרמו-גרעיני גלובלי באו עימותים מקומיים במדינות לא-מפותחות ועל קווי התפר בין ציוויליזציות מקומיות, איום הטרור קיבל אופי גלובלי, חריפותן של בעיות אקולוגיות במקומות מסוימים ירדה ובמקומות אחרים אף החריפה עוד יותר וכו'.
גברה ההבנה שפתרון בעיות גלובליות דורש מאמצים גלובליים, שתהליכי הגלובליזציה המתרחשים על פני הפלנטה לא ישאירו איש בצד, שאף מדינה, אפילו המפותחת ביותר, אינה יכולה לפתור את בעיותיה לבדה ונדרש שיתוף פעולה גלובלי עד כדי ויתור של מדינות על חלק מריבונותן והעברת
סמכויות מסוימות לגופים בין-מדינתיים אינטגרליים. דווקא בדרך זו הלך איחוד העמים של המשפחה האירופית במסגרת האיחוד האירופי. קמו גם איחודים אינטגרציוניים אחרים, שעדיין הרבה פחות מוצלחים.
אך יצירת איחודים אינטגרציוניים אזוריים ושיתוף הפעולה ביניהם יכולים רק לרכך את חריפותן של בעיות גלובליות, אך לא לתרום לפתרונן היסודי. לפתרון כזה נדרשת גישה אוניברסלית-אבולוציונית, המניחה יצירת מבנים גלובליים מפקחים ואף בעלי סמכויות ניהוליות. כך נולדת ומתקדמת הרעיון של מדינת עולם עם ממשלת עולם ופרלמנט עולמי, שמתקבלת בעוינות על ידי הרוב העצום של האזרחים, כולל מדענים, ובעיקר על ידי תיאורטיקנים בעלי חשיבה מסורתית, ומוגדרת כאוטופיה מזיקה ולא מציאותית. ואכן, בהתחשב בסתירות הקשות בין המדינות השונות, ביריבותן על משאבי טבע שהולכים ומתכלים ומתייקרים, על איזו אינטגרציה ושיתוף פעולה כלל-עולמיים יכול להיות כאן דיבור? קמה אפילו תנועה של אנטי-גלובליזם, שאיחדה לא רק שוליים של מדינות ועמים שונים, אלא גם כמה אינטלקטואלים בעלי חשיבה מסורתית.
ובכל זאת, הכלבים נובחים והשיירה עוברת. תהליכי שיתוף פעולה בינלאומי בתחומי חקר החלל, שמירת הסביבה, המלחמה בפשע ובטרור תופסים תאוצה. והעיקר – מתרחשת גלובליזציה של תהליכי המידע והתפשטות של רעיונות דמוקרטיים. מנהיגי משטרים רודניים, המטילים אימה על נתיניהם, עצמם רועדים מפחד מהבלתי-נמנע של הגמול. יותר ויותר אנשים מבינים את זכויותיהם ואת משמעות מימושן להתפתחות ארצם. המגמה נראית לעין. הרעיון האוטופי של אינטרנציונליזם פרולטרי הולך לעבר, רוח הרפאים של הקומוניזם נטמנה יחד עם
המשטר הטרוריסטי שהפיץ אותו. במקומם בא רעיון ומגמה ממשית של אינטגרציה בינלאומית, איחוד גלובלי לפתרון בעיות גלובליות ולהתגברות על איומים גלובליים על הפלנטה הכחולה הקטנה. למרות שרוח רפאים זו עדיין לא איבדה את היכולת לפרוץ מהקבר כדי לתפוס את החיים.
לבין הבעיות החשובות והקשות ביותר לפתרון ביניהן אנו משייכים את אי-שלמותו של הטבע האנושי. זו, מנקודת מבטנו, בעיית הבעיות, שמפתרונה תלוי פתרון כל יתר בעיות האנושות. פתרון בעיות גלובליות עם התפתחותה של החברה החדשנית אפשרי רק על בסיס התפשטות השקפת עולם מדעית-אבולוציונית ומדעית-הומניסטית, שקיבלה ברוסיה את השם אבולוציוניזם אוניברסלי. עובדת מיקומה החלוצי של האבולוציוניסטיקה אינה מעידה רק על איזה פוטנציאל אינטלקטואלי עצום יש למדינה העצומה הזו. עובדה זו מעידה גם על איזה פוטנציאל עצום של פיתוח חדשני יש למדינה השקועה בפשע ושחיתות, שפיגרה (אפילו אחרי סין) מבחינה תעשייתית, שהורדה לרמה של נספח אנרגיה-חומרי גלם.
העולם צריך רוסיה גדולה באמת, ולא נחשלת, שקועה בתסביך נחיתות, הסובלת ממגלומניה ומשאיפות אימפריאליות. רוסיה כזו מסוכנת בראש ובראשונה לעצמה. דרכה של רוסיה לרכישת מעמד מכובד בעולם, התואם את הפוטנציאל האנושי שלה, אינה עוברת דרך עימות עם המערב, לא דרך שיקום הסדרים הסובייטיים ומסורות הארגון האוטוקרטי-ביורוקרטי של המדינה, אלא דרך עסקים ציוויליזציוניים, כלכלה חדשנית, דמוקרטיה תחרותית, השתתפות אינטנסיבית בתהליכי גלובליזציה.
הגלובליזציה היא תהליך אובייקטיבי, וככל שקסנופובים-מסורתיים יגדפו אותו, זהו תהליך אמנם לא בלתי-בעייתי, אך חיובי. ההיקפים שהושגו בעולם של תנועת הון וכוח
עבודה, של חידושים מדעיים-טכניים וכלכליים, היווצרות ותפקוד שוק העבודה העולמי, היקף הסחר הבינלאומי, התהוות תקשורת תחבורתית מהירה, הופעת הרשת האינפורמטיבית העולמית – כל אלה מרכיבים של תהליך גלובליזציה אחד, עוצמתי והולך ומתחזק, שאי-אפשר לעצור אותו או להפוך את כיוונו. להתחמק ממנו, להישאר בצד, אפשר באופן עקרוני, אבל משמעות הדבר רק להחמיץ זמן יקר ואז להדביק זמן רב את השכנים שהקדימו אותנו. אנו יודעים איזו אופוזיציה מסורתית חזקה ורבת-משתתפים נוצרה ברוסיה לגלובליזציה ולליברליזציה הקשורה בה. אנשים אלה מציגים את עצמם כפטריוטים, אבל למעשה גוררים את רוסיה לאחור, לא לשיקום עוצמתה, אלא לחיזוק הנחשלות.
הביטוי האינטלקטואלי של תהליך הגלובליזציה בתחום השקפת העולם, תפיסת העולם, הביסוס האסטרטגי והאידיאולוגי של התפתחות החברה החדשנית הוא האבולוציוניזם הגלובלי, האוניברסלי.
ברוסיה היה הפיתוח האינטנסיבי של רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי בראש ובראשונה תוצאה של שאיפתם של מדענים רבים בעלי חשיבה חדשנית לשמר את הצד הרציונלי של המרקסיזם ששלט קודם לכן, תוך ויתור על הצד הדוגמטי שלו, שהבטיח את התנאים המוקדמים השקפתיים של האידיאולוגיה הטוטליטרית (האולטרה-מוביליזציונית), כלומר של מעין דת של הסדר הטוטליטרי. חשוב לציין שהאבולוציוניזם האוניברסלי ברוסיה החל להתפתח רק בתקופת השחרור של הפילוסופיה מכבלי הדוגמטיקה הטוטליטרית. לפני כן כל הפילוסופים נצטוו לראות כבר בתורת ההתפתחות הכללית הממומשת את הדיאלקטיקה, שאומצה כסמל של אמונה. לאבולוציה לא היה מקום במנגנון המושגי-קטגוריאלי של הדיאלקטיקה הקנונית, היא נמצאה איפשהו בצד ודרשה הסברים על פי דרישות הדיאלקטיקה.
בהיותה בעלת מונופול על הפרשנות של ההתפתחות, הדיאלקטיקה הדיאמאטית
היתה, במהותה, תורה על יתרונותיו של סוג הפיתוח הסובייטי. מתוך
״אלגברה של מהפכה״ היא התפתחה לתיאוריה של פיתוח מונחה, בלתי-חופשי. המשימה העיקרית של הדיאלקטיקה הדיאמאטית היתה להוכיח שכל שינוי שיתרחש בעולם וכל גילוי שיתגלה במדעי הטבע, כולם מתבצעים בהתאם ליעדיה ומצייתים לחוקיה. הדבר קבע את הקפאון והמטאפיזיות של הדיאלקטיקה, את התאבנותה על אותם עקרונות שהיו בעבר פרוגרסיביים ושנרכשו בפילוסופיה של סוף המאה ה-19. ניסיונות לרפורמה רצינית של הדיאלקטיקה דוכאו על ידי ההנהלה האידיאולוגית. בתנאים אלה דרישות החידוש המדעי ופיתוח הבעיות הדיאלקטיות של מדעי הטבע והחברה ברוב המוחלט של המקרים הובילו בהתאם לחוק לתיאורטיזציה סכולסטית, מה שנקבע אף בקונגרסים של ה-CPSU. אבל אי-שביעות הרצון הגוברת במדינה וההתנגדות הרוחנית לסדרים הטוטליטריים השפיעו גם על מוחם של הפילוסופים, ודחפו כמה מהם למעבר לעמדות של אבולוציוניזם עקבי.
בהיותה הבסיס האידיאולוגי של סדר חברתי ריאקציוני, שדיכא כל מחשבה חברתית חופשית, הדיאלקטיקה הדיאמאטית הציגה עצמה כתורה מהפכנית, העומדת בניגוד לצורות הרפורמיסטיות, האבולוציוניות-העקביות של תמורות חברתיות. שינויים אבולוציוניים נתפסו רק כשלב הכנה לקפיצות מהפכניות, המובילות לשבירת המערכות הקודמות ולבניית על חומרן מערכות פרוגרסיביות יותר. סלטציוניזם כזה לא היה צריך להתפשט על מערכת ״הסוציאליזם האמיתי״ עצמה, שהתפתחה כביכול בצורה מתוכננת ופרופורציונלית בהתאם ליעדיהם החכמים של המפלגה והממשלה. ובכל זאת המערכת קרסה במהלך של מעין מהפכה, משום שגם ה״עליונים״ וגם ה״תחתונים״ לא יכלו לא לחיות ולא לנהוג כבעבר (אך לא ידעו גם בדרך חדשה).
סביבה חברתית כזו קבעה במידה רבה את התפתחות האבולוציוניזם ברוסיה. אחת הספרים הראשונים שהוקדשו ברוסיה לבעיות האבולוציוניזם ״הגלובלי״ היתה עבודתה של א. צ'רניקובה, שפורסמה ב-1987 (צ'רניקובה א.ב. אבולוציוניזם גלובלי: ניתוח פילוסופי-מתודולוגי – טומסק: הוצאת אוניברסיטת טומסק, 1987 – 182 עמ'). ממש בתחילת הספר פונה צ'רניקובה לאותם פיתוחים בתחום ההבנה של תהליכים אבולוציוניים, שבוצעו בברית המועצות בתקופה
ש״לפני הפרסטרויקה״.
״לרוב,״ – מציינת א. צ'רניקובה, – ״מפרשים את האבולוציה כאחת מצורות ההתפתחות, תוך העמדתה בניגוד למהפכה והדגשת האופי הרציף וההדרגתי של השינויים האבולוציוניים. קיימת גם דעה, שלפיה האבולוציה היא צורת שינוי מורכבת יותר מהתפתחות, כאשר נוצרים ונעלמים לא רק דברים בודדים – מערכות, כי אם גם מינים, סוגים ורמות של דברים-מערכות״ (שם, עמ' 7).
ואכן, אם מכירים במונופול של הדיאלקטיקה הדוגמטית על פרשנות ההתפתחות, הגיוני לחלוטין לפרש את האבולוציה כצורה של התפתחות, ולא להיפך. כאן נופלים המטריאליסטים-הדיאלקטיקאים למעין קריאציוניזם, משום שההתפתחות, המוענקת באוניברסאליות, צומחת מקטגוריה מופשטת לבורא-מעין של העולם, הפועל באמצעות תמורות קפיצתיות, בעוד האבולוציה, הנשללת מהאוניברסאליות, הופכת לאמצעי המכין את התמורות המהפכניות של בורא זה.
בהתוותה את רעיון האבולוציוניזם הגלובלי, כלומר האוניברסאלי, א. צ'רניקובה, בניגוד לדעתם של רוב עמיתיה בסדנת הפילוסופיה, מכירה בכך ש״תחת אבולוציה מובנים לא רק שינויים הדרגתיים, כי אם גם קפיצתיים, איכותיים״ (שם). עם זאת היא מצהירה:
״המושג 'התפתחות' הוא קטגוריה פילוסופית ומציין תכונה אוניברסאלית של החומר. המושג 'אבולוציה' אין לו מעמד פילוסופי, והוא מדעי-טבעי, וכפי שיוצג,
אינו בעל האוניברסאליות הטבועה בקטגוריות הפילוסופיות״ (שם). אבל במקרה כזה, על איזה אבולוציוניזם גלובלי, על אחת כמה וכמה אוניברסאלי, אפשר לדבר, אם המושג המרכזי שלו נשלל מהמעמד הקטגוריאלי ואין לו אוניברסאליות? בפילוסופיה אבולוציוניסטית מושג האבולוציה הוא הקטגוריה המפתח, הצירית. הדיאלקטיקה הדוגמטית, המסרבת למושג האבולוציה במעמד של קטגוריה פילוסופית, בכך מודה שאינה פילוסופיה אבולוציונית. היא יוצאת כאידיאולוגיה של אי-חופש, תיאוריה פרושה גלובלית ומהוללת של הכורח באי-הזכויות של האדם מול הדמיורג-המדינה הכול יכול. דיאלקטיקה כזו לבניית מערכת של אבולוציוניזם אוניברסלי אינה מתאימה בעליל.
יש לציין שרעיונות האבולוציוניזם הגלובלי החלו להבשיל כבר בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 במאמרים בודדים של נציגים גדולים של הפילוסופיה הרוסית של מדעי הטבע. מדוע גלובלי ולא אוניברסאלי? לאוניברסאליזם בפילוסופיה זו היה עוד רחוק. האבולוציוניזם הגלובלי היה תשובתה של המחשבה האבולוציונית הרוסית לבעיות הגלובליות של המודרנה, לבעיות הבוערות והקשות לפתרון, שברית המועצות, כאחת משתי מעצמות-העל הגלובליות, נטלה בהן חלק ישיר ביותר, בניסיון לאשר את הגרסה שלה לפתרונן. קמה והתפשטה בפילוסופיה רחבה הפרובלמטיקה של הגלובליסטיקה – דיסציפלינה, המיועדת במיוחד לבחינת בעיות גלובליות.
הגלובליסטיקה בברית המועצות כבר הוכשרה וקיבלה מעמד של מדע, המפיץ את הדיאלקטיקה האידיאולוגית על ההתפתחות הגלובלית. הדבר איפשר ״להכניס״ לגלובליסטיקה, כביכול דרך הדלת האחורית, את האבולוציוניזם. חלוצי הגישה הזו היו הקוסמולוג ו. קזיוטינסקי והפילוסופית של הביולוגיה ר. קארפינסקיה. בבחנם את האבולוציוניזם הגלובלי, הם ציינו בראש ובראשונה את משמעותו המתודולוגית לפיתוח מדעי הטבע, כמו גם את משמעותו ההשקפתית הכללית
העולה על אפשרויותיהם של ייצוגים אבולוציוניים בודדים במדעים הקונקרטיים (קזיוטינסקי ו.ו., קארפינסקיה ר.ס. רעיון ההתפתחות בהכרת מבנה החומר – שאלות פילוסופיה, 1981, מס' 9, עמ' 117-132; קארפינסקיה ר.ס., אושקוב א.ב. ביולוגיה ורעיון האבולוציוניזם הגלובלי – בתוך: ביולוגיה ויסודות מדעי הטבע – מ.: INION, 1981, עמ' 107-130).
בהבאת הפיתוחים הללו ובהסתמך עליהם, א. צ'רניקובה בספרה בוחנת את האבולוציוניזם הגלובלי בעיקר כפילוסופיה של מדעי הטבע. ״במונח 'אבולוציוניזם גלובלי',״ – היא מבהירה, – ״מסומנת שאיפתן של הדיסציפלינות האבולוציוניות של מדעי הטבע לאינטגרציה ואקסטרפולציה של החוקיות והמנגנונים של האבולוציה... במחקרנו האבולוציוניזם הגלובלי מאופיין בראש ובראשונה מנקודות מבט של הישגי המדעים הקונקרטיים – ביולוגיה, גיאולוגיה, אסטרונומיה, כימיה, תרמודינמיקה אבולוציונית; מתבססת השאיפה של מדעי הטבע להבין את האבולוציה כתהליך כולל, אוניברסאלי״ (צ'רניקובה א.ב. אבולוציוניזם גלובלי: ניתוח פילוסופי-מתודולוגי – טומסק: הוצאת אוניברסיטת טומסק, 1987 – 182 עמ', עמ' 10-11).
מכאן נראה היטב עד כמה אבולוציוניזם גלובלי כזה אינו אוניברסאלי, אף שמקרב אותו להצבת בעיות האבולוציוניזם האוניברסלי. האבולוציה מוכרת כתהליך כולל, אוניברסאלי, אך מחקרה מוגבל לאבולוציה בטבע. האבולוציה החברתית-היסטורית נופלת מתחום המחקר של האבולוציוניזם הגלובלי. חלקית זה מוסבר בכך שבתנאי המערכת הסובייטית כל שאלות ההתפתחות החברתית עברו מונופוליזציה בהחלטות קונגרסי ה-CPSU ובנאומי מזכיריה הכלליים, והפילוסופים נצטוו להעמיד תחתיהן בסיס דיאלקטי, הטוען נוסף לכך למשמעות גלובלית. אך למרות זאת ו. קזיוטינסקי, ר. קארפינסקיה, א. צ'רניקובה, ואחריהם נ. מויסייב הניחו את התנאים המוקדמים המחשבתיים הדרושים להתהוות האבולוציוניזם הגלובלי ברוסיה, להסתעפותו מהדיאלקטיקה האורתודוקסית של ההתפתחות, ומכאן גם למעברו המאוחר יותר לאבולוציוניזם אוניברסלי.
להתבססות האבולוציוניזם הגלובלי ברוסיה, להתנתקותו מהדיאלקטיקה האורתודוקסית של ההתפתחות, ומכאן גם לצמיחתו המאוחרת יותר לאבולוציוניזם אוניברסלי.
״מדע הטבע המודרני,״ – כותבת א. צ'רניקובה, – ״מגיע להבנת התהליך האבולוציוני כתהליך אוניברסאלי, הכולל בתוכו את האדם כמרכיב וכגורם ספציפי של האבולוציה״ (שם, עמ' 63). בהצבת בעיות כזו של האבולוציוניזם הגלובלי נותר רק צעד אחד להפיכתו לאבולוציוניזם אוניברסלי. אך צעד זה אי-אפשר לעשות בהיעדר הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה, בלי בחינת בעיות הכלכלה האבולוציונית, בלי יצירת תיאוריה כללית של האבולוציה. בהקשר זה האבולוציוניזם האוניברסלי יוצא כתהליך של אוניברסליזציה של האבולוציוניזם הגלובלי.
אם האבולוציוניזם הגלובלי מכוון בעיקר להכללת ההישגים האבולוציוניים של מדעי הטבע ולבחינת הבעיות הגלובליות של האנושות, הרי האבולוציוניזם האוניברסלי, הנשען על המאמצים שננקטים במסגרת הגלובלי, מכוון ליצירת תמונת עולם אבולוציונית אוניברסאלית ולרפורמה הן של תפיסת העולם והן של יצירת העולם של האנושות. לכן אין להזהות את האבולוציוניזם הגלובלי והאוניברסלי. אך גם אין להעמידם זה מול זה.
יתרון משמעותי של ספרה של א. צ'רניקובה הוא בכך שהיא בונה את התפיסה שלה של האבולוציוניזם הגלובלי לא רק על תיאוריית הארגון העצמי (כפי שראינו בספרו של א. יאנץ
״היקום המארגן את עצמו״ ובעבודותיהם הרבות של א. פריגוז'ין, ג. האקן וחסידיהם), כי אם גם תוך התחשבות בניסיונות להרחיב על האבולוציה הקוסמית כמה פיתוחים של האבולוציוניזם הביולוגי, ובמיוחד – תיאוריית הברירה של דרווין. הדבר חשוב במיוחד היום, כאשר בתקופת המשבר הנוסף של הדרוויניזם נשמעים יותר ויותר קולות ספקנים, הדורשים הוכחות ליעילות הברירה כגורם של האבולוציה הביולוגית. במדעי הטבע
הלא-חי מצטברים יותר ויותר עובדות המעידות על יעילות הברירה באבולוציה של מערכות קוסמיות, גיאולוגיות, כימיות. גדול עוד יותר ערך הברירה והתחרות באבולוציה של מערכות ומוסדות חברתיים. הברירה אוניברסאלית, כמו האבולוציה עצמה, וההוכחה העיקרית ליעילותה היא בכך שהאבולוציה בכלל מתרחשת ובהתפרסותה נבררים מערכות ומבנים, המארגנים באופן היעיל ביותר את התנועה בתוכם, את השגת מהסביבה את המשאבים, המוגבלים תמיד, המאריכים בזכות זאת את קיומם ויוצרים בכך רציפות מסוימת לאחר מותם הבלתי-נמנע.
כמובן, גלקסיות ה״מתחרות״ על כוכבים או כוכבים הנכנסים ל״תחרות״ על ענני גז-אבק, נתונות לצורות ברירה שונות לגמרי מאשר אורגניזמים חיים הנכנסים לתחרות על משאבי מזון או מבנים יזמיים, היוצאים לשוק עם סחורותיהם. אך בכל המקרים הללו מתרחשת ברירה של אלה שמתאימים ביותר לקיום בתנאים הנתונים. כל מה שקיים עובר את מבחן האבולוציה, ותוצאת מבחן זה היא ברירת מה שעמד במבחן היכולת להמשכת הקיום. הברירה לא תמיד תומכת בטוב ביותר. אך בסינון הבלתי-מתאים לקיום ובמעבר דרך מסת מקריות, היא לבסוף בוררת את מה שיש לו יתרונות במאבק התחרותי. אך היתרונות הללו עצמם אינם נוצרים רק בידי הברירה, הם נוצרים בסיוע הברירה על ידי תנועה עצמית, ארגון עצמי, תמורה עצמית בתוך המערכות החומריות המשתנות ללא הרף, באדקווטיות של תגובותיהן להשפעות חיצוניות. הבלתי-אדקווטי נהרס. אדקווטיות זו היא התנאי המוקדם להסתגלות, והישרדות המותאם ביותר יוצאת כהתנאי המוקדם של ההתפתחות והקדמה.
ניסיונות להרחיב את תיאוריית הברירה על חומר דומם נעשו כבר מהופעת תורתו של דרווין. ג. ספנסר
ראה בברירה הטבעית שינוי של מבנה בקו ההתנגדות המועטה ביותר. יוצר ״מדע הארגון״ א. בוגדנוב בתחילת המאה ה-20 ראה בברירה גורם התורם למימוש עקרון התכנון האופטימלי. את יכולתה של הברירה לתמוך, לא רק בצורות ספציפיות אלא גם כגורם אוניברסאלי, ביצירת מבנים יציבים המשתמשים באנרגיה בצורה אופטימלית, הדגיש א. יאנץ. הוצעו לא מעט הסברים נוספים לתפקיד הברירה בתפקודו של המנגנון האוניברסאלי של האבולוציה.
המושג אבולוציוניזם אוניברסלי החל להתפשט במדע הרוסי משנת 1988. כפי שניתן להבין, המונח ״אבולוציוניזם אוניברסלי״ השתמש בו לראשונה ולדימיר קוטירב, מרצה בכיר במחלקה לפילוסופיה של בית הספר המפלגתי הגבוה של גורקי, במאמר שפורסם בכתב העת ״טבע״. בכל מקרה, מתוך מאמר זה שאל את המונח נ. מויסייב, שהעניק לגרסה שגיבש של האבולוציוניזם האוניברסלי אופי מערכתי ובמידה הרבה ביותר תרם לכך שבפילוסופיה ובמדע הרוסי רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי רכש תמיכה רחבה וסמכות גבוהה.
ככל שזה פרדוקסלי, בהיותו מחבר המונח ״אבולוציוניזם אוניברסלי״, ולדימיר קוטירב היה המבקר הראשון והיריב העקרוני של רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי. אם הפרופסור האמריקאי א. יאנץ בנה את התפיסה האבולוציונית שלו על סינתזה של רעיונות הארגון העצמי והקו-אבולוציה, הרי ו. קוטירב העמיד ישירות את רעיון הקו-אבולוציה מול מכלול רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי. מאמרו התכנתי נקרא כך: ״אבולוציוניזם אוניברסלי או קו-אבולוציה?״ (קוטירב ו.א. אבולוציוניזם אוניברסלי או קו-אבולוציה? – טבע, 1988, מס' 8, עמ' 4-10).
קוטירב מכיר במשמעות העצומה וההולכת וגדלה של האוניברסליזציה של האבולוציוניזם במדע המודרני. ״התפשטות רעיונות האבולוציה ב-10-15 השנים האחרונות,״ – הוא קובע, – ״מזכירה
מצעד ניצחון. כמעט כל ענפי הידע הכריזו על עצמם כאבולוציוניים. אילו במדע היה נהוג לערוך מצעדי להיטים, בחמישיית הפופולריות היו נכנסות עבודות, הקשורות כך או אחרת לפרובלמטיקה של האבולוציוניזם. מצב זה מצא ביטוי טרמינולוגי: כעת בספרות מדברים רבות על ״אבולוציוניזם גלובלי״. בהתחשב בכך שרעיונות ההתפתחות המכוונת נטמעו היטב בתרמודינמיקה, במיקרו-ואסטרופיזיקה, בקוסמולוגיה ובתחומים רבים אחרים של המדע, נכון יותר, כנראה, לכנותו אבולוציוניזם אוניברסלי... האבולוציוניזם האוניברסלי – מעין פרדיגמה של המדע היסודי של סוף המאה ה-20, המשפיעה עצומה על כל שאר תחומי התרבות״ (שם, עמ' 4).
מתוך הכרה, כך, באבולוציוניזם האוניברסלי, במהותו, כבסיס תפיסת העולם של המדע המודרני, המשפיע עצומה על כל תחומי התרבות, ו. קוטירב חש באותה עת אי-נוחות מהפצת השקפת העולם המדעית על התרבות. הוא חש צורך להקים מעין חומה, מחסום להפצה כזו. קוטירב שואף לסגור את השקפת העולם המדעית בתוך המדע ולמנוע את התפשטותה אל הסביבה החברתית, ההמונית. למה? מה יש כל כך רע בהשקפת העולם המדעית, שיכול לשמש עילה לאיסור על הפצתה מעבר לגבולות הידע שלנו על העולם האמיתי? האם, חס וחלילה, הפצת האמת תוביל להשחתת הנוער, כפי שהואשם בזמנו סוקרטס?
״האם יש,״ – שואל עצמו מחבר המאמר, – ״להכיר בהתאמה חד-משמעית בין תפקידו התוך-מדעי וההשקפתי, התרבותי-הכללי של הגישה האבולוציונית? כיצד היא נשברת מחוץ למדע והאם יש לה אלטרנטיבה? אם כן, במה היא? במילים אחרות, האם הגישה האבולוציונית חייבת, האם יש לה זכות להיות באמת גלובלית ואוניברסאלית? אומר מיד: אני סבור שלא. בלי לגרוע מערכה של הגישה האבולוציונית בהכרה המדעית, ננסה להבין
את כיווניות התפשטותה על כל התרבות, את הנזק של פרשנות מרחיבה כזו, ולהעמיד מולה כפרדיגמה את רעיון הקו-אבולוציה, המבטא אוריינטציה לאוניברסאליות של התנועה, ולא של התפתחות החומר (שם, עמ' 4-5). לפי קוטירב, הגישה האבולוציונית, הנשענת על יסוד איתן של הידע המדעי, צריכה להסתפק בתחום המדע, אך להכניס ידע לתרבות – חלילה! את התרבות יש לשמר בבורות ובטעות.
אז הדבר הראשון שאינו מוצא חן בעיני, כביכול, הסנדק של הרעיון של האבולוציוניזם האוניברסלי – היא ההתמדה של החשיבה הפילוסופית בהכרה באוניברסאליות, באטרבוטיביות לא רק של התנועה, כי אם גם של ההתפתחות. זה, לפי דעתו של ו. קוטירב, גורר הכרה באוניברסאליות של הקדמה. ״הליבה של האוריינטציה לאוניברסאליות ההתפתחות,״ – הוא סבור, – ״היא למעשה אוריינטציה ל'התפתחות פרוגרסיבית'... האבולוציוניזם האוניברסלי – זה פרוגרסיזם״ (שם, עמ' 4-5).
העובדה שהאבולוציוניזם האוניברסלי כאידיאולוגיה של החברה החדשנית קשור באסטרטגיית הפיתוח, ההימור על השגת קדמה, ולא על קיצוץ ההתפתחות והפסקת הקדמה הכלכלית, המדעית-טכנית והחברתית-פוליטית – נכון לחלוטין. אך העובדה שהאבולוציוניזם האוניברסלי גורר הכרה באוניברסאליות של הקדמה ויוצא כפרוגרסיזם ישר-קו, ביקורתי – אינה תואמת את המציאות.
האבולוציוניזם האוניברסלי קשור בהכרה באפשרות הקדמה ובאפשרות, רק על בסיסה, לפתור ברצף אפילו בעיות גלובליות בלתי-פתירות ברמת הפיתוח הנתונה, ואינו קשור כלל בשכנוע באוניברסאליות הקדמה או בפתרון כל הבעיות רק על בסיס קדמה טכנית. אוניברסאליות האבולוציה אינה אומרת לא אוניברסאליות של הקדמה, ולא פתרון אוטומטי עם הקדמה של כל הבעיות האנושיות. גם את הקדמה יש צורך לווסת, בלי להתיר שהקדמה של הטכניקה והחומר
הבטחת האספקה נכנסה לעימות עם קדמת האנושיות, לוותה בגידול של ברבריות ציוויליזציונית ובהרס הטבע. למרבה הצער, האפשרויות לרגולציה גלובלית עדיין חלשות מדי, אך הן יכולות לגדול רק על בסיס קדמה נוספת. האנטי-פרוגרסיזם, המובע בידי מחבר המאמר ורבים מדומיו, הוא מבוי סתום בהתפתחות החשיבה הגלובלית, הטומן בחובו מבוי סתום בהתפתחות הציוויליזציה. הוא ביטוי של ברבריות ציוויליזציונית כמו זיהום הסביבה הטבעית, שאליו הוא מתייחס ללא הרף כאל טיעון המצדיק את הפחד מהקדמה. הוא ביטוי של מסורתנות אגרסיבית, שהפכה פופולרית בצורה בלתי-רגילה ברוסיה כתוצאה מהתמוטטות הצורה הסובייטית של דחף הקדמה.
האנטי-פרוגרסיזם כתכנית שולל מהציוויליזציה האנושית כל סיכויים, גוזר על האנושות קיום קודר בתוך כל מיני איסורים והגבלות, שמזכירים מאוד את הסדרים
של הסוציאליזם ה״אמיתי״. מי שאינו מאמין בקדמה, אין לו עתיד. המסורתנים חיים בעבר, יש להם פוביה מחידושים. האדם אינו יכול פשוט לשרוד. הוא רוצה לקוות לטוב ביותר. לכן השאיפה המסורתנית לעצור את הקדמה אינה אלא אוטופיה רדרטוגרדית.
לאבולוציוניזם האוניברסלי מעמיד ו. קוטירב את ההבנה המסורתנית של הקו-אבולוציה. תוך כך הוא אומר דברים נכונים: ״המושגים של מכלול, קו-אבולוציה – המדרגה החשובה ביותר בהבטחת אפקט השלמות של מערכות מורכבות. הם ישימים להבנה גם של השקפת העולם וגם של המדע, של אינטראקציה בין-תחומית במהלך מחקרים קולקטיביים, של אינטראקציה של צורות ידע חברתיות, טבעיות, טכניות״ (שם, עמ' 10). לקריאה זו לחזק את המרכיב הקו-אבולוציוני בהתפתחות הציוויליזציה אפשר לחתום. אך כיצד אפשר לקרוע את הקו-אבולוציה מהאבולוציה האוניברסאלית, להעמידה מול רעיון הקדמה? רעיון
הקו-אבולוציה כחלק בלתי-נפרד מהאבולוציוניזם צריך לשרת את קדמת הציוויליזציה, ולא להפריע לה. הקו-אבולוציה של הציוויליזציה עם הטבע, שאליה מתייחסים ללא הרף אקולוגים בעלי חשיבה מסורתנית, יכולה להתבצע רק על בסיס קדמה מכוונת הומניסטית ונתמכת ללא הרף, ולא על חשבון עצירת הקדמה ברמה הנוכחית, שבה האפשרויות לקו-אבולוציה כזו עדיין מוגבלות מדי. כמובן, את הקדמה הטכנית באזורים שבהם היא הורסת את האקולוגיה ומונעת את הקו-אבולוציה, יש צורך להאט משמעותית הן באמצעים רגולטוריים והן באמצעים מגבילים. צריך לעשות זאת דווקא בשם קדמת הציוויליזציה האנושית, ולא בניגוד לה.
התנגדות רצינית לאבולוציוניזם האוניברסלי ולשאיפתו להפצת השקפת עולם מבוססת מדעית היא התזה על אי-צמצום השקפת העולם למדע, שנוסחה במדויק בידי ו. קוטירב. הוא כותב:
״הפרקטיקה האנושית אינה מוגבלת כלל למדעית. ניפוח תפקידה של האחרונה מוביל בהכרח לסיינטיזם, שהביטוי הטיפוסי שלו הוא התפיסה של האבולוציה האוניברסאלית. הסיינטיזם אינו מתחשב בכך שבמבט על העולם (ובאופן רחב יותר – באינטראקציה עמו) מתגלמים כך או אחרת הערכים השולטים בחברה, ייצוגים על הטוב והיפה. יחסיו של האדם לעולם אינם רק קוגניטיביים, כי אם גם חושניים, רוחניים, אמנותיים. לגיבוש השקפת העולם תורמים אמנות, נורמות מוסריות ומשפטיות, אינטרסים פוליטיים וכו'. בהיותה ביטוי קיומי של האישיות, השקפת העולם מבטאת את שאיפותיה והאוריינטציות החיוניות שלה. בני אדם אינם בעלי ידע מוחלט אף פעם, לכן השקפת העולם מעניקה להם אנרגיית שכנוע ואמונה, שמפצות על אי-שלמות התיאוריות ומאפשרות לפעול״ (שם, עמ' 9-10).
כל זה נכון לחלוטין, חוץ מהאשמת האבולוציוניזם האוניברסלי בצמצום סיינטיסטי ובניסיונות לצמצם כל
שקפת עולם למרכיב המדעי שלה, לשתול סיינטיזם בכל השקפת עולם. מטרת האבולוציוניסטים המודרניים שונה לגמרי. אנו שואפים לדפוק על תודעתם של אנשים עם נקודות מבט שונות על החיים, על העולם, ולהראות להם כיצד למעשה הוא, העולם הזה, מסודר וכיצד אפשר לבנות חיים, תוך הנחיה על ידע ועל שאיפה לאמת, ולא על אשליות ודעות קדומות. אנו מציעים לתאם בין אמונה לידע, ולא למיתוסים ופנטזיות של מאות שעברו מזמן.
ברמה הגלובלית, האנושית-הכללית, האבולוציוניזם האוניברסלי הוא אסטרטגיה לפתרון בעיות גלובליות, אסטרטגיה לפיתוח חברה חדשנית, אלטרנטיבית למסורתנות, המתאימה לפתרון בעיות של חברות מסורתיות. האבולוציוניזם האוניברסלי קשור בהפצת ערכים אנושיים-כלליים ובהתגוננות על זכויות האדם, המוגבלות ונפגעות בחברות מסורתיות. ברמה האנושית-הקונקרטית הוא אסטרטגיית חיים של אדם, השואף לסדר את חייו בחברה חדשנית, לחיות על פי האמת, בהתאם לאידיאלים של אנושיות, סדר דמוקרטי וחירות.
האבולוציוניזם האוניברסלי הוא הפצת מערכת האמיתות המדעיות על תחום התרבות, על תחום השקפת העולם האנושית. כל אחד רשאי לדחות את האמת עם כל ההשלכות הנובעות מכך לחיים ולפעילות. האבולוציוניזם האוניברסלי הוא צורת הסתגלות של האדם המודרני לאתגרים, לקשיים, ללחצים ולעומסים של החברה החדשנית, צורת הסתגלות כזו המאפשרת להביט לאמת בעיניים, ולא לטבול את הראש בחול, פותחת סיכויים חדשים, מאפשרת לקבל כבסיס לחיי הפעילות ולהגן על המוסר של סובלנות, חירות ואנושיות, ולא על המוסר של קסנופוביה, איסורים והגבלות. אתיקה של אחריות באה במקום אתיקה של תלות.
בהקשר זה האבולוציוניזם האוניברסלי דווקא הפוך לסיינטיזם הפוזיטיביסטי ולרציונליזם היבש.
הסיינטיזם הפוזיטיביסטי היה קשור מראשיתו בפגיעה בזכויות הפילוסופיה להסבר אינטגרלי של העולם, אפיין את עצם האפשרות של הסבר כזה כמטאפיזיקה מיושנת. הסיינטיזם הפוזיטיביסטי היה אנטי-היסטורי. הוא ניסה לנסח פעם ולתמיד יסודות לוגיים-מתודולוגיים של מחקרים מדעיים, תקפים בכל מקום. הסיינטיזם הפוזיטיביסטי מאחורי מערכת האבסטרקציות רבת-הרמות, הנחוצות למחקרים קונקרטיים, לא ראה את השלם, בתחום השקפת העולם הוא הפיץ רציונליזם פורמלי, שתרם רק לביסוס התנהגות אגואיסטית ולמרדף בלתי-מרוסן אחר רווחה חומרית. רציונליזם כזה והפורמליזם הקשור בו כבל את השכל האנושי כמו שמיתוסים מסורתניים, פוביות וביטויי אי-רציונליזם כבלו. מאחורי היובש של התיאוריה הוא לא ראה את העץ הירוק של החיים.
האבולוציוניזם האוניברסלי הוא לא רק תופעה מדעית, פילוסופית, כי אם גם תרבותית-כללית. הוא אינו מוגבל לאי-אמונה באמיתות התפיסה המיתולוגית של העולם, אלא מתפשט גם לתחום האמונה. לכן בספר זה אנו מציעים מערכת של אמונה מדעית, כי רק אמונה המבוססת על ידע יכולה לעזור לתרבות האנושית לעמוד מול הברבריות התוך-ציוויליזציונית ולעזור לאנשים במאמציהם היצירתיים להפוך את עצמם ואת העולם הסובב לטובים יותר משהיו עד כה.
תרבות המתרחקת מהאמת, נופלת ללא הרף לחוסר-תרבות ומובילה לניצחון הברבריות בכל ציוויליזציה. בדיבורו על ערכים, טוב ויפה, ו. קוטירב שכח להזכיר את האמת. וזה לא מקרי. הוא מנסה להעניק לערכים אופי נצחי, בלתי-תלוי בהתפתחות האמת ובמציאות החברתית, אופי חוץ-אבולוציוני. זהו מבט מסורתני טיפוסי בתחום תורת הערכים, באקסיולוגיה. אך האמת אינה זרה ביחס לערכים, לטוב וליפה. לפני בני אדם עומדות ללא הרף שאלות גורליות על מהי אמת, על אמיתות הערכים, הטוב ואפילו היופי.
כי גילוי אמיתות חדשות דוחק אותנו להעריך מחדש ערכים.
שאיפה שגויה לטוב מתהפכת לרוע הנורא ביותר. מאחורי יופי חיצוני, במעטפת מבריקה, עשויה להסתתר ממש המכוער. את האמת ברמה היומיומית כל אחד משיג לעצמו. את האמת ברמה האנושית-הכללית אפשר להשיג רק על בסיס ידע מדעי. האבולוציוניזם האוניברסלי הוא דרך לחבר בין אמיתות התודעה האינדיבידואלית לאמיתות של הידע האמיתי, ולא המיתולוגי, שצברה האנושות. כמובן, דרך האמת קשה, כמו החיים האנושיים עצמם.
הגישה המכלולית לפתרון בעיות גלובליות, הקו-אבולוציה, שיתוף הפעולה, הדיאלוג, שאותם ו. קוטירב בוחן כאלטרנטיבות לאבולוציוניזם האוניברסלי, למעשה יוצאות כצורות של ביטויו ומימושו.
את התרומה המשמעותית ביותר לפיתוח רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי ברוסיה תרם המדען הרוסי המוסמך נ. מויסייב, ששאל את המונח עצמו ממאמרו של ו. קוטירב. את התפיסה של נ. מויסייב נבחן בחלק הבא.
}}

==== האבולוציוניזם האוניברסלי בפרשנותו של נ. מויסייב ====
{{רן|
המושג אבולוציוניזם אוניברסלי ברוסיה מקושר לעתים קרובות בשמו של ניקיטה מויסייב, שהרים אותו על נס, דן בו בעבודותיו הרבות וממש ״הדביק״ במכלול רעיונות זה חוקרים אחרים. אבולוציית החשיבה של נ. מויסייב בכיוון האבולוציוניזם האוניברסלי החלה מהשתתפותו בפיתוח תיאוריית הבעיות הגלובליות – תנועה מדעית של שנות ה-70 – ה-90 של המאה ה-20, שמנהיגה המוכר ברוסיה היה הפילוסוף איוון פרולוב. במרכז החישובי של האקדמיה למדעים, בהנהגת נ. מויסייב, פותחה מערכת של מודלים ממוחשבים לסימולציה של תהליכים דינמיים של אבולוציית הביוספרה. הדבר איפשר להניח בסיס מדעי-קונקרטי תחת העיון הפילוסופי במשבר האקולוגי הגלובלי ולבסס גישה חדשה לחקר תהליכים אקולוגיים בהיקף פלנטרי. גישה כזו פתחה אפשרויות לפרוגנוסטיקה מדעית
מהימנה של אבולוציית הביוספרה באינטראקציה עם התפתחות האנתרופוספרה המואצת ולגיבוש המלצות לאבולוציה המכוונת שלהן. זה היה מעין מקפצה, שממנה אפשר היה לקפוץ קפיצה גבוהה לחקר האבולוציוניזם הגלובלי, ולאחר מכן גם האוניברסלי. בקפיצה זו מויסייב נשאר במידה רבה איש מדעי-טבע, נשען בתחום הפילוסופיה על מתודולוגיה של מודלים פיזיקליים-מתמטיים וסינרגטיים.
״בשלב מסוים של מחקרי היציבות של הביוספרה, שנערכו מתחילת שנות ה-70 במרכז החישובי של האקדמיה למדעים של ברית המועצות,״ – מסביר מויסייב את בואו לרעיון האבולוציוניזם האוניברסלי, – ״הגעתי להבנת הכורח בגיבוש תכנית מחקר כללית מספיק, המכילה, נוסף לאמצעים מתודולוגיים, תמונת עולם קונספטואלית מסוימת. דווקא במטרה אוטיליטרית כזו נקטתי ניסיון לבנות סכמה של תהליך ההתארגנות העצמית העולמי... מאוחר יותר התחלתי לכנות סכמה זו
'אבולוציוניזם אוניברסלי', מונח שכבר היה בשימוש בספרות״ (מויסייב נ.נ. אבולוציוניזם אוניברסלי (עמדה והשלכות) – שאלות פילוסופיה, 1993, מס' 3, עמ' 3 – 28, עמ' 3).
מתוך ששאל את המונח מעבודתו של קוטירב, על כך מצביע מויסייב שוב ושוב בעבודות שונות, הוא הרחיב סכמה זו, או קונסטרוקציה, הבאה לידי ביטוי בספר ״אלגוריתמי ההתפתחות״ ובעלת אופי עזר בתחילה, והיא צמחה לתפיסה המרכזית של מחקר חדש, השוכן ״על הגבול בין מדעי הטבע לפילוסופיה״ (שם).
האוניברסאליות המוגבלת, הלא-מלאה, ומכאן גם הבלתי-מספקת של הסכמה הראשונית של האבולוציוניזם של מויסייב, השוכנת על הגבול בין מדעי הטבע לפילוסופיה, באה לידי ביטוי מיד, ברגע שהוא מתחיל לפתח סכמה זו ברמה הפילוסופית. זה עדיין יותר אבולוציוניזם מדעי-טבעי מאשר פילוסופי. מויסייב עצמו
מכנה את הסכמה שלו פיזיקליסטית, משום ש״ביסודה מונחות השקפות, מסורתיות לפיזיקה ולכל מדע הטבע המודרני״ (שם, עמ' 5). הדבר מתגלה ביחסו של מויסייב לדוקטרינה הקריאציוניסטית ולאמונה בעל-טבעי. הוא כותב:
״אי-הוודאות העקרונית הקיימת ותפקיד ההתחלה החושנית בייצוגינו על העולם הסובב הוא בו-זמנית גם מקור לאמונה בכוחות על-טבעיים, – ליתר דיוק, לריבוי אמונות. כל אחת מהדתות היא תופעה היסטורית, אך ההרגשה הדתית, האדמה לצמיחת אמונה בכוחות על-טבעיים, כנראה, טבועה אורגנית באנושות. ותלווה אותה, כל עוד היא קיימת ביקום. אבל אדם קונקרטי יכול להחזיק בה או לא להחזיק – זו כבר שאלה אחרת... מתוך הבנת נסיבות אלה אינני יכול להחשיב עצמי לאתאיסט. אך באותה עת אני יכול לשייך את עצמי לאלה, שמתאים לכנותם 'לא-תאיסט'. אין לי עילות אמפיריות ולוגיות מספקות להחשיב כנעדר התחלה, שאינה נגישה לשכלי. אך גם אין הרגשה פנימית בכורח קיומה״ (שם).
אבולוציוניזם, המפקפק באוניברסאליות האבולוציה ומתיר קיום של על-טבעי מעבר לגבולות העילות האמפיריות והלוגיות, אינו יכול להיחשב לאוניברסאלי. הוא מסתפק במערכת מדעי הטבע, שאינה מוצאת בתחום מחקריה שום דבר על-טבעי ועל-אבולוציוני. הגישה הפיזיקליסטית של נ. מויסייב לקיום כוחות מעבר לגבולות האבולוציה מוגבלת, כפי שהוא עצמו מדגיש, בתערו של אוקאם, הפוקד לא להרבות ישויות שלא לצורך, וגם בתזת לפלס, שעל שאלת נפוליאון מדוע לא מצא בספרו את רעיון האל, ענה שלא נזקק להשערה כזו (שם).
מובן שעמדה כזו פירושה רק התחמקות אלגנטית מהשאלה על אוניברסאליות, על כוליות האבולוציה. מאחורי התחמקות זו עומדת
עם זאת תשובה ממש מוגדרת, רק שאינה מפורסמת בפומבי: איננו יודעים מה קיים מעבר לגבולות ההתחלה החושנית של ייצוגינו, ואיננו יכולים לדעת זאת. עמדה כזו קיבלה בהיסטוריה של הפילוסופיה את השם אגנוסטיציזם, שאופיין במסורת המרקסיסטית כמטריאליזם ביישן. איננו שותפים ליחס הפנאטי, האגרסיבי של המרקסיזם לדת, שהוביל לדיכוי חופש המצפון ולנטיעה רפרסיבית של אתאיזם. לא שותף לו גם מויסייב.
״בהתייחסי בכבוד עמוק לכל שכנוע כנה,״ – הוא מעיר, – ״אני סבור שגם האתאיזם הלוחמני, וגם כל סוג של פונדמנטליזם ופנאטיות, במידה שווה אינם תואמים את עקרונות החברה המתורבתת״ (שם). בכך מויסייב צודק לחלוטין, אך הוא מבלי שיבחין בעצמו מחליף את השאלה על אוניברסאליות האבולוציה ועל אפשרות קיומו של העל-טבעי מנקודת מבטו של האבולוציוניזם האוניברסלי בשאלות על יחס מתורבת לחופש המצפון ולחופש האמונה. בהקשר זה מויסייב חושב כבולוציוניסט ביישן.
אין לנו מפני מה להתבייש באבולוציוניזם שלנו. להיפך, אנו גאים בו ומאמינים באפשרויותיו העצומות להבטחה אינטלקטואלית של ההתפתחות ההומניסטית של החברה החדשנית. האבולוציוניזם הביישן אינו יכול להיות אוניברסאלי. זה אבולוציוניזם מקומי, המוגבל במתודולוגיה ואמפיריה מדעית-טבעית. האבולוציוניזם האוניברסאלי לעומת זאת נשען על כל מערכת הידע האנושי על העולם ועל יחסים מעשיים עם עולם זה. הוא נשען לא רק על מדעי הטבע, כי אם גם על כל מערכת מדעי הרוח, כולל תיאוריה והיסטוריה של הדתות, המשחזרת את אבולוציית התמונה הדתית-מיתולוגית של העולם, על הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה של חברות אנושיות, על כלכלה אבולוציונית, מדעי המדינה, לוגיקה, אתיקה, אסתטיקה, בלשנות, פדגוגיה, תולדות האמנות וכו'.
אנו איננו מוצאים שום דבר על-טבעי בשום מקום, מלבד בחשיבה הממיתוסת, המונעת בידי אוריינטציה פסיכולוגית מתאימה. האבולוציוניזם האוניברסאלי כהשקפת עולם שלמה, מערכתית, מבוססת מדעית מוציא באופן די מוכח את עצם האפשרות של העל-טבעי כבסיס השקפת עולם מיתולוגית ומאשר את מקורו של כל מה שקיים בעולם באמצעות אבולוציה, ורק אבולוציה. תפיסת העולם האוניברסאלית-אבולוציונית נשענת על כל מגוון הידע שלנו, בעוד שתפיסת העולם הדתית – על מגוון ייצוגים מיתולוגיים, שגם הם נתונים לאבולוציה עקבית, אך מוגבלים בקפדנות בסמל האמונה. לתפיסות העולם הדתית-מיתולוגית והמדעית-אבולוציונית טבע גנוסיאולוגי שונה לגמרי, אי-אפשר לחברן על אדמה מדעית, אפשר רק להפרידן, להבדילן, מה שמתבצע בתהליך החילון והופך אותן לנושא של בחירה חופשית. כל ניסיון לראות באל כהשערה הוא חילול קודש מנקודת מבט דתית ובלתי-עמיד מנקודת מבט מדעית-אבולוציונית. קריאציוניזם מדעי בלתי-אפשרי כמו קנטאור או כימרה, שרכשו ״מציאות״ וירטואלית במיתולוגיה היוונית העתיקה.
האבולוציוניזם האוניברסאלי של נ. מויסייב מתבסס בראש ובראשונה על הכרה במערכתיות, בקשר ההדדי של הכול עם הכול. ״ביסוד הסכמה שאני מכנה אבולוציוניזם אוניברסאלי,״ – מבהיר מויסייב, – ״מונחת 'השערת על-מערכת'. כל היקום שלנו מייצג מעין מערכת אחת מאוחדת – כל מרכיביה קשורים זה בזה״ (שם). הוא בוחן הוראה זו כתוצאה של הכללה אמפירית, משום שבניסיוננו אין שום דבר שסותר אותה. כך, מויסייב בוחן את האבולוציוניזם האוניברסאלי כמבוסס על השערת על-מערכת, כלומר הכרה בקשר ההדדי האוניברסאלי של התופעות. את יתרון השערת על-המערכת הוא
רואה בכך ש״כל השערות על אופיו הלא-מערכתי של היקום אינן ניתנות לבדיקה עקרונית, הן אינן יכולות לשנות את המסקנות מהשערת על-המערכת ולכן על בסיס עקרון אוקאם צריכות להיקטע״ (שם, עמ' 6).
מתוך הבנה שאי-אפשר לצמצם למערכתיות היקום ולקשר ההדדי האוניברסאלי של התופעות את ביסוס האבולוציוניזם האוניברסאלי, מוסיף מויסייב לכך את עקרון השונות האוניברסאלית. אך עקרון זה ידוע בפילוסופיה עוד מימי הרקליטוס, ועקרון הקשר ההדדי האוניברסאלי והמערכתיות של ההוויה נוסח בצורה קלאסית בידי הגל. מה אם כן חדש מביאה תפיסת האבולוציוניזם האוניברסאלי?
נ. מויסייב מנסה להסביר זאת, נשען על אדמה מדעית-טבעית הקרובה לו. בראש ובראשונה הוא מעביר על חומר דומם את מנגנון הפעולה של השלישייה הדרווינית: שונות, תורשה, ברירה. מויסייב אפילו אינו מבהיר שאת התורשה אפשר לבחון מחוץ לחיים רק כרציפות, משום שמורשת כשלעצמה בטבע הדומם אינה קיימת. את המנגנונים הדרוויניים הוא מחשיב לפשוטים ביותר, משום שהוא רואה בהם ביטויים של דטרמינציה חד-משמעית. לכיתה של מנגנונים דרוויניים הוא משייך אינטראקציות מכניות.
״משום שבמציאות הסובבת אותנו,״ – מנמק מויסייב, – ״הכול ותמיד נתון לפעולת מקריות ואי-ודאויות, הרי אפילו במקרה של תהליכים מסוג דרוויני אי-אפשר לדבר על דטרמינציה מלאה. אפשר רק לראות מגמות, אם תרצו, 'תעלות אבולוציה'. דוגמאות לתהליכים כאלה הן תהליכי סלקציה של בעלי חיים או תנועת חללית. בתכונות אלה מחזיקים תהליכים רבים, שיש לנו עמם עסק בחיי היומיום ואשר מאפשרים לנו איכשהו לחזות את תוצאות פעולותינו הפעילות ולבצע את הבחירה המכוונת שלהן. כך, מנגנונים מסוג דרוויני הם הבסיס לפעילותו המודעת של האדם״
(שם, עמ' 7).
עד כמה מוצדק עירוב כזה של תיאוריית דרווין עם דטרמיניזם מכניסטי, עם בעיית ״תיעול״ התהליכים האבולוציוניים ועם דטרמינציית הפעילות האנושית, שישפוט הקורא. יש בהם גרעין רציונלי מסוים בקירובם, משום שכולם ביטויים של תנועה ברמה המקרוסקופית של החומר. אך הם מייצגים צורות תנועה שונות עקרונית, ובהתאם, גם מנגנונים שונים לחלוטין בפעולתם. הברירה פועלת גם בטבע הדומם, אך בצורה שונה לגמרי מאשר במאבק הקיום של אורגניזמים השואפים פעיל לשרוד. אותו הדבר אפשר לומר על השונות והתורשה. המנגנונים הדרוויניים אינם פשוטים יותר, כי אם מורכבים יותר מהפיזיקו-מכניים.
סוג אחר של מנגנוני אבולוציה, שבו מבחין מויסייב, הם תהליכים שהוא מכנה ביפורקדיים. פעולתם של תהליכים כאלה, כפי שמדגיש מויסייב, בלתי-צפויה עקרונית. בתיאור מנגנונים כאלה מויסייב מתייחס ללאונרד אוילר ואנרי פואנקרה, שהציעו תיאור מתמטי של ביפורקדיות, אך אינו מתחשב כלל בעבודות הרבות וזכות הפרסום הרחב של יוצר הסינרגטיקה הרמן האקן. כנראה, מויסייב לא היה מכיר אותן בתקופה זו או הכיר מפה לאוזן, משום שהוא מקשר את תפיסת האבולוציוניזם האוניברסאלי שלו לתיאוריית הארגון העצמי. לא היה מכיר, כנראה, גם את תיאוריית התרמודינמיקה הבלתי-שיוויונית של איליה פריגוז'ין, משום שבהזכירו להלן את החוק השני של התרמודינמיקה, הוא אינו נוגע כלל בפרשנות חוק זה בתרמודינמיקה של מערכות פתוחות, אף שהוא מגיע למסקנות דומות למסקנותיו של פריגוז'ין.
מנגנונים ביפורקדיים, לפי מויסייב, בניגוד לדרוויניים, טבועים באבולוציה של מערכות מורכבות. ככל שהמערכת מורכבת יותר, כך נוצרים בה יותר מעברי ביפורקדיה, כלומר תופעות של ארגון מחדש מהיר ורדיקלי של אופי התפתחות המערכת.
מנגנונים ביפורקדיים הם ביטוי של הסטוכסטיות של העולם. הם קובעים את הבלתי-צפיות והאי-הפיכות של האבולוציה (שם, עמ' 8). אכן, ככל שהמערכת מורכבת יותר, כך היא מגיבה פחות בקו ישר להשפעות חיצוניות. אך הקביעה על קשר מורכבות המערכת לנטייתה למעברי ביפורקדיה די שנויה במחלוקת.
מערכות עם מנגנוני ויסות מפותחים מאוד, ככלל, מסוגלות להימנע מביפורקדיות ואסונות, שבהם הסדר, הנתמך במערכת הנתונה, מתפרק. לדוגמה, מערכות חברתיות דמוקרטיות, שבהן רוכשים אופי קבוע רפורמות ומגוון רגולטורים מוסדיים כמו בלמים ואיזונים, מתבררות כיציבות באופן בלתי-נמנע יותר מאשר משטרים טוטליטריים ואוטוריטריים נוקשים, ששינויים בהם מפעילים מנגנונים ביפורקדיים ולעתים קרובות מובילים לאסונות חברתיים. נוסף לכך, מנגנונים דרוויניים בהבנתם הדרוויניסטית, ולא במובנה הספציפי של מויסייב, פועלים ברמת הטבע החי, בעוד ששינויים ביפורקדיים אופייניים בראש ובראשונה לתופעות של כאוס דינמי בטבע הדומם, שבו הסדר נוצר ישירות מהכאוס ונושא אופי פרימיטיבי ביותר, בלתי-יציב. כמובן, ביפורקדיות ואסונות מתרחשים גם בטבע החי, וגם במערכות חברתיות, אך כאן התהוות מצבים ביפורקדיים נבלמת בידי מנגנונים רגולטיביים של שמירת סדר והפיכתו העקבית. מויסייב לעומת זאת מתעקש על קיומה של ״מגמה חשובה נוספת – ירידת יציבות המערכות ככל שגוברת מורכבותן״ (שם, עמ' 10). על קיומה של מגמה הפוכה הוא אינו חושב כלל. זה גם מעיד על הצרות, אי-האוניברסאליות של חשיבתו האבולוציונית.
הקבוצה השלישית של מנגנונים אבולוציוניים, שבה מבחין מויסייב, נקראת על ידו מנגנוני הרכבה. ״הטבע מאופיין בקואופרטיביות,
– הוא סבור, איחוד אלמנטים למערכות. כתוצאה, למערכת הנוצרת עשויים להיווצר תכונות חדשות״ (שם, עמ' 8).
כדוגמה הבולטת ביותר להרכבה כזו מויסייב מביא את פעולתו של החוק השני של התרמודינמיקה. אך ההרכבה העצמית של מבנים דיסיפטיביים, שנחקרה בידי א. פריגוז'ין, נובעת לא ישירות מהחוק השני של התרמודינמיקה, כי אם מהתרמודינמיקה של מערכות פתוחות, המסוגלות לפרוק אנטרופיה, כלומר תנועה בלתי-סדורה, אל הסביבה החיצונית. ישירות מהחוק השני של התרמודינמיקה נובע לא סידור מבני, כי אם הצטברות אי-סדר ואבולוציה לאחור, להתפוררות כל סידור ולמוות התרמי של היקום. במה אם כן מורכבת המשמעות האבולוציונית של אפקט ההרכבה?
מויסייב מסביר זאת כך. בהיותו אחד החוקים היסודיים ביותר של הפיזיקה, לחוק השני של התרמודינמיקה אין משמעות לחלקיקים בודדים, למולקולות בודדות. ״הוא מתבטא רק ברמת צבריהם: רק בכמות מספקת של חלקיקים אינטראקטיביים נוצרות תכונות מערכתיות חדשות עקרונית. נוצרת אפשרות להכניס מאפיין חדש של המערכת – אנטרופיה, וגם לגלות שהיא גדלה עם הזמן. זו תוצאה טיפוסית של 'הרכבה', התהוות של תכונות מערכתיות חדשות של העולם הסובב״ (שם, עמ' 9).
דוגמה גרועה ביותר. זוהי דוגמה יותר של ״פירוק״ של מערכות קיימות, מאשר של הרכבה של מערכות המתעוררות בתהליך האבולוציה. גידול האנטרופיה הורס את הסדר, המבטיח את האינטראקציה ״הקואופרטיבית״ של אלמנטים בתוך מערכות. בסופו של דבר כל מולקולה נעה בצורה בלתי-סדורה. מויסייב נוקט בדוגמה זו ללא פנייה לתרמודינמיקה של מערכות פתוחות, שבה התהליך מקבל כיוון הפוך, לא במקרה. האבולוציוניזם האוניברסאלי שלו נשען על רעיונות של ארגון עצמי ספונטני ומערכתיות, הוא מתמצה ברעיונות אלה. ״במאה העשרים,״ – כותב מויסייב, – ״חודרים אלינו במידה הולכת וגוברת רעיונות המערכתיות והארגון
העצמי (סינרגטיקה), להם אנו מעניקים משמעות רחבה יותר ויותר. אנו מתחילים לראות קשרי גומלין חדשים, והיקום לאור ידע חדש וניסיון חדש נגלה לפנינו כמערכת אחת, המתפתחת כיחידה אחת״ (שם, עמ' 18).
לכן לתהליך הארגון העצמי מויסייב משייך גם את הדקונסטרוקציה של כל ארגון. כמובן, התהליך האבולוציוני האוניברסאלי כולל גם ארגון עצמי וגם דיסאורגניזציה, שהיא התנאי המוקדם לארגון עצמי חדש. אך הארגון העצמי, כמו בסינרגטיקה של האקן, מובן בצמצום, כתהליך של יצירת מבנים מהכאוס הדינמי ודקונסטרוקטוריזציה ספונטנית לא פחות לאחר הפסקת זרימת האנרגיה המכוונת. תוך כך לא מתחשבים כלל בתהליך ייצור הסדר בידי מבנים המתארגנים עצמית, בתפקידם כמקורות ומעוררי ארגון נוסף. אילו האבולוציה התמצתה בארגון עצמי ספונטני, כאוטי, ובדיסאורגניזציה ודקונסטרוקטוריזציה ספונטניות, כאוטיות לא פחות, שום קדמה לא הייתה אפשרית.
אבולוציוניזם, המתבסס על תהליכים סינרגטיים ומתמצה בהם, אינו יכול להיות אוניברסאלי. הארגון העצמי הכאוטי, שנחקר בידי הסינרגטיקה, הוא רק התנאי המוקדם של ארגון וריאורגניזציה המותנים מבנית. צמצום האבולוציה להיווצרות ספונטנית של קישוריות ולהיווצרות סטוכסטית של מבניות הוא חיסרון יסודי של האבולוציוניזם של המאה ה-20. וחיסרון זה טבוע במלואו באבולוציוניזם של נ. מויסייב.
בייצוגים המכוונים פיזיקליסטית על ארגון עצמי נעדרים ויסות עצמי, ריאורגניזציה מבנית עצמית והתגייסות עצמית, המהווים תנאי מהותי של כל אבולוציה. וכאשר מנסים להרחיב את הייצוגים על ארגון עצמי, השאובים מהפיזיקה, על האבולוציה הביולוגית והחברתית-
היסטורית, מתקבלת לא תיאוריה כללית של האבולוציה, שהיא ההישג החשוב ביותר של תפיסת העולם האוניברסאלית-אבולוציונית, כי אם רק צורה נוספת של רדוקציוניזם, כלומר הסבר של המפותח יותר מתוך הפחות מפותח.
הדרך הביפורקדית של תמורות אבולוציוניות מוקצנת בעליל בידי מויסייב. הוא בוחן מנגנונים ביפורקדיים כמעבר מתיעול חד-משמעי של ההתפתחות להתהוות ריבוי של ״תעלות״, כשהבחירה על ידי המערכת של אחת התעלות להתפתחות המשך מתרחשת כתוצאה מאירוע מקרי גרידא וחסר חשיבות לחלוטין. אך במציאות בחירת ״התעלה״ בדרך כזו מתבצעת רק במערכות פרימיטיביות ביותר מסוג תנועה טורבולנטית של גזים ונוזלים, שבהן המורכבות נקבעת על ידי אי-יציבות קיצונית של המערכת ומתהפכת להיווצרות מערבולות מאורגנות כאוטית.
במערכות מורכבות מפותחות ביותר, ככלל, כלומר ברוב המוחלט של המקרים, אפילו במצב בלתי-יציב קיצוני, מעברי, של המערכת, התנועה באחת התעלות מתבררת כה מוכנה יותר ברציפות ההתפתחות, והכוחות, המתרכזים במבנים המבטיחים את היווצרות
ה״תעלה״ הזו, כה עולים על אפשרויות ״התעלות״ האחרות, עד ששום מקריות אינה יכולה לזעזע את התנועה בתעלה זו. הכורח לא רק פורץ דרך מסת המקריות העצומה ולא רק מעלה את ההסתברות של אירועים התורמים למימושו. שינויים הכרחיים, שהבשילו אבולוציונית, מובילים לצורות כאלה של יצירת מבנים, שבסופו של דבר (אך לא במישרין ולא באופן ישיר) מארגנים את עיקר המסת של המקריות והופכים דרך התפתחות אחרת לבלתי-סבירה בכלל. דרך כזו מתבטאת רק במגמות אלטרנטיביות, ב״מוסכמים״ של תהליכים היסטוריים.
משמעות המקריות באבולוציה אינה כה גדולה, כפי שנדמה היה
ליוצרי התיאוריות המדעיות-טבעיות של המאה ה-20, השקועים בחקר תהליכים סטוכסטיים. מהעובדה שתהליכים אלה מאפשרים רק תיאורים הסתברותיים נובע רק שהם נמצאים במצב של כאוס דינמי. משמעות המקריות אינה כה גדולה, משום שבתהליך האבולוציה נוצרים בהכרח מבנים, שארגונם בתנאים הנתונים תחרותי יותר מאשר ארגון מתחריהם. ההכרה בנסיבה זו אינה אומרת חזרה לדטרמיניזם מכניסטי. היא קשורה במעבר לדטרמיניזם אבולוציוניסטי, המתחשב בתפקיד המקריות והתהליכים הסטוכסטיים כמידת הכאוטיות, הנוכחת תמיד בכל סדר, בכל ארגון מבני, ומלווה, ומגוונת, ומשנה את דרך המימוש של כל כורח המותנה אבולוציונית. תוך כך ההכרחי מתממש כתוצאה מתחברת של אינספור מקריות, וזה יוצר את המראית שכאילו הוא נובע מהמקריות, מורכב מהן.
בהכרה בתנודות אקראיות קטנות, הנוצרות במצבים ביפורקדיים, כיסוד הבחירה בדרך ההתפתחות של מערכות מורכבות, של הארגון העצמי והאבולוציה שלהן, מתבטא החיסרון המתודולוגי העיקרי לא רק של הפיזיקליזם של מויסייב, כי אם גם של תיאוריית הארגון העצמי, המקובלת בסינרגטיקה.
מצבים ביפורקדיים וסטיות אקראיות נוצרים באבולוציה ללא הרף. בזה מויסייב ותומכי הגישות הקשורות בסינרגטיקה צודקים לחלוטין. אך ברוב המוחלט של המקרים מהלך ההתפתחות של מערכות מורכבות מונחה לא בידי תנודות אקראיות קטנות, כי אם בידי יתרונות תחרותיים גדולים של מבנים מתגייסים המתפתחים ברצף.
בספר ״העלייה אל התבונה״ (מואיסייב נ.נ. העלייה אל התבונה. הרצאות על אבולוציוניזם אוניברסאלי ויישומיו – מ': הוצ' אט, 1993 – 192 עמ') מויסייב מגדיר שוב את האבולוציוניזם האוניברסאלי
כסכמה, המייצגת פיזיקליזם מזוקק, ומנסה להסביר, מתוך סכמה זו, את כל מגוון האבולוציה. ״האבולוציוניזם האוניברסאלי, הסינרגטיקה, תיאוריית הארגון העצמי,״ – הוא סבור, – ״כל המונחים הללו כמעט נרדפים. הם משקפים את ייצוגנו על כל התהליכים ההולכים 'מעצמם', ללא כוונוניות של 'אצבע מורה'״ (שם, עמ' 26).
אכן, הסינרגטיקה כתיאוריית ארגון עצמי חושפת אחד מההיבטים של השינוי העצמי הספונטני והתהוות של סדר ראשוני מהכאוס הדינמי. אך לאבולוציוניזם האוניברסאלי זה אינו מספיק. תמורות מבניות של מערכות מורכבות ברמות ארגון שונות אינן מצטמצמות לארגון עצמי כאוטי. הן כוללות ריאורגניזציות מבניות מורכבות, שבהן בהתאם למבנים הראשוניים מתבצעת סידור מחדש של הסדר הקודם. סידור מחדש כזה אינו מכוסה בידי הסינרגטיקה והסכמה הפיזיקליסטית של הארגון העצמי בכלל.
כיצד אם כן יכול אבולוציוניזם ״אוניברסאלי״ המכוון פיזיקליסטית לעלות מתהליכים פיזיקו-כימיים לתהליכים ביולוגיים וחברתיים, האם יש לו זכות להפיץ את סכמתו להבנת האבולוציה בטבע החי ובחברה? נ. מויסייב עונה על שאלה זו כך:
״האבולוציוניזם האוניברסאלי מאפשר לבחון את התפתחות התהליך האבולוציוני העולמי בכל ממדיו… שום דבר חי אינו מסוגל להפר את חוקי הפיזיקה או הכימיה, ובאותה עת עקרונות הברירה, הקובעים את התפתחות החומר החי, כלומר חוקי התפתחות העולם החי, אינם מצטמצמים רק לחוקי התפתחות הפיזיקה או הכימיה (ליתר דיוק – איננו יכולים, ואולי גם איננו יודעים, לצמצם אותם לחוקים היסודיים שדיסציפלינות אלה חוקרות)״ (שם, עמ' 37). נוסף לכך, כפי שמגדיר מויסייב, ״ההתפתחות החלקה, הכמעט צפויה״ של התהליך האבולוציוני, אשר נסכים לכנותה
אבולוציה דרווינית״ (שם, עמ' 28) מהווה, לדעתו, רמה נמוכה יותר של אבולוציה מאשר המנגנונים הביפורקדיים והקואופרטיביים, הנכנעים לחוקים היסודיים של הפיזיקה והכימיה.
כמובן, עם פרשנות פיזיקליסטית ונאיבית-רדוקציוניסטית ממש כזו של האבולוציוניזם האוניברסאלי אין אנו יכולים בשום אופן להסכים. כאשר גופים נעים תחת פעולת הכבידה, למשל נופלים מגובה אל האדמה בתאוצה 9.8 מ'/שנ'2, הם נמצאים לגמרי תחת פעולת חוק פיזיקלי בלי קשר לשאלה אם הם חיים או דוממים. אך האבולוציה שלהם כוללת חוקים אלה רק בצורה מותמרת אבולוציונית, כפופה. לכן על שום צמצום של אבולוציה ביולוגית לחוקים היסודיים של תנועה בטבע הדומם לא יכול להיות דיבור. האבולוציה הדרווינית בהבנת הדרוויניזם עצמו, ולא בהבנה
״הפיזיקליסטית״, מורכבת לאין שיעור מהרמה הפיזיקו-כימית של האבולוציה.
הניסיון שעשה נ. מויסייב לבניית פילוסופיית היסטוריה מעמדות האבולוציוניזם נשען על אותם יסודות. הוא מבין את ההיסטוריה כתהליך סינרגטי, שבו יש להפריד את האוניברסאלי מהאינדיבידואלי. האוניברסאלי משתנה יחסית לאט וכולל מאפיינים של תהליכי ארגון עצמי, שהפיזיקאים מכנים אינווריאנטים אדיאבטיים של תהליכים דינמיים.
״גישה כזו,״ – מתוודה המחבר, – ״היא גם צורה מיוחדת של רציונליזם, שנולד במדע המודרני הלא-קלאסי, משום שהמחבר אינו מסוגל לקבל שום דבר אחר מלבד פיזיקליזם״ (שם, עמ' 70). אך אי-יכולת, כמו גם אי-ידיעה – טיעון גרוע.
כמובן, כמה אנלוגיות שימושיות אפשר לנצל בדרך זו. אך הסבר ההיסטוריה באמצעות הפיזיקה בקושי אפשר לכנות אבולוציוני. מויסייב רואה את ההבדל רק בפעילות הפעילה של אנשים, המשתתפים בתהליכים היסטוריים. במציאות הבדל זה הוא דווקא אוניברסאלי.
נ. מויסייב היה מדען מוכשר והוגה מקורי,
לו אנו חבים את ההתפשטות הרחבה של המושג אבולוציוניזם אוניברסאלי. ביוזמתו רכש מושג זה פופולריות רחבה בקהילה המדעית הרוסית, נכנס כמעט לכל ספרי הלימוד על שאלות פילוסופיות של מדעי הטבע. אך הסכמה הפיזיקליסטית שהציע אינה יכולה להיחשב אבולוציוניזם אוניברסאלי אמיתי. היא נשארת פיזיקליזם, שהופץ על תחומים, שבהם כל תהליך פיזיקלי וכימי רק משרת צורות אבולוציה ספציפיות.
באשר לספרי הלימוד, שיצאו לאור ברוסיה על בעיות פילוסופיות של מדעי הטבע, שקלטו מנ. מויסייב את רעיון האבולוציוניזם האוניברסאלי ופיתחו, עיבדו אותו באופן מהותי, אנו מייחסים להם משמעות יוצאת דופן. הם ממלאים, ככלל, לא רק תפקיד הוראה, כי אם גם תפקיד השכלה, בהפיצם תפיסת עולם מדעית-אבולוציונית, הומניסטית, בהדריכם את הנוער הסטודנטיאלי ברוח חיפוש השקפת עולם עצמאי, בריווים בידע כבסיס להיפטרות מדעות קדומות. מתוך שלושה עשרות ספרי הלימוד, שחקרנו, על בעיות אלה רק אחד מכיל פרשנות תיאולוגית, קריאציוניסטית, תפוסה בשיער, של עובדות מדעיות. אך גם היא מתנדפת, ברגע שהמחבר עובר להצגת העובדות.
כמובן, ספרי לימוד לבדם אינם מספיקים. דרושה תנועת השכלה רחבה, שמגויסת באמונה מדעית.
}}

==== האבולוציוניזם האוניברסאלי והאיום של האפוקליפסה האקולוגית ====
{{רן|
אבן דרך מסוימת בהתפתחות האבולוציוניזם האוניברסאלי ברוסיה הייתה הופעתו ב-2011 של הספר ״רעיון האבולוציה בביולוגיה ובתרבות״ (מ': קנון+, 2011 – 640 עמ'). בספר מיוצג צבע המדע הרוסי – הפילוסופים, הגנטיקאים, האקולוגים, הביולוגים-האבולוציוניסטים והתרבותולוגים הגדולים ביותר. הוא מהווה מעין מועדון דיונים, שבו תומכי התיאוריה הסינתטית של האבולוציה בביולוגיה מתפלמסים עם
מתנגדיה, הדרוויניסטים – עם האנטי-דרוויניסטים, הפרוגרסיסטים המושבעים – עם טרדיציונליסטים נלהבים. כבר בהקדמה לספר המנהיג המוכר של הפילוסופיה הרוסית ויאצ'סלב סטפין אפיין את רעיון האבולוציה כאוניברסאליה יסודית של התרבות, שעברה בגרסאות שונות לאורך כל תולדותיה ובמידה רבה קבעה
״את האופי והספציפיקה של ההבנה האנושית של ההוויה ושל הכרתה״ (שם, עמ' 6). זה קבע מראש את חשיבותה המיוחדת של תפיסת האבולוציוניזם האוניברסאלי, שיצירתה, כפי שמציין סטפין, הייתה תולדה טבעית של הפתרון המודרני של משימות הקשורות בהבנת ״האבולוציה המשותפת והמחוברת של הטבע והאדם, הביוספירה והנואוספירה, הטבע והתרבות״ (שם).
היינו רוצים למקד את תשומת לב הקוראים בשני מאמרים מספר זה, המציגים השקפות חלופיות על מימוש עקרונות האבולוציוניזם. אחד מהם בוחן את בעיות האבולוציוניזם הגלובלי מעמדות של אקולוגיזם טרדיציונליסטי, והשני שואף לצייר את סיכויי התפתחות הציוויליזציה מעמדות האבולוציוניזם האוניברסאלי. שני המאמרים אופייניים מאוד כביטויים של קיטוב המנטליות הרוסית לטרדיציונליזם קיצוני ואבולוציוניזם חדשני. הראשון מבין המאמרים נכתב בידי ל. פסנקובה וא. דריאבינה (פסנקובה ל.ו. דריאבינה א.ד. אקולוגיה בשיח של בעיות אבולוציוניות – בתוך: רעיון האבולוציה בביולוגיה ובתרבות – מ': קנון+, 2011, עמ' 477-494).
בתחילת המאמר עצמו מחבריו מעבירים ביקורת חריפה על המודלים המקובלים של ״התפתחות בת-קיימא״ ועל הייצוגים על
הדרך ה״נואוספירית״ של התפתחות האנושות. ההכחשה של תפיסות כה מכובדות וסמכותיות דרשה, ללא ספק, לא מעט אומץ ואף ייאוש. המחברים סבורים ששום דיבור על התפתחות בת-קיימא לא יכול להיות, אם כל צעד בהתפתחות הכלכלית והמדעית-טכנית של הציוויליזציה האנושית מלווה לא רק בזיהום הסביבה הסובבת את האדם, כי אם בהעמקה קטלנית לביוספירה של
המשבר האקולוגי הפלנטרי הכללי.
יש לציין, שגם תפיסת ההתפתחות בת-הקיימא, וגם תפיסת הנואוספירה של ו. ורנאדסקי מספקות לחלוטין לא רק אבולוציוניסטים מודרניים, כי אם גם אקולוגיסטים מסוג טרדיציונליסטי, הרואים בתפיסות אלה אלטרנטיבה לחברה החדשנית המתפתחת בסופה ופורשים יציבות של התפתחות וניצחון התבונה על הפלנטה כהכרח של ויסות פלנטרי כללי של ההתפתחות על מנת להימנע מאסון אקולוגי. הוויכוח הולך רק על צורות וגבולות של ויסות כזה. כמובן, אזהרות האקולוגים על אפוקליפסה אקולוגית מתקרבת מועילות לאבולוציה של דעת הקהל במדינות שונות, כשם שאזהרות המדענים על אפוקליפסה גרעינית מתקרבת היו מועילות למניעתה בתקופת העימות הגרעיני של מעצמות-העל.
אילולא מאמצי המדענים-האקולוגים, הנתמכים בידי הציבור, ממשלות ופרלמנטים של מדינות מפותחות לעולם לא היו נחרצים לאמצעים כה נחושים של ויסות ההתפתחות הכלכלית במטרה לשפר את מצב הסביבה הטבעית, שהינם אלה שננקטו במדינות אלה החל מסוף שנות ה-60 והביאו לתוצאות חמורות למדי, הניתנות לרישום אמפירי. תפיסות ההתפתחות בת-הקיימא, הקו-אבולוציה, הנואוספורוגנזה התחשבו באופי החיובי, אף שאינו מספיק דיו, של תוצאות אלה והיו מכוונות להרחבתן והעמקתן הרציפה, האבולוציונית. יציבות ההתפתחות בשום פנים אינה אומרת עצירתה והפסקתה.
יחד עם זאת בתנועה האקולוגית נצפה גם זרם שולי, שמאחורי עמדותיו האידיאולוגיות הסתתרה אי-קבלה טרדיציונליסטית של הקדמה כשלעצמה, אימה לפני בעיות החברה החדשנית, שאיפה להחזיר את האבולוציה אחורה ולחזור לסטריאוטיפים המוכרים לא רק של יחסי הגומלין בין האדם לטבע, כי אם גם של יחסי הגומלין הפטריארכליים
בין אנשים. בעיות ייעול יחסי הגומלין בין האדם לטבע מוחלפות בהפצת מצבי רוח פאניקיים, שהתודעה ההמונית קולטת בקלות ורוכשים פופולריות הולכת וגוברת. נוצר מצב פרדוקסלי: מצד אחד יחס צרכני לחיים ומרוץ בלתי-מרוסן אחר טובין חומריים מדרבן מרוץ בלתי-מרוסן לא פחות אחר הרחבת הייצורים ודיכוי מקביל של הסביבה הטבעית, ומצד שני מאותם צרכנים נשמעים מכל עבר קינות צבועות על נזק הקדמה וקרבת האסון. הקטרסטופיזם טבוע באישיות מכוונת-צרכנות, משום שדרך חייהם רצופת אסונות מגוונים, ובראש ובראשונה – עם הבריאות.
את כל מכלול הבעיות הזה מעלים מחברי המאמר. לפי ייצוגיהם, האסון האקולוגי כבר מתרחש, השפלת הסביבה הטבעית קיבלה אופי גלובלי, ובקרוב תקבל גם בלתי-הפיך, הטבע גווע, ובעקבות גסיסת הטבע יבוא בהכרח גם גסיסת האנושות. את מה שהאנושות עושה למניעת גסיסתה שלה, מחברי המאמר מחשיבים לבלתי-מספק לחלוטין, אף לבלתי-מקובל, הן במובן הקונספטואלי והן במובן המעשי. גם תפיסת הנואוספירה של ורנאדסקי, וגם תפיסת ההתפתחות בת-הקיימא, שבהן מתמצה ההבטחה הקונספטואלית של הגנת הביוספירה, אינן בעלות, לדעת המחברים, פוטנציאל מניע מספיק לפתרון הבעיות שנוצרו. באפיונם את תפיסת הנואוספירה של ו.י. ורנאדסקי, ל. פסנקובה ו
א. דריאבינה כותבים:
״ו.י. ורנאדסקי סבר שהתבונה חרוטה באבולוציה, מתפתחת לפי חוקיה וממלאת את מטרותיה. מכאן נובעת אי-הניתנות-להתגברות של התהוות הנואוספירה כשלב טבעי של התפתחות הביוספירה. נואוספירה – תחום התבונה – מכנה המדען את הביוספירה, שהפכה בידי הפעילות התבונית של האדם. התבונה (לפי ורנאדסקי) – השלב הגבוה ביותר
של הכוח המתבונן והתכליתי, המסדר את הטבע. היא צריכה לשכלל את תחום מושבה לפי חוקי האבולוציה, בהפיכתה את הביוספירה לנואוספירה. תוך כך מונח שתהליך הנואוספורוגנזה יהיה במקביל גם השתכללות רוחנית של האדם… הייצוגים המודרניים על הנואוספירה מקורם בהשקפות ו.י. ורנאדסקי על תפקיד המחשבה המדעית כגורם פלנטרי ועל הגעת עידן התבונה, שיחליף את התודעה המודרנית הלא-מושלמת של האנושות״ (שם, עמ' 477).
מחברי המאמר מחשיבים תפיסה זו לאוטופיה, ואת התקוות הקשורות בה – לחלומות בלתי-ניתנים להגשמה. אוטופיים לא פחות הם בעיניהם גם השקפות המדענים המקומיים המודרניים, המתבססות על תפיסת הנואוספירה, ובפרט נקודת המבט של נ. מויסייב על הכורח ליצור מוסריות חדשה, התואמת לדרישות הנואוספורוגנזה, והעמדה של ו.י. סטפין על האדם כשלב טבעי וטבעי בהתפתחות היקום, האחראי למצב העולם, שאליו הוא שקוע. אינם מאמינים מחברי המאמר גם בהגעת רפורמציה רוחנית חדשה וגיבוש מערכת ערכים חדשה כתנאי מוקדם לנואוספורוגנזה, שאת אפשרותה מצביע ו. סטפין (שם, עמ' 478).
אפילו השקפות א. פצ'אי, אחד המייסדים והתאורטיקנים של מועדון רומא, שבמסגרתו גובש הייצוג על גבולות הצמיחה וההתפתחות הכלכלית של הציוויליזציה האנושית, אינן מספקות את מחברי המאמר. ״א. פצ'אי,״ – הם מעירים, – ״מכוון לייצוגים על טבעו התבוני וההומני של האדם. בפרויקטים שלו של טרנספורמציית התודעה הם (כלומר תאורטיקני מועדון רומא – ל.ק.) נשענים על טובו הפנימי, על הקביעה שכל הרע שבו קשור בהשפעה חברתית, שהאדם טוב ואלטרואיסטי מטבעו. מכאן נובעים הרעיונות שהכריזו
על ״התודעה ההומניסטית״ ועל המהפכה ההומניסטית״ (שם, עמ' 480).
באי-קבלתם של התקוות להומניות ראשונית, לתבוניות ולאלטרואיסטיות של טבע האדם, או לרפורמציית התודעה ולהופעת התחלה מוסרית חדשה, המעוררת אחריות למצב הטבע, מחברי המאמר צודקים לחלוטין. טבע האדם דואלי, הוא כולל גם את ההתחלה התבונית וגם את החייתית. במשך אלפי שנים רבות בני אדם הרגו זה את זה כדי להשיג משאבים לקהילותיהם, להכניע ולשעבד אנשים אחרים. על אחת כמה וכמה טבעית להם הייתה ונשארה המלחמה נגד הטבע, שממנו הם שאבו משאבים מאז ומעולם, בהשאירם אחריהם מדבריות.
אך הם בעמלם גם יצרו טבע חדש, ולא רק מלאכותי, כי אם גם טבעי. הם עיבדו שדות, נטעו עצים, דאגו לחיות שבייתו. האדם מסוגל גם להרוס את הטבע, וגם לשחזרו. הוא מסוגל לשחזר גם את טבע הפרא, אם הדבר תואם את צרכיו ואינטרסים. לכן אין לסמוך על התהוות מוסריות ותבוניות, הסותרת את הצרכים והאינטרסים. הנואוספורוגנזה תלויה ישירות בגיוס צרכים ואינטרסים, המכוונים להבראת הסביבה הסובבת את האדם, לשיקום וחיזוק המנגנונים הטבעיים של הארגון העצמי של הביוספירה. בצורה שונה לחלוטין מנמקים מחברי המאמר במנטליות הטרדיציונליסטית הטבועה בהם.
את מקור הטעויות והתקוות הבלתי-מוצדקות, המפריעים להכרה בהיקפים האמיתיים של האסון המאיים, הם רואים באמונה בכוח הבורא של התבונה, בקדמה, באפשרויות האבולוציה של האדם, שחלק אותה ו. ורנאדסקי ואשר בזמננו קיבלה ביטוי מוכלל ברעיון האבולוציוניזם האוניברסאלי.
״גישה כזו לבעיית האדם,״ – הם סבורים, – ״נשענת על ייצוגים השקפתיים על חוק טבע אחד, אוניברסאלי, שבו האדם עם תבונתו מהווה את פסגת ההתפתחות הפרוגרסיבית של החומר. היום עמדה כזו קיבלה את השם אבולוציוניזם גלובלי (אוניברסאלי). ייצוגים אלה מבוססים על
ההשקפה האבולוציונית, ובאיכות זו הם נכללו בתודעה ההמונית של המודרניות וקיבלו התפשטות רחבה ביותר במנטליות המודרנית״ (שם, עמ' 481).
במקביל לאבולוציוניזם האוניברסאלי כתוצאה מודרנית של התפתחות ההשקפה המדעית, מחברי המאמר מפריכים גם את הדרך עצמה, שבמהלכה הגיעה המחשבה האירופית המכוונת מדעית להכרת האוניברסאליות של האבולוציה ורעיון הקדמה הקשור בה.
״הבנה כזו של טבע האדם,״ – מזכירים ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״גובשה עוד בעידן הנאורות והזמן החדש. זהו האדם של הולבך, רוסו וולטר. היא התפשטה בהרחבה במנטליות הציבורית של המאות ה-19-20 ונקלטה בידי המחשבה האקולוגית המודרנית. כך, ביסוד המודל של הנואוספירה, כה אופנתי היום, מונחת תפיסה עתיקה, רציונליסטית, של האדם״ (שם, עמ' 481).
בשאיפה לתאר את הרציונליזם האירופי כמודל עתיק, כלומר כיום, בעידן המשבר האקולוגי הגלובלי, מיושן, של התפתחות, המחברים שוכחים שמודל זה ענה על הקדמה האמיתית של החברה, שהושגה בזמן החדש, ובא במקום האוטופיה הדתית-קריאציוניסטית, ששלטה בעידן ימי הביניים, שלפיה האפוקליפסה והדין האחרון ישימו קץ לאנושות הטבועה בחטאים ויקבעו בדרך קטסטרופלית את מלכות האלוהים לעולמי עד.
כדי להראות את האוטופיות דווקא של המודל המדעי-רציונליסטי של ההתפתחות, המחברים מדגישים את קרבתו לפרויקטים אוטופיים של יצירת חברה אידיאלית:
״תורות רבות על החברה הצודקת העתידית קמו במשך כמה מאות שנים. מפליאה האחידות של הייצוגים על האדם בפרויקטים אוטופיים אלה. מדינות שונות, תקופות שונות, והייצוגים על האדם – זהים. בכל מקום כבסיס מקובל טבעו ההומני והתבוני, היכולת לבנות
חברה אידיאלית על יסוד רציונלי. ייצוגים אלה חיו במשך מאות שנים בתודעתם של אנשים מתקופות שונות וממדינות שונות. כנראה, הם נוצרים כתוצאה של הצורך הארכיטיפי של האדם באישור עצמי ובתקווה לניצחון הצדק בחברה האידיאלית של העתיד, כלומר כהשלכה של תקוות ותשוקות אנושיות״ (שם).
בהתאם, גם כל ייצוג על האופי החיובי של אבולוציית הציוויליזציה האנושית, לדעת המחברים, אוטופי לא פחות, הם מבוססים רק על השלכה של תקוות ותשוקות אנושיות, הם נשענים לא על המדע, כי אם נובעים ״מהייצוג ההשקפתי על האדם, מבלי לדרוש ביסוס תאורטי״ (שם).
ל. פסנקובה וא. דריאבינה צודקות בדבר אחד: אי-אפשר לבנות תחזיות מדעיות והשקפת עולם מדעית-אבולוציונית על עקרונות של סוף טוב, הממתין לאנושות באופן קטלני, אשר במוקדם או במאוחר תתעשת, תזכור את טבעה ההומני ותבנה חברה אידיאלית של שיתוף פעולה וצדק כללי. ייצוגים כאלה אכן בנויים רק על אמונה, ויתר על כן על אמונה אוטופית, לא מדעית. הניבוי המדעי והייצוגים המדעיים על אבולוציית הציוויליזציה האנושית חייבים להתחשב באיומים הגלובליים שנוצרו ובהסתברות התרחשותן של תוצאותיהם השליליות, כדי לגבש אסטרטגיות ריאליסטיות למניעתם ולהתגברות עליהם.
את תוצאות האמונה האוטופית בחברה אידיאלית של העתיד כבר חווינו על עצמנו, כשחיינו בחברה, שבנתה קומוניזם באמצעות אלימות טוטלית נגד החירות וזכויות האדם. גם עכשיו אנו עדיין חווים את תוצאותיה ואת הרציפות של אוטופיה זו. כל אוטופיה, לאחר שמומשה, הופכת לאנטי-אוטופיה אנטי-הומנית, פרט אולי לאותן אוטופיות, שנועדו איכשהו לקשט באמת את חיי האדם (למשל, אוטופיית עיר-הגן, שיצרו האדריכלים של המאה ה-20).
אך מחברי המאמר רחוקים מההבנה שכל אוטופיות נושאות אופי אנטי-אבולוציוניסטי, שייצוגים לא-אוטופיים, אבולוציוניסטיים על סיכויי האנושות בנויים על יסוד שונה לחלוטין וכוללים אמונה ריאליסטית שונה לחלוטין, הקשורה בתפיסת העולם המדעית-אבולוציונית. ייצוגים כאלה משקפים תוצאות של קדמה אמיתית בטבע ובחברה, בוחנים את האדם לא רק כיצור תבוני, כי אם גם כיצור המתקדם עם התקדמות הציוויליזציה.
שגוי לפרש אוטופית גם את הקדמה, משום שכל קדמה קשורה בהכרח ברגרסיה יחסית כלשהי, וכל התפתחות – בדגרדציה מסוימת. וכלום יכול היה להיות אחרת: הרי לכל תנועה קדימה באבולוציה מלווה בהכרח שינוי של מה שהיה לפני כן, ומכאן גם הפרה של מה שהתייצב קודם. התפתחות החברה החדשנית גוררת פרידה מיתרונות רבים של החברה המסורתית, מה שמטראום את התודעה השמרנית. אך אין זה אומר שעלינו לעצור ולהפסיק לנוע קדימה. יתר על כן, כל האטה של ההתפתחות האינטנסיבית של הציוויליזציה, המוכתבת בידי שאיפה להגביל את הקדמה המדעית-טכנית, הייתה גוררת בתנאים שנוצרו רק האצה נוספת של ההתפתחות האקסטנסיבית, הרחבת ייצורים מיושנים, מה שהיה מביא לתוצאות כבדות עוד יותר למצב הביוספירה.
מחברי המאמר מחשיבים לבלתי-יעילים את כל האמצעים, המיושמים בעולם להגנת הסביבה הטבעית, ואת המאמצים, המושקעים לשיפור המצב בתחום זה, לבלתי-פרודוקטיביים, בלתי-מספקים, אף לפליאטיביים גרידא. בעולם אין מחסור בקיום אירועים מגוונים רחבי-מסכים. מתקיימות ללא הרף ועידות אקולוגיות, כינוסים, סימפוזיונים, דיונים על זכויות הטבע, מתפרסמות קריאות של מנהיגי המדינות המובילות בעולם, פוליטיקאים סמכותיים, מדענים, נציגי תרבות, יוצאים לאור ספרים וכתבי עת רבים בכוון האקולוגי, נוצרים גופים
מייעצים ממשלתיים וממשלתיים-חוץ שונים להגנת הסביבה הסובבת את האדם. בכל זה, כפי שסבורים המחברים, מתבטא יותר ״אקו-דמגוגיה״ מאשר תוצאות אמיתיות.
אבל למרות זאת, המצב האקולוגי הגלובלי על הפלנטה ממשיך להידרדר. לדעת המחברים, האנושות כבר עברה את גבולות הצמיחה ואינה יכולה לשמר את עקרונות ההתפתחות בת-הקיימא, משום שהיא נמצאת מחוץ לתחום היציבות. ״צוינה דגרדציה הולכת וגוברת של הסביבה: דלדול שכבת האוזון, שינוי אקלים, אובדן המגוון הביולוגי, התגברות תהליכי המדבור והבהרת היערות. זה אומר, שההשפעות האנתרופוגניות על הסביבה, שאסור להן לחרוג מגבול מסוים – היכולת הכלכלית של הביוספירה, הופרו״ (שם, עמ' 483).
כך, האפוקליפסה האקולוגית לא רק מתקרבת, היא לדברי המחברים כבר הגיעה, אף שרק האקולוגיסטים שמו לב אליה. בהתאם מאופיינים גם ההישגים האמיתיים בתחום האקולוגיה, שגם האקולוגיסטים השמרניים ביותר אינם יכולים שלא להכיר בהם:
״בעולם התרחש שינוי עצום ביצירת תשתית להגנת הסביבה. מתפתחות תוכניות לאומיות חזקות למדיניות אקולוגית גלובלית ברוב המדינות. נוצרה תוכנית ממלכתית 'שינויים גלובליים של הסביבה הטבעית והאקלים' גם ברוסיה. ועם זאת, הציבור האקולוגי נאלץ לקבוע שתוצאות האירועים רחבי-ההיקף הללו בלתי-פרודוקטיביות״ (שם).
מי אם כן אשם בחוסר-הפרודוקטיביות של כל האירועים – גם הממשיים וגם האידיאולוגיים? לצד הפילוסופים, המאמינים באפשרות של קדמה מאורגנת תבונית, אשמים, לדעת מחברי המאמר, בראש ובראשונה נציגי העסקים הגדולים. ״הקריאות לחוס על העולם הטבעי נשארות רק על הנייר. הפיתוחים המדעיים, המוכיחים את קטלנות השרירותיות המהפכנית ביחס לטבע, אינם
נלקחים בחשבון בידי הנהגת רוב מדינות העולם. האינטרסים של המונופולים מתגלים כחזקים יותר… היום יש לדבר לא על תבוניות האנושות בכללותה, כי אם על אינטרסים קבוצתיים של אילי התעשייה של הפלנטה – האשמים העיקריים של התוקפנות נגד הטבע״ (שם, עמ' 484, 482).
כאן התבטא הציר המרכזי של הנמקים האפוקליפטיים בעניין בעיות אקולוגיות. הוא יוצא מגבולות האקולוגיה עצמה ונע באזור המנטליות האנטי-קפיטליסטית, שנפוצה בהרחבה במנטליות הטרדיציונליסטית בכל העולם ופופולרית מאוד ברוסיה הפוסט-סובייטית עם התפתחותה המוזרה מאוד של היזמות ועם שימור של דעות קדומות טוטליטריות רבות, המפריעות להתפתחות נורמלית. הציוויליזציה הטכנוגנית, חדורת רוח היזמות, החדשנות והקדמה, מקור רווחת העמים, מצילת מהקור והרעב, מפיקת טובין ושירותים איכותיים, הבסיס החומרי של הנוחות האנושית, נוחות החיים, סיפוק הצרכים, שגשוג הכלכלה, עוצמת המדינה – מוכרזת כאויבת האנושות, מחריבה את קיומה, כתנאי מוקדם לגסיסתה ההכרחית
תוך כך האקולוגיסטים הרדיקליים עצמם אינם מוותרים כלל על ברכות הציוויליזציה, שיוצרים ומספקים ״המונופולים״ המתחרים זה בזה, ״אילי התעשייה״, המנצלים במלואו את הישגי הקדמה המדעית-טכנית, את הניהול החדשני, המספקים עבודה ושכר גבוה למיליוני שכירים, ובאמצעות בסיס המיסוי שלהם – את מימון התוכניות החברתיות, ובכך – את מימוש הצדק החברתי, כמה שרק אפשר בכלכלת שוק ללא התפשטות המונית של יאזמוטות על צוואר משלמי המסים.
לפי השכנוע של מחברי המאמר, שום קדמה מדעית-טכנית בעקרון אינה מסוגלת להביא לשיפור או לפחות לייצוב של המצב שנוצר. להפך, היא רק תגביר
התפשטות טכנוגנית נוספת לתוך הסביבה, התפשטות בה של חומרים שלא היו ידועים לה קודם וכו'. ״התודעה של החברה,״ – הם קוראים, – ״מהופנטת בידי הקדמה הטכנית. האדם המודרני נתון במרות החשיבה הטכנוקרטית, המולידה את רעיון האפשרויות הבלתי-מוגבלות של טרנספורמציה לא רק של הטבע, כי אם גם של הסטטוס של עצמו, הגופני והנפשי״ (שם, עמ' 486).
אך דווקא הישגי המדע המודרני נותנים לכך יסודות רציניים למדי, אף שהציפיות מהנדסה גנטית ומטכנולוגיות כימיות ל״ניסים״ מהירים ובלתי-רגילים, ללא ספק, מוגזמות מאוד. ומצד שני, ההתפתחות הסוערת בזמננו של טכנולוגיות המידע כבר יוצרת ניסים אמיתיים, שלא חלמו עליהם נביאים וקוסמים. הורס את הטבע לא הקדמה המדעית-טכנית כשלעצמה, כי אם ניצולה הברברי בתנאים הכלכליים שנוצרו אובייקטיבית. למרות כל הצלחות ההתפתחות הציוויליזציונית, אותה ציוויליזציה, הקיימת על הפלנטה שלנו, עדיין נושאת אופי לא-מפותח. היא מבטיחה להמוני אנשים קיום צרכני, אך אינה מסוגלת עדיין להעיר בהם אפשרויות רחבות לאבולוציה יצירתית.
הציוויליזציה הארצית כבר חזקה דיה כדי ליצור איומים הולכים וגדלים לסביבת מושבה, אך היא עדיין חלשה מדי מכדי, מבלי לפגוע בזכות האדם לקיום ראוי, לבצע הבראה טוטאלית של הסביבה הסובבת את האדם, שיקום גלובלי של זכויות הטבע החי שקופחו בידי האדם. אבל הרבה אנחנו יכולים לעשות כבר עכשיו. מהות מה שאפשר לעשות אינה בצמצום ההתפתחות הכלכלית, ביצירת חסימות להתפתחות הקדמה המדעית-טכנית, כפי שמציעים האקולוגיסטים הרדיקליים, כי אם דווקא להיפך – להעלות את עוצמת ההתפתחות הכלכלית ולכוון בקנה מידה הולך וגדל את הישגי הכלכלה החדשנית והקדמה המדעית-טכנית אל
הבראת הסביבה הסובבת את האדם ושיקום המנגנונים הטבעיים של אבולוציית הביוספירה.
ומה מציעים מחברי המאמר המנותח על ידינו, לאחר שביקרו, ותוך כדי כך במידה מסוימת של צדק, את כל מה שמוצע ונעשה להצלת הטבע בתנאים שנוצרו אובייקטיבית? לאחר שאפיינו כאוטופיות את כל התנאים המוקדמים ההשקפתיים הקיימים לתמורות אבולוציוניות בתחום הגנת הסביבה הטבעית, המחברים שוב מקשרים את השינוי האמיתי של המצב הנראה להם כמעט חסר-תקווה עם תמורה יסודית של השקפת העולם.
״אז, המשימה, העומדת היום לפני האקולוגיה, ברורה,״ – מסכמות את הרהוריהן ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״לבצע מהפך בתודעה ההמונית, לשנות את תודעתם של מיליונים ומיליארדים, לשנות את השקפת עולמם, להבטיח החלפה של נורמות התנהגות וצירי ערך. ההיקפים – פלנטריים״ (שם, עמ' 487).
אך האם אין זו אוטופיה? ומדוע את טרנספורמציית השקפת העולם ברוח התפתחות הנואוספירה מאפיינים המחברים כאוטופיה, ואילו את פרויקטם להנחלת השקפת עולם אקולוגית לתודעה ההמונית הם ממקמים כאלטרנטיבה לגישה האוטופית? כדי להתגבר על ספקות מוצדקים למדי בממשות המשימה שהוצבה, הם משווים את המהפך שהם מציעים בתודעה ההמונית למבנה מחדש המוני של התודעה הציבורית בהתפשטות הנצרות. האידיאלים של הטוב והאהבה, שהוכרזו בידי הנצרות, הבטיחו את המעבר להשקפת עולם חדשה ולנורמות התנהגות חדשות. המחברים מכירים באי-התאמת הנורמות והערכים, מטרות החיים והמשימות, המקובלים בדת הנוצרית, לאלה הקשורים בהשקפת העולם האבולוציונית המודרנית, כולל האקולוגית. לכן הם מציעים להעמיד למבנה מחדש יסודי לא פחות מאשר את האבולוציוניזם הגלובלי, האוניברסאלי המודרני. אנחנו חבים לל. פסנקובה וא. דריאבינה הגדרה טובה מאוד של המשמעות,
שאותה רוכש האבולוציוניזם האוניברסאלי בתפיסת העולם המודרנית ובהבנת הבעיות החברתיות המודרניות ובהבטחה האינטלקטואלית של פתרונן המעשי. הן כותבות:
״השקפת עולמנו רוויה בייצוגים אבולוציוניים על העולם. האבולוציוניזם המודרני – אינו רק מכלול של תיאוריות מדעיות והכללותיהן. זה – אופן הוויה, הנמצאת במצב התפתחות, זה גם חשיבה אבולוציונית, וגם הלך רוח, שבו מתבטא השאיפה להבין את העולם במונחים של תהליך והתהוות״ (שם, עמ' 490).
נפלא, לא כן? והנה כיצד מתייחסים בייצוג המחברים הרעיונות היסודיים של השקפת העולם הדתית והאוניברסאלית-אבולוציוניסטית זה לזה:
״בהשקפת העולם של ימי הביניים רעיון האלוהים היה העמדה היסודית. זה היה עקרון ההסבר המרכזי של העולם, שמחוצה לו הכול איבד את משמעותו. בהשקפת העולם המודרנית תפקיד זה ממלא דימוי האבולוציה הגלובלית – תהליך אבולוציוני שלם, שבמהלכו מתפתחים ברצף תחילה אובייקטים של העולם הלא-אורגני, אחר כך של העולם האורגני, ולבסוף של עולם המערכות החברתיות. האבולוציוניזם הגלובלי מציב אוריינטציות הסבריות ומשמעותיות של תקופתנו. הוא מונח ביסוד רעיון אחדות העולם. מקובל שהאבולוציוניזם הגלובלי הוא היסוד של התמונה המודרנית של העולם״ (שם, עמ' 491).
אך אם כל זה נכון, אז כיצד, והעיקר – מדוע, יש לשבור את התמונה האבולוציונית הגלובלית-אוניברסאלית של העולם, כדי להעמידה תחת השקפת עולם אקולוגית הבנויה ספציפית? המחברים שואפים ״לתקן״ את האבולוציוניזם האוניברסאלי, בהשלימו בייצוגים על מחזוריות סגורה והיררכיות נוקשה, הטבועה, כפי שהם סבורים, במאפייני המערכת של אבולוציית הביוספירה. אך האם אבולוציוניזם ״מתוקן״ כזה, באמצעות קטיעה של רעיון הקדמה, יהיה באמת אבולוציוניזם? והאם הוא יוכל לשקף את
אבולוציית הביוספירה ואת מקומו של האדם בה?
״הטרנספורמציה של האבולוציוניזם הגלובלי,״ – מבהירות ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״חייבת להתחיל בפופולריזציה של מבט מערכתי על העולם, המכוון לאינטראקציות 'פונקציונליות' בין חלקי השלם ולבנייה ההיררכית של המערכת, בהפצת מבטים אלה בתודעה ההמונית… האדם הוא רק אלמנט, רק חלקיק של השלם, רק בורג במכשיר הכללי – הביוספירה. קיומו מחוץ לביוספירה חסר משמעות כמו קיומו של מכסה קומקום בלי הקומקום. הגישה המערכתית ממקדת את תשומת הלב בהרמוניות ובתכליתיות של הטבע, נושאת הרגשת תלות בו והרגשת קשר בל-ינתק עמו… ייצוגים אלה ישנו מהותית את דמות האבולוציוניזם האוניברסאלי״ (שם, עמ' 492).
לעניין זה אפשר לומר את הדברים הבאים. הגישה המערכתית מהווה צד מהותי מאוד של האבולוציוניזם האוניברסאלי, כך שאין כל צורך להנהיגה מחדש לצורכי התודעה האקולוגית. אך היא מובנת דווקא אבולוציונית, ולא כדמות של היררכיה קפואה כלשהי, שבה האדם – רק בורג, חלק תלוי, מכסה של קומקום. האדם – לא בורג ולא מכסה של קומקום. הוא אינו תופס מקום שהוקצה לו פעם אחת ולתמיד באבולוציה הטבעית.
האדם עצמו הוא אבולוציה, המשנה ומייעלת את הטבע ואת עצמו. הוא מכיל בתוכו את הפוטנציאל של אבולוציה יצירתית, אף שהוא יכול לממשו רק במסגרת התנאים שנוצרו אובייקטיבית, אבולוציונית, במסגרת רמת ההתפתחות של ציוויליזצייתו. כן, האדם תלוי בטבע. אך משימתו אינה רק להשתלב במחזורים שנוצרו בו, בהיררכיה של התהליכים המתפתחים בו, כי אם גם לייעל את יחסי הגומלין שלו עמו. וזה, למורת רוחם של האקולוגיסטים השמרנים, מניח, אמנם זהירות מאוד, אך בכל זאת התערבות מהותית בתהליכיו.
הביוספירה הארצית במשך מיליונים ומיליארדי שנים
השתנתה והסתגלה להתערבות של תהליכים קוסמיים, גיאולוגיים, גיאו-קלימטיים. מהות הבעיות האקולוגיות, שחווה היום האנושות, היא בכך שהציוויליזציה האנושית הופכת לגורם קטלני עוצמתי לא פחות של השפעה על הביוספירה, כמו אלה שכבר היו בתולדותיה. ויתר על כן, אולי עוד עוצמתי הרבה יותר. ״צריך להבין,״ – קובעות בצדק מוחלט ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״שהעניין איננו רק בהשמדת מיני בעלי חיים, כריתת יערות ובזיהום ההולך וגובר של האוקיינוס העולמי, אלא שהעניין הוא בהפרת היציבות של מחזורי הביוספרה הגלובליים והביוצנוזות של הפלנטה״ (שם, עמ' 491).
לאחר שחוותה בתולדותיה הקשות לא מעט אסונות, הביוספירה הסתגלה להם ולא רק שרדה, כי אם בגמישות וביכולת ההסתגלות הטבועות בכל חי לא רק שלא גססה, כי אם גם הבטיחה קדמת חיים מואצת והולידה את האדם – פסגת אבולוצייתו, שמעליה היא, ללא ספק, אינה מסוגלת לעלות. היום הביוספירה ללא ספק מדרדרת גם תחת פעולת הציוויליזציה המאורגנת ברבריות, וגם כתוצאה מכך שפוטנציאל האבולוציוני שלה, אולי, מתקרב למיצויו. זוהי עובדה. אך האדם אינו יכול להרשות לעצמו להשתלב בדגרדציית הביוספירה, שהציוויליזצייתו מקבלת ומאיצה.
האדם אינו יכול להישאר זמן רב מדי גורם קטלני, בדומה לאלה שהפרו בעבר את יציבות הביוספירה ועוררו או דיכאו את אבולוצייתו. אינו יכול, משום שזה מערער את יסודות קיומו וקיום ציוויליזצייתו, מאיים במיצוי משאבי הטבע ובמרכיביהם העיקריים – אוויר צח, מים נקיים וסביבת מחייה בריאה. האדם לא רק יתאים את עצמו לביוספירה הארצית, כפי שמתעקשים האקולוגיסטים צרי המחשבה, כי אם גם בקנה מידה הולך וגדל יתאים אותה לעצמו. ולצורך כך נחוצים הוצאות עצומות, בלתי-ניתנות להשוואה ליכולות של היום, והולכות וגדלות
עמל על הבראת וויסות הביוספירה.
כשם שבכלכלת השוק המודרנית מנגנוני הוויסות העצמי של השוק משולבים עם מנגנוני ויסות ממלכתיים המכוונים דמוקרטית, כך ביחסי האדם עם הביוספירה הכרחי שילוב אופטימלי של ויסות עצמי וויסות מכוון תבונית. לשם כך יש להקצות שטחים גדולים מאוד לשיקום מנגנוני הוויסות העצמי של טבע הפרא. כמה מהר ויעיל הטבע משקם את כוחותיו, מראה הניסיון של יצירת אזורי פינוי של אנשים בשטחי אוקראינה ובלארוס כתוצאה מאסון צ'רנוביל. בתנאי הזיהום הרדיואקטיבי המבעיתים את האדם צפיפות ההתפשטות כאן של צמחים ובעלי חיים גבוהים עברה את כל הציפיות והתחזיות המוצדקות מדעית.
כוח הרבייה של הטבע החי גבוה לאין שיעור מכפי שסוברים האקולוגיסטים החושבים קטסטרופיסטית. הוא מתפתח בהתקדמות גיאומטרית, כפי שהראה דרווין אחרי מלתוס ב
״מקור המינים״. הוא מוגבל רק בידי נוכחות משאבים ותחרות בין המינים. נסיבה זו מבטיחה עתודת כוח אדירה של הביוספירה, אם כי גם היא, כמובן, אינה בלתי-מוגבלת. לכן יש לתת לכוח הרבייה של הטבע חירות להתבטאות, להבטיח לו את המשאבים הדרושים, כולל ובראש ובראשונה מרחב, חופשי מהפעילות הכלכלית של האדם. ולעשות זאת לא פשוט מאוד. ערינו גדלים, האוכלוסייה גדלה כמעט באותה התקדמות כמו כוח הרבייה של הטבע, משום שבאדם מונח אותו כוח עצמו, המובטח במשאבי הכלכלה. האדמה מתייקרת.
לכן פתרון בעיית שחרור כוח הרבייה של הטבע מהדיכוי שלו בידי האדם יכול להיות קשור לא בהגבלת, בלימת או אפילו עצירת ההתפתחות הכלכלית והקדמה המדעית-טכנית, כי אם דווקא להיפך, באינטנסיפיקציית
ההתפתחות הכלכלית, שתאפשר להתגבר ביעילות על הזחילה האקסטנסיבית של הכלכלה, הממלאת שטחים חדשים וחונקת את הטבע החי.
ככל שמתעצמת ההתפתחות הכלכלית, מתאפשר להוציא ממחזור כלכלי שטחים גדולים דיו, לגדל בהם צמחייה וליישב בהם בעלי חיים, ובכך להפכם לאזורים חופשיים מהתערבות האדם ולתורמים להגנת זכויות טבע הפרא. ככל שמתעצמת ההתפתחות הכלכלית, מופיעה ומתרחבת גם האפשרות להבראת הסביבה הטבעית של הערים. יש לקבל נורמות משפטיות בינלאומיות להבטחת גידול הערים בגידול תואם של שטחים, המוקצים לנטיעות ירוקות.
רק הבטחת ערינו בכמות מספקת של מערכי יער וגנים, לצד הגוונת התעשייה, יכולה לתרום להבראת הסביבה העירונית הסובבת את האדם. אדם חופשי ובריא בלתי-אפשרי ללא טבע חופשי ובריא. בעיית הייעור הירוק של הערים ברמות שונות של המרחב העירוני רלוונטית מאוד לזמננו. ניסיונות לפתרונה נעשו בתולדות האנושות פעמים רבות. הדוגמאות הבולטות ביותר של ניסיונות כאלה הן הגנים התלויים של בבל בבבל הקדומה ואומנות הגינון של יפן. אינטנסיפיקציית ההתפתחות הכלכלית לא רק מאפשרת לשחרר לשיקום הטבע את המרחב הדרוש, כי אם גם להבטיח את עבודות הייעור הירוק ושחזור הטבע החי בכוח עבודה דרוש, ככל שמשתחררים עובדים מהתעשייה. חלוקה מחדש של מאמצי העבודה לרביית הטבע החי הייתה יכולה לתרום לא מעט לפתרון בעיית גידול האבטלה.
ומה מציעות ל. פסנקובה וא. דריאבינה כמימוש השקפותיהן על פתרון הבעיות האקולוגיות ועל הטרנספורמציה התואמת של מכלול רעיונות האבולוציוניזם האוניברסאלי
? ״אנו מקוות,״ – הן כותבות, – ״ליצירת אידיאל חברתי חדש, המסוגל לא במילים כי אם במעשים לשנות את אוריינטציית הערך של האדם. הקבלה הפנימית של רגולטורים ערכיים חדשים עשויה לאלצו ללכת נגד עצמו, נגד אינטרסיו, נגד התועלת האישית של היחס הטורפני לטבע. זו תהיה השקפת עולם חדשה, האוסרת על הרס משכננו – הביוספירה״ (שם, עמ' 493).
הנה זה בדיוק אוטופיה טהורה ביותר. להכריח את התודעה ההמונית ללכת נגד עצמה, נגד אינטרסיה לא פשוט לא-ריאלי. זה גם לא מוסרי. אנשים רוצים לחיות טוב יותר, שיהיה להם סיכוי בחיים. הם מאמינים שהתפתחות נוספת של הציוויליזציה תפתח לפניהם אפשרויות חדשות, תתרום לסיפוק מלא יותר של צרכיהם ואינטרסים, להשגת תנאים לחיים מלאים יותר, עשירים ומעניינים יותר. לגזול מהם את התקווה לכך – משמעותו להרוג בהם את הגירויים לעבודה יעילה, את הצימאון ליצירתיות ואת השאיפה לחיפוש חדש. זה היה אומר שקיעת הציוויליזציה האנושית, ולא הצלת הטבע.
תעמולת ויתור על ברכות הציוויליזציה הייתה יכולה לרתק חבורת אידיאליסטים מהאינטליגנציה, בעלי רגש אשמה מוגבר ונטייה לאסקהות. אך להכריח המוני אנשים ללכת נגד עצמם ואינטרסיהם בכל זאת אפשר. אך לא בדרך של הגבלה עצמית מרצון, המושרשת בתעמולה של אידיאלים מנותקים מהחיים ובחינוך של רגשות ונדחפים הסותרים אינטרסים, כפי שמניחות מחברות המאמר. לממש פרויקטים אוטופיים של הגבלת צרכי המוני אנשים בשם כינון שיווי משקל אקולוגי עם הסביבה אפשר רק בדרך של אלימות אכזרית נגד אנשים אלה, בדרך של יצירת מערכת, שאנו מכנים טוטליטריזם אקולוגי.
במסגרת, או ליתר דיוק בסגי, של מערכת כזו תופענה להגבלות הקשוחות ביותר כל דבר והכול ינורמל ויוגבל. כל מה שמעל לנורמה ייחשף לקשוחות ביותר
איסורים, והפרתם – להיענש בעונשים הקשים ביותר. צריכה של כל משאב, כמות המזון, השימוש בחשמל, דלק, מים, לידת ילדים – הכול יופקע לרגולציה ברורה ולעיצוב חוקי. פקידי המשרד האקולוגי יקבלו זכות לחדור לחייך האישיים ולשלוט בהתנהגותך, להאזין לשיחות טלפון ולבצע תצפית ויזואלית על המתרחש במעונך. האם הייתם רוצים עתיד כזה לעצמכם ולצאצאיכם?
כמובן, זוהי רק אנטי-אוטופיה, הראויה לעטם של סופרי-פנטזיה מקצועיים. אך האם אנטי-אוטופיה זו כה אוטופית? האין חיינו בתקופה הסובייטית בחברה, הדומה מאוד לזו שתיאר אורוול ברומן שלו ״1984״? ״אבל הכוח היה חזק וכולם פחדו ממנו״, כפי שעדיין מוערך בתודעה ההמונית של מיליונים. נדמיין לעצמנו שפתרון הבעיות האקולוגיות ילך בדרך ההגבלות על ההתפתחות הכלכלית והמדעית-טכנית.
בצאתם לדרך של איסורים והגבלות, בלתי-אפשרי להגיע לשום דבר אחר, פרט למינון החיים עצמם ולמלחמות על משאבים, לשלטון המחלק כל טוב. זהו הטוטליטריזם האקולוגי. כדי להימנע ממנו, יש לא להגביל, כי אם לגדל את התפתחות הציוויליזציה, ולגדל במקביל את מאמצי הציוויליזציה לייעול מצב הביוספירה. תוך כך, הגבלות סבירות ומינון נוקשה עדיין הכרחיות. בנסיבות חירום עשויות להפוך להכרחיות גם אמצעי חירום. אך האמצעי העיקרי והמכריע למניעת אסונות אקולוגיים והאסון הגלובלי הוא האבולוציה היצירתית של האדם ושל ציוויליזצייתו בחברה החדשנית.
}}

==== האבולוציוניזם האוניברסאלי וסיכויי האבולוציה היצירתית של האדם ====
{{רן|
האפשרויות והסיכויים של האבולוציה היצירתית של האדם מתגלים במאמר אחר מאותו קובץ, המוקדש ישירות לבעיית התפתחות האבולוציוניזם האוניברסאלי – במאמרו של מ. קונאשב ״התיאוריה האבולוציונית והתרבות האבולוציונית״ (קונאשב מ.ב. התיאוריה האבולוציונית והתרבות האבולוציונית – בתוך: רעיון האבולוציה בביולוגיה ובתרבות – מ': קנון+, 2011, עמ' 301-325). בו מפתח המחבר השקפות הפוכות, אלטרנטיביות ביחס למאמרם של ל. פסנקובה וא. דריאבינה, על האבולוציה ועל סיכויי יחסי הגומלין בין הציוויליזציה לביוספירה.
סיכויים אלה הוא מקשר לא עם הפצת השקפת עולם אקולוגית מיוחדת כלשהי, המבוססת על הגבלה עצמית של האדם וסותרת את צרכיו ואינטרסים הכלכליים, כי אם עם יצירה ופיתוח בראש ובראשונה של כלכלה אקולוגית, המכוונת לשחזור וייעול המנגנונים הטבעיים של אבולוציית הביוספירה. הוא בוחן את הכלכלה האקולוגית כאלמנט הכרחי של הכלכלה האבולוציונית, שבניגוד לכלכלה הטרום-אבולוציונית, מעצבת באופן פעיל ומכוון את התנאים המוקדמים החומריים של האבולוציה היצירתית של האדם. כמובן,
גם הכלכלה ״הטרום-אבולוציונית״ מתפתחת ללא הרף, אך היא מתפתחת ומשחזרת את הציוויליזציה האנושית ואת האדם עצמו בעיקר על חשבון הטבע, ולא באמצעות רבייה משותפת עמו.
״בכלכלה הטרום-אבולוציונית,״ – כותב מ. קונאשב, – ״האדם משחזר את עצמו ואת כל התנאים הקרובים, ההכרחיים, של קיומו בעיקר על חשבון הטבע, ותרומתו שלו לרבייה זו חלקית בלבד, ובהרבייה זו של עצמו הוא בכל זאת עדיין כפוף לטבע ואינו מבין את סיבות הכפיפות הזו, אף שכבר מודע לעובדת הכפיפות עצמה, למשל בצורה דתית… ב
כלכלה אקולוגית (ועקב כך, בהתאמה, גם בתרבות אקולוגית) הטבע כבר אינו רק מקור חומרי, לעתים אף חינם או כמעט חינם, של הכלכלה, כי אם כבר הופך גם למטרה, למוצר״ (שם, עמ' 320).
כמובן, המונח ״כלכלה אבולוציונית״ עצמו אינו מוצלח דיו. אך הוא מבטא מגמה אמיתית של התפתחות הכלכלה המודרנית לוויסות יחסי הגומלין שלה עם הטבע ולצורות שותפות, לא פיקודיות-ביורוקרטיות, של ויסות יחסי הגומלין הכלכליים בין בני אדם. אין ספק, שמגמה זו עדיין חלשה מאוד. אך היא כבר מתבטאת בחקיקה האקולוגית, במתודולוגיית הניהול המודרני, בחלוקה מחדש של הכנסות, המכוונת לצרכים אקולוגיים וחברתיים, בהתפתחות הרחבה של יזמות קטנה, בצמיחה המובילה של תעשיית הטכנולוגיות הגבוהות.
תחת ״כלכלה אבולוציונית״ מחבר המאמר מתכוון לכווניות הכלכלה החדשנית המודרנית ליצירת מוסדות ודרכים של ויסות ווויסות עצמי, אשר בסיכוי עתידי מסוגלות לעזור לאדם להשתלט על אבולוציית ציוויליזצייתו, ולא להישאר ״הגלגל והבורג״ שלה, חוליה פונקציונלית, ובמידה מסוימת אף קורבן.
מ. קונאשב מודע לחלוטין לסכנות, המתעוררות במעבר מדרך
״הטרום-אבולוציונית״ של התפתחות יחסי הגומלין הכלכליים אל
״האבולוציונית״. אמצעי הייצור מתפרסים אקסטנסיבית, והאפשרויות להשתלטות על אבולוציית הציוויליזציה, לשיפור ולבריאת האבולוציה האנושית עוד חלשות מדי, ומתעורר שורה שלמה של איומים, הקשורים בחוסר האונים של האדם בפתרון מספק של הבעיות הגלובליות של המודרניות, כולל הבעיה האקולוגית.
״בשלב ההתהוות של התרבות האבולוציונית,״ – סבור קונאשב, – ״כאשר האבולוציה של האדם עצמו הובילה את האדם אל סף כזה,
כזו, לעבור ולהתגבר עליה הוא יכול רק אם יחליף את מודוס ההוויה עצמו, את סוג הרבייה עצמו מטרום-אבולוציוני לאבולוציוני, כאשר יותר ויותר נושא הפעילות העיקרי של האדם הופך לשלמות העולם הסובב כולו ושל עצמו, כאשר האדם כבר במודע, במכוון, בורא את עצמו, את אבולוצייתו שלו ואת האבולוציה של כל העולם הנגיש, התלוי בו, בפעילותו המשנה, היוצרת הזו, משתנה קיצונית יחד עם מידת חירותו גם מידת אחריותו. הרי זה כבר כל החירות וכל האחריות של האדם, הבורא אבולוציה״ (שם, עמ' 321).
כמובן, העמדות, שמגן עליהן מ. קונאשב ונושאות אופי מדעי נוקשה, אינן באותה עת מוכחות דיין, כי אם היפותטיות בלבד וחדורות באמונה הומניסטית עמוקה. אמונה זו אינה דתית, כי אם מדעית, אינה אוטופית, כי אם ריאליסטית. היא נובעת לא מחלומות ופנטזיות עקרים על העתיד, כי אם מאקסטרפולציה של מגמות אמיתיות, המתגבשות בהתפתחות הציוויליזציה המודרנית. אך למגמות אלה מתנגדות גם מגמות אחרות, הפוכות, הנובעות מהמצב הברברי של מרכיבים רבים של מבנה הציוויליזציה, ומימוש אמונה זו יהיה תלוי בהתפשטותה, אך לא רק באמונה, כי אם גם ביכולת של קהילות אנושיות כה שונות להתפתחות חדשנית של הכלכלה, הדמוקרטיה, התרבות ההומניסטית.
התרבות ההומניסטית האבולוציונית – אינה פרי הרהורי סרק של תודעה אוטופית, היא נוצרת ככל שמתפשטים הידע המדעי, החינוך המכוון מדעית, היא מתבססת על השקפת העולם המדעית-אבולוציונית, על ההתפתחות המודרנית של הדמוקרטיה, מדינת החוק והבטחת זכויות האדם. הדמוקרטיה מטבעה הומניסטית ואבולוציונית, חדורת אחריות ומתממשת ברפורמות עוקבות. היא תואמת לעקרונות המדעיות, התבוניות והאנושיות. אך היא
תמיד בלתי-מושלמת, כשם שהאדם עצמו בלתי-מושלם. השכלול הנוסף של הדמוקרטיה תלוי לא רק בהתפתחות המוסדות הדמוקרטיים, כי אם גם ביכולת האנשים לעלות על הדרך הקשה של שיפור עצמי, להיחד באמונה מדעית-הומניסטית ובתרבות אבולוציונית. רק בהשקעת עמל יומיומי בשיפורו הפסיכופיזי, האדם יכול לזכות בבריאות מושלמת ובשמחת חיים. רק בשיפור תרבותו, האדם יכול להעלות את יכולותיו היצירתיות ולזכות בכוחות מוסריים לעמידה מול הברבריות והחוסר תרבות. רק בהעלאת רמת אחריותו, הוא יכול להפוך לחופשי באמת ומוכן לשיפור אמיתי של חייו שלו, ולא ליצירת אשליה של שיפור כזה כתוצאה ממעשים לא ישרים ודיכוי כבודו ומצפונו שלו. חוסר אחריות במוקדם או במאוחר מוביל לניצול לרעה של החירות ולאורח חיים בלתי-חופשי, ברברי.
״רק האחריות,״ – קובע מ. קונאשב, – ״באמת עושה את האדם לחופשי. אדם בלתי-אחראי – זהו עבד, אם של המקרה ואם של שרירותו שלו. ואילו האדם היוצר, ובמיוחד יוצר האבולוציה, – זהו אדם כבר מעצם הגדרתו חופשי, חופשי ביצירתו ובזכות היצירה. אך דווקא בשל כך גם אחראי לנברא ולנוצר על ידו. לכן במיוחד, הוא יותר מכל אלוהות שיצר בדמיונו, חופשי ואחראי ממנו… הבורא, שפוסק על ידו האדם, אינו מתפתח בעצמו ואינו משתתף באבולוציה של העולם כביכול שנברא על ידו. בניגוד לו, האדם עצמו מתפתח, ובבוראו את אבולוציית שאר העולם, מתפתח יחד עמו״ (שם, עמ' 322).
בחברה החדשנית יכולתו של האדם לברוא את חייו שלו ואת העולם הסובב אותו, ללא ספק, גדלה. היא גדלה ככל שמתפתחת חברה זו. האדם בחברות חדשניות זוכה בחירות שלא נראתה קודם, בחירות כזו שלא
יכול היה אפילו לחלום ושנשלל ממנה האדם של החברות המסורתיות. אך מהאופן שבו ינצל האדם את חירותו, תלויה חירותם של אנשים אחרים ויכולתם לברוא את העולם הזה אנושי וחופשי יותר מכפי שהיה עד כה. ככל שהאדם עצמו הופך ליוצר, לנושא של בריאת האבולוציה, הוא מפסיק להיות יצור, אובייקט וקורבן של אבולוציה ספונטנית. בהפיכתו עצמו ליוצר, לנושא של אבולוציה יצירתית וברוכשו אורח חיים יצירתי, האדם מאבד ברצף ובאופן טבעי את האמונה בבורא השמימי, שכלי-מעשו ויציר-כפיו הוא ראה עצמו בכל החברות המסורתיות.
כמובן, ברמת ההתפתחות, שהגיעה אליה היום החברה החדשנית, בני אדם עדיין שקועים מאוד בתלות בנסיבות החיים המתעוררות ספונטנית, ורבים מאוד זקוקים לעזרה מלמעלה, בהיותם בלתי-מסוגלים להתמודד עם נסיבות אלה. האמונה הדתית מעניקה להם תקווה והצלה מיגונות וכישלונות, מתבוסות ואסונות, מפחדים מפני מחלות ומוות בעולם הטראגי-קרוע ומתפתח ספונטנית זה. בזה טמונים המשמעות והחשיבות של תפקודן של כנסיות, מסגדים, מקדשים ושאר בתי אלוהים ומוסדות דתיים המגוונים ביותר בפרופילם ובייעודם. הם משווים לאנשים דמויות של יצורים טובים מכל, ממלאים את תודעתם בהרגשת הרמוניה, שנשללה מהם בעולם האכזרי, שנוצר באבולוציה ומטראום ללא הרף את האדם.
אך האופן שבו נוצר העולם הזה, מעורר ללא הרף גם אצל אנשים מאמינים בקנאות ספקות בקיום האלוהות. הפילוסופים הדתיים והתאולוגים ממציאים תאודיצאות שונות, הצדקות-אל, שהן חילול קודש מבחינה דתית ובלתי-עמידות מבחינה מדעית. הם שואפים להצדיק את הבורא, ובכך מפרים את עקרונות אי-התחקות הרצון האלוהי ואת ההשתחוות ביראת כבוד לפניו. הם ינסו להסביר ולנמק באופן תבוני, מדוע בורא טוב מכל יצר עולם כה רע, אכזרי,
לא-תבוני ולא-הרמוני. נכנס לשימוש הטיעון המרכזי: האדון העניק לאנשים חירות, והם בחרו בדרך החטא, בגדו בבוראם. הנה הם סובלים מחטאותם שלהם. הם אשמים.
מ. קונאשב כותב בעניין זה:
״אם הבורא, שפוסק על ידו האדם, כל-יכול ובורא לפי שרירותו, לפי גחמה, ואינו אחראי לפני יצירי-כפיו על שעשה, הוא חסר אחריות ובלתי-חופשי. גרוע מכך, הוא משית על יצירי-כפיו, תוך התכסות בהאשמה בביצוע חטאים כביכול, את פיספוסיו, ליקוייו, וכביכול, את עלויות בריאתו. ואילו האדם, הבורא אבולוציה, ללא ספק הופך לאחראי על כל שעשה, על כל ההישגים והכישלונות של אבולוציה זו. הוא חופשי במידה שהוא אחראי, במידה שהשתלט על חוקי היצירה והרמונייתה, על מדע האמנות של היצירה, וליתר דיוק של ההתהוות, משום שבתהליך יצירה זו לצדו, יחד עמו, משתתף גם כל העולם הסובב״ (שם, עמ' 322).
כבר עצם הצורך ב״הצדקת״ האלוהים נובע מההכרה העקיפה בטבעיות, באבולוציוניות של ההוויה. אלוהים לא יכול היה לברוא עולם אחר, משום שעולם זה היה נטול טבעיות, חירות, הגדרה עצמית. התאודיציאה של ג. לייבניץ מציירת את העולם הזה כטוב שבאפשרויות העולמות. אך טוב יותר יכול לעשות את העולם הזה רק האדם, שהכיר את המקור האבולוציוני של העולם והפך למסוגל לשיפורו האבולוציוני. התנ״ך מתאר את דמות האלוהים ככזו אכזרית, דספוטית, כיד מענישה, כקנאי המדכא את חופש המצפון ואת ההתקשרות לאמונות אחרות. בזה באה לידי ביטוי מציאותו של העולם ההיסטורי של האדם, חדור האכזריות, האלימות, רצח העם.
בנצרות האמונה בבורא טוב מכל מתווספת בעקרון ההומניסטי של אהבת לרע והצלה מחטאים באמצעות השתכללות מוסרית מתמדת. זהו –
צעד ענק קדימה בדרך ההתפתחות האבולוציונית של האמונה הדתית. אך ההומניזם הנוצרי אוטופי, משום שבלתי-אפשרי לאהוב את כולם ללא הבחנה. האהבה – רגש אינטימי, אינדיבידואלי, ומי שמנסה לאהוב את כולם, בדרך כלל אינו אוהב איש. ההומניזם הנוצרי מונע בידי העבודה לאלוהים, ולא בידי השאיפה לעשות את העולם האנושי חופשי, מפותח והומני יותר. אלטרנטיבה להומניזם הדתי מהווה ההומניזם האבולוציוני.
״ההשקפה האבולוציונית,״ – סבור מ. קונאשב, – ״הכוללת באופן טבעי והכרחי את הייצוג על החירות והאחריות האבולוציונית של האדם, כוללת בכך גם את ההומניזם האבולוציוני. כבר בשל כך ההומניזם האבולוציוני הוא חלק בלתי-נפרד של התרבות האבולוציונית״ (שם, עמ' 323).
מחבר המאמר בוחן את התפתחות האנושיות כתהליך אבולוציוני, שחווה לא מעט נסיגות ורגרסיות, אך עם זאת תמיד ליווה את אבולוציית הקהילות האנושיות. הוא מציין:
״האנושיות, שנוצרה במהלך האבולוציה, תחילה עוד אצל בעלי חיים בצורת פרוטו-אנושיות כדאגה לצאצאים, לחברים האחרים של המשפחה החייתית, הלהקה וכו', ואחר כך כבר כאנושיות ממש עוד בשלב המוקדם של אבולוציית האדם עצמו, בהיותה תחילה תוצר של הסתגלות ביולוגית טהורה, של אבולוציה פרוטו-תרבותית, ואחר כך תרבותית של האדם, גם היא התפתחה, גדלה יחד עם האדם כאיכות ההסתגלות החדשה שלו, כיכולתו החדשה, לא רק שהעניקה לו יתרונות אבולוציוניים, כי אם גם הרוממה, ומרוממת אותו מעל לכל שאר העולם הביולוגי. למרות כל הרגרסיות והנסיגות באבולוציית האדם, האנושיות, התפתחותה הופכות יותר ויותר לאחת המגמות המהותיות העיקריות, ואחר כך לעיקרית, של אבולוציית האדם״ (שם, עמ' 324).
הקדמת האנושות בצורה זו או אחרת ליוותה את הקדמת הציוויליזציה האנושית, אך היא, כמובן, לא זרמה חלק ובקו ישר, בהיותה מתבטאת על רקע חוסר-האנושיות האכזרי ביותר,
שנוצר במאבק הקיום כמעט דרוויני בין קהילות אנושיות ובתחרות נוקשה על גישה למשאבי השלטון והרווחה החומרית בין בני אדם. דווקא קדמת האנושות, שנשענה על העלאת אפשרויות האדם עם התקדמות הציוויליזציה האנושית, לא נלקחה בחשבון כלל בידי מה שמכונה סוציאל-דרוויניזם וסימנה את חוסר האונים שלו בהסברת תהליכים חברתיים. המאבק על קיום האנושות נגד חוסר-האנושיות מהווה את התכולה העיקרית של התרבות האנושית. הצימאון לאנושות, הצורך בה תמיד היה אחד הצרכים הדוחקים של האדם, חשוב לא פחות מהצורך במשאבים חומריים, במזון, בלבוש, בדיור ובנוחות. הוא מהווה את עצם מהותו של האדם כיצור חברתי. בהיעדר סיפוק מלא בחיי החברה, הוא נדחק לתחום התרבות, מומש בדת, באמנות, בפנטזיות ובפרויקטים אוטופיים של סדר חברתי אידיאלי.
אך ככל שעוברת הציוויליזציה האנושית ממערכות חברתיות מסורתיות לחדשניות, הצורך באנושות גדל ללא הרף ומקבל יותר ויותר אפשרויות לסיפוקו. חוסר-האנושיות החדשה, החודרת את החברה החדשנית בשלבים המוקדמים של התהוותה, רק מחזקת צורך זה. אבולוציית האנושות בחברה החדשנית מקבלת ביטויה בהתפשטות הדמוקרטיה, בהגנת זכויות האדם, בהיעדר סכסוכים צבאיים עולמיים, בהופעת אפשרויות רחבות יותר לשיפור עצמי של האדם. היא מתבטאת גם בקבלתם על ידי אנשים מתקדמים אבולוציונית וחושבים חדשני, כבסיס השקפת עולמם, של האמיתות שהושגו בידי המדע ושל ההכללה השיטתית שלהן בתורה המדעית-פילוסופית של האבולוציוניזם האוניברסאלי. האבולוציוניזם האוניברסאלי מופיע לא רק כאימוץ רציונלי של הישגי כל המדעים הקונקרטיים, כי אם גם כאידיאולוגיה של החברה החדשנית, הפותחת
דרך לאורח חיים חדש, לשיפור האבולוציוני של האדם, לאמונה חדשה, המתבססת על הידע, לאנושות חדשה, המוצאת לה תמיכה בתרבות האבולוציונית ובהישגי הציוויליזציה המודרנית.
מ. קונאשב חושף זווית חשובה של האבולוציוניזם האוניברסאלי, בבוחנו אותו כתיאוריית רבייה של מערכות חומריות. הוא נשען תוך כך על תיאוריית רביית ההון ודרכי הייצור, שהציע ק. מרקס. כמובן, אין אנו יכולים לבחון הוגה זה של המאה ה-19 כמייסד האבולוציוניזם האוניברסאלי ואף לא כאבולוציוניסט עקבי. המרקסיזם שייסד מרקס היה תורה נושאת אופי דואלי, הכוללת הן מרכיבים אבולוציוניים והן מרכיבים אנטי-אבולוציוניים בעליל.
אך תיאוריית הרבייה של מרקס, על אף כל ביטויי המנטליות האנטי-קפיטליסטית, האנטי-יזמית שבה, המובילים לפרויקטים שגויים לחלוטין, אוטופיים ובלתי-אנושיים של תמורות חברתיות בעלות אופי אנטי-אבולוציוני, מכילה שורה של גרעינים רציונליים, אשר עשויים לשמש לפיתוח תיאוריית האבולוציוניזם האוניברסאלי. זה מנסה לעשות מ. קונאשב, בהכלילו את המושגים ייצור ורבייה ובהפיצו אותם במידה מסוימת של הסכמה על כל העולם המתפתח למגוון.
״במקרה זה,״ – כותב קונאשב, – ״בקירוב הראשון, הגס ביותר, החומר בכללותו וצורותיו הבודדות מייצגים ייצור-עצמי, והאבולוציה בכללותה ושלביה וצורותיה הבודדים הם התפתחות של ייצורים-עצמיים אלה, מעבר בין מערכות חומריות המשתכפלות עצמית ומתפתחות עצמית, ובאותה עת גם טרנספורמציה של מערכות אלה, התהוותן של מערכות אחדות מאחרות, של הבאות לאחריהן מקודמותיהן״ (שם, עמ' 304).
הקוסמוס נבחן מעמדות אלה כ״מפעל״ אדיר,
המייצר מגוון עצום של מערכות חומריות. מערכות אלה משתכפלות עצמית באמצעות ארבעה סוגי אינטראקציות – גרביטציוניות, אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. אחר כך הן נהרסות ונבלעות בידי מערכות אחרות, הבאות אחריהן, המתפתחות על בסיס מערכות קודמות. למשל, כוכבים משתכפלים באמצעות בליעת מימן מענני גז ואבק, בהפיכם את תכולתם לדלק גרעיני. כאשר משאבים אלה מתרוקנים, הכוכבים בסופו של דבר הופכים לננסים שחורים – שרידים שרופים של גופי אור שזרחו פעם. גלקסיות משתכפלות עצמית באמצעות אינטראקציה גרביטציונית,
״מתחרות״ זו בזו על משאבי כוכבים. תוך כך מתבצעת גם ברירה של הגלקסיות היציבות ביותר, שליבותיהן בעלי הגרביטציה העוצמתית ביותר. אטומים של כל חומר משתכפלים באמצעות אינטראקציות אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. וכן הלאה. דרכי הייצור וההשתכפלות העצמית נקבעות בטבע הדומם באופי התהליכים הפיזיקו-כימיים.
כל תהליך כזה יכול להיות מוצג כ
״טכנולוגיה״ מיוחדת, שבאמצעותה מתבצעת השתכפלות עצמית של מערכות דוממות. ״ברביות כאלה, מהוות הכוכבים, המייצגים טכנולוגיות טבעיות, טבעיות ויוצרות-עצמית, הליום ומימן, הנכנסים לתגובה תרמו-גרעינית, הם באותה מידה חומר גלם ראשוני, ובמקביל נושא ואובייקט של רבייה זו״ (שם, עמ' 307).
ברמה הביולוגית של התפתחות החומר מופיע הנושא המרכזי של הרבייה – האורגניזם החי, השואף לשרוד, לייעל את פעילות חייו, ובהתאם, המסוגל להתרבות עצמית כדרך חדשה, שאינה ידועה בטבע הדומם, של השתכפלות עצמית. תוך כך הרציפות של ההתפתחות, הקיימת גם בהשתכפלות העצמית של מערכות הטבע הדומם, הופכת לתורשה – דרך רביית החומר החי על בסיס
טכנולוגיות שכפול של חומצות ריבונוקלאיות.
במאבק הקיום מיני האורגניזמים ״ממציאים״ טכנולוגיות חדשות, המאפשרות להם לא רק לשחזר את עצמם, כי אם גם ליצור מינים חדשים, בעלי חיים יותר ומותאמים יותר בתנאים חדשים, כלומר במהותו, לבצע רבייה מורחבת של החומר החי. להתפתחות הביוספירה אופייני מגוון עצום של טכנולוגיות כאלה ושלל עצום של דרכי רבייה השונות זו מזו. מ. קונאשב מבחין בכמה מהן היסודיות ביותר:
״באבולוציה של העולם האורגני, של הצורה הביולוגית של החומר, יש מיד כמה דרכי רבייה מיוחדות, ביולוגיות – רבייה על ידי מינים, מערכות אקולוגיות, ביוספירה, של הצורה הביולוגית של החומר בכללותה של עצמן… כך, חיידקים לשם רבייתם
״למדו״ להשתמש בחמצן, ביסודות כימיים ותרכובות אחרות, ובכך הפכו לא רק למינים חדשים אחרים, כי אם גם לסוגי חיידקים חדשים עקרונית, יישבו את הסביבות המגוונות ביותר״ (שם,
עמ' 305, 306).
חידושים טכנולוגיים פותחים אפשרויות לגיבוש כל מין חדש – גם של מיקרואורגניזמים, וגם של צמחים, ושל בעלי חיים. במהותו, כל מין בעל דרך רבייה ספציפית משלו. דרך הרבייה האנושית שונה ביסודה מדרכי הרבייה של מיני בעלי חיים, אף שבשל היותו יצור בעל גוף ביולוגי, האדם משחזר גוף זה בדרך דומה לחיות. האדם כיצור מתורבת משחזר את עצמו בדרך, הכוללת ייצור וחליפין מאורגנים חברתית. בחברה החדשנית דרך רביית האדם נשענת יותר ויותר על הישגי המדע, על הכרת חוקי הטבע ועל יצירת על בסיס מדעי טבע חדש בדמות חומרים מלאכותיים ואף יצורים. אבולוציית דרך הרבייה האנושית מובילה את האדם למחסום חדש
בהתפתחות הציוויליזציה האנושית, שמעבר לו נפתחות גם אפשרויות חדשות, שלא נראו קודם, וגם סכנות חדשות, המאיימות על עצם קיומו של האדם.
״לפני האדם (האנושות),״ – סבור מ. קונאשב, – ״נעמדה בחירה נוקשת, לגמרי ברוח תיאוריית דרווין: או להתחיל להפוך לנושא אמיתי, ליוצר, לבורא של אבולוצייתו שלו ושל אבולוציית כל העולם הנגיש לאדם, או להישאר רק אובייקט של תהליכים אלה, כשמשלמים מס עצום, לעתים מופרז, עם תוצאות טראגיות, לדעות הקדומות שלו עצמו, לבורותו שלו ולעברו האבולוציוני שלו. לצערנו, היום כמו אתמול, הבחירה הזו, שממנה בכל מקרה אין לאן להימלט ואין לאן לברוח, מסיבות רבות טרם נעשתה… האדם הגיע לשלב כזה, שבו נקלע לפני הכורח לא רק להכיר בעובדת האבולוציה, בראש ובראשונה של שלו עצמו, כי אם גם להשתלט על אבולוציה זו. אחרת ממתין לו גורלם של מינים אחרים רבים, שכבר נכחדו או נכחדים״ (שם).
צדקתן של אמירות אלה של מחבר המאמר ברורה לחלוטין לכל אלה שיבחנו ללא משוא פנים את בעיות הציוויליזציה המודרנית. המדינות, השקועות בטרדיציונליזם, בקנאות דתית ובאי-רציונליזם של החשיבה החברתית, מפגרות היום יותר ויותר אחרי המדינות המתקדמות, המפותחות, הן בהתפתחות המדע, והן ביצירת טכנולוגיות גבוהות, והן בהתפתחות התעשייה, החקלאות, המסחר, תחום השירותים, והן ברווחת עיקר האוכלוסייה. בבואן להשיג הכנסות עצומות ממכירת משאבי אנרגיה-חומרי גלם, הן מנצלות אותן בצורה בלתי-יעילה ביותר. כספים אלה מתבזבזים בעיקר על רווחה מנופחת של צמרת החברות המסורתיות, ושארית כספים אלה מגיעה לסיפוק ציפיות היאזמוט של השכבות החברתיות הנמוכות. תוצאה של ארגון חברות כזה היא הפרות המוניות של זכויות האדם, אי-יציבות חברתית, נטייה לזעזועים מהפכניים, כלומר מה שממנו נמלטו מזמן המדינות בעלות הכלכלה החדשנית המפותחת
.
תוצר לוואי של חברות מסורתיות הוא גם הטרור הדתי. הכלכלנים היום מהרהרים על התופעה
של ״קללת המשאבים״, המרחפת על מדינות בעלות פוטנציאל אנרגיה-חומרי גלם טבעי עשיר, המקבע את סדרי החברה המסורתיים שלהן. לצערנו, לקללה זו נתונה היום גם רוסיה. מתי היה שרוסיה מפגרת מבחינה תעשייתית אחרי סין? זהו בושה לאומית. הפוצ'בניקים הרוסים והאולטרה-פטריוטים עם חשיבתם הטרדיציונליסטית האוטופית חולמים על תחיית רוסיה האימפריאלית, שהפילה פחד על העולם הסובב. למעשה, פעילותם המתגייסת פועלת נגד רוסיה, משום שהיא יוצרת מכשולים להתפתחות הדמוקרטיה והחברה החדשנית.
מדוע אם כן מ. קונאשב סבור שהבחירה, העומדת לפני האנושות על סף הכניסה לחברה חדשנית אבולוציונית מתפתחת, היא נוקשת ודרווינית טהורה? הוא עצמו עונה על שאלה זו: אם לא נשתנה, נכחד, כשם שנכחדו בתולדות הביוספירה מינים ביולוגיים רבים מאוד, שלא עמדו בניסיון הברירה. ובראש ובראשונה יכחדו אלה, הדוחים את מציאות החברה החדשנית ואינם מסוגלים אבולוציונית, על בסיס מדעי, לשנות את עצמם ואת העולם הנתון לשינוי. כמובן, אם להביט בלי ״משקפיים ורודות״ על החברה החדשנית של היום, שעדיין לא-מפותחת, יש להכיר בכך שהיא עדיין ערוכה מעט לשינויים הומניסטיים המוצדקים מדעית. המנטליות, חדורת הטרדיציונליזם התוקפני, של המוני אנשים גדולים, פוגשת בהתנגדות נוקשה את נבטי ההשקפה החדשנית המדעית-אבולוציונית. בהיותם שקועים באינסטינקטים צרכניים, אנשים אלה חיים בחברה החדשנית, נהנים מפירות חידושים שתוכננו מדעית, אך באמונותיהם והעדפותיהם, בהשקפת עולמם, רבים מהם לא הרחיקו לכת מעידן ימי הביניים.
״אפשר לא להאמין בידע המדעי שהושג,״ – כותב בעניין זה מ. קונאשב, – ״אפשר על יסודות שונים לא להאמין בתיאוריית האבולוציה, כשם שפעם לא האמינו בתיאוריית החסינות וסירבו לחיסונים. אך השלילה של כל תיאוריה מדעית מוכחת, כולל תיאוריית האבולוציה, אינה פוטרת מתשלום על הוויתור על הידע המדעי ומעל פעולות ופרקטיקות הכרחיות אובייקטיבית, כולל אלה שהבשילו מזמן, המבוססות על ידע זה״ (שם).
החשיבה האבולוציונית והתרבות ההומניסטית-אבולוציונית הופכות לאמצעים החשובים ביותר של הסתגלות האדם למורכבויות ועומסי היתר של החברה החדשנית המתפתחת. מורכבויות ועומסי יתר אלה עם הזמן, ללא ספק, רק יגברו, כמו גם האפשרויות לפיצויים יעילים יותר ויותר ולהתגברות עליהם במאמצים אנושיים. לשווא יהיו הניסיונות לגדור את עצמם מהם בדרכים שהומצאו בחברות מסורתיות באמצעות פנייה ליצורים מיתולוגיים. הם לא יעזרו בשל היעדרם במציאות ונוכחותם רק בדמיון מאורגן מערכתית ובסוגסטיה של פרקטיקות דתיות.
הכרחי לבצע בחירה מורכבת ואחראית ביותר בין התרבות החדשנית האבולוציונית המודרנית, המעודדת את האדם לשיפור עצמי קבוע ושיטתי, לבין התרבות הטרדיציונליסטית, שהופכת בפועל לחוסר-תרבות אבולוציוני. נסכים: זה, כמובן, אינו אומר ויתור על מסורות סבירות של העבר, שעמדו במבחן הזמן וקובעו בתרבות הלאומית והאנושית הכללית. להיפך, מסורות אלה יש לשמור בקפידה, לתמוך, להחיות ולהוציא מהשכחה, כדי שההתפתחות הסוערת של החברה החדשנית לא תדכא ותשמיד אותן, כשם שמנגנון מסתובב שובר יד שנכנסה לתוכו.
בזמן הנוכחי כבר ישנם לא מעט אנשים, המוכנים לקליטה ולפיתוח של התרבות האבולוציונית המודרנית. הידע המדעי,
הנרכש מספסל הלימודים בידי המוני אנשים עצומים ומתקבע בקבלת השכלה גבוהה, מקרב אותם בהדרגה לנטייה להשקפה מדעית ולמבט אמיתי על הדברים. אך הידע המדעי מתקבע בהשקפת עולמם של אנשים רבים, לצערנו, באופן שטחי מאוד, בין אם במותירו מקום לדעות קדומות מסוגים שונים, ובין אם במגבילו את השקפת עולמם לרציונליזם יבש, לחוסר אמונה בהיעדר מוחלט של גיוס הנפש, שהאמונה מעניקה.
את הוואקום הרוחני הזה נועדה למלא התרבות האבולוציונית והאמונה המדעית-הומניסטית – אמונה, שאינה מבוססת על מיתוסים של חברות מסורתיות, כי אם על ידע מודרני, התואם לרמת ההתפתחות של החברה החדשנית ולאפשרויות שהיא פותחת לאורח חיים יצירתי ולשיפור עצמי של האדם. האדם-הצרכן של ערכים שהושגו על בסיס מדעי יכול ומסוגל להפוך את עצמו לאדם-היוצר, המנצל ערכים אלה להתפתחות עצמית ולייעול יחסי הגומלין שלו עם העולם החיצון, לטרנספורמציה חדשנית של העולם הסובב לפי אמות המידה היצירתיות שלו.
״המאפיין המרכזי של ההוויה האבולוציונית החדשה הזו של האדם,״ – משכנע את קוראו מחבר המאמר, – ״הוא בכך שהאדם לא רק מודע לעובדת האבולוציה הכללית, כולל אותה באבולוצייתו שלו, אלא גם על בסיס הכרת האבולוציה הזו הופך לא רק לסוכן מודע שלה, כי אם ליוצר המרכזי שלה, לבוראה. בכך הוא נכנס לשלב חדש של הוויתו, ומחליף סופית את כל האלוהים שברא… אך מעמדו החדש הזה, ה'אלוהי', מציב לו גם דרישות אחרות לגמרי, ויתר על כן קיצוניות בנוקשותן, 'אלוהיות'… האדם אכן חייב להיות 'אלוהים' ולתאים לכל התכונות שלו, וליתר דיוק, לעלות על המוחלט המחשבתי שהומצא על ידו כ'קב אבניים רוחני'. המעמד החדש הזה הוא היסוד של התרבות האבולוציונית החדשה, הכוללת השקפת עולם אבולוציונית חדשה,
אתיקה אבולוציונית חדשה ופרקטיקה אבולוציונית חדשה״ (שם, עמ' 312).
כמובן, בשלב נתון זה של התפתחות החברה החדשנית האדם עוד חלש מדי, מכדי ליצור במלואו את איכויותיו הגופניות והרוחניות ודרכן להשפיע מהותית על אבולוציית העולם הסובב. התביעה למעמד ״אלוהי״ נראית, מתוך המציאות של היום, אוטופית למדי. על אחת כמה וכמה, שבתולדות האנושות ישנן דוגמאות איומות רבות לאופן שבו אנשים, שטיפסו לפסגת השלטון, ניכסו לעצמם מעמד ״אלוהי״ והפכו לפוסקים בגורל האנשים הנתונים למרותם, ובעשותם לפי שרירותם הפקרות פרועות, התעללות והרג המוני.
התודעה הדתית, הכבולה בדוגמה של עבדות לפני האלוהים, נחרדת באופן בלתי-מתואר מתביעת האדם למעמד ״אלוהי״ ומהשאיפה לוויתור על ״קביים רוחניים״, ההכרחיים לסדר החיים הטרדיציונליסטי של האדם. המטיפים הדתיים מצביעים בצדק על התוצאות הנוראות של ניסיונות שליטים דספוטיים לנכס לעצמם מעמד אלוהי, ועל חוסר-הסיכוי של אורח החיים הסובייטי, הקשור באידיאולוגיה אגרסיבית-אתאיסטית ובניסיונות ״לברוא״ חברה שמחה חדשה לחלוטין על חורבותיה של החברה המסורתית שנהרסה ביסודיות, עד היסוד.
הם לא מתחשבים, במודע או במזיד, בעובדה ש״בניית הקומוניזם״ נשענה על ״קביים רוחניים״ אוטופיים, דומים למדי בפנטסטיות שלהם ובאנטי-אבולוציוניזם שלהם לאלה, שעליהם נשענים הרועים והאדפנטים של כל הדתות הקיימות על פני כדור הארץ. ואילו צמיחת עוצמתו של האדם, אפשרויותיו ביצירת חייו שלו, בהשפעה על הנסיבות הסובבות, בבריאת החברה החדשנית, היא תהליך אובייקטיבי, עובדה, חוק בלתי-ניתן-להפרה של ההתפתחות ההדרגתית של הציוויליזציה האנושית.
בעקיפין מכירים בכך גם האנשים, העוסקים ב״עסקים רוחניים״. ההיררכיות הדתיות אינן מוותרות כלל על שירותי הרפואה המודרנית, בביסן את תקוותיהן על עזרת האל. בעולם המודרני, חדור הברבריות הציוויליזציונית, דרכו של האדם, שעלה על דרך יוצר תמורות אבולוציוניות, קשה בצורה בלתי-רגילה. ברוב המקרים הוא מבצע את המעבר האמיץ מצרכן ליוצר בבדידות מוחלטת, ללא תמיכת הסובבים.
השלב הראשון בדרך זו הוא שיפור פסיכופיזי עצמי מאורגן מערכתית וקבוע, המבוסס על עקרונות מדעיים-אבולוציוניים. האנשים הסובבים מתעניינים בכך, מכירים בכך ש״כדאי היה לעסוק בזה״, משום שהבריאות בגדה בהם והרופאים לא עוזרים, אבל ״אין להם זמן״. שום תעמולה של אורח חיים בריא ויוצר בריאות אינה עוזרת, משום שאנשים שקועים לגמרי בסיפוק האינטרסים הצרכניים שלהם. במקרה הטוב הם מבקרים שלוש פעמים בשבוע במדורי ספורט כלשהם, ואחר כך ברוב המקרים נושרים מחוסר זמן או בשל הרעת מצב בריאותם, שנגרמה ממאמצים בלתי-ממונים והצטברות עייפות.
לעזור בהפצת היצירה העצמית של האדם יכולה רק אמונה מדעית ותרבות הומניסטית מדעית-אבולוציונית. ואילו תוצאות השינוי המחודש של הגוף האנושי וחיזוק הרוח האנושית בתהליך השיפור הפסיכופיזי העצמי פשוט פנטסטיות. לאחר שעברו ניסיונות רבים, אפילו אנשים חולים מאוד למשך זמן ארוך מאוד מאבדים לחלוטין את היכולת לחלות, זוכים בגוף יפה, ברצון מתאזן בצורה בלתי-רגילה, ביכולת עבודה מדהימה וביכולות יצירתיות בלתי-מוגבלות. האין זו התקרבות לאידיאל ״האלוהי״?
כמובן, אפשרויות האדם מוגבלות בטבעו הביולוגי ובזמניות קיומו על פני כדור הארץ. האדם – לא אלוהים, הוא בן-תמותה, וכל תביעה לכל-יכולות אלוהית מגוחכת ו
בלתי-אנושית. בהפוכו ליוצר, על האדם להתחשב במגבלת אפשרויותיו ובניגודיות העקרונית שלו לדמויות הפנטסטיות של האלים. אחרת הוא יערער את כוחותיו במאמצים מופרזים, והטבע ״יענישו״ במהירות על התביעה לעוצמה אלוהית.
אך מה שהאדם הופך למסוגל לו בתהליך של שיפור עצמי בלתי-נלאה, אכן עולה על אפשרויות של אנשים רגילים ומקרב צעד אחר צעד את האדם לאותן תכונות, שאנשים בזמנים שונים ייחסו לאלים. אין לנו ספק שככל שיתפתחו היסודות המדעיים של השיפור הפסיכופיזי העצמי, האדם ילמד לא רק להתגבר ביעילות על חסרונותיו הטבעיים ומחלותיו, כי אם גם להאריך משמעותית את חייו שלו. השיפור הפסיכופיזי העצמי הוא רק הצעד הראשון בדרך הטרנספורמציה ההומניסטית של העולם, יצירת התרבות, האתיקה והפרקטיקה האבולוציונית.
״האלמנט הראשון של התרבות האבולוציונית,״ – סבור מ. קונאשב, – ״הוא דווקא ההשקפה האבולוציונית, שבסיסה מכלול אחיד של תיאוריות אבולוציוניות פרטיות וכללית… כבר פ.ג. דובז'אנסקי, בבוחנו את המשמעות ההומניטרית, התרבותית-כללית של התיאוריה האבולוציונית, ציין בגאווה ובשמחה שהתיאוריה המודרנית של האבולוציה מחזירה את האדם למרכז העולם. נכון, בניגוד לייצוגים ולתמונות העולם הטרום-אבולוציוניים, זהו לא המרכז המרחבי שלו, כי אם דווקא המרכז המשמעותי שלו״ (שם, עמ' 313).
האנתרופוצנטריזם החדש הזה, בניגוד לאנתרופוצנטריזם הישן, שהיה תוצאה של מחסור בידע על כדור הארץ והקוסמוס, פותח לפני האדם אופקים חדשים. מ. קונאשב אינו עושה ניסיון אפילו לשרטט את קווי המתאר של התרבות האבולוציונית החדשה. יש לציין, שציר כל תרבות הוא ההבנה הפילוסופית של העולם. הבעייתיות הפילוסופית-השקפתית מחלחלת גם למדע, וגם לכל הענפים והסוגים של האמנות, וגם לתרבות הפוליטית, וגם לדת.
בעידן העת העתיקה התרבות והאמנות היו נתונות להשפעת הרעיון ההשקפתי של ההרמוניה הקוסמית. בימי הביניים עמדות השליטה תפס רעיון האל. תרבות הרנסנס שינתה את הרעיון הזה, והשלימה אותו ברעיון ההומניסטי של גדולת האדם כיציר האל, שניחן בניצוץ של חכמה אלוהית. מחזותיו של הדרמטורג הגדול ביותר של כל הזמנים והעמים, ויליאם שייקספיר, – הם, למעשה, פילוסופיה רצופה, המגולמת בדימויים אמנותיים. בבסיסה עומד הרעיון, שלפיו ההשגחה העניקה לאדם חופש וזכות בחירה בין טוב לרע. בבוחרו ברע, בעשותו פשעים למען בצע והשגת שלטון, האדם משיג יתרונות לא מעטים, אך זמניים בלבד. מהלך ההיסטוריה עצמו, השתלשלות הנסיבות מביאה לכך ששלטונו מתמוטט, והמעללים, שהביאוהו לשלטון וחיזקו אותו, במוקדם או במאוחר פונים נגדו. הרעיון הזה מתגלה כרלוונטי למדי גם לזמננו, אף על פי שידוע לנו שתפקיד ההשגחה ממלאות החוקיות של האבולוציה ההיסטורית.
בעידן הנאורות בתרבות החלו לפתח מכלול רעיונות, הקשורים בליברליזציה ההדרגתית של החברה. במרכז תשומת הלב עמד הרעיון של ניצחון התבונה על הדעות הקדומות. רעיון זה המשיך להתפתח במשך כל העת החדשה. ידוע איזה תפקיד עצום בתרבות המאה ה-20 מילאו הפילוסופיות של הפסיכואנליזה והאקזיסטנציאליזם. פילוסופיית המרקסיזם גם היא מילאה תפקיד לא מבוטל בתרבות המאה ה-20, אף על פי שבברית המועצות, בשל הנסיבות ההיסטוריות, היא הולידה את התרבות הסרווילית של הריאליזם הסוציאליסטי.
הגיוני להניח, שהתהוותה והתפתחותה הנמשכת בימינו של פילוסופיית האבולוציוניזם האוניברסלי מסוגלת לפתוח שלב חדש בהתפתחות התרבות העולמית, תוך הקצאת תשומת הלב של יוצרי התרבות להבנה ולתיאור אמנותי של האבולוציה היצירתית של האדם, מורכבויותיה ובעיותיה, הטבע האבולוציוני של הנסיבות ההיסטוריות, אליהן שקוע האדם, הטרגדיה
של האדם-היוצר, החווה התנגדות של נסיבות הנראית בלתי-ניתנת-להתגברות, ובסופו של דבר, את ניצחון האבולוציה היצירתית, ככל שמתפתחת החברה החדשנית, על הנסיבות היורדות אל העבר. אנו מקווים, מאמינים, ומשוכנעים בכך שהתרבות האבולוציונית, חדורת הפילוסופיה של האבולוציוניזם האוניברסלי, תבוא במקום התרבות הנוכחית המכוונת לצרכנות, ותגרום לגל עוצמתי של תרבות גבוהה, המקרבת הן את האליטה והן את המוני האנשים לערכים הומניסטיים, לאורח חיים יצירתי, לשיפור עצמי קבוע ולהתפתחות אנושית, הגיונית של החברה החדשנית.
כל אדם המשתפר מקיף יכול להיות מסוגל לעשות במלאכתו דבר גדול, דבר בעל משמעות-כללית לכלל האנושות. בזה טמון המשמעות העליונה של חייו של כל אדם. האמונה המדעית מעודדת את האדם להתרומם מעל הצמחייה בעולמו הקטן והצר ולבצע הישג יצירתי למען הטרנספורמציה ההומניסטית של עולם האדם. ההישג היצירתי, בניגוד להישג הצבאי, אינו טמון בכך לסכן את החיים ולתת אותם לניצחון על אנשים אחרים, כי אם בכך להקדיש אותם לטרנספורמציה אנושית של עצמו ושל העולם הסובב בכל תחום פעילות נבחר. הישג צבאי יכול להימשך כמה דקות, ואילו הישג יצירתי, בונה נמשך כל החיים.
האמונה המדעית מגייסת את האדם למלחמה שלווה נגד כל ביטויי הברבריות הציוויליזציונית. האדם המאמין מדעית הופך ללוחם של התרבות. הוא משתפר ללא הרף באומנותו הצבאית. הוא מאמן את בריאותו, את יכולותיו הפולמיות, את כוחו היצירתי, את הפוטנציאל המוסרי, ההכרתי והתרבותי שלו. הוא מכוון תדיר לחדשנות ולקליטת ידע אוניברסלי, התורם להשגתם. משמעות האמונה המדעית והגישה המדעית-אבולוציונית לחיים טמונה בשיפור המשותף של האנשים ובשיפורם המשותף
של החברה החדשנית המתפתחת.
שיפור עצמי, העובר לשיפור משותף, הוא צורת אבולוציה, הטבועה רק באדם ואינה מתרחשת בשום מקום בעולם הקוסמי הנשקף לעינינו. היא הצורה העליונה של האבולוציה. היא יוצרת מסורות חדשות, המבוססות על חיפוש חדשני של צורות ודרכים לטרנספורמציה אבולוציונית של עולם האדם. המסורות של החברות המסורתיות, המקובעות ומקודשות על ידי הדתות המסורתיות, מגלות את חיוניותן גם בחברה החדשנית, ומסייעות לאנשים להסתגל לעומסי-היתר הפסיכולוגיים ולמורכבויות של הסביבה החברתית המשתנה בעוצמה. אך קשיחות המסורות האלה, התאמתן למציאויות חברתיות שנעלמו, אי-התאמתן לרמת הידע האנושי שהושגה אינם מאפשרים להן לספק באמת את הצרכים הרוחניים של האדם של החברה החדשנית. הן קשורות לעבר ואינן יכולות להפוך לגירוי להמשך האבולוציה של עולם האדם.
גירויים כאלה יכולה ליצור רק אמונה מדעית-הומניסטית והמסורות הקשורות בה של השיפור החדשני של ההוויה האנושית. וחיי הנצח? לא, זה לא קיום בעולם-הבא בגן עדן, שבו אין צורך לעשות כלום ורק להשתובב ולפאר את הישות העל-טבעית, הודות לעבדות העינוג כלפיה בחיים הקצרים שלנו, כביכול, אנו זוכים באושר נצחי כגמול. חיי הנצח – זהו תרומתנו לאבולוציה של האדם, ואת הגמול על כך אנו יוצרים בעצמנו, לא בשמים, כי אם כאן, על פני כדור הארץ.
}}

==== האבולוציוניזם האוניברסלי ובעיות החברה החדשנית המודרנית ====
{{רן|1=
בחברה המסורתית כל אדם חי בתלות חזקה ביותר, המכבידה עליו, בסביבתו החברתית – בחמולה שלו, ביישוב, בתאגיד המקצועי, במעמד,
באצולה, במדינה, בהשתייכות הלאומית והמקצועית. חירותו הייתה מוגבלת בקפדנות על ידי מכלול של התנהגות מוסדרת חברתית, דוגמות דתיות, כללים מוסריים ועמדות משותפים לכול.
היציאה אל מעבר לגבולות ההגבלות הללו הייתה נתונה לגינוי חברתי, הפכה את האדם למנודה של החברה, נענשה באכזריות, ויכלה להסתיים בגירוש מהקהילה. ומכיוון שפעילות אישית מחוץ לקהילה, בשל ההתפתחות החלשה של הייצור והחליפין, לא יכלה לספק לאדם ולמשפחתו את כל ההכרחי לחיים, גירוש כזה בפועל היה משמעותו מוות ברעב. ואילו להתקבל על ידי קהילה אחרת היה קשה מאוד למנודה, וגם אם הדבר הצליח, הוא נשאר בקהילה החדשה הזו אדם סוג ב', לא היו לו זכויות של חברי אותה קהילה, שתמיד התייחסו לזרים בבוז ובחשדנות.
אפילו באתונה הדמוקרטית התגבש הנוהג של האוסטרקיזם, שלפיו על סמך הצבעה באספת העם את האנשים הטובים ביותר, שהביאו תועלת לא-ניתנת-להערכה לפוליס, יכלו לשלוח לגלות, אם עלה חשד קלוש ביותר שדלפותם הגוברת עלולה ליצור איום על המשטר הדמוקרטי. באותה אתונה התקיים חוק אכזר על העלבת האלים והשחתת הנוער, שעל פיו נידון למוות סוקרטס הגדול. האשמה דומה הוגשה נגד אריסטו, שנאלץ להימלט מאתונה, כדי, כפי שהסביר, לא לחשוף את האתונאים לפיתוי לבצע בפעם השנייה פשע נגד הפילוסופיה.
הרדיפות של הנוצרים באימפריה הרומית נמשכו זמן רב למדי, עד שאימוץ הנצרות כדת רשמית לא הביא לרדיפות דומות של עובדי האלילים העקשנים.
דוגמה קלאסית לרדיפת המחשבה החופשית ואי-הסובלנות הדתית היו העינויים בקמרונות האינקוויזיציה והשריפות על המוקדים באירופה של ימי הביניים של מה שנקרא כופרים. לכיתת הכופרים צורפו כבר בעידן הרנסנס גם הנציגים הגדולים ביותר של המדע הקונקרטי ההתהווה ושל הפילוסופיה המכוונת-מדעית – ג'ורדנו ברונו וגליליאו גליליי. ברונו לאחר עינויים אכזריים הועלה במוקד ב-1600 ברומא בכיכר הפרחים, וגליליי כפר ברעיונותיו, כדי לשרוד ולהמשיך במחקר המדעי. לברבריות כזו היה גם בסיס רציונלי משלה.
הרי החברה המסורתית של אותה תקופה החזיקה מעמד על אחדות הייצוגים הדתיים, וכל ויתור לייצוגים אחרים יכול היה להביא לקריסת סמכות הכנסייה, לזעזועים חברתיים ולמלחמות עקובות מדם. התפתחות הרפורמציה המאוחרת יותר התגלגלה לתוצאות ממש כאלה: מלחמות בלתי-פוסקות בין קתולים לפרוטסטנטים רוקנו ממש את דמה של מערב אירופה. ובשנת 1648, כשנחתם שלום וסטפליה, שהפסיק את מלחמת שלושים השנה, המלחמה הדתית אחזה גם במזרח אירופה, והחלה במרד הקוזקים בהנהגת בוגדן חמלניצקי. ההומניזם הדתי נשכח בקלות בהתנגשויות של אמונות שונות. בשל חוסר-התפתחותו הוא מתהפך לביטויים של ברבריות דתית, אכזריות, קנאות, מלחמות דת, ג'נוסייד, טרוריזם. הרי מה לא תעשה למען מטרה עליונה!
מאפיין מהותי של החברה המסורתית הוא גם יחסה החשדני או אף העוין לחדשנות חברתית, טכנית וכלכלית. ידוע איזו התנגדות הפעילה החברה המסורתית לרפורמות של פיוטר הראשון ברוסיה, מה שגרם לתגובה נגדית של המדינה שבה שלט, בדמות רדיפות קשות ביותר נגד מתנגדים. פיוטר לא חס גם על בנו שלו, הצארביץ' אלכסיי, כשחש בצדק מלא איום של נסיגה של הרפורמות במקרה של עליית האחרון לשלטון.
הפילוסוף הרוסי הידוע ויאצ'סלב סטיופין, במחלוקתו עם
הפוצ'ווניקים-הטרדיציונליסטים על דפי כתב העת ״שאלות הפילוסופיה״, מביא טקסט סקרן למדי מתוך הכרוניקה של הצאריות המוסקבאית, המאפיין בצורה החיה ביותר את יחס החברה המסורתית לחדשנות. אין לנו כרגע אפשרות למצוא את הטקסט הזה ולשחזרו במדויק. לכן אנו מצטטים מהזיכרון ומבקשים מראש סליחה מהקוראים על אי-התאמות אפשריות עם המקור:
״איוושקו ניפח בכדור בעשן עשן מגונה ועף מעל מגדל הפעמונים. על כך הוכה בשוטים ללא רחם והושם בכבלים״.
ו. סטיופין מפרש אירוע זה כך: מאתיים וחמישים שנה לפני המונגולפייה, איש רוסי המציא את כדור הפורח ובפועל הגשים רעיון זה. כך הגיבה הציוויליזציה המסורתית לחדשנות. בניגוד אליה, התפתחות הציוויליזציה הטכנוגנית לא רק מקבלת חדשנות, כי אם גם מתבססת עליה. ההיגיון הזה של סטיופין מקרב אותנו להבנת מהות החברה החדשנית, הקשורה בהתפתחות הציוויליזציה הטכנוגנית.
יש לנו ספקות גדולים באמינות הדיווח של הכרוניקאי המוסקבאי על המצאת כדור הפורח, שהקדימה בהרבה את המצאת המונגולפייה. נמוכה מדי הייתה רמת ההתפתחות הטכנית של אותה תקופה, כדי ליצור מנגנון כזה של אוויראוטיקה. אך העובדה נשארת עובדה: החדשן נענש באכזריות על הניסיון ליצירת מנגנון זה, גם אם בפועל לא הצליח לעוף מעל מגדל הפעמונים. החברה המסורתית חושבת במיתולוגיה, ולעתים קרובות מקבלת את הכוונה כמעשה, ואת השמועות – כאירועים ממשיים.
במשך מאות שנים חלמו אנשים על מעוף באוויר, אך ניסיונות ההגשמה של חלום זה עמדו בסתירה לאידיאולוגיה של החברה המסורתית, שלפיה הפררוגטיבה של יכולת המעוף ניתנה רק לישויות על-טבעיות, ומעופו של אדם נחשב כביטוי לקשר שלו לכוח שטני.
אכן, החברה החדשנית בניגוד לחברה המסורתית, ככל שהיא מתהווה מהמסורתית, משתמשת במידה רחבה יותר ויותר
בחדשנויות מגוונות להתפתחותה. עם זאת, בתוך החברה החדשנית זמן רב נשמרות גישות ומוסדות טרדיציונליסטיים, המפריעים להגשמת החדשנויות. למחברי החדשנויות לא פעם נאלץ במאמץ עצום להתגבר על השמרנות של מוסדות פוליטיים, כלכליים ומדעיים, כדי להוכיח את נחיצות השימוש בהם. וככל שרעיון מסוים חדשני יותר, כך התנגדות עקובה יותר הוא מעורר לא פעם אפילו בחוגים מדעיים.
מחבר שורות אלה הגן על עבודת דוקטורט בפילוסופיה בשנת 1986. עם זאת הוא נאלץ להגן על עבודה זו פעם שנייה בוועדת הוואק של ברית המועצות, משום שמומחי הוועדה הגבוהה להסמכה הגיעו למסקנה ש״מחבר עבודת הדוקטורט מתיימר לרמה גבוהה מדי של חידוש מדעי״. הפגם הבלתי-נתיק של פעילותנו המדעית, אם אפשר לכנות זאת פגם, הוא דווקא בכך שאנו תמיד מתיימרים לרמה גבוהה של חידוש מדעי ובבוז דוחים כל ניסיון למינון החידוש ביצירה המדעית. אך כל חידוש, אפילו בחברה חדשנית המתהווה, ואפילו אם לחידוש זה יש הצדקה מדעית ומעשית מקיפה, ואינו פרוייקטריות ריקה, זוכה להכרה ציבורית בקושי רב מאוד. לשם כך צריכים להתבשל תנאים חברתיים מתאימים ולהתגבש צורך חברתי תואם.
אף על פי כן, החברה החדשנית, שככל שהיא מתפתחת מקבלת ביתר חפץ ליישום ומשתמשת בפועל בחדשנויות, יוצרת אפשרויות עצומות והולכות ומתרחבות לרווחה ולקיום נוח של המוני ענק של האנשים החיים בה. אך החברה החדשנית המודרנית – אינה כלל גן עדן ואינה אוטופיה מוגשמת. היא מלאה במגמות שליליות ובבעיות קשות, שרבות מהן יכולות להיפתר בצורה מספקת רק ככל שהתפתחותה תימשך. זאת ועוד, החברה החדשנית
מתפתחת מהר יותר וביעילות רבה יותר, ללא השוואה, מכל חברה מסורתית.
החברה החדשנית עצם התפתחותה הסוערת ושינוי הנסיבות הסובבות את האדם מולידה בו אי-נוחות, פחדים, עצבנות, דיכאון. רק בקושי הסתגל האדם לנסיבות הסובבות אותו, סידר את החיים, יצר לפי טעמו וצרכיו את הסביבה הנחוצה לו, ומיד הכל מסביב משתנה. מתבררים כמעורערים גם העבודה, וגם המשפחה, וגם יחסי המינים, וגם היחסים עם ההורים והילדים. בכל מקום שינויים, תמורות, רה-אורגניזציות.
נניח, אדם עבד בפירמה, קשר עימה את עתידו, והפירמה נסגרה, והאדם נזרק אל הלא-נודע. האדם מרגיש עצמו כישלון, הכל נראה לו מגעיל, מתחילים קונפליקטים במשפחה וכן הלאה. החיים בחברה החדשנית מלאים סיכונים. בנהיגה במכונית, אדם בכל רגע מסתכן להיקלע לתאונה או בשל פיזור תשומת לבו, או מסיבות שאינן תלויות בו. האדם נמצא במצב של סטרס רצוף, שלעולם אינו פוסק.
החיים בערים גדולות מכתיבים לאדם קצבים נוקשים, ומצד שני נורא לא-קצביים. המוני ענק של אנשים קמים בבוקר, בלא שישנו כלל. צלצול שעון המעורר בשיא השינה לעתים קרובות מפחיד אותם, גורם ללחץ מוגבר בכלי הדם, וכתוצאה מכך – לעוויתות כלי דם, לכאב ראש או להפרעה בפעילות הלב. וכך כל יום עבודה. אי-הקצביות של החיים נגרמת מהכורח להספיק לעשות את כל ההכרחי, אך בשל מליאות החיים בהרבה יותר מדי חובות וצרכים הם לעולם אינם מספיקים, תמיד ממהרים ומאחרים. הם לא תמיד מספיקים לאכול כראוי, לנוח בזמן, למצוא זמן לחיים אישיים. החיים עוברים במצב של מרוץ מתמיד. האדם עומד בפני הבחירה: במה להקריב, כדי לבצע את ההכרחי ביותר.
הטרדיציונליסטים הפילוסופיים לעתים קרובות מאשימים את אנשי החברות החדשניות בשאיפה לבצע, במרדף אחר מזומנים, בדומיננטיות של הצורך במשאבים כספיים. כמובן, התשוקה הבלתי-מרוסנת להתעשרות, לקבלת הכנסות-על, להצטברות משאבים כספיים מעייפת את האדם, הופכת אותו לעבד של הצרכים החומריים. אך יש לזכור, שהמון עצום של אנשים רואה במשאבים הכספיים שנצברו מעין הצלה מהסיכונים של החברה החדשנית, כרית ביטחון, עתודה, שניתן להשתמש בה במקרה של תמורות חיים שליליות.
בכסף, בכלכלת שוק, ניתן לרכוש כל מה שרוצים, חוץ מאהבה אמיתית. אך רכישות גדולות דורשות גם כסף רב, למשל רכישה והשבחה של דיור איכותי מאוד. זאת ועוד, השאיפה לשכר גבוה, אם רק אין היא קשורה בפשע, מובילה לתרומת מאמצי עבודה גבוהה בהתאמה של האדם להתפתחות החברה החדשנית, משום שכל עבודה מועילה מצטברת בציוויליזציה האנושית ותורמת להתפתחותה.
תוצאה של המרוץ המתיש של אנשי החברה החדשנית אחרי הצלחה בעסקים ורמת צריכה גבוהה הם אורח החיים הצרכני והמרדף אחר תענוגות בלתי-מכבידים. צמצום חיי האדם לסיפוק צרכים חומריים מעצב את דימוי הצרכן – סובייקט, שהפך לאובייקט של צרכיו שלו, המצמצם את כל פעילותו החיונית למרדף אחר סיפוק צרכים, והפך כתוצאה מכך לעבדם.
המוני ענק של אנשים, המנהלים אורח חיים צרכני טהור, מבחינים במוקדם או במאוחר שבקיומם נוצר ואקום, המורכב באחידותה העגומה של החיים. החיים זורמים בשעמום ובחוסר-משמעות, נשפכים בין האצבעות, בלא להשאיר סיפוק רוחני. כדי למלא את הוואקום הזה, הם פונים לתרבות, אך לתרבות כזו, שאינה דורשת עבודת חשיבה לצורך הבנתה והבנתה, מביאה עונג חושי, רחוק למדי
מהתענגות אסתטית אמיתית.
הצרכנים מתייחסים לתרבות כאל אובייקט של צריכה. כל אחד מהם בוחר את אובייקטי התרבות לעצמו לפי הטעם. מתוך יצירות אמנות הקולנוע הם בוחרים סרטי אקשן, קומדיות ומלודרמות, תוך התעלמות מוחלטת מקולנוע רציני, בעייתי. הם בוחרים לעצמם קריאה תואמת, מעוטרת בעטיפות בוהקות ועלילות פשוטות, רחוקות מהמציאות. בשל המוניותם הצרכנים הופכים למחוקקים בתחום תרבות ההמונים, אשר צעד אחר צעד בולעת ודוחקת את התרבות הגבוהה. סופרים, קולנוענים, מלחינים, זמרים, שחקנים, ציירים נאלצים ללכת אחריהם כשורד, להתחנף לטעמיהם, תוך המצאת טריקים שונים, כדי לשמח במשהו ולמשוך צרכנים של תוצרתם. הדבר לעתים קרובות מאוד, אם כי לא תמיד, מוביל לפרופנציה, לפרימיטיביזציה של האמנות.
לא הכל, כמובן, רע גם בצרכן. ברוכשם סחורות איכותיות, הצרכנים מעודדים את התפתחות הכלכלה החדשנית. המון הצרכנים כולל אנשים בעלי טעמים, העדפות, אינטרסים מגוונים ביותר.
בתקופה הסובייטית הביקורת על הצרכנות עזרה לאידיאולוגיה הטוטליטרית להתמודד עם חוסר שביעות הרצון ההולך וגובר של המוני אוכלוסייה גדולים ממחסור בסחורות ההכרחיות ביותר במסחר וממחסור בשירותים ההכרחיים ביותר. בחברה החדשנית המון הצרכנים לא רק מגוון בצורה קיצונית, אלא גם דינמי למדי. ככל שהחברה החדשנית מתפתחת וטכנולוגיות המידע מתפשטות, גדלה המודעות של המון הצרכנים, ואחריה עולה גם הרמה התרבותית של נציגים רבים שלו, מתעדנים הצרכים הרוחניים שלהם, גוברת נטייתם לקליטת רעיונות חדשים. חשיבות עצומה יש למחשביזציה הטוטאלית של החברה החדשנית ולהופעת האינטרנט. האינטרנט לא רק מספק לאנשים מידע מכל הסוגים, כי אם גם
מאפשר לאנשים לתקשר ביניהם ללא תלות במרחקים המפרידים ביניהם, למצוא חברים וחברות חדשים.
אך גם לזה יש צד שלילי משלו, צל. מתרוקנים השורות
של ״נרקומני המחשב״, ילדים אי-אפשר שעות לקרוע מהמחשבים, הם כל כך מחוברים למשחקי המחשב, עד שהם מאבדים קשר עם המציאות ומתחילים לחיות בעולם וירטואלי הנתפס חושית. הם לא רק מקלקלים את עיניהם, כי אם גם רוכשים הפרעות בנפשם המתהווה. מהם, אגב, אינם מפגרים בכך מבוגרים רבים מאוד.
בעיה גדולה בחברה החדשנית המתפתחת מהווה גם השינוי ביחסים האישיים בין האנשים. בחברה הפטריארכלית המסורתית ראש המשפחה היה בהגדרה גבר. לאישה הוקצה מעמד כפוף, גורלה היה לידת ילדים, הטיפול בהם, ניהול משק הבית ופינוק הגבר במין. בחברה החדשנית הכל התהפך. הנשים קיבלו אפשרות לעבוד בתחומים המגוונים ביותר, לקבל השכלה בשווה עם הגברים, רבות מהן רוצות לבנות קריירה, לרכוש סמכויות שלטון בחברות ובמבני המדינה.
זו, ללא ספק, הישג עצום של החברה החדשנית, המקרב אותה למימוש העיקרון ההומניסטי הגדול של שוויון אפשרויות החיים של נשים וגברים. אך במקביל מתחדדות בחדות הבעיות, הקשורות באסימטריה הטבעית של גברים ונשים. אסימטריה זו מתבטאת בהבדלים עקרוניים ביניהם בארגון הגופני, בפסיכולוגיה, בתחום הרגשי, בהעדפות ובשאיפות מיניות. במקום להשלים זה את זה בהרמוניה, גברים ונשים במקרים רבים, אם לא ברוב, מדירים זה את זה הדדית בשל האסימטריות הבלתי-ניתנת-להסרה הזו. כתוצאה מכך יחסיהם, ועל אחת כמה וכמה החיים המשותפים, לעתים קרובות הופכים לסיוט.
גדל מספר הגירושים, הילדים במשפחות חד-הוריות, אימהות חד-הוריות,
אנשים בודדים. לצד המשפחה הגרעינית הקלאסית מופיע שפע של סוגים מגוונים ביותר של תחליפים ליחסי משפחה. ההבדל המרכזי שלהם – היעדר מגורים משותפים קבועים, רכוש משותף ורישום רשמי של הנישואין. חינוך ילדים במשפחות חד-הוריות יכול ליצור בעיות להתפתחותם המלאה, משום שבגיל המוקדם חשובה במיוחד ההשפעה של שני המרכיבים, הנשי והגברי, של ברית ההורים. הסולידריות של האב והאם בתהליך החינוכי חוסמת גחמות וקונפליקטים של ילדים עם ההורים, שלעתים קרובות הם השתקפות של קונפליקטים ביניהם. הילדים מעתיקים בהתנהגותם את ההורים גם את הטוב וגם את הרע, ובונים בהקשר זה מודלים של התנהגותם שלהם.
לעתים קרובות מאוד אנשים, שנפטרו מקשרי המשפחה או אפילו שומרים על שרידים מהם, נכנסים לקשרים מיניים מזדמנים, מרבים להחליף פרטנרים בחיפוש אחר סיפוק מיני. בחברות מסורתיות התנהגות כזו הייתה נתונה לגינוי מוסרי, ואילו בחברה החדשנית היחס של הסובבים לזה נעשה סובלני ומבין. החוגים הדתיים, המונעים על ידי השקפת עולם טרדיציונליסטית, מכשירים זאת כהפקרות, בסברם שהחברה המודרנית שקעה בחטאים ורק פנייה לאמונה הדתית יכולה להציל את האנשים מחיי חטא. אך הדרשות של האהבה הנוצרית משפיעות מעט אפילו על המאמינים. לאחר שיצאו מהכנסייה והרגישו את צדקת הדרשות, הם בכל זאת ממשיכים באורח החיים המקובל עליהם בתנאים שנוצרו.
החירות יוצרת בעיות רבות ויש לה עלויות רבות, אך זו חירות. לאנשים יש זכות בחירה – לשמור על קביעות המשפחה הקלאסית או להיפרד בזמן, אם קשרי המשפחה הפכו להם לכבלים. כמובן, היעדרו של חבר נאמן קבוע מהמין השני, הגר תחת קורת גג אחת ושותף לבעיות החיים, המוכן תמיד לעזרה, לתמיכה, לשיתוף כנה, לעתים קרובות מוליד תחושת בדידות, אבודנות. אבל עדיף
כך, מאשר, תוך ציות למוסר הטרדיציונליסטי או לדוגמות דתיות, לחיות בנישואין שהפכו לכלא, שבו היחסים בין גבר לאישה חדורי שנאה, שבו אין מנוחה מקונפליקטים וסקנדלים מתמידים, מהאשמות הדדיות, שבו כל רגשי אהבה הדדית כבו מזמן והתהפכו להפכם.
והאם סקנדלים של ההורים פוצעים את הילדים פחות ממגורים נפרדים ומפגשים שלווים סדירים להשתתפות בחינוך המשותף? מלחמת הבית משפיעה על האנשים יותר גרוע מאשר בדידות זמנית. ועם זאת יצירת יחסים הרמוניים בין גברים לנשים אפשרית. אפשרי גם חיזוק של משפחות, החיות בחברה החדשנית. אבל זו דרך קשה, המתחילה בבחירה אחראית של פרטנר, נמשכת בפעילות יצירתית משותפת – לא בהכרח בתחום המקצועי – כי אם בעיקר בתחום היצירה העצמית תוך שיתוף הילדים בה. היצירה המשותפת של עצמם ושל הסביבה, הפעילות המשותפת והעמדה המשותפת מול נסיבות החיים הקשות מקרבת בין האנשים יותר טוב מכל דרשות והטפות.
אויב נורא של יחסי המשפחה הוא השעמום, השגרה. הילדים עם בכיים ודרישותיהם הנצחיים, המתרחשים גם בחינוך נכון, מתישים את הנפש של ההורים ומעודדים החלפת סביבה. לכן הופכים הכרחיים יציאות קבועות אל החברה. לעקרונות של יחסי המשפחה החדשים חייבות להפוך החירות והאחריות. בפועל משמעות הדבר שביחסי המשפחה הכרחית גילוי-לב מלא ואיסור מוחלט על קנאה. אנו יודעים כמה קשה זה. זאת ועוד, קשרים מיניים זרים או לפחות חשד בהם הם אזור סיכון ולעתים קרובות הופכים למחריבי המשפחה. אך המציאות היא שיחסים מיניים עם אותו פרטנר במוקדם או במאוחר הופכים לשגרה ואינם מביאים סיפוק הדדי. הכרחי לזכור זאת לאנשים הנכנסים לנישואין.
אך מין בריא הוא אמצעי חשוב להבראת הגוף
והנפש, במיוחד אם הוא מביא לסיפוק הדדי. הוא מביא גם תענוג אסתטי, מהווה פריקה נפשית ומרומם את מצב הרוח. והטבע הביולוגי של האדם דורש ללא הרף גיוון מיני. עצות הפסיכולוגים והסקסולוגים להשגת גיוון במין המשפחתי עוזרות מעט. לכן נעשה הכרחי החלפת פרטנרים במינון, בהסכמה הדדית, בצורות המגוונות ביותר. מה, אנו מטיפים לחוסר-מוסריות גלויה? הירגעו, שומרי המוסר המסורתי! החיים בחברה החדשנית דורשים ויתור על דעות קדומות מיושנות. ההקפדה עליהן הכרחית רק לאנשים בעלי אופי שמרני. אך זו הבחירה שלהם, ולא ציווי קטגורי, החל על כל חברי החברה.
לחברה החדשנית הכרחי מוסר של חירות ואחריות, סובלנות ופשרה, ולא מוסר של איסורים והגבלות, מצוות וחוקי התנהגות נוקשים, ההכרחי בחברה המסורתית והנשען על דוגמות דתיות. אך האדם שאינו משתפר אינו מסוגל לעמוד במשא החירות והאחריות, הוא בוודאי ייכשל במשהו ויהפוך את הטוב לרע, את החירות לכפייה ואת האחריות לסיפוק האגואיזם שלו. רק שיפור פסיכופיזי, מוסרי ויצירתי עצמי קבוע יכול להפוך את האדם למוסרי באמת, הוא מחזק את הנפש וחוסם התפרצויות רגשיות, ביטויי כעס, תורם ליישוב קונפליקטים מספק הדדית, המרעילים את חיי המשפחה. לאמצעי המרכזי של חיזוק המשפחה המודרנית אנו רואים את השיפור העצמי המשותף, כלומר את האבולוציה המכוונת של חיי האדם.
המוסר האבולוציוני מתייחס להפלות בצורה שונה לגמרי, מאשר המוסר הדתי, הטרדיציונליסטי. במדינות רבות ההפלות אסורות בחוק מטעמים דתיים. מהנקודה הדתית
של הראיה ההפלה היא רצח של יציר אלוהים, כלומר פשע, המבוצע בשותפות של האישה ההרה והרופא המבצע את ההפלה. כמובן, היריון בלתי-רצוי הוא ביטוי של חוסר-אחריות של גבר ואישה, הנכנסים לקשר מיני. אך ללמוד לנהל את היחסים המיניים לסיפוק הדדי ובביטחון מלא אינו פשוט. כאן דרוש ניסיון מסוים. ובגיל הצעיר בהתנהגות המינית של אנשים שולטים יותר ההורמונים, מאשר התבונה. ואז נעשה הכרחי ההפלה, שנידונה על ידי החשיבה הטרדיציונליסטית.
לבצע הפלה בכל זאת עדיף, מאשר להביא ילד בלתי-רצוי. כמובן, ההפלה אינה משפיעה טוב על בריאות האישה, אך מה נעשה. מהנקודה האבולוציונית של הראיה, בניגוד לדתית, העובר האנושי הוא רק התחלה של התהוות האדם, ולא האדם עצמו. הוא כרגע מהווה אוסף של תאים מתרבים, הממוקם בגוף האישה ושייך לגוף זה. בחברה חופשית לאישה זכות לנהוג בגופה. זו זכותה הבלתי-ניתנת-להפרדה והקדושה.
אנו רואים, שכל מכלול הבעיות של החברה החדשנית קשור הן בחוסר-השלמות, בחולשת ההתפתחות של חברה זו בשלב המודרני, והן בחוסר-שלמותו של האדם, בחוסר ידיעת חייו, בחוסר הידיעה ובאי-הרצון לשפר את עצמו ולהפוך את המציאות הסובבת בצורה הומניסטית. אנשים לא-מושלמים נכנסים ליחסים לא-מושלמים, מגיבים באופן לא-מושלם לנסיבות הסובבות ומחריפים את חוסר-השלמות של החברה, שבה הם חיים.
הנשיות, הדינמיות והבעייתיות של החברה החדשנית המודרנית משפיעה באופן מעיק על הנפש של האדם, מולידה פחדים שונים, פוביות, סטרסים כרוניים, פוצעת את מערכת העצבים, גורמת למחלות עצבים מגוונות ואף לנפשיות. אנשים שואפים להימלט מהמציאות, להסיר
את הסטרסים בכל דרך שהיא – על ידי שקיעה במציאות וירטואלית, בצריכת אלכוהול או סמים, בפולחנים דתיים אורתודוקסיים או בלתי-אורתודוקסיים וכו'. גוברת ומתפשטת בקרב המוני האנשים השאיפה לפחות בחלקה לחזור אל החברה המסורתית, להכפיף את עצמם לכוח חיצוני כלשהו, להשפעה פטרנליסטית.
משאות החירות, עלויותיה מביאים לתופעה המונית של בריחה מהחירות, שנחקרה לעומק בפסיכואנליזה של אריך פרום. אנשים חווים צורך בהשתייכות לחמולה כלשהי, לקהילה, המסוגלת לפצות על בדידותם האקזיסטנציאלית. גובר ומתפשט בקרב המוני האנשים חוסר-האמון והיחס החשדני להתקדמות, למדע, למסקנות ההשקפתיות שלו, ולאבולוציוניזם במיוחד. חוסר-אמון זה מלהיטים הטרדיציונליסטים הפילוסופיים, הקריאציוניסטים, שלא מפספסים הזדמנות, כלשונו של האבולוציוניסט האנגלי ריצ'רד דוקינס, ״לרמוס את השדה המדעי הירוק במגפיהם המלוכלכים״.
הדתות העולמיות אינן מספקות תושבים רבים של חברות חדשניות דווקא במסורתיותן, בכך שהן מטיפות אותו דבר במשך אלפי שנים. הם דורשים מסורתיות, אך רוצים בה גם משהו חדש, חריף, עם פלפל. והם נזרקים אל חיק כתות הנסתר החדשות, שמבטיחות קשר עם כוחות על-טבעיים בקלות ובמהירות, כביכול, ביעילות ובחדשנות. כתות חדשות כאלה גוררות לשורותיהן מיליוני מאמינים בכל העולם, יוצריהן צוברים הון של מיליונים. הכתות החדשות מתפתחות לפי עקרונות שיווק רשתי, ומתפשטות בעולם כמו גרורות.
חלק מהכתות מהוות איום ממשי על הסדר הציבורי. אלה מה שנקרא כתות טוטליטריות. דוגמאות – ״האחווה הלבנה״ ברוסיה ובאוקראינה, ״אום שינריקיו״ ביפן.
נפוצות מאוד גם אמונות קוואזי-דתיות,
המתחפשות למדע. אלה מה שנקרא פראמדע, שלפי מהותו הוא מדע-מדומה, ובמידה ניכרת – אנטי-מדע. הפראמדע עוסק בתופעות מה שנקרא פראנורמליות, כלומר כאלה, שקשה מאוד לצפות בהן ולחקרן ניסויית, משום שהן אינן קיימות בטבע. פראמדענים רבים, תוך רכישת תוארי מדען במדעים טכניים, טבעיים או פילוסופיים, חוקרים עשרות שנים תופעות פראנורמליות, בתקווה להוכיח את קיומן.
הם חושבים עצמם למהפכנים במדע, לגאונים בלתי-מוכרים, תוך שהם מחניפים במחקריהם המדעיים-למראה לשרלטנות ובורות. לתופעות הפראנורמליות, הנחקרות על ידם, שייכות קריאה והעברה של מחשבות למרחק (תופעות פראפסיכולוגיות), הזזת חפצים במאמצי מחשבה (טלקינזיס), ראיית אצבעות (פרוסקופיה), מעבר דרך קירות והעברת גופים למרחקים גדולים (טלפורטציה), צפייה וניבוי העתיד (ראיית-הנסתר), אפקטים רעשיים ואחרים בלתי-מזוהים בדיור (פולטרגייסט), עצמים מעופפים בלתי-מזוהים (עב״ם), המתפרשים כפלישה של חייזרים, וכן חטיפת אנשים על ידם, פראפנומנים, הכלולים בתורה שלפיה חייזרים הגיעו לכדור הארץ בעבר הרחוק והתערבותם הניחה את היסודות של הציוויליזציה הטכנוגנית וכו'.
לבחינה בלתי-משוחדת ברור לחלוטין שכל אלה והפראפנומנים הדומים להם מייצגים תופעות על-טבעיות, שהם מייצגים דימויים של מיתולוגיה מיוחדת, שבעידן המדע קיבלה צורה מדעית-למראה ומתחפשת למדע, תוך התכסות בסמכותו. מובן שתופעות פראנורמליות לא יכולות היו להיווצר אבולוציונית, שהאמונה בהן סותרת את כל הידע, שהושג על ידי הפיזיקה, המכניקה, הפסיכולוגיה המדעית, ושבאמונה זו טבוע אנטי-אבולוציוניזם אגרסיבי ובור למדי.
כך, האגדות על חטיפת אנשים בידי חייזרים משחזרות בדיוק את הסיפורים הקדומים על מכשפים וערפדים. הסופר-הרפתקן האמריקאי אריך פון דניקן בזמנו הרוויח מיליוני דולרים ממכירת הספרים ״זיכרונות על העתיד״, ״זריעה וקוסמוס״ ועשרות אחרים, שרכשו פופולריות עצומה בקרב אוהבי המיתולוגיה המדעית-למראה. אין, כנראה, מדע כזה, שעליו לא הייתה טפילה הפראמדע. כך, הפראפסיכולוגיה מייצגת פסיכולוגיה מעוותת, תיאוריית הטלקינזיס והטלפורטציה – פיזיקה ומכניקה מדומות, הפרוסקופיה – פיזיולוגיה מדומה, תיאוריית ראיית-הנסתר – פרוגנוסטיקה מיתולוגית, האסטרולוגיה – אסטרונומיה מדומה, האלכימיה – כימיה מדומה, תיאוריית העב״ם – אסטרונאוטיקה מדומה, תורתו של פון דניקן – היסטוריה מדומה אנטי-אבולוציונית וכו'. להיסטוריה המדומה שייכים גם כתבים רבים של המתמטיקאי פומנקו.
מדוע אם כן המוני אנשים גדולים קונים את הטריקים הזולים האלה? מדוע נשים כל כך נופלות בתחזיות אסטרולוגיות ובהבלים של מגדות עתידות ורואי-הנסתר? כיצד יכול אדם שפוי להאמין שמיקום הכוכבים והקבוצות, הנמצאים במרחקים עצומים מכדור הארץ, מסוגל בדרך כלשהי להשפיע על מסלול החיים של אנשים, שנולדו ביום מסוים בשנה, תוך התחשבות בכך שהשנים עצמן נקבעות בסיבוב כדור הארץ סביב השמש? והרי כל האנשים האלה – אינם משוגעים, הם בדרכם החיים מתנהגים באופן נורמלי ופרגמטי למדי, בוחרים בעצמם את הדרך הזו ואינם נכנעים לצו הכוכבים. המשיכה של אנשים לעל-טבעי, כולל גם בצורה מדעית-למראה, מוסברת באי-הוודאות של הקיום האנושי, בתלותו בנסיבות חיצוניות שאינן נשלטות על ידי האדם.
הנסיבות האלה בתודעת האנשים מימי קדם מוצגות כמיסטיות וגורליות, מיסטופיקציות ומופיעות בתפקיד כוחות על-טבעיים, שעליהם ניתן להשפיע רק באמצעות פעולות מאגיות אי-רציונליות באותה מידה. אי-הוודאות
של קיום האדם בחברה החדשנית אפילו גבוהה משמעותית, מאשר בחברה המסורתית. האדם נמצא תחת הגנת הרפואה המודרנית, יש לו אמצעים מובטחים לחיים, במקרה הגרוע, בצורת עזרה סוציאלית. אך האדם הלא-מושלם עדיין תלוי מדי בנסיבות, הוא אינו יכול לווסת ביעילות את יחסיו עימן. האדם של החברה החדשנית במסה שלו עדיין טרדיציונליסטי מדי, מסורתי, עוין לחדשנות. זה גם מה שגורם לצרכו בבריחה מהמורכבויות של החברה החדשנית אל אימוץ של צורות שונות של אמונה בעל-טבעי.
האנשים חיים הרחק מהמדע, מחיפושיו והישגיו הבלתי-נלאים. הם רק נהנים מפירותיו. אפילו מדענים, העוסקים בענפי מדע מיוחדים שונים, לעתים קרובות אינם מכירים כלל את המדע בשלמותו העצומה. לכן מסת האנשים, כולל גם כמה מדענים, נוטה למיתולוגיזציה של המדע ולהפיכתו בתודעתם למעין דמוי של טקס מאגי. מידע על חיפושים מדעיים והישגים שאבי האנשים בעיקר מספרים מדעיים-פופולריים ומתוכניות טלוויזיה. בהם הישגים מדעיים מוגשים בעטיפה שיווקית, ונראים כמעין נסים, מתובלים בהבטחות לנסים גדולים עוד יותר בעתיד. כך, מביוטכנולוגיה והנדסה גנטית מצפים ליצירה בעתיד הלא-רחוק של יצורים חיים, שתוכננו על ידי האדם, של איברים אנושיים להחלפת חלקי גוף שהזדקנו או חולים ללא-מרפא וכו'. אז מדוע שלא להאמין בנסים, שהובטחו על ידי הפראמדע?
כתבנו את הספר הזה כדי שאנשים, לאחר שיקראו אותו, יבינו מהו באמת העולם, הנגלה לפני המדע, כיצד הוא מתפתח אבולוציונית וכיצד יכול להתפתח האדם, המסוגל להשפיע באופן חיובי על האבולוציה של העולם האנושי. המציאות קשה, אך זו המציאות. אנו יכולים לשפר אותה בעקביות, תוך השקעת מאמצים לא מבוטלים. אנשים, החיים באשליות, הנמלטים
מהמציאות, מאבדים את היכולת לשפר את חייהם הממשיים ואת חייהם של האנשים הסובבים אותם. כתוצאה מכך המציאות מופיעה לפניהם עוד יותר אכזרית, מאשר היא באמת. האבולוציוניזם האוניברסלי נועד לא רק כדי לתת למדע חוט מנחה לחיפוש יצירתי, כי אם גם כדי לעזור לאנשים להיפטר מאשליות, המתאימות לחיים בחברה הקפואה.
אי-אפשר שלא לומר גם על המיתולוגיה הפראפוליטית, הנפוצה בכל העולם, אך פופולריות ואגרסיביות מיוחדת רכשה ברוסיה הפוסט-סובייטית, ומעכבת ברצינות את התפתחותה החדשנית. כאן הפופולריות שלה ניזונה מקריסת השאיפות האימפריאליות, מחיוניות המסורות הסובייטיות וממרירות השכבות השוליות, כולל גם שוליים מהאינטליגנציה, שמתוך התמורות שאירעו, בעל כורחם, נקרעו מ״גן העדן״ הסובייטי השבע והנח, והושלכו אל האדמה החוטאת. מיתולוגיה כזו מייצגת דוגמה טיפוסית של בריחה מהחירות וביטוי של מנטליות אנטי-קפיטליסטית.
לפראמדע צמודה ישירות מה שנקרא קונספירולוגיה, כלומר תורה על כך שההיסטוריה נעשית על ידי כוחות נסתרים, אפלים, מיסטיים, מזיקים, דמוניים, המפעילים השפעה על מדינאים לגיטימיים למימוש אינטרסים אגואיסטיים שלהם. למספר כוחות כאלה מיוחסים ארגונים סודיים, מוסווים היטב, של הבונים החופשיים, וכן יהודים, שכביכול שואפים להקים מדינת עולם תחת שלטונם ולשם כך חודרים בחשאי למבני המדינה של מדינות שונות.
לתפקיד הנבל הקונספירולוגי הראשי הועלה המיליארדר האמריקאי ממוצא יהודי דייוויד רוקפלר, שעל כספו הקים את מה שנקרא מועדון בילדרברג במטרה לדון בבעיות הגלובליות של המודרניות ובאפשרויות ליצירת, לפתרונן, ממשלה עולמית, פרלמנט,
משטרה אקולוגית ומבנים אנטי-טרוריסטיים.
כיוון חשוב של המיתולוגיה הפראפוליטית המודרנית הוא האנטי-אמריקניזם הלוחמני. החוגים השולטים של ארה״ב מואשמים בשאיפה להשתלטות עולמית, בפעילות חתרנית נגד רוסיה ובעלות בריתה, בפיתוח תוקפנות בקנה מידה גלובלי למימוש אינטרסים רווחיים שלהם והשגת גישה למשאבי נפט וחומרי גלם אחרים. המשטרים הדיקטטוריים הפושעיים של מנואל נורייגה בפנמה, סלובודן מילושביץ' בסרביה, סדאם חוסיין בעיראק, הטליבאן באפגניסטן מוצגים ככבשים תמימים, קורבנות תוקפנות, לוחמי עצמאות. עוצמתה והתפתחותה הכלכלית של ארה״ב מוסברות בכך שהאמריקאים מוציאים בכמויות עצומות דולרים, ומכיוון שדווקא הדולר התקבל כמטבע עולמי, אמריקה מתעשרת, פשוט בכך שהיא מדפיסה שטרות ירוקים.
לאגדות כאלה מאמינים אפילו כמה מדענים ופילוסופים גדולים. הנסיבות, שבזכות התפתחות ממושכת של עסקים, השקעות ענק במדע, בכלכלה חדשנית ארה״ב השיגה עליונות טכנולוגית והתרחקה משמעותית בהקשר זה ממדינות אחרות, כאילו אינן ידועות למפיצי המיתוסים האלה. שיהשוו את מצב המדע בארה״ב וברוסיה, שבה על מחקרים ניסיוניים מוציאים סכומים זעומים, ומדענים בקושי מכסים את ההוצאות. אין פלא, שמדענים מכל מדינות העולם מקבלים הזמנות לעבודה בארה״ב, שבה נוצרים להם תנאים נורמליים לעבודה ולחיים.
ואילו מפיצי המיתוסים אינם מוותרים כלל על סחורות אמריקאיות, שהן מוצרים של טכנולוגיות גבוהות. נזכיר, שסחורות סיניות זולות מיוצרות ברוב המקרים בטכנולוגיות, שפותחו ואושרו בארה״ב. אגב, זילות הסחורות הסיניות מוסברת בניצול אכזרי של עובדי המפעלים הסיניים, אשר מזמן עבר אל העבר והפך
לבלתי-מותר במדינה מתורבתת.
דווקא בארה״ב הומצא והופעל האינטרנט, שפתח לכל העולם את הכניסה לעידן המידע. מעניין, כיצד היו נראים המחשבים ומערכות המידע שלנו, אלמלא הפיתוחים האמריקאים?
אגב, נדע זאת, אם נשווה מחשבים, שיוצרו בארה״ב בעת פעולת האמברגו על אספקתם לברית המועצות, עם מחשב ה-מין
״מינסק-1״, שהיה התוצאה המתקדמת ביותר של המחשבה המדעית-טכנית הסובייטית והתפשט בכל המחנה הסוציאליסטי. ואילו בברית המועצות יוצרו בשווה לארה״ב טילים בליסטיים טובים ופצצות מימן על חשבון הגירעון הקבוע של סחורות צריכה עממיות.
יש לציין, שהאנטי-אמריקניזם נפוץ במידה רחבה גם במערב אירופה, אך מסיבה אחרת לגמרי. אירופאים רבים נדחים מהיהירות של אמריקאים מסוימים, שאיתם הם נכנסים לקשרים עסקיים, מחוסר-התרבות ההומניטארי שלהם לעתים, מצרות האינטרסים, מההרגל למדוד הכול במספר הדולרים, מהפרגמטיזם המזויף. אנו רחוקים מאידיאליזציה של ארה״ב. מדינה זו, כמו כל מדינה אחרת, נמצאת תחת כובד ענק של אינספור בעיות שהצטברו. אך כעת היא המנהיגה העולמית הבלתי-מותנית בהתפתחות הכלכלה החדשנית והחברה החדשנית. ולאליטה הרוסית, אם היא באמת ובתמים מתכוונת לתרום להתפתחות החדשנית של רוסיה, הגיע הזמן לוותר על המיתוסים של האנטי-אמריקניזם ולהתאים למציאות הרוסית כמה מנגנונים, שפועלים מזמן בארה״ב והכרחיים באבולוציה של כל חברה חדשנית.
מיתוס נפוץ במידה רחבה בכל העולם הוא הייצוג על אודות המהות המזיקה של התאגידים הטרנס-לאומיים. חדשות סנסציוניות על פעילות לא-נקייה, או אפילו פושעת, של נציגי תאגידים בודדים מתפשטות מיד על כל התאגידים הטרנס-לאומיים וגורמות לאנשים הנתונים לפוביות
מצב של אימה מיסטית. פוביית התאגידים הטרנס-לאומיים קרובה מאוד במקורה לקונספירולוגיה. התרחיש של מיתוסים כאלה פשוט וחסר-יומרה: שם, מאחורי גורדי שחקים מזוגגים, מתאספים ארגונים של עשירים, שרק חושבים כיצד לסחוט על חשבון מדינות אחרות הכנסות-על נוספות. הם מלכלכים את הסביבה של המדינות, שבהן עובדים הסניפים שלהם, הם מעבירים למדינות אלה פסולת רעילה ומסוכנת-קרינה של ייצורם וכו'. אכן, כך קורה לפעמים, אך ההסקה המיתולוגית הופכת בקלות את ה״לפעמים״ ל״תמיד״.
מפיצי המיתוס הזה עוצמים בקפידה את עיניהם בפני העובדה, שהאנושות חייבת לתאגידים הטרנס-לאומיים לא רק סחורות מעולות, המתפשטות בכל העולם, כי אם גם את הרמה הכללית של ההתפתחות הטכנולוגית, שהושגה בחברה החדשנית המודרנית. טכנולוגיות גבוהות, שפותחו על ידי מדענים במעבדות התאגידים הטרנס-לאומיים, משמשות במפעלים גם ברוסיה, גם בסין, וגם במדינות הכי לא-מפותחות.
התאגידים הטרנס-לאומיים מוציאים על מחקרים מדעיים בתחום שבחרו מיליארדי דולרים, מה שלא יכולות להרשות לעצמן אפילו ממשלות המדינות המפותחות ביותר, השומרות על כספי משלמי המסים. עושים זאת התאגידים הטרנס-לאומיים לא מתוך אהבה לאנושות הסובלת, כי אם לניצחון בתחרות החריפה, במרוץ ההקדמה עם תאגידים אחרים. צרכני המיתוסים מכנים אותם מונופולים, תוך אי-הבנה מוחלטת או אי-רצון להבין, באיזו תחרות נוקשה מתרחש מאבקם להישרדות והשגת רווחים.
אחד המיתוסים המזיקים, הנבלים והמביישים ביותר, המפריעים להתפתחות החברה החדשנית, הוא המיתוס על מה שנקרא ״מיליארד הזהב״. מיתוס זה מטופח בפעילות רבה ברוסיה המודרנית. תומכי מיתולוגיה זו, בהתבססם על מספרים שנבחרו במיוחד, טוענים שאוכלוסיית המדינות המפותחות ביותר, המהווה ביחד את ״מיליארד הזהב״ הזה,
חיה לא לפי יכולתה, על חשבון ניכוס משאבי המדינות הפחות-מפותחות, שהיא בונה את רווחתה על עומס מופרז על הביוספירה, על זיהומה בפלטות תעשייתיות ומכוניות של כל כדור הארץ.
מכאן נעשית המסקנה, שהכניסה של אוכלוסיית המדינות האחרות ל״מיליארד הזהב״ סגורה לעולם, שאם מדינות אחרות היו עולות ברווחתן לרמת ״מיליארד הזהב״, כוכב הלכת היה נלכד באסון אקולוגי. ומסקנה אחרת, מאיימת עוד יותר: המדינות המפותחות ביותר מבחינה תעשייתית, דמוקרטית וחברתית עצם רווחתן סוגרת את הדרך להתפתחות לכל שאר מיליארדי תושבי כדור הארץ.
קשה לקבוע, מה יותר בבנייה המדעית-למראה הזו – קנאה, שנאה לדמוקרטיה או הצדקה של הפיגור של מדינתו. על ניצול חסר-רחמים של משאבי טבע מדברים ברוסיה – מדינה, אחת העשירות ביותר במשאבי טבע. האם לא מוטב היה להשתמש ברוב הכספים העצומים, המתקבלים ממכירת מקורות אנרגיה, לצרכי פיתוח במקום לאכול אותם ולהעשיר את צמרת האליטה הבירוקרטית? ואז, אולי, אחרי זמן מה יהפכו ל״מוזהבים״ מיליוני אזרחים רוסים, ויקנאו בהם, תוך הצבעה עליהם כחלק ה״מוזהב״ של האנושות.
הביורוקרטיזם, השחיתות, הדיכוי של היזמות, המיושנות של מכונת המדינה, השכיחות במנטליות של מיתוסים ודעות קדומות טרדיציונליסטיים – זה מה שמפריע לרוסיה להיכנס למספר המדינות המפותחות ביותר, ולא החברה החדשנית של מדינות
״מיליארד הזהב״. והאם יש ברוסיה מעט אנשים, החיים ברמה של ״מיליארד הזהב״? מתפתח ומתרחב ״המעמד הבינוני״, אנשים נמרצים, על אף כל המחסומים הביורוקרטיים, מעלים את רווחתם, פותחים מקומות עבודה חדשים, מייצרים סחורות מועילות.
העסקים ברוסיה קרימינליזציים מאוד. והעסקים המתורבתים סובלים משני צדדים – מהביורוקרטיה ומהפשע. אך האשם בכך אינו ״מיליארד הזהב״ המיתי, כי אם הסדרים הרוסיים המסורתיים, שכבר הולידו בעבר את מפלצת הדיקטטורה הקומוניסטית וממשיכים ממש לחנוק, ״למשוך ולא לתת״ את התפתחות החברה החדשנית במדינה שלהם. והמיתוס על ״מיליארד הזהב״ עוזר היטב לחניקת כל החדש הזה.
לאנשים הכרחי לפקוח את העיניים ולהפסיק לשעשע את עצמם במיתוסים ואשליות. אחרת הם הופכים לקורבנות של החברה החדשנית, המתפתחת כזו או אחרת, ולא ליוצריה החופשיים והאחראיים. עם כל בעיותיה המודרניות, מורכבויותיה וסתירותיה החברה החדשנית פותחת לפני האדם סיכויים מרתקים. צריך לדעת לנצל את הסיכויים האלה, תוך שיפור עצמם וחברתם.
}}

==== האבולוציוניזם האוניברסלי והגישה האבולוציונית-הגיוסית ====
הגישה האבולוציונית-הגיוסית שהצענו היא ניסיון לשפר את מערכת האבולוציוניזם האוניברסלי, תוך הכנסת מושגים וכלים מתודולוגיים חדשים לתוכה. כאן הכרחי לעבור מה״אנחנו״ המקובל בהבעת עמדת המחבר לכנוי האישי ״אני״. נולדתי לעולם הזה בלתי-בר-קיום לחלוטין, כשהייתי נתון ללא-הרף לכאבים ומחלות, ולפני זמן רב לא הייתי כבר בעולם, אלמלא העבודה היומיומית העקשנית על שחזור פעילות תקינה של כל איבר, של כל מערכת של האורגניזם.
החלו צרותי מרגע הלידה עצמה. לעובר שלי הייתה ראש גדול באופן לא-פרופורציונלי, ולא יכולתי בשום פנים במשך כמה ימים ולילות להיחלץ לעולם הזה, תוך ייסורים מוחלטים של אמי. כבר רצו להוציא אותי בניתוח, בחתך קיסרי, שלאחריו בקושי רב הייתי שורד. אך לעזרה בא קרובנו, גניקולוג מנוסה. סיפרו לי, שהוא ביצע איזו פעולה אסורה, ולבסוף נולדתי. נכון, לאמי לאחר מכן שמו תפרים רבים.
לאחר לידה כזו חליתי כל הזמן, בלא-הפסקה. לא הייתה מחלת ילדים כזו, שלא חליתי בה. נורא היה במיוחד מה שנקרא שיעול נובח, שהתעורר בהצטננויות בלתי-פוסקות, ובהופעתו נחנקתי בלילות ולא יכולתי לישון. עזרה רק שאיפת אדים מעל הקומקום דרך צינורית נייר, אך אחרי זמן מה הכל התחיל מהתחלה.
ככל שהתבגרתי, נחתו עלי מחלות חדשות וחדשות. עוד העצמתי אותן באורח חיי הלא-נכון. משהוסרחתי לקריאה מגיל מוקדם, חלמתי רק על כך, איך מהר יותר לעשות את השיעורים ולשקוע בספר. צמא בלתי-נלאה לידע השתלט עלי ולא עזב אותי כל החיים. האם מפליא, שהתחילו אצלי כאבי ראש גיהנומיים, והחיים הפכו לסבל רצוף. לא עזבו אותי גם מחלות אחרות, שהוחרפו באורח החיים היושבני.
רק בגיל 23, כשסיימתי את האוניברסיטה, הבנתי שכך אי-אפשר להמשיך. עד אז בדוגמאות רבות כבר ידעתי, שרופאים אינם יכולים לעזור לי. הם מטפלים ומטפלים באורגניזם בלתי-מתאים לחיים לחלוטין, אך להפוך אותו לבר-קיום ובריא יכול רק אני עצמי ואף אחד אחר. ונטלתי על עצמי את העבודה הקשה והמגעילה למדי מבחינתי בתחילתה על עצמי, תוך ניתוק עצמי מהספרים במאמץ עצום. בתקופה זו נאלצתי לנסוע לכפר לפי ההפצה, שבו לימדתי היסטוריה ומדעי החברה בבית ספר. החיים בכפר היו עבורי מיוסרים בצורה שלא-אתאר, משום שנמנעתי מהנוחות העירונית ההכרחית לי בשל מחלתנותי, והעיקר, לא יכולתי לבקר בספריות הגדולות.
במהרה רכשתי ברונכיטיס קשה ביותר וחזרתי לעיר, לאחר שעבדתי בכפר רק שנה אחת. הצלחתי להתקבל כמרצה לאסתטיקה טכנית בבית ספר מקצועי-טכני. אך זה היה בית הספר ההוליגני ביותר בעיר. בימי קבלת המשכורת התלמידים השתכרו ושברו את החלונות בכל הרובע. המורות, לאחר שיעורים שבהם התעללו בהן
תלמידים בריאים וחזקים, לא פעם בכו בחדר המורים.
אחד המאסטרים של ההכשרה היצרנית, שהוערך מאוד על ידי ההנהלה על המשמעת המופתית, ששררה בקבוצה שבפיקוחו, הנחיל משמעת זו בדרך לא-אורתודוקסית למדי. בהיותו איש חזק בצורה בלתי-רגילה, הוא פשוט הוריד את חגורת המכנסיים והצליף בתלמידים שחטאו על החלק האחורי. הייתי צריך איכשהו לשרוד בתנאים הפראיים האלה. ומצאתי מוצא. לאחר שהסברתי במהירות את החומר החדש לפי תוכנית הלימודים, וראיתי שתשומת הלב של התלמידים מתחילה לברוח, רוב זמן השיעור סיפרתי להם סיפורים מעניינים מתוך הספרים שקראתי.
השקט היה כזה, שזבוב שעף יכול היה להיראות כרעם. המנהל והרשמית, שהציצו שוב ושוב לקהל, כל הזמן חקרו אותי אחרי השיעורים: ״כיצד אתה משיג משמעת כזו? אתה מכה אותם?״ מה יכולתי לומר להם? מודה אני, עניתי: ״מה פתאום, הרי אני פדגוג. כיצד אוכל להכות את תלמידיי. פשוט אני רותק את תשומת לבם בהצגה מעניינת ופופולרית של החומר״. אגב, לא אעמיס עוד על הקוראים בסיפור צרותי (נזכיר, שכך נקרא ספרו של הפילוסוף-הרציונליסט הצרפתי הנפלא של ימי הביניים, אבלר). צרותי נמשכו במשך כל תקופת ברז'נייב, ולאחר מכן אנדרופוב וצ'רננקו בהיסטוריה הסובייטית.
אומר רק, שתחת אנדרופוב כמעט ונפלתי למחנות המורדוביים הנוראים, שבהם אנשים לא שרדו. ב-1984 (נזכיר, שכך נקרא הרומן הידוע של אורוול על זוועות הסוציאליזם) התחלתי להתכתב עם חבר, שעבר לעיר הליטאית קלייפדה. ידעתי, שהמכתבים נבדקים על ידי עובדי הקג״ב, אך הכוח לסבול את האיוולת הסובבת כבר לא היה. היה צורך לחלוק את מחשבותיי עם אדם אמין ומבין. בנוסף, כתבתי ספר, שבו על בסיס ניתוח מקורות רבים ותצפיות משלי קבעתי מסקנה בלתי-מעורערת: השלטון הסובייטי לא יקיים יותר מעשר שנים. ספר זה
התחיל להתפזר בסאמיזדאת.
והנה אחרי זמן מה במכון, שבו עבדתי, הגיעו שני קציני קג״ב, אחד מהם בדרגת קולונל, והשני – קפטן. הם זימנו אותי למשרדו של הקומנדנט של הבניין הראשי והציגו לי חבילת צילומי-העתק של מכתביי לחבר וקטעים מספרי עם הפסאז'ים האנטי-סובייטיים הצבעוניים ביותר. החקירות נמשכו גם בהמשך, כבר בבניין הקג״ב. הציגו לי מסמכים, שמהם עלה שמתכוננים לעצור אותי, לשפוט אותי ולדון אותי למאסר במחנות המורדוביים, שבהם הוחזקו הדיסידנטים הפעילים ביותר. אך ב-1985 לשלטון הגיע גורבצ'וב, ואת עובדי הקג״ב לא ראיתי עוד, לשמחתי הרבה.
מכל הצרות והאי-סדרים האלה הצילו אותי העבודה על עצמי ועל ההבנה היצירתית של המתרחש בעולם. התרגולים הסדירים של השיפור הפסיכופיזי העצמי החלו להניב פירות. התאזן הרצון, עלתה העמידות לסטרסים, החלו לסגת המחלות. כל זה אני אומר לא כדי שהקוראים יזדהו עמי, כי אם כדי להראות, באיזו סביבה נאלצתי ליצור את ראשית המדע על יצירת הבריאות. והבריאות סוף סוף הגיעה אחרי שבע שנים מתחילת העבודה.
תוך עיסוק בריפוי עצמי, במקביל קראתי ולמדתי רבות את הספרות בבעיות, הקשורות באורח חיים בריא, שולטתי במכלולי אימון שונים, בדקתי את פעולתם בפועל. בהדרגה הצטברו ידע וניסיון, ולעתים קרובות יותר נודעו גם מיוחדות האורגניזם שלי. זה התאים לאמרה היוונית-העתיקה הידועה, האהובה על הפילוסופים: כדי להכיר טוב יותר את העולם, הכר את עצמך. או, כפי שאמר הפילוסוף הסיני הגדול, מייסד אסכולת הטאואיזם לאו-דזה: מי שמכיר את עצמו, יכול להכיר את העולם, מבלי לצאת מחצרו.
הרעיון המרכזי, שהנחתי בסינתזה שעשיתי של מסורות המערב והמזרח של ריפוי עצמי, היה רעיון הגיוס.
מההתחלה עצמה הבנתי, שאם אני רוצה להשיג עבודה תקינה של איברי המותשים ממחלות, עלי לגייס אותם למלחמה נגד פגמיהם באמצעות השקעה בהם של עבודה ביולוגית-אקטיבית מסוימת ושל עבודה אנושית מכוונת. רעיון זה והוא שנעשה לתא הראשוני של הגישה האבולוציונית-הגיוסית ושל תיאוריית האבולוציה הכללית, שהוצעה בהמשך על בסיסה. למעשה, הדיבור היה בתקופה זו על אבולוציה מכוונת של האורגניזם והנפש האנושיים באונטוגנזה.
במהרה נולדו לי ילדים – ילד וילדה, מישנקה וליזונקה. בניגוד אלי, הם היו ילדים בריאים לחלוטין. אף על פי כן, מגיל שבעה ימים התחלתי להתאמן איתם לחיזוק בריאותם. השתמשתי בעיסוי, עבדתי איתם לפי מערכת אימונים של תינוקות, שאושרה ברפואה, ולאחר מכן של ילדים צעירים, המצאתי תרגילים חדשים ומועילים. בגיל המוקדם ביותר הם ערכו איתי טיולים ארוכים ביער, שצמח לא הרחק מדירתנו. גייסתי את ילדיי לחיים בריאים. הם מוקדם יותר מילדים אחרים התחילו ללכת ולדבר.
אוי, הזמן הבלתי-נמנע זורם מהר מדי, הילדים התבגרו ועזבו לחו״ל. ליזה עברה לאיטליה וחיה ברומא, מישה עם אשתו הביאו לעולם ארבעה ילדים – שני בנים ושתי בנות. יהי שלום ובריאות עמם! חושב אני, שזה היה הניסיון הראשון של שיפור פסיכופיזי של ילדים מגיל המוקדם ביותר. לפחות ניסויים אחרים אינם ידועים לי.
משהושגו תוצאות חיוביות מהניסוי רב-השנים שלי על גיוס האורגניזם האנושי לתפקוד בריא, התחלתי לחשוב על מהות תהליכי הגיוס ומשמעותם בטבע ובחברה. לכך הביא אותי דווקא הניסוי שלי על עצמי, על ילדיי ועל כמה תלמידים, שכמוני, תוך התעמלות סדירה, נפטרו ממחלותיהם. זה היה, ללא ספק, ניסוי פילוסופי, שמטרתו הייתה הכרת
של אפשרויותיי והבנת ההוויה האנושית. הפילוסופיה מעולם לא הייתה מדע ניסויי, ואף על פי שהנסיבות החיצוניות לא פעם מעמידות אותנו בסיטואציות ניסוייות, ניסוי פעיל של שינוי מחודש אבולוציוני של החיים יכול ללמד אותנו הרבה.
תוך ניתוח תוצאות הניסוי הזה, חשבתי כך: אם גיוס האורגניזם לעבודה ביולוגית-אקטיבית, בעלת משמעות אבולוציונית יכול להשיב סדר באורגניזם הזה, פירושו של דבר, שלגורם הגיוס יש משמעות גדולה הרבה יותר באבולוציה, ממה שיוחסה לו בעבר. מילדותי התעניינתי ללא הרף בהיסטוריה העולמית. שיטת עבודתי עם הספרות קשורה בכך, שלעולם איני סומך על מקור אחד. לפני שאבטא איזו שיפוט, עלי ללמוד את כל הספרות העומדת לרשותי. עזרה שלא-תסולא בפז בכך נותנות לי תערוכות החיבורים החדשים של הספריות הגדולות, שאני מבקר בהן בקביעות משנת 1974. אין לי תענוג גדול יותר מאשר להזין את המוח במידע מגוון. זה אפילו טעים יותר מהמזון המובחר ביותר.
תוך לימוד הספרות ההיסטורית המגוונת, השתכנעתי איזה תפקיד עצום ממלאות באבולוציה של חברות שונות תהליכי הגיוס והמבנים הקשורים בהם. גיוס כוחות למלחמה, גיוס אנשים לעבודות במשקים, גיוס הרוח למימוש פעולות בעלות משמעות היסטורית, רפורמות גיוס, עליות וירידות של פוטנציאל הגיוס של החברה בהיווצרות איומים חיצוניים ובהתפשטות לשטחים, שנכבשו על ידי חברות אחרות – לכל זה יש משמעות עצומה בהיסטוריה. וכל זה דורש עיצוב ארגוני על בסיס יצירת מבני גיוס, הבנויים באופן מסוים.
מכאן היה רק צעד להבנה, שמבנים אלה הם גנרטורים של סדר גם בתחום הממלכתי, וגם בצבאי, וגם בכלכלה. המדינה עצמה אינה אלא מבנה גיוס של הרמה הגבוהה ביותר, המחולל סדר בחברה ו
מגייס את כוחות החברה לפתרון בעיותיה. כל אליטה, המתבלטת מהחברה בנסיבות היסטוריות קונקרטיות, נוצרת במידה רבה מאוד כצוות שירות של מבנה הגיוס של המדינה. הריבוד של החברות המסורתיות למעמדות מתרחש על ידי חלוקת העבודה בין אנשים, העוסקים בשירות מבנה הגיוס של המדינה, לבין אנשים, שנקלעו לפריפריית הגיוס, המספקים למבנה זה ולפונקציונרים שלו משאבים חומריים.
מכאן נעשה ברור שגוייה התיאוריה המרקסיסטית על המאבק המעמדי הנצחי, שהוא כביכול מנוע האבולוציה ההיסטורית. כמובן, אנשים וההתארגנויות המעמדיות שלהם לעתים קרובות מפגינים אי-שביעות רצון ממעמדם התלוי והכפוף, מרמת החיים הנמוכה. אך המרידות והמרדים שלהם תוך הקמת מבני גיוס אלטרנטיביים למדינה – נדירות גדולה. הם מייצגים קטקלזמות, תהליכים הרסניים, השוברים את הסדר במדינה, מטביעים את החברה בכאוס ומעכבים במשך זמן רב את התפתחותה. מנועי האבולוציה ההיסטורית הם התמורות של מבני הגיוס, המתבטאות ברפורמות גיוס וכלכליות הקשורות בהם.
הן מתרחשות על רקע תחרות קבועה של מבני גיוס, מאבק קיום כמעט דרוויני של מדינות עם סוגים שונים של מבני גיוס. תחרות זו גורמת לקהילת האינטרסים של מעמדות שונים במדינה. המעמדות הנמוכים מעוניינים לא פחות מהגבוהים בהבטחת הסדר בחברה ובהגנה מפני התקפה מבחוץ. לכן על אנטגוניזם פרמננטי בין המעמדות לא יכול להיות דיבור.
ללא ספק, המדינה והמעמדות הגבוהים מנצלים את המעמדות הנמוכים, המספקים גם משאבים חומריים לתפקוד ללא-הפרעות של תהליכי הגיוס. זה מוביל להבדלים גדולים מאוד בהכנסות. אך גם המעמדות הנמוכים מנצלים את המעמדות הגבוהים
והמדינה, המבטיחים ארגון רציונלי של העבודה, רכושיים, יחסים, יחסית ביטחון, פעילות חיים, מגייסות למקסום של העודף של המוצר.
בבעיית הניצול יש לעצור בפירוט. זוהי בעיה מורכבת, מושכת לסוציאליסטים מכל הגוונים, שלא פותחה באמת. למדתי את שני הכרכים הראשונים של ״הקפיטל״ של מרקס עוד בכיתות י'-י״א של בית הספר והגעתי להתלהבות מלאה. ראשית, הייתה לי מובנת כל מילה, מה שלא ציפיתי. שנית, כבשו אותי המדעיות הקפדנית, ההוכחתיות והשכנועיות של כל עמדה, של כל משפט. הו, ההתפשטויות הלוגיות האלה, המאפשרות לחדד את תשומת הלב על תהליך מוגדר בקפדנות! עבורי זה היה מודל של יצירה מדעית בהכרה ההומניטארית. אפילו התמרמרתי נגד אלה, הרואים בלתי-אפשרי ידע מדויק בתחום ההומניטארי.
בכל פרק, בכל סעיף של ״הקפיטל״ כציר מרכזי, כמסגרת הנושאת של הניתוח, הופיע הרעיון המרכזי: הקפיטליסטים מנכסים את ערך העודף, המיוצר בעבודת הפועלים, ומוציאים אותו לפי שיקול דעתם – על הגדלת ההון שלהם ועל העשרתם שלהם. מכאן, שהם בלי משים כאילו גונבים או שודדים את היצרנים הישירים, הופכים אותם לפרולטרים, שאין להם שום רכוש ושום סחורה למכירה בשוק, חוץ מכוח העבודה שלהם עצמם, מהנכונות לעבודה.
מכאן נבע בבירור מוחלט, שאם להפקיע את המפקיעים האלה, היצרנים הישירים יתחילו מיד לחיות טוב יותר וטוב יותר, יופיעו בהם גירויים חדשים לפעילות יעילה והם ייצרו חברה אידיאלית של עבודה חופשית. חברה כזו, שבה לא יהיה רכוש פרטי, שבה כל האנשים יחיו באחדות אחווה ושיתוף פעולה, שבה לא יהיה כסף והמדינה תימוט, מרקס בעבודות אחרות אפיין בקווים הכלליים ביותר, בצבעים ורודים, וקרא לה קומוניזם.
שבוי בלוגיקה של ״הקפיטל״, בתחילה האמנתי גם ברעיון המרכזי שלו. עם זאת, ככל שהצטבר ניסיון החיים ותוך התבוננות במציאות של החברה הסובייטית, שבה יושם הרעיון הזה, נהרס לחלוטין הרכוש הפרטי והופקע לרכוש המדינה ההון הפרטי, התחלתי להתפכח גם מרעיון זה. המדינה ללא הון פרטי גם היא בעלת ההון, אך בעלים קשוח הרבה יותר, מאשר יזמים פרטיים. היא מנכסת את כל ערך העודף, המיוצר במדינה, ומתנהלת בו לפי שיקול דעתם של הפקידים של המנגנון הביורוקרטי המנופח. העובדים חיים לא טוב יותר, כי אם גרוע הרבה יותר, מאשר תחת המפקיעים-הקפיטליסטים.
גוספלאן מתכנן הכל עד למסמר האחרון, והפעילות היצרנית מסתכמת בביצוע תוכניות ללא התחשבות במיוחדות האישיות של הייצור. נוסף לכך, קיימת הטיה קבועה לכיוון התעשייה הכבדה, קודם כל הצבאית, תוך ייצור-חסר קבוע של סחורות צריכה עממיות. מכאן – גירעונות כרוניים של הסחורות ההכרחיות ביותר, תורים, ״פרוטקציה״, ״שוק שחור״, גירויים נמוכים לעבודה בהיעדר מוחלט של חירות יצירתית ובהתערבות חצופה בחיי האישיים של האזרחים. המסקנה יכולה הייתה להיות רק אחת: המערכת הסובייטית מיצתה את עצמה ואינה יכולה להתקיים זמן רב.
אך מה יעשה אז עם הרעיון המרכזי, ובהתאמה עם כל הבנייה התיאורטית האדירה של ״הקפיטל״? בהדרגה הגיעה ההבנה, שביצירת ״הקפיטל״ מרקס גייס את כשרונו היצירתי האדיר ואת האירודיציה הענקית בעיקר כדי להעמיד על בסיס מדעי-אבולוציוני אידיאולוגיה אוטופית ואגרסיבית ביותר, דת קומוניסטית מיוחדת. זה הוביל לתיאור ניצול בלתי-מבוסס לחלוטין.
בעלי ההון, ללא ספק, מנצלים את עבודת הפועלים, במיוחד בשלבים הראשונים של התפתחות הקפיטליזם, כשהוא עדיין לא יצא לחלוטין ממעמקי מבנה הגיוס הפיאודלי
של המדינה. אך ככל שמתפתח הקפיטליזם וההתחמשות הטכנית של העבודה, הופך לבעלי ההון לבלתי-רווחי ניצול-היתר של העובדים והפרולטריזציה שלהם, משום שזה מוריד את איכות העבודה. הראשון שהבחין בכך היה ה״רוויזיוניסט״ המרקסיסטי אדוארד ברנשטיין, מה שעורר התמרמרות סוערת של חבריו מקרב המרקסיסטים המאמינים בלהט. אך העניין הוא לא רק ואף לא בעיקר בזה.
שגויה ההפשטה המקורית של מרקס, שלפיה היצרן הישיר מייצר את כל הערך ואת כל רכוש העודף. מרקס עצמו ציין, שהאדם, בניגוד לדבורה, אינו עושה דבר ללא פרויקט, שרטוט, סכמה, מודל מובנה אידיאלית. ואילו בתיאוריית הניצול יצא, שהיצרן הישיר יוצר את הערך בעבודתו הלא-מיומנת לעתים קרובות, ועבודת המתכנן, השרטט, המהנדס, המדען, היזם עצמו, היוצרים את היסודות של תהליכי הייצור ומארגנים את הייצור, היא רק תוצר לוואי של עבודת הפועלים, ומשולמת מתוך ערך העודף, שנוצר על ידם. שטות מוחלטת!
למעשה, כל פועל רק מעביר למתכת, עץ, פלסטיק, בטון וכו' את הערך, שלא הוא יצר. אותו יצרו לפניו מומחים טכניים, המשתמשים בהישגים האחרונים של הציוויליזציה, ויזמים, וכן המנהלים שלהם, הדואגים ליעילות עבודת המפעל והניהול שלו, למכירת תוצרתו, להבטחת כושר התחרות ולצמיחת הרווח, ההולך להבטחת רווחתם הכללית של היזמים וכל עובדי הפירמה, להצטיידות הטכנית של הייצור וכו'. דווקא התפתחות הקפיטליזם יוצרת את התנאים המוקדמים ומבטיחה את המעבר מהחברה המסורתית לחדשנית.
מכאן, שמעמד הפועלים מנצל באותה מידה את יזמיו ומנהליו, ואיתם גם צבא ענק של אנשים משכילים – מומחים טכניים בדרגות שונות, ממדענים
ועד מאסטרים, מנהלים, פיננסים, יזמים. ההבדל בין הפועלים ליזמים טמון גם בכך, שאף על פי שגם אלה וגם אלה שואפים להרוויח כמה שיותר ובכך להעלות את רמת חייהם, הפועלים מקבלים את הכנסתם ישירות מההון של היזמים, והיזמים – מלקוחות הפירמה, להם הם מוכרים את סחורותיהם ושירותיהם. זה גורם לאינטרס הישיר של היזמים בהצלחת הפירמה, באיכות התוצרת והשירותים. מכאן – ההוצאות הגדלות ללא הרף על שיווק, פרסום, הבטחת היציבות הפיננסית של המפעל, הצטיידותו הטכנית וכו'. היזמים יוצרים מבני גיוס-ניהול של ארגוניהם.
ועכשיו נשליך את כל זה על התורה המרקסיסטית על האבולוציה ההיסטורית – המטריאליזם ההיסטורי. המרקסיסטים משוכנעים בכך, שהמדינה מתעוררת כתוצאה מההתחלקות של החברה למעמדות, ככוח על-מעמדי כלשהו ובאותה עת משרת את המעמדות הגבוהים, ההכרחי כדי שהמעמדות האנטגוניסטיים לא יטרפו זה את זה במאבק ההדדי. גרעין רציונלי בכל זה ללא ספק יש. אך בה בעת נעלמת לחלוטין מהעין הספירה הגיוסית, לה אני קורא גיוסיות.
המדינה לא רק מקבעת את היחסים בין המעמדות, כי אם גם מגייסת את החברה לפתרון כל המשימות העומדות לפניה – הבטחת כושר ההגנה, ארגון ורה-ארגון של הצבא, ניהול מלחמות, גבייה סדירה של מסים, שיפור הבסיס החקיקתי של כל צורות הפעילות האנושית, ויסות יחסי הרכוש, ארגון הכלכלה וכו'.
המרקסיזם רואה את כל זה במונחים של בסיס ובנייה-על. הבסיס הכלכלי קובע את התפתחות החברה, והבנייה-על, שאליה שייכים כל התופעות הפוליטיות, המשפטיות, התרבותיות, האישיות, משפיע
סכמה פשוטה מדי של התהליך החברתי-היסטורי. הכלכלה מופיעה בתפקיד הבסיס, משום שהיא מספקת משאבים חומריים לתפקוד מבני הגיוס ומשפיעה על מיוחדותם המבנית, על רה-אורגניזציה ורה-סטרוקטוריזציה שלהם. ההצטברות האיטית, אך הבלתי-נלאית של הפוטנציאל הכלכלי של החברות, הנגרמת מהשקעות קבועות של עבודה אנושית, רביית-יתר מורחבת, צמיחה והתפתחות של כוחות הייצור, יוצרת את התנאים המוקדמים לכל צורות הקידמה החברתית, כולל גם לקידמת מבני הגיוס.
אך התהליך הקונקרטי-היסטורי מתגבש בכל זאת דווקא על ידי מבנים אלה, בעלי רמת חירות גבוהה, עצמאות יחסית, אך רחבה מאוד מהבסיס. במידה ידועה הם קובעים, מארגנים ומעצבים את הבסיס. בהיסטוריה פועלים, ובצורה ידועה יוצרים אותה בני אדם חיים, ולא בובות, שמושכים אותן בחוטים אינטרסים כלכליים ומעמדיים. בני אדם אלה ניחנו באינטרסים אישיים וקבוצתיים, שאינם תואמים לחלוטין את האינטרסים של המעמדות. הרה-אורגניזציה שיוצאת מהם של מבני הגיוס נתמכת על ידי קבוצות חברתיות מסוימות וגורמת להתנגדות עקובה של אחרות.
כפי שכבר ציינו קודם, החברה המסורתית בכלל חשדנית, ואף לעתים קרובות מאוד עוינת, לחדשנות, משום שהיא מאיימת להפר את אורח החיים המסורתי, את הסדר במדינה, לגרום לקונפליקטים סביב אמונות דתיות. לא בכדי אומר הפתגם הסיני הידוע: אוי למי שחי בעידן של שינויים. אך התחרות בין המדינות בתחום הצבאי, המאבק הקבוע ביניהן על משאבים המוגבלים תמיד – טריטוריה, אוכלוסייה חייבת-מס, תוצרת ייצור, מחסני טבע – מאלץ ללכת למימוש חדשנויות גיוס.
מבני הגיוס של המדינות שואבים מהבסיס הכלכלי של מדינותיהם מקסימום משאבים, כדי לחמש,
לארגן, לספק בכל הדרוש כוחות מזוינים מרובים ועוצמתיים ככל האפשר. במקרה של ניצחון במלחמה ההוצאות האלה מושבות ברווח גדול על חשבון ניכוס משאבי העמים המובסים או אף הנכבשים. המדינה, שהצליחה ליצור מבנה גיוס-צבאי הפועל ביעילות הרבה ביותר, שהוא תת-מבנה של מבנה הגיוס הכללי, מנצחת וכובשת מדינות רבות והופכת לאימפריה.
האימפריה חזקה לא רק בעליונות מבנה הגיוס-הצבאי שלה, ביתרונות האסטרטגיים והטקטיים של חייליה, באומנות המלחמה של מפקדיה. היא נהנית מהבסיס הכלכלי של כל המדינות שכבשה, ועל הבסיס הזה מגדילה את עוצמתה. היא תומכת בפוטנציאל הגיוס ובפעילות הגיוס לא רק של חייליה, כי אם גם של עמה. אך בתולדות האימפריות בלתי-נמנע מגיע שלב, שבו מבנה הגיוס מתיישן, ממצה את עצמו, הפוטנציאל והפעילות שלו יורדים ונופלים ללא-עצירה.
מתרוקנות האפשרויות לכיבושים נוספים ולזרם משאבים מהגבולות החיצוניים, לוחמי האימפריה כבר לא רוצים לסכן את חייהם במלחמות בלתי-פוסקות, להיפצע ולחוות את אימת המלחמה, המחסור והאי-נוחות של החיים הצבאיים. הם רוצים לחזור לכלכלה וליהנות מפירות המעללים והניצחונות של פעם. בשלב זה, או מרגע זה, מתחילה קריסת האימפריה. הקיסרים מנסים בעוויתות לתקן את המצב, עורכים ניסויים שונים של רה-אורגניזציה של מבנה הגיוס, אך מערכת הגיוס שמיצתה את עצמה של האימפריה כבר אינה מאפשרת חדשנויות גדולות. היא מאבדת סופית את כושר התחרות. בשלב זה בלתי-נמנע משבר הגוברת והולך של הצמרת, שבעקבותיו המאבק באליטה השלטת על השלטון מוביל להדחת קיסרים, שזה עתה התוו כמה צעדים להצלת האימפריה. לבסוף, האימפריה מתה.
האימפריות האחרונות בהיסטוריה, שנלחמו על התפשטות בלתי-מרוסנת
והשתלטות עולמית, היו האימפריות של היטלר וסטלין. באימפריות האלה כל החיים החברתיים, הכלכליים, הפוליטיים, האישיים של האנשים היו כפופים לצורכי מבנה הגיוס-הצבאי. לכן אני קורא למערכת כזו אולטרה-גיוסיות, אף על פי שהחוקרת האמריקאית חנה ארנדט הציעה את המונח
״טוטליטריזם״, שהפך למקובל בכל העולם. חושב אני, שהמונח שהצעתי משקף בצורה מלאה יותר את מהות מבני הגיוס של המערכות הפושעות האלה, מאשר מושג הטוטליטריזם. באולטרה-גיוסיות הופכים לגיוסיים גם הכלכלה, וגם הפוליטיקה, וגם החיים האישיים של האנשים.
אחרי שתי מלחמות עולם במאה ה-20 החל תהליך בלתי-הפיך של דה-אימפריאליזציה של המדינות. המדינות האירופאיות בהתנדבות או תחת השפעת התנועות הלאומיות-המשחררות ויתרו על האימפריות הקולוניאליות שלהן. ככל שהתפתחו הכלכלות החדשניות, הפך לרווחי יותר לקנות משאבים, מאשר לנכס אותם בדרך כוחנית, חוץ-כלכלית. החל תהליך של ירידת התפקיד והמשמעות בחברות של מבני הגיוס-הצבאי ועליית התפקיד והמשמעות של מבני הגיוס-הכלכלי. במשפט הבינלאומי ובפוליטיקה הבינלאומית מתקבע העיקרון של איסור תוקפנות ואי-הפעלת כוח ביחסים הבינלאומיים, אף על פי שעיקרון זה עדיין מופר לא פעם בקונפליקטים מקומיים.
הכוח והעוצמה של המדינות נקבעים כעת לא במספר ובאיכות הכוחות המזוינים, כי אם ברמת ההתפתחות של הכלכלה החדשנית. מההצטיידות הטכנית והמקצועיות שנגרמו ממנה תלויה לחלוטין רמת היעילות של הצבאות המודרניים. כך נראית בהבנתי, מנקודת המבט של הגישה האבולוציונית-הגיוסית שהצעתי, הסכמה הכללית של הדטרמינציה של התהליך החברתי-היסטורי, שבה אני משתמש להסבר אבולוציוני של ההיסטוריה. כמובן, זו רק סכמה ראשונית, כביכול התא הראשוני של ההסבר של ההיבט הגיוסי של האבולוציה ההיסטורית
היא נראית פרימיטיבית, עד שלא תיפרש למערכת של הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה.
==== הגישה האבולוציונית-הגיוסית וההסבר האבולוציוני של ההיסטוריה ====
כעת הכרחי לגעת בקצרה ביחס של הגישה האבולוציונית-הגיוסית לגישה הציוויליזציונית, בתיאוריית האתנוגנזה והפאסיונריות של לב גומיליוב, הצמודה אליה, במודל הגיאופוליטי ובתיאוריית המנטליות של האסכולה הצרפתית ״אנאל״. כל הגישות התיאורטיות האלה במידה כזו או אחרת מתיימרות להסבר אבולוציוני של ההיסטוריה.
הגישה הציוויליזציונית ריכזה את תשומת הלב בהבדלים באבולוציה של ציוויליזציות מקומיות, מה שללא ספק מהווה ראייה חשובה והכרחית בחקר האבולוציה ההיסטורית של האנושות. אך המסקנה הסופית של ניתוח הציוויליזציות המקומיות בכל הווריאנטים של הגישה הציוויליזציונית היא התזה על אי-המדידות של ציוויליזציות אלה, על קיומן של דרכי התפתחות מבודדות לחלוטין שלהן. הבידודנות הזו אינה מאפשרת לראות את החוקיות הכללית של התפתחות הציוויליזציה האנושית הגלובלית, מה שבעידן הגלובליזציה מפוקפק מאוד ומאוד. כמובן, תורתו של סמואל הנטינגטון על התנגשות הציוויליזציות מוצאת אישושים עובדתיים מסוימים בטרוריזם המוסלמי, בחיכוכים בין רוסיה למדינות המערב, בסתירות בין הצפון לדרום וכו'. אך אלה, כמובן, לא רק התנגשויות, כי אם גם תוצאות של מהירויות שונות של מעבר הציוויליזציה האנושית מהחברה המסורתית לחדשנית.
הטרדיציונליסטים-הפוצ'ווניקים ברוסיה קיבלו בהתלהבות עצומה את הגישה הציוויליזציונית, משום שהיא אפשרה להצדיק את
״הדרך המיוחדת״ של רוסיה, את אי-הקבלה של המוסדות והערכים הדמוקרטיים. הם מסרבים בתוקף להכיר בכך שאלה ערכים אוניברסאליים-אנושיים, שכל ציוויליזציה זקוקה להם. הם מקובעים בהכרזת זכויות האדם ובאמנות, שאליהן ברמה הרשמית הצטרפה
רוסיה. כן, רוסיה בינתיים עדיין הולכת ב״דרכה המיוחדת״. דרך זו הובילה אותה לשורשיות האוטוקרטיה, לאסון 1917, למחנות של סטלין, לעוני הנוכחי של המוני האוכלוסייה העיקריים ולעושר הלא-הגון בתנאים אלה של ״הרוסים החדשים״, לגילויי הביורוקרטיזם, השחיתות והפשע.
לתומכים רבים של הגישה הציוויליזציונית לא נתפס,
״החירות טובה יותר מחוסר-החירות״, או, כלשון היזם הרוסי של תחילת המאה ה-20, ״החירות עדיפה על השעבוד״, כלומר יעילה יותר. כך הוא אמר, תוך השוואת עבודת איכרים הצמיתים לעבודת העובדים השכירים. תוך הכחשת ערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם על סמך
״הייחודיות״ של הציוויליזציה המזרח-אורתודוקסית, הטרדיציונליסטים הרוסים בכך מצדיקים את חוסר-הזכויות, את חוסר-החירות, את היעדר הגירויים לעבודה אינטנסיבית וליזמות, ההכרחיים להתפתחות הכלכלה החדשנית והחברה החדשנית.
עוד החלוץ של הגישה הציוויליזציונית, הסלאבופיל הרוסי ניקולאי דנילבסקי, בתיאוריית הטיפוסים התרבותיים-היסטוריים שלו, שהוצגה בספר ״רוסיה ואירופה״, כיוון את מאמציו העיקריים להוכחה שרוסיה – אינה אירופה ולעולם לא תלך בדרך האירופאית של הפיתוח. לא ניתן לו היה להבין, שהתיאוריזציות הסלאבופיליות הפסאודו-פטריוטיות שלו הן למעשה עלבון לתרבות הרוסית, יריקה בפניו של כל אדם רוסי משכיל אירופאית. כדי להוציא את רוסיה מאירופה, הכרחי להעמיד את חלקה האירופאי על גלגלים ולהסיע אותו אל מעבר לרכס אורל. אך ספק אם החלום הזה של הטרדיציונליסטים יתגשם אי-פעם. מימי פיוטר הראשון רוסיה הייתה חלק בלתי-נפרד מיחסי החוץ האירופאיים. היא שיחקה בהם תפקיד רחוק מהאחרון. אך ההבדלים הציוויליזציוניים, כמובן, קיימים, ומשמעותיים למדי. הם מתבטאים קודם כל בנוסחת אובארוב הידועה: ״אורתודוקסיה – אוטוקרטיה – עממיות״. ההקפדה על נוסחה זו גוררת אחריה פיגור נצחי, היעדר מוסדות דמוקרטיים מפותחים.
הגישה הציוויליזציונית מסתפקת בניתוח מיוחדויות של ציוויליזציות מקומיות ומתעלמת לא רק מקיומה של ציוויליזציה גלובלית, כי אם גם מקיומם במסגרת המקומיות גם של הבדלים ציוויליזציוניים בין העמים, כלומר של ציוויליזציות אתניות. הנציגים הגדולים ביותר של הגישה הציוויליזציונית אוסוולד שפנגלר וארנולד טוינבי סברו, שבבסיס ההבדלים הציוויליזציוניים מונחים הבדלים באמונות דתיות. למעשה, ההבדלים הציוויליזציוניים אינם נקבעים על ידי האמונות הדתיות, כי אם להפך, בעצמם קובעים אותם, קובעים את אימוץ האידיאולוגיות הדתיות השונות.
כמובן, האידיאולוגיה הדתית, שאומצה על ידי ציוויליזציה מקומית, משפיעה בצורה חזקה מאוד על האבולוציה ההמשכית שלה. אך אבולוציה זו נקבעת על ידי מכלול רחב של תנאים מוקדמים היסטוריים, שבהם נכללים המיקום הגיאוגרפי, האקלים, תבליט השטח, ההבטחה במשאבים, מערכת הכלכלה והניצול של הטבע, ההיסטוריה הקודמת, מיוחדות התרבות, מבנה המערכות הגיוסיות-פוליטיות. הדת השלטת – רק אחד מהגורמים האלה, אף על פי שהוא משפיע למדי. בחברה המסורתית היא מקבעת את ההבדלים הציוויליזציוניים, אך ככל שמתהווה החברה החדשנית מתבצעת החילון ודחיקת המוסדות הדתיים על ידי מוסדות חילוניים מהיסודות של המערכות הציוויליזציוניות. הניסיונות של הפונדמנטליסטים להחזיר את הדת ליסודות אלה מסוכנים ביותר לציוויליזציות עצמן וחסרי-סיכוי בהמשך מהלך ההיסטוריה.
פגם נוסף של הגישה הציוויליזציונית הוא הייצוג על האבולוציה של ציוויליזציות מקומיות לפי האנלוגיה עם אורגניזמים חיים, שנולדים, גדלים, מתבגרים, מזדקנים ומתים. נראה שהייצוג הזה מבוסס על עובדות, אם לשפוט לפי כך שכל הציוויליזציות העתיקות הגיעו לשקיעה ומתו, ובשטחים שתפסו פעם קיימות ומתפתחות ציוויליזציות מודרניות. אך האנלוגיה הזו צולעת לא על רגל אחת, כי אם על שתי הרגליים.
ההתפתחות האישית, כלומר האונטוגנזה של אורגניזם חי מקובעת בטבעו הביולוגי ויש לה גבולות משותפים לכל המין של ההתפשטות בזמן. עד כמה שלא יישתנו מועדי החיים של אנשים שונים, את הגבול של 160 שנה עדיין איש לא חצה. ואילו ההתפתחות ההיסטורית של ציוויליזציות היא לא אונטוגנזה, כי אם פילוגנזה, כלומר תהליך היסטורי, המורכב מהרבה אונטוגנזות אנושיות. תהליך זה אפשר להשוות דווקא לקיום של מין, שאין לו גבולות מוגדרים בבירור ויכול להימשך מיליוני שנים, עד שהזיקה ההדדית של הנסיבות החיצוניות והפנימיות לא תעמיד את המין בפני האלטרנטיבה – להשתנות או להיכחד.
כל הציוויליזציות העתיקות ייצגו חברות מסורתיות, שמבני הגיוס שלהן נשאו אופי שמרני ביותר, שקשה להיכנע לשינויים. חדשנויות רבות היו עבורן הרסניות. רפורמות רבות גרמו לקונפליקטים חברתיים והתבצעו רק במהלכם של מלחמות אזרחים. השתמשו בעבודת עבדים בלתי-יצרנית, לא-חופשית ונטולת גירויים פנימיים. אופי עיבוד האדמה והייצור המלאכותי לא השתנה במשך מאות שנים. מבני הגיוס של החברות העתיקות לא הזדקנו פיזית, כי אם התיישנו חברתית.
באשר לציוויליזציות המודרניות, בהתאם לתיאורטיקנים של הגישה הציוויליזציונית, גם הן חייבות להזדקן ולמות. מחשבים אפילו את מועדי החיים הממוצעים של ציוויליזציות מקומיות. עם זאת, זה אבסורד. הציוויליזציות המודרניות בדרכים שונות, במהירויות שונות מאוד ועם בעיות גדולות עוברות להתפתחות של חברות חדשניות. כעת קפיאת הפיתוח מובילה לקונפליקטים אזרחיים ולמלחמות פנים, כפי שאירע ב-2011 במצרים, לוב, תוניסיה, סוריה, תימן ומדינות אחרות של המזרח הערבי.
החברות המודרניות נעשות דינמיות יותר ויותר, טרנספורמטיביות. כדי לא להתיישן, הכרחי להתחדש כל הזמן
כל זה מראה, שלמרות הזכויות הבלתי-מעורערות של הגישה הציוויליזציונית בחקר האבולוציה של ציוויליזציות מקומיות, מייסדי גישה זו הציעו במובנים רבים הסברים מוטים של אבולוציה זו. הסבר אבולוציוני מערכתי של ההיסטוריה לא יצא להם.
הישג משמעותי של הגישה הציוויליזציונית של ארנולד טוינבי, עם זאת, היה קביעת התפקיד של האליטה, אשר, במענה לבקשות האקטואליות של ההיסטוריה, מגלה אחריות או חוסר-אחריות, ובמקרה של חוסר-יכולתה לתת מענה הולם, מביאה את ציוויליזציה שלה לקריסה ומוות. עמדה זו, כמו גם הייצוג על התפקיד ההרסני של הפרולטריון החיצוני והפנימי, עומדים מול התורה המרקסיסטית האוטופית על השליחות ההיסטורית והתפקיד המשחרר של הפרולטריון. למעשה, האליטה בהבנת טוינבי מבצעת את הפונקציה של מבנה גיוס, התומך בסדר בחברה ונתון לטרנספורמציה במפנים ההיסטוריה.
תיאוריית האתנוגנזה של לב גומיליוב צמודה ממש לגישה הציוויליזציונית, אך מתרכזת לא בציוויליזציות מקומיות, הכוללות קבוצות קרובות של עמים, כי אם בהתארגנויות אתנו-ציוויליזציוניות, מה שמשלים מהותית את הגישה הציוויליזציונית. הרעיון המרכזי בתיאוריית האתנו-ציוויליזציות של גומיליוב הוא הקונספציה של הפאסיונריות. אם האליטה של ארנולד טוינבי שואפת לשמירת היציבות של המערכת החברתית, הרי שהפאסיונרים של לב גומיליוב, להיפך, מתנגדים בהתמסרות לשמירת היציבות של הסביבה החברתית והטבעית.
הם בזים להתנהגות היומיומית הפלשתינית, הקשורה באינסטינקט השימור העצמי של האדם. בכך באה לידי ביטוי המנטליות האנטי-צרכנית הרדיקלית של גומיליוב, שחי בתנאי האולטרה-גיוסיות הסובייטית. הפאסיונרים ניזונים מפליטות אנרגיה מקריות מהקוסמוס, מקרינות לא-מובנות כלשהן, שאינן ידועות למדע ומהוות רק
המצאה פנטסטית של ההיסטוריון. הזרמות האנרגיה האלה נשפכות על אותו חלק של הביוספירה, שעליו נמצא אתנוס נתון, וטוענות את הפאסיונרים, שמגייסים באנרגטיות שלהם את החלק העיקרי של האתנוס.
כתוצאה מכך כל האתנוס מגלה מתח פאסיונרי, כלומר אנרגיה פוטנציאלית, ואחר כך האנרגיה הזו עוברת טרנספורמציה לקינטית, מתחילות תזוזות, כיבושים, התפשטות תרבות. בכך לא מובן לחלוטין, מדוע אנרגיית הקוסמוס נשפכת בתחילה רק על הפאסיונרים, ולא על כל האתנוס, החי בשטח נתון. האתנוס שבא לתנועה מבצע כיבושים גדולים, כובש עמים אחרים, מקים אימפריות, עד שיתרוקן מאגר האנרגיה הפאסיונרית שנצברה. ואז מתחילה הירידה.
הפאסיונריות של גומיליוב – זו למעשה פעילות גיוס, רק שמיועדת במונח מפוקפק למדי, אם כי זכיר היטב. לא סוד שמקור המונח הזה קשור בכינוי פאסיונריה – של התעמולנית הקומוניסטית הנסערת דולורס איבארוּרי בזמן המהפכה בספרד בשנות ה-30. מכאן, שהוא קשור ב״הצד הרומנטי״ של האולטרה-גיוסיות הסובייטית, ששיחד אפילו את אותם נציגי האינטליגנציה הסובייטית, ששנאו את הסטליניזם.
למעשה, לפעילות הגיוס יש מקור לא קוסמי ולא אלוהי, כי אם ארצי לחלוטין. מקורה הוא הקיום בקהילות אנושיות של מבנים מיוחדים, להם אני קורא גיוסיים. מבנים אלה מתגבשים גם בחברות ברבריות על בסיס שפע של מבני חמולה, שכללו קרובים וחברי משפחותיהם מחמולות אחרות. בריתות השבטים, או הצ'יפדומים, נועדו להגנה מפני התקפות חיצוניות או לתקיפה על שבטים אחרים, וכן ליישוב קונפליקטים בין חמולות על ידי מימוש עמדות המשפט המנהגי. בתפקיד שופטי בוררות בסכסוך קרובים הופיעו זקני החמולות, ו
בסכסוך בין חמולות – מנהיגי השבטים.
פלוגות השבטים התאספו בצורה בלתי-סדירה ביותר, מבני הגיוס להקמתן נוצרו על ידי המנהיגים. זו לא משימה כל כך קלה, כמו שיכול להיראות. בני הקהילה החופשיים מתנתקים באי-רצון מהמשקים שלהם והולכים לסכן את החיים. פעילות הגיוס שלהם נופלת במהירות. היא עולה רק באיום ישיר על קיום השבט. קבוצות הקרובים עוקבות בערנות, שבהתנגשויות צבאיות החמולה שלהם לא תסבול יותר מדי ולא תיחלש יותר מחמולות אחרות. בכך טמונים החולשות של כל צבא ברברי. עם זאת, עם גידול היישובים והפיכתם לערים, מתעורר צורך בצבא סדיר קבוע. לצד המיליציות השבטיות מתעוררים קונטינגנטים צבאיים קבועים בהנהגת המנהיגים. מבני הגיוס מקבלים סדירות, לגיוס הלוחמים מופעל הכפייה – תכונה בלתי-נפרדת של השלטון המדיני. ערכם של קהילות החמולה נופל, ושל הקהילות השכנות – עולה.
בני הקהילה החופשיים מועלים במסים על אחזקת הצבא וצורכי הניהול. על בסיס זה נוצרת המדינה. כוחם של המנהיגים מושאל על ידי חמולה מסוימת, נעשה תורשתי, מקבל צורה של מונרכיה. הקונגלומרט של השבטים עובר טרנספורמציה לאתנוס. נוצרת זכות בעלות על השלטון. מתגבשת אריסטוקרטיה חמולתית. מבנה הגיוס של המדינה מקים צבא סדיר ומנגנון פקידותי. הוא תומך בפעילות הגיוס ברמה מקסימלית גבוהה. היעילות הכלכלית של הכיבושים נעשית גבוהה יותר מהיעילות של ייצור התוצר המקומי הגולמי. המצביאים והלוחמים המיומנים מוקפים בכבוד, הם תופסים משרות מדינה גבוהות. נוצרת רומנטיקה צבאית. על גיבורי המלחמות מחברים אגדות, שרים שירים, מלחינים אפוסים. הנושא הצבאי דומיננטי בכל התרבות של האתנוס המדינתי.
הכיבושים הגדולים, עם זאת, מתחילים לא מקבוצת פאסיונרים, כי אם,
ככלל, מרפורמת גיוס, הכוללת איחוד הצבא, חימושו על חשבון המדינה, חלוקה לזרועות צבא – פרשים, חיל רגלים, רוכבי מרכבות, יחידות אי-סדירות של המיליציה וכו', קביעת אספקה סדירה של מזון ועוד הרבה מאוד. הניצחונות מעלים את רמת ה״פאסיונריות״, והיתרונות החומריים והשלל הצבאי שמתקבלים בזכותם, כמו גם האפשרות לבזוז ולעשות אלימות בערים שנכבשו, גוברים מבחינת
ה״פאסיונרים״ על הסכנות הקשורות באפשרות לקבל פציעות או למות מנשק האויב. כך שאנרגיית הקוסמוס כאן אינה קשורה כלל. פעילות הגיוס היא פונקציה של מבני הגיוס התחרותיים ביותר בתנאים ההיסטוריים הנתונים.
ככל שמתפתחת המדינה מתגבשת תחושת המולדת, מתחזקת חלוקת העולם לשלו וזר. עם ההתקרבות לחברה החדשנית המלחמות לא רק שאינן פוסקות, כי אם נעשות אכזריות והרסניות יותר ויותר. ההכנה והניהול של המלחמות נשארים הפונקציה החשובה ביותר של מבנה הגיוס של המדינה. פעילות הגיוס כבר לא רק מנוצלת כמו בעידני האתנוגנזות, היא מיוצרת על ידי תעמולה, חינוך, אמצעי מידע. השיא של ה״פאסיונריות״ הוא האולטרה-גיוסיות הטוטליטרית, שהגיעה להיקף מיוחד בשתי מדינות, שספגו תבוסה גורלית במלחמת העולם הראשונה – גרמניה ורוסיה. פעילות גיוס בלתי-נתפסת, שסובבה בשתי המדינות והפכה אותן לשני מחנות צבאיים מאוחדים, הוזנה כל הזמן ברגשות רוונגיסטיים. אחרי מלחמת העולם השנייה הכלכלה הגיוסית גילתה יותר ויותר את אי-יעילותה ופיגרה במירוץ מול הכלכלות היזמיות של המדינות הדמוקרטיות. במקביל התנוונו מבני האולטרה-גיוס. זה הכריע את הקריסה הבלתי-נמנעת של מערכת האולטרה-גיוסיות.
כל זה מראה, שתיאוריית הפאסיונריות של גומיליוב חושפת
רק ראייה צרה של התהליכים הגיוסיים ובנוסף לכך לא מפרשת אותה נכון לגמרי. אלה שהוא מכנה פאסיונרים נצפו על ידו בחייו תחת שלטון המערכת האולטרה-גיוסית בבריה״מ בימי ההתלהבות המנופחת של מה שנקרא ״הבנייה הסוציאליסטית״. פעילות גיוס והתמסרות של אנשים אכן הכרחיות לא רק בתחום הצבאי, כי אם גם במדע, בתרבות, בכלכלה. רוסיה של היום חיה על גחלים כבויים ואפר של ״פאסיונריות״ שנשרפה
היא זקוקה היום להרמה חדה של פעילות הגיוס, אך כבר לא לעימות צבאי ולא לשאיפות אימפריאליות, כי אם לפיתוח הכלכלה החדשנית ולקידום החברה החדשנית. הקונספציה של הפאסיונריות של גומיליוב, עם כל הכבוד לאינטלקט שלו, מבוססת על הבנה צרה של פעילות הגיוס, הקשורה בראש ובראשונה בשאיפות התוקפניות-הכובשות של אתנוסים ומדינות, ובחלק התרבות הכפוף לשאיפות אלה. היא שמרנית במהותה, ולכן כל כך מהללים אותה הטרדיציונליסטים המודרניים. בנוסף, האוריינטציה האנטי-אירופאית, האירו-אסייתית, הפרו-אסייתית של ייצוג ההיסטוריה של רוסיה, שהביאה אותו אפילו להלל בתפקיד הזה של עדר הזהב והעול הטטרי-מונגולי, רחוקה מאוד מהמציאות ומכילה את אותו ייצוג מעוות של רוסיה, שמזין את ה״פאסיונריות״ של מתנגדי הדמוקרטיה.
הדטרמיניזם הגיאוגרפי בהסבר ההיסטוריה אופייני גם לתיאוריית הגיאופוליטיקה. הרעיון המקורי של הגיאופוליטיקה היה קשור לא רק בהחדרה להסבר הדטרמינציה של התהליכים ההיסטוריים של הגורם הגיאוגרפי כיסודי, כי אם גם בניסיון להחיל על ההיסטוריה את התיאוריה האבולוציונית של דרווין, מה שקיבל את השם סוציאל-דרוויניזם. מייסדי הגיאופוליטיקה ראו במדינות יצורים חיים, המקבלים משאבים משטח מסוים ונאבקים על הקיום עם מדינות אחרות. תוצאת המאבק הזה היא ברירת החזקים ביותר ו
בעלי כושר-הקיום. בהסתמך על שיקולים אלה, הגיאופוליטיקה הצדיקה מלחמות תוקפניות כביטויים של המאבק הטבעי על הקיום, המוביל לקדמה בדרך של הישרדות המותאמים ביותר.
הגיאופוליטיקה קמה בגרמניה בתקופת התחזקות רצופה של שאיפותיה הכובשות וצמיחת הרגשות השוביניסטיים בחברה הגרמנית. מייסדה היה האנתרופו-גיאוגרף הגרמני פ. רצל, ויוצרה של הווריאנטה השנואה ביותר שלה – הגיאופוליטיקאי הנאצי קרל האוסהופר. במאה ה-20 קונספציות גיאופוליטיות החלו להיווצר במדינות השונות ביותר של העולם. לא אעסוק בקונספציות הגיאופוליטיות, שנוצרו בגרמניה, אנגליה, ארה״ב ומדינות אחרות במחצית הראשונה של המאה ה-20. רבות מהן די פנטסטיות ורחוקות מהמציאות. הגרעין הרציונלי של הגיאופוליטיקה, עם זאת, הוא בכך שהאינטרסים המדיניים-החיצוניים של המדינות קשורים במיקומן הגיאוגרפי, והאפשרויות למימוש אינטרסים אלה תלויות בקיום משאבי טבע, במיוחדויות ובכמות האוכלוסייה, בהרכבה האתני, באופי האקלים, הקרקעות, תבליט השטח, גודל הטריטוריה. הבדלים גיאופוליטיים משמעותיים והבדלים באופי העמים יש למדינות ימיות ויבשתיות, מישוריות והרריות, מיוערות וערבה, צפוניות ודרומיות, מערביות ומזרחיות וכו'. כל זה ללא ספק משפיע גם על אופי האבולוציה של המדינות.
לבסוף, מנקודת המבט של הגיאופוליטיקה (והמוביליטיקה) חשיבות עליונה ביותר יש לסביבה הגיאוגרפית של המדינה: אילו מדינות ומושאים גיאוגרפיים, מרחבים או התארגנויות גיאו-כלכליות ממוקמים סביב גבולותיה. נזכיר, שאחד העקרונות האסטרטגיים החשובים ביותר של ההתנהגות הגיאופוליטית של האימפריה הבריטית הובע בתזה: לאנגליה אין אויבים או חברים קבועים, לאנגליה יש רק אינטרסים קבועים. הגיאואסטרטגיה של כל מדינה התגבשה בהתאם לאינטרסים הגיאופוליטיים שלה, אשר, כמובן, לא היו כל כך קבועים, כי אם השתנו והופנו מחדש ב
התאם לפרספקטיבות הגיאואסטרטגיות שהתווה. עם זאת, לאורך כל התקופה ההיסטורית העצומה של קיום החברה המסורתית והתקרבותה לחדשנית, בכל אחת מהמדינות החזקות מבחינה גיאופוליטית היה בשימוש רק עיקרון גיאואסטרטגי אחד – עיקרון הרחבת הגבולות בדרך של כיבוש שטחים סמוכים או מעבר-לים. בהתאם לכיוון במימוש העיקרון הזה נבחרו בעלי-ברית או יריבים. מאזן הכוחות באזורים גיאופוליטיים הוביל להיווצרות מערכות מסוימות של שיווי-משקל בין כוחות אלה. המערכת הידועה והאפקטיבית ביותר מסוג זה בהיסטוריה העולמית הייתה מערכת שיווי-המשקל האירופאי. היא כללה בכך, שבמקרה של התחזקות חדה והופעת תביעות להגמוניה באזור של אחת המדינות האירופאיות, היא איבדה בעלי-ברית ורכשה יריבים, אשר ביחד החזיקו במשאב גיוס חזק לאין-ערוך משל אותה מדינה.
מאז תקופת פיוטר הראשון רוסיה הייתה חברה מלאה במערכת שיווי-המשקל האירופאי. רוסיה שימשה משקל-נגד כבד מאוד לכל ניסיון של המדינות שהתחזקו יתר על המידה ביבשת אירופה להקים שלטון באירופה. משקל-נגד נוסף הייתה אנגליה. שוודיה של קרל ה-12, פרוסיה של פרידריך הגדול, אימפריית נפוליאון ערערו בכוחן, כשנסחבו למלחמות נגד רוסיה. וכשרוסיה, שנהפכה לז'נדרם של אירופה, החלה לתבוע הגמוניה בה, היא קיבלה את מלחמת קרים וספגה בה תבוסה מבישה מהאיחוד של המדינות המפותחות יותר מבחינה כלכלית וטכנית – אנגליה וצרפת. התפתחות רוסיה תמיד נקבעה על ידי התחרות עם מדינות אחרות של אירופה, מה שמעולם לא הבינו האירו-אסייאתים, המנסים, כמו מבקשי רעתה ממדינות אחרות, לייצג את רוסיה כמדינה אסייתית, שרק סמוכה לאירופה.
בשתי מלחמות עולם מכלות-דם רוסיה המדממת שוב מילאה תפקיד של משקל-נגד לשאיפה של המיליטריזם הגרמני ל
שלטון באירופה. שתי המדינות שילמו במלואן על שאיפותיהן הגיאופוליטיות האולטרה-גיוסיות, המיליטריסטיות. אך רוסיה שילמה לאין-ערוך יותר. גרמניה זכתה בדמוקרטיה מפותחת ביותר ונכנסה לליבתו של האיחוד האירופאי האדיר. ואילו רוסיה נהפכה לספקית אנרגיה וחיה בשוליים של אירופה, מתענגת על שאיפות גיאופוליטיות ישנות ושומרת על עריכה חדשה של האוטוקרטיה. רוסיה החדשה זקוקה שוב לרפורמות העמוקות ביותר, הנחרצות ביותר, אך לא למהפכה חדשה, וכדי לבצען, הכרחי לנצל את אותם מנופים אדירים, שכבר קיימים אצל השלטון הנוכחי, אך לשם כך דרוש רצון אדיר, פעילות גיוס נסערת ותמיכה ״פאסיונרית״ מתמסרת של החלק היצירתי ביותר של האליטה. זו ההזדמנות היחידה של רוסיה לצאת מהמבוי הסתום האבולוציוני הנוכחי, להעלות את משמעותה הגיאופוליטית ולהיות לאחד המנהיגים של האנושות המתפתחת חדשנית.
איש לא יוכל להכתים את ההישג הגיאופוליטי של הגיבורים, אשר בתנאים מפלצתיים של התמודדות של שני משטרים אכזריים, אחרי תבוסות חסרות-תקדים, שנבעו מהעדר-הכשרון של ההנהגה הסטליניסטית ומהפשעים שקדמו לה, הצליחו לעצור את החיה הנאצית, ובקירות בגופותיהם המתות את המרחב הגיאופוליטי ממוסקבה ועד ברלין, הביאו שלום ושלווה לעמי אירופה. אך לא לעצמם ולא לאלה, שנמצאו כתוצאה מהניצחון במאי 1945 תחת העקב הברזל של ההתפשטות הגיאופוליטית של המשטר הסטליניסטי התוקפני.
ה״שחרור״, שבא מכיוון המערכת האולטרה-גיוסית, הפך במהרה לשעבוד חדש של עמי מרכז ומזרח אירופה ולכבילתם למנגנון גיאופוליטי ענק, המופנה נגד המדינות הדמוקרטיות. הניסיונות להשתחרר מ״מחנה הריכוז הסוציאליסטי״ נשפכו למהפכות לאומיות-משחררות בהונגריה ב-1956, בצ'כוסלובקיה – ב-1968, בפולין – ב-1983, אך דוכאו באכזריות. הגיאופוליטי
התנגשות שתי מערכות עם משטרים חברתיים-מדיניים אלטרנטיביים, עם הסלמת החימוש והופעת נשק ההשמדה ההמונית, יכלה להפוך לאסון גרעיני עולמי. הציל את העולם מקריסה גיאופוליטית רק הירידה בפעילות הגיוס בבריה״מ, שכבשה גם את הביורוקרטיה השלטת, כמו גם התבוסה המוחצת במלחמה הקרה ובתחרות הכלכלית מול הקפיטליזם. גורמים אלה, באופן חוקי לגמרי, ולא במקרה, כמו שחושבים לאקדמיות של הגיאופוליטיקה התוקפנית, המתפקדות ברוסיה, הובילו ל״פרסטרויקה״ של גורבצ'וב ולקריסה המלאה של מחנה הריכוז הגיאופוליטי.
הניצחון הגיאופוליטי של המשטר האולטרה-גיוסי במלחמת העולם השנייה עדיין מנוצל על ידי מתנגדי הדמוקרטיה ברוסיה ובמרחב הפוסט-סובייטי, כדי לקריאות ניצחון וצווחות תעמולה לחנוק את שאיפת האנשים לחירות ולהקמת מוסדות דמוקרטיים. המשבחים הזעופים של הניצחון הזה מנסים לקחת אותו מגיבוריו ומקורבנותיו, כדי לשמר אותו למען התליינים – ל״מנהיג העמים״ עצמו, למשטרו הטרוריסטי ולמנגנון הענישה שלו. ככל שזה פרדוקסלי, מנגנון הענישה הזה אכן שיחק תפקיד מרכזי במימוש אופן הגיוס האולטרה-גיוסי של ניהול המלחמה: הוא החדיר פחד גדול עוד יותר באנשים, שניסו בתנאים בלתי-נתפסים לשמר את חייהם, משהייה תחת קליעים, פגזים ופצצות של האויב. בכך, בפקודת המנהיג, ערב המלחמה מנגנון הענישה השמיד את כל צמרת הצבא ואת הרוב העצום של כוח הקצינים המנוסה, והשליך את החלק הנותר לחוסר-יוזמה מוחלט והשתאות. ללמוד את אמנות המלחמה הקצינים והגנרלים החלו כבר אחרי הפלישה, תחת קליעים, פצצות ופגזים. רבים לא למדו. כמעט עד סוף המלחמה הגנרלים והמרשלים של הניצחון דחפו את הלוחמים תחת מקלעים, שם אלפים נקטלו בקליעים בהתקפות חסרות-טעם ובלתי-מוכנות, והכל כדי שהמפקדה תוכל לדווח על כיבוש הגבעה או
של היישוב ולקבל שבחים מהמפקדה העליונה, ולפעמים אף עיטור על החזה.
בין ההיסטוריונים והגיאופוליטיקאים ברוסיה המודרנית לא פוסקים הוויכוחים על הבעיה, שהעלה המהגר ויקטור סובורוב-רזון: האם התכוון סטלין להקדים את היטלר ובכך להשיג את היוזמה האסטרטגית בדרך של התקפת פתע על הרייך הגרמני? קרוב לוודאי שהתכוון. השאיפות הגיאופוליטיות של שני המשטרים האולטרה-גיוסיים היו שוות-ערך ואסימטריות. שניהם שאפו לשלטון עולמי: האחד להבטחת מרחב המחיה הגיאופוליטי של האומה הגרמנית, האחר – ל״אושרם״ הכפוי של כל העולם בדרך של התפשטות עולמית של הדיקטטורה הטרוריסטית.
כבסיס למימוש התוכניות הגיאופוליטיות העולמיות היה דרוש היבשת האירופאית. לשם כך כל האמצעים היו טובים. המלחמה, כמו תמיד, הייתה מימוש הפוליטיקה באמצעים אחרים. לאמצעים אלה השתייך גם הטרור חסר-הרסן נגד אנשי ארצו, כשסטלין הלך בעניין זה הרבה יותר רחוק מהיטלר. למימוש תוכניותיו הגיאופוליטיות המדינה העצומה, שהורכבה מחמש-עשרה מדינות העצמאיות כיום, שאוחדו ביד ברזל לברית המועצות הכפויה, ייצרה טנקים, מטוסים, תותחים, מקלעים.
מיליוני אנשים במשך עשרות שנים נשללו מהם מזון תקין, ביגוד איכותי, הם התיכו מתכת, יצקו קליעים, הרכיבו מקלעים, והכל למימוש התוכניות הגיאופוליטיות ההזויות של ההנהגה הקומוניסטית ושל הפונקציונרים שלה: לשאת דגלים אדומים בכל העולם ולשחרר את הפרולטריון מעול ההון. זו הייתה השאיפה הגיאופוליטית לשלטון עולמי, רק שבוטאה לא בצורה ישירה, כמו אצל היטלר, כי אם בצורה אלגורית, מהועפת. טיעון משכנע לחלוטין של תומכי הקונספציה של סובורוב הוא הריכוז שנעשה בהוראת
סטלין חסר-התקדים בהיסטוריה של הטכניקה הצבאית, הכוחות והאמצעים בקרבת גבול המדינה תוך זלזול מוחלט במקומות השיבוץ של אמצעים אלה בהקמת מבני ביצור.
אם סטלין התכוון לנהל מלחמת מגננה ולשאת דגלים אדומים לאירופה אחרי שחיקה ממושכת של האויב בקווי ההגנה, התמונה הגיאואסטרטגית של פעולות הצבא האדום הייתה שונה לגמרי. בסדר דחיפות רגיל לאולטרה-גיוסיות היו מקימים ביצורים רב-רצועתיים, חופרים תעלות, יוצרים בונקרים מבטון עם נקודות מקלע מכוונות, עמדות ארטילריה וכו'. במקרה זה היה צריך לחזק את האזורים המבוצרים בריחוק מסוים מהגבול, ולא לפרק את קו ההגנה, ששר התעמולה של היטלר גבלס קרא לו קו סטלין. נזכור, שההתקפה על פינלנד החלה בפרובוקציה (הפגזה ארטילרית), שהתסריט שלה דמה מאוד לתסריטים של הפרובוקציות של היטלר.
בכל זאת, התוכניות הגיאואסטרטגיות של ההנהגה הסטליניסטית בתוכנית שנחשפה ופורסמה לעיון הציבור
״גרוזה״ היו צנועות למדי ולא תואמות לגמרי את השיבוץ האמיתי של הקורפוסים הממוכנים הענקיים. לכבוש חלק מפולין, מפרוסיה המזרחית, להסתנן לרומניה. האם זה תואם את המטרות האמיתיות של מלחמה טוטאלית אוריינטדית-גיאופוליטית, תקינה לאולטרה-גיוסיות? כפי הנראה, זו הייתה רק תוכנית-חלום של איזה אנשי המטה הכללי, מעין סקיצה או שרטוט של התוכנית הגנרלית האמיתית, שאו מוסתרת מהציבור באוספים סודיים של הארכיונים, או הושמדה, אך בכל מקרה לא נפתחה לחקר היסטורי חופשי. אפשר להניח, שהמטרה הסופית של התוכנית הזו הייתה כיבוש ברלין.
כמובן, הכוונות הגיאואסטרטגיות שטרום-המלחמה של ההנהגה הסטליניסטית נידונו לכישלון. רזון תורם את חלקו ל
האדרת סטלין, כשהוא משער, כאילו מימוש הרעיון של התקפת מנע יכול היה להפוך את מהלך האירועים לכיוון ההפוך ולהוביל לניצחון הצבא האדום על הוורמאכט כבר ב-1941. הצבא האדום אכן היה בלתי-מוכן לחלוטין למלחמה, אך מסיבות שונות לגמרי מאלה, שעליהן משקרים בזיכרונותיהם המפקדים הסובייטים, שהוכו פעמים רבות.
העליונות העצומה של הצבא האדום בטנקים, מטוסים, מתקנים ארטילריים וכו' הייתה תוצאה של התיעוש המואץ, מימוש של השאיפה המאנית לעליונות גיאופוליטית בדרך של צבירת מדדים כמותיים. הטנקיסטים, הטייסים, התותחנים, המפקדים של הצבא האדום היו בלתי-כשירים לחלוטין למלחמה מודרנית, ועובי השריון וכמות הטנקים הולידו אצל ההנהגה אשליית עליונות, אוטופית לא פחות מאשר אשליית העליונות של המשטר הסובייטי. אך לאשליה הזו הספיק כדי לנסות ״בדם מועט, במכה אדירה״ למחוץ, להשמיד את ה״אויב״.
נניח, שיורשי סטלין יצליחו להסתיר לנצח מהציבור את ההנחיה האסטרטגית שטרום-המלחמה שלו, וההיסטוריונים לא יצליחו להוכיח ב-100% את כוונתו להקדים את בעל-בריתו לשעבר, היריב הגיאואסטרטגי והתאום שלו. מה, מזה תיעשה לא-ידועה הטבע הגיאופוליטי התוקפני של המשטר הזה, שאיפתו לשלטון עולמי ומהותו שונאת-האדם? כלום. היא באה לידי ביטוי מספיק גם בכיבושים הטריטוריאליים של מדינות עצמאיות אחרי חלוקת אירופה עם היטלר לפני המלחמה, וגם בתביעות הגיאופוליטיות אחרי סיומה. מאחורי גדר התיל של מחנה הסוציאליזם אחרי מלחמת העולם השנייה נמצאה חלק משמעותי מאוד של הטריטוריה של אירופה וגם של אסיה.
אם נבחן את תוצאות מלחמת העולם השנייה מנקודת המבט הגיאופוליטית, אפשר לומר בביטחון, שלמרות שהניצחון הושג במאמצים משותפים של בריה״מ ובעלי-בריתה, והסיוע החומרי-טכני
מצידם שיחק תפקיד עצום, אם לא מכריע, בהבטחת החיילים הסובייטים, המלחמה הזו מבחינת השגת היתרונות הגיאופוליטיים נצחה רק על ידי המשטר הסטליניסטי, וכל הדמוקרטיות של העולם ספגו בה אחרי הניצחון תבוסה איומה ואכזרית.
מערב אירופה שכבה בחורבות, ורק הסיוע של ארה״ב לפי תוכנית מרשל אפשר לה להתחיל בשיקום של כלכלת שוק מושלמת טכנית לפי המושגים של אותם זמנים. מעמדה הגיאופוליטי המוביל בעולם נחרב ואובד לגמרי, הוא עבר לשתי מעצמות-על – ארה״ב ובריה״מ. קבוצה קטנה של מדינות דמוקרטיות אירופאיות נשארה בשטח קטן מאוד בקצה המערבי של אירופה, כשהיא מוקפת ממזרח בשטחים עצומים של מחנה הריכוז הסוציאליסטי החדש-שנולד. וממערב כל חצי האי האיברי עד גיברלטר היה כבוש על ידי שני משטרים דיקטטוריים – של פרנקו וסלזר.
השריונות הטנקיים של סטלין יכלו תוך שבועות ספורים לתפור את שאריות אירופה ולהשליך את הדמוקרטיה למי הים התיכון והאוקיינוס האטלנטי. מהפיתוי הזה של השליט הסובייטי ריסנו רק הירידה החדה בפעילות הגיוס של האנשים אחרי המלחמה הטוטאלית, החורבן המלא בכלכלה והופעת נשק הגרעין כטיעון של שלום.
בכך שבתכניות הגיאופוליטיות של סטלין נכלל שחרור מלחמת העולם השלישית ברגע הנוח ביותר מבחינה גיאואסטרטגית, אני לא מטיל ספק ולו לרגע. כשהמושל הגיאופוליטי שלו קים איל סונג תקף את קוריאה הדרומית והחלה המלחמה הקוריאנית, מנהיג חצי העולם השמיע משפט סקרמנטלי על כך שלא צריך לפחד מהמלחמה עם
״האימפריאליזם״, שכן ברגע נתון גרמניה עדיין לא התאוששה מהתבוסה, ואנגליה וארה״ב אינן מוכנות מספיק למלחמה כזו. הציל את העולם רק כך, שהאימפריה הסטליניסטית עד מות אדונה לא הייתה מוכנה למלחמה גרעינית.
השאיפות הגיאופוליטיות חסרות-הרסן של ההנהגה הסטליניסטית
שולבו עם הזלזול בגיאופוליטיקה כבתורת ״פסאודו-מדעית, המצדיקה אגרסיה אימפריאליסטית״. בסופו של דבר במקום הסטליניסטית באה הדוקטרינה הגיאופוליטית של ברז'נייב, שמהותה הייתה שמירת ״ההישגים של הסוציאליזם״ בצירוף התפשטות גיאופוליטית למדינות המתפתחות.
אחרי הקמת נאט״ו והסכם ורשה המתח הגיאופוליטי בעולם נשמר כל הזמן, לפעמים נחלש מעט, לפעמים עולה שוב בכוח עצום. הסכנה הגדולה ביותר של האסון הגרעיני, כידוע, הייתה כרוכה בקונפליקט הקריבי, שהתלקח סביב אספקת הטילים הסובייטים לקובה. העימות הגיאופוליטי נמשך בכל היבשות, הימים והאזורים של הפלנטה. המקורות הגיאופוליטיים של האסון הגרעיני, שריחף מעל האנושות, הוסרו רק אחרי ההתפרקות ההיסטורית-בלתי-נמנעת של אותה התארגנות מלאכותית ואלימה, שייצגה
״הברית הנצחית״ והתלות הואסלית בה של המדינות שהוכנעו על ידה באירופה ובאסיה. זה באופן חוקי לגמרי הוביל לשינוי באופי ובתוכן של הגיאופוליטיקה כמכלול של קונסטרוקציות תיאורטיות התובעות מדעיות.
הגיאופוליטיקה המודרנית – זה לא מה שחושבים על גיאופוליטיקה הלוחמים המקומיים נגד ״האימפריאליזם״ בפרישה או במדים, עם תוארי מדע או בלעדיהם. הרי ראשם החכם, בחוסר-התאמה מוחלט לחומריזם ההיסטורי שאהבו קודם, מייצר את הקביעות על כך שברית המועצות נפלה קורבן לבגידה ולחבלות אידיאולוגיות, שהרעיונות של גלסנוסט ו
״פרסטרויקה״ הושלכו על ידי שירותי המודיעין של מדינות המערב, שהרעיונות של דמוקרטיה וזכויות אדם מנוצלים כדי להחליש גיאופוליטית את רוסיה, לפרק אותה ולהכניע אותה סופית, לכבוש את עושר מינרליה, ולהעמיד אותה במעמד של חצי-קולוניה. וכדי שזה לא יקרה, הכרחי לדעתם החזרה לאוריינטציה הגיאופוליטית שנהרסה על ידי ה״דמוקרטים״ ולעימות
״הדמוקרטים״   לאוריינטציה   הגיאופוליטית   ולעימות   הגיאופוליטי
הגיאופוליטי.
אך אלה הישנות של האוריינטציה הגיאופוליטית הקודמת, שכבר חלפה. הגיאופוליטיקה רק היום נפטרת מהאוריינטציות הקונפרונטציוניות, התוקפניות, הצבאיות-גיוסיות, רוכשת אינטראקציה הדוקה עם הגיאו-כלכלה, נעשית תיאוריה, המשרתת לא את שאיפות הכיבוש של המדינות, כי אם את ההתפשטות האזורית ואפילו הגלובלית של סחורות ושירותים, את נדידת הייצורים, את הגישה למקורות חומרי גלם תמורת כסף, ולא בדרך של שוד המחצבים של המדינות שנכבשו.
הראייה הגיאופוליטית הכרחית ביצירת מערכת של הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה. אך בשימושה יש להיפרד מהאוריינטציות הגיאופוליטיות הקסנופוביות ולהסתכל בעיניים פקוחות בפני ההיסטוריה. הכרחי לשמור על האובייקטיביות המדעית, תוך ויתור על ההרגל הקודם של גיאופוליטיקאים לייצג את ארצם כגיבור או קורבן, ואת כל המדינות האחרות – כנבלים או אפסים. הגיאופוליטיקה הקודמת חטאה בסרויליות, בשרות-מלכותי לשלטון על פי העיקרון: ״מה תבקשו?״. באותה חטא חטאו תחומים רבים אחרים של המדע והתרבות. הכרחי לקטוע את המסורת הישנה הזו.
אני שואף לאחד את הראייה הגיאופוליטית של מה שהתרחש בהיסטוריה עם הגישה האבולוציונית-גיוסית, המבוססת על עקרונות האובייקטיביות, הדטרמיניזם האבולוציוני, הבחינה הקונקרטית-היסטורית, הקדמה המותנית-אבולוציונית, היעילות הכלכלית, המצב והתחרות של מבני הגיוס. הווקטור החשוב ביותר בגיאופוליטיקה המודרנית של רוסיה, על רקע רב-וקטוריות כללית של המדינה כאחת המעצמות המובילות בעולם, אני רואה את הווקטור האירופאי-אמריקאי. שם טכנולוגיות גבוהות, כלכלות חדשניות מפותחות, מוסדות דמוקרטיים, צורות ציוויליזציוניות קרובות לא רק במיקום הגיאוגרפי, כי אם גם במסורות, בתרבות, בערכים החומריים.
אפילו מנקודת המבט הגזעית הרוסים – הם אירופאים טבעיים. אם רוסיה רוצה לפתח באינטנסיביות חברה חדשנית ולהיות מדינה חזקה באמת, ולא להישאר בשוליים של אירופה כספקית משאבי גלם, היא צריכה להשאיר בעבר את המסורות העבדיות ולשקם בעצמה את האירופאיות. ההתקרבות של שני הגושים האינטגרציוניים האירופאיים – האיחוד האירופאי ומה שנשאר מחבר העמים – מועילה ושימושית בראש ובראשונה לרוסיה. הנשיא הצרפתי, בעבר הלוחם הבלתי-נלאה בפשיזם שארל דה גול, חלם על איחוד אירופה מגיברלטר עד אורל. פרויקט גיאופוליטי כזה בתנאי העימות הגלובלי נשאר רק חלום. היום די אקטואלית נעשית האידאה של אירופה מגיברלטר עד ולדיווסטוק. הו לא, אינני חולם ריק, לא פנטזיונר ולא אוטופיסט. אני מבין מצוין, כמה רחוקה רוסיה מאירופה לא במיקום הגיאוגרפי, כי אם בארגון המדיני ובמנטליות. אך זה אומר רק, שהגיעה העת לחזור.
כך שעכשיו הגיע הזמן לבחון את תיאוריית המנטליות – האחרונה מבין הקונסטרוקציות התיאורטיות, שיכולות להיות בשימוש בהסבר האבולוציוני של ההיסטוריה לצד המרקסיזם, הגישה הציוויליזציונית, תיאוריית הפאסיונריות והגיאופוליטיקה. המילה
״מנטליות״ נובעת מהלטינית ״מנטליס״ – שכלי. המושג של המנטליות מכסה את כל המכלול של תופעות התודעה ההמונית של אנשים של חברה מסוימת. אפשר להגדיר את המנטליות כמכלול של פנומנים חברתיים-פסיכולוגיים, המכתיבים את רוח-הזמן השלטת, את היחס למתרחש, את קבלת ההחלטות ואת הפעולות המעשיות של המון האנשים, השייכים לקהילה מסוימת.
למרות שהמושג של מנטליות שימש לראשונה על ידי ר. אמרסון עוד ב-1856 ומאז שימש שוב ושוב גם על ידי היסטוריונים וגם על ידי פילוסופים, את המשמעות האמיתית של המנטליות בהתפרשות
התהליכים ההיסטוריים הראו החוקרים הצרפתים מארק בלוק ולוסיאן פבר, שייסדו את האסכולה ההיסטורית של האנאל ופרסמו כתב-עת באותו שם. חוקרים אלה העמידו את הקטגוריה של המנטליות מול הקטגוריה של התודעה החברתית של החומריזם ההיסטורי המרקסיסטי, אשר, למרות אופייה הפעיל, נקבעת בכלל ובפרט על ידי ההוויה החברתית. הם ראו במנטליות מוסד חברתי-פסיכולוגי, המתפתח לפי חוקיו שלו ובמובנים רבים קובע את ההוויה החברתית ואת התהליך ההיסטורי. הם התעקשו על האופי האובייקטיבי והיציב של המנטליות כמוסד, על קיומן בה של מגמות מגוונות, שחלקן נכנעות לשינויים ולתנודות מהירים, ואחרות מחזיקות מעמד בעקשנות ומשתכפלות, למרות כל השינויים בחיים החברתיים.
תיאוריית המנטליות מפותחת באופן פעיל על ידי ההיסטוריון והתרבותן הצרפתי ז'אק לה גוף, שהוא כיום המנהיג הבלתי-מעורער של הכיוון הזה. הוא רואה במנטליות חוליה מקשרת בין האבולוציה של הציוויליזציה החומרית לבין התנהגות האנשים בתהליכים ההיסטוריים. בניתוח ההיסטוריה של אירופה, לה גוף מרכז את תשומת הלב על כך, כיצד רעיונות שונים, שהובעו בזמנים שונים על ידי הוגים ונציגי תרבות אירופאים, נשברו במנטליות שכבר התגבשה במהלך האבולוציה ההיסטורית, התקבעו במסורות, ובהשגת משמעות פאן-אירופאית, כיוונו את המשך מהלך האירועים ההיסטוריים. כך הפילוסופיה מסוגלת להשפיע מהותית על התהליכים ההיסטוריים דרך יצירת קונסטרוקציות מנטליות והשפעתן על המנטליות.
מנקודת המבט של הגישה האבולוציונית-גיוסית המנטליות היא גורם חשוב של האבולוציה ההיסטורית. היא מסוגלת גם להאיץ וגם לעכב רפורמות גיוסיות וכלכליות, להתנגד לפעולות השלטונות בדרך של אי-מימוש המוני
של חוקים, לצבור חוסר-שביעות-רצון, הפורץ באקטים של מחאה.
המנטליות מייצגת מערכת מורכבת, שנכנעת רק בחלקה לסקרים סוציולוגיים. התגובות של המנטליות יכולות להיות בלתי-צפויות ביותר. בהיותה תופעה המונית, המנטליות נכנעת במידה מסוימת לניהול באמצעות טכנולוגיות סוגסטיביות, כלומר כאלה הפועלות באמצעות הסגה, ולא שכנוע רציונלי. לראשונה את הפסיכולוגיה ההמונית עוד בסוף המאה ה-19 חקר הפסיכולוג הצרפתי לה בון בספר ״פסיכולוגיה של ההמונים״.
בטכנולוגיות סוגסטיביות מחזיקים היטב הפופוליסטים, המכשירים בזריזות את מעשיהם לציפיות ולמצבי הרוח, השולטים במנטליות ההמונית. הם מסוגלים לנהל את המנטליות ובעזרת מכונת התעמולה לגייס תמיכה ואמון של קהל המוני, שיכול באופן פנומנלי ארוך לא לייחס חשיבות למציאות ההיסטורית המורכבת ולראות רק את מה שמראים בטלוויזיה. בדינמיקה של המנטליות עצומה המשמעות של הגורם הגיוסי. בפעילות גיוס נמוכה המנטליות יכולה לקבל אופי קיפאוני. רמה גבוהה של פעילות גיוס לעומת זאת יכולה לתרום לדינמיקה גבוהה של המנטליות ולהיות מנוצלת גם להתפרצויות אלימות אולטרה-גיוסיות, וגם לשינויים חברתיים חיוביים.
אז, הגישה האבולוציונית-גיוסית שואפת להשתמש ולסנתז את הפיתוחים הרציונליים של גישות אחרות, שהתגבשו בפילוסופיה של ההיסטוריה – החומריזם ההיסטורי, הגישה הציוויליזציונית, תיאוריית הפאסיונריות, הגישה הגיאופוליטית ותיאוריית המנטליות, וגם לזהות ולהתגבר על חסרונותיהן. דרך ההיסטוריה מורכבת, וחיי האדם קצרי-מועד. אני כבר לא כל כך צעיר, כמו שהייתי רוצה. הרצון הגדול ביותר שלי הוא לראות את ההתפשטות של הרעיונות המובאים בספר הזה ובספרים אחרים, כדי להשתכנע שהם מביאים תועלת למדענים בחיפושם הבלתי-נלאה אחרי האמת וכמה ש
רחב יותר למעגל האנשים, השואפים לשפר את עצמם ואת חברתם.
מקומות רבים בספר הזה בניתי במודע כך, כדי לעורר, ואפילו לפרובוקר, דיון פעיל. שיביקרו, ואפילו ינזפו או יעוותו את מה שכתבתי. רק שלא ישתקו. אני איש-דיון, ובדווקא בתקשורת חיה בדיונים אני מוצא גם עונג יצירתי, וגם זרימת רעיונות, אינטנסיבית עוד יותר מאשר בדיאלוג עם טקסטים של מחברי ספרים שנקראו.
==== הגישה האבולוציונית-הגיוסית וההסבר האבולוציוני של הטבע ====
משהו דומה לתהליך הטבעי-היסטורי, למרות שברמה שונה לגמרי, מתרחש גם בטבע. המשותף לדטרמינציה של התהליכים האבולוציוניים בחברה ובטבע, מנקודת המבט של הגישה האבולוציונית-גיוסית, הוא התפקוד של מבני גיוס המתנגשים וכאילו מתחרים ביניהם, המכניסים סדר מסוים לפריפריה הגיוסית ונמצאים בעימות קבוע עם מבנים אחרים. את הקוסמוס אכן, בהתאם לקונספציה של מ. קונאשב, אפשר בהסתייגות מסוימת לייצג כייצור מיוחד של מערכות חומריות המתנגשות ביניהן.
מנקודת המבט שלי זה אומר, שמבני גיוס הנוצרים באופן ספונטני של התארגנויות חומריות שונות מייצרים עבודה אבולוציונית ספונטנית וחסרת-מטרה מסוימת, והעבודה הזו מסוגלת לייצר רווח אבולוציוני, המוביל לשיפור, לארגון מחדש של מבנים אלה ומבטיח את האפשרות של קדמה. את ליבות הגלקסיות, הכוכבים, הפלנטות, האטומים אפשר לייצג כמבני גיוס, המייצרים סדר במערכותיהם באמצעות התפשטות של אינטראקציות גרוויטציוניות, אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. לכן אני קורא להן ליבות גיוס, מתוך כוונה למשמעות המונח ״גיוס״
ככיוון וארגון של התנועה. בטבע הדומם מבני הגיוס אינם ניחנים בשאיפה לשמר ולשחזר את המצב של עצמם, עבודתם האבולוציונית ספונטנית, שגרתית, בלתי-יצרנית, הרווח האבולוציוני שלהם נמוך מאוד ומקרי. אך גם רווח נמוך כזה יכול להפוך לתנאי מוקדם להופעת חומר חי בהתהוות תנאים מסוימים.
עם הופעת החיים והתפתחותם על פני כדור הארץ נוצר סוג חדש לגמרי של מבני גיוס, שאינם אדישים למצב של עצמם, שואפים כל הזמן לאופטימיזציה של פעילות החיים של אורגניזמיהם, מייצרים סדר, המקדם את ההישרדות והשחזור של מבנים אלה בתחרות קבועה על משאבי חיים ובמאבק על הקיום עם מבנים אחרים. העבודה האבולוציונית של מבנים אלה ושל האורגניזמים שגויסו על ידם מקבלת אופי של עבודה ביולוגית. ההבנה של משמעות מבני הגיוס והעבודה הביולוגית באבולוציה של עולם החיים הובילה אותי להכרה בצורך להחדיר טרנספורמציות מתאימות לביולוגיה האבולוציונית.
בביולוגיה האבולוציונית משנות ה-80 של המאה ה-20 שורר משבר כבד. התיאוריה הסינתטית של האבולוציה, ששלטה משנות ה-30, שנוצרה במאמציהם של עשרות מדענים מצוינים ממדינות שונות, הותקפה בביקורת קשה והוגנת למדי, שציינה על התיישנותה ועל התאמה לא מלאה לעובדות, שנחשפו על ידי המדע. הופיע שורה שלמה של תיאוריות אלטרנטיביות, התחזקו ההתקפות על הדרוויניזם, במיוחד על תיאוריית הברירה ככוח המניע של האבולוציה. בלא להיות ביולוג מקצועי, עיבדתי ולמדתי ביסודיות את כל הספרות על הביולוגיה האבולוציונית, שהייתה זמינה בספריות הגדולות שהיו נגישות לי. כתוצאה הגעתי למסקנה, שהסיבה העיקרית למשבר בביולוגיה האבולוציונית היא הגנוצנטריזם – צורה של חשיבה תיאורטית, המעמידה במרכז הטרנספורמציות האבולוציוניות שינויים בגנים, ולא בעבודה הביולוגית של האורגניזמים
ובברירה של העובדים היעילים ביותר. הסיבה להתפשטות הכללית של הגנוצנטריזם בביולוגיה האבולוציונית היו ההצלחות של הגנטיקה של המאה ה-20. גילוי הסליל הכפול של ה-DNA והקוד הגנטי, שמשמש את כל היצורים החיים ללא יוצא מן הכלל לייצור חלבונים וריבוי תאים, יצר רושם של מעין השלמה בידיעת יסודות התורשה.
ההצלחות של הביוטכנולוגיה וההנדסה הגנטית כאילו אישרו את הרושם הזה והפיצו אותו בקהל ההמוני. עם זאת, התורשה נמצאה מורכבת הרבה יותר, מכפי שסברו הגנטיקאים. ההתפתחות עצמה של הגנטיקה והביוכימיה, פענוח הגנומים של האדם ומספר סוגים אחרים של אורגניזמים הראו, כמה מעט אנחנו עדיין יודעים על טבע התורשה. בכל זאת, הסמכות של הגנטיקה, במידה מסוימת בצדק, התבססה במדע הביולוגי בגובה כזה, שמחברי הקונספציות בביולוגיה האבולוציונית החלו להישען על מסרים על מניפולציות עם חומר גנטי במבחנות ופיפטות עם חומר גנטי, ושכחו את האורגניזמים החיים.
השאיפה להסביר את האבולוציה, מתוך התפתחות האורגניזמים החיים, הטבועה במייסד הגדול של התיאוריה האבולוציונית צ'ארלס דרווין, קיבלה את השם אורגניזמוצנטריזם והחלה להיחשב כהשערה מיושנת ונדחית. עם זאת, בהסתמך על עובדות של האמבריולוגיה, ביולוגיית ההתפתחות, הפלאונטולוגיה והמורפולוגיה האבולוציונית, אני קובע, שדווקא השינויים של האורגניזמים תחת פעולת העבודה הביולוגית המשתנה בתנאים חדשים, הנתמכים על ידי הברירה, עומדים בבסיס השינויים הגנטיים, ולא להפך. דווקא הם הם מקור הטרנספורמציה של המינים.
כך, נתוני האמבריולוגיה המודרנית וביולוגיית ההתפתחות מראים, שהתפתחות העוברים אינה נקבעת על ידי החומר הגנטי, הכלול בגרעין של התא המופרה הראשוני (הזיגוטה), כי אם תלויה באינטראקציות קונקרטיות של תאים בתהליך ההתפתחות, כלומר, למעשה, בגיוסם לספציאליזציה ב
עבודה ביולוגית קונקרטית של האורגניזם. מה שנקרא המארגן, שגילה האמבריולוג שפמן, כלומר מבנה תאי, הקובע את כיוון התפתחותם של מבנים אחרים, אינו אלא מבנה גיוס טיפוסי, המניע את התארגנויות התאים לעבודה ביולוגית מסודרת.
נתוני הפלאונטולוגיה והמורפולוגיה האבולוציונית מראים באופן משכנע, שסנפירים שריריים של דגי האונודה יכלו לעבור טרנספורמציה לכפות של חולייתני היבשה רק כתוצאה של שינוי בעבודה הביולוגית, הקשור בתנועה ביבשה. הברירה הותירה לחיים ולרבייה את האורגניזמים העובדים והנעים ביעילות ביותר, ולא פשוט את אלה שניחנו בקומפלקסי גנים שנבחרו במקרה, שהורכבו בהצלחה על ידי צבירת מוטציות קטנות. את אותו הדבר אפשר לומר על כל הטרנספורמציות המיניות של האיברים והאורגניזמים השלמים ללא יוצא מן הכלל.
פרסות הסוסים נוצרו מהכפות והאצבעות הרכות של אבות היער של הסוסים בדרך של נקישה מתמדת באדמת הערבה. התחיל התהליך הזה ביצירת יבלות. הקיבות של אוכלי העשב נוצרו באמצעות התאמה על ידי עבודה ביולוגית לעיכול של מזון עשבוני קשה. הכפות של הטורפים הן תוצאה של הליכה גנבנית ואופן תנועה של דחיפה. לכן אצלם לעולם לא נוצרות פרסות.
כנפי העופות הן תוצאה של טרנספורמציה של הכפות הקדמיות של אבותיהם, שנעו בקפיצות בדרך של תנועות דחיפה של הכפות האחוריות עם ניפופים חדים עזריים של הכפות הקדמיות. רגליו של האדם הן תוצאה של הליכה זקופה, מה שהופך לברור בהשוואה לכפות של אבותיו המאובנים. ידיו של האדם – תוצאה של הפסקת העבודה של טיפוס על עצים ועבודה קבועה עם חפצים. האדם עצמו הוא תוצאה של עבודה ביולוגית, שעברה בתהליך האבולוציה לעבודה שיטתית.
כמובן, האיברים אינם עוברים טרנספורמציה על ידי העבודה הביולוגית מעצמם,
הטרנספורמציה שלהם – רק חלק מורכב של הטרנספורמציה של האורגניזמים העובדים בדרך חדשה. המורפולוגיה האבולוציונית, מדע הטרנספורמציות של צורות הצמחים ובעלי החיים, שמייסדיה היו המדענים הרוסים המצוינים א.נ. סברצוב (לא לבלבל עם נכדו א.ס. סברצוב, גם הוא ביולוג-אבולוציוניסט) ותלמידו א.י. שמלגאוזן, ריכזה את תשומת הלב במחקריה רבת-השנים דווקא על זיהוי הדינמיקה והיחס של הצורות באבולוציה של האורגניזמים. איוון שמלגאוזן הראה, שהשינוי של הצורות באבולוציה מתרחש על בסיס תהליכים רגולטוריים באורגניזמים השלמים. הוא התקרב ממש להבנת התפקיד המוביל ברגולציה של הבטחת-החיים ושינוי-החיים של העבודה הביולוגית, ואף השתמש שוב ושוב בספריו במילה ״עבודה״.
וכן, איך יכול היה להיות אחרת? התפקיד המוביל באבולוציה של האינטראקציה של העבודה הביולוגית והברירה קופץ לעיניים ישירות בניתוח השינויים המורפולוגיים. שמלגאוזן חקר קורלציות, כלומר תלות-הדדית של חלקים ומערכות-משנה במערכות של אורגניזמים שלמים. הקורלציות התגלו ונחקרו בתחילה על ידי הביולוג-קריאוציוניסט הצרפתי הגדול ז'ורז' קיווייה. קיווייה ראה בקורלציות מימוש של תוכנית הבורא, המחדיר לכל חי פרופורציונליות והרמוניה למימוש מועיל של תהליכי החיים.
שמלגאוזן בדרך של ניתוח חומר עובדתי עצום הדגים בצורה מוחשית, שהטרנספורמציה של המינים מתרחשת בדרך של התפרקות של מערכת הקורלציות הקודמת והיווצרות מתואמת של קורלציות חדשות. ומה מבטיח את התיאום של הטרנספורמציות האלה? כמובן, לא תוכנית חדשה של הבורא, כי אם תהליך רגולטורי של אינטראקציה מערכתית של חלקים ומערכות-משנה באורגניזמים שלמים. כלומר, במילים אחרות, ארגון חדש של העבודה המשותפת של האיברים ומערכות-המשנה של האורגניזמים להתאמה לתנאים שהשתנו מהותית, הנתמך ומלוטש על ידי הברירה.
איוון שמלגאוזן היה אחד מאותם עשרות מדענים ממדינות שונות, שתרמו ליצירת התיאוריה הסינתטית של האבולוציה. הוא הכניס לתיאוריה הסינתטית את המושג של הברירה המייצבת, המסננת (מחסלת) את כל הפרטים, אשר בתכונותיהם המורפולוגיות סוטים מהנורמה הכלל-מינית שהתבססה תחת פעולת הברירה המניעה. לוחם בלתי-נלאה בליסנקואיזם, שמלגאוזן במשך שנים רבות הגן על הישגי הגנטיקה בתנאי המשטר הטרוריסטי של סטלין וההפשרה הקשוחה של חרושצ'וב.
בהיותו איש של זמנו, הוא ככל שיכל ניסה לשלב את ההבנה של התפקיד המוביל באבולוציה של הטרנספורמציות המורפולוגיות, המתבטאות בשינויים מודיפיקציוניים בלתי-תורשתיים של המינים ומרוכזים על ידי הברירה, עם ייצוגי התיאוריה הסינתטית של האבולוציה על התפקיד המוביל של הברירה של שינויים מוטציוניים קטנים שנצברו במאגרי הגנים של אוכלוסיות. את שאלת התורשה של הטרנספורמציות המורפולוגיות שנצברו פתר שמלגאוזן ברוח הגנוצנטריזם, אך בכך שלל קטגורית, שטרנספורמציות כאלה אינן בעלות משמעות לאבולוציה. הוא סבר, שהשינויים המודיפיקציוניים, הנוצרים במבנה ובתכונות של האורגניזמים תחת השפעת הסביבה החיצונית במסגרת נורמות התגובה שקובעו גנטית על ידי הברירה המייצבת, רק מצביעים על הכיוון לברירה המובילה, ובזה מסתיים תפקידם המוביל.
בהמשך הברירה המובילה, המניעה, בוחרת לחיים ולרבייה אורגניזמים עם קומפלקסי הגנים (הגנוטיפים) המבטיחים ביותר, וזה מאפשר לרשת את הסימנים המורפולוגיים המבטיחים ביותר להישרדות בתנאים חדשים. זה מוצא מאוד שנון מהמצב, המאפשר לפצות על אי-ההתאמה הברורה של ההסברים הגנוצנטריים של האבולוציה לעובדות המורפולוגיה האבולוציונית. היתרון של הניסיון הזה לשלב בין הבלתי-נתפס נמצא גם בכך, שהוא מאפשר להכניס את התגליות של המאה ה-20 לתיאוריית דרווין ולהדגיש את הכישלון
של התיאוריה של האבולוציוניסט הרצוף הראשון בתולדות הביולוגיה וכל המדע העולמי – למארק.
שמלגאוזן צדק לגמרי בכך, שהאבולוציה מתרחשת לפי דרווין, ולא לפי למארק. למארק בנה את תיאוריית האבולוציה שלו בראש ובראשונה על הייצוג של השאיפה של כל חי לשלמות, שהונחה על ידי הבורא. למארק לא היה לו מושג כלל על התפקיד באבולוציה של הברירה הטבעית. העמדה העיקרית של תיאוריית למארק ושל תלמידיו הניאו-למרקיסטים הייתה התזה על תורשה של סימנים נרכשים. את התזה הזו במהדורות המאוחרות של ״מוצא המינים״ קיבל גם דרווין. אז איש לא פקפק בצדקתה של התזה הזו. עם זאת, בתחילת המאה ה-20 הדרוויניסט הנלהב אוגוסט וייסמן הוכיח את חוסר-האפשרות של תורשה כזו. הוא הראה את הכורח של בידוד איתן של מבני התורשה מהתהליכים, המתרחשים בשאר החלק הסומטי של האורגניזם.
במקרה אחר כל פציעה שננשאה בחיים, תוצאות מחלות, חסרונות נרכשים היו מטביעים חותם על כל שרשרת הדורות הבאים. עוברים בתורשה רק מחלות תורשתיות, שנגרמו על ידי הפרעה במבני התורשה, שקיבלו מאוחר יותר את השם מוטציות. בנו של אתלט לעולם לא נעשה אתלט מלידה, לשם כך יש צורך לבצע מחדש אימונים מתישים. הקונספציה של וייסמן על אי-התורשה של סימנים שנרכשו בחיים הפכה לתנאי מוקדם חשוב של התפתחות הגנטיקה והתיאוריה הסינתטית של האבולוציה. העמדה שבוססה בקונספציה הזו על קיומו של בידוד חזק בין כל גוף האורגניזם לבין מבני התורשה המבשילים בגוף זה, המופרדים ממנו על ידי קליפות תאים, קיבלה את השם מחסום וייסמן.
מחסום וייסמן ללא ספק אטום, והסימנים שנרכשו על ידי האורגניזמים ללא ספק אינם עוברים בתורשה בהעברה ישירה. כל הניסיונות של הניאו-למרקיסטים להוכיח בניסויים שהועלו באופן מגוון
העברה כלשהי של השפעות לצאצאים של מיוחדויות שנרכשו על ידי הפרטים ההורים לא הוכתרו בהצלחה. עם זאת, אנחנו יודעים, שבעולם לא קיימים מחסומים אטומים לחלוטין. בפיזיקה הודגם קיומו של מה שנקרא אפקט המנהור, בהתאם לו אלקטרונים מחלחלים בתנאים מסוימים דרך מחסומים בלתי-ניתנים-לחצייה. ברברים חדרו גם דרך החומה הסינית הגדולה, וגם דרך סוללות אדריאנוס וטראיאנוס באימפריה הרומית.
כמובן, למארק טעה. הקונספציה שלי על התפקיד המוביל באבולוציה של האינטראקציה של העבודה הביולוגית והברירה אינה למרקיסטית, למרות שההאשמות בלמרקיזם של מבקריה הבאים, כפי הנראה, בלתי-נמנעות. למארק הבין בצורה צרה ופרימיטיבית לחלוטין את תפקיד העבודה הביולוגית, וצמצם אותה למאמצים מכניים בודדים. דוגמה קלאסית – התארכות הצוואר אצל ג'ירפות, הנמתחות אחרי עלים שגדלים גבוה, שהביאה, לדעתו, לקיבוע תורשתי של צווארים ארוכים לא-פרופורציונלית. רק ברירה של גנוטיפים של הפרטים ארוכי-הצוואר ביותר, שדור אחר דור עבדו על קטיפת העלים שגדלים גבוה, יכלה ליצור קורלציה כה יוצאת-דופן של איברים. בנוסף אי-ההבנה של התפקיד האבולוציוני של העבודה הביולוגית הובילה לכך, שהחוקרים, כולל למארק, אינם מבחינים כלל ביתרון אדפטיבי אחר, לא פחות חשוב, של צוואר הג'ירפות, הפותח פרספקטיבות לעבודה ביולוגית של הישרדות. הרי צוואר הג'ירפות לא רק ארוך, כי אם גם גמיש, בזכותו נפתחת תצפית מעגלית לגילוי טורפים שמתגנבים, הוא משמש להשגת כל חלק בגוף, כדי לשחרר אותו מלכלוך, מטפילי מציצת דם וכו'.
למארק הראשון דיבר על התפקיד המכריע של אורח החיים במבנה האורגניזמים החיים, מה שהקדים זמן רב את פיתוח המורפולוגיה האבולוציונית. אך ברוח החומריזם המכני של המדע של זמנו הוא כלל לא שם לב, שהעבודה הביולוגית תמיד
רב-פונקציונלית, כמו כל איבר שנוצר על ידה, ושהנטייה המוקדמת של איבר זה או אחר לשינויים אבולוציוניים (פראדפטציה) מביאה בתהליך השינויים האלה לגיוס וטרנספורמציה של אורגניזמים שלמים, ולא של איברים בודדים.
ההבדל של הקונספציה שלי מכל הווריאנטים של הלמרקיזם נמצא בראש ובראשונה בכך, שאני מכיר בהתאם ליסודות הגנטיקה המודרנית בתפקיד עצום באבולוציה של שינויים גנטיים ובאטימות המוחלטת בתנאים הרגילים של המין של העבודה הביולוגית בסביבתו של מחסום וייסמן. אך שווה לשנות מהותית את התנאים האלה או להתרחש הגירת המין לסביבה שונה איכותית, ומתרחשת ביחס לסביבה החדשה שינוי קרדינלי של העבודה הביולוגית.
העבודה הביולוגית בתנאים חדשים מייצרת מיוחדויות
״המצאות״, שאני קורא להן חידושים גיוסיים. אורגניזמים מימיים, שהיגרו ליבשה, הופכים את סנפיריהם לכפות. אורגניזמים יבשתיים, שהיגרו למי האוקיינוס, רוכשים צורה אווירודינמית וסנפירים-משוטים – מעין אנלוגים של סנפירים. מה זה, תוצאה של בחירה מקרית של מוטציות קטנות מועילות? אבסורד מוחלט! הם היו נאכלים על ידי טורפים עוד בתחילת הטרנספורמציות האבולוציוניות שלהם, שכן היו מגלים חוסר-אונים מוחלט בסביבה זרה להם, אם לא היו עובדים ביעילות, עם גיוס מקסימלי ומתח כוחות על שליטה בה.
אם לא היה שינוי שורשי של הצורות והדרכים של העבודה הביולוגית, שום צבירת מוטציות באוכלוסיות לא הייתה מובילה להופעת מינים חדשים. הברירה המייצבת בהתמדה בלתי-מתפשרת משמידה כל סטייה מהנורמה שהתבססה. הברירה מתוך הצורות המגוונות גנטית עוזרת לשמר את הקביעות של האוכלוסייה, אך לעולם אינה מובילה לטרנספורמציה שלה למין חדש. אך איך בכל זאת להיות עם מחסום וייסמן, הנועל כל השפעה של העבודה הביולוגית על מבנים גנטיים?
כבר איוון איוונוביץ' שמלגאוזן הראה בבהירות מלאה, שכל אורגניזם מתגבש ומתפתח כשלם, שהשינוי וההתפתחות שלו מייצגים תהליך רגולטורי. האם נושרות לחלוטין התאים, המכילים חומר גנטי, מהשלמות המקושרת של האורגניזם, המוקפים במחסום וייסמן? בשום פנים ואופן. המדע המודרני קבע בתוקף, שכל התהליכים הרגולטוריים באורגניזמים מטופלים על ידי חומרים ספציפיים – הורמונים ואנזימים, החודרים בחופשיות דרך קליפות תאי המין ומסדרים בכך בגרעיניהם. תאי המין עצמם אינם קיימים אחרת, מאשר בטבילה בנוזלים הורמונליים.
ההורמונים מייצגים חומרים פעילים ביולוגית, המופרשים על ידי בלוטות ההפרשה הפנימית או אסופות של תאים מומחשים. הם מבטיחים את הגדילה וההתפתחות של האורגניזם, את ההבדלים המיניים, את תהליכי ההסתגלות, ממריצים תהליכי חילוף-חומר, עיכול ואינטראקציה מינית. גדילת השרירים, הכרחית בשינוי העבודה הביולוגית, מעוררת על ידי הורמון הגדילה והטסטוסטרון. אתלטים, העוסקים בקביעות בתרגילים לגדילת מסת השרירים, צוברים בכך באורגניזמיהם הורמון גדילה וטסטוסטרון, ובכך משנים את המבנה ההורמונלי של האורגניזם שלהם.
השינויים האלה ללא ספק פועלים על המבנים הגנטיים של כל התאים, כולל תאי המין, אך בקנה מידה מינימלי, שאינו מאפשר לקבע את השינויים האלה בגנומים ולהעביר אותם לצאצאים. אך שינויים רדיקליים של העבודה הביולוגית של קבוצות גדולות של אורגניזמים, אוכלוסיות או מינים שלמים אינם יכולים שלא להוביל ובוודאי מובילים לצבירת שינויים מתאימים של המערכת ההורמונלית ולהשפעותיהם על מבני הגנומים, על מרחביהם העצומים הרזרביים, המלאים ב-DNA שאינו מקודד חלבונים.
במהלך העבודה הביולוגית המאורגנת מחדש החוזרת של דורות רבים הצבירה הזו מתחילה בהדרגה להשפיע
על התפקוד של המבנים הגנטיים, בעיקר דרך שינוי העבודה של גני הרגולציה. בסופו של דבר הצבירה הכמותית של ההשפעות ההורמונליות הרגולטוריות מובילה להשלכת DNA עודף ולטרנספורמציה קפיצית של הגנומים. מעין אנלוג של התהליך הזה, ליתר דיוק, המודל שלו, יכולים לשמש המטמורפוזות של חרקים, דו-חיים, דגים וסוגים אחרים של אורגניזמים. התפתחות הזחל בגיל מוקדם מובילה לצבירה באורגניזם שלו של הורמונים מסוימים, וברגע שמצטברת כמות מספקת של הורמונים ומשתנה המבנה ההורמונלי של האורגניזם, מתרחשת טרנספורמציה קפיצית של כל המבנה, יכולות התנועה, ההתנהגות והמראה החיצוני של האורגניזם הזה, כשהאחרון משתנה עד חוסר-הכרה מוחלט. אפשר להניח, שהתמורה הדומה מתרחשת בדרך של קיבוע בהתפתחות האישית (האונטוגנזה) של התהליך האבולוציוני, שהתרחש בהתפתחות ההיסטורית של המין הנתון (הפילוגנזה).
יש לקחת בחשבון, שהשינוי של המבנים ההורמונליים של קבוצות גדולות של אורגניזמים בתהליך ההשתלטות שלהן על צורות ודרכים חדשות של עבודה ביולוגית בסביבה חדשה מתרחש בהכרח בתנאים של מתח כרוני. מחבר תיאוריית המתח הנס סליה הראה באופן משכנע, שבתנאים של השפעה קיצונית של הסביבה מתבצעת התארגנות מחדש אדפטיבית של כל המערכת הנוירו-הורמונלית של האורגניזם. הנסיבות האלה מחזקות את הקונספציה שלי של יצירת מינים פעילה-גיוסית.
ניסיתי להכניס למחזור המדעי עוד רעיון לא-סטנדרטי אחד. הצעתי להבחין בין מינים-קונסרברים למינים-טרנספורמרים. המינים-הקונסרברים דומים לחברה המסורתית בעולם האנושי, הם שמרניים במבנם, בגנטיקה שלהם ואינם מוכנים לשינוי העבודה הביולוגית בתנאים חדשים. בשינויים מהותיים של התנאים מספר עצום של מינים כאלה נכחד, בלי כוח גם להסתגל וגם להשתנות. שינוי המבנה של מינים כאלה ב
שינוי יציב ולא קשוח מדי של התנאים, שנגרם על ידי שינוי מתאים של העבודה הביולוגית והווקטור של הברירה, מתרחש לאט, ברצף, בגרדואלית.
אך צבירת השינויים האלה בקבוצות גדולות של אורגניזמים בשרשרת ארוכה מספיק של דורות יכולה להפוך קונסרברים לטרנספורמרים. הטרנספורמרים מוכנים על ידי האבולוציה הקודמת לשינויים גדולים של העבודה הביולוגית ומסוגלים לעבור טרנספורמציה למינים חדשים בקפיצה. יש להדגיש, שטרנספורמציה קפיצית כזו מתרחשת לא בדרך של מוטציה גדולה והיווצרות של ״מפלצות מבטיחות״, כפי שמניחים בתיאוריות של הסלטיציוניסטים. זו לא קפיצה מקרית, כי אם חוקית, מוכנה אבולוציונית. כל מוטציה גדולה לעומת זאת מורידה עד קצה גבול את כושר-החיות של האורגניזם, והמוטנטים המכוערים מוסרים במהירות מהחיים ומדרך האבולוציה על ידי הברירה המייצבת.
ההשערה של הקונסרברים והטרנספורמרים – זה הניסיון שלי לענות על השאלה, שמולידה ויכוחים אינסופיים בין תומכי הייצוג על הטרנספורמציה האיטית, ההדרגתית של המינים (הגרדואליסטים, שאליהם השתייך דרווין וחסידי התיאוריה הסינתטית של האבולוציה) לבין תומכי הייצוג על הטרנספורמציה המהירה, הקפיצית (הסלטיציוניסטים). הופעת התיאוריה של שיווי-המשקל המקוטע, שיצרה לראשונה תחרות אמיתית לתיאוריה הסינתטית של האבולוציה, עוררה ויכוחים אינסופיים של מומחים על האופי הגרדואלי או הקפיצי של השינויים האבולוציוניים. לכן התיאוריה הזו קיבלה את השם פונקטואליזם. בין הסיבות, הגורמות לשינויים מהירים, הפונקטואליסטים מדגישים בראש ובראשונה את הגנטיות, כלומר שוב מוטציות גדולות. ההשערה של טרנספורמרים וקונסרברים יכולה להכניס בהירות לשאלה הזו, בלי להיעזר בהסברים גנוצנטריים מומצאים וחסרי-הוכחה.
הנה אותו קומפלקס של הגיגים מדעיים-כלליים, שהוביל אותי לפיתוח היסודות הפילוסופיים של התיאוריה הכללית של האבולוציה. אני מקווה ומאמין,
שעבודתי הארוכה והעקשנית, שהונחה ביסודו של הספר הזה, לא תישאר בלתי-מובחנת, שהיא תביא תועלת למדענים, העובדים בתחומים המגוונים ביותר של הידע, שהיא תניע אנשים רבים בגילים ובמקצועות המגוונים ביותר להכיר טוב יותר את העולם, שבו הם חיים, להאמין באפשרות של שיפור חייו הפרטיים דרך שיפור עצמם ודרך שיפור עצמי פסיכו-פיזי קבוע לעבור לטרנספורמציה יצירתית אבולוציונית של יחסיהם עם העולם הזה.
גופנו, משכן הרוח, המשפיע על הרוח הזו הן בהשפעה ישירה והן בהשפעה עקיפה, – הרי גם הוא התקן שמרני מאוד, מסורתי. הוא התגבש בתהליך האבולוציה הביולוגית, ואז הושלם על ידי העבודה הביולוגית, שצמחה לעבודת האדם. ואז הוא הגיע לפסגת התפתחותו, שסימנה את האפיון המיני של המין הומו ספיינס, ועצר בפסגה הזו, רק מתוקן קלות במגוון של אוכלוסיות האדם.
גופנו במצבו הנוכחי אינו מוכן לעומסים ומתחים אפילו של החברה החדשנית הבלתי-מפותחת של היום. הוא עם ההתקן המסורתי שלו מעניש אותנו באכזריות בסבלים ובעינויים עצומים על כל עוון נגדו, ולפעמים אף בלי כל אשמה. בגופנו קיימת כאילו אינקוויזיציה פנימית, שמכריחה אותנו להודות בחטאים, שביצענו או אפילו לא ביצענו. לא לחינם נאמר, שבריאות אינה הכל, אך הכל בלי בריאות – כלום. דווקא לכן אנו קובעים, שהשיפור העצמי הפסיכו-פיזי הקבוע, היומיומי הוא השלב הראשוני והיסוד של האבולוציה הנוספת של האדם, ההופכת אותו לכשיר לאבולוציה הומניסטית נוספת של הציוויליזציה שלו בתנאי החברה החדשנית.
לפני שינוי לטובה משהו בעולם, האדם חייב ללמוד לשנות את עצמו בצורה חיובית. בלי זה הוא לא רק שלא יהיה
מוכן לחיים בחברה החדשנית, החברה החדשנית המתפתחת בסערה תהפוך עבורו לגיהנום, והאדם הבלתי-מושלם יעשה הכל כדי להפוך אותה לגיהנום, לאנטי-אוטופיה, לסיוט. השיפור העצמי הפסיכו-פיזי מניח את היסודות גם לשיפור עצמי מוסרי אפקטיבי, וגם לאבולוציה יצירתית של האדם בכל תחומי הפעילות, וגם לאורח חיים ישר.
אורח חיים ישר, נכון – זה לא מה שמבינים בזה מטיפים דתיים. הסגפנים הדתיים, החיים בתנאים לא-אנושיים, הניזונים מארבה וחגבים או בכלל ממה שייזדמן, המתישים את עצמם בתפילות, מנהלים דווקא אורח חיים עוון, לא-נכון, לא-בריא. אורח חיים באמת ישר, בריא, בריאותי-יוצר טמון בכך, לחיות חיים מלאים, יצירתיים, פעילים-חברתית, מבלי לסבול שום פראות-יתר, להיזון ממזון מלא, מאוזן היטב, להתפתח מדי יום בשם שיפור עצמי ושיפור העולם האנושי.
האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא בו-זמנית קריאוציוניזם אנושי, הומניסטי. עם זאת, בשונה מכל הצורות הקודמות של הקריאוציוניזם, כולל הסובייטי, זה קריאוציוניזם אוניברסאלי-אבולוציוני ואוניברסאלי-הומניסטי. הוא מעמיד על היכולות היצירתיות והפוטנציאל האבולוציוני של האדם עצמו, ולא על כוחות-על אנושיים המנוכרים ממנו, שניחנו בכוח-על, יהיה זה המפלגה שתפסה את השלטון, דיקטטורה של אדם יחיד במדינה כלשהי על פני כדור הארץ או של האדון השמימי עליה. העולם נוצר על ידי האבולוציה, והאדם יכול לטרנספורמציה הומניסטית ורצופה אותו רק בתנאי, שהוא עצמו יוכשר לאבולוציה, בשיפור עצמו ובהפיכה להתגלמות של האבולוציה היצירתית. האבולוציוניזם האוניברסאלי כתורה כולל שלושה מדורים – קוסמי
אבולוציוניזם, אבולוציוניזם ביולוגי ואבולוציוניזם חברתי-היסטורי. בהמשך אנו עוברים להצגה מפורטת של שני הראשונים שבהם.</text>
      <sha1>p0t70nrnwl5r63pr1dv6zq4q8wdogjw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3085023</id>
      <parentid>3085022</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T09:03:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* האבולוציוניזם האוניברסלי והגישה האבולוציונית-הגיוסית */</comment>
      <origin>3085023</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="418737" sha1="f5g448hm1l6ot0lkucykh1km8jep3ko" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 1]]

== פרק 0. האבולוציוניזם האוניברסלי כיסוד ההבנה המודרנית של העולם: פילוסופיה, מדע, דרך חיים ==

==== התנאים המוקדמים להתהוות האבולוציוניזם האוניברסלי במערב ====
{{רן|
רגעי החשיבה האבולוציונית מחלחלים בכל הכרת האדם את העולם. הם מתבטאים בניסיונות לתת תשובות לשאלות על מאין נוצרה תופעה זו או אחרת, להסביר את מקורה, לשחזר במושגים את ההיסטוריה שלה ולהבהיר את הדרך למצבה הנוכחי. כך נוצרות היסטוריות מיתולוגיות, המשקפות את רמת הבנת העולם של בני חברות מסורתיות. הן מקובעות במסורות, מקודשות ומועברות מדור לדור בצורת ייצוגים קריאציוניסטיים על בריאת כל דבר בעולם בידי כוחות על-אנושיים אדירים, המגולמים בדימויים מיתולוגיים. הקריאציוניזם המסורתי הוא, אם כן, לא יותר מאשר גילוי של אבולוציוניזם אשלייתי, פרימיטיבי, בדוי, לא-אמיתי.
ככל שהפילוסופיה מתנצלת מהדת ומהמיתולוגיה שלה בקשר עם התפרקות האי-חלוקה, הסינקרטיזם של החשיבה המסורתית, מתרחשת הפרדה הדרגתית של האבולוציוניזם מהקריאציוניזם וגילוי שלו כאלטרנטיבה לקריאציוניזם. ההבנה הפילוסופית של העולם מגלה את עצמה כאבולוציוניזם מקומי, יוצרת בצורות שונות ייצוגים על ההיסטוריה של הקוסמוס, החיים ובני האדם כתהליך של אינטראקציה של כוחות טבעיים, ראשיתויות. עם הופעת המדע והתפתחותו מתרחבת צעד אחר צעד תחום השימוש באבולוציוניזם המקומי ומתחילה הדחקה הדרגתית של הקריאציוניזם המיתולוגי מתחום הבנת העולם האנושית.
הדחקה זו משקפת את הדרך הארוכה, הקשה עד מאוד, הזיגזגית, הכוללת נסיגות ונפילות רבות, אך בכל זאת התקדמותית וחוקית היסטורית, אך לעולם לא
מסתיימת, של האנושות מהחברה המסורתית לחברה החדשנית. ולמרות אי-הנוחות המובהקת מהאובדן בידי המוני בני אדם של ההיערכות הפסיכולוגית שלהם לתמיכה משמיים, נטייתם להגן על ערכים מסורתיים ולהימלט מהחירות, לקריאציוניזם בחברה החדשנית המפותחת אין סיכויים, הוא מוחלף לאט אך בבטחה באבולוציוניזם. במקביל, האבולוציוניזם המקומי, המגלה את עצמו עכשיו בהתמקצעות המדעים, אך מתרחב ומעמיק ללא הרף, הופך לאבולוציוניזם אוניברסלי, כללי, בלתי-מוגבל.
כמובן, אין כאן דיבור על ״עקירת״ המסורות הידועה לשמצה במטרת מה שנקרא ״התגברות על הנחשלות״, כפי שקרה בחברות טוטליטריות, שהיו למעשה נחשלות ביותר ומסורתיות בדרכן שלהן. להיפך, האבולוציוניזם האוניברסלי כאסטרטגיה של הכרה והתפתחות של החברה החדשנית דורש הגנה, ולפעמים אף שיקום של ערכים ומסורות המושרשים בחברה, גם אם פיגרו במידה מסוימת אחרי רמת ההתפתחות הכללית של החברה ברגע נתון של ההיסטוריה שלה. שהרי המסורות עוזרות לבני אדם להתגבר על עומסי היתר הקשורים בהגשמה סוערת של חדשנות, המולידה ״זעזועים מהעתיד״ מגוונים.
במובן זה מכיל האבולוציוניזם האוניברסלי אלמנטים של מסורתיות ושמרנות. עם זאת, לאחר שנולד בתחום המדעי-קוגניטיבי כהכללה של הישגי המדע בענפי ההכרה המגוונים ביותר, האבולוציוניזם האוניברסלי כמערכת השקפות היה מכוון מלכתחילה להגשמת חדשנות ולהפיכת המסורות המקבילה, ליצירת מסורות וערכים התואמים את רוחה של החברה המתחדשת.
ניסיונות ראשונים ליצירת מערכת של אבולוציוניזם אוניברסלי נעשו כבר במאה ה-19. לאבולוציוניזם האידיאליסטי של הגל, לאבולוציוניזם המכניסטי של ספנסר, לאבולוציוניזם הדיאלקטי של מרקס הייתה משמעות עצומה להתהוות רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי, הם היו קודמיו הקלאסיים. אך פניית מערכת המדעים לחקר האבולוציה החלה עם הופעתה וההכרה החברתית הרחבה בתאוריית האבולוציה של דרווין בביולוגיה. תאוריית דרווין הייתה תאוריית אבולוציה פרטית ולא יכלה להפוך ליסוד של אבולוציוניזם אוניברסלי כמערכת של הבנת עולם. כדי שהאבולוציוניזם האוניברסלי כמערכת של הבנת עולם יתקיים, היה צורך בהצטברות של תוכן אבולוציוני בכל מערכת המדעים. וזה אכן קרה במאה ה-20.
כל מערכת המדעים עלתה על דרך חקר האבולוציה, הולכת בדרך זו ולא תרד ממנה לעולם. כי, כפי שמוכיחות תוצאות מכלול המחקרים המדעיים, רק דרך זו מובילה לאמת, וכל השאר מרחיקים ממנה. במאה ה-20 מקבלת הפיזיקה אופי אבולוציוני. מימי הרנסנס, כלומר מההופעה של מדעי הטבע הנסיוניים השיטתיים, תופסת הפיזיקה עמדה מובילה במדעי הטבע, ביצירת התמונה המדעית-טבעית של העולם. הפיזיקה בברית עם האסטרונומיה הייתה בחוד המדע בקונפליקט אכזרי ומסוכן עם תומכי התמונה הדתית-מיתולוגית של העולם, ששלטה בחברה המסורתית. למרות הקורבנות הכבדים, מותם על המוקד ותחת עינויים של מדענים מצטיינים, המדע ניצח, והיום אנו יודעים את הקוסמוס כפי שהוא נגלה לפנינו במחקרים מדעיים ובתצפיות מחלליות, ולא מעלילות מיתולוגיות על בריאת הרקיע, חיבור המאורות אליו וכדומה, על עשיית ההוויה בדרך לא-אבולוציונית.
אך הפיזיקה, כמו גם בעלת בריתה האסטרונומיה, עד לזמן מסוים לא הייתה מדע אבולוציוני. היא הייתה מדע על תנועות, אינטראקציות ומבנה של התגבשויות חומריות מגוונות, וכן על תכונות שדות פיזיקליים. רק ההשערה הקוסמוגונית של קאנט-לפלס הייתה הניסיון הראשון, עדיין חלש, לפרשנות אבולוציונית של התהליך הקוסמי. ככל שהתגבשה במאה ה-20 הקוסמולוגיה המדעית
אבל הפיזיקה, כמו שותפתה האסטרונומיה, עד לזמן מסוים לא הייתה מדע אבולוציוני. היא הייתה מדע של תנועות, של אינטראקציות ושל מבנה של מגוון תצורות חומריות, וגם של תכונות של שדות פיזיקליים. רק ההשערה הקוסמוגונית של קאנט-לאפלס הייתה הניסיון הראשון, עדיין חלש, לפרשנות אבולוציונית של התהליך הקוסמי. ככל שהתגבשה במאה ה-20 המדעית
באותה עוצמה עוברת אבולוציזציה וקוסמיזציה גם הכימיה. בביולוגיה, למרות היחלשות סמכותה והשפעתה של התאוריה הסינתטית של האבולוציה, נמשך חיפוש אינטנסיבי אחר מודלים אבולוציוניים חדשניים ומצטברים התנאים לסינתזה אבולוציונית חדשה. נמשכים ניסיונות הפיכה אבולוציוניסטית לא רק של מדעי הטבע, אלא גם של מדעי החברה, יצירת היסטוריה, כלכלה, אתיקה, אסתטיקה, בלשנות אבולוציוניות וכדומה. ככל שמדעים פרטיים, קונקרטיים מתמלאים בתוכן אבולוציוני ומתפתחות תאוריות אבולוציוניות פרטיות, נוצרת מגמה וגובר הצורך בפיתוח אבולוציוניזם אוניברסלי כהכללה של הישגי צורות שונות של אבולוציוניזם מקומי. מגמה זו מתבטאת גם ברמת ההכרה המדעית-כללית במהלך התפתחות הקיברנטיקה, התאוריה הכללית של המערכות ובמיוחד הסינרגטיקה.
המעבר משורה של אבולוציוניזמים מקומיים ותאוריות אבולוציה פרטיות לאבולוציוניזם אוניברסלי מתברר כמורכב ביותר בשל התמקצעותה הקיצונית של המדע ואי-עיבודה של השקפת העולם המדעית-פילוסופית. אך תהליך זה מתקיים גם ברמת הקשרים הבין-תחומיים, גם בתחום השבחת התמונה המדעית של העולם, וגם בדרכים של חיפושים פילוסופיים בלתי-נלאים. החוקר הרוסי מ. קונאשב מציין בהקשר זה, באפיון תקופת ההתפתחות הפוסט-דרוויניסטית של המדע:
«החלה טרנספורמציה גדולה של ייצוגי האדם על עצמו ועל העולם, שניתן לכנותה מהפכה אבולוציונית, ואחת מתוצאותיה הייתה שינוי התמונה המדעית של העולם, שהופכת יותר
״החלה טרנספורמציה גדולה של ייצוגי האדם על עצמו ועל העולם, שאפשר לכנותה המהפכה האבולוציונית, ואחת מתוצאותיה הייתה שינוי התמונה המדעית של העולם, כל
עצם הצגת השאלה על אוניברסליות האבולוציה דורשת בהתמדה חיפוש תשובות, הקשורות בהכללת תוצאות תאוריות האבולוציה הפרטיות. ״במידה,״ – כותב הלאה מ. קונאשב – ״שבכל אבולוציה פרטית קיימים תכונות, סגולות ואטריבוטים מסוימים של האבולוציה הכללית, התאוריה של אבולוציה פרטית זו מכילה בתוכה מושגים המשקפים את התכונות, הסגולות והאטריבוטים של האבולוציה הכללית. כל עוד תאוריות האבולוציה הפרטיות מכילות מושגים אלה, תאוריות אלה, אף בצורה לא-מלאה, חלקית, שעדיין לא-נפרשה, מכילות גם תנאים מוקדמים ואלמנטים של התאוריה העתידית, שעדיין לא-נוצרה, אך כבר קיימת בכוח, של האבולוציה הכללית (האוניברסאלית)״ (שם, עמ' 302).
עצם הצגת השאלה על אוניברסאליות האבולוציה דורשת בהתמדה חיפוש תשובות, הקשורות בהכללות של תוצאות התאוריות הפרטיות של האבולוציה. ״במידה ההיא, - כותב בהמשך מ׳ קונשב, - שבה בכל אבולוציה פרטית יש תכונות, סגולות ומרכיבים מסוימים של האבולוציה הכללית, התאוריה של האבולוציה הפרטית הזו מכילה בתוכה מושגים, המשקפים תכונות, סגולות ומרכיבים של האבולוציה הכללית. ככל שבתאוריות הפרטיות של האבולוציה כלולים המושגים הנתונים, התאוריות האלה, אמנם בצורה בלתי-מלאה, חלקית, שעדיין לא מפותחת, מכילות גם את התנאים המוקדמים ואת היסודות של התאוריה העתידית, שעדיין לא נוצרה, אבל כבר קיימת באפשרות, של האבולוציה הכללית (האוניברסאלית)״ (שם, ע׳ 302).
במטאתאוריה, המתגבשת על בסיס רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי, באים לאחדות אורגנית הפילוסופיה, מערכת המדעים והרמה המדעית-כללית של המחקרים המדעיים. באבולוציוניזם האוניברסלי מוצאים הגשמה והתפתחות ייצוגים פילוסופיים עתיקים מאוד על הקשר ההדדי הכללי ואחדות העולם, ואחדות ללא ספק חומרית. זה ללא ספק מטריאליזם, ומטריאליזם עמוק בהרבה ממה שנקרא מטריאליזם דיאלקטי של המרקסיסטים. הוא אינו מתיר פרשנויות פוליטיות טוטליטריות, כמו המטריאליזם של מרקס – אנגלס – לנין – סטלין. זהו מטריאליזם אבולוציוני עקבי. לא מהפכות עקובות מדם ודיקטטורות
של הפרולטריון, כי אם הגשמות עקביות בחברות של סדר וחירות הן האמצעים למימוש החברתי של רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי.
באבולוציוניזם האוניברסלי כפרשנות אבולוציונית-מטריאליסטית של האוניברסום אינם נדחים כלל הרעיונות הפוריים של האבולוציוניזם האידיאליסטי. כל האסכולות הפילוסופיות שהתקיימו אי פעם נכנסות כאן לדיאלוג. נדחים, או ליתר דיוק, מתגברים רק על ניסיונות של פרשנות מיתולוגית, קריאציוניסטית של האבולוציה, הקשורים בייצוג על התערבות במהלכה של האבולוציה של כוחות אנתרופומורפיים לא-חומריים, מעבר-לעולם, הפועלים מחוץ לאבולוציה. האבולוציה היא כללית, וכלום אינו קיים מחוץ לה או מעליה.
האבולוציה היא causa sui, סיבת עצמה, סיבת הסיבות. האבולוציה היא אוניברסאלית, וכלום אינו מתערב במהלכה. כל העולם הוא חומר מתפתח, והתחום הרוחני של יצורים תבוניים, כמה שיהיו ביקום, הוא תולדה שלו. כך מתפתחת ומתממשת באבולוציוניזם האוניברסלי הרעיון הקלאסי של שפינוזה על הסיבה הראשונית של כל הוויה, על הסיבה הראשונה של העולם, שאינה מתירה שום סיבה ראשונה אחרת מלבד האבולוציה הכללית, הכוללת, הנעה-עצמה.
בהתאם לכך, האבולוציוניזם האוניברסלי אינו מתיר קיום ממשי של שום דמויות אגדתיות-מיתולוגיות – לא אלים, לא מלאכים, לא שדים, לא יערונים, לא רוחות מים, לא מתים קמים, לא יכולות או חפצים מופלאים, ולא תופעות ויצורים על-טבעיים אחרים, שהדמיון האנושי המגויס דתית מאכלס בהם את העולמות השמיימי, הארצי והתת-קרקעי. תאלץ לבחור: או שאתה חושב באמת, כאבולוציוניסט, או שאתה מענג את עצמך באשליות על עולם הבא, נצחיות הנפש והגירתה מגוף מתפתח לעולם פנטסטי שמעבר לאבולוציה. זכותך לבחור באחרון, אבל אז כל חייך יעברו בכפיפות עבדות
למסורות ודעות קדומות ארכאיות, בהמתנה למוות ולגמול שבעולם הבא, ולא בפיתוח מתמיד של יכולותיך הגופניות והרוחניות.
חקר התהליך האבולוציוני האוניברסאלי, או, כפי שהתבטאו חוקרים, האבולוציה הגלובלית, החל במדינות המערב בעיקר ברמת פתרון בעיות מדעיות-כלליות, בין-תחומיות. בארה״ב קמה אסכולה של מה שנקרא
״אבולוציוניזם חדש״, שרעיונותיה התפשטו למערב אירופה, אך נהנו מהשפעה לא משמעותית. בשנות ה-50 – ה-60 של המאה ה-20 חשפה התפתחותה הסוערת של הקיברנטיקה את האפשרויות של ניהול לא-אלוהי של תהליכים בטכניקה, בתחום החברתי, בטבע החי ואף הדומם. הקיברנטיקה הראתה את חשיבות המידע ממוצא לא-אלוהי בניהול תהליכים אבולוציוניים. התפשט הרעיון של ניהול עצמי, ניהול ספונטני, הפועל אוטומטית בתהליכים ובעצמים ברמות מורכבות שונות.
התפשטות האופנה לתאוריה הכללית של המערכות, שנוצרה עוד בשנות ה-30 על ידי הביולוג-הנאולמארקיסט ל. ברטלנפי, לא רק דחפה מדענים רבים לחיפוש גילויי מערכתיות בהתפתחות מושאי המחקר, אלא גם הצביעה על המשותף במבנה מערכות ברמות שונות, על אוניברסאליות יצירת המערכות בכל רמות ההוויה ועל אי-הצמצום העקרוני של שלמות המערכות למכלול פשוט של מרכיביהן. הבנת העולם המערכתית ניתכה על הדוגמנות הקיברנטית, שבה ניתנה חשיבות מיוחדת לקשרים ישירים והפוכים, חיוביים ושליליים, והרעיון
של ״קופסה שחורה״ כיוון את החוקרים לחקר מערכות מורכבות דרך ניתוח פרמטרי קלט ופלט, משום שמערכות כאלה אינן מגיבות בצורה הולמת לחלוטין וצפויה במדויק להשפעות חיצוניות.
אך ההבנה הישירה של העולם ברמה המדעית-כללית כ
מערכת מערכות מתפתחת החלה עם יצירת התרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל והסינרגטיקה. ביסוד הבנה כזו הונח רעיון הארגון העצמי, המבוצע באמצעות סידור ספונטני של התוהו ובוהו. בעבודות יוצר התרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל איליה פריגוז'ין הובסס הצורך בדיאלוג חדש של האדם עם הטבע, המאפשר לקבוע מגמות כלליות בהתפתחות תהליכים אבולוציוניים. אם התרמודינמיקה הקלאסית במסקנותיה ההשקפתיות הגיעה להכרה בבלתי-נמנעות של התדרדרות כללית של החומר, התפרקות הגיוון ומוות חום של היקום, הרי שהתרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל של פריגוז'ין, המבוססת על ניתוח מערכות פתוחות, הגיעה למסקנות הפוכות. היא הראתה את האפשרות העקרונית של העלאה עקבית של גיוון המערכות הקוסמיות, כיווניות האבולוציה לסיבוך הארגון והשגת שינויים פרוגרסיביים. מה שכמובן אינו שולל גם כיווניות הפוכה של שורה של תהליכים אבולוציוניים. כאשר המדען הגרמני הרמן האקן הכליל ברמה המדעית-כללית את גילויי תהליכי הארגון העצמי והציע לחקירתם ולדוגמנותם דיסציפלינה מדעית חדשה, שנקראה על ידו סינרגטיקה, דיסציפלינה זו החלה להתיימר להסבר מנגנוני האבולוציה לא רק בטבע הדומם, אלא גם בחומר החי, וגם בחברה האנושית. על ידי תומכי הסינרגטיקה החלה האבולוציה להיתפס כארגון עצמי כללי.
בהישענו על רעיון הארגון העצמי, המדען האמריקאי אריך יאנץ, באנלוגיה לניסיונות יצירת תאוריית שדה מאוחדת בפיזיקה, הציע את הקונספציה שלו של תאוריה אחידה של האבולוציה. ספרו «היקום המארגן את עצמו: השלכות מדעיות והומניסטיות של הפרדיגמה המתהווה של האבולוציה», המוקדש לבעיה זו, זכה לפרסום נרחב ותורגם לשפות רבות של העולם. (Jantsch E. The self-organizing Universe: Scientific and human implications of the emerging paradigme of evolution. Oxford: Pergamon press, 1980 – 343 p.). האינטליגנציה הרוסית, ש
למרבה הצער, לא זכתה אף פעם לפרסום הספר הזה ברוסית.
בספר מראה יאנץ את הדמיון בין המנגנונים והדינמיקות השונים של הארגון העצמי, ומאפיין דמיון זה כיסודי. הארגון העצמי בטבע החי ובחברה, לפי יאנץ, הוא המשך והפיכה של הארגון העצמי הקוסמי. הוא מציב לעצמו את המטלה ״לתת קווי מתאר של פרדיגמה אחידה, המסוגלת להאיר באור בלתי-צפוי את תופעת האבולוציה הכוללת״ (שם, עמ' 4).
יאנץ מגלה היררכיה של רמות הארגון העצמי, שכל אחת מהן מאופיינת בספציפיות של אינטראקציות, תקשורות וקשרים קואבולוציוניים. יאנץ מאפיין את האבולוציה כקואבולוציה רבת-אספקטים ורבת-רמות, כלומר התפתחות מחוברת של צורות שונות, היוצרת ״פריסות אוניברסאלית״ ותהליך טבעי-היסטורי חוקי (שם, עמ' 4).
האבולוציה הקוסמית, בהתאמה מלאה לפיזיקה המודרנית, נבחנת בידי יאנץ כזירת פעולתם של ארבעה כוחות קוסמיים עיקריים – אינטראקציות גרביטציוניות, אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. בהתאם לכך בתהליך הטבעי-היסטורי של אבולוציית המערכת הקוסמית שלנו, המטהגלקסיה, יוצאים לזירה זו בזו כוחות שונים. לאחר המפץ הגדול מתחילה ההיסטוריה הקוסמית בפעולת כוחות גרעיניים, ככל שהמטהגלקסיה מתרחבת נוצרות אינטראקציות גרביטציוניות, ולאחר מכן בתהליך יצירת הכוכבים מתרחשת קואבולוציה של אינטראקציות גרביטציוניות וגרעיניות. הפרת הסימטריות הנוצרת כאן נבחנת בידי יאנץ כמקור לשינויים אבולוציוניים.
בהתפתחות החיים מייחס יאנץ תפקיד מיוחד למידע, שהיה לא רק יסוד התורשתיות בצורת מבנים של חומצות גרעין, אלא שימש גם כהוראות מגוונות לארגון עצמי. גורם מכריע נוסף של התפתחות החיים, לפי יאנץ, הוא חילוף החומרים. ברמת האבולוציה הסוציו-תרבותית
הקשרים התקשורתיים מובטחים בהתפתחות מבנים נוירוניים. התבונה כצורה של ארגון עצמי מולידה תקשורות חדשות, השונות בעקרון מקשרים גנטיים ומטבוליים. המוסר האנושי, התודעה הדתית, עצם רעיון האלוהים – הם תולדות של ארגון עצמי, דומות למבנים דיסיפצטיביים. במקביל, התבונה כאיכות חדשה של ארגון עצמי מאופיינת בידי יאנץ כשלב של השבחת התבונה המטבולית הכללית.
יאנץ מאמין בקיומה של תבונה יקומית, שאיבריה הם תהליכים טבעיים. כמובן, אמונה כזו מרחיקה את המדען לא רק מההבנה האוניברסאלית של האבולוציוניזם, אלא גם מהאבולוציוניזם בכלל.
האבולוציוניזם של יאנץ בעל היקף גלובלי של ההוויה ואפשר לכנותו גלובלי, אך הוא ללא ספק אינו אוניברסאלי מספיק. בהשתדלותו לאחד את ״הטכנולוגיה״ של הארגון העצמי של מערכות ביולוגיות וחברתיות עם אבולוציית המערכות הקוסמיות, יאנץ אינו מתחשב בעליל בהשפעות הארגון הלא-גאוצנטרי של הקוסמוס. בניסיונו לצייר תמונה גרנדיוזית של ארגון עצמי אבולוציוני כללי, אינו יוצא יאנץ אל מחוץ למסגרות הסינרגטיקה בהבנת היסודות המבניים של תהליכים אבולוציוניים. הוא מצמצם את הבנת המקורות המבניים של האבולוציה להיווצרות מבנים דיסיפצטיביים, באנלוגיה לפעולתם הוא מדמיין ארגון עצמי ברמות הארגון הגבוהות יותר. אך העברה כזו של מנגנוני האבולוציה מתהליכים תרמיים לטבע החי ולחברה אינה נכונה.
המבנים הדיסיפצטיביים של פריגוז'ין, כמו גם המבנים הקוהרנטיים של האקן, מהווים דוגמאות להיווצרות ספונטנית של סדר אלמנטרי מתוך תוהו ובוהו דינמי בדרך
של ״השלכת״ תנועות לא-מסודרות ממערכות פתוחות לסביבה ושל מבנה החומר על בסיס ריבוי צירופים מקריים של תנועות כאוטיות. יאנץ אינו הולך רחוק יותר מהתרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל והסינרגטיקה בהבנת התנאים המוקדמים המבניים
של היווצרות והפיכת הסדר. להיפך, הוא מנסה להפיץ את המנגנונים התרמודינמיים והסינרגטיים על כל האבולוציה בכללותה. לכן את הפרויקט שהציע של תאוריה אחידה של האבולוציה אנו רואים כלא-בר-קיימא.
אי-אפשר לצמצם את האבולוציה לארגון עצמי ספונטני ולהיווצרות מבנים ספונטניים ישירות מתוך מסה של תנועות כאוטיות. התנאים המוקדמים המבניים של האבולוציה מגוונים ביותר וקשורים ביכולתם של מבנים מסוימים ליצור סדר התואם את הארגון הפנימי שלהם, כלומר לבצע עבודה אבולוציונית לסידור הסביבה. זה אומר שהאבולוציה אינה מצטמצמת לארגון עצמי ספונטני, שמנגנוניה מהווים אחדות של ארגון עצמי וארגון, המכוון בפעולתם של מבנים מסדרים המתחרים ביניהם. אנו קוראים למבנים כאלה מוביליזציוניים. דווקא הם, ולא איזו תבונה קוסמית מעבר-לגבול, מגייסים את החומר הדומם לאבולוציה, הפועלים מתוך החומר, ולא מחוצה לו.
מחאה נחרצת נגד ״השלמת״ תאוריית האבולוציה בהכרה בקיומה של תבונה יקומית ובתאוריית ״התכנון התבוני״ כלולה בעבודות הביולוג-האבולוציוניסט האנגלי ריצ'רד דוקינס. דוקינס בוחן את האבולוציוניזם כקריטריון לבשלות של ציוויליזציות.
״כמובן, החיים על כוכב לכת זה או אחר,״ – הוא סבור, – ״מגיעים לבשלות, כשנושאיהם לראשונה מבינים את משמעות קיומם שלהם. אם יצורים עליונים מהקוסמוס אי פעם יבקרו בכדור הארץ, השאלה הראשונה שישאלו, כדי לקבוע את רמת הציוויליזציה שלנו, תהיה: ״האם הם כבר הצליחו לגלות את האבולוציה?״ (דוקינס ר. הגן האנוכי – מ.: מיר, 1993 – 318 עמ', עמ' 14).
הפובליציסטיות החדה של ספרי דוקינס תרמה לא מעט להפצת העניין בבעיות אבולוציוניות במערב. ואולם האבולוציוניזם של דוקינס נושא אופי פשוט בקצה, המחושב
לתפיסה המונית, אפשר לומר, פופוליסטי. ביסודו עומד פולחן של דרוויניזם המובן בצורה מוזרה ביותר. דוקינס בונה את קונספציית האבולוציה שלו על אפולוגטיקה של האגואיזם הביולוגי. לפי דוקינס, ההתנהגות האנוכית של אורגניזמים חיים במאבק על הקיום תורמת להישרדות ולרבייה המועדפת של אורגניזמים בעלי סט גנים אופטימלי. זהו המקור של הברירה הטבעית ככוח מניע של האבולוציה הביולוגית. בהטפת פרשנות כזו של האבולוציה הביולוגית בספר ״הגן האנוכי״, דוקינס מצמצם בכוונה את מערכת התאוריה הסינתטית של האבולוציה, הידועה לו היטב, לצורה פשוטה עד נאיביות של הסבר גנוצנטרי, כדי להפוך את האבולוציוניזם לדוקטרינה נגישה להטמעה בידי מה שנקרא אנשים פשוטים. הגנים אצל דוקינס לא רק יוצרים יתרונות בברירה, אלא גם מכתיבים לאורגניזמים נורמות התנהגות.
״התזה העיקרית של ספר זה,״ – מסביר דוקינס, – ״היא שהאדם וכל שאר החיות הם מכונות, שנוצרו בידי גנים. כמו המאפיוזים המצליחים של שיקגו, הגנים שלנו הצליחו לשרוד בעולם שבו שולטת תחרות אכזרית ביותר... אני טוען שהאיכות השלטת של גן מצליח חייבת להיות אגואיזם חסר רחמים. האגואיזם הגנטי בדרך כלל נותן התחלה לאגואיזם בהתנהגותו של הפרט״ (שם, עמ' 15).
גנוצנטריזם וולגרי כזה, כלומר הענקת מידע תורשתי לפונקציות שאינן אופייניות לו של שליטה מוחלטת וקביעה מראש של התפתחות והתנהגות האורגניזמים, אופייני לא רק לדוקינס. הוא הפך לנגע ממש של האבולוציוניזם הביולוגי של המאה ה-20 והציף את התודעה ההמונית, דחף אותה לראות בכל גילוי של תכונות אינדיבידואליות תוצאה קטלנית של שילוב מבנים גנטיים. אך אם הברירה מטפחת רק אגואיסטים, מאיפה אפוא נובעת הנטייה להתנהגות אלטרואיסטית?
כדי לענות על שאלה זו, דוקינס נאלץ להכיר
בשגיאתו של הגנוצנטריזם הפטאליסטי, הנובעת מהייצוג שלו עצמו על אגואיזם הגנים ודומיננטיותם באבולוציה. הוא מצהיר:
״הייצוג על תכונות תורשתיות גנטית כעל משהו קבוע ובלתי-ערער הוא שגיאה, דרך אגב, נפוצה מאוד. הגנים שלנו יכולים לפקוד עלינו להיות אגואיסטים, אבל איננו חייבים כלל לציית להם כל החיים. רק ללמוד אלטרואיזם בנסיבות אלה עשוי להיות קשה יותר מאשר אילו היינו מתוכנתים גנטית לאלטרואיזם. האדם הוא היצור החי היחיד שעליו מופעלת השפעתה של התרבות, הנרכשת כתוצאה מהלמידה והעברה לדורות הבאים״ (שם, עמ' 16).
כאן מוצב פער מלא בין ביולוגיה לתרבות, בין אבולוציה ביולוגית לחברתית-היסטורית. בפער כזה ובהיעדר כל רציפות אין לדבר על אוניברסאליות של האבולוציוניזם. דוקינס מחפש את מקורות האגואיזם ברמה המולקולרית, בגנים שנשמרו בברירת פרטים. לכן דוגמאות רבות של התנהגות אלטרואיסטית של חיות עליו להסביר בשאיפות אגואיסטיות, מה שלא תמיד תואם את המציאות.
העניין הוא שהמניעים לגילוי דחפים אגואיסטיים או אלטרואיסטיים בעולם החי נעוצים כלל לא בגנים, כי אם בתכונות של התנהגות קבוצתית, שאותן חוקרת לא הגנטיקה, כי אם האתולוגיה והסוציוביולוגיה. תכונות אלה, שנרכשו בתהליך אבולוציית הנפש, פועלות במידה מסוימת כאחת התנאים המוקדמים של ההתנהגות החברתית, המאורגנת תרבותית, המתורבתת של בני האדם. כמובן, בסביבה החברתית נוצרים גם מניעים ותנאים מוקדמים אחרים של התנהגות אגואיסטית ואלטרואיסטית, המתייחסים לרמה גבוהה יותר של האבולוציה.
דוקינס סבור שהברירה הטבעית היא גורם מכוון לא
רק של האבולוציה הביולוגית, אלא של כל אבולוציה בכלל. הוא משוכנע ש״הכל בעולם מתפתח תחת פעולת הברירה הטבעית״ (שם, עמ' 304). יחד עם זאת, הגנים, הנוצרים ורוכשים כיווניות אגואיסטית תחת פעולת הברירה, מוענקים בשאיפות וכוונות משל עצמם. ״נממש,״ – קורא דוקינס, – ״למה שואפים הגנים שלנו עצמם, ואז לפחות תהיה לנו הזדמנות להפר את כוונותיהם״ (שם, עמ' 16).
אך בהתאם ללוגיקה זו, אם נפר את ״כוונות״ הגנים שלנו, בהתפתחותנו בדרך של הומניזם ואלטרואיזם, הדבר יוביל לברירת הפחות-מותאמים ולהתנוונות הטבע הביולוגי של האדם. שטות כזו נובעת מאי-אוניברסאליות של האבולוציוניזם, מהייצוג על היעדר רציפות בין מדרגות האבולוציה. ספרי דוקינס ״הגן האנוכי״, ״השען העיוור״, ״האל כאשליה״ מייצגים ערך עצום בהגנה על האבולוציוניזם, בשכנועיות, בפעילות המוביליזציונית בתעמולת יתרונות השקפת העולם המדעית-אבולוציונית. אך לאבולוציוניזם של דוקינס חסר בעליל אוניברסאליזם.
מתוך הבנה שרק ברמת האבולוציה הביולוגית ובמסגרת
של הדרוויניזם המתפרש ״אגואיסטית״ אי-אפשר לעמוד בפני התקפות קריאציוניסטיות על המדע, הוא בספר ״האל כאשליה״ פונה לבחינת האבולוציה הפרה-ביולוגית והקוסמית. בפולמוס עם קריאציוניסטים, המצביעים ללא הרף על ההסתברות הנמוכה של התהוות חיים מכימיה לא-ביולוגית, המונחת בראשיתם, דוקינס רואה אפשרות להניח שהופעת החיים ״הייתה אירוע בלתי-סביר ביותר, בכמה סדרי גודל פחות סביר מכפי שרוב בני האדם סבורים״ (דוקינס ר. האל כאשליה – מ.: קוליברי, 2009 – 560 עמ', עמ' 195).
אך המספר העצום של תהליכים ביקום, שיכלו להיות דומים לתהליך היווצרות החיים על כדור הארץ, הופך את האירוע הבלתי-סביר ביותר הזה לסביר מאוד. בסביבה הכימית,
שקדמה להיווצרות החיים, לא יכול היה להיות ברירה טבעית ״אגואיסטית״ כמנוע של האבולוציה הביולוגית. אך היה נוכח חוק המספרים הגדולים, שפעולתו דומה במידת מה לעקרון הברירה של דרווין.
״חושב,״ – כותב דוקינס, – ״שבגלקסיה שלנו קיימות מ-1 עד 30 מיליארד גלקסיות. אם נזרוק לקפדנות גדולה יותר של החישובים, נקבל מספר מוקטן של כוכבי לכת ביקום – מיליארד מיליארד. נדמיין שהתהוות החיים... כה בלתי-סבירה, שהיא יכולה להתרחש רק בכוכב לכת אחד מתוך מיליארד... ובכל זאת, למרות חלק ההסתברות האבסורדי-קטן, היא אומרת שהחיים יווצרו על מיליארד כוכבי לכת, שאחד מהם, כמובן, הוא כדור הארץ שלנו״ (שם, עמ' 199).
דוקינס מתנגד באופן קטגורי גם לכך שברירה תימנה בין תהליכים הסתברותיים גרידא, הפועלים על בסיס חוק המספרים הגדולים. הוא סבור שהשקפה כזו היא ״אחת מאי-ההבנות החמורות ביותר של הדרוויניזם״ (שם, עמ' 201). ״התהוות החיים הייתה (או יכלה להיות) אירוע ייחודי, שדי היה לו שיתרחש פעם אחת. ואילו ההסתגלות האדפטצית של מינים לסביבות מחיה – זהו מיליוני אירועים המתרחשים מדי יום. מובן שעל פני כל פני כוכב הלכת כדור הארץ – בכל היבשות, בכל האיים – מתרחש ברציפות תהליך של אופטימיזציה של מינים״ (שם, עמ' 202). מניע תהליך זה הוא הברירה הטבעית, אשר, כפי שסבור דוקינס,
״אין לה כבר שום דבר משותף עם מקריות״ (שם). ״הברירה הטבעית פועלת, משום שהיא מייצגת דרך מצטברת וחד-כיוונית להשבחה״ (שם, עמ' 203).
מובן שדוקינס פשט והפרימיטיזציה עד קצה את תהליך היווצרות והתפתחות החיים, כדי להגישו בצורה מרתקת ואינה דורשת מחשבה לקוראים הרחוקים מהמדע. למעשה, שיטות השכנוע שלו אינן שונות מאוד משיטות הוולגריזציה של המדע, שבהן משתמשים קריאציוניסטים כדי
להשמיץ את האבולוציוניזם. הברירה, מנקודת המבט של המדע, אינה כלל דרך מצטברת וחד-כיוונית גרידא להשבחה, שאין לה דבר משותף עם מקריות. להיפך, זו דרך רבת-כיוונים, מתפתלת, מסתעפת, הכוללת פניות רבות לאחור ועוברת דרך מסה עצומה של מקריות.
בבחינת האבולוציה הקוסמית דוקינס אפילו אינו מזכיר את בעיות הארגון העצמי. מעניינת אותו רק העימות הישיר עם הקריאציוניזם, המשתמש לביסוס רעיון
של ״התכנון התבוני״ בהיווצרות היקום במה שנקרא עקרון אנתרופי. הקריאציוניסטים טוענים שהמאפיינים של הקבועים היסודיים, שנתגלו בידי המדע, כאילו הותאמו במיוחד להתהוות חיים על כדור הארץ ולאדם, מוכיחים קיומו של בורא שהתאימם. למעשה, כפי שיוצג בספר זה, לא היקום הותאם להתהוות חיים מסוג ארצי ולאדם, כי אם החיים מסוג ארצי ודרך התפיסה של האדם הותאמו למאפיינים הנתונים של היקום הסובב.
דוקינס, החושב דווקא בכיוון זה, משמיע השערה שעשוי להתקיים איזה מנגנון המכוון את אבולוציית היקום כמו שברירה מכוונת את התפתחות החיים על כדור הארץ.
״כאשר סוף סוף ננסח את תאוריית הכול המיוחלת,״ – סבור דוקינס, – ״נראה שכל ששת הקבועים תלויים זה בזה או במשהו אחר, שעדיין לא ידוע, בדרך שעדיין אינה מובנת לנו. עשוי להתברר שששת הקבועים קשורים זה בזה כמו היחס בין היקף המעגל לקוטרו... ואז אלוהים-המכוונן לא יהיה נחוץ, כי לא יהיה מה לכוון״ (שם, עמ' 208-209).
למרות קלות-הדעת והפשטות מסוימת, האבולוציוניזם של דוקינס עוזר לעבודת המחשבה, שכבר מתנהלת במדינות המערב על גיבוש רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי.
}}

==== התהוות ופיתוח רעיונות האבולוציוניזם הגלובלי והאוניברסלי ברוסיה ====
{{רן|
פרולוג מיוחד להתהוות ברוסיה – ברית המועצות של מכלול רעיונות האבולוציוניזם הגלובלי היה המחקר המקיף של מה שנקרא בעיות גלובליות של המודרנה, שהתפתח במסגרת הגלובליסטיקה המכוונת מרקסיסטית. יוזם המחקר הזה היה הפילוסוף איוון פרולוב, בעל השפעה בהנהגת המפלגה. הוא הצליח ״לפרוץ״ נושא זה במרומי ה-CPSU (המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות), למרות התנגדות אינטנסיבית של אידיאולוגים זקנים, שהביעו ספקות באשר לכדאיות, לצורכי ״הסוציאליזם האמיתי״, של חקר בעיות, שנוצרות מטבעו של הקפיטליזם ה״נידון״. ואילו נידון בפועל התברר כסוציאליזם הסובייטי.
כבר מתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 פרש א.ת. פרולוב פעילות סוערת לתעמולת הכיוון החדש במדע. כתב העת ״שאלות פילוסופיה״, שערך, פרסם חומרים רבים של ״שולחנות עגולים״ על גלובליסטיקה. המדענים הגדולים ביותר קיבלו בהתלהבות את הופעת הכיוון הבין-תחומי הזה ונכללו בפיתוחו, משום שהוא איפשר להם לעסוק בעבודה חיה, שפתחה אפשרויות גדולות לחידוש מדעי והיתה בלתי נגישה ללחץ ישיר של אידיאולוגיה אגרסיבית. עד מהרה עלו על נתיב חקר הבעיות הגלובליות מוסדות מדעיים גדולים כמו המכון לכלכלה עולמית ויחסים בינלאומיים, המכון הכלל-בריתי למחקר מדעי של מחקרים מערכתיים, המרכז החישובי של האקדמיה למדעים של ברית המועצות.
מתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 החלה לבצע את תיאום העבודות על חקר הבעיות הגלובליות המועצה המדעית של האקדמיה למדעים של ברית המועצות לבעיות פילוסופיות וחברתיות של המדע והטכניקה, שיו״ר שלה מונה א.ת. פרולוב. הוצעה על ידו סיווג של בעיות גלובליות, שחילק אותן לשלוש קבוצות עיקריות. בראשונה
נכללו בעיות יחסי הגומלין בין קהילות חברתיות גדולות של האנושות – דו-קיום בשלום של מערכות עם סדר חברתי שונה, מניעת אסון תרמו-גרעיני, הפסקת מרוץ החימוש, התגברות הפער בתחומים הכלכליים והחברתיים בין המדינות המפותחות והמתפתחות וכו'.
לקבוצה השנייה ייחס פרולוב את בעיות יחסי האדם עם סביבות מחייתו, כולל מזעור הזיהומים הטכנוגניים של הסביבה האקולוגית, אופטימיזציה של ניהול הטבע והשימוש במשאבי טבע, התגברות קשיי האנרגיה-חומרי הגלם והמזון, חקר החלל החיצון. הקבוצה השלישית כיסתה את בעיות יחסי האדם עם החברה – שימוש לטובת האדם בהישגי המהפכה המדעית-טכנית, השבחת מערכות הבריאות והחינוך, יצירת תנאים אופטימליים להתפתחות חברתית ואינטלקטואלית של האישיות, ולבסוף, תופעת האדם, לחקר שלה ייסד פרולוב והוביל מכון נפרד.
מאז עבר לא מעט זמן, והסיווג של בעיות גלובליות, ובהתאם גם של איומים גלובליים, שהציע פרולוב, התיישן במידה רבה. התמוטטות המחנה הסוציאליסטי ביטלה את הבעיות הקשורות בעימות בין שתי המערכות ובאיום מלחמת עולם שלישית, המלחמה הקרה הסתיימה, במקום האיום של אסון תרמו-גרעיני גלובלי באו עימותים מקומיים במדינות לא-מפותחות ועל קווי התפר בין ציוויליזציות מקומיות, איום הטרור קיבל אופי גלובלי, חריפותן של בעיות אקולוגיות במקומות מסוימים ירדה ובמקומות אחרים אף החריפה עוד יותר וכו'.
גברה ההבנה שפתרון בעיות גלובליות דורש מאמצים גלובליים, שתהליכי הגלובליזציה המתרחשים על פני הפלנטה לא ישאירו איש בצד, שאף מדינה, אפילו המפותחת ביותר, אינה יכולה לפתור את בעיותיה לבדה ונדרש שיתוף פעולה גלובלי עד כדי ויתור של מדינות על חלק מריבונותן והעברת
סמכויות מסוימות לגופים בין-מדינתיים אינטגרליים. דווקא בדרך זו הלך איחוד העמים של המשפחה האירופית במסגרת האיחוד האירופי. קמו גם איחודים אינטגרציוניים אחרים, שעדיין הרבה פחות מוצלחים.
אך יצירת איחודים אינטגרציוניים אזוריים ושיתוף הפעולה ביניהם יכולים רק לרכך את חריפותן של בעיות גלובליות, אך לא לתרום לפתרונן היסודי. לפתרון כזה נדרשת גישה אוניברסלית-אבולוציונית, המניחה יצירת מבנים גלובליים מפקחים ואף בעלי סמכויות ניהוליות. כך נולדת ומתקדמת הרעיון של מדינת עולם עם ממשלת עולם ופרלמנט עולמי, שמתקבלת בעוינות על ידי הרוב העצום של האזרחים, כולל מדענים, ובעיקר על ידי תיאורטיקנים בעלי חשיבה מסורתית, ומוגדרת כאוטופיה מזיקה ולא מציאותית. ואכן, בהתחשב בסתירות הקשות בין המדינות השונות, ביריבותן על משאבי טבע שהולכים ומתכלים ומתייקרים, על איזו אינטגרציה ושיתוף פעולה כלל-עולמיים יכול להיות כאן דיבור? קמה אפילו תנועה של אנטי-גלובליזם, שאיחדה לא רק שוליים של מדינות ועמים שונים, אלא גם כמה אינטלקטואלים בעלי חשיבה מסורתית.
ובכל זאת, הכלבים נובחים והשיירה עוברת. תהליכי שיתוף פעולה בינלאומי בתחומי חקר החלל, שמירת הסביבה, המלחמה בפשע ובטרור תופסים תאוצה. והעיקר – מתרחשת גלובליזציה של תהליכי המידע והתפשטות של רעיונות דמוקרטיים. מנהיגי משטרים רודניים, המטילים אימה על נתיניהם, עצמם רועדים מפחד מהבלתי-נמנע של הגמול. יותר ויותר אנשים מבינים את זכויותיהם ואת משמעות מימושן להתפתחות ארצם. המגמה נראית לעין. הרעיון האוטופי של אינטרנציונליזם פרולטרי הולך לעבר, רוח הרפאים של הקומוניזם נטמנה יחד עם
המשטר הטרוריסטי שהפיץ אותו. במקומם בא רעיון ומגמה ממשית של אינטגרציה בינלאומית, איחוד גלובלי לפתרון בעיות גלובליות ולהתגברות על איומים גלובליים על הפלנטה הכחולה הקטנה. למרות שרוח רפאים זו עדיין לא איבדה את היכולת לפרוץ מהקבר כדי לתפוס את החיים.
לבין הבעיות החשובות והקשות ביותר לפתרון ביניהן אנו משייכים את אי-שלמותו של הטבע האנושי. זו, מנקודת מבטנו, בעיית הבעיות, שמפתרונה תלוי פתרון כל יתר בעיות האנושות. פתרון בעיות גלובליות עם התפתחותה של החברה החדשנית אפשרי רק על בסיס התפשטות השקפת עולם מדעית-אבולוציונית ומדעית-הומניסטית, שקיבלה ברוסיה את השם אבולוציוניזם אוניברסלי. עובדת מיקומה החלוצי של האבולוציוניסטיקה אינה מעידה רק על איזה פוטנציאל אינטלקטואלי עצום יש למדינה העצומה הזו. עובדה זו מעידה גם על איזה פוטנציאל עצום של פיתוח חדשני יש למדינה השקועה בפשע ושחיתות, שפיגרה (אפילו אחרי סין) מבחינה תעשייתית, שהורדה לרמה של נספח אנרגיה-חומרי גלם.
העולם צריך רוסיה גדולה באמת, ולא נחשלת, שקועה בתסביך נחיתות, הסובלת ממגלומניה ומשאיפות אימפריאליות. רוסיה כזו מסוכנת בראש ובראשונה לעצמה. דרכה של רוסיה לרכישת מעמד מכובד בעולם, התואם את הפוטנציאל האנושי שלה, אינה עוברת דרך עימות עם המערב, לא דרך שיקום הסדרים הסובייטיים ומסורות הארגון האוטוקרטי-ביורוקרטי של המדינה, אלא דרך עסקים ציוויליזציוניים, כלכלה חדשנית, דמוקרטיה תחרותית, השתתפות אינטנסיבית בתהליכי גלובליזציה.
הגלובליזציה היא תהליך אובייקטיבי, וככל שקסנופובים-מסורתיים יגדפו אותו, זהו תהליך אמנם לא בלתי-בעייתי, אך חיובי. ההיקפים שהושגו בעולם של תנועת הון וכוח
עבודה, של חידושים מדעיים-טכניים וכלכליים, היווצרות ותפקוד שוק העבודה העולמי, היקף הסחר הבינלאומי, התהוות תקשורת תחבורתית מהירה, הופעת הרשת האינפורמטיבית העולמית – כל אלה מרכיבים של תהליך גלובליזציה אחד, עוצמתי והולך ומתחזק, שאי-אפשר לעצור אותו או להפוך את כיוונו. להתחמק ממנו, להישאר בצד, אפשר באופן עקרוני, אבל משמעות הדבר רק להחמיץ זמן יקר ואז להדביק זמן רב את השכנים שהקדימו אותנו. אנו יודעים איזו אופוזיציה מסורתית חזקה ורבת-משתתפים נוצרה ברוסיה לגלובליזציה ולליברליזציה הקשורה בה. אנשים אלה מציגים את עצמם כפטריוטים, אבל למעשה גוררים את רוסיה לאחור, לא לשיקום עוצמתה, אלא לחיזוק הנחשלות.
הביטוי האינטלקטואלי של תהליך הגלובליזציה בתחום השקפת העולם, תפיסת העולם, הביסוס האסטרטגי והאידיאולוגי של התפתחות החברה החדשנית הוא האבולוציוניזם הגלובלי, האוניברסלי.
ברוסיה היה הפיתוח האינטנסיבי של רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי בראש ובראשונה תוצאה של שאיפתם של מדענים רבים בעלי חשיבה חדשנית לשמר את הצד הרציונלי של המרקסיזם ששלט קודם לכן, תוך ויתור על הצד הדוגמטי שלו, שהבטיח את התנאים המוקדמים השקפתיים של האידיאולוגיה הטוטליטרית (האולטרה-מוביליזציונית), כלומר של מעין דת של הסדר הטוטליטרי. חשוב לציין שהאבולוציוניזם האוניברסלי ברוסיה החל להתפתח רק בתקופת השחרור של הפילוסופיה מכבלי הדוגמטיקה הטוטליטרית. לפני כן כל הפילוסופים נצטוו לראות כבר בתורת ההתפתחות הכללית הממומשת את הדיאלקטיקה, שאומצה כסמל של אמונה. לאבולוציה לא היה מקום במנגנון המושגי-קטגוריאלי של הדיאלקטיקה הקנונית, היא נמצאה איפשהו בצד ודרשה הסברים על פי דרישות הדיאלקטיקה.
בהיותה בעלת מונופול על הפרשנות של ההתפתחות, הדיאלקטיקה הדיאמאטית
היתה, במהותה, תורה על יתרונותיו של סוג הפיתוח הסובייטי. מתוך
״אלגברה של מהפכה״ היא התפתחה לתיאוריה של פיתוח מונחה, בלתי-חופשי. המשימה העיקרית של הדיאלקטיקה הדיאמאטית היתה להוכיח שכל שינוי שיתרחש בעולם וכל גילוי שיתגלה במדעי הטבע, כולם מתבצעים בהתאם ליעדיה ומצייתים לחוקיה. הדבר קבע את הקפאון והמטאפיזיות של הדיאלקטיקה, את התאבנותה על אותם עקרונות שהיו בעבר פרוגרסיביים ושנרכשו בפילוסופיה של סוף המאה ה-19. ניסיונות לרפורמה רצינית של הדיאלקטיקה דוכאו על ידי ההנהלה האידיאולוגית. בתנאים אלה דרישות החידוש המדעי ופיתוח הבעיות הדיאלקטיות של מדעי הטבע והחברה ברוב המוחלט של המקרים הובילו בהתאם לחוק לתיאורטיזציה סכולסטית, מה שנקבע אף בקונגרסים של ה-CPSU. אבל אי-שביעות הרצון הגוברת במדינה וההתנגדות הרוחנית לסדרים הטוטליטריים השפיעו גם על מוחם של הפילוסופים, ודחפו כמה מהם למעבר לעמדות של אבולוציוניזם עקבי.
בהיותה הבסיס האידיאולוגי של סדר חברתי ריאקציוני, שדיכא כל מחשבה חברתית חופשית, הדיאלקטיקה הדיאמאטית הציגה עצמה כתורה מהפכנית, העומדת בניגוד לצורות הרפורמיסטיות, האבולוציוניות-העקביות של תמורות חברתיות. שינויים אבולוציוניים נתפסו רק כשלב הכנה לקפיצות מהפכניות, המובילות לשבירת המערכות הקודמות ולבניית על חומרן מערכות פרוגרסיביות יותר. סלטציוניזם כזה לא היה צריך להתפשט על מערכת ״הסוציאליזם האמיתי״ עצמה, שהתפתחה כביכול בצורה מתוכננת ופרופורציונלית בהתאם ליעדיהם החכמים של המפלגה והממשלה. ובכל זאת המערכת קרסה במהלך של מעין מהפכה, משום שגם ה״עליונים״ וגם ה״תחתונים״ לא יכלו לא לחיות ולא לנהוג כבעבר (אך לא ידעו גם בדרך חדשה).
סביבה חברתית כזו קבעה במידה רבה את התפתחות האבולוציוניזם ברוסיה. אחת הספרים הראשונים שהוקדשו ברוסיה לבעיות האבולוציוניזם ״הגלובלי״ היתה עבודתה של א. צ'רניקובה, שפורסמה ב-1987 (צ'רניקובה א.ב. אבולוציוניזם גלובלי: ניתוח פילוסופי-מתודולוגי – טומסק: הוצאת אוניברסיטת טומסק, 1987 – 182 עמ'). ממש בתחילת הספר פונה צ'רניקובה לאותם פיתוחים בתחום ההבנה של תהליכים אבולוציוניים, שבוצעו בברית המועצות בתקופה
ש״לפני הפרסטרויקה״.
״לרוב,״ – מציינת א. צ'רניקובה, – ״מפרשים את האבולוציה כאחת מצורות ההתפתחות, תוך העמדתה בניגוד למהפכה והדגשת האופי הרציף וההדרגתי של השינויים האבולוציוניים. קיימת גם דעה, שלפיה האבולוציה היא צורת שינוי מורכבת יותר מהתפתחות, כאשר נוצרים ונעלמים לא רק דברים בודדים – מערכות, כי אם גם מינים, סוגים ורמות של דברים-מערכות״ (שם, עמ' 7).
ואכן, אם מכירים במונופול של הדיאלקטיקה הדוגמטית על פרשנות ההתפתחות, הגיוני לחלוטין לפרש את האבולוציה כצורה של התפתחות, ולא להיפך. כאן נופלים המטריאליסטים-הדיאלקטיקאים למעין קריאציוניזם, משום שההתפתחות, המוענקת באוניברסאליות, צומחת מקטגוריה מופשטת לבורא-מעין של העולם, הפועל באמצעות תמורות קפיצתיות, בעוד האבולוציה, הנשללת מהאוניברסאליות, הופכת לאמצעי המכין את התמורות המהפכניות של בורא זה.
בהתוותה את רעיון האבולוציוניזם הגלובלי, כלומר האוניברסאלי, א. צ'רניקובה, בניגוד לדעתם של רוב עמיתיה בסדנת הפילוסופיה, מכירה בכך ש״תחת אבולוציה מובנים לא רק שינויים הדרגתיים, כי אם גם קפיצתיים, איכותיים״ (שם). עם זאת היא מצהירה:
״המושג 'התפתחות' הוא קטגוריה פילוסופית ומציין תכונה אוניברסאלית של החומר. המושג 'אבולוציה' אין לו מעמד פילוסופי, והוא מדעי-טבעי, וכפי שיוצג,
אינו בעל האוניברסאליות הטבועה בקטגוריות הפילוסופיות״ (שם). אבל במקרה כזה, על איזה אבולוציוניזם גלובלי, על אחת כמה וכמה אוניברסאלי, אפשר לדבר, אם המושג המרכזי שלו נשלל מהמעמד הקטגוריאלי ואין לו אוניברסאליות? בפילוסופיה אבולוציוניסטית מושג האבולוציה הוא הקטגוריה המפתח, הצירית. הדיאלקטיקה הדוגמטית, המסרבת למושג האבולוציה במעמד של קטגוריה פילוסופית, בכך מודה שאינה פילוסופיה אבולוציונית. היא יוצאת כאידיאולוגיה של אי-חופש, תיאוריה פרושה גלובלית ומהוללת של הכורח באי-הזכויות של האדם מול הדמיורג-המדינה הכול יכול. דיאלקטיקה כזו לבניית מערכת של אבולוציוניזם אוניברסלי אינה מתאימה בעליל.
יש לציין שרעיונות האבולוציוניזם הגלובלי החלו להבשיל כבר בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 במאמרים בודדים של נציגים גדולים של הפילוסופיה הרוסית של מדעי הטבע. מדוע גלובלי ולא אוניברסאלי? לאוניברסאליזם בפילוסופיה זו היה עוד רחוק. האבולוציוניזם הגלובלי היה תשובתה של המחשבה האבולוציונית הרוסית לבעיות הגלובליות של המודרנה, לבעיות הבוערות והקשות לפתרון, שברית המועצות, כאחת משתי מעצמות-העל הגלובליות, נטלה בהן חלק ישיר ביותר, בניסיון לאשר את הגרסה שלה לפתרונן. קמה והתפשטה בפילוסופיה רחבה הפרובלמטיקה של הגלובליסטיקה – דיסציפלינה, המיועדת במיוחד לבחינת בעיות גלובליות.
הגלובליסטיקה בברית המועצות כבר הוכשרה וקיבלה מעמד של מדע, המפיץ את הדיאלקטיקה האידיאולוגית על ההתפתחות הגלובלית. הדבר איפשר ״להכניס״ לגלובליסטיקה, כביכול דרך הדלת האחורית, את האבולוציוניזם. חלוצי הגישה הזו היו הקוסמולוג ו. קזיוטינסקי והפילוסופית של הביולוגיה ר. קארפינסקיה. בבחנם את האבולוציוניזם הגלובלי, הם ציינו בראש ובראשונה את משמעותו המתודולוגית לפיתוח מדעי הטבע, כמו גם את משמעותו ההשקפתית הכללית
העולה על אפשרויותיהם של ייצוגים אבולוציוניים בודדים במדעים הקונקרטיים (קזיוטינסקי ו.ו., קארפינסקיה ר.ס. רעיון ההתפתחות בהכרת מבנה החומר – שאלות פילוסופיה, 1981, מס' 9, עמ' 117-132; קארפינסקיה ר.ס., אושקוב א.ב. ביולוגיה ורעיון האבולוציוניזם הגלובלי – בתוך: ביולוגיה ויסודות מדעי הטבע – מ.: INION, 1981, עמ' 107-130).
בהבאת הפיתוחים הללו ובהסתמך עליהם, א. צ'רניקובה בספרה בוחנת את האבולוציוניזם הגלובלי בעיקר כפילוסופיה של מדעי הטבע. ״במונח 'אבולוציוניזם גלובלי',״ – היא מבהירה, – ״מסומנת שאיפתן של הדיסציפלינות האבולוציוניות של מדעי הטבע לאינטגרציה ואקסטרפולציה של החוקיות והמנגנונים של האבולוציה... במחקרנו האבולוציוניזם הגלובלי מאופיין בראש ובראשונה מנקודות מבט של הישגי המדעים הקונקרטיים – ביולוגיה, גיאולוגיה, אסטרונומיה, כימיה, תרמודינמיקה אבולוציונית; מתבססת השאיפה של מדעי הטבע להבין את האבולוציה כתהליך כולל, אוניברסאלי״ (צ'רניקובה א.ב. אבולוציוניזם גלובלי: ניתוח פילוסופי-מתודולוגי – טומסק: הוצאת אוניברסיטת טומסק, 1987 – 182 עמ', עמ' 10-11).
מכאן נראה היטב עד כמה אבולוציוניזם גלובלי כזה אינו אוניברסאלי, אף שמקרב אותו להצבת בעיות האבולוציוניזם האוניברסלי. האבולוציה מוכרת כתהליך כולל, אוניברסאלי, אך מחקרה מוגבל לאבולוציה בטבע. האבולוציה החברתית-היסטורית נופלת מתחום המחקר של האבולוציוניזם הגלובלי. חלקית זה מוסבר בכך שבתנאי המערכת הסובייטית כל שאלות ההתפתחות החברתית עברו מונופוליזציה בהחלטות קונגרסי ה-CPSU ובנאומי מזכיריה הכלליים, והפילוסופים נצטוו להעמיד תחתיהן בסיס דיאלקטי, הטוען נוסף לכך למשמעות גלובלית. אך למרות זאת ו. קזיוטינסקי, ר. קארפינסקיה, א. צ'רניקובה, ואחריהם נ. מויסייב הניחו את התנאים המוקדמים המחשבתיים הדרושים להתהוות האבולוציוניזם הגלובלי ברוסיה, להסתעפותו מהדיאלקטיקה האורתודוקסית של ההתפתחות, ומכאן גם למעברו המאוחר יותר לאבולוציוניזם אוניברסלי.
להתבססות האבולוציוניזם הגלובלי ברוסיה, להתנתקותו מהדיאלקטיקה האורתודוקסית של ההתפתחות, ומכאן גם לצמיחתו המאוחרת יותר לאבולוציוניזם אוניברסלי.
״מדע הטבע המודרני,״ – כותבת א. צ'רניקובה, – ״מגיע להבנת התהליך האבולוציוני כתהליך אוניברסאלי, הכולל בתוכו את האדם כמרכיב וכגורם ספציפי של האבולוציה״ (שם, עמ' 63). בהצבת בעיות כזו של האבולוציוניזם הגלובלי נותר רק צעד אחד להפיכתו לאבולוציוניזם אוניברסלי. אך צעד זה אי-אפשר לעשות בהיעדר הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה, בלי בחינת בעיות הכלכלה האבולוציונית, בלי יצירת תיאוריה כללית של האבולוציה. בהקשר זה האבולוציוניזם האוניברסלי יוצא כתהליך של אוניברסליזציה של האבולוציוניזם הגלובלי.
אם האבולוציוניזם הגלובלי מכוון בעיקר להכללת ההישגים האבולוציוניים של מדעי הטבע ולבחינת הבעיות הגלובליות של האנושות, הרי האבולוציוניזם האוניברסלי, הנשען על המאמצים שננקטים במסגרת הגלובלי, מכוון ליצירת תמונת עולם אבולוציונית אוניברסאלית ולרפורמה הן של תפיסת העולם והן של יצירת העולם של האנושות. לכן אין להזהות את האבולוציוניזם הגלובלי והאוניברסלי. אך גם אין להעמידם זה מול זה.
יתרון משמעותי של ספרה של א. צ'רניקובה הוא בכך שהיא בונה את התפיסה שלה של האבולוציוניזם הגלובלי לא רק על תיאוריית הארגון העצמי (כפי שראינו בספרו של א. יאנץ
״היקום המארגן את עצמו״ ובעבודותיהם הרבות של א. פריגוז'ין, ג. האקן וחסידיהם), כי אם גם תוך התחשבות בניסיונות להרחיב על האבולוציה הקוסמית כמה פיתוחים של האבולוציוניזם הביולוגי, ובמיוחד – תיאוריית הברירה של דרווין. הדבר חשוב במיוחד היום, כאשר בתקופת המשבר הנוסף של הדרוויניזם נשמעים יותר ויותר קולות ספקנים, הדורשים הוכחות ליעילות הברירה כגורם של האבולוציה הביולוגית. במדעי הטבע
הלא-חי מצטברים יותר ויותר עובדות המעידות על יעילות הברירה באבולוציה של מערכות קוסמיות, גיאולוגיות, כימיות. גדול עוד יותר ערך הברירה והתחרות באבולוציה של מערכות ומוסדות חברתיים. הברירה אוניברסאלית, כמו האבולוציה עצמה, וההוכחה העיקרית ליעילותה היא בכך שהאבולוציה בכלל מתרחשת ובהתפרסותה נבררים מערכות ומבנים, המארגנים באופן היעיל ביותר את התנועה בתוכם, את השגת מהסביבה את המשאבים, המוגבלים תמיד, המאריכים בזכות זאת את קיומם ויוצרים בכך רציפות מסוימת לאחר מותם הבלתי-נמנע.
כמובן, גלקסיות ה״מתחרות״ על כוכבים או כוכבים הנכנסים ל״תחרות״ על ענני גז-אבק, נתונות לצורות ברירה שונות לגמרי מאשר אורגניזמים חיים הנכנסים לתחרות על משאבי מזון או מבנים יזמיים, היוצאים לשוק עם סחורותיהם. אך בכל המקרים הללו מתרחשת ברירה של אלה שמתאימים ביותר לקיום בתנאים הנתונים. כל מה שקיים עובר את מבחן האבולוציה, ותוצאת מבחן זה היא ברירת מה שעמד במבחן היכולת להמשכת הקיום. הברירה לא תמיד תומכת בטוב ביותר. אך בסינון הבלתי-מתאים לקיום ובמעבר דרך מסת מקריות, היא לבסוף בוררת את מה שיש לו יתרונות במאבק התחרותי. אך היתרונות הללו עצמם אינם נוצרים רק בידי הברירה, הם נוצרים בסיוע הברירה על ידי תנועה עצמית, ארגון עצמי, תמורה עצמית בתוך המערכות החומריות המשתנות ללא הרף, באדקווטיות של תגובותיהן להשפעות חיצוניות. הבלתי-אדקווטי נהרס. אדקווטיות זו היא התנאי המוקדם להסתגלות, והישרדות המותאם ביותר יוצאת כהתנאי המוקדם של ההתפתחות והקדמה.
ניסיונות להרחיב את תיאוריית הברירה על חומר דומם נעשו כבר מהופעת תורתו של דרווין. ג. ספנסר
ראה בברירה הטבעית שינוי של מבנה בקו ההתנגדות המועטה ביותר. יוצר ״מדע הארגון״ א. בוגדנוב בתחילת המאה ה-20 ראה בברירה גורם התורם למימוש עקרון התכנון האופטימלי. את יכולתה של הברירה לתמוך, לא רק בצורות ספציפיות אלא גם כגורם אוניברסאלי, ביצירת מבנים יציבים המשתמשים באנרגיה בצורה אופטימלית, הדגיש א. יאנץ. הוצעו לא מעט הסברים נוספים לתפקיד הברירה בתפקודו של המנגנון האוניברסאלי של האבולוציה.
המושג אבולוציוניזם אוניברסלי החל להתפשט במדע הרוסי משנת 1988. כפי שניתן להבין, המונח ״אבולוציוניזם אוניברסלי״ השתמש בו לראשונה ולדימיר קוטירב, מרצה בכיר במחלקה לפילוסופיה של בית הספר המפלגתי הגבוה של גורקי, במאמר שפורסם בכתב העת ״טבע״. בכל מקרה, מתוך מאמר זה שאל את המונח נ. מויסייב, שהעניק לגרסה שגיבש של האבולוציוניזם האוניברסלי אופי מערכתי ובמידה הרבה ביותר תרם לכך שבפילוסופיה ובמדע הרוסי רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי רכש תמיכה רחבה וסמכות גבוהה.
ככל שזה פרדוקסלי, בהיותו מחבר המונח ״אבולוציוניזם אוניברסלי״, ולדימיר קוטירב היה המבקר הראשון והיריב העקרוני של רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי. אם הפרופסור האמריקאי א. יאנץ בנה את התפיסה האבולוציונית שלו על סינתזה של רעיונות הארגון העצמי והקו-אבולוציה, הרי ו. קוטירב העמיד ישירות את רעיון הקו-אבולוציה מול מכלול רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי. מאמרו התכנתי נקרא כך: ״אבולוציוניזם אוניברסלי או קו-אבולוציה?״ (קוטירב ו.א. אבולוציוניזם אוניברסלי או קו-אבולוציה? – טבע, 1988, מס' 8, עמ' 4-10).
קוטירב מכיר במשמעות העצומה וההולכת וגדלה של האוניברסליזציה של האבולוציוניזם במדע המודרני. ״התפשטות רעיונות האבולוציה ב-10-15 השנים האחרונות,״ – הוא קובע, – ״מזכירה
מצעד ניצחון. כמעט כל ענפי הידע הכריזו על עצמם כאבולוציוניים. אילו במדע היה נהוג לערוך מצעדי להיטים, בחמישיית הפופולריות היו נכנסות עבודות, הקשורות כך או אחרת לפרובלמטיקה של האבולוציוניזם. מצב זה מצא ביטוי טרמינולוגי: כעת בספרות מדברים רבות על ״אבולוציוניזם גלובלי״. בהתחשב בכך שרעיונות ההתפתחות המכוונת נטמעו היטב בתרמודינמיקה, במיקרו-ואסטרופיזיקה, בקוסמולוגיה ובתחומים רבים אחרים של המדע, נכון יותר, כנראה, לכנותו אבולוציוניזם אוניברסלי... האבולוציוניזם האוניברסלי – מעין פרדיגמה של המדע היסודי של סוף המאה ה-20, המשפיעה עצומה על כל שאר תחומי התרבות״ (שם, עמ' 4).
מתוך הכרה, כך, באבולוציוניזם האוניברסלי, במהותו, כבסיס תפיסת העולם של המדע המודרני, המשפיע עצומה על כל תחומי התרבות, ו. קוטירב חש באותה עת אי-נוחות מהפצת השקפת העולם המדעית על התרבות. הוא חש צורך להקים מעין חומה, מחסום להפצה כזו. קוטירב שואף לסגור את השקפת העולם המדעית בתוך המדע ולמנוע את התפשטותה אל הסביבה החברתית, ההמונית. למה? מה יש כל כך רע בהשקפת העולם המדעית, שיכול לשמש עילה לאיסור על הפצתה מעבר לגבולות הידע שלנו על העולם האמיתי? האם, חס וחלילה, הפצת האמת תוביל להשחתת הנוער, כפי שהואשם בזמנו סוקרטס?
״האם יש,״ – שואל עצמו מחבר המאמר, – ״להכיר בהתאמה חד-משמעית בין תפקידו התוך-מדעי וההשקפתי, התרבותי-הכללי של הגישה האבולוציונית? כיצד היא נשברת מחוץ למדע והאם יש לה אלטרנטיבה? אם כן, במה היא? במילים אחרות, האם הגישה האבולוציונית חייבת, האם יש לה זכות להיות באמת גלובלית ואוניברסאלית? אומר מיד: אני סבור שלא. בלי לגרוע מערכה של הגישה האבולוציונית בהכרה המדעית, ננסה להבין
את כיווניות התפשטותה על כל התרבות, את הנזק של פרשנות מרחיבה כזו, ולהעמיד מולה כפרדיגמה את רעיון הקו-אבולוציה, המבטא אוריינטציה לאוניברסאליות של התנועה, ולא של התפתחות החומר (שם, עמ' 4-5). לפי קוטירב, הגישה האבולוציונית, הנשענת על יסוד איתן של הידע המדעי, צריכה להסתפק בתחום המדע, אך להכניס ידע לתרבות – חלילה! את התרבות יש לשמר בבורות ובטעות.
אז הדבר הראשון שאינו מוצא חן בעיני, כביכול, הסנדק של הרעיון של האבולוציוניזם האוניברסלי – היא ההתמדה של החשיבה הפילוסופית בהכרה באוניברסאליות, באטרבוטיביות לא רק של התנועה, כי אם גם של ההתפתחות. זה, לפי דעתו של ו. קוטירב, גורר הכרה באוניברסאליות של הקדמה. ״הליבה של האוריינטציה לאוניברסאליות ההתפתחות,״ – הוא סבור, – ״היא למעשה אוריינטציה ל'התפתחות פרוגרסיבית'... האבולוציוניזם האוניברסלי – זה פרוגרסיזם״ (שם, עמ' 4-5).
העובדה שהאבולוציוניזם האוניברסלי כאידיאולוגיה של החברה החדשנית קשור באסטרטגיית הפיתוח, ההימור על השגת קדמה, ולא על קיצוץ ההתפתחות והפסקת הקדמה הכלכלית, המדעית-טכנית והחברתית-פוליטית – נכון לחלוטין. אך העובדה שהאבולוציוניזם האוניברסלי גורר הכרה באוניברסאליות של הקדמה ויוצא כפרוגרסיזם ישר-קו, ביקורתי – אינה תואמת את המציאות.
האבולוציוניזם האוניברסלי קשור בהכרה באפשרות הקדמה ובאפשרות, רק על בסיסה, לפתור ברצף אפילו בעיות גלובליות בלתי-פתירות ברמת הפיתוח הנתונה, ואינו קשור כלל בשכנוע באוניברסאליות הקדמה או בפתרון כל הבעיות רק על בסיס קדמה טכנית. אוניברסאליות האבולוציה אינה אומרת לא אוניברסאליות של הקדמה, ולא פתרון אוטומטי עם הקדמה של כל הבעיות האנושיות. גם את הקדמה יש צורך לווסת, בלי להתיר שהקדמה של הטכניקה והחומר
הבטחת האספקה נכנסה לעימות עם קדמת האנושיות, לוותה בגידול של ברבריות ציוויליזציונית ובהרס הטבע. למרבה הצער, האפשרויות לרגולציה גלובלית עדיין חלשות מדי, אך הן יכולות לגדול רק על בסיס קדמה נוספת. האנטי-פרוגרסיזם, המובע בידי מחבר המאמר ורבים מדומיו, הוא מבוי סתום בהתפתחות החשיבה הגלובלית, הטומן בחובו מבוי סתום בהתפתחות הציוויליזציה. הוא ביטוי של ברבריות ציוויליזציונית כמו זיהום הסביבה הטבעית, שאליו הוא מתייחס ללא הרף כאל טיעון המצדיק את הפחד מהקדמה. הוא ביטוי של מסורתנות אגרסיבית, שהפכה פופולרית בצורה בלתי-רגילה ברוסיה כתוצאה מהתמוטטות הצורה הסובייטית של דחף הקדמה.
האנטי-פרוגרסיזם כתכנית שולל מהציוויליזציה האנושית כל סיכויים, גוזר על האנושות קיום קודר בתוך כל מיני איסורים והגבלות, שמזכירים מאוד את הסדרים
של הסוציאליזם ה״אמיתי״. מי שאינו מאמין בקדמה, אין לו עתיד. המסורתנים חיים בעבר, יש להם פוביה מחידושים. האדם אינו יכול פשוט לשרוד. הוא רוצה לקוות לטוב ביותר. לכן השאיפה המסורתנית לעצור את הקדמה אינה אלא אוטופיה רדרטוגרדית.
לאבולוציוניזם האוניברסלי מעמיד ו. קוטירב את ההבנה המסורתנית של הקו-אבולוציה. תוך כך הוא אומר דברים נכונים: ״המושגים של מכלול, קו-אבולוציה – המדרגה החשובה ביותר בהבטחת אפקט השלמות של מערכות מורכבות. הם ישימים להבנה גם של השקפת העולם וגם של המדע, של אינטראקציה בין-תחומית במהלך מחקרים קולקטיביים, של אינטראקציה של צורות ידע חברתיות, טבעיות, טכניות״ (שם, עמ' 10). לקריאה זו לחזק את המרכיב הקו-אבולוציוני בהתפתחות הציוויליזציה אפשר לחתום. אך כיצד אפשר לקרוע את הקו-אבולוציה מהאבולוציה האוניברסאלית, להעמידה מול רעיון הקדמה? רעיון
הקו-אבולוציה כחלק בלתי-נפרד מהאבולוציוניזם צריך לשרת את קדמת הציוויליזציה, ולא להפריע לה. הקו-אבולוציה של הציוויליזציה עם הטבע, שאליה מתייחסים ללא הרף אקולוגים בעלי חשיבה מסורתנית, יכולה להתבצע רק על בסיס קדמה מכוונת הומניסטית ונתמכת ללא הרף, ולא על חשבון עצירת הקדמה ברמה הנוכחית, שבה האפשרויות לקו-אבולוציה כזו עדיין מוגבלות מדי. כמובן, את הקדמה הטכנית באזורים שבהם היא הורסת את האקולוגיה ומונעת את הקו-אבולוציה, יש צורך להאט משמעותית הן באמצעים רגולטוריים והן באמצעים מגבילים. צריך לעשות זאת דווקא בשם קדמת הציוויליזציה האנושית, ולא בניגוד לה.
התנגדות רצינית לאבולוציוניזם האוניברסלי ולשאיפתו להפצת השקפת עולם מבוססת מדעית היא התזה על אי-צמצום השקפת העולם למדע, שנוסחה במדויק בידי ו. קוטירב. הוא כותב:
״הפרקטיקה האנושית אינה מוגבלת כלל למדעית. ניפוח תפקידה של האחרונה מוביל בהכרח לסיינטיזם, שהביטוי הטיפוסי שלו הוא התפיסה של האבולוציה האוניברסאלית. הסיינטיזם אינו מתחשב בכך שבמבט על העולם (ובאופן רחב יותר – באינטראקציה עמו) מתגלמים כך או אחרת הערכים השולטים בחברה, ייצוגים על הטוב והיפה. יחסיו של האדם לעולם אינם רק קוגניטיביים, כי אם גם חושניים, רוחניים, אמנותיים. לגיבוש השקפת העולם תורמים אמנות, נורמות מוסריות ומשפטיות, אינטרסים פוליטיים וכו'. בהיותה ביטוי קיומי של האישיות, השקפת העולם מבטאת את שאיפותיה והאוריינטציות החיוניות שלה. בני אדם אינם בעלי ידע מוחלט אף פעם, לכן השקפת העולם מעניקה להם אנרגיית שכנוע ואמונה, שמפצות על אי-שלמות התיאוריות ומאפשרות לפעול״ (שם, עמ' 9-10).
כל זה נכון לחלוטין, חוץ מהאשמת האבולוציוניזם האוניברסלי בצמצום סיינטיסטי ובניסיונות לצמצם כל
שקפת עולם למרכיב המדעי שלה, לשתול סיינטיזם בכל השקפת עולם. מטרת האבולוציוניסטים המודרניים שונה לגמרי. אנו שואפים לדפוק על תודעתם של אנשים עם נקודות מבט שונות על החיים, על העולם, ולהראות להם כיצד למעשה הוא, העולם הזה, מסודר וכיצד אפשר לבנות חיים, תוך הנחיה על ידע ועל שאיפה לאמת, ולא על אשליות ודעות קדומות. אנו מציעים לתאם בין אמונה לידע, ולא למיתוסים ופנטזיות של מאות שעברו מזמן.
ברמה הגלובלית, האנושית-הכללית, האבולוציוניזם האוניברסלי הוא אסטרטגיה לפתרון בעיות גלובליות, אסטרטגיה לפיתוח חברה חדשנית, אלטרנטיבית למסורתנות, המתאימה לפתרון בעיות של חברות מסורתיות. האבולוציוניזם האוניברסלי קשור בהפצת ערכים אנושיים-כלליים ובהתגוננות על זכויות האדם, המוגבלות ונפגעות בחברות מסורתיות. ברמה האנושית-הקונקרטית הוא אסטרטגיית חיים של אדם, השואף לסדר את חייו בחברה חדשנית, לחיות על פי האמת, בהתאם לאידיאלים של אנושיות, סדר דמוקרטי וחירות.
האבולוציוניזם האוניברסלי הוא הפצת מערכת האמיתות המדעיות על תחום התרבות, על תחום השקפת העולם האנושית. כל אחד רשאי לדחות את האמת עם כל ההשלכות הנובעות מכך לחיים ולפעילות. האבולוציוניזם האוניברסלי הוא צורת הסתגלות של האדם המודרני לאתגרים, לקשיים, ללחצים ולעומסים של החברה החדשנית, צורת הסתגלות כזו המאפשרת להביט לאמת בעיניים, ולא לטבול את הראש בחול, פותחת סיכויים חדשים, מאפשרת לקבל כבסיס לחיי הפעילות ולהגן על המוסר של סובלנות, חירות ואנושיות, ולא על המוסר של קסנופוביה, איסורים והגבלות. אתיקה של אחריות באה במקום אתיקה של תלות.
בהקשר זה האבולוציוניזם האוניברסלי דווקא הפוך לסיינטיזם הפוזיטיביסטי ולרציונליזם היבש.
הסיינטיזם הפוזיטיביסטי היה קשור מראשיתו בפגיעה בזכויות הפילוסופיה להסבר אינטגרלי של העולם, אפיין את עצם האפשרות של הסבר כזה כמטאפיזיקה מיושנת. הסיינטיזם הפוזיטיביסטי היה אנטי-היסטורי. הוא ניסה לנסח פעם ולתמיד יסודות לוגיים-מתודולוגיים של מחקרים מדעיים, תקפים בכל מקום. הסיינטיזם הפוזיטיביסטי מאחורי מערכת האבסטרקציות רבת-הרמות, הנחוצות למחקרים קונקרטיים, לא ראה את השלם, בתחום השקפת העולם הוא הפיץ רציונליזם פורמלי, שתרם רק לביסוס התנהגות אגואיסטית ולמרדף בלתי-מרוסן אחר רווחה חומרית. רציונליזם כזה והפורמליזם הקשור בו כבל את השכל האנושי כמו שמיתוסים מסורתניים, פוביות וביטויי אי-רציונליזם כבלו. מאחורי היובש של התיאוריה הוא לא ראה את העץ הירוק של החיים.
האבולוציוניזם האוניברסלי הוא לא רק תופעה מדעית, פילוסופית, כי אם גם תרבותית-כללית. הוא אינו מוגבל לאי-אמונה באמיתות התפיסה המיתולוגית של העולם, אלא מתפשט גם לתחום האמונה. לכן בספר זה אנו מציעים מערכת של אמונה מדעית, כי רק אמונה המבוססת על ידע יכולה לעזור לתרבות האנושית לעמוד מול הברבריות התוך-ציוויליזציונית ולעזור לאנשים במאמציהם היצירתיים להפוך את עצמם ואת העולם הסובב לטובים יותר משהיו עד כה.
תרבות המתרחקת מהאמת, נופלת ללא הרף לחוסר-תרבות ומובילה לניצחון הברבריות בכל ציוויליזציה. בדיבורו על ערכים, טוב ויפה, ו. קוטירב שכח להזכיר את האמת. וזה לא מקרי. הוא מנסה להעניק לערכים אופי נצחי, בלתי-תלוי בהתפתחות האמת ובמציאות החברתית, אופי חוץ-אבולוציוני. זהו מבט מסורתני טיפוסי בתחום תורת הערכים, באקסיולוגיה. אך האמת אינה זרה ביחס לערכים, לטוב וליפה. לפני בני אדם עומדות ללא הרף שאלות גורליות על מהי אמת, על אמיתות הערכים, הטוב ואפילו היופי.
כי גילוי אמיתות חדשות דוחק אותנו להעריך מחדש ערכים.
שאיפה שגויה לטוב מתהפכת לרוע הנורא ביותר. מאחורי יופי חיצוני, במעטפת מבריקה, עשויה להסתתר ממש המכוער. את האמת ברמה היומיומית כל אחד משיג לעצמו. את האמת ברמה האנושית-הכללית אפשר להשיג רק על בסיס ידע מדעי. האבולוציוניזם האוניברסלי הוא דרך לחבר בין אמיתות התודעה האינדיבידואלית לאמיתות של הידע האמיתי, ולא המיתולוגי, שצברה האנושות. כמובן, דרך האמת קשה, כמו החיים האנושיים עצמם.
הגישה המכלולית לפתרון בעיות גלובליות, הקו-אבולוציה, שיתוף הפעולה, הדיאלוג, שאותם ו. קוטירב בוחן כאלטרנטיבות לאבולוציוניזם האוניברסלי, למעשה יוצאות כצורות של ביטויו ומימושו.
את התרומה המשמעותית ביותר לפיתוח רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי ברוסיה תרם המדען הרוסי המוסמך נ. מויסייב, ששאל את המונח עצמו ממאמרו של ו. קוטירב. את התפיסה של נ. מויסייב נבחן בחלק הבא.
}}

==== האבולוציוניזם האוניברסלי בפרשנותו של נ. מויסייב ====
{{רן|
המושג אבולוציוניזם אוניברסלי ברוסיה מקושר לעתים קרובות בשמו של ניקיטה מויסייב, שהרים אותו על נס, דן בו בעבודותיו הרבות וממש ״הדביק״ במכלול רעיונות זה חוקרים אחרים. אבולוציית החשיבה של נ. מויסייב בכיוון האבולוציוניזם האוניברסלי החלה מהשתתפותו בפיתוח תיאוריית הבעיות הגלובליות – תנועה מדעית של שנות ה-70 – ה-90 של המאה ה-20, שמנהיגה המוכר ברוסיה היה הפילוסוף איוון פרולוב. במרכז החישובי של האקדמיה למדעים, בהנהגת נ. מויסייב, פותחה מערכת של מודלים ממוחשבים לסימולציה של תהליכים דינמיים של אבולוציית הביוספרה. הדבר איפשר להניח בסיס מדעי-קונקרטי תחת העיון הפילוסופי במשבר האקולוגי הגלובלי ולבסס גישה חדשה לחקר תהליכים אקולוגיים בהיקף פלנטרי. גישה כזו פתחה אפשרויות לפרוגנוסטיקה מדעית
מהימנה של אבולוציית הביוספרה באינטראקציה עם התפתחות האנתרופוספרה המואצת ולגיבוש המלצות לאבולוציה המכוונת שלהן. זה היה מעין מקפצה, שממנה אפשר היה לקפוץ קפיצה גבוהה לחקר האבולוציוניזם הגלובלי, ולאחר מכן גם האוניברסלי. בקפיצה זו מויסייב נשאר במידה רבה איש מדעי-טבע, נשען בתחום הפילוסופיה על מתודולוגיה של מודלים פיזיקליים-מתמטיים וסינרגטיים.
״בשלב מסוים של מחקרי היציבות של הביוספרה, שנערכו מתחילת שנות ה-70 במרכז החישובי של האקדמיה למדעים של ברית המועצות,״ – מסביר מויסייב את בואו לרעיון האבולוציוניזם האוניברסלי, – ״הגעתי להבנת הכורח בגיבוש תכנית מחקר כללית מספיק, המכילה, נוסף לאמצעים מתודולוגיים, תמונת עולם קונספטואלית מסוימת. דווקא במטרה אוטיליטרית כזו נקטתי ניסיון לבנות סכמה של תהליך ההתארגנות העצמית העולמי... מאוחר יותר התחלתי לכנות סכמה זו
'אבולוציוניזם אוניברסלי', מונח שכבר היה בשימוש בספרות״ (מויסייב נ.נ. אבולוציוניזם אוניברסלי (עמדה והשלכות) – שאלות פילוסופיה, 1993, מס' 3, עמ' 3 – 28, עמ' 3).
מתוך ששאל את המונח מעבודתו של קוטירב, על כך מצביע מויסייב שוב ושוב בעבודות שונות, הוא הרחיב סכמה זו, או קונסטרוקציה, הבאה לידי ביטוי בספר ״אלגוריתמי ההתפתחות״ ובעלת אופי עזר בתחילה, והיא צמחה לתפיסה המרכזית של מחקר חדש, השוכן ״על הגבול בין מדעי הטבע לפילוסופיה״ (שם).
האוניברסאליות המוגבלת, הלא-מלאה, ומכאן גם הבלתי-מספקת של הסכמה הראשונית של האבולוציוניזם של מויסייב, השוכנת על הגבול בין מדעי הטבע לפילוסופיה, באה לידי ביטוי מיד, ברגע שהוא מתחיל לפתח סכמה זו ברמה הפילוסופית. זה עדיין יותר אבולוציוניזם מדעי-טבעי מאשר פילוסופי. מויסייב עצמו
מכנה את הסכמה שלו פיזיקליסטית, משום ש״ביסודה מונחות השקפות, מסורתיות לפיזיקה ולכל מדע הטבע המודרני״ (שם, עמ' 5). הדבר מתגלה ביחסו של מויסייב לדוקטרינה הקריאציוניסטית ולאמונה בעל-טבעי. הוא כותב:
״אי-הוודאות העקרונית הקיימת ותפקיד ההתחלה החושנית בייצוגינו על העולם הסובב הוא בו-זמנית גם מקור לאמונה בכוחות על-טבעיים, – ליתר דיוק, לריבוי אמונות. כל אחת מהדתות היא תופעה היסטורית, אך ההרגשה הדתית, האדמה לצמיחת אמונה בכוחות על-טבעיים, כנראה, טבועה אורגנית באנושות. ותלווה אותה, כל עוד היא קיימת ביקום. אבל אדם קונקרטי יכול להחזיק בה או לא להחזיק – זו כבר שאלה אחרת... מתוך הבנת נסיבות אלה אינני יכול להחשיב עצמי לאתאיסט. אך באותה עת אני יכול לשייך את עצמי לאלה, שמתאים לכנותם 'לא-תאיסט'. אין לי עילות אמפיריות ולוגיות מספקות להחשיב כנעדר התחלה, שאינה נגישה לשכלי. אך גם אין הרגשה פנימית בכורח קיומה״ (שם).
אבולוציוניזם, המפקפק באוניברסאליות האבולוציה ומתיר קיום של על-טבעי מעבר לגבולות העילות האמפיריות והלוגיות, אינו יכול להיחשב לאוניברסאלי. הוא מסתפק במערכת מדעי הטבע, שאינה מוצאת בתחום מחקריה שום דבר על-טבעי ועל-אבולוציוני. הגישה הפיזיקליסטית של נ. מויסייב לקיום כוחות מעבר לגבולות האבולוציה מוגבלת, כפי שהוא עצמו מדגיש, בתערו של אוקאם, הפוקד לא להרבות ישויות שלא לצורך, וגם בתזת לפלס, שעל שאלת נפוליאון מדוע לא מצא בספרו את רעיון האל, ענה שלא נזקק להשערה כזו (שם).
מובן שעמדה כזו פירושה רק התחמקות אלגנטית מהשאלה על אוניברסאליות, על כוליות האבולוציה. מאחורי התחמקות זו עומדת
עם זאת תשובה ממש מוגדרת, רק שאינה מפורסמת בפומבי: איננו יודעים מה קיים מעבר לגבולות ההתחלה החושנית של ייצוגינו, ואיננו יכולים לדעת זאת. עמדה כזו קיבלה בהיסטוריה של הפילוסופיה את השם אגנוסטיציזם, שאופיין במסורת המרקסיסטית כמטריאליזם ביישן. איננו שותפים ליחס הפנאטי, האגרסיבי של המרקסיזם לדת, שהוביל לדיכוי חופש המצפון ולנטיעה רפרסיבית של אתאיזם. לא שותף לו גם מויסייב.
״בהתייחסי בכבוד עמוק לכל שכנוע כנה,״ – הוא מעיר, – ״אני סבור שגם האתאיזם הלוחמני, וגם כל סוג של פונדמנטליזם ופנאטיות, במידה שווה אינם תואמים את עקרונות החברה המתורבתת״ (שם). בכך מויסייב צודק לחלוטין, אך הוא מבלי שיבחין בעצמו מחליף את השאלה על אוניברסאליות האבולוציה ועל אפשרות קיומו של העל-טבעי מנקודת מבטו של האבולוציוניזם האוניברסלי בשאלות על יחס מתורבת לחופש המצפון ולחופש האמונה. בהקשר זה מויסייב חושב כבולוציוניסט ביישן.
אין לנו מפני מה להתבייש באבולוציוניזם שלנו. להיפך, אנו גאים בו ומאמינים באפשרויותיו העצומות להבטחה אינטלקטואלית של ההתפתחות ההומניסטית של החברה החדשנית. האבולוציוניזם הביישן אינו יכול להיות אוניברסאלי. זה אבולוציוניזם מקומי, המוגבל במתודולוגיה ואמפיריה מדעית-טבעית. האבולוציוניזם האוניברסאלי לעומת זאת נשען על כל מערכת הידע האנושי על העולם ועל יחסים מעשיים עם עולם זה. הוא נשען לא רק על מדעי הטבע, כי אם גם על כל מערכת מדעי הרוח, כולל תיאוריה והיסטוריה של הדתות, המשחזרת את אבולוציית התמונה הדתית-מיתולוגית של העולם, על הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה של חברות אנושיות, על כלכלה אבולוציונית, מדעי המדינה, לוגיקה, אתיקה, אסתטיקה, בלשנות, פדגוגיה, תולדות האמנות וכו'.
אנו איננו מוצאים שום דבר על-טבעי בשום מקום, מלבד בחשיבה הממיתוסת, המונעת בידי אוריינטציה פסיכולוגית מתאימה. האבולוציוניזם האוניברסאלי כהשקפת עולם שלמה, מערכתית, מבוססת מדעית מוציא באופן די מוכח את עצם האפשרות של העל-טבעי כבסיס השקפת עולם מיתולוגית ומאשר את מקורו של כל מה שקיים בעולם באמצעות אבולוציה, ורק אבולוציה. תפיסת העולם האוניברסאלית-אבולוציונית נשענת על כל מגוון הידע שלנו, בעוד שתפיסת העולם הדתית – על מגוון ייצוגים מיתולוגיים, שגם הם נתונים לאבולוציה עקבית, אך מוגבלים בקפדנות בסמל האמונה. לתפיסות העולם הדתית-מיתולוגית והמדעית-אבולוציונית טבע גנוסיאולוגי שונה לגמרי, אי-אפשר לחברן על אדמה מדעית, אפשר רק להפרידן, להבדילן, מה שמתבצע בתהליך החילון והופך אותן לנושא של בחירה חופשית. כל ניסיון לראות באל כהשערה הוא חילול קודש מנקודת מבט דתית ובלתי-עמיד מנקודת מבט מדעית-אבולוציונית. קריאציוניזם מדעי בלתי-אפשרי כמו קנטאור או כימרה, שרכשו ״מציאות״ וירטואלית במיתולוגיה היוונית העתיקה.
האבולוציוניזם האוניברסאלי של נ. מויסייב מתבסס בראש ובראשונה על הכרה במערכתיות, בקשר ההדדי של הכול עם הכול. ״ביסוד הסכמה שאני מכנה אבולוציוניזם אוניברסאלי,״ – מבהיר מויסייב, – ״מונחת 'השערת על-מערכת'. כל היקום שלנו מייצג מעין מערכת אחת מאוחדת – כל מרכיביה קשורים זה בזה״ (שם). הוא בוחן הוראה זו כתוצאה של הכללה אמפירית, משום שבניסיוננו אין שום דבר שסותר אותה. כך, מויסייב בוחן את האבולוציוניזם האוניברסאלי כמבוסס על השערת על-מערכת, כלומר הכרה בקשר ההדדי האוניברסאלי של התופעות. את יתרון השערת על-המערכת הוא
רואה בכך ש״כל השערות על אופיו הלא-מערכתי של היקום אינן ניתנות לבדיקה עקרונית, הן אינן יכולות לשנות את המסקנות מהשערת על-המערכת ולכן על בסיס עקרון אוקאם צריכות להיקטע״ (שם, עמ' 6).
מתוך הבנה שאי-אפשר לצמצם למערכתיות היקום ולקשר ההדדי האוניברסאלי של התופעות את ביסוס האבולוציוניזם האוניברסאלי, מוסיף מויסייב לכך את עקרון השונות האוניברסאלית. אך עקרון זה ידוע בפילוסופיה עוד מימי הרקליטוס, ועקרון הקשר ההדדי האוניברסאלי והמערכתיות של ההוויה נוסח בצורה קלאסית בידי הגל. מה אם כן חדש מביאה תפיסת האבולוציוניזם האוניברסאלי?
נ. מויסייב מנסה להסביר זאת, נשען על אדמה מדעית-טבעית הקרובה לו. בראש ובראשונה הוא מעביר על חומר דומם את מנגנון הפעולה של השלישייה הדרווינית: שונות, תורשה, ברירה. מויסייב אפילו אינו מבהיר שאת התורשה אפשר לבחון מחוץ לחיים רק כרציפות, משום שמורשת כשלעצמה בטבע הדומם אינה קיימת. את המנגנונים הדרוויניים הוא מחשיב לפשוטים ביותר, משום שהוא רואה בהם ביטויים של דטרמינציה חד-משמעית. לכיתה של מנגנונים דרוויניים הוא משייך אינטראקציות מכניות.
״משום שבמציאות הסובבת אותנו,״ – מנמק מויסייב, – ״הכול ותמיד נתון לפעולת מקריות ואי-ודאויות, הרי אפילו במקרה של תהליכים מסוג דרוויני אי-אפשר לדבר על דטרמינציה מלאה. אפשר רק לראות מגמות, אם תרצו, 'תעלות אבולוציה'. דוגמאות לתהליכים כאלה הן תהליכי סלקציה של בעלי חיים או תנועת חללית. בתכונות אלה מחזיקים תהליכים רבים, שיש לנו עמם עסק בחיי היומיום ואשר מאפשרים לנו איכשהו לחזות את תוצאות פעולותינו הפעילות ולבצע את הבחירה המכוונת שלהן. כך, מנגנונים מסוג דרוויני הם הבסיס לפעילותו המודעת של האדם״
(שם, עמ' 7).
עד כמה מוצדק עירוב כזה של תיאוריית דרווין עם דטרמיניזם מכניסטי, עם בעיית ״תיעול״ התהליכים האבולוציוניים ועם דטרמינציית הפעילות האנושית, שישפוט הקורא. יש בהם גרעין רציונלי מסוים בקירובם, משום שכולם ביטויים של תנועה ברמה המקרוסקופית של החומר. אך הם מייצגים צורות תנועה שונות עקרונית, ובהתאם, גם מנגנונים שונים לחלוטין בפעולתם. הברירה פועלת גם בטבע הדומם, אך בצורה שונה לגמרי מאשר במאבק הקיום של אורגניזמים השואפים פעיל לשרוד. אותו הדבר אפשר לומר על השונות והתורשה. המנגנונים הדרוויניים אינם פשוטים יותר, כי אם מורכבים יותר מהפיזיקו-מכניים.
סוג אחר של מנגנוני אבולוציה, שבו מבחין מויסייב, הם תהליכים שהוא מכנה ביפורקדיים. פעולתם של תהליכים כאלה, כפי שמדגיש מויסייב, בלתי-צפויה עקרונית. בתיאור מנגנונים כאלה מויסייב מתייחס ללאונרד אוילר ואנרי פואנקרה, שהציעו תיאור מתמטי של ביפורקדיות, אך אינו מתחשב כלל בעבודות הרבות וזכות הפרסום הרחב של יוצר הסינרגטיקה הרמן האקן. כנראה, מויסייב לא היה מכיר אותן בתקופה זו או הכיר מפה לאוזן, משום שהוא מקשר את תפיסת האבולוציוניזם האוניברסאלי שלו לתיאוריית הארגון העצמי. לא היה מכיר, כנראה, גם את תיאוריית התרמודינמיקה הבלתי-שיוויונית של איליה פריגוז'ין, משום שבהזכירו להלן את החוק השני של התרמודינמיקה, הוא אינו נוגע כלל בפרשנות חוק זה בתרמודינמיקה של מערכות פתוחות, אף שהוא מגיע למסקנות דומות למסקנותיו של פריגוז'ין.
מנגנונים ביפורקדיים, לפי מויסייב, בניגוד לדרוויניים, טבועים באבולוציה של מערכות מורכבות. ככל שהמערכת מורכבת יותר, כך נוצרים בה יותר מעברי ביפורקדיה, כלומר תופעות של ארגון מחדש מהיר ורדיקלי של אופי התפתחות המערכת.
מנגנונים ביפורקדיים הם ביטוי של הסטוכסטיות של העולם. הם קובעים את הבלתי-צפיות והאי-הפיכות של האבולוציה (שם, עמ' 8). אכן, ככל שהמערכת מורכבת יותר, כך היא מגיבה פחות בקו ישר להשפעות חיצוניות. אך הקביעה על קשר מורכבות המערכת לנטייתה למעברי ביפורקדיה די שנויה במחלוקת.
מערכות עם מנגנוני ויסות מפותחים מאוד, ככלל, מסוגלות להימנע מביפורקדיות ואסונות, שבהם הסדר, הנתמך במערכת הנתונה, מתפרק. לדוגמה, מערכות חברתיות דמוקרטיות, שבהן רוכשים אופי קבוע רפורמות ומגוון רגולטורים מוסדיים כמו בלמים ואיזונים, מתבררות כיציבות באופן בלתי-נמנע יותר מאשר משטרים טוטליטריים ואוטוריטריים נוקשים, ששינויים בהם מפעילים מנגנונים ביפורקדיים ולעתים קרובות מובילים לאסונות חברתיים. נוסף לכך, מנגנונים דרוויניים בהבנתם הדרוויניסטית, ולא במובנה הספציפי של מויסייב, פועלים ברמת הטבע החי, בעוד ששינויים ביפורקדיים אופייניים בראש ובראשונה לתופעות של כאוס דינמי בטבע הדומם, שבו הסדר נוצר ישירות מהכאוס ונושא אופי פרימיטיבי ביותר, בלתי-יציב. כמובן, ביפורקדיות ואסונות מתרחשים גם בטבע החי, וגם במערכות חברתיות, אך כאן התהוות מצבים ביפורקדיים נבלמת בידי מנגנונים רגולטיביים של שמירת סדר והפיכתו העקבית. מויסייב לעומת זאת מתעקש על קיומה של ״מגמה חשובה נוספת – ירידת יציבות המערכות ככל שגוברת מורכבותן״ (שם, עמ' 10). על קיומה של מגמה הפוכה הוא אינו חושב כלל. זה גם מעיד על הצרות, אי-האוניברסאליות של חשיבתו האבולוציונית.
הקבוצה השלישית של מנגנונים אבולוציוניים, שבה מבחין מויסייב, נקראת על ידו מנגנוני הרכבה. ״הטבע מאופיין בקואופרטיביות,
– הוא סבור, איחוד אלמנטים למערכות. כתוצאה, למערכת הנוצרת עשויים להיווצר תכונות חדשות״ (שם, עמ' 8).
כדוגמה הבולטת ביותר להרכבה כזו מויסייב מביא את פעולתו של החוק השני של התרמודינמיקה. אך ההרכבה העצמית של מבנים דיסיפטיביים, שנחקרה בידי א. פריגוז'ין, נובעת לא ישירות מהחוק השני של התרמודינמיקה, כי אם מהתרמודינמיקה של מערכות פתוחות, המסוגלות לפרוק אנטרופיה, כלומר תנועה בלתי-סדורה, אל הסביבה החיצונית. ישירות מהחוק השני של התרמודינמיקה נובע לא סידור מבני, כי אם הצטברות אי-סדר ואבולוציה לאחור, להתפוררות כל סידור ולמוות התרמי של היקום. במה אם כן מורכבת המשמעות האבולוציונית של אפקט ההרכבה?
מויסייב מסביר זאת כך. בהיותו אחד החוקים היסודיים ביותר של הפיזיקה, לחוק השני של התרמודינמיקה אין משמעות לחלקיקים בודדים, למולקולות בודדות. ״הוא מתבטא רק ברמת צבריהם: רק בכמות מספקת של חלקיקים אינטראקטיביים נוצרות תכונות מערכתיות חדשות עקרונית. נוצרת אפשרות להכניס מאפיין חדש של המערכת – אנטרופיה, וגם לגלות שהיא גדלה עם הזמן. זו תוצאה טיפוסית של 'הרכבה', התהוות של תכונות מערכתיות חדשות של העולם הסובב״ (שם, עמ' 9).
דוגמה גרועה ביותר. זוהי דוגמה יותר של ״פירוק״ של מערכות קיימות, מאשר של הרכבה של מערכות המתעוררות בתהליך האבולוציה. גידול האנטרופיה הורס את הסדר, המבטיח את האינטראקציה ״הקואופרטיבית״ של אלמנטים בתוך מערכות. בסופו של דבר כל מולקולה נעה בצורה בלתי-סדורה. מויסייב נוקט בדוגמה זו ללא פנייה לתרמודינמיקה של מערכות פתוחות, שבה התהליך מקבל כיוון הפוך, לא במקרה. האבולוציוניזם האוניברסאלי שלו נשען על רעיונות של ארגון עצמי ספונטני ומערכתיות, הוא מתמצה ברעיונות אלה. ״במאה העשרים,״ – כותב מויסייב, – ״חודרים אלינו במידה הולכת וגוברת רעיונות המערכתיות והארגון
העצמי (סינרגטיקה), להם אנו מעניקים משמעות רחבה יותר ויותר. אנו מתחילים לראות קשרי גומלין חדשים, והיקום לאור ידע חדש וניסיון חדש נגלה לפנינו כמערכת אחת, המתפתחת כיחידה אחת״ (שם, עמ' 18).
לכן לתהליך הארגון העצמי מויסייב משייך גם את הדקונסטרוקציה של כל ארגון. כמובן, התהליך האבולוציוני האוניברסאלי כולל גם ארגון עצמי וגם דיסאורגניזציה, שהיא התנאי המוקדם לארגון עצמי חדש. אך הארגון העצמי, כמו בסינרגטיקה של האקן, מובן בצמצום, כתהליך של יצירת מבנים מהכאוס הדינמי ודקונסטרוקטוריזציה ספונטנית לא פחות לאחר הפסקת זרימת האנרגיה המכוונת. תוך כך לא מתחשבים כלל בתהליך ייצור הסדר בידי מבנים המתארגנים עצמית, בתפקידם כמקורות ומעוררי ארגון נוסף. אילו האבולוציה התמצתה בארגון עצמי ספונטני, כאוטי, ובדיסאורגניזציה ודקונסטרוקטוריזציה ספונטניות, כאוטיות לא פחות, שום קדמה לא הייתה אפשרית.
אבולוציוניזם, המתבסס על תהליכים סינרגטיים ומתמצה בהם, אינו יכול להיות אוניברסאלי. הארגון העצמי הכאוטי, שנחקר בידי הסינרגטיקה, הוא רק התנאי המוקדם של ארגון וריאורגניזציה המותנים מבנית. צמצום האבולוציה להיווצרות ספונטנית של קישוריות ולהיווצרות סטוכסטית של מבניות הוא חיסרון יסודי של האבולוציוניזם של המאה ה-20. וחיסרון זה טבוע במלואו באבולוציוניזם של נ. מויסייב.
בייצוגים המכוונים פיזיקליסטית על ארגון עצמי נעדרים ויסות עצמי, ריאורגניזציה מבנית עצמית והתגייסות עצמית, המהווים תנאי מהותי של כל אבולוציה. וכאשר מנסים להרחיב את הייצוגים על ארגון עצמי, השאובים מהפיזיקה, על האבולוציה הביולוגית והחברתית-
היסטורית, מתקבלת לא תיאוריה כללית של האבולוציה, שהיא ההישג החשוב ביותר של תפיסת העולם האוניברסאלית-אבולוציונית, כי אם רק צורה נוספת של רדוקציוניזם, כלומר הסבר של המפותח יותר מתוך הפחות מפותח.
הדרך הביפורקדית של תמורות אבולוציוניות מוקצנת בעליל בידי מויסייב. הוא בוחן מנגנונים ביפורקדיים כמעבר מתיעול חד-משמעי של ההתפתחות להתהוות ריבוי של ״תעלות״, כשהבחירה על ידי המערכת של אחת התעלות להתפתחות המשך מתרחשת כתוצאה מאירוע מקרי גרידא וחסר חשיבות לחלוטין. אך במציאות בחירת ״התעלה״ בדרך כזו מתבצעת רק במערכות פרימיטיביות ביותר מסוג תנועה טורבולנטית של גזים ונוזלים, שבהן המורכבות נקבעת על ידי אי-יציבות קיצונית של המערכת ומתהפכת להיווצרות מערבולות מאורגנות כאוטית.
במערכות מורכבות מפותחות ביותר, ככלל, כלומר ברוב המוחלט של המקרים, אפילו במצב בלתי-יציב קיצוני, מעברי, של המערכת, התנועה באחת התעלות מתבררת כה מוכנה יותר ברציפות ההתפתחות, והכוחות, המתרכזים במבנים המבטיחים את היווצרות
ה״תעלה״ הזו, כה עולים על אפשרויות ״התעלות״ האחרות, עד ששום מקריות אינה יכולה לזעזע את התנועה בתעלה זו. הכורח לא רק פורץ דרך מסת המקריות העצומה ולא רק מעלה את ההסתברות של אירועים התורמים למימושו. שינויים הכרחיים, שהבשילו אבולוציונית, מובילים לצורות כאלה של יצירת מבנים, שבסופו של דבר (אך לא במישרין ולא באופן ישיר) מארגנים את עיקר המסת של המקריות והופכים דרך התפתחות אחרת לבלתי-סבירה בכלל. דרך כזו מתבטאת רק במגמות אלטרנטיביות, ב״מוסכמים״ של תהליכים היסטוריים.
משמעות המקריות באבולוציה אינה כה גדולה, כפי שנדמה היה
ליוצרי התיאוריות המדעיות-טבעיות של המאה ה-20, השקועים בחקר תהליכים סטוכסטיים. מהעובדה שתהליכים אלה מאפשרים רק תיאורים הסתברותיים נובע רק שהם נמצאים במצב של כאוס דינמי. משמעות המקריות אינה כה גדולה, משום שבתהליך האבולוציה נוצרים בהכרח מבנים, שארגונם בתנאים הנתונים תחרותי יותר מאשר ארגון מתחריהם. ההכרה בנסיבה זו אינה אומרת חזרה לדטרמיניזם מכניסטי. היא קשורה במעבר לדטרמיניזם אבולוציוניסטי, המתחשב בתפקיד המקריות והתהליכים הסטוכסטיים כמידת הכאוטיות, הנוכחת תמיד בכל סדר, בכל ארגון מבני, ומלווה, ומגוונת, ומשנה את דרך המימוש של כל כורח המותנה אבולוציונית. תוך כך ההכרחי מתממש כתוצאה מתחברת של אינספור מקריות, וזה יוצר את המראית שכאילו הוא נובע מהמקריות, מורכב מהן.
בהכרה בתנודות אקראיות קטנות, הנוצרות במצבים ביפורקדיים, כיסוד הבחירה בדרך ההתפתחות של מערכות מורכבות, של הארגון העצמי והאבולוציה שלהן, מתבטא החיסרון המתודולוגי העיקרי לא רק של הפיזיקליזם של מויסייב, כי אם גם של תיאוריית הארגון העצמי, המקובלת בסינרגטיקה.
מצבים ביפורקדיים וסטיות אקראיות נוצרים באבולוציה ללא הרף. בזה מויסייב ותומכי הגישות הקשורות בסינרגטיקה צודקים לחלוטין. אך ברוב המוחלט של המקרים מהלך ההתפתחות של מערכות מורכבות מונחה לא בידי תנודות אקראיות קטנות, כי אם בידי יתרונות תחרותיים גדולים של מבנים מתגייסים המתפתחים ברצף.
בספר ״העלייה אל התבונה״ (מואיסייב נ.נ. העלייה אל התבונה. הרצאות על אבולוציוניזם אוניברסאלי ויישומיו – מ': הוצ' אט, 1993 – 192 עמ') מויסייב מגדיר שוב את האבולוציוניזם האוניברסאלי
כסכמה, המייצגת פיזיקליזם מזוקק, ומנסה להסביר, מתוך סכמה זו, את כל מגוון האבולוציה. ״האבולוציוניזם האוניברסאלי, הסינרגטיקה, תיאוריית הארגון העצמי,״ – הוא סבור, – ״כל המונחים הללו כמעט נרדפים. הם משקפים את ייצוגנו על כל התהליכים ההולכים 'מעצמם', ללא כוונוניות של 'אצבע מורה'״ (שם, עמ' 26).
אכן, הסינרגטיקה כתיאוריית ארגון עצמי חושפת אחד מההיבטים של השינוי העצמי הספונטני והתהוות של סדר ראשוני מהכאוס הדינמי. אך לאבולוציוניזם האוניברסאלי זה אינו מספיק. תמורות מבניות של מערכות מורכבות ברמות ארגון שונות אינן מצטמצמות לארגון עצמי כאוטי. הן כוללות ריאורגניזציות מבניות מורכבות, שבהן בהתאם למבנים הראשוניים מתבצעת סידור מחדש של הסדר הקודם. סידור מחדש כזה אינו מכוסה בידי הסינרגטיקה והסכמה הפיזיקליסטית של הארגון העצמי בכלל.
כיצד אם כן יכול אבולוציוניזם ״אוניברסאלי״ המכוון פיזיקליסטית לעלות מתהליכים פיזיקו-כימיים לתהליכים ביולוגיים וחברתיים, האם יש לו זכות להפיץ את סכמתו להבנת האבולוציה בטבע החי ובחברה? נ. מויסייב עונה על שאלה זו כך:
״האבולוציוניזם האוניברסאלי מאפשר לבחון את התפתחות התהליך האבולוציוני העולמי בכל ממדיו… שום דבר חי אינו מסוגל להפר את חוקי הפיזיקה או הכימיה, ובאותה עת עקרונות הברירה, הקובעים את התפתחות החומר החי, כלומר חוקי התפתחות העולם החי, אינם מצטמצמים רק לחוקי התפתחות הפיזיקה או הכימיה (ליתר דיוק – איננו יכולים, ואולי גם איננו יודעים, לצמצם אותם לחוקים היסודיים שדיסציפלינות אלה חוקרות)״ (שם, עמ' 37). נוסף לכך, כפי שמגדיר מויסייב, ״ההתפתחות החלקה, הכמעט צפויה״ של התהליך האבולוציוני, אשר נסכים לכנותה
אבולוציה דרווינית״ (שם, עמ' 28) מהווה, לדעתו, רמה נמוכה יותר של אבולוציה מאשר המנגנונים הביפורקדיים והקואופרטיביים, הנכנעים לחוקים היסודיים של הפיזיקה והכימיה.
כמובן, עם פרשנות פיזיקליסטית ונאיבית-רדוקציוניסטית ממש כזו של האבולוציוניזם האוניברסאלי אין אנו יכולים בשום אופן להסכים. כאשר גופים נעים תחת פעולת הכבידה, למשל נופלים מגובה אל האדמה בתאוצה 9.8 מ'/שנ'2, הם נמצאים לגמרי תחת פעולת חוק פיזיקלי בלי קשר לשאלה אם הם חיים או דוממים. אך האבולוציה שלהם כוללת חוקים אלה רק בצורה מותמרת אבולוציונית, כפופה. לכן על שום צמצום של אבולוציה ביולוגית לחוקים היסודיים של תנועה בטבע הדומם לא יכול להיות דיבור. האבולוציה הדרווינית בהבנת הדרוויניזם עצמו, ולא בהבנה
״הפיזיקליסטית״, מורכבת לאין שיעור מהרמה הפיזיקו-כימית של האבולוציה.
הניסיון שעשה נ. מויסייב לבניית פילוסופיית היסטוריה מעמדות האבולוציוניזם נשען על אותם יסודות. הוא מבין את ההיסטוריה כתהליך סינרגטי, שבו יש להפריד את האוניברסאלי מהאינדיבידואלי. האוניברסאלי משתנה יחסית לאט וכולל מאפיינים של תהליכי ארגון עצמי, שהפיזיקאים מכנים אינווריאנטים אדיאבטיים של תהליכים דינמיים.
״גישה כזו,״ – מתוודה המחבר, – ״היא גם צורה מיוחדת של רציונליזם, שנולד במדע המודרני הלא-קלאסי, משום שהמחבר אינו מסוגל לקבל שום דבר אחר מלבד פיזיקליזם״ (שם, עמ' 70). אך אי-יכולת, כמו גם אי-ידיעה – טיעון גרוע.
כמובן, כמה אנלוגיות שימושיות אפשר לנצל בדרך זו. אך הסבר ההיסטוריה באמצעות הפיזיקה בקושי אפשר לכנות אבולוציוני. מויסייב רואה את ההבדל רק בפעילות הפעילה של אנשים, המשתתפים בתהליכים היסטוריים. במציאות הבדל זה הוא דווקא אוניברסאלי.
נ. מויסייב היה מדען מוכשר והוגה מקורי,
לו אנו חבים את ההתפשטות הרחבה של המושג אבולוציוניזם אוניברסאלי. ביוזמתו רכש מושג זה פופולריות רחבה בקהילה המדעית הרוסית, נכנס כמעט לכל ספרי הלימוד על שאלות פילוסופיות של מדעי הטבע. אך הסכמה הפיזיקליסטית שהציע אינה יכולה להיחשב אבולוציוניזם אוניברסאלי אמיתי. היא נשארת פיזיקליזם, שהופץ על תחומים, שבהם כל תהליך פיזיקלי וכימי רק משרת צורות אבולוציה ספציפיות.
באשר לספרי הלימוד, שיצאו לאור ברוסיה על בעיות פילוסופיות של מדעי הטבע, שקלטו מנ. מויסייב את רעיון האבולוציוניזם האוניברסאלי ופיתחו, עיבדו אותו באופן מהותי, אנו מייחסים להם משמעות יוצאת דופן. הם ממלאים, ככלל, לא רק תפקיד הוראה, כי אם גם תפקיד השכלה, בהפיצם תפיסת עולם מדעית-אבולוציונית, הומניסטית, בהדריכם את הנוער הסטודנטיאלי ברוח חיפוש השקפת עולם עצמאי, בריווים בידע כבסיס להיפטרות מדעות קדומות. מתוך שלושה עשרות ספרי הלימוד, שחקרנו, על בעיות אלה רק אחד מכיל פרשנות תיאולוגית, קריאציוניסטית, תפוסה בשיער, של עובדות מדעיות. אך גם היא מתנדפת, ברגע שהמחבר עובר להצגת העובדות.
כמובן, ספרי לימוד לבדם אינם מספיקים. דרושה תנועת השכלה רחבה, שמגויסת באמונה מדעית.
}}

==== האבולוציוניזם האוניברסאלי והאיום של האפוקליפסה האקולוגית ====
{{רן|
אבן דרך מסוימת בהתפתחות האבולוציוניזם האוניברסאלי ברוסיה הייתה הופעתו ב-2011 של הספר ״רעיון האבולוציה בביולוגיה ובתרבות״ (מ': קנון+, 2011 – 640 עמ'). בספר מיוצג צבע המדע הרוסי – הפילוסופים, הגנטיקאים, האקולוגים, הביולוגים-האבולוציוניסטים והתרבותולוגים הגדולים ביותר. הוא מהווה מעין מועדון דיונים, שבו תומכי התיאוריה הסינתטית של האבולוציה בביולוגיה מתפלמסים עם
מתנגדיה, הדרוויניסטים – עם האנטי-דרוויניסטים, הפרוגרסיסטים המושבעים – עם טרדיציונליסטים נלהבים. כבר בהקדמה לספר המנהיג המוכר של הפילוסופיה הרוסית ויאצ'סלב סטפין אפיין את רעיון האבולוציה כאוניברסאליה יסודית של התרבות, שעברה בגרסאות שונות לאורך כל תולדותיה ובמידה רבה קבעה
״את האופי והספציפיקה של ההבנה האנושית של ההוויה ושל הכרתה״ (שם, עמ' 6). זה קבע מראש את חשיבותה המיוחדת של תפיסת האבולוציוניזם האוניברסאלי, שיצירתה, כפי שמציין סטפין, הייתה תולדה טבעית של הפתרון המודרני של משימות הקשורות בהבנת ״האבולוציה המשותפת והמחוברת של הטבע והאדם, הביוספירה והנואוספירה, הטבע והתרבות״ (שם).
היינו רוצים למקד את תשומת לב הקוראים בשני מאמרים מספר זה, המציגים השקפות חלופיות על מימוש עקרונות האבולוציוניזם. אחד מהם בוחן את בעיות האבולוציוניזם הגלובלי מעמדות של אקולוגיזם טרדיציונליסטי, והשני שואף לצייר את סיכויי התפתחות הציוויליזציה מעמדות האבולוציוניזם האוניברסאלי. שני המאמרים אופייניים מאוד כביטויים של קיטוב המנטליות הרוסית לטרדיציונליזם קיצוני ואבולוציוניזם חדשני. הראשון מבין המאמרים נכתב בידי ל. פסנקובה וא. דריאבינה (פסנקובה ל.ו. דריאבינה א.ד. אקולוגיה בשיח של בעיות אבולוציוניות – בתוך: רעיון האבולוציה בביולוגיה ובתרבות – מ': קנון+, 2011, עמ' 477-494).
בתחילת המאמר עצמו מחבריו מעבירים ביקורת חריפה על המודלים המקובלים של ״התפתחות בת-קיימא״ ועל הייצוגים על
הדרך ה״נואוספירית״ של התפתחות האנושות. ההכחשה של תפיסות כה מכובדות וסמכותיות דרשה, ללא ספק, לא מעט אומץ ואף ייאוש. המחברים סבורים ששום דיבור על התפתחות בת-קיימא לא יכול להיות, אם כל צעד בהתפתחות הכלכלית והמדעית-טכנית של הציוויליזציה האנושית מלווה לא רק בזיהום הסביבה הסובבת את האדם, כי אם בהעמקה קטלנית לביוספירה של
המשבר האקולוגי הפלנטרי הכללי.
יש לציין, שגם תפיסת ההתפתחות בת-הקיימא, וגם תפיסת הנואוספירה של ו. ורנאדסקי מספקות לחלוטין לא רק אבולוציוניסטים מודרניים, כי אם גם אקולוגיסטים מסוג טרדיציונליסטי, הרואים בתפיסות אלה אלטרנטיבה לחברה החדשנית המתפתחת בסופה ופורשים יציבות של התפתחות וניצחון התבונה על הפלנטה כהכרח של ויסות פלנטרי כללי של ההתפתחות על מנת להימנע מאסון אקולוגי. הוויכוח הולך רק על צורות וגבולות של ויסות כזה. כמובן, אזהרות האקולוגים על אפוקליפסה אקולוגית מתקרבת מועילות לאבולוציה של דעת הקהל במדינות שונות, כשם שאזהרות המדענים על אפוקליפסה גרעינית מתקרבת היו מועילות למניעתה בתקופת העימות הגרעיני של מעצמות-העל.
אילולא מאמצי המדענים-האקולוגים, הנתמכים בידי הציבור, ממשלות ופרלמנטים של מדינות מפותחות לעולם לא היו נחרצים לאמצעים כה נחושים של ויסות ההתפתחות הכלכלית במטרה לשפר את מצב הסביבה הטבעית, שהינם אלה שננקטו במדינות אלה החל מסוף שנות ה-60 והביאו לתוצאות חמורות למדי, הניתנות לרישום אמפירי. תפיסות ההתפתחות בת-הקיימא, הקו-אבולוציה, הנואוספורוגנזה התחשבו באופי החיובי, אף שאינו מספיק דיו, של תוצאות אלה והיו מכוונות להרחבתן והעמקתן הרציפה, האבולוציונית. יציבות ההתפתחות בשום פנים אינה אומרת עצירתה והפסקתה.
יחד עם זאת בתנועה האקולוגית נצפה גם זרם שולי, שמאחורי עמדותיו האידיאולוגיות הסתתרה אי-קבלה טרדיציונליסטית של הקדמה כשלעצמה, אימה לפני בעיות החברה החדשנית, שאיפה להחזיר את האבולוציה אחורה ולחזור לסטריאוטיפים המוכרים לא רק של יחסי הגומלין בין האדם לטבע, כי אם גם של יחסי הגומלין הפטריארכליים
בין אנשים. בעיות ייעול יחסי הגומלין בין האדם לטבע מוחלפות בהפצת מצבי רוח פאניקיים, שהתודעה ההמונית קולטת בקלות ורוכשים פופולריות הולכת וגוברת. נוצר מצב פרדוקסלי: מצד אחד יחס צרכני לחיים ומרוץ בלתי-מרוסן אחר טובין חומריים מדרבן מרוץ בלתי-מרוסן לא פחות אחר הרחבת הייצורים ודיכוי מקביל של הסביבה הטבעית, ומצד שני מאותם צרכנים נשמעים מכל עבר קינות צבועות על נזק הקדמה וקרבת האסון. הקטרסטופיזם טבוע באישיות מכוונת-צרכנות, משום שדרך חייהם רצופת אסונות מגוונים, ובראש ובראשונה – עם הבריאות.
את כל מכלול הבעיות הזה מעלים מחברי המאמר. לפי ייצוגיהם, האסון האקולוגי כבר מתרחש, השפלת הסביבה הטבעית קיבלה אופי גלובלי, ובקרוב תקבל גם בלתי-הפיך, הטבע גווע, ובעקבות גסיסת הטבע יבוא בהכרח גם גסיסת האנושות. את מה שהאנושות עושה למניעת גסיסתה שלה, מחברי המאמר מחשיבים לבלתי-מספק לחלוטין, אף לבלתי-מקובל, הן במובן הקונספטואלי והן במובן המעשי. גם תפיסת הנואוספירה של ורנאדסקי, וגם תפיסת ההתפתחות בת-הקיימא, שבהן מתמצה ההבטחה הקונספטואלית של הגנת הביוספירה, אינן בעלות, לדעת המחברים, פוטנציאל מניע מספיק לפתרון הבעיות שנוצרו. באפיונם את תפיסת הנואוספירה של ו.י. ורנאדסקי, ל. פסנקובה ו
א. דריאבינה כותבים:
״ו.י. ורנאדסקי סבר שהתבונה חרוטה באבולוציה, מתפתחת לפי חוקיה וממלאת את מטרותיה. מכאן נובעת אי-הניתנות-להתגברות של התהוות הנואוספירה כשלב טבעי של התפתחות הביוספירה. נואוספירה – תחום התבונה – מכנה המדען את הביוספירה, שהפכה בידי הפעילות התבונית של האדם. התבונה (לפי ורנאדסקי) – השלב הגבוה ביותר
של הכוח המתבונן והתכליתי, המסדר את הטבע. היא צריכה לשכלל את תחום מושבה לפי חוקי האבולוציה, בהפיכתה את הביוספירה לנואוספירה. תוך כך מונח שתהליך הנואוספורוגנזה יהיה במקביל גם השתכללות רוחנית של האדם… הייצוגים המודרניים על הנואוספירה מקורם בהשקפות ו.י. ורנאדסקי על תפקיד המחשבה המדעית כגורם פלנטרי ועל הגעת עידן התבונה, שיחליף את התודעה המודרנית הלא-מושלמת של האנושות״ (שם, עמ' 477).
מחברי המאמר מחשיבים תפיסה זו לאוטופיה, ואת התקוות הקשורות בה – לחלומות בלתי-ניתנים להגשמה. אוטופיים לא פחות הם בעיניהם גם השקפות המדענים המקומיים המודרניים, המתבססות על תפיסת הנואוספירה, ובפרט נקודת המבט של נ. מויסייב על הכורח ליצור מוסריות חדשה, התואמת לדרישות הנואוספורוגנזה, והעמדה של ו.י. סטפין על האדם כשלב טבעי וטבעי בהתפתחות היקום, האחראי למצב העולם, שאליו הוא שקוע. אינם מאמינים מחברי המאמר גם בהגעת רפורמציה רוחנית חדשה וגיבוש מערכת ערכים חדשה כתנאי מוקדם לנואוספורוגנזה, שאת אפשרותה מצביע ו. סטפין (שם, עמ' 478).
אפילו השקפות א. פצ'אי, אחד המייסדים והתאורטיקנים של מועדון רומא, שבמסגרתו גובש הייצוג על גבולות הצמיחה וההתפתחות הכלכלית של הציוויליזציה האנושית, אינן מספקות את מחברי המאמר. ״א. פצ'אי,״ – הם מעירים, – ״מכוון לייצוגים על טבעו התבוני וההומני של האדם. בפרויקטים שלו של טרנספורמציית התודעה הם (כלומר תאורטיקני מועדון רומא – ל.ק.) נשענים על טובו הפנימי, על הקביעה שכל הרע שבו קשור בהשפעה חברתית, שהאדם טוב ואלטרואיסטי מטבעו. מכאן נובעים הרעיונות שהכריזו
על ״התודעה ההומניסטית״ ועל המהפכה ההומניסטית״ (שם, עמ' 480).
באי-קבלתם של התקוות להומניות ראשונית, לתבוניות ולאלטרואיסטיות של טבע האדם, או לרפורמציית התודעה ולהופעת התחלה מוסרית חדשה, המעוררת אחריות למצב הטבע, מחברי המאמר צודקים לחלוטין. טבע האדם דואלי, הוא כולל גם את ההתחלה התבונית וגם את החייתית. במשך אלפי שנים רבות בני אדם הרגו זה את זה כדי להשיג משאבים לקהילותיהם, להכניע ולשעבד אנשים אחרים. על אחת כמה וכמה טבעית להם הייתה ונשארה המלחמה נגד הטבע, שממנו הם שאבו משאבים מאז ומעולם, בהשאירם אחריהם מדבריות.
אך הם בעמלם גם יצרו טבע חדש, ולא רק מלאכותי, כי אם גם טבעי. הם עיבדו שדות, נטעו עצים, דאגו לחיות שבייתו. האדם מסוגל גם להרוס את הטבע, וגם לשחזרו. הוא מסוגל לשחזר גם את טבע הפרא, אם הדבר תואם את צרכיו ואינטרסים. לכן אין לסמוך על התהוות מוסריות ותבוניות, הסותרת את הצרכים והאינטרסים. הנואוספורוגנזה תלויה ישירות בגיוס צרכים ואינטרסים, המכוונים להבראת הסביבה הסובבת את האדם, לשיקום וחיזוק המנגנונים הטבעיים של הארגון העצמי של הביוספירה. בצורה שונה לחלוטין מנמקים מחברי המאמר במנטליות הטרדיציונליסטית הטבועה בהם.
את מקור הטעויות והתקוות הבלתי-מוצדקות, המפריעים להכרה בהיקפים האמיתיים של האסון המאיים, הם רואים באמונה בכוח הבורא של התבונה, בקדמה, באפשרויות האבולוציה של האדם, שחלק אותה ו. ורנאדסקי ואשר בזמננו קיבלה ביטוי מוכלל ברעיון האבולוציוניזם האוניברסאלי.
״גישה כזו לבעיית האדם,״ – הם סבורים, – ״נשענת על ייצוגים השקפתיים על חוק טבע אחד, אוניברסאלי, שבו האדם עם תבונתו מהווה את פסגת ההתפתחות הפרוגרסיבית של החומר. היום עמדה כזו קיבלה את השם אבולוציוניזם גלובלי (אוניברסאלי). ייצוגים אלה מבוססים על
ההשקפה האבולוציונית, ובאיכות זו הם נכללו בתודעה ההמונית של המודרניות וקיבלו התפשטות רחבה ביותר במנטליות המודרנית״ (שם, עמ' 481).
במקביל לאבולוציוניזם האוניברסאלי כתוצאה מודרנית של התפתחות ההשקפה המדעית, מחברי המאמר מפריכים גם את הדרך עצמה, שבמהלכה הגיעה המחשבה האירופית המכוונת מדעית להכרת האוניברסאליות של האבולוציה ורעיון הקדמה הקשור בה.
״הבנה כזו של טבע האדם,״ – מזכירים ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״גובשה עוד בעידן הנאורות והזמן החדש. זהו האדם של הולבך, רוסו וולטר. היא התפשטה בהרחבה במנטליות הציבורית של המאות ה-19-20 ונקלטה בידי המחשבה האקולוגית המודרנית. כך, ביסוד המודל של הנואוספירה, כה אופנתי היום, מונחת תפיסה עתיקה, רציונליסטית, של האדם״ (שם, עמ' 481).
בשאיפה לתאר את הרציונליזם האירופי כמודל עתיק, כלומר כיום, בעידן המשבר האקולוגי הגלובלי, מיושן, של התפתחות, המחברים שוכחים שמודל זה ענה על הקדמה האמיתית של החברה, שהושגה בזמן החדש, ובא במקום האוטופיה הדתית-קריאציוניסטית, ששלטה בעידן ימי הביניים, שלפיה האפוקליפסה והדין האחרון ישימו קץ לאנושות הטבועה בחטאים ויקבעו בדרך קטסטרופלית את מלכות האלוהים לעולמי עד.
כדי להראות את האוטופיות דווקא של המודל המדעי-רציונליסטי של ההתפתחות, המחברים מדגישים את קרבתו לפרויקטים אוטופיים של יצירת חברה אידיאלית:
״תורות רבות על החברה הצודקת העתידית קמו במשך כמה מאות שנים. מפליאה האחידות של הייצוגים על האדם בפרויקטים אוטופיים אלה. מדינות שונות, תקופות שונות, והייצוגים על האדם – זהים. בכל מקום כבסיס מקובל טבעו ההומני והתבוני, היכולת לבנות
חברה אידיאלית על יסוד רציונלי. ייצוגים אלה חיו במשך מאות שנים בתודעתם של אנשים מתקופות שונות וממדינות שונות. כנראה, הם נוצרים כתוצאה של הצורך הארכיטיפי של האדם באישור עצמי ובתקווה לניצחון הצדק בחברה האידיאלית של העתיד, כלומר כהשלכה של תקוות ותשוקות אנושיות״ (שם).
בהתאם, גם כל ייצוג על האופי החיובי של אבולוציית הציוויליזציה האנושית, לדעת המחברים, אוטופי לא פחות, הם מבוססים רק על השלכה של תקוות ותשוקות אנושיות, הם נשענים לא על המדע, כי אם נובעים ״מהייצוג ההשקפתי על האדם, מבלי לדרוש ביסוס תאורטי״ (שם).
ל. פסנקובה וא. דריאבינה צודקות בדבר אחד: אי-אפשר לבנות תחזיות מדעיות והשקפת עולם מדעית-אבולוציונית על עקרונות של סוף טוב, הממתין לאנושות באופן קטלני, אשר במוקדם או במאוחר תתעשת, תזכור את טבעה ההומני ותבנה חברה אידיאלית של שיתוף פעולה וצדק כללי. ייצוגים כאלה אכן בנויים רק על אמונה, ויתר על כן על אמונה אוטופית, לא מדעית. הניבוי המדעי והייצוגים המדעיים על אבולוציית הציוויליזציה האנושית חייבים להתחשב באיומים הגלובליים שנוצרו ובהסתברות התרחשותן של תוצאותיהם השליליות, כדי לגבש אסטרטגיות ריאליסטיות למניעתם ולהתגברות עליהם.
את תוצאות האמונה האוטופית בחברה אידיאלית של העתיד כבר חווינו על עצמנו, כשחיינו בחברה, שבנתה קומוניזם באמצעות אלימות טוטלית נגד החירות וזכויות האדם. גם עכשיו אנו עדיין חווים את תוצאותיה ואת הרציפות של אוטופיה זו. כל אוטופיה, לאחר שמומשה, הופכת לאנטי-אוטופיה אנטי-הומנית, פרט אולי לאותן אוטופיות, שנועדו איכשהו לקשט באמת את חיי האדם (למשל, אוטופיית עיר-הגן, שיצרו האדריכלים של המאה ה-20).
אך מחברי המאמר רחוקים מההבנה שכל אוטופיות נושאות אופי אנטי-אבולוציוניסטי, שייצוגים לא-אוטופיים, אבולוציוניסטיים על סיכויי האנושות בנויים על יסוד שונה לחלוטין וכוללים אמונה ריאליסטית שונה לחלוטין, הקשורה בתפיסת העולם המדעית-אבולוציונית. ייצוגים כאלה משקפים תוצאות של קדמה אמיתית בטבע ובחברה, בוחנים את האדם לא רק כיצור תבוני, כי אם גם כיצור המתקדם עם התקדמות הציוויליזציה.
שגוי לפרש אוטופית גם את הקדמה, משום שכל קדמה קשורה בהכרח ברגרסיה יחסית כלשהי, וכל התפתחות – בדגרדציה מסוימת. וכלום יכול היה להיות אחרת: הרי לכל תנועה קדימה באבולוציה מלווה בהכרח שינוי של מה שהיה לפני כן, ומכאן גם הפרה של מה שהתייצב קודם. התפתחות החברה החדשנית גוררת פרידה מיתרונות רבים של החברה המסורתית, מה שמטראום את התודעה השמרנית. אך אין זה אומר שעלינו לעצור ולהפסיק לנוע קדימה. יתר על כן, כל האטה של ההתפתחות האינטנסיבית של הציוויליזציה, המוכתבת בידי שאיפה להגביל את הקדמה המדעית-טכנית, הייתה גוררת בתנאים שנוצרו רק האצה נוספת של ההתפתחות האקסטנסיבית, הרחבת ייצורים מיושנים, מה שהיה מביא לתוצאות כבדות עוד יותר למצב הביוספירה.
מחברי המאמר מחשיבים לבלתי-יעילים את כל האמצעים, המיושמים בעולם להגנת הסביבה הטבעית, ואת המאמצים, המושקעים לשיפור המצב בתחום זה, לבלתי-פרודוקטיביים, בלתי-מספקים, אף לפליאטיביים גרידא. בעולם אין מחסור בקיום אירועים מגוונים רחבי-מסכים. מתקיימות ללא הרף ועידות אקולוגיות, כינוסים, סימפוזיונים, דיונים על זכויות הטבע, מתפרסמות קריאות של מנהיגי המדינות המובילות בעולם, פוליטיקאים סמכותיים, מדענים, נציגי תרבות, יוצאים לאור ספרים וכתבי עת רבים בכוון האקולוגי, נוצרים גופים
מייעצים ממשלתיים וממשלתיים-חוץ שונים להגנת הסביבה הסובבת את האדם. בכל זה, כפי שסבורים המחברים, מתבטא יותר ״אקו-דמגוגיה״ מאשר תוצאות אמיתיות.
אבל למרות זאת, המצב האקולוגי הגלובלי על הפלנטה ממשיך להידרדר. לדעת המחברים, האנושות כבר עברה את גבולות הצמיחה ואינה יכולה לשמר את עקרונות ההתפתחות בת-הקיימא, משום שהיא נמצאת מחוץ לתחום היציבות. ״צוינה דגרדציה הולכת וגוברת של הסביבה: דלדול שכבת האוזון, שינוי אקלים, אובדן המגוון הביולוגי, התגברות תהליכי המדבור והבהרת היערות. זה אומר, שההשפעות האנתרופוגניות על הסביבה, שאסור להן לחרוג מגבול מסוים – היכולת הכלכלית של הביוספירה, הופרו״ (שם, עמ' 483).
כך, האפוקליפסה האקולוגית לא רק מתקרבת, היא לדברי המחברים כבר הגיעה, אף שרק האקולוגיסטים שמו לב אליה. בהתאם מאופיינים גם ההישגים האמיתיים בתחום האקולוגיה, שגם האקולוגיסטים השמרניים ביותר אינם יכולים שלא להכיר בהם:
״בעולם התרחש שינוי עצום ביצירת תשתית להגנת הסביבה. מתפתחות תוכניות לאומיות חזקות למדיניות אקולוגית גלובלית ברוב המדינות. נוצרה תוכנית ממלכתית 'שינויים גלובליים של הסביבה הטבעית והאקלים' גם ברוסיה. ועם זאת, הציבור האקולוגי נאלץ לקבוע שתוצאות האירועים רחבי-ההיקף הללו בלתי-פרודוקטיביות״ (שם).
מי אם כן אשם בחוסר-הפרודוקטיביות של כל האירועים – גם הממשיים וגם האידיאולוגיים? לצד הפילוסופים, המאמינים באפשרות של קדמה מאורגנת תבונית, אשמים, לדעת מחברי המאמר, בראש ובראשונה נציגי העסקים הגדולים. ״הקריאות לחוס על העולם הטבעי נשארות רק על הנייר. הפיתוחים המדעיים, המוכיחים את קטלנות השרירותיות המהפכנית ביחס לטבע, אינם
נלקחים בחשבון בידי הנהגת רוב מדינות העולם. האינטרסים של המונופולים מתגלים כחזקים יותר… היום יש לדבר לא על תבוניות האנושות בכללותה, כי אם על אינטרסים קבוצתיים של אילי התעשייה של הפלנטה – האשמים העיקריים של התוקפנות נגד הטבע״ (שם, עמ' 484, 482).
כאן התבטא הציר המרכזי של הנמקים האפוקליפטיים בעניין בעיות אקולוגיות. הוא יוצא מגבולות האקולוגיה עצמה ונע באזור המנטליות האנטי-קפיטליסטית, שנפוצה בהרחבה במנטליות הטרדיציונליסטית בכל העולם ופופולרית מאוד ברוסיה הפוסט-סובייטית עם התפתחותה המוזרה מאוד של היזמות ועם שימור של דעות קדומות טוטליטריות רבות, המפריעות להתפתחות נורמלית. הציוויליזציה הטכנוגנית, חדורת רוח היזמות, החדשנות והקדמה, מקור רווחת העמים, מצילת מהקור והרעב, מפיקת טובין ושירותים איכותיים, הבסיס החומרי של הנוחות האנושית, נוחות החיים, סיפוק הצרכים, שגשוג הכלכלה, עוצמת המדינה – מוכרזת כאויבת האנושות, מחריבה את קיומה, כתנאי מוקדם לגסיסתה ההכרחית
תוך כך האקולוגיסטים הרדיקליים עצמם אינם מוותרים כלל על ברכות הציוויליזציה, שיוצרים ומספקים ״המונופולים״ המתחרים זה בזה, ״אילי התעשייה״, המנצלים במלואו את הישגי הקדמה המדעית-טכנית, את הניהול החדשני, המספקים עבודה ושכר גבוה למיליוני שכירים, ובאמצעות בסיס המיסוי שלהם – את מימון התוכניות החברתיות, ובכך – את מימוש הצדק החברתי, כמה שרק אפשר בכלכלת שוק ללא התפשטות המונית של יאזמוטות על צוואר משלמי המסים.
לפי השכנוע של מחברי המאמר, שום קדמה מדעית-טכנית בעקרון אינה מסוגלת להביא לשיפור או לפחות לייצוב של המצב שנוצר. להפך, היא רק תגביר
התפשטות טכנוגנית נוספת לתוך הסביבה, התפשטות בה של חומרים שלא היו ידועים לה קודם וכו'. ״התודעה של החברה,״ – הם קוראים, – ״מהופנטת בידי הקדמה הטכנית. האדם המודרני נתון במרות החשיבה הטכנוקרטית, המולידה את רעיון האפשרויות הבלתי-מוגבלות של טרנספורמציה לא רק של הטבע, כי אם גם של הסטטוס של עצמו, הגופני והנפשי״ (שם, עמ' 486).
אך דווקא הישגי המדע המודרני נותנים לכך יסודות רציניים למדי, אף שהציפיות מהנדסה גנטית ומטכנולוגיות כימיות ל״ניסים״ מהירים ובלתי-רגילים, ללא ספק, מוגזמות מאוד. ומצד שני, ההתפתחות הסוערת בזמננו של טכנולוגיות המידע כבר יוצרת ניסים אמיתיים, שלא חלמו עליהם נביאים וקוסמים. הורס את הטבע לא הקדמה המדעית-טכנית כשלעצמה, כי אם ניצולה הברברי בתנאים הכלכליים שנוצרו אובייקטיבית. למרות כל הצלחות ההתפתחות הציוויליזציונית, אותה ציוויליזציה, הקיימת על הפלנטה שלנו, עדיין נושאת אופי לא-מפותח. היא מבטיחה להמוני אנשים קיום צרכני, אך אינה מסוגלת עדיין להעיר בהם אפשרויות רחבות לאבולוציה יצירתית.
הציוויליזציה הארצית כבר חזקה דיה כדי ליצור איומים הולכים וגדלים לסביבת מושבה, אך היא עדיין חלשה מדי מכדי, מבלי לפגוע בזכות האדם לקיום ראוי, לבצע הבראה טוטאלית של הסביבה הסובבת את האדם, שיקום גלובלי של זכויות הטבע החי שקופחו בידי האדם. אבל הרבה אנחנו יכולים לעשות כבר עכשיו. מהות מה שאפשר לעשות אינה בצמצום ההתפתחות הכלכלית, ביצירת חסימות להתפתחות הקדמה המדעית-טכנית, כפי שמציעים האקולוגיסטים הרדיקליים, כי אם דווקא להיפך – להעלות את עוצמת ההתפתחות הכלכלית ולכוון בקנה מידה הולך וגדל את הישגי הכלכלה החדשנית והקדמה המדעית-טכנית אל
הבראת הסביבה הסובבת את האדם ושיקום המנגנונים הטבעיים של אבולוציית הביוספירה.
ומה מציעים מחברי המאמר המנותח על ידינו, לאחר שביקרו, ותוך כדי כך במידה מסוימת של צדק, את כל מה שמוצע ונעשה להצלת הטבע בתנאים שנוצרו אובייקטיבית? לאחר שאפיינו כאוטופיות את כל התנאים המוקדמים ההשקפתיים הקיימים לתמורות אבולוציוניות בתחום הגנת הסביבה הטבעית, המחברים שוב מקשרים את השינוי האמיתי של המצב הנראה להם כמעט חסר-תקווה עם תמורה יסודית של השקפת העולם.
״אז, המשימה, העומדת היום לפני האקולוגיה, ברורה,״ – מסכמות את הרהוריהן ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״לבצע מהפך בתודעה ההמונית, לשנות את תודעתם של מיליונים ומיליארדים, לשנות את השקפת עולמם, להבטיח החלפה של נורמות התנהגות וצירי ערך. ההיקפים – פלנטריים״ (שם, עמ' 487).
אך האם אין זו אוטופיה? ומדוע את טרנספורמציית השקפת העולם ברוח התפתחות הנואוספירה מאפיינים המחברים כאוטופיה, ואילו את פרויקטם להנחלת השקפת עולם אקולוגית לתודעה ההמונית הם ממקמים כאלטרנטיבה לגישה האוטופית? כדי להתגבר על ספקות מוצדקים למדי בממשות המשימה שהוצבה, הם משווים את המהפך שהם מציעים בתודעה ההמונית למבנה מחדש המוני של התודעה הציבורית בהתפשטות הנצרות. האידיאלים של הטוב והאהבה, שהוכרזו בידי הנצרות, הבטיחו את המעבר להשקפת עולם חדשה ולנורמות התנהגות חדשות. המחברים מכירים באי-התאמת הנורמות והערכים, מטרות החיים והמשימות, המקובלים בדת הנוצרית, לאלה הקשורים בהשקפת העולם האבולוציונית המודרנית, כולל האקולוגית. לכן הם מציעים להעמיד למבנה מחדש יסודי לא פחות מאשר את האבולוציוניזם הגלובלי, האוניברסאלי המודרני. אנחנו חבים לל. פסנקובה וא. דריאבינה הגדרה טובה מאוד של המשמעות,
שאותה רוכש האבולוציוניזם האוניברסאלי בתפיסת העולם המודרנית ובהבנת הבעיות החברתיות המודרניות ובהבטחה האינטלקטואלית של פתרונן המעשי. הן כותבות:
״השקפת עולמנו רוויה בייצוגים אבולוציוניים על העולם. האבולוציוניזם המודרני – אינו רק מכלול של תיאוריות מדעיות והכללותיהן. זה – אופן הוויה, הנמצאת במצב התפתחות, זה גם חשיבה אבולוציונית, וגם הלך רוח, שבו מתבטא השאיפה להבין את העולם במונחים של תהליך והתהוות״ (שם, עמ' 490).
נפלא, לא כן? והנה כיצד מתייחסים בייצוג המחברים הרעיונות היסודיים של השקפת העולם הדתית והאוניברסאלית-אבולוציוניסטית זה לזה:
״בהשקפת העולם של ימי הביניים רעיון האלוהים היה העמדה היסודית. זה היה עקרון ההסבר המרכזי של העולם, שמחוצה לו הכול איבד את משמעותו. בהשקפת העולם המודרנית תפקיד זה ממלא דימוי האבולוציה הגלובלית – תהליך אבולוציוני שלם, שבמהלכו מתפתחים ברצף תחילה אובייקטים של העולם הלא-אורגני, אחר כך של העולם האורגני, ולבסוף של עולם המערכות החברתיות. האבולוציוניזם הגלובלי מציב אוריינטציות הסבריות ומשמעותיות של תקופתנו. הוא מונח ביסוד רעיון אחדות העולם. מקובל שהאבולוציוניזם הגלובלי הוא היסוד של התמונה המודרנית של העולם״ (שם, עמ' 491).
אך אם כל זה נכון, אז כיצד, והעיקר – מדוע, יש לשבור את התמונה האבולוציונית הגלובלית-אוניברסאלית של העולם, כדי להעמידה תחת השקפת עולם אקולוגית הבנויה ספציפית? המחברים שואפים ״לתקן״ את האבולוציוניזם האוניברסאלי, בהשלימו בייצוגים על מחזוריות סגורה והיררכיות נוקשה, הטבועה, כפי שהם סבורים, במאפייני המערכת של אבולוציית הביוספירה. אך האם אבולוציוניזם ״מתוקן״ כזה, באמצעות קטיעה של רעיון הקדמה, יהיה באמת אבולוציוניזם? והאם הוא יוכל לשקף את
אבולוציית הביוספירה ואת מקומו של האדם בה?
״הטרנספורמציה של האבולוציוניזם הגלובלי,״ – מבהירות ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״חייבת להתחיל בפופולריזציה של מבט מערכתי על העולם, המכוון לאינטראקציות 'פונקציונליות' בין חלקי השלם ולבנייה ההיררכית של המערכת, בהפצת מבטים אלה בתודעה ההמונית… האדם הוא רק אלמנט, רק חלקיק של השלם, רק בורג במכשיר הכללי – הביוספירה. קיומו מחוץ לביוספירה חסר משמעות כמו קיומו של מכסה קומקום בלי הקומקום. הגישה המערכתית ממקדת את תשומת הלב בהרמוניות ובתכליתיות של הטבע, נושאת הרגשת תלות בו והרגשת קשר בל-ינתק עמו… ייצוגים אלה ישנו מהותית את דמות האבולוציוניזם האוניברסאלי״ (שם, עמ' 492).
לעניין זה אפשר לומר את הדברים הבאים. הגישה המערכתית מהווה צד מהותי מאוד של האבולוציוניזם האוניברסאלי, כך שאין כל צורך להנהיגה מחדש לצורכי התודעה האקולוגית. אך היא מובנת דווקא אבולוציונית, ולא כדמות של היררכיה קפואה כלשהי, שבה האדם – רק בורג, חלק תלוי, מכסה של קומקום. האדם – לא בורג ולא מכסה של קומקום. הוא אינו תופס מקום שהוקצה לו פעם אחת ולתמיד באבולוציה הטבעית.
האדם עצמו הוא אבולוציה, המשנה ומייעלת את הטבע ואת עצמו. הוא מכיל בתוכו את הפוטנציאל של אבולוציה יצירתית, אף שהוא יכול לממשו רק במסגרת התנאים שנוצרו אובייקטיבית, אבולוציונית, במסגרת רמת ההתפתחות של ציוויליזצייתו. כן, האדם תלוי בטבע. אך משימתו אינה רק להשתלב במחזורים שנוצרו בו, בהיררכיה של התהליכים המתפתחים בו, כי אם גם לייעל את יחסי הגומלין שלו עמו. וזה, למורת רוחם של האקולוגיסטים השמרנים, מניח, אמנם זהירות מאוד, אך בכל זאת התערבות מהותית בתהליכיו.
הביוספירה הארצית במשך מיליונים ומיליארדי שנים
השתנתה והסתגלה להתערבות של תהליכים קוסמיים, גיאולוגיים, גיאו-קלימטיים. מהות הבעיות האקולוגיות, שחווה היום האנושות, היא בכך שהציוויליזציה האנושית הופכת לגורם קטלני עוצמתי לא פחות של השפעה על הביוספירה, כמו אלה שכבר היו בתולדותיה. ויתר על כן, אולי עוד עוצמתי הרבה יותר. ״צריך להבין,״ – קובעות בצדק מוחלט ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״שהעניין איננו רק בהשמדת מיני בעלי חיים, כריתת יערות ובזיהום ההולך וגובר של האוקיינוס העולמי, אלא שהעניין הוא בהפרת היציבות של מחזורי הביוספרה הגלובליים והביוצנוזות של הפלנטה״ (שם, עמ' 491).
לאחר שחוותה בתולדותיה הקשות לא מעט אסונות, הביוספירה הסתגלה להם ולא רק שרדה, כי אם בגמישות וביכולת ההסתגלות הטבועות בכל חי לא רק שלא גססה, כי אם גם הבטיחה קדמת חיים מואצת והולידה את האדם – פסגת אבולוצייתו, שמעליה היא, ללא ספק, אינה מסוגלת לעלות. היום הביוספירה ללא ספק מדרדרת גם תחת פעולת הציוויליזציה המאורגנת ברבריות, וגם כתוצאה מכך שפוטנציאל האבולוציוני שלה, אולי, מתקרב למיצויו. זוהי עובדה. אך האדם אינו יכול להרשות לעצמו להשתלב בדגרדציית הביוספירה, שהציוויליזצייתו מקבלת ומאיצה.
האדם אינו יכול להישאר זמן רב מדי גורם קטלני, בדומה לאלה שהפרו בעבר את יציבות הביוספירה ועוררו או דיכאו את אבולוצייתו. אינו יכול, משום שזה מערער את יסודות קיומו וקיום ציוויליזצייתו, מאיים במיצוי משאבי הטבע ובמרכיביהם העיקריים – אוויר צח, מים נקיים וסביבת מחייה בריאה. האדם לא רק יתאים את עצמו לביוספירה הארצית, כפי שמתעקשים האקולוגיסטים צרי המחשבה, כי אם גם בקנה מידה הולך וגדל יתאים אותה לעצמו. ולצורך כך נחוצים הוצאות עצומות, בלתי-ניתנות להשוואה ליכולות של היום, והולכות וגדלות
עמל על הבראת וויסות הביוספירה.
כשם שבכלכלת השוק המודרנית מנגנוני הוויסות העצמי של השוק משולבים עם מנגנוני ויסות ממלכתיים המכוונים דמוקרטית, כך ביחסי האדם עם הביוספירה הכרחי שילוב אופטימלי של ויסות עצמי וויסות מכוון תבונית. לשם כך יש להקצות שטחים גדולים מאוד לשיקום מנגנוני הוויסות העצמי של טבע הפרא. כמה מהר ויעיל הטבע משקם את כוחותיו, מראה הניסיון של יצירת אזורי פינוי של אנשים בשטחי אוקראינה ובלארוס כתוצאה מאסון צ'רנוביל. בתנאי הזיהום הרדיואקטיבי המבעיתים את האדם צפיפות ההתפשטות כאן של צמחים ובעלי חיים גבוהים עברה את כל הציפיות והתחזיות המוצדקות מדעית.
כוח הרבייה של הטבע החי גבוה לאין שיעור מכפי שסוברים האקולוגיסטים החושבים קטסטרופיסטית. הוא מתפתח בהתקדמות גיאומטרית, כפי שהראה דרווין אחרי מלתוס ב
״מקור המינים״. הוא מוגבל רק בידי נוכחות משאבים ותחרות בין המינים. נסיבה זו מבטיחה עתודת כוח אדירה של הביוספירה, אם כי גם היא, כמובן, אינה בלתי-מוגבלת. לכן יש לתת לכוח הרבייה של הטבע חירות להתבטאות, להבטיח לו את המשאבים הדרושים, כולל ובראש ובראשונה מרחב, חופשי מהפעילות הכלכלית של האדם. ולעשות זאת לא פשוט מאוד. ערינו גדלים, האוכלוסייה גדלה כמעט באותה התקדמות כמו כוח הרבייה של הטבע, משום שבאדם מונח אותו כוח עצמו, המובטח במשאבי הכלכלה. האדמה מתייקרת.
לכן פתרון בעיית שחרור כוח הרבייה של הטבע מהדיכוי שלו בידי האדם יכול להיות קשור לא בהגבלת, בלימת או אפילו עצירת ההתפתחות הכלכלית והקדמה המדעית-טכנית, כי אם דווקא להיפך, באינטנסיפיקציית
ההתפתחות הכלכלית, שתאפשר להתגבר ביעילות על הזחילה האקסטנסיבית של הכלכלה, הממלאת שטחים חדשים וחונקת את הטבע החי.
ככל שמתעצמת ההתפתחות הכלכלית, מתאפשר להוציא ממחזור כלכלי שטחים גדולים דיו, לגדל בהם צמחייה וליישב בהם בעלי חיים, ובכך להפכם לאזורים חופשיים מהתערבות האדם ולתורמים להגנת זכויות טבע הפרא. ככל שמתעצמת ההתפתחות הכלכלית, מופיעה ומתרחבת גם האפשרות להבראת הסביבה הטבעית של הערים. יש לקבל נורמות משפטיות בינלאומיות להבטחת גידול הערים בגידול תואם של שטחים, המוקצים לנטיעות ירוקות.
רק הבטחת ערינו בכמות מספקת של מערכי יער וגנים, לצד הגוונת התעשייה, יכולה לתרום להבראת הסביבה העירונית הסובבת את האדם. אדם חופשי ובריא בלתי-אפשרי ללא טבע חופשי ובריא. בעיית הייעור הירוק של הערים ברמות שונות של המרחב העירוני רלוונטית מאוד לזמננו. ניסיונות לפתרונה נעשו בתולדות האנושות פעמים רבות. הדוגמאות הבולטות ביותר של ניסיונות כאלה הן הגנים התלויים של בבל בבבל הקדומה ואומנות הגינון של יפן. אינטנסיפיקציית ההתפתחות הכלכלית לא רק מאפשרת לשחרר לשיקום הטבע את המרחב הדרוש, כי אם גם להבטיח את עבודות הייעור הירוק ושחזור הטבע החי בכוח עבודה דרוש, ככל שמשתחררים עובדים מהתעשייה. חלוקה מחדש של מאמצי העבודה לרביית הטבע החי הייתה יכולה לתרום לא מעט לפתרון בעיית גידול האבטלה.
ומה מציעות ל. פסנקובה וא. דריאבינה כמימוש השקפותיהן על פתרון הבעיות האקולוגיות ועל הטרנספורמציה התואמת של מכלול רעיונות האבולוציוניזם האוניברסאלי
? ״אנו מקוות,״ – הן כותבות, – ״ליצירת אידיאל חברתי חדש, המסוגל לא במילים כי אם במעשים לשנות את אוריינטציית הערך של האדם. הקבלה הפנימית של רגולטורים ערכיים חדשים עשויה לאלצו ללכת נגד עצמו, נגד אינטרסיו, נגד התועלת האישית של היחס הטורפני לטבע. זו תהיה השקפת עולם חדשה, האוסרת על הרס משכננו – הביוספירה״ (שם, עמ' 493).
הנה זה בדיוק אוטופיה טהורה ביותר. להכריח את התודעה ההמונית ללכת נגד עצמה, נגד אינטרסיה לא פשוט לא-ריאלי. זה גם לא מוסרי. אנשים רוצים לחיות טוב יותר, שיהיה להם סיכוי בחיים. הם מאמינים שהתפתחות נוספת של הציוויליזציה תפתח לפניהם אפשרויות חדשות, תתרום לסיפוק מלא יותר של צרכיהם ואינטרסים, להשגת תנאים לחיים מלאים יותר, עשירים ומעניינים יותר. לגזול מהם את התקווה לכך – משמעותו להרוג בהם את הגירויים לעבודה יעילה, את הצימאון ליצירתיות ואת השאיפה לחיפוש חדש. זה היה אומר שקיעת הציוויליזציה האנושית, ולא הצלת הטבע.
תעמולת ויתור על ברכות הציוויליזציה הייתה יכולה לרתק חבורת אידיאליסטים מהאינטליגנציה, בעלי רגש אשמה מוגבר ונטייה לאסקהות. אך להכריח המוני אנשים ללכת נגד עצמם ואינטרסיהם בכל זאת אפשר. אך לא בדרך של הגבלה עצמית מרצון, המושרשת בתעמולה של אידיאלים מנותקים מהחיים ובחינוך של רגשות ונדחפים הסותרים אינטרסים, כפי שמניחות מחברות המאמר. לממש פרויקטים אוטופיים של הגבלת צרכי המוני אנשים בשם כינון שיווי משקל אקולוגי עם הסביבה אפשר רק בדרך של אלימות אכזרית נגד אנשים אלה, בדרך של יצירת מערכת, שאנו מכנים טוטליטריזם אקולוגי.
במסגרת, או ליתר דיוק בסגי, של מערכת כזו תופענה להגבלות הקשוחות ביותר כל דבר והכול ינורמל ויוגבל. כל מה שמעל לנורמה ייחשף לקשוחות ביותר
איסורים, והפרתם – להיענש בעונשים הקשים ביותר. צריכה של כל משאב, כמות המזון, השימוש בחשמל, דלק, מים, לידת ילדים – הכול יופקע לרגולציה ברורה ולעיצוב חוקי. פקידי המשרד האקולוגי יקבלו זכות לחדור לחייך האישיים ולשלוט בהתנהגותך, להאזין לשיחות טלפון ולבצע תצפית ויזואלית על המתרחש במעונך. האם הייתם רוצים עתיד כזה לעצמכם ולצאצאיכם?
כמובן, זוהי רק אנטי-אוטופיה, הראויה לעטם של סופרי-פנטזיה מקצועיים. אך האם אנטי-אוטופיה זו כה אוטופית? האין חיינו בתקופה הסובייטית בחברה, הדומה מאוד לזו שתיאר אורוול ברומן שלו ״1984״? ״אבל הכוח היה חזק וכולם פחדו ממנו״, כפי שעדיין מוערך בתודעה ההמונית של מיליונים. נדמיין לעצמנו שפתרון הבעיות האקולוגיות ילך בדרך ההגבלות על ההתפתחות הכלכלית והמדעית-טכנית.
בצאתם לדרך של איסורים והגבלות, בלתי-אפשרי להגיע לשום דבר אחר, פרט למינון החיים עצמם ולמלחמות על משאבים, לשלטון המחלק כל טוב. זהו הטוטליטריזם האקולוגי. כדי להימנע ממנו, יש לא להגביל, כי אם לגדל את התפתחות הציוויליזציה, ולגדל במקביל את מאמצי הציוויליזציה לייעול מצב הביוספירה. תוך כך, הגבלות סבירות ומינון נוקשה עדיין הכרחיות. בנסיבות חירום עשויות להפוך להכרחיות גם אמצעי חירום. אך האמצעי העיקרי והמכריע למניעת אסונות אקולוגיים והאסון הגלובלי הוא האבולוציה היצירתית של האדם ושל ציוויליזצייתו בחברה החדשנית.
}}

==== האבולוציוניזם האוניברסאלי וסיכויי האבולוציה היצירתית של האדם ====
{{רן|
האפשרויות והסיכויים של האבולוציה היצירתית של האדם מתגלים במאמר אחר מאותו קובץ, המוקדש ישירות לבעיית התפתחות האבולוציוניזם האוניברסאלי – במאמרו של מ. קונאשב ״התיאוריה האבולוציונית והתרבות האבולוציונית״ (קונאשב מ.ב. התיאוריה האבולוציונית והתרבות האבולוציונית – בתוך: רעיון האבולוציה בביולוגיה ובתרבות – מ': קנון+, 2011, עמ' 301-325). בו מפתח המחבר השקפות הפוכות, אלטרנטיביות ביחס למאמרם של ל. פסנקובה וא. דריאבינה, על האבולוציה ועל סיכויי יחסי הגומלין בין הציוויליזציה לביוספירה.
סיכויים אלה הוא מקשר לא עם הפצת השקפת עולם אקולוגית מיוחדת כלשהי, המבוססת על הגבלה עצמית של האדם וסותרת את צרכיו ואינטרסים הכלכליים, כי אם עם יצירה ופיתוח בראש ובראשונה של כלכלה אקולוגית, המכוונת לשחזור וייעול המנגנונים הטבעיים של אבולוציית הביוספירה. הוא בוחן את הכלכלה האקולוגית כאלמנט הכרחי של הכלכלה האבולוציונית, שבניגוד לכלכלה הטרום-אבולוציונית, מעצבת באופן פעיל ומכוון את התנאים המוקדמים החומריים של האבולוציה היצירתית של האדם. כמובן,
גם הכלכלה ״הטרום-אבולוציונית״ מתפתחת ללא הרף, אך היא מתפתחת ומשחזרת את הציוויליזציה האנושית ואת האדם עצמו בעיקר על חשבון הטבע, ולא באמצעות רבייה משותפת עמו.
״בכלכלה הטרום-אבולוציונית,״ – כותב מ. קונאשב, – ״האדם משחזר את עצמו ואת כל התנאים הקרובים, ההכרחיים, של קיומו בעיקר על חשבון הטבע, ותרומתו שלו לרבייה זו חלקית בלבד, ובהרבייה זו של עצמו הוא בכל זאת עדיין כפוף לטבע ואינו מבין את סיבות הכפיפות הזו, אף שכבר מודע לעובדת הכפיפות עצמה, למשל בצורה דתית… ב
כלכלה אקולוגית (ועקב כך, בהתאמה, גם בתרבות אקולוגית) הטבע כבר אינו רק מקור חומרי, לעתים אף חינם או כמעט חינם, של הכלכלה, כי אם כבר הופך גם למטרה, למוצר״ (שם, עמ' 320).
כמובן, המונח ״כלכלה אבולוציונית״ עצמו אינו מוצלח דיו. אך הוא מבטא מגמה אמיתית של התפתחות הכלכלה המודרנית לוויסות יחסי הגומלין שלה עם הטבע ולצורות שותפות, לא פיקודיות-ביורוקרטיות, של ויסות יחסי הגומלין הכלכליים בין בני אדם. אין ספק, שמגמה זו עדיין חלשה מאוד. אך היא כבר מתבטאת בחקיקה האקולוגית, במתודולוגיית הניהול המודרני, בחלוקה מחדש של הכנסות, המכוונת לצרכים אקולוגיים וחברתיים, בהתפתחות הרחבה של יזמות קטנה, בצמיחה המובילה של תעשיית הטכנולוגיות הגבוהות.
תחת ״כלכלה אבולוציונית״ מחבר המאמר מתכוון לכווניות הכלכלה החדשנית המודרנית ליצירת מוסדות ודרכים של ויסות ווויסות עצמי, אשר בסיכוי עתידי מסוגלות לעזור לאדם להשתלט על אבולוציית ציוויליזצייתו, ולא להישאר ״הגלגל והבורג״ שלה, חוליה פונקציונלית, ובמידה מסוימת אף קורבן.
מ. קונאשב מודע לחלוטין לסכנות, המתעוררות במעבר מדרך
״הטרום-אבולוציונית״ של התפתחות יחסי הגומלין הכלכליים אל
״האבולוציונית״. אמצעי הייצור מתפרסים אקסטנסיבית, והאפשרויות להשתלטות על אבולוציית הציוויליזציה, לשיפור ולבריאת האבולוציה האנושית עוד חלשות מדי, ומתעורר שורה שלמה של איומים, הקשורים בחוסר האונים של האדם בפתרון מספק של הבעיות הגלובליות של המודרניות, כולל הבעיה האקולוגית.
״בשלב ההתהוות של התרבות האבולוציונית,״ – סבור קונאשב, – ״כאשר האבולוציה של האדם עצמו הובילה את האדם אל סף כזה,
כזו, לעבור ולהתגבר עליה הוא יכול רק אם יחליף את מודוס ההוויה עצמו, את סוג הרבייה עצמו מטרום-אבולוציוני לאבולוציוני, כאשר יותר ויותר נושא הפעילות העיקרי של האדם הופך לשלמות העולם הסובב כולו ושל עצמו, כאשר האדם כבר במודע, במכוון, בורא את עצמו, את אבולוצייתו שלו ואת האבולוציה של כל העולם הנגיש, התלוי בו, בפעילותו המשנה, היוצרת הזו, משתנה קיצונית יחד עם מידת חירותו גם מידת אחריותו. הרי זה כבר כל החירות וכל האחריות של האדם, הבורא אבולוציה״ (שם, עמ' 321).
כמובן, העמדות, שמגן עליהן מ. קונאשב ונושאות אופי מדעי נוקשה, אינן באותה עת מוכחות דיין, כי אם היפותטיות בלבד וחדורות באמונה הומניסטית עמוקה. אמונה זו אינה דתית, כי אם מדעית, אינה אוטופית, כי אם ריאליסטית. היא נובעת לא מחלומות ופנטזיות עקרים על העתיד, כי אם מאקסטרפולציה של מגמות אמיתיות, המתגבשות בהתפתחות הציוויליזציה המודרנית. אך למגמות אלה מתנגדות גם מגמות אחרות, הפוכות, הנובעות מהמצב הברברי של מרכיבים רבים של מבנה הציוויליזציה, ומימוש אמונה זו יהיה תלוי בהתפשטותה, אך לא רק באמונה, כי אם גם ביכולת של קהילות אנושיות כה שונות להתפתחות חדשנית של הכלכלה, הדמוקרטיה, התרבות ההומניסטית.
התרבות ההומניסטית האבולוציונית – אינה פרי הרהורי סרק של תודעה אוטופית, היא נוצרת ככל שמתפשטים הידע המדעי, החינוך המכוון מדעית, היא מתבססת על השקפת העולם המדעית-אבולוציונית, על ההתפתחות המודרנית של הדמוקרטיה, מדינת החוק והבטחת זכויות האדם. הדמוקרטיה מטבעה הומניסטית ואבולוציונית, חדורת אחריות ומתממשת ברפורמות עוקבות. היא תואמת לעקרונות המדעיות, התבוניות והאנושיות. אך היא
תמיד בלתי-מושלמת, כשם שהאדם עצמו בלתי-מושלם. השכלול הנוסף של הדמוקרטיה תלוי לא רק בהתפתחות המוסדות הדמוקרטיים, כי אם גם ביכולת האנשים לעלות על הדרך הקשה של שיפור עצמי, להיחד באמונה מדעית-הומניסטית ובתרבות אבולוציונית. רק בהשקעת עמל יומיומי בשיפורו הפסיכופיזי, האדם יכול לזכות בבריאות מושלמת ובשמחת חיים. רק בשיפור תרבותו, האדם יכול להעלות את יכולותיו היצירתיות ולזכות בכוחות מוסריים לעמידה מול הברבריות והחוסר תרבות. רק בהעלאת רמת אחריותו, הוא יכול להפוך לחופשי באמת ומוכן לשיפור אמיתי של חייו שלו, ולא ליצירת אשליה של שיפור כזה כתוצאה ממעשים לא ישרים ודיכוי כבודו ומצפונו שלו. חוסר אחריות במוקדם או במאוחר מוביל לניצול לרעה של החירות ולאורח חיים בלתי-חופשי, ברברי.
״רק האחריות,״ – קובע מ. קונאשב, – ״באמת עושה את האדם לחופשי. אדם בלתי-אחראי – זהו עבד, אם של המקרה ואם של שרירותו שלו. ואילו האדם היוצר, ובמיוחד יוצר האבולוציה, – זהו אדם כבר מעצם הגדרתו חופשי, חופשי ביצירתו ובזכות היצירה. אך דווקא בשל כך גם אחראי לנברא ולנוצר על ידו. לכן במיוחד, הוא יותר מכל אלוהות שיצר בדמיונו, חופשי ואחראי ממנו… הבורא, שפוסק על ידו האדם, אינו מתפתח בעצמו ואינו משתתף באבולוציה של העולם כביכול שנברא על ידו. בניגוד לו, האדם עצמו מתפתח, ובבוראו את אבולוציית שאר העולם, מתפתח יחד עמו״ (שם, עמ' 322).
בחברה החדשנית יכולתו של האדם לברוא את חייו שלו ואת העולם הסובב אותו, ללא ספק, גדלה. היא גדלה ככל שמתפתחת חברה זו. האדם בחברות חדשניות זוכה בחירות שלא נראתה קודם, בחירות כזו שלא
יכול היה אפילו לחלום ושנשלל ממנה האדם של החברות המסורתיות. אך מהאופן שבו ינצל האדם את חירותו, תלויה חירותם של אנשים אחרים ויכולתם לברוא את העולם הזה אנושי וחופשי יותר מכפי שהיה עד כה. ככל שהאדם עצמו הופך ליוצר, לנושא של בריאת האבולוציה, הוא מפסיק להיות יצור, אובייקט וקורבן של אבולוציה ספונטנית. בהפיכתו עצמו ליוצר, לנושא של אבולוציה יצירתית וברוכשו אורח חיים יצירתי, האדם מאבד ברצף ובאופן טבעי את האמונה בבורא השמימי, שכלי-מעשו ויציר-כפיו הוא ראה עצמו בכל החברות המסורתיות.
כמובן, ברמת ההתפתחות, שהגיעה אליה היום החברה החדשנית, בני אדם עדיין שקועים מאוד בתלות בנסיבות החיים המתעוררות ספונטנית, ורבים מאוד זקוקים לעזרה מלמעלה, בהיותם בלתי-מסוגלים להתמודד עם נסיבות אלה. האמונה הדתית מעניקה להם תקווה והצלה מיגונות וכישלונות, מתבוסות ואסונות, מפחדים מפני מחלות ומוות בעולם הטראגי-קרוע ומתפתח ספונטנית זה. בזה טמונים המשמעות והחשיבות של תפקודן של כנסיות, מסגדים, מקדשים ושאר בתי אלוהים ומוסדות דתיים המגוונים ביותר בפרופילם ובייעודם. הם משווים לאנשים דמויות של יצורים טובים מכל, ממלאים את תודעתם בהרגשת הרמוניה, שנשללה מהם בעולם האכזרי, שנוצר באבולוציה ומטראום ללא הרף את האדם.
אך האופן שבו נוצר העולם הזה, מעורר ללא הרף גם אצל אנשים מאמינים בקנאות ספקות בקיום האלוהות. הפילוסופים הדתיים והתאולוגים ממציאים תאודיצאות שונות, הצדקות-אל, שהן חילול קודש מבחינה דתית ובלתי-עמידות מבחינה מדעית. הם שואפים להצדיק את הבורא, ובכך מפרים את עקרונות אי-התחקות הרצון האלוהי ואת ההשתחוות ביראת כבוד לפניו. הם ינסו להסביר ולנמק באופן תבוני, מדוע בורא טוב מכל יצר עולם כה רע, אכזרי,
לא-תבוני ולא-הרמוני. נכנס לשימוש הטיעון המרכזי: האדון העניק לאנשים חירות, והם בחרו בדרך החטא, בגדו בבוראם. הנה הם סובלים מחטאותם שלהם. הם אשמים.
מ. קונאשב כותב בעניין זה:
״אם הבורא, שפוסק על ידו האדם, כל-יכול ובורא לפי שרירותו, לפי גחמה, ואינו אחראי לפני יצירי-כפיו על שעשה, הוא חסר אחריות ובלתי-חופשי. גרוע מכך, הוא משית על יצירי-כפיו, תוך התכסות בהאשמה בביצוע חטאים כביכול, את פיספוסיו, ליקוייו, וכביכול, את עלויות בריאתו. ואילו האדם, הבורא אבולוציה, ללא ספק הופך לאחראי על כל שעשה, על כל ההישגים והכישלונות של אבולוציה זו. הוא חופשי במידה שהוא אחראי, במידה שהשתלט על חוקי היצירה והרמונייתה, על מדע האמנות של היצירה, וליתר דיוק של ההתהוות, משום שבתהליך יצירה זו לצדו, יחד עמו, משתתף גם כל העולם הסובב״ (שם, עמ' 322).
כבר עצם הצורך ב״הצדקת״ האלוהים נובע מההכרה העקיפה בטבעיות, באבולוציוניות של ההוויה. אלוהים לא יכול היה לברוא עולם אחר, משום שעולם זה היה נטול טבעיות, חירות, הגדרה עצמית. התאודיציאה של ג. לייבניץ מציירת את העולם הזה כטוב שבאפשרויות העולמות. אך טוב יותר יכול לעשות את העולם הזה רק האדם, שהכיר את המקור האבולוציוני של העולם והפך למסוגל לשיפורו האבולוציוני. התנ״ך מתאר את דמות האלוהים ככזו אכזרית, דספוטית, כיד מענישה, כקנאי המדכא את חופש המצפון ואת ההתקשרות לאמונות אחרות. בזה באה לידי ביטוי מציאותו של העולם ההיסטורי של האדם, חדור האכזריות, האלימות, רצח העם.
בנצרות האמונה בבורא טוב מכל מתווספת בעקרון ההומניסטי של אהבת לרע והצלה מחטאים באמצעות השתכללות מוסרית מתמדת. זהו –
צעד ענק קדימה בדרך ההתפתחות האבולוציונית של האמונה הדתית. אך ההומניזם הנוצרי אוטופי, משום שבלתי-אפשרי לאהוב את כולם ללא הבחנה. האהבה – רגש אינטימי, אינדיבידואלי, ומי שמנסה לאהוב את כולם, בדרך כלל אינו אוהב איש. ההומניזם הנוצרי מונע בידי העבודה לאלוהים, ולא בידי השאיפה לעשות את העולם האנושי חופשי, מפותח והומני יותר. אלטרנטיבה להומניזם הדתי מהווה ההומניזם האבולוציוני.
״ההשקפה האבולוציונית,״ – סבור מ. קונאשב, – ״הכוללת באופן טבעי והכרחי את הייצוג על החירות והאחריות האבולוציונית של האדם, כוללת בכך גם את ההומניזם האבולוציוני. כבר בשל כך ההומניזם האבולוציוני הוא חלק בלתי-נפרד של התרבות האבולוציונית״ (שם, עמ' 323).
מחבר המאמר בוחן את התפתחות האנושיות כתהליך אבולוציוני, שחווה לא מעט נסיגות ורגרסיות, אך עם זאת תמיד ליווה את אבולוציית הקהילות האנושיות. הוא מציין:
״האנושיות, שנוצרה במהלך האבולוציה, תחילה עוד אצל בעלי חיים בצורת פרוטו-אנושיות כדאגה לצאצאים, לחברים האחרים של המשפחה החייתית, הלהקה וכו', ואחר כך כבר כאנושיות ממש עוד בשלב המוקדם של אבולוציית האדם עצמו, בהיותה תחילה תוצר של הסתגלות ביולוגית טהורה, של אבולוציה פרוטו-תרבותית, ואחר כך תרבותית של האדם, גם היא התפתחה, גדלה יחד עם האדם כאיכות ההסתגלות החדשה שלו, כיכולתו החדשה, לא רק שהעניקה לו יתרונות אבולוציוניים, כי אם גם הרוממה, ומרוממת אותו מעל לכל שאר העולם הביולוגי. למרות כל הרגרסיות והנסיגות באבולוציית האדם, האנושיות, התפתחותה הופכות יותר ויותר לאחת המגמות המהותיות העיקריות, ואחר כך לעיקרית, של אבולוציית האדם״ (שם, עמ' 324).
הקדמת האנושות בצורה זו או אחרת ליוותה את הקדמת הציוויליזציה האנושית, אך היא, כמובן, לא זרמה חלק ובקו ישר, בהיותה מתבטאת על רקע חוסר-האנושיות האכזרי ביותר,
שנוצר במאבק הקיום כמעט דרוויני בין קהילות אנושיות ובתחרות נוקשה על גישה למשאבי השלטון והרווחה החומרית בין בני אדם. דווקא קדמת האנושות, שנשענה על העלאת אפשרויות האדם עם התקדמות הציוויליזציה האנושית, לא נלקחה בחשבון כלל בידי מה שמכונה סוציאל-דרוויניזם וסימנה את חוסר האונים שלו בהסברת תהליכים חברתיים. המאבק על קיום האנושות נגד חוסר-האנושיות מהווה את התכולה העיקרית של התרבות האנושית. הצימאון לאנושות, הצורך בה תמיד היה אחד הצרכים הדוחקים של האדם, חשוב לא פחות מהצורך במשאבים חומריים, במזון, בלבוש, בדיור ובנוחות. הוא מהווה את עצם מהותו של האדם כיצור חברתי. בהיעדר סיפוק מלא בחיי החברה, הוא נדחק לתחום התרבות, מומש בדת, באמנות, בפנטזיות ובפרויקטים אוטופיים של סדר חברתי אידיאלי.
אך ככל שעוברת הציוויליזציה האנושית ממערכות חברתיות מסורתיות לחדשניות, הצורך באנושות גדל ללא הרף ומקבל יותר ויותר אפשרויות לסיפוקו. חוסר-האנושיות החדשה, החודרת את החברה החדשנית בשלבים המוקדמים של התהוותה, רק מחזקת צורך זה. אבולוציית האנושות בחברה החדשנית מקבלת ביטויה בהתפשטות הדמוקרטיה, בהגנת זכויות האדם, בהיעדר סכסוכים צבאיים עולמיים, בהופעת אפשרויות רחבות יותר לשיפור עצמי של האדם. היא מתבטאת גם בקבלתם על ידי אנשים מתקדמים אבולוציונית וחושבים חדשני, כבסיס השקפת עולמם, של האמיתות שהושגו בידי המדע ושל ההכללה השיטתית שלהן בתורה המדעית-פילוסופית של האבולוציוניזם האוניברסאלי. האבולוציוניזם האוניברסאלי מופיע לא רק כאימוץ רציונלי של הישגי כל המדעים הקונקרטיים, כי אם גם כאידיאולוגיה של החברה החדשנית, הפותחת
דרך לאורח חיים חדש, לשיפור האבולוציוני של האדם, לאמונה חדשה, המתבססת על הידע, לאנושות חדשה, המוצאת לה תמיכה בתרבות האבולוציונית ובהישגי הציוויליזציה המודרנית.
מ. קונאשב חושף זווית חשובה של האבולוציוניזם האוניברסאלי, בבוחנו אותו כתיאוריית רבייה של מערכות חומריות. הוא נשען תוך כך על תיאוריית רביית ההון ודרכי הייצור, שהציע ק. מרקס. כמובן, אין אנו יכולים לבחון הוגה זה של המאה ה-19 כמייסד האבולוציוניזם האוניברסאלי ואף לא כאבולוציוניסט עקבי. המרקסיזם שייסד מרקס היה תורה נושאת אופי דואלי, הכוללת הן מרכיבים אבולוציוניים והן מרכיבים אנטי-אבולוציוניים בעליל.
אך תיאוריית הרבייה של מרקס, על אף כל ביטויי המנטליות האנטי-קפיטליסטית, האנטי-יזמית שבה, המובילים לפרויקטים שגויים לחלוטין, אוטופיים ובלתי-אנושיים של תמורות חברתיות בעלות אופי אנטי-אבולוציוני, מכילה שורה של גרעינים רציונליים, אשר עשויים לשמש לפיתוח תיאוריית האבולוציוניזם האוניברסאלי. זה מנסה לעשות מ. קונאשב, בהכלילו את המושגים ייצור ורבייה ובהפיצו אותם במידה מסוימת של הסכמה על כל העולם המתפתח למגוון.
״במקרה זה,״ – כותב קונאשב, – ״בקירוב הראשון, הגס ביותר, החומר בכללותו וצורותיו הבודדות מייצגים ייצור-עצמי, והאבולוציה בכללותה ושלביה וצורותיה הבודדים הם התפתחות של ייצורים-עצמיים אלה, מעבר בין מערכות חומריות המשתכפלות עצמית ומתפתחות עצמית, ובאותה עת גם טרנספורמציה של מערכות אלה, התהוותן של מערכות אחדות מאחרות, של הבאות לאחריהן מקודמותיהן״ (שם, עמ' 304).
הקוסמוס נבחן מעמדות אלה כ״מפעל״ אדיר,
המייצר מגוון עצום של מערכות חומריות. מערכות אלה משתכפלות עצמית באמצעות ארבעה סוגי אינטראקציות – גרביטציוניות, אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. אחר כך הן נהרסות ונבלעות בידי מערכות אחרות, הבאות אחריהן, המתפתחות על בסיס מערכות קודמות. למשל, כוכבים משתכפלים באמצעות בליעת מימן מענני גז ואבק, בהפיכם את תכולתם לדלק גרעיני. כאשר משאבים אלה מתרוקנים, הכוכבים בסופו של דבר הופכים לננסים שחורים – שרידים שרופים של גופי אור שזרחו פעם. גלקסיות משתכפלות עצמית באמצעות אינטראקציה גרביטציונית,
״מתחרות״ זו בזו על משאבי כוכבים. תוך כך מתבצעת גם ברירה של הגלקסיות היציבות ביותר, שליבותיהן בעלי הגרביטציה העוצמתית ביותר. אטומים של כל חומר משתכפלים באמצעות אינטראקציות אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. וכן הלאה. דרכי הייצור וההשתכפלות העצמית נקבעות בטבע הדומם באופי התהליכים הפיזיקו-כימיים.
כל תהליך כזה יכול להיות מוצג כ
״טכנולוגיה״ מיוחדת, שבאמצעותה מתבצעת השתכפלות עצמית של מערכות דוממות. ״ברביות כאלה, מהוות הכוכבים, המייצגים טכנולוגיות טבעיות, טבעיות ויוצרות-עצמית, הליום ומימן, הנכנסים לתגובה תרמו-גרעינית, הם באותה מידה חומר גלם ראשוני, ובמקביל נושא ואובייקט של רבייה זו״ (שם, עמ' 307).
ברמה הביולוגית של התפתחות החומר מופיע הנושא המרכזי של הרבייה – האורגניזם החי, השואף לשרוד, לייעל את פעילות חייו, ובהתאם, המסוגל להתרבות עצמית כדרך חדשה, שאינה ידועה בטבע הדומם, של השתכפלות עצמית. תוך כך הרציפות של ההתפתחות, הקיימת גם בהשתכפלות העצמית של מערכות הטבע הדומם, הופכת לתורשה – דרך רביית החומר החי על בסיס
טכנולוגיות שכפול של חומצות ריבונוקלאיות.
במאבק הקיום מיני האורגניזמים ״ממציאים״ טכנולוגיות חדשות, המאפשרות להם לא רק לשחזר את עצמם, כי אם גם ליצור מינים חדשים, בעלי חיים יותר ומותאמים יותר בתנאים חדשים, כלומר במהותו, לבצע רבייה מורחבת של החומר החי. להתפתחות הביוספירה אופייני מגוון עצום של טכנולוגיות כאלה ושלל עצום של דרכי רבייה השונות זו מזו. מ. קונאשב מבחין בכמה מהן היסודיות ביותר:
״באבולוציה של העולם האורגני, של הצורה הביולוגית של החומר, יש מיד כמה דרכי רבייה מיוחדות, ביולוגיות – רבייה על ידי מינים, מערכות אקולוגיות, ביוספירה, של הצורה הביולוגית של החומר בכללותה של עצמן… כך, חיידקים לשם רבייתם
״למדו״ להשתמש בחמצן, ביסודות כימיים ותרכובות אחרות, ובכך הפכו לא רק למינים חדשים אחרים, כי אם גם לסוגי חיידקים חדשים עקרונית, יישבו את הסביבות המגוונות ביותר״ (שם,
עמ' 305, 306).
חידושים טכנולוגיים פותחים אפשרויות לגיבוש כל מין חדש – גם של מיקרואורגניזמים, וגם של צמחים, ושל בעלי חיים. במהותו, כל מין בעל דרך רבייה ספציפית משלו. דרך הרבייה האנושית שונה ביסודה מדרכי הרבייה של מיני בעלי חיים, אף שבשל היותו יצור בעל גוף ביולוגי, האדם משחזר גוף זה בדרך דומה לחיות. האדם כיצור מתורבת משחזר את עצמו בדרך, הכוללת ייצור וחליפין מאורגנים חברתית. בחברה החדשנית דרך רביית האדם נשענת יותר ויותר על הישגי המדע, על הכרת חוקי הטבע ועל יצירת על בסיס מדעי טבע חדש בדמות חומרים מלאכותיים ואף יצורים. אבולוציית דרך הרבייה האנושית מובילה את האדם למחסום חדש
בהתפתחות הציוויליזציה האנושית, שמעבר לו נפתחות גם אפשרויות חדשות, שלא נראו קודם, וגם סכנות חדשות, המאיימות על עצם קיומו של האדם.
״לפני האדם (האנושות),״ – סבור מ. קונאשב, – ״נעמדה בחירה נוקשת, לגמרי ברוח תיאוריית דרווין: או להתחיל להפוך לנושא אמיתי, ליוצר, לבורא של אבולוצייתו שלו ושל אבולוציית כל העולם הנגיש לאדם, או להישאר רק אובייקט של תהליכים אלה, כשמשלמים מס עצום, לעתים מופרז, עם תוצאות טראגיות, לדעות הקדומות שלו עצמו, לבורותו שלו ולעברו האבולוציוני שלו. לצערנו, היום כמו אתמול, הבחירה הזו, שממנה בכל מקרה אין לאן להימלט ואין לאן לברוח, מסיבות רבות טרם נעשתה… האדם הגיע לשלב כזה, שבו נקלע לפני הכורח לא רק להכיר בעובדת האבולוציה, בראש ובראשונה של שלו עצמו, כי אם גם להשתלט על אבולוציה זו. אחרת ממתין לו גורלם של מינים אחרים רבים, שכבר נכחדו או נכחדים״ (שם).
צדקתן של אמירות אלה של מחבר המאמר ברורה לחלוטין לכל אלה שיבחנו ללא משוא פנים את בעיות הציוויליזציה המודרנית. המדינות, השקועות בטרדיציונליזם, בקנאות דתית ובאי-רציונליזם של החשיבה החברתית, מפגרות היום יותר ויותר אחרי המדינות המתקדמות, המפותחות, הן בהתפתחות המדע, והן ביצירת טכנולוגיות גבוהות, והן בהתפתחות התעשייה, החקלאות, המסחר, תחום השירותים, והן ברווחת עיקר האוכלוסייה. בבואן להשיג הכנסות עצומות ממכירת משאבי אנרגיה-חומרי גלם, הן מנצלות אותן בצורה בלתי-יעילה ביותר. כספים אלה מתבזבזים בעיקר על רווחה מנופחת של צמרת החברות המסורתיות, ושארית כספים אלה מגיעה לסיפוק ציפיות היאזמוט של השכבות החברתיות הנמוכות. תוצאה של ארגון חברות כזה היא הפרות המוניות של זכויות האדם, אי-יציבות חברתית, נטייה לזעזועים מהפכניים, כלומר מה שממנו נמלטו מזמן המדינות בעלות הכלכלה החדשנית המפותחת
.
תוצר לוואי של חברות מסורתיות הוא גם הטרור הדתי. הכלכלנים היום מהרהרים על התופעה
של ״קללת המשאבים״, המרחפת על מדינות בעלות פוטנציאל אנרגיה-חומרי גלם טבעי עשיר, המקבע את סדרי החברה המסורתיים שלהן. לצערנו, לקללה זו נתונה היום גם רוסיה. מתי היה שרוסיה מפגרת מבחינה תעשייתית אחרי סין? זהו בושה לאומית. הפוצ'בניקים הרוסים והאולטרה-פטריוטים עם חשיבתם הטרדיציונליסטית האוטופית חולמים על תחיית רוסיה האימפריאלית, שהפילה פחד על העולם הסובב. למעשה, פעילותם המתגייסת פועלת נגד רוסיה, משום שהיא יוצרת מכשולים להתפתחות הדמוקרטיה והחברה החדשנית.
מדוע אם כן מ. קונאשב סבור שהבחירה, העומדת לפני האנושות על סף הכניסה לחברה חדשנית אבולוציונית מתפתחת, היא נוקשת ודרווינית טהורה? הוא עצמו עונה על שאלה זו: אם לא נשתנה, נכחד, כשם שנכחדו בתולדות הביוספירה מינים ביולוגיים רבים מאוד, שלא עמדו בניסיון הברירה. ובראש ובראשונה יכחדו אלה, הדוחים את מציאות החברה החדשנית ואינם מסוגלים אבולוציונית, על בסיס מדעי, לשנות את עצמם ואת העולם הנתון לשינוי. כמובן, אם להביט בלי ״משקפיים ורודות״ על החברה החדשנית של היום, שעדיין לא-מפותחת, יש להכיר בכך שהיא עדיין ערוכה מעט לשינויים הומניסטיים המוצדקים מדעית. המנטליות, חדורת הטרדיציונליזם התוקפני, של המוני אנשים גדולים, פוגשת בהתנגדות נוקשה את נבטי ההשקפה החדשנית המדעית-אבולוציונית. בהיותם שקועים באינסטינקטים צרכניים, אנשים אלה חיים בחברה החדשנית, נהנים מפירות חידושים שתוכננו מדעית, אך באמונותיהם והעדפותיהם, בהשקפת עולמם, רבים מהם לא הרחיקו לכת מעידן ימי הביניים.
״אפשר לא להאמין בידע המדעי שהושג,״ – כותב בעניין זה מ. קונאשב, – ״אפשר על יסודות שונים לא להאמין בתיאוריית האבולוציה, כשם שפעם לא האמינו בתיאוריית החסינות וסירבו לחיסונים. אך השלילה של כל תיאוריה מדעית מוכחת, כולל תיאוריית האבולוציה, אינה פוטרת מתשלום על הוויתור על הידע המדעי ומעל פעולות ופרקטיקות הכרחיות אובייקטיבית, כולל אלה שהבשילו מזמן, המבוססות על ידע זה״ (שם).
החשיבה האבולוציונית והתרבות ההומניסטית-אבולוציונית הופכות לאמצעים החשובים ביותר של הסתגלות האדם למורכבויות ועומסי היתר של החברה החדשנית המתפתחת. מורכבויות ועומסי יתר אלה עם הזמן, ללא ספק, רק יגברו, כמו גם האפשרויות לפיצויים יעילים יותר ויותר ולהתגברות עליהם במאמצים אנושיים. לשווא יהיו הניסיונות לגדור את עצמם מהם בדרכים שהומצאו בחברות מסורתיות באמצעות פנייה ליצורים מיתולוגיים. הם לא יעזרו בשל היעדרם במציאות ונוכחותם רק בדמיון מאורגן מערכתית ובסוגסטיה של פרקטיקות דתיות.
הכרחי לבצע בחירה מורכבת ואחראית ביותר בין התרבות החדשנית האבולוציונית המודרנית, המעודדת את האדם לשיפור עצמי קבוע ושיטתי, לבין התרבות הטרדיציונליסטית, שהופכת בפועל לחוסר-תרבות אבולוציוני. נסכים: זה, כמובן, אינו אומר ויתור על מסורות סבירות של העבר, שעמדו במבחן הזמן וקובעו בתרבות הלאומית והאנושית הכללית. להיפך, מסורות אלה יש לשמור בקפידה, לתמוך, להחיות ולהוציא מהשכחה, כדי שההתפתחות הסוערת של החברה החדשנית לא תדכא ותשמיד אותן, כשם שמנגנון מסתובב שובר יד שנכנסה לתוכו.
בזמן הנוכחי כבר ישנם לא מעט אנשים, המוכנים לקליטה ולפיתוח של התרבות האבולוציונית המודרנית. הידע המדעי,
הנרכש מספסל הלימודים בידי המוני אנשים עצומים ומתקבע בקבלת השכלה גבוהה, מקרב אותם בהדרגה לנטייה להשקפה מדעית ולמבט אמיתי על הדברים. אך הידע המדעי מתקבע בהשקפת עולמם של אנשים רבים, לצערנו, באופן שטחי מאוד, בין אם במותירו מקום לדעות קדומות מסוגים שונים, ובין אם במגבילו את השקפת עולמם לרציונליזם יבש, לחוסר אמונה בהיעדר מוחלט של גיוס הנפש, שהאמונה מעניקה.
את הוואקום הרוחני הזה נועדה למלא התרבות האבולוציונית והאמונה המדעית-הומניסטית – אמונה, שאינה מבוססת על מיתוסים של חברות מסורתיות, כי אם על ידע מודרני, התואם לרמת ההתפתחות של החברה החדשנית ולאפשרויות שהיא פותחת לאורח חיים יצירתי ולשיפור עצמי של האדם. האדם-הצרכן של ערכים שהושגו על בסיס מדעי יכול ומסוגל להפוך את עצמו לאדם-היוצר, המנצל ערכים אלה להתפתחות עצמית ולייעול יחסי הגומלין שלו עם העולם החיצון, לטרנספורמציה חדשנית של העולם הסובב לפי אמות המידה היצירתיות שלו.
״המאפיין המרכזי של ההוויה האבולוציונית החדשה הזו של האדם,״ – משכנע את קוראו מחבר המאמר, – ״הוא בכך שהאדם לא רק מודע לעובדת האבולוציה הכללית, כולל אותה באבולוצייתו שלו, אלא גם על בסיס הכרת האבולוציה הזו הופך לא רק לסוכן מודע שלה, כי אם ליוצר המרכזי שלה, לבוראה. בכך הוא נכנס לשלב חדש של הוויתו, ומחליף סופית את כל האלוהים שברא… אך מעמדו החדש הזה, ה'אלוהי', מציב לו גם דרישות אחרות לגמרי, ויתר על כן קיצוניות בנוקשותן, 'אלוהיות'… האדם אכן חייב להיות 'אלוהים' ולתאים לכל התכונות שלו, וליתר דיוק, לעלות על המוחלט המחשבתי שהומצא על ידו כ'קב אבניים רוחני'. המעמד החדש הזה הוא היסוד של התרבות האבולוציונית החדשה, הכוללת השקפת עולם אבולוציונית חדשה,
אתיקה אבולוציונית חדשה ופרקטיקה אבולוציונית חדשה״ (שם, עמ' 312).
כמובן, בשלב נתון זה של התפתחות החברה החדשנית האדם עוד חלש מדי, מכדי ליצור במלואו את איכויותיו הגופניות והרוחניות ודרכן להשפיע מהותית על אבולוציית העולם הסובב. התביעה למעמד ״אלוהי״ נראית, מתוך המציאות של היום, אוטופית למדי. על אחת כמה וכמה, שבתולדות האנושות ישנן דוגמאות איומות רבות לאופן שבו אנשים, שטיפסו לפסגת השלטון, ניכסו לעצמם מעמד ״אלוהי״ והפכו לפוסקים בגורל האנשים הנתונים למרותם, ובעשותם לפי שרירותם הפקרות פרועות, התעללות והרג המוני.
התודעה הדתית, הכבולה בדוגמה של עבדות לפני האלוהים, נחרדת באופן בלתי-מתואר מתביעת האדם למעמד ״אלוהי״ ומהשאיפה לוויתור על ״קביים רוחניים״, ההכרחיים לסדר החיים הטרדיציונליסטי של האדם. המטיפים הדתיים מצביעים בצדק על התוצאות הנוראות של ניסיונות שליטים דספוטיים לנכס לעצמם מעמד אלוהי, ועל חוסר-הסיכוי של אורח החיים הסובייטי, הקשור באידיאולוגיה אגרסיבית-אתאיסטית ובניסיונות ״לברוא״ חברה שמחה חדשה לחלוטין על חורבותיה של החברה המסורתית שנהרסה ביסודיות, עד היסוד.
הם לא מתחשבים, במודע או במזיד, בעובדה ש״בניית הקומוניזם״ נשענה על ״קביים רוחניים״ אוטופיים, דומים למדי בפנטסטיות שלהם ובאנטי-אבולוציוניזם שלהם לאלה, שעליהם נשענים הרועים והאדפנטים של כל הדתות הקיימות על פני כדור הארץ. ואילו צמיחת עוצמתו של האדם, אפשרויותיו ביצירת חייו שלו, בהשפעה על הנסיבות הסובבות, בבריאת החברה החדשנית, היא תהליך אובייקטיבי, עובדה, חוק בלתי-ניתן-להפרה של ההתפתחות ההדרגתית של הציוויליזציה האנושית.
בעקיפין מכירים בכך גם האנשים, העוסקים ב״עסקים רוחניים״. ההיררכיות הדתיות אינן מוותרות כלל על שירותי הרפואה המודרנית, בביסן את תקוותיהן על עזרת האל. בעולם המודרני, חדור הברבריות הציוויליזציונית, דרכו של האדם, שעלה על דרך יוצר תמורות אבולוציוניות, קשה בצורה בלתי-רגילה. ברוב המקרים הוא מבצע את המעבר האמיץ מצרכן ליוצר בבדידות מוחלטת, ללא תמיכת הסובבים.
השלב הראשון בדרך זו הוא שיפור פסיכופיזי עצמי מאורגן מערכתית וקבוע, המבוסס על עקרונות מדעיים-אבולוציוניים. האנשים הסובבים מתעניינים בכך, מכירים בכך ש״כדאי היה לעסוק בזה״, משום שהבריאות בגדה בהם והרופאים לא עוזרים, אבל ״אין להם זמן״. שום תעמולה של אורח חיים בריא ויוצר בריאות אינה עוזרת, משום שאנשים שקועים לגמרי בסיפוק האינטרסים הצרכניים שלהם. במקרה הטוב הם מבקרים שלוש פעמים בשבוע במדורי ספורט כלשהם, ואחר כך ברוב המקרים נושרים מחוסר זמן או בשל הרעת מצב בריאותם, שנגרמה ממאמצים בלתי-ממונים והצטברות עייפות.
לעזור בהפצת היצירה העצמית של האדם יכולה רק אמונה מדעית ותרבות הומניסטית מדעית-אבולוציונית. ואילו תוצאות השינוי המחודש של הגוף האנושי וחיזוק הרוח האנושית בתהליך השיפור הפסיכופיזי העצמי פשוט פנטסטיות. לאחר שעברו ניסיונות רבים, אפילו אנשים חולים מאוד למשך זמן ארוך מאוד מאבדים לחלוטין את היכולת לחלות, זוכים בגוף יפה, ברצון מתאזן בצורה בלתי-רגילה, ביכולת עבודה מדהימה וביכולות יצירתיות בלתי-מוגבלות. האין זו התקרבות לאידיאל ״האלוהי״?
כמובן, אפשרויות האדם מוגבלות בטבעו הביולוגי ובזמניות קיומו על פני כדור הארץ. האדם – לא אלוהים, הוא בן-תמותה, וכל תביעה לכל-יכולות אלוהית מגוחכת ו
בלתי-אנושית. בהפוכו ליוצר, על האדם להתחשב במגבלת אפשרויותיו ובניגודיות העקרונית שלו לדמויות הפנטסטיות של האלים. אחרת הוא יערער את כוחותיו במאמצים מופרזים, והטבע ״יענישו״ במהירות על התביעה לעוצמה אלוהית.
אך מה שהאדם הופך למסוגל לו בתהליך של שיפור עצמי בלתי-נלאה, אכן עולה על אפשרויות של אנשים רגילים ומקרב צעד אחר צעד את האדם לאותן תכונות, שאנשים בזמנים שונים ייחסו לאלים. אין לנו ספק שככל שיתפתחו היסודות המדעיים של השיפור הפסיכופיזי העצמי, האדם ילמד לא רק להתגבר ביעילות על חסרונותיו הטבעיים ומחלותיו, כי אם גם להאריך משמעותית את חייו שלו. השיפור הפסיכופיזי העצמי הוא רק הצעד הראשון בדרך הטרנספורמציה ההומניסטית של העולם, יצירת התרבות, האתיקה והפרקטיקה האבולוציונית.
״האלמנט הראשון של התרבות האבולוציונית,״ – סבור מ. קונאשב, – ״הוא דווקא ההשקפה האבולוציונית, שבסיסה מכלול אחיד של תיאוריות אבולוציוניות פרטיות וכללית… כבר פ.ג. דובז'אנסקי, בבוחנו את המשמעות ההומניטרית, התרבותית-כללית של התיאוריה האבולוציונית, ציין בגאווה ובשמחה שהתיאוריה המודרנית של האבולוציה מחזירה את האדם למרכז העולם. נכון, בניגוד לייצוגים ולתמונות העולם הטרום-אבולוציוניים, זהו לא המרכז המרחבי שלו, כי אם דווקא המרכז המשמעותי שלו״ (שם, עמ' 313).
האנתרופוצנטריזם החדש הזה, בניגוד לאנתרופוצנטריזם הישן, שהיה תוצאה של מחסור בידע על כדור הארץ והקוסמוס, פותח לפני האדם אופקים חדשים. מ. קונאשב אינו עושה ניסיון אפילו לשרטט את קווי המתאר של התרבות האבולוציונית החדשה. יש לציין, שציר כל תרבות הוא ההבנה הפילוסופית של העולם. הבעייתיות הפילוסופית-השקפתית מחלחלת גם למדע, וגם לכל הענפים והסוגים של האמנות, וגם לתרבות הפוליטית, וגם לדת.
בעידן העת העתיקה התרבות והאמנות היו נתונות להשפעת הרעיון ההשקפתי של ההרמוניה הקוסמית. בימי הביניים עמדות השליטה תפס רעיון האל. תרבות הרנסנס שינתה את הרעיון הזה, והשלימה אותו ברעיון ההומניסטי של גדולת האדם כיציר האל, שניחן בניצוץ של חכמה אלוהית. מחזותיו של הדרמטורג הגדול ביותר של כל הזמנים והעמים, ויליאם שייקספיר, – הם, למעשה, פילוסופיה רצופה, המגולמת בדימויים אמנותיים. בבסיסה עומד הרעיון, שלפיו ההשגחה העניקה לאדם חופש וזכות בחירה בין טוב לרע. בבוחרו ברע, בעשותו פשעים למען בצע והשגת שלטון, האדם משיג יתרונות לא מעטים, אך זמניים בלבד. מהלך ההיסטוריה עצמו, השתלשלות הנסיבות מביאה לכך ששלטונו מתמוטט, והמעללים, שהביאוהו לשלטון וחיזקו אותו, במוקדם או במאוחר פונים נגדו. הרעיון הזה מתגלה כרלוונטי למדי גם לזמננו, אף על פי שידוע לנו שתפקיד ההשגחה ממלאות החוקיות של האבולוציה ההיסטורית.
בעידן הנאורות בתרבות החלו לפתח מכלול רעיונות, הקשורים בליברליזציה ההדרגתית של החברה. במרכז תשומת הלב עמד הרעיון של ניצחון התבונה על הדעות הקדומות. רעיון זה המשיך להתפתח במשך כל העת החדשה. ידוע איזה תפקיד עצום בתרבות המאה ה-20 מילאו הפילוסופיות של הפסיכואנליזה והאקזיסטנציאליזם. פילוסופיית המרקסיזם גם היא מילאה תפקיד לא מבוטל בתרבות המאה ה-20, אף על פי שבברית המועצות, בשל הנסיבות ההיסטוריות, היא הולידה את התרבות הסרווילית של הריאליזם הסוציאליסטי.
הגיוני להניח, שהתהוותה והתפתחותה הנמשכת בימינו של פילוסופיית האבולוציוניזם האוניברסלי מסוגלת לפתוח שלב חדש בהתפתחות התרבות העולמית, תוך הקצאת תשומת הלב של יוצרי התרבות להבנה ולתיאור אמנותי של האבולוציה היצירתית של האדם, מורכבויותיה ובעיותיה, הטבע האבולוציוני של הנסיבות ההיסטוריות, אליהן שקוע האדם, הטרגדיה
של האדם-היוצר, החווה התנגדות של נסיבות הנראית בלתי-ניתנת-להתגברות, ובסופו של דבר, את ניצחון האבולוציה היצירתית, ככל שמתפתחת החברה החדשנית, על הנסיבות היורדות אל העבר. אנו מקווים, מאמינים, ומשוכנעים בכך שהתרבות האבולוציונית, חדורת הפילוסופיה של האבולוציוניזם האוניברסלי, תבוא במקום התרבות הנוכחית המכוונת לצרכנות, ותגרום לגל עוצמתי של תרבות גבוהה, המקרבת הן את האליטה והן את המוני האנשים לערכים הומניסטיים, לאורח חיים יצירתי, לשיפור עצמי קבוע ולהתפתחות אנושית, הגיונית של החברה החדשנית.
כל אדם המשתפר מקיף יכול להיות מסוגל לעשות במלאכתו דבר גדול, דבר בעל משמעות-כללית לכלל האנושות. בזה טמון המשמעות העליונה של חייו של כל אדם. האמונה המדעית מעודדת את האדם להתרומם מעל הצמחייה בעולמו הקטן והצר ולבצע הישג יצירתי למען הטרנספורמציה ההומניסטית של עולם האדם. ההישג היצירתי, בניגוד להישג הצבאי, אינו טמון בכך לסכן את החיים ולתת אותם לניצחון על אנשים אחרים, כי אם בכך להקדיש אותם לטרנספורמציה אנושית של עצמו ושל העולם הסובב בכל תחום פעילות נבחר. הישג צבאי יכול להימשך כמה דקות, ואילו הישג יצירתי, בונה נמשך כל החיים.
האמונה המדעית מגייסת את האדם למלחמה שלווה נגד כל ביטויי הברבריות הציוויליזציונית. האדם המאמין מדעית הופך ללוחם של התרבות. הוא משתפר ללא הרף באומנותו הצבאית. הוא מאמן את בריאותו, את יכולותיו הפולמיות, את כוחו היצירתי, את הפוטנציאל המוסרי, ההכרתי והתרבותי שלו. הוא מכוון תדיר לחדשנות ולקליטת ידע אוניברסלי, התורם להשגתם. משמעות האמונה המדעית והגישה המדעית-אבולוציונית לחיים טמונה בשיפור המשותף של האנשים ובשיפורם המשותף
של החברה החדשנית המתפתחת.
שיפור עצמי, העובר לשיפור משותף, הוא צורת אבולוציה, הטבועה רק באדם ואינה מתרחשת בשום מקום בעולם הקוסמי הנשקף לעינינו. היא הצורה העליונה של האבולוציה. היא יוצרת מסורות חדשות, המבוססות על חיפוש חדשני של צורות ודרכים לטרנספורמציה אבולוציונית של עולם האדם. המסורות של החברות המסורתיות, המקובעות ומקודשות על ידי הדתות המסורתיות, מגלות את חיוניותן גם בחברה החדשנית, ומסייעות לאנשים להסתגל לעומסי-היתר הפסיכולוגיים ולמורכבויות של הסביבה החברתית המשתנה בעוצמה. אך קשיחות המסורות האלה, התאמתן למציאויות חברתיות שנעלמו, אי-התאמתן לרמת הידע האנושי שהושגה אינם מאפשרים להן לספק באמת את הצרכים הרוחניים של האדם של החברה החדשנית. הן קשורות לעבר ואינן יכולות להפוך לגירוי להמשך האבולוציה של עולם האדם.
גירויים כאלה יכולה ליצור רק אמונה מדעית-הומניסטית והמסורות הקשורות בה של השיפור החדשני של ההוויה האנושית. וחיי הנצח? לא, זה לא קיום בעולם-הבא בגן עדן, שבו אין צורך לעשות כלום ורק להשתובב ולפאר את הישות העל-טבעית, הודות לעבדות העינוג כלפיה בחיים הקצרים שלנו, כביכול, אנו זוכים באושר נצחי כגמול. חיי הנצח – זהו תרומתנו לאבולוציה של האדם, ואת הגמול על כך אנו יוצרים בעצמנו, לא בשמים, כי אם כאן, על פני כדור הארץ.
}}

==== האבולוציוניזם האוניברסלי ובעיות החברה החדשנית המודרנית ====
{{רן|1=
בחברה המסורתית כל אדם חי בתלות חזקה ביותר, המכבידה עליו, בסביבתו החברתית – בחמולה שלו, ביישוב, בתאגיד המקצועי, במעמד,
באצולה, במדינה, בהשתייכות הלאומית והמקצועית. חירותו הייתה מוגבלת בקפדנות על ידי מכלול של התנהגות מוסדרת חברתית, דוגמות דתיות, כללים מוסריים ועמדות משותפים לכול.
היציאה אל מעבר לגבולות ההגבלות הללו הייתה נתונה לגינוי חברתי, הפכה את האדם למנודה של החברה, נענשה באכזריות, ויכלה להסתיים בגירוש מהקהילה. ומכיוון שפעילות אישית מחוץ לקהילה, בשל ההתפתחות החלשה של הייצור והחליפין, לא יכלה לספק לאדם ולמשפחתו את כל ההכרחי לחיים, גירוש כזה בפועל היה משמעותו מוות ברעב. ואילו להתקבל על ידי קהילה אחרת היה קשה מאוד למנודה, וגם אם הדבר הצליח, הוא נשאר בקהילה החדשה הזו אדם סוג ב', לא היו לו זכויות של חברי אותה קהילה, שתמיד התייחסו לזרים בבוז ובחשדנות.
אפילו באתונה הדמוקרטית התגבש הנוהג של האוסטרקיזם, שלפיו על סמך הצבעה באספת העם את האנשים הטובים ביותר, שהביאו תועלת לא-ניתנת-להערכה לפוליס, יכלו לשלוח לגלות, אם עלה חשד קלוש ביותר שדלפותם הגוברת עלולה ליצור איום על המשטר הדמוקרטי. באותה אתונה התקיים חוק אכזר על העלבת האלים והשחתת הנוער, שעל פיו נידון למוות סוקרטס הגדול. האשמה דומה הוגשה נגד אריסטו, שנאלץ להימלט מאתונה, כדי, כפי שהסביר, לא לחשוף את האתונאים לפיתוי לבצע בפעם השנייה פשע נגד הפילוסופיה.
הרדיפות של הנוצרים באימפריה הרומית נמשכו זמן רב למדי, עד שאימוץ הנצרות כדת רשמית לא הביא לרדיפות דומות של עובדי האלילים העקשנים.
דוגמה קלאסית לרדיפת המחשבה החופשית ואי-הסובלנות הדתית היו העינויים בקמרונות האינקוויזיציה והשריפות על המוקדים באירופה של ימי הביניים של מה שנקרא כופרים. לכיתת הכופרים צורפו כבר בעידן הרנסנס גם הנציגים הגדולים ביותר של המדע הקונקרטי ההתהווה ושל הפילוסופיה המכוונת-מדעית – ג'ורדנו ברונו וגליליאו גליליי. ברונו לאחר עינויים אכזריים הועלה במוקד ב-1600 ברומא בכיכר הפרחים, וגליליי כפר ברעיונותיו, כדי לשרוד ולהמשיך במחקר המדעי. לברבריות כזו היה גם בסיס רציונלי משלה.
הרי החברה המסורתית של אותה תקופה החזיקה מעמד על אחדות הייצוגים הדתיים, וכל ויתור לייצוגים אחרים יכול היה להביא לקריסת סמכות הכנסייה, לזעזועים חברתיים ולמלחמות עקובות מדם. התפתחות הרפורמציה המאוחרת יותר התגלגלה לתוצאות ממש כאלה: מלחמות בלתי-פוסקות בין קתולים לפרוטסטנטים רוקנו ממש את דמה של מערב אירופה. ובשנת 1648, כשנחתם שלום וסטפליה, שהפסיק את מלחמת שלושים השנה, המלחמה הדתית אחזה גם במזרח אירופה, והחלה במרד הקוזקים בהנהגת בוגדן חמלניצקי. ההומניזם הדתי נשכח בקלות בהתנגשויות של אמונות שונות. בשל חוסר-התפתחותו הוא מתהפך לביטויים של ברבריות דתית, אכזריות, קנאות, מלחמות דת, ג'נוסייד, טרוריזם. הרי מה לא תעשה למען מטרה עליונה!
מאפיין מהותי של החברה המסורתית הוא גם יחסה החשדני או אף העוין לחדשנות חברתית, טכנית וכלכלית. ידוע איזו התנגדות הפעילה החברה המסורתית לרפורמות של פיוטר הראשון ברוסיה, מה שגרם לתגובה נגדית של המדינה שבה שלט, בדמות רדיפות קשות ביותר נגד מתנגדים. פיוטר לא חס גם על בנו שלו, הצארביץ' אלכסיי, כשחש בצדק מלא איום של נסיגה של הרפורמות במקרה של עליית האחרון לשלטון.
הפילוסוף הרוסי הידוע ויאצ'סלב סטיופין, במחלוקתו עם
הפוצ'ווניקים-הטרדיציונליסטים על דפי כתב העת ״שאלות הפילוסופיה״, מביא טקסט סקרן למדי מתוך הכרוניקה של הצאריות המוסקבאית, המאפיין בצורה החיה ביותר את יחס החברה המסורתית לחדשנות. אין לנו כרגע אפשרות למצוא את הטקסט הזה ולשחזרו במדויק. לכן אנו מצטטים מהזיכרון ומבקשים מראש סליחה מהקוראים על אי-התאמות אפשריות עם המקור:
״איוושקו ניפח בכדור בעשן עשן מגונה ועף מעל מגדל הפעמונים. על כך הוכה בשוטים ללא רחם והושם בכבלים״.
ו. סטיופין מפרש אירוע זה כך: מאתיים וחמישים שנה לפני המונגולפייה, איש רוסי המציא את כדור הפורח ובפועל הגשים רעיון זה. כך הגיבה הציוויליזציה המסורתית לחדשנות. בניגוד אליה, התפתחות הציוויליזציה הטכנוגנית לא רק מקבלת חדשנות, כי אם גם מתבססת עליה. ההיגיון הזה של סטיופין מקרב אותנו להבנת מהות החברה החדשנית, הקשורה בהתפתחות הציוויליזציה הטכנוגנית.
יש לנו ספקות גדולים באמינות הדיווח של הכרוניקאי המוסקבאי על המצאת כדור הפורח, שהקדימה בהרבה את המצאת המונגולפייה. נמוכה מדי הייתה רמת ההתפתחות הטכנית של אותה תקופה, כדי ליצור מנגנון כזה של אוויראוטיקה. אך העובדה נשארת עובדה: החדשן נענש באכזריות על הניסיון ליצירת מנגנון זה, גם אם בפועל לא הצליח לעוף מעל מגדל הפעמונים. החברה המסורתית חושבת במיתולוגיה, ולעתים קרובות מקבלת את הכוונה כמעשה, ואת השמועות – כאירועים ממשיים.
במשך מאות שנים חלמו אנשים על מעוף באוויר, אך ניסיונות ההגשמה של חלום זה עמדו בסתירה לאידיאולוגיה של החברה המסורתית, שלפיה הפררוגטיבה של יכולת המעוף ניתנה רק לישויות על-טבעיות, ומעופו של אדם נחשב כביטוי לקשר שלו לכוח שטני.
אכן, החברה החדשנית בניגוד לחברה המסורתית, ככל שהיא מתהווה מהמסורתית, משתמשת במידה רחבה יותר ויותר
בחדשנויות מגוונות להתפתחותה. עם זאת, בתוך החברה החדשנית זמן רב נשמרות גישות ומוסדות טרדיציונליסטיים, המפריעים להגשמת החדשנויות. למחברי החדשנויות לא פעם נאלץ במאמץ עצום להתגבר על השמרנות של מוסדות פוליטיים, כלכליים ומדעיים, כדי להוכיח את נחיצות השימוש בהם. וככל שרעיון מסוים חדשני יותר, כך התנגדות עקובה יותר הוא מעורר לא פעם אפילו בחוגים מדעיים.
מחבר שורות אלה הגן על עבודת דוקטורט בפילוסופיה בשנת 1986. עם זאת הוא נאלץ להגן על עבודה זו פעם שנייה בוועדת הוואק של ברית המועצות, משום שמומחי הוועדה הגבוהה להסמכה הגיעו למסקנה ש״מחבר עבודת הדוקטורט מתיימר לרמה גבוהה מדי של חידוש מדעי״. הפגם הבלתי-נתיק של פעילותנו המדעית, אם אפשר לכנות זאת פגם, הוא דווקא בכך שאנו תמיד מתיימרים לרמה גבוהה של חידוש מדעי ובבוז דוחים כל ניסיון למינון החידוש ביצירה המדעית. אך כל חידוש, אפילו בחברה חדשנית המתהווה, ואפילו אם לחידוש זה יש הצדקה מדעית ומעשית מקיפה, ואינו פרוייקטריות ריקה, זוכה להכרה ציבורית בקושי רב מאוד. לשם כך צריכים להתבשל תנאים חברתיים מתאימים ולהתגבש צורך חברתי תואם.
אף על פי כן, החברה החדשנית, שככל שהיא מתפתחת מקבלת ביתר חפץ ליישום ומשתמשת בפועל בחדשנויות, יוצרת אפשרויות עצומות והולכות ומתרחבות לרווחה ולקיום נוח של המוני ענק של האנשים החיים בה. אך החברה החדשנית המודרנית – אינה כלל גן עדן ואינה אוטופיה מוגשמת. היא מלאה במגמות שליליות ובבעיות קשות, שרבות מהן יכולות להיפתר בצורה מספקת רק ככל שהתפתחותה תימשך. זאת ועוד, החברה החדשנית
מתפתחת מהר יותר וביעילות רבה יותר, ללא השוואה, מכל חברה מסורתית.
החברה החדשנית עצם התפתחותה הסוערת ושינוי הנסיבות הסובבות את האדם מולידה בו אי-נוחות, פחדים, עצבנות, דיכאון. רק בקושי הסתגל האדם לנסיבות הסובבות אותו, סידר את החיים, יצר לפי טעמו וצרכיו את הסביבה הנחוצה לו, ומיד הכל מסביב משתנה. מתבררים כמעורערים גם העבודה, וגם המשפחה, וגם יחסי המינים, וגם היחסים עם ההורים והילדים. בכל מקום שינויים, תמורות, רה-אורגניזציות.
נניח, אדם עבד בפירמה, קשר עימה את עתידו, והפירמה נסגרה, והאדם נזרק אל הלא-נודע. האדם מרגיש עצמו כישלון, הכל נראה לו מגעיל, מתחילים קונפליקטים במשפחה וכן הלאה. החיים בחברה החדשנית מלאים סיכונים. בנהיגה במכונית, אדם בכל רגע מסתכן להיקלע לתאונה או בשל פיזור תשומת לבו, או מסיבות שאינן תלויות בו. האדם נמצא במצב של סטרס רצוף, שלעולם אינו פוסק.
החיים בערים גדולות מכתיבים לאדם קצבים נוקשים, ומצד שני נורא לא-קצביים. המוני ענק של אנשים קמים בבוקר, בלא שישנו כלל. צלצול שעון המעורר בשיא השינה לעתים קרובות מפחיד אותם, גורם ללחץ מוגבר בכלי הדם, וכתוצאה מכך – לעוויתות כלי דם, לכאב ראש או להפרעה בפעילות הלב. וכך כל יום עבודה. אי-הקצביות של החיים נגרמת מהכורח להספיק לעשות את כל ההכרחי, אך בשל מליאות החיים בהרבה יותר מדי חובות וצרכים הם לעולם אינם מספיקים, תמיד ממהרים ומאחרים. הם לא תמיד מספיקים לאכול כראוי, לנוח בזמן, למצוא זמן לחיים אישיים. החיים עוברים במצב של מרוץ מתמיד. האדם עומד בפני הבחירה: במה להקריב, כדי לבצע את ההכרחי ביותר.
הטרדיציונליסטים הפילוסופיים לעתים קרובות מאשימים את אנשי החברות החדשניות בשאיפה לבצע, במרדף אחר מזומנים, בדומיננטיות של הצורך במשאבים כספיים. כמובן, התשוקה הבלתי-מרוסנת להתעשרות, לקבלת הכנסות-על, להצטברות משאבים כספיים מעייפת את האדם, הופכת אותו לעבד של הצרכים החומריים. אך יש לזכור, שהמון עצום של אנשים רואה במשאבים הכספיים שנצברו מעין הצלה מהסיכונים של החברה החדשנית, כרית ביטחון, עתודה, שניתן להשתמש בה במקרה של תמורות חיים שליליות.
בכסף, בכלכלת שוק, ניתן לרכוש כל מה שרוצים, חוץ מאהבה אמיתית. אך רכישות גדולות דורשות גם כסף רב, למשל רכישה והשבחה של דיור איכותי מאוד. זאת ועוד, השאיפה לשכר גבוה, אם רק אין היא קשורה בפשע, מובילה לתרומת מאמצי עבודה גבוהה בהתאמה של האדם להתפתחות החברה החדשנית, משום שכל עבודה מועילה מצטברת בציוויליזציה האנושית ותורמת להתפתחותה.
תוצאה של המרוץ המתיש של אנשי החברה החדשנית אחרי הצלחה בעסקים ורמת צריכה גבוהה הם אורח החיים הצרכני והמרדף אחר תענוגות בלתי-מכבידים. צמצום חיי האדם לסיפוק צרכים חומריים מעצב את דימוי הצרכן – סובייקט, שהפך לאובייקט של צרכיו שלו, המצמצם את כל פעילותו החיונית למרדף אחר סיפוק צרכים, והפך כתוצאה מכך לעבדם.
המוני ענק של אנשים, המנהלים אורח חיים צרכני טהור, מבחינים במוקדם או במאוחר שבקיומם נוצר ואקום, המורכב באחידותה העגומה של החיים. החיים זורמים בשעמום ובחוסר-משמעות, נשפכים בין האצבעות, בלא להשאיר סיפוק רוחני. כדי למלא את הוואקום הזה, הם פונים לתרבות, אך לתרבות כזו, שאינה דורשת עבודת חשיבה לצורך הבנתה והבנתה, מביאה עונג חושי, רחוק למדי
מהתענגות אסתטית אמיתית.
הצרכנים מתייחסים לתרבות כאל אובייקט של צריכה. כל אחד מהם בוחר את אובייקטי התרבות לעצמו לפי הטעם. מתוך יצירות אמנות הקולנוע הם בוחרים סרטי אקשן, קומדיות ומלודרמות, תוך התעלמות מוחלטת מקולנוע רציני, בעייתי. הם בוחרים לעצמם קריאה תואמת, מעוטרת בעטיפות בוהקות ועלילות פשוטות, רחוקות מהמציאות. בשל המוניותם הצרכנים הופכים למחוקקים בתחום תרבות ההמונים, אשר צעד אחר צעד בולעת ודוחקת את התרבות הגבוהה. סופרים, קולנוענים, מלחינים, זמרים, שחקנים, ציירים נאלצים ללכת אחריהם כשורד, להתחנף לטעמיהם, תוך המצאת טריקים שונים, כדי לשמח במשהו ולמשוך צרכנים של תוצרתם. הדבר לעתים קרובות מאוד, אם כי לא תמיד, מוביל לפרופנציה, לפרימיטיביזציה של האמנות.
לא הכל, כמובן, רע גם בצרכן. ברוכשם סחורות איכותיות, הצרכנים מעודדים את התפתחות הכלכלה החדשנית. המון הצרכנים כולל אנשים בעלי טעמים, העדפות, אינטרסים מגוונים ביותר.
בתקופה הסובייטית הביקורת על הצרכנות עזרה לאידיאולוגיה הטוטליטרית להתמודד עם חוסר שביעות הרצון ההולך וגובר של המוני אוכלוסייה גדולים ממחסור בסחורות ההכרחיות ביותר במסחר וממחסור בשירותים ההכרחיים ביותר. בחברה החדשנית המון הצרכנים לא רק מגוון בצורה קיצונית, אלא גם דינמי למדי. ככל שהחברה החדשנית מתפתחת וטכנולוגיות המידע מתפשטות, גדלה המודעות של המון הצרכנים, ואחריה עולה גם הרמה התרבותית של נציגים רבים שלו, מתעדנים הצרכים הרוחניים שלהם, גוברת נטייתם לקליטת רעיונות חדשים. חשיבות עצומה יש למחשביזציה הטוטאלית של החברה החדשנית ולהופעת האינטרנט. האינטרנט לא רק מספק לאנשים מידע מכל הסוגים, כי אם גם
מאפשר לאנשים לתקשר ביניהם ללא תלות במרחקים המפרידים ביניהם, למצוא חברים וחברות חדשים.
אך גם לזה יש צד שלילי משלו, צל. מתרוקנים השורות
של ״נרקומני המחשב״, ילדים אי-אפשר שעות לקרוע מהמחשבים, הם כל כך מחוברים למשחקי המחשב, עד שהם מאבדים קשר עם המציאות ומתחילים לחיות בעולם וירטואלי הנתפס חושית. הם לא רק מקלקלים את עיניהם, כי אם גם רוכשים הפרעות בנפשם המתהווה. מהם, אגב, אינם מפגרים בכך מבוגרים רבים מאוד.
בעיה גדולה בחברה החדשנית המתפתחת מהווה גם השינוי ביחסים האישיים בין האנשים. בחברה הפטריארכלית המסורתית ראש המשפחה היה בהגדרה גבר. לאישה הוקצה מעמד כפוף, גורלה היה לידת ילדים, הטיפול בהם, ניהול משק הבית ופינוק הגבר במין. בחברה החדשנית הכל התהפך. הנשים קיבלו אפשרות לעבוד בתחומים המגוונים ביותר, לקבל השכלה בשווה עם הגברים, רבות מהן רוצות לבנות קריירה, לרכוש סמכויות שלטון בחברות ובמבני המדינה.
זו, ללא ספק, הישג עצום של החברה החדשנית, המקרב אותה למימוש העיקרון ההומניסטי הגדול של שוויון אפשרויות החיים של נשים וגברים. אך במקביל מתחדדות בחדות הבעיות, הקשורות באסימטריה הטבעית של גברים ונשים. אסימטריה זו מתבטאת בהבדלים עקרוניים ביניהם בארגון הגופני, בפסיכולוגיה, בתחום הרגשי, בהעדפות ובשאיפות מיניות. במקום להשלים זה את זה בהרמוניה, גברים ונשים במקרים רבים, אם לא ברוב, מדירים זה את זה הדדית בשל האסימטריות הבלתי-ניתנת-להסרה הזו. כתוצאה מכך יחסיהם, ועל אחת כמה וכמה החיים המשותפים, לעתים קרובות הופכים לסיוט.
גדל מספר הגירושים, הילדים במשפחות חד-הוריות, אימהות חד-הוריות,
אנשים בודדים. לצד המשפחה הגרעינית הקלאסית מופיע שפע של סוגים מגוונים ביותר של תחליפים ליחסי משפחה. ההבדל המרכזי שלהם – היעדר מגורים משותפים קבועים, רכוש משותף ורישום רשמי של הנישואין. חינוך ילדים במשפחות חד-הוריות יכול ליצור בעיות להתפתחותם המלאה, משום שבגיל המוקדם חשובה במיוחד ההשפעה של שני המרכיבים, הנשי והגברי, של ברית ההורים. הסולידריות של האב והאם בתהליך החינוכי חוסמת גחמות וקונפליקטים של ילדים עם ההורים, שלעתים קרובות הם השתקפות של קונפליקטים ביניהם. הילדים מעתיקים בהתנהגותם את ההורים גם את הטוב וגם את הרע, ובונים בהקשר זה מודלים של התנהגותם שלהם.
לעתים קרובות מאוד אנשים, שנפטרו מקשרי המשפחה או אפילו שומרים על שרידים מהם, נכנסים לקשרים מיניים מזדמנים, מרבים להחליף פרטנרים בחיפוש אחר סיפוק מיני. בחברות מסורתיות התנהגות כזו הייתה נתונה לגינוי מוסרי, ואילו בחברה החדשנית היחס של הסובבים לזה נעשה סובלני ומבין. החוגים הדתיים, המונעים על ידי השקפת עולם טרדיציונליסטית, מכשירים זאת כהפקרות, בסברם שהחברה המודרנית שקעה בחטאים ורק פנייה לאמונה הדתית יכולה להציל את האנשים מחיי חטא. אך הדרשות של האהבה הנוצרית משפיעות מעט אפילו על המאמינים. לאחר שיצאו מהכנסייה והרגישו את צדקת הדרשות, הם בכל זאת ממשיכים באורח החיים המקובל עליהם בתנאים שנוצרו.
החירות יוצרת בעיות רבות ויש לה עלויות רבות, אך זו חירות. לאנשים יש זכות בחירה – לשמור על קביעות המשפחה הקלאסית או להיפרד בזמן, אם קשרי המשפחה הפכו להם לכבלים. כמובן, היעדרו של חבר נאמן קבוע מהמין השני, הגר תחת קורת גג אחת ושותף לבעיות החיים, המוכן תמיד לעזרה, לתמיכה, לשיתוף כנה, לעתים קרובות מוליד תחושת בדידות, אבודנות. אבל עדיף
כך, מאשר, תוך ציות למוסר הטרדיציונליסטי או לדוגמות דתיות, לחיות בנישואין שהפכו לכלא, שבו היחסים בין גבר לאישה חדורי שנאה, שבו אין מנוחה מקונפליקטים וסקנדלים מתמידים, מהאשמות הדדיות, שבו כל רגשי אהבה הדדית כבו מזמן והתהפכו להפכם.
והאם סקנדלים של ההורים פוצעים את הילדים פחות ממגורים נפרדים ומפגשים שלווים סדירים להשתתפות בחינוך המשותף? מלחמת הבית משפיעה על האנשים יותר גרוע מאשר בדידות זמנית. ועם זאת יצירת יחסים הרמוניים בין גברים לנשים אפשרית. אפשרי גם חיזוק של משפחות, החיות בחברה החדשנית. אבל זו דרך קשה, המתחילה בבחירה אחראית של פרטנר, נמשכת בפעילות יצירתית משותפת – לא בהכרח בתחום המקצועי – כי אם בעיקר בתחום היצירה העצמית תוך שיתוף הילדים בה. היצירה המשותפת של עצמם ושל הסביבה, הפעילות המשותפת והעמדה המשותפת מול נסיבות החיים הקשות מקרבת בין האנשים יותר טוב מכל דרשות והטפות.
אויב נורא של יחסי המשפחה הוא השעמום, השגרה. הילדים עם בכיים ודרישותיהם הנצחיים, המתרחשים גם בחינוך נכון, מתישים את הנפש של ההורים ומעודדים החלפת סביבה. לכן הופכים הכרחיים יציאות קבועות אל החברה. לעקרונות של יחסי המשפחה החדשים חייבות להפוך החירות והאחריות. בפועל משמעות הדבר שביחסי המשפחה הכרחית גילוי-לב מלא ואיסור מוחלט על קנאה. אנו יודעים כמה קשה זה. זאת ועוד, קשרים מיניים זרים או לפחות חשד בהם הם אזור סיכון ולעתים קרובות הופכים למחריבי המשפחה. אך המציאות היא שיחסים מיניים עם אותו פרטנר במוקדם או במאוחר הופכים לשגרה ואינם מביאים סיפוק הדדי. הכרחי לזכור זאת לאנשים הנכנסים לנישואין.
אך מין בריא הוא אמצעי חשוב להבראת הגוף
והנפש, במיוחד אם הוא מביא לסיפוק הדדי. הוא מביא גם תענוג אסתטי, מהווה פריקה נפשית ומרומם את מצב הרוח. והטבע הביולוגי של האדם דורש ללא הרף גיוון מיני. עצות הפסיכולוגים והסקסולוגים להשגת גיוון במין המשפחתי עוזרות מעט. לכן נעשה הכרחי החלפת פרטנרים במינון, בהסכמה הדדית, בצורות המגוונות ביותר. מה, אנו מטיפים לחוסר-מוסריות גלויה? הירגעו, שומרי המוסר המסורתי! החיים בחברה החדשנית דורשים ויתור על דעות קדומות מיושנות. ההקפדה עליהן הכרחית רק לאנשים בעלי אופי שמרני. אך זו הבחירה שלהם, ולא ציווי קטגורי, החל על כל חברי החברה.
לחברה החדשנית הכרחי מוסר של חירות ואחריות, סובלנות ופשרה, ולא מוסר של איסורים והגבלות, מצוות וחוקי התנהגות נוקשים, ההכרחי בחברה המסורתית והנשען על דוגמות דתיות. אך האדם שאינו משתפר אינו מסוגל לעמוד במשא החירות והאחריות, הוא בוודאי ייכשל במשהו ויהפוך את הטוב לרע, את החירות לכפייה ואת האחריות לסיפוק האגואיזם שלו. רק שיפור פסיכופיזי, מוסרי ויצירתי עצמי קבוע יכול להפוך את האדם למוסרי באמת, הוא מחזק את הנפש וחוסם התפרצויות רגשיות, ביטויי כעס, תורם ליישוב קונפליקטים מספק הדדית, המרעילים את חיי המשפחה. לאמצעי המרכזי של חיזוק המשפחה המודרנית אנו רואים את השיפור העצמי המשותף, כלומר את האבולוציה המכוונת של חיי האדם.
המוסר האבולוציוני מתייחס להפלות בצורה שונה לגמרי, מאשר המוסר הדתי, הטרדיציונליסטי. במדינות רבות ההפלות אסורות בחוק מטעמים דתיים. מהנקודה הדתית
של הראיה ההפלה היא רצח של יציר אלוהים, כלומר פשע, המבוצע בשותפות של האישה ההרה והרופא המבצע את ההפלה. כמובן, היריון בלתי-רצוי הוא ביטוי של חוסר-אחריות של גבר ואישה, הנכנסים לקשר מיני. אך ללמוד לנהל את היחסים המיניים לסיפוק הדדי ובביטחון מלא אינו פשוט. כאן דרוש ניסיון מסוים. ובגיל הצעיר בהתנהגות המינית של אנשים שולטים יותר ההורמונים, מאשר התבונה. ואז נעשה הכרחי ההפלה, שנידונה על ידי החשיבה הטרדיציונליסטית.
לבצע הפלה בכל זאת עדיף, מאשר להביא ילד בלתי-רצוי. כמובן, ההפלה אינה משפיעה טוב על בריאות האישה, אך מה נעשה. מהנקודה האבולוציונית של הראיה, בניגוד לדתית, העובר האנושי הוא רק התחלה של התהוות האדם, ולא האדם עצמו. הוא כרגע מהווה אוסף של תאים מתרבים, הממוקם בגוף האישה ושייך לגוף זה. בחברה חופשית לאישה זכות לנהוג בגופה. זו זכותה הבלתי-ניתנת-להפרדה והקדושה.
אנו רואים, שכל מכלול הבעיות של החברה החדשנית קשור הן בחוסר-השלמות, בחולשת ההתפתחות של חברה זו בשלב המודרני, והן בחוסר-שלמותו של האדם, בחוסר ידיעת חייו, בחוסר הידיעה ובאי-הרצון לשפר את עצמו ולהפוך את המציאות הסובבת בצורה הומניסטית. אנשים לא-מושלמים נכנסים ליחסים לא-מושלמים, מגיבים באופן לא-מושלם לנסיבות הסובבות ומחריפים את חוסר-השלמות של החברה, שבה הם חיים.
הנשיות, הדינמיות והבעייתיות של החברה החדשנית המודרנית משפיעה באופן מעיק על הנפש של האדם, מולידה פחדים שונים, פוביות, סטרסים כרוניים, פוצעת את מערכת העצבים, גורמת למחלות עצבים מגוונות ואף לנפשיות. אנשים שואפים להימלט מהמציאות, להסיר
את הסטרסים בכל דרך שהיא – על ידי שקיעה במציאות וירטואלית, בצריכת אלכוהול או סמים, בפולחנים דתיים אורתודוקסיים או בלתי-אורתודוקסיים וכו'. גוברת ומתפשטת בקרב המוני האנשים השאיפה לפחות בחלקה לחזור אל החברה המסורתית, להכפיף את עצמם לכוח חיצוני כלשהו, להשפעה פטרנליסטית.
משאות החירות, עלויותיה מביאים לתופעה המונית של בריחה מהחירות, שנחקרה לעומק בפסיכואנליזה של אריך פרום. אנשים חווים צורך בהשתייכות לחמולה כלשהי, לקהילה, המסוגלת לפצות על בדידותם האקזיסטנציאלית. גובר ומתפשט בקרב המוני האנשים חוסר-האמון והיחס החשדני להתקדמות, למדע, למסקנות ההשקפתיות שלו, ולאבולוציוניזם במיוחד. חוסר-אמון זה מלהיטים הטרדיציונליסטים הפילוסופיים, הקריאציוניסטים, שלא מפספסים הזדמנות, כלשונו של האבולוציוניסט האנגלי ריצ'רד דוקינס, ״לרמוס את השדה המדעי הירוק במגפיהם המלוכלכים״.
הדתות העולמיות אינן מספקות תושבים רבים של חברות חדשניות דווקא במסורתיותן, בכך שהן מטיפות אותו דבר במשך אלפי שנים. הם דורשים מסורתיות, אך רוצים בה גם משהו חדש, חריף, עם פלפל. והם נזרקים אל חיק כתות הנסתר החדשות, שמבטיחות קשר עם כוחות על-טבעיים בקלות ובמהירות, כביכול, ביעילות ובחדשנות. כתות חדשות כאלה גוררות לשורותיהן מיליוני מאמינים בכל העולם, יוצריהן צוברים הון של מיליונים. הכתות החדשות מתפתחות לפי עקרונות שיווק רשתי, ומתפשטות בעולם כמו גרורות.
חלק מהכתות מהוות איום ממשי על הסדר הציבורי. אלה מה שנקרא כתות טוטליטריות. דוגמאות – ״האחווה הלבנה״ ברוסיה ובאוקראינה, ״אום שינריקיו״ ביפן.
נפוצות מאוד גם אמונות קוואזי-דתיות,
המתחפשות למדע. אלה מה שנקרא פראמדע, שלפי מהותו הוא מדע-מדומה, ובמידה ניכרת – אנטי-מדע. הפראמדע עוסק בתופעות מה שנקרא פראנורמליות, כלומר כאלה, שקשה מאוד לצפות בהן ולחקרן ניסויית, משום שהן אינן קיימות בטבע. פראמדענים רבים, תוך רכישת תוארי מדען במדעים טכניים, טבעיים או פילוסופיים, חוקרים עשרות שנים תופעות פראנורמליות, בתקווה להוכיח את קיומן.
הם חושבים עצמם למהפכנים במדע, לגאונים בלתי-מוכרים, תוך שהם מחניפים במחקריהם המדעיים-למראה לשרלטנות ובורות. לתופעות הפראנורמליות, הנחקרות על ידם, שייכות קריאה והעברה של מחשבות למרחק (תופעות פראפסיכולוגיות), הזזת חפצים במאמצי מחשבה (טלקינזיס), ראיית אצבעות (פרוסקופיה), מעבר דרך קירות והעברת גופים למרחקים גדולים (טלפורטציה), צפייה וניבוי העתיד (ראיית-הנסתר), אפקטים רעשיים ואחרים בלתי-מזוהים בדיור (פולטרגייסט), עצמים מעופפים בלתי-מזוהים (עב״ם), המתפרשים כפלישה של חייזרים, וכן חטיפת אנשים על ידם, פראפנומנים, הכלולים בתורה שלפיה חייזרים הגיעו לכדור הארץ בעבר הרחוק והתערבותם הניחה את היסודות של הציוויליזציה הטכנוגנית וכו'.
לבחינה בלתי-משוחדת ברור לחלוטין שכל אלה והפראפנומנים הדומים להם מייצגים תופעות על-טבעיות, שהם מייצגים דימויים של מיתולוגיה מיוחדת, שבעידן המדע קיבלה צורה מדעית-למראה ומתחפשת למדע, תוך התכסות בסמכותו. מובן שתופעות פראנורמליות לא יכולות היו להיווצר אבולוציונית, שהאמונה בהן סותרת את כל הידע, שהושג על ידי הפיזיקה, המכניקה, הפסיכולוגיה המדעית, ושבאמונה זו טבוע אנטי-אבולוציוניזם אגרסיבי ובור למדי.
כך, האגדות על חטיפת אנשים בידי חייזרים משחזרות בדיוק את הסיפורים הקדומים על מכשפים וערפדים. הסופר-הרפתקן האמריקאי אריך פון דניקן בזמנו הרוויח מיליוני דולרים ממכירת הספרים ״זיכרונות על העתיד״, ״זריעה וקוסמוס״ ועשרות אחרים, שרכשו פופולריות עצומה בקרב אוהבי המיתולוגיה המדעית-למראה. אין, כנראה, מדע כזה, שעליו לא הייתה טפילה הפראמדע. כך, הפראפסיכולוגיה מייצגת פסיכולוגיה מעוותת, תיאוריית הטלקינזיס והטלפורטציה – פיזיקה ומכניקה מדומות, הפרוסקופיה – פיזיולוגיה מדומה, תיאוריית ראיית-הנסתר – פרוגנוסטיקה מיתולוגית, האסטרולוגיה – אסטרונומיה מדומה, האלכימיה – כימיה מדומה, תיאוריית העב״ם – אסטרונאוטיקה מדומה, תורתו של פון דניקן – היסטוריה מדומה אנטי-אבולוציונית וכו'. להיסטוריה המדומה שייכים גם כתבים רבים של המתמטיקאי פומנקו.
מדוע אם כן המוני אנשים גדולים קונים את הטריקים הזולים האלה? מדוע נשים כל כך נופלות בתחזיות אסטרולוגיות ובהבלים של מגדות עתידות ורואי-הנסתר? כיצד יכול אדם שפוי להאמין שמיקום הכוכבים והקבוצות, הנמצאים במרחקים עצומים מכדור הארץ, מסוגל בדרך כלשהי להשפיע על מסלול החיים של אנשים, שנולדו ביום מסוים בשנה, תוך התחשבות בכך שהשנים עצמן נקבעות בסיבוב כדור הארץ סביב השמש? והרי כל האנשים האלה – אינם משוגעים, הם בדרכם החיים מתנהגים באופן נורמלי ופרגמטי למדי, בוחרים בעצמם את הדרך הזו ואינם נכנעים לצו הכוכבים. המשיכה של אנשים לעל-טבעי, כולל גם בצורה מדעית-למראה, מוסברת באי-הוודאות של הקיום האנושי, בתלותו בנסיבות חיצוניות שאינן נשלטות על ידי האדם.
הנסיבות האלה בתודעת האנשים מימי קדם מוצגות כמיסטיות וגורליות, מיסטופיקציות ומופיעות בתפקיד כוחות על-טבעיים, שעליהם ניתן להשפיע רק באמצעות פעולות מאגיות אי-רציונליות באותה מידה. אי-הוודאות
של קיום האדם בחברה החדשנית אפילו גבוהה משמעותית, מאשר בחברה המסורתית. האדם נמצא תחת הגנת הרפואה המודרנית, יש לו אמצעים מובטחים לחיים, במקרה הגרוע, בצורת עזרה סוציאלית. אך האדם הלא-מושלם עדיין תלוי מדי בנסיבות, הוא אינו יכול לווסת ביעילות את יחסיו עימן. האדם של החברה החדשנית במסה שלו עדיין טרדיציונליסטי מדי, מסורתי, עוין לחדשנות. זה גם מה שגורם לצרכו בבריחה מהמורכבויות של החברה החדשנית אל אימוץ של צורות שונות של אמונה בעל-טבעי.
האנשים חיים הרחק מהמדע, מחיפושיו והישגיו הבלתי-נלאים. הם רק נהנים מפירותיו. אפילו מדענים, העוסקים בענפי מדע מיוחדים שונים, לעתים קרובות אינם מכירים כלל את המדע בשלמותו העצומה. לכן מסת האנשים, כולל גם כמה מדענים, נוטה למיתולוגיזציה של המדע ולהפיכתו בתודעתם למעין דמוי של טקס מאגי. מידע על חיפושים מדעיים והישגים שאבי האנשים בעיקר מספרים מדעיים-פופולריים ומתוכניות טלוויזיה. בהם הישגים מדעיים מוגשים בעטיפה שיווקית, ונראים כמעין נסים, מתובלים בהבטחות לנסים גדולים עוד יותר בעתיד. כך, מביוטכנולוגיה והנדסה גנטית מצפים ליצירה בעתיד הלא-רחוק של יצורים חיים, שתוכננו על ידי האדם, של איברים אנושיים להחלפת חלקי גוף שהזדקנו או חולים ללא-מרפא וכו'. אז מדוע שלא להאמין בנסים, שהובטחו על ידי הפראמדע?
כתבנו את הספר הזה כדי שאנשים, לאחר שיקראו אותו, יבינו מהו באמת העולם, הנגלה לפני המדע, כיצד הוא מתפתח אבולוציונית וכיצד יכול להתפתח האדם, המסוגל להשפיע באופן חיובי על האבולוציה של העולם האנושי. המציאות קשה, אך זו המציאות. אנו יכולים לשפר אותה בעקביות, תוך השקעת מאמצים לא מבוטלים. אנשים, החיים באשליות, הנמלטים
מהמציאות, מאבדים את היכולת לשפר את חייהם הממשיים ואת חייהם של האנשים הסובבים אותם. כתוצאה מכך המציאות מופיעה לפניהם עוד יותר אכזרית, מאשר היא באמת. האבולוציוניזם האוניברסלי נועד לא רק כדי לתת למדע חוט מנחה לחיפוש יצירתי, כי אם גם כדי לעזור לאנשים להיפטר מאשליות, המתאימות לחיים בחברה הקפואה.
אי-אפשר שלא לומר גם על המיתולוגיה הפראפוליטית, הנפוצה בכל העולם, אך פופולריות ואגרסיביות מיוחדת רכשה ברוסיה הפוסט-סובייטית, ומעכבת ברצינות את התפתחותה החדשנית. כאן הפופולריות שלה ניזונה מקריסת השאיפות האימפריאליות, מחיוניות המסורות הסובייטיות וממרירות השכבות השוליות, כולל גם שוליים מהאינטליגנציה, שמתוך התמורות שאירעו, בעל כורחם, נקרעו מ״גן העדן״ הסובייטי השבע והנח, והושלכו אל האדמה החוטאת. מיתולוגיה כזו מייצגת דוגמה טיפוסית של בריחה מהחירות וביטוי של מנטליות אנטי-קפיטליסטית.
לפראמדע צמודה ישירות מה שנקרא קונספירולוגיה, כלומר תורה על כך שההיסטוריה נעשית על ידי כוחות נסתרים, אפלים, מיסטיים, מזיקים, דמוניים, המפעילים השפעה על מדינאים לגיטימיים למימוש אינטרסים אגואיסטיים שלהם. למספר כוחות כאלה מיוחסים ארגונים סודיים, מוסווים היטב, של הבונים החופשיים, וכן יהודים, שכביכול שואפים להקים מדינת עולם תחת שלטונם ולשם כך חודרים בחשאי למבני המדינה של מדינות שונות.
לתפקיד הנבל הקונספירולוגי הראשי הועלה המיליארדר האמריקאי ממוצא יהודי דייוויד רוקפלר, שעל כספו הקים את מה שנקרא מועדון בילדרברג במטרה לדון בבעיות הגלובליות של המודרניות ובאפשרויות ליצירת, לפתרונן, ממשלה עולמית, פרלמנט,
משטרה אקולוגית ומבנים אנטי-טרוריסטיים.
כיוון חשוב של המיתולוגיה הפראפוליטית המודרנית הוא האנטי-אמריקניזם הלוחמני. החוגים השולטים של ארה״ב מואשמים בשאיפה להשתלטות עולמית, בפעילות חתרנית נגד רוסיה ובעלות בריתה, בפיתוח תוקפנות בקנה מידה גלובלי למימוש אינטרסים רווחיים שלהם והשגת גישה למשאבי נפט וחומרי גלם אחרים. המשטרים הדיקטטוריים הפושעיים של מנואל נורייגה בפנמה, סלובודן מילושביץ' בסרביה, סדאם חוסיין בעיראק, הטליבאן באפגניסטן מוצגים ככבשים תמימים, קורבנות תוקפנות, לוחמי עצמאות. עוצמתה והתפתחותה הכלכלית של ארה״ב מוסברות בכך שהאמריקאים מוציאים בכמויות עצומות דולרים, ומכיוון שדווקא הדולר התקבל כמטבע עולמי, אמריקה מתעשרת, פשוט בכך שהיא מדפיסה שטרות ירוקים.
לאגדות כאלה מאמינים אפילו כמה מדענים ופילוסופים גדולים. הנסיבות, שבזכות התפתחות ממושכת של עסקים, השקעות ענק במדע, בכלכלה חדשנית ארה״ב השיגה עליונות טכנולוגית והתרחקה משמעותית בהקשר זה ממדינות אחרות, כאילו אינן ידועות למפיצי המיתוסים האלה. שיהשוו את מצב המדע בארה״ב וברוסיה, שבה על מחקרים ניסיוניים מוציאים סכומים זעומים, ומדענים בקושי מכסים את ההוצאות. אין פלא, שמדענים מכל מדינות העולם מקבלים הזמנות לעבודה בארה״ב, שבה נוצרים להם תנאים נורמליים לעבודה ולחיים.
ואילו מפיצי המיתוסים אינם מוותרים כלל על סחורות אמריקאיות, שהן מוצרים של טכנולוגיות גבוהות. נזכיר, שסחורות סיניות זולות מיוצרות ברוב המקרים בטכנולוגיות, שפותחו ואושרו בארה״ב. אגב, זילות הסחורות הסיניות מוסברת בניצול אכזרי של עובדי המפעלים הסיניים, אשר מזמן עבר אל העבר והפך
לבלתי-מותר במדינה מתורבתת.
דווקא בארה״ב הומצא והופעל האינטרנט, שפתח לכל העולם את הכניסה לעידן המידע. מעניין, כיצד היו נראים המחשבים ומערכות המידע שלנו, אלמלא הפיתוחים האמריקאים?
אגב, נדע זאת, אם נשווה מחשבים, שיוצרו בארה״ב בעת פעולת האמברגו על אספקתם לברית המועצות, עם מחשב ה-מין
״מינסק-1״, שהיה התוצאה המתקדמת ביותר של המחשבה המדעית-טכנית הסובייטית והתפשט בכל המחנה הסוציאליסטי. ואילו בברית המועצות יוצרו בשווה לארה״ב טילים בליסטיים טובים ופצצות מימן על חשבון הגירעון הקבוע של סחורות צריכה עממיות.
יש לציין, שהאנטי-אמריקניזם נפוץ במידה רחבה גם במערב אירופה, אך מסיבה אחרת לגמרי. אירופאים רבים נדחים מהיהירות של אמריקאים מסוימים, שאיתם הם נכנסים לקשרים עסקיים, מחוסר-התרבות ההומניטארי שלהם לעתים, מצרות האינטרסים, מההרגל למדוד הכול במספר הדולרים, מהפרגמטיזם המזויף. אנו רחוקים מאידיאליזציה של ארה״ב. מדינה זו, כמו כל מדינה אחרת, נמצאת תחת כובד ענק של אינספור בעיות שהצטברו. אך כעת היא המנהיגה העולמית הבלתי-מותנית בהתפתחות הכלכלה החדשנית והחברה החדשנית. ולאליטה הרוסית, אם היא באמת ובתמים מתכוונת לתרום להתפתחות החדשנית של רוסיה, הגיע הזמן לוותר על המיתוסים של האנטי-אמריקניזם ולהתאים למציאות הרוסית כמה מנגנונים, שפועלים מזמן בארה״ב והכרחיים באבולוציה של כל חברה חדשנית.
מיתוס נפוץ במידה רחבה בכל העולם הוא הייצוג על אודות המהות המזיקה של התאגידים הטרנס-לאומיים. חדשות סנסציוניות על פעילות לא-נקייה, או אפילו פושעת, של נציגי תאגידים בודדים מתפשטות מיד על כל התאגידים הטרנס-לאומיים וגורמות לאנשים הנתונים לפוביות
מצב של אימה מיסטית. פוביית התאגידים הטרנס-לאומיים קרובה מאוד במקורה לקונספירולוגיה. התרחיש של מיתוסים כאלה פשוט וחסר-יומרה: שם, מאחורי גורדי שחקים מזוגגים, מתאספים ארגונים של עשירים, שרק חושבים כיצד לסחוט על חשבון מדינות אחרות הכנסות-על נוספות. הם מלכלכים את הסביבה של המדינות, שבהן עובדים הסניפים שלהם, הם מעבירים למדינות אלה פסולת רעילה ומסוכנת-קרינה של ייצורם וכו'. אכן, כך קורה לפעמים, אך ההסקה המיתולוגית הופכת בקלות את ה״לפעמים״ ל״תמיד״.
מפיצי המיתוס הזה עוצמים בקפידה את עיניהם בפני העובדה, שהאנושות חייבת לתאגידים הטרנס-לאומיים לא רק סחורות מעולות, המתפשטות בכל העולם, כי אם גם את הרמה הכללית של ההתפתחות הטכנולוגית, שהושגה בחברה החדשנית המודרנית. טכנולוגיות גבוהות, שפותחו על ידי מדענים במעבדות התאגידים הטרנס-לאומיים, משמשות במפעלים גם ברוסיה, גם בסין, וגם במדינות הכי לא-מפותחות.
התאגידים הטרנס-לאומיים מוציאים על מחקרים מדעיים בתחום שבחרו מיליארדי דולרים, מה שלא יכולות להרשות לעצמן אפילו ממשלות המדינות המפותחות ביותר, השומרות על כספי משלמי המסים. עושים זאת התאגידים הטרנס-לאומיים לא מתוך אהבה לאנושות הסובלת, כי אם לניצחון בתחרות החריפה, במרוץ ההקדמה עם תאגידים אחרים. צרכני המיתוסים מכנים אותם מונופולים, תוך אי-הבנה מוחלטת או אי-רצון להבין, באיזו תחרות נוקשה מתרחש מאבקם להישרדות והשגת רווחים.
אחד המיתוסים המזיקים, הנבלים והמביישים ביותר, המפריעים להתפתחות החברה החדשנית, הוא המיתוס על מה שנקרא ״מיליארד הזהב״. מיתוס זה מטופח בפעילות רבה ברוסיה המודרנית. תומכי מיתולוגיה זו, בהתבססם על מספרים שנבחרו במיוחד, טוענים שאוכלוסיית המדינות המפותחות ביותר, המהווה ביחד את ״מיליארד הזהב״ הזה,
חיה לא לפי יכולתה, על חשבון ניכוס משאבי המדינות הפחות-מפותחות, שהיא בונה את רווחתה על עומס מופרז על הביוספירה, על זיהומה בפלטות תעשייתיות ומכוניות של כל כדור הארץ.
מכאן נעשית המסקנה, שהכניסה של אוכלוסיית המדינות האחרות ל״מיליארד הזהב״ סגורה לעולם, שאם מדינות אחרות היו עולות ברווחתן לרמת ״מיליארד הזהב״, כוכב הלכת היה נלכד באסון אקולוגי. ומסקנה אחרת, מאיימת עוד יותר: המדינות המפותחות ביותר מבחינה תעשייתית, דמוקרטית וחברתית עצם רווחתן סוגרת את הדרך להתפתחות לכל שאר מיליארדי תושבי כדור הארץ.
קשה לקבוע, מה יותר בבנייה המדעית-למראה הזו – קנאה, שנאה לדמוקרטיה או הצדקה של הפיגור של מדינתו. על ניצול חסר-רחמים של משאבי טבע מדברים ברוסיה – מדינה, אחת העשירות ביותר במשאבי טבע. האם לא מוטב היה להשתמש ברוב הכספים העצומים, המתקבלים ממכירת מקורות אנרגיה, לצרכי פיתוח במקום לאכול אותם ולהעשיר את צמרת האליטה הבירוקרטית? ואז, אולי, אחרי זמן מה יהפכו ל״מוזהבים״ מיליוני אזרחים רוסים, ויקנאו בהם, תוך הצבעה עליהם כחלק ה״מוזהב״ של האנושות.
הביורוקרטיזם, השחיתות, הדיכוי של היזמות, המיושנות של מכונת המדינה, השכיחות במנטליות של מיתוסים ודעות קדומות טרדיציונליסטיים – זה מה שמפריע לרוסיה להיכנס למספר המדינות המפותחות ביותר, ולא החברה החדשנית של מדינות
״מיליארד הזהב״. והאם יש ברוסיה מעט אנשים, החיים ברמה של ״מיליארד הזהב״? מתפתח ומתרחב ״המעמד הבינוני״, אנשים נמרצים, על אף כל המחסומים הביורוקרטיים, מעלים את רווחתם, פותחים מקומות עבודה חדשים, מייצרים סחורות מועילות.
העסקים ברוסיה קרימינליזציים מאוד. והעסקים המתורבתים סובלים משני צדדים – מהביורוקרטיה ומהפשע. אך האשם בכך אינו ״מיליארד הזהב״ המיתי, כי אם הסדרים הרוסיים המסורתיים, שכבר הולידו בעבר את מפלצת הדיקטטורה הקומוניסטית וממשיכים ממש לחנוק, ״למשוך ולא לתת״ את התפתחות החברה החדשנית במדינה שלהם. והמיתוס על ״מיליארד הזהב״ עוזר היטב לחניקת כל החדש הזה.
לאנשים הכרחי לפקוח את העיניים ולהפסיק לשעשע את עצמם במיתוסים ואשליות. אחרת הם הופכים לקורבנות של החברה החדשנית, המתפתחת כזו או אחרת, ולא ליוצריה החופשיים והאחראיים. עם כל בעיותיה המודרניות, מורכבויותיה וסתירותיה החברה החדשנית פותחת לפני האדם סיכויים מרתקים. צריך לדעת לנצל את הסיכויים האלה, תוך שיפור עצמם וחברתם.
}}

==== האבולוציוניזם האוניברסלי והגישה האבולוציונית-הגיוסית ====
{{רן|
הגישה האבולוציונית-הגיוסית שהצענו היא ניסיון לשפר את מערכת האבולוציוניזם האוניברסלי, תוך הכנסת מושגים וכלים מתודולוגיים חדשים לתוכה. כאן הכרחי לעבור מה״אנחנו״ המקובל בהבעת עמדת המחבר לכנוי האישי ״אני״. נולדתי לעולם הזה בלתי-בר-קיום לחלוטין, כשהייתי נתון ללא-הרף לכאבים ומחלות, ולפני זמן רב לא הייתי כבר בעולם, אלמלא העבודה היומיומית העקשנית על שחזור פעילות תקינה של כל איבר, של כל מערכת של האורגניזם.
החלו צרותי מרגע הלידה עצמה. לעובר שלי הייתה ראש גדול באופן לא-פרופורציונלי, ולא יכולתי בשום פנים במשך כמה ימים ולילות להיחלץ לעולם הזה, תוך ייסורים מוחלטים של אמי. כבר רצו להוציא אותי בניתוח, בחתך קיסרי, שלאחריו בקושי רב הייתי שורד. אך לעזרה בא קרובנו, גניקולוג מנוסה. סיפרו לי, שהוא ביצע איזו פעולה אסורה, ולבסוף נולדתי. נכון, לאמי לאחר מכן שמו תפרים רבים.
לאחר לידה כזו חליתי כל הזמן, בלא-הפסקה. לא הייתה מחלת ילדים כזו, שלא חליתי בה. נורא היה במיוחד מה שנקרא שיעול נובח, שהתעורר בהצטננויות בלתי-פוסקות, ובהופעתו נחנקתי בלילות ולא יכולתי לישון. עזרה רק שאיפת אדים מעל הקומקום דרך צינורית נייר, אך אחרי זמן מה הכל התחיל מהתחלה.
ככל שהתבגרתי, נחתו עלי מחלות חדשות וחדשות. עוד העצמתי אותן באורח חיי הלא-נכון. משהוסרחתי לקריאה מגיל מוקדם, חלמתי רק על כך, איך מהר יותר לעשות את השיעורים ולשקוע בספר. צמא בלתי-נלאה לידע השתלט עלי ולא עזב אותי כל החיים. האם מפליא, שהתחילו אצלי כאבי ראש גיהנומיים, והחיים הפכו לסבל רצוף. לא עזבו אותי גם מחלות אחרות, שהוחרפו באורח החיים היושבני.
רק בגיל 23, כשסיימתי את האוניברסיטה, הבנתי שכך אי-אפשר להמשיך. עד אז בדוגמאות רבות כבר ידעתי, שרופאים אינם יכולים לעזור לי. הם מטפלים ומטפלים באורגניזם בלתי-מתאים לחיים לחלוטין, אך להפוך אותו לבר-קיום ובריא יכול רק אני עצמי ואף אחד אחר. ונטלתי על עצמי את העבודה הקשה והמגעילה למדי מבחינתי בתחילתה על עצמי, תוך ניתוק עצמי מהספרים במאמץ עצום. בתקופה זו נאלצתי לנסוע לכפר לפי ההפצה, שבו לימדתי היסטוריה ומדעי החברה בבית ספר. החיים בכפר היו עבורי מיוסרים בצורה שלא-אתאר, משום שנמנעתי מהנוחות העירונית ההכרחית לי בשל מחלתנותי, והעיקר, לא יכולתי לבקר בספריות הגדולות.
במהרה רכשתי ברונכיטיס קשה ביותר וחזרתי לעיר, לאחר שעבדתי בכפר רק שנה אחת. הצלחתי להתקבל כמרצה לאסתטיקה טכנית בבית ספר מקצועי-טכני. אך זה היה בית הספר ההוליגני ביותר בעיר. בימי קבלת המשכורת התלמידים השתכרו ושברו את החלונות בכל הרובע. המורות, לאחר שיעורים שבהם התעללו בהן
תלמידים בריאים וחזקים, לא פעם בכו בחדר המורים.
אחד המאסטרים של ההכשרה היצרנית, שהוערך מאוד על ידי ההנהלה על המשמעת המופתית, ששררה בקבוצה שבפיקוחו, הנחיל משמעת זו בדרך לא-אורתודוקסית למדי. בהיותו איש חזק בצורה בלתי-רגילה, הוא פשוט הוריד את חגורת המכנסיים והצליף בתלמידים שחטאו על החלק האחורי. הייתי צריך איכשהו לשרוד בתנאים הפראיים האלה. ומצאתי מוצא. לאחר שהסברתי במהירות את החומר החדש לפי תוכנית הלימודים, וראיתי שתשומת הלב של התלמידים מתחילה לברוח, רוב זמן השיעור סיפרתי להם סיפורים מעניינים מתוך הספרים שקראתי.
השקט היה כזה, שזבוב שעף יכול היה להיראות כרעם. המנהל והרשמית, שהציצו שוב ושוב לקהל, כל הזמן חקרו אותי אחרי השיעורים: ״כיצד אתה משיג משמעת כזו? אתה מכה אותם?״ מה יכולתי לומר להם? מודה אני, עניתי: ״מה פתאום, הרי אני פדגוג. כיצד אוכל להכות את תלמידיי. פשוט אני רותק את תשומת לבם בהצגה מעניינת ופופולרית של החומר״. אגב, לא אעמיס עוד על הקוראים בסיפור צרותי (נזכיר, שכך נקרא ספרו של הפילוסוף-הרציונליסט הצרפתי הנפלא של ימי הביניים, אבלר). צרותי נמשכו במשך כל תקופת ברז'נייב, ולאחר מכן אנדרופוב וצ'רננקו בהיסטוריה הסובייטית.
אומר רק, שתחת אנדרופוב כמעט ונפלתי למחנות המורדוביים הנוראים, שבהם אנשים לא שרדו. ב-1984 (נזכיר, שכך נקרא הרומן הידוע של אורוול על זוועות הסוציאליזם) התחלתי להתכתב עם חבר, שעבר לעיר הליטאית קלייפדה. ידעתי, שהמכתבים נבדקים על ידי עובדי הקג״ב, אך הכוח לסבול את האיוולת הסובבת כבר לא היה. היה צורך לחלוק את מחשבותיי עם אדם אמין ומבין. בנוסף, כתבתי ספר, שבו על בסיס ניתוח מקורות רבים ותצפיות משלי קבעתי מסקנה בלתי-מעורערת: השלטון הסובייטי לא יקיים יותר מעשר שנים. ספר זה
התחיל להתפזר בסאמיזדאת.
והנה אחרי זמן מה במכון, שבו עבדתי, הגיעו שני קציני קג״ב, אחד מהם בדרגת קולונל, והשני – קפטן. הם זימנו אותי למשרדו של הקומנדנט של הבניין הראשי והציגו לי חבילת צילומי-העתק של מכתביי לחבר וקטעים מספרי עם הפסאז'ים האנטי-סובייטיים הצבעוניים ביותר. החקירות נמשכו גם בהמשך, כבר בבניין הקג״ב. הציגו לי מסמכים, שמהם עלה שמתכוננים לעצור אותי, לשפוט אותי ולדון אותי למאסר במחנות המורדוביים, שבהם הוחזקו הדיסידנטים הפעילים ביותר. אך ב-1985 לשלטון הגיע גורבצ'וב, ואת עובדי הקג״ב לא ראיתי עוד, לשמחתי הרבה.
מכל הצרות והאי-סדרים האלה הצילו אותי העבודה על עצמי ועל ההבנה היצירתית של המתרחש בעולם. התרגולים הסדירים של השיפור הפסיכופיזי העצמי החלו להניב פירות. התאזן הרצון, עלתה העמידות לסטרסים, החלו לסגת המחלות. כל זה אני אומר לא כדי שהקוראים יזדהו עמי, כי אם כדי להראות, באיזו סביבה נאלצתי ליצור את ראשית המדע על יצירת הבריאות. והבריאות סוף סוף הגיעה אחרי שבע שנים מתחילת העבודה.
תוך עיסוק בריפוי עצמי, במקביל קראתי ולמדתי רבות את הספרות בבעיות, הקשורות באורח חיים בריא, שולטתי במכלולי אימון שונים, בדקתי את פעולתם בפועל. בהדרגה הצטברו ידע וניסיון, ולעתים קרובות יותר נודעו גם מיוחדות האורגניזם שלי. זה התאים לאמרה היוונית-העתיקה הידועה, האהובה על הפילוסופים: כדי להכיר טוב יותר את העולם, הכר את עצמך. או, כפי שאמר הפילוסוף הסיני הגדול, מייסד אסכולת הטאואיזם לאו-דזה: מי שמכיר את עצמו, יכול להכיר את העולם, מבלי לצאת מחצרו.
הרעיון המרכזי, שהנחתי בסינתזה שעשיתי של מסורות המערב והמזרח של ריפוי עצמי, היה רעיון הגיוס.
מההתחלה עצמה הבנתי, שאם אני רוצה להשיג עבודה תקינה של איברי המותשים ממחלות, עלי לגייס אותם למלחמה נגד פגמיהם באמצעות השקעה בהם של עבודה ביולוגית-אקטיבית מסוימת ושל עבודה אנושית מכוונת. רעיון זה והוא שנעשה לתא הראשוני של הגישה האבולוציונית-הגיוסית ושל תיאוריית האבולוציה הכללית, שהוצעה בהמשך על בסיסה. למעשה, הדיבור היה בתקופה זו על אבולוציה מכוונת של האורגניזם והנפש האנושיים באונטוגנזה.
במהרה נולדו לי ילדים – ילד וילדה, מישנקה וליזונקה. בניגוד אלי, הם היו ילדים בריאים לחלוטין. אף על פי כן, מגיל שבעה ימים התחלתי להתאמן איתם לחיזוק בריאותם. השתמשתי בעיסוי, עבדתי איתם לפי מערכת אימונים של תינוקות, שאושרה ברפואה, ולאחר מכן של ילדים צעירים, המצאתי תרגילים חדשים ומועילים. בגיל המוקדם ביותר הם ערכו איתי טיולים ארוכים ביער, שצמח לא הרחק מדירתנו. גייסתי את ילדיי לחיים בריאים. הם מוקדם יותר מילדים אחרים התחילו ללכת ולדבר.
אוי, הזמן הבלתי-נמנע זורם מהר מדי, הילדים התבגרו ועזבו לחו״ל. ליזה עברה לאיטליה וחיה ברומא, מישה עם אשתו הביאו לעולם ארבעה ילדים – שני בנים ושתי בנות. יהי שלום ובריאות עמם! חושב אני, שזה היה הניסיון הראשון של שיפור פסיכופיזי של ילדים מגיל המוקדם ביותר. לפחות ניסויים אחרים אינם ידועים לי.
משהושגו תוצאות חיוביות מהניסוי רב-השנים שלי על גיוס האורגניזם האנושי לתפקוד בריא, התחלתי לחשוב על מהות תהליכי הגיוס ומשמעותם בטבע ובחברה. לכך הביא אותי דווקא הניסוי שלי על עצמי, על ילדיי ועל כמה תלמידים, שכמוני, תוך התעמלות סדירה, נפטרו ממחלותיהם. זה היה, ללא ספק, ניסוי פילוסופי, שמטרתו הייתה הכרת
של אפשרויותיי והבנת ההוויה האנושית. הפילוסופיה מעולם לא הייתה מדע ניסויי, ואף על פי שהנסיבות החיצוניות לא פעם מעמידות אותנו בסיטואציות ניסוייות, ניסוי פעיל של שינוי מחודש אבולוציוני של החיים יכול ללמד אותנו הרבה.
תוך ניתוח תוצאות הניסוי הזה, חשבתי כך: אם גיוס האורגניזם לעבודה ביולוגית-אקטיבית, בעלת משמעות אבולוציונית יכול להשיב סדר באורגניזם הזה, פירושו של דבר, שלגורם הגיוס יש משמעות גדולה הרבה יותר באבולוציה, ממה שיוחסה לו בעבר. מילדותי התעניינתי ללא הרף בהיסטוריה העולמית. שיטת עבודתי עם הספרות קשורה בכך, שלעולם איני סומך על מקור אחד. לפני שאבטא איזו שיפוט, עלי ללמוד את כל הספרות העומדת לרשותי. עזרה שלא-תסולא בפז בכך נותנות לי תערוכות החיבורים החדשים של הספריות הגדולות, שאני מבקר בהן בקביעות משנת 1974. אין לי תענוג גדול יותר מאשר להזין את המוח במידע מגוון. זה אפילו טעים יותר מהמזון המובחר ביותר.
תוך לימוד הספרות ההיסטורית המגוונת, השתכנעתי איזה תפקיד עצום ממלאות באבולוציה של חברות שונות תהליכי הגיוס והמבנים הקשורים בהם. גיוס כוחות למלחמה, גיוס אנשים לעבודות במשקים, גיוס הרוח למימוש פעולות בעלות משמעות היסטורית, רפורמות גיוס, עליות וירידות של פוטנציאל הגיוס של החברה בהיווצרות איומים חיצוניים ובהתפשטות לשטחים, שנכבשו על ידי חברות אחרות – לכל זה יש משמעות עצומה בהיסטוריה. וכל זה דורש עיצוב ארגוני על בסיס יצירת מבני גיוס, הבנויים באופן מסוים.
מכאן היה רק צעד להבנה, שמבנים אלה הם גנרטורים של סדר גם בתחום הממלכתי, וגם בצבאי, וגם בכלכלה. המדינה עצמה אינה אלא מבנה גיוס של הרמה הגבוהה ביותר, המחולל סדר בחברה ו
מגייס את כוחות החברה לפתרון בעיותיה. כל אליטה, המתבלטת מהחברה בנסיבות היסטוריות קונקרטיות, נוצרת במידה רבה מאוד כצוות שירות של מבנה הגיוס של המדינה. הריבוד של החברות המסורתיות למעמדות מתרחש על ידי חלוקת העבודה בין אנשים, העוסקים בשירות מבנה הגיוס של המדינה, לבין אנשים, שנקלעו לפריפריית הגיוס, המספקים למבנה זה ולפונקציונרים שלו משאבים חומריים.
מכאן נעשה ברור שגוייה התיאוריה המרקסיסטית על המאבק המעמדי הנצחי, שהוא כביכול מנוע האבולוציה ההיסטורית. כמובן, אנשים וההתארגנויות המעמדיות שלהם לעתים קרובות מפגינים אי-שביעות רצון ממעמדם התלוי והכפוף, מרמת החיים הנמוכה. אך המרידות והמרדים שלהם תוך הקמת מבני גיוס אלטרנטיביים למדינה – נדירות גדולה. הם מייצגים קטקלזמות, תהליכים הרסניים, השוברים את הסדר במדינה, מטביעים את החברה בכאוס ומעכבים במשך זמן רב את התפתחותה. מנועי האבולוציה ההיסטורית הם התמורות של מבני הגיוס, המתבטאות ברפורמות גיוס וכלכליות הקשורות בהם.
הן מתרחשות על רקע תחרות קבועה של מבני גיוס, מאבק קיום כמעט דרוויני של מדינות עם סוגים שונים של מבני גיוס. תחרות זו גורמת לקהילת האינטרסים של מעמדות שונים במדינה. המעמדות הנמוכים מעוניינים לא פחות מהגבוהים בהבטחת הסדר בחברה ובהגנה מפני התקפה מבחוץ. לכן על אנטגוניזם פרמננטי בין המעמדות לא יכול להיות דיבור.
ללא ספק, המדינה והמעמדות הגבוהים מנצלים את המעמדות הנמוכים, המספקים גם משאבים חומריים לתפקוד ללא-הפרעות של תהליכי הגיוס. זה מוביל להבדלים גדולים מאוד בהכנסות. אך גם המעמדות הנמוכים מנצלים את המעמדות הגבוהים
והמדינה, המבטיחים ארגון רציונלי של העבודה, רכושיים, יחסים, יחסית ביטחון, פעילות חיים, מגייסות למקסום של העודף של המוצר.
בבעיית הניצול יש לעצור בפירוט. זוהי בעיה מורכבת, מושכת לסוציאליסטים מכל הגוונים, שלא פותחה באמת. למדתי את שני הכרכים הראשונים של ״הקפיטל״ של מרקס עוד בכיתות י'-י״א של בית הספר והגעתי להתלהבות מלאה. ראשית, הייתה לי מובנת כל מילה, מה שלא ציפיתי. שנית, כבשו אותי המדעיות הקפדנית, ההוכחתיות והשכנועיות של כל עמדה, של כל משפט. הו, ההתפשטויות הלוגיות האלה, המאפשרות לחדד את תשומת הלב על תהליך מוגדר בקפדנות! עבורי זה היה מודל של יצירה מדעית בהכרה ההומניטארית. אפילו התמרמרתי נגד אלה, הרואים בלתי-אפשרי ידע מדויק בתחום ההומניטארי.
בכל פרק, בכל סעיף של ״הקפיטל״ כציר מרכזי, כמסגרת הנושאת של הניתוח, הופיע הרעיון המרכזי: הקפיטליסטים מנכסים את ערך העודף, המיוצר בעבודת הפועלים, ומוציאים אותו לפי שיקול דעתם – על הגדלת ההון שלהם ועל העשרתם שלהם. מכאן, שהם בלי משים כאילו גונבים או שודדים את היצרנים הישירים, הופכים אותם לפרולטרים, שאין להם שום רכוש ושום סחורה למכירה בשוק, חוץ מכוח העבודה שלהם עצמם, מהנכונות לעבודה.
מכאן נבע בבירור מוחלט, שאם להפקיע את המפקיעים האלה, היצרנים הישירים יתחילו מיד לחיות טוב יותר וטוב יותר, יופיעו בהם גירויים חדשים לפעילות יעילה והם ייצרו חברה אידיאלית של עבודה חופשית. חברה כזו, שבה לא יהיה רכוש פרטי, שבה כל האנשים יחיו באחדות אחווה ושיתוף פעולה, שבה לא יהיה כסף והמדינה תימוט, מרקס בעבודות אחרות אפיין בקווים הכלליים ביותר, בצבעים ורודים, וקרא לה קומוניזם.
שבוי בלוגיקה של ״הקפיטל״, בתחילה האמנתי גם ברעיון המרכזי שלו. עם זאת, ככל שהצטבר ניסיון החיים ותוך התבוננות במציאות של החברה הסובייטית, שבה יושם הרעיון הזה, נהרס לחלוטין הרכוש הפרטי והופקע לרכוש המדינה ההון הפרטי, התחלתי להתפכח גם מרעיון זה. המדינה ללא הון פרטי גם היא בעלת ההון, אך בעלים קשוח הרבה יותר, מאשר יזמים פרטיים. היא מנכסת את כל ערך העודף, המיוצר במדינה, ומתנהלת בו לפי שיקול דעתם של הפקידים של המנגנון הביורוקרטי המנופח. העובדים חיים לא טוב יותר, כי אם גרוע הרבה יותר, מאשר תחת המפקיעים-הקפיטליסטים.
גוספלאן מתכנן הכל עד למסמר האחרון, והפעילות היצרנית מסתכמת בביצוע תוכניות ללא התחשבות במיוחדות האישיות של הייצור. נוסף לכך, קיימת הטיה קבועה לכיוון התעשייה הכבדה, קודם כל הצבאית, תוך ייצור-חסר קבוע של סחורות צריכה עממיות. מכאן – גירעונות כרוניים של הסחורות ההכרחיות ביותר, תורים, ״פרוטקציה״, ״שוק שחור״, גירויים נמוכים לעבודה בהיעדר מוחלט של חירות יצירתית ובהתערבות חצופה בחיי האישיים של האזרחים. המסקנה יכולה הייתה להיות רק אחת: המערכת הסובייטית מיצתה את עצמה ואינה יכולה להתקיים זמן רב.
אך מה יעשה אז עם הרעיון המרכזי, ובהתאמה עם כל הבנייה התיאורטית האדירה של ״הקפיטל״? בהדרגה הגיעה ההבנה, שביצירת ״הקפיטל״ מרקס גייס את כשרונו היצירתי האדיר ואת האירודיציה הענקית בעיקר כדי להעמיד על בסיס מדעי-אבולוציוני אידיאולוגיה אוטופית ואגרסיבית ביותר, דת קומוניסטית מיוחדת. זה הוביל לתיאור ניצול בלתי-מבוסס לחלוטין.
בעלי ההון, ללא ספק, מנצלים את עבודת הפועלים, במיוחד בשלבים הראשונים של התפתחות הקפיטליזם, כשהוא עדיין לא יצא לחלוטין ממעמקי מבנה הגיוס הפיאודלי
של המדינה. אך ככל שמתפתח הקפיטליזם וההתחמשות הטכנית של העבודה, הופך לבעלי ההון לבלתי-רווחי ניצול-היתר של העובדים והפרולטריזציה שלהם, משום שזה מוריד את איכות העבודה. הראשון שהבחין בכך היה ה״רוויזיוניסט״ המרקסיסטי אדוארד ברנשטיין, מה שעורר התמרמרות סוערת של חבריו מקרב המרקסיסטים המאמינים בלהט. אך העניין הוא לא רק ואף לא בעיקר בזה.
שגויה ההפשטה המקורית של מרקס, שלפיה היצרן הישיר מייצר את כל הערך ואת כל רכוש העודף. מרקס עצמו ציין, שהאדם, בניגוד לדבורה, אינו עושה דבר ללא פרויקט, שרטוט, סכמה, מודל מובנה אידיאלית. ואילו בתיאוריית הניצול יצא, שהיצרן הישיר יוצר את הערך בעבודתו הלא-מיומנת לעתים קרובות, ועבודת המתכנן, השרטט, המהנדס, המדען, היזם עצמו, היוצרים את היסודות של תהליכי הייצור ומארגנים את הייצור, היא רק תוצר לוואי של עבודת הפועלים, ומשולמת מתוך ערך העודף, שנוצר על ידם. שטות מוחלטת!
למעשה, כל פועל רק מעביר למתכת, עץ, פלסטיק, בטון וכו' את הערך, שלא הוא יצר. אותו יצרו לפניו מומחים טכניים, המשתמשים בהישגים האחרונים של הציוויליזציה, ויזמים, וכן המנהלים שלהם, הדואגים ליעילות עבודת המפעל והניהול שלו, למכירת תוצרתו, להבטחת כושר התחרות ולצמיחת הרווח, ההולך להבטחת רווחתם הכללית של היזמים וכל עובדי הפירמה, להצטיידות הטכנית של הייצור וכו'. דווקא התפתחות הקפיטליזם יוצרת את התנאים המוקדמים ומבטיחה את המעבר מהחברה המסורתית לחדשנית.
מכאן, שמעמד הפועלים מנצל באותה מידה את יזמיו ומנהליו, ואיתם גם צבא ענק של אנשים משכילים – מומחים טכניים בדרגות שונות, ממדענים
ועד מאסטרים, מנהלים, פיננסים, יזמים. ההבדל בין הפועלים ליזמים טמון גם בכך, שאף על פי שגם אלה וגם אלה שואפים להרוויח כמה שיותר ובכך להעלות את רמת חייהם, הפועלים מקבלים את הכנסתם ישירות מההון של היזמים, והיזמים – מלקוחות הפירמה, להם הם מוכרים את סחורותיהם ושירותיהם. זה גורם לאינטרס הישיר של היזמים בהצלחת הפירמה, באיכות התוצרת והשירותים. מכאן – ההוצאות הגדלות ללא הרף על שיווק, פרסום, הבטחת היציבות הפיננסית של המפעל, הצטיידותו הטכנית וכו'. היזמים יוצרים מבני גיוס-ניהול של ארגוניהם.
ועכשיו נשליך את כל זה על התורה המרקסיסטית על האבולוציה ההיסטורית – המטריאליזם ההיסטורי. המרקסיסטים משוכנעים בכך, שהמדינה מתעוררת כתוצאה מההתחלקות של החברה למעמדות, ככוח על-מעמדי כלשהו ובאותה עת משרת את המעמדות הגבוהים, ההכרחי כדי שהמעמדות האנטגוניסטיים לא יטרפו זה את זה במאבק ההדדי. גרעין רציונלי בכל זה ללא ספק יש. אך בה בעת נעלמת לחלוטין מהעין הספירה הגיוסית, לה אני קורא גיוסיות.
המדינה לא רק מקבעת את היחסים בין המעמדות, כי אם גם מגייסת את החברה לפתרון כל המשימות העומדות לפניה – הבטחת כושר ההגנה, ארגון ורה-ארגון של הצבא, ניהול מלחמות, גבייה סדירה של מסים, שיפור הבסיס החקיקתי של כל צורות הפעילות האנושית, ויסות יחסי הרכוש, ארגון הכלכלה וכו'.
המרקסיזם רואה את כל זה במונחים של בסיס ובנייה-על. הבסיס הכלכלי קובע את התפתחות החברה, והבנייה-על, שאליה שייכים כל התופעות הפוליטיות, המשפטיות, התרבותיות, האישיות, משפיע
סכמה פשוטה מדי של התהליך החברתי-היסטורי. הכלכלה מופיעה בתפקיד הבסיס, משום שהיא מספקת משאבים חומריים לתפקוד מבני הגיוס ומשפיעה על מיוחדותם המבנית, על רה-אורגניזציה ורה-סטרוקטוריזציה שלהם. ההצטברות האיטית, אך הבלתי-נלאית של הפוטנציאל הכלכלי של החברות, הנגרמת מהשקעות קבועות של עבודה אנושית, רביית-יתר מורחבת, צמיחה והתפתחות של כוחות הייצור, יוצרת את התנאים המוקדמים לכל צורות הקידמה החברתית, כולל גם לקידמת מבני הגיוס.
אך התהליך הקונקרטי-היסטורי מתגבש בכל זאת דווקא על ידי מבנים אלה, בעלי רמת חירות גבוהה, עצמאות יחסית, אך רחבה מאוד מהבסיס. במידה ידועה הם קובעים, מארגנים ומעצבים את הבסיס. בהיסטוריה פועלים, ובצורה ידועה יוצרים אותה בני אדם חיים, ולא בובות, שמושכים אותן בחוטים אינטרסים כלכליים ומעמדיים. בני אדם אלה ניחנו באינטרסים אישיים וקבוצתיים, שאינם תואמים לחלוטין את האינטרסים של המעמדות. הרה-אורגניזציה שיוצאת מהם של מבני הגיוס נתמכת על ידי קבוצות חברתיות מסוימות וגורמת להתנגדות עקובה של אחרות.
כפי שכבר ציינו קודם, החברה המסורתית בכלל חשדנית, ואף לעתים קרובות מאוד עוינת, לחדשנות, משום שהיא מאיימת להפר את אורח החיים המסורתי, את הסדר במדינה, לגרום לקונפליקטים סביב אמונות דתיות. לא בכדי אומר הפתגם הסיני הידוע: אוי למי שחי בעידן של שינויים. אך התחרות בין המדינות בתחום הצבאי, המאבק הקבוע ביניהן על משאבים המוגבלים תמיד – טריטוריה, אוכלוסייה חייבת-מס, תוצרת ייצור, מחסני טבע – מאלץ ללכת למימוש חדשנויות גיוס.
מבני הגיוס של המדינות שואבים מהבסיס הכלכלי של מדינותיהם מקסימום משאבים, כדי לחמש,
לארגן, לספק בכל הדרוש כוחות מזוינים מרובים ועוצמתיים ככל האפשר. במקרה של ניצחון במלחמה ההוצאות האלה מושבות ברווח גדול על חשבון ניכוס משאבי העמים המובסים או אף הנכבשים. המדינה, שהצליחה ליצור מבנה גיוס-צבאי הפועל ביעילות הרבה ביותר, שהוא תת-מבנה של מבנה הגיוס הכללי, מנצחת וכובשת מדינות רבות והופכת לאימפריה.
האימפריה חזקה לא רק בעליונות מבנה הגיוס-הצבאי שלה, ביתרונות האסטרטגיים והטקטיים של חייליה, באומנות המלחמה של מפקדיה. היא נהנית מהבסיס הכלכלי של כל המדינות שכבשה, ועל הבסיס הזה מגדילה את עוצמתה. היא תומכת בפוטנציאל הגיוס ובפעילות הגיוס לא רק של חייליה, כי אם גם של עמה. אך בתולדות האימפריות בלתי-נמנע מגיע שלב, שבו מבנה הגיוס מתיישן, ממצה את עצמו, הפוטנציאל והפעילות שלו יורדים ונופלים ללא-עצירה.
מתרוקנות האפשרויות לכיבושים נוספים ולזרם משאבים מהגבולות החיצוניים, לוחמי האימפריה כבר לא רוצים לסכן את חייהם במלחמות בלתי-פוסקות, להיפצע ולחוות את אימת המלחמה, המחסור והאי-נוחות של החיים הצבאיים. הם רוצים לחזור לכלכלה וליהנות מפירות המעללים והניצחונות של פעם. בשלב זה, או מרגע זה, מתחילה קריסת האימפריה. הקיסרים מנסים בעוויתות לתקן את המצב, עורכים ניסויים שונים של רה-אורגניזציה של מבנה הגיוס, אך מערכת הגיוס שמיצתה את עצמה של האימפריה כבר אינה מאפשרת חדשנויות גדולות. היא מאבדת סופית את כושר התחרות. בשלב זה בלתי-נמנע משבר הגוברת והולך של הצמרת, שבעקבותיו המאבק באליטה השלטת על השלטון מוביל להדחת קיסרים, שזה עתה התוו כמה צעדים להצלת האימפריה. לבסוף, האימפריה מתה.
האימפריות האחרונות בהיסטוריה, שנלחמו על התפשטות בלתי-מרוסנת
והשתלטות עולמית, היו האימפריות של היטלר וסטלין. באימפריות האלה כל החיים החברתיים, הכלכליים, הפוליטיים, האישיים של האנשים היו כפופים לצורכי מבנה הגיוס-הצבאי. לכן אני קורא למערכת כזו אולטרה-גיוסיות, אף על פי שהחוקרת האמריקאית חנה ארנדט הציעה את המונח
״טוטליטריזם״, שהפך למקובל בכל העולם. חושב אני, שהמונח שהצעתי משקף בצורה מלאה יותר את מהות מבני הגיוס של המערכות הפושעות האלה, מאשר מושג הטוטליטריזם. באולטרה-גיוסיות הופכים לגיוסיים גם הכלכלה, וגם הפוליטיקה, וגם החיים האישיים של האנשים.
אחרי שתי מלחמות עולם במאה ה-20 החל תהליך בלתי-הפיך של דה-אימפריאליזציה של המדינות. המדינות האירופאיות בהתנדבות או תחת השפעת התנועות הלאומיות-המשחררות ויתרו על האימפריות הקולוניאליות שלהן. ככל שהתפתחו הכלכלות החדשניות, הפך לרווחי יותר לקנות משאבים, מאשר לנכס אותם בדרך כוחנית, חוץ-כלכלית. החל תהליך של ירידת התפקיד והמשמעות בחברות של מבני הגיוס-הצבאי ועליית התפקיד והמשמעות של מבני הגיוס-הכלכלי. במשפט הבינלאומי ובפוליטיקה הבינלאומית מתקבע העיקרון של איסור תוקפנות ואי-הפעלת כוח ביחסים הבינלאומיים, אף על פי שעיקרון זה עדיין מופר לא פעם בקונפליקטים מקומיים.
הכוח והעוצמה של המדינות נקבעים כעת לא במספר ובאיכות הכוחות המזוינים, כי אם ברמת ההתפתחות של הכלכלה החדשנית. מההצטיידות הטכנית והמקצועיות שנגרמו ממנה תלויה לחלוטין רמת היעילות של הצבאות המודרניים. כך נראית בהבנתי, מנקודת המבט של הגישה האבולוציונית-הגיוסית שהצעתי, הסכמה הכללית של הדטרמינציה של התהליך החברתי-היסטורי, שבה אני משתמש להסבר אבולוציוני של ההיסטוריה. כמובן, זו רק סכמה ראשונית, כביכול התא הראשוני של ההסבר של ההיבט הגיוסי של האבולוציה ההיסטורית
היא נראית פרימיטיבית, עד שלא תיפרש למערכת של הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה.
}}

==== הגישה האבולוציונית-הגיוסית וההסבר האבולוציוני של ההיסטוריה ====
כעת הכרחי לגעת בקצרה ביחס של הגישה האבולוציונית-הגיוסית לגישה הציוויליזציונית, בתיאוריית האתנוגנזה והפאסיונריות של לב גומיליוב, הצמודה אליה, במודל הגיאופוליטי ובתיאוריית המנטליות של האסכולה הצרפתית ״אנאל״. כל הגישות התיאורטיות האלה במידה כזו או אחרת מתיימרות להסבר אבולוציוני של ההיסטוריה.
הגישה הציוויליזציונית ריכזה את תשומת הלב בהבדלים באבולוציה של ציוויליזציות מקומיות, מה שללא ספק מהווה ראייה חשובה והכרחית בחקר האבולוציה ההיסטורית של האנושות. אך המסקנה הסופית של ניתוח הציוויליזציות המקומיות בכל הווריאנטים של הגישה הציוויליזציונית היא התזה על אי-המדידות של ציוויליזציות אלה, על קיומן של דרכי התפתחות מבודדות לחלוטין שלהן. הבידודנות הזו אינה מאפשרת לראות את החוקיות הכללית של התפתחות הציוויליזציה האנושית הגלובלית, מה שבעידן הגלובליזציה מפוקפק מאוד ומאוד. כמובן, תורתו של סמואל הנטינגטון על התנגשות הציוויליזציות מוצאת אישושים עובדתיים מסוימים בטרוריזם המוסלמי, בחיכוכים בין רוסיה למדינות המערב, בסתירות בין הצפון לדרום וכו'. אך אלה, כמובן, לא רק התנגשויות, כי אם גם תוצאות של מהירויות שונות של מעבר הציוויליזציה האנושית מהחברה המסורתית לחדשנית.
הטרדיציונליסטים-הפוצ'ווניקים ברוסיה קיבלו בהתלהבות עצומה את הגישה הציוויליזציונית, משום שהיא אפשרה להצדיק את
״הדרך המיוחדת״ של רוסיה, את אי-הקבלה של המוסדות והערכים הדמוקרטיים. הם מסרבים בתוקף להכיר בכך שאלה ערכים אוניברסאליים-אנושיים, שכל ציוויליזציה זקוקה להם. הם מקובעים בהכרזת זכויות האדם ובאמנות, שאליהן ברמה הרשמית הצטרפה
רוסיה. כן, רוסיה בינתיים עדיין הולכת ב״דרכה המיוחדת״. דרך זו הובילה אותה לשורשיות האוטוקרטיה, לאסון 1917, למחנות של סטלין, לעוני הנוכחי של המוני האוכלוסייה העיקריים ולעושר הלא-הגון בתנאים אלה של ״הרוסים החדשים״, לגילויי הביורוקרטיזם, השחיתות והפשע.
לתומכים רבים של הגישה הציוויליזציונית לא נתפס,
״החירות טובה יותר מחוסר-החירות״, או, כלשון היזם הרוסי של תחילת המאה ה-20, ״החירות עדיפה על השעבוד״, כלומר יעילה יותר. כך הוא אמר, תוך השוואת עבודת איכרים הצמיתים לעבודת העובדים השכירים. תוך הכחשת ערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם על סמך
״הייחודיות״ של הציוויליזציה המזרח-אורתודוקסית, הטרדיציונליסטים הרוסים בכך מצדיקים את חוסר-הזכויות, את חוסר-החירות, את היעדר הגירויים לעבודה אינטנסיבית וליזמות, ההכרחיים להתפתחות הכלכלה החדשנית והחברה החדשנית.
עוד החלוץ של הגישה הציוויליזציונית, הסלאבופיל הרוסי ניקולאי דנילבסקי, בתיאוריית הטיפוסים התרבותיים-היסטוריים שלו, שהוצגה בספר ״רוסיה ואירופה״, כיוון את מאמציו העיקריים להוכחה שרוסיה – אינה אירופה ולעולם לא תלך בדרך האירופאית של הפיתוח. לא ניתן לו היה להבין, שהתיאוריזציות הסלאבופיליות הפסאודו-פטריוטיות שלו הן למעשה עלבון לתרבות הרוסית, יריקה בפניו של כל אדם רוסי משכיל אירופאית. כדי להוציא את רוסיה מאירופה, הכרחי להעמיד את חלקה האירופאי על גלגלים ולהסיע אותו אל מעבר לרכס אורל. אך ספק אם החלום הזה של הטרדיציונליסטים יתגשם אי-פעם. מימי פיוטר הראשון רוסיה הייתה חלק בלתי-נפרד מיחסי החוץ האירופאיים. היא שיחקה בהם תפקיד רחוק מהאחרון. אך ההבדלים הציוויליזציוניים, כמובן, קיימים, ומשמעותיים למדי. הם מתבטאים קודם כל בנוסחת אובארוב הידועה: ״אורתודוקסיה – אוטוקרטיה – עממיות״. ההקפדה על נוסחה זו גוררת אחריה פיגור נצחי, היעדר מוסדות דמוקרטיים מפותחים.
הגישה הציוויליזציונית מסתפקת בניתוח מיוחדויות של ציוויליזציות מקומיות ומתעלמת לא רק מקיומה של ציוויליזציה גלובלית, כי אם גם מקיומם במסגרת המקומיות גם של הבדלים ציוויליזציוניים בין העמים, כלומר של ציוויליזציות אתניות. הנציגים הגדולים ביותר של הגישה הציוויליזציונית אוסוולד שפנגלר וארנולד טוינבי סברו, שבבסיס ההבדלים הציוויליזציוניים מונחים הבדלים באמונות דתיות. למעשה, ההבדלים הציוויליזציוניים אינם נקבעים על ידי האמונות הדתיות, כי אם להפך, בעצמם קובעים אותם, קובעים את אימוץ האידיאולוגיות הדתיות השונות.
כמובן, האידיאולוגיה הדתית, שאומצה על ידי ציוויליזציה מקומית, משפיעה בצורה חזקה מאוד על האבולוציה ההמשכית שלה. אך אבולוציה זו נקבעת על ידי מכלול רחב של תנאים מוקדמים היסטוריים, שבהם נכללים המיקום הגיאוגרפי, האקלים, תבליט השטח, ההבטחה במשאבים, מערכת הכלכלה והניצול של הטבע, ההיסטוריה הקודמת, מיוחדות התרבות, מבנה המערכות הגיוסיות-פוליטיות. הדת השלטת – רק אחד מהגורמים האלה, אף על פי שהוא משפיע למדי. בחברה המסורתית היא מקבעת את ההבדלים הציוויליזציוניים, אך ככל שמתהווה החברה החדשנית מתבצעת החילון ודחיקת המוסדות הדתיים על ידי מוסדות חילוניים מהיסודות של המערכות הציוויליזציוניות. הניסיונות של הפונדמנטליסטים להחזיר את הדת ליסודות אלה מסוכנים ביותר לציוויליזציות עצמן וחסרי-סיכוי בהמשך מהלך ההיסטוריה.
פגם נוסף של הגישה הציוויליזציונית הוא הייצוג על האבולוציה של ציוויליזציות מקומיות לפי האנלוגיה עם אורגניזמים חיים, שנולדים, גדלים, מתבגרים, מזדקנים ומתים. נראה שהייצוג הזה מבוסס על עובדות, אם לשפוט לפי כך שכל הציוויליזציות העתיקות הגיעו לשקיעה ומתו, ובשטחים שתפסו פעם קיימות ומתפתחות ציוויליזציות מודרניות. אך האנלוגיה הזו צולעת לא על רגל אחת, כי אם על שתי הרגליים.
ההתפתחות האישית, כלומר האונטוגנזה של אורגניזם חי מקובעת בטבעו הביולוגי ויש לה גבולות משותפים לכל המין של ההתפשטות בזמן. עד כמה שלא יישתנו מועדי החיים של אנשים שונים, את הגבול של 160 שנה עדיין איש לא חצה. ואילו ההתפתחות ההיסטורית של ציוויליזציות היא לא אונטוגנזה, כי אם פילוגנזה, כלומר תהליך היסטורי, המורכב מהרבה אונטוגנזות אנושיות. תהליך זה אפשר להשוות דווקא לקיום של מין, שאין לו גבולות מוגדרים בבירור ויכול להימשך מיליוני שנים, עד שהזיקה ההדדית של הנסיבות החיצוניות והפנימיות לא תעמיד את המין בפני האלטרנטיבה – להשתנות או להיכחד.
כל הציוויליזציות העתיקות ייצגו חברות מסורתיות, שמבני הגיוס שלהן נשאו אופי שמרני ביותר, שקשה להיכנע לשינויים. חדשנויות רבות היו עבורן הרסניות. רפורמות רבות גרמו לקונפליקטים חברתיים והתבצעו רק במהלכם של מלחמות אזרחים. השתמשו בעבודת עבדים בלתי-יצרנית, לא-חופשית ונטולת גירויים פנימיים. אופי עיבוד האדמה והייצור המלאכותי לא השתנה במשך מאות שנים. מבני הגיוס של החברות העתיקות לא הזדקנו פיזית, כי אם התיישנו חברתית.
באשר לציוויליזציות המודרניות, בהתאם לתיאורטיקנים של הגישה הציוויליזציונית, גם הן חייבות להזדקן ולמות. מחשבים אפילו את מועדי החיים הממוצעים של ציוויליזציות מקומיות. עם זאת, זה אבסורד. הציוויליזציות המודרניות בדרכים שונות, במהירויות שונות מאוד ועם בעיות גדולות עוברות להתפתחות של חברות חדשניות. כעת קפיאת הפיתוח מובילה לקונפליקטים אזרחיים ולמלחמות פנים, כפי שאירע ב-2011 במצרים, לוב, תוניסיה, סוריה, תימן ומדינות אחרות של המזרח הערבי.
החברות המודרניות נעשות דינמיות יותר ויותר, טרנספורמטיביות. כדי לא להתיישן, הכרחי להתחדש כל הזמן
כל זה מראה, שלמרות הזכויות הבלתי-מעורערות של הגישה הציוויליזציונית בחקר האבולוציה של ציוויליזציות מקומיות, מייסדי גישה זו הציעו במובנים רבים הסברים מוטים של אבולוציה זו. הסבר אבולוציוני מערכתי של ההיסטוריה לא יצא להם.
הישג משמעותי של הגישה הציוויליזציונית של ארנולד טוינבי, עם זאת, היה קביעת התפקיד של האליטה, אשר, במענה לבקשות האקטואליות של ההיסטוריה, מגלה אחריות או חוסר-אחריות, ובמקרה של חוסר-יכולתה לתת מענה הולם, מביאה את ציוויליזציה שלה לקריסה ומוות. עמדה זו, כמו גם הייצוג על התפקיד ההרסני של הפרולטריון החיצוני והפנימי, עומדים מול התורה המרקסיסטית האוטופית על השליחות ההיסטורית והתפקיד המשחרר של הפרולטריון. למעשה, האליטה בהבנת טוינבי מבצעת את הפונקציה של מבנה גיוס, התומך בסדר בחברה ונתון לטרנספורמציה במפנים ההיסטוריה.
תיאוריית האתנוגנזה של לב גומיליוב צמודה ממש לגישה הציוויליזציונית, אך מתרכזת לא בציוויליזציות מקומיות, הכוללות קבוצות קרובות של עמים, כי אם בהתארגנויות אתנו-ציוויליזציוניות, מה שמשלים מהותית את הגישה הציוויליזציונית. הרעיון המרכזי בתיאוריית האתנו-ציוויליזציות של גומיליוב הוא הקונספציה של הפאסיונריות. אם האליטה של ארנולד טוינבי שואפת לשמירת היציבות של המערכת החברתית, הרי שהפאסיונרים של לב גומיליוב, להיפך, מתנגדים בהתמסרות לשמירת היציבות של הסביבה החברתית והטבעית.
הם בזים להתנהגות היומיומית הפלשתינית, הקשורה באינסטינקט השימור העצמי של האדם. בכך באה לידי ביטוי המנטליות האנטי-צרכנית הרדיקלית של גומיליוב, שחי בתנאי האולטרה-גיוסיות הסובייטית. הפאסיונרים ניזונים מפליטות אנרגיה מקריות מהקוסמוס, מקרינות לא-מובנות כלשהן, שאינן ידועות למדע ומהוות רק
המצאה פנטסטית של ההיסטוריון. הזרמות האנרגיה האלה נשפכות על אותו חלק של הביוספירה, שעליו נמצא אתנוס נתון, וטוענות את הפאסיונרים, שמגייסים באנרגטיות שלהם את החלק העיקרי של האתנוס.
כתוצאה מכך כל האתנוס מגלה מתח פאסיונרי, כלומר אנרגיה פוטנציאלית, ואחר כך האנרגיה הזו עוברת טרנספורמציה לקינטית, מתחילות תזוזות, כיבושים, התפשטות תרבות. בכך לא מובן לחלוטין, מדוע אנרגיית הקוסמוס נשפכת בתחילה רק על הפאסיונרים, ולא על כל האתנוס, החי בשטח נתון. האתנוס שבא לתנועה מבצע כיבושים גדולים, כובש עמים אחרים, מקים אימפריות, עד שיתרוקן מאגר האנרגיה הפאסיונרית שנצברה. ואז מתחילה הירידה.
הפאסיונריות של גומיליוב – זו למעשה פעילות גיוס, רק שמיועדת במונח מפוקפק למדי, אם כי זכיר היטב. לא סוד שמקור המונח הזה קשור בכינוי פאסיונריה – של התעמולנית הקומוניסטית הנסערת דולורס איבארוּרי בזמן המהפכה בספרד בשנות ה-30. מכאן, שהוא קשור ב״הצד הרומנטי״ של האולטרה-גיוסיות הסובייטית, ששיחד אפילו את אותם נציגי האינטליגנציה הסובייטית, ששנאו את הסטליניזם.
למעשה, לפעילות הגיוס יש מקור לא קוסמי ולא אלוהי, כי אם ארצי לחלוטין. מקורה הוא הקיום בקהילות אנושיות של מבנים מיוחדים, להם אני קורא גיוסיים. מבנים אלה מתגבשים גם בחברות ברבריות על בסיס שפע של מבני חמולה, שכללו קרובים וחברי משפחותיהם מחמולות אחרות. בריתות השבטים, או הצ'יפדומים, נועדו להגנה מפני התקפות חיצוניות או לתקיפה על שבטים אחרים, וכן ליישוב קונפליקטים בין חמולות על ידי מימוש עמדות המשפט המנהגי. בתפקיד שופטי בוררות בסכסוך קרובים הופיעו זקני החמולות, ו
בסכסוך בין חמולות – מנהיגי השבטים.
פלוגות השבטים התאספו בצורה בלתי-סדירה ביותר, מבני הגיוס להקמתן נוצרו על ידי המנהיגים. זו לא משימה כל כך קלה, כמו שיכול להיראות. בני הקהילה החופשיים מתנתקים באי-רצון מהמשקים שלהם והולכים לסכן את החיים. פעילות הגיוס שלהם נופלת במהירות. היא עולה רק באיום ישיר על קיום השבט. קבוצות הקרובים עוקבות בערנות, שבהתנגשויות צבאיות החמולה שלהם לא תסבול יותר מדי ולא תיחלש יותר מחמולות אחרות. בכך טמונים החולשות של כל צבא ברברי. עם זאת, עם גידול היישובים והפיכתם לערים, מתעורר צורך בצבא סדיר קבוע. לצד המיליציות השבטיות מתעוררים קונטינגנטים צבאיים קבועים בהנהגת המנהיגים. מבני הגיוס מקבלים סדירות, לגיוס הלוחמים מופעל הכפייה – תכונה בלתי-נפרדת של השלטון המדיני. ערכם של קהילות החמולה נופל, ושל הקהילות השכנות – עולה.
בני הקהילה החופשיים מועלים במסים על אחזקת הצבא וצורכי הניהול. על בסיס זה נוצרת המדינה. כוחם של המנהיגים מושאל על ידי חמולה מסוימת, נעשה תורשתי, מקבל צורה של מונרכיה. הקונגלומרט של השבטים עובר טרנספורמציה לאתנוס. נוצרת זכות בעלות על השלטון. מתגבשת אריסטוקרטיה חמולתית. מבנה הגיוס של המדינה מקים צבא סדיר ומנגנון פקידותי. הוא תומך בפעילות הגיוס ברמה מקסימלית גבוהה. היעילות הכלכלית של הכיבושים נעשית גבוהה יותר מהיעילות של ייצור התוצר המקומי הגולמי. המצביאים והלוחמים המיומנים מוקפים בכבוד, הם תופסים משרות מדינה גבוהות. נוצרת רומנטיקה צבאית. על גיבורי המלחמות מחברים אגדות, שרים שירים, מלחינים אפוסים. הנושא הצבאי דומיננטי בכל התרבות של האתנוס המדינתי.
הכיבושים הגדולים, עם זאת, מתחילים לא מקבוצת פאסיונרים, כי אם,
ככלל, מרפורמת גיוס, הכוללת איחוד הצבא, חימושו על חשבון המדינה, חלוקה לזרועות צבא – פרשים, חיל רגלים, רוכבי מרכבות, יחידות אי-סדירות של המיליציה וכו', קביעת אספקה סדירה של מזון ועוד הרבה מאוד. הניצחונות מעלים את רמת ה״פאסיונריות״, והיתרונות החומריים והשלל הצבאי שמתקבלים בזכותם, כמו גם האפשרות לבזוז ולעשות אלימות בערים שנכבשו, גוברים מבחינת
ה״פאסיונרים״ על הסכנות הקשורות באפשרות לקבל פציעות או למות מנשק האויב. כך שאנרגיית הקוסמוס כאן אינה קשורה כלל. פעילות הגיוס היא פונקציה של מבני הגיוס התחרותיים ביותר בתנאים ההיסטוריים הנתונים.
ככל שמתפתחת המדינה מתגבשת תחושת המולדת, מתחזקת חלוקת העולם לשלו וזר. עם ההתקרבות לחברה החדשנית המלחמות לא רק שאינן פוסקות, כי אם נעשות אכזריות והרסניות יותר ויותר. ההכנה והניהול של המלחמות נשארים הפונקציה החשובה ביותר של מבנה הגיוס של המדינה. פעילות הגיוס כבר לא רק מנוצלת כמו בעידני האתנוגנזות, היא מיוצרת על ידי תעמולה, חינוך, אמצעי מידע. השיא של ה״פאסיונריות״ הוא האולטרה-גיוסיות הטוטליטרית, שהגיעה להיקף מיוחד בשתי מדינות, שספגו תבוסה גורלית במלחמת העולם הראשונה – גרמניה ורוסיה. פעילות גיוס בלתי-נתפסת, שסובבה בשתי המדינות והפכה אותן לשני מחנות צבאיים מאוחדים, הוזנה כל הזמן ברגשות רוונגיסטיים. אחרי מלחמת העולם השנייה הכלכלה הגיוסית גילתה יותר ויותר את אי-יעילותה ופיגרה במירוץ מול הכלכלות היזמיות של המדינות הדמוקרטיות. במקביל התנוונו מבני האולטרה-גיוס. זה הכריע את הקריסה הבלתי-נמנעת של מערכת האולטרה-גיוסיות.
כל זה מראה, שתיאוריית הפאסיונריות של גומיליוב חושפת
רק ראייה צרה של התהליכים הגיוסיים ובנוסף לכך לא מפרשת אותה נכון לגמרי. אלה שהוא מכנה פאסיונרים נצפו על ידו בחייו תחת שלטון המערכת האולטרה-גיוסית בבריה״מ בימי ההתלהבות המנופחת של מה שנקרא ״הבנייה הסוציאליסטית״. פעילות גיוס והתמסרות של אנשים אכן הכרחיות לא רק בתחום הצבאי, כי אם גם במדע, בתרבות, בכלכלה. רוסיה של היום חיה על גחלים כבויים ואפר של ״פאסיונריות״ שנשרפה
היא זקוקה היום להרמה חדה של פעילות הגיוס, אך כבר לא לעימות צבאי ולא לשאיפות אימפריאליות, כי אם לפיתוח הכלכלה החדשנית ולקידום החברה החדשנית. הקונספציה של הפאסיונריות של גומיליוב, עם כל הכבוד לאינטלקט שלו, מבוססת על הבנה צרה של פעילות הגיוס, הקשורה בראש ובראשונה בשאיפות התוקפניות-הכובשות של אתנוסים ומדינות, ובחלק התרבות הכפוף לשאיפות אלה. היא שמרנית במהותה, ולכן כל כך מהללים אותה הטרדיציונליסטים המודרניים. בנוסף, האוריינטציה האנטי-אירופאית, האירו-אסייתית, הפרו-אסייתית של ייצוג ההיסטוריה של רוסיה, שהביאה אותו אפילו להלל בתפקיד הזה של עדר הזהב והעול הטטרי-מונגולי, רחוקה מאוד מהמציאות ומכילה את אותו ייצוג מעוות של רוסיה, שמזין את ה״פאסיונריות״ של מתנגדי הדמוקרטיה.
הדטרמיניזם הגיאוגרפי בהסבר ההיסטוריה אופייני גם לתיאוריית הגיאופוליטיקה. הרעיון המקורי של הגיאופוליטיקה היה קשור לא רק בהחדרה להסבר הדטרמינציה של התהליכים ההיסטוריים של הגורם הגיאוגרפי כיסודי, כי אם גם בניסיון להחיל על ההיסטוריה את התיאוריה האבולוציונית של דרווין, מה שקיבל את השם סוציאל-דרוויניזם. מייסדי הגיאופוליטיקה ראו במדינות יצורים חיים, המקבלים משאבים משטח מסוים ונאבקים על הקיום עם מדינות אחרות. תוצאת המאבק הזה היא ברירת החזקים ביותר ו
בעלי כושר-הקיום. בהסתמך על שיקולים אלה, הגיאופוליטיקה הצדיקה מלחמות תוקפניות כביטויים של המאבק הטבעי על הקיום, המוביל לקדמה בדרך של הישרדות המותאמים ביותר.
הגיאופוליטיקה קמה בגרמניה בתקופת התחזקות רצופה של שאיפותיה הכובשות וצמיחת הרגשות השוביניסטיים בחברה הגרמנית. מייסדה היה האנתרופו-גיאוגרף הגרמני פ. רצל, ויוצרה של הווריאנטה השנואה ביותר שלה – הגיאופוליטיקאי הנאצי קרל האוסהופר. במאה ה-20 קונספציות גיאופוליטיות החלו להיווצר במדינות השונות ביותר של העולם. לא אעסוק בקונספציות הגיאופוליטיות, שנוצרו בגרמניה, אנגליה, ארה״ב ומדינות אחרות במחצית הראשונה של המאה ה-20. רבות מהן די פנטסטיות ורחוקות מהמציאות. הגרעין הרציונלי של הגיאופוליטיקה, עם זאת, הוא בכך שהאינטרסים המדיניים-החיצוניים של המדינות קשורים במיקומן הגיאוגרפי, והאפשרויות למימוש אינטרסים אלה תלויות בקיום משאבי טבע, במיוחדויות ובכמות האוכלוסייה, בהרכבה האתני, באופי האקלים, הקרקעות, תבליט השטח, גודל הטריטוריה. הבדלים גיאופוליטיים משמעותיים והבדלים באופי העמים יש למדינות ימיות ויבשתיות, מישוריות והרריות, מיוערות וערבה, צפוניות ודרומיות, מערביות ומזרחיות וכו'. כל זה ללא ספק משפיע גם על אופי האבולוציה של המדינות.
לבסוף, מנקודת המבט של הגיאופוליטיקה (והמוביליטיקה) חשיבות עליונה ביותר יש לסביבה הגיאוגרפית של המדינה: אילו מדינות ומושאים גיאוגרפיים, מרחבים או התארגנויות גיאו-כלכליות ממוקמים סביב גבולותיה. נזכיר, שאחד העקרונות האסטרטגיים החשובים ביותר של ההתנהגות הגיאופוליטית של האימפריה הבריטית הובע בתזה: לאנגליה אין אויבים או חברים קבועים, לאנגליה יש רק אינטרסים קבועים. הגיאואסטרטגיה של כל מדינה התגבשה בהתאם לאינטרסים הגיאופוליטיים שלה, אשר, כמובן, לא היו כל כך קבועים, כי אם השתנו והופנו מחדש ב
התאם לפרספקטיבות הגיאואסטרטגיות שהתווה. עם זאת, לאורך כל התקופה ההיסטורית העצומה של קיום החברה המסורתית והתקרבותה לחדשנית, בכל אחת מהמדינות החזקות מבחינה גיאופוליטית היה בשימוש רק עיקרון גיאואסטרטגי אחד – עיקרון הרחבת הגבולות בדרך של כיבוש שטחים סמוכים או מעבר-לים. בהתאם לכיוון במימוש העיקרון הזה נבחרו בעלי-ברית או יריבים. מאזן הכוחות באזורים גיאופוליטיים הוביל להיווצרות מערכות מסוימות של שיווי-משקל בין כוחות אלה. המערכת הידועה והאפקטיבית ביותר מסוג זה בהיסטוריה העולמית הייתה מערכת שיווי-המשקל האירופאי. היא כללה בכך, שבמקרה של התחזקות חדה והופעת תביעות להגמוניה באזור של אחת המדינות האירופאיות, היא איבדה בעלי-ברית ורכשה יריבים, אשר ביחד החזיקו במשאב גיוס חזק לאין-ערוך משל אותה מדינה.
מאז תקופת פיוטר הראשון רוסיה הייתה חברה מלאה במערכת שיווי-המשקל האירופאי. רוסיה שימשה משקל-נגד כבד מאוד לכל ניסיון של המדינות שהתחזקו יתר על המידה ביבשת אירופה להקים שלטון באירופה. משקל-נגד נוסף הייתה אנגליה. שוודיה של קרל ה-12, פרוסיה של פרידריך הגדול, אימפריית נפוליאון ערערו בכוחן, כשנסחבו למלחמות נגד רוסיה. וכשרוסיה, שנהפכה לז'נדרם של אירופה, החלה לתבוע הגמוניה בה, היא קיבלה את מלחמת קרים וספגה בה תבוסה מבישה מהאיחוד של המדינות המפותחות יותר מבחינה כלכלית וטכנית – אנגליה וצרפת. התפתחות רוסיה תמיד נקבעה על ידי התחרות עם מדינות אחרות של אירופה, מה שמעולם לא הבינו האירו-אסייאתים, המנסים, כמו מבקשי רעתה ממדינות אחרות, לייצג את רוסיה כמדינה אסייתית, שרק סמוכה לאירופה.
בשתי מלחמות עולם מכלות-דם רוסיה המדממת שוב מילאה תפקיד של משקל-נגד לשאיפה של המיליטריזם הגרמני ל
שלטון באירופה. שתי המדינות שילמו במלואן על שאיפותיהן הגיאופוליטיות האולטרה-גיוסיות, המיליטריסטיות. אך רוסיה שילמה לאין-ערוך יותר. גרמניה זכתה בדמוקרטיה מפותחת ביותר ונכנסה לליבתו של האיחוד האירופאי האדיר. ואילו רוסיה נהפכה לספקית אנרגיה וחיה בשוליים של אירופה, מתענגת על שאיפות גיאופוליטיות ישנות ושומרת על עריכה חדשה של האוטוקרטיה. רוסיה החדשה זקוקה שוב לרפורמות העמוקות ביותר, הנחרצות ביותר, אך לא למהפכה חדשה, וכדי לבצען, הכרחי לנצל את אותם מנופים אדירים, שכבר קיימים אצל השלטון הנוכחי, אך לשם כך דרוש רצון אדיר, פעילות גיוס נסערת ותמיכה ״פאסיונרית״ מתמסרת של החלק היצירתי ביותר של האליטה. זו ההזדמנות היחידה של רוסיה לצאת מהמבוי הסתום האבולוציוני הנוכחי, להעלות את משמעותה הגיאופוליטית ולהיות לאחד המנהיגים של האנושות המתפתחת חדשנית.
איש לא יוכל להכתים את ההישג הגיאופוליטי של הגיבורים, אשר בתנאים מפלצתיים של התמודדות של שני משטרים אכזריים, אחרי תבוסות חסרות-תקדים, שנבעו מהעדר-הכשרון של ההנהגה הסטליניסטית ומהפשעים שקדמו לה, הצליחו לעצור את החיה הנאצית, ובקירות בגופותיהם המתות את המרחב הגיאופוליטי ממוסקבה ועד ברלין, הביאו שלום ושלווה לעמי אירופה. אך לא לעצמם ולא לאלה, שנמצאו כתוצאה מהניצחון במאי 1945 תחת העקב הברזל של ההתפשטות הגיאופוליטית של המשטר הסטליניסטי התוקפני.
ה״שחרור״, שבא מכיוון המערכת האולטרה-גיוסית, הפך במהרה לשעבוד חדש של עמי מרכז ומזרח אירופה ולכבילתם למנגנון גיאופוליטי ענק, המופנה נגד המדינות הדמוקרטיות. הניסיונות להשתחרר מ״מחנה הריכוז הסוציאליסטי״ נשפכו למהפכות לאומיות-משחררות בהונגריה ב-1956, בצ'כוסלובקיה – ב-1968, בפולין – ב-1983, אך דוכאו באכזריות. הגיאופוליטי
התנגשות שתי מערכות עם משטרים חברתיים-מדיניים אלטרנטיביים, עם הסלמת החימוש והופעת נשק ההשמדה ההמונית, יכלה להפוך לאסון גרעיני עולמי. הציל את העולם מקריסה גיאופוליטית רק הירידה בפעילות הגיוס בבריה״מ, שכבשה גם את הביורוקרטיה השלטת, כמו גם התבוסה המוחצת במלחמה הקרה ובתחרות הכלכלית מול הקפיטליזם. גורמים אלה, באופן חוקי לגמרי, ולא במקרה, כמו שחושבים לאקדמיות של הגיאופוליטיקה התוקפנית, המתפקדות ברוסיה, הובילו ל״פרסטרויקה״ של גורבצ'וב ולקריסה המלאה של מחנה הריכוז הגיאופוליטי.
הניצחון הגיאופוליטי של המשטר האולטרה-גיוסי במלחמת העולם השנייה עדיין מנוצל על ידי מתנגדי הדמוקרטיה ברוסיה ובמרחב הפוסט-סובייטי, כדי לקריאות ניצחון וצווחות תעמולה לחנוק את שאיפת האנשים לחירות ולהקמת מוסדות דמוקרטיים. המשבחים הזעופים של הניצחון הזה מנסים לקחת אותו מגיבוריו ומקורבנותיו, כדי לשמר אותו למען התליינים – ל״מנהיג העמים״ עצמו, למשטרו הטרוריסטי ולמנגנון הענישה שלו. ככל שזה פרדוקסלי, מנגנון הענישה הזה אכן שיחק תפקיד מרכזי במימוש אופן הגיוס האולטרה-גיוסי של ניהול המלחמה: הוא החדיר פחד גדול עוד יותר באנשים, שניסו בתנאים בלתי-נתפסים לשמר את חייהם, משהייה תחת קליעים, פגזים ופצצות של האויב. בכך, בפקודת המנהיג, ערב המלחמה מנגנון הענישה השמיד את כל צמרת הצבא ואת הרוב העצום של כוח הקצינים המנוסה, והשליך את החלק הנותר לחוסר-יוזמה מוחלט והשתאות. ללמוד את אמנות המלחמה הקצינים והגנרלים החלו כבר אחרי הפלישה, תחת קליעים, פצצות ופגזים. רבים לא למדו. כמעט עד סוף המלחמה הגנרלים והמרשלים של הניצחון דחפו את הלוחמים תחת מקלעים, שם אלפים נקטלו בקליעים בהתקפות חסרות-טעם ובלתי-מוכנות, והכל כדי שהמפקדה תוכל לדווח על כיבוש הגבעה או
של היישוב ולקבל שבחים מהמפקדה העליונה, ולפעמים אף עיטור על החזה.
בין ההיסטוריונים והגיאופוליטיקאים ברוסיה המודרנית לא פוסקים הוויכוחים על הבעיה, שהעלה המהגר ויקטור סובורוב-רזון: האם התכוון סטלין להקדים את היטלר ובכך להשיג את היוזמה האסטרטגית בדרך של התקפת פתע על הרייך הגרמני? קרוב לוודאי שהתכוון. השאיפות הגיאופוליטיות של שני המשטרים האולטרה-גיוסיים היו שוות-ערך ואסימטריות. שניהם שאפו לשלטון עולמי: האחד להבטחת מרחב המחיה הגיאופוליטי של האומה הגרמנית, האחר – ל״אושרם״ הכפוי של כל העולם בדרך של התפשטות עולמית של הדיקטטורה הטרוריסטית.
כבסיס למימוש התוכניות הגיאופוליטיות העולמיות היה דרוש היבשת האירופאית. לשם כך כל האמצעים היו טובים. המלחמה, כמו תמיד, הייתה מימוש הפוליטיקה באמצעים אחרים. לאמצעים אלה השתייך גם הטרור חסר-הרסן נגד אנשי ארצו, כשסטלין הלך בעניין זה הרבה יותר רחוק מהיטלר. למימוש תוכניותיו הגיאופוליטיות המדינה העצומה, שהורכבה מחמש-עשרה מדינות העצמאיות כיום, שאוחדו ביד ברזל לברית המועצות הכפויה, ייצרה טנקים, מטוסים, תותחים, מקלעים.
מיליוני אנשים במשך עשרות שנים נשללו מהם מזון תקין, ביגוד איכותי, הם התיכו מתכת, יצקו קליעים, הרכיבו מקלעים, והכל למימוש התוכניות הגיאופוליטיות ההזויות של ההנהגה הקומוניסטית ושל הפונקציונרים שלה: לשאת דגלים אדומים בכל העולם ולשחרר את הפרולטריון מעול ההון. זו הייתה השאיפה הגיאופוליטית לשלטון עולמי, רק שבוטאה לא בצורה ישירה, כמו אצל היטלר, כי אם בצורה אלגורית, מהועפת. טיעון משכנע לחלוטין של תומכי הקונספציה של סובורוב הוא הריכוז שנעשה בהוראת
סטלין חסר-התקדים בהיסטוריה של הטכניקה הצבאית, הכוחות והאמצעים בקרבת גבול המדינה תוך זלזול מוחלט במקומות השיבוץ של אמצעים אלה בהקמת מבני ביצור.
אם סטלין התכוון לנהל מלחמת מגננה ולשאת דגלים אדומים לאירופה אחרי שחיקה ממושכת של האויב בקווי ההגנה, התמונה הגיאואסטרטגית של פעולות הצבא האדום הייתה שונה לגמרי. בסדר דחיפות רגיל לאולטרה-גיוסיות היו מקימים ביצורים רב-רצועתיים, חופרים תעלות, יוצרים בונקרים מבטון עם נקודות מקלע מכוונות, עמדות ארטילריה וכו'. במקרה זה היה צריך לחזק את האזורים המבוצרים בריחוק מסוים מהגבול, ולא לפרק את קו ההגנה, ששר התעמולה של היטלר גבלס קרא לו קו סטלין. נזכור, שההתקפה על פינלנד החלה בפרובוקציה (הפגזה ארטילרית), שהתסריט שלה דמה מאוד לתסריטים של הפרובוקציות של היטלר.
בכל זאת, התוכניות הגיאואסטרטגיות של ההנהגה הסטליניסטית בתוכנית שנחשפה ופורסמה לעיון הציבור
״גרוזה״ היו צנועות למדי ולא תואמות לגמרי את השיבוץ האמיתי של הקורפוסים הממוכנים הענקיים. לכבוש חלק מפולין, מפרוסיה המזרחית, להסתנן לרומניה. האם זה תואם את המטרות האמיתיות של מלחמה טוטאלית אוריינטדית-גיאופוליטית, תקינה לאולטרה-גיוסיות? כפי הנראה, זו הייתה רק תוכנית-חלום של איזה אנשי המטה הכללי, מעין סקיצה או שרטוט של התוכנית הגנרלית האמיתית, שאו מוסתרת מהציבור באוספים סודיים של הארכיונים, או הושמדה, אך בכל מקרה לא נפתחה לחקר היסטורי חופשי. אפשר להניח, שהמטרה הסופית של התוכנית הזו הייתה כיבוש ברלין.
כמובן, הכוונות הגיאואסטרטגיות שטרום-המלחמה של ההנהגה הסטליניסטית נידונו לכישלון. רזון תורם את חלקו ל
האדרת סטלין, כשהוא משער, כאילו מימוש הרעיון של התקפת מנע יכול היה להפוך את מהלך האירועים לכיוון ההפוך ולהוביל לניצחון הצבא האדום על הוורמאכט כבר ב-1941. הצבא האדום אכן היה בלתי-מוכן לחלוטין למלחמה, אך מסיבות שונות לגמרי מאלה, שעליהן משקרים בזיכרונותיהם המפקדים הסובייטים, שהוכו פעמים רבות.
העליונות העצומה של הצבא האדום בטנקים, מטוסים, מתקנים ארטילריים וכו' הייתה תוצאה של התיעוש המואץ, מימוש של השאיפה המאנית לעליונות גיאופוליטית בדרך של צבירת מדדים כמותיים. הטנקיסטים, הטייסים, התותחנים, המפקדים של הצבא האדום היו בלתי-כשירים לחלוטין למלחמה מודרנית, ועובי השריון וכמות הטנקים הולידו אצל ההנהגה אשליית עליונות, אוטופית לא פחות מאשר אשליית העליונות של המשטר הסובייטי. אך לאשליה הזו הספיק כדי לנסות ״בדם מועט, במכה אדירה״ למחוץ, להשמיד את ה״אויב״.
נניח, שיורשי סטלין יצליחו להסתיר לנצח מהציבור את ההנחיה האסטרטגית שטרום-המלחמה שלו, וההיסטוריונים לא יצליחו להוכיח ב-100% את כוונתו להקדים את בעל-בריתו לשעבר, היריב הגיאואסטרטגי והתאום שלו. מה, מזה תיעשה לא-ידועה הטבע הגיאופוליטי התוקפני של המשטר הזה, שאיפתו לשלטון עולמי ומהותו שונאת-האדם? כלום. היא באה לידי ביטוי מספיק גם בכיבושים הטריטוריאליים של מדינות עצמאיות אחרי חלוקת אירופה עם היטלר לפני המלחמה, וגם בתביעות הגיאופוליטיות אחרי סיומה. מאחורי גדר התיל של מחנה הסוציאליזם אחרי מלחמת העולם השנייה נמצאה חלק משמעותי מאוד של הטריטוריה של אירופה וגם של אסיה.
אם נבחן את תוצאות מלחמת העולם השנייה מנקודת המבט הגיאופוליטית, אפשר לומר בביטחון, שלמרות שהניצחון הושג במאמצים משותפים של בריה״מ ובעלי-בריתה, והסיוע החומרי-טכני
מצידם שיחק תפקיד עצום, אם לא מכריע, בהבטחת החיילים הסובייטים, המלחמה הזו מבחינת השגת היתרונות הגיאופוליטיים נצחה רק על ידי המשטר הסטליניסטי, וכל הדמוקרטיות של העולם ספגו בה אחרי הניצחון תבוסה איומה ואכזרית.
מערב אירופה שכבה בחורבות, ורק הסיוע של ארה״ב לפי תוכנית מרשל אפשר לה להתחיל בשיקום של כלכלת שוק מושלמת טכנית לפי המושגים של אותם זמנים. מעמדה הגיאופוליטי המוביל בעולם נחרב ואובד לגמרי, הוא עבר לשתי מעצמות-על – ארה״ב ובריה״מ. קבוצה קטנה של מדינות דמוקרטיות אירופאיות נשארה בשטח קטן מאוד בקצה המערבי של אירופה, כשהיא מוקפת ממזרח בשטחים עצומים של מחנה הריכוז הסוציאליסטי החדש-שנולד. וממערב כל חצי האי האיברי עד גיברלטר היה כבוש על ידי שני משטרים דיקטטוריים – של פרנקו וסלזר.
השריונות הטנקיים של סטלין יכלו תוך שבועות ספורים לתפור את שאריות אירופה ולהשליך את הדמוקרטיה למי הים התיכון והאוקיינוס האטלנטי. מהפיתוי הזה של השליט הסובייטי ריסנו רק הירידה החדה בפעילות הגיוס של האנשים אחרי המלחמה הטוטאלית, החורבן המלא בכלכלה והופעת נשק הגרעין כטיעון של שלום.
בכך שבתכניות הגיאופוליטיות של סטלין נכלל שחרור מלחמת העולם השלישית ברגע הנוח ביותר מבחינה גיאואסטרטגית, אני לא מטיל ספק ולו לרגע. כשהמושל הגיאופוליטי שלו קים איל סונג תקף את קוריאה הדרומית והחלה המלחמה הקוריאנית, מנהיג חצי העולם השמיע משפט סקרמנטלי על כך שלא צריך לפחד מהמלחמה עם
״האימפריאליזם״, שכן ברגע נתון גרמניה עדיין לא התאוששה מהתבוסה, ואנגליה וארה״ב אינן מוכנות מספיק למלחמה כזו. הציל את העולם רק כך, שהאימפריה הסטליניסטית עד מות אדונה לא הייתה מוכנה למלחמה גרעינית.
השאיפות הגיאופוליטיות חסרות-הרסן של ההנהגה הסטליניסטית
שולבו עם הזלזול בגיאופוליטיקה כבתורת ״פסאודו-מדעית, המצדיקה אגרסיה אימפריאליסטית״. בסופו של דבר במקום הסטליניסטית באה הדוקטרינה הגיאופוליטית של ברז'נייב, שמהותה הייתה שמירת ״ההישגים של הסוציאליזם״ בצירוף התפשטות גיאופוליטית למדינות המתפתחות.
אחרי הקמת נאט״ו והסכם ורשה המתח הגיאופוליטי בעולם נשמר כל הזמן, לפעמים נחלש מעט, לפעמים עולה שוב בכוח עצום. הסכנה הגדולה ביותר של האסון הגרעיני, כידוע, הייתה כרוכה בקונפליקט הקריבי, שהתלקח סביב אספקת הטילים הסובייטים לקובה. העימות הגיאופוליטי נמשך בכל היבשות, הימים והאזורים של הפלנטה. המקורות הגיאופוליטיים של האסון הגרעיני, שריחף מעל האנושות, הוסרו רק אחרי ההתפרקות ההיסטורית-בלתי-נמנעת של אותה התארגנות מלאכותית ואלימה, שייצגה
״הברית הנצחית״ והתלות הואסלית בה של המדינות שהוכנעו על ידה באירופה ובאסיה. זה באופן חוקי לגמרי הוביל לשינוי באופי ובתוכן של הגיאופוליטיקה כמכלול של קונסטרוקציות תיאורטיות התובעות מדעיות.
הגיאופוליטיקה המודרנית – זה לא מה שחושבים על גיאופוליטיקה הלוחמים המקומיים נגד ״האימפריאליזם״ בפרישה או במדים, עם תוארי מדע או בלעדיהם. הרי ראשם החכם, בחוסר-התאמה מוחלט לחומריזם ההיסטורי שאהבו קודם, מייצר את הקביעות על כך שברית המועצות נפלה קורבן לבגידה ולחבלות אידיאולוגיות, שהרעיונות של גלסנוסט ו
״פרסטרויקה״ הושלכו על ידי שירותי המודיעין של מדינות המערב, שהרעיונות של דמוקרטיה וזכויות אדם מנוצלים כדי להחליש גיאופוליטית את רוסיה, לפרק אותה ולהכניע אותה סופית, לכבוש את עושר מינרליה, ולהעמיד אותה במעמד של חצי-קולוניה. וכדי שזה לא יקרה, הכרחי לדעתם החזרה לאוריינטציה הגיאופוליטית שנהרסה על ידי ה״דמוקרטים״ ולעימות
״הדמוקרטים״   לאוריינטציה   הגיאופוליטית   ולעימות   הגיאופוליטי
הגיאופוליטי.
אך אלה הישנות של האוריינטציה הגיאופוליטית הקודמת, שכבר חלפה. הגיאופוליטיקה רק היום נפטרת מהאוריינטציות הקונפרונטציוניות, התוקפניות, הצבאיות-גיוסיות, רוכשת אינטראקציה הדוקה עם הגיאו-כלכלה, נעשית תיאוריה, המשרתת לא את שאיפות הכיבוש של המדינות, כי אם את ההתפשטות האזורית ואפילו הגלובלית של סחורות ושירותים, את נדידת הייצורים, את הגישה למקורות חומרי גלם תמורת כסף, ולא בדרך של שוד המחצבים של המדינות שנכבשו.
הראייה הגיאופוליטית הכרחית ביצירת מערכת של הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה. אך בשימושה יש להיפרד מהאוריינטציות הגיאופוליטיות הקסנופוביות ולהסתכל בעיניים פקוחות בפני ההיסטוריה. הכרחי לשמור על האובייקטיביות המדעית, תוך ויתור על ההרגל הקודם של גיאופוליטיקאים לייצג את ארצם כגיבור או קורבן, ואת כל המדינות האחרות – כנבלים או אפסים. הגיאופוליטיקה הקודמת חטאה בסרויליות, בשרות-מלכותי לשלטון על פי העיקרון: ״מה תבקשו?״. באותה חטא חטאו תחומים רבים אחרים של המדע והתרבות. הכרחי לקטוע את המסורת הישנה הזו.
אני שואף לאחד את הראייה הגיאופוליטית של מה שהתרחש בהיסטוריה עם הגישה האבולוציונית-גיוסית, המבוססת על עקרונות האובייקטיביות, הדטרמיניזם האבולוציוני, הבחינה הקונקרטית-היסטורית, הקדמה המותנית-אבולוציונית, היעילות הכלכלית, המצב והתחרות של מבני הגיוס. הווקטור החשוב ביותר בגיאופוליטיקה המודרנית של רוסיה, על רקע רב-וקטוריות כללית של המדינה כאחת המעצמות המובילות בעולם, אני רואה את הווקטור האירופאי-אמריקאי. שם טכנולוגיות גבוהות, כלכלות חדשניות מפותחות, מוסדות דמוקרטיים, צורות ציוויליזציוניות קרובות לא רק במיקום הגיאוגרפי, כי אם גם במסורות, בתרבות, בערכים החומריים.
אפילו מנקודת המבט הגזעית הרוסים – הם אירופאים טבעיים. אם רוסיה רוצה לפתח באינטנסיביות חברה חדשנית ולהיות מדינה חזקה באמת, ולא להישאר בשוליים של אירופה כספקית משאבי גלם, היא צריכה להשאיר בעבר את המסורות העבדיות ולשקם בעצמה את האירופאיות. ההתקרבות של שני הגושים האינטגרציוניים האירופאיים – האיחוד האירופאי ומה שנשאר מחבר העמים – מועילה ושימושית בראש ובראשונה לרוסיה. הנשיא הצרפתי, בעבר הלוחם הבלתי-נלאה בפשיזם שארל דה גול, חלם על איחוד אירופה מגיברלטר עד אורל. פרויקט גיאופוליטי כזה בתנאי העימות הגלובלי נשאר רק חלום. היום די אקטואלית נעשית האידאה של אירופה מגיברלטר עד ולדיווסטוק. הו לא, אינני חולם ריק, לא פנטזיונר ולא אוטופיסט. אני מבין מצוין, כמה רחוקה רוסיה מאירופה לא במיקום הגיאוגרפי, כי אם בארגון המדיני ובמנטליות. אך זה אומר רק, שהגיעה העת לחזור.
כך שעכשיו הגיע הזמן לבחון את תיאוריית המנטליות – האחרונה מבין הקונסטרוקציות התיאורטיות, שיכולות להיות בשימוש בהסבר האבולוציוני של ההיסטוריה לצד המרקסיזם, הגישה הציוויליזציונית, תיאוריית הפאסיונריות והגיאופוליטיקה. המילה
״מנטליות״ נובעת מהלטינית ״מנטליס״ – שכלי. המושג של המנטליות מכסה את כל המכלול של תופעות התודעה ההמונית של אנשים של חברה מסוימת. אפשר להגדיר את המנטליות כמכלול של פנומנים חברתיים-פסיכולוגיים, המכתיבים את רוח-הזמן השלטת, את היחס למתרחש, את קבלת ההחלטות ואת הפעולות המעשיות של המון האנשים, השייכים לקהילה מסוימת.
למרות שהמושג של מנטליות שימש לראשונה על ידי ר. אמרסון עוד ב-1856 ומאז שימש שוב ושוב גם על ידי היסטוריונים וגם על ידי פילוסופים, את המשמעות האמיתית של המנטליות בהתפרשות
התהליכים ההיסטוריים הראו החוקרים הצרפתים מארק בלוק ולוסיאן פבר, שייסדו את האסכולה ההיסטורית של האנאל ופרסמו כתב-עת באותו שם. חוקרים אלה העמידו את הקטגוריה של המנטליות מול הקטגוריה של התודעה החברתית של החומריזם ההיסטורי המרקסיסטי, אשר, למרות אופייה הפעיל, נקבעת בכלל ובפרט על ידי ההוויה החברתית. הם ראו במנטליות מוסד חברתי-פסיכולוגי, המתפתח לפי חוקיו שלו ובמובנים רבים קובע את ההוויה החברתית ואת התהליך ההיסטורי. הם התעקשו על האופי האובייקטיבי והיציב של המנטליות כמוסד, על קיומן בה של מגמות מגוונות, שחלקן נכנעות לשינויים ולתנודות מהירים, ואחרות מחזיקות מעמד בעקשנות ומשתכפלות, למרות כל השינויים בחיים החברתיים.
תיאוריית המנטליות מפותחת באופן פעיל על ידי ההיסטוריון והתרבותן הצרפתי ז'אק לה גוף, שהוא כיום המנהיג הבלתי-מעורער של הכיוון הזה. הוא רואה במנטליות חוליה מקשרת בין האבולוציה של הציוויליזציה החומרית לבין התנהגות האנשים בתהליכים ההיסטוריים. בניתוח ההיסטוריה של אירופה, לה גוף מרכז את תשומת הלב על כך, כיצד רעיונות שונים, שהובעו בזמנים שונים על ידי הוגים ונציגי תרבות אירופאים, נשברו במנטליות שכבר התגבשה במהלך האבולוציה ההיסטורית, התקבעו במסורות, ובהשגת משמעות פאן-אירופאית, כיוונו את המשך מהלך האירועים ההיסטוריים. כך הפילוסופיה מסוגלת להשפיע מהותית על התהליכים ההיסטוריים דרך יצירת קונסטרוקציות מנטליות והשפעתן על המנטליות.
מנקודת המבט של הגישה האבולוציונית-גיוסית המנטליות היא גורם חשוב של האבולוציה ההיסטורית. היא מסוגלת גם להאיץ וגם לעכב רפורמות גיוסיות וכלכליות, להתנגד לפעולות השלטונות בדרך של אי-מימוש המוני
של חוקים, לצבור חוסר-שביעות-רצון, הפורץ באקטים של מחאה.
המנטליות מייצגת מערכת מורכבת, שנכנעת רק בחלקה לסקרים סוציולוגיים. התגובות של המנטליות יכולות להיות בלתי-צפויות ביותר. בהיותה תופעה המונית, המנטליות נכנעת במידה מסוימת לניהול באמצעות טכנולוגיות סוגסטיביות, כלומר כאלה הפועלות באמצעות הסגה, ולא שכנוע רציונלי. לראשונה את הפסיכולוגיה ההמונית עוד בסוף המאה ה-19 חקר הפסיכולוג הצרפתי לה בון בספר ״פסיכולוגיה של ההמונים״.
בטכנולוגיות סוגסטיביות מחזיקים היטב הפופוליסטים, המכשירים בזריזות את מעשיהם לציפיות ולמצבי הרוח, השולטים במנטליות ההמונית. הם מסוגלים לנהל את המנטליות ובעזרת מכונת התעמולה לגייס תמיכה ואמון של קהל המוני, שיכול באופן פנומנלי ארוך לא לייחס חשיבות למציאות ההיסטורית המורכבת ולראות רק את מה שמראים בטלוויזיה. בדינמיקה של המנטליות עצומה המשמעות של הגורם הגיוסי. בפעילות גיוס נמוכה המנטליות יכולה לקבל אופי קיפאוני. רמה גבוהה של פעילות גיוס לעומת זאת יכולה לתרום לדינמיקה גבוהה של המנטליות ולהיות מנוצלת גם להתפרצויות אלימות אולטרה-גיוסיות, וגם לשינויים חברתיים חיוביים.
אז, הגישה האבולוציונית-גיוסית שואפת להשתמש ולסנתז את הפיתוחים הרציונליים של גישות אחרות, שהתגבשו בפילוסופיה של ההיסטוריה – החומריזם ההיסטורי, הגישה הציוויליזציונית, תיאוריית הפאסיונריות, הגישה הגיאופוליטית ותיאוריית המנטליות, וגם לזהות ולהתגבר על חסרונותיהן. דרך ההיסטוריה מורכבת, וחיי האדם קצרי-מועד. אני כבר לא כל כך צעיר, כמו שהייתי רוצה. הרצון הגדול ביותר שלי הוא לראות את ההתפשטות של הרעיונות המובאים בספר הזה ובספרים אחרים, כדי להשתכנע שהם מביאים תועלת למדענים בחיפושם הבלתי-נלאה אחרי האמת וכמה ש
רחב יותר למעגל האנשים, השואפים לשפר את עצמם ואת חברתם.
מקומות רבים בספר הזה בניתי במודע כך, כדי לעורר, ואפילו לפרובוקר, דיון פעיל. שיביקרו, ואפילו ינזפו או יעוותו את מה שכתבתי. רק שלא ישתקו. אני איש-דיון, ובדווקא בתקשורת חיה בדיונים אני מוצא גם עונג יצירתי, וגם זרימת רעיונות, אינטנסיבית עוד יותר מאשר בדיאלוג עם טקסטים של מחברי ספרים שנקראו.
==== הגישה האבולוציונית-הגיוסית וההסבר האבולוציוני של הטבע ====
משהו דומה לתהליך הטבעי-היסטורי, למרות שברמה שונה לגמרי, מתרחש גם בטבע. המשותף לדטרמינציה של התהליכים האבולוציוניים בחברה ובטבע, מנקודת המבט של הגישה האבולוציונית-גיוסית, הוא התפקוד של מבני גיוס המתנגשים וכאילו מתחרים ביניהם, המכניסים סדר מסוים לפריפריה הגיוסית ונמצאים בעימות קבוע עם מבנים אחרים. את הקוסמוס אכן, בהתאם לקונספציה של מ. קונאשב, אפשר בהסתייגות מסוימת לייצג כייצור מיוחד של מערכות חומריות המתנגשות ביניהן.
מנקודת המבט שלי זה אומר, שמבני גיוס הנוצרים באופן ספונטני של התארגנויות חומריות שונות מייצרים עבודה אבולוציונית ספונטנית וחסרת-מטרה מסוימת, והעבודה הזו מסוגלת לייצר רווח אבולוציוני, המוביל לשיפור, לארגון מחדש של מבנים אלה ומבטיח את האפשרות של קדמה. את ליבות הגלקסיות, הכוכבים, הפלנטות, האטומים אפשר לייצג כמבני גיוס, המייצרים סדר במערכותיהם באמצעות התפשטות של אינטראקציות גרוויטציוניות, אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. לכן אני קורא להן ליבות גיוס, מתוך כוונה למשמעות המונח ״גיוס״
ככיוון וארגון של התנועה. בטבע הדומם מבני הגיוס אינם ניחנים בשאיפה לשמר ולשחזר את המצב של עצמם, עבודתם האבולוציונית ספונטנית, שגרתית, בלתי-יצרנית, הרווח האבולוציוני שלהם נמוך מאוד ומקרי. אך גם רווח נמוך כזה יכול להפוך לתנאי מוקדם להופעת חומר חי בהתהוות תנאים מסוימים.
עם הופעת החיים והתפתחותם על פני כדור הארץ נוצר סוג חדש לגמרי של מבני גיוס, שאינם אדישים למצב של עצמם, שואפים כל הזמן לאופטימיזציה של פעילות החיים של אורגניזמיהם, מייצרים סדר, המקדם את ההישרדות והשחזור של מבנים אלה בתחרות קבועה על משאבי חיים ובמאבק על הקיום עם מבנים אחרים. העבודה האבולוציונית של מבנים אלה ושל האורגניזמים שגויסו על ידם מקבלת אופי של עבודה ביולוגית. ההבנה של משמעות מבני הגיוס והעבודה הביולוגית באבולוציה של עולם החיים הובילה אותי להכרה בצורך להחדיר טרנספורמציות מתאימות לביולוגיה האבולוציונית.
בביולוגיה האבולוציונית משנות ה-80 של המאה ה-20 שורר משבר כבד. התיאוריה הסינתטית של האבולוציה, ששלטה משנות ה-30, שנוצרה במאמציהם של עשרות מדענים מצוינים ממדינות שונות, הותקפה בביקורת קשה והוגנת למדי, שציינה על התיישנותה ועל התאמה לא מלאה לעובדות, שנחשפו על ידי המדע. הופיע שורה שלמה של תיאוריות אלטרנטיביות, התחזקו ההתקפות על הדרוויניזם, במיוחד על תיאוריית הברירה ככוח המניע של האבולוציה. בלא להיות ביולוג מקצועי, עיבדתי ולמדתי ביסודיות את כל הספרות על הביולוגיה האבולוציונית, שהייתה זמינה בספריות הגדולות שהיו נגישות לי. כתוצאה הגעתי למסקנה, שהסיבה העיקרית למשבר בביולוגיה האבולוציונית היא הגנוצנטריזם – צורה של חשיבה תיאורטית, המעמידה במרכז הטרנספורמציות האבולוציוניות שינויים בגנים, ולא בעבודה הביולוגית של האורגניזמים
ובברירה של העובדים היעילים ביותר. הסיבה להתפשטות הכללית של הגנוצנטריזם בביולוגיה האבולוציונית היו ההצלחות של הגנטיקה של המאה ה-20. גילוי הסליל הכפול של ה-DNA והקוד הגנטי, שמשמש את כל היצורים החיים ללא יוצא מן הכלל לייצור חלבונים וריבוי תאים, יצר רושם של מעין השלמה בידיעת יסודות התורשה.
ההצלחות של הביוטכנולוגיה וההנדסה הגנטית כאילו אישרו את הרושם הזה והפיצו אותו בקהל ההמוני. עם זאת, התורשה נמצאה מורכבת הרבה יותר, מכפי שסברו הגנטיקאים. ההתפתחות עצמה של הגנטיקה והביוכימיה, פענוח הגנומים של האדם ומספר סוגים אחרים של אורגניזמים הראו, כמה מעט אנחנו עדיין יודעים על טבע התורשה. בכל זאת, הסמכות של הגנטיקה, במידה מסוימת בצדק, התבססה במדע הביולוגי בגובה כזה, שמחברי הקונספציות בביולוגיה האבולוציונית החלו להישען על מסרים על מניפולציות עם חומר גנטי במבחנות ופיפטות עם חומר גנטי, ושכחו את האורגניזמים החיים.
השאיפה להסביר את האבולוציה, מתוך התפתחות האורגניזמים החיים, הטבועה במייסד הגדול של התיאוריה האבולוציונית צ'ארלס דרווין, קיבלה את השם אורגניזמוצנטריזם והחלה להיחשב כהשערה מיושנת ונדחית. עם זאת, בהסתמך על עובדות של האמבריולוגיה, ביולוגיית ההתפתחות, הפלאונטולוגיה והמורפולוגיה האבולוציונית, אני קובע, שדווקא השינויים של האורגניזמים תחת פעולת העבודה הביולוגית המשתנה בתנאים חדשים, הנתמכים על ידי הברירה, עומדים בבסיס השינויים הגנטיים, ולא להפך. דווקא הם הם מקור הטרנספורמציה של המינים.
כך, נתוני האמבריולוגיה המודרנית וביולוגיית ההתפתחות מראים, שהתפתחות העוברים אינה נקבעת על ידי החומר הגנטי, הכלול בגרעין של התא המופרה הראשוני (הזיגוטה), כי אם תלויה באינטראקציות קונקרטיות של תאים בתהליך ההתפתחות, כלומר, למעשה, בגיוסם לספציאליזציה ב
עבודה ביולוגית קונקרטית של האורגניזם. מה שנקרא המארגן, שגילה האמבריולוג שפמן, כלומר מבנה תאי, הקובע את כיוון התפתחותם של מבנים אחרים, אינו אלא מבנה גיוס טיפוסי, המניע את התארגנויות התאים לעבודה ביולוגית מסודרת.
נתוני הפלאונטולוגיה והמורפולוגיה האבולוציונית מראים באופן משכנע, שסנפירים שריריים של דגי האונודה יכלו לעבור טרנספורמציה לכפות של חולייתני היבשה רק כתוצאה של שינוי בעבודה הביולוגית, הקשור בתנועה ביבשה. הברירה הותירה לחיים ולרבייה את האורגניזמים העובדים והנעים ביעילות ביותר, ולא פשוט את אלה שניחנו בקומפלקסי גנים שנבחרו במקרה, שהורכבו בהצלחה על ידי צבירת מוטציות קטנות. את אותו הדבר אפשר לומר על כל הטרנספורמציות המיניות של האיברים והאורגניזמים השלמים ללא יוצא מן הכלל.
פרסות הסוסים נוצרו מהכפות והאצבעות הרכות של אבות היער של הסוסים בדרך של נקישה מתמדת באדמת הערבה. התחיל התהליך הזה ביצירת יבלות. הקיבות של אוכלי העשב נוצרו באמצעות התאמה על ידי עבודה ביולוגית לעיכול של מזון עשבוני קשה. הכפות של הטורפים הן תוצאה של הליכה גנבנית ואופן תנועה של דחיפה. לכן אצלם לעולם לא נוצרות פרסות.
כנפי העופות הן תוצאה של טרנספורמציה של הכפות הקדמיות של אבותיהם, שנעו בקפיצות בדרך של תנועות דחיפה של הכפות האחוריות עם ניפופים חדים עזריים של הכפות הקדמיות. רגליו של האדם הן תוצאה של הליכה זקופה, מה שהופך לברור בהשוואה לכפות של אבותיו המאובנים. ידיו של האדם – תוצאה של הפסקת העבודה של טיפוס על עצים ועבודה קבועה עם חפצים. האדם עצמו הוא תוצאה של עבודה ביולוגית, שעברה בתהליך האבולוציה לעבודה שיטתית.
כמובן, האיברים אינם עוברים טרנספורמציה על ידי העבודה הביולוגית מעצמם,
הטרנספורמציה שלהם – רק חלק מורכב של הטרנספורמציה של האורגניזמים העובדים בדרך חדשה. המורפולוגיה האבולוציונית, מדע הטרנספורמציות של צורות הצמחים ובעלי החיים, שמייסדיה היו המדענים הרוסים המצוינים א.נ. סברצוב (לא לבלבל עם נכדו א.ס. סברצוב, גם הוא ביולוג-אבולוציוניסט) ותלמידו א.י. שמלגאוזן, ריכזה את תשומת הלב במחקריה רבת-השנים דווקא על זיהוי הדינמיקה והיחס של הצורות באבולוציה של האורגניזמים. איוון שמלגאוזן הראה, שהשינוי של הצורות באבולוציה מתרחש על בסיס תהליכים רגולטוריים באורגניזמים השלמים. הוא התקרב ממש להבנת התפקיד המוביל ברגולציה של הבטחת-החיים ושינוי-החיים של העבודה הביולוגית, ואף השתמש שוב ושוב בספריו במילה ״עבודה״.
וכן, איך יכול היה להיות אחרת? התפקיד המוביל באבולוציה של האינטראקציה של העבודה הביולוגית והברירה קופץ לעיניים ישירות בניתוח השינויים המורפולוגיים. שמלגאוזן חקר קורלציות, כלומר תלות-הדדית של חלקים ומערכות-משנה במערכות של אורגניזמים שלמים. הקורלציות התגלו ונחקרו בתחילה על ידי הביולוג-קריאוציוניסט הצרפתי הגדול ז'ורז' קיווייה. קיווייה ראה בקורלציות מימוש של תוכנית הבורא, המחדיר לכל חי פרופורציונליות והרמוניה למימוש מועיל של תהליכי החיים.
שמלגאוזן בדרך של ניתוח חומר עובדתי עצום הדגים בצורה מוחשית, שהטרנספורמציה של המינים מתרחשת בדרך של התפרקות של מערכת הקורלציות הקודמת והיווצרות מתואמת של קורלציות חדשות. ומה מבטיח את התיאום של הטרנספורמציות האלה? כמובן, לא תוכנית חדשה של הבורא, כי אם תהליך רגולטורי של אינטראקציה מערכתית של חלקים ומערכות-משנה באורגניזמים שלמים. כלומר, במילים אחרות, ארגון חדש של העבודה המשותפת של האיברים ומערכות-המשנה של האורגניזמים להתאמה לתנאים שהשתנו מהותית, הנתמך ומלוטש על ידי הברירה.
איוון שמלגאוזן היה אחד מאותם עשרות מדענים ממדינות שונות, שתרמו ליצירת התיאוריה הסינתטית של האבולוציה. הוא הכניס לתיאוריה הסינתטית את המושג של הברירה המייצבת, המסננת (מחסלת) את כל הפרטים, אשר בתכונותיהם המורפולוגיות סוטים מהנורמה הכלל-מינית שהתבססה תחת פעולת הברירה המניעה. לוחם בלתי-נלאה בליסנקואיזם, שמלגאוזן במשך שנים רבות הגן על הישגי הגנטיקה בתנאי המשטר הטרוריסטי של סטלין וההפשרה הקשוחה של חרושצ'וב.
בהיותו איש של זמנו, הוא ככל שיכל ניסה לשלב את ההבנה של התפקיד המוביל באבולוציה של הטרנספורמציות המורפולוגיות, המתבטאות בשינויים מודיפיקציוניים בלתי-תורשתיים של המינים ומרוכזים על ידי הברירה, עם ייצוגי התיאוריה הסינתטית של האבולוציה על התפקיד המוביל של הברירה של שינויים מוטציוניים קטנים שנצברו במאגרי הגנים של אוכלוסיות. את שאלת התורשה של הטרנספורמציות המורפולוגיות שנצברו פתר שמלגאוזן ברוח הגנוצנטריזם, אך בכך שלל קטגורית, שטרנספורמציות כאלה אינן בעלות משמעות לאבולוציה. הוא סבר, שהשינויים המודיפיקציוניים, הנוצרים במבנה ובתכונות של האורגניזמים תחת השפעת הסביבה החיצונית במסגרת נורמות התגובה שקובעו גנטית על ידי הברירה המייצבת, רק מצביעים על הכיוון לברירה המובילה, ובזה מסתיים תפקידם המוביל.
בהמשך הברירה המובילה, המניעה, בוחרת לחיים ולרבייה אורגניזמים עם קומפלקסי הגנים (הגנוטיפים) המבטיחים ביותר, וזה מאפשר לרשת את הסימנים המורפולוגיים המבטיחים ביותר להישרדות בתנאים חדשים. זה מוצא מאוד שנון מהמצב, המאפשר לפצות על אי-ההתאמה הברורה של ההסברים הגנוצנטריים של האבולוציה לעובדות המורפולוגיה האבולוציונית. היתרון של הניסיון הזה לשלב בין הבלתי-נתפס נמצא גם בכך, שהוא מאפשר להכניס את התגליות של המאה ה-20 לתיאוריית דרווין ולהדגיש את הכישלון
של התיאוריה של האבולוציוניסט הרצוף הראשון בתולדות הביולוגיה וכל המדע העולמי – למארק.
שמלגאוזן צדק לגמרי בכך, שהאבולוציה מתרחשת לפי דרווין, ולא לפי למארק. למארק בנה את תיאוריית האבולוציה שלו בראש ובראשונה על הייצוג של השאיפה של כל חי לשלמות, שהונחה על ידי הבורא. למארק לא היה לו מושג כלל על התפקיד באבולוציה של הברירה הטבעית. העמדה העיקרית של תיאוריית למארק ושל תלמידיו הניאו-למרקיסטים הייתה התזה על תורשה של סימנים נרכשים. את התזה הזו במהדורות המאוחרות של ״מוצא המינים״ קיבל גם דרווין. אז איש לא פקפק בצדקתה של התזה הזו. עם זאת, בתחילת המאה ה-20 הדרוויניסט הנלהב אוגוסט וייסמן הוכיח את חוסר-האפשרות של תורשה כזו. הוא הראה את הכורח של בידוד איתן של מבני התורשה מהתהליכים, המתרחשים בשאר החלק הסומטי של האורגניזם.
במקרה אחר כל פציעה שננשאה בחיים, תוצאות מחלות, חסרונות נרכשים היו מטביעים חותם על כל שרשרת הדורות הבאים. עוברים בתורשה רק מחלות תורשתיות, שנגרמו על ידי הפרעה במבני התורשה, שקיבלו מאוחר יותר את השם מוטציות. בנו של אתלט לעולם לא נעשה אתלט מלידה, לשם כך יש צורך לבצע מחדש אימונים מתישים. הקונספציה של וייסמן על אי-התורשה של סימנים שנרכשו בחיים הפכה לתנאי מוקדם חשוב של התפתחות הגנטיקה והתיאוריה הסינתטית של האבולוציה. העמדה שבוססה בקונספציה הזו על קיומו של בידוד חזק בין כל גוף האורגניזם לבין מבני התורשה המבשילים בגוף זה, המופרדים ממנו על ידי קליפות תאים, קיבלה את השם מחסום וייסמן.
מחסום וייסמן ללא ספק אטום, והסימנים שנרכשו על ידי האורגניזמים ללא ספק אינם עוברים בתורשה בהעברה ישירה. כל הניסיונות של הניאו-למרקיסטים להוכיח בניסויים שהועלו באופן מגוון
העברה כלשהי של השפעות לצאצאים של מיוחדויות שנרכשו על ידי הפרטים ההורים לא הוכתרו בהצלחה. עם זאת, אנחנו יודעים, שבעולם לא קיימים מחסומים אטומים לחלוטין. בפיזיקה הודגם קיומו של מה שנקרא אפקט המנהור, בהתאם לו אלקטרונים מחלחלים בתנאים מסוימים דרך מחסומים בלתי-ניתנים-לחצייה. ברברים חדרו גם דרך החומה הסינית הגדולה, וגם דרך סוללות אדריאנוס וטראיאנוס באימפריה הרומית.
כמובן, למארק טעה. הקונספציה שלי על התפקיד המוביל באבולוציה של האינטראקציה של העבודה הביולוגית והברירה אינה למרקיסטית, למרות שההאשמות בלמרקיזם של מבקריה הבאים, כפי הנראה, בלתי-נמנעות. למארק הבין בצורה צרה ופרימיטיבית לחלוטין את תפקיד העבודה הביולוגית, וצמצם אותה למאמצים מכניים בודדים. דוגמה קלאסית – התארכות הצוואר אצל ג'ירפות, הנמתחות אחרי עלים שגדלים גבוה, שהביאה, לדעתו, לקיבוע תורשתי של צווארים ארוכים לא-פרופורציונלית. רק ברירה של גנוטיפים של הפרטים ארוכי-הצוואר ביותר, שדור אחר דור עבדו על קטיפת העלים שגדלים גבוה, יכלה ליצור קורלציה כה יוצאת-דופן של איברים. בנוסף אי-ההבנה של התפקיד האבולוציוני של העבודה הביולוגית הובילה לכך, שהחוקרים, כולל למארק, אינם מבחינים כלל ביתרון אדפטיבי אחר, לא פחות חשוב, של צוואר הג'ירפות, הפותח פרספקטיבות לעבודה ביולוגית של הישרדות. הרי צוואר הג'ירפות לא רק ארוך, כי אם גם גמיש, בזכותו נפתחת תצפית מעגלית לגילוי טורפים שמתגנבים, הוא משמש להשגת כל חלק בגוף, כדי לשחרר אותו מלכלוך, מטפילי מציצת דם וכו'.
למארק הראשון דיבר על התפקיד המכריע של אורח החיים במבנה האורגניזמים החיים, מה שהקדים זמן רב את פיתוח המורפולוגיה האבולוציונית. אך ברוח החומריזם המכני של המדע של זמנו הוא כלל לא שם לב, שהעבודה הביולוגית תמיד
רב-פונקציונלית, כמו כל איבר שנוצר על ידה, ושהנטייה המוקדמת של איבר זה או אחר לשינויים אבולוציוניים (פראדפטציה) מביאה בתהליך השינויים האלה לגיוס וטרנספורמציה של אורגניזמים שלמים, ולא של איברים בודדים.
ההבדל של הקונספציה שלי מכל הווריאנטים של הלמרקיזם נמצא בראש ובראשונה בכך, שאני מכיר בהתאם ליסודות הגנטיקה המודרנית בתפקיד עצום באבולוציה של שינויים גנטיים ובאטימות המוחלטת בתנאים הרגילים של המין של העבודה הביולוגית בסביבתו של מחסום וייסמן. אך שווה לשנות מהותית את התנאים האלה או להתרחש הגירת המין לסביבה שונה איכותית, ומתרחשת ביחס לסביבה החדשה שינוי קרדינלי של העבודה הביולוגית.
העבודה הביולוגית בתנאים חדשים מייצרת מיוחדויות
״המצאות״, שאני קורא להן חידושים גיוסיים. אורגניזמים מימיים, שהיגרו ליבשה, הופכים את סנפיריהם לכפות. אורגניזמים יבשתיים, שהיגרו למי האוקיינוס, רוכשים צורה אווירודינמית וסנפירים-משוטים – מעין אנלוגים של סנפירים. מה זה, תוצאה של בחירה מקרית של מוטציות קטנות מועילות? אבסורד מוחלט! הם היו נאכלים על ידי טורפים עוד בתחילת הטרנספורמציות האבולוציוניות שלהם, שכן היו מגלים חוסר-אונים מוחלט בסביבה זרה להם, אם לא היו עובדים ביעילות, עם גיוס מקסימלי ומתח כוחות על שליטה בה.
אם לא היה שינוי שורשי של הצורות והדרכים של העבודה הביולוגית, שום צבירת מוטציות באוכלוסיות לא הייתה מובילה להופעת מינים חדשים. הברירה המייצבת בהתמדה בלתי-מתפשרת משמידה כל סטייה מהנורמה שהתבססה. הברירה מתוך הצורות המגוונות גנטית עוזרת לשמר את הקביעות של האוכלוסייה, אך לעולם אינה מובילה לטרנספורמציה שלה למין חדש. אך איך בכל זאת להיות עם מחסום וייסמן, הנועל כל השפעה של העבודה הביולוגית על מבנים גנטיים?
כבר איוון איוונוביץ' שמלגאוזן הראה בבהירות מלאה, שכל אורגניזם מתגבש ומתפתח כשלם, שהשינוי וההתפתחות שלו מייצגים תהליך רגולטורי. האם נושרות לחלוטין התאים, המכילים חומר גנטי, מהשלמות המקושרת של האורגניזם, המוקפים במחסום וייסמן? בשום פנים ואופן. המדע המודרני קבע בתוקף, שכל התהליכים הרגולטוריים באורגניזמים מטופלים על ידי חומרים ספציפיים – הורמונים ואנזימים, החודרים בחופשיות דרך קליפות תאי המין ומסדרים בכך בגרעיניהם. תאי המין עצמם אינם קיימים אחרת, מאשר בטבילה בנוזלים הורמונליים.
ההורמונים מייצגים חומרים פעילים ביולוגית, המופרשים על ידי בלוטות ההפרשה הפנימית או אסופות של תאים מומחשים. הם מבטיחים את הגדילה וההתפתחות של האורגניזם, את ההבדלים המיניים, את תהליכי ההסתגלות, ממריצים תהליכי חילוף-חומר, עיכול ואינטראקציה מינית. גדילת השרירים, הכרחית בשינוי העבודה הביולוגית, מעוררת על ידי הורמון הגדילה והטסטוסטרון. אתלטים, העוסקים בקביעות בתרגילים לגדילת מסת השרירים, צוברים בכך באורגניזמיהם הורמון גדילה וטסטוסטרון, ובכך משנים את המבנה ההורמונלי של האורגניזם שלהם.
השינויים האלה ללא ספק פועלים על המבנים הגנטיים של כל התאים, כולל תאי המין, אך בקנה מידה מינימלי, שאינו מאפשר לקבע את השינויים האלה בגנומים ולהעביר אותם לצאצאים. אך שינויים רדיקליים של העבודה הביולוגית של קבוצות גדולות של אורגניזמים, אוכלוסיות או מינים שלמים אינם יכולים שלא להוביל ובוודאי מובילים לצבירת שינויים מתאימים של המערכת ההורמונלית ולהשפעותיהם על מבני הגנומים, על מרחביהם העצומים הרזרביים, המלאים ב-DNA שאינו מקודד חלבונים.
במהלך העבודה הביולוגית המאורגנת מחדש החוזרת של דורות רבים הצבירה הזו מתחילה בהדרגה להשפיע
על התפקוד של המבנים הגנטיים, בעיקר דרך שינוי העבודה של גני הרגולציה. בסופו של דבר הצבירה הכמותית של ההשפעות ההורמונליות הרגולטוריות מובילה להשלכת DNA עודף ולטרנספורמציה קפיצית של הגנומים. מעין אנלוג של התהליך הזה, ליתר דיוק, המודל שלו, יכולים לשמש המטמורפוזות של חרקים, דו-חיים, דגים וסוגים אחרים של אורגניזמים. התפתחות הזחל בגיל מוקדם מובילה לצבירה באורגניזם שלו של הורמונים מסוימים, וברגע שמצטברת כמות מספקת של הורמונים ומשתנה המבנה ההורמונלי של האורגניזם, מתרחשת טרנספורמציה קפיצית של כל המבנה, יכולות התנועה, ההתנהגות והמראה החיצוני של האורגניזם הזה, כשהאחרון משתנה עד חוסר-הכרה מוחלט. אפשר להניח, שהתמורה הדומה מתרחשת בדרך של קיבוע בהתפתחות האישית (האונטוגנזה) של התהליך האבולוציוני, שהתרחש בהתפתחות ההיסטורית של המין הנתון (הפילוגנזה).
יש לקחת בחשבון, שהשינוי של המבנים ההורמונליים של קבוצות גדולות של אורגניזמים בתהליך ההשתלטות שלהן על צורות ודרכים חדשות של עבודה ביולוגית בסביבה חדשה מתרחש בהכרח בתנאים של מתח כרוני. מחבר תיאוריית המתח הנס סליה הראה באופן משכנע, שבתנאים של השפעה קיצונית של הסביבה מתבצעת התארגנות מחדש אדפטיבית של כל המערכת הנוירו-הורמונלית של האורגניזם. הנסיבות האלה מחזקות את הקונספציה שלי של יצירת מינים פעילה-גיוסית.
ניסיתי להכניס למחזור המדעי עוד רעיון לא-סטנדרטי אחד. הצעתי להבחין בין מינים-קונסרברים למינים-טרנספורמרים. המינים-הקונסרברים דומים לחברה המסורתית בעולם האנושי, הם שמרניים במבנם, בגנטיקה שלהם ואינם מוכנים לשינוי העבודה הביולוגית בתנאים חדשים. בשינויים מהותיים של התנאים מספר עצום של מינים כאלה נכחד, בלי כוח גם להסתגל וגם להשתנות. שינוי המבנה של מינים כאלה ב
שינוי יציב ולא קשוח מדי של התנאים, שנגרם על ידי שינוי מתאים של העבודה הביולוגית והווקטור של הברירה, מתרחש לאט, ברצף, בגרדואלית.
אך צבירת השינויים האלה בקבוצות גדולות של אורגניזמים בשרשרת ארוכה מספיק של דורות יכולה להפוך קונסרברים לטרנספורמרים. הטרנספורמרים מוכנים על ידי האבולוציה הקודמת לשינויים גדולים של העבודה הביולוגית ומסוגלים לעבור טרנספורמציה למינים חדשים בקפיצה. יש להדגיש, שטרנספורמציה קפיצית כזו מתרחשת לא בדרך של מוטציה גדולה והיווצרות של ״מפלצות מבטיחות״, כפי שמניחים בתיאוריות של הסלטיציוניסטים. זו לא קפיצה מקרית, כי אם חוקית, מוכנה אבולוציונית. כל מוטציה גדולה לעומת זאת מורידה עד קצה גבול את כושר-החיות של האורגניזם, והמוטנטים המכוערים מוסרים במהירות מהחיים ומדרך האבולוציה על ידי הברירה המייצבת.
ההשערה של הקונסרברים והטרנספורמרים – זה הניסיון שלי לענות על השאלה, שמולידה ויכוחים אינסופיים בין תומכי הייצוג על הטרנספורמציה האיטית, ההדרגתית של המינים (הגרדואליסטים, שאליהם השתייך דרווין וחסידי התיאוריה הסינתטית של האבולוציה) לבין תומכי הייצוג על הטרנספורמציה המהירה, הקפיצית (הסלטיציוניסטים). הופעת התיאוריה של שיווי-המשקל המקוטע, שיצרה לראשונה תחרות אמיתית לתיאוריה הסינתטית של האבולוציה, עוררה ויכוחים אינסופיים של מומחים על האופי הגרדואלי או הקפיצי של השינויים האבולוציוניים. לכן התיאוריה הזו קיבלה את השם פונקטואליזם. בין הסיבות, הגורמות לשינויים מהירים, הפונקטואליסטים מדגישים בראש ובראשונה את הגנטיות, כלומר שוב מוטציות גדולות. ההשערה של טרנספורמרים וקונסרברים יכולה להכניס בהירות לשאלה הזו, בלי להיעזר בהסברים גנוצנטריים מומצאים וחסרי-הוכחה.
הנה אותו קומפלקס של הגיגים מדעיים-כלליים, שהוביל אותי לפיתוח היסודות הפילוסופיים של התיאוריה הכללית של האבולוציה. אני מקווה ומאמין,
שעבודתי הארוכה והעקשנית, שהונחה ביסודו של הספר הזה, לא תישאר בלתי-מובחנת, שהיא תביא תועלת למדענים, העובדים בתחומים המגוונים ביותר של הידע, שהיא תניע אנשים רבים בגילים ובמקצועות המגוונים ביותר להכיר טוב יותר את העולם, שבו הם חיים, להאמין באפשרות של שיפור חייו הפרטיים דרך שיפור עצמם ודרך שיפור עצמי פסיכו-פיזי קבוע לעבור לטרנספורמציה יצירתית אבולוציונית של יחסיהם עם העולם הזה.
גופנו, משכן הרוח, המשפיע על הרוח הזו הן בהשפעה ישירה והן בהשפעה עקיפה, – הרי גם הוא התקן שמרני מאוד, מסורתי. הוא התגבש בתהליך האבולוציה הביולוגית, ואז הושלם על ידי העבודה הביולוגית, שצמחה לעבודת האדם. ואז הוא הגיע לפסגת התפתחותו, שסימנה את האפיון המיני של המין הומו ספיינס, ועצר בפסגה הזו, רק מתוקן קלות במגוון של אוכלוסיות האדם.
גופנו במצבו הנוכחי אינו מוכן לעומסים ומתחים אפילו של החברה החדשנית הבלתי-מפותחת של היום. הוא עם ההתקן המסורתי שלו מעניש אותנו באכזריות בסבלים ובעינויים עצומים על כל עוון נגדו, ולפעמים אף בלי כל אשמה. בגופנו קיימת כאילו אינקוויזיציה פנימית, שמכריחה אותנו להודות בחטאים, שביצענו או אפילו לא ביצענו. לא לחינם נאמר, שבריאות אינה הכל, אך הכל בלי בריאות – כלום. דווקא לכן אנו קובעים, שהשיפור העצמי הפסיכו-פיזי הקבוע, היומיומי הוא השלב הראשוני והיסוד של האבולוציה הנוספת של האדם, ההופכת אותו לכשיר לאבולוציה הומניסטית נוספת של הציוויליזציה שלו בתנאי החברה החדשנית.
לפני שינוי לטובה משהו בעולם, האדם חייב ללמוד לשנות את עצמו בצורה חיובית. בלי זה הוא לא רק שלא יהיה
מוכן לחיים בחברה החדשנית, החברה החדשנית המתפתחת בסערה תהפוך עבורו לגיהנום, והאדם הבלתי-מושלם יעשה הכל כדי להפוך אותה לגיהנום, לאנטי-אוטופיה, לסיוט. השיפור העצמי הפסיכו-פיזי מניח את היסודות גם לשיפור עצמי מוסרי אפקטיבי, וגם לאבולוציה יצירתית של האדם בכל תחומי הפעילות, וגם לאורח חיים ישר.
אורח חיים ישר, נכון – זה לא מה שמבינים בזה מטיפים דתיים. הסגפנים הדתיים, החיים בתנאים לא-אנושיים, הניזונים מארבה וחגבים או בכלל ממה שייזדמן, המתישים את עצמם בתפילות, מנהלים דווקא אורח חיים עוון, לא-נכון, לא-בריא. אורח חיים באמת ישר, בריא, בריאותי-יוצר טמון בכך, לחיות חיים מלאים, יצירתיים, פעילים-חברתית, מבלי לסבול שום פראות-יתר, להיזון ממזון מלא, מאוזן היטב, להתפתח מדי יום בשם שיפור עצמי ושיפור העולם האנושי.
האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא בו-זמנית קריאוציוניזם אנושי, הומניסטי. עם זאת, בשונה מכל הצורות הקודמות של הקריאוציוניזם, כולל הסובייטי, זה קריאוציוניזם אוניברסאלי-אבולוציוני ואוניברסאלי-הומניסטי. הוא מעמיד על היכולות היצירתיות והפוטנציאל האבולוציוני של האדם עצמו, ולא על כוחות-על אנושיים המנוכרים ממנו, שניחנו בכוח-על, יהיה זה המפלגה שתפסה את השלטון, דיקטטורה של אדם יחיד במדינה כלשהי על פני כדור הארץ או של האדון השמימי עליה. העולם נוצר על ידי האבולוציה, והאדם יכול לטרנספורמציה הומניסטית ורצופה אותו רק בתנאי, שהוא עצמו יוכשר לאבולוציה, בשיפור עצמו ובהפיכה להתגלמות של האבולוציה היצירתית. האבולוציוניזם האוניברסאלי כתורה כולל שלושה מדורים – קוסמי
אבולוציוניזם, אבולוציוניזם ביולוגי ואבולוציוניזם חברתי-היסטורי. בהמשך אנו עוברים להצגה מפורטת של שני הראשונים שבהם.</text>
      <sha1>f5g448hm1l6ot0lkucykh1km8jep3ko</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3085024</id>
      <parentid>3085023</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T09:05:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הגישה האבולוציונית-הגיוסית וההסבר האבולוציוני של ההיסטוריה */</comment>
      <origin>3085024</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="418751" sha1="2fy6et8bfo5fbeqyjpzrf5a7avupntm" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 1]]

== פרק 0. האבולוציוניזם האוניברסלי כיסוד ההבנה המודרנית של העולם: פילוסופיה, מדע, דרך חיים ==

==== התנאים המוקדמים להתהוות האבולוציוניזם האוניברסלי במערב ====
{{רן|
רגעי החשיבה האבולוציונית מחלחלים בכל הכרת האדם את העולם. הם מתבטאים בניסיונות לתת תשובות לשאלות על מאין נוצרה תופעה זו או אחרת, להסביר את מקורה, לשחזר במושגים את ההיסטוריה שלה ולהבהיר את הדרך למצבה הנוכחי. כך נוצרות היסטוריות מיתולוגיות, המשקפות את רמת הבנת העולם של בני חברות מסורתיות. הן מקובעות במסורות, מקודשות ומועברות מדור לדור בצורת ייצוגים קריאציוניסטיים על בריאת כל דבר בעולם בידי כוחות על-אנושיים אדירים, המגולמים בדימויים מיתולוגיים. הקריאציוניזם המסורתי הוא, אם כן, לא יותר מאשר גילוי של אבולוציוניזם אשלייתי, פרימיטיבי, בדוי, לא-אמיתי.
ככל שהפילוסופיה מתנצלת מהדת ומהמיתולוגיה שלה בקשר עם התפרקות האי-חלוקה, הסינקרטיזם של החשיבה המסורתית, מתרחשת הפרדה הדרגתית של האבולוציוניזם מהקריאציוניזם וגילוי שלו כאלטרנטיבה לקריאציוניזם. ההבנה הפילוסופית של העולם מגלה את עצמה כאבולוציוניזם מקומי, יוצרת בצורות שונות ייצוגים על ההיסטוריה של הקוסמוס, החיים ובני האדם כתהליך של אינטראקציה של כוחות טבעיים, ראשיתויות. עם הופעת המדע והתפתחותו מתרחבת צעד אחר צעד תחום השימוש באבולוציוניזם המקומי ומתחילה הדחקה הדרגתית של הקריאציוניזם המיתולוגי מתחום הבנת העולם האנושית.
הדחקה זו משקפת את הדרך הארוכה, הקשה עד מאוד, הזיגזגית, הכוללת נסיגות ונפילות רבות, אך בכל זאת התקדמותית וחוקית היסטורית, אך לעולם לא
מסתיימת, של האנושות מהחברה המסורתית לחברה החדשנית. ולמרות אי-הנוחות המובהקת מהאובדן בידי המוני בני אדם של ההיערכות הפסיכולוגית שלהם לתמיכה משמיים, נטייתם להגן על ערכים מסורתיים ולהימלט מהחירות, לקריאציוניזם בחברה החדשנית המפותחת אין סיכויים, הוא מוחלף לאט אך בבטחה באבולוציוניזם. במקביל, האבולוציוניזם המקומי, המגלה את עצמו עכשיו בהתמקצעות המדעים, אך מתרחב ומעמיק ללא הרף, הופך לאבולוציוניזם אוניברסלי, כללי, בלתי-מוגבל.
כמובן, אין כאן דיבור על ״עקירת״ המסורות הידועה לשמצה במטרת מה שנקרא ״התגברות על הנחשלות״, כפי שקרה בחברות טוטליטריות, שהיו למעשה נחשלות ביותר ומסורתיות בדרכן שלהן. להיפך, האבולוציוניזם האוניברסלי כאסטרטגיה של הכרה והתפתחות של החברה החדשנית דורש הגנה, ולפעמים אף שיקום של ערכים ומסורות המושרשים בחברה, גם אם פיגרו במידה מסוימת אחרי רמת ההתפתחות הכללית של החברה ברגע נתון של ההיסטוריה שלה. שהרי המסורות עוזרות לבני אדם להתגבר על עומסי היתר הקשורים בהגשמה סוערת של חדשנות, המולידה ״זעזועים מהעתיד״ מגוונים.
במובן זה מכיל האבולוציוניזם האוניברסלי אלמנטים של מסורתיות ושמרנות. עם זאת, לאחר שנולד בתחום המדעי-קוגניטיבי כהכללה של הישגי המדע בענפי ההכרה המגוונים ביותר, האבולוציוניזם האוניברסלי כמערכת השקפות היה מכוון מלכתחילה להגשמת חדשנות ולהפיכת המסורות המקבילה, ליצירת מסורות וערכים התואמים את רוחה של החברה המתחדשת.
ניסיונות ראשונים ליצירת מערכת של אבולוציוניזם אוניברסלי נעשו כבר במאה ה-19. לאבולוציוניזם האידיאליסטי של הגל, לאבולוציוניזם המכניסטי של ספנסר, לאבולוציוניזם הדיאלקטי של מרקס הייתה משמעות עצומה להתהוות רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי, הם היו קודמיו הקלאסיים. אך פניית מערכת המדעים לחקר האבולוציה החלה עם הופעתה וההכרה החברתית הרחבה בתאוריית האבולוציה של דרווין בביולוגיה. תאוריית דרווין הייתה תאוריית אבולוציה פרטית ולא יכלה להפוך ליסוד של אבולוציוניזם אוניברסלי כמערכת של הבנת עולם. כדי שהאבולוציוניזם האוניברסלי כמערכת של הבנת עולם יתקיים, היה צורך בהצטברות של תוכן אבולוציוני בכל מערכת המדעים. וזה אכן קרה במאה ה-20.
כל מערכת המדעים עלתה על דרך חקר האבולוציה, הולכת בדרך זו ולא תרד ממנה לעולם. כי, כפי שמוכיחות תוצאות מכלול המחקרים המדעיים, רק דרך זו מובילה לאמת, וכל השאר מרחיקים ממנה. במאה ה-20 מקבלת הפיזיקה אופי אבולוציוני. מימי הרנסנס, כלומר מההופעה של מדעי הטבע הנסיוניים השיטתיים, תופסת הפיזיקה עמדה מובילה במדעי הטבע, ביצירת התמונה המדעית-טבעית של העולם. הפיזיקה בברית עם האסטרונומיה הייתה בחוד המדע בקונפליקט אכזרי ומסוכן עם תומכי התמונה הדתית-מיתולוגית של העולם, ששלטה בחברה המסורתית. למרות הקורבנות הכבדים, מותם על המוקד ותחת עינויים של מדענים מצטיינים, המדע ניצח, והיום אנו יודעים את הקוסמוס כפי שהוא נגלה לפנינו במחקרים מדעיים ובתצפיות מחלליות, ולא מעלילות מיתולוגיות על בריאת הרקיע, חיבור המאורות אליו וכדומה, על עשיית ההוויה בדרך לא-אבולוציונית.
אך הפיזיקה, כמו גם בעלת בריתה האסטרונומיה, עד לזמן מסוים לא הייתה מדע אבולוציוני. היא הייתה מדע על תנועות, אינטראקציות ומבנה של התגבשויות חומריות מגוונות, וכן על תכונות שדות פיזיקליים. רק ההשערה הקוסמוגונית של קאנט-לפלס הייתה הניסיון הראשון, עדיין חלש, לפרשנות אבולוציונית של התהליך הקוסמי. ככל שהתגבשה במאה ה-20 הקוסמולוגיה המדעית
אבל הפיזיקה, כמו שותפתה האסטרונומיה, עד לזמן מסוים לא הייתה מדע אבולוציוני. היא הייתה מדע של תנועות, של אינטראקציות ושל מבנה של מגוון תצורות חומריות, וגם של תכונות של שדות פיזיקליים. רק ההשערה הקוסמוגונית של קאנט-לאפלס הייתה הניסיון הראשון, עדיין חלש, לפרשנות אבולוציונית של התהליך הקוסמי. ככל שהתגבשה במאה ה-20 המדעית
באותה עוצמה עוברת אבולוציזציה וקוסמיזציה גם הכימיה. בביולוגיה, למרות היחלשות סמכותה והשפעתה של התאוריה הסינתטית של האבולוציה, נמשך חיפוש אינטנסיבי אחר מודלים אבולוציוניים חדשניים ומצטברים התנאים לסינתזה אבולוציונית חדשה. נמשכים ניסיונות הפיכה אבולוציוניסטית לא רק של מדעי הטבע, אלא גם של מדעי החברה, יצירת היסטוריה, כלכלה, אתיקה, אסתטיקה, בלשנות אבולוציוניות וכדומה. ככל שמדעים פרטיים, קונקרטיים מתמלאים בתוכן אבולוציוני ומתפתחות תאוריות אבולוציוניות פרטיות, נוצרת מגמה וגובר הצורך בפיתוח אבולוציוניזם אוניברסלי כהכללה של הישגי צורות שונות של אבולוציוניזם מקומי. מגמה זו מתבטאת גם ברמת ההכרה המדעית-כללית במהלך התפתחות הקיברנטיקה, התאוריה הכללית של המערכות ובמיוחד הסינרגטיקה.
המעבר משורה של אבולוציוניזמים מקומיים ותאוריות אבולוציה פרטיות לאבולוציוניזם אוניברסלי מתברר כמורכב ביותר בשל התמקצעותה הקיצונית של המדע ואי-עיבודה של השקפת העולם המדעית-פילוסופית. אך תהליך זה מתקיים גם ברמת הקשרים הבין-תחומיים, גם בתחום השבחת התמונה המדעית של העולם, וגם בדרכים של חיפושים פילוסופיים בלתי-נלאים. החוקר הרוסי מ. קונאשב מציין בהקשר זה, באפיון תקופת ההתפתחות הפוסט-דרוויניסטית של המדע:
«החלה טרנספורמציה גדולה של ייצוגי האדם על עצמו ועל העולם, שניתן לכנותה מהפכה אבולוציונית, ואחת מתוצאותיה הייתה שינוי התמונה המדעית של העולם, שהופכת יותר
״החלה טרנספורמציה גדולה של ייצוגי האדם על עצמו ועל העולם, שאפשר לכנותה המהפכה האבולוציונית, ואחת מתוצאותיה הייתה שינוי התמונה המדעית של העולם, כל
עצם הצגת השאלה על אוניברסליות האבולוציה דורשת בהתמדה חיפוש תשובות, הקשורות בהכללת תוצאות תאוריות האבולוציה הפרטיות. ״במידה,״ – כותב הלאה מ. קונאשב – ״שבכל אבולוציה פרטית קיימים תכונות, סגולות ואטריבוטים מסוימים של האבולוציה הכללית, התאוריה של אבולוציה פרטית זו מכילה בתוכה מושגים המשקפים את התכונות, הסגולות והאטריבוטים של האבולוציה הכללית. כל עוד תאוריות האבולוציה הפרטיות מכילות מושגים אלה, תאוריות אלה, אף בצורה לא-מלאה, חלקית, שעדיין לא-נפרשה, מכילות גם תנאים מוקדמים ואלמנטים של התאוריה העתידית, שעדיין לא-נוצרה, אך כבר קיימת בכוח, של האבולוציה הכללית (האוניברסאלית)״ (שם, עמ' 302).
עצם הצגת השאלה על אוניברסאליות האבולוציה דורשת בהתמדה חיפוש תשובות, הקשורות בהכללות של תוצאות התאוריות הפרטיות של האבולוציה. ״במידה ההיא, - כותב בהמשך מ׳ קונשב, - שבה בכל אבולוציה פרטית יש תכונות, סגולות ומרכיבים מסוימים של האבולוציה הכללית, התאוריה של האבולוציה הפרטית הזו מכילה בתוכה מושגים, המשקפים תכונות, סגולות ומרכיבים של האבולוציה הכללית. ככל שבתאוריות הפרטיות של האבולוציה כלולים המושגים הנתונים, התאוריות האלה, אמנם בצורה בלתי-מלאה, חלקית, שעדיין לא מפותחת, מכילות גם את התנאים המוקדמים ואת היסודות של התאוריה העתידית, שעדיין לא נוצרה, אבל כבר קיימת באפשרות, של האבולוציה הכללית (האוניברסאלית)״ (שם, ע׳ 302).
במטאתאוריה, המתגבשת על בסיס רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי, באים לאחדות אורגנית הפילוסופיה, מערכת המדעים והרמה המדעית-כללית של המחקרים המדעיים. באבולוציוניזם האוניברסלי מוצאים הגשמה והתפתחות ייצוגים פילוסופיים עתיקים מאוד על הקשר ההדדי הכללי ואחדות העולם, ואחדות ללא ספק חומרית. זה ללא ספק מטריאליזם, ומטריאליזם עמוק בהרבה ממה שנקרא מטריאליזם דיאלקטי של המרקסיסטים. הוא אינו מתיר פרשנויות פוליטיות טוטליטריות, כמו המטריאליזם של מרקס – אנגלס – לנין – סטלין. זהו מטריאליזם אבולוציוני עקבי. לא מהפכות עקובות מדם ודיקטטורות
של הפרולטריון, כי אם הגשמות עקביות בחברות של סדר וחירות הן האמצעים למימוש החברתי של רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי.
באבולוציוניזם האוניברסלי כפרשנות אבולוציונית-מטריאליסטית של האוניברסום אינם נדחים כלל הרעיונות הפוריים של האבולוציוניזם האידיאליסטי. כל האסכולות הפילוסופיות שהתקיימו אי פעם נכנסות כאן לדיאלוג. נדחים, או ליתר דיוק, מתגברים רק על ניסיונות של פרשנות מיתולוגית, קריאציוניסטית של האבולוציה, הקשורים בייצוג על התערבות במהלכה של האבולוציה של כוחות אנתרופומורפיים לא-חומריים, מעבר-לעולם, הפועלים מחוץ לאבולוציה. האבולוציה היא כללית, וכלום אינו קיים מחוץ לה או מעליה.
האבולוציה היא causa sui, סיבת עצמה, סיבת הסיבות. האבולוציה היא אוניברסאלית, וכלום אינו מתערב במהלכה. כל העולם הוא חומר מתפתח, והתחום הרוחני של יצורים תבוניים, כמה שיהיו ביקום, הוא תולדה שלו. כך מתפתחת ומתממשת באבולוציוניזם האוניברסלי הרעיון הקלאסי של שפינוזה על הסיבה הראשונית של כל הוויה, על הסיבה הראשונה של העולם, שאינה מתירה שום סיבה ראשונה אחרת מלבד האבולוציה הכללית, הכוללת, הנעה-עצמה.
בהתאם לכך, האבולוציוניזם האוניברסלי אינו מתיר קיום ממשי של שום דמויות אגדתיות-מיתולוגיות – לא אלים, לא מלאכים, לא שדים, לא יערונים, לא רוחות מים, לא מתים קמים, לא יכולות או חפצים מופלאים, ולא תופעות ויצורים על-טבעיים אחרים, שהדמיון האנושי המגויס דתית מאכלס בהם את העולמות השמיימי, הארצי והתת-קרקעי. תאלץ לבחור: או שאתה חושב באמת, כאבולוציוניסט, או שאתה מענג את עצמך באשליות על עולם הבא, נצחיות הנפש והגירתה מגוף מתפתח לעולם פנטסטי שמעבר לאבולוציה. זכותך לבחור באחרון, אבל אז כל חייך יעברו בכפיפות עבדות
למסורות ודעות קדומות ארכאיות, בהמתנה למוות ולגמול שבעולם הבא, ולא בפיתוח מתמיד של יכולותיך הגופניות והרוחניות.
חקר התהליך האבולוציוני האוניברסאלי, או, כפי שהתבטאו חוקרים, האבולוציה הגלובלית, החל במדינות המערב בעיקר ברמת פתרון בעיות מדעיות-כלליות, בין-תחומיות. בארה״ב קמה אסכולה של מה שנקרא
״אבולוציוניזם חדש״, שרעיונותיה התפשטו למערב אירופה, אך נהנו מהשפעה לא משמעותית. בשנות ה-50 – ה-60 של המאה ה-20 חשפה התפתחותה הסוערת של הקיברנטיקה את האפשרויות של ניהול לא-אלוהי של תהליכים בטכניקה, בתחום החברתי, בטבע החי ואף הדומם. הקיברנטיקה הראתה את חשיבות המידע ממוצא לא-אלוהי בניהול תהליכים אבולוציוניים. התפשט הרעיון של ניהול עצמי, ניהול ספונטני, הפועל אוטומטית בתהליכים ובעצמים ברמות מורכבות שונות.
התפשטות האופנה לתאוריה הכללית של המערכות, שנוצרה עוד בשנות ה-30 על ידי הביולוג-הנאולמארקיסט ל. ברטלנפי, לא רק דחפה מדענים רבים לחיפוש גילויי מערכתיות בהתפתחות מושאי המחקר, אלא גם הצביעה על המשותף במבנה מערכות ברמות שונות, על אוניברסאליות יצירת המערכות בכל רמות ההוויה ועל אי-הצמצום העקרוני של שלמות המערכות למכלול פשוט של מרכיביהן. הבנת העולם המערכתית ניתכה על הדוגמנות הקיברנטית, שבה ניתנה חשיבות מיוחדת לקשרים ישירים והפוכים, חיוביים ושליליים, והרעיון
של ״קופסה שחורה״ כיוון את החוקרים לחקר מערכות מורכבות דרך ניתוח פרמטרי קלט ופלט, משום שמערכות כאלה אינן מגיבות בצורה הולמת לחלוטין וצפויה במדויק להשפעות חיצוניות.
אך ההבנה הישירה של העולם ברמה המדעית-כללית כ
מערכת מערכות מתפתחת החלה עם יצירת התרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל והסינרגטיקה. ביסוד הבנה כזו הונח רעיון הארגון העצמי, המבוצע באמצעות סידור ספונטני של התוהו ובוהו. בעבודות יוצר התרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל איליה פריגוז'ין הובסס הצורך בדיאלוג חדש של האדם עם הטבע, המאפשר לקבוע מגמות כלליות בהתפתחות תהליכים אבולוציוניים. אם התרמודינמיקה הקלאסית במסקנותיה ההשקפתיות הגיעה להכרה בבלתי-נמנעות של התדרדרות כללית של החומר, התפרקות הגיוון ומוות חום של היקום, הרי שהתרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל של פריגוז'ין, המבוססת על ניתוח מערכות פתוחות, הגיעה למסקנות הפוכות. היא הראתה את האפשרות העקרונית של העלאה עקבית של גיוון המערכות הקוסמיות, כיווניות האבולוציה לסיבוך הארגון והשגת שינויים פרוגרסיביים. מה שכמובן אינו שולל גם כיווניות הפוכה של שורה של תהליכים אבולוציוניים. כאשר המדען הגרמני הרמן האקן הכליל ברמה המדעית-כללית את גילויי תהליכי הארגון העצמי והציע לחקירתם ולדוגמנותם דיסציפלינה מדעית חדשה, שנקראה על ידו סינרגטיקה, דיסציפלינה זו החלה להתיימר להסבר מנגנוני האבולוציה לא רק בטבע הדומם, אלא גם בחומר החי, וגם בחברה האנושית. על ידי תומכי הסינרגטיקה החלה האבולוציה להיתפס כארגון עצמי כללי.
בהישענו על רעיון הארגון העצמי, המדען האמריקאי אריך יאנץ, באנלוגיה לניסיונות יצירת תאוריית שדה מאוחדת בפיזיקה, הציע את הקונספציה שלו של תאוריה אחידה של האבולוציה. ספרו «היקום המארגן את עצמו: השלכות מדעיות והומניסטיות של הפרדיגמה המתהווה של האבולוציה», המוקדש לבעיה זו, זכה לפרסום נרחב ותורגם לשפות רבות של העולם. (Jantsch E. The self-organizing Universe: Scientific and human implications of the emerging paradigme of evolution. Oxford: Pergamon press, 1980 – 343 p.). האינטליגנציה הרוסית, ש
למרבה הצער, לא זכתה אף פעם לפרסום הספר הזה ברוסית.
בספר מראה יאנץ את הדמיון בין המנגנונים והדינמיקות השונים של הארגון העצמי, ומאפיין דמיון זה כיסודי. הארגון העצמי בטבע החי ובחברה, לפי יאנץ, הוא המשך והפיכה של הארגון העצמי הקוסמי. הוא מציב לעצמו את המטלה ״לתת קווי מתאר של פרדיגמה אחידה, המסוגלת להאיר באור בלתי-צפוי את תופעת האבולוציה הכוללת״ (שם, עמ' 4).
יאנץ מגלה היררכיה של רמות הארגון העצמי, שכל אחת מהן מאופיינת בספציפיות של אינטראקציות, תקשורות וקשרים קואבולוציוניים. יאנץ מאפיין את האבולוציה כקואבולוציה רבת-אספקטים ורבת-רמות, כלומר התפתחות מחוברת של צורות שונות, היוצרת ״פריסות אוניברסאלית״ ותהליך טבעי-היסטורי חוקי (שם, עמ' 4).
האבולוציה הקוסמית, בהתאמה מלאה לפיזיקה המודרנית, נבחנת בידי יאנץ כזירת פעולתם של ארבעה כוחות קוסמיים עיקריים – אינטראקציות גרביטציוניות, אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. בהתאם לכך בתהליך הטבעי-היסטורי של אבולוציית המערכת הקוסמית שלנו, המטהגלקסיה, יוצאים לזירה זו בזו כוחות שונים. לאחר המפץ הגדול מתחילה ההיסטוריה הקוסמית בפעולת כוחות גרעיניים, ככל שהמטהגלקסיה מתרחבת נוצרות אינטראקציות גרביטציוניות, ולאחר מכן בתהליך יצירת הכוכבים מתרחשת קואבולוציה של אינטראקציות גרביטציוניות וגרעיניות. הפרת הסימטריות הנוצרת כאן נבחנת בידי יאנץ כמקור לשינויים אבולוציוניים.
בהתפתחות החיים מייחס יאנץ תפקיד מיוחד למידע, שהיה לא רק יסוד התורשתיות בצורת מבנים של חומצות גרעין, אלא שימש גם כהוראות מגוונות לארגון עצמי. גורם מכריע נוסף של התפתחות החיים, לפי יאנץ, הוא חילוף החומרים. ברמת האבולוציה הסוציו-תרבותית
הקשרים התקשורתיים מובטחים בהתפתחות מבנים נוירוניים. התבונה כצורה של ארגון עצמי מולידה תקשורות חדשות, השונות בעקרון מקשרים גנטיים ומטבוליים. המוסר האנושי, התודעה הדתית, עצם רעיון האלוהים – הם תולדות של ארגון עצמי, דומות למבנים דיסיפצטיביים. במקביל, התבונה כאיכות חדשה של ארגון עצמי מאופיינת בידי יאנץ כשלב של השבחת התבונה המטבולית הכללית.
יאנץ מאמין בקיומה של תבונה יקומית, שאיבריה הם תהליכים טבעיים. כמובן, אמונה כזו מרחיקה את המדען לא רק מההבנה האוניברסאלית של האבולוציוניזם, אלא גם מהאבולוציוניזם בכלל.
האבולוציוניזם של יאנץ בעל היקף גלובלי של ההוויה ואפשר לכנותו גלובלי, אך הוא ללא ספק אינו אוניברסאלי מספיק. בהשתדלותו לאחד את ״הטכנולוגיה״ של הארגון העצמי של מערכות ביולוגיות וחברתיות עם אבולוציית המערכות הקוסמיות, יאנץ אינו מתחשב בעליל בהשפעות הארגון הלא-גאוצנטרי של הקוסמוס. בניסיונו לצייר תמונה גרנדיוזית של ארגון עצמי אבולוציוני כללי, אינו יוצא יאנץ אל מחוץ למסגרות הסינרגטיקה בהבנת היסודות המבניים של תהליכים אבולוציוניים. הוא מצמצם את הבנת המקורות המבניים של האבולוציה להיווצרות מבנים דיסיפצטיביים, באנלוגיה לפעולתם הוא מדמיין ארגון עצמי ברמות הארגון הגבוהות יותר. אך העברה כזו של מנגנוני האבולוציה מתהליכים תרמיים לטבע החי ולחברה אינה נכונה.
המבנים הדיסיפצטיביים של פריגוז'ין, כמו גם המבנים הקוהרנטיים של האקן, מהווים דוגמאות להיווצרות ספונטנית של סדר אלמנטרי מתוך תוהו ובוהו דינמי בדרך
של ״השלכת״ תנועות לא-מסודרות ממערכות פתוחות לסביבה ושל מבנה החומר על בסיס ריבוי צירופים מקריים של תנועות כאוטיות. יאנץ אינו הולך רחוק יותר מהתרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל והסינרגטיקה בהבנת התנאים המוקדמים המבניים
של היווצרות והפיכת הסדר. להיפך, הוא מנסה להפיץ את המנגנונים התרמודינמיים והסינרגטיים על כל האבולוציה בכללותה. לכן את הפרויקט שהציע של תאוריה אחידה של האבולוציה אנו רואים כלא-בר-קיימא.
אי-אפשר לצמצם את האבולוציה לארגון עצמי ספונטני ולהיווצרות מבנים ספונטניים ישירות מתוך מסה של תנועות כאוטיות. התנאים המוקדמים המבניים של האבולוציה מגוונים ביותר וקשורים ביכולתם של מבנים מסוימים ליצור סדר התואם את הארגון הפנימי שלהם, כלומר לבצע עבודה אבולוציונית לסידור הסביבה. זה אומר שהאבולוציה אינה מצטמצמת לארגון עצמי ספונטני, שמנגנוניה מהווים אחדות של ארגון עצמי וארגון, המכוון בפעולתם של מבנים מסדרים המתחרים ביניהם. אנו קוראים למבנים כאלה מוביליזציוניים. דווקא הם, ולא איזו תבונה קוסמית מעבר-לגבול, מגייסים את החומר הדומם לאבולוציה, הפועלים מתוך החומר, ולא מחוצה לו.
מחאה נחרצת נגד ״השלמת״ תאוריית האבולוציה בהכרה בקיומה של תבונה יקומית ובתאוריית ״התכנון התבוני״ כלולה בעבודות הביולוג-האבולוציוניסט האנגלי ריצ'רד דוקינס. דוקינס בוחן את האבולוציוניזם כקריטריון לבשלות של ציוויליזציות.
״כמובן, החיים על כוכב לכת זה או אחר,״ – הוא סבור, – ״מגיעים לבשלות, כשנושאיהם לראשונה מבינים את משמעות קיומם שלהם. אם יצורים עליונים מהקוסמוס אי פעם יבקרו בכדור הארץ, השאלה הראשונה שישאלו, כדי לקבוע את רמת הציוויליזציה שלנו, תהיה: ״האם הם כבר הצליחו לגלות את האבולוציה?״ (דוקינס ר. הגן האנוכי – מ.: מיר, 1993 – 318 עמ', עמ' 14).
הפובליציסטיות החדה של ספרי דוקינס תרמה לא מעט להפצת העניין בבעיות אבולוציוניות במערב. ואולם האבולוציוניזם של דוקינס נושא אופי פשוט בקצה, המחושב
לתפיסה המונית, אפשר לומר, פופוליסטי. ביסודו עומד פולחן של דרוויניזם המובן בצורה מוזרה ביותר. דוקינס בונה את קונספציית האבולוציה שלו על אפולוגטיקה של האגואיזם הביולוגי. לפי דוקינס, ההתנהגות האנוכית של אורגניזמים חיים במאבק על הקיום תורמת להישרדות ולרבייה המועדפת של אורגניזמים בעלי סט גנים אופטימלי. זהו המקור של הברירה הטבעית ככוח מניע של האבולוציה הביולוגית. בהטפת פרשנות כזו של האבולוציה הביולוגית בספר ״הגן האנוכי״, דוקינס מצמצם בכוונה את מערכת התאוריה הסינתטית של האבולוציה, הידועה לו היטב, לצורה פשוטה עד נאיביות של הסבר גנוצנטרי, כדי להפוך את האבולוציוניזם לדוקטרינה נגישה להטמעה בידי מה שנקרא אנשים פשוטים. הגנים אצל דוקינס לא רק יוצרים יתרונות בברירה, אלא גם מכתיבים לאורגניזמים נורמות התנהגות.
״התזה העיקרית של ספר זה,״ – מסביר דוקינס, – ״היא שהאדם וכל שאר החיות הם מכונות, שנוצרו בידי גנים. כמו המאפיוזים המצליחים של שיקגו, הגנים שלנו הצליחו לשרוד בעולם שבו שולטת תחרות אכזרית ביותר... אני טוען שהאיכות השלטת של גן מצליח חייבת להיות אגואיזם חסר רחמים. האגואיזם הגנטי בדרך כלל נותן התחלה לאגואיזם בהתנהגותו של הפרט״ (שם, עמ' 15).
גנוצנטריזם וולגרי כזה, כלומר הענקת מידע תורשתי לפונקציות שאינן אופייניות לו של שליטה מוחלטת וקביעה מראש של התפתחות והתנהגות האורגניזמים, אופייני לא רק לדוקינס. הוא הפך לנגע ממש של האבולוציוניזם הביולוגי של המאה ה-20 והציף את התודעה ההמונית, דחף אותה לראות בכל גילוי של תכונות אינדיבידואליות תוצאה קטלנית של שילוב מבנים גנטיים. אך אם הברירה מטפחת רק אגואיסטים, מאיפה אפוא נובעת הנטייה להתנהגות אלטרואיסטית?
כדי לענות על שאלה זו, דוקינס נאלץ להכיר
בשגיאתו של הגנוצנטריזם הפטאליסטי, הנובעת מהייצוג שלו עצמו על אגואיזם הגנים ודומיננטיותם באבולוציה. הוא מצהיר:
״הייצוג על תכונות תורשתיות גנטית כעל משהו קבוע ובלתי-ערער הוא שגיאה, דרך אגב, נפוצה מאוד. הגנים שלנו יכולים לפקוד עלינו להיות אגואיסטים, אבל איננו חייבים כלל לציית להם כל החיים. רק ללמוד אלטרואיזם בנסיבות אלה עשוי להיות קשה יותר מאשר אילו היינו מתוכנתים גנטית לאלטרואיזם. האדם הוא היצור החי היחיד שעליו מופעלת השפעתה של התרבות, הנרכשת כתוצאה מהלמידה והעברה לדורות הבאים״ (שם, עמ' 16).
כאן מוצב פער מלא בין ביולוגיה לתרבות, בין אבולוציה ביולוגית לחברתית-היסטורית. בפער כזה ובהיעדר כל רציפות אין לדבר על אוניברסאליות של האבולוציוניזם. דוקינס מחפש את מקורות האגואיזם ברמה המולקולרית, בגנים שנשמרו בברירת פרטים. לכן דוגמאות רבות של התנהגות אלטרואיסטית של חיות עליו להסביר בשאיפות אגואיסטיות, מה שלא תמיד תואם את המציאות.
העניין הוא שהמניעים לגילוי דחפים אגואיסטיים או אלטרואיסטיים בעולם החי נעוצים כלל לא בגנים, כי אם בתכונות של התנהגות קבוצתית, שאותן חוקרת לא הגנטיקה, כי אם האתולוגיה והסוציוביולוגיה. תכונות אלה, שנרכשו בתהליך אבולוציית הנפש, פועלות במידה מסוימת כאחת התנאים המוקדמים של ההתנהגות החברתית, המאורגנת תרבותית, המתורבתת של בני האדם. כמובן, בסביבה החברתית נוצרים גם מניעים ותנאים מוקדמים אחרים של התנהגות אגואיסטית ואלטרואיסטית, המתייחסים לרמה גבוהה יותר של האבולוציה.
דוקינס סבור שהברירה הטבעית היא גורם מכוון לא
רק של האבולוציה הביולוגית, אלא של כל אבולוציה בכלל. הוא משוכנע ש״הכל בעולם מתפתח תחת פעולת הברירה הטבעית״ (שם, עמ' 304). יחד עם זאת, הגנים, הנוצרים ורוכשים כיווניות אגואיסטית תחת פעולת הברירה, מוענקים בשאיפות וכוונות משל עצמם. ״נממש,״ – קורא דוקינס, – ״למה שואפים הגנים שלנו עצמם, ואז לפחות תהיה לנו הזדמנות להפר את כוונותיהם״ (שם, עמ' 16).
אך בהתאם ללוגיקה זו, אם נפר את ״כוונות״ הגנים שלנו, בהתפתחותנו בדרך של הומניזם ואלטרואיזם, הדבר יוביל לברירת הפחות-מותאמים ולהתנוונות הטבע הביולוגי של האדם. שטות כזו נובעת מאי-אוניברסאליות של האבולוציוניזם, מהייצוג על היעדר רציפות בין מדרגות האבולוציה. ספרי דוקינס ״הגן האנוכי״, ״השען העיוור״, ״האל כאשליה״ מייצגים ערך עצום בהגנה על האבולוציוניזם, בשכנועיות, בפעילות המוביליזציונית בתעמולת יתרונות השקפת העולם המדעית-אבולוציונית. אך לאבולוציוניזם של דוקינס חסר בעליל אוניברסאליזם.
מתוך הבנה שרק ברמת האבולוציה הביולוגית ובמסגרת
של הדרוויניזם המתפרש ״אגואיסטית״ אי-אפשר לעמוד בפני התקפות קריאציוניסטיות על המדע, הוא בספר ״האל כאשליה״ פונה לבחינת האבולוציה הפרה-ביולוגית והקוסמית. בפולמוס עם קריאציוניסטים, המצביעים ללא הרף על ההסתברות הנמוכה של התהוות חיים מכימיה לא-ביולוגית, המונחת בראשיתם, דוקינס רואה אפשרות להניח שהופעת החיים ״הייתה אירוע בלתי-סביר ביותר, בכמה סדרי גודל פחות סביר מכפי שרוב בני האדם סבורים״ (דוקינס ר. האל כאשליה – מ.: קוליברי, 2009 – 560 עמ', עמ' 195).
אך המספר העצום של תהליכים ביקום, שיכלו להיות דומים לתהליך היווצרות החיים על כדור הארץ, הופך את האירוע הבלתי-סביר ביותר הזה לסביר מאוד. בסביבה הכימית,
שקדמה להיווצרות החיים, לא יכול היה להיות ברירה טבעית ״אגואיסטית״ כמנוע של האבולוציה הביולוגית. אך היה נוכח חוק המספרים הגדולים, שפעולתו דומה במידת מה לעקרון הברירה של דרווין.
״חושב,״ – כותב דוקינס, – ״שבגלקסיה שלנו קיימות מ-1 עד 30 מיליארד גלקסיות. אם נזרוק לקפדנות גדולה יותר של החישובים, נקבל מספר מוקטן של כוכבי לכת ביקום – מיליארד מיליארד. נדמיין שהתהוות החיים... כה בלתי-סבירה, שהיא יכולה להתרחש רק בכוכב לכת אחד מתוך מיליארד... ובכל זאת, למרות חלק ההסתברות האבסורדי-קטן, היא אומרת שהחיים יווצרו על מיליארד כוכבי לכת, שאחד מהם, כמובן, הוא כדור הארץ שלנו״ (שם, עמ' 199).
דוקינס מתנגד באופן קטגורי גם לכך שברירה תימנה בין תהליכים הסתברותיים גרידא, הפועלים על בסיס חוק המספרים הגדולים. הוא סבור שהשקפה כזו היא ״אחת מאי-ההבנות החמורות ביותר של הדרוויניזם״ (שם, עמ' 201). ״התהוות החיים הייתה (או יכלה להיות) אירוע ייחודי, שדי היה לו שיתרחש פעם אחת. ואילו ההסתגלות האדפטצית של מינים לסביבות מחיה – זהו מיליוני אירועים המתרחשים מדי יום. מובן שעל פני כל פני כוכב הלכת כדור הארץ – בכל היבשות, בכל האיים – מתרחש ברציפות תהליך של אופטימיזציה של מינים״ (שם, עמ' 202). מניע תהליך זה הוא הברירה הטבעית, אשר, כפי שסבור דוקינס,
״אין לה כבר שום דבר משותף עם מקריות״ (שם). ״הברירה הטבעית פועלת, משום שהיא מייצגת דרך מצטברת וחד-כיוונית להשבחה״ (שם, עמ' 203).
מובן שדוקינס פשט והפרימיטיזציה עד קצה את תהליך היווצרות והתפתחות החיים, כדי להגישו בצורה מרתקת ואינה דורשת מחשבה לקוראים הרחוקים מהמדע. למעשה, שיטות השכנוע שלו אינן שונות מאוד משיטות הוולגריזציה של המדע, שבהן משתמשים קריאציוניסטים כדי
להשמיץ את האבולוציוניזם. הברירה, מנקודת המבט של המדע, אינה כלל דרך מצטברת וחד-כיוונית גרידא להשבחה, שאין לה דבר משותף עם מקריות. להיפך, זו דרך רבת-כיוונים, מתפתלת, מסתעפת, הכוללת פניות רבות לאחור ועוברת דרך מסה עצומה של מקריות.
בבחינת האבולוציה הקוסמית דוקינס אפילו אינו מזכיר את בעיות הארגון העצמי. מעניינת אותו רק העימות הישיר עם הקריאציוניזם, המשתמש לביסוס רעיון
של ״התכנון התבוני״ בהיווצרות היקום במה שנקרא עקרון אנתרופי. הקריאציוניסטים טוענים שהמאפיינים של הקבועים היסודיים, שנתגלו בידי המדע, כאילו הותאמו במיוחד להתהוות חיים על כדור הארץ ולאדם, מוכיחים קיומו של בורא שהתאימם. למעשה, כפי שיוצג בספר זה, לא היקום הותאם להתהוות חיים מסוג ארצי ולאדם, כי אם החיים מסוג ארצי ודרך התפיסה של האדם הותאמו למאפיינים הנתונים של היקום הסובב.
דוקינס, החושב דווקא בכיוון זה, משמיע השערה שעשוי להתקיים איזה מנגנון המכוון את אבולוציית היקום כמו שברירה מכוונת את התפתחות החיים על כדור הארץ.
״כאשר סוף סוף ננסח את תאוריית הכול המיוחלת,״ – סבור דוקינס, – ״נראה שכל ששת הקבועים תלויים זה בזה או במשהו אחר, שעדיין לא ידוע, בדרך שעדיין אינה מובנת לנו. עשוי להתברר שששת הקבועים קשורים זה בזה כמו היחס בין היקף המעגל לקוטרו... ואז אלוהים-המכוונן לא יהיה נחוץ, כי לא יהיה מה לכוון״ (שם, עמ' 208-209).
למרות קלות-הדעת והפשטות מסוימת, האבולוציוניזם של דוקינס עוזר לעבודת המחשבה, שכבר מתנהלת במדינות המערב על גיבוש רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי.
}}

==== התהוות ופיתוח רעיונות האבולוציוניזם הגלובלי והאוניברסלי ברוסיה ====
{{רן|
פרולוג מיוחד להתהוות ברוסיה – ברית המועצות של מכלול רעיונות האבולוציוניזם הגלובלי היה המחקר המקיף של מה שנקרא בעיות גלובליות של המודרנה, שהתפתח במסגרת הגלובליסטיקה המכוונת מרקסיסטית. יוזם המחקר הזה היה הפילוסוף איוון פרולוב, בעל השפעה בהנהגת המפלגה. הוא הצליח ״לפרוץ״ נושא זה במרומי ה-CPSU (המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות), למרות התנגדות אינטנסיבית של אידיאולוגים זקנים, שהביעו ספקות באשר לכדאיות, לצורכי ״הסוציאליזם האמיתי״, של חקר בעיות, שנוצרות מטבעו של הקפיטליזם ה״נידון״. ואילו נידון בפועל התברר כסוציאליזם הסובייטי.
כבר מתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 פרש א.ת. פרולוב פעילות סוערת לתעמולת הכיוון החדש במדע. כתב העת ״שאלות פילוסופיה״, שערך, פרסם חומרים רבים של ״שולחנות עגולים״ על גלובליסטיקה. המדענים הגדולים ביותר קיבלו בהתלהבות את הופעת הכיוון הבין-תחומי הזה ונכללו בפיתוחו, משום שהוא איפשר להם לעסוק בעבודה חיה, שפתחה אפשרויות גדולות לחידוש מדעי והיתה בלתי נגישה ללחץ ישיר של אידיאולוגיה אגרסיבית. עד מהרה עלו על נתיב חקר הבעיות הגלובליות מוסדות מדעיים גדולים כמו המכון לכלכלה עולמית ויחסים בינלאומיים, המכון הכלל-בריתי למחקר מדעי של מחקרים מערכתיים, המרכז החישובי של האקדמיה למדעים של ברית המועצות.
מתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 החלה לבצע את תיאום העבודות על חקר הבעיות הגלובליות המועצה המדעית של האקדמיה למדעים של ברית המועצות לבעיות פילוסופיות וחברתיות של המדע והטכניקה, שיו״ר שלה מונה א.ת. פרולוב. הוצעה על ידו סיווג של בעיות גלובליות, שחילק אותן לשלוש קבוצות עיקריות. בראשונה
נכללו בעיות יחסי הגומלין בין קהילות חברתיות גדולות של האנושות – דו-קיום בשלום של מערכות עם סדר חברתי שונה, מניעת אסון תרמו-גרעיני, הפסקת מרוץ החימוש, התגברות הפער בתחומים הכלכליים והחברתיים בין המדינות המפותחות והמתפתחות וכו'.
לקבוצה השנייה ייחס פרולוב את בעיות יחסי האדם עם סביבות מחייתו, כולל מזעור הזיהומים הטכנוגניים של הסביבה האקולוגית, אופטימיזציה של ניהול הטבע והשימוש במשאבי טבע, התגברות קשיי האנרגיה-חומרי הגלם והמזון, חקר החלל החיצון. הקבוצה השלישית כיסתה את בעיות יחסי האדם עם החברה – שימוש לטובת האדם בהישגי המהפכה המדעית-טכנית, השבחת מערכות הבריאות והחינוך, יצירת תנאים אופטימליים להתפתחות חברתית ואינטלקטואלית של האישיות, ולבסוף, תופעת האדם, לחקר שלה ייסד פרולוב והוביל מכון נפרד.
מאז עבר לא מעט זמן, והסיווג של בעיות גלובליות, ובהתאם גם של איומים גלובליים, שהציע פרולוב, התיישן במידה רבה. התמוטטות המחנה הסוציאליסטי ביטלה את הבעיות הקשורות בעימות בין שתי המערכות ובאיום מלחמת עולם שלישית, המלחמה הקרה הסתיימה, במקום האיום של אסון תרמו-גרעיני גלובלי באו עימותים מקומיים במדינות לא-מפותחות ועל קווי התפר בין ציוויליזציות מקומיות, איום הטרור קיבל אופי גלובלי, חריפותן של בעיות אקולוגיות במקומות מסוימים ירדה ובמקומות אחרים אף החריפה עוד יותר וכו'.
גברה ההבנה שפתרון בעיות גלובליות דורש מאמצים גלובליים, שתהליכי הגלובליזציה המתרחשים על פני הפלנטה לא ישאירו איש בצד, שאף מדינה, אפילו המפותחת ביותר, אינה יכולה לפתור את בעיותיה לבדה ונדרש שיתוף פעולה גלובלי עד כדי ויתור של מדינות על חלק מריבונותן והעברת
סמכויות מסוימות לגופים בין-מדינתיים אינטגרליים. דווקא בדרך זו הלך איחוד העמים של המשפחה האירופית במסגרת האיחוד האירופי. קמו גם איחודים אינטגרציוניים אחרים, שעדיין הרבה פחות מוצלחים.
אך יצירת איחודים אינטגרציוניים אזוריים ושיתוף הפעולה ביניהם יכולים רק לרכך את חריפותן של בעיות גלובליות, אך לא לתרום לפתרונן היסודי. לפתרון כזה נדרשת גישה אוניברסלית-אבולוציונית, המניחה יצירת מבנים גלובליים מפקחים ואף בעלי סמכויות ניהוליות. כך נולדת ומתקדמת הרעיון של מדינת עולם עם ממשלת עולם ופרלמנט עולמי, שמתקבלת בעוינות על ידי הרוב העצום של האזרחים, כולל מדענים, ובעיקר על ידי תיאורטיקנים בעלי חשיבה מסורתית, ומוגדרת כאוטופיה מזיקה ולא מציאותית. ואכן, בהתחשב בסתירות הקשות בין המדינות השונות, ביריבותן על משאבי טבע שהולכים ומתכלים ומתייקרים, על איזו אינטגרציה ושיתוף פעולה כלל-עולמיים יכול להיות כאן דיבור? קמה אפילו תנועה של אנטי-גלובליזם, שאיחדה לא רק שוליים של מדינות ועמים שונים, אלא גם כמה אינטלקטואלים בעלי חשיבה מסורתית.
ובכל זאת, הכלבים נובחים והשיירה עוברת. תהליכי שיתוף פעולה בינלאומי בתחומי חקר החלל, שמירת הסביבה, המלחמה בפשע ובטרור תופסים תאוצה. והעיקר – מתרחשת גלובליזציה של תהליכי המידע והתפשטות של רעיונות דמוקרטיים. מנהיגי משטרים רודניים, המטילים אימה על נתיניהם, עצמם רועדים מפחד מהבלתי-נמנע של הגמול. יותר ויותר אנשים מבינים את זכויותיהם ואת משמעות מימושן להתפתחות ארצם. המגמה נראית לעין. הרעיון האוטופי של אינטרנציונליזם פרולטרי הולך לעבר, רוח הרפאים של הקומוניזם נטמנה יחד עם
המשטר הטרוריסטי שהפיץ אותו. במקומם בא רעיון ומגמה ממשית של אינטגרציה בינלאומית, איחוד גלובלי לפתרון בעיות גלובליות ולהתגברות על איומים גלובליים על הפלנטה הכחולה הקטנה. למרות שרוח רפאים זו עדיין לא איבדה את היכולת לפרוץ מהקבר כדי לתפוס את החיים.
לבין הבעיות החשובות והקשות ביותר לפתרון ביניהן אנו משייכים את אי-שלמותו של הטבע האנושי. זו, מנקודת מבטנו, בעיית הבעיות, שמפתרונה תלוי פתרון כל יתר בעיות האנושות. פתרון בעיות גלובליות עם התפתחותה של החברה החדשנית אפשרי רק על בסיס התפשטות השקפת עולם מדעית-אבולוציונית ומדעית-הומניסטית, שקיבלה ברוסיה את השם אבולוציוניזם אוניברסלי. עובדת מיקומה החלוצי של האבולוציוניסטיקה אינה מעידה רק על איזה פוטנציאל אינטלקטואלי עצום יש למדינה העצומה הזו. עובדה זו מעידה גם על איזה פוטנציאל עצום של פיתוח חדשני יש למדינה השקועה בפשע ושחיתות, שפיגרה (אפילו אחרי סין) מבחינה תעשייתית, שהורדה לרמה של נספח אנרגיה-חומרי גלם.
העולם צריך רוסיה גדולה באמת, ולא נחשלת, שקועה בתסביך נחיתות, הסובלת ממגלומניה ומשאיפות אימפריאליות. רוסיה כזו מסוכנת בראש ובראשונה לעצמה. דרכה של רוסיה לרכישת מעמד מכובד בעולם, התואם את הפוטנציאל האנושי שלה, אינה עוברת דרך עימות עם המערב, לא דרך שיקום הסדרים הסובייטיים ומסורות הארגון האוטוקרטי-ביורוקרטי של המדינה, אלא דרך עסקים ציוויליזציוניים, כלכלה חדשנית, דמוקרטיה תחרותית, השתתפות אינטנסיבית בתהליכי גלובליזציה.
הגלובליזציה היא תהליך אובייקטיבי, וככל שקסנופובים-מסורתיים יגדפו אותו, זהו תהליך אמנם לא בלתי-בעייתי, אך חיובי. ההיקפים שהושגו בעולם של תנועת הון וכוח
עבודה, של חידושים מדעיים-טכניים וכלכליים, היווצרות ותפקוד שוק העבודה העולמי, היקף הסחר הבינלאומי, התהוות תקשורת תחבורתית מהירה, הופעת הרשת האינפורמטיבית העולמית – כל אלה מרכיבים של תהליך גלובליזציה אחד, עוצמתי והולך ומתחזק, שאי-אפשר לעצור אותו או להפוך את כיוונו. להתחמק ממנו, להישאר בצד, אפשר באופן עקרוני, אבל משמעות הדבר רק להחמיץ זמן יקר ואז להדביק זמן רב את השכנים שהקדימו אותנו. אנו יודעים איזו אופוזיציה מסורתית חזקה ורבת-משתתפים נוצרה ברוסיה לגלובליזציה ולליברליזציה הקשורה בה. אנשים אלה מציגים את עצמם כפטריוטים, אבל למעשה גוררים את רוסיה לאחור, לא לשיקום עוצמתה, אלא לחיזוק הנחשלות.
הביטוי האינטלקטואלי של תהליך הגלובליזציה בתחום השקפת העולם, תפיסת העולם, הביסוס האסטרטגי והאידיאולוגי של התפתחות החברה החדשנית הוא האבולוציוניזם הגלובלי, האוניברסלי.
ברוסיה היה הפיתוח האינטנסיבי של רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי בראש ובראשונה תוצאה של שאיפתם של מדענים רבים בעלי חשיבה חדשנית לשמר את הצד הרציונלי של המרקסיזם ששלט קודם לכן, תוך ויתור על הצד הדוגמטי שלו, שהבטיח את התנאים המוקדמים השקפתיים של האידיאולוגיה הטוטליטרית (האולטרה-מוביליזציונית), כלומר של מעין דת של הסדר הטוטליטרי. חשוב לציין שהאבולוציוניזם האוניברסלי ברוסיה החל להתפתח רק בתקופת השחרור של הפילוסופיה מכבלי הדוגמטיקה הטוטליטרית. לפני כן כל הפילוסופים נצטוו לראות כבר בתורת ההתפתחות הכללית הממומשת את הדיאלקטיקה, שאומצה כסמל של אמונה. לאבולוציה לא היה מקום במנגנון המושגי-קטגוריאלי של הדיאלקטיקה הקנונית, היא נמצאה איפשהו בצד ודרשה הסברים על פי דרישות הדיאלקטיקה.
בהיותה בעלת מונופול על הפרשנות של ההתפתחות, הדיאלקטיקה הדיאמאטית
היתה, במהותה, תורה על יתרונותיו של סוג הפיתוח הסובייטי. מתוך
״אלגברה של מהפכה״ היא התפתחה לתיאוריה של פיתוח מונחה, בלתי-חופשי. המשימה העיקרית של הדיאלקטיקה הדיאמאטית היתה להוכיח שכל שינוי שיתרחש בעולם וכל גילוי שיתגלה במדעי הטבע, כולם מתבצעים בהתאם ליעדיה ומצייתים לחוקיה. הדבר קבע את הקפאון והמטאפיזיות של הדיאלקטיקה, את התאבנותה על אותם עקרונות שהיו בעבר פרוגרסיביים ושנרכשו בפילוסופיה של סוף המאה ה-19. ניסיונות לרפורמה רצינית של הדיאלקטיקה דוכאו על ידי ההנהלה האידיאולוגית. בתנאים אלה דרישות החידוש המדעי ופיתוח הבעיות הדיאלקטיות של מדעי הטבע והחברה ברוב המוחלט של המקרים הובילו בהתאם לחוק לתיאורטיזציה סכולסטית, מה שנקבע אף בקונגרסים של ה-CPSU. אבל אי-שביעות הרצון הגוברת במדינה וההתנגדות הרוחנית לסדרים הטוטליטריים השפיעו גם על מוחם של הפילוסופים, ודחפו כמה מהם למעבר לעמדות של אבולוציוניזם עקבי.
בהיותה הבסיס האידיאולוגי של סדר חברתי ריאקציוני, שדיכא כל מחשבה חברתית חופשית, הדיאלקטיקה הדיאמאטית הציגה עצמה כתורה מהפכנית, העומדת בניגוד לצורות הרפורמיסטיות, האבולוציוניות-העקביות של תמורות חברתיות. שינויים אבולוציוניים נתפסו רק כשלב הכנה לקפיצות מהפכניות, המובילות לשבירת המערכות הקודמות ולבניית על חומרן מערכות פרוגרסיביות יותר. סלטציוניזם כזה לא היה צריך להתפשט על מערכת ״הסוציאליזם האמיתי״ עצמה, שהתפתחה כביכול בצורה מתוכננת ופרופורציונלית בהתאם ליעדיהם החכמים של המפלגה והממשלה. ובכל זאת המערכת קרסה במהלך של מעין מהפכה, משום שגם ה״עליונים״ וגם ה״תחתונים״ לא יכלו לא לחיות ולא לנהוג כבעבר (אך לא ידעו גם בדרך חדשה).
סביבה חברתית כזו קבעה במידה רבה את התפתחות האבולוציוניזם ברוסיה. אחת הספרים הראשונים שהוקדשו ברוסיה לבעיות האבולוציוניזם ״הגלובלי״ היתה עבודתה של א. צ'רניקובה, שפורסמה ב-1987 (צ'רניקובה א.ב. אבולוציוניזם גלובלי: ניתוח פילוסופי-מתודולוגי – טומסק: הוצאת אוניברסיטת טומסק, 1987 – 182 עמ'). ממש בתחילת הספר פונה צ'רניקובה לאותם פיתוחים בתחום ההבנה של תהליכים אבולוציוניים, שבוצעו בברית המועצות בתקופה
ש״לפני הפרסטרויקה״.
״לרוב,״ – מציינת א. צ'רניקובה, – ״מפרשים את האבולוציה כאחת מצורות ההתפתחות, תוך העמדתה בניגוד למהפכה והדגשת האופי הרציף וההדרגתי של השינויים האבולוציוניים. קיימת גם דעה, שלפיה האבולוציה היא צורת שינוי מורכבת יותר מהתפתחות, כאשר נוצרים ונעלמים לא רק דברים בודדים – מערכות, כי אם גם מינים, סוגים ורמות של דברים-מערכות״ (שם, עמ' 7).
ואכן, אם מכירים במונופול של הדיאלקטיקה הדוגמטית על פרשנות ההתפתחות, הגיוני לחלוטין לפרש את האבולוציה כצורה של התפתחות, ולא להיפך. כאן נופלים המטריאליסטים-הדיאלקטיקאים למעין קריאציוניזם, משום שההתפתחות, המוענקת באוניברסאליות, צומחת מקטגוריה מופשטת לבורא-מעין של העולם, הפועל באמצעות תמורות קפיצתיות, בעוד האבולוציה, הנשללת מהאוניברסאליות, הופכת לאמצעי המכין את התמורות המהפכניות של בורא זה.
בהתוותה את רעיון האבולוציוניזם הגלובלי, כלומר האוניברסאלי, א. צ'רניקובה, בניגוד לדעתם של רוב עמיתיה בסדנת הפילוסופיה, מכירה בכך ש״תחת אבולוציה מובנים לא רק שינויים הדרגתיים, כי אם גם קפיצתיים, איכותיים״ (שם). עם זאת היא מצהירה:
״המושג 'התפתחות' הוא קטגוריה פילוסופית ומציין תכונה אוניברסאלית של החומר. המושג 'אבולוציה' אין לו מעמד פילוסופי, והוא מדעי-טבעי, וכפי שיוצג,
אינו בעל האוניברסאליות הטבועה בקטגוריות הפילוסופיות״ (שם). אבל במקרה כזה, על איזה אבולוציוניזם גלובלי, על אחת כמה וכמה אוניברסאלי, אפשר לדבר, אם המושג המרכזי שלו נשלל מהמעמד הקטגוריאלי ואין לו אוניברסאליות? בפילוסופיה אבולוציוניסטית מושג האבולוציה הוא הקטגוריה המפתח, הצירית. הדיאלקטיקה הדוגמטית, המסרבת למושג האבולוציה במעמד של קטגוריה פילוסופית, בכך מודה שאינה פילוסופיה אבולוציונית. היא יוצאת כאידיאולוגיה של אי-חופש, תיאוריה פרושה גלובלית ומהוללת של הכורח באי-הזכויות של האדם מול הדמיורג-המדינה הכול יכול. דיאלקטיקה כזו לבניית מערכת של אבולוציוניזם אוניברסלי אינה מתאימה בעליל.
יש לציין שרעיונות האבולוציוניזם הגלובלי החלו להבשיל כבר בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 במאמרים בודדים של נציגים גדולים של הפילוסופיה הרוסית של מדעי הטבע. מדוע גלובלי ולא אוניברסאלי? לאוניברסאליזם בפילוסופיה זו היה עוד רחוק. האבולוציוניזם הגלובלי היה תשובתה של המחשבה האבולוציונית הרוסית לבעיות הגלובליות של המודרנה, לבעיות הבוערות והקשות לפתרון, שברית המועצות, כאחת משתי מעצמות-העל הגלובליות, נטלה בהן חלק ישיר ביותר, בניסיון לאשר את הגרסה שלה לפתרונן. קמה והתפשטה בפילוסופיה רחבה הפרובלמטיקה של הגלובליסטיקה – דיסציפלינה, המיועדת במיוחד לבחינת בעיות גלובליות.
הגלובליסטיקה בברית המועצות כבר הוכשרה וקיבלה מעמד של מדע, המפיץ את הדיאלקטיקה האידיאולוגית על ההתפתחות הגלובלית. הדבר איפשר ״להכניס״ לגלובליסטיקה, כביכול דרך הדלת האחורית, את האבולוציוניזם. חלוצי הגישה הזו היו הקוסמולוג ו. קזיוטינסקי והפילוסופית של הביולוגיה ר. קארפינסקיה. בבחנם את האבולוציוניזם הגלובלי, הם ציינו בראש ובראשונה את משמעותו המתודולוגית לפיתוח מדעי הטבע, כמו גם את משמעותו ההשקפתית הכללית
העולה על אפשרויותיהם של ייצוגים אבולוציוניים בודדים במדעים הקונקרטיים (קזיוטינסקי ו.ו., קארפינסקיה ר.ס. רעיון ההתפתחות בהכרת מבנה החומר – שאלות פילוסופיה, 1981, מס' 9, עמ' 117-132; קארפינסקיה ר.ס., אושקוב א.ב. ביולוגיה ורעיון האבולוציוניזם הגלובלי – בתוך: ביולוגיה ויסודות מדעי הטבע – מ.: INION, 1981, עמ' 107-130).
בהבאת הפיתוחים הללו ובהסתמך עליהם, א. צ'רניקובה בספרה בוחנת את האבולוציוניזם הגלובלי בעיקר כפילוסופיה של מדעי הטבע. ״במונח 'אבולוציוניזם גלובלי',״ – היא מבהירה, – ״מסומנת שאיפתן של הדיסציפלינות האבולוציוניות של מדעי הטבע לאינטגרציה ואקסטרפולציה של החוקיות והמנגנונים של האבולוציה... במחקרנו האבולוציוניזם הגלובלי מאופיין בראש ובראשונה מנקודות מבט של הישגי המדעים הקונקרטיים – ביולוגיה, גיאולוגיה, אסטרונומיה, כימיה, תרמודינמיקה אבולוציונית; מתבססת השאיפה של מדעי הטבע להבין את האבולוציה כתהליך כולל, אוניברסאלי״ (צ'רניקובה א.ב. אבולוציוניזם גלובלי: ניתוח פילוסופי-מתודולוגי – טומסק: הוצאת אוניברסיטת טומסק, 1987 – 182 עמ', עמ' 10-11).
מכאן נראה היטב עד כמה אבולוציוניזם גלובלי כזה אינו אוניברסאלי, אף שמקרב אותו להצבת בעיות האבולוציוניזם האוניברסלי. האבולוציה מוכרת כתהליך כולל, אוניברסאלי, אך מחקרה מוגבל לאבולוציה בטבע. האבולוציה החברתית-היסטורית נופלת מתחום המחקר של האבולוציוניזם הגלובלי. חלקית זה מוסבר בכך שבתנאי המערכת הסובייטית כל שאלות ההתפתחות החברתית עברו מונופוליזציה בהחלטות קונגרסי ה-CPSU ובנאומי מזכיריה הכלליים, והפילוסופים נצטוו להעמיד תחתיהן בסיס דיאלקטי, הטוען נוסף לכך למשמעות גלובלית. אך למרות זאת ו. קזיוטינסקי, ר. קארפינסקיה, א. צ'רניקובה, ואחריהם נ. מויסייב הניחו את התנאים המוקדמים המחשבתיים הדרושים להתהוות האבולוציוניזם הגלובלי ברוסיה, להסתעפותו מהדיאלקטיקה האורתודוקסית של ההתפתחות, ומכאן גם למעברו המאוחר יותר לאבולוציוניזם אוניברסלי.
להתבססות האבולוציוניזם הגלובלי ברוסיה, להתנתקותו מהדיאלקטיקה האורתודוקסית של ההתפתחות, ומכאן גם לצמיחתו המאוחרת יותר לאבולוציוניזם אוניברסלי.
״מדע הטבע המודרני,״ – כותבת א. צ'רניקובה, – ״מגיע להבנת התהליך האבולוציוני כתהליך אוניברסאלי, הכולל בתוכו את האדם כמרכיב וכגורם ספציפי של האבולוציה״ (שם, עמ' 63). בהצבת בעיות כזו של האבולוציוניזם הגלובלי נותר רק צעד אחד להפיכתו לאבולוציוניזם אוניברסלי. אך צעד זה אי-אפשר לעשות בהיעדר הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה, בלי בחינת בעיות הכלכלה האבולוציונית, בלי יצירת תיאוריה כללית של האבולוציה. בהקשר זה האבולוציוניזם האוניברסלי יוצא כתהליך של אוניברסליזציה של האבולוציוניזם הגלובלי.
אם האבולוציוניזם הגלובלי מכוון בעיקר להכללת ההישגים האבולוציוניים של מדעי הטבע ולבחינת הבעיות הגלובליות של האנושות, הרי האבולוציוניזם האוניברסלי, הנשען על המאמצים שננקטים במסגרת הגלובלי, מכוון ליצירת תמונת עולם אבולוציונית אוניברסאלית ולרפורמה הן של תפיסת העולם והן של יצירת העולם של האנושות. לכן אין להזהות את האבולוציוניזם הגלובלי והאוניברסלי. אך גם אין להעמידם זה מול זה.
יתרון משמעותי של ספרה של א. צ'רניקובה הוא בכך שהיא בונה את התפיסה שלה של האבולוציוניזם הגלובלי לא רק על תיאוריית הארגון העצמי (כפי שראינו בספרו של א. יאנץ
״היקום המארגן את עצמו״ ובעבודותיהם הרבות של א. פריגוז'ין, ג. האקן וחסידיהם), כי אם גם תוך התחשבות בניסיונות להרחיב על האבולוציה הקוסמית כמה פיתוחים של האבולוציוניזם הביולוגי, ובמיוחד – תיאוריית הברירה של דרווין. הדבר חשוב במיוחד היום, כאשר בתקופת המשבר הנוסף של הדרוויניזם נשמעים יותר ויותר קולות ספקנים, הדורשים הוכחות ליעילות הברירה כגורם של האבולוציה הביולוגית. במדעי הטבע
הלא-חי מצטברים יותר ויותר עובדות המעידות על יעילות הברירה באבולוציה של מערכות קוסמיות, גיאולוגיות, כימיות. גדול עוד יותר ערך הברירה והתחרות באבולוציה של מערכות ומוסדות חברתיים. הברירה אוניברסאלית, כמו האבולוציה עצמה, וההוכחה העיקרית ליעילותה היא בכך שהאבולוציה בכלל מתרחשת ובהתפרסותה נבררים מערכות ומבנים, המארגנים באופן היעיל ביותר את התנועה בתוכם, את השגת מהסביבה את המשאבים, המוגבלים תמיד, המאריכים בזכות זאת את קיומם ויוצרים בכך רציפות מסוימת לאחר מותם הבלתי-נמנע.
כמובן, גלקסיות ה״מתחרות״ על כוכבים או כוכבים הנכנסים ל״תחרות״ על ענני גז-אבק, נתונות לצורות ברירה שונות לגמרי מאשר אורגניזמים חיים הנכנסים לתחרות על משאבי מזון או מבנים יזמיים, היוצאים לשוק עם סחורותיהם. אך בכל המקרים הללו מתרחשת ברירה של אלה שמתאימים ביותר לקיום בתנאים הנתונים. כל מה שקיים עובר את מבחן האבולוציה, ותוצאת מבחן זה היא ברירת מה שעמד במבחן היכולת להמשכת הקיום. הברירה לא תמיד תומכת בטוב ביותר. אך בסינון הבלתי-מתאים לקיום ובמעבר דרך מסת מקריות, היא לבסוף בוררת את מה שיש לו יתרונות במאבק התחרותי. אך היתרונות הללו עצמם אינם נוצרים רק בידי הברירה, הם נוצרים בסיוע הברירה על ידי תנועה עצמית, ארגון עצמי, תמורה עצמית בתוך המערכות החומריות המשתנות ללא הרף, באדקווטיות של תגובותיהן להשפעות חיצוניות. הבלתי-אדקווטי נהרס. אדקווטיות זו היא התנאי המוקדם להסתגלות, והישרדות המותאם ביותר יוצאת כהתנאי המוקדם של ההתפתחות והקדמה.
ניסיונות להרחיב את תיאוריית הברירה על חומר דומם נעשו כבר מהופעת תורתו של דרווין. ג. ספנסר
ראה בברירה הטבעית שינוי של מבנה בקו ההתנגדות המועטה ביותר. יוצר ״מדע הארגון״ א. בוגדנוב בתחילת המאה ה-20 ראה בברירה גורם התורם למימוש עקרון התכנון האופטימלי. את יכולתה של הברירה לתמוך, לא רק בצורות ספציפיות אלא גם כגורם אוניברסאלי, ביצירת מבנים יציבים המשתמשים באנרגיה בצורה אופטימלית, הדגיש א. יאנץ. הוצעו לא מעט הסברים נוספים לתפקיד הברירה בתפקודו של המנגנון האוניברסאלי של האבולוציה.
המושג אבולוציוניזם אוניברסלי החל להתפשט במדע הרוסי משנת 1988. כפי שניתן להבין, המונח ״אבולוציוניזם אוניברסלי״ השתמש בו לראשונה ולדימיר קוטירב, מרצה בכיר במחלקה לפילוסופיה של בית הספר המפלגתי הגבוה של גורקי, במאמר שפורסם בכתב העת ״טבע״. בכל מקרה, מתוך מאמר זה שאל את המונח נ. מויסייב, שהעניק לגרסה שגיבש של האבולוציוניזם האוניברסלי אופי מערכתי ובמידה הרבה ביותר תרם לכך שבפילוסופיה ובמדע הרוסי רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי רכש תמיכה רחבה וסמכות גבוהה.
ככל שזה פרדוקסלי, בהיותו מחבר המונח ״אבולוציוניזם אוניברסלי״, ולדימיר קוטירב היה המבקר הראשון והיריב העקרוני של רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי. אם הפרופסור האמריקאי א. יאנץ בנה את התפיסה האבולוציונית שלו על סינתזה של רעיונות הארגון העצמי והקו-אבולוציה, הרי ו. קוטירב העמיד ישירות את רעיון הקו-אבולוציה מול מכלול רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי. מאמרו התכנתי נקרא כך: ״אבולוציוניזם אוניברסלי או קו-אבולוציה?״ (קוטירב ו.א. אבולוציוניזם אוניברסלי או קו-אבולוציה? – טבע, 1988, מס' 8, עמ' 4-10).
קוטירב מכיר במשמעות העצומה וההולכת וגדלה של האוניברסליזציה של האבולוציוניזם במדע המודרני. ״התפשטות רעיונות האבולוציה ב-10-15 השנים האחרונות,״ – הוא קובע, – ״מזכירה
מצעד ניצחון. כמעט כל ענפי הידע הכריזו על עצמם כאבולוציוניים. אילו במדע היה נהוג לערוך מצעדי להיטים, בחמישיית הפופולריות היו נכנסות עבודות, הקשורות כך או אחרת לפרובלמטיקה של האבולוציוניזם. מצב זה מצא ביטוי טרמינולוגי: כעת בספרות מדברים רבות על ״אבולוציוניזם גלובלי״. בהתחשב בכך שרעיונות ההתפתחות המכוונת נטמעו היטב בתרמודינמיקה, במיקרו-ואסטרופיזיקה, בקוסמולוגיה ובתחומים רבים אחרים של המדע, נכון יותר, כנראה, לכנותו אבולוציוניזם אוניברסלי... האבולוציוניזם האוניברסלי – מעין פרדיגמה של המדע היסודי של סוף המאה ה-20, המשפיעה עצומה על כל שאר תחומי התרבות״ (שם, עמ' 4).
מתוך הכרה, כך, באבולוציוניזם האוניברסלי, במהותו, כבסיס תפיסת העולם של המדע המודרני, המשפיע עצומה על כל תחומי התרבות, ו. קוטירב חש באותה עת אי-נוחות מהפצת השקפת העולם המדעית על התרבות. הוא חש צורך להקים מעין חומה, מחסום להפצה כזו. קוטירב שואף לסגור את השקפת העולם המדעית בתוך המדע ולמנוע את התפשטותה אל הסביבה החברתית, ההמונית. למה? מה יש כל כך רע בהשקפת העולם המדעית, שיכול לשמש עילה לאיסור על הפצתה מעבר לגבולות הידע שלנו על העולם האמיתי? האם, חס וחלילה, הפצת האמת תוביל להשחתת הנוער, כפי שהואשם בזמנו סוקרטס?
״האם יש,״ – שואל עצמו מחבר המאמר, – ״להכיר בהתאמה חד-משמעית בין תפקידו התוך-מדעי וההשקפתי, התרבותי-הכללי של הגישה האבולוציונית? כיצד היא נשברת מחוץ למדע והאם יש לה אלטרנטיבה? אם כן, במה היא? במילים אחרות, האם הגישה האבולוציונית חייבת, האם יש לה זכות להיות באמת גלובלית ואוניברסאלית? אומר מיד: אני סבור שלא. בלי לגרוע מערכה של הגישה האבולוציונית בהכרה המדעית, ננסה להבין
את כיווניות התפשטותה על כל התרבות, את הנזק של פרשנות מרחיבה כזו, ולהעמיד מולה כפרדיגמה את רעיון הקו-אבולוציה, המבטא אוריינטציה לאוניברסאליות של התנועה, ולא של התפתחות החומר (שם, עמ' 4-5). לפי קוטירב, הגישה האבולוציונית, הנשענת על יסוד איתן של הידע המדעי, צריכה להסתפק בתחום המדע, אך להכניס ידע לתרבות – חלילה! את התרבות יש לשמר בבורות ובטעות.
אז הדבר הראשון שאינו מוצא חן בעיני, כביכול, הסנדק של הרעיון של האבולוציוניזם האוניברסלי – היא ההתמדה של החשיבה הפילוסופית בהכרה באוניברסאליות, באטרבוטיביות לא רק של התנועה, כי אם גם של ההתפתחות. זה, לפי דעתו של ו. קוטירב, גורר הכרה באוניברסאליות של הקדמה. ״הליבה של האוריינטציה לאוניברסאליות ההתפתחות,״ – הוא סבור, – ״היא למעשה אוריינטציה ל'התפתחות פרוגרסיבית'... האבולוציוניזם האוניברסלי – זה פרוגרסיזם״ (שם, עמ' 4-5).
העובדה שהאבולוציוניזם האוניברסלי כאידיאולוגיה של החברה החדשנית קשור באסטרטגיית הפיתוח, ההימור על השגת קדמה, ולא על קיצוץ ההתפתחות והפסקת הקדמה הכלכלית, המדעית-טכנית והחברתית-פוליטית – נכון לחלוטין. אך העובדה שהאבולוציוניזם האוניברסלי גורר הכרה באוניברסאליות של הקדמה ויוצא כפרוגרסיזם ישר-קו, ביקורתי – אינה תואמת את המציאות.
האבולוציוניזם האוניברסלי קשור בהכרה באפשרות הקדמה ובאפשרות, רק על בסיסה, לפתור ברצף אפילו בעיות גלובליות בלתי-פתירות ברמת הפיתוח הנתונה, ואינו קשור כלל בשכנוע באוניברסאליות הקדמה או בפתרון כל הבעיות רק על בסיס קדמה טכנית. אוניברסאליות האבולוציה אינה אומרת לא אוניברסאליות של הקדמה, ולא פתרון אוטומטי עם הקדמה של כל הבעיות האנושיות. גם את הקדמה יש צורך לווסת, בלי להתיר שהקדמה של הטכניקה והחומר
הבטחת האספקה נכנסה לעימות עם קדמת האנושיות, לוותה בגידול של ברבריות ציוויליזציונית ובהרס הטבע. למרבה הצער, האפשרויות לרגולציה גלובלית עדיין חלשות מדי, אך הן יכולות לגדול רק על בסיס קדמה נוספת. האנטי-פרוגרסיזם, המובע בידי מחבר המאמר ורבים מדומיו, הוא מבוי סתום בהתפתחות החשיבה הגלובלית, הטומן בחובו מבוי סתום בהתפתחות הציוויליזציה. הוא ביטוי של ברבריות ציוויליזציונית כמו זיהום הסביבה הטבעית, שאליו הוא מתייחס ללא הרף כאל טיעון המצדיק את הפחד מהקדמה. הוא ביטוי של מסורתנות אגרסיבית, שהפכה פופולרית בצורה בלתי-רגילה ברוסיה כתוצאה מהתמוטטות הצורה הסובייטית של דחף הקדמה.
האנטי-פרוגרסיזם כתכנית שולל מהציוויליזציה האנושית כל סיכויים, גוזר על האנושות קיום קודר בתוך כל מיני איסורים והגבלות, שמזכירים מאוד את הסדרים
של הסוציאליזם ה״אמיתי״. מי שאינו מאמין בקדמה, אין לו עתיד. המסורתנים חיים בעבר, יש להם פוביה מחידושים. האדם אינו יכול פשוט לשרוד. הוא רוצה לקוות לטוב ביותר. לכן השאיפה המסורתנית לעצור את הקדמה אינה אלא אוטופיה רדרטוגרדית.
לאבולוציוניזם האוניברסלי מעמיד ו. קוטירב את ההבנה המסורתנית של הקו-אבולוציה. תוך כך הוא אומר דברים נכונים: ״המושגים של מכלול, קו-אבולוציה – המדרגה החשובה ביותר בהבטחת אפקט השלמות של מערכות מורכבות. הם ישימים להבנה גם של השקפת העולם וגם של המדע, של אינטראקציה בין-תחומית במהלך מחקרים קולקטיביים, של אינטראקציה של צורות ידע חברתיות, טבעיות, טכניות״ (שם, עמ' 10). לקריאה זו לחזק את המרכיב הקו-אבולוציוני בהתפתחות הציוויליזציה אפשר לחתום. אך כיצד אפשר לקרוע את הקו-אבולוציה מהאבולוציה האוניברסאלית, להעמידה מול רעיון הקדמה? רעיון
הקו-אבולוציה כחלק בלתי-נפרד מהאבולוציוניזם צריך לשרת את קדמת הציוויליזציה, ולא להפריע לה. הקו-אבולוציה של הציוויליזציה עם הטבע, שאליה מתייחסים ללא הרף אקולוגים בעלי חשיבה מסורתנית, יכולה להתבצע רק על בסיס קדמה מכוונת הומניסטית ונתמכת ללא הרף, ולא על חשבון עצירת הקדמה ברמה הנוכחית, שבה האפשרויות לקו-אבולוציה כזו עדיין מוגבלות מדי. כמובן, את הקדמה הטכנית באזורים שבהם היא הורסת את האקולוגיה ומונעת את הקו-אבולוציה, יש צורך להאט משמעותית הן באמצעים רגולטוריים והן באמצעים מגבילים. צריך לעשות זאת דווקא בשם קדמת הציוויליזציה האנושית, ולא בניגוד לה.
התנגדות רצינית לאבולוציוניזם האוניברסלי ולשאיפתו להפצת השקפת עולם מבוססת מדעית היא התזה על אי-צמצום השקפת העולם למדע, שנוסחה במדויק בידי ו. קוטירב. הוא כותב:
״הפרקטיקה האנושית אינה מוגבלת כלל למדעית. ניפוח תפקידה של האחרונה מוביל בהכרח לסיינטיזם, שהביטוי הטיפוסי שלו הוא התפיסה של האבולוציה האוניברסאלית. הסיינטיזם אינו מתחשב בכך שבמבט על העולם (ובאופן רחב יותר – באינטראקציה עמו) מתגלמים כך או אחרת הערכים השולטים בחברה, ייצוגים על הטוב והיפה. יחסיו של האדם לעולם אינם רק קוגניטיביים, כי אם גם חושניים, רוחניים, אמנותיים. לגיבוש השקפת העולם תורמים אמנות, נורמות מוסריות ומשפטיות, אינטרסים פוליטיים וכו'. בהיותה ביטוי קיומי של האישיות, השקפת העולם מבטאת את שאיפותיה והאוריינטציות החיוניות שלה. בני אדם אינם בעלי ידע מוחלט אף פעם, לכן השקפת העולם מעניקה להם אנרגיית שכנוע ואמונה, שמפצות על אי-שלמות התיאוריות ומאפשרות לפעול״ (שם, עמ' 9-10).
כל זה נכון לחלוטין, חוץ מהאשמת האבולוציוניזם האוניברסלי בצמצום סיינטיסטי ובניסיונות לצמצם כל
שקפת עולם למרכיב המדעי שלה, לשתול סיינטיזם בכל השקפת עולם. מטרת האבולוציוניסטים המודרניים שונה לגמרי. אנו שואפים לדפוק על תודעתם של אנשים עם נקודות מבט שונות על החיים, על העולם, ולהראות להם כיצד למעשה הוא, העולם הזה, מסודר וכיצד אפשר לבנות חיים, תוך הנחיה על ידע ועל שאיפה לאמת, ולא על אשליות ודעות קדומות. אנו מציעים לתאם בין אמונה לידע, ולא למיתוסים ופנטזיות של מאות שעברו מזמן.
ברמה הגלובלית, האנושית-הכללית, האבולוציוניזם האוניברסלי הוא אסטרטגיה לפתרון בעיות גלובליות, אסטרטגיה לפיתוח חברה חדשנית, אלטרנטיבית למסורתנות, המתאימה לפתרון בעיות של חברות מסורתיות. האבולוציוניזם האוניברסלי קשור בהפצת ערכים אנושיים-כלליים ובהתגוננות על זכויות האדם, המוגבלות ונפגעות בחברות מסורתיות. ברמה האנושית-הקונקרטית הוא אסטרטגיית חיים של אדם, השואף לסדר את חייו בחברה חדשנית, לחיות על פי האמת, בהתאם לאידיאלים של אנושיות, סדר דמוקרטי וחירות.
האבולוציוניזם האוניברסלי הוא הפצת מערכת האמיתות המדעיות על תחום התרבות, על תחום השקפת העולם האנושית. כל אחד רשאי לדחות את האמת עם כל ההשלכות הנובעות מכך לחיים ולפעילות. האבולוציוניזם האוניברסלי הוא צורת הסתגלות של האדם המודרני לאתגרים, לקשיים, ללחצים ולעומסים של החברה החדשנית, צורת הסתגלות כזו המאפשרת להביט לאמת בעיניים, ולא לטבול את הראש בחול, פותחת סיכויים חדשים, מאפשרת לקבל כבסיס לחיי הפעילות ולהגן על המוסר של סובלנות, חירות ואנושיות, ולא על המוסר של קסנופוביה, איסורים והגבלות. אתיקה של אחריות באה במקום אתיקה של תלות.
בהקשר זה האבולוציוניזם האוניברסלי דווקא הפוך לסיינטיזם הפוזיטיביסטי ולרציונליזם היבש.
הסיינטיזם הפוזיטיביסטי היה קשור מראשיתו בפגיעה בזכויות הפילוסופיה להסבר אינטגרלי של העולם, אפיין את עצם האפשרות של הסבר כזה כמטאפיזיקה מיושנת. הסיינטיזם הפוזיטיביסטי היה אנטי-היסטורי. הוא ניסה לנסח פעם ולתמיד יסודות לוגיים-מתודולוגיים של מחקרים מדעיים, תקפים בכל מקום. הסיינטיזם הפוזיטיביסטי מאחורי מערכת האבסטרקציות רבת-הרמות, הנחוצות למחקרים קונקרטיים, לא ראה את השלם, בתחום השקפת העולם הוא הפיץ רציונליזם פורמלי, שתרם רק לביסוס התנהגות אגואיסטית ולמרדף בלתי-מרוסן אחר רווחה חומרית. רציונליזם כזה והפורמליזם הקשור בו כבל את השכל האנושי כמו שמיתוסים מסורתניים, פוביות וביטויי אי-רציונליזם כבלו. מאחורי היובש של התיאוריה הוא לא ראה את העץ הירוק של החיים.
האבולוציוניזם האוניברסלי הוא לא רק תופעה מדעית, פילוסופית, כי אם גם תרבותית-כללית. הוא אינו מוגבל לאי-אמונה באמיתות התפיסה המיתולוגית של העולם, אלא מתפשט גם לתחום האמונה. לכן בספר זה אנו מציעים מערכת של אמונה מדעית, כי רק אמונה המבוססת על ידע יכולה לעזור לתרבות האנושית לעמוד מול הברבריות התוך-ציוויליזציונית ולעזור לאנשים במאמציהם היצירתיים להפוך את עצמם ואת העולם הסובב לטובים יותר משהיו עד כה.
תרבות המתרחקת מהאמת, נופלת ללא הרף לחוסר-תרבות ומובילה לניצחון הברבריות בכל ציוויליזציה. בדיבורו על ערכים, טוב ויפה, ו. קוטירב שכח להזכיר את האמת. וזה לא מקרי. הוא מנסה להעניק לערכים אופי נצחי, בלתי-תלוי בהתפתחות האמת ובמציאות החברתית, אופי חוץ-אבולוציוני. זהו מבט מסורתני טיפוסי בתחום תורת הערכים, באקסיולוגיה. אך האמת אינה זרה ביחס לערכים, לטוב וליפה. לפני בני אדם עומדות ללא הרף שאלות גורליות על מהי אמת, על אמיתות הערכים, הטוב ואפילו היופי.
כי גילוי אמיתות חדשות דוחק אותנו להעריך מחדש ערכים.
שאיפה שגויה לטוב מתהפכת לרוע הנורא ביותר. מאחורי יופי חיצוני, במעטפת מבריקה, עשויה להסתתר ממש המכוער. את האמת ברמה היומיומית כל אחד משיג לעצמו. את האמת ברמה האנושית-הכללית אפשר להשיג רק על בסיס ידע מדעי. האבולוציוניזם האוניברסלי הוא דרך לחבר בין אמיתות התודעה האינדיבידואלית לאמיתות של הידע האמיתי, ולא המיתולוגי, שצברה האנושות. כמובן, דרך האמת קשה, כמו החיים האנושיים עצמם.
הגישה המכלולית לפתרון בעיות גלובליות, הקו-אבולוציה, שיתוף הפעולה, הדיאלוג, שאותם ו. קוטירב בוחן כאלטרנטיבות לאבולוציוניזם האוניברסלי, למעשה יוצאות כצורות של ביטויו ומימושו.
את התרומה המשמעותית ביותר לפיתוח רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי ברוסיה תרם המדען הרוסי המוסמך נ. מויסייב, ששאל את המונח עצמו ממאמרו של ו. קוטירב. את התפיסה של נ. מויסייב נבחן בחלק הבא.
}}

==== האבולוציוניזם האוניברסלי בפרשנותו של נ. מויסייב ====
{{רן|
המושג אבולוציוניזם אוניברסלי ברוסיה מקושר לעתים קרובות בשמו של ניקיטה מויסייב, שהרים אותו על נס, דן בו בעבודותיו הרבות וממש ״הדביק״ במכלול רעיונות זה חוקרים אחרים. אבולוציית החשיבה של נ. מויסייב בכיוון האבולוציוניזם האוניברסלי החלה מהשתתפותו בפיתוח תיאוריית הבעיות הגלובליות – תנועה מדעית של שנות ה-70 – ה-90 של המאה ה-20, שמנהיגה המוכר ברוסיה היה הפילוסוף איוון פרולוב. במרכז החישובי של האקדמיה למדעים, בהנהגת נ. מויסייב, פותחה מערכת של מודלים ממוחשבים לסימולציה של תהליכים דינמיים של אבולוציית הביוספרה. הדבר איפשר להניח בסיס מדעי-קונקרטי תחת העיון הפילוסופי במשבר האקולוגי הגלובלי ולבסס גישה חדשה לחקר תהליכים אקולוגיים בהיקף פלנטרי. גישה כזו פתחה אפשרויות לפרוגנוסטיקה מדעית
מהימנה של אבולוציית הביוספרה באינטראקציה עם התפתחות האנתרופוספרה המואצת ולגיבוש המלצות לאבולוציה המכוונת שלהן. זה היה מעין מקפצה, שממנה אפשר היה לקפוץ קפיצה גבוהה לחקר האבולוציוניזם הגלובלי, ולאחר מכן גם האוניברסלי. בקפיצה זו מויסייב נשאר במידה רבה איש מדעי-טבע, נשען בתחום הפילוסופיה על מתודולוגיה של מודלים פיזיקליים-מתמטיים וסינרגטיים.
״בשלב מסוים של מחקרי היציבות של הביוספרה, שנערכו מתחילת שנות ה-70 במרכז החישובי של האקדמיה למדעים של ברית המועצות,״ – מסביר מויסייב את בואו לרעיון האבולוציוניזם האוניברסלי, – ״הגעתי להבנת הכורח בגיבוש תכנית מחקר כללית מספיק, המכילה, נוסף לאמצעים מתודולוגיים, תמונת עולם קונספטואלית מסוימת. דווקא במטרה אוטיליטרית כזו נקטתי ניסיון לבנות סכמה של תהליך ההתארגנות העצמית העולמי... מאוחר יותר התחלתי לכנות סכמה זו
'אבולוציוניזם אוניברסלי', מונח שכבר היה בשימוש בספרות״ (מויסייב נ.נ. אבולוציוניזם אוניברסלי (עמדה והשלכות) – שאלות פילוסופיה, 1993, מס' 3, עמ' 3 – 28, עמ' 3).
מתוך ששאל את המונח מעבודתו של קוטירב, על כך מצביע מויסייב שוב ושוב בעבודות שונות, הוא הרחיב סכמה זו, או קונסטרוקציה, הבאה לידי ביטוי בספר ״אלגוריתמי ההתפתחות״ ובעלת אופי עזר בתחילה, והיא צמחה לתפיסה המרכזית של מחקר חדש, השוכן ״על הגבול בין מדעי הטבע לפילוסופיה״ (שם).
האוניברסאליות המוגבלת, הלא-מלאה, ומכאן גם הבלתי-מספקת של הסכמה הראשונית של האבולוציוניזם של מויסייב, השוכנת על הגבול בין מדעי הטבע לפילוסופיה, באה לידי ביטוי מיד, ברגע שהוא מתחיל לפתח סכמה זו ברמה הפילוסופית. זה עדיין יותר אבולוציוניזם מדעי-טבעי מאשר פילוסופי. מויסייב עצמו
מכנה את הסכמה שלו פיזיקליסטית, משום ש״ביסודה מונחות השקפות, מסורתיות לפיזיקה ולכל מדע הטבע המודרני״ (שם, עמ' 5). הדבר מתגלה ביחסו של מויסייב לדוקטרינה הקריאציוניסטית ולאמונה בעל-טבעי. הוא כותב:
״אי-הוודאות העקרונית הקיימת ותפקיד ההתחלה החושנית בייצוגינו על העולם הסובב הוא בו-זמנית גם מקור לאמונה בכוחות על-טבעיים, – ליתר דיוק, לריבוי אמונות. כל אחת מהדתות היא תופעה היסטורית, אך ההרגשה הדתית, האדמה לצמיחת אמונה בכוחות על-טבעיים, כנראה, טבועה אורגנית באנושות. ותלווה אותה, כל עוד היא קיימת ביקום. אבל אדם קונקרטי יכול להחזיק בה או לא להחזיק – זו כבר שאלה אחרת... מתוך הבנת נסיבות אלה אינני יכול להחשיב עצמי לאתאיסט. אך באותה עת אני יכול לשייך את עצמי לאלה, שמתאים לכנותם 'לא-תאיסט'. אין לי עילות אמפיריות ולוגיות מספקות להחשיב כנעדר התחלה, שאינה נגישה לשכלי. אך גם אין הרגשה פנימית בכורח קיומה״ (שם).
אבולוציוניזם, המפקפק באוניברסאליות האבולוציה ומתיר קיום של על-טבעי מעבר לגבולות העילות האמפיריות והלוגיות, אינו יכול להיחשב לאוניברסאלי. הוא מסתפק במערכת מדעי הטבע, שאינה מוצאת בתחום מחקריה שום דבר על-טבעי ועל-אבולוציוני. הגישה הפיזיקליסטית של נ. מויסייב לקיום כוחות מעבר לגבולות האבולוציה מוגבלת, כפי שהוא עצמו מדגיש, בתערו של אוקאם, הפוקד לא להרבות ישויות שלא לצורך, וגם בתזת לפלס, שעל שאלת נפוליאון מדוע לא מצא בספרו את רעיון האל, ענה שלא נזקק להשערה כזו (שם).
מובן שעמדה כזו פירושה רק התחמקות אלגנטית מהשאלה על אוניברסאליות, על כוליות האבולוציה. מאחורי התחמקות זו עומדת
עם זאת תשובה ממש מוגדרת, רק שאינה מפורסמת בפומבי: איננו יודעים מה קיים מעבר לגבולות ההתחלה החושנית של ייצוגינו, ואיננו יכולים לדעת זאת. עמדה כזו קיבלה בהיסטוריה של הפילוסופיה את השם אגנוסטיציזם, שאופיין במסורת המרקסיסטית כמטריאליזם ביישן. איננו שותפים ליחס הפנאטי, האגרסיבי של המרקסיזם לדת, שהוביל לדיכוי חופש המצפון ולנטיעה רפרסיבית של אתאיזם. לא שותף לו גם מויסייב.
״בהתייחסי בכבוד עמוק לכל שכנוע כנה,״ – הוא מעיר, – ״אני סבור שגם האתאיזם הלוחמני, וגם כל סוג של פונדמנטליזם ופנאטיות, במידה שווה אינם תואמים את עקרונות החברה המתורבתת״ (שם). בכך מויסייב צודק לחלוטין, אך הוא מבלי שיבחין בעצמו מחליף את השאלה על אוניברסאליות האבולוציה ועל אפשרות קיומו של העל-טבעי מנקודת מבטו של האבולוציוניזם האוניברסלי בשאלות על יחס מתורבת לחופש המצפון ולחופש האמונה. בהקשר זה מויסייב חושב כבולוציוניסט ביישן.
אין לנו מפני מה להתבייש באבולוציוניזם שלנו. להיפך, אנו גאים בו ומאמינים באפשרויותיו העצומות להבטחה אינטלקטואלית של ההתפתחות ההומניסטית של החברה החדשנית. האבולוציוניזם הביישן אינו יכול להיות אוניברסאלי. זה אבולוציוניזם מקומי, המוגבל במתודולוגיה ואמפיריה מדעית-טבעית. האבולוציוניזם האוניברסאלי לעומת זאת נשען על כל מערכת הידע האנושי על העולם ועל יחסים מעשיים עם עולם זה. הוא נשען לא רק על מדעי הטבע, כי אם גם על כל מערכת מדעי הרוח, כולל תיאוריה והיסטוריה של הדתות, המשחזרת את אבולוציית התמונה הדתית-מיתולוגית של העולם, על הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה של חברות אנושיות, על כלכלה אבולוציונית, מדעי המדינה, לוגיקה, אתיקה, אסתטיקה, בלשנות, פדגוגיה, תולדות האמנות וכו'.
אנו איננו מוצאים שום דבר על-טבעי בשום מקום, מלבד בחשיבה הממיתוסת, המונעת בידי אוריינטציה פסיכולוגית מתאימה. האבולוציוניזם האוניברסאלי כהשקפת עולם שלמה, מערכתית, מבוססת מדעית מוציא באופן די מוכח את עצם האפשרות של העל-טבעי כבסיס השקפת עולם מיתולוגית ומאשר את מקורו של כל מה שקיים בעולם באמצעות אבולוציה, ורק אבולוציה. תפיסת העולם האוניברסאלית-אבולוציונית נשענת על כל מגוון הידע שלנו, בעוד שתפיסת העולם הדתית – על מגוון ייצוגים מיתולוגיים, שגם הם נתונים לאבולוציה עקבית, אך מוגבלים בקפדנות בסמל האמונה. לתפיסות העולם הדתית-מיתולוגית והמדעית-אבולוציונית טבע גנוסיאולוגי שונה לגמרי, אי-אפשר לחברן על אדמה מדעית, אפשר רק להפרידן, להבדילן, מה שמתבצע בתהליך החילון והופך אותן לנושא של בחירה חופשית. כל ניסיון לראות באל כהשערה הוא חילול קודש מנקודת מבט דתית ובלתי-עמיד מנקודת מבט מדעית-אבולוציונית. קריאציוניזם מדעי בלתי-אפשרי כמו קנטאור או כימרה, שרכשו ״מציאות״ וירטואלית במיתולוגיה היוונית העתיקה.
האבולוציוניזם האוניברסאלי של נ. מויסייב מתבסס בראש ובראשונה על הכרה במערכתיות, בקשר ההדדי של הכול עם הכול. ״ביסוד הסכמה שאני מכנה אבולוציוניזם אוניברסאלי,״ – מבהיר מויסייב, – ״מונחת 'השערת על-מערכת'. כל היקום שלנו מייצג מעין מערכת אחת מאוחדת – כל מרכיביה קשורים זה בזה״ (שם). הוא בוחן הוראה זו כתוצאה של הכללה אמפירית, משום שבניסיוננו אין שום דבר שסותר אותה. כך, מויסייב בוחן את האבולוציוניזם האוניברסאלי כמבוסס על השערת על-מערכת, כלומר הכרה בקשר ההדדי האוניברסאלי של התופעות. את יתרון השערת על-המערכת הוא
רואה בכך ש״כל השערות על אופיו הלא-מערכתי של היקום אינן ניתנות לבדיקה עקרונית, הן אינן יכולות לשנות את המסקנות מהשערת על-המערכת ולכן על בסיס עקרון אוקאם צריכות להיקטע״ (שם, עמ' 6).
מתוך הבנה שאי-אפשר לצמצם למערכתיות היקום ולקשר ההדדי האוניברסאלי של התופעות את ביסוס האבולוציוניזם האוניברסאלי, מוסיף מויסייב לכך את עקרון השונות האוניברסאלית. אך עקרון זה ידוע בפילוסופיה עוד מימי הרקליטוס, ועקרון הקשר ההדדי האוניברסאלי והמערכתיות של ההוויה נוסח בצורה קלאסית בידי הגל. מה אם כן חדש מביאה תפיסת האבולוציוניזם האוניברסאלי?
נ. מויסייב מנסה להסביר זאת, נשען על אדמה מדעית-טבעית הקרובה לו. בראש ובראשונה הוא מעביר על חומר דומם את מנגנון הפעולה של השלישייה הדרווינית: שונות, תורשה, ברירה. מויסייב אפילו אינו מבהיר שאת התורשה אפשר לבחון מחוץ לחיים רק כרציפות, משום שמורשת כשלעצמה בטבע הדומם אינה קיימת. את המנגנונים הדרוויניים הוא מחשיב לפשוטים ביותר, משום שהוא רואה בהם ביטויים של דטרמינציה חד-משמעית. לכיתה של מנגנונים דרוויניים הוא משייך אינטראקציות מכניות.
״משום שבמציאות הסובבת אותנו,״ – מנמק מויסייב, – ״הכול ותמיד נתון לפעולת מקריות ואי-ודאויות, הרי אפילו במקרה של תהליכים מסוג דרוויני אי-אפשר לדבר על דטרמינציה מלאה. אפשר רק לראות מגמות, אם תרצו, 'תעלות אבולוציה'. דוגמאות לתהליכים כאלה הן תהליכי סלקציה של בעלי חיים או תנועת חללית. בתכונות אלה מחזיקים תהליכים רבים, שיש לנו עמם עסק בחיי היומיום ואשר מאפשרים לנו איכשהו לחזות את תוצאות פעולותינו הפעילות ולבצע את הבחירה המכוונת שלהן. כך, מנגנונים מסוג דרוויני הם הבסיס לפעילותו המודעת של האדם״
(שם, עמ' 7).
עד כמה מוצדק עירוב כזה של תיאוריית דרווין עם דטרמיניזם מכניסטי, עם בעיית ״תיעול״ התהליכים האבולוציוניים ועם דטרמינציית הפעילות האנושית, שישפוט הקורא. יש בהם גרעין רציונלי מסוים בקירובם, משום שכולם ביטויים של תנועה ברמה המקרוסקופית של החומר. אך הם מייצגים צורות תנועה שונות עקרונית, ובהתאם, גם מנגנונים שונים לחלוטין בפעולתם. הברירה פועלת גם בטבע הדומם, אך בצורה שונה לגמרי מאשר במאבק הקיום של אורגניזמים השואפים פעיל לשרוד. אותו הדבר אפשר לומר על השונות והתורשה. המנגנונים הדרוויניים אינם פשוטים יותר, כי אם מורכבים יותר מהפיזיקו-מכניים.
סוג אחר של מנגנוני אבולוציה, שבו מבחין מויסייב, הם תהליכים שהוא מכנה ביפורקדיים. פעולתם של תהליכים כאלה, כפי שמדגיש מויסייב, בלתי-צפויה עקרונית. בתיאור מנגנונים כאלה מויסייב מתייחס ללאונרד אוילר ואנרי פואנקרה, שהציעו תיאור מתמטי של ביפורקדיות, אך אינו מתחשב כלל בעבודות הרבות וזכות הפרסום הרחב של יוצר הסינרגטיקה הרמן האקן. כנראה, מויסייב לא היה מכיר אותן בתקופה זו או הכיר מפה לאוזן, משום שהוא מקשר את תפיסת האבולוציוניזם האוניברסאלי שלו לתיאוריית הארגון העצמי. לא היה מכיר, כנראה, גם את תיאוריית התרמודינמיקה הבלתי-שיוויונית של איליה פריגוז'ין, משום שבהזכירו להלן את החוק השני של התרמודינמיקה, הוא אינו נוגע כלל בפרשנות חוק זה בתרמודינמיקה של מערכות פתוחות, אף שהוא מגיע למסקנות דומות למסקנותיו של פריגוז'ין.
מנגנונים ביפורקדיים, לפי מויסייב, בניגוד לדרוויניים, טבועים באבולוציה של מערכות מורכבות. ככל שהמערכת מורכבת יותר, כך נוצרים בה יותר מעברי ביפורקדיה, כלומר תופעות של ארגון מחדש מהיר ורדיקלי של אופי התפתחות המערכת.
מנגנונים ביפורקדיים הם ביטוי של הסטוכסטיות של העולם. הם קובעים את הבלתי-צפיות והאי-הפיכות של האבולוציה (שם, עמ' 8). אכן, ככל שהמערכת מורכבת יותר, כך היא מגיבה פחות בקו ישר להשפעות חיצוניות. אך הקביעה על קשר מורכבות המערכת לנטייתה למעברי ביפורקדיה די שנויה במחלוקת.
מערכות עם מנגנוני ויסות מפותחים מאוד, ככלל, מסוגלות להימנע מביפורקדיות ואסונות, שבהם הסדר, הנתמך במערכת הנתונה, מתפרק. לדוגמה, מערכות חברתיות דמוקרטיות, שבהן רוכשים אופי קבוע רפורמות ומגוון רגולטורים מוסדיים כמו בלמים ואיזונים, מתבררות כיציבות באופן בלתי-נמנע יותר מאשר משטרים טוטליטריים ואוטוריטריים נוקשים, ששינויים בהם מפעילים מנגנונים ביפורקדיים ולעתים קרובות מובילים לאסונות חברתיים. נוסף לכך, מנגנונים דרוויניים בהבנתם הדרוויניסטית, ולא במובנה הספציפי של מויסייב, פועלים ברמת הטבע החי, בעוד ששינויים ביפורקדיים אופייניים בראש ובראשונה לתופעות של כאוס דינמי בטבע הדומם, שבו הסדר נוצר ישירות מהכאוס ונושא אופי פרימיטיבי ביותר, בלתי-יציב. כמובן, ביפורקדיות ואסונות מתרחשים גם בטבע החי, וגם במערכות חברתיות, אך כאן התהוות מצבים ביפורקדיים נבלמת בידי מנגנונים רגולטיביים של שמירת סדר והפיכתו העקבית. מויסייב לעומת זאת מתעקש על קיומה של ״מגמה חשובה נוספת – ירידת יציבות המערכות ככל שגוברת מורכבותן״ (שם, עמ' 10). על קיומה של מגמה הפוכה הוא אינו חושב כלל. זה גם מעיד על הצרות, אי-האוניברסאליות של חשיבתו האבולוציונית.
הקבוצה השלישית של מנגנונים אבולוציוניים, שבה מבחין מויסייב, נקראת על ידו מנגנוני הרכבה. ״הטבע מאופיין בקואופרטיביות,
– הוא סבור, איחוד אלמנטים למערכות. כתוצאה, למערכת הנוצרת עשויים להיווצר תכונות חדשות״ (שם, עמ' 8).
כדוגמה הבולטת ביותר להרכבה כזו מויסייב מביא את פעולתו של החוק השני של התרמודינמיקה. אך ההרכבה העצמית של מבנים דיסיפטיביים, שנחקרה בידי א. פריגוז'ין, נובעת לא ישירות מהחוק השני של התרמודינמיקה, כי אם מהתרמודינמיקה של מערכות פתוחות, המסוגלות לפרוק אנטרופיה, כלומר תנועה בלתי-סדורה, אל הסביבה החיצונית. ישירות מהחוק השני של התרמודינמיקה נובע לא סידור מבני, כי אם הצטברות אי-סדר ואבולוציה לאחור, להתפוררות כל סידור ולמוות התרמי של היקום. במה אם כן מורכבת המשמעות האבולוציונית של אפקט ההרכבה?
מויסייב מסביר זאת כך. בהיותו אחד החוקים היסודיים ביותר של הפיזיקה, לחוק השני של התרמודינמיקה אין משמעות לחלקיקים בודדים, למולקולות בודדות. ״הוא מתבטא רק ברמת צבריהם: רק בכמות מספקת של חלקיקים אינטראקטיביים נוצרות תכונות מערכתיות חדשות עקרונית. נוצרת אפשרות להכניס מאפיין חדש של המערכת – אנטרופיה, וגם לגלות שהיא גדלה עם הזמן. זו תוצאה טיפוסית של 'הרכבה', התהוות של תכונות מערכתיות חדשות של העולם הסובב״ (שם, עמ' 9).
דוגמה גרועה ביותר. זוהי דוגמה יותר של ״פירוק״ של מערכות קיימות, מאשר של הרכבה של מערכות המתעוררות בתהליך האבולוציה. גידול האנטרופיה הורס את הסדר, המבטיח את האינטראקציה ״הקואופרטיבית״ של אלמנטים בתוך מערכות. בסופו של דבר כל מולקולה נעה בצורה בלתי-סדורה. מויסייב נוקט בדוגמה זו ללא פנייה לתרמודינמיקה של מערכות פתוחות, שבה התהליך מקבל כיוון הפוך, לא במקרה. האבולוציוניזם האוניברסאלי שלו נשען על רעיונות של ארגון עצמי ספונטני ומערכתיות, הוא מתמצה ברעיונות אלה. ״במאה העשרים,״ – כותב מויסייב, – ״חודרים אלינו במידה הולכת וגוברת רעיונות המערכתיות והארגון
העצמי (סינרגטיקה), להם אנו מעניקים משמעות רחבה יותר ויותר. אנו מתחילים לראות קשרי גומלין חדשים, והיקום לאור ידע חדש וניסיון חדש נגלה לפנינו כמערכת אחת, המתפתחת כיחידה אחת״ (שם, עמ' 18).
לכן לתהליך הארגון העצמי מויסייב משייך גם את הדקונסטרוקציה של כל ארגון. כמובן, התהליך האבולוציוני האוניברסאלי כולל גם ארגון עצמי וגם דיסאורגניזציה, שהיא התנאי המוקדם לארגון עצמי חדש. אך הארגון העצמי, כמו בסינרגטיקה של האקן, מובן בצמצום, כתהליך של יצירת מבנים מהכאוס הדינמי ודקונסטרוקטוריזציה ספונטנית לא פחות לאחר הפסקת זרימת האנרגיה המכוונת. תוך כך לא מתחשבים כלל בתהליך ייצור הסדר בידי מבנים המתארגנים עצמית, בתפקידם כמקורות ומעוררי ארגון נוסף. אילו האבולוציה התמצתה בארגון עצמי ספונטני, כאוטי, ובדיסאורגניזציה ודקונסטרוקטוריזציה ספונטניות, כאוטיות לא פחות, שום קדמה לא הייתה אפשרית.
אבולוציוניזם, המתבסס על תהליכים סינרגטיים ומתמצה בהם, אינו יכול להיות אוניברסאלי. הארגון העצמי הכאוטי, שנחקר בידי הסינרגטיקה, הוא רק התנאי המוקדם של ארגון וריאורגניזציה המותנים מבנית. צמצום האבולוציה להיווצרות ספונטנית של קישוריות ולהיווצרות סטוכסטית של מבניות הוא חיסרון יסודי של האבולוציוניזם של המאה ה-20. וחיסרון זה טבוע במלואו באבולוציוניזם של נ. מויסייב.
בייצוגים המכוונים פיזיקליסטית על ארגון עצמי נעדרים ויסות עצמי, ריאורגניזציה מבנית עצמית והתגייסות עצמית, המהווים תנאי מהותי של כל אבולוציה. וכאשר מנסים להרחיב את הייצוגים על ארגון עצמי, השאובים מהפיזיקה, על האבולוציה הביולוגית והחברתית-
היסטורית, מתקבלת לא תיאוריה כללית של האבולוציה, שהיא ההישג החשוב ביותר של תפיסת העולם האוניברסאלית-אבולוציונית, כי אם רק צורה נוספת של רדוקציוניזם, כלומר הסבר של המפותח יותר מתוך הפחות מפותח.
הדרך הביפורקדית של תמורות אבולוציוניות מוקצנת בעליל בידי מויסייב. הוא בוחן מנגנונים ביפורקדיים כמעבר מתיעול חד-משמעי של ההתפתחות להתהוות ריבוי של ״תעלות״, כשהבחירה על ידי המערכת של אחת התעלות להתפתחות המשך מתרחשת כתוצאה מאירוע מקרי גרידא וחסר חשיבות לחלוטין. אך במציאות בחירת ״התעלה״ בדרך כזו מתבצעת רק במערכות פרימיטיביות ביותר מסוג תנועה טורבולנטית של גזים ונוזלים, שבהן המורכבות נקבעת על ידי אי-יציבות קיצונית של המערכת ומתהפכת להיווצרות מערבולות מאורגנות כאוטית.
במערכות מורכבות מפותחות ביותר, ככלל, כלומר ברוב המוחלט של המקרים, אפילו במצב בלתי-יציב קיצוני, מעברי, של המערכת, התנועה באחת התעלות מתבררת כה מוכנה יותר ברציפות ההתפתחות, והכוחות, המתרכזים במבנים המבטיחים את היווצרות
ה״תעלה״ הזו, כה עולים על אפשרויות ״התעלות״ האחרות, עד ששום מקריות אינה יכולה לזעזע את התנועה בתעלה זו. הכורח לא רק פורץ דרך מסת המקריות העצומה ולא רק מעלה את ההסתברות של אירועים התורמים למימושו. שינויים הכרחיים, שהבשילו אבולוציונית, מובילים לצורות כאלה של יצירת מבנים, שבסופו של דבר (אך לא במישרין ולא באופן ישיר) מארגנים את עיקר המסת של המקריות והופכים דרך התפתחות אחרת לבלתי-סבירה בכלל. דרך כזו מתבטאת רק במגמות אלטרנטיביות, ב״מוסכמים״ של תהליכים היסטוריים.
משמעות המקריות באבולוציה אינה כה גדולה, כפי שנדמה היה
ליוצרי התיאוריות המדעיות-טבעיות של המאה ה-20, השקועים בחקר תהליכים סטוכסטיים. מהעובדה שתהליכים אלה מאפשרים רק תיאורים הסתברותיים נובע רק שהם נמצאים במצב של כאוס דינמי. משמעות המקריות אינה כה גדולה, משום שבתהליך האבולוציה נוצרים בהכרח מבנים, שארגונם בתנאים הנתונים תחרותי יותר מאשר ארגון מתחריהם. ההכרה בנסיבה זו אינה אומרת חזרה לדטרמיניזם מכניסטי. היא קשורה במעבר לדטרמיניזם אבולוציוניסטי, המתחשב בתפקיד המקריות והתהליכים הסטוכסטיים כמידת הכאוטיות, הנוכחת תמיד בכל סדר, בכל ארגון מבני, ומלווה, ומגוונת, ומשנה את דרך המימוש של כל כורח המותנה אבולוציונית. תוך כך ההכרחי מתממש כתוצאה מתחברת של אינספור מקריות, וזה יוצר את המראית שכאילו הוא נובע מהמקריות, מורכב מהן.
בהכרה בתנודות אקראיות קטנות, הנוצרות במצבים ביפורקדיים, כיסוד הבחירה בדרך ההתפתחות של מערכות מורכבות, של הארגון העצמי והאבולוציה שלהן, מתבטא החיסרון המתודולוגי העיקרי לא רק של הפיזיקליזם של מויסייב, כי אם גם של תיאוריית הארגון העצמי, המקובלת בסינרגטיקה.
מצבים ביפורקדיים וסטיות אקראיות נוצרים באבולוציה ללא הרף. בזה מויסייב ותומכי הגישות הקשורות בסינרגטיקה צודקים לחלוטין. אך ברוב המוחלט של המקרים מהלך ההתפתחות של מערכות מורכבות מונחה לא בידי תנודות אקראיות קטנות, כי אם בידי יתרונות תחרותיים גדולים של מבנים מתגייסים המתפתחים ברצף.
בספר ״העלייה אל התבונה״ (מואיסייב נ.נ. העלייה אל התבונה. הרצאות על אבולוציוניזם אוניברסאלי ויישומיו – מ': הוצ' אט, 1993 – 192 עמ') מויסייב מגדיר שוב את האבולוציוניזם האוניברסאלי
כסכמה, המייצגת פיזיקליזם מזוקק, ומנסה להסביר, מתוך סכמה זו, את כל מגוון האבולוציה. ״האבולוציוניזם האוניברסאלי, הסינרגטיקה, תיאוריית הארגון העצמי,״ – הוא סבור, – ״כל המונחים הללו כמעט נרדפים. הם משקפים את ייצוגנו על כל התהליכים ההולכים 'מעצמם', ללא כוונוניות של 'אצבע מורה'״ (שם, עמ' 26).
אכן, הסינרגטיקה כתיאוריית ארגון עצמי חושפת אחד מההיבטים של השינוי העצמי הספונטני והתהוות של סדר ראשוני מהכאוס הדינמי. אך לאבולוציוניזם האוניברסאלי זה אינו מספיק. תמורות מבניות של מערכות מורכבות ברמות ארגון שונות אינן מצטמצמות לארגון עצמי כאוטי. הן כוללות ריאורגניזציות מבניות מורכבות, שבהן בהתאם למבנים הראשוניים מתבצעת סידור מחדש של הסדר הקודם. סידור מחדש כזה אינו מכוסה בידי הסינרגטיקה והסכמה הפיזיקליסטית של הארגון העצמי בכלל.
כיצד אם כן יכול אבולוציוניזם ״אוניברסאלי״ המכוון פיזיקליסטית לעלות מתהליכים פיזיקו-כימיים לתהליכים ביולוגיים וחברתיים, האם יש לו זכות להפיץ את סכמתו להבנת האבולוציה בטבע החי ובחברה? נ. מויסייב עונה על שאלה זו כך:
״האבולוציוניזם האוניברסאלי מאפשר לבחון את התפתחות התהליך האבולוציוני העולמי בכל ממדיו… שום דבר חי אינו מסוגל להפר את חוקי הפיזיקה או הכימיה, ובאותה עת עקרונות הברירה, הקובעים את התפתחות החומר החי, כלומר חוקי התפתחות העולם החי, אינם מצטמצמים רק לחוקי התפתחות הפיזיקה או הכימיה (ליתר דיוק – איננו יכולים, ואולי גם איננו יודעים, לצמצם אותם לחוקים היסודיים שדיסציפלינות אלה חוקרות)״ (שם, עמ' 37). נוסף לכך, כפי שמגדיר מויסייב, ״ההתפתחות החלקה, הכמעט צפויה״ של התהליך האבולוציוני, אשר נסכים לכנותה
אבולוציה דרווינית״ (שם, עמ' 28) מהווה, לדעתו, רמה נמוכה יותר של אבולוציה מאשר המנגנונים הביפורקדיים והקואופרטיביים, הנכנעים לחוקים היסודיים של הפיזיקה והכימיה.
כמובן, עם פרשנות פיזיקליסטית ונאיבית-רדוקציוניסטית ממש כזו של האבולוציוניזם האוניברסאלי אין אנו יכולים בשום אופן להסכים. כאשר גופים נעים תחת פעולת הכבידה, למשל נופלים מגובה אל האדמה בתאוצה 9.8 מ'/שנ'2, הם נמצאים לגמרי תחת פעולת חוק פיזיקלי בלי קשר לשאלה אם הם חיים או דוממים. אך האבולוציה שלהם כוללת חוקים אלה רק בצורה מותמרת אבולוציונית, כפופה. לכן על שום צמצום של אבולוציה ביולוגית לחוקים היסודיים של תנועה בטבע הדומם לא יכול להיות דיבור. האבולוציה הדרווינית בהבנת הדרוויניזם עצמו, ולא בהבנה
״הפיזיקליסטית״, מורכבת לאין שיעור מהרמה הפיזיקו-כימית של האבולוציה.
הניסיון שעשה נ. מויסייב לבניית פילוסופיית היסטוריה מעמדות האבולוציוניזם נשען על אותם יסודות. הוא מבין את ההיסטוריה כתהליך סינרגטי, שבו יש להפריד את האוניברסאלי מהאינדיבידואלי. האוניברסאלי משתנה יחסית לאט וכולל מאפיינים של תהליכי ארגון עצמי, שהפיזיקאים מכנים אינווריאנטים אדיאבטיים של תהליכים דינמיים.
״גישה כזו,״ – מתוודה המחבר, – ״היא גם צורה מיוחדת של רציונליזם, שנולד במדע המודרני הלא-קלאסי, משום שהמחבר אינו מסוגל לקבל שום דבר אחר מלבד פיזיקליזם״ (שם, עמ' 70). אך אי-יכולת, כמו גם אי-ידיעה – טיעון גרוע.
כמובן, כמה אנלוגיות שימושיות אפשר לנצל בדרך זו. אך הסבר ההיסטוריה באמצעות הפיזיקה בקושי אפשר לכנות אבולוציוני. מויסייב רואה את ההבדל רק בפעילות הפעילה של אנשים, המשתתפים בתהליכים היסטוריים. במציאות הבדל זה הוא דווקא אוניברסאלי.
נ. מויסייב היה מדען מוכשר והוגה מקורי,
לו אנו חבים את ההתפשטות הרחבה של המושג אבולוציוניזם אוניברסאלי. ביוזמתו רכש מושג זה פופולריות רחבה בקהילה המדעית הרוסית, נכנס כמעט לכל ספרי הלימוד על שאלות פילוסופיות של מדעי הטבע. אך הסכמה הפיזיקליסטית שהציע אינה יכולה להיחשב אבולוציוניזם אוניברסאלי אמיתי. היא נשארת פיזיקליזם, שהופץ על תחומים, שבהם כל תהליך פיזיקלי וכימי רק משרת צורות אבולוציה ספציפיות.
באשר לספרי הלימוד, שיצאו לאור ברוסיה על בעיות פילוסופיות של מדעי הטבע, שקלטו מנ. מויסייב את רעיון האבולוציוניזם האוניברסאלי ופיתחו, עיבדו אותו באופן מהותי, אנו מייחסים להם משמעות יוצאת דופן. הם ממלאים, ככלל, לא רק תפקיד הוראה, כי אם גם תפקיד השכלה, בהפיצם תפיסת עולם מדעית-אבולוציונית, הומניסטית, בהדריכם את הנוער הסטודנטיאלי ברוח חיפוש השקפת עולם עצמאי, בריווים בידע כבסיס להיפטרות מדעות קדומות. מתוך שלושה עשרות ספרי הלימוד, שחקרנו, על בעיות אלה רק אחד מכיל פרשנות תיאולוגית, קריאציוניסטית, תפוסה בשיער, של עובדות מדעיות. אך גם היא מתנדפת, ברגע שהמחבר עובר להצגת העובדות.
כמובן, ספרי לימוד לבדם אינם מספיקים. דרושה תנועת השכלה רחבה, שמגויסת באמונה מדעית.
}}

==== האבולוציוניזם האוניברסאלי והאיום של האפוקליפסה האקולוגית ====
{{רן|
אבן דרך מסוימת בהתפתחות האבולוציוניזם האוניברסאלי ברוסיה הייתה הופעתו ב-2011 של הספר ״רעיון האבולוציה בביולוגיה ובתרבות״ (מ': קנון+, 2011 – 640 עמ'). בספר מיוצג צבע המדע הרוסי – הפילוסופים, הגנטיקאים, האקולוגים, הביולוגים-האבולוציוניסטים והתרבותולוגים הגדולים ביותר. הוא מהווה מעין מועדון דיונים, שבו תומכי התיאוריה הסינתטית של האבולוציה בביולוגיה מתפלמסים עם
מתנגדיה, הדרוויניסטים – עם האנטי-דרוויניסטים, הפרוגרסיסטים המושבעים – עם טרדיציונליסטים נלהבים. כבר בהקדמה לספר המנהיג המוכר של הפילוסופיה הרוסית ויאצ'סלב סטפין אפיין את רעיון האבולוציה כאוניברסאליה יסודית של התרבות, שעברה בגרסאות שונות לאורך כל תולדותיה ובמידה רבה קבעה
״את האופי והספציפיקה של ההבנה האנושית של ההוויה ושל הכרתה״ (שם, עמ' 6). זה קבע מראש את חשיבותה המיוחדת של תפיסת האבולוציוניזם האוניברסאלי, שיצירתה, כפי שמציין סטפין, הייתה תולדה טבעית של הפתרון המודרני של משימות הקשורות בהבנת ״האבולוציה המשותפת והמחוברת של הטבע והאדם, הביוספירה והנואוספירה, הטבע והתרבות״ (שם).
היינו רוצים למקד את תשומת לב הקוראים בשני מאמרים מספר זה, המציגים השקפות חלופיות על מימוש עקרונות האבולוציוניזם. אחד מהם בוחן את בעיות האבולוציוניזם הגלובלי מעמדות של אקולוגיזם טרדיציונליסטי, והשני שואף לצייר את סיכויי התפתחות הציוויליזציה מעמדות האבולוציוניזם האוניברסאלי. שני המאמרים אופייניים מאוד כביטויים של קיטוב המנטליות הרוסית לטרדיציונליזם קיצוני ואבולוציוניזם חדשני. הראשון מבין המאמרים נכתב בידי ל. פסנקובה וא. דריאבינה (פסנקובה ל.ו. דריאבינה א.ד. אקולוגיה בשיח של בעיות אבולוציוניות – בתוך: רעיון האבולוציה בביולוגיה ובתרבות – מ': קנון+, 2011, עמ' 477-494).
בתחילת המאמר עצמו מחבריו מעבירים ביקורת חריפה על המודלים המקובלים של ״התפתחות בת-קיימא״ ועל הייצוגים על
הדרך ה״נואוספירית״ של התפתחות האנושות. ההכחשה של תפיסות כה מכובדות וסמכותיות דרשה, ללא ספק, לא מעט אומץ ואף ייאוש. המחברים סבורים ששום דיבור על התפתחות בת-קיימא לא יכול להיות, אם כל צעד בהתפתחות הכלכלית והמדעית-טכנית של הציוויליזציה האנושית מלווה לא רק בזיהום הסביבה הסובבת את האדם, כי אם בהעמקה קטלנית לביוספירה של
המשבר האקולוגי הפלנטרי הכללי.
יש לציין, שגם תפיסת ההתפתחות בת-הקיימא, וגם תפיסת הנואוספירה של ו. ורנאדסקי מספקות לחלוטין לא רק אבולוציוניסטים מודרניים, כי אם גם אקולוגיסטים מסוג טרדיציונליסטי, הרואים בתפיסות אלה אלטרנטיבה לחברה החדשנית המתפתחת בסופה ופורשים יציבות של התפתחות וניצחון התבונה על הפלנטה כהכרח של ויסות פלנטרי כללי של ההתפתחות על מנת להימנע מאסון אקולוגי. הוויכוח הולך רק על צורות וגבולות של ויסות כזה. כמובן, אזהרות האקולוגים על אפוקליפסה אקולוגית מתקרבת מועילות לאבולוציה של דעת הקהל במדינות שונות, כשם שאזהרות המדענים על אפוקליפסה גרעינית מתקרבת היו מועילות למניעתה בתקופת העימות הגרעיני של מעצמות-העל.
אילולא מאמצי המדענים-האקולוגים, הנתמכים בידי הציבור, ממשלות ופרלמנטים של מדינות מפותחות לעולם לא היו נחרצים לאמצעים כה נחושים של ויסות ההתפתחות הכלכלית במטרה לשפר את מצב הסביבה הטבעית, שהינם אלה שננקטו במדינות אלה החל מסוף שנות ה-60 והביאו לתוצאות חמורות למדי, הניתנות לרישום אמפירי. תפיסות ההתפתחות בת-הקיימא, הקו-אבולוציה, הנואוספורוגנזה התחשבו באופי החיובי, אף שאינו מספיק דיו, של תוצאות אלה והיו מכוונות להרחבתן והעמקתן הרציפה, האבולוציונית. יציבות ההתפתחות בשום פנים אינה אומרת עצירתה והפסקתה.
יחד עם זאת בתנועה האקולוגית נצפה גם זרם שולי, שמאחורי עמדותיו האידיאולוגיות הסתתרה אי-קבלה טרדיציונליסטית של הקדמה כשלעצמה, אימה לפני בעיות החברה החדשנית, שאיפה להחזיר את האבולוציה אחורה ולחזור לסטריאוטיפים המוכרים לא רק של יחסי הגומלין בין האדם לטבע, כי אם גם של יחסי הגומלין הפטריארכליים
בין אנשים. בעיות ייעול יחסי הגומלין בין האדם לטבע מוחלפות בהפצת מצבי רוח פאניקיים, שהתודעה ההמונית קולטת בקלות ורוכשים פופולריות הולכת וגוברת. נוצר מצב פרדוקסלי: מצד אחד יחס צרכני לחיים ומרוץ בלתי-מרוסן אחר טובין חומריים מדרבן מרוץ בלתי-מרוסן לא פחות אחר הרחבת הייצורים ודיכוי מקביל של הסביבה הטבעית, ומצד שני מאותם צרכנים נשמעים מכל עבר קינות צבועות על נזק הקדמה וקרבת האסון. הקטרסטופיזם טבוע באישיות מכוונת-צרכנות, משום שדרך חייהם רצופת אסונות מגוונים, ובראש ובראשונה – עם הבריאות.
את כל מכלול הבעיות הזה מעלים מחברי המאמר. לפי ייצוגיהם, האסון האקולוגי כבר מתרחש, השפלת הסביבה הטבעית קיבלה אופי גלובלי, ובקרוב תקבל גם בלתי-הפיך, הטבע גווע, ובעקבות גסיסת הטבע יבוא בהכרח גם גסיסת האנושות. את מה שהאנושות עושה למניעת גסיסתה שלה, מחברי המאמר מחשיבים לבלתי-מספק לחלוטין, אף לבלתי-מקובל, הן במובן הקונספטואלי והן במובן המעשי. גם תפיסת הנואוספירה של ורנאדסקי, וגם תפיסת ההתפתחות בת-הקיימא, שבהן מתמצה ההבטחה הקונספטואלית של הגנת הביוספירה, אינן בעלות, לדעת המחברים, פוטנציאל מניע מספיק לפתרון הבעיות שנוצרו. באפיונם את תפיסת הנואוספירה של ו.י. ורנאדסקי, ל. פסנקובה ו
א. דריאבינה כותבים:
״ו.י. ורנאדסקי סבר שהתבונה חרוטה באבולוציה, מתפתחת לפי חוקיה וממלאת את מטרותיה. מכאן נובעת אי-הניתנות-להתגברות של התהוות הנואוספירה כשלב טבעי של התפתחות הביוספירה. נואוספירה – תחום התבונה – מכנה המדען את הביוספירה, שהפכה בידי הפעילות התבונית של האדם. התבונה (לפי ורנאדסקי) – השלב הגבוה ביותר
של הכוח המתבונן והתכליתי, המסדר את הטבע. היא צריכה לשכלל את תחום מושבה לפי חוקי האבולוציה, בהפיכתה את הביוספירה לנואוספירה. תוך כך מונח שתהליך הנואוספורוגנזה יהיה במקביל גם השתכללות רוחנית של האדם… הייצוגים המודרניים על הנואוספירה מקורם בהשקפות ו.י. ורנאדסקי על תפקיד המחשבה המדעית כגורם פלנטרי ועל הגעת עידן התבונה, שיחליף את התודעה המודרנית הלא-מושלמת של האנושות״ (שם, עמ' 477).
מחברי המאמר מחשיבים תפיסה זו לאוטופיה, ואת התקוות הקשורות בה – לחלומות בלתי-ניתנים להגשמה. אוטופיים לא פחות הם בעיניהם גם השקפות המדענים המקומיים המודרניים, המתבססות על תפיסת הנואוספירה, ובפרט נקודת המבט של נ. מויסייב על הכורח ליצור מוסריות חדשה, התואמת לדרישות הנואוספורוגנזה, והעמדה של ו.י. סטפין על האדם כשלב טבעי וטבעי בהתפתחות היקום, האחראי למצב העולם, שאליו הוא שקוע. אינם מאמינים מחברי המאמר גם בהגעת רפורמציה רוחנית חדשה וגיבוש מערכת ערכים חדשה כתנאי מוקדם לנואוספורוגנזה, שאת אפשרותה מצביע ו. סטפין (שם, עמ' 478).
אפילו השקפות א. פצ'אי, אחד המייסדים והתאורטיקנים של מועדון רומא, שבמסגרתו גובש הייצוג על גבולות הצמיחה וההתפתחות הכלכלית של הציוויליזציה האנושית, אינן מספקות את מחברי המאמר. ״א. פצ'אי,״ – הם מעירים, – ״מכוון לייצוגים על טבעו התבוני וההומני של האדם. בפרויקטים שלו של טרנספורמציית התודעה הם (כלומר תאורטיקני מועדון רומא – ל.ק.) נשענים על טובו הפנימי, על הקביעה שכל הרע שבו קשור בהשפעה חברתית, שהאדם טוב ואלטרואיסטי מטבעו. מכאן נובעים הרעיונות שהכריזו
על ״התודעה ההומניסטית״ ועל המהפכה ההומניסטית״ (שם, עמ' 480).
באי-קבלתם של התקוות להומניות ראשונית, לתבוניות ולאלטרואיסטיות של טבע האדם, או לרפורמציית התודעה ולהופעת התחלה מוסרית חדשה, המעוררת אחריות למצב הטבע, מחברי המאמר צודקים לחלוטין. טבע האדם דואלי, הוא כולל גם את ההתחלה התבונית וגם את החייתית. במשך אלפי שנים רבות בני אדם הרגו זה את זה כדי להשיג משאבים לקהילותיהם, להכניע ולשעבד אנשים אחרים. על אחת כמה וכמה טבעית להם הייתה ונשארה המלחמה נגד הטבע, שממנו הם שאבו משאבים מאז ומעולם, בהשאירם אחריהם מדבריות.
אך הם בעמלם גם יצרו טבע חדש, ולא רק מלאכותי, כי אם גם טבעי. הם עיבדו שדות, נטעו עצים, דאגו לחיות שבייתו. האדם מסוגל גם להרוס את הטבע, וגם לשחזרו. הוא מסוגל לשחזר גם את טבע הפרא, אם הדבר תואם את צרכיו ואינטרסים. לכן אין לסמוך על התהוות מוסריות ותבוניות, הסותרת את הצרכים והאינטרסים. הנואוספורוגנזה תלויה ישירות בגיוס צרכים ואינטרסים, המכוונים להבראת הסביבה הסובבת את האדם, לשיקום וחיזוק המנגנונים הטבעיים של הארגון העצמי של הביוספירה. בצורה שונה לחלוטין מנמקים מחברי המאמר במנטליות הטרדיציונליסטית הטבועה בהם.
את מקור הטעויות והתקוות הבלתי-מוצדקות, המפריעים להכרה בהיקפים האמיתיים של האסון המאיים, הם רואים באמונה בכוח הבורא של התבונה, בקדמה, באפשרויות האבולוציה של האדם, שחלק אותה ו. ורנאדסקי ואשר בזמננו קיבלה ביטוי מוכלל ברעיון האבולוציוניזם האוניברסאלי.
״גישה כזו לבעיית האדם,״ – הם סבורים, – ״נשענת על ייצוגים השקפתיים על חוק טבע אחד, אוניברסאלי, שבו האדם עם תבונתו מהווה את פסגת ההתפתחות הפרוגרסיבית של החומר. היום עמדה כזו קיבלה את השם אבולוציוניזם גלובלי (אוניברסאלי). ייצוגים אלה מבוססים על
ההשקפה האבולוציונית, ובאיכות זו הם נכללו בתודעה ההמונית של המודרניות וקיבלו התפשטות רחבה ביותר במנטליות המודרנית״ (שם, עמ' 481).
במקביל לאבולוציוניזם האוניברסאלי כתוצאה מודרנית של התפתחות ההשקפה המדעית, מחברי המאמר מפריכים גם את הדרך עצמה, שבמהלכה הגיעה המחשבה האירופית המכוונת מדעית להכרת האוניברסאליות של האבולוציה ורעיון הקדמה הקשור בה.
״הבנה כזו של טבע האדם,״ – מזכירים ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״גובשה עוד בעידן הנאורות והזמן החדש. זהו האדם של הולבך, רוסו וולטר. היא התפשטה בהרחבה במנטליות הציבורית של המאות ה-19-20 ונקלטה בידי המחשבה האקולוגית המודרנית. כך, ביסוד המודל של הנואוספירה, כה אופנתי היום, מונחת תפיסה עתיקה, רציונליסטית, של האדם״ (שם, עמ' 481).
בשאיפה לתאר את הרציונליזם האירופי כמודל עתיק, כלומר כיום, בעידן המשבר האקולוגי הגלובלי, מיושן, של התפתחות, המחברים שוכחים שמודל זה ענה על הקדמה האמיתית של החברה, שהושגה בזמן החדש, ובא במקום האוטופיה הדתית-קריאציוניסטית, ששלטה בעידן ימי הביניים, שלפיה האפוקליפסה והדין האחרון ישימו קץ לאנושות הטבועה בחטאים ויקבעו בדרך קטסטרופלית את מלכות האלוהים לעולמי עד.
כדי להראות את האוטופיות דווקא של המודל המדעי-רציונליסטי של ההתפתחות, המחברים מדגישים את קרבתו לפרויקטים אוטופיים של יצירת חברה אידיאלית:
״תורות רבות על החברה הצודקת העתידית קמו במשך כמה מאות שנים. מפליאה האחידות של הייצוגים על האדם בפרויקטים אוטופיים אלה. מדינות שונות, תקופות שונות, והייצוגים על האדם – זהים. בכל מקום כבסיס מקובל טבעו ההומני והתבוני, היכולת לבנות
חברה אידיאלית על יסוד רציונלי. ייצוגים אלה חיו במשך מאות שנים בתודעתם של אנשים מתקופות שונות וממדינות שונות. כנראה, הם נוצרים כתוצאה של הצורך הארכיטיפי של האדם באישור עצמי ובתקווה לניצחון הצדק בחברה האידיאלית של העתיד, כלומר כהשלכה של תקוות ותשוקות אנושיות״ (שם).
בהתאם, גם כל ייצוג על האופי החיובי של אבולוציית הציוויליזציה האנושית, לדעת המחברים, אוטופי לא פחות, הם מבוססים רק על השלכה של תקוות ותשוקות אנושיות, הם נשענים לא על המדע, כי אם נובעים ״מהייצוג ההשקפתי על האדם, מבלי לדרוש ביסוס תאורטי״ (שם).
ל. פסנקובה וא. דריאבינה צודקות בדבר אחד: אי-אפשר לבנות תחזיות מדעיות והשקפת עולם מדעית-אבולוציונית על עקרונות של סוף טוב, הממתין לאנושות באופן קטלני, אשר במוקדם או במאוחר תתעשת, תזכור את טבעה ההומני ותבנה חברה אידיאלית של שיתוף פעולה וצדק כללי. ייצוגים כאלה אכן בנויים רק על אמונה, ויתר על כן על אמונה אוטופית, לא מדעית. הניבוי המדעי והייצוגים המדעיים על אבולוציית הציוויליזציה האנושית חייבים להתחשב באיומים הגלובליים שנוצרו ובהסתברות התרחשותן של תוצאותיהם השליליות, כדי לגבש אסטרטגיות ריאליסטיות למניעתם ולהתגברות עליהם.
את תוצאות האמונה האוטופית בחברה אידיאלית של העתיד כבר חווינו על עצמנו, כשחיינו בחברה, שבנתה קומוניזם באמצעות אלימות טוטלית נגד החירות וזכויות האדם. גם עכשיו אנו עדיין חווים את תוצאותיה ואת הרציפות של אוטופיה זו. כל אוטופיה, לאחר שמומשה, הופכת לאנטי-אוטופיה אנטי-הומנית, פרט אולי לאותן אוטופיות, שנועדו איכשהו לקשט באמת את חיי האדם (למשל, אוטופיית עיר-הגן, שיצרו האדריכלים של המאה ה-20).
אך מחברי המאמר רחוקים מההבנה שכל אוטופיות נושאות אופי אנטי-אבולוציוניסטי, שייצוגים לא-אוטופיים, אבולוציוניסטיים על סיכויי האנושות בנויים על יסוד שונה לחלוטין וכוללים אמונה ריאליסטית שונה לחלוטין, הקשורה בתפיסת העולם המדעית-אבולוציונית. ייצוגים כאלה משקפים תוצאות של קדמה אמיתית בטבע ובחברה, בוחנים את האדם לא רק כיצור תבוני, כי אם גם כיצור המתקדם עם התקדמות הציוויליזציה.
שגוי לפרש אוטופית גם את הקדמה, משום שכל קדמה קשורה בהכרח ברגרסיה יחסית כלשהי, וכל התפתחות – בדגרדציה מסוימת. וכלום יכול היה להיות אחרת: הרי לכל תנועה קדימה באבולוציה מלווה בהכרח שינוי של מה שהיה לפני כן, ומכאן גם הפרה של מה שהתייצב קודם. התפתחות החברה החדשנית גוררת פרידה מיתרונות רבים של החברה המסורתית, מה שמטראום את התודעה השמרנית. אך אין זה אומר שעלינו לעצור ולהפסיק לנוע קדימה. יתר על כן, כל האטה של ההתפתחות האינטנסיבית של הציוויליזציה, המוכתבת בידי שאיפה להגביל את הקדמה המדעית-טכנית, הייתה גוררת בתנאים שנוצרו רק האצה נוספת של ההתפתחות האקסטנסיבית, הרחבת ייצורים מיושנים, מה שהיה מביא לתוצאות כבדות עוד יותר למצב הביוספירה.
מחברי המאמר מחשיבים לבלתי-יעילים את כל האמצעים, המיושמים בעולם להגנת הסביבה הטבעית, ואת המאמצים, המושקעים לשיפור המצב בתחום זה, לבלתי-פרודוקטיביים, בלתי-מספקים, אף לפליאטיביים גרידא. בעולם אין מחסור בקיום אירועים מגוונים רחבי-מסכים. מתקיימות ללא הרף ועידות אקולוגיות, כינוסים, סימפוזיונים, דיונים על זכויות הטבע, מתפרסמות קריאות של מנהיגי המדינות המובילות בעולם, פוליטיקאים סמכותיים, מדענים, נציגי תרבות, יוצאים לאור ספרים וכתבי עת רבים בכוון האקולוגי, נוצרים גופים
מייעצים ממשלתיים וממשלתיים-חוץ שונים להגנת הסביבה הסובבת את האדם. בכל זה, כפי שסבורים המחברים, מתבטא יותר ״אקו-דמגוגיה״ מאשר תוצאות אמיתיות.
אבל למרות זאת, המצב האקולוגי הגלובלי על הפלנטה ממשיך להידרדר. לדעת המחברים, האנושות כבר עברה את גבולות הצמיחה ואינה יכולה לשמר את עקרונות ההתפתחות בת-הקיימא, משום שהיא נמצאת מחוץ לתחום היציבות. ״צוינה דגרדציה הולכת וגוברת של הסביבה: דלדול שכבת האוזון, שינוי אקלים, אובדן המגוון הביולוגי, התגברות תהליכי המדבור והבהרת היערות. זה אומר, שההשפעות האנתרופוגניות על הסביבה, שאסור להן לחרוג מגבול מסוים – היכולת הכלכלית של הביוספירה, הופרו״ (שם, עמ' 483).
כך, האפוקליפסה האקולוגית לא רק מתקרבת, היא לדברי המחברים כבר הגיעה, אף שרק האקולוגיסטים שמו לב אליה. בהתאם מאופיינים גם ההישגים האמיתיים בתחום האקולוגיה, שגם האקולוגיסטים השמרניים ביותר אינם יכולים שלא להכיר בהם:
״בעולם התרחש שינוי עצום ביצירת תשתית להגנת הסביבה. מתפתחות תוכניות לאומיות חזקות למדיניות אקולוגית גלובלית ברוב המדינות. נוצרה תוכנית ממלכתית 'שינויים גלובליים של הסביבה הטבעית והאקלים' גם ברוסיה. ועם זאת, הציבור האקולוגי נאלץ לקבוע שתוצאות האירועים רחבי-ההיקף הללו בלתי-פרודוקטיביות״ (שם).
מי אם כן אשם בחוסר-הפרודוקטיביות של כל האירועים – גם הממשיים וגם האידיאולוגיים? לצד הפילוסופים, המאמינים באפשרות של קדמה מאורגנת תבונית, אשמים, לדעת מחברי המאמר, בראש ובראשונה נציגי העסקים הגדולים. ״הקריאות לחוס על העולם הטבעי נשארות רק על הנייר. הפיתוחים המדעיים, המוכיחים את קטלנות השרירותיות המהפכנית ביחס לטבע, אינם
נלקחים בחשבון בידי הנהגת רוב מדינות העולם. האינטרסים של המונופולים מתגלים כחזקים יותר… היום יש לדבר לא על תבוניות האנושות בכללותה, כי אם על אינטרסים קבוצתיים של אילי התעשייה של הפלנטה – האשמים העיקריים של התוקפנות נגד הטבע״ (שם, עמ' 484, 482).
כאן התבטא הציר המרכזי של הנמקים האפוקליפטיים בעניין בעיות אקולוגיות. הוא יוצא מגבולות האקולוגיה עצמה ונע באזור המנטליות האנטי-קפיטליסטית, שנפוצה בהרחבה במנטליות הטרדיציונליסטית בכל העולם ופופולרית מאוד ברוסיה הפוסט-סובייטית עם התפתחותה המוזרה מאוד של היזמות ועם שימור של דעות קדומות טוטליטריות רבות, המפריעות להתפתחות נורמלית. הציוויליזציה הטכנוגנית, חדורת רוח היזמות, החדשנות והקדמה, מקור רווחת העמים, מצילת מהקור והרעב, מפיקת טובין ושירותים איכותיים, הבסיס החומרי של הנוחות האנושית, נוחות החיים, סיפוק הצרכים, שגשוג הכלכלה, עוצמת המדינה – מוכרזת כאויבת האנושות, מחריבה את קיומה, כתנאי מוקדם לגסיסתה ההכרחית
תוך כך האקולוגיסטים הרדיקליים עצמם אינם מוותרים כלל על ברכות הציוויליזציה, שיוצרים ומספקים ״המונופולים״ המתחרים זה בזה, ״אילי התעשייה״, המנצלים במלואו את הישגי הקדמה המדעית-טכנית, את הניהול החדשני, המספקים עבודה ושכר גבוה למיליוני שכירים, ובאמצעות בסיס המיסוי שלהם – את מימון התוכניות החברתיות, ובכך – את מימוש הצדק החברתי, כמה שרק אפשר בכלכלת שוק ללא התפשטות המונית של יאזמוטות על צוואר משלמי המסים.
לפי השכנוע של מחברי המאמר, שום קדמה מדעית-טכנית בעקרון אינה מסוגלת להביא לשיפור או לפחות לייצוב של המצב שנוצר. להפך, היא רק תגביר
התפשטות טכנוגנית נוספת לתוך הסביבה, התפשטות בה של חומרים שלא היו ידועים לה קודם וכו'. ״התודעה של החברה,״ – הם קוראים, – ״מהופנטת בידי הקדמה הטכנית. האדם המודרני נתון במרות החשיבה הטכנוקרטית, המולידה את רעיון האפשרויות הבלתי-מוגבלות של טרנספורמציה לא רק של הטבע, כי אם גם של הסטטוס של עצמו, הגופני והנפשי״ (שם, עמ' 486).
אך דווקא הישגי המדע המודרני נותנים לכך יסודות רציניים למדי, אף שהציפיות מהנדסה גנטית ומטכנולוגיות כימיות ל״ניסים״ מהירים ובלתי-רגילים, ללא ספק, מוגזמות מאוד. ומצד שני, ההתפתחות הסוערת בזמננו של טכנולוגיות המידע כבר יוצרת ניסים אמיתיים, שלא חלמו עליהם נביאים וקוסמים. הורס את הטבע לא הקדמה המדעית-טכנית כשלעצמה, כי אם ניצולה הברברי בתנאים הכלכליים שנוצרו אובייקטיבית. למרות כל הצלחות ההתפתחות הציוויליזציונית, אותה ציוויליזציה, הקיימת על הפלנטה שלנו, עדיין נושאת אופי לא-מפותח. היא מבטיחה להמוני אנשים קיום צרכני, אך אינה מסוגלת עדיין להעיר בהם אפשרויות רחבות לאבולוציה יצירתית.
הציוויליזציה הארצית כבר חזקה דיה כדי ליצור איומים הולכים וגדלים לסביבת מושבה, אך היא עדיין חלשה מדי מכדי, מבלי לפגוע בזכות האדם לקיום ראוי, לבצע הבראה טוטאלית של הסביבה הסובבת את האדם, שיקום גלובלי של זכויות הטבע החי שקופחו בידי האדם. אבל הרבה אנחנו יכולים לעשות כבר עכשיו. מהות מה שאפשר לעשות אינה בצמצום ההתפתחות הכלכלית, ביצירת חסימות להתפתחות הקדמה המדעית-טכנית, כפי שמציעים האקולוגיסטים הרדיקליים, כי אם דווקא להיפך – להעלות את עוצמת ההתפתחות הכלכלית ולכוון בקנה מידה הולך וגדל את הישגי הכלכלה החדשנית והקדמה המדעית-טכנית אל
הבראת הסביבה הסובבת את האדם ושיקום המנגנונים הטבעיים של אבולוציית הביוספירה.
ומה מציעים מחברי המאמר המנותח על ידינו, לאחר שביקרו, ותוך כדי כך במידה מסוימת של צדק, את כל מה שמוצע ונעשה להצלת הטבע בתנאים שנוצרו אובייקטיבית? לאחר שאפיינו כאוטופיות את כל התנאים המוקדמים ההשקפתיים הקיימים לתמורות אבולוציוניות בתחום הגנת הסביבה הטבעית, המחברים שוב מקשרים את השינוי האמיתי של המצב הנראה להם כמעט חסר-תקווה עם תמורה יסודית של השקפת העולם.
״אז, המשימה, העומדת היום לפני האקולוגיה, ברורה,״ – מסכמות את הרהוריהן ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״לבצע מהפך בתודעה ההמונית, לשנות את תודעתם של מיליונים ומיליארדים, לשנות את השקפת עולמם, להבטיח החלפה של נורמות התנהגות וצירי ערך. ההיקפים – פלנטריים״ (שם, עמ' 487).
אך האם אין זו אוטופיה? ומדוע את טרנספורמציית השקפת העולם ברוח התפתחות הנואוספירה מאפיינים המחברים כאוטופיה, ואילו את פרויקטם להנחלת השקפת עולם אקולוגית לתודעה ההמונית הם ממקמים כאלטרנטיבה לגישה האוטופית? כדי להתגבר על ספקות מוצדקים למדי בממשות המשימה שהוצבה, הם משווים את המהפך שהם מציעים בתודעה ההמונית למבנה מחדש המוני של התודעה הציבורית בהתפשטות הנצרות. האידיאלים של הטוב והאהבה, שהוכרזו בידי הנצרות, הבטיחו את המעבר להשקפת עולם חדשה ולנורמות התנהגות חדשות. המחברים מכירים באי-התאמת הנורמות והערכים, מטרות החיים והמשימות, המקובלים בדת הנוצרית, לאלה הקשורים בהשקפת העולם האבולוציונית המודרנית, כולל האקולוגית. לכן הם מציעים להעמיד למבנה מחדש יסודי לא פחות מאשר את האבולוציוניזם הגלובלי, האוניברסאלי המודרני. אנחנו חבים לל. פסנקובה וא. דריאבינה הגדרה טובה מאוד של המשמעות,
שאותה רוכש האבולוציוניזם האוניברסאלי בתפיסת העולם המודרנית ובהבנת הבעיות החברתיות המודרניות ובהבטחה האינטלקטואלית של פתרונן המעשי. הן כותבות:
״השקפת עולמנו רוויה בייצוגים אבולוציוניים על העולם. האבולוציוניזם המודרני – אינו רק מכלול של תיאוריות מדעיות והכללותיהן. זה – אופן הוויה, הנמצאת במצב התפתחות, זה גם חשיבה אבולוציונית, וגם הלך רוח, שבו מתבטא השאיפה להבין את העולם במונחים של תהליך והתהוות״ (שם, עמ' 490).
נפלא, לא כן? והנה כיצד מתייחסים בייצוג המחברים הרעיונות היסודיים של השקפת העולם הדתית והאוניברסאלית-אבולוציוניסטית זה לזה:
״בהשקפת העולם של ימי הביניים רעיון האלוהים היה העמדה היסודית. זה היה עקרון ההסבר המרכזי של העולם, שמחוצה לו הכול איבד את משמעותו. בהשקפת העולם המודרנית תפקיד זה ממלא דימוי האבולוציה הגלובלית – תהליך אבולוציוני שלם, שבמהלכו מתפתחים ברצף תחילה אובייקטים של העולם הלא-אורגני, אחר כך של העולם האורגני, ולבסוף של עולם המערכות החברתיות. האבולוציוניזם הגלובלי מציב אוריינטציות הסבריות ומשמעותיות של תקופתנו. הוא מונח ביסוד רעיון אחדות העולם. מקובל שהאבולוציוניזם הגלובלי הוא היסוד של התמונה המודרנית של העולם״ (שם, עמ' 491).
אך אם כל זה נכון, אז כיצד, והעיקר – מדוע, יש לשבור את התמונה האבולוציונית הגלובלית-אוניברסאלית של העולם, כדי להעמידה תחת השקפת עולם אקולוגית הבנויה ספציפית? המחברים שואפים ״לתקן״ את האבולוציוניזם האוניברסאלי, בהשלימו בייצוגים על מחזוריות סגורה והיררכיות נוקשה, הטבועה, כפי שהם סבורים, במאפייני המערכת של אבולוציית הביוספירה. אך האם אבולוציוניזם ״מתוקן״ כזה, באמצעות קטיעה של רעיון הקדמה, יהיה באמת אבולוציוניזם? והאם הוא יוכל לשקף את
אבולוציית הביוספירה ואת מקומו של האדם בה?
״הטרנספורמציה של האבולוציוניזם הגלובלי,״ – מבהירות ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״חייבת להתחיל בפופולריזציה של מבט מערכתי על העולם, המכוון לאינטראקציות 'פונקציונליות' בין חלקי השלם ולבנייה ההיררכית של המערכת, בהפצת מבטים אלה בתודעה ההמונית… האדם הוא רק אלמנט, רק חלקיק של השלם, רק בורג במכשיר הכללי – הביוספירה. קיומו מחוץ לביוספירה חסר משמעות כמו קיומו של מכסה קומקום בלי הקומקום. הגישה המערכתית ממקדת את תשומת הלב בהרמוניות ובתכליתיות של הטבע, נושאת הרגשת תלות בו והרגשת קשר בל-ינתק עמו… ייצוגים אלה ישנו מהותית את דמות האבולוציוניזם האוניברסאלי״ (שם, עמ' 492).
לעניין זה אפשר לומר את הדברים הבאים. הגישה המערכתית מהווה צד מהותי מאוד של האבולוציוניזם האוניברסאלי, כך שאין כל צורך להנהיגה מחדש לצורכי התודעה האקולוגית. אך היא מובנת דווקא אבולוציונית, ולא כדמות של היררכיה קפואה כלשהי, שבה האדם – רק בורג, חלק תלוי, מכסה של קומקום. האדם – לא בורג ולא מכסה של קומקום. הוא אינו תופס מקום שהוקצה לו פעם אחת ולתמיד באבולוציה הטבעית.
האדם עצמו הוא אבולוציה, המשנה ומייעלת את הטבע ואת עצמו. הוא מכיל בתוכו את הפוטנציאל של אבולוציה יצירתית, אף שהוא יכול לממשו רק במסגרת התנאים שנוצרו אובייקטיבית, אבולוציונית, במסגרת רמת ההתפתחות של ציוויליזצייתו. כן, האדם תלוי בטבע. אך משימתו אינה רק להשתלב במחזורים שנוצרו בו, בהיררכיה של התהליכים המתפתחים בו, כי אם גם לייעל את יחסי הגומלין שלו עמו. וזה, למורת רוחם של האקולוגיסטים השמרנים, מניח, אמנם זהירות מאוד, אך בכל זאת התערבות מהותית בתהליכיו.
הביוספירה הארצית במשך מיליונים ומיליארדי שנים
השתנתה והסתגלה להתערבות של תהליכים קוסמיים, גיאולוגיים, גיאו-קלימטיים. מהות הבעיות האקולוגיות, שחווה היום האנושות, היא בכך שהציוויליזציה האנושית הופכת לגורם קטלני עוצמתי לא פחות של השפעה על הביוספירה, כמו אלה שכבר היו בתולדותיה. ויתר על כן, אולי עוד עוצמתי הרבה יותר. ״צריך להבין,״ – קובעות בצדק מוחלט ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״שהעניין איננו רק בהשמדת מיני בעלי חיים, כריתת יערות ובזיהום ההולך וגובר של האוקיינוס העולמי, אלא שהעניין הוא בהפרת היציבות של מחזורי הביוספרה הגלובליים והביוצנוזות של הפלנטה״ (שם, עמ' 491).
לאחר שחוותה בתולדותיה הקשות לא מעט אסונות, הביוספירה הסתגלה להם ולא רק שרדה, כי אם בגמישות וביכולת ההסתגלות הטבועות בכל חי לא רק שלא גססה, כי אם גם הבטיחה קדמת חיים מואצת והולידה את האדם – פסגת אבולוצייתו, שמעליה היא, ללא ספק, אינה מסוגלת לעלות. היום הביוספירה ללא ספק מדרדרת גם תחת פעולת הציוויליזציה המאורגנת ברבריות, וגם כתוצאה מכך שפוטנציאל האבולוציוני שלה, אולי, מתקרב למיצויו. זוהי עובדה. אך האדם אינו יכול להרשות לעצמו להשתלב בדגרדציית הביוספירה, שהציוויליזצייתו מקבלת ומאיצה.
האדם אינו יכול להישאר זמן רב מדי גורם קטלני, בדומה לאלה שהפרו בעבר את יציבות הביוספירה ועוררו או דיכאו את אבולוצייתו. אינו יכול, משום שזה מערער את יסודות קיומו וקיום ציוויליזצייתו, מאיים במיצוי משאבי הטבע ובמרכיביהם העיקריים – אוויר צח, מים נקיים וסביבת מחייה בריאה. האדם לא רק יתאים את עצמו לביוספירה הארצית, כפי שמתעקשים האקולוגיסטים צרי המחשבה, כי אם גם בקנה מידה הולך וגדל יתאים אותה לעצמו. ולצורך כך נחוצים הוצאות עצומות, בלתי-ניתנות להשוואה ליכולות של היום, והולכות וגדלות
עמל על הבראת וויסות הביוספירה.
כשם שבכלכלת השוק המודרנית מנגנוני הוויסות העצמי של השוק משולבים עם מנגנוני ויסות ממלכתיים המכוונים דמוקרטית, כך ביחסי האדם עם הביוספירה הכרחי שילוב אופטימלי של ויסות עצמי וויסות מכוון תבונית. לשם כך יש להקצות שטחים גדולים מאוד לשיקום מנגנוני הוויסות העצמי של טבע הפרא. כמה מהר ויעיל הטבע משקם את כוחותיו, מראה הניסיון של יצירת אזורי פינוי של אנשים בשטחי אוקראינה ובלארוס כתוצאה מאסון צ'רנוביל. בתנאי הזיהום הרדיואקטיבי המבעיתים את האדם צפיפות ההתפשטות כאן של צמחים ובעלי חיים גבוהים עברה את כל הציפיות והתחזיות המוצדקות מדעית.
כוח הרבייה של הטבע החי גבוה לאין שיעור מכפי שסוברים האקולוגיסטים החושבים קטסטרופיסטית. הוא מתפתח בהתקדמות גיאומטרית, כפי שהראה דרווין אחרי מלתוס ב
״מקור המינים״. הוא מוגבל רק בידי נוכחות משאבים ותחרות בין המינים. נסיבה זו מבטיחה עתודת כוח אדירה של הביוספירה, אם כי גם היא, כמובן, אינה בלתי-מוגבלת. לכן יש לתת לכוח הרבייה של הטבע חירות להתבטאות, להבטיח לו את המשאבים הדרושים, כולל ובראש ובראשונה מרחב, חופשי מהפעילות הכלכלית של האדם. ולעשות זאת לא פשוט מאוד. ערינו גדלים, האוכלוסייה גדלה כמעט באותה התקדמות כמו כוח הרבייה של הטבע, משום שבאדם מונח אותו כוח עצמו, המובטח במשאבי הכלכלה. האדמה מתייקרת.
לכן פתרון בעיית שחרור כוח הרבייה של הטבע מהדיכוי שלו בידי האדם יכול להיות קשור לא בהגבלת, בלימת או אפילו עצירת ההתפתחות הכלכלית והקדמה המדעית-טכנית, כי אם דווקא להיפך, באינטנסיפיקציית
ההתפתחות הכלכלית, שתאפשר להתגבר ביעילות על הזחילה האקסטנסיבית של הכלכלה, הממלאת שטחים חדשים וחונקת את הטבע החי.
ככל שמתעצמת ההתפתחות הכלכלית, מתאפשר להוציא ממחזור כלכלי שטחים גדולים דיו, לגדל בהם צמחייה וליישב בהם בעלי חיים, ובכך להפכם לאזורים חופשיים מהתערבות האדם ולתורמים להגנת זכויות טבע הפרא. ככל שמתעצמת ההתפתחות הכלכלית, מופיעה ומתרחבת גם האפשרות להבראת הסביבה הטבעית של הערים. יש לקבל נורמות משפטיות בינלאומיות להבטחת גידול הערים בגידול תואם של שטחים, המוקצים לנטיעות ירוקות.
רק הבטחת ערינו בכמות מספקת של מערכי יער וגנים, לצד הגוונת התעשייה, יכולה לתרום להבראת הסביבה העירונית הסובבת את האדם. אדם חופשי ובריא בלתי-אפשרי ללא טבע חופשי ובריא. בעיית הייעור הירוק של הערים ברמות שונות של המרחב העירוני רלוונטית מאוד לזמננו. ניסיונות לפתרונה נעשו בתולדות האנושות פעמים רבות. הדוגמאות הבולטות ביותר של ניסיונות כאלה הן הגנים התלויים של בבל בבבל הקדומה ואומנות הגינון של יפן. אינטנסיפיקציית ההתפתחות הכלכלית לא רק מאפשרת לשחרר לשיקום הטבע את המרחב הדרוש, כי אם גם להבטיח את עבודות הייעור הירוק ושחזור הטבע החי בכוח עבודה דרוש, ככל שמשתחררים עובדים מהתעשייה. חלוקה מחדש של מאמצי העבודה לרביית הטבע החי הייתה יכולה לתרום לא מעט לפתרון בעיית גידול האבטלה.
ומה מציעות ל. פסנקובה וא. דריאבינה כמימוש השקפותיהן על פתרון הבעיות האקולוגיות ועל הטרנספורמציה התואמת של מכלול רעיונות האבולוציוניזם האוניברסאלי
? ״אנו מקוות,״ – הן כותבות, – ״ליצירת אידיאל חברתי חדש, המסוגל לא במילים כי אם במעשים לשנות את אוריינטציית הערך של האדם. הקבלה הפנימית של רגולטורים ערכיים חדשים עשויה לאלצו ללכת נגד עצמו, נגד אינטרסיו, נגד התועלת האישית של היחס הטורפני לטבע. זו תהיה השקפת עולם חדשה, האוסרת על הרס משכננו – הביוספירה״ (שם, עמ' 493).
הנה זה בדיוק אוטופיה טהורה ביותר. להכריח את התודעה ההמונית ללכת נגד עצמה, נגד אינטרסיה לא פשוט לא-ריאלי. זה גם לא מוסרי. אנשים רוצים לחיות טוב יותר, שיהיה להם סיכוי בחיים. הם מאמינים שהתפתחות נוספת של הציוויליזציה תפתח לפניהם אפשרויות חדשות, תתרום לסיפוק מלא יותר של צרכיהם ואינטרסים, להשגת תנאים לחיים מלאים יותר, עשירים ומעניינים יותר. לגזול מהם את התקווה לכך – משמעותו להרוג בהם את הגירויים לעבודה יעילה, את הצימאון ליצירתיות ואת השאיפה לחיפוש חדש. זה היה אומר שקיעת הציוויליזציה האנושית, ולא הצלת הטבע.
תעמולת ויתור על ברכות הציוויליזציה הייתה יכולה לרתק חבורת אידיאליסטים מהאינטליגנציה, בעלי רגש אשמה מוגבר ונטייה לאסקהות. אך להכריח המוני אנשים ללכת נגד עצמם ואינטרסיהם בכל זאת אפשר. אך לא בדרך של הגבלה עצמית מרצון, המושרשת בתעמולה של אידיאלים מנותקים מהחיים ובחינוך של רגשות ונדחפים הסותרים אינטרסים, כפי שמניחות מחברות המאמר. לממש פרויקטים אוטופיים של הגבלת צרכי המוני אנשים בשם כינון שיווי משקל אקולוגי עם הסביבה אפשר רק בדרך של אלימות אכזרית נגד אנשים אלה, בדרך של יצירת מערכת, שאנו מכנים טוטליטריזם אקולוגי.
במסגרת, או ליתר דיוק בסגי, של מערכת כזו תופענה להגבלות הקשוחות ביותר כל דבר והכול ינורמל ויוגבל. כל מה שמעל לנורמה ייחשף לקשוחות ביותר
איסורים, והפרתם – להיענש בעונשים הקשים ביותר. צריכה של כל משאב, כמות המזון, השימוש בחשמל, דלק, מים, לידת ילדים – הכול יופקע לרגולציה ברורה ולעיצוב חוקי. פקידי המשרד האקולוגי יקבלו זכות לחדור לחייך האישיים ולשלוט בהתנהגותך, להאזין לשיחות טלפון ולבצע תצפית ויזואלית על המתרחש במעונך. האם הייתם רוצים עתיד כזה לעצמכם ולצאצאיכם?
כמובן, זוהי רק אנטי-אוטופיה, הראויה לעטם של סופרי-פנטזיה מקצועיים. אך האם אנטי-אוטופיה זו כה אוטופית? האין חיינו בתקופה הסובייטית בחברה, הדומה מאוד לזו שתיאר אורוול ברומן שלו ״1984״? ״אבל הכוח היה חזק וכולם פחדו ממנו״, כפי שעדיין מוערך בתודעה ההמונית של מיליונים. נדמיין לעצמנו שפתרון הבעיות האקולוגיות ילך בדרך ההגבלות על ההתפתחות הכלכלית והמדעית-טכנית.
בצאתם לדרך של איסורים והגבלות, בלתי-אפשרי להגיע לשום דבר אחר, פרט למינון החיים עצמם ולמלחמות על משאבים, לשלטון המחלק כל טוב. זהו הטוטליטריזם האקולוגי. כדי להימנע ממנו, יש לא להגביל, כי אם לגדל את התפתחות הציוויליזציה, ולגדל במקביל את מאמצי הציוויליזציה לייעול מצב הביוספירה. תוך כך, הגבלות סבירות ומינון נוקשה עדיין הכרחיות. בנסיבות חירום עשויות להפוך להכרחיות גם אמצעי חירום. אך האמצעי העיקרי והמכריע למניעת אסונות אקולוגיים והאסון הגלובלי הוא האבולוציה היצירתית של האדם ושל ציוויליזצייתו בחברה החדשנית.
}}

==== האבולוציוניזם האוניברסאלי וסיכויי האבולוציה היצירתית של האדם ====
{{רן|
האפשרויות והסיכויים של האבולוציה היצירתית של האדם מתגלים במאמר אחר מאותו קובץ, המוקדש ישירות לבעיית התפתחות האבולוציוניזם האוניברסאלי – במאמרו של מ. קונאשב ״התיאוריה האבולוציונית והתרבות האבולוציונית״ (קונאשב מ.ב. התיאוריה האבולוציונית והתרבות האבולוציונית – בתוך: רעיון האבולוציה בביולוגיה ובתרבות – מ': קנון+, 2011, עמ' 301-325). בו מפתח המחבר השקפות הפוכות, אלטרנטיביות ביחס למאמרם של ל. פסנקובה וא. דריאבינה, על האבולוציה ועל סיכויי יחסי הגומלין בין הציוויליזציה לביוספירה.
סיכויים אלה הוא מקשר לא עם הפצת השקפת עולם אקולוגית מיוחדת כלשהי, המבוססת על הגבלה עצמית של האדם וסותרת את צרכיו ואינטרסים הכלכליים, כי אם עם יצירה ופיתוח בראש ובראשונה של כלכלה אקולוגית, המכוונת לשחזור וייעול המנגנונים הטבעיים של אבולוציית הביוספירה. הוא בוחן את הכלכלה האקולוגית כאלמנט הכרחי של הכלכלה האבולוציונית, שבניגוד לכלכלה הטרום-אבולוציונית, מעצבת באופן פעיל ומכוון את התנאים המוקדמים החומריים של האבולוציה היצירתית של האדם. כמובן,
גם הכלכלה ״הטרום-אבולוציונית״ מתפתחת ללא הרף, אך היא מתפתחת ומשחזרת את הציוויליזציה האנושית ואת האדם עצמו בעיקר על חשבון הטבע, ולא באמצעות רבייה משותפת עמו.
״בכלכלה הטרום-אבולוציונית,״ – כותב מ. קונאשב, – ״האדם משחזר את עצמו ואת כל התנאים הקרובים, ההכרחיים, של קיומו בעיקר על חשבון הטבע, ותרומתו שלו לרבייה זו חלקית בלבד, ובהרבייה זו של עצמו הוא בכל זאת עדיין כפוף לטבע ואינו מבין את סיבות הכפיפות הזו, אף שכבר מודע לעובדת הכפיפות עצמה, למשל בצורה דתית… ב
כלכלה אקולוגית (ועקב כך, בהתאמה, גם בתרבות אקולוגית) הטבע כבר אינו רק מקור חומרי, לעתים אף חינם או כמעט חינם, של הכלכלה, כי אם כבר הופך גם למטרה, למוצר״ (שם, עמ' 320).
כמובן, המונח ״כלכלה אבולוציונית״ עצמו אינו מוצלח דיו. אך הוא מבטא מגמה אמיתית של התפתחות הכלכלה המודרנית לוויסות יחסי הגומלין שלה עם הטבע ולצורות שותפות, לא פיקודיות-ביורוקרטיות, של ויסות יחסי הגומלין הכלכליים בין בני אדם. אין ספק, שמגמה זו עדיין חלשה מאוד. אך היא כבר מתבטאת בחקיקה האקולוגית, במתודולוגיית הניהול המודרני, בחלוקה מחדש של הכנסות, המכוונת לצרכים אקולוגיים וחברתיים, בהתפתחות הרחבה של יזמות קטנה, בצמיחה המובילה של תעשיית הטכנולוגיות הגבוהות.
תחת ״כלכלה אבולוציונית״ מחבר המאמר מתכוון לכווניות הכלכלה החדשנית המודרנית ליצירת מוסדות ודרכים של ויסות ווויסות עצמי, אשר בסיכוי עתידי מסוגלות לעזור לאדם להשתלט על אבולוציית ציוויליזצייתו, ולא להישאר ״הגלגל והבורג״ שלה, חוליה פונקציונלית, ובמידה מסוימת אף קורבן.
מ. קונאשב מודע לחלוטין לסכנות, המתעוררות במעבר מדרך
״הטרום-אבולוציונית״ של התפתחות יחסי הגומלין הכלכליים אל
״האבולוציונית״. אמצעי הייצור מתפרסים אקסטנסיבית, והאפשרויות להשתלטות על אבולוציית הציוויליזציה, לשיפור ולבריאת האבולוציה האנושית עוד חלשות מדי, ומתעורר שורה שלמה של איומים, הקשורים בחוסר האונים של האדם בפתרון מספק של הבעיות הגלובליות של המודרניות, כולל הבעיה האקולוגית.
״בשלב ההתהוות של התרבות האבולוציונית,״ – סבור קונאשב, – ״כאשר האבולוציה של האדם עצמו הובילה את האדם אל סף כזה,
כזו, לעבור ולהתגבר עליה הוא יכול רק אם יחליף את מודוס ההוויה עצמו, את סוג הרבייה עצמו מטרום-אבולוציוני לאבולוציוני, כאשר יותר ויותר נושא הפעילות העיקרי של האדם הופך לשלמות העולם הסובב כולו ושל עצמו, כאשר האדם כבר במודע, במכוון, בורא את עצמו, את אבולוצייתו שלו ואת האבולוציה של כל העולם הנגיש, התלוי בו, בפעילותו המשנה, היוצרת הזו, משתנה קיצונית יחד עם מידת חירותו גם מידת אחריותו. הרי זה כבר כל החירות וכל האחריות של האדם, הבורא אבולוציה״ (שם, עמ' 321).
כמובן, העמדות, שמגן עליהן מ. קונאשב ונושאות אופי מדעי נוקשה, אינן באותה עת מוכחות דיין, כי אם היפותטיות בלבד וחדורות באמונה הומניסטית עמוקה. אמונה זו אינה דתית, כי אם מדעית, אינה אוטופית, כי אם ריאליסטית. היא נובעת לא מחלומות ופנטזיות עקרים על העתיד, כי אם מאקסטרפולציה של מגמות אמיתיות, המתגבשות בהתפתחות הציוויליזציה המודרנית. אך למגמות אלה מתנגדות גם מגמות אחרות, הפוכות, הנובעות מהמצב הברברי של מרכיבים רבים של מבנה הציוויליזציה, ומימוש אמונה זו יהיה תלוי בהתפשטותה, אך לא רק באמונה, כי אם גם ביכולת של קהילות אנושיות כה שונות להתפתחות חדשנית של הכלכלה, הדמוקרטיה, התרבות ההומניסטית.
התרבות ההומניסטית האבולוציונית – אינה פרי הרהורי סרק של תודעה אוטופית, היא נוצרת ככל שמתפשטים הידע המדעי, החינוך המכוון מדעית, היא מתבססת על השקפת העולם המדעית-אבולוציונית, על ההתפתחות המודרנית של הדמוקרטיה, מדינת החוק והבטחת זכויות האדם. הדמוקרטיה מטבעה הומניסטית ואבולוציונית, חדורת אחריות ומתממשת ברפורמות עוקבות. היא תואמת לעקרונות המדעיות, התבוניות והאנושיות. אך היא
תמיד בלתי-מושלמת, כשם שהאדם עצמו בלתי-מושלם. השכלול הנוסף של הדמוקרטיה תלוי לא רק בהתפתחות המוסדות הדמוקרטיים, כי אם גם ביכולת האנשים לעלות על הדרך הקשה של שיפור עצמי, להיחד באמונה מדעית-הומניסטית ובתרבות אבולוציונית. רק בהשקעת עמל יומיומי בשיפורו הפסיכופיזי, האדם יכול לזכות בבריאות מושלמת ובשמחת חיים. רק בשיפור תרבותו, האדם יכול להעלות את יכולותיו היצירתיות ולזכות בכוחות מוסריים לעמידה מול הברבריות והחוסר תרבות. רק בהעלאת רמת אחריותו, הוא יכול להפוך לחופשי באמת ומוכן לשיפור אמיתי של חייו שלו, ולא ליצירת אשליה של שיפור כזה כתוצאה ממעשים לא ישרים ודיכוי כבודו ומצפונו שלו. חוסר אחריות במוקדם או במאוחר מוביל לניצול לרעה של החירות ולאורח חיים בלתי-חופשי, ברברי.
״רק האחריות,״ – קובע מ. קונאשב, – ״באמת עושה את האדם לחופשי. אדם בלתי-אחראי – זהו עבד, אם של המקרה ואם של שרירותו שלו. ואילו האדם היוצר, ובמיוחד יוצר האבולוציה, – זהו אדם כבר מעצם הגדרתו חופשי, חופשי ביצירתו ובזכות היצירה. אך דווקא בשל כך גם אחראי לנברא ולנוצר על ידו. לכן במיוחד, הוא יותר מכל אלוהות שיצר בדמיונו, חופשי ואחראי ממנו… הבורא, שפוסק על ידו האדם, אינו מתפתח בעצמו ואינו משתתף באבולוציה של העולם כביכול שנברא על ידו. בניגוד לו, האדם עצמו מתפתח, ובבוראו את אבולוציית שאר העולם, מתפתח יחד עמו״ (שם, עמ' 322).
בחברה החדשנית יכולתו של האדם לברוא את חייו שלו ואת העולם הסובב אותו, ללא ספק, גדלה. היא גדלה ככל שמתפתחת חברה זו. האדם בחברות חדשניות זוכה בחירות שלא נראתה קודם, בחירות כזו שלא
יכול היה אפילו לחלום ושנשלל ממנה האדם של החברות המסורתיות. אך מהאופן שבו ינצל האדם את חירותו, תלויה חירותם של אנשים אחרים ויכולתם לברוא את העולם הזה אנושי וחופשי יותר מכפי שהיה עד כה. ככל שהאדם עצמו הופך ליוצר, לנושא של בריאת האבולוציה, הוא מפסיק להיות יצור, אובייקט וקורבן של אבולוציה ספונטנית. בהפיכתו עצמו ליוצר, לנושא של אבולוציה יצירתית וברוכשו אורח חיים יצירתי, האדם מאבד ברצף ובאופן טבעי את האמונה בבורא השמימי, שכלי-מעשו ויציר-כפיו הוא ראה עצמו בכל החברות המסורתיות.
כמובן, ברמת ההתפתחות, שהגיעה אליה היום החברה החדשנית, בני אדם עדיין שקועים מאוד בתלות בנסיבות החיים המתעוררות ספונטנית, ורבים מאוד זקוקים לעזרה מלמעלה, בהיותם בלתי-מסוגלים להתמודד עם נסיבות אלה. האמונה הדתית מעניקה להם תקווה והצלה מיגונות וכישלונות, מתבוסות ואסונות, מפחדים מפני מחלות ומוות בעולם הטראגי-קרוע ומתפתח ספונטנית זה. בזה טמונים המשמעות והחשיבות של תפקודן של כנסיות, מסגדים, מקדשים ושאר בתי אלוהים ומוסדות דתיים המגוונים ביותר בפרופילם ובייעודם. הם משווים לאנשים דמויות של יצורים טובים מכל, ממלאים את תודעתם בהרגשת הרמוניה, שנשללה מהם בעולם האכזרי, שנוצר באבולוציה ומטראום ללא הרף את האדם.
אך האופן שבו נוצר העולם הזה, מעורר ללא הרף גם אצל אנשים מאמינים בקנאות ספקות בקיום האלוהות. הפילוסופים הדתיים והתאולוגים ממציאים תאודיצאות שונות, הצדקות-אל, שהן חילול קודש מבחינה דתית ובלתי-עמידות מבחינה מדעית. הם שואפים להצדיק את הבורא, ובכך מפרים את עקרונות אי-התחקות הרצון האלוהי ואת ההשתחוות ביראת כבוד לפניו. הם ינסו להסביר ולנמק באופן תבוני, מדוע בורא טוב מכל יצר עולם כה רע, אכזרי,
לא-תבוני ולא-הרמוני. נכנס לשימוש הטיעון המרכזי: האדון העניק לאנשים חירות, והם בחרו בדרך החטא, בגדו בבוראם. הנה הם סובלים מחטאותם שלהם. הם אשמים.
מ. קונאשב כותב בעניין זה:
״אם הבורא, שפוסק על ידו האדם, כל-יכול ובורא לפי שרירותו, לפי גחמה, ואינו אחראי לפני יצירי-כפיו על שעשה, הוא חסר אחריות ובלתי-חופשי. גרוע מכך, הוא משית על יצירי-כפיו, תוך התכסות בהאשמה בביצוע חטאים כביכול, את פיספוסיו, ליקוייו, וכביכול, את עלויות בריאתו. ואילו האדם, הבורא אבולוציה, ללא ספק הופך לאחראי על כל שעשה, על כל ההישגים והכישלונות של אבולוציה זו. הוא חופשי במידה שהוא אחראי, במידה שהשתלט על חוקי היצירה והרמונייתה, על מדע האמנות של היצירה, וליתר דיוק של ההתהוות, משום שבתהליך יצירה זו לצדו, יחד עמו, משתתף גם כל העולם הסובב״ (שם, עמ' 322).
כבר עצם הצורך ב״הצדקת״ האלוהים נובע מההכרה העקיפה בטבעיות, באבולוציוניות של ההוויה. אלוהים לא יכול היה לברוא עולם אחר, משום שעולם זה היה נטול טבעיות, חירות, הגדרה עצמית. התאודיציאה של ג. לייבניץ מציירת את העולם הזה כטוב שבאפשרויות העולמות. אך טוב יותר יכול לעשות את העולם הזה רק האדם, שהכיר את המקור האבולוציוני של העולם והפך למסוגל לשיפורו האבולוציוני. התנ״ך מתאר את דמות האלוהים ככזו אכזרית, דספוטית, כיד מענישה, כקנאי המדכא את חופש המצפון ואת ההתקשרות לאמונות אחרות. בזה באה לידי ביטוי מציאותו של העולם ההיסטורי של האדם, חדור האכזריות, האלימות, רצח העם.
בנצרות האמונה בבורא טוב מכל מתווספת בעקרון ההומניסטי של אהבת לרע והצלה מחטאים באמצעות השתכללות מוסרית מתמדת. זהו –
צעד ענק קדימה בדרך ההתפתחות האבולוציונית של האמונה הדתית. אך ההומניזם הנוצרי אוטופי, משום שבלתי-אפשרי לאהוב את כולם ללא הבחנה. האהבה – רגש אינטימי, אינדיבידואלי, ומי שמנסה לאהוב את כולם, בדרך כלל אינו אוהב איש. ההומניזם הנוצרי מונע בידי העבודה לאלוהים, ולא בידי השאיפה לעשות את העולם האנושי חופשי, מפותח והומני יותר. אלטרנטיבה להומניזם הדתי מהווה ההומניזם האבולוציוני.
״ההשקפה האבולוציונית,״ – סבור מ. קונאשב, – ״הכוללת באופן טבעי והכרחי את הייצוג על החירות והאחריות האבולוציונית של האדם, כוללת בכך גם את ההומניזם האבולוציוני. כבר בשל כך ההומניזם האבולוציוני הוא חלק בלתי-נפרד של התרבות האבולוציונית״ (שם, עמ' 323).
מחבר המאמר בוחן את התפתחות האנושיות כתהליך אבולוציוני, שחווה לא מעט נסיגות ורגרסיות, אך עם זאת תמיד ליווה את אבולוציית הקהילות האנושיות. הוא מציין:
״האנושיות, שנוצרה במהלך האבולוציה, תחילה עוד אצל בעלי חיים בצורת פרוטו-אנושיות כדאגה לצאצאים, לחברים האחרים של המשפחה החייתית, הלהקה וכו', ואחר כך כבר כאנושיות ממש עוד בשלב המוקדם של אבולוציית האדם עצמו, בהיותה תחילה תוצר של הסתגלות ביולוגית טהורה, של אבולוציה פרוטו-תרבותית, ואחר כך תרבותית של האדם, גם היא התפתחה, גדלה יחד עם האדם כאיכות ההסתגלות החדשה שלו, כיכולתו החדשה, לא רק שהעניקה לו יתרונות אבולוציוניים, כי אם גם הרוממה, ומרוממת אותו מעל לכל שאר העולם הביולוגי. למרות כל הרגרסיות והנסיגות באבולוציית האדם, האנושיות, התפתחותה הופכות יותר ויותר לאחת המגמות המהותיות העיקריות, ואחר כך לעיקרית, של אבולוציית האדם״ (שם, עמ' 324).
הקדמת האנושות בצורה זו או אחרת ליוותה את הקדמת הציוויליזציה האנושית, אך היא, כמובן, לא זרמה חלק ובקו ישר, בהיותה מתבטאת על רקע חוסר-האנושיות האכזרי ביותר,
שנוצר במאבק הקיום כמעט דרוויני בין קהילות אנושיות ובתחרות נוקשה על גישה למשאבי השלטון והרווחה החומרית בין בני אדם. דווקא קדמת האנושות, שנשענה על העלאת אפשרויות האדם עם התקדמות הציוויליזציה האנושית, לא נלקחה בחשבון כלל בידי מה שמכונה סוציאל-דרוויניזם וסימנה את חוסר האונים שלו בהסברת תהליכים חברתיים. המאבק על קיום האנושות נגד חוסר-האנושיות מהווה את התכולה העיקרית של התרבות האנושית. הצימאון לאנושות, הצורך בה תמיד היה אחד הצרכים הדוחקים של האדם, חשוב לא פחות מהצורך במשאבים חומריים, במזון, בלבוש, בדיור ובנוחות. הוא מהווה את עצם מהותו של האדם כיצור חברתי. בהיעדר סיפוק מלא בחיי החברה, הוא נדחק לתחום התרבות, מומש בדת, באמנות, בפנטזיות ובפרויקטים אוטופיים של סדר חברתי אידיאלי.
אך ככל שעוברת הציוויליזציה האנושית ממערכות חברתיות מסורתיות לחדשניות, הצורך באנושות גדל ללא הרף ומקבל יותר ויותר אפשרויות לסיפוקו. חוסר-האנושיות החדשה, החודרת את החברה החדשנית בשלבים המוקדמים של התהוותה, רק מחזקת צורך זה. אבולוציית האנושות בחברה החדשנית מקבלת ביטויה בהתפשטות הדמוקרטיה, בהגנת זכויות האדם, בהיעדר סכסוכים צבאיים עולמיים, בהופעת אפשרויות רחבות יותר לשיפור עצמי של האדם. היא מתבטאת גם בקבלתם על ידי אנשים מתקדמים אבולוציונית וחושבים חדשני, כבסיס השקפת עולמם, של האמיתות שהושגו בידי המדע ושל ההכללה השיטתית שלהן בתורה המדעית-פילוסופית של האבולוציוניזם האוניברסאלי. האבולוציוניזם האוניברסאלי מופיע לא רק כאימוץ רציונלי של הישגי כל המדעים הקונקרטיים, כי אם גם כאידיאולוגיה של החברה החדשנית, הפותחת
דרך לאורח חיים חדש, לשיפור האבולוציוני של האדם, לאמונה חדשה, המתבססת על הידע, לאנושות חדשה, המוצאת לה תמיכה בתרבות האבולוציונית ובהישגי הציוויליזציה המודרנית.
מ. קונאשב חושף זווית חשובה של האבולוציוניזם האוניברסאלי, בבוחנו אותו כתיאוריית רבייה של מערכות חומריות. הוא נשען תוך כך על תיאוריית רביית ההון ודרכי הייצור, שהציע ק. מרקס. כמובן, אין אנו יכולים לבחון הוגה זה של המאה ה-19 כמייסד האבולוציוניזם האוניברסאלי ואף לא כאבולוציוניסט עקבי. המרקסיזם שייסד מרקס היה תורה נושאת אופי דואלי, הכוללת הן מרכיבים אבולוציוניים והן מרכיבים אנטי-אבולוציוניים בעליל.
אך תיאוריית הרבייה של מרקס, על אף כל ביטויי המנטליות האנטי-קפיטליסטית, האנטי-יזמית שבה, המובילים לפרויקטים שגויים לחלוטין, אוטופיים ובלתי-אנושיים של תמורות חברתיות בעלות אופי אנטי-אבולוציוני, מכילה שורה של גרעינים רציונליים, אשר עשויים לשמש לפיתוח תיאוריית האבולוציוניזם האוניברסאלי. זה מנסה לעשות מ. קונאשב, בהכלילו את המושגים ייצור ורבייה ובהפיצו אותם במידה מסוימת של הסכמה על כל העולם המתפתח למגוון.
״במקרה זה,״ – כותב קונאשב, – ״בקירוב הראשון, הגס ביותר, החומר בכללותו וצורותיו הבודדות מייצגים ייצור-עצמי, והאבולוציה בכללותה ושלביה וצורותיה הבודדים הם התפתחות של ייצורים-עצמיים אלה, מעבר בין מערכות חומריות המשתכפלות עצמית ומתפתחות עצמית, ובאותה עת גם טרנספורמציה של מערכות אלה, התהוותן של מערכות אחדות מאחרות, של הבאות לאחריהן מקודמותיהן״ (שם, עמ' 304).
הקוסמוס נבחן מעמדות אלה כ״מפעל״ אדיר,
המייצר מגוון עצום של מערכות חומריות. מערכות אלה משתכפלות עצמית באמצעות ארבעה סוגי אינטראקציות – גרביטציוניות, אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. אחר כך הן נהרסות ונבלעות בידי מערכות אחרות, הבאות אחריהן, המתפתחות על בסיס מערכות קודמות. למשל, כוכבים משתכפלים באמצעות בליעת מימן מענני גז ואבק, בהפיכם את תכולתם לדלק גרעיני. כאשר משאבים אלה מתרוקנים, הכוכבים בסופו של דבר הופכים לננסים שחורים – שרידים שרופים של גופי אור שזרחו פעם. גלקסיות משתכפלות עצמית באמצעות אינטראקציה גרביטציונית,
״מתחרות״ זו בזו על משאבי כוכבים. תוך כך מתבצעת גם ברירה של הגלקסיות היציבות ביותר, שליבותיהן בעלי הגרביטציה העוצמתית ביותר. אטומים של כל חומר משתכפלים באמצעות אינטראקציות אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. וכן הלאה. דרכי הייצור וההשתכפלות העצמית נקבעות בטבע הדומם באופי התהליכים הפיזיקו-כימיים.
כל תהליך כזה יכול להיות מוצג כ
״טכנולוגיה״ מיוחדת, שבאמצעותה מתבצעת השתכפלות עצמית של מערכות דוממות. ״ברביות כאלה, מהוות הכוכבים, המייצגים טכנולוגיות טבעיות, טבעיות ויוצרות-עצמית, הליום ומימן, הנכנסים לתגובה תרמו-גרעינית, הם באותה מידה חומר גלם ראשוני, ובמקביל נושא ואובייקט של רבייה זו״ (שם, עמ' 307).
ברמה הביולוגית של התפתחות החומר מופיע הנושא המרכזי של הרבייה – האורגניזם החי, השואף לשרוד, לייעל את פעילות חייו, ובהתאם, המסוגל להתרבות עצמית כדרך חדשה, שאינה ידועה בטבע הדומם, של השתכפלות עצמית. תוך כך הרציפות של ההתפתחות, הקיימת גם בהשתכפלות העצמית של מערכות הטבע הדומם, הופכת לתורשה – דרך רביית החומר החי על בסיס
טכנולוגיות שכפול של חומצות ריבונוקלאיות.
במאבק הקיום מיני האורגניזמים ״ממציאים״ טכנולוגיות חדשות, המאפשרות להם לא רק לשחזר את עצמם, כי אם גם ליצור מינים חדשים, בעלי חיים יותר ומותאמים יותר בתנאים חדשים, כלומר במהותו, לבצע רבייה מורחבת של החומר החי. להתפתחות הביוספירה אופייני מגוון עצום של טכנולוגיות כאלה ושלל עצום של דרכי רבייה השונות זו מזו. מ. קונאשב מבחין בכמה מהן היסודיות ביותר:
״באבולוציה של העולם האורגני, של הצורה הביולוגית של החומר, יש מיד כמה דרכי רבייה מיוחדות, ביולוגיות – רבייה על ידי מינים, מערכות אקולוגיות, ביוספירה, של הצורה הביולוגית של החומר בכללותה של עצמן… כך, חיידקים לשם רבייתם
״למדו״ להשתמש בחמצן, ביסודות כימיים ותרכובות אחרות, ובכך הפכו לא רק למינים חדשים אחרים, כי אם גם לסוגי חיידקים חדשים עקרונית, יישבו את הסביבות המגוונות ביותר״ (שם,
עמ' 305, 306).
חידושים טכנולוגיים פותחים אפשרויות לגיבוש כל מין חדש – גם של מיקרואורגניזמים, וגם של צמחים, ושל בעלי חיים. במהותו, כל מין בעל דרך רבייה ספציפית משלו. דרך הרבייה האנושית שונה ביסודה מדרכי הרבייה של מיני בעלי חיים, אף שבשל היותו יצור בעל גוף ביולוגי, האדם משחזר גוף זה בדרך דומה לחיות. האדם כיצור מתורבת משחזר את עצמו בדרך, הכוללת ייצור וחליפין מאורגנים חברתית. בחברה החדשנית דרך רביית האדם נשענת יותר ויותר על הישגי המדע, על הכרת חוקי הטבע ועל יצירת על בסיס מדעי טבע חדש בדמות חומרים מלאכותיים ואף יצורים. אבולוציית דרך הרבייה האנושית מובילה את האדם למחסום חדש
בהתפתחות הציוויליזציה האנושית, שמעבר לו נפתחות גם אפשרויות חדשות, שלא נראו קודם, וגם סכנות חדשות, המאיימות על עצם קיומו של האדם.
״לפני האדם (האנושות),״ – סבור מ. קונאשב, – ״נעמדה בחירה נוקשת, לגמרי ברוח תיאוריית דרווין: או להתחיל להפוך לנושא אמיתי, ליוצר, לבורא של אבולוצייתו שלו ושל אבולוציית כל העולם הנגיש לאדם, או להישאר רק אובייקט של תהליכים אלה, כשמשלמים מס עצום, לעתים מופרז, עם תוצאות טראגיות, לדעות הקדומות שלו עצמו, לבורותו שלו ולעברו האבולוציוני שלו. לצערנו, היום כמו אתמול, הבחירה הזו, שממנה בכל מקרה אין לאן להימלט ואין לאן לברוח, מסיבות רבות טרם נעשתה… האדם הגיע לשלב כזה, שבו נקלע לפני הכורח לא רק להכיר בעובדת האבולוציה, בראש ובראשונה של שלו עצמו, כי אם גם להשתלט על אבולוציה זו. אחרת ממתין לו גורלם של מינים אחרים רבים, שכבר נכחדו או נכחדים״ (שם).
צדקתן של אמירות אלה של מחבר המאמר ברורה לחלוטין לכל אלה שיבחנו ללא משוא פנים את בעיות הציוויליזציה המודרנית. המדינות, השקועות בטרדיציונליזם, בקנאות דתית ובאי-רציונליזם של החשיבה החברתית, מפגרות היום יותר ויותר אחרי המדינות המתקדמות, המפותחות, הן בהתפתחות המדע, והן ביצירת טכנולוגיות גבוהות, והן בהתפתחות התעשייה, החקלאות, המסחר, תחום השירותים, והן ברווחת עיקר האוכלוסייה. בבואן להשיג הכנסות עצומות ממכירת משאבי אנרגיה-חומרי גלם, הן מנצלות אותן בצורה בלתי-יעילה ביותר. כספים אלה מתבזבזים בעיקר על רווחה מנופחת של צמרת החברות המסורתיות, ושארית כספים אלה מגיעה לסיפוק ציפיות היאזמוט של השכבות החברתיות הנמוכות. תוצאה של ארגון חברות כזה היא הפרות המוניות של זכויות האדם, אי-יציבות חברתית, נטייה לזעזועים מהפכניים, כלומר מה שממנו נמלטו מזמן המדינות בעלות הכלכלה החדשנית המפותחת
.
תוצר לוואי של חברות מסורתיות הוא גם הטרור הדתי. הכלכלנים היום מהרהרים על התופעה
של ״קללת המשאבים״, המרחפת על מדינות בעלות פוטנציאל אנרגיה-חומרי גלם טבעי עשיר, המקבע את סדרי החברה המסורתיים שלהן. לצערנו, לקללה זו נתונה היום גם רוסיה. מתי היה שרוסיה מפגרת מבחינה תעשייתית אחרי סין? זהו בושה לאומית. הפוצ'בניקים הרוסים והאולטרה-פטריוטים עם חשיבתם הטרדיציונליסטית האוטופית חולמים על תחיית רוסיה האימפריאלית, שהפילה פחד על העולם הסובב. למעשה, פעילותם המתגייסת פועלת נגד רוסיה, משום שהיא יוצרת מכשולים להתפתחות הדמוקרטיה והחברה החדשנית.
מדוע אם כן מ. קונאשב סבור שהבחירה, העומדת לפני האנושות על סף הכניסה לחברה חדשנית אבולוציונית מתפתחת, היא נוקשת ודרווינית טהורה? הוא עצמו עונה על שאלה זו: אם לא נשתנה, נכחד, כשם שנכחדו בתולדות הביוספירה מינים ביולוגיים רבים מאוד, שלא עמדו בניסיון הברירה. ובראש ובראשונה יכחדו אלה, הדוחים את מציאות החברה החדשנית ואינם מסוגלים אבולוציונית, על בסיס מדעי, לשנות את עצמם ואת העולם הנתון לשינוי. כמובן, אם להביט בלי ״משקפיים ורודות״ על החברה החדשנית של היום, שעדיין לא-מפותחת, יש להכיר בכך שהיא עדיין ערוכה מעט לשינויים הומניסטיים המוצדקים מדעית. המנטליות, חדורת הטרדיציונליזם התוקפני, של המוני אנשים גדולים, פוגשת בהתנגדות נוקשה את נבטי ההשקפה החדשנית המדעית-אבולוציונית. בהיותם שקועים באינסטינקטים צרכניים, אנשים אלה חיים בחברה החדשנית, נהנים מפירות חידושים שתוכננו מדעית, אך באמונותיהם והעדפותיהם, בהשקפת עולמם, רבים מהם לא הרחיקו לכת מעידן ימי הביניים.
״אפשר לא להאמין בידע המדעי שהושג,״ – כותב בעניין זה מ. קונאשב, – ״אפשר על יסודות שונים לא להאמין בתיאוריית האבולוציה, כשם שפעם לא האמינו בתיאוריית החסינות וסירבו לחיסונים. אך השלילה של כל תיאוריה מדעית מוכחת, כולל תיאוריית האבולוציה, אינה פוטרת מתשלום על הוויתור על הידע המדעי ומעל פעולות ופרקטיקות הכרחיות אובייקטיבית, כולל אלה שהבשילו מזמן, המבוססות על ידע זה״ (שם).
החשיבה האבולוציונית והתרבות ההומניסטית-אבולוציונית הופכות לאמצעים החשובים ביותר של הסתגלות האדם למורכבויות ועומסי היתר של החברה החדשנית המתפתחת. מורכבויות ועומסי יתר אלה עם הזמן, ללא ספק, רק יגברו, כמו גם האפשרויות לפיצויים יעילים יותר ויותר ולהתגברות עליהם במאמצים אנושיים. לשווא יהיו הניסיונות לגדור את עצמם מהם בדרכים שהומצאו בחברות מסורתיות באמצעות פנייה ליצורים מיתולוגיים. הם לא יעזרו בשל היעדרם במציאות ונוכחותם רק בדמיון מאורגן מערכתית ובסוגסטיה של פרקטיקות דתיות.
הכרחי לבצע בחירה מורכבת ואחראית ביותר בין התרבות החדשנית האבולוציונית המודרנית, המעודדת את האדם לשיפור עצמי קבוע ושיטתי, לבין התרבות הטרדיציונליסטית, שהופכת בפועל לחוסר-תרבות אבולוציוני. נסכים: זה, כמובן, אינו אומר ויתור על מסורות סבירות של העבר, שעמדו במבחן הזמן וקובעו בתרבות הלאומית והאנושית הכללית. להיפך, מסורות אלה יש לשמור בקפידה, לתמוך, להחיות ולהוציא מהשכחה, כדי שההתפתחות הסוערת של החברה החדשנית לא תדכא ותשמיד אותן, כשם שמנגנון מסתובב שובר יד שנכנסה לתוכו.
בזמן הנוכחי כבר ישנם לא מעט אנשים, המוכנים לקליטה ולפיתוח של התרבות האבולוציונית המודרנית. הידע המדעי,
הנרכש מספסל הלימודים בידי המוני אנשים עצומים ומתקבע בקבלת השכלה גבוהה, מקרב אותם בהדרגה לנטייה להשקפה מדעית ולמבט אמיתי על הדברים. אך הידע המדעי מתקבע בהשקפת עולמם של אנשים רבים, לצערנו, באופן שטחי מאוד, בין אם במותירו מקום לדעות קדומות מסוגים שונים, ובין אם במגבילו את השקפת עולמם לרציונליזם יבש, לחוסר אמונה בהיעדר מוחלט של גיוס הנפש, שהאמונה מעניקה.
את הוואקום הרוחני הזה נועדה למלא התרבות האבולוציונית והאמונה המדעית-הומניסטית – אמונה, שאינה מבוססת על מיתוסים של חברות מסורתיות, כי אם על ידע מודרני, התואם לרמת ההתפתחות של החברה החדשנית ולאפשרויות שהיא פותחת לאורח חיים יצירתי ולשיפור עצמי של האדם. האדם-הצרכן של ערכים שהושגו על בסיס מדעי יכול ומסוגל להפוך את עצמו לאדם-היוצר, המנצל ערכים אלה להתפתחות עצמית ולייעול יחסי הגומלין שלו עם העולם החיצון, לטרנספורמציה חדשנית של העולם הסובב לפי אמות המידה היצירתיות שלו.
״המאפיין המרכזי של ההוויה האבולוציונית החדשה הזו של האדם,״ – משכנע את קוראו מחבר המאמר, – ״הוא בכך שהאדם לא רק מודע לעובדת האבולוציה הכללית, כולל אותה באבולוצייתו שלו, אלא גם על בסיס הכרת האבולוציה הזו הופך לא רק לסוכן מודע שלה, כי אם ליוצר המרכזי שלה, לבוראה. בכך הוא נכנס לשלב חדש של הוויתו, ומחליף סופית את כל האלוהים שברא… אך מעמדו החדש הזה, ה'אלוהי', מציב לו גם דרישות אחרות לגמרי, ויתר על כן קיצוניות בנוקשותן, 'אלוהיות'… האדם אכן חייב להיות 'אלוהים' ולתאים לכל התכונות שלו, וליתר דיוק, לעלות על המוחלט המחשבתי שהומצא על ידו כ'קב אבניים רוחני'. המעמד החדש הזה הוא היסוד של התרבות האבולוציונית החדשה, הכוללת השקפת עולם אבולוציונית חדשה,
אתיקה אבולוציונית חדשה ופרקטיקה אבולוציונית חדשה״ (שם, עמ' 312).
כמובן, בשלב נתון זה של התפתחות החברה החדשנית האדם עוד חלש מדי, מכדי ליצור במלואו את איכויותיו הגופניות והרוחניות ודרכן להשפיע מהותית על אבולוציית העולם הסובב. התביעה למעמד ״אלוהי״ נראית, מתוך המציאות של היום, אוטופית למדי. על אחת כמה וכמה, שבתולדות האנושות ישנן דוגמאות איומות רבות לאופן שבו אנשים, שטיפסו לפסגת השלטון, ניכסו לעצמם מעמד ״אלוהי״ והפכו לפוסקים בגורל האנשים הנתונים למרותם, ובעשותם לפי שרירותם הפקרות פרועות, התעללות והרג המוני.
התודעה הדתית, הכבולה בדוגמה של עבדות לפני האלוהים, נחרדת באופן בלתי-מתואר מתביעת האדם למעמד ״אלוהי״ ומהשאיפה לוויתור על ״קביים רוחניים״, ההכרחיים לסדר החיים הטרדיציונליסטי של האדם. המטיפים הדתיים מצביעים בצדק על התוצאות הנוראות של ניסיונות שליטים דספוטיים לנכס לעצמם מעמד אלוהי, ועל חוסר-הסיכוי של אורח החיים הסובייטי, הקשור באידיאולוגיה אגרסיבית-אתאיסטית ובניסיונות ״לברוא״ חברה שמחה חדשה לחלוטין על חורבותיה של החברה המסורתית שנהרסה ביסודיות, עד היסוד.
הם לא מתחשבים, במודע או במזיד, בעובדה ש״בניית הקומוניזם״ נשענה על ״קביים רוחניים״ אוטופיים, דומים למדי בפנטסטיות שלהם ובאנטי-אבולוציוניזם שלהם לאלה, שעליהם נשענים הרועים והאדפנטים של כל הדתות הקיימות על פני כדור הארץ. ואילו צמיחת עוצמתו של האדם, אפשרויותיו ביצירת חייו שלו, בהשפעה על הנסיבות הסובבות, בבריאת החברה החדשנית, היא תהליך אובייקטיבי, עובדה, חוק בלתי-ניתן-להפרה של ההתפתחות ההדרגתית של הציוויליזציה האנושית.
בעקיפין מכירים בכך גם האנשים, העוסקים ב״עסקים רוחניים״. ההיררכיות הדתיות אינן מוותרות כלל על שירותי הרפואה המודרנית, בביסן את תקוותיהן על עזרת האל. בעולם המודרני, חדור הברבריות הציוויליזציונית, דרכו של האדם, שעלה על דרך יוצר תמורות אבולוציוניות, קשה בצורה בלתי-רגילה. ברוב המקרים הוא מבצע את המעבר האמיץ מצרכן ליוצר בבדידות מוחלטת, ללא תמיכת הסובבים.
השלב הראשון בדרך זו הוא שיפור פסיכופיזי עצמי מאורגן מערכתית וקבוע, המבוסס על עקרונות מדעיים-אבולוציוניים. האנשים הסובבים מתעניינים בכך, מכירים בכך ש״כדאי היה לעסוק בזה״, משום שהבריאות בגדה בהם והרופאים לא עוזרים, אבל ״אין להם זמן״. שום תעמולה של אורח חיים בריא ויוצר בריאות אינה עוזרת, משום שאנשים שקועים לגמרי בסיפוק האינטרסים הצרכניים שלהם. במקרה הטוב הם מבקרים שלוש פעמים בשבוע במדורי ספורט כלשהם, ואחר כך ברוב המקרים נושרים מחוסר זמן או בשל הרעת מצב בריאותם, שנגרמה ממאמצים בלתי-ממונים והצטברות עייפות.
לעזור בהפצת היצירה העצמית של האדם יכולה רק אמונה מדעית ותרבות הומניסטית מדעית-אבולוציונית. ואילו תוצאות השינוי המחודש של הגוף האנושי וחיזוק הרוח האנושית בתהליך השיפור הפסיכופיזי העצמי פשוט פנטסטיות. לאחר שעברו ניסיונות רבים, אפילו אנשים חולים מאוד למשך זמן ארוך מאוד מאבדים לחלוטין את היכולת לחלות, זוכים בגוף יפה, ברצון מתאזן בצורה בלתי-רגילה, ביכולת עבודה מדהימה וביכולות יצירתיות בלתי-מוגבלות. האין זו התקרבות לאידיאל ״האלוהי״?
כמובן, אפשרויות האדם מוגבלות בטבעו הביולוגי ובזמניות קיומו על פני כדור הארץ. האדם – לא אלוהים, הוא בן-תמותה, וכל תביעה לכל-יכולות אלוהית מגוחכת ו
בלתי-אנושית. בהפוכו ליוצר, על האדם להתחשב במגבלת אפשרויותיו ובניגודיות העקרונית שלו לדמויות הפנטסטיות של האלים. אחרת הוא יערער את כוחותיו במאמצים מופרזים, והטבע ״יענישו״ במהירות על התביעה לעוצמה אלוהית.
אך מה שהאדם הופך למסוגל לו בתהליך של שיפור עצמי בלתי-נלאה, אכן עולה על אפשרויות של אנשים רגילים ומקרב צעד אחר צעד את האדם לאותן תכונות, שאנשים בזמנים שונים ייחסו לאלים. אין לנו ספק שככל שיתפתחו היסודות המדעיים של השיפור הפסיכופיזי העצמי, האדם ילמד לא רק להתגבר ביעילות על חסרונותיו הטבעיים ומחלותיו, כי אם גם להאריך משמעותית את חייו שלו. השיפור הפסיכופיזי העצמי הוא רק הצעד הראשון בדרך הטרנספורמציה ההומניסטית של העולם, יצירת התרבות, האתיקה והפרקטיקה האבולוציונית.
״האלמנט הראשון של התרבות האבולוציונית,״ – סבור מ. קונאשב, – ״הוא דווקא ההשקפה האבולוציונית, שבסיסה מכלול אחיד של תיאוריות אבולוציוניות פרטיות וכללית… כבר פ.ג. דובז'אנסקי, בבוחנו את המשמעות ההומניטרית, התרבותית-כללית של התיאוריה האבולוציונית, ציין בגאווה ובשמחה שהתיאוריה המודרנית של האבולוציה מחזירה את האדם למרכז העולם. נכון, בניגוד לייצוגים ולתמונות העולם הטרום-אבולוציוניים, זהו לא המרכז המרחבי שלו, כי אם דווקא המרכז המשמעותי שלו״ (שם, עמ' 313).
האנתרופוצנטריזם החדש הזה, בניגוד לאנתרופוצנטריזם הישן, שהיה תוצאה של מחסור בידע על כדור הארץ והקוסמוס, פותח לפני האדם אופקים חדשים. מ. קונאשב אינו עושה ניסיון אפילו לשרטט את קווי המתאר של התרבות האבולוציונית החדשה. יש לציין, שציר כל תרבות הוא ההבנה הפילוסופית של העולם. הבעייתיות הפילוסופית-השקפתית מחלחלת גם למדע, וגם לכל הענפים והסוגים של האמנות, וגם לתרבות הפוליטית, וגם לדת.
בעידן העת העתיקה התרבות והאמנות היו נתונות להשפעת הרעיון ההשקפתי של ההרמוניה הקוסמית. בימי הביניים עמדות השליטה תפס רעיון האל. תרבות הרנסנס שינתה את הרעיון הזה, והשלימה אותו ברעיון ההומניסטי של גדולת האדם כיציר האל, שניחן בניצוץ של חכמה אלוהית. מחזותיו של הדרמטורג הגדול ביותר של כל הזמנים והעמים, ויליאם שייקספיר, – הם, למעשה, פילוסופיה רצופה, המגולמת בדימויים אמנותיים. בבסיסה עומד הרעיון, שלפיו ההשגחה העניקה לאדם חופש וזכות בחירה בין טוב לרע. בבוחרו ברע, בעשותו פשעים למען בצע והשגת שלטון, האדם משיג יתרונות לא מעטים, אך זמניים בלבד. מהלך ההיסטוריה עצמו, השתלשלות הנסיבות מביאה לכך ששלטונו מתמוטט, והמעללים, שהביאוהו לשלטון וחיזקו אותו, במוקדם או במאוחר פונים נגדו. הרעיון הזה מתגלה כרלוונטי למדי גם לזמננו, אף על פי שידוע לנו שתפקיד ההשגחה ממלאות החוקיות של האבולוציה ההיסטורית.
בעידן הנאורות בתרבות החלו לפתח מכלול רעיונות, הקשורים בליברליזציה ההדרגתית של החברה. במרכז תשומת הלב עמד הרעיון של ניצחון התבונה על הדעות הקדומות. רעיון זה המשיך להתפתח במשך כל העת החדשה. ידוע איזה תפקיד עצום בתרבות המאה ה-20 מילאו הפילוסופיות של הפסיכואנליזה והאקזיסטנציאליזם. פילוסופיית המרקסיזם גם היא מילאה תפקיד לא מבוטל בתרבות המאה ה-20, אף על פי שבברית המועצות, בשל הנסיבות ההיסטוריות, היא הולידה את התרבות הסרווילית של הריאליזם הסוציאליסטי.
הגיוני להניח, שהתהוותה והתפתחותה הנמשכת בימינו של פילוסופיית האבולוציוניזם האוניברסלי מסוגלת לפתוח שלב חדש בהתפתחות התרבות העולמית, תוך הקצאת תשומת הלב של יוצרי התרבות להבנה ולתיאור אמנותי של האבולוציה היצירתית של האדם, מורכבויותיה ובעיותיה, הטבע האבולוציוני של הנסיבות ההיסטוריות, אליהן שקוע האדם, הטרגדיה
של האדם-היוצר, החווה התנגדות של נסיבות הנראית בלתי-ניתנת-להתגברות, ובסופו של דבר, את ניצחון האבולוציה היצירתית, ככל שמתפתחת החברה החדשנית, על הנסיבות היורדות אל העבר. אנו מקווים, מאמינים, ומשוכנעים בכך שהתרבות האבולוציונית, חדורת הפילוסופיה של האבולוציוניזם האוניברסלי, תבוא במקום התרבות הנוכחית המכוונת לצרכנות, ותגרום לגל עוצמתי של תרבות גבוהה, המקרבת הן את האליטה והן את המוני האנשים לערכים הומניסטיים, לאורח חיים יצירתי, לשיפור עצמי קבוע ולהתפתחות אנושית, הגיונית של החברה החדשנית.
כל אדם המשתפר מקיף יכול להיות מסוגל לעשות במלאכתו דבר גדול, דבר בעל משמעות-כללית לכלל האנושות. בזה טמון המשמעות העליונה של חייו של כל אדם. האמונה המדעית מעודדת את האדם להתרומם מעל הצמחייה בעולמו הקטן והצר ולבצע הישג יצירתי למען הטרנספורמציה ההומניסטית של עולם האדם. ההישג היצירתי, בניגוד להישג הצבאי, אינו טמון בכך לסכן את החיים ולתת אותם לניצחון על אנשים אחרים, כי אם בכך להקדיש אותם לטרנספורמציה אנושית של עצמו ושל העולם הסובב בכל תחום פעילות נבחר. הישג צבאי יכול להימשך כמה דקות, ואילו הישג יצירתי, בונה נמשך כל החיים.
האמונה המדעית מגייסת את האדם למלחמה שלווה נגד כל ביטויי הברבריות הציוויליזציונית. האדם המאמין מדעית הופך ללוחם של התרבות. הוא משתפר ללא הרף באומנותו הצבאית. הוא מאמן את בריאותו, את יכולותיו הפולמיות, את כוחו היצירתי, את הפוטנציאל המוסרי, ההכרתי והתרבותי שלו. הוא מכוון תדיר לחדשנות ולקליטת ידע אוניברסלי, התורם להשגתם. משמעות האמונה המדעית והגישה המדעית-אבולוציונית לחיים טמונה בשיפור המשותף של האנשים ובשיפורם המשותף
של החברה החדשנית המתפתחת.
שיפור עצמי, העובר לשיפור משותף, הוא צורת אבולוציה, הטבועה רק באדם ואינה מתרחשת בשום מקום בעולם הקוסמי הנשקף לעינינו. היא הצורה העליונה של האבולוציה. היא יוצרת מסורות חדשות, המבוססות על חיפוש חדשני של צורות ודרכים לטרנספורמציה אבולוציונית של עולם האדם. המסורות של החברות המסורתיות, המקובעות ומקודשות על ידי הדתות המסורתיות, מגלות את חיוניותן גם בחברה החדשנית, ומסייעות לאנשים להסתגל לעומסי-היתר הפסיכולוגיים ולמורכבויות של הסביבה החברתית המשתנה בעוצמה. אך קשיחות המסורות האלה, התאמתן למציאויות חברתיות שנעלמו, אי-התאמתן לרמת הידע האנושי שהושגה אינם מאפשרים להן לספק באמת את הצרכים הרוחניים של האדם של החברה החדשנית. הן קשורות לעבר ואינן יכולות להפוך לגירוי להמשך האבולוציה של עולם האדם.
גירויים כאלה יכולה ליצור רק אמונה מדעית-הומניסטית והמסורות הקשורות בה של השיפור החדשני של ההוויה האנושית. וחיי הנצח? לא, זה לא קיום בעולם-הבא בגן עדן, שבו אין צורך לעשות כלום ורק להשתובב ולפאר את הישות העל-טבעית, הודות לעבדות העינוג כלפיה בחיים הקצרים שלנו, כביכול, אנו זוכים באושר נצחי כגמול. חיי הנצח – זהו תרומתנו לאבולוציה של האדם, ואת הגמול על כך אנו יוצרים בעצמנו, לא בשמים, כי אם כאן, על פני כדור הארץ.
}}

==== האבולוציוניזם האוניברסלי ובעיות החברה החדשנית המודרנית ====
{{רן|1=
בחברה המסורתית כל אדם חי בתלות חזקה ביותר, המכבידה עליו, בסביבתו החברתית – בחמולה שלו, ביישוב, בתאגיד המקצועי, במעמד,
באצולה, במדינה, בהשתייכות הלאומית והמקצועית. חירותו הייתה מוגבלת בקפדנות על ידי מכלול של התנהגות מוסדרת חברתית, דוגמות דתיות, כללים מוסריים ועמדות משותפים לכול.
היציאה אל מעבר לגבולות ההגבלות הללו הייתה נתונה לגינוי חברתי, הפכה את האדם למנודה של החברה, נענשה באכזריות, ויכלה להסתיים בגירוש מהקהילה. ומכיוון שפעילות אישית מחוץ לקהילה, בשל ההתפתחות החלשה של הייצור והחליפין, לא יכלה לספק לאדם ולמשפחתו את כל ההכרחי לחיים, גירוש כזה בפועל היה משמעותו מוות ברעב. ואילו להתקבל על ידי קהילה אחרת היה קשה מאוד למנודה, וגם אם הדבר הצליח, הוא נשאר בקהילה החדשה הזו אדם סוג ב', לא היו לו זכויות של חברי אותה קהילה, שתמיד התייחסו לזרים בבוז ובחשדנות.
אפילו באתונה הדמוקרטית התגבש הנוהג של האוסטרקיזם, שלפיו על סמך הצבעה באספת העם את האנשים הטובים ביותר, שהביאו תועלת לא-ניתנת-להערכה לפוליס, יכלו לשלוח לגלות, אם עלה חשד קלוש ביותר שדלפותם הגוברת עלולה ליצור איום על המשטר הדמוקרטי. באותה אתונה התקיים חוק אכזר על העלבת האלים והשחתת הנוער, שעל פיו נידון למוות סוקרטס הגדול. האשמה דומה הוגשה נגד אריסטו, שנאלץ להימלט מאתונה, כדי, כפי שהסביר, לא לחשוף את האתונאים לפיתוי לבצע בפעם השנייה פשע נגד הפילוסופיה.
הרדיפות של הנוצרים באימפריה הרומית נמשכו זמן רב למדי, עד שאימוץ הנצרות כדת רשמית לא הביא לרדיפות דומות של עובדי האלילים העקשנים.
דוגמה קלאסית לרדיפת המחשבה החופשית ואי-הסובלנות הדתית היו העינויים בקמרונות האינקוויזיציה והשריפות על המוקדים באירופה של ימי הביניים של מה שנקרא כופרים. לכיתת הכופרים צורפו כבר בעידן הרנסנס גם הנציגים הגדולים ביותר של המדע הקונקרטי ההתהווה ושל הפילוסופיה המכוונת-מדעית – ג'ורדנו ברונו וגליליאו גליליי. ברונו לאחר עינויים אכזריים הועלה במוקד ב-1600 ברומא בכיכר הפרחים, וגליליי כפר ברעיונותיו, כדי לשרוד ולהמשיך במחקר המדעי. לברבריות כזו היה גם בסיס רציונלי משלה.
הרי החברה המסורתית של אותה תקופה החזיקה מעמד על אחדות הייצוגים הדתיים, וכל ויתור לייצוגים אחרים יכול היה להביא לקריסת סמכות הכנסייה, לזעזועים חברתיים ולמלחמות עקובות מדם. התפתחות הרפורמציה המאוחרת יותר התגלגלה לתוצאות ממש כאלה: מלחמות בלתי-פוסקות בין קתולים לפרוטסטנטים רוקנו ממש את דמה של מערב אירופה. ובשנת 1648, כשנחתם שלום וסטפליה, שהפסיק את מלחמת שלושים השנה, המלחמה הדתית אחזה גם במזרח אירופה, והחלה במרד הקוזקים בהנהגת בוגדן חמלניצקי. ההומניזם הדתי נשכח בקלות בהתנגשויות של אמונות שונות. בשל חוסר-התפתחותו הוא מתהפך לביטויים של ברבריות דתית, אכזריות, קנאות, מלחמות דת, ג'נוסייד, טרוריזם. הרי מה לא תעשה למען מטרה עליונה!
מאפיין מהותי של החברה המסורתית הוא גם יחסה החשדני או אף העוין לחדשנות חברתית, טכנית וכלכלית. ידוע איזו התנגדות הפעילה החברה המסורתית לרפורמות של פיוטר הראשון ברוסיה, מה שגרם לתגובה נגדית של המדינה שבה שלט, בדמות רדיפות קשות ביותר נגד מתנגדים. פיוטר לא חס גם על בנו שלו, הצארביץ' אלכסיי, כשחש בצדק מלא איום של נסיגה של הרפורמות במקרה של עליית האחרון לשלטון.
הפילוסוף הרוסי הידוע ויאצ'סלב סטיופין, במחלוקתו עם
הפוצ'ווניקים-הטרדיציונליסטים על דפי כתב העת ״שאלות הפילוסופיה״, מביא טקסט סקרן למדי מתוך הכרוניקה של הצאריות המוסקבאית, המאפיין בצורה החיה ביותר את יחס החברה המסורתית לחדשנות. אין לנו כרגע אפשרות למצוא את הטקסט הזה ולשחזרו במדויק. לכן אנו מצטטים מהזיכרון ומבקשים מראש סליחה מהקוראים על אי-התאמות אפשריות עם המקור:
״איוושקו ניפח בכדור בעשן עשן מגונה ועף מעל מגדל הפעמונים. על כך הוכה בשוטים ללא רחם והושם בכבלים״.
ו. סטיופין מפרש אירוע זה כך: מאתיים וחמישים שנה לפני המונגולפייה, איש רוסי המציא את כדור הפורח ובפועל הגשים רעיון זה. כך הגיבה הציוויליזציה המסורתית לחדשנות. בניגוד אליה, התפתחות הציוויליזציה הטכנוגנית לא רק מקבלת חדשנות, כי אם גם מתבססת עליה. ההיגיון הזה של סטיופין מקרב אותנו להבנת מהות החברה החדשנית, הקשורה בהתפתחות הציוויליזציה הטכנוגנית.
יש לנו ספקות גדולים באמינות הדיווח של הכרוניקאי המוסקבאי על המצאת כדור הפורח, שהקדימה בהרבה את המצאת המונגולפייה. נמוכה מדי הייתה רמת ההתפתחות הטכנית של אותה תקופה, כדי ליצור מנגנון כזה של אוויראוטיקה. אך העובדה נשארת עובדה: החדשן נענש באכזריות על הניסיון ליצירת מנגנון זה, גם אם בפועל לא הצליח לעוף מעל מגדל הפעמונים. החברה המסורתית חושבת במיתולוגיה, ולעתים קרובות מקבלת את הכוונה כמעשה, ואת השמועות – כאירועים ממשיים.
במשך מאות שנים חלמו אנשים על מעוף באוויר, אך ניסיונות ההגשמה של חלום זה עמדו בסתירה לאידיאולוגיה של החברה המסורתית, שלפיה הפררוגטיבה של יכולת המעוף ניתנה רק לישויות על-טבעיות, ומעופו של אדם נחשב כביטוי לקשר שלו לכוח שטני.
אכן, החברה החדשנית בניגוד לחברה המסורתית, ככל שהיא מתהווה מהמסורתית, משתמשת במידה רחבה יותר ויותר
בחדשנויות מגוונות להתפתחותה. עם זאת, בתוך החברה החדשנית זמן רב נשמרות גישות ומוסדות טרדיציונליסטיים, המפריעים להגשמת החדשנויות. למחברי החדשנויות לא פעם נאלץ במאמץ עצום להתגבר על השמרנות של מוסדות פוליטיים, כלכליים ומדעיים, כדי להוכיח את נחיצות השימוש בהם. וככל שרעיון מסוים חדשני יותר, כך התנגדות עקובה יותר הוא מעורר לא פעם אפילו בחוגים מדעיים.
מחבר שורות אלה הגן על עבודת דוקטורט בפילוסופיה בשנת 1986. עם זאת הוא נאלץ להגן על עבודה זו פעם שנייה בוועדת הוואק של ברית המועצות, משום שמומחי הוועדה הגבוהה להסמכה הגיעו למסקנה ש״מחבר עבודת הדוקטורט מתיימר לרמה גבוהה מדי של חידוש מדעי״. הפגם הבלתי-נתיק של פעילותנו המדעית, אם אפשר לכנות זאת פגם, הוא דווקא בכך שאנו תמיד מתיימרים לרמה גבוהה של חידוש מדעי ובבוז דוחים כל ניסיון למינון החידוש ביצירה המדעית. אך כל חידוש, אפילו בחברה חדשנית המתהווה, ואפילו אם לחידוש זה יש הצדקה מדעית ומעשית מקיפה, ואינו פרוייקטריות ריקה, זוכה להכרה ציבורית בקושי רב מאוד. לשם כך צריכים להתבשל תנאים חברתיים מתאימים ולהתגבש צורך חברתי תואם.
אף על פי כן, החברה החדשנית, שככל שהיא מתפתחת מקבלת ביתר חפץ ליישום ומשתמשת בפועל בחדשנויות, יוצרת אפשרויות עצומות והולכות ומתרחבות לרווחה ולקיום נוח של המוני ענק של האנשים החיים בה. אך החברה החדשנית המודרנית – אינה כלל גן עדן ואינה אוטופיה מוגשמת. היא מלאה במגמות שליליות ובבעיות קשות, שרבות מהן יכולות להיפתר בצורה מספקת רק ככל שהתפתחותה תימשך. זאת ועוד, החברה החדשנית
מתפתחת מהר יותר וביעילות רבה יותר, ללא השוואה, מכל חברה מסורתית.
החברה החדשנית עצם התפתחותה הסוערת ושינוי הנסיבות הסובבות את האדם מולידה בו אי-נוחות, פחדים, עצבנות, דיכאון. רק בקושי הסתגל האדם לנסיבות הסובבות אותו, סידר את החיים, יצר לפי טעמו וצרכיו את הסביבה הנחוצה לו, ומיד הכל מסביב משתנה. מתבררים כמעורערים גם העבודה, וגם המשפחה, וגם יחסי המינים, וגם היחסים עם ההורים והילדים. בכל מקום שינויים, תמורות, רה-אורגניזציות.
נניח, אדם עבד בפירמה, קשר עימה את עתידו, והפירמה נסגרה, והאדם נזרק אל הלא-נודע. האדם מרגיש עצמו כישלון, הכל נראה לו מגעיל, מתחילים קונפליקטים במשפחה וכן הלאה. החיים בחברה החדשנית מלאים סיכונים. בנהיגה במכונית, אדם בכל רגע מסתכן להיקלע לתאונה או בשל פיזור תשומת לבו, או מסיבות שאינן תלויות בו. האדם נמצא במצב של סטרס רצוף, שלעולם אינו פוסק.
החיים בערים גדולות מכתיבים לאדם קצבים נוקשים, ומצד שני נורא לא-קצביים. המוני ענק של אנשים קמים בבוקר, בלא שישנו כלל. צלצול שעון המעורר בשיא השינה לעתים קרובות מפחיד אותם, גורם ללחץ מוגבר בכלי הדם, וכתוצאה מכך – לעוויתות כלי דם, לכאב ראש או להפרעה בפעילות הלב. וכך כל יום עבודה. אי-הקצביות של החיים נגרמת מהכורח להספיק לעשות את כל ההכרחי, אך בשל מליאות החיים בהרבה יותר מדי חובות וצרכים הם לעולם אינם מספיקים, תמיד ממהרים ומאחרים. הם לא תמיד מספיקים לאכול כראוי, לנוח בזמן, למצוא זמן לחיים אישיים. החיים עוברים במצב של מרוץ מתמיד. האדם עומד בפני הבחירה: במה להקריב, כדי לבצע את ההכרחי ביותר.
הטרדיציונליסטים הפילוסופיים לעתים קרובות מאשימים את אנשי החברות החדשניות בשאיפה לבצע, במרדף אחר מזומנים, בדומיננטיות של הצורך במשאבים כספיים. כמובן, התשוקה הבלתי-מרוסנת להתעשרות, לקבלת הכנסות-על, להצטברות משאבים כספיים מעייפת את האדם, הופכת אותו לעבד של הצרכים החומריים. אך יש לזכור, שהמון עצום של אנשים רואה במשאבים הכספיים שנצברו מעין הצלה מהסיכונים של החברה החדשנית, כרית ביטחון, עתודה, שניתן להשתמש בה במקרה של תמורות חיים שליליות.
בכסף, בכלכלת שוק, ניתן לרכוש כל מה שרוצים, חוץ מאהבה אמיתית. אך רכישות גדולות דורשות גם כסף רב, למשל רכישה והשבחה של דיור איכותי מאוד. זאת ועוד, השאיפה לשכר גבוה, אם רק אין היא קשורה בפשע, מובילה לתרומת מאמצי עבודה גבוהה בהתאמה של האדם להתפתחות החברה החדשנית, משום שכל עבודה מועילה מצטברת בציוויליזציה האנושית ותורמת להתפתחותה.
תוצאה של המרוץ המתיש של אנשי החברה החדשנית אחרי הצלחה בעסקים ורמת צריכה גבוהה הם אורח החיים הצרכני והמרדף אחר תענוגות בלתי-מכבידים. צמצום חיי האדם לסיפוק צרכים חומריים מעצב את דימוי הצרכן – סובייקט, שהפך לאובייקט של צרכיו שלו, המצמצם את כל פעילותו החיונית למרדף אחר סיפוק צרכים, והפך כתוצאה מכך לעבדם.
המוני ענק של אנשים, המנהלים אורח חיים צרכני טהור, מבחינים במוקדם או במאוחר שבקיומם נוצר ואקום, המורכב באחידותה העגומה של החיים. החיים זורמים בשעמום ובחוסר-משמעות, נשפכים בין האצבעות, בלא להשאיר סיפוק רוחני. כדי למלא את הוואקום הזה, הם פונים לתרבות, אך לתרבות כזו, שאינה דורשת עבודת חשיבה לצורך הבנתה והבנתה, מביאה עונג חושי, רחוק למדי
מהתענגות אסתטית אמיתית.
הצרכנים מתייחסים לתרבות כאל אובייקט של צריכה. כל אחד מהם בוחר את אובייקטי התרבות לעצמו לפי הטעם. מתוך יצירות אמנות הקולנוע הם בוחרים סרטי אקשן, קומדיות ומלודרמות, תוך התעלמות מוחלטת מקולנוע רציני, בעייתי. הם בוחרים לעצמם קריאה תואמת, מעוטרת בעטיפות בוהקות ועלילות פשוטות, רחוקות מהמציאות. בשל המוניותם הצרכנים הופכים למחוקקים בתחום תרבות ההמונים, אשר צעד אחר צעד בולעת ודוחקת את התרבות הגבוהה. סופרים, קולנוענים, מלחינים, זמרים, שחקנים, ציירים נאלצים ללכת אחריהם כשורד, להתחנף לטעמיהם, תוך המצאת טריקים שונים, כדי לשמח במשהו ולמשוך צרכנים של תוצרתם. הדבר לעתים קרובות מאוד, אם כי לא תמיד, מוביל לפרופנציה, לפרימיטיביזציה של האמנות.
לא הכל, כמובן, רע גם בצרכן. ברוכשם סחורות איכותיות, הצרכנים מעודדים את התפתחות הכלכלה החדשנית. המון הצרכנים כולל אנשים בעלי טעמים, העדפות, אינטרסים מגוונים ביותר.
בתקופה הסובייטית הביקורת על הצרכנות עזרה לאידיאולוגיה הטוטליטרית להתמודד עם חוסר שביעות הרצון ההולך וגובר של המוני אוכלוסייה גדולים ממחסור בסחורות ההכרחיות ביותר במסחר וממחסור בשירותים ההכרחיים ביותר. בחברה החדשנית המון הצרכנים לא רק מגוון בצורה קיצונית, אלא גם דינמי למדי. ככל שהחברה החדשנית מתפתחת וטכנולוגיות המידע מתפשטות, גדלה המודעות של המון הצרכנים, ואחריה עולה גם הרמה התרבותית של נציגים רבים שלו, מתעדנים הצרכים הרוחניים שלהם, גוברת נטייתם לקליטת רעיונות חדשים. חשיבות עצומה יש למחשביזציה הטוטאלית של החברה החדשנית ולהופעת האינטרנט. האינטרנט לא רק מספק לאנשים מידע מכל הסוגים, כי אם גם
מאפשר לאנשים לתקשר ביניהם ללא תלות במרחקים המפרידים ביניהם, למצוא חברים וחברות חדשים.
אך גם לזה יש צד שלילי משלו, צל. מתרוקנים השורות
של ״נרקומני המחשב״, ילדים אי-אפשר שעות לקרוע מהמחשבים, הם כל כך מחוברים למשחקי המחשב, עד שהם מאבדים קשר עם המציאות ומתחילים לחיות בעולם וירטואלי הנתפס חושית. הם לא רק מקלקלים את עיניהם, כי אם גם רוכשים הפרעות בנפשם המתהווה. מהם, אגב, אינם מפגרים בכך מבוגרים רבים מאוד.
בעיה גדולה בחברה החדשנית המתפתחת מהווה גם השינוי ביחסים האישיים בין האנשים. בחברה הפטריארכלית המסורתית ראש המשפחה היה בהגדרה גבר. לאישה הוקצה מעמד כפוף, גורלה היה לידת ילדים, הטיפול בהם, ניהול משק הבית ופינוק הגבר במין. בחברה החדשנית הכל התהפך. הנשים קיבלו אפשרות לעבוד בתחומים המגוונים ביותר, לקבל השכלה בשווה עם הגברים, רבות מהן רוצות לבנות קריירה, לרכוש סמכויות שלטון בחברות ובמבני המדינה.
זו, ללא ספק, הישג עצום של החברה החדשנית, המקרב אותה למימוש העיקרון ההומניסטי הגדול של שוויון אפשרויות החיים של נשים וגברים. אך במקביל מתחדדות בחדות הבעיות, הקשורות באסימטריה הטבעית של גברים ונשים. אסימטריה זו מתבטאת בהבדלים עקרוניים ביניהם בארגון הגופני, בפסיכולוגיה, בתחום הרגשי, בהעדפות ובשאיפות מיניות. במקום להשלים זה את זה בהרמוניה, גברים ונשים במקרים רבים, אם לא ברוב, מדירים זה את זה הדדית בשל האסימטריות הבלתי-ניתנת-להסרה הזו. כתוצאה מכך יחסיהם, ועל אחת כמה וכמה החיים המשותפים, לעתים קרובות הופכים לסיוט.
גדל מספר הגירושים, הילדים במשפחות חד-הוריות, אימהות חד-הוריות,
אנשים בודדים. לצד המשפחה הגרעינית הקלאסית מופיע שפע של סוגים מגוונים ביותר של תחליפים ליחסי משפחה. ההבדל המרכזי שלהם – היעדר מגורים משותפים קבועים, רכוש משותף ורישום רשמי של הנישואין. חינוך ילדים במשפחות חד-הוריות יכול ליצור בעיות להתפתחותם המלאה, משום שבגיל המוקדם חשובה במיוחד ההשפעה של שני המרכיבים, הנשי והגברי, של ברית ההורים. הסולידריות של האב והאם בתהליך החינוכי חוסמת גחמות וקונפליקטים של ילדים עם ההורים, שלעתים קרובות הם השתקפות של קונפליקטים ביניהם. הילדים מעתיקים בהתנהגותם את ההורים גם את הטוב וגם את הרע, ובונים בהקשר זה מודלים של התנהגותם שלהם.
לעתים קרובות מאוד אנשים, שנפטרו מקשרי המשפחה או אפילו שומרים על שרידים מהם, נכנסים לקשרים מיניים מזדמנים, מרבים להחליף פרטנרים בחיפוש אחר סיפוק מיני. בחברות מסורתיות התנהגות כזו הייתה נתונה לגינוי מוסרי, ואילו בחברה החדשנית היחס של הסובבים לזה נעשה סובלני ומבין. החוגים הדתיים, המונעים על ידי השקפת עולם טרדיציונליסטית, מכשירים זאת כהפקרות, בסברם שהחברה המודרנית שקעה בחטאים ורק פנייה לאמונה הדתית יכולה להציל את האנשים מחיי חטא. אך הדרשות של האהבה הנוצרית משפיעות מעט אפילו על המאמינים. לאחר שיצאו מהכנסייה והרגישו את צדקת הדרשות, הם בכל זאת ממשיכים באורח החיים המקובל עליהם בתנאים שנוצרו.
החירות יוצרת בעיות רבות ויש לה עלויות רבות, אך זו חירות. לאנשים יש זכות בחירה – לשמור על קביעות המשפחה הקלאסית או להיפרד בזמן, אם קשרי המשפחה הפכו להם לכבלים. כמובן, היעדרו של חבר נאמן קבוע מהמין השני, הגר תחת קורת גג אחת ושותף לבעיות החיים, המוכן תמיד לעזרה, לתמיכה, לשיתוף כנה, לעתים קרובות מוליד תחושת בדידות, אבודנות. אבל עדיף
כך, מאשר, תוך ציות למוסר הטרדיציונליסטי או לדוגמות דתיות, לחיות בנישואין שהפכו לכלא, שבו היחסים בין גבר לאישה חדורי שנאה, שבו אין מנוחה מקונפליקטים וסקנדלים מתמידים, מהאשמות הדדיות, שבו כל רגשי אהבה הדדית כבו מזמן והתהפכו להפכם.
והאם סקנדלים של ההורים פוצעים את הילדים פחות ממגורים נפרדים ומפגשים שלווים סדירים להשתתפות בחינוך המשותף? מלחמת הבית משפיעה על האנשים יותר גרוע מאשר בדידות זמנית. ועם זאת יצירת יחסים הרמוניים בין גברים לנשים אפשרית. אפשרי גם חיזוק של משפחות, החיות בחברה החדשנית. אבל זו דרך קשה, המתחילה בבחירה אחראית של פרטנר, נמשכת בפעילות יצירתית משותפת – לא בהכרח בתחום המקצועי – כי אם בעיקר בתחום היצירה העצמית תוך שיתוף הילדים בה. היצירה המשותפת של עצמם ושל הסביבה, הפעילות המשותפת והעמדה המשותפת מול נסיבות החיים הקשות מקרבת בין האנשים יותר טוב מכל דרשות והטפות.
אויב נורא של יחסי המשפחה הוא השעמום, השגרה. הילדים עם בכיים ודרישותיהם הנצחיים, המתרחשים גם בחינוך נכון, מתישים את הנפש של ההורים ומעודדים החלפת סביבה. לכן הופכים הכרחיים יציאות קבועות אל החברה. לעקרונות של יחסי המשפחה החדשים חייבות להפוך החירות והאחריות. בפועל משמעות הדבר שביחסי המשפחה הכרחית גילוי-לב מלא ואיסור מוחלט על קנאה. אנו יודעים כמה קשה זה. זאת ועוד, קשרים מיניים זרים או לפחות חשד בהם הם אזור סיכון ולעתים קרובות הופכים למחריבי המשפחה. אך המציאות היא שיחסים מיניים עם אותו פרטנר במוקדם או במאוחר הופכים לשגרה ואינם מביאים סיפוק הדדי. הכרחי לזכור זאת לאנשים הנכנסים לנישואין.
אך מין בריא הוא אמצעי חשוב להבראת הגוף
והנפש, במיוחד אם הוא מביא לסיפוק הדדי. הוא מביא גם תענוג אסתטי, מהווה פריקה נפשית ומרומם את מצב הרוח. והטבע הביולוגי של האדם דורש ללא הרף גיוון מיני. עצות הפסיכולוגים והסקסולוגים להשגת גיוון במין המשפחתי עוזרות מעט. לכן נעשה הכרחי החלפת פרטנרים במינון, בהסכמה הדדית, בצורות המגוונות ביותר. מה, אנו מטיפים לחוסר-מוסריות גלויה? הירגעו, שומרי המוסר המסורתי! החיים בחברה החדשנית דורשים ויתור על דעות קדומות מיושנות. ההקפדה עליהן הכרחית רק לאנשים בעלי אופי שמרני. אך זו הבחירה שלהם, ולא ציווי קטגורי, החל על כל חברי החברה.
לחברה החדשנית הכרחי מוסר של חירות ואחריות, סובלנות ופשרה, ולא מוסר של איסורים והגבלות, מצוות וחוקי התנהגות נוקשים, ההכרחי בחברה המסורתית והנשען על דוגמות דתיות. אך האדם שאינו משתפר אינו מסוגל לעמוד במשא החירות והאחריות, הוא בוודאי ייכשל במשהו ויהפוך את הטוב לרע, את החירות לכפייה ואת האחריות לסיפוק האגואיזם שלו. רק שיפור פסיכופיזי, מוסרי ויצירתי עצמי קבוע יכול להפוך את האדם למוסרי באמת, הוא מחזק את הנפש וחוסם התפרצויות רגשיות, ביטויי כעס, תורם ליישוב קונפליקטים מספק הדדית, המרעילים את חיי המשפחה. לאמצעי המרכזי של חיזוק המשפחה המודרנית אנו רואים את השיפור העצמי המשותף, כלומר את האבולוציה המכוונת של חיי האדם.
המוסר האבולוציוני מתייחס להפלות בצורה שונה לגמרי, מאשר המוסר הדתי, הטרדיציונליסטי. במדינות רבות ההפלות אסורות בחוק מטעמים דתיים. מהנקודה הדתית
של הראיה ההפלה היא רצח של יציר אלוהים, כלומר פשע, המבוצע בשותפות של האישה ההרה והרופא המבצע את ההפלה. כמובן, היריון בלתי-רצוי הוא ביטוי של חוסר-אחריות של גבר ואישה, הנכנסים לקשר מיני. אך ללמוד לנהל את היחסים המיניים לסיפוק הדדי ובביטחון מלא אינו פשוט. כאן דרוש ניסיון מסוים. ובגיל הצעיר בהתנהגות המינית של אנשים שולטים יותר ההורמונים, מאשר התבונה. ואז נעשה הכרחי ההפלה, שנידונה על ידי החשיבה הטרדיציונליסטית.
לבצע הפלה בכל זאת עדיף, מאשר להביא ילד בלתי-רצוי. כמובן, ההפלה אינה משפיעה טוב על בריאות האישה, אך מה נעשה. מהנקודה האבולוציונית של הראיה, בניגוד לדתית, העובר האנושי הוא רק התחלה של התהוות האדם, ולא האדם עצמו. הוא כרגע מהווה אוסף של תאים מתרבים, הממוקם בגוף האישה ושייך לגוף זה. בחברה חופשית לאישה זכות לנהוג בגופה. זו זכותה הבלתי-ניתנת-להפרדה והקדושה.
אנו רואים, שכל מכלול הבעיות של החברה החדשנית קשור הן בחוסר-השלמות, בחולשת ההתפתחות של חברה זו בשלב המודרני, והן בחוסר-שלמותו של האדם, בחוסר ידיעת חייו, בחוסר הידיעה ובאי-הרצון לשפר את עצמו ולהפוך את המציאות הסובבת בצורה הומניסטית. אנשים לא-מושלמים נכנסים ליחסים לא-מושלמים, מגיבים באופן לא-מושלם לנסיבות הסובבות ומחריפים את חוסר-השלמות של החברה, שבה הם חיים.
הנשיות, הדינמיות והבעייתיות של החברה החדשנית המודרנית משפיעה באופן מעיק על הנפש של האדם, מולידה פחדים שונים, פוביות, סטרסים כרוניים, פוצעת את מערכת העצבים, גורמת למחלות עצבים מגוונות ואף לנפשיות. אנשים שואפים להימלט מהמציאות, להסיר
את הסטרסים בכל דרך שהיא – על ידי שקיעה במציאות וירטואלית, בצריכת אלכוהול או סמים, בפולחנים דתיים אורתודוקסיים או בלתי-אורתודוקסיים וכו'. גוברת ומתפשטת בקרב המוני האנשים השאיפה לפחות בחלקה לחזור אל החברה המסורתית, להכפיף את עצמם לכוח חיצוני כלשהו, להשפעה פטרנליסטית.
משאות החירות, עלויותיה מביאים לתופעה המונית של בריחה מהחירות, שנחקרה לעומק בפסיכואנליזה של אריך פרום. אנשים חווים צורך בהשתייכות לחמולה כלשהי, לקהילה, המסוגלת לפצות על בדידותם האקזיסטנציאלית. גובר ומתפשט בקרב המוני האנשים חוסר-האמון והיחס החשדני להתקדמות, למדע, למסקנות ההשקפתיות שלו, ולאבולוציוניזם במיוחד. חוסר-אמון זה מלהיטים הטרדיציונליסטים הפילוסופיים, הקריאציוניסטים, שלא מפספסים הזדמנות, כלשונו של האבולוציוניסט האנגלי ריצ'רד דוקינס, ״לרמוס את השדה המדעי הירוק במגפיהם המלוכלכים״.
הדתות העולמיות אינן מספקות תושבים רבים של חברות חדשניות דווקא במסורתיותן, בכך שהן מטיפות אותו דבר במשך אלפי שנים. הם דורשים מסורתיות, אך רוצים בה גם משהו חדש, חריף, עם פלפל. והם נזרקים אל חיק כתות הנסתר החדשות, שמבטיחות קשר עם כוחות על-טבעיים בקלות ובמהירות, כביכול, ביעילות ובחדשנות. כתות חדשות כאלה גוררות לשורותיהן מיליוני מאמינים בכל העולם, יוצריהן צוברים הון של מיליונים. הכתות החדשות מתפתחות לפי עקרונות שיווק רשתי, ומתפשטות בעולם כמו גרורות.
חלק מהכתות מהוות איום ממשי על הסדר הציבורי. אלה מה שנקרא כתות טוטליטריות. דוגמאות – ״האחווה הלבנה״ ברוסיה ובאוקראינה, ״אום שינריקיו״ ביפן.
נפוצות מאוד גם אמונות קוואזי-דתיות,
המתחפשות למדע. אלה מה שנקרא פראמדע, שלפי מהותו הוא מדע-מדומה, ובמידה ניכרת – אנטי-מדע. הפראמדע עוסק בתופעות מה שנקרא פראנורמליות, כלומר כאלה, שקשה מאוד לצפות בהן ולחקרן ניסויית, משום שהן אינן קיימות בטבע. פראמדענים רבים, תוך רכישת תוארי מדען במדעים טכניים, טבעיים או פילוסופיים, חוקרים עשרות שנים תופעות פראנורמליות, בתקווה להוכיח את קיומן.
הם חושבים עצמם למהפכנים במדע, לגאונים בלתי-מוכרים, תוך שהם מחניפים במחקריהם המדעיים-למראה לשרלטנות ובורות. לתופעות הפראנורמליות, הנחקרות על ידם, שייכות קריאה והעברה של מחשבות למרחק (תופעות פראפסיכולוגיות), הזזת חפצים במאמצי מחשבה (טלקינזיס), ראיית אצבעות (פרוסקופיה), מעבר דרך קירות והעברת גופים למרחקים גדולים (טלפורטציה), צפייה וניבוי העתיד (ראיית-הנסתר), אפקטים רעשיים ואחרים בלתי-מזוהים בדיור (פולטרגייסט), עצמים מעופפים בלתי-מזוהים (עב״ם), המתפרשים כפלישה של חייזרים, וכן חטיפת אנשים על ידם, פראפנומנים, הכלולים בתורה שלפיה חייזרים הגיעו לכדור הארץ בעבר הרחוק והתערבותם הניחה את היסודות של הציוויליזציה הטכנוגנית וכו'.
לבחינה בלתי-משוחדת ברור לחלוטין שכל אלה והפראפנומנים הדומים להם מייצגים תופעות על-טבעיות, שהם מייצגים דימויים של מיתולוגיה מיוחדת, שבעידן המדע קיבלה צורה מדעית-למראה ומתחפשת למדע, תוך התכסות בסמכותו. מובן שתופעות פראנורמליות לא יכולות היו להיווצר אבולוציונית, שהאמונה בהן סותרת את כל הידע, שהושג על ידי הפיזיקה, המכניקה, הפסיכולוגיה המדעית, ושבאמונה זו טבוע אנטי-אבולוציוניזם אגרסיבי ובור למדי.
כך, האגדות על חטיפת אנשים בידי חייזרים משחזרות בדיוק את הסיפורים הקדומים על מכשפים וערפדים. הסופר-הרפתקן האמריקאי אריך פון דניקן בזמנו הרוויח מיליוני דולרים ממכירת הספרים ״זיכרונות על העתיד״, ״זריעה וקוסמוס״ ועשרות אחרים, שרכשו פופולריות עצומה בקרב אוהבי המיתולוגיה המדעית-למראה. אין, כנראה, מדע כזה, שעליו לא הייתה טפילה הפראמדע. כך, הפראפסיכולוגיה מייצגת פסיכולוגיה מעוותת, תיאוריית הטלקינזיס והטלפורטציה – פיזיקה ומכניקה מדומות, הפרוסקופיה – פיזיולוגיה מדומה, תיאוריית ראיית-הנסתר – פרוגנוסטיקה מיתולוגית, האסטרולוגיה – אסטרונומיה מדומה, האלכימיה – כימיה מדומה, תיאוריית העב״ם – אסטרונאוטיקה מדומה, תורתו של פון דניקן – היסטוריה מדומה אנטי-אבולוציונית וכו'. להיסטוריה המדומה שייכים גם כתבים רבים של המתמטיקאי פומנקו.
מדוע אם כן המוני אנשים גדולים קונים את הטריקים הזולים האלה? מדוע נשים כל כך נופלות בתחזיות אסטרולוגיות ובהבלים של מגדות עתידות ורואי-הנסתר? כיצד יכול אדם שפוי להאמין שמיקום הכוכבים והקבוצות, הנמצאים במרחקים עצומים מכדור הארץ, מסוגל בדרך כלשהי להשפיע על מסלול החיים של אנשים, שנולדו ביום מסוים בשנה, תוך התחשבות בכך שהשנים עצמן נקבעות בסיבוב כדור הארץ סביב השמש? והרי כל האנשים האלה – אינם משוגעים, הם בדרכם החיים מתנהגים באופן נורמלי ופרגמטי למדי, בוחרים בעצמם את הדרך הזו ואינם נכנעים לצו הכוכבים. המשיכה של אנשים לעל-טבעי, כולל גם בצורה מדעית-למראה, מוסברת באי-הוודאות של הקיום האנושי, בתלותו בנסיבות חיצוניות שאינן נשלטות על ידי האדם.
הנסיבות האלה בתודעת האנשים מימי קדם מוצגות כמיסטיות וגורליות, מיסטופיקציות ומופיעות בתפקיד כוחות על-טבעיים, שעליהם ניתן להשפיע רק באמצעות פעולות מאגיות אי-רציונליות באותה מידה. אי-הוודאות
של קיום האדם בחברה החדשנית אפילו גבוהה משמעותית, מאשר בחברה המסורתית. האדם נמצא תחת הגנת הרפואה המודרנית, יש לו אמצעים מובטחים לחיים, במקרה הגרוע, בצורת עזרה סוציאלית. אך האדם הלא-מושלם עדיין תלוי מדי בנסיבות, הוא אינו יכול לווסת ביעילות את יחסיו עימן. האדם של החברה החדשנית במסה שלו עדיין טרדיציונליסטי מדי, מסורתי, עוין לחדשנות. זה גם מה שגורם לצרכו בבריחה מהמורכבויות של החברה החדשנית אל אימוץ של צורות שונות של אמונה בעל-טבעי.
האנשים חיים הרחק מהמדע, מחיפושיו והישגיו הבלתי-נלאים. הם רק נהנים מפירותיו. אפילו מדענים, העוסקים בענפי מדע מיוחדים שונים, לעתים קרובות אינם מכירים כלל את המדע בשלמותו העצומה. לכן מסת האנשים, כולל גם כמה מדענים, נוטה למיתולוגיזציה של המדע ולהפיכתו בתודעתם למעין דמוי של טקס מאגי. מידע על חיפושים מדעיים והישגים שאבי האנשים בעיקר מספרים מדעיים-פופולריים ומתוכניות טלוויזיה. בהם הישגים מדעיים מוגשים בעטיפה שיווקית, ונראים כמעין נסים, מתובלים בהבטחות לנסים גדולים עוד יותר בעתיד. כך, מביוטכנולוגיה והנדסה גנטית מצפים ליצירה בעתיד הלא-רחוק של יצורים חיים, שתוכננו על ידי האדם, של איברים אנושיים להחלפת חלקי גוף שהזדקנו או חולים ללא-מרפא וכו'. אז מדוע שלא להאמין בנסים, שהובטחו על ידי הפראמדע?
כתבנו את הספר הזה כדי שאנשים, לאחר שיקראו אותו, יבינו מהו באמת העולם, הנגלה לפני המדע, כיצד הוא מתפתח אבולוציונית וכיצד יכול להתפתח האדם, המסוגל להשפיע באופן חיובי על האבולוציה של העולם האנושי. המציאות קשה, אך זו המציאות. אנו יכולים לשפר אותה בעקביות, תוך השקעת מאמצים לא מבוטלים. אנשים, החיים באשליות, הנמלטים
מהמציאות, מאבדים את היכולת לשפר את חייהם הממשיים ואת חייהם של האנשים הסובבים אותם. כתוצאה מכך המציאות מופיעה לפניהם עוד יותר אכזרית, מאשר היא באמת. האבולוציוניזם האוניברסלי נועד לא רק כדי לתת למדע חוט מנחה לחיפוש יצירתי, כי אם גם כדי לעזור לאנשים להיפטר מאשליות, המתאימות לחיים בחברה הקפואה.
אי-אפשר שלא לומר גם על המיתולוגיה הפראפוליטית, הנפוצה בכל העולם, אך פופולריות ואגרסיביות מיוחדת רכשה ברוסיה הפוסט-סובייטית, ומעכבת ברצינות את התפתחותה החדשנית. כאן הפופולריות שלה ניזונה מקריסת השאיפות האימפריאליות, מחיוניות המסורות הסובייטיות וממרירות השכבות השוליות, כולל גם שוליים מהאינטליגנציה, שמתוך התמורות שאירעו, בעל כורחם, נקרעו מ״גן העדן״ הסובייטי השבע והנח, והושלכו אל האדמה החוטאת. מיתולוגיה כזו מייצגת דוגמה טיפוסית של בריחה מהחירות וביטוי של מנטליות אנטי-קפיטליסטית.
לפראמדע צמודה ישירות מה שנקרא קונספירולוגיה, כלומר תורה על כך שההיסטוריה נעשית על ידי כוחות נסתרים, אפלים, מיסטיים, מזיקים, דמוניים, המפעילים השפעה על מדינאים לגיטימיים למימוש אינטרסים אגואיסטיים שלהם. למספר כוחות כאלה מיוחסים ארגונים סודיים, מוסווים היטב, של הבונים החופשיים, וכן יהודים, שכביכול שואפים להקים מדינת עולם תחת שלטונם ולשם כך חודרים בחשאי למבני המדינה של מדינות שונות.
לתפקיד הנבל הקונספירולוגי הראשי הועלה המיליארדר האמריקאי ממוצא יהודי דייוויד רוקפלר, שעל כספו הקים את מה שנקרא מועדון בילדרברג במטרה לדון בבעיות הגלובליות של המודרניות ובאפשרויות ליצירת, לפתרונן, ממשלה עולמית, פרלמנט,
משטרה אקולוגית ומבנים אנטי-טרוריסטיים.
כיוון חשוב של המיתולוגיה הפראפוליטית המודרנית הוא האנטי-אמריקניזם הלוחמני. החוגים השולטים של ארה״ב מואשמים בשאיפה להשתלטות עולמית, בפעילות חתרנית נגד רוסיה ובעלות בריתה, בפיתוח תוקפנות בקנה מידה גלובלי למימוש אינטרסים רווחיים שלהם והשגת גישה למשאבי נפט וחומרי גלם אחרים. המשטרים הדיקטטוריים הפושעיים של מנואל נורייגה בפנמה, סלובודן מילושביץ' בסרביה, סדאם חוסיין בעיראק, הטליבאן באפגניסטן מוצגים ככבשים תמימים, קורבנות תוקפנות, לוחמי עצמאות. עוצמתה והתפתחותה הכלכלית של ארה״ב מוסברות בכך שהאמריקאים מוציאים בכמויות עצומות דולרים, ומכיוון שדווקא הדולר התקבל כמטבע עולמי, אמריקה מתעשרת, פשוט בכך שהיא מדפיסה שטרות ירוקים.
לאגדות כאלה מאמינים אפילו כמה מדענים ופילוסופים גדולים. הנסיבות, שבזכות התפתחות ממושכת של עסקים, השקעות ענק במדע, בכלכלה חדשנית ארה״ב השיגה עליונות טכנולוגית והתרחקה משמעותית בהקשר זה ממדינות אחרות, כאילו אינן ידועות למפיצי המיתוסים האלה. שיהשוו את מצב המדע בארה״ב וברוסיה, שבה על מחקרים ניסיוניים מוציאים סכומים זעומים, ומדענים בקושי מכסים את ההוצאות. אין פלא, שמדענים מכל מדינות העולם מקבלים הזמנות לעבודה בארה״ב, שבה נוצרים להם תנאים נורמליים לעבודה ולחיים.
ואילו מפיצי המיתוסים אינם מוותרים כלל על סחורות אמריקאיות, שהן מוצרים של טכנולוגיות גבוהות. נזכיר, שסחורות סיניות זולות מיוצרות ברוב המקרים בטכנולוגיות, שפותחו ואושרו בארה״ב. אגב, זילות הסחורות הסיניות מוסברת בניצול אכזרי של עובדי המפעלים הסיניים, אשר מזמן עבר אל העבר והפך
לבלתי-מותר במדינה מתורבתת.
דווקא בארה״ב הומצא והופעל האינטרנט, שפתח לכל העולם את הכניסה לעידן המידע. מעניין, כיצד היו נראים המחשבים ומערכות המידע שלנו, אלמלא הפיתוחים האמריקאים?
אגב, נדע זאת, אם נשווה מחשבים, שיוצרו בארה״ב בעת פעולת האמברגו על אספקתם לברית המועצות, עם מחשב ה-מין
״מינסק-1״, שהיה התוצאה המתקדמת ביותר של המחשבה המדעית-טכנית הסובייטית והתפשט בכל המחנה הסוציאליסטי. ואילו בברית המועצות יוצרו בשווה לארה״ב טילים בליסטיים טובים ופצצות מימן על חשבון הגירעון הקבוע של סחורות צריכה עממיות.
יש לציין, שהאנטי-אמריקניזם נפוץ במידה רחבה גם במערב אירופה, אך מסיבה אחרת לגמרי. אירופאים רבים נדחים מהיהירות של אמריקאים מסוימים, שאיתם הם נכנסים לקשרים עסקיים, מחוסר-התרבות ההומניטארי שלהם לעתים, מצרות האינטרסים, מההרגל למדוד הכול במספר הדולרים, מהפרגמטיזם המזויף. אנו רחוקים מאידיאליזציה של ארה״ב. מדינה זו, כמו כל מדינה אחרת, נמצאת תחת כובד ענק של אינספור בעיות שהצטברו. אך כעת היא המנהיגה העולמית הבלתי-מותנית בהתפתחות הכלכלה החדשנית והחברה החדשנית. ולאליטה הרוסית, אם היא באמת ובתמים מתכוונת לתרום להתפתחות החדשנית של רוסיה, הגיע הזמן לוותר על המיתוסים של האנטי-אמריקניזם ולהתאים למציאות הרוסית כמה מנגנונים, שפועלים מזמן בארה״ב והכרחיים באבולוציה של כל חברה חדשנית.
מיתוס נפוץ במידה רחבה בכל העולם הוא הייצוג על אודות המהות המזיקה של התאגידים הטרנס-לאומיים. חדשות סנסציוניות על פעילות לא-נקייה, או אפילו פושעת, של נציגי תאגידים בודדים מתפשטות מיד על כל התאגידים הטרנס-לאומיים וגורמות לאנשים הנתונים לפוביות
מצב של אימה מיסטית. פוביית התאגידים הטרנס-לאומיים קרובה מאוד במקורה לקונספירולוגיה. התרחיש של מיתוסים כאלה פשוט וחסר-יומרה: שם, מאחורי גורדי שחקים מזוגגים, מתאספים ארגונים של עשירים, שרק חושבים כיצד לסחוט על חשבון מדינות אחרות הכנסות-על נוספות. הם מלכלכים את הסביבה של המדינות, שבהן עובדים הסניפים שלהם, הם מעבירים למדינות אלה פסולת רעילה ומסוכנת-קרינה של ייצורם וכו'. אכן, כך קורה לפעמים, אך ההסקה המיתולוגית הופכת בקלות את ה״לפעמים״ ל״תמיד״.
מפיצי המיתוס הזה עוצמים בקפידה את עיניהם בפני העובדה, שהאנושות חייבת לתאגידים הטרנס-לאומיים לא רק סחורות מעולות, המתפשטות בכל העולם, כי אם גם את הרמה הכללית של ההתפתחות הטכנולוגית, שהושגה בחברה החדשנית המודרנית. טכנולוגיות גבוהות, שפותחו על ידי מדענים במעבדות התאגידים הטרנס-לאומיים, משמשות במפעלים גם ברוסיה, גם בסין, וגם במדינות הכי לא-מפותחות.
התאגידים הטרנס-לאומיים מוציאים על מחקרים מדעיים בתחום שבחרו מיליארדי דולרים, מה שלא יכולות להרשות לעצמן אפילו ממשלות המדינות המפותחות ביותר, השומרות על כספי משלמי המסים. עושים זאת התאגידים הטרנס-לאומיים לא מתוך אהבה לאנושות הסובלת, כי אם לניצחון בתחרות החריפה, במרוץ ההקדמה עם תאגידים אחרים. צרכני המיתוסים מכנים אותם מונופולים, תוך אי-הבנה מוחלטת או אי-רצון להבין, באיזו תחרות נוקשה מתרחש מאבקם להישרדות והשגת רווחים.
אחד המיתוסים המזיקים, הנבלים והמביישים ביותר, המפריעים להתפתחות החברה החדשנית, הוא המיתוס על מה שנקרא ״מיליארד הזהב״. מיתוס זה מטופח בפעילות רבה ברוסיה המודרנית. תומכי מיתולוגיה זו, בהתבססם על מספרים שנבחרו במיוחד, טוענים שאוכלוסיית המדינות המפותחות ביותר, המהווה ביחד את ״מיליארד הזהב״ הזה,
חיה לא לפי יכולתה, על חשבון ניכוס משאבי המדינות הפחות-מפותחות, שהיא בונה את רווחתה על עומס מופרז על הביוספירה, על זיהומה בפלטות תעשייתיות ומכוניות של כל כדור הארץ.
מכאן נעשית המסקנה, שהכניסה של אוכלוסיית המדינות האחרות ל״מיליארד הזהב״ סגורה לעולם, שאם מדינות אחרות היו עולות ברווחתן לרמת ״מיליארד הזהב״, כוכב הלכת היה נלכד באסון אקולוגי. ומסקנה אחרת, מאיימת עוד יותר: המדינות המפותחות ביותר מבחינה תעשייתית, דמוקרטית וחברתית עצם רווחתן סוגרת את הדרך להתפתחות לכל שאר מיליארדי תושבי כדור הארץ.
קשה לקבוע, מה יותר בבנייה המדעית-למראה הזו – קנאה, שנאה לדמוקרטיה או הצדקה של הפיגור של מדינתו. על ניצול חסר-רחמים של משאבי טבע מדברים ברוסיה – מדינה, אחת העשירות ביותר במשאבי טבע. האם לא מוטב היה להשתמש ברוב הכספים העצומים, המתקבלים ממכירת מקורות אנרגיה, לצרכי פיתוח במקום לאכול אותם ולהעשיר את צמרת האליטה הבירוקרטית? ואז, אולי, אחרי זמן מה יהפכו ל״מוזהבים״ מיליוני אזרחים רוסים, ויקנאו בהם, תוך הצבעה עליהם כחלק ה״מוזהב״ של האנושות.
הביורוקרטיזם, השחיתות, הדיכוי של היזמות, המיושנות של מכונת המדינה, השכיחות במנטליות של מיתוסים ודעות קדומות טרדיציונליסטיים – זה מה שמפריע לרוסיה להיכנס למספר המדינות המפותחות ביותר, ולא החברה החדשנית של מדינות
״מיליארד הזהב״. והאם יש ברוסיה מעט אנשים, החיים ברמה של ״מיליארד הזהב״? מתפתח ומתרחב ״המעמד הבינוני״, אנשים נמרצים, על אף כל המחסומים הביורוקרטיים, מעלים את רווחתם, פותחים מקומות עבודה חדשים, מייצרים סחורות מועילות.
העסקים ברוסיה קרימינליזציים מאוד. והעסקים המתורבתים סובלים משני צדדים – מהביורוקרטיה ומהפשע. אך האשם בכך אינו ״מיליארד הזהב״ המיתי, כי אם הסדרים הרוסיים המסורתיים, שכבר הולידו בעבר את מפלצת הדיקטטורה הקומוניסטית וממשיכים ממש לחנוק, ״למשוך ולא לתת״ את התפתחות החברה החדשנית במדינה שלהם. והמיתוס על ״מיליארד הזהב״ עוזר היטב לחניקת כל החדש הזה.
לאנשים הכרחי לפקוח את העיניים ולהפסיק לשעשע את עצמם במיתוסים ואשליות. אחרת הם הופכים לקורבנות של החברה החדשנית, המתפתחת כזו או אחרת, ולא ליוצריה החופשיים והאחראיים. עם כל בעיותיה המודרניות, מורכבויותיה וסתירותיה החברה החדשנית פותחת לפני האדם סיכויים מרתקים. צריך לדעת לנצל את הסיכויים האלה, תוך שיפור עצמם וחברתם.
}}

==== האבולוציוניזם האוניברסלי והגישה האבולוציונית-הגיוסית ====
{{רן|
הגישה האבולוציונית-הגיוסית שהצענו היא ניסיון לשפר את מערכת האבולוציוניזם האוניברסלי, תוך הכנסת מושגים וכלים מתודולוגיים חדשים לתוכה. כאן הכרחי לעבור מה״אנחנו״ המקובל בהבעת עמדת המחבר לכנוי האישי ״אני״. נולדתי לעולם הזה בלתי-בר-קיום לחלוטין, כשהייתי נתון ללא-הרף לכאבים ומחלות, ולפני זמן רב לא הייתי כבר בעולם, אלמלא העבודה היומיומית העקשנית על שחזור פעילות תקינה של כל איבר, של כל מערכת של האורגניזם.
החלו צרותי מרגע הלידה עצמה. לעובר שלי הייתה ראש גדול באופן לא-פרופורציונלי, ולא יכולתי בשום פנים במשך כמה ימים ולילות להיחלץ לעולם הזה, תוך ייסורים מוחלטים של אמי. כבר רצו להוציא אותי בניתוח, בחתך קיסרי, שלאחריו בקושי רב הייתי שורד. אך לעזרה בא קרובנו, גניקולוג מנוסה. סיפרו לי, שהוא ביצע איזו פעולה אסורה, ולבסוף נולדתי. נכון, לאמי לאחר מכן שמו תפרים רבים.
לאחר לידה כזו חליתי כל הזמן, בלא-הפסקה. לא הייתה מחלת ילדים כזו, שלא חליתי בה. נורא היה במיוחד מה שנקרא שיעול נובח, שהתעורר בהצטננויות בלתי-פוסקות, ובהופעתו נחנקתי בלילות ולא יכולתי לישון. עזרה רק שאיפת אדים מעל הקומקום דרך צינורית נייר, אך אחרי זמן מה הכל התחיל מהתחלה.
ככל שהתבגרתי, נחתו עלי מחלות חדשות וחדשות. עוד העצמתי אותן באורח חיי הלא-נכון. משהוסרחתי לקריאה מגיל מוקדם, חלמתי רק על כך, איך מהר יותר לעשות את השיעורים ולשקוע בספר. צמא בלתי-נלאה לידע השתלט עלי ולא עזב אותי כל החיים. האם מפליא, שהתחילו אצלי כאבי ראש גיהנומיים, והחיים הפכו לסבל רצוף. לא עזבו אותי גם מחלות אחרות, שהוחרפו באורח החיים היושבני.
רק בגיל 23, כשסיימתי את האוניברסיטה, הבנתי שכך אי-אפשר להמשיך. עד אז בדוגמאות רבות כבר ידעתי, שרופאים אינם יכולים לעזור לי. הם מטפלים ומטפלים באורגניזם בלתי-מתאים לחיים לחלוטין, אך להפוך אותו לבר-קיום ובריא יכול רק אני עצמי ואף אחד אחר. ונטלתי על עצמי את העבודה הקשה והמגעילה למדי מבחינתי בתחילתה על עצמי, תוך ניתוק עצמי מהספרים במאמץ עצום. בתקופה זו נאלצתי לנסוע לכפר לפי ההפצה, שבו לימדתי היסטוריה ומדעי החברה בבית ספר. החיים בכפר היו עבורי מיוסרים בצורה שלא-אתאר, משום שנמנעתי מהנוחות העירונית ההכרחית לי בשל מחלתנותי, והעיקר, לא יכולתי לבקר בספריות הגדולות.
במהרה רכשתי ברונכיטיס קשה ביותר וחזרתי לעיר, לאחר שעבדתי בכפר רק שנה אחת. הצלחתי להתקבל כמרצה לאסתטיקה טכנית בבית ספר מקצועי-טכני. אך זה היה בית הספר ההוליגני ביותר בעיר. בימי קבלת המשכורת התלמידים השתכרו ושברו את החלונות בכל הרובע. המורות, לאחר שיעורים שבהם התעללו בהן
תלמידים בריאים וחזקים, לא פעם בכו בחדר המורים.
אחד המאסטרים של ההכשרה היצרנית, שהוערך מאוד על ידי ההנהלה על המשמעת המופתית, ששררה בקבוצה שבפיקוחו, הנחיל משמעת זו בדרך לא-אורתודוקסית למדי. בהיותו איש חזק בצורה בלתי-רגילה, הוא פשוט הוריד את חגורת המכנסיים והצליף בתלמידים שחטאו על החלק האחורי. הייתי צריך איכשהו לשרוד בתנאים הפראיים האלה. ומצאתי מוצא. לאחר שהסברתי במהירות את החומר החדש לפי תוכנית הלימודים, וראיתי שתשומת הלב של התלמידים מתחילה לברוח, רוב זמן השיעור סיפרתי להם סיפורים מעניינים מתוך הספרים שקראתי.
השקט היה כזה, שזבוב שעף יכול היה להיראות כרעם. המנהל והרשמית, שהציצו שוב ושוב לקהל, כל הזמן חקרו אותי אחרי השיעורים: ״כיצד אתה משיג משמעת כזו? אתה מכה אותם?״ מה יכולתי לומר להם? מודה אני, עניתי: ״מה פתאום, הרי אני פדגוג. כיצד אוכל להכות את תלמידיי. פשוט אני רותק את תשומת לבם בהצגה מעניינת ופופולרית של החומר״. אגב, לא אעמיס עוד על הקוראים בסיפור צרותי (נזכיר, שכך נקרא ספרו של הפילוסוף-הרציונליסט הצרפתי הנפלא של ימי הביניים, אבלר). צרותי נמשכו במשך כל תקופת ברז'נייב, ולאחר מכן אנדרופוב וצ'רננקו בהיסטוריה הסובייטית.
אומר רק, שתחת אנדרופוב כמעט ונפלתי למחנות המורדוביים הנוראים, שבהם אנשים לא שרדו. ב-1984 (נזכיר, שכך נקרא הרומן הידוע של אורוול על זוועות הסוציאליזם) התחלתי להתכתב עם חבר, שעבר לעיר הליטאית קלייפדה. ידעתי, שהמכתבים נבדקים על ידי עובדי הקג״ב, אך הכוח לסבול את האיוולת הסובבת כבר לא היה. היה צורך לחלוק את מחשבותיי עם אדם אמין ומבין. בנוסף, כתבתי ספר, שבו על בסיס ניתוח מקורות רבים ותצפיות משלי קבעתי מסקנה בלתי-מעורערת: השלטון הסובייטי לא יקיים יותר מעשר שנים. ספר זה
התחיל להתפזר בסאמיזדאת.
והנה אחרי זמן מה במכון, שבו עבדתי, הגיעו שני קציני קג״ב, אחד מהם בדרגת קולונל, והשני – קפטן. הם זימנו אותי למשרדו של הקומנדנט של הבניין הראשי והציגו לי חבילת צילומי-העתק של מכתביי לחבר וקטעים מספרי עם הפסאז'ים האנטי-סובייטיים הצבעוניים ביותר. החקירות נמשכו גם בהמשך, כבר בבניין הקג״ב. הציגו לי מסמכים, שמהם עלה שמתכוננים לעצור אותי, לשפוט אותי ולדון אותי למאסר במחנות המורדוביים, שבהם הוחזקו הדיסידנטים הפעילים ביותר. אך ב-1985 לשלטון הגיע גורבצ'וב, ואת עובדי הקג״ב לא ראיתי עוד, לשמחתי הרבה.
מכל הצרות והאי-סדרים האלה הצילו אותי העבודה על עצמי ועל ההבנה היצירתית של המתרחש בעולם. התרגולים הסדירים של השיפור הפסיכופיזי העצמי החלו להניב פירות. התאזן הרצון, עלתה העמידות לסטרסים, החלו לסגת המחלות. כל זה אני אומר לא כדי שהקוראים יזדהו עמי, כי אם כדי להראות, באיזו סביבה נאלצתי ליצור את ראשית המדע על יצירת הבריאות. והבריאות סוף סוף הגיעה אחרי שבע שנים מתחילת העבודה.
תוך עיסוק בריפוי עצמי, במקביל קראתי ולמדתי רבות את הספרות בבעיות, הקשורות באורח חיים בריא, שולטתי במכלולי אימון שונים, בדקתי את פעולתם בפועל. בהדרגה הצטברו ידע וניסיון, ולעתים קרובות יותר נודעו גם מיוחדות האורגניזם שלי. זה התאים לאמרה היוונית-העתיקה הידועה, האהובה על הפילוסופים: כדי להכיר טוב יותר את העולם, הכר את עצמך. או, כפי שאמר הפילוסוף הסיני הגדול, מייסד אסכולת הטאואיזם לאו-דזה: מי שמכיר את עצמו, יכול להכיר את העולם, מבלי לצאת מחצרו.
הרעיון המרכזי, שהנחתי בסינתזה שעשיתי של מסורות המערב והמזרח של ריפוי עצמי, היה רעיון הגיוס.
מההתחלה עצמה הבנתי, שאם אני רוצה להשיג עבודה תקינה של איברי המותשים ממחלות, עלי לגייס אותם למלחמה נגד פגמיהם באמצעות השקעה בהם של עבודה ביולוגית-אקטיבית מסוימת ושל עבודה אנושית מכוונת. רעיון זה והוא שנעשה לתא הראשוני של הגישה האבולוציונית-הגיוסית ושל תיאוריית האבולוציה הכללית, שהוצעה בהמשך על בסיסה. למעשה, הדיבור היה בתקופה זו על אבולוציה מכוונת של האורגניזם והנפש האנושיים באונטוגנזה.
במהרה נולדו לי ילדים – ילד וילדה, מישנקה וליזונקה. בניגוד אלי, הם היו ילדים בריאים לחלוטין. אף על פי כן, מגיל שבעה ימים התחלתי להתאמן איתם לחיזוק בריאותם. השתמשתי בעיסוי, עבדתי איתם לפי מערכת אימונים של תינוקות, שאושרה ברפואה, ולאחר מכן של ילדים צעירים, המצאתי תרגילים חדשים ומועילים. בגיל המוקדם ביותר הם ערכו איתי טיולים ארוכים ביער, שצמח לא הרחק מדירתנו. גייסתי את ילדיי לחיים בריאים. הם מוקדם יותר מילדים אחרים התחילו ללכת ולדבר.
אוי, הזמן הבלתי-נמנע זורם מהר מדי, הילדים התבגרו ועזבו לחו״ל. ליזה עברה לאיטליה וחיה ברומא, מישה עם אשתו הביאו לעולם ארבעה ילדים – שני בנים ושתי בנות. יהי שלום ובריאות עמם! חושב אני, שזה היה הניסיון הראשון של שיפור פסיכופיזי של ילדים מגיל המוקדם ביותר. לפחות ניסויים אחרים אינם ידועים לי.
משהושגו תוצאות חיוביות מהניסוי רב-השנים שלי על גיוס האורגניזם האנושי לתפקוד בריא, התחלתי לחשוב על מהות תהליכי הגיוס ומשמעותם בטבע ובחברה. לכך הביא אותי דווקא הניסוי שלי על עצמי, על ילדיי ועל כמה תלמידים, שכמוני, תוך התעמלות סדירה, נפטרו ממחלותיהם. זה היה, ללא ספק, ניסוי פילוסופי, שמטרתו הייתה הכרת
של אפשרויותיי והבנת ההוויה האנושית. הפילוסופיה מעולם לא הייתה מדע ניסויי, ואף על פי שהנסיבות החיצוניות לא פעם מעמידות אותנו בסיטואציות ניסוייות, ניסוי פעיל של שינוי מחודש אבולוציוני של החיים יכול ללמד אותנו הרבה.
תוך ניתוח תוצאות הניסוי הזה, חשבתי כך: אם גיוס האורגניזם לעבודה ביולוגית-אקטיבית, בעלת משמעות אבולוציונית יכול להשיב סדר באורגניזם הזה, פירושו של דבר, שלגורם הגיוס יש משמעות גדולה הרבה יותר באבולוציה, ממה שיוחסה לו בעבר. מילדותי התעניינתי ללא הרף בהיסטוריה העולמית. שיטת עבודתי עם הספרות קשורה בכך, שלעולם איני סומך על מקור אחד. לפני שאבטא איזו שיפוט, עלי ללמוד את כל הספרות העומדת לרשותי. עזרה שלא-תסולא בפז בכך נותנות לי תערוכות החיבורים החדשים של הספריות הגדולות, שאני מבקר בהן בקביעות משנת 1974. אין לי תענוג גדול יותר מאשר להזין את המוח במידע מגוון. זה אפילו טעים יותר מהמזון המובחר ביותר.
תוך לימוד הספרות ההיסטורית המגוונת, השתכנעתי איזה תפקיד עצום ממלאות באבולוציה של חברות שונות תהליכי הגיוס והמבנים הקשורים בהם. גיוס כוחות למלחמה, גיוס אנשים לעבודות במשקים, גיוס הרוח למימוש פעולות בעלות משמעות היסטורית, רפורמות גיוס, עליות וירידות של פוטנציאל הגיוס של החברה בהיווצרות איומים חיצוניים ובהתפשטות לשטחים, שנכבשו על ידי חברות אחרות – לכל זה יש משמעות עצומה בהיסטוריה. וכל זה דורש עיצוב ארגוני על בסיס יצירת מבני גיוס, הבנויים באופן מסוים.
מכאן היה רק צעד להבנה, שמבנים אלה הם גנרטורים של סדר גם בתחום הממלכתי, וגם בצבאי, וגם בכלכלה. המדינה עצמה אינה אלא מבנה גיוס של הרמה הגבוהה ביותר, המחולל סדר בחברה ו
מגייס את כוחות החברה לפתרון בעיותיה. כל אליטה, המתבלטת מהחברה בנסיבות היסטוריות קונקרטיות, נוצרת במידה רבה מאוד כצוות שירות של מבנה הגיוס של המדינה. הריבוד של החברות המסורתיות למעמדות מתרחש על ידי חלוקת העבודה בין אנשים, העוסקים בשירות מבנה הגיוס של המדינה, לבין אנשים, שנקלעו לפריפריית הגיוס, המספקים למבנה זה ולפונקציונרים שלו משאבים חומריים.
מכאן נעשה ברור שגוייה התיאוריה המרקסיסטית על המאבק המעמדי הנצחי, שהוא כביכול מנוע האבולוציה ההיסטורית. כמובן, אנשים וההתארגנויות המעמדיות שלהם לעתים קרובות מפגינים אי-שביעות רצון ממעמדם התלוי והכפוף, מרמת החיים הנמוכה. אך המרידות והמרדים שלהם תוך הקמת מבני גיוס אלטרנטיביים למדינה – נדירות גדולה. הם מייצגים קטקלזמות, תהליכים הרסניים, השוברים את הסדר במדינה, מטביעים את החברה בכאוס ומעכבים במשך זמן רב את התפתחותה. מנועי האבולוציה ההיסטורית הם התמורות של מבני הגיוס, המתבטאות ברפורמות גיוס וכלכליות הקשורות בהם.
הן מתרחשות על רקע תחרות קבועה של מבני גיוס, מאבק קיום כמעט דרוויני של מדינות עם סוגים שונים של מבני גיוס. תחרות זו גורמת לקהילת האינטרסים של מעמדות שונים במדינה. המעמדות הנמוכים מעוניינים לא פחות מהגבוהים בהבטחת הסדר בחברה ובהגנה מפני התקפה מבחוץ. לכן על אנטגוניזם פרמננטי בין המעמדות לא יכול להיות דיבור.
ללא ספק, המדינה והמעמדות הגבוהים מנצלים את המעמדות הנמוכים, המספקים גם משאבים חומריים לתפקוד ללא-הפרעות של תהליכי הגיוס. זה מוביל להבדלים גדולים מאוד בהכנסות. אך גם המעמדות הנמוכים מנצלים את המעמדות הגבוהים
והמדינה, המבטיחים ארגון רציונלי של העבודה, רכושיים, יחסים, יחסית ביטחון, פעילות חיים, מגייסות למקסום של העודף של המוצר.
בבעיית הניצול יש לעצור בפירוט. זוהי בעיה מורכבת, מושכת לסוציאליסטים מכל הגוונים, שלא פותחה באמת. למדתי את שני הכרכים הראשונים של ״הקפיטל״ של מרקס עוד בכיתות י'-י״א של בית הספר והגעתי להתלהבות מלאה. ראשית, הייתה לי מובנת כל מילה, מה שלא ציפיתי. שנית, כבשו אותי המדעיות הקפדנית, ההוכחתיות והשכנועיות של כל עמדה, של כל משפט. הו, ההתפשטויות הלוגיות האלה, המאפשרות לחדד את תשומת הלב על תהליך מוגדר בקפדנות! עבורי זה היה מודל של יצירה מדעית בהכרה ההומניטארית. אפילו התמרמרתי נגד אלה, הרואים בלתי-אפשרי ידע מדויק בתחום ההומניטארי.
בכל פרק, בכל סעיף של ״הקפיטל״ כציר מרכזי, כמסגרת הנושאת של הניתוח, הופיע הרעיון המרכזי: הקפיטליסטים מנכסים את ערך העודף, המיוצר בעבודת הפועלים, ומוציאים אותו לפי שיקול דעתם – על הגדלת ההון שלהם ועל העשרתם שלהם. מכאן, שהם בלי משים כאילו גונבים או שודדים את היצרנים הישירים, הופכים אותם לפרולטרים, שאין להם שום רכוש ושום סחורה למכירה בשוק, חוץ מכוח העבודה שלהם עצמם, מהנכונות לעבודה.
מכאן נבע בבירור מוחלט, שאם להפקיע את המפקיעים האלה, היצרנים הישירים יתחילו מיד לחיות טוב יותר וטוב יותר, יופיעו בהם גירויים חדשים לפעילות יעילה והם ייצרו חברה אידיאלית של עבודה חופשית. חברה כזו, שבה לא יהיה רכוש פרטי, שבה כל האנשים יחיו באחדות אחווה ושיתוף פעולה, שבה לא יהיה כסף והמדינה תימוט, מרקס בעבודות אחרות אפיין בקווים הכלליים ביותר, בצבעים ורודים, וקרא לה קומוניזם.
שבוי בלוגיקה של ״הקפיטל״, בתחילה האמנתי גם ברעיון המרכזי שלו. עם זאת, ככל שהצטבר ניסיון החיים ותוך התבוננות במציאות של החברה הסובייטית, שבה יושם הרעיון הזה, נהרס לחלוטין הרכוש הפרטי והופקע לרכוש המדינה ההון הפרטי, התחלתי להתפכח גם מרעיון זה. המדינה ללא הון פרטי גם היא בעלת ההון, אך בעלים קשוח הרבה יותר, מאשר יזמים פרטיים. היא מנכסת את כל ערך העודף, המיוצר במדינה, ומתנהלת בו לפי שיקול דעתם של הפקידים של המנגנון הביורוקרטי המנופח. העובדים חיים לא טוב יותר, כי אם גרוע הרבה יותר, מאשר תחת המפקיעים-הקפיטליסטים.
גוספלאן מתכנן הכל עד למסמר האחרון, והפעילות היצרנית מסתכמת בביצוע תוכניות ללא התחשבות במיוחדות האישיות של הייצור. נוסף לכך, קיימת הטיה קבועה לכיוון התעשייה הכבדה, קודם כל הצבאית, תוך ייצור-חסר קבוע של סחורות צריכה עממיות. מכאן – גירעונות כרוניים של הסחורות ההכרחיות ביותר, תורים, ״פרוטקציה״, ״שוק שחור״, גירויים נמוכים לעבודה בהיעדר מוחלט של חירות יצירתית ובהתערבות חצופה בחיי האישיים של האזרחים. המסקנה יכולה הייתה להיות רק אחת: המערכת הסובייטית מיצתה את עצמה ואינה יכולה להתקיים זמן רב.
אך מה יעשה אז עם הרעיון המרכזי, ובהתאמה עם כל הבנייה התיאורטית האדירה של ״הקפיטל״? בהדרגה הגיעה ההבנה, שביצירת ״הקפיטל״ מרקס גייס את כשרונו היצירתי האדיר ואת האירודיציה הענקית בעיקר כדי להעמיד על בסיס מדעי-אבולוציוני אידיאולוגיה אוטופית ואגרסיבית ביותר, דת קומוניסטית מיוחדת. זה הוביל לתיאור ניצול בלתי-מבוסס לחלוטין.
בעלי ההון, ללא ספק, מנצלים את עבודת הפועלים, במיוחד בשלבים הראשונים של התפתחות הקפיטליזם, כשהוא עדיין לא יצא לחלוטין ממעמקי מבנה הגיוס הפיאודלי
של המדינה. אך ככל שמתפתח הקפיטליזם וההתחמשות הטכנית של העבודה, הופך לבעלי ההון לבלתי-רווחי ניצול-היתר של העובדים והפרולטריזציה שלהם, משום שזה מוריד את איכות העבודה. הראשון שהבחין בכך היה ה״רוויזיוניסט״ המרקסיסטי אדוארד ברנשטיין, מה שעורר התמרמרות סוערת של חבריו מקרב המרקסיסטים המאמינים בלהט. אך העניין הוא לא רק ואף לא בעיקר בזה.
שגויה ההפשטה המקורית של מרקס, שלפיה היצרן הישיר מייצר את כל הערך ואת כל רכוש העודף. מרקס עצמו ציין, שהאדם, בניגוד לדבורה, אינו עושה דבר ללא פרויקט, שרטוט, סכמה, מודל מובנה אידיאלית. ואילו בתיאוריית הניצול יצא, שהיצרן הישיר יוצר את הערך בעבודתו הלא-מיומנת לעתים קרובות, ועבודת המתכנן, השרטט, המהנדס, המדען, היזם עצמו, היוצרים את היסודות של תהליכי הייצור ומארגנים את הייצור, היא רק תוצר לוואי של עבודת הפועלים, ומשולמת מתוך ערך העודף, שנוצר על ידם. שטות מוחלטת!
למעשה, כל פועל רק מעביר למתכת, עץ, פלסטיק, בטון וכו' את הערך, שלא הוא יצר. אותו יצרו לפניו מומחים טכניים, המשתמשים בהישגים האחרונים של הציוויליזציה, ויזמים, וכן המנהלים שלהם, הדואגים ליעילות עבודת המפעל והניהול שלו, למכירת תוצרתו, להבטחת כושר התחרות ולצמיחת הרווח, ההולך להבטחת רווחתם הכללית של היזמים וכל עובדי הפירמה, להצטיידות הטכנית של הייצור וכו'. דווקא התפתחות הקפיטליזם יוצרת את התנאים המוקדמים ומבטיחה את המעבר מהחברה המסורתית לחדשנית.
מכאן, שמעמד הפועלים מנצל באותה מידה את יזמיו ומנהליו, ואיתם גם צבא ענק של אנשים משכילים – מומחים טכניים בדרגות שונות, ממדענים
ועד מאסטרים, מנהלים, פיננסים, יזמים. ההבדל בין הפועלים ליזמים טמון גם בכך, שאף על פי שגם אלה וגם אלה שואפים להרוויח כמה שיותר ובכך להעלות את רמת חייהם, הפועלים מקבלים את הכנסתם ישירות מההון של היזמים, והיזמים – מלקוחות הפירמה, להם הם מוכרים את סחורותיהם ושירותיהם. זה גורם לאינטרס הישיר של היזמים בהצלחת הפירמה, באיכות התוצרת והשירותים. מכאן – ההוצאות הגדלות ללא הרף על שיווק, פרסום, הבטחת היציבות הפיננסית של המפעל, הצטיידותו הטכנית וכו'. היזמים יוצרים מבני גיוס-ניהול של ארגוניהם.
ועכשיו נשליך את כל זה על התורה המרקסיסטית על האבולוציה ההיסטורית – המטריאליזם ההיסטורי. המרקסיסטים משוכנעים בכך, שהמדינה מתעוררת כתוצאה מההתחלקות של החברה למעמדות, ככוח על-מעמדי כלשהו ובאותה עת משרת את המעמדות הגבוהים, ההכרחי כדי שהמעמדות האנטגוניסטיים לא יטרפו זה את זה במאבק ההדדי. גרעין רציונלי בכל זה ללא ספק יש. אך בה בעת נעלמת לחלוטין מהעין הספירה הגיוסית, לה אני קורא גיוסיות.
המדינה לא רק מקבעת את היחסים בין המעמדות, כי אם גם מגייסת את החברה לפתרון כל המשימות העומדות לפניה – הבטחת כושר ההגנה, ארגון ורה-ארגון של הצבא, ניהול מלחמות, גבייה סדירה של מסים, שיפור הבסיס החקיקתי של כל צורות הפעילות האנושית, ויסות יחסי הרכוש, ארגון הכלכלה וכו'.
המרקסיזם רואה את כל זה במונחים של בסיס ובנייה-על. הבסיס הכלכלי קובע את התפתחות החברה, והבנייה-על, שאליה שייכים כל התופעות הפוליטיות, המשפטיות, התרבותיות, האישיות, משפיע
סכמה פשוטה מדי של התהליך החברתי-היסטורי. הכלכלה מופיעה בתפקיד הבסיס, משום שהיא מספקת משאבים חומריים לתפקוד מבני הגיוס ומשפיעה על מיוחדותם המבנית, על רה-אורגניזציה ורה-סטרוקטוריזציה שלהם. ההצטברות האיטית, אך הבלתי-נלאית של הפוטנציאל הכלכלי של החברות, הנגרמת מהשקעות קבועות של עבודה אנושית, רביית-יתר מורחבת, צמיחה והתפתחות של כוחות הייצור, יוצרת את התנאים המוקדמים לכל צורות הקידמה החברתית, כולל גם לקידמת מבני הגיוס.
אך התהליך הקונקרטי-היסטורי מתגבש בכל זאת דווקא על ידי מבנים אלה, בעלי רמת חירות גבוהה, עצמאות יחסית, אך רחבה מאוד מהבסיס. במידה ידועה הם קובעים, מארגנים ומעצבים את הבסיס. בהיסטוריה פועלים, ובצורה ידועה יוצרים אותה בני אדם חיים, ולא בובות, שמושכים אותן בחוטים אינטרסים כלכליים ומעמדיים. בני אדם אלה ניחנו באינטרסים אישיים וקבוצתיים, שאינם תואמים לחלוטין את האינטרסים של המעמדות. הרה-אורגניזציה שיוצאת מהם של מבני הגיוס נתמכת על ידי קבוצות חברתיות מסוימות וגורמת להתנגדות עקובה של אחרות.
כפי שכבר ציינו קודם, החברה המסורתית בכלל חשדנית, ואף לעתים קרובות מאוד עוינת, לחדשנות, משום שהיא מאיימת להפר את אורח החיים המסורתי, את הסדר במדינה, לגרום לקונפליקטים סביב אמונות דתיות. לא בכדי אומר הפתגם הסיני הידוע: אוי למי שחי בעידן של שינויים. אך התחרות בין המדינות בתחום הצבאי, המאבק הקבוע ביניהן על משאבים המוגבלים תמיד – טריטוריה, אוכלוסייה חייבת-מס, תוצרת ייצור, מחסני טבע – מאלץ ללכת למימוש חדשנויות גיוס.
מבני הגיוס של המדינות שואבים מהבסיס הכלכלי של מדינותיהם מקסימום משאבים, כדי לחמש,
לארגן, לספק בכל הדרוש כוחות מזוינים מרובים ועוצמתיים ככל האפשר. במקרה של ניצחון במלחמה ההוצאות האלה מושבות ברווח גדול על חשבון ניכוס משאבי העמים המובסים או אף הנכבשים. המדינה, שהצליחה ליצור מבנה גיוס-צבאי הפועל ביעילות הרבה ביותר, שהוא תת-מבנה של מבנה הגיוס הכללי, מנצחת וכובשת מדינות רבות והופכת לאימפריה.
האימפריה חזקה לא רק בעליונות מבנה הגיוס-הצבאי שלה, ביתרונות האסטרטגיים והטקטיים של חייליה, באומנות המלחמה של מפקדיה. היא נהנית מהבסיס הכלכלי של כל המדינות שכבשה, ועל הבסיס הזה מגדילה את עוצמתה. היא תומכת בפוטנציאל הגיוס ובפעילות הגיוס לא רק של חייליה, כי אם גם של עמה. אך בתולדות האימפריות בלתי-נמנע מגיע שלב, שבו מבנה הגיוס מתיישן, ממצה את עצמו, הפוטנציאל והפעילות שלו יורדים ונופלים ללא-עצירה.
מתרוקנות האפשרויות לכיבושים נוספים ולזרם משאבים מהגבולות החיצוניים, לוחמי האימפריה כבר לא רוצים לסכן את חייהם במלחמות בלתי-פוסקות, להיפצע ולחוות את אימת המלחמה, המחסור והאי-נוחות של החיים הצבאיים. הם רוצים לחזור לכלכלה וליהנות מפירות המעללים והניצחונות של פעם. בשלב זה, או מרגע זה, מתחילה קריסת האימפריה. הקיסרים מנסים בעוויתות לתקן את המצב, עורכים ניסויים שונים של רה-אורגניזציה של מבנה הגיוס, אך מערכת הגיוס שמיצתה את עצמה של האימפריה כבר אינה מאפשרת חדשנויות גדולות. היא מאבדת סופית את כושר התחרות. בשלב זה בלתי-נמנע משבר הגוברת והולך של הצמרת, שבעקבותיו המאבק באליטה השלטת על השלטון מוביל להדחת קיסרים, שזה עתה התוו כמה צעדים להצלת האימפריה. לבסוף, האימפריה מתה.
האימפריות האחרונות בהיסטוריה, שנלחמו על התפשטות בלתי-מרוסנת
והשתלטות עולמית, היו האימפריות של היטלר וסטלין. באימפריות האלה כל החיים החברתיים, הכלכליים, הפוליטיים, האישיים של האנשים היו כפופים לצורכי מבנה הגיוס-הצבאי. לכן אני קורא למערכת כזו אולטרה-גיוסיות, אף על פי שהחוקרת האמריקאית חנה ארנדט הציעה את המונח
״טוטליטריזם״, שהפך למקובל בכל העולם. חושב אני, שהמונח שהצעתי משקף בצורה מלאה יותר את מהות מבני הגיוס של המערכות הפושעות האלה, מאשר מושג הטוטליטריזם. באולטרה-גיוסיות הופכים לגיוסיים גם הכלכלה, וגם הפוליטיקה, וגם החיים האישיים של האנשים.
אחרי שתי מלחמות עולם במאה ה-20 החל תהליך בלתי-הפיך של דה-אימפריאליזציה של המדינות. המדינות האירופאיות בהתנדבות או תחת השפעת התנועות הלאומיות-המשחררות ויתרו על האימפריות הקולוניאליות שלהן. ככל שהתפתחו הכלכלות החדשניות, הפך לרווחי יותר לקנות משאבים, מאשר לנכס אותם בדרך כוחנית, חוץ-כלכלית. החל תהליך של ירידת התפקיד והמשמעות בחברות של מבני הגיוס-הצבאי ועליית התפקיד והמשמעות של מבני הגיוס-הכלכלי. במשפט הבינלאומי ובפוליטיקה הבינלאומית מתקבע העיקרון של איסור תוקפנות ואי-הפעלת כוח ביחסים הבינלאומיים, אף על פי שעיקרון זה עדיין מופר לא פעם בקונפליקטים מקומיים.
הכוח והעוצמה של המדינות נקבעים כעת לא במספר ובאיכות הכוחות המזוינים, כי אם ברמת ההתפתחות של הכלכלה החדשנית. מההצטיידות הטכנית והמקצועיות שנגרמו ממנה תלויה לחלוטין רמת היעילות של הצבאות המודרניים. כך נראית בהבנתי, מנקודת המבט של הגישה האבולוציונית-הגיוסית שהצעתי, הסכמה הכללית של הדטרמינציה של התהליך החברתי-היסטורי, שבה אני משתמש להסבר אבולוציוני של ההיסטוריה. כמובן, זו רק סכמה ראשונית, כביכול התא הראשוני של ההסבר של ההיבט הגיוסי של האבולוציה ההיסטורית
היא נראית פרימיטיבית, עד שלא תיפרש למערכת של הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה.
}}

==== הגישה האבולוציונית-הגיוסית וההסבר האבולוציוני של ההיסטוריה ====
{{רן|1=
כעת הכרחי לגעת בקצרה ביחס של הגישה האבולוציונית-הגיוסית לגישה הציוויליזציונית, בתיאוריית האתנוגנזה והפאסיונריות של לב גומיליוב, הצמודה אליה, במודל הגיאופוליטי ובתיאוריית המנטליות של האסכולה הצרפתית ״אנאל״. כל הגישות התיאורטיות האלה במידה כזו או אחרת מתיימרות להסבר אבולוציוני של ההיסטוריה.
הגישה הציוויליזציונית ריכזה את תשומת הלב בהבדלים באבולוציה של ציוויליזציות מקומיות, מה שללא ספק מהווה ראייה חשובה והכרחית בחקר האבולוציה ההיסטורית של האנושות. אך המסקנה הסופית של ניתוח הציוויליזציות המקומיות בכל הווריאנטים של הגישה הציוויליזציונית היא התזה על אי-המדידות של ציוויליזציות אלה, על קיומן של דרכי התפתחות מבודדות לחלוטין שלהן. הבידודנות הזו אינה מאפשרת לראות את החוקיות הכללית של התפתחות הציוויליזציה האנושית הגלובלית, מה שבעידן הגלובליזציה מפוקפק מאוד ומאוד. כמובן, תורתו של סמואל הנטינגטון על התנגשות הציוויליזציות מוצאת אישושים עובדתיים מסוימים בטרוריזם המוסלמי, בחיכוכים בין רוסיה למדינות המערב, בסתירות בין הצפון לדרום וכו'. אך אלה, כמובן, לא רק התנגשויות, כי אם גם תוצאות של מהירויות שונות של מעבר הציוויליזציה האנושית מהחברה המסורתית לחדשנית.
הטרדיציונליסטים-הפוצ'ווניקים ברוסיה קיבלו בהתלהבות עצומה את הגישה הציוויליזציונית, משום שהיא אפשרה להצדיק את
״הדרך המיוחדת״ של רוסיה, את אי-הקבלה של המוסדות והערכים הדמוקרטיים. הם מסרבים בתוקף להכיר בכך שאלה ערכים אוניברסאליים-אנושיים, שכל ציוויליזציה זקוקה להם. הם מקובעים בהכרזת זכויות האדם ובאמנות, שאליהן ברמה הרשמית הצטרפה
רוסיה. כן, רוסיה בינתיים עדיין הולכת ב״דרכה המיוחדת״. דרך זו הובילה אותה לשורשיות האוטוקרטיה, לאסון 1917, למחנות של סטלין, לעוני הנוכחי של המוני האוכלוסייה העיקריים ולעושר הלא-הגון בתנאים אלה של ״הרוסים החדשים״, לגילויי הביורוקרטיזם, השחיתות והפשע.
לתומכים רבים של הגישה הציוויליזציונית לא נתפס,
״החירות טובה יותר מחוסר-החירות״, או, כלשון היזם הרוסי של תחילת המאה ה-20, ״החירות עדיפה על השעבוד״, כלומר יעילה יותר. כך הוא אמר, תוך השוואת עבודת איכרים הצמיתים לעבודת העובדים השכירים. תוך הכחשת ערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם על סמך
״הייחודיות״ של הציוויליזציה המזרח-אורתודוקסית, הטרדיציונליסטים הרוסים בכך מצדיקים את חוסר-הזכויות, את חוסר-החירות, את היעדר הגירויים לעבודה אינטנסיבית וליזמות, ההכרחיים להתפתחות הכלכלה החדשנית והחברה החדשנית.
עוד החלוץ של הגישה הציוויליזציונית, הסלאבופיל הרוסי ניקולאי דנילבסקי, בתיאוריית הטיפוסים התרבותיים-היסטוריים שלו, שהוצגה בספר ״רוסיה ואירופה״, כיוון את מאמציו העיקריים להוכחה שרוסיה – אינה אירופה ולעולם לא תלך בדרך האירופאית של הפיתוח. לא ניתן לו היה להבין, שהתיאוריזציות הסלאבופיליות הפסאודו-פטריוטיות שלו הן למעשה עלבון לתרבות הרוסית, יריקה בפניו של כל אדם רוסי משכיל אירופאית. כדי להוציא את רוסיה מאירופה, הכרחי להעמיד את חלקה האירופאי על גלגלים ולהסיע אותו אל מעבר לרכס אורל. אך ספק אם החלום הזה של הטרדיציונליסטים יתגשם אי-פעם. מימי פיוטר הראשון רוסיה הייתה חלק בלתי-נפרד מיחסי החוץ האירופאיים. היא שיחקה בהם תפקיד רחוק מהאחרון. אך ההבדלים הציוויליזציוניים, כמובן, קיימים, ומשמעותיים למדי. הם מתבטאים קודם כל בנוסחת אובארוב הידועה: ״אורתודוקסיה – אוטוקרטיה – עממיות״. ההקפדה על נוסחה זו גוררת אחריה פיגור נצחי, היעדר מוסדות דמוקרטיים מפותחים.
הגישה הציוויליזציונית מסתפקת בניתוח מיוחדויות של ציוויליזציות מקומיות ומתעלמת לא רק מקיומה של ציוויליזציה גלובלית, כי אם גם מקיומם במסגרת המקומיות גם של הבדלים ציוויליזציוניים בין העמים, כלומר של ציוויליזציות אתניות. הנציגים הגדולים ביותר של הגישה הציוויליזציונית אוסוולד שפנגלר וארנולד טוינבי סברו, שבבסיס ההבדלים הציוויליזציוניים מונחים הבדלים באמונות דתיות. למעשה, ההבדלים הציוויליזציוניים אינם נקבעים על ידי האמונות הדתיות, כי אם להפך, בעצמם קובעים אותם, קובעים את אימוץ האידיאולוגיות הדתיות השונות.
כמובן, האידיאולוגיה הדתית, שאומצה על ידי ציוויליזציה מקומית, משפיעה בצורה חזקה מאוד על האבולוציה ההמשכית שלה. אך אבולוציה זו נקבעת על ידי מכלול רחב של תנאים מוקדמים היסטוריים, שבהם נכללים המיקום הגיאוגרפי, האקלים, תבליט השטח, ההבטחה במשאבים, מערכת הכלכלה והניצול של הטבע, ההיסטוריה הקודמת, מיוחדות התרבות, מבנה המערכות הגיוסיות-פוליטיות. הדת השלטת – רק אחד מהגורמים האלה, אף על פי שהוא משפיע למדי. בחברה המסורתית היא מקבעת את ההבדלים הציוויליזציוניים, אך ככל שמתהווה החברה החדשנית מתבצעת החילון ודחיקת המוסדות הדתיים על ידי מוסדות חילוניים מהיסודות של המערכות הציוויליזציוניות. הניסיונות של הפונדמנטליסטים להחזיר את הדת ליסודות אלה מסוכנים ביותר לציוויליזציות עצמן וחסרי-סיכוי בהמשך מהלך ההיסטוריה.
פגם נוסף של הגישה הציוויליזציונית הוא הייצוג על האבולוציה של ציוויליזציות מקומיות לפי האנלוגיה עם אורגניזמים חיים, שנולדים, גדלים, מתבגרים, מזדקנים ומתים. נראה שהייצוג הזה מבוסס על עובדות, אם לשפוט לפי כך שכל הציוויליזציות העתיקות הגיעו לשקיעה ומתו, ובשטחים שתפסו פעם קיימות ומתפתחות ציוויליזציות מודרניות. אך האנלוגיה הזו צולעת לא על רגל אחת, כי אם על שתי הרגליים.
ההתפתחות האישית, כלומר האונטוגנזה של אורגניזם חי מקובעת בטבעו הביולוגי ויש לה גבולות משותפים לכל המין של ההתפשטות בזמן. עד כמה שלא יישתנו מועדי החיים של אנשים שונים, את הגבול של 160 שנה עדיין איש לא חצה. ואילו ההתפתחות ההיסטורית של ציוויליזציות היא לא אונטוגנזה, כי אם פילוגנזה, כלומר תהליך היסטורי, המורכב מהרבה אונטוגנזות אנושיות. תהליך זה אפשר להשוות דווקא לקיום של מין, שאין לו גבולות מוגדרים בבירור ויכול להימשך מיליוני שנים, עד שהזיקה ההדדית של הנסיבות החיצוניות והפנימיות לא תעמיד את המין בפני האלטרנטיבה – להשתנות או להיכחד.
כל הציוויליזציות העתיקות ייצגו חברות מסורתיות, שמבני הגיוס שלהן נשאו אופי שמרני ביותר, שקשה להיכנע לשינויים. חדשנויות רבות היו עבורן הרסניות. רפורמות רבות גרמו לקונפליקטים חברתיים והתבצעו רק במהלכם של מלחמות אזרחים. השתמשו בעבודת עבדים בלתי-יצרנית, לא-חופשית ונטולת גירויים פנימיים. אופי עיבוד האדמה והייצור המלאכותי לא השתנה במשך מאות שנים. מבני הגיוס של החברות העתיקות לא הזדקנו פיזית, כי אם התיישנו חברתית.
באשר לציוויליזציות המודרניות, בהתאם לתיאורטיקנים של הגישה הציוויליזציונית, גם הן חייבות להזדקן ולמות. מחשבים אפילו את מועדי החיים הממוצעים של ציוויליזציות מקומיות. עם זאת, זה אבסורד. הציוויליזציות המודרניות בדרכים שונות, במהירויות שונות מאוד ועם בעיות גדולות עוברות להתפתחות של חברות חדשניות. כעת קפיאת הפיתוח מובילה לקונפליקטים אזרחיים ולמלחמות פנים, כפי שאירע ב-2011 במצרים, לוב, תוניסיה, סוריה, תימן ומדינות אחרות של המזרח הערבי.
החברות המודרניות נעשות דינמיות יותר ויותר, טרנספורמטיביות. כדי לא להתיישן, הכרחי להתחדש כל הזמן
כל זה מראה, שלמרות הזכויות הבלתי-מעורערות של הגישה הציוויליזציונית בחקר האבולוציה של ציוויליזציות מקומיות, מייסדי גישה זו הציעו במובנים רבים הסברים מוטים של אבולוציה זו. הסבר אבולוציוני מערכתי של ההיסטוריה לא יצא להם.
הישג משמעותי של הגישה הציוויליזציונית של ארנולד טוינבי, עם זאת, היה קביעת התפקיד של האליטה, אשר, במענה לבקשות האקטואליות של ההיסטוריה, מגלה אחריות או חוסר-אחריות, ובמקרה של חוסר-יכולתה לתת מענה הולם, מביאה את ציוויליזציה שלה לקריסה ומוות. עמדה זו, כמו גם הייצוג על התפקיד ההרסני של הפרולטריון החיצוני והפנימי, עומדים מול התורה המרקסיסטית האוטופית על השליחות ההיסטורית והתפקיד המשחרר של הפרולטריון. למעשה, האליטה בהבנת טוינבי מבצעת את הפונקציה של מבנה גיוס, התומך בסדר בחברה ונתון לטרנספורמציה במפנים ההיסטוריה.
תיאוריית האתנוגנזה של לב גומיליוב צמודה ממש לגישה הציוויליזציונית, אך מתרכזת לא בציוויליזציות מקומיות, הכוללות קבוצות קרובות של עמים, כי אם בהתארגנויות אתנו-ציוויליזציוניות, מה שמשלים מהותית את הגישה הציוויליזציונית. הרעיון המרכזי בתיאוריית האתנו-ציוויליזציות של גומיליוב הוא הקונספציה של הפאסיונריות. אם האליטה של ארנולד טוינבי שואפת לשמירת היציבות של המערכת החברתית, הרי שהפאסיונרים של לב גומיליוב, להיפך, מתנגדים בהתמסרות לשמירת היציבות של הסביבה החברתית והטבעית.
הם בזים להתנהגות היומיומית הפלשתינית, הקשורה באינסטינקט השימור העצמי של האדם. בכך באה לידי ביטוי המנטליות האנטי-צרכנית הרדיקלית של גומיליוב, שחי בתנאי האולטרה-גיוסיות הסובייטית. הפאסיונרים ניזונים מפליטות אנרגיה מקריות מהקוסמוס, מקרינות לא-מובנות כלשהן, שאינן ידועות למדע ומהוות רק
המצאה פנטסטית של ההיסטוריון. הזרמות האנרגיה האלה נשפכות על אותו חלק של הביוספירה, שעליו נמצא אתנוס נתון, וטוענות את הפאסיונרים, שמגייסים באנרגטיות שלהם את החלק העיקרי של האתנוס.
כתוצאה מכך כל האתנוס מגלה מתח פאסיונרי, כלומר אנרגיה פוטנציאלית, ואחר כך האנרגיה הזו עוברת טרנספורמציה לקינטית, מתחילות תזוזות, כיבושים, התפשטות תרבות. בכך לא מובן לחלוטין, מדוע אנרגיית הקוסמוס נשפכת בתחילה רק על הפאסיונרים, ולא על כל האתנוס, החי בשטח נתון. האתנוס שבא לתנועה מבצע כיבושים גדולים, כובש עמים אחרים, מקים אימפריות, עד שיתרוקן מאגר האנרגיה הפאסיונרית שנצברה. ואז מתחילה הירידה.
הפאסיונריות של גומיליוב – זו למעשה פעילות גיוס, רק שמיועדת במונח מפוקפק למדי, אם כי זכיר היטב. לא סוד שמקור המונח הזה קשור בכינוי פאסיונריה – של התעמולנית הקומוניסטית הנסערת דולורס איבארוּרי בזמן המהפכה בספרד בשנות ה-30. מכאן, שהוא קשור ב״הצד הרומנטי״ של האולטרה-גיוסיות הסובייטית, ששיחד אפילו את אותם נציגי האינטליגנציה הסובייטית, ששנאו את הסטליניזם.
למעשה, לפעילות הגיוס יש מקור לא קוסמי ולא אלוהי, כי אם ארצי לחלוטין. מקורה הוא הקיום בקהילות אנושיות של מבנים מיוחדים, להם אני קורא גיוסיים. מבנים אלה מתגבשים גם בחברות ברבריות על בסיס שפע של מבני חמולה, שכללו קרובים וחברי משפחותיהם מחמולות אחרות. בריתות השבטים, או הצ'יפדומים, נועדו להגנה מפני התקפות חיצוניות או לתקיפה על שבטים אחרים, וכן ליישוב קונפליקטים בין חמולות על ידי מימוש עמדות המשפט המנהגי. בתפקיד שופטי בוררות בסכסוך קרובים הופיעו זקני החמולות, ו
בסכסוך בין חמולות – מנהיגי השבטים.
פלוגות השבטים התאספו בצורה בלתי-סדירה ביותר, מבני הגיוס להקמתן נוצרו על ידי המנהיגים. זו לא משימה כל כך קלה, כמו שיכול להיראות. בני הקהילה החופשיים מתנתקים באי-רצון מהמשקים שלהם והולכים לסכן את החיים. פעילות הגיוס שלהם נופלת במהירות. היא עולה רק באיום ישיר על קיום השבט. קבוצות הקרובים עוקבות בערנות, שבהתנגשויות צבאיות החמולה שלהם לא תסבול יותר מדי ולא תיחלש יותר מחמולות אחרות. בכך טמונים החולשות של כל צבא ברברי. עם זאת, עם גידול היישובים והפיכתם לערים, מתעורר צורך בצבא סדיר קבוע. לצד המיליציות השבטיות מתעוררים קונטינגנטים צבאיים קבועים בהנהגת המנהיגים. מבני הגיוס מקבלים סדירות, לגיוס הלוחמים מופעל הכפייה – תכונה בלתי-נפרדת של השלטון המדיני. ערכם של קהילות החמולה נופל, ושל הקהילות השכנות – עולה.
בני הקהילה החופשיים מועלים במסים על אחזקת הצבא וצורכי הניהול. על בסיס זה נוצרת המדינה. כוחם של המנהיגים מושאל על ידי חמולה מסוימת, נעשה תורשתי, מקבל צורה של מונרכיה. הקונגלומרט של השבטים עובר טרנספורמציה לאתנוס. נוצרת זכות בעלות על השלטון. מתגבשת אריסטוקרטיה חמולתית. מבנה הגיוס של המדינה מקים צבא סדיר ומנגנון פקידותי. הוא תומך בפעילות הגיוס ברמה מקסימלית גבוהה. היעילות הכלכלית של הכיבושים נעשית גבוהה יותר מהיעילות של ייצור התוצר המקומי הגולמי. המצביאים והלוחמים המיומנים מוקפים בכבוד, הם תופסים משרות מדינה גבוהות. נוצרת רומנטיקה צבאית. על גיבורי המלחמות מחברים אגדות, שרים שירים, מלחינים אפוסים. הנושא הצבאי דומיננטי בכל התרבות של האתנוס המדינתי.
הכיבושים הגדולים, עם זאת, מתחילים לא מקבוצת פאסיונרים, כי אם,
ככלל, מרפורמת גיוס, הכוללת איחוד הצבא, חימושו על חשבון המדינה, חלוקה לזרועות צבא – פרשים, חיל רגלים, רוכבי מרכבות, יחידות אי-סדירות של המיליציה וכו', קביעת אספקה סדירה של מזון ועוד הרבה מאוד. הניצחונות מעלים את רמת ה״פאסיונריות״, והיתרונות החומריים והשלל הצבאי שמתקבלים בזכותם, כמו גם האפשרות לבזוז ולעשות אלימות בערים שנכבשו, גוברים מבחינת
ה״פאסיונרים״ על הסכנות הקשורות באפשרות לקבל פציעות או למות מנשק האויב. כך שאנרגיית הקוסמוס כאן אינה קשורה כלל. פעילות הגיוס היא פונקציה של מבני הגיוס התחרותיים ביותר בתנאים ההיסטוריים הנתונים.
ככל שמתפתחת המדינה מתגבשת תחושת המולדת, מתחזקת חלוקת העולם לשלו וזר. עם ההתקרבות לחברה החדשנית המלחמות לא רק שאינן פוסקות, כי אם נעשות אכזריות והרסניות יותר ויותר. ההכנה והניהול של המלחמות נשארים הפונקציה החשובה ביותר של מבנה הגיוס של המדינה. פעילות הגיוס כבר לא רק מנוצלת כמו בעידני האתנוגנזות, היא מיוצרת על ידי תעמולה, חינוך, אמצעי מידע. השיא של ה״פאסיונריות״ הוא האולטרה-גיוסיות הטוטליטרית, שהגיעה להיקף מיוחד בשתי מדינות, שספגו תבוסה גורלית במלחמת העולם הראשונה – גרמניה ורוסיה. פעילות גיוס בלתי-נתפסת, שסובבה בשתי המדינות והפכה אותן לשני מחנות צבאיים מאוחדים, הוזנה כל הזמן ברגשות רוונגיסטיים. אחרי מלחמת העולם השנייה הכלכלה הגיוסית גילתה יותר ויותר את אי-יעילותה ופיגרה במירוץ מול הכלכלות היזמיות של המדינות הדמוקרטיות. במקביל התנוונו מבני האולטרה-גיוס. זה הכריע את הקריסה הבלתי-נמנעת של מערכת האולטרה-גיוסיות.
כל זה מראה, שתיאוריית הפאסיונריות של גומיליוב חושפת
רק ראייה צרה של התהליכים הגיוסיים ובנוסף לכך לא מפרשת אותה נכון לגמרי. אלה שהוא מכנה פאסיונרים נצפו על ידו בחייו תחת שלטון המערכת האולטרה-גיוסית בבריה״מ בימי ההתלהבות המנופחת של מה שנקרא ״הבנייה הסוציאליסטית״. פעילות גיוס והתמסרות של אנשים אכן הכרחיות לא רק בתחום הצבאי, כי אם גם במדע, בתרבות, בכלכלה. רוסיה של היום חיה על גחלים כבויים ואפר של ״פאסיונריות״ שנשרפה
היא זקוקה היום להרמה חדה של פעילות הגיוס, אך כבר לא לעימות צבאי ולא לשאיפות אימפריאליות, כי אם לפיתוח הכלכלה החדשנית ולקידום החברה החדשנית. הקונספציה של הפאסיונריות של גומיליוב, עם כל הכבוד לאינטלקט שלו, מבוססת על הבנה צרה של פעילות הגיוס, הקשורה בראש ובראשונה בשאיפות התוקפניות-הכובשות של אתנוסים ומדינות, ובחלק התרבות הכפוף לשאיפות אלה. היא שמרנית במהותה, ולכן כל כך מהללים אותה הטרדיציונליסטים המודרניים. בנוסף, האוריינטציה האנטי-אירופאית, האירו-אסייתית, הפרו-אסייתית של ייצוג ההיסטוריה של רוסיה, שהביאה אותו אפילו להלל בתפקיד הזה של עדר הזהב והעול הטטרי-מונגולי, רחוקה מאוד מהמציאות ומכילה את אותו ייצוג מעוות של רוסיה, שמזין את ה״פאסיונריות״ של מתנגדי הדמוקרטיה.
הדטרמיניזם הגיאוגרפי בהסבר ההיסטוריה אופייני גם לתיאוריית הגיאופוליטיקה. הרעיון המקורי של הגיאופוליטיקה היה קשור לא רק בהחדרה להסבר הדטרמינציה של התהליכים ההיסטוריים של הגורם הגיאוגרפי כיסודי, כי אם גם בניסיון להחיל על ההיסטוריה את התיאוריה האבולוציונית של דרווין, מה שקיבל את השם סוציאל-דרוויניזם. מייסדי הגיאופוליטיקה ראו במדינות יצורים חיים, המקבלים משאבים משטח מסוים ונאבקים על הקיום עם מדינות אחרות. תוצאת המאבק הזה היא ברירת החזקים ביותר ו
בעלי כושר-הקיום. בהסתמך על שיקולים אלה, הגיאופוליטיקה הצדיקה מלחמות תוקפניות כביטויים של המאבק הטבעי על הקיום, המוביל לקדמה בדרך של הישרדות המותאמים ביותר.
הגיאופוליטיקה קמה בגרמניה בתקופת התחזקות רצופה של שאיפותיה הכובשות וצמיחת הרגשות השוביניסטיים בחברה הגרמנית. מייסדה היה האנתרופו-גיאוגרף הגרמני פ. רצל, ויוצרה של הווריאנטה השנואה ביותר שלה – הגיאופוליטיקאי הנאצי קרל האוסהופר. במאה ה-20 קונספציות גיאופוליטיות החלו להיווצר במדינות השונות ביותר של העולם. לא אעסוק בקונספציות הגיאופוליטיות, שנוצרו בגרמניה, אנגליה, ארה״ב ומדינות אחרות במחצית הראשונה של המאה ה-20. רבות מהן די פנטסטיות ורחוקות מהמציאות. הגרעין הרציונלי של הגיאופוליטיקה, עם זאת, הוא בכך שהאינטרסים המדיניים-החיצוניים של המדינות קשורים במיקומן הגיאוגרפי, והאפשרויות למימוש אינטרסים אלה תלויות בקיום משאבי טבע, במיוחדויות ובכמות האוכלוסייה, בהרכבה האתני, באופי האקלים, הקרקעות, תבליט השטח, גודל הטריטוריה. הבדלים גיאופוליטיים משמעותיים והבדלים באופי העמים יש למדינות ימיות ויבשתיות, מישוריות והרריות, מיוערות וערבה, צפוניות ודרומיות, מערביות ומזרחיות וכו'. כל זה ללא ספק משפיע גם על אופי האבולוציה של המדינות.
לבסוף, מנקודת המבט של הגיאופוליטיקה (והמוביליטיקה) חשיבות עליונה ביותר יש לסביבה הגיאוגרפית של המדינה: אילו מדינות ומושאים גיאוגרפיים, מרחבים או התארגנויות גיאו-כלכליות ממוקמים סביב גבולותיה. נזכיר, שאחד העקרונות האסטרטגיים החשובים ביותר של ההתנהגות הגיאופוליטית של האימפריה הבריטית הובע בתזה: לאנגליה אין אויבים או חברים קבועים, לאנגליה יש רק אינטרסים קבועים. הגיאואסטרטגיה של כל מדינה התגבשה בהתאם לאינטרסים הגיאופוליטיים שלה, אשר, כמובן, לא היו כל כך קבועים, כי אם השתנו והופנו מחדש ב
התאם לפרספקטיבות הגיאואסטרטגיות שהתווה. עם זאת, לאורך כל התקופה ההיסטורית העצומה של קיום החברה המסורתית והתקרבותה לחדשנית, בכל אחת מהמדינות החזקות מבחינה גיאופוליטית היה בשימוש רק עיקרון גיאואסטרטגי אחד – עיקרון הרחבת הגבולות בדרך של כיבוש שטחים סמוכים או מעבר-לים. בהתאם לכיוון במימוש העיקרון הזה נבחרו בעלי-ברית או יריבים. מאזן הכוחות באזורים גיאופוליטיים הוביל להיווצרות מערכות מסוימות של שיווי-משקל בין כוחות אלה. המערכת הידועה והאפקטיבית ביותר מסוג זה בהיסטוריה העולמית הייתה מערכת שיווי-המשקל האירופאי. היא כללה בכך, שבמקרה של התחזקות חדה והופעת תביעות להגמוניה באזור של אחת המדינות האירופאיות, היא איבדה בעלי-ברית ורכשה יריבים, אשר ביחד החזיקו במשאב גיוס חזק לאין-ערוך משל אותה מדינה.
מאז תקופת פיוטר הראשון רוסיה הייתה חברה מלאה במערכת שיווי-המשקל האירופאי. רוסיה שימשה משקל-נגד כבד מאוד לכל ניסיון של המדינות שהתחזקו יתר על המידה ביבשת אירופה להקים שלטון באירופה. משקל-נגד נוסף הייתה אנגליה. שוודיה של קרל ה-12, פרוסיה של פרידריך הגדול, אימפריית נפוליאון ערערו בכוחן, כשנסחבו למלחמות נגד רוסיה. וכשרוסיה, שנהפכה לז'נדרם של אירופה, החלה לתבוע הגמוניה בה, היא קיבלה את מלחמת קרים וספגה בה תבוסה מבישה מהאיחוד של המדינות המפותחות יותר מבחינה כלכלית וטכנית – אנגליה וצרפת. התפתחות רוסיה תמיד נקבעה על ידי התחרות עם מדינות אחרות של אירופה, מה שמעולם לא הבינו האירו-אסייאתים, המנסים, כמו מבקשי רעתה ממדינות אחרות, לייצג את רוסיה כמדינה אסייתית, שרק סמוכה לאירופה.
בשתי מלחמות עולם מכלות-דם רוסיה המדממת שוב מילאה תפקיד של משקל-נגד לשאיפה של המיליטריזם הגרמני ל
שלטון באירופה. שתי המדינות שילמו במלואן על שאיפותיהן הגיאופוליטיות האולטרה-גיוסיות, המיליטריסטיות. אך רוסיה שילמה לאין-ערוך יותר. גרמניה זכתה בדמוקרטיה מפותחת ביותר ונכנסה לליבתו של האיחוד האירופאי האדיר. ואילו רוסיה נהפכה לספקית אנרגיה וחיה בשוליים של אירופה, מתענגת על שאיפות גיאופוליטיות ישנות ושומרת על עריכה חדשה של האוטוקרטיה. רוסיה החדשה זקוקה שוב לרפורמות העמוקות ביותר, הנחרצות ביותר, אך לא למהפכה חדשה, וכדי לבצען, הכרחי לנצל את אותם מנופים אדירים, שכבר קיימים אצל השלטון הנוכחי, אך לשם כך דרוש רצון אדיר, פעילות גיוס נסערת ותמיכה ״פאסיונרית״ מתמסרת של החלק היצירתי ביותר של האליטה. זו ההזדמנות היחידה של רוסיה לצאת מהמבוי הסתום האבולוציוני הנוכחי, להעלות את משמעותה הגיאופוליטית ולהיות לאחד המנהיגים של האנושות המתפתחת חדשנית.
איש לא יוכל להכתים את ההישג הגיאופוליטי של הגיבורים, אשר בתנאים מפלצתיים של התמודדות של שני משטרים אכזריים, אחרי תבוסות חסרות-תקדים, שנבעו מהעדר-הכשרון של ההנהגה הסטליניסטית ומהפשעים שקדמו לה, הצליחו לעצור את החיה הנאצית, ובקירות בגופותיהם המתות את המרחב הגיאופוליטי ממוסקבה ועד ברלין, הביאו שלום ושלווה לעמי אירופה. אך לא לעצמם ולא לאלה, שנמצאו כתוצאה מהניצחון במאי 1945 תחת העקב הברזל של ההתפשטות הגיאופוליטית של המשטר הסטליניסטי התוקפני.
ה״שחרור״, שבא מכיוון המערכת האולטרה-גיוסית, הפך במהרה לשעבוד חדש של עמי מרכז ומזרח אירופה ולכבילתם למנגנון גיאופוליטי ענק, המופנה נגד המדינות הדמוקרטיות. הניסיונות להשתחרר מ״מחנה הריכוז הסוציאליסטי״ נשפכו למהפכות לאומיות-משחררות בהונגריה ב-1956, בצ'כוסלובקיה – ב-1968, בפולין – ב-1983, אך דוכאו באכזריות. הגיאופוליטי
התנגשות שתי מערכות עם משטרים חברתיים-מדיניים אלטרנטיביים, עם הסלמת החימוש והופעת נשק ההשמדה ההמונית, יכלה להפוך לאסון גרעיני עולמי. הציל את העולם מקריסה גיאופוליטית רק הירידה בפעילות הגיוס בבריה״מ, שכבשה גם את הביורוקרטיה השלטת, כמו גם התבוסה המוחצת במלחמה הקרה ובתחרות הכלכלית מול הקפיטליזם. גורמים אלה, באופן חוקי לגמרי, ולא במקרה, כמו שחושבים לאקדמיות של הגיאופוליטיקה התוקפנית, המתפקדות ברוסיה, הובילו ל״פרסטרויקה״ של גורבצ'וב ולקריסה המלאה של מחנה הריכוז הגיאופוליטי.
הניצחון הגיאופוליטי של המשטר האולטרה-גיוסי במלחמת העולם השנייה עדיין מנוצל על ידי מתנגדי הדמוקרטיה ברוסיה ובמרחב הפוסט-סובייטי, כדי לקריאות ניצחון וצווחות תעמולה לחנוק את שאיפת האנשים לחירות ולהקמת מוסדות דמוקרטיים. המשבחים הזעופים של הניצחון הזה מנסים לקחת אותו מגיבוריו ומקורבנותיו, כדי לשמר אותו למען התליינים – ל״מנהיג העמים״ עצמו, למשטרו הטרוריסטי ולמנגנון הענישה שלו. ככל שזה פרדוקסלי, מנגנון הענישה הזה אכן שיחק תפקיד מרכזי במימוש אופן הגיוס האולטרה-גיוסי של ניהול המלחמה: הוא החדיר פחד גדול עוד יותר באנשים, שניסו בתנאים בלתי-נתפסים לשמר את חייהם, משהייה תחת קליעים, פגזים ופצצות של האויב. בכך, בפקודת המנהיג, ערב המלחמה מנגנון הענישה השמיד את כל צמרת הצבא ואת הרוב העצום של כוח הקצינים המנוסה, והשליך את החלק הנותר לחוסר-יוזמה מוחלט והשתאות. ללמוד את אמנות המלחמה הקצינים והגנרלים החלו כבר אחרי הפלישה, תחת קליעים, פצצות ופגזים. רבים לא למדו. כמעט עד סוף המלחמה הגנרלים והמרשלים של הניצחון דחפו את הלוחמים תחת מקלעים, שם אלפים נקטלו בקליעים בהתקפות חסרות-טעם ובלתי-מוכנות, והכל כדי שהמפקדה תוכל לדווח על כיבוש הגבעה או
של היישוב ולקבל שבחים מהמפקדה העליונה, ולפעמים אף עיטור על החזה.
בין ההיסטוריונים והגיאופוליטיקאים ברוסיה המודרנית לא פוסקים הוויכוחים על הבעיה, שהעלה המהגר ויקטור סובורוב-רזון: האם התכוון סטלין להקדים את היטלר ובכך להשיג את היוזמה האסטרטגית בדרך של התקפת פתע על הרייך הגרמני? קרוב לוודאי שהתכוון. השאיפות הגיאופוליטיות של שני המשטרים האולטרה-גיוסיים היו שוות-ערך ואסימטריות. שניהם שאפו לשלטון עולמי: האחד להבטחת מרחב המחיה הגיאופוליטי של האומה הגרמנית, האחר – ל״אושרם״ הכפוי של כל העולם בדרך של התפשטות עולמית של הדיקטטורה הטרוריסטית.
כבסיס למימוש התוכניות הגיאופוליטיות העולמיות היה דרוש היבשת האירופאית. לשם כך כל האמצעים היו טובים. המלחמה, כמו תמיד, הייתה מימוש הפוליטיקה באמצעים אחרים. לאמצעים אלה השתייך גם הטרור חסר-הרסן נגד אנשי ארצו, כשסטלין הלך בעניין זה הרבה יותר רחוק מהיטלר. למימוש תוכניותיו הגיאופוליטיות המדינה העצומה, שהורכבה מחמש-עשרה מדינות העצמאיות כיום, שאוחדו ביד ברזל לברית המועצות הכפויה, ייצרה טנקים, מטוסים, תותחים, מקלעים.
מיליוני אנשים במשך עשרות שנים נשללו מהם מזון תקין, ביגוד איכותי, הם התיכו מתכת, יצקו קליעים, הרכיבו מקלעים, והכל למימוש התוכניות הגיאופוליטיות ההזויות של ההנהגה הקומוניסטית ושל הפונקציונרים שלה: לשאת דגלים אדומים בכל העולם ולשחרר את הפרולטריון מעול ההון. זו הייתה השאיפה הגיאופוליטית לשלטון עולמי, רק שבוטאה לא בצורה ישירה, כמו אצל היטלר, כי אם בצורה אלגורית, מהועפת. טיעון משכנע לחלוטין של תומכי הקונספציה של סובורוב הוא הריכוז שנעשה בהוראת
סטלין חסר-התקדים בהיסטוריה של הטכניקה הצבאית, הכוחות והאמצעים בקרבת גבול המדינה תוך זלזול מוחלט במקומות השיבוץ של אמצעים אלה בהקמת מבני ביצור.
אם סטלין התכוון לנהל מלחמת מגננה ולשאת דגלים אדומים לאירופה אחרי שחיקה ממושכת של האויב בקווי ההגנה, התמונה הגיאואסטרטגית של פעולות הצבא האדום הייתה שונה לגמרי. בסדר דחיפות רגיל לאולטרה-גיוסיות היו מקימים ביצורים רב-רצועתיים, חופרים תעלות, יוצרים בונקרים מבטון עם נקודות מקלע מכוונות, עמדות ארטילריה וכו'. במקרה זה היה צריך לחזק את האזורים המבוצרים בריחוק מסוים מהגבול, ולא לפרק את קו ההגנה, ששר התעמולה של היטלר גבלס קרא לו קו סטלין. נזכור, שההתקפה על פינלנד החלה בפרובוקציה (הפגזה ארטילרית), שהתסריט שלה דמה מאוד לתסריטים של הפרובוקציות של היטלר.
בכל זאת, התוכניות הגיאואסטרטגיות של ההנהגה הסטליניסטית בתוכנית שנחשפה ופורסמה לעיון הציבור
״גרוזה״ היו צנועות למדי ולא תואמות לגמרי את השיבוץ האמיתי של הקורפוסים הממוכנים הענקיים. לכבוש חלק מפולין, מפרוסיה המזרחית, להסתנן לרומניה. האם זה תואם את המטרות האמיתיות של מלחמה טוטאלית אוריינטדית-גיאופוליטית, תקינה לאולטרה-גיוסיות? כפי הנראה, זו הייתה רק תוכנית-חלום של איזה אנשי המטה הכללי, מעין סקיצה או שרטוט של התוכנית הגנרלית האמיתית, שאו מוסתרת מהציבור באוספים סודיים של הארכיונים, או הושמדה, אך בכל מקרה לא נפתחה לחקר היסטורי חופשי. אפשר להניח, שהמטרה הסופית של התוכנית הזו הייתה כיבוש ברלין.
כמובן, הכוונות הגיאואסטרטגיות שטרום-המלחמה של ההנהגה הסטליניסטית נידונו לכישלון. רזון תורם את חלקו ל
האדרת סטלין, כשהוא משער, כאילו מימוש הרעיון של התקפת מנע יכול היה להפוך את מהלך האירועים לכיוון ההפוך ולהוביל לניצחון הצבא האדום על הוורמאכט כבר ב-1941. הצבא האדום אכן היה בלתי-מוכן לחלוטין למלחמה, אך מסיבות שונות לגמרי מאלה, שעליהן משקרים בזיכרונותיהם המפקדים הסובייטים, שהוכו פעמים רבות.
העליונות העצומה של הצבא האדום בטנקים, מטוסים, מתקנים ארטילריים וכו' הייתה תוצאה של התיעוש המואץ, מימוש של השאיפה המאנית לעליונות גיאופוליטית בדרך של צבירת מדדים כמותיים. הטנקיסטים, הטייסים, התותחנים, המפקדים של הצבא האדום היו בלתי-כשירים לחלוטין למלחמה מודרנית, ועובי השריון וכמות הטנקים הולידו אצל ההנהגה אשליית עליונות, אוטופית לא פחות מאשר אשליית העליונות של המשטר הסובייטי. אך לאשליה הזו הספיק כדי לנסות ״בדם מועט, במכה אדירה״ למחוץ, להשמיד את ה״אויב״.
נניח, שיורשי סטלין יצליחו להסתיר לנצח מהציבור את ההנחיה האסטרטגית שטרום-המלחמה שלו, וההיסטוריונים לא יצליחו להוכיח ב-100% את כוונתו להקדים את בעל-בריתו לשעבר, היריב הגיאואסטרטגי והתאום שלו. מה, מזה תיעשה לא-ידועה הטבע הגיאופוליטי התוקפני של המשטר הזה, שאיפתו לשלטון עולמי ומהותו שונאת-האדם? כלום. היא באה לידי ביטוי מספיק גם בכיבושים הטריטוריאליים של מדינות עצמאיות אחרי חלוקת אירופה עם היטלר לפני המלחמה, וגם בתביעות הגיאופוליטיות אחרי סיומה. מאחורי גדר התיל של מחנה הסוציאליזם אחרי מלחמת העולם השנייה נמצאה חלק משמעותי מאוד של הטריטוריה של אירופה וגם של אסיה.
אם נבחן את תוצאות מלחמת העולם השנייה מנקודת המבט הגיאופוליטית, אפשר לומר בביטחון, שלמרות שהניצחון הושג במאמצים משותפים של בריה״מ ובעלי-בריתה, והסיוע החומרי-טכני
מצידם שיחק תפקיד עצום, אם לא מכריע, בהבטחת החיילים הסובייטים, המלחמה הזו מבחינת השגת היתרונות הגיאופוליטיים נצחה רק על ידי המשטר הסטליניסטי, וכל הדמוקרטיות של העולם ספגו בה אחרי הניצחון תבוסה איומה ואכזרית.
מערב אירופה שכבה בחורבות, ורק הסיוע של ארה״ב לפי תוכנית מרשל אפשר לה להתחיל בשיקום של כלכלת שוק מושלמת טכנית לפי המושגים של אותם זמנים. מעמדה הגיאופוליטי המוביל בעולם נחרב ואובד לגמרי, הוא עבר לשתי מעצמות-על – ארה״ב ובריה״מ. קבוצה קטנה של מדינות דמוקרטיות אירופאיות נשארה בשטח קטן מאוד בקצה המערבי של אירופה, כשהיא מוקפת ממזרח בשטחים עצומים של מחנה הריכוז הסוציאליסטי החדש-שנולד. וממערב כל חצי האי האיברי עד גיברלטר היה כבוש על ידי שני משטרים דיקטטוריים – של פרנקו וסלזר.
השריונות הטנקיים של סטלין יכלו תוך שבועות ספורים לתפור את שאריות אירופה ולהשליך את הדמוקרטיה למי הים התיכון והאוקיינוס האטלנטי. מהפיתוי הזה של השליט הסובייטי ריסנו רק הירידה החדה בפעילות הגיוס של האנשים אחרי המלחמה הטוטאלית, החורבן המלא בכלכלה והופעת נשק הגרעין כטיעון של שלום.
בכך שבתכניות הגיאופוליטיות של סטלין נכלל שחרור מלחמת העולם השלישית ברגע הנוח ביותר מבחינה גיאואסטרטגית, אני לא מטיל ספק ולו לרגע. כשהמושל הגיאופוליטי שלו קים איל סונג תקף את קוריאה הדרומית והחלה המלחמה הקוריאנית, מנהיג חצי העולם השמיע משפט סקרמנטלי על כך שלא צריך לפחד מהמלחמה עם
״האימפריאליזם״, שכן ברגע נתון גרמניה עדיין לא התאוששה מהתבוסה, ואנגליה וארה״ב אינן מוכנות מספיק למלחמה כזו. הציל את העולם רק כך, שהאימפריה הסטליניסטית עד מות אדונה לא הייתה מוכנה למלחמה גרעינית.
השאיפות הגיאופוליטיות חסרות-הרסן של ההנהגה הסטליניסטית
שולבו עם הזלזול בגיאופוליטיקה כבתורת ״פסאודו-מדעית, המצדיקה אגרסיה אימפריאליסטית״. בסופו של דבר במקום הסטליניסטית באה הדוקטרינה הגיאופוליטית של ברז'נייב, שמהותה הייתה שמירת ״ההישגים של הסוציאליזם״ בצירוף התפשטות גיאופוליטית למדינות המתפתחות.
אחרי הקמת נאט״ו והסכם ורשה המתח הגיאופוליטי בעולם נשמר כל הזמן, לפעמים נחלש מעט, לפעמים עולה שוב בכוח עצום. הסכנה הגדולה ביותר של האסון הגרעיני, כידוע, הייתה כרוכה בקונפליקט הקריבי, שהתלקח סביב אספקת הטילים הסובייטים לקובה. העימות הגיאופוליטי נמשך בכל היבשות, הימים והאזורים של הפלנטה. המקורות הגיאופוליטיים של האסון הגרעיני, שריחף מעל האנושות, הוסרו רק אחרי ההתפרקות ההיסטורית-בלתי-נמנעת של אותה התארגנות מלאכותית ואלימה, שייצגה
״הברית הנצחית״ והתלות הואסלית בה של המדינות שהוכנעו על ידה באירופה ובאסיה. זה באופן חוקי לגמרי הוביל לשינוי באופי ובתוכן של הגיאופוליטיקה כמכלול של קונסטרוקציות תיאורטיות התובעות מדעיות.
הגיאופוליטיקה המודרנית – זה לא מה שחושבים על גיאופוליטיקה הלוחמים המקומיים נגד ״האימפריאליזם״ בפרישה או במדים, עם תוארי מדע או בלעדיהם. הרי ראשם החכם, בחוסר-התאמה מוחלט לחומריזם ההיסטורי שאהבו קודם, מייצר את הקביעות על כך שברית המועצות נפלה קורבן לבגידה ולחבלות אידיאולוגיות, שהרעיונות של גלסנוסט ו
״פרסטרויקה״ הושלכו על ידי שירותי המודיעין של מדינות המערב, שהרעיונות של דמוקרטיה וזכויות אדם מנוצלים כדי להחליש גיאופוליטית את רוסיה, לפרק אותה ולהכניע אותה סופית, לכבוש את עושר מינרליה, ולהעמיד אותה במעמד של חצי-קולוניה. וכדי שזה לא יקרה, הכרחי לדעתם החזרה לאוריינטציה הגיאופוליטית שנהרסה על ידי ה״דמוקרטים״ ולעימות
״הדמוקרטים״   לאוריינטציה   הגיאופוליטית   ולעימות   הגיאופוליטי
הגיאופוליטי.
אך אלה הישנות של האוריינטציה הגיאופוליטית הקודמת, שכבר חלפה. הגיאופוליטיקה רק היום נפטרת מהאוריינטציות הקונפרונטציוניות, התוקפניות, הצבאיות-גיוסיות, רוכשת אינטראקציה הדוקה עם הגיאו-כלכלה, נעשית תיאוריה, המשרתת לא את שאיפות הכיבוש של המדינות, כי אם את ההתפשטות האזורית ואפילו הגלובלית של סחורות ושירותים, את נדידת הייצורים, את הגישה למקורות חומרי גלם תמורת כסף, ולא בדרך של שוד המחצבים של המדינות שנכבשו.
הראייה הגיאופוליטית הכרחית ביצירת מערכת של הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה. אך בשימושה יש להיפרד מהאוריינטציות הגיאופוליטיות הקסנופוביות ולהסתכל בעיניים פקוחות בפני ההיסטוריה. הכרחי לשמור על האובייקטיביות המדעית, תוך ויתור על ההרגל הקודם של גיאופוליטיקאים לייצג את ארצם כגיבור או קורבן, ואת כל המדינות האחרות – כנבלים או אפסים. הגיאופוליטיקה הקודמת חטאה בסרויליות, בשרות-מלכותי לשלטון על פי העיקרון: ״מה תבקשו?״. באותה חטא חטאו תחומים רבים אחרים של המדע והתרבות. הכרחי לקטוע את המסורת הישנה הזו.
אני שואף לאחד את הראייה הגיאופוליטית של מה שהתרחש בהיסטוריה עם הגישה האבולוציונית-גיוסית, המבוססת על עקרונות האובייקטיביות, הדטרמיניזם האבולוציוני, הבחינה הקונקרטית-היסטורית, הקדמה המותנית-אבולוציונית, היעילות הכלכלית, המצב והתחרות של מבני הגיוס. הווקטור החשוב ביותר בגיאופוליטיקה המודרנית של רוסיה, על רקע רב-וקטוריות כללית של המדינה כאחת המעצמות המובילות בעולם, אני רואה את הווקטור האירופאי-אמריקאי. שם טכנולוגיות גבוהות, כלכלות חדשניות מפותחות, מוסדות דמוקרטיים, צורות ציוויליזציוניות קרובות לא רק במיקום הגיאוגרפי, כי אם גם במסורות, בתרבות, בערכים החומריים.
אפילו מנקודת המבט הגזעית הרוסים – הם אירופאים טבעיים. אם רוסיה רוצה לפתח באינטנסיביות חברה חדשנית ולהיות מדינה חזקה באמת, ולא להישאר בשוליים של אירופה כספקית משאבי גלם, היא צריכה להשאיר בעבר את המסורות העבדיות ולשקם בעצמה את האירופאיות. ההתקרבות של שני הגושים האינטגרציוניים האירופאיים – האיחוד האירופאי ומה שנשאר מחבר העמים – מועילה ושימושית בראש ובראשונה לרוסיה. הנשיא הצרפתי, בעבר הלוחם הבלתי-נלאה בפשיזם שארל דה גול, חלם על איחוד אירופה מגיברלטר עד אורל. פרויקט גיאופוליטי כזה בתנאי העימות הגלובלי נשאר רק חלום. היום די אקטואלית נעשית האידאה של אירופה מגיברלטר עד ולדיווסטוק. הו לא, אינני חולם ריק, לא פנטזיונר ולא אוטופיסט. אני מבין מצוין, כמה רחוקה רוסיה מאירופה לא במיקום הגיאוגרפי, כי אם בארגון המדיני ובמנטליות. אך זה אומר רק, שהגיעה העת לחזור.
כך שעכשיו הגיע הזמן לבחון את תיאוריית המנטליות – האחרונה מבין הקונסטרוקציות התיאורטיות, שיכולות להיות בשימוש בהסבר האבולוציוני של ההיסטוריה לצד המרקסיזם, הגישה הציוויליזציונית, תיאוריית הפאסיונריות והגיאופוליטיקה. המילה
״מנטליות״ נובעת מהלטינית ״מנטליס״ – שכלי. המושג של המנטליות מכסה את כל המכלול של תופעות התודעה ההמונית של אנשים של חברה מסוימת. אפשר להגדיר את המנטליות כמכלול של פנומנים חברתיים-פסיכולוגיים, המכתיבים את רוח-הזמן השלטת, את היחס למתרחש, את קבלת ההחלטות ואת הפעולות המעשיות של המון האנשים, השייכים לקהילה מסוימת.
למרות שהמושג של מנטליות שימש לראשונה על ידי ר. אמרסון עוד ב-1856 ומאז שימש שוב ושוב גם על ידי היסטוריונים וגם על ידי פילוסופים, את המשמעות האמיתית של המנטליות בהתפרשות
התהליכים ההיסטוריים הראו החוקרים הצרפתים מארק בלוק ולוסיאן פבר, שייסדו את האסכולה ההיסטורית של האנאל ופרסמו כתב-עת באותו שם. חוקרים אלה העמידו את הקטגוריה של המנטליות מול הקטגוריה של התודעה החברתית של החומריזם ההיסטורי המרקסיסטי, אשר, למרות אופייה הפעיל, נקבעת בכלל ובפרט על ידי ההוויה החברתית. הם ראו במנטליות מוסד חברתי-פסיכולוגי, המתפתח לפי חוקיו שלו ובמובנים רבים קובע את ההוויה החברתית ואת התהליך ההיסטורי. הם התעקשו על האופי האובייקטיבי והיציב של המנטליות כמוסד, על קיומן בה של מגמות מגוונות, שחלקן נכנעות לשינויים ולתנודות מהירים, ואחרות מחזיקות מעמד בעקשנות ומשתכפלות, למרות כל השינויים בחיים החברתיים.
תיאוריית המנטליות מפותחת באופן פעיל על ידי ההיסטוריון והתרבותן הצרפתי ז'אק לה גוף, שהוא כיום המנהיג הבלתי-מעורער של הכיוון הזה. הוא רואה במנטליות חוליה מקשרת בין האבולוציה של הציוויליזציה החומרית לבין התנהגות האנשים בתהליכים ההיסטוריים. בניתוח ההיסטוריה של אירופה, לה גוף מרכז את תשומת הלב על כך, כיצד רעיונות שונים, שהובעו בזמנים שונים על ידי הוגים ונציגי תרבות אירופאים, נשברו במנטליות שכבר התגבשה במהלך האבולוציה ההיסטורית, התקבעו במסורות, ובהשגת משמעות פאן-אירופאית, כיוונו את המשך מהלך האירועים ההיסטוריים. כך הפילוסופיה מסוגלת להשפיע מהותית על התהליכים ההיסטוריים דרך יצירת קונסטרוקציות מנטליות והשפעתן על המנטליות.
מנקודת המבט של הגישה האבולוציונית-גיוסית המנטליות היא גורם חשוב של האבולוציה ההיסטורית. היא מסוגלת גם להאיץ וגם לעכב רפורמות גיוסיות וכלכליות, להתנגד לפעולות השלטונות בדרך של אי-מימוש המוני
של חוקים, לצבור חוסר-שביעות-רצון, הפורץ באקטים של מחאה.
המנטליות מייצגת מערכת מורכבת, שנכנעת רק בחלקה לסקרים סוציולוגיים. התגובות של המנטליות יכולות להיות בלתי-צפויות ביותר. בהיותה תופעה המונית, המנטליות נכנעת במידה מסוימת לניהול באמצעות טכנולוגיות סוגסטיביות, כלומר כאלה הפועלות באמצעות הסגה, ולא שכנוע רציונלי. לראשונה את הפסיכולוגיה ההמונית עוד בסוף המאה ה-19 חקר הפסיכולוג הצרפתי לה בון בספר ״פסיכולוגיה של ההמונים״.
בטכנולוגיות סוגסטיביות מחזיקים היטב הפופוליסטים, המכשירים בזריזות את מעשיהם לציפיות ולמצבי הרוח, השולטים במנטליות ההמונית. הם מסוגלים לנהל את המנטליות ובעזרת מכונת התעמולה לגייס תמיכה ואמון של קהל המוני, שיכול באופן פנומנלי ארוך לא לייחס חשיבות למציאות ההיסטורית המורכבת ולראות רק את מה שמראים בטלוויזיה. בדינמיקה של המנטליות עצומה המשמעות של הגורם הגיוסי. בפעילות גיוס נמוכה המנטליות יכולה לקבל אופי קיפאוני. רמה גבוהה של פעילות גיוס לעומת זאת יכולה לתרום לדינמיקה גבוהה של המנטליות ולהיות מנוצלת גם להתפרצויות אלימות אולטרה-גיוסיות, וגם לשינויים חברתיים חיוביים.
אז, הגישה האבולוציונית-גיוסית שואפת להשתמש ולסנתז את הפיתוחים הרציונליים של גישות אחרות, שהתגבשו בפילוסופיה של ההיסטוריה – החומריזם ההיסטורי, הגישה הציוויליזציונית, תיאוריית הפאסיונריות, הגישה הגיאופוליטית ותיאוריית המנטליות, וגם לזהות ולהתגבר על חסרונותיהן. דרך ההיסטוריה מורכבת, וחיי האדם קצרי-מועד. אני כבר לא כל כך צעיר, כמו שהייתי רוצה. הרצון הגדול ביותר שלי הוא לראות את ההתפשטות של הרעיונות המובאים בספר הזה ובספרים אחרים, כדי להשתכנע שהם מביאים תועלת למדענים בחיפושם הבלתי-נלאה אחרי האמת וכמה ש
רחב יותר למעגל האנשים, השואפים לשפר את עצמם ואת חברתם.
מקומות רבים בספר הזה בניתי במודע כך, כדי לעורר, ואפילו לפרובוקר, דיון פעיל. שיביקרו, ואפילו ינזפו או יעוותו את מה שכתבתי. רק שלא ישתקו. אני איש-דיון, ובדווקא בתקשורת חיה בדיונים אני מוצא גם עונג יצירתי, וגם זרימת רעיונות, אינטנסיבית עוד יותר מאשר בדיאלוג עם טקסטים של מחברי ספרים שנקראו.
}}

==== הגישה האבולוציונית-הגיוסית וההסבר האבולוציוני של הטבע ====
משהו דומה לתהליך הטבעי-היסטורי, למרות שברמה שונה לגמרי, מתרחש גם בטבע. המשותף לדטרמינציה של התהליכים האבולוציוניים בחברה ובטבע, מנקודת המבט של הגישה האבולוציונית-גיוסית, הוא התפקוד של מבני גיוס המתנגשים וכאילו מתחרים ביניהם, המכניסים סדר מסוים לפריפריה הגיוסית ונמצאים בעימות קבוע עם מבנים אחרים. את הקוסמוס אכן, בהתאם לקונספציה של מ. קונאשב, אפשר בהסתייגות מסוימת לייצג כייצור מיוחד של מערכות חומריות המתנגשות ביניהן.
מנקודת המבט שלי זה אומר, שמבני גיוס הנוצרים באופן ספונטני של התארגנויות חומריות שונות מייצרים עבודה אבולוציונית ספונטנית וחסרת-מטרה מסוימת, והעבודה הזו מסוגלת לייצר רווח אבולוציוני, המוביל לשיפור, לארגון מחדש של מבנים אלה ומבטיח את האפשרות של קדמה. את ליבות הגלקסיות, הכוכבים, הפלנטות, האטומים אפשר לייצג כמבני גיוס, המייצרים סדר במערכותיהם באמצעות התפשטות של אינטראקציות גרוויטציוניות, אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. לכן אני קורא להן ליבות גיוס, מתוך כוונה למשמעות המונח ״גיוס״
ככיוון וארגון של התנועה. בטבע הדומם מבני הגיוס אינם ניחנים בשאיפה לשמר ולשחזר את המצב של עצמם, עבודתם האבולוציונית ספונטנית, שגרתית, בלתי-יצרנית, הרווח האבולוציוני שלהם נמוך מאוד ומקרי. אך גם רווח נמוך כזה יכול להפוך לתנאי מוקדם להופעת חומר חי בהתהוות תנאים מסוימים.
עם הופעת החיים והתפתחותם על פני כדור הארץ נוצר סוג חדש לגמרי של מבני גיוס, שאינם אדישים למצב של עצמם, שואפים כל הזמן לאופטימיזציה של פעילות החיים של אורגניזמיהם, מייצרים סדר, המקדם את ההישרדות והשחזור של מבנים אלה בתחרות קבועה על משאבי חיים ובמאבק על הקיום עם מבנים אחרים. העבודה האבולוציונית של מבנים אלה ושל האורגניזמים שגויסו על ידם מקבלת אופי של עבודה ביולוגית. ההבנה של משמעות מבני הגיוס והעבודה הביולוגית באבולוציה של עולם החיים הובילה אותי להכרה בצורך להחדיר טרנספורמציות מתאימות לביולוגיה האבולוציונית.
בביולוגיה האבולוציונית משנות ה-80 של המאה ה-20 שורר משבר כבד. התיאוריה הסינתטית של האבולוציה, ששלטה משנות ה-30, שנוצרה במאמציהם של עשרות מדענים מצוינים ממדינות שונות, הותקפה בביקורת קשה והוגנת למדי, שציינה על התיישנותה ועל התאמה לא מלאה לעובדות, שנחשפו על ידי המדע. הופיע שורה שלמה של תיאוריות אלטרנטיביות, התחזקו ההתקפות על הדרוויניזם, במיוחד על תיאוריית הברירה ככוח המניע של האבולוציה. בלא להיות ביולוג מקצועי, עיבדתי ולמדתי ביסודיות את כל הספרות על הביולוגיה האבולוציונית, שהייתה זמינה בספריות הגדולות שהיו נגישות לי. כתוצאה הגעתי למסקנה, שהסיבה העיקרית למשבר בביולוגיה האבולוציונית היא הגנוצנטריזם – צורה של חשיבה תיאורטית, המעמידה במרכז הטרנספורמציות האבולוציוניות שינויים בגנים, ולא בעבודה הביולוגית של האורגניזמים
ובברירה של העובדים היעילים ביותר. הסיבה להתפשטות הכללית של הגנוצנטריזם בביולוגיה האבולוציונית היו ההצלחות של הגנטיקה של המאה ה-20. גילוי הסליל הכפול של ה-DNA והקוד הגנטי, שמשמש את כל היצורים החיים ללא יוצא מן הכלל לייצור חלבונים וריבוי תאים, יצר רושם של מעין השלמה בידיעת יסודות התורשה.
ההצלחות של הביוטכנולוגיה וההנדסה הגנטית כאילו אישרו את הרושם הזה והפיצו אותו בקהל ההמוני. עם זאת, התורשה נמצאה מורכבת הרבה יותר, מכפי שסברו הגנטיקאים. ההתפתחות עצמה של הגנטיקה והביוכימיה, פענוח הגנומים של האדם ומספר סוגים אחרים של אורגניזמים הראו, כמה מעט אנחנו עדיין יודעים על טבע התורשה. בכל זאת, הסמכות של הגנטיקה, במידה מסוימת בצדק, התבססה במדע הביולוגי בגובה כזה, שמחברי הקונספציות בביולוגיה האבולוציונית החלו להישען על מסרים על מניפולציות עם חומר גנטי במבחנות ופיפטות עם חומר גנטי, ושכחו את האורגניזמים החיים.
השאיפה להסביר את האבולוציה, מתוך התפתחות האורגניזמים החיים, הטבועה במייסד הגדול של התיאוריה האבולוציונית צ'ארלס דרווין, קיבלה את השם אורגניזמוצנטריזם והחלה להיחשב כהשערה מיושנת ונדחית. עם זאת, בהסתמך על עובדות של האמבריולוגיה, ביולוגיית ההתפתחות, הפלאונטולוגיה והמורפולוגיה האבולוציונית, אני קובע, שדווקא השינויים של האורגניזמים תחת פעולת העבודה הביולוגית המשתנה בתנאים חדשים, הנתמכים על ידי הברירה, עומדים בבסיס השינויים הגנטיים, ולא להפך. דווקא הם הם מקור הטרנספורמציה של המינים.
כך, נתוני האמבריולוגיה המודרנית וביולוגיית ההתפתחות מראים, שהתפתחות העוברים אינה נקבעת על ידי החומר הגנטי, הכלול בגרעין של התא המופרה הראשוני (הזיגוטה), כי אם תלויה באינטראקציות קונקרטיות של תאים בתהליך ההתפתחות, כלומר, למעשה, בגיוסם לספציאליזציה ב
עבודה ביולוגית קונקרטית של האורגניזם. מה שנקרא המארגן, שגילה האמבריולוג שפמן, כלומר מבנה תאי, הקובע את כיוון התפתחותם של מבנים אחרים, אינו אלא מבנה גיוס טיפוסי, המניע את התארגנויות התאים לעבודה ביולוגית מסודרת.
נתוני הפלאונטולוגיה והמורפולוגיה האבולוציונית מראים באופן משכנע, שסנפירים שריריים של דגי האונודה יכלו לעבור טרנספורמציה לכפות של חולייתני היבשה רק כתוצאה של שינוי בעבודה הביולוגית, הקשור בתנועה ביבשה. הברירה הותירה לחיים ולרבייה את האורגניזמים העובדים והנעים ביעילות ביותר, ולא פשוט את אלה שניחנו בקומפלקסי גנים שנבחרו במקרה, שהורכבו בהצלחה על ידי צבירת מוטציות קטנות. את אותו הדבר אפשר לומר על כל הטרנספורמציות המיניות של האיברים והאורגניזמים השלמים ללא יוצא מן הכלל.
פרסות הסוסים נוצרו מהכפות והאצבעות הרכות של אבות היער של הסוסים בדרך של נקישה מתמדת באדמת הערבה. התחיל התהליך הזה ביצירת יבלות. הקיבות של אוכלי העשב נוצרו באמצעות התאמה על ידי עבודה ביולוגית לעיכול של מזון עשבוני קשה. הכפות של הטורפים הן תוצאה של הליכה גנבנית ואופן תנועה של דחיפה. לכן אצלם לעולם לא נוצרות פרסות.
כנפי העופות הן תוצאה של טרנספורמציה של הכפות הקדמיות של אבותיהם, שנעו בקפיצות בדרך של תנועות דחיפה של הכפות האחוריות עם ניפופים חדים עזריים של הכפות הקדמיות. רגליו של האדם הן תוצאה של הליכה זקופה, מה שהופך לברור בהשוואה לכפות של אבותיו המאובנים. ידיו של האדם – תוצאה של הפסקת העבודה של טיפוס על עצים ועבודה קבועה עם חפצים. האדם עצמו הוא תוצאה של עבודה ביולוגית, שעברה בתהליך האבולוציה לעבודה שיטתית.
כמובן, האיברים אינם עוברים טרנספורמציה על ידי העבודה הביולוגית מעצמם,
הטרנספורמציה שלהם – רק חלק מורכב של הטרנספורמציה של האורגניזמים העובדים בדרך חדשה. המורפולוגיה האבולוציונית, מדע הטרנספורמציות של צורות הצמחים ובעלי החיים, שמייסדיה היו המדענים הרוסים המצוינים א.נ. סברצוב (לא לבלבל עם נכדו א.ס. סברצוב, גם הוא ביולוג-אבולוציוניסט) ותלמידו א.י. שמלגאוזן, ריכזה את תשומת הלב במחקריה רבת-השנים דווקא על זיהוי הדינמיקה והיחס של הצורות באבולוציה של האורגניזמים. איוון שמלגאוזן הראה, שהשינוי של הצורות באבולוציה מתרחש על בסיס תהליכים רגולטוריים באורגניזמים השלמים. הוא התקרב ממש להבנת התפקיד המוביל ברגולציה של הבטחת-החיים ושינוי-החיים של העבודה הביולוגית, ואף השתמש שוב ושוב בספריו במילה ״עבודה״.
וכן, איך יכול היה להיות אחרת? התפקיד המוביל באבולוציה של האינטראקציה של העבודה הביולוגית והברירה קופץ לעיניים ישירות בניתוח השינויים המורפולוגיים. שמלגאוזן חקר קורלציות, כלומר תלות-הדדית של חלקים ומערכות-משנה במערכות של אורגניזמים שלמים. הקורלציות התגלו ונחקרו בתחילה על ידי הביולוג-קריאוציוניסט הצרפתי הגדול ז'ורז' קיווייה. קיווייה ראה בקורלציות מימוש של תוכנית הבורא, המחדיר לכל חי פרופורציונליות והרמוניה למימוש מועיל של תהליכי החיים.
שמלגאוזן בדרך של ניתוח חומר עובדתי עצום הדגים בצורה מוחשית, שהטרנספורמציה של המינים מתרחשת בדרך של התפרקות של מערכת הקורלציות הקודמת והיווצרות מתואמת של קורלציות חדשות. ומה מבטיח את התיאום של הטרנספורמציות האלה? כמובן, לא תוכנית חדשה של הבורא, כי אם תהליך רגולטורי של אינטראקציה מערכתית של חלקים ומערכות-משנה באורגניזמים שלמים. כלומר, במילים אחרות, ארגון חדש של העבודה המשותפת של האיברים ומערכות-המשנה של האורגניזמים להתאמה לתנאים שהשתנו מהותית, הנתמך ומלוטש על ידי הברירה.
איוון שמלגאוזן היה אחד מאותם עשרות מדענים ממדינות שונות, שתרמו ליצירת התיאוריה הסינתטית של האבולוציה. הוא הכניס לתיאוריה הסינתטית את המושג של הברירה המייצבת, המסננת (מחסלת) את כל הפרטים, אשר בתכונותיהם המורפולוגיות סוטים מהנורמה הכלל-מינית שהתבססה תחת פעולת הברירה המניעה. לוחם בלתי-נלאה בליסנקואיזם, שמלגאוזן במשך שנים רבות הגן על הישגי הגנטיקה בתנאי המשטר הטרוריסטי של סטלין וההפשרה הקשוחה של חרושצ'וב.
בהיותו איש של זמנו, הוא ככל שיכל ניסה לשלב את ההבנה של התפקיד המוביל באבולוציה של הטרנספורמציות המורפולוגיות, המתבטאות בשינויים מודיפיקציוניים בלתי-תורשתיים של המינים ומרוכזים על ידי הברירה, עם ייצוגי התיאוריה הסינתטית של האבולוציה על התפקיד המוביל של הברירה של שינויים מוטציוניים קטנים שנצברו במאגרי הגנים של אוכלוסיות. את שאלת התורשה של הטרנספורמציות המורפולוגיות שנצברו פתר שמלגאוזן ברוח הגנוצנטריזם, אך בכך שלל קטגורית, שטרנספורמציות כאלה אינן בעלות משמעות לאבולוציה. הוא סבר, שהשינויים המודיפיקציוניים, הנוצרים במבנה ובתכונות של האורגניזמים תחת השפעת הסביבה החיצונית במסגרת נורמות התגובה שקובעו גנטית על ידי הברירה המייצבת, רק מצביעים על הכיוון לברירה המובילה, ובזה מסתיים תפקידם המוביל.
בהמשך הברירה המובילה, המניעה, בוחרת לחיים ולרבייה אורגניזמים עם קומפלקסי הגנים (הגנוטיפים) המבטיחים ביותר, וזה מאפשר לרשת את הסימנים המורפולוגיים המבטיחים ביותר להישרדות בתנאים חדשים. זה מוצא מאוד שנון מהמצב, המאפשר לפצות על אי-ההתאמה הברורה של ההסברים הגנוצנטריים של האבולוציה לעובדות המורפולוגיה האבולוציונית. היתרון של הניסיון הזה לשלב בין הבלתי-נתפס נמצא גם בכך, שהוא מאפשר להכניס את התגליות של המאה ה-20 לתיאוריית דרווין ולהדגיש את הכישלון
של התיאוריה של האבולוציוניסט הרצוף הראשון בתולדות הביולוגיה וכל המדע העולמי – למארק.
שמלגאוזן צדק לגמרי בכך, שהאבולוציה מתרחשת לפי דרווין, ולא לפי למארק. למארק בנה את תיאוריית האבולוציה שלו בראש ובראשונה על הייצוג של השאיפה של כל חי לשלמות, שהונחה על ידי הבורא. למארק לא היה לו מושג כלל על התפקיד באבולוציה של הברירה הטבעית. העמדה העיקרית של תיאוריית למארק ושל תלמידיו הניאו-למרקיסטים הייתה התזה על תורשה של סימנים נרכשים. את התזה הזו במהדורות המאוחרות של ״מוצא המינים״ קיבל גם דרווין. אז איש לא פקפק בצדקתה של התזה הזו. עם זאת, בתחילת המאה ה-20 הדרוויניסט הנלהב אוגוסט וייסמן הוכיח את חוסר-האפשרות של תורשה כזו. הוא הראה את הכורח של בידוד איתן של מבני התורשה מהתהליכים, המתרחשים בשאר החלק הסומטי של האורגניזם.
במקרה אחר כל פציעה שננשאה בחיים, תוצאות מחלות, חסרונות נרכשים היו מטביעים חותם על כל שרשרת הדורות הבאים. עוברים בתורשה רק מחלות תורשתיות, שנגרמו על ידי הפרעה במבני התורשה, שקיבלו מאוחר יותר את השם מוטציות. בנו של אתלט לעולם לא נעשה אתלט מלידה, לשם כך יש צורך לבצע מחדש אימונים מתישים. הקונספציה של וייסמן על אי-התורשה של סימנים שנרכשו בחיים הפכה לתנאי מוקדם חשוב של התפתחות הגנטיקה והתיאוריה הסינתטית של האבולוציה. העמדה שבוססה בקונספציה הזו על קיומו של בידוד חזק בין כל גוף האורגניזם לבין מבני התורשה המבשילים בגוף זה, המופרדים ממנו על ידי קליפות תאים, קיבלה את השם מחסום וייסמן.
מחסום וייסמן ללא ספק אטום, והסימנים שנרכשו על ידי האורגניזמים ללא ספק אינם עוברים בתורשה בהעברה ישירה. כל הניסיונות של הניאו-למרקיסטים להוכיח בניסויים שהועלו באופן מגוון
העברה כלשהי של השפעות לצאצאים של מיוחדויות שנרכשו על ידי הפרטים ההורים לא הוכתרו בהצלחה. עם זאת, אנחנו יודעים, שבעולם לא קיימים מחסומים אטומים לחלוטין. בפיזיקה הודגם קיומו של מה שנקרא אפקט המנהור, בהתאם לו אלקטרונים מחלחלים בתנאים מסוימים דרך מחסומים בלתי-ניתנים-לחצייה. ברברים חדרו גם דרך החומה הסינית הגדולה, וגם דרך סוללות אדריאנוס וטראיאנוס באימפריה הרומית.
כמובן, למארק טעה. הקונספציה שלי על התפקיד המוביל באבולוציה של האינטראקציה של העבודה הביולוגית והברירה אינה למרקיסטית, למרות שההאשמות בלמרקיזם של מבקריה הבאים, כפי הנראה, בלתי-נמנעות. למארק הבין בצורה צרה ופרימיטיבית לחלוטין את תפקיד העבודה הביולוגית, וצמצם אותה למאמצים מכניים בודדים. דוגמה קלאסית – התארכות הצוואר אצל ג'ירפות, הנמתחות אחרי עלים שגדלים גבוה, שהביאה, לדעתו, לקיבוע תורשתי של צווארים ארוכים לא-פרופורציונלית. רק ברירה של גנוטיפים של הפרטים ארוכי-הצוואר ביותר, שדור אחר דור עבדו על קטיפת העלים שגדלים גבוה, יכלה ליצור קורלציה כה יוצאת-דופן של איברים. בנוסף אי-ההבנה של התפקיד האבולוציוני של העבודה הביולוגית הובילה לכך, שהחוקרים, כולל למארק, אינם מבחינים כלל ביתרון אדפטיבי אחר, לא פחות חשוב, של צוואר הג'ירפות, הפותח פרספקטיבות לעבודה ביולוגית של הישרדות. הרי צוואר הג'ירפות לא רק ארוך, כי אם גם גמיש, בזכותו נפתחת תצפית מעגלית לגילוי טורפים שמתגנבים, הוא משמש להשגת כל חלק בגוף, כדי לשחרר אותו מלכלוך, מטפילי מציצת דם וכו'.
למארק הראשון דיבר על התפקיד המכריע של אורח החיים במבנה האורגניזמים החיים, מה שהקדים זמן רב את פיתוח המורפולוגיה האבולוציונית. אך ברוח החומריזם המכני של המדע של זמנו הוא כלל לא שם לב, שהעבודה הביולוגית תמיד
רב-פונקציונלית, כמו כל איבר שנוצר על ידה, ושהנטייה המוקדמת של איבר זה או אחר לשינויים אבולוציוניים (פראדפטציה) מביאה בתהליך השינויים האלה לגיוס וטרנספורמציה של אורגניזמים שלמים, ולא של איברים בודדים.
ההבדל של הקונספציה שלי מכל הווריאנטים של הלמרקיזם נמצא בראש ובראשונה בכך, שאני מכיר בהתאם ליסודות הגנטיקה המודרנית בתפקיד עצום באבולוציה של שינויים גנטיים ובאטימות המוחלטת בתנאים הרגילים של המין של העבודה הביולוגית בסביבתו של מחסום וייסמן. אך שווה לשנות מהותית את התנאים האלה או להתרחש הגירת המין לסביבה שונה איכותית, ומתרחשת ביחס לסביבה החדשה שינוי קרדינלי של העבודה הביולוגית.
העבודה הביולוגית בתנאים חדשים מייצרת מיוחדויות
״המצאות״, שאני קורא להן חידושים גיוסיים. אורגניזמים מימיים, שהיגרו ליבשה, הופכים את סנפיריהם לכפות. אורגניזמים יבשתיים, שהיגרו למי האוקיינוס, רוכשים צורה אווירודינמית וסנפירים-משוטים – מעין אנלוגים של סנפירים. מה זה, תוצאה של בחירה מקרית של מוטציות קטנות מועילות? אבסורד מוחלט! הם היו נאכלים על ידי טורפים עוד בתחילת הטרנספורמציות האבולוציוניות שלהם, שכן היו מגלים חוסר-אונים מוחלט בסביבה זרה להם, אם לא היו עובדים ביעילות, עם גיוס מקסימלי ומתח כוחות על שליטה בה.
אם לא היה שינוי שורשי של הצורות והדרכים של העבודה הביולוגית, שום צבירת מוטציות באוכלוסיות לא הייתה מובילה להופעת מינים חדשים. הברירה המייצבת בהתמדה בלתי-מתפשרת משמידה כל סטייה מהנורמה שהתבססה. הברירה מתוך הצורות המגוונות גנטית עוזרת לשמר את הקביעות של האוכלוסייה, אך לעולם אינה מובילה לטרנספורמציה שלה למין חדש. אך איך בכל זאת להיות עם מחסום וייסמן, הנועל כל השפעה של העבודה הביולוגית על מבנים גנטיים?
כבר איוון איוונוביץ' שמלגאוזן הראה בבהירות מלאה, שכל אורגניזם מתגבש ומתפתח כשלם, שהשינוי וההתפתחות שלו מייצגים תהליך רגולטורי. האם נושרות לחלוטין התאים, המכילים חומר גנטי, מהשלמות המקושרת של האורגניזם, המוקפים במחסום וייסמן? בשום פנים ואופן. המדע המודרני קבע בתוקף, שכל התהליכים הרגולטוריים באורגניזמים מטופלים על ידי חומרים ספציפיים – הורמונים ואנזימים, החודרים בחופשיות דרך קליפות תאי המין ומסדרים בכך בגרעיניהם. תאי המין עצמם אינם קיימים אחרת, מאשר בטבילה בנוזלים הורמונליים.
ההורמונים מייצגים חומרים פעילים ביולוגית, המופרשים על ידי בלוטות ההפרשה הפנימית או אסופות של תאים מומחשים. הם מבטיחים את הגדילה וההתפתחות של האורגניזם, את ההבדלים המיניים, את תהליכי ההסתגלות, ממריצים תהליכי חילוף-חומר, עיכול ואינטראקציה מינית. גדילת השרירים, הכרחית בשינוי העבודה הביולוגית, מעוררת על ידי הורמון הגדילה והטסטוסטרון. אתלטים, העוסקים בקביעות בתרגילים לגדילת מסת השרירים, צוברים בכך באורגניזמיהם הורמון גדילה וטסטוסטרון, ובכך משנים את המבנה ההורמונלי של האורגניזם שלהם.
השינויים האלה ללא ספק פועלים על המבנים הגנטיים של כל התאים, כולל תאי המין, אך בקנה מידה מינימלי, שאינו מאפשר לקבע את השינויים האלה בגנומים ולהעביר אותם לצאצאים. אך שינויים רדיקליים של העבודה הביולוגית של קבוצות גדולות של אורגניזמים, אוכלוסיות או מינים שלמים אינם יכולים שלא להוביל ובוודאי מובילים לצבירת שינויים מתאימים של המערכת ההורמונלית ולהשפעותיהם על מבני הגנומים, על מרחביהם העצומים הרזרביים, המלאים ב-DNA שאינו מקודד חלבונים.
במהלך העבודה הביולוגית המאורגנת מחדש החוזרת של דורות רבים הצבירה הזו מתחילה בהדרגה להשפיע
על התפקוד של המבנים הגנטיים, בעיקר דרך שינוי העבודה של גני הרגולציה. בסופו של דבר הצבירה הכמותית של ההשפעות ההורמונליות הרגולטוריות מובילה להשלכת DNA עודף ולטרנספורמציה קפיצית של הגנומים. מעין אנלוג של התהליך הזה, ליתר דיוק, המודל שלו, יכולים לשמש המטמורפוזות של חרקים, דו-חיים, דגים וסוגים אחרים של אורגניזמים. התפתחות הזחל בגיל מוקדם מובילה לצבירה באורגניזם שלו של הורמונים מסוימים, וברגע שמצטברת כמות מספקת של הורמונים ומשתנה המבנה ההורמונלי של האורגניזם, מתרחשת טרנספורמציה קפיצית של כל המבנה, יכולות התנועה, ההתנהגות והמראה החיצוני של האורגניזם הזה, כשהאחרון משתנה עד חוסר-הכרה מוחלט. אפשר להניח, שהתמורה הדומה מתרחשת בדרך של קיבוע בהתפתחות האישית (האונטוגנזה) של התהליך האבולוציוני, שהתרחש בהתפתחות ההיסטורית של המין הנתון (הפילוגנזה).
יש לקחת בחשבון, שהשינוי של המבנים ההורמונליים של קבוצות גדולות של אורגניזמים בתהליך ההשתלטות שלהן על צורות ודרכים חדשות של עבודה ביולוגית בסביבה חדשה מתרחש בהכרח בתנאים של מתח כרוני. מחבר תיאוריית המתח הנס סליה הראה באופן משכנע, שבתנאים של השפעה קיצונית של הסביבה מתבצעת התארגנות מחדש אדפטיבית של כל המערכת הנוירו-הורמונלית של האורגניזם. הנסיבות האלה מחזקות את הקונספציה שלי של יצירת מינים פעילה-גיוסית.
ניסיתי להכניס למחזור המדעי עוד רעיון לא-סטנדרטי אחד. הצעתי להבחין בין מינים-קונסרברים למינים-טרנספורמרים. המינים-הקונסרברים דומים לחברה המסורתית בעולם האנושי, הם שמרניים במבנם, בגנטיקה שלהם ואינם מוכנים לשינוי העבודה הביולוגית בתנאים חדשים. בשינויים מהותיים של התנאים מספר עצום של מינים כאלה נכחד, בלי כוח גם להסתגל וגם להשתנות. שינוי המבנה של מינים כאלה ב
שינוי יציב ולא קשוח מדי של התנאים, שנגרם על ידי שינוי מתאים של העבודה הביולוגית והווקטור של הברירה, מתרחש לאט, ברצף, בגרדואלית.
אך צבירת השינויים האלה בקבוצות גדולות של אורגניזמים בשרשרת ארוכה מספיק של דורות יכולה להפוך קונסרברים לטרנספורמרים. הטרנספורמרים מוכנים על ידי האבולוציה הקודמת לשינויים גדולים של העבודה הביולוגית ומסוגלים לעבור טרנספורמציה למינים חדשים בקפיצה. יש להדגיש, שטרנספורמציה קפיצית כזו מתרחשת לא בדרך של מוטציה גדולה והיווצרות של ״מפלצות מבטיחות״, כפי שמניחים בתיאוריות של הסלטיציוניסטים. זו לא קפיצה מקרית, כי אם חוקית, מוכנה אבולוציונית. כל מוטציה גדולה לעומת זאת מורידה עד קצה גבול את כושר-החיות של האורגניזם, והמוטנטים המכוערים מוסרים במהירות מהחיים ומדרך האבולוציה על ידי הברירה המייצבת.
ההשערה של הקונסרברים והטרנספורמרים – זה הניסיון שלי לענות על השאלה, שמולידה ויכוחים אינסופיים בין תומכי הייצוג על הטרנספורמציה האיטית, ההדרגתית של המינים (הגרדואליסטים, שאליהם השתייך דרווין וחסידי התיאוריה הסינתטית של האבולוציה) לבין תומכי הייצוג על הטרנספורמציה המהירה, הקפיצית (הסלטיציוניסטים). הופעת התיאוריה של שיווי-המשקל המקוטע, שיצרה לראשונה תחרות אמיתית לתיאוריה הסינתטית של האבולוציה, עוררה ויכוחים אינסופיים של מומחים על האופי הגרדואלי או הקפיצי של השינויים האבולוציוניים. לכן התיאוריה הזו קיבלה את השם פונקטואליזם. בין הסיבות, הגורמות לשינויים מהירים, הפונקטואליסטים מדגישים בראש ובראשונה את הגנטיות, כלומר שוב מוטציות גדולות. ההשערה של טרנספורמרים וקונסרברים יכולה להכניס בהירות לשאלה הזו, בלי להיעזר בהסברים גנוצנטריים מומצאים וחסרי-הוכחה.
הנה אותו קומפלקס של הגיגים מדעיים-כלליים, שהוביל אותי לפיתוח היסודות הפילוסופיים של התיאוריה הכללית של האבולוציה. אני מקווה ומאמין,
שעבודתי הארוכה והעקשנית, שהונחה ביסודו של הספר הזה, לא תישאר בלתי-מובחנת, שהיא תביא תועלת למדענים, העובדים בתחומים המגוונים ביותר של הידע, שהיא תניע אנשים רבים בגילים ובמקצועות המגוונים ביותר להכיר טוב יותר את העולם, שבו הם חיים, להאמין באפשרות של שיפור חייו הפרטיים דרך שיפור עצמם ודרך שיפור עצמי פסיכו-פיזי קבוע לעבור לטרנספורמציה יצירתית אבולוציונית של יחסיהם עם העולם הזה.
גופנו, משכן הרוח, המשפיע על הרוח הזו הן בהשפעה ישירה והן בהשפעה עקיפה, – הרי גם הוא התקן שמרני מאוד, מסורתי. הוא התגבש בתהליך האבולוציה הביולוגית, ואז הושלם על ידי העבודה הביולוגית, שצמחה לעבודת האדם. ואז הוא הגיע לפסגת התפתחותו, שסימנה את האפיון המיני של המין הומו ספיינס, ועצר בפסגה הזו, רק מתוקן קלות במגוון של אוכלוסיות האדם.
גופנו במצבו הנוכחי אינו מוכן לעומסים ומתחים אפילו של החברה החדשנית הבלתי-מפותחת של היום. הוא עם ההתקן המסורתי שלו מעניש אותנו באכזריות בסבלים ובעינויים עצומים על כל עוון נגדו, ולפעמים אף בלי כל אשמה. בגופנו קיימת כאילו אינקוויזיציה פנימית, שמכריחה אותנו להודות בחטאים, שביצענו או אפילו לא ביצענו. לא לחינם נאמר, שבריאות אינה הכל, אך הכל בלי בריאות – כלום. דווקא לכן אנו קובעים, שהשיפור העצמי הפסיכו-פיזי הקבוע, היומיומי הוא השלב הראשוני והיסוד של האבולוציה הנוספת של האדם, ההופכת אותו לכשיר לאבולוציה הומניסטית נוספת של הציוויליזציה שלו בתנאי החברה החדשנית.
לפני שינוי לטובה משהו בעולם, האדם חייב ללמוד לשנות את עצמו בצורה חיובית. בלי זה הוא לא רק שלא יהיה
מוכן לחיים בחברה החדשנית, החברה החדשנית המתפתחת בסערה תהפוך עבורו לגיהנום, והאדם הבלתי-מושלם יעשה הכל כדי להפוך אותה לגיהנום, לאנטי-אוטופיה, לסיוט. השיפור העצמי הפסיכו-פיזי מניח את היסודות גם לשיפור עצמי מוסרי אפקטיבי, וגם לאבולוציה יצירתית של האדם בכל תחומי הפעילות, וגם לאורח חיים ישר.
אורח חיים ישר, נכון – זה לא מה שמבינים בזה מטיפים דתיים. הסגפנים הדתיים, החיים בתנאים לא-אנושיים, הניזונים מארבה וחגבים או בכלל ממה שייזדמן, המתישים את עצמם בתפילות, מנהלים דווקא אורח חיים עוון, לא-נכון, לא-בריא. אורח חיים באמת ישר, בריא, בריאותי-יוצר טמון בכך, לחיות חיים מלאים, יצירתיים, פעילים-חברתית, מבלי לסבול שום פראות-יתר, להיזון ממזון מלא, מאוזן היטב, להתפתח מדי יום בשם שיפור עצמי ושיפור העולם האנושי.
האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא בו-זמנית קריאוציוניזם אנושי, הומניסטי. עם זאת, בשונה מכל הצורות הקודמות של הקריאוציוניזם, כולל הסובייטי, זה קריאוציוניזם אוניברסאלי-אבולוציוני ואוניברסאלי-הומניסטי. הוא מעמיד על היכולות היצירתיות והפוטנציאל האבולוציוני של האדם עצמו, ולא על כוחות-על אנושיים המנוכרים ממנו, שניחנו בכוח-על, יהיה זה המפלגה שתפסה את השלטון, דיקטטורה של אדם יחיד במדינה כלשהי על פני כדור הארץ או של האדון השמימי עליה. העולם נוצר על ידי האבולוציה, והאדם יכול לטרנספורמציה הומניסטית ורצופה אותו רק בתנאי, שהוא עצמו יוכשר לאבולוציה, בשיפור עצמו ובהפיכה להתגלמות של האבולוציה היצירתית. האבולוציוניזם האוניברסאלי כתורה כולל שלושה מדורים – קוסמי
אבולוציוניזם, אבולוציוניזם ביולוגי ואבולוציוניזם חברתי-היסטורי. בהמשך אנו עוברים להצגה מפורטת של שני הראשונים שבהם.</text>
      <sha1>2fy6et8bfo5fbeqyjpzrf5a7avupntm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3085025</id>
      <parentid>3085024</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T09:17:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הגישה האבולוציונית-הגיוסית וההסבר האבולוציוני של הטבע */</comment>
      <origin>3085025</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="418764" sha1="2ih9d0bm8cesmjed67f76jj58738x34" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 1]]

== פרק 0. האבולוציוניזם האוניברסלי כיסוד ההבנה המודרנית של העולם: פילוסופיה, מדע, דרך חיים ==

==== התנאים המוקדמים להתהוות האבולוציוניזם האוניברסלי במערב ====
{{רן|
רגעי החשיבה האבולוציונית מחלחלים בכל הכרת האדם את העולם. הם מתבטאים בניסיונות לתת תשובות לשאלות על מאין נוצרה תופעה זו או אחרת, להסביר את מקורה, לשחזר במושגים את ההיסטוריה שלה ולהבהיר את הדרך למצבה הנוכחי. כך נוצרות היסטוריות מיתולוגיות, המשקפות את רמת הבנת העולם של בני חברות מסורתיות. הן מקובעות במסורות, מקודשות ומועברות מדור לדור בצורת ייצוגים קריאציוניסטיים על בריאת כל דבר בעולם בידי כוחות על-אנושיים אדירים, המגולמים בדימויים מיתולוגיים. הקריאציוניזם המסורתי הוא, אם כן, לא יותר מאשר גילוי של אבולוציוניזם אשלייתי, פרימיטיבי, בדוי, לא-אמיתי.
ככל שהפילוסופיה מתנצלת מהדת ומהמיתולוגיה שלה בקשר עם התפרקות האי-חלוקה, הסינקרטיזם של החשיבה המסורתית, מתרחשת הפרדה הדרגתית של האבולוציוניזם מהקריאציוניזם וגילוי שלו כאלטרנטיבה לקריאציוניזם. ההבנה הפילוסופית של העולם מגלה את עצמה כאבולוציוניזם מקומי, יוצרת בצורות שונות ייצוגים על ההיסטוריה של הקוסמוס, החיים ובני האדם כתהליך של אינטראקציה של כוחות טבעיים, ראשיתויות. עם הופעת המדע והתפתחותו מתרחבת צעד אחר צעד תחום השימוש באבולוציוניזם המקומי ומתחילה הדחקה הדרגתית של הקריאציוניזם המיתולוגי מתחום הבנת העולם האנושית.
הדחקה זו משקפת את הדרך הארוכה, הקשה עד מאוד, הזיגזגית, הכוללת נסיגות ונפילות רבות, אך בכל זאת התקדמותית וחוקית היסטורית, אך לעולם לא
מסתיימת, של האנושות מהחברה המסורתית לחברה החדשנית. ולמרות אי-הנוחות המובהקת מהאובדן בידי המוני בני אדם של ההיערכות הפסיכולוגית שלהם לתמיכה משמיים, נטייתם להגן על ערכים מסורתיים ולהימלט מהחירות, לקריאציוניזם בחברה החדשנית המפותחת אין סיכויים, הוא מוחלף לאט אך בבטחה באבולוציוניזם. במקביל, האבולוציוניזם המקומי, המגלה את עצמו עכשיו בהתמקצעות המדעים, אך מתרחב ומעמיק ללא הרף, הופך לאבולוציוניזם אוניברסלי, כללי, בלתי-מוגבל.
כמובן, אין כאן דיבור על ״עקירת״ המסורות הידועה לשמצה במטרת מה שנקרא ״התגברות על הנחשלות״, כפי שקרה בחברות טוטליטריות, שהיו למעשה נחשלות ביותר ומסורתיות בדרכן שלהן. להיפך, האבולוציוניזם האוניברסלי כאסטרטגיה של הכרה והתפתחות של החברה החדשנית דורש הגנה, ולפעמים אף שיקום של ערכים ומסורות המושרשים בחברה, גם אם פיגרו במידה מסוימת אחרי רמת ההתפתחות הכללית של החברה ברגע נתון של ההיסטוריה שלה. שהרי המסורות עוזרות לבני אדם להתגבר על עומסי היתר הקשורים בהגשמה סוערת של חדשנות, המולידה ״זעזועים מהעתיד״ מגוונים.
במובן זה מכיל האבולוציוניזם האוניברסלי אלמנטים של מסורתיות ושמרנות. עם זאת, לאחר שנולד בתחום המדעי-קוגניטיבי כהכללה של הישגי המדע בענפי ההכרה המגוונים ביותר, האבולוציוניזם האוניברסלי כמערכת השקפות היה מכוון מלכתחילה להגשמת חדשנות ולהפיכת המסורות המקבילה, ליצירת מסורות וערכים התואמים את רוחה של החברה המתחדשת.
ניסיונות ראשונים ליצירת מערכת של אבולוציוניזם אוניברסלי נעשו כבר במאה ה-19. לאבולוציוניזם האידיאליסטי של הגל, לאבולוציוניזם המכניסטי של ספנסר, לאבולוציוניזם הדיאלקטי של מרקס הייתה משמעות עצומה להתהוות רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי, הם היו קודמיו הקלאסיים. אך פניית מערכת המדעים לחקר האבולוציה החלה עם הופעתה וההכרה החברתית הרחבה בתאוריית האבולוציה של דרווין בביולוגיה. תאוריית דרווין הייתה תאוריית אבולוציה פרטית ולא יכלה להפוך ליסוד של אבולוציוניזם אוניברסלי כמערכת של הבנת עולם. כדי שהאבולוציוניזם האוניברסלי כמערכת של הבנת עולם יתקיים, היה צורך בהצטברות של תוכן אבולוציוני בכל מערכת המדעים. וזה אכן קרה במאה ה-20.
כל מערכת המדעים עלתה על דרך חקר האבולוציה, הולכת בדרך זו ולא תרד ממנה לעולם. כי, כפי שמוכיחות תוצאות מכלול המחקרים המדעיים, רק דרך זו מובילה לאמת, וכל השאר מרחיקים ממנה. במאה ה-20 מקבלת הפיזיקה אופי אבולוציוני. מימי הרנסנס, כלומר מההופעה של מדעי הטבע הנסיוניים השיטתיים, תופסת הפיזיקה עמדה מובילה במדעי הטבע, ביצירת התמונה המדעית-טבעית של העולם. הפיזיקה בברית עם האסטרונומיה הייתה בחוד המדע בקונפליקט אכזרי ומסוכן עם תומכי התמונה הדתית-מיתולוגית של העולם, ששלטה בחברה המסורתית. למרות הקורבנות הכבדים, מותם על המוקד ותחת עינויים של מדענים מצטיינים, המדע ניצח, והיום אנו יודעים את הקוסמוס כפי שהוא נגלה לפנינו במחקרים מדעיים ובתצפיות מחלליות, ולא מעלילות מיתולוגיות על בריאת הרקיע, חיבור המאורות אליו וכדומה, על עשיית ההוויה בדרך לא-אבולוציונית.
אך הפיזיקה, כמו גם בעלת בריתה האסטרונומיה, עד לזמן מסוים לא הייתה מדע אבולוציוני. היא הייתה מדע על תנועות, אינטראקציות ומבנה של התגבשויות חומריות מגוונות, וכן על תכונות שדות פיזיקליים. רק ההשערה הקוסמוגונית של קאנט-לפלס הייתה הניסיון הראשון, עדיין חלש, לפרשנות אבולוציונית של התהליך הקוסמי. ככל שהתגבשה במאה ה-20 הקוסמולוגיה המדעית
אבל הפיזיקה, כמו שותפתה האסטרונומיה, עד לזמן מסוים לא הייתה מדע אבולוציוני. היא הייתה מדע של תנועות, של אינטראקציות ושל מבנה של מגוון תצורות חומריות, וגם של תכונות של שדות פיזיקליים. רק ההשערה הקוסמוגונית של קאנט-לאפלס הייתה הניסיון הראשון, עדיין חלש, לפרשנות אבולוציונית של התהליך הקוסמי. ככל שהתגבשה במאה ה-20 המדעית
באותה עוצמה עוברת אבולוציזציה וקוסמיזציה גם הכימיה. בביולוגיה, למרות היחלשות סמכותה והשפעתה של התאוריה הסינתטית של האבולוציה, נמשך חיפוש אינטנסיבי אחר מודלים אבולוציוניים חדשניים ומצטברים התנאים לסינתזה אבולוציונית חדשה. נמשכים ניסיונות הפיכה אבולוציוניסטית לא רק של מדעי הטבע, אלא גם של מדעי החברה, יצירת היסטוריה, כלכלה, אתיקה, אסתטיקה, בלשנות אבולוציוניות וכדומה. ככל שמדעים פרטיים, קונקרטיים מתמלאים בתוכן אבולוציוני ומתפתחות תאוריות אבולוציוניות פרטיות, נוצרת מגמה וגובר הצורך בפיתוח אבולוציוניזם אוניברסלי כהכללה של הישגי צורות שונות של אבולוציוניזם מקומי. מגמה זו מתבטאת גם ברמת ההכרה המדעית-כללית במהלך התפתחות הקיברנטיקה, התאוריה הכללית של המערכות ובמיוחד הסינרגטיקה.
המעבר משורה של אבולוציוניזמים מקומיים ותאוריות אבולוציה פרטיות לאבולוציוניזם אוניברסלי מתברר כמורכב ביותר בשל התמקצעותה הקיצונית של המדע ואי-עיבודה של השקפת העולם המדעית-פילוסופית. אך תהליך זה מתקיים גם ברמת הקשרים הבין-תחומיים, גם בתחום השבחת התמונה המדעית של העולם, וגם בדרכים של חיפושים פילוסופיים בלתי-נלאים. החוקר הרוסי מ. קונאשב מציין בהקשר זה, באפיון תקופת ההתפתחות הפוסט-דרוויניסטית של המדע:
«החלה טרנספורמציה גדולה של ייצוגי האדם על עצמו ועל העולם, שניתן לכנותה מהפכה אבולוציונית, ואחת מתוצאותיה הייתה שינוי התמונה המדעית של העולם, שהופכת יותר
״החלה טרנספורמציה גדולה של ייצוגי האדם על עצמו ועל העולם, שאפשר לכנותה המהפכה האבולוציונית, ואחת מתוצאותיה הייתה שינוי התמונה המדעית של העולם, כל
עצם הצגת השאלה על אוניברסליות האבולוציה דורשת בהתמדה חיפוש תשובות, הקשורות בהכללת תוצאות תאוריות האבולוציה הפרטיות. ״במידה,״ – כותב הלאה מ. קונאשב – ״שבכל אבולוציה פרטית קיימים תכונות, סגולות ואטריבוטים מסוימים של האבולוציה הכללית, התאוריה של אבולוציה פרטית זו מכילה בתוכה מושגים המשקפים את התכונות, הסגולות והאטריבוטים של האבולוציה הכללית. כל עוד תאוריות האבולוציה הפרטיות מכילות מושגים אלה, תאוריות אלה, אף בצורה לא-מלאה, חלקית, שעדיין לא-נפרשה, מכילות גם תנאים מוקדמים ואלמנטים של התאוריה העתידית, שעדיין לא-נוצרה, אך כבר קיימת בכוח, של האבולוציה הכללית (האוניברסאלית)״ (שם, עמ' 302).
עצם הצגת השאלה על אוניברסאליות האבולוציה דורשת בהתמדה חיפוש תשובות, הקשורות בהכללות של תוצאות התאוריות הפרטיות של האבולוציה. ״במידה ההיא, - כותב בהמשך מ׳ קונשב, - שבה בכל אבולוציה פרטית יש תכונות, סגולות ומרכיבים מסוימים של האבולוציה הכללית, התאוריה של האבולוציה הפרטית הזו מכילה בתוכה מושגים, המשקפים תכונות, סגולות ומרכיבים של האבולוציה הכללית. ככל שבתאוריות הפרטיות של האבולוציה כלולים המושגים הנתונים, התאוריות האלה, אמנם בצורה בלתי-מלאה, חלקית, שעדיין לא מפותחת, מכילות גם את התנאים המוקדמים ואת היסודות של התאוריה העתידית, שעדיין לא נוצרה, אבל כבר קיימת באפשרות, של האבולוציה הכללית (האוניברסאלית)״ (שם, ע׳ 302).
במטאתאוריה, המתגבשת על בסיס רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי, באים לאחדות אורגנית הפילוסופיה, מערכת המדעים והרמה המדעית-כללית של המחקרים המדעיים. באבולוציוניזם האוניברסלי מוצאים הגשמה והתפתחות ייצוגים פילוסופיים עתיקים מאוד על הקשר ההדדי הכללי ואחדות העולם, ואחדות ללא ספק חומרית. זה ללא ספק מטריאליזם, ומטריאליזם עמוק בהרבה ממה שנקרא מטריאליזם דיאלקטי של המרקסיסטים. הוא אינו מתיר פרשנויות פוליטיות טוטליטריות, כמו המטריאליזם של מרקס – אנגלס – לנין – סטלין. זהו מטריאליזם אבולוציוני עקבי. לא מהפכות עקובות מדם ודיקטטורות
של הפרולטריון, כי אם הגשמות עקביות בחברות של סדר וחירות הן האמצעים למימוש החברתי של רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי.
באבולוציוניזם האוניברסלי כפרשנות אבולוציונית-מטריאליסטית של האוניברסום אינם נדחים כלל הרעיונות הפוריים של האבולוציוניזם האידיאליסטי. כל האסכולות הפילוסופיות שהתקיימו אי פעם נכנסות כאן לדיאלוג. נדחים, או ליתר דיוק, מתגברים רק על ניסיונות של פרשנות מיתולוגית, קריאציוניסטית של האבולוציה, הקשורים בייצוג על התערבות במהלכה של האבולוציה של כוחות אנתרופומורפיים לא-חומריים, מעבר-לעולם, הפועלים מחוץ לאבולוציה. האבולוציה היא כללית, וכלום אינו קיים מחוץ לה או מעליה.
האבולוציה היא causa sui, סיבת עצמה, סיבת הסיבות. האבולוציה היא אוניברסאלית, וכלום אינו מתערב במהלכה. כל העולם הוא חומר מתפתח, והתחום הרוחני של יצורים תבוניים, כמה שיהיו ביקום, הוא תולדה שלו. כך מתפתחת ומתממשת באבולוציוניזם האוניברסלי הרעיון הקלאסי של שפינוזה על הסיבה הראשונית של כל הוויה, על הסיבה הראשונה של העולם, שאינה מתירה שום סיבה ראשונה אחרת מלבד האבולוציה הכללית, הכוללת, הנעה-עצמה.
בהתאם לכך, האבולוציוניזם האוניברסלי אינו מתיר קיום ממשי של שום דמויות אגדתיות-מיתולוגיות – לא אלים, לא מלאכים, לא שדים, לא יערונים, לא רוחות מים, לא מתים קמים, לא יכולות או חפצים מופלאים, ולא תופעות ויצורים על-טבעיים אחרים, שהדמיון האנושי המגויס דתית מאכלס בהם את העולמות השמיימי, הארצי והתת-קרקעי. תאלץ לבחור: או שאתה חושב באמת, כאבולוציוניסט, או שאתה מענג את עצמך באשליות על עולם הבא, נצחיות הנפש והגירתה מגוף מתפתח לעולם פנטסטי שמעבר לאבולוציה. זכותך לבחור באחרון, אבל אז כל חייך יעברו בכפיפות עבדות
למסורות ודעות קדומות ארכאיות, בהמתנה למוות ולגמול שבעולם הבא, ולא בפיתוח מתמיד של יכולותיך הגופניות והרוחניות.
חקר התהליך האבולוציוני האוניברסאלי, או, כפי שהתבטאו חוקרים, האבולוציה הגלובלית, החל במדינות המערב בעיקר ברמת פתרון בעיות מדעיות-כלליות, בין-תחומיות. בארה״ב קמה אסכולה של מה שנקרא
״אבולוציוניזם חדש״, שרעיונותיה התפשטו למערב אירופה, אך נהנו מהשפעה לא משמעותית. בשנות ה-50 – ה-60 של המאה ה-20 חשפה התפתחותה הסוערת של הקיברנטיקה את האפשרויות של ניהול לא-אלוהי של תהליכים בטכניקה, בתחום החברתי, בטבע החי ואף הדומם. הקיברנטיקה הראתה את חשיבות המידע ממוצא לא-אלוהי בניהול תהליכים אבולוציוניים. התפשט הרעיון של ניהול עצמי, ניהול ספונטני, הפועל אוטומטית בתהליכים ובעצמים ברמות מורכבות שונות.
התפשטות האופנה לתאוריה הכללית של המערכות, שנוצרה עוד בשנות ה-30 על ידי הביולוג-הנאולמארקיסט ל. ברטלנפי, לא רק דחפה מדענים רבים לחיפוש גילויי מערכתיות בהתפתחות מושאי המחקר, אלא גם הצביעה על המשותף במבנה מערכות ברמות שונות, על אוניברסאליות יצירת המערכות בכל רמות ההוויה ועל אי-הצמצום העקרוני של שלמות המערכות למכלול פשוט של מרכיביהן. הבנת העולם המערכתית ניתכה על הדוגמנות הקיברנטית, שבה ניתנה חשיבות מיוחדת לקשרים ישירים והפוכים, חיוביים ושליליים, והרעיון
של ״קופסה שחורה״ כיוון את החוקרים לחקר מערכות מורכבות דרך ניתוח פרמטרי קלט ופלט, משום שמערכות כאלה אינן מגיבות בצורה הולמת לחלוטין וצפויה במדויק להשפעות חיצוניות.
אך ההבנה הישירה של העולם ברמה המדעית-כללית כ
מערכת מערכות מתפתחת החלה עם יצירת התרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל והסינרגטיקה. ביסוד הבנה כזו הונח רעיון הארגון העצמי, המבוצע באמצעות סידור ספונטני של התוהו ובוהו. בעבודות יוצר התרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל איליה פריגוז'ין הובסס הצורך בדיאלוג חדש של האדם עם הטבע, המאפשר לקבוע מגמות כלליות בהתפתחות תהליכים אבולוציוניים. אם התרמודינמיקה הקלאסית במסקנותיה ההשקפתיות הגיעה להכרה בבלתי-נמנעות של התדרדרות כללית של החומר, התפרקות הגיוון ומוות חום של היקום, הרי שהתרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל של פריגוז'ין, המבוססת על ניתוח מערכות פתוחות, הגיעה למסקנות הפוכות. היא הראתה את האפשרות העקרונית של העלאה עקבית של גיוון המערכות הקוסמיות, כיווניות האבולוציה לסיבוך הארגון והשגת שינויים פרוגרסיביים. מה שכמובן אינו שולל גם כיווניות הפוכה של שורה של תהליכים אבולוציוניים. כאשר המדען הגרמני הרמן האקן הכליל ברמה המדעית-כללית את גילויי תהליכי הארגון העצמי והציע לחקירתם ולדוגמנותם דיסציפלינה מדעית חדשה, שנקראה על ידו סינרגטיקה, דיסציפלינה זו החלה להתיימר להסבר מנגנוני האבולוציה לא רק בטבע הדומם, אלא גם בחומר החי, וגם בחברה האנושית. על ידי תומכי הסינרגטיקה החלה האבולוציה להיתפס כארגון עצמי כללי.
בהישענו על רעיון הארגון העצמי, המדען האמריקאי אריך יאנץ, באנלוגיה לניסיונות יצירת תאוריית שדה מאוחדת בפיזיקה, הציע את הקונספציה שלו של תאוריה אחידה של האבולוציה. ספרו «היקום המארגן את עצמו: השלכות מדעיות והומניסטיות של הפרדיגמה המתהווה של האבולוציה», המוקדש לבעיה זו, זכה לפרסום נרחב ותורגם לשפות רבות של העולם. (Jantsch E. The self-organizing Universe: Scientific and human implications of the emerging paradigme of evolution. Oxford: Pergamon press, 1980 – 343 p.). האינטליגנציה הרוסית, ש
למרבה הצער, לא זכתה אף פעם לפרסום הספר הזה ברוסית.
בספר מראה יאנץ את הדמיון בין המנגנונים והדינמיקות השונים של הארגון העצמי, ומאפיין דמיון זה כיסודי. הארגון העצמי בטבע החי ובחברה, לפי יאנץ, הוא המשך והפיכה של הארגון העצמי הקוסמי. הוא מציב לעצמו את המטלה ״לתת קווי מתאר של פרדיגמה אחידה, המסוגלת להאיר באור בלתי-צפוי את תופעת האבולוציה הכוללת״ (שם, עמ' 4).
יאנץ מגלה היררכיה של רמות הארגון העצמי, שכל אחת מהן מאופיינת בספציפיות של אינטראקציות, תקשורות וקשרים קואבולוציוניים. יאנץ מאפיין את האבולוציה כקואבולוציה רבת-אספקטים ורבת-רמות, כלומר התפתחות מחוברת של צורות שונות, היוצרת ״פריסות אוניברסאלית״ ותהליך טבעי-היסטורי חוקי (שם, עמ' 4).
האבולוציה הקוסמית, בהתאמה מלאה לפיזיקה המודרנית, נבחנת בידי יאנץ כזירת פעולתם של ארבעה כוחות קוסמיים עיקריים – אינטראקציות גרביטציוניות, אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. בהתאם לכך בתהליך הטבעי-היסטורי של אבולוציית המערכת הקוסמית שלנו, המטהגלקסיה, יוצאים לזירה זו בזו כוחות שונים. לאחר המפץ הגדול מתחילה ההיסטוריה הקוסמית בפעולת כוחות גרעיניים, ככל שהמטהגלקסיה מתרחבת נוצרות אינטראקציות גרביטציוניות, ולאחר מכן בתהליך יצירת הכוכבים מתרחשת קואבולוציה של אינטראקציות גרביטציוניות וגרעיניות. הפרת הסימטריות הנוצרת כאן נבחנת בידי יאנץ כמקור לשינויים אבולוציוניים.
בהתפתחות החיים מייחס יאנץ תפקיד מיוחד למידע, שהיה לא רק יסוד התורשתיות בצורת מבנים של חומצות גרעין, אלא שימש גם כהוראות מגוונות לארגון עצמי. גורם מכריע נוסף של התפתחות החיים, לפי יאנץ, הוא חילוף החומרים. ברמת האבולוציה הסוציו-תרבותית
הקשרים התקשורתיים מובטחים בהתפתחות מבנים נוירוניים. התבונה כצורה של ארגון עצמי מולידה תקשורות חדשות, השונות בעקרון מקשרים גנטיים ומטבוליים. המוסר האנושי, התודעה הדתית, עצם רעיון האלוהים – הם תולדות של ארגון עצמי, דומות למבנים דיסיפצטיביים. במקביל, התבונה כאיכות חדשה של ארגון עצמי מאופיינת בידי יאנץ כשלב של השבחת התבונה המטבולית הכללית.
יאנץ מאמין בקיומה של תבונה יקומית, שאיבריה הם תהליכים טבעיים. כמובן, אמונה כזו מרחיקה את המדען לא רק מההבנה האוניברסאלית של האבולוציוניזם, אלא גם מהאבולוציוניזם בכלל.
האבולוציוניזם של יאנץ בעל היקף גלובלי של ההוויה ואפשר לכנותו גלובלי, אך הוא ללא ספק אינו אוניברסאלי מספיק. בהשתדלותו לאחד את ״הטכנולוגיה״ של הארגון העצמי של מערכות ביולוגיות וחברתיות עם אבולוציית המערכות הקוסמיות, יאנץ אינו מתחשב בעליל בהשפעות הארגון הלא-גאוצנטרי של הקוסמוס. בניסיונו לצייר תמונה גרנדיוזית של ארגון עצמי אבולוציוני כללי, אינו יוצא יאנץ אל מחוץ למסגרות הסינרגטיקה בהבנת היסודות המבניים של תהליכים אבולוציוניים. הוא מצמצם את הבנת המקורות המבניים של האבולוציה להיווצרות מבנים דיסיפצטיביים, באנלוגיה לפעולתם הוא מדמיין ארגון עצמי ברמות הארגון הגבוהות יותר. אך העברה כזו של מנגנוני האבולוציה מתהליכים תרמיים לטבע החי ולחברה אינה נכונה.
המבנים הדיסיפצטיביים של פריגוז'ין, כמו גם המבנים הקוהרנטיים של האקן, מהווים דוגמאות להיווצרות ספונטנית של סדר אלמנטרי מתוך תוהו ובוהו דינמי בדרך
של ״השלכת״ תנועות לא-מסודרות ממערכות פתוחות לסביבה ושל מבנה החומר על בסיס ריבוי צירופים מקריים של תנועות כאוטיות. יאנץ אינו הולך רחוק יותר מהתרמודינמיקה של חוסר שיווי המשקל והסינרגטיקה בהבנת התנאים המוקדמים המבניים
של היווצרות והפיכת הסדר. להיפך, הוא מנסה להפיץ את המנגנונים התרמודינמיים והסינרגטיים על כל האבולוציה בכללותה. לכן את הפרויקט שהציע של תאוריה אחידה של האבולוציה אנו רואים כלא-בר-קיימא.
אי-אפשר לצמצם את האבולוציה לארגון עצמי ספונטני ולהיווצרות מבנים ספונטניים ישירות מתוך מסה של תנועות כאוטיות. התנאים המוקדמים המבניים של האבולוציה מגוונים ביותר וקשורים ביכולתם של מבנים מסוימים ליצור סדר התואם את הארגון הפנימי שלהם, כלומר לבצע עבודה אבולוציונית לסידור הסביבה. זה אומר שהאבולוציה אינה מצטמצמת לארגון עצמי ספונטני, שמנגנוניה מהווים אחדות של ארגון עצמי וארגון, המכוון בפעולתם של מבנים מסדרים המתחרים ביניהם. אנו קוראים למבנים כאלה מוביליזציוניים. דווקא הם, ולא איזו תבונה קוסמית מעבר-לגבול, מגייסים את החומר הדומם לאבולוציה, הפועלים מתוך החומר, ולא מחוצה לו.
מחאה נחרצת נגד ״השלמת״ תאוריית האבולוציה בהכרה בקיומה של תבונה יקומית ובתאוריית ״התכנון התבוני״ כלולה בעבודות הביולוג-האבולוציוניסט האנגלי ריצ'רד דוקינס. דוקינס בוחן את האבולוציוניזם כקריטריון לבשלות של ציוויליזציות.
״כמובן, החיים על כוכב לכת זה או אחר,״ – הוא סבור, – ״מגיעים לבשלות, כשנושאיהם לראשונה מבינים את משמעות קיומם שלהם. אם יצורים עליונים מהקוסמוס אי פעם יבקרו בכדור הארץ, השאלה הראשונה שישאלו, כדי לקבוע את רמת הציוויליזציה שלנו, תהיה: ״האם הם כבר הצליחו לגלות את האבולוציה?״ (דוקינס ר. הגן האנוכי – מ.: מיר, 1993 – 318 עמ', עמ' 14).
הפובליציסטיות החדה של ספרי דוקינס תרמה לא מעט להפצת העניין בבעיות אבולוציוניות במערב. ואולם האבולוציוניזם של דוקינס נושא אופי פשוט בקצה, המחושב
לתפיסה המונית, אפשר לומר, פופוליסטי. ביסודו עומד פולחן של דרוויניזם המובן בצורה מוזרה ביותר. דוקינס בונה את קונספציית האבולוציה שלו על אפולוגטיקה של האגואיזם הביולוגי. לפי דוקינס, ההתנהגות האנוכית של אורגניזמים חיים במאבק על הקיום תורמת להישרדות ולרבייה המועדפת של אורגניזמים בעלי סט גנים אופטימלי. זהו המקור של הברירה הטבעית ככוח מניע של האבולוציה הביולוגית. בהטפת פרשנות כזו של האבולוציה הביולוגית בספר ״הגן האנוכי״, דוקינס מצמצם בכוונה את מערכת התאוריה הסינתטית של האבולוציה, הידועה לו היטב, לצורה פשוטה עד נאיביות של הסבר גנוצנטרי, כדי להפוך את האבולוציוניזם לדוקטרינה נגישה להטמעה בידי מה שנקרא אנשים פשוטים. הגנים אצל דוקינס לא רק יוצרים יתרונות בברירה, אלא גם מכתיבים לאורגניזמים נורמות התנהגות.
״התזה העיקרית של ספר זה,״ – מסביר דוקינס, – ״היא שהאדם וכל שאר החיות הם מכונות, שנוצרו בידי גנים. כמו המאפיוזים המצליחים של שיקגו, הגנים שלנו הצליחו לשרוד בעולם שבו שולטת תחרות אכזרית ביותר... אני טוען שהאיכות השלטת של גן מצליח חייבת להיות אגואיזם חסר רחמים. האגואיזם הגנטי בדרך כלל נותן התחלה לאגואיזם בהתנהגותו של הפרט״ (שם, עמ' 15).
גנוצנטריזם וולגרי כזה, כלומר הענקת מידע תורשתי לפונקציות שאינן אופייניות לו של שליטה מוחלטת וקביעה מראש של התפתחות והתנהגות האורגניזמים, אופייני לא רק לדוקינס. הוא הפך לנגע ממש של האבולוציוניזם הביולוגי של המאה ה-20 והציף את התודעה ההמונית, דחף אותה לראות בכל גילוי של תכונות אינדיבידואליות תוצאה קטלנית של שילוב מבנים גנטיים. אך אם הברירה מטפחת רק אגואיסטים, מאיפה אפוא נובעת הנטייה להתנהגות אלטרואיסטית?
כדי לענות על שאלה זו, דוקינס נאלץ להכיר
בשגיאתו של הגנוצנטריזם הפטאליסטי, הנובעת מהייצוג שלו עצמו על אגואיזם הגנים ודומיננטיותם באבולוציה. הוא מצהיר:
״הייצוג על תכונות תורשתיות גנטית כעל משהו קבוע ובלתי-ערער הוא שגיאה, דרך אגב, נפוצה מאוד. הגנים שלנו יכולים לפקוד עלינו להיות אגואיסטים, אבל איננו חייבים כלל לציית להם כל החיים. רק ללמוד אלטרואיזם בנסיבות אלה עשוי להיות קשה יותר מאשר אילו היינו מתוכנתים גנטית לאלטרואיזם. האדם הוא היצור החי היחיד שעליו מופעלת השפעתה של התרבות, הנרכשת כתוצאה מהלמידה והעברה לדורות הבאים״ (שם, עמ' 16).
כאן מוצב פער מלא בין ביולוגיה לתרבות, בין אבולוציה ביולוגית לחברתית-היסטורית. בפער כזה ובהיעדר כל רציפות אין לדבר על אוניברסאליות של האבולוציוניזם. דוקינס מחפש את מקורות האגואיזם ברמה המולקולרית, בגנים שנשמרו בברירת פרטים. לכן דוגמאות רבות של התנהגות אלטרואיסטית של חיות עליו להסביר בשאיפות אגואיסטיות, מה שלא תמיד תואם את המציאות.
העניין הוא שהמניעים לגילוי דחפים אגואיסטיים או אלטרואיסטיים בעולם החי נעוצים כלל לא בגנים, כי אם בתכונות של התנהגות קבוצתית, שאותן חוקרת לא הגנטיקה, כי אם האתולוגיה והסוציוביולוגיה. תכונות אלה, שנרכשו בתהליך אבולוציית הנפש, פועלות במידה מסוימת כאחת התנאים המוקדמים של ההתנהגות החברתית, המאורגנת תרבותית, המתורבתת של בני האדם. כמובן, בסביבה החברתית נוצרים גם מניעים ותנאים מוקדמים אחרים של התנהגות אגואיסטית ואלטרואיסטית, המתייחסים לרמה גבוהה יותר של האבולוציה.
דוקינס סבור שהברירה הטבעית היא גורם מכוון לא
רק של האבולוציה הביולוגית, אלא של כל אבולוציה בכלל. הוא משוכנע ש״הכל בעולם מתפתח תחת פעולת הברירה הטבעית״ (שם, עמ' 304). יחד עם זאת, הגנים, הנוצרים ורוכשים כיווניות אגואיסטית תחת פעולת הברירה, מוענקים בשאיפות וכוונות משל עצמם. ״נממש,״ – קורא דוקינס, – ״למה שואפים הגנים שלנו עצמם, ואז לפחות תהיה לנו הזדמנות להפר את כוונותיהם״ (שם, עמ' 16).
אך בהתאם ללוגיקה זו, אם נפר את ״כוונות״ הגנים שלנו, בהתפתחותנו בדרך של הומניזם ואלטרואיזם, הדבר יוביל לברירת הפחות-מותאמים ולהתנוונות הטבע הביולוגי של האדם. שטות כזו נובעת מאי-אוניברסאליות של האבולוציוניזם, מהייצוג על היעדר רציפות בין מדרגות האבולוציה. ספרי דוקינס ״הגן האנוכי״, ״השען העיוור״, ״האל כאשליה״ מייצגים ערך עצום בהגנה על האבולוציוניזם, בשכנועיות, בפעילות המוביליזציונית בתעמולת יתרונות השקפת העולם המדעית-אבולוציונית. אך לאבולוציוניזם של דוקינס חסר בעליל אוניברסאליזם.
מתוך הבנה שרק ברמת האבולוציה הביולוגית ובמסגרת
של הדרוויניזם המתפרש ״אגואיסטית״ אי-אפשר לעמוד בפני התקפות קריאציוניסטיות על המדע, הוא בספר ״האל כאשליה״ פונה לבחינת האבולוציה הפרה-ביולוגית והקוסמית. בפולמוס עם קריאציוניסטים, המצביעים ללא הרף על ההסתברות הנמוכה של התהוות חיים מכימיה לא-ביולוגית, המונחת בראשיתם, דוקינס רואה אפשרות להניח שהופעת החיים ״הייתה אירוע בלתי-סביר ביותר, בכמה סדרי גודל פחות סביר מכפי שרוב בני האדם סבורים״ (דוקינס ר. האל כאשליה – מ.: קוליברי, 2009 – 560 עמ', עמ' 195).
אך המספר העצום של תהליכים ביקום, שיכלו להיות דומים לתהליך היווצרות החיים על כדור הארץ, הופך את האירוע הבלתי-סביר ביותר הזה לסביר מאוד. בסביבה הכימית,
שקדמה להיווצרות החיים, לא יכול היה להיות ברירה טבעית ״אגואיסטית״ כמנוע של האבולוציה הביולוגית. אך היה נוכח חוק המספרים הגדולים, שפעולתו דומה במידת מה לעקרון הברירה של דרווין.
״חושב,״ – כותב דוקינס, – ״שבגלקסיה שלנו קיימות מ-1 עד 30 מיליארד גלקסיות. אם נזרוק לקפדנות גדולה יותר של החישובים, נקבל מספר מוקטן של כוכבי לכת ביקום – מיליארד מיליארד. נדמיין שהתהוות החיים... כה בלתי-סבירה, שהיא יכולה להתרחש רק בכוכב לכת אחד מתוך מיליארד... ובכל זאת, למרות חלק ההסתברות האבסורדי-קטן, היא אומרת שהחיים יווצרו על מיליארד כוכבי לכת, שאחד מהם, כמובן, הוא כדור הארץ שלנו״ (שם, עמ' 199).
דוקינס מתנגד באופן קטגורי גם לכך שברירה תימנה בין תהליכים הסתברותיים גרידא, הפועלים על בסיס חוק המספרים הגדולים. הוא סבור שהשקפה כזו היא ״אחת מאי-ההבנות החמורות ביותר של הדרוויניזם״ (שם, עמ' 201). ״התהוות החיים הייתה (או יכלה להיות) אירוע ייחודי, שדי היה לו שיתרחש פעם אחת. ואילו ההסתגלות האדפטצית של מינים לסביבות מחיה – זהו מיליוני אירועים המתרחשים מדי יום. מובן שעל פני כל פני כוכב הלכת כדור הארץ – בכל היבשות, בכל האיים – מתרחש ברציפות תהליך של אופטימיזציה של מינים״ (שם, עמ' 202). מניע תהליך זה הוא הברירה הטבעית, אשר, כפי שסבור דוקינס,
״אין לה כבר שום דבר משותף עם מקריות״ (שם). ״הברירה הטבעית פועלת, משום שהיא מייצגת דרך מצטברת וחד-כיוונית להשבחה״ (שם, עמ' 203).
מובן שדוקינס פשט והפרימיטיזציה עד קצה את תהליך היווצרות והתפתחות החיים, כדי להגישו בצורה מרתקת ואינה דורשת מחשבה לקוראים הרחוקים מהמדע. למעשה, שיטות השכנוע שלו אינן שונות מאוד משיטות הוולגריזציה של המדע, שבהן משתמשים קריאציוניסטים כדי
להשמיץ את האבולוציוניזם. הברירה, מנקודת המבט של המדע, אינה כלל דרך מצטברת וחד-כיוונית גרידא להשבחה, שאין לה דבר משותף עם מקריות. להיפך, זו דרך רבת-כיוונים, מתפתלת, מסתעפת, הכוללת פניות רבות לאחור ועוברת דרך מסה עצומה של מקריות.
בבחינת האבולוציה הקוסמית דוקינס אפילו אינו מזכיר את בעיות הארגון העצמי. מעניינת אותו רק העימות הישיר עם הקריאציוניזם, המשתמש לביסוס רעיון
של ״התכנון התבוני״ בהיווצרות היקום במה שנקרא עקרון אנתרופי. הקריאציוניסטים טוענים שהמאפיינים של הקבועים היסודיים, שנתגלו בידי המדע, כאילו הותאמו במיוחד להתהוות חיים על כדור הארץ ולאדם, מוכיחים קיומו של בורא שהתאימם. למעשה, כפי שיוצג בספר זה, לא היקום הותאם להתהוות חיים מסוג ארצי ולאדם, כי אם החיים מסוג ארצי ודרך התפיסה של האדם הותאמו למאפיינים הנתונים של היקום הסובב.
דוקינס, החושב דווקא בכיוון זה, משמיע השערה שעשוי להתקיים איזה מנגנון המכוון את אבולוציית היקום כמו שברירה מכוונת את התפתחות החיים על כדור הארץ.
״כאשר סוף סוף ננסח את תאוריית הכול המיוחלת,״ – סבור דוקינס, – ״נראה שכל ששת הקבועים תלויים זה בזה או במשהו אחר, שעדיין לא ידוע, בדרך שעדיין אינה מובנת לנו. עשוי להתברר שששת הקבועים קשורים זה בזה כמו היחס בין היקף המעגל לקוטרו... ואז אלוהים-המכוונן לא יהיה נחוץ, כי לא יהיה מה לכוון״ (שם, עמ' 208-209).
למרות קלות-הדעת והפשטות מסוימת, האבולוציוניזם של דוקינס עוזר לעבודת המחשבה, שכבר מתנהלת במדינות המערב על גיבוש רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי.
}}

==== התהוות ופיתוח רעיונות האבולוציוניזם הגלובלי והאוניברסלי ברוסיה ====
{{רן|
פרולוג מיוחד להתהוות ברוסיה – ברית המועצות של מכלול רעיונות האבולוציוניזם הגלובלי היה המחקר המקיף של מה שנקרא בעיות גלובליות של המודרנה, שהתפתח במסגרת הגלובליסטיקה המכוונת מרקסיסטית. יוזם המחקר הזה היה הפילוסוף איוון פרולוב, בעל השפעה בהנהגת המפלגה. הוא הצליח ״לפרוץ״ נושא זה במרומי ה-CPSU (המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות), למרות התנגדות אינטנסיבית של אידיאולוגים זקנים, שהביעו ספקות באשר לכדאיות, לצורכי ״הסוציאליזם האמיתי״, של חקר בעיות, שנוצרות מטבעו של הקפיטליזם ה״נידון״. ואילו נידון בפועל התברר כסוציאליזם הסובייטי.
כבר מתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 פרש א.ת. פרולוב פעילות סוערת לתעמולת הכיוון החדש במדע. כתב העת ״שאלות פילוסופיה״, שערך, פרסם חומרים רבים של ״שולחנות עגולים״ על גלובליסטיקה. המדענים הגדולים ביותר קיבלו בהתלהבות את הופעת הכיוון הבין-תחומי הזה ונכללו בפיתוחו, משום שהוא איפשר להם לעסוק בעבודה חיה, שפתחה אפשרויות גדולות לחידוש מדעי והיתה בלתי נגישה ללחץ ישיר של אידיאולוגיה אגרסיבית. עד מהרה עלו על נתיב חקר הבעיות הגלובליות מוסדות מדעיים גדולים כמו המכון לכלכלה עולמית ויחסים בינלאומיים, המכון הכלל-בריתי למחקר מדעי של מחקרים מערכתיים, המרכז החישובי של האקדמיה למדעים של ברית המועצות.
מתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 החלה לבצע את תיאום העבודות על חקר הבעיות הגלובליות המועצה המדעית של האקדמיה למדעים של ברית המועצות לבעיות פילוסופיות וחברתיות של המדע והטכניקה, שיו״ר שלה מונה א.ת. פרולוב. הוצעה על ידו סיווג של בעיות גלובליות, שחילק אותן לשלוש קבוצות עיקריות. בראשונה
נכללו בעיות יחסי הגומלין בין קהילות חברתיות גדולות של האנושות – דו-קיום בשלום של מערכות עם סדר חברתי שונה, מניעת אסון תרמו-גרעיני, הפסקת מרוץ החימוש, התגברות הפער בתחומים הכלכליים והחברתיים בין המדינות המפותחות והמתפתחות וכו'.
לקבוצה השנייה ייחס פרולוב את בעיות יחסי האדם עם סביבות מחייתו, כולל מזעור הזיהומים הטכנוגניים של הסביבה האקולוגית, אופטימיזציה של ניהול הטבע והשימוש במשאבי טבע, התגברות קשיי האנרגיה-חומרי הגלם והמזון, חקר החלל החיצון. הקבוצה השלישית כיסתה את בעיות יחסי האדם עם החברה – שימוש לטובת האדם בהישגי המהפכה המדעית-טכנית, השבחת מערכות הבריאות והחינוך, יצירת תנאים אופטימליים להתפתחות חברתית ואינטלקטואלית של האישיות, ולבסוף, תופעת האדם, לחקר שלה ייסד פרולוב והוביל מכון נפרד.
מאז עבר לא מעט זמן, והסיווג של בעיות גלובליות, ובהתאם גם של איומים גלובליים, שהציע פרולוב, התיישן במידה רבה. התמוטטות המחנה הסוציאליסטי ביטלה את הבעיות הקשורות בעימות בין שתי המערכות ובאיום מלחמת עולם שלישית, המלחמה הקרה הסתיימה, במקום האיום של אסון תרמו-גרעיני גלובלי באו עימותים מקומיים במדינות לא-מפותחות ועל קווי התפר בין ציוויליזציות מקומיות, איום הטרור קיבל אופי גלובלי, חריפותן של בעיות אקולוגיות במקומות מסוימים ירדה ובמקומות אחרים אף החריפה עוד יותר וכו'.
גברה ההבנה שפתרון בעיות גלובליות דורש מאמצים גלובליים, שתהליכי הגלובליזציה המתרחשים על פני הפלנטה לא ישאירו איש בצד, שאף מדינה, אפילו המפותחת ביותר, אינה יכולה לפתור את בעיותיה לבדה ונדרש שיתוף פעולה גלובלי עד כדי ויתור של מדינות על חלק מריבונותן והעברת
סמכויות מסוימות לגופים בין-מדינתיים אינטגרליים. דווקא בדרך זו הלך איחוד העמים של המשפחה האירופית במסגרת האיחוד האירופי. קמו גם איחודים אינטגרציוניים אחרים, שעדיין הרבה פחות מוצלחים.
אך יצירת איחודים אינטגרציוניים אזוריים ושיתוף הפעולה ביניהם יכולים רק לרכך את חריפותן של בעיות גלובליות, אך לא לתרום לפתרונן היסודי. לפתרון כזה נדרשת גישה אוניברסלית-אבולוציונית, המניחה יצירת מבנים גלובליים מפקחים ואף בעלי סמכויות ניהוליות. כך נולדת ומתקדמת הרעיון של מדינת עולם עם ממשלת עולם ופרלמנט עולמי, שמתקבלת בעוינות על ידי הרוב העצום של האזרחים, כולל מדענים, ובעיקר על ידי תיאורטיקנים בעלי חשיבה מסורתית, ומוגדרת כאוטופיה מזיקה ולא מציאותית. ואכן, בהתחשב בסתירות הקשות בין המדינות השונות, ביריבותן על משאבי טבע שהולכים ומתכלים ומתייקרים, על איזו אינטגרציה ושיתוף פעולה כלל-עולמיים יכול להיות כאן דיבור? קמה אפילו תנועה של אנטי-גלובליזם, שאיחדה לא רק שוליים של מדינות ועמים שונים, אלא גם כמה אינטלקטואלים בעלי חשיבה מסורתית.
ובכל זאת, הכלבים נובחים והשיירה עוברת. תהליכי שיתוף פעולה בינלאומי בתחומי חקר החלל, שמירת הסביבה, המלחמה בפשע ובטרור תופסים תאוצה. והעיקר – מתרחשת גלובליזציה של תהליכי המידע והתפשטות של רעיונות דמוקרטיים. מנהיגי משטרים רודניים, המטילים אימה על נתיניהם, עצמם רועדים מפחד מהבלתי-נמנע של הגמול. יותר ויותר אנשים מבינים את זכויותיהם ואת משמעות מימושן להתפתחות ארצם. המגמה נראית לעין. הרעיון האוטופי של אינטרנציונליזם פרולטרי הולך לעבר, רוח הרפאים של הקומוניזם נטמנה יחד עם
המשטר הטרוריסטי שהפיץ אותו. במקומם בא רעיון ומגמה ממשית של אינטגרציה בינלאומית, איחוד גלובלי לפתרון בעיות גלובליות ולהתגברות על איומים גלובליים על הפלנטה הכחולה הקטנה. למרות שרוח רפאים זו עדיין לא איבדה את היכולת לפרוץ מהקבר כדי לתפוס את החיים.
לבין הבעיות החשובות והקשות ביותר לפתרון ביניהן אנו משייכים את אי-שלמותו של הטבע האנושי. זו, מנקודת מבטנו, בעיית הבעיות, שמפתרונה תלוי פתרון כל יתר בעיות האנושות. פתרון בעיות גלובליות עם התפתחותה של החברה החדשנית אפשרי רק על בסיס התפשטות השקפת עולם מדעית-אבולוציונית ומדעית-הומניסטית, שקיבלה ברוסיה את השם אבולוציוניזם אוניברסלי. עובדת מיקומה החלוצי של האבולוציוניסטיקה אינה מעידה רק על איזה פוטנציאל אינטלקטואלי עצום יש למדינה העצומה הזו. עובדה זו מעידה גם על איזה פוטנציאל עצום של פיתוח חדשני יש למדינה השקועה בפשע ושחיתות, שפיגרה (אפילו אחרי סין) מבחינה תעשייתית, שהורדה לרמה של נספח אנרגיה-חומרי גלם.
העולם צריך רוסיה גדולה באמת, ולא נחשלת, שקועה בתסביך נחיתות, הסובלת ממגלומניה ומשאיפות אימפריאליות. רוסיה כזו מסוכנת בראש ובראשונה לעצמה. דרכה של רוסיה לרכישת מעמד מכובד בעולם, התואם את הפוטנציאל האנושי שלה, אינה עוברת דרך עימות עם המערב, לא דרך שיקום הסדרים הסובייטיים ומסורות הארגון האוטוקרטי-ביורוקרטי של המדינה, אלא דרך עסקים ציוויליזציוניים, כלכלה חדשנית, דמוקרטיה תחרותית, השתתפות אינטנסיבית בתהליכי גלובליזציה.
הגלובליזציה היא תהליך אובייקטיבי, וככל שקסנופובים-מסורתיים יגדפו אותו, זהו תהליך אמנם לא בלתי-בעייתי, אך חיובי. ההיקפים שהושגו בעולם של תנועת הון וכוח
עבודה, של חידושים מדעיים-טכניים וכלכליים, היווצרות ותפקוד שוק העבודה העולמי, היקף הסחר הבינלאומי, התהוות תקשורת תחבורתית מהירה, הופעת הרשת האינפורמטיבית העולמית – כל אלה מרכיבים של תהליך גלובליזציה אחד, עוצמתי והולך ומתחזק, שאי-אפשר לעצור אותו או להפוך את כיוונו. להתחמק ממנו, להישאר בצד, אפשר באופן עקרוני, אבל משמעות הדבר רק להחמיץ זמן יקר ואז להדביק זמן רב את השכנים שהקדימו אותנו. אנו יודעים איזו אופוזיציה מסורתית חזקה ורבת-משתתפים נוצרה ברוסיה לגלובליזציה ולליברליזציה הקשורה בה. אנשים אלה מציגים את עצמם כפטריוטים, אבל למעשה גוררים את רוסיה לאחור, לא לשיקום עוצמתה, אלא לחיזוק הנחשלות.
הביטוי האינטלקטואלי של תהליך הגלובליזציה בתחום השקפת העולם, תפיסת העולם, הביסוס האסטרטגי והאידיאולוגי של התפתחות החברה החדשנית הוא האבולוציוניזם הגלובלי, האוניברסלי.
ברוסיה היה הפיתוח האינטנסיבי של רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי בראש ובראשונה תוצאה של שאיפתם של מדענים רבים בעלי חשיבה חדשנית לשמר את הצד הרציונלי של המרקסיזם ששלט קודם לכן, תוך ויתור על הצד הדוגמטי שלו, שהבטיח את התנאים המוקדמים השקפתיים של האידיאולוגיה הטוטליטרית (האולטרה-מוביליזציונית), כלומר של מעין דת של הסדר הטוטליטרי. חשוב לציין שהאבולוציוניזם האוניברסלי ברוסיה החל להתפתח רק בתקופת השחרור של הפילוסופיה מכבלי הדוגמטיקה הטוטליטרית. לפני כן כל הפילוסופים נצטוו לראות כבר בתורת ההתפתחות הכללית הממומשת את הדיאלקטיקה, שאומצה כסמל של אמונה. לאבולוציה לא היה מקום במנגנון המושגי-קטגוריאלי של הדיאלקטיקה הקנונית, היא נמצאה איפשהו בצד ודרשה הסברים על פי דרישות הדיאלקטיקה.
בהיותה בעלת מונופול על הפרשנות של ההתפתחות, הדיאלקטיקה הדיאמאטית
היתה, במהותה, תורה על יתרונותיו של סוג הפיתוח הסובייטי. מתוך
״אלגברה של מהפכה״ היא התפתחה לתיאוריה של פיתוח מונחה, בלתי-חופשי. המשימה העיקרית של הדיאלקטיקה הדיאמאטית היתה להוכיח שכל שינוי שיתרחש בעולם וכל גילוי שיתגלה במדעי הטבע, כולם מתבצעים בהתאם ליעדיה ומצייתים לחוקיה. הדבר קבע את הקפאון והמטאפיזיות של הדיאלקטיקה, את התאבנותה על אותם עקרונות שהיו בעבר פרוגרסיביים ושנרכשו בפילוסופיה של סוף המאה ה-19. ניסיונות לרפורמה רצינית של הדיאלקטיקה דוכאו על ידי ההנהלה האידיאולוגית. בתנאים אלה דרישות החידוש המדעי ופיתוח הבעיות הדיאלקטיות של מדעי הטבע והחברה ברוב המוחלט של המקרים הובילו בהתאם לחוק לתיאורטיזציה סכולסטית, מה שנקבע אף בקונגרסים של ה-CPSU. אבל אי-שביעות הרצון הגוברת במדינה וההתנגדות הרוחנית לסדרים הטוטליטריים השפיעו גם על מוחם של הפילוסופים, ודחפו כמה מהם למעבר לעמדות של אבולוציוניזם עקבי.
בהיותה הבסיס האידיאולוגי של סדר חברתי ריאקציוני, שדיכא כל מחשבה חברתית חופשית, הדיאלקטיקה הדיאמאטית הציגה עצמה כתורה מהפכנית, העומדת בניגוד לצורות הרפורמיסטיות, האבולוציוניות-העקביות של תמורות חברתיות. שינויים אבולוציוניים נתפסו רק כשלב הכנה לקפיצות מהפכניות, המובילות לשבירת המערכות הקודמות ולבניית על חומרן מערכות פרוגרסיביות יותר. סלטציוניזם כזה לא היה צריך להתפשט על מערכת ״הסוציאליזם האמיתי״ עצמה, שהתפתחה כביכול בצורה מתוכננת ופרופורציונלית בהתאם ליעדיהם החכמים של המפלגה והממשלה. ובכל זאת המערכת קרסה במהלך של מעין מהפכה, משום שגם ה״עליונים״ וגם ה״תחתונים״ לא יכלו לא לחיות ולא לנהוג כבעבר (אך לא ידעו גם בדרך חדשה).
סביבה חברתית כזו קבעה במידה רבה את התפתחות האבולוציוניזם ברוסיה. אחת הספרים הראשונים שהוקדשו ברוסיה לבעיות האבולוציוניזם ״הגלובלי״ היתה עבודתה של א. צ'רניקובה, שפורסמה ב-1987 (צ'רניקובה א.ב. אבולוציוניזם גלובלי: ניתוח פילוסופי-מתודולוגי – טומסק: הוצאת אוניברסיטת טומסק, 1987 – 182 עמ'). ממש בתחילת הספר פונה צ'רניקובה לאותם פיתוחים בתחום ההבנה של תהליכים אבולוציוניים, שבוצעו בברית המועצות בתקופה
ש״לפני הפרסטרויקה״.
״לרוב,״ – מציינת א. צ'רניקובה, – ״מפרשים את האבולוציה כאחת מצורות ההתפתחות, תוך העמדתה בניגוד למהפכה והדגשת האופי הרציף וההדרגתי של השינויים האבולוציוניים. קיימת גם דעה, שלפיה האבולוציה היא צורת שינוי מורכבת יותר מהתפתחות, כאשר נוצרים ונעלמים לא רק דברים בודדים – מערכות, כי אם גם מינים, סוגים ורמות של דברים-מערכות״ (שם, עמ' 7).
ואכן, אם מכירים במונופול של הדיאלקטיקה הדוגמטית על פרשנות ההתפתחות, הגיוני לחלוטין לפרש את האבולוציה כצורה של התפתחות, ולא להיפך. כאן נופלים המטריאליסטים-הדיאלקטיקאים למעין קריאציוניזם, משום שההתפתחות, המוענקת באוניברסאליות, צומחת מקטגוריה מופשטת לבורא-מעין של העולם, הפועל באמצעות תמורות קפיצתיות, בעוד האבולוציה, הנשללת מהאוניברסאליות, הופכת לאמצעי המכין את התמורות המהפכניות של בורא זה.
בהתוותה את רעיון האבולוציוניזם הגלובלי, כלומר האוניברסאלי, א. צ'רניקובה, בניגוד לדעתם של רוב עמיתיה בסדנת הפילוסופיה, מכירה בכך ש״תחת אבולוציה מובנים לא רק שינויים הדרגתיים, כי אם גם קפיצתיים, איכותיים״ (שם). עם זאת היא מצהירה:
״המושג 'התפתחות' הוא קטגוריה פילוסופית ומציין תכונה אוניברסאלית של החומר. המושג 'אבולוציה' אין לו מעמד פילוסופי, והוא מדעי-טבעי, וכפי שיוצג,
אינו בעל האוניברסאליות הטבועה בקטגוריות הפילוסופיות״ (שם). אבל במקרה כזה, על איזה אבולוציוניזם גלובלי, על אחת כמה וכמה אוניברסאלי, אפשר לדבר, אם המושג המרכזי שלו נשלל מהמעמד הקטגוריאלי ואין לו אוניברסאליות? בפילוסופיה אבולוציוניסטית מושג האבולוציה הוא הקטגוריה המפתח, הצירית. הדיאלקטיקה הדוגמטית, המסרבת למושג האבולוציה במעמד של קטגוריה פילוסופית, בכך מודה שאינה פילוסופיה אבולוציונית. היא יוצאת כאידיאולוגיה של אי-חופש, תיאוריה פרושה גלובלית ומהוללת של הכורח באי-הזכויות של האדם מול הדמיורג-המדינה הכול יכול. דיאלקטיקה כזו לבניית מערכת של אבולוציוניזם אוניברסלי אינה מתאימה בעליל.
יש לציין שרעיונות האבולוציוניזם הגלובלי החלו להבשיל כבר בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 במאמרים בודדים של נציגים גדולים של הפילוסופיה הרוסית של מדעי הטבע. מדוע גלובלי ולא אוניברסאלי? לאוניברסאליזם בפילוסופיה זו היה עוד רחוק. האבולוציוניזם הגלובלי היה תשובתה של המחשבה האבולוציונית הרוסית לבעיות הגלובליות של המודרנה, לבעיות הבוערות והקשות לפתרון, שברית המועצות, כאחת משתי מעצמות-העל הגלובליות, נטלה בהן חלק ישיר ביותר, בניסיון לאשר את הגרסה שלה לפתרונן. קמה והתפשטה בפילוסופיה רחבה הפרובלמטיקה של הגלובליסטיקה – דיסציפלינה, המיועדת במיוחד לבחינת בעיות גלובליות.
הגלובליסטיקה בברית המועצות כבר הוכשרה וקיבלה מעמד של מדע, המפיץ את הדיאלקטיקה האידיאולוגית על ההתפתחות הגלובלית. הדבר איפשר ״להכניס״ לגלובליסטיקה, כביכול דרך הדלת האחורית, את האבולוציוניזם. חלוצי הגישה הזו היו הקוסמולוג ו. קזיוטינסקי והפילוסופית של הביולוגיה ר. קארפינסקיה. בבחנם את האבולוציוניזם הגלובלי, הם ציינו בראש ובראשונה את משמעותו המתודולוגית לפיתוח מדעי הטבע, כמו גם את משמעותו ההשקפתית הכללית
העולה על אפשרויותיהם של ייצוגים אבולוציוניים בודדים במדעים הקונקרטיים (קזיוטינסקי ו.ו., קארפינסקיה ר.ס. רעיון ההתפתחות בהכרת מבנה החומר – שאלות פילוסופיה, 1981, מס' 9, עמ' 117-132; קארפינסקיה ר.ס., אושקוב א.ב. ביולוגיה ורעיון האבולוציוניזם הגלובלי – בתוך: ביולוגיה ויסודות מדעי הטבע – מ.: INION, 1981, עמ' 107-130).
בהבאת הפיתוחים הללו ובהסתמך עליהם, א. צ'רניקובה בספרה בוחנת את האבולוציוניזם הגלובלי בעיקר כפילוסופיה של מדעי הטבע. ״במונח 'אבולוציוניזם גלובלי',״ – היא מבהירה, – ״מסומנת שאיפתן של הדיסציפלינות האבולוציוניות של מדעי הטבע לאינטגרציה ואקסטרפולציה של החוקיות והמנגנונים של האבולוציה... במחקרנו האבולוציוניזם הגלובלי מאופיין בראש ובראשונה מנקודות מבט של הישגי המדעים הקונקרטיים – ביולוגיה, גיאולוגיה, אסטרונומיה, כימיה, תרמודינמיקה אבולוציונית; מתבססת השאיפה של מדעי הטבע להבין את האבולוציה כתהליך כולל, אוניברסאלי״ (צ'רניקובה א.ב. אבולוציוניזם גלובלי: ניתוח פילוסופי-מתודולוגי – טומסק: הוצאת אוניברסיטת טומסק, 1987 – 182 עמ', עמ' 10-11).
מכאן נראה היטב עד כמה אבולוציוניזם גלובלי כזה אינו אוניברסאלי, אף שמקרב אותו להצבת בעיות האבולוציוניזם האוניברסלי. האבולוציה מוכרת כתהליך כולל, אוניברסאלי, אך מחקרה מוגבל לאבולוציה בטבע. האבולוציה החברתית-היסטורית נופלת מתחום המחקר של האבולוציוניזם הגלובלי. חלקית זה מוסבר בכך שבתנאי המערכת הסובייטית כל שאלות ההתפתחות החברתית עברו מונופוליזציה בהחלטות קונגרסי ה-CPSU ובנאומי מזכיריה הכלליים, והפילוסופים נצטוו להעמיד תחתיהן בסיס דיאלקטי, הטוען נוסף לכך למשמעות גלובלית. אך למרות זאת ו. קזיוטינסקי, ר. קארפינסקיה, א. צ'רניקובה, ואחריהם נ. מויסייב הניחו את התנאים המוקדמים המחשבתיים הדרושים להתהוות האבולוציוניזם הגלובלי ברוסיה, להסתעפותו מהדיאלקטיקה האורתודוקסית של ההתפתחות, ומכאן גם למעברו המאוחר יותר לאבולוציוניזם אוניברסלי.
להתבססות האבולוציוניזם הגלובלי ברוסיה, להתנתקותו מהדיאלקטיקה האורתודוקסית של ההתפתחות, ומכאן גם לצמיחתו המאוחרת יותר לאבולוציוניזם אוניברסלי.
״מדע הטבע המודרני,״ – כותבת א. צ'רניקובה, – ״מגיע להבנת התהליך האבולוציוני כתהליך אוניברסאלי, הכולל בתוכו את האדם כמרכיב וכגורם ספציפי של האבולוציה״ (שם, עמ' 63). בהצבת בעיות כזו של האבולוציוניזם הגלובלי נותר רק צעד אחד להפיכתו לאבולוציוניזם אוניברסלי. אך צעד זה אי-אפשר לעשות בהיעדר הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה, בלי בחינת בעיות הכלכלה האבולוציונית, בלי יצירת תיאוריה כללית של האבולוציה. בהקשר זה האבולוציוניזם האוניברסלי יוצא כתהליך של אוניברסליזציה של האבולוציוניזם הגלובלי.
אם האבולוציוניזם הגלובלי מכוון בעיקר להכללת ההישגים האבולוציוניים של מדעי הטבע ולבחינת הבעיות הגלובליות של האנושות, הרי האבולוציוניזם האוניברסלי, הנשען על המאמצים שננקטים במסגרת הגלובלי, מכוון ליצירת תמונת עולם אבולוציונית אוניברסאלית ולרפורמה הן של תפיסת העולם והן של יצירת העולם של האנושות. לכן אין להזהות את האבולוציוניזם הגלובלי והאוניברסלי. אך גם אין להעמידם זה מול זה.
יתרון משמעותי של ספרה של א. צ'רניקובה הוא בכך שהיא בונה את התפיסה שלה של האבולוציוניזם הגלובלי לא רק על תיאוריית הארגון העצמי (כפי שראינו בספרו של א. יאנץ
״היקום המארגן את עצמו״ ובעבודותיהם הרבות של א. פריגוז'ין, ג. האקן וחסידיהם), כי אם גם תוך התחשבות בניסיונות להרחיב על האבולוציה הקוסמית כמה פיתוחים של האבולוציוניזם הביולוגי, ובמיוחד – תיאוריית הברירה של דרווין. הדבר חשוב במיוחד היום, כאשר בתקופת המשבר הנוסף של הדרוויניזם נשמעים יותר ויותר קולות ספקנים, הדורשים הוכחות ליעילות הברירה כגורם של האבולוציה הביולוגית. במדעי הטבע
הלא-חי מצטברים יותר ויותר עובדות המעידות על יעילות הברירה באבולוציה של מערכות קוסמיות, גיאולוגיות, כימיות. גדול עוד יותר ערך הברירה והתחרות באבולוציה של מערכות ומוסדות חברתיים. הברירה אוניברסאלית, כמו האבולוציה עצמה, וההוכחה העיקרית ליעילותה היא בכך שהאבולוציה בכלל מתרחשת ובהתפרסותה נבררים מערכות ומבנים, המארגנים באופן היעיל ביותר את התנועה בתוכם, את השגת מהסביבה את המשאבים, המוגבלים תמיד, המאריכים בזכות זאת את קיומם ויוצרים בכך רציפות מסוימת לאחר מותם הבלתי-נמנע.
כמובן, גלקסיות ה״מתחרות״ על כוכבים או כוכבים הנכנסים ל״תחרות״ על ענני גז-אבק, נתונות לצורות ברירה שונות לגמרי מאשר אורגניזמים חיים הנכנסים לתחרות על משאבי מזון או מבנים יזמיים, היוצאים לשוק עם סחורותיהם. אך בכל המקרים הללו מתרחשת ברירה של אלה שמתאימים ביותר לקיום בתנאים הנתונים. כל מה שקיים עובר את מבחן האבולוציה, ותוצאת מבחן זה היא ברירת מה שעמד במבחן היכולת להמשכת הקיום. הברירה לא תמיד תומכת בטוב ביותר. אך בסינון הבלתי-מתאים לקיום ובמעבר דרך מסת מקריות, היא לבסוף בוררת את מה שיש לו יתרונות במאבק התחרותי. אך היתרונות הללו עצמם אינם נוצרים רק בידי הברירה, הם נוצרים בסיוע הברירה על ידי תנועה עצמית, ארגון עצמי, תמורה עצמית בתוך המערכות החומריות המשתנות ללא הרף, באדקווטיות של תגובותיהן להשפעות חיצוניות. הבלתי-אדקווטי נהרס. אדקווטיות זו היא התנאי המוקדם להסתגלות, והישרדות המותאם ביותר יוצאת כהתנאי המוקדם של ההתפתחות והקדמה.
ניסיונות להרחיב את תיאוריית הברירה על חומר דומם נעשו כבר מהופעת תורתו של דרווין. ג. ספנסר
ראה בברירה הטבעית שינוי של מבנה בקו ההתנגדות המועטה ביותר. יוצר ״מדע הארגון״ א. בוגדנוב בתחילת המאה ה-20 ראה בברירה גורם התורם למימוש עקרון התכנון האופטימלי. את יכולתה של הברירה לתמוך, לא רק בצורות ספציפיות אלא גם כגורם אוניברסאלי, ביצירת מבנים יציבים המשתמשים באנרגיה בצורה אופטימלית, הדגיש א. יאנץ. הוצעו לא מעט הסברים נוספים לתפקיד הברירה בתפקודו של המנגנון האוניברסאלי של האבולוציה.
המושג אבולוציוניזם אוניברסלי החל להתפשט במדע הרוסי משנת 1988. כפי שניתן להבין, המונח ״אבולוציוניזם אוניברסלי״ השתמש בו לראשונה ולדימיר קוטירב, מרצה בכיר במחלקה לפילוסופיה של בית הספר המפלגתי הגבוה של גורקי, במאמר שפורסם בכתב העת ״טבע״. בכל מקרה, מתוך מאמר זה שאל את המונח נ. מויסייב, שהעניק לגרסה שגיבש של האבולוציוניזם האוניברסלי אופי מערכתי ובמידה הרבה ביותר תרם לכך שבפילוסופיה ובמדע הרוסי רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי רכש תמיכה רחבה וסמכות גבוהה.
ככל שזה פרדוקסלי, בהיותו מחבר המונח ״אבולוציוניזם אוניברסלי״, ולדימיר קוטירב היה המבקר הראשון והיריב העקרוני של רעיון האבולוציוניזם האוניברסלי. אם הפרופסור האמריקאי א. יאנץ בנה את התפיסה האבולוציונית שלו על סינתזה של רעיונות הארגון העצמי והקו-אבולוציה, הרי ו. קוטירב העמיד ישירות את רעיון הקו-אבולוציה מול מכלול רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי. מאמרו התכנתי נקרא כך: ״אבולוציוניזם אוניברסלי או קו-אבולוציה?״ (קוטירב ו.א. אבולוציוניזם אוניברסלי או קו-אבולוציה? – טבע, 1988, מס' 8, עמ' 4-10).
קוטירב מכיר במשמעות העצומה וההולכת וגדלה של האוניברסליזציה של האבולוציוניזם במדע המודרני. ״התפשטות רעיונות האבולוציה ב-10-15 השנים האחרונות,״ – הוא קובע, – ״מזכירה
מצעד ניצחון. כמעט כל ענפי הידע הכריזו על עצמם כאבולוציוניים. אילו במדע היה נהוג לערוך מצעדי להיטים, בחמישיית הפופולריות היו נכנסות עבודות, הקשורות כך או אחרת לפרובלמטיקה של האבולוציוניזם. מצב זה מצא ביטוי טרמינולוגי: כעת בספרות מדברים רבות על ״אבולוציוניזם גלובלי״. בהתחשב בכך שרעיונות ההתפתחות המכוונת נטמעו היטב בתרמודינמיקה, במיקרו-ואסטרופיזיקה, בקוסמולוגיה ובתחומים רבים אחרים של המדע, נכון יותר, כנראה, לכנותו אבולוציוניזם אוניברסלי... האבולוציוניזם האוניברסלי – מעין פרדיגמה של המדע היסודי של סוף המאה ה-20, המשפיעה עצומה על כל שאר תחומי התרבות״ (שם, עמ' 4).
מתוך הכרה, כך, באבולוציוניזם האוניברסלי, במהותו, כבסיס תפיסת העולם של המדע המודרני, המשפיע עצומה על כל תחומי התרבות, ו. קוטירב חש באותה עת אי-נוחות מהפצת השקפת העולם המדעית על התרבות. הוא חש צורך להקים מעין חומה, מחסום להפצה כזו. קוטירב שואף לסגור את השקפת העולם המדעית בתוך המדע ולמנוע את התפשטותה אל הסביבה החברתית, ההמונית. למה? מה יש כל כך רע בהשקפת העולם המדעית, שיכול לשמש עילה לאיסור על הפצתה מעבר לגבולות הידע שלנו על העולם האמיתי? האם, חס וחלילה, הפצת האמת תוביל להשחתת הנוער, כפי שהואשם בזמנו סוקרטס?
״האם יש,״ – שואל עצמו מחבר המאמר, – ״להכיר בהתאמה חד-משמעית בין תפקידו התוך-מדעי וההשקפתי, התרבותי-הכללי של הגישה האבולוציונית? כיצד היא נשברת מחוץ למדע והאם יש לה אלטרנטיבה? אם כן, במה היא? במילים אחרות, האם הגישה האבולוציונית חייבת, האם יש לה זכות להיות באמת גלובלית ואוניברסאלית? אומר מיד: אני סבור שלא. בלי לגרוע מערכה של הגישה האבולוציונית בהכרה המדעית, ננסה להבין
את כיווניות התפשטותה על כל התרבות, את הנזק של פרשנות מרחיבה כזו, ולהעמיד מולה כפרדיגמה את רעיון הקו-אבולוציה, המבטא אוריינטציה לאוניברסאליות של התנועה, ולא של התפתחות החומר (שם, עמ' 4-5). לפי קוטירב, הגישה האבולוציונית, הנשענת על יסוד איתן של הידע המדעי, צריכה להסתפק בתחום המדע, אך להכניס ידע לתרבות – חלילה! את התרבות יש לשמר בבורות ובטעות.
אז הדבר הראשון שאינו מוצא חן בעיני, כביכול, הסנדק של הרעיון של האבולוציוניזם האוניברסלי – היא ההתמדה של החשיבה הפילוסופית בהכרה באוניברסאליות, באטרבוטיביות לא רק של התנועה, כי אם גם של ההתפתחות. זה, לפי דעתו של ו. קוטירב, גורר הכרה באוניברסאליות של הקדמה. ״הליבה של האוריינטציה לאוניברסאליות ההתפתחות,״ – הוא סבור, – ״היא למעשה אוריינטציה ל'התפתחות פרוגרסיבית'... האבולוציוניזם האוניברסלי – זה פרוגרסיזם״ (שם, עמ' 4-5).
העובדה שהאבולוציוניזם האוניברסלי כאידיאולוגיה של החברה החדשנית קשור באסטרטגיית הפיתוח, ההימור על השגת קדמה, ולא על קיצוץ ההתפתחות והפסקת הקדמה הכלכלית, המדעית-טכנית והחברתית-פוליטית – נכון לחלוטין. אך העובדה שהאבולוציוניזם האוניברסלי גורר הכרה באוניברסאליות של הקדמה ויוצא כפרוגרסיזם ישר-קו, ביקורתי – אינה תואמת את המציאות.
האבולוציוניזם האוניברסלי קשור בהכרה באפשרות הקדמה ובאפשרות, רק על בסיסה, לפתור ברצף אפילו בעיות גלובליות בלתי-פתירות ברמת הפיתוח הנתונה, ואינו קשור כלל בשכנוע באוניברסאליות הקדמה או בפתרון כל הבעיות רק על בסיס קדמה טכנית. אוניברסאליות האבולוציה אינה אומרת לא אוניברסאליות של הקדמה, ולא פתרון אוטומטי עם הקדמה של כל הבעיות האנושיות. גם את הקדמה יש צורך לווסת, בלי להתיר שהקדמה של הטכניקה והחומר
הבטחת האספקה נכנסה לעימות עם קדמת האנושיות, לוותה בגידול של ברבריות ציוויליזציונית ובהרס הטבע. למרבה הצער, האפשרויות לרגולציה גלובלית עדיין חלשות מדי, אך הן יכולות לגדול רק על בסיס קדמה נוספת. האנטי-פרוגרסיזם, המובע בידי מחבר המאמר ורבים מדומיו, הוא מבוי סתום בהתפתחות החשיבה הגלובלית, הטומן בחובו מבוי סתום בהתפתחות הציוויליזציה. הוא ביטוי של ברבריות ציוויליזציונית כמו זיהום הסביבה הטבעית, שאליו הוא מתייחס ללא הרף כאל טיעון המצדיק את הפחד מהקדמה. הוא ביטוי של מסורתנות אגרסיבית, שהפכה פופולרית בצורה בלתי-רגילה ברוסיה כתוצאה מהתמוטטות הצורה הסובייטית של דחף הקדמה.
האנטי-פרוגרסיזם כתכנית שולל מהציוויליזציה האנושית כל סיכויים, גוזר על האנושות קיום קודר בתוך כל מיני איסורים והגבלות, שמזכירים מאוד את הסדרים
של הסוציאליזם ה״אמיתי״. מי שאינו מאמין בקדמה, אין לו עתיד. המסורתנים חיים בעבר, יש להם פוביה מחידושים. האדם אינו יכול פשוט לשרוד. הוא רוצה לקוות לטוב ביותר. לכן השאיפה המסורתנית לעצור את הקדמה אינה אלא אוטופיה רדרטוגרדית.
לאבולוציוניזם האוניברסלי מעמיד ו. קוטירב את ההבנה המסורתנית של הקו-אבולוציה. תוך כך הוא אומר דברים נכונים: ״המושגים של מכלול, קו-אבולוציה – המדרגה החשובה ביותר בהבטחת אפקט השלמות של מערכות מורכבות. הם ישימים להבנה גם של השקפת העולם וגם של המדע, של אינטראקציה בין-תחומית במהלך מחקרים קולקטיביים, של אינטראקציה של צורות ידע חברתיות, טבעיות, טכניות״ (שם, עמ' 10). לקריאה זו לחזק את המרכיב הקו-אבולוציוני בהתפתחות הציוויליזציה אפשר לחתום. אך כיצד אפשר לקרוע את הקו-אבולוציה מהאבולוציה האוניברסאלית, להעמידה מול רעיון הקדמה? רעיון
הקו-אבולוציה כחלק בלתי-נפרד מהאבולוציוניזם צריך לשרת את קדמת הציוויליזציה, ולא להפריע לה. הקו-אבולוציה של הציוויליזציה עם הטבע, שאליה מתייחסים ללא הרף אקולוגים בעלי חשיבה מסורתנית, יכולה להתבצע רק על בסיס קדמה מכוונת הומניסטית ונתמכת ללא הרף, ולא על חשבון עצירת הקדמה ברמה הנוכחית, שבה האפשרויות לקו-אבולוציה כזו עדיין מוגבלות מדי. כמובן, את הקדמה הטכנית באזורים שבהם היא הורסת את האקולוגיה ומונעת את הקו-אבולוציה, יש צורך להאט משמעותית הן באמצעים רגולטוריים והן באמצעים מגבילים. צריך לעשות זאת דווקא בשם קדמת הציוויליזציה האנושית, ולא בניגוד לה.
התנגדות רצינית לאבולוציוניזם האוניברסלי ולשאיפתו להפצת השקפת עולם מבוססת מדעית היא התזה על אי-צמצום השקפת העולם למדע, שנוסחה במדויק בידי ו. קוטירב. הוא כותב:
״הפרקטיקה האנושית אינה מוגבלת כלל למדעית. ניפוח תפקידה של האחרונה מוביל בהכרח לסיינטיזם, שהביטוי הטיפוסי שלו הוא התפיסה של האבולוציה האוניברסאלית. הסיינטיזם אינו מתחשב בכך שבמבט על העולם (ובאופן רחב יותר – באינטראקציה עמו) מתגלמים כך או אחרת הערכים השולטים בחברה, ייצוגים על הטוב והיפה. יחסיו של האדם לעולם אינם רק קוגניטיביים, כי אם גם חושניים, רוחניים, אמנותיים. לגיבוש השקפת העולם תורמים אמנות, נורמות מוסריות ומשפטיות, אינטרסים פוליטיים וכו'. בהיותה ביטוי קיומי של האישיות, השקפת העולם מבטאת את שאיפותיה והאוריינטציות החיוניות שלה. בני אדם אינם בעלי ידע מוחלט אף פעם, לכן השקפת העולם מעניקה להם אנרגיית שכנוע ואמונה, שמפצות על אי-שלמות התיאוריות ומאפשרות לפעול״ (שם, עמ' 9-10).
כל זה נכון לחלוטין, חוץ מהאשמת האבולוציוניזם האוניברסלי בצמצום סיינטיסטי ובניסיונות לצמצם כל
שקפת עולם למרכיב המדעי שלה, לשתול סיינטיזם בכל השקפת עולם. מטרת האבולוציוניסטים המודרניים שונה לגמרי. אנו שואפים לדפוק על תודעתם של אנשים עם נקודות מבט שונות על החיים, על העולם, ולהראות להם כיצד למעשה הוא, העולם הזה, מסודר וכיצד אפשר לבנות חיים, תוך הנחיה על ידע ועל שאיפה לאמת, ולא על אשליות ודעות קדומות. אנו מציעים לתאם בין אמונה לידע, ולא למיתוסים ופנטזיות של מאות שעברו מזמן.
ברמה הגלובלית, האנושית-הכללית, האבולוציוניזם האוניברסלי הוא אסטרטגיה לפתרון בעיות גלובליות, אסטרטגיה לפיתוח חברה חדשנית, אלטרנטיבית למסורתנות, המתאימה לפתרון בעיות של חברות מסורתיות. האבולוציוניזם האוניברסלי קשור בהפצת ערכים אנושיים-כלליים ובהתגוננות על זכויות האדם, המוגבלות ונפגעות בחברות מסורתיות. ברמה האנושית-הקונקרטית הוא אסטרטגיית חיים של אדם, השואף לסדר את חייו בחברה חדשנית, לחיות על פי האמת, בהתאם לאידיאלים של אנושיות, סדר דמוקרטי וחירות.
האבולוציוניזם האוניברסלי הוא הפצת מערכת האמיתות המדעיות על תחום התרבות, על תחום השקפת העולם האנושית. כל אחד רשאי לדחות את האמת עם כל ההשלכות הנובעות מכך לחיים ולפעילות. האבולוציוניזם האוניברסלי הוא צורת הסתגלות של האדם המודרני לאתגרים, לקשיים, ללחצים ולעומסים של החברה החדשנית, צורת הסתגלות כזו המאפשרת להביט לאמת בעיניים, ולא לטבול את הראש בחול, פותחת סיכויים חדשים, מאפשרת לקבל כבסיס לחיי הפעילות ולהגן על המוסר של סובלנות, חירות ואנושיות, ולא על המוסר של קסנופוביה, איסורים והגבלות. אתיקה של אחריות באה במקום אתיקה של תלות.
בהקשר זה האבולוציוניזם האוניברסלי דווקא הפוך לסיינטיזם הפוזיטיביסטי ולרציונליזם היבש.
הסיינטיזם הפוזיטיביסטי היה קשור מראשיתו בפגיעה בזכויות הפילוסופיה להסבר אינטגרלי של העולם, אפיין את עצם האפשרות של הסבר כזה כמטאפיזיקה מיושנת. הסיינטיזם הפוזיטיביסטי היה אנטי-היסטורי. הוא ניסה לנסח פעם ולתמיד יסודות לוגיים-מתודולוגיים של מחקרים מדעיים, תקפים בכל מקום. הסיינטיזם הפוזיטיביסטי מאחורי מערכת האבסטרקציות רבת-הרמות, הנחוצות למחקרים קונקרטיים, לא ראה את השלם, בתחום השקפת העולם הוא הפיץ רציונליזם פורמלי, שתרם רק לביסוס התנהגות אגואיסטית ולמרדף בלתי-מרוסן אחר רווחה חומרית. רציונליזם כזה והפורמליזם הקשור בו כבל את השכל האנושי כמו שמיתוסים מסורתניים, פוביות וביטויי אי-רציונליזם כבלו. מאחורי היובש של התיאוריה הוא לא ראה את העץ הירוק של החיים.
האבולוציוניזם האוניברסלי הוא לא רק תופעה מדעית, פילוסופית, כי אם גם תרבותית-כללית. הוא אינו מוגבל לאי-אמונה באמיתות התפיסה המיתולוגית של העולם, אלא מתפשט גם לתחום האמונה. לכן בספר זה אנו מציעים מערכת של אמונה מדעית, כי רק אמונה המבוססת על ידע יכולה לעזור לתרבות האנושית לעמוד מול הברבריות התוך-ציוויליזציונית ולעזור לאנשים במאמציהם היצירתיים להפוך את עצמם ואת העולם הסובב לטובים יותר משהיו עד כה.
תרבות המתרחקת מהאמת, נופלת ללא הרף לחוסר-תרבות ומובילה לניצחון הברבריות בכל ציוויליזציה. בדיבורו על ערכים, טוב ויפה, ו. קוטירב שכח להזכיר את האמת. וזה לא מקרי. הוא מנסה להעניק לערכים אופי נצחי, בלתי-תלוי בהתפתחות האמת ובמציאות החברתית, אופי חוץ-אבולוציוני. זהו מבט מסורתני טיפוסי בתחום תורת הערכים, באקסיולוגיה. אך האמת אינה זרה ביחס לערכים, לטוב וליפה. לפני בני אדם עומדות ללא הרף שאלות גורליות על מהי אמת, על אמיתות הערכים, הטוב ואפילו היופי.
כי גילוי אמיתות חדשות דוחק אותנו להעריך מחדש ערכים.
שאיפה שגויה לטוב מתהפכת לרוע הנורא ביותר. מאחורי יופי חיצוני, במעטפת מבריקה, עשויה להסתתר ממש המכוער. את האמת ברמה היומיומית כל אחד משיג לעצמו. את האמת ברמה האנושית-הכללית אפשר להשיג רק על בסיס ידע מדעי. האבולוציוניזם האוניברסלי הוא דרך לחבר בין אמיתות התודעה האינדיבידואלית לאמיתות של הידע האמיתי, ולא המיתולוגי, שצברה האנושות. כמובן, דרך האמת קשה, כמו החיים האנושיים עצמם.
הגישה המכלולית לפתרון בעיות גלובליות, הקו-אבולוציה, שיתוף הפעולה, הדיאלוג, שאותם ו. קוטירב בוחן כאלטרנטיבות לאבולוציוניזם האוניברסלי, למעשה יוצאות כצורות של ביטויו ומימושו.
את התרומה המשמעותית ביותר לפיתוח רעיונות האבולוציוניזם האוניברסלי ברוסיה תרם המדען הרוסי המוסמך נ. מויסייב, ששאל את המונח עצמו ממאמרו של ו. קוטירב. את התפיסה של נ. מויסייב נבחן בחלק הבא.
}}

==== האבולוציוניזם האוניברסלי בפרשנותו של נ. מויסייב ====
{{רן|
המושג אבולוציוניזם אוניברסלי ברוסיה מקושר לעתים קרובות בשמו של ניקיטה מויסייב, שהרים אותו על נס, דן בו בעבודותיו הרבות וממש ״הדביק״ במכלול רעיונות זה חוקרים אחרים. אבולוציית החשיבה של נ. מויסייב בכיוון האבולוציוניזם האוניברסלי החלה מהשתתפותו בפיתוח תיאוריית הבעיות הגלובליות – תנועה מדעית של שנות ה-70 – ה-90 של המאה ה-20, שמנהיגה המוכר ברוסיה היה הפילוסוף איוון פרולוב. במרכז החישובי של האקדמיה למדעים, בהנהגת נ. מויסייב, פותחה מערכת של מודלים ממוחשבים לסימולציה של תהליכים דינמיים של אבולוציית הביוספרה. הדבר איפשר להניח בסיס מדעי-קונקרטי תחת העיון הפילוסופי במשבר האקולוגי הגלובלי ולבסס גישה חדשה לחקר תהליכים אקולוגיים בהיקף פלנטרי. גישה כזו פתחה אפשרויות לפרוגנוסטיקה מדעית
מהימנה של אבולוציית הביוספרה באינטראקציה עם התפתחות האנתרופוספרה המואצת ולגיבוש המלצות לאבולוציה המכוונת שלהן. זה היה מעין מקפצה, שממנה אפשר היה לקפוץ קפיצה גבוהה לחקר האבולוציוניזם הגלובלי, ולאחר מכן גם האוניברסלי. בקפיצה זו מויסייב נשאר במידה רבה איש מדעי-טבע, נשען בתחום הפילוסופיה על מתודולוגיה של מודלים פיזיקליים-מתמטיים וסינרגטיים.
״בשלב מסוים של מחקרי היציבות של הביוספרה, שנערכו מתחילת שנות ה-70 במרכז החישובי של האקדמיה למדעים של ברית המועצות,״ – מסביר מויסייב את בואו לרעיון האבולוציוניזם האוניברסלי, – ״הגעתי להבנת הכורח בגיבוש תכנית מחקר כללית מספיק, המכילה, נוסף לאמצעים מתודולוגיים, תמונת עולם קונספטואלית מסוימת. דווקא במטרה אוטיליטרית כזו נקטתי ניסיון לבנות סכמה של תהליך ההתארגנות העצמית העולמי... מאוחר יותר התחלתי לכנות סכמה זו
'אבולוציוניזם אוניברסלי', מונח שכבר היה בשימוש בספרות״ (מויסייב נ.נ. אבולוציוניזם אוניברסלי (עמדה והשלכות) – שאלות פילוסופיה, 1993, מס' 3, עמ' 3 – 28, עמ' 3).
מתוך ששאל את המונח מעבודתו של קוטירב, על כך מצביע מויסייב שוב ושוב בעבודות שונות, הוא הרחיב סכמה זו, או קונסטרוקציה, הבאה לידי ביטוי בספר ״אלגוריתמי ההתפתחות״ ובעלת אופי עזר בתחילה, והיא צמחה לתפיסה המרכזית של מחקר חדש, השוכן ״על הגבול בין מדעי הטבע לפילוסופיה״ (שם).
האוניברסאליות המוגבלת, הלא-מלאה, ומכאן גם הבלתי-מספקת של הסכמה הראשונית של האבולוציוניזם של מויסייב, השוכנת על הגבול בין מדעי הטבע לפילוסופיה, באה לידי ביטוי מיד, ברגע שהוא מתחיל לפתח סכמה זו ברמה הפילוסופית. זה עדיין יותר אבולוציוניזם מדעי-טבעי מאשר פילוסופי. מויסייב עצמו
מכנה את הסכמה שלו פיזיקליסטית, משום ש״ביסודה מונחות השקפות, מסורתיות לפיזיקה ולכל מדע הטבע המודרני״ (שם, עמ' 5). הדבר מתגלה ביחסו של מויסייב לדוקטרינה הקריאציוניסטית ולאמונה בעל-טבעי. הוא כותב:
״אי-הוודאות העקרונית הקיימת ותפקיד ההתחלה החושנית בייצוגינו על העולם הסובב הוא בו-זמנית גם מקור לאמונה בכוחות על-טבעיים, – ליתר דיוק, לריבוי אמונות. כל אחת מהדתות היא תופעה היסטורית, אך ההרגשה הדתית, האדמה לצמיחת אמונה בכוחות על-טבעיים, כנראה, טבועה אורגנית באנושות. ותלווה אותה, כל עוד היא קיימת ביקום. אבל אדם קונקרטי יכול להחזיק בה או לא להחזיק – זו כבר שאלה אחרת... מתוך הבנת נסיבות אלה אינני יכול להחשיב עצמי לאתאיסט. אך באותה עת אני יכול לשייך את עצמי לאלה, שמתאים לכנותם 'לא-תאיסט'. אין לי עילות אמפיריות ולוגיות מספקות להחשיב כנעדר התחלה, שאינה נגישה לשכלי. אך גם אין הרגשה פנימית בכורח קיומה״ (שם).
אבולוציוניזם, המפקפק באוניברסאליות האבולוציה ומתיר קיום של על-טבעי מעבר לגבולות העילות האמפיריות והלוגיות, אינו יכול להיחשב לאוניברסאלי. הוא מסתפק במערכת מדעי הטבע, שאינה מוצאת בתחום מחקריה שום דבר על-טבעי ועל-אבולוציוני. הגישה הפיזיקליסטית של נ. מויסייב לקיום כוחות מעבר לגבולות האבולוציה מוגבלת, כפי שהוא עצמו מדגיש, בתערו של אוקאם, הפוקד לא להרבות ישויות שלא לצורך, וגם בתזת לפלס, שעל שאלת נפוליאון מדוע לא מצא בספרו את רעיון האל, ענה שלא נזקק להשערה כזו (שם).
מובן שעמדה כזו פירושה רק התחמקות אלגנטית מהשאלה על אוניברסאליות, על כוליות האבולוציה. מאחורי התחמקות זו עומדת
עם זאת תשובה ממש מוגדרת, רק שאינה מפורסמת בפומבי: איננו יודעים מה קיים מעבר לגבולות ההתחלה החושנית של ייצוגינו, ואיננו יכולים לדעת זאת. עמדה כזו קיבלה בהיסטוריה של הפילוסופיה את השם אגנוסטיציזם, שאופיין במסורת המרקסיסטית כמטריאליזם ביישן. איננו שותפים ליחס הפנאטי, האגרסיבי של המרקסיזם לדת, שהוביל לדיכוי חופש המצפון ולנטיעה רפרסיבית של אתאיזם. לא שותף לו גם מויסייב.
״בהתייחסי בכבוד עמוק לכל שכנוע כנה,״ – הוא מעיר, – ״אני סבור שגם האתאיזם הלוחמני, וגם כל סוג של פונדמנטליזם ופנאטיות, במידה שווה אינם תואמים את עקרונות החברה המתורבתת״ (שם). בכך מויסייב צודק לחלוטין, אך הוא מבלי שיבחין בעצמו מחליף את השאלה על אוניברסאליות האבולוציה ועל אפשרות קיומו של העל-טבעי מנקודת מבטו של האבולוציוניזם האוניברסלי בשאלות על יחס מתורבת לחופש המצפון ולחופש האמונה. בהקשר זה מויסייב חושב כבולוציוניסט ביישן.
אין לנו מפני מה להתבייש באבולוציוניזם שלנו. להיפך, אנו גאים בו ומאמינים באפשרויותיו העצומות להבטחה אינטלקטואלית של ההתפתחות ההומניסטית של החברה החדשנית. האבולוציוניזם הביישן אינו יכול להיות אוניברסאלי. זה אבולוציוניזם מקומי, המוגבל במתודולוגיה ואמפיריה מדעית-טבעית. האבולוציוניזם האוניברסאלי לעומת זאת נשען על כל מערכת הידע האנושי על העולם ועל יחסים מעשיים עם עולם זה. הוא נשען לא רק על מדעי הטבע, כי אם גם על כל מערכת מדעי הרוח, כולל תיאוריה והיסטוריה של הדתות, המשחזרת את אבולוציית התמונה הדתית-מיתולוגית של העולם, על הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה של חברות אנושיות, על כלכלה אבולוציונית, מדעי המדינה, לוגיקה, אתיקה, אסתטיקה, בלשנות, פדגוגיה, תולדות האמנות וכו'.
אנו איננו מוצאים שום דבר על-טבעי בשום מקום, מלבד בחשיבה הממיתוסת, המונעת בידי אוריינטציה פסיכולוגית מתאימה. האבולוציוניזם האוניברסאלי כהשקפת עולם שלמה, מערכתית, מבוססת מדעית מוציא באופן די מוכח את עצם האפשרות של העל-טבעי כבסיס השקפת עולם מיתולוגית ומאשר את מקורו של כל מה שקיים בעולם באמצעות אבולוציה, ורק אבולוציה. תפיסת העולם האוניברסאלית-אבולוציונית נשענת על כל מגוון הידע שלנו, בעוד שתפיסת העולם הדתית – על מגוון ייצוגים מיתולוגיים, שגם הם נתונים לאבולוציה עקבית, אך מוגבלים בקפדנות בסמל האמונה. לתפיסות העולם הדתית-מיתולוגית והמדעית-אבולוציונית טבע גנוסיאולוגי שונה לגמרי, אי-אפשר לחברן על אדמה מדעית, אפשר רק להפרידן, להבדילן, מה שמתבצע בתהליך החילון והופך אותן לנושא של בחירה חופשית. כל ניסיון לראות באל כהשערה הוא חילול קודש מנקודת מבט דתית ובלתי-עמיד מנקודת מבט מדעית-אבולוציונית. קריאציוניזם מדעי בלתי-אפשרי כמו קנטאור או כימרה, שרכשו ״מציאות״ וירטואלית במיתולוגיה היוונית העתיקה.
האבולוציוניזם האוניברסאלי של נ. מויסייב מתבסס בראש ובראשונה על הכרה במערכתיות, בקשר ההדדי של הכול עם הכול. ״ביסוד הסכמה שאני מכנה אבולוציוניזם אוניברסאלי,״ – מבהיר מויסייב, – ״מונחת 'השערת על-מערכת'. כל היקום שלנו מייצג מעין מערכת אחת מאוחדת – כל מרכיביה קשורים זה בזה״ (שם). הוא בוחן הוראה זו כתוצאה של הכללה אמפירית, משום שבניסיוננו אין שום דבר שסותר אותה. כך, מויסייב בוחן את האבולוציוניזם האוניברסאלי כמבוסס על השערת על-מערכת, כלומר הכרה בקשר ההדדי האוניברסאלי של התופעות. את יתרון השערת על-המערכת הוא
רואה בכך ש״כל השערות על אופיו הלא-מערכתי של היקום אינן ניתנות לבדיקה עקרונית, הן אינן יכולות לשנות את המסקנות מהשערת על-המערכת ולכן על בסיס עקרון אוקאם צריכות להיקטע״ (שם, עמ' 6).
מתוך הבנה שאי-אפשר לצמצם למערכתיות היקום ולקשר ההדדי האוניברסאלי של התופעות את ביסוס האבולוציוניזם האוניברסאלי, מוסיף מויסייב לכך את עקרון השונות האוניברסאלית. אך עקרון זה ידוע בפילוסופיה עוד מימי הרקליטוס, ועקרון הקשר ההדדי האוניברסאלי והמערכתיות של ההוויה נוסח בצורה קלאסית בידי הגל. מה אם כן חדש מביאה תפיסת האבולוציוניזם האוניברסאלי?
נ. מויסייב מנסה להסביר זאת, נשען על אדמה מדעית-טבעית הקרובה לו. בראש ובראשונה הוא מעביר על חומר דומם את מנגנון הפעולה של השלישייה הדרווינית: שונות, תורשה, ברירה. מויסייב אפילו אינו מבהיר שאת התורשה אפשר לבחון מחוץ לחיים רק כרציפות, משום שמורשת כשלעצמה בטבע הדומם אינה קיימת. את המנגנונים הדרוויניים הוא מחשיב לפשוטים ביותר, משום שהוא רואה בהם ביטויים של דטרמינציה חד-משמעית. לכיתה של מנגנונים דרוויניים הוא משייך אינטראקציות מכניות.
״משום שבמציאות הסובבת אותנו,״ – מנמק מויסייב, – ״הכול ותמיד נתון לפעולת מקריות ואי-ודאויות, הרי אפילו במקרה של תהליכים מסוג דרוויני אי-אפשר לדבר על דטרמינציה מלאה. אפשר רק לראות מגמות, אם תרצו, 'תעלות אבולוציה'. דוגמאות לתהליכים כאלה הן תהליכי סלקציה של בעלי חיים או תנועת חללית. בתכונות אלה מחזיקים תהליכים רבים, שיש לנו עמם עסק בחיי היומיום ואשר מאפשרים לנו איכשהו לחזות את תוצאות פעולותינו הפעילות ולבצע את הבחירה המכוונת שלהן. כך, מנגנונים מסוג דרוויני הם הבסיס לפעילותו המודעת של האדם״
(שם, עמ' 7).
עד כמה מוצדק עירוב כזה של תיאוריית דרווין עם דטרמיניזם מכניסטי, עם בעיית ״תיעול״ התהליכים האבולוציוניים ועם דטרמינציית הפעילות האנושית, שישפוט הקורא. יש בהם גרעין רציונלי מסוים בקירובם, משום שכולם ביטויים של תנועה ברמה המקרוסקופית של החומר. אך הם מייצגים צורות תנועה שונות עקרונית, ובהתאם, גם מנגנונים שונים לחלוטין בפעולתם. הברירה פועלת גם בטבע הדומם, אך בצורה שונה לגמרי מאשר במאבק הקיום של אורגניזמים השואפים פעיל לשרוד. אותו הדבר אפשר לומר על השונות והתורשה. המנגנונים הדרוויניים אינם פשוטים יותר, כי אם מורכבים יותר מהפיזיקו-מכניים.
סוג אחר של מנגנוני אבולוציה, שבו מבחין מויסייב, הם תהליכים שהוא מכנה ביפורקדיים. פעולתם של תהליכים כאלה, כפי שמדגיש מויסייב, בלתי-צפויה עקרונית. בתיאור מנגנונים כאלה מויסייב מתייחס ללאונרד אוילר ואנרי פואנקרה, שהציעו תיאור מתמטי של ביפורקדיות, אך אינו מתחשב כלל בעבודות הרבות וזכות הפרסום הרחב של יוצר הסינרגטיקה הרמן האקן. כנראה, מויסייב לא היה מכיר אותן בתקופה זו או הכיר מפה לאוזן, משום שהוא מקשר את תפיסת האבולוציוניזם האוניברסאלי שלו לתיאוריית הארגון העצמי. לא היה מכיר, כנראה, גם את תיאוריית התרמודינמיקה הבלתי-שיוויונית של איליה פריגוז'ין, משום שבהזכירו להלן את החוק השני של התרמודינמיקה, הוא אינו נוגע כלל בפרשנות חוק זה בתרמודינמיקה של מערכות פתוחות, אף שהוא מגיע למסקנות דומות למסקנותיו של פריגוז'ין.
מנגנונים ביפורקדיים, לפי מויסייב, בניגוד לדרוויניים, טבועים באבולוציה של מערכות מורכבות. ככל שהמערכת מורכבת יותר, כך נוצרים בה יותר מעברי ביפורקדיה, כלומר תופעות של ארגון מחדש מהיר ורדיקלי של אופי התפתחות המערכת.
מנגנונים ביפורקדיים הם ביטוי של הסטוכסטיות של העולם. הם קובעים את הבלתי-צפיות והאי-הפיכות של האבולוציה (שם, עמ' 8). אכן, ככל שהמערכת מורכבת יותר, כך היא מגיבה פחות בקו ישר להשפעות חיצוניות. אך הקביעה על קשר מורכבות המערכת לנטייתה למעברי ביפורקדיה די שנויה במחלוקת.
מערכות עם מנגנוני ויסות מפותחים מאוד, ככלל, מסוגלות להימנע מביפורקדיות ואסונות, שבהם הסדר, הנתמך במערכת הנתונה, מתפרק. לדוגמה, מערכות חברתיות דמוקרטיות, שבהן רוכשים אופי קבוע רפורמות ומגוון רגולטורים מוסדיים כמו בלמים ואיזונים, מתבררות כיציבות באופן בלתי-נמנע יותר מאשר משטרים טוטליטריים ואוטוריטריים נוקשים, ששינויים בהם מפעילים מנגנונים ביפורקדיים ולעתים קרובות מובילים לאסונות חברתיים. נוסף לכך, מנגנונים דרוויניים בהבנתם הדרוויניסטית, ולא במובנה הספציפי של מויסייב, פועלים ברמת הטבע החי, בעוד ששינויים ביפורקדיים אופייניים בראש ובראשונה לתופעות של כאוס דינמי בטבע הדומם, שבו הסדר נוצר ישירות מהכאוס ונושא אופי פרימיטיבי ביותר, בלתי-יציב. כמובן, ביפורקדיות ואסונות מתרחשים גם בטבע החי, וגם במערכות חברתיות, אך כאן התהוות מצבים ביפורקדיים נבלמת בידי מנגנונים רגולטיביים של שמירת סדר והפיכתו העקבית. מויסייב לעומת זאת מתעקש על קיומה של ״מגמה חשובה נוספת – ירידת יציבות המערכות ככל שגוברת מורכבותן״ (שם, עמ' 10). על קיומה של מגמה הפוכה הוא אינו חושב כלל. זה גם מעיד על הצרות, אי-האוניברסאליות של חשיבתו האבולוציונית.
הקבוצה השלישית של מנגנונים אבולוציוניים, שבה מבחין מויסייב, נקראת על ידו מנגנוני הרכבה. ״הטבע מאופיין בקואופרטיביות,
– הוא סבור, איחוד אלמנטים למערכות. כתוצאה, למערכת הנוצרת עשויים להיווצר תכונות חדשות״ (שם, עמ' 8).
כדוגמה הבולטת ביותר להרכבה כזו מויסייב מביא את פעולתו של החוק השני של התרמודינמיקה. אך ההרכבה העצמית של מבנים דיסיפטיביים, שנחקרה בידי א. פריגוז'ין, נובעת לא ישירות מהחוק השני של התרמודינמיקה, כי אם מהתרמודינמיקה של מערכות פתוחות, המסוגלות לפרוק אנטרופיה, כלומר תנועה בלתי-סדורה, אל הסביבה החיצונית. ישירות מהחוק השני של התרמודינמיקה נובע לא סידור מבני, כי אם הצטברות אי-סדר ואבולוציה לאחור, להתפוררות כל סידור ולמוות התרמי של היקום. במה אם כן מורכבת המשמעות האבולוציונית של אפקט ההרכבה?
מויסייב מסביר זאת כך. בהיותו אחד החוקים היסודיים ביותר של הפיזיקה, לחוק השני של התרמודינמיקה אין משמעות לחלקיקים בודדים, למולקולות בודדות. ״הוא מתבטא רק ברמת צבריהם: רק בכמות מספקת של חלקיקים אינטראקטיביים נוצרות תכונות מערכתיות חדשות עקרונית. נוצרת אפשרות להכניס מאפיין חדש של המערכת – אנטרופיה, וגם לגלות שהיא גדלה עם הזמן. זו תוצאה טיפוסית של 'הרכבה', התהוות של תכונות מערכתיות חדשות של העולם הסובב״ (שם, עמ' 9).
דוגמה גרועה ביותר. זוהי דוגמה יותר של ״פירוק״ של מערכות קיימות, מאשר של הרכבה של מערכות המתעוררות בתהליך האבולוציה. גידול האנטרופיה הורס את הסדר, המבטיח את האינטראקציה ״הקואופרטיבית״ של אלמנטים בתוך מערכות. בסופו של דבר כל מולקולה נעה בצורה בלתי-סדורה. מויסייב נוקט בדוגמה זו ללא פנייה לתרמודינמיקה של מערכות פתוחות, שבה התהליך מקבל כיוון הפוך, לא במקרה. האבולוציוניזם האוניברסאלי שלו נשען על רעיונות של ארגון עצמי ספונטני ומערכתיות, הוא מתמצה ברעיונות אלה. ״במאה העשרים,״ – כותב מויסייב, – ״חודרים אלינו במידה הולכת וגוברת רעיונות המערכתיות והארגון
העצמי (סינרגטיקה), להם אנו מעניקים משמעות רחבה יותר ויותר. אנו מתחילים לראות קשרי גומלין חדשים, והיקום לאור ידע חדש וניסיון חדש נגלה לפנינו כמערכת אחת, המתפתחת כיחידה אחת״ (שם, עמ' 18).
לכן לתהליך הארגון העצמי מויסייב משייך גם את הדקונסטרוקציה של כל ארגון. כמובן, התהליך האבולוציוני האוניברסאלי כולל גם ארגון עצמי וגם דיסאורגניזציה, שהיא התנאי המוקדם לארגון עצמי חדש. אך הארגון העצמי, כמו בסינרגטיקה של האקן, מובן בצמצום, כתהליך של יצירת מבנים מהכאוס הדינמי ודקונסטרוקטוריזציה ספונטנית לא פחות לאחר הפסקת זרימת האנרגיה המכוונת. תוך כך לא מתחשבים כלל בתהליך ייצור הסדר בידי מבנים המתארגנים עצמית, בתפקידם כמקורות ומעוררי ארגון נוסף. אילו האבולוציה התמצתה בארגון עצמי ספונטני, כאוטי, ובדיסאורגניזציה ודקונסטרוקטוריזציה ספונטניות, כאוטיות לא פחות, שום קדמה לא הייתה אפשרית.
אבולוציוניזם, המתבסס על תהליכים סינרגטיים ומתמצה בהם, אינו יכול להיות אוניברסאלי. הארגון העצמי הכאוטי, שנחקר בידי הסינרגטיקה, הוא רק התנאי המוקדם של ארגון וריאורגניזציה המותנים מבנית. צמצום האבולוציה להיווצרות ספונטנית של קישוריות ולהיווצרות סטוכסטית של מבניות הוא חיסרון יסודי של האבולוציוניזם של המאה ה-20. וחיסרון זה טבוע במלואו באבולוציוניזם של נ. מויסייב.
בייצוגים המכוונים פיזיקליסטית על ארגון עצמי נעדרים ויסות עצמי, ריאורגניזציה מבנית עצמית והתגייסות עצמית, המהווים תנאי מהותי של כל אבולוציה. וכאשר מנסים להרחיב את הייצוגים על ארגון עצמי, השאובים מהפיזיקה, על האבולוציה הביולוגית והחברתית-
היסטורית, מתקבלת לא תיאוריה כללית של האבולוציה, שהיא ההישג החשוב ביותר של תפיסת העולם האוניברסאלית-אבולוציונית, כי אם רק צורה נוספת של רדוקציוניזם, כלומר הסבר של המפותח יותר מתוך הפחות מפותח.
הדרך הביפורקדית של תמורות אבולוציוניות מוקצנת בעליל בידי מויסייב. הוא בוחן מנגנונים ביפורקדיים כמעבר מתיעול חד-משמעי של ההתפתחות להתהוות ריבוי של ״תעלות״, כשהבחירה על ידי המערכת של אחת התעלות להתפתחות המשך מתרחשת כתוצאה מאירוע מקרי גרידא וחסר חשיבות לחלוטין. אך במציאות בחירת ״התעלה״ בדרך כזו מתבצעת רק במערכות פרימיטיביות ביותר מסוג תנועה טורבולנטית של גזים ונוזלים, שבהן המורכבות נקבעת על ידי אי-יציבות קיצונית של המערכת ומתהפכת להיווצרות מערבולות מאורגנות כאוטית.
במערכות מורכבות מפותחות ביותר, ככלל, כלומר ברוב המוחלט של המקרים, אפילו במצב בלתי-יציב קיצוני, מעברי, של המערכת, התנועה באחת התעלות מתבררת כה מוכנה יותר ברציפות ההתפתחות, והכוחות, המתרכזים במבנים המבטיחים את היווצרות
ה״תעלה״ הזו, כה עולים על אפשרויות ״התעלות״ האחרות, עד ששום מקריות אינה יכולה לזעזע את התנועה בתעלה זו. הכורח לא רק פורץ דרך מסת המקריות העצומה ולא רק מעלה את ההסתברות של אירועים התורמים למימושו. שינויים הכרחיים, שהבשילו אבולוציונית, מובילים לצורות כאלה של יצירת מבנים, שבסופו של דבר (אך לא במישרין ולא באופן ישיר) מארגנים את עיקר המסת של המקריות והופכים דרך התפתחות אחרת לבלתי-סבירה בכלל. דרך כזו מתבטאת רק במגמות אלטרנטיביות, ב״מוסכמים״ של תהליכים היסטוריים.
משמעות המקריות באבולוציה אינה כה גדולה, כפי שנדמה היה
ליוצרי התיאוריות המדעיות-טבעיות של המאה ה-20, השקועים בחקר תהליכים סטוכסטיים. מהעובדה שתהליכים אלה מאפשרים רק תיאורים הסתברותיים נובע רק שהם נמצאים במצב של כאוס דינמי. משמעות המקריות אינה כה גדולה, משום שבתהליך האבולוציה נוצרים בהכרח מבנים, שארגונם בתנאים הנתונים תחרותי יותר מאשר ארגון מתחריהם. ההכרה בנסיבה זו אינה אומרת חזרה לדטרמיניזם מכניסטי. היא קשורה במעבר לדטרמיניזם אבולוציוניסטי, המתחשב בתפקיד המקריות והתהליכים הסטוכסטיים כמידת הכאוטיות, הנוכחת תמיד בכל סדר, בכל ארגון מבני, ומלווה, ומגוונת, ומשנה את דרך המימוש של כל כורח המותנה אבולוציונית. תוך כך ההכרחי מתממש כתוצאה מתחברת של אינספור מקריות, וזה יוצר את המראית שכאילו הוא נובע מהמקריות, מורכב מהן.
בהכרה בתנודות אקראיות קטנות, הנוצרות במצבים ביפורקדיים, כיסוד הבחירה בדרך ההתפתחות של מערכות מורכבות, של הארגון העצמי והאבולוציה שלהן, מתבטא החיסרון המתודולוגי העיקרי לא רק של הפיזיקליזם של מויסייב, כי אם גם של תיאוריית הארגון העצמי, המקובלת בסינרגטיקה.
מצבים ביפורקדיים וסטיות אקראיות נוצרים באבולוציה ללא הרף. בזה מויסייב ותומכי הגישות הקשורות בסינרגטיקה צודקים לחלוטין. אך ברוב המוחלט של המקרים מהלך ההתפתחות של מערכות מורכבות מונחה לא בידי תנודות אקראיות קטנות, כי אם בידי יתרונות תחרותיים גדולים של מבנים מתגייסים המתפתחים ברצף.
בספר ״העלייה אל התבונה״ (מואיסייב נ.נ. העלייה אל התבונה. הרצאות על אבולוציוניזם אוניברסאלי ויישומיו – מ': הוצ' אט, 1993 – 192 עמ') מויסייב מגדיר שוב את האבולוציוניזם האוניברסאלי
כסכמה, המייצגת פיזיקליזם מזוקק, ומנסה להסביר, מתוך סכמה זו, את כל מגוון האבולוציה. ״האבולוציוניזם האוניברסאלי, הסינרגטיקה, תיאוריית הארגון העצמי,״ – הוא סבור, – ״כל המונחים הללו כמעט נרדפים. הם משקפים את ייצוגנו על כל התהליכים ההולכים 'מעצמם', ללא כוונוניות של 'אצבע מורה'״ (שם, עמ' 26).
אכן, הסינרגטיקה כתיאוריית ארגון עצמי חושפת אחד מההיבטים של השינוי העצמי הספונטני והתהוות של סדר ראשוני מהכאוס הדינמי. אך לאבולוציוניזם האוניברסאלי זה אינו מספיק. תמורות מבניות של מערכות מורכבות ברמות ארגון שונות אינן מצטמצמות לארגון עצמי כאוטי. הן כוללות ריאורגניזציות מבניות מורכבות, שבהן בהתאם למבנים הראשוניים מתבצעת סידור מחדש של הסדר הקודם. סידור מחדש כזה אינו מכוסה בידי הסינרגטיקה והסכמה הפיזיקליסטית של הארגון העצמי בכלל.
כיצד אם כן יכול אבולוציוניזם ״אוניברסאלי״ המכוון פיזיקליסטית לעלות מתהליכים פיזיקו-כימיים לתהליכים ביולוגיים וחברתיים, האם יש לו זכות להפיץ את סכמתו להבנת האבולוציה בטבע החי ובחברה? נ. מויסייב עונה על שאלה זו כך:
״האבולוציוניזם האוניברסאלי מאפשר לבחון את התפתחות התהליך האבולוציוני העולמי בכל ממדיו… שום דבר חי אינו מסוגל להפר את חוקי הפיזיקה או הכימיה, ובאותה עת עקרונות הברירה, הקובעים את התפתחות החומר החי, כלומר חוקי התפתחות העולם החי, אינם מצטמצמים רק לחוקי התפתחות הפיזיקה או הכימיה (ליתר דיוק – איננו יכולים, ואולי גם איננו יודעים, לצמצם אותם לחוקים היסודיים שדיסציפלינות אלה חוקרות)״ (שם, עמ' 37). נוסף לכך, כפי שמגדיר מויסייב, ״ההתפתחות החלקה, הכמעט צפויה״ של התהליך האבולוציוני, אשר נסכים לכנותה
אבולוציה דרווינית״ (שם, עמ' 28) מהווה, לדעתו, רמה נמוכה יותר של אבולוציה מאשר המנגנונים הביפורקדיים והקואופרטיביים, הנכנעים לחוקים היסודיים של הפיזיקה והכימיה.
כמובן, עם פרשנות פיזיקליסטית ונאיבית-רדוקציוניסטית ממש כזו של האבולוציוניזם האוניברסאלי אין אנו יכולים בשום אופן להסכים. כאשר גופים נעים תחת פעולת הכבידה, למשל נופלים מגובה אל האדמה בתאוצה 9.8 מ'/שנ'2, הם נמצאים לגמרי תחת פעולת חוק פיזיקלי בלי קשר לשאלה אם הם חיים או דוממים. אך האבולוציה שלהם כוללת חוקים אלה רק בצורה מותמרת אבולוציונית, כפופה. לכן על שום צמצום של אבולוציה ביולוגית לחוקים היסודיים של תנועה בטבע הדומם לא יכול להיות דיבור. האבולוציה הדרווינית בהבנת הדרוויניזם עצמו, ולא בהבנה
״הפיזיקליסטית״, מורכבת לאין שיעור מהרמה הפיזיקו-כימית של האבולוציה.
הניסיון שעשה נ. מויסייב לבניית פילוסופיית היסטוריה מעמדות האבולוציוניזם נשען על אותם יסודות. הוא מבין את ההיסטוריה כתהליך סינרגטי, שבו יש להפריד את האוניברסאלי מהאינדיבידואלי. האוניברסאלי משתנה יחסית לאט וכולל מאפיינים של תהליכי ארגון עצמי, שהפיזיקאים מכנים אינווריאנטים אדיאבטיים של תהליכים דינמיים.
״גישה כזו,״ – מתוודה המחבר, – ״היא גם צורה מיוחדת של רציונליזם, שנולד במדע המודרני הלא-קלאסי, משום שהמחבר אינו מסוגל לקבל שום דבר אחר מלבד פיזיקליזם״ (שם, עמ' 70). אך אי-יכולת, כמו גם אי-ידיעה – טיעון גרוע.
כמובן, כמה אנלוגיות שימושיות אפשר לנצל בדרך זו. אך הסבר ההיסטוריה באמצעות הפיזיקה בקושי אפשר לכנות אבולוציוני. מויסייב רואה את ההבדל רק בפעילות הפעילה של אנשים, המשתתפים בתהליכים היסטוריים. במציאות הבדל זה הוא דווקא אוניברסאלי.
נ. מויסייב היה מדען מוכשר והוגה מקורי,
לו אנו חבים את ההתפשטות הרחבה של המושג אבולוציוניזם אוניברסאלי. ביוזמתו רכש מושג זה פופולריות רחבה בקהילה המדעית הרוסית, נכנס כמעט לכל ספרי הלימוד על שאלות פילוסופיות של מדעי הטבע. אך הסכמה הפיזיקליסטית שהציע אינה יכולה להיחשב אבולוציוניזם אוניברסאלי אמיתי. היא נשארת פיזיקליזם, שהופץ על תחומים, שבהם כל תהליך פיזיקלי וכימי רק משרת צורות אבולוציה ספציפיות.
באשר לספרי הלימוד, שיצאו לאור ברוסיה על בעיות פילוסופיות של מדעי הטבע, שקלטו מנ. מויסייב את רעיון האבולוציוניזם האוניברסאלי ופיתחו, עיבדו אותו באופן מהותי, אנו מייחסים להם משמעות יוצאת דופן. הם ממלאים, ככלל, לא רק תפקיד הוראה, כי אם גם תפקיד השכלה, בהפיצם תפיסת עולם מדעית-אבולוציונית, הומניסטית, בהדריכם את הנוער הסטודנטיאלי ברוח חיפוש השקפת עולם עצמאי, בריווים בידע כבסיס להיפטרות מדעות קדומות. מתוך שלושה עשרות ספרי הלימוד, שחקרנו, על בעיות אלה רק אחד מכיל פרשנות תיאולוגית, קריאציוניסטית, תפוסה בשיער, של עובדות מדעיות. אך גם היא מתנדפת, ברגע שהמחבר עובר להצגת העובדות.
כמובן, ספרי לימוד לבדם אינם מספיקים. דרושה תנועת השכלה רחבה, שמגויסת באמונה מדעית.
}}

==== האבולוציוניזם האוניברסאלי והאיום של האפוקליפסה האקולוגית ====
{{רן|
אבן דרך מסוימת בהתפתחות האבולוציוניזם האוניברסאלי ברוסיה הייתה הופעתו ב-2011 של הספר ״רעיון האבולוציה בביולוגיה ובתרבות״ (מ': קנון+, 2011 – 640 עמ'). בספר מיוצג צבע המדע הרוסי – הפילוסופים, הגנטיקאים, האקולוגים, הביולוגים-האבולוציוניסטים והתרבותולוגים הגדולים ביותר. הוא מהווה מעין מועדון דיונים, שבו תומכי התיאוריה הסינתטית של האבולוציה בביולוגיה מתפלמסים עם
מתנגדיה, הדרוויניסטים – עם האנטי-דרוויניסטים, הפרוגרסיסטים המושבעים – עם טרדיציונליסטים נלהבים. כבר בהקדמה לספר המנהיג המוכר של הפילוסופיה הרוסית ויאצ'סלב סטפין אפיין את רעיון האבולוציה כאוניברסאליה יסודית של התרבות, שעברה בגרסאות שונות לאורך כל תולדותיה ובמידה רבה קבעה
״את האופי והספציפיקה של ההבנה האנושית של ההוויה ושל הכרתה״ (שם, עמ' 6). זה קבע מראש את חשיבותה המיוחדת של תפיסת האבולוציוניזם האוניברסאלי, שיצירתה, כפי שמציין סטפין, הייתה תולדה טבעית של הפתרון המודרני של משימות הקשורות בהבנת ״האבולוציה המשותפת והמחוברת של הטבע והאדם, הביוספירה והנואוספירה, הטבע והתרבות״ (שם).
היינו רוצים למקד את תשומת לב הקוראים בשני מאמרים מספר זה, המציגים השקפות חלופיות על מימוש עקרונות האבולוציוניזם. אחד מהם בוחן את בעיות האבולוציוניזם הגלובלי מעמדות של אקולוגיזם טרדיציונליסטי, והשני שואף לצייר את סיכויי התפתחות הציוויליזציה מעמדות האבולוציוניזם האוניברסאלי. שני המאמרים אופייניים מאוד כביטויים של קיטוב המנטליות הרוסית לטרדיציונליזם קיצוני ואבולוציוניזם חדשני. הראשון מבין המאמרים נכתב בידי ל. פסנקובה וא. דריאבינה (פסנקובה ל.ו. דריאבינה א.ד. אקולוגיה בשיח של בעיות אבולוציוניות – בתוך: רעיון האבולוציה בביולוגיה ובתרבות – מ': קנון+, 2011, עמ' 477-494).
בתחילת המאמר עצמו מחבריו מעבירים ביקורת חריפה על המודלים המקובלים של ״התפתחות בת-קיימא״ ועל הייצוגים על
הדרך ה״נואוספירית״ של התפתחות האנושות. ההכחשה של תפיסות כה מכובדות וסמכותיות דרשה, ללא ספק, לא מעט אומץ ואף ייאוש. המחברים סבורים ששום דיבור על התפתחות בת-קיימא לא יכול להיות, אם כל צעד בהתפתחות הכלכלית והמדעית-טכנית של הציוויליזציה האנושית מלווה לא רק בזיהום הסביבה הסובבת את האדם, כי אם בהעמקה קטלנית לביוספירה של
המשבר האקולוגי הפלנטרי הכללי.
יש לציין, שגם תפיסת ההתפתחות בת-הקיימא, וגם תפיסת הנואוספירה של ו. ורנאדסקי מספקות לחלוטין לא רק אבולוציוניסטים מודרניים, כי אם גם אקולוגיסטים מסוג טרדיציונליסטי, הרואים בתפיסות אלה אלטרנטיבה לחברה החדשנית המתפתחת בסופה ופורשים יציבות של התפתחות וניצחון התבונה על הפלנטה כהכרח של ויסות פלנטרי כללי של ההתפתחות על מנת להימנע מאסון אקולוגי. הוויכוח הולך רק על צורות וגבולות של ויסות כזה. כמובן, אזהרות האקולוגים על אפוקליפסה אקולוגית מתקרבת מועילות לאבולוציה של דעת הקהל במדינות שונות, כשם שאזהרות המדענים על אפוקליפסה גרעינית מתקרבת היו מועילות למניעתה בתקופת העימות הגרעיני של מעצמות-העל.
אילולא מאמצי המדענים-האקולוגים, הנתמכים בידי הציבור, ממשלות ופרלמנטים של מדינות מפותחות לעולם לא היו נחרצים לאמצעים כה נחושים של ויסות ההתפתחות הכלכלית במטרה לשפר את מצב הסביבה הטבעית, שהינם אלה שננקטו במדינות אלה החל מסוף שנות ה-60 והביאו לתוצאות חמורות למדי, הניתנות לרישום אמפירי. תפיסות ההתפתחות בת-הקיימא, הקו-אבולוציה, הנואוספורוגנזה התחשבו באופי החיובי, אף שאינו מספיק דיו, של תוצאות אלה והיו מכוונות להרחבתן והעמקתן הרציפה, האבולוציונית. יציבות ההתפתחות בשום פנים אינה אומרת עצירתה והפסקתה.
יחד עם זאת בתנועה האקולוגית נצפה גם זרם שולי, שמאחורי עמדותיו האידיאולוגיות הסתתרה אי-קבלה טרדיציונליסטית של הקדמה כשלעצמה, אימה לפני בעיות החברה החדשנית, שאיפה להחזיר את האבולוציה אחורה ולחזור לסטריאוטיפים המוכרים לא רק של יחסי הגומלין בין האדם לטבע, כי אם גם של יחסי הגומלין הפטריארכליים
בין אנשים. בעיות ייעול יחסי הגומלין בין האדם לטבע מוחלפות בהפצת מצבי רוח פאניקיים, שהתודעה ההמונית קולטת בקלות ורוכשים פופולריות הולכת וגוברת. נוצר מצב פרדוקסלי: מצד אחד יחס צרכני לחיים ומרוץ בלתי-מרוסן אחר טובין חומריים מדרבן מרוץ בלתי-מרוסן לא פחות אחר הרחבת הייצורים ודיכוי מקביל של הסביבה הטבעית, ומצד שני מאותם צרכנים נשמעים מכל עבר קינות צבועות על נזק הקדמה וקרבת האסון. הקטרסטופיזם טבוע באישיות מכוונת-צרכנות, משום שדרך חייהם רצופת אסונות מגוונים, ובראש ובראשונה – עם הבריאות.
את כל מכלול הבעיות הזה מעלים מחברי המאמר. לפי ייצוגיהם, האסון האקולוגי כבר מתרחש, השפלת הסביבה הטבעית קיבלה אופי גלובלי, ובקרוב תקבל גם בלתי-הפיך, הטבע גווע, ובעקבות גסיסת הטבע יבוא בהכרח גם גסיסת האנושות. את מה שהאנושות עושה למניעת גסיסתה שלה, מחברי המאמר מחשיבים לבלתי-מספק לחלוטין, אף לבלתי-מקובל, הן במובן הקונספטואלי והן במובן המעשי. גם תפיסת הנואוספירה של ורנאדסקי, וגם תפיסת ההתפתחות בת-הקיימא, שבהן מתמצה ההבטחה הקונספטואלית של הגנת הביוספירה, אינן בעלות, לדעת המחברים, פוטנציאל מניע מספיק לפתרון הבעיות שנוצרו. באפיונם את תפיסת הנואוספירה של ו.י. ורנאדסקי, ל. פסנקובה ו
א. דריאבינה כותבים:
״ו.י. ורנאדסקי סבר שהתבונה חרוטה באבולוציה, מתפתחת לפי חוקיה וממלאת את מטרותיה. מכאן נובעת אי-הניתנות-להתגברות של התהוות הנואוספירה כשלב טבעי של התפתחות הביוספירה. נואוספירה – תחום התבונה – מכנה המדען את הביוספירה, שהפכה בידי הפעילות התבונית של האדם. התבונה (לפי ורנאדסקי) – השלב הגבוה ביותר
של הכוח המתבונן והתכליתי, המסדר את הטבע. היא צריכה לשכלל את תחום מושבה לפי חוקי האבולוציה, בהפיכתה את הביוספירה לנואוספירה. תוך כך מונח שתהליך הנואוספורוגנזה יהיה במקביל גם השתכללות רוחנית של האדם… הייצוגים המודרניים על הנואוספירה מקורם בהשקפות ו.י. ורנאדסקי על תפקיד המחשבה המדעית כגורם פלנטרי ועל הגעת עידן התבונה, שיחליף את התודעה המודרנית הלא-מושלמת של האנושות״ (שם, עמ' 477).
מחברי המאמר מחשיבים תפיסה זו לאוטופיה, ואת התקוות הקשורות בה – לחלומות בלתי-ניתנים להגשמה. אוטופיים לא פחות הם בעיניהם גם השקפות המדענים המקומיים המודרניים, המתבססות על תפיסת הנואוספירה, ובפרט נקודת המבט של נ. מויסייב על הכורח ליצור מוסריות חדשה, התואמת לדרישות הנואוספורוגנזה, והעמדה של ו.י. סטפין על האדם כשלב טבעי וטבעי בהתפתחות היקום, האחראי למצב העולם, שאליו הוא שקוע. אינם מאמינים מחברי המאמר גם בהגעת רפורמציה רוחנית חדשה וגיבוש מערכת ערכים חדשה כתנאי מוקדם לנואוספורוגנזה, שאת אפשרותה מצביע ו. סטפין (שם, עמ' 478).
אפילו השקפות א. פצ'אי, אחד המייסדים והתאורטיקנים של מועדון רומא, שבמסגרתו גובש הייצוג על גבולות הצמיחה וההתפתחות הכלכלית של הציוויליזציה האנושית, אינן מספקות את מחברי המאמר. ״א. פצ'אי,״ – הם מעירים, – ״מכוון לייצוגים על טבעו התבוני וההומני של האדם. בפרויקטים שלו של טרנספורמציית התודעה הם (כלומר תאורטיקני מועדון רומא – ל.ק.) נשענים על טובו הפנימי, על הקביעה שכל הרע שבו קשור בהשפעה חברתית, שהאדם טוב ואלטרואיסטי מטבעו. מכאן נובעים הרעיונות שהכריזו
על ״התודעה ההומניסטית״ ועל המהפכה ההומניסטית״ (שם, עמ' 480).
באי-קבלתם של התקוות להומניות ראשונית, לתבוניות ולאלטרואיסטיות של טבע האדם, או לרפורמציית התודעה ולהופעת התחלה מוסרית חדשה, המעוררת אחריות למצב הטבע, מחברי המאמר צודקים לחלוטין. טבע האדם דואלי, הוא כולל גם את ההתחלה התבונית וגם את החייתית. במשך אלפי שנים רבות בני אדם הרגו זה את זה כדי להשיג משאבים לקהילותיהם, להכניע ולשעבד אנשים אחרים. על אחת כמה וכמה טבעית להם הייתה ונשארה המלחמה נגד הטבע, שממנו הם שאבו משאבים מאז ומעולם, בהשאירם אחריהם מדבריות.
אך הם בעמלם גם יצרו טבע חדש, ולא רק מלאכותי, כי אם גם טבעי. הם עיבדו שדות, נטעו עצים, דאגו לחיות שבייתו. האדם מסוגל גם להרוס את הטבע, וגם לשחזרו. הוא מסוגל לשחזר גם את טבע הפרא, אם הדבר תואם את צרכיו ואינטרסים. לכן אין לסמוך על התהוות מוסריות ותבוניות, הסותרת את הצרכים והאינטרסים. הנואוספורוגנזה תלויה ישירות בגיוס צרכים ואינטרסים, המכוונים להבראת הסביבה הסובבת את האדם, לשיקום וחיזוק המנגנונים הטבעיים של הארגון העצמי של הביוספירה. בצורה שונה לחלוטין מנמקים מחברי המאמר במנטליות הטרדיציונליסטית הטבועה בהם.
את מקור הטעויות והתקוות הבלתי-מוצדקות, המפריעים להכרה בהיקפים האמיתיים של האסון המאיים, הם רואים באמונה בכוח הבורא של התבונה, בקדמה, באפשרויות האבולוציה של האדם, שחלק אותה ו. ורנאדסקי ואשר בזמננו קיבלה ביטוי מוכלל ברעיון האבולוציוניזם האוניברסאלי.
״גישה כזו לבעיית האדם,״ – הם סבורים, – ״נשענת על ייצוגים השקפתיים על חוק טבע אחד, אוניברסאלי, שבו האדם עם תבונתו מהווה את פסגת ההתפתחות הפרוגרסיבית של החומר. היום עמדה כזו קיבלה את השם אבולוציוניזם גלובלי (אוניברסאלי). ייצוגים אלה מבוססים על
ההשקפה האבולוציונית, ובאיכות זו הם נכללו בתודעה ההמונית של המודרניות וקיבלו התפשטות רחבה ביותר במנטליות המודרנית״ (שם, עמ' 481).
במקביל לאבולוציוניזם האוניברסאלי כתוצאה מודרנית של התפתחות ההשקפה המדעית, מחברי המאמר מפריכים גם את הדרך עצמה, שבמהלכה הגיעה המחשבה האירופית המכוונת מדעית להכרת האוניברסאליות של האבולוציה ורעיון הקדמה הקשור בה.
״הבנה כזו של טבע האדם,״ – מזכירים ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״גובשה עוד בעידן הנאורות והזמן החדש. זהו האדם של הולבך, רוסו וולטר. היא התפשטה בהרחבה במנטליות הציבורית של המאות ה-19-20 ונקלטה בידי המחשבה האקולוגית המודרנית. כך, ביסוד המודל של הנואוספירה, כה אופנתי היום, מונחת תפיסה עתיקה, רציונליסטית, של האדם״ (שם, עמ' 481).
בשאיפה לתאר את הרציונליזם האירופי כמודל עתיק, כלומר כיום, בעידן המשבר האקולוגי הגלובלי, מיושן, של התפתחות, המחברים שוכחים שמודל זה ענה על הקדמה האמיתית של החברה, שהושגה בזמן החדש, ובא במקום האוטופיה הדתית-קריאציוניסטית, ששלטה בעידן ימי הביניים, שלפיה האפוקליפסה והדין האחרון ישימו קץ לאנושות הטבועה בחטאים ויקבעו בדרך קטסטרופלית את מלכות האלוהים לעולמי עד.
כדי להראות את האוטופיות דווקא של המודל המדעי-רציונליסטי של ההתפתחות, המחברים מדגישים את קרבתו לפרויקטים אוטופיים של יצירת חברה אידיאלית:
״תורות רבות על החברה הצודקת העתידית קמו במשך כמה מאות שנים. מפליאה האחידות של הייצוגים על האדם בפרויקטים אוטופיים אלה. מדינות שונות, תקופות שונות, והייצוגים על האדם – זהים. בכל מקום כבסיס מקובל טבעו ההומני והתבוני, היכולת לבנות
חברה אידיאלית על יסוד רציונלי. ייצוגים אלה חיו במשך מאות שנים בתודעתם של אנשים מתקופות שונות וממדינות שונות. כנראה, הם נוצרים כתוצאה של הצורך הארכיטיפי של האדם באישור עצמי ובתקווה לניצחון הצדק בחברה האידיאלית של העתיד, כלומר כהשלכה של תקוות ותשוקות אנושיות״ (שם).
בהתאם, גם כל ייצוג על האופי החיובי של אבולוציית הציוויליזציה האנושית, לדעת המחברים, אוטופי לא פחות, הם מבוססים רק על השלכה של תקוות ותשוקות אנושיות, הם נשענים לא על המדע, כי אם נובעים ״מהייצוג ההשקפתי על האדם, מבלי לדרוש ביסוס תאורטי״ (שם).
ל. פסנקובה וא. דריאבינה צודקות בדבר אחד: אי-אפשר לבנות תחזיות מדעיות והשקפת עולם מדעית-אבולוציונית על עקרונות של סוף טוב, הממתין לאנושות באופן קטלני, אשר במוקדם או במאוחר תתעשת, תזכור את טבעה ההומני ותבנה חברה אידיאלית של שיתוף פעולה וצדק כללי. ייצוגים כאלה אכן בנויים רק על אמונה, ויתר על כן על אמונה אוטופית, לא מדעית. הניבוי המדעי והייצוגים המדעיים על אבולוציית הציוויליזציה האנושית חייבים להתחשב באיומים הגלובליים שנוצרו ובהסתברות התרחשותן של תוצאותיהם השליליות, כדי לגבש אסטרטגיות ריאליסטיות למניעתם ולהתגברות עליהם.
את תוצאות האמונה האוטופית בחברה אידיאלית של העתיד כבר חווינו על עצמנו, כשחיינו בחברה, שבנתה קומוניזם באמצעות אלימות טוטלית נגד החירות וזכויות האדם. גם עכשיו אנו עדיין חווים את תוצאותיה ואת הרציפות של אוטופיה זו. כל אוטופיה, לאחר שמומשה, הופכת לאנטי-אוטופיה אנטי-הומנית, פרט אולי לאותן אוטופיות, שנועדו איכשהו לקשט באמת את חיי האדם (למשל, אוטופיית עיר-הגן, שיצרו האדריכלים של המאה ה-20).
אך מחברי המאמר רחוקים מההבנה שכל אוטופיות נושאות אופי אנטי-אבולוציוניסטי, שייצוגים לא-אוטופיים, אבולוציוניסטיים על סיכויי האנושות בנויים על יסוד שונה לחלוטין וכוללים אמונה ריאליסטית שונה לחלוטין, הקשורה בתפיסת העולם המדעית-אבולוציונית. ייצוגים כאלה משקפים תוצאות של קדמה אמיתית בטבע ובחברה, בוחנים את האדם לא רק כיצור תבוני, כי אם גם כיצור המתקדם עם התקדמות הציוויליזציה.
שגוי לפרש אוטופית גם את הקדמה, משום שכל קדמה קשורה בהכרח ברגרסיה יחסית כלשהי, וכל התפתחות – בדגרדציה מסוימת. וכלום יכול היה להיות אחרת: הרי לכל תנועה קדימה באבולוציה מלווה בהכרח שינוי של מה שהיה לפני כן, ומכאן גם הפרה של מה שהתייצב קודם. התפתחות החברה החדשנית גוררת פרידה מיתרונות רבים של החברה המסורתית, מה שמטראום את התודעה השמרנית. אך אין זה אומר שעלינו לעצור ולהפסיק לנוע קדימה. יתר על כן, כל האטה של ההתפתחות האינטנסיבית של הציוויליזציה, המוכתבת בידי שאיפה להגביל את הקדמה המדעית-טכנית, הייתה גוררת בתנאים שנוצרו רק האצה נוספת של ההתפתחות האקסטנסיבית, הרחבת ייצורים מיושנים, מה שהיה מביא לתוצאות כבדות עוד יותר למצב הביוספירה.
מחברי המאמר מחשיבים לבלתי-יעילים את כל האמצעים, המיושמים בעולם להגנת הסביבה הטבעית, ואת המאמצים, המושקעים לשיפור המצב בתחום זה, לבלתי-פרודוקטיביים, בלתי-מספקים, אף לפליאטיביים גרידא. בעולם אין מחסור בקיום אירועים מגוונים רחבי-מסכים. מתקיימות ללא הרף ועידות אקולוגיות, כינוסים, סימפוזיונים, דיונים על זכויות הטבע, מתפרסמות קריאות של מנהיגי המדינות המובילות בעולם, פוליטיקאים סמכותיים, מדענים, נציגי תרבות, יוצאים לאור ספרים וכתבי עת רבים בכוון האקולוגי, נוצרים גופים
מייעצים ממשלתיים וממשלתיים-חוץ שונים להגנת הסביבה הסובבת את האדם. בכל זה, כפי שסבורים המחברים, מתבטא יותר ״אקו-דמגוגיה״ מאשר תוצאות אמיתיות.
אבל למרות זאת, המצב האקולוגי הגלובלי על הפלנטה ממשיך להידרדר. לדעת המחברים, האנושות כבר עברה את גבולות הצמיחה ואינה יכולה לשמר את עקרונות ההתפתחות בת-הקיימא, משום שהיא נמצאת מחוץ לתחום היציבות. ״צוינה דגרדציה הולכת וגוברת של הסביבה: דלדול שכבת האוזון, שינוי אקלים, אובדן המגוון הביולוגי, התגברות תהליכי המדבור והבהרת היערות. זה אומר, שההשפעות האנתרופוגניות על הסביבה, שאסור להן לחרוג מגבול מסוים – היכולת הכלכלית של הביוספירה, הופרו״ (שם, עמ' 483).
כך, האפוקליפסה האקולוגית לא רק מתקרבת, היא לדברי המחברים כבר הגיעה, אף שרק האקולוגיסטים שמו לב אליה. בהתאם מאופיינים גם ההישגים האמיתיים בתחום האקולוגיה, שגם האקולוגיסטים השמרניים ביותר אינם יכולים שלא להכיר בהם:
״בעולם התרחש שינוי עצום ביצירת תשתית להגנת הסביבה. מתפתחות תוכניות לאומיות חזקות למדיניות אקולוגית גלובלית ברוב המדינות. נוצרה תוכנית ממלכתית 'שינויים גלובליים של הסביבה הטבעית והאקלים' גם ברוסיה. ועם זאת, הציבור האקולוגי נאלץ לקבוע שתוצאות האירועים רחבי-ההיקף הללו בלתי-פרודוקטיביות״ (שם).
מי אם כן אשם בחוסר-הפרודוקטיביות של כל האירועים – גם הממשיים וגם האידיאולוגיים? לצד הפילוסופים, המאמינים באפשרות של קדמה מאורגנת תבונית, אשמים, לדעת מחברי המאמר, בראש ובראשונה נציגי העסקים הגדולים. ״הקריאות לחוס על העולם הטבעי נשארות רק על הנייר. הפיתוחים המדעיים, המוכיחים את קטלנות השרירותיות המהפכנית ביחס לטבע, אינם
נלקחים בחשבון בידי הנהגת רוב מדינות העולם. האינטרסים של המונופולים מתגלים כחזקים יותר… היום יש לדבר לא על תבוניות האנושות בכללותה, כי אם על אינטרסים קבוצתיים של אילי התעשייה של הפלנטה – האשמים העיקריים של התוקפנות נגד הטבע״ (שם, עמ' 484, 482).
כאן התבטא הציר המרכזי של הנמקים האפוקליפטיים בעניין בעיות אקולוגיות. הוא יוצא מגבולות האקולוגיה עצמה ונע באזור המנטליות האנטי-קפיטליסטית, שנפוצה בהרחבה במנטליות הטרדיציונליסטית בכל העולם ופופולרית מאוד ברוסיה הפוסט-סובייטית עם התפתחותה המוזרה מאוד של היזמות ועם שימור של דעות קדומות טוטליטריות רבות, המפריעות להתפתחות נורמלית. הציוויליזציה הטכנוגנית, חדורת רוח היזמות, החדשנות והקדמה, מקור רווחת העמים, מצילת מהקור והרעב, מפיקת טובין ושירותים איכותיים, הבסיס החומרי של הנוחות האנושית, נוחות החיים, סיפוק הצרכים, שגשוג הכלכלה, עוצמת המדינה – מוכרזת כאויבת האנושות, מחריבה את קיומה, כתנאי מוקדם לגסיסתה ההכרחית
תוך כך האקולוגיסטים הרדיקליים עצמם אינם מוותרים כלל על ברכות הציוויליזציה, שיוצרים ומספקים ״המונופולים״ המתחרים זה בזה, ״אילי התעשייה״, המנצלים במלואו את הישגי הקדמה המדעית-טכנית, את הניהול החדשני, המספקים עבודה ושכר גבוה למיליוני שכירים, ובאמצעות בסיס המיסוי שלהם – את מימון התוכניות החברתיות, ובכך – את מימוש הצדק החברתי, כמה שרק אפשר בכלכלת שוק ללא התפשטות המונית של יאזמוטות על צוואר משלמי המסים.
לפי השכנוע של מחברי המאמר, שום קדמה מדעית-טכנית בעקרון אינה מסוגלת להביא לשיפור או לפחות לייצוב של המצב שנוצר. להפך, היא רק תגביר
התפשטות טכנוגנית נוספת לתוך הסביבה, התפשטות בה של חומרים שלא היו ידועים לה קודם וכו'. ״התודעה של החברה,״ – הם קוראים, – ״מהופנטת בידי הקדמה הטכנית. האדם המודרני נתון במרות החשיבה הטכנוקרטית, המולידה את רעיון האפשרויות הבלתי-מוגבלות של טרנספורמציה לא רק של הטבע, כי אם גם של הסטטוס של עצמו, הגופני והנפשי״ (שם, עמ' 486).
אך דווקא הישגי המדע המודרני נותנים לכך יסודות רציניים למדי, אף שהציפיות מהנדסה גנטית ומטכנולוגיות כימיות ל״ניסים״ מהירים ובלתי-רגילים, ללא ספק, מוגזמות מאוד. ומצד שני, ההתפתחות הסוערת בזמננו של טכנולוגיות המידע כבר יוצרת ניסים אמיתיים, שלא חלמו עליהם נביאים וקוסמים. הורס את הטבע לא הקדמה המדעית-טכנית כשלעצמה, כי אם ניצולה הברברי בתנאים הכלכליים שנוצרו אובייקטיבית. למרות כל הצלחות ההתפתחות הציוויליזציונית, אותה ציוויליזציה, הקיימת על הפלנטה שלנו, עדיין נושאת אופי לא-מפותח. היא מבטיחה להמוני אנשים קיום צרכני, אך אינה מסוגלת עדיין להעיר בהם אפשרויות רחבות לאבולוציה יצירתית.
הציוויליזציה הארצית כבר חזקה דיה כדי ליצור איומים הולכים וגדלים לסביבת מושבה, אך היא עדיין חלשה מדי מכדי, מבלי לפגוע בזכות האדם לקיום ראוי, לבצע הבראה טוטאלית של הסביבה הסובבת את האדם, שיקום גלובלי של זכויות הטבע החי שקופחו בידי האדם. אבל הרבה אנחנו יכולים לעשות כבר עכשיו. מהות מה שאפשר לעשות אינה בצמצום ההתפתחות הכלכלית, ביצירת חסימות להתפתחות הקדמה המדעית-טכנית, כפי שמציעים האקולוגיסטים הרדיקליים, כי אם דווקא להיפך – להעלות את עוצמת ההתפתחות הכלכלית ולכוון בקנה מידה הולך וגדל את הישגי הכלכלה החדשנית והקדמה המדעית-טכנית אל
הבראת הסביבה הסובבת את האדם ושיקום המנגנונים הטבעיים של אבולוציית הביוספירה.
ומה מציעים מחברי המאמר המנותח על ידינו, לאחר שביקרו, ותוך כדי כך במידה מסוימת של צדק, את כל מה שמוצע ונעשה להצלת הטבע בתנאים שנוצרו אובייקטיבית? לאחר שאפיינו כאוטופיות את כל התנאים המוקדמים ההשקפתיים הקיימים לתמורות אבולוציוניות בתחום הגנת הסביבה הטבעית, המחברים שוב מקשרים את השינוי האמיתי של המצב הנראה להם כמעט חסר-תקווה עם תמורה יסודית של השקפת העולם.
״אז, המשימה, העומדת היום לפני האקולוגיה, ברורה,״ – מסכמות את הרהוריהן ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״לבצע מהפך בתודעה ההמונית, לשנות את תודעתם של מיליונים ומיליארדים, לשנות את השקפת עולמם, להבטיח החלפה של נורמות התנהגות וצירי ערך. ההיקפים – פלנטריים״ (שם, עמ' 487).
אך האם אין זו אוטופיה? ומדוע את טרנספורמציית השקפת העולם ברוח התפתחות הנואוספירה מאפיינים המחברים כאוטופיה, ואילו את פרויקטם להנחלת השקפת עולם אקולוגית לתודעה ההמונית הם ממקמים כאלטרנטיבה לגישה האוטופית? כדי להתגבר על ספקות מוצדקים למדי בממשות המשימה שהוצבה, הם משווים את המהפך שהם מציעים בתודעה ההמונית למבנה מחדש המוני של התודעה הציבורית בהתפשטות הנצרות. האידיאלים של הטוב והאהבה, שהוכרזו בידי הנצרות, הבטיחו את המעבר להשקפת עולם חדשה ולנורמות התנהגות חדשות. המחברים מכירים באי-התאמת הנורמות והערכים, מטרות החיים והמשימות, המקובלים בדת הנוצרית, לאלה הקשורים בהשקפת העולם האבולוציונית המודרנית, כולל האקולוגית. לכן הם מציעים להעמיד למבנה מחדש יסודי לא פחות מאשר את האבולוציוניזם הגלובלי, האוניברסאלי המודרני. אנחנו חבים לל. פסנקובה וא. דריאבינה הגדרה טובה מאוד של המשמעות,
שאותה רוכש האבולוציוניזם האוניברסאלי בתפיסת העולם המודרנית ובהבנת הבעיות החברתיות המודרניות ובהבטחה האינטלקטואלית של פתרונן המעשי. הן כותבות:
״השקפת עולמנו רוויה בייצוגים אבולוציוניים על העולם. האבולוציוניזם המודרני – אינו רק מכלול של תיאוריות מדעיות והכללותיהן. זה – אופן הוויה, הנמצאת במצב התפתחות, זה גם חשיבה אבולוציונית, וגם הלך רוח, שבו מתבטא השאיפה להבין את העולם במונחים של תהליך והתהוות״ (שם, עמ' 490).
נפלא, לא כן? והנה כיצד מתייחסים בייצוג המחברים הרעיונות היסודיים של השקפת העולם הדתית והאוניברסאלית-אבולוציוניסטית זה לזה:
״בהשקפת העולם של ימי הביניים רעיון האלוהים היה העמדה היסודית. זה היה עקרון ההסבר המרכזי של העולם, שמחוצה לו הכול איבד את משמעותו. בהשקפת העולם המודרנית תפקיד זה ממלא דימוי האבולוציה הגלובלית – תהליך אבולוציוני שלם, שבמהלכו מתפתחים ברצף תחילה אובייקטים של העולם הלא-אורגני, אחר כך של העולם האורגני, ולבסוף של עולם המערכות החברתיות. האבולוציוניזם הגלובלי מציב אוריינטציות הסבריות ומשמעותיות של תקופתנו. הוא מונח ביסוד רעיון אחדות העולם. מקובל שהאבולוציוניזם הגלובלי הוא היסוד של התמונה המודרנית של העולם״ (שם, עמ' 491).
אך אם כל זה נכון, אז כיצד, והעיקר – מדוע, יש לשבור את התמונה האבולוציונית הגלובלית-אוניברסאלית של העולם, כדי להעמידה תחת השקפת עולם אקולוגית הבנויה ספציפית? המחברים שואפים ״לתקן״ את האבולוציוניזם האוניברסאלי, בהשלימו בייצוגים על מחזוריות סגורה והיררכיות נוקשה, הטבועה, כפי שהם סבורים, במאפייני המערכת של אבולוציית הביוספירה. אך האם אבולוציוניזם ״מתוקן״ כזה, באמצעות קטיעה של רעיון הקדמה, יהיה באמת אבולוציוניזם? והאם הוא יוכל לשקף את
אבולוציית הביוספירה ואת מקומו של האדם בה?
״הטרנספורמציה של האבולוציוניזם הגלובלי,״ – מבהירות ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״חייבת להתחיל בפופולריזציה של מבט מערכתי על העולם, המכוון לאינטראקציות 'פונקציונליות' בין חלקי השלם ולבנייה ההיררכית של המערכת, בהפצת מבטים אלה בתודעה ההמונית… האדם הוא רק אלמנט, רק חלקיק של השלם, רק בורג במכשיר הכללי – הביוספירה. קיומו מחוץ לביוספירה חסר משמעות כמו קיומו של מכסה קומקום בלי הקומקום. הגישה המערכתית ממקדת את תשומת הלב בהרמוניות ובתכליתיות של הטבע, נושאת הרגשת תלות בו והרגשת קשר בל-ינתק עמו… ייצוגים אלה ישנו מהותית את דמות האבולוציוניזם האוניברסאלי״ (שם, עמ' 492).
לעניין זה אפשר לומר את הדברים הבאים. הגישה המערכתית מהווה צד מהותי מאוד של האבולוציוניזם האוניברסאלי, כך שאין כל צורך להנהיגה מחדש לצורכי התודעה האקולוגית. אך היא מובנת דווקא אבולוציונית, ולא כדמות של היררכיה קפואה כלשהי, שבה האדם – רק בורג, חלק תלוי, מכסה של קומקום. האדם – לא בורג ולא מכסה של קומקום. הוא אינו תופס מקום שהוקצה לו פעם אחת ולתמיד באבולוציה הטבעית.
האדם עצמו הוא אבולוציה, המשנה ומייעלת את הטבע ואת עצמו. הוא מכיל בתוכו את הפוטנציאל של אבולוציה יצירתית, אף שהוא יכול לממשו רק במסגרת התנאים שנוצרו אובייקטיבית, אבולוציונית, במסגרת רמת ההתפתחות של ציוויליזצייתו. כן, האדם תלוי בטבע. אך משימתו אינה רק להשתלב במחזורים שנוצרו בו, בהיררכיה של התהליכים המתפתחים בו, כי אם גם לייעל את יחסי הגומלין שלו עמו. וזה, למורת רוחם של האקולוגיסטים השמרנים, מניח, אמנם זהירות מאוד, אך בכל זאת התערבות מהותית בתהליכיו.
הביוספירה הארצית במשך מיליונים ומיליארדי שנים
השתנתה והסתגלה להתערבות של תהליכים קוסמיים, גיאולוגיים, גיאו-קלימטיים. מהות הבעיות האקולוגיות, שחווה היום האנושות, היא בכך שהציוויליזציה האנושית הופכת לגורם קטלני עוצמתי לא פחות של השפעה על הביוספירה, כמו אלה שכבר היו בתולדותיה. ויתר על כן, אולי עוד עוצמתי הרבה יותר. ״צריך להבין,״ – קובעות בצדק מוחלט ל. פסנקובה וא. דריאבינה, – ״שהעניין איננו רק בהשמדת מיני בעלי חיים, כריתת יערות ובזיהום ההולך וגובר של האוקיינוס העולמי, אלא שהעניין הוא בהפרת היציבות של מחזורי הביוספרה הגלובליים והביוצנוזות של הפלנטה״ (שם, עמ' 491).
לאחר שחוותה בתולדותיה הקשות לא מעט אסונות, הביוספירה הסתגלה להם ולא רק שרדה, כי אם בגמישות וביכולת ההסתגלות הטבועות בכל חי לא רק שלא גססה, כי אם גם הבטיחה קדמת חיים מואצת והולידה את האדם – פסגת אבולוצייתו, שמעליה היא, ללא ספק, אינה מסוגלת לעלות. היום הביוספירה ללא ספק מדרדרת גם תחת פעולת הציוויליזציה המאורגנת ברבריות, וגם כתוצאה מכך שפוטנציאל האבולוציוני שלה, אולי, מתקרב למיצויו. זוהי עובדה. אך האדם אינו יכול להרשות לעצמו להשתלב בדגרדציית הביוספירה, שהציוויליזצייתו מקבלת ומאיצה.
האדם אינו יכול להישאר זמן רב מדי גורם קטלני, בדומה לאלה שהפרו בעבר את יציבות הביוספירה ועוררו או דיכאו את אבולוצייתו. אינו יכול, משום שזה מערער את יסודות קיומו וקיום ציוויליזצייתו, מאיים במיצוי משאבי הטבע ובמרכיביהם העיקריים – אוויר צח, מים נקיים וסביבת מחייה בריאה. האדם לא רק יתאים את עצמו לביוספירה הארצית, כפי שמתעקשים האקולוגיסטים צרי המחשבה, כי אם גם בקנה מידה הולך וגדל יתאים אותה לעצמו. ולצורך כך נחוצים הוצאות עצומות, בלתי-ניתנות להשוואה ליכולות של היום, והולכות וגדלות
עמל על הבראת וויסות הביוספירה.
כשם שבכלכלת השוק המודרנית מנגנוני הוויסות העצמי של השוק משולבים עם מנגנוני ויסות ממלכתיים המכוונים דמוקרטית, כך ביחסי האדם עם הביוספירה הכרחי שילוב אופטימלי של ויסות עצמי וויסות מכוון תבונית. לשם כך יש להקצות שטחים גדולים מאוד לשיקום מנגנוני הוויסות העצמי של טבע הפרא. כמה מהר ויעיל הטבע משקם את כוחותיו, מראה הניסיון של יצירת אזורי פינוי של אנשים בשטחי אוקראינה ובלארוס כתוצאה מאסון צ'רנוביל. בתנאי הזיהום הרדיואקטיבי המבעיתים את האדם צפיפות ההתפשטות כאן של צמחים ובעלי חיים גבוהים עברה את כל הציפיות והתחזיות המוצדקות מדעית.
כוח הרבייה של הטבע החי גבוה לאין שיעור מכפי שסוברים האקולוגיסטים החושבים קטסטרופיסטית. הוא מתפתח בהתקדמות גיאומטרית, כפי שהראה דרווין אחרי מלתוס ב
״מקור המינים״. הוא מוגבל רק בידי נוכחות משאבים ותחרות בין המינים. נסיבה זו מבטיחה עתודת כוח אדירה של הביוספירה, אם כי גם היא, כמובן, אינה בלתי-מוגבלת. לכן יש לתת לכוח הרבייה של הטבע חירות להתבטאות, להבטיח לו את המשאבים הדרושים, כולל ובראש ובראשונה מרחב, חופשי מהפעילות הכלכלית של האדם. ולעשות זאת לא פשוט מאוד. ערינו גדלים, האוכלוסייה גדלה כמעט באותה התקדמות כמו כוח הרבייה של הטבע, משום שבאדם מונח אותו כוח עצמו, המובטח במשאבי הכלכלה. האדמה מתייקרת.
לכן פתרון בעיית שחרור כוח הרבייה של הטבע מהדיכוי שלו בידי האדם יכול להיות קשור לא בהגבלת, בלימת או אפילו עצירת ההתפתחות הכלכלית והקדמה המדעית-טכנית, כי אם דווקא להיפך, באינטנסיפיקציית
ההתפתחות הכלכלית, שתאפשר להתגבר ביעילות על הזחילה האקסטנסיבית של הכלכלה, הממלאת שטחים חדשים וחונקת את הטבע החי.
ככל שמתעצמת ההתפתחות הכלכלית, מתאפשר להוציא ממחזור כלכלי שטחים גדולים דיו, לגדל בהם צמחייה וליישב בהם בעלי חיים, ובכך להפכם לאזורים חופשיים מהתערבות האדם ולתורמים להגנת זכויות טבע הפרא. ככל שמתעצמת ההתפתחות הכלכלית, מופיעה ומתרחבת גם האפשרות להבראת הסביבה הטבעית של הערים. יש לקבל נורמות משפטיות בינלאומיות להבטחת גידול הערים בגידול תואם של שטחים, המוקצים לנטיעות ירוקות.
רק הבטחת ערינו בכמות מספקת של מערכי יער וגנים, לצד הגוונת התעשייה, יכולה לתרום להבראת הסביבה העירונית הסובבת את האדם. אדם חופשי ובריא בלתי-אפשרי ללא טבע חופשי ובריא. בעיית הייעור הירוק של הערים ברמות שונות של המרחב העירוני רלוונטית מאוד לזמננו. ניסיונות לפתרונה נעשו בתולדות האנושות פעמים רבות. הדוגמאות הבולטות ביותר של ניסיונות כאלה הן הגנים התלויים של בבל בבבל הקדומה ואומנות הגינון של יפן. אינטנסיפיקציית ההתפתחות הכלכלית לא רק מאפשרת לשחרר לשיקום הטבע את המרחב הדרוש, כי אם גם להבטיח את עבודות הייעור הירוק ושחזור הטבע החי בכוח עבודה דרוש, ככל שמשתחררים עובדים מהתעשייה. חלוקה מחדש של מאמצי העבודה לרביית הטבע החי הייתה יכולה לתרום לא מעט לפתרון בעיית גידול האבטלה.
ומה מציעות ל. פסנקובה וא. דריאבינה כמימוש השקפותיהן על פתרון הבעיות האקולוגיות ועל הטרנספורמציה התואמת של מכלול רעיונות האבולוציוניזם האוניברסאלי
? ״אנו מקוות,״ – הן כותבות, – ״ליצירת אידיאל חברתי חדש, המסוגל לא במילים כי אם במעשים לשנות את אוריינטציית הערך של האדם. הקבלה הפנימית של רגולטורים ערכיים חדשים עשויה לאלצו ללכת נגד עצמו, נגד אינטרסיו, נגד התועלת האישית של היחס הטורפני לטבע. זו תהיה השקפת עולם חדשה, האוסרת על הרס משכננו – הביוספירה״ (שם, עמ' 493).
הנה זה בדיוק אוטופיה טהורה ביותר. להכריח את התודעה ההמונית ללכת נגד עצמה, נגד אינטרסיה לא פשוט לא-ריאלי. זה גם לא מוסרי. אנשים רוצים לחיות טוב יותר, שיהיה להם סיכוי בחיים. הם מאמינים שהתפתחות נוספת של הציוויליזציה תפתח לפניהם אפשרויות חדשות, תתרום לסיפוק מלא יותר של צרכיהם ואינטרסים, להשגת תנאים לחיים מלאים יותר, עשירים ומעניינים יותר. לגזול מהם את התקווה לכך – משמעותו להרוג בהם את הגירויים לעבודה יעילה, את הצימאון ליצירתיות ואת השאיפה לחיפוש חדש. זה היה אומר שקיעת הציוויליזציה האנושית, ולא הצלת הטבע.
תעמולת ויתור על ברכות הציוויליזציה הייתה יכולה לרתק חבורת אידיאליסטים מהאינטליגנציה, בעלי רגש אשמה מוגבר ונטייה לאסקהות. אך להכריח המוני אנשים ללכת נגד עצמם ואינטרסיהם בכל זאת אפשר. אך לא בדרך של הגבלה עצמית מרצון, המושרשת בתעמולה של אידיאלים מנותקים מהחיים ובחינוך של רגשות ונדחפים הסותרים אינטרסים, כפי שמניחות מחברות המאמר. לממש פרויקטים אוטופיים של הגבלת צרכי המוני אנשים בשם כינון שיווי משקל אקולוגי עם הסביבה אפשר רק בדרך של אלימות אכזרית נגד אנשים אלה, בדרך של יצירת מערכת, שאנו מכנים טוטליטריזם אקולוגי.
במסגרת, או ליתר דיוק בסגי, של מערכת כזו תופענה להגבלות הקשוחות ביותר כל דבר והכול ינורמל ויוגבל. כל מה שמעל לנורמה ייחשף לקשוחות ביותר
איסורים, והפרתם – להיענש בעונשים הקשים ביותר. צריכה של כל משאב, כמות המזון, השימוש בחשמל, דלק, מים, לידת ילדים – הכול יופקע לרגולציה ברורה ולעיצוב חוקי. פקידי המשרד האקולוגי יקבלו זכות לחדור לחייך האישיים ולשלוט בהתנהגותך, להאזין לשיחות טלפון ולבצע תצפית ויזואלית על המתרחש במעונך. האם הייתם רוצים עתיד כזה לעצמכם ולצאצאיכם?
כמובן, זוהי רק אנטי-אוטופיה, הראויה לעטם של סופרי-פנטזיה מקצועיים. אך האם אנטי-אוטופיה זו כה אוטופית? האין חיינו בתקופה הסובייטית בחברה, הדומה מאוד לזו שתיאר אורוול ברומן שלו ״1984״? ״אבל הכוח היה חזק וכולם פחדו ממנו״, כפי שעדיין מוערך בתודעה ההמונית של מיליונים. נדמיין לעצמנו שפתרון הבעיות האקולוגיות ילך בדרך ההגבלות על ההתפתחות הכלכלית והמדעית-טכנית.
בצאתם לדרך של איסורים והגבלות, בלתי-אפשרי להגיע לשום דבר אחר, פרט למינון החיים עצמם ולמלחמות על משאבים, לשלטון המחלק כל טוב. זהו הטוטליטריזם האקולוגי. כדי להימנע ממנו, יש לא להגביל, כי אם לגדל את התפתחות הציוויליזציה, ולגדל במקביל את מאמצי הציוויליזציה לייעול מצב הביוספירה. תוך כך, הגבלות סבירות ומינון נוקשה עדיין הכרחיות. בנסיבות חירום עשויות להפוך להכרחיות גם אמצעי חירום. אך האמצעי העיקרי והמכריע למניעת אסונות אקולוגיים והאסון הגלובלי הוא האבולוציה היצירתית של האדם ושל ציוויליזצייתו בחברה החדשנית.
}}

==== האבולוציוניזם האוניברסאלי וסיכויי האבולוציה היצירתית של האדם ====
{{רן|
האפשרויות והסיכויים של האבולוציה היצירתית של האדם מתגלים במאמר אחר מאותו קובץ, המוקדש ישירות לבעיית התפתחות האבולוציוניזם האוניברסאלי – במאמרו של מ. קונאשב ״התיאוריה האבולוציונית והתרבות האבולוציונית״ (קונאשב מ.ב. התיאוריה האבולוציונית והתרבות האבולוציונית – בתוך: רעיון האבולוציה בביולוגיה ובתרבות – מ': קנון+, 2011, עמ' 301-325). בו מפתח המחבר השקפות הפוכות, אלטרנטיביות ביחס למאמרם של ל. פסנקובה וא. דריאבינה, על האבולוציה ועל סיכויי יחסי הגומלין בין הציוויליזציה לביוספירה.
סיכויים אלה הוא מקשר לא עם הפצת השקפת עולם אקולוגית מיוחדת כלשהי, המבוססת על הגבלה עצמית של האדם וסותרת את צרכיו ואינטרסים הכלכליים, כי אם עם יצירה ופיתוח בראש ובראשונה של כלכלה אקולוגית, המכוונת לשחזור וייעול המנגנונים הטבעיים של אבולוציית הביוספירה. הוא בוחן את הכלכלה האקולוגית כאלמנט הכרחי של הכלכלה האבולוציונית, שבניגוד לכלכלה הטרום-אבולוציונית, מעצבת באופן פעיל ומכוון את התנאים המוקדמים החומריים של האבולוציה היצירתית של האדם. כמובן,
גם הכלכלה ״הטרום-אבולוציונית״ מתפתחת ללא הרף, אך היא מתפתחת ומשחזרת את הציוויליזציה האנושית ואת האדם עצמו בעיקר על חשבון הטבע, ולא באמצעות רבייה משותפת עמו.
״בכלכלה הטרום-אבולוציונית,״ – כותב מ. קונאשב, – ״האדם משחזר את עצמו ואת כל התנאים הקרובים, ההכרחיים, של קיומו בעיקר על חשבון הטבע, ותרומתו שלו לרבייה זו חלקית בלבד, ובהרבייה זו של עצמו הוא בכל זאת עדיין כפוף לטבע ואינו מבין את סיבות הכפיפות הזו, אף שכבר מודע לעובדת הכפיפות עצמה, למשל בצורה דתית… ב
כלכלה אקולוגית (ועקב כך, בהתאמה, גם בתרבות אקולוגית) הטבע כבר אינו רק מקור חומרי, לעתים אף חינם או כמעט חינם, של הכלכלה, כי אם כבר הופך גם למטרה, למוצר״ (שם, עמ' 320).
כמובן, המונח ״כלכלה אבולוציונית״ עצמו אינו מוצלח דיו. אך הוא מבטא מגמה אמיתית של התפתחות הכלכלה המודרנית לוויסות יחסי הגומלין שלה עם הטבע ולצורות שותפות, לא פיקודיות-ביורוקרטיות, של ויסות יחסי הגומלין הכלכליים בין בני אדם. אין ספק, שמגמה זו עדיין חלשה מאוד. אך היא כבר מתבטאת בחקיקה האקולוגית, במתודולוגיית הניהול המודרני, בחלוקה מחדש של הכנסות, המכוונת לצרכים אקולוגיים וחברתיים, בהתפתחות הרחבה של יזמות קטנה, בצמיחה המובילה של תעשיית הטכנולוגיות הגבוהות.
תחת ״כלכלה אבולוציונית״ מחבר המאמר מתכוון לכווניות הכלכלה החדשנית המודרנית ליצירת מוסדות ודרכים של ויסות ווויסות עצמי, אשר בסיכוי עתידי מסוגלות לעזור לאדם להשתלט על אבולוציית ציוויליזצייתו, ולא להישאר ״הגלגל והבורג״ שלה, חוליה פונקציונלית, ובמידה מסוימת אף קורבן.
מ. קונאשב מודע לחלוטין לסכנות, המתעוררות במעבר מדרך
״הטרום-אבולוציונית״ של התפתחות יחסי הגומלין הכלכליים אל
״האבולוציונית״. אמצעי הייצור מתפרסים אקסטנסיבית, והאפשרויות להשתלטות על אבולוציית הציוויליזציה, לשיפור ולבריאת האבולוציה האנושית עוד חלשות מדי, ומתעורר שורה שלמה של איומים, הקשורים בחוסר האונים של האדם בפתרון מספק של הבעיות הגלובליות של המודרניות, כולל הבעיה האקולוגית.
״בשלב ההתהוות של התרבות האבולוציונית,״ – סבור קונאשב, – ״כאשר האבולוציה של האדם עצמו הובילה את האדם אל סף כזה,
כזו, לעבור ולהתגבר עליה הוא יכול רק אם יחליף את מודוס ההוויה עצמו, את סוג הרבייה עצמו מטרום-אבולוציוני לאבולוציוני, כאשר יותר ויותר נושא הפעילות העיקרי של האדם הופך לשלמות העולם הסובב כולו ושל עצמו, כאשר האדם כבר במודע, במכוון, בורא את עצמו, את אבולוצייתו שלו ואת האבולוציה של כל העולם הנגיש, התלוי בו, בפעילותו המשנה, היוצרת הזו, משתנה קיצונית יחד עם מידת חירותו גם מידת אחריותו. הרי זה כבר כל החירות וכל האחריות של האדם, הבורא אבולוציה״ (שם, עמ' 321).
כמובן, העמדות, שמגן עליהן מ. קונאשב ונושאות אופי מדעי נוקשה, אינן באותה עת מוכחות דיין, כי אם היפותטיות בלבד וחדורות באמונה הומניסטית עמוקה. אמונה זו אינה דתית, כי אם מדעית, אינה אוטופית, כי אם ריאליסטית. היא נובעת לא מחלומות ופנטזיות עקרים על העתיד, כי אם מאקסטרפולציה של מגמות אמיתיות, המתגבשות בהתפתחות הציוויליזציה המודרנית. אך למגמות אלה מתנגדות גם מגמות אחרות, הפוכות, הנובעות מהמצב הברברי של מרכיבים רבים של מבנה הציוויליזציה, ומימוש אמונה זו יהיה תלוי בהתפשטותה, אך לא רק באמונה, כי אם גם ביכולת של קהילות אנושיות כה שונות להתפתחות חדשנית של הכלכלה, הדמוקרטיה, התרבות ההומניסטית.
התרבות ההומניסטית האבולוציונית – אינה פרי הרהורי סרק של תודעה אוטופית, היא נוצרת ככל שמתפשטים הידע המדעי, החינוך המכוון מדעית, היא מתבססת על השקפת העולם המדעית-אבולוציונית, על ההתפתחות המודרנית של הדמוקרטיה, מדינת החוק והבטחת זכויות האדם. הדמוקרטיה מטבעה הומניסטית ואבולוציונית, חדורת אחריות ומתממשת ברפורמות עוקבות. היא תואמת לעקרונות המדעיות, התבוניות והאנושיות. אך היא
תמיד בלתי-מושלמת, כשם שהאדם עצמו בלתי-מושלם. השכלול הנוסף של הדמוקרטיה תלוי לא רק בהתפתחות המוסדות הדמוקרטיים, כי אם גם ביכולת האנשים לעלות על הדרך הקשה של שיפור עצמי, להיחד באמונה מדעית-הומניסטית ובתרבות אבולוציונית. רק בהשקעת עמל יומיומי בשיפורו הפסיכופיזי, האדם יכול לזכות בבריאות מושלמת ובשמחת חיים. רק בשיפור תרבותו, האדם יכול להעלות את יכולותיו היצירתיות ולזכות בכוחות מוסריים לעמידה מול הברבריות והחוסר תרבות. רק בהעלאת רמת אחריותו, הוא יכול להפוך לחופשי באמת ומוכן לשיפור אמיתי של חייו שלו, ולא ליצירת אשליה של שיפור כזה כתוצאה ממעשים לא ישרים ודיכוי כבודו ומצפונו שלו. חוסר אחריות במוקדם או במאוחר מוביל לניצול לרעה של החירות ולאורח חיים בלתי-חופשי, ברברי.
״רק האחריות,״ – קובע מ. קונאשב, – ״באמת עושה את האדם לחופשי. אדם בלתי-אחראי – זהו עבד, אם של המקרה ואם של שרירותו שלו. ואילו האדם היוצר, ובמיוחד יוצר האבולוציה, – זהו אדם כבר מעצם הגדרתו חופשי, חופשי ביצירתו ובזכות היצירה. אך דווקא בשל כך גם אחראי לנברא ולנוצר על ידו. לכן במיוחד, הוא יותר מכל אלוהות שיצר בדמיונו, חופשי ואחראי ממנו… הבורא, שפוסק על ידו האדם, אינו מתפתח בעצמו ואינו משתתף באבולוציה של העולם כביכול שנברא על ידו. בניגוד לו, האדם עצמו מתפתח, ובבוראו את אבולוציית שאר העולם, מתפתח יחד עמו״ (שם, עמ' 322).
בחברה החדשנית יכולתו של האדם לברוא את חייו שלו ואת העולם הסובב אותו, ללא ספק, גדלה. היא גדלה ככל שמתפתחת חברה זו. האדם בחברות חדשניות זוכה בחירות שלא נראתה קודם, בחירות כזו שלא
יכול היה אפילו לחלום ושנשלל ממנה האדם של החברות המסורתיות. אך מהאופן שבו ינצל האדם את חירותו, תלויה חירותם של אנשים אחרים ויכולתם לברוא את העולם הזה אנושי וחופשי יותר מכפי שהיה עד כה. ככל שהאדם עצמו הופך ליוצר, לנושא של בריאת האבולוציה, הוא מפסיק להיות יצור, אובייקט וקורבן של אבולוציה ספונטנית. בהפיכתו עצמו ליוצר, לנושא של אבולוציה יצירתית וברוכשו אורח חיים יצירתי, האדם מאבד ברצף ובאופן טבעי את האמונה בבורא השמימי, שכלי-מעשו ויציר-כפיו הוא ראה עצמו בכל החברות המסורתיות.
כמובן, ברמת ההתפתחות, שהגיעה אליה היום החברה החדשנית, בני אדם עדיין שקועים מאוד בתלות בנסיבות החיים המתעוררות ספונטנית, ורבים מאוד זקוקים לעזרה מלמעלה, בהיותם בלתי-מסוגלים להתמודד עם נסיבות אלה. האמונה הדתית מעניקה להם תקווה והצלה מיגונות וכישלונות, מתבוסות ואסונות, מפחדים מפני מחלות ומוות בעולם הטראגי-קרוע ומתפתח ספונטנית זה. בזה טמונים המשמעות והחשיבות של תפקודן של כנסיות, מסגדים, מקדשים ושאר בתי אלוהים ומוסדות דתיים המגוונים ביותר בפרופילם ובייעודם. הם משווים לאנשים דמויות של יצורים טובים מכל, ממלאים את תודעתם בהרגשת הרמוניה, שנשללה מהם בעולם האכזרי, שנוצר באבולוציה ומטראום ללא הרף את האדם.
אך האופן שבו נוצר העולם הזה, מעורר ללא הרף גם אצל אנשים מאמינים בקנאות ספקות בקיום האלוהות. הפילוסופים הדתיים והתאולוגים ממציאים תאודיצאות שונות, הצדקות-אל, שהן חילול קודש מבחינה דתית ובלתי-עמידות מבחינה מדעית. הם שואפים להצדיק את הבורא, ובכך מפרים את עקרונות אי-התחקות הרצון האלוהי ואת ההשתחוות ביראת כבוד לפניו. הם ינסו להסביר ולנמק באופן תבוני, מדוע בורא טוב מכל יצר עולם כה רע, אכזרי,
לא-תבוני ולא-הרמוני. נכנס לשימוש הטיעון המרכזי: האדון העניק לאנשים חירות, והם בחרו בדרך החטא, בגדו בבוראם. הנה הם סובלים מחטאותם שלהם. הם אשמים.
מ. קונאשב כותב בעניין זה:
״אם הבורא, שפוסק על ידו האדם, כל-יכול ובורא לפי שרירותו, לפי גחמה, ואינו אחראי לפני יצירי-כפיו על שעשה, הוא חסר אחריות ובלתי-חופשי. גרוע מכך, הוא משית על יצירי-כפיו, תוך התכסות בהאשמה בביצוע חטאים כביכול, את פיספוסיו, ליקוייו, וכביכול, את עלויות בריאתו. ואילו האדם, הבורא אבולוציה, ללא ספק הופך לאחראי על כל שעשה, על כל ההישגים והכישלונות של אבולוציה זו. הוא חופשי במידה שהוא אחראי, במידה שהשתלט על חוקי היצירה והרמונייתה, על מדע האמנות של היצירה, וליתר דיוק של ההתהוות, משום שבתהליך יצירה זו לצדו, יחד עמו, משתתף גם כל העולם הסובב״ (שם, עמ' 322).
כבר עצם הצורך ב״הצדקת״ האלוהים נובע מההכרה העקיפה בטבעיות, באבולוציוניות של ההוויה. אלוהים לא יכול היה לברוא עולם אחר, משום שעולם זה היה נטול טבעיות, חירות, הגדרה עצמית. התאודיציאה של ג. לייבניץ מציירת את העולם הזה כטוב שבאפשרויות העולמות. אך טוב יותר יכול לעשות את העולם הזה רק האדם, שהכיר את המקור האבולוציוני של העולם והפך למסוגל לשיפורו האבולוציוני. התנ״ך מתאר את דמות האלוהים ככזו אכזרית, דספוטית, כיד מענישה, כקנאי המדכא את חופש המצפון ואת ההתקשרות לאמונות אחרות. בזה באה לידי ביטוי מציאותו של העולם ההיסטורי של האדם, חדור האכזריות, האלימות, רצח העם.
בנצרות האמונה בבורא טוב מכל מתווספת בעקרון ההומניסטי של אהבת לרע והצלה מחטאים באמצעות השתכללות מוסרית מתמדת. זהו –
צעד ענק קדימה בדרך ההתפתחות האבולוציונית של האמונה הדתית. אך ההומניזם הנוצרי אוטופי, משום שבלתי-אפשרי לאהוב את כולם ללא הבחנה. האהבה – רגש אינטימי, אינדיבידואלי, ומי שמנסה לאהוב את כולם, בדרך כלל אינו אוהב איש. ההומניזם הנוצרי מונע בידי העבודה לאלוהים, ולא בידי השאיפה לעשות את העולם האנושי חופשי, מפותח והומני יותר. אלטרנטיבה להומניזם הדתי מהווה ההומניזם האבולוציוני.
״ההשקפה האבולוציונית,״ – סבור מ. קונאשב, – ״הכוללת באופן טבעי והכרחי את הייצוג על החירות והאחריות האבולוציונית של האדם, כוללת בכך גם את ההומניזם האבולוציוני. כבר בשל כך ההומניזם האבולוציוני הוא חלק בלתי-נפרד של התרבות האבולוציונית״ (שם, עמ' 323).
מחבר המאמר בוחן את התפתחות האנושיות כתהליך אבולוציוני, שחווה לא מעט נסיגות ורגרסיות, אך עם זאת תמיד ליווה את אבולוציית הקהילות האנושיות. הוא מציין:
״האנושיות, שנוצרה במהלך האבולוציה, תחילה עוד אצל בעלי חיים בצורת פרוטו-אנושיות כדאגה לצאצאים, לחברים האחרים של המשפחה החייתית, הלהקה וכו', ואחר כך כבר כאנושיות ממש עוד בשלב המוקדם של אבולוציית האדם עצמו, בהיותה תחילה תוצר של הסתגלות ביולוגית טהורה, של אבולוציה פרוטו-תרבותית, ואחר כך תרבותית של האדם, גם היא התפתחה, גדלה יחד עם האדם כאיכות ההסתגלות החדשה שלו, כיכולתו החדשה, לא רק שהעניקה לו יתרונות אבולוציוניים, כי אם גם הרוממה, ומרוממת אותו מעל לכל שאר העולם הביולוגי. למרות כל הרגרסיות והנסיגות באבולוציית האדם, האנושיות, התפתחותה הופכות יותר ויותר לאחת המגמות המהותיות העיקריות, ואחר כך לעיקרית, של אבולוציית האדם״ (שם, עמ' 324).
הקדמת האנושות בצורה זו או אחרת ליוותה את הקדמת הציוויליזציה האנושית, אך היא, כמובן, לא זרמה חלק ובקו ישר, בהיותה מתבטאת על רקע חוסר-האנושיות האכזרי ביותר,
שנוצר במאבק הקיום כמעט דרוויני בין קהילות אנושיות ובתחרות נוקשה על גישה למשאבי השלטון והרווחה החומרית בין בני אדם. דווקא קדמת האנושות, שנשענה על העלאת אפשרויות האדם עם התקדמות הציוויליזציה האנושית, לא נלקחה בחשבון כלל בידי מה שמכונה סוציאל-דרוויניזם וסימנה את חוסר האונים שלו בהסברת תהליכים חברתיים. המאבק על קיום האנושות נגד חוסר-האנושיות מהווה את התכולה העיקרית של התרבות האנושית. הצימאון לאנושות, הצורך בה תמיד היה אחד הצרכים הדוחקים של האדם, חשוב לא פחות מהצורך במשאבים חומריים, במזון, בלבוש, בדיור ובנוחות. הוא מהווה את עצם מהותו של האדם כיצור חברתי. בהיעדר סיפוק מלא בחיי החברה, הוא נדחק לתחום התרבות, מומש בדת, באמנות, בפנטזיות ובפרויקטים אוטופיים של סדר חברתי אידיאלי.
אך ככל שעוברת הציוויליזציה האנושית ממערכות חברתיות מסורתיות לחדשניות, הצורך באנושות גדל ללא הרף ומקבל יותר ויותר אפשרויות לסיפוקו. חוסר-האנושיות החדשה, החודרת את החברה החדשנית בשלבים המוקדמים של התהוותה, רק מחזקת צורך זה. אבולוציית האנושות בחברה החדשנית מקבלת ביטויה בהתפשטות הדמוקרטיה, בהגנת זכויות האדם, בהיעדר סכסוכים צבאיים עולמיים, בהופעת אפשרויות רחבות יותר לשיפור עצמי של האדם. היא מתבטאת גם בקבלתם על ידי אנשים מתקדמים אבולוציונית וחושבים חדשני, כבסיס השקפת עולמם, של האמיתות שהושגו בידי המדע ושל ההכללה השיטתית שלהן בתורה המדעית-פילוסופית של האבולוציוניזם האוניברסאלי. האבולוציוניזם האוניברסאלי מופיע לא רק כאימוץ רציונלי של הישגי כל המדעים הקונקרטיים, כי אם גם כאידיאולוגיה של החברה החדשנית, הפותחת
דרך לאורח חיים חדש, לשיפור האבולוציוני של האדם, לאמונה חדשה, המתבססת על הידע, לאנושות חדשה, המוצאת לה תמיכה בתרבות האבולוציונית ובהישגי הציוויליזציה המודרנית.
מ. קונאשב חושף זווית חשובה של האבולוציוניזם האוניברסאלי, בבוחנו אותו כתיאוריית רבייה של מערכות חומריות. הוא נשען תוך כך על תיאוריית רביית ההון ודרכי הייצור, שהציע ק. מרקס. כמובן, אין אנו יכולים לבחון הוגה זה של המאה ה-19 כמייסד האבולוציוניזם האוניברסאלי ואף לא כאבולוציוניסט עקבי. המרקסיזם שייסד מרקס היה תורה נושאת אופי דואלי, הכוללת הן מרכיבים אבולוציוניים והן מרכיבים אנטי-אבולוציוניים בעליל.
אך תיאוריית הרבייה של מרקס, על אף כל ביטויי המנטליות האנטי-קפיטליסטית, האנטי-יזמית שבה, המובילים לפרויקטים שגויים לחלוטין, אוטופיים ובלתי-אנושיים של תמורות חברתיות בעלות אופי אנטי-אבולוציוני, מכילה שורה של גרעינים רציונליים, אשר עשויים לשמש לפיתוח תיאוריית האבולוציוניזם האוניברסאלי. זה מנסה לעשות מ. קונאשב, בהכלילו את המושגים ייצור ורבייה ובהפיצו אותם במידה מסוימת של הסכמה על כל העולם המתפתח למגוון.
״במקרה זה,״ – כותב קונאשב, – ״בקירוב הראשון, הגס ביותר, החומר בכללותו וצורותיו הבודדות מייצגים ייצור-עצמי, והאבולוציה בכללותה ושלביה וצורותיה הבודדים הם התפתחות של ייצורים-עצמיים אלה, מעבר בין מערכות חומריות המשתכפלות עצמית ומתפתחות עצמית, ובאותה עת גם טרנספורמציה של מערכות אלה, התהוותן של מערכות אחדות מאחרות, של הבאות לאחריהן מקודמותיהן״ (שם, עמ' 304).
הקוסמוס נבחן מעמדות אלה כ״מפעל״ אדיר,
המייצר מגוון עצום של מערכות חומריות. מערכות אלה משתכפלות עצמית באמצעות ארבעה סוגי אינטראקציות – גרביטציוניות, אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. אחר כך הן נהרסות ונבלעות בידי מערכות אחרות, הבאות אחריהן, המתפתחות על בסיס מערכות קודמות. למשל, כוכבים משתכפלים באמצעות בליעת מימן מענני גז ואבק, בהפיכם את תכולתם לדלק גרעיני. כאשר משאבים אלה מתרוקנים, הכוכבים בסופו של דבר הופכים לננסים שחורים – שרידים שרופים של גופי אור שזרחו פעם. גלקסיות משתכפלות עצמית באמצעות אינטראקציה גרביטציונית,
״מתחרות״ זו בזו על משאבי כוכבים. תוך כך מתבצעת גם ברירה של הגלקסיות היציבות ביותר, שליבותיהן בעלי הגרביטציה העוצמתית ביותר. אטומים של כל חומר משתכפלים באמצעות אינטראקציות אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. וכן הלאה. דרכי הייצור וההשתכפלות העצמית נקבעות בטבע הדומם באופי התהליכים הפיזיקו-כימיים.
כל תהליך כזה יכול להיות מוצג כ
״טכנולוגיה״ מיוחדת, שבאמצעותה מתבצעת השתכפלות עצמית של מערכות דוממות. ״ברביות כאלה, מהוות הכוכבים, המייצגים טכנולוגיות טבעיות, טבעיות ויוצרות-עצמית, הליום ומימן, הנכנסים לתגובה תרמו-גרעינית, הם באותה מידה חומר גלם ראשוני, ובמקביל נושא ואובייקט של רבייה זו״ (שם, עמ' 307).
ברמה הביולוגית של התפתחות החומר מופיע הנושא המרכזי של הרבייה – האורגניזם החי, השואף לשרוד, לייעל את פעילות חייו, ובהתאם, המסוגל להתרבות עצמית כדרך חדשה, שאינה ידועה בטבע הדומם, של השתכפלות עצמית. תוך כך הרציפות של ההתפתחות, הקיימת גם בהשתכפלות העצמית של מערכות הטבע הדומם, הופכת לתורשה – דרך רביית החומר החי על בסיס
טכנולוגיות שכפול של חומצות ריבונוקלאיות.
במאבק הקיום מיני האורגניזמים ״ממציאים״ טכנולוגיות חדשות, המאפשרות להם לא רק לשחזר את עצמם, כי אם גם ליצור מינים חדשים, בעלי חיים יותר ומותאמים יותר בתנאים חדשים, כלומר במהותו, לבצע רבייה מורחבת של החומר החי. להתפתחות הביוספירה אופייני מגוון עצום של טכנולוגיות כאלה ושלל עצום של דרכי רבייה השונות זו מזו. מ. קונאשב מבחין בכמה מהן היסודיות ביותר:
״באבולוציה של העולם האורגני, של הצורה הביולוגית של החומר, יש מיד כמה דרכי רבייה מיוחדות, ביולוגיות – רבייה על ידי מינים, מערכות אקולוגיות, ביוספירה, של הצורה הביולוגית של החומר בכללותה של עצמן… כך, חיידקים לשם רבייתם
״למדו״ להשתמש בחמצן, ביסודות כימיים ותרכובות אחרות, ובכך הפכו לא רק למינים חדשים אחרים, כי אם גם לסוגי חיידקים חדשים עקרונית, יישבו את הסביבות המגוונות ביותר״ (שם,
עמ' 305, 306).
חידושים טכנולוגיים פותחים אפשרויות לגיבוש כל מין חדש – גם של מיקרואורגניזמים, וגם של צמחים, ושל בעלי חיים. במהותו, כל מין בעל דרך רבייה ספציפית משלו. דרך הרבייה האנושית שונה ביסודה מדרכי הרבייה של מיני בעלי חיים, אף שבשל היותו יצור בעל גוף ביולוגי, האדם משחזר גוף זה בדרך דומה לחיות. האדם כיצור מתורבת משחזר את עצמו בדרך, הכוללת ייצור וחליפין מאורגנים חברתית. בחברה החדשנית דרך רביית האדם נשענת יותר ויותר על הישגי המדע, על הכרת חוקי הטבע ועל יצירת על בסיס מדעי טבע חדש בדמות חומרים מלאכותיים ואף יצורים. אבולוציית דרך הרבייה האנושית מובילה את האדם למחסום חדש
בהתפתחות הציוויליזציה האנושית, שמעבר לו נפתחות גם אפשרויות חדשות, שלא נראו קודם, וגם סכנות חדשות, המאיימות על עצם קיומו של האדם.
״לפני האדם (האנושות),״ – סבור מ. קונאשב, – ״נעמדה בחירה נוקשת, לגמרי ברוח תיאוריית דרווין: או להתחיל להפוך לנושא אמיתי, ליוצר, לבורא של אבולוצייתו שלו ושל אבולוציית כל העולם הנגיש לאדם, או להישאר רק אובייקט של תהליכים אלה, כשמשלמים מס עצום, לעתים מופרז, עם תוצאות טראגיות, לדעות הקדומות שלו עצמו, לבורותו שלו ולעברו האבולוציוני שלו. לצערנו, היום כמו אתמול, הבחירה הזו, שממנה בכל מקרה אין לאן להימלט ואין לאן לברוח, מסיבות רבות טרם נעשתה… האדם הגיע לשלב כזה, שבו נקלע לפני הכורח לא רק להכיר בעובדת האבולוציה, בראש ובראשונה של שלו עצמו, כי אם גם להשתלט על אבולוציה זו. אחרת ממתין לו גורלם של מינים אחרים רבים, שכבר נכחדו או נכחדים״ (שם).
צדקתן של אמירות אלה של מחבר המאמר ברורה לחלוטין לכל אלה שיבחנו ללא משוא פנים את בעיות הציוויליזציה המודרנית. המדינות, השקועות בטרדיציונליזם, בקנאות דתית ובאי-רציונליזם של החשיבה החברתית, מפגרות היום יותר ויותר אחרי המדינות המתקדמות, המפותחות, הן בהתפתחות המדע, והן ביצירת טכנולוגיות גבוהות, והן בהתפתחות התעשייה, החקלאות, המסחר, תחום השירותים, והן ברווחת עיקר האוכלוסייה. בבואן להשיג הכנסות עצומות ממכירת משאבי אנרגיה-חומרי גלם, הן מנצלות אותן בצורה בלתי-יעילה ביותר. כספים אלה מתבזבזים בעיקר על רווחה מנופחת של צמרת החברות המסורתיות, ושארית כספים אלה מגיעה לסיפוק ציפיות היאזמוט של השכבות החברתיות הנמוכות. תוצאה של ארגון חברות כזה היא הפרות המוניות של זכויות האדם, אי-יציבות חברתית, נטייה לזעזועים מהפכניים, כלומר מה שממנו נמלטו מזמן המדינות בעלות הכלכלה החדשנית המפותחת
.
תוצר לוואי של חברות מסורתיות הוא גם הטרור הדתי. הכלכלנים היום מהרהרים על התופעה
של ״קללת המשאבים״, המרחפת על מדינות בעלות פוטנציאל אנרגיה-חומרי גלם טבעי עשיר, המקבע את סדרי החברה המסורתיים שלהן. לצערנו, לקללה זו נתונה היום גם רוסיה. מתי היה שרוסיה מפגרת מבחינה תעשייתית אחרי סין? זהו בושה לאומית. הפוצ'בניקים הרוסים והאולטרה-פטריוטים עם חשיבתם הטרדיציונליסטית האוטופית חולמים על תחיית רוסיה האימפריאלית, שהפילה פחד על העולם הסובב. למעשה, פעילותם המתגייסת פועלת נגד רוסיה, משום שהיא יוצרת מכשולים להתפתחות הדמוקרטיה והחברה החדשנית.
מדוע אם כן מ. קונאשב סבור שהבחירה, העומדת לפני האנושות על סף הכניסה לחברה חדשנית אבולוציונית מתפתחת, היא נוקשת ודרווינית טהורה? הוא עצמו עונה על שאלה זו: אם לא נשתנה, נכחד, כשם שנכחדו בתולדות הביוספירה מינים ביולוגיים רבים מאוד, שלא עמדו בניסיון הברירה. ובראש ובראשונה יכחדו אלה, הדוחים את מציאות החברה החדשנית ואינם מסוגלים אבולוציונית, על בסיס מדעי, לשנות את עצמם ואת העולם הנתון לשינוי. כמובן, אם להביט בלי ״משקפיים ורודות״ על החברה החדשנית של היום, שעדיין לא-מפותחת, יש להכיר בכך שהיא עדיין ערוכה מעט לשינויים הומניסטיים המוצדקים מדעית. המנטליות, חדורת הטרדיציונליזם התוקפני, של המוני אנשים גדולים, פוגשת בהתנגדות נוקשה את נבטי ההשקפה החדשנית המדעית-אבולוציונית. בהיותם שקועים באינסטינקטים צרכניים, אנשים אלה חיים בחברה החדשנית, נהנים מפירות חידושים שתוכננו מדעית, אך באמונותיהם והעדפותיהם, בהשקפת עולמם, רבים מהם לא הרחיקו לכת מעידן ימי הביניים.
״אפשר לא להאמין בידע המדעי שהושג,״ – כותב בעניין זה מ. קונאשב, – ״אפשר על יסודות שונים לא להאמין בתיאוריית האבולוציה, כשם שפעם לא האמינו בתיאוריית החסינות וסירבו לחיסונים. אך השלילה של כל תיאוריה מדעית מוכחת, כולל תיאוריית האבולוציה, אינה פוטרת מתשלום על הוויתור על הידע המדעי ומעל פעולות ופרקטיקות הכרחיות אובייקטיבית, כולל אלה שהבשילו מזמן, המבוססות על ידע זה״ (שם).
החשיבה האבולוציונית והתרבות ההומניסטית-אבולוציונית הופכות לאמצעים החשובים ביותר של הסתגלות האדם למורכבויות ועומסי היתר של החברה החדשנית המתפתחת. מורכבויות ועומסי יתר אלה עם הזמן, ללא ספק, רק יגברו, כמו גם האפשרויות לפיצויים יעילים יותר ויותר ולהתגברות עליהם במאמצים אנושיים. לשווא יהיו הניסיונות לגדור את עצמם מהם בדרכים שהומצאו בחברות מסורתיות באמצעות פנייה ליצורים מיתולוגיים. הם לא יעזרו בשל היעדרם במציאות ונוכחותם רק בדמיון מאורגן מערכתית ובסוגסטיה של פרקטיקות דתיות.
הכרחי לבצע בחירה מורכבת ואחראית ביותר בין התרבות החדשנית האבולוציונית המודרנית, המעודדת את האדם לשיפור עצמי קבוע ושיטתי, לבין התרבות הטרדיציונליסטית, שהופכת בפועל לחוסר-תרבות אבולוציוני. נסכים: זה, כמובן, אינו אומר ויתור על מסורות סבירות של העבר, שעמדו במבחן הזמן וקובעו בתרבות הלאומית והאנושית הכללית. להיפך, מסורות אלה יש לשמור בקפידה, לתמוך, להחיות ולהוציא מהשכחה, כדי שההתפתחות הסוערת של החברה החדשנית לא תדכא ותשמיד אותן, כשם שמנגנון מסתובב שובר יד שנכנסה לתוכו.
בזמן הנוכחי כבר ישנם לא מעט אנשים, המוכנים לקליטה ולפיתוח של התרבות האבולוציונית המודרנית. הידע המדעי,
הנרכש מספסל הלימודים בידי המוני אנשים עצומים ומתקבע בקבלת השכלה גבוהה, מקרב אותם בהדרגה לנטייה להשקפה מדעית ולמבט אמיתי על הדברים. אך הידע המדעי מתקבע בהשקפת עולמם של אנשים רבים, לצערנו, באופן שטחי מאוד, בין אם במותירו מקום לדעות קדומות מסוגים שונים, ובין אם במגבילו את השקפת עולמם לרציונליזם יבש, לחוסר אמונה בהיעדר מוחלט של גיוס הנפש, שהאמונה מעניקה.
את הוואקום הרוחני הזה נועדה למלא התרבות האבולוציונית והאמונה המדעית-הומניסטית – אמונה, שאינה מבוססת על מיתוסים של חברות מסורתיות, כי אם על ידע מודרני, התואם לרמת ההתפתחות של החברה החדשנית ולאפשרויות שהיא פותחת לאורח חיים יצירתי ולשיפור עצמי של האדם. האדם-הצרכן של ערכים שהושגו על בסיס מדעי יכול ומסוגל להפוך את עצמו לאדם-היוצר, המנצל ערכים אלה להתפתחות עצמית ולייעול יחסי הגומלין שלו עם העולם החיצון, לטרנספורמציה חדשנית של העולם הסובב לפי אמות המידה היצירתיות שלו.
״המאפיין המרכזי של ההוויה האבולוציונית החדשה הזו של האדם,״ – משכנע את קוראו מחבר המאמר, – ״הוא בכך שהאדם לא רק מודע לעובדת האבולוציה הכללית, כולל אותה באבולוצייתו שלו, אלא גם על בסיס הכרת האבולוציה הזו הופך לא רק לסוכן מודע שלה, כי אם ליוצר המרכזי שלה, לבוראה. בכך הוא נכנס לשלב חדש של הוויתו, ומחליף סופית את כל האלוהים שברא… אך מעמדו החדש הזה, ה'אלוהי', מציב לו גם דרישות אחרות לגמרי, ויתר על כן קיצוניות בנוקשותן, 'אלוהיות'… האדם אכן חייב להיות 'אלוהים' ולתאים לכל התכונות שלו, וליתר דיוק, לעלות על המוחלט המחשבתי שהומצא על ידו כ'קב אבניים רוחני'. המעמד החדש הזה הוא היסוד של התרבות האבולוציונית החדשה, הכוללת השקפת עולם אבולוציונית חדשה,
אתיקה אבולוציונית חדשה ופרקטיקה אבולוציונית חדשה״ (שם, עמ' 312).
כמובן, בשלב נתון זה של התפתחות החברה החדשנית האדם עוד חלש מדי, מכדי ליצור במלואו את איכויותיו הגופניות והרוחניות ודרכן להשפיע מהותית על אבולוציית העולם הסובב. התביעה למעמד ״אלוהי״ נראית, מתוך המציאות של היום, אוטופית למדי. על אחת כמה וכמה, שבתולדות האנושות ישנן דוגמאות איומות רבות לאופן שבו אנשים, שטיפסו לפסגת השלטון, ניכסו לעצמם מעמד ״אלוהי״ והפכו לפוסקים בגורל האנשים הנתונים למרותם, ובעשותם לפי שרירותם הפקרות פרועות, התעללות והרג המוני.
התודעה הדתית, הכבולה בדוגמה של עבדות לפני האלוהים, נחרדת באופן בלתי-מתואר מתביעת האדם למעמד ״אלוהי״ ומהשאיפה לוויתור על ״קביים רוחניים״, ההכרחיים לסדר החיים הטרדיציונליסטי של האדם. המטיפים הדתיים מצביעים בצדק על התוצאות הנוראות של ניסיונות שליטים דספוטיים לנכס לעצמם מעמד אלוהי, ועל חוסר-הסיכוי של אורח החיים הסובייטי, הקשור באידיאולוגיה אגרסיבית-אתאיסטית ובניסיונות ״לברוא״ חברה שמחה חדשה לחלוטין על חורבותיה של החברה המסורתית שנהרסה ביסודיות, עד היסוד.
הם לא מתחשבים, במודע או במזיד, בעובדה ש״בניית הקומוניזם״ נשענה על ״קביים רוחניים״ אוטופיים, דומים למדי בפנטסטיות שלהם ובאנטי-אבולוציוניזם שלהם לאלה, שעליהם נשענים הרועים והאדפנטים של כל הדתות הקיימות על פני כדור הארץ. ואילו צמיחת עוצמתו של האדם, אפשרויותיו ביצירת חייו שלו, בהשפעה על הנסיבות הסובבות, בבריאת החברה החדשנית, היא תהליך אובייקטיבי, עובדה, חוק בלתי-ניתן-להפרה של ההתפתחות ההדרגתית של הציוויליזציה האנושית.
בעקיפין מכירים בכך גם האנשים, העוסקים ב״עסקים רוחניים״. ההיררכיות הדתיות אינן מוותרות כלל על שירותי הרפואה המודרנית, בביסן את תקוותיהן על עזרת האל. בעולם המודרני, חדור הברבריות הציוויליזציונית, דרכו של האדם, שעלה על דרך יוצר תמורות אבולוציוניות, קשה בצורה בלתי-רגילה. ברוב המקרים הוא מבצע את המעבר האמיץ מצרכן ליוצר בבדידות מוחלטת, ללא תמיכת הסובבים.
השלב הראשון בדרך זו הוא שיפור פסיכופיזי עצמי מאורגן מערכתית וקבוע, המבוסס על עקרונות מדעיים-אבולוציוניים. האנשים הסובבים מתעניינים בכך, מכירים בכך ש״כדאי היה לעסוק בזה״, משום שהבריאות בגדה בהם והרופאים לא עוזרים, אבל ״אין להם זמן״. שום תעמולה של אורח חיים בריא ויוצר בריאות אינה עוזרת, משום שאנשים שקועים לגמרי בסיפוק האינטרסים הצרכניים שלהם. במקרה הטוב הם מבקרים שלוש פעמים בשבוע במדורי ספורט כלשהם, ואחר כך ברוב המקרים נושרים מחוסר זמן או בשל הרעת מצב בריאותם, שנגרמה ממאמצים בלתי-ממונים והצטברות עייפות.
לעזור בהפצת היצירה העצמית של האדם יכולה רק אמונה מדעית ותרבות הומניסטית מדעית-אבולוציונית. ואילו תוצאות השינוי המחודש של הגוף האנושי וחיזוק הרוח האנושית בתהליך השיפור הפסיכופיזי העצמי פשוט פנטסטיות. לאחר שעברו ניסיונות רבים, אפילו אנשים חולים מאוד למשך זמן ארוך מאוד מאבדים לחלוטין את היכולת לחלות, זוכים בגוף יפה, ברצון מתאזן בצורה בלתי-רגילה, ביכולת עבודה מדהימה וביכולות יצירתיות בלתי-מוגבלות. האין זו התקרבות לאידיאל ״האלוהי״?
כמובן, אפשרויות האדם מוגבלות בטבעו הביולוגי ובזמניות קיומו על פני כדור הארץ. האדם – לא אלוהים, הוא בן-תמותה, וכל תביעה לכל-יכולות אלוהית מגוחכת ו
בלתי-אנושית. בהפוכו ליוצר, על האדם להתחשב במגבלת אפשרויותיו ובניגודיות העקרונית שלו לדמויות הפנטסטיות של האלים. אחרת הוא יערער את כוחותיו במאמצים מופרזים, והטבע ״יענישו״ במהירות על התביעה לעוצמה אלוהית.
אך מה שהאדם הופך למסוגל לו בתהליך של שיפור עצמי בלתי-נלאה, אכן עולה על אפשרויות של אנשים רגילים ומקרב צעד אחר צעד את האדם לאותן תכונות, שאנשים בזמנים שונים ייחסו לאלים. אין לנו ספק שככל שיתפתחו היסודות המדעיים של השיפור הפסיכופיזי העצמי, האדם ילמד לא רק להתגבר ביעילות על חסרונותיו הטבעיים ומחלותיו, כי אם גם להאריך משמעותית את חייו שלו. השיפור הפסיכופיזי העצמי הוא רק הצעד הראשון בדרך הטרנספורמציה ההומניסטית של העולם, יצירת התרבות, האתיקה והפרקטיקה האבולוציונית.
״האלמנט הראשון של התרבות האבולוציונית,״ – סבור מ. קונאשב, – ״הוא דווקא ההשקפה האבולוציונית, שבסיסה מכלול אחיד של תיאוריות אבולוציוניות פרטיות וכללית… כבר פ.ג. דובז'אנסקי, בבוחנו את המשמעות ההומניטרית, התרבותית-כללית של התיאוריה האבולוציונית, ציין בגאווה ובשמחה שהתיאוריה המודרנית של האבולוציה מחזירה את האדם למרכז העולם. נכון, בניגוד לייצוגים ולתמונות העולם הטרום-אבולוציוניים, זהו לא המרכז המרחבי שלו, כי אם דווקא המרכז המשמעותי שלו״ (שם, עמ' 313).
האנתרופוצנטריזם החדש הזה, בניגוד לאנתרופוצנטריזם הישן, שהיה תוצאה של מחסור בידע על כדור הארץ והקוסמוס, פותח לפני האדם אופקים חדשים. מ. קונאשב אינו עושה ניסיון אפילו לשרטט את קווי המתאר של התרבות האבולוציונית החדשה. יש לציין, שציר כל תרבות הוא ההבנה הפילוסופית של העולם. הבעייתיות הפילוסופית-השקפתית מחלחלת גם למדע, וגם לכל הענפים והסוגים של האמנות, וגם לתרבות הפוליטית, וגם לדת.
בעידן העת העתיקה התרבות והאמנות היו נתונות להשפעת הרעיון ההשקפתי של ההרמוניה הקוסמית. בימי הביניים עמדות השליטה תפס רעיון האל. תרבות הרנסנס שינתה את הרעיון הזה, והשלימה אותו ברעיון ההומניסטי של גדולת האדם כיציר האל, שניחן בניצוץ של חכמה אלוהית. מחזותיו של הדרמטורג הגדול ביותר של כל הזמנים והעמים, ויליאם שייקספיר, – הם, למעשה, פילוסופיה רצופה, המגולמת בדימויים אמנותיים. בבסיסה עומד הרעיון, שלפיו ההשגחה העניקה לאדם חופש וזכות בחירה בין טוב לרע. בבוחרו ברע, בעשותו פשעים למען בצע והשגת שלטון, האדם משיג יתרונות לא מעטים, אך זמניים בלבד. מהלך ההיסטוריה עצמו, השתלשלות הנסיבות מביאה לכך ששלטונו מתמוטט, והמעללים, שהביאוהו לשלטון וחיזקו אותו, במוקדם או במאוחר פונים נגדו. הרעיון הזה מתגלה כרלוונטי למדי גם לזמננו, אף על פי שידוע לנו שתפקיד ההשגחה ממלאות החוקיות של האבולוציה ההיסטורית.
בעידן הנאורות בתרבות החלו לפתח מכלול רעיונות, הקשורים בליברליזציה ההדרגתית של החברה. במרכז תשומת הלב עמד הרעיון של ניצחון התבונה על הדעות הקדומות. רעיון זה המשיך להתפתח במשך כל העת החדשה. ידוע איזה תפקיד עצום בתרבות המאה ה-20 מילאו הפילוסופיות של הפסיכואנליזה והאקזיסטנציאליזם. פילוסופיית המרקסיזם גם היא מילאה תפקיד לא מבוטל בתרבות המאה ה-20, אף על פי שבברית המועצות, בשל הנסיבות ההיסטוריות, היא הולידה את התרבות הסרווילית של הריאליזם הסוציאליסטי.
הגיוני להניח, שהתהוותה והתפתחותה הנמשכת בימינו של פילוסופיית האבולוציוניזם האוניברסלי מסוגלת לפתוח שלב חדש בהתפתחות התרבות העולמית, תוך הקצאת תשומת הלב של יוצרי התרבות להבנה ולתיאור אמנותי של האבולוציה היצירתית של האדם, מורכבויותיה ובעיותיה, הטבע האבולוציוני של הנסיבות ההיסטוריות, אליהן שקוע האדם, הטרגדיה
של האדם-היוצר, החווה התנגדות של נסיבות הנראית בלתי-ניתנת-להתגברות, ובסופו של דבר, את ניצחון האבולוציה היצירתית, ככל שמתפתחת החברה החדשנית, על הנסיבות היורדות אל העבר. אנו מקווים, מאמינים, ומשוכנעים בכך שהתרבות האבולוציונית, חדורת הפילוסופיה של האבולוציוניזם האוניברסלי, תבוא במקום התרבות הנוכחית המכוונת לצרכנות, ותגרום לגל עוצמתי של תרבות גבוהה, המקרבת הן את האליטה והן את המוני האנשים לערכים הומניסטיים, לאורח חיים יצירתי, לשיפור עצמי קבוע ולהתפתחות אנושית, הגיונית של החברה החדשנית.
כל אדם המשתפר מקיף יכול להיות מסוגל לעשות במלאכתו דבר גדול, דבר בעל משמעות-כללית לכלל האנושות. בזה טמון המשמעות העליונה של חייו של כל אדם. האמונה המדעית מעודדת את האדם להתרומם מעל הצמחייה בעולמו הקטן והצר ולבצע הישג יצירתי למען הטרנספורמציה ההומניסטית של עולם האדם. ההישג היצירתי, בניגוד להישג הצבאי, אינו טמון בכך לסכן את החיים ולתת אותם לניצחון על אנשים אחרים, כי אם בכך להקדיש אותם לטרנספורמציה אנושית של עצמו ושל העולם הסובב בכל תחום פעילות נבחר. הישג צבאי יכול להימשך כמה דקות, ואילו הישג יצירתי, בונה נמשך כל החיים.
האמונה המדעית מגייסת את האדם למלחמה שלווה נגד כל ביטויי הברבריות הציוויליזציונית. האדם המאמין מדעית הופך ללוחם של התרבות. הוא משתפר ללא הרף באומנותו הצבאית. הוא מאמן את בריאותו, את יכולותיו הפולמיות, את כוחו היצירתי, את הפוטנציאל המוסרי, ההכרתי והתרבותי שלו. הוא מכוון תדיר לחדשנות ולקליטת ידע אוניברסלי, התורם להשגתם. משמעות האמונה המדעית והגישה המדעית-אבולוציונית לחיים טמונה בשיפור המשותף של האנשים ובשיפורם המשותף
של החברה החדשנית המתפתחת.
שיפור עצמי, העובר לשיפור משותף, הוא צורת אבולוציה, הטבועה רק באדם ואינה מתרחשת בשום מקום בעולם הקוסמי הנשקף לעינינו. היא הצורה העליונה של האבולוציה. היא יוצרת מסורות חדשות, המבוססות על חיפוש חדשני של צורות ודרכים לטרנספורמציה אבולוציונית של עולם האדם. המסורות של החברות המסורתיות, המקובעות ומקודשות על ידי הדתות המסורתיות, מגלות את חיוניותן גם בחברה החדשנית, ומסייעות לאנשים להסתגל לעומסי-היתר הפסיכולוגיים ולמורכבויות של הסביבה החברתית המשתנה בעוצמה. אך קשיחות המסורות האלה, התאמתן למציאויות חברתיות שנעלמו, אי-התאמתן לרמת הידע האנושי שהושגה אינם מאפשרים להן לספק באמת את הצרכים הרוחניים של האדם של החברה החדשנית. הן קשורות לעבר ואינן יכולות להפוך לגירוי להמשך האבולוציה של עולם האדם.
גירויים כאלה יכולה ליצור רק אמונה מדעית-הומניסטית והמסורות הקשורות בה של השיפור החדשני של ההוויה האנושית. וחיי הנצח? לא, זה לא קיום בעולם-הבא בגן עדן, שבו אין צורך לעשות כלום ורק להשתובב ולפאר את הישות העל-טבעית, הודות לעבדות העינוג כלפיה בחיים הקצרים שלנו, כביכול, אנו זוכים באושר נצחי כגמול. חיי הנצח – זהו תרומתנו לאבולוציה של האדם, ואת הגמול על כך אנו יוצרים בעצמנו, לא בשמים, כי אם כאן, על פני כדור הארץ.
}}

==== האבולוציוניזם האוניברסלי ובעיות החברה החדשנית המודרנית ====
{{רן|1=
בחברה המסורתית כל אדם חי בתלות חזקה ביותר, המכבידה עליו, בסביבתו החברתית – בחמולה שלו, ביישוב, בתאגיד המקצועי, במעמד,
באצולה, במדינה, בהשתייכות הלאומית והמקצועית. חירותו הייתה מוגבלת בקפדנות על ידי מכלול של התנהגות מוסדרת חברתית, דוגמות דתיות, כללים מוסריים ועמדות משותפים לכול.
היציאה אל מעבר לגבולות ההגבלות הללו הייתה נתונה לגינוי חברתי, הפכה את האדם למנודה של החברה, נענשה באכזריות, ויכלה להסתיים בגירוש מהקהילה. ומכיוון שפעילות אישית מחוץ לקהילה, בשל ההתפתחות החלשה של הייצור והחליפין, לא יכלה לספק לאדם ולמשפחתו את כל ההכרחי לחיים, גירוש כזה בפועל היה משמעותו מוות ברעב. ואילו להתקבל על ידי קהילה אחרת היה קשה מאוד למנודה, וגם אם הדבר הצליח, הוא נשאר בקהילה החדשה הזו אדם סוג ב', לא היו לו זכויות של חברי אותה קהילה, שתמיד התייחסו לזרים בבוז ובחשדנות.
אפילו באתונה הדמוקרטית התגבש הנוהג של האוסטרקיזם, שלפיו על סמך הצבעה באספת העם את האנשים הטובים ביותר, שהביאו תועלת לא-ניתנת-להערכה לפוליס, יכלו לשלוח לגלות, אם עלה חשד קלוש ביותר שדלפותם הגוברת עלולה ליצור איום על המשטר הדמוקרטי. באותה אתונה התקיים חוק אכזר על העלבת האלים והשחתת הנוער, שעל פיו נידון למוות סוקרטס הגדול. האשמה דומה הוגשה נגד אריסטו, שנאלץ להימלט מאתונה, כדי, כפי שהסביר, לא לחשוף את האתונאים לפיתוי לבצע בפעם השנייה פשע נגד הפילוסופיה.
הרדיפות של הנוצרים באימפריה הרומית נמשכו זמן רב למדי, עד שאימוץ הנצרות כדת רשמית לא הביא לרדיפות דומות של עובדי האלילים העקשנים.
דוגמה קלאסית לרדיפת המחשבה החופשית ואי-הסובלנות הדתית היו העינויים בקמרונות האינקוויזיציה והשריפות על המוקדים באירופה של ימי הביניים של מה שנקרא כופרים. לכיתת הכופרים צורפו כבר בעידן הרנסנס גם הנציגים הגדולים ביותר של המדע הקונקרטי ההתהווה ושל הפילוסופיה המכוונת-מדעית – ג'ורדנו ברונו וגליליאו גליליי. ברונו לאחר עינויים אכזריים הועלה במוקד ב-1600 ברומא בכיכר הפרחים, וגליליי כפר ברעיונותיו, כדי לשרוד ולהמשיך במחקר המדעי. לברבריות כזו היה גם בסיס רציונלי משלה.
הרי החברה המסורתית של אותה תקופה החזיקה מעמד על אחדות הייצוגים הדתיים, וכל ויתור לייצוגים אחרים יכול היה להביא לקריסת סמכות הכנסייה, לזעזועים חברתיים ולמלחמות עקובות מדם. התפתחות הרפורמציה המאוחרת יותר התגלגלה לתוצאות ממש כאלה: מלחמות בלתי-פוסקות בין קתולים לפרוטסטנטים רוקנו ממש את דמה של מערב אירופה. ובשנת 1648, כשנחתם שלום וסטפליה, שהפסיק את מלחמת שלושים השנה, המלחמה הדתית אחזה גם במזרח אירופה, והחלה במרד הקוזקים בהנהגת בוגדן חמלניצקי. ההומניזם הדתי נשכח בקלות בהתנגשויות של אמונות שונות. בשל חוסר-התפתחותו הוא מתהפך לביטויים של ברבריות דתית, אכזריות, קנאות, מלחמות דת, ג'נוסייד, טרוריזם. הרי מה לא תעשה למען מטרה עליונה!
מאפיין מהותי של החברה המסורתית הוא גם יחסה החשדני או אף העוין לחדשנות חברתית, טכנית וכלכלית. ידוע איזו התנגדות הפעילה החברה המסורתית לרפורמות של פיוטר הראשון ברוסיה, מה שגרם לתגובה נגדית של המדינה שבה שלט, בדמות רדיפות קשות ביותר נגד מתנגדים. פיוטר לא חס גם על בנו שלו, הצארביץ' אלכסיי, כשחש בצדק מלא איום של נסיגה של הרפורמות במקרה של עליית האחרון לשלטון.
הפילוסוף הרוסי הידוע ויאצ'סלב סטיופין, במחלוקתו עם
הפוצ'ווניקים-הטרדיציונליסטים על דפי כתב העת ״שאלות הפילוסופיה״, מביא טקסט סקרן למדי מתוך הכרוניקה של הצאריות המוסקבאית, המאפיין בצורה החיה ביותר את יחס החברה המסורתית לחדשנות. אין לנו כרגע אפשרות למצוא את הטקסט הזה ולשחזרו במדויק. לכן אנו מצטטים מהזיכרון ומבקשים מראש סליחה מהקוראים על אי-התאמות אפשריות עם המקור:
״איוושקו ניפח בכדור בעשן עשן מגונה ועף מעל מגדל הפעמונים. על כך הוכה בשוטים ללא רחם והושם בכבלים״.
ו. סטיופין מפרש אירוע זה כך: מאתיים וחמישים שנה לפני המונגולפייה, איש רוסי המציא את כדור הפורח ובפועל הגשים רעיון זה. כך הגיבה הציוויליזציה המסורתית לחדשנות. בניגוד אליה, התפתחות הציוויליזציה הטכנוגנית לא רק מקבלת חדשנות, כי אם גם מתבססת עליה. ההיגיון הזה של סטיופין מקרב אותנו להבנת מהות החברה החדשנית, הקשורה בהתפתחות הציוויליזציה הטכנוגנית.
יש לנו ספקות גדולים באמינות הדיווח של הכרוניקאי המוסקבאי על המצאת כדור הפורח, שהקדימה בהרבה את המצאת המונגולפייה. נמוכה מדי הייתה רמת ההתפתחות הטכנית של אותה תקופה, כדי ליצור מנגנון כזה של אוויראוטיקה. אך העובדה נשארת עובדה: החדשן נענש באכזריות על הניסיון ליצירת מנגנון זה, גם אם בפועל לא הצליח לעוף מעל מגדל הפעמונים. החברה המסורתית חושבת במיתולוגיה, ולעתים קרובות מקבלת את הכוונה כמעשה, ואת השמועות – כאירועים ממשיים.
במשך מאות שנים חלמו אנשים על מעוף באוויר, אך ניסיונות ההגשמה של חלום זה עמדו בסתירה לאידיאולוגיה של החברה המסורתית, שלפיה הפררוגטיבה של יכולת המעוף ניתנה רק לישויות על-טבעיות, ומעופו של אדם נחשב כביטוי לקשר שלו לכוח שטני.
אכן, החברה החדשנית בניגוד לחברה המסורתית, ככל שהיא מתהווה מהמסורתית, משתמשת במידה רחבה יותר ויותר
בחדשנויות מגוונות להתפתחותה. עם זאת, בתוך החברה החדשנית זמן רב נשמרות גישות ומוסדות טרדיציונליסטיים, המפריעים להגשמת החדשנויות. למחברי החדשנויות לא פעם נאלץ במאמץ עצום להתגבר על השמרנות של מוסדות פוליטיים, כלכליים ומדעיים, כדי להוכיח את נחיצות השימוש בהם. וככל שרעיון מסוים חדשני יותר, כך התנגדות עקובה יותר הוא מעורר לא פעם אפילו בחוגים מדעיים.
מחבר שורות אלה הגן על עבודת דוקטורט בפילוסופיה בשנת 1986. עם זאת הוא נאלץ להגן על עבודה זו פעם שנייה בוועדת הוואק של ברית המועצות, משום שמומחי הוועדה הגבוהה להסמכה הגיעו למסקנה ש״מחבר עבודת הדוקטורט מתיימר לרמה גבוהה מדי של חידוש מדעי״. הפגם הבלתי-נתיק של פעילותנו המדעית, אם אפשר לכנות זאת פגם, הוא דווקא בכך שאנו תמיד מתיימרים לרמה גבוהה של חידוש מדעי ובבוז דוחים כל ניסיון למינון החידוש ביצירה המדעית. אך כל חידוש, אפילו בחברה חדשנית המתהווה, ואפילו אם לחידוש זה יש הצדקה מדעית ומעשית מקיפה, ואינו פרוייקטריות ריקה, זוכה להכרה ציבורית בקושי רב מאוד. לשם כך צריכים להתבשל תנאים חברתיים מתאימים ולהתגבש צורך חברתי תואם.
אף על פי כן, החברה החדשנית, שככל שהיא מתפתחת מקבלת ביתר חפץ ליישום ומשתמשת בפועל בחדשנויות, יוצרת אפשרויות עצומות והולכות ומתרחבות לרווחה ולקיום נוח של המוני ענק של האנשים החיים בה. אך החברה החדשנית המודרנית – אינה כלל גן עדן ואינה אוטופיה מוגשמת. היא מלאה במגמות שליליות ובבעיות קשות, שרבות מהן יכולות להיפתר בצורה מספקת רק ככל שהתפתחותה תימשך. זאת ועוד, החברה החדשנית
מתפתחת מהר יותר וביעילות רבה יותר, ללא השוואה, מכל חברה מסורתית.
החברה החדשנית עצם התפתחותה הסוערת ושינוי הנסיבות הסובבות את האדם מולידה בו אי-נוחות, פחדים, עצבנות, דיכאון. רק בקושי הסתגל האדם לנסיבות הסובבות אותו, סידר את החיים, יצר לפי טעמו וצרכיו את הסביבה הנחוצה לו, ומיד הכל מסביב משתנה. מתבררים כמעורערים גם העבודה, וגם המשפחה, וגם יחסי המינים, וגם היחסים עם ההורים והילדים. בכל מקום שינויים, תמורות, רה-אורגניזציות.
נניח, אדם עבד בפירמה, קשר עימה את עתידו, והפירמה נסגרה, והאדם נזרק אל הלא-נודע. האדם מרגיש עצמו כישלון, הכל נראה לו מגעיל, מתחילים קונפליקטים במשפחה וכן הלאה. החיים בחברה החדשנית מלאים סיכונים. בנהיגה במכונית, אדם בכל רגע מסתכן להיקלע לתאונה או בשל פיזור תשומת לבו, או מסיבות שאינן תלויות בו. האדם נמצא במצב של סטרס רצוף, שלעולם אינו פוסק.
החיים בערים גדולות מכתיבים לאדם קצבים נוקשים, ומצד שני נורא לא-קצביים. המוני ענק של אנשים קמים בבוקר, בלא שישנו כלל. צלצול שעון המעורר בשיא השינה לעתים קרובות מפחיד אותם, גורם ללחץ מוגבר בכלי הדם, וכתוצאה מכך – לעוויתות כלי דם, לכאב ראש או להפרעה בפעילות הלב. וכך כל יום עבודה. אי-הקצביות של החיים נגרמת מהכורח להספיק לעשות את כל ההכרחי, אך בשל מליאות החיים בהרבה יותר מדי חובות וצרכים הם לעולם אינם מספיקים, תמיד ממהרים ומאחרים. הם לא תמיד מספיקים לאכול כראוי, לנוח בזמן, למצוא זמן לחיים אישיים. החיים עוברים במצב של מרוץ מתמיד. האדם עומד בפני הבחירה: במה להקריב, כדי לבצע את ההכרחי ביותר.
הטרדיציונליסטים הפילוסופיים לעתים קרובות מאשימים את אנשי החברות החדשניות בשאיפה לבצע, במרדף אחר מזומנים, בדומיננטיות של הצורך במשאבים כספיים. כמובן, התשוקה הבלתי-מרוסנת להתעשרות, לקבלת הכנסות-על, להצטברות משאבים כספיים מעייפת את האדם, הופכת אותו לעבד של הצרכים החומריים. אך יש לזכור, שהמון עצום של אנשים רואה במשאבים הכספיים שנצברו מעין הצלה מהסיכונים של החברה החדשנית, כרית ביטחון, עתודה, שניתן להשתמש בה במקרה של תמורות חיים שליליות.
בכסף, בכלכלת שוק, ניתן לרכוש כל מה שרוצים, חוץ מאהבה אמיתית. אך רכישות גדולות דורשות גם כסף רב, למשל רכישה והשבחה של דיור איכותי מאוד. זאת ועוד, השאיפה לשכר גבוה, אם רק אין היא קשורה בפשע, מובילה לתרומת מאמצי עבודה גבוהה בהתאמה של האדם להתפתחות החברה החדשנית, משום שכל עבודה מועילה מצטברת בציוויליזציה האנושית ותורמת להתפתחותה.
תוצאה של המרוץ המתיש של אנשי החברה החדשנית אחרי הצלחה בעסקים ורמת צריכה גבוהה הם אורח החיים הצרכני והמרדף אחר תענוגות בלתי-מכבידים. צמצום חיי האדם לסיפוק צרכים חומריים מעצב את דימוי הצרכן – סובייקט, שהפך לאובייקט של צרכיו שלו, המצמצם את כל פעילותו החיונית למרדף אחר סיפוק צרכים, והפך כתוצאה מכך לעבדם.
המוני ענק של אנשים, המנהלים אורח חיים צרכני טהור, מבחינים במוקדם או במאוחר שבקיומם נוצר ואקום, המורכב באחידותה העגומה של החיים. החיים זורמים בשעמום ובחוסר-משמעות, נשפכים בין האצבעות, בלא להשאיר סיפוק רוחני. כדי למלא את הוואקום הזה, הם פונים לתרבות, אך לתרבות כזו, שאינה דורשת עבודת חשיבה לצורך הבנתה והבנתה, מביאה עונג חושי, רחוק למדי
מהתענגות אסתטית אמיתית.
הצרכנים מתייחסים לתרבות כאל אובייקט של צריכה. כל אחד מהם בוחר את אובייקטי התרבות לעצמו לפי הטעם. מתוך יצירות אמנות הקולנוע הם בוחרים סרטי אקשן, קומדיות ומלודרמות, תוך התעלמות מוחלטת מקולנוע רציני, בעייתי. הם בוחרים לעצמם קריאה תואמת, מעוטרת בעטיפות בוהקות ועלילות פשוטות, רחוקות מהמציאות. בשל המוניותם הצרכנים הופכים למחוקקים בתחום תרבות ההמונים, אשר צעד אחר צעד בולעת ודוחקת את התרבות הגבוהה. סופרים, קולנוענים, מלחינים, זמרים, שחקנים, ציירים נאלצים ללכת אחריהם כשורד, להתחנף לטעמיהם, תוך המצאת טריקים שונים, כדי לשמח במשהו ולמשוך צרכנים של תוצרתם. הדבר לעתים קרובות מאוד, אם כי לא תמיד, מוביל לפרופנציה, לפרימיטיביזציה של האמנות.
לא הכל, כמובן, רע גם בצרכן. ברוכשם סחורות איכותיות, הצרכנים מעודדים את התפתחות הכלכלה החדשנית. המון הצרכנים כולל אנשים בעלי טעמים, העדפות, אינטרסים מגוונים ביותר.
בתקופה הסובייטית הביקורת על הצרכנות עזרה לאידיאולוגיה הטוטליטרית להתמודד עם חוסר שביעות הרצון ההולך וגובר של המוני אוכלוסייה גדולים ממחסור בסחורות ההכרחיות ביותר במסחר וממחסור בשירותים ההכרחיים ביותר. בחברה החדשנית המון הצרכנים לא רק מגוון בצורה קיצונית, אלא גם דינמי למדי. ככל שהחברה החדשנית מתפתחת וטכנולוגיות המידע מתפשטות, גדלה המודעות של המון הצרכנים, ואחריה עולה גם הרמה התרבותית של נציגים רבים שלו, מתעדנים הצרכים הרוחניים שלהם, גוברת נטייתם לקליטת רעיונות חדשים. חשיבות עצומה יש למחשביזציה הטוטאלית של החברה החדשנית ולהופעת האינטרנט. האינטרנט לא רק מספק לאנשים מידע מכל הסוגים, כי אם גם
מאפשר לאנשים לתקשר ביניהם ללא תלות במרחקים המפרידים ביניהם, למצוא חברים וחברות חדשים.
אך גם לזה יש צד שלילי משלו, צל. מתרוקנים השורות
של ״נרקומני המחשב״, ילדים אי-אפשר שעות לקרוע מהמחשבים, הם כל כך מחוברים למשחקי המחשב, עד שהם מאבדים קשר עם המציאות ומתחילים לחיות בעולם וירטואלי הנתפס חושית. הם לא רק מקלקלים את עיניהם, כי אם גם רוכשים הפרעות בנפשם המתהווה. מהם, אגב, אינם מפגרים בכך מבוגרים רבים מאוד.
בעיה גדולה בחברה החדשנית המתפתחת מהווה גם השינוי ביחסים האישיים בין האנשים. בחברה הפטריארכלית המסורתית ראש המשפחה היה בהגדרה גבר. לאישה הוקצה מעמד כפוף, גורלה היה לידת ילדים, הטיפול בהם, ניהול משק הבית ופינוק הגבר במין. בחברה החדשנית הכל התהפך. הנשים קיבלו אפשרות לעבוד בתחומים המגוונים ביותר, לקבל השכלה בשווה עם הגברים, רבות מהן רוצות לבנות קריירה, לרכוש סמכויות שלטון בחברות ובמבני המדינה.
זו, ללא ספק, הישג עצום של החברה החדשנית, המקרב אותה למימוש העיקרון ההומניסטי הגדול של שוויון אפשרויות החיים של נשים וגברים. אך במקביל מתחדדות בחדות הבעיות, הקשורות באסימטריה הטבעית של גברים ונשים. אסימטריה זו מתבטאת בהבדלים עקרוניים ביניהם בארגון הגופני, בפסיכולוגיה, בתחום הרגשי, בהעדפות ובשאיפות מיניות. במקום להשלים זה את זה בהרמוניה, גברים ונשים במקרים רבים, אם לא ברוב, מדירים זה את זה הדדית בשל האסימטריות הבלתי-ניתנת-להסרה הזו. כתוצאה מכך יחסיהם, ועל אחת כמה וכמה החיים המשותפים, לעתים קרובות הופכים לסיוט.
גדל מספר הגירושים, הילדים במשפחות חד-הוריות, אימהות חד-הוריות,
אנשים בודדים. לצד המשפחה הגרעינית הקלאסית מופיע שפע של סוגים מגוונים ביותר של תחליפים ליחסי משפחה. ההבדל המרכזי שלהם – היעדר מגורים משותפים קבועים, רכוש משותף ורישום רשמי של הנישואין. חינוך ילדים במשפחות חד-הוריות יכול ליצור בעיות להתפתחותם המלאה, משום שבגיל המוקדם חשובה במיוחד ההשפעה של שני המרכיבים, הנשי והגברי, של ברית ההורים. הסולידריות של האב והאם בתהליך החינוכי חוסמת גחמות וקונפליקטים של ילדים עם ההורים, שלעתים קרובות הם השתקפות של קונפליקטים ביניהם. הילדים מעתיקים בהתנהגותם את ההורים גם את הטוב וגם את הרע, ובונים בהקשר זה מודלים של התנהגותם שלהם.
לעתים קרובות מאוד אנשים, שנפטרו מקשרי המשפחה או אפילו שומרים על שרידים מהם, נכנסים לקשרים מיניים מזדמנים, מרבים להחליף פרטנרים בחיפוש אחר סיפוק מיני. בחברות מסורתיות התנהגות כזו הייתה נתונה לגינוי מוסרי, ואילו בחברה החדשנית היחס של הסובבים לזה נעשה סובלני ומבין. החוגים הדתיים, המונעים על ידי השקפת עולם טרדיציונליסטית, מכשירים זאת כהפקרות, בסברם שהחברה המודרנית שקעה בחטאים ורק פנייה לאמונה הדתית יכולה להציל את האנשים מחיי חטא. אך הדרשות של האהבה הנוצרית משפיעות מעט אפילו על המאמינים. לאחר שיצאו מהכנסייה והרגישו את צדקת הדרשות, הם בכל זאת ממשיכים באורח החיים המקובל עליהם בתנאים שנוצרו.
החירות יוצרת בעיות רבות ויש לה עלויות רבות, אך זו חירות. לאנשים יש זכות בחירה – לשמור על קביעות המשפחה הקלאסית או להיפרד בזמן, אם קשרי המשפחה הפכו להם לכבלים. כמובן, היעדרו של חבר נאמן קבוע מהמין השני, הגר תחת קורת גג אחת ושותף לבעיות החיים, המוכן תמיד לעזרה, לתמיכה, לשיתוף כנה, לעתים קרובות מוליד תחושת בדידות, אבודנות. אבל עדיף
כך, מאשר, תוך ציות למוסר הטרדיציונליסטי או לדוגמות דתיות, לחיות בנישואין שהפכו לכלא, שבו היחסים בין גבר לאישה חדורי שנאה, שבו אין מנוחה מקונפליקטים וסקנדלים מתמידים, מהאשמות הדדיות, שבו כל רגשי אהבה הדדית כבו מזמן והתהפכו להפכם.
והאם סקנדלים של ההורים פוצעים את הילדים פחות ממגורים נפרדים ומפגשים שלווים סדירים להשתתפות בחינוך המשותף? מלחמת הבית משפיעה על האנשים יותר גרוע מאשר בדידות זמנית. ועם זאת יצירת יחסים הרמוניים בין גברים לנשים אפשרית. אפשרי גם חיזוק של משפחות, החיות בחברה החדשנית. אבל זו דרך קשה, המתחילה בבחירה אחראית של פרטנר, נמשכת בפעילות יצירתית משותפת – לא בהכרח בתחום המקצועי – כי אם בעיקר בתחום היצירה העצמית תוך שיתוף הילדים בה. היצירה המשותפת של עצמם ושל הסביבה, הפעילות המשותפת והעמדה המשותפת מול נסיבות החיים הקשות מקרבת בין האנשים יותר טוב מכל דרשות והטפות.
אויב נורא של יחסי המשפחה הוא השעמום, השגרה. הילדים עם בכיים ודרישותיהם הנצחיים, המתרחשים גם בחינוך נכון, מתישים את הנפש של ההורים ומעודדים החלפת סביבה. לכן הופכים הכרחיים יציאות קבועות אל החברה. לעקרונות של יחסי המשפחה החדשים חייבות להפוך החירות והאחריות. בפועל משמעות הדבר שביחסי המשפחה הכרחית גילוי-לב מלא ואיסור מוחלט על קנאה. אנו יודעים כמה קשה זה. זאת ועוד, קשרים מיניים זרים או לפחות חשד בהם הם אזור סיכון ולעתים קרובות הופכים למחריבי המשפחה. אך המציאות היא שיחסים מיניים עם אותו פרטנר במוקדם או במאוחר הופכים לשגרה ואינם מביאים סיפוק הדדי. הכרחי לזכור זאת לאנשים הנכנסים לנישואין.
אך מין בריא הוא אמצעי חשוב להבראת הגוף
והנפש, במיוחד אם הוא מביא לסיפוק הדדי. הוא מביא גם תענוג אסתטי, מהווה פריקה נפשית ומרומם את מצב הרוח. והטבע הביולוגי של האדם דורש ללא הרף גיוון מיני. עצות הפסיכולוגים והסקסולוגים להשגת גיוון במין המשפחתי עוזרות מעט. לכן נעשה הכרחי החלפת פרטנרים במינון, בהסכמה הדדית, בצורות המגוונות ביותר. מה, אנו מטיפים לחוסר-מוסריות גלויה? הירגעו, שומרי המוסר המסורתי! החיים בחברה החדשנית דורשים ויתור על דעות קדומות מיושנות. ההקפדה עליהן הכרחית רק לאנשים בעלי אופי שמרני. אך זו הבחירה שלהם, ולא ציווי קטגורי, החל על כל חברי החברה.
לחברה החדשנית הכרחי מוסר של חירות ואחריות, סובלנות ופשרה, ולא מוסר של איסורים והגבלות, מצוות וחוקי התנהגות נוקשים, ההכרחי בחברה המסורתית והנשען על דוגמות דתיות. אך האדם שאינו משתפר אינו מסוגל לעמוד במשא החירות והאחריות, הוא בוודאי ייכשל במשהו ויהפוך את הטוב לרע, את החירות לכפייה ואת האחריות לסיפוק האגואיזם שלו. רק שיפור פסיכופיזי, מוסרי ויצירתי עצמי קבוע יכול להפוך את האדם למוסרי באמת, הוא מחזק את הנפש וחוסם התפרצויות רגשיות, ביטויי כעס, תורם ליישוב קונפליקטים מספק הדדית, המרעילים את חיי המשפחה. לאמצעי המרכזי של חיזוק המשפחה המודרנית אנו רואים את השיפור העצמי המשותף, כלומר את האבולוציה המכוונת של חיי האדם.
המוסר האבולוציוני מתייחס להפלות בצורה שונה לגמרי, מאשר המוסר הדתי, הטרדיציונליסטי. במדינות רבות ההפלות אסורות בחוק מטעמים דתיים. מהנקודה הדתית
של הראיה ההפלה היא רצח של יציר אלוהים, כלומר פשע, המבוצע בשותפות של האישה ההרה והרופא המבצע את ההפלה. כמובן, היריון בלתי-רצוי הוא ביטוי של חוסר-אחריות של גבר ואישה, הנכנסים לקשר מיני. אך ללמוד לנהל את היחסים המיניים לסיפוק הדדי ובביטחון מלא אינו פשוט. כאן דרוש ניסיון מסוים. ובגיל הצעיר בהתנהגות המינית של אנשים שולטים יותר ההורמונים, מאשר התבונה. ואז נעשה הכרחי ההפלה, שנידונה על ידי החשיבה הטרדיציונליסטית.
לבצע הפלה בכל זאת עדיף, מאשר להביא ילד בלתי-רצוי. כמובן, ההפלה אינה משפיעה טוב על בריאות האישה, אך מה נעשה. מהנקודה האבולוציונית של הראיה, בניגוד לדתית, העובר האנושי הוא רק התחלה של התהוות האדם, ולא האדם עצמו. הוא כרגע מהווה אוסף של תאים מתרבים, הממוקם בגוף האישה ושייך לגוף זה. בחברה חופשית לאישה זכות לנהוג בגופה. זו זכותה הבלתי-ניתנת-להפרדה והקדושה.
אנו רואים, שכל מכלול הבעיות של החברה החדשנית קשור הן בחוסר-השלמות, בחולשת ההתפתחות של חברה זו בשלב המודרני, והן בחוסר-שלמותו של האדם, בחוסר ידיעת חייו, בחוסר הידיעה ובאי-הרצון לשפר את עצמו ולהפוך את המציאות הסובבת בצורה הומניסטית. אנשים לא-מושלמים נכנסים ליחסים לא-מושלמים, מגיבים באופן לא-מושלם לנסיבות הסובבות ומחריפים את חוסר-השלמות של החברה, שבה הם חיים.
הנשיות, הדינמיות והבעייתיות של החברה החדשנית המודרנית משפיעה באופן מעיק על הנפש של האדם, מולידה פחדים שונים, פוביות, סטרסים כרוניים, פוצעת את מערכת העצבים, גורמת למחלות עצבים מגוונות ואף לנפשיות. אנשים שואפים להימלט מהמציאות, להסיר
את הסטרסים בכל דרך שהיא – על ידי שקיעה במציאות וירטואלית, בצריכת אלכוהול או סמים, בפולחנים דתיים אורתודוקסיים או בלתי-אורתודוקסיים וכו'. גוברת ומתפשטת בקרב המוני האנשים השאיפה לפחות בחלקה לחזור אל החברה המסורתית, להכפיף את עצמם לכוח חיצוני כלשהו, להשפעה פטרנליסטית.
משאות החירות, עלויותיה מביאים לתופעה המונית של בריחה מהחירות, שנחקרה לעומק בפסיכואנליזה של אריך פרום. אנשים חווים צורך בהשתייכות לחמולה כלשהי, לקהילה, המסוגלת לפצות על בדידותם האקזיסטנציאלית. גובר ומתפשט בקרב המוני האנשים חוסר-האמון והיחס החשדני להתקדמות, למדע, למסקנות ההשקפתיות שלו, ולאבולוציוניזם במיוחד. חוסר-אמון זה מלהיטים הטרדיציונליסטים הפילוסופיים, הקריאציוניסטים, שלא מפספסים הזדמנות, כלשונו של האבולוציוניסט האנגלי ריצ'רד דוקינס, ״לרמוס את השדה המדעי הירוק במגפיהם המלוכלכים״.
הדתות העולמיות אינן מספקות תושבים רבים של חברות חדשניות דווקא במסורתיותן, בכך שהן מטיפות אותו דבר במשך אלפי שנים. הם דורשים מסורתיות, אך רוצים בה גם משהו חדש, חריף, עם פלפל. והם נזרקים אל חיק כתות הנסתר החדשות, שמבטיחות קשר עם כוחות על-טבעיים בקלות ובמהירות, כביכול, ביעילות ובחדשנות. כתות חדשות כאלה גוררות לשורותיהן מיליוני מאמינים בכל העולם, יוצריהן צוברים הון של מיליונים. הכתות החדשות מתפתחות לפי עקרונות שיווק רשתי, ומתפשטות בעולם כמו גרורות.
חלק מהכתות מהוות איום ממשי על הסדר הציבורי. אלה מה שנקרא כתות טוטליטריות. דוגמאות – ״האחווה הלבנה״ ברוסיה ובאוקראינה, ״אום שינריקיו״ ביפן.
נפוצות מאוד גם אמונות קוואזי-דתיות,
המתחפשות למדע. אלה מה שנקרא פראמדע, שלפי מהותו הוא מדע-מדומה, ובמידה ניכרת – אנטי-מדע. הפראמדע עוסק בתופעות מה שנקרא פראנורמליות, כלומר כאלה, שקשה מאוד לצפות בהן ולחקרן ניסויית, משום שהן אינן קיימות בטבע. פראמדענים רבים, תוך רכישת תוארי מדען במדעים טכניים, טבעיים או פילוסופיים, חוקרים עשרות שנים תופעות פראנורמליות, בתקווה להוכיח את קיומן.
הם חושבים עצמם למהפכנים במדע, לגאונים בלתי-מוכרים, תוך שהם מחניפים במחקריהם המדעיים-למראה לשרלטנות ובורות. לתופעות הפראנורמליות, הנחקרות על ידם, שייכות קריאה והעברה של מחשבות למרחק (תופעות פראפסיכולוגיות), הזזת חפצים במאמצי מחשבה (טלקינזיס), ראיית אצבעות (פרוסקופיה), מעבר דרך קירות והעברת גופים למרחקים גדולים (טלפורטציה), צפייה וניבוי העתיד (ראיית-הנסתר), אפקטים רעשיים ואחרים בלתי-מזוהים בדיור (פולטרגייסט), עצמים מעופפים בלתי-מזוהים (עב״ם), המתפרשים כפלישה של חייזרים, וכן חטיפת אנשים על ידם, פראפנומנים, הכלולים בתורה שלפיה חייזרים הגיעו לכדור הארץ בעבר הרחוק והתערבותם הניחה את היסודות של הציוויליזציה הטכנוגנית וכו'.
לבחינה בלתי-משוחדת ברור לחלוטין שכל אלה והפראפנומנים הדומים להם מייצגים תופעות על-טבעיות, שהם מייצגים דימויים של מיתולוגיה מיוחדת, שבעידן המדע קיבלה צורה מדעית-למראה ומתחפשת למדע, תוך התכסות בסמכותו. מובן שתופעות פראנורמליות לא יכולות היו להיווצר אבולוציונית, שהאמונה בהן סותרת את כל הידע, שהושג על ידי הפיזיקה, המכניקה, הפסיכולוגיה המדעית, ושבאמונה זו טבוע אנטי-אבולוציוניזם אגרסיבי ובור למדי.
כך, האגדות על חטיפת אנשים בידי חייזרים משחזרות בדיוק את הסיפורים הקדומים על מכשפים וערפדים. הסופר-הרפתקן האמריקאי אריך פון דניקן בזמנו הרוויח מיליוני דולרים ממכירת הספרים ״זיכרונות על העתיד״, ״זריעה וקוסמוס״ ועשרות אחרים, שרכשו פופולריות עצומה בקרב אוהבי המיתולוגיה המדעית-למראה. אין, כנראה, מדע כזה, שעליו לא הייתה טפילה הפראמדע. כך, הפראפסיכולוגיה מייצגת פסיכולוגיה מעוותת, תיאוריית הטלקינזיס והטלפורטציה – פיזיקה ומכניקה מדומות, הפרוסקופיה – פיזיולוגיה מדומה, תיאוריית ראיית-הנסתר – פרוגנוסטיקה מיתולוגית, האסטרולוגיה – אסטרונומיה מדומה, האלכימיה – כימיה מדומה, תיאוריית העב״ם – אסטרונאוטיקה מדומה, תורתו של פון דניקן – היסטוריה מדומה אנטי-אבולוציונית וכו'. להיסטוריה המדומה שייכים גם כתבים רבים של המתמטיקאי פומנקו.
מדוע אם כן המוני אנשים גדולים קונים את הטריקים הזולים האלה? מדוע נשים כל כך נופלות בתחזיות אסטרולוגיות ובהבלים של מגדות עתידות ורואי-הנסתר? כיצד יכול אדם שפוי להאמין שמיקום הכוכבים והקבוצות, הנמצאים במרחקים עצומים מכדור הארץ, מסוגל בדרך כלשהי להשפיע על מסלול החיים של אנשים, שנולדו ביום מסוים בשנה, תוך התחשבות בכך שהשנים עצמן נקבעות בסיבוב כדור הארץ סביב השמש? והרי כל האנשים האלה – אינם משוגעים, הם בדרכם החיים מתנהגים באופן נורמלי ופרגמטי למדי, בוחרים בעצמם את הדרך הזו ואינם נכנעים לצו הכוכבים. המשיכה של אנשים לעל-טבעי, כולל גם בצורה מדעית-למראה, מוסברת באי-הוודאות של הקיום האנושי, בתלותו בנסיבות חיצוניות שאינן נשלטות על ידי האדם.
הנסיבות האלה בתודעת האנשים מימי קדם מוצגות כמיסטיות וגורליות, מיסטופיקציות ומופיעות בתפקיד כוחות על-טבעיים, שעליהם ניתן להשפיע רק באמצעות פעולות מאגיות אי-רציונליות באותה מידה. אי-הוודאות
של קיום האדם בחברה החדשנית אפילו גבוהה משמעותית, מאשר בחברה המסורתית. האדם נמצא תחת הגנת הרפואה המודרנית, יש לו אמצעים מובטחים לחיים, במקרה הגרוע, בצורת עזרה סוציאלית. אך האדם הלא-מושלם עדיין תלוי מדי בנסיבות, הוא אינו יכול לווסת ביעילות את יחסיו עימן. האדם של החברה החדשנית במסה שלו עדיין טרדיציונליסטי מדי, מסורתי, עוין לחדשנות. זה גם מה שגורם לצרכו בבריחה מהמורכבויות של החברה החדשנית אל אימוץ של צורות שונות של אמונה בעל-טבעי.
האנשים חיים הרחק מהמדע, מחיפושיו והישגיו הבלתי-נלאים. הם רק נהנים מפירותיו. אפילו מדענים, העוסקים בענפי מדע מיוחדים שונים, לעתים קרובות אינם מכירים כלל את המדע בשלמותו העצומה. לכן מסת האנשים, כולל גם כמה מדענים, נוטה למיתולוגיזציה של המדע ולהפיכתו בתודעתם למעין דמוי של טקס מאגי. מידע על חיפושים מדעיים והישגים שאבי האנשים בעיקר מספרים מדעיים-פופולריים ומתוכניות טלוויזיה. בהם הישגים מדעיים מוגשים בעטיפה שיווקית, ונראים כמעין נסים, מתובלים בהבטחות לנסים גדולים עוד יותר בעתיד. כך, מביוטכנולוגיה והנדסה גנטית מצפים ליצירה בעתיד הלא-רחוק של יצורים חיים, שתוכננו על ידי האדם, של איברים אנושיים להחלפת חלקי גוף שהזדקנו או חולים ללא-מרפא וכו'. אז מדוע שלא להאמין בנסים, שהובטחו על ידי הפראמדע?
כתבנו את הספר הזה כדי שאנשים, לאחר שיקראו אותו, יבינו מהו באמת העולם, הנגלה לפני המדע, כיצד הוא מתפתח אבולוציונית וכיצד יכול להתפתח האדם, המסוגל להשפיע באופן חיובי על האבולוציה של העולם האנושי. המציאות קשה, אך זו המציאות. אנו יכולים לשפר אותה בעקביות, תוך השקעת מאמצים לא מבוטלים. אנשים, החיים באשליות, הנמלטים
מהמציאות, מאבדים את היכולת לשפר את חייהם הממשיים ואת חייהם של האנשים הסובבים אותם. כתוצאה מכך המציאות מופיעה לפניהם עוד יותר אכזרית, מאשר היא באמת. האבולוציוניזם האוניברסלי נועד לא רק כדי לתת למדע חוט מנחה לחיפוש יצירתי, כי אם גם כדי לעזור לאנשים להיפטר מאשליות, המתאימות לחיים בחברה הקפואה.
אי-אפשר שלא לומר גם על המיתולוגיה הפראפוליטית, הנפוצה בכל העולם, אך פופולריות ואגרסיביות מיוחדת רכשה ברוסיה הפוסט-סובייטית, ומעכבת ברצינות את התפתחותה החדשנית. כאן הפופולריות שלה ניזונה מקריסת השאיפות האימפריאליות, מחיוניות המסורות הסובייטיות וממרירות השכבות השוליות, כולל גם שוליים מהאינטליגנציה, שמתוך התמורות שאירעו, בעל כורחם, נקרעו מ״גן העדן״ הסובייטי השבע והנח, והושלכו אל האדמה החוטאת. מיתולוגיה כזו מייצגת דוגמה טיפוסית של בריחה מהחירות וביטוי של מנטליות אנטי-קפיטליסטית.
לפראמדע צמודה ישירות מה שנקרא קונספירולוגיה, כלומר תורה על כך שההיסטוריה נעשית על ידי כוחות נסתרים, אפלים, מיסטיים, מזיקים, דמוניים, המפעילים השפעה על מדינאים לגיטימיים למימוש אינטרסים אגואיסטיים שלהם. למספר כוחות כאלה מיוחסים ארגונים סודיים, מוסווים היטב, של הבונים החופשיים, וכן יהודים, שכביכול שואפים להקים מדינת עולם תחת שלטונם ולשם כך חודרים בחשאי למבני המדינה של מדינות שונות.
לתפקיד הנבל הקונספירולוגי הראשי הועלה המיליארדר האמריקאי ממוצא יהודי דייוויד רוקפלר, שעל כספו הקים את מה שנקרא מועדון בילדרברג במטרה לדון בבעיות הגלובליות של המודרניות ובאפשרויות ליצירת, לפתרונן, ממשלה עולמית, פרלמנט,
משטרה אקולוגית ומבנים אנטי-טרוריסטיים.
כיוון חשוב של המיתולוגיה הפראפוליטית המודרנית הוא האנטי-אמריקניזם הלוחמני. החוגים השולטים של ארה״ב מואשמים בשאיפה להשתלטות עולמית, בפעילות חתרנית נגד רוסיה ובעלות בריתה, בפיתוח תוקפנות בקנה מידה גלובלי למימוש אינטרסים רווחיים שלהם והשגת גישה למשאבי נפט וחומרי גלם אחרים. המשטרים הדיקטטוריים הפושעיים של מנואל נורייגה בפנמה, סלובודן מילושביץ' בסרביה, סדאם חוסיין בעיראק, הטליבאן באפגניסטן מוצגים ככבשים תמימים, קורבנות תוקפנות, לוחמי עצמאות. עוצמתה והתפתחותה הכלכלית של ארה״ב מוסברות בכך שהאמריקאים מוציאים בכמויות עצומות דולרים, ומכיוון שדווקא הדולר התקבל כמטבע עולמי, אמריקה מתעשרת, פשוט בכך שהיא מדפיסה שטרות ירוקים.
לאגדות כאלה מאמינים אפילו כמה מדענים ופילוסופים גדולים. הנסיבות, שבזכות התפתחות ממושכת של עסקים, השקעות ענק במדע, בכלכלה חדשנית ארה״ב השיגה עליונות טכנולוגית והתרחקה משמעותית בהקשר זה ממדינות אחרות, כאילו אינן ידועות למפיצי המיתוסים האלה. שיהשוו את מצב המדע בארה״ב וברוסיה, שבה על מחקרים ניסיוניים מוציאים סכומים זעומים, ומדענים בקושי מכסים את ההוצאות. אין פלא, שמדענים מכל מדינות העולם מקבלים הזמנות לעבודה בארה״ב, שבה נוצרים להם תנאים נורמליים לעבודה ולחיים.
ואילו מפיצי המיתוסים אינם מוותרים כלל על סחורות אמריקאיות, שהן מוצרים של טכנולוגיות גבוהות. נזכיר, שסחורות סיניות זולות מיוצרות ברוב המקרים בטכנולוגיות, שפותחו ואושרו בארה״ב. אגב, זילות הסחורות הסיניות מוסברת בניצול אכזרי של עובדי המפעלים הסיניים, אשר מזמן עבר אל העבר והפך
לבלתי-מותר במדינה מתורבתת.
דווקא בארה״ב הומצא והופעל האינטרנט, שפתח לכל העולם את הכניסה לעידן המידע. מעניין, כיצד היו נראים המחשבים ומערכות המידע שלנו, אלמלא הפיתוחים האמריקאים?
אגב, נדע זאת, אם נשווה מחשבים, שיוצרו בארה״ב בעת פעולת האמברגו על אספקתם לברית המועצות, עם מחשב ה-מין
״מינסק-1״, שהיה התוצאה המתקדמת ביותר של המחשבה המדעית-טכנית הסובייטית והתפשט בכל המחנה הסוציאליסטי. ואילו בברית המועצות יוצרו בשווה לארה״ב טילים בליסטיים טובים ופצצות מימן על חשבון הגירעון הקבוע של סחורות צריכה עממיות.
יש לציין, שהאנטי-אמריקניזם נפוץ במידה רחבה גם במערב אירופה, אך מסיבה אחרת לגמרי. אירופאים רבים נדחים מהיהירות של אמריקאים מסוימים, שאיתם הם נכנסים לקשרים עסקיים, מחוסר-התרבות ההומניטארי שלהם לעתים, מצרות האינטרסים, מההרגל למדוד הכול במספר הדולרים, מהפרגמטיזם המזויף. אנו רחוקים מאידיאליזציה של ארה״ב. מדינה זו, כמו כל מדינה אחרת, נמצאת תחת כובד ענק של אינספור בעיות שהצטברו. אך כעת היא המנהיגה העולמית הבלתי-מותנית בהתפתחות הכלכלה החדשנית והחברה החדשנית. ולאליטה הרוסית, אם היא באמת ובתמים מתכוונת לתרום להתפתחות החדשנית של רוסיה, הגיע הזמן לוותר על המיתוסים של האנטי-אמריקניזם ולהתאים למציאות הרוסית כמה מנגנונים, שפועלים מזמן בארה״ב והכרחיים באבולוציה של כל חברה חדשנית.
מיתוס נפוץ במידה רחבה בכל העולם הוא הייצוג על אודות המהות המזיקה של התאגידים הטרנס-לאומיים. חדשות סנסציוניות על פעילות לא-נקייה, או אפילו פושעת, של נציגי תאגידים בודדים מתפשטות מיד על כל התאגידים הטרנס-לאומיים וגורמות לאנשים הנתונים לפוביות
מצב של אימה מיסטית. פוביית התאגידים הטרנס-לאומיים קרובה מאוד במקורה לקונספירולוגיה. התרחיש של מיתוסים כאלה פשוט וחסר-יומרה: שם, מאחורי גורדי שחקים מזוגגים, מתאספים ארגונים של עשירים, שרק חושבים כיצד לסחוט על חשבון מדינות אחרות הכנסות-על נוספות. הם מלכלכים את הסביבה של המדינות, שבהן עובדים הסניפים שלהם, הם מעבירים למדינות אלה פסולת רעילה ומסוכנת-קרינה של ייצורם וכו'. אכן, כך קורה לפעמים, אך ההסקה המיתולוגית הופכת בקלות את ה״לפעמים״ ל״תמיד״.
מפיצי המיתוס הזה עוצמים בקפידה את עיניהם בפני העובדה, שהאנושות חייבת לתאגידים הטרנס-לאומיים לא רק סחורות מעולות, המתפשטות בכל העולם, כי אם גם את הרמה הכללית של ההתפתחות הטכנולוגית, שהושגה בחברה החדשנית המודרנית. טכנולוגיות גבוהות, שפותחו על ידי מדענים במעבדות התאגידים הטרנס-לאומיים, משמשות במפעלים גם ברוסיה, גם בסין, וגם במדינות הכי לא-מפותחות.
התאגידים הטרנס-לאומיים מוציאים על מחקרים מדעיים בתחום שבחרו מיליארדי דולרים, מה שלא יכולות להרשות לעצמן אפילו ממשלות המדינות המפותחות ביותר, השומרות על כספי משלמי המסים. עושים זאת התאגידים הטרנס-לאומיים לא מתוך אהבה לאנושות הסובלת, כי אם לניצחון בתחרות החריפה, במרוץ ההקדמה עם תאגידים אחרים. צרכני המיתוסים מכנים אותם מונופולים, תוך אי-הבנה מוחלטת או אי-רצון להבין, באיזו תחרות נוקשה מתרחש מאבקם להישרדות והשגת רווחים.
אחד המיתוסים המזיקים, הנבלים והמביישים ביותר, המפריעים להתפתחות החברה החדשנית, הוא המיתוס על מה שנקרא ״מיליארד הזהב״. מיתוס זה מטופח בפעילות רבה ברוסיה המודרנית. תומכי מיתולוגיה זו, בהתבססם על מספרים שנבחרו במיוחד, טוענים שאוכלוסיית המדינות המפותחות ביותר, המהווה ביחד את ״מיליארד הזהב״ הזה,
חיה לא לפי יכולתה, על חשבון ניכוס משאבי המדינות הפחות-מפותחות, שהיא בונה את רווחתה על עומס מופרז על הביוספירה, על זיהומה בפלטות תעשייתיות ומכוניות של כל כדור הארץ.
מכאן נעשית המסקנה, שהכניסה של אוכלוסיית המדינות האחרות ל״מיליארד הזהב״ סגורה לעולם, שאם מדינות אחרות היו עולות ברווחתן לרמת ״מיליארד הזהב״, כוכב הלכת היה נלכד באסון אקולוגי. ומסקנה אחרת, מאיימת עוד יותר: המדינות המפותחות ביותר מבחינה תעשייתית, דמוקרטית וחברתית עצם רווחתן סוגרת את הדרך להתפתחות לכל שאר מיליארדי תושבי כדור הארץ.
קשה לקבוע, מה יותר בבנייה המדעית-למראה הזו – קנאה, שנאה לדמוקרטיה או הצדקה של הפיגור של מדינתו. על ניצול חסר-רחמים של משאבי טבע מדברים ברוסיה – מדינה, אחת העשירות ביותר במשאבי טבע. האם לא מוטב היה להשתמש ברוב הכספים העצומים, המתקבלים ממכירת מקורות אנרגיה, לצרכי פיתוח במקום לאכול אותם ולהעשיר את צמרת האליטה הבירוקרטית? ואז, אולי, אחרי זמן מה יהפכו ל״מוזהבים״ מיליוני אזרחים רוסים, ויקנאו בהם, תוך הצבעה עליהם כחלק ה״מוזהב״ של האנושות.
הביורוקרטיזם, השחיתות, הדיכוי של היזמות, המיושנות של מכונת המדינה, השכיחות במנטליות של מיתוסים ודעות קדומות טרדיציונליסטיים – זה מה שמפריע לרוסיה להיכנס למספר המדינות המפותחות ביותר, ולא החברה החדשנית של מדינות
״מיליארד הזהב״. והאם יש ברוסיה מעט אנשים, החיים ברמה של ״מיליארד הזהב״? מתפתח ומתרחב ״המעמד הבינוני״, אנשים נמרצים, על אף כל המחסומים הביורוקרטיים, מעלים את רווחתם, פותחים מקומות עבודה חדשים, מייצרים סחורות מועילות.
העסקים ברוסיה קרימינליזציים מאוד. והעסקים המתורבתים סובלים משני צדדים – מהביורוקרטיה ומהפשע. אך האשם בכך אינו ״מיליארד הזהב״ המיתי, כי אם הסדרים הרוסיים המסורתיים, שכבר הולידו בעבר את מפלצת הדיקטטורה הקומוניסטית וממשיכים ממש לחנוק, ״למשוך ולא לתת״ את התפתחות החברה החדשנית במדינה שלהם. והמיתוס על ״מיליארד הזהב״ עוזר היטב לחניקת כל החדש הזה.
לאנשים הכרחי לפקוח את העיניים ולהפסיק לשעשע את עצמם במיתוסים ואשליות. אחרת הם הופכים לקורבנות של החברה החדשנית, המתפתחת כזו או אחרת, ולא ליוצריה החופשיים והאחראיים. עם כל בעיותיה המודרניות, מורכבויותיה וסתירותיה החברה החדשנית פותחת לפני האדם סיכויים מרתקים. צריך לדעת לנצל את הסיכויים האלה, תוך שיפור עצמם וחברתם.
}}

==== האבולוציוניזם האוניברסלי והגישה האבולוציונית-הגיוסית ====
{{רן|
הגישה האבולוציונית-הגיוסית שהצענו היא ניסיון לשפר את מערכת האבולוציוניזם האוניברסלי, תוך הכנסת מושגים וכלים מתודולוגיים חדשים לתוכה. כאן הכרחי לעבור מה״אנחנו״ המקובל בהבעת עמדת המחבר לכנוי האישי ״אני״. נולדתי לעולם הזה בלתי-בר-קיום לחלוטין, כשהייתי נתון ללא-הרף לכאבים ומחלות, ולפני זמן רב לא הייתי כבר בעולם, אלמלא העבודה היומיומית העקשנית על שחזור פעילות תקינה של כל איבר, של כל מערכת של האורגניזם.
החלו צרותי מרגע הלידה עצמה. לעובר שלי הייתה ראש גדול באופן לא-פרופורציונלי, ולא יכולתי בשום פנים במשך כמה ימים ולילות להיחלץ לעולם הזה, תוך ייסורים מוחלטים של אמי. כבר רצו להוציא אותי בניתוח, בחתך קיסרי, שלאחריו בקושי רב הייתי שורד. אך לעזרה בא קרובנו, גניקולוג מנוסה. סיפרו לי, שהוא ביצע איזו פעולה אסורה, ולבסוף נולדתי. נכון, לאמי לאחר מכן שמו תפרים רבים.
לאחר לידה כזו חליתי כל הזמן, בלא-הפסקה. לא הייתה מחלת ילדים כזו, שלא חליתי בה. נורא היה במיוחד מה שנקרא שיעול נובח, שהתעורר בהצטננויות בלתי-פוסקות, ובהופעתו נחנקתי בלילות ולא יכולתי לישון. עזרה רק שאיפת אדים מעל הקומקום דרך צינורית נייר, אך אחרי זמן מה הכל התחיל מהתחלה.
ככל שהתבגרתי, נחתו עלי מחלות חדשות וחדשות. עוד העצמתי אותן באורח חיי הלא-נכון. משהוסרחתי לקריאה מגיל מוקדם, חלמתי רק על כך, איך מהר יותר לעשות את השיעורים ולשקוע בספר. צמא בלתי-נלאה לידע השתלט עלי ולא עזב אותי כל החיים. האם מפליא, שהתחילו אצלי כאבי ראש גיהנומיים, והחיים הפכו לסבל רצוף. לא עזבו אותי גם מחלות אחרות, שהוחרפו באורח החיים היושבני.
רק בגיל 23, כשסיימתי את האוניברסיטה, הבנתי שכך אי-אפשר להמשיך. עד אז בדוגמאות רבות כבר ידעתי, שרופאים אינם יכולים לעזור לי. הם מטפלים ומטפלים באורגניזם בלתי-מתאים לחיים לחלוטין, אך להפוך אותו לבר-קיום ובריא יכול רק אני עצמי ואף אחד אחר. ונטלתי על עצמי את העבודה הקשה והמגעילה למדי מבחינתי בתחילתה על עצמי, תוך ניתוק עצמי מהספרים במאמץ עצום. בתקופה זו נאלצתי לנסוע לכפר לפי ההפצה, שבו לימדתי היסטוריה ומדעי החברה בבית ספר. החיים בכפר היו עבורי מיוסרים בצורה שלא-אתאר, משום שנמנעתי מהנוחות העירונית ההכרחית לי בשל מחלתנותי, והעיקר, לא יכולתי לבקר בספריות הגדולות.
במהרה רכשתי ברונכיטיס קשה ביותר וחזרתי לעיר, לאחר שעבדתי בכפר רק שנה אחת. הצלחתי להתקבל כמרצה לאסתטיקה טכנית בבית ספר מקצועי-טכני. אך זה היה בית הספר ההוליגני ביותר בעיר. בימי קבלת המשכורת התלמידים השתכרו ושברו את החלונות בכל הרובע. המורות, לאחר שיעורים שבהם התעללו בהן
תלמידים בריאים וחזקים, לא פעם בכו בחדר המורים.
אחד המאסטרים של ההכשרה היצרנית, שהוערך מאוד על ידי ההנהלה על המשמעת המופתית, ששררה בקבוצה שבפיקוחו, הנחיל משמעת זו בדרך לא-אורתודוקסית למדי. בהיותו איש חזק בצורה בלתי-רגילה, הוא פשוט הוריד את חגורת המכנסיים והצליף בתלמידים שחטאו על החלק האחורי. הייתי צריך איכשהו לשרוד בתנאים הפראיים האלה. ומצאתי מוצא. לאחר שהסברתי במהירות את החומר החדש לפי תוכנית הלימודים, וראיתי שתשומת הלב של התלמידים מתחילה לברוח, רוב זמן השיעור סיפרתי להם סיפורים מעניינים מתוך הספרים שקראתי.
השקט היה כזה, שזבוב שעף יכול היה להיראות כרעם. המנהל והרשמית, שהציצו שוב ושוב לקהל, כל הזמן חקרו אותי אחרי השיעורים: ״כיצד אתה משיג משמעת כזו? אתה מכה אותם?״ מה יכולתי לומר להם? מודה אני, עניתי: ״מה פתאום, הרי אני פדגוג. כיצד אוכל להכות את תלמידיי. פשוט אני רותק את תשומת לבם בהצגה מעניינת ופופולרית של החומר״. אגב, לא אעמיס עוד על הקוראים בסיפור צרותי (נזכיר, שכך נקרא ספרו של הפילוסוף-הרציונליסט הצרפתי הנפלא של ימי הביניים, אבלר). צרותי נמשכו במשך כל תקופת ברז'נייב, ולאחר מכן אנדרופוב וצ'רננקו בהיסטוריה הסובייטית.
אומר רק, שתחת אנדרופוב כמעט ונפלתי למחנות המורדוביים הנוראים, שבהם אנשים לא שרדו. ב-1984 (נזכיר, שכך נקרא הרומן הידוע של אורוול על זוועות הסוציאליזם) התחלתי להתכתב עם חבר, שעבר לעיר הליטאית קלייפדה. ידעתי, שהמכתבים נבדקים על ידי עובדי הקג״ב, אך הכוח לסבול את האיוולת הסובבת כבר לא היה. היה צורך לחלוק את מחשבותיי עם אדם אמין ומבין. בנוסף, כתבתי ספר, שבו על בסיס ניתוח מקורות רבים ותצפיות משלי קבעתי מסקנה בלתי-מעורערת: השלטון הסובייטי לא יקיים יותר מעשר שנים. ספר זה
התחיל להתפזר בסאמיזדאת.
והנה אחרי זמן מה במכון, שבו עבדתי, הגיעו שני קציני קג״ב, אחד מהם בדרגת קולונל, והשני – קפטן. הם זימנו אותי למשרדו של הקומנדנט של הבניין הראשי והציגו לי חבילת צילומי-העתק של מכתביי לחבר וקטעים מספרי עם הפסאז'ים האנטי-סובייטיים הצבעוניים ביותר. החקירות נמשכו גם בהמשך, כבר בבניין הקג״ב. הציגו לי מסמכים, שמהם עלה שמתכוננים לעצור אותי, לשפוט אותי ולדון אותי למאסר במחנות המורדוביים, שבהם הוחזקו הדיסידנטים הפעילים ביותר. אך ב-1985 לשלטון הגיע גורבצ'וב, ואת עובדי הקג״ב לא ראיתי עוד, לשמחתי הרבה.
מכל הצרות והאי-סדרים האלה הצילו אותי העבודה על עצמי ועל ההבנה היצירתית של המתרחש בעולם. התרגולים הסדירים של השיפור הפסיכופיזי העצמי החלו להניב פירות. התאזן הרצון, עלתה העמידות לסטרסים, החלו לסגת המחלות. כל זה אני אומר לא כדי שהקוראים יזדהו עמי, כי אם כדי להראות, באיזו סביבה נאלצתי ליצור את ראשית המדע על יצירת הבריאות. והבריאות סוף סוף הגיעה אחרי שבע שנים מתחילת העבודה.
תוך עיסוק בריפוי עצמי, במקביל קראתי ולמדתי רבות את הספרות בבעיות, הקשורות באורח חיים בריא, שולטתי במכלולי אימון שונים, בדקתי את פעולתם בפועל. בהדרגה הצטברו ידע וניסיון, ולעתים קרובות יותר נודעו גם מיוחדות האורגניזם שלי. זה התאים לאמרה היוונית-העתיקה הידועה, האהובה על הפילוסופים: כדי להכיר טוב יותר את העולם, הכר את עצמך. או, כפי שאמר הפילוסוף הסיני הגדול, מייסד אסכולת הטאואיזם לאו-דזה: מי שמכיר את עצמו, יכול להכיר את העולם, מבלי לצאת מחצרו.
הרעיון המרכזי, שהנחתי בסינתזה שעשיתי של מסורות המערב והמזרח של ריפוי עצמי, היה רעיון הגיוס.
מההתחלה עצמה הבנתי, שאם אני רוצה להשיג עבודה תקינה של איברי המותשים ממחלות, עלי לגייס אותם למלחמה נגד פגמיהם באמצעות השקעה בהם של עבודה ביולוגית-אקטיבית מסוימת ושל עבודה אנושית מכוונת. רעיון זה והוא שנעשה לתא הראשוני של הגישה האבולוציונית-הגיוסית ושל תיאוריית האבולוציה הכללית, שהוצעה בהמשך על בסיסה. למעשה, הדיבור היה בתקופה זו על אבולוציה מכוונת של האורגניזם והנפש האנושיים באונטוגנזה.
במהרה נולדו לי ילדים – ילד וילדה, מישנקה וליזונקה. בניגוד אלי, הם היו ילדים בריאים לחלוטין. אף על פי כן, מגיל שבעה ימים התחלתי להתאמן איתם לחיזוק בריאותם. השתמשתי בעיסוי, עבדתי איתם לפי מערכת אימונים של תינוקות, שאושרה ברפואה, ולאחר מכן של ילדים צעירים, המצאתי תרגילים חדשים ומועילים. בגיל המוקדם ביותר הם ערכו איתי טיולים ארוכים ביער, שצמח לא הרחק מדירתנו. גייסתי את ילדיי לחיים בריאים. הם מוקדם יותר מילדים אחרים התחילו ללכת ולדבר.
אוי, הזמן הבלתי-נמנע זורם מהר מדי, הילדים התבגרו ועזבו לחו״ל. ליזה עברה לאיטליה וחיה ברומא, מישה עם אשתו הביאו לעולם ארבעה ילדים – שני בנים ושתי בנות. יהי שלום ובריאות עמם! חושב אני, שזה היה הניסיון הראשון של שיפור פסיכופיזי של ילדים מגיל המוקדם ביותר. לפחות ניסויים אחרים אינם ידועים לי.
משהושגו תוצאות חיוביות מהניסוי רב-השנים שלי על גיוס האורגניזם האנושי לתפקוד בריא, התחלתי לחשוב על מהות תהליכי הגיוס ומשמעותם בטבע ובחברה. לכך הביא אותי דווקא הניסוי שלי על עצמי, על ילדיי ועל כמה תלמידים, שכמוני, תוך התעמלות סדירה, נפטרו ממחלותיהם. זה היה, ללא ספק, ניסוי פילוסופי, שמטרתו הייתה הכרת
של אפשרויותיי והבנת ההוויה האנושית. הפילוסופיה מעולם לא הייתה מדע ניסויי, ואף על פי שהנסיבות החיצוניות לא פעם מעמידות אותנו בסיטואציות ניסוייות, ניסוי פעיל של שינוי מחודש אבולוציוני של החיים יכול ללמד אותנו הרבה.
תוך ניתוח תוצאות הניסוי הזה, חשבתי כך: אם גיוס האורגניזם לעבודה ביולוגית-אקטיבית, בעלת משמעות אבולוציונית יכול להשיב סדר באורגניזם הזה, פירושו של דבר, שלגורם הגיוס יש משמעות גדולה הרבה יותר באבולוציה, ממה שיוחסה לו בעבר. מילדותי התעניינתי ללא הרף בהיסטוריה העולמית. שיטת עבודתי עם הספרות קשורה בכך, שלעולם איני סומך על מקור אחד. לפני שאבטא איזו שיפוט, עלי ללמוד את כל הספרות העומדת לרשותי. עזרה שלא-תסולא בפז בכך נותנות לי תערוכות החיבורים החדשים של הספריות הגדולות, שאני מבקר בהן בקביעות משנת 1974. אין לי תענוג גדול יותר מאשר להזין את המוח במידע מגוון. זה אפילו טעים יותר מהמזון המובחר ביותר.
תוך לימוד הספרות ההיסטורית המגוונת, השתכנעתי איזה תפקיד עצום ממלאות באבולוציה של חברות שונות תהליכי הגיוס והמבנים הקשורים בהם. גיוס כוחות למלחמה, גיוס אנשים לעבודות במשקים, גיוס הרוח למימוש פעולות בעלות משמעות היסטורית, רפורמות גיוס, עליות וירידות של פוטנציאל הגיוס של החברה בהיווצרות איומים חיצוניים ובהתפשטות לשטחים, שנכבשו על ידי חברות אחרות – לכל זה יש משמעות עצומה בהיסטוריה. וכל זה דורש עיצוב ארגוני על בסיס יצירת מבני גיוס, הבנויים באופן מסוים.
מכאן היה רק צעד להבנה, שמבנים אלה הם גנרטורים של סדר גם בתחום הממלכתי, וגם בצבאי, וגם בכלכלה. המדינה עצמה אינה אלא מבנה גיוס של הרמה הגבוהה ביותר, המחולל סדר בחברה ו
מגייס את כוחות החברה לפתרון בעיותיה. כל אליטה, המתבלטת מהחברה בנסיבות היסטוריות קונקרטיות, נוצרת במידה רבה מאוד כצוות שירות של מבנה הגיוס של המדינה. הריבוד של החברות המסורתיות למעמדות מתרחש על ידי חלוקת העבודה בין אנשים, העוסקים בשירות מבנה הגיוס של המדינה, לבין אנשים, שנקלעו לפריפריית הגיוס, המספקים למבנה זה ולפונקציונרים שלו משאבים חומריים.
מכאן נעשה ברור שגוייה התיאוריה המרקסיסטית על המאבק המעמדי הנצחי, שהוא כביכול מנוע האבולוציה ההיסטורית. כמובן, אנשים וההתארגנויות המעמדיות שלהם לעתים קרובות מפגינים אי-שביעות רצון ממעמדם התלוי והכפוף, מרמת החיים הנמוכה. אך המרידות והמרדים שלהם תוך הקמת מבני גיוס אלטרנטיביים למדינה – נדירות גדולה. הם מייצגים קטקלזמות, תהליכים הרסניים, השוברים את הסדר במדינה, מטביעים את החברה בכאוס ומעכבים במשך זמן רב את התפתחותה. מנועי האבולוציה ההיסטורית הם התמורות של מבני הגיוס, המתבטאות ברפורמות גיוס וכלכליות הקשורות בהם.
הן מתרחשות על רקע תחרות קבועה של מבני גיוס, מאבק קיום כמעט דרוויני של מדינות עם סוגים שונים של מבני גיוס. תחרות זו גורמת לקהילת האינטרסים של מעמדות שונים במדינה. המעמדות הנמוכים מעוניינים לא פחות מהגבוהים בהבטחת הסדר בחברה ובהגנה מפני התקפה מבחוץ. לכן על אנטגוניזם פרמננטי בין המעמדות לא יכול להיות דיבור.
ללא ספק, המדינה והמעמדות הגבוהים מנצלים את המעמדות הנמוכים, המספקים גם משאבים חומריים לתפקוד ללא-הפרעות של תהליכי הגיוס. זה מוביל להבדלים גדולים מאוד בהכנסות. אך גם המעמדות הנמוכים מנצלים את המעמדות הגבוהים
והמדינה, המבטיחים ארגון רציונלי של העבודה, רכושיים, יחסים, יחסית ביטחון, פעילות חיים, מגייסות למקסום של העודף של המוצר.
בבעיית הניצול יש לעצור בפירוט. זוהי בעיה מורכבת, מושכת לסוציאליסטים מכל הגוונים, שלא פותחה באמת. למדתי את שני הכרכים הראשונים של ״הקפיטל״ של מרקס עוד בכיתות י'-י״א של בית הספר והגעתי להתלהבות מלאה. ראשית, הייתה לי מובנת כל מילה, מה שלא ציפיתי. שנית, כבשו אותי המדעיות הקפדנית, ההוכחתיות והשכנועיות של כל עמדה, של כל משפט. הו, ההתפשטויות הלוגיות האלה, המאפשרות לחדד את תשומת הלב על תהליך מוגדר בקפדנות! עבורי זה היה מודל של יצירה מדעית בהכרה ההומניטארית. אפילו התמרמרתי נגד אלה, הרואים בלתי-אפשרי ידע מדויק בתחום ההומניטארי.
בכל פרק, בכל סעיף של ״הקפיטל״ כציר מרכזי, כמסגרת הנושאת של הניתוח, הופיע הרעיון המרכזי: הקפיטליסטים מנכסים את ערך העודף, המיוצר בעבודת הפועלים, ומוציאים אותו לפי שיקול דעתם – על הגדלת ההון שלהם ועל העשרתם שלהם. מכאן, שהם בלי משים כאילו גונבים או שודדים את היצרנים הישירים, הופכים אותם לפרולטרים, שאין להם שום רכוש ושום סחורה למכירה בשוק, חוץ מכוח העבודה שלהם עצמם, מהנכונות לעבודה.
מכאן נבע בבירור מוחלט, שאם להפקיע את המפקיעים האלה, היצרנים הישירים יתחילו מיד לחיות טוב יותר וטוב יותר, יופיעו בהם גירויים חדשים לפעילות יעילה והם ייצרו חברה אידיאלית של עבודה חופשית. חברה כזו, שבה לא יהיה רכוש פרטי, שבה כל האנשים יחיו באחדות אחווה ושיתוף פעולה, שבה לא יהיה כסף והמדינה תימוט, מרקס בעבודות אחרות אפיין בקווים הכלליים ביותר, בצבעים ורודים, וקרא לה קומוניזם.
שבוי בלוגיקה של ״הקפיטל״, בתחילה האמנתי גם ברעיון המרכזי שלו. עם זאת, ככל שהצטבר ניסיון החיים ותוך התבוננות במציאות של החברה הסובייטית, שבה יושם הרעיון הזה, נהרס לחלוטין הרכוש הפרטי והופקע לרכוש המדינה ההון הפרטי, התחלתי להתפכח גם מרעיון זה. המדינה ללא הון פרטי גם היא בעלת ההון, אך בעלים קשוח הרבה יותר, מאשר יזמים פרטיים. היא מנכסת את כל ערך העודף, המיוצר במדינה, ומתנהלת בו לפי שיקול דעתם של הפקידים של המנגנון הביורוקרטי המנופח. העובדים חיים לא טוב יותר, כי אם גרוע הרבה יותר, מאשר תחת המפקיעים-הקפיטליסטים.
גוספלאן מתכנן הכל עד למסמר האחרון, והפעילות היצרנית מסתכמת בביצוע תוכניות ללא התחשבות במיוחדות האישיות של הייצור. נוסף לכך, קיימת הטיה קבועה לכיוון התעשייה הכבדה, קודם כל הצבאית, תוך ייצור-חסר קבוע של סחורות צריכה עממיות. מכאן – גירעונות כרוניים של הסחורות ההכרחיות ביותר, תורים, ״פרוטקציה״, ״שוק שחור״, גירויים נמוכים לעבודה בהיעדר מוחלט של חירות יצירתית ובהתערבות חצופה בחיי האישיים של האזרחים. המסקנה יכולה הייתה להיות רק אחת: המערכת הסובייטית מיצתה את עצמה ואינה יכולה להתקיים זמן רב.
אך מה יעשה אז עם הרעיון המרכזי, ובהתאמה עם כל הבנייה התיאורטית האדירה של ״הקפיטל״? בהדרגה הגיעה ההבנה, שביצירת ״הקפיטל״ מרקס גייס את כשרונו היצירתי האדיר ואת האירודיציה הענקית בעיקר כדי להעמיד על בסיס מדעי-אבולוציוני אידיאולוגיה אוטופית ואגרסיבית ביותר, דת קומוניסטית מיוחדת. זה הוביל לתיאור ניצול בלתי-מבוסס לחלוטין.
בעלי ההון, ללא ספק, מנצלים את עבודת הפועלים, במיוחד בשלבים הראשונים של התפתחות הקפיטליזם, כשהוא עדיין לא יצא לחלוטין ממעמקי מבנה הגיוס הפיאודלי
של המדינה. אך ככל שמתפתח הקפיטליזם וההתחמשות הטכנית של העבודה, הופך לבעלי ההון לבלתי-רווחי ניצול-היתר של העובדים והפרולטריזציה שלהם, משום שזה מוריד את איכות העבודה. הראשון שהבחין בכך היה ה״רוויזיוניסט״ המרקסיסטי אדוארד ברנשטיין, מה שעורר התמרמרות סוערת של חבריו מקרב המרקסיסטים המאמינים בלהט. אך העניין הוא לא רק ואף לא בעיקר בזה.
שגויה ההפשטה המקורית של מרקס, שלפיה היצרן הישיר מייצר את כל הערך ואת כל רכוש העודף. מרקס עצמו ציין, שהאדם, בניגוד לדבורה, אינו עושה דבר ללא פרויקט, שרטוט, סכמה, מודל מובנה אידיאלית. ואילו בתיאוריית הניצול יצא, שהיצרן הישיר יוצר את הערך בעבודתו הלא-מיומנת לעתים קרובות, ועבודת המתכנן, השרטט, המהנדס, המדען, היזם עצמו, היוצרים את היסודות של תהליכי הייצור ומארגנים את הייצור, היא רק תוצר לוואי של עבודת הפועלים, ומשולמת מתוך ערך העודף, שנוצר על ידם. שטות מוחלטת!
למעשה, כל פועל רק מעביר למתכת, עץ, פלסטיק, בטון וכו' את הערך, שלא הוא יצר. אותו יצרו לפניו מומחים טכניים, המשתמשים בהישגים האחרונים של הציוויליזציה, ויזמים, וכן המנהלים שלהם, הדואגים ליעילות עבודת המפעל והניהול שלו, למכירת תוצרתו, להבטחת כושר התחרות ולצמיחת הרווח, ההולך להבטחת רווחתם הכללית של היזמים וכל עובדי הפירמה, להצטיידות הטכנית של הייצור וכו'. דווקא התפתחות הקפיטליזם יוצרת את התנאים המוקדמים ומבטיחה את המעבר מהחברה המסורתית לחדשנית.
מכאן, שמעמד הפועלים מנצל באותה מידה את יזמיו ומנהליו, ואיתם גם צבא ענק של אנשים משכילים – מומחים טכניים בדרגות שונות, ממדענים
ועד מאסטרים, מנהלים, פיננסים, יזמים. ההבדל בין הפועלים ליזמים טמון גם בכך, שאף על פי שגם אלה וגם אלה שואפים להרוויח כמה שיותר ובכך להעלות את רמת חייהם, הפועלים מקבלים את הכנסתם ישירות מההון של היזמים, והיזמים – מלקוחות הפירמה, להם הם מוכרים את סחורותיהם ושירותיהם. זה גורם לאינטרס הישיר של היזמים בהצלחת הפירמה, באיכות התוצרת והשירותים. מכאן – ההוצאות הגדלות ללא הרף על שיווק, פרסום, הבטחת היציבות הפיננסית של המפעל, הצטיידותו הטכנית וכו'. היזמים יוצרים מבני גיוס-ניהול של ארגוניהם.
ועכשיו נשליך את כל זה על התורה המרקסיסטית על האבולוציה ההיסטורית – המטריאליזם ההיסטורי. המרקסיסטים משוכנעים בכך, שהמדינה מתעוררת כתוצאה מההתחלקות של החברה למעמדות, ככוח על-מעמדי כלשהו ובאותה עת משרת את המעמדות הגבוהים, ההכרחי כדי שהמעמדות האנטגוניסטיים לא יטרפו זה את זה במאבק ההדדי. גרעין רציונלי בכל זה ללא ספק יש. אך בה בעת נעלמת לחלוטין מהעין הספירה הגיוסית, לה אני קורא גיוסיות.
המדינה לא רק מקבעת את היחסים בין המעמדות, כי אם גם מגייסת את החברה לפתרון כל המשימות העומדות לפניה – הבטחת כושר ההגנה, ארגון ורה-ארגון של הצבא, ניהול מלחמות, גבייה סדירה של מסים, שיפור הבסיס החקיקתי של כל צורות הפעילות האנושית, ויסות יחסי הרכוש, ארגון הכלכלה וכו'.
המרקסיזם רואה את כל זה במונחים של בסיס ובנייה-על. הבסיס הכלכלי קובע את התפתחות החברה, והבנייה-על, שאליה שייכים כל התופעות הפוליטיות, המשפטיות, התרבותיות, האישיות, משפיע
סכמה פשוטה מדי של התהליך החברתי-היסטורי. הכלכלה מופיעה בתפקיד הבסיס, משום שהיא מספקת משאבים חומריים לתפקוד מבני הגיוס ומשפיעה על מיוחדותם המבנית, על רה-אורגניזציה ורה-סטרוקטוריזציה שלהם. ההצטברות האיטית, אך הבלתי-נלאית של הפוטנציאל הכלכלי של החברות, הנגרמת מהשקעות קבועות של עבודה אנושית, רביית-יתר מורחבת, צמיחה והתפתחות של כוחות הייצור, יוצרת את התנאים המוקדמים לכל צורות הקידמה החברתית, כולל גם לקידמת מבני הגיוס.
אך התהליך הקונקרטי-היסטורי מתגבש בכל זאת דווקא על ידי מבנים אלה, בעלי רמת חירות גבוהה, עצמאות יחסית, אך רחבה מאוד מהבסיס. במידה ידועה הם קובעים, מארגנים ומעצבים את הבסיס. בהיסטוריה פועלים, ובצורה ידועה יוצרים אותה בני אדם חיים, ולא בובות, שמושכים אותן בחוטים אינטרסים כלכליים ומעמדיים. בני אדם אלה ניחנו באינטרסים אישיים וקבוצתיים, שאינם תואמים לחלוטין את האינטרסים של המעמדות. הרה-אורגניזציה שיוצאת מהם של מבני הגיוס נתמכת על ידי קבוצות חברתיות מסוימות וגורמת להתנגדות עקובה של אחרות.
כפי שכבר ציינו קודם, החברה המסורתית בכלל חשדנית, ואף לעתים קרובות מאוד עוינת, לחדשנות, משום שהיא מאיימת להפר את אורח החיים המסורתי, את הסדר במדינה, לגרום לקונפליקטים סביב אמונות דתיות. לא בכדי אומר הפתגם הסיני הידוע: אוי למי שחי בעידן של שינויים. אך התחרות בין המדינות בתחום הצבאי, המאבק הקבוע ביניהן על משאבים המוגבלים תמיד – טריטוריה, אוכלוסייה חייבת-מס, תוצרת ייצור, מחסני טבע – מאלץ ללכת למימוש חדשנויות גיוס.
מבני הגיוס של המדינות שואבים מהבסיס הכלכלי של מדינותיהם מקסימום משאבים, כדי לחמש,
לארגן, לספק בכל הדרוש כוחות מזוינים מרובים ועוצמתיים ככל האפשר. במקרה של ניצחון במלחמה ההוצאות האלה מושבות ברווח גדול על חשבון ניכוס משאבי העמים המובסים או אף הנכבשים. המדינה, שהצליחה ליצור מבנה גיוס-צבאי הפועל ביעילות הרבה ביותר, שהוא תת-מבנה של מבנה הגיוס הכללי, מנצחת וכובשת מדינות רבות והופכת לאימפריה.
האימפריה חזקה לא רק בעליונות מבנה הגיוס-הצבאי שלה, ביתרונות האסטרטגיים והטקטיים של חייליה, באומנות המלחמה של מפקדיה. היא נהנית מהבסיס הכלכלי של כל המדינות שכבשה, ועל הבסיס הזה מגדילה את עוצמתה. היא תומכת בפוטנציאל הגיוס ובפעילות הגיוס לא רק של חייליה, כי אם גם של עמה. אך בתולדות האימפריות בלתי-נמנע מגיע שלב, שבו מבנה הגיוס מתיישן, ממצה את עצמו, הפוטנציאל והפעילות שלו יורדים ונופלים ללא-עצירה.
מתרוקנות האפשרויות לכיבושים נוספים ולזרם משאבים מהגבולות החיצוניים, לוחמי האימפריה כבר לא רוצים לסכן את חייהם במלחמות בלתי-פוסקות, להיפצע ולחוות את אימת המלחמה, המחסור והאי-נוחות של החיים הצבאיים. הם רוצים לחזור לכלכלה וליהנות מפירות המעללים והניצחונות של פעם. בשלב זה, או מרגע זה, מתחילה קריסת האימפריה. הקיסרים מנסים בעוויתות לתקן את המצב, עורכים ניסויים שונים של רה-אורגניזציה של מבנה הגיוס, אך מערכת הגיוס שמיצתה את עצמה של האימפריה כבר אינה מאפשרת חדשנויות גדולות. היא מאבדת סופית את כושר התחרות. בשלב זה בלתי-נמנע משבר הגוברת והולך של הצמרת, שבעקבותיו המאבק באליטה השלטת על השלטון מוביל להדחת קיסרים, שזה עתה התוו כמה צעדים להצלת האימפריה. לבסוף, האימפריה מתה.
האימפריות האחרונות בהיסטוריה, שנלחמו על התפשטות בלתי-מרוסנת
והשתלטות עולמית, היו האימפריות של היטלר וסטלין. באימפריות האלה כל החיים החברתיים, הכלכליים, הפוליטיים, האישיים של האנשים היו כפופים לצורכי מבנה הגיוס-הצבאי. לכן אני קורא למערכת כזו אולטרה-גיוסיות, אף על פי שהחוקרת האמריקאית חנה ארנדט הציעה את המונח
״טוטליטריזם״, שהפך למקובל בכל העולם. חושב אני, שהמונח שהצעתי משקף בצורה מלאה יותר את מהות מבני הגיוס של המערכות הפושעות האלה, מאשר מושג הטוטליטריזם. באולטרה-גיוסיות הופכים לגיוסיים גם הכלכלה, וגם הפוליטיקה, וגם החיים האישיים של האנשים.
אחרי שתי מלחמות עולם במאה ה-20 החל תהליך בלתי-הפיך של דה-אימפריאליזציה של המדינות. המדינות האירופאיות בהתנדבות או תחת השפעת התנועות הלאומיות-המשחררות ויתרו על האימפריות הקולוניאליות שלהן. ככל שהתפתחו הכלכלות החדשניות, הפך לרווחי יותר לקנות משאבים, מאשר לנכס אותם בדרך כוחנית, חוץ-כלכלית. החל תהליך של ירידת התפקיד והמשמעות בחברות של מבני הגיוס-הצבאי ועליית התפקיד והמשמעות של מבני הגיוס-הכלכלי. במשפט הבינלאומי ובפוליטיקה הבינלאומית מתקבע העיקרון של איסור תוקפנות ואי-הפעלת כוח ביחסים הבינלאומיים, אף על פי שעיקרון זה עדיין מופר לא פעם בקונפליקטים מקומיים.
הכוח והעוצמה של המדינות נקבעים כעת לא במספר ובאיכות הכוחות המזוינים, כי אם ברמת ההתפתחות של הכלכלה החדשנית. מההצטיידות הטכנית והמקצועיות שנגרמו ממנה תלויה לחלוטין רמת היעילות של הצבאות המודרניים. כך נראית בהבנתי, מנקודת המבט של הגישה האבולוציונית-הגיוסית שהצעתי, הסכמה הכללית של הדטרמינציה של התהליך החברתי-היסטורי, שבה אני משתמש להסבר אבולוציוני של ההיסטוריה. כמובן, זו רק סכמה ראשונית, כביכול התא הראשוני של ההסבר של ההיבט הגיוסי של האבולוציה ההיסטורית
היא נראית פרימיטיבית, עד שלא תיפרש למערכת של הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה.
}}

==== הגישה האבולוציונית-הגיוסית וההסבר האבולוציוני של ההיסטוריה ====
{{רן|1=
כעת הכרחי לגעת בקצרה ביחס של הגישה האבולוציונית-הגיוסית לגישה הציוויליזציונית, בתיאוריית האתנוגנזה והפאסיונריות של לב גומיליוב, הצמודה אליה, במודל הגיאופוליטי ובתיאוריית המנטליות של האסכולה הצרפתית ״אנאל״. כל הגישות התיאורטיות האלה במידה כזו או אחרת מתיימרות להסבר אבולוציוני של ההיסטוריה.
הגישה הציוויליזציונית ריכזה את תשומת הלב בהבדלים באבולוציה של ציוויליזציות מקומיות, מה שללא ספק מהווה ראייה חשובה והכרחית בחקר האבולוציה ההיסטורית של האנושות. אך המסקנה הסופית של ניתוח הציוויליזציות המקומיות בכל הווריאנטים של הגישה הציוויליזציונית היא התזה על אי-המדידות של ציוויליזציות אלה, על קיומן של דרכי התפתחות מבודדות לחלוטין שלהן. הבידודנות הזו אינה מאפשרת לראות את החוקיות הכללית של התפתחות הציוויליזציה האנושית הגלובלית, מה שבעידן הגלובליזציה מפוקפק מאוד ומאוד. כמובן, תורתו של סמואל הנטינגטון על התנגשות הציוויליזציות מוצאת אישושים עובדתיים מסוימים בטרוריזם המוסלמי, בחיכוכים בין רוסיה למדינות המערב, בסתירות בין הצפון לדרום וכו'. אך אלה, כמובן, לא רק התנגשויות, כי אם גם תוצאות של מהירויות שונות של מעבר הציוויליזציה האנושית מהחברה המסורתית לחדשנית.
הטרדיציונליסטים-הפוצ'ווניקים ברוסיה קיבלו בהתלהבות עצומה את הגישה הציוויליזציונית, משום שהיא אפשרה להצדיק את
״הדרך המיוחדת״ של רוסיה, את אי-הקבלה של המוסדות והערכים הדמוקרטיים. הם מסרבים בתוקף להכיר בכך שאלה ערכים אוניברסאליים-אנושיים, שכל ציוויליזציה זקוקה להם. הם מקובעים בהכרזת זכויות האדם ובאמנות, שאליהן ברמה הרשמית הצטרפה
רוסיה. כן, רוסיה בינתיים עדיין הולכת ב״דרכה המיוחדת״. דרך זו הובילה אותה לשורשיות האוטוקרטיה, לאסון 1917, למחנות של סטלין, לעוני הנוכחי של המוני האוכלוסייה העיקריים ולעושר הלא-הגון בתנאים אלה של ״הרוסים החדשים״, לגילויי הביורוקרטיזם, השחיתות והפשע.
לתומכים רבים של הגישה הציוויליזציונית לא נתפס,
״החירות טובה יותר מחוסר-החירות״, או, כלשון היזם הרוסי של תחילת המאה ה-20, ״החירות עדיפה על השעבוד״, כלומר יעילה יותר. כך הוא אמר, תוך השוואת עבודת איכרים הצמיתים לעבודת העובדים השכירים. תוך הכחשת ערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם על סמך
״הייחודיות״ של הציוויליזציה המזרח-אורתודוקסית, הטרדיציונליסטים הרוסים בכך מצדיקים את חוסר-הזכויות, את חוסר-החירות, את היעדר הגירויים לעבודה אינטנסיבית וליזמות, ההכרחיים להתפתחות הכלכלה החדשנית והחברה החדשנית.
עוד החלוץ של הגישה הציוויליזציונית, הסלאבופיל הרוסי ניקולאי דנילבסקי, בתיאוריית הטיפוסים התרבותיים-היסטוריים שלו, שהוצגה בספר ״רוסיה ואירופה״, כיוון את מאמציו העיקריים להוכחה שרוסיה – אינה אירופה ולעולם לא תלך בדרך האירופאית של הפיתוח. לא ניתן לו היה להבין, שהתיאוריזציות הסלאבופיליות הפסאודו-פטריוטיות שלו הן למעשה עלבון לתרבות הרוסית, יריקה בפניו של כל אדם רוסי משכיל אירופאית. כדי להוציא את רוסיה מאירופה, הכרחי להעמיד את חלקה האירופאי על גלגלים ולהסיע אותו אל מעבר לרכס אורל. אך ספק אם החלום הזה של הטרדיציונליסטים יתגשם אי-פעם. מימי פיוטר הראשון רוסיה הייתה חלק בלתי-נפרד מיחסי החוץ האירופאיים. היא שיחקה בהם תפקיד רחוק מהאחרון. אך ההבדלים הציוויליזציוניים, כמובן, קיימים, ומשמעותיים למדי. הם מתבטאים קודם כל בנוסחת אובארוב הידועה: ״אורתודוקסיה – אוטוקרטיה – עממיות״. ההקפדה על נוסחה זו גוררת אחריה פיגור נצחי, היעדר מוסדות דמוקרטיים מפותחים.
הגישה הציוויליזציונית מסתפקת בניתוח מיוחדויות של ציוויליזציות מקומיות ומתעלמת לא רק מקיומה של ציוויליזציה גלובלית, כי אם גם מקיומם במסגרת המקומיות גם של הבדלים ציוויליזציוניים בין העמים, כלומר של ציוויליזציות אתניות. הנציגים הגדולים ביותר של הגישה הציוויליזציונית אוסוולד שפנגלר וארנולד טוינבי סברו, שבבסיס ההבדלים הציוויליזציוניים מונחים הבדלים באמונות דתיות. למעשה, ההבדלים הציוויליזציוניים אינם נקבעים על ידי האמונות הדתיות, כי אם להפך, בעצמם קובעים אותם, קובעים את אימוץ האידיאולוגיות הדתיות השונות.
כמובן, האידיאולוגיה הדתית, שאומצה על ידי ציוויליזציה מקומית, משפיעה בצורה חזקה מאוד על האבולוציה ההמשכית שלה. אך אבולוציה זו נקבעת על ידי מכלול רחב של תנאים מוקדמים היסטוריים, שבהם נכללים המיקום הגיאוגרפי, האקלים, תבליט השטח, ההבטחה במשאבים, מערכת הכלכלה והניצול של הטבע, ההיסטוריה הקודמת, מיוחדות התרבות, מבנה המערכות הגיוסיות-פוליטיות. הדת השלטת – רק אחד מהגורמים האלה, אף על פי שהוא משפיע למדי. בחברה המסורתית היא מקבעת את ההבדלים הציוויליזציוניים, אך ככל שמתהווה החברה החדשנית מתבצעת החילון ודחיקת המוסדות הדתיים על ידי מוסדות חילוניים מהיסודות של המערכות הציוויליזציוניות. הניסיונות של הפונדמנטליסטים להחזיר את הדת ליסודות אלה מסוכנים ביותר לציוויליזציות עצמן וחסרי-סיכוי בהמשך מהלך ההיסטוריה.
פגם נוסף של הגישה הציוויליזציונית הוא הייצוג על האבולוציה של ציוויליזציות מקומיות לפי האנלוגיה עם אורגניזמים חיים, שנולדים, גדלים, מתבגרים, מזדקנים ומתים. נראה שהייצוג הזה מבוסס על עובדות, אם לשפוט לפי כך שכל הציוויליזציות העתיקות הגיעו לשקיעה ומתו, ובשטחים שתפסו פעם קיימות ומתפתחות ציוויליזציות מודרניות. אך האנלוגיה הזו צולעת לא על רגל אחת, כי אם על שתי הרגליים.
ההתפתחות האישית, כלומר האונטוגנזה של אורגניזם חי מקובעת בטבעו הביולוגי ויש לה גבולות משותפים לכל המין של ההתפשטות בזמן. עד כמה שלא יישתנו מועדי החיים של אנשים שונים, את הגבול של 160 שנה עדיין איש לא חצה. ואילו ההתפתחות ההיסטורית של ציוויליזציות היא לא אונטוגנזה, כי אם פילוגנזה, כלומר תהליך היסטורי, המורכב מהרבה אונטוגנזות אנושיות. תהליך זה אפשר להשוות דווקא לקיום של מין, שאין לו גבולות מוגדרים בבירור ויכול להימשך מיליוני שנים, עד שהזיקה ההדדית של הנסיבות החיצוניות והפנימיות לא תעמיד את המין בפני האלטרנטיבה – להשתנות או להיכחד.
כל הציוויליזציות העתיקות ייצגו חברות מסורתיות, שמבני הגיוס שלהן נשאו אופי שמרני ביותר, שקשה להיכנע לשינויים. חדשנויות רבות היו עבורן הרסניות. רפורמות רבות גרמו לקונפליקטים חברתיים והתבצעו רק במהלכם של מלחמות אזרחים. השתמשו בעבודת עבדים בלתי-יצרנית, לא-חופשית ונטולת גירויים פנימיים. אופי עיבוד האדמה והייצור המלאכותי לא השתנה במשך מאות שנים. מבני הגיוס של החברות העתיקות לא הזדקנו פיזית, כי אם התיישנו חברתית.
באשר לציוויליזציות המודרניות, בהתאם לתיאורטיקנים של הגישה הציוויליזציונית, גם הן חייבות להזדקן ולמות. מחשבים אפילו את מועדי החיים הממוצעים של ציוויליזציות מקומיות. עם זאת, זה אבסורד. הציוויליזציות המודרניות בדרכים שונות, במהירויות שונות מאוד ועם בעיות גדולות עוברות להתפתחות של חברות חדשניות. כעת קפיאת הפיתוח מובילה לקונפליקטים אזרחיים ולמלחמות פנים, כפי שאירע ב-2011 במצרים, לוב, תוניסיה, סוריה, תימן ומדינות אחרות של המזרח הערבי.
החברות המודרניות נעשות דינמיות יותר ויותר, טרנספורמטיביות. כדי לא להתיישן, הכרחי להתחדש כל הזמן
כל זה מראה, שלמרות הזכויות הבלתי-מעורערות של הגישה הציוויליזציונית בחקר האבולוציה של ציוויליזציות מקומיות, מייסדי גישה זו הציעו במובנים רבים הסברים מוטים של אבולוציה זו. הסבר אבולוציוני מערכתי של ההיסטוריה לא יצא להם.
הישג משמעותי של הגישה הציוויליזציונית של ארנולד טוינבי, עם זאת, היה קביעת התפקיד של האליטה, אשר, במענה לבקשות האקטואליות של ההיסטוריה, מגלה אחריות או חוסר-אחריות, ובמקרה של חוסר-יכולתה לתת מענה הולם, מביאה את ציוויליזציה שלה לקריסה ומוות. עמדה זו, כמו גם הייצוג על התפקיד ההרסני של הפרולטריון החיצוני והפנימי, עומדים מול התורה המרקסיסטית האוטופית על השליחות ההיסטורית והתפקיד המשחרר של הפרולטריון. למעשה, האליטה בהבנת טוינבי מבצעת את הפונקציה של מבנה גיוס, התומך בסדר בחברה ונתון לטרנספורמציה במפנים ההיסטוריה.
תיאוריית האתנוגנזה של לב גומיליוב צמודה ממש לגישה הציוויליזציונית, אך מתרכזת לא בציוויליזציות מקומיות, הכוללות קבוצות קרובות של עמים, כי אם בהתארגנויות אתנו-ציוויליזציוניות, מה שמשלים מהותית את הגישה הציוויליזציונית. הרעיון המרכזי בתיאוריית האתנו-ציוויליזציות של גומיליוב הוא הקונספציה של הפאסיונריות. אם האליטה של ארנולד טוינבי שואפת לשמירת היציבות של המערכת החברתית, הרי שהפאסיונרים של לב גומיליוב, להיפך, מתנגדים בהתמסרות לשמירת היציבות של הסביבה החברתית והטבעית.
הם בזים להתנהגות היומיומית הפלשתינית, הקשורה באינסטינקט השימור העצמי של האדם. בכך באה לידי ביטוי המנטליות האנטי-צרכנית הרדיקלית של גומיליוב, שחי בתנאי האולטרה-גיוסיות הסובייטית. הפאסיונרים ניזונים מפליטות אנרגיה מקריות מהקוסמוס, מקרינות לא-מובנות כלשהן, שאינן ידועות למדע ומהוות רק
המצאה פנטסטית של ההיסטוריון. הזרמות האנרגיה האלה נשפכות על אותו חלק של הביוספירה, שעליו נמצא אתנוס נתון, וטוענות את הפאסיונרים, שמגייסים באנרגטיות שלהם את החלק העיקרי של האתנוס.
כתוצאה מכך כל האתנוס מגלה מתח פאסיונרי, כלומר אנרגיה פוטנציאלית, ואחר כך האנרגיה הזו עוברת טרנספורמציה לקינטית, מתחילות תזוזות, כיבושים, התפשטות תרבות. בכך לא מובן לחלוטין, מדוע אנרגיית הקוסמוס נשפכת בתחילה רק על הפאסיונרים, ולא על כל האתנוס, החי בשטח נתון. האתנוס שבא לתנועה מבצע כיבושים גדולים, כובש עמים אחרים, מקים אימפריות, עד שיתרוקן מאגר האנרגיה הפאסיונרית שנצברה. ואז מתחילה הירידה.
הפאסיונריות של גומיליוב – זו למעשה פעילות גיוס, רק שמיועדת במונח מפוקפק למדי, אם כי זכיר היטב. לא סוד שמקור המונח הזה קשור בכינוי פאסיונריה – של התעמולנית הקומוניסטית הנסערת דולורס איבארוּרי בזמן המהפכה בספרד בשנות ה-30. מכאן, שהוא קשור ב״הצד הרומנטי״ של האולטרה-גיוסיות הסובייטית, ששיחד אפילו את אותם נציגי האינטליגנציה הסובייטית, ששנאו את הסטליניזם.
למעשה, לפעילות הגיוס יש מקור לא קוסמי ולא אלוהי, כי אם ארצי לחלוטין. מקורה הוא הקיום בקהילות אנושיות של מבנים מיוחדים, להם אני קורא גיוסיים. מבנים אלה מתגבשים גם בחברות ברבריות על בסיס שפע של מבני חמולה, שכללו קרובים וחברי משפחותיהם מחמולות אחרות. בריתות השבטים, או הצ'יפדומים, נועדו להגנה מפני התקפות חיצוניות או לתקיפה על שבטים אחרים, וכן ליישוב קונפליקטים בין חמולות על ידי מימוש עמדות המשפט המנהגי. בתפקיד שופטי בוררות בסכסוך קרובים הופיעו זקני החמולות, ו
בסכסוך בין חמולות – מנהיגי השבטים.
פלוגות השבטים התאספו בצורה בלתי-סדירה ביותר, מבני הגיוס להקמתן נוצרו על ידי המנהיגים. זו לא משימה כל כך קלה, כמו שיכול להיראות. בני הקהילה החופשיים מתנתקים באי-רצון מהמשקים שלהם והולכים לסכן את החיים. פעילות הגיוס שלהם נופלת במהירות. היא עולה רק באיום ישיר על קיום השבט. קבוצות הקרובים עוקבות בערנות, שבהתנגשויות צבאיות החמולה שלהם לא תסבול יותר מדי ולא תיחלש יותר מחמולות אחרות. בכך טמונים החולשות של כל צבא ברברי. עם זאת, עם גידול היישובים והפיכתם לערים, מתעורר צורך בצבא סדיר קבוע. לצד המיליציות השבטיות מתעוררים קונטינגנטים צבאיים קבועים בהנהגת המנהיגים. מבני הגיוס מקבלים סדירות, לגיוס הלוחמים מופעל הכפייה – תכונה בלתי-נפרדת של השלטון המדיני. ערכם של קהילות החמולה נופל, ושל הקהילות השכנות – עולה.
בני הקהילה החופשיים מועלים במסים על אחזקת הצבא וצורכי הניהול. על בסיס זה נוצרת המדינה. כוחם של המנהיגים מושאל על ידי חמולה מסוימת, נעשה תורשתי, מקבל צורה של מונרכיה. הקונגלומרט של השבטים עובר טרנספורמציה לאתנוס. נוצרת זכות בעלות על השלטון. מתגבשת אריסטוקרטיה חמולתית. מבנה הגיוס של המדינה מקים צבא סדיר ומנגנון פקידותי. הוא תומך בפעילות הגיוס ברמה מקסימלית גבוהה. היעילות הכלכלית של הכיבושים נעשית גבוהה יותר מהיעילות של ייצור התוצר המקומי הגולמי. המצביאים והלוחמים המיומנים מוקפים בכבוד, הם תופסים משרות מדינה גבוהות. נוצרת רומנטיקה צבאית. על גיבורי המלחמות מחברים אגדות, שרים שירים, מלחינים אפוסים. הנושא הצבאי דומיננטי בכל התרבות של האתנוס המדינתי.
הכיבושים הגדולים, עם זאת, מתחילים לא מקבוצת פאסיונרים, כי אם,
ככלל, מרפורמת גיוס, הכוללת איחוד הצבא, חימושו על חשבון המדינה, חלוקה לזרועות צבא – פרשים, חיל רגלים, רוכבי מרכבות, יחידות אי-סדירות של המיליציה וכו', קביעת אספקה סדירה של מזון ועוד הרבה מאוד. הניצחונות מעלים את רמת ה״פאסיונריות״, והיתרונות החומריים והשלל הצבאי שמתקבלים בזכותם, כמו גם האפשרות לבזוז ולעשות אלימות בערים שנכבשו, גוברים מבחינת
ה״פאסיונרים״ על הסכנות הקשורות באפשרות לקבל פציעות או למות מנשק האויב. כך שאנרגיית הקוסמוס כאן אינה קשורה כלל. פעילות הגיוס היא פונקציה של מבני הגיוס התחרותיים ביותר בתנאים ההיסטוריים הנתונים.
ככל שמתפתחת המדינה מתגבשת תחושת המולדת, מתחזקת חלוקת העולם לשלו וזר. עם ההתקרבות לחברה החדשנית המלחמות לא רק שאינן פוסקות, כי אם נעשות אכזריות והרסניות יותר ויותר. ההכנה והניהול של המלחמות נשארים הפונקציה החשובה ביותר של מבנה הגיוס של המדינה. פעילות הגיוס כבר לא רק מנוצלת כמו בעידני האתנוגנזות, היא מיוצרת על ידי תעמולה, חינוך, אמצעי מידע. השיא של ה״פאסיונריות״ הוא האולטרה-גיוסיות הטוטליטרית, שהגיעה להיקף מיוחד בשתי מדינות, שספגו תבוסה גורלית במלחמת העולם הראשונה – גרמניה ורוסיה. פעילות גיוס בלתי-נתפסת, שסובבה בשתי המדינות והפכה אותן לשני מחנות צבאיים מאוחדים, הוזנה כל הזמן ברגשות רוונגיסטיים. אחרי מלחמת העולם השנייה הכלכלה הגיוסית גילתה יותר ויותר את אי-יעילותה ופיגרה במירוץ מול הכלכלות היזמיות של המדינות הדמוקרטיות. במקביל התנוונו מבני האולטרה-גיוס. זה הכריע את הקריסה הבלתי-נמנעת של מערכת האולטרה-גיוסיות.
כל זה מראה, שתיאוריית הפאסיונריות של גומיליוב חושפת
רק ראייה צרה של התהליכים הגיוסיים ובנוסף לכך לא מפרשת אותה נכון לגמרי. אלה שהוא מכנה פאסיונרים נצפו על ידו בחייו תחת שלטון המערכת האולטרה-גיוסית בבריה״מ בימי ההתלהבות המנופחת של מה שנקרא ״הבנייה הסוציאליסטית״. פעילות גיוס והתמסרות של אנשים אכן הכרחיות לא רק בתחום הצבאי, כי אם גם במדע, בתרבות, בכלכלה. רוסיה של היום חיה על גחלים כבויים ואפר של ״פאסיונריות״ שנשרפה
היא זקוקה היום להרמה חדה של פעילות הגיוס, אך כבר לא לעימות צבאי ולא לשאיפות אימפריאליות, כי אם לפיתוח הכלכלה החדשנית ולקידום החברה החדשנית. הקונספציה של הפאסיונריות של גומיליוב, עם כל הכבוד לאינטלקט שלו, מבוססת על הבנה צרה של פעילות הגיוס, הקשורה בראש ובראשונה בשאיפות התוקפניות-הכובשות של אתנוסים ומדינות, ובחלק התרבות הכפוף לשאיפות אלה. היא שמרנית במהותה, ולכן כל כך מהללים אותה הטרדיציונליסטים המודרניים. בנוסף, האוריינטציה האנטי-אירופאית, האירו-אסייתית, הפרו-אסייתית של ייצוג ההיסטוריה של רוסיה, שהביאה אותו אפילו להלל בתפקיד הזה של עדר הזהב והעול הטטרי-מונגולי, רחוקה מאוד מהמציאות ומכילה את אותו ייצוג מעוות של רוסיה, שמזין את ה״פאסיונריות״ של מתנגדי הדמוקרטיה.
הדטרמיניזם הגיאוגרפי בהסבר ההיסטוריה אופייני גם לתיאוריית הגיאופוליטיקה. הרעיון המקורי של הגיאופוליטיקה היה קשור לא רק בהחדרה להסבר הדטרמינציה של התהליכים ההיסטוריים של הגורם הגיאוגרפי כיסודי, כי אם גם בניסיון להחיל על ההיסטוריה את התיאוריה האבולוציונית של דרווין, מה שקיבל את השם סוציאל-דרוויניזם. מייסדי הגיאופוליטיקה ראו במדינות יצורים חיים, המקבלים משאבים משטח מסוים ונאבקים על הקיום עם מדינות אחרות. תוצאת המאבק הזה היא ברירת החזקים ביותר ו
בעלי כושר-הקיום. בהסתמך על שיקולים אלה, הגיאופוליטיקה הצדיקה מלחמות תוקפניות כביטויים של המאבק הטבעי על הקיום, המוביל לקדמה בדרך של הישרדות המותאמים ביותר.
הגיאופוליטיקה קמה בגרמניה בתקופת התחזקות רצופה של שאיפותיה הכובשות וצמיחת הרגשות השוביניסטיים בחברה הגרמנית. מייסדה היה האנתרופו-גיאוגרף הגרמני פ. רצל, ויוצרה של הווריאנטה השנואה ביותר שלה – הגיאופוליטיקאי הנאצי קרל האוסהופר. במאה ה-20 קונספציות גיאופוליטיות החלו להיווצר במדינות השונות ביותר של העולם. לא אעסוק בקונספציות הגיאופוליטיות, שנוצרו בגרמניה, אנגליה, ארה״ב ומדינות אחרות במחצית הראשונה של המאה ה-20. רבות מהן די פנטסטיות ורחוקות מהמציאות. הגרעין הרציונלי של הגיאופוליטיקה, עם זאת, הוא בכך שהאינטרסים המדיניים-החיצוניים של המדינות קשורים במיקומן הגיאוגרפי, והאפשרויות למימוש אינטרסים אלה תלויות בקיום משאבי טבע, במיוחדויות ובכמות האוכלוסייה, בהרכבה האתני, באופי האקלים, הקרקעות, תבליט השטח, גודל הטריטוריה. הבדלים גיאופוליטיים משמעותיים והבדלים באופי העמים יש למדינות ימיות ויבשתיות, מישוריות והרריות, מיוערות וערבה, צפוניות ודרומיות, מערביות ומזרחיות וכו'. כל זה ללא ספק משפיע גם על אופי האבולוציה של המדינות.
לבסוף, מנקודת המבט של הגיאופוליטיקה (והמוביליטיקה) חשיבות עליונה ביותר יש לסביבה הגיאוגרפית של המדינה: אילו מדינות ומושאים גיאוגרפיים, מרחבים או התארגנויות גיאו-כלכליות ממוקמים סביב גבולותיה. נזכיר, שאחד העקרונות האסטרטגיים החשובים ביותר של ההתנהגות הגיאופוליטית של האימפריה הבריטית הובע בתזה: לאנגליה אין אויבים או חברים קבועים, לאנגליה יש רק אינטרסים קבועים. הגיאואסטרטגיה של כל מדינה התגבשה בהתאם לאינטרסים הגיאופוליטיים שלה, אשר, כמובן, לא היו כל כך קבועים, כי אם השתנו והופנו מחדש ב
התאם לפרספקטיבות הגיאואסטרטגיות שהתווה. עם זאת, לאורך כל התקופה ההיסטורית העצומה של קיום החברה המסורתית והתקרבותה לחדשנית, בכל אחת מהמדינות החזקות מבחינה גיאופוליטית היה בשימוש רק עיקרון גיאואסטרטגי אחד – עיקרון הרחבת הגבולות בדרך של כיבוש שטחים סמוכים או מעבר-לים. בהתאם לכיוון במימוש העיקרון הזה נבחרו בעלי-ברית או יריבים. מאזן הכוחות באזורים גיאופוליטיים הוביל להיווצרות מערכות מסוימות של שיווי-משקל בין כוחות אלה. המערכת הידועה והאפקטיבית ביותר מסוג זה בהיסטוריה העולמית הייתה מערכת שיווי-המשקל האירופאי. היא כללה בכך, שבמקרה של התחזקות חדה והופעת תביעות להגמוניה באזור של אחת המדינות האירופאיות, היא איבדה בעלי-ברית ורכשה יריבים, אשר ביחד החזיקו במשאב גיוס חזק לאין-ערוך משל אותה מדינה.
מאז תקופת פיוטר הראשון רוסיה הייתה חברה מלאה במערכת שיווי-המשקל האירופאי. רוסיה שימשה משקל-נגד כבד מאוד לכל ניסיון של המדינות שהתחזקו יתר על המידה ביבשת אירופה להקים שלטון באירופה. משקל-נגד נוסף הייתה אנגליה. שוודיה של קרל ה-12, פרוסיה של פרידריך הגדול, אימפריית נפוליאון ערערו בכוחן, כשנסחבו למלחמות נגד רוסיה. וכשרוסיה, שנהפכה לז'נדרם של אירופה, החלה לתבוע הגמוניה בה, היא קיבלה את מלחמת קרים וספגה בה תבוסה מבישה מהאיחוד של המדינות המפותחות יותר מבחינה כלכלית וטכנית – אנגליה וצרפת. התפתחות רוסיה תמיד נקבעה על ידי התחרות עם מדינות אחרות של אירופה, מה שמעולם לא הבינו האירו-אסייאתים, המנסים, כמו מבקשי רעתה ממדינות אחרות, לייצג את רוסיה כמדינה אסייתית, שרק סמוכה לאירופה.
בשתי מלחמות עולם מכלות-דם רוסיה המדממת שוב מילאה תפקיד של משקל-נגד לשאיפה של המיליטריזם הגרמני ל
שלטון באירופה. שתי המדינות שילמו במלואן על שאיפותיהן הגיאופוליטיות האולטרה-גיוסיות, המיליטריסטיות. אך רוסיה שילמה לאין-ערוך יותר. גרמניה זכתה בדמוקרטיה מפותחת ביותר ונכנסה לליבתו של האיחוד האירופאי האדיר. ואילו רוסיה נהפכה לספקית אנרגיה וחיה בשוליים של אירופה, מתענגת על שאיפות גיאופוליטיות ישנות ושומרת על עריכה חדשה של האוטוקרטיה. רוסיה החדשה זקוקה שוב לרפורמות העמוקות ביותר, הנחרצות ביותר, אך לא למהפכה חדשה, וכדי לבצען, הכרחי לנצל את אותם מנופים אדירים, שכבר קיימים אצל השלטון הנוכחי, אך לשם כך דרוש רצון אדיר, פעילות גיוס נסערת ותמיכה ״פאסיונרית״ מתמסרת של החלק היצירתי ביותר של האליטה. זו ההזדמנות היחידה של רוסיה לצאת מהמבוי הסתום האבולוציוני הנוכחי, להעלות את משמעותה הגיאופוליטית ולהיות לאחד המנהיגים של האנושות המתפתחת חדשנית.
איש לא יוכל להכתים את ההישג הגיאופוליטי של הגיבורים, אשר בתנאים מפלצתיים של התמודדות של שני משטרים אכזריים, אחרי תבוסות חסרות-תקדים, שנבעו מהעדר-הכשרון של ההנהגה הסטליניסטית ומהפשעים שקדמו לה, הצליחו לעצור את החיה הנאצית, ובקירות בגופותיהם המתות את המרחב הגיאופוליטי ממוסקבה ועד ברלין, הביאו שלום ושלווה לעמי אירופה. אך לא לעצמם ולא לאלה, שנמצאו כתוצאה מהניצחון במאי 1945 תחת העקב הברזל של ההתפשטות הגיאופוליטית של המשטר הסטליניסטי התוקפני.
ה״שחרור״, שבא מכיוון המערכת האולטרה-גיוסית, הפך במהרה לשעבוד חדש של עמי מרכז ומזרח אירופה ולכבילתם למנגנון גיאופוליטי ענק, המופנה נגד המדינות הדמוקרטיות. הניסיונות להשתחרר מ״מחנה הריכוז הסוציאליסטי״ נשפכו למהפכות לאומיות-משחררות בהונגריה ב-1956, בצ'כוסלובקיה – ב-1968, בפולין – ב-1983, אך דוכאו באכזריות. הגיאופוליטי
התנגשות שתי מערכות עם משטרים חברתיים-מדיניים אלטרנטיביים, עם הסלמת החימוש והופעת נשק ההשמדה ההמונית, יכלה להפוך לאסון גרעיני עולמי. הציל את העולם מקריסה גיאופוליטית רק הירידה בפעילות הגיוס בבריה״מ, שכבשה גם את הביורוקרטיה השלטת, כמו גם התבוסה המוחצת במלחמה הקרה ובתחרות הכלכלית מול הקפיטליזם. גורמים אלה, באופן חוקי לגמרי, ולא במקרה, כמו שחושבים לאקדמיות של הגיאופוליטיקה התוקפנית, המתפקדות ברוסיה, הובילו ל״פרסטרויקה״ של גורבצ'וב ולקריסה המלאה של מחנה הריכוז הגיאופוליטי.
הניצחון הגיאופוליטי של המשטר האולטרה-גיוסי במלחמת העולם השנייה עדיין מנוצל על ידי מתנגדי הדמוקרטיה ברוסיה ובמרחב הפוסט-סובייטי, כדי לקריאות ניצחון וצווחות תעמולה לחנוק את שאיפת האנשים לחירות ולהקמת מוסדות דמוקרטיים. המשבחים הזעופים של הניצחון הזה מנסים לקחת אותו מגיבוריו ומקורבנותיו, כדי לשמר אותו למען התליינים – ל״מנהיג העמים״ עצמו, למשטרו הטרוריסטי ולמנגנון הענישה שלו. ככל שזה פרדוקסלי, מנגנון הענישה הזה אכן שיחק תפקיד מרכזי במימוש אופן הגיוס האולטרה-גיוסי של ניהול המלחמה: הוא החדיר פחד גדול עוד יותר באנשים, שניסו בתנאים בלתי-נתפסים לשמר את חייהם, משהייה תחת קליעים, פגזים ופצצות של האויב. בכך, בפקודת המנהיג, ערב המלחמה מנגנון הענישה השמיד את כל צמרת הצבא ואת הרוב העצום של כוח הקצינים המנוסה, והשליך את החלק הנותר לחוסר-יוזמה מוחלט והשתאות. ללמוד את אמנות המלחמה הקצינים והגנרלים החלו כבר אחרי הפלישה, תחת קליעים, פצצות ופגזים. רבים לא למדו. כמעט עד סוף המלחמה הגנרלים והמרשלים של הניצחון דחפו את הלוחמים תחת מקלעים, שם אלפים נקטלו בקליעים בהתקפות חסרות-טעם ובלתי-מוכנות, והכל כדי שהמפקדה תוכל לדווח על כיבוש הגבעה או
של היישוב ולקבל שבחים מהמפקדה העליונה, ולפעמים אף עיטור על החזה.
בין ההיסטוריונים והגיאופוליטיקאים ברוסיה המודרנית לא פוסקים הוויכוחים על הבעיה, שהעלה המהגר ויקטור סובורוב-רזון: האם התכוון סטלין להקדים את היטלר ובכך להשיג את היוזמה האסטרטגית בדרך של התקפת פתע על הרייך הגרמני? קרוב לוודאי שהתכוון. השאיפות הגיאופוליטיות של שני המשטרים האולטרה-גיוסיים היו שוות-ערך ואסימטריות. שניהם שאפו לשלטון עולמי: האחד להבטחת מרחב המחיה הגיאופוליטי של האומה הגרמנית, האחר – ל״אושרם״ הכפוי של כל העולם בדרך של התפשטות עולמית של הדיקטטורה הטרוריסטית.
כבסיס למימוש התוכניות הגיאופוליטיות העולמיות היה דרוש היבשת האירופאית. לשם כך כל האמצעים היו טובים. המלחמה, כמו תמיד, הייתה מימוש הפוליטיקה באמצעים אחרים. לאמצעים אלה השתייך גם הטרור חסר-הרסן נגד אנשי ארצו, כשסטלין הלך בעניין זה הרבה יותר רחוק מהיטלר. למימוש תוכניותיו הגיאופוליטיות המדינה העצומה, שהורכבה מחמש-עשרה מדינות העצמאיות כיום, שאוחדו ביד ברזל לברית המועצות הכפויה, ייצרה טנקים, מטוסים, תותחים, מקלעים.
מיליוני אנשים במשך עשרות שנים נשללו מהם מזון תקין, ביגוד איכותי, הם התיכו מתכת, יצקו קליעים, הרכיבו מקלעים, והכל למימוש התוכניות הגיאופוליטיות ההזויות של ההנהגה הקומוניסטית ושל הפונקציונרים שלה: לשאת דגלים אדומים בכל העולם ולשחרר את הפרולטריון מעול ההון. זו הייתה השאיפה הגיאופוליטית לשלטון עולמי, רק שבוטאה לא בצורה ישירה, כמו אצל היטלר, כי אם בצורה אלגורית, מהועפת. טיעון משכנע לחלוטין של תומכי הקונספציה של סובורוב הוא הריכוז שנעשה בהוראת
סטלין חסר-התקדים בהיסטוריה של הטכניקה הצבאית, הכוחות והאמצעים בקרבת גבול המדינה תוך זלזול מוחלט במקומות השיבוץ של אמצעים אלה בהקמת מבני ביצור.
אם סטלין התכוון לנהל מלחמת מגננה ולשאת דגלים אדומים לאירופה אחרי שחיקה ממושכת של האויב בקווי ההגנה, התמונה הגיאואסטרטגית של פעולות הצבא האדום הייתה שונה לגמרי. בסדר דחיפות רגיל לאולטרה-גיוסיות היו מקימים ביצורים רב-רצועתיים, חופרים תעלות, יוצרים בונקרים מבטון עם נקודות מקלע מכוונות, עמדות ארטילריה וכו'. במקרה זה היה צריך לחזק את האזורים המבוצרים בריחוק מסוים מהגבול, ולא לפרק את קו ההגנה, ששר התעמולה של היטלר גבלס קרא לו קו סטלין. נזכור, שההתקפה על פינלנד החלה בפרובוקציה (הפגזה ארטילרית), שהתסריט שלה דמה מאוד לתסריטים של הפרובוקציות של היטלר.
בכל זאת, התוכניות הגיאואסטרטגיות של ההנהגה הסטליניסטית בתוכנית שנחשפה ופורסמה לעיון הציבור
״גרוזה״ היו צנועות למדי ולא תואמות לגמרי את השיבוץ האמיתי של הקורפוסים הממוכנים הענקיים. לכבוש חלק מפולין, מפרוסיה המזרחית, להסתנן לרומניה. האם זה תואם את המטרות האמיתיות של מלחמה טוטאלית אוריינטדית-גיאופוליטית, תקינה לאולטרה-גיוסיות? כפי הנראה, זו הייתה רק תוכנית-חלום של איזה אנשי המטה הכללי, מעין סקיצה או שרטוט של התוכנית הגנרלית האמיתית, שאו מוסתרת מהציבור באוספים סודיים של הארכיונים, או הושמדה, אך בכל מקרה לא נפתחה לחקר היסטורי חופשי. אפשר להניח, שהמטרה הסופית של התוכנית הזו הייתה כיבוש ברלין.
כמובן, הכוונות הגיאואסטרטגיות שטרום-המלחמה של ההנהגה הסטליניסטית נידונו לכישלון. רזון תורם את חלקו ל
האדרת סטלין, כשהוא משער, כאילו מימוש הרעיון של התקפת מנע יכול היה להפוך את מהלך האירועים לכיוון ההפוך ולהוביל לניצחון הצבא האדום על הוורמאכט כבר ב-1941. הצבא האדום אכן היה בלתי-מוכן לחלוטין למלחמה, אך מסיבות שונות לגמרי מאלה, שעליהן משקרים בזיכרונותיהם המפקדים הסובייטים, שהוכו פעמים רבות.
העליונות העצומה של הצבא האדום בטנקים, מטוסים, מתקנים ארטילריים וכו' הייתה תוצאה של התיעוש המואץ, מימוש של השאיפה המאנית לעליונות גיאופוליטית בדרך של צבירת מדדים כמותיים. הטנקיסטים, הטייסים, התותחנים, המפקדים של הצבא האדום היו בלתי-כשירים לחלוטין למלחמה מודרנית, ועובי השריון וכמות הטנקים הולידו אצל ההנהגה אשליית עליונות, אוטופית לא פחות מאשר אשליית העליונות של המשטר הסובייטי. אך לאשליה הזו הספיק כדי לנסות ״בדם מועט, במכה אדירה״ למחוץ, להשמיד את ה״אויב״.
נניח, שיורשי סטלין יצליחו להסתיר לנצח מהציבור את ההנחיה האסטרטגית שטרום-המלחמה שלו, וההיסטוריונים לא יצליחו להוכיח ב-100% את כוונתו להקדים את בעל-בריתו לשעבר, היריב הגיאואסטרטגי והתאום שלו. מה, מזה תיעשה לא-ידועה הטבע הגיאופוליטי התוקפני של המשטר הזה, שאיפתו לשלטון עולמי ומהותו שונאת-האדם? כלום. היא באה לידי ביטוי מספיק גם בכיבושים הטריטוריאליים של מדינות עצמאיות אחרי חלוקת אירופה עם היטלר לפני המלחמה, וגם בתביעות הגיאופוליטיות אחרי סיומה. מאחורי גדר התיל של מחנה הסוציאליזם אחרי מלחמת העולם השנייה נמצאה חלק משמעותי מאוד של הטריטוריה של אירופה וגם של אסיה.
אם נבחן את תוצאות מלחמת העולם השנייה מנקודת המבט הגיאופוליטית, אפשר לומר בביטחון, שלמרות שהניצחון הושג במאמצים משותפים של בריה״מ ובעלי-בריתה, והסיוע החומרי-טכני
מצידם שיחק תפקיד עצום, אם לא מכריע, בהבטחת החיילים הסובייטים, המלחמה הזו מבחינת השגת היתרונות הגיאופוליטיים נצחה רק על ידי המשטר הסטליניסטי, וכל הדמוקרטיות של העולם ספגו בה אחרי הניצחון תבוסה איומה ואכזרית.
מערב אירופה שכבה בחורבות, ורק הסיוע של ארה״ב לפי תוכנית מרשל אפשר לה להתחיל בשיקום של כלכלת שוק מושלמת טכנית לפי המושגים של אותם זמנים. מעמדה הגיאופוליטי המוביל בעולם נחרב ואובד לגמרי, הוא עבר לשתי מעצמות-על – ארה״ב ובריה״מ. קבוצה קטנה של מדינות דמוקרטיות אירופאיות נשארה בשטח קטן מאוד בקצה המערבי של אירופה, כשהיא מוקפת ממזרח בשטחים עצומים של מחנה הריכוז הסוציאליסטי החדש-שנולד. וממערב כל חצי האי האיברי עד גיברלטר היה כבוש על ידי שני משטרים דיקטטוריים – של פרנקו וסלזר.
השריונות הטנקיים של סטלין יכלו תוך שבועות ספורים לתפור את שאריות אירופה ולהשליך את הדמוקרטיה למי הים התיכון והאוקיינוס האטלנטי. מהפיתוי הזה של השליט הסובייטי ריסנו רק הירידה החדה בפעילות הגיוס של האנשים אחרי המלחמה הטוטאלית, החורבן המלא בכלכלה והופעת נשק הגרעין כטיעון של שלום.
בכך שבתכניות הגיאופוליטיות של סטלין נכלל שחרור מלחמת העולם השלישית ברגע הנוח ביותר מבחינה גיאואסטרטגית, אני לא מטיל ספק ולו לרגע. כשהמושל הגיאופוליטי שלו קים איל סונג תקף את קוריאה הדרומית והחלה המלחמה הקוריאנית, מנהיג חצי העולם השמיע משפט סקרמנטלי על כך שלא צריך לפחד מהמלחמה עם
״האימפריאליזם״, שכן ברגע נתון גרמניה עדיין לא התאוששה מהתבוסה, ואנגליה וארה״ב אינן מוכנות מספיק למלחמה כזו. הציל את העולם רק כך, שהאימפריה הסטליניסטית עד מות אדונה לא הייתה מוכנה למלחמה גרעינית.
השאיפות הגיאופוליטיות חסרות-הרסן של ההנהגה הסטליניסטית
שולבו עם הזלזול בגיאופוליטיקה כבתורת ״פסאודו-מדעית, המצדיקה אגרסיה אימפריאליסטית״. בסופו של דבר במקום הסטליניסטית באה הדוקטרינה הגיאופוליטית של ברז'נייב, שמהותה הייתה שמירת ״ההישגים של הסוציאליזם״ בצירוף התפשטות גיאופוליטית למדינות המתפתחות.
אחרי הקמת נאט״ו והסכם ורשה המתח הגיאופוליטי בעולם נשמר כל הזמן, לפעמים נחלש מעט, לפעמים עולה שוב בכוח עצום. הסכנה הגדולה ביותר של האסון הגרעיני, כידוע, הייתה כרוכה בקונפליקט הקריבי, שהתלקח סביב אספקת הטילים הסובייטים לקובה. העימות הגיאופוליטי נמשך בכל היבשות, הימים והאזורים של הפלנטה. המקורות הגיאופוליטיים של האסון הגרעיני, שריחף מעל האנושות, הוסרו רק אחרי ההתפרקות ההיסטורית-בלתי-נמנעת של אותה התארגנות מלאכותית ואלימה, שייצגה
״הברית הנצחית״ והתלות הואסלית בה של המדינות שהוכנעו על ידה באירופה ובאסיה. זה באופן חוקי לגמרי הוביל לשינוי באופי ובתוכן של הגיאופוליטיקה כמכלול של קונסטרוקציות תיאורטיות התובעות מדעיות.
הגיאופוליטיקה המודרנית – זה לא מה שחושבים על גיאופוליטיקה הלוחמים המקומיים נגד ״האימפריאליזם״ בפרישה או במדים, עם תוארי מדע או בלעדיהם. הרי ראשם החכם, בחוסר-התאמה מוחלט לחומריזם ההיסטורי שאהבו קודם, מייצר את הקביעות על כך שברית המועצות נפלה קורבן לבגידה ולחבלות אידיאולוגיות, שהרעיונות של גלסנוסט ו
״פרסטרויקה״ הושלכו על ידי שירותי המודיעין של מדינות המערב, שהרעיונות של דמוקרטיה וזכויות אדם מנוצלים כדי להחליש גיאופוליטית את רוסיה, לפרק אותה ולהכניע אותה סופית, לכבוש את עושר מינרליה, ולהעמיד אותה במעמד של חצי-קולוניה. וכדי שזה לא יקרה, הכרחי לדעתם החזרה לאוריינטציה הגיאופוליטית שנהרסה על ידי ה״דמוקרטים״ ולעימות
״הדמוקרטים״   לאוריינטציה   הגיאופוליטית   ולעימות   הגיאופוליטי
הגיאופוליטי.
אך אלה הישנות של האוריינטציה הגיאופוליטית הקודמת, שכבר חלפה. הגיאופוליטיקה רק היום נפטרת מהאוריינטציות הקונפרונטציוניות, התוקפניות, הצבאיות-גיוסיות, רוכשת אינטראקציה הדוקה עם הגיאו-כלכלה, נעשית תיאוריה, המשרתת לא את שאיפות הכיבוש של המדינות, כי אם את ההתפשטות האזורית ואפילו הגלובלית של סחורות ושירותים, את נדידת הייצורים, את הגישה למקורות חומרי גלם תמורת כסף, ולא בדרך של שוד המחצבים של המדינות שנכבשו.
הראייה הגיאופוליטית הכרחית ביצירת מערכת של הסבר אבולוציוני של ההיסטוריה. אך בשימושה יש להיפרד מהאוריינטציות הגיאופוליטיות הקסנופוביות ולהסתכל בעיניים פקוחות בפני ההיסטוריה. הכרחי לשמור על האובייקטיביות המדעית, תוך ויתור על ההרגל הקודם של גיאופוליטיקאים לייצג את ארצם כגיבור או קורבן, ואת כל המדינות האחרות – כנבלים או אפסים. הגיאופוליטיקה הקודמת חטאה בסרויליות, בשרות-מלכותי לשלטון על פי העיקרון: ״מה תבקשו?״. באותה חטא חטאו תחומים רבים אחרים של המדע והתרבות. הכרחי לקטוע את המסורת הישנה הזו.
אני שואף לאחד את הראייה הגיאופוליטית של מה שהתרחש בהיסטוריה עם הגישה האבולוציונית-גיוסית, המבוססת על עקרונות האובייקטיביות, הדטרמיניזם האבולוציוני, הבחינה הקונקרטית-היסטורית, הקדמה המותנית-אבולוציונית, היעילות הכלכלית, המצב והתחרות של מבני הגיוס. הווקטור החשוב ביותר בגיאופוליטיקה המודרנית של רוסיה, על רקע רב-וקטוריות כללית של המדינה כאחת המעצמות המובילות בעולם, אני רואה את הווקטור האירופאי-אמריקאי. שם טכנולוגיות גבוהות, כלכלות חדשניות מפותחות, מוסדות דמוקרטיים, צורות ציוויליזציוניות קרובות לא רק במיקום הגיאוגרפי, כי אם גם במסורות, בתרבות, בערכים החומריים.
אפילו מנקודת המבט הגזעית הרוסים – הם אירופאים טבעיים. אם רוסיה רוצה לפתח באינטנסיביות חברה חדשנית ולהיות מדינה חזקה באמת, ולא להישאר בשוליים של אירופה כספקית משאבי גלם, היא צריכה להשאיר בעבר את המסורות העבדיות ולשקם בעצמה את האירופאיות. ההתקרבות של שני הגושים האינטגרציוניים האירופאיים – האיחוד האירופאי ומה שנשאר מחבר העמים – מועילה ושימושית בראש ובראשונה לרוסיה. הנשיא הצרפתי, בעבר הלוחם הבלתי-נלאה בפשיזם שארל דה גול, חלם על איחוד אירופה מגיברלטר עד אורל. פרויקט גיאופוליטי כזה בתנאי העימות הגלובלי נשאר רק חלום. היום די אקטואלית נעשית האידאה של אירופה מגיברלטר עד ולדיווסטוק. הו לא, אינני חולם ריק, לא פנטזיונר ולא אוטופיסט. אני מבין מצוין, כמה רחוקה רוסיה מאירופה לא במיקום הגיאוגרפי, כי אם בארגון המדיני ובמנטליות. אך זה אומר רק, שהגיעה העת לחזור.
כך שעכשיו הגיע הזמן לבחון את תיאוריית המנטליות – האחרונה מבין הקונסטרוקציות התיאורטיות, שיכולות להיות בשימוש בהסבר האבולוציוני של ההיסטוריה לצד המרקסיזם, הגישה הציוויליזציונית, תיאוריית הפאסיונריות והגיאופוליטיקה. המילה
״מנטליות״ נובעת מהלטינית ״מנטליס״ – שכלי. המושג של המנטליות מכסה את כל המכלול של תופעות התודעה ההמונית של אנשים של חברה מסוימת. אפשר להגדיר את המנטליות כמכלול של פנומנים חברתיים-פסיכולוגיים, המכתיבים את רוח-הזמן השלטת, את היחס למתרחש, את קבלת ההחלטות ואת הפעולות המעשיות של המון האנשים, השייכים לקהילה מסוימת.
למרות שהמושג של מנטליות שימש לראשונה על ידי ר. אמרסון עוד ב-1856 ומאז שימש שוב ושוב גם על ידי היסטוריונים וגם על ידי פילוסופים, את המשמעות האמיתית של המנטליות בהתפרשות
התהליכים ההיסטוריים הראו החוקרים הצרפתים מארק בלוק ולוסיאן פבר, שייסדו את האסכולה ההיסטורית של האנאל ופרסמו כתב-עת באותו שם. חוקרים אלה העמידו את הקטגוריה של המנטליות מול הקטגוריה של התודעה החברתית של החומריזם ההיסטורי המרקסיסטי, אשר, למרות אופייה הפעיל, נקבעת בכלל ובפרט על ידי ההוויה החברתית. הם ראו במנטליות מוסד חברתי-פסיכולוגי, המתפתח לפי חוקיו שלו ובמובנים רבים קובע את ההוויה החברתית ואת התהליך ההיסטורי. הם התעקשו על האופי האובייקטיבי והיציב של המנטליות כמוסד, על קיומן בה של מגמות מגוונות, שחלקן נכנעות לשינויים ולתנודות מהירים, ואחרות מחזיקות מעמד בעקשנות ומשתכפלות, למרות כל השינויים בחיים החברתיים.
תיאוריית המנטליות מפותחת באופן פעיל על ידי ההיסטוריון והתרבותן הצרפתי ז'אק לה גוף, שהוא כיום המנהיג הבלתי-מעורער של הכיוון הזה. הוא רואה במנטליות חוליה מקשרת בין האבולוציה של הציוויליזציה החומרית לבין התנהגות האנשים בתהליכים ההיסטוריים. בניתוח ההיסטוריה של אירופה, לה גוף מרכז את תשומת הלב על כך, כיצד רעיונות שונים, שהובעו בזמנים שונים על ידי הוגים ונציגי תרבות אירופאים, נשברו במנטליות שכבר התגבשה במהלך האבולוציה ההיסטורית, התקבעו במסורות, ובהשגת משמעות פאן-אירופאית, כיוונו את המשך מהלך האירועים ההיסטוריים. כך הפילוסופיה מסוגלת להשפיע מהותית על התהליכים ההיסטוריים דרך יצירת קונסטרוקציות מנטליות והשפעתן על המנטליות.
מנקודת המבט של הגישה האבולוציונית-גיוסית המנטליות היא גורם חשוב של האבולוציה ההיסטורית. היא מסוגלת גם להאיץ וגם לעכב רפורמות גיוסיות וכלכליות, להתנגד לפעולות השלטונות בדרך של אי-מימוש המוני
של חוקים, לצבור חוסר-שביעות-רצון, הפורץ באקטים של מחאה.
המנטליות מייצגת מערכת מורכבת, שנכנעת רק בחלקה לסקרים סוציולוגיים. התגובות של המנטליות יכולות להיות בלתי-צפויות ביותר. בהיותה תופעה המונית, המנטליות נכנעת במידה מסוימת לניהול באמצעות טכנולוגיות סוגסטיביות, כלומר כאלה הפועלות באמצעות הסגה, ולא שכנוע רציונלי. לראשונה את הפסיכולוגיה ההמונית עוד בסוף המאה ה-19 חקר הפסיכולוג הצרפתי לה בון בספר ״פסיכולוגיה של ההמונים״.
בטכנולוגיות סוגסטיביות מחזיקים היטב הפופוליסטים, המכשירים בזריזות את מעשיהם לציפיות ולמצבי הרוח, השולטים במנטליות ההמונית. הם מסוגלים לנהל את המנטליות ובעזרת מכונת התעמולה לגייס תמיכה ואמון של קהל המוני, שיכול באופן פנומנלי ארוך לא לייחס חשיבות למציאות ההיסטורית המורכבת ולראות רק את מה שמראים בטלוויזיה. בדינמיקה של המנטליות עצומה המשמעות של הגורם הגיוסי. בפעילות גיוס נמוכה המנטליות יכולה לקבל אופי קיפאוני. רמה גבוהה של פעילות גיוס לעומת זאת יכולה לתרום לדינמיקה גבוהה של המנטליות ולהיות מנוצלת גם להתפרצויות אלימות אולטרה-גיוסיות, וגם לשינויים חברתיים חיוביים.
אז, הגישה האבולוציונית-גיוסית שואפת להשתמש ולסנתז את הפיתוחים הרציונליים של גישות אחרות, שהתגבשו בפילוסופיה של ההיסטוריה – החומריזם ההיסטורי, הגישה הציוויליזציונית, תיאוריית הפאסיונריות, הגישה הגיאופוליטית ותיאוריית המנטליות, וגם לזהות ולהתגבר על חסרונותיהן. דרך ההיסטוריה מורכבת, וחיי האדם קצרי-מועד. אני כבר לא כל כך צעיר, כמו שהייתי רוצה. הרצון הגדול ביותר שלי הוא לראות את ההתפשטות של הרעיונות המובאים בספר הזה ובספרים אחרים, כדי להשתכנע שהם מביאים תועלת למדענים בחיפושם הבלתי-נלאה אחרי האמת וכמה ש
רחב יותר למעגל האנשים, השואפים לשפר את עצמם ואת חברתם.
מקומות רבים בספר הזה בניתי במודע כך, כדי לעורר, ואפילו לפרובוקר, דיון פעיל. שיביקרו, ואפילו ינזפו או יעוותו את מה שכתבתי. רק שלא ישתקו. אני איש-דיון, ובדווקא בתקשורת חיה בדיונים אני מוצא גם עונג יצירתי, וגם זרימת רעיונות, אינטנסיבית עוד יותר מאשר בדיאלוג עם טקסטים של מחברי ספרים שנקראו.
}}

==== הגישה האבולוציונית-הגיוסית וההסבר האבולוציוני של הטבע ====
{{רן|1=
משהו דומה לתהליך הטבעי-היסטורי, למרות שברמה שונה לגמרי, מתרחש גם בטבע. המשותף לדטרמינציה של התהליכים האבולוציוניים בחברה ובטבע, מנקודת המבט של הגישה האבולוציונית-גיוסית, הוא התפקוד של מבני גיוס המתנגשים וכאילו מתחרים ביניהם, המכניסים סדר מסוים לפריפריה הגיוסית ונמצאים בעימות קבוע עם מבנים אחרים. את הקוסמוס אכן, בהתאם לקונספציה של מ. קונאשב, אפשר בהסתייגות מסוימת לייצג כייצור מיוחד של מערכות חומריות המתנגשות ביניהן.
מנקודת המבט שלי זה אומר, שמבני גיוס הנוצרים באופן ספונטני של התארגנויות חומריות שונות מייצרים עבודה אבולוציונית ספונטנית וחסרת-מטרה מסוימת, והעבודה הזו מסוגלת לייצר רווח אבולוציוני, המוביל לשיפור, לארגון מחדש של מבנים אלה ומבטיח את האפשרות של קדמה. את ליבות הגלקסיות, הכוכבים, הפלנטות, האטומים אפשר לייצג כמבני גיוס, המייצרים סדר במערכותיהם באמצעות התפשטות של אינטראקציות גרוויטציוניות, אלקטרומגנטיות, חזקות וחלשות. לכן אני קורא להן ליבות גיוס, מתוך כוונה למשמעות המונח ״גיוס״
ככיוון וארגון של התנועה. בטבע הדומם מבני הגיוס אינם ניחנים בשאיפה לשמר ולשחזר את המצב של עצמם, עבודתם האבולוציונית ספונטנית, שגרתית, בלתי-יצרנית, הרווח האבולוציוני שלהם נמוך מאוד ומקרי. אך גם רווח נמוך כזה יכול להפוך לתנאי מוקדם להופעת חומר חי בהתהוות תנאים מסוימים.
עם הופעת החיים והתפתחותם על פני כדור הארץ נוצר סוג חדש לגמרי של מבני גיוס, שאינם אדישים למצב של עצמם, שואפים כל הזמן לאופטימיזציה של פעילות החיים של אורגניזמיהם, מייצרים סדר, המקדם את ההישרדות והשחזור של מבנים אלה בתחרות קבועה על משאבי חיים ובמאבק על הקיום עם מבנים אחרים. העבודה האבולוציונית של מבנים אלה ושל האורגניזמים שגויסו על ידם מקבלת אופי של עבודה ביולוגית. ההבנה של משמעות מבני הגיוס והעבודה הביולוגית באבולוציה של עולם החיים הובילה אותי להכרה בצורך להחדיר טרנספורמציות מתאימות לביולוגיה האבולוציונית.
בביולוגיה האבולוציונית משנות ה-80 של המאה ה-20 שורר משבר כבד. התיאוריה הסינתטית של האבולוציה, ששלטה משנות ה-30, שנוצרה במאמציהם של עשרות מדענים מצוינים ממדינות שונות, הותקפה בביקורת קשה והוגנת למדי, שציינה על התיישנותה ועל התאמה לא מלאה לעובדות, שנחשפו על ידי המדע. הופיע שורה שלמה של תיאוריות אלטרנטיביות, התחזקו ההתקפות על הדרוויניזם, במיוחד על תיאוריית הברירה ככוח המניע של האבולוציה. בלא להיות ביולוג מקצועי, עיבדתי ולמדתי ביסודיות את כל הספרות על הביולוגיה האבולוציונית, שהייתה זמינה בספריות הגדולות שהיו נגישות לי. כתוצאה הגעתי למסקנה, שהסיבה העיקרית למשבר בביולוגיה האבולוציונית היא הגנוצנטריזם – צורה של חשיבה תיאורטית, המעמידה במרכז הטרנספורמציות האבולוציוניות שינויים בגנים, ולא בעבודה הביולוגית של האורגניזמים
ובברירה של העובדים היעילים ביותר. הסיבה להתפשטות הכללית של הגנוצנטריזם בביולוגיה האבולוציונית היו ההצלחות של הגנטיקה של המאה ה-20. גילוי הסליל הכפול של ה-DNA והקוד הגנטי, שמשמש את כל היצורים החיים ללא יוצא מן הכלל לייצור חלבונים וריבוי תאים, יצר רושם של מעין השלמה בידיעת יסודות התורשה.
ההצלחות של הביוטכנולוגיה וההנדסה הגנטית כאילו אישרו את הרושם הזה והפיצו אותו בקהל ההמוני. עם זאת, התורשה נמצאה מורכבת הרבה יותר, מכפי שסברו הגנטיקאים. ההתפתחות עצמה של הגנטיקה והביוכימיה, פענוח הגנומים של האדם ומספר סוגים אחרים של אורגניזמים הראו, כמה מעט אנחנו עדיין יודעים על טבע התורשה. בכל זאת, הסמכות של הגנטיקה, במידה מסוימת בצדק, התבססה במדע הביולוגי בגובה כזה, שמחברי הקונספציות בביולוגיה האבולוציונית החלו להישען על מסרים על מניפולציות עם חומר גנטי במבחנות ופיפטות עם חומר גנטי, ושכחו את האורגניזמים החיים.
השאיפה להסביר את האבולוציה, מתוך התפתחות האורגניזמים החיים, הטבועה במייסד הגדול של התיאוריה האבולוציונית צ'ארלס דרווין, קיבלה את השם אורגניזמוצנטריזם והחלה להיחשב כהשערה מיושנת ונדחית. עם זאת, בהסתמך על עובדות של האמבריולוגיה, ביולוגיית ההתפתחות, הפלאונטולוגיה והמורפולוגיה האבולוציונית, אני קובע, שדווקא השינויים של האורגניזמים תחת פעולת העבודה הביולוגית המשתנה בתנאים חדשים, הנתמכים על ידי הברירה, עומדים בבסיס השינויים הגנטיים, ולא להפך. דווקא הם הם מקור הטרנספורמציה של המינים.
כך, נתוני האמבריולוגיה המודרנית וביולוגיית ההתפתחות מראים, שהתפתחות העוברים אינה נקבעת על ידי החומר הגנטי, הכלול בגרעין של התא המופרה הראשוני (הזיגוטה), כי אם תלויה באינטראקציות קונקרטיות של תאים בתהליך ההתפתחות, כלומר, למעשה, בגיוסם לספציאליזציה ב
עבודה ביולוגית קונקרטית של האורגניזם. מה שנקרא המארגן, שגילה האמבריולוג שפמן, כלומר מבנה תאי, הקובע את כיוון התפתחותם של מבנים אחרים, אינו אלא מבנה גיוס טיפוסי, המניע את התארגנויות התאים לעבודה ביולוגית מסודרת.
נתוני הפלאונטולוגיה והמורפולוגיה האבולוציונית מראים באופן משכנע, שסנפירים שריריים של דגי האונודה יכלו לעבור טרנספורמציה לכפות של חולייתני היבשה רק כתוצאה של שינוי בעבודה הביולוגית, הקשור בתנועה ביבשה. הברירה הותירה לחיים ולרבייה את האורגניזמים העובדים והנעים ביעילות ביותר, ולא פשוט את אלה שניחנו בקומפלקסי גנים שנבחרו במקרה, שהורכבו בהצלחה על ידי צבירת מוטציות קטנות. את אותו הדבר אפשר לומר על כל הטרנספורמציות המיניות של האיברים והאורגניזמים השלמים ללא יוצא מן הכלל.
פרסות הסוסים נוצרו מהכפות והאצבעות הרכות של אבות היער של הסוסים בדרך של נקישה מתמדת באדמת הערבה. התחיל התהליך הזה ביצירת יבלות. הקיבות של אוכלי העשב נוצרו באמצעות התאמה על ידי עבודה ביולוגית לעיכול של מזון עשבוני קשה. הכפות של הטורפים הן תוצאה של הליכה גנבנית ואופן תנועה של דחיפה. לכן אצלם לעולם לא נוצרות פרסות.
כנפי העופות הן תוצאה של טרנספורמציה של הכפות הקדמיות של אבותיהם, שנעו בקפיצות בדרך של תנועות דחיפה של הכפות האחוריות עם ניפופים חדים עזריים של הכפות הקדמיות. רגליו של האדם הן תוצאה של הליכה זקופה, מה שהופך לברור בהשוואה לכפות של אבותיו המאובנים. ידיו של האדם – תוצאה של הפסקת העבודה של טיפוס על עצים ועבודה קבועה עם חפצים. האדם עצמו הוא תוצאה של עבודה ביולוגית, שעברה בתהליך האבולוציה לעבודה שיטתית.
כמובן, האיברים אינם עוברים טרנספורמציה על ידי העבודה הביולוגית מעצמם,
הטרנספורמציה שלהם – רק חלק מורכב של הטרנספורמציה של האורגניזמים העובדים בדרך חדשה. המורפולוגיה האבולוציונית, מדע הטרנספורמציות של צורות הצמחים ובעלי החיים, שמייסדיה היו המדענים הרוסים המצוינים א.נ. סברצוב (לא לבלבל עם נכדו א.ס. סברצוב, גם הוא ביולוג-אבולוציוניסט) ותלמידו א.י. שמלגאוזן, ריכזה את תשומת הלב במחקריה רבת-השנים דווקא על זיהוי הדינמיקה והיחס של הצורות באבולוציה של האורגניזמים. איוון שמלגאוזן הראה, שהשינוי של הצורות באבולוציה מתרחש על בסיס תהליכים רגולטוריים באורגניזמים השלמים. הוא התקרב ממש להבנת התפקיד המוביל ברגולציה של הבטחת-החיים ושינוי-החיים של העבודה הביולוגית, ואף השתמש שוב ושוב בספריו במילה ״עבודה״.
וכן, איך יכול היה להיות אחרת? התפקיד המוביל באבולוציה של האינטראקציה של העבודה הביולוגית והברירה קופץ לעיניים ישירות בניתוח השינויים המורפולוגיים. שמלגאוזן חקר קורלציות, כלומר תלות-הדדית של חלקים ומערכות-משנה במערכות של אורגניזמים שלמים. הקורלציות התגלו ונחקרו בתחילה על ידי הביולוג-קריאוציוניסט הצרפתי הגדול ז'ורז' קיווייה. קיווייה ראה בקורלציות מימוש של תוכנית הבורא, המחדיר לכל חי פרופורציונליות והרמוניה למימוש מועיל של תהליכי החיים.
שמלגאוזן בדרך של ניתוח חומר עובדתי עצום הדגים בצורה מוחשית, שהטרנספורמציה של המינים מתרחשת בדרך של התפרקות של מערכת הקורלציות הקודמת והיווצרות מתואמת של קורלציות חדשות. ומה מבטיח את התיאום של הטרנספורמציות האלה? כמובן, לא תוכנית חדשה של הבורא, כי אם תהליך רגולטורי של אינטראקציה מערכתית של חלקים ומערכות-משנה באורגניזמים שלמים. כלומר, במילים אחרות, ארגון חדש של העבודה המשותפת של האיברים ומערכות-המשנה של האורגניזמים להתאמה לתנאים שהשתנו מהותית, הנתמך ומלוטש על ידי הברירה.
איוון שמלגאוזן היה אחד מאותם עשרות מדענים ממדינות שונות, שתרמו ליצירת התיאוריה הסינתטית של האבולוציה. הוא הכניס לתיאוריה הסינתטית את המושג של הברירה המייצבת, המסננת (מחסלת) את כל הפרטים, אשר בתכונותיהם המורפולוגיות סוטים מהנורמה הכלל-מינית שהתבססה תחת פעולת הברירה המניעה. לוחם בלתי-נלאה בליסנקואיזם, שמלגאוזן במשך שנים רבות הגן על הישגי הגנטיקה בתנאי המשטר הטרוריסטי של סטלין וההפשרה הקשוחה של חרושצ'וב.
בהיותו איש של זמנו, הוא ככל שיכל ניסה לשלב את ההבנה של התפקיד המוביל באבולוציה של הטרנספורמציות המורפולוגיות, המתבטאות בשינויים מודיפיקציוניים בלתי-תורשתיים של המינים ומרוכזים על ידי הברירה, עם ייצוגי התיאוריה הסינתטית של האבולוציה על התפקיד המוביל של הברירה של שינויים מוטציוניים קטנים שנצברו במאגרי הגנים של אוכלוסיות. את שאלת התורשה של הטרנספורמציות המורפולוגיות שנצברו פתר שמלגאוזן ברוח הגנוצנטריזם, אך בכך שלל קטגורית, שטרנספורמציות כאלה אינן בעלות משמעות לאבולוציה. הוא סבר, שהשינויים המודיפיקציוניים, הנוצרים במבנה ובתכונות של האורגניזמים תחת השפעת הסביבה החיצונית במסגרת נורמות התגובה שקובעו גנטית על ידי הברירה המייצבת, רק מצביעים על הכיוון לברירה המובילה, ובזה מסתיים תפקידם המוביל.
בהמשך הברירה המובילה, המניעה, בוחרת לחיים ולרבייה אורגניזמים עם קומפלקסי הגנים (הגנוטיפים) המבטיחים ביותר, וזה מאפשר לרשת את הסימנים המורפולוגיים המבטיחים ביותר להישרדות בתנאים חדשים. זה מוצא מאוד שנון מהמצב, המאפשר לפצות על אי-ההתאמה הברורה של ההסברים הגנוצנטריים של האבולוציה לעובדות המורפולוגיה האבולוציונית. היתרון של הניסיון הזה לשלב בין הבלתי-נתפס נמצא גם בכך, שהוא מאפשר להכניס את התגליות של המאה ה-20 לתיאוריית דרווין ולהדגיש את הכישלון
של התיאוריה של האבולוציוניסט הרצוף הראשון בתולדות הביולוגיה וכל המדע העולמי – למארק.
שמלגאוזן צדק לגמרי בכך, שהאבולוציה מתרחשת לפי דרווין, ולא לפי למארק. למארק בנה את תיאוריית האבולוציה שלו בראש ובראשונה על הייצוג של השאיפה של כל חי לשלמות, שהונחה על ידי הבורא. למארק לא היה לו מושג כלל על התפקיד באבולוציה של הברירה הטבעית. העמדה העיקרית של תיאוריית למארק ושל תלמידיו הניאו-למרקיסטים הייתה התזה על תורשה של סימנים נרכשים. את התזה הזו במהדורות המאוחרות של ״מוצא המינים״ קיבל גם דרווין. אז איש לא פקפק בצדקתה של התזה הזו. עם זאת, בתחילת המאה ה-20 הדרוויניסט הנלהב אוגוסט וייסמן הוכיח את חוסר-האפשרות של תורשה כזו. הוא הראה את הכורח של בידוד איתן של מבני התורשה מהתהליכים, המתרחשים בשאר החלק הסומטי של האורגניזם.
במקרה אחר כל פציעה שננשאה בחיים, תוצאות מחלות, חסרונות נרכשים היו מטביעים חותם על כל שרשרת הדורות הבאים. עוברים בתורשה רק מחלות תורשתיות, שנגרמו על ידי הפרעה במבני התורשה, שקיבלו מאוחר יותר את השם מוטציות. בנו של אתלט לעולם לא נעשה אתלט מלידה, לשם כך יש צורך לבצע מחדש אימונים מתישים. הקונספציה של וייסמן על אי-התורשה של סימנים שנרכשו בחיים הפכה לתנאי מוקדם חשוב של התפתחות הגנטיקה והתיאוריה הסינתטית של האבולוציה. העמדה שבוססה בקונספציה הזו על קיומו של בידוד חזק בין כל גוף האורגניזם לבין מבני התורשה המבשילים בגוף זה, המופרדים ממנו על ידי קליפות תאים, קיבלה את השם מחסום וייסמן.
מחסום וייסמן ללא ספק אטום, והסימנים שנרכשו על ידי האורגניזמים ללא ספק אינם עוברים בתורשה בהעברה ישירה. כל הניסיונות של הניאו-למרקיסטים להוכיח בניסויים שהועלו באופן מגוון
העברה כלשהי של השפעות לצאצאים של מיוחדויות שנרכשו על ידי הפרטים ההורים לא הוכתרו בהצלחה. עם זאת, אנחנו יודעים, שבעולם לא קיימים מחסומים אטומים לחלוטין. בפיזיקה הודגם קיומו של מה שנקרא אפקט המנהור, בהתאם לו אלקטרונים מחלחלים בתנאים מסוימים דרך מחסומים בלתי-ניתנים-לחצייה. ברברים חדרו גם דרך החומה הסינית הגדולה, וגם דרך סוללות אדריאנוס וטראיאנוס באימפריה הרומית.
כמובן, למארק טעה. הקונספציה שלי על התפקיד המוביל באבולוציה של האינטראקציה של העבודה הביולוגית והברירה אינה למרקיסטית, למרות שההאשמות בלמרקיזם של מבקריה הבאים, כפי הנראה, בלתי-נמנעות. למארק הבין בצורה צרה ופרימיטיבית לחלוטין את תפקיד העבודה הביולוגית, וצמצם אותה למאמצים מכניים בודדים. דוגמה קלאסית – התארכות הצוואר אצל ג'ירפות, הנמתחות אחרי עלים שגדלים גבוה, שהביאה, לדעתו, לקיבוע תורשתי של צווארים ארוכים לא-פרופורציונלית. רק ברירה של גנוטיפים של הפרטים ארוכי-הצוואר ביותר, שדור אחר דור עבדו על קטיפת העלים שגדלים גבוה, יכלה ליצור קורלציה כה יוצאת-דופן של איברים. בנוסף אי-ההבנה של התפקיד האבולוציוני של העבודה הביולוגית הובילה לכך, שהחוקרים, כולל למארק, אינם מבחינים כלל ביתרון אדפטיבי אחר, לא פחות חשוב, של צוואר הג'ירפות, הפותח פרספקטיבות לעבודה ביולוגית של הישרדות. הרי צוואר הג'ירפות לא רק ארוך, כי אם גם גמיש, בזכותו נפתחת תצפית מעגלית לגילוי טורפים שמתגנבים, הוא משמש להשגת כל חלק בגוף, כדי לשחרר אותו מלכלוך, מטפילי מציצת דם וכו'.
למארק הראשון דיבר על התפקיד המכריע של אורח החיים במבנה האורגניזמים החיים, מה שהקדים זמן רב את פיתוח המורפולוגיה האבולוציונית. אך ברוח החומריזם המכני של המדע של זמנו הוא כלל לא שם לב, שהעבודה הביולוגית תמיד
רב-פונקציונלית, כמו כל איבר שנוצר על ידה, ושהנטייה המוקדמת של איבר זה או אחר לשינויים אבולוציוניים (פראדפטציה) מביאה בתהליך השינויים האלה לגיוס וטרנספורמציה של אורגניזמים שלמים, ולא של איברים בודדים.
ההבדל של הקונספציה שלי מכל הווריאנטים של הלמרקיזם נמצא בראש ובראשונה בכך, שאני מכיר בהתאם ליסודות הגנטיקה המודרנית בתפקיד עצום באבולוציה של שינויים גנטיים ובאטימות המוחלטת בתנאים הרגילים של המין של העבודה הביולוגית בסביבתו של מחסום וייסמן. אך שווה לשנות מהותית את התנאים האלה או להתרחש הגירת המין לסביבה שונה איכותית, ומתרחשת ביחס לסביבה החדשה שינוי קרדינלי של העבודה הביולוגית.
העבודה הביולוגית בתנאים חדשים מייצרת מיוחדויות
״המצאות״, שאני קורא להן חידושים גיוסיים. אורגניזמים מימיים, שהיגרו ליבשה, הופכים את סנפיריהם לכפות. אורגניזמים יבשתיים, שהיגרו למי האוקיינוס, רוכשים צורה אווירודינמית וסנפירים-משוטים – מעין אנלוגים של סנפירים. מה זה, תוצאה של בחירה מקרית של מוטציות קטנות מועילות? אבסורד מוחלט! הם היו נאכלים על ידי טורפים עוד בתחילת הטרנספורמציות האבולוציוניות שלהם, שכן היו מגלים חוסר-אונים מוחלט בסביבה זרה להם, אם לא היו עובדים ביעילות, עם גיוס מקסימלי ומתח כוחות על שליטה בה.
אם לא היה שינוי שורשי של הצורות והדרכים של העבודה הביולוגית, שום צבירת מוטציות באוכלוסיות לא הייתה מובילה להופעת מינים חדשים. הברירה המייצבת בהתמדה בלתי-מתפשרת משמידה כל סטייה מהנורמה שהתבססה. הברירה מתוך הצורות המגוונות גנטית עוזרת לשמר את הקביעות של האוכלוסייה, אך לעולם אינה מובילה לטרנספורמציה שלה למין חדש. אך איך בכל זאת להיות עם מחסום וייסמן, הנועל כל השפעה של העבודה הביולוגית על מבנים גנטיים?
כבר איוון איוונוביץ' שמלגאוזן הראה בבהירות מלאה, שכל אורגניזם מתגבש ומתפתח כשלם, שהשינוי וההתפתחות שלו מייצגים תהליך רגולטורי. האם נושרות לחלוטין התאים, המכילים חומר גנטי, מהשלמות המקושרת של האורגניזם, המוקפים במחסום וייסמן? בשום פנים ואופן. המדע המודרני קבע בתוקף, שכל התהליכים הרגולטוריים באורגניזמים מטופלים על ידי חומרים ספציפיים – הורמונים ואנזימים, החודרים בחופשיות דרך קליפות תאי המין ומסדרים בכך בגרעיניהם. תאי המין עצמם אינם קיימים אחרת, מאשר בטבילה בנוזלים הורמונליים.
ההורמונים מייצגים חומרים פעילים ביולוגית, המופרשים על ידי בלוטות ההפרשה הפנימית או אסופות של תאים מומחשים. הם מבטיחים את הגדילה וההתפתחות של האורגניזם, את ההבדלים המיניים, את תהליכי ההסתגלות, ממריצים תהליכי חילוף-חומר, עיכול ואינטראקציה מינית. גדילת השרירים, הכרחית בשינוי העבודה הביולוגית, מעוררת על ידי הורמון הגדילה והטסטוסטרון. אתלטים, העוסקים בקביעות בתרגילים לגדילת מסת השרירים, צוברים בכך באורגניזמיהם הורמון גדילה וטסטוסטרון, ובכך משנים את המבנה ההורמונלי של האורגניזם שלהם.
השינויים האלה ללא ספק פועלים על המבנים הגנטיים של כל התאים, כולל תאי המין, אך בקנה מידה מינימלי, שאינו מאפשר לקבע את השינויים האלה בגנומים ולהעביר אותם לצאצאים. אך שינויים רדיקליים של העבודה הביולוגית של קבוצות גדולות של אורגניזמים, אוכלוסיות או מינים שלמים אינם יכולים שלא להוביל ובוודאי מובילים לצבירת שינויים מתאימים של המערכת ההורמונלית ולהשפעותיהם על מבני הגנומים, על מרחביהם העצומים הרזרביים, המלאים ב-DNA שאינו מקודד חלבונים.
במהלך העבודה הביולוגית המאורגנת מחדש החוזרת של דורות רבים הצבירה הזו מתחילה בהדרגה להשפיע
על התפקוד של המבנים הגנטיים, בעיקר דרך שינוי העבודה של גני הרגולציה. בסופו של דבר הצבירה הכמותית של ההשפעות ההורמונליות הרגולטוריות מובילה להשלכת DNA עודף ולטרנספורמציה קפיצית של הגנומים. מעין אנלוג של התהליך הזה, ליתר דיוק, המודל שלו, יכולים לשמש המטמורפוזות של חרקים, דו-חיים, דגים וסוגים אחרים של אורגניזמים. התפתחות הזחל בגיל מוקדם מובילה לצבירה באורגניזם שלו של הורמונים מסוימים, וברגע שמצטברת כמות מספקת של הורמונים ומשתנה המבנה ההורמונלי של האורגניזם, מתרחשת טרנספורמציה קפיצית של כל המבנה, יכולות התנועה, ההתנהגות והמראה החיצוני של האורגניזם הזה, כשהאחרון משתנה עד חוסר-הכרה מוחלט. אפשר להניח, שהתמורה הדומה מתרחשת בדרך של קיבוע בהתפתחות האישית (האונטוגנזה) של התהליך האבולוציוני, שהתרחש בהתפתחות ההיסטורית של המין הנתון (הפילוגנזה).
יש לקחת בחשבון, שהשינוי של המבנים ההורמונליים של קבוצות גדולות של אורגניזמים בתהליך ההשתלטות שלהן על צורות ודרכים חדשות של עבודה ביולוגית בסביבה חדשה מתרחש בהכרח בתנאים של מתח כרוני. מחבר תיאוריית המתח הנס סליה הראה באופן משכנע, שבתנאים של השפעה קיצונית של הסביבה מתבצעת התארגנות מחדש אדפטיבית של כל המערכת הנוירו-הורמונלית של האורגניזם. הנסיבות האלה מחזקות את הקונספציה שלי של יצירת מינים פעילה-גיוסית.
ניסיתי להכניס למחזור המדעי עוד רעיון לא-סטנדרטי אחד. הצעתי להבחין בין מינים-קונסרברים למינים-טרנספורמרים. המינים-הקונסרברים דומים לחברה המסורתית בעולם האנושי, הם שמרניים במבנם, בגנטיקה שלהם ואינם מוכנים לשינוי העבודה הביולוגית בתנאים חדשים. בשינויים מהותיים של התנאים מספר עצום של מינים כאלה נכחד, בלי כוח גם להסתגל וגם להשתנות. שינוי המבנה של מינים כאלה ב
שינוי יציב ולא קשוח מדי של התנאים, שנגרם על ידי שינוי מתאים של העבודה הביולוגית והווקטור של הברירה, מתרחש לאט, ברצף, בגרדואלית.
אך צבירת השינויים האלה בקבוצות גדולות של אורגניזמים בשרשרת ארוכה מספיק של דורות יכולה להפוך קונסרברים לטרנספורמרים. הטרנספורמרים מוכנים על ידי האבולוציה הקודמת לשינויים גדולים של העבודה הביולוגית ומסוגלים לעבור טרנספורמציה למינים חדשים בקפיצה. יש להדגיש, שטרנספורמציה קפיצית כזו מתרחשת לא בדרך של מוטציה גדולה והיווצרות של ״מפלצות מבטיחות״, כפי שמניחים בתיאוריות של הסלטיציוניסטים. זו לא קפיצה מקרית, כי אם חוקית, מוכנה אבולוציונית. כל מוטציה גדולה לעומת זאת מורידה עד קצה גבול את כושר-החיות של האורגניזם, והמוטנטים המכוערים מוסרים במהירות מהחיים ומדרך האבולוציה על ידי הברירה המייצבת.
ההשערה של הקונסרברים והטרנספורמרים – זה הניסיון שלי לענות על השאלה, שמולידה ויכוחים אינסופיים בין תומכי הייצוג על הטרנספורמציה האיטית, ההדרגתית של המינים (הגרדואליסטים, שאליהם השתייך דרווין וחסידי התיאוריה הסינתטית של האבולוציה) לבין תומכי הייצוג על הטרנספורמציה המהירה, הקפיצית (הסלטיציוניסטים). הופעת התיאוריה של שיווי-המשקל המקוטע, שיצרה לראשונה תחרות אמיתית לתיאוריה הסינתטית של האבולוציה, עוררה ויכוחים אינסופיים של מומחים על האופי הגרדואלי או הקפיצי של השינויים האבולוציוניים. לכן התיאוריה הזו קיבלה את השם פונקטואליזם. בין הסיבות, הגורמות לשינויים מהירים, הפונקטואליסטים מדגישים בראש ובראשונה את הגנטיות, כלומר שוב מוטציות גדולות. ההשערה של טרנספורמרים וקונסרברים יכולה להכניס בהירות לשאלה הזו, בלי להיעזר בהסברים גנוצנטריים מומצאים וחסרי-הוכחה.
הנה אותו קומפלקס של הגיגים מדעיים-כלליים, שהוביל אותי לפיתוח היסודות הפילוסופיים של התיאוריה הכללית של האבולוציה. אני מקווה ומאמין,
שעבודתי הארוכה והעקשנית, שהונחה ביסודו של הספר הזה, לא תישאר בלתי-מובחנת, שהיא תביא תועלת למדענים, העובדים בתחומים המגוונים ביותר של הידע, שהיא תניע אנשים רבים בגילים ובמקצועות המגוונים ביותר להכיר טוב יותר את העולם, שבו הם חיים, להאמין באפשרות של שיפור חייו הפרטיים דרך שיפור עצמם ודרך שיפור עצמי פסיכו-פיזי קבוע לעבור לטרנספורמציה יצירתית אבולוציונית של יחסיהם עם העולם הזה.
גופנו, משכן הרוח, המשפיע על הרוח הזו הן בהשפעה ישירה והן בהשפעה עקיפה, – הרי גם הוא התקן שמרני מאוד, מסורתי. הוא התגבש בתהליך האבולוציה הביולוגית, ואז הושלם על ידי העבודה הביולוגית, שצמחה לעבודת האדם. ואז הוא הגיע לפסגת התפתחותו, שסימנה את האפיון המיני של המין הומו ספיינס, ועצר בפסגה הזו, רק מתוקן קלות במגוון של אוכלוסיות האדם.
גופנו במצבו הנוכחי אינו מוכן לעומסים ומתחים אפילו של החברה החדשנית הבלתי-מפותחת של היום. הוא עם ההתקן המסורתי שלו מעניש אותנו באכזריות בסבלים ובעינויים עצומים על כל עוון נגדו, ולפעמים אף בלי כל אשמה. בגופנו קיימת כאילו אינקוויזיציה פנימית, שמכריחה אותנו להודות בחטאים, שביצענו או אפילו לא ביצענו. לא לחינם נאמר, שבריאות אינה הכל, אך הכל בלי בריאות – כלום. דווקא לכן אנו קובעים, שהשיפור העצמי הפסיכו-פיזי הקבוע, היומיומי הוא השלב הראשוני והיסוד של האבולוציה הנוספת של האדם, ההופכת אותו לכשיר לאבולוציה הומניסטית נוספת של הציוויליזציה שלו בתנאי החברה החדשנית.
לפני שינוי לטובה משהו בעולם, האדם חייב ללמוד לשנות את עצמו בצורה חיובית. בלי זה הוא לא רק שלא יהיה
מוכן לחיים בחברה החדשנית, החברה החדשנית המתפתחת בסערה תהפוך עבורו לגיהנום, והאדם הבלתי-מושלם יעשה הכל כדי להפוך אותה לגיהנום, לאנטי-אוטופיה, לסיוט. השיפור העצמי הפסיכו-פיזי מניח את היסודות גם לשיפור עצמי מוסרי אפקטיבי, וגם לאבולוציה יצירתית של האדם בכל תחומי הפעילות, וגם לאורח חיים ישר.
אורח חיים ישר, נכון – זה לא מה שמבינים בזה מטיפים דתיים. הסגפנים הדתיים, החיים בתנאים לא-אנושיים, הניזונים מארבה וחגבים או בכלל ממה שייזדמן, המתישים את עצמם בתפילות, מנהלים דווקא אורח חיים עוון, לא-נכון, לא-בריא. אורח חיים באמת ישר, בריא, בריאותי-יוצר טמון בכך, לחיות חיים מלאים, יצירתיים, פעילים-חברתית, מבלי לסבול שום פראות-יתר, להיזון ממזון מלא, מאוזן היטב, להתפתח מדי יום בשם שיפור עצמי ושיפור העולם האנושי.
האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא בו-זמנית קריאוציוניזם אנושי, הומניסטי. עם זאת, בשונה מכל הצורות הקודמות של הקריאוציוניזם, כולל הסובייטי, זה קריאוציוניזם אוניברסאלי-אבולוציוני ואוניברסאלי-הומניסטי. הוא מעמיד על היכולות היצירתיות והפוטנציאל האבולוציוני של האדם עצמו, ולא על כוחות-על אנושיים המנוכרים ממנו, שניחנו בכוח-על, יהיה זה המפלגה שתפסה את השלטון, דיקטטורה של אדם יחיד במדינה כלשהי על פני כדור הארץ או של האדון השמימי עליה. העולם נוצר על ידי האבולוציה, והאדם יכול לטרנספורמציה הומניסטית ורצופה אותו רק בתנאי, שהוא עצמו יוכשר לאבולוציה, בשיפור עצמו ובהפיכה להתגלמות של האבולוציה היצירתית. האבולוציוניזם האוניברסאלי כתורה כולל שלושה מדורים – קוסמי
אבולוציוניזם, אבולוציוניזם ביולוגי ואבולוציוניזם חברתי-היסטורי. בהמשך אנו עוברים להצגה מפורטת של שני הראשונים שבהם.
}}</text>
      <sha1>2ih9d0bm8cesmjed67f76jj58738x34</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1/פרק 1. האבולוציוניזם הקוסמי כיסוד פילוסופי של התיאוריה הכללית של האבולוציה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755771</id>
    <revision>
      <id>3084951</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:01:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084951</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="86056" sha1="srjuieu8fv71witsa62rj2lxwf2q9hc" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 1]]

== פרק 1. האבולוציוניזם הקוסמי כיסוד פילוסופי של התיאוריה הכללית של האבולוציה ==

==== פרולוג ״בשמיים״ ====
בפרולוג בשמיים מתחיל היצירה האלמותית של גתה
״פאוסט״. ״הפרולוג בשמיים״ לאבולוציית האנושות, המתבטאת בהיסטוריה העולמית של הציוויליזציה האנושית, כמו של כל ציוויליזציה קוסמית אחרת, הוא האבולוציה של היקום. טוב מאוד על כך כתב הפילוסוף והתרבותן הגרמני המצוין א. הרדר. ״הפילוסופיה של ההיסטוריה של המין האנושי, – הדגיש הוא, – חייבת להתחיל בשמיים, כדי להיות ראויה לשמה. מכיוון שביתנו – כדור הארץ אינו ניחן מעצמו ביכולת ליצור ולשמר יצורים אורגניים, לא עצמו הסתדר ורכש את צורתו, וכל זה – הצורה, ההתקן, היכולת להוליד יצורים – מקבל מהכוחות, החודרים את היקום שלנו, הרי שיש לבחון את כדור הארץ קודם כל לא בנפרד, כי אם במקהלת העולמות, שבה הוא מוצב״ (הרדר א.ג. רעיונות לפילוסופיית ההיסטוריה של האנושות. – מ.: נאוקה, 1977, עמ' 13).
להרדר גם שייכת הקדימות בתיאור האבולוציה הקוסמית כתהליך של עלייה מהפשוט למורכב, מהנמוך לגבוה, מהנמוך-מאורגן לגבוה-מאורגן. כמובן, בימי הרדר אפשר היה רק לתעד את התנאים המוקדמים של ההיסטוריה האנושית באבולוציה הקוסמית. עניים מדי היו עוד הידע על האוניברסאליות של האבולוציה, ואת ההיסטוריה אפשר היה לבחון רק במסגרת התמונה הדתית של העולם, כהשפעה דירקטיבית
של ״השמיים״ על ״האדמה״. נכון, כבר אז, ואף קודם לכן, אחרי התגליות של ג'ורדנו ברונו נודע, שכדור הארץ – אי קוסמי כזה כמו מרקורי או מאדים, והשמש שלנו – כוכב רגיל, שאינו, כמו כדור הארץ, מרכז היקום. אבל ההיסטוריה הקוסמית היא פרולוג להיסטוריה של האנושות גם במובן זה, שהיא
האחרונה מייצגת אבולוציה של קהילת האנשים כמעין יצורים קוסמיים. הכפילות של טבע האדם נמצאת, בראש ובראשונה, בכך, שהוא – בו-זמנית יצור ארצי וקוסמי, הנקרע בחייו בין מהותו הארצית לקוסמית. וכדור הארץ שלנו – מבודד על ידי האטמוספרה, שכבת האוזון שלה, פלנטה מאוד מיוחדת, ייחודית, ובו-זמנית – חלק אורגני של אבולוציית הקוסמוס. ״אני בגופי בעפר מתבלה, בשכלי ברעמים מצווה״, – כך תיאר את הכפילות הזו המשורר הרוסי גברילה דרז'בין. הרדר גם הוא התכוון לכפילות הזו של הטבע האנושי, כשכתב על הכורח של פרולוג להיסטוריה האנושית
״בשמיים״. ידידו של המשורר-פילוסוף הגרמני הגדול גתה, הרדר זכר את ״הפרולוג בשמיים״, המתואר בטרגדיה האלמותית ״פאוסט״, שבה אלוהים ומפיסטופל מתווכחים על מהות האדם. ההתחלות הגבוהות, הקוסמיות, והנחותות, הצרכניות, תמיד נוכחות בטבע האדם ובתרבותו.
אך היום עלינו לחשוב מחדש על הגיגיהם של קודמינו הגדולים, שחיו בגרמניה במאה ה-19, שכן הפרולוג הקוסמי של ההיסטוריה האנושית – לא רק פרולוג, כי אם גם מעין פתיח, ואחר כך גם המשך של ההיסטוריה הזו בכל רגע של אבולוציית האנושות. שהרי אבולוציית האנושות – גם היא תהליך יוצר-קוסמוס. מכאן, שבחינת האבולוציה החברתית-היסטורית כשלב חוקי של האבולוציה הקוסמית מותנית בטבעו של האדם כיצור ארצי ובו-זמנית היוצר קוסמוס מיוחד. בעיצוב כדור הארץ, האדם כבר בכך הופך את היקום. ולא לדבר על כך, שהיום הוא יותר מאי-פעם נמשך אל היקום גם במדעו, גם בצעדיו הראשונים בהשתלטות על הקוסמוס, וגם בתפיסת עולמו. שכן יצירת קוסמוס הומאני, מהוהה-אנושות, רוחני יותר ויותר מתיישבת בתודעת האדם כמטרה החשובה ביותר והמשמעות העמוקה ביותר של חיי האדם. התהליך האבולוציוני, החודר את כל מה שקיים מהיקום העצום ועד חיפושית קטנטנה ועד האדם – הוא קוסמי
תהליך, ואת התורה עליו אנחנו מכנים אבולוציוניזם קוסמי.
==== האבולוציוניזם הקוסמי והקוסמיזם של החשיבה הפילוסופית ====
האבולוציוניזם הקוסמי כמערכת של הסבר העולם יש לו כתנאי מוקדם את הקוסמיזם – כיוון של המחשבה הפילוסופית, שבבסיסו מונחת ההכרה באחדות האדם והקוסמוס, במהות הקוסמית ובטבעו של האדם, במשמעות הקוסמית של חיי האדם, ביכולתו לדעת ולשנות את הקוסמוס. הקוסמיזם היווני הקדום מתבסס על הכרת הקוסמוס כסיבה-ראשונה של כל מה שקיים, כולל האלים האלמותיים, כסדר הרמוני, שנוצר כחלופה לכאוס, מתוך ארגונו ויצירת התארגנויות כדוריות אידיאליות. האידיאליזציה של הקוסמוס הובילה לייצוג שלו כנושא ההרמוניה העולמית והיופי העליון, התגלמות התבונה העולמית – הלוגוס. בימי הביניים הקוסמיזם העתיק מפנה מקום לתיאוצנטריזם, אבל תקופת הרנסנס מחיה גם את תפיסת העולם הקוסמית בדמות ייצוג על אחדות שני העולמות – המיקרוקוסמוס – עולם האדם והמקרוקוסמוס – היקום. בעידן החדש מתפתח בסערה הקוסמיזם המכני, המבוסס על התגליות המדעיות היסודיות של קופרניקוס, גלילאו, ברונו, ניוטון ועל ההכללות הנטורפילוסופיות של דקארט, פונטנל, לפלס, לייבניץ, קאנט, הגל ואחרים.
עידן חדש בהתפתחות הקוסמיזם פתח הקוסמיזם הרוסי, שבו מבחינים בשני זרמים עיקריים – הדתי-פילוסופי והמדעי-טבעי. הקוסמיזם הדתי, המיוצג בשמותיהם של פילוסופים רוסים מצוינים כמו ו. סולוביוב, נ. פיודורוב, ס. בולגקוב ואחרים, מתבסס על הרעיון האורתודוקסי של ״האלהת״ הקוסמוס, כלומר מעבר תחת השפעת אנרגיות הלוגוס האלוהי של ההתפרצות הקוסמית הבלתי-מנוהלת והאדישה לאדם למצב של מלאות באהבה ובחסד. בהתאם להשקפות אלה ביצוע חטא-הקדמון על ידי האדם עיוות גם את התפתחות הקוסמוס, והעניק
לסדר הקוסמי מבנה מכני, שבעקבות כך האדם, שגורש מגן-עדן, נידון לחיות בעולם לא-מסודר, אכזרי, מלא ברע. כדי להחזיר את האדם ואת הקוסמוס המקיף אותו לאלוהים, לתת לו דוגמה של כפרת החטא, נשלח לאדמה ישו. אך לא קבלה פסיבית של קורבן ישו, כי אם רק עבודה קבועה על שינוי הקוסמוס ושל עצמו, יכולה לתרום להאלהת הקוסמוס, ליצירת הרמוניה עולמית, להומאניזציה של העולם הארצי, למילויו באהבה והסכמה.
למרות המיסטיקה, האוטופיות והפנטסטיות של ייצוגים רבים של הקוסמיזם הדתי הרוסי, שדוגמה להם היא הרעיון של נ. פיודורוב על האפשרות של תקומת המתים לחיים ארציים מדור לדור בדרך טבעית, לאופטימיות הקוסמית של הכיוון הזה של המחשבה הפילוסופית יש גם גרעין רציונלי. הוא טמון בביסוס היכולת של האדם להפוך ליוצר העולם, לשנות ולשפר גם את העולם המקיף וגם את עצמו על עקרונות האנושיות, האהבה, שיתוף הפעולה ומימוש המשימה הקוסמית של האדם. במובן זה הקוסמיזם הדתי הרוסי מגיע לפסגתו בפילוסופיית היצירתיות של נ. ברדיאייב.
הצד האוטופי של השקפות אלה בצירוף הרעיונות המרקסיסטיים של הפקעת המפקיעים, המהפכה המטהרת-כול והדיקטטורה של הפרולטריון הוגשם למציאות על ידי הקומוניזם הרוסי, הפך לאחת מאבני הפינה של האידיאולוגיה האתאיסטית-דתית שלו. זה הביא השלכות איומות. אבל החלום האנושי-כללי הגדול על שיפור עצמי של האדם ושל כל סדר-העולם לא יכול מזה להיות מוכתם. המשמעות של הקוסמיזם הרוסי בכך, שנציגיו לא רק ביטאו את החלום הזה בדמות של משימה-על החשובה ביותר והמשמעות של הקיום האנושי, כי אם גם ציינו דרכים מסוימות להעלאת התפקיד הקוסמי של האדם, למימוש המשימה-העל הזו, כשהם מחברים את הרעיון
של השיפור העצמי עם הרעיון של שיפור סדר-העולם.
תפקיד מיוחד בשיפור הידע המדעי על האפשרויות הקוסמיות של האדם שיחק הקוסמיזם הרוסי המדעי-טבעי, שנציגיו הבולטים ביותר היו ק. ציולקובסקי, ו. ורנאדסקי, א. צ'יז'בסקי ונ. חולודני. בהיותם מודרכים על ידי הרעיון המשותף לקוסמיסטים הרוסים על אי-השלמות של ההוויה הארצית ועל הכורח לשפרה בדרך של פיתוח אמצעים קונקרטיים של השפעת התהליכים הקוסמיים על כדור הארץ, ק. ציולקובסקי מפתח מודלים של טכניקת הטילים (שנועדו לא רק להפקת משאבים מהקוסמוס, כי אם גם להפצת התבונה ביקום), ו. ורנאדסקי יוצר את התורה על הביוספירה והפיכתה לנואוספירה (שבה הארגון התבוני של כל המרחב שסביב-כדור-הארץ יהפוך ליסוד של אינטראקציה הרמונית של האדם והטבע), א. צ'יז'בסקי חוקר את השפעת התהליכים הקוסמיים על ההיסטוריה של האנושות ועל בריאות האדם.
האבולוציוניזם הקוסמי מייצג שילוב עמוק של קוסמיזם ואבולוציוניזם. כמובן, המילה עצמה ״קוסמי״ מנוצלת על ידינו לא במובן המיסטי, כי אם במובן השאול – כביטוי של השאיפה של האדם לארגון מחדש של העולם לפי מידות אנושיות, לסידור מחדש של הקוסמוס הנגיש. האדם עצמו הוא אבולוציה, המהווה-אנושות את הקוסמוס.
==== האבולוציוניזם הקוסמי והפרשנות הגיאוצנטרית של האבולוציוניזם ====
אז, האבולוציוניזם הקוסמי הוא, קודם כל, גישה פילוסופית-תפיסתית-עולמית, המכוונת את הידע המדעי לחיפוש חוקיות כללית של האבולוציה של התהליכים הקוסמיים המגוונים ביותר, כולל כדור הארץ כמושא קוסמי ואת האדם כלא רק יצור ארצי, כי אם גם גורם של האבולוציה הקוסמית. עוד, האבולוציוניזם הקוסמי הוא קוסמיזם לא-גיאוצנטרי, כלומר תפיסת עולם קוסמית כזו, הבוחנת את האבולוציה של הידע האנושי ו
הפרקטיקה תחת זוית הראייה של היציאה מעבר לגבולות המוגבלות הארצית, הגיאוצנטרית, מגן על האפשרויות הקוסמיות של האנושות המתפתחת.
בעניין זה אופייניות מאוד הניסיונות להעמיד מול האבולוציוניזם הקוסמי את הווריאנטה הגיאוצנטרית של האבולוציוניזם הפלנטרי. האבולוציוניזם הפלנטרי, כלומר הכוונת הידע לזיהוי האבולוציה של כוכב הלכת כדור הארץ, מקבל את התפתחותו המקיפה רק מתוך עמדות של בחינת כדור הארץ כחלקיק של הקוסמוס, שתהליכיו האבולוציוניים מייצגים וריאנטה, אמנם מיוחדת, ייחודית בדרכה, אך וריאנטה של האבולוציה הקוסמית. הווריאנטה הגיאוצנטרית של האבולוציוניזם הפלנטרי, ראשית, מצמצמת את האבולוציה הקוסמית של האנושות, לכל היותר, לכיבוש המרחב שסביב-כדור-הארץ, ושנית, מציגה אותה ״בצלם ובדמות״ של האבולוציה הארצית.
כך, מחבר התקציר ״ייחודיות האבולוציה הפלנטרית״ (בספר: קונספציות של מדעי הטבע המודרניים. התקצירים הטובים ביותר – רוסטוב-על-דון: פניקס, 2002 – 352 עמ', עמ' 169-170) רואה את אחת המשמעויות המתודולוגיות החשובות ביותר של האבולוציוניזם הפלנטרי בכך, שהוא, בהשגת ידע חדש ובשיטתו, עוזר להתגבר על סטריאוטיפים שהתקבעו בהבנת המציאות. ״אחד מהסטריאוטיפים כאלה, – הוא סבור, – הוא הייצוג של האדם כמדרגה העליונה של האבולוציה הארצית, הניחן ביכולת של שיפור עצמי והתפשטות בלתי-מוגבלים, גם במרחב וגם בזמן. הציוויליזציה האנושית כאנתרופוספירה היא אחת מתכונות החומר הפלנטרי. שלביותה ההיסטורית מותנית בסופיות הקיום של כל מערכת חומרית, כלומר לתכונה הזו יש אזור מקומי של מרחב-זמן, הייחודי רק לה. הפנטזיות על היכולת של האדם להשתלט על עולמות קוסמיים אחרים… אין להן דבר משותף עם המציאות. מרחב הקוסמוס הקרוב – הנה אותו קטע מקומי של היקום, שהאדם מסוגל
להשתלט עליו ולקולוניזציה״.
בקריאה המחושבת למדי הזו להגביל את האבולוציה של האנושות לגבולות כדור הארץ והמרחב שסביב-כדור-הארץ בולט ביותר האבולוציוניזם הגיאוצנטרי כחלופה לאבולוציוניזם הקוסמי, כתוכנית של אבולוציוניזם לא-קוסמי ואף אנטי-קוסמי. תוכנית כזו מבוססת על קיבוע ואקסטרפולציה ישירה של הנסיבות, שנתקל בהן המדע בסוף המאה ה-20 – תחילת המאה ה-21. היציאה לחלל וההשתלטות ההולכת ומתחזקת על המרחב הקוסמי שסביב-כדור-הארץ הראו יחד עם זאת את הקשיים העצומים של השתלטות על קוסמוס מרוחק יותר אפילו בגבולות מערכת השמש. הגידול המעריכי של ההוצאות על השתלטות אפילו על החלל הקרוב ואי-ההחזר שלהם בפרספקטיבה הנראית דורשים הקרבה מסוימת מהחברות של המדינות המפותחות ביותר, נכונותן
״לקרוע״ מהבטחת רווחתן אמצעים משמעותיים מאוד ולהעצים בכל דרך את שיתוף הפעולה הבינלאומי בסיכויים מעורפלים מאוד לקבל איזושהי תועלת מוחשית מהמאמצים האלה. כתוצאה כבה האופוריה, שבה בשנות ה-60-70 ואף ה-80 ליוו את הטיסות לחלל, כשנראה היה, שהאדם יוכל באותה קלות להשתלט על כל מרחבי החלל, כמו שהצליח להתגבר על ״החיבוק״ הגרוויטציוני של אמא-אדמה. בנוסף, נעלם הצורך במירוץ שאפתני על השתלטות על החלל, שבמידה מסוימת הצדיק את עצמו כחלק ממירוץ החימוש במאבק על הישרדות בין מבני הגיוס של המערב והמזרח, ארה״ב ובריה״מ.
נבלמה בעקבות קשיים אובייקטיביים גם ההשתלטות לא רק על המקרוקוסמוס, כי אם גם על המיקרוקוסמוס, ועל התהליכים האבולוציוניים, המתנהלים על כוכב הלכת שלנו. כל השיהוי והפסקות בשלבי העלייה בהתפתחות הרצופה של הידע גורמים למצבי משבר בהבטחה התפיסתית-עולמית של המדע וכתוצאה, להתפרצויות של פסימיות, ספקנות ואגנוסטיות ביחס לאפשרויות הידע וליכולת של הציוויליזציה האנושית לפרוץ מעבר לגבולות
של גבולות בלתי-ניתנים-לחצייה אי-אילו.
החשיבה הגיאוצנטרית, כולל בתחום המתודולוגיה של האבולוציוניזם הפלנטרי, תמיד, בסופו של דבר, נתקלת בייצוג על קיומם של גבולות בלתי-ניתנים-לחצייה, הקשורים במוגבלות העקרונית של צורות הידע והפרקטיקה הגיאוצנטריות. זה מזכיר את האפוריה המפורסמת של זנון על אכילס והצב: אכילס הנע במהירות לעולם לא ישיג את הצב הזוחל לאט, אם מסלול התנועה של הצב נחשב כמגבלה בלתי-ניתנת-לחצייה לתנועת אכילס. אך ברגע שאנחנו מרשים לעצמנו את האפשרות של אופי שונה איכותית של תנועה, שנפתחת מעבר לעמדת הצב, אכילס מתקדם בחופשיות הלאה, והצב נשאר הרחק מאחור, תוך כדי המשך, בכל זאת, לשמש אידיאל של החשיבה ״הצבוצנטרית״.
הנה גם בהצגה המכילה למדי שנבחנה על ידינו לעיל של הווריאנטה הגיאוצנטרית של האבולוציוניזם הפלנטרי יש לשים לב לעמדות הבאות שהמחבר מגן עליהן:
האבולוציוניזם הקוסמי כמערכת חשיבה, המועמידה עקרונית את עצמה מול הגיאוצנטריזם, שואף לבסס אנטיתזות על כל העמדות שנוסחו לעיל. ראשית, האדם הוא דווקא המדרגה העליונה של האבולוציה הארצית והמדרגה העליונה או אחת מהמדרגות העליונות של האבולוציה הקוסמית. האדם הוא כוח קוסמי עוצמתי, המסוגל לשנות את כדור הארץ כגוף קוסמי ולסדר אותו מחדש בדרך אנושית, שלא לדבר על שאיפתו של האדם לחלל במטרה לשנותו לפי חוקי האנושיות. בזאת טמונה אחת המטרות החשובות ביותר של ציוויליזציה מפותחת מאוד, בעוד שציוויליזציה מפותחת פחות נאלצת להיסגר באבולוציה פלנטרית. שנית, דווקא היכולת לשיפור עצמי בלתי-מוגבל היא התנאי המוקדם החשוב ביותר הן של האבולוציה הפלנטרית והן של האבולוציה הקוסמית של האנושות. כמובן, מגבלות יש, אבל הן מוחלטות רק במסגרת רמה מסוימת של התפתחות היסטורית, והאבסולוטציה שלהן אינה משמעה דבר אחר מאשר שלילת אילו-שהם סיכויים של התפתחות כזו, מה שעומד מול העובדות של ההתפתחות הפרוגרסיבית של האנושות מימי קדם ועד ימינו. שלישית, האדם הוכיח את יכולתו להתפשטות כמעט בלתי-מוגבלת במרחב-זמן לפחות כבר בכך, שבימי קדם של ההיסטוריה שלו התיישב על פני כל הכוכב, ובכך נתן את הבסיס לאבולוציה הפלנטרית של האנושות. ספק אם לאנשים הפרימיטיביים היה קל יותר לנוע לאזורי כדור הארץ, תוך סבל מקור, רעב וחסרים מגוונים, מאשר לאנשים המודרניים, היוצרים מודלים חדשים יותר ויותר של טכניקה חדשנית, לבצע תנועות חדשות וחדשות בחלל
הקוסמי בחיפוש אחר משאבים ותגליות. רביעית, המדע כבר הוכיח את היכולת של האדם לצאת מעבר לגבולות החומר הפלנטרי, שממנו הוא עצמו בנוי, לפחות כבר בכך, שחדר בידיעתו אל המיקרו- והמגה-עולם, העולמות הלא-גיאוצנטריים, המסודרים בצורה שונה לחלוטין מגופו של האדם הנתון למוות. חמישית, אין שום הוכחה לבלתי-נמנעות הקטלנית של כליונה של האנושות. בלתי-נמנעות כזו דווקא נוצרת בעקבות מיצוי המשאבים של הכוכב הקטן שלנו במקרה, שהאבולוציה הפלנטרית של האנושות לא תצליח ליצור תנאים מוקדמים לאבולוציה הקוסמית שלה. השלבים ההיסטוריים של התפתחות האנושות דווקא מראים את הרחבת היכולת של האדם להתגבר על הגבולות, המותנים במוגבלות הגופנית שלו.
למשל, בהתקדם מהשימוש בכוח הסוסים והשוורים, אחר כך – קיטור, בנזין, חשמל, ולבסוף – לשימוש בעוצמת האטום המפוצל, מנועי סילון ומנועי טילים. שישית, אין שום אזור מקומי סגור של מרחב-זמן, שנקבע מראש להתפשטות הציוויליזציה הפלנטרית. הרחבת אזור ההתפשטות תלויה בעוצמת המנועים, בציוד הטכני ובהבטחת המשאבים של התנועות, והגורמים האלה משתפרים עם הזמן. ולבסוף, שביעית, האדם כבר החל לממש את ״הפנטזיה חסרת-הבסיס״ הוותיקה שלו – את החלום על השתלטות על עולמות קוסמיים אחרים. הקשיים של השתלטות כזו גדולים מאוד, וצריך ללמוד אותם. אבל אין שום יסוד לחשוב אותם לבלתי-ניתנים-לחצייה לחלוטין. אנשים התגברו כבר באבולוציה שלהם על כל כך הרבה קשיים שהיו בעבר בלתי-ניתנים-לחצייה, שכמעט ואין טעם לאדם המודרני להכריז על כל קושי חדש כעל בלתי-ניתן-לחצייה. קשיים בלתי-ניתנים-לחצייה נוצרים בכל שלב של התגברות על קשיים שהיו בעבר בלתי-ניתנים-לחצייה. בהתאם לכך ניתן לראות באבולוציוניזם הקוסמי מתודולוגיה של התגברות
על הקשיים ״הבלתי-ניתנים-לחצייה״ ופתרון הבעיות ״הבלתי-פתירות״
של ההווה. כי האבולוציוניזם הקוסמי מבטא פעילות גיוס גבוהה של התבונה האנושית, המכוונת לידיעה ולהשתלטות על העולמות הקוסמיים ״המעבר לגבולות״ ורמות ההתפתחות ההומניסטית של הציוויליזציה האנושית.
==== הזיקה ההדדית של האבולוציוניזם הקוסמי, הגלובלי והאוניברסאלי ====
האבולוציוניזם הקוסמי כקונספציה פילוסופית-תפיסתית-עולמית נמצא בקשר בלתי-נפרד עם הקונספציות של האבולוציוניזם הגלובלי והאוניברסאלי. האבולוציוניזם הגלובלי יכול להיקרא גם אבולוציוניזם מטא-גלקטי. הוא מתבסס על עובדות האבולוציה של כל העולם הנצפה על ידי האדם במסגרת היקום שלנו – המטא-גלקסיה. ההיווצרות של המטא-גלקסיה באמצעות המפץ הגדול מתוך מצב סינגולרי מיוחד, ההתפשטות שלה, היווצרות מבנים חומריים שונים – חלקיקים יסודיים, אטומים, מולקולות, צבירי גלקסיות, כוכבים, כוכבי לכת, מערכת השמש, כדור הארץ, הביוספירה, האנושות – מייצגת מנקודת המבט של האבולוציוניזם הגלובלי תהליך אבולוציוני אחיד, הכולל בתוכו שורה שלמה של תהליכים אבולוציוניים מובדלים יחסית, אך קשורים זה בזה. לכל התהליך האבולוציוני הגלובלי בכללותו אופייני הברירה הטבעית, שמירת המבנים התפקודיים היעילים ביותר, דחיית מבנים וצורות בלתי-תחרותיים. התהליך האבולוציוני הגלובלי משפיע על התהליכים האבולוציוניים המקומיים, המתנהלים באזורים המקומיים המגוונים ביותר של המטא-גלקסיה. זה מתבטא, בפרט, בעקרון האנתרופי כביכול, שלפיו הקבועים הפיזיקליים ותכונות המטא-גלקסיה שלנו הם כאלה, שאילו היו מעט שונים, האדם על כדור הארץ פשוט לא היה יכול להיווצר. האחדות של האבולוציה ההיסטורית של היקום שלנו, הביוספירה והאדם, המתבטאת בעקרון האנתרופי, מאפשרת לאבולוציוניזם הגלובלי להפוך ליסוד מתודולוגי
לזיהוי חוקיות חדשות וקשרים הדדיים של התהליכים האבולוציוניים הגלובליים והמקומיים.
האבולוציוניזם הקוסמי, הקולט לתוכו את התוכן הרציונלי של האבולוציוניזם הגלובלי והעקרון האנתרופי, יחד עם זאת עומד מול הפרשנות הגיאוצנטרית שלהם. היקום אינו מסודר ״בצלם ובדמות״ של כדור הארץ שלנו, הוא כולל מגוון בלתי-נדלה של עולמות קוסמיים. העקרון האנתרופי פועל רק בשכבה הגיאוצנטרית של החומר של המטא-גלקסיה, המקבילה ליכולת התפיסה האנושית של התופעות שהתגבשה בתנאי כדור הארץ.
ההכללה של האבולוציוניזם הגלובלי והעברת מסקנותיו היסודיות מתיאור היקום שלנו – המטא-גלקסיה – אל היקום כאוניברזום, כשלמות, הכוללת בתוכה את כל מה שקיים, את כל העולמות הלא-גיאוצנטריים האפשריים, יוצרת יסודות לקונספציה של האבולוציוניזם האוניברסאלי, שיש לה משמעות קוגניטיבית, הוריסטית ומתודולוגית עצומה. הרעיון הראשי של האבולוציוניזם האוניברסאלי טמון במודעות לאוניברסאליות, לכלליות של האבולוציה ובהתאם, בפיתוח ייצוגים על אבולוציה של היקום כשלמות (אוניברזום) על בסיס העלאת לכלליות את אותן החוקיות הכלליות, המתחקות בתהליכים האבולוציוניים ההטרוגניים ביותר של הטבע החי והדומם, החברה והאדם.
ההבדל של האבולוציוניזם האוניברסאלי מהאבולוציוניזם הגלובלי טמון בכך, שאם במסגרת האבולוציוניזם הגלובלי מדענים מנסים לשחזר את האבולוציה בעולם הנצפה, הנחקר, שהפך למושא מחקרים מדעיים, עליו אנחנו מקבלים מידע מסוים, הרי שברמת האבולוציוניזם האוניברסאלי נעשה ניסיון לתאר את האבולוציה בכל העולם חסר-הגבולות, האינסופי, הבלתי-נדלה איכותית – האוניברזום. בצד זאת האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא תורה פילוסופית, מכוונת-עולם, על כלליות האבולוציה ועל אי-האפשרות של אילו-שהם שינויים
בדרך חוץ-אבולוציונית, נסית.
את המשימה, שא. קאנט בתחילת המאה ה-19 ראה כבלתי-מושגת לחלוטין, – ידיעת עולמות שמימיים, בלתי-נתפסים, מנסים היום לפתור, עם חלק גדול למדי של התניה, כמובן, דרך אוניברסאליזציה של העקרונות ומנגנוני האבולוציה, הפועלים בתהליכים האבולוציוניים המקומיים של העולם המוגבל הגיאוצנטרית הנגלה לפנינו בתצפיות, בתפיסות, במדידות ובהכללות תיאורטיות – אותו עולם, הנדע מכוכב הארץ הקטן שלנו – ומוגבל לא רק במאפייני התנועה של החומר הטבועים בו, כי אם גם ביכולת הידיעה המאורגנת בדרך-ארצית שלנו. האבולוציוניזם ניצב כטלסקופ תיאורטי עוצמתי
שמאפשר לידיעה האנושית לגלות את התכונות המהותיות ביותר של עולמות אחרים, בלתי-נתפסים, של האוניברזום בכללותו. כמובן, ״התמונה״ שאנחנו מקבלים ב״תפיסה״ התיאורטית של העולמות האלה יוצאת מעורפלת מאוד, עם תערובת משמעותית של מאפיינים, היוצאים מהמבנה של דרך התפיסה שלנו. אך המשמעות של האבולוציוניזם האוניברסאלי כניסיון לפרוץ מעבר לגבולות היכולת האנושית המוגבלת מטבעה של ידיעה היא עצומה. עצומה וגם ביחס התפיסתי-עולמי, וגם במתודולוגי, ואף בפסיכולוגי, מכיוון שהאוניברסאליזם של החשיבה המדעית והמדעית-פילוסופית מאפשר לבנות עד לרמה הגבוהה ביותר את התמונה המדעית של העולם, לפתח את אותם העקרונות והאידיאלים של הידיעה, שבמסגרתם במצב הידיעה הנתון ״מוארת״ המציאות האובייקטיבית ואשר מאפשרים לתאם את ההבנה של קטעי המציאות, הנחקרים ברמות המגוונות ביותר של המדע הקונקרטי. בלעדי זה המדע פשוט יתפורר שוב להמון ״רסיסים״ ספציפיים, לניסויים אקראיים, להיפותזות לא-מעובדות, להסברים לא-קשורים, והמדענים יעבדו בניתוק מוחלט ממדענים אחרים, מה שבמידה מסוימת גם קורה במדע הלא-קלאסי וה״פוסט-לא-קלאסי״
.
אוניברסאליזם טבוע בכל תמונת עולם בכלל, הוא התכונה הבלתי-נפרדת שלה, האטריבוט שלה. לתמונת העולם העתיקה היה טבוע האוניברסאליזם הגיאוצנטרי ובאותו זמן הקוסמיזם הגיאוצנטרי. תמונת העולם של ימי הביניים, בהיותה עקרונית לא-מדעית, התייחדה בתיאולוגיזם אוניברסאלי ובאנטי-קוסמיזם תיאולוגי. דווקא זה דחף את ההנהגה של החברה של ימי הביניים, שבה הכנסייה שיחקה את תפקיד ההתחלה המאחדת, לרדוף אחרי המדענים (ולא ההבדלים בין הסכמה האריסטוטלית-תלמית והסכמה הקופרניקית של תנועות גרמי השמיים). התמונה המדעית של העולם של העידן החדש ייצגה מכאניציזם אוניברסאלי. התמונה המדעית של העולם, שהתגבשה במאה ה-20, הייתה ונשארה קוונטית-רלטיביסטית, כלומר אופיינית לה אוניברסאליזציה של הייצוגים הקוונטיים-מכאניים על המיקרועולם והייצוגים הרלטיביסטיים על המגה-עולם, היוצאים מהתורה היחסותית הכללית. האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא כיוון של אוניברסאליזציה של ייצוגים על האבולוציה, הופעתו כבר כשלעצמה מעידה על התגבשות של תמונת עולם מדעית חדשה ושל תפיסת עולם מדעית חדשה, המייצגת חיבור של אוניברסאליזם ואבולוציוניזם. לנגד עינינו מתרחשת התהוות של תמונת עולם אבולוציונית עקבית.
היא שוב, כמו בעידנים הקודמים של ההיווצרות וההתפתחות של תמונות עולם, כוללת בתוכה את ההישגים החשובים ביותר של התמונות הקודמות. היא גיאוצנטרית בדרכה, מכיוון שהיא מאברסאלית את הייצוגים על האבולוציה, שהושגו, בעיקר, מתוך הצטברות הידע על האבולוציה הארצית. היא רואה באבולוציה מעין בורא של היקום, רק לא אנתרופומורפי, לא על-טבעי, כי אם קוסמי, טבעי. היא קשורה בשאיפה לזהות את המנגנון האוניברסאלי של האבולוציה ומכירה כבלתי-מערערים את ההישגים של האוניברסאליזם המכאניסטי בתחום האינטראקציות המכאניות בין הגופים המקרוסקופיים,
העמדות על אינסופיות החומר וריבוי העולמות. היא נשענת על הייצוגים הקוונטיים-מכאניים והמרחביים-זמניים בשחזור האבולוציה של המטא-גלקסיה ובניסיונות יצירת ייצוגים על עולמות חוץ-מטא-גלקטיים. הסינרגטיקה של היום משחזרת ייצוגים על ההיווצרות של סדר מתוך הכאוס, שהיו כלולים בצורה פרימיטיבית כמעט בכל הדוקטרינות הקריאיוניסטיות של הדתות המסורתיות המגוונות ביותר. באמת, שום דבר בידיעה אינו הולך לאיבוד, אינו נדחה לחלוטין; חוק שימור ההישגים של הידיעה אוניברסאלי לאבולוציה של המדע כמו חוק שימור האנרגיה לאבולוציה של החומר. והרי עוד מאשימים את המדע בכך, שמחר הוא מפריך את מה שהוא מאשר היום! מפריך בפרטים, כדי לתקן ולהעמיק בכללות. המשכיות הידע היא מקרה פרטי של המשכיות האבולוציה.
האבולוציוניזם האוניברסאלי המודרני שומר בתוכו בצורה בלתי-מזוהה אלמנטים של תפיסת עולם גיאוצנטרית, אנתרופומורפית, שניתן לזהותם רק ברמה חדשה של התפתחות תפיסת העולם הקוסמית. כל צעד חדש בזיהוי התוכן הגיאוצנטרי של האבולוציוניזם האוניברסאלי יתרום להתפתחותו בכיוון התוכן הלא-גיאוצנטרי, הקוסמי, של מודל המציאות הקוסמית, המקביל יותר למציאות עצמה, המשקף ביתר פירוט ובפחות עיוותים את מאפייניה. תמונת העולם היא בכלל לא יותר מאשר ״דיוקן״ של המציאות הקוסמית, הנוצר בצבעים אנושיים
ועל פני ״בד״ המסודר בדרך-ארצית. בהתאם לכך יש להבין את יחסי הגומלין של האבולוציוניזם האוניברסאלי והקוסמי, את תפקידם בפיתוח תמונת העולם האבולוציוניסטית.
האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא חיבור של אוניברסאליזם ואבולוציוניזם, הוא תוצאה של אוניברסאליזציה של התוכן האבולוציוני של המדע. האבולוציוניזם הקוסמי מייצג חיבור של
אבולוציוניזם וקוסמיזם, הוא תוצאה של קוסמיזציה של הידע והציוויליזציה האנושית, צורה של התגברות על הגיאוצנטריזם ופיתוח של אוניברסאליזם לא-גיאוצנטרי במתודולוגיה של הידיעה המדעית, בבסיס התפיסתי-המתודולוגי שלה (במילים אחרות, במבנה הגיוס). כל זה קובע מראש גם את הזהות וגם את ההבדל של האבולוציוניזם הקוסמי והאוניברסאלי. האבולוציוניזם הקוסמי אוניברסאלי מנקודת המבט של הכרת האוניברסאליות של האבולוציה, יצירת היסודות ופיתוח התורה הכללית של האבולוציה. אבל האבולוציוניזם הקוסמי מכוון לזיהוי המוגבלות הגיאוצנטרית של הצורה המודרנית של האבולוציוניזם האוניברסאלי, כמו גם של כל צורות האוניברסאליזציה של מנגנוני ההפיכות האבולוציוניות.
הבדל אחר, משמעותי עוד יותר, של האבולוציוניזם הקוסמי מהוריאנטה המודרנית של האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא השאיפה המודעת של האבולוציוניזם הקוסמי לשחזר ולזהות חוקיות כלל-קוסמיות של הפיכת הכאוס לסדר ואת המנגנונים המקבילים של סידור, וכן את התפקיד והמבנה הפנימי של אותם המבנים, שהופכים בתנאים מסוימים למקורות של סידור ומעבר מארגון עצמי לארגון שיטתי, לשחזור ולהפצה של סדר כזה או אחר.
נזכיר, שעצם מקורו של המושג ״קוסמוס״ קשור במושג הסידור, הבנייה ויצירת חלופה למושג הכאוס. האבולוציוניזם האוניברסאלי המודרני, כמו גם הקוסמי, נושא בתוכו רעיונות חדשים, הנוגעים ליצירת סדר קוסמי, מקים גשרים בין התורה הסינתטית של האבולוציה בביולוגיה, ההיסטוריה של המטא-גלקסיה בקוסמולוגיה, ההיסטוריה של כדור הארץ בגיאולוגיה, ההיסטוריה של מדעי הטבע והטכניקה, וגם של הסינרגטיקה, המתבססת על הקריאה המודרנית של התרמודינמיקה, תהליכי הארגון העצמי הפיזיקו-כימיים והתיאור המתמטי שלהם.
של האבולוציוניזם האוניברסאלי, הנטייה הטמונה בו לרדוקציוניזם, כלומר לניסיונות להסביר את האבולוציה החברתית בביולוגית, את הביולוגית לצמצם לכימית, את הכימית – לפיזיקלית וכו'.
בעניין זה האבולוציוניזם הקוסמי אינו פחות אוניברסאלי מהאוניברסאלי בהוריאנטה הזו, שנדונה ומועלית כעת כפרדיגמה מדעית חדשה. האחרון מתפתח בבידוד ממדעי הרוח, החברה, מחקר הצורה הגבוהה ביותר של האבולוציה – ההיסטוריה של האנושות. ההיסטוריזם המדעי-טבעי, שהתגלם באבולוציוניזם הסינרגטי, טוען להסבר טוב יותר של ההיסטוריה, ממה שמתפתח בדיסציפלינות ההיסטוריות עצמן ובפילוסופיה של ההיסטוריה. ואף שהגישה הסינרגטית מאפשרת להכניס כמה אלמנטים יקרי-ערך למערכת הייצוגים על האבולוציה ההיסטורית, התהליך ההפוך, כלומר השימוש בייצוגים מטא-היסטוריים על אבולוציה של קהילות אנושיות להסבר התהליכים האבולוציוניים בטבע החי והדומם, יכול לתת הרבה יותר להתפתחות הייצוגים המדעיים-טבעיים על האבולוציה. יותר מכיוון, שבצורה המפותחת יותר של האבולוציה, בצורה החברתית-היסטורית, מוצגים בצורה הבולטת ביותר, התבלטת, השיטתית, ההיבטים החשובים ביותר של האבולוציה האוניברסאלית, כמו קידמה, תחרות, חדשנות, ארגון, ניהול, דומיננטיות, שיטתיות, השתקפות, מידע, גיוס וכו'. נחוצה רפורמה של האבולוציוניזם האוניברסאלי, שבה האבולוציוניזם הקוסמי, הביולוגי והחברתי-היסטורי ייכללו במערכת האבולוציוניזם האוניברסאלי כתתי-מערכות שלו.
האבולוציוניזם האוניברסאלי בצורה, שבה הוא מוצג בספר הנוכחי, מייחס חשיבות מיוחדת לגורם הגיוס, שבו הוא רואה את הכוח המניע של ההפיכות האבולוציוניות, ההכרחי להפיכת השינויים הכאוטיים להתפתחות פרוגרסיבית. ההפיכות האקראיות של תהליכים כאוטיים למסודרים לא
יכולות, מנקודת המבט של הגישה האבולוציונית-הגיוסית, להוליד זרימה שיטתית של אבולוציה מכוונת, כל עוד לא ייווצרו תנאים להיווצרות המונית של מבני גיוס, המסוגלים לייצר סדר וליצור תחרות מתוחה בין הסוגים השונים של הסדר. וזה משמעו, שלא רק הגורם השלילי של דחיית על ידי ברירה טבעית של מבנים לא-קיימים מתוך המועמדים האקראיים לקיום, כי אם גם הגורם החיובי של גיוס כל סוגי המשאבים לסידור מחדש של הארגון הוא מכריע ביצירת נטייה יציבה להתפתחות פרוגרסיבית. שינויים אקראיים ותהליכים סטוכסטיים מסוגלים רק להכין ולפרות את הקרקע להיווצרות ושיפור של מבני גיוס, שעל הקרקע הזו הופכים למנגנון המוביל של האבולוציה הקוסמית.
ההערכה החסרה של גורם הגיוס מובילה למתיחות רבות בהסבר התהליכים האבולוציוניים, עושה לבלתי-משכנעים שורה שלמה של עמדות של האבולוציוניזם המדעי-טבעי הטוען לאוניברסאליות. כמות גדולה של אקראיות רק אז יוצרת הגדרה איכותית לא-אקראית, כאשר מאחורי ההצטברות הזו של אקראיות עומדות נטייה, תוכנית, אלגוריתם, חוקיות, מנגנון, המותנים בתפקוד של מבני גיוס. בלעדיהם האקראיות עיוורת, והאבולוציה לא-פרודוקטיבית.
האבולוציוניזם הקוסמי הוא תורה על הופעת הקוסמוס מתוך הכאוס על בסיס תפקוד מתמיד של מבני גיוס. הסדר בלתי-אפשרי בלי הכאוס, כמו הכאוס בלי הסדר. לכן אוניברסאליים, נוכחים-בכל, חדירים-לכל, מנקודת המבט של האבולוציוניזם הקוסמי, יכולים להיחשב רק הראשית הכללית האטריבוטיבית של ההוויה: החומר בכל המגוון הבלתי-נדלה של צורותיו, התנועה, האבולוציה, האינטראקציה של סדר וכאוס. באשר למרחב ולזמן, הם מייצגים צורות של סדר התנועה במערכת קוסמית מסוימת –
למטא-גלקסיה, ואין שום יסוד לייחס להם אוניברסאליות. במערכות קוסמיות אחרות אפשריות צורות מרחביות-זמניות אחרות, או אפילו צורות אחרות בכלל של סידור התנועה, שאנחנו אפילו לא יכולים לדמיין לעצמנו. צורות הסדר הן תולדה של האבולוציה הקונקרטית של מערכת גלובלית קונקרטית ויכולות להיחשב במסגרת האבולוציוניזם הגלובלי, ולא האוניברסאלי. לכן הייצוג של המטריאליזם הדיאלקטי על המרחב והזמן כצורות כלליות של תנועת החומר אינו אלא תוצאה של אוניברסאליזציה גיאוצנטרית של צורות גלובליות.
את אותו הדבר ניתן לומר גם על הארגון העצמי, שהאבולוציוניזם המדעי-טבעי במסגרת תורת הסינרגטיקה שואף לייחס לו את תפקיד היסוד של האבולוציוניזם האוניברסאלי. מנקודת המבט של האבולוציוניזם הקוסמי צודקים אותם החוקרים, המציינים ש״ארגון עצמי הוא תנאי הכרחי, אך לא מספיק לאבולוציה, כי האחרונה מתאפיינת גם בהמשכיות וכיווניות, ולכן יצירת תורה אוניברסאלית של ארגון עצמי אינה משמעה עדיין יצירת קונספציה של אבולוציוניזם אוניברסאלי״ (קונספציות של מדעי הטבע המודרניים. התקצירים הטובים ביותר – רוסטוב-על-דון: פניקס, 2002 – 352 עמ', עמ' 288).
נציין בעניין זה, שמדעי הטבע בכללותם והסינרגטיקה בפרט אינם יכולים לטעון ליצירת תורה אוניברסאלית של ארגון עצמי, מכיוון שהרמה הגבוהה ביותר של ארגון עצמי נמצאת מחוץ לתחום המחקר של מדעי הטבע, בתחום יחסי החברה. וגם עצמה התורה הסינרגטית של ארגון עצמי בתחום הנגיש למחקר מדעי-טבעי רחוקה מאוניברסאליות ואף לא לגמרי ללא-דופי מבחינה מתודולוגית, מכיוון שהיא מנסה לייחס אוניברסאליות לתהליכי ארגון עצמי, הנובעים מסידור עצמי ספונטני של כאוס מוחלט. וכאוס כזה אינו קיים בשום מקום ומעולם לא היה. זהו מיתוס כמו הכאוס הקדמון בפואמה של הסיודוס ואותה הפשטה כמו הגוף השחור המוחלט. הכלליות,
האי-היבריות והאי-השמדות של האבולוציה, שהיא התנאי המוקדם הראשי של האבולוציוניזם האוניברסאלי, מניחה את יחסיות הכאוס ואת יחסיות של כל סדר. הכל הוא כאוס, והכל הוא סדר ביחס מסוים ובמידה מסוימת. לכן הטענות לאוניברסאליות של תורת הארגון העצמי, שנוצרה על בסיס חקר התהליכים האנטרופיים במערכות פתוחות, בקושי מוצדקות. זה לא ממעיט במעט את התרומה, שהכניס לתורת הארגון העצמי המדען הדגול של המאה ה-20 איליה פריגוז'ין עם עמיתיו, ואחריו מייסד הסינרגטיקה הרמן האקן. אבל לא-מבוססות הן גם הטענות של תורת ארגון עצמי מקומית כזו לתפקיד יסוד בבניית המערכת של האבולוציוניזם האוניברסאלי. הסינרגטיקה הכניסה תרומה משמעותית מאוד להתפתחות האבולוציוניזם המודרני. אבל היא אינה בכוחה להסביר את ההמשכיות והכיווניות של האבולוציה, כולל גם את הנוצרת בתהליך הארגון העצמי. אוניברסאליזציה מתודולוגית נכונה של כמה מההישגים החשובים ביותר של הסינרגטיקה אפשרית רק בהקשר פילוסופי-תפיסתי-עולמי רחב יותר של האבולוציוניזם הקוסמי. אבל לגלות את תוכן ההקשר הזה נוכל רק בחלקים הבאים של הספר הנוכחי.
כאן נציין, שהתפתחות האבולוציוניזם האוניברסאלי על כל חוסר-השלמות וההיפותטיות שלו היא אחד הכיוונים הפוריים ביותר של המחקרים. בו מתמזגים לתוך אחד תורות הקוסמוגנזה, הגיאוגנזה, הביוגנזה, האנתרופוגנזה, הסוציוגנזה, הסינרגטיקה, הקיברנטיקה, תורת המידע, התורה הכללית של המערכות, התורה המתמטית של קטסטרופות וביפורקות וכו'. ההיתוך הזה, שמוכן על ידי האבולוציה של מדעי הטבע ויציאתן של הדיסציפלינות המדעיות-טבעיות המבודדות בעבר לזירה המדעית-כללית, נחוץ מאוד לידיעה ההומניטרית ליצירת תורה הומניסטית חדשה על החברה, התרבות והאדם.
האבולוציוניזם המדעי-טבעי הטוען לאוניברסאליות
בצדק גמור מייחס אוניברסאליות למאפיינים כאלה של המציאות הטבעית, כמו שיטתיות, מבניות, השלשה הדרוויניסטית – שונות, תורשתיות, ברירה טבעית, וכן גם אדפטיביות של המערכות המתפתחות לסביבה החיצונית, קיומן של משוב חיובי ושלילי, נטייה לשיווי-משקל, נטייתן של מערכות לא-שוות-משקל לביפורקות וכו'. אבל האוניברסאליזם, המתבסס על האבולוציוניזם המדעי-טבעי, בעקרון אינו יכול להיות מלא ומקיף, ולכן להיחשב כאוניברסאליזם במלוא מובן המילה. הוא צריך להיתוסף ולהתוקן על ידי האבולוציוניזם ההומניטרי, המדעי-חברתי, שהתפתחותו מאפשרת לבסס העברה הפוכה של המאפיינים האבולוציוניים – מהחברה כצורת האבולוציה הגבוהה ביותר אל צורותיה הטבעיות, המאורגנות נמוך יותר. העברה כזו הייתה במשך זמן רב בלתי-אפשרית עקב אי-התפתחות של האבולוציוניזם ההומניטרי, דומיננטיות של האבולוציוניזם המדעי-טבעי עליו. האבולוציוניזם הקוסמי, המגלם בתוכו את האחדות של הידע המדעי-טבעי והמדעי-חברתי, מגיע לבניית תורה כללית של האבולוציה, שבמסגרתה מקבל תנופה חדשה האוניברסאליזם האבולוציוני. במובן זה המושגים של האבולוציוניזם הקוסמי והאוניברסאלי שלובים זה בזה הדוקות ובמסגרות מסוימות יכולים להיחשב זהים.
==== האבולוציוניזם הקוסמי והרדוקציוניזם ====
עצם הרעיון של תורה כללית של האבולוציה יכול להיראות לאנשי המדע בהתחלה כבלתי-נכון בידיעה מראש, מכיוון שהם מזדהים עם הרעיון הזה עם רדוקציוניזם בלתי-מוגבל. רדוקציוניזם (מלטינית ״רדוקציה״ – הקטנה, צמצום, צמצום) – שיטה מדעית, הטמונה בהעברת חוקיות, שהתגלו על ידי מדעים מסוימים, לתחום החקר של מדעים אחרים. ידוע, שבאורגניזמים של יצורים חיים בכל הרמות של תפקודם פועלות הפיכות כימיות, הכפופות לחוקים הכימיים ונחקרות בשיטות הכימיה.
הרדוקציוניזם בביולוגיה לכן טמון בחקר החי דרך אינטראקציות כימיות ובהתאם בבחינת החיים כתחום פעולה של חוקיות כימית. אבל לא-מוצדק לצמצם את חקר החי לגילוי חוקיות כימית, אף שפיתוי כזה די לגיטימי עולה אצל כימאים רבים העוסקים בתחום הביולוגיה, ולפעמים גם אצל ביולוגים, שנשבו באפשרויות של הכימיה בהסבר תהליכים ביולוגיים. לא-מוצדק, קודם כל, מכיוון שלאבולוציה החיה יש חוקיות משלה, שאינן ניתנות-לצמצום לחוקיות כימית, שהאורגניזמים החיים נוצרו כתוצאה של זינוק באבולוציה, הרמת האבולוציה לרמה גבוהה יותר, למדרגה גבוהה יותר, שהם מאורגנים לאין-שיעור גבוה יותר מהתהליכים הכימיים, המתרחשים בהם. כל רדוקציוניזם בעקרון מוגבל עקב ההבדלים העקרוניים של רמות האבולוציה, ואילו למישהו היה עולה לראש להסביר את כל תנועת ההיסטוריה האנושית בחוקיות פיזיקו-אסטרונומית של החומר הקוסמי, בחוקיות של ביולוגיה או פסיכולוגיה, הרי שהשקפה פילוסופית כזו לא הייתה מייצגת יותר מאשר רדוקציוניזם לא-מוצדק, לא-ביקורתי, נאיבי, מורחב יתר-על-המידה ומואבסולוט. האבולוציוניזם הקוסמי, עם זאת, אינו טמון כלל בכך, לצמצם את החוקיות של התהליך ההיסטורי לחוקיות של פיזיקה, קוסמולוגיה, כימיה, ביולוגיה או פסיכולוגיה. להפך, רדוקציה כזו – התרחקות מאבולוציוניזם עקבי.
ההיסטוריה במסגרת האבולוציוניזם הקוסמי נחשבת כפעילות יוצרת-קוסמוס של האדם, כמדרגה חוקית של אבולוציה של הקוסמוס, כסוציוקוסמוס מארגן-עצמו, המגלם באבולוציה שלו את הנטייה להתרוממות מתמדת של הארגון. התוצאות של פעילות יוצרת-הקוסמוס הזו נצברות בציוויליזציה האנושית-כללית, מתגלמות בתחרות מתמדת של מבני הגיוס השונים של הציוויליזציות המקומיות,
ההתגבשויות הממלכתיות והחברתיות-כלכליות. הביוספירה של כדור הארץ – היא לא רק תופעה ארצית, כי אם גם קוסמית. בהתאם, גם האנתרופוספירה של כדור הארץ נושאת את חותם הדואליות של הארצי והקוסמי. כל אדם נקרע בין הארציות של מטרותיו היומיומיות לבין השאיפה הקוסמית של הציוויליזציה האנושית. הרי הסדר החברתי של הציוויליזציה האנושית הוא, כמובן, קוסמוס מיוחד, הנוצר על ידי בני אדם ברמות שונות, עם מעבר רציף לרמות גבוהות יותר בתהליך האבולוציה ההיסטורית של האנושות. לעקוב אחרי התהליך הזה של יצירת-הקוסמוס, לגלות את מקורותיו האנרגטיים, לחשוף את חוקיותו האבולוציונית – זו המשימה של האבולוציוניזם הקוסמי, משימה, הניתנת לפתרון, כמובן, לא בדור אחד של אנשי מדע. המשימה שלנו טמונה בפתיחת כיוון המחקר, אך ממש לא במיצויו. הפילוסופיה של האבולוציוניזם הקוסמי, כך, אינה טמונה בהתיימרות של התבונה הפילוסופית להסביר את כל מה שבעולם בעזרת רדוקציוניזם שנקלט לא-ביקורתית, כי אם בשאיפה לשחזר בתורה אחת את התהליך האחיד של האבולוציה הקוסמית. הקוסמוס באינטראקציה הטבעית המתמדת שלו עם הכאוס נחשב באבולוציוניזם הקוסמי כיוצר היחיד של כל מה שמתרחש בשמיים ובארץ. יוצר, שבדבר-מה דומה, ובכללות שונה לחלוטין, מהישות האנתרופומורפית, שבני האדם העלו לכס היקום בשם אלוהים. היוצר הלא-אלוהי הזה של היקום הוא עצמו היקום הזה, החומר ביקום, שגם הוא מתפתח תמידית בתהליך האבולוציה של כל יצירותיו. והאבולוציה יוצרת גם את היקום עצמו, וגם את כל מה שקיים בו. אבל גם היא עצמה נוצרת על ידי האבולוציה של כל מה שקיים.
האבולוציה אינה דבר-מה חיצוני ביחס ליקום, הקוסמוס כשלמות – אינו תחליף לבורא, היושב על עננים ומנהל את כל מה שבעולם. להפך, כל מה שבעולם הוא קוסמוס, האבולוציה מתרחשת בכל – וגם
במטא-גלקסיה העצומה, וגם בעלה-עשב קטן, ובכל אדם. אבל זה לא פנתאיזם, כי אם פאנאבולוציוניזם ופאנקוסמיזם.
מהות האבולוציוניזם הקוסמי טמונה ממש לא בכך, לצמצם את ידיעת האדם לחוקיות של קוסמוס דומם, כמו גם לא בכך, להפוך את הייצוג על הקוסמוס לאיזושהי דמות של אלוהים, תבונת היקום, או סובסטנציה רוחנית פנתאיסטית, תבונית בטבעה ודוחפת את האבולוציה שלו. ניסיונות כאלה כבר נעשו שוב ושוב והראו את טבעם התיאולוגי, האנטי-אבולוציוניסטי ואת אי-התאמתם עם המדע.
האבולוציוניזם הקוסמי שואף לזהות את אותו המשותף, שקיים באבולוציה של הקוסמוס ושל האדם ושואף ללמד את האדם להפוך לישות קוסמית, יוצרת את האבולוציה שלה.
באותו זמן במספר דיסציפלינות מדעיות-טבעיות, כולל כזו החשובה למחקרנו כמו הסינרגטיקה, נצפית נטייה ברורה לאבסולוטציה של אפשרויות הרדוקציוניזם. על בסיס חקר התרמודינמיקה במערכות פתוחות מנסים לבנות תורה כללית של ארגון עצמי, תוך הפצת מנגנון ספציפי מאוד של הארגון העצמי הפרימיטיבי ביותר על כל ארגון עצמי אחר, כולל גם על הארגון העצמי של קהילות אנושיות. ואילו דווקא הארגון העצמי של הקהילות האלה עם מבני הגיוס הפעילים שלהם, שבתחרותם הבלתי-פוסקת מולידים נטיות להתפתחות פרוגרסיבית, נותן את המפתח לארגון העצמי של הקוסמוס, ולא החומר המת. זה, כמובן, לא ממעיט בזכויות הסינרגטיקה כמשענת מדעית-טבעית של האבולוציוניזם המודרני, אבל דוחק לראווזיה יסודית של הבסיס הפילוסופי של הסינרגטיקה כמדע, הטוען היום לדומיננטיות בתחום תפיסת העולם האבולוציונית. רדוקציוניזם לא-מוצדק הם גם ההסברים הגנוצנטריסטיים של האבולוציה הביולוגית.
היעדר הסבר אבולוציוני הולם של ההיסטוריה כתחום של תחרות של מבני גיוס, המעצבים בנסיבות
שהתגבשו סדרים חברתיים מסוימים, דוחק באבולוציוניזם המדעי-טבעי להסביר את האבולוציה ההיסטורית, מתוך ארגון עצמי של אטומים ומולקולות או מתוך הטבע הביולוגי של האדם.
==== האבולוציוניזם הקוסמי והאקולוגיזם ====
האבולוציוניזם הקוסמי, השואף לבסס חשיבה אבולוציונית חדשה, קוסמית חדשה והומניסטית חדשה, מבטא גם את הצורך בחשיבה אקולוגית חדשה. האקולוגיזם המסורתי קם כתגובה לזיהום המאיים של הסביבה בפסולת אנתרופוגנית, בפסולת הייצור, התחבורה ובפליטות של פעילות החיים של האדם. הוא היה גם תגובה ליחס האכזרי, הברברי לטבע מצד אותם האלמנטים של הציוויליזציה הטכנוגנית, שניכסו ללא-תמורה ובזבזו ללא-טעם משאבים טבעיים עצומים, הרעילו את הסביבה המקיפה את האדם, תוך גרימת נזק בלתי-הפיך גם לטבע וגם לאדם. יחס שודדי כזה לטבע הועלה על הנס והופץ ללא-הרף בברית-המועצות בצירוף פרוגרסיזם רדיקלי, כשהוא מתבטא בסיסמה המפורסמת של מיצ'ורין:
״אנחנו לא יכולים לחכות לחסדים מהטבע, לקחת אותם ממנו – זו המשימה שלנו!״
עד לשנות ה-60 של המאה ה-20 המצב בסביבה הטבעית של מגורי האדם הפך כבר לא פשוט מאיים, כי אם בכלל בלתי-נסבל. הסביבה הטבעית של המדינות המתועשות הפכה לתעלת-ביוב של הציוויליזציה, והמות של הטבע הטיל ספק בהישרדות האנושות. בתקופה הזו החרדה, שהרימו האקולוגים, והתנועות האקולוגיות תרמו לפנייה לבעיות האקולוגיות של הפרלמנטים והממשלות של המדינות עם כלכלת שוק מפותחת ולקבלת אמצעים יעילים להגנת הסביבה. לזהם את הסביבה האקולוגית הפך ללא-כדאי ואף להרסני, מה שבתנאי הכלכלה היזמית, שבהם כל סובייקט כלכלי אחראי לעסקו שלו בכיסו, החל להוביל להגנה
לשינויים חיוביים מהירים ומשמעותיים בתחום שמירת הטבע. הריין והתמזה, שבשנות ה-60-70 שימשו דוגמה טיפוסית של ״ביוב הציוויליזציות״, בשנות ה-80-90 התבררו עד כדי כך, שמתחילים לגדל בהם סוגי דגים יקרי-ערך. כמובן, לדבר על ניצחון מלא על התהליכים ההרסניים, הנובעים מזיהומים אנתרופוגניים, יהיה לא-נכון, אבל גם לא התגשמו התחזיות של האקולוגים, שחזו התקרבות מהירה של קטסטרופה אקולוגית גלובלית.
התחזיות של ״המועדון הרומי״, שנערכו על בסיס חישובי מחשב בשיטת אקסטרפולציה של גידול מדדי הצריכה של סוגי משאבים שונים, הובילו למסקנה על מיצוי הסוגים העיקריים של המשאבים בעתיד הנראה ועל הבלתי-נמנעות של ״רעב המשאבים״. בהיותם במרכז תשומת הלב של דעת הקהל העולמית בשנות ה-70, לדוחות של ״המועדון הרומי״ הייתה השפעה משמעותית על המדיניות האקולוגית של המדינות המפותחות. יחד עם זאת הכישלון המדעי של שורה של עמדות יסוד של האקולוגיזם המסורתי מצא ביטוי בעבודות רבות של חברי ״המועדון הרומי״ ובמיוחד בקונספציית ״הגידול האפסי״, שמחברה ומגינה היה הפרופסור ד. מדוז. הספר שפורסם ב-1972 ד. מדוז ״גבולות הגידול״ הכיל מסקנות חד-משמעיות על הבלתי-נמנעות של, כבר בעוד 75 שנה (כלומר בערך ב-2047), במקרה של שמירת הקצבים הקודמים של התפתחות הייצור והגידול של האוכלוסייה, הרס של הסביבה האקולוגית, מיצוי המשאבים הטבעיים עם כל ההשלכות הקשות ביותר הנובעות מכך לכל האנושות. בספר הזה ובעבודה שפורסמה ב-1974 ״דינמיקות הגידול בעולם מוגבל״ מדוז עשה ניסיון לבסס את הכורח של עצירת הגידול הכלכלי וקבלת האסטרטגיה של ״הגידול האפסי״, ובסופו של דבר – עצירת הקידמה המדעית-טכנית והחברתית.
למרות שהקונספציות של מדוז קיבלו תמיכה מצד אקולוגים ופובליציסטים אקולוגיים לא רק ב״מועדון הרומי״, כי אם כמעט בכל העולם, הם גרמו גם ביקורת חריפה
גם מצד כלכלנים וטכנוקרטים, וגם מצד אקולוגיסטים רבים. צוין, בפרט, על המוגבלות של שיטת האקסטרפולציה עצמה, המתאימה רק להערכות כמותיות, להמשכת פעולתן של נטיות שכבר התגבשו בעבר, אבל אינה מסוגלת לקחת בחשבון את השינויים האיכותיים הבלתי-נמנעים בהתפתחות הציוויליזציה. בפרט, הובאה דוגמה של אקסטרפולציה של גידול התחבורה העגלה-משוכה בלונדון בתחילת המאה ה-20, שלפיה בעוד 10 שנים לונדון הייתה אמורה להימצא מתחת לשכבת זבל סוסים בגובה מאתיים מטר. אבל במקום המתיחה של הסוסים הגיע מנוע השריפה הפנימי, מה שהוליד בעיה חדשה – זיהום סביבת האוויר בפליטות של תוצרי השריפה במנועי המכוניות והוצאת מתכת לייצור מרכבי המכוניות.
ביקורת חדה על תורת ״הגידול האפסי״ נשמעה גם משורות האקולוגים. בפרט, האקולוג האמריקאי ב. קומונר בספר ״המעגל הסגור״ הציג שורה שלמה של טיעונים שאין לערער עליהם נגד הקפאת הקידמה המוצעת על ידי מדוז וחברים אחרים של ״המועדון הרומי״.
נקודת המבט של האבולוציוניזם הקוסמי על הבעיה הזו קרובה לדעותיו של קומונר.
איום על קיום האנושות מייצג לא רק הפרת הבטיחות האקולוגית, כי אם גם ההאטה של הקידמה (ועוד יותר – הקפאתה או עצירתה, המתבטאת ב״גידול אפסי״ של הבסיס הייצרני של הקידמה). מדעני ״המועדון הרומי״ וחסידיו ברחבי העולם צודקים לחלוטין בכך, שמדובר בהצלת האנושות מקטסטרופה אקולוגית, ממיצוי בסיס המשאבים של הציוויליזציה האנושית, מהשלכות הקידמה הישרה. אבל האנושות תהיה אכן אבודה, אם היא לא תצא ממסגרת קידמה כזו, אם תעצור את התפתחותה ברמת הקידמה שהושגה, כלומר תפעל בהתאם לאסטרטגיה של הגבלות ההתפתחות, שהוצעה על ידי ד. מדוז ונתמכה על ידי תומכים אחרים של האקולוגיזם המסורתי.
האפשרות של הצלה אינה טמונה בהגבלת ההתפתחות באותה רמה אקסטנסיבית, שבה תפסה אותה התחזית, שנעלה על שיטת האקסטרפולציה הישרה, כי אם בהבטחת תנאים אופטימליים לאינטנסיפיקציה לא-גיאוצנטרית של הקידמה. שינוי כזה של צורת הקידמה ידרוש גיוס ואינטגרציה של המאמצים ברמה כלל-פלנטרית.
רמת ההתפתחות המדעית-טכנית של היום אינה מאפשרת להבטיח את רווחיות הייצור, יעילות כלכלית של העבודה והעלאת איכות חיי האנשים בלי זיהום מסוים של הסביבה ועומס אנתרופוגני על הטבע. צריך לשאוף למינימיזציה של ההשלכות המזיקות של לחץ הציוויליזציה על טבע כדור הארץ, אבל להימנע מהם לחלוטין בלתי-אפשרי. בהתאם צריך למקסס את המאמצים וההוצאות על חיפוש וריאנטות אופטימליות של שימוש בסוגי אנרגיה חלופיים, על הגנת ושיקום הסביבה הטבעית, יציאה לחלל וסיור משאבים של הכוכבים הקרובים ביותר לכדור הארץ של מערכת השמש. רק האבולוציה המשתפרת הלאה של האנושות, הן על כדור הארץ והן בחלל, יכולה להציל את האנושות מהשלכות המוגבלות הגיאוצנטרית שלה עצמה וממוגבלות הטבע הארצי. יש לזכור, שקבלת האסטרטגיה של ״הגידול האפסי״ הייתה מובילה לטוטליטריזם אקולוגי, כלומר לצורה כזו של גיוס חברתי, שבה קיים רדיפה אכזרית על ייצור מעל-לנורמה של מוצרים, קבלת רווח, חריגת-הוצאות של אילו-שהם משאבים, לידת ילדים לא-מאושרים על ידי הרשויות. החיים בחברת ״הגידול האפסי״ היו הופכים לסיוט אכזרי וחסר-טעם, והשליטה בחייו הפרטיים של האדם, ההתערבות של מבני הכוח בהם הייתה עולה על כל מודל של דספוטיזם טוטליטרי של העבר.
הקונספציה של אבולוציה משתפרת, המתפתחת במסגרת הפילוסופיה של האבולוציוניזם הקוסמי, מניחה גיוס של מקסימום הכוחות והאמצעים של הציוויליזציה האנושית לא על הגבלת
ההתפתחות, כי אם על שיקום הסביבה הטבעית. שטחים עצומים של ערים ובמיוחד של מגה-ערים צריכים להיות מיועדים ליערות וגנים, כיסוי הצמחייה של הכוכב צריך להתרחב ללא-הרף. שטחי שמורות הטבע הפראי צריכים גם הם להתרחב ללא-הרף ולהרכיב חלק משמעותי למדי משטחיה של כל מדינה.
מדינה, שתעקוף מדינות אחרות באטרקטיביות של הסביבה הטבעית שלה, תוכל לפצות על חלק משמעותי מההוצאות על חשבון עידוד עולמי של תיירות אקולוגית ומשיכת נופשים לאזורי הנופש שלה. האוטופיה של ״עיר-גן״, שהתפתחה בחשיבה האדריכלית בסוף המאה ה-19, צריכה להפוך למציאות ולהתממש על פני כל הכוכב, ככל שמאפשרים האמצעים, שמבטיחים הקידמה האקולוגית והמדעית-טכנית.
==== החשיבה האקולוגית החדשה ועקרונותיה ====
המעבר לאבולוציה משתפרת מניח יישום בפועל של החשיבה האקולוגית החדשה. היא מניחה את אחריותו של האדם ושל קהילותיו הקונקרטיות למצב הסביבה הטבעית. לא הטבע, כי אם בני האדם מכאן ואילך נושאים באחריות לניקיון, לבריאות, להישרדות, לשימור, להתאמה של האלמנטים הטבעיים, המינים והאוכלוסיות של היצורים החיים, הנמצאים על שטחם. זהו עקרון האחריות, וקודם כל – האחריות החומרית.
העקרון השני של החשיבה האקולוגית החדשה – אחדות הטבע והתרבות, או עקרון הגידול. חלפו אותם הזמנים, שבהם הביוספירה יכלה לשקם לחלוטין ולשנות את הפוטנציאל שלה בעצמה ובאופן ספונטני רק ועל-סמך חוקי האבולוציה הביולוגית בלבד. היום היא זקוקה לעזרה מתמדת וקבועה בשחזור של חומר חי איכותי מצד הציוויליזציה. אם בעבר האדם הותאם לסביבה הטבעית, הרי שעכשיו את הטבע יהיה צורך להחדיר לתוך הווית האדם ובקנה-מידה הולך וגדל לעזור בפעיליות לשחזורו. על זה צריכים להיות מוקצים
כספים גדולים ועבודת יום-יום של מיליוני מקצוענים. אם איזה-שהוא מין הוכנס ל״ספר האדום״, צריך לא לאנח על האובדן, כמו שעושה היום רוב האקולוגים, כי אם מיד להתחיל לגדל אותו ובהתאם להתרבות לשכן. המילה ״תרבות״ באה, כידוע, מהשורש, שציין בשפה הלטינית את המושג ״גידול״. הטבע בהיקפים הולכים וגדלים יהפוך לחלק מהתרבות האנושית, למושא גידול ולתחום מימוש של ההומניזם הטבוע בתרבות האנושית.
העקרון השלישי – אחדות הטבע והאמנות. האדם חייב ליצור את הטבע על פי חוקי היופי, תוך כדי למידה בעת-ובעונה-אחת מהטבע את ההרמוניה והסדר הטמונים בו. אבני-המידה של יצירה כזו אפשר למצוא באמנות של עמים שונים, כולל באמנויות היפניות של יצירת גני אבנים ושילוב הפרחים בסימבוליקה של הפרחים איקבנה.
העקרון הרביעי – קדימות הטבעי על המלאכותי. איפה שאפשר לשחזר את הטבעי, המלאכותי למותר, אפשר להשתמש בו רק כאמצעי לשחזור הטבע החי. איפה שהטבעי בלתי-אפשרי לשחזור, יש צורך ליצור את תחליפו בדרך מלאכותית. דוגמה: אם בלתי-אפשרי לשמר בעלי חיים בסביבת המחיה הטבעית שלהם, יהיה צורך ליצור להם תנאים מלאכותיים או להחיל ברירה מלאכותית. אם בלתי-אפשרי לשמר את הסביבה הטבעית, יש ליצור סביבה מלאכותית, המקורבת למקסימום לתנאים הטבעיים.
העקרון החמישי – היוצר חשוב יותר מהמשמר. את הטבע צריך לא רק לשמר, כי אם גם ליצור. גינון של ערים יעזור יותר לשמר ולשפר את הסביבה הטבעית, מקנסות על חריגה מהרמה המותרית של גזי הפליטה במכונית (אף שגם הם נחוצים).
העקרון השישי – התפתחות חדשנית במקום הגבלה עצמית. שום הגבלה עצמית מודעת בשימוש בטובות במטרה להשיג אילו-שהם טובות רוחניות מיתיות בהמוני האנשים בלתי-אפשרית,
היא גוזלת מהם את משמעות החיים והעבודה היעילה. הגבלה עצמית – נחלתם של הסגפנים, שתמיד היו מעטים. במציאות אפשרית רק הגבלה אלימה, אבל אז אנשים יתחלקו מיד לאלה, שמוגבלים ואלה, שמגבילים. זה משמעו חזרה לימי הביניים או יצירה של צורה כלשהי של משטר טוטליטרי. הדמוקרטיה בנויה על שוויון אפשרויות, תחרות על תוצאות והתרוממות בלתי-מוגבלת של צרכים. אם הטובות מחולקות לפי קופונים, אובד הטעם ביצירתן ובהתאם יורדת כמותן ואיכותן. קטסטרופה תגיע לא ממיצוי משאבים, כי אם מאי-שימוש בהם או משימוש לא-יעיל בהם. המדיניות של הגבלה כללית תוביל לכורח של רגולציה טוטלית, מעקב ובקרה, הענישות האכזריות ביותר על חריגה מהמגבלות.
זו קטסטרופה אינטלקטואלית, מוסרית ורוחנית מלאה. כשהאדם אין לו למה לשאוף, הוא מנוון ויורד, מאבד את הפעילות הגיוסית. ספק אם יש טעם להציל את הטבע במחיר הניוון והמות של האדם. אבל פעילות כזו חוזרת מיד, ברגע שמופיעים אויבים. האוטופיה של הצלת הטבע בדרך של הגבלות, שהכובלות את האדם, תסתיים, כמו שזה כבר היה בהיסטוריה לא פעם, באנטי-אוטופיה של מלחמות השמדה על משאבים עם שימוש בלתי-מוגבל בנשק השמדה המוני. ספק אם יש טעם לנסות להגן על הטבע מההשפעות האנתרופוגניות במחיר הניוון והמות של האדם, ועוד יותר, שגם הטבע לא ישרוד, אם בחברה המוגבלת תפרוץ טבח בלתי-מוגבל על עושר טבעי. רק הכוונה להתפתחות חדשנית יכולה לתרום לאבולוציה משותפת (קו-אבולוציה) של הטבע והאדם, שעליה כותבים כל כך הרבה האקולוגים.
העקרון השביעי – זכותו של האדם להפיכה יצירתית ושיפור של הטבע, אבל בלי אלימות כלפיו. הקריטריון של שיפור הוא העלאת רמת הבריאות
של היצורים המשופרים, וקריטריון האלימות – דגרדציה ומחלות בעקבות התערבות הרסנית של האדם בתהליכים טבעיים. לשיפור עומד גם האדם עצמו, האקולוגיה של האורגניזם שלו דורשת שיפור מתמיד במאמציו שלו בעזרת שיטות מדעיות.
העקרון השמיני – אומץ נחוץ בהפיכת הטבע לא פחות מאשר זהירות. אי-אפשר לנצח לרעוד מפחד מהסיכויים המזעזעים של מחקרים מדעיים ולדכא את היוזמה של המדענים באיסורים חסרי-טעם. האמת צריכה להיקבע בדיונים מדעיים, ולא בסעיפי חוק העונשין. ניסויים ביוטכנולוגיים אכן מכילים חלק מסוים של סכנה, אבל סכנה גדולה עוד יותר נושאת בתוכה הירידה למחתרת, ההסמכה-בסוד ואי-הפומביות בעריכת ניסויים כאלה. את החיפוש המדעי לא יעצרו בכל אופן שום הגבלות, איסורים וענישות. צריך, להפך, להנהיג פרסום חובה של נתונים על אילו-שהם ניסויים מסוג כזה עם דיון רחב ביותר של הנתונים האלה על ידי מומחים על בסיס גישה משולבת. רק במקרה של גילוי אילו-שהן השלכות שליליות מותרת התערבות הרשויות, וגם היא בדמות מוראטוריום על עריכת מחקרים עד לבירור המצב.
העקרון ״הטבע יודע יותר טוב״, שנוסח על ידי האקולוג האמריקאי המפורסם ב. קומונר, צריך להיתוסף על העקרון התשיעי: ״האדם מסוגל לדעת ולעשות יותר טוב״. אם בעבר האדם רק העתיק את הטבע, תוך השתלבות בסדר המערכתי המסובך בצורה פנטסטית שלו, הרי שעכשיו הוא מקבל כמה, עדיין חלשות מאוד ומוגבלות, אפשרויות לכך, לעבור אותו,
״לייצר״ תהליכים טבעיים לפי מידות אנושיות, לווסת מערכות טבעיות ולהשתיל בהן קשרים הדדיים אנתרופוגניים מועילים לטבע ולאדם. יש לנטוש את האידיאליזציה של הטבע ואת הפחד ממנו. הרגולטורים הטבעיים הם
לא-מספקים-עצמם כמו הוויסות העצמי של השוק הספונטני בכלכלה האנושית. צריך להימנע רק מרגולטורים כאלה, שמפרים את פעולת מערכת הוויסות העצמי ולשנות ללא-הרף את עקרונות הוויסות בהתאם לנסיבות שהתגבשו. הוויסות לא צריך להפריע לתחרות, שהיא התנאי החשוב ביותר של התפתחות.
הטבע בכללותו אכזרי, אדיש, פרימיטיבי, אגואיסטי גם ביצירותיו וגם בדרכי הסידור והוויסות העצמי. לכן העקרון העשירי טמון בהרחבת על הטבע של כמה ביטויים של הומניזם אנושי. האדם צריך לקחת על עצמו את האחריות לבריאות הטבע החי, להגנה על הנציגים החלשים של הפלורה והפאונה, לשימור הטבע הפראי בצורתו הבתולית, ולטבע
״המואנש״ – תחת הגנה ובעזרת הציוויליזציה האנושית. יש להרחיב את הפונקציה המגנה של הציוויליזציה האנושית על ״אחינו הקטנים״. אותם צריכים, לפי הצורך, לטפל, להציל, לספק אוכל, אפילו לאמן. הדיבור הוא, כמובן, על אותם המקרים, שבהם נותנים כשלים מנגנונים טבעיים של הבטחת הישרדות. האדם צריך לקחת על עצמו את הדאגה לאוכלוסייה החוץ-אנושית של הגלובוס. גידול האוכלוסייה של כדור הארץ צריך ללוות בגידול מתאים, ולא בירידה, של ״האוכלוסייה״ החייתית והצמחית. המאבק במחלות ובמוות צריך להיתרחב לאוכלוסיות של בעלי חיים וצמחים. האדם יכול לשרוד על כדור הארץ רק ביחד עם עולם החי והצומח, ולא על חשבון הדגרדציה והמות שלו.</text>
      <sha1>srjuieu8fv71witsa62rj2lxwf2q9hc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3085026</id>
      <parentid>3084951</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T09:24:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרולוג ״בשמיים״ */</comment>
      <origin>3085026</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="86071" sha1="eb3f0ayhtrm7jd93h8xziagb34hqxg6" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 1]]

== פרק 1. האבולוציוניזם הקוסמי כיסוד פילוסופי של התיאוריה הכללית של האבולוציה ==

==== פרולוג ״בשמיים״ ====
{{רן|1=
בפרולוג בשמיים מתחיל היצירה האלמותית של גתה, ״פאוסט״. ״הפרולוג בשמיים״ לאבולוציית האנושות, המתבטאת בהיסטוריה העולמית של הציוויליזציה האנושית, כמו של כל ציוויליזציה קוסמית אחרת, הוא האבולוציה של היקום. טוב מאוד על כך כתב הפילוסוף והתרבותן הגרמני המצוין א. הרדר. ״הפילוסופיה של ההיסטוריה של המין האנושי, – הדגיש הוא, – חייבת להתחיל בשמיים, כדי להיות ראויה לשמה. מכיוון שביתנו – כדור הארץ אינו ניחן מעצמו ביכולת ליצור ולשמר יצורים אורגניים, לא עצמו הסתדר ורכש את צורתו, וכל זה – הצורה, ההתקן, היכולת להוליד יצורים – מקבל מהכוחות, החודרים את היקום שלנו, הרי שיש לבחון את כדור הארץ קודם כל לא בנפרד, כי אם במקהלת העולמות, שבה הוא מוצב״ (הרדר א.ג. רעיונות לפילוסופיית ההיסטוריה של האנושות. – מ.: נאוקה, 1977, עמ' 13).
להרדר גם שייכת הקדימות בתיאור האבולוציה הקוסמית כתהליך של עלייה מהפשוט למורכב, מהנמוך לגבוה, מהנמוך-מאורגן לגבוה-מאורגן. כמובן, בימי הרדר אפשר היה רק לתעד את התנאים המוקדמים של ההיסטוריה האנושית באבולוציה הקוסמית. עניים מדי היו עוד הידע על האוניברסאליות של האבולוציה, ואת ההיסטוריה אפשר היה לבחון רק במסגרת התמונה הדתית של העולם, כהשפעה דירקטיבית
של ״השמיים״ על ״האדמה״. נכון, כבר אז, ואף קודם לכן, אחרי התגליות של ג'ורדנו ברונו נודע, שכדור הארץ – אי קוסמי כזה כמו מרקורי או מאדים, והשמש שלנו – כוכב רגיל, שאינו, כמו כדור הארץ, מרכז היקום. אבל ההיסטוריה הקוסמית היא פרולוג להיסטוריה של האנושות גם במובן זה, שהיא האחרונה מייצגת אבולוציה של קהילת האנשים כמעין יצורים קוסמיים. הכפילות של טבע האדם נמצאת, בראש ובראשונה, בכך, שהוא – בו-זמנית יצור ארצי וקוסמי, הנקרע בחייו בין מהותו הארצית לקוסמית. וכדור הארץ שלנו – מבודד על ידי האטמוספרה, שכבת האוזון שלה, פלנטה מאוד מיוחדת, ייחודית, ובו-זמנית – חלק אורגני של אבולוציית הקוסמוס. ״אני בגופי בעפר מתבלה, בשכלי ברעמים מצווה״, – כך תיאר את הכפילות הזו המשורר הרוסי גברילה דרז'בין. הרדר גם הוא התכוון לכפילות הזו של הטבע האנושי, כשכתב על הכורח של פרולוג להיסטוריה האנושית ״בשמיים״. ידידו של המשורר-פילוסוף הגרמני הגדול גתה, הרדר זכר את ״הפרולוג בשמיים״, המתואר בטרגדיה האלמותית ״פאוסט״, שבה אלוהים ומפיסטופל מתווכחים על מהות האדם. ההתחלות הגבוהות, הקוסמיות, והנחותות, הצרכניות, תמיד נוכחות בטבע האדם ובתרבותו.
אך היום עלינו לחשוב מחדש על הגיגיהם של קודמינו הגדולים, שחיו בגרמניה במאה ה-19, שכן הפרולוג הקוסמי של ההיסטוריה האנושית – לא רק פרולוג, כי אם גם מעין פתיח, ואחר כך גם המשך של ההיסטוריה הזו בכל רגע של אבולוציית האנושות. שהרי אבולוציית האנושות – גם היא תהליך יוצר-קוסמוס. מכאן, שבחינת האבולוציה החברתית-היסטורית כשלב חוקי של האבולוציה הקוסמית מותנית בטבעו של האדם כיצור ארצי ובו-זמנית היוצר קוסמוס מיוחד. בעיצוב כדור הארץ, האדם כבר בכך הופך את היקום. ולא לדבר על כך, שהיום הוא יותר מאי-פעם נמשך אל היקום גם במדעו, גם בצעדיו הראשונים בהשתלטות על הקוסמוס, וגם בתפיסת עולמו. שכן יצירת קוסמוס הומאני, מהוהה-אנושות, רוחני יותר ויותר מתיישבת בתודעת האדם כמטרה החשובה ביותר והמשמעות העמוקה ביותר של חיי האדם. התהליך האבולוציוני, החודר את כל מה שקיים מהיקום העצום ועד חיפושית קטנטנה ועד האדם – הוא קוסמי
תהליך, ואת התורה עליו אנחנו מכנים אבולוציוניזם קוסמי.
}}

==== האבולוציוניזם הקוסמי והקוסמיזם של החשיבה הפילוסופית ====
האבולוציוניזם הקוסמי כמערכת של הסבר העולם יש לו כתנאי מוקדם את הקוסמיזם – כיוון של המחשבה הפילוסופית, שבבסיסו מונחת ההכרה באחדות האדם והקוסמוס, במהות הקוסמית ובטבעו של האדם, במשמעות הקוסמית של חיי האדם, ביכולתו לדעת ולשנות את הקוסמוס. הקוסמיזם היווני הקדום מתבסס על הכרת הקוסמוס כסיבה-ראשונה של כל מה שקיים, כולל האלים האלמותיים, כסדר הרמוני, שנוצר כחלופה לכאוס, מתוך ארגונו ויצירת התארגנויות כדוריות אידיאליות. האידיאליזציה של הקוסמוס הובילה לייצוג שלו כנושא ההרמוניה העולמית והיופי העליון, התגלמות התבונה העולמית – הלוגוס. בימי הביניים הקוסמיזם העתיק מפנה מקום לתיאוצנטריזם, אבל תקופת הרנסנס מחיה גם את תפיסת העולם הקוסמית בדמות ייצוג על אחדות שני העולמות – המיקרוקוסמוס – עולם האדם והמקרוקוסמוס – היקום. בעידן החדש מתפתח בסערה הקוסמיזם המכני, המבוסס על התגליות המדעיות היסודיות של קופרניקוס, גלילאו, ברונו, ניוטון ועל ההכללות הנטורפילוסופיות של דקארט, פונטנל, לפלס, לייבניץ, קאנט, הגל ואחרים.
עידן חדש בהתפתחות הקוסמיזם פתח הקוסמיזם הרוסי, שבו מבחינים בשני זרמים עיקריים – הדתי-פילוסופי והמדעי-טבעי. הקוסמיזם הדתי, המיוצג בשמותיהם של פילוסופים רוסים מצוינים כמו ו. סולוביוב, נ. פיודורוב, ס. בולגקוב ואחרים, מתבסס על הרעיון האורתודוקסי של ״האלהת״ הקוסמוס, כלומר מעבר תחת השפעת אנרגיות הלוגוס האלוהי של ההתפרצות הקוסמית הבלתי-מנוהלת והאדישה לאדם למצב של מלאות באהבה ובחסד. בהתאם להשקפות אלה ביצוע חטא-הקדמון על ידי האדם עיוות גם את התפתחות הקוסמוס, והעניק
לסדר הקוסמי מבנה מכני, שבעקבות כך האדם, שגורש מגן-עדן, נידון לחיות בעולם לא-מסודר, אכזרי, מלא ברע. כדי להחזיר את האדם ואת הקוסמוס המקיף אותו לאלוהים, לתת לו דוגמה של כפרת החטא, נשלח לאדמה ישו. אך לא קבלה פסיבית של קורבן ישו, כי אם רק עבודה קבועה על שינוי הקוסמוס ושל עצמו, יכולה לתרום להאלהת הקוסמוס, ליצירת הרמוניה עולמית, להומאניזציה של העולם הארצי, למילויו באהבה והסכמה.
למרות המיסטיקה, האוטופיות והפנטסטיות של ייצוגים רבים של הקוסמיזם הדתי הרוסי, שדוגמה להם היא הרעיון של נ. פיודורוב על האפשרות של תקומת המתים לחיים ארציים מדור לדור בדרך טבעית, לאופטימיות הקוסמית של הכיוון הזה של המחשבה הפילוסופית יש גם גרעין רציונלי. הוא טמון בביסוס היכולת של האדם להפוך ליוצר העולם, לשנות ולשפר גם את העולם המקיף וגם את עצמו על עקרונות האנושיות, האהבה, שיתוף הפעולה ומימוש המשימה הקוסמית של האדם. במובן זה הקוסמיזם הדתי הרוסי מגיע לפסגתו בפילוסופיית היצירתיות של נ. ברדיאייב.
הצד האוטופי של השקפות אלה בצירוף הרעיונות המרקסיסטיים של הפקעת המפקיעים, המהפכה המטהרת-כול והדיקטטורה של הפרולטריון הוגשם למציאות על ידי הקומוניזם הרוסי, הפך לאחת מאבני הפינה של האידיאולוגיה האתאיסטית-דתית שלו. זה הביא השלכות איומות. אבל החלום האנושי-כללי הגדול על שיפור עצמי של האדם ושל כל סדר-העולם לא יכול מזה להיות מוכתם. המשמעות של הקוסמיזם הרוסי בכך, שנציגיו לא רק ביטאו את החלום הזה בדמות של משימה-על החשובה ביותר והמשמעות של הקיום האנושי, כי אם גם ציינו דרכים מסוימות להעלאת התפקיד הקוסמי של האדם, למימוש המשימה-העל הזו, כשהם מחברים את הרעיון
של השיפור העצמי עם הרעיון של שיפור סדר-העולם.
תפקיד מיוחד בשיפור הידע המדעי על האפשרויות הקוסמיות של האדם שיחק הקוסמיזם הרוסי המדעי-טבעי, שנציגיו הבולטים ביותר היו ק. ציולקובסקי, ו. ורנאדסקי, א. צ'יז'בסקי ונ. חולודני. בהיותם מודרכים על ידי הרעיון המשותף לקוסמיסטים הרוסים על אי-השלמות של ההוויה הארצית ועל הכורח לשפרה בדרך של פיתוח אמצעים קונקרטיים של השפעת התהליכים הקוסמיים על כדור הארץ, ק. ציולקובסקי מפתח מודלים של טכניקת הטילים (שנועדו לא רק להפקת משאבים מהקוסמוס, כי אם גם להפצת התבונה ביקום), ו. ורנאדסקי יוצר את התורה על הביוספירה והפיכתה לנואוספירה (שבה הארגון התבוני של כל המרחב שסביב-כדור-הארץ יהפוך ליסוד של אינטראקציה הרמונית של האדם והטבע), א. צ'יז'בסקי חוקר את השפעת התהליכים הקוסמיים על ההיסטוריה של האנושות ועל בריאות האדם.
האבולוציוניזם הקוסמי מייצג שילוב עמוק של קוסמיזם ואבולוציוניזם. כמובן, המילה עצמה ״קוסמי״ מנוצלת על ידינו לא במובן המיסטי, כי אם במובן השאול – כביטוי של השאיפה של האדם לארגון מחדש של העולם לפי מידות אנושיות, לסידור מחדש של הקוסמוס הנגיש. האדם עצמו הוא אבולוציה, המהווה-אנושות את הקוסמוס.
==== האבולוציוניזם הקוסמי והפרשנות הגיאוצנטרית של האבולוציוניזם ====
אז, האבולוציוניזם הקוסמי הוא, קודם כל, גישה פילוסופית-תפיסתית-עולמית, המכוונת את הידע המדעי לחיפוש חוקיות כללית של האבולוציה של התהליכים הקוסמיים המגוונים ביותר, כולל כדור הארץ כמושא קוסמי ואת האדם כלא רק יצור ארצי, כי אם גם גורם של האבולוציה הקוסמית. עוד, האבולוציוניזם הקוסמי הוא קוסמיזם לא-גיאוצנטרי, כלומר תפיסת עולם קוסמית כזו, הבוחנת את האבולוציה של הידע האנושי ו
הפרקטיקה תחת זוית הראייה של היציאה מעבר לגבולות המוגבלות הארצית, הגיאוצנטרית, מגן על האפשרויות הקוסמיות של האנושות המתפתחת.
בעניין זה אופייניות מאוד הניסיונות להעמיד מול האבולוציוניזם הקוסמי את הווריאנטה הגיאוצנטרית של האבולוציוניזם הפלנטרי. האבולוציוניזם הפלנטרי, כלומר הכוונת הידע לזיהוי האבולוציה של כוכב הלכת כדור הארץ, מקבל את התפתחותו המקיפה רק מתוך עמדות של בחינת כדור הארץ כחלקיק של הקוסמוס, שתהליכיו האבולוציוניים מייצגים וריאנטה, אמנם מיוחדת, ייחודית בדרכה, אך וריאנטה של האבולוציה הקוסמית. הווריאנטה הגיאוצנטרית של האבולוציוניזם הפלנטרי, ראשית, מצמצמת את האבולוציה הקוסמית של האנושות, לכל היותר, לכיבוש המרחב שסביב-כדור-הארץ, ושנית, מציגה אותה ״בצלם ובדמות״ של האבולוציה הארצית.
כך, מחבר התקציר ״ייחודיות האבולוציה הפלנטרית״ (בספר: קונספציות של מדעי הטבע המודרניים. התקצירים הטובים ביותר – רוסטוב-על-דון: פניקס, 2002 – 352 עמ', עמ' 169-170) רואה את אחת המשמעויות המתודולוגיות החשובות ביותר של האבולוציוניזם הפלנטרי בכך, שהוא, בהשגת ידע חדש ובשיטתו, עוזר להתגבר על סטריאוטיפים שהתקבעו בהבנת המציאות. ״אחד מהסטריאוטיפים כאלה, – הוא סבור, – הוא הייצוג של האדם כמדרגה העליונה של האבולוציה הארצית, הניחן ביכולת של שיפור עצמי והתפשטות בלתי-מוגבלים, גם במרחב וגם בזמן. הציוויליזציה האנושית כאנתרופוספירה היא אחת מתכונות החומר הפלנטרי. שלביותה ההיסטורית מותנית בסופיות הקיום של כל מערכת חומרית, כלומר לתכונה הזו יש אזור מקומי של מרחב-זמן, הייחודי רק לה. הפנטזיות על היכולת של האדם להשתלט על עולמות קוסמיים אחרים… אין להן דבר משותף עם המציאות. מרחב הקוסמוס הקרוב – הנה אותו קטע מקומי של היקום, שהאדם מסוגל
להשתלט עליו ולקולוניזציה״.
בקריאה המחושבת למדי הזו להגביל את האבולוציה של האנושות לגבולות כדור הארץ והמרחב שסביב-כדור-הארץ בולט ביותר האבולוציוניזם הגיאוצנטרי כחלופה לאבולוציוניזם הקוסמי, כתוכנית של אבולוציוניזם לא-קוסמי ואף אנטי-קוסמי. תוכנית כזו מבוססת על קיבוע ואקסטרפולציה ישירה של הנסיבות, שנתקל בהן המדע בסוף המאה ה-20 – תחילת המאה ה-21. היציאה לחלל וההשתלטות ההולכת ומתחזקת על המרחב הקוסמי שסביב-כדור-הארץ הראו יחד עם זאת את הקשיים העצומים של השתלטות על קוסמוס מרוחק יותר אפילו בגבולות מערכת השמש. הגידול המעריכי של ההוצאות על השתלטות אפילו על החלל הקרוב ואי-ההחזר שלהם בפרספקטיבה הנראית דורשים הקרבה מסוימת מהחברות של המדינות המפותחות ביותר, נכונותן
״לקרוע״ מהבטחת רווחתן אמצעים משמעותיים מאוד ולהעצים בכל דרך את שיתוף הפעולה הבינלאומי בסיכויים מעורפלים מאוד לקבל איזושהי תועלת מוחשית מהמאמצים האלה. כתוצאה כבה האופוריה, שבה בשנות ה-60-70 ואף ה-80 ליוו את הטיסות לחלל, כשנראה היה, שהאדם יוכל באותה קלות להשתלט על כל מרחבי החלל, כמו שהצליח להתגבר על ״החיבוק״ הגרוויטציוני של אמא-אדמה. בנוסף, נעלם הצורך במירוץ שאפתני על השתלטות על החלל, שבמידה מסוימת הצדיק את עצמו כחלק ממירוץ החימוש במאבק על הישרדות בין מבני הגיוס של המערב והמזרח, ארה״ב ובריה״מ.
נבלמה בעקבות קשיים אובייקטיביים גם ההשתלטות לא רק על המקרוקוסמוס, כי אם גם על המיקרוקוסמוס, ועל התהליכים האבולוציוניים, המתנהלים על כוכב הלכת שלנו. כל השיהוי והפסקות בשלבי העלייה בהתפתחות הרצופה של הידע גורמים למצבי משבר בהבטחה התפיסתית-עולמית של המדע וכתוצאה, להתפרצויות של פסימיות, ספקנות ואגנוסטיות ביחס לאפשרויות הידע וליכולת של הציוויליזציה האנושית לפרוץ מעבר לגבולות
של גבולות בלתי-ניתנים-לחצייה אי-אילו.
החשיבה הגיאוצנטרית, כולל בתחום המתודולוגיה של האבולוציוניזם הפלנטרי, תמיד, בסופו של דבר, נתקלת בייצוג על קיומם של גבולות בלתי-ניתנים-לחצייה, הקשורים במוגבלות העקרונית של צורות הידע והפרקטיקה הגיאוצנטריות. זה מזכיר את האפוריה המפורסמת של זנון על אכילס והצב: אכילס הנע במהירות לעולם לא ישיג את הצב הזוחל לאט, אם מסלול התנועה של הצב נחשב כמגבלה בלתי-ניתנת-לחצייה לתנועת אכילס. אך ברגע שאנחנו מרשים לעצמנו את האפשרות של אופי שונה איכותית של תנועה, שנפתחת מעבר לעמדת הצב, אכילס מתקדם בחופשיות הלאה, והצב נשאר הרחק מאחור, תוך כדי המשך, בכל זאת, לשמש אידיאל של החשיבה ״הצבוצנטרית״.
הנה גם בהצגה המכילה למדי שנבחנה על ידינו לעיל של הווריאנטה הגיאוצנטרית של האבולוציוניזם הפלנטרי יש לשים לב לעמדות הבאות שהמחבר מגן עליהן:
האבולוציוניזם הקוסמי כמערכת חשיבה, המועמידה עקרונית את עצמה מול הגיאוצנטריזם, שואף לבסס אנטיתזות על כל העמדות שנוסחו לעיל. ראשית, האדם הוא דווקא המדרגה העליונה של האבולוציה הארצית והמדרגה העליונה או אחת מהמדרגות העליונות של האבולוציה הקוסמית. האדם הוא כוח קוסמי עוצמתי, המסוגל לשנות את כדור הארץ כגוף קוסמי ולסדר אותו מחדש בדרך אנושית, שלא לדבר על שאיפתו של האדם לחלל במטרה לשנותו לפי חוקי האנושיות. בזאת טמונה אחת המטרות החשובות ביותר של ציוויליזציה מפותחת מאוד, בעוד שציוויליזציה מפותחת פחות נאלצת להיסגר באבולוציה פלנטרית. שנית, דווקא היכולת לשיפור עצמי בלתי-מוגבל היא התנאי המוקדם החשוב ביותר הן של האבולוציה הפלנטרית והן של האבולוציה הקוסמית של האנושות. כמובן, מגבלות יש, אבל הן מוחלטות רק במסגרת רמה מסוימת של התפתחות היסטורית, והאבסולוטציה שלהן אינה משמעה דבר אחר מאשר שלילת אילו-שהם סיכויים של התפתחות כזו, מה שעומד מול העובדות של ההתפתחות הפרוגרסיבית של האנושות מימי קדם ועד ימינו. שלישית, האדם הוכיח את יכולתו להתפשטות כמעט בלתי-מוגבלת במרחב-זמן לפחות כבר בכך, שבימי קדם של ההיסטוריה שלו התיישב על פני כל הכוכב, ובכך נתן את הבסיס לאבולוציה הפלנטרית של האנושות. ספק אם לאנשים הפרימיטיביים היה קל יותר לנוע לאזורי כדור הארץ, תוך סבל מקור, רעב וחסרים מגוונים, מאשר לאנשים המודרניים, היוצרים מודלים חדשים יותר ויותר של טכניקה חדשנית, לבצע תנועות חדשות וחדשות בחלל
הקוסמי בחיפוש אחר משאבים ותגליות. רביעית, המדע כבר הוכיח את היכולת של האדם לצאת מעבר לגבולות החומר הפלנטרי, שממנו הוא עצמו בנוי, לפחות כבר בכך, שחדר בידיעתו אל המיקרו- והמגה-עולם, העולמות הלא-גיאוצנטריים, המסודרים בצורה שונה לחלוטין מגופו של האדם הנתון למוות. חמישית, אין שום הוכחה לבלתי-נמנעות הקטלנית של כליונה של האנושות. בלתי-נמנעות כזו דווקא נוצרת בעקבות מיצוי המשאבים של הכוכב הקטן שלנו במקרה, שהאבולוציה הפלנטרית של האנושות לא תצליח ליצור תנאים מוקדמים לאבולוציה הקוסמית שלה. השלבים ההיסטוריים של התפתחות האנושות דווקא מראים את הרחבת היכולת של האדם להתגבר על הגבולות, המותנים במוגבלות הגופנית שלו.
למשל, בהתקדם מהשימוש בכוח הסוסים והשוורים, אחר כך – קיטור, בנזין, חשמל, ולבסוף – לשימוש בעוצמת האטום המפוצל, מנועי סילון ומנועי טילים. שישית, אין שום אזור מקומי סגור של מרחב-זמן, שנקבע מראש להתפשטות הציוויליזציה הפלנטרית. הרחבת אזור ההתפשטות תלויה בעוצמת המנועים, בציוד הטכני ובהבטחת המשאבים של התנועות, והגורמים האלה משתפרים עם הזמן. ולבסוף, שביעית, האדם כבר החל לממש את ״הפנטזיה חסרת-הבסיס״ הוותיקה שלו – את החלום על השתלטות על עולמות קוסמיים אחרים. הקשיים של השתלטות כזו גדולים מאוד, וצריך ללמוד אותם. אבל אין שום יסוד לחשוב אותם לבלתי-ניתנים-לחצייה לחלוטין. אנשים התגברו כבר באבולוציה שלהם על כל כך הרבה קשיים שהיו בעבר בלתי-ניתנים-לחצייה, שכמעט ואין טעם לאדם המודרני להכריז על כל קושי חדש כעל בלתי-ניתן-לחצייה. קשיים בלתי-ניתנים-לחצייה נוצרים בכל שלב של התגברות על קשיים שהיו בעבר בלתי-ניתנים-לחצייה. בהתאם לכך ניתן לראות באבולוציוניזם הקוסמי מתודולוגיה של התגברות
על הקשיים ״הבלתי-ניתנים-לחצייה״ ופתרון הבעיות ״הבלתי-פתירות״
של ההווה. כי האבולוציוניזם הקוסמי מבטא פעילות גיוס גבוהה של התבונה האנושית, המכוונת לידיעה ולהשתלטות על העולמות הקוסמיים ״המעבר לגבולות״ ורמות ההתפתחות ההומניסטית של הציוויליזציה האנושית.
==== הזיקה ההדדית של האבולוציוניזם הקוסמי, הגלובלי והאוניברסאלי ====
האבולוציוניזם הקוסמי כקונספציה פילוסופית-תפיסתית-עולמית נמצא בקשר בלתי-נפרד עם הקונספציות של האבולוציוניזם הגלובלי והאוניברסאלי. האבולוציוניזם הגלובלי יכול להיקרא גם אבולוציוניזם מטא-גלקטי. הוא מתבסס על עובדות האבולוציה של כל העולם הנצפה על ידי האדם במסגרת היקום שלנו – המטא-גלקסיה. ההיווצרות של המטא-גלקסיה באמצעות המפץ הגדול מתוך מצב סינגולרי מיוחד, ההתפשטות שלה, היווצרות מבנים חומריים שונים – חלקיקים יסודיים, אטומים, מולקולות, צבירי גלקסיות, כוכבים, כוכבי לכת, מערכת השמש, כדור הארץ, הביוספירה, האנושות – מייצגת מנקודת המבט של האבולוציוניזם הגלובלי תהליך אבולוציוני אחיד, הכולל בתוכו שורה שלמה של תהליכים אבולוציוניים מובדלים יחסית, אך קשורים זה בזה. לכל התהליך האבולוציוני הגלובלי בכללותו אופייני הברירה הטבעית, שמירת המבנים התפקודיים היעילים ביותר, דחיית מבנים וצורות בלתי-תחרותיים. התהליך האבולוציוני הגלובלי משפיע על התהליכים האבולוציוניים המקומיים, המתנהלים באזורים המקומיים המגוונים ביותר של המטא-גלקסיה. זה מתבטא, בפרט, בעקרון האנתרופי כביכול, שלפיו הקבועים הפיזיקליים ותכונות המטא-גלקסיה שלנו הם כאלה, שאילו היו מעט שונים, האדם על כדור הארץ פשוט לא היה יכול להיווצר. האחדות של האבולוציה ההיסטורית של היקום שלנו, הביוספירה והאדם, המתבטאת בעקרון האנתרופי, מאפשרת לאבולוציוניזם הגלובלי להפוך ליסוד מתודולוגי
לזיהוי חוקיות חדשות וקשרים הדדיים של התהליכים האבולוציוניים הגלובליים והמקומיים.
האבולוציוניזם הקוסמי, הקולט לתוכו את התוכן הרציונלי של האבולוציוניזם הגלובלי והעקרון האנתרופי, יחד עם זאת עומד מול הפרשנות הגיאוצנטרית שלהם. היקום אינו מסודר ״בצלם ובדמות״ של כדור הארץ שלנו, הוא כולל מגוון בלתי-נדלה של עולמות קוסמיים. העקרון האנתרופי פועל רק בשכבה הגיאוצנטרית של החומר של המטא-גלקסיה, המקבילה ליכולת התפיסה האנושית של התופעות שהתגבשה בתנאי כדור הארץ.
ההכללה של האבולוציוניזם הגלובלי והעברת מסקנותיו היסודיות מתיאור היקום שלנו – המטא-גלקסיה – אל היקום כאוניברזום, כשלמות, הכוללת בתוכה את כל מה שקיים, את כל העולמות הלא-גיאוצנטריים האפשריים, יוצרת יסודות לקונספציה של האבולוציוניזם האוניברסאלי, שיש לה משמעות קוגניטיבית, הוריסטית ומתודולוגית עצומה. הרעיון הראשי של האבולוציוניזם האוניברסאלי טמון במודעות לאוניברסאליות, לכלליות של האבולוציה ובהתאם, בפיתוח ייצוגים על אבולוציה של היקום כשלמות (אוניברזום) על בסיס העלאת לכלליות את אותן החוקיות הכלליות, המתחקות בתהליכים האבולוציוניים ההטרוגניים ביותר של הטבע החי והדומם, החברה והאדם.
ההבדל של האבולוציוניזם האוניברסאלי מהאבולוציוניזם הגלובלי טמון בכך, שאם במסגרת האבולוציוניזם הגלובלי מדענים מנסים לשחזר את האבולוציה בעולם הנצפה, הנחקר, שהפך למושא מחקרים מדעיים, עליו אנחנו מקבלים מידע מסוים, הרי שברמת האבולוציוניזם האוניברסאלי נעשה ניסיון לתאר את האבולוציה בכל העולם חסר-הגבולות, האינסופי, הבלתי-נדלה איכותית – האוניברזום. בצד זאת האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא תורה פילוסופית, מכוונת-עולם, על כלליות האבולוציה ועל אי-האפשרות של אילו-שהם שינויים
בדרך חוץ-אבולוציונית, נסית.
את המשימה, שא. קאנט בתחילת המאה ה-19 ראה כבלתי-מושגת לחלוטין, – ידיעת עולמות שמימיים, בלתי-נתפסים, מנסים היום לפתור, עם חלק גדול למדי של התניה, כמובן, דרך אוניברסאליזציה של העקרונות ומנגנוני האבולוציה, הפועלים בתהליכים האבולוציוניים המקומיים של העולם המוגבל הגיאוצנטרית הנגלה לפנינו בתצפיות, בתפיסות, במדידות ובהכללות תיאורטיות – אותו עולם, הנדע מכוכב הארץ הקטן שלנו – ומוגבל לא רק במאפייני התנועה של החומר הטבועים בו, כי אם גם ביכולת הידיעה המאורגנת בדרך-ארצית שלנו. האבולוציוניזם ניצב כטלסקופ תיאורטי עוצמתי
שמאפשר לידיעה האנושית לגלות את התכונות המהותיות ביותר של עולמות אחרים, בלתי-נתפסים, של האוניברזום בכללותו. כמובן, ״התמונה״ שאנחנו מקבלים ב״תפיסה״ התיאורטית של העולמות האלה יוצאת מעורפלת מאוד, עם תערובת משמעותית של מאפיינים, היוצאים מהמבנה של דרך התפיסה שלנו. אך המשמעות של האבולוציוניזם האוניברסאלי כניסיון לפרוץ מעבר לגבולות היכולת האנושית המוגבלת מטבעה של ידיעה היא עצומה. עצומה וגם ביחס התפיסתי-עולמי, וגם במתודולוגי, ואף בפסיכולוגי, מכיוון שהאוניברסאליזם של החשיבה המדעית והמדעית-פילוסופית מאפשר לבנות עד לרמה הגבוהה ביותר את התמונה המדעית של העולם, לפתח את אותם העקרונות והאידיאלים של הידיעה, שבמסגרתם במצב הידיעה הנתון ״מוארת״ המציאות האובייקטיבית ואשר מאפשרים לתאם את ההבנה של קטעי המציאות, הנחקרים ברמות המגוונות ביותר של המדע הקונקרטי. בלעדי זה המדע פשוט יתפורר שוב להמון ״רסיסים״ ספציפיים, לניסויים אקראיים, להיפותזות לא-מעובדות, להסברים לא-קשורים, והמדענים יעבדו בניתוק מוחלט ממדענים אחרים, מה שבמידה מסוימת גם קורה במדע הלא-קלאסי וה״פוסט-לא-קלאסי״
.
אוניברסאליזם טבוע בכל תמונת עולם בכלל, הוא התכונה הבלתי-נפרדת שלה, האטריבוט שלה. לתמונת העולם העתיקה היה טבוע האוניברסאליזם הגיאוצנטרי ובאותו זמן הקוסמיזם הגיאוצנטרי. תמונת העולם של ימי הביניים, בהיותה עקרונית לא-מדעית, התייחדה בתיאולוגיזם אוניברסאלי ובאנטי-קוסמיזם תיאולוגי. דווקא זה דחף את ההנהגה של החברה של ימי הביניים, שבה הכנסייה שיחקה את תפקיד ההתחלה המאחדת, לרדוף אחרי המדענים (ולא ההבדלים בין הסכמה האריסטוטלית-תלמית והסכמה הקופרניקית של תנועות גרמי השמיים). התמונה המדעית של העולם של העידן החדש ייצגה מכאניציזם אוניברסאלי. התמונה המדעית של העולם, שהתגבשה במאה ה-20, הייתה ונשארה קוונטית-רלטיביסטית, כלומר אופיינית לה אוניברסאליזציה של הייצוגים הקוונטיים-מכאניים על המיקרועולם והייצוגים הרלטיביסטיים על המגה-עולם, היוצאים מהתורה היחסותית הכללית. האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא כיוון של אוניברסאליזציה של ייצוגים על האבולוציה, הופעתו כבר כשלעצמה מעידה על התגבשות של תמונת עולם מדעית חדשה ושל תפיסת עולם מדעית חדשה, המייצגת חיבור של אוניברסאליזם ואבולוציוניזם. לנגד עינינו מתרחשת התהוות של תמונת עולם אבולוציונית עקבית.
היא שוב, כמו בעידנים הקודמים של ההיווצרות וההתפתחות של תמונות עולם, כוללת בתוכה את ההישגים החשובים ביותר של התמונות הקודמות. היא גיאוצנטרית בדרכה, מכיוון שהיא מאברסאלית את הייצוגים על האבולוציה, שהושגו, בעיקר, מתוך הצטברות הידע על האבולוציה הארצית. היא רואה באבולוציה מעין בורא של היקום, רק לא אנתרופומורפי, לא על-טבעי, כי אם קוסמי, טבעי. היא קשורה בשאיפה לזהות את המנגנון האוניברסאלי של האבולוציה ומכירה כבלתי-מערערים את ההישגים של האוניברסאליזם המכאניסטי בתחום האינטראקציות המכאניות בין הגופים המקרוסקופיים,
העמדות על אינסופיות החומר וריבוי העולמות. היא נשענת על הייצוגים הקוונטיים-מכאניים והמרחביים-זמניים בשחזור האבולוציה של המטא-גלקסיה ובניסיונות יצירת ייצוגים על עולמות חוץ-מטא-גלקטיים. הסינרגטיקה של היום משחזרת ייצוגים על ההיווצרות של סדר מתוך הכאוס, שהיו כלולים בצורה פרימיטיבית כמעט בכל הדוקטרינות הקריאיוניסטיות של הדתות המסורתיות המגוונות ביותר. באמת, שום דבר בידיעה אינו הולך לאיבוד, אינו נדחה לחלוטין; חוק שימור ההישגים של הידיעה אוניברסאלי לאבולוציה של המדע כמו חוק שימור האנרגיה לאבולוציה של החומר. והרי עוד מאשימים את המדע בכך, שמחר הוא מפריך את מה שהוא מאשר היום! מפריך בפרטים, כדי לתקן ולהעמיק בכללות. המשכיות הידע היא מקרה פרטי של המשכיות האבולוציה.
האבולוציוניזם האוניברסאלי המודרני שומר בתוכו בצורה בלתי-מזוהה אלמנטים של תפיסת עולם גיאוצנטרית, אנתרופומורפית, שניתן לזהותם רק ברמה חדשה של התפתחות תפיסת העולם הקוסמית. כל צעד חדש בזיהוי התוכן הגיאוצנטרי של האבולוציוניזם האוניברסאלי יתרום להתפתחותו בכיוון התוכן הלא-גיאוצנטרי, הקוסמי, של מודל המציאות הקוסמית, המקביל יותר למציאות עצמה, המשקף ביתר פירוט ובפחות עיוותים את מאפייניה. תמונת העולם היא בכלל לא יותר מאשר ״דיוקן״ של המציאות הקוסמית, הנוצר בצבעים אנושיים
ועל פני ״בד״ המסודר בדרך-ארצית. בהתאם לכך יש להבין את יחסי הגומלין של האבולוציוניזם האוניברסאלי והקוסמי, את תפקידם בפיתוח תמונת העולם האבולוציוניסטית.
האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא חיבור של אוניברסאליזם ואבולוציוניזם, הוא תוצאה של אוניברסאליזציה של התוכן האבולוציוני של המדע. האבולוציוניזם הקוסמי מייצג חיבור של
אבולוציוניזם וקוסמיזם, הוא תוצאה של קוסמיזציה של הידע והציוויליזציה האנושית, צורה של התגברות על הגיאוצנטריזם ופיתוח של אוניברסאליזם לא-גיאוצנטרי במתודולוגיה של הידיעה המדעית, בבסיס התפיסתי-המתודולוגי שלה (במילים אחרות, במבנה הגיוס). כל זה קובע מראש גם את הזהות וגם את ההבדל של האבולוציוניזם הקוסמי והאוניברסאלי. האבולוציוניזם הקוסמי אוניברסאלי מנקודת המבט של הכרת האוניברסאליות של האבולוציה, יצירת היסודות ופיתוח התורה הכללית של האבולוציה. אבל האבולוציוניזם הקוסמי מכוון לזיהוי המוגבלות הגיאוצנטרית של הצורה המודרנית של האבולוציוניזם האוניברסאלי, כמו גם של כל צורות האוניברסאליזציה של מנגנוני ההפיכות האבולוציוניות.
הבדל אחר, משמעותי עוד יותר, של האבולוציוניזם הקוסמי מהוריאנטה המודרנית של האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא השאיפה המודעת של האבולוציוניזם הקוסמי לשחזר ולזהות חוקיות כלל-קוסמיות של הפיכת הכאוס לסדר ואת המנגנונים המקבילים של סידור, וכן את התפקיד והמבנה הפנימי של אותם המבנים, שהופכים בתנאים מסוימים למקורות של סידור ומעבר מארגון עצמי לארגון שיטתי, לשחזור ולהפצה של סדר כזה או אחר.
נזכיר, שעצם מקורו של המושג ״קוסמוס״ קשור במושג הסידור, הבנייה ויצירת חלופה למושג הכאוס. האבולוציוניזם האוניברסאלי המודרני, כמו גם הקוסמי, נושא בתוכו רעיונות חדשים, הנוגעים ליצירת סדר קוסמי, מקים גשרים בין התורה הסינתטית של האבולוציה בביולוגיה, ההיסטוריה של המטא-גלקסיה בקוסמולוגיה, ההיסטוריה של כדור הארץ בגיאולוגיה, ההיסטוריה של מדעי הטבע והטכניקה, וגם של הסינרגטיקה, המתבססת על הקריאה המודרנית של התרמודינמיקה, תהליכי הארגון העצמי הפיזיקו-כימיים והתיאור המתמטי שלהם.
של האבולוציוניזם האוניברסאלי, הנטייה הטמונה בו לרדוקציוניזם, כלומר לניסיונות להסביר את האבולוציה החברתית בביולוגית, את הביולוגית לצמצם לכימית, את הכימית – לפיזיקלית וכו'.
בעניין זה האבולוציוניזם הקוסמי אינו פחות אוניברסאלי מהאוניברסאלי בהוריאנטה הזו, שנדונה ומועלית כעת כפרדיגמה מדעית חדשה. האחרון מתפתח בבידוד ממדעי הרוח, החברה, מחקר הצורה הגבוהה ביותר של האבולוציה – ההיסטוריה של האנושות. ההיסטוריזם המדעי-טבעי, שהתגלם באבולוציוניזם הסינרגטי, טוען להסבר טוב יותר של ההיסטוריה, ממה שמתפתח בדיסציפלינות ההיסטוריות עצמן ובפילוסופיה של ההיסטוריה. ואף שהגישה הסינרגטית מאפשרת להכניס כמה אלמנטים יקרי-ערך למערכת הייצוגים על האבולוציה ההיסטורית, התהליך ההפוך, כלומר השימוש בייצוגים מטא-היסטוריים על אבולוציה של קהילות אנושיות להסבר התהליכים האבולוציוניים בטבע החי והדומם, יכול לתת הרבה יותר להתפתחות הייצוגים המדעיים-טבעיים על האבולוציה. יותר מכיוון, שבצורה המפותחת יותר של האבולוציה, בצורה החברתית-היסטורית, מוצגים בצורה הבולטת ביותר, התבלטת, השיטתית, ההיבטים החשובים ביותר של האבולוציה האוניברסאלית, כמו קידמה, תחרות, חדשנות, ארגון, ניהול, דומיננטיות, שיטתיות, השתקפות, מידע, גיוס וכו'. נחוצה רפורמה של האבולוציוניזם האוניברסאלי, שבה האבולוציוניזם הקוסמי, הביולוגי והחברתי-היסטורי ייכללו במערכת האבולוציוניזם האוניברסאלי כתתי-מערכות שלו.
האבולוציוניזם האוניברסאלי בצורה, שבה הוא מוצג בספר הנוכחי, מייחס חשיבות מיוחדת לגורם הגיוס, שבו הוא רואה את הכוח המניע של ההפיכות האבולוציוניות, ההכרחי להפיכת השינויים הכאוטיים להתפתחות פרוגרסיבית. ההפיכות האקראיות של תהליכים כאוטיים למסודרים לא
יכולות, מנקודת המבט של הגישה האבולוציונית-הגיוסית, להוליד זרימה שיטתית של אבולוציה מכוונת, כל עוד לא ייווצרו תנאים להיווצרות המונית של מבני גיוס, המסוגלים לייצר סדר וליצור תחרות מתוחה בין הסוגים השונים של הסדר. וזה משמעו, שלא רק הגורם השלילי של דחיית על ידי ברירה טבעית של מבנים לא-קיימים מתוך המועמדים האקראיים לקיום, כי אם גם הגורם החיובי של גיוס כל סוגי המשאבים לסידור מחדש של הארגון הוא מכריע ביצירת נטייה יציבה להתפתחות פרוגרסיבית. שינויים אקראיים ותהליכים סטוכסטיים מסוגלים רק להכין ולפרות את הקרקע להיווצרות ושיפור של מבני גיוס, שעל הקרקע הזו הופכים למנגנון המוביל של האבולוציה הקוסמית.
ההערכה החסרה של גורם הגיוס מובילה למתיחות רבות בהסבר התהליכים האבולוציוניים, עושה לבלתי-משכנעים שורה שלמה של עמדות של האבולוציוניזם המדעי-טבעי הטוען לאוניברסאליות. כמות גדולה של אקראיות רק אז יוצרת הגדרה איכותית לא-אקראית, כאשר מאחורי ההצטברות הזו של אקראיות עומדות נטייה, תוכנית, אלגוריתם, חוקיות, מנגנון, המותנים בתפקוד של מבני גיוס. בלעדיהם האקראיות עיוורת, והאבולוציה לא-פרודוקטיבית.
האבולוציוניזם הקוסמי הוא תורה על הופעת הקוסמוס מתוך הכאוס על בסיס תפקוד מתמיד של מבני גיוס. הסדר בלתי-אפשרי בלי הכאוס, כמו הכאוס בלי הסדר. לכן אוניברסאליים, נוכחים-בכל, חדירים-לכל, מנקודת המבט של האבולוציוניזם הקוסמי, יכולים להיחשב רק הראשית הכללית האטריבוטיבית של ההוויה: החומר בכל המגוון הבלתי-נדלה של צורותיו, התנועה, האבולוציה, האינטראקציה של סדר וכאוס. באשר למרחב ולזמן, הם מייצגים צורות של סדר התנועה במערכת קוסמית מסוימת –
למטא-גלקסיה, ואין שום יסוד לייחס להם אוניברסאליות. במערכות קוסמיות אחרות אפשריות צורות מרחביות-זמניות אחרות, או אפילו צורות אחרות בכלל של סידור התנועה, שאנחנו אפילו לא יכולים לדמיין לעצמנו. צורות הסדר הן תולדה של האבולוציה הקונקרטית של מערכת גלובלית קונקרטית ויכולות להיחשב במסגרת האבולוציוניזם הגלובלי, ולא האוניברסאלי. לכן הייצוג של המטריאליזם הדיאלקטי על המרחב והזמן כצורות כלליות של תנועת החומר אינו אלא תוצאה של אוניברסאליזציה גיאוצנטרית של צורות גלובליות.
את אותו הדבר ניתן לומר גם על הארגון העצמי, שהאבולוציוניזם המדעי-טבעי במסגרת תורת הסינרגטיקה שואף לייחס לו את תפקיד היסוד של האבולוציוניזם האוניברסאלי. מנקודת המבט של האבולוציוניזם הקוסמי צודקים אותם החוקרים, המציינים ש״ארגון עצמי הוא תנאי הכרחי, אך לא מספיק לאבולוציה, כי האחרונה מתאפיינת גם בהמשכיות וכיווניות, ולכן יצירת תורה אוניברסאלית של ארגון עצמי אינה משמעה עדיין יצירת קונספציה של אבולוציוניזם אוניברסאלי״ (קונספציות של מדעי הטבע המודרניים. התקצירים הטובים ביותר – רוסטוב-על-דון: פניקס, 2002 – 352 עמ', עמ' 288).
נציין בעניין זה, שמדעי הטבע בכללותם והסינרגטיקה בפרט אינם יכולים לטעון ליצירת תורה אוניברסאלית של ארגון עצמי, מכיוון שהרמה הגבוהה ביותר של ארגון עצמי נמצאת מחוץ לתחום המחקר של מדעי הטבע, בתחום יחסי החברה. וגם עצמה התורה הסינרגטית של ארגון עצמי בתחום הנגיש למחקר מדעי-טבעי רחוקה מאוניברסאליות ואף לא לגמרי ללא-דופי מבחינה מתודולוגית, מכיוון שהיא מנסה לייחס אוניברסאליות לתהליכי ארגון עצמי, הנובעים מסידור עצמי ספונטני של כאוס מוחלט. וכאוס כזה אינו קיים בשום מקום ומעולם לא היה. זהו מיתוס כמו הכאוס הקדמון בפואמה של הסיודוס ואותה הפשטה כמו הגוף השחור המוחלט. הכלליות,
האי-היבריות והאי-השמדות של האבולוציה, שהיא התנאי המוקדם הראשי של האבולוציוניזם האוניברסאלי, מניחה את יחסיות הכאוס ואת יחסיות של כל סדר. הכל הוא כאוס, והכל הוא סדר ביחס מסוים ובמידה מסוימת. לכן הטענות לאוניברסאליות של תורת הארגון העצמי, שנוצרה על בסיס חקר התהליכים האנטרופיים במערכות פתוחות, בקושי מוצדקות. זה לא ממעיט במעט את התרומה, שהכניס לתורת הארגון העצמי המדען הדגול של המאה ה-20 איליה פריגוז'ין עם עמיתיו, ואחריו מייסד הסינרגטיקה הרמן האקן. אבל לא-מבוססות הן גם הטענות של תורת ארגון עצמי מקומית כזו לתפקיד יסוד בבניית המערכת של האבולוציוניזם האוניברסאלי. הסינרגטיקה הכניסה תרומה משמעותית מאוד להתפתחות האבולוציוניזם המודרני. אבל היא אינה בכוחה להסביר את ההמשכיות והכיווניות של האבולוציה, כולל גם את הנוצרת בתהליך הארגון העצמי. אוניברסאליזציה מתודולוגית נכונה של כמה מההישגים החשובים ביותר של הסינרגטיקה אפשרית רק בהקשר פילוסופי-תפיסתי-עולמי רחב יותר של האבולוציוניזם הקוסמי. אבל לגלות את תוכן ההקשר הזה נוכל רק בחלקים הבאים של הספר הנוכחי.
כאן נציין, שהתפתחות האבולוציוניזם האוניברסאלי על כל חוסר-השלמות וההיפותטיות שלו היא אחד הכיוונים הפוריים ביותר של המחקרים. בו מתמזגים לתוך אחד תורות הקוסמוגנזה, הגיאוגנזה, הביוגנזה, האנתרופוגנזה, הסוציוגנזה, הסינרגטיקה, הקיברנטיקה, תורת המידע, התורה הכללית של המערכות, התורה המתמטית של קטסטרופות וביפורקות וכו'. ההיתוך הזה, שמוכן על ידי האבולוציה של מדעי הטבע ויציאתן של הדיסציפלינות המדעיות-טבעיות המבודדות בעבר לזירה המדעית-כללית, נחוץ מאוד לידיעה ההומניטרית ליצירת תורה הומניסטית חדשה על החברה, התרבות והאדם.
האבולוציוניזם המדעי-טבעי הטוען לאוניברסאליות
בצדק גמור מייחס אוניברסאליות למאפיינים כאלה של המציאות הטבעית, כמו שיטתיות, מבניות, השלשה הדרוויניסטית – שונות, תורשתיות, ברירה טבעית, וכן גם אדפטיביות של המערכות המתפתחות לסביבה החיצונית, קיומן של משוב חיובי ושלילי, נטייה לשיווי-משקל, נטייתן של מערכות לא-שוות-משקל לביפורקות וכו'. אבל האוניברסאליזם, המתבסס על האבולוציוניזם המדעי-טבעי, בעקרון אינו יכול להיות מלא ומקיף, ולכן להיחשב כאוניברסאליזם במלוא מובן המילה. הוא צריך להיתוסף ולהתוקן על ידי האבולוציוניזם ההומניטרי, המדעי-חברתי, שהתפתחותו מאפשרת לבסס העברה הפוכה של המאפיינים האבולוציוניים – מהחברה כצורת האבולוציה הגבוהה ביותר אל צורותיה הטבעיות, המאורגנות נמוך יותר. העברה כזו הייתה במשך זמן רב בלתי-אפשרית עקב אי-התפתחות של האבולוציוניזם ההומניטרי, דומיננטיות של האבולוציוניזם המדעי-טבעי עליו. האבולוציוניזם הקוסמי, המגלם בתוכו את האחדות של הידע המדעי-טבעי והמדעי-חברתי, מגיע לבניית תורה כללית של האבולוציה, שבמסגרתה מקבל תנופה חדשה האוניברסאליזם האבולוציוני. במובן זה המושגים של האבולוציוניזם הקוסמי והאוניברסאלי שלובים זה בזה הדוקות ובמסגרות מסוימות יכולים להיחשב זהים.
==== האבולוציוניזם הקוסמי והרדוקציוניזם ====
עצם הרעיון של תורה כללית של האבולוציה יכול להיראות לאנשי המדע בהתחלה כבלתי-נכון בידיעה מראש, מכיוון שהם מזדהים עם הרעיון הזה עם רדוקציוניזם בלתי-מוגבל. רדוקציוניזם (מלטינית ״רדוקציה״ – הקטנה, צמצום, צמצום) – שיטה מדעית, הטמונה בהעברת חוקיות, שהתגלו על ידי מדעים מסוימים, לתחום החקר של מדעים אחרים. ידוע, שבאורגניזמים של יצורים חיים בכל הרמות של תפקודם פועלות הפיכות כימיות, הכפופות לחוקים הכימיים ונחקרות בשיטות הכימיה.
הרדוקציוניזם בביולוגיה לכן טמון בחקר החי דרך אינטראקציות כימיות ובהתאם בבחינת החיים כתחום פעולה של חוקיות כימית. אבל לא-מוצדק לצמצם את חקר החי לגילוי חוקיות כימית, אף שפיתוי כזה די לגיטימי עולה אצל כימאים רבים העוסקים בתחום הביולוגיה, ולפעמים גם אצל ביולוגים, שנשבו באפשרויות של הכימיה בהסבר תהליכים ביולוגיים. לא-מוצדק, קודם כל, מכיוון שלאבולוציה החיה יש חוקיות משלה, שאינן ניתנות-לצמצום לחוקיות כימית, שהאורגניזמים החיים נוצרו כתוצאה של זינוק באבולוציה, הרמת האבולוציה לרמה גבוהה יותר, למדרגה גבוהה יותר, שהם מאורגנים לאין-שיעור גבוה יותר מהתהליכים הכימיים, המתרחשים בהם. כל רדוקציוניזם בעקרון מוגבל עקב ההבדלים העקרוניים של רמות האבולוציה, ואילו למישהו היה עולה לראש להסביר את כל תנועת ההיסטוריה האנושית בחוקיות פיזיקו-אסטרונומית של החומר הקוסמי, בחוקיות של ביולוגיה או פסיכולוגיה, הרי שהשקפה פילוסופית כזו לא הייתה מייצגת יותר מאשר רדוקציוניזם לא-מוצדק, לא-ביקורתי, נאיבי, מורחב יתר-על-המידה ומואבסולוט. האבולוציוניזם הקוסמי, עם זאת, אינו טמון כלל בכך, לצמצם את החוקיות של התהליך ההיסטורי לחוקיות של פיזיקה, קוסמולוגיה, כימיה, ביולוגיה או פסיכולוגיה. להפך, רדוקציה כזו – התרחקות מאבולוציוניזם עקבי.
ההיסטוריה במסגרת האבולוציוניזם הקוסמי נחשבת כפעילות יוצרת-קוסמוס של האדם, כמדרגה חוקית של אבולוציה של הקוסמוס, כסוציוקוסמוס מארגן-עצמו, המגלם באבולוציה שלו את הנטייה להתרוממות מתמדת של הארגון. התוצאות של פעילות יוצרת-הקוסמוס הזו נצברות בציוויליזציה האנושית-כללית, מתגלמות בתחרות מתמדת של מבני הגיוס השונים של הציוויליזציות המקומיות,
ההתגבשויות הממלכתיות והחברתיות-כלכליות. הביוספירה של כדור הארץ – היא לא רק תופעה ארצית, כי אם גם קוסמית. בהתאם, גם האנתרופוספירה של כדור הארץ נושאת את חותם הדואליות של הארצי והקוסמי. כל אדם נקרע בין הארציות של מטרותיו היומיומיות לבין השאיפה הקוסמית של הציוויליזציה האנושית. הרי הסדר החברתי של הציוויליזציה האנושית הוא, כמובן, קוסמוס מיוחד, הנוצר על ידי בני אדם ברמות שונות, עם מעבר רציף לרמות גבוהות יותר בתהליך האבולוציה ההיסטורית של האנושות. לעקוב אחרי התהליך הזה של יצירת-הקוסמוס, לגלות את מקורותיו האנרגטיים, לחשוף את חוקיותו האבולוציונית – זו המשימה של האבולוציוניזם הקוסמי, משימה, הניתנת לפתרון, כמובן, לא בדור אחד של אנשי מדע. המשימה שלנו טמונה בפתיחת כיוון המחקר, אך ממש לא במיצויו. הפילוסופיה של האבולוציוניזם הקוסמי, כך, אינה טמונה בהתיימרות של התבונה הפילוסופית להסביר את כל מה שבעולם בעזרת רדוקציוניזם שנקלט לא-ביקורתית, כי אם בשאיפה לשחזר בתורה אחת את התהליך האחיד של האבולוציה הקוסמית. הקוסמוס באינטראקציה הטבעית המתמדת שלו עם הכאוס נחשב באבולוציוניזם הקוסמי כיוצר היחיד של כל מה שמתרחש בשמיים ובארץ. יוצר, שבדבר-מה דומה, ובכללות שונה לחלוטין, מהישות האנתרופומורפית, שבני האדם העלו לכס היקום בשם אלוהים. היוצר הלא-אלוהי הזה של היקום הוא עצמו היקום הזה, החומר ביקום, שגם הוא מתפתח תמידית בתהליך האבולוציה של כל יצירותיו. והאבולוציה יוצרת גם את היקום עצמו, וגם את כל מה שקיים בו. אבל גם היא עצמה נוצרת על ידי האבולוציה של כל מה שקיים.
האבולוציה אינה דבר-מה חיצוני ביחס ליקום, הקוסמוס כשלמות – אינו תחליף לבורא, היושב על עננים ומנהל את כל מה שבעולם. להפך, כל מה שבעולם הוא קוסמוס, האבולוציה מתרחשת בכל – וגם
במטא-גלקסיה העצומה, וגם בעלה-עשב קטן, ובכל אדם. אבל זה לא פנתאיזם, כי אם פאנאבולוציוניזם ופאנקוסמיזם.
מהות האבולוציוניזם הקוסמי טמונה ממש לא בכך, לצמצם את ידיעת האדם לחוקיות של קוסמוס דומם, כמו גם לא בכך, להפוך את הייצוג על הקוסמוס לאיזושהי דמות של אלוהים, תבונת היקום, או סובסטנציה רוחנית פנתאיסטית, תבונית בטבעה ודוחפת את האבולוציה שלו. ניסיונות כאלה כבר נעשו שוב ושוב והראו את טבעם התיאולוגי, האנטי-אבולוציוניסטי ואת אי-התאמתם עם המדע.
האבולוציוניזם הקוסמי שואף לזהות את אותו המשותף, שקיים באבולוציה של הקוסמוס ושל האדם ושואף ללמד את האדם להפוך לישות קוסמית, יוצרת את האבולוציה שלה.
באותו זמן במספר דיסציפלינות מדעיות-טבעיות, כולל כזו החשובה למחקרנו כמו הסינרגטיקה, נצפית נטייה ברורה לאבסולוטציה של אפשרויות הרדוקציוניזם. על בסיס חקר התרמודינמיקה במערכות פתוחות מנסים לבנות תורה כללית של ארגון עצמי, תוך הפצת מנגנון ספציפי מאוד של הארגון העצמי הפרימיטיבי ביותר על כל ארגון עצמי אחר, כולל גם על הארגון העצמי של קהילות אנושיות. ואילו דווקא הארגון העצמי של הקהילות האלה עם מבני הגיוס הפעילים שלהם, שבתחרותם הבלתי-פוסקת מולידים נטיות להתפתחות פרוגרסיבית, נותן את המפתח לארגון העצמי של הקוסמוס, ולא החומר המת. זה, כמובן, לא ממעיט בזכויות הסינרגטיקה כמשענת מדעית-טבעית של האבולוציוניזם המודרני, אבל דוחק לראווזיה יסודית של הבסיס הפילוסופי של הסינרגטיקה כמדע, הטוען היום לדומיננטיות בתחום תפיסת העולם האבולוציונית. רדוקציוניזם לא-מוצדק הם גם ההסברים הגנוצנטריסטיים של האבולוציה הביולוגית.
היעדר הסבר אבולוציוני הולם של ההיסטוריה כתחום של תחרות של מבני גיוס, המעצבים בנסיבות
שהתגבשו סדרים חברתיים מסוימים, דוחק באבולוציוניזם המדעי-טבעי להסביר את האבולוציה ההיסטורית, מתוך ארגון עצמי של אטומים ומולקולות או מתוך הטבע הביולוגי של האדם.
==== האבולוציוניזם הקוסמי והאקולוגיזם ====
האבולוציוניזם הקוסמי, השואף לבסס חשיבה אבולוציונית חדשה, קוסמית חדשה והומניסטית חדשה, מבטא גם את הצורך בחשיבה אקולוגית חדשה. האקולוגיזם המסורתי קם כתגובה לזיהום המאיים של הסביבה בפסולת אנתרופוגנית, בפסולת הייצור, התחבורה ובפליטות של פעילות החיים של האדם. הוא היה גם תגובה ליחס האכזרי, הברברי לטבע מצד אותם האלמנטים של הציוויליזציה הטכנוגנית, שניכסו ללא-תמורה ובזבזו ללא-טעם משאבים טבעיים עצומים, הרעילו את הסביבה המקיפה את האדם, תוך גרימת נזק בלתי-הפיך גם לטבע וגם לאדם. יחס שודדי כזה לטבע הועלה על הנס והופץ ללא-הרף בברית-המועצות בצירוף פרוגרסיזם רדיקלי, כשהוא מתבטא בסיסמה המפורסמת של מיצ'ורין:
״אנחנו לא יכולים לחכות לחסדים מהטבע, לקחת אותם ממנו – זו המשימה שלנו!״
עד לשנות ה-60 של המאה ה-20 המצב בסביבה הטבעית של מגורי האדם הפך כבר לא פשוט מאיים, כי אם בכלל בלתי-נסבל. הסביבה הטבעית של המדינות המתועשות הפכה לתעלת-ביוב של הציוויליזציה, והמות של הטבע הטיל ספק בהישרדות האנושות. בתקופה הזו החרדה, שהרימו האקולוגים, והתנועות האקולוגיות תרמו לפנייה לבעיות האקולוגיות של הפרלמנטים והממשלות של המדינות עם כלכלת שוק מפותחת ולקבלת אמצעים יעילים להגנת הסביבה. לזהם את הסביבה האקולוגית הפך ללא-כדאי ואף להרסני, מה שבתנאי הכלכלה היזמית, שבהם כל סובייקט כלכלי אחראי לעסקו שלו בכיסו, החל להוביל להגנה
לשינויים חיוביים מהירים ומשמעותיים בתחום שמירת הטבע. הריין והתמזה, שבשנות ה-60-70 שימשו דוגמה טיפוסית של ״ביוב הציוויליזציות״, בשנות ה-80-90 התבררו עד כדי כך, שמתחילים לגדל בהם סוגי דגים יקרי-ערך. כמובן, לדבר על ניצחון מלא על התהליכים ההרסניים, הנובעים מזיהומים אנתרופוגניים, יהיה לא-נכון, אבל גם לא התגשמו התחזיות של האקולוגים, שחזו התקרבות מהירה של קטסטרופה אקולוגית גלובלית.
התחזיות של ״המועדון הרומי״, שנערכו על בסיס חישובי מחשב בשיטת אקסטרפולציה של גידול מדדי הצריכה של סוגי משאבים שונים, הובילו למסקנה על מיצוי הסוגים העיקריים של המשאבים בעתיד הנראה ועל הבלתי-נמנעות של ״רעב המשאבים״. בהיותם במרכז תשומת הלב של דעת הקהל העולמית בשנות ה-70, לדוחות של ״המועדון הרומי״ הייתה השפעה משמעותית על המדיניות האקולוגית של המדינות המפותחות. יחד עם זאת הכישלון המדעי של שורה של עמדות יסוד של האקולוגיזם המסורתי מצא ביטוי בעבודות רבות של חברי ״המועדון הרומי״ ובמיוחד בקונספציית ״הגידול האפסי״, שמחברה ומגינה היה הפרופסור ד. מדוז. הספר שפורסם ב-1972 ד. מדוז ״גבולות הגידול״ הכיל מסקנות חד-משמעיות על הבלתי-נמנעות של, כבר בעוד 75 שנה (כלומר בערך ב-2047), במקרה של שמירת הקצבים הקודמים של התפתחות הייצור והגידול של האוכלוסייה, הרס של הסביבה האקולוגית, מיצוי המשאבים הטבעיים עם כל ההשלכות הקשות ביותר הנובעות מכך לכל האנושות. בספר הזה ובעבודה שפורסמה ב-1974 ״דינמיקות הגידול בעולם מוגבל״ מדוז עשה ניסיון לבסס את הכורח של עצירת הגידול הכלכלי וקבלת האסטרטגיה של ״הגידול האפסי״, ובסופו של דבר – עצירת הקידמה המדעית-טכנית והחברתית.
למרות שהקונספציות של מדוז קיבלו תמיכה מצד אקולוגים ופובליציסטים אקולוגיים לא רק ב״מועדון הרומי״, כי אם כמעט בכל העולם, הם גרמו גם ביקורת חריפה
גם מצד כלכלנים וטכנוקרטים, וגם מצד אקולוגיסטים רבים. צוין, בפרט, על המוגבלות של שיטת האקסטרפולציה עצמה, המתאימה רק להערכות כמותיות, להמשכת פעולתן של נטיות שכבר התגבשו בעבר, אבל אינה מסוגלת לקחת בחשבון את השינויים האיכותיים הבלתי-נמנעים בהתפתחות הציוויליזציה. בפרט, הובאה דוגמה של אקסטרפולציה של גידול התחבורה העגלה-משוכה בלונדון בתחילת המאה ה-20, שלפיה בעוד 10 שנים לונדון הייתה אמורה להימצא מתחת לשכבת זבל סוסים בגובה מאתיים מטר. אבל במקום המתיחה של הסוסים הגיע מנוע השריפה הפנימי, מה שהוליד בעיה חדשה – זיהום סביבת האוויר בפליטות של תוצרי השריפה במנועי המכוניות והוצאת מתכת לייצור מרכבי המכוניות.
ביקורת חדה על תורת ״הגידול האפסי״ נשמעה גם משורות האקולוגים. בפרט, האקולוג האמריקאי ב. קומונר בספר ״המעגל הסגור״ הציג שורה שלמה של טיעונים שאין לערער עליהם נגד הקפאת הקידמה המוצעת על ידי מדוז וחברים אחרים של ״המועדון הרומי״.
נקודת המבט של האבולוציוניזם הקוסמי על הבעיה הזו קרובה לדעותיו של קומונר.
איום על קיום האנושות מייצג לא רק הפרת הבטיחות האקולוגית, כי אם גם ההאטה של הקידמה (ועוד יותר – הקפאתה או עצירתה, המתבטאת ב״גידול אפסי״ של הבסיס הייצרני של הקידמה). מדעני ״המועדון הרומי״ וחסידיו ברחבי העולם צודקים לחלוטין בכך, שמדובר בהצלת האנושות מקטסטרופה אקולוגית, ממיצוי בסיס המשאבים של הציוויליזציה האנושית, מהשלכות הקידמה הישרה. אבל האנושות תהיה אכן אבודה, אם היא לא תצא ממסגרת קידמה כזו, אם תעצור את התפתחותה ברמת הקידמה שהושגה, כלומר תפעל בהתאם לאסטרטגיה של הגבלות ההתפתחות, שהוצעה על ידי ד. מדוז ונתמכה על ידי תומכים אחרים של האקולוגיזם המסורתי.
האפשרות של הצלה אינה טמונה בהגבלת ההתפתחות באותה רמה אקסטנסיבית, שבה תפסה אותה התחזית, שנעלה על שיטת האקסטרפולציה הישרה, כי אם בהבטחת תנאים אופטימליים לאינטנסיפיקציה לא-גיאוצנטרית של הקידמה. שינוי כזה של צורת הקידמה ידרוש גיוס ואינטגרציה של המאמצים ברמה כלל-פלנטרית.
רמת ההתפתחות המדעית-טכנית של היום אינה מאפשרת להבטיח את רווחיות הייצור, יעילות כלכלית של העבודה והעלאת איכות חיי האנשים בלי זיהום מסוים של הסביבה ועומס אנתרופוגני על הטבע. צריך לשאוף למינימיזציה של ההשלכות המזיקות של לחץ הציוויליזציה על טבע כדור הארץ, אבל להימנע מהם לחלוטין בלתי-אפשרי. בהתאם צריך למקסס את המאמצים וההוצאות על חיפוש וריאנטות אופטימליות של שימוש בסוגי אנרגיה חלופיים, על הגנת ושיקום הסביבה הטבעית, יציאה לחלל וסיור משאבים של הכוכבים הקרובים ביותר לכדור הארץ של מערכת השמש. רק האבולוציה המשתפרת הלאה של האנושות, הן על כדור הארץ והן בחלל, יכולה להציל את האנושות מהשלכות המוגבלות הגיאוצנטרית שלה עצמה וממוגבלות הטבע הארצי. יש לזכור, שקבלת האסטרטגיה של ״הגידול האפסי״ הייתה מובילה לטוטליטריזם אקולוגי, כלומר לצורה כזו של גיוס חברתי, שבה קיים רדיפה אכזרית על ייצור מעל-לנורמה של מוצרים, קבלת רווח, חריגת-הוצאות של אילו-שהם משאבים, לידת ילדים לא-מאושרים על ידי הרשויות. החיים בחברת ״הגידול האפסי״ היו הופכים לסיוט אכזרי וחסר-טעם, והשליטה בחייו הפרטיים של האדם, ההתערבות של מבני הכוח בהם הייתה עולה על כל מודל של דספוטיזם טוטליטרי של העבר.
הקונספציה של אבולוציה משתפרת, המתפתחת במסגרת הפילוסופיה של האבולוציוניזם הקוסמי, מניחה גיוס של מקסימום הכוחות והאמצעים של הציוויליזציה האנושית לא על הגבלת
ההתפתחות, כי אם על שיקום הסביבה הטבעית. שטחים עצומים של ערים ובמיוחד של מגה-ערים צריכים להיות מיועדים ליערות וגנים, כיסוי הצמחייה של הכוכב צריך להתרחב ללא-הרף. שטחי שמורות הטבע הפראי צריכים גם הם להתרחב ללא-הרף ולהרכיב חלק משמעותי למדי משטחיה של כל מדינה.
מדינה, שתעקוף מדינות אחרות באטרקטיביות של הסביבה הטבעית שלה, תוכל לפצות על חלק משמעותי מההוצאות על חשבון עידוד עולמי של תיירות אקולוגית ומשיכת נופשים לאזורי הנופש שלה. האוטופיה של ״עיר-גן״, שהתפתחה בחשיבה האדריכלית בסוף המאה ה-19, צריכה להפוך למציאות ולהתממש על פני כל הכוכב, ככל שמאפשרים האמצעים, שמבטיחים הקידמה האקולוגית והמדעית-טכנית.
==== החשיבה האקולוגית החדשה ועקרונותיה ====
המעבר לאבולוציה משתפרת מניח יישום בפועל של החשיבה האקולוגית החדשה. היא מניחה את אחריותו של האדם ושל קהילותיו הקונקרטיות למצב הסביבה הטבעית. לא הטבע, כי אם בני האדם מכאן ואילך נושאים באחריות לניקיון, לבריאות, להישרדות, לשימור, להתאמה של האלמנטים הטבעיים, המינים והאוכלוסיות של היצורים החיים, הנמצאים על שטחם. זהו עקרון האחריות, וקודם כל – האחריות החומרית.
העקרון השני של החשיבה האקולוגית החדשה – אחדות הטבע והתרבות, או עקרון הגידול. חלפו אותם הזמנים, שבהם הביוספירה יכלה לשקם לחלוטין ולשנות את הפוטנציאל שלה בעצמה ובאופן ספונטני רק ועל-סמך חוקי האבולוציה הביולוגית בלבד. היום היא זקוקה לעזרה מתמדת וקבועה בשחזור של חומר חי איכותי מצד הציוויליזציה. אם בעבר האדם הותאם לסביבה הטבעית, הרי שעכשיו את הטבע יהיה צורך להחדיר לתוך הווית האדם ובקנה-מידה הולך וגדל לעזור בפעיליות לשחזורו. על זה צריכים להיות מוקצים
כספים גדולים ועבודת יום-יום של מיליוני מקצוענים. אם איזה-שהוא מין הוכנס ל״ספר האדום״, צריך לא לאנח על האובדן, כמו שעושה היום רוב האקולוגים, כי אם מיד להתחיל לגדל אותו ובהתאם להתרבות לשכן. המילה ״תרבות״ באה, כידוע, מהשורש, שציין בשפה הלטינית את המושג ״גידול״. הטבע בהיקפים הולכים וגדלים יהפוך לחלק מהתרבות האנושית, למושא גידול ולתחום מימוש של ההומניזם הטבוע בתרבות האנושית.
העקרון השלישי – אחדות הטבע והאמנות. האדם חייב ליצור את הטבע על פי חוקי היופי, תוך כדי למידה בעת-ובעונה-אחת מהטבע את ההרמוניה והסדר הטמונים בו. אבני-המידה של יצירה כזו אפשר למצוא באמנות של עמים שונים, כולל באמנויות היפניות של יצירת גני אבנים ושילוב הפרחים בסימבוליקה של הפרחים איקבנה.
העקרון הרביעי – קדימות הטבעי על המלאכותי. איפה שאפשר לשחזר את הטבעי, המלאכותי למותר, אפשר להשתמש בו רק כאמצעי לשחזור הטבע החי. איפה שהטבעי בלתי-אפשרי לשחזור, יש צורך ליצור את תחליפו בדרך מלאכותית. דוגמה: אם בלתי-אפשרי לשמר בעלי חיים בסביבת המחיה הטבעית שלהם, יהיה צורך ליצור להם תנאים מלאכותיים או להחיל ברירה מלאכותית. אם בלתי-אפשרי לשמר את הסביבה הטבעית, יש ליצור סביבה מלאכותית, המקורבת למקסימום לתנאים הטבעיים.
העקרון החמישי – היוצר חשוב יותר מהמשמר. את הטבע צריך לא רק לשמר, כי אם גם ליצור. גינון של ערים יעזור יותר לשמר ולשפר את הסביבה הטבעית, מקנסות על חריגה מהרמה המותרית של גזי הפליטה במכונית (אף שגם הם נחוצים).
העקרון השישי – התפתחות חדשנית במקום הגבלה עצמית. שום הגבלה עצמית מודעת בשימוש בטובות במטרה להשיג אילו-שהם טובות רוחניות מיתיות בהמוני האנשים בלתי-אפשרית,
היא גוזלת מהם את משמעות החיים והעבודה היעילה. הגבלה עצמית – נחלתם של הסגפנים, שתמיד היו מעטים. במציאות אפשרית רק הגבלה אלימה, אבל אז אנשים יתחלקו מיד לאלה, שמוגבלים ואלה, שמגבילים. זה משמעו חזרה לימי הביניים או יצירה של צורה כלשהי של משטר טוטליטרי. הדמוקרטיה בנויה על שוויון אפשרויות, תחרות על תוצאות והתרוממות בלתי-מוגבלת של צרכים. אם הטובות מחולקות לפי קופונים, אובד הטעם ביצירתן ובהתאם יורדת כמותן ואיכותן. קטסטרופה תגיע לא ממיצוי משאבים, כי אם מאי-שימוש בהם או משימוש לא-יעיל בהם. המדיניות של הגבלה כללית תוביל לכורח של רגולציה טוטלית, מעקב ובקרה, הענישות האכזריות ביותר על חריגה מהמגבלות.
זו קטסטרופה אינטלקטואלית, מוסרית ורוחנית מלאה. כשהאדם אין לו למה לשאוף, הוא מנוון ויורד, מאבד את הפעילות הגיוסית. ספק אם יש טעם להציל את הטבע במחיר הניוון והמות של האדם. אבל פעילות כזו חוזרת מיד, ברגע שמופיעים אויבים. האוטופיה של הצלת הטבע בדרך של הגבלות, שהכובלות את האדם, תסתיים, כמו שזה כבר היה בהיסטוריה לא פעם, באנטי-אוטופיה של מלחמות השמדה על משאבים עם שימוש בלתי-מוגבל בנשק השמדה המוני. ספק אם יש טעם לנסות להגן על הטבע מההשפעות האנתרופוגניות במחיר הניוון והמות של האדם, ועוד יותר, שגם הטבע לא ישרוד, אם בחברה המוגבלת תפרוץ טבח בלתי-מוגבל על עושר טבעי. רק הכוונה להתפתחות חדשנית יכולה לתרום לאבולוציה משותפת (קו-אבולוציה) של הטבע והאדם, שעליה כותבים כל כך הרבה האקולוגים.
העקרון השביעי – זכותו של האדם להפיכה יצירתית ושיפור של הטבע, אבל בלי אלימות כלפיו. הקריטריון של שיפור הוא העלאת רמת הבריאות
של היצורים המשופרים, וקריטריון האלימות – דגרדציה ומחלות בעקבות התערבות הרסנית של האדם בתהליכים טבעיים. לשיפור עומד גם האדם עצמו, האקולוגיה של האורגניזם שלו דורשת שיפור מתמיד במאמציו שלו בעזרת שיטות מדעיות.
העקרון השמיני – אומץ נחוץ בהפיכת הטבע לא פחות מאשר זהירות. אי-אפשר לנצח לרעוד מפחד מהסיכויים המזעזעים של מחקרים מדעיים ולדכא את היוזמה של המדענים באיסורים חסרי-טעם. האמת צריכה להיקבע בדיונים מדעיים, ולא בסעיפי חוק העונשין. ניסויים ביוטכנולוגיים אכן מכילים חלק מסוים של סכנה, אבל סכנה גדולה עוד יותר נושאת בתוכה הירידה למחתרת, ההסמכה-בסוד ואי-הפומביות בעריכת ניסויים כאלה. את החיפוש המדעי לא יעצרו בכל אופן שום הגבלות, איסורים וענישות. צריך, להפך, להנהיג פרסום חובה של נתונים על אילו-שהם ניסויים מסוג כזה עם דיון רחב ביותר של הנתונים האלה על ידי מומחים על בסיס גישה משולבת. רק במקרה של גילוי אילו-שהן השלכות שליליות מותרת התערבות הרשויות, וגם היא בדמות מוראטוריום על עריכת מחקרים עד לבירור המצב.
העקרון ״הטבע יודע יותר טוב״, שנוסח על ידי האקולוג האמריקאי המפורסם ב. קומונר, צריך להיתוסף על העקרון התשיעי: ״האדם מסוגל לדעת ולעשות יותר טוב״. אם בעבר האדם רק העתיק את הטבע, תוך השתלבות בסדר המערכתי המסובך בצורה פנטסטית שלו, הרי שעכשיו הוא מקבל כמה, עדיין חלשות מאוד ומוגבלות, אפשרויות לכך, לעבור אותו,
״לייצר״ תהליכים טבעיים לפי מידות אנושיות, לווסת מערכות טבעיות ולהשתיל בהן קשרים הדדיים אנתרופוגניים מועילים לטבע ולאדם. יש לנטוש את האידיאליזציה של הטבע ואת הפחד ממנו. הרגולטורים הטבעיים הם
לא-מספקים-עצמם כמו הוויסות העצמי של השוק הספונטני בכלכלה האנושית. צריך להימנע רק מרגולטורים כאלה, שמפרים את פעולת מערכת הוויסות העצמי ולשנות ללא-הרף את עקרונות הוויסות בהתאם לנסיבות שהתגבשו. הוויסות לא צריך להפריע לתחרות, שהיא התנאי החשוב ביותר של התפתחות.
הטבע בכללותו אכזרי, אדיש, פרימיטיבי, אגואיסטי גם ביצירותיו וגם בדרכי הסידור והוויסות העצמי. לכן העקרון העשירי טמון בהרחבת על הטבע של כמה ביטויים של הומניזם אנושי. האדם צריך לקחת על עצמו את האחריות לבריאות הטבע החי, להגנה על הנציגים החלשים של הפלורה והפאונה, לשימור הטבע הפראי בצורתו הבתולית, ולטבע
״המואנש״ – תחת הגנה ובעזרת הציוויליזציה האנושית. יש להרחיב את הפונקציה המגנה של הציוויליזציה האנושית על ״אחינו הקטנים״. אותם צריכים, לפי הצורך, לטפל, להציל, לספק אוכל, אפילו לאמן. הדיבור הוא, כמובן, על אותם המקרים, שבהם נותנים כשלים מנגנונים טבעיים של הבטחת הישרדות. האדם צריך לקחת על עצמו את הדאגה לאוכלוסייה החוץ-אנושית של הגלובוס. גידול האוכלוסייה של כדור הארץ צריך ללוות בגידול מתאים, ולא בירידה, של ״האוכלוסייה״ החייתית והצמחית. המאבק במחלות ובמוות צריך להיתרחב לאוכלוסיות של בעלי חיים וצמחים. האדם יכול לשרוד על כדור הארץ רק ביחד עם עולם החי והצומח, ולא על חשבון הדגרדציה והמות שלו.</text>
      <sha1>eb3f0ayhtrm7jd93h8xziagb34hqxg6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3085027</id>
      <parentid>3085026</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T09:25:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* האבולוציוניזם הקוסמי והקוסמיזם של החשיבה הפילוסופית */</comment>
      <origin>3085027</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="86085" sha1="8jeukj7853e6wm1z14z2v9njccf68ep" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 1]]

== פרק 1. האבולוציוניזם הקוסמי כיסוד פילוסופי של התיאוריה הכללית של האבולוציה ==

==== פרולוג ״בשמיים״ ====
{{רן|1=
בפרולוג בשמיים מתחיל היצירה האלמותית של גתה, ״פאוסט״. ״הפרולוג בשמיים״ לאבולוציית האנושות, המתבטאת בהיסטוריה העולמית של הציוויליזציה האנושית, כמו של כל ציוויליזציה קוסמית אחרת, הוא האבולוציה של היקום. טוב מאוד על כך כתב הפילוסוף והתרבותן הגרמני המצוין א. הרדר. ״הפילוסופיה של ההיסטוריה של המין האנושי, – הדגיש הוא, – חייבת להתחיל בשמיים, כדי להיות ראויה לשמה. מכיוון שביתנו – כדור הארץ אינו ניחן מעצמו ביכולת ליצור ולשמר יצורים אורגניים, לא עצמו הסתדר ורכש את צורתו, וכל זה – הצורה, ההתקן, היכולת להוליד יצורים – מקבל מהכוחות, החודרים את היקום שלנו, הרי שיש לבחון את כדור הארץ קודם כל לא בנפרד, כי אם במקהלת העולמות, שבה הוא מוצב״ (הרדר א.ג. רעיונות לפילוסופיית ההיסטוריה של האנושות. – מ.: נאוקה, 1977, עמ' 13).
להרדר גם שייכת הקדימות בתיאור האבולוציה הקוסמית כתהליך של עלייה מהפשוט למורכב, מהנמוך לגבוה, מהנמוך-מאורגן לגבוה-מאורגן. כמובן, בימי הרדר אפשר היה רק לתעד את התנאים המוקדמים של ההיסטוריה האנושית באבולוציה הקוסמית. עניים מדי היו עוד הידע על האוניברסאליות של האבולוציה, ואת ההיסטוריה אפשר היה לבחון רק במסגרת התמונה הדתית של העולם, כהשפעה דירקטיבית
של ״השמיים״ על ״האדמה״. נכון, כבר אז, ואף קודם לכן, אחרי התגליות של ג'ורדנו ברונו נודע, שכדור הארץ – אי קוסמי כזה כמו מרקורי או מאדים, והשמש שלנו – כוכב רגיל, שאינו, כמו כדור הארץ, מרכז היקום. אבל ההיסטוריה הקוסמית היא פרולוג להיסטוריה של האנושות גם במובן זה, שהיא האחרונה מייצגת אבולוציה של קהילת האנשים כמעין יצורים קוסמיים. הכפילות של טבע האדם נמצאת, בראש ובראשונה, בכך, שהוא – בו-זמנית יצור ארצי וקוסמי, הנקרע בחייו בין מהותו הארצית לקוסמית. וכדור הארץ שלנו – מבודד על ידי האטמוספרה, שכבת האוזון שלה, פלנטה מאוד מיוחדת, ייחודית, ובו-זמנית – חלק אורגני של אבולוציית הקוסמוס. ״אני בגופי בעפר מתבלה, בשכלי ברעמים מצווה״, – כך תיאר את הכפילות הזו המשורר הרוסי גברילה דרז'בין. הרדר גם הוא התכוון לכפילות הזו של הטבע האנושי, כשכתב על הכורח של פרולוג להיסטוריה האנושית ״בשמיים״. ידידו של המשורר-פילוסוף הגרמני הגדול גתה, הרדר זכר את ״הפרולוג בשמיים״, המתואר בטרגדיה האלמותית ״פאוסט״, שבה אלוהים ומפיסטופל מתווכחים על מהות האדם. ההתחלות הגבוהות, הקוסמיות, והנחותות, הצרכניות, תמיד נוכחות בטבע האדם ובתרבותו.
אך היום עלינו לחשוב מחדש על הגיגיהם של קודמינו הגדולים, שחיו בגרמניה במאה ה-19, שכן הפרולוג הקוסמי של ההיסטוריה האנושית – לא רק פרולוג, כי אם גם מעין פתיח, ואחר כך גם המשך של ההיסטוריה הזו בכל רגע של אבולוציית האנושות. שהרי אבולוציית האנושות – גם היא תהליך יוצר-קוסמוס. מכאן, שבחינת האבולוציה החברתית-היסטורית כשלב חוקי של האבולוציה הקוסמית מותנית בטבעו של האדם כיצור ארצי ובו-זמנית היוצר קוסמוס מיוחד. בעיצוב כדור הארץ, האדם כבר בכך הופך את היקום. ולא לדבר על כך, שהיום הוא יותר מאי-פעם נמשך אל היקום גם במדעו, גם בצעדיו הראשונים בהשתלטות על הקוסמוס, וגם בתפיסת עולמו. שכן יצירת קוסמוס הומאני, מהוהה-אנושות, רוחני יותר ויותר מתיישבת בתודעת האדם כמטרה החשובה ביותר והמשמעות העמוקה ביותר של חיי האדם. התהליך האבולוציוני, החודר את כל מה שקיים מהיקום העצום ועד חיפושית קטנטנה ועד האדם – הוא קוסמי
תהליך, ואת התורה עליו אנחנו מכנים אבולוציוניזם קוסמי.
}}

==== האבולוציוניזם הקוסמי והקוסמיזם של החשיבה הפילוסופית ====
{{רן|1=
האבולוציוניזם הקוסמי כמערכת של הסבר העולם יש לו כתנאי מוקדם את הקוסמיזם – כיוון של המחשבה הפילוסופית, שבבסיסו מונחת ההכרה באחדות האדם והקוסמוס, במהות הקוסמית ובטבעו של האדם, במשמעות הקוסמית של חיי האדם, ביכולתו לדעת ולשנות את הקוסמוס. הקוסמיזם היווני הקדום מתבסס על הכרת הקוסמוס כסיבה-ראשונה של כל מה שקיים, כולל האלים האלמותיים, כסדר הרמוני, שנוצר כחלופה לכאוס, מתוך ארגונו ויצירת התארגנויות כדוריות אידיאליות. האידיאליזציה של הקוסמוס הובילה לייצוג שלו כנושא ההרמוניה העולמית והיופי העליון, התגלמות התבונה העולמית – הלוגוס. בימי הביניים הקוסמיזם העתיק מפנה מקום לתיאוצנטריזם, אבל תקופת הרנסנס מחיה גם את תפיסת העולם הקוסמית בדמות ייצוג על אחדות שני העולמות – המיקרוקוסמוס – עולם האדם והמקרוקוסמוס – היקום. בעידן החדש מתפתח בסערה הקוסמיזם המכני, המבוסס על התגליות המדעיות היסודיות של קופרניקוס, גלילאו, ברונו, ניוטון ועל ההכללות הנטורפילוסופיות של דקארט, פונטנל, לפלס, לייבניץ, קאנט, הגל ואחרים.
עידן חדש בהתפתחות הקוסמיזם פתח הקוסמיזם הרוסי, שבו מבחינים בשני זרמים עיקריים – הדתי-פילוסופי והמדעי-טבעי. הקוסמיזם הדתי, המיוצג בשמותיהם של פילוסופים רוסים מצוינים כמו ו. סולוביוב, נ. פיודורוב, ס. בולגקוב ואחרים, מתבסס על הרעיון האורתודוקסי של ״האלהת״ הקוסמוס, כלומר מעבר תחת השפעת אנרגיות הלוגוס האלוהי של ההתפרצות הקוסמית הבלתי-מנוהלת והאדישה לאדם למצב של מלאות באהבה ובחסד. בהתאם להשקפות אלה ביצוע חטא-הקדמון על ידי האדם עיוות גם את התפתחות הקוסמוס, והעניק לסדר הקוסמי מבנה מכני, שבעקבות כך האדם, שגורש מגן-עדן, נידון לחיות בעולם לא-מסודר, אכזרי, מלא ברע. כדי להחזיר את האדם ואת הקוסמוס המקיף אותו לאלוהים, לתת לו דוגמה של כפרת החטא, נשלח לאדמה ישו. אך לא קבלה פסיבית של קורבן ישו, כי אם רק עבודה קבועה על שינוי הקוסמוס ושל עצמו, יכולה לתרום להאלהת הקוסמוס, ליצירת הרמוניה עולמית, להומאניזציה של העולם הארצי, למילויו באהבה והסכמה.
למרות המיסטיקה, האוטופיות והפנטסטיות של ייצוגים רבים של הקוסמיזם הדתי הרוסי, שדוגמה להם היא הרעיון של נ. פיודורוב על האפשרות של תקומת המתים לחיים ארציים מדור לדור בדרך טבעית, לאופטימיות הקוסמית של הכיוון הזה של המחשבה הפילוסופית יש גם גרעין רציונלי. הוא טמון בביסוס היכולת של האדם להפוך ליוצר העולם, לשנות ולשפר גם את העולם המקיף וגם את עצמו על עקרונות האנושיות, האהבה, שיתוף הפעולה ומימוש המשימה הקוסמית של האדם. במובן זה הקוסמיזם הדתי הרוסי מגיע לפסגתו בפילוסופיית היצירתיות של נ. ברדיאייב.
הצד האוטופי של השקפות אלה בצירוף הרעיונות המרקסיסטיים של הפקעת המפקיעים, המהפכה המטהרת-כול והדיקטטורה של הפרולטריון הוגשם למציאות על ידי הקומוניזם הרוסי, הפך לאחת מאבני הפינה של האידיאולוגיה האתאיסטית-דתית שלו. זה הביא השלכות איומות. אבל החלום האנושי-כללי הגדול על שיפור עצמי של האדם ושל כל סדר-העולם לא יכול מזה להיות מוכתם. המשמעות של הקוסמיזם הרוסי בכך, שנציגיו לא רק ביטאו את החלום הזה בדמות של משימה-על החשובה ביותר והמשמעות של הקיום האנושי, כי אם גם ציינו דרכים מסוימות להעלאת התפקיד הקוסמי של האדם, למימוש המשימה-העל הזו, כשהם מחברים את הרעיון של השיפור העצמי עם הרעיון של שיפור סדר-העולם.
תפקיד מיוחד בשיפור הידע המדעי על האפשרויות הקוסמיות של האדם שיחק הקוסמיזם הרוסי המדעי-טבעי, שנציגיו הבולטים ביותר היו ק. ציולקובסקי, ו. ורנאדסקי, א. צ'יז'בסקי ונ. חולודני. בהיותם מודרכים על ידי הרעיון המשותף לקוסמיסטים הרוסים על אי-השלמות של ההוויה הארצית ועל הכורח לשפרה בדרך של פיתוח אמצעים קונקרטיים של השפעת התהליכים הקוסמיים על כדור הארץ, ק. ציולקובסקי מפתח מודלים של טכניקת הטילים (שנועדו לא רק להפקת משאבים מהקוסמוס, כי אם גם להפצת התבונה ביקום), ו. ורנאדסקי יוצר את התורה על הביוספירה והפיכתה לנואוספירה (שבה הארגון התבוני של כל המרחב שסביב-כדור-הארץ יהפוך ליסוד של אינטראקציה הרמונית של האדם והטבע), א. צ'יז'בסקי חוקר את השפעת התהליכים הקוסמיים על ההיסטוריה של האנושות ועל בריאות האדם.
האבולוציוניזם הקוסמי מייצג שילוב עמוק של קוסמיזם ואבולוציוניזם. כמובן, המילה עצמה ״קוסמי״ מנוצלת על ידינו לא במובן המיסטי, כי אם במובן השאול – כביטוי של השאיפה של האדם לארגון מחדש של העולם לפי מידות אנושיות, לסידור מחדש של הקוסמוס הנגיש. האדם עצמו הוא אבולוציה, המהווה-אנושות את הקוסמוס.
}}

==== האבולוציוניזם הקוסמי והפרשנות הגיאוצנטרית של האבולוציוניזם ====
אז, האבולוציוניזם הקוסמי הוא, קודם כל, גישה פילוסופית-תפיסתית-עולמית, המכוונת את הידע המדעי לחיפוש חוקיות כללית של האבולוציה של התהליכים הקוסמיים המגוונים ביותר, כולל כדור הארץ כמושא קוסמי ואת האדם כלא רק יצור ארצי, כי אם גם גורם של האבולוציה הקוסמית. עוד, האבולוציוניזם הקוסמי הוא קוסמיזם לא-גיאוצנטרי, כלומר תפיסת עולם קוסמית כזו, הבוחנת את האבולוציה של הידע האנושי ו
הפרקטיקה תחת זוית הראייה של היציאה מעבר לגבולות המוגבלות הארצית, הגיאוצנטרית, מגן על האפשרויות הקוסמיות של האנושות המתפתחת.
בעניין זה אופייניות מאוד הניסיונות להעמיד מול האבולוציוניזם הקוסמי את הווריאנטה הגיאוצנטרית של האבולוציוניזם הפלנטרי. האבולוציוניזם הפלנטרי, כלומר הכוונת הידע לזיהוי האבולוציה של כוכב הלכת כדור הארץ, מקבל את התפתחותו המקיפה רק מתוך עמדות של בחינת כדור הארץ כחלקיק של הקוסמוס, שתהליכיו האבולוציוניים מייצגים וריאנטה, אמנם מיוחדת, ייחודית בדרכה, אך וריאנטה של האבולוציה הקוסמית. הווריאנטה הגיאוצנטרית של האבולוציוניזם הפלנטרי, ראשית, מצמצמת את האבולוציה הקוסמית של האנושות, לכל היותר, לכיבוש המרחב שסביב-כדור-הארץ, ושנית, מציגה אותה ״בצלם ובדמות״ של האבולוציה הארצית.
כך, מחבר התקציר ״ייחודיות האבולוציה הפלנטרית״ (בספר: קונספציות של מדעי הטבע המודרניים. התקצירים הטובים ביותר – רוסטוב-על-דון: פניקס, 2002 – 352 עמ', עמ' 169-170) רואה את אחת המשמעויות המתודולוגיות החשובות ביותר של האבולוציוניזם הפלנטרי בכך, שהוא, בהשגת ידע חדש ובשיטתו, עוזר להתגבר על סטריאוטיפים שהתקבעו בהבנת המציאות. ״אחד מהסטריאוטיפים כאלה, – הוא סבור, – הוא הייצוג של האדם כמדרגה העליונה של האבולוציה הארצית, הניחן ביכולת של שיפור עצמי והתפשטות בלתי-מוגבלים, גם במרחב וגם בזמן. הציוויליזציה האנושית כאנתרופוספירה היא אחת מתכונות החומר הפלנטרי. שלביותה ההיסטורית מותנית בסופיות הקיום של כל מערכת חומרית, כלומר לתכונה הזו יש אזור מקומי של מרחב-זמן, הייחודי רק לה. הפנטזיות על היכולת של האדם להשתלט על עולמות קוסמיים אחרים… אין להן דבר משותף עם המציאות. מרחב הקוסמוס הקרוב – הנה אותו קטע מקומי של היקום, שהאדם מסוגל
להשתלט עליו ולקולוניזציה״.
בקריאה המחושבת למדי הזו להגביל את האבולוציה של האנושות לגבולות כדור הארץ והמרחב שסביב-כדור-הארץ בולט ביותר האבולוציוניזם הגיאוצנטרי כחלופה לאבולוציוניזם הקוסמי, כתוכנית של אבולוציוניזם לא-קוסמי ואף אנטי-קוסמי. תוכנית כזו מבוססת על קיבוע ואקסטרפולציה ישירה של הנסיבות, שנתקל בהן המדע בסוף המאה ה-20 – תחילת המאה ה-21. היציאה לחלל וההשתלטות ההולכת ומתחזקת על המרחב הקוסמי שסביב-כדור-הארץ הראו יחד עם זאת את הקשיים העצומים של השתלטות על קוסמוס מרוחק יותר אפילו בגבולות מערכת השמש. הגידול המעריכי של ההוצאות על השתלטות אפילו על החלל הקרוב ואי-ההחזר שלהם בפרספקטיבה הנראית דורשים הקרבה מסוימת מהחברות של המדינות המפותחות ביותר, נכונותן
״לקרוע״ מהבטחת רווחתן אמצעים משמעותיים מאוד ולהעצים בכל דרך את שיתוף הפעולה הבינלאומי בסיכויים מעורפלים מאוד לקבל איזושהי תועלת מוחשית מהמאמצים האלה. כתוצאה כבה האופוריה, שבה בשנות ה-60-70 ואף ה-80 ליוו את הטיסות לחלל, כשנראה היה, שהאדם יוכל באותה קלות להשתלט על כל מרחבי החלל, כמו שהצליח להתגבר על ״החיבוק״ הגרוויטציוני של אמא-אדמה. בנוסף, נעלם הצורך במירוץ שאפתני על השתלטות על החלל, שבמידה מסוימת הצדיק את עצמו כחלק ממירוץ החימוש במאבק על הישרדות בין מבני הגיוס של המערב והמזרח, ארה״ב ובריה״מ.
נבלמה בעקבות קשיים אובייקטיביים גם ההשתלטות לא רק על המקרוקוסמוס, כי אם גם על המיקרוקוסמוס, ועל התהליכים האבולוציוניים, המתנהלים על כוכב הלכת שלנו. כל השיהוי והפסקות בשלבי העלייה בהתפתחות הרצופה של הידע גורמים למצבי משבר בהבטחה התפיסתית-עולמית של המדע וכתוצאה, להתפרצויות של פסימיות, ספקנות ואגנוסטיות ביחס לאפשרויות הידע וליכולת של הציוויליזציה האנושית לפרוץ מעבר לגבולות
של גבולות בלתי-ניתנים-לחצייה אי-אילו.
החשיבה הגיאוצנטרית, כולל בתחום המתודולוגיה של האבולוציוניזם הפלנטרי, תמיד, בסופו של דבר, נתקלת בייצוג על קיומם של גבולות בלתי-ניתנים-לחצייה, הקשורים במוגבלות העקרונית של צורות הידע והפרקטיקה הגיאוצנטריות. זה מזכיר את האפוריה המפורסמת של זנון על אכילס והצב: אכילס הנע במהירות לעולם לא ישיג את הצב הזוחל לאט, אם מסלול התנועה של הצב נחשב כמגבלה בלתי-ניתנת-לחצייה לתנועת אכילס. אך ברגע שאנחנו מרשים לעצמנו את האפשרות של אופי שונה איכותית של תנועה, שנפתחת מעבר לעמדת הצב, אכילס מתקדם בחופשיות הלאה, והצב נשאר הרחק מאחור, תוך כדי המשך, בכל זאת, לשמש אידיאל של החשיבה ״הצבוצנטרית״.
הנה גם בהצגה המכילה למדי שנבחנה על ידינו לעיל של הווריאנטה הגיאוצנטרית של האבולוציוניזם הפלנטרי יש לשים לב לעמדות הבאות שהמחבר מגן עליהן:
האבולוציוניזם הקוסמי כמערכת חשיבה, המועמידה עקרונית את עצמה מול הגיאוצנטריזם, שואף לבסס אנטיתזות על כל העמדות שנוסחו לעיל. ראשית, האדם הוא דווקא המדרגה העליונה של האבולוציה הארצית והמדרגה העליונה או אחת מהמדרגות העליונות של האבולוציה הקוסמית. האדם הוא כוח קוסמי עוצמתי, המסוגל לשנות את כדור הארץ כגוף קוסמי ולסדר אותו מחדש בדרך אנושית, שלא לדבר על שאיפתו של האדם לחלל במטרה לשנותו לפי חוקי האנושיות. בזאת טמונה אחת המטרות החשובות ביותר של ציוויליזציה מפותחת מאוד, בעוד שציוויליזציה מפותחת פחות נאלצת להיסגר באבולוציה פלנטרית. שנית, דווקא היכולת לשיפור עצמי בלתי-מוגבל היא התנאי המוקדם החשוב ביותר הן של האבולוציה הפלנטרית והן של האבולוציה הקוסמית של האנושות. כמובן, מגבלות יש, אבל הן מוחלטות רק במסגרת רמה מסוימת של התפתחות היסטורית, והאבסולוטציה שלהן אינה משמעה דבר אחר מאשר שלילת אילו-שהם סיכויים של התפתחות כזו, מה שעומד מול העובדות של ההתפתחות הפרוגרסיבית של האנושות מימי קדם ועד ימינו. שלישית, האדם הוכיח את יכולתו להתפשטות כמעט בלתי-מוגבלת במרחב-זמן לפחות כבר בכך, שבימי קדם של ההיסטוריה שלו התיישב על פני כל הכוכב, ובכך נתן את הבסיס לאבולוציה הפלנטרית של האנושות. ספק אם לאנשים הפרימיטיביים היה קל יותר לנוע לאזורי כדור הארץ, תוך סבל מקור, רעב וחסרים מגוונים, מאשר לאנשים המודרניים, היוצרים מודלים חדשים יותר ויותר של טכניקה חדשנית, לבצע תנועות חדשות וחדשות בחלל
הקוסמי בחיפוש אחר משאבים ותגליות. רביעית, המדע כבר הוכיח את היכולת של האדם לצאת מעבר לגבולות החומר הפלנטרי, שממנו הוא עצמו בנוי, לפחות כבר בכך, שחדר בידיעתו אל המיקרו- והמגה-עולם, העולמות הלא-גיאוצנטריים, המסודרים בצורה שונה לחלוטין מגופו של האדם הנתון למוות. חמישית, אין שום הוכחה לבלתי-נמנעות הקטלנית של כליונה של האנושות. בלתי-נמנעות כזו דווקא נוצרת בעקבות מיצוי המשאבים של הכוכב הקטן שלנו במקרה, שהאבולוציה הפלנטרית של האנושות לא תצליח ליצור תנאים מוקדמים לאבולוציה הקוסמית שלה. השלבים ההיסטוריים של התפתחות האנושות דווקא מראים את הרחבת היכולת של האדם להתגבר על הגבולות, המותנים במוגבלות הגופנית שלו.
למשל, בהתקדם מהשימוש בכוח הסוסים והשוורים, אחר כך – קיטור, בנזין, חשמל, ולבסוף – לשימוש בעוצמת האטום המפוצל, מנועי סילון ומנועי טילים. שישית, אין שום אזור מקומי סגור של מרחב-זמן, שנקבע מראש להתפשטות הציוויליזציה הפלנטרית. הרחבת אזור ההתפשטות תלויה בעוצמת המנועים, בציוד הטכני ובהבטחת המשאבים של התנועות, והגורמים האלה משתפרים עם הזמן. ולבסוף, שביעית, האדם כבר החל לממש את ״הפנטזיה חסרת-הבסיס״ הוותיקה שלו – את החלום על השתלטות על עולמות קוסמיים אחרים. הקשיים של השתלטות כזו גדולים מאוד, וצריך ללמוד אותם. אבל אין שום יסוד לחשוב אותם לבלתי-ניתנים-לחצייה לחלוטין. אנשים התגברו כבר באבולוציה שלהם על כל כך הרבה קשיים שהיו בעבר בלתי-ניתנים-לחצייה, שכמעט ואין טעם לאדם המודרני להכריז על כל קושי חדש כעל בלתי-ניתן-לחצייה. קשיים בלתי-ניתנים-לחצייה נוצרים בכל שלב של התגברות על קשיים שהיו בעבר בלתי-ניתנים-לחצייה. בהתאם לכך ניתן לראות באבולוציוניזם הקוסמי מתודולוגיה של התגברות
על הקשיים ״הבלתי-ניתנים-לחצייה״ ופתרון הבעיות ״הבלתי-פתירות״
של ההווה. כי האבולוציוניזם הקוסמי מבטא פעילות גיוס גבוהה של התבונה האנושית, המכוונת לידיעה ולהשתלטות על העולמות הקוסמיים ״המעבר לגבולות״ ורמות ההתפתחות ההומניסטית של הציוויליזציה האנושית.
==== הזיקה ההדדית של האבולוציוניזם הקוסמי, הגלובלי והאוניברסאלי ====
האבולוציוניזם הקוסמי כקונספציה פילוסופית-תפיסתית-עולמית נמצא בקשר בלתי-נפרד עם הקונספציות של האבולוציוניזם הגלובלי והאוניברסאלי. האבולוציוניזם הגלובלי יכול להיקרא גם אבולוציוניזם מטא-גלקטי. הוא מתבסס על עובדות האבולוציה של כל העולם הנצפה על ידי האדם במסגרת היקום שלנו – המטא-גלקסיה. ההיווצרות של המטא-גלקסיה באמצעות המפץ הגדול מתוך מצב סינגולרי מיוחד, ההתפשטות שלה, היווצרות מבנים חומריים שונים – חלקיקים יסודיים, אטומים, מולקולות, צבירי גלקסיות, כוכבים, כוכבי לכת, מערכת השמש, כדור הארץ, הביוספירה, האנושות – מייצגת מנקודת המבט של האבולוציוניזם הגלובלי תהליך אבולוציוני אחיד, הכולל בתוכו שורה שלמה של תהליכים אבולוציוניים מובדלים יחסית, אך קשורים זה בזה. לכל התהליך האבולוציוני הגלובלי בכללותו אופייני הברירה הטבעית, שמירת המבנים התפקודיים היעילים ביותר, דחיית מבנים וצורות בלתי-תחרותיים. התהליך האבולוציוני הגלובלי משפיע על התהליכים האבולוציוניים המקומיים, המתנהלים באזורים המקומיים המגוונים ביותר של המטא-גלקסיה. זה מתבטא, בפרט, בעקרון האנתרופי כביכול, שלפיו הקבועים הפיזיקליים ותכונות המטא-גלקסיה שלנו הם כאלה, שאילו היו מעט שונים, האדם על כדור הארץ פשוט לא היה יכול להיווצר. האחדות של האבולוציה ההיסטורית של היקום שלנו, הביוספירה והאדם, המתבטאת בעקרון האנתרופי, מאפשרת לאבולוציוניזם הגלובלי להפוך ליסוד מתודולוגי
לזיהוי חוקיות חדשות וקשרים הדדיים של התהליכים האבולוציוניים הגלובליים והמקומיים.
האבולוציוניזם הקוסמי, הקולט לתוכו את התוכן הרציונלי של האבולוציוניזם הגלובלי והעקרון האנתרופי, יחד עם זאת עומד מול הפרשנות הגיאוצנטרית שלהם. היקום אינו מסודר ״בצלם ובדמות״ של כדור הארץ שלנו, הוא כולל מגוון בלתי-נדלה של עולמות קוסמיים. העקרון האנתרופי פועל רק בשכבה הגיאוצנטרית של החומר של המטא-גלקסיה, המקבילה ליכולת התפיסה האנושית של התופעות שהתגבשה בתנאי כדור הארץ.
ההכללה של האבולוציוניזם הגלובלי והעברת מסקנותיו היסודיות מתיאור היקום שלנו – המטא-גלקסיה – אל היקום כאוניברזום, כשלמות, הכוללת בתוכה את כל מה שקיים, את כל העולמות הלא-גיאוצנטריים האפשריים, יוצרת יסודות לקונספציה של האבולוציוניזם האוניברסאלי, שיש לה משמעות קוגניטיבית, הוריסטית ומתודולוגית עצומה. הרעיון הראשי של האבולוציוניזם האוניברסאלי טמון במודעות לאוניברסאליות, לכלליות של האבולוציה ובהתאם, בפיתוח ייצוגים על אבולוציה של היקום כשלמות (אוניברזום) על בסיס העלאת לכלליות את אותן החוקיות הכלליות, המתחקות בתהליכים האבולוציוניים ההטרוגניים ביותר של הטבע החי והדומם, החברה והאדם.
ההבדל של האבולוציוניזם האוניברסאלי מהאבולוציוניזם הגלובלי טמון בכך, שאם במסגרת האבולוציוניזם הגלובלי מדענים מנסים לשחזר את האבולוציה בעולם הנצפה, הנחקר, שהפך למושא מחקרים מדעיים, עליו אנחנו מקבלים מידע מסוים, הרי שברמת האבולוציוניזם האוניברסאלי נעשה ניסיון לתאר את האבולוציה בכל העולם חסר-הגבולות, האינסופי, הבלתי-נדלה איכותית – האוניברזום. בצד זאת האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא תורה פילוסופית, מכוונת-עולם, על כלליות האבולוציה ועל אי-האפשרות של אילו-שהם שינויים
בדרך חוץ-אבולוציונית, נסית.
את המשימה, שא. קאנט בתחילת המאה ה-19 ראה כבלתי-מושגת לחלוטין, – ידיעת עולמות שמימיים, בלתי-נתפסים, מנסים היום לפתור, עם חלק גדול למדי של התניה, כמובן, דרך אוניברסאליזציה של העקרונות ומנגנוני האבולוציה, הפועלים בתהליכים האבולוציוניים המקומיים של העולם המוגבל הגיאוצנטרית הנגלה לפנינו בתצפיות, בתפיסות, במדידות ובהכללות תיאורטיות – אותו עולם, הנדע מכוכב הארץ הקטן שלנו – ומוגבל לא רק במאפייני התנועה של החומר הטבועים בו, כי אם גם ביכולת הידיעה המאורגנת בדרך-ארצית שלנו. האבולוציוניזם ניצב כטלסקופ תיאורטי עוצמתי
שמאפשר לידיעה האנושית לגלות את התכונות המהותיות ביותר של עולמות אחרים, בלתי-נתפסים, של האוניברזום בכללותו. כמובן, ״התמונה״ שאנחנו מקבלים ב״תפיסה״ התיאורטית של העולמות האלה יוצאת מעורפלת מאוד, עם תערובת משמעותית של מאפיינים, היוצאים מהמבנה של דרך התפיסה שלנו. אך המשמעות של האבולוציוניזם האוניברסאלי כניסיון לפרוץ מעבר לגבולות היכולת האנושית המוגבלת מטבעה של ידיעה היא עצומה. עצומה וגם ביחס התפיסתי-עולמי, וגם במתודולוגי, ואף בפסיכולוגי, מכיוון שהאוניברסאליזם של החשיבה המדעית והמדעית-פילוסופית מאפשר לבנות עד לרמה הגבוהה ביותר את התמונה המדעית של העולם, לפתח את אותם העקרונות והאידיאלים של הידיעה, שבמסגרתם במצב הידיעה הנתון ״מוארת״ המציאות האובייקטיבית ואשר מאפשרים לתאם את ההבנה של קטעי המציאות, הנחקרים ברמות המגוונות ביותר של המדע הקונקרטי. בלעדי זה המדע פשוט יתפורר שוב להמון ״רסיסים״ ספציפיים, לניסויים אקראיים, להיפותזות לא-מעובדות, להסברים לא-קשורים, והמדענים יעבדו בניתוק מוחלט ממדענים אחרים, מה שבמידה מסוימת גם קורה במדע הלא-קלאסי וה״פוסט-לא-קלאסי״
.
אוניברסאליזם טבוע בכל תמונת עולם בכלל, הוא התכונה הבלתי-נפרדת שלה, האטריבוט שלה. לתמונת העולם העתיקה היה טבוע האוניברסאליזם הגיאוצנטרי ובאותו זמן הקוסמיזם הגיאוצנטרי. תמונת העולם של ימי הביניים, בהיותה עקרונית לא-מדעית, התייחדה בתיאולוגיזם אוניברסאלי ובאנטי-קוסמיזם תיאולוגי. דווקא זה דחף את ההנהגה של החברה של ימי הביניים, שבה הכנסייה שיחקה את תפקיד ההתחלה המאחדת, לרדוף אחרי המדענים (ולא ההבדלים בין הסכמה האריסטוטלית-תלמית והסכמה הקופרניקית של תנועות גרמי השמיים). התמונה המדעית של העולם של העידן החדש ייצגה מכאניציזם אוניברסאלי. התמונה המדעית של העולם, שהתגבשה במאה ה-20, הייתה ונשארה קוונטית-רלטיביסטית, כלומר אופיינית לה אוניברסאליזציה של הייצוגים הקוונטיים-מכאניים על המיקרועולם והייצוגים הרלטיביסטיים על המגה-עולם, היוצאים מהתורה היחסותית הכללית. האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא כיוון של אוניברסאליזציה של ייצוגים על האבולוציה, הופעתו כבר כשלעצמה מעידה על התגבשות של תמונת עולם מדעית חדשה ושל תפיסת עולם מדעית חדשה, המייצגת חיבור של אוניברסאליזם ואבולוציוניזם. לנגד עינינו מתרחשת התהוות של תמונת עולם אבולוציונית עקבית.
היא שוב, כמו בעידנים הקודמים של ההיווצרות וההתפתחות של תמונות עולם, כוללת בתוכה את ההישגים החשובים ביותר של התמונות הקודמות. היא גיאוצנטרית בדרכה, מכיוון שהיא מאברסאלית את הייצוגים על האבולוציה, שהושגו, בעיקר, מתוך הצטברות הידע על האבולוציה הארצית. היא רואה באבולוציה מעין בורא של היקום, רק לא אנתרופומורפי, לא על-טבעי, כי אם קוסמי, טבעי. היא קשורה בשאיפה לזהות את המנגנון האוניברסאלי של האבולוציה ומכירה כבלתי-מערערים את ההישגים של האוניברסאליזם המכאניסטי בתחום האינטראקציות המכאניות בין הגופים המקרוסקופיים,
העמדות על אינסופיות החומר וריבוי העולמות. היא נשענת על הייצוגים הקוונטיים-מכאניים והמרחביים-זמניים בשחזור האבולוציה של המטא-גלקסיה ובניסיונות יצירת ייצוגים על עולמות חוץ-מטא-גלקטיים. הסינרגטיקה של היום משחזרת ייצוגים על ההיווצרות של סדר מתוך הכאוס, שהיו כלולים בצורה פרימיטיבית כמעט בכל הדוקטרינות הקריאיוניסטיות של הדתות המסורתיות המגוונות ביותר. באמת, שום דבר בידיעה אינו הולך לאיבוד, אינו נדחה לחלוטין; חוק שימור ההישגים של הידיעה אוניברסאלי לאבולוציה של המדע כמו חוק שימור האנרגיה לאבולוציה של החומר. והרי עוד מאשימים את המדע בכך, שמחר הוא מפריך את מה שהוא מאשר היום! מפריך בפרטים, כדי לתקן ולהעמיק בכללות. המשכיות הידע היא מקרה פרטי של המשכיות האבולוציה.
האבולוציוניזם האוניברסאלי המודרני שומר בתוכו בצורה בלתי-מזוהה אלמנטים של תפיסת עולם גיאוצנטרית, אנתרופומורפית, שניתן לזהותם רק ברמה חדשה של התפתחות תפיסת העולם הקוסמית. כל צעד חדש בזיהוי התוכן הגיאוצנטרי של האבולוציוניזם האוניברסאלי יתרום להתפתחותו בכיוון התוכן הלא-גיאוצנטרי, הקוסמי, של מודל המציאות הקוסמית, המקביל יותר למציאות עצמה, המשקף ביתר פירוט ובפחות עיוותים את מאפייניה. תמונת העולם היא בכלל לא יותר מאשר ״דיוקן״ של המציאות הקוסמית, הנוצר בצבעים אנושיים
ועל פני ״בד״ המסודר בדרך-ארצית. בהתאם לכך יש להבין את יחסי הגומלין של האבולוציוניזם האוניברסאלי והקוסמי, את תפקידם בפיתוח תמונת העולם האבולוציוניסטית.
האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא חיבור של אוניברסאליזם ואבולוציוניזם, הוא תוצאה של אוניברסאליזציה של התוכן האבולוציוני של המדע. האבולוציוניזם הקוסמי מייצג חיבור של
אבולוציוניזם וקוסמיזם, הוא תוצאה של קוסמיזציה של הידע והציוויליזציה האנושית, צורה של התגברות על הגיאוצנטריזם ופיתוח של אוניברסאליזם לא-גיאוצנטרי במתודולוגיה של הידיעה המדעית, בבסיס התפיסתי-המתודולוגי שלה (במילים אחרות, במבנה הגיוס). כל זה קובע מראש גם את הזהות וגם את ההבדל של האבולוציוניזם הקוסמי והאוניברסאלי. האבולוציוניזם הקוסמי אוניברסאלי מנקודת המבט של הכרת האוניברסאליות של האבולוציה, יצירת היסודות ופיתוח התורה הכללית של האבולוציה. אבל האבולוציוניזם הקוסמי מכוון לזיהוי המוגבלות הגיאוצנטרית של הצורה המודרנית של האבולוציוניזם האוניברסאלי, כמו גם של כל צורות האוניברסאליזציה של מנגנוני ההפיכות האבולוציוניות.
הבדל אחר, משמעותי עוד יותר, של האבולוציוניזם הקוסמי מהוריאנטה המודרנית של האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא השאיפה המודעת של האבולוציוניזם הקוסמי לשחזר ולזהות חוקיות כלל-קוסמיות של הפיכת הכאוס לסדר ואת המנגנונים המקבילים של סידור, וכן את התפקיד והמבנה הפנימי של אותם המבנים, שהופכים בתנאים מסוימים למקורות של סידור ומעבר מארגון עצמי לארגון שיטתי, לשחזור ולהפצה של סדר כזה או אחר.
נזכיר, שעצם מקורו של המושג ״קוסמוס״ קשור במושג הסידור, הבנייה ויצירת חלופה למושג הכאוס. האבולוציוניזם האוניברסאלי המודרני, כמו גם הקוסמי, נושא בתוכו רעיונות חדשים, הנוגעים ליצירת סדר קוסמי, מקים גשרים בין התורה הסינתטית של האבולוציה בביולוגיה, ההיסטוריה של המטא-גלקסיה בקוסמולוגיה, ההיסטוריה של כדור הארץ בגיאולוגיה, ההיסטוריה של מדעי הטבע והטכניקה, וגם של הסינרגטיקה, המתבססת על הקריאה המודרנית של התרמודינמיקה, תהליכי הארגון העצמי הפיזיקו-כימיים והתיאור המתמטי שלהם.
של האבולוציוניזם האוניברסאלי, הנטייה הטמונה בו לרדוקציוניזם, כלומר לניסיונות להסביר את האבולוציה החברתית בביולוגית, את הביולוגית לצמצם לכימית, את הכימית – לפיזיקלית וכו'.
בעניין זה האבולוציוניזם הקוסמי אינו פחות אוניברסאלי מהאוניברסאלי בהוריאנטה הזו, שנדונה ומועלית כעת כפרדיגמה מדעית חדשה. האחרון מתפתח בבידוד ממדעי הרוח, החברה, מחקר הצורה הגבוהה ביותר של האבולוציה – ההיסטוריה של האנושות. ההיסטוריזם המדעי-טבעי, שהתגלם באבולוציוניזם הסינרגטי, טוען להסבר טוב יותר של ההיסטוריה, ממה שמתפתח בדיסציפלינות ההיסטוריות עצמן ובפילוסופיה של ההיסטוריה. ואף שהגישה הסינרגטית מאפשרת להכניס כמה אלמנטים יקרי-ערך למערכת הייצוגים על האבולוציה ההיסטורית, התהליך ההפוך, כלומר השימוש בייצוגים מטא-היסטוריים על אבולוציה של קהילות אנושיות להסבר התהליכים האבולוציוניים בטבע החי והדומם, יכול לתת הרבה יותר להתפתחות הייצוגים המדעיים-טבעיים על האבולוציה. יותר מכיוון, שבצורה המפותחת יותר של האבולוציה, בצורה החברתית-היסטורית, מוצגים בצורה הבולטת ביותר, התבלטת, השיטתית, ההיבטים החשובים ביותר של האבולוציה האוניברסאלית, כמו קידמה, תחרות, חדשנות, ארגון, ניהול, דומיננטיות, שיטתיות, השתקפות, מידע, גיוס וכו'. נחוצה רפורמה של האבולוציוניזם האוניברסאלי, שבה האבולוציוניזם הקוסמי, הביולוגי והחברתי-היסטורי ייכללו במערכת האבולוציוניזם האוניברסאלי כתתי-מערכות שלו.
האבולוציוניזם האוניברסאלי בצורה, שבה הוא מוצג בספר הנוכחי, מייחס חשיבות מיוחדת לגורם הגיוס, שבו הוא רואה את הכוח המניע של ההפיכות האבולוציוניות, ההכרחי להפיכת השינויים הכאוטיים להתפתחות פרוגרסיבית. ההפיכות האקראיות של תהליכים כאוטיים למסודרים לא
יכולות, מנקודת המבט של הגישה האבולוציונית-הגיוסית, להוליד זרימה שיטתית של אבולוציה מכוונת, כל עוד לא ייווצרו תנאים להיווצרות המונית של מבני גיוס, המסוגלים לייצר סדר וליצור תחרות מתוחה בין הסוגים השונים של הסדר. וזה משמעו, שלא רק הגורם השלילי של דחיית על ידי ברירה טבעית של מבנים לא-קיימים מתוך המועמדים האקראיים לקיום, כי אם גם הגורם החיובי של גיוס כל סוגי המשאבים לסידור מחדש של הארגון הוא מכריע ביצירת נטייה יציבה להתפתחות פרוגרסיבית. שינויים אקראיים ותהליכים סטוכסטיים מסוגלים רק להכין ולפרות את הקרקע להיווצרות ושיפור של מבני גיוס, שעל הקרקע הזו הופכים למנגנון המוביל של האבולוציה הקוסמית.
ההערכה החסרה של גורם הגיוס מובילה למתיחות רבות בהסבר התהליכים האבולוציוניים, עושה לבלתי-משכנעים שורה שלמה של עמדות של האבולוציוניזם המדעי-טבעי הטוען לאוניברסאליות. כמות גדולה של אקראיות רק אז יוצרת הגדרה איכותית לא-אקראית, כאשר מאחורי ההצטברות הזו של אקראיות עומדות נטייה, תוכנית, אלגוריתם, חוקיות, מנגנון, המותנים בתפקוד של מבני גיוס. בלעדיהם האקראיות עיוורת, והאבולוציה לא-פרודוקטיבית.
האבולוציוניזם הקוסמי הוא תורה על הופעת הקוסמוס מתוך הכאוס על בסיס תפקוד מתמיד של מבני גיוס. הסדר בלתי-אפשרי בלי הכאוס, כמו הכאוס בלי הסדר. לכן אוניברסאליים, נוכחים-בכל, חדירים-לכל, מנקודת המבט של האבולוציוניזם הקוסמי, יכולים להיחשב רק הראשית הכללית האטריבוטיבית של ההוויה: החומר בכל המגוון הבלתי-נדלה של צורותיו, התנועה, האבולוציה, האינטראקציה של סדר וכאוס. באשר למרחב ולזמן, הם מייצגים צורות של סדר התנועה במערכת קוסמית מסוימת –
למטא-גלקסיה, ואין שום יסוד לייחס להם אוניברסאליות. במערכות קוסמיות אחרות אפשריות צורות מרחביות-זמניות אחרות, או אפילו צורות אחרות בכלל של סידור התנועה, שאנחנו אפילו לא יכולים לדמיין לעצמנו. צורות הסדר הן תולדה של האבולוציה הקונקרטית של מערכת גלובלית קונקרטית ויכולות להיחשב במסגרת האבולוציוניזם הגלובלי, ולא האוניברסאלי. לכן הייצוג של המטריאליזם הדיאלקטי על המרחב והזמן כצורות כלליות של תנועת החומר אינו אלא תוצאה של אוניברסאליזציה גיאוצנטרית של צורות גלובליות.
את אותו הדבר ניתן לומר גם על הארגון העצמי, שהאבולוציוניזם המדעי-טבעי במסגרת תורת הסינרגטיקה שואף לייחס לו את תפקיד היסוד של האבולוציוניזם האוניברסאלי. מנקודת המבט של האבולוציוניזם הקוסמי צודקים אותם החוקרים, המציינים ש״ארגון עצמי הוא תנאי הכרחי, אך לא מספיק לאבולוציה, כי האחרונה מתאפיינת גם בהמשכיות וכיווניות, ולכן יצירת תורה אוניברסאלית של ארגון עצמי אינה משמעה עדיין יצירת קונספציה של אבולוציוניזם אוניברסאלי״ (קונספציות של מדעי הטבע המודרניים. התקצירים הטובים ביותר – רוסטוב-על-דון: פניקס, 2002 – 352 עמ', עמ' 288).
נציין בעניין זה, שמדעי הטבע בכללותם והסינרגטיקה בפרט אינם יכולים לטעון ליצירת תורה אוניברסאלית של ארגון עצמי, מכיוון שהרמה הגבוהה ביותר של ארגון עצמי נמצאת מחוץ לתחום המחקר של מדעי הטבע, בתחום יחסי החברה. וגם עצמה התורה הסינרגטית של ארגון עצמי בתחום הנגיש למחקר מדעי-טבעי רחוקה מאוניברסאליות ואף לא לגמרי ללא-דופי מבחינה מתודולוגית, מכיוון שהיא מנסה לייחס אוניברסאליות לתהליכי ארגון עצמי, הנובעים מסידור עצמי ספונטני של כאוס מוחלט. וכאוס כזה אינו קיים בשום מקום ומעולם לא היה. זהו מיתוס כמו הכאוס הקדמון בפואמה של הסיודוס ואותה הפשטה כמו הגוף השחור המוחלט. הכלליות,
האי-היבריות והאי-השמדות של האבולוציה, שהיא התנאי המוקדם הראשי של האבולוציוניזם האוניברסאלי, מניחה את יחסיות הכאוס ואת יחסיות של כל סדר. הכל הוא כאוס, והכל הוא סדר ביחס מסוים ובמידה מסוימת. לכן הטענות לאוניברסאליות של תורת הארגון העצמי, שנוצרה על בסיס חקר התהליכים האנטרופיים במערכות פתוחות, בקושי מוצדקות. זה לא ממעיט במעט את התרומה, שהכניס לתורת הארגון העצמי המדען הדגול של המאה ה-20 איליה פריגוז'ין עם עמיתיו, ואחריו מייסד הסינרגטיקה הרמן האקן. אבל לא-מבוססות הן גם הטענות של תורת ארגון עצמי מקומית כזו לתפקיד יסוד בבניית המערכת של האבולוציוניזם האוניברסאלי. הסינרגטיקה הכניסה תרומה משמעותית מאוד להתפתחות האבולוציוניזם המודרני. אבל היא אינה בכוחה להסביר את ההמשכיות והכיווניות של האבולוציה, כולל גם את הנוצרת בתהליך הארגון העצמי. אוניברסאליזציה מתודולוגית נכונה של כמה מההישגים החשובים ביותר של הסינרגטיקה אפשרית רק בהקשר פילוסופי-תפיסתי-עולמי רחב יותר של האבולוציוניזם הקוסמי. אבל לגלות את תוכן ההקשר הזה נוכל רק בחלקים הבאים של הספר הנוכחי.
כאן נציין, שהתפתחות האבולוציוניזם האוניברסאלי על כל חוסר-השלמות וההיפותטיות שלו היא אחד הכיוונים הפוריים ביותר של המחקרים. בו מתמזגים לתוך אחד תורות הקוסמוגנזה, הגיאוגנזה, הביוגנזה, האנתרופוגנזה, הסוציוגנזה, הסינרגטיקה, הקיברנטיקה, תורת המידע, התורה הכללית של המערכות, התורה המתמטית של קטסטרופות וביפורקות וכו'. ההיתוך הזה, שמוכן על ידי האבולוציה של מדעי הטבע ויציאתן של הדיסציפלינות המדעיות-טבעיות המבודדות בעבר לזירה המדעית-כללית, נחוץ מאוד לידיעה ההומניטרית ליצירת תורה הומניסטית חדשה על החברה, התרבות והאדם.
האבולוציוניזם המדעי-טבעי הטוען לאוניברסאליות
בצדק גמור מייחס אוניברסאליות למאפיינים כאלה של המציאות הטבעית, כמו שיטתיות, מבניות, השלשה הדרוויניסטית – שונות, תורשתיות, ברירה טבעית, וכן גם אדפטיביות של המערכות המתפתחות לסביבה החיצונית, קיומן של משוב חיובי ושלילי, נטייה לשיווי-משקל, נטייתן של מערכות לא-שוות-משקל לביפורקות וכו'. אבל האוניברסאליזם, המתבסס על האבולוציוניזם המדעי-טבעי, בעקרון אינו יכול להיות מלא ומקיף, ולכן להיחשב כאוניברסאליזם במלוא מובן המילה. הוא צריך להיתוסף ולהתוקן על ידי האבולוציוניזם ההומניטרי, המדעי-חברתי, שהתפתחותו מאפשרת לבסס העברה הפוכה של המאפיינים האבולוציוניים – מהחברה כצורת האבולוציה הגבוהה ביותר אל צורותיה הטבעיות, המאורגנות נמוך יותר. העברה כזו הייתה במשך זמן רב בלתי-אפשרית עקב אי-התפתחות של האבולוציוניזם ההומניטרי, דומיננטיות של האבולוציוניזם המדעי-טבעי עליו. האבולוציוניזם הקוסמי, המגלם בתוכו את האחדות של הידע המדעי-טבעי והמדעי-חברתי, מגיע לבניית תורה כללית של האבולוציה, שבמסגרתה מקבל תנופה חדשה האוניברסאליזם האבולוציוני. במובן זה המושגים של האבולוציוניזם הקוסמי והאוניברסאלי שלובים זה בזה הדוקות ובמסגרות מסוימות יכולים להיחשב זהים.
==== האבולוציוניזם הקוסמי והרדוקציוניזם ====
עצם הרעיון של תורה כללית של האבולוציה יכול להיראות לאנשי המדע בהתחלה כבלתי-נכון בידיעה מראש, מכיוון שהם מזדהים עם הרעיון הזה עם רדוקציוניזם בלתי-מוגבל. רדוקציוניזם (מלטינית ״רדוקציה״ – הקטנה, צמצום, צמצום) – שיטה מדעית, הטמונה בהעברת חוקיות, שהתגלו על ידי מדעים מסוימים, לתחום החקר של מדעים אחרים. ידוע, שבאורגניזמים של יצורים חיים בכל הרמות של תפקודם פועלות הפיכות כימיות, הכפופות לחוקים הכימיים ונחקרות בשיטות הכימיה.
הרדוקציוניזם בביולוגיה לכן טמון בחקר החי דרך אינטראקציות כימיות ובהתאם בבחינת החיים כתחום פעולה של חוקיות כימית. אבל לא-מוצדק לצמצם את חקר החי לגילוי חוקיות כימית, אף שפיתוי כזה די לגיטימי עולה אצל כימאים רבים העוסקים בתחום הביולוגיה, ולפעמים גם אצל ביולוגים, שנשבו באפשרויות של הכימיה בהסבר תהליכים ביולוגיים. לא-מוצדק, קודם כל, מכיוון שלאבולוציה החיה יש חוקיות משלה, שאינן ניתנות-לצמצום לחוקיות כימית, שהאורגניזמים החיים נוצרו כתוצאה של זינוק באבולוציה, הרמת האבולוציה לרמה גבוהה יותר, למדרגה גבוהה יותר, שהם מאורגנים לאין-שיעור גבוה יותר מהתהליכים הכימיים, המתרחשים בהם. כל רדוקציוניזם בעקרון מוגבל עקב ההבדלים העקרוניים של רמות האבולוציה, ואילו למישהו היה עולה לראש להסביר את כל תנועת ההיסטוריה האנושית בחוקיות פיזיקו-אסטרונומית של החומר הקוסמי, בחוקיות של ביולוגיה או פסיכולוגיה, הרי שהשקפה פילוסופית כזו לא הייתה מייצגת יותר מאשר רדוקציוניזם לא-מוצדק, לא-ביקורתי, נאיבי, מורחב יתר-על-המידה ומואבסולוט. האבולוציוניזם הקוסמי, עם זאת, אינו טמון כלל בכך, לצמצם את החוקיות של התהליך ההיסטורי לחוקיות של פיזיקה, קוסמולוגיה, כימיה, ביולוגיה או פסיכולוגיה. להפך, רדוקציה כזו – התרחקות מאבולוציוניזם עקבי.
ההיסטוריה במסגרת האבולוציוניזם הקוסמי נחשבת כפעילות יוצרת-קוסמוס של האדם, כמדרגה חוקית של אבולוציה של הקוסמוס, כסוציוקוסמוס מארגן-עצמו, המגלם באבולוציה שלו את הנטייה להתרוממות מתמדת של הארגון. התוצאות של פעילות יוצרת-הקוסמוס הזו נצברות בציוויליזציה האנושית-כללית, מתגלמות בתחרות מתמדת של מבני הגיוס השונים של הציוויליזציות המקומיות,
ההתגבשויות הממלכתיות והחברתיות-כלכליות. הביוספירה של כדור הארץ – היא לא רק תופעה ארצית, כי אם גם קוסמית. בהתאם, גם האנתרופוספירה של כדור הארץ נושאת את חותם הדואליות של הארצי והקוסמי. כל אדם נקרע בין הארציות של מטרותיו היומיומיות לבין השאיפה הקוסמית של הציוויליזציה האנושית. הרי הסדר החברתי של הציוויליזציה האנושית הוא, כמובן, קוסמוס מיוחד, הנוצר על ידי בני אדם ברמות שונות, עם מעבר רציף לרמות גבוהות יותר בתהליך האבולוציה ההיסטורית של האנושות. לעקוב אחרי התהליך הזה של יצירת-הקוסמוס, לגלות את מקורותיו האנרגטיים, לחשוף את חוקיותו האבולוציונית – זו המשימה של האבולוציוניזם הקוסמי, משימה, הניתנת לפתרון, כמובן, לא בדור אחד של אנשי מדע. המשימה שלנו טמונה בפתיחת כיוון המחקר, אך ממש לא במיצויו. הפילוסופיה של האבולוציוניזם הקוסמי, כך, אינה טמונה בהתיימרות של התבונה הפילוסופית להסביר את כל מה שבעולם בעזרת רדוקציוניזם שנקלט לא-ביקורתית, כי אם בשאיפה לשחזר בתורה אחת את התהליך האחיד של האבולוציה הקוסמית. הקוסמוס באינטראקציה הטבעית המתמדת שלו עם הכאוס נחשב באבולוציוניזם הקוסמי כיוצר היחיד של כל מה שמתרחש בשמיים ובארץ. יוצר, שבדבר-מה דומה, ובכללות שונה לחלוטין, מהישות האנתרופומורפית, שבני האדם העלו לכס היקום בשם אלוהים. היוצר הלא-אלוהי הזה של היקום הוא עצמו היקום הזה, החומר ביקום, שגם הוא מתפתח תמידית בתהליך האבולוציה של כל יצירותיו. והאבולוציה יוצרת גם את היקום עצמו, וגם את כל מה שקיים בו. אבל גם היא עצמה נוצרת על ידי האבולוציה של כל מה שקיים.
האבולוציה אינה דבר-מה חיצוני ביחס ליקום, הקוסמוס כשלמות – אינו תחליף לבורא, היושב על עננים ומנהל את כל מה שבעולם. להפך, כל מה שבעולם הוא קוסמוס, האבולוציה מתרחשת בכל – וגם
במטא-גלקסיה העצומה, וגם בעלה-עשב קטן, ובכל אדם. אבל זה לא פנתאיזם, כי אם פאנאבולוציוניזם ופאנקוסמיזם.
מהות האבולוציוניזם הקוסמי טמונה ממש לא בכך, לצמצם את ידיעת האדם לחוקיות של קוסמוס דומם, כמו גם לא בכך, להפוך את הייצוג על הקוסמוס לאיזושהי דמות של אלוהים, תבונת היקום, או סובסטנציה רוחנית פנתאיסטית, תבונית בטבעה ודוחפת את האבולוציה שלו. ניסיונות כאלה כבר נעשו שוב ושוב והראו את טבעם התיאולוגי, האנטי-אבולוציוניסטי ואת אי-התאמתם עם המדע.
האבולוציוניזם הקוסמי שואף לזהות את אותו המשותף, שקיים באבולוציה של הקוסמוס ושל האדם ושואף ללמד את האדם להפוך לישות קוסמית, יוצרת את האבולוציה שלה.
באותו זמן במספר דיסציפלינות מדעיות-טבעיות, כולל כזו החשובה למחקרנו כמו הסינרגטיקה, נצפית נטייה ברורה לאבסולוטציה של אפשרויות הרדוקציוניזם. על בסיס חקר התרמודינמיקה במערכות פתוחות מנסים לבנות תורה כללית של ארגון עצמי, תוך הפצת מנגנון ספציפי מאוד של הארגון העצמי הפרימיטיבי ביותר על כל ארגון עצמי אחר, כולל גם על הארגון העצמי של קהילות אנושיות. ואילו דווקא הארגון העצמי של הקהילות האלה עם מבני הגיוס הפעילים שלהם, שבתחרותם הבלתי-פוסקת מולידים נטיות להתפתחות פרוגרסיבית, נותן את המפתח לארגון העצמי של הקוסמוס, ולא החומר המת. זה, כמובן, לא ממעיט בזכויות הסינרגטיקה כמשענת מדעית-טבעית של האבולוציוניזם המודרני, אבל דוחק לראווזיה יסודית של הבסיס הפילוסופי של הסינרגטיקה כמדע, הטוען היום לדומיננטיות בתחום תפיסת העולם האבולוציונית. רדוקציוניזם לא-מוצדק הם גם ההסברים הגנוצנטריסטיים של האבולוציה הביולוגית.
היעדר הסבר אבולוציוני הולם של ההיסטוריה כתחום של תחרות של מבני גיוס, המעצבים בנסיבות
שהתגבשו סדרים חברתיים מסוימים, דוחק באבולוציוניזם המדעי-טבעי להסביר את האבולוציה ההיסטורית, מתוך ארגון עצמי של אטומים ומולקולות או מתוך הטבע הביולוגי של האדם.
==== האבולוציוניזם הקוסמי והאקולוגיזם ====
האבולוציוניזם הקוסמי, השואף לבסס חשיבה אבולוציונית חדשה, קוסמית חדשה והומניסטית חדשה, מבטא גם את הצורך בחשיבה אקולוגית חדשה. האקולוגיזם המסורתי קם כתגובה לזיהום המאיים של הסביבה בפסולת אנתרופוגנית, בפסולת הייצור, התחבורה ובפליטות של פעילות החיים של האדם. הוא היה גם תגובה ליחס האכזרי, הברברי לטבע מצד אותם האלמנטים של הציוויליזציה הטכנוגנית, שניכסו ללא-תמורה ובזבזו ללא-טעם משאבים טבעיים עצומים, הרעילו את הסביבה המקיפה את האדם, תוך גרימת נזק בלתי-הפיך גם לטבע וגם לאדם. יחס שודדי כזה לטבע הועלה על הנס והופץ ללא-הרף בברית-המועצות בצירוף פרוגרסיזם רדיקלי, כשהוא מתבטא בסיסמה המפורסמת של מיצ'ורין:
״אנחנו לא יכולים לחכות לחסדים מהטבע, לקחת אותם ממנו – זו המשימה שלנו!״
עד לשנות ה-60 של המאה ה-20 המצב בסביבה הטבעית של מגורי האדם הפך כבר לא פשוט מאיים, כי אם בכלל בלתי-נסבל. הסביבה הטבעית של המדינות המתועשות הפכה לתעלת-ביוב של הציוויליזציה, והמות של הטבע הטיל ספק בהישרדות האנושות. בתקופה הזו החרדה, שהרימו האקולוגים, והתנועות האקולוגיות תרמו לפנייה לבעיות האקולוגיות של הפרלמנטים והממשלות של המדינות עם כלכלת שוק מפותחת ולקבלת אמצעים יעילים להגנת הסביבה. לזהם את הסביבה האקולוגית הפך ללא-כדאי ואף להרסני, מה שבתנאי הכלכלה היזמית, שבהם כל סובייקט כלכלי אחראי לעסקו שלו בכיסו, החל להוביל להגנה
לשינויים חיוביים מהירים ומשמעותיים בתחום שמירת הטבע. הריין והתמזה, שבשנות ה-60-70 שימשו דוגמה טיפוסית של ״ביוב הציוויליזציות״, בשנות ה-80-90 התבררו עד כדי כך, שמתחילים לגדל בהם סוגי דגים יקרי-ערך. כמובן, לדבר על ניצחון מלא על התהליכים ההרסניים, הנובעים מזיהומים אנתרופוגניים, יהיה לא-נכון, אבל גם לא התגשמו התחזיות של האקולוגים, שחזו התקרבות מהירה של קטסטרופה אקולוגית גלובלית.
התחזיות של ״המועדון הרומי״, שנערכו על בסיס חישובי מחשב בשיטת אקסטרפולציה של גידול מדדי הצריכה של סוגי משאבים שונים, הובילו למסקנה על מיצוי הסוגים העיקריים של המשאבים בעתיד הנראה ועל הבלתי-נמנעות של ״רעב המשאבים״. בהיותם במרכז תשומת הלב של דעת הקהל העולמית בשנות ה-70, לדוחות של ״המועדון הרומי״ הייתה השפעה משמעותית על המדיניות האקולוגית של המדינות המפותחות. יחד עם זאת הכישלון המדעי של שורה של עמדות יסוד של האקולוגיזם המסורתי מצא ביטוי בעבודות רבות של חברי ״המועדון הרומי״ ובמיוחד בקונספציית ״הגידול האפסי״, שמחברה ומגינה היה הפרופסור ד. מדוז. הספר שפורסם ב-1972 ד. מדוז ״גבולות הגידול״ הכיל מסקנות חד-משמעיות על הבלתי-נמנעות של, כבר בעוד 75 שנה (כלומר בערך ב-2047), במקרה של שמירת הקצבים הקודמים של התפתחות הייצור והגידול של האוכלוסייה, הרס של הסביבה האקולוגית, מיצוי המשאבים הטבעיים עם כל ההשלכות הקשות ביותר הנובעות מכך לכל האנושות. בספר הזה ובעבודה שפורסמה ב-1974 ״דינמיקות הגידול בעולם מוגבל״ מדוז עשה ניסיון לבסס את הכורח של עצירת הגידול הכלכלי וקבלת האסטרטגיה של ״הגידול האפסי״, ובסופו של דבר – עצירת הקידמה המדעית-טכנית והחברתית.
למרות שהקונספציות של מדוז קיבלו תמיכה מצד אקולוגים ופובליציסטים אקולוגיים לא רק ב״מועדון הרומי״, כי אם כמעט בכל העולם, הם גרמו גם ביקורת חריפה
גם מצד כלכלנים וטכנוקרטים, וגם מצד אקולוגיסטים רבים. צוין, בפרט, על המוגבלות של שיטת האקסטרפולציה עצמה, המתאימה רק להערכות כמותיות, להמשכת פעולתן של נטיות שכבר התגבשו בעבר, אבל אינה מסוגלת לקחת בחשבון את השינויים האיכותיים הבלתי-נמנעים בהתפתחות הציוויליזציה. בפרט, הובאה דוגמה של אקסטרפולציה של גידול התחבורה העגלה-משוכה בלונדון בתחילת המאה ה-20, שלפיה בעוד 10 שנים לונדון הייתה אמורה להימצא מתחת לשכבת זבל סוסים בגובה מאתיים מטר. אבל במקום המתיחה של הסוסים הגיע מנוע השריפה הפנימי, מה שהוליד בעיה חדשה – זיהום סביבת האוויר בפליטות של תוצרי השריפה במנועי המכוניות והוצאת מתכת לייצור מרכבי המכוניות.
ביקורת חדה על תורת ״הגידול האפסי״ נשמעה גם משורות האקולוגים. בפרט, האקולוג האמריקאי ב. קומונר בספר ״המעגל הסגור״ הציג שורה שלמה של טיעונים שאין לערער עליהם נגד הקפאת הקידמה המוצעת על ידי מדוז וחברים אחרים של ״המועדון הרומי״.
נקודת המבט של האבולוציוניזם הקוסמי על הבעיה הזו קרובה לדעותיו של קומונר.
איום על קיום האנושות מייצג לא רק הפרת הבטיחות האקולוגית, כי אם גם ההאטה של הקידמה (ועוד יותר – הקפאתה או עצירתה, המתבטאת ב״גידול אפסי״ של הבסיס הייצרני של הקידמה). מדעני ״המועדון הרומי״ וחסידיו ברחבי העולם צודקים לחלוטין בכך, שמדובר בהצלת האנושות מקטסטרופה אקולוגית, ממיצוי בסיס המשאבים של הציוויליזציה האנושית, מהשלכות הקידמה הישרה. אבל האנושות תהיה אכן אבודה, אם היא לא תצא ממסגרת קידמה כזו, אם תעצור את התפתחותה ברמת הקידמה שהושגה, כלומר תפעל בהתאם לאסטרטגיה של הגבלות ההתפתחות, שהוצעה על ידי ד. מדוז ונתמכה על ידי תומכים אחרים של האקולוגיזם המסורתי.
האפשרות של הצלה אינה טמונה בהגבלת ההתפתחות באותה רמה אקסטנסיבית, שבה תפסה אותה התחזית, שנעלה על שיטת האקסטרפולציה הישרה, כי אם בהבטחת תנאים אופטימליים לאינטנסיפיקציה לא-גיאוצנטרית של הקידמה. שינוי כזה של צורת הקידמה ידרוש גיוס ואינטגרציה של המאמצים ברמה כלל-פלנטרית.
רמת ההתפתחות המדעית-טכנית של היום אינה מאפשרת להבטיח את רווחיות הייצור, יעילות כלכלית של העבודה והעלאת איכות חיי האנשים בלי זיהום מסוים של הסביבה ועומס אנתרופוגני על הטבע. צריך לשאוף למינימיזציה של ההשלכות המזיקות של לחץ הציוויליזציה על טבע כדור הארץ, אבל להימנע מהם לחלוטין בלתי-אפשרי. בהתאם צריך למקסס את המאמצים וההוצאות על חיפוש וריאנטות אופטימליות של שימוש בסוגי אנרגיה חלופיים, על הגנת ושיקום הסביבה הטבעית, יציאה לחלל וסיור משאבים של הכוכבים הקרובים ביותר לכדור הארץ של מערכת השמש. רק האבולוציה המשתפרת הלאה של האנושות, הן על כדור הארץ והן בחלל, יכולה להציל את האנושות מהשלכות המוגבלות הגיאוצנטרית שלה עצמה וממוגבלות הטבע הארצי. יש לזכור, שקבלת האסטרטגיה של ״הגידול האפסי״ הייתה מובילה לטוטליטריזם אקולוגי, כלומר לצורה כזו של גיוס חברתי, שבה קיים רדיפה אכזרית על ייצור מעל-לנורמה של מוצרים, קבלת רווח, חריגת-הוצאות של אילו-שהם משאבים, לידת ילדים לא-מאושרים על ידי הרשויות. החיים בחברת ״הגידול האפסי״ היו הופכים לסיוט אכזרי וחסר-טעם, והשליטה בחייו הפרטיים של האדם, ההתערבות של מבני הכוח בהם הייתה עולה על כל מודל של דספוטיזם טוטליטרי של העבר.
הקונספציה של אבולוציה משתפרת, המתפתחת במסגרת הפילוסופיה של האבולוציוניזם הקוסמי, מניחה גיוס של מקסימום הכוחות והאמצעים של הציוויליזציה האנושית לא על הגבלת
ההתפתחות, כי אם על שיקום הסביבה הטבעית. שטחים עצומים של ערים ובמיוחד של מגה-ערים צריכים להיות מיועדים ליערות וגנים, כיסוי הצמחייה של הכוכב צריך להתרחב ללא-הרף. שטחי שמורות הטבע הפראי צריכים גם הם להתרחב ללא-הרף ולהרכיב חלק משמעותי למדי משטחיה של כל מדינה.
מדינה, שתעקוף מדינות אחרות באטרקטיביות של הסביבה הטבעית שלה, תוכל לפצות על חלק משמעותי מההוצאות על חשבון עידוד עולמי של תיירות אקולוגית ומשיכת נופשים לאזורי הנופש שלה. האוטופיה של ״עיר-גן״, שהתפתחה בחשיבה האדריכלית בסוף המאה ה-19, צריכה להפוך למציאות ולהתממש על פני כל הכוכב, ככל שמאפשרים האמצעים, שמבטיחים הקידמה האקולוגית והמדעית-טכנית.
==== החשיבה האקולוגית החדשה ועקרונותיה ====
המעבר לאבולוציה משתפרת מניח יישום בפועל של החשיבה האקולוגית החדשה. היא מניחה את אחריותו של האדם ושל קהילותיו הקונקרטיות למצב הסביבה הטבעית. לא הטבע, כי אם בני האדם מכאן ואילך נושאים באחריות לניקיון, לבריאות, להישרדות, לשימור, להתאמה של האלמנטים הטבעיים, המינים והאוכלוסיות של היצורים החיים, הנמצאים על שטחם. זהו עקרון האחריות, וקודם כל – האחריות החומרית.
העקרון השני של החשיבה האקולוגית החדשה – אחדות הטבע והתרבות, או עקרון הגידול. חלפו אותם הזמנים, שבהם הביוספירה יכלה לשקם לחלוטין ולשנות את הפוטנציאל שלה בעצמה ובאופן ספונטני רק ועל-סמך חוקי האבולוציה הביולוגית בלבד. היום היא זקוקה לעזרה מתמדת וקבועה בשחזור של חומר חי איכותי מצד הציוויליזציה. אם בעבר האדם הותאם לסביבה הטבעית, הרי שעכשיו את הטבע יהיה צורך להחדיר לתוך הווית האדם ובקנה-מידה הולך וגדל לעזור בפעיליות לשחזורו. על זה צריכים להיות מוקצים
כספים גדולים ועבודת יום-יום של מיליוני מקצוענים. אם איזה-שהוא מין הוכנס ל״ספר האדום״, צריך לא לאנח על האובדן, כמו שעושה היום רוב האקולוגים, כי אם מיד להתחיל לגדל אותו ובהתאם להתרבות לשכן. המילה ״תרבות״ באה, כידוע, מהשורש, שציין בשפה הלטינית את המושג ״גידול״. הטבע בהיקפים הולכים וגדלים יהפוך לחלק מהתרבות האנושית, למושא גידול ולתחום מימוש של ההומניזם הטבוע בתרבות האנושית.
העקרון השלישי – אחדות הטבע והאמנות. האדם חייב ליצור את הטבע על פי חוקי היופי, תוך כדי למידה בעת-ובעונה-אחת מהטבע את ההרמוניה והסדר הטמונים בו. אבני-המידה של יצירה כזו אפשר למצוא באמנות של עמים שונים, כולל באמנויות היפניות של יצירת גני אבנים ושילוב הפרחים בסימבוליקה של הפרחים איקבנה.
העקרון הרביעי – קדימות הטבעי על המלאכותי. איפה שאפשר לשחזר את הטבעי, המלאכותי למותר, אפשר להשתמש בו רק כאמצעי לשחזור הטבע החי. איפה שהטבעי בלתי-אפשרי לשחזור, יש צורך ליצור את תחליפו בדרך מלאכותית. דוגמה: אם בלתי-אפשרי לשמר בעלי חיים בסביבת המחיה הטבעית שלהם, יהיה צורך ליצור להם תנאים מלאכותיים או להחיל ברירה מלאכותית. אם בלתי-אפשרי לשמר את הסביבה הטבעית, יש ליצור סביבה מלאכותית, המקורבת למקסימום לתנאים הטבעיים.
העקרון החמישי – היוצר חשוב יותר מהמשמר. את הטבע צריך לא רק לשמר, כי אם גם ליצור. גינון של ערים יעזור יותר לשמר ולשפר את הסביבה הטבעית, מקנסות על חריגה מהרמה המותרית של גזי הפליטה במכונית (אף שגם הם נחוצים).
העקרון השישי – התפתחות חדשנית במקום הגבלה עצמית. שום הגבלה עצמית מודעת בשימוש בטובות במטרה להשיג אילו-שהם טובות רוחניות מיתיות בהמוני האנשים בלתי-אפשרית,
היא גוזלת מהם את משמעות החיים והעבודה היעילה. הגבלה עצמית – נחלתם של הסגפנים, שתמיד היו מעטים. במציאות אפשרית רק הגבלה אלימה, אבל אז אנשים יתחלקו מיד לאלה, שמוגבלים ואלה, שמגבילים. זה משמעו חזרה לימי הביניים או יצירה של צורה כלשהי של משטר טוטליטרי. הדמוקרטיה בנויה על שוויון אפשרויות, תחרות על תוצאות והתרוממות בלתי-מוגבלת של צרכים. אם הטובות מחולקות לפי קופונים, אובד הטעם ביצירתן ובהתאם יורדת כמותן ואיכותן. קטסטרופה תגיע לא ממיצוי משאבים, כי אם מאי-שימוש בהם או משימוש לא-יעיל בהם. המדיניות של הגבלה כללית תוביל לכורח של רגולציה טוטלית, מעקב ובקרה, הענישות האכזריות ביותר על חריגה מהמגבלות.
זו קטסטרופה אינטלקטואלית, מוסרית ורוחנית מלאה. כשהאדם אין לו למה לשאוף, הוא מנוון ויורד, מאבד את הפעילות הגיוסית. ספק אם יש טעם להציל את הטבע במחיר הניוון והמות של האדם. אבל פעילות כזו חוזרת מיד, ברגע שמופיעים אויבים. האוטופיה של הצלת הטבע בדרך של הגבלות, שהכובלות את האדם, תסתיים, כמו שזה כבר היה בהיסטוריה לא פעם, באנטי-אוטופיה של מלחמות השמדה על משאבים עם שימוש בלתי-מוגבל בנשק השמדה המוני. ספק אם יש טעם לנסות להגן על הטבע מההשפעות האנתרופוגניות במחיר הניוון והמות של האדם, ועוד יותר, שגם הטבע לא ישרוד, אם בחברה המוגבלת תפרוץ טבח בלתי-מוגבל על עושר טבעי. רק הכוונה להתפתחות חדשנית יכולה לתרום לאבולוציה משותפת (קו-אבולוציה) של הטבע והאדם, שעליה כותבים כל כך הרבה האקולוגים.
העקרון השביעי – זכותו של האדם להפיכה יצירתית ושיפור של הטבע, אבל בלי אלימות כלפיו. הקריטריון של שיפור הוא העלאת רמת הבריאות
של היצורים המשופרים, וקריטריון האלימות – דגרדציה ומחלות בעקבות התערבות הרסנית של האדם בתהליכים טבעיים. לשיפור עומד גם האדם עצמו, האקולוגיה של האורגניזם שלו דורשת שיפור מתמיד במאמציו שלו בעזרת שיטות מדעיות.
העקרון השמיני – אומץ נחוץ בהפיכת הטבע לא פחות מאשר זהירות. אי-אפשר לנצח לרעוד מפחד מהסיכויים המזעזעים של מחקרים מדעיים ולדכא את היוזמה של המדענים באיסורים חסרי-טעם. האמת צריכה להיקבע בדיונים מדעיים, ולא בסעיפי חוק העונשין. ניסויים ביוטכנולוגיים אכן מכילים חלק מסוים של סכנה, אבל סכנה גדולה עוד יותר נושאת בתוכה הירידה למחתרת, ההסמכה-בסוד ואי-הפומביות בעריכת ניסויים כאלה. את החיפוש המדעי לא יעצרו בכל אופן שום הגבלות, איסורים וענישות. צריך, להפך, להנהיג פרסום חובה של נתונים על אילו-שהם ניסויים מסוג כזה עם דיון רחב ביותר של הנתונים האלה על ידי מומחים על בסיס גישה משולבת. רק במקרה של גילוי אילו-שהן השלכות שליליות מותרת התערבות הרשויות, וגם היא בדמות מוראטוריום על עריכת מחקרים עד לבירור המצב.
העקרון ״הטבע יודע יותר טוב״, שנוסח על ידי האקולוג האמריקאי המפורסם ב. קומונר, צריך להיתוסף על העקרון התשיעי: ״האדם מסוגל לדעת ולעשות יותר טוב״. אם בעבר האדם רק העתיק את הטבע, תוך השתלבות בסדר המערכתי המסובך בצורה פנטסטית שלו, הרי שעכשיו הוא מקבל כמה, עדיין חלשות מאוד ומוגבלות, אפשרויות לכך, לעבור אותו,
״לייצר״ תהליכים טבעיים לפי מידות אנושיות, לווסת מערכות טבעיות ולהשתיל בהן קשרים הדדיים אנתרופוגניים מועילים לטבע ולאדם. יש לנטוש את האידיאליזציה של הטבע ואת הפחד ממנו. הרגולטורים הטבעיים הם
לא-מספקים-עצמם כמו הוויסות העצמי של השוק הספונטני בכלכלה האנושית. צריך להימנע רק מרגולטורים כאלה, שמפרים את פעולת מערכת הוויסות העצמי ולשנות ללא-הרף את עקרונות הוויסות בהתאם לנסיבות שהתגבשו. הוויסות לא צריך להפריע לתחרות, שהיא התנאי החשוב ביותר של התפתחות.
הטבע בכללותו אכזרי, אדיש, פרימיטיבי, אגואיסטי גם ביצירותיו וגם בדרכי הסידור והוויסות העצמי. לכן העקרון העשירי טמון בהרחבת על הטבע של כמה ביטויים של הומניזם אנושי. האדם צריך לקחת על עצמו את האחריות לבריאות הטבע החי, להגנה על הנציגים החלשים של הפלורה והפאונה, לשימור הטבע הפראי בצורתו הבתולית, ולטבע
״המואנש״ – תחת הגנה ובעזרת הציוויליזציה האנושית. יש להרחיב את הפונקציה המגנה של הציוויליזציה האנושית על ״אחינו הקטנים״. אותם צריכים, לפי הצורך, לטפל, להציל, לספק אוכל, אפילו לאמן. הדיבור הוא, כמובן, על אותם המקרים, שבהם נותנים כשלים מנגנונים טבעיים של הבטחת הישרדות. האדם צריך לקחת על עצמו את הדאגה לאוכלוסייה החוץ-אנושית של הגלובוס. גידול האוכלוסייה של כדור הארץ צריך ללוות בגידול מתאים, ולא בירידה, של ״האוכלוסייה״ החייתית והצמחית. המאבק במחלות ובמוות צריך להיתרחב לאוכלוסיות של בעלי חיים וצמחים. האדם יכול לשרוד על כדור הארץ רק ביחד עם עולם החי והצומח, ולא על חשבון הדגרדציה והמות שלו.</text>
      <sha1>8jeukj7853e6wm1z14z2v9njccf68ep</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3085028</id>
      <parentid>3085027</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T09:27:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* האבולוציוניזם הקוסמי והפרשנות הגיאוצנטרית של האבולוציוניזם */</comment>
      <origin>3085028</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="86099" sha1="2ul215l0ghgf8vxvrsyog6a1nwiirrp" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 1]]

== פרק 1. האבולוציוניזם הקוסמי כיסוד פילוסופי של התיאוריה הכללית של האבולוציה ==

==== פרולוג ״בשמיים״ ====
{{רן|1=
בפרולוג בשמיים מתחיל היצירה האלמותית של גתה, ״פאוסט״. ״הפרולוג בשמיים״ לאבולוציית האנושות, המתבטאת בהיסטוריה העולמית של הציוויליזציה האנושית, כמו של כל ציוויליזציה קוסמית אחרת, הוא האבולוציה של היקום. טוב מאוד על כך כתב הפילוסוף והתרבותן הגרמני המצוין א. הרדר. ״הפילוסופיה של ההיסטוריה של המין האנושי, – הדגיש הוא, – חייבת להתחיל בשמיים, כדי להיות ראויה לשמה. מכיוון שביתנו – כדור הארץ אינו ניחן מעצמו ביכולת ליצור ולשמר יצורים אורגניים, לא עצמו הסתדר ורכש את צורתו, וכל זה – הצורה, ההתקן, היכולת להוליד יצורים – מקבל מהכוחות, החודרים את היקום שלנו, הרי שיש לבחון את כדור הארץ קודם כל לא בנפרד, כי אם במקהלת העולמות, שבה הוא מוצב״ (הרדר א.ג. רעיונות לפילוסופיית ההיסטוריה של האנושות. – מ.: נאוקה, 1977, עמ' 13).
להרדר גם שייכת הקדימות בתיאור האבולוציה הקוסמית כתהליך של עלייה מהפשוט למורכב, מהנמוך לגבוה, מהנמוך-מאורגן לגבוה-מאורגן. כמובן, בימי הרדר אפשר היה רק לתעד את התנאים המוקדמים של ההיסטוריה האנושית באבולוציה הקוסמית. עניים מדי היו עוד הידע על האוניברסאליות של האבולוציה, ואת ההיסטוריה אפשר היה לבחון רק במסגרת התמונה הדתית של העולם, כהשפעה דירקטיבית
של ״השמיים״ על ״האדמה״. נכון, כבר אז, ואף קודם לכן, אחרי התגליות של ג'ורדנו ברונו נודע, שכדור הארץ – אי קוסמי כזה כמו מרקורי או מאדים, והשמש שלנו – כוכב רגיל, שאינו, כמו כדור הארץ, מרכז היקום. אבל ההיסטוריה הקוסמית היא פרולוג להיסטוריה של האנושות גם במובן זה, שהיא האחרונה מייצגת אבולוציה של קהילת האנשים כמעין יצורים קוסמיים. הכפילות של טבע האדם נמצאת, בראש ובראשונה, בכך, שהוא – בו-זמנית יצור ארצי וקוסמי, הנקרע בחייו בין מהותו הארצית לקוסמית. וכדור הארץ שלנו – מבודד על ידי האטמוספרה, שכבת האוזון שלה, פלנטה מאוד מיוחדת, ייחודית, ובו-זמנית – חלק אורגני של אבולוציית הקוסמוס. ״אני בגופי בעפר מתבלה, בשכלי ברעמים מצווה״, – כך תיאר את הכפילות הזו המשורר הרוסי גברילה דרז'בין. הרדר גם הוא התכוון לכפילות הזו של הטבע האנושי, כשכתב על הכורח של פרולוג להיסטוריה האנושית ״בשמיים״. ידידו של המשורר-פילוסוף הגרמני הגדול גתה, הרדר זכר את ״הפרולוג בשמיים״, המתואר בטרגדיה האלמותית ״פאוסט״, שבה אלוהים ומפיסטופל מתווכחים על מהות האדם. ההתחלות הגבוהות, הקוסמיות, והנחותות, הצרכניות, תמיד נוכחות בטבע האדם ובתרבותו.
אך היום עלינו לחשוב מחדש על הגיגיהם של קודמינו הגדולים, שחיו בגרמניה במאה ה-19, שכן הפרולוג הקוסמי של ההיסטוריה האנושית – לא רק פרולוג, כי אם גם מעין פתיח, ואחר כך גם המשך של ההיסטוריה הזו בכל רגע של אבולוציית האנושות. שהרי אבולוציית האנושות – גם היא תהליך יוצר-קוסמוס. מכאן, שבחינת האבולוציה החברתית-היסטורית כשלב חוקי של האבולוציה הקוסמית מותנית בטבעו של האדם כיצור ארצי ובו-זמנית היוצר קוסמוס מיוחד. בעיצוב כדור הארץ, האדם כבר בכך הופך את היקום. ולא לדבר על כך, שהיום הוא יותר מאי-פעם נמשך אל היקום גם במדעו, גם בצעדיו הראשונים בהשתלטות על הקוסמוס, וגם בתפיסת עולמו. שכן יצירת קוסמוס הומאני, מהוהה-אנושות, רוחני יותר ויותר מתיישבת בתודעת האדם כמטרה החשובה ביותר והמשמעות העמוקה ביותר של חיי האדם. התהליך האבולוציוני, החודר את כל מה שקיים מהיקום העצום ועד חיפושית קטנטנה ועד האדם – הוא קוסמי
תהליך, ואת התורה עליו אנחנו מכנים אבולוציוניזם קוסמי.
}}

==== האבולוציוניזם הקוסמי והקוסמיזם של החשיבה הפילוסופית ====
{{רן|1=
האבולוציוניזם הקוסמי כמערכת של הסבר העולם יש לו כתנאי מוקדם את הקוסמיזם – כיוון של המחשבה הפילוסופית, שבבסיסו מונחת ההכרה באחדות האדם והקוסמוס, במהות הקוסמית ובטבעו של האדם, במשמעות הקוסמית של חיי האדם, ביכולתו לדעת ולשנות את הקוסמוס. הקוסמיזם היווני הקדום מתבסס על הכרת הקוסמוס כסיבה-ראשונה של כל מה שקיים, כולל האלים האלמותיים, כסדר הרמוני, שנוצר כחלופה לכאוס, מתוך ארגונו ויצירת התארגנויות כדוריות אידיאליות. האידיאליזציה של הקוסמוס הובילה לייצוג שלו כנושא ההרמוניה העולמית והיופי העליון, התגלמות התבונה העולמית – הלוגוס. בימי הביניים הקוסמיזם העתיק מפנה מקום לתיאוצנטריזם, אבל תקופת הרנסנס מחיה גם את תפיסת העולם הקוסמית בדמות ייצוג על אחדות שני העולמות – המיקרוקוסמוס – עולם האדם והמקרוקוסמוס – היקום. בעידן החדש מתפתח בסערה הקוסמיזם המכני, המבוסס על התגליות המדעיות היסודיות של קופרניקוס, גלילאו, ברונו, ניוטון ועל ההכללות הנטורפילוסופיות של דקארט, פונטנל, לפלס, לייבניץ, קאנט, הגל ואחרים.
עידן חדש בהתפתחות הקוסמיזם פתח הקוסמיזם הרוסי, שבו מבחינים בשני זרמים עיקריים – הדתי-פילוסופי והמדעי-טבעי. הקוסמיזם הדתי, המיוצג בשמותיהם של פילוסופים רוסים מצוינים כמו ו. סולוביוב, נ. פיודורוב, ס. בולגקוב ואחרים, מתבסס על הרעיון האורתודוקסי של ״האלהת״ הקוסמוס, כלומר מעבר תחת השפעת אנרגיות הלוגוס האלוהי של ההתפרצות הקוסמית הבלתי-מנוהלת והאדישה לאדם למצב של מלאות באהבה ובחסד. בהתאם להשקפות אלה ביצוע חטא-הקדמון על ידי האדם עיוות גם את התפתחות הקוסמוס, והעניק לסדר הקוסמי מבנה מכני, שבעקבות כך האדם, שגורש מגן-עדן, נידון לחיות בעולם לא-מסודר, אכזרי, מלא ברע. כדי להחזיר את האדם ואת הקוסמוס המקיף אותו לאלוהים, לתת לו דוגמה של כפרת החטא, נשלח לאדמה ישו. אך לא קבלה פסיבית של קורבן ישו, כי אם רק עבודה קבועה על שינוי הקוסמוס ושל עצמו, יכולה לתרום להאלהת הקוסמוס, ליצירת הרמוניה עולמית, להומאניזציה של העולם הארצי, למילויו באהבה והסכמה.
למרות המיסטיקה, האוטופיות והפנטסטיות של ייצוגים רבים של הקוסמיזם הדתי הרוסי, שדוגמה להם היא הרעיון של נ. פיודורוב על האפשרות של תקומת המתים לחיים ארציים מדור לדור בדרך טבעית, לאופטימיות הקוסמית של הכיוון הזה של המחשבה הפילוסופית יש גם גרעין רציונלי. הוא טמון בביסוס היכולת של האדם להפוך ליוצר העולם, לשנות ולשפר גם את העולם המקיף וגם את עצמו על עקרונות האנושיות, האהבה, שיתוף הפעולה ומימוש המשימה הקוסמית של האדם. במובן זה הקוסמיזם הדתי הרוסי מגיע לפסגתו בפילוסופיית היצירתיות של נ. ברדיאייב.
הצד האוטופי של השקפות אלה בצירוף הרעיונות המרקסיסטיים של הפקעת המפקיעים, המהפכה המטהרת-כול והדיקטטורה של הפרולטריון הוגשם למציאות על ידי הקומוניזם הרוסי, הפך לאחת מאבני הפינה של האידיאולוגיה האתאיסטית-דתית שלו. זה הביא השלכות איומות. אבל החלום האנושי-כללי הגדול על שיפור עצמי של האדם ושל כל סדר-העולם לא יכול מזה להיות מוכתם. המשמעות של הקוסמיזם הרוסי בכך, שנציגיו לא רק ביטאו את החלום הזה בדמות של משימה-על החשובה ביותר והמשמעות של הקיום האנושי, כי אם גם ציינו דרכים מסוימות להעלאת התפקיד הקוסמי של האדם, למימוש המשימה-העל הזו, כשהם מחברים את הרעיון של השיפור העצמי עם הרעיון של שיפור סדר-העולם.
תפקיד מיוחד בשיפור הידע המדעי על האפשרויות הקוסמיות של האדם שיחק הקוסמיזם הרוסי המדעי-טבעי, שנציגיו הבולטים ביותר היו ק. ציולקובסקי, ו. ורנאדסקי, א. צ'יז'בסקי ונ. חולודני. בהיותם מודרכים על ידי הרעיון המשותף לקוסמיסטים הרוסים על אי-השלמות של ההוויה הארצית ועל הכורח לשפרה בדרך של פיתוח אמצעים קונקרטיים של השפעת התהליכים הקוסמיים על כדור הארץ, ק. ציולקובסקי מפתח מודלים של טכניקת הטילים (שנועדו לא רק להפקת משאבים מהקוסמוס, כי אם גם להפצת התבונה ביקום), ו. ורנאדסקי יוצר את התורה על הביוספירה והפיכתה לנואוספירה (שבה הארגון התבוני של כל המרחב שסביב-כדור-הארץ יהפוך ליסוד של אינטראקציה הרמונית של האדם והטבע), א. צ'יז'בסקי חוקר את השפעת התהליכים הקוסמיים על ההיסטוריה של האנושות ועל בריאות האדם.
האבולוציוניזם הקוסמי מייצג שילוב עמוק של קוסמיזם ואבולוציוניזם. כמובן, המילה עצמה ״קוסמי״ מנוצלת על ידינו לא במובן המיסטי, כי אם במובן השאול – כביטוי של השאיפה של האדם לארגון מחדש של העולם לפי מידות אנושיות, לסידור מחדש של הקוסמוס הנגיש. האדם עצמו הוא אבולוציה, המהווה-אנושות את הקוסמוס.
}}

==== האבולוציוניזם הקוסמי והפרשנות הגיאוצנטרית של האבולוציוניזם ====
{{רן|1=
אז, האבולוציוניזם הקוסמי הוא, קודם כל, גישה פילוסופית-תפיסתית-עולמית, המכוונת את הידע המדעי לחיפוש חוקיות כללית של האבולוציה של התהליכים הקוסמיים המגוונים ביותר, כולל כדור הארץ כמושא קוסמי ואת האדם כלא רק יצור ארצי, כי אם גם גורם של האבולוציה הקוסמית. עוד, האבולוציוניזם הקוסמי הוא קוסמיזם לא-גיאוצנטרי, כלומר תפיסת עולם קוסמית כזו, הבוחנת את האבולוציה של הידע האנושי ו
הפרקטיקה תחת זוית הראייה של היציאה מעבר לגבולות המוגבלות הארצית, הגיאוצנטרית, מגן על האפשרויות הקוסמיות של האנושות המתפתחת.
בעניין זה אופייניות מאוד הניסיונות להעמיד מול האבולוציוניזם הקוסמי את הווריאנטה הגיאוצנטרית של האבולוציוניזם הפלנטרי. האבולוציוניזם הפלנטרי, כלומר הכוונת הידע לזיהוי האבולוציה של כוכב הלכת כדור הארץ, מקבל את התפתחותו המקיפה רק מתוך עמדות של בחינת כדור הארץ כחלקיק של הקוסמוס, שתהליכיו האבולוציוניים מייצגים וריאנטה, אמנם מיוחדת, ייחודית בדרכה, אך וריאנטה של האבולוציה הקוסמית. הווריאנטה הגיאוצנטרית של האבולוציוניזם הפלנטרי, ראשית, מצמצמת את האבולוציה הקוסמית של האנושות, לכל היותר, לכיבוש המרחב שסביב-כדור-הארץ, ושנית, מציגה אותה ״בצלם ובדמות״ של האבולוציה הארצית.
כך, מחבר התקציר ״ייחודיות האבולוציה הפלנטרית״ (בספר: קונספציות של מדעי הטבע המודרניים. התקצירים הטובים ביותר – רוסטוב-על-דון: פניקס, 2002 – 352 עמ', עמ' 169-170) רואה את אחת המשמעויות המתודולוגיות החשובות ביותר של האבולוציוניזם הפלנטרי בכך, שהוא, בהשגת ידע חדש ובשיטתו, עוזר להתגבר על סטריאוטיפים שהתקבעו בהבנת המציאות. ״אחד מהסטריאוטיפים כאלה, – הוא סבור, – הוא הייצוג של האדם כמדרגה העליונה של האבולוציה הארצית, הניחן ביכולת של שיפור עצמי והתפשטות בלתי-מוגבלים, גם במרחב וגם בזמן. הציוויליזציה האנושית כאנתרופוספירה היא אחת מתכונות החומר הפלנטרי. שלביותה ההיסטורית מותנית בסופיות הקיום של כל מערכת חומרית, כלומר לתכונה הזו יש אזור מקומי של מרחב-זמן, הייחודי רק לה. הפנטזיות על היכולת של האדם להשתלט על עולמות קוסמיים אחרים… אין להן דבר משותף עם המציאות. מרחב הקוסמוס הקרוב – הנה אותו קטע מקומי של היקום, שהאדם מסוגל
להשתלט עליו ולקולוניזציה״.
בקריאה המחושבת למדי הזו להגביל את האבולוציה של האנושות לגבולות כדור הארץ והמרחב שסביב-כדור-הארץ בולט ביותר האבולוציוניזם הגיאוצנטרי כחלופה לאבולוציוניזם הקוסמי, כתוכנית של אבולוציוניזם לא-קוסמי ואף אנטי-קוסמי. תוכנית כזו מבוססת על קיבוע ואקסטרפולציה ישירה של הנסיבות, שנתקל בהן המדע בסוף המאה ה-20 – תחילת המאה ה-21. היציאה לחלל וההשתלטות ההולכת ומתחזקת על המרחב הקוסמי שסביב-כדור-הארץ הראו יחד עם זאת את הקשיים העצומים של השתלטות על קוסמוס מרוחק יותר אפילו בגבולות מערכת השמש. הגידול המעריכי של ההוצאות על השתלטות אפילו על החלל הקרוב ואי-ההחזר שלהם בפרספקטיבה הנראית דורשים הקרבה מסוימת מהחברות של המדינות המפותחות ביותר, נכונותן
״לקרוע״ מהבטחת רווחתן אמצעים משמעותיים מאוד ולהעצים בכל דרך את שיתוף הפעולה הבינלאומי בסיכויים מעורפלים מאוד לקבל איזושהי תועלת מוחשית מהמאמצים האלה. כתוצאה כבה האופוריה, שבה בשנות ה-60-70 ואף ה-80 ליוו את הטיסות לחלל, כשנראה היה, שהאדם יוכל באותה קלות להשתלט על כל מרחבי החלל, כמו שהצליח להתגבר על ״החיבוק״ הגרוויטציוני של אמא-אדמה. בנוסף, נעלם הצורך במירוץ שאפתני על השתלטות על החלל, שבמידה מסוימת הצדיק את עצמו כחלק ממירוץ החימוש במאבק על הישרדות בין מבני הגיוס של המערב והמזרח, ארה״ב ובריה״מ.
נבלמה בעקבות קשיים אובייקטיביים גם ההשתלטות לא רק על המקרוקוסמוס, כי אם גם על המיקרוקוסמוס, ועל התהליכים האבולוציוניים, המתנהלים על כוכב הלכת שלנו. כל השיהוי והפסקות בשלבי העלייה בהתפתחות הרצופה של הידע גורמים למצבי משבר בהבטחה התפיסתית-עולמית של המדע וכתוצאה, להתפרצויות של פסימיות, ספקנות ואגנוסטיות ביחס לאפשרויות הידע וליכולת של הציוויליזציה האנושית לפרוץ מעבר לגבולות
של גבולות בלתי-ניתנים-לחצייה אי-אילו.
החשיבה הגיאוצנטרית, כולל בתחום המתודולוגיה של האבולוציוניזם הפלנטרי, תמיד, בסופו של דבר, נתקלת בייצוג על קיומם של גבולות בלתי-ניתנים-לחצייה, הקשורים במוגבלות העקרונית של צורות הידע והפרקטיקה הגיאוצנטריות. זה מזכיר את האפוריה המפורסמת של זנון על אכילס והצב: אכילס הנע במהירות לעולם לא ישיג את הצב הזוחל לאט, אם מסלול התנועה של הצב נחשב כמגבלה בלתי-ניתנת-לחצייה לתנועת אכילס. אך ברגע שאנחנו מרשים לעצמנו את האפשרות של אופי שונה איכותית של תנועה, שנפתחת מעבר לעמדת הצב, אכילס מתקדם בחופשיות הלאה, והצב נשאר הרחק מאחור, תוך כדי המשך, בכל זאת, לשמש אידיאל של החשיבה ״הצבוצנטרית״.
הנה גם בהצגה המכילה למדי שנבחנה על ידינו לעיל של הווריאנטה הגיאוצנטרית של האבולוציוניזם הפלנטרי יש לשים לב לעמדות הבאות שהמחבר מגן עליהן:
האבולוציוניזם הקוסמי כמערכת חשיבה, המועמידה עקרונית את עצמה מול הגיאוצנטריזם, שואף לבסס אנטיתזות על כל העמדות שנוסחו לעיל. ראשית, האדם הוא דווקא המדרגה העליונה של האבולוציה הארצית והמדרגה העליונה או אחת מהמדרגות העליונות של האבולוציה הקוסמית. האדם הוא כוח קוסמי עוצמתי, המסוגל לשנות את כדור הארץ כגוף קוסמי ולסדר אותו מחדש בדרך אנושית, שלא לדבר על שאיפתו של האדם לחלל במטרה לשנותו לפי חוקי האנושיות. בזאת טמונה אחת המטרות החשובות ביותר של ציוויליזציה מפותחת מאוד, בעוד שציוויליזציה מפותחת פחות נאלצת להיסגר באבולוציה פלנטרית. שנית, דווקא היכולת לשיפור עצמי בלתי-מוגבל היא התנאי המוקדם החשוב ביותר הן של האבולוציה הפלנטרית והן של האבולוציה הקוסמית של האנושות. כמובן, מגבלות יש, אבל הן מוחלטות רק במסגרת רמה מסוימת של התפתחות היסטורית, והאבסולוטציה שלהן אינה משמעה דבר אחר מאשר שלילת אילו-שהם סיכויים של התפתחות כזו, מה שעומד מול העובדות של ההתפתחות הפרוגרסיבית של האנושות מימי קדם ועד ימינו. שלישית, האדם הוכיח את יכולתו להתפשטות כמעט בלתי-מוגבלת במרחב-זמן לפחות כבר בכך, שבימי קדם של ההיסטוריה שלו התיישב על פני כל הכוכב, ובכך נתן את הבסיס לאבולוציה הפלנטרית של האנושות. ספק אם לאנשים הפרימיטיביים היה קל יותר לנוע לאזורי כדור הארץ, תוך סבל מקור, רעב וחסרים מגוונים, מאשר לאנשים המודרניים, היוצרים מודלים חדשים יותר ויותר של טכניקה חדשנית, לבצע תנועות חדשות וחדשות בחלל הקוסמי בחיפוש אחר משאבים ותגליות. רביעית, המדע כבר הוכיח את היכולת של האדם לצאת מעבר לגבולות החומר הפלנטרי, שממנו הוא עצמו בנוי, לפחות כבר בכך, שחדר בידיעתו אל המיקרו- והמגה-עולם, העולמות הלא-גיאוצנטריים, המסודרים בצורה שונה לחלוטין מגופו של האדם הנתון למוות. חמישית, אין שום הוכחה לבלתי-נמנעות הקטלנית של כליונה של האנושות. בלתי-נמנעות כזו דווקא נוצרת בעקבות מיצוי המשאבים של הכוכב הקטן שלנו במקרה, שהאבולוציה הפלנטרית של האנושות לא תצליח ליצור תנאים מוקדמים לאבולוציה הקוסמית שלה. השלבים ההיסטוריים של התפתחות האנושות דווקא מראים את הרחבת היכולת של האדם להתגבר על הגבולות, המותנים במוגבלות הגופנית שלו.
למשל, בהתקדם מהשימוש בכוח הסוסים והשוורים, אחר כך – קיטור, בנזין, חשמל, ולבסוף – לשימוש בעוצמת האטום המפוצל, מנועי סילון ומנועי טילים. שישית, אין שום אזור מקומי סגור של מרחב-זמן, שנקבע מראש להתפשטות הציוויליזציה הפלנטרית. הרחבת אזור ההתפשטות תלויה בעוצמת המנועים, בציוד הטכני ובהבטחת המשאבים של התנועות, והגורמים האלה משתפרים עם הזמן. ולבסוף, שביעית, האדם כבר החל לממש את ״הפנטזיה חסרת-הבסיס״ הוותיקה שלו – את החלום על השתלטות על עולמות קוסמיים אחרים. הקשיים של השתלטות כזו גדולים מאוד, וצריך ללמוד אותם. אבל אין שום יסוד לחשוב אותם לבלתי-ניתנים-לחצייה לחלוטין. אנשים התגברו כבר באבולוציה שלהם על כל כך הרבה קשיים שהיו בעבר בלתי-ניתנים-לחצייה, שכמעט ואין טעם לאדם המודרני להכריז על כל קושי חדש כעל בלתי-ניתן-לחצייה. קשיים בלתי-ניתנים-לחצייה נוצרים בכל שלב של התגברות על קשיים שהיו בעבר בלתי-ניתנים-לחצייה. בהתאם לכך ניתן לראות באבולוציוניזם הקוסמי מתודולוגיה של התגברות על הקשיים ״הבלתי-ניתנים-לחצייה״ ופתרון הבעיות ״הבלתי-פתירות״ של ההווה. כי האבולוציוניזם הקוסמי מבטא פעילות גיוס גבוהה של התבונה האנושית, המכוונת לידיעה ולהשתלטות על העולמות הקוסמיים ״המעבר לגבולות״ ורמות ההתפתחות ההומניסטית של הציוויליזציה האנושית.
}}

==== הזיקה ההדדית של האבולוציוניזם הקוסמי, הגלובלי והאוניברסאלי ====
האבולוציוניזם הקוסמי כקונספציה פילוסופית-תפיסתית-עולמית נמצא בקשר בלתי-נפרד עם הקונספציות של האבולוציוניזם הגלובלי והאוניברסאלי. האבולוציוניזם הגלובלי יכול להיקרא גם אבולוציוניזם מטא-גלקטי. הוא מתבסס על עובדות האבולוציה של כל העולם הנצפה על ידי האדם במסגרת היקום שלנו – המטא-גלקסיה. ההיווצרות של המטא-גלקסיה באמצעות המפץ הגדול מתוך מצב סינגולרי מיוחד, ההתפשטות שלה, היווצרות מבנים חומריים שונים – חלקיקים יסודיים, אטומים, מולקולות, צבירי גלקסיות, כוכבים, כוכבי לכת, מערכת השמש, כדור הארץ, הביוספירה, האנושות – מייצגת מנקודת המבט של האבולוציוניזם הגלובלי תהליך אבולוציוני אחיד, הכולל בתוכו שורה שלמה של תהליכים אבולוציוניים מובדלים יחסית, אך קשורים זה בזה. לכל התהליך האבולוציוני הגלובלי בכללותו אופייני הברירה הטבעית, שמירת המבנים התפקודיים היעילים ביותר, דחיית מבנים וצורות בלתי-תחרותיים. התהליך האבולוציוני הגלובלי משפיע על התהליכים האבולוציוניים המקומיים, המתנהלים באזורים המקומיים המגוונים ביותר של המטא-גלקסיה. זה מתבטא, בפרט, בעקרון האנתרופי כביכול, שלפיו הקבועים הפיזיקליים ותכונות המטא-גלקסיה שלנו הם כאלה, שאילו היו מעט שונים, האדם על כדור הארץ פשוט לא היה יכול להיווצר. האחדות של האבולוציה ההיסטורית של היקום שלנו, הביוספירה והאדם, המתבטאת בעקרון האנתרופי, מאפשרת לאבולוציוניזם הגלובלי להפוך ליסוד מתודולוגי
לזיהוי חוקיות חדשות וקשרים הדדיים של התהליכים האבולוציוניים הגלובליים והמקומיים.
האבולוציוניזם הקוסמי, הקולט לתוכו את התוכן הרציונלי של האבולוציוניזם הגלובלי והעקרון האנתרופי, יחד עם זאת עומד מול הפרשנות הגיאוצנטרית שלהם. היקום אינו מסודר ״בצלם ובדמות״ של כדור הארץ שלנו, הוא כולל מגוון בלתי-נדלה של עולמות קוסמיים. העקרון האנתרופי פועל רק בשכבה הגיאוצנטרית של החומר של המטא-גלקסיה, המקבילה ליכולת התפיסה האנושית של התופעות שהתגבשה בתנאי כדור הארץ.
ההכללה של האבולוציוניזם הגלובלי והעברת מסקנותיו היסודיות מתיאור היקום שלנו – המטא-גלקסיה – אל היקום כאוניברזום, כשלמות, הכוללת בתוכה את כל מה שקיים, את כל העולמות הלא-גיאוצנטריים האפשריים, יוצרת יסודות לקונספציה של האבולוציוניזם האוניברסאלי, שיש לה משמעות קוגניטיבית, הוריסטית ומתודולוגית עצומה. הרעיון הראשי של האבולוציוניזם האוניברסאלי טמון במודעות לאוניברסאליות, לכלליות של האבולוציה ובהתאם, בפיתוח ייצוגים על אבולוציה של היקום כשלמות (אוניברזום) על בסיס העלאת לכלליות את אותן החוקיות הכלליות, המתחקות בתהליכים האבולוציוניים ההטרוגניים ביותר של הטבע החי והדומם, החברה והאדם.
ההבדל של האבולוציוניזם האוניברסאלי מהאבולוציוניזם הגלובלי טמון בכך, שאם במסגרת האבולוציוניזם הגלובלי מדענים מנסים לשחזר את האבולוציה בעולם הנצפה, הנחקר, שהפך למושא מחקרים מדעיים, עליו אנחנו מקבלים מידע מסוים, הרי שברמת האבולוציוניזם האוניברסאלי נעשה ניסיון לתאר את האבולוציה בכל העולם חסר-הגבולות, האינסופי, הבלתי-נדלה איכותית – האוניברזום. בצד זאת האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא תורה פילוסופית, מכוונת-עולם, על כלליות האבולוציה ועל אי-האפשרות של אילו-שהם שינויים
בדרך חוץ-אבולוציונית, נסית.
את המשימה, שא. קאנט בתחילת המאה ה-19 ראה כבלתי-מושגת לחלוטין, – ידיעת עולמות שמימיים, בלתי-נתפסים, מנסים היום לפתור, עם חלק גדול למדי של התניה, כמובן, דרך אוניברסאליזציה של העקרונות ומנגנוני האבולוציה, הפועלים בתהליכים האבולוציוניים המקומיים של העולם המוגבל הגיאוצנטרית הנגלה לפנינו בתצפיות, בתפיסות, במדידות ובהכללות תיאורטיות – אותו עולם, הנדע מכוכב הארץ הקטן שלנו – ומוגבל לא רק במאפייני התנועה של החומר הטבועים בו, כי אם גם ביכולת הידיעה המאורגנת בדרך-ארצית שלנו. האבולוציוניזם ניצב כטלסקופ תיאורטי עוצמתי
שמאפשר לידיעה האנושית לגלות את התכונות המהותיות ביותר של עולמות אחרים, בלתי-נתפסים, של האוניברזום בכללותו. כמובן, ״התמונה״ שאנחנו מקבלים ב״תפיסה״ התיאורטית של העולמות האלה יוצאת מעורפלת מאוד, עם תערובת משמעותית של מאפיינים, היוצאים מהמבנה של דרך התפיסה שלנו. אך המשמעות של האבולוציוניזם האוניברסאלי כניסיון לפרוץ מעבר לגבולות היכולת האנושית המוגבלת מטבעה של ידיעה היא עצומה. עצומה וגם ביחס התפיסתי-עולמי, וגם במתודולוגי, ואף בפסיכולוגי, מכיוון שהאוניברסאליזם של החשיבה המדעית והמדעית-פילוסופית מאפשר לבנות עד לרמה הגבוהה ביותר את התמונה המדעית של העולם, לפתח את אותם העקרונות והאידיאלים של הידיעה, שבמסגרתם במצב הידיעה הנתון ״מוארת״ המציאות האובייקטיבית ואשר מאפשרים לתאם את ההבנה של קטעי המציאות, הנחקרים ברמות המגוונות ביותר של המדע הקונקרטי. בלעדי זה המדע פשוט יתפורר שוב להמון ״רסיסים״ ספציפיים, לניסויים אקראיים, להיפותזות לא-מעובדות, להסברים לא-קשורים, והמדענים יעבדו בניתוק מוחלט ממדענים אחרים, מה שבמידה מסוימת גם קורה במדע הלא-קלאסי וה״פוסט-לא-קלאסי״
.
אוניברסאליזם טבוע בכל תמונת עולם בכלל, הוא התכונה הבלתי-נפרדת שלה, האטריבוט שלה. לתמונת העולם העתיקה היה טבוע האוניברסאליזם הגיאוצנטרי ובאותו זמן הקוסמיזם הגיאוצנטרי. תמונת העולם של ימי הביניים, בהיותה עקרונית לא-מדעית, התייחדה בתיאולוגיזם אוניברסאלי ובאנטי-קוסמיזם תיאולוגי. דווקא זה דחף את ההנהגה של החברה של ימי הביניים, שבה הכנסייה שיחקה את תפקיד ההתחלה המאחדת, לרדוף אחרי המדענים (ולא ההבדלים בין הסכמה האריסטוטלית-תלמית והסכמה הקופרניקית של תנועות גרמי השמיים). התמונה המדעית של העולם של העידן החדש ייצגה מכאניציזם אוניברסאלי. התמונה המדעית של העולם, שהתגבשה במאה ה-20, הייתה ונשארה קוונטית-רלטיביסטית, כלומר אופיינית לה אוניברסאליזציה של הייצוגים הקוונטיים-מכאניים על המיקרועולם והייצוגים הרלטיביסטיים על המגה-עולם, היוצאים מהתורה היחסותית הכללית. האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא כיוון של אוניברסאליזציה של ייצוגים על האבולוציה, הופעתו כבר כשלעצמה מעידה על התגבשות של תמונת עולם מדעית חדשה ושל תפיסת עולם מדעית חדשה, המייצגת חיבור של אוניברסאליזם ואבולוציוניזם. לנגד עינינו מתרחשת התהוות של תמונת עולם אבולוציונית עקבית.
היא שוב, כמו בעידנים הקודמים של ההיווצרות וההתפתחות של תמונות עולם, כוללת בתוכה את ההישגים החשובים ביותר של התמונות הקודמות. היא גיאוצנטרית בדרכה, מכיוון שהיא מאברסאלית את הייצוגים על האבולוציה, שהושגו, בעיקר, מתוך הצטברות הידע על האבולוציה הארצית. היא רואה באבולוציה מעין בורא של היקום, רק לא אנתרופומורפי, לא על-טבעי, כי אם קוסמי, טבעי. היא קשורה בשאיפה לזהות את המנגנון האוניברסאלי של האבולוציה ומכירה כבלתי-מערערים את ההישגים של האוניברסאליזם המכאניסטי בתחום האינטראקציות המכאניות בין הגופים המקרוסקופיים,
העמדות על אינסופיות החומר וריבוי העולמות. היא נשענת על הייצוגים הקוונטיים-מכאניים והמרחביים-זמניים בשחזור האבולוציה של המטא-גלקסיה ובניסיונות יצירת ייצוגים על עולמות חוץ-מטא-גלקטיים. הסינרגטיקה של היום משחזרת ייצוגים על ההיווצרות של סדר מתוך הכאוס, שהיו כלולים בצורה פרימיטיבית כמעט בכל הדוקטרינות הקריאיוניסטיות של הדתות המסורתיות המגוונות ביותר. באמת, שום דבר בידיעה אינו הולך לאיבוד, אינו נדחה לחלוטין; חוק שימור ההישגים של הידיעה אוניברסאלי לאבולוציה של המדע כמו חוק שימור האנרגיה לאבולוציה של החומר. והרי עוד מאשימים את המדע בכך, שמחר הוא מפריך את מה שהוא מאשר היום! מפריך בפרטים, כדי לתקן ולהעמיק בכללות. המשכיות הידע היא מקרה פרטי של המשכיות האבולוציה.
האבולוציוניזם האוניברסאלי המודרני שומר בתוכו בצורה בלתי-מזוהה אלמנטים של תפיסת עולם גיאוצנטרית, אנתרופומורפית, שניתן לזהותם רק ברמה חדשה של התפתחות תפיסת העולם הקוסמית. כל צעד חדש בזיהוי התוכן הגיאוצנטרי של האבולוציוניזם האוניברסאלי יתרום להתפתחותו בכיוון התוכן הלא-גיאוצנטרי, הקוסמי, של מודל המציאות הקוסמית, המקביל יותר למציאות עצמה, המשקף ביתר פירוט ובפחות עיוותים את מאפייניה. תמונת העולם היא בכלל לא יותר מאשר ״דיוקן״ של המציאות הקוסמית, הנוצר בצבעים אנושיים
ועל פני ״בד״ המסודר בדרך-ארצית. בהתאם לכך יש להבין את יחסי הגומלין של האבולוציוניזם האוניברסאלי והקוסמי, את תפקידם בפיתוח תמונת העולם האבולוציוניסטית.
האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא חיבור של אוניברסאליזם ואבולוציוניזם, הוא תוצאה של אוניברסאליזציה של התוכן האבולוציוני של המדע. האבולוציוניזם הקוסמי מייצג חיבור של
אבולוציוניזם וקוסמיזם, הוא תוצאה של קוסמיזציה של הידע והציוויליזציה האנושית, צורה של התגברות על הגיאוצנטריזם ופיתוח של אוניברסאליזם לא-גיאוצנטרי במתודולוגיה של הידיעה המדעית, בבסיס התפיסתי-המתודולוגי שלה (במילים אחרות, במבנה הגיוס). כל זה קובע מראש גם את הזהות וגם את ההבדל של האבולוציוניזם הקוסמי והאוניברסאלי. האבולוציוניזם הקוסמי אוניברסאלי מנקודת המבט של הכרת האוניברסאליות של האבולוציה, יצירת היסודות ופיתוח התורה הכללית של האבולוציה. אבל האבולוציוניזם הקוסמי מכוון לזיהוי המוגבלות הגיאוצנטרית של הצורה המודרנית של האבולוציוניזם האוניברסאלי, כמו גם של כל צורות האוניברסאליזציה של מנגנוני ההפיכות האבולוציוניות.
הבדל אחר, משמעותי עוד יותר, של האבולוציוניזם הקוסמי מהוריאנטה המודרנית של האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא השאיפה המודעת של האבולוציוניזם הקוסמי לשחזר ולזהות חוקיות כלל-קוסמיות של הפיכת הכאוס לסדר ואת המנגנונים המקבילים של סידור, וכן את התפקיד והמבנה הפנימי של אותם המבנים, שהופכים בתנאים מסוימים למקורות של סידור ומעבר מארגון עצמי לארגון שיטתי, לשחזור ולהפצה של סדר כזה או אחר.
נזכיר, שעצם מקורו של המושג ״קוסמוס״ קשור במושג הסידור, הבנייה ויצירת חלופה למושג הכאוס. האבולוציוניזם האוניברסאלי המודרני, כמו גם הקוסמי, נושא בתוכו רעיונות חדשים, הנוגעים ליצירת סדר קוסמי, מקים גשרים בין התורה הסינתטית של האבולוציה בביולוגיה, ההיסטוריה של המטא-גלקסיה בקוסמולוגיה, ההיסטוריה של כדור הארץ בגיאולוגיה, ההיסטוריה של מדעי הטבע והטכניקה, וגם של הסינרגטיקה, המתבססת על הקריאה המודרנית של התרמודינמיקה, תהליכי הארגון העצמי הפיזיקו-כימיים והתיאור המתמטי שלהם.
של האבולוציוניזם האוניברסאלי, הנטייה הטמונה בו לרדוקציוניזם, כלומר לניסיונות להסביר את האבולוציה החברתית בביולוגית, את הביולוגית לצמצם לכימית, את הכימית – לפיזיקלית וכו'.
בעניין זה האבולוציוניזם הקוסמי אינו פחות אוניברסאלי מהאוניברסאלי בהוריאנטה הזו, שנדונה ומועלית כעת כפרדיגמה מדעית חדשה. האחרון מתפתח בבידוד ממדעי הרוח, החברה, מחקר הצורה הגבוהה ביותר של האבולוציה – ההיסטוריה של האנושות. ההיסטוריזם המדעי-טבעי, שהתגלם באבולוציוניזם הסינרגטי, טוען להסבר טוב יותר של ההיסטוריה, ממה שמתפתח בדיסציפלינות ההיסטוריות עצמן ובפילוסופיה של ההיסטוריה. ואף שהגישה הסינרגטית מאפשרת להכניס כמה אלמנטים יקרי-ערך למערכת הייצוגים על האבולוציה ההיסטורית, התהליך ההפוך, כלומר השימוש בייצוגים מטא-היסטוריים על אבולוציה של קהילות אנושיות להסבר התהליכים האבולוציוניים בטבע החי והדומם, יכול לתת הרבה יותר להתפתחות הייצוגים המדעיים-טבעיים על האבולוציה. יותר מכיוון, שבצורה המפותחת יותר של האבולוציה, בצורה החברתית-היסטורית, מוצגים בצורה הבולטת ביותר, התבלטת, השיטתית, ההיבטים החשובים ביותר של האבולוציה האוניברסאלית, כמו קידמה, תחרות, חדשנות, ארגון, ניהול, דומיננטיות, שיטתיות, השתקפות, מידע, גיוס וכו'. נחוצה רפורמה של האבולוציוניזם האוניברסאלי, שבה האבולוציוניזם הקוסמי, הביולוגי והחברתי-היסטורי ייכללו במערכת האבולוציוניזם האוניברסאלי כתתי-מערכות שלו.
האבולוציוניזם האוניברסאלי בצורה, שבה הוא מוצג בספר הנוכחי, מייחס חשיבות מיוחדת לגורם הגיוס, שבו הוא רואה את הכוח המניע של ההפיכות האבולוציוניות, ההכרחי להפיכת השינויים הכאוטיים להתפתחות פרוגרסיבית. ההפיכות האקראיות של תהליכים כאוטיים למסודרים לא
יכולות, מנקודת המבט של הגישה האבולוציונית-הגיוסית, להוליד זרימה שיטתית של אבולוציה מכוונת, כל עוד לא ייווצרו תנאים להיווצרות המונית של מבני גיוס, המסוגלים לייצר סדר וליצור תחרות מתוחה בין הסוגים השונים של הסדר. וזה משמעו, שלא רק הגורם השלילי של דחיית על ידי ברירה טבעית של מבנים לא-קיימים מתוך המועמדים האקראיים לקיום, כי אם גם הגורם החיובי של גיוס כל סוגי המשאבים לסידור מחדש של הארגון הוא מכריע ביצירת נטייה יציבה להתפתחות פרוגרסיבית. שינויים אקראיים ותהליכים סטוכסטיים מסוגלים רק להכין ולפרות את הקרקע להיווצרות ושיפור של מבני גיוס, שעל הקרקע הזו הופכים למנגנון המוביל של האבולוציה הקוסמית.
ההערכה החסרה של גורם הגיוס מובילה למתיחות רבות בהסבר התהליכים האבולוציוניים, עושה לבלתי-משכנעים שורה שלמה של עמדות של האבולוציוניזם המדעי-טבעי הטוען לאוניברסאליות. כמות גדולה של אקראיות רק אז יוצרת הגדרה איכותית לא-אקראית, כאשר מאחורי ההצטברות הזו של אקראיות עומדות נטייה, תוכנית, אלגוריתם, חוקיות, מנגנון, המותנים בתפקוד של מבני גיוס. בלעדיהם האקראיות עיוורת, והאבולוציה לא-פרודוקטיבית.
האבולוציוניזם הקוסמי הוא תורה על הופעת הקוסמוס מתוך הכאוס על בסיס תפקוד מתמיד של מבני גיוס. הסדר בלתי-אפשרי בלי הכאוס, כמו הכאוס בלי הסדר. לכן אוניברסאליים, נוכחים-בכל, חדירים-לכל, מנקודת המבט של האבולוציוניזם הקוסמי, יכולים להיחשב רק הראשית הכללית האטריבוטיבית של ההוויה: החומר בכל המגוון הבלתי-נדלה של צורותיו, התנועה, האבולוציה, האינטראקציה של סדר וכאוס. באשר למרחב ולזמן, הם מייצגים צורות של סדר התנועה במערכת קוסמית מסוימת –
למטא-גלקסיה, ואין שום יסוד לייחס להם אוניברסאליות. במערכות קוסמיות אחרות אפשריות צורות מרחביות-זמניות אחרות, או אפילו צורות אחרות בכלל של סידור התנועה, שאנחנו אפילו לא יכולים לדמיין לעצמנו. צורות הסדר הן תולדה של האבולוציה הקונקרטית של מערכת גלובלית קונקרטית ויכולות להיחשב במסגרת האבולוציוניזם הגלובלי, ולא האוניברסאלי. לכן הייצוג של המטריאליזם הדיאלקטי על המרחב והזמן כצורות כלליות של תנועת החומר אינו אלא תוצאה של אוניברסאליזציה גיאוצנטרית של צורות גלובליות.
את אותו הדבר ניתן לומר גם על הארגון העצמי, שהאבולוציוניזם המדעי-טבעי במסגרת תורת הסינרגטיקה שואף לייחס לו את תפקיד היסוד של האבולוציוניזם האוניברסאלי. מנקודת המבט של האבולוציוניזם הקוסמי צודקים אותם החוקרים, המציינים ש״ארגון עצמי הוא תנאי הכרחי, אך לא מספיק לאבולוציה, כי האחרונה מתאפיינת גם בהמשכיות וכיווניות, ולכן יצירת תורה אוניברסאלית של ארגון עצמי אינה משמעה עדיין יצירת קונספציה של אבולוציוניזם אוניברסאלי״ (קונספציות של מדעי הטבע המודרניים. התקצירים הטובים ביותר – רוסטוב-על-דון: פניקס, 2002 – 352 עמ', עמ' 288).
נציין בעניין זה, שמדעי הטבע בכללותם והסינרגטיקה בפרט אינם יכולים לטעון ליצירת תורה אוניברסאלית של ארגון עצמי, מכיוון שהרמה הגבוהה ביותר של ארגון עצמי נמצאת מחוץ לתחום המחקר של מדעי הטבע, בתחום יחסי החברה. וגם עצמה התורה הסינרגטית של ארגון עצמי בתחום הנגיש למחקר מדעי-טבעי רחוקה מאוניברסאליות ואף לא לגמרי ללא-דופי מבחינה מתודולוגית, מכיוון שהיא מנסה לייחס אוניברסאליות לתהליכי ארגון עצמי, הנובעים מסידור עצמי ספונטני של כאוס מוחלט. וכאוס כזה אינו קיים בשום מקום ומעולם לא היה. זהו מיתוס כמו הכאוס הקדמון בפואמה של הסיודוס ואותה הפשטה כמו הגוף השחור המוחלט. הכלליות,
האי-היבריות והאי-השמדות של האבולוציה, שהיא התנאי המוקדם הראשי של האבולוציוניזם האוניברסאלי, מניחה את יחסיות הכאוס ואת יחסיות של כל סדר. הכל הוא כאוס, והכל הוא סדר ביחס מסוים ובמידה מסוימת. לכן הטענות לאוניברסאליות של תורת הארגון העצמי, שנוצרה על בסיס חקר התהליכים האנטרופיים במערכות פתוחות, בקושי מוצדקות. זה לא ממעיט במעט את התרומה, שהכניס לתורת הארגון העצמי המדען הדגול של המאה ה-20 איליה פריגוז'ין עם עמיתיו, ואחריו מייסד הסינרגטיקה הרמן האקן. אבל לא-מבוססות הן גם הטענות של תורת ארגון עצמי מקומית כזו לתפקיד יסוד בבניית המערכת של האבולוציוניזם האוניברסאלי. הסינרגטיקה הכניסה תרומה משמעותית מאוד להתפתחות האבולוציוניזם המודרני. אבל היא אינה בכוחה להסביר את ההמשכיות והכיווניות של האבולוציה, כולל גם את הנוצרת בתהליך הארגון העצמי. אוניברסאליזציה מתודולוגית נכונה של כמה מההישגים החשובים ביותר של הסינרגטיקה אפשרית רק בהקשר פילוסופי-תפיסתי-עולמי רחב יותר של האבולוציוניזם הקוסמי. אבל לגלות את תוכן ההקשר הזה נוכל רק בחלקים הבאים של הספר הנוכחי.
כאן נציין, שהתפתחות האבולוציוניזם האוניברסאלי על כל חוסר-השלמות וההיפותטיות שלו היא אחד הכיוונים הפוריים ביותר של המחקרים. בו מתמזגים לתוך אחד תורות הקוסמוגנזה, הגיאוגנזה, הביוגנזה, האנתרופוגנזה, הסוציוגנזה, הסינרגטיקה, הקיברנטיקה, תורת המידע, התורה הכללית של המערכות, התורה המתמטית של קטסטרופות וביפורקות וכו'. ההיתוך הזה, שמוכן על ידי האבולוציה של מדעי הטבע ויציאתן של הדיסציפלינות המדעיות-טבעיות המבודדות בעבר לזירה המדעית-כללית, נחוץ מאוד לידיעה ההומניטרית ליצירת תורה הומניסטית חדשה על החברה, התרבות והאדם.
האבולוציוניזם המדעי-טבעי הטוען לאוניברסאליות
בצדק גמור מייחס אוניברסאליות למאפיינים כאלה של המציאות הטבעית, כמו שיטתיות, מבניות, השלשה הדרוויניסטית – שונות, תורשתיות, ברירה טבעית, וכן גם אדפטיביות של המערכות המתפתחות לסביבה החיצונית, קיומן של משוב חיובי ושלילי, נטייה לשיווי-משקל, נטייתן של מערכות לא-שוות-משקל לביפורקות וכו'. אבל האוניברסאליזם, המתבסס על האבולוציוניזם המדעי-טבעי, בעקרון אינו יכול להיות מלא ומקיף, ולכן להיחשב כאוניברסאליזם במלוא מובן המילה. הוא צריך להיתוסף ולהתוקן על ידי האבולוציוניזם ההומניטרי, המדעי-חברתי, שהתפתחותו מאפשרת לבסס העברה הפוכה של המאפיינים האבולוציוניים – מהחברה כצורת האבולוציה הגבוהה ביותר אל צורותיה הטבעיות, המאורגנות נמוך יותר. העברה כזו הייתה במשך זמן רב בלתי-אפשרית עקב אי-התפתחות של האבולוציוניזם ההומניטרי, דומיננטיות של האבולוציוניזם המדעי-טבעי עליו. האבולוציוניזם הקוסמי, המגלם בתוכו את האחדות של הידע המדעי-טבעי והמדעי-חברתי, מגיע לבניית תורה כללית של האבולוציה, שבמסגרתה מקבל תנופה חדשה האוניברסאליזם האבולוציוני. במובן זה המושגים של האבולוציוניזם הקוסמי והאוניברסאלי שלובים זה בזה הדוקות ובמסגרות מסוימות יכולים להיחשב זהים.
==== האבולוציוניזם הקוסמי והרדוקציוניזם ====
עצם הרעיון של תורה כללית של האבולוציה יכול להיראות לאנשי המדע בהתחלה כבלתי-נכון בידיעה מראש, מכיוון שהם מזדהים עם הרעיון הזה עם רדוקציוניזם בלתי-מוגבל. רדוקציוניזם (מלטינית ״רדוקציה״ – הקטנה, צמצום, צמצום) – שיטה מדעית, הטמונה בהעברת חוקיות, שהתגלו על ידי מדעים מסוימים, לתחום החקר של מדעים אחרים. ידוע, שבאורגניזמים של יצורים חיים בכל הרמות של תפקודם פועלות הפיכות כימיות, הכפופות לחוקים הכימיים ונחקרות בשיטות הכימיה.
הרדוקציוניזם בביולוגיה לכן טמון בחקר החי דרך אינטראקציות כימיות ובהתאם בבחינת החיים כתחום פעולה של חוקיות כימית. אבל לא-מוצדק לצמצם את חקר החי לגילוי חוקיות כימית, אף שפיתוי כזה די לגיטימי עולה אצל כימאים רבים העוסקים בתחום הביולוגיה, ולפעמים גם אצל ביולוגים, שנשבו באפשרויות של הכימיה בהסבר תהליכים ביולוגיים. לא-מוצדק, קודם כל, מכיוון שלאבולוציה החיה יש חוקיות משלה, שאינן ניתנות-לצמצום לחוקיות כימית, שהאורגניזמים החיים נוצרו כתוצאה של זינוק באבולוציה, הרמת האבולוציה לרמה גבוהה יותר, למדרגה גבוהה יותר, שהם מאורגנים לאין-שיעור גבוה יותר מהתהליכים הכימיים, המתרחשים בהם. כל רדוקציוניזם בעקרון מוגבל עקב ההבדלים העקרוניים של רמות האבולוציה, ואילו למישהו היה עולה לראש להסביר את כל תנועת ההיסטוריה האנושית בחוקיות פיזיקו-אסטרונומית של החומר הקוסמי, בחוקיות של ביולוגיה או פסיכולוגיה, הרי שהשקפה פילוסופית כזו לא הייתה מייצגת יותר מאשר רדוקציוניזם לא-מוצדק, לא-ביקורתי, נאיבי, מורחב יתר-על-המידה ומואבסולוט. האבולוציוניזם הקוסמי, עם זאת, אינו טמון כלל בכך, לצמצם את החוקיות של התהליך ההיסטורי לחוקיות של פיזיקה, קוסמולוגיה, כימיה, ביולוגיה או פסיכולוגיה. להפך, רדוקציה כזו – התרחקות מאבולוציוניזם עקבי.
ההיסטוריה במסגרת האבולוציוניזם הקוסמי נחשבת כפעילות יוצרת-קוסמוס של האדם, כמדרגה חוקית של אבולוציה של הקוסמוס, כסוציוקוסמוס מארגן-עצמו, המגלם באבולוציה שלו את הנטייה להתרוממות מתמדת של הארגון. התוצאות של פעילות יוצרת-הקוסמוס הזו נצברות בציוויליזציה האנושית-כללית, מתגלמות בתחרות מתמדת של מבני הגיוס השונים של הציוויליזציות המקומיות,
ההתגבשויות הממלכתיות והחברתיות-כלכליות. הביוספירה של כדור הארץ – היא לא רק תופעה ארצית, כי אם גם קוסמית. בהתאם, גם האנתרופוספירה של כדור הארץ נושאת את חותם הדואליות של הארצי והקוסמי. כל אדם נקרע בין הארציות של מטרותיו היומיומיות לבין השאיפה הקוסמית של הציוויליזציה האנושית. הרי הסדר החברתי של הציוויליזציה האנושית הוא, כמובן, קוסמוס מיוחד, הנוצר על ידי בני אדם ברמות שונות, עם מעבר רציף לרמות גבוהות יותר בתהליך האבולוציה ההיסטורית של האנושות. לעקוב אחרי התהליך הזה של יצירת-הקוסמוס, לגלות את מקורותיו האנרגטיים, לחשוף את חוקיותו האבולוציונית – זו המשימה של האבולוציוניזם הקוסמי, משימה, הניתנת לפתרון, כמובן, לא בדור אחד של אנשי מדע. המשימה שלנו טמונה בפתיחת כיוון המחקר, אך ממש לא במיצויו. הפילוסופיה של האבולוציוניזם הקוסמי, כך, אינה טמונה בהתיימרות של התבונה הפילוסופית להסביר את כל מה שבעולם בעזרת רדוקציוניזם שנקלט לא-ביקורתית, כי אם בשאיפה לשחזר בתורה אחת את התהליך האחיד של האבולוציה הקוסמית. הקוסמוס באינטראקציה הטבעית המתמדת שלו עם הכאוס נחשב באבולוציוניזם הקוסמי כיוצר היחיד של כל מה שמתרחש בשמיים ובארץ. יוצר, שבדבר-מה דומה, ובכללות שונה לחלוטין, מהישות האנתרופומורפית, שבני האדם העלו לכס היקום בשם אלוהים. היוצר הלא-אלוהי הזה של היקום הוא עצמו היקום הזה, החומר ביקום, שגם הוא מתפתח תמידית בתהליך האבולוציה של כל יצירותיו. והאבולוציה יוצרת גם את היקום עצמו, וגם את כל מה שקיים בו. אבל גם היא עצמה נוצרת על ידי האבולוציה של כל מה שקיים.
האבולוציה אינה דבר-מה חיצוני ביחס ליקום, הקוסמוס כשלמות – אינו תחליף לבורא, היושב על עננים ומנהל את כל מה שבעולם. להפך, כל מה שבעולם הוא קוסמוס, האבולוציה מתרחשת בכל – וגם
במטא-גלקסיה העצומה, וגם בעלה-עשב קטן, ובכל אדם. אבל זה לא פנתאיזם, כי אם פאנאבולוציוניזם ופאנקוסמיזם.
מהות האבולוציוניזם הקוסמי טמונה ממש לא בכך, לצמצם את ידיעת האדם לחוקיות של קוסמוס דומם, כמו גם לא בכך, להפוך את הייצוג על הקוסמוס לאיזושהי דמות של אלוהים, תבונת היקום, או סובסטנציה רוחנית פנתאיסטית, תבונית בטבעה ודוחפת את האבולוציה שלו. ניסיונות כאלה כבר נעשו שוב ושוב והראו את טבעם התיאולוגי, האנטי-אבולוציוניסטי ואת אי-התאמתם עם המדע.
האבולוציוניזם הקוסמי שואף לזהות את אותו המשותף, שקיים באבולוציה של הקוסמוס ושל האדם ושואף ללמד את האדם להפוך לישות קוסמית, יוצרת את האבולוציה שלה.
באותו זמן במספר דיסציפלינות מדעיות-טבעיות, כולל כזו החשובה למחקרנו כמו הסינרגטיקה, נצפית נטייה ברורה לאבסולוטציה של אפשרויות הרדוקציוניזם. על בסיס חקר התרמודינמיקה במערכות פתוחות מנסים לבנות תורה כללית של ארגון עצמי, תוך הפצת מנגנון ספציפי מאוד של הארגון העצמי הפרימיטיבי ביותר על כל ארגון עצמי אחר, כולל גם על הארגון העצמי של קהילות אנושיות. ואילו דווקא הארגון העצמי של הקהילות האלה עם מבני הגיוס הפעילים שלהם, שבתחרותם הבלתי-פוסקת מולידים נטיות להתפתחות פרוגרסיבית, נותן את המפתח לארגון העצמי של הקוסמוס, ולא החומר המת. זה, כמובן, לא ממעיט בזכויות הסינרגטיקה כמשענת מדעית-טבעית של האבולוציוניזם המודרני, אבל דוחק לראווזיה יסודית של הבסיס הפילוסופי של הסינרגטיקה כמדע, הטוען היום לדומיננטיות בתחום תפיסת העולם האבולוציונית. רדוקציוניזם לא-מוצדק הם גם ההסברים הגנוצנטריסטיים של האבולוציה הביולוגית.
היעדר הסבר אבולוציוני הולם של ההיסטוריה כתחום של תחרות של מבני גיוס, המעצבים בנסיבות
שהתגבשו סדרים חברתיים מסוימים, דוחק באבולוציוניזם המדעי-טבעי להסביר את האבולוציה ההיסטורית, מתוך ארגון עצמי של אטומים ומולקולות או מתוך הטבע הביולוגי של האדם.
==== האבולוציוניזם הקוסמי והאקולוגיזם ====
האבולוציוניזם הקוסמי, השואף לבסס חשיבה אבולוציונית חדשה, קוסמית חדשה והומניסטית חדשה, מבטא גם את הצורך בחשיבה אקולוגית חדשה. האקולוגיזם המסורתי קם כתגובה לזיהום המאיים של הסביבה בפסולת אנתרופוגנית, בפסולת הייצור, התחבורה ובפליטות של פעילות החיים של האדם. הוא היה גם תגובה ליחס האכזרי, הברברי לטבע מצד אותם האלמנטים של הציוויליזציה הטכנוגנית, שניכסו ללא-תמורה ובזבזו ללא-טעם משאבים טבעיים עצומים, הרעילו את הסביבה המקיפה את האדם, תוך גרימת נזק בלתי-הפיך גם לטבע וגם לאדם. יחס שודדי כזה לטבע הועלה על הנס והופץ ללא-הרף בברית-המועצות בצירוף פרוגרסיזם רדיקלי, כשהוא מתבטא בסיסמה המפורסמת של מיצ'ורין:
״אנחנו לא יכולים לחכות לחסדים מהטבע, לקחת אותם ממנו – זו המשימה שלנו!״
עד לשנות ה-60 של המאה ה-20 המצב בסביבה הטבעית של מגורי האדם הפך כבר לא פשוט מאיים, כי אם בכלל בלתי-נסבל. הסביבה הטבעית של המדינות המתועשות הפכה לתעלת-ביוב של הציוויליזציה, והמות של הטבע הטיל ספק בהישרדות האנושות. בתקופה הזו החרדה, שהרימו האקולוגים, והתנועות האקולוגיות תרמו לפנייה לבעיות האקולוגיות של הפרלמנטים והממשלות של המדינות עם כלכלת שוק מפותחת ולקבלת אמצעים יעילים להגנת הסביבה. לזהם את הסביבה האקולוגית הפך ללא-כדאי ואף להרסני, מה שבתנאי הכלכלה היזמית, שבהם כל סובייקט כלכלי אחראי לעסקו שלו בכיסו, החל להוביל להגנה
לשינויים חיוביים מהירים ומשמעותיים בתחום שמירת הטבע. הריין והתמזה, שבשנות ה-60-70 שימשו דוגמה טיפוסית של ״ביוב הציוויליזציות״, בשנות ה-80-90 התבררו עד כדי כך, שמתחילים לגדל בהם סוגי דגים יקרי-ערך. כמובן, לדבר על ניצחון מלא על התהליכים ההרסניים, הנובעים מזיהומים אנתרופוגניים, יהיה לא-נכון, אבל גם לא התגשמו התחזיות של האקולוגים, שחזו התקרבות מהירה של קטסטרופה אקולוגית גלובלית.
התחזיות של ״המועדון הרומי״, שנערכו על בסיס חישובי מחשב בשיטת אקסטרפולציה של גידול מדדי הצריכה של סוגי משאבים שונים, הובילו למסקנה על מיצוי הסוגים העיקריים של המשאבים בעתיד הנראה ועל הבלתי-נמנעות של ״רעב המשאבים״. בהיותם במרכז תשומת הלב של דעת הקהל העולמית בשנות ה-70, לדוחות של ״המועדון הרומי״ הייתה השפעה משמעותית על המדיניות האקולוגית של המדינות המפותחות. יחד עם זאת הכישלון המדעי של שורה של עמדות יסוד של האקולוגיזם המסורתי מצא ביטוי בעבודות רבות של חברי ״המועדון הרומי״ ובמיוחד בקונספציית ״הגידול האפסי״, שמחברה ומגינה היה הפרופסור ד. מדוז. הספר שפורסם ב-1972 ד. מדוז ״גבולות הגידול״ הכיל מסקנות חד-משמעיות על הבלתי-נמנעות של, כבר בעוד 75 שנה (כלומר בערך ב-2047), במקרה של שמירת הקצבים הקודמים של התפתחות הייצור והגידול של האוכלוסייה, הרס של הסביבה האקולוגית, מיצוי המשאבים הטבעיים עם כל ההשלכות הקשות ביותר הנובעות מכך לכל האנושות. בספר הזה ובעבודה שפורסמה ב-1974 ״דינמיקות הגידול בעולם מוגבל״ מדוז עשה ניסיון לבסס את הכורח של עצירת הגידול הכלכלי וקבלת האסטרטגיה של ״הגידול האפסי״, ובסופו של דבר – עצירת הקידמה המדעית-טכנית והחברתית.
למרות שהקונספציות של מדוז קיבלו תמיכה מצד אקולוגים ופובליציסטים אקולוגיים לא רק ב״מועדון הרומי״, כי אם כמעט בכל העולם, הם גרמו גם ביקורת חריפה
גם מצד כלכלנים וטכנוקרטים, וגם מצד אקולוגיסטים רבים. צוין, בפרט, על המוגבלות של שיטת האקסטרפולציה עצמה, המתאימה רק להערכות כמותיות, להמשכת פעולתן של נטיות שכבר התגבשו בעבר, אבל אינה מסוגלת לקחת בחשבון את השינויים האיכותיים הבלתי-נמנעים בהתפתחות הציוויליזציה. בפרט, הובאה דוגמה של אקסטרפולציה של גידול התחבורה העגלה-משוכה בלונדון בתחילת המאה ה-20, שלפיה בעוד 10 שנים לונדון הייתה אמורה להימצא מתחת לשכבת זבל סוסים בגובה מאתיים מטר. אבל במקום המתיחה של הסוסים הגיע מנוע השריפה הפנימי, מה שהוליד בעיה חדשה – זיהום סביבת האוויר בפליטות של תוצרי השריפה במנועי המכוניות והוצאת מתכת לייצור מרכבי המכוניות.
ביקורת חדה על תורת ״הגידול האפסי״ נשמעה גם משורות האקולוגים. בפרט, האקולוג האמריקאי ב. קומונר בספר ״המעגל הסגור״ הציג שורה שלמה של טיעונים שאין לערער עליהם נגד הקפאת הקידמה המוצעת על ידי מדוז וחברים אחרים של ״המועדון הרומי״.
נקודת המבט של האבולוציוניזם הקוסמי על הבעיה הזו קרובה לדעותיו של קומונר.
איום על קיום האנושות מייצג לא רק הפרת הבטיחות האקולוגית, כי אם גם ההאטה של הקידמה (ועוד יותר – הקפאתה או עצירתה, המתבטאת ב״גידול אפסי״ של הבסיס הייצרני של הקידמה). מדעני ״המועדון הרומי״ וחסידיו ברחבי העולם צודקים לחלוטין בכך, שמדובר בהצלת האנושות מקטסטרופה אקולוגית, ממיצוי בסיס המשאבים של הציוויליזציה האנושית, מהשלכות הקידמה הישרה. אבל האנושות תהיה אכן אבודה, אם היא לא תצא ממסגרת קידמה כזו, אם תעצור את התפתחותה ברמת הקידמה שהושגה, כלומר תפעל בהתאם לאסטרטגיה של הגבלות ההתפתחות, שהוצעה על ידי ד. מדוז ונתמכה על ידי תומכים אחרים של האקולוגיזם המסורתי.
האפשרות של הצלה אינה טמונה בהגבלת ההתפתחות באותה רמה אקסטנסיבית, שבה תפסה אותה התחזית, שנעלה על שיטת האקסטרפולציה הישרה, כי אם בהבטחת תנאים אופטימליים לאינטנסיפיקציה לא-גיאוצנטרית של הקידמה. שינוי כזה של צורת הקידמה ידרוש גיוס ואינטגרציה של המאמצים ברמה כלל-פלנטרית.
רמת ההתפתחות המדעית-טכנית של היום אינה מאפשרת להבטיח את רווחיות הייצור, יעילות כלכלית של העבודה והעלאת איכות חיי האנשים בלי זיהום מסוים של הסביבה ועומס אנתרופוגני על הטבע. צריך לשאוף למינימיזציה של ההשלכות המזיקות של לחץ הציוויליזציה על טבע כדור הארץ, אבל להימנע מהם לחלוטין בלתי-אפשרי. בהתאם צריך למקסס את המאמצים וההוצאות על חיפוש וריאנטות אופטימליות של שימוש בסוגי אנרגיה חלופיים, על הגנת ושיקום הסביבה הטבעית, יציאה לחלל וסיור משאבים של הכוכבים הקרובים ביותר לכדור הארץ של מערכת השמש. רק האבולוציה המשתפרת הלאה של האנושות, הן על כדור הארץ והן בחלל, יכולה להציל את האנושות מהשלכות המוגבלות הגיאוצנטרית שלה עצמה וממוגבלות הטבע הארצי. יש לזכור, שקבלת האסטרטגיה של ״הגידול האפסי״ הייתה מובילה לטוטליטריזם אקולוגי, כלומר לצורה כזו של גיוס חברתי, שבה קיים רדיפה אכזרית על ייצור מעל-לנורמה של מוצרים, קבלת רווח, חריגת-הוצאות של אילו-שהם משאבים, לידת ילדים לא-מאושרים על ידי הרשויות. החיים בחברת ״הגידול האפסי״ היו הופכים לסיוט אכזרי וחסר-טעם, והשליטה בחייו הפרטיים של האדם, ההתערבות של מבני הכוח בהם הייתה עולה על כל מודל של דספוטיזם טוטליטרי של העבר.
הקונספציה של אבולוציה משתפרת, המתפתחת במסגרת הפילוסופיה של האבולוציוניזם הקוסמי, מניחה גיוס של מקסימום הכוחות והאמצעים של הציוויליזציה האנושית לא על הגבלת
ההתפתחות, כי אם על שיקום הסביבה הטבעית. שטחים עצומים של ערים ובמיוחד של מגה-ערים צריכים להיות מיועדים ליערות וגנים, כיסוי הצמחייה של הכוכב צריך להתרחב ללא-הרף. שטחי שמורות הטבע הפראי צריכים גם הם להתרחב ללא-הרף ולהרכיב חלק משמעותי למדי משטחיה של כל מדינה.
מדינה, שתעקוף מדינות אחרות באטרקטיביות של הסביבה הטבעית שלה, תוכל לפצות על חלק משמעותי מההוצאות על חשבון עידוד עולמי של תיירות אקולוגית ומשיכת נופשים לאזורי הנופש שלה. האוטופיה של ״עיר-גן״, שהתפתחה בחשיבה האדריכלית בסוף המאה ה-19, צריכה להפוך למציאות ולהתממש על פני כל הכוכב, ככל שמאפשרים האמצעים, שמבטיחים הקידמה האקולוגית והמדעית-טכנית.
==== החשיבה האקולוגית החדשה ועקרונותיה ====
המעבר לאבולוציה משתפרת מניח יישום בפועל של החשיבה האקולוגית החדשה. היא מניחה את אחריותו של האדם ושל קהילותיו הקונקרטיות למצב הסביבה הטבעית. לא הטבע, כי אם בני האדם מכאן ואילך נושאים באחריות לניקיון, לבריאות, להישרדות, לשימור, להתאמה של האלמנטים הטבעיים, המינים והאוכלוסיות של היצורים החיים, הנמצאים על שטחם. זהו עקרון האחריות, וקודם כל – האחריות החומרית.
העקרון השני של החשיבה האקולוגית החדשה – אחדות הטבע והתרבות, או עקרון הגידול. חלפו אותם הזמנים, שבהם הביוספירה יכלה לשקם לחלוטין ולשנות את הפוטנציאל שלה בעצמה ובאופן ספונטני רק ועל-סמך חוקי האבולוציה הביולוגית בלבד. היום היא זקוקה לעזרה מתמדת וקבועה בשחזור של חומר חי איכותי מצד הציוויליזציה. אם בעבר האדם הותאם לסביבה הטבעית, הרי שעכשיו את הטבע יהיה צורך להחדיר לתוך הווית האדם ובקנה-מידה הולך וגדל לעזור בפעיליות לשחזורו. על זה צריכים להיות מוקצים
כספים גדולים ועבודת יום-יום של מיליוני מקצוענים. אם איזה-שהוא מין הוכנס ל״ספר האדום״, צריך לא לאנח על האובדן, כמו שעושה היום רוב האקולוגים, כי אם מיד להתחיל לגדל אותו ובהתאם להתרבות לשכן. המילה ״תרבות״ באה, כידוע, מהשורש, שציין בשפה הלטינית את המושג ״גידול״. הטבע בהיקפים הולכים וגדלים יהפוך לחלק מהתרבות האנושית, למושא גידול ולתחום מימוש של ההומניזם הטבוע בתרבות האנושית.
העקרון השלישי – אחדות הטבע והאמנות. האדם חייב ליצור את הטבע על פי חוקי היופי, תוך כדי למידה בעת-ובעונה-אחת מהטבע את ההרמוניה והסדר הטמונים בו. אבני-המידה של יצירה כזו אפשר למצוא באמנות של עמים שונים, כולל באמנויות היפניות של יצירת גני אבנים ושילוב הפרחים בסימבוליקה של הפרחים איקבנה.
העקרון הרביעי – קדימות הטבעי על המלאכותי. איפה שאפשר לשחזר את הטבעי, המלאכותי למותר, אפשר להשתמש בו רק כאמצעי לשחזור הטבע החי. איפה שהטבעי בלתי-אפשרי לשחזור, יש צורך ליצור את תחליפו בדרך מלאכותית. דוגמה: אם בלתי-אפשרי לשמר בעלי חיים בסביבת המחיה הטבעית שלהם, יהיה צורך ליצור להם תנאים מלאכותיים או להחיל ברירה מלאכותית. אם בלתי-אפשרי לשמר את הסביבה הטבעית, יש ליצור סביבה מלאכותית, המקורבת למקסימום לתנאים הטבעיים.
העקרון החמישי – היוצר חשוב יותר מהמשמר. את הטבע צריך לא רק לשמר, כי אם גם ליצור. גינון של ערים יעזור יותר לשמר ולשפר את הסביבה הטבעית, מקנסות על חריגה מהרמה המותרית של גזי הפליטה במכונית (אף שגם הם נחוצים).
העקרון השישי – התפתחות חדשנית במקום הגבלה עצמית. שום הגבלה עצמית מודעת בשימוש בטובות במטרה להשיג אילו-שהם טובות רוחניות מיתיות בהמוני האנשים בלתי-אפשרית,
היא גוזלת מהם את משמעות החיים והעבודה היעילה. הגבלה עצמית – נחלתם של הסגפנים, שתמיד היו מעטים. במציאות אפשרית רק הגבלה אלימה, אבל אז אנשים יתחלקו מיד לאלה, שמוגבלים ואלה, שמגבילים. זה משמעו חזרה לימי הביניים או יצירה של צורה כלשהי של משטר טוטליטרי. הדמוקרטיה בנויה על שוויון אפשרויות, תחרות על תוצאות והתרוממות בלתי-מוגבלת של צרכים. אם הטובות מחולקות לפי קופונים, אובד הטעם ביצירתן ובהתאם יורדת כמותן ואיכותן. קטסטרופה תגיע לא ממיצוי משאבים, כי אם מאי-שימוש בהם או משימוש לא-יעיל בהם. המדיניות של הגבלה כללית תוביל לכורח של רגולציה טוטלית, מעקב ובקרה, הענישות האכזריות ביותר על חריגה מהמגבלות.
זו קטסטרופה אינטלקטואלית, מוסרית ורוחנית מלאה. כשהאדם אין לו למה לשאוף, הוא מנוון ויורד, מאבד את הפעילות הגיוסית. ספק אם יש טעם להציל את הטבע במחיר הניוון והמות של האדם. אבל פעילות כזו חוזרת מיד, ברגע שמופיעים אויבים. האוטופיה של הצלת הטבע בדרך של הגבלות, שהכובלות את האדם, תסתיים, כמו שזה כבר היה בהיסטוריה לא פעם, באנטי-אוטופיה של מלחמות השמדה על משאבים עם שימוש בלתי-מוגבל בנשק השמדה המוני. ספק אם יש טעם לנסות להגן על הטבע מההשפעות האנתרופוגניות במחיר הניוון והמות של האדם, ועוד יותר, שגם הטבע לא ישרוד, אם בחברה המוגבלת תפרוץ טבח בלתי-מוגבל על עושר טבעי. רק הכוונה להתפתחות חדשנית יכולה לתרום לאבולוציה משותפת (קו-אבולוציה) של הטבע והאדם, שעליה כותבים כל כך הרבה האקולוגים.
העקרון השביעי – זכותו של האדם להפיכה יצירתית ושיפור של הטבע, אבל בלי אלימות כלפיו. הקריטריון של שיפור הוא העלאת רמת הבריאות
של היצורים המשופרים, וקריטריון האלימות – דגרדציה ומחלות בעקבות התערבות הרסנית של האדם בתהליכים טבעיים. לשיפור עומד גם האדם עצמו, האקולוגיה של האורגניזם שלו דורשת שיפור מתמיד במאמציו שלו בעזרת שיטות מדעיות.
העקרון השמיני – אומץ נחוץ בהפיכת הטבע לא פחות מאשר זהירות. אי-אפשר לנצח לרעוד מפחד מהסיכויים המזעזעים של מחקרים מדעיים ולדכא את היוזמה של המדענים באיסורים חסרי-טעם. האמת צריכה להיקבע בדיונים מדעיים, ולא בסעיפי חוק העונשין. ניסויים ביוטכנולוגיים אכן מכילים חלק מסוים של סכנה, אבל סכנה גדולה עוד יותר נושאת בתוכה הירידה למחתרת, ההסמכה-בסוד ואי-הפומביות בעריכת ניסויים כאלה. את החיפוש המדעי לא יעצרו בכל אופן שום הגבלות, איסורים וענישות. צריך, להפך, להנהיג פרסום חובה של נתונים על אילו-שהם ניסויים מסוג כזה עם דיון רחב ביותר של הנתונים האלה על ידי מומחים על בסיס גישה משולבת. רק במקרה של גילוי אילו-שהן השלכות שליליות מותרת התערבות הרשויות, וגם היא בדמות מוראטוריום על עריכת מחקרים עד לבירור המצב.
העקרון ״הטבע יודע יותר טוב״, שנוסח על ידי האקולוג האמריקאי המפורסם ב. קומונר, צריך להיתוסף על העקרון התשיעי: ״האדם מסוגל לדעת ולעשות יותר טוב״. אם בעבר האדם רק העתיק את הטבע, תוך השתלבות בסדר המערכתי המסובך בצורה פנטסטית שלו, הרי שעכשיו הוא מקבל כמה, עדיין חלשות מאוד ומוגבלות, אפשרויות לכך, לעבור אותו,
״לייצר״ תהליכים טבעיים לפי מידות אנושיות, לווסת מערכות טבעיות ולהשתיל בהן קשרים הדדיים אנתרופוגניים מועילים לטבע ולאדם. יש לנטוש את האידיאליזציה של הטבע ואת הפחד ממנו. הרגולטורים הטבעיים הם
לא-מספקים-עצמם כמו הוויסות העצמי של השוק הספונטני בכלכלה האנושית. צריך להימנע רק מרגולטורים כאלה, שמפרים את פעולת מערכת הוויסות העצמי ולשנות ללא-הרף את עקרונות הוויסות בהתאם לנסיבות שהתגבשו. הוויסות לא צריך להפריע לתחרות, שהיא התנאי החשוב ביותר של התפתחות.
הטבע בכללותו אכזרי, אדיש, פרימיטיבי, אגואיסטי גם ביצירותיו וגם בדרכי הסידור והוויסות העצמי. לכן העקרון העשירי טמון בהרחבת על הטבע של כמה ביטויים של הומניזם אנושי. האדם צריך לקחת על עצמו את האחריות לבריאות הטבע החי, להגנה על הנציגים החלשים של הפלורה והפאונה, לשימור הטבע הפראי בצורתו הבתולית, ולטבע
״המואנש״ – תחת הגנה ובעזרת הציוויליזציה האנושית. יש להרחיב את הפונקציה המגנה של הציוויליזציה האנושית על ״אחינו הקטנים״. אותם צריכים, לפי הצורך, לטפל, להציל, לספק אוכל, אפילו לאמן. הדיבור הוא, כמובן, על אותם המקרים, שבהם נותנים כשלים מנגנונים טבעיים של הבטחת הישרדות. האדם צריך לקחת על עצמו את הדאגה לאוכלוסייה החוץ-אנושית של הגלובוס. גידול האוכלוסייה של כדור הארץ צריך ללוות בגידול מתאים, ולא בירידה, של ״האוכלוסייה״ החייתית והצמחית. המאבק במחלות ובמוות צריך להיתרחב לאוכלוסיות של בעלי חיים וצמחים. האדם יכול לשרוד על כדור הארץ רק ביחד עם עולם החי והצומח, ולא על חשבון הדגרדציה והמות שלו.</text>
      <sha1>2ul215l0ghgf8vxvrsyog6a1nwiirrp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3085029</id>
      <parentid>3085028</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T09:29:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הזיקה ההדדית של האבולוציוניזם הקוסמי, הגלובלי והאוניברסאלי */</comment>
      <origin>3085029</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="86112" sha1="nwltixv7bp59zm3lo57cc9ejp94ymz5" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 1]]

== פרק 1. האבולוציוניזם הקוסמי כיסוד פילוסופי של התיאוריה הכללית של האבולוציה ==

==== פרולוג ״בשמיים״ ====
{{רן|1=
בפרולוג בשמיים מתחיל היצירה האלמותית של גתה, ״פאוסט״. ״הפרולוג בשמיים״ לאבולוציית האנושות, המתבטאת בהיסטוריה העולמית של הציוויליזציה האנושית, כמו של כל ציוויליזציה קוסמית אחרת, הוא האבולוציה של היקום. טוב מאוד על כך כתב הפילוסוף והתרבותן הגרמני המצוין א. הרדר. ״הפילוסופיה של ההיסטוריה של המין האנושי, – הדגיש הוא, – חייבת להתחיל בשמיים, כדי להיות ראויה לשמה. מכיוון שביתנו – כדור הארץ אינו ניחן מעצמו ביכולת ליצור ולשמר יצורים אורגניים, לא עצמו הסתדר ורכש את צורתו, וכל זה – הצורה, ההתקן, היכולת להוליד יצורים – מקבל מהכוחות, החודרים את היקום שלנו, הרי שיש לבחון את כדור הארץ קודם כל לא בנפרד, כי אם במקהלת העולמות, שבה הוא מוצב״ (הרדר א.ג. רעיונות לפילוסופיית ההיסטוריה של האנושות. – מ.: נאוקה, 1977, עמ' 13).
להרדר גם שייכת הקדימות בתיאור האבולוציה הקוסמית כתהליך של עלייה מהפשוט למורכב, מהנמוך לגבוה, מהנמוך-מאורגן לגבוה-מאורגן. כמובן, בימי הרדר אפשר היה רק לתעד את התנאים המוקדמים של ההיסטוריה האנושית באבולוציה הקוסמית. עניים מדי היו עוד הידע על האוניברסאליות של האבולוציה, ואת ההיסטוריה אפשר היה לבחון רק במסגרת התמונה הדתית של העולם, כהשפעה דירקטיבית
של ״השמיים״ על ״האדמה״. נכון, כבר אז, ואף קודם לכן, אחרי התגליות של ג'ורדנו ברונו נודע, שכדור הארץ – אי קוסמי כזה כמו מרקורי או מאדים, והשמש שלנו – כוכב רגיל, שאינו, כמו כדור הארץ, מרכז היקום. אבל ההיסטוריה הקוסמית היא פרולוג להיסטוריה של האנושות גם במובן זה, שהיא האחרונה מייצגת אבולוציה של קהילת האנשים כמעין יצורים קוסמיים. הכפילות של טבע האדם נמצאת, בראש ובראשונה, בכך, שהוא – בו-זמנית יצור ארצי וקוסמי, הנקרע בחייו בין מהותו הארצית לקוסמית. וכדור הארץ שלנו – מבודד על ידי האטמוספרה, שכבת האוזון שלה, פלנטה מאוד מיוחדת, ייחודית, ובו-זמנית – חלק אורגני של אבולוציית הקוסמוס. ״אני בגופי בעפר מתבלה, בשכלי ברעמים מצווה״, – כך תיאר את הכפילות הזו המשורר הרוסי גברילה דרז'בין. הרדר גם הוא התכוון לכפילות הזו של הטבע האנושי, כשכתב על הכורח של פרולוג להיסטוריה האנושית ״בשמיים״. ידידו של המשורר-פילוסוף הגרמני הגדול גתה, הרדר זכר את ״הפרולוג בשמיים״, המתואר בטרגדיה האלמותית ״פאוסט״, שבה אלוהים ומפיסטופל מתווכחים על מהות האדם. ההתחלות הגבוהות, הקוסמיות, והנחותות, הצרכניות, תמיד נוכחות בטבע האדם ובתרבותו.
אך היום עלינו לחשוב מחדש על הגיגיהם של קודמינו הגדולים, שחיו בגרמניה במאה ה-19, שכן הפרולוג הקוסמי של ההיסטוריה האנושית – לא רק פרולוג, כי אם גם מעין פתיח, ואחר כך גם המשך של ההיסטוריה הזו בכל רגע של אבולוציית האנושות. שהרי אבולוציית האנושות – גם היא תהליך יוצר-קוסמוס. מכאן, שבחינת האבולוציה החברתית-היסטורית כשלב חוקי של האבולוציה הקוסמית מותנית בטבעו של האדם כיצור ארצי ובו-זמנית היוצר קוסמוס מיוחד. בעיצוב כדור הארץ, האדם כבר בכך הופך את היקום. ולא לדבר על כך, שהיום הוא יותר מאי-פעם נמשך אל היקום גם במדעו, גם בצעדיו הראשונים בהשתלטות על הקוסמוס, וגם בתפיסת עולמו. שכן יצירת קוסמוס הומאני, מהוהה-אנושות, רוחני יותר ויותר מתיישבת בתודעת האדם כמטרה החשובה ביותר והמשמעות העמוקה ביותר של חיי האדם. התהליך האבולוציוני, החודר את כל מה שקיים מהיקום העצום ועד חיפושית קטנטנה ועד האדם – הוא קוסמי
תהליך, ואת התורה עליו אנחנו מכנים אבולוציוניזם קוסמי.
}}

==== האבולוציוניזם הקוסמי והקוסמיזם של החשיבה הפילוסופית ====
{{רן|1=
האבולוציוניזם הקוסמי כמערכת של הסבר העולם יש לו כתנאי מוקדם את הקוסמיזם – כיוון של המחשבה הפילוסופית, שבבסיסו מונחת ההכרה באחדות האדם והקוסמוס, במהות הקוסמית ובטבעו של האדם, במשמעות הקוסמית של חיי האדם, ביכולתו לדעת ולשנות את הקוסמוס. הקוסמיזם היווני הקדום מתבסס על הכרת הקוסמוס כסיבה-ראשונה של כל מה שקיים, כולל האלים האלמותיים, כסדר הרמוני, שנוצר כחלופה לכאוס, מתוך ארגונו ויצירת התארגנויות כדוריות אידיאליות. האידיאליזציה של הקוסמוס הובילה לייצוג שלו כנושא ההרמוניה העולמית והיופי העליון, התגלמות התבונה העולמית – הלוגוס. בימי הביניים הקוסמיזם העתיק מפנה מקום לתיאוצנטריזם, אבל תקופת הרנסנס מחיה גם את תפיסת העולם הקוסמית בדמות ייצוג על אחדות שני העולמות – המיקרוקוסמוס – עולם האדם והמקרוקוסמוס – היקום. בעידן החדש מתפתח בסערה הקוסמיזם המכני, המבוסס על התגליות המדעיות היסודיות של קופרניקוס, גלילאו, ברונו, ניוטון ועל ההכללות הנטורפילוסופיות של דקארט, פונטנל, לפלס, לייבניץ, קאנט, הגל ואחרים.
עידן חדש בהתפתחות הקוסמיזם פתח הקוסמיזם הרוסי, שבו מבחינים בשני זרמים עיקריים – הדתי-פילוסופי והמדעי-טבעי. הקוסמיזם הדתי, המיוצג בשמותיהם של פילוסופים רוסים מצוינים כמו ו. סולוביוב, נ. פיודורוב, ס. בולגקוב ואחרים, מתבסס על הרעיון האורתודוקסי של ״האלהת״ הקוסמוס, כלומר מעבר תחת השפעת אנרגיות הלוגוס האלוהי של ההתפרצות הקוסמית הבלתי-מנוהלת והאדישה לאדם למצב של מלאות באהבה ובחסד. בהתאם להשקפות אלה ביצוע חטא-הקדמון על ידי האדם עיוות גם את התפתחות הקוסמוס, והעניק לסדר הקוסמי מבנה מכני, שבעקבות כך האדם, שגורש מגן-עדן, נידון לחיות בעולם לא-מסודר, אכזרי, מלא ברע. כדי להחזיר את האדם ואת הקוסמוס המקיף אותו לאלוהים, לתת לו דוגמה של כפרת החטא, נשלח לאדמה ישו. אך לא קבלה פסיבית של קורבן ישו, כי אם רק עבודה קבועה על שינוי הקוסמוס ושל עצמו, יכולה לתרום להאלהת הקוסמוס, ליצירת הרמוניה עולמית, להומאניזציה של העולם הארצי, למילויו באהבה והסכמה.
למרות המיסטיקה, האוטופיות והפנטסטיות של ייצוגים רבים של הקוסמיזם הדתי הרוסי, שדוגמה להם היא הרעיון של נ. פיודורוב על האפשרות של תקומת המתים לחיים ארציים מדור לדור בדרך טבעית, לאופטימיות הקוסמית של הכיוון הזה של המחשבה הפילוסופית יש גם גרעין רציונלי. הוא טמון בביסוס היכולת של האדם להפוך ליוצר העולם, לשנות ולשפר גם את העולם המקיף וגם את עצמו על עקרונות האנושיות, האהבה, שיתוף הפעולה ומימוש המשימה הקוסמית של האדם. במובן זה הקוסמיזם הדתי הרוסי מגיע לפסגתו בפילוסופיית היצירתיות של נ. ברדיאייב.
הצד האוטופי של השקפות אלה בצירוף הרעיונות המרקסיסטיים של הפקעת המפקיעים, המהפכה המטהרת-כול והדיקטטורה של הפרולטריון הוגשם למציאות על ידי הקומוניזם הרוסי, הפך לאחת מאבני הפינה של האידיאולוגיה האתאיסטית-דתית שלו. זה הביא השלכות איומות. אבל החלום האנושי-כללי הגדול על שיפור עצמי של האדם ושל כל סדר-העולם לא יכול מזה להיות מוכתם. המשמעות של הקוסמיזם הרוסי בכך, שנציגיו לא רק ביטאו את החלום הזה בדמות של משימה-על החשובה ביותר והמשמעות של הקיום האנושי, כי אם גם ציינו דרכים מסוימות להעלאת התפקיד הקוסמי של האדם, למימוש המשימה-העל הזו, כשהם מחברים את הרעיון של השיפור העצמי עם הרעיון של שיפור סדר-העולם.
תפקיד מיוחד בשיפור הידע המדעי על האפשרויות הקוסמיות של האדם שיחק הקוסמיזם הרוסי המדעי-טבעי, שנציגיו הבולטים ביותר היו ק. ציולקובסקי, ו. ורנאדסקי, א. צ'יז'בסקי ונ. חולודני. בהיותם מודרכים על ידי הרעיון המשותף לקוסמיסטים הרוסים על אי-השלמות של ההוויה הארצית ועל הכורח לשפרה בדרך של פיתוח אמצעים קונקרטיים של השפעת התהליכים הקוסמיים על כדור הארץ, ק. ציולקובסקי מפתח מודלים של טכניקת הטילים (שנועדו לא רק להפקת משאבים מהקוסמוס, כי אם גם להפצת התבונה ביקום), ו. ורנאדסקי יוצר את התורה על הביוספירה והפיכתה לנואוספירה (שבה הארגון התבוני של כל המרחב שסביב-כדור-הארץ יהפוך ליסוד של אינטראקציה הרמונית של האדם והטבע), א. צ'יז'בסקי חוקר את השפעת התהליכים הקוסמיים על ההיסטוריה של האנושות ועל בריאות האדם.
האבולוציוניזם הקוסמי מייצג שילוב עמוק של קוסמיזם ואבולוציוניזם. כמובן, המילה עצמה ״קוסמי״ מנוצלת על ידינו לא במובן המיסטי, כי אם במובן השאול – כביטוי של השאיפה של האדם לארגון מחדש של העולם לפי מידות אנושיות, לסידור מחדש של הקוסמוס הנגיש. האדם עצמו הוא אבולוציה, המהווה-אנושות את הקוסמוס.
}}

==== האבולוציוניזם הקוסמי והפרשנות הגיאוצנטרית של האבולוציוניזם ====
{{רן|1=
אז, האבולוציוניזם הקוסמי הוא, קודם כל, גישה פילוסופית-תפיסתית-עולמית, המכוונת את הידע המדעי לחיפוש חוקיות כללית של האבולוציה של התהליכים הקוסמיים המגוונים ביותר, כולל כדור הארץ כמושא קוסמי ואת האדם כלא רק יצור ארצי, כי אם גם גורם של האבולוציה הקוסמית. עוד, האבולוציוניזם הקוסמי הוא קוסמיזם לא-גיאוצנטרי, כלומר תפיסת עולם קוסמית כזו, הבוחנת את האבולוציה של הידע האנושי ו
הפרקטיקה תחת זוית הראייה של היציאה מעבר לגבולות המוגבלות הארצית, הגיאוצנטרית, מגן על האפשרויות הקוסמיות של האנושות המתפתחת.
בעניין זה אופייניות מאוד הניסיונות להעמיד מול האבולוציוניזם הקוסמי את הווריאנטה הגיאוצנטרית של האבולוציוניזם הפלנטרי. האבולוציוניזם הפלנטרי, כלומר הכוונת הידע לזיהוי האבולוציה של כוכב הלכת כדור הארץ, מקבל את התפתחותו המקיפה רק מתוך עמדות של בחינת כדור הארץ כחלקיק של הקוסמוס, שתהליכיו האבולוציוניים מייצגים וריאנטה, אמנם מיוחדת, ייחודית בדרכה, אך וריאנטה של האבולוציה הקוסמית. הווריאנטה הגיאוצנטרית של האבולוציוניזם הפלנטרי, ראשית, מצמצמת את האבולוציה הקוסמית של האנושות, לכל היותר, לכיבוש המרחב שסביב-כדור-הארץ, ושנית, מציגה אותה ״בצלם ובדמות״ של האבולוציה הארצית.
כך, מחבר התקציר ״ייחודיות האבולוציה הפלנטרית״ (בספר: קונספציות של מדעי הטבע המודרניים. התקצירים הטובים ביותר – רוסטוב-על-דון: פניקס, 2002 – 352 עמ', עמ' 169-170) רואה את אחת המשמעויות המתודולוגיות החשובות ביותר של האבולוציוניזם הפלנטרי בכך, שהוא, בהשגת ידע חדש ובשיטתו, עוזר להתגבר על סטריאוטיפים שהתקבעו בהבנת המציאות. ״אחד מהסטריאוטיפים כאלה, – הוא סבור, – הוא הייצוג של האדם כמדרגה העליונה של האבולוציה הארצית, הניחן ביכולת של שיפור עצמי והתפשטות בלתי-מוגבלים, גם במרחב וגם בזמן. הציוויליזציה האנושית כאנתרופוספירה היא אחת מתכונות החומר הפלנטרי. שלביותה ההיסטורית מותנית בסופיות הקיום של כל מערכת חומרית, כלומר לתכונה הזו יש אזור מקומי של מרחב-זמן, הייחודי רק לה. הפנטזיות על היכולת של האדם להשתלט על עולמות קוסמיים אחרים… אין להן דבר משותף עם המציאות. מרחב הקוסמוס הקרוב – הנה אותו קטע מקומי של היקום, שהאדם מסוגל
להשתלט עליו ולקולוניזציה״.
בקריאה המחושבת למדי הזו להגביל את האבולוציה של האנושות לגבולות כדור הארץ והמרחב שסביב-כדור-הארץ בולט ביותר האבולוציוניזם הגיאוצנטרי כחלופה לאבולוציוניזם הקוסמי, כתוכנית של אבולוציוניזם לא-קוסמי ואף אנטי-קוסמי. תוכנית כזו מבוססת על קיבוע ואקסטרפולציה ישירה של הנסיבות, שנתקל בהן המדע בסוף המאה ה-20 – תחילת המאה ה-21. היציאה לחלל וההשתלטות ההולכת ומתחזקת על המרחב הקוסמי שסביב-כדור-הארץ הראו יחד עם זאת את הקשיים העצומים של השתלטות על קוסמוס מרוחק יותר אפילו בגבולות מערכת השמש. הגידול המעריכי של ההוצאות על השתלטות אפילו על החלל הקרוב ואי-ההחזר שלהם בפרספקטיבה הנראית דורשים הקרבה מסוימת מהחברות של המדינות המפותחות ביותר, נכונותן
״לקרוע״ מהבטחת רווחתן אמצעים משמעותיים מאוד ולהעצים בכל דרך את שיתוף הפעולה הבינלאומי בסיכויים מעורפלים מאוד לקבל איזושהי תועלת מוחשית מהמאמצים האלה. כתוצאה כבה האופוריה, שבה בשנות ה-60-70 ואף ה-80 ליוו את הטיסות לחלל, כשנראה היה, שהאדם יוכל באותה קלות להשתלט על כל מרחבי החלל, כמו שהצליח להתגבר על ״החיבוק״ הגרוויטציוני של אמא-אדמה. בנוסף, נעלם הצורך במירוץ שאפתני על השתלטות על החלל, שבמידה מסוימת הצדיק את עצמו כחלק ממירוץ החימוש במאבק על הישרדות בין מבני הגיוס של המערב והמזרח, ארה״ב ובריה״מ.
נבלמה בעקבות קשיים אובייקטיביים גם ההשתלטות לא רק על המקרוקוסמוס, כי אם גם על המיקרוקוסמוס, ועל התהליכים האבולוציוניים, המתנהלים על כוכב הלכת שלנו. כל השיהוי והפסקות בשלבי העלייה בהתפתחות הרצופה של הידע גורמים למצבי משבר בהבטחה התפיסתית-עולמית של המדע וכתוצאה, להתפרצויות של פסימיות, ספקנות ואגנוסטיות ביחס לאפשרויות הידע וליכולת של הציוויליזציה האנושית לפרוץ מעבר לגבולות
של גבולות בלתי-ניתנים-לחצייה אי-אילו.
החשיבה הגיאוצנטרית, כולל בתחום המתודולוגיה של האבולוציוניזם הפלנטרי, תמיד, בסופו של דבר, נתקלת בייצוג על קיומם של גבולות בלתי-ניתנים-לחצייה, הקשורים במוגבלות העקרונית של צורות הידע והפרקטיקה הגיאוצנטריות. זה מזכיר את האפוריה המפורסמת של זנון על אכילס והצב: אכילס הנע במהירות לעולם לא ישיג את הצב הזוחל לאט, אם מסלול התנועה של הצב נחשב כמגבלה בלתי-ניתנת-לחצייה לתנועת אכילס. אך ברגע שאנחנו מרשים לעצמנו את האפשרות של אופי שונה איכותית של תנועה, שנפתחת מעבר לעמדת הצב, אכילס מתקדם בחופשיות הלאה, והצב נשאר הרחק מאחור, תוך כדי המשך, בכל זאת, לשמש אידיאל של החשיבה ״הצבוצנטרית״.
הנה גם בהצגה המכילה למדי שנבחנה על ידינו לעיל של הווריאנטה הגיאוצנטרית של האבולוציוניזם הפלנטרי יש לשים לב לעמדות הבאות שהמחבר מגן עליהן:
האבולוציוניזם הקוסמי כמערכת חשיבה, המועמידה עקרונית את עצמה מול הגיאוצנטריזם, שואף לבסס אנטיתזות על כל העמדות שנוסחו לעיל. ראשית, האדם הוא דווקא המדרגה העליונה של האבולוציה הארצית והמדרגה העליונה או אחת מהמדרגות העליונות של האבולוציה הקוסמית. האדם הוא כוח קוסמי עוצמתי, המסוגל לשנות את כדור הארץ כגוף קוסמי ולסדר אותו מחדש בדרך אנושית, שלא לדבר על שאיפתו של האדם לחלל במטרה לשנותו לפי חוקי האנושיות. בזאת טמונה אחת המטרות החשובות ביותר של ציוויליזציה מפותחת מאוד, בעוד שציוויליזציה מפותחת פחות נאלצת להיסגר באבולוציה פלנטרית. שנית, דווקא היכולת לשיפור עצמי בלתי-מוגבל היא התנאי המוקדם החשוב ביותר הן של האבולוציה הפלנטרית והן של האבולוציה הקוסמית של האנושות. כמובן, מגבלות יש, אבל הן מוחלטות רק במסגרת רמה מסוימת של התפתחות היסטורית, והאבסולוטציה שלהן אינה משמעה דבר אחר מאשר שלילת אילו-שהם סיכויים של התפתחות כזו, מה שעומד מול העובדות של ההתפתחות הפרוגרסיבית של האנושות מימי קדם ועד ימינו. שלישית, האדם הוכיח את יכולתו להתפשטות כמעט בלתי-מוגבלת במרחב-זמן לפחות כבר בכך, שבימי קדם של ההיסטוריה שלו התיישב על פני כל הכוכב, ובכך נתן את הבסיס לאבולוציה הפלנטרית של האנושות. ספק אם לאנשים הפרימיטיביים היה קל יותר לנוע לאזורי כדור הארץ, תוך סבל מקור, רעב וחסרים מגוונים, מאשר לאנשים המודרניים, היוצרים מודלים חדשים יותר ויותר של טכניקה חדשנית, לבצע תנועות חדשות וחדשות בחלל הקוסמי בחיפוש אחר משאבים ותגליות. רביעית, המדע כבר הוכיח את היכולת של האדם לצאת מעבר לגבולות החומר הפלנטרי, שממנו הוא עצמו בנוי, לפחות כבר בכך, שחדר בידיעתו אל המיקרו- והמגה-עולם, העולמות הלא-גיאוצנטריים, המסודרים בצורה שונה לחלוטין מגופו של האדם הנתון למוות. חמישית, אין שום הוכחה לבלתי-נמנעות הקטלנית של כליונה של האנושות. בלתי-נמנעות כזו דווקא נוצרת בעקבות מיצוי המשאבים של הכוכב הקטן שלנו במקרה, שהאבולוציה הפלנטרית של האנושות לא תצליח ליצור תנאים מוקדמים לאבולוציה הקוסמית שלה. השלבים ההיסטוריים של התפתחות האנושות דווקא מראים את הרחבת היכולת של האדם להתגבר על הגבולות, המותנים במוגבלות הגופנית שלו.
למשל, בהתקדם מהשימוש בכוח הסוסים והשוורים, אחר כך – קיטור, בנזין, חשמל, ולבסוף – לשימוש בעוצמת האטום המפוצל, מנועי סילון ומנועי טילים. שישית, אין שום אזור מקומי סגור של מרחב-זמן, שנקבע מראש להתפשטות הציוויליזציה הפלנטרית. הרחבת אזור ההתפשטות תלויה בעוצמת המנועים, בציוד הטכני ובהבטחת המשאבים של התנועות, והגורמים האלה משתפרים עם הזמן. ולבסוף, שביעית, האדם כבר החל לממש את ״הפנטזיה חסרת-הבסיס״ הוותיקה שלו – את החלום על השתלטות על עולמות קוסמיים אחרים. הקשיים של השתלטות כזו גדולים מאוד, וצריך ללמוד אותם. אבל אין שום יסוד לחשוב אותם לבלתי-ניתנים-לחצייה לחלוטין. אנשים התגברו כבר באבולוציה שלהם על כל כך הרבה קשיים שהיו בעבר בלתי-ניתנים-לחצייה, שכמעט ואין טעם לאדם המודרני להכריז על כל קושי חדש כעל בלתי-ניתן-לחצייה. קשיים בלתי-ניתנים-לחצייה נוצרים בכל שלב של התגברות על קשיים שהיו בעבר בלתי-ניתנים-לחצייה. בהתאם לכך ניתן לראות באבולוציוניזם הקוסמי מתודולוגיה של התגברות על הקשיים ״הבלתי-ניתנים-לחצייה״ ופתרון הבעיות ״הבלתי-פתירות״ של ההווה. כי האבולוציוניזם הקוסמי מבטא פעילות גיוס גבוהה של התבונה האנושית, המכוונת לידיעה ולהשתלטות על העולמות הקוסמיים ״המעבר לגבולות״ ורמות ההתפתחות ההומניסטית של הציוויליזציה האנושית.
}}

==== הזיקה ההדדית של האבולוציוניזם הקוסמי, הגלובלי והאוניברסאלי ====
{{רן|
האבולוציוניזם הקוסמי כקונספציה פילוסופית-תפיסתית-עולמית נמצא בקשר בלתי-נפרד עם הקונספציות של האבולוציוניזם הגלובלי והאוניברסאלי. האבולוציוניזם הגלובלי יכול להיקרא גם אבולוציוניזם מטא-גלקטי. הוא מתבסס על עובדות האבולוציה של כל העולם הנצפה על ידי האדם במסגרת היקום שלנו – המטא-גלקסיה. ההיווצרות של המטא-גלקסיה באמצעות המפץ הגדול מתוך מצב סינגולרי מיוחד, ההתפשטות שלה, היווצרות מבנים חומריים שונים – חלקיקים יסודיים, אטומים, מולקולות, צבירי גלקסיות, כוכבים, כוכבי לכת, מערכת השמש, כדור הארץ, הביוספירה, האנושות – מייצגת מנקודת המבט של האבולוציוניזם הגלובלי תהליך אבולוציוני אחיד, הכולל בתוכו שורה שלמה של תהליכים אבולוציוניים מובדלים יחסית, אך קשורים זה בזה. לכל התהליך האבולוציוני הגלובלי בכללותו אופייני הברירה הטבעית, שמירת המבנים התפקודיים היעילים ביותר, דחיית מבנים וצורות בלתי-תחרותיים. התהליך האבולוציוני הגלובלי משפיע על התהליכים האבולוציוניים המקומיים, המתנהלים באזורים המקומיים המגוונים ביותר של המטא-גלקסיה. זה מתבטא, בפרט, בעקרון האנתרופי כביכול, שלפיו הקבועים הפיזיקליים ותכונות המטא-גלקסיה שלנו הם כאלה, שאילו היו מעט שונים, האדם על כדור הארץ פשוט לא היה יכול להיווצר. האחדות של האבולוציה ההיסטורית של היקום שלנו, הביוספירה והאדם, המתבטאת בעקרון האנתרופי, מאפשרת לאבולוציוניזם הגלובלי להפוך ליסוד מתודולוגי לזיהוי חוקיות חדשות וקשרים הדדיים של התהליכים האבולוציוניים הגלובליים והמקומיים.
האבולוציוניזם הקוסמי, הקולט לתוכו את התוכן הרציונלי של האבולוציוניזם הגלובלי והעקרון האנתרופי, יחד עם זאת עומד מול הפרשנות הגיאוצנטרית שלהם. היקום אינו מסודר ״בצלם ובדמות״ של כדור הארץ שלנו, הוא כולל מגוון בלתי-נדלה של עולמות קוסמיים. העקרון האנתרופי פועל רק בשכבה הגיאוצנטרית של החומר של המטא-גלקסיה, המקבילה ליכולת התפיסה האנושית של התופעות שהתגבשה בתנאי כדור הארץ.
ההכללה של האבולוציוניזם הגלובלי והעברת מסקנותיו היסודיות מתיאור היקום שלנו – המטא-גלקסיה – אל היקום כאוניברזום, כשלמות, הכוללת בתוכה את כל מה שקיים, את כל העולמות הלא-גיאוצנטריים האפשריים, יוצרת יסודות לקונספציה של האבולוציוניזם האוניברסאלי, שיש לה משמעות קוגניטיבית, הוריסטית ומתודולוגית עצומה. הרעיון הראשי של האבולוציוניזם האוניברסאלי טמון במודעות לאוניברסאליות, לכלליות של האבולוציה ובהתאם, בפיתוח ייצוגים על אבולוציה של היקום כשלמות (אוניברזום) על בסיס העלאת לכלליות את אותן החוקיות הכלליות, המתחקות בתהליכים האבולוציוניים ההטרוגניים ביותר של הטבע החי והדומם, החברה והאדם.
ההבדל של האבולוציוניזם האוניברסאלי מהאבולוציוניזם הגלובלי טמון בכך, שאם במסגרת האבולוציוניזם הגלובלי מדענים מנסים לשחזר את האבולוציה בעולם הנצפה, הנחקר, שהפך למושא מחקרים מדעיים, עליו אנחנו מקבלים מידע מסוים, הרי שברמת האבולוציוניזם האוניברסאלי נעשה ניסיון לתאר את האבולוציה בכל העולם חסר-הגבולות, האינסופי, הבלתי-נדלה איכותית – האוניברזום. בצד זאת האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא תורה פילוסופית, מכוונת-עולם, על כלליות האבולוציה ועל אי-האפשרות של אילו-שהם שינויים
בדרך חוץ-אבולוציונית, נסית.
את המשימה, שא. קאנט בתחילת המאה ה-19 ראה כבלתי-מושגת לחלוטין, – ידיעת עולמות שמימיים, בלתי-נתפסים, מנסים היום לפתור, עם חלק גדול למדי של התניה, כמובן, דרך אוניברסאליזציה של העקרונות ומנגנוני האבולוציה, הפועלים בתהליכים האבולוציוניים המקומיים של העולם המוגבל הגיאוצנטרית הנגלה לפנינו בתצפיות, בתפיסות, במדידות ובהכללות תיאורטיות – אותו עולם, הנדע מכוכב הארץ הקטן שלנו – ומוגבל לא רק במאפייני התנועה של החומר הטבועים בו, כי אם גם ביכולת הידיעה המאורגנת בדרך-ארצית שלנו. האבולוציוניזם ניצב כטלסקופ תיאורטי עוצמתי
שמאפשר לידיעה האנושית לגלות את התכונות המהותיות ביותר של עולמות אחרים, בלתי-נתפסים, של האוניברזום בכללותו. כמובן, ״התמונה״ שאנחנו מקבלים ב״תפיסה״ התיאורטית של העולמות האלה יוצאת מעורפלת מאוד, עם תערובת משמעותית של מאפיינים, היוצאים מהמבנה של דרך התפיסה שלנו. אך המשמעות של האבולוציוניזם האוניברסאלי כניסיון לפרוץ מעבר לגבולות היכולת האנושית המוגבלת מטבעה של ידיעה היא עצומה. עצומה וגם ביחס התפיסתי-עולמי, וגם במתודולוגי, ואף בפסיכולוגי, מכיוון שהאוניברסאליזם של החשיבה המדעית והמדעית-פילוסופית מאפשר לבנות עד לרמה הגבוהה ביותר את התמונה המדעית של העולם, לפתח את אותם העקרונות והאידיאלים של הידיעה, שבמסגרתם במצב הידיעה הנתון ״מוארת״ המציאות האובייקטיבית ואשר מאפשרים לתאם את ההבנה של קטעי המציאות, הנחקרים ברמות המגוונות ביותר של המדע הקונקרטי. בלעדי זה המדע פשוט יתפורר שוב להמון ״רסיסים״ ספציפיים, לניסויים אקראיים, להיפותזות לא-מעובדות, להסברים לא-קשורים, והמדענים יעבדו בניתוק מוחלט ממדענים אחרים, מה שבמידה מסוימת גם קורה במדע הלא-קלאסי וה״פוסט-לא-קלאסי״
.
אוניברסאליזם טבוע בכל תמונת עולם בכלל, הוא התכונה הבלתי-נפרדת שלה, האטריבוט שלה. לתמונת העולם העתיקה היה טבוע האוניברסאליזם הגיאוצנטרי ובאותו זמן הקוסמיזם הגיאוצנטרי. תמונת העולם של ימי הביניים, בהיותה עקרונית לא-מדעית, התייחדה בתיאולוגיזם אוניברסאלי ובאנטי-קוסמיזם תיאולוגי. דווקא זה דחף את ההנהגה של החברה של ימי הביניים, שבה הכנסייה שיחקה את תפקיד ההתחלה המאחדת, לרדוף אחרי המדענים (ולא ההבדלים בין הסכמה האריסטוטלית-תלמית והסכמה הקופרניקית של תנועות גרמי השמיים). התמונה המדעית של העולם של העידן החדש ייצגה מכאניציזם אוניברסאלי. התמונה המדעית של העולם, שהתגבשה במאה ה-20, הייתה ונשארה קוונטית-רלטיביסטית, כלומר אופיינית לה אוניברסאליזציה של הייצוגים הקוונטיים-מכאניים על המיקרועולם והייצוגים הרלטיביסטיים על המגה-עולם, היוצאים מהתורה היחסותית הכללית. האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא כיוון של אוניברסאליזציה של ייצוגים על האבולוציה, הופעתו כבר כשלעצמה מעידה על התגבשות של תמונת עולם מדעית חדשה ושל תפיסת עולם מדעית חדשה, המייצגת חיבור של אוניברסאליזם ואבולוציוניזם. לנגד עינינו מתרחשת התהוות של תמונת עולם אבולוציונית עקבית.
היא שוב, כמו בעידנים הקודמים של ההיווצרות וההתפתחות של תמונות עולם, כוללת בתוכה את ההישגים החשובים ביותר של התמונות הקודמות. היא גיאוצנטרית בדרכה, מכיוון שהיא מאברסאלית את הייצוגים על האבולוציה, שהושגו, בעיקר, מתוך הצטברות הידע על האבולוציה הארצית. היא רואה באבולוציה מעין בורא של היקום, רק לא אנתרופומורפי, לא על-טבעי, כי אם קוסמי, טבעי. היא קשורה בשאיפה לזהות את המנגנון האוניברסאלי של האבולוציה ומכירה כבלתי-מערערים את ההישגים של האוניברסאליזם המכאניסטי בתחום האינטראקציות המכאניות בין הגופים המקרוסקופיים,
העמדות על אינסופיות החומר וריבוי העולמות. היא נשענת על הייצוגים הקוונטיים-מכאניים והמרחביים-זמניים בשחזור האבולוציה של המטא-גלקסיה ובניסיונות יצירת ייצוגים על עולמות חוץ-מטא-גלקטיים. הסינרגטיקה של היום משחזרת ייצוגים על ההיווצרות של סדר מתוך הכאוס, שהיו כלולים בצורה פרימיטיבית כמעט בכל הדוקטרינות הקריאיוניסטיות של הדתות המסורתיות המגוונות ביותר. באמת, שום דבר בידיעה אינו הולך לאיבוד, אינו נדחה לחלוטין; חוק שימור ההישגים של הידיעה אוניברסאלי לאבולוציה של המדע כמו חוק שימור האנרגיה לאבולוציה של החומר. והרי עוד מאשימים את המדע בכך, שמחר הוא מפריך את מה שהוא מאשר היום! מפריך בפרטים, כדי לתקן ולהעמיק בכללות. המשכיות הידע היא מקרה פרטי של המשכיות האבולוציה.
האבולוציוניזם האוניברסאלי המודרני שומר בתוכו בצורה בלתי-מזוהה אלמנטים של תפיסת עולם גיאוצנטרית, אנתרופומורפית, שניתן לזהותם רק ברמה חדשה של התפתחות תפיסת העולם הקוסמית. כל צעד חדש בזיהוי התוכן הגיאוצנטרי של האבולוציוניזם האוניברסאלי יתרום להתפתחותו בכיוון התוכן הלא-גיאוצנטרי, הקוסמי, של מודל המציאות הקוסמית, המקביל יותר למציאות עצמה, המשקף ביתר פירוט ובפחות עיוותים את מאפייניה. תמונת העולם היא בכלל לא יותר מאשר ״דיוקן״ של המציאות הקוסמית, הנוצר בצבעים אנושיים
ועל פני ״בד״ המסודר בדרך-ארצית. בהתאם לכך יש להבין את יחסי הגומלין של האבולוציוניזם האוניברסאלי והקוסמי, את תפקידם בפיתוח תמונת העולם האבולוציוניסטית.
האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא חיבור של אוניברסאליזם ואבולוציוניזם, הוא תוצאה של אוניברסאליזציה של התוכן האבולוציוני של המדע. האבולוציוניזם הקוסמי מייצג חיבור של
אבולוציוניזם וקוסמיזם, הוא תוצאה של קוסמיזציה של הידע והציוויליזציה האנושית, צורה של התגברות על הגיאוצנטריזם ופיתוח של אוניברסאליזם לא-גיאוצנטרי במתודולוגיה של הידיעה המדעית, בבסיס התפיסתי-המתודולוגי שלה (במילים אחרות, במבנה הגיוס). כל זה קובע מראש גם את הזהות וגם את ההבדל של האבולוציוניזם הקוסמי והאוניברסאלי. האבולוציוניזם הקוסמי אוניברסאלי מנקודת המבט של הכרת האוניברסאליות של האבולוציה, יצירת היסודות ופיתוח התורה הכללית של האבולוציה. אבל האבולוציוניזם הקוסמי מכוון לזיהוי המוגבלות הגיאוצנטרית של הצורה המודרנית של האבולוציוניזם האוניברסאלי, כמו גם של כל צורות האוניברסאליזציה של מנגנוני ההפיכות האבולוציוניות.
הבדל אחר, משמעותי עוד יותר, של האבולוציוניזם הקוסמי מהוריאנטה המודרנית של האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא השאיפה המודעת של האבולוציוניזם הקוסמי לשחזר ולזהות חוקיות כלל-קוסמיות של הפיכת הכאוס לסדר ואת המנגנונים המקבילים של סידור, וכן את התפקיד והמבנה הפנימי של אותם המבנים, שהופכים בתנאים מסוימים למקורות של סידור ומעבר מארגון עצמי לארגון שיטתי, לשחזור ולהפצה של סדר כזה או אחר.
נזכיר, שעצם מקורו של המושג ״קוסמוס״ קשור במושג הסידור, הבנייה ויצירת חלופה למושג הכאוס. האבולוציוניזם האוניברסאלי המודרני, כמו גם הקוסמי, נושא בתוכו רעיונות חדשים, הנוגעים ליצירת סדר קוסמי, מקים גשרים בין התורה הסינתטית של האבולוציה בביולוגיה, ההיסטוריה של המטא-גלקסיה בקוסמולוגיה, ההיסטוריה של כדור הארץ בגיאולוגיה, ההיסטוריה של מדעי הטבע והטכניקה, וגם של הסינרגטיקה, המתבססת על הקריאה המודרנית של התרמודינמיקה, תהליכי הארגון העצמי הפיזיקו-כימיים והתיאור המתמטי שלהם.
של האבולוציוניזם האוניברסאלי, הנטייה הטמונה בו לרדוקציוניזם, כלומר לניסיונות להסביר את האבולוציה החברתית בביולוגית, את הביולוגית לצמצם לכימית, את הכימית – לפיזיקלית וכו'.
בעניין זה האבולוציוניזם הקוסמי אינו פחות אוניברסאלי מהאוניברסאלי בהוריאנטה הזו, שנדונה ומועלית כעת כפרדיגמה מדעית חדשה. האחרון מתפתח בבידוד ממדעי הרוח, החברה, מחקר הצורה הגבוהה ביותר של האבולוציה – ההיסטוריה של האנושות. ההיסטוריזם המדעי-טבעי, שהתגלם באבולוציוניזם הסינרגטי, טוען להסבר טוב יותר של ההיסטוריה, ממה שמתפתח בדיסציפלינות ההיסטוריות עצמן ובפילוסופיה של ההיסטוריה. ואף שהגישה הסינרגטית מאפשרת להכניס כמה אלמנטים יקרי-ערך למערכת הייצוגים על האבולוציה ההיסטורית, התהליך ההפוך, כלומר השימוש בייצוגים מטא-היסטוריים על אבולוציה של קהילות אנושיות להסבר התהליכים האבולוציוניים בטבע החי והדומם, יכול לתת הרבה יותר להתפתחות הייצוגים המדעיים-טבעיים על האבולוציה. יותר מכיוון, שבצורה המפותחת יותר של האבולוציה, בצורה החברתית-היסטורית, מוצגים בצורה הבולטת ביותר, התבלטת, השיטתית, ההיבטים החשובים ביותר של האבולוציה האוניברסאלית, כמו קידמה, תחרות, חדשנות, ארגון, ניהול, דומיננטיות, שיטתיות, השתקפות, מידע, גיוס וכו'. נחוצה רפורמה של האבולוציוניזם האוניברסאלי, שבה האבולוציוניזם הקוסמי, הביולוגי והחברתי-היסטורי ייכללו במערכת האבולוציוניזם האוניברסאלי כתתי-מערכות שלו.
האבולוציוניזם האוניברסאלי בצורה, שבה הוא מוצג בספר הנוכחי, מייחס חשיבות מיוחדת לגורם הגיוס, שבו הוא רואה את הכוח המניע של ההפיכות האבולוציוניות, ההכרחי להפיכת השינויים הכאוטיים להתפתחות פרוגרסיבית. ההפיכות האקראיות של תהליכים כאוטיים למסודרים לא
יכולות, מנקודת המבט של הגישה האבולוציונית-הגיוסית, להוליד זרימה שיטתית של אבולוציה מכוונת, כל עוד לא ייווצרו תנאים להיווצרות המונית של מבני גיוס, המסוגלים לייצר סדר וליצור תחרות מתוחה בין הסוגים השונים של הסדר. וזה משמעו, שלא רק הגורם השלילי של דחיית על ידי ברירה טבעית של מבנים לא-קיימים מתוך המועמדים האקראיים לקיום, כי אם גם הגורם החיובי של גיוס כל סוגי המשאבים לסידור מחדש של הארגון הוא מכריע ביצירת נטייה יציבה להתפתחות פרוגרסיבית. שינויים אקראיים ותהליכים סטוכסטיים מסוגלים רק להכין ולפרות את הקרקע להיווצרות ושיפור של מבני גיוס, שעל הקרקע הזו הופכים למנגנון המוביל של האבולוציה הקוסמית.
ההערכה החסרה של גורם הגיוס מובילה למתיחות רבות בהסבר התהליכים האבולוציוניים, עושה לבלתי-משכנעים שורה שלמה של עמדות של האבולוציוניזם המדעי-טבעי הטוען לאוניברסאליות. כמות גדולה של אקראיות רק אז יוצרת הגדרה איכותית לא-אקראית, כאשר מאחורי ההצטברות הזו של אקראיות עומדות נטייה, תוכנית, אלגוריתם, חוקיות, מנגנון, המותנים בתפקוד של מבני גיוס. בלעדיהם האקראיות עיוורת, והאבולוציה לא-פרודוקטיבית.
האבולוציוניזם הקוסמי הוא תורה על הופעת הקוסמוס מתוך הכאוס על בסיס תפקוד מתמיד של מבני גיוס. הסדר בלתי-אפשרי בלי הכאוס, כמו הכאוס בלי הסדר. לכן אוניברסאליים, נוכחים-בכל, חדירים-לכל, מנקודת המבט של האבולוציוניזם הקוסמי, יכולים להיחשב רק הראשית הכללית האטריבוטיבית של ההוויה: החומר בכל המגוון הבלתי-נדלה של צורותיו, התנועה, האבולוציה, האינטראקציה של סדר וכאוס. באשר למרחב ולזמן, הם מייצגים צורות של סדר התנועה במערכת קוסמית מסוימת – למטא-גלקסיה, ואין שום יסוד לייחס להם אוניברסאליות. במערכות קוסמיות אחרות אפשריות צורות מרחביות-זמניות אחרות, או אפילו צורות אחרות בכלל של סידור התנועה, שאנחנו אפילו לא יכולים לדמיין לעצמנו. צורות הסדר הן תולדה של האבולוציה הקונקרטית של מערכת גלובלית קונקרטית ויכולות להיחשב במסגרת האבולוציוניזם הגלובלי, ולא האוניברסאלי. לכן הייצוג של המטריאליזם הדיאלקטי על המרחב והזמן כצורות כלליות של תנועת החומר אינו אלא תוצאה של אוניברסאליזציה גיאוצנטרית של צורות גלובליות.
את אותו הדבר ניתן לומר גם על הארגון העצמי, שהאבולוציוניזם המדעי-טבעי במסגרת תורת הסינרגטיקה שואף לייחס לו את תפקיד היסוד של האבולוציוניזם האוניברסאלי. מנקודת המבט של האבולוציוניזם הקוסמי צודקים אותם החוקרים, המציינים ש״ארגון עצמי הוא תנאי הכרחי, אך לא מספיק לאבולוציה, כי האחרונה מתאפיינת גם בהמשכיות וכיווניות, ולכן יצירת תורה אוניברסאלית של ארגון עצמי אינה משמעה עדיין יצירת קונספציה של אבולוציוניזם אוניברסאלי״ (קונספציות של מדעי הטבע המודרניים. התקצירים הטובים ביותר – רוסטוב-על-דון: פניקס, 2002 – 352 עמ', עמ' 288).
נציין בעניין זה, שמדעי הטבע בכללותם והסינרגטיקה בפרט אינם יכולים לטעון ליצירת תורה אוניברסאלית של ארגון עצמי, מכיוון שהרמה הגבוהה ביותר של ארגון עצמי נמצאת מחוץ לתחום המחקר של מדעי הטבע, בתחום יחסי החברה. וגם עצמה התורה הסינרגטית של ארגון עצמי בתחום הנגיש למחקר מדעי-טבעי רחוקה מאוניברסאליות ואף לא לגמרי ללא-דופי מבחינה מתודולוגית, מכיוון שהיא מנסה לייחס אוניברסאליות לתהליכי ארגון עצמי, הנובעים מסידור עצמי ספונטני של כאוס מוחלט. וכאוס כזה אינו קיים בשום מקום ומעולם לא היה. זהו מיתוס כמו הכאוס הקדמון בפואמה של הסיודוס ואותה הפשטה כמו הגוף השחור המוחלט. הכלליות,
האי-היבריות והאי-השמדות של האבולוציה, שהיא התנאי המוקדם הראשי של האבולוציוניזם האוניברסאלי, מניחה את יחסיות הכאוס ואת יחסיות של כל סדר. הכל הוא כאוס, והכל הוא סדר ביחס מסוים ובמידה מסוימת. לכן הטענות לאוניברסאליות של תורת הארגון העצמי, שנוצרה על בסיס חקר התהליכים האנטרופיים במערכות פתוחות, בקושי מוצדקות. זה לא ממעיט במעט את התרומה, שהכניס לתורת הארגון העצמי המדען הדגול של המאה ה-20 איליה פריגוז'ין עם עמיתיו, ואחריו מייסד הסינרגטיקה הרמן האקן. אבל לא-מבוססות הן גם הטענות של תורת ארגון עצמי מקומית כזו לתפקיד יסוד בבניית המערכת של האבולוציוניזם האוניברסאלי. הסינרגטיקה הכניסה תרומה משמעותית מאוד להתפתחות האבולוציוניזם המודרני. אבל היא אינה בכוחה להסביר את ההמשכיות והכיווניות של האבולוציה, כולל גם את הנוצרת בתהליך הארגון העצמי. אוניברסאליזציה מתודולוגית נכונה של כמה מההישגים החשובים ביותר של הסינרגטיקה אפשרית רק בהקשר פילוסופי-תפיסתי-עולמי רחב יותר של האבולוציוניזם הקוסמי. אבל לגלות את תוכן ההקשר הזה נוכל רק בחלקים הבאים של הספר הנוכחי.
כאן נציין, שהתפתחות האבולוציוניזם האוניברסאלי על כל חוסר-השלמות וההיפותטיות שלו היא אחד הכיוונים הפוריים ביותר של המחקרים. בו מתמזגים לתוך אחד תורות הקוסמוגנזה, הגיאוגנזה, הביוגנזה, האנתרופוגנזה, הסוציוגנזה, הסינרגטיקה, הקיברנטיקה, תורת המידע, התורה הכללית של המערכות, התורה המתמטית של קטסטרופות וביפורקות וכו'. ההיתוך הזה, שמוכן על ידי האבולוציה של מדעי הטבע ויציאתן של הדיסציפלינות המדעיות-טבעיות המבודדות בעבר לזירה המדעית-כללית, נחוץ מאוד לידיעה ההומניטרית ליצירת תורה הומניסטית חדשה על החברה, התרבות והאדם.
האבולוציוניזם המדעי-טבעי הטוען לאוניברסאליות, בצדק גמור מייחס אוניברסאליות למאפיינים כאלה של המציאות הטבעית, כמו שיטתיות, מבניות, השלשה הדרוויניסטית – שונות, תורשתיות, ברירה טבעית, וכן גם אדפטיביות של המערכות המתפתחות לסביבה החיצונית, קיומן של משוב חיובי ושלילי, נטייה לשיווי-משקל, נטייתן של מערכות לא-שוות-משקל לביפורקות וכו'. אבל האוניברסאליזם, המתבסס על האבולוציוניזם המדעי-טבעי, בעקרון אינו יכול להיות מלא ומקיף, ולכן להיחשב כאוניברסאליזם במלוא מובן המילה. הוא צריך להיתוסף ולהתוקן על ידי האבולוציוניזם ההומניטרי, המדעי-חברתי, שהתפתחותו מאפשרת לבסס העברה הפוכה של המאפיינים האבולוציוניים – מהחברה כצורת האבולוציה הגבוהה ביותר אל צורותיה הטבעיות, המאורגנות נמוך יותר. העברה כזו הייתה במשך זמן רב בלתי-אפשרית עקב אי-התפתחות של האבולוציוניזם ההומניטרי, דומיננטיות של האבולוציוניזם המדעי-טבעי עליו. האבולוציוניזם הקוסמי, המגלם בתוכו את האחדות של הידע המדעי-טבעי והמדעי-חברתי, מגיע לבניית תורה כללית של האבולוציה, שבמסגרתה מקבל תנופה חדשה האוניברסאליזם האבולוציוני. במובן זה המושגים של האבולוציוניזם הקוסמי והאוניברסאלי שלובים זה בזה הדוקות ובמסגרות מסוימות יכולים להיחשב זהים.
}}

==== האבולוציוניזם הקוסמי והרדוקציוניזם ====
עצם הרעיון של תורה כללית של האבולוציה יכול להיראות לאנשי המדע בהתחלה כבלתי-נכון בידיעה מראש, מכיוון שהם מזדהים עם הרעיון הזה עם רדוקציוניזם בלתי-מוגבל. רדוקציוניזם (מלטינית ״רדוקציה״ – הקטנה, צמצום, צמצום) – שיטה מדעית, הטמונה בהעברת חוקיות, שהתגלו על ידי מדעים מסוימים, לתחום החקר של מדעים אחרים. ידוע, שבאורגניזמים של יצורים חיים בכל הרמות של תפקודם פועלות הפיכות כימיות, הכפופות לחוקים הכימיים ונחקרות בשיטות הכימיה.
הרדוקציוניזם בביולוגיה לכן טמון בחקר החי דרך אינטראקציות כימיות ובהתאם בבחינת החיים כתחום פעולה של חוקיות כימית. אבל לא-מוצדק לצמצם את חקר החי לגילוי חוקיות כימית, אף שפיתוי כזה די לגיטימי עולה אצל כימאים רבים העוסקים בתחום הביולוגיה, ולפעמים גם אצל ביולוגים, שנשבו באפשרויות של הכימיה בהסבר תהליכים ביולוגיים. לא-מוצדק, קודם כל, מכיוון שלאבולוציה החיה יש חוקיות משלה, שאינן ניתנות-לצמצום לחוקיות כימית, שהאורגניזמים החיים נוצרו כתוצאה של זינוק באבולוציה, הרמת האבולוציה לרמה גבוהה יותר, למדרגה גבוהה יותר, שהם מאורגנים לאין-שיעור גבוה יותר מהתהליכים הכימיים, המתרחשים בהם. כל רדוקציוניזם בעקרון מוגבל עקב ההבדלים העקרוניים של רמות האבולוציה, ואילו למישהו היה עולה לראש להסביר את כל תנועת ההיסטוריה האנושית בחוקיות פיזיקו-אסטרונומית של החומר הקוסמי, בחוקיות של ביולוגיה או פסיכולוגיה, הרי שהשקפה פילוסופית כזו לא הייתה מייצגת יותר מאשר רדוקציוניזם לא-מוצדק, לא-ביקורתי, נאיבי, מורחב יתר-על-המידה ומואבסולוט. האבולוציוניזם הקוסמי, עם זאת, אינו טמון כלל בכך, לצמצם את החוקיות של התהליך ההיסטורי לחוקיות של פיזיקה, קוסמולוגיה, כימיה, ביולוגיה או פסיכולוגיה. להפך, רדוקציה כזו – התרחקות מאבולוציוניזם עקבי.
ההיסטוריה במסגרת האבולוציוניזם הקוסמי נחשבת כפעילות יוצרת-קוסמוס של האדם, כמדרגה חוקית של אבולוציה של הקוסמוס, כסוציוקוסמוס מארגן-עצמו, המגלם באבולוציה שלו את הנטייה להתרוממות מתמדת של הארגון. התוצאות של פעילות יוצרת-הקוסמוס הזו נצברות בציוויליזציה האנושית-כללית, מתגלמות בתחרות מתמדת של מבני הגיוס השונים של הציוויליזציות המקומיות,
ההתגבשויות הממלכתיות והחברתיות-כלכליות. הביוספירה של כדור הארץ – היא לא רק תופעה ארצית, כי אם גם קוסמית. בהתאם, גם האנתרופוספירה של כדור הארץ נושאת את חותם הדואליות של הארצי והקוסמי. כל אדם נקרע בין הארציות של מטרותיו היומיומיות לבין השאיפה הקוסמית של הציוויליזציה האנושית. הרי הסדר החברתי של הציוויליזציה האנושית הוא, כמובן, קוסמוס מיוחד, הנוצר על ידי בני אדם ברמות שונות, עם מעבר רציף לרמות גבוהות יותר בתהליך האבולוציה ההיסטורית של האנושות. לעקוב אחרי התהליך הזה של יצירת-הקוסמוס, לגלות את מקורותיו האנרגטיים, לחשוף את חוקיותו האבולוציונית – זו המשימה של האבולוציוניזם הקוסמי, משימה, הניתנת לפתרון, כמובן, לא בדור אחד של אנשי מדע. המשימה שלנו טמונה בפתיחת כיוון המחקר, אך ממש לא במיצויו. הפילוסופיה של האבולוציוניזם הקוסמי, כך, אינה טמונה בהתיימרות של התבונה הפילוסופית להסביר את כל מה שבעולם בעזרת רדוקציוניזם שנקלט לא-ביקורתית, כי אם בשאיפה לשחזר בתורה אחת את התהליך האחיד של האבולוציה הקוסמית. הקוסמוס באינטראקציה הטבעית המתמדת שלו עם הכאוס נחשב באבולוציוניזם הקוסמי כיוצר היחיד של כל מה שמתרחש בשמיים ובארץ. יוצר, שבדבר-מה דומה, ובכללות שונה לחלוטין, מהישות האנתרופומורפית, שבני האדם העלו לכס היקום בשם אלוהים. היוצר הלא-אלוהי הזה של היקום הוא עצמו היקום הזה, החומר ביקום, שגם הוא מתפתח תמידית בתהליך האבולוציה של כל יצירותיו. והאבולוציה יוצרת גם את היקום עצמו, וגם את כל מה שקיים בו. אבל גם היא עצמה נוצרת על ידי האבולוציה של כל מה שקיים.
האבולוציה אינה דבר-מה חיצוני ביחס ליקום, הקוסמוס כשלמות – אינו תחליף לבורא, היושב על עננים ומנהל את כל מה שבעולם. להפך, כל מה שבעולם הוא קוסמוס, האבולוציה מתרחשת בכל – וגם
במטא-גלקסיה העצומה, וגם בעלה-עשב קטן, ובכל אדם. אבל זה לא פנתאיזם, כי אם פאנאבולוציוניזם ופאנקוסמיזם.
מהות האבולוציוניזם הקוסמי טמונה ממש לא בכך, לצמצם את ידיעת האדם לחוקיות של קוסמוס דומם, כמו גם לא בכך, להפוך את הייצוג על הקוסמוס לאיזושהי דמות של אלוהים, תבונת היקום, או סובסטנציה רוחנית פנתאיסטית, תבונית בטבעה ודוחפת את האבולוציה שלו. ניסיונות כאלה כבר נעשו שוב ושוב והראו את טבעם התיאולוגי, האנטי-אבולוציוניסטי ואת אי-התאמתם עם המדע.
האבולוציוניזם הקוסמי שואף לזהות את אותו המשותף, שקיים באבולוציה של הקוסמוס ושל האדם ושואף ללמד את האדם להפוך לישות קוסמית, יוצרת את האבולוציה שלה.
באותו זמן במספר דיסציפלינות מדעיות-טבעיות, כולל כזו החשובה למחקרנו כמו הסינרגטיקה, נצפית נטייה ברורה לאבסולוטציה של אפשרויות הרדוקציוניזם. על בסיס חקר התרמודינמיקה במערכות פתוחות מנסים לבנות תורה כללית של ארגון עצמי, תוך הפצת מנגנון ספציפי מאוד של הארגון העצמי הפרימיטיבי ביותר על כל ארגון עצמי אחר, כולל גם על הארגון העצמי של קהילות אנושיות. ואילו דווקא הארגון העצמי של הקהילות האלה עם מבני הגיוס הפעילים שלהם, שבתחרותם הבלתי-פוסקת מולידים נטיות להתפתחות פרוגרסיבית, נותן את המפתח לארגון העצמי של הקוסמוס, ולא החומר המת. זה, כמובן, לא ממעיט בזכויות הסינרגטיקה כמשענת מדעית-טבעית של האבולוציוניזם המודרני, אבל דוחק לראווזיה יסודית של הבסיס הפילוסופי של הסינרגטיקה כמדע, הטוען היום לדומיננטיות בתחום תפיסת העולם האבולוציונית. רדוקציוניזם לא-מוצדק הם גם ההסברים הגנוצנטריסטיים של האבולוציה הביולוגית.
היעדר הסבר אבולוציוני הולם של ההיסטוריה כתחום של תחרות של מבני גיוס, המעצבים בנסיבות
שהתגבשו סדרים חברתיים מסוימים, דוחק באבולוציוניזם המדעי-טבעי להסביר את האבולוציה ההיסטורית, מתוך ארגון עצמי של אטומים ומולקולות או מתוך הטבע הביולוגי של האדם.
==== האבולוציוניזם הקוסמי והאקולוגיזם ====
האבולוציוניזם הקוסמי, השואף לבסס חשיבה אבולוציונית חדשה, קוסמית חדשה והומניסטית חדשה, מבטא גם את הצורך בחשיבה אקולוגית חדשה. האקולוגיזם המסורתי קם כתגובה לזיהום המאיים של הסביבה בפסולת אנתרופוגנית, בפסולת הייצור, התחבורה ובפליטות של פעילות החיים של האדם. הוא היה גם תגובה ליחס האכזרי, הברברי לטבע מצד אותם האלמנטים של הציוויליזציה הטכנוגנית, שניכסו ללא-תמורה ובזבזו ללא-טעם משאבים טבעיים עצומים, הרעילו את הסביבה המקיפה את האדם, תוך גרימת נזק בלתי-הפיך גם לטבע וגם לאדם. יחס שודדי כזה לטבע הועלה על הנס והופץ ללא-הרף בברית-המועצות בצירוף פרוגרסיזם רדיקלי, כשהוא מתבטא בסיסמה המפורסמת של מיצ'ורין:
״אנחנו לא יכולים לחכות לחסדים מהטבע, לקחת אותם ממנו – זו המשימה שלנו!״
עד לשנות ה-60 של המאה ה-20 המצב בסביבה הטבעית של מגורי האדם הפך כבר לא פשוט מאיים, כי אם בכלל בלתי-נסבל. הסביבה הטבעית של המדינות המתועשות הפכה לתעלת-ביוב של הציוויליזציה, והמות של הטבע הטיל ספק בהישרדות האנושות. בתקופה הזו החרדה, שהרימו האקולוגים, והתנועות האקולוגיות תרמו לפנייה לבעיות האקולוגיות של הפרלמנטים והממשלות של המדינות עם כלכלת שוק מפותחת ולקבלת אמצעים יעילים להגנת הסביבה. לזהם את הסביבה האקולוגית הפך ללא-כדאי ואף להרסני, מה שבתנאי הכלכלה היזמית, שבהם כל סובייקט כלכלי אחראי לעסקו שלו בכיסו, החל להוביל להגנה
לשינויים חיוביים מהירים ומשמעותיים בתחום שמירת הטבע. הריין והתמזה, שבשנות ה-60-70 שימשו דוגמה טיפוסית של ״ביוב הציוויליזציות״, בשנות ה-80-90 התבררו עד כדי כך, שמתחילים לגדל בהם סוגי דגים יקרי-ערך. כמובן, לדבר על ניצחון מלא על התהליכים ההרסניים, הנובעים מזיהומים אנתרופוגניים, יהיה לא-נכון, אבל גם לא התגשמו התחזיות של האקולוגים, שחזו התקרבות מהירה של קטסטרופה אקולוגית גלובלית.
התחזיות של ״המועדון הרומי״, שנערכו על בסיס חישובי מחשב בשיטת אקסטרפולציה של גידול מדדי הצריכה של סוגי משאבים שונים, הובילו למסקנה על מיצוי הסוגים העיקריים של המשאבים בעתיד הנראה ועל הבלתי-נמנעות של ״רעב המשאבים״. בהיותם במרכז תשומת הלב של דעת הקהל העולמית בשנות ה-70, לדוחות של ״המועדון הרומי״ הייתה השפעה משמעותית על המדיניות האקולוגית של המדינות המפותחות. יחד עם זאת הכישלון המדעי של שורה של עמדות יסוד של האקולוגיזם המסורתי מצא ביטוי בעבודות רבות של חברי ״המועדון הרומי״ ובמיוחד בקונספציית ״הגידול האפסי״, שמחברה ומגינה היה הפרופסור ד. מדוז. הספר שפורסם ב-1972 ד. מדוז ״גבולות הגידול״ הכיל מסקנות חד-משמעיות על הבלתי-נמנעות של, כבר בעוד 75 שנה (כלומר בערך ב-2047), במקרה של שמירת הקצבים הקודמים של התפתחות הייצור והגידול של האוכלוסייה, הרס של הסביבה האקולוגית, מיצוי המשאבים הטבעיים עם כל ההשלכות הקשות ביותר הנובעות מכך לכל האנושות. בספר הזה ובעבודה שפורסמה ב-1974 ״דינמיקות הגידול בעולם מוגבל״ מדוז עשה ניסיון לבסס את הכורח של עצירת הגידול הכלכלי וקבלת האסטרטגיה של ״הגידול האפסי״, ובסופו של דבר – עצירת הקידמה המדעית-טכנית והחברתית.
למרות שהקונספציות של מדוז קיבלו תמיכה מצד אקולוגים ופובליציסטים אקולוגיים לא רק ב״מועדון הרומי״, כי אם כמעט בכל העולם, הם גרמו גם ביקורת חריפה
גם מצד כלכלנים וטכנוקרטים, וגם מצד אקולוגיסטים רבים. צוין, בפרט, על המוגבלות של שיטת האקסטרפולציה עצמה, המתאימה רק להערכות כמותיות, להמשכת פעולתן של נטיות שכבר התגבשו בעבר, אבל אינה מסוגלת לקחת בחשבון את השינויים האיכותיים הבלתי-נמנעים בהתפתחות הציוויליזציה. בפרט, הובאה דוגמה של אקסטרפולציה של גידול התחבורה העגלה-משוכה בלונדון בתחילת המאה ה-20, שלפיה בעוד 10 שנים לונדון הייתה אמורה להימצא מתחת לשכבת זבל סוסים בגובה מאתיים מטר. אבל במקום המתיחה של הסוסים הגיע מנוע השריפה הפנימי, מה שהוליד בעיה חדשה – זיהום סביבת האוויר בפליטות של תוצרי השריפה במנועי המכוניות והוצאת מתכת לייצור מרכבי המכוניות.
ביקורת חדה על תורת ״הגידול האפסי״ נשמעה גם משורות האקולוגים. בפרט, האקולוג האמריקאי ב. קומונר בספר ״המעגל הסגור״ הציג שורה שלמה של טיעונים שאין לערער עליהם נגד הקפאת הקידמה המוצעת על ידי מדוז וחברים אחרים של ״המועדון הרומי״.
נקודת המבט של האבולוציוניזם הקוסמי על הבעיה הזו קרובה לדעותיו של קומונר.
איום על קיום האנושות מייצג לא רק הפרת הבטיחות האקולוגית, כי אם גם ההאטה של הקידמה (ועוד יותר – הקפאתה או עצירתה, המתבטאת ב״גידול אפסי״ של הבסיס הייצרני של הקידמה). מדעני ״המועדון הרומי״ וחסידיו ברחבי העולם צודקים לחלוטין בכך, שמדובר בהצלת האנושות מקטסטרופה אקולוגית, ממיצוי בסיס המשאבים של הציוויליזציה האנושית, מהשלכות הקידמה הישרה. אבל האנושות תהיה אכן אבודה, אם היא לא תצא ממסגרת קידמה כזו, אם תעצור את התפתחותה ברמת הקידמה שהושגה, כלומר תפעל בהתאם לאסטרטגיה של הגבלות ההתפתחות, שהוצעה על ידי ד. מדוז ונתמכה על ידי תומכים אחרים של האקולוגיזם המסורתי.
האפשרות של הצלה אינה טמונה בהגבלת ההתפתחות באותה רמה אקסטנסיבית, שבה תפסה אותה התחזית, שנעלה על שיטת האקסטרפולציה הישרה, כי אם בהבטחת תנאים אופטימליים לאינטנסיפיקציה לא-גיאוצנטרית של הקידמה. שינוי כזה של צורת הקידמה ידרוש גיוס ואינטגרציה של המאמצים ברמה כלל-פלנטרית.
רמת ההתפתחות המדעית-טכנית של היום אינה מאפשרת להבטיח את רווחיות הייצור, יעילות כלכלית של העבודה והעלאת איכות חיי האנשים בלי זיהום מסוים של הסביבה ועומס אנתרופוגני על הטבע. צריך לשאוף למינימיזציה של ההשלכות המזיקות של לחץ הציוויליזציה על טבע כדור הארץ, אבל להימנע מהם לחלוטין בלתי-אפשרי. בהתאם צריך למקסס את המאמצים וההוצאות על חיפוש וריאנטות אופטימליות של שימוש בסוגי אנרגיה חלופיים, על הגנת ושיקום הסביבה הטבעית, יציאה לחלל וסיור משאבים של הכוכבים הקרובים ביותר לכדור הארץ של מערכת השמש. רק האבולוציה המשתפרת הלאה של האנושות, הן על כדור הארץ והן בחלל, יכולה להציל את האנושות מהשלכות המוגבלות הגיאוצנטרית שלה עצמה וממוגבלות הטבע הארצי. יש לזכור, שקבלת האסטרטגיה של ״הגידול האפסי״ הייתה מובילה לטוטליטריזם אקולוגי, כלומר לצורה כזו של גיוס חברתי, שבה קיים רדיפה אכזרית על ייצור מעל-לנורמה של מוצרים, קבלת רווח, חריגת-הוצאות של אילו-שהם משאבים, לידת ילדים לא-מאושרים על ידי הרשויות. החיים בחברת ״הגידול האפסי״ היו הופכים לסיוט אכזרי וחסר-טעם, והשליטה בחייו הפרטיים של האדם, ההתערבות של מבני הכוח בהם הייתה עולה על כל מודל של דספוטיזם טוטליטרי של העבר.
הקונספציה של אבולוציה משתפרת, המתפתחת במסגרת הפילוסופיה של האבולוציוניזם הקוסמי, מניחה גיוס של מקסימום הכוחות והאמצעים של הציוויליזציה האנושית לא על הגבלת
ההתפתחות, כי אם על שיקום הסביבה הטבעית. שטחים עצומים של ערים ובמיוחד של מגה-ערים צריכים להיות מיועדים ליערות וגנים, כיסוי הצמחייה של הכוכב צריך להתרחב ללא-הרף. שטחי שמורות הטבע הפראי צריכים גם הם להתרחב ללא-הרף ולהרכיב חלק משמעותי למדי משטחיה של כל מדינה.
מדינה, שתעקוף מדינות אחרות באטרקטיביות של הסביבה הטבעית שלה, תוכל לפצות על חלק משמעותי מההוצאות על חשבון עידוד עולמי של תיירות אקולוגית ומשיכת נופשים לאזורי הנופש שלה. האוטופיה של ״עיר-גן״, שהתפתחה בחשיבה האדריכלית בסוף המאה ה-19, צריכה להפוך למציאות ולהתממש על פני כל הכוכב, ככל שמאפשרים האמצעים, שמבטיחים הקידמה האקולוגית והמדעית-טכנית.
==== החשיבה האקולוגית החדשה ועקרונותיה ====
המעבר לאבולוציה משתפרת מניח יישום בפועל של החשיבה האקולוגית החדשה. היא מניחה את אחריותו של האדם ושל קהילותיו הקונקרטיות למצב הסביבה הטבעית. לא הטבע, כי אם בני האדם מכאן ואילך נושאים באחריות לניקיון, לבריאות, להישרדות, לשימור, להתאמה של האלמנטים הטבעיים, המינים והאוכלוסיות של היצורים החיים, הנמצאים על שטחם. זהו עקרון האחריות, וקודם כל – האחריות החומרית.
העקרון השני של החשיבה האקולוגית החדשה – אחדות הטבע והתרבות, או עקרון הגידול. חלפו אותם הזמנים, שבהם הביוספירה יכלה לשקם לחלוטין ולשנות את הפוטנציאל שלה בעצמה ובאופן ספונטני רק ועל-סמך חוקי האבולוציה הביולוגית בלבד. היום היא זקוקה לעזרה מתמדת וקבועה בשחזור של חומר חי איכותי מצד הציוויליזציה. אם בעבר האדם הותאם לסביבה הטבעית, הרי שעכשיו את הטבע יהיה צורך להחדיר לתוך הווית האדם ובקנה-מידה הולך וגדל לעזור בפעיליות לשחזורו. על זה צריכים להיות מוקצים
כספים גדולים ועבודת יום-יום של מיליוני מקצוענים. אם איזה-שהוא מין הוכנס ל״ספר האדום״, צריך לא לאנח על האובדן, כמו שעושה היום רוב האקולוגים, כי אם מיד להתחיל לגדל אותו ובהתאם להתרבות לשכן. המילה ״תרבות״ באה, כידוע, מהשורש, שציין בשפה הלטינית את המושג ״גידול״. הטבע בהיקפים הולכים וגדלים יהפוך לחלק מהתרבות האנושית, למושא גידול ולתחום מימוש של ההומניזם הטבוע בתרבות האנושית.
העקרון השלישי – אחדות הטבע והאמנות. האדם חייב ליצור את הטבע על פי חוקי היופי, תוך כדי למידה בעת-ובעונה-אחת מהטבע את ההרמוניה והסדר הטמונים בו. אבני-המידה של יצירה כזו אפשר למצוא באמנות של עמים שונים, כולל באמנויות היפניות של יצירת גני אבנים ושילוב הפרחים בסימבוליקה של הפרחים איקבנה.
העקרון הרביעי – קדימות הטבעי על המלאכותי. איפה שאפשר לשחזר את הטבעי, המלאכותי למותר, אפשר להשתמש בו רק כאמצעי לשחזור הטבע החי. איפה שהטבעי בלתי-אפשרי לשחזור, יש צורך ליצור את תחליפו בדרך מלאכותית. דוגמה: אם בלתי-אפשרי לשמר בעלי חיים בסביבת המחיה הטבעית שלהם, יהיה צורך ליצור להם תנאים מלאכותיים או להחיל ברירה מלאכותית. אם בלתי-אפשרי לשמר את הסביבה הטבעית, יש ליצור סביבה מלאכותית, המקורבת למקסימום לתנאים הטבעיים.
העקרון החמישי – היוצר חשוב יותר מהמשמר. את הטבע צריך לא רק לשמר, כי אם גם ליצור. גינון של ערים יעזור יותר לשמר ולשפר את הסביבה הטבעית, מקנסות על חריגה מהרמה המותרית של גזי הפליטה במכונית (אף שגם הם נחוצים).
העקרון השישי – התפתחות חדשנית במקום הגבלה עצמית. שום הגבלה עצמית מודעת בשימוש בטובות במטרה להשיג אילו-שהם טובות רוחניות מיתיות בהמוני האנשים בלתי-אפשרית,
היא גוזלת מהם את משמעות החיים והעבודה היעילה. הגבלה עצמית – נחלתם של הסגפנים, שתמיד היו מעטים. במציאות אפשרית רק הגבלה אלימה, אבל אז אנשים יתחלקו מיד לאלה, שמוגבלים ואלה, שמגבילים. זה משמעו חזרה לימי הביניים או יצירה של צורה כלשהי של משטר טוטליטרי. הדמוקרטיה בנויה על שוויון אפשרויות, תחרות על תוצאות והתרוממות בלתי-מוגבלת של צרכים. אם הטובות מחולקות לפי קופונים, אובד הטעם ביצירתן ובהתאם יורדת כמותן ואיכותן. קטסטרופה תגיע לא ממיצוי משאבים, כי אם מאי-שימוש בהם או משימוש לא-יעיל בהם. המדיניות של הגבלה כללית תוביל לכורח של רגולציה טוטלית, מעקב ובקרה, הענישות האכזריות ביותר על חריגה מהמגבלות.
זו קטסטרופה אינטלקטואלית, מוסרית ורוחנית מלאה. כשהאדם אין לו למה לשאוף, הוא מנוון ויורד, מאבד את הפעילות הגיוסית. ספק אם יש טעם להציל את הטבע במחיר הניוון והמות של האדם. אבל פעילות כזו חוזרת מיד, ברגע שמופיעים אויבים. האוטופיה של הצלת הטבע בדרך של הגבלות, שהכובלות את האדם, תסתיים, כמו שזה כבר היה בהיסטוריה לא פעם, באנטי-אוטופיה של מלחמות השמדה על משאבים עם שימוש בלתי-מוגבל בנשק השמדה המוני. ספק אם יש טעם לנסות להגן על הטבע מההשפעות האנתרופוגניות במחיר הניוון והמות של האדם, ועוד יותר, שגם הטבע לא ישרוד, אם בחברה המוגבלת תפרוץ טבח בלתי-מוגבל על עושר טבעי. רק הכוונה להתפתחות חדשנית יכולה לתרום לאבולוציה משותפת (קו-אבולוציה) של הטבע והאדם, שעליה כותבים כל כך הרבה האקולוגים.
העקרון השביעי – זכותו של האדם להפיכה יצירתית ושיפור של הטבע, אבל בלי אלימות כלפיו. הקריטריון של שיפור הוא העלאת רמת הבריאות
של היצורים המשופרים, וקריטריון האלימות – דגרדציה ומחלות בעקבות התערבות הרסנית של האדם בתהליכים טבעיים. לשיפור עומד גם האדם עצמו, האקולוגיה של האורגניזם שלו דורשת שיפור מתמיד במאמציו שלו בעזרת שיטות מדעיות.
העקרון השמיני – אומץ נחוץ בהפיכת הטבע לא פחות מאשר זהירות. אי-אפשר לנצח לרעוד מפחד מהסיכויים המזעזעים של מחקרים מדעיים ולדכא את היוזמה של המדענים באיסורים חסרי-טעם. האמת צריכה להיקבע בדיונים מדעיים, ולא בסעיפי חוק העונשין. ניסויים ביוטכנולוגיים אכן מכילים חלק מסוים של סכנה, אבל סכנה גדולה עוד יותר נושאת בתוכה הירידה למחתרת, ההסמכה-בסוד ואי-הפומביות בעריכת ניסויים כאלה. את החיפוש המדעי לא יעצרו בכל אופן שום הגבלות, איסורים וענישות. צריך, להפך, להנהיג פרסום חובה של נתונים על אילו-שהם ניסויים מסוג כזה עם דיון רחב ביותר של הנתונים האלה על ידי מומחים על בסיס גישה משולבת. רק במקרה של גילוי אילו-שהן השלכות שליליות מותרת התערבות הרשויות, וגם היא בדמות מוראטוריום על עריכת מחקרים עד לבירור המצב.
העקרון ״הטבע יודע יותר טוב״, שנוסח על ידי האקולוג האמריקאי המפורסם ב. קומונר, צריך להיתוסף על העקרון התשיעי: ״האדם מסוגל לדעת ולעשות יותר טוב״. אם בעבר האדם רק העתיק את הטבע, תוך השתלבות בסדר המערכתי המסובך בצורה פנטסטית שלו, הרי שעכשיו הוא מקבל כמה, עדיין חלשות מאוד ומוגבלות, אפשרויות לכך, לעבור אותו,
״לייצר״ תהליכים טבעיים לפי מידות אנושיות, לווסת מערכות טבעיות ולהשתיל בהן קשרים הדדיים אנתרופוגניים מועילים לטבע ולאדם. יש לנטוש את האידיאליזציה של הטבע ואת הפחד ממנו. הרגולטורים הטבעיים הם
לא-מספקים-עצמם כמו הוויסות העצמי של השוק הספונטני בכלכלה האנושית. צריך להימנע רק מרגולטורים כאלה, שמפרים את פעולת מערכת הוויסות העצמי ולשנות ללא-הרף את עקרונות הוויסות בהתאם לנסיבות שהתגבשו. הוויסות לא צריך להפריע לתחרות, שהיא התנאי החשוב ביותר של התפתחות.
הטבע בכללותו אכזרי, אדיש, פרימיטיבי, אגואיסטי גם ביצירותיו וגם בדרכי הסידור והוויסות העצמי. לכן העקרון העשירי טמון בהרחבת על הטבע של כמה ביטויים של הומניזם אנושי. האדם צריך לקחת על עצמו את האחריות לבריאות הטבע החי, להגנה על הנציגים החלשים של הפלורה והפאונה, לשימור הטבע הפראי בצורתו הבתולית, ולטבע
״המואנש״ – תחת הגנה ובעזרת הציוויליזציה האנושית. יש להרחיב את הפונקציה המגנה של הציוויליזציה האנושית על ״אחינו הקטנים״. אותם צריכים, לפי הצורך, לטפל, להציל, לספק אוכל, אפילו לאמן. הדיבור הוא, כמובן, על אותם המקרים, שבהם נותנים כשלים מנגנונים טבעיים של הבטחת הישרדות. האדם צריך לקחת על עצמו את הדאגה לאוכלוסייה החוץ-אנושית של הגלובוס. גידול האוכלוסייה של כדור הארץ צריך ללוות בגידול מתאים, ולא בירידה, של ״האוכלוסייה״ החייתית והצמחית. המאבק במחלות ובמוות צריך להיתרחב לאוכלוסיות של בעלי חיים וצמחים. האדם יכול לשרוד על כדור הארץ רק ביחד עם עולם החי והצומח, ולא על חשבון הדגרדציה והמות שלו.</text>
      <sha1>nwltixv7bp59zm3lo57cc9ejp94ymz5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3085030</id>
      <parentid>3085029</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T09:30:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* האבולוציוניזם הקוסמי והרדוקציוניזם */</comment>
      <origin>3085030</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="86126" sha1="bhbfwhdag05dz7fjxos42eequfnmrtc" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 1]]

== פרק 1. האבולוציוניזם הקוסמי כיסוד פילוסופי של התיאוריה הכללית של האבולוציה ==

==== פרולוג ״בשמיים״ ====
{{רן|1=
בפרולוג בשמיים מתחיל היצירה האלמותית של גתה, ״פאוסט״. ״הפרולוג בשמיים״ לאבולוציית האנושות, המתבטאת בהיסטוריה העולמית של הציוויליזציה האנושית, כמו של כל ציוויליזציה קוסמית אחרת, הוא האבולוציה של היקום. טוב מאוד על כך כתב הפילוסוף והתרבותן הגרמני המצוין א. הרדר. ״הפילוסופיה של ההיסטוריה של המין האנושי, – הדגיש הוא, – חייבת להתחיל בשמיים, כדי להיות ראויה לשמה. מכיוון שביתנו – כדור הארץ אינו ניחן מעצמו ביכולת ליצור ולשמר יצורים אורגניים, לא עצמו הסתדר ורכש את צורתו, וכל זה – הצורה, ההתקן, היכולת להוליד יצורים – מקבל מהכוחות, החודרים את היקום שלנו, הרי שיש לבחון את כדור הארץ קודם כל לא בנפרד, כי אם במקהלת העולמות, שבה הוא מוצב״ (הרדר א.ג. רעיונות לפילוסופיית ההיסטוריה של האנושות. – מ.: נאוקה, 1977, עמ' 13).
להרדר גם שייכת הקדימות בתיאור האבולוציה הקוסמית כתהליך של עלייה מהפשוט למורכב, מהנמוך לגבוה, מהנמוך-מאורגן לגבוה-מאורגן. כמובן, בימי הרדר אפשר היה רק לתעד את התנאים המוקדמים של ההיסטוריה האנושית באבולוציה הקוסמית. עניים מדי היו עוד הידע על האוניברסאליות של האבולוציה, ואת ההיסטוריה אפשר היה לבחון רק במסגרת התמונה הדתית של העולם, כהשפעה דירקטיבית
של ״השמיים״ על ״האדמה״. נכון, כבר אז, ואף קודם לכן, אחרי התגליות של ג'ורדנו ברונו נודע, שכדור הארץ – אי קוסמי כזה כמו מרקורי או מאדים, והשמש שלנו – כוכב רגיל, שאינו, כמו כדור הארץ, מרכז היקום. אבל ההיסטוריה הקוסמית היא פרולוג להיסטוריה של האנושות גם במובן זה, שהיא האחרונה מייצגת אבולוציה של קהילת האנשים כמעין יצורים קוסמיים. הכפילות של טבע האדם נמצאת, בראש ובראשונה, בכך, שהוא – בו-זמנית יצור ארצי וקוסמי, הנקרע בחייו בין מהותו הארצית לקוסמית. וכדור הארץ שלנו – מבודד על ידי האטמוספרה, שכבת האוזון שלה, פלנטה מאוד מיוחדת, ייחודית, ובו-זמנית – חלק אורגני של אבולוציית הקוסמוס. ״אני בגופי בעפר מתבלה, בשכלי ברעמים מצווה״, – כך תיאר את הכפילות הזו המשורר הרוסי גברילה דרז'בין. הרדר גם הוא התכוון לכפילות הזו של הטבע האנושי, כשכתב על הכורח של פרולוג להיסטוריה האנושית ״בשמיים״. ידידו של המשורר-פילוסוף הגרמני הגדול גתה, הרדר זכר את ״הפרולוג בשמיים״, המתואר בטרגדיה האלמותית ״פאוסט״, שבה אלוהים ומפיסטופל מתווכחים על מהות האדם. ההתחלות הגבוהות, הקוסמיות, והנחותות, הצרכניות, תמיד נוכחות בטבע האדם ובתרבותו.
אך היום עלינו לחשוב מחדש על הגיגיהם של קודמינו הגדולים, שחיו בגרמניה במאה ה-19, שכן הפרולוג הקוסמי של ההיסטוריה האנושית – לא רק פרולוג, כי אם גם מעין פתיח, ואחר כך גם המשך של ההיסטוריה הזו בכל רגע של אבולוציית האנושות. שהרי אבולוציית האנושות – גם היא תהליך יוצר-קוסמוס. מכאן, שבחינת האבולוציה החברתית-היסטורית כשלב חוקי של האבולוציה הקוסמית מותנית בטבעו של האדם כיצור ארצי ובו-זמנית היוצר קוסמוס מיוחד. בעיצוב כדור הארץ, האדם כבר בכך הופך את היקום. ולא לדבר על כך, שהיום הוא יותר מאי-פעם נמשך אל היקום גם במדעו, גם בצעדיו הראשונים בהשתלטות על הקוסמוס, וגם בתפיסת עולמו. שכן יצירת קוסמוס הומאני, מהוהה-אנושות, רוחני יותר ויותר מתיישבת בתודעת האדם כמטרה החשובה ביותר והמשמעות העמוקה ביותר של חיי האדם. התהליך האבולוציוני, החודר את כל מה שקיים מהיקום העצום ועד חיפושית קטנטנה ועד האדם – הוא קוסמי
תהליך, ואת התורה עליו אנחנו מכנים אבולוציוניזם קוסמי.
}}

==== האבולוציוניזם הקוסמי והקוסמיזם של החשיבה הפילוסופית ====
{{רן|1=
האבולוציוניזם הקוסמי כמערכת של הסבר העולם יש לו כתנאי מוקדם את הקוסמיזם – כיוון של המחשבה הפילוסופית, שבבסיסו מונחת ההכרה באחדות האדם והקוסמוס, במהות הקוסמית ובטבעו של האדם, במשמעות הקוסמית של חיי האדם, ביכולתו לדעת ולשנות את הקוסמוס. הקוסמיזם היווני הקדום מתבסס על הכרת הקוסמוס כסיבה-ראשונה של כל מה שקיים, כולל האלים האלמותיים, כסדר הרמוני, שנוצר כחלופה לכאוס, מתוך ארגונו ויצירת התארגנויות כדוריות אידיאליות. האידיאליזציה של הקוסמוס הובילה לייצוג שלו כנושא ההרמוניה העולמית והיופי העליון, התגלמות התבונה העולמית – הלוגוס. בימי הביניים הקוסמיזם העתיק מפנה מקום לתיאוצנטריזם, אבל תקופת הרנסנס מחיה גם את תפיסת העולם הקוסמית בדמות ייצוג על אחדות שני העולמות – המיקרוקוסמוס – עולם האדם והמקרוקוסמוס – היקום. בעידן החדש מתפתח בסערה הקוסמיזם המכני, המבוסס על התגליות המדעיות היסודיות של קופרניקוס, גלילאו, ברונו, ניוטון ועל ההכללות הנטורפילוסופיות של דקארט, פונטנל, לפלס, לייבניץ, קאנט, הגל ואחרים.
עידן חדש בהתפתחות הקוסמיזם פתח הקוסמיזם הרוסי, שבו מבחינים בשני זרמים עיקריים – הדתי-פילוסופי והמדעי-טבעי. הקוסמיזם הדתי, המיוצג בשמותיהם של פילוסופים רוסים מצוינים כמו ו. סולוביוב, נ. פיודורוב, ס. בולגקוב ואחרים, מתבסס על הרעיון האורתודוקסי של ״האלהת״ הקוסמוס, כלומר מעבר תחת השפעת אנרגיות הלוגוס האלוהי של ההתפרצות הקוסמית הבלתי-מנוהלת והאדישה לאדם למצב של מלאות באהבה ובחסד. בהתאם להשקפות אלה ביצוע חטא-הקדמון על ידי האדם עיוות גם את התפתחות הקוסמוס, והעניק לסדר הקוסמי מבנה מכני, שבעקבות כך האדם, שגורש מגן-עדן, נידון לחיות בעולם לא-מסודר, אכזרי, מלא ברע. כדי להחזיר את האדם ואת הקוסמוס המקיף אותו לאלוהים, לתת לו דוגמה של כפרת החטא, נשלח לאדמה ישו. אך לא קבלה פסיבית של קורבן ישו, כי אם רק עבודה קבועה על שינוי הקוסמוס ושל עצמו, יכולה לתרום להאלהת הקוסמוס, ליצירת הרמוניה עולמית, להומאניזציה של העולם הארצי, למילויו באהבה והסכמה.
למרות המיסטיקה, האוטופיות והפנטסטיות של ייצוגים רבים של הקוסמיזם הדתי הרוסי, שדוגמה להם היא הרעיון של נ. פיודורוב על האפשרות של תקומת המתים לחיים ארציים מדור לדור בדרך טבעית, לאופטימיות הקוסמית של הכיוון הזה של המחשבה הפילוסופית יש גם גרעין רציונלי. הוא טמון בביסוס היכולת של האדם להפוך ליוצר העולם, לשנות ולשפר גם את העולם המקיף וגם את עצמו על עקרונות האנושיות, האהבה, שיתוף הפעולה ומימוש המשימה הקוסמית של האדם. במובן זה הקוסמיזם הדתי הרוסי מגיע לפסגתו בפילוסופיית היצירתיות של נ. ברדיאייב.
הצד האוטופי של השקפות אלה בצירוף הרעיונות המרקסיסטיים של הפקעת המפקיעים, המהפכה המטהרת-כול והדיקטטורה של הפרולטריון הוגשם למציאות על ידי הקומוניזם הרוסי, הפך לאחת מאבני הפינה של האידיאולוגיה האתאיסטית-דתית שלו. זה הביא השלכות איומות. אבל החלום האנושי-כללי הגדול על שיפור עצמי של האדם ושל כל סדר-העולם לא יכול מזה להיות מוכתם. המשמעות של הקוסמיזם הרוסי בכך, שנציגיו לא רק ביטאו את החלום הזה בדמות של משימה-על החשובה ביותר והמשמעות של הקיום האנושי, כי אם גם ציינו דרכים מסוימות להעלאת התפקיד הקוסמי של האדם, למימוש המשימה-העל הזו, כשהם מחברים את הרעיון של השיפור העצמי עם הרעיון של שיפור סדר-העולם.
תפקיד מיוחד בשיפור הידע המדעי על האפשרויות הקוסמיות של האדם שיחק הקוסמיזם הרוסי המדעי-טבעי, שנציגיו הבולטים ביותר היו ק. ציולקובסקי, ו. ורנאדסקי, א. צ'יז'בסקי ונ. חולודני. בהיותם מודרכים על ידי הרעיון המשותף לקוסמיסטים הרוסים על אי-השלמות של ההוויה הארצית ועל הכורח לשפרה בדרך של פיתוח אמצעים קונקרטיים של השפעת התהליכים הקוסמיים על כדור הארץ, ק. ציולקובסקי מפתח מודלים של טכניקת הטילים (שנועדו לא רק להפקת משאבים מהקוסמוס, כי אם גם להפצת התבונה ביקום), ו. ורנאדסקי יוצר את התורה על הביוספירה והפיכתה לנואוספירה (שבה הארגון התבוני של כל המרחב שסביב-כדור-הארץ יהפוך ליסוד של אינטראקציה הרמונית של האדם והטבע), א. צ'יז'בסקי חוקר את השפעת התהליכים הקוסמיים על ההיסטוריה של האנושות ועל בריאות האדם.
האבולוציוניזם הקוסמי מייצג שילוב עמוק של קוסמיזם ואבולוציוניזם. כמובן, המילה עצמה ״קוסמי״ מנוצלת על ידינו לא במובן המיסטי, כי אם במובן השאול – כביטוי של השאיפה של האדם לארגון מחדש של העולם לפי מידות אנושיות, לסידור מחדש של הקוסמוס הנגיש. האדם עצמו הוא אבולוציה, המהווה-אנושות את הקוסמוס.
}}

==== האבולוציוניזם הקוסמי והפרשנות הגיאוצנטרית של האבולוציוניזם ====
{{רן|1=
אז, האבולוציוניזם הקוסמי הוא, קודם כל, גישה פילוסופית-תפיסתית-עולמית, המכוונת את הידע המדעי לחיפוש חוקיות כללית של האבולוציה של התהליכים הקוסמיים המגוונים ביותר, כולל כדור הארץ כמושא קוסמי ואת האדם כלא רק יצור ארצי, כי אם גם גורם של האבולוציה הקוסמית. עוד, האבולוציוניזם הקוסמי הוא קוסמיזם לא-גיאוצנטרי, כלומר תפיסת עולם קוסמית כזו, הבוחנת את האבולוציה של הידע האנושי ו
הפרקטיקה תחת זוית הראייה של היציאה מעבר לגבולות המוגבלות הארצית, הגיאוצנטרית, מגן על האפשרויות הקוסמיות של האנושות המתפתחת.
בעניין זה אופייניות מאוד הניסיונות להעמיד מול האבולוציוניזם הקוסמי את הווריאנטה הגיאוצנטרית של האבולוציוניזם הפלנטרי. האבולוציוניזם הפלנטרי, כלומר הכוונת הידע לזיהוי האבולוציה של כוכב הלכת כדור הארץ, מקבל את התפתחותו המקיפה רק מתוך עמדות של בחינת כדור הארץ כחלקיק של הקוסמוס, שתהליכיו האבולוציוניים מייצגים וריאנטה, אמנם מיוחדת, ייחודית בדרכה, אך וריאנטה של האבולוציה הקוסמית. הווריאנטה הגיאוצנטרית של האבולוציוניזם הפלנטרי, ראשית, מצמצמת את האבולוציה הקוסמית של האנושות, לכל היותר, לכיבוש המרחב שסביב-כדור-הארץ, ושנית, מציגה אותה ״בצלם ובדמות״ של האבולוציה הארצית.
כך, מחבר התקציר ״ייחודיות האבולוציה הפלנטרית״ (בספר: קונספציות של מדעי הטבע המודרניים. התקצירים הטובים ביותר – רוסטוב-על-דון: פניקס, 2002 – 352 עמ', עמ' 169-170) רואה את אחת המשמעויות המתודולוגיות החשובות ביותר של האבולוציוניזם הפלנטרי בכך, שהוא, בהשגת ידע חדש ובשיטתו, עוזר להתגבר על סטריאוטיפים שהתקבעו בהבנת המציאות. ״אחד מהסטריאוטיפים כאלה, – הוא סבור, – הוא הייצוג של האדם כמדרגה העליונה של האבולוציה הארצית, הניחן ביכולת של שיפור עצמי והתפשטות בלתי-מוגבלים, גם במרחב וגם בזמן. הציוויליזציה האנושית כאנתרופוספירה היא אחת מתכונות החומר הפלנטרי. שלביותה ההיסטורית מותנית בסופיות הקיום של כל מערכת חומרית, כלומר לתכונה הזו יש אזור מקומי של מרחב-זמן, הייחודי רק לה. הפנטזיות על היכולת של האדם להשתלט על עולמות קוסמיים אחרים… אין להן דבר משותף עם המציאות. מרחב הקוסמוס הקרוב – הנה אותו קטע מקומי של היקום, שהאדם מסוגל
להשתלט עליו ולקולוניזציה״.
בקריאה המחושבת למדי הזו להגביל את האבולוציה של האנושות לגבולות כדור הארץ והמרחב שסביב-כדור-הארץ בולט ביותר האבולוציוניזם הגיאוצנטרי כחלופה לאבולוציוניזם הקוסמי, כתוכנית של אבולוציוניזם לא-קוסמי ואף אנטי-קוסמי. תוכנית כזו מבוססת על קיבוע ואקסטרפולציה ישירה של הנסיבות, שנתקל בהן המדע בסוף המאה ה-20 – תחילת המאה ה-21. היציאה לחלל וההשתלטות ההולכת ומתחזקת על המרחב הקוסמי שסביב-כדור-הארץ הראו יחד עם זאת את הקשיים העצומים של השתלטות על קוסמוס מרוחק יותר אפילו בגבולות מערכת השמש. הגידול המעריכי של ההוצאות על השתלטות אפילו על החלל הקרוב ואי-ההחזר שלהם בפרספקטיבה הנראית דורשים הקרבה מסוימת מהחברות של המדינות המפותחות ביותר, נכונותן
״לקרוע״ מהבטחת רווחתן אמצעים משמעותיים מאוד ולהעצים בכל דרך את שיתוף הפעולה הבינלאומי בסיכויים מעורפלים מאוד לקבל איזושהי תועלת מוחשית מהמאמצים האלה. כתוצאה כבה האופוריה, שבה בשנות ה-60-70 ואף ה-80 ליוו את הטיסות לחלל, כשנראה היה, שהאדם יוכל באותה קלות להשתלט על כל מרחבי החלל, כמו שהצליח להתגבר על ״החיבוק״ הגרוויטציוני של אמא-אדמה. בנוסף, נעלם הצורך במירוץ שאפתני על השתלטות על החלל, שבמידה מסוימת הצדיק את עצמו כחלק ממירוץ החימוש במאבק על הישרדות בין מבני הגיוס של המערב והמזרח, ארה״ב ובריה״מ.
נבלמה בעקבות קשיים אובייקטיביים גם ההשתלטות לא רק על המקרוקוסמוס, כי אם גם על המיקרוקוסמוס, ועל התהליכים האבולוציוניים, המתנהלים על כוכב הלכת שלנו. כל השיהוי והפסקות בשלבי העלייה בהתפתחות הרצופה של הידע גורמים למצבי משבר בהבטחה התפיסתית-עולמית של המדע וכתוצאה, להתפרצויות של פסימיות, ספקנות ואגנוסטיות ביחס לאפשרויות הידע וליכולת של הציוויליזציה האנושית לפרוץ מעבר לגבולות
של גבולות בלתי-ניתנים-לחצייה אי-אילו.
החשיבה הגיאוצנטרית, כולל בתחום המתודולוגיה של האבולוציוניזם הפלנטרי, תמיד, בסופו של דבר, נתקלת בייצוג על קיומם של גבולות בלתי-ניתנים-לחצייה, הקשורים במוגבלות העקרונית של צורות הידע והפרקטיקה הגיאוצנטריות. זה מזכיר את האפוריה המפורסמת של זנון על אכילס והצב: אכילס הנע במהירות לעולם לא ישיג את הצב הזוחל לאט, אם מסלול התנועה של הצב נחשב כמגבלה בלתי-ניתנת-לחצייה לתנועת אכילס. אך ברגע שאנחנו מרשים לעצמנו את האפשרות של אופי שונה איכותית של תנועה, שנפתחת מעבר לעמדת הצב, אכילס מתקדם בחופשיות הלאה, והצב נשאר הרחק מאחור, תוך כדי המשך, בכל זאת, לשמש אידיאל של החשיבה ״הצבוצנטרית״.
הנה גם בהצגה המכילה למדי שנבחנה על ידינו לעיל של הווריאנטה הגיאוצנטרית של האבולוציוניזם הפלנטרי יש לשים לב לעמדות הבאות שהמחבר מגן עליהן:
האבולוציוניזם הקוסמי כמערכת חשיבה, המועמידה עקרונית את עצמה מול הגיאוצנטריזם, שואף לבסס אנטיתזות על כל העמדות שנוסחו לעיל. ראשית, האדם הוא דווקא המדרגה העליונה של האבולוציה הארצית והמדרגה העליונה או אחת מהמדרגות העליונות של האבולוציה הקוסמית. האדם הוא כוח קוסמי עוצמתי, המסוגל לשנות את כדור הארץ כגוף קוסמי ולסדר אותו מחדש בדרך אנושית, שלא לדבר על שאיפתו של האדם לחלל במטרה לשנותו לפי חוקי האנושיות. בזאת טמונה אחת המטרות החשובות ביותר של ציוויליזציה מפותחת מאוד, בעוד שציוויליזציה מפותחת פחות נאלצת להיסגר באבולוציה פלנטרית. שנית, דווקא היכולת לשיפור עצמי בלתי-מוגבל היא התנאי המוקדם החשוב ביותר הן של האבולוציה הפלנטרית והן של האבולוציה הקוסמית של האנושות. כמובן, מגבלות יש, אבל הן מוחלטות רק במסגרת רמה מסוימת של התפתחות היסטורית, והאבסולוטציה שלהן אינה משמעה דבר אחר מאשר שלילת אילו-שהם סיכויים של התפתחות כזו, מה שעומד מול העובדות של ההתפתחות הפרוגרסיבית של האנושות מימי קדם ועד ימינו. שלישית, האדם הוכיח את יכולתו להתפשטות כמעט בלתי-מוגבלת במרחב-זמן לפחות כבר בכך, שבימי קדם של ההיסטוריה שלו התיישב על פני כל הכוכב, ובכך נתן את הבסיס לאבולוציה הפלנטרית של האנושות. ספק אם לאנשים הפרימיטיביים היה קל יותר לנוע לאזורי כדור הארץ, תוך סבל מקור, רעב וחסרים מגוונים, מאשר לאנשים המודרניים, היוצרים מודלים חדשים יותר ויותר של טכניקה חדשנית, לבצע תנועות חדשות וחדשות בחלל הקוסמי בחיפוש אחר משאבים ותגליות. רביעית, המדע כבר הוכיח את היכולת של האדם לצאת מעבר לגבולות החומר הפלנטרי, שממנו הוא עצמו בנוי, לפחות כבר בכך, שחדר בידיעתו אל המיקרו- והמגה-עולם, העולמות הלא-גיאוצנטריים, המסודרים בצורה שונה לחלוטין מגופו של האדם הנתון למוות. חמישית, אין שום הוכחה לבלתי-נמנעות הקטלנית של כליונה של האנושות. בלתי-נמנעות כזו דווקא נוצרת בעקבות מיצוי המשאבים של הכוכב הקטן שלנו במקרה, שהאבולוציה הפלנטרית של האנושות לא תצליח ליצור תנאים מוקדמים לאבולוציה הקוסמית שלה. השלבים ההיסטוריים של התפתחות האנושות דווקא מראים את הרחבת היכולת של האדם להתגבר על הגבולות, המותנים במוגבלות הגופנית שלו.
למשל, בהתקדם מהשימוש בכוח הסוסים והשוורים, אחר כך – קיטור, בנזין, חשמל, ולבסוף – לשימוש בעוצמת האטום המפוצל, מנועי סילון ומנועי טילים. שישית, אין שום אזור מקומי סגור של מרחב-זמן, שנקבע מראש להתפשטות הציוויליזציה הפלנטרית. הרחבת אזור ההתפשטות תלויה בעוצמת המנועים, בציוד הטכני ובהבטחת המשאבים של התנועות, והגורמים האלה משתפרים עם הזמן. ולבסוף, שביעית, האדם כבר החל לממש את ״הפנטזיה חסרת-הבסיס״ הוותיקה שלו – את החלום על השתלטות על עולמות קוסמיים אחרים. הקשיים של השתלטות כזו גדולים מאוד, וצריך ללמוד אותם. אבל אין שום יסוד לחשוב אותם לבלתי-ניתנים-לחצייה לחלוטין. אנשים התגברו כבר באבולוציה שלהם על כל כך הרבה קשיים שהיו בעבר בלתי-ניתנים-לחצייה, שכמעט ואין טעם לאדם המודרני להכריז על כל קושי חדש כעל בלתי-ניתן-לחצייה. קשיים בלתי-ניתנים-לחצייה נוצרים בכל שלב של התגברות על קשיים שהיו בעבר בלתי-ניתנים-לחצייה. בהתאם לכך ניתן לראות באבולוציוניזם הקוסמי מתודולוגיה של התגברות על הקשיים ״הבלתי-ניתנים-לחצייה״ ופתרון הבעיות ״הבלתי-פתירות״ של ההווה. כי האבולוציוניזם הקוסמי מבטא פעילות גיוס גבוהה של התבונה האנושית, המכוונת לידיעה ולהשתלטות על העולמות הקוסמיים ״המעבר לגבולות״ ורמות ההתפתחות ההומניסטית של הציוויליזציה האנושית.
}}

==== הזיקה ההדדית של האבולוציוניזם הקוסמי, הגלובלי והאוניברסאלי ====
{{רן|
האבולוציוניזם הקוסמי כקונספציה פילוסופית-תפיסתית-עולמית נמצא בקשר בלתי-נפרד עם הקונספציות של האבולוציוניזם הגלובלי והאוניברסאלי. האבולוציוניזם הגלובלי יכול להיקרא גם אבולוציוניזם מטא-גלקטי. הוא מתבסס על עובדות האבולוציה של כל העולם הנצפה על ידי האדם במסגרת היקום שלנו – המטא-גלקסיה. ההיווצרות של המטא-גלקסיה באמצעות המפץ הגדול מתוך מצב סינגולרי מיוחד, ההתפשטות שלה, היווצרות מבנים חומריים שונים – חלקיקים יסודיים, אטומים, מולקולות, צבירי גלקסיות, כוכבים, כוכבי לכת, מערכת השמש, כדור הארץ, הביוספירה, האנושות – מייצגת מנקודת המבט של האבולוציוניזם הגלובלי תהליך אבולוציוני אחיד, הכולל בתוכו שורה שלמה של תהליכים אבולוציוניים מובדלים יחסית, אך קשורים זה בזה. לכל התהליך האבולוציוני הגלובלי בכללותו אופייני הברירה הטבעית, שמירת המבנים התפקודיים היעילים ביותר, דחיית מבנים וצורות בלתי-תחרותיים. התהליך האבולוציוני הגלובלי משפיע על התהליכים האבולוציוניים המקומיים, המתנהלים באזורים המקומיים המגוונים ביותר של המטא-גלקסיה. זה מתבטא, בפרט, בעקרון האנתרופי כביכול, שלפיו הקבועים הפיזיקליים ותכונות המטא-גלקסיה שלנו הם כאלה, שאילו היו מעט שונים, האדם על כדור הארץ פשוט לא היה יכול להיווצר. האחדות של האבולוציה ההיסטורית של היקום שלנו, הביוספירה והאדם, המתבטאת בעקרון האנתרופי, מאפשרת לאבולוציוניזם הגלובלי להפוך ליסוד מתודולוגי לזיהוי חוקיות חדשות וקשרים הדדיים של התהליכים האבולוציוניים הגלובליים והמקומיים.
האבולוציוניזם הקוסמי, הקולט לתוכו את התוכן הרציונלי של האבולוציוניזם הגלובלי והעקרון האנתרופי, יחד עם זאת עומד מול הפרשנות הגיאוצנטרית שלהם. היקום אינו מסודר ״בצלם ובדמות״ של כדור הארץ שלנו, הוא כולל מגוון בלתי-נדלה של עולמות קוסמיים. העקרון האנתרופי פועל רק בשכבה הגיאוצנטרית של החומר של המטא-גלקסיה, המקבילה ליכולת התפיסה האנושית של התופעות שהתגבשה בתנאי כדור הארץ.
ההכללה של האבולוציוניזם הגלובלי והעברת מסקנותיו היסודיות מתיאור היקום שלנו – המטא-גלקסיה – אל היקום כאוניברזום, כשלמות, הכוללת בתוכה את כל מה שקיים, את כל העולמות הלא-גיאוצנטריים האפשריים, יוצרת יסודות לקונספציה של האבולוציוניזם האוניברסאלי, שיש לה משמעות קוגניטיבית, הוריסטית ומתודולוגית עצומה. הרעיון הראשי של האבולוציוניזם האוניברסאלי טמון במודעות לאוניברסאליות, לכלליות של האבולוציה ובהתאם, בפיתוח ייצוגים על אבולוציה של היקום כשלמות (אוניברזום) על בסיס העלאת לכלליות את אותן החוקיות הכלליות, המתחקות בתהליכים האבולוציוניים ההטרוגניים ביותר של הטבע החי והדומם, החברה והאדם.
ההבדל של האבולוציוניזם האוניברסאלי מהאבולוציוניזם הגלובלי טמון בכך, שאם במסגרת האבולוציוניזם הגלובלי מדענים מנסים לשחזר את האבולוציה בעולם הנצפה, הנחקר, שהפך למושא מחקרים מדעיים, עליו אנחנו מקבלים מידע מסוים, הרי שברמת האבולוציוניזם האוניברסאלי נעשה ניסיון לתאר את האבולוציה בכל העולם חסר-הגבולות, האינסופי, הבלתי-נדלה איכותית – האוניברזום. בצד זאת האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא תורה פילוסופית, מכוונת-עולם, על כלליות האבולוציה ועל אי-האפשרות של אילו-שהם שינויים
בדרך חוץ-אבולוציונית, נסית.
את המשימה, שא. קאנט בתחילת המאה ה-19 ראה כבלתי-מושגת לחלוטין, – ידיעת עולמות שמימיים, בלתי-נתפסים, מנסים היום לפתור, עם חלק גדול למדי של התניה, כמובן, דרך אוניברסאליזציה של העקרונות ומנגנוני האבולוציה, הפועלים בתהליכים האבולוציוניים המקומיים של העולם המוגבל הגיאוצנטרית הנגלה לפנינו בתצפיות, בתפיסות, במדידות ובהכללות תיאורטיות – אותו עולם, הנדע מכוכב הארץ הקטן שלנו – ומוגבל לא רק במאפייני התנועה של החומר הטבועים בו, כי אם גם ביכולת הידיעה המאורגנת בדרך-ארצית שלנו. האבולוציוניזם ניצב כטלסקופ תיאורטי עוצמתי
שמאפשר לידיעה האנושית לגלות את התכונות המהותיות ביותר של עולמות אחרים, בלתי-נתפסים, של האוניברזום בכללותו. כמובן, ״התמונה״ שאנחנו מקבלים ב״תפיסה״ התיאורטית של העולמות האלה יוצאת מעורפלת מאוד, עם תערובת משמעותית של מאפיינים, היוצאים מהמבנה של דרך התפיסה שלנו. אך המשמעות של האבולוציוניזם האוניברסאלי כניסיון לפרוץ מעבר לגבולות היכולת האנושית המוגבלת מטבעה של ידיעה היא עצומה. עצומה וגם ביחס התפיסתי-עולמי, וגם במתודולוגי, ואף בפסיכולוגי, מכיוון שהאוניברסאליזם של החשיבה המדעית והמדעית-פילוסופית מאפשר לבנות עד לרמה הגבוהה ביותר את התמונה המדעית של העולם, לפתח את אותם העקרונות והאידיאלים של הידיעה, שבמסגרתם במצב הידיעה הנתון ״מוארת״ המציאות האובייקטיבית ואשר מאפשרים לתאם את ההבנה של קטעי המציאות, הנחקרים ברמות המגוונות ביותר של המדע הקונקרטי. בלעדי זה המדע פשוט יתפורר שוב להמון ״רסיסים״ ספציפיים, לניסויים אקראיים, להיפותזות לא-מעובדות, להסברים לא-קשורים, והמדענים יעבדו בניתוק מוחלט ממדענים אחרים, מה שבמידה מסוימת גם קורה במדע הלא-קלאסי וה״פוסט-לא-קלאסי״
.
אוניברסאליזם טבוע בכל תמונת עולם בכלל, הוא התכונה הבלתי-נפרדת שלה, האטריבוט שלה. לתמונת העולם העתיקה היה טבוע האוניברסאליזם הגיאוצנטרי ובאותו זמן הקוסמיזם הגיאוצנטרי. תמונת העולם של ימי הביניים, בהיותה עקרונית לא-מדעית, התייחדה בתיאולוגיזם אוניברסאלי ובאנטי-קוסמיזם תיאולוגי. דווקא זה דחף את ההנהגה של החברה של ימי הביניים, שבה הכנסייה שיחקה את תפקיד ההתחלה המאחדת, לרדוף אחרי המדענים (ולא ההבדלים בין הסכמה האריסטוטלית-תלמית והסכמה הקופרניקית של תנועות גרמי השמיים). התמונה המדעית של העולם של העידן החדש ייצגה מכאניציזם אוניברסאלי. התמונה המדעית של העולם, שהתגבשה במאה ה-20, הייתה ונשארה קוונטית-רלטיביסטית, כלומר אופיינית לה אוניברסאליזציה של הייצוגים הקוונטיים-מכאניים על המיקרועולם והייצוגים הרלטיביסטיים על המגה-עולם, היוצאים מהתורה היחסותית הכללית. האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא כיוון של אוניברסאליזציה של ייצוגים על האבולוציה, הופעתו כבר כשלעצמה מעידה על התגבשות של תמונת עולם מדעית חדשה ושל תפיסת עולם מדעית חדשה, המייצגת חיבור של אוניברסאליזם ואבולוציוניזם. לנגד עינינו מתרחשת התהוות של תמונת עולם אבולוציונית עקבית.
היא שוב, כמו בעידנים הקודמים של ההיווצרות וההתפתחות של תמונות עולם, כוללת בתוכה את ההישגים החשובים ביותר של התמונות הקודמות. היא גיאוצנטרית בדרכה, מכיוון שהיא מאברסאלית את הייצוגים על האבולוציה, שהושגו, בעיקר, מתוך הצטברות הידע על האבולוציה הארצית. היא רואה באבולוציה מעין בורא של היקום, רק לא אנתרופומורפי, לא על-טבעי, כי אם קוסמי, טבעי. היא קשורה בשאיפה לזהות את המנגנון האוניברסאלי של האבולוציה ומכירה כבלתי-מערערים את ההישגים של האוניברסאליזם המכאניסטי בתחום האינטראקציות המכאניות בין הגופים המקרוסקופיים,
העמדות על אינסופיות החומר וריבוי העולמות. היא נשענת על הייצוגים הקוונטיים-מכאניים והמרחביים-זמניים בשחזור האבולוציה של המטא-גלקסיה ובניסיונות יצירת ייצוגים על עולמות חוץ-מטא-גלקטיים. הסינרגטיקה של היום משחזרת ייצוגים על ההיווצרות של סדר מתוך הכאוס, שהיו כלולים בצורה פרימיטיבית כמעט בכל הדוקטרינות הקריאיוניסטיות של הדתות המסורתיות המגוונות ביותר. באמת, שום דבר בידיעה אינו הולך לאיבוד, אינו נדחה לחלוטין; חוק שימור ההישגים של הידיעה אוניברסאלי לאבולוציה של המדע כמו חוק שימור האנרגיה לאבולוציה של החומר. והרי עוד מאשימים את המדע בכך, שמחר הוא מפריך את מה שהוא מאשר היום! מפריך בפרטים, כדי לתקן ולהעמיק בכללות. המשכיות הידע היא מקרה פרטי של המשכיות האבולוציה.
האבולוציוניזם האוניברסאלי המודרני שומר בתוכו בצורה בלתי-מזוהה אלמנטים של תפיסת עולם גיאוצנטרית, אנתרופומורפית, שניתן לזהותם רק ברמה חדשה של התפתחות תפיסת העולם הקוסמית. כל צעד חדש בזיהוי התוכן הגיאוצנטרי של האבולוציוניזם האוניברסאלי יתרום להתפתחותו בכיוון התוכן הלא-גיאוצנטרי, הקוסמי, של מודל המציאות הקוסמית, המקביל יותר למציאות עצמה, המשקף ביתר פירוט ובפחות עיוותים את מאפייניה. תמונת העולם היא בכלל לא יותר מאשר ״דיוקן״ של המציאות הקוסמית, הנוצר בצבעים אנושיים
ועל פני ״בד״ המסודר בדרך-ארצית. בהתאם לכך יש להבין את יחסי הגומלין של האבולוציוניזם האוניברסאלי והקוסמי, את תפקידם בפיתוח תמונת העולם האבולוציוניסטית.
האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא חיבור של אוניברסאליזם ואבולוציוניזם, הוא תוצאה של אוניברסאליזציה של התוכן האבולוציוני של המדע. האבולוציוניזם הקוסמי מייצג חיבור של
אבולוציוניזם וקוסמיזם, הוא תוצאה של קוסמיזציה של הידע והציוויליזציה האנושית, צורה של התגברות על הגיאוצנטריזם ופיתוח של אוניברסאליזם לא-גיאוצנטרי במתודולוגיה של הידיעה המדעית, בבסיס התפיסתי-המתודולוגי שלה (במילים אחרות, במבנה הגיוס). כל זה קובע מראש גם את הזהות וגם את ההבדל של האבולוציוניזם הקוסמי והאוניברסאלי. האבולוציוניזם הקוסמי אוניברסאלי מנקודת המבט של הכרת האוניברסאליות של האבולוציה, יצירת היסודות ופיתוח התורה הכללית של האבולוציה. אבל האבולוציוניזם הקוסמי מכוון לזיהוי המוגבלות הגיאוצנטרית של הצורה המודרנית של האבולוציוניזם האוניברסאלי, כמו גם של כל צורות האוניברסאליזציה של מנגנוני ההפיכות האבולוציוניות.
הבדל אחר, משמעותי עוד יותר, של האבולוציוניזם הקוסמי מהוריאנטה המודרנית של האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא השאיפה המודעת של האבולוציוניזם הקוסמי לשחזר ולזהות חוקיות כלל-קוסמיות של הפיכת הכאוס לסדר ואת המנגנונים המקבילים של סידור, וכן את התפקיד והמבנה הפנימי של אותם המבנים, שהופכים בתנאים מסוימים למקורות של סידור ומעבר מארגון עצמי לארגון שיטתי, לשחזור ולהפצה של סדר כזה או אחר.
נזכיר, שעצם מקורו של המושג ״קוסמוס״ קשור במושג הסידור, הבנייה ויצירת חלופה למושג הכאוס. האבולוציוניזם האוניברסאלי המודרני, כמו גם הקוסמי, נושא בתוכו רעיונות חדשים, הנוגעים ליצירת סדר קוסמי, מקים גשרים בין התורה הסינתטית של האבולוציה בביולוגיה, ההיסטוריה של המטא-גלקסיה בקוסמולוגיה, ההיסטוריה של כדור הארץ בגיאולוגיה, ההיסטוריה של מדעי הטבע והטכניקה, וגם של הסינרגטיקה, המתבססת על הקריאה המודרנית של התרמודינמיקה, תהליכי הארגון העצמי הפיזיקו-כימיים והתיאור המתמטי שלהם.
של האבולוציוניזם האוניברסאלי, הנטייה הטמונה בו לרדוקציוניזם, כלומר לניסיונות להסביר את האבולוציה החברתית בביולוגית, את הביולוגית לצמצם לכימית, את הכימית – לפיזיקלית וכו'.
בעניין זה האבולוציוניזם הקוסמי אינו פחות אוניברסאלי מהאוניברסאלי בהוריאנטה הזו, שנדונה ומועלית כעת כפרדיגמה מדעית חדשה. האחרון מתפתח בבידוד ממדעי הרוח, החברה, מחקר הצורה הגבוהה ביותר של האבולוציה – ההיסטוריה של האנושות. ההיסטוריזם המדעי-טבעי, שהתגלם באבולוציוניזם הסינרגטי, טוען להסבר טוב יותר של ההיסטוריה, ממה שמתפתח בדיסציפלינות ההיסטוריות עצמן ובפילוסופיה של ההיסטוריה. ואף שהגישה הסינרגטית מאפשרת להכניס כמה אלמנטים יקרי-ערך למערכת הייצוגים על האבולוציה ההיסטורית, התהליך ההפוך, כלומר השימוש בייצוגים מטא-היסטוריים על אבולוציה של קהילות אנושיות להסבר התהליכים האבולוציוניים בטבע החי והדומם, יכול לתת הרבה יותר להתפתחות הייצוגים המדעיים-טבעיים על האבולוציה. יותר מכיוון, שבצורה המפותחת יותר של האבולוציה, בצורה החברתית-היסטורית, מוצגים בצורה הבולטת ביותר, התבלטת, השיטתית, ההיבטים החשובים ביותר של האבולוציה האוניברסאלית, כמו קידמה, תחרות, חדשנות, ארגון, ניהול, דומיננטיות, שיטתיות, השתקפות, מידע, גיוס וכו'. נחוצה רפורמה של האבולוציוניזם האוניברסאלי, שבה האבולוציוניזם הקוסמי, הביולוגי והחברתי-היסטורי ייכללו במערכת האבולוציוניזם האוניברסאלי כתתי-מערכות שלו.
האבולוציוניזם האוניברסאלי בצורה, שבה הוא מוצג בספר הנוכחי, מייחס חשיבות מיוחדת לגורם הגיוס, שבו הוא רואה את הכוח המניע של ההפיכות האבולוציוניות, ההכרחי להפיכת השינויים הכאוטיים להתפתחות פרוגרסיבית. ההפיכות האקראיות של תהליכים כאוטיים למסודרים לא
יכולות, מנקודת המבט של הגישה האבולוציונית-הגיוסית, להוליד זרימה שיטתית של אבולוציה מכוונת, כל עוד לא ייווצרו תנאים להיווצרות המונית של מבני גיוס, המסוגלים לייצר סדר וליצור תחרות מתוחה בין הסוגים השונים של הסדר. וזה משמעו, שלא רק הגורם השלילי של דחיית על ידי ברירה טבעית של מבנים לא-קיימים מתוך המועמדים האקראיים לקיום, כי אם גם הגורם החיובי של גיוס כל סוגי המשאבים לסידור מחדש של הארגון הוא מכריע ביצירת נטייה יציבה להתפתחות פרוגרסיבית. שינויים אקראיים ותהליכים סטוכסטיים מסוגלים רק להכין ולפרות את הקרקע להיווצרות ושיפור של מבני גיוס, שעל הקרקע הזו הופכים למנגנון המוביל של האבולוציה הקוסמית.
ההערכה החסרה של גורם הגיוס מובילה למתיחות רבות בהסבר התהליכים האבולוציוניים, עושה לבלתי-משכנעים שורה שלמה של עמדות של האבולוציוניזם המדעי-טבעי הטוען לאוניברסאליות. כמות גדולה של אקראיות רק אז יוצרת הגדרה איכותית לא-אקראית, כאשר מאחורי ההצטברות הזו של אקראיות עומדות נטייה, תוכנית, אלגוריתם, חוקיות, מנגנון, המותנים בתפקוד של מבני גיוס. בלעדיהם האקראיות עיוורת, והאבולוציה לא-פרודוקטיבית.
האבולוציוניזם הקוסמי הוא תורה על הופעת הקוסמוס מתוך הכאוס על בסיס תפקוד מתמיד של מבני גיוס. הסדר בלתי-אפשרי בלי הכאוס, כמו הכאוס בלי הסדר. לכן אוניברסאליים, נוכחים-בכל, חדירים-לכל, מנקודת המבט של האבולוציוניזם הקוסמי, יכולים להיחשב רק הראשית הכללית האטריבוטיבית של ההוויה: החומר בכל המגוון הבלתי-נדלה של צורותיו, התנועה, האבולוציה, האינטראקציה של סדר וכאוס. באשר למרחב ולזמן, הם מייצגים צורות של סדר התנועה במערכת קוסמית מסוימת – למטא-גלקסיה, ואין שום יסוד לייחס להם אוניברסאליות. במערכות קוסמיות אחרות אפשריות צורות מרחביות-זמניות אחרות, או אפילו צורות אחרות בכלל של סידור התנועה, שאנחנו אפילו לא יכולים לדמיין לעצמנו. צורות הסדר הן תולדה של האבולוציה הקונקרטית של מערכת גלובלית קונקרטית ויכולות להיחשב במסגרת האבולוציוניזם הגלובלי, ולא האוניברסאלי. לכן הייצוג של המטריאליזם הדיאלקטי על המרחב והזמן כצורות כלליות של תנועת החומר אינו אלא תוצאה של אוניברסאליזציה גיאוצנטרית של צורות גלובליות.
את אותו הדבר ניתן לומר גם על הארגון העצמי, שהאבולוציוניזם המדעי-טבעי במסגרת תורת הסינרגטיקה שואף לייחס לו את תפקיד היסוד של האבולוציוניזם האוניברסאלי. מנקודת המבט של האבולוציוניזם הקוסמי צודקים אותם החוקרים, המציינים ש״ארגון עצמי הוא תנאי הכרחי, אך לא מספיק לאבולוציה, כי האחרונה מתאפיינת גם בהמשכיות וכיווניות, ולכן יצירת תורה אוניברסאלית של ארגון עצמי אינה משמעה עדיין יצירת קונספציה של אבולוציוניזם אוניברסאלי״ (קונספציות של מדעי הטבע המודרניים. התקצירים הטובים ביותר – רוסטוב-על-דון: פניקס, 2002 – 352 עמ', עמ' 288).
נציין בעניין זה, שמדעי הטבע בכללותם והסינרגטיקה בפרט אינם יכולים לטעון ליצירת תורה אוניברסאלית של ארגון עצמי, מכיוון שהרמה הגבוהה ביותר של ארגון עצמי נמצאת מחוץ לתחום המחקר של מדעי הטבע, בתחום יחסי החברה. וגם עצמה התורה הסינרגטית של ארגון עצמי בתחום הנגיש למחקר מדעי-טבעי רחוקה מאוניברסאליות ואף לא לגמרי ללא-דופי מבחינה מתודולוגית, מכיוון שהיא מנסה לייחס אוניברסאליות לתהליכי ארגון עצמי, הנובעים מסידור עצמי ספונטני של כאוס מוחלט. וכאוס כזה אינו קיים בשום מקום ומעולם לא היה. זהו מיתוס כמו הכאוס הקדמון בפואמה של הסיודוס ואותה הפשטה כמו הגוף השחור המוחלט. הכלליות,
האי-היבריות והאי-השמדות של האבולוציה, שהיא התנאי המוקדם הראשי של האבולוציוניזם האוניברסאלי, מניחה את יחסיות הכאוס ואת יחסיות של כל סדר. הכל הוא כאוס, והכל הוא סדר ביחס מסוים ובמידה מסוימת. לכן הטענות לאוניברסאליות של תורת הארגון העצמי, שנוצרה על בסיס חקר התהליכים האנטרופיים במערכות פתוחות, בקושי מוצדקות. זה לא ממעיט במעט את התרומה, שהכניס לתורת הארגון העצמי המדען הדגול של המאה ה-20 איליה פריגוז'ין עם עמיתיו, ואחריו מייסד הסינרגטיקה הרמן האקן. אבל לא-מבוססות הן גם הטענות של תורת ארגון עצמי מקומית כזו לתפקיד יסוד בבניית המערכת של האבולוציוניזם האוניברסאלי. הסינרגטיקה הכניסה תרומה משמעותית מאוד להתפתחות האבולוציוניזם המודרני. אבל היא אינה בכוחה להסביר את ההמשכיות והכיווניות של האבולוציה, כולל גם את הנוצרת בתהליך הארגון העצמי. אוניברסאליזציה מתודולוגית נכונה של כמה מההישגים החשובים ביותר של הסינרגטיקה אפשרית רק בהקשר פילוסופי-תפיסתי-עולמי רחב יותר של האבולוציוניזם הקוסמי. אבל לגלות את תוכן ההקשר הזה נוכל רק בחלקים הבאים של הספר הנוכחי.
כאן נציין, שהתפתחות האבולוציוניזם האוניברסאלי על כל חוסר-השלמות וההיפותטיות שלו היא אחד הכיוונים הפוריים ביותר של המחקרים. בו מתמזגים לתוך אחד תורות הקוסמוגנזה, הגיאוגנזה, הביוגנזה, האנתרופוגנזה, הסוציוגנזה, הסינרגטיקה, הקיברנטיקה, תורת המידע, התורה הכללית של המערכות, התורה המתמטית של קטסטרופות וביפורקות וכו'. ההיתוך הזה, שמוכן על ידי האבולוציה של מדעי הטבע ויציאתן של הדיסציפלינות המדעיות-טבעיות המבודדות בעבר לזירה המדעית-כללית, נחוץ מאוד לידיעה ההומניטרית ליצירת תורה הומניסטית חדשה על החברה, התרבות והאדם.
האבולוציוניזם המדעי-טבעי הטוען לאוניברסאליות, בצדק גמור מייחס אוניברסאליות למאפיינים כאלה של המציאות הטבעית, כמו שיטתיות, מבניות, השלשה הדרוויניסטית – שונות, תורשתיות, ברירה טבעית, וכן גם אדפטיביות של המערכות המתפתחות לסביבה החיצונית, קיומן של משוב חיובי ושלילי, נטייה לשיווי-משקל, נטייתן של מערכות לא-שוות-משקל לביפורקות וכו'. אבל האוניברסאליזם, המתבסס על האבולוציוניזם המדעי-טבעי, בעקרון אינו יכול להיות מלא ומקיף, ולכן להיחשב כאוניברסאליזם במלוא מובן המילה. הוא צריך להיתוסף ולהתוקן על ידי האבולוציוניזם ההומניטרי, המדעי-חברתי, שהתפתחותו מאפשרת לבסס העברה הפוכה של המאפיינים האבולוציוניים – מהחברה כצורת האבולוציה הגבוהה ביותר אל צורותיה הטבעיות, המאורגנות נמוך יותר. העברה כזו הייתה במשך זמן רב בלתי-אפשרית עקב אי-התפתחות של האבולוציוניזם ההומניטרי, דומיננטיות של האבולוציוניזם המדעי-טבעי עליו. האבולוציוניזם הקוסמי, המגלם בתוכו את האחדות של הידע המדעי-טבעי והמדעי-חברתי, מגיע לבניית תורה כללית של האבולוציה, שבמסגרתה מקבל תנופה חדשה האוניברסאליזם האבולוציוני. במובן זה המושגים של האבולוציוניזם הקוסמי והאוניברסאלי שלובים זה בזה הדוקות ובמסגרות מסוימות יכולים להיחשב זהים.
}}

==== האבולוציוניזם הקוסמי והרדוקציוניזם ====
{{רן|1=
עצם הרעיון של תורה כללית של האבולוציה יכול להיראות לאנשי המדע בהתחלה כבלתי-נכון בידיעה מראש, מכיוון שהם מזדהים עם הרעיון הזה עם רדוקציוניזם בלתי-מוגבל. רדוקציוניזם (מלטינית ״רדוקציה״ – הקטנה, צמצום, צמצום) – שיטה מדעית, הטמונה בהעברת חוקיות, שהתגלו על ידי מדעים מסוימים, לתחום החקר של מדעים אחרים. ידוע, שבאורגניזמים של יצורים חיים בכל הרמות של תפקודם פועלות הפיכות כימיות, הכפופות לחוקים הכימיים ונחקרות בשיטות הכימיה.
הרדוקציוניזם בביולוגיה לכן טמון בחקר החי דרך אינטראקציות כימיות ובהתאם בבחינת החיים כתחום פעולה של חוקיות כימית. אבל לא-מוצדק לצמצם את חקר החי לגילוי חוקיות כימית, אף שפיתוי כזה די לגיטימי עולה אצל כימאים רבים העוסקים בתחום הביולוגיה, ולפעמים גם אצל ביולוגים, שנשבו באפשרויות של הכימיה בהסבר תהליכים ביולוגיים. לא-מוצדק, קודם כל, מכיוון שלאבולוציה החיה יש חוקיות משלה, שאינן ניתנות-לצמצום לחוקיות כימית, שהאורגניזמים החיים נוצרו כתוצאה של זינוק באבולוציה, הרמת האבולוציה לרמה גבוהה יותר, למדרגה גבוהה יותר, שהם מאורגנים לאין-שיעור גבוה יותר מהתהליכים הכימיים, המתרחשים בהם. כל רדוקציוניזם בעקרון מוגבל עקב ההבדלים העקרוניים של רמות האבולוציה, ואילו למישהו היה עולה לראש להסביר את כל תנועת ההיסטוריה האנושית בחוקיות פיזיקו-אסטרונומית של החומר הקוסמי, בחוקיות של ביולוגיה או פסיכולוגיה, הרי שהשקפה פילוסופית כזו לא הייתה מייצגת יותר מאשר רדוקציוניזם לא-מוצדק, לא-ביקורתי, נאיבי, מורחב יתר-על-המידה ומואבסולוט. האבולוציוניזם הקוסמי, עם זאת, אינו טמון כלל בכך, לצמצם את החוקיות של התהליך ההיסטורי לחוקיות של פיזיקה, קוסמולוגיה, כימיה, ביולוגיה או פסיכולוגיה. להפך, רדוקציה כזו – התרחקות מאבולוציוניזם עקבי.
ההיסטוריה במסגרת האבולוציוניזם הקוסמי נחשבת כפעילות יוצרת-קוסמוס של האדם, כמדרגה חוקית של אבולוציה של הקוסמוס, כסוציוקוסמוס מארגן-עצמו, המגלם באבולוציה שלו את הנטייה להתרוממות מתמדת של הארגון. התוצאות של פעילות יוצרת-הקוסמוס הזו נצברות בציוויליזציה האנושית-כללית, מתגלמות בתחרות מתמדת של מבני הגיוס השונים של הציוויליזציות המקומיות,
ההתגבשויות הממלכתיות והחברתיות-כלכליות. הביוספירה של כדור הארץ – היא לא רק תופעה ארצית, כי אם גם קוסמית. בהתאם, גם האנתרופוספירה של כדור הארץ נושאת את חותם הדואליות של הארצי והקוסמי. כל אדם נקרע בין הארציות של מטרותיו היומיומיות לבין השאיפה הקוסמית של הציוויליזציה האנושית. הרי הסדר החברתי של הציוויליזציה האנושית הוא, כמובן, קוסמוס מיוחד, הנוצר על ידי בני אדם ברמות שונות, עם מעבר רציף לרמות גבוהות יותר בתהליך האבולוציה ההיסטורית של האנושות. לעקוב אחרי התהליך הזה של יצירת-הקוסמוס, לגלות את מקורותיו האנרגטיים, לחשוף את חוקיותו האבולוציונית – זו המשימה של האבולוציוניזם הקוסמי, משימה, הניתנת לפתרון, כמובן, לא בדור אחד של אנשי מדע. המשימה שלנו טמונה בפתיחת כיוון המחקר, אך ממש לא במיצויו. הפילוסופיה של האבולוציוניזם הקוסמי, כך, אינה טמונה בהתיימרות של התבונה הפילוסופית להסביר את כל מה שבעולם בעזרת רדוקציוניזם שנקלט לא-ביקורתית, כי אם בשאיפה לשחזר בתורה אחת את התהליך האחיד של האבולוציה הקוסמית. הקוסמוס באינטראקציה הטבעית המתמדת שלו עם הכאוס נחשב באבולוציוניזם הקוסמי כיוצר היחיד של כל מה שמתרחש בשמיים ובארץ. יוצר, שבדבר-מה דומה, ובכללות שונה לחלוטין, מהישות האנתרופומורפית, שבני האדם העלו לכס היקום בשם אלוהים. היוצר הלא-אלוהי הזה של היקום הוא עצמו היקום הזה, החומר ביקום, שגם הוא מתפתח תמידית בתהליך האבולוציה של כל יצירותיו. והאבולוציה יוצרת גם את היקום עצמו, וגם את כל מה שקיים בו. אבל גם היא עצמה נוצרת על ידי האבולוציה של כל מה שקיים.
האבולוציה אינה דבר-מה חיצוני ביחס ליקום, הקוסמוס כשלמות – אינו תחליף לבורא, היושב על עננים ומנהל את כל מה שבעולם. להפך, כל מה שבעולם הוא קוסמוס, האבולוציה מתרחשת בכל – וגם
במטא-גלקסיה העצומה, וגם בעלה-עשב קטן, ובכל אדם. אבל זה לא פנתאיזם, כי אם פאנאבולוציוניזם ופאנקוסמיזם.
מהות האבולוציוניזם הקוסמי טמונה ממש לא בכך, לצמצם את ידיעת האדם לחוקיות של קוסמוס דומם, כמו גם לא בכך, להפוך את הייצוג על הקוסמוס לאיזושהי דמות של אלוהים, תבונת היקום, או סובסטנציה רוחנית פנתאיסטית, תבונית בטבעה ודוחפת את האבולוציה שלו. ניסיונות כאלה כבר נעשו שוב ושוב והראו את טבעם התיאולוגי, האנטי-אבולוציוניסטי ואת אי-התאמתם עם המדע.
האבולוציוניזם הקוסמי שואף לזהות את אותו המשותף, שקיים באבולוציה של הקוסמוס ושל האדם ושואף ללמד את האדם להפוך לישות קוסמית, יוצרת את האבולוציה שלה.
באותו זמן במספר דיסציפלינות מדעיות-טבעיות, כולל כזו החשובה למחקרנו כמו הסינרגטיקה, נצפית נטייה ברורה לאבסולוטציה של אפשרויות הרדוקציוניזם. על בסיס חקר התרמודינמיקה במערכות פתוחות מנסים לבנות תורה כללית של ארגון עצמי, תוך הפצת מנגנון ספציפי מאוד של הארגון העצמי הפרימיטיבי ביותר על כל ארגון עצמי אחר, כולל גם על הארגון העצמי של קהילות אנושיות. ואילו דווקא הארגון העצמי של הקהילות האלה עם מבני הגיוס הפעילים שלהם, שבתחרותם הבלתי-פוסקת מולידים נטיות להתפתחות פרוגרסיבית, נותן את המפתח לארגון העצמי של הקוסמוס, ולא החומר המת. זה, כמובן, לא ממעיט בזכויות הסינרגטיקה כמשענת מדעית-טבעית של האבולוציוניזם המודרני, אבל דוחק לראווזיה יסודית של הבסיס הפילוסופי של הסינרגטיקה כמדע, הטוען היום לדומיננטיות בתחום תפיסת העולם האבולוציונית. רדוקציוניזם לא-מוצדק הם גם ההסברים הגנוצנטריסטיים של האבולוציה הביולוגית.
היעדר הסבר אבולוציוני הולם של ההיסטוריה כתחום של תחרות של מבני גיוס, המעצבים בנסיבות שהתגבשו סדרים חברתיים מסוימים, דוחק באבולוציוניזם המדעי-טבעי להסביר את האבולוציה ההיסטורית, מתוך ארגון עצמי של אטומים ומולקולות או מתוך הטבע הביולוגי של האדם.
}}

==== האבולוציוניזם הקוסמי והאקולוגיזם ====
האבולוציוניזם הקוסמי, השואף לבסס חשיבה אבולוציונית חדשה, קוסמית חדשה והומניסטית חדשה, מבטא גם את הצורך בחשיבה אקולוגית חדשה. האקולוגיזם המסורתי קם כתגובה לזיהום המאיים של הסביבה בפסולת אנתרופוגנית, בפסולת הייצור, התחבורה ובפליטות של פעילות החיים של האדם. הוא היה גם תגובה ליחס האכזרי, הברברי לטבע מצד אותם האלמנטים של הציוויליזציה הטכנוגנית, שניכסו ללא-תמורה ובזבזו ללא-טעם משאבים טבעיים עצומים, הרעילו את הסביבה המקיפה את האדם, תוך גרימת נזק בלתי-הפיך גם לטבע וגם לאדם. יחס שודדי כזה לטבע הועלה על הנס והופץ ללא-הרף בברית-המועצות בצירוף פרוגרסיזם רדיקלי, כשהוא מתבטא בסיסמה המפורסמת של מיצ'ורין:
״אנחנו לא יכולים לחכות לחסדים מהטבע, לקחת אותם ממנו – זו המשימה שלנו!״
עד לשנות ה-60 של המאה ה-20 המצב בסביבה הטבעית של מגורי האדם הפך כבר לא פשוט מאיים, כי אם בכלל בלתי-נסבל. הסביבה הטבעית של המדינות המתועשות הפכה לתעלת-ביוב של הציוויליזציה, והמות של הטבע הטיל ספק בהישרדות האנושות. בתקופה הזו החרדה, שהרימו האקולוגים, והתנועות האקולוגיות תרמו לפנייה לבעיות האקולוגיות של הפרלמנטים והממשלות של המדינות עם כלכלת שוק מפותחת ולקבלת אמצעים יעילים להגנת הסביבה. לזהם את הסביבה האקולוגית הפך ללא-כדאי ואף להרסני, מה שבתנאי הכלכלה היזמית, שבהם כל סובייקט כלכלי אחראי לעסקו שלו בכיסו, החל להוביל להגנה
לשינויים חיוביים מהירים ומשמעותיים בתחום שמירת הטבע. הריין והתמזה, שבשנות ה-60-70 שימשו דוגמה טיפוסית של ״ביוב הציוויליזציות״, בשנות ה-80-90 התבררו עד כדי כך, שמתחילים לגדל בהם סוגי דגים יקרי-ערך. כמובן, לדבר על ניצחון מלא על התהליכים ההרסניים, הנובעים מזיהומים אנתרופוגניים, יהיה לא-נכון, אבל גם לא התגשמו התחזיות של האקולוגים, שחזו התקרבות מהירה של קטסטרופה אקולוגית גלובלית.
התחזיות של ״המועדון הרומי״, שנערכו על בסיס חישובי מחשב בשיטת אקסטרפולציה של גידול מדדי הצריכה של סוגי משאבים שונים, הובילו למסקנה על מיצוי הסוגים העיקריים של המשאבים בעתיד הנראה ועל הבלתי-נמנעות של ״רעב המשאבים״. בהיותם במרכז תשומת הלב של דעת הקהל העולמית בשנות ה-70, לדוחות של ״המועדון הרומי״ הייתה השפעה משמעותית על המדיניות האקולוגית של המדינות המפותחות. יחד עם זאת הכישלון המדעי של שורה של עמדות יסוד של האקולוגיזם המסורתי מצא ביטוי בעבודות רבות של חברי ״המועדון הרומי״ ובמיוחד בקונספציית ״הגידול האפסי״, שמחברה ומגינה היה הפרופסור ד. מדוז. הספר שפורסם ב-1972 ד. מדוז ״גבולות הגידול״ הכיל מסקנות חד-משמעיות על הבלתי-נמנעות של, כבר בעוד 75 שנה (כלומר בערך ב-2047), במקרה של שמירת הקצבים הקודמים של התפתחות הייצור והגידול של האוכלוסייה, הרס של הסביבה האקולוגית, מיצוי המשאבים הטבעיים עם כל ההשלכות הקשות ביותר הנובעות מכך לכל האנושות. בספר הזה ובעבודה שפורסמה ב-1974 ״דינמיקות הגידול בעולם מוגבל״ מדוז עשה ניסיון לבסס את הכורח של עצירת הגידול הכלכלי וקבלת האסטרטגיה של ״הגידול האפסי״, ובסופו של דבר – עצירת הקידמה המדעית-טכנית והחברתית.
למרות שהקונספציות של מדוז קיבלו תמיכה מצד אקולוגים ופובליציסטים אקולוגיים לא רק ב״מועדון הרומי״, כי אם כמעט בכל העולם, הם גרמו גם ביקורת חריפה
גם מצד כלכלנים וטכנוקרטים, וגם מצד אקולוגיסטים רבים. צוין, בפרט, על המוגבלות של שיטת האקסטרפולציה עצמה, המתאימה רק להערכות כמותיות, להמשכת פעולתן של נטיות שכבר התגבשו בעבר, אבל אינה מסוגלת לקחת בחשבון את השינויים האיכותיים הבלתי-נמנעים בהתפתחות הציוויליזציה. בפרט, הובאה דוגמה של אקסטרפולציה של גידול התחבורה העגלה-משוכה בלונדון בתחילת המאה ה-20, שלפיה בעוד 10 שנים לונדון הייתה אמורה להימצא מתחת לשכבת זבל סוסים בגובה מאתיים מטר. אבל במקום המתיחה של הסוסים הגיע מנוע השריפה הפנימי, מה שהוליד בעיה חדשה – זיהום סביבת האוויר בפליטות של תוצרי השריפה במנועי המכוניות והוצאת מתכת לייצור מרכבי המכוניות.
ביקורת חדה על תורת ״הגידול האפסי״ נשמעה גם משורות האקולוגים. בפרט, האקולוג האמריקאי ב. קומונר בספר ״המעגל הסגור״ הציג שורה שלמה של טיעונים שאין לערער עליהם נגד הקפאת הקידמה המוצעת על ידי מדוז וחברים אחרים של ״המועדון הרומי״.
נקודת המבט של האבולוציוניזם הקוסמי על הבעיה הזו קרובה לדעותיו של קומונר.
איום על קיום האנושות מייצג לא רק הפרת הבטיחות האקולוגית, כי אם גם ההאטה של הקידמה (ועוד יותר – הקפאתה או עצירתה, המתבטאת ב״גידול אפסי״ של הבסיס הייצרני של הקידמה). מדעני ״המועדון הרומי״ וחסידיו ברחבי העולם צודקים לחלוטין בכך, שמדובר בהצלת האנושות מקטסטרופה אקולוגית, ממיצוי בסיס המשאבים של הציוויליזציה האנושית, מהשלכות הקידמה הישרה. אבל האנושות תהיה אכן אבודה, אם היא לא תצא ממסגרת קידמה כזו, אם תעצור את התפתחותה ברמת הקידמה שהושגה, כלומר תפעל בהתאם לאסטרטגיה של הגבלות ההתפתחות, שהוצעה על ידי ד. מדוז ונתמכה על ידי תומכים אחרים של האקולוגיזם המסורתי.
האפשרות של הצלה אינה טמונה בהגבלת ההתפתחות באותה רמה אקסטנסיבית, שבה תפסה אותה התחזית, שנעלה על שיטת האקסטרפולציה הישרה, כי אם בהבטחת תנאים אופטימליים לאינטנסיפיקציה לא-גיאוצנטרית של הקידמה. שינוי כזה של צורת הקידמה ידרוש גיוס ואינטגרציה של המאמצים ברמה כלל-פלנטרית.
רמת ההתפתחות המדעית-טכנית של היום אינה מאפשרת להבטיח את רווחיות הייצור, יעילות כלכלית של העבודה והעלאת איכות חיי האנשים בלי זיהום מסוים של הסביבה ועומס אנתרופוגני על הטבע. צריך לשאוף למינימיזציה של ההשלכות המזיקות של לחץ הציוויליזציה על טבע כדור הארץ, אבל להימנע מהם לחלוטין בלתי-אפשרי. בהתאם צריך למקסס את המאמצים וההוצאות על חיפוש וריאנטות אופטימליות של שימוש בסוגי אנרגיה חלופיים, על הגנת ושיקום הסביבה הטבעית, יציאה לחלל וסיור משאבים של הכוכבים הקרובים ביותר לכדור הארץ של מערכת השמש. רק האבולוציה המשתפרת הלאה של האנושות, הן על כדור הארץ והן בחלל, יכולה להציל את האנושות מהשלכות המוגבלות הגיאוצנטרית שלה עצמה וממוגבלות הטבע הארצי. יש לזכור, שקבלת האסטרטגיה של ״הגידול האפסי״ הייתה מובילה לטוטליטריזם אקולוגי, כלומר לצורה כזו של גיוס חברתי, שבה קיים רדיפה אכזרית על ייצור מעל-לנורמה של מוצרים, קבלת רווח, חריגת-הוצאות של אילו-שהם משאבים, לידת ילדים לא-מאושרים על ידי הרשויות. החיים בחברת ״הגידול האפסי״ היו הופכים לסיוט אכזרי וחסר-טעם, והשליטה בחייו הפרטיים של האדם, ההתערבות של מבני הכוח בהם הייתה עולה על כל מודל של דספוטיזם טוטליטרי של העבר.
הקונספציה של אבולוציה משתפרת, המתפתחת במסגרת הפילוסופיה של האבולוציוניזם הקוסמי, מניחה גיוס של מקסימום הכוחות והאמצעים של הציוויליזציה האנושית לא על הגבלת
ההתפתחות, כי אם על שיקום הסביבה הטבעית. שטחים עצומים של ערים ובמיוחד של מגה-ערים צריכים להיות מיועדים ליערות וגנים, כיסוי הצמחייה של הכוכב צריך להתרחב ללא-הרף. שטחי שמורות הטבע הפראי צריכים גם הם להתרחב ללא-הרף ולהרכיב חלק משמעותי למדי משטחיה של כל מדינה.
מדינה, שתעקוף מדינות אחרות באטרקטיביות של הסביבה הטבעית שלה, תוכל לפצות על חלק משמעותי מההוצאות על חשבון עידוד עולמי של תיירות אקולוגית ומשיכת נופשים לאזורי הנופש שלה. האוטופיה של ״עיר-גן״, שהתפתחה בחשיבה האדריכלית בסוף המאה ה-19, צריכה להפוך למציאות ולהתממש על פני כל הכוכב, ככל שמאפשרים האמצעים, שמבטיחים הקידמה האקולוגית והמדעית-טכנית.
==== החשיבה האקולוגית החדשה ועקרונותיה ====
המעבר לאבולוציה משתפרת מניח יישום בפועל של החשיבה האקולוגית החדשה. היא מניחה את אחריותו של האדם ושל קהילותיו הקונקרטיות למצב הסביבה הטבעית. לא הטבע, כי אם בני האדם מכאן ואילך נושאים באחריות לניקיון, לבריאות, להישרדות, לשימור, להתאמה של האלמנטים הטבעיים, המינים והאוכלוסיות של היצורים החיים, הנמצאים על שטחם. זהו עקרון האחריות, וקודם כל – האחריות החומרית.
העקרון השני של החשיבה האקולוגית החדשה – אחדות הטבע והתרבות, או עקרון הגידול. חלפו אותם הזמנים, שבהם הביוספירה יכלה לשקם לחלוטין ולשנות את הפוטנציאל שלה בעצמה ובאופן ספונטני רק ועל-סמך חוקי האבולוציה הביולוגית בלבד. היום היא זקוקה לעזרה מתמדת וקבועה בשחזור של חומר חי איכותי מצד הציוויליזציה. אם בעבר האדם הותאם לסביבה הטבעית, הרי שעכשיו את הטבע יהיה צורך להחדיר לתוך הווית האדם ובקנה-מידה הולך וגדל לעזור בפעיליות לשחזורו. על זה צריכים להיות מוקצים
כספים גדולים ועבודת יום-יום של מיליוני מקצוענים. אם איזה-שהוא מין הוכנס ל״ספר האדום״, צריך לא לאנח על האובדן, כמו שעושה היום רוב האקולוגים, כי אם מיד להתחיל לגדל אותו ובהתאם להתרבות לשכן. המילה ״תרבות״ באה, כידוע, מהשורש, שציין בשפה הלטינית את המושג ״גידול״. הטבע בהיקפים הולכים וגדלים יהפוך לחלק מהתרבות האנושית, למושא גידול ולתחום מימוש של ההומניזם הטבוע בתרבות האנושית.
העקרון השלישי – אחדות הטבע והאמנות. האדם חייב ליצור את הטבע על פי חוקי היופי, תוך כדי למידה בעת-ובעונה-אחת מהטבע את ההרמוניה והסדר הטמונים בו. אבני-המידה של יצירה כזו אפשר למצוא באמנות של עמים שונים, כולל באמנויות היפניות של יצירת גני אבנים ושילוב הפרחים בסימבוליקה של הפרחים איקבנה.
העקרון הרביעי – קדימות הטבעי על המלאכותי. איפה שאפשר לשחזר את הטבעי, המלאכותי למותר, אפשר להשתמש בו רק כאמצעי לשחזור הטבע החי. איפה שהטבעי בלתי-אפשרי לשחזור, יש צורך ליצור את תחליפו בדרך מלאכותית. דוגמה: אם בלתי-אפשרי לשמר בעלי חיים בסביבת המחיה הטבעית שלהם, יהיה צורך ליצור להם תנאים מלאכותיים או להחיל ברירה מלאכותית. אם בלתי-אפשרי לשמר את הסביבה הטבעית, יש ליצור סביבה מלאכותית, המקורבת למקסימום לתנאים הטבעיים.
העקרון החמישי – היוצר חשוב יותר מהמשמר. את הטבע צריך לא רק לשמר, כי אם גם ליצור. גינון של ערים יעזור יותר לשמר ולשפר את הסביבה הטבעית, מקנסות על חריגה מהרמה המותרית של גזי הפליטה במכונית (אף שגם הם נחוצים).
העקרון השישי – התפתחות חדשנית במקום הגבלה עצמית. שום הגבלה עצמית מודעת בשימוש בטובות במטרה להשיג אילו-שהם טובות רוחניות מיתיות בהמוני האנשים בלתי-אפשרית,
היא גוזלת מהם את משמעות החיים והעבודה היעילה. הגבלה עצמית – נחלתם של הסגפנים, שתמיד היו מעטים. במציאות אפשרית רק הגבלה אלימה, אבל אז אנשים יתחלקו מיד לאלה, שמוגבלים ואלה, שמגבילים. זה משמעו חזרה לימי הביניים או יצירה של צורה כלשהי של משטר טוטליטרי. הדמוקרטיה בנויה על שוויון אפשרויות, תחרות על תוצאות והתרוממות בלתי-מוגבלת של צרכים. אם הטובות מחולקות לפי קופונים, אובד הטעם ביצירתן ובהתאם יורדת כמותן ואיכותן. קטסטרופה תגיע לא ממיצוי משאבים, כי אם מאי-שימוש בהם או משימוש לא-יעיל בהם. המדיניות של הגבלה כללית תוביל לכורח של רגולציה טוטלית, מעקב ובקרה, הענישות האכזריות ביותר על חריגה מהמגבלות.
זו קטסטרופה אינטלקטואלית, מוסרית ורוחנית מלאה. כשהאדם אין לו למה לשאוף, הוא מנוון ויורד, מאבד את הפעילות הגיוסית. ספק אם יש טעם להציל את הטבע במחיר הניוון והמות של האדם. אבל פעילות כזו חוזרת מיד, ברגע שמופיעים אויבים. האוטופיה של הצלת הטבע בדרך של הגבלות, שהכובלות את האדם, תסתיים, כמו שזה כבר היה בהיסטוריה לא פעם, באנטי-אוטופיה של מלחמות השמדה על משאבים עם שימוש בלתי-מוגבל בנשק השמדה המוני. ספק אם יש טעם לנסות להגן על הטבע מההשפעות האנתרופוגניות במחיר הניוון והמות של האדם, ועוד יותר, שגם הטבע לא ישרוד, אם בחברה המוגבלת תפרוץ טבח בלתי-מוגבל על עושר טבעי. רק הכוונה להתפתחות חדשנית יכולה לתרום לאבולוציה משותפת (קו-אבולוציה) של הטבע והאדם, שעליה כותבים כל כך הרבה האקולוגים.
העקרון השביעי – זכותו של האדם להפיכה יצירתית ושיפור של הטבע, אבל בלי אלימות כלפיו. הקריטריון של שיפור הוא העלאת רמת הבריאות
של היצורים המשופרים, וקריטריון האלימות – דגרדציה ומחלות בעקבות התערבות הרסנית של האדם בתהליכים טבעיים. לשיפור עומד גם האדם עצמו, האקולוגיה של האורגניזם שלו דורשת שיפור מתמיד במאמציו שלו בעזרת שיטות מדעיות.
העקרון השמיני – אומץ נחוץ בהפיכת הטבע לא פחות מאשר זהירות. אי-אפשר לנצח לרעוד מפחד מהסיכויים המזעזעים של מחקרים מדעיים ולדכא את היוזמה של המדענים באיסורים חסרי-טעם. האמת צריכה להיקבע בדיונים מדעיים, ולא בסעיפי חוק העונשין. ניסויים ביוטכנולוגיים אכן מכילים חלק מסוים של סכנה, אבל סכנה גדולה עוד יותר נושאת בתוכה הירידה למחתרת, ההסמכה-בסוד ואי-הפומביות בעריכת ניסויים כאלה. את החיפוש המדעי לא יעצרו בכל אופן שום הגבלות, איסורים וענישות. צריך, להפך, להנהיג פרסום חובה של נתונים על אילו-שהם ניסויים מסוג כזה עם דיון רחב ביותר של הנתונים האלה על ידי מומחים על בסיס גישה משולבת. רק במקרה של גילוי אילו-שהן השלכות שליליות מותרת התערבות הרשויות, וגם היא בדמות מוראטוריום על עריכת מחקרים עד לבירור המצב.
העקרון ״הטבע יודע יותר טוב״, שנוסח על ידי האקולוג האמריקאי המפורסם ב. קומונר, צריך להיתוסף על העקרון התשיעי: ״האדם מסוגל לדעת ולעשות יותר טוב״. אם בעבר האדם רק העתיק את הטבע, תוך השתלבות בסדר המערכתי המסובך בצורה פנטסטית שלו, הרי שעכשיו הוא מקבל כמה, עדיין חלשות מאוד ומוגבלות, אפשרויות לכך, לעבור אותו,
״לייצר״ תהליכים טבעיים לפי מידות אנושיות, לווסת מערכות טבעיות ולהשתיל בהן קשרים הדדיים אנתרופוגניים מועילים לטבע ולאדם. יש לנטוש את האידיאליזציה של הטבע ואת הפחד ממנו. הרגולטורים הטבעיים הם
לא-מספקים-עצמם כמו הוויסות העצמי של השוק הספונטני בכלכלה האנושית. צריך להימנע רק מרגולטורים כאלה, שמפרים את פעולת מערכת הוויסות העצמי ולשנות ללא-הרף את עקרונות הוויסות בהתאם לנסיבות שהתגבשו. הוויסות לא צריך להפריע לתחרות, שהיא התנאי החשוב ביותר של התפתחות.
הטבע בכללותו אכזרי, אדיש, פרימיטיבי, אגואיסטי גם ביצירותיו וגם בדרכי הסידור והוויסות העצמי. לכן העקרון העשירי טמון בהרחבת על הטבע של כמה ביטויים של הומניזם אנושי. האדם צריך לקחת על עצמו את האחריות לבריאות הטבע החי, להגנה על הנציגים החלשים של הפלורה והפאונה, לשימור הטבע הפראי בצורתו הבתולית, ולטבע
״המואנש״ – תחת הגנה ובעזרת הציוויליזציה האנושית. יש להרחיב את הפונקציה המגנה של הציוויליזציה האנושית על ״אחינו הקטנים״. אותם צריכים, לפי הצורך, לטפל, להציל, לספק אוכל, אפילו לאמן. הדיבור הוא, כמובן, על אותם המקרים, שבהם נותנים כשלים מנגנונים טבעיים של הבטחת הישרדות. האדם צריך לקחת על עצמו את הדאגה לאוכלוסייה החוץ-אנושית של הגלובוס. גידול האוכלוסייה של כדור הארץ צריך ללוות בגידול מתאים, ולא בירידה, של ״האוכלוסייה״ החייתית והצמחית. המאבק במחלות ובמוות צריך להיתרחב לאוכלוסיות של בעלי חיים וצמחים. האדם יכול לשרוד על כדור הארץ רק ביחד עם עולם החי והצומח, ולא על חשבון הדגרדציה והמות שלו.</text>
      <sha1>bhbfwhdag05dz7fjxos42eequfnmrtc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3085031</id>
      <parentid>3085030</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T09:31:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* האבולוציוניזם הקוסמי והאקולוגיזם */</comment>
      <origin>3085031</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="86140" sha1="577gmab8hkdp3iz7pvc8uas54c699d2" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 1]]

== פרק 1. האבולוציוניזם הקוסמי כיסוד פילוסופי של התיאוריה הכללית של האבולוציה ==

==== פרולוג ״בשמיים״ ====
{{רן|1=
בפרולוג בשמיים מתחיל היצירה האלמותית של גתה, ״פאוסט״. ״הפרולוג בשמיים״ לאבולוציית האנושות, המתבטאת בהיסטוריה העולמית של הציוויליזציה האנושית, כמו של כל ציוויליזציה קוסמית אחרת, הוא האבולוציה של היקום. טוב מאוד על כך כתב הפילוסוף והתרבותן הגרמני המצוין א. הרדר. ״הפילוסופיה של ההיסטוריה של המין האנושי, – הדגיש הוא, – חייבת להתחיל בשמיים, כדי להיות ראויה לשמה. מכיוון שביתנו – כדור הארץ אינו ניחן מעצמו ביכולת ליצור ולשמר יצורים אורגניים, לא עצמו הסתדר ורכש את צורתו, וכל זה – הצורה, ההתקן, היכולת להוליד יצורים – מקבל מהכוחות, החודרים את היקום שלנו, הרי שיש לבחון את כדור הארץ קודם כל לא בנפרד, כי אם במקהלת העולמות, שבה הוא מוצב״ (הרדר א.ג. רעיונות לפילוסופיית ההיסטוריה של האנושות. – מ.: נאוקה, 1977, עמ' 13).
להרדר גם שייכת הקדימות בתיאור האבולוציה הקוסמית כתהליך של עלייה מהפשוט למורכב, מהנמוך לגבוה, מהנמוך-מאורגן לגבוה-מאורגן. כמובן, בימי הרדר אפשר היה רק לתעד את התנאים המוקדמים של ההיסטוריה האנושית באבולוציה הקוסמית. עניים מדי היו עוד הידע על האוניברסאליות של האבולוציה, ואת ההיסטוריה אפשר היה לבחון רק במסגרת התמונה הדתית של העולם, כהשפעה דירקטיבית
של ״השמיים״ על ״האדמה״. נכון, כבר אז, ואף קודם לכן, אחרי התגליות של ג'ורדנו ברונו נודע, שכדור הארץ – אי קוסמי כזה כמו מרקורי או מאדים, והשמש שלנו – כוכב רגיל, שאינו, כמו כדור הארץ, מרכז היקום. אבל ההיסטוריה הקוסמית היא פרולוג להיסטוריה של האנושות גם במובן זה, שהיא האחרונה מייצגת אבולוציה של קהילת האנשים כמעין יצורים קוסמיים. הכפילות של טבע האדם נמצאת, בראש ובראשונה, בכך, שהוא – בו-זמנית יצור ארצי וקוסמי, הנקרע בחייו בין מהותו הארצית לקוסמית. וכדור הארץ שלנו – מבודד על ידי האטמוספרה, שכבת האוזון שלה, פלנטה מאוד מיוחדת, ייחודית, ובו-זמנית – חלק אורגני של אבולוציית הקוסמוס. ״אני בגופי בעפר מתבלה, בשכלי ברעמים מצווה״, – כך תיאר את הכפילות הזו המשורר הרוסי גברילה דרז'בין. הרדר גם הוא התכוון לכפילות הזו של הטבע האנושי, כשכתב על הכורח של פרולוג להיסטוריה האנושית ״בשמיים״. ידידו של המשורר-פילוסוף הגרמני הגדול גתה, הרדר זכר את ״הפרולוג בשמיים״, המתואר בטרגדיה האלמותית ״פאוסט״, שבה אלוהים ומפיסטופל מתווכחים על מהות האדם. ההתחלות הגבוהות, הקוסמיות, והנחותות, הצרכניות, תמיד נוכחות בטבע האדם ובתרבותו.
אך היום עלינו לחשוב מחדש על הגיגיהם של קודמינו הגדולים, שחיו בגרמניה במאה ה-19, שכן הפרולוג הקוסמי של ההיסטוריה האנושית – לא רק פרולוג, כי אם גם מעין פתיח, ואחר כך גם המשך של ההיסטוריה הזו בכל רגע של אבולוציית האנושות. שהרי אבולוציית האנושות – גם היא תהליך יוצר-קוסמוס. מכאן, שבחינת האבולוציה החברתית-היסטורית כשלב חוקי של האבולוציה הקוסמית מותנית בטבעו של האדם כיצור ארצי ובו-זמנית היוצר קוסמוס מיוחד. בעיצוב כדור הארץ, האדם כבר בכך הופך את היקום. ולא לדבר על כך, שהיום הוא יותר מאי-פעם נמשך אל היקום גם במדעו, גם בצעדיו הראשונים בהשתלטות על הקוסמוס, וגם בתפיסת עולמו. שכן יצירת קוסמוס הומאני, מהוהה-אנושות, רוחני יותר ויותר מתיישבת בתודעת האדם כמטרה החשובה ביותר והמשמעות העמוקה ביותר של חיי האדם. התהליך האבולוציוני, החודר את כל מה שקיים מהיקום העצום ועד חיפושית קטנטנה ועד האדם – הוא קוסמי
תהליך, ואת התורה עליו אנחנו מכנים אבולוציוניזם קוסמי.
}}

==== האבולוציוניזם הקוסמי והקוסמיזם של החשיבה הפילוסופית ====
{{רן|1=
האבולוציוניזם הקוסמי כמערכת של הסבר העולם יש לו כתנאי מוקדם את הקוסמיזם – כיוון של המחשבה הפילוסופית, שבבסיסו מונחת ההכרה באחדות האדם והקוסמוס, במהות הקוסמית ובטבעו של האדם, במשמעות הקוסמית של חיי האדם, ביכולתו לדעת ולשנות את הקוסמוס. הקוסמיזם היווני הקדום מתבסס על הכרת הקוסמוס כסיבה-ראשונה של כל מה שקיים, כולל האלים האלמותיים, כסדר הרמוני, שנוצר כחלופה לכאוס, מתוך ארגונו ויצירת התארגנויות כדוריות אידיאליות. האידיאליזציה של הקוסמוס הובילה לייצוג שלו כנושא ההרמוניה העולמית והיופי העליון, התגלמות התבונה העולמית – הלוגוס. בימי הביניים הקוסמיזם העתיק מפנה מקום לתיאוצנטריזם, אבל תקופת הרנסנס מחיה גם את תפיסת העולם הקוסמית בדמות ייצוג על אחדות שני העולמות – המיקרוקוסמוס – עולם האדם והמקרוקוסמוס – היקום. בעידן החדש מתפתח בסערה הקוסמיזם המכני, המבוסס על התגליות המדעיות היסודיות של קופרניקוס, גלילאו, ברונו, ניוטון ועל ההכללות הנטורפילוסופיות של דקארט, פונטנל, לפלס, לייבניץ, קאנט, הגל ואחרים.
עידן חדש בהתפתחות הקוסמיזם פתח הקוסמיזם הרוסי, שבו מבחינים בשני זרמים עיקריים – הדתי-פילוסופי והמדעי-טבעי. הקוסמיזם הדתי, המיוצג בשמותיהם של פילוסופים רוסים מצוינים כמו ו. סולוביוב, נ. פיודורוב, ס. בולגקוב ואחרים, מתבסס על הרעיון האורתודוקסי של ״האלהת״ הקוסמוס, כלומר מעבר תחת השפעת אנרגיות הלוגוס האלוהי של ההתפרצות הקוסמית הבלתי-מנוהלת והאדישה לאדם למצב של מלאות באהבה ובחסד. בהתאם להשקפות אלה ביצוע חטא-הקדמון על ידי האדם עיוות גם את התפתחות הקוסמוס, והעניק לסדר הקוסמי מבנה מכני, שבעקבות כך האדם, שגורש מגן-עדן, נידון לחיות בעולם לא-מסודר, אכזרי, מלא ברע. כדי להחזיר את האדם ואת הקוסמוס המקיף אותו לאלוהים, לתת לו דוגמה של כפרת החטא, נשלח לאדמה ישו. אך לא קבלה פסיבית של קורבן ישו, כי אם רק עבודה קבועה על שינוי הקוסמוס ושל עצמו, יכולה לתרום להאלהת הקוסמוס, ליצירת הרמוניה עולמית, להומאניזציה של העולם הארצי, למילויו באהבה והסכמה.
למרות המיסטיקה, האוטופיות והפנטסטיות של ייצוגים רבים של הקוסמיזם הדתי הרוסי, שדוגמה להם היא הרעיון של נ. פיודורוב על האפשרות של תקומת המתים לחיים ארציים מדור לדור בדרך טבעית, לאופטימיות הקוסמית של הכיוון הזה של המחשבה הפילוסופית יש גם גרעין רציונלי. הוא טמון בביסוס היכולת של האדם להפוך ליוצר העולם, לשנות ולשפר גם את העולם המקיף וגם את עצמו על עקרונות האנושיות, האהבה, שיתוף הפעולה ומימוש המשימה הקוסמית של האדם. במובן זה הקוסמיזם הדתי הרוסי מגיע לפסגתו בפילוסופיית היצירתיות של נ. ברדיאייב.
הצד האוטופי של השקפות אלה בצירוף הרעיונות המרקסיסטיים של הפקעת המפקיעים, המהפכה המטהרת-כול והדיקטטורה של הפרולטריון הוגשם למציאות על ידי הקומוניזם הרוסי, הפך לאחת מאבני הפינה של האידיאולוגיה האתאיסטית-דתית שלו. זה הביא השלכות איומות. אבל החלום האנושי-כללי הגדול על שיפור עצמי של האדם ושל כל סדר-העולם לא יכול מזה להיות מוכתם. המשמעות של הקוסמיזם הרוסי בכך, שנציגיו לא רק ביטאו את החלום הזה בדמות של משימה-על החשובה ביותר והמשמעות של הקיום האנושי, כי אם גם ציינו דרכים מסוימות להעלאת התפקיד הקוסמי של האדם, למימוש המשימה-העל הזו, כשהם מחברים את הרעיון של השיפור העצמי עם הרעיון של שיפור סדר-העולם.
תפקיד מיוחד בשיפור הידע המדעי על האפשרויות הקוסמיות של האדם שיחק הקוסמיזם הרוסי המדעי-טבעי, שנציגיו הבולטים ביותר היו ק. ציולקובסקי, ו. ורנאדסקי, א. צ'יז'בסקי ונ. חולודני. בהיותם מודרכים על ידי הרעיון המשותף לקוסמיסטים הרוסים על אי-השלמות של ההוויה הארצית ועל הכורח לשפרה בדרך של פיתוח אמצעים קונקרטיים של השפעת התהליכים הקוסמיים על כדור הארץ, ק. ציולקובסקי מפתח מודלים של טכניקת הטילים (שנועדו לא רק להפקת משאבים מהקוסמוס, כי אם גם להפצת התבונה ביקום), ו. ורנאדסקי יוצר את התורה על הביוספירה והפיכתה לנואוספירה (שבה הארגון התבוני של כל המרחב שסביב-כדור-הארץ יהפוך ליסוד של אינטראקציה הרמונית של האדם והטבע), א. צ'יז'בסקי חוקר את השפעת התהליכים הקוסמיים על ההיסטוריה של האנושות ועל בריאות האדם.
האבולוציוניזם הקוסמי מייצג שילוב עמוק של קוסמיזם ואבולוציוניזם. כמובן, המילה עצמה ״קוסמי״ מנוצלת על ידינו לא במובן המיסטי, כי אם במובן השאול – כביטוי של השאיפה של האדם לארגון מחדש של העולם לפי מידות אנושיות, לסידור מחדש של הקוסמוס הנגיש. האדם עצמו הוא אבולוציה, המהווה-אנושות את הקוסמוס.
}}

==== האבולוציוניזם הקוסמי והפרשנות הגיאוצנטרית של האבולוציוניזם ====
{{רן|1=
אז, האבולוציוניזם הקוסמי הוא, קודם כל, גישה פילוסופית-תפיסתית-עולמית, המכוונת את הידע המדעי לחיפוש חוקיות כללית של האבולוציה של התהליכים הקוסמיים המגוונים ביותר, כולל כדור הארץ כמושא קוסמי ואת האדם כלא רק יצור ארצי, כי אם גם גורם של האבולוציה הקוסמית. עוד, האבולוציוניזם הקוסמי הוא קוסמיזם לא-גיאוצנטרי, כלומר תפיסת עולם קוסמית כזו, הבוחנת את האבולוציה של הידע האנושי ו
הפרקטיקה תחת זוית הראייה של היציאה מעבר לגבולות המוגבלות הארצית, הגיאוצנטרית, מגן על האפשרויות הקוסמיות של האנושות המתפתחת.
בעניין זה אופייניות מאוד הניסיונות להעמיד מול האבולוציוניזם הקוסמי את הווריאנטה הגיאוצנטרית של האבולוציוניזם הפלנטרי. האבולוציוניזם הפלנטרי, כלומר הכוונת הידע לזיהוי האבולוציה של כוכב הלכת כדור הארץ, מקבל את התפתחותו המקיפה רק מתוך עמדות של בחינת כדור הארץ כחלקיק של הקוסמוס, שתהליכיו האבולוציוניים מייצגים וריאנטה, אמנם מיוחדת, ייחודית בדרכה, אך וריאנטה של האבולוציה הקוסמית. הווריאנטה הגיאוצנטרית של האבולוציוניזם הפלנטרי, ראשית, מצמצמת את האבולוציה הקוסמית של האנושות, לכל היותר, לכיבוש המרחב שסביב-כדור-הארץ, ושנית, מציגה אותה ״בצלם ובדמות״ של האבולוציה הארצית.
כך, מחבר התקציר ״ייחודיות האבולוציה הפלנטרית״ (בספר: קונספציות של מדעי הטבע המודרניים. התקצירים הטובים ביותר – רוסטוב-על-דון: פניקס, 2002 – 352 עמ', עמ' 169-170) רואה את אחת המשמעויות המתודולוגיות החשובות ביותר של האבולוציוניזם הפלנטרי בכך, שהוא, בהשגת ידע חדש ובשיטתו, עוזר להתגבר על סטריאוטיפים שהתקבעו בהבנת המציאות. ״אחד מהסטריאוטיפים כאלה, – הוא סבור, – הוא הייצוג של האדם כמדרגה העליונה של האבולוציה הארצית, הניחן ביכולת של שיפור עצמי והתפשטות בלתי-מוגבלים, גם במרחב וגם בזמן. הציוויליזציה האנושית כאנתרופוספירה היא אחת מתכונות החומר הפלנטרי. שלביותה ההיסטורית מותנית בסופיות הקיום של כל מערכת חומרית, כלומר לתכונה הזו יש אזור מקומי של מרחב-זמן, הייחודי רק לה. הפנטזיות על היכולת של האדם להשתלט על עולמות קוסמיים אחרים… אין להן דבר משותף עם המציאות. מרחב הקוסמוס הקרוב – הנה אותו קטע מקומי של היקום, שהאדם מסוגל
להשתלט עליו ולקולוניזציה״.
בקריאה המחושבת למדי הזו להגביל את האבולוציה של האנושות לגבולות כדור הארץ והמרחב שסביב-כדור-הארץ בולט ביותר האבולוציוניזם הגיאוצנטרי כחלופה לאבולוציוניזם הקוסמי, כתוכנית של אבולוציוניזם לא-קוסמי ואף אנטי-קוסמי. תוכנית כזו מבוססת על קיבוע ואקסטרפולציה ישירה של הנסיבות, שנתקל בהן המדע בסוף המאה ה-20 – תחילת המאה ה-21. היציאה לחלל וההשתלטות ההולכת ומתחזקת על המרחב הקוסמי שסביב-כדור-הארץ הראו יחד עם זאת את הקשיים העצומים של השתלטות על קוסמוס מרוחק יותר אפילו בגבולות מערכת השמש. הגידול המעריכי של ההוצאות על השתלטות אפילו על החלל הקרוב ואי-ההחזר שלהם בפרספקטיבה הנראית דורשים הקרבה מסוימת מהחברות של המדינות המפותחות ביותר, נכונותן
״לקרוע״ מהבטחת רווחתן אמצעים משמעותיים מאוד ולהעצים בכל דרך את שיתוף הפעולה הבינלאומי בסיכויים מעורפלים מאוד לקבל איזושהי תועלת מוחשית מהמאמצים האלה. כתוצאה כבה האופוריה, שבה בשנות ה-60-70 ואף ה-80 ליוו את הטיסות לחלל, כשנראה היה, שהאדם יוכל באותה קלות להשתלט על כל מרחבי החלל, כמו שהצליח להתגבר על ״החיבוק״ הגרוויטציוני של אמא-אדמה. בנוסף, נעלם הצורך במירוץ שאפתני על השתלטות על החלל, שבמידה מסוימת הצדיק את עצמו כחלק ממירוץ החימוש במאבק על הישרדות בין מבני הגיוס של המערב והמזרח, ארה״ב ובריה״מ.
נבלמה בעקבות קשיים אובייקטיביים גם ההשתלטות לא רק על המקרוקוסמוס, כי אם גם על המיקרוקוסמוס, ועל התהליכים האבולוציוניים, המתנהלים על כוכב הלכת שלנו. כל השיהוי והפסקות בשלבי העלייה בהתפתחות הרצופה של הידע גורמים למצבי משבר בהבטחה התפיסתית-עולמית של המדע וכתוצאה, להתפרצויות של פסימיות, ספקנות ואגנוסטיות ביחס לאפשרויות הידע וליכולת של הציוויליזציה האנושית לפרוץ מעבר לגבולות
של גבולות בלתי-ניתנים-לחצייה אי-אילו.
החשיבה הגיאוצנטרית, כולל בתחום המתודולוגיה של האבולוציוניזם הפלנטרי, תמיד, בסופו של דבר, נתקלת בייצוג על קיומם של גבולות בלתי-ניתנים-לחצייה, הקשורים במוגבלות העקרונית של צורות הידע והפרקטיקה הגיאוצנטריות. זה מזכיר את האפוריה המפורסמת של זנון על אכילס והצב: אכילס הנע במהירות לעולם לא ישיג את הצב הזוחל לאט, אם מסלול התנועה של הצב נחשב כמגבלה בלתי-ניתנת-לחצייה לתנועת אכילס. אך ברגע שאנחנו מרשים לעצמנו את האפשרות של אופי שונה איכותית של תנועה, שנפתחת מעבר לעמדת הצב, אכילס מתקדם בחופשיות הלאה, והצב נשאר הרחק מאחור, תוך כדי המשך, בכל זאת, לשמש אידיאל של החשיבה ״הצבוצנטרית״.
הנה גם בהצגה המכילה למדי שנבחנה על ידינו לעיל של הווריאנטה הגיאוצנטרית של האבולוציוניזם הפלנטרי יש לשים לב לעמדות הבאות שהמחבר מגן עליהן:
האבולוציוניזם הקוסמי כמערכת חשיבה, המועמידה עקרונית את עצמה מול הגיאוצנטריזם, שואף לבסס אנטיתזות על כל העמדות שנוסחו לעיל. ראשית, האדם הוא דווקא המדרגה העליונה של האבולוציה הארצית והמדרגה העליונה או אחת מהמדרגות העליונות של האבולוציה הקוסמית. האדם הוא כוח קוסמי עוצמתי, המסוגל לשנות את כדור הארץ כגוף קוסמי ולסדר אותו מחדש בדרך אנושית, שלא לדבר על שאיפתו של האדם לחלל במטרה לשנותו לפי חוקי האנושיות. בזאת טמונה אחת המטרות החשובות ביותר של ציוויליזציה מפותחת מאוד, בעוד שציוויליזציה מפותחת פחות נאלצת להיסגר באבולוציה פלנטרית. שנית, דווקא היכולת לשיפור עצמי בלתי-מוגבל היא התנאי המוקדם החשוב ביותר הן של האבולוציה הפלנטרית והן של האבולוציה הקוסמית של האנושות. כמובן, מגבלות יש, אבל הן מוחלטות רק במסגרת רמה מסוימת של התפתחות היסטורית, והאבסולוטציה שלהן אינה משמעה דבר אחר מאשר שלילת אילו-שהם סיכויים של התפתחות כזו, מה שעומד מול העובדות של ההתפתחות הפרוגרסיבית של האנושות מימי קדם ועד ימינו. שלישית, האדם הוכיח את יכולתו להתפשטות כמעט בלתי-מוגבלת במרחב-זמן לפחות כבר בכך, שבימי קדם של ההיסטוריה שלו התיישב על פני כל הכוכב, ובכך נתן את הבסיס לאבולוציה הפלנטרית של האנושות. ספק אם לאנשים הפרימיטיביים היה קל יותר לנוע לאזורי כדור הארץ, תוך סבל מקור, רעב וחסרים מגוונים, מאשר לאנשים המודרניים, היוצרים מודלים חדשים יותר ויותר של טכניקה חדשנית, לבצע תנועות חדשות וחדשות בחלל הקוסמי בחיפוש אחר משאבים ותגליות. רביעית, המדע כבר הוכיח את היכולת של האדם לצאת מעבר לגבולות החומר הפלנטרי, שממנו הוא עצמו בנוי, לפחות כבר בכך, שחדר בידיעתו אל המיקרו- והמגה-עולם, העולמות הלא-גיאוצנטריים, המסודרים בצורה שונה לחלוטין מגופו של האדם הנתון למוות. חמישית, אין שום הוכחה לבלתי-נמנעות הקטלנית של כליונה של האנושות. בלתי-נמנעות כזו דווקא נוצרת בעקבות מיצוי המשאבים של הכוכב הקטן שלנו במקרה, שהאבולוציה הפלנטרית של האנושות לא תצליח ליצור תנאים מוקדמים לאבולוציה הקוסמית שלה. השלבים ההיסטוריים של התפתחות האנושות דווקא מראים את הרחבת היכולת של האדם להתגבר על הגבולות, המותנים במוגבלות הגופנית שלו.
למשל, בהתקדם מהשימוש בכוח הסוסים והשוורים, אחר כך – קיטור, בנזין, חשמל, ולבסוף – לשימוש בעוצמת האטום המפוצל, מנועי סילון ומנועי טילים. שישית, אין שום אזור מקומי סגור של מרחב-זמן, שנקבע מראש להתפשטות הציוויליזציה הפלנטרית. הרחבת אזור ההתפשטות תלויה בעוצמת המנועים, בציוד הטכני ובהבטחת המשאבים של התנועות, והגורמים האלה משתפרים עם הזמן. ולבסוף, שביעית, האדם כבר החל לממש את ״הפנטזיה חסרת-הבסיס״ הוותיקה שלו – את החלום על השתלטות על עולמות קוסמיים אחרים. הקשיים של השתלטות כזו גדולים מאוד, וצריך ללמוד אותם. אבל אין שום יסוד לחשוב אותם לבלתי-ניתנים-לחצייה לחלוטין. אנשים התגברו כבר באבולוציה שלהם על כל כך הרבה קשיים שהיו בעבר בלתי-ניתנים-לחצייה, שכמעט ואין טעם לאדם המודרני להכריז על כל קושי חדש כעל בלתי-ניתן-לחצייה. קשיים בלתי-ניתנים-לחצייה נוצרים בכל שלב של התגברות על קשיים שהיו בעבר בלתי-ניתנים-לחצייה. בהתאם לכך ניתן לראות באבולוציוניזם הקוסמי מתודולוגיה של התגברות על הקשיים ״הבלתי-ניתנים-לחצייה״ ופתרון הבעיות ״הבלתי-פתירות״ של ההווה. כי האבולוציוניזם הקוסמי מבטא פעילות גיוס גבוהה של התבונה האנושית, המכוונת לידיעה ולהשתלטות על העולמות הקוסמיים ״המעבר לגבולות״ ורמות ההתפתחות ההומניסטית של הציוויליזציה האנושית.
}}

==== הזיקה ההדדית של האבולוציוניזם הקוסמי, הגלובלי והאוניברסאלי ====
{{רן|
האבולוציוניזם הקוסמי כקונספציה פילוסופית-תפיסתית-עולמית נמצא בקשר בלתי-נפרד עם הקונספציות של האבולוציוניזם הגלובלי והאוניברסאלי. האבולוציוניזם הגלובלי יכול להיקרא גם אבולוציוניזם מטא-גלקטי. הוא מתבסס על עובדות האבולוציה של כל העולם הנצפה על ידי האדם במסגרת היקום שלנו – המטא-גלקסיה. ההיווצרות של המטא-גלקסיה באמצעות המפץ הגדול מתוך מצב סינגולרי מיוחד, ההתפשטות שלה, היווצרות מבנים חומריים שונים – חלקיקים יסודיים, אטומים, מולקולות, צבירי גלקסיות, כוכבים, כוכבי לכת, מערכת השמש, כדור הארץ, הביוספירה, האנושות – מייצגת מנקודת המבט של האבולוציוניזם הגלובלי תהליך אבולוציוני אחיד, הכולל בתוכו שורה שלמה של תהליכים אבולוציוניים מובדלים יחסית, אך קשורים זה בזה. לכל התהליך האבולוציוני הגלובלי בכללותו אופייני הברירה הטבעית, שמירת המבנים התפקודיים היעילים ביותר, דחיית מבנים וצורות בלתי-תחרותיים. התהליך האבולוציוני הגלובלי משפיע על התהליכים האבולוציוניים המקומיים, המתנהלים באזורים המקומיים המגוונים ביותר של המטא-גלקסיה. זה מתבטא, בפרט, בעקרון האנתרופי כביכול, שלפיו הקבועים הפיזיקליים ותכונות המטא-גלקסיה שלנו הם כאלה, שאילו היו מעט שונים, האדם על כדור הארץ פשוט לא היה יכול להיווצר. האחדות של האבולוציה ההיסטורית של היקום שלנו, הביוספירה והאדם, המתבטאת בעקרון האנתרופי, מאפשרת לאבולוציוניזם הגלובלי להפוך ליסוד מתודולוגי לזיהוי חוקיות חדשות וקשרים הדדיים של התהליכים האבולוציוניים הגלובליים והמקומיים.
האבולוציוניזם הקוסמי, הקולט לתוכו את התוכן הרציונלי של האבולוציוניזם הגלובלי והעקרון האנתרופי, יחד עם זאת עומד מול הפרשנות הגיאוצנטרית שלהם. היקום אינו מסודר ״בצלם ובדמות״ של כדור הארץ שלנו, הוא כולל מגוון בלתי-נדלה של עולמות קוסמיים. העקרון האנתרופי פועל רק בשכבה הגיאוצנטרית של החומר של המטא-גלקסיה, המקבילה ליכולת התפיסה האנושית של התופעות שהתגבשה בתנאי כדור הארץ.
ההכללה של האבולוציוניזם הגלובלי והעברת מסקנותיו היסודיות מתיאור היקום שלנו – המטא-גלקסיה – אל היקום כאוניברזום, כשלמות, הכוללת בתוכה את כל מה שקיים, את כל העולמות הלא-גיאוצנטריים האפשריים, יוצרת יסודות לקונספציה של האבולוציוניזם האוניברסאלי, שיש לה משמעות קוגניטיבית, הוריסטית ומתודולוגית עצומה. הרעיון הראשי של האבולוציוניזם האוניברסאלי טמון במודעות לאוניברסאליות, לכלליות של האבולוציה ובהתאם, בפיתוח ייצוגים על אבולוציה של היקום כשלמות (אוניברזום) על בסיס העלאת לכלליות את אותן החוקיות הכלליות, המתחקות בתהליכים האבולוציוניים ההטרוגניים ביותר של הטבע החי והדומם, החברה והאדם.
ההבדל של האבולוציוניזם האוניברסאלי מהאבולוציוניזם הגלובלי טמון בכך, שאם במסגרת האבולוציוניזם הגלובלי מדענים מנסים לשחזר את האבולוציה בעולם הנצפה, הנחקר, שהפך למושא מחקרים מדעיים, עליו אנחנו מקבלים מידע מסוים, הרי שברמת האבולוציוניזם האוניברסאלי נעשה ניסיון לתאר את האבולוציה בכל העולם חסר-הגבולות, האינסופי, הבלתי-נדלה איכותית – האוניברזום. בצד זאת האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא תורה פילוסופית, מכוונת-עולם, על כלליות האבולוציה ועל אי-האפשרות של אילו-שהם שינויים
בדרך חוץ-אבולוציונית, נסית.
את המשימה, שא. קאנט בתחילת המאה ה-19 ראה כבלתי-מושגת לחלוטין, – ידיעת עולמות שמימיים, בלתי-נתפסים, מנסים היום לפתור, עם חלק גדול למדי של התניה, כמובן, דרך אוניברסאליזציה של העקרונות ומנגנוני האבולוציה, הפועלים בתהליכים האבולוציוניים המקומיים של העולם המוגבל הגיאוצנטרית הנגלה לפנינו בתצפיות, בתפיסות, במדידות ובהכללות תיאורטיות – אותו עולם, הנדע מכוכב הארץ הקטן שלנו – ומוגבל לא רק במאפייני התנועה של החומר הטבועים בו, כי אם גם ביכולת הידיעה המאורגנת בדרך-ארצית שלנו. האבולוציוניזם ניצב כטלסקופ תיאורטי עוצמתי
שמאפשר לידיעה האנושית לגלות את התכונות המהותיות ביותר של עולמות אחרים, בלתי-נתפסים, של האוניברזום בכללותו. כמובן, ״התמונה״ שאנחנו מקבלים ב״תפיסה״ התיאורטית של העולמות האלה יוצאת מעורפלת מאוד, עם תערובת משמעותית של מאפיינים, היוצאים מהמבנה של דרך התפיסה שלנו. אך המשמעות של האבולוציוניזם האוניברסאלי כניסיון לפרוץ מעבר לגבולות היכולת האנושית המוגבלת מטבעה של ידיעה היא עצומה. עצומה וגם ביחס התפיסתי-עולמי, וגם במתודולוגי, ואף בפסיכולוגי, מכיוון שהאוניברסאליזם של החשיבה המדעית והמדעית-פילוסופית מאפשר לבנות עד לרמה הגבוהה ביותר את התמונה המדעית של העולם, לפתח את אותם העקרונות והאידיאלים של הידיעה, שבמסגרתם במצב הידיעה הנתון ״מוארת״ המציאות האובייקטיבית ואשר מאפשרים לתאם את ההבנה של קטעי המציאות, הנחקרים ברמות המגוונות ביותר של המדע הקונקרטי. בלעדי זה המדע פשוט יתפורר שוב להמון ״רסיסים״ ספציפיים, לניסויים אקראיים, להיפותזות לא-מעובדות, להסברים לא-קשורים, והמדענים יעבדו בניתוק מוחלט ממדענים אחרים, מה שבמידה מסוימת גם קורה במדע הלא-קלאסי וה״פוסט-לא-קלאסי״
.
אוניברסאליזם טבוע בכל תמונת עולם בכלל, הוא התכונה הבלתי-נפרדת שלה, האטריבוט שלה. לתמונת העולם העתיקה היה טבוע האוניברסאליזם הגיאוצנטרי ובאותו זמן הקוסמיזם הגיאוצנטרי. תמונת העולם של ימי הביניים, בהיותה עקרונית לא-מדעית, התייחדה בתיאולוגיזם אוניברסאלי ובאנטי-קוסמיזם תיאולוגי. דווקא זה דחף את ההנהגה של החברה של ימי הביניים, שבה הכנסייה שיחקה את תפקיד ההתחלה המאחדת, לרדוף אחרי המדענים (ולא ההבדלים בין הסכמה האריסטוטלית-תלמית והסכמה הקופרניקית של תנועות גרמי השמיים). התמונה המדעית של העולם של העידן החדש ייצגה מכאניציזם אוניברסאלי. התמונה המדעית של העולם, שהתגבשה במאה ה-20, הייתה ונשארה קוונטית-רלטיביסטית, כלומר אופיינית לה אוניברסאליזציה של הייצוגים הקוונטיים-מכאניים על המיקרועולם והייצוגים הרלטיביסטיים על המגה-עולם, היוצאים מהתורה היחסותית הכללית. האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא כיוון של אוניברסאליזציה של ייצוגים על האבולוציה, הופעתו כבר כשלעצמה מעידה על התגבשות של תמונת עולם מדעית חדשה ושל תפיסת עולם מדעית חדשה, המייצגת חיבור של אוניברסאליזם ואבולוציוניזם. לנגד עינינו מתרחשת התהוות של תמונת עולם אבולוציונית עקבית.
היא שוב, כמו בעידנים הקודמים של ההיווצרות וההתפתחות של תמונות עולם, כוללת בתוכה את ההישגים החשובים ביותר של התמונות הקודמות. היא גיאוצנטרית בדרכה, מכיוון שהיא מאברסאלית את הייצוגים על האבולוציה, שהושגו, בעיקר, מתוך הצטברות הידע על האבולוציה הארצית. היא רואה באבולוציה מעין בורא של היקום, רק לא אנתרופומורפי, לא על-טבעי, כי אם קוסמי, טבעי. היא קשורה בשאיפה לזהות את המנגנון האוניברסאלי של האבולוציה ומכירה כבלתי-מערערים את ההישגים של האוניברסאליזם המכאניסטי בתחום האינטראקציות המכאניות בין הגופים המקרוסקופיים,
העמדות על אינסופיות החומר וריבוי העולמות. היא נשענת על הייצוגים הקוונטיים-מכאניים והמרחביים-זמניים בשחזור האבולוציה של המטא-גלקסיה ובניסיונות יצירת ייצוגים על עולמות חוץ-מטא-גלקטיים. הסינרגטיקה של היום משחזרת ייצוגים על ההיווצרות של סדר מתוך הכאוס, שהיו כלולים בצורה פרימיטיבית כמעט בכל הדוקטרינות הקריאיוניסטיות של הדתות המסורתיות המגוונות ביותר. באמת, שום דבר בידיעה אינו הולך לאיבוד, אינו נדחה לחלוטין; חוק שימור ההישגים של הידיעה אוניברסאלי לאבולוציה של המדע כמו חוק שימור האנרגיה לאבולוציה של החומר. והרי עוד מאשימים את המדע בכך, שמחר הוא מפריך את מה שהוא מאשר היום! מפריך בפרטים, כדי לתקן ולהעמיק בכללות. המשכיות הידע היא מקרה פרטי של המשכיות האבולוציה.
האבולוציוניזם האוניברסאלי המודרני שומר בתוכו בצורה בלתי-מזוהה אלמנטים של תפיסת עולם גיאוצנטרית, אנתרופומורפית, שניתן לזהותם רק ברמה חדשה של התפתחות תפיסת העולם הקוסמית. כל צעד חדש בזיהוי התוכן הגיאוצנטרי של האבולוציוניזם האוניברסאלי יתרום להתפתחותו בכיוון התוכן הלא-גיאוצנטרי, הקוסמי, של מודל המציאות הקוסמית, המקביל יותר למציאות עצמה, המשקף ביתר פירוט ובפחות עיוותים את מאפייניה. תמונת העולם היא בכלל לא יותר מאשר ״דיוקן״ של המציאות הקוסמית, הנוצר בצבעים אנושיים
ועל פני ״בד״ המסודר בדרך-ארצית. בהתאם לכך יש להבין את יחסי הגומלין של האבולוציוניזם האוניברסאלי והקוסמי, את תפקידם בפיתוח תמונת העולם האבולוציוניסטית.
האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא חיבור של אוניברסאליזם ואבולוציוניזם, הוא תוצאה של אוניברסאליזציה של התוכן האבולוציוני של המדע. האבולוציוניזם הקוסמי מייצג חיבור של
אבולוציוניזם וקוסמיזם, הוא תוצאה של קוסמיזציה של הידע והציוויליזציה האנושית, צורה של התגברות על הגיאוצנטריזם ופיתוח של אוניברסאליזם לא-גיאוצנטרי במתודולוגיה של הידיעה המדעית, בבסיס התפיסתי-המתודולוגי שלה (במילים אחרות, במבנה הגיוס). כל זה קובע מראש גם את הזהות וגם את ההבדל של האבולוציוניזם הקוסמי והאוניברסאלי. האבולוציוניזם הקוסמי אוניברסאלי מנקודת המבט של הכרת האוניברסאליות של האבולוציה, יצירת היסודות ופיתוח התורה הכללית של האבולוציה. אבל האבולוציוניזם הקוסמי מכוון לזיהוי המוגבלות הגיאוצנטרית של הצורה המודרנית של האבולוציוניזם האוניברסאלי, כמו גם של כל צורות האוניברסאליזציה של מנגנוני ההפיכות האבולוציוניות.
הבדל אחר, משמעותי עוד יותר, של האבולוציוניזם הקוסמי מהוריאנטה המודרנית של האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא השאיפה המודעת של האבולוציוניזם הקוסמי לשחזר ולזהות חוקיות כלל-קוסמיות של הפיכת הכאוס לסדר ואת המנגנונים המקבילים של סידור, וכן את התפקיד והמבנה הפנימי של אותם המבנים, שהופכים בתנאים מסוימים למקורות של סידור ומעבר מארגון עצמי לארגון שיטתי, לשחזור ולהפצה של סדר כזה או אחר.
נזכיר, שעצם מקורו של המושג ״קוסמוס״ קשור במושג הסידור, הבנייה ויצירת חלופה למושג הכאוס. האבולוציוניזם האוניברסאלי המודרני, כמו גם הקוסמי, נושא בתוכו רעיונות חדשים, הנוגעים ליצירת סדר קוסמי, מקים גשרים בין התורה הסינתטית של האבולוציה בביולוגיה, ההיסטוריה של המטא-גלקסיה בקוסמולוגיה, ההיסטוריה של כדור הארץ בגיאולוגיה, ההיסטוריה של מדעי הטבע והטכניקה, וגם של הסינרגטיקה, המתבססת על הקריאה המודרנית של התרמודינמיקה, תהליכי הארגון העצמי הפיזיקו-כימיים והתיאור המתמטי שלהם.
של האבולוציוניזם האוניברסאלי, הנטייה הטמונה בו לרדוקציוניזם, כלומר לניסיונות להסביר את האבולוציה החברתית בביולוגית, את הביולוגית לצמצם לכימית, את הכימית – לפיזיקלית וכו'.
בעניין זה האבולוציוניזם הקוסמי אינו פחות אוניברסאלי מהאוניברסאלי בהוריאנטה הזו, שנדונה ומועלית כעת כפרדיגמה מדעית חדשה. האחרון מתפתח בבידוד ממדעי הרוח, החברה, מחקר הצורה הגבוהה ביותר של האבולוציה – ההיסטוריה של האנושות. ההיסטוריזם המדעי-טבעי, שהתגלם באבולוציוניזם הסינרגטי, טוען להסבר טוב יותר של ההיסטוריה, ממה שמתפתח בדיסציפלינות ההיסטוריות עצמן ובפילוסופיה של ההיסטוריה. ואף שהגישה הסינרגטית מאפשרת להכניס כמה אלמנטים יקרי-ערך למערכת הייצוגים על האבולוציה ההיסטורית, התהליך ההפוך, כלומר השימוש בייצוגים מטא-היסטוריים על אבולוציה של קהילות אנושיות להסבר התהליכים האבולוציוניים בטבע החי והדומם, יכול לתת הרבה יותר להתפתחות הייצוגים המדעיים-טבעיים על האבולוציה. יותר מכיוון, שבצורה המפותחת יותר של האבולוציה, בצורה החברתית-היסטורית, מוצגים בצורה הבולטת ביותר, התבלטת, השיטתית, ההיבטים החשובים ביותר של האבולוציה האוניברסאלית, כמו קידמה, תחרות, חדשנות, ארגון, ניהול, דומיננטיות, שיטתיות, השתקפות, מידע, גיוס וכו'. נחוצה רפורמה של האבולוציוניזם האוניברסאלי, שבה האבולוציוניזם הקוסמי, הביולוגי והחברתי-היסטורי ייכללו במערכת האבולוציוניזם האוניברסאלי כתתי-מערכות שלו.
האבולוציוניזם האוניברסאלי בצורה, שבה הוא מוצג בספר הנוכחי, מייחס חשיבות מיוחדת לגורם הגיוס, שבו הוא רואה את הכוח המניע של ההפיכות האבולוציוניות, ההכרחי להפיכת השינויים הכאוטיים להתפתחות פרוגרסיבית. ההפיכות האקראיות של תהליכים כאוטיים למסודרים לא
יכולות, מנקודת המבט של הגישה האבולוציונית-הגיוסית, להוליד זרימה שיטתית של אבולוציה מכוונת, כל עוד לא ייווצרו תנאים להיווצרות המונית של מבני גיוס, המסוגלים לייצר סדר וליצור תחרות מתוחה בין הסוגים השונים של הסדר. וזה משמעו, שלא רק הגורם השלילי של דחיית על ידי ברירה טבעית של מבנים לא-קיימים מתוך המועמדים האקראיים לקיום, כי אם גם הגורם החיובי של גיוס כל סוגי המשאבים לסידור מחדש של הארגון הוא מכריע ביצירת נטייה יציבה להתפתחות פרוגרסיבית. שינויים אקראיים ותהליכים סטוכסטיים מסוגלים רק להכין ולפרות את הקרקע להיווצרות ושיפור של מבני גיוס, שעל הקרקע הזו הופכים למנגנון המוביל של האבולוציה הקוסמית.
ההערכה החסרה של גורם הגיוס מובילה למתיחות רבות בהסבר התהליכים האבולוציוניים, עושה לבלתי-משכנעים שורה שלמה של עמדות של האבולוציוניזם המדעי-טבעי הטוען לאוניברסאליות. כמות גדולה של אקראיות רק אז יוצרת הגדרה איכותית לא-אקראית, כאשר מאחורי ההצטברות הזו של אקראיות עומדות נטייה, תוכנית, אלגוריתם, חוקיות, מנגנון, המותנים בתפקוד של מבני גיוס. בלעדיהם האקראיות עיוורת, והאבולוציה לא-פרודוקטיבית.
האבולוציוניזם הקוסמי הוא תורה על הופעת הקוסמוס מתוך הכאוס על בסיס תפקוד מתמיד של מבני גיוס. הסדר בלתי-אפשרי בלי הכאוס, כמו הכאוס בלי הסדר. לכן אוניברסאליים, נוכחים-בכל, חדירים-לכל, מנקודת המבט של האבולוציוניזם הקוסמי, יכולים להיחשב רק הראשית הכללית האטריבוטיבית של ההוויה: החומר בכל המגוון הבלתי-נדלה של צורותיו, התנועה, האבולוציה, האינטראקציה של סדר וכאוס. באשר למרחב ולזמן, הם מייצגים צורות של סדר התנועה במערכת קוסמית מסוימת – למטא-גלקסיה, ואין שום יסוד לייחס להם אוניברסאליות. במערכות קוסמיות אחרות אפשריות צורות מרחביות-זמניות אחרות, או אפילו צורות אחרות בכלל של סידור התנועה, שאנחנו אפילו לא יכולים לדמיין לעצמנו. צורות הסדר הן תולדה של האבולוציה הקונקרטית של מערכת גלובלית קונקרטית ויכולות להיחשב במסגרת האבולוציוניזם הגלובלי, ולא האוניברסאלי. לכן הייצוג של המטריאליזם הדיאלקטי על המרחב והזמן כצורות כלליות של תנועת החומר אינו אלא תוצאה של אוניברסאליזציה גיאוצנטרית של צורות גלובליות.
את אותו הדבר ניתן לומר גם על הארגון העצמי, שהאבולוציוניזם המדעי-טבעי במסגרת תורת הסינרגטיקה שואף לייחס לו את תפקיד היסוד של האבולוציוניזם האוניברסאלי. מנקודת המבט של האבולוציוניזם הקוסמי צודקים אותם החוקרים, המציינים ש״ארגון עצמי הוא תנאי הכרחי, אך לא מספיק לאבולוציה, כי האחרונה מתאפיינת גם בהמשכיות וכיווניות, ולכן יצירת תורה אוניברסאלית של ארגון עצמי אינה משמעה עדיין יצירת קונספציה של אבולוציוניזם אוניברסאלי״ (קונספציות של מדעי הטבע המודרניים. התקצירים הטובים ביותר – רוסטוב-על-דון: פניקס, 2002 – 352 עמ', עמ' 288).
נציין בעניין זה, שמדעי הטבע בכללותם והסינרגטיקה בפרט אינם יכולים לטעון ליצירת תורה אוניברסאלית של ארגון עצמי, מכיוון שהרמה הגבוהה ביותר של ארגון עצמי נמצאת מחוץ לתחום המחקר של מדעי הטבע, בתחום יחסי החברה. וגם עצמה התורה הסינרגטית של ארגון עצמי בתחום הנגיש למחקר מדעי-טבעי רחוקה מאוניברסאליות ואף לא לגמרי ללא-דופי מבחינה מתודולוגית, מכיוון שהיא מנסה לייחס אוניברסאליות לתהליכי ארגון עצמי, הנובעים מסידור עצמי ספונטני של כאוס מוחלט. וכאוס כזה אינו קיים בשום מקום ומעולם לא היה. זהו מיתוס כמו הכאוס הקדמון בפואמה של הסיודוס ואותה הפשטה כמו הגוף השחור המוחלט. הכלליות,
האי-היבריות והאי-השמדות של האבולוציה, שהיא התנאי המוקדם הראשי של האבולוציוניזם האוניברסאלי, מניחה את יחסיות הכאוס ואת יחסיות של כל סדר. הכל הוא כאוס, והכל הוא סדר ביחס מסוים ובמידה מסוימת. לכן הטענות לאוניברסאליות של תורת הארגון העצמי, שנוצרה על בסיס חקר התהליכים האנטרופיים במערכות פתוחות, בקושי מוצדקות. זה לא ממעיט במעט את התרומה, שהכניס לתורת הארגון העצמי המדען הדגול של המאה ה-20 איליה פריגוז'ין עם עמיתיו, ואחריו מייסד הסינרגטיקה הרמן האקן. אבל לא-מבוססות הן גם הטענות של תורת ארגון עצמי מקומית כזו לתפקיד יסוד בבניית המערכת של האבולוציוניזם האוניברסאלי. הסינרגטיקה הכניסה תרומה משמעותית מאוד להתפתחות האבולוציוניזם המודרני. אבל היא אינה בכוחה להסביר את ההמשכיות והכיווניות של האבולוציה, כולל גם את הנוצרת בתהליך הארגון העצמי. אוניברסאליזציה מתודולוגית נכונה של כמה מההישגים החשובים ביותר של הסינרגטיקה אפשרית רק בהקשר פילוסופי-תפיסתי-עולמי רחב יותר של האבולוציוניזם הקוסמי. אבל לגלות את תוכן ההקשר הזה נוכל רק בחלקים הבאים של הספר הנוכחי.
כאן נציין, שהתפתחות האבולוציוניזם האוניברסאלי על כל חוסר-השלמות וההיפותטיות שלו היא אחד הכיוונים הפוריים ביותר של המחקרים. בו מתמזגים לתוך אחד תורות הקוסמוגנזה, הגיאוגנזה, הביוגנזה, האנתרופוגנזה, הסוציוגנזה, הסינרגטיקה, הקיברנטיקה, תורת המידע, התורה הכללית של המערכות, התורה המתמטית של קטסטרופות וביפורקות וכו'. ההיתוך הזה, שמוכן על ידי האבולוציה של מדעי הטבע ויציאתן של הדיסציפלינות המדעיות-טבעיות המבודדות בעבר לזירה המדעית-כללית, נחוץ מאוד לידיעה ההומניטרית ליצירת תורה הומניסטית חדשה על החברה, התרבות והאדם.
האבולוציוניזם המדעי-טבעי הטוען לאוניברסאליות, בצדק גמור מייחס אוניברסאליות למאפיינים כאלה של המציאות הטבעית, כמו שיטתיות, מבניות, השלשה הדרוויניסטית – שונות, תורשתיות, ברירה טבעית, וכן גם אדפטיביות של המערכות המתפתחות לסביבה החיצונית, קיומן של משוב חיובי ושלילי, נטייה לשיווי-משקל, נטייתן של מערכות לא-שוות-משקל לביפורקות וכו'. אבל האוניברסאליזם, המתבסס על האבולוציוניזם המדעי-טבעי, בעקרון אינו יכול להיות מלא ומקיף, ולכן להיחשב כאוניברסאליזם במלוא מובן המילה. הוא צריך להיתוסף ולהתוקן על ידי האבולוציוניזם ההומניטרי, המדעי-חברתי, שהתפתחותו מאפשרת לבסס העברה הפוכה של המאפיינים האבולוציוניים – מהחברה כצורת האבולוציה הגבוהה ביותר אל צורותיה הטבעיות, המאורגנות נמוך יותר. העברה כזו הייתה במשך זמן רב בלתי-אפשרית עקב אי-התפתחות של האבולוציוניזם ההומניטרי, דומיננטיות של האבולוציוניזם המדעי-טבעי עליו. האבולוציוניזם הקוסמי, המגלם בתוכו את האחדות של הידע המדעי-טבעי והמדעי-חברתי, מגיע לבניית תורה כללית של האבולוציה, שבמסגרתה מקבל תנופה חדשה האוניברסאליזם האבולוציוני. במובן זה המושגים של האבולוציוניזם הקוסמי והאוניברסאלי שלובים זה בזה הדוקות ובמסגרות מסוימות יכולים להיחשב זהים.
}}

==== האבולוציוניזם הקוסמי והרדוקציוניזם ====
{{רן|1=
עצם הרעיון של תורה כללית של האבולוציה יכול להיראות לאנשי המדע בהתחלה כבלתי-נכון בידיעה מראש, מכיוון שהם מזדהים עם הרעיון הזה עם רדוקציוניזם בלתי-מוגבל. רדוקציוניזם (מלטינית ״רדוקציה״ – הקטנה, צמצום, צמצום) – שיטה מדעית, הטמונה בהעברת חוקיות, שהתגלו על ידי מדעים מסוימים, לתחום החקר של מדעים אחרים. ידוע, שבאורגניזמים של יצורים חיים בכל הרמות של תפקודם פועלות הפיכות כימיות, הכפופות לחוקים הכימיים ונחקרות בשיטות הכימיה.
הרדוקציוניזם בביולוגיה לכן טמון בחקר החי דרך אינטראקציות כימיות ובהתאם בבחינת החיים כתחום פעולה של חוקיות כימית. אבל לא-מוצדק לצמצם את חקר החי לגילוי חוקיות כימית, אף שפיתוי כזה די לגיטימי עולה אצל כימאים רבים העוסקים בתחום הביולוגיה, ולפעמים גם אצל ביולוגים, שנשבו באפשרויות של הכימיה בהסבר תהליכים ביולוגיים. לא-מוצדק, קודם כל, מכיוון שלאבולוציה החיה יש חוקיות משלה, שאינן ניתנות-לצמצום לחוקיות כימית, שהאורגניזמים החיים נוצרו כתוצאה של זינוק באבולוציה, הרמת האבולוציה לרמה גבוהה יותר, למדרגה גבוהה יותר, שהם מאורגנים לאין-שיעור גבוה יותר מהתהליכים הכימיים, המתרחשים בהם. כל רדוקציוניזם בעקרון מוגבל עקב ההבדלים העקרוניים של רמות האבולוציה, ואילו למישהו היה עולה לראש להסביר את כל תנועת ההיסטוריה האנושית בחוקיות פיזיקו-אסטרונומית של החומר הקוסמי, בחוקיות של ביולוגיה או פסיכולוגיה, הרי שהשקפה פילוסופית כזו לא הייתה מייצגת יותר מאשר רדוקציוניזם לא-מוצדק, לא-ביקורתי, נאיבי, מורחב יתר-על-המידה ומואבסולוט. האבולוציוניזם הקוסמי, עם זאת, אינו טמון כלל בכך, לצמצם את החוקיות של התהליך ההיסטורי לחוקיות של פיזיקה, קוסמולוגיה, כימיה, ביולוגיה או פסיכולוגיה. להפך, רדוקציה כזו – התרחקות מאבולוציוניזם עקבי.
ההיסטוריה במסגרת האבולוציוניזם הקוסמי נחשבת כפעילות יוצרת-קוסמוס של האדם, כמדרגה חוקית של אבולוציה של הקוסמוס, כסוציוקוסמוס מארגן-עצמו, המגלם באבולוציה שלו את הנטייה להתרוממות מתמדת של הארגון. התוצאות של פעילות יוצרת-הקוסמוס הזו נצברות בציוויליזציה האנושית-כללית, מתגלמות בתחרות מתמדת של מבני הגיוס השונים של הציוויליזציות המקומיות,
ההתגבשויות הממלכתיות והחברתיות-כלכליות. הביוספירה של כדור הארץ – היא לא רק תופעה ארצית, כי אם גם קוסמית. בהתאם, גם האנתרופוספירה של כדור הארץ נושאת את חותם הדואליות של הארצי והקוסמי. כל אדם נקרע בין הארציות של מטרותיו היומיומיות לבין השאיפה הקוסמית של הציוויליזציה האנושית. הרי הסדר החברתי של הציוויליזציה האנושית הוא, כמובן, קוסמוס מיוחד, הנוצר על ידי בני אדם ברמות שונות, עם מעבר רציף לרמות גבוהות יותר בתהליך האבולוציה ההיסטורית של האנושות. לעקוב אחרי התהליך הזה של יצירת-הקוסמוס, לגלות את מקורותיו האנרגטיים, לחשוף את חוקיותו האבולוציונית – זו המשימה של האבולוציוניזם הקוסמי, משימה, הניתנת לפתרון, כמובן, לא בדור אחד של אנשי מדע. המשימה שלנו טמונה בפתיחת כיוון המחקר, אך ממש לא במיצויו. הפילוסופיה של האבולוציוניזם הקוסמי, כך, אינה טמונה בהתיימרות של התבונה הפילוסופית להסביר את כל מה שבעולם בעזרת רדוקציוניזם שנקלט לא-ביקורתית, כי אם בשאיפה לשחזר בתורה אחת את התהליך האחיד של האבולוציה הקוסמית. הקוסמוס באינטראקציה הטבעית המתמדת שלו עם הכאוס נחשב באבולוציוניזם הקוסמי כיוצר היחיד של כל מה שמתרחש בשמיים ובארץ. יוצר, שבדבר-מה דומה, ובכללות שונה לחלוטין, מהישות האנתרופומורפית, שבני האדם העלו לכס היקום בשם אלוהים. היוצר הלא-אלוהי הזה של היקום הוא עצמו היקום הזה, החומר ביקום, שגם הוא מתפתח תמידית בתהליך האבולוציה של כל יצירותיו. והאבולוציה יוצרת גם את היקום עצמו, וגם את כל מה שקיים בו. אבל גם היא עצמה נוצרת על ידי האבולוציה של כל מה שקיים.
האבולוציה אינה דבר-מה חיצוני ביחס ליקום, הקוסמוס כשלמות – אינו תחליף לבורא, היושב על עננים ומנהל את כל מה שבעולם. להפך, כל מה שבעולם הוא קוסמוס, האבולוציה מתרחשת בכל – וגם
במטא-גלקסיה העצומה, וגם בעלה-עשב קטן, ובכל אדם. אבל זה לא פנתאיזם, כי אם פאנאבולוציוניזם ופאנקוסמיזם.
מהות האבולוציוניזם הקוסמי טמונה ממש לא בכך, לצמצם את ידיעת האדם לחוקיות של קוסמוס דומם, כמו גם לא בכך, להפוך את הייצוג על הקוסמוס לאיזושהי דמות של אלוהים, תבונת היקום, או סובסטנציה רוחנית פנתאיסטית, תבונית בטבעה ודוחפת את האבולוציה שלו. ניסיונות כאלה כבר נעשו שוב ושוב והראו את טבעם התיאולוגי, האנטי-אבולוציוניסטי ואת אי-התאמתם עם המדע.
האבולוציוניזם הקוסמי שואף לזהות את אותו המשותף, שקיים באבולוציה של הקוסמוס ושל האדם ושואף ללמד את האדם להפוך לישות קוסמית, יוצרת את האבולוציה שלה.
באותו זמן במספר דיסציפלינות מדעיות-טבעיות, כולל כזו החשובה למחקרנו כמו הסינרגטיקה, נצפית נטייה ברורה לאבסולוטציה של אפשרויות הרדוקציוניזם. על בסיס חקר התרמודינמיקה במערכות פתוחות מנסים לבנות תורה כללית של ארגון עצמי, תוך הפצת מנגנון ספציפי מאוד של הארגון העצמי הפרימיטיבי ביותר על כל ארגון עצמי אחר, כולל גם על הארגון העצמי של קהילות אנושיות. ואילו דווקא הארגון העצמי של הקהילות האלה עם מבני הגיוס הפעילים שלהם, שבתחרותם הבלתי-פוסקת מולידים נטיות להתפתחות פרוגרסיבית, נותן את המפתח לארגון העצמי של הקוסמוס, ולא החומר המת. זה, כמובן, לא ממעיט בזכויות הסינרגטיקה כמשענת מדעית-טבעית של האבולוציוניזם המודרני, אבל דוחק לראווזיה יסודית של הבסיס הפילוסופי של הסינרגטיקה כמדע, הטוען היום לדומיננטיות בתחום תפיסת העולם האבולוציונית. רדוקציוניזם לא-מוצדק הם גם ההסברים הגנוצנטריסטיים של האבולוציה הביולוגית.
היעדר הסבר אבולוציוני הולם של ההיסטוריה כתחום של תחרות של מבני גיוס, המעצבים בנסיבות שהתגבשו סדרים חברתיים מסוימים, דוחק באבולוציוניזם המדעי-טבעי להסביר את האבולוציה ההיסטורית, מתוך ארגון עצמי של אטומים ומולקולות או מתוך הטבע הביולוגי של האדם.
}}

==== האבולוציוניזם הקוסמי והאקולוגיזם ====
{{רן|1=
האבולוציוניזם הקוסמי, השואף לבסס חשיבה אבולוציונית חדשה, קוסמית חדשה והומניסטית חדשה, מבטא גם את הצורך בחשיבה אקולוגית חדשה. האקולוגיזם המסורתי קם כתגובה לזיהום המאיים של הסביבה בפסולת אנתרופוגנית, בפסולת הייצור, התחבורה ובפליטות של פעילות החיים של האדם. הוא היה גם תגובה ליחס האכזרי, הברברי לטבע מצד אותם האלמנטים של הציוויליזציה הטכנוגנית, שניכסו ללא-תמורה ובזבזו ללא-טעם משאבים טבעיים עצומים, הרעילו את הסביבה המקיפה את האדם, תוך גרימת נזק בלתי-הפיך גם לטבע וגם לאדם. יחס שודדי כזה לטבע הועלה על הנס והופץ ללא-הרף בברית-המועצות בצירוף פרוגרסיזם רדיקלי, כשהוא מתבטא בסיסמה המפורסמת של מיצ'ורין:
״אנחנו לא יכולים לחכות לחסדים מהטבע, לקחת אותם ממנו – זו המשימה שלנו!״
עד לשנות ה-60 של המאה ה-20 המצב בסביבה הטבעית של מגורי האדם הפך כבר לא פשוט מאיים, כי אם בכלל בלתי-נסבל. הסביבה הטבעית של המדינות המתועשות הפכה לתעלת-ביוב של הציוויליזציה, והמות של הטבע הטיל ספק בהישרדות האנושות. בתקופה הזו החרדה, שהרימו האקולוגים, והתנועות האקולוגיות תרמו לפנייה לבעיות האקולוגיות של הפרלמנטים והממשלות של המדינות עם כלכלת שוק מפותחת ולקבלת אמצעים יעילים להגנת הסביבה. לזהם את הסביבה האקולוגית הפך ללא-כדאי ואף להרסני, מה שבתנאי הכלכלה היזמית, שבהם כל סובייקט כלכלי אחראי לעסקו שלו בכיסו, החל להוביל להגנה
לשינויים חיוביים מהירים ומשמעותיים בתחום שמירת הטבע. הריין והתמזה, שבשנות ה-60-70 שימשו דוגמה טיפוסית של ״ביוב הציוויליזציות״, בשנות ה-80-90 התבררו עד כדי כך, שמתחילים לגדל בהם סוגי דגים יקרי-ערך. כמובן, לדבר על ניצחון מלא על התהליכים ההרסניים, הנובעים מזיהומים אנתרופוגניים, יהיה לא-נכון, אבל גם לא התגשמו התחזיות של האקולוגים, שחזו התקרבות מהירה של קטסטרופה אקולוגית גלובלית.
התחזיות של ״המועדון הרומי״, שנערכו על בסיס חישובי מחשב בשיטת אקסטרפולציה של גידול מדדי הצריכה של סוגי משאבים שונים, הובילו למסקנה על מיצוי הסוגים העיקריים של המשאבים בעתיד הנראה ועל הבלתי-נמנעות של ״רעב המשאבים״. בהיותם במרכז תשומת הלב של דעת הקהל העולמית בשנות ה-70, לדוחות של ״המועדון הרומי״ הייתה השפעה משמעותית על המדיניות האקולוגית של המדינות המפותחות. יחד עם זאת הכישלון המדעי של שורה של עמדות יסוד של האקולוגיזם המסורתי מצא ביטוי בעבודות רבות של חברי ״המועדון הרומי״ ובמיוחד בקונספציית ״הגידול האפסי״, שמחברה ומגינה היה הפרופסור ד. מדוז. הספר שפורסם ב-1972 ד. מדוז ״גבולות הגידול״ הכיל מסקנות חד-משמעיות על הבלתי-נמנעות של, כבר בעוד 75 שנה (כלומר בערך ב-2047), במקרה של שמירת הקצבים הקודמים של התפתחות הייצור והגידול של האוכלוסייה, הרס של הסביבה האקולוגית, מיצוי המשאבים הטבעיים עם כל ההשלכות הקשות ביותר הנובעות מכך לכל האנושות. בספר הזה ובעבודה שפורסמה ב-1974 ״דינמיקות הגידול בעולם מוגבל״ מדוז עשה ניסיון לבסס את הכורח של עצירת הגידול הכלכלי וקבלת האסטרטגיה של ״הגידול האפסי״, ובסופו של דבר – עצירת הקידמה המדעית-טכנית והחברתית.
למרות שהקונספציות של מדוז קיבלו תמיכה מצד אקולוגים ופובליציסטים אקולוגיים לא רק ב״מועדון הרומי״, כי אם כמעט בכל העולם, הם גרמו גם ביקורת חריפה
גם מצד כלכלנים וטכנוקרטים, וגם מצד אקולוגיסטים רבים. צוין, בפרט, על המוגבלות של שיטת האקסטרפולציה עצמה, המתאימה רק להערכות כמותיות, להמשכת פעולתן של נטיות שכבר התגבשו בעבר, אבל אינה מסוגלת לקחת בחשבון את השינויים האיכותיים הבלתי-נמנעים בהתפתחות הציוויליזציה. בפרט, הובאה דוגמה של אקסטרפולציה של גידול התחבורה העגלה-משוכה בלונדון בתחילת המאה ה-20, שלפיה בעוד 10 שנים לונדון הייתה אמורה להימצא מתחת לשכבת זבל סוסים בגובה מאתיים מטר. אבל במקום המתיחה של הסוסים הגיע מנוע השריפה הפנימי, מה שהוליד בעיה חדשה – זיהום סביבת האוויר בפליטות של תוצרי השריפה במנועי המכוניות והוצאת מתכת לייצור מרכבי המכוניות.
ביקורת חדה על תורת ״הגידול האפסי״ נשמעה גם משורות האקולוגים. בפרט, האקולוג האמריקאי ב. קומונר בספר ״המעגל הסגור״ הציג שורה שלמה של טיעונים שאין לערער עליהם נגד הקפאת הקידמה המוצעת על ידי מדוז וחברים אחרים של ״המועדון הרומי״.
נקודת המבט של האבולוציוניזם הקוסמי על הבעיה הזו קרובה לדעותיו של קומונר.
איום על קיום האנושות מייצג לא רק הפרת הבטיחות האקולוגית, כי אם גם ההאטה של הקידמה (ועוד יותר – הקפאתה או עצירתה, המתבטאת ב״גידול אפסי״ של הבסיס הייצרני של הקידמה). מדעני ״המועדון הרומי״ וחסידיו ברחבי העולם צודקים לחלוטין בכך, שמדובר בהצלת האנושות מקטסטרופה אקולוגית, ממיצוי בסיס המשאבים של הציוויליזציה האנושית, מהשלכות הקידמה הישרה. אבל האנושות תהיה אכן אבודה, אם היא לא תצא ממסגרת קידמה כזו, אם תעצור את התפתחותה ברמת הקידמה שהושגה, כלומר תפעל בהתאם לאסטרטגיה של הגבלות ההתפתחות, שהוצעה על ידי ד. מדוז ונתמכה על ידי תומכים אחרים של האקולוגיזם המסורתי.
האפשרות של הצלה אינה טמונה בהגבלת ההתפתחות באותה רמה אקסטנסיבית, שבה תפסה אותה התחזית, שנעלה על שיטת האקסטרפולציה הישרה, כי אם בהבטחת תנאים אופטימליים לאינטנסיפיקציה לא-גיאוצנטרית של הקידמה. שינוי כזה של צורת הקידמה ידרוש גיוס ואינטגרציה של המאמצים ברמה כלל-פלנטרית.
רמת ההתפתחות המדעית-טכנית של היום אינה מאפשרת להבטיח את רווחיות הייצור, יעילות כלכלית של העבודה והעלאת איכות חיי האנשים בלי זיהום מסוים של הסביבה ועומס אנתרופוגני על הטבע. צריך לשאוף למינימיזציה של ההשלכות המזיקות של לחץ הציוויליזציה על טבע כדור הארץ, אבל להימנע מהם לחלוטין בלתי-אפשרי. בהתאם צריך למקסס את המאמצים וההוצאות על חיפוש וריאנטות אופטימליות של שימוש בסוגי אנרגיה חלופיים, על הגנת ושיקום הסביבה הטבעית, יציאה לחלל וסיור משאבים של הכוכבים הקרובים ביותר לכדור הארץ של מערכת השמש. רק האבולוציה המשתפרת הלאה של האנושות, הן על כדור הארץ והן בחלל, יכולה להציל את האנושות מהשלכות המוגבלות הגיאוצנטרית שלה עצמה וממוגבלות הטבע הארצי. יש לזכור, שקבלת האסטרטגיה של ״הגידול האפסי״ הייתה מובילה לטוטליטריזם אקולוגי, כלומר לצורה כזו של גיוס חברתי, שבה קיים רדיפה אכזרית על ייצור מעל-לנורמה של מוצרים, קבלת רווח, חריגת-הוצאות של אילו-שהם משאבים, לידת ילדים לא-מאושרים על ידי הרשויות. החיים בחברת ״הגידול האפסי״ היו הופכים לסיוט אכזרי וחסר-טעם, והשליטה בחייו הפרטיים של האדם, ההתערבות של מבני הכוח בהם הייתה עולה על כל מודל של דספוטיזם טוטליטרי של העבר.
הקונספציה של אבולוציה משתפרת, המתפתחת במסגרת הפילוסופיה של האבולוציוניזם הקוסמי, מניחה גיוס של מקסימום הכוחות והאמצעים של הציוויליזציה האנושית לא על הגבלת ההתפתחות, כי אם על שיקום הסביבה הטבעית. שטחים עצומים של ערים ובמיוחד של מגה-ערים צריכים להיות מיועדים ליערות וגנים, כיסוי הצמחייה של הכוכב צריך להתרחב ללא-הרף. שטחי שמורות הטבע הפראי צריכים גם הם להתרחב ללא-הרף ולהרכיב חלק משמעותי למדי משטחיה של כל מדינה.
מדינה, שתעקוף מדינות אחרות באטרקטיביות של הסביבה הטבעית שלה, תוכל לפצות על חלק משמעותי מההוצאות על חשבון עידוד עולמי של תיירות אקולוגית ומשיכת נופשים לאזורי הנופש שלה. האוטופיה של ״עיר-גן״, שהתפתחה בחשיבה האדריכלית בסוף המאה ה-19, צריכה להפוך למציאות ולהתממש על פני כל הכוכב, ככל שמאפשרים האמצעים, שמבטיחים הקידמה האקולוגית והמדעית-טכנית.
}}

==== החשיבה האקולוגית החדשה ועקרונותיה ====
המעבר לאבולוציה משתפרת מניח יישום בפועל של החשיבה האקולוגית החדשה. היא מניחה את אחריותו של האדם ושל קהילותיו הקונקרטיות למצב הסביבה הטבעית. לא הטבע, כי אם בני האדם מכאן ואילך נושאים באחריות לניקיון, לבריאות, להישרדות, לשימור, להתאמה של האלמנטים הטבעיים, המינים והאוכלוסיות של היצורים החיים, הנמצאים על שטחם. זהו עקרון האחריות, וקודם כל – האחריות החומרית.
העקרון השני של החשיבה האקולוגית החדשה – אחדות הטבע והתרבות, או עקרון הגידול. חלפו אותם הזמנים, שבהם הביוספירה יכלה לשקם לחלוטין ולשנות את הפוטנציאל שלה בעצמה ובאופן ספונטני רק ועל-סמך חוקי האבולוציה הביולוגית בלבד. היום היא זקוקה לעזרה מתמדת וקבועה בשחזור של חומר חי איכותי מצד הציוויליזציה. אם בעבר האדם הותאם לסביבה הטבעית, הרי שעכשיו את הטבע יהיה צורך להחדיר לתוך הווית האדם ובקנה-מידה הולך וגדל לעזור בפעיליות לשחזורו. על זה צריכים להיות מוקצים
כספים גדולים ועבודת יום-יום של מיליוני מקצוענים. אם איזה-שהוא מין הוכנס ל״ספר האדום״, צריך לא לאנח על האובדן, כמו שעושה היום רוב האקולוגים, כי אם מיד להתחיל לגדל אותו ובהתאם להתרבות לשכן. המילה ״תרבות״ באה, כידוע, מהשורש, שציין בשפה הלטינית את המושג ״גידול״. הטבע בהיקפים הולכים וגדלים יהפוך לחלק מהתרבות האנושית, למושא גידול ולתחום מימוש של ההומניזם הטבוע בתרבות האנושית.
העקרון השלישי – אחדות הטבע והאמנות. האדם חייב ליצור את הטבע על פי חוקי היופי, תוך כדי למידה בעת-ובעונה-אחת מהטבע את ההרמוניה והסדר הטמונים בו. אבני-המידה של יצירה כזו אפשר למצוא באמנות של עמים שונים, כולל באמנויות היפניות של יצירת גני אבנים ושילוב הפרחים בסימבוליקה של הפרחים איקבנה.
העקרון הרביעי – קדימות הטבעי על המלאכותי. איפה שאפשר לשחזר את הטבעי, המלאכותי למותר, אפשר להשתמש בו רק כאמצעי לשחזור הטבע החי. איפה שהטבעי בלתי-אפשרי לשחזור, יש צורך ליצור את תחליפו בדרך מלאכותית. דוגמה: אם בלתי-אפשרי לשמר בעלי חיים בסביבת המחיה הטבעית שלהם, יהיה צורך ליצור להם תנאים מלאכותיים או להחיל ברירה מלאכותית. אם בלתי-אפשרי לשמר את הסביבה הטבעית, יש ליצור סביבה מלאכותית, המקורבת למקסימום לתנאים הטבעיים.
העקרון החמישי – היוצר חשוב יותר מהמשמר. את הטבע צריך לא רק לשמר, כי אם גם ליצור. גינון של ערים יעזור יותר לשמר ולשפר את הסביבה הטבעית, מקנסות על חריגה מהרמה המותרית של גזי הפליטה במכונית (אף שגם הם נחוצים).
העקרון השישי – התפתחות חדשנית במקום הגבלה עצמית. שום הגבלה עצמית מודעת בשימוש בטובות במטרה להשיג אילו-שהם טובות רוחניות מיתיות בהמוני האנשים בלתי-אפשרית,
היא גוזלת מהם את משמעות החיים והעבודה היעילה. הגבלה עצמית – נחלתם של הסגפנים, שתמיד היו מעטים. במציאות אפשרית רק הגבלה אלימה, אבל אז אנשים יתחלקו מיד לאלה, שמוגבלים ואלה, שמגבילים. זה משמעו חזרה לימי הביניים או יצירה של צורה כלשהי של משטר טוטליטרי. הדמוקרטיה בנויה על שוויון אפשרויות, תחרות על תוצאות והתרוממות בלתי-מוגבלת של צרכים. אם הטובות מחולקות לפי קופונים, אובד הטעם ביצירתן ובהתאם יורדת כמותן ואיכותן. קטסטרופה תגיע לא ממיצוי משאבים, כי אם מאי-שימוש בהם או משימוש לא-יעיל בהם. המדיניות של הגבלה כללית תוביל לכורח של רגולציה טוטלית, מעקב ובקרה, הענישות האכזריות ביותר על חריגה מהמגבלות.
זו קטסטרופה אינטלקטואלית, מוסרית ורוחנית מלאה. כשהאדם אין לו למה לשאוף, הוא מנוון ויורד, מאבד את הפעילות הגיוסית. ספק אם יש טעם להציל את הטבע במחיר הניוון והמות של האדם. אבל פעילות כזו חוזרת מיד, ברגע שמופיעים אויבים. האוטופיה של הצלת הטבע בדרך של הגבלות, שהכובלות את האדם, תסתיים, כמו שזה כבר היה בהיסטוריה לא פעם, באנטי-אוטופיה של מלחמות השמדה על משאבים עם שימוש בלתי-מוגבל בנשק השמדה המוני. ספק אם יש טעם לנסות להגן על הטבע מההשפעות האנתרופוגניות במחיר הניוון והמות של האדם, ועוד יותר, שגם הטבע לא ישרוד, אם בחברה המוגבלת תפרוץ טבח בלתי-מוגבל על עושר טבעי. רק הכוונה להתפתחות חדשנית יכולה לתרום לאבולוציה משותפת (קו-אבולוציה) של הטבע והאדם, שעליה כותבים כל כך הרבה האקולוגים.
העקרון השביעי – זכותו של האדם להפיכה יצירתית ושיפור של הטבע, אבל בלי אלימות כלפיו. הקריטריון של שיפור הוא העלאת רמת הבריאות
של היצורים המשופרים, וקריטריון האלימות – דגרדציה ומחלות בעקבות התערבות הרסנית של האדם בתהליכים טבעיים. לשיפור עומד גם האדם עצמו, האקולוגיה של האורגניזם שלו דורשת שיפור מתמיד במאמציו שלו בעזרת שיטות מדעיות.
העקרון השמיני – אומץ נחוץ בהפיכת הטבע לא פחות מאשר זהירות. אי-אפשר לנצח לרעוד מפחד מהסיכויים המזעזעים של מחקרים מדעיים ולדכא את היוזמה של המדענים באיסורים חסרי-טעם. האמת צריכה להיקבע בדיונים מדעיים, ולא בסעיפי חוק העונשין. ניסויים ביוטכנולוגיים אכן מכילים חלק מסוים של סכנה, אבל סכנה גדולה עוד יותר נושאת בתוכה הירידה למחתרת, ההסמכה-בסוד ואי-הפומביות בעריכת ניסויים כאלה. את החיפוש המדעי לא יעצרו בכל אופן שום הגבלות, איסורים וענישות. צריך, להפך, להנהיג פרסום חובה של נתונים על אילו-שהם ניסויים מסוג כזה עם דיון רחב ביותר של הנתונים האלה על ידי מומחים על בסיס גישה משולבת. רק במקרה של גילוי אילו-שהן השלכות שליליות מותרת התערבות הרשויות, וגם היא בדמות מוראטוריום על עריכת מחקרים עד לבירור המצב.
העקרון ״הטבע יודע יותר טוב״, שנוסח על ידי האקולוג האמריקאי המפורסם ב. קומונר, צריך להיתוסף על העקרון התשיעי: ״האדם מסוגל לדעת ולעשות יותר טוב״. אם בעבר האדם רק העתיק את הטבע, תוך השתלבות בסדר המערכתי המסובך בצורה פנטסטית שלו, הרי שעכשיו הוא מקבל כמה, עדיין חלשות מאוד ומוגבלות, אפשרויות לכך, לעבור אותו,
״לייצר״ תהליכים טבעיים לפי מידות אנושיות, לווסת מערכות טבעיות ולהשתיל בהן קשרים הדדיים אנתרופוגניים מועילים לטבע ולאדם. יש לנטוש את האידיאליזציה של הטבע ואת הפחד ממנו. הרגולטורים הטבעיים הם
לא-מספקים-עצמם כמו הוויסות העצמי של השוק הספונטני בכלכלה האנושית. צריך להימנע רק מרגולטורים כאלה, שמפרים את פעולת מערכת הוויסות העצמי ולשנות ללא-הרף את עקרונות הוויסות בהתאם לנסיבות שהתגבשו. הוויסות לא צריך להפריע לתחרות, שהיא התנאי החשוב ביותר של התפתחות.
הטבע בכללותו אכזרי, אדיש, פרימיטיבי, אגואיסטי גם ביצירותיו וגם בדרכי הסידור והוויסות העצמי. לכן העקרון העשירי טמון בהרחבת על הטבע של כמה ביטויים של הומניזם אנושי. האדם צריך לקחת על עצמו את האחריות לבריאות הטבע החי, להגנה על הנציגים החלשים של הפלורה והפאונה, לשימור הטבע הפראי בצורתו הבתולית, ולטבע
״המואנש״ – תחת הגנה ובעזרת הציוויליזציה האנושית. יש להרחיב את הפונקציה המגנה של הציוויליזציה האנושית על ״אחינו הקטנים״. אותם צריכים, לפי הצורך, לטפל, להציל, לספק אוכל, אפילו לאמן. הדיבור הוא, כמובן, על אותם המקרים, שבהם נותנים כשלים מנגנונים טבעיים של הבטחת הישרדות. האדם צריך לקחת על עצמו את הדאגה לאוכלוסייה החוץ-אנושית של הגלובוס. גידול האוכלוסייה של כדור הארץ צריך ללוות בגידול מתאים, ולא בירידה, של ״האוכלוסייה״ החייתית והצמחית. המאבק במחלות ובמוות צריך להיתרחב לאוכלוסיות של בעלי חיים וצמחים. האדם יכול לשרוד על כדור הארץ רק ביחד עם עולם החי והצומח, ולא על חשבון הדגרדציה והמות שלו.</text>
      <sha1>577gmab8hkdp3iz7pvc8uas54c699d2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3085032</id>
      <parentid>3085031</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T09:58:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* החשיבה האקולוגית החדשה ועקרונותיה */</comment>
      <origin>3085032</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="86153" sha1="9pq9x6fg628fn76q58w89gdqg8d8yy2" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 1]]

== פרק 1. האבולוציוניזם הקוסמי כיסוד פילוסופי של התיאוריה הכללית של האבולוציה ==

==== פרולוג ״בשמיים״ ====
{{רן|1=
בפרולוג בשמיים מתחיל היצירה האלמותית של גתה, ״פאוסט״. ״הפרולוג בשמיים״ לאבולוציית האנושות, המתבטאת בהיסטוריה העולמית של הציוויליזציה האנושית, כמו של כל ציוויליזציה קוסמית אחרת, הוא האבולוציה של היקום. טוב מאוד על כך כתב הפילוסוף והתרבותן הגרמני המצוין א. הרדר. ״הפילוסופיה של ההיסטוריה של המין האנושי, – הדגיש הוא, – חייבת להתחיל בשמיים, כדי להיות ראויה לשמה. מכיוון שביתנו – כדור הארץ אינו ניחן מעצמו ביכולת ליצור ולשמר יצורים אורגניים, לא עצמו הסתדר ורכש את צורתו, וכל זה – הצורה, ההתקן, היכולת להוליד יצורים – מקבל מהכוחות, החודרים את היקום שלנו, הרי שיש לבחון את כדור הארץ קודם כל לא בנפרד, כי אם במקהלת העולמות, שבה הוא מוצב״ (הרדר א.ג. רעיונות לפילוסופיית ההיסטוריה של האנושות. – מ.: נאוקה, 1977, עמ' 13).
להרדר גם שייכת הקדימות בתיאור האבולוציה הקוסמית כתהליך של עלייה מהפשוט למורכב, מהנמוך לגבוה, מהנמוך-מאורגן לגבוה-מאורגן. כמובן, בימי הרדר אפשר היה רק לתעד את התנאים המוקדמים של ההיסטוריה האנושית באבולוציה הקוסמית. עניים מדי היו עוד הידע על האוניברסאליות של האבולוציה, ואת ההיסטוריה אפשר היה לבחון רק במסגרת התמונה הדתית של העולם, כהשפעה דירקטיבית
של ״השמיים״ על ״האדמה״. נכון, כבר אז, ואף קודם לכן, אחרי התגליות של ג'ורדנו ברונו נודע, שכדור הארץ – אי קוסמי כזה כמו מרקורי או מאדים, והשמש שלנו – כוכב רגיל, שאינו, כמו כדור הארץ, מרכז היקום. אבל ההיסטוריה הקוסמית היא פרולוג להיסטוריה של האנושות גם במובן זה, שהיא האחרונה מייצגת אבולוציה של קהילת האנשים כמעין יצורים קוסמיים. הכפילות של טבע האדם נמצאת, בראש ובראשונה, בכך, שהוא – בו-זמנית יצור ארצי וקוסמי, הנקרע בחייו בין מהותו הארצית לקוסמית. וכדור הארץ שלנו – מבודד על ידי האטמוספרה, שכבת האוזון שלה, פלנטה מאוד מיוחדת, ייחודית, ובו-זמנית – חלק אורגני של אבולוציית הקוסמוס. ״אני בגופי בעפר מתבלה, בשכלי ברעמים מצווה״, – כך תיאר את הכפילות הזו המשורר הרוסי גברילה דרז'בין. הרדר גם הוא התכוון לכפילות הזו של הטבע האנושי, כשכתב על הכורח של פרולוג להיסטוריה האנושית ״בשמיים״. ידידו של המשורר-פילוסוף הגרמני הגדול גתה, הרדר זכר את ״הפרולוג בשמיים״, המתואר בטרגדיה האלמותית ״פאוסט״, שבה אלוהים ומפיסטופל מתווכחים על מהות האדם. ההתחלות הגבוהות, הקוסמיות, והנחותות, הצרכניות, תמיד נוכחות בטבע האדם ובתרבותו.
אך היום עלינו לחשוב מחדש על הגיגיהם של קודמינו הגדולים, שחיו בגרמניה במאה ה-19, שכן הפרולוג הקוסמי של ההיסטוריה האנושית – לא רק פרולוג, כי אם גם מעין פתיח, ואחר כך גם המשך של ההיסטוריה הזו בכל רגע של אבולוציית האנושות. שהרי אבולוציית האנושות – גם היא תהליך יוצר-קוסמוס. מכאן, שבחינת האבולוציה החברתית-היסטורית כשלב חוקי של האבולוציה הקוסמית מותנית בטבעו של האדם כיצור ארצי ובו-זמנית היוצר קוסמוס מיוחד. בעיצוב כדור הארץ, האדם כבר בכך הופך את היקום. ולא לדבר על כך, שהיום הוא יותר מאי-פעם נמשך אל היקום גם במדעו, גם בצעדיו הראשונים בהשתלטות על הקוסמוס, וגם בתפיסת עולמו. שכן יצירת קוסמוס הומאני, מהוהה-אנושות, רוחני יותר ויותר מתיישבת בתודעת האדם כמטרה החשובה ביותר והמשמעות העמוקה ביותר של חיי האדם. התהליך האבולוציוני, החודר את כל מה שקיים מהיקום העצום ועד חיפושית קטנטנה ועד האדם – הוא קוסמי
תהליך, ואת התורה עליו אנחנו מכנים אבולוציוניזם קוסמי.
}}

==== האבולוציוניזם הקוסמי והקוסמיזם של החשיבה הפילוסופית ====
{{רן|1=
האבולוציוניזם הקוסמי כמערכת של הסבר העולם יש לו כתנאי מוקדם את הקוסמיזם – כיוון של המחשבה הפילוסופית, שבבסיסו מונחת ההכרה באחדות האדם והקוסמוס, במהות הקוסמית ובטבעו של האדם, במשמעות הקוסמית של חיי האדם, ביכולתו לדעת ולשנות את הקוסמוס. הקוסמיזם היווני הקדום מתבסס על הכרת הקוסמוס כסיבה-ראשונה של כל מה שקיים, כולל האלים האלמותיים, כסדר הרמוני, שנוצר כחלופה לכאוס, מתוך ארגונו ויצירת התארגנויות כדוריות אידיאליות. האידיאליזציה של הקוסמוס הובילה לייצוג שלו כנושא ההרמוניה העולמית והיופי העליון, התגלמות התבונה העולמית – הלוגוס. בימי הביניים הקוסמיזם העתיק מפנה מקום לתיאוצנטריזם, אבל תקופת הרנסנס מחיה גם את תפיסת העולם הקוסמית בדמות ייצוג על אחדות שני העולמות – המיקרוקוסמוס – עולם האדם והמקרוקוסמוס – היקום. בעידן החדש מתפתח בסערה הקוסמיזם המכני, המבוסס על התגליות המדעיות היסודיות של קופרניקוס, גלילאו, ברונו, ניוטון ועל ההכללות הנטורפילוסופיות של דקארט, פונטנל, לפלס, לייבניץ, קאנט, הגל ואחרים.
עידן חדש בהתפתחות הקוסמיזם פתח הקוסמיזם הרוסי, שבו מבחינים בשני זרמים עיקריים – הדתי-פילוסופי והמדעי-טבעי. הקוסמיזם הדתי, המיוצג בשמותיהם של פילוסופים רוסים מצוינים כמו ו. סולוביוב, נ. פיודורוב, ס. בולגקוב ואחרים, מתבסס על הרעיון האורתודוקסי של ״האלהת״ הקוסמוס, כלומר מעבר תחת השפעת אנרגיות הלוגוס האלוהי של ההתפרצות הקוסמית הבלתי-מנוהלת והאדישה לאדם למצב של מלאות באהבה ובחסד. בהתאם להשקפות אלה ביצוע חטא-הקדמון על ידי האדם עיוות גם את התפתחות הקוסמוס, והעניק לסדר הקוסמי מבנה מכני, שבעקבות כך האדם, שגורש מגן-עדן, נידון לחיות בעולם לא-מסודר, אכזרי, מלא ברע. כדי להחזיר את האדם ואת הקוסמוס המקיף אותו לאלוהים, לתת לו דוגמה של כפרת החטא, נשלח לאדמה ישו. אך לא קבלה פסיבית של קורבן ישו, כי אם רק עבודה קבועה על שינוי הקוסמוס ושל עצמו, יכולה לתרום להאלהת הקוסמוס, ליצירת הרמוניה עולמית, להומאניזציה של העולם הארצי, למילויו באהבה והסכמה.
למרות המיסטיקה, האוטופיות והפנטסטיות של ייצוגים רבים של הקוסמיזם הדתי הרוסי, שדוגמה להם היא הרעיון של נ. פיודורוב על האפשרות של תקומת המתים לחיים ארציים מדור לדור בדרך טבעית, לאופטימיות הקוסמית של הכיוון הזה של המחשבה הפילוסופית יש גם גרעין רציונלי. הוא טמון בביסוס היכולת של האדם להפוך ליוצר העולם, לשנות ולשפר גם את העולם המקיף וגם את עצמו על עקרונות האנושיות, האהבה, שיתוף הפעולה ומימוש המשימה הקוסמית של האדם. במובן זה הקוסמיזם הדתי הרוסי מגיע לפסגתו בפילוסופיית היצירתיות של נ. ברדיאייב.
הצד האוטופי של השקפות אלה בצירוף הרעיונות המרקסיסטיים של הפקעת המפקיעים, המהפכה המטהרת-כול והדיקטטורה של הפרולטריון הוגשם למציאות על ידי הקומוניזם הרוסי, הפך לאחת מאבני הפינה של האידיאולוגיה האתאיסטית-דתית שלו. זה הביא השלכות איומות. אבל החלום האנושי-כללי הגדול על שיפור עצמי של האדם ושל כל סדר-העולם לא יכול מזה להיות מוכתם. המשמעות של הקוסמיזם הרוסי בכך, שנציגיו לא רק ביטאו את החלום הזה בדמות של משימה-על החשובה ביותר והמשמעות של הקיום האנושי, כי אם גם ציינו דרכים מסוימות להעלאת התפקיד הקוסמי של האדם, למימוש המשימה-העל הזו, כשהם מחברים את הרעיון של השיפור העצמי עם הרעיון של שיפור סדר-העולם.
תפקיד מיוחד בשיפור הידע המדעי על האפשרויות הקוסמיות של האדם שיחק הקוסמיזם הרוסי המדעי-טבעי, שנציגיו הבולטים ביותר היו ק. ציולקובסקי, ו. ורנאדסקי, א. צ'יז'בסקי ונ. חולודני. בהיותם מודרכים על ידי הרעיון המשותף לקוסמיסטים הרוסים על אי-השלמות של ההוויה הארצית ועל הכורח לשפרה בדרך של פיתוח אמצעים קונקרטיים של השפעת התהליכים הקוסמיים על כדור הארץ, ק. ציולקובסקי מפתח מודלים של טכניקת הטילים (שנועדו לא רק להפקת משאבים מהקוסמוס, כי אם גם להפצת התבונה ביקום), ו. ורנאדסקי יוצר את התורה על הביוספירה והפיכתה לנואוספירה (שבה הארגון התבוני של כל המרחב שסביב-כדור-הארץ יהפוך ליסוד של אינטראקציה הרמונית של האדם והטבע), א. צ'יז'בסקי חוקר את השפעת התהליכים הקוסמיים על ההיסטוריה של האנושות ועל בריאות האדם.
האבולוציוניזם הקוסמי מייצג שילוב עמוק של קוסמיזם ואבולוציוניזם. כמובן, המילה עצמה ״קוסמי״ מנוצלת על ידינו לא במובן המיסטי, כי אם במובן השאול – כביטוי של השאיפה של האדם לארגון מחדש של העולם לפי מידות אנושיות, לסידור מחדש של הקוסמוס הנגיש. האדם עצמו הוא אבולוציה, המהווה-אנושות את הקוסמוס.
}}

==== האבולוציוניזם הקוסמי והפרשנות הגיאוצנטרית של האבולוציוניזם ====
{{רן|1=
אז, האבולוציוניזם הקוסמי הוא, קודם כל, גישה פילוסופית-תפיסתית-עולמית, המכוונת את הידע המדעי לחיפוש חוקיות כללית של האבולוציה של התהליכים הקוסמיים המגוונים ביותר, כולל כדור הארץ כמושא קוסמי ואת האדם כלא רק יצור ארצי, כי אם גם גורם של האבולוציה הקוסמית. עוד, האבולוציוניזם הקוסמי הוא קוסמיזם לא-גיאוצנטרי, כלומר תפיסת עולם קוסמית כזו, הבוחנת את האבולוציה של הידע האנושי ו
הפרקטיקה תחת זוית הראייה של היציאה מעבר לגבולות המוגבלות הארצית, הגיאוצנטרית, מגן על האפשרויות הקוסמיות של האנושות המתפתחת.
בעניין זה אופייניות מאוד הניסיונות להעמיד מול האבולוציוניזם הקוסמי את הווריאנטה הגיאוצנטרית של האבולוציוניזם הפלנטרי. האבולוציוניזם הפלנטרי, כלומר הכוונת הידע לזיהוי האבולוציה של כוכב הלכת כדור הארץ, מקבל את התפתחותו המקיפה רק מתוך עמדות של בחינת כדור הארץ כחלקיק של הקוסמוס, שתהליכיו האבולוציוניים מייצגים וריאנטה, אמנם מיוחדת, ייחודית בדרכה, אך וריאנטה של האבולוציה הקוסמית. הווריאנטה הגיאוצנטרית של האבולוציוניזם הפלנטרי, ראשית, מצמצמת את האבולוציה הקוסמית של האנושות, לכל היותר, לכיבוש המרחב שסביב-כדור-הארץ, ושנית, מציגה אותה ״בצלם ובדמות״ של האבולוציה הארצית.
כך, מחבר התקציר ״ייחודיות האבולוציה הפלנטרית״ (בספר: קונספציות של מדעי הטבע המודרניים. התקצירים הטובים ביותר – רוסטוב-על-דון: פניקס, 2002 – 352 עמ', עמ' 169-170) רואה את אחת המשמעויות המתודולוגיות החשובות ביותר של האבולוציוניזם הפלנטרי בכך, שהוא, בהשגת ידע חדש ובשיטתו, עוזר להתגבר על סטריאוטיפים שהתקבעו בהבנת המציאות. ״אחד מהסטריאוטיפים כאלה, – הוא סבור, – הוא הייצוג של האדם כמדרגה העליונה של האבולוציה הארצית, הניחן ביכולת של שיפור עצמי והתפשטות בלתי-מוגבלים, גם במרחב וגם בזמן. הציוויליזציה האנושית כאנתרופוספירה היא אחת מתכונות החומר הפלנטרי. שלביותה ההיסטורית מותנית בסופיות הקיום של כל מערכת חומרית, כלומר לתכונה הזו יש אזור מקומי של מרחב-זמן, הייחודי רק לה. הפנטזיות על היכולת של האדם להשתלט על עולמות קוסמיים אחרים… אין להן דבר משותף עם המציאות. מרחב הקוסמוס הקרוב – הנה אותו קטע מקומי של היקום, שהאדם מסוגל
להשתלט עליו ולקולוניזציה״.
בקריאה המחושבת למדי הזו להגביל את האבולוציה של האנושות לגבולות כדור הארץ והמרחב שסביב-כדור-הארץ בולט ביותר האבולוציוניזם הגיאוצנטרי כחלופה לאבולוציוניזם הקוסמי, כתוכנית של אבולוציוניזם לא-קוסמי ואף אנטי-קוסמי. תוכנית כזו מבוססת על קיבוע ואקסטרפולציה ישירה של הנסיבות, שנתקל בהן המדע בסוף המאה ה-20 – תחילת המאה ה-21. היציאה לחלל וההשתלטות ההולכת ומתחזקת על המרחב הקוסמי שסביב-כדור-הארץ הראו יחד עם זאת את הקשיים העצומים של השתלטות על קוסמוס מרוחק יותר אפילו בגבולות מערכת השמש. הגידול המעריכי של ההוצאות על השתלטות אפילו על החלל הקרוב ואי-ההחזר שלהם בפרספקטיבה הנראית דורשים הקרבה מסוימת מהחברות של המדינות המפותחות ביותר, נכונותן
״לקרוע״ מהבטחת רווחתן אמצעים משמעותיים מאוד ולהעצים בכל דרך את שיתוף הפעולה הבינלאומי בסיכויים מעורפלים מאוד לקבל איזושהי תועלת מוחשית מהמאמצים האלה. כתוצאה כבה האופוריה, שבה בשנות ה-60-70 ואף ה-80 ליוו את הטיסות לחלל, כשנראה היה, שהאדם יוכל באותה קלות להשתלט על כל מרחבי החלל, כמו שהצליח להתגבר על ״החיבוק״ הגרוויטציוני של אמא-אדמה. בנוסף, נעלם הצורך במירוץ שאפתני על השתלטות על החלל, שבמידה מסוימת הצדיק את עצמו כחלק ממירוץ החימוש במאבק על הישרדות בין מבני הגיוס של המערב והמזרח, ארה״ב ובריה״מ.
נבלמה בעקבות קשיים אובייקטיביים גם ההשתלטות לא רק על המקרוקוסמוס, כי אם גם על המיקרוקוסמוס, ועל התהליכים האבולוציוניים, המתנהלים על כוכב הלכת שלנו. כל השיהוי והפסקות בשלבי העלייה בהתפתחות הרצופה של הידע גורמים למצבי משבר בהבטחה התפיסתית-עולמית של המדע וכתוצאה, להתפרצויות של פסימיות, ספקנות ואגנוסטיות ביחס לאפשרויות הידע וליכולת של הציוויליזציה האנושית לפרוץ מעבר לגבולות
של גבולות בלתי-ניתנים-לחצייה אי-אילו.
החשיבה הגיאוצנטרית, כולל בתחום המתודולוגיה של האבולוציוניזם הפלנטרי, תמיד, בסופו של דבר, נתקלת בייצוג על קיומם של גבולות בלתי-ניתנים-לחצייה, הקשורים במוגבלות העקרונית של צורות הידע והפרקטיקה הגיאוצנטריות. זה מזכיר את האפוריה המפורסמת של זנון על אכילס והצב: אכילס הנע במהירות לעולם לא ישיג את הצב הזוחל לאט, אם מסלול התנועה של הצב נחשב כמגבלה בלתי-ניתנת-לחצייה לתנועת אכילס. אך ברגע שאנחנו מרשים לעצמנו את האפשרות של אופי שונה איכותית של תנועה, שנפתחת מעבר לעמדת הצב, אכילס מתקדם בחופשיות הלאה, והצב נשאר הרחק מאחור, תוך כדי המשך, בכל זאת, לשמש אידיאל של החשיבה ״הצבוצנטרית״.
הנה גם בהצגה המכילה למדי שנבחנה על ידינו לעיל של הווריאנטה הגיאוצנטרית של האבולוציוניזם הפלנטרי יש לשים לב לעמדות הבאות שהמחבר מגן עליהן:
האבולוציוניזם הקוסמי כמערכת חשיבה, המועמידה עקרונית את עצמה מול הגיאוצנטריזם, שואף לבסס אנטיתזות על כל העמדות שנוסחו לעיל. ראשית, האדם הוא דווקא המדרגה העליונה של האבולוציה הארצית והמדרגה העליונה או אחת מהמדרגות העליונות של האבולוציה הקוסמית. האדם הוא כוח קוסמי עוצמתי, המסוגל לשנות את כדור הארץ כגוף קוסמי ולסדר אותו מחדש בדרך אנושית, שלא לדבר על שאיפתו של האדם לחלל במטרה לשנותו לפי חוקי האנושיות. בזאת טמונה אחת המטרות החשובות ביותר של ציוויליזציה מפותחת מאוד, בעוד שציוויליזציה מפותחת פחות נאלצת להיסגר באבולוציה פלנטרית. שנית, דווקא היכולת לשיפור עצמי בלתי-מוגבל היא התנאי המוקדם החשוב ביותר הן של האבולוציה הפלנטרית והן של האבולוציה הקוסמית של האנושות. כמובן, מגבלות יש, אבל הן מוחלטות רק במסגרת רמה מסוימת של התפתחות היסטורית, והאבסולוטציה שלהן אינה משמעה דבר אחר מאשר שלילת אילו-שהם סיכויים של התפתחות כזו, מה שעומד מול העובדות של ההתפתחות הפרוגרסיבית של האנושות מימי קדם ועד ימינו. שלישית, האדם הוכיח את יכולתו להתפשטות כמעט בלתי-מוגבלת במרחב-זמן לפחות כבר בכך, שבימי קדם של ההיסטוריה שלו התיישב על פני כל הכוכב, ובכך נתן את הבסיס לאבולוציה הפלנטרית של האנושות. ספק אם לאנשים הפרימיטיביים היה קל יותר לנוע לאזורי כדור הארץ, תוך סבל מקור, רעב וחסרים מגוונים, מאשר לאנשים המודרניים, היוצרים מודלים חדשים יותר ויותר של טכניקה חדשנית, לבצע תנועות חדשות וחדשות בחלל הקוסמי בחיפוש אחר משאבים ותגליות. רביעית, המדע כבר הוכיח את היכולת של האדם לצאת מעבר לגבולות החומר הפלנטרי, שממנו הוא עצמו בנוי, לפחות כבר בכך, שחדר בידיעתו אל המיקרו- והמגה-עולם, העולמות הלא-גיאוצנטריים, המסודרים בצורה שונה לחלוטין מגופו של האדם הנתון למוות. חמישית, אין שום הוכחה לבלתי-נמנעות הקטלנית של כליונה של האנושות. בלתי-נמנעות כזו דווקא נוצרת בעקבות מיצוי המשאבים של הכוכב הקטן שלנו במקרה, שהאבולוציה הפלנטרית של האנושות לא תצליח ליצור תנאים מוקדמים לאבולוציה הקוסמית שלה. השלבים ההיסטוריים של התפתחות האנושות דווקא מראים את הרחבת היכולת של האדם להתגבר על הגבולות, המותנים במוגבלות הגופנית שלו.
למשל, בהתקדם מהשימוש בכוח הסוסים והשוורים, אחר כך – קיטור, בנזין, חשמל, ולבסוף – לשימוש בעוצמת האטום המפוצל, מנועי סילון ומנועי טילים. שישית, אין שום אזור מקומי סגור של מרחב-זמן, שנקבע מראש להתפשטות הציוויליזציה הפלנטרית. הרחבת אזור ההתפשטות תלויה בעוצמת המנועים, בציוד הטכני ובהבטחת המשאבים של התנועות, והגורמים האלה משתפרים עם הזמן. ולבסוף, שביעית, האדם כבר החל לממש את ״הפנטזיה חסרת-הבסיס״ הוותיקה שלו – את החלום על השתלטות על עולמות קוסמיים אחרים. הקשיים של השתלטות כזו גדולים מאוד, וצריך ללמוד אותם. אבל אין שום יסוד לחשוב אותם לבלתי-ניתנים-לחצייה לחלוטין. אנשים התגברו כבר באבולוציה שלהם על כל כך הרבה קשיים שהיו בעבר בלתי-ניתנים-לחצייה, שכמעט ואין טעם לאדם המודרני להכריז על כל קושי חדש כעל בלתי-ניתן-לחצייה. קשיים בלתי-ניתנים-לחצייה נוצרים בכל שלב של התגברות על קשיים שהיו בעבר בלתי-ניתנים-לחצייה. בהתאם לכך ניתן לראות באבולוציוניזם הקוסמי מתודולוגיה של התגברות על הקשיים ״הבלתי-ניתנים-לחצייה״ ופתרון הבעיות ״הבלתי-פתירות״ של ההווה. כי האבולוציוניזם הקוסמי מבטא פעילות גיוס גבוהה של התבונה האנושית, המכוונת לידיעה ולהשתלטות על העולמות הקוסמיים ״המעבר לגבולות״ ורמות ההתפתחות ההומניסטית של הציוויליזציה האנושית.
}}

==== הזיקה ההדדית של האבולוציוניזם הקוסמי, הגלובלי והאוניברסאלי ====
{{רן|
האבולוציוניזם הקוסמי כקונספציה פילוסופית-תפיסתית-עולמית נמצא בקשר בלתי-נפרד עם הקונספציות של האבולוציוניזם הגלובלי והאוניברסאלי. האבולוציוניזם הגלובלי יכול להיקרא גם אבולוציוניזם מטא-גלקטי. הוא מתבסס על עובדות האבולוציה של כל העולם הנצפה על ידי האדם במסגרת היקום שלנו – המטא-גלקסיה. ההיווצרות של המטא-גלקסיה באמצעות המפץ הגדול מתוך מצב סינגולרי מיוחד, ההתפשטות שלה, היווצרות מבנים חומריים שונים – חלקיקים יסודיים, אטומים, מולקולות, צבירי גלקסיות, כוכבים, כוכבי לכת, מערכת השמש, כדור הארץ, הביוספירה, האנושות – מייצגת מנקודת המבט של האבולוציוניזם הגלובלי תהליך אבולוציוני אחיד, הכולל בתוכו שורה שלמה של תהליכים אבולוציוניים מובדלים יחסית, אך קשורים זה בזה. לכל התהליך האבולוציוני הגלובלי בכללותו אופייני הברירה הטבעית, שמירת המבנים התפקודיים היעילים ביותר, דחיית מבנים וצורות בלתי-תחרותיים. התהליך האבולוציוני הגלובלי משפיע על התהליכים האבולוציוניים המקומיים, המתנהלים באזורים המקומיים המגוונים ביותר של המטא-גלקסיה. זה מתבטא, בפרט, בעקרון האנתרופי כביכול, שלפיו הקבועים הפיזיקליים ותכונות המטא-גלקסיה שלנו הם כאלה, שאילו היו מעט שונים, האדם על כדור הארץ פשוט לא היה יכול להיווצר. האחדות של האבולוציה ההיסטורית של היקום שלנו, הביוספירה והאדם, המתבטאת בעקרון האנתרופי, מאפשרת לאבולוציוניזם הגלובלי להפוך ליסוד מתודולוגי לזיהוי חוקיות חדשות וקשרים הדדיים של התהליכים האבולוציוניים הגלובליים והמקומיים.
האבולוציוניזם הקוסמי, הקולט לתוכו את התוכן הרציונלי של האבולוציוניזם הגלובלי והעקרון האנתרופי, יחד עם זאת עומד מול הפרשנות הגיאוצנטרית שלהם. היקום אינו מסודר ״בצלם ובדמות״ של כדור הארץ שלנו, הוא כולל מגוון בלתי-נדלה של עולמות קוסמיים. העקרון האנתרופי פועל רק בשכבה הגיאוצנטרית של החומר של המטא-גלקסיה, המקבילה ליכולת התפיסה האנושית של התופעות שהתגבשה בתנאי כדור הארץ.
ההכללה של האבולוציוניזם הגלובלי והעברת מסקנותיו היסודיות מתיאור היקום שלנו – המטא-גלקסיה – אל היקום כאוניברזום, כשלמות, הכוללת בתוכה את כל מה שקיים, את כל העולמות הלא-גיאוצנטריים האפשריים, יוצרת יסודות לקונספציה של האבולוציוניזם האוניברסאלי, שיש לה משמעות קוגניטיבית, הוריסטית ומתודולוגית עצומה. הרעיון הראשי של האבולוציוניזם האוניברסאלי טמון במודעות לאוניברסאליות, לכלליות של האבולוציה ובהתאם, בפיתוח ייצוגים על אבולוציה של היקום כשלמות (אוניברזום) על בסיס העלאת לכלליות את אותן החוקיות הכלליות, המתחקות בתהליכים האבולוציוניים ההטרוגניים ביותר של הטבע החי והדומם, החברה והאדם.
ההבדל של האבולוציוניזם האוניברסאלי מהאבולוציוניזם הגלובלי טמון בכך, שאם במסגרת האבולוציוניזם הגלובלי מדענים מנסים לשחזר את האבולוציה בעולם הנצפה, הנחקר, שהפך למושא מחקרים מדעיים, עליו אנחנו מקבלים מידע מסוים, הרי שברמת האבולוציוניזם האוניברסאלי נעשה ניסיון לתאר את האבולוציה בכל העולם חסר-הגבולות, האינסופי, הבלתי-נדלה איכותית – האוניברזום. בצד זאת האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא תורה פילוסופית, מכוונת-עולם, על כלליות האבולוציה ועל אי-האפשרות של אילו-שהם שינויים
בדרך חוץ-אבולוציונית, נסית.
את המשימה, שא. קאנט בתחילת המאה ה-19 ראה כבלתי-מושגת לחלוטין, – ידיעת עולמות שמימיים, בלתי-נתפסים, מנסים היום לפתור, עם חלק גדול למדי של התניה, כמובן, דרך אוניברסאליזציה של העקרונות ומנגנוני האבולוציה, הפועלים בתהליכים האבולוציוניים המקומיים של העולם המוגבל הגיאוצנטרית הנגלה לפנינו בתצפיות, בתפיסות, במדידות ובהכללות תיאורטיות – אותו עולם, הנדע מכוכב הארץ הקטן שלנו – ומוגבל לא רק במאפייני התנועה של החומר הטבועים בו, כי אם גם ביכולת הידיעה המאורגנת בדרך-ארצית שלנו. האבולוציוניזם ניצב כטלסקופ תיאורטי עוצמתי
שמאפשר לידיעה האנושית לגלות את התכונות המהותיות ביותר של עולמות אחרים, בלתי-נתפסים, של האוניברזום בכללותו. כמובן, ״התמונה״ שאנחנו מקבלים ב״תפיסה״ התיאורטית של העולמות האלה יוצאת מעורפלת מאוד, עם תערובת משמעותית של מאפיינים, היוצאים מהמבנה של דרך התפיסה שלנו. אך המשמעות של האבולוציוניזם האוניברסאלי כניסיון לפרוץ מעבר לגבולות היכולת האנושית המוגבלת מטבעה של ידיעה היא עצומה. עצומה וגם ביחס התפיסתי-עולמי, וגם במתודולוגי, ואף בפסיכולוגי, מכיוון שהאוניברסאליזם של החשיבה המדעית והמדעית-פילוסופית מאפשר לבנות עד לרמה הגבוהה ביותר את התמונה המדעית של העולם, לפתח את אותם העקרונות והאידיאלים של הידיעה, שבמסגרתם במצב הידיעה הנתון ״מוארת״ המציאות האובייקטיבית ואשר מאפשרים לתאם את ההבנה של קטעי המציאות, הנחקרים ברמות המגוונות ביותר של המדע הקונקרטי. בלעדי זה המדע פשוט יתפורר שוב להמון ״רסיסים״ ספציפיים, לניסויים אקראיים, להיפותזות לא-מעובדות, להסברים לא-קשורים, והמדענים יעבדו בניתוק מוחלט ממדענים אחרים, מה שבמידה מסוימת גם קורה במדע הלא-קלאסי וה״פוסט-לא-קלאסי״
.
אוניברסאליזם טבוע בכל תמונת עולם בכלל, הוא התכונה הבלתי-נפרדת שלה, האטריבוט שלה. לתמונת העולם העתיקה היה טבוע האוניברסאליזם הגיאוצנטרי ובאותו זמן הקוסמיזם הגיאוצנטרי. תמונת העולם של ימי הביניים, בהיותה עקרונית לא-מדעית, התייחדה בתיאולוגיזם אוניברסאלי ובאנטי-קוסמיזם תיאולוגי. דווקא זה דחף את ההנהגה של החברה של ימי הביניים, שבה הכנסייה שיחקה את תפקיד ההתחלה המאחדת, לרדוף אחרי המדענים (ולא ההבדלים בין הסכמה האריסטוטלית-תלמית והסכמה הקופרניקית של תנועות גרמי השמיים). התמונה המדעית של העולם של העידן החדש ייצגה מכאניציזם אוניברסאלי. התמונה המדעית של העולם, שהתגבשה במאה ה-20, הייתה ונשארה קוונטית-רלטיביסטית, כלומר אופיינית לה אוניברסאליזציה של הייצוגים הקוונטיים-מכאניים על המיקרועולם והייצוגים הרלטיביסטיים על המגה-עולם, היוצאים מהתורה היחסותית הכללית. האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא כיוון של אוניברסאליזציה של ייצוגים על האבולוציה, הופעתו כבר כשלעצמה מעידה על התגבשות של תמונת עולם מדעית חדשה ושל תפיסת עולם מדעית חדשה, המייצגת חיבור של אוניברסאליזם ואבולוציוניזם. לנגד עינינו מתרחשת התהוות של תמונת עולם אבולוציונית עקבית.
היא שוב, כמו בעידנים הקודמים של ההיווצרות וההתפתחות של תמונות עולם, כוללת בתוכה את ההישגים החשובים ביותר של התמונות הקודמות. היא גיאוצנטרית בדרכה, מכיוון שהיא מאברסאלית את הייצוגים על האבולוציה, שהושגו, בעיקר, מתוך הצטברות הידע על האבולוציה הארצית. היא רואה באבולוציה מעין בורא של היקום, רק לא אנתרופומורפי, לא על-טבעי, כי אם קוסמי, טבעי. היא קשורה בשאיפה לזהות את המנגנון האוניברסאלי של האבולוציה ומכירה כבלתי-מערערים את ההישגים של האוניברסאליזם המכאניסטי בתחום האינטראקציות המכאניות בין הגופים המקרוסקופיים,
העמדות על אינסופיות החומר וריבוי העולמות. היא נשענת על הייצוגים הקוונטיים-מכאניים והמרחביים-זמניים בשחזור האבולוציה של המטא-גלקסיה ובניסיונות יצירת ייצוגים על עולמות חוץ-מטא-גלקטיים. הסינרגטיקה של היום משחזרת ייצוגים על ההיווצרות של סדר מתוך הכאוס, שהיו כלולים בצורה פרימיטיבית כמעט בכל הדוקטרינות הקריאיוניסטיות של הדתות המסורתיות המגוונות ביותר. באמת, שום דבר בידיעה אינו הולך לאיבוד, אינו נדחה לחלוטין; חוק שימור ההישגים של הידיעה אוניברסאלי לאבולוציה של המדע כמו חוק שימור האנרגיה לאבולוציה של החומר. והרי עוד מאשימים את המדע בכך, שמחר הוא מפריך את מה שהוא מאשר היום! מפריך בפרטים, כדי לתקן ולהעמיק בכללות. המשכיות הידע היא מקרה פרטי של המשכיות האבולוציה.
האבולוציוניזם האוניברסאלי המודרני שומר בתוכו בצורה בלתי-מזוהה אלמנטים של תפיסת עולם גיאוצנטרית, אנתרופומורפית, שניתן לזהותם רק ברמה חדשה של התפתחות תפיסת העולם הקוסמית. כל צעד חדש בזיהוי התוכן הגיאוצנטרי של האבולוציוניזם האוניברסאלי יתרום להתפתחותו בכיוון התוכן הלא-גיאוצנטרי, הקוסמי, של מודל המציאות הקוסמית, המקביל יותר למציאות עצמה, המשקף ביתר פירוט ובפחות עיוותים את מאפייניה. תמונת העולם היא בכלל לא יותר מאשר ״דיוקן״ של המציאות הקוסמית, הנוצר בצבעים אנושיים
ועל פני ״בד״ המסודר בדרך-ארצית. בהתאם לכך יש להבין את יחסי הגומלין של האבולוציוניזם האוניברסאלי והקוסמי, את תפקידם בפיתוח תמונת העולם האבולוציוניסטית.
האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא חיבור של אוניברסאליזם ואבולוציוניזם, הוא תוצאה של אוניברסאליזציה של התוכן האבולוציוני של המדע. האבולוציוניזם הקוסמי מייצג חיבור של
אבולוציוניזם וקוסמיזם, הוא תוצאה של קוסמיזציה של הידע והציוויליזציה האנושית, צורה של התגברות על הגיאוצנטריזם ופיתוח של אוניברסאליזם לא-גיאוצנטרי במתודולוגיה של הידיעה המדעית, בבסיס התפיסתי-המתודולוגי שלה (במילים אחרות, במבנה הגיוס). כל זה קובע מראש גם את הזהות וגם את ההבדל של האבולוציוניזם הקוסמי והאוניברסאלי. האבולוציוניזם הקוסמי אוניברסאלי מנקודת המבט של הכרת האוניברסאליות של האבולוציה, יצירת היסודות ופיתוח התורה הכללית של האבולוציה. אבל האבולוציוניזם הקוסמי מכוון לזיהוי המוגבלות הגיאוצנטרית של הצורה המודרנית של האבולוציוניזם האוניברסאלי, כמו גם של כל צורות האוניברסאליזציה של מנגנוני ההפיכות האבולוציוניות.
הבדל אחר, משמעותי עוד יותר, של האבולוציוניזם הקוסמי מהוריאנטה המודרנית של האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא השאיפה המודעת של האבולוציוניזם הקוסמי לשחזר ולזהות חוקיות כלל-קוסמיות של הפיכת הכאוס לסדר ואת המנגנונים המקבילים של סידור, וכן את התפקיד והמבנה הפנימי של אותם המבנים, שהופכים בתנאים מסוימים למקורות של סידור ומעבר מארגון עצמי לארגון שיטתי, לשחזור ולהפצה של סדר כזה או אחר.
נזכיר, שעצם מקורו של המושג ״קוסמוס״ קשור במושג הסידור, הבנייה ויצירת חלופה למושג הכאוס. האבולוציוניזם האוניברסאלי המודרני, כמו גם הקוסמי, נושא בתוכו רעיונות חדשים, הנוגעים ליצירת סדר קוסמי, מקים גשרים בין התורה הסינתטית של האבולוציה בביולוגיה, ההיסטוריה של המטא-גלקסיה בקוסמולוגיה, ההיסטוריה של כדור הארץ בגיאולוגיה, ההיסטוריה של מדעי הטבע והטכניקה, וגם של הסינרגטיקה, המתבססת על הקריאה המודרנית של התרמודינמיקה, תהליכי הארגון העצמי הפיזיקו-כימיים והתיאור המתמטי שלהם.
של האבולוציוניזם האוניברסאלי, הנטייה הטמונה בו לרדוקציוניזם, כלומר לניסיונות להסביר את האבולוציה החברתית בביולוגית, את הביולוגית לצמצם לכימית, את הכימית – לפיזיקלית וכו'.
בעניין זה האבולוציוניזם הקוסמי אינו פחות אוניברסאלי מהאוניברסאלי בהוריאנטה הזו, שנדונה ומועלית כעת כפרדיגמה מדעית חדשה. האחרון מתפתח בבידוד ממדעי הרוח, החברה, מחקר הצורה הגבוהה ביותר של האבולוציה – ההיסטוריה של האנושות. ההיסטוריזם המדעי-טבעי, שהתגלם באבולוציוניזם הסינרגטי, טוען להסבר טוב יותר של ההיסטוריה, ממה שמתפתח בדיסציפלינות ההיסטוריות עצמן ובפילוסופיה של ההיסטוריה. ואף שהגישה הסינרגטית מאפשרת להכניס כמה אלמנטים יקרי-ערך למערכת הייצוגים על האבולוציה ההיסטורית, התהליך ההפוך, כלומר השימוש בייצוגים מטא-היסטוריים על אבולוציה של קהילות אנושיות להסבר התהליכים האבולוציוניים בטבע החי והדומם, יכול לתת הרבה יותר להתפתחות הייצוגים המדעיים-טבעיים על האבולוציה. יותר מכיוון, שבצורה המפותחת יותר של האבולוציה, בצורה החברתית-היסטורית, מוצגים בצורה הבולטת ביותר, התבלטת, השיטתית, ההיבטים החשובים ביותר של האבולוציה האוניברסאלית, כמו קידמה, תחרות, חדשנות, ארגון, ניהול, דומיננטיות, שיטתיות, השתקפות, מידע, גיוס וכו'. נחוצה רפורמה של האבולוציוניזם האוניברסאלי, שבה האבולוציוניזם הקוסמי, הביולוגי והחברתי-היסטורי ייכללו במערכת האבולוציוניזם האוניברסאלי כתתי-מערכות שלו.
האבולוציוניזם האוניברסאלי בצורה, שבה הוא מוצג בספר הנוכחי, מייחס חשיבות מיוחדת לגורם הגיוס, שבו הוא רואה את הכוח המניע של ההפיכות האבולוציוניות, ההכרחי להפיכת השינויים הכאוטיים להתפתחות פרוגרסיבית. ההפיכות האקראיות של תהליכים כאוטיים למסודרים לא
יכולות, מנקודת המבט של הגישה האבולוציונית-הגיוסית, להוליד זרימה שיטתית של אבולוציה מכוונת, כל עוד לא ייווצרו תנאים להיווצרות המונית של מבני גיוס, המסוגלים לייצר סדר וליצור תחרות מתוחה בין הסוגים השונים של הסדר. וזה משמעו, שלא רק הגורם השלילי של דחיית על ידי ברירה טבעית של מבנים לא-קיימים מתוך המועמדים האקראיים לקיום, כי אם גם הגורם החיובי של גיוס כל סוגי המשאבים לסידור מחדש של הארגון הוא מכריע ביצירת נטייה יציבה להתפתחות פרוגרסיבית. שינויים אקראיים ותהליכים סטוכסטיים מסוגלים רק להכין ולפרות את הקרקע להיווצרות ושיפור של מבני גיוס, שעל הקרקע הזו הופכים למנגנון המוביל של האבולוציה הקוסמית.
ההערכה החסרה של גורם הגיוס מובילה למתיחות רבות בהסבר התהליכים האבולוציוניים, עושה לבלתי-משכנעים שורה שלמה של עמדות של האבולוציוניזם המדעי-טבעי הטוען לאוניברסאליות. כמות גדולה של אקראיות רק אז יוצרת הגדרה איכותית לא-אקראית, כאשר מאחורי ההצטברות הזו של אקראיות עומדות נטייה, תוכנית, אלגוריתם, חוקיות, מנגנון, המותנים בתפקוד של מבני גיוס. בלעדיהם האקראיות עיוורת, והאבולוציה לא-פרודוקטיבית.
האבולוציוניזם הקוסמי הוא תורה על הופעת הקוסמוס מתוך הכאוס על בסיס תפקוד מתמיד של מבני גיוס. הסדר בלתי-אפשרי בלי הכאוס, כמו הכאוס בלי הסדר. לכן אוניברסאליים, נוכחים-בכל, חדירים-לכל, מנקודת המבט של האבולוציוניזם הקוסמי, יכולים להיחשב רק הראשית הכללית האטריבוטיבית של ההוויה: החומר בכל המגוון הבלתי-נדלה של צורותיו, התנועה, האבולוציה, האינטראקציה של סדר וכאוס. באשר למרחב ולזמן, הם מייצגים צורות של סדר התנועה במערכת קוסמית מסוימת – למטא-גלקסיה, ואין שום יסוד לייחס להם אוניברסאליות. במערכות קוסמיות אחרות אפשריות צורות מרחביות-זמניות אחרות, או אפילו צורות אחרות בכלל של סידור התנועה, שאנחנו אפילו לא יכולים לדמיין לעצמנו. צורות הסדר הן תולדה של האבולוציה הקונקרטית של מערכת גלובלית קונקרטית ויכולות להיחשב במסגרת האבולוציוניזם הגלובלי, ולא האוניברסאלי. לכן הייצוג של המטריאליזם הדיאלקטי על המרחב והזמן כצורות כלליות של תנועת החומר אינו אלא תוצאה של אוניברסאליזציה גיאוצנטרית של צורות גלובליות.
את אותו הדבר ניתן לומר גם על הארגון העצמי, שהאבולוציוניזם המדעי-טבעי במסגרת תורת הסינרגטיקה שואף לייחס לו את תפקיד היסוד של האבולוציוניזם האוניברסאלי. מנקודת המבט של האבולוציוניזם הקוסמי צודקים אותם החוקרים, המציינים ש״ארגון עצמי הוא תנאי הכרחי, אך לא מספיק לאבולוציה, כי האחרונה מתאפיינת גם בהמשכיות וכיווניות, ולכן יצירת תורה אוניברסאלית של ארגון עצמי אינה משמעה עדיין יצירת קונספציה של אבולוציוניזם אוניברסאלי״ (קונספציות של מדעי הטבע המודרניים. התקצירים הטובים ביותר – רוסטוב-על-דון: פניקס, 2002 – 352 עמ', עמ' 288).
נציין בעניין זה, שמדעי הטבע בכללותם והסינרגטיקה בפרט אינם יכולים לטעון ליצירת תורה אוניברסאלית של ארגון עצמי, מכיוון שהרמה הגבוהה ביותר של ארגון עצמי נמצאת מחוץ לתחום המחקר של מדעי הטבע, בתחום יחסי החברה. וגם עצמה התורה הסינרגטית של ארגון עצמי בתחום הנגיש למחקר מדעי-טבעי רחוקה מאוניברסאליות ואף לא לגמרי ללא-דופי מבחינה מתודולוגית, מכיוון שהיא מנסה לייחס אוניברסאליות לתהליכי ארגון עצמי, הנובעים מסידור עצמי ספונטני של כאוס מוחלט. וכאוס כזה אינו קיים בשום מקום ומעולם לא היה. זהו מיתוס כמו הכאוס הקדמון בפואמה של הסיודוס ואותה הפשטה כמו הגוף השחור המוחלט. הכלליות,
האי-היבריות והאי-השמדות של האבולוציה, שהיא התנאי המוקדם הראשי של האבולוציוניזם האוניברסאלי, מניחה את יחסיות הכאוס ואת יחסיות של כל סדר. הכל הוא כאוס, והכל הוא סדר ביחס מסוים ובמידה מסוימת. לכן הטענות לאוניברסאליות של תורת הארגון העצמי, שנוצרה על בסיס חקר התהליכים האנטרופיים במערכות פתוחות, בקושי מוצדקות. זה לא ממעיט במעט את התרומה, שהכניס לתורת הארגון העצמי המדען הדגול של המאה ה-20 איליה פריגוז'ין עם עמיתיו, ואחריו מייסד הסינרגטיקה הרמן האקן. אבל לא-מבוססות הן גם הטענות של תורת ארגון עצמי מקומית כזו לתפקיד יסוד בבניית המערכת של האבולוציוניזם האוניברסאלי. הסינרגטיקה הכניסה תרומה משמעותית מאוד להתפתחות האבולוציוניזם המודרני. אבל היא אינה בכוחה להסביר את ההמשכיות והכיווניות של האבולוציה, כולל גם את הנוצרת בתהליך הארגון העצמי. אוניברסאליזציה מתודולוגית נכונה של כמה מההישגים החשובים ביותר של הסינרגטיקה אפשרית רק בהקשר פילוסופי-תפיסתי-עולמי רחב יותר של האבולוציוניזם הקוסמי. אבל לגלות את תוכן ההקשר הזה נוכל רק בחלקים הבאים של הספר הנוכחי.
כאן נציין, שהתפתחות האבולוציוניזם האוניברסאלי על כל חוסר-השלמות וההיפותטיות שלו היא אחד הכיוונים הפוריים ביותר של המחקרים. בו מתמזגים לתוך אחד תורות הקוסמוגנזה, הגיאוגנזה, הביוגנזה, האנתרופוגנזה, הסוציוגנזה, הסינרגטיקה, הקיברנטיקה, תורת המידע, התורה הכללית של המערכות, התורה המתמטית של קטסטרופות וביפורקות וכו'. ההיתוך הזה, שמוכן על ידי האבולוציה של מדעי הטבע ויציאתן של הדיסציפלינות המדעיות-טבעיות המבודדות בעבר לזירה המדעית-כללית, נחוץ מאוד לידיעה ההומניטרית ליצירת תורה הומניסטית חדשה על החברה, התרבות והאדם.
האבולוציוניזם המדעי-טבעי הטוען לאוניברסאליות, בצדק גמור מייחס אוניברסאליות למאפיינים כאלה של המציאות הטבעית, כמו שיטתיות, מבניות, השלשה הדרוויניסטית – שונות, תורשתיות, ברירה טבעית, וכן גם אדפטיביות של המערכות המתפתחות לסביבה החיצונית, קיומן של משוב חיובי ושלילי, נטייה לשיווי-משקל, נטייתן של מערכות לא-שוות-משקל לביפורקות וכו'. אבל האוניברסאליזם, המתבסס על האבולוציוניזם המדעי-טבעי, בעקרון אינו יכול להיות מלא ומקיף, ולכן להיחשב כאוניברסאליזם במלוא מובן המילה. הוא צריך להיתוסף ולהתוקן על ידי האבולוציוניזם ההומניטרי, המדעי-חברתי, שהתפתחותו מאפשרת לבסס העברה הפוכה של המאפיינים האבולוציוניים – מהחברה כצורת האבולוציה הגבוהה ביותר אל צורותיה הטבעיות, המאורגנות נמוך יותר. העברה כזו הייתה במשך זמן רב בלתי-אפשרית עקב אי-התפתחות של האבולוציוניזם ההומניטרי, דומיננטיות של האבולוציוניזם המדעי-טבעי עליו. האבולוציוניזם הקוסמי, המגלם בתוכו את האחדות של הידע המדעי-טבעי והמדעי-חברתי, מגיע לבניית תורה כללית של האבולוציה, שבמסגרתה מקבל תנופה חדשה האוניברסאליזם האבולוציוני. במובן זה המושגים של האבולוציוניזם הקוסמי והאוניברסאלי שלובים זה בזה הדוקות ובמסגרות מסוימות יכולים להיחשב זהים.
}}

==== האבולוציוניזם הקוסמי והרדוקציוניזם ====
{{רן|1=
עצם הרעיון של תורה כללית של האבולוציה יכול להיראות לאנשי המדע בהתחלה כבלתי-נכון בידיעה מראש, מכיוון שהם מזדהים עם הרעיון הזה עם רדוקציוניזם בלתי-מוגבל. רדוקציוניזם (מלטינית ״רדוקציה״ – הקטנה, צמצום, צמצום) – שיטה מדעית, הטמונה בהעברת חוקיות, שהתגלו על ידי מדעים מסוימים, לתחום החקר של מדעים אחרים. ידוע, שבאורגניזמים של יצורים חיים בכל הרמות של תפקודם פועלות הפיכות כימיות, הכפופות לחוקים הכימיים ונחקרות בשיטות הכימיה.
הרדוקציוניזם בביולוגיה לכן טמון בחקר החי דרך אינטראקציות כימיות ובהתאם בבחינת החיים כתחום פעולה של חוקיות כימית. אבל לא-מוצדק לצמצם את חקר החי לגילוי חוקיות כימית, אף שפיתוי כזה די לגיטימי עולה אצל כימאים רבים העוסקים בתחום הביולוגיה, ולפעמים גם אצל ביולוגים, שנשבו באפשרויות של הכימיה בהסבר תהליכים ביולוגיים. לא-מוצדק, קודם כל, מכיוון שלאבולוציה החיה יש חוקיות משלה, שאינן ניתנות-לצמצום לחוקיות כימית, שהאורגניזמים החיים נוצרו כתוצאה של זינוק באבולוציה, הרמת האבולוציה לרמה גבוהה יותר, למדרגה גבוהה יותר, שהם מאורגנים לאין-שיעור גבוה יותר מהתהליכים הכימיים, המתרחשים בהם. כל רדוקציוניזם בעקרון מוגבל עקב ההבדלים העקרוניים של רמות האבולוציה, ואילו למישהו היה עולה לראש להסביר את כל תנועת ההיסטוריה האנושית בחוקיות פיזיקו-אסטרונומית של החומר הקוסמי, בחוקיות של ביולוגיה או פסיכולוגיה, הרי שהשקפה פילוסופית כזו לא הייתה מייצגת יותר מאשר רדוקציוניזם לא-מוצדק, לא-ביקורתי, נאיבי, מורחב יתר-על-המידה ומואבסולוט. האבולוציוניזם הקוסמי, עם זאת, אינו טמון כלל בכך, לצמצם את החוקיות של התהליך ההיסטורי לחוקיות של פיזיקה, קוסמולוגיה, כימיה, ביולוגיה או פסיכולוגיה. להפך, רדוקציה כזו – התרחקות מאבולוציוניזם עקבי.
ההיסטוריה במסגרת האבולוציוניזם הקוסמי נחשבת כפעילות יוצרת-קוסמוס של האדם, כמדרגה חוקית של אבולוציה של הקוסמוס, כסוציוקוסמוס מארגן-עצמו, המגלם באבולוציה שלו את הנטייה להתרוממות מתמדת של הארגון. התוצאות של פעילות יוצרת-הקוסמוס הזו נצברות בציוויליזציה האנושית-כללית, מתגלמות בתחרות מתמדת של מבני הגיוס השונים של הציוויליזציות המקומיות,
ההתגבשויות הממלכתיות והחברתיות-כלכליות. הביוספירה של כדור הארץ – היא לא רק תופעה ארצית, כי אם גם קוסמית. בהתאם, גם האנתרופוספירה של כדור הארץ נושאת את חותם הדואליות של הארצי והקוסמי. כל אדם נקרע בין הארציות של מטרותיו היומיומיות לבין השאיפה הקוסמית של הציוויליזציה האנושית. הרי הסדר החברתי של הציוויליזציה האנושית הוא, כמובן, קוסמוס מיוחד, הנוצר על ידי בני אדם ברמות שונות, עם מעבר רציף לרמות גבוהות יותר בתהליך האבולוציה ההיסטורית של האנושות. לעקוב אחרי התהליך הזה של יצירת-הקוסמוס, לגלות את מקורותיו האנרגטיים, לחשוף את חוקיותו האבולוציונית – זו המשימה של האבולוציוניזם הקוסמי, משימה, הניתנת לפתרון, כמובן, לא בדור אחד של אנשי מדע. המשימה שלנו טמונה בפתיחת כיוון המחקר, אך ממש לא במיצויו. הפילוסופיה של האבולוציוניזם הקוסמי, כך, אינה טמונה בהתיימרות של התבונה הפילוסופית להסביר את כל מה שבעולם בעזרת רדוקציוניזם שנקלט לא-ביקורתית, כי אם בשאיפה לשחזר בתורה אחת את התהליך האחיד של האבולוציה הקוסמית. הקוסמוס באינטראקציה הטבעית המתמדת שלו עם הכאוס נחשב באבולוציוניזם הקוסמי כיוצר היחיד של כל מה שמתרחש בשמיים ובארץ. יוצר, שבדבר-מה דומה, ובכללות שונה לחלוטין, מהישות האנתרופומורפית, שבני האדם העלו לכס היקום בשם אלוהים. היוצר הלא-אלוהי הזה של היקום הוא עצמו היקום הזה, החומר ביקום, שגם הוא מתפתח תמידית בתהליך האבולוציה של כל יצירותיו. והאבולוציה יוצרת גם את היקום עצמו, וגם את כל מה שקיים בו. אבל גם היא עצמה נוצרת על ידי האבולוציה של כל מה שקיים.
האבולוציה אינה דבר-מה חיצוני ביחס ליקום, הקוסמוס כשלמות – אינו תחליף לבורא, היושב על עננים ומנהל את כל מה שבעולם. להפך, כל מה שבעולם הוא קוסמוס, האבולוציה מתרחשת בכל – וגם
במטא-גלקסיה העצומה, וגם בעלה-עשב קטן, ובכל אדם. אבל זה לא פנתאיזם, כי אם פאנאבולוציוניזם ופאנקוסמיזם.
מהות האבולוציוניזם הקוסמי טמונה ממש לא בכך, לצמצם את ידיעת האדם לחוקיות של קוסמוס דומם, כמו גם לא בכך, להפוך את הייצוג על הקוסמוס לאיזושהי דמות של אלוהים, תבונת היקום, או סובסטנציה רוחנית פנתאיסטית, תבונית בטבעה ודוחפת את האבולוציה שלו. ניסיונות כאלה כבר נעשו שוב ושוב והראו את טבעם התיאולוגי, האנטי-אבולוציוניסטי ואת אי-התאמתם עם המדע.
האבולוציוניזם הקוסמי שואף לזהות את אותו המשותף, שקיים באבולוציה של הקוסמוס ושל האדם ושואף ללמד את האדם להפוך לישות קוסמית, יוצרת את האבולוציה שלה.
באותו זמן במספר דיסציפלינות מדעיות-טבעיות, כולל כזו החשובה למחקרנו כמו הסינרגטיקה, נצפית נטייה ברורה לאבסולוטציה של אפשרויות הרדוקציוניזם. על בסיס חקר התרמודינמיקה במערכות פתוחות מנסים לבנות תורה כללית של ארגון עצמי, תוך הפצת מנגנון ספציפי מאוד של הארגון העצמי הפרימיטיבי ביותר על כל ארגון עצמי אחר, כולל גם על הארגון העצמי של קהילות אנושיות. ואילו דווקא הארגון העצמי של הקהילות האלה עם מבני הגיוס הפעילים שלהם, שבתחרותם הבלתי-פוסקת מולידים נטיות להתפתחות פרוגרסיבית, נותן את המפתח לארגון העצמי של הקוסמוס, ולא החומר המת. זה, כמובן, לא ממעיט בזכויות הסינרגטיקה כמשענת מדעית-טבעית של האבולוציוניזם המודרני, אבל דוחק לראווזיה יסודית של הבסיס הפילוסופי של הסינרגטיקה כמדע, הטוען היום לדומיננטיות בתחום תפיסת העולם האבולוציונית. רדוקציוניזם לא-מוצדק הם גם ההסברים הגנוצנטריסטיים של האבולוציה הביולוגית.
היעדר הסבר אבולוציוני הולם של ההיסטוריה כתחום של תחרות של מבני גיוס, המעצבים בנסיבות שהתגבשו סדרים חברתיים מסוימים, דוחק באבולוציוניזם המדעי-טבעי להסביר את האבולוציה ההיסטורית, מתוך ארגון עצמי של אטומים ומולקולות או מתוך הטבע הביולוגי של האדם.
}}

==== האבולוציוניזם הקוסמי והאקולוגיזם ====
{{רן|1=
האבולוציוניזם הקוסמי, השואף לבסס חשיבה אבולוציונית חדשה, קוסמית חדשה והומניסטית חדשה, מבטא גם את הצורך בחשיבה אקולוגית חדשה. האקולוגיזם המסורתי קם כתגובה לזיהום המאיים של הסביבה בפסולת אנתרופוגנית, בפסולת הייצור, התחבורה ובפליטות של פעילות החיים של האדם. הוא היה גם תגובה ליחס האכזרי, הברברי לטבע מצד אותם האלמנטים של הציוויליזציה הטכנוגנית, שניכסו ללא-תמורה ובזבזו ללא-טעם משאבים טבעיים עצומים, הרעילו את הסביבה המקיפה את האדם, תוך גרימת נזק בלתי-הפיך גם לטבע וגם לאדם. יחס שודדי כזה לטבע הועלה על הנס והופץ ללא-הרף בברית-המועצות בצירוף פרוגרסיזם רדיקלי, כשהוא מתבטא בסיסמה המפורסמת של מיצ'ורין:
״אנחנו לא יכולים לחכות לחסדים מהטבע, לקחת אותם ממנו – זו המשימה שלנו!״
עד לשנות ה-60 של המאה ה-20 המצב בסביבה הטבעית של מגורי האדם הפך כבר לא פשוט מאיים, כי אם בכלל בלתי-נסבל. הסביבה הטבעית של המדינות המתועשות הפכה לתעלת-ביוב של הציוויליזציה, והמות של הטבע הטיל ספק בהישרדות האנושות. בתקופה הזו החרדה, שהרימו האקולוגים, והתנועות האקולוגיות תרמו לפנייה לבעיות האקולוגיות של הפרלמנטים והממשלות של המדינות עם כלכלת שוק מפותחת ולקבלת אמצעים יעילים להגנת הסביבה. לזהם את הסביבה האקולוגית הפך ללא-כדאי ואף להרסני, מה שבתנאי הכלכלה היזמית, שבהם כל סובייקט כלכלי אחראי לעסקו שלו בכיסו, החל להוביל להגנה
לשינויים חיוביים מהירים ומשמעותיים בתחום שמירת הטבע. הריין והתמזה, שבשנות ה-60-70 שימשו דוגמה טיפוסית של ״ביוב הציוויליזציות״, בשנות ה-80-90 התבררו עד כדי כך, שמתחילים לגדל בהם סוגי דגים יקרי-ערך. כמובן, לדבר על ניצחון מלא על התהליכים ההרסניים, הנובעים מזיהומים אנתרופוגניים, יהיה לא-נכון, אבל גם לא התגשמו התחזיות של האקולוגים, שחזו התקרבות מהירה של קטסטרופה אקולוגית גלובלית.
התחזיות של ״המועדון הרומי״, שנערכו על בסיס חישובי מחשב בשיטת אקסטרפולציה של גידול מדדי הצריכה של סוגי משאבים שונים, הובילו למסקנה על מיצוי הסוגים העיקריים של המשאבים בעתיד הנראה ועל הבלתי-נמנעות של ״רעב המשאבים״. בהיותם במרכז תשומת הלב של דעת הקהל העולמית בשנות ה-70, לדוחות של ״המועדון הרומי״ הייתה השפעה משמעותית על המדיניות האקולוגית של המדינות המפותחות. יחד עם זאת הכישלון המדעי של שורה של עמדות יסוד של האקולוגיזם המסורתי מצא ביטוי בעבודות רבות של חברי ״המועדון הרומי״ ובמיוחד בקונספציית ״הגידול האפסי״, שמחברה ומגינה היה הפרופסור ד. מדוז. הספר שפורסם ב-1972 ד. מדוז ״גבולות הגידול״ הכיל מסקנות חד-משמעיות על הבלתי-נמנעות של, כבר בעוד 75 שנה (כלומר בערך ב-2047), במקרה של שמירת הקצבים הקודמים של התפתחות הייצור והגידול של האוכלוסייה, הרס של הסביבה האקולוגית, מיצוי המשאבים הטבעיים עם כל ההשלכות הקשות ביותר הנובעות מכך לכל האנושות. בספר הזה ובעבודה שפורסמה ב-1974 ״דינמיקות הגידול בעולם מוגבל״ מדוז עשה ניסיון לבסס את הכורח של עצירת הגידול הכלכלי וקבלת האסטרטגיה של ״הגידול האפסי״, ובסופו של דבר – עצירת הקידמה המדעית-טכנית והחברתית.
למרות שהקונספציות של מדוז קיבלו תמיכה מצד אקולוגים ופובליציסטים אקולוגיים לא רק ב״מועדון הרומי״, כי אם כמעט בכל העולם, הם גרמו גם ביקורת חריפה
גם מצד כלכלנים וטכנוקרטים, וגם מצד אקולוגיסטים רבים. צוין, בפרט, על המוגבלות של שיטת האקסטרפולציה עצמה, המתאימה רק להערכות כמותיות, להמשכת פעולתן של נטיות שכבר התגבשו בעבר, אבל אינה מסוגלת לקחת בחשבון את השינויים האיכותיים הבלתי-נמנעים בהתפתחות הציוויליזציה. בפרט, הובאה דוגמה של אקסטרפולציה של גידול התחבורה העגלה-משוכה בלונדון בתחילת המאה ה-20, שלפיה בעוד 10 שנים לונדון הייתה אמורה להימצא מתחת לשכבת זבל סוסים בגובה מאתיים מטר. אבל במקום המתיחה של הסוסים הגיע מנוע השריפה הפנימי, מה שהוליד בעיה חדשה – זיהום סביבת האוויר בפליטות של תוצרי השריפה במנועי המכוניות והוצאת מתכת לייצור מרכבי המכוניות.
ביקורת חדה על תורת ״הגידול האפסי״ נשמעה גם משורות האקולוגים. בפרט, האקולוג האמריקאי ב. קומונר בספר ״המעגל הסגור״ הציג שורה שלמה של טיעונים שאין לערער עליהם נגד הקפאת הקידמה המוצעת על ידי מדוז וחברים אחרים של ״המועדון הרומי״.
נקודת המבט של האבולוציוניזם הקוסמי על הבעיה הזו קרובה לדעותיו של קומונר.
איום על קיום האנושות מייצג לא רק הפרת הבטיחות האקולוגית, כי אם גם ההאטה של הקידמה (ועוד יותר – הקפאתה או עצירתה, המתבטאת ב״גידול אפסי״ של הבסיס הייצרני של הקידמה). מדעני ״המועדון הרומי״ וחסידיו ברחבי העולם צודקים לחלוטין בכך, שמדובר בהצלת האנושות מקטסטרופה אקולוגית, ממיצוי בסיס המשאבים של הציוויליזציה האנושית, מהשלכות הקידמה הישרה. אבל האנושות תהיה אכן אבודה, אם היא לא תצא ממסגרת קידמה כזו, אם תעצור את התפתחותה ברמת הקידמה שהושגה, כלומר תפעל בהתאם לאסטרטגיה של הגבלות ההתפתחות, שהוצעה על ידי ד. מדוז ונתמכה על ידי תומכים אחרים של האקולוגיזם המסורתי.
האפשרות של הצלה אינה טמונה בהגבלת ההתפתחות באותה רמה אקסטנסיבית, שבה תפסה אותה התחזית, שנעלה על שיטת האקסטרפולציה הישרה, כי אם בהבטחת תנאים אופטימליים לאינטנסיפיקציה לא-גיאוצנטרית של הקידמה. שינוי כזה של צורת הקידמה ידרוש גיוס ואינטגרציה של המאמצים ברמה כלל-פלנטרית.
רמת ההתפתחות המדעית-טכנית של היום אינה מאפשרת להבטיח את רווחיות הייצור, יעילות כלכלית של העבודה והעלאת איכות חיי האנשים בלי זיהום מסוים של הסביבה ועומס אנתרופוגני על הטבע. צריך לשאוף למינימיזציה של ההשלכות המזיקות של לחץ הציוויליזציה על טבע כדור הארץ, אבל להימנע מהם לחלוטין בלתי-אפשרי. בהתאם צריך למקסס את המאמצים וההוצאות על חיפוש וריאנטות אופטימליות של שימוש בסוגי אנרגיה חלופיים, על הגנת ושיקום הסביבה הטבעית, יציאה לחלל וסיור משאבים של הכוכבים הקרובים ביותר לכדור הארץ של מערכת השמש. רק האבולוציה המשתפרת הלאה של האנושות, הן על כדור הארץ והן בחלל, יכולה להציל את האנושות מהשלכות המוגבלות הגיאוצנטרית שלה עצמה וממוגבלות הטבע הארצי. יש לזכור, שקבלת האסטרטגיה של ״הגידול האפסי״ הייתה מובילה לטוטליטריזם אקולוגי, כלומר לצורה כזו של גיוס חברתי, שבה קיים רדיפה אכזרית על ייצור מעל-לנורמה של מוצרים, קבלת רווח, חריגת-הוצאות של אילו-שהם משאבים, לידת ילדים לא-מאושרים על ידי הרשויות. החיים בחברת ״הגידול האפסי״ היו הופכים לסיוט אכזרי וחסר-טעם, והשליטה בחייו הפרטיים של האדם, ההתערבות של מבני הכוח בהם הייתה עולה על כל מודל של דספוטיזם טוטליטרי של העבר.
הקונספציה של אבולוציה משתפרת, המתפתחת במסגרת הפילוסופיה של האבולוציוניזם הקוסמי, מניחה גיוס של מקסימום הכוחות והאמצעים של הציוויליזציה האנושית לא על הגבלת ההתפתחות, כי אם על שיקום הסביבה הטבעית. שטחים עצומים של ערים ובמיוחד של מגה-ערים צריכים להיות מיועדים ליערות וגנים, כיסוי הצמחייה של הכוכב צריך להתרחב ללא-הרף. שטחי שמורות הטבע הפראי צריכים גם הם להתרחב ללא-הרף ולהרכיב חלק משמעותי למדי משטחיה של כל מדינה.
מדינה, שתעקוף מדינות אחרות באטרקטיביות של הסביבה הטבעית שלה, תוכל לפצות על חלק משמעותי מההוצאות על חשבון עידוד עולמי של תיירות אקולוגית ומשיכת נופשים לאזורי הנופש שלה. האוטופיה של ״עיר-גן״, שהתפתחה בחשיבה האדריכלית בסוף המאה ה-19, צריכה להפוך למציאות ולהתממש על פני כל הכוכב, ככל שמאפשרים האמצעים, שמבטיחים הקידמה האקולוגית והמדעית-טכנית.
}}

==== החשיבה האקולוגית החדשה ועקרונותיה ====
{{רן|1=
המעבר לאבולוציה משתפרת מניח יישום בפועל של החשיבה האקולוגית החדשה. היא מניחה את אחריותו של האדם ושל קהילותיו הקונקרטיות למצב הסביבה הטבעית. לא הטבע, כי אם בני האדם מכאן ואילך נושאים באחריות לניקיון, לבריאות, להישרדות, לשימור, להתאמה של האלמנטים הטבעיים, המינים והאוכלוסיות של היצורים החיים, הנמצאים על שטחם. זהו עקרון האחריות, וקודם כל – האחריות החומרית.
העקרון השני של החשיבה האקולוגית החדשה – אחדות הטבע והתרבות, או עקרון הגידול. חלפו אותם הזמנים, שבהם הביוספירה יכלה לשקם לחלוטין ולשנות את הפוטנציאל שלה בעצמה ובאופן ספונטני רק ועל-סמך חוקי האבולוציה הביולוגית בלבד. היום היא זקוקה לעזרה מתמדת וקבועה בשחזור של חומר חי איכותי מצד הציוויליזציה. אם בעבר האדם הותאם לסביבה הטבעית, הרי שעכשיו את הטבע יהיה צורך להחדיר לתוך הווית האדם ובקנה-מידה הולך וגדל לעזור בפעיליות לשחזורו. על זה צריכים להיות מוקצים
כספים גדולים ועבודת יום-יום של מיליוני מקצוענים. אם איזה-שהוא מין הוכנס ל״ספר האדום״, צריך לא לאנח על האובדן, כמו שעושה היום רוב האקולוגים, כי אם מיד להתחיל לגדל אותו ובהתאם להתרבות לשכן. המילה ״תרבות״ באה, כידוע, מהשורש, שציין בשפה הלטינית את המושג ״גידול״. הטבע בהיקפים הולכים וגדלים יהפוך לחלק מהתרבות האנושית, למושא גידול ולתחום מימוש של ההומניזם הטבוע בתרבות האנושית.
העקרון השלישי – אחדות הטבע והאמנות. האדם חייב ליצור את הטבע על פי חוקי היופי, תוך כדי למידה בעת-ובעונה-אחת מהטבע את ההרמוניה והסדר הטמונים בו. אבני-המידה של יצירה כזו אפשר למצוא באמנות של עמים שונים, כולל באמנויות היפניות של יצירת גני אבנים ושילוב הפרחים בסימבוליקה של הפרחים איקבנה.
העקרון הרביעי – קדימות הטבעי על המלאכותי. איפה שאפשר לשחזר את הטבעי, המלאכותי למותר, אפשר להשתמש בו רק כאמצעי לשחזור הטבע החי. איפה שהטבעי בלתי-אפשרי לשחזור, יש צורך ליצור את תחליפו בדרך מלאכותית. דוגמה: אם בלתי-אפשרי לשמר בעלי חיים בסביבת המחיה הטבעית שלהם, יהיה צורך ליצור להם תנאים מלאכותיים או להחיל ברירה מלאכותית. אם בלתי-אפשרי לשמר את הסביבה הטבעית, יש ליצור סביבה מלאכותית, המקורבת למקסימום לתנאים הטבעיים.
העקרון החמישי – היוצר חשוב יותר מהמשמר. את הטבע צריך לא רק לשמר, כי אם גם ליצור. גינון של ערים יעזור יותר לשמר ולשפר את הסביבה הטבעית, מקנסות על חריגה מהרמה המותרית של גזי הפליטה במכונית (אף שגם הם נחוצים).
העקרון השישי – התפתחות חדשנית במקום הגבלה עצמית. שום הגבלה עצמית מודעת בשימוש בטובות במטרה להשיג אילו-שהם טובות רוחניות מיתיות בהמוני האנשים בלתי-אפשרית,
היא גוזלת מהם את משמעות החיים והעבודה היעילה. הגבלה עצמית – נחלתם של הסגפנים, שתמיד היו מעטים. במציאות אפשרית רק הגבלה אלימה, אבל אז אנשים יתחלקו מיד לאלה, שמוגבלים ואלה, שמגבילים. זה משמעו חזרה לימי הביניים או יצירה של צורה כלשהי של משטר טוטליטרי. הדמוקרטיה בנויה על שוויון אפשרויות, תחרות על תוצאות והתרוממות בלתי-מוגבלת של צרכים. אם הטובות מחולקות לפי קופונים, אובד הטעם ביצירתן ובהתאם יורדת כמותן ואיכותן. קטסטרופה תגיע לא ממיצוי משאבים, כי אם מאי-שימוש בהם או משימוש לא-יעיל בהם. המדיניות של הגבלה כללית תוביל לכורח של רגולציה טוטלית, מעקב ובקרה, הענישות האכזריות ביותר על חריגה מהמגבלות.
זו קטסטרופה אינטלקטואלית, מוסרית ורוחנית מלאה. כשהאדם אין לו למה לשאוף, הוא מנוון ויורד, מאבד את הפעילות הגיוסית. ספק אם יש טעם להציל את הטבע במחיר הניוון והמות של האדם. אבל פעילות כזו חוזרת מיד, ברגע שמופיעים אויבים. האוטופיה של הצלת הטבע בדרך של הגבלות, שהכובלות את האדם, תסתיים, כמו שזה כבר היה בהיסטוריה לא פעם, באנטי-אוטופיה של מלחמות השמדה על משאבים עם שימוש בלתי-מוגבל בנשק השמדה המוני. ספק אם יש טעם לנסות להגן על הטבע מההשפעות האנתרופוגניות במחיר הניוון והמות של האדם, ועוד יותר, שגם הטבע לא ישרוד, אם בחברה המוגבלת תפרוץ טבח בלתי-מוגבל על עושר טבעי. רק הכוונה להתפתחות חדשנית יכולה לתרום לאבולוציה משותפת (קו-אבולוציה) של הטבע והאדם, שעליה כותבים כל כך הרבה האקולוגים.
העקרון השביעי – זכותו של האדם להפיכה יצירתית ושיפור של הטבע, אבל בלי אלימות כלפיו. הקריטריון של שיפור הוא העלאת רמת הבריאות
של היצורים המשופרים, וקריטריון האלימות – דגרדציה ומחלות בעקבות התערבות הרסנית של האדם בתהליכים טבעיים. לשיפור עומד גם האדם עצמו, האקולוגיה של האורגניזם שלו דורשת שיפור מתמיד במאמציו שלו בעזרת שיטות מדעיות.
העקרון השמיני – אומץ נחוץ בהפיכת הטבע לא פחות מאשר זהירות. אי-אפשר לנצח לרעוד מפחד מהסיכויים המזעזעים של מחקרים מדעיים ולדכא את היוזמה של המדענים באיסורים חסרי-טעם. האמת צריכה להיקבע בדיונים מדעיים, ולא בסעיפי חוק העונשין. ניסויים ביוטכנולוגיים אכן מכילים חלק מסוים של סכנה, אבל סכנה גדולה עוד יותר נושאת בתוכה הירידה למחתרת, ההסמכה-בסוד ואי-הפומביות בעריכת ניסויים כאלה. את החיפוש המדעי לא יעצרו בכל אופן שום הגבלות, איסורים וענישות. צריך, להפך, להנהיג פרסום חובה של נתונים על אילו-שהם ניסויים מסוג כזה עם דיון רחב ביותר של הנתונים האלה על ידי מומחים על בסיס גישה משולבת. רק במקרה של גילוי אילו-שהן השלכות שליליות מותרת התערבות הרשויות, וגם היא בדמות מוראטוריום על עריכת מחקרים עד לבירור המצב.
העקרון ״הטבע יודע יותר טוב״, שנוסח על ידי האקולוג האמריקאי המפורסם ב. קומונר, צריך להיתוסף על העקרון התשיעי: ״האדם מסוגל לדעת ולעשות יותר טוב״. אם בעבר האדם רק העתיק את הטבע, תוך השתלבות בסדר המערכתי המסובך בצורה פנטסטית שלו, הרי שעכשיו הוא מקבל כמה, עדיין חלשות מאוד ומוגבלות, אפשרויות לכך, לעבור אותו,
״לייצר״ תהליכים טבעיים לפי מידות אנושיות, לווסת מערכות טבעיות ולהשתיל בהן קשרים הדדיים אנתרופוגניים מועילים לטבע ולאדם. יש לנטוש את האידיאליזציה של הטבע ואת הפחד ממנו. הרגולטורים הטבעיים הם לא-מספקים-עצמם כמו הוויסות העצמי של השוק הספונטני בכלכלה האנושית. צריך להימנע רק מרגולטורים כאלה, שמפרים את פעולת מערכת הוויסות העצמי ולשנות ללא-הרף את עקרונות הוויסות בהתאם לנסיבות שהתגבשו. הוויסות לא צריך להפריע לתחרות, שהיא התנאי החשוב ביותר של התפתחות.
הטבע בכללותו אכזרי, אדיש, פרימיטיבי, אגואיסטי גם ביצירותיו וגם בדרכי הסידור והוויסות העצמי. לכן העקרון העשירי טמון בהרחבת על הטבע של כמה ביטויים של הומניזם אנושי. האדם צריך לקחת על עצמו את האחריות לבריאות הטבע החי, להגנה על הנציגים החלשים של הפלורה והפאונה, לשימור הטבע הפראי בצורתו הבתולית, ולטבע ״המואנש״ – תחת הגנה ובעזרת הציוויליזציה האנושית. יש להרחיב את הפונקציה המגנה של הציוויליזציה האנושית על ״אחינו הקטנים״. אותם צריכים, לפי הצורך, לטפל, להציל, לספק אוכל, אפילו לאמן. הדיבור הוא, כמובן, על אותם המקרים, שבהם נותנים כשלים מנגנונים טבעיים של הבטחת הישרדות. האדם צריך לקחת על עצמו את הדאגה לאוכלוסייה החוץ-אנושית של הגלובוס. גידול האוכלוסייה של כדור הארץ צריך ללוות בגידול מתאים, ולא בירידה, של ״האוכלוסייה״ החייתית והצמחית. המאבק במחלות ובמוות צריך להיתרחב לאוכלוסיות של בעלי חיים וצמחים. האדם יכול לשרוד על כדור הארץ רק ביחד עם עולם החי והצומח, ולא על חשבון הדגרדציה והמות שלו.
}}</text>
      <sha1>9pq9x6fg628fn76q58w89gdqg8d8yy2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1/פרק 2. המושג אבולוציה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755772</id>
    <revision>
      <id>3084952</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:01:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084952</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="67314" sha1="rkq54n6oeiylcxnc3or5gml0jclbfkn" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 1]]

== פרק 2. המושג אבולוציה ==

==== האבולוציה והמדע ====
המושג אבולוציה הוא המפתח לתפיסת העולם המדעית, שמטבעה מתבטאת כמדעית-אבולוציונית, אבולוציונית-הומניסטית. לתפיסת העולם המדעית המושג אבולוציה משמעותו כמו לתפיסת העולם הדתית – המושג בורא. ואם לוקחים בחשבון, שדווקא תפיסת העולם של המדען היא הגורם המפתח בלידתם והעלאתם של רעיונות מדעיים, קל לדמיין את משמעות האבולוציה כמושג מדעי-כללי להתפתחות הידע שלנו, ובהתאם, לאבולוציה של הציוויליזציה האנושית, הפרקטיקה, כל ההיבטים של חיי האדם. האבולוציה מנהלת את כל התהליכים של הטבע, החברה והתודעה האנושית. לכן לדעת את החוקיות של האבולוציה – משמעו ללמוד לנהל את התהליכים האלה לטובת האדם, כלומר לא רק לקבל ידע עמוק, כי אם גם לרכוש את האפשרות לנהל את האבולוציה, לשפר תהליכים אבולוציוניים.
בפעם הראשונה תורה מדעית-אבולוציונית שיטתית הופיעה בביולוגיה על בסיס חקר האבולוציה הביולוגית. בצורה ממוקדת יחסית היא נוצרה על ידי צ'. דרווין במחצית השנייה של המאה ה-19. המשכנעות והפופולריות של התורה האבולוציונית של צ'. דרווין, ההוריסטיות העצומה והערך התפיסתי-עולמי שלה עשו את התורה הביולוגית של האבולוציה לאבן-מידה לשחזור אבולוציה בתחומי ידיעה אחרים.
מאז ״האבולוציוניזציה״ (כלומר חדירת ההבנה האבולוציונית של העולם לרקמת התהליכים הקוגניטיביים) כיסתה את כל מערכת המדעים. את המדעיות והאבולוציוניות של הבנת העולם אפשר היום לראות כמילים נרדפות. בחשיפת האבולוציוניות של כל ההוויה הנגלית לידיעה, המדע ברצון או בעל-כורחו
מעמיד את עצמו מול כל האמונות המיתולוגיות ללא תלות
בכך, אם נתונים המדענים עצמם לאמונות אלה. קיומן של אמונות דתיות-מיתולוגיות אצל מדענים גדולים רבים משמעו רק זאת, שאותם מדענים בתפיסת עולמם חולקים כבוד למוסדות החברה המסורתית, ששורשיהם נעוצים במעמקי אלפי שנים. בתחום המחקר הקונקרטי שלהם הם חושבים ופועלים כאבולוציוניסטים.
לפער הפרדוקסאלי בין תפיסת העולם היומיומית למדעית אצל מדענים רבים תורם גם הפיתוח הבלתי-מספק של בעיות תפיסת העולם המדעית, שניתן להביאה למערכת אחידה רק בדרכי התפתחות האבולוציוניזם האוניברסאלי. ההתפתחות המודרנית של התורות האבולוציוניות המדעיות-פרטיות כבר הכינה לכך את כל התנאים המוקדמים ההכרחיים.
המונח ״אבולוציה״ מיושם בתחומים שונים של הידיעה המדעית. באסטרונומיה נצברו נתונים מגוונים על אבולוציה של המטא-גלקסיה, הגלקסיות, הכוכבים, כוכבי הלכת; בגיאולוגיה – של כדור הארץ שלנו, יבשותיו, אייו, הריו, ימיו ואוקיינוסיו; בפיזיקה – של אטומים, מולקולות; בכימיה – של יסודות ותרכובות כימיים; בביולוגיה – של אוכלוסיות, מינים, איברים, רקמות, תאים, פרטים, אורגניזמים, מבנים גנטיים; במדעים הטכניים – של מכונות, מנגנונים; בבלשנות – של סוגים שונים של מבנים לשוניים, שפות וקבוצות שפות; בסוציולוגיה – של מערכות חברתיות, קבוצות, שכבות ומעמדות חברתיים; בהיסטוריה – של אתנוסים, מדינות, בריתותיהן, האנושות בכללותה; בכלכלה – של מערכות כלכליות, מבנים ומוסדות ברמות שונות; במדע המדינה – של משטרים פוליטיים, מפלגות ותנועות; בתורת הידיעה – של רעיונות מדעיים, תורות, תוכניות מחקר, פרדיגמות; בפסיכולוגיה – של תהליכים נפשיים, במדעי הדת – של פולחנים, ארגונים וזרמים דתיים, אמונות וכו'.
שחזור האבולוציה של מושא המחקר בכל מדע הוא היסוד של ההסבר של התנהגותו, התוצאה הסופית של הידיעה, המטרה הראשית של המחקרים המדעיים. לצערנו, מחקרי האבולוציה
בכל אחד מהמדעים מתנהלים בבידוד, במקרה הטוב הדיבור מגיע רק לאינטגרציה של תחומי ידיעה שכנים. על תורה כללית של אבולוציה אפילו לא מעלים את השאלה.
הנסיבות האלה הן הסיבה לפרגמנטריות, לחוסר-המספיקות של תפיסת העולם המדעית, מורידות את התחרותיות שלה ביחס לכל מיני ספקולציות חוץ-מדעיות ופסאודו-מדעיות, מונעות את ההתהוות והאבולוציה של אמונה הומניסטית מבוססת-מדעית, קושרות בחוזקה את תפיסת העולם המדעית עם אי-אמונה, תוך הגבלתה בשלילת אמונות לא-מדעיות במקום לקשור אותה עם אמונה גבוהה יותר, המבוססת על ידע ומתפתחת יחד עם התפתחות הידע שלנו.
==== התהוות המושג אבולוציה ====
המונח ״אבולוציה״ מגוון מאוד וקשה להגדרה. הגדרות של אבולוציה הוצעו לא פחות מאשר הגדרות של תרבות, והגדרות כאלה מתרבות לא רק במדע החברתי המקומי שלנו, המצויד בסכולסטיקה, כי אם גם בספרות המדעית-פילוסופית של מדינות המערב. המילה ״evolutio״ שימשה כבר ברומא העתיקה ומתחילה את מקורה מהשורש הלטיני, שציין
״פירוק״, ״פריסה״. קיקרו יישם את המילה הזו לפריסה, פתיחה של ספר (כיוון שספרים בימי קדם נשמרו במצב מגולגל, בדמות מגילות). סופרים לטיניים אחרים משתמשים בה לאפיון פריסת מערך הצבא. במדע הצבאי של המדינות והעמים המגוונים ביותר המונח ״אבולוציה״ מיושם לציון ההתארגנויות מחדש המגוונות ביותר של יחידות צבאיות. במובן הזה יש לציין את הקשר הסמנטי של המונח
״אבולוציה״ עם המושג קוסמוס, מכיוון שהמילה ״קוסמוס״ אצל היוונים הקדומים במקור גם כן ציינה מערך צבאי, סדר קרב.
את מעמד הקטגוריה הפילוסופית המילה ״אבולוציה״ רכשה לראשונה אצל ניקולאוס קוזאנוס, שיצר את התורה של פריסה (אקספליקציה) של העולם מהאלוהים וקיפול (קומפליקציה) של העולם החומרי כמערכת
של דברים ותהליכים סופיים מגוונים באחדות האלוהית. האבולוציה נחשבת על ידי קוזאנוס כסינתזה כלשהי של פריסת המהות האלוהית בעולם הדברים המגוונים וקיפול העולם הזה של דברים סופיים באינסופיות ובנצחיות של המהות האלוהית. קוזאנוס יצר גם את המערכת ההיסטורית הראשונה של קטגוריות פילוסופיות הקשורות באבולוציה, שבה בצד הפריסה והקיפול יושמו יציאה מעבר לגבולות (טרנסצנדנציה - transcensus), עלייה (ascensio), העברה (transumptio), קפיצה (transilire). כך, למושג האבולוציה במקור הייתה משמעות מיסטית, הוא נתפס כפריסה לעולם וקיפול לתוך עצמו של ידיעת האלוהים. לא בכדי המיסטיקן הגרמני יעקב בוהם, שתרגם את המילים ״פריסה״ ו
״קיפול״ לגרמנית, השתמש בהן כקטגוריות הראשיות של תורתו המיסטית.
תפקיד עצום בהתהוות המושג אבולוציה שיחק ב. שפינוזה, שניסח את המושג סיבה-עצמית (causa sui – סיבת עצמה), שבו הבין את הקשר ההדדי האוניברסאלי הכללי של הדברים, כלומר את העולם בכללותו.
המושג אבולוציה הופיע גם ביצירות של הנאורות האנגלים, הצרפתים והגרמנים של המאה ה-18. משמעות קרובה למודרנית למונח ״אבולוציה״ נתן הפילוסוף הגרמני א'-פ' וולף והביולוג ק'-פ' וולף. הם הבינו את האבולוציה כמקור של הפיכות איכותיות וייחסו למערכת הקטגוריות האבולוציוניות את ההיווצרות (formatio), ההפיכה (transformatio), הייצור (productio), וכן את ההתהוות והאפיגנזה. הפילוסוף האנגלי ה. ספנסר לראשונה נתן למושג האבולוציה אופי אוניברסאלי, העלה את המונח הזה לדרגת הקטגוריה הפילוסופית היסודית ביותר. צ'. דרווין, שבצדק נחשב למייסד האבולוציוניזם כגישה מדעית, השתמש במשך זמן רב במושג הזה רק בשיחות פרטיות, ורק במהדורה השישית, האחרונה בחייו, של ״מוצא המינים״ עבר לשימוש שיטתי במושג הזה ששאל מספנסר
. בתורו, ה. ספנסר, בהשראת ההצלחות של התורה הדרוויניסטית של האבולוציה, הניח את הקטגוריה הזו ביסוד תורתו הפילוסופית ועשה את הניסיון ההיסטורי הראשון להפיץ את תורת האבולוציה על הסבר של תהליכים חברתיים-היסטוריים. בהיסטוריה של הביולוגיה ובהמשך נעשו ניסיונות רבים להחליף את המושג אבולוציה במושגים של טרנספורמיזם, טרנסמוטציה, נומוגנזה, אורתוגנזה, אפיגנזה וכו'.
כך, המושג אבולוציה רחוק מלהיות מיד רכש את התוכן והמשמעות המדעית הנוכחיים. ביחס למושגים מדעיים אחרים וקטגוריות פילוסופיות הוא התגבש יחסית מאוחר, כאשר הידיעה המדעית רכשה לכך כוח הסברתי-הוכחתי מספק וכיסוי של תופעות המציאות. הפיתוח וההתפתחות של המושג אבולוציה הלך בצורה לא-שווה ותלוי במצב הידע במדעים כאלה ואחרים, ביכולתם לשחזר את ההיסטוריה של המושאים הנחקרים על ידם. נסיבות אלה מדגישות את הקשר הבלתי-נפרד של האבולוציה עם ההיסטוריה הטבעית והחברתית, והגישה האבולוציונית עם ההיסטוריזם. שניהם באחדות הרמונית, צעד אחר צעד, הופכים לציר של המתודולוגיה הקונקרטית-מדעית והמדעית-כללית, וגם של הפילוסופית, של המחקרים, לליבה של תפיסת העולם המדעית-פילוסופית.
==== האבולוציה כמחזור ====
כבר האטימולוגיה של המילה ״אבולוציה״, מקורה מהמילה הלטינית, המציינת ״פריסה״, קבעה מראש את הקשר ההדדי הפנימי העמוק שלה עם המושג סיבוב, הייצוג על האופי המחזורי של השינויים, המהלך הלא-ישר של התהליכים האבולוציוניים והחזרה החוזרת ונשנית באיכות חדשה למצבים קודמים של המושאים המתפתחים. בעניין זה המושג אבולוציה דומה לייצוגים העתיקים מאוד על מהלך השינויים, המעבר ממצבים אחדים לאחרים. ייצוגים כאלה מתחילים להתגבש כבר עם המצאת הגלגל. אנלוגיות בין
סיבוב הגלגל למחזוריות השינויים, המתרחשים במשך פרקי זמן מסוימים, אנשים החלו לערוך, ככל הנראה, עוד מתקופת הניאולית, בצפותם בזריחה ושקיעה יומיומית של השמש, בהחלפת יום ולילה, בשטפון ובגאות מי הנהרות, בחזרת עונות השנה, בהחלפת לידה, יַלדות, נעורים, זקנה ומוות, בהחלפת שאיפה ונשיפה, פעימות לב האדם וכו'.
על בסיס זה התגבש הרעיון של חזרה נצחית, של חזרה מלאה למצבים שכבר עברו, שהיה פופולרי במיוחד במזרח עקב האופי הקפוא של החברות הדספוטיות, ההשפעה השלילית של השינויים החברתיים היסודיים על חיי האנשים. הרעיון הזה מצא ביטוי והתגלמות סמליים בייצוג של נחש הנושך את זנבו, המעבר ההדדי של יין ליאנג ובחזרה וכו'. משמעות לא-מבוטלת היה לרעיון החזרה גם בתפיסת העולם של עמי אירופה, כשהוא מוצא התגלמות גם בפולחנים הפגניים וגם במסורות הנוצריות. ידוע היטב התזה החוזרת ונשנית מספר קהלת שבתנ״ך על שהכל הבל-הבלים ואין כל חדש תחת השמש. עם זאת, כבר מתחילת העת העתיקה בתודעת עמי אירופה בקשר לשאיפתם המתמדת להתפתחות עצמאית של מוסדותיהם החברתיים, ליישום שיפורים טכניים וחברתיים, חודר ומתקבע הרעיון של שינויים מכווני-מטרה והתערבות אקטיבית במהלכם של אירועים להשגת רמה איכותית חדשה. כמובן, הרעיון הזה נוכח גם במנטליות של החברות המזרחיות, אבל האישור וההשרשה שלו מתערערים על ידי קטסטרופות מחזוריות, המובילות להרס יסודי של הישגי הציוויליזציה, התפוררות של מדינות וכו'.
ההתפתחות הסוערת של הטכניקה והשיפורים החברתיים בעידן התעשייתי אפשרה להוגים האירופים להעניק פופולריות רחבה לרעיון הקידמה, למושג שעליו אין כבר שורשים אטימולוגיים, הקשורים במושג הסבב. המושג קידמה, שהתקבע בהדרגה במנטליות של עמי אירופה,
מציין גידול עקבי של הכוחות והאפשרויות של האדם, שהתבטא בהישגים החומריים-טכניים, הכלכליים, הפוליטיים והחברתיים המגוונים ביותר, בשינויים כמותיים מועילים ובמעבר שלהם לאיכות חדשה, בצבירת טובות ובהבטחת איכות הולכת ועולה של חיי האדם, בסיפוק הצרכים האנושיים ההולכים וגדלים וכו'.
תוך איבוד הקשר האטימולוגי עם הייצוג על הסבב, המושג קידמה סופג לתוכו תוכן, היוצר אצל הוגים רבים אשליה של ישרות הקידמה, כלומר, בסופו של דבר, של עצמאותה מחוקיות האבולוציה. החזרה לשלבים שכבר עברו של האבולוציה נחשבת בקשר למושג ריגרס, כלומר לתופעות משבר, דגרדציה ושינוי שלילי של המערכת כתוצאה משבירת המנגנונים, המבטיחים את הקידמה. כאשר הרמה המושגת של הקידמה אובדת ומתרחשת חזרה למצב הראשוני, נוצר מעגל בהתפתחות.
דווקא בתקופת הקידמה הסוערת של החברות התעשייתיות, שיוצרת אשליה של ישרות הקידמה, מופיע וכובש עמדות חזקות יותר ויותר במדע גם המושג אבולוציה. הוא רוכש משמעות בקשר הדוק עם המושגים התפתחות וקידמה, כשהוא נבדל מהם, קודם כל, בהכרת המהלך הטבעי, הספונטני, המאורגן-עצמו של התהליכים האבולוציוניים, בעוד שהתפתחות וקידמה, הנובעות מהאבולוציה ומהתנאים המוקדמים שנוצרים על ידה, יכולות להאיץ את האבולוציה, לשנות את מהלך באופן מכוון על בסיס פעילות אקטיבית של אנשים, קהילותיהם או סובייקטים אחרים של פעילות. זה מתבטא בהבדל של בניינים סמנטיים עם הפעלים ״לפתח״ ו
״לאבולוציונריזציה״. חברה או אילו-שהם תהליכים חיוביים אפשר לפתח, לתרום לקידמתם, אבל בשום פנים לא
״לאבולוציונריזציה״ או ״לאבולוציוניזציה״. הם אבולוציוניזציים ומתקדמים רק לבדם, אם כי מהמאמצים האנושיים תלוי, איך הם יאבולוציוניזציו, ואם יתקדמו. מכאן גם
נוצרת גם האשליה של אפשרות ״לבנות״ שינויים פרוגרסיביים בדרך של אלימות על האבולוציה. אבל הפסאודו-בעיה עצמה של ״דחיפת״ האבולוציה להבטחת האצה אלימה של הקידמה יכולה להיווצר רק אז, כאשר הציוויליזציה האנושית נכנסת לשלב כזה של האבולוציה הטבעית-היסטורית שלה, שבו היא מסוגלת במידת מהימנות משמעותית לבצע ויסות של תהליכים אבולוציוניים, ניהול של כמה מהם, ובסופו של דבר – ליצור תנאים מוקדמים לשיפור האבולוציה. הבעיה הזו יכולה להיפתר רק תוך התחשבות במחזוריות של האבולוציה, בסגירות המחזורים הפרטיים שלה, בספירליות של האבולוציה הפרוגרסיבית, עם מודעות לגבולות, שמעבר להם פתיחת המחזורים האבולוציוניים ו״יישור״ ההזזות האבולוציוניות יכולים להוביל לתוצאות הפוכות – למשברים, דגרדציה, ירידות, רגרס של המערכות המתפתחות.
המושג עצמו של האבולוציה אבולוציוניזציה בכיוון של אבולוציה משתפרת. אבולוציה משתפרת – זה כבר לא פשוט תהליך ספונטני טבעי-היסטורי, זה תוצאה של התפתחות מכוונת-מטרה וקידמה מכוונת-הומניסטית תוך התחשבות, באותו זמן, במחזורים הטבעיים ובמהלך הספונטני של התהליכים האבולוציוניים, ידיעה ושימוש במנגנונים הפנימיים של האבולוציה.
המושג אבולוציה כ״פריסה״, ״פרישה״ של תהליכים מגוונים, כשיש לו שורה שלמה של יחסים סמנטיים עם המושגים התפתחות, שינוי, קידמה, מתייחס גם למושג רבולוציה (מלטינית revolutio – הפיכה, מהפכה), שגם בו קבוע הקשר הסמנטי עם המושג סיבוב. המושג רבולוציה כקרע של ההדרגתיות והרציפות של מהלך האבולוציה לא-נדיר מנוגד למושג אבולוציה בגלל האופי הדואלי של השינויים המהפכניים. מצד אחד, המהפכה ניצבת כהאצה חדה ופורסינג של התהליכים האבולוציוניים, קפיצה איכותית
בהתפתחות המנגנון האבולוציוני, דרך של חיסול מהיר ואקטיבי של מכשולים בדרכם של תהליכים אבולוציוניים שהבשילו כחוק. מצד שני, זה תהליך הרסני, משבר של התהליכים האבולוציוניים, קטסטרופה של המערכת המתפתחת, שבמהלכו היא שופכת כמות עצומה של אנרגיה ולא-נדיר בהתרוקנות פנימית מלאה חוזרת לרמה המקורית של התפתחותה, תוך חוויית אפקט הרסטורציה. לפיכך, הניסיונות
״לקפוץ מעל״ המהלך הרציף של האבולוציה באמצעות ארגון מכוון של מהפכות מובילים, בסופו של דבר, לא להאצת התהליכים האבולוציוניים, כי אם, להיפך, להאטתם. רוח המרד במוקדם או במאוחר מנוונת לריאקציונית ביותר, והדרך המהפכנית של התפתחות כחלופה לדרך האבולוציונית יוצרת רק מחזור רחב יותר בקוטרו של האבולוציה עם אנרגיה עצומה בהתחלה ועם מיצויה בסוף המחזור האבולוציוני.
זה, עם זאת, לא משמעו, שההתפרצויות המהפכניות תמיד ובכל דבר מזיקות לאבולוציה החברתית, הפוליטית, הכלכלית, התרבותית, הדתית והמדעית. להפך, החלטה נחרצת של המצב בתנאים, שבהם המערכות שהתגבשו אינן יכולות לפתור את הבעיות העומדות בפניהן, נחוצה, והשינויים האלה יכולים לקבל אופי מהפכני. מהפכות כמעבר לרמות חדשות של התפתחות הן בלתי-נמנעות ומועילות, אבל עדיפות מהפכות ״קטיפתיות״, שבמשך הזמן הולכות ובאות יותר ויותר במקום המהפכות העקובות-מדם של העבר, שהתפתחו, ככלל, למלחמות אזרחים ובינלאומיות ארוכות. המהפכנות נושאת בתוכה פוטנציאל חדשני עצום, אבל הוא יכול להיות מנוצל ביעילות, רק בהיותו מובנה בתהליך אבולוציוני שכבר הבשיל.
==== המחזוריות של התהליכים האבולוציוניים ====
סיבוב, פריסה, התהפכות, הפיכה, מעבר של ליפופים, חזרה להתחלה והתגברות על תקיעות-במעגל לא במקרה מאפיינים את המודל המחשבתי, המונח ביסוד המושג
האבולוציה. כי האבולוציה תמיד מחזורית, והמילה ״מחזור״ גם כן מציינת
״מעגל״. ההתחלה והסוף של כל מחזור תמיד מתאפיינים במשברים, שבהם מופר סדר התפקוד של המערכת. אם הסדר, המחזק את המערכת, נהרס בלתי-הפיך, המחזור מסתיים במות המערכת, במעברה למצב כאוטי, שקדם להיווצרות של איכות חדשה.
המחזוריות של השינויים בטבע, בחברה ובחיי האדם יוצרת קשר נצחי של סוף עם התחלה, שבזמנים עתיקים במסורת המזרחית מצא ביטוי ציורי-סמלי בדמות נחש הנושך את זנבו. במקביל הדימוי הזה ביטא את ההפיכות של השינויים, האופי הסגור, המעגלי של כל מה שבעולם, מה שהיה קשור באי-אמונה באפשרות של התפתחות פרוגרסיבית.
בספר הקדוש של סין העתיקה ״א-ג'ינג״ – ״ספר השינויים״ – המחזוריות של השינויים נחשבה כיסוד של חיזוי וראיית הנולד של העתיד, מה שמצד אחד, הניח שימוש בספר לניחוש, ומצד שני, משמעו ניסיון של יצירת הקונספציה הפרוגנוסטית הראשונה בעולם. בעניין זה הספר ״א-ג'ינג״ יכול להיות מלמד גם עבור הפרוגנוסטיקה המדעית המודרנית, שבה לעתים קרובות מייחסים חשיבות גדולה מדי לאקסטרפולציות, ולא תמיד במידה מספקת נלקחים בחשבון השינויים המחזוריים והשינויים האיכותיים.
על כל תקיעותם של הייצוגים המזרחיים העתיקים על האופי ההפיך, המעגלי של השינויים, ייצוגים על הקשר של התחלה עם סוף וסוף עם התחלה, על סבב השינויים, על הפיכת תופעות אחדות לאחרות יוצאים מהבנה עמוקה, חכמה ומדויקת למדי של המחזוריות של מהלך התהליכים האבולוציוניים, ההפיכות במהלכם של השינויים הבלתי-הפיכים ביותר. הבעיה של הפיכות ואי-הפיכות של ההזזות האבולוציוניות והתנועה בכללותה, שתפסה, כידוע, מקום כה חשוב בפיזיקה המודרנית, הועלתה ונפתרה על ידי ההוגים-הציקליסטים מימי קדם ועד זמננו. הצורך ב
פתרון הבעיה הזו הוביל לשכנוע בקיומם של שלבים, מדרגות, פאזות, תקופות בכל השינויים וההפיכות.
והאטימולוגיה של המילים, המציינות את המושגים ״פאזה״, ״תקופה״ ו
״הפיכה״ גם כן קשורה בייצוג על סיבוב, הפיכות וסופר-הפיכות של כל התהליכים האבולוציוניים. האחרונה, סופר-הפיכות, נוצרת בתהליך ההתפתחות ומניחה את האפשרות של קידמה. היא קשורה בהרחבה משמעותית של מחזורי ההתפתחות, בהעלאת האנרגטיקה של המערכת המתפתחת, יציבותה ביחס לסביבה המקיפה, השפעתה על הסביבה הזו והתחרותיות שלה ביחס למערכות אחרות. זה מושג באמצעות יצירת סדר חדש וארגון איכותי יותר של התפקוד של המערכת הזו, רמת גיוס גבוהה יותר של משאבי המערכת הנתונה לשימור וחיזוק שלה.
סופר-הפיכות, כלומר הפיכות עם היווצרות איכות חדשה, מניחה את האפשרות של הפיכות, כלומר מעברים חדים, קפיציים, לעתים מהפכניים של המערכת לאיכות חדשה. מעברים כאלה וההפיכות המקבילות להם הופכים לאפשריים כתוצאה של מצבים מיוחדים, ביפורקות כביכול, שבהן היחלשות הסדר והארגון של תפקוד המערכת גורמת לאפקט גבוה במיוחד של שינוי האיכות בשינויים כמותיים נמוכים יחסית. אפקט כזה מוביל ל״יישור״ זמני של המחזורים האבולוציוניים.
במובן זה ניתן להגדיר את האבולוציה כסבב של סדר וכאוס, הכולל הפיכת כאוס לסדר וסדר לכאוס, היווצרות סדר חדש בדרך של סידור הכאוס והחלפת סדרים אחדים באחרים, מאורגנים גבוה יותר או מאורגנים פרימיטיבית יותר. בסבב הזה של סדר וכאוס ניתן, בחלק מסוים של התניה, להבחין במחזורים הבאים. הפיכת הכאוס לסדר ניתן לציין כמחזור התפתחות. הפיכת הסדר לכאוס – כמחזור דגרדציה. החלפת סדר פרימיטיבי יותר בסדר
מאורגן גבוה יותר – כמחזור קידמה. החלפת סדר מאורגן גבוה יותר בפרימיטיבי יותר – כמחזור רגרס.
את התהליך האבולוציוני כסבב של סדר וכאוס אין לראות כהחלפה כאוטית ובלתי-מסודרת לחלוטין של מחזורי התפתחות ודגרדציה, קידמה ורגרס, סדר וכאוס. האבולוציה, בסופו של דבר, יוצרת נטייה לסידור עצמי, ארגון עצמי, שיחזור עצמי והתפתחות עצמית של סוגים מסוימים של סדר, להיווצרות מבנים, המסוגלים להפוך למקורות של סדר מאורגן גבוה יותר. נוצרות מערכות מתקדמות ברצף, שבהן החלפת סדר בכאוס, התפתחות בדגרדציה, קידמה ברגרס פועלת, בסופו של דבר, כהחלפת מחזורים של התפתחות פחות-יעילה במחזורים של התפתחות יעילה יותר. הרגרס במערכות כאלה הוא רק דרך ואמצעי למימוש קידמה נוספת. למספר המערכות האלה שייכת האנושות. למשל, החלפת מחזור הקידמה של העולם העתיק אחרי הדגרדציה הארוכה שלו בעידן התפוררות האימפריה הרומית הוחלפה במחזור (פאזה) של רגרס ארוך, אבל דווקא הרגרס הזה הוביל להיווצרות מערכת המדינות האירופיות, שגרמה לאפשרות ההיווצרות של הציוויליזציה הטכנוגנית התעשייתית. בכלכלת השוק המחזורים הבינוניים מורכבים, ככלל, מפאזות של משבר, דיכאון, התעוררות ועלייה. והעלייה מוחלפת במשבר חדש, ויכול להיראות, שההתפתחות תקועה במעגל ומסתובבת כמו סנאי בגלגל, באותו המקום. אבל, ככלל, המחזור הבא מוביל לרמת התפתחות גבוהה יותר של הכלכלה, מהקודם, וכל משבר לא רק הורס רבים מהישגי המחזור הנתון, כי אם גם תורם לברירה טבעית, לסילוק של מבנים כלכליים בלתי-קיימים ולחידוש הכלכלה בכללותה. למרות הירידות המשבריות בין המחזורים נצפה גידול כלכלי. את ההבדל בין המחזור הקודם והבא ניתן לציין כרווח אבולוציוני.
לכן צודקים אותם ההוגים, שמבססים פתיחות מסוימת של מחזורי האבולוציה של המערכות המתקדמות, מציינים את התפתחותן לא במעגל סגור, כי אם באליפסה ובספירלה. אבל את הספירלה הזו אין לפרש ברוח התורה הסופר-אופטימיסטית של קידמה ישרה. בכל ליפוף של התפתחות ספירלית נוצרות בעיות בלתי-פתירות בליפוף הנתון, נצפית ירידה יחסית או אפילו משמעותית מאוד ורגרס, יכול להגיע משבר של מעבר, שרק התגברות אופטימלית עליו יכולה להבטיח קידמה או אפילו הישרדות של המערכת המתפתחת הנתונה.
כל מחזור אבולוציוני בכללותו מורכב, ככלל, משלב עלייה ומשלב ירידה. כל שאר הפאזות ניתנות להבחנה רק בדרך של ניתוח המאפיינים האיכותיים של השלבים האלה. האבולוציה הפרוגרסיבית ביחס הכמותי מובטחת על ידי חריגת המדדים הכמותיים של פאזת העלייה של המחזור הבא על פאזת העלייה של המחזור הקודם. ביחס האיכותי האבולוציה הפרוגרסיבית טמונה בהבטחת חיים-תפקוד אופטימלי יותר של הסובייקטים של התהליך האבולוציוני ואינה מסתכמת במדדים כמותיים.
בקשר לכך ניתן להבחין במערכות, המתפתחות בקו עולה ויורד של התפתחות, וגם במערכות אדישות להתפתחות, שאבולוציה שלהן זורמת באטיות, באווירה של שיווי-משקל יחסי של סדר וכאוס. יש לציין, שבעולם החברתי תקיעה ארוכה מדי של המערכת במסגרות מסוימות של אבולוציה, כלומר התפתחות במעגל, גורמת רק לפיגור בהתפתחות, להקטנת התחרותיות של המערכת ביחס למערכות אחרות, אבל לא עוצרת את הקידמה בכללותה. האיטיות של הקידמה מעמידה את המערכת בעמדה כפופה ביחס למערכות המתפתחות בסערה, עושה אפשרית את בליעתה, יוצרת איום של התפוררות ומות שלה.
המחזוריות של האבולוציה מתבטאת גם בתהליכי תנודה מגוונים ביותר, כולל גם אלה, שנחקרים במחקרים הפיזיקו-
מכאניים והפיזיקו-חשמליים. נראה, שהפיזיקה והמכניקה, כולל המכניקה הקוונטית, באיזה-שהוא נס מתפשטות מהמושג אבולוציה ואינן מציבות לעצמן את המשימה הישירה להראות את האבולוציה של המושאים הנחקרים על ידן. אבל התוכן האבולוציוני חודר לתוכן דרך חקר התנועה, המבנה הפנימי והמבנה של התהליכים הפיזיקליים, מנגנוני האינטראקציה שלהם ותהליכי התנודה, שלא רק נוצרים בגופים הפיזיקליים המגוונים ביותר, כי אם לעתים קרובות גם מחלחלים דרכם וקובעים את אופי התנועה הטבוע להם. התנועה המאורגנת בכללותה היא צורת ביטוי של האבולוציה, והסיבוב של המושאים האסטרונומיים סביב צירם וסביב מקורות גרוויטציה עוצמתיים יותר הוא ביטוי של המחזוריות של האבולוציה. ביטוי כזה של המחזוריות של האבולוציה משמש גם כל תהליך תנודה. ולא רק בפיזיקה, כי אם גם בהיסטוריה של החברה. התנודות של אישים ושכבות חברתיות פרטיים, התנודות של הצלחות צבאיות, נצחונות ותבוסות – כל זה תוצאה וביטוי של המחזוריות של התהליכים האבולוציוניים.
הכל בעולם אבולוציוניזציה והכל מחזורי, הכל מתנודד באמפליטודות ומהירויות שונות. תנועה קדימה אפשרית רק על בסיס יצירת-מחזורים אינטנסיבית יותר.
==== האבולוציה וההתפתחות ====
רוב משמעותי של ההגדרות המרובות ביותר של האבולוציה מקשר את המושג הזה עם המושג התפתחות. השדה הסמנטי של שני המושגים מבוסס על המושג סיבוב, הוא סופג לתוכו ייצוגים על חזרה למצב הראשוני עם התקדמות מסוימת קדימה, על מחזוריות, על האופי הפועם של התהליכים, על ליפופים, כלומר על תנועה לא-ישרה אל שינויים איכותיים עמוקים.
המילה ״אבולוציה״ בתרגום מלטינית באחת הווריאנטות פירושו מילולית ״התהפכות״, ״פריסה״, בעוד ש״התפתחות״ פירושו מילולית ״פריסת-הליפופים״, מימוש של ליפופים, אבל העיקר – התרת-ברגים של מה-שמעוקל, מוברג, תוצאה של
הברגה קודמת, הפוכה להברגה עצמה, לעיקול, התפתחות של מה שהוברג בעבר, הפסקת העיקול, שלילתו כך, שהעיקול הזה יוצר כוח מניע לאישור ההתפתחות.
משמעות דומה למילה הרוסית ״התפתחות״ התגבשה גם בשפות אירופיות אחרות. המילה הגרמנית Entwicklung מתורגמת כהתפתחות, פרימת-גליל, פיתוח, יצירה. פרימת-גליל – תהליך, הפוך לגלילה, לליפוף, לעטיפה. ליפוף בגרמנית – Wicklung. התפתחות – פרימת-גליל של מה שנעטף בעבר. המילה הצרפתית developpement מתורגמת כהתפתחות, פריסה, גידול. המילה הזו, כמו גם המילה המקבילה באנגלית, ניחנת במשמעות, הקרובה למילה הרוסית ״פתילה-במהירות״, כלומר במשמעות, הפוכה למילה
״סלילה-במהירות״. כדי לפרום, צריך קודם לסלול בכוח, והפרימה הזו נותנת כוח להתפתחות. בתורו, הפועל הצרפתי ״evoluer״ משמעותו לא רק ״לאבולוציוניזציה״, כי אם גם ״להתפתח״, וגם ״לנוע קדימה״.
בקשר לקרבת המושגים אבולוציה והתפתחות כמות עצומה של הגדרות של אבולוציה מסתכמת בקביעת היחס של המושגים האלה.
יש מחברים שמזהים אבולוציה והתפתחות, אחרים מתארים את האבולוציה כמושג פחות כללי מההתפתחות, תוך שלילת בכך של הכלליות של האבולוציה ושל האבולוציוניזם האוניברסאלי. נקודת המבט האחרונה הייתה אופיינית במיוחד לפילוסופים הסובייטיים, ששאפו להוכיח את העדיפות של השינויים המהפכניים, הקפיצות על פני האבולוציוניים, ההדרגתיים, הרציפים, ובהתאם, גם את העליונות של ההתפתחות המנוהלת בפקודה על פני האבולוציה הטבעית. ״האבולוציה צרה משמעותית מההתפתחות, – כתב, למשל, הפילוסוף האוקראיני ו. קריסצ'נקו, – והיא מימוש שלה ביחס לתחום מוגבל כלשהו של המציאות״ (קריסצ'נקו ו.ס. ניתוח פילוסופי של האבולוציוניזם – קייב: נאוק. דומקה, 1990 – 216 עמ', עמ' 20).
עם הקביעה המוזרה הזו הסכימה כמעט מחצית מהפילוסופים הסובייטיים, שעסקו בפיתוח הבעיות התפיסתיות-עולמיות והלוגיות-מתודולוגיות של האבולוציוניזם המודרני. אבל אם האבולוציה לא כללית, אם היא מתרחשת רק בתחום מוגבל של המציאות, אז את ההתפתחות מנהל איזה-שהוא כוח, העומד מחוץ לאבולוציה ואינו כפוף לחוקיה.
להפך, התפתחות אינה אלא צורת ביטוי של האבולוציה, המבטיחה שינויים של ההגדרה האיכותית של המערכת בכיוון קונקרטי כזה או אחר. הכיווניות הקונקרטית של השינויים – זה העיקר, המבדיל את ההתפתחות מהאבולוציה. במובן זה יש להבחין בין התפתחות מבחוץ ומבפנים, המסומנות בפעלים ״לפתח״ ו
״להתפתח״. הראשונה מובטחת על ידי פעולתו של מנגנון ניהולי מכוון-מטרה כלשהו, בעוד שהשנייה – על ידי המנגנון האבולוציוני הטבעי הפועל במערכת, מה שקיבל את השם התפתחות עצמית.
אחדות האבולוציה וההתפתחות היא מורכבת וסותרת. ההתפתחות יכולה להינתק מהאבולוציה ולהפר את מהלכה הטבעי. האבולוציה מולידה ענפים מתים רבים של התפתחות, מעצבת עודף של הוריאנטות והצירים המגוונים ביותר של התפתחות. בתהליך ההתפתחות מתרחשת ברירה של וריאנטות, המתאימות להמשך קיום, דחיית הבלתי-מתאימות והיווצרות דרכים ראשיות של התפתחות, שעליהן מובטחת אופטימיזציה של ההתפתחות וגדלים בחדות הסיכויים להישרדות המערכת. אבל במחזור מסוים של אבולוציה שינוי הסביבה החיצונית והתגבשות
וריאנטות ״ניסיוניות״ חדשות של ההגדרה האיכותית יכולה להוביל לדה-מיינסטריליזציה של הדרך הראשית של התפתחות, לדגרדציה ומות של מערכות שהתפתחו בעבר בהצלחה. והענפים הצדדיים משתתפים ללא-הרף ב״תחרות״ על הכניסה לדרך הראשית ודוחפים את הנמצאים עליה להמשך התפתחות.
בעבודתו של האנתרופולוג הרוסי המפורסם א. זובוב על בסיס
ניתוח האנתרופוגנזה הוכנסו ונחקרו המושגים מיינסטריליזציה ודה-מיינסטריליזציה ותפקיד היווצרותם של ענפים צדדיים, הסוטים מהדרך הראשית הכללית של התפתחות, בתהליך האבולוציוני (זובוב א.א. מיינסטריליזציה ודה-מיינסטריליזציה במהלך התהליך האבולוציוני. אקראיות והכרח בתהליך הראשי – שאלות אנתרופולוגיה, 1985, גיליון 75, עמ' 14-15). בהבחנה הזו של האבולוציה הראשית והלא-ראשית מתבטא היטב גם ההבדל של המושגים אבולוציה והתפתחות.
האבולוציה בעודף עצום מייצרת צורות מגוונות של סידור, הגדרות איכותיות, המסוגלות להתפתחות של מערכת. וההתפתחות של המערכות האלה זורמת באווירה של מחסור מתמיד במשאבים להבטחת קיומן. התחרות על משאבים מוגבלים והברירה הטבעית משאירות סיכויי קיום רק לאותן המערכות, שמסוגלות לגייס בצורה אופטימלית משאבים פנימיים להארכת הקיום והמשך התפתחות, להבטיח את זרימתם מהסביבה החיצונית ולצאת בזכות כך לדרך הראשית של התפתחות. על בסיס זה נוצרת נטייה כלל-קוסמית, המבטיחה את האפשרות של התפתחות וקידמה אופטימלית.
==== המושג אבולוציה במובן הרחב והצר ====
היחס של המושג אבולוציה למושגים שינוי, התפתחות וקידמה הוא מושא ויכוחים מתמידים בין פילוסופים, הנוטים או להרחיב, או להיפך, לצמצם לפרש את המושגים האלה, כתוצאה מכך מתרחשת או הזדהות מלאה של המושגים האלה, או פער לא פחות מלא ביניהם, או שחלקם משמשים כביטויים פרטיים של אחרים, כלליים יותר. סיבת הדיונים האלה היא הנזילות האמיתית של המושגים האלה, שינוייהם האבולוציוניים, ריבוי הגישות ליישומם, אי-הוודאות והניידות של הגבולות בפירושם באינטראקציה עם מושגים אחרים.
ביחס למושג ההתפתחות מתבטאת הדו-משמעות של המושג אבולוציה, שהתגבשה היסטורית במקביל לחדירת המושג הזה לדיסציפלינות מדעיות שונות ולרכישתו של תפקיד של מעין ציר תפיסתי-עולמי של כל אחת מהדיסציפלינות האלה. הדו-משמעות הזו היא שגורמת לוויכוחים שאינם שוקטים, הנוגעים לתוכן המושג הזה. נצפית כפילות של תוכן המושג אבולוציה, ביטוי של האבולוציה כשינוי מותנה-אבולוציונית, שמחוצה לו שום דבר אינו קיים ואינו יכול להתקיים, ואבולוציה כהתפתחות, המתבצעת בדרך של ברירה טבעית ומובילה, בסופו של דבר, לקידמה של כמה מערכות מתפתחות.
בהתאם, יש להבחין בין אבולוציה במובן הרחב והצר של המילה, ודווקא אי-ההבחנה של המובנים האלה מובילה לבלבול מתודולוגי בהגדרת המושגים. במובן הרחב האבולוציה היא תכונה כללית (אטריבוט) של ההוויה, היא מכסה לא רק את החומר, כי אם גם את התודעה. מה שלא עובר אבולוציה, אינו קיים ואינו יכול להתקיים. כל ניסיון להוציא משהו מהאבולוציה, להציג משהו כקיים מחוץ לאבולוציה, מוביל להכרה בקיום על-טבעי של כוח או ישות כלשהי, המתפקדים מלבד האבולוציה, מעליה, המסוגלים בצורה חוץ-אבולוציונית (כלומר על-טבעית, נסית) לנהל תהליכים טבעיים (כלומר אבולוציוניים). במובן הרחב המושג אבולוציה משמש אנלוג של המושג ״הוויה מותנית-טבעית״, אבל האנלוגיה הזו אינה מלאה, משום שהמושג אבולוציה קשור לא רק להכרה בקביעות הטבעית של כל קיום, כי אם גם ביכולת ליצור סדר מתוך כאוס. את הקביעות הטבעית של כל קיום כעיקרון הגנו כבר המטריאליסטים הקדומים, במיוחד לוקרטיוס, שניסח את העיקרון הזה בנוסחה ״אין כלום מאין...״. והמושג אבולוציה במובן הרחב קשור גם לדרך האבולוציונית
של הסבר של מדוע שום דבר אינו יכול להיווצר מאין ולהפוך לאין מוחלט ואינו יכול, בהתאם, להיות מותנה בצורה על-טבעית, נסית. אינו יכול משום שהכל נוצר וקיים בתהליך האבולוציה, מצורות שהיו קיימות בעבר ועברו אבולוציה בצורה מסוימת, כולל מתוך הפיכת הכאוס (חוסר-הצורה היחסי) לסדר מסוים.
האבולוציה במובן הרחב מכסה כל שינוי בכלל, משום שכל השינויים מותנים-אבולוציונית (כולל גם שינויים מהפכניים, שניתן להעמיד מול אבולוציוניים רק במובן היחסי, המושאל). ההכרה בכלליות האבולוציה במובן הרחב של המילה הזו קיבלה בספרות המדעית את השם אבולוציוניזם אוניברסאלי. האבולוציה במובן הרחב כוללת גם הופעת סידורים שונים, וגם את הריסתם, וגם שינוי בקו עולה, וגם בקו יורד, וגם דגרדציה, התנוונות של המערכת המתפתחת, וגם משבר שלה, שבר, הזדקנות, ולבסוף, מוות, מות. עבור מערכת נתונה ובמסגרת קיומה האבולוציה מסתיימת, אבל היא נמשכת במערכת של המערכות, כולל דרך שרשרת של מותים ולידות של מערכות חדשות. הכלליות של האבולוציה במובן הרחב מבטיחה את האינסופיות, הנצחיות והאי-מיצוי האיכותי של העולם החומרי בכללותו, את אי-הבריאה ואי-ההשמדה של החומר בכלל.
האבולוציה במובן הצר מהווה ״חיתוך״ מסוים של האבולוציה במובן הרחב, המכסה את הצד הפרודוקטיבי, היוצר,
״בורא״ של האבולוציה. הכל בעולם נוצר וקיים באמצעות אבולוציה במובן הרחב, אבל התפתחות חיובית וקידמה מובטחות על ידי אבולוציה במובן הצר, כלומר הופעת נטיות מותנות-אבולוציונית להיווצרות מערכות מפותחות יותר.
במובן הצר המושג אבולוציה מתקרב באופן מקסימלי
למושג התפתחות פרוגרסיבית. האחרונה היא צורת אבולוציה, המבטיחה עלייה אבולוציונית, מעבר מהרמות הנמוכות של האבולוציה לגבוהות, מצורות פשוטות ופרימיטיביות למורכבות ומאורגנות גבוה. התפתחות יכולה להתגלם באבולוציוניזציה פרוגרסיבית, בהתפתחות עצמית של המערכת, המניחה שיפור של המבנה שלה, הגברת דרגת הסידור וחיות. הגעה לרמת התפתחות גבוהה יותר, הנרכשת על ידי המערכת על בסיס אבולוציה במובן הצר, יכולה להיות מלווה בהתפשטות שלה לסביבה החיצונית, הרס ו(או) בליעה של מערכות אחרות. היא יכולה להתרחש גם בתהליך של קו-אבולוציה של המערכות, התפתחותן המבטחת זו את זו. הגעה של מערכת אחת לרמת התפתחות גבוהה יותר יכולה להפוך לגירוי להתפתחות של אחרת.
במקביל יש לקחת בחשבון, שלא כל התפתחות פרוגרסיבית, שהפרוגרסיביות של ההתפתחות יחסית, כלומר מתבטאת רק ביחסים מסוימים, בעוד שביחסים אחרים יכול להיצפות רגרס. יחסיות כזו נצפית גם במושג אבולוציה במובן הצר, שכן, תוך אבולוציוניזציה ביחס אחד, המערכת יכולה לדגרדציה ביחס אחר. במובן זה המושג אבולוציה מועמד מול המושג דגרדציה, שהוא, כפי שצוין קודם, חלק וצד אורגני של האבולוציה במובן הרחב. ככזו, האבולוציה במובן הצר מועמדת מול אינוולוציה (מהמילה הלטינית, המסמנת ״כיווץ״), כלומר תהליך, הפוך לאבולוציה כפריסה של הפוטנציות המהותיות של מערכות שונות. בהתאם, למושג אינוולוציה יש משמעות, הניתנת לפרשנות כאנלוג של המושג אנטי-אבולוציה.
מכאן ברור, שתנועת המחשבה ממושג למושג יוצרת משמעויות, המאפשרות לחלק שינויים לאבולוציוניים ולא-אבולוציוניים (ואפילו אנטי-אבולוציוניים). ללא חלוקת המושג אבולוציה למובן הרחב והצר זה היה פירושו הצורך בשלילת הכלליות של האבולוציה. זה מתרחש משום ש
האופי האבולוציוני של השינויים, המתרחשים במערכת קונקרטית, יחסי באותה מידה, כמו האופי הפרוגרסיבי של השינויים. מה שמייצג אבולוציה במובן הרחב, יכול להתברר כאינוולוציה ביחס למערכת הנתונה, המוגבלת בפוטנציאל האבולוציוני שלה, כלומר לתרום לא לאבולוציוניזציה פרוגרסיבית נוספת שלה, כי אם לרגרס, דגרדציה והפסקת קיומה כמערכת. היחסיות הזו של האבולוציוניזציה מתבטאת במושג אבולוציה במובן הצר.
במיוחד בולט מואר קו-המים בין ההגדרות של המושג אבולוציה במובן הצר והרחב דרך היחסות שלהם למושגים סדר ואי-סדר, קוסמוס (כהוויה מסודרת יחסית) וכאוס (כנטייה לאי-סידור). אבולוציה במובן הרחב היא תהליך כלל-קוסמי כללי, המכסה את כל הקיים, של אינטראקציה בין סדר וכאוס, הפיכת הכאוס לסדר ולהפך. אבולוציה במובן הצר היא תהליך כללי באותה מידה של היווצרות סדר מתוך כאוס יחסי והחלפה טבעית של סדרים פרימיטיביים, כאוטיים יותר בסדרים מאורגנים גבוה יותר או מותאמים יותר לנסיבות. אבולוציה במובן הצר היא נטייה של האבולוציה במובן הרחב לסידור ולהתפתחות פרוגרסיבית של ההוויה.
==== האבולוציה והקידמה ====
המתגלמת בהתפתחות, האבולוציה, בסופו של דבר, רוכשת אופי פרודוקטיבי, יוצר ומולידה קידמה, כלומר הופכת לאבולוציה פרוגרסיבית ומעצבת התפתחות פרוגרסיבית.
כקריטריון של קידמת ההתפתחות האבולוציונית במדע המודרני נחשב לא רק סיבוך הארגון (הקידמה יכולה להתבטא גם בפישוט של סדר מורכב מדי), כי אם גם רכישת ארגון-גבוה במובן רחב יותר, כתוצאה של יצירה או שיפור של סדר מותאם-אבולוציונית, הכולל שיפור של היכולת לארגון עצמי,
סידור האינטראקציה של היסודות במערכת מסוימת, העלאת רמת החופש של התפקוד של כל יסוד במסגרת התפקוד של המערכת בכללותה וכו'. הסידור של החופש והחופש של הסידור משמשים כגירויים החשובים ביותר של התפתחות פרוגרסיבית, והסדר בחיבור אורגני עם חופש – כקריטריונים החשובים ביותר שלה.
ההתפתחות יכולה להיות מואצת או מואטת, אבולוציונית או קפיצית, רציפה ואינטנסיבית, פרוגרסיבית ורגרסיבית, ראשית ומבוי-סתום. כל אחד מהמאפיינים האלה נקבע על ידי אופי התהליך האבולוציוני הנתון, שבמסגרתו מתרחשת התפתחות כזו או אחרת. בתהליך האבולוציה מובחנים ונוצרים שלבים, או רמות, שעליהם זורמת ההתפתחות. כל אחד מהשלבים האלה קשור לצורת תנועה מסוימת של החומר, אבל אינו מסתכם בה.
הקידמה בהתפתחות מבטיחה האצה חדה יותר ויותר של מהלך האבולוציה ומעבר מהשלבים הנמוכים של התפתחות לגבוהים. קידמת ההתפתחות תמיד מיישרת את מהלך האבולוציה, מפרקת חלקית ומעניקה צורת אליפסה לסבב של התהליכים האבולוציוניים. מכאן נובעת גם האשליה של קידמה ישרה והשאיפה לפתור על ידי הנחלת הקידמה את כל הבעיות של ההתפתחות האבולוציונית. אבל ניסיונות כאלה, ככלל, מסתיימים בסיבוב לאחור ובחזרה למצב ההתחלתי ברמה חדשה, לא אחת נמוכה יותר, משום שהורדת הרמה נגרמת על ידי הוצאות חומריות-ממשיות ואנרגטיות עצומות, המושקעות בניסיונות לדחוף את הקידמה.
אבל זה אינו אומר את התמימות וחוסר-הצורך של השאיפה לקידמה, המאבק למענה, גיוס מאמצים להתגברות על מכשולים, העומדים בדרכה של הקידמה.
בספרות המדעית על בסיס עבודותיהם של ק. בר, ג. ספנסר, ל.ס. ברג התבססה מסורת של הגדרת הקידמה הביולוגית כהעלאת רמת המורכבות.
אבל הסיבוך אינו כשלעצמו קידמה, זה רק אמצעי להשגת הקידמה. לא אחת כאמצעי להשגת הקידמה משמש גם תהליך הפוך – הפישוט. הסיבוך אינו יכול להיחשב גם כקריטריון של פרוגרסיביות של יצורים חיים. למרות שבכללות יצורים חיים פרוגרסיביים יותר מאורגנים בצורה מורכבת יותר, האבולוציה הפרוגרסיבית אינה טמונה בסיבוך הארגון, כי אם בהעלאת דרגות החופש של הארגון הנתון ביחס לסביבה, ביכולת שלו להפוך את הסביבה במידות המין שלו ולשקף בצורה הולמת את הסביבה הזו לניהול הקשרים ההדדיים איתה וההתנהגות העצמית שלו. לכן אינו צודק ו. ברדניקוב, אשר בספרו ״אבולוציה וקידמה״ (נובוסיבירסק: נאוקה, 1991 – 192 עמ') כותב על האופי היחסי של קריטריוני הקידמה הביולוגית, על המיתולוגיות והאנתרופומורפיות של הקריטריונים האלה (עמ' 182-183) והייצוגים על קידמה. הקידמה אבסולוטית באותה מידה, כמו שהיא יחסית, בלתי-מוגבלת באותה מידה, כמו שהיא מוגבלת.
==== אבולוציוניזם והיסטוריזם ====
כבר מהזמנים הקדומים ביותר הציר הנושא של כל ניסיונות לבסס יסודות של תפיסת-עולם אבולוציונית היה ההיסטוריזם של החשיבה, כלומר ההכרה בכך, שהכל בעולם יש לו היסטוריה משלו וצריך להיות מוסבר היסטורית, בדרך של חשיפת חוקיות טבעית מותנת-היסטורית, ולא כתוצאה של ביטויי כוח על-טבעי, הופעות נסיות והפיכות.
ההיסטוריזם של החשיבה קשור לשאיפה לחשוף את ההיסטוריה של ההופעה וההתפתחות של כל מושאי ההכרה המדעית ללא יוצא מן הכלל, לחשוף תנאים-מוקדמים טבעיים-היסטוריים של כל מה שקיים בכל התחומים של העולם הממשי, הנחקרים על ידי המדעים הקונקרטיים. הוא קשור לאמונה בכך, שהכל בעולם יש לו היסטוריה משלו, והמטרה הסופית של כל אחד מהמדעים היא שחזורה וההסבר המבוסס על עובדות. האבולוציוניזם הרציף טמון בייצוג על הופעה טבעית-היסטורית של כל מה שקיים בעולם,
והאבולוציה הטבעית-היסטורית של העולם הזה עצמו, האוניברסס, היקום כשלם, כל מערכת היקום על כל המגוון האינסופי, הבלתי-מיצוי של תת-המערכות המתפתחות בבידוד יחסי הנכללות בה.
ההיסטוריזם של החשיבה – תופעה עתיקה מאוד ונראית בבירור כבר בייצוגים הקריאציוניסטיים-מיתולוגיים על תחילת העולם ובריאתו הרציפה בהתאם לצווים של השליט העולמי. אבל הייצוג על התערבותו של השליט הזה או קבוצת האלים במהלך האבולוציה ההיסטורית סותר את ההיסטוריזם, משום שהוא מניח את האפשרות של היסטוריה לא-אבולוציונית של העולם והאנושות, היסטוריה קדושה, ולא ממשית, של התהליכים הטבעיים והחברתיים. הדוגמאות הבולטות ביותר של הפרות שרירותיות כאלה של ההיסטוריזם הם ההיסטוריה הקדושה של התנ״ך והשיר של הומרוס
״איליאדה״. היסטוריזם פרימיטיבי נובע מהשאיפה הנצחית של אנשים לדעת, מניין הכל בא, איך התקיים קודם, מה היה ואיך הפך למה שקיים עכשיו.
בהיסטוריה הקדושה של התנ״ך היסטוריזם עמוק, הכלול בתיאורים של ההיסטוריה של העם היהודי, מופר על ידי ניסיונות נמתחים בעליל לפרש את ההיסטוריה הזו כתוצאה של תנודות מתמידות בין כניעה ואי-כניעה לאלוהים, המעניש את האי-כניעה ומתגמל את הכניעה. וכאשר עובדות ההיסטוריה הממשית מתחילות לסתור בעליל ממש את הפרשנות הזו של התהליך ההיסטורי, מופיעה התזה האגנוסטית בעליל על אי-אפשרות-החיקור של דרכי ה', כלומר על חוסר היכולת של האדם להכיר את הסיבות הסופיות של התהליכים ההיסטוריים, וגם על כך, שעונש החוטאים וגמול הצדיקים מתייחסים לא לעולם ההיסטורי הממשי, כי אם לעולם הבא.
ב״איליאדה״ של הומרוס אלי האולימפוס, הנלחמים זה בזה והזורעים מזימות לפני כס זאוס, מתפצלים לשתי מפלגות, שאחת מהן תומכת בהלנים, והאחרת – בטרויאנים. האלים במישרין או בעקיפין
מתערבים במהלך הקרבות, ולעתים אלמותיים סופגים מהלומות כבדות מגיבורים עצומים, הזוכים לכוחות על-אנושיים ותופסים עמדת ביניים בין האלים לבני-תמותה פשוטים. בכללות ההיסטוריה של מלחמת טרויה כל כך ריאליסטית, שהיא חדורה בהיסטוריזם עמוק וחושפת לפני החוקרים סתירות עמוקות בין מנהיגי המדינות היווניות של העידן המיקני, שהתאחדו לכיבוש טרויה. האנטי-היסטוריזם טמון, אם כן, בייצוג על התערבות בתהליך ההיסטורי של כוחות וולונטריסטיים על-היסטוריים, ניחנים בכוח על-טבעי, ללא תלות בכך, אם הכוחות האלה מוענקים לאלי האולימפוס, לאל יהוה או למפלגה הקומוניסטית.
להיסטוריזם יש היסטוריה משלו, הוא עובר שורה שלמה של שלבים של האבולוציה שלו. יסודות שונים של החשיבה ההיסטורית בצורה בלתי-מופגנת כלולים בכל יצירותיהם של ההיסטוריונים הקדומים ובכרוניקות ההיסטוריות של כל העמים, בהיותם בצירופים שונים עם המגוונים ביותר של האנטי-היסטוריזם. ההיסטוריזם מתפתח במקביל להתפתחות הידע הפילוסופי ובקשר להתפתחות המדע הקונקרטי. במקביל להתפתחות הידע מתברר, שלא רק החברה האנושית, כי אם גם הטבע, גם החי וגם הדומם, יש לו היסטוריה משלו. הבנת העובדה הזו מצאה ביטוי בשם ספרו של חוקר-הטבע הצרפתי בופון ״ההיסטוריה הטבעית״ ובספרים של המחברים העתיקים.
ההיסטוריה מתחלקת לשני סוגים – טבעית וחברתית. כל היסטוריה אינה אלא תיאור והסבר של האבולוציה של הטבע הדומם, הטבע החי או הטבע החברתי (התהליך הטבעי-היסטורי). לפי דבריו של ההיסטוריון הצרפתי מישלה, ההיסטוריה היא תחיית-המתים. תחיית-המתים לא רק של גורלות האנשים והשתתפותם בתהליך ההיסטורי, לא רק של התהליכים האלה עצמם, כי אם גם, מנקודת המבט שלנו, של התהליכים המגוונים ביותר של האבולוציה הקוסמית, הן בטבע והן בחברה.
במאה ה-20 התפתחות משמעותית קיבל האנטי-היסטוריזם, הקשור באנטי-פרוגרסיזם ובפסימיזם היסטורי, שנגרמו על ידי הקטסטרופות של המלחמות העולמיות ופעולותיהם של המשטרים הטוטליטריים. האנטי-היסטוריזם התבטא, במיוחד, בהתפשטות הרחבה של אי-אמונה באפשרות של הסבר מדעי-פילוסופי של ההיסטוריה. הביקורת הצודקת על ההיסטוריציזם, שננקטה, למשל, על ידי הפילוסוף האנגלי המפורסם קארל פופר, הובילה להזדהות של ההיסטוריציזם עם ההיסטוריזם בכלל ופורשה ברוח האנטי-היסטוריזם. אבל אם ההיסטוריציזם מהווה ייחוס דוגמטי להיסטוריה של חוקים בלתי-משתנים, הפועלים פטאליסטית, שנובעים מאידיאולוגיה אגרסיבית, אז ההיסטוריזם כשלעצמו הוא תהליך היסטורי של התפתחות ההסבר האבולוציוני של ההיסטוריה, אשר נחוץ להתמצאות האנשים בעולם החברתי.</text>
      <sha1>rkq54n6oeiylcxnc3or5gml0jclbfkn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1/פרק 3. אבולוציוניזם וקריאציוניזם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755773</id>
    <revision>
      <id>3084953</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:01:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084953</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="147360" sha1="0v2digxo1sv1k4p5uj3n5dz4he2r4fd" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 1|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 1]]

== פרק 3. אבולוציוניזם וקריאציוניזם ==

==== היסודות הדתיים-פילוסופיים של הקריאציוניזם ====
האבולוציוניזם כבסיס של תפיסת-עולם מדעית מהווה דרך הסבר של העולם, אלטרנטיבית לקריאציוניזם (מלטינית ״creatio״ - בריאה, יצירתיות), לפיה העולם בכללותו, התהליכים והתופעות המתגלים בו מוסברים על ידי פעילות יוצרת, בונה והשפעות ניהוליות של ישויות מחוץ-עולמיות – האל האחד, הפנתיאון של האלים או איזושהי-שהיא אחרת של סובסטנציות רוחניות (ברהמן בהודו, דאו בסין וכו').
הקונפליקט המתמיד של האבולוציוניזם עם הקריאציוניזם נקבע על ידי כך, שהראשון מביניהם מבוסס על ידע ומהווה תוצאה של כל התהליך הרב-פנים של הכרת העולם, בעוד שהשני נובע מהמסורת המיתולוגית ומבוסס על אנתרופומורפיזם נאיבי ועל אמונה בניסים. למעשה, בבסיס הקריאציוניזם טמונה לא כל כך האמונה ביכולות היצירתיות הבלתי-מוגבלות של הישות המיתולוגית העליונה, כי אם ביכולתה ליצור מאין, להפוך מילים, מחשבות או פעולות עבודה למושאים חומריים ועולמות שלמים, להחשיב את רצונה, ליצור לפי צו את מה שמתוכנן, ולאחר מכן לקבוע, אם זה טוב או לא טוב. מובן, שההסברים הקריאציוניסטיים נוצרים בדרך של העתקה של הפעילות היצירתית האנושית. הרי היצירתיות, לפחות בביטוייה האנושיים, זורמת בהתגברות מתמדת על קשיים, בספקות, במאבק עם עצמו, בקונפליקט עם החומר ועם היצירות של עצמו. התזה על כל-יכולתו של הישות היוצרת, ככלל, שוללת את הצורך ביצירתיות. יותר נכון מדובר בכוח רודני, שאינו זקוק לייסורי היצירתיות ועושה מה שהוא רוצה, לא מציית לחוקים ומיד מגלם מילה בחוק. אבל התמונה המיתולוגית המקראית של העולם, המוצגת בהתחלה ממש של התנ״ך ו
שהיא המקור הראשי של ההסבר הקריאציוניסטי של העולם,
מלאה דרמה וטרגיזם מיוחד של אישיות האל כישות טובה לחלוטין, שבראה עולם, שאינו תואם את ציפיותיו, ואדם, אשר, בהיותו צלם ודמות של אלוהים, מבצע חטא-קדמון ויוצר עולם חברתי, שבו יש כל כך הרבה רע. מכאן לקריאציוניסטים נוצר הצורך בתאודיציאה, כלומר בהצדקת האל על נוכחות הרע בעולם. כבר בהצדקה כזו עצמה טמונה חילול-הקודש, יחס בלתי-מכבד לאל, רוויזיה פילוסופית מיוחדת של הקריאציוניזם המקראי. אבל התיאולוגים והפילוסופים הדתיים מבצעים את חילול-הקודש הזה בעקבות הצורך להסביר את אי-ההתאמה הלוגית בין התכונות של האל ככל-יכול, יודע-כל וישות טובה לחלוטין לבין נוכחות הרע בעולם ובאדם. בסופו של דבר הצורך עצמו בתאודיציאה נוצר בעקבות אי-החפיפה הבוטה של התמונה הקריאציוניסטית של העולם עם העולם הממשי כתוצר של אבולוציה טבעית.
לפי התאודיציאה הקלאסית, האל סובל את הרע רק משום שהעניק לאדם חופש רצון וברא עבורו (לפי לייבניץ) את העולם הטוב ביותר מבין האפשריים. מובן, שהשקפות והצדקות כאלה נוצרות רק תחת לחץ של המדע, הדורש בתום עידן ההשכלה הסבר הגיוני, ולא תיאור של ניסים. תחת לחץ המדע הקריאציוניזם נאלץ למעשה לפרש באופן רציונליסטי את דמות האל, שברא עולם, שאינו תואם כלל את הפוטנציאל היצירתי של ישות טובה לחלוטין וכל-יכולה. אחד מההצדקות האלה הוא נוכחות השטן, אשר, בהתמרדו נגד האל כמו המורדים הארציים, מגלם בתוכו את הרע המוחלט, מקלקל את מבנה היקום ומפתה את האדם למעשים רעים. בכך מוסרת מהאל האחריות על האכזריות והספונטניות של העולם הטבעי והחברתי, היא מועברת לכתפי האדם בזכות הבחירה החופשית שלו בין טוב לרע. עוד תכסיס של החשיבה הקריאציוניסטית – התייחסות לרע כעונש של האנשים על חטאים ודבקות ברע. המיתוס על אל טוב לחלוטין ויודע-כל,
אשר למבחן של בני-האדם מניח לשטן, שולח מזימות ומגפות, מפיל בג'נוסייד עמים שלמים, סותר את ההיגיון ואינו עומד בשום ביקורת. דרכי ה' באמת אינן ניתנות לחיקור. כל זה מדגים בעליל את אי-התאימות של ההיגיון עם האמונה הדתית, של ההסברים הרציונליים הקריאציוניסטיים עם האמונה בניסים. התאודיציאה אינה בת-קיימא מנקודת המבט הרציונלית, קריאציוניזם יכול להיבנות רק על אמונה עיוורת.
לקריאציוניזם בכללותו טבועות התכונות הבלתי-נפרדות הבאות, הקובעות את טיעוניו והתקפותיו נגד האבולוציוניזם:
של הכרה ממשית, הנשענת על פרקטיקה, טכניקה, מתודולוגיה מדעית ובסיס ניסיוני;
יש לציין, שעצם ההכרה באבולוציה כגורם, הקובע את המאפיינים האיכותיים של מושאי הטבע החי והדומם, אינה גוררת שלילה אוטומטית של הקריאציוניזם ושל רעיון האל כישות עליונה נוכחת-בכל, יוצרת-העולם. האל יכול להיחשב כערכאה ניהולית, המשקיפה על מהלך האבולוציה וקובעת את המהלך הזה, או ״מתקנת״ אותו בהתערבותה. כך, אצל הגל, את האבולוציה של התופעות קובעת האבולוציה הרוחנית של הרעיון המכיר-עצמו, אצל א. ברגסון – האבולוציה היצירתית על בסיס זרם התודעה של הבורא, אצל טייהר דה שארדן – האבולוציה הנקבעת-מראש מ״נקודת אלפא״ אל ״נקודת אומגה״ וכו'.
תקופה ארוכה בהתפתחותם של המדעים המגוונים ביותר שרר צירוף פרדוקסלי של הסברים קריאציוניסטיים ואבולוציוניים של התופעות שמגלה המדע. דווקא צירוף כזה עמד בבסיס ״תורת הקטסטרופות״ של קיווייה ועמיתיו ומתנגדיו הרבים בפרשנות העובדות של המדע הגיאולוגי. ההיסטוריה של הביולוגיה של המאה ה-19 מעידה, שמדענים מצטיינים כאלה, כמו ל. אגאסיס, תלמידו ג'. לה קונט, א. ברוניאר, א. סדג'וויק, א. ד'אורביני, בהיותם תומכי קריאציוניזם ומפיצי קטסטרופיזם תיאולוגי, ניסו להביא תחת ביסוס ההשקפות האלה את עובדות המדע שמצאו. ומה התוצאה? תוך ביקורת האבולוציוניזם וניסיון להפריכו, הם, עם זאת, תרמו תרומה משמעותית מאוד להיווצרותו והתפתחותו.
האבולוציה של הכוחות היצירתיים, הבונים של האנושות במדע ובפרקטיקה מרחיקה עוד ועוד את ההסברים המיתולוגיים לתחום הבלתי-נודע ומובילה, בסופו של דבר, לרעיון האבולוציה כמקור היחיד, היחיד-אפשרי של כל מה שקיים. המושג עצמו של האבולוציה מכוון את הבסיס התפיסתי-עולמי של האדם
ההכרה בחיפוש מקורות התהליכים והתופעות של העולם הסובב בתוך העולם הזה עצמו, ולא בביטויים של רצון יצירתי של ישויות אנתרופומורפיות, ניחנות בכוח על-טבעי ובמעמד של אלוהויות. ההסברים האבולוציוניים נתמכים על ידי כל מערכת הידע שכבר נצבר ומתחדש ללא-הרף, בעוד שלקריאציוניסטיים יש כמקור את אי-הידיעה בצורת או אי-שלמות של הידע המדעי, או בורות ביחס לידע שכבר הושג על ידי המדע, או ספקות לא-מוצדקים באמינות של הידע הזה.
==== הקריאציוניזם המודרני נגד האבולוציוניזם ====
הקריאציוניזם המודרני מהווה סדרה של ניסיונות מגוונים ״לעשות-מדע״ ולעדכן את הדוגמה התיאולוגית על בריאת העולם על ידי אלוהים מאין בהתאם להיסטוריה המקראית של בריאת העולם, וגם על בריאת כל נפש אנושית על ידי אלוהים. הדוגמה הזו מתגלמת בתזה היסודית של התאוריות הפילוסופיות, המתנגדות לאבולוציוניזם בהסבר מקור הקוסמוס הסובב את האדם (הקוסמוגוניה) ומבנה היקום (הקוסמולוגיה). תוך אימוץ בתחרות עם תפיסת-העולם המדעית-אבולוציונית בהשפעת עובדות שמגלה המדע כמה יסודות של האבולוציוניזם, הקריאציוניסטים מתעקשים על ניהול האבולוציה על ידי ההשגחה האלוהית ועל כפיפות התהליכים האבולוציוניים ליעוד ולתוכנית האלוהיים.
החל משנות ה-30 של המאה ה-20 מתגבש מה שנקרא קריאציוניזם מדעי, השואף להשתמש במתודולוגיה מדעית להפרכת המדע האבולוציוני ולביסוס ניהול על-טבעי של תהליכים טבעיים.
ספר שראה אור ב-1961 בארה״ב של התיאולוג ד. וויטקומב ומהנדס ההידראוליקה ג. מוריס ״המבול מספר בראשית״ היווה את הניסיון היסודי ביותר לשלב את ההיסטוריה המקראית עם הגיאולוגיה המדעית בהסבר ההיסטוריה של כדור הארץ. בכך, כמו גם בביקורת הביולוגיה האבולוציונית, צוין על מוגבלות הידע, המשמש
בסיס למסקנות אבולוציוניות, על נוכחות של איזה-שהוא כוח עליון, המקדם את התהליכים האבולוציוניים, שידע עמוק יותר עליו קבוע בתנ״ך. הספר עמד ביותר מ-40 מהדורות וזכה להצלחה משוגעת.
ב-1963 בהנהגת ג. מוריס בסן-דייגו (קליפורניה) נוצרת החברה הקריאציוניסטית למחקר והמכון למחקרים קריאציוניסטיים, אגודות דומות נוצרות גם במדינות אחרות. לאחר מכן על מדפי חנויות הספרים נשפך זרם עצום של ספרות קריאציוניסטית. פרסום מיוחד זכו הספרים הבאים של מנהיג הקריאציוניזם ה״מדעי״ ג. מוריס עם השמות הפופוליסטיים. ב-1963 פורסם ״אבולוציה בדמדומים״, ב-1970 – ״הקוסמולוגיה המקראית והמדע המודרני״, ב-1971 – ״לתנ״ך יש תשובות״, ב-1974 – ״קריאציוניזם מדעי״.
ריבוי של ״הפרכות״ מדעיות של המדע פרסמו גם עמיתיו של ג. מוריס במאבק באבולוציוניזם. יש לציין, שה״קריאציוניזם המדעי״ פיתחו נציגים של כמה קונפזיות פרוטסטנטיות. הקונפזיות האלה מימנו מדי שנה פרסום של עשרות ספרים וחוברות, המושלכים לשוק במחירים נמוכים. נוסדה גם שורה שלמה של כתבי-עת, שקידמו את ההישגים האחרונים
של הקריאציוניזם ה״מדעי״: ״הקריאציוניסט״, ״חדשות המדע המקראי״,
״מעשים ועובדות״, ״הרבעון של החברה למחקרים קריאציוניסטיים״ וכו'. במהרה הקריאציוניזם התחיל לחקות את המדע גם פונקציונלית. בארגונים קריאציוניסטיים נשמעו דוחות והודעות, הוגנו דיסרטציות, הוענקו תוארי מדע.
עד סוף שנות ה-70 – תחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 החיבורים הקריאציוניסטיים זכו לפופולריות רחבה לצד החיבורים הפסאודו-מדעיים באותה מידה של אסטרולוגים, פאראפסיכולוגים, מומחים לטלפתיה, טלקינזיס, פולטרגייסט, ״צלחות מעופפות״, ״אנשים כחולים״ ושאר תופעות מיסטיות. אבל בשנות ה-80 גל הפופולריות של כל הצורות האלה של לעג למדע ירד. מה יכלו
להציע לקהל הרחב הקריאציוניסטים? רק סט סטנדרטי של ציטוטים, טיעונים, ספקות באמינות העובדות והתאוריות המדעיות, ביקורת רוטנת, הדגשת הסתירות בין אסכולות מדעיות שונות וחזרה משעממת על ייצוגים תפיסתיים-עולמיים עתיקים, שהנאיביות שלהם הוכחה על ידי כל מהלך התפתחות ההכרה המדעית. כל זה איבד את ההילה של סנסציוניות והתחיל להעיק ואפילו לעצבן את הקהל החושב רציונלית.
ההתפשטות של הקריאציוניזם בפרסומים המודפסים לוותה בהתפשטות אגרסיבית באותה מידה בתחום החינוך.
עימות קשה במיוחד בין תומכי הקריאציוניזם לדרוויניזם התפרץ סביב הוראת הדרוויניזם בארה״ב. רק ב-1967 במדינת טנסי הוכנסו תיקונים בחוק החינוך, שביטלו את האיסור על הצגת תורת דרווין בבתי הספר. עוד ב-1925 לפי החוק הזה הועמד לדין פלילי מורה לביולוגיה בבית ספר, שאשר, למרבה המזל, בזכות התערבות הציבור הרחב הסתפק בקנס כספי.
תזוזות רציניות החלו רק במחצית השנייה של שנות ה-80, כאשר בית המשפט החוקתי של ארה״ב הוציא החלטה על אי-הקבילות בהתאם לחוקה של איסורים על הוראת תורת האבולוציה ופגיעה בזכויות ההוראה, גם של תורת הבריאה וגם של תורת האבולוציה. ברמה החקיקתית, אם כן, שתי מערכות ההשקפות הופיעו כשתי תאוריות שוות-זכויות. אבל בכך הוכרה גם אי-הקבילות של גינוי תורת האבולוציה בתהליך הוראת תורת הבריאה בבתי הספר הממלכתיים. על אי-הקבילות של ביקורת מדעית על הקריאציוניזם במסמך הזה לא נאמר.
למרות החלטה זו של הערכאה החוקתית העליונה האגודות הקריאציוניסטיות במספר מדינות של ארה״ב מ-1995 בפעילות גדולה עוד יותר החלו לשאוף לאימוץ אמצעים חקיקתיים לסילוק הדרוויניזם מקורסי הוראת הביולוגיה ב
מוסדות החינוך הממלכתיים. ב-1999 הם השיגו את שלהם באישור תוכניות הלימודים במדינת קנזס. אבל המחאות של מדענים מהמדינות המגוונות ביותר והתערבות העיתונות אילצו את החוגים השמרניים במיוחד לסגת, ובאוגוסט 2002 האבולוציה חזרה לתוכניות בית הספר של המדינה.
במדינה אחרת – אלבמה – מ-1995 פועל חוק, שבהתאם לו כל פרסום, המציג את תורת האבולוציה הביולוגית, חייב לכלול מדבקה, המאפיינת את הדרוויניזם כתאוריה שנויה במחלוקת, המוכרת על ידי כמה מדענים להסבר הופעת היצורים החיים.
על מה כל זה מדבר? בראש ובראשונה – על המשמעות התפיסתית-עולמית הגבוהה של האבולוציוניזם, על כוחו השכנוע העצום והתחרותיות הגבוהה ביותר, המניעים את תומכי התפיסות המיושנות, המרגישים את חוסר-האונים שלהם בדיון הוגן, להיזקק לתחבולות של תחרות לא-הוגנת, לניסיונות הכנסת צנזורה, לכל מיני תכסיסים וסופיזמות, להונאה ישירה. אפילו בארה״ב, המדינה של הפיתוח הגבוה ביותר של מדע וטכניקה, שבה טריליוני דולרים מושקעים במחקרים ופיתוחים חדשניים, לא פוסקות עד היום הניסיונות להשתמש במוסדות הדמוקרטיים ללובי של שיטות מימי-הביניים של עקירת רעיונות אבולוציוניים. כל זה קורה דווקא בגלל המשמעות התפיסתית-עולמית המרכזית של הרעיונות האלה. לאף אחד הרי לא יעלה על הדעת לזרוק מספרי הלימוד איזה-שהם פרקים של פיזיקה, כימיה, מתמטיקה או המדעים הטכניים.
אחת מהתחבולות החוזרות תכופות של הקריאציוניזם היא התזה על כביכול אי-מוסריות של התורה האבולוציונית. האדם בא מהקוף, ולא נברא בצלם ובדמות של אלוהים – משמע, יש לו כביכול זכות מוסרית להתנהג כמו קוף, ללכת אחרי האינסטינקטים החייתיים שלו, להזניח נורמות מוסריות ורוחניות גבוהה, שמעניקה לאדם כביכול רק האמונה בבורא כל-יכול. החופש, שהשקפת-העולם האבולוציונית מעניקה לאדם
הוא חופש מאלוהים, ומשמע – חופש לחטא. מי שאינו עבד אלוהים, הוא עבד החטא.
אבל הפסיכולוגיה העבדית והפחד מהשלטון מעולם לא היו ולא יהיו מקור של מוסר גבוה. ללא תלות בכך, אם יסודות הגישה הזו למוסר מוצגים בכתבי-הקודש או ב״קוד המוסרי של בוני הקומוניזם״ הידוע לשמצה. נוכחת החלפה בולטת של התזה – הפרת היגיון, שנחשפה עוד על ידי אריסטו. השאלה על אמיתות התורה הקריאציוניסטית או האבולוציונית, על התאמת התאוריה לעובדות מוחלפת בשאלה על המשמעות המוסרית של ההוראות האלה או האחרות. אבל דווקא האמיתות של תפיסת-העולם האבולוציונית, ולא הטעויות של הקריאציוניזם, סוללת את הדרך לישועה המוסרית של האנושות, לאבולוציה של המוסר, ליצירת ערכים מוסריים, שבבסיסם טמונה האתיקה של חופש והומניזם.
תחבולה אהובה אחרת של הקריאציוניזם היא הזדהות של תפיסת-העולם האבולוציונית עם האידיאולוגיה הטוטליטרית. בכך מצוין תמיד על התמיכה בתורת דרווין בברית המועצות, על תפקיד התורה האבולוציונית כאחת מאבני היסוד של האתאיזם המרקסיסטי, על הפגיעות בברית המועצות בעיקרון חופש המצפון, ברדיפות של הקונפזיות הדתיות וכו'. הזדהות כזו של תפיסת-העולם האבולוציונית עם האידיאולוגיה הטרוריסטית של הקומוניזם הסובייטי מהווה השמצה ישירה של האבולוציוניזם המדעי. כן, האידיאולוגיה הטוטליטרית ניכסה לעצמה את הזכות לדבר בשם תורה מדעית עד הסוף, היחידה-הנכונה, ההופכת את העולם. ובאותו הבסיס, על איזה בסיס הקריאציוניסטים מנכסים לעצמם את הזכות לידע של אמת מוחלטת, משום שהיא כלולה בכתבי-הקודש. למעשה בברית המועצות השימוש במספר הישגים מדעיים מצטיינים, כולל גם תורת האבולוציה, התנהל בהקשר של התגבשות והתפשטות של דת פנטסטית ביותר, אולטרה-גיוסית, שהרבה מאוד שאלה מ
הקריאציוניזם המסורתי. הרס מלא, טוטלי של הישן ובנייה על חורבותיו של עולם חדש של ״עתיד מזהיר״ אין לו שום דבר משותף עם תפיסת-העולם המדעית-אבולוציונית. זה – קריאציוניזם טיפוסי, המחקה את המדע והופך את המפלגה ומנהיגיה לדמיורגים של המציאות. למאבק של צורת הקריאציוניזם הזו באמונות אלטרנטיביות שירת האתאיזם האגרסיבי, שאין לו שום דבר משותף לא עם הגישה המדעית-אבולוציונית לדת, ולא עם תפיסת-העולם האבולוציונית בכלל.
השילוב של התורה האבולוציונית במערכת האידיאולוגיה הטוטליטרית הוביל למוטציה של תורת האבולוציה, להפיכתה לתאוריה קריאציוניסטית טיפוסית, אנטי-מדעית – ליסנקואיזם, שיצרה ביסוס אידיאולוגי לרדיפות האסכולות המדעיות, שעסקו בגנטיקה ובברירה של צמחים, הבטיחה לחולל ניסים של הפיכת הטבע בדרך של אלימות שיטתית כלפיו וכך גם סיימה את קיומה בבזיון, כמו הדיקטטורה הסטליניסטית עצמה, שהאכילה אותה וגדלה אותה.
כן, האבולוציוניזם הרציף אינו זקוק לאלוהים או לישויות על-טבעיות אחרות להסבר הטבע וההיסטוריה, הוא במובן הזה משמש בסיס להיווצרות אמונות מטריאליסטיות ואתאיסטיות. אבל זה מטריאליזם ואתאיזם שונים לגמרי, תפיסת-עולם שונה לגמרי, אידיאולוגיה אחרת ואמונה אחרת. בהתפתחות התורה האבולוציונית תורמים תרומה נכבדה גם מדענים, הנמנים עם המאמינים של הדתות המסורתיות. האבולוציוניזם הרציף אינו תואם רדיפת מתנגדים ורדיפות בגין אמונות. האבולוציוניזם האוניברסאלי הוא בו-זמנית גם ״קריאציוניזם״ מבוסס-מדעית, משום שהוא קשור באמונה ביכולות היצירתיות של האדם, ביכולתו ליצור את העולם הסובב לפי חוקי האנושיות, הטוב והיופי. דומה לדת הקומוניסטית? רק אם יש רצון גדול מאוד לבלבל. מטבעו האמונה האבולוציונית-הומניסטית וה״קריאציוניזם״ הקשור בה דווקא אלטרנטיביים לכל הניסיונות
להציג את תהליך ״הבריאה״ של העולם כמימוש של רצון דיקטטורי, אלים, ממי שלא יהיה הרצון הזה – משליט השמיים או מכל שליט ארצי.
אופייני מאוד, שאחרי סיום מלחמת העולם השנייה בגרמניה הקריאציוניסטים עשו ניסיונות חוזרים ונשנים להזהות את הדרוויניזם עם האידיאולוגיה הנאצית, בטענה, שמוצא האדם מהקוף הונח כבסיס של אותו מאבק-קיום גס, חייתי, שהנאציזם העלה לדרגת מטרה ראשית של האומה הגרמנית.
התפשטות רחבה יותר ויותר של תפיסת-העולם האבולוציונית, גידול הפופולריות שלה והשפעתה על המוני אנשים רחבים במדינות המפותחות-תעשייתית מעודד תומכים רבים של הקריאציוניזם לשנות את האסטרטגיה והטקטיקה של המאבק באבולוציוניזם, לעבור להכרה מוגבלת באבולוציה כדי להעמיד אותה בתלות בהשגחה האלוהית. מקלט אחרון של הטענות למדעיות של הדוקטרינה הקריאציוניסטית משמשת התאוריה של ״התוכנית האלוהית״, שבהתאם לה מתרחש ניהול התהליכים האבולוציוניים.
מ-1992 בשטח ארה״ב מתגבש ומתפשט למדינות אחרות זרם חדש ב״קריאציוניזם״ המדעי – קריאציוניזם של תכנון הגיוני, המציב לעצמו למטרה לחשוף את השתתפות תוכניות הבורא בגיבוש החוקיות של התהליכים האבולוציוניים. במקום הכוח המניע של האבולוציה, הפועל בטבע עצמו, מוצב אלוהים, המממש את תוכניותיו ורעיונותיו דרך התהליכים האבולוציוניים הטבעיים, מנהל אותם כביכול מאחורי הקלעים. ״החידוש הלא-מדעי״ והיתרון של גישה כזו טמון בכך, שהבורא כל-יכול כבר אינו מועמד מול האבולוציה כמערכת וולונטריסטית עוינת לה, כי אם מכוון את האבולוציה בהתאם לרעיונותיו, לתוכניותיו ולתוכניותיו במטרה להתגבר על הכאוס, ליצירת הסדר הטוב ביותר ולהבטחת קידמה.
ובחוגים הדתיים מתפשטת בהדרגה ההבנה של הצורך באימוץ וריאנט של קריאציוניזם, תואם לתורת האבולוציה, שתוקנה בהתאם. עוד באמצע המאה ה-20 במסגרת הפילוסופיה הדתית, הקרובה לקתוליות, נעשה ניסיון ייחודי לשלב את התורה האבולוציונית עם אמונה באלוהים. מדובר בעבודותיו של המדען-הפילוסוף המצטיין, הפלאונטולוג, האנתרופולוג, הארכיאולוג והביולוג טייהר דה שארדן, חבר במסדר הישועים, שבהן מתבטאת התורה על אלוהים כצורה הגבוהה ביותר של האבולוציה. האבולוציה, לפי שארדן, מתחילה בנקודת אלפא ועוברת את השלבים של ״קדם-חיים״ (טבע אורגני), ״חיים״ (טבע אורגני), ״מחשבה״, ״נואוספרה״ (החברה האנושית והעולם הרוחני של האדם), ולבסוף, עוברת לנקודת אומגה (אלוהים).
אבל באותה תקופה התפיסות הפילוסופיות המודרניסטיות, שהתעקשו על ליגליזציה של רעיון האבולוציה ברמה הכנסייתית, שאחת הרדיקליות ביותר ביניהן הייתה התפיסה של טייהר, נדחו על ידי הכנסייה הקתולית ככפירה. החוגים הגבוהים של ההיררכיה הכנסייתית חשו איום מצד הניסיונות למודרניזציה, המסוגלים לערער את הבניין הבלתי-מעורער של הדוגמטיקה הדתית במשך אלפי שנים, לגרום לדיונים פנימיים וכתוצאה – לפרוטסטנטיות חדשה, לפילוג ולקטסטרופה של הארגון הכנסייתי. הכנסייה הקתולית העדיפה לשמר את הקנוניזציה של הבסיס הפילוסופי שלה על העקרונות, שגובשו על ידי תומאס אקווינס, התאוריה שלו של האמת הכפולה. מהות התאוריה טמונה בחלוקה נוקשה של האמת לרוחנית, קבועה לנצח בכתבי-הקודש, ולמותנית-חומרית, שגילויה נגיש להכרה המדעית המתפתחת.
על הניסיונות המודרניסטיים, שיזם הטיירדיזם, ענה האפיפיור פיוס ה-12 ב-1950 במכתב חוזר תחת השם הנלהב ״כמה ייצוגים שגויים, המחלישים את יסודות התורה הקתולית״. במכתב הזה נאמר, שהמאמינים במשיח
אינם חייבים להיצמד לנקודות מבט, שאינן תואמות את התנ״ך, שכמה מדענים, העובדים בתחום הביולוגיה, האנתרופולוגיה וההיסטוריה (מבלי להזכיר שמות!) מפרים במתכוון את ההוראות וההזהרות הכנסייתיות. האפיפיור הכיר, שמחברי הברית הישנה נעזרו באגדות עממיות, על מה ניתן לשפוט מהטקסט שלו. אבל, לדעתו, הם עשו זאת בעזרת האל, שהגן עליהם מטעויות בבחירה והבעת שיפוט על כל מסמך.
יחד עם זאת דווקא הכנסייה הקתולית בלחץ הנסיבות התבררה כמסוגלת ביותר לאבולוציה לכיוון אימוץ ההוראות העיקריות של תורת האבולוציה. באוקטובר 1996 האפיפיור יוחנן פאולוס השני הכריז, שתורת האבולוציה מנקודת המבט של האמונה הקתולית חייבת להיחשב מקובלת. ״הצעד המכריע״ הזה עדיין לא שינה דבר. אבל הוא הפך לנקודת-ציון בדרך הסיבוב הבלתי-נמנע של הדתות המסורתיות והקריאציוניזם הקשור בהן להכרה באמיתות התורה האבולוציונית והענקת לקריאציוניזם צורות, המאפשרות לדור בכפיפה אחת עם תפיסת-העולם המדעית המתפתחת. בהקשר זה הכנסייה הקתולית גם עברה דרך אבולוציה עצומה מהברבריות של ימי-הביניים, שהתבטאה בדיכוי האינקוויזיציה, לגיבוש מנגנונים אידיאולוגיים מסתגלים, המשקפים את האוריינטציות התפיסתיות-עולמיות של האנשים באלף השלישי לספירה. אבל הקריאציוניזם נידון להמשיך ולסגת מול העוצמה ההולכת וגדלה, הכוח ההסברתי והשכנועי של תפיסת-העולם המדעית, וההכרה ב״קבילות״ של התורה האבולוציונית, כמו גם הניסיונות של שילוב קריאציוניזם ״למעלה״ עם אבולוציוניזם ״למטה״, מעידים רק על אי-הכשירות של הקריאציוניזם, על חוסר-התחרותיות שלו בהשוואה למערכת של תפיסת-העולם המדעית-אבולוציונית.
במאות ה-15-17 הקריאציוניסטים טענו את העמדה המרכזית של כדור הארץ ורדפו מדענים על הפצה ופיתוח של התורה
של קופרניקוס. במאה ה-20 עידן הטיסות הקוסמיות אילץ להכיר בצדקת האסטרונומיה המדעית ולהתנצל רשמית על הדיכוי של האינקוויזיציה. מסוף המאה ה-19 הקריאציוניסטים פתחו ב״מאבק אידיאולוגי״ נגד התורה האבולוציונית. בסוף המאה ה-20 נאלצו לגלות ענווה נוצרית ולהכיר בקבילות האבולוציוניזם. מהות הבעיה הרי אינה מסתכמת כלל בהכרה או שלילה של הוראות פרטיות של איזה-שהן תאוריות. היא טמונה באי-התאימות העקרונית של התמונה המיתולוגית והמדעית-אבולוציונית של העולם בכללותו. ומי שרוצה להשיג את שילובן, נאלץ לחטוא נגד ההיגיון ולעוות באופן שרירותי את העובדות שהשיג המדע (וגם, אגב, לעוות את כתבי-הקודש) בשאיפה הבלתי-מרוסנת שלו למודרניזציה של תפיסת-העולם העתיקה ולהתאים אותה לעובדות המדע.
בעקבות הקתוליות הכנסייה האנגליקנית בבריטניה הגדולה נקטה צעדים משמעותיים ליישב את יחסיה ההדדיים עם הדרוויניזם ולסנכרן את הדוגמות שלה עם תורת האבולוציה.
הדיונים סביב הכרה מוגבלת או שלילה מלאה של האבולוציוניזם התעוררו בשנים האחרונות גם בחוגי התאולוגים האורתודוקסים, ההיררכים ואנשי הכמורה. בפולמוס עם התאולוג היווני אלכסנדר קלומירוס, שטען על אי-הפרדה של כתבי-הקודש והחשיבה האבולוציונית, הירומונאך סרפים בעבודה ״המבט האורתודוקסי על האבולוציה״ טוען (ובצדק מוחלט!) על אי-הפרדה של האורתודוקסיה והקריאציוניזם. הוא רואה באבולוציוניזם פילוסופיה שקרית, שהומצאה במערב כתגובה לתיאולוגיה הקתולית-פרוטסטנטית. הפילוסופיה הזו רק מתחזה למדע (ראה: בצל הדרוויניזם. תאוריות אבולוציה אלטרנטיביות במאה ה-20 – סנט פטרבורג: פינדה-פרס, 2003 – 248 עמ', עמ' 150-152).
תוך פולמוס, בתורו, עם האב סרפים, הדיאקון אנדריי קוראייב בעבודה ״האם אורתודוקס יכול להיות אבולוציוניסט?״
מגן על התזה על התאימות של תפיסת-העולם האורתודוקסית גם עם קריאציוניזם וגם עם אבולוציוניזם. תורת האבולוציה אינה נוגעת בשאלות הישועה, לא נידונה במועצות, אינה סותרת דוגמות, אלא רק מעוררת חילוקי דעות בין אבות כנסייה שונים. קוראייב רואה ב״קריאציוניזם״ המדעי דבר זר למסורת האורתודוקסית, ושייך למסורת הפרוטסטנטית, הזרה לאורתודוקסיה (שם, עמ' 152). הוא סבור כבלתי-נפרדים מהתמונה המקראית שלוש תזות עיקריות: החיים, כמו גם כל העולם, נוצרים בהדרגה; העולם מסוגל להגיב בצורה יצירתית לקריאות האל; ללא תבונה מנחה האבולוציה עצמה של היקום לא הייתה מובילה לשום דבר (שם, עמ' 151). כל שלוש התזות האלה – אינן אלא קריאציוניזם טיפוסי.
בכללות בין הקריאציוניסטים האורתודוקסים לפסאודו-אבולוציוניסטים ההבדלים לא מרובים מאוד. בכלל למודרניזם המודרני טבועה קיפאון והתמעטות של המחשבה הפילוסופית. יוצא דופן הוא, כנראה, רק האב אלכסנדר מן, שבספריו נחשפת בצורה עמוקה מאוד האבולוציה של הרעיונות הדתיים. היא נחשבת כהתפתחות פרוגרסיבית, ששיאה היא הנצרות בדמות האורתודוקסיה. בכך לפילוסופיה של החשיבה הדתית מותר האבולוציוניזם. אבל אם הדת עצמה עברה אבולוציה והתפתחה פרוגרסיבית, אז למה לא לאפשר אבולוציה כזו בטבע ובהיסטוריה האנושית?
בעשור הראשון של המאה ה-21 ההתפשטות של הקריאציוניזם לתודעה ההמונית שוב זכתה להצלחה מסוימת. ניתן להצהיר על מחזוריות מסוימת בתחרות הנצחית של הרעיונות השמרניים-מסורתיים והליברליים-חופשיים-חושבים תוך דחיקה הדרגתית מותאמת-אבולוציונית של הראשונים והתפשטות של האחרונים. הרוונט היחסי של הפונדמנטליזם הקריאציוניסטי נקבע על ידי היחלשות נוספת של עמדות התאוריה הסינתטית של האבולוציה, גידול המשבר של האבולוציוניזם הביולוגי וסיבוב מסורתי נוסף בתודעה ההמונית (במיוחד ב
מדינות פוסט-סובייטיות).
המדען הרוסי א. קולצ'ינסקי מביא את הסיכום הבא של נתוני מחקרים סוציולוגיים, המעיד על נפיצות הרעיונות הקריאציוניסטיים והאבולוציוניים בתודעה ההמונית של אזרחי מדינות שונות:
״לפי סקרי דעת הקהל בארה״ב עמדות הפונדמנטליסטים יציבות למדי וכ-57% רואים את עצמם דווקא קריאציוניסטים (אבל דוחים בתוקף את תורת צ'. דרווין רק 30%). יותר מתנגדים לתורת האבולוציה רק בטורקיה – כ-90%. באירופה וביפן כ-80% מקבלים את הקונספציה של האבולוציה. חזקות במיוחד עמדות תורת הברירה הטבעית באנגליה ובצרפת, שם יותר ממחצית האוכלוסייה ניצבים כתומכים משוכנעים של הדרוויניזם ורק 10% משייכים את עצמם למתנגדיו המוצקים, ו-12% נוטים לרעיון של ״התכנון ההגיוני״. ברוסיה תומכי דרווין ותורת ה
״אלוהי״ של מוצא האדם בשווה – 24% כל אחד. 35% סבורים, שהתמצאות בשאלה הזו אינה בכוחם של לא המדע ולא הדת. בכך 70% מהנשאלים ניצבים בעד שמירת תורת דרווין בתוכנית בית הספר. את ההתעוררות של הניאו-קריאציוניזם בארה״ב, מערב אירופה ורוסיה מסבירים מחברי הסקרים הסוציולוגיים בירידה חדה של רמת החינוך הבית-ספרי בכל המדינות״ (קולצ'ינסקי א.י. מיובל ליובל: הסינתזה האבולוציונית במרחב החברתי-תרבותי והקוגניטיבי בחצי המאה האחרונה – בתוך: רעיון האבולוציה בביולוגיה ובתרבות – מוסקבה: קנון, 2011 – 640 עמ', עמ' 32 - 33).
לא ידוע, עד כמה מדויקים הנתונים המובאים בסיכום הזה, אבל בכללותם עם השגיאות הידועות הם משקפים את מאזן הכוחות בשדה הקונפליקט האידיאולוגי בין ההבנה-העולמית המסורתית והמדעית. להתפשטות הקריאציוניזם בתודעה ההמונית תורם גם הניתוק של המדע מהקהל ההמוני, ירידת רמת הפעילות הגיוסית של אנשי המדע בהגנה על הידע האמיתי. המדע המיוחד הבלתי-קלאסי העמיק בחקר
בבעיות ולעתים קרובות חווה זלזול מוטיבציה-פוזיטיביסטית בבעיות תפיסתיות-עולמיות כבאיזושהי-שהיא פרובלמטיקה מטאפיזית, מנותקת מפתרון משימות קונקרטיות.
מדענים רבים אינם רוצים להיכנס לקונפליקטים עם המוסדות הדתיים, לא אחת משתייכים לקונפזיות דתיות כאלה או אחרות או פשוט באירוניה או באדישות מתייחסים לכל מה שמתרחש מחוץ לפעילות המדעית. ירידת הפוטנציאל הגיוסי עולה למדע ביוקר, מגבילה את המשמעות החברתית שלו ואת השפעתו על הקידמה החברתית. מוגבלת מתבררת גם הפונקציה החינוכית-השכלתית של המדע.
בכל זאת בתנאי החברה החדשנית המתפתחת באינטנסיביות המדע ניחן באמצעים מספיקים, כדי להגן על עמדותיו בחינוך ובתרבות. ב-2006 האקדמיות למדע של 68 מדינות יצאו בפנייה משותפת לציבור, שבה ציינו על סכנה קיצונית להתפתחות הכלכלה, הטכניקה, המדע והתרבות של הניסיונות לכפות דוגמות קריאציוניסטיות על מערכת ההשכלה הגבוהה. אופייני מאוד, שהאקדמיה הרוסית למדע הצטרפה לפנייה הזו רק ב-2009.
ב-2007 האספה הפרלמנטרית של מועצת אירופה קיבלה החלטה מיוחדת ״הסכנה של הקריאציוניזם לחינוך״, שבה אופיין הקריאציוניזם כדרך חשיבה, אשר
״מטילה אתגר על הידע המוכח היטב על הטבע, האבולוציה, המוצא שלנו ומקומנו ביקום״ (שם, עמ' 32). במדינות הדמוקרטיות הניסיונות של הקריאציוניסטים לחדור למערכת החינוך החילוני נידונים לכישלון לא רק בזכות פעולתן של סיבות מדעיות, כי אם גם פוליטיות. הזכות החוקתית של המדינות האלה כוללת את עיקרון החילון ומניחה הפרדת הכנסייה מהמדינה ומערכת החינוך החילוני מהכנסייה. כל הפרה של העיקרון הזה הייתה פוגעת בזכות האדם לבחירת דת, בחופש המצפון, בזכות להצהיר על כל דת או לא להצהיר על
שום דת.
במהות, הטענות הקריאציוניסטיות למדע אינן אלא פגיעה בחופש המצפון, חופש ההשקפות המדעיות, כפיית אמונה מסוימת על מערכת החינוך החילונית, ניסיון להפיל את המוסדות הדמוקרטיים, הקשורים בחילון וחזרה לסדרים של ימי-הביניים ודיכוי חופש-החשיבה. וכל זה מוגש ברוטב של שוויון-זכויות של התאוריות. איזה שוויון-זכויות יכול להיות בין דעות-קדומות מימי-הביניים, המוצגות כתאוריה מדעית, לבין הישגי ההכרה הממשית, שנרכשו על ידי האנושות בזכות המאמצים הסגפניים של דורות רבים של מדענים?
מצב נוח מאוד להתפשטות הקריאציוניזם נוצר ברוסיה. בעשור האחרון של המאה ה-20 החברה עייפה משינויים, מהתמוטטות דרך-החיים הרגילה ומהאי-סדר שהצטבר במדינה. לכן העשור הראשון של המאה ה-21 עבר בסימן המסורתיות. הרסטורציה של הדתיות המסורתית כיסתה המוני אוכלוסייה רחבים, וכך גם נפוצו רדיקלית-בסיסיות ושמרנות קיצונית מהסוג המגוון ביותר.
גידול הפופולריות של הקריאציוניזם ברוסיה היה קשור גם בפיגור בהתפתחות הכלכלה החדשנית, בחולשת המודרניזציה המדעית-טכנית של התעשייה, באופי האוליגרכי של העסקים הגדולים, בתלות רווחת החברה ביצוא נושאי-האנרגיה ובאופי הקיפאון של החיים החברתיים. כל הנסיבות ההיסטוריות האלה חפפו למשבר של האבולוציוניזם הביולוגי ולרמה הנמוכה של מימון הפעילות המדעית. המאפיין האופייני של רוסיה היה הנסיבות הפרדוקסליות, שה״קריאציוניזם״ המדעי בה שודר לא מהקונפזיות הדתיות, כי אם ממעמקי המדע עצמו, כתוצאה משאיפתם של שורה שלמה של מדענים גדולים למדי לשלב אבולוציוניזם עם קריאציוניזם, ולמעשה – להקריב את האבולוציוניזם לקריאציוניזם,
מתוך הסימפתיות המסורתיות שלהם.
כך, האקדמאי ו. סטרומינסקי בעבודה על מוצא החיים טען, ש״את החומר החי, את העולם החייתי והצומח הולידה התחלה רוחנית״ כדי שעל הבסיס הזה ״להוליד אנושות יצירתית-פעילה״ (סטרומינסקי ו.ו. איך ומדוע נוצרו החיים על כדור הארץ ועל כוכבי-לכת אחרים של הקוסמוס – ירחון האקדמיה הרוסית למדעים, 1995, כרך 65, מס' 1 – עמ' 38-51).
במדריך הלימודי למורים של הגנטיקאי הרוסי הגדול ל. קורוצ'קין, שנכתב בשיתוף עם מ. יבגנייב, כלולה קריאה לתת מענה ״לאתאיסטים מכל הסוגים״, לא לתת אמון לא לקנאות הדתית ולא למטריאליסטית, ותוך דחיית הפרשנויות הליטרליות של התנ״ך, לחשוב מחדש את הוראותיו על בריאה והתפתחות החיים מעמדות מדעיות (קורוצ'קין ל.י., יבגנייב מ.ב. אבולוציוניזם ו
״קריאציוניזם״ מדעי (ספר למורה) – מוסקבה: מיו״או, 2003 – 104 עמ', עמ' 16, 59).
א. חלבוסולוב ב״הרצאות על תורת האבולוציה״ מציע להגדיר את המושג אבולוציה בצורה הכללית ביותר ״כתהליך יצירתי של יצירה והתפתחות של העולם, שמטרתו הסופית נקבעת על ידי התכנון האלוהי, הבלתי-נודע לנו עדיין״. דווקא הגדרה כזו של האבולוציה, לפי דעתו של חלבוסולוב, חייבת להפוך ליסוד ליצירת תורת אבולוציה חדשה. בכך מחבר ההרצאות בהצטערות מכיר, ש״להגדרה הזו של האבולוציה אין כיום יסודות עובדתיים מוצקים במדע״ (חלבוסולוב א.י. הרצאות על תורת האבולוציה – מוסקבה: מרכז הוראה
״פרספקטיבה״, 2004 – 264 עמ', עמ' 20). אבל אם אין יסודות להגדרה כזו של האבולוציה במדע, מותר לשאול, מניין נלקחים יסודות כאלה? והאם יש להם איזושהי-שהיא התייחסות לאבולוציוניזם?
הביולוג הרוסי המצטיין וההיסטוריון של המדע ו. נזרוב בספר
״אבולוציה לא לפי דרווין״ הציע סיכום מועיל ביותר לחוקרים של הקונספציות והגישות הלא-דרוויניסטיות להסבר
התהליכים האבולוציוניים. למרות שהקונספציות והגישות האלה סותרות לא רק את הדרוויניזם, כי אם גם זו את זו, הוא רואה אותן במצטבר כהפרכה של הדרוויניזם בכללותו ומציע להחליף את הדרוויניזם בתורת האבולוציה ״מלמעלה״, לפיה הדחפים להתפתחות אינם מגיעים ״מלמטה״, מהאורגניזמים, האוכלוסיות והמינים, כי אם אך ורק מהקוסמוס והביוספרה אל הגנוטיפים.
פרשנות כזו של האבולוציוניזם הקוסמי מניחה, שהאבולוציה מנוהלת מהשמיים, ומכאן נובעת בצורה חד-משמעית למדי המסקנה, ש״בהסבר של שורה שלמה של חוקיות ושל תופעת החיים עצמה המיטב של ההגות האנושית מיצה את אפשרויות הגישה המטריאליסטית והתקרב ממש להכרה בסמכות העליונה של התחום הרוחני״ (נזרוב ו.י. אבולוציה לא לפי דרווין: החלפת המודל האבולוציוני – מוסקבה: קום-קניגה, 2005 – 520 עמ', עמ' 83).
לחלק מסוים מהאינטליגנציה החושבת רציונליסטית אופייני איזושהי-שהיא שארית של ייצוגים דתיים בצורת אמונה בתבונה הקוסמית, המכוונת ומשכללת את האבולוציה. קוסמיזם כזה רחוק מהדוגמטיקה הקונפזיונלית, נציגיו אינם משתתפים בטקסים דתיים, אינם מכבדים קדושים, רואים בהנהגות הכנסייתיות דעות-קדומות ויחד עם זאת – השתקפות מיתולוגית של
״הסדר-העולמי האמיתי״. אבל עצם הצמצום של האבולוציה לפעולת התבונה העולמית מעמיד אותם ״מעבר לצד״ של האבולוציוניזם האוניברסאלי. דווקא אבולוציוניזם כזה, מוגבל על ידי קריאציוניזם, אופייני לו. נזרוב ולמעריצים אחרים של ״התבונה הקוסמית״. את הסידור האבולוציוני הם מקבלים כ״תבוניות״.
תוך ויתור על הדרוויניזם, נזרוב אינו מוצא דרכים של הסבר אבולוציוני עקבי של האבולוציה הביולוגית ונאלץ לפנות להסבר אל ״הסמכות העליונה של התחום הרוחני״. הקריאציוניזם, עם זאת, בקושי מתאים לתפקיד של מושיע האבולוציוניזם וההבנה-העולמית המדעית מהמשברים שלו. בסופו של דבר התאוריות הקריאציוניסטיות מסתכמות בכך, שהן מצביעות על השמיים ו
אומרות: ״כזה הוא רצון האל!״. אבל האם המדע יכול להסתפק בהסברים כאלה? והאם הם יספקו את הצימאון האנושי להכרה בחברה המודרנית?
אנו סבורים כחשוב ביותר, שדווקא ברוסיה לצד ההתפשטות הסוערת הברורה של הקריאציוניזם ה״מדעי״ והלא-מדעי הפיתוח האינטנסיבי ביותר על בסיס הפוסט-מרקסיזם קיבל האבולוציוניזם האוניברסאלי. תמיד האמנו בעתיד הדמוקרטי של רוסיה, בכך שחופש-החשיבה של האינטליגנציה הרוסית בסופו של דבר ינצח ויעזור לרוסיה ולמדינות חבר העמים להתגבר על הנחשלות הנוכחית וליצור חברה חדשנית משגשגת.
==== הטיעונים של הכומר קלוץ ====
בספרו של הכומר הלותרני ג'ון קלוץ ״מבריאת העולם״ (קלוץ ג'. ו. מבריאת העולם – מינסק: המורשת הלותרנית, 1998 – 251 עמ') מפורטים הטיעונים החשובים ביותר של הקריאציוניזם המודרני נגד תורת האבולוציה. ההבדל העיקרי של הקריאציוניזם המודרני מהמסורתי דווקא טמון בכך, שהוא נאלץ להשתמש במדע נגד המדע, ליישם פרשנויות מסוימות של הידע המדעי נגד המסקנות התפיסתיות-עולמיות של כל מערכת הידע המדעי. המטרה הסופית של כל קריאציוניזם, כמו קודם, כך ועכשיו, היא השאיפה להגביל (או אפילו להכפיש) את המדע, כדי לפנות מקום לאמונה פנטסטית. לכן קלוץ מתחיל את ספרו בניתוח המתודולוגיה המדעית, שמטרתו להוכיח, שהמדע מתעסק לא עם המציאות ככזו, כי אם רק עם כמה הנחות, המבוססות על תצפיות וניסויים, וההנחות האלה נוטות להשתנות ואפילו להתחלף בהפוכות לחלוטין.
קלוץ רואה בתנ״ך מעין יצירה מדעית, שבה ניתנת סיווג של היצורים החיים, ובשום אופן לא גרועה מהסיווג של ק. לינאוס. יותר מכך, התנ״ך נחשב כמעין מקור היסטורי, המאיר באופן מהימן (״מפי הבורא עצמו״) את ההיסטוריה של בריאת העולם. ״ברור לחלוטין, – כותב קלוץ,
– שהתורה המקראית על הבריאה מובנת ובשום אופן אינה דו-משמעית. היא מבוארת שוב ושוב מספר בראשית עד ספר ההתגלות. הכותבים הקדושים יוצאים מכך, שאלוהים באמת הוא בורא השמיים והארץ. ברור גם, שהכתובים רואים בסיפור ספר בראשית על הבריאה דבר מהימן היסטורית״ (שם, עמ' 66).
קלוץ מגדיר בצורה ברורה מאוד את ההבדלים בין הקריאציוניסטים לאבולוציוניסטים בשאלת מוצא העולם. הקריאציוניסטים סבורים, שהחומר (והאנרגיה) נברא בסמכות האל כל-יכול, בעוד שהאבולוציוניסטים משוכנעים, שהוא התפתח מצורות פרימיטיביות יותר בדרך טבעית. הקריאציוניסטים דוחים את נצחיות החומר, סבורים, שהיה לו התחלה. האבולוציוניסטים מתעקשים על האינסופיות והנצחיות של החומר. הקריאציוניסטים גוזרים את חוקי קיום החומר מההתנחויות האלוהיות, האבולוציוניסטים – מהתנועה והאבולוציה. מנקודת המבט של הקריאציוניסטים החומר הדומם הפך לחי ברצון האל ומההתחלה רכש מגוון עצום של צורות. האבולוציוניסטים משחזרים את ההיסטוריה הטבעית של התפתחות צורות החיים.
הקריאציוניסטים סבורים, שהאדם נברא על ידי אלוהים במיוחד, ולא התפתח מאורגניזמים נמוכים. לפי התורה האבולוציונית, האדם בא מאבות קופיים. לפי דעת הקריאציוניסטים, אלוהים יצר חוקים טבעיים, לפיהם הוא מנהל את היקום, אבל הוא יכול לפי רצונו לשנותם, להפרם ולהחליפם. לכן הם מתפללים, ומבקשים מאלוהים לכוון את האירועים ביקום כך, שאם יהיה רצון האל, הרצונות שלהם יוכלו להתגשם, גם אם הם אינם יכולים להתממש בדרך טבעית. האבולוציוניסטים לא רק שוללים שינויים נסיים של חוקיות טבעית, הם משוכנעים באפשרויות של האדם להפוך את העולם בדרך טבעית, לממש פונקציות של בורא ככל שמתקדמת האנושות.
תוך הגנה על דוגמות הקריאציוניזם, קלוץ מעלה בנאיביות את המיתוס המקראי
לדרגת תאוריה מדעית תחרותית, תוך התעלמות מוחלטת מההבדל העקרוני של החשיבה המיתולוגית מההסבר המדעי. אם להתייחס כך לאמונות הקריאציוניסטיות, אז למה לא להכיר כמת אמת בלתי-ניתנת-לערעור את הווריאנט של בריאת העולם, הכלול לא במיתולוגיה העברית-הקדומה, כי אם במיתולוגיה המצרית-הקדומה, ההודית-הקדומה, הסינית או היוונית-הקדומה? כתוצאה מגישה כזו קלוץ דן ברצינות בשאלה, האם עץ הדעת טוב ורע ועץ החיים היו מינים נפרדים, או שמא אלוהים ייעד לאחד מהצמחים את תפקיד עץ המבחן.
בהמשך קלוץ חוקר את הכתובים דווקא כמקור היסטורי על בריאת העולם והאדם, ומביע שורה של השערות מדעיות-למראית בעניין זה. הוא מוחה בתוקף נגד סיווג ההיסטוריה המקראית של בריאת העולם למיתולוגיה, כלומר מכחיש את כל מכלול הידע הדתי-מדעי בעניין זה. מכחיש בתוקף הוא גם את הניסיונות ״לפיוס״ של הקריאציוניזם עם האבולוציוניזם, המתבטאים, למשל, בייצוגים על ימי הבריאה כתקופות היסטוריות שלמות באבולוציה של כדור הארץ, הביוספרה והאנושות. הוא דורש הבנה מילולית של ימי הבריאה, כלומר שמירת הקריאציוניזם בצורתו הטהורה, שאינה מעורפלת על ידי האבולוציוניזם, ועוד אימוץ שלו כמת, משכנעת יותר מאמת מדעית.
למטרה זו הוא מקדיש חלק משמעותי מספרו לחיפוש וסיפרור של בעיות בלתי-פתורות ביסודות המדעיים של תורת האבולוציה. במדע, בניגוד לדת, תמיד יש בעיות בלתי-פתורות, שאלות שנויות במחלוקת, תחומים של בלתי-נודע, המניעים את המדע לתנועה קדימה, להשגת ידע מדעי, להרחבת תחום הנודע, להעמקת הידוע. לעומת זאת בדוקטרינה הקריאציוניסטית עם זה הכל בסדר: הכל ידוע על בסיס ידע דמיוני המקובל על אמונה, כל הבעיות נפתרות בדרך של ציטוט מקורות-ראשוניים שנושם אלוהים, סמכות הכתובים מאפשרת רק הבדלי פירושים, הוויכוחים מתנהלים רק על אודות
נכונות ההבנה וההסבר של הסתירות הרבות (שבמדע הדת מוסברים בהבדל של שכבות מיתולוגיות).
הטיעונים, שמפעיל קלוץ נגד מהימנות הידע המדעי, אופייניים מאוד לקריאציוניזם בכללותו. ראשית, הם מכוונים לא כל כך נגד המדע, כי אם נגד תפיסת-העולם המדעית והאמונה המדעית. המדע ללא מסקנות תפיסתיות-עולמיות יכול בהחלט להתפרש ברוח הקריאציוניזם, במיוחד, אם הידע שהושג על ידו נלקח בהתנתקות מהידע המדעי כמערכת.
בקשר לכך, שנית, קלוץ מוחה בתוקף במיוחד נגד הייצוג של מדענים רבים על ״אל החללים״, כלומר על כך, שהמדע נעזר במושג אלוהים במקום, שבו אינו מוצא הסברים אבולוציוניים, ושוככל שיש פחות חללים בידע המדעי, כך רעיון האל נדחק עוד יותר אל מחוץ לגבולות הידוע, בהדרגה מאבד את משמעותו.
שלישית, קלוץ מכחיש לחלוטין את יכולת המדע, כמו גם בימי ניוטון, להסביר סיבות סופיות של התופעות הנחקרות. ידוע, שניוטון ב״עקרונות הפילוסופיה הטבעית״ שלו, לאחר שניסח את חוק הכבידה העולמי, סירב לאפשרות להסביר את המקור הראשוני של הכבידה, ושייך אותה לרצון האל. לפי דעת קלוץ, כך קורה במדע גם עכשיו. ״המציאות היא כזו, – טוען הכומר, – שוויתרנו על הניסיונות להסביר את מה שהפיזיקאים מכנים 'המצב הראשוני'. פעם נחשב ללא-עוררין, שתופעות כאלה, כמו חשמל, מגנטיות וגרוויטציה יכולות להיות מוסברות על בסיס קשרים סיבתיים. היום אנו מבינים, שלעולם לא נוכל להסביר את התופעות האלה. במקרה הטוב, בכוחנו רק לתאר אותן״ (שם, עמ' 103).
מהציטוט הזה נראה היטב, שהתמיכה של הקריאציוניזם המודרני היא ידע בלתי-מספיק על מצב המדע (שהתקדם רחוק בהסבר התהליכים הטבעיים האלה והחומר בכללותו), וגם אגנוסטיציזם ברור, כלומר ביטחון בכך, שהמדע לעולם לא
יידע את הסיבות הראשוניות של התופעות הטבעיות. אבל סיבה ראשונית כזו מנקודת המבט של הידע המדעי כמערכת דווקא היא האבולוציה. אבל הגישה האגנוסטית דווקא פירושה הכרה ב״אל החללים״ בידע, נגד דמותו מחבר הספר רק זה עתה מחה בתוקף. החללים מתמלאים באמצעות חקר מנגנוני האבולוציה, שאין להם שום קשר ליד האל.
בסופו של דבר, עצם התפתחות הידע המדעי משמשת בסיס לקריאציוניזם החדש לשלילת תורת האבולוציה והמסקנות התפיסתיות-עולמיות הנובעות ממנה. הרי ההתפתחות קשורה בוויתור על ייצוגים קודמים רבים. אמנם, ביקורת לא-הולמת בעליל וטוטלית של המדע מצד התודעה המעורבת-דתית יכולה בעמדות מסוימות להתגלות כמועילה. ובמיוחד, שלצורך הביקורת יש לעמוד על הקרקע המדעית ולהעמיד גישות של מדענים אחדים מול אחרים. לצערנו, הביקורת הזו כמעט תמיד נושאת אופי בור, פופוליסטי ושמרן בקצה.
כל התהליכים האבולוציוניים הקריאציוניסט מסביר ב״תוכנית אלוהית״. בכך מוסבר גם ״הדמיון בין האדם לקוף״: ליצירתם אלוהים יכול היה להשתמש בתוכנית דומה. בכך שוב נעשה ניסיון להפוך את כל מה שידוע מהמדע נגד המסקנות מאותו המדע. כתוצאה מול המדע מועמדים לא מסקנות, כי אם השערות-הבלים, המבוססות שוב על שירות ״לאל החללים״! לטיעוני הקריאציוניסט יש תמיד את אותו המבנה: אם מדענים מתווכחים על איזושהי-שהיא סיבה, משמע, המדע אינו יודע שום דבר על מה שגילה, הכתובים לעומת זאת יודעים, משום שנשמו אלוהים.
בסופו של דבר, הקריאציוניזם אינו מוצא שום דבר טוב יותר, מאשר להאשים את האבולוציוניזם בשלילת-המשמעות של הקיום. ובמידה מסוימת ההאשמות האלה צודקות בעקבות חוסר-הבנייה-עד-הסוף של תפיסת-העולם המדעית, היעדר בה של מערכת, היעדר אמונה מדעית בוהקת וחופשית-חשיבה, המעניקה משמעות להוויה האנושית, עוזרת להבינה, מכניסה תרבות ופעילות
גיוסית לעולם הרוחני הפנימי של האדם. ללא אמונה מבוססת-מדעית וצבועה-אמנותית המשימה הזו אינה ניתנת למימוש.
בינתיים, לגבש יסודות של אמונה, שאינה סותרת את הידע, כי אם מתבססת עליו, לחשוף את המשמעות האמיתית, ולא האשלייתית של הקיום האנושי וההיסטוריה האנושית יכול רק האבולוציוניזם המדעי-הומניסטי. שכן בעולם אין ואין יכול להיות שום דבר מחוץ לאבולוציה וחוץ מהאבולוציה, לא יכול להיות גם משמעות מחוץ לאבולוציה ומעליה. משמעות החיים דווקא טמונה באופטימיזציה של התהליכים האבולוציוניים ואופטימיזציה על הבסיס הזה של חיי-התפקוד האנושיים והסביבה החברתית.
תוך טענה להסבר של הכל, מה שבא, הקריאציוניזם, במהות, אינו מסביר דבר. להיפך, הוא רק שולל הסברים טבעיים, תוך הצבת במקומם את רצון הבורא. שום ידע חדש וידע בכלל ההסברים האלה אינם נותנים, מה שכבר שם לב אליו צ'. דרווין, תוך ביקורת ההשקפות, המתבטאות בצורה הבולטת ביותר בעמדת ג'. לה קונט על כך, ש״כל מין הוכנס בדרך של התערבות נסית ישירה של התבונה העליונה״. ״מי שמאמין במעשי בריאה נפרדים ואינספוריים, – הדגיש מייסד הביולוגיה האבולוציונית, – יכול לומר, שבמקרים האלה הבורא ראה לנכון, שהישות מסוג ידוע יתפוס את מקום הישות מסוג אחר, אבל נראה לי, שזה יהיה חזרה פשוטה על העובדה, רק בסולם גבוה יותר״ (דרווין צ'. מוצא המינים בדרך של ברירה טבעית – כתבים נבחרים ב-9 כרכים, מוסקבה – לנינגרד, 1939, כרך 3, עמ' 253-666, עמ' 401).
==== הפרשנות המיתולוגית של הופעת הקוסמוס מהכאוס ====
העבודות היסודיות של א. פריגוג'ין במאה ה-20 יצרו מודל של תהליכים אבולוציוניים, הטמון בהולדת סדר מהכאוס, קוסמוס מסודר מתוצאות התנועה הכאוטית, הספונטנית של החומר באמצעות היווצרות ותפקוד של מה שנקרא מבנים דיסיפטיביים. בכך על בסיס התאוריה הפיזיקלית המודרנית של האנטרופיה בוססה הקונספציה המדעית-כללית של האבולוציה,
שניתן לראותה כהמשך ופיתוח של הייצוגים המיתולוגיים והפילוסופיים-טבעיים המוקדמים על הופעת הקוסמוס מהכאוס.
ייצוגים כאלה היו כלולים במיתולוגיה של עמים וציוויליזציות שונים, בהיותם מחוברים בדרך המוזרה ביותר עם ייצוגים קריאציוניסטיים על בריאת העולם. כבר עצם השילוב הזה של יסודות של החשיבה האבולוציונית המוקדמת עם ייצוגים אנתרופומורפיים על עבודה, פעילות יצירתית של ישויות חזקות, הפועלות מחוץ לניסיון האנושי, פירושו לא רק כובד-משקל של החשיבה של האנשים של אותה תקופה לאנלוגיות פנטסטיות, מה שכשלעצמו חשוב מאוד, אם לקחת בחשבון את תפקיד הדמיון והפנטזיה בהשתלטות היצירתית על העולם. בייצוגים המיתולוגיים על בריאת העולם על כל הפנטסטיות שלהם והניתוק מהמציאות היו כלולים ארבעה רגעים חיוביים, שקירבו למציאות הזו.
ראשית, עצם הניסיון לספק את הצורך בהסבר רציונלי של העולם הניח את הצורך בחשיפת שלבים ופאזות באינטראקציה בין סדר וכאוס קדמוני, בהתגברות על הכאוס והופעת ממנו סדר. בכך ניסיון כזה העיר איזושהי-שהיא תנאים-מוקדמים של מדעיות וחשיבה אבולוציונית, שעם האבולוציה של ההכרה היו צריכים להתפתח לתורות פילוסופיות על ראשית-דברים, ולאחר מכן לאבולוציוניזם מבוסס-מדעית.
שנית, הייצוגים המיתולוגיים הקדומים על הופעת סדר מהכאוס היו מבוססים על תצפיות ופעולות מעשיות של האנשים על המושאים של העולם הממשי, ובפעולות המעשיות האלה היו כלולים כבר יסודות של מעין ניסוי עם הדברים והתהליכים הסובבים, נצבר ידע ״טכני״ על יצירת כלי עבודה, הטיפול בהם וכו', מה שהוליד, אפילו פרימיטיבית, הבנה של הרצף בהתגברות על הכאוס ו
יצירת סדר אובייקטיבי של היקום, בלתי-תלוי באדם ובאנושות.
שלישית, נוצרה הבנה של תפקיד העבודה, היצירתיות, היצירה בסידור העולם על ידי האדם, יצירת העולם האנושי, כלומר קדם-ציוויליזציה, ולאחר מכן ציוויליזציה עם התרבות המיוחדת הטבועה להן. בהבנה הזו במידה מסוימת מצא ביטוי הייצוג הנאיבי על עבודה אבולוציונית.
רביעית, כבר מלכתחילה, תוך ניתוח הטבע ויחסיו ההדדיים שלו איתו, האדם הגיע לאמונה בנוכחות של סדר קוסמי וכאוס, שהאינטראקציה ביניהם מולידה את כל היקום ואת כל מה שקיים בו, כולל גם את האדם. כלומר נוצר הייצוג על קוסמוס וכאוס כראשית-דברים של ההוויה, שהאינטראקציה ביניהם נושאת אופי היסטורי אבולוציוני. כך, כבר בעת העתיקה העמוקה השכל הישר של האדם וידע המציאות שנצבר בחוויה קשה רמזו לו גישות שונות לביסוס ה״גרעין״ ההתחלתי של האבולוציוניזם הקוסמי.
כמובן, הגישות האלה היו פרימיטיביות, ושיקפו לא רק את ידיעות האנשים של אותה תקופה, ניסיונם המעשי, כי אם גם את תלותם בכוחות הטבעיים הספונטניים, את מוגבלות הידע הזה. מכאן – הצורך בהשלמת הפעולות הרציונליות-השכליות בהשערות פנטסטיות, גיבוש מושגים ״ריקים-לוגית״ על דמויות מיתולוגיות, שביצעו מעשי בריאה בלתי-נגישים לאדם של העולם המסודר על חומר של חומר ספונטני וכאוטי, בלתי-מנוהל על ידי איש.
כך, במיתולוגיה של סין ההיסטוריה הקוסמוגונית הייתה טמונה בסיפור על כך, שהאב-קדמון פו-סי הופיע בביצה קדמונית, שהיוותה בתחילה את היקום, הוא תפס גרזן שהופיע מאין יודע מנין ובקע אותה לשניים, לאחר מכן החלק העליון של הביצה התרומם למעלה ויצר את רקיע השמיים, והתחתון ירד למטה
ויצר את כדור הארץ. אשתו נוי-ווה, האמא-הראשונית של כל מה שקיים, יצרה את כל מה שיש בכדור הארץ – צמחים, בעלי-חיים ואנשים. השאלה, למה כדור הארץ כתוצאה של מקורו מהביצה התברר כקמור, ולא שקוע, על ידי החשיבה המיתולוגית הנאיבית פשוט לא הוצגה, כמו שלא הוצגה גם השאלה, מניין נלקח הגרזן להפרדת השמיים מכדור הארץ. הונח, שהם, בני-השמיים, יודעים יותר טוב.
הקונספציה כזו, ייחודית בנאיביותה, של היווצרות סדר קוסמי מהכאוס הראשוני טובה כבר בכך, שהיא הניחה היסטוריה מסוימת של בריאת-הקוסמוס, תיארה את הנבט של תמונת העולם, שבה לסדר השמימי היה הבדל עקרוני מהסדר הארצי, הראתה את מעשה בריאת הסדר העולמי מהכאוס הראשוני לא כמימוש מיידי של רצון האלוהות, כי אם כפעילות עבודה, המכוונת לביצה-הראשונית של היקום, כעיבוד של היווצרות חומרית, ממשית, באנלוגיה לעבודת איכר. אנלוגיה כזו עוד יותר ברורה בפעילותה של האמא-הראשונית נוי-ווה, שיצרה צמחים, בעלי-חיים ואדם בהתאמה מלאה לכך, איך בחצר איכר מגדלים יבול, מגדלים חיות בית, מגדלים ילדים.
העמים הקדומים שאפו לתאר את המעשה הקוסמוגוני הראשוני כפעולה פשוטה, המכוונת להפרדת צורות הוויה גלובליות מסוימות מאחרות. כך, הבבלים הקדומים, כמו גם הסינים, ראו במעשה הראשוני של סידור הכאוס את הפרדת השמיים מכדור הארץ, הפרסים הקדומים – הזורואסטרים – את חלוקת הטוב והרע. אצל הזורואסטרים חלוקה כזו ביצע וממשיך לבצע יוצר העולם אחורה-מאזדה (אורמוזד), והאנטיפוד שלו, נושא הראשית ההרסנית אנגרה-מאניו (אהרימן) שואף להשליך את העולם למצב של כאוס ראשוני בדרך של ערבוב טוב עם רע, כתוצאה מכך פעולות רבות של האנשים בשם טוב אשלייתי, בסופו של דבר, מתגלות כרע.
התנ״ך העברי-הקדום מתאר את הכאוס הראשוני כארץ, שהייתה ״תהו ובהו״, והראשית המסדרת מתייחסת
למילת הבורא כל-יכול. נציין, שההפיכה הנסית הישירה של מילים והמושגים העומדים מאחוריהן להיווצרויות חומריות הקיימות במציאות אינה פירושה כלל את הקלות והמיידיות של תהליך הבריאה, כי אם רק מעבירה את טרדות התהליך הזה מהעבודה הפיזית, כפי שהוצגה אצל הבבלים והאשורים הקרובים להם, לעבודה שכלית, יצירתית. זה פירושו לאותה תקופה צעד ענק קדימה בהתפתחות הייצוגים הקריאציוניסטיים.
הבורא במונותאיזם היהודי – אינטלקטואל גדול בהרבה, מעמיתיו בפנתיאונים של עמים קדומים אחרים, אבל כך המשימה שלו מורכבת יותר, כך הסתירות שלו עם העולם שנברא ומסודר חזקות יותר. לא בכדי ביום השביעי של הבריאה הבורא נאלץ לנוח מהמתח העצום, שקשור בכך, שלא לעשות טעויות גורליות ותוך מבט על הנברא לראות לאחר מכן, שזה טוב. אבל הכאוס, למרות כל מאמצי הבורא, ממשיך להתקיים בעולם המסודר בצורה מקסימלית, ככל שניתן, ומתגלם בפעולה הבלתי-נשלטת של הכוחות הספונטניים, בנוכחות בעולם של רע מגוון, בחטאות של האנשים, שנבראו בצלם ודמיון חלקי של אלוהים, באי-הכניעה של ״העם הנבחר״, בסבל הצדיקים, בנוכחות של ישויות חזקות (הנחש, המלאך הנופל, צבאות השטן), הזוממים מזימות נגדו ונגד המין האנושי.
במיתולוגיה הנוצרית תהליך הסידור והשיפור של העולם ממשיך בן האלוהים ישו, התגלמות הבורא בגוף אנושי, המופיע בפני האנשים, כדי להראות להם את דרך הישועה מהרע ובסבל הבלתי-נתפס שלו לכפר על חטאי האדם, לשחרר את האנושות מהמוות והסבל. מובן, שהמשימה הקוסמית הגרנדיוזית כזו אינה ניתנת למימוש בעולם, שנברא בשבעה ימי בריאה. היא אינה תואמת את הריאליות של העולם הזה, משום שהוא לא נברא לא במידות אנושיות ולא אלוהיות. המשימה הזו יכולה להיפתר רק בסדר-עולמי אוטופי, בעולם של אהבה מוחלטת והתמזגות עם האלוהות, כלומר בעולם, שממנו סולק לחלוטין
האבולוציה.
מכאן נובעת בצורה אבסולוטית לוגית רעיון האפוקליפסה, שמשמעותו אינה אלא ג'נוסייד ביחס לאנושות ה״חוטאת״, השקעתה בכאוס מוחלט של השמדה טוטלית בשם יצירת סדר אלוהי עם השמדה מלאה ומוחלטת של הכאוס, הפסקת ההיסטוריה של האנושות וכל אבולוציה. הכל מסתיים במשפט הנורא על האנושות.
הנצרות נוצרה והתפתחה כתנועת מחאה נגד הסדר, שהתגבש באימפריה הרומית בתקופת שליטתה על כל עמי הים התיכון בחוסר-משמעות מלא של המאבק לעצמאות מהסדר הזה באמצעים צבאיים. הפופולריות ורוחב התפשטות האידיאולוגיה והפרקטיקה הרוחנית של הנצרות דווקא הוסברה בכך, שהיא שיקפה את אי-השביעות-רצון של המוני האוכלוסייה הרחבים מהסדרים הרומיים ובו-זמנית הראתה את חוסר-השלמות של הסדר החברתי של כל ציוויליזציה, תוך שיוך האידיאלים של הסדר החברתי לאבולוציה של הרוח של השליט השמימי. מכאן – הרדיקליזם של האפוקליפסה, שהתבטא בהצדקת הטבח העולמי, חיזוי וציפייה לקטסטרופה גלובלית, שנועדה להרוס עד היסוד את הוריאנט הכושל של סדר-העולם, מעין שטח-ניסוי לבדיקת האנושות, ובמקומו ליצור את עיר האלוהים, תוך הושבת בה את הצדיקים שעמדו במבחן.
יחד עם זאת ההיסטוריה המקראית של בריאת העולם הייתה בעלת משמעות עצומה לגיבוש הנטייה של הסוג האירופי של החשיבה הרציונלית להסבר אבולוציוני של העולם. ההיסטוריה הקדושה של התנ״ך שימשה פרולוג לשחזור ההיסטוריה האמיתית של הטבע והחברה.
המילה ״קוסמוס״ שואבת את מקורה מהמילים היווניות, שסימנו מבנה, סידור, קישוט. אחת המשמעויות המרכזיות של המילה הזו היא, אם כן, סידור, סדר בכל, הן בשמיים והן בכדור הארץ. היררכיה, סידור,
מבניות, ובו-זמנית הרמוניה ויופי – תכונות כאלה הכניסו היוונים הקדומים לתוכן המושג הזה. לא בכדי מאותו השורש נגזרה גם המילה ״קוסמטיקה״.
המילה ״כאוס״ נגזרה מהיוונית ״חאסקו״ - ״פותח לרווחה״, ומשמעותה אינה אלא ״פעירת-לוע״. ״לפעור״ יכולה תהום, שיש בה סכנה ליפול, ו״לפעור לוע״ יכול מפלצת, חיה, המאיימת לנשוך או אפילו לבלוע. כך, בגיבוש המושג כאוס הייצוג על סכנה קדם לייצוג על היעדר סידור, מבנה מסוים ויופי, כלומר על הניגודיות של הכאוס לקוסמוס. כדי שהניגודיות הזו תרכוש צביעה תפיסתית-עולמית, היה צורך להישען על דמות, השאובה מהתחום הצבאי-גיוסי – הייצוג על מערך צבאי. לראשונה המילה ״קוסמוס״ נפגשת ב״איליאדה״ של הומרוס, שם הצבא, המוכן לקרב, נבנה ״לפי פילות ופרטריות״, כלומר לפי קבוצות משפחתיות (המילה ״פילה״ נובעת מהיוונית ״אהבה״) וכפי שסבורים מספר חוקרים, לפי אגודות לוחמים, שמקורן במה שנקרא ״בתי גברים״. הלוחמים בפילות ובפרטריות היו חיילי-רגל, ובראש המבנים האלה עמדו לוחמים אצילים, שרכבו על מרכבות. דווקא את הקוסמוס הצבאי כזה הומרוס מכנה יפה.
המושג עצמו של קוסמוס, אם כן, מבוסס בתחילה על אנלוגיה בין המבניות של פיזורי-הכוכבים, הנראים בעין בלתי-מזוינת, לבין הסידור התכליתי של המערך הצבאי. בהמשך, אחרי פלישת הברברים-הדוריים ומות הציוויליזציה המיקנית-אכאית, על בסיס המבנה ההיררכי כזה הציוויליזציה ההלנית, שבאה תחתיה, יצרה את הפלנקס. המערך הזה, הפלנקס, נחשב כאלטרנטיבה לכאוס של ההמון הברברי, שאין לו מבנה וארגון ברורים.
בהתאם, הניגודיות של הכאוס לקוסמוס הייתה קשורה גם בניגודיות של הברבריות לציוויליזציה. במערך הפלנקס
השתקף הסידור של הציוויליזציה ההלנית, בעוד שהחבורות הברבריות לחמו, ככלל, ללא מערכי קרב סדירים, נבנו בגזרות נפרדות או אפילו תקפו ללא מערך, בהמון בלתי-סדיר. כזה היה אפשרי, כמובן, רק אצל העמים הברבריים באמת, כלומר אלה, שעדיין לא יצרו ציוויליזציה מסוימת.
היוונים קראו ברברים לא רק לעמים, שנמצאו בשלב ההתפתחות הטרום-מדינתי, הטרום-ציוויליזציוני, כי אם גם לכל הציוויליזציות הלא-יווניות, בראש ובראשונה, המזרחיות. בהתאם, הניגודיות של קוסמוס וכאוס התמלאה במשמעויות גם על בסיס הניגודיות של המשטר החברתי-פוליטי הרפובליקני של הפוליסות היווניות למונרכיה הדספוטית המזרחית (ו, בראש ובראשונה, הפרסית). אם ביוון אזרחים חופשיים גיבשו וסידרו מבני שלטון, אז בתנאי הדספוטיה, לפי ייצוגי היוונים, אפילו הפקידים והשרים הבכירים היו עבדי הדספוט. מכאן נבע הייצוג על סדר חברתי אמיתי ומדומה, שהתבטא בניגודיות של הסדר החברתי החופשי והסדר הדספוטי, המבוסס על כניעת עבדים לדספוט ועל הוולונטריזם של השלטון הדספוטי, שהובילו לכך, שהסדר הדספוטי הנוקשה התהפך לכאוס ולשרירות של השליטים וסביבתם הקרובה.
לפי אחת הגרסאות, המילה ״ברברים״ בשפה היוונית-הקדומה נגזרה מהשורש, המסמן ״ממלמלים״, כלומר המדברים בשפה בלתי-מובנת (לפי גרסה אחרת, היא קשורה למילה, המסמנת זקן ומתורגמת כ״מזוקנים״, כלומר לא גוזזים ולא מגלחים זקנים, הנושאים זקנים שגדלו ללא סדר). ייצוגים דומים, שהביעו את הניגודיות של העם שלהם כנושא סדר מפותח-גבוה ושל הברברים החיים בכאוס, היו גם אצל הסינים, היהודים ועמים אחרים. כך, המושג ״גויים״, הנפגש בתנ״ך ללא-הרף, נובע במקור מהעברית
המילה, שסימנה עמים, המדברים בשפות בלתי-מובנות ואינם מאמינים באל האחד.
היוונים הקדומים הכירו ללא-הרף בעליונות הציוויליזציה שלהם על הברבריות דווקא כסדרה של יתרונות מותנים-אבולוציונית, המתבטאים בחופש האישיות, באפשרות להשפיע על הסדר החברתי, לשנות חוקים ולבחור את בעלי התפקידים של המדינה. כבר בייצוגים האלה היתה טמונה באורח סמוי השערה על אפשרות שיפור הסדר בפוליס בדרך של התאמת האינטרסים החברתיים של בעלי-הרכוש החופשיים. על הבסיס הזה נבנתה גם המערכת הגיוסית של גיבוש הצבא.
הדת היוונית, המבוססת על מיתולוגיה, שיקפה גם מאפיינים מסוימים של הסדר החברתי, הנבנה על התאמת האינטרסים החברתיים והעמדות העצמאיות של הפרטים. זה התבטא בוויכוחים המתמידים של האלים עם זאוס ובמיוחד בעמדת המחאה של פרומתאוס, שגנב מהאלים את סודות השיפורים הטכניים והעביר אותם לאנשים. כמובן, המסורות המיתולוגיות, הנמשכות עד לעידן המיקני, עודדו לתאר את הפנתיאון של האלים היווניים כמונרכיה אבסולוטית של זאוס, כשלטון, המבוסס על כוח, ולא על הרצון המשותף של האלים, שישבו על פסגת האולימפוס. בכל זאת כל האלים, כולל זאוס, היו כפופים לחוקי הגורל, שהטוו הנורות הקוסמיות מוירה.
בשירו של המשורר היווני-הקדום היסיודוס נעשה הניסיון הראשון של הסבר מיתולוגי שיטתי של מוצא כדור הארץ וכל היקום הקוסמי. ההסבר הזה התבסס דווקא על מוצא הסדר הקוסמי מהכאוס הקדמוני. בקריאציוניזם של היסיודוס, בכך, הושתת היסטוריזם ואבולוציוניזם, אמנם נאיבי, אבל מבוסס-פילוסופית, והתאוגוניה שלו, כלומר הסיפור על מוצא האלים, אישרה את עצמה כקוסמוגוניה הראשונה בהיסטוריה, כלומר היסטוריה של היווצרות הקוסמוס, ושל כל מה שממלא אותו, הטוענת למופת. היסטוריזם כזה היה
הקודם והמבשר העתיק של האבולוציוניזם הפילוסופי האירופי, החל מהעידן החדש.
==== הופעת הקוסמוס מהכאוס בתורות הקוסמוגוניות המזרחיות ====
כמעט בכל מערכת דתית מפותחת דיה יש, אמנם לא כל כך מפורטים, כמו אצל היהודים והיוונים הקדומים, מיתוסים קוסמוגוניים, אשר, תוך ביטוי השערות קונספציות על בריאת העולם על ידי אלים או אל יחיד, מתארים תמונה מסוימת של גיבוש והתפתחות של הכל בעולם. בתמונות האלה קריאציוניזם ואנתרופומורפיזם משתלבים עם היסטוריזם, עם ניסיונות לשחזר את ההיסטוריה של הופעת העולם והאדם. בכך המוטיב החוזר בקוסמוגוניות של כל העמים והציוויליזציות היה ההיסטוריה של הופעת הסדר הקוסמי מהכאוס הקדמוני. האלים – הם, במהות, יוצרים ונושאים אנתרופומורפיים של הסדר העולמי, לכן כל הקוסמוגוניות הקדומות שזורות בתאוגוניות – היסטוריות מיתולוגיות של מוצא ופעילות הבריאה של האלים.
המיתולוגיה הקוסמוגונית של מצרים הקדומה נשתמרה רק בצורת טקסטים מקוטעים והשתנתה בהתאם לתקופות ההיסטוריות של תפקוד הציוויליזציה המצרית-הקדומה. נוסף לכך היא הכילה וריאנטים שונים מאוד בהתאם למקום ולמרכז הדתי, שהיה המוביל בתקופה ההיסטורית הנתונה. בהליופוליס כבורא העולם כובד האל רע, שיצר את סדר-העולם בכך, שהצביע לכל דבר על מקומו הראוי. בממפיס כדמיורג נחשב פטה, שהאניש את כדור הארץ. הוא יצר את השמיים במילתו מפיחת-החיים, כשנשא את רעיון בריאת העולם בליבו הלוהט. אל אחר, סת, יצר את הירח בדרך של הפרדת האור מהחשכה הלילית. האל תות, בהתבססו על פאזות הירח, הפך לבעל הזמן ולמונה השנים. הסדר העולמי נוצר במאמצי האלה מאעת, המגלמת את האמת, הצדק, החוקיות. אחרי מות כל אדם מאעת שקלה את ליבו על מאזני הצדק. כמתווך בין האלים לאנשים נחשב
הפרעה, האחראי לסדר במצרים כמרכז המסדר של הציוויליזציה האנושית.
השומרים הקדומים ראו בבורא העולם את האל אנליל – אל האדמה. הוא יצר את הסדר העולמי, כשניצח בקרב מדמם את התגלמות הכאוס, האשה-המפלצת תיאמת, שמלכה על יסוד המים. בזכות הניצחון הזה הוא ברא מהמים את היבשה, את האדמה ואת האנשים. לפי גרסה אחרת, את האנשים ברא אל השמיים אנו.
בבבל הקדומה הושאלה המיתולוגיה של קודמיו, השומרים. אבל בבבל אנליל פורש מחדש כאל המרחב שמעל-לאדמה, המאחד את השמיים והאדמה. מימי המלך-המחוקק חמורבי כאל כל האלים הוכרז מרדוך, פטרון בבל. דווקא על ידו, ולא על ידי אנליל, הובסה תיאמת ונוצר העולם מגופה. מאותו החומר נוצרו גם החיות והאנשים. מתברר, שלא די ברצון אחד של אל לבריאת העולם, יש צורך בחומר, הנמצא במצב כאוטי.
בפרס הקדומה על בסיס תורתו של הנביא הגדול זרתוסטרא והכתבים הקדושים שיצר ״האבסטה״ כבורא הסדר העולמי כובד האל אחורה-מאזדה, שגילם את הראשית הטובה וסידר את הכאוס, בהפרידו טוב מרע. האנטיפוד של אחורה-מאזדה, נושא הכאוס והראשית הרעה אנגרה-מאניו שואף להרוס את סדר-העולם בדרך של ערבוב טוב ורע, תוך הצגת הרע כטוב, הכאוס כסדר. ההתמודדות שלהם ממלאת גם את חיי האדם, וגם את כל ההיסטוריה האנושית. היא גם מסבירה אותם.
בהודו הקדומה הכתבים הקדושים של שבטי הארים שכבשו אותה
״הוודות״ (״הידיעה״) תיארו את יצירת סדר-העולם כתוצאה של ניצחון אל הרעם אינדרה על נושא הכאוס, הנחש העולמי וריטרה. לאחר שהרג את וריטרה באלת הרעם וג'רה, אינדרה בה עצמה הצליח לפצח את הסלע, שהיה באוקיינוס הקדמוני, שעליו שכב הנחש. בסלע הזה על ידי הנבל וריטרה נכלאו השמש, שאר המאורות, המים המתוקים של הנהרות, החיות והטובות שבהן, הפרות, שהארים סגדו להן כ
התגלמויות של הטוב והסדר.
בהמשך תהליך בריאת-העולם נמשך ספונטנית, ללא פעילות היצירתית של אינדרה בעקבות אופיו הפרוע, הנוטה לאלימות, הלוחמני והנוטה לביטוי ספונטני של רגשות. התכונות האלה מנעו מאינדרה להפוך לראשית המסדרת של היקום, והוא התפתח והסתדר בעצמו, בדרך של הפיכה רציפה של הכאוס לסדר. כך, האין-הוויה הפכה להוויה, השמיים נפרדו מהאדמה ונוצר מרחב ביניים ביניהם, נוצר ציר הסיבוב של העולם, והתגבש הסדר העולמי (ריטה).
בהמשך בהבאת סדר לעולם השתתף האל וישנו, שאיחד את חלקי היקום המפוזרים ותומך באחדותם. אחדות העולם נקבעת גם על ידי הישות הבלתי-אישית החודרת-לכל – הברהמן, החודר דרך כל ההיווצרויות החומריות ותומך בשלמותן. החומר עצמו הוא חומר כפוף לברהמן, משתנה עם שינויו, או אפילו אשליה של תפיסה אנושית – מאיה. החומר נוצר לאחר שהתגלמות הכוח הקוסמי פורושה הקריב את עצמו, כתוצאה מכך המצב הכאוטי של היקום התחיל לגדול למסודר. לפי אחד מהוריאנטים של המיתולוגיה הוודית שומר הסדר הקוסמי ריטה הוא אל ממלכת התהום וארונה, השופט את נשמות האנשים הנכנסים לשם אחרי המוות.
בריג-ודה, החלק המאוחר ביותר של ״הוודות״, תיאור הכאוס הקדמוני מתבטא בצורה פואטית בצורת שאלות, המראות את חוסר האפשרות של שחזור מדויק של אי-הסדר המוחלט בעקבות אי-הוודאות המלאה שלו והיעדר מידע מהימן עליו. הכאוס מצויר כתהום עמוקה, מלאה במים, אבל לא ידוע מה היו המים האלה והאם הם דומים למים של היום. בתהום הזו לא היה לא קיים ולא לא-קיים, לא שמיים ולא אדמה, לא חיים ולא מוות, לא אלמוות, לא יום ולא לילה וכו'. האלים הופיעו בדרך של
בריאת העולם הזה. אבל מי יודע, מאיפה הופיע הבריאה עצמו? אולי הוא יצר את עצמו, ואולי לא. רק מי שמשגיח על העולם הזה מהשמיים, יודע זאת, ואולי גם לא יודע. אם הוא בכלל קיים.
בהמנון המפורסם הזה של הריג-ודה משתקפים השאיפה לידיעה מהימנה והשילוב הטבוע בקוסמוגוניה ההודית-הקדומה של אמונה בכוח היצירתי של אלים שונים עם הנחת ההתגבשות הספונטנית של הסדר הקוסמי בדרך של סידור חוקי של הכאוס. בפרשנות כזו האלים עצמם מתבררים כתוצאות של בריאת סדר מתוך הכאוס, הם מייצגים רק כוחות אנתרופומורפיים, המשפיעים השפעות מגוונות על שינויי הסדר הקוסמי.
מנקודת המבט של הדאואיזם הסיני, ״בורא״ ומשנה של כל הקיים היא הישות הרוחנית הנצחית, לא-נבראת ובלתי-ניתנת-להשמדה, המשתנה באופן ספונטני, הבלתי-נתפסת בחושים – הדאו. הכל נוצר מהדאו, כדי, לאחר ביצוע מחזור מסוים, לחזור אליו שוב. הדאו מעניק לכל הקיים את האנרגיה הראשונית צ'י, במיצויה כל גוף, כולל גוף אנושי, מהר מאוד מתפרק וגווע.
בקונפוציאניזם הכוח הרוחני העליון, היוצר ומשנה את העולם, נחשב השמיים עם המוני האלים. ציוויי השמיים מסדרים את הכל בכדור הארץ בדרך של הקמת היררכיה. הפרת חוקי השמיים מובילה לאסונות טבע בטבע ולמהומות בחברה, משליכה את הממלכה התיכונה לכאוס.
בבודהיזם מכל הסוגים והכיוונים בעיית יחסי הכאוס והסדר היא המרכזית. העולם נברא ללא-הרף בדרך של היווצרות שילובים וצירופים שונים של יסודות-העל הרוחניים, חלקיקים מיוחדים – דהארמות. התפרקות כל שילוב מובילה למות המערכת, ומהתנהגותה בתקופת הקיום תלוי השילוב החדש של הדהארמות, ומכאן גם מה היא תהפוך אחרי הלידה-מחדש.
בהתאם, האדם אחרי המוות יכול להיוולד-מחדש כאדם אחר, כחיה, כחרק, או ככל עצם בלתי-חומרי.
הסדר העולמי מנוהל על ידי חוק הקארמה, כלומר התלות של הקיום הבא בקודם. בהתאם מלך החי ברשע הופך לעבד או אפילו לחיה מתועבת ונאלץ לשלם את חוב הקארמה שלו. החיים בכלל הם כאוס וסבל רציפים, ולשחרר מהסבל אפשר רק בדרך של התגברות על התשוקות, התנהגות מידותית, היצמדות בכל המעשים לידיעת הבודהיזם וחתירה מתמדת להארה בדרך של מדיטציות ותרגולים פסיכופיזיים מגוונים. לפנינו תמונה מוזרה של אבולוציה, אולם, רחוקה מאוד מהאבולוציוניזם המבוסס-מדעית. אולי ייראה, שבתמונה הזו אין שום קריאציוניזם, היות שנעדרים יצורים אנתרופומורפיים אדירים-כוח הבוראים את העולם.
חוקרים רבים אכן סבורים כך, ומזהים בצורה לא-ביקורתית את הבודהיזם עם צורה כלשהי של ידיעה מדעית. לבודהיזם יש, כמובן, זכויות גדולות לפני האנושות בתחום גילוי דרכי השיפור-העצמי של האדם. כמו גם, אגב, לשאר המערכות הדתיות. אבל אין לשכוח, שבכל אסכולות הבודהיזם מסדרי-העולם האדירים-הכוח, המאופיינים-בדמות-אנוש, קיימים. זהו בודהה עצמו והאווטארים שלו – התגלויות על פני האדמה, הכוללות פנתיאון שלם של בודהות, בודהיסטוות, כולל גם האלים של כל המדינות, שבהן התפשט הבודהיזם.
באסלאם פעילות בניית-העולם של אללה תוארה בהשפעה חזקה של המסורת היהודית-נוצרית, המקובעת בתנ״ך. לפי הקוראן, אללה בורא את העולם, כשבעל כס המלכות, הנשען על יסוד המים. כמו בתנ״ך, סדר-העולם נוצר במשך שבעה ימים, כשבמשך שישה ימים הוא מספיק לברוא את השמיים, ואת האדמה, ואת כל מה שביניהם, וביום השביעי מפסיק את תהליך הבריאה, היות שהכל כבר נברא. אבל יש גם הבדלים מהותיים, אם כי מעט-מורגשים. כל
באדמה ובשמיים נוצר בהתאם לפקודות הקטגוריות של אללה, ולא כתוצאה מהגשמה ומימוש של דימויים-מילים, או צורות-מחשבה. הוא בעצמו יוצר את הנחלה, שבה הוא עומד לנהל ושבהכל בה יתנהל לפי רצונו. לכן אחרי ששת מעשי בניית-העולם הוא לא נח, כמו אלוהים המקראי, אלא מתבסס בגאווה על הכס.
העולם החומרי, שקיבל מאללה את הקביעות האיכותית והסידור שלו, נתמך לא בתמיכות פיזיות, הנצפות בסביבה הארצית של האדם, אלא רק ברצונו של אללה. רקיע השמיים, שנוצר על ידי אללה, אוחז במרחב הריק שבין שמיים לאדמה רק בזכות רצון אללה, ואם לא – הוא יתמוטט ברגע וימחץ את כל סדר-העולם השברירי הזה.
המחשבה על תמיכת סדר-העולם רק על בסיס הרצון-הכול-יכול מתאימה במלואה למציאות האבולוציה של הטיפוסים המגוונים ביותר של החברה המזרחית: לא רק ביטול, אלא אפילו היחלשות של השלטון האבסולוטי מובילה לכאוס מוחלט במדינה ולתוצאות כבדות לנתיניה. הסדר בעולם החברתי נתמך בכניעה לאללה.
אללה ברא את האדם בשיטה, שכבר נוסתה בהתגלויות הבבליות והיהודיות-הקדומות. הוא יצר אותו מחימר, נפח רוח מרוחו, לאחר מכן הפעולה המסדרת של רוח האלוהים פתחה באדם את פעולת אברי החושים והכריחה את הלב לפעום (אשר בגלל אי-החקירה של תפקיד המוח נחשב למשכן הרוח). בהתאם, נוצרה דואליות של טבע האדם, הרוח חסרת-הבשר שלו שואפת לכניעה לציוויי אללה, בעוד שהמבנה הגופני מטה אותו לפיתויים.
כל חיי האדם צריכים להתאים לציוויי אללה, ברגע שהוא יוצא ממרות ומכניעה לאללה, הוא נופל תחת פעולת הכוח ההרסני-הכל של הכאוס, שהתגלמותו הוא השטן איבליס (מהיוונית ״דיאבוליס״), הוא גם שייטן (שטן). יחד עם זאת, מאחורי
כל האביזרים האלה, בצורה סמויה, בלתי-מפותחת, כלולה הרעיון על כלליות תהליך הניהול, על הצורך בתהליכי גיוס לתמיכה ופיתוח של הסדר ביקום ובחברה האנושית. כל מה שיוצא מתחת לרצון העליון, מיד מתפרק והופך לכאוס. כל מה שלא מגויס, מתפרק.
==== בריאת העולם במסורות הדתיות האירופיות ====
ייצוגי היוונים הקדומים על בריאת העולם סודרו, ובחלקם גם שונו, בשיר של היסיודוס
״תאוגוניה״, לאחר מכן התפשטו ברחבי הלאס והפכו למעין נורמה של האמונות הדתיות, ליתר דיוק, של ההצדקה הפילוסופית-רציונליסטית שלהן. הערך הנצחי של ההסבר הרציונלי הזה של גיבוש היקום, השזור בסיפור על מוצא האלים, מורכב ברעיון הופעת הקוסמוס מהכאוס בביטויו הקלאסי, הברור ביותר. ובמיוחד חשוב להדגיש, שהקוסמוס מהכאוס נוצר לפני הולדת האלים, והאלים עצמם היו בתחילה תולדות של סדר-עולם שהתגבש באופן ספונטני והתגלמויות של צדדיו השונים. אצל היסיודוס לא נאמר זאת ישירות, אבל מסיפורו עולה, שגם האלים, וגם האנשים שיצרו, וכל העולם מייצגים שילוב מסוים של קוסמוס וכאוס, סדר ואי-סדר, סידור וספונטניות.
לפי היסיודוס, הכאוס נולד ביקום קודם כל, כלומר הכאוס ראשוני, והקוסמוס משני. אחרי הכאוס נולדה גאיה רחבת-החזה, כדור הארץ, שהפך למקלט בטוח לכל החי. במקביל לכדור הארץ במעמקיו נולדה ממלכת התהום – הטרטר. ובאותו הזמן נוצר באופן ספונטני ארוס כתכונה כללית של יצורים חיים, שהתגבשה עוד לפני הופעתם, יש לחשוב,, מתוך הפוטנציה הפוריה של כדור הארץ.
אחרי היווצרות כדור הארץ הכאוס לא הפסיק ליצור ישויות קונקרטיות, הוא הוליד את הלילה השחור ואת הערפל האפל. בתורו, הלילה
הוליד את היום ואת האתר, כלומר את המרחב סביב-כדור-הארץ. גאיה ילדה את שמי הכוכבים, השווים לה ברוחב. נשים לב לכך, שבניגוד למיתוסים הקוסמוגוניים המזרחיים, כאן התחתון מוליד את העליון, האפל מוליד את הבהיר, כדור הארץ מוליד את השמיים, והלילה מוליד את היום. המתודולוגיה של ההסבר הרציונליסטי כזה פשוטה: התופעות והתכונות הנצפות של העולם החומרי בדרך של האנשה הופכות לאלים, ואז האלים האלה, בציותם לארוס, באים במגע מיני עם אלות, וכתוצאה נולדים האלים של הדור השני, ולבסוף, השלישי, המרכיבים את הפנתיאון הקנוני. כך, אורנוס, שנולד מגאיה ומגלם את השמיים, הוליד את קרונוס, המגלם את הזמן, שהפך לאדון השמיים אחריו. קרונוס הודח על ידי בנו זאוס – רועם-השמיים, שתפס כתוצאה מכך את כס השמיים ושולט בפנתיאון האלים.
את ניצחון האלים על הטיטאנים בקרב הקשה, המתואר על ידי היסיודוס, אפשר לראות כניצחון נושאי הסדר על התגלמויות האדירות, אך הבלתי-הגיוניות של הכאוס. לאחר שתיאר את השלכת הטיטאנים לעולם התחתון, היסיודוס שואף להציע תיאור ״פיזי״ של המרחקים מהשמיים לאדמה ומהאדמה לממלכת התהום. המרחקים האלה, לפי היסיודוס, שווים בדיוק. הוא קובע אותם לפי מהירות נפילת גוף פיזי. לפי היסיודוס, אם לוקחים סדן נחושת ומשליכים אותו מהשמיים, הוא יגיע לאדמה בעוד תשעה ימים. ואותו הזמן הוא יעוף משטח האדמה עד לממלכת התהום טרטר.
בניגוד לאלים, שנוצרו בדרך ״טבעית״ בתהליך גיבוש הקוסמוס מהכאוס, את האנשים בראו האלים עוד בתקופת מלכות קרונוס על כס השמיים. כך החל תור הזהב, התקופה הגן-עדנית בחיי האנושות. האנשים חיו כמו אלים, לא עבדו ובילו את כל חייהם במשתים, האדמה עצמה נתנה להם יבולים שופעים, והם אספו כמה שרצו ועסקו בפעילות מועילה, כמה שנראה להם, כרצונם. היו להם עדרים שופעים, כלומר אפשרות של שילוב מאוזן של מזון צמחי ובעלי-חיים. לפנינו
מקורות-השורש הטיפוסיים של הרעיונות האוטופיים האירופיים בצורת אידיאליזציה של משק ניכוס והצגת חברה, חופשית מעבודה כהכרח כלכלי ושומרת על העבודה רק כצורך חיים טבעי.
אולם בהמשך, ככל שאובדן הקשרים הישירים של האנשים עם האלים, תור הזהב הוחלף בכסף, ולאחר מכן בברזל, שבו היסיודוס מבין את החברה בת זמנו. אם האנשים של תור הזהב לא ידעו עמלים כבדים, חיו בנפש שלווה, לא ידעו זקנה, כל החיים היו מלאי כוח, ומתו, כמו שנרדמו, אז אנשי תור הברזל נמצאים תמיד תחת כובד העמל הקשה, הדאגות, הצער והאסונות, הקונפליקטים הבלתי-פוסקים בין האנשים, המלחמות והאלימות. הבושה נעלמת, לרשעים מחלקים כבוד, והכוח קובע את הצדק. לנגד עינינו אחד מהוריאנטים של הסבר ההיסטוריה, הדומה מאוד לתמונה המקראית של הגירוש מגן-עדן. מכאן לא רחוק גם לייצוג על מות העולם וחזרתו לכאוס.
אצל הסקנדינבים הקדומים, כמו אצל היוונים, ייצוגים על ראשית העולם הכילו את הרעיון, שהיא התרחשה לפני הולדת האלים, כלומר לא כללו ידיעות על מעשה בריאה ונשאו במקביל אופי חומרני, ואנתרופומורפי. הכאוס הראשוני ייצג את התהום העולמית, ריקות חסרת-תחתית, שהחלה מסיבה בלתי-מוסברת להתמלא בגופו הגדל של סדר-העל הקוסמי, הענק ימיר. בהיותו דו-מיני, ימיר הפרה את עצמו, נכנס להריון והתחיל ללדת יצורים עוצמתיים מגוונים. בתחילה נולדו הענקים האדירים – התגלמויות של יסודות טבע מגוונים. לאחר מכן הגיעה לעולם הפרה אודומלה (כנראה, הד מהזכרונות על התקופות, שבהן העיסוק המרכזי של הארים היה מרעה של בקר). בהמשך נולד בורי ובתו של ימיר, בורי הוליד את בור, שהתחתן עם הבת הזו ונתן חיים לשלושה אלים גדולים – אודין (בוריאנט הגרמני-המשותף - ווטן), וילי ווה.
התהליך היצירתי של בריאת העולם אצל הגרמנים הקדומים מתחיל ב
רצח. באיחוד כוחות, אודין ואחיו הרגו את ימיר, קצצו את גופו ויצרו מהבשר את האדמה, מהעצמות – את ההרים, מהדם – את המים, הימים, האגמים, הנהרות, מהשער – את היער, מהגולגולת – את רקיע השמיים. הם הפרידו את החושך מהאור, את היום מהלילה. הם הצליחו לנצח את הענקים (אנלוג של הטיטאנים היוונים) בקרב קשה, לאחר מכן גירשו אותם לעולם נפרד. בהמשך הם עסקו ביצירת האנשים. מעץ המילה הקשה האלים עשו את הגבר, מהאלנוס הגמיש – את האשה. כזו היא התמונה של גיבוש העולם בווריאנט הסקנדינבי, המתוארת ב״אדה הבכירה״ על ידי המשורר האיסלנדי סמונד סיגפוסון וב״אדה הצעירה״ על ידי סנורי סטורלוסון.
האלים החיוביים, בראשות אודין, התיישבו באסגארד (עיר האסים), אליה הם שואפים למשוך את כל היצורים האמיצים ואנשי-הגיבורים אחרי יציאתם מהעולם הארצי. הנופלים בקרב נכנסים לארמונות אודין, שם הם משתהים ליד שולחנות רחבים ועוזרים לאסים להילחם באויבי האסים – הענקים והאלים-הוואנים הערמומיים. המאבק של האסים והוואנים – אנלוג של מאבק האסורות עם הדאוות במיתולוגיה ההודו-איראנית. אופייני מאוד, שמחברי המיתולוגיה הגרמנית-הצפונית מעבירים את הרעיון של ריבוי עולמות. עולמות כאלה הם מונים שבעה: עולם האסים, הענקים, הגמדים, הטרולים וכו'.
האלים-היוצרים, המגינים על סדר-העולם שיצרו בקרבות בלתי-פוסקים, מחזיקים את הנציגים העל-טבעיים של כוחות הרשע, התגלמויות הכאוס, או במעצר, או בכבלים (קשורים), או בגלות (בעולמות מיוחדים), או בממלכת התהום, אליה נשלחות נשמות של האנשים חסרי-הערך והרשעים. בכך הם שומרים במצב של סדר יחסי גם על העולם האנושי הארצי שלנו.
הסדר באסגארד הופר ברצינות, כאשר אחד מהאסים, אל האש הערמומי וההפכפך לוקי, שניחן באופי כאוטי, הדומה ללהבה הסוערת, הרג את אל האביב והפוריות, באלדר הבהיר. האסים לא הבינו את משמעות האירוע הזה בגורלם ובגורל העולם, והמשיכו לשמור על הסדר ביקום.
אבל אם העולם נוצר מאין ולאחר מכן נוצר על ידי מישהו, הוא חייב
להיות גם סוף משלו. את מות סדר-העולם סמונד מתאר בפרק הראשון של
״האדה הבכירה״ - ״נבואת הוולווה״ (הנביאה). בה גם כלולים מיתוסים קוסמוגוניים אחרים. ייצוג-הסוף הגרמנו-סקנדינבי נקרא ״רגנארוק״ (״גורל האלים״). כוחות הכאוס, שהובסו על ידי האלים, מתכוננים לקרב האחרון. שוב ייאספו בכוחות הענקים, בני ימיר. ישתחררו מהמעצר בממלכת התהום המפלצות העולמיות – הזאב פנריר, כלב השמירה על הכניסה לגיהנום גרם, הדרקון הענק פפניר. בעקבותיהם גואה אלת המוות והממלכה התחתית הקודרת הלס, המובילה אחריה המוני מתים רעים, אחריה מתקרב הספינה הנוראה של המתים, שהבוגד באסים לוקי נוהג בה. ואז הכל יתחיל להתמוטט: האנשים יתחילו לתקוף זה את זה עם נשק ביד, בריב הדמים אח יהרוג את אחיו. השמש תשחיר, הכוכבים יתחילו להיקרע כלפי מטה מהגובה, בכל מקום תתלקח אש ויופץ אד, לבסוף, כל הארצות ייטבעו בים וייעלמו במצולות הים.
אבל אחרי מות העולם יתחיל מחזור חדש של יצירת סדר: באלדר הבהיר יתפרץ מהממלכת המתים, אליה נעלה אותו האלה הלס, הוא יוליד דור חדש של אלים ואנשים, לאחר מכן יתחיל תחייתה של העולם על בסיס חדש וטוב יותר, מהנוכחי.
כזה הוא הווריאנט של קבוצת השבטים הגרמנית-הצפונית, שעברו לסקנדינביה והופרדו משאר הגרמנים על ידי הים הבלטי והצפוני. נוסף לכך הווריאנט הזה – תוצאה של סידור וסתימות שיטתית-פואטית, שהתרחשה תחת השפעת הנצרות כבר בעידן ימי-הביניים המוקדמים.
וריאנטים מעט שונים של הקריאציוניזם הגרמני-הקדום נשתמרו בקטעים לא משמעותיים בכתבי טקיטוס, פאולוס הדיאקון, בדה הנכבד, באפוס ״שיר הניבלונגים״ וכו'. לפי ידיעת טקיטוס, בזמנו הגרמנים היללו את טויסטון, לשפוט לפי מקור השם, אל דו-מיני, שנולד על ידי נרטה (כדור הארץ). הלומברדים כיבדו את נרטה כאלת פוריות. טויסטון, כפי הנראה, לאחר שהזדווג עם עצמו, הוליד את האל-הבן מנוס, שהרבה שבטים גרמניים
כיבדו כמולידם. טויסטון מזכיר בבירור את הענק ימיר מהמיתולוגיה הגרמנית-הצפונית.
המקוטעות של הידיעות על המיתולוגיה הקוסמוגונית הגרמנית-הקדומה מעידה לא רק על הפרגמנטריות של תצפיות המחברים העתיקים, כי אם גם על האופי עצמו של המיתולוגיה הזו. לפני כיבושם של מערב אירופה במהלך הריסת האימפריה הרומית הגרמנים היו ברברים, כלומר לא הייתה להם ציוויליזציה משלהם, במשך מאות שנים נמצאו במצב טרום-ציוויליזציוני. בהתאם, לא היה להם כתב, לא היו זקוקים לרישום קבוע של ייצוגים דתיים ולסידורם השיטתי בצורת עריכת קובצי-החוקים שלהם – כתבים קדושים. שבטים שונים, שהתפזרו על פני מרחב עצום, יצרו וסיפרו מפי מספרים את גרסאותיהם על מוצא האלים ויצירת הסדר הקוסמי. לאחר שהתיישבו בשטח האימפריה הרומית, הם התחילו לקבל את הנצרות ובמהירות לאבד את הייצוגים התפיסתיים-עולמיים המקוריים על ראשית העולם, הולדת ומות האלים.
עוד יותר גרוע נשתמרו באנדרטאות העמים המתורבתים של אותו זמן הידיעות על הייצוגים הקוסמוגוניים של הסלאבים הקדומים, ויש לשחזר אותן בדרך אנליטית, תוך השלמת העובדות בניחושים ובהנחות. כמו עוד הרבה סופר-אתנוסים, הסלאבים ראו בשמיים את האב, ובאדמה – את האם של כל הקיים. על כך שהסלאבים ייחדו את אל הרעם כעליון, כמעט האל היחיד, אנו למדים ממחברים מגוונים, כמו המקור הביזנטי של המאה ה-6 פרוקופיוס מקיסריה והכרוניקן הקתולי הגרמני של המאה ה-12 הלמולד. אל כזה היה פרון, שפסלו בצורת ראש זהב עם שפם כסף הנסיך הרוסי ולדימיר שמש-האדומה ציווה להציב על גבעה בקייב לצד אלים אחרים בדרגה נמוכה יותר, כשערך את הסידור השיטתי המתורבת של הפנתיאון של אלוהויות סלאביות. אגב, לפי אחת הגרסאות, את השמיים חישל אל הנפח סבארוג (אנלוג של הפייסטוס היווני).
לצד הכוח הנורא (של הרעם!) ״התמחותו״ של אל הרעם מניחה גם תכונות אחרות, יוצרות, כולל אספקת גשם להבטחת פוריות האדמה. מכאן – הנחות של כמה חוקרי דתות על כך שהרעיון הקוסמוגוני המרכזי של הסלאבים הקדומים כלל במוצא העולם מנישואי שליט השמיים פרון עם מוקוש, המגלמת את אם-האדמה-הלחה של הבילינות והסיפורים. הכוח יולד-החיים של מוקוש (השם קשור למושגים של לחות, רטיבות, רטוב) כולל בתכונות של האדמה הרוויה בלחות, שיולדת בשפע לחם, מזינה את כל החי באדמה.
==== ההיסטוריה המקראית של בריאת סדר-העולם, קוסמוגוניה וקוסמולוגיה של התנ״ך ====
בתחילת הסיפור המקראי על בריאת העולם עומדת התזה על מה שנברא בראשית, כלומר תיאוריה מסוימת של הראשית. כראשית העולם נקבע אלוהים. בהתאם, כל פילוסופיה, המכילה ייצוג אחר כלשהו על הראשית, שוללת את התזה המקורית של התנ״ך ושל כל דת המבוססת עליו. בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת האדמה, כלומר את ראשיות ההוויה הנצפות, שבלעדיהן לא יכול להסתדר גם הייצוג הקריאציוניסטי על הבסיס המקורי של סדר-העולם. בהקשר זה התמונה המקראית של העולם חופפת במלואה לתמונות המיתולוגיות של כל העמים והציוויליזציות הקדומים, למרות שבכמה סיפורים על בריאה קיום האדמה והשמיים הבלתי-מופרדים זה מזה קודם לפעילות או אפילו לקיום עצמו של האלים.
בהמשך בא תיאור מדעי למדי למצב הידע הקדום של הכאוס הקדמוני, המורכב מהסעיפים הבאים:
צורה קעורה, בזמן שרקיע שמיים ריק דומה כמובן, היה בעל צורה קמורה, כלומר ייצג כיפה, שהתנשאה מעל האדמה, רק, כמו שנלמד מהתנ״ך מאוחר יותר, לא מוצקה, אלא לחה.
אז, המאפיינים החשובים ביותר של אי-הסדר המוחלט הראשוני הם: החד-גוניות, חוסר הנאותות של המראה החיצוני (היעדר מרכיב אסתטי, המאפיין את היקום המסודר), הריקות, קיום תהום פעורה, שעליה שום דבר אינו יכול להישען, החשכה המוחלטת, קיום יסוד המים, שהתנועה בו הייתה בלתי-סדורה או אפילו בכלל נעדרה לחלוטין, האינרטיות המוחלטת של כל התופעות החומריות שהוזכרו לעיל, שאינן מסוגלות לשום שינויים ספונטניים, לבסוף, קיום רוח האלוהים, שהכינה וביצעה שינויים כאלה מבחוץ.
חשוב מאוד לקחת בחשבון, שהכאוס המוחלט מצויר כאן לא בצורת תנועה בלתי-סדורה מסוג בראוני, כי אם בצורת אינרטיות מלאה, אי-תנועה ו״תוהו״, חוסר-איכות של החומר הראשוני. נשים לב גם, שלשפוט לפי התיאורים לעיל, רוח אלוהים ריחפה במרחב, המוגבל על ידי הרקיע של ״הביצה הקדמונית״, שנוצרה באחדות השמיים והאדמה. ומה יכול להיות הכאוס מחוץ למרחב הזה, תשובה לא נמצא.
המעשה הראשון של בריאה על הפיכת הכאוס הראשוני לסדר ראשוני היה, לפי התנ״ך, הופעת האור. האור נוצר בדרך של הפיכת דבר האלוהים והדמות של התודעה האלוהית הקשורה בו לגורם חומרי ללא שום אינטראקציה חומרית. בכך שוב מודגש עוצמת הכוח האלוהי
הרוח, שלא הייתה זקוקה לפעילות היצירתית באינטראקציות חומריות מסוימות. אבל כאן גם כלול הייצוג הנאיבי על האופי הבלתי-חומרי של האור.
בהמשך התהליך היצירתי של בניית-העולם רוכש אופי של הפרדת ראשיות מנוגדות כשיטה של סידור. אלוהים מפריד את האור מהחשכה וקורא לאור יום, ולחשכה – לילה. זה לא בגלל, שיוצרי התנ״ך לא ראו את הקשר בין היום לתנועת השמש, כמו שחשבו הרבה ״אתאיסטים מדעיים״. כאן בהחלט צודקים התאולוגים, כשהם כותבים, שבשלב הזה של הבריאה, לפי התנ״ך, נוצרו לא הלילה והיום, כשלעצמם, כי אם רק תוכנית היצירה של היום והלילה על בסיס הסימונים המילוליים שלהם במטרה להגשים את הסימונים האלה במציאות אחרי יצירת השמש, הירח והכוכבים. בזה הסתיים השלב הראשון של הבריאה, שנקרא על תנאי יום.
נהרהר על כך, עד כמה על תנאי, ובמיוחד שזה הנושא
של ״ימי הבריאה״ צף ללא-הרף בוויכוחים בין קריאציוניסטים ואבולוציוניסטים. מצד אחד, אם מבינים מילולית, כאן שטויות רצופות, אבסורד, שעליו התאולוג מימי-הביניים טרטוליאנוס התבטא: ״מאמין, משום שזה לא-הגיוני״. היום והלילה נוצרו בפרויקט, בשם, בתהליך הפרדת האור מהחשכה, ובכל זאת, כבר קיים יום, שסיומו מעודד את אלוהים לדחות את מלאכת הבריאה למחר. ספק אם את חוסר-ההיגיון הזה, הנובע מערבוב המושגים של יום ושלב בריאה, לא הבחינו יוצרי המיתוס ועורכי התנ״ך. כפי הנראה, הם רצו להדגיש את העוצמה והיכולות המסדרות של אלוהים, שבונה את רצף הבריאה ככל שהתעוררו התכניות האלוהיות, והתכניות האלה מקובצות לשלבים מסוימים בקשר למושג הימים שנוצר בתודעה האלוהית. ״יום״ כזה יכול להיות לא רק ״אלף שנה״ או עידן שלם, כמו שטוענים הקריאציוניסטים תחת לחץ הביקורת הרציונליסטית, כי אם גם רגע אחד, שבריר. אבל, קרוב לוודאי, זה בכל זאת יום, יממה, מה שמאושר על ידי הקבוע
בטקסט של הכתוב בקיום ערב ובוקר.
יום ולילה עוד לא היו במציאות, אבל הם, לפי מחשבת יוצרי המיתוס המקראי, כבר היו בתודעת אלוהים. לכן יום הבריאה – זה לא מידת זמן אמיתי בכלל, לא רגע, לא יום, לא אלף שנה, לא מיליארד ולא עידן אבולוציוני. זה – שלב של בריאה אלוהית, המתאים למידת הפעילות הרוחנית של הבורא, שהתאימה למושג היום שכבר נוצר על ידו במעשה הפרדת האור והחשכה. כלומר, לפי מידות ארציות, בביטוי החומרי הבא, זה דווקא יממה (״ויהי ערב ויהי בוקר״, ואם הם היו, אז עבר גם הלילה).
אבסורד אחר נוצר ביום השני. אלוהים יוצר את השמיים שכבר נוצרו על ידו. את האבסורד הזה גם אפשר, אם רוצים, לפרש רציונליסטית. המים כסביבה חומרית נזילה ושאינה שומרת על צורתה-עצמה, אבל מוכנה לקבל כל צורה של כלי מגביל אותם, נראו ליוצרי התנ״ך כיסוד המתאים ביותר לתיאור הכאוס הראשוני, שממנו אלוהים בפקודותיו יכול היה ״לפסל״ כל צורה. נוסף לכך המים לכל עמי אסיה הקרובה, כולל גם ליהודים הקדומים, היו חומר מחייה, המשאב החשוב והנדיר ביותר. החלופה למים הייתה הרקיע. כמעט באופן דומה נימק גם הפילוסוף היווני-הקדום טלס, כשיצר את התורה הראשונה בעולם הבלתי-קריאציוניסטית על ראשית העולם. טלס ראה במים סביבה חומרית החודרת-לכל, שעיבוייה יוצרים את כל הצורות החומריות המוצקות.
באשר לאלוהים היהודי-הקדום, הוא פעל דווקא לא לפי טלס, כי אם לפי הגל. הוא יצר את הרקיע לא מהמים, כי אם בתוך המים, משום שהוא יצר את העולם לא מחומר, כי אם רק על בסיס התבוננות על החומר שכבר נוצר, מתוך השאיפה לגוון אותו, בראש ובראשונה, בשיטה של יצירת חלופות פשוטות. בחלופות מסוג ״אור – חשכה״, ״יום – לילה״, ״נוזל – מוצק״ מתחילה השרשרת הארוכה של החלופות, שהן חודרות גם לקוסמוגוניה והקוסמולוגיה המקראית, וגם למקראית
״ביולוגיה״, כלומר תורה על יצירת החיות, ו״אנתרופולוגיה״, וההיסטוריה הקדושה.
מאחורי החלופות האלה נסתר הרעיון השאול מהזורואסטריזם על יצירת סדר מהכאוס על ידי הבורא בדרך של הפרדת הראשית המסדרת מהבלתי-מסודרת, החיובי מהשלילי, הטוב מהרע. ועירבובם מוביל להרס הסדר, לשיחזור הכאוס ולניצחון כוחות הרשע. אי אפשר אפילו לשלול, שעורכי התנ״ך עיבדו תרגום עברי-קדום שנקלע לידיהם של איזה טקסט זורואסטרי, ולאחר מכן שינו ועיבדו אותו ברוח הקונספציה השלטת בכל התנ״ך של הבורא של סדר-העולם, השואף להדריך לדרך האמת את האנושות, שנבראה בצלמו ובדמותו, אבל שקעה בחטא.
אז, אלוהים יצר את הרקיע בתוך המים, הפריד בו את המים, שהיו מתחת לרקיע, מהמים שמעל הרקיע, וקרא לרקיע הזה שמיים. כזו היא הפיזיקה והמטאורולוגיה של התנ״ך. אלוהים החליף את השמיים הלחים בכיפה מוצקה, ובכך הפריד את הלחות שמתחת-לשמיים מהלחות שמעל-לשמיים. בזה כלל לא חובה לייצג את כיפת השמיים כשקופה, עשויה קריסטל, כמו שהשלימו בימי-הביניים, כשנלמדו ליצור מוצרים מזכוכית איכותית. רקיע השמיים לפי ייצוגי מחברי הטקסטים המקראיים היה, קרוב לוודאי, אטום, ועשוי מאיזו מתכת קשה במיוחד. המחברים האלה ייחסו ליצירת הרקיע חשיבות גדולה מאוד, משום שהקדישו לזה יום עבודה אלוהי שלם.
ביום השלישי אלוהים השתמש ביצירת הרקיע לגיבוש היבשה. לשם כך הוא ציווה על המים, הנמצאים מתחת לשמיים, להיאסף, והפך אותם ליבשה בדרך של שינוי פשוט של השם. בהתאם, הוא הפריד את היבשה מהימים, וראה, שזה טוב. ה״טוב״ הזה אומר, שהבורא פעל בשיטה של ניסוי וטעייה, אף על פי שטעה לעיתים נדירות, מה ששולל את אמיתות התזה על אומניפוטנציה וידיעה-כל.
כך, לאלוהים נדרשו בסך הכל יומיים וחצי כדי
ליצור את כל הקוסמוס כבסיס חומרי של ההוויה, משום שחלק שני או חלקו של היום השלישי הוא הקדיש ליצירת הצמחייה. בכך, היום השלישי הביא את האבסורד השלישי: הצמחייה נוצרה לפני יצירת השמש, ויכלה לתמוך בקיומה לא באנרגיית השמש, כי אם בברכת אלוהים.
ביום הרביעי ה׳ ברא את מאורות השמיים להפרדה אמיתית, וכבר לא רק אידיאלית, כמו קודם, של היום מהלילה. בכך הוא הניח את היסוד לזמן, שבתנאי היעדר קטגוריה פילוסופית ברורה-מובעת של זמן, נתפס על ידי יוצרי התנ״ך כחיבור פשוט של ימים לשנים ושינוי של עונות אחת באחרת. אופייני מאוד גם הציון של יוצרי התנ״ך על כך, שאחת המטרות החשובות ביותר, המושגות ביצירת המאורות, הייתה העברת מסרים מאלוהים באמצעות אותות.
המאורות היו רק שניים: השמש, המאור הגדול יותר, לניהול היום, והירח, המאור הקטן יותר, לניהול הלילה. שני המאורות האלה נקראים בתנ״ך מנורות גדולות, מה שמבדיל אותם מהכוכבים כמנורות קטנות. כולם היו מחוברים לרקיע השמיים במיוחד, כדי להאיר על האדמה. כך הסתיים היום הרביעי של הבריאה. נוצר, לפי הייצוגים המקראיים, כל סדר-העולם. נשאר לאכלס אותו ביצורים חיים ובכתר הבריאה – באדם.
נסכם תוצאות ראשוניות. הצמחייה בכדור הארץ נוצרה לפני הקוסמוס השמיימי, שייצג כיפה מוצקה, שאליה להארה ושליחת אותות חוברו המנורות, כשלכך השמש הייתה והינה מנורה בגודל גדול יותר, המיועדת להארת כדור הארץ ביום, והירח – מנורה בגודל קטן יותר להארת כדור הארץ בלילה. הכוכבים היו מפוזרים על פני הרקיע כמנורות בגודל קטן בהרבה, מהשמש והירח. אם אכן אלוהים נתן השראה ליוצרי התנ״ך לתאר תמונה כזו של הבריאה, אז ברור שהוא לא החזיק במידע על היקום מחוץ לגבולות כדור הארץ.
ביום החמישי אלוהים רצה, שהמים יפיקו זוחלים ודגים, החיה אותם, כלומר ניחן בנשמה והשיכן במים. בהמשך הוא הגשים את הרצון על הופעת הציפורים ויכולתן לעוף מעל האדמה ועל פני רקיע השמיים. הוא, כפי הנראה, שכח, שלרקיע היו מחוברים השמש, הירח והכוכבים, או, אולי, הוא חיבר אותם בצד החיצוני של הרקיע, אבל אם הרקיע היה אטום, אז איך הם יכלו לחדור דרכו? אבל אפילו בעין בלתי-מזוינת אפשר להבחין, שהציפורים עפות נמוך יותר, מהשמש, והירח, והכוכבים, כך שהציפורים, כשהן עפות על פני הרקיע, לא צריכות להקיף את מאורות השמיים.
האבולוציוניזם האינטואיטיבי, הגלום בסיפור המבולבל הזה, קשור בהכרה בכך, שהדגים והציפורים מאורגנים פחות גבוה, מחיות היבשה, משום שנבראו ״יום״ מוקדם יותר.
ביום השישי אלוהים ציווה על כדור הארץ להפיק נפשות חיות של מיני חיות שונים, כולל בהמות, רמשים וחיות-בר. לנגד עינינו סיווג מוזר של טיפוסי יצורים חיים – מימיים, שמימיים וארציים. האחרונים, עוד פעם נציין, מתחלקים לבהמות, רמשים וחיות-בר. בכך הבהמות נוצרו במקביל לחיות הבר, ולא קמו בדרך של ביות כמה מינים של ״חיות״.
באותו יום אלוהים ברא את האדם בצלמו ובדמותו, ומינה אותו לשלוט בדגים, ובציפורים, ובבהמות, וברמשים. לאחר שברא במקביל את הגבר והאשה, אלוהים בירך אותם והנחה אותם לפרות ולרבות, למלא את כדור הארץ ולכבוש אותו, ולשלוט בו. חוקרי דתות ציינו זה מכבר, שכאן נצפה אי-התאמה של מיתוסים, השאולים ממקורות שונים, משום שהמיתוס על בריאת האדם סותר בבירור את המיתוס על הגירוש מגן-עדן אחרי חטא אדם וחוה. לעורכי התנ״ך, ללא ספק, היה חשוב יותר התוכן המוסרי-הדרכי של הסיפור הקוסמוגוני, מאשר חוסר-הסתירות של הצגתו. לכן הם הרכיבו בקפדנות את המקורות, שהיו ברשותם, למרות חוסר התאמתם הברור
המוחלט.
ביום השביעי ה׳ שבת ממלאכת בריאת השמיים והאדמה, החיות והאדם. יש לציין, שאלה היו דווקא מעשים, ולא רק מילים, המילה שימשה רק כאמצעי, ככלי לייצור דברים אמיתיים. לכן בהחלט צודק גתה, כשהוא קורא ב״פאוסט״: ״בראשית היה המעשה!״ הפרקטיקה של יצירה, כמו גם אצל האנשים, גרמה למאמץ-יתר של המרכיב הטבעי של הכוחות היצירתיים, מה שדרש מנוחה לשיקומם. אלוהים בירך את היום הזה, ואיתו את עתיד העולם, שהוא ברא.
בדיוק כך יש להבין את המילים על כך, שאלוהים בירך גם כל שיח שדה, שעדיין לא היה על האדמה, וכל עשב שדה, שעדיין לא צמח. הצמחייה, שכבר נוצרה לפני יצירת השמש, נתמכה באד, שעלה מהאדמה והשקה את פניה, משום שאלוהים עוד לא שלח גשם על האדמה.
ואיזו פילוסופיה עומדת מאחורי התמונה הקוסמוגונית הסותרת הזו? היא טמונה, בראש ובראשונה, בניסיון הסבר רציונלי של הופעת כל התופעות הנצפות. זה אומר, שלפנינו לא רק מיתולוגיה, כי אם טרום-מדע מיתולוגי, המאחד בצורה סינקרטית (בלתי-מופרדת) מרכיבים אנתרופומורפיים-קריאציוניסטיים, פילוסופיים-טבעיים ונצפים-מוכחים. הקונספציה המובילה, השאולה, כפי הנראה, מהזורואסטריזם, או שנוצרה באופן בלתי-תלוי לפי אותה סכמה, כלולה בייצוג על הכאוס כאחדות בלתי-מופרדת של ניגודים.
החומר כהשזירה כאוטית של כוחות ספונטניים לא יכול היה בעצמו להוליד סדר, ונדרש כוח רוחני יצירתי, יוצר, כדי להקים את הסדר הזה בדרך של
״אנטי-דיאלקטיקה״ מוזרה, הפרדת הניגודים והקמת גבולות ברורים ביניהם. הכוח הזה בעל שליטה אבסולוטית על ההיווצרויות החומריות, אבל בעצמו מגביל את רצונו, כדי לסדר את העולם ״טוב״. הוא, ללא ספק, אינו ניחן בידיעת-כל, ורק
לאחר ביצוע פעולה מסוימת, משתכנע, שזה ״טוב״.
הכוח הזה אינו הרעיון האבסולוטי ברוח הגל, הוא לא מממש את תוצאות פעילותו החודרת-לטבע, הוא רק מפעיל את המילה ככלי רוחני, כדי ליצור אלטרנטיבה לכאוס הטבעי (״יהי אור, ויהי אור״) ולעצב סדר בדרך של הפרדת יסודות מעורבים (הפריד ״אור מחשכה״,
״רקיע ממים״, ״שמיים מאדמה״, ״יבשה מימים״, ״ירק ממים״,
״יום מלילה״, ״דגים ממים״, ״ציפורים משמיים״, ״חיות מאדמה״,
״אדם בצלמו ובדמותו״, כלומר מעצמו).
זמן קצר לאחר הבריאה המקבילה ביום השישי של הגבר והאשה יוצע וריאנט אחר בצורת הפרדת האשה מהגבר בדרך של ״פעולה כירורגית״ ב״שינה עמוקה״ בדרך של הוצאת צלע מגוף הגבר וסגירתה לאחר מכן בבשר. את האדם אלוהים ברא מעפר האדמה, ונפח בו נשמת חיים, כלומר החיה אותו בנשימתו והעביר לו חלקיק מעצמו.
יצירה מעפר – אמצעי אמנותי-פילוסופי נפלא, שנועד להראות את זעירותו של גוף האדם, הנוטה לחטא, ולהצליל את הפוטנציאל של הרוח האנושית, המגיע מאלוהים. לשם כך בעריכת העלילה, השאולה, כפי הנראה, מהמסורת הבבלית, המילה ״חימר״ הוחלפה במילה ״עפר״, והמושג המקורי של חימר הושמע בשמו של האדם-הראשון אדם, שפירושו אינו אלא ״חימר״.
כפי שלא נתייחס לצד הפיזי-ביולוגי של הסיפור המקראי על ראשית העולם, אשר גם לתקופתו היה הישג של חשיבה רציונלית, הצד האמנותי-פילוסופי של הסיפור הזה, ללא ספק, גאוני וראוי להערצה. אף לאום לא הצליח ליצור תמונה בוהקת, משכנעת, יסודית ודרמטית יותר של בריאת העולם.
זו לא רק קוסמוגוניה מיתולוגית, כי אם מערכת תפיסתית-עולמית רציפה (למרות כל הסתירות), הרמונית, עמוקה
של קריאציוניזם קוסמי. לא בכדי היא שומרת על הרלוונטיות שלה עד לזמננו, למרות שבזכות עמלם הבלתי-נלאה של המדענים אנחנו יודעים כיום על הקוסמוס מיליארדי פעמים יותר, והוא מופיע לפנינו שונה לגמרי, ממה שהתגלה בזמני יצירת התנ״ך. תחילת ספר בראשית, המוקדש לבריאת העולם, נותנת את הדחף התפיסתי-עולמי לכל הספר הגדול הזה ולכל המסורת המקראית, כלומר משמשת כראשית קוסמוגונית לא רק של המסורת הדתית היהודית-נוצרית, כי אם גם המוסלמית, ומכסה, בכך, בהשפעתה לא רק את המערב, כי אם גם את החלק של המזרח המקיים עמו קשר מתמיד.
התמונה הדתית הזו של העולם יקרה גם בשירתה, היא מרכזת בעצמה לא רק תיאור אמנותי-גבוה של מקור ומהות העולם, כי אם גם הבנה עמוקה ביותר של האדם, את הפסיכולוגיה של יחסי הגבר והאשה, את ההתמודדות בתודעת האדם של הסדר הקוסמי והכאוס הקדמוני, המהות היצירתית והחטאיות, הטוב והרע, היפה והמכוער, הנשגב והנחות וכו׳.
התפיסה העולמית של הקריאציוניזם הקוסמי, המתבטאת בתנ״ך, ספגה גם שורה של רעיונות אבולוציוניים, שהתקדמו לתקופה ההיא. בריאת העולם בתנ״ך – לא מעשה חד-פעמי ולא רצף של פעולות פשוטות, כמו במיתולוגיות של עמים רבים אחרים. בריאת העולם עוברת שורה של שלבים רציפים – שבעת ימי הבריאה, אבל היא נמשכת גם ביחסי אלוהים עם האדם והעולם בכל השלבים הבאים של ההתפתחות היחסית-עצמאית של גם העולם, וגם האדם.
הרעיון של בריאה מתמדת, של התהליך היצירתי כיסוד-הראשון של ההוויה, של דיאלוג מתמיד של האדם עם אלוהים – זה גם במלואו בזכות התנ״ך. בתהליך הבריאה הרציפה משתנה אבולוציונית גם העולם, וגם האדם עצמו. במובן הזה הקריאציוניזם הקוסמי של התנ״ך משמש כמבשר של האבולוציוניזם בכלל וכמבשר-הקדם של הקוסמי
האבולוציוניזם בפרט.
האלוהים המקראי – זה, במהות, התגלמות ממוסכת-פרסונה ואנתרופומורפית של הגורם הגיוסי, המבריא ללא-הרף סדר בעולם ומבטיח את האפשרות עצמה של התפתחות פרוגרסיבית, גם בטבע, וגם בהיסטוריה האנושית. במובן הזה האבולוציוניזם הקוסמי אינו אלא המשך והתפתחות אבולוציונית של המסורת התרבותית של הקריאציוניזם הקוסמי. דווקא האבולוציוניזם הקוסמי, ככל שזה פרדוקסלי, הוא היורש והממשיך של המסורת הגדולה הזו, ולא מה שנקרא
״קריאציוניזם מדעי״ עם ניסיונותיו המגוחכים לקבע את הידיעה האנושית על הרמה, שהושגה לפני יותר משלושת אלפים שנה.</text>
      <sha1>0v2digxo1sv1k4p5uj3n5dz4he2r4fd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755774</id>
    <revision>
      <id>3084954</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:01:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084954</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8245" sha1="fbr419yuzd7ivf9mayvez3z8rulo4lf" xml:space="preserve">'''אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2'''
מחבר: לב קריביצקי
מקור: https://doi.org/10.5281/zenodo.22877303
רישיון: CC BY-SA 4.0

לב קריביצקי
לב קריביצקי
אבולוציוניזם אוניברסלי. תולדות הטבע והתאוריה הכללית של האבולוציה
אבולוציוניזם אוניברסלי. תולדות הטבע והתאוריה הכללית של האבולוציה
כרך שני.
יקום המדע, מערכות קוסמיות וציוויליזציות חוץ-ארציות
כרך שני.
יקום המדע, מערכות קוסמיות וציוויליזציות חוץ-ארציות
2005-2011
2005-2011
תוכן עניינים
פרק 4. אבולוציית חקר הקוסמוס והיקום הלא-גיאוצנטרי3
תמונת העולם הגיאוצנטרית3
תמונת העולם המכניסטית21
תמונת הקוסמוס הקוונטית-יחסותית34
פרק 5. הקוסמיזם הלא-גיאוצנטרי42
אבולוציית הקוסמולוגיה ומודל הייחוס של היקום42
עולמות קוסמיים אחרים64
אבולוציית הקוסמיזם הלא-גיאוצנטרי90
פרק 6. תולדות הארגון העצמי הקוסמי129
היקום שלנו – המטאגלקסיה129
אנרגטיקת הקוסמוס132
היקום ה״מואר״135
הארגון העצמי של הקוסמוס והחום ביקום137
טכנולוגיות כימיות של האבולוציה הקוסמית143
חוקיות כללית של האבולוציה ה״דוממת״146
העיקרון האנתרופי149
פרק 7. חיפוש ציוויליזציות קוסמיות152
תקוות ואכזבות של מגע רדיו152
אי-גיאוצנטריות ציוויליזציונית170
עולמות ״חושיים״ אחרים177
טיפוסים אחרים של מערכות ביולוגיות191
נתיבי אבולוציה אחרים198
פרק 8. ״הנדסה קוסמית״ והסדר בקוסמוס214
בעיית הקדימות של הכאוס או הקוסמוס214
מבנים מגויסים כגנרטורים של סדר וקטגוריות מפתח של התאוריה הכללית של האבולוציה222
אינטראקציות יסודיות והיסוד המיקרוסקופי של הסדר הקוסמי231
קבועי העולם והמבנה המגויס של המטאגלקסיה240
הנדסה קוסמית וכאוס במיקרוקוסמוס242
תנועה בעולם הקוונטי כתנאי מוקדם לסדר קוסמי252
חומר בלתי נראה262
אנרגיה נסתרת268
התאוריה המאוחדת של השדה כפרויקט לתיאור פיזיקלי של סדר העולם273
פרק 9. מבנה ואבולוציה של מערכות קוסמיות279
גלקסיות279
גלקסיית שביל החלב290
קבוצות גלקסיות וצורות האינטראקציה ביניהן295
צבירי וצבירי-על של גלקסיות299
כוכבים304
מערכת השמש317
השמש325
כוכבי לכת וירחים של הקבוצה הארצית332
כוכבי לכת וירחים מעבר לחגורת האסטרואידים348
כוכבי לכת של כוכבים רחוקים362

== פרקים ==
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/פרק 4. אבולוציית חקר הקוסמוס והיקום הלא-גיאוצנטרי]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/תמונת העולם הגיאוצנטרית]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/תמונת העולם המכניסטית]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/תמונת הקוסמוס הקוונטית-רלטיביסטית]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/פרק 5. הקוסמיזם האי-גיאוצנטרי]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/התפתחות הקוסמולוגיה והמודל האטלוני של היקום]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/עולמות קוסמיים אוטוניים]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/התפתחות האי-גיאוצנטריזם הקוסמי]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/פרק 6. היסטוריה של הארגון העצמי הקוסמי]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/היקום שלנו – המטאגלקסיה]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/אנרגטיקת הקוסמוס]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/היקום ״המואר״]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/הארגון העצמי של הקוסמוס והחום ביקום]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/טכנולוגיות כימיות של האבולוציה הקוסמית]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/חוקיות כללית של האבולוציה ״הדוממת״]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/העיקרון האנתרופי]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/פרק 7. חיפוש ציוויליזציות קוסמיות]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/תקוות ואכזבות של קשר הרדיו]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/האי-גיאוצנטריזם הציוויליזציוני]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/עולמות ״חושיים״ אחרים]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/סוגים אחרים של מערכות ביולוגיות]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/דרכי אבולוציה אחרות]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/פרק 8. ״ההנדסה הקוסמית״ והסדר בקוסמוס]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/בעיית הראשוניות של הכאוס או הקוסמוס]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/המבנים הגיוסיים כמחוללי סדר וכקטגוריות מפתח של התיאוריה הכללית של האבולוציה]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/האינטראקציות היסודיות והיסוד המיקרוסקופי של הסדר הקוסמי]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/הקבועים העולמיים והמבנה הגיוסי של המטא-גלקסיה]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/ההנדסה הקוסמית והכאוס במיקרוקוסמוס]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/התנועה בעולם הקוונטי כתנאי מוקדם לסדר קוסמי]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/החומר הבלתי נראה]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/האנרגיה הנסתרת]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/תורת השדה המאוחדת כפרויקט של תיאור פיזיקלי של סדר העולם]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/פרק 9. מבנה ואבולוציה של מערכות קוסמיות]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/גלקסיות]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/גלקסיית שביל החלב]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/קבוצות גלקסיות וצורות האינטראקציה ביניהן]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/צבירים וצבירי-על של גלקסיות]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/כוכבים]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/מערכת השמש]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/השמש]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/כוכבי הלכת והירחים של הקבוצה הארצית]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/כוכבי הלכת והירחים שמעבר לחגורת האסטרואידים]]
* [[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/כוכבי הלכת של הכוכבים הרחוקים]]</text>
      <sha1>fbr419yuzd7ivf9mayvez3z8rulo4lf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/פרק 4. אבולוציית חקר הקוסמוס והיקום הלא-גיאוצנטרי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755775</id>
    <revision>
      <id>3084955</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:01:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084955</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="210" sha1="cm34fe1or6vtmrq3rseq0bzdzi1f70d" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== פרק 4. אבולוציית חקר הקוסמוס והיקום הלא-גיאוצנטרי ==</text>
      <sha1>cm34fe1or6vtmrq3rseq0bzdzi1f70d</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/תמונת העולם הגיאוצנטרית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755776</id>
    <revision>
      <id>3084956</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:02:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084956</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="48361" sha1="na5z8xg9yovgt8suj2et5b104jw56tt" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== תמונת העולם הגיאוצנטרית ==

האסטרונומיה הייתה, למעשה, המדע הראשון שנוצר על פני הפלנטה שלנו. מימי קדם העמוקים החל האדם לתהות מה הוא העולם שבו הוא חי, אותו יקום עצום ומסתורי, שאחוז קטן ממנו הוא מהווה. אבל מה גרם לראשונה לאבותינו הרחוקים להינתק מהמציאות היומיומית הקשה, שהתנהלה במאבק בלתי פוסק על הקיום, ולהפנות את מבטם אל השמיים? האם יופיו המסתורי של שמי הלילה, הזרועים בשרבובי כוכבים פנינתיים? או שוויוניותם ה״נצחית״ כביכול? ואולי גם הצורך הפנימי של הכרה, המתפתח עם התעצמות המוח בעבודת הקיום הבלתי פוסקת. כל זה, כנראה, מילא את תפקידו. ואולם, הכורח להכיר את העולם הסובב נכפה גם על ידי צרכים מעשיים מיידיים של בני האדם, שסיפוקם דרש רכישה של ידע ומיומנויות חדשים וחדשים.
נאיבית, פרימיטיבית וסותרת הייתה ההבנה הראשונית של ה״אסטרונומים״ הקדומים לגבי תופעות שמימיות רבות. ובכל זאת היא הייתה אותו הבסיס שעליו התאפשרה הופעת ההבנות המדעיות הראשונות ממש, שהיו להן כיוונים שונים בהתאם לסוג הפעילות שהיה דומיננטי ומכריע אצל עם זה או אחר. לדוגמה, לנוודים היה חשוב לדעת לנווט היטב במרחב – בערבות ובמדבריות האינסופיים עם אחידותם והיעדר פרטים בולטים וקבועים של הנוף. אחידות זו של סביבת המחיה, כמו גם ארעיות חיי הנוודים – היום כאן, מחר שם – דרשו משהו יציב, קבוע ובלתי משתנה. כזה היה בהבנת הקדמונים, כמובן
השמיים עם כוכביהם ה״נייחים״. לפיהם, כמו גם לפי הנקודות האופייניות של זריחות ושקיעות השמש, היה נוח מאוד לנווט. האם לא משום כך מקורם של שמות רוב הכוכבים הבהירים באסטרונומיה המודרנית הוא ערבי? כמובן, זה לא היה קורה אלמלא העלייה המגויסת של הציוויליזציה הערבית החל מהמאה השישית לספירה.
לעומת זאת, חייהם של עמי החקלאות היו קשורים קשר הדוק מאוד לתנועות המחזוריות של השמש והירח על פני הכדור השמימי ולחילופי מופעי הירח. והאסטרונומים הקדומים למדו לחשב ולחזות תופעות שמש וירח רבות בדיוק מעורר קנאה כבר כמה אלפי שנים לפני הספירה, המציאו לוחות שנה מדויקים להפליא, המהווים את הבסיס של לוחות השנה המודרניים שלנו. כבר דוגמה זו מראה את הפרקסאוצנטריות הייחודית של שליטת אבותינו בעולם (מיוונית ״פרקסיס״ – פרקטיקה). על כך עוד נדבר בהרחבה. אבל גם אנחנו, בני המאה העשרים ואחת, שסומנה בפריחה חסרת תקדים של כל המדעים, הקדומים והמודרניים גם יחד, לא התרחקנו כאן הרבה מהמדענים הקדומים. אנחנו, כמוהם, מתבוננים בעולם, קודם כל, דרך הפריזמה של פעילותנו המעשית ושל אותם תצפיות שמתאפשרות בזכות פעילות זו.
אז כבר בתקופות פרהיסטוריות רחוקות, ה״תאוריה״, כמיטב יכולתה, השיגה את הפרקטיקה החברתית המתפתחת של בני האדם, וצברה בהדרגה תשובות לשאלות הדוחקות ביותר של חייהם: מתי להתחיל להוציא את הבקר למרעה, לבצע זריעה או קציר וכו׳. וכבר אז עמדה בפני בני האדם, בכל מורכבותה הבלתי נדלית, השאלה מה נמצא מעבר לאותו עולם קטן וצר שבו שקוע האדם עם חיי היומיום שלו, דאגותיו ותחושותיו.
מטבע הדברים, לכולנו היקום ניתן באופן שווה. הוא ניתן כפי שהוא נצפה מכדור הארץ כבר על ידי האדם הפרימיטיבי. בני האדם עומדים בשתי רגליהם על כדור הארץ, סביבם עד קו האופק משתרע פניו – עצומים ובלתי ניתנים לתפיסה. ביום כל זה מואר על ידי השמש, שגודלה ביחס לכדור הארץ נראה שולי. כמה
היכן שלא יחיה האדם, וכמה שלא יזכור את האנשים שחיו לפניו, השמש תמיד זרחה בבוקר בקצה אחד של כדור הארץ, ושקעה בקצה האחר – הנגדי. כאשר היא הסתתרה מאחורי האופק, הופיעו מאורות אחרים. הירח הופיע כבר עם קרני השמש האחרונות. עכשיו אפשר היה להשוות אותם בגודל ולהחליט שהירח קטן מהשמש. אבל בכמה פעמים? השמש תמיד נראית זהה, ואילו הירח – פעם גדול יותר, פעם קטן יותר. וכאשר כבו הקרניים האחרונות של המאור היומי, המאור הלילי – הירח – נעשה בהיר ונתן בלילה מספיק אור כדי לנווט בדרך. כמובן, אם השמיים הנפרשים מעל כדור הארץ לא היו מכוסים בעננים. עננים יכלו להסתיר גם את השמש, ואת העובדה שהם שטים, מונעים על ידי הרוח מעלינו, אך בכל זאת נמוכים בהרבה מהמאורות השמימיים, אפשר היה להסיק לפחות מכך שהקרוב מסתיר מהעין את הרחוק, ולא להפך. חוץ מזה, תושבי ההרים לא פעם ראו עננים מתחת לרגליהם.
אבל העומק האמיתי של השמיים נגלה לאדם דווקא בלילה, כשבחשכה, מסתוריים ומושכים מאיזה מרחק בלתי ידוע, זרחו לאדם שרבובי כוכבים אינספור. העולם שמעל ראשו של האדם נראה עצום בדיוק כמו העולם שמתחת לרגליו, ודורש חקירה לא פחות. איך הוא, העולם השמימי הזה, מה משותף לו עם העולם הארצי ומה מבדיל ביניהם, רצה האדם לדעת כדי להשלים מעל ומעבר את תפיסותיו על העולם הארצי. העולם הארצי בעל המשמעות המעשית, שהתמצאות נכונה בו תלויה בו כל חיי האדם.
אז, עבור האדם היו קיימים שני עולמות – העולם הארצי והעולם השמימי. הראשון היה היסוד, השני – כביכול ״מבנה־על״. הראשון נראה שטוח, השני – קמור, בצורת כיפה. אבל אם עם עצמי העולם הארצי האדם נתקל בפעילותו, עסק בהם ישירות, הרי שהעולם השמימי נגלה לו רק בתצפיות. כבר נסיבה זו גרמה לאדם להעריך את תופעות העולם השמימי באנלוגיה לתופעות ארציות, בהרחיבו עליו את הניסיון הארצי ואת ההבנות הארציות. היה צורך, למשל, לברר מאיזה
חומר מורכב הכיפה השמימית ומדוע חומר כזה אינו קיים על פני כדור הארץ.
כך, כבר עם הניצוצות הראשונים של ההכרה האנושית את היקום, נולדה ההכרה בכך שהוא בנוי באנלוגיה לעולם הארצי. אבל כבר אז ההבדל בין שני העולמות היה ברור מדי. העולם הארצי – מקום מושבנו, הוא אטום, בעל תבליט, גוף כדור הארץ קרוב במשהו לגופנו. כיפת השמיים אינה נגישה לחדירה ישירה, היא שקופה, כל הגופים הנראים עליה – בעלי צורת כדור נכונה, דמויי אש, פולטים אור, והשמש אפילו חום. כדור הארץ מלא גופים בעלי צורה לא נכונה, כביכול שברים ממנו, כל הגופים הארציים נופלים למטה, אל אדמתו, בעוד שהגופים השמימיים נאחזים במשהו במרומים. כאלה הן ההבנות הראשוניות, המקוריות, של האדם על היקום.
ילדם של הטבע, האדם התבונן בו כפי שהוא נגלה לתפיסתו הנתונה לו מטבעו. ולתפיסה הוא תמיד נגלה ממרכז מסוים, הנקבע על ידי מקומו של האדם בעולם, על ידי קיומו הארצי. כל מה שאנו יכולים לסקור ביקום, בעין בלתי מזוינת או בעזרת המכשירים המודרניים ביותר, מסודר עבורנו סביב כדור הארץ – קרוב יותר או רחוק יותר ממנו, דומה או לא דומה לכל מה שאנו מוצאים עליו. מכאן נובע כבר בעת העתיקה תופעה קוגניטיבית המכונה גיאוצנטריות. היא קיימת גם בזמננו, משתנה מעידן לעידן. ותמשיך להתקיים, כשהיא משקפת הן את היחס האובייקטיבי של העולם הנחקר לבני האדם החוקרים את העולם מכדור הארץ, והן את היחס הסובייקטיבי של ישויות אלה לעולם הנחקר על ידן. גיאוצנטריות – זו, קודם כל, ההבנה על העולם (או מערכת הבנות), לפיה כדור הארץ הנצפה על ידי בני האדם הוא מרכז היקום, והעולם הארצי הוא דוגמה למבנה היקום.
״אבל סלח לי, – ישאל הקורא הקשוב, – מי בכלל חושב כיום שכדור הארץ הוא מרכז היקום, שכל הגופים השמימיים סובבים סביבו? כולם יודעים שכך חשבו לפני קופרניקוס, עכשיו אפילו ה
בור המופלג ביותר, כל עוד הוא שפוי בדעתו, יודע מילדותו שכדור הארץ סובב סביב השמש, והשמש – כוכב רגיל, רק הממוקם קרוב יותר אלינו״.
הקורא, כמובן, צודק. אבל גיאוצנטריות – לא רק הצבת כדור הארץ במרכז היקום, אלא גם הצגת היקום ״לצלמו ובדמותו״ של כדור הארץ ושל התהליכים הטבעיים המתרחשים עליו, כמו גם ה
״ריכוז״ הידע שלנו על היקום סביב העולם המאקרוסקופי הדמוי-ארצי.
הגיאוצנטריות במשמעות הראשונה מתוך אלו נספתה בקרב אכזרי עם המדע המתחדש כתוצאה מהמהומה הקופרניקאית כביכול. במשמעות השנייה היא מתגברת בקשיים עצומים עד היום. במשמעות השלישית היא צד הכרחי של ההכרה, המתפתח ככל שהמדע מתפתח וככל שמתבססות בו הבנות יותר ויותר לא-גיאוצנטריות. האי-גיאוצנטריות המפותחת ביותר של הבנותינו על העולם בכל עידן קונקרטי, כך או כך, היא גיאוצנטרית.
בניגוד לגיאוצנטריות, האי-גיאוצנטריות – ההבנה על העולם (או מערכת הבנות), לפיה כדור הארץ אינו מרכז היקום לא במובן של מרכז סיבוב הגופים השמימיים, ולא במובן של מרכז להבנות על העולם בכללותו. העולם הארצי אינו יכול לשמש דוגמה נצחית למבנה היקום, ומכאן שחייבים להתקיים ואכן קיימים עולמות שאינם דמויי-ארצי, הבנויים באופן שונה לחלוטין.
המאבק וקשר הגומלין בין שתי הגישות המנוגדות – גיאוצנטריות ואי-גיאוצנטריות – מחלחל לאורך כל ההיסטוריה של הכרת האדם את העולם ה״מעל-ארצי״. גם הגיאוצנטריות וגם האי-גיאוצנטריות מהוות בסיס להתמצאות האדם בעולם, מעין יסוד של המתודולוגיה של הכרת היקום. ההבנות הגיאוצנטריות מכוונות את התהליך הקוגניטיבי לגילוי אובייקטים בעלי אופי ארצי, להסברת תופעות באמצעות ישויות ותהליכים דמויי-ארצי ו
תהליכים. הכול בעולם – כמו בכדור הארץ, דומה למה שקיים בכדור הארץ, שום דבר אחר אינו יכול להתקיים, או, לפחות, הכול מוסבר באופן אנלוגי, – כך הוא אופן ההתמצאות הגיאוצנטרי של ההכרה. האופן האי-גיאוצנטרי, להפך, מכיר בישויות הגיאוצנטריות כמקרה פרטי של תהליכים שונים איכותית. קל להבחין שהאופן הראשון כופה חזון מסוים של העולם, המוגבל למערך הנתונים הקיים באותה עת, ואילו השני מכוון את ההכרה לחיפוש דרכים ואמצעי הכרה שונים איכותית, נותן לה מבט רחב ועמוק יותר על העולם.
ההיסטוריה של ההכרה מראה שכבר הגיאוצנטריות במובן האמיתי של המילה לא הייתה ההשקפה הראשונית, הפרימיטיבית ביותר של האדם על העולם הסובב. בהשקפת העולם הפרה-מדעית קדמו לה אופנים צרים עוד יותר של ״ריכוז״ העולם סביב האדם וסביב המציאויות הנתונות לו ישירות: לוקוצנטריות, ביוצנטריות, זואוצנטריות, אנתרופוצנטריות. הלוקוצנטריות (מלטינית ״לוקוס״
– מקום) מתבטאת בכך שהשבטים והעמים הקדומים ראו במקום מושבם את מרכז העולם בכלל. עם זאת, ההבנות הלוקוצנטריות מצמצמות את כל העולם הסובב לעולם הארצי, ובמובן זה הן לא רק גיאוצנטריות, אלא, אפשר לומר, על-גיאוצנטריות. הלוקוצנטריות מילאה תפקיד חשוב בגיבוש הידע הגיאוגרפי של הקדמונים. עד לעידן התגליות הגיאוגרפיות הגדולות, במרכז כל המפות הגיאוגרפיות הוצב תמיד מולדתם של מעצבי המפה. רק בעידן שלאחר קולומבוס נצחה בגיאוגרפיה האי-לוקוצנטריות.
אגב, הדים של אותו אופן תיאור גיאוגרפי של כדור הארץ, שבו במרכז נמצא תמיד ארץ מעצב המפה, ואילו המדינות האחרות מסודרות סביבה במעגל, תואמים לא רק את ההשקפה הפרימיטיבית על העולם, לפיה כל מה שמחוץ למקומו של האדם בעולם הוא דבר לא נודע, ולכן – עוין ואפל (ארץ המפלצות, משכן הכאוס, מושב האנשים בעלי ראשי הכלבים וכו׳). הלוקוצנטריות כבר אז מאפשרת להתרכז במה שכבר
ידוע, לתאר ולהציג אותו בכל הפרטים הניתנים לדמיון, והרי תמיד ידוע יותר מה שקרוב יותר, מה שעוסקים בו כל העת. כל השאר כבר פחות מהותי, וניתן להציגו בקווים מסוימים, להשלימו באגדות ושמועות, לחזקו בדיווחים מהימנים של נוסעים ובהנחות והשערותיהם הם. כך שגם הלוקוצנטריות הקרטוגרפית היא השתקפות ייחודית, לעתים מיסטיפיקטית, של ה״פרקסאוצנטריות״ של התפיסה האנושית, ובסופו של דבר – של שליטת העולם והפיכתו.
אבל להשקפות העולם המפותחות והמחושבות האלה, ללא ספק, קדמו הבנות ״צנטריסטיות״ פרימיטיביות עוד יותר. הקדומה ביותר מבין ההבנות המתועדות של הארגון השבטי של החברה האנושית היא, אולי, הטוטמיזם. מרכזי הטוטם של השבט היו כביכול נקודת הכובד של כל היקום, ובמקביל היקום לא היה יותר מאשר תולדה והשתקפות של הטוטם, ככלל, של חיה כלשהי, מייסדת השבט ויוצרת כל הנמצא.
הטוטמיזם הקדום הזה, המוחל על כל היקום, היה הבסיס השקפתי של ההבנות ה״ביוצנטריות״ של המודל הזאומורפי הדמוי-חי של הקוסמוס. האחרון הוצג פשוט כיצור חי עצום, ובמיוחד כחיה: זאב, נחש, צב, עורב וכו׳.
הזואוצנטריות – זו ההבנה המיתולוגית של היקום כיצור כלשהו, ושל התהליך העולמי – כהתגשמות של איזו פעילות חיים. כאן נכללים המיתוסים על הדרקון האוניברסלי, הביצה הקדמונית, שממנה כביכול נוצר העולם, כשהתפצל לשני חצאים – ארץ ושמיים, וכו׳.
הבנה זו הייתה כה יציבה, עד שהיא השתקפה גם בפולקלור, וגם במסורת הפילוסופית (נזכור את הדיאלוג האפלטוני
״טימאוס״). את הביטחון בכך שגיבורי התרבות של עם זה או אחר
צאצאי הטוטמים, אנו מוצאים באגדות על האינדיאני היאאוותה, הנסיך-הקוסם הבלארוסי וסלאב פולוצקי וכו׳. והאגדות האלה שייכות לזמנים לא כל כך רחוקים.
בהדרגה, במקום הטוטמיזם והזואומורפיזם, כשהם נרבדים עליהם ומשתרגים עמם בצורה מוזרה, באות השקפות אנתרופומורפיות דתיות ומיתולוגיות. והזואומורפיזם הקוסמולוגי הפרימיטיבי מפנה את מקומו לאנתרופומורפיזם הקוסמולוגי. ללא ספק, זה יכול היה לקרות כבר ברמת התפתחות גבוהה למדי של החברה ושל צורות החשיבה הפרימיטיבית שקדמו למושגים. עד ימינו הגיעו הבנות הקדמונים הסינים על האדם הקדמון פאן-גו, של ההודים הקדמונים על ה״אדם הקדמון״ פורושה, של הגרמנים הקדמונים על הענק ימיר, החובקים את כל הנמצא ומרכיבים את כל הנמצא הזה. מחלקי היצור הקדמון הזה נוצרים כל היסודות של העולם הנראה. כך, עיניו של פאן-גו הופכות לשמש ולירח, דמו – לנהרות, נשימתו – לרוח, שערו – לצמחים וכו׳. אנלוגי הוא גם המיתוס על פורושה.
אפשר להניח שהחלפת ה״פרדיגמה״ הזאומורפית באנתרופומורפית התרחשה רחוקה מלהיות בדרך של שלום. ייתכן שהיא השתקפה וליוותה את המהפכה הגדולה הראשונה בהיסטוריה – התפרקות החברות השבטיות של העת העתיקה והחלפת הארגון המטריארכלי של החברה בארגון השבטי הפטריארכלי.
בכל מקרה, נציין שבמיתולוגיות עובדה זו מתוארת בצורה של קרב ישיר. הגיבור האנתרופומורפי – האל, המסמל את כינון הסדר הקוסמי, הורג בהכרח את המפלצת הזאומורפית המגלמת את הכאוס הקדמוני, ככלל, את הדרקון: אינדרה שולל חיים מווריטרה, מרדוך הורג את תיאמת וכו׳.
האנתרופוצנטריות מהווה בסיס למיתולוגיה המפותחת. היא מתבטאת בהצגת התהליך העולמי כתוצאה של פעילות כוחות אנתרופומורפיים, יצורים דמויי-אדם, מאבקם ויחסי הגומלין הדמויי-חברתיים. האלמנט הבלתי נמנע, המבצבץ בכל ההשקפות האנתרופוצנטריות על העולם, הוא אותו
ה״פרקסאוצנטריות״ שצוינה לעיל, המשקפת, כמובן, בצורה מיסטיפיקטית, את האופי האנושי הספציפי, המשנה-מאובייקט, של שליטת העולם והבנתו.
אכן, בכל הגרסאות המגוונות של המיתוס על בריאת הארץ והשמיים אין שום דרך בלי איזו ״דמות שלישית״ – גיבור או, מאוחר יותר, אלוהות, – היוצר את הקוסמוס מתוך הכאוס באמצעות פעילותו התכליתית. כך, אצל הסינים הקדמונים אלו האלוהויות יאנג ויין. אצל היהודים הקדמונים – אלוהים. אצל המצרים הקדמונים – האל מאו. אצל השומרים הקדמונים – האל מרדוך (או אנליל). אצל ההודים הקדמונים – אינדרה או ברהמה. אצל הסלאבים הקדמונים – סווארוג (או פרון). מתועד השימוש של רבים מה״יוצרים״ הללו בכלי בריאה מיוחדים. במיוחד, אינדרה משתמש ב״וואג׳רה״, שבעזרתה הוא מבקע את הגבעה הקדמונית בתוך המים, ומשני חצאיה נוצרים הארץ והשמיים. הסלאבי סווארוג והיווני הקדמון הפייסטוס משתמשים בכלי נפח כדי לזייף את רקיע השמיים. ואלו הבנות עתיקות מאוד. כנראה, מאוחר יותר הועבר הדגש ליכולות אנושיות אחרות – קודם כל, שכליות. כוח המילה היוצרת או כוח התבונה היוצרת – זה מהווה את ה״כלי״ העיקרי של המצרי מאו, של האלוהים היהודי (המילה עצמה, כידוע, פירושה ״אלוהים״ ברבים, אבל נשתמש בה כאן במשמעות קיבוצית). האלים – יוצרי היקום – בעלי צורה אנושית בהכרח. הם אנתרופומורפיים, אם כי במיתולוגיה אנו מוצאים יחס הפוך: האדם נוצר ״לצלמו ובדמותו״ של האל.
כמעט בכל הבניות הקוסמולוגיות של הקדמונים, היקום נשא את חותם האזור שבו נוצרו הבנות מסוג זה, ושל פעילות כלכלית מסוימת של בני האדם. כך, אצל ההודים הקדמונים מבנה הקוסמוס הוצג בצורת שני גלגלי מרכבה המחוברים בציר, שסימלו שלושת האזורים הראשיים של העולם: הארץ, השמיים ומרחב האוויר הבינוני (אנטאריקשה).
אצל הבבלים כדור הארץ – זהו אי באוקיינוס, עליו נשענת כיפת השמיים עם המאורות המחוברים אליה. והסינים הקדמונים ייצגו את כדור הארץ בצורת לוח שטוח ומלבני, שמעליו עמודים תומכים את השמיים העגולים.
יש לציין שבבחינה מדוקדקת, ההבנות הפרה-גיאוצנטריות מתבררות כיסודות בלבד של הבנות גיאוצנטריות מפותחות בצורה חלשה ולכן מוגזמות. כך, הלוקוצנטריות מניחה קיומו של רק עולם ארצי שמרכזו במקום מושב השבט. הזואוצנטריות מציירת את היקום כחיה מיתולוגית, שתכונותיה ״הועתקו״ מחיות ארציות מסוימות. ההצגה האנתרופומורפית והאנתרופוצנטרית של היקום העבירה אליו את התכונות והיחסים של נציגי האנושות הארצית.
ואולם, אם הלוקוצנטריות מגבילה לחלוטין את יחס האדם לעולם למקום הארצי שהאדם תופס, ומתבדלת מהשאלות על מה שיכול להתקיים מעבר לגבולות אלה, הרי שהשקפת העולם המיתולוגית, עם ההבנה הטמונה בה על האופי הדמוי-אנושי והדמוי-חייתי של כל מה שמקיף את האדם, תמיד משאירה מקום לטבע לא-גיאוצנטרי, אף שמוגשם לא בדרך ממשית אלא מופלאה ביצורים מיתיים אנתרופומורפיים רבי-עוצמה. נוסף על כך, החשיבה המיתולוגית פועלת ללא הרף עם הניגוד בין ארץ ושמיים, מה שמאפשר להשלים את ההבנות הגיאוצנטריות בהשערות על
אירועים ותופעות ״לא-ארציים״. כידוע, היחס הדתי-מיתולוגי לעולם נובע מה״הנשמה״ של חפצים שונים, אובייקטים ארציים (הרים, יערות, מערות וכו׳), ולאחר מכן גם של תופעות שמימיות.
בתחילה, עבור האדם כדור הארץ היה עולמו היחיד. כפי שכבר נאמר, הגיאוצנטריות הפרימיטיבית ביותר מזהה את העולם הארצי עם העולם בכלל. השמיים נחשבים כתוספת לכדור הארץ. אדמת הארץ – בסיס העולם האנושי, יסודו, והשמיים מעל הראש –
חלק אורגני של הטבע הארצי. אבל עם התפתחות ההבנה המיתולוגית של העולם, בני האדם מתחילים להעביר קו גבול חד בין הארץ והשמיים, מה שהיה, ללא ספק, צעד פרוגרסיבי לעומת תפיסת העולם הפרה-מיתולוגית. הארץ כמעט בכל מקום מושפלת בערכה, מוערכת כמקום מושבם של יצורים הנתפסים בחושים, ״עמק הבכי״, השמיים – מקום מושבם של שוכני מרומים אנתרופומורפיים, המגלמים בתחילה את כוחות הטבע האלמנטריים, ולאחר מכן הופכים ליוצרים, דמיאורגים, הבוריים לפי רצונם את הארץ ואת כל מה שמתגלה עליה. מטבע הדברים, העולם השמימי, בניגוד לארצי, היה בלתי נגיש, מסתורי, מסעיר את הדמיון. והדמיון האנושי מאכלס אותו ביצורים מגוונים: גיבורי אגדות או אלים כל-יכולים. דווקא למעשיהם יוחס כל מה שלא מצא הסבר מספק על בסיס הניסיון המוגבל של בני האדם: ברקים, רוח, תנועות השמש והכוכבים ותופעות רבות אחרות. פעולות הכוחות האלמנטריים, עבור היחס האנושי הבלתי מפותח לעולם, הוסברו באופן הטבעי ביותר באנלוגיה לפעולות של יצורים אנושיים.
והנה, כביכול רוכב על האנתרופומורפיזם הנאיבי הזה, האדם מרחף בדמיונו אל המרחב השמימי, הפתוח תמיד למבטו הסקרן. הוא מתנתק מכדור הארץ, עולה למרומים, יוצר סיפורים על מעופות של אלים, על התרוממות של בני אדם. מיתוסים כאלה היו בבבל העתיקה, בהודו, אבל התפשטו במיוחד ביוון העתיקה. מעופותיו של דדאלוס, של איקרוס, של פאתון משמשים עד היום כסמל לצמא הבלתי ניתק למעוף, לשאיפת האדם למרומים. בהיעדר אפשרות לסקור את העולם שמעל האדמה במציאות, הוא עולה ונכנס אליו בעזרת הדמיון. נכון, הדמיון מעביר לו לא בדיוק את מה שיש באדם עצמו, ביחסו לחברה ולעולם, מה שמתרחש בכדור הארץ הנדרס ברגליים, המושפל, אך בכל זאת כה קרוב ויקר לו.
חשוב שבהסברי העולם, האדם כבר אז מחפש ישויות חוץ-ארציות,
אפילו על-כוכביות, ובכך הוא מיד פולש לתחום החזון הנאיבי-לא-גיאוצנטרי של העולם. אבל חזון זה מוסתר על ידי הפנטסטיות של היצורים המיתולוגיים ורק מעביר לשמיים את הקשרים והיחסים הארציים, האנושיים, החברתיים, מבלי שיש לו עוד כוח ויכולת לגלות בקשרים וביחסים עצמם את סיבותיהם האמיתיות, הארציות. בכל המיתולוגיות העולם הארצי מתברר כאובייקט בריאה של ישויות-אלים אנתרופומורפיות, לא-ארציות, מעבר לגבולות ההכרה האנושית הישירה, הניחנות בעוצמה על-טבעית, השולטות ביצירותיהן באמצעות יחס די ארצי של שליטה וכניעה, החודר לחברה האנושית. ככל שבני האדם מתחילים להתעניין בשאלת מקורו של העולם הזה, מתעוררות השערות נועזות על הופעתם הספונטנית של כל הטבע, הארץ והשמיים. ואולם, הן, מטבע הדברים, לא יכלו באותה תקופה לקבל אישוש והתפתחות משמעותיים, ולכן שלטו דעות שונות לגמרי. ככלל, כל העולם הוצג כנברא על ידי יצור על-יכול כלשהו – הבורא – הדמיאורג – האל. מנקודת מבטו של המקרא, כל הבריאה הסתיימה תוך שישה ימים בלבד והייתה תוצאה של דחף יצירתי אחד של האל. בסופו של דבר – נבראו העולם הארצי והשמימי, הצמחים, החיות, בני האדם. הבנות דומות היו קיימות לא רק אצל תושבי מערב אסיה: ההבנות על הארץ השטוחה ורקיע השמיים, על האוקיינוס הקדמון ועל העמודים התומכים את הארץ, מצויות במערכות הדתיות של עמים רבים בעולם בשינויים אלה ואחרים. ואילו השימור של ההשקפות הדתיות-המיתולוגיות, על כל נאיביותן, היה בעל משמעות חברתית-היסטורית עצומה. הוא אפשר לשמור על יציבות בחברה, כשהקדיש את שליטת האליטות השלטות והעניק לה אופי של ערך מוסרי נצחי.
הדת והמיתולוגיה מקורן בהנשמה, בהאנשה של הטבע, כלומר בהענקת תכונות גיאוצנטריות ביותר לעצם המהות, לטבעם של הדברים. אבל הן גם רואות את מהות הטבע כ
עולם שמעבר, בלתי נגיש למבטנו הארצי.
החשיבה הדתית-המיתולוגית מעלה לראשונה את רעיון ריבוי העולמות, כשהיא מציגה ריבוי זה כמקום מושבם של יצורים מסתוריים, לא-ארציים, על-אנושיים ועל-טבעיים. כך, במיתולוגיה הנורדית הקדומה הובחנו תשעה עולמות: עולם בני האדם, עולם הגמדים, הענקים, האלים וכו׳. במיתולוגיה היוונית העתיקה, לעולם האלים השוכנים באולימפוס הועמד מולו עולם הטיטאנים, עולם הקנטאורים וכו׳. כולם, מלבד עולמנו, נמצאים מעבר לגבולות בני האדם, מאוכלסים ביצורים בולטות באי-דמיונם לבני אדם, שאף באי-דמיונם נושאים תכונות של אב-הטיפוס האמיתי שלהם – האדם. כבר בצעדיו הראשונים, השליטה הפילוסופית בעולם, הטוענת למדעיות, שואפת להתגבר על אותה חיצוניות ואנתרופומורפיות, לבנות את העולם בהתאם למה שאנו מוצאים בו, ובאותה עת להציגו עמוק יותר מהחזון הישיר שלנו. בפילוסופיה היוונית העתיקה, בעקבות המיתולוגיה, מתגבש רעיון הקוסמוס, כלומר הסדר האוניברסלי, היקום המאורגן והמסודר בצורה מסוימת. הקוסמוס נוצר כניגוד לכאוס, כארגון מסוים, כסדר עולם מסוים, הנפוץ בכל מקום ומקיף הכול. להבנה הפילוסופית של רעיון הקוסמוס קדמה המסורת המיתולוגית, המוצגת בצורה השלמה ביותר בפואמה של הסיודוס ״תאוגוניה״. אבל כבר אצל הסיודוס מסורת זו עברה עיבוד פילוסופי משמעותי, רציונליזציה וסיסטמטיזציה. הרעיון שמהכאוס הקדמון, הנצחי, נולד הקוסמוס הקדמון וה״גאיה רחבת-החזה״ כגוף קוסמי – זה כבר הכללה פילוסופית, ולא עלילה מיתולוגית. אופייני שהמונח עצמו
״קוסמוס״ נוצר כשינוי של משמעות המונח הצבאי, המציין צבא בנוי נכון ומסודר. צבא כזה אצל היוונים הקדמונים היה הפלנקס, מערך של חיילים במספר שורות, גב אל גב, עם חניתות מונפות ומגנים. הומרוס דיבר על ה״קוסמוס היפה״ של האכאים, שהתייצבו לקרב עם בני טרויה. כבר בהעברת
למבנה היקום של המילה המציינת מבנה צבא, ניתן לראות שאיפה לצייר את הסדר של היקום בהתאם לסדר הנגיש להבנה האנושית, המאורגן באופן ארצי. לא בכדי עלה בדעתם של היוונים הקדמונים הרעיון על
הסדר ה״בנוי״ של היקום. הסדר הנראה של
״שרבובי״ הכוכבים, אותם ״לוחמים״ של שמי הלילה, התנועות הנראות של
״גיבורי״ השמיים הללו, השמש והירח, הזכירו מאוד את התפיסה היוונית העתיקה של אמנות הלחימה. בניגוד לפלנקס המאוחר יותר, צבא האכאים נבנה בפלוגות שבטיות, שהובילו לקרב ראשי השבטים המקומיים.
אבל ההבנה על הסדר המכני, מלכתחילה, אינה מספקת את היוונים הקדמונים. הם רוצים לדעת, ״ממה עשוי״ כל מה שקיים, מהו היסוד הראשוני שלו, מאיפה הוא מגיע. הבעיה המרכזית של פילוסופיית הטבע העתיקה היא אפוא דווקא בעיית יסוד ראשוני זה, או ראשית ההוויה. רק צעד אחד נעשה מהבעיה המיתולוגית של בריאת העולם האנתרופומורפית לבעיה הפילוסופית של הופעתו החוקית מתוך ראשית כזו. אבל צעד עצום בגודלו ובמשמעותו. החומר הראשוני ל״ייצור״ העולם נלקח על ידי הפילוסופים מהעולם עצמו, מקשריו ויחסיו שלו. חומר ראשוני זה, כמובן, היה חומרו של העולם הקונקרטי, הארצי, – פשוט לא היה מאיפה יותר
״להשיג״ אותו. הקוסמוס של הקדמונים התברר כ״עשוי״ מחומר ארצי, הנמצא מתחת לרגליים, ממים, אוויר, אש או אדמה. אבל כבר האפיירון של אנכסימנדרוס (בתרגום אפיירון פירושו ״הבלתי מוגבל״) מכיל בתוכו ניסיון להסביר את החומר כחומר ראשוני כזה, השונה מהותית מה״חומרים״ הארציים ואינו מתגלה בשום נסיבות בחפצים ובגופים הסופיים של העולם הסובב אותנו.
מאוד סקרניות הן ההשערות הגיאוצנטריות העתיקות של פילוסופיית הטבע על טבעו של הקוסמוס. הן נבדלות מההסברים המיתולוגיים לאו דווקא ביסודיות רבה יותר. רבות מהן לא פחות פנטסטיות,
מאשר המיתוסים. פשוט, במקום יצורים אנתרופומורפיים רבי-עוצמה, הן מושכות כסיבות לתופעות הנצפות מצבי חומר וצורות גיאומטריות של חפצים דמויי-ארצי. כך, אנכסימנדרוס סבר שהשמיים הם שפה מלאה באש. שפה זו גדולה פי 28 מכדור הארץ. השמש מהווה חור בשפה זו. היא שווה בגודלה לכדור הארץ. כדור הארץ, התופס את העמדה המרכזית בקוסמוס, בעל צורת גליל, שרוחבו גדול פי שלושה מגובהו. הוא דומה לעמוד אבן ונייח לחלוטין, כיוון שהוא נמצא בשיווי משקל. ההישג העיקרי כאן – התרחקות החשיבה הרציונלית, ההכרה העיונית, מהנראות הישירה של האובייקטים האסטרונומיים.
אנכסימנס סבר שהשמש היא גוף דמוי-ארצי, העולה באש כתוצאה מתנועה מהירה והתחממות. כל המאורות השמימיים, לפי השקפתו, מוצאם מכדור הארץ. הכוכבים מכילים גופים דמויי-ארצי המסתובבים סביב צירם. כדור הארץ שטוח. הוא מרחף באוויר, וכל הגופים השמימיים הלוהטים, הודות לצורה השטוחה, תלויים באוויר. אצל אנכסימנס, אם כן, ניכרת נטייה להסברים פיזיקליים של התהליכים הנצפים.
קסנופנס מקולופון העלה השערה שהשמש נוצרת מדי יום מתוך הצטברות של ניצוצות קטנים, את כדור הארץ הוא סבר כבלתי מוגבל ושאינו מוקף לא באוויר ולא בשמיים מוצקים. בהשערה זו טמון הרעיון של המרחב הקוסמי חסר האוויר. אבל הקוסמוס הוצב על ידו כולו על ״בסיס״ ארצי.
את קוסמוסו בנה באופן אי-גיאוצנטרי עוד יותר אנכסגורס. הוא שיער שהשמיים עשויים מאבנים, כל המאורות – אינם אלא אבנים לוהטות, השמיים נאחזים למעלה הודות לסיבוב, כמו סביבון, ואם הסיבוב ייפסק, הם יקרסו על כדור הארץ. אנכסגורס העלה השערה נועזת לאותה תקופה, שהשמש בגודלה גדולה מהפלופונסוס. הירח, לפי דעתו, בעל אופי דמוי-ארצי, עליו יש תהומות ומישורים. הוא ניחש נכון שהירח מאיר
באור מוחזר, אותו הוא מקבל מהשמש.
מנקודת מבטו של דמוקריטוס, כדור הארץ בתחילה נע, נדד בקוסמוס, ורק לאחר מכן רכש מצב נייח, הנראה מובן ליצורים ארציים. כדור הארץ שטוח, ומשום כך הוא נייח, אינו מפזר את האוויר הטמון בו. דמוקריטוס לראשונה ביסס את רעיון ריבוי העולמות, שחלקם עשויים להיות לא דומים לעולם הארצי, למשל, ללא שמש וירח. הביסוס הסתכם בשילובים שונים של אטומים וריק.
לבסוף, אריסטרכוס מסאמוס לראשונה הציע מודל הליוצנטרי פרימיטיבי של העולם. המעבר מהתבוננות להסבר מדעי של התופעות הנצפות מתרחש ביוון העתיקה, ומסתיים ביצירת תמונת עולם שזכתה לשם ״היקום של אריסטו-תלמי״, על שמם של ההוגים הדגולים של העת העתיקה שפיתחו אותה, אריסטו (המאה ה-4 לפני הספירה) וקלודיוס תלמי (המאות ה-1-2 לספירה). לפי תורתו של אריסטו, מרכז כל היקום הוא כדור הארץ הנייח. דווקא משום כך מערכת העולם שלו זכתה גם לשם גיאוצנטרית. סביב מרכז הקוסמוס – כדור הארץ – סובבים על פני הכדורים שלהם הירח, השמש, חמשת הפלנטות הידועות באותה תקופה – מרקורי, מארס, יופיטר, שבתאי, ואת כל הבנייה סוגרת כדור ה״כוכבים הנייחים״, שמעבר לו שוכנת משכן ה״מאושרים״. כנגד אלה שסברו שבעצם כדור הארץ, יחד עם הפלנטות האחרות, סובב סביב השמש הממוקמת בנייחות במרכז, העלה אריסטו את ההתנגדות הבאה: אם כדור הארץ היה נע סביב השמש או פשוט בחלל, הדבר היה מביא להסטת מיקום הכוכבים בשמיים, מה שבעצם אינו נצפה; לכן לעובדה הניסיונית –
״הנייחות״ של הכוכבים – מתאימה יותר ההשערה על מיקומו המרכזי של כדור הארץ ביקום. היום אנו, כמובן, יודעים שההסטה הפרלקטית השנתית של הכוכבים כתוצאה מהתנועה האורביטלית של כדור הארץ סביב השמש אכן קיימת. אבל תופעה זו התגלתה רק באמצע המאה התשע-עשרה, יותר מאלפיים שנה לאחר הופעתה על
האיר בתורתו של אריסטו. מטבע הדברים, מנקודת מבטם של האסטרונומים הקדמונים, מערכת העולם של אריסטו, לאחר שקלודיוס תלמי העניק לה צורה מתמטית קפדנית, נראתה המדעית ביותר והתואמת ביותר למציאות.
למרות שורה של השערות לא-גיאוצנטריות, הקוסמיזם היווני הקדמון
היה בכלליותו גיאוצנטרי. תמונת העולם האריסטוטלית-תלמאית הייתה מערכת גיאוצנטרית מושלמת, שבה כדור הארץ תפס לא רק עמדה אמצעית, אלא היה במובן האמיתי היסוד, הבסיס של הקוסמוס, ואילו ה״מאורות״ הסובבים סביבו – מעין מבנה-על הנשען על יסוד זה. היקום הגיאוצנטרי היה מוגבל ונייח כמעט. הוא כלל גם מערך מוגבל של גופים – השמש, הירח והפלנטות, שגבולו הקיצוני היה ״כדור הכוכבים הנייחים״.
הגיאוצנטריות העקבית של תמונת העולם הקדומה התבססה על הזדהות העולם הנראה עם העולם הממשי. החומר שממנו ״עשוי״ הקוסמוס, הסתכם בארבעה
״יסודות״ ארציים נראים – אדמה, מים, אוויר ואש. הגופים השמימיים ״סבו״ מעל כדור הארץ על גבי כדורים מוצקים, שקופים ונייחים לחלוטין. וממה יכלו להיות עשויים כדורים אלה, אם לא מהמוצק ביותר מבין החומרים השקופים הנפוצים בכדור הארץ – בדולח? זוהרם של כל אחד מהגופים השמימיים הוסבר בנוכחות בהם של אש בלתי כבויה, שאינה שונה, כנראה, מהאש שבערה באח הבית. בקיצור, ״תכנון הקוסמוס״ על ידי המדע הקדום היה פעילות ״הנדסית״ ייחודית, הדומה מאוד לפעילות של ארכיטקט בבניית הגדול שבמקדשים. והיחס ליקום אפילו אצל חושבי החופש המושבעים ביותר היה בערך זהה: היקום הוא המקדש בצורת כיפה הגדול בעולם, המיועד לחיי בני אדם ואלים, להלל את הכוח היוצר של בוראי הקוסמוס ושל כל מה שקיים בו.
בימי הביניים, במקום הקוסמוס העתיק בתמונת העולם המקובלת
תופס את המקום ה״תאוס״ – הבורא הכל-יכול, הכל-יודע, כל-טוב של היקום. הגיאוצנטריות האריסטוטלית-תלמאית עוברת קנוניזציה, הופכת לדוגמה מחייבת. הסטייה ממנה מוכרזת ככפירה, נחשבת כפשע פוליטי, כערעור לא רק של האידיאולוגיה השלטת, אלא של עצם יסודות הסדר החברתי. הוויכוח המדעי מועבר לאישיותו של היריב, ומאיים על כל חושב חופש בגירוש מהחברה, בעינויים איומים ובהוצאה להורג מבישה.
במהות לא-ארצית, לא-גיאוצנטרית, ניחן האל, אבל דווקא כתוצאה מכך ה״עולם השמימי״ הופך לאסור עבור האדם כמקום מושבו של האל, וההכרה כבולה בקשר צמית לכדור הארץ.
בעידן הרנסנס מתרחשת גם תחיית הקוסמיזם, וגם ניסיונות ליצירת מודלים לא-גיאוצנטריים של מבנה העולם. כוחות הייצור הגדלים של החברה, התקדמות הכלכלה והתרבות מובילים לצורך להרחיב את החיפוש המדעי לתחום התופעות הקונקרטיות, להפיק מהטבע ידע באופן מעשי, ניסיוני, מוחשי, להתרחק מבניות עיוניות, חסרות הוכחה, סכולסטיות, הן בתיאוריות בודדות והן בתמונת סדר העולם בכללותו. המשבר של תמונת העולם האריסטוטלית-תלמאית מוכן על ידי חישוביהם של עשרות אסטרונומים, המצוידים במכשירים ובטכניקות מדידה משופרים בהרבה. ערעור המודל הגיאוצנטרי המוחלט של היקום, הצטברות אי-התאמות ואבסורד בחישובים העוקבים אחרי האפיציקלים התלמאיים, הצורך להתאים את הטבע יותר ויותר להסברים הקיימים – כל אלה מכינים בתורם את יצירת המודל הלא-גיאוצנטרי המבוסס הראשון בהיסטוריה של האנושות בתחום התופעות האסטרונומיות. לא-גיאוצנטרי, נכון, רק במובן הישיר והמיידי ביותר של המילה, כמערכת של תנועה ״שמימית״, השוללת את עמדתו המרכזית של כדור הארץ, המאשרת את עמדתו הלא-מרכזית ואת תנועתו סביב מרכז אחר.</text>
      <sha1>na5z8xg9yovgt8suj2et5b104jw56tt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/תמונת העולם המכניסטית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755777</id>
    <revision>
      <id>3084957</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:02:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084957</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36657" sha1="mzqemh7z9wn8nt1jfrbxf6ypaxeis9s" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== תמונת העולם המכניסטית ==

תחילת ההתקפה הגרנדיוזית של המדע על השקפת העולם הדוגמטית ועל המודל הגיאוצנטרי של העולם הונחה בעבודה ההיסטורית של האסטרונום הפולני הגאוני ניקולאי קופרניקוס
״על סיבובי הכדורים השמימיים״.
בתורה החדשה של נ׳ קופרניקוס נטען שבמרכז היקום נמצא לא כדור הארץ, אלא השמש; סביב כדור הארץ סובב רק הירח, ואילו כל הפלנטות סובבות סביב השמש. כיוון שמרכז מערכת העולם של קופרניקוס הוא השמש, המערכת עצמה זכתה לשם הליוצנטרית (שמש – ביוונית, הליוס). כך בהיסטוריה של המדע הופיעה תמונת ״היקום של קופרניקוס״.
לעבוד על תיאוריית תנועת המאורות השמימיים החל נ׳ קופרניקוס בשנות העשרים של המאה השש-עשרה, כאשר החריפו מאוד בעיות עריכת לוח השנה, שנבעו מדיוק בלתי מספיק של חישובי תנועת השמש והירח. המנגנון המתמטי של תיאוריית תלמי היה למטרות אלה מסורבל ולא נוח מדי. קופרניקוס מנסה למצוא פשטות והרמוניה בכל התופעות השמימיות, בהיותו משוכנע שדווקא ההגיוניות והפשטות של יסודות התיאוריה עשויים לאפשר לפתור את הבעיות הדוחקות של האסטרונומיה של אותה תקופה. וזה עלה בידי נ׳ קופרניקוס.
בחקרו את בעיית תנועת הגופים השמימיים, גילה קופרניקוס שאת כל החישובים אפשר לעשות פשוטים ומסורבלים פחות באופן משמעותי, אם בבסיס התיאוריה יונחו ההשערות הגאוניות של הוגים עתיקים רבים, ובמיוחד של אריסטרכוס מסאמוס (המאה ה-3 לפני הספירה), שכדור הארץ סובב סביב השמש, ולא להפך. המדען יוצר תיאוריה מתמטית הרמונית, שממנה נבע שכל מאפייני התנועה הנראית של הפלנטות, השמש והירח על הכדור השמימי ניתנים לראות באופן טבעי כתוצאה של התנועה העצמית המורכבת של הפלנטות ושל כדור הארץ סביב השמש וסביב ציריהם.
למרות שההנחות העיקריות של התיאוריה פותחו
על ידי קופרניקוס מהר יחסית, יצירתו העיקרית של המדען, בשל הצורך להתגבר על מכשולים רבים ולטשטש את התכנים השקפתיים של התורה, ראתה אור רק בשנת מותו, 1543. הספר ״על סיבובי הכדורים השמימיים״ הספיק לצאת בשלוש מהדורות, לפני שהדוגמטיקנים הכנסייתיים הצליחו לזהות את הסכנה של התורה החדשה. ל״רשימת הספרים האסורים״ היצירה האלמותית של ניקולאי קופרניקוס הוכנסה רק ב-1620, כאשר בידיהם של חסידיו הגאוניים היא הפכה לנשק מאיים של המדע במאבק נגד הדוגמטיות הדתית.
המשמעות ההיסטורית, המהפכנית, של תיאוריית קופרניקוס היא, כמובן, לא ביתרונותיה המתמטיים על פני תיאוריית תלמי, אלא באותה מהפכה בכל מערכת ההשקפות על היקום שבאה בעקבותיה. המערכת ההליוצנטרית של קופרניקוס הייתה היסוד הממשי שעליו יכלו להתפתח הענפים המגוונים ביותר של מדעי הטבע שזה עתה נולדו. היא הראתה בבירור שהעולם ניתן להכרה, שבין ״העולם הארצי״ ל״עולם השמימי״ קיים קשר הרמוני ומוחשי למדי, שאינו שייך כלל לתחום
ה״השגחה האלוהית״. תכונות אלה ואחרות הנפלאות של יצירתו של קופרניקוס היו בדיוק הסיבה לכך שהכרזת המערכת ההליוצנטרית של העולם נכנסה להיסטוריה של המדע כתחילתה של המהפכה הגדולה במדעי הטבע.
הישגו האדיר של ניקולאי קופרניקוס היה שבירת תמונת העולם האריסטוטלית-תלמאית ממש במרכזה – בתחום ההבנות על מבנה מערכת האובייקטים האסטרונומיים וכפיפותם. רק על ידי שבירת הגיאוצנטריות העתיקה הברורה מאליה בדרך זו, אפשר היה להתקדם הלאה – לתיאור מדעי של העולם הארצי והשמימי.
קופרניקוס היה מודע לחלוטין למה הוא פוגע, כשהוא מפריך את הגיאוצנטריות הישירה, ואיזו סערה תעורר רעיונו.
״ביחידות עם עצמי, – כתב, – חשבתי זמן רב, עד כמה אבסורדית תיראה הקונספציה שלי לאלה שעל סמך שיפוטים של מאות שנים רבות
רואים כמוצק לחלוטין שכדור הארץ ממוקם בנייחות באמצע השמיים, בהיותו כביכול מרכזם״. (קופרניקוס נ׳. על סיבובי הכדורים השמימיים, – מ׳: נאוקה, 1964, עמ׳ 14). המוח האדיר של המדען באמת ביצע עבודה ענקית; בחישוביו ובהסקותיו הוא הפך את החזון הקוסמי של האנושות, עצר את השמש והזיז את כדור הארץ.
אבל בתחילה הסכימה הקופרניקאית נכנעה לסכימה התלמאית בדיוק התיאורים והחיזויים של מיקום הגופים השמימיים. הסיבה לכך הייתה הענקת צורה כדורית אידיאלית למסלולי הסיבוב של גופים אלה, שהיה כשלעצמו לא יותר מאשר כפיית צורות מבנה ותנועה גיאוצנטריות על הטבע.
רק תגליותיו של קפלר אפשרו לקבוע את צורת האליפסה של מסלולי סיבוב הפלנטות סביב השמש, ובכך להפוך את אופן ההסבר הקופרניקאי של התופעות השמימיות לעדיף בהחלט על הישן, התלמאי. מרגע זה, למרות התמיכה הפוליטית והאידיאולוגית החזקה של בעלי השלטון, המערכת התלמאית מתחילה לשקוע ולאבד את המוניטין המדעי שלה.
קפלר כל חייו חיפש בעקשנות בלתי רגילה את ההרמוניה של העולם וחלקיו, שאותה ניסה לבטא באמצעות מספר ומידה. עד לאותה תקופה נצבר חומר תצפיתי עצום על התנועות הנראות של הפלנטות הידועות אז, שדרש הבנה תיאורטית והסבר מדויק. חומר זה עבר לקפלר מהמבוגר ממנו בדור ומורו, האסטרונום הדני המפורסם טיכו ברהה. לעבד את כל מערך הנתונים היה יכול רק מתמטיקאי יוצא דופן, וקפלר, למרות קיום חצי מורעב, כמעט קבצני, לוקח על עצמו משימה קשה זו ביותר. והנה שמונה שנים לאחר מותו של טיכו ברהה, ב-1609, יוצאת לאור יצירתו של קפלר ״אסטרונומיה חדשה״, המסכמת שנים רבות של עבודה, ובה המדען לראשונה, בכל בהירות וקפדנות מתמטית, ניסח שני חוקים עיקריים של תנועת הגופים השמימיים.
החוק הראשון קובע שכל פלנטה נעה על אליפסה, שבאחד ממוקדיה נמצאת השמש. כבר התוכן של החוק הראשון הזה מראה בבירור את ההבדל בגישות של קופרניקוס וקפלר בבניית המערכות ההליוצנטריות. בהחליפו את המסלולים המעגליים של הפלנטות באליפטיים, הסיר קפלר מהתיאוריה של קופרניקוס יסודות מיותרים ומלאכותיים, ששאולים עוד מהמערכת התלמאית להסברת מאפייני תנועת הפלנטות. קפלר הוכיח ללא עוררין שהתחשבות באליפטיות של מסלולי הפלנטות מאפשרת להסביר במדויק רב את כל המאפיינים של תנועות הגופים השמימיים.
תוכן החוק השני של המכניקה השמימית מסתכם בכך שהפלנטות נעות סביב השמש כך שוקטור הרדיוס ממרכז השמש לפלנטה, בפרקי זמן שווים, מתאר שטחים שווים. מחוק זה נובע שהפלנטות נעות במהירות משתנה במסלוליהן, וכך, החוק עצמו קובע כמותית את אופי השינוי במהירות תנועת הפלנטה במסלול אליפטי.
את החוק השלישי, החשוב ביותר, לפי מחשבתו של קפלר, המאחד למערכת הרמונית אחת את תיאוריית תנועות הפלנטות, הצליח המדען לנסח רק לאחר עשר שנים של חיפושים וחישובים אינסופיים. חוק זה, שהפך לנחלת המדע ב-1619 לאחר צאתה לאור של יצירתו של קפלר ״הרמוניות העולם״, קבע: ריבועי תקופות הסיבוב של הפלנטות פרופורציונליים לקוביות הצירים הראשיים למחצה של מסלוליהן. במתן הסברים לחוק שגילה, קפלר באותו ספר מבטא השערות גאוניות רבות: על כך שהשמש היא מקור הכוח המניע את הפלנטות; על כך שבין הפלנטות קיימת משיכה הדדית; על כך שסיבת הגאות והשפל של האוקיינוסים הארציים היא השפעת הירח על כדור הארץ.
עבודותיו של קפלר הנחיתו מכה אחר מכה על השקפת העולם הדוגמטית, ולכן ספריו נכנסו כמעט מיד ל״רשימה המאיימת של הספרים האסורים״. אפשר רק להתפעל מהעקשנות של המדען ומן
האומץ המדעי שלו. ספריו נשרפו, והוא כתב חדשים, והם, כמובן, לא יכלו שלא למצוא קוראים אסירי תודה. קפלר עצמו מת בעוני בלתי נתפס ב-1630, בגיל 59. ואולם, החוקים שגילה במכניקה השמימית היו אותו יסוד ממשי שעליו התאפשרה השלמתה של אותה מהפכה בהשקפות על העולם, שהתחיל אותה קופרניקוס הגדול.
בשורה של אלה שעם שמותיהם קשורה ההתבססות וההתפתחות הנוספת של השקפת העולם החדשה, בגודל ובאומץ בלתי ניתן לערעור בולט חסידו הגאוני של קופרניקוס – המדען האיטלקי, הפילוסוף, המשורר ג׳ורדנו ברונו. גורלו של אדם זה נסתיים בטרגדיה. את הקריירה המדעית שלו הוא התחיל כנזיר דומיניקני. השקידה והצימאון לאמת של ברונו הצעיר זוכים להכרה ראויה: הוא מקבל תואר דוקטור מכובד של התאולוגיה הקתולית-הרומית ונחשב בצדק למלומד ביותר שבין הדומיניקנים. עם זאת, הפילוסוף עובר אכזבה מהירה. במפתיע לעצמו הוא מגלה שההיגדים המסולסלים והרמוניים למדי של התאולוגים הבולטים ביותר מייצגים רק עשן, המסווה את דלות המחשבה, ושאין באמירות אלה אמת, על אחת כמה וכמה. בלא רצון לרמות את עצמו ואת אחרים, ברונו יוצא בגלוי נגד הדוגמטיות המדעית והבורות, ובכך מעורר את מורת רוחם החזקה ביותר של האידיאולוגים הכנסייתיים. מתחילים חיי גלות מלאי צרות.
ברונו עובר ממדינה למדינה ומלמד את תורתו באוניברסיטאות הגדולות בעולם. סטודנטים ממש פורצים להרצאות של הפרופסור הצעיר. ועוד איך! הרי בהן הם יכולים לשמוע דברים פשוט בלתי נתפסים, מה שלא העזו לבטא בפומבי אפילו המדענים הנועזים ביותר של אותה תקופה. מה שזכה להצלחה אצל החלק המתקדם ביותר של החברה, קבע, עם זאת, סיום שונה לחלוטין, טרגי.
רעיונותיו של ג׳ורדנו ברונו הקדימו משמעותית את זמנו ובמובנים רבים הניחו את היסוד לתגליות המדעיות העתידיות. אבל ההפלה של יסודות בתיאוריה עוררה שנאה מטורפת של אלה שהיו מעוניינים בשימורם
בפועל. לכן, כאשר ברונו חזר בסתר למולדתו איטליה, הוא נתפס על ידי ה״קדושה״ האינקוויזיציה בעקבות הלשנה נבזית של תלמידו. שבע שנים נמק המדען במאסר. הוא עמד בעינויים בלתי נתפסים ובעינויים המתוחכמים ביותר, אבל לא ויתר על השקפותיו. בהיותם בלתי מסוגלים לשבור את רצונו של ההוגה האמיץ, החליטו הכנסייתיים להשמידו פיזית. ג׳ורדנו ברונו נשרף בעודו בחיים על המוקד, בכיכר הפרחים ברומא. כיום במקום ההוא ניצבת אנדרטה צנועה, שהוקמה על ידי צאצאים אסירי תודה, ועל הכן חקוקה הכתובת:
״ג׳ורדנו ברונו, מהמאה שחזה, במקום שבו בער המוקד״.
ניצחון מערכת קופרניקוס על השקפת העולם של ימי הביניים הרחיב בצורה בלתי נתפסת את אופקי הכרת היקום. לאחר שניפצה
את ״כדורי הבדולח״, לאחר שקרעה את הכבלים הגיאוצנטריים, המדע פתח לעצמו את הדרך להתרחבות אינטנסיבית פוטנציאלית בלתי מוגבלת ולהגדלת הידע האסטרונומי.
עם זאת, החיסרון הגדול של מערכת קופרניקוס היה גם הוא, למעשה, ניסיון גיאוצנטרי (אבל כבר במובן הרחב, ולא המילולי) להחליף את ההבנה על עמדתו המרכזית של כדור הארץ ביקום בהבנה על עמדתו המרכזית של השמש. למאור ה״ארצי״ אצל קופרניקוס יש אותה עמדה מיוחדת ומובחנת בקוסמוס, שהייתה לכדור הארץ אצל תלמי. הגיאוצנטריות מוחלפת בהליוצנטריות, כלומר בתורה על השמש כמרכז היקום ועל מערכת השמש כמקיפה את כל היקום. בכך אופי הקוסמי של השקפת העולם שוב רוכש אופי מוגבל, גיאוצנטרי בדרך חדשה.
ואולם, כעת הגיאוצנטריות המוגבלת הזו, העומדת ברעיון המרכזי הלא-גיאוצנטרי, משמשת להכרה כנקודת מוצא לקפיצה גרנדיוזית חדשה בהתפתחות ההבנות הלא-גיאוצנטריות על היקום. כיוון שכדור הארץ ככזה לא רק איבד את
עמדתו המרכזית הישירה במודל היקום, אלא גם הפך לאחת מהפלנטות הסובבות סביב השמש, פלנטה רגילה של מערכת השמש, נדרש רק היקש באנלוגיה ואקסטרפולציה נוספת של הידע שהושג, כדי לייחס גם את השמש לשורת הכוכבים, להציגה ככוכב רגיל, המובחן משורה זו רק במיקומו הקרוב לכדור הארץ שלנו.
את הצעד הפשוט הזה ובו זמנית האדיר בהסבר היקום עשה ג׳ורדנו ברונו. המודל של היקום, הבנוי בדרך זו, כלל ריבוי אינסופי של כוכבים ודרש הבנה נועזת באופן אינסופי של אינסופיות היקום במרחב ובזמן. הוא הוביל לשלילת כל מרכז מוחלט של היקום ולהכרה רק במרכזי סיבוב חומריים יחסיים ומוגבלים – הכוכבים.
רעיון ברונו על אינסופיות היקום ועל ריבוי העולמות הבלתי מוגבל היה מהפכני לא רק בתחום ההבנות על היקום, אלא גם בתחום החברתי. בו טמון הרעיון של שוויון זכויות בני האדם באנלוגיה לשוויון המאורות. ג׳ורדנו ברונו הנועז מנולה, באי-גיאוצנטריות הרדיקלית שלו, איים לא רק על האידיאולוגיה הכנסייתית, אלא גם על השלטון החילוני, על כל סדר העולם החברתי של החברה הפיאודלית, על הצנטריזם הצבאי-הביורוקרטי שלה. בכך התבטא אחד הצדדים החשובים של האי-גיאוצנטריות כהתפרסות והרחבת רעיונות מתקדמים של התפתחות חברתית על הקוסמוס. אפילו בזמננו, צד זה רוכש אקטואליות חדשה, ואנו צופים בשילוב הרמוני בפילוסופיה המודרנית של אי-גיאוצנטריות בתחום הכרת הקוסמוס וחופש המחשבה בתחום החברתי.
עבור ברונו, שבירת ההבנות המהפכנית הזו על עמדת האנושות הארצית והקוסמית הסתיימה בטרגדיה: רעיונותיו הוכרזו ככפירה, והוא, כחוטא בלתי חוזר בתשובה, שלא התכחש לשגיאותיו, נידון והוקיע בפומבי. ב-1600 הוא נשרף, והאפר פוזר ברוח. אבל גם אז, כמו היום, אי אפשר
לעצור את כדור הארץ בתנועתו החוקית.
התוכנית הלא-גיאוצנטרית הגרנדיוזית של היקום של ג׳ורדנו ברונו הייתה, באותה עת, למעשה, הרחבה לאינסוף של עולמות דמויי-ארצי המאורגנים הליוצנטרית. מהלך מחשבתו של הנולאני הגדול, כפי שהוא נקרא על פי מקום הולדתו, הוביל להבנה שסביב אינספור כוכבים דמויי-שמש סובבות פלנטות דמויות-ארצי, שכל אחת מהן מיושבת ביצורים דמויי-אדם. קל להבחין שהאי-גיאוצנטריות מוגבלת כאן רק לאקסטרפולציה אינטנסיבית אל הקוסמוס של הקוסמוס ההליוצנטרי הסובב-ארצי, ובמובן האינטנסיבי בקוסמוס של ברונו ממשיך לשלוט אינסוף מונוטוני, אחיד, מוגבל גיאוצנטרית. פרויקט כזה של סדר עולם לא הניח שום סוף או קצה לעולם הדמוי-ארצי.
בכל זאת, המחשבה הפילוסופית בשום תקופה לא השלימה עם אחידות זו. המדען הצרפתי פונטנל, הנשען על הסקותיו של ברונו, שקל באופן הפוך בתכלית. עבור פונטנל, כמו עבור ברונו, כל כוכב הוא עולם נפרד. אבל כל עולם כוכבי אצל פונטנל מתפתח על פי חוקיו שלו, הנוצרים במקרה, ״במזל״, ללא תלות בתכונות האחרים. פונטנל מכנה טעות של דמיון את הדעה שתושבי העולמות הללו ״נחתכו״ על פי דוגמתנו: רעיון הגיוון האינסופי של צורות החומר, שפונטנל הגן עליו, היה אחד הביטויים העקביים ביותר בתחום הפילוסופיה של האי-גיאוצנטריות המדעית-הטבעית, שאפשר היה להעלות רק במסגרת תמונת העולם המכניסטית שהייתה בהתהוותה וצברה באותה תקופה עמדות חזקות יותר ויותר.
ואולם, למרות סטיות בודדות, שהדוגמה להן יכולה להיות תיאוריית פונטנל, המהפכה הקופרניקאית במדע בכללותו סימנה התפתחות עקרונית חדשה של הדוקטרינה הגיאוצנטרית, שכללה ביצירה מחשבתית של היקום על ידי האדם ״לצלמו ו
בדמותו״ של כדור הארץ, ואת העולמות המיושבים כביכול – לצלמו ובדמותו של האנושות. החוקים שהתגלו על בסיס חקר הטבע הארצי התגלו כמתאימים לחקר הקוסמוס. הושם קץ לניגוד המוחלט בין השמיים והארץ: כדור הארץ הופיע לפני החוקרים כאחת מאינסוף הדוגמאות של טבע חומרי אחד, מקיף ומאורגן, כגוף קוסמי המתאים להשגת ידע על גופים קוסמיים דומים, רחוקים ככל שיהיו ממנו. זה היה לא אחר מאשר ניצחון חדש של הגיאוצנטריות, אבל רק מפותחת יותר מזו שלפני קופרניקוס. גיאוצנטריות זו הפכה ליסוד המכריע של תמונת העולם המכניסטית.
אחד החסידים המדהימים ביותר של קופרניקוס, שעם שמו מקושרת התגבשות הפיזיקה כמדע קונקרטי, הוא ללא ספק הפיזיקאי, המתמטיקאי, המהנדס, האסטרונום האיטלקי הגדול גלילאו גליליי (1564-1642). את תרומתו של מדען זה להתפתחות מדעי הטבע קשה להפריז: הוא גילה את חוקי הקינמטיקה העיקריים בעזרת ניסויים מדויקים מאוד; ניסח את חוקי הסטטיקה; הניח את היסוד למכניקה השמימית; הכריז על הניסוי כקריטריון העיקרי לאמיתותה של תיאוריה מדעית; בתגליותיו האסטרונומיות נתן מענה נחרץ להתקפות על תיאוריית קופרניקוס.
התגליות האסטרונומיות של גלילאו לא יכלו שלא לזעזע את בני דורו. לראשונה נגלה לעין האנושית עולם שהיה עד כה בלתי נראה, בלתי נגיש לעין הפשוטה. בינואר 1610 מכוון גלילאו בפעם הראשונה את הטלסקופ שבנה אל שמי הכוכבים וכמעט מיד עושה תגלית מדהימה אחר תגלית. התברר שהירח השמימי ניחן בפגמים ״ארציים״ לגמרי: פניו לא שוויוניים מאוד; כמו בכדור הארץ, יש שם גם עמקים וגם הרים. באותה מידה במפתיע התברר ששביל החלב המסתורי, שהסעיר במשך מאות שנים פילוסופים ומשוררים, מייצג למעשה הצטברות של ריבוי עצום של כוכבים, אשר, כביכול מתמזגים לאחד, לעין הבלתי מזוינת נראים כפס בהיר וערפילי
בשמיים. הו אנושות קצרת ראייה!
וכאשר גלילאו כיוון את הצינור שלו אל השמש הזוהרת, גילה, לא בלי הפתעה, שפני השטח של סמל ה״טוהר השמימי״ הזה רחוקים משלמות בדיוק כמו פני הירח: על פני השמש נצפו בבירור כתמים כהים. תגלית זו היא שאיפשרה לגלילאו לצאת באחת מיצירותיו בביקורת על טיעוני אריסטו והתאולוגים על השלמות האלוהית של העולם השמימי.
אבל חשובות במיוחד לאישוש המערכת ההליוצנטרית של קופרניקוס היו שתי תגליות טלסקופיות אחרות של גלילאו: גילוי ארבעה ירחים סביב צדק ושינוי מופעי נוגה. גילוי ירחי צדק הפריך את ההבנה שרק כדור הארץ יכול להיות מרכז סיבוב, ובאופן מסוים חיזק את ההשערות הנועזות של ברונו על קיום אפשרי של מערכות אחרות בעלות מרכז סיבוב משלהן. והעובדה שנוגה מחליפה מופעים, כמו הירח, הוסברה בצורה הטובה ביותר בתיאוריית קופרניקוס, שכן תופעה כזו אפשרית רק בתנאי שנוגה סובב סביב השמש, ולא סביב כדור הארץ.
את תגליותיו והשקפותיו החשובות ביותר על מבנה היקום מציג גלילאו ביצירות ״השליח הכוכבי״ ו״דיאלוג על שתי המערכות החשובות ביותר של העולם, התלמאית והקופרניקאית״. הספרים זוכים לעניין רחב מצד המדענים האירופיים, אבל אינם נשארים גם ללא תשומת לב מיוחדת מצד הצנזורה האידיאולוגית. גלילאו מואשם בהפצת התורה האסורה של קופרניקוס. הזקן בן השבעים מוזמן לרומא למשפט, ולאחר שנחשף ארבע פעמים להליך חקירות משפיל, נאלץ להתכחש בפומבי להשקפותיו המדעיות. לא סביר שגלילאו אמר אי פעם את הביטוי המפורסם המיוחס לו:
״ובכל זאת היא מסתובבת!״ אבל ידוע בוודאות שגם לאחר בית הדין המביש רוחו של המדען לא נשברה, וגלילאו עסק במדע עד ימי חייו האחרונים, ובפרט פיתח את היסודות העיקריים של המכניקה. רק במאה העשרים, ב-1979, האפיפיור יוחנן פאולוס השני, כשהוא נוקט
מדיניות של מודרניזציה זהירה של הקתוליות, שיקם את המדען הגאוני הזה. למזלנו, המדע של המאה העשרים כבר אינו זקוק להצדקה מצד הכנסייה. חופש האמונה, כמו גם חופש הדיעה השונה, הפך לאחת מאבני הפינה של הדמוקרטיה המודרנית.
אבל מערכת מאוחדת ומלאה באמת של מכניקה ארצית ושמימית (עם חוקי אינרציה, דינמיקה, פעולה ותגובה משותפים) נוצרת לראשונה רק על ידי הפילוסוף, המתמטיקאי, הפיזיקאי, האסטרונום האנגלי הדגול אייזק ניוטון (1643-1727). קשה אפילו פשוט למנות את כל אותם תחומים של מדעי הטבע בני זמנו, שמדען זה קידם רחוק קדימה בעבודותיו. ניוטון עצמו ציין פעם בזקנתו, שאם הגיע לתוצאות חשובות במדע, הרי זה רק משום שעמד על כתפי ענקים. ובאמירה זו טמונה משמעות עמוקה ביותר. הרי מערכת המכניקה של ניוטון הייתה המשך והשלמה לוגית וחוקית של אותה עבודת הכנה גרנדיוזית שנעשתה על ידי ההוגים הגאוניים של תקופת הרנסנס האירופי. קופרניקוס, ברונו, גלילאו, קפלר, ניוטון – זהו קו ההמשכיות בהתפתחות המדע האסטרונומי והפיזיקלי.
אבל בין יתרונותיו המדעיים הרבים של ניוטון יש אחד, שלמעשה מאפיל על כל האחרים: זהו גילוי וניסוח חוק הכבידה האוניברסלית. חוק זה נוסח על ידי המדען בעבודתו העיקרית ״היסודות המתמטיים של פילוסופיית הטבע״, שיצאה לאור ב-1687. עיקרו של חוק הכבידה האוניברסלית הוא זה: כל הגופים נמשכים זה לזה בכוח היחסי ישר למסותיהם והפוך לריבוע המרחק ביניהם. כוח זה הוא אוניברסלי, ופעולתו חלה על כל גופי היקום ללא יוצא מן הכלל. כך הוכח בקפדנות מתמטית שהעולם הארצי והעולם השמימי אינם נבדלים מהותית, וששניהם קיימים ומתפתחים על פי אותם חוקים. מתיאוריית ניוטון
נבע ישירות שכוכבי הלכת והשביטים נמשכים לשמש, והירחים
– לכוכבי הלכת. ניוטון מצא שכתוצאה מהשפעתם ההדדית של הגופים השמימיים אפשריות סטיות מחוקי קפלר. על בסיס תיאורייתו הוא הצליח להסביר את ייחודיות תנועת הירח, את הפרצסיה, את הגאות והשפל, את הפחיסות של צדק ועובדות אחרות שהיו לא מובנות באותה תקופה.
התיאוריה הפיזיקלית של ניוטון השלימה את התמוטטות הגיאוצנטריות האסטרונומית, משום שחשפה את חוסר האפשרות המוחלט של סיבוב השמש המסיבית והאינרטית סביב כדור הארץ הקל באופן לא דומה. במקום מרכז הסיבוב המתבלט של היקום באה ההבנה על כוח המשיכה הנוכח בכל, הפועל בין מרכזי הכובד של כל הגופים ללא יוצא מן הכלל ומאלץ גופים פחות מסיביים ליפול על מסיביים יותר. הסיבוב של הגופים השמימיים מנקודת מבט זו התברר כלא יותר מאשר נפילה, אבל מסובכת ב״החמקה״ של הגוף הקל יותר במשיק, בעקבות מיקומו המרוחק למדי וחלוקת הכוחות בשיווי משקל.
ההכרה בתיאוריית ניוטון משמעה גם היעדר כיוון מתבלט בתהליך העולמי, היעדר בטבע של עליון ותחתון גיאוצנטרי מוחלט. התחתון אינו תכונה ייחודית של כדור הארץ, העליון אינו תכונה של ״השמיים״ כחומר כלשהו המנוגד לכדור הארץ. בכל פלנטה וכוכב יש ״תחתון״ משלו, הנוצר על ידי שדה הכבידה שלו. אבל, תוך הרחבת הכבידה הארצית על כל העולם, תוך הענקת לה משמעות של עיקרון הכבידה האוניברסלית, נתקלה תיאוריית ניוטון בחוסר האפשרות של הסבר גיאוצנטרי של עיקרון זה. ניוטון נאלץ אפילו ממש בסוף ״היסודות המתמטיים של פילוסופיית הטבע״ לפנות לאלוהים כסיבה ולמקור של הכבידה האוניברסלית. האנתרופומורפיזם של הסבר כזה לא זעזע את בני דורו של ניוטון. אבל כל ההיגיון של החיפוש המדעי-הטבעי קם נגד ״אי-גיאוצנטריות״ על טבעית כזו, כיוון למטרה לגלות מקור אי-גיאוצנטרי לא אנתרופומורפי של הכבידה.
החוקים שניסח ניוטון במכניקה וחוק הכבידה האוניברסלית קבעו מראש את המשך התפתחותה של כל המדע הפיזיקלי ליותר משתי מאות, ובאסטרונומיה הם שימשו את אותו הבסיס שעליו נפרדה לענף מיוחד של המדע האסטרונומי המכניקה השמימית – מדע תנועת הגופים השמימיים. להתפתחות מדע זה קשר ישיר ביותר היו מדענים נכבדים כמו האלי, קלרו, ד&amp;#x27;אלמבר, לגראנז&amp;#x27;, אוילר ואחרים. המכניקה השמימית, בצורה שהיא קיימת כיום, קיבלה את השלמתה בתחילת המאה התשע עשרה בעבודותיו של בן תקופתו ומשתתף המהפכה הצרפתית הגדולה פייר סימון לפלס. כך, במאה התשע עשרה הוקם בעיקרו היסוד של הפיזיקה והאסטרונומיה הקלאסית. קמה תמונת עולם מכניסטית קלאסית, גרנדיוזית ומקיפה, שבאה במקום התמונה העתיקה, אבל, כמו היא, טענה לאמיתות נצחית ומוחלטת.
ביסוד תמונת העולם המכניסטית עמדה האמונה שהעולם בנוי על פי החוקים שהתגלו על ידי המכניקה הקלאסית, ושחוקי המכניקה הקלאסית הם חוקים אוניברסליים של הטבע עצמו, שהתגלו על ידי המדע. הכל בעולם נע ומקיים אינטראקציה על פי החוקים הללו. הבסיס הפילוסופי של המכניציזם הפך לדטרמיניזם הלפלסיאני כביכול. העיקרון העיקרי של סוג הבנה זה של התלות החוקית של היקום נוסח על ידי החוקר הטבעי, הקוסמולוג והפילוסוף הצרפתי הדגול פ&amp;#x27; לפלס ב-1795 בעבודה ״ניסיון בפילוסופיה של תורת ההסתברויות״. ״עלינו לראות את מצב היקום הנוכחי״, כתב, ״כתוצאה של מצבו הקודם וכגורם של הבא אחריו. שכל, שהיו ידועים לו לרגע נתון כל הכוחות המניעים את הטבע ומיקומם היחסי של כל חלקיו, היה חובק בנוסחה אחת את תנועות הגופים הגדולים ביותר של היקום בשווה לתנועות האטומים הזעירים ביותר״ (לפלס פ.ס. ניסיון בתורת ההסתברויות. – מ., 1908. עמ&amp;#x27; 9). כפי שניתן לראות מהקטע המובא, עבור הדטרמיניזם הלפלסיאני
אופייני, קודם כל, הטענה לתיאור היקום כולו, למיצויו בסכום של אינטראקציות מכניות. כל תנועה ביקום כפופה לאינטראקציה של סיבות, כלומר לקשר ההדדי של כוחות מניעים הפועלים מכנית. היקום כולו, ללא שארית, מורכב מגופים מכניים, המתנגשים זה בזה, מושכים זה את זה, או נכנסים לאינטראקציות מכניות אחרות. כל אחת מהאינטראקציות הללו ניתנת לתיאור באמצעי הגיאומטריה הווקטורית. היקום של המכניציסטים דומה לשעון שהופעל אחת ולתמיד, וטבעי לחלוטין שבידיעת ברגע נתון את המיקום, הכיוון והתנע של הגופים הנעים, ניתן לחשב את מצב היקום בכל הרגעים הבאים.
הגיאוצנטריות של תמונת עולם כזו שוכנת, קודם כל, בצמצום הנאיבי של כל האינטראקציות הטבעיות ללא יוצא מן הכלל למנגנון דמוי-ארצי של אינטראקציות, ב״האדמה״ המכנית של היקום.
השקפה זו על הדברים הניבה הצלחה אחר הצלחה, כל עוד המדע אכן התעסק בגופים מקרוסקופיים הנעים מכנית. חוקיות מכנית שונות יכולות היו להתיישם גם להפרעות מכניות שנגרמו מכבידת פלנטה שעדיין לא התגלתה, וגם להתנגשויות של מולקולות בגז, וגם למבני בניין על כדור הארץ.</text>
      <sha1>mzqemh7z9wn8nt1jfrbxf6ypaxeis9s</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/תמונת הקוסמוס הקוונטית-רלטיביסטית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755778</id>
    <revision>
      <id>3084958</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:02:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084958</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18621" sha1="no70oby704yxmtfp7y6gcoxxlgaup07" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== תמונת הקוסמוס הקוונטית-רלטיביסטית ==

בתחילת המאה העשרים משך המדע אל מסלול חקר שלו תופעות ותהליכים, שביחס אליהם דרך ההסבר והתיאור המכניסטית, שניחנה, כפי שנדמה, באוניברסליות מוחלטת ובכול-יכולת, נתקעה לפתע במפתיע. זה קרה לראשונה ב-1900, כשמקס פלאנק הכניס לשימוש המדעי את הקבוע המפורסם שלו. כשלא הצליח להתאים את התופעות המיקרוסקופיות לדרך התיאור הרגילה, הציע פלאנק, מבלי להתכוון לשום רע עבור השקפת העולם המכניסטית, נוסחה מקורית, ש
השתלבו בה היטב העובדות העומדות לרשות המדענים, אבל שהייתה טמונה בה מוזרות מסוימת. פלאנק התחיל לכמת את המכניקה של התהליך עצמו, כלומר להתייחס אליה לא כבלתי תלויה בתהליך המתואר מכנית, אלא כתלויה במנה מסוימת, בקוונטה של פעולה. ידוע לכול שניתן לפרק גוף מקרוסקופי לכל חתיכות, גדולות או קטנות, אם מפעילים על גוף זה אנרגיה הגדולה מכוח ההתנגדות שלו. אבל במיקרוקוסמוס, כפי שעלה מהנוסחה, האנרגיה מתחלקת רק במנות מסוימות, קוונטות. מבלי להבין זאת, גילה פלאנק את הקוונטיות האי-גיאוצנטרית של המיקרוקוסמוס. הוא זמן רב ראה בקשיים של שיקום הרציפות המקרוסקופית קשיים זמניים וניתנים להתגברות מוחלטת על ידי המשך התפתחות המדע. הוא עצמו השקיע בכך מאמצים לא מעטים, והחוקרים הבאים חזרו על טעותו זמן רב, תוך ניסיונות בכל הכוח להשליך את המכניקה הקלאסית הטובה הישנה אל התחום שאינו נכנע לה של תופעות הקוונטים, ובכך להשיב לזכויות את השקפת העולם המכניסטית, שכשלה על כס המלכות, ואיתה גם את הגיאוצנטריות הישנה הנעימה והמוכרת היטב לשכל.
רק הרבה יותר מאוחר הבין פלאנק שבקוונטת הפעולה שהכניס היה טמון דבר שלא נשמע עד אותה תקופה, המסוגל לשנות מן היסוד את החשיבה הפיזיקלית. ובשעתו המכובדת על גבול המאות הוא היה כה צנוע, שהכיר בעצמו רק בגילוי של תופעה פיזיקלית ממשית כלשהי. אבל הסיבה לכך לא הייתה צניעות מיוחדת מנצחת כלשהי, לא הגבלה עצמית כתכונת אישיות, אלא המכניציזם והגיאוצנטריות שהכבידו על השקפת עולמו של המדען. האדם היחיד שהגן על ממשות הקוונטות היה באותה תקופה אלברט איינשטיין.
ואחרי 1900 זרמו התגליות המערערות את הקנונים המכניסטיים בזרם, והיוו את תוכנה של המהפכה המדעית של תחילת המאה העשרים. גילוי הרדיואקטיביות, המבנה המורכב של האטום, האלקטרון כ
חלקיק יסודי, שאינו נכנס בשום אופן לתכנית המכניסטית של התנועה בשל חוסר המקרוסקופיות העקרוני שלו, הכניסו בתחילה מהומה איומה, שאין דומה לה, לראשי המדענים. תוצאות ה״משוגעות״ של הניסויים כפי שבמתכוון הסתכמו בכך שאנשים המוסמכים במדע יאבדו את ההתמצאות בעולם שהובן היטב לפני כן. חלק מהפיזיקאים התחיל לחפש מקלט להשקפת עולם ״מבולבלת״ באידיאליזם, – בעיקר סובייקטיבי. וזה לא במקרה. האובייקטים עצמם התנהגו כאילו ביטוייהם הם תוצר של הסובייקט האנושי עצמו.
השאלות שעמדו לפני המדענים ממש בתחילת המאה היו רק פרלוד לשאלות קשות עוד יותר, שהציב המדע עד עצם היום הזה. פתרון השאלות הללו, שהמדע זכה בו בקושי גדול עוד יותר מהצגתן, סימן את ההרס העקבי של תמונת העולם המכניסטית ושל השקפת העולם המדעית המקבילה לה.
אחד השלבים החשובים ביותר בדרך זו היה יצירת תורת היחסות, שהגרסה הראשונה שלה פורסמה על ידי א&amp;#x27; איינשטיין ב-1905. כבר תורת היחסות הפרטית הכילה ״משוגעות״ עמדות ורעיונות ההופכים מקצה לקצה את הראייה הארצית הקודמת של העולם הפיזיקלי. בראייה זו לא השתלבו בשום אופן היעדר החיבור של המהירויות בתנועה לעבר האור וממנו, היחסיות של הזמן בנקודות שונות של המרחב, כלומר הוויתור על הזמן הניוטוני המוחלט, התקף לכל תחומי היקום וכביכול מצמיד את זמנם של כל האובייקטים ללא יוצא מן הכלל לקיומנו הארצי. ה״השפלה״ של הזמן הדמוי-ארצי עוררה את ההתנגדות הגדולה ביותר של בני הדור, למרות ההכרה הנרחבת במדע בהוכחתיות ובכוח ההסבר של התיאוריה החדשה. מה שנקרא
״פרדוקס התאומים״ הועלה בתחילה כדי להפריך את התיאוריה הזו, מתוך הטענה שנדמתה אבסורדית לחלוטין על ההבדל
בגילאי אנשים בני אותו גיל, אחד מהם שהה על כדור הארץ, ואחר נע במהירות גבוהה, בהיותו במסע קוסמי. ההכללה הנוספת של תורת היחסות, יצירת תורת היחסות הכללית (GR) הובילה לתוצאות אי-גיאוצנטריות מסעירות עוד יותר. רצף המרחב-זמן הארבע-ממדי, שנוצר על ידי שילוב של המרחב התלת-ממדי והזמן החד-ממדי למרחב-זמן אי-גיאוצנטרי אחד, שבנוסף גם מעוקם ומפותל בצורה מוזרה בקני מידה קוסמיים גדולים, היה מרד נגד הגיאוצנטריות לא פחות
גרנדיוזי מתיאוריית קופרניקוס.
ההתמוטטות של האבסולוטציה הגיאוצנטרית של הזמן, של ההתדלדלות המקרוסקופית שלו, קביעת קשר ההדדיות המוחלט שלו עם המרחב משמעה תבוסה של אחת האמונות הגיאוצנטריות היציבות ביותר, שנבעו מכל מכלול הניסיון הארצי האנושי. אבל לא היחידה. המאפיינים היציבים ביותר של הגופים המקרוסקופיים, הביטויים האינטימיים ביותר של הגופניות המקרוסקופית, שתחום מהם הם הנפח, המסה, האורך, איבדו עכשיו את קביעותם. אורך גוף במהירויות גדולות מתקצר בכיוון התנועה! וזה קורה בלא אובדן של ״פיסה״ מתאימה של הגוף או בלא עיוותו במרחב האוקלידי הישר. ״מתעוות״ המרחב-זמן עצמו, מתכווץ העולם האובייקטיבי עצמו! מה יכול להיות כופר יותר למראה הארצי על הדברים? הרי שום השפעה מכנית טהורה הגוף אינו חווה בכך.
כל האפקטים שהושגו על ידי תורת היחסות מתגלים בקני מידה קוסמיים, העולים על הארציים בסדרי גודל רבים. הם נוצרים במהירויות ובמסות החורגות משמעותית מתנאי התנועה במסגרת העולם המקרוסקופי הארצי. משום כך אפקטים אלה נותרו בלתי מורגשים עד איינשטיין. אי אפשר כלל להעבירם מכדור הארץ אל הקוסמוס כמו שקרה ביצירת חוק הכבידה האוניברסלית.
תורת היחסות ולכבידה האוניברסלית לראשונה נתנה הסבר אי-גיאוצנטרי. תיאוריית ניוטון לא הסבירה, אלא יותר הדגימה חזותית את הכבידה האוניברסלית. רק העקמימות של המרחב-זמן הארבע-ממדי, שאינה מורגשת בראייתנו המרחבית הארצית המישורית, הראתה באופן מספק את אותו
״מלכודת״, שאליה נופלים כל הגופים ״הכובדים״. ובכך קיבלה גם חוסר הסיום האי-גיאוצנטרי של תיאוריית ניוטון משמעות חדשה: גופים כובדים זה אל זה ״מושכים״ לא איזה כוח מסתורי, אלא עקמימות המרחב-זמן, שהם עצמם יוצרים במסתם, מעין שקע ארבע-ממדי בגוף היקום שלנו.
ב-1917 מרחיב איינשטיין את תיאורייתו אל הקוסמולוגיה – התיאוריה הפיזיקלית-אסטרונומית של הקוסמוס. הישגו המדעי של איינשטיין פתח לבני האדם יקום חדש, מטוהר מהשכבות הגיאוצנטריות המישוריות שנדבקו אליו במשך מאות שנים. את מהות תגליתו הציג איינשטיין עצמו באופן הבא. חיפושית הזוחלת על כדור אינה מבחינה בעקמימותו, בהיותה בטוחה שהיא זוחלת על מישור. לדעתו של איינשטיין, תרומתו הסתכמה בכך שהוא הצביע לבני האדם על דמיונם לחיפושית זו. רק בזכות המדע השתכנעו בני האדם גם בכדוריות כדור הארץ, הנראה לתפיסה היומיומית שטוח.
תוך שהעניק לבני האדם ראייה חדשה של הקוסמוס, הצביע איינשטיין בפניהם על אופי שונה לחלוטין של היקום ממה שחשבו קודם. בהתאם לצפיפות החומר היקום צריך להיות מעוקל בצורה מיוחדת במרחב-זמן, להיות או סגור או פתוח, להתרחב, להתכווץ או ״לפעום״ (להתרחב או להתכווץ לסירוגין). איינשטיין עצמו סבר שהיקום בהכרח סגור, אבל המדען הרוסי המצוין פרידמן הראה את טעותו, וקבע שהיקום, בהתאם לנוסחאות תורת היחסות, יכול להיות מגוון יותר ממה שסבר יוצר התיאוריה הגדול עצמו. בהשקפת עולמו של איינשטיין עצמו,
שהפך בכיוון האי-גיאוצנטרי את ידיעותינו על הקוסמוס, היה טמון גם גיאוצנטריות ייחודי למדי. איינשטיין בכלל הכחיש את אפשרות קיומם של עולמות מרובים, והתעקש על קיומו של יקום הרמוני אחד, הבנוי על פי חוקי תורת היחסות. עמדה זו לא איפשרה לו עד סוף חייו להבין את הייחוד העקרוני של המיקרוקוסמוס, והפכה אותו למתנגד קבוע לחוקיות של מכניקת הקוונטים, אשר להתפתחותה הוא גם תרם תרומה משמעותית מאוד.
והמדע על המיקרוקוסמוס צבר באותה תקופה כוח גדל והולך והראה יותר ויותר בבירור את אי-הצמצום של אובייקטיו לייצוגים מקרוסקופיים עליהם. כל צעד חדש בדרך הכרת המיקרוקוסמוס עורר אצל המגלים הגדולים עצמם של מכניקת הקוונטים ספקות מפלצתיים, נדנודים ויסורי מצפון מדעי, ייסורים לא רק בעלי אופי יצירתי-רציונלי, אלא גם מסדר מוסרי. ולמעשה כל צעד חדש בהתפתחות התיאוריה החדשה התחיל בניסיון עוויתי להשיב לזכויות את התיאור המכני הקלאסי ובכך לשקם את המראה הארצי על הדברים. וכל ניסיון כזה הסתיים בכך שהטבע הכחיש קונקרטית וללא סתירה את מהותו הגיאוצנטרית ואילץ, כביכול בכוח, את חוקריו ליצור דרכים מתמטיות מוזרות יותר ויותר להצגתו האי-גיאוצנטרית.
תוך התנגשות במהירויות עצומות ופיצול אטומים, מגלה רתרפורד ב-1911 את גרעין האטום. מיד נוצרת המודל הפלנטרי של האטום. הצלחה מלאה! האטום פורש כמערכת הליוצנטרית קטנה, הדומה מאוד לזו שבה אנו חיים. אי-הנוחות מהחלוקה של האטום, ששמו עצמו כבר משייך אותו לגופים מקרוסקופיים בלתי ניתנים לחלוקה נוספת, נדמה, הובס לנצח על ידי הסידור הגיאוצנטרי של מבנהו הפנימי. אבל התיאוריה האלקטרומגנטית הקלאסית של מקסוול הטילה על תמונה אידילית זו צל מורגש מאוד: מהנוסחאות עלה שגוף טעון חשמלית, –
במקרה זה כוכב-לכת-זעיר האלקטרון, – הנע בשדה של גוף טעון חשמלית אחר, – חייב היה בהכרח לאבד אנרגיה ובסופו של דבר ליפול אל ״שמשו״ – אל הגרעין. ב-1913 המדען הדני הדגול נילס בוהר הסיר קושי זה, והסביר את הקוונטיות והפלנטריות. אבל באיזה מחיר! שוב, כמו אצל פלאנק, המיקרוקוסמוס התמלא בשטן אי-גיאוצנטרי. בתנועתם במסלוליהם לא היו האלקטרונים אמורים לאבד שום אנרגיה, עד שלא קרנו אותה במנה קוונטית שלמה, ולאחר מכן עברו למסלול קרוב יותר. המודל של בוהר לא פגע בגיאוצנטריות של הייצוג על האלקטרונים הפלנטריים, אבל הוא מילא בהבנה אי-הליוצנטרית את מבנה האטום בכללותו.
בשנות ה-20 הוסיף א&amp;#x27; איינשטיין לקוונטיות את השיטה הסטטיסטית של הצגת מיקרו-תהליכים, ויצר את הסטטיסטיקה של בוזה-איינשטיין כביכול. זה נעשה כדי להסיר את הקריעה הקוונטית הבלתי מובנת של תופעות המיקרוקוסמוס, כדי לקשר את הקוונטיות הרציפה-למחצה (הקונטינואליות) של תורת היחסות. והכל הסתבך לגמרי אחרת. ב-1923 לואי דה ברוי, בהשפעת רעיונותיו של איינשטיין ומתוך צו מצפונו המדעי שלו, החליט לאחד על בסיס סטטיסטי את הנתונים על הקוונטות כחלקיקים יוצאי דופן מאוד, ובמקביל כגלי אור בעלי אורך מסוים. אבל מה שיצא לו היה עוד יותר בלתי ייאמן ומוזר מנקודת מבט מקרוסקופית מאשר הקוונטות עצמן. יצא מעין קנטאור יווני קדום, יצור עם גוף של סוס ובמקביל של אדם. יצא לא זה ולא זה, לא חלקיק ולא גל, אלא משהו המגלה תכונות כאלה או אחרות בכל מקרה קונקרטי.
ב-1926 גזר שרדינגר את משוואת הגלים העיקרית של מכניקת הקוונטים. הנחתה אותו שאיפה עזה להעניק לתופעות הקוונטיות אופי דינמי מוצג חזותית. אבל לשם כך נאלץ להמציא משהו עוד יותר פנטסטי מהקנטאורים או מה
כימרות, – ״גלי-טייס״. לבסוף, ב-1927 ניסח הייזנברג את יחס האי-ודאות המפורסם שלו, והוכיח את חוסר האפשרות המוחלט, העקרוני, של מדידה מדויקת בו-זמנית, עד כמה שניתן, של מקום ותנע של חלקיקים. הסיבה לכך הייתה אי-הוודאות המקרוסקופית של האובייקטים של המיקרוקוסמוס עצמם, המגיבים עם אמצעי התצפית המקרוסקופיים באופן בלתי צפוי מראש. זה חשף גם את אופי המקרוסקופיות עצמה, ההגדרתיות המקרוסקופית, שהתבררה כתוצאה של מספר עצום של אינטראקציות מיקרוסקופיות, שאינן ניחנו בעצמן בהגדרתיות כזו.
אבל מדענים רבים ורבים המשיכו לראות ביחס האי-ודאות תוצאה של חוסר דיוק וסובייקטיביות של ידיעותינו על אובייקטי המיקרוקוסמוס עצמם. הם לא הפסיקו את ניסיונות השיקום של הייצוגים המקרוסקופיים על אובייקטים מיקרוסקופיים. אחד הניסיונות האחרונים כאלה עשה הפיזיקאי האמריקאי הנודע ד&amp;#x27; בוהם, בשאיפה לגלות במיקרו-תהליכים פרמטרים מקרוסקופיים נסתרים. אבל הטבע שיבר בעקביות את החלום הגיאוצנטרי הוורוד על תכונות מקרוסקופיות נסתרות של מעמקי החומר, וחשף בפני החוקרים, להיפך, עוד ועוד תכונות ויחסים לא מקרוסקופיים, מפתיעים יותר ויותר. במאה העשרים הטבע עצמו הפך עבור חוקריו, ללא תלות ברצונם וברתיעתם, לאבן בוחן של השקפת העולם האי-גיאוצנטרית.</text>
      <sha1>no70oby704yxmtfp7y6gcoxxlgaup07</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/פרק 5. הקוסמיזם האי-גיאוצנטרי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755779</id>
    <revision>
      <id>3084959</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:02:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084959</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="173" sha1="nvi2k8bw4mhdvoerzqzamzy8ks25867" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== פרק 5. הקוסמיזם האי-גיאוצנטרי ==</text>
      <sha1>nvi2k8bw4mhdvoerzqzamzy8ks25867</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/התפתחות הקוסמולוגיה והמודל האטלוני של היקום</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755780</id>
    <revision>
      <id>3084960</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:02:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084960</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="58541" sha1="ougj211od1wiqxmakla922q84zadsvd" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== התפתחות הקוסמולוגיה והמודל האטלוני של היקום ==

ההיסטוריה של התפתחות ההבנות על מבנה היקום מראה שהתפתחות זו עוברת שלושה שלבים עיקריים, המקבילים לשלוש תמונות מדעיות של העולם, שהחליפו זו את זו ברציפות על במת ההכרה האנושית. הראשונה בתמונות אלה הייתה גיאוצנטרית לחלוטין. היא קיבלה את כדור הארץ כמרכז מוחלט של היקום, השמש וכוכבי הלכת נחשבו כסובבים סביבו על גבי ספירות כדוריות אידיאליות. בתמונת העולם העתיקה היה במחזור מושג גיאוצנטרי טהור של עליון ותחתון מוחלטים, המילוי החומרי של העולם הצטמצם לשילוב של ארבעה יסודות, או סטיכיות, המצויים על כדור הארץ, – אדמה, מים, אוויר ואש. במקביל, הפילוסוף-האנציקלופדיסט הגדול של העת העתיקה אריסטו סבר שהמאפיין האופייני של שני הראשונים שבהם, – אדמה ומים, – היא השאיפה למטה, של השניים האחרים, – אוויר ואש, – השאיפה למעלה. ואריסטו עצמו יצר את הקוסמולוגיה השיטתית המקיפה הראשונה בעולם. היא נשענה על רעיון הזרימה הקונצנטרית של גופים זוהרים, המחוברים בקשיחות למסלוליהם, של הספירה השמימית.
את כל אי-ההתאמות וחוסר ההתאמה של נתוני התצפית לתמונה כזו פיצה ממשיך דרכו של אריסטו, האסטרונום הגדול של העת העתיקה קלאודיוס תלמי. הוא הסביר את הסטיות במיקום
ה״מאורות״ מהמקומות שהוקצו להם על פי התכנית האריסטוטלית במה שנקרא אפיציקלים. אם המאור לא נמצא במקום שהוקצה לו על פי אריסטו, משמע, מסיבות מסוימות, שאי אפשר היה לבררן, הוא ״הטה״ הצידה, ״הסתובב״ במסלול נוסף שהונח לצידו, שלא נודע מאין בא. מערכת תלמי הייתה מערכת של סדר לראייה הגיאוצנטרית. היא דחסה את העובדות למיטת סדום של מאפיינים תיאוריים, המתקבלים על ידי צופה ארצי, והסברים של התופעות
הגבילה לתיאור סכמתי של תנועות הגופים בהתאם למיקומיהם, המתגלים על ידי צופה זה. כל אי-התקינויות שנבעו מהתכנית הגיאוצנטרית של מבנה הקוסמוס הוסברו בשילובים של תנועות מעגליות אחידות. ״כך הוא נע״, – זה כל ההסבר, שעליו הייתה מסוגלת המדע הקונקרטי שעושה את צעדיו הראשונים. כשהמציאות לא נכנסה לתכנית, נותר להזעיק לעזרה או ייצוג ספקולטיבי על הכאוס, או השפעתם של אלים טובים.
התמונה המדעית השנייה של העולם, שנוצרה על ידי בני האדם, תמונת העולם המכניסטית של העת החדשה, הייתה סדר כבר לא של הראייה הגיאוצנטרית, אלא של המציאות החוץ-ארצית, סדר שוב גיאוצנטרי ואנתרופומורפי. העולם כבר לא הוגבל עכשיו לראייתו של מרכז תנועה מוחלט של אובייקטים, הנוצר מעמדתו הארצית של האדם-הצופה, אלא הוא הוגבל לאובייקטים הנראים, הנעים באנלוגיה לאובייקטים ארציים והמהווים חזרות אינסופיות של המערכת ההליוצנטרית.
התמונה המדעית השלישית של העולם, שקמה במאה העשרים, תמונת העולם הקוונטית-רלטיביסטית של העת החדשה ביותר בתולדות האנושות, הרסה גם אשליה זו. היא הדגימה את המבנה האי-גיאוצנטרי של העולם, את ריבוי האיכויות וריבוי הרמות של תהליכים שונים, את אופיו המורכב ביותר והלא-טריוויאלי של האחדות האבולוציונית של העולם.
בחקר היקום כאובייקט כלשהו הקיים מחוץ לנו, בביטוייו ובתכונותיו שעדיין אינן מתבטאות, עוסק מדע מיוחד – קוסמולוגיה. עצם שמו של מדע זה מעיד על כך שהוא שואף ליצור תורה אחידה, מלאה עד כמה שניתן ומבוססת אמפירית על הקוסמוס, על המערכת והמבנה של היקום.
כפי שכבר צוין, המילה ״קוסמוס״ היא ממוצא יווני עתיק, בשפת הלס היא לא התכוונה רק ״עולם כשלעצמו״, אלא סדר מסוים,
מסומן על ידי האדם, מבנה, מערך (למשל, אצל הומרוס – סידור של צבא). ובמיוחד צוירה מבניות זו, הגדרתיות זו, סידוריות זו דווקא כהפך המוחלט לשינוי אבסולוטי בלתי מסודר, בלתי חוקי, בלתי מותנה סיבתית – לכאוס.
מראשית הולדתה ברקמת התרבות העתיקה הושלמה הקוסמולוגיה בתורה על הופעת אובייקטי הקוסמוס, על מקורו והתפתחותו של הקוסמוס הנצפה על ידינו עצמו – בקוסמוגוניה.
לאחר שקמו בעת העתיקה על בסיס השקפת העולם הדתית-מיתולוגית, הצטמצמו הקוסמולוגיה והקוסמוגוניה להסבר נאיבי-פנטסטי, אנתרופומורפי של העולם הסובב את האדם, וזה האחרון, עם המציאויות המשפיעות על חושי האדם, צויר על ידי בני האדם ככלל ארצי, גיאוצנטרי. אצל כל העמים העתיקים וימי הביניים, ללא יוצא מן הכלל, ביסוד הקוסמולוגיה והקוסמוגוניה עומד הקריאציוניזם – התורה על בריאת העולם ברצונם ופעילותם של האלים, יצורים אנתרופומורפיים, הניחנים בכוח לא אנושי ובידיעה נעלה על האדם. בהנתקם מחבל הטבור הדתי-מיסטי, הפכו הקוסמולוגיה והקוסמוגוניה לתורות פילוסופיות-טבעיות, המתחשבות בנתוני המדע הקונקרטי, אבל הנבנות ביסודותיהן על תאורזציה ספקולטיבית. והספקולציה הכי פרועה, ברגע שהיא מתנתקת מהעובדות, מתבססת שוב על הניסיון הארצי התצפיתי וההיסטורי, מקורקעת על ייצוגים גיאוצנטריים ואנתרופוצנטריים, הנגזרים מניסיון זה. זה, כמובן, אינו ממעיט מערכה של הכיוון המדעי-קונקרטי של הקוסמולוגיה והקוסמוגוניה של העת החדשה. כפי שכבר נאמר, המודל הקוסמולוגי העיקרי של העת החדשה היה היקום האינסופי במרחב האוקלידי המישורי והנצחי בזמן הניוטוני המוחלט, בלתי ניתן לבריאה ובלתי ניתן להריסה, המלא בריבוי בלתי מוגבל של כוכבים דמויי-שמש עם מערכות משלהם של פלנטות דמויות-ארצי. כל בו, מהאטום הזעיר ביותר ועד
למערכת הכוכבים הגדולה ביותר, נחשב נע על פי חוקי המכניקה הקלאסית, שנגזרו מניסויים ותצפיות ארציים. הקוסמוגוניה של תקופה זו ביחס לקוסמוס הסובב אותנו כשלם הייתה, למעשה, אנטי-קוסמוגוניה: היא הכירה בקוסמוס כקיים לנצח, בלתי ניתן לבריאה ובלתי ניתן להריסה.
כמובן, ייצוג כזה של היקום כעולם בכללותו היה הישג חשוב של האבולוציוניזם שעדיין נאיבי, שזיהה את ״החתך״ הגיאוצנטרי של הקוסמוס המופיע לפנינו ישירות עם כל חומר היקום. עולם הומוגני מבחינה איכותית כזה ייצג אינסוף גרוע, שנכפה על הטבע על ידי מגבלת הידיעה. במקביל, שורת רעיונות קוסמוגוניים של אותה תקופה, במיוחד התיאוריה הקוסמוגונית של קאנט-לפלס על מקור כדור הארץ ושאר הפלנטות מענני גז שהתעבו, הכניסה לקוסמוגוניה ראייה היסטורית, משמע ניצחון חשוב של המחקר הקוסמוגוני המדעי-קונקרטי של היקום. כדור הארץ עצמו מנקודת מבט זו התברר כנוצר מערפילית גז לוהטת שאינה דמויית-ארצי. לא בכדי שמרה תיאוריית קאנט-לפלס על חיוניותה עד היום, בעוד שמאות ייצוגים תיאורטיים מכובדים יותר הפכו בזמן זה רק לשרידים היסטוריים, לאתמול של המדע או אפילו לשלום שלפניו.
לקראת סוף המאה התשע עשרה מושלם בכל הכיוונים הבניין הגרנדיוזי של המדע הקלאסי, שאחד מיסודותיו המרכזיים הוא המודל הקוסמולוגי המושרש והמקובל על הכל. אינסופי והומוגני במרחב ובזמן, סטציונרי, כלומר יציב וקבוע, נטול שינויים גלובליים ומקיפים, מודל זה מיקם את הקוסמוס במרחב האוקלידי המישורי האין-סופי, אבל הזהה בכל מקום, ובזמן הניוטוני הזורם באחידות, הבלתי תלוי באופי מהלכם של תהליכים פיזיקליים, הזהה לחלוטין ושווה לעצמו, המקיף את הכול. היקום במודל זה
לפי מאפייניו המרחביים-זמניים ופיזיקליים אחרים הוצג כמעין העתק של העולם הארצי, וזה לא מפתיע, שכן המדע של אותה תקופה היה עדיין חסר אונים להציג תהליכים קוסמיים אחרת מאשר בביטוייהם הארציים, עקביים מקרוסקופית, לחלוטין.
אבל כבר בסוף המאה הבחינו התאורטיקנים בשורת אי-התאמות, שהטילו ספק, לפחות, בעקביות הלוגית של המודל הקלאסי. קשיים אלה, שהתבטאו כפרדוקסים של האינסופי והסופי, היו קשורים בכך שהקוסמוס הטריוויאלי-אינסופי, המורכב על פי עקרונות מודל זה, היה נראה לצופה הארצי ומשפיע על כדור הארץ באופן שונה לחלוטין ממה שיש לנו במציאות. הראשון בקשיים אלה, שזכה לשם הפרדוקס הפוטומטרי, התבסס על ההסקה הבאה. בסידור אחיד של מספר אינסופי של כוכבים, החומר הזוהר היה חייב למלא את כל הספירה השמימית, ובמקרה זה כל השמיים היו זוהרים בעוצמה כזו, שאפילו השמש הייתה נראית על רקע זה ככתם שחור. מכאן עלה, או שמספר הכוכבים אינו אינסופי, כלומר היקום עצמו אינו אינסופי ובמקום כלשהו מסתיים בצורה מוזרה, או – ובזה במיוחד לא רצו להאמין – המודל הקלאסי אינו משקף את המציאות, והיקום בנוי אחרת איכשהו.
ב-1896 ניסח האסטרונום הגרמני זליגר את הפרדוקס השני, שנקרא על שמו, אבל ידוע גם בשם
״הפרדוקס הגרביטציוני״. לפי זליגר, מספר אינסופי של כוכבים וערפיליות צריך ליצור פוטנציאלים גרביטציוניים אינסופיים ואנרגיית אינטראקציה אינסופית בין כל גוף מקרוסקופי ליקום כולו.
לשני פרדוקסים אלה, שהכניסו מהומה לא קטנה לראשי החוקרים, יש להוסיף גם את הפרדוקס התרמודינמי, שלפיו כל סוגי האנרגיה ביקום של המודל הקלאסי
היו אמורים לעבור לחום, וכתוצאה מכך היקום היה מת מזמן ב״מוות תרמי״. התפלגות אחידה של חום הייתה יוצרת בקוסמוס המאורגן גיאוצנטרית ״מדבר תרמי״ רציף, שמשמיד את עצם האפשרות של קיום החיים ואפילו של הקוסמוס עצמו כבנייה מסוימת של היקום,
שלושה פרדוקסים כלווח אש ריחפו מעל המודל הקוסמולוגי המושרש, ומנבאים לו מוות בלתי נמנע, משום שהיעדר כל מודל חלופי הוכחתי הפך את האי-גיאוצנטריות הטמונה בו לבלתי פגיע. חלופה אמיתית למודל, המתבסס על הצגה גיאוצנטרית ומישורית-מקרוסקופית של האינסוף, יכלה להוות רק מודל כזה שיגש לציור מגוון-אי-גיאוצנטרי של האינסוף. ולשם כך היה צריך ליצור אמצעי ציור חדשים עקרונית, שנמצאו רק במנגנון המתמטי של תורת היחסות.
שלב חדש עקרונית בהתפתחות הקוסמולוגיה החל במאה העשרים. אפשר לציין בדיוק מוחלט את השנה שבה זה קרה. ב-1917 הרחיב אלברט איינשטיין אל הקוסמולוגיה את מסקנות תורת היחסות הכללית שיצר קודם לכן, ובכך הניח את היסודות לתיאוריית קוסמוס אי-גיאוצנטרית בדרך חדשה. זה היה הישג מהפכני, שפתח את הדרך לשורה שלמה של הישגים מהפכניים אחרים, שחידשו את עצם היסוד של ייצוגינו על היקום.
היקום של איינשטיין ייצג ספירה תלת-ממדית, מפותלת במרחב-זמן ארבע-ממדי וסגורה על עצמה. נפחו של יקום זה היה סופי. הוא היה אמור להיות סטציונרי, כלומר בלתי משתנה בזמן. מודל כזה של היקום עורר סערה שלמה בראשי בני הדור. כמו תורת היחסות בכלל, הוא התקבל על ידי רבים בתמיהה ואי-הבנה. איך זה? היקום סגור. כלומר, הוא אינו אינסופי? אבל אז מה נמצא מחוץ לגבולותיו? שאלות כאלה אפשר היה להכפיל עד אינסוף. היקום תמיד זהה? כלומר, העולם בכללותו
נשאר ללא שינוי? וכמובן, מיד נמצאו תאורטיקנים, שעשו מזה מסקנות על אי-ההתאמה של הקוסמולוגיה המדעית-קונקרטית עם האבולוציוניזם. הסגירות של היקום פורשה כלא-אינסופיות של החומר, כמגבלתו, כהוכחה לקיומו מאחורי הגבולות המדומים של רוח-אלוהים חסרת גבולות. והסטציונריות נתפסה על ידי תאורטיקנים אלה כחוסר אפשרות של התפתחות. כמובן, הצגה כזו של מסקנות הקוסמולוגיה המדעית-קונקרטית התבססה על עיוותה המוחלט. התיאוריה המדעית הניחה דווקא את היעדרו של כל דבר מחוץ לגבולות היקום הסגור, ולא כלל את מגבלת החומר של היקום. והמודל הסטציונרי של איינשטיין עצמו היה רק נקודת המוצא להמשך התפתחות הקוסמולוגיה הרלטיביסטית (כלומר, המבוססת על מסקנות מתורת היחסות).
המודל של היקום של איינשטיין היה לא-ניוטוני ולא-אוקלידי, הוא ייצג כמעין ״ביצה״ ראשונית, שממנה היה אמור לבקוע מודל אי-גיאוצנטרי מגוון יותר של הקוסמוס.
ב-1922 עשה א.א. פרידמן מתורת היחסות מסקנות קוסמולוגיות, שונות איכותית ועמוקות יותר מאשר איינשטיין עצמו. הוא גילה שעל פי תורת היחסות היקום אינו צריך להישאר זמן רב במצב של שיווי משקל סטטי, אלא בהתאם לצפיפות הממוצעת של החומר יתרחב, יתכווץ או ״יפעום״ בתקופה מסוימת, לסירוגין מתרחב ומתכווץ. עד מהרה נאלץ איינשטיין להכיר בצדקת פרידמן. ועוד ארבע שנים לאחר מכן נמצאה גם התשובה לשאלה, באיזה כיוון משתנה באמת היקום הסובב אותנו. ב-1929 חקר האסטרונום האמריקאי האבל את הספקטרומים של גלקסיות שונות בעזרת ספקטרוסקופ, מכשיר שהיסוד העיקרי שלו הוא המנסרה המוכרת לכול מניסיונות ניוטון, שנכנסה לכל קורסי הפיזיקה בבתי הספר, המפרקת את האור הלבן לשבעת הצבעים המרכיבים אותו. מילדות שיננו היטב צבעים אלה ולעתים קרובות אנו רואים אותם בתופעות ארציות: בקשת בענן, בשלולית עם טיפת בנזין, בסדקים של זכוכית החלון
מהספקטרומים של גלקסיות רחוקות, המדען נדהם. בספקטרומים של גלקסיות רבות התברר שקווי הספקטרליים הוזזו משמעותית לכיוון האדום באותו גודל! ובנוסף, גודל ההזזה גדל עם הגדלת המרחק לגלקסיה. איך היה להסביר את ה״הזזה האדומה״ הזו?
ההסבר עלה מעצמו בקשר לאפקט דופלר, הידוע זה מכבר לפיזיקאים, שנקבע דרך ניסויים ארציים לגמרי בתופעות ארציות. הרי דופלר, שעל שמו נקרא אפקט זה, הוכיח מזמן שגוף זוהר המתרחק מהצופה צריך ליצור הזזה אדומה של הספקטרום. ובגוף מתקרב צריך להתעורר שינוי לכיוון הנגדי של הספקטרום – הזזה סגולה. תוך יישום נוסף של עיקרון דופלר לחקר תנועת הגלקסיות לאורך קו הראייה, קבע האבל חוקיות מסוימת. כל הגלקסיות, מלבד שלנו ושלוש הקרובות ביותר, מתרחקות מאיתנו במהירויות עצומות, ומהירותן גדולה יותר ככל שהן רחוקות מאיתנו. קמה פיתוי חזק לפרש את ״התפזרות הגלקסיות״ הזו ברוח הגיאוצנטריות. אבל מדען של המאה העשרים כבר לא יכול היה ללכת בדרך זו. הוא חונך על כל הניסיון הקודם של התפתחות הידע והיה בעל ידע, המאפשר לבחור מיד את ההתמצאות הנכונה הן בפירוש העובדות והן בהשקפות על הקוסמוס. הוא ניתח את המצב באופן מערכתי והגיע למסקנה הנכונה היחידה על האופי הגלובלי של ה״התפזרות״ שגילה, על כך שהיא תוצאה של התרחבות היקום הנראה לעינינו כולו, ולא של עמדתנו המרכזית בו.
על פי תצפיות האבל, שאושרו כיום, נקבעה העובדה המדהימה שהתפזרות הגלקסיות מתרחשת איזוטרופית, כלומר בכל מקום ובכל הכיוונים, ואין לה שום מרכז התפשטות, שכן מכל נקודה של המטאגלקסיה אמורה להיראות אותה תמונה: ככל שהגלקסיה קרובה יותר לצופה, כך היא מתרחקת ממנו מהר יותר.
מהירות התרחקות הגלקסיות יחסית ישר למרחק אליהן,
ללא תלות במיקום הצופה. לפי הערכותיו הראשוניות של האבל עלייה זו היא 160 ק״מ לשנייה על כל מיליון שנות אור. לפי נתונים מודרניים ומדויקים יותר, גודל זה קטן פי 5-10. הקבוע הזה של גודל הפרופורציונליות נקרא קבוע האבל והוא גודל יסודי, הקובע את מהירות התרחבות המטאגלקסיה. בנוסף, ההומוגניות של התפלגות צבירות הגלקסיות בקני מידה גדולים (לא פחות מ-100 מגה-פרסק, בקני מידה קטנים יותר, כמובן, מתגלה מבנה מסוים של הצבירות ושל הגלקסיות עצמן) קיבלה במדע אישוש נוסף, וכך קיבל את ביסוסו מצד האסטרונומיה התצפיתית עקרון ההומוגניות והאיזוטרופיות של היקום הסובב אותנו.
רעיון התפזרות הגלקסיות התקבל בזמנו כ״משוגע״, כלומר בלתי ראוי לחלוטין מנקודת מבט מקרוסקופית. לעומתו קמו מיד שורה של הסברים חלופיים, או ליתר דיוק, ניחושים וספקולציות מגוונים ביותר, שמחבריהם ניסו להציל את הסטציונריות של מודל היקום. כך, הפרופסור הסובייטי א.פ. בוגורודיצקי העלה השערה, שלפיה את ההזזה האדומה יש לייחס לאמצעי התצפית שלנו, לפוטונים עצמם, ש, כביכול, ״מזדקנים״, בעוברם מרחקים בין-כוכביים. ולמרות שהשערה כזו התבררה כבלתי סבירה בעליל, משום שבמקרה זה הייתה מתרחשת ״מריחה״ של התמונות בתצלומי הגלקסיות, מאמינים ותיקים רבים של המדע המשיכו להיאחז בה, משום שהיא הבטיחה השבת זכויות למודל הקוסמולוגי הטוב הישן, העולה אל המכניקה של ניוטון וגלילאו.
בכל זאת, גם תגלית האבל מתפרשת לא פעם ממש ברוח הגיאוצנטריות שלפני איינשטיין, כהתרחבות מכנית של איזה ״חתיכת חומר״ מקרוסקופית, מעין גומי נמתח. על שגיאתיות פירוש כזה מצביעים המומחים הרוסים הידועים לשאלות פילוסופיות של מדעי הטבע ל&amp;#x27; באז&amp;#x27;נוב ומ&amp;#x27; אחונדוב. באז&amp;#x27;נוב מדגיש שהתפזרות הגלקסיות
איננה כלל תוצאה של סיבות דינמיות מיוחדות, הפועלות בזמן הניוטוני ובמרחב האוקלידי, ולכן חסר תועלת לחפש או להמציא הסברים כאלה. היא ביטוי לטבע אחר של המרחב-זמן. ולכן הסבר ה
״התפזרות״ הזה, שניתן על ידי הקוסמולוגיה הרלטיביסטית, דומה להסבר של אפקטי קיצור האורך והאטת הזמן ה״בלתי ייאמנים״ מנקודת מבט מכניסטית (באז&amp;#x27;נוב ל.ב, הפילוסופיה של מדעי הטבע – בספר: הפילוסופיה של מדעי הטבע, גיליון 1 – מ.: נאוקה – 432 עמ&amp;#x27;, עמ&amp;#x27; 196). מ&amp;#x27; אחונדוב מבהיר שלא הגלקסיות מתפזרות במרחב הבלתי משתנה, אלא המרחב-זמן עצמו, שבו שוכנות הגלקסיות, מתרחב (אחונדוב מ.ד. מרחב וזמן בהכרה הפיזיקלית – מ.: מיסל, 1982 – 246 עמ&amp;#x27;, עמ&amp;#x27; 145).
אבל על איזו דרך התפתחות של היקום הנצפה העידה תגלית האבל, אם מציבים אותה בקשר לוגי עם העמדות של הקוסמולוגיה הרלטיביסטית, שכבר הוכרו על ידי הקהילה המדעית, אם כי לא בלי התנגדות? אם כיום הגלקסיות ״מתפזרות״, המרחב-זמן של היקום שלנו נמתח ללא הרף, הרי לתהליך אבולוציוני חד-כיווני זה היה, כמובן, נקודת מוצא מסוימת, שממנה החלה ההתרחבות הנזכרת. אם משהו מתרחב, הוא מתרחב ממצב דחוס מסוים, מה שמתאים לחלוטין לייצוגים הנובעים מאופן התפיסה הטבעי המקרוסקופי שלנו של תופעות. אבל במקרה זה גם ההתרחבות וגם הדחיסה שקדמה לה נושאות אופי לא מקרוסקופי, אי-גיאוצנטרי.
כבר בשנה שלאחר תגלית האבל, 1927, האב פסטר הגיאומטר והפילוסוף הדתי הבלגי ז&amp;#x27; למטר, לאחר שניתח את הקצב והאופי של התרחבות היקום הרלטיביסטי, העלה השערה חדשה
״משוגעת״. הוא שיער שהיקום כזה יכול היה להיווצר על ידי פיצוץ גדול מ״אטום-אב״ כמעט נקודתי, שבו התרכזה המסה הכוללת של כל הגלקסיות (כ
2,14•1055ג׳). על מקור הפיצוץ הזה האידיאליסט למטר לא חשב זמן רב, וראה בו לא אחר מאשר הוכחה מדעית-קונקרטית לגילוי האנרגיה חסרת הגבולות של הבורא הכל יכול של היקום. הוא ניסה גם לבסס מבחינת השקפת עולם את הקריאציוניזם, כשהוא רואה מעתה ואילך את בריאת העולם מתוך איזה חומר-ראשון מואצר אלוהית כמאושר מדעית. קריאציוניזם זה, לצד התביעה למדעיות, הכיל יסודות של אמונות נאיביות בצביון מיתולוגי: הולדת חומר יש מאין, ייצוג על הרצון האלוהי כמנוע ראשון של מהפכים חומריים, ייצוג על התחלה מוחלטת של העולם, שנברא על ידי האל במרווח זמן קצר ביותר, ייצוג על הסופיות והמגבלת בזמן של היקום כשלם אוניברסלי וכו׳.
אבל הוכחה קריאציוניסטית כזו לקיום האל, עם שימוש בנימוק מדעי-למראה, מתבררת כבלתי נסבלת לחלוטין גם מנקודת מבט מדעית, וגם כבלתי מקובלת להשקפת העולם הדתית המסורתית. האל המקראי, הפועל הגדול הזה והבורא של היקום, מופיע כאן בתפקיד לא מחמיא ומחולל כביכול של מכין הפיצוץ הגדול. כל עוד תיאוריית למטר נשארה על אדמת המדע, עלה ממנה שהחומר של היקום הידוע לנו נוצר לא מרצון ריק או מתהליך אידיאלי כלשהו, אלא מהיות אחר של החומר, והכוח היצירתי כאן לכל הפחות לא קשור לעניין. רק עיוות גיאוצנטרי ואנתרופומורפי של נתונים מדעיים-קונקרטיים כפה על ״חתיכת החומר״ הלא-טריוויאלית של היקום שלנו מוצא אלוהי.
למודל למטר של התרחבות היקום קדם המודל של הפיזיקאי ההולנדי דה-סיטר, שבו הוסברה התרחבות זו רק ביישום מסוים של משוואות איינשטיין. ״המודל של למטר״, – כותב הסופר-המדע בדיוני המפורסם אייזק אסימוב, – ״התרחב כתוצאה מתופעה פיזיקלית – פיצוץ, השונה
מפיצוץ על כדור הארץ במימדיו, אבל לא בטבעו. המודל של למטר קל להבנה, הוא קונקרטי, מרשים ונשען על ייצוגים מוכרים״ (אסימוב א. היקום – מ.: מיר, 1969 – 368 עמ&amp;#x27;, עמ&amp;#x27; 252). כפי שאנו רואים, אסימוב מדגיש את הגיאוצנטריות היחסית של המודל למטר. אבל עם כל הגיאוצנטריות והמרשימות המקרוסקופית שלו, הפיצוץ הגדול של למטר הכיל בתוכו מטען אי-גיאוצנטרי חזק ביותר, או, ליתר דיוק, היה תוצאה שלו. בסיבות גיאוצנטריות, מכניות, לא ניתן היה להסבירו.
אבל דווקא בשל הגיאוצנטריזם הנראה לכאורה, זכה המודל של למטר להכרה מיידית. המפיץ והמפופולריזציה הראשון שלו היה הפיזיקאי המפורסם אדינגטון. והמשך התפתחותו ושיפורה בוצע על ידי האסטרופיזיקאי האמריקאי, רוסי במוצאו, ג&amp;#x27;ורג&amp;#x27; גאמוב, שהפך מראשית הדרך לתומכו הנלהב. בשנים 1946-1948 פיתח גאמוב את התיאוריה של השלב הראשוני של התפתחות היקום מיד לאחר הפיצוץ הגדול של למטר. על פי תיאוריה זו, בשלבים המוקדמים של קיומו היקום היה חם מספיק כדי שיוכלו להתרחש בו תגובות תרמו-גרעיניות. כך, ההתרחבות הייתה אמורה להתחיל ממצב חם על-צפוף, שבו התרחש הסינתזה של גרעיני הליום. בראשית התפתחותו היקום ייצג פצצה תרמו-גרעינית מפלצתית. הכל מהפצצה בא, ובפצצה יסתיים? אבל מסקנה פסימית כזו הייתה כמובן בלתי קונסטרוקטיבית ומוקדמת.
קודם כל, היקום שלנו ״בקע״ לא מ״ביצה״ מקרוסקופית טריוויאלית, המכילה בתוכה מטען תרמו-גרעיני, אלא ממצב חומר אי-גיאוצנטרי לחלוטין, שזכה לשם סינגולריות. בתרגום מלטינית המילה ״סינגולרי״ משמעה ״מיוחד״, ״מוזר״, ״שונה מהכל״. בהגיעם לתופעת הסינגולריות, התאורטיקנים רק המשיכו לוגית את מהלכי למטר על בסיס תורת היחסות הכללית ושאר תופעות
של הפיזיקה המודרנית. הם שקלו באופן הבא. אם כיום הגלקסיות מתפזרות, היה רגע שבו היה קיים מצב עם צפיפות מקסימלית, המקבילה לדחיסה קיצונית. זהו ה״אטום-אב״ המוכר לנו של למטר. אבל הבה ננסה לתאר את ה״אב״ הזה של היקום במשוואות איינשטיין של שדה הכבידה. יוצא, כפי שנראה, שטות טהורה ביותר, שבמובן מסוים משחזרת את הפרדוקס הגרביטציוני שכבר תואר על ידינו למעלה. משום מקום מופיעים מספרים עם ערכים אינסופיים. החומר מתברר כדחוס ומאוחה לגוש יחיד בלתי מופרד לחלוטין עם צפיפות אינסופית. עקמימות מרחב-זמן מסוג מקרוסקופי אינה קיימת. זה נתן בסיס לאסטרופיזיקאי המודרני הידוע וילר לדבר על מצב קדם-גיאומטרי של חומר. ומכיוון שעקמימות המרחב-זמן אינסופית, וכוח האינטראקציה הגרביטציונית לפי תיאוריית איינשטיין נקבע על ידי עקמימות זו, הרי אינסופי גם כוח הכבידה, הפועל על כל החומר ומצמית אותו לנקודה שאין לה כל התפשטות. ואם מוסיפים לכך את הטמפרטורה האינסופית של כל החומר הדחוס בנקודה זו, התמונה של קדרה אי-גיאוצנטרית גיהינומית, שממנה נמלטה בלידתה הגשמיות המקרוסקופית הידועה לנו, הופכת למדהימה עוד יותר.
בתחילה, כשקיבלו במשוואות את הסינגולריות, המדענים ראו בה תוצאה בלתי סבירה לחלוטין, בלתי ריאלית, של המשוואות, וניסו להיפטר ממנה. תחילה ניסו להחיל טכניקות מתמטיות שונות ואפילו טריקים, אבל שום דבר מעניין ושימושי להכרה לא יצא מזה. אז התחילו לומר שהמטאגלקסיה ההומוגנית והאיזוטרופית המתרחבת היא רק אידיאליזציה, שהתחשבות באי-הומוגניות, באי-איזוטרופיות תאפשר איכשהו להתחמק ממצב כה לא נוח של המדע, שבו הוא נאלץ לחקור אינסוף אי-גיאוצנטרי, שאינו נכנע לתיאור בעזרת כל אמצעים מקרוסקופיים. אבל גם
הניסיון הזה לא צלח. בשנים 1965-1970 הצליחו ר&amp;#x27; פנרוז וס&amp;#x27; הוקינג להוכיח שורת משפטים, שמהם עלתה ההכרחיות של הסינגולריות. ובשנת 1972 המדענים הרוסים ו&amp;#x27; בלינסקי, י&amp;#x27; ליבשיץ וא&amp;#x27; חלטניקוב, שקיבלו פתרון יציב כללי עם סינגולריות, הוכיחו בכך שאי אפשר להישמר מהסינגולריות גם ב״חפירות״ באי-הומוגניות של החומר הקוסמי.
בסינגולריות הייתה להרבה שכל ישר דרמטי למה להתפרע. בקבר הגרביטציוני המפלצתי הזה, בתהום ללא תחתית, בגיהינום הטמפרטורה נעלמת כל הגדרתיות מקרוסקופית שהיא. ההגדרתיות היחידה מתבררת כהעדרה המוחלט של כל הגדרתיות דמויית-ארצי, וכפי שמציין הפילוסוף הרוסי הידוע א.מ. מוסטפנקו, בסינגולריות ״כל קווי הגיאודזיה ״נקטעים״, כל אובייקט כביכול מפסיק להתקיים״ (מוסטפנקו א.מ. מרחב-זמן והכרה פיזיקלית, – מ.: אטומיזדאט, 1975, עמ&amp;#x27; 189-190). ״הסינגולריות״, – קובע גם האסטרופיזיקאי האנגלי הבכיר ס&amp;#x27; הוקינג – ״היא מקום שבו נהרס המושג הקלאסי של המרחב והזמן, כמו גם כל החוקים הידועים של הפיזיקה, שכן כולם נוצרים על בסיס המרחב-זמן הקלאסי״. (חורים שחורים. – מ: נאוקה. 1978, עמ&amp;#x27; 169). הנה, מסתבר, איך נוצר עולמנו המקרוסקופי האהוב! הוא
״נמלט״ מ״גוש״ לא מקרוסקופי של חומר ועדיין ממשיך ״להיבראות״, תוך שמירת הדחף להתרחבות שהתקבל באותה תקופה.
אבל לא רק אי-ההפרכה של הסינגולריות, אלא גם תפקידה המיוחד בתמונה המדעית המודרנית של העולם, האפשרויות המסקרנות שהיא פותחת בפני חוקריה להמשך פיתוח הייצוגים על היקום, מושכים אליה היום את תשומת לב המדענים. לא בכדי מתעקש האסטרופיזיקאי האנגלי המפורסם ר&amp;#x27; פנרוז שהסינגולריות היא תכונה ממשית של היקום שלנו, בתנאי שמתקיימות משוואות איינשטיין (פנרוז ר. מבנה המרחב
הזמן. – מ.: מיר, 1972. עמ&amp;#x27; 174), והאסטרופיזיקאי הרוסי הגדול י.ב. זלדוביץ&amp;#x27; מציין שלמרות שבמשך עשורים רבים התייחסו התאורטיקנים לסינגולריות כילד בלתי רצוי, שנולד מנישואי תורת היחסות הכללית והתצפיות, כיום רבים מהם מאושרים כשהם חוקרים את משמעות האינסופיות הללו. (זלדוביץ&amp;#x27; י.ב. נאום בפתיחה החגיגית של הכנס – בספר: קוסמולוגיה. תיאוריה ותצפיות. – מ.: מיר, 1978. עמ&amp;#x27; 11).
חקר הסינגולריות הראשונית מאפשר להסיק מסקנות על התהליכים הפיזיקליים והחוקיות המתרחשים ״בקרבת הסינגולריות״, מיד לאחר הפיצוץ הגדול.
המדענים חוקרים כיום את המטאגלקסיה בשלוש הדקות הראשונות לקיומה, בשעות ובשבועות הראשונים, בחודשים ובשנים הראשונים. כפי שנחשב כיום, בקרבת הסינגולריות נוהלה התפתחות המטאגלקסיה על ידי חוקיות קוונטית-גרביטציונית אחרת, ולא כמו היום. לאחר שצירפו את קבוע האבל, כלומר את המהירות הקבועה של התרחבות היקום שלנו, קיבלו המדענים אפשרות ייחודית לחשב את משך קיומו מרגע הפיצוץ הגדול, כשהוא היה דחוס לנקודה עם רדיוס מקרוסקופי אפס, ועד עצם היום הזה. החישובים מראים שאם שופטים לפי ההתרחבות, גיל היקום שלנו מלידתו צריך להיות 13-18 מיליארד שנה, ובכל מקרה, לא יותר מ-20 מיליארד שנה. הרבה זה או מעט? ככל הנראה, מעט מאוד, מעט מדי, כדי שניתן יהיה לרכוש ביטחון כלשהו. מסקנה כזו אפשר להסיק תוך השוואת נתוני הגיל של היקום המקרוסקופי עם נתוני מדעים אחרים על גיל אובייקטיו. כך, לפי נתוני הגיאולוגיה גיל כדור הארץ הוא 5-6 מיליארד שנה. היה, כמובן, בעייתי מאוד אם גיל כדור הארץ היה גדול מגיל המטאגלקסיה. יש, עם זאת, לציין שגילו של גרגר החול-כדור הארץ, המהווה בערך רבע ממשך קיומו של הענק-המטאגלקסיה, מדכא לא פחות, מאשר אילו נדמה שכדור הארץ מבוגר יותר. אבל במטאגלקסיה ידועים גם אובייקטים, הקיימים לפי
הנתונים המודרניים לתקופות ארוכות יותר מאלה שהתיאוריה מקצה לקיומה של המטאגלקסיה עצמה. כך, את גיל שורת גלקסיות אסטרונומים מחשבים בתקופות של לא פחות מ-20 מיליארד שנה. הכוכבים העתיקים ביותר של הגלקסיה שלנו בני כ-10 מיליארד שנה. יש להכיר בכך שמועדי הופעת היסוד של היקום המקרוסקופי והנחת ״הלבנים״ לבנייןו עד הקומות העליונות ביותר מתחברים ביניהם בצורה גרועה מאוד. נסיבות אלה דורשות המשך שיפור התיאוריה, שינוי של כמה מרגעיה המהותיים. אבל כבר כעת ברור שהתהליכים והאובייקטים המקרוסקופיים לא סביר שישמשו גורם לאי-ההתאמה הזו, ושיש לחפש הסברים באובייקטים לא מקרוסקופיים על בסיס העמקה אי-גיאוצנטרית של ידיעותינו. בפרט, כבר עכשיו, כדי להסביר את טבעם של הקוואזרים, נאלצו
״לעכב״ את התרחבות היקום. האסטרופיזיקאים הרוסים א.ס. שקלבסקי ונ.ס. קרדאשב בתחילת שנות ה-80 הביאו טיעונים משכנעים בעד תמונת התרחבות עם עיכוב. אצל הקוואזרים, האובייקטים המוזרים ביותר של האסטרונומיה המודרנית, המתאפיינים בפליטות אנרגיה מפלצתיות באמת, שעדיין לא מוסברות תיאורטית, התגלה עוד תכונה מוזרה של הספקטרומים של קרינתם וקליטת האור שלהם. קווי הקרינה בספקטרומים שלהם מראים הזזה אדומה גדולה מ-1.95, ולפי קו הקליטה היא שווה ל-1.95. שקלבסקי וקרדאשב הסבירו תופעה זו בעיכוב בהתרחבות המטאגלקסיה, שאירע בעידן שממנו אנו מקבלים אור עם הזזה אדומה השווה ל-1.95. (ראו: נוביקוב א.ד. התפתחות היקום.
– מ.: נאוקה. 1983, עמ&amp;#x27; 64). עכשיו צריך לגלות את התהליכים שעשויים לשמש גורם לעיכוב זה.
אבל אם לגבי התקופות והתהליך עצמו של ההתרחבות המודל הקוסמולוגי המודרני מעורר שורת ספקות ותמיהות, הרי בתחום הייצוגים על התהליכים הפיזיקליים והקשריהם ההדדיים השימוש בו הוביל לשורת הצלחות שובות דמיון. אישוש משכנע קיבלה התיאוריה של היקום החם המתרחב רק ב
שנות ה-60, כשהתגלתה הקרינה המיקרוגלית הרקומבינוטית כביכול. עד אז התחולל במדע הקוסמולוגי מאבק פנימי בלתי ניתן לפיוס בין התכניות התיאורטיות העיקריות, שכל אחת מהן הסבירה לכול את עובדת ההתרחבות, שכבר כמעט לא ניתנת לערעור בפועל.
ב-1950 צוין על ידי התאורטיקנים, שאם התפתחות המטאגלקסיה התרחשה בהתאם למודל פרידמן-למטר, כלומר עם התרחבות על פי חוקי תורת היחסות ממצב התחלתי כלשהו, ואם נכונה תיאוריית המצב החם הראשוני שהציע גאמוב, הרי מעידן המצב החם, מאותן זמנים ראשוניים, ביקום הנוכחי אמורה להישמר קרינה רקומבינוטית, כלומר שארית, בעלת ספקטרום של גוף שחור מוחלט, כלומר תרמית, עם טמפרטורה של כ-300 קלווין, המגיעה לכדור הארץ מהקוסמוס מכל הכיוונים, באחידות קיצונית (איזוטרופית), ומהווה לכן רקע מיקרוגלי אחיד.
והנה, 15 שנה אחרי התחזית, ב-1965, התגלה אכן רקע מיקרוגלי כזה של 2.7 מעלות, ותכונותיו תאמו כמעט אידיאלית את הנחזות. את התגלית הזו עשו האסטרונומים האמריקאים פנזיאס ווילסון, שזכו עבורה בפרס נובל. ההסבר הסביר היחיד לקרינה כזו הוא מקורה מרגעי ההתרחבות הראשוניים של המטאגלקסיה, כשהקרינה הצליחה ״להיפרד״ מהחומר, כלומר היקום הפך ״שקוף״ לגלי אלקטרומגנטיים. ברגע זה היקום ייצג ״כדור אש״ עם טמפרטורה של כ-30000 קלווין (לפי נתונים אחרים – כ-50000 קלווין), מימדיו היו קטנים פי אלף מהמודרניים, גילו לאחר הפיצוץ הראשוני היה כמה מאות אלפי שנים, והחומר ייצג פלזמת מימן-הליום. בטמפרטורה כה גבוהה היה קיים שיווי משקל בין החומר לקרינה. ההתרחבות ממצב זה ועד למצב הנוכחי הובילה לקירור הקרינה, והיא הפכה למבשרת הרגעים הראשונים של התרחבות
היקום – הפיצוץ הגדול.
תמונה שובת לב באמת! אותנו מקיפים כיום פוטונים, שלפני כ-20 מיליארד שנה נמצאו ב״מרק״ הראשוני האי-גיאוצנטרי, שממנו נוצרה כל המטאגלקסיה הנצפית (והלא נצפית). לאחר מכן התקבלו גם עדויות אחרות, עדינות עוד יותר, בעד מודל הפיצוץ הגדול, למשל, התכולה הגבוהה בהליום ובדאוטריום ביקום הסובב אותנו, הנצפית על ידי האסטרונומים. מסיבות אחרות את יצירת הכמות הזו של היסודות האלה אי אפשר להסביר בשום אופן, ובפיצוץ הגדול טמפרטורות ולחצים על-גבוהים היו צריכים לתרום לסינתזה תרמו-גרעינית, וכפי שמראים החישובים, דווקא של גרעינים אלה, ולא כבדים יותר. כל זה אינו אומר, כמובן, שהמודל הנזכר יכול לטעון לאמת מוחלטת. להיפך. המשך התפתחות המדע יכניס, ללא ספק, לייצוגינו את התיקונים שלו. ולא מן הנמנע שזה יקרה עוד בחיי דורנו: מהירים מאוד קצבי ההתפתחות, וממילא גם השינוי של ידיעותינו. אבל ברור שהשינויים האלה יקרו בכיוון של העלאה נוספת של האי-גיאוצנטריות של מערכת הידע, של מציאת מקורות אי-גיאוצנטריים יותר ויותר של התפתחות עצמית של הקוסמוס, ולא בדרכי חזרה לייצוגים הישנים, המקרוסקופיים-מכניים. וטבעי לחלוטין שרק המודל, הנובע מהעמדות התיאורטיות של פרידמן-למטר, המועשר בקונספציה ה״חמה״ של גאמוב, המפותח על בסיס הייצוגים הפיזיקליים המודרניים ומקבל אישושים נסיוניים כבדי משקל יותר ויותר, תופס בקוסמולוגיה המודרנית את העמדה המרכזית. למרות שהמודל הזה, בניגוד למודל הקוסמולוגי הקודם, המכניסטי, אינו היחיד, המוכר לחלוטין על הכול, המכסה לחלוטין את כל היסוד של הקוסמולוגיה המודרנית, וכיום, להיפך, קיים ריבוי לא ניתן לספירה של מודלים חלופיים לו, אף אחד מהאחרונים אינו יכול להעמיד מולו טיעונים משכנעים ממש. לכן הוא
זכה לשם המודל האטלוני, הסטנדרטי, וממלא בקוסמולוגיה המודרנית את תפקיד ה״תנור״, שממנו ״רוקדים״ בייצוגיהם התיאורטיים גם האסטרופיזיקאים וגם האסטרונומים ואפילו המיקרופיזיקאים, המתקנים את תיאוריותיהם כדי שיתאימו לאטלון הקוסמולוגי הקיים.
המשך פיתוח המודל האטלוני הולך בכיוון של אקסטרפולציה של אותם מהפכים פיזיקליים שחומר המטאגלקסיה עבר בתהליך התפתחותו לאחר הפיצוץ הגדול, אל מצבו הנוכחי, אל העתיד הקרוב והמרוחק יותר. כך, היום קיבלו הקוסמולוגים אפשרות לחקור את ההיסטוריה ואפילו לחזות את המשך התפתחות היקום הסובב אותנו. הראייה ההיסטורית מתפשטת בכך על כל העולם הקוסמי הסובב את האדם. זה קורה בזכות כך שהמודל האטלוני מתפקד כמודל של היקום החם המתפתח, שרעיונו בצורתו הראשונית הועלה על ידי ג.א. גאמוב, ובשנות ה-70 פותח מכל הכיוונים על ידי המדענים הרוסים א.פ. דורושקביץ&amp;#x27;, י.ו. זלדוביץ&amp;#x27; וא.ד. נוביקוב. האחרונים, בהידחם מעובדת הטמפרטורה של הרקע הרקומבינוטי שנמדדה על ידי פנזיאס ווילסון, עקבו אחר ההיסטוריה התרמית של המטאגלקסיה אחורה בזמן, ובקשר עם הנתונים המיקרופיזיקליים המודרניים על מהפכי גרעין ומהפכי חלקיקים יסודיים. זה איפשר לעקוב גם אחר מהפכי הגרעין ביקום בן כמה דקות בלבד. פרספקטיבות שובות לב באמת נפתחו לפני החוקרים – לדעת מה נעשה ביקום המקרוסקופי שלוש דקות לאחר הופעתו! הם חישבו את תהליכי יצירת הגרעינים המורכבים ככל שהופרדו מה״גוש״ הראשוני האי-גיאוצנטרי. יצא שכ-27% מהנוקליאונים הראשוניים (חלקיקים בגרעיני האטומים) היו אמורים להתאחד לגרעיני הליום. בהמשך, תוך שימוש באותן שיטות, אפשר לשחזר את ההיסטוריה של יצירת כל יסודות הטבלה המנדלייבית וכל האובייקטים האסטרונומיים הידועים.
עם זאת, עולה שאלה חוקית לחלוטין: עד כמה בכלל מותרת קוסמוגוניה אוניברסלית כזו, האם המדע לא חורג רחוק מדי מעבר לגבולות אפשרויותיו הקונקרטיות של היום, בשאיפתו הבלתי נדלית להשיג את האמת? בשאלה זו אין אחדות במחנה המדע. האסטרופיזיקאי השוודי הידוע ה&amp;#x27; אלבבן מאפיין את כל הקוסמולוגיה האבולוציונית כ״מיתוס, המעוטר בנוסחאות מתמטיות סופיסטיות, מה שהופך אותו ליוקרתי יותר, אבל לא בהכרח ראוי לתשומת לב גדולה יותר״ (אלבבן ה&amp;#x27;. איך יש לגשת לקוסמולוגיה. – בספר: שאלות של פיזיקה ואבולוציה של הקוסמוס. ירוואן, 1978, עמ&amp;#x27; 48).
אבל השלילה הניהיליסטית של פריצותינו המודרניות הנועזות להיסטוריה של הקוסמוס אינה נותנת למדע כלום ומתבררת כבלתי פורייה תיאורטית. פרוספקטיבית וריאליסטית יותר נראית הגישה של האסטרופיזיקאי האמריקאי הגדול סטיבן ויינברג.
״כמובן״, – כותב ויינברג, – ״ייתכן בהחלט שהמודל האטלוני שגוי חלקית או מלאה. אבל ערכו אינו בצדקתו הבלתי מעורערת, אלא בכך שהוא משמש בסיס לדיון במגוון עצום של נתונים נצפים. דיון בנתונים אלה בהקשר של המודל הקוסמולוגי האטלוני עשוי להוביל להבנת משמעותם לקוסמולוגיה, ללא תלות באיזה מודל יתברר כנכון בסופו של דבר״ (ויינברג ס&amp;#x27;. גרביטציה וקוסמולוגיה. – מ.: מיר, 1975, עמ&amp;#x27; 503).
המודל האטלוני מאפשר להבחין בשלבים, בשלבים העיקריים בהיסטוריית החומר של המטאגלקסיה: תחילה היווצרות מפלזמת מימן-הליום של חלקיקים יסודיים ואטומים, לאחר מכן – השלב הכוכבי והגלקטי של התפתחות חלקיקים ואטומים, ולבסוף – שלב ההתפתחות של המורפולוגיה הקוסמית כביכול, הכולל כוכבים, המאוגדים לגלקסיות, גלקסיות, היוצרות צבירות גלקסיות, צבירות, היוצרות מסה כמעט הומוגנית, מעין גז קוסמי ייחודי.
ומכאן עולה שאלה מעניינת ביותר על עתיד המטאגלקסיה, על גורלה הנוסף, וממילא על גורלו הנוסף של חלקיק זעיר של המטאגלקסיה – כדור הארץ, ושל התרבות האנושית הנחה עליו, העושה בקוסמוס רק את צעדיה הראשונים. משוואות פרידמן מובילות לשתי אפשרויות להמשך התפתחות המטאגלקסיה – פתוחה וסגורה. בשני המקרים המרחב-זמן אין לו גבולות מוחלטים, אבל במקרה הפתוח המטאגלקסיה תתרחב לנצח, ובמקרה הסגור – ההתרחבות תוחלף בהתכווצות, כלומר המטאגלקסיה תתברר כפועמת. הכל תלוי בצפיפות החומר במטאגלקסיה. חושב, שאם צפיפות החומר תגיע לגודל הקריטי כביכול, כלומר לכ-1029 ג׳/סמ״ק, האינטראקציה הגרביטציונית של החומר תגבר בהדרגה על הדחף להתרחבות שניתן על ידי הפיצוץ הגדול, וה״התפזרות״ של החומר תיבלם ללא הרף, לאחר מכן תיעצר, ולבסוף תוחלף בהתכווצות.
לפי נתוני התצפיות המודרניות, הצפיפות הממוצעת נמוכה במקצת, היא מהווה כ-10-31 ג׳/סמ״ק, לכן רוב המדענים נוטים למודל הפתוח, לאפשרות של התרחבות ללא גבולות. אבל לא מן הנמנע, ויש לכך בסיס מסוים, שהצפיפות האמיתית של החומר עשויה להתברר גבוהה יותר, ובנוסף, גבוהה משמעותית ממה שאנו יכולים לשפוט לפי נתוני התצפיות המקרוסקופיות שלנו. אז המטאגלקסיה כבר עכשיו הופכת למערכת סגורה. כפי שמציין ד.פ. גריבאנוב, ״התשובה על גודל הצפיפות הממוצעת של החומר תלויה בכמה מלאה יילקחו בחשבון כל המצבים והצורות האמיתיים של החומר ביקום״ (גריבאנוב ד.פ. בעיות פילוסופיות של תורת היחסות – מ.: נאוקה, 1983. עמ&amp;#x27; 35). העניין הוא שלמדענים יש בסיס להניח ביקום הנצפה קיומה של מסה נסתרת כביכול, הנוצרת על ידי אובייקטים שאינם נתונים לתצפית בשל טבעם הלא מקרוסקופי, אבל הנכנסים לאינטראקציה גרביטציונית עם החומר הסובב. לא מן הנמנע אפילו שהמסה הנסתרת עולה משמעותית על
הנצפית, וש, ממילא, מצב החומר האי-גיאוצנטרי גובר אפילו במבנה המקרוסקופי של היקום.
בעצם, העולם הקוסמי המוכר לנו מתצפיות מכדור הארץ נגלה לפנינו דווקא משום שהמרחב הבין-כוכבי מלא בסביבה מקרוסקופית מדוללת ביותר. סביבה חסרת אוויר זו מכילה רק גז עם תערובת מסוימת של חלקיקי אבק. כך, ערפיליות גז-אבק צפופות למדי, הבולעות אור, גורמות ל״התפצלות״ הידועה בחלק הצפוני של השמיים. צריך לשים לב במיוחד לסימני הסביבה הבין-כוכבית, כל כך חלשים הם מתבטאים במרחבים חסרי הגבולות של הקוסמוס הנראה לעינינו.
כך, גם המשך חקר היקום שלנו במצבו הנוכחי, וגם קונקרטיזציה של תחזיות מבוססות מדעית לעתיד, תלויים בהעמקת ידיעותינו על המבנה האי-גיאוצנטרי של הקוסמוס ובגילוי אובייקטים שאינם נצפים ישירות, נסתרים מצופים אנתרופומורפיים, אקזוטיים ביותר. ואולי, לא רק אובייקטים, אלא עולמות קוסמיים שלמים. כמובן, גילוי אובייקטים כאלה, עולמות כאלה, קשה הרבה יותר מגילוי אובייקטים אסטרונומיים רגילים. בהיותם נסתרים מעינינו המסודרות בצורה ארצית, המחומשות בכל מגברים ראייה חזקים ככל שיהיו – מכשירים אסטרונומיים, אובייקטים ועולמות אי-גיאוצנטריים אלה יכולים להתגלות על ידינו רק לפי נתונים עקיפים בעזרת ניתוח תיאורטי מגוון ביותר ומספר גדול מאוד של תצפיות מקרוסקופיות.
במובן מאוחר במקצת נחזור עוד לבעיית ״המסה הנסתרת״ של היקום, היא כיום מוצגת ונפתרת בקשר לתחום מחקר חדש, שצץ לאחרונה ואולטרה-מודרני – התיאוריה של ה״אוטונים״ כביכול, או ״העולמות האוטוניים״. התיאוריה האוטונית מוציאה אותנו מעבר לגבולות המטאגלקסיה שלנו, זו תיאוריה סופר-מטאגלקטית מטבעה. תוך עיסוק באוטונים, המדענים עושים ניסיון להציג, כפי שנראה, את הבלתי ניתן להצגה עבור האדם כיצור ארצי:
לשחזר תהליכים, שעל פי עצם טבעם נופלים לא רק משדה הראייה של האדם, אלא גם מהיקום שלו. חלקיק זעיר של יקום זה, האדם מעז היום כבר להיחלץ בהכרה מעבר לגבולותיו.</text>
      <sha1>ougj211od1wiqxmakla922q84zadsvd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/עולמות קוסמיים אוטוניים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755781</id>
    <revision>
      <id>3084961</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:03:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084961</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="70222" sha1="0gjb4u11ggzvt6iinvgj3xakarnp8pf" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== עולמות קוסמיים אוטוניים ==

המונח ״אוטונים״ הוכנס לראשונה במונוגרפיה של האסטרופיזיקאים הרוסים י.ב. זלדוביץ&amp;#x27; וא.ד. נוביקוב ״תיאוריית הכבידה והתפתחות הכוכבים״ (מ.: נאוקה, 1971. עמ&amp;#x27; 441). הוא נוצר מקיצור
״OTTO״, תורת היחסות הכללית, בתוספת הסיומת הלטינית ״ן״, המציינת מעמד מיוחד כלשהו של אובייקטים חומריים. אבל האוטונים אינם רק תצורות חומריות מסוימות, שקיומן מונח על בסיס תורת היחסות הכללית ומתואר בשפתה המתמטית. הם עולמות שלמים עם גיאומטריה וטופולוגיה לא-טריוויאלית, שאינה מצויה בעולם הארצי, עם תכונות מרחביות-זמניות מוזרות. מנקודת מבט של הניסיון הארצי המקרוסקופי, העולמות האוטוניים הם מפלצות אמיתיות של היקום, הבולעות או מעוותות את ההגדרתיות המקרוסקופית המוכרת לנו. לכן כל כך קשה לגלותם, להוכיח את קיומם לא תיאורטית, אלא מעשית ואמפירית.
המילה ״אוטונים״ נוצרה כשם סוגי, המאחד את כל סוגי הגופים עם שדה כבידה רלטיביסטי, הנמצאים בתוך ״אופק האירועים״ כביכול או מתקרבים אליו אסימפטוטית. בהגדרה המפורסמת הזו של זלדוביץ&amp;#x27; ונוביקוב טמון המושג ״אופק אירועים״, כלומר גבול כלשהו, המפריד בין אירועי העולם המקרוסקופי המוכר לנו, לבין אירועים הנסתרים מאיתנו וכביכול נופלים מעולם זה בזכות שדה הכבידה החזק של האוטונים ומתוך עקמימות המרחב-זמן המתרחשת כתוצאה מהשפעת שדה זה. כך, אופקי האירועים הם משטחים מיוחדים בתכונותיהם המרחביות-זמניות, המפריעים לחדירה חופשית של אותות אור ואחרים אינפורמטיביים מאזור אחד לאחר.
להיות בתוך ״אופק האירועים״ משמעו להתקיים מחוץ למרחב המקרוסקופי, הנצפה היטב בעזרת מכשירים אופטיים, ואפילו מחוץ ליחסי סיבה-מסובב הניתנים לקביעה ישירה על ידי מכשירים אלה. לאוטונים שייכים, קודם כל, כל מיני ״חורים״ במרחב-זמן: שחורים, לבנים, אפורים. אבל בשנים האחרונות התרחב המושג אוטונים משמעותית וכלל את האובייקטים המגוונים ביותר, שמודלים שלהם יכולים להיבנות על בסיס תורת היחסות הכללית: עולמות סגורים וחצי-סגורים, פרידמונים, פלנקאונים, גאונים, סינגולריות חשופות וצורות מסתוריות אחרות של עולמות גיאומטרית שונים. ההבדל העקרוני בין אוטונים לבין כל שאר האובייקטים האסטרופיזיקליים הקלאסיים הוא בכך, שכפי שמדגיש הפילוסוף הבלארוסי א.פ. טרופימנקו, עבור האחרונים תורת היחסות הכללית או אינה מהותית, או נותנת רק תיקונים כמותיים. (טרופימנקו א.פ. היקום והתפתחות. – מינסק.: נאוקה וטכניקה, 1982, עמ&amp;#x27; 27). יישום תורת היחסות הכללית נותן אפשרות ״לצייר״ מגוון טבע חדש לחלוטין, אי-גיאוצנטרי, ולאחר מכן להמשיך ולחקור מגוון זה בכל השיטות הפיזיקליות-אסטרונומיות.
האוטונים הראשונים, שקיומם נבע מהרחבת תוצאות תורת היחסות על המציאות האובייקטיבית, היו החורים השחורים (בקיצור – ח״ש). אופייני שייצוגים מסוימים על אפשרות של אובייקטים כאלה נולדו כבר זמן רב לפני הופעת תורת היחסות הכללית והקוסמולוגיה הרלטיביסטית, על בסיס תיאוריית הכבידה של ניוטון. הראשון שחוזה את תופעת החור השחור היה הפיזיקאי האנגלי ג&amp;#x27;ון מישל. הוא הקדים בשלוש עשרה שנה את הקוסמולוג והפילוסוף הצרפתי הדגול לפלס, שב-1796, ללא תלות בו, ביסס את אפשרות קיומם של אובייקטים מסיביים ביותר ובשל כך בלתי נראים. לפלס שקל בפשטות ובשנינות. הכוח הפועל בשדה גרביטציוני צריך לגדול ללא גבול עם הגדלת מסת המקור והקטנת המרחק למרכז הכבידה. אבל
למצב, שהוא במהותו אי-גיאוצנטרי, יש רק דמיון חיצוני לבעיית החורים השחורים, שכן במסגרת התיאוריה הניוטונית אובייקטים כאלה הם רק בורות גרביטציוניים עמוקים, אפילו עמוקים מאוד ו״כהים״, שאינם קשורים כלל לתכונות המרחב-זמן.
התחלת המדע על האוטונים בצורת תורה על חורים שחורים רלטיביסטיים הונחה ב-1916 על ידי המדען הגרמני קרל שוורצשילד. נציין שזה קרה מיד לאחר ניסוח עקרונות היסוד של תורת היחסות הכללית על ידי איינשטיין, ובמקצת לפני פרסום עבודתו של איינשטיין שהניחה את ההתחלה לקוסמולוגיה הרלטיביסטית. שוורצשילד השיג לראשונה פתרון מדויק של משוואות איינשטיין עבור מה שנקרא
״סימטריה ספרית״, כלומר עבור התפלגות חומר סימטרית-ספרית מסוימת המתוארת מתמטית. במהלך הפתרון התברר שבהתפלגות כזו צריך להיווצר כדור כלשהו עם תכונות ספציפיות ביותר. אם באזור המרחב-זמן המוגבל על ידי כדור זה תתרכז מסת חומר מסוימת, שום אובייקט אינו יכול לעזוב אותו. ולא רק אובייקט, אלא גם שום נשא חומרי של מידע על האובייקט. באמצעי הציור של תורת היחסות הכללית תיאוריית שוורצשילד ״ציירה״ בור גרביטציוני בעומק אינסופי, שכן זהו למעשה לא בור, אלא חור, התהוות ללא תחתית במרחב-זמן עצמו. עקמימות המרחב-זמן בקרבת הכדור הנזכר מתבררת כל כך חזקה, שהיא כביכול פורצת, משתנות בחדות לא רק תכונותיו המטריות, אלא גם הטופולוגיות. לדמיין זאת במידת מה ויזואלית אפשר, כשלוקחים דף נייר ותוקעים בו מחט. עד רגע מסוים הדף יתעקם, ולאחר מכן – ינוקב או מישורו ייקרע. מקום הנקב – הוא מעין אנלוג של כדור שוורצשילד על המישור של הדף הדו-ממדי, וקצוות הנקב הזה – אופק האירועים. שום גוף חומרי, ההולך על הדף, לא יוכל לנוע הלאה, אם נפל מעבר לאופק זה. הוא בהכרח נופל ונושר מ
מרחב הדף.
החור השחור הוא, קודם כל, אובייקט שאינו נצפה ישירות, ש״בולע״ בעצמו את קשריו המקרוסקופיים עם העולם החיצון. הוא יכול ליצור סינגולריות, הדומות לזו שממנה ״נמלטה״ בקפיצה המטאגלקסיה ברגע הופעתה. הוא, לבסוף, מהווה מלכודת גרביטציונית, שבה יכולים להיעלם ברגע עבור צופים מקרוסקופיים חיצוניים אובייקטים מקרוסקופיים שונים, – גם אם אלה אובייקטים בקני מידה גרנדיוזיים.
אבל איך בכלל יכולות להיווצר שקעים גרביטציוניים ״נפלאים״ כאלה מנקודת מבט מקרוסקופית, קטסטרופליים למראה המישורי-מתבונן על הקוסמוס? תיאוריית התפתחות הכוכבים, שנוצרה בעבודות ל.ד. לנדאו וס&amp;#x27; צ&amp;#x27;נדראסקאר, הראתה שחורים שחורים צריכים להיווצר כתוצאה מהתפתחות נורמלית של כוכבים רגילים רבים, הנראים היטב בעינינו. כל כוכב
״בוער״ ומפיץ את נצנצו המסתורי, כל עוד במעמקיו מתרחשת תגובה תרמו-גרעינית, המוזנת ללא הרף על ידי חומר הפלזמה של הכוכב. אבל הנה ״הדלק״ המימני מגיע לסיומו, – כי לכל דבר, אפילו לתופעות גרנדיוזיות כמו כוכבים, מגיע במוקדם או במאוחר קץ. ברגע שפוקק החומר המזין את הכוכב, מתרחשת עמו קטסטרופה בלתי נמנעת – הקריסה הגרביטציונית כביכול. את הכוכב הגוסס – הקולפסאר – מצפה דחיסה בלתי נשלטת תחת השפעת שדה הכבידה שלו. החישובים מראים שכוכבים, שמסיביים פי 5 מהשמש שלנו, ידחסו ללא הגבלה ובהכרח יהפכו לחורים שחורים. כוכב עם מסת השמש, בינתיים, היה מצטמצם לגודל של כדור עם רדיוס של רק 3 ק״מ, בעוד שהיום רדיוס הפוטוספירה של השמש הוא 0.7 מיליון ק״מ. מסת הכוכב, בינתיים, נשארת זהה. במקום הכוכב המת נמצא קבר גרביטציוני עם תכונות ספציפיות ביותר. במרחקים קרובים מקבר זה מסלוליהם של כל האובייקטים המקרוסקופיים
בהם גם האור, חווים סטיות מהותיות מאלה שבהן הם נעים בקרבת אובייקטים צפופים ביותר אחרים, למשל, כוכבי נייטרון. במרחק של רדיוס גרביטציוני וחצי האור יכול להיתפס במסלול מעגלי ולהפוך ל״ירח״ של החור השחור; ובקרבה הישירה של כדור שוורצשילד בכלל אין מסלולים יציבים לגופים פיזיקליים, הם לא יכולים להפוך לירחים ובהכרח נבלעים על ידי החור השחור. בנוסף, בקרבת כדור זה יש מקום להאטה רלטיביסטית חזקה של הזמן ולהזזה אדומה אינסופית אצל האותות הנפלטים מסביבת החור השחור.
זה אומר שעבור צופה מרוחק, כלומר עבורנו, חלקיק הנופל לחור השחור ייעצר בהדרגה, וכל התהליכים הקשורים אליו יואטו, ולאחר מכן יקפאו לגמרי. כמו מת מקולל, החור השחור סביבו עוצר את הזמן, ואינו מאפשר מעבר של אותות ו״זעקות לעזרה״ אל העולם הסובב. שום מידע על האירועים בתוך ״הקבר הגרביטציוני״ לא ניתן לקבל. מסיבה זו קוראים לכדור שוורצשילד אופק האירועים. העולם מתחת לאופק קיים כביכול בכוחות עצמו, ואינו נגיש לעולם הגיאוצנטרי.
ובכל זאת, למרות האי-השגה האי-גיאוצנטרית של החורים השחורים, נמצאה אפשרות לגלותם. דווקא בשל התכונות הבלתי רגילות של החורים השחורים אנו יכולים לקבל נתונים עקיפים על קיומם. קודם כל, חור שחור הוא אובייקט בלתי נראה, ששדה הכבידה החזק שלו משפיע משמעותית על החומר הסובב. הבלתי נראה מגלה את נוכחותו בהשפעתו על העולם המקרוסקופי הסובב, תוך השארת עקבותיו עליו. לגילוי חורים שחורים אסטרונומים מחפשים, קודם כל,
מערכות ״כפולות״, המורכבות מחור שחור ומכוכב הנמצא בשדה הכבידה שלו. אם קיימות מערכות כוכבים כפולות, שאינן תופעה נדירה כלל בגלקסיה שלנו, מדוע שלא
תתקיים זוג ״כוכב – חור שחור״? ובמקביל, הבוגדת הנצחית, החור השחור, תעשה בהכרח עם הכוכב האומלל שנקלע לזוג אתה את הבדיחה האכזרית שלה. חומר הכוכב יינשא בריקוד המרושע הזה ללא הרף אל כריסו חסר התחתית של החור. ובמקביל, כשהוא מסתובב ומתחמם למצב פלזמה, החומר שהתקרר קודם של הכוכב המתפורר יפלוט, לפי החישובים, קרינת רנטגן חזקה.
תחזית כזו נעשתה עוד בשנות ה-60 על ידי המדענים הרוסים י.ב. זלדוביץ&amp;#x27; ואו.ח. גוסיינוב. ובתחילת שנות ה-70, בעזרת טלסקופי רנטגן שהותקנו על הלוויין ״אוהורו״, התגלו כמה מקורות קרינת רנטגן במבנה מערכות כפולות. כמועמד הסביר ביותר לחור שחור הוכר המקור המפורסם ״ברבור-X-1״. מועמד סביר אחר הוא ״ברבור-X-3״.
מבטיחים ונחקרים באינטנסיביות גם המודלים של חורים שחורים לא רק במערכות כפולות, אלא גם בגרעיני גלקסיות, קוואזרים וכו׳. נעשים ניסיונות לגלות חורים שחורים לפי קרינה אי-גיאוצנטרית כזו כמו גלי כבידה, אם כי בשל חולשת האינטראקציה הגרביטציונית אפקט ״האותות הגרביטציוניים״ קשה ביותר לגילוי בתנאים ארציים. קרינה גרביטציונית חזקה צריכה להיווצר בלידת חורים.
חורים שחורים יכולים לגרום לאפקט ״עדשה גרביטציונית״, תוך עקמום של קרני האור בשדה הכבידה החזק שלהם והכפלת תמונות הכוכבים עבור הצופה הארצי. כתוצאה מהשפעת שדה הכבידה של החורים השחורים יכולות להיווצר ריכוזיות חזקה של כוכבים ב״בור הפוטנציאל״ כביכול סביב אופק האירועים.
תחילת שנות ה-70 של המאה העשרים באסטרופיזיקה סומנה בהתפרצות סוערת של מחקרים עמוקים בבעיית המגוונים המרחביים-זמניים של שדות הכבידה של חורים שחורים וגילוים. נמשך החיפוש אחר ערוצי מידע אי-גיאוצנטריים חדשים, המסוגלים לחזק משמעותית את הפוטנציאל הקוגניטיבי של המדע האסטרונומי.
התגלו קשרים עמוקים בין חוקי הפיזיקה של החורים השחורים לתרמודינמיקה הרגילה, שמושגיה העיקריים מקבלים תוכן אי-גיאוצנטרי חדש לחלוטין. לאחר עבודת החלוץ של הפיזיקאי-התאורטיקן האנגלי ס&amp;#x27; הוקינג נפתח כיוון מחקר חדש לחלוטין במפגש תיאוריית הכבידה והפיזיקה הקוונטית. הוקינג הראה שחורים שחורים אינם בהכרח שחורים כה מוחלטים, כלומר מבודדים מהעולם המקרוסקופי, כפי שחשבו קודם. הם יכולים ״להתאדות״ ואפילו להתפוצץ, ובנסיבות מסוימות אפילו להקרין אור וזרמים של חלקיקים מגוונים ביותר.
ב-1971 ביסס הוקינג את אפשרות קיומם של מיני-חורים שחורים, כלומר חורים שחורים בגודל ומסה קטנים יחסית. ב-1977 י.ב. זלדוביץ&amp;#x27; העלה השערה על קיומם של מיקרו-חורים שחורים, שמאפיינים אותם קני מידה קוונטיים וחוקים המקבילים להם. אבל גם החור השחור הקלאסי, השוורצשילדסקי, מראה מפעם לפעם לחוקרים את מזגו העיקש, מדגים להם תכונות מסעירות יותר ויותר. בזכות עבודות קזנר, אדינגטון, למטר, סינג, נוביקוב, קרוסקאל וסקארש נסתבר שחור שחור שוורצשילדסקי יכול לטמין בתוכו לא מרחב-זמן אחד, אלא שניים שונים, שלכל אחד מהם יש אזור חיצוני משלו ואזור מתחת לאופק האירועים, ובסיכום יוצרים ארבעה אזורים, המתחברים באופקי האירועים, וכתוצאה מכך אין ביניהם קשר סיבתי דו-צדדי. לפנינו, אם כן, ציור לא מקרוסקופי מורכב ביותר של הקונפיגורציה המרחבית-זמנית בתוך החורים השחורים.
גורלו של צופה שנפל אל העולם הלא מקרוסקופי של החור השחור, טרגי באמת. בתחילה הוא לא יגלה שום ייחודיות במהלך הזמן ולא יוכל אפילו לציין את עובדת חציית אופק האירועים. אבל עבור הצופה החיצוני הוא כבר נעלם. הקבר הגרביטציוני האיום בלע אותו, ואין כוחות כאלה שיעזרו להיחלץ ממנו. היקום המקרוסקופי גם הוא
נעלם עבורו בלי חזרה, במקום כוכבים וגלקסיות בכל הכיוונים מבזיק אור. תמונה זו זהה לחלוטין לזו שצייר ל.נ. טולסטוי בסיפור ״מותו של איוואן איליץ׳״, בתיאור כיצד חולה חסר תקווה חש את מותו. הוא ייקרע יחד עם הרקטה שלו במה שנקרא כוחות גאות של החור השחור, או יחוש בגידול קטסטרופלי של משקלו ככל שיתקרב למרכז הכבידה ויימחץ ויילחץ לעוגה על ידי המסה שלו עצמו.
אבל, למרות שחורתם חסרת התקווה והקודרת, חורים במרחב-זמן מסוגלים לשפוך אור על בעיות חשובות מאוד הקשורות למבנה היקום. בזכות החורים השחורים מצאו הקוסמולוגים, לבסוף, אובייקט שבו יכולה לשהות המסה הנסתרת של חומר היקום שלנו, ולא איזה חלק לא משמעותי מהמסה הכוללת של המטאגלקסיה, אלא כ-90% מהמסה הזו. יתרה מזאת, הופיעו בסיסים רציניים מאוד לראות בחורים השחורים לא רק
״מחסנים״ של המסה הנסתרת של היקום שלנו, נרחבים יותר מהמסה הכוללת של כל האובייקטים הנראים – גלקסיות, ערפיליות גז, זרמי קרניים קוסמיות וכו׳. כשבשנות ה-60 נבנו הדיאגרמות המפורסמות של קרוסקאל ופנרוז, המאפשרות בצורה מאוד ברורה ובמקביל מדויקת מתמטית לבצע מניפולציות עם אזורים לא-טריוויאליים של מרחב-זמן, זה פתח אפשרויות לייצוג עולמות פיזיקליים שונים גיאומטרית. והנה בדיוק כאן התברר שהחורים השחורים בתוך עצמם, כלומר מתחת לרדיוס הגרביטציוני, אינם מייצגים גופים אינרטיים וקפואים, אלא מגלמים תנועה לעולם שונה איכותית, אי-גיאוצנטרי. כל אחד מהם, אם התיאוריה נכונה, מייצג מעין פתח המוביל למרחב-זמן אחר, למטאגלקסיה אחרת.
כך, החורים השחורים היו ונשארו אחד מהאובייקטים האי-גיאוצנטריים ביותר של המדע המודרני על היקום, וייתכן בהחלט שכל אחד מהם מייצג מנהרה המובילה ליקום
אי-גיאוצנטרי עוד יותר. או, ליתר דיוק, לא מנהרה, אלא מעין פרצה בקיר הרציף של העולם המקרוסקופי המתמוטט במקומות מסוימים. ״מכל ההמצאות של השכל האנושי, מחדי-הקרן והכימרות ועד פצצת המימן״, – כותב האסטרופיזיקאי הידוע ק&amp;#x27; תורן, – ״כנראה הפנטסטית ביותר היא דמותו של החור השחור: ובכל זאת, חוקי הפיזיקה המודרנית דורשים למעשה שחורים שחורים יתקיימו. אפשר שהגלקסיה שלנו בלבד מכילה מיליונים מהם״. (תורן ק&amp;#x27;. חיפושים אחר חורים שחורים. – התקדמות המדעים הפיזיקליים, 1976, כרך 188, גיליון 3, עמ&amp;#x27; 453).
האנטיפוד של החורים השחורים הוא החורים הלבנים. אלה אנטי-קולפסרים, המתפוצצים לאחר הקריסה של כוכבים ויצירת חורים שחורים במרחב-זמן אחר,
״הנעלם״ של המטאגלקסיה שלנו. יש גם חורים אפורים, משהו בין השחורים ללבנים. אלה חורים לבנים, שלא הספיקה להם אנרגיה להתרחבות אל המרחב החיצון, ולכן ההתרחבות שהתחילה חוזרת שוב לקריסה.
תמונה פנטסטית באמת מצטיירת בדמיון, אם מנתחים את מסקנות התיאוריה על גורל החומר הכובד: שני יקומים, המחוברים ביניהם בפתח, או, לפי הכינוי הציורי שהשתרש כיום, ״מחילת שומה״, מקיימים אינטראקציה דרך מחילה זו, תוך שהם נשארים חיצוניים זה לזה מעבר לגבולות מחילות כאלה. ובמקביל, חומר דרך החור השחור ביקום אחד מועבר ליקום השני, ויוצא אליו מהחור הלבן.
עוד יותר הסתבכו ייצוגינו על ה״חורים״ במרחב-זמן, כשהמדענים החלו לשקול לא רק את המסה, שבה התאפיין האוטון השוורצשילדסקי הקלאסי, אלא גם את המטען החשמלי (או המגנטי), וגם את מומנט הסיבוב. כל שאר הפרמטרים המקרוסקופיים אצל חורים שחורים אינם קיימים, מה שהוכח בשורת משפטים מתאימים. זה נתן בסיס לפיזיקאי האמריקאי הידוע ג&amp;#x27; וילר להעלות את ניסוחו הציורי המפורסם: ״לחורים השחורים אין שערות״. נכון, לאחר מכן
התברר שחורים שחורים יכולים להיות בעלי שורת פרמטרים אקזוטיים, הבאים מהמיקרוקוסמוס של החומר המרכיב אותם. אליהם שייך, למשל, הצבע – המספר הקוונטי של הקווארקים. אבל את מבנה יחסי המרחב-זמן פרמטרים כאלה אינם משנים מהותית. לכן חורים שחורים נחקרים כיום באינטנסיביות מנקודת מבט הפרמטרים המקרוסקופיים ״חסרי השערות״ שלהם. חורים שחורים טעונים חשמלית קיבלו את השם ח״ש רייסנר-נורדסטרם על שם המדענים שתיארו אותם לראשונה בעזרת פתרון מסוים של משוואות איינשטיין. חורים שחורים ולבנים מסתובבים נקראו על שמו של ר.פ. קר, המתמטיקאי האמריקאי, שהצליח לראשונה ב-1963 למצוא לאובייקטים כאלה פתרון של משוואות שדה הכבידה.
כיום נעשים ניסיונות לסווג חורים שחורים לפי פרמטרים אלה ואפילו ליצור מעין ״טבלה מנדלייבית״ לאוטונים כאלה. השילוב המוזר של פרמטרים מקרוסקופיים ולא מקרוסקופיים מסתבך עוד יותר בבעיית הסינגולריות ה״חשופה״ כביכול. כך שהסינגולריות, ששכבה בראשית היקום שלנו, יכולה להסתתר גם היום באובייקטים כה לא מקרוסקופיים כמו חורים שחורים, אינו מעורר שום הפתעה מיוחדת אצל אף אחד. אבל מתברר שהסינגולריות הזו יכולה בנוסף להיות גם ״חשופה״, כלומר להיות במגע ישיר עם העולם המקרוסקופי שלנו! בעולם רווי בסינגולריות ״חשופות״ הייתה מתקיימת ״אי-חיזוי״ מהותית של תופעות פיזיקליות. לכן התאורטיקנים בכל הכוח מנסים לחסום את מסקנות התיאוריה, המנבאת קיומן של סינגולריות ״חשופות״, ולתקן את התיאוריה כך שיימוגגו אפשרות קיומם של תכונות ״אבסורדיות״ כאלה, מנקודת מבט מקרוסקופית, של אובייקטים לא מקרוסקופיים – אוטונים. ר&amp;#x27; פנרוז המציא לשם כך את השערת ה״צנזורה הקוסמית״, שלפיה הסינגולריות של חורים שחורים צריכות להיות בהכרח מובדלות מהמקרוקוסמוס, כלומר מופרדות ממנו באופקי אירועים בלתי חדירים לאינטראקציות פיזיקליות. כבר
קמים, עם זאת, מודלים של קריסה גרביטציונית עם סינגולריות
״חשופות״ לחלוטין, בלתי מכוסות בכלום. האי-גיאוצנטריות חסרת הגבולות ממשיכה לחדור לתיאוריית הקוסמוס דרך כל צנזורה, אפילו קוסמית.
בכל זאת, אותו ר&amp;#x27; פנרוז, בהתייחסו לחורים השחורים המסתובבים הקריים, מצא דרך להוציא מהם עבור העולם המקרוסקופי החיצוני אנרגיה. אם גוף מסוים בהתקרבו לחור שחור יתפצל לשני חלקים, וחלק אחד ייפול לחור, הרי השני יכול לשאת חלק מאנרגיית הסיבוב של החור. מי יכול היה לחשוב שחור שחור, המפלצת הזו הבולעת חומר ללא שוב, יכול בעקרון לשמש מקור נדיב של אנרגיה עם מאגרים כמעט בלתי נדלים. כך, היום כבר נוצרו אפילו ראשית של אנרגטיקה אי-גיאוצנטרית! כמובן, שאלת המימוש המעשי של מנגנון כזה, אפילו במקרה של גילוי חור שחור במרחק קרוב ממערכת השמש, יש לייחס לעתיד רחוק מאוד. אבל הרי גם בימי ניסויי קירי עם רדיואקטיביות שאלת השימוש המעשי בה כמקור אנרגיה לא הועלתה ישירות. והיום האנרגטיקה האי-גיאוצנטרית של ההתפרקות האטומית, על כל הסכנה שבה עבור היצור הגיאוצנטרי – האדם, משרתת בצייתנות יצור זה, ויכולה להזיקו רק אז, כשהאדם עצמו הופך ליצור לא אנושי, מוגבל חברתית, המסוגל לפעול לרעת כדור הארץ והאנושות. אז קמות קטסטרופות מגוונות, שסמלן הפכה התחנה הגרעינית צ&amp;#x27;רנוביל.
אם קיומם של חורים שחורים נחשב כיום כמבוסס תיאורטית וניסיונית, הרי עם החורים הלבנים (ח״ל) אין עדיין בהירות מספקת, למרות שבניגוד לשחורים הם אינם בלתי נראים, אלא יכולים להראות את קיומם במקרוקוסמוס הנגיש אסטרונומית, שכן הם מקורות לחומר מתפזר ומתפוצץ. העניין הוא שקיומם של חורים לבנים יכול היה לאיים בקטסטרופה האולטרה-סגולה כביכול, שהייתה אמורה להוביל
להפיכה מהירה של חורים לבנים לחורים שחורים. בניגוד לחורים השחורים, בעלי ההזזה האדומה האינסופית באופק האירועים, שאינה מאפשרת לראות את ביטוייהם, חורים לבנים באופק שלהם צריכים להיות בעלי הזזה סגולה אינסופית. אבל על חשבון הלידה הקוונטית של חלקיקים בקרבת הסינגולריות החור הלבן היה נאלץ להיגמל מהר מאנרגייתו ולמות בקטסטרופה אולטרה-סגולה, תוך הפיכה לחור שחור. נכון, התיאוריה המודרנית של המגוונים המרחביים-זמניים המורחבים מצילה חורים לבנים מהכרחיות הקטסטרופה האולטרה-סגולה. מנקודת מבט של תיאוריה זו החור הלבן הוא תוצר חוקי של התפתחות החומר הכובד עם מבנה מרחבי-זמני מורכב.
בעזרת חורים לבנים מוצע כיום להסביר שורה של תופעות קוסמיות מורכבות. אולי דווקא בהם טמונה פתרון החידה של שחרורי האנרגיה האדירים, שהתגלו על ידי האסטרונומים בקוסמוס הסובב אותנו. הרי את שחרורי האנרגיה של הקוואזרים, של הגרעינים הפעילים של הגלקסיות, של התפרצויות קרני גמא חזקות, אי אפשר להסביר בשום מנגנון אחר מלבד חורים לבנים. ההסבר הרגיל, שניתן, למשל, למאגרי האנרגיה של הכוכבים, ברמה הזו כבר לא עובד. התגובה התרמו-גרעינית, שבה מוסבר קיומם של כוכבים מקרינים ללא הרף, אינה יכולה, לפי החישובים, ליצור שחרורי אנרגיה כה חזקים בשל הגיאוצנטריות הגדולה מדי עדיין שלה. רק בהתרחבות נפיצה של חורים לבנים אפשר להסביר את נושאי האנרגיה העל של הקוסמוס הסובב אותנו. ובעזרתם קל להסביר בנוסף את מקורם של הוואידים כביכול – החללים העצומים בהתפלגות הגלקסיות, שהתגלו בשנות ה-70 של המאה העשרים.
אבל המשמעות החשובה ביותר של החורים הלבנים לבניית התמונה האי-גיאוצנטרית המודרנית של הקוסמוס נעוצה בכך שהם יהוו שליחים ישירים של אותם עולמות אחרים, יקומים, מטאגלקסיות, שעימם, ייתכן בהחלט, דווקא דרכם מתקשרת המטאגלקסיה המוכרת לנו. לפיכך, דווקא חקר החורים הלבנים יכול לתת לנו
מידע מהימן על העולמות האי-גיאוצנטריים ״שבמעבר לגבול״ עבורנו.
ה״חורים״ במרחב-זמן מובילים אותנו אל עולמות מופלאים, השונים מעולמנו המקרוסקופי כשם שכדור הארץ שלנו שונה מהכוכב המזין אותו באנרגיה – השמש. חור שחור מסתובב, בעל מטען חשמלי, שנקרא על שם חוקריו ח״ש קר-ניומן, מדהים אותנו בכך שהוא מניח כניסה ליקום אנטי-גרביטציוני, כלומר ליקום כזה שבו לכל הגופים יש לא מסה חיובית, אלא מסה שלילית, ולכן הם לא מושכים, אלא דוחים זה את זה. הסינגולריות בחור שחור כזה מייצגת לא נקודה, שבה נדחסה בשל העקמומיות חסרת הגבולות של המרחב-זמן מסה פוטנציאלית חסרת גבולות של חומר, אלא טבעת, הנמצאת במישור קו המשווה של הסיבוב. במעבר דרך הטבעת הסינגולרית האובייקט נכנס לממלכת האנטי-גרביטציה, לעולם שבו לכל הגופים יש מסה שלילית ומרכזים לא של משיכה, אלא של דחייה. ניוטון של העולם הזה, אם היו בו יצורים תבוניים, היה מגלה את חוק הדחייה העולמית. ככל שהשאלה על מסות שליליות ועקמומיות שלילית של המרחב-זמן פרדוקסלית מנקודת מבט של השכל הישר הגיאוצנטרי, יש לה בסיסים פיזיקליים מסוימים. בפיזיקה המודרנית אין שום חוק האוסר קיומן של מסות שליליות. ומה שלא אסור בחוק, חייב להיות מותר. וככל שהניסיון הארצי מתנגד לייצוג של המציאות הפיזיקלית של מסות שליליות, המחקרים בכיוון זה נמשכים. בשנים האחרונות מדענים רבים מציעים לגייס את תיאוריית המסות השליליות להסבר של שחרורי האנרגיה האדירים, המתגלים בקוסמוס.
הכל בעולם הוא יחסי. אם יש גרביטציה, חייבת להיות גם אנטי-גרביטציה, אם כי לא בהכרח ביקום שלנו. אם גשושית, הזוחלת על גבי דף נייר מעוקל, תעבור דרך החור ל
הצד הנגדי של הדף, היא תגיע לדף עם עקמומיות שלילית. ועקמומיות שלילית של המרחב-זמן – זו היא האנטי-גרביטציה. וייתכן מאוד שבצד ההפוך של ה״דף״ המרחבי-זמני היקום יהיה לא רק לא כובד, אלא דוחה, אלא גם לא מתרחב, אלא מתכווץ.
אפשרות קיומה של אנטי-גרביטציה נובעת מהעקרונות הבסיסיים של תורת היחסות הכללית. תחילת המחקר התאורטי של תופעה היפותטית מעניינת ביותר זו הונחה ב-1957, כשג&amp;#x27; בונדי בחן את בעיית התנועה לאורך ישר אחד של שני גופים עם מסות שונות בסימן, כלומר מושך ודוחה. גוף עם מסה חיובית יידחה מהגוף בעל המסה השלילית ויפול ממנו, ובמקביל יגרור אותו במשיכתו אחריו. גם הגוף הכובד ה״נרדף״ וגם ה״רודף״ האנטי-גרביטציוני שלו ינועו בתאוצת הנפילה החופשית.
המושג אנטי-גרביטציה מוכנס לפיזיקה באנלוגיה בין תיאוריית הכבידה לתיאוריית השדה האלקטרומגנטי. הגנרטור של האנטי-גרביטציה יכול להיות זרם של מסות מואצות, דומה לזרם החשמלי המשתנה בסולנואיד עגול. אפשרות קיומה של אנטי-גרביטציה גוררת אחריה מסקנות קוסמולוגיות מעניינות מאוד. הנחה כזו מניחה את הרציונליות של מודל המטאגלקסיה עם מסה כוללת השווה לאפס. אז ייתכן מאוד שהחומר הכובד מרוכז באובייקטים הקוסמיים הנצפים, ואילו החלקיקים האנטי-גרביטציוניים ממלאים באופן אחיד את כל המטאגלקסיה. (ראה: טרלצקי י.פ. מסקנות קוסמולוגיות של השערת המסות השליליות. – בקובץ: בעיות הגרביטציה. טביליסי: מצניארבה, 1965, עמ&amp;#x27; 238-241). ההכרה בדו-קיום של גרביטציה ואנטי-גרביטציה יוצרת שורה של פרדוקסים חשובים להרהור הפיזיקאים. במיוחד, בסידור מסוים של מסות כובדות ואנטי-גרביטציוניות נוצר אפקט של החזרת אור ספציפית מאוד. אור יכול
להישתקף לחלוטין אל נקודת פליטתו. ב-1981 פ&amp;#x27; אלזופון הציע רעיון ליצירת מנגנון, הפועל על עקרון האנטי-גרביטציה. את בעיית האנטי-גרביטציה, על כל ההיפותטיות שבה, אי אפשר להציג כמעין המצאה פנאי, שנולדה רק ממשחק השכל של המדענים. זו אינה חידה פיזיקלית, אלא בעיה מדעית אמיתית, רצינית, שפתרונה, על כל חולשתנו כיום בתחום הבדיקה הניסיונית, מעשיר את המדע ברעיונות חדשים, בטכניקות, בשיטות מחקר, ומכין את הקרקע לתגליות עתידיות.
בעיה דומה אחרת – אפשרות קיומם של אנטי-עולמות – תצורות חומריות, המורכבות מאנטי-חומר. בבעיה זו המדענים נתקלו כבר בחייו של איינשטיין. אינטראקציה מזערית ביותר של אובייקטים, המורכבים מחומר ואנטי-חומר, מביאה למה שנקרא אנניהלציה, פיצוץ עם חיסול הדדי של האובייקטים ושחרור גדול של אנרגיה.
המוגבלות של המטאגלקסיה שלנו כיחסית לעולם אוניברסלי, גיאוצנטרי, באה לידי ביטוי במהירות הגבולית, שמעליה, לפי תורת איינשטיין, לא יכול לנוע שום גוף מקרוסקופי. אם המכניקה הקלאסית הישנה אינה מכירה שום הגבלות על מהירות תנועת החפצים, כשם שאינה מכירה גם את ההבדל המרחבי-זמני של העולמות, הרי תורת היחסות מכניסה איסור על מהירויות על-אוריות. בקשר לאיסור זה התקבעה לאורך זמן ההבנה על חוסר האפשרות של תנועה על-אורית בכלל. עם זאת, כיום מבשיל ומתחזק שיכנוע המדענים שייצוג כזה נובע רק מהפרשנות הגיאוצנטרית של תורת היחסות, פרשנות המגבילה שלא כדין את משמעותה האמיתית. על איזה בסיס ועבור אילו אובייקטים תורת היחסות מכירה בחוסר אפשרות של תנועה מהירה יותר ממהירות האור? עבור גופים פיזיקליים מסוג מקרוסקופי, על הבסיס שבמידה ומהירותם מתקרבת למהירות האור
מתקרבת לאינסוף מסתם, והחומר עצמו הממלא את הגוף הופך לבלם מקרוסקופי מוחלט של התזוזה המכנית. אבל בכך העולם, מנקודת מבט של מהירות, פשוט מתחלק לשני חלקים: לגיאוצנטרי, הכולל את מערכת התנועות האיטיות היחסית, וליום התנועות העל-אוריות, הנפרש מעבר לגבולות האינטראקציות הטבועות בו. ומכיוון שאי אפשר להחליף את הפוסטולט על קיומה של מהירות יסודית של התפשטות אינטראקציות בפוסטולט על מהירות מקסימלית של כל התנועות האפשריות, עולה מיד השאלה על חקר התנועות העל-אוריות ושל אותן אינטראקציות לא מקרוסקופיות שעשויות להיות קשורות אליהן.
אחד מהחוקרים הראשונים של תנועות על-אוריות היה הפיזיקאי הרוסי הידוע, פרופסור טרלצקי. כבר בשנות ה-50 – ה-60 הוא פרסם שורה של עבודות, שבהן פעל עם גדלים ממש בלתי נתפסים – מסה מדומה ושלילית. המסקנה של טרלצקי הייתה חד-משמעית: אובייקט עם מסה מקרוסקופית רגילה, דמוית ארצית, אינו יכול בעקרון לנוע מהר יותר מאור. אבל השילוב של תרמודינמיקה עם משוואות איינשטיין מאפשר לתאר, לחקור אובייקטים עם אופי אחר של מסה. אובייקט עם מסה מדומה יכול לנוע במהירות על-אורית. בשנות ה-60, כשהתחממה אצל הפיזיקאים-התאורטיקנים היחס למהירויות על-אוריות, נושאיהן האפשריים קיבלו שם מיוחד. הם הוטבלו בשם ״טכיונים״, שמקורו מהיוונית ״טכיס״ – מהיר. ואילו נושאי המהירויות הרגילות התת-אוריות של תנועה ואינטראקציה נקראו ברדיונים, שביוונית פירושו ״איטיים״. ואובייקטים, הנעים במהירות האור, נקראו לוקסונים (מהלטינית
״לוקס״ – אור).
אחת מהסיבות לפניית המדענים לבעיה זו הייתה שבמודלים רבים של תיאוריות שדה הופיעו פתרונות, המניחים אצל מיקרו-אובייקטים תכונות דמויות-טכיון. בנוסף, האי-גיאוצנטריות של אובייקטים אסטרונומיים רבים ותיאוריהם בעזרת תיאוריה פיזיקלית
העלתה את הרעיון לגייס טכיונים להסברם. ואף שהניסיונות החלשים, שעדיין מועטים, של חיפוש ניסיוני אחר טכיונים לא נתנו תשובה חיובית על קיומם, והתיאוריות, שהוצעו על ידי חוקרים מארצות שונות, הכילו סתירות בלתי ניתנות להסרה, הפופולריות של ההשערות הטכיוניות לא רק שלא ירדה שוב לאפס, אלא ממשיכה לגדול.
העמיקה תיאוריית התהליכים הטכיוניים בעיקר בקשר ליצירת מה שנקרא תורת היחסות המורחבת, שאחד מיוצריה הוא הפיזיקאי הרוסי ו.ס. אולחובסקי. יחד עם עמיתים איטלקיים – קבוצה בהנהגת פרופסור רקָמי – הוצעה על ידו גישה חדשה, שהתפתחה לתיאוריה העקבית היחידה כיום של אובייקטים על-אוריים. לפי תיאוריה זו טכיון מתנהג במערכת תת-אורית כברדיון, ואילו ברדיון במערכת על-אורית – כטכיון. רק לוקסון בכל מערכת נשאר אובייקט הנע במהירות האור. עקרון זה, שנקרא עקרון הדואליות, יוצא דופן מאוד. בהתאם לו ברדיונים, כלומר אובייקטים של עולמנו (ואנחנו עמכם), אם ייכנסו למערכת טכיונית, יהפכו לטכיונים. כל הצרה היא שהם לא יוכלו להיכנס לשם בשום נסיבות, כיון שמסתם שלהם לא תאפשר להם לפרוץ את מחסום האור.
בהיותם כך ״סימטריים״ לברדיונים, הטכיונים הפוכים להם בתכונותיהם. אם כדי להאיץ ברדיון צריך להוסיף לו אנרגיה, הרי טכיון מואץ בפיזור אנרגייתו. ובהפעלת אנרגיה עליו מבחוץ הוא יתקרב יותר ויותר למהירות האור, שהשגתה אפשרית רק בהפעלת אנרגיה אינסופית. ובמקביל, טכיון נטול אנרגיה לחלוטין ינוע במהירות אינסופית. טכיונים כאלה – הם נקראים טרנסצנדנטיים – בעלי תכונות מופלאות באמת. אלה אובייקטים אי-גיאוצנטריים במידה עליונה, אלופים אמיתיים של אי-גיאוצנטריות. בכל רגע נתון כל אחד מהם
נמצא בכל נקודות היקום, כולל המטאגלקסיה שלנו. עבור טכיונים טרנסצנדנטיים אין שום מרכז, נקודה נבחרת במרחב, הם בכל מקום ובשום מקום, עבורם הכל אחד: גם האדם, גם הכוכב, גם החור השחור. האין הם מהות הקשר של הכל עם הכל, האריג הנצחי של היקום? אין תשובה ישירה לשאלה זו, ולא יכולה להיות במדע של ימינו, אבל השאלה על היסוד הקדמון האי-גיאוצנטרי המגוון לאין שיעור של כל היקום ושל עולמנו המקרוסקופי בפרט רחוקה מלהיות בטלה.
אבל לא רק טרנסצנדנטיים, אלא גם ״רגילים״ טכיונים הם יוצאי דופן ביותר. הם לא מקרוסקופיים לא רק במהירות התנועה, אלא גם בצורתם. גם אם במערכת טכיונית הטכיון הוא קומפקטי, למשל כדורי, בהגיעו למערכת ברדיאונית הוא הופך לבלתי ניתן למיקום באזור קומפקטי, כשהוא מקבל קווי מתאר גיאומטריים מהיפרבולואיד דו-חללי ועד חרוט כפול. אבל גם בכך רשימת התכונות הסנסציוניות של הטכיון לא מסתיימת. המעבר ממערכת טכיונית למערכת ברדיאונית ובחזרה מוביל לא לחזרה של האובייקט המקורי, אלא להופעת אנטיפוד שלו לפי מאפיינים כמו מטען, מסה, מספר באריוני, לפטוני, קוונטי וכו&amp;#x27;. אם לעולמנו יצא, למשל, אלקטרון על-אורי, בחזרה הוא יחזור כבר כפוזיטרון. החלקיק ייהפך לאנטי-חלקיק וכו&amp;#x27;. אנטי-טכיונים ואנטי-ברדיונים מסבכים מאוד את תמונת האינטראקציות של העולמות הסופרלומינליים (כלומר על-אוריים) והסובלומינליים (תת-אוריים).
ייצוגים סופרלומינליים כבר פולשים באינטנסיביות לניתוח של תופעות העולם המקרוסקופי המוכר לנו. הם משמשים להסבר תופעה נפוצה כל כך על כדור הארץ, כמו המשיכה והדחייה המגנטית. אנחנו משוכנעים שיודעים מה הן הסיבות למשיכה הארצית ולשריפת הכוכבים, אבל אין לנו הסבר מספק למה דווקא בידינו מגנט מושך חתיכת ברזל. במקום הסבר כזה המדע מכיל כמה עשרות
השערות סבירות, אך שאינן מפותחות ואינן נבדקות כראוי. הסיבה לכך היא האופי הלא מקרוסקופי של מקור ההשפעה המגנטית הראשוני. אחת הדרכים האפשריות לגילוי מקור זה היא פתרון בעיית המונופול המגנטי, כלומר אנלוג מסוים של מטען חשמלי בתחום התופעות המגנטיות. בטבע עד היום לא התגלו מונופולים, למרות שהחיפושים אחר ״עקבות״ קיומם נמשכים מאז חיזוים על ידי הפיזיקאי-התאורטיקן האנגלי הידוע פ&amp;#x27; דיראק. ידוע שמגנט כמקור מקרוסקופי של שדה מגנטי הוא תמיד דו-קוטבי עם קווי כוח סגורים; שום חיתוך או גריסה מקרוסקופית של המגנט לא יכולה להפוך אותו לחד-קוטבי, כלומר למונופול.
קיימים מודלים תיאורטיים רבים, המנסים לשחזר את איכויות המונופולים המגנטיים ואת אי-מקרוסקופיותם המופלאה. ובמסגרת תיאוריית האינטראקציות העל-אוריות המונופולים המגנטיים מקבלים הסבר פשוט ויפה ביותר: הם אינם אלא מטענים חשמליים על-אוריים, כלומר טכיונים טעונים חשמלית. כמובן, עבורנו, יצורים איטיים, ״לתפוס״ טכיון במלכודת ניסיונית קשה כמו לתפוס ברשת: ארנבת. אבל עצם תהליך ה״תפיסה״ עוזר לנו להבין הרבה לא רק בהרגלי הטכיונים, אלא גם בעולם הברדיוני הסובב אותנו.
בפיתוח ייצוגים על תהליכים על-אוריים, המדענים החלו לחקור באינטנסיביות מרחבים רב-ממדיים כתחום הפצה אפשרי של טכיונים. בחדירת מחשבתם לעולמות אפשריים, רחבים ומגוונים יותר מהמגה-עולם שלנו 3+1-ממדי, הם פותחים למחשבה זו אופקים חדשים. הצורך בבחינת מרחבים מממדים גבוהים יותר נובע מהפרת הקאוזליות המקרוסקופית בקשר ההדדי של העולמות הברדיוני והטכיוני. העניין הוא שאירועי העולמות הברדיוני והטכיוני מתרחשים כביכול בממדים שונים. הקשר הסיבתי של תופעות יכול
להפר באופן מהותי בשדות גרביטציוניים חזקים מאוד ובתנועה עם תאוצות גדולות. כפי שכבר נאמר, שדות הגרביטציה של חורים שחורים ולבנים יכולים להשפיע על קשר הסיבה והמסובב. מתחת לאופק האירועים, שנוצר על ידי אובייקטים כאלה, ברדיונים הופכים לטכיונים, טכיונים – לברדיונים. במערכת טכיונית חור שחור של העולם הברדיוני מתגלה כלבן, לבן – כשחור, הקריסה בעולם אחד מתגלה כאנטי-קריסה באחר.
גשר נוסף בין העולמות הטכיוני והברדיוני הוא, כמובן, האצת תנועת הברדיונים והאטת הטכיונים. קביעת תורת היחסות הפרטית על חוסר האפשרות של השגת מחסום האור בעלת אי-ערעוריות מוחלטת רק במסגרת המגה-עולם שלנו 3+1-ממדי. אם מסתכלים על התהליך הזה מהמגוון המרחבי-זמני המורחב, הרי המעבר דרך מחסום האור מייצג רק סוג של תנועה דרך אופק אירועים, תהליך אנלוגי ל״נפילה״ אל חור שחור. יתרה מזאת, התמורות ההדדיות האקזוטיות ביותר של טכיונים וברדיונים יכולות להופיע בתנועה בשדות גרביטציה של חורים שחורים ולבנים מסוג קר-ניומן, כלומר מסתובבים וטעונים חשמלית. כך, הדרך אל העולם הטכיוני האי-גיאוצנטרי ביותר יכולה לעבור דרך אופקי אירועים. עולמנו – המטאגלקסיה – מנקודת מבט זו מייצג רק מעין חתך אחד ביקום הרב-ממדי עם מרחב-זמן מורכב. ה״חתך״ הזה מבודד ממערכות אחרות במקרה כזה רק בדרך תנועה מוגדרת מקרוסקופית, במצב חומר כזה שבו מוגבלת האינטראקציה של אובייקטים וחדירתם ל״מישורים״ אחרים של הקיום.
והאם אפשר לאשר או להפריך למעשה תמונה כזו של היקום האי-גיאוצנטרי? האם נועד לה לנצח להישאר דוקטרינה פילוסופית ספקולטיבית, בלתי ניתנת לבדיקה ניסיונית? מסתבר שכבר היום אפשר להציע דרכים לבדיקה תצפיתית
של הייצוגים החדשים על היקום. לשם כך דווקא יש לנתח את האפשרויות של ביטוי תצפיתי של המעברים ההדדיים בין העולמות הטכיוני והברדיוני, ואם לחשוב באופן כללי יותר – בין אזורי המרחב-זמן, המופרדים באופקי אירועים. ביטויים כאלה יכולים להיות התפוצצויות של חורים לבנים במטאגלקסיה שלנו, אשר, בשפכם חומר אל אזורנו המוגבל של המגוון המרחבי-זמני, לוקחים אותו כתוצאה מקריסה מאזור אחר. החור הלבן יוצא מתחת לאופק האירועים, עובר, לפי הפרשנות הרב-ממדית, מממד אחד למשנהו. תהליך האנטי-קריסה חייב להוביל לשחרור אנרגיה אדירה בדמות הבזק בטווחים שונים של גלי האלקטרומגנטיים. החיפוש והחקר של חורים לבנים, וגם של תוצאותיהם במטאגלקסיה שלנו, יכול לתת לנו ידע על חומר של העולמות שמחוץ למטאגלקסיה. תוצאות כאלה יכולות להיות התפרצויות חזקות של קרינת גמא קוסמית, מקורות רנטגן קצרי-טווח, קוואזרים, חללים עצומים בהתפלגות הרחבה של צבירי גלקסיות וכו&amp;#x27;. האנרגיה, המשתחררת בקטקליזמות קוסמיות מסוג חורים לבנים, יכולה בעקרון לחרוג מכל ה״מאגרים״ האנרגטיים והחומריים של המטאגלקסיה שלנו. לכן, לחיפוש ביטויים של יקומים אחרים, כמו גם לחיפוש ביטויים של ציוויליזציות חוץ-ארציות, מומלץ החיפוש אחר מה שנקרא ״נסים קוסמיים״ – תופעות שאינן נכנסות למסגרות הרגילות של ה״חתך״ הגיאוצנטרי שלנו של היקום.
בסיפרנו לעיל על עולמות אוטוניים, הגבלנו את עצמנו לאלה מהם שיכולים להיות אבודים במרחבים חסרי הגבולות של הקוסמוס הרחק מכדור הארץ. אבל האם הם לא מסתתרים מאיתנו לא רק בגדול לאין שיעור, אלא גם בקטן לאין שיעור? השערות על קשר בין הרמה היסודית ביותר של החומר לקני המידה הגדולים ביותר הושמעו יותר מפעם אחת. כבר הפילוסוף היווני הקדום אנקסגורס אמר שכל הומאומריה (כלומר החלקיק היסודי של ההוויה כפי שהוא הבינו במיוחד) מכילה בתוכה תכונות של יקום שלם
שלם. ״יקום רב-קומתי״ כזה, לאור ההצלחות של האטומיסטיקה של המאות ה-19 וה-20, נראה ייצוג נאיבי לחלוטין. עם זאת, עם הופעת תורת היחסות הכללית הופיע לא רק צידוק לייצוגים ספקולטיביים על חלקיקים-עולמות, אלא גם בסיס תאורטי, המאפשר לתאר ולפרט עבורנו את החוקיות הפנימית של קיום אובייקטים כאלה.
ההיבט החדש, שהכניסה תורת היחסות הכללית לבעיות הקשר בין היסודי לרחב-הקנה, מורכב, בראש ובראשונה, בגיאומטריזציה של המרחב-זמן. העקמומיות של המרחב-זמן יכולה להיות כה חזקה, שאזורים מסוימים, המכילים חומר, מתגלים כסגורים על עצמם ומבודדים מאזורים אחרים בגיאומטריה המרחבית-זמנית שלהם. נזכיר לפחות את המודל הפרידמני של המטאגלקסיה, שיהיה סגור אם צפיפות החומר בו תהיה גדולה מ-10⁻²⁹ ג&amp;#x27;/ס\&quot;מ³. אם נתחשב בכך שלצורך קביעת הצפיפות לא נלקח בחשבון כל חומר היקום, וחלק ניכר, הקיים בצורת ״מסה נסתרת״, נייטרינו וכו&amp;#x27;, יכול להתגלות כבלתי נצפה, הרי ייתכן בהחלט שהמטאגלקסיה אכן היא כזו, כפי שצייר אותה א&amp;#x27; פרידמן. אבל אם נפעל לפי ההיגיון הזה – והוא, מנקודת מבט של ידיעותינו היום, אינו ניתן להפרכה – יכולים להתקיים מטאגלקסיות אחרות, שאינן קשורות בשום אופן לזו שלנו במרחב-זמן הארבע-ממדי. לדבר על ממדים חיצוניים של עולם כזה ועל היחס ההדדי של עולמות שונים זה לזה אפשר, אבל רק בהצגתם כמוכנים במרחב-זמן מממד גבוה יותר. עולמות סגורים, שבתוכם תקפות משוואות פרידמן, הפיזיקאים המודרניים כינו פרידמונים, ואף שבעקרון חוקי התנהגות החומר בהם יכולים להיות שונים מאוד מהפרידמניים, שם זה התקבע על כל העולמות הסגורים. מחקרים של הפיזיקאים הרוסים מ.א. מרקוב וו.פ. פרולוב הראו שעולמות סגורים אינם נגישים כל כך, ויכולים ״להיפתח חלקית״. בכך הם מראים את עצמם בדרך מסוימת
עבור העולם החיצון לא עוד כעולמות מקרוסקופיים, אלא כחלקיקים יסודיים טעונים. מסתם העצומה עבור הצופה החיצוני חווה את מה שנקרא פגם גרביטציוני ומתגלה כשווה לחלקיק מאית הגרם, והרדיוס שלהם, שוב מה״נקודת מבט״ החיצונית, מהווה בקירוב 10⁻³² ס\&quot;מ. מגלה הפרידמונים וה״סנדק״ שלהם מ.א. מרקוב מעלה שאלה הגיונית לחלוטין: האם כל החלקיקים היסודיים המוכרים למדע אינם סוגים שונים של פרידמונים? אובייקט מיקרו-מגה היפותטי כזה, הקשור בפתח צר למטאגלקסיה שלנו, מייצג נס אמיתי של פיזיקה אי-גיאוצנטרית. הרי גם המטאגלקסיה שלנו יכולה להתגלות כחלקיק יסודי, המשמש בניסויים של איזה פיזיקאי טרנסמטאגלקטי. לא בכדי ו.ס. בראשנקוב מאפיין את הפרידמונים כ״אובייקטים המוזרים ביותר, שיצרה דמיונו של האדם״ (בראשנקוב ו.ס. האם קיימים גבולות למדע. מ.: מיסל, 1982, עמ&amp;#x27; 77). במהותו, הפרידמון מייצג לא רק הכלאה של מקרוקוסמוס ומגה-יקום, אלא גם הכלאה של מדע מדויק ופנטזיה מדעית חסרת מעצורים.
ב-1970 פרופסור ק.פ. סטניוקוביץ&amp;#x27; נתן תיאור מעט שונה של עולמות חצי-סגורים אפשריים. הוא קרא להם פלנקיאונים לכבוד החלוץ של התיאוריה הקוונטית מ&amp;#x27; פלנק. שם כזה נובע מכך שגודלם מנקודת מבט של צופה חיצוני קרוב לאורך פלנק – 10⁻³³ ס\&quot;מ. בהתחשב במסות הפנימיות העצומות של עולמות חצי-סגורים כאלה, אפשר להגיע למסקנה שחלקיקים יסודיים כאלה מכילים בתוכם אנרגיה אדירה, שאינה נכנסת לשום השוואה לא רק עם תרמו-גרעינית, אלא אפילו עם זו המשתחררת בפיצוץ של מיקרו-חורים שחורים. אולי, אי שם ביקום נצפה אכן שחרור של אנרגיה כזו, ובמיוחד שהמטאגלקסיה שלנו שחרורי אנרגיה אדירים אינם כזה דבר נדיר. ב-1973 סטניוקוביץ&amp;#x27; עוד סיבך את תיאוריית הפלנקיאונים שלו. בהסתמך על רעיון האקדמאי
אמברצומיאן על מצב החומר העל-צפוף ה״קדם-כוכבי״, הוא הציע קונספציה של התפתחות המטאגלקסיה, לפיה התוצרים של הפיצוץ הראשוני היו דווקא הפלנקיאונים. ההתפתחות הבאה של המטאגלקסיה הייתה צריכה להוביל להיררכיה של פלנקיאונים, הנבדלים ביניהם במסה בסדרי גודל רבים. ביניהם – פלנקיאון, השווה במסתו למטאגלקסיה (10⁵⁵ ג&amp;#x27;), פלנקיאונים, השווים במסתם לכוכבים, המזוהים עם קוואזרים או פולסרים (10³⁵ ג&amp;#x27;), פלנקיאונים עם איזו מסת ביניים היפותטית (10¹⁵ ג&amp;#x27;). (סטניוקוביץ&amp;#x27; ק.פ. שדה גרביטציוני והמטאגלקסיה. – בספר: עבודות הקונגרס ה-5 של וואגו. – מ.: נאוקה, 1973, עמ&amp;#x27; 55-73).
אגב, אובייקטים במסה של בערך 10⁻⁵ ג&amp;#x27; מופיעים גם בתיאוריית הפרידמונים של מ.א. מרקוב, שבה הם מייצגים חלקיקים מיוחדים, מקסימליים במסתם עבור הצופה החיצוני – מקסימונים. גם הפלנקיאונים של סטניוקוביץ&amp;#x27; וגם המקסימונים של מרקוב יכולים להופיע כתוצאה מ״התאדות״ של חורים שחורים. הם מגוונים את תמונת ההתפתחות של המטאגלקסיה. אבל המשמעות העיקרית של ההשערות הפרידמוניות-פלנקיאוניות היא השקפתית: הפיזיקה של המיקרוקוסמוס והיקום מופיעים באחדות, והחלוקה הגיאוצנטרית המוכרת של עולמות לפי קני המידה האנתרופוצנטריים שלהם מראה את יחסיותה ומוגבלותה. מתאפשר גיוון עצום של יקומים. אם במטאגלקסיה שלנו הדומיננטי ברמה המקרוסקופית הוא האינטראקציה הגרביטציונית, יכולות להתקיים מטאגלקסיות עם אינטראקציה חזקה, אנטי-גרביטציוניות, טכיוניות, אנטי-חומריות וכו&amp;#x27;.
אנחנו חודרים למעין מעגל של היקום: בירידה למיקרוקוסמוס, אנו נכנסים למרחבים הקוסמיים, ביציאה אל היקום, אנו מוצאים את עצמנו במיקרוקוסמוס. בתחילת שנות ה-80 לחיקורמיקומים החלו להשתמש בתיאוריית היקום המתפשט, הפועלת במונח ״בועות״ שנלקח מחיי היומיום. מכלול הבועות, כפי שאומרים, יוצר ״קצף״ מרחבי-זמני, וכל המרחב-זמן
הגלובלי של היקום מייצג שזירה מורכבת של אזורים מעוקלים, מתרחבים, ובמקומות מסוימים גם מתכווצים, המחוברים ביניהם ב״מחילות שומה״, ״מעברים״ וכו&amp;#x27;.
נפנה עכשיו לתיאוריה זו, שנוצרה במאמציהם של אסטרופיזיקאים רוסים (ל.ד. לינדה, א.א. סטרובינסקי) ואמריקאים (א&amp;#x27; גוס ואחרים). בהכנסה לקוסמולוגיה את החוקיות המוכרות מהפיזיקה של חלקיקים יסודיים, תיאוריה זו זכתה לפופולריות ניכרת ומוצדקת. תיאוריה זו יוצאת, בראש ובראשונה, מניסיון לשחזר את התפתחות היקום בשלב המוקדם ביותר של קיומו, בגיל של לא יותר מ-10⁻³⁵ שניות לאחר לידתו ברגע המפץ הגדול. הרעיון המרכזי של התיאוריה הוא שבמשך זמן מגוחך קצר לאחר ההשלכה ממצב הסינגולריות הראשונית – פחות מ-10⁻³⁵ שניות – היקום התרחב במהירות יוצאת דופן, לפי חוק אקספוננציאלי, כלומר, פשוטו כמשמעו, התפח. וזה מובן: המפץ הגדול הוא התהליך הסוער ביותר מכל התהליכים ביקום שלנו. במשך זמן זה היקום מספיק להתפח עד רדיוס ענק, שלפי החישובים, יכול לחרוג בסדרי גודל רבים מממדיה של המטאגלקסיה שלנו. אחר כך ההתרחבות מואטת. ה״בועה״ הענקית היחידה מתגלה כלא יציבה, היא מתפוצצת ומתפרקת להרבה קטנות יותר, ואלה האחרונות במהלך התרחבותן יוצרות מטאגלקסיות רבות, כולל שלנו.
במקביל מתרחשת גם מבנה מחדש של הוואקום, נולדים חלקיקים יסודיים שונים. בקשר לסצנריו של ״היקום המתפשט״ זכתה להכרה ההשערה על לידת חומר מוואקום. התיאוריה הקוונטית של השדה מרשה לגמרי לידה כזו, ומנקודת מבט פילוסופית היא מייצגת לא פחות מאשר הפיכת ״אין״ ל״הכול״, ואחר כך מ״הכול״ – ל״משהו״. ברור שהתמונה, שתוארה בקצרה, של היקום המתפשט אינה סותרת את הקוסמולוגיה של פרידמן-למטר, המונחת בבסיס המודל האתלוני של הקוסמולוגיה המודרנית, אלא רק משלימה אותה לשלבים המוקדמים של
ההתרחבות. היקום ה״מבעבע״ רק למראית עין דומה לגיאוצנטרי. הוא מעשיר את הקוסמולוגיה בייצוגים מקוריים על מכלול המטאגלקסיות, שאינן בהכרח צריכות להיות דומות למטאגלקסיה שלנו.
בסוף המאה העשרים, ממש נשפך אל דפי כתבי העת הפיזיקליים זרם של עבודות, שבהן ממדיות המרחב-זמן של היקום יוצגה כגדולה בהרבה מ-3+1. כמה פיזיקאים שוקלים היום עולמות 256-ממדיים. בבסיס רוב המבנים הללו מונחת ההשערה של קלוצה וקליין, שנוסחה בשנות ה-20 של המאה העשרים, אך כמעט נשכחה במהרה. לפי השערה זו, הממדים הנוספים מראים את עצמם רק במרחקים קטנים במיוחד, לא יותר מ-10⁻³³ ס\&quot;מ. במקרוקוסמוס הם כמעט לא באים לידי ביטוי, אבל לעומת זאת משחקים תפקיד ניכר בשלבים המוקדמים ביותר של התפתחות היקום, עוד לפני תחילת התפחותו.
תיאוריית העולמות האוטוניים מאפשרת להכניס לייצוגים אלה גיוון אי-גיאוצנטרי גדול יותר מאשר תיאוריית היקום המתפשט. הקריסה והאנטי-קריסה של חומר באוטונים פותחים אפשרות להעברת חומר מ״דף״ אחד של המגוון המרחבי-זמני לאחר. ואף שהטרמינולוגיה, המשתמשת במושגים
של ״דפים״ של מרחב-זמן, יוצאת מתוך פישוט ידוע, בהכנסה לשם בהירות את האנלוגיה למישור המעוקל הדו-ממדי של דף נייר רגיל, הייצוג על מגוונים מרובי-דפים, כלומר עולמות שונים גיאומטרית, הוא בעל משמעות עצומה לחקר היקום האי-גיאוצנטרי.
מתקבל מרחב-זמן ״מרובה-דפים״, שלכל דף שלו מתאימה מטאגלקסיה משלו, המופרדת מהאחרת באופקי אירועים. מתבססת ומתפרטת הקונספציה של ריבוי העולמות, מתגברים על ייצוגים על ״המוות התרמי״ של היקום, על מבוי סתום אבולוציוני וכו&amp;#x27;. הקונספציה של עולמות אוטוניים מובילה להפיכת תמונת היקום החם המתפשט ל
תמונת היקום בעל הטופולוגיה הלא-טריוויאלית. הקונספציה האוטונית הולכת בחלוץ חקר היקום האי-גיאוצנטרי. היא הופכת את השקפותינו על היקום כמו תיאוריית קופרניקוס. ובמקביל מבשיל אצל המדענים שיכנוע שגם התיאוריות המתקדמות ביותר של עולמות מרובים מקיפות בכל זאת לא את כל היקום כולו, אלא רק חלק זעום ממנו – את הטרנסמטאגלקסיה.</text>
      <sha1>0gjb4u11ggzvt6iinvgj3xakarnp8pf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/התפתחות האי-גיאוצנטריזם הקוסמי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755782</id>
    <revision>
      <id>3084962</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:03:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084962</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="103030" sha1="i3km4u0i36a0g786icjv0ccxp62jrfh" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== התפתחות האי-גיאוצנטריזם הקוסמי ==

למרות שכפי שכבר נאמר, הפילוסופים זה מכבר סימנו לעצמם עולמות הבנויים שלא בדרך ארצית והגו עליהם עמוק ורציני בדרכם, הרהוריהם האי-גיאוצנטריים סבלו משורה שלמה של חסרונות משמעותיים ביותר. ראשית, גם כשהם התבססו על תגליות מדעיות של תקופתם, היה בלתי נמנע הניתוק מהבסיס המדעי הקונקרטי, הטבילה בתחום המבנים הספקולטיביים-פילוסופיים-טבעיים. את הפערים בידיעות המדעיות הקונקרטיות של תקופתם השלימו הפילוסופים-הטבעיים לא פעם בהנחות פנטסטיות, בדיוק כשם שקודמיהם הקדומים וימי הביניים השלימו את חוסר הידיעות הגיאוגרפיות בהמצאות על יצורים חיים פנטסטיים (למשל, לוטופאגים, אנשים עם ראשי כלבים וכו&amp;#x27;), המאכלסים כביכול ארצות שלמות בטריטוריות שעדיין לא נחקרו. שנית, כל הניסיונות של ההסבר האי-גיאוצנטרי היו, בשל מוגבלות הידיעות המדעיות הקונקרטיות, בשל המכניסטיות של התמונה המדעית של העולם של העת החדשה, שוב יותר מדי גיאוצנטריים ואנתרופומורפיים. בכך הפילוסופים-האידאליסטים בנו את מהות היקום בצלם ובדמות התודעה האנושית עם התהליכים הנפשיים הטבועים לה, ואילו המטריאליסטים הפכו למוחלט את החומר הארצי הסובב אותם.
המאה העשרים הייתה עידן של שורה שלמה של מהפכות מדעיות, ובמקביל תקופה של מהפכה ״קבועה״ כביכול במדע, שבמהלכה ההכרה האנושית פלשה לאזורי הוויה, השונים איכותית מסביבת המחיה והארגון המקרוסקופית
של האדם עצמו – הן הפסיכופיזיולוגית והן ההכרתית. האדם בתהליך ההכרה שלו, במניפולציה על אמצעים ניסיוניים ומבני הכרה, הפך ליצור אי-גיאוצנטרי. ובאותו זמן הוא הופך, במובן האמיתי ולא הספקולטיבי, ליצור קוסמי, ליצור, השולט בקוסמוס במציאות, ולא רק במחשבות ובפנטזיות, ומשקף אותו קונקרטית. כל זה דרש הכוונה מחדש מקבילה של הפילוסופיה.
בייסורים נולדת השקפת עולם קוסמית חדשה. אביה – המדען הרוסי הגדול ק.א. ציולקובסקי. ציולקובסקי,
״ההוגה מקאלוגה״, אדם שרבים חשבוהו פשוט למוזר, ביסס את הכורח של יציאת האדם אל הקוסמוס הפתוח בעזרת סוג מיוחד של כלי טיס, הוא גילה את העקרונות המרכזיים של מבנה כלים אלה ונתן הארה תיאורטית לשורה של בעיות העולות בקשר לכך.
כל זה ידוע היטב לקורא. אבל יש תחום של מחקר תאורטי, שבו ציולקובסקי גם ביצע תגליות גדולות ביותר, ואשר, בכל זאת, אינו ידוע לקורא הרחב. תחום זה – הפילוסופיה של הקוסמוס והקוסמיזציה של האנושות.
בראש ובראשונה, ציולקובסקי עמד על הכורח של חקר ההיסטוריה של האנושות, הן שעברה והן העתידית – בקשר להיסטוריה של היקום. ״אי אפשר לשפוט את חיי האדם והחיות״, – טען, – ״בהתבסס רק על הכרת כדור הארץ. זו נקודת מבט צרה. היא מובילה למסקנות שגויות רבות. בין היתר – למבט הנואש ביותר על גורל האנושות ההווה והעתידי״ (ציולקובסקי ק.א. כיוון העבודות. ארכיון האקדמיה למדעים של בריה״מ, פ.555, אופ.1, יח.545, דף 2). לפי דעת המדען, כדור הארץ כתוצאה של היסטוריית היקום קבע את הצורה הקונקרטית, שבה התגלם האדם וחזון היקום הספציפי אנושי שלו. האדם חלקי, הוא נולד מהיקום, מהתפתחותו ומהגדרתו העצמית כתוצאה מסוימת, המוגבלת בחומר ההוא, החומר הארצי, שנתן לו חיים. ככל
שהאנושות מתפתחת, היא מכירה במוגבלות זו ושואפת להתגבר עליה. היא נשלחת אל הקוסמוס, מנסה להשיג אוניברסליות, תוך פריצת גבולות כדור הארץ, עריסתה, תוך שימוש במשאבי הסביבה הקוסמית ושינוי עצמה. רק בזכות החדירה אל הקוסמוס האנושות יכולה להשיג עוצמה אמיתית, הכרה עצמית והומניזם. אנשים יפגשו את אחיהם לתבונה, ייכנסו עימם בברית, ישתפו עימם פעולה. אבל מהות יחסיהם העתידיים – לא רק השלמה הדדית ועזרה הדדית. בכל אחד מהם מגולם חלקיק זעיר של היקום, והם כולם יחד הם התבונה של היקום, האמצעי להחזרת היקום אל עצמו ויעדה הסופי של התפתחותו. המחשבה היא גורם בהתפתחות הקוסמוס, היא משנה את הקוסמוס בתבונה, תהפוך אותו לאמצעי לפריחת החיים ולניצחון התבונה.
בקוסמיזם של ציולקובסקי מתגלה גישה חדשה מהותית להכרה ולהבנה הפילוסופית של היקום. מהתאורטיזציה הספקולטיבית על הקוסמוס לפרויקט של כיבושו המעשי באמצעים חומריים-טכניים, מייצוגים על הכורח של ״השבי הארצי״, שבו צריכה האנושות לדעוך עד לרגע המוות הגורלי יחד עם ההרס החוקי של כדור הארץ, לייצוג על העתיד הקוסמי של האנושות – כזה הוא הקפיצה ההשקפתית, שביצע ״המוזר מקאלוגה״. בביססו את הכורח של חדירת אנשים לעולמות קוסמיים שאינם דומים לארצי, ציולקובסקי הראה לראשונה את ישימותו המעשית של הידע האי-גיאוצנטרי.
לצד ציולקובסקי את רעיון הקוסמיזם פיתחו תאורטיקנים לא דומים זה לזה, כמו מייסד תיאוריית הביוספירה ו.י. ורנדסקי, חוקר הטבע נ.ג. חולודני, ההוגה הדתי נ.פ. פיודורוב, עמיתו של ציולקובסקי, יוצר תיאוריית ההשפעה הקוסמית על בריאות האדם צ&amp;#x27;יז&amp;#x27;בסקי, ניקולאי, סוויאטוסלב ואלנה רריך. לפי ו.י. ורנדסקי, ״החיים והחי… הם ביטוי כללי
של הקוסמוס״ (ורנדסקי ו.י. כתבים נבחרים. כרך ה&amp;#x27;. מ&amp;#x27;, 1962. עמ&amp;#x27; 120). בהתייחסו לביוספירה הארצית כתופעה קוסמית מיוחדת במינה, ורנדסקי הגיע למסקנה שבתנאים פיזיקליים-כימיים ראשוניים אחרים, על כוכבי לכת אחרים ותצורות חומריות אחרות, צריכות להיווצר ביוספירות שונות איכותית ונושאי נפש ותודעה שונים איכותית. בעקבות ציולקובסקי, אם כן, ורנדסקי הניח את היסודות לייצוגים האי-גיאוצנטריים המודרניים על חיים ותבונה ביקום.
מנקודת מבט של נ.ג. חולודני, האדם חייב לכבוש את הקוסמוס כדי להפוך להומניים את סביבת קיומו שלו (ראה: חולודני נ.ג. הרהורי דארוויניסט על הטבע והאדם. ירוואן, 1944. עמ&amp;#x27; 35,
38 וכו&amp;#x27;). הוא קורא להשקפת עולמו אנתרופוקוסמיזם. זכותו החשובה של האנתרופוקוסמיזם של חולודני היא בכך שהוא שוקל וחוקר לא רק את אפשרויות ה״קוסמיזציה״ של האנושות, אלא גם של האנושות של הקוסמוס, הפיכתו לסביבת מחיה גיאוצנטרית של האדם. עבור נ.פ. פיודורוב האיחוד עם הקוסמוס הוא הרחבת העסק המשותף של האנושות אל הנצח, האמצעי להשגת אלמוות אמיתי על ידי בני האדם.
החיפושים הקוסמיים של מדענים ופילוסופים רוסים, על כל ההבדלים המתודולוגיים וההשקפתיים ביניהם, היו בעלי משמעות גדולה להמשך פיתוח ההשקפות על האנושות ועתידה הקוסמי. הם סללו דרך, מצד אחד, לאסטרונאוטיקה המעשית, מצד שני – למבט רחב ועמוק יותר על הקוסמוס כסביבת מחיה אי-גיאוצנטרית של האנושות. לגיאוצנטיריזציה של הקוסמוס הסובב ולסלול לעצמם דרך אל השכבות האי-גיאוצנטריות המסתוריות, המושכות, החידתיות של הקוסמוס, הופך מעתה למשימה ההיסטורית של האנושות. הכמיהה הקוסמית חודרת לתודעה הרגילה של בני האדם, מעירה את דמיונם, מעוררת הכללות אמיצות של סופרי הפנטזיה והכללות תאורטיות כמעט פנטסטיות, שנראות מטורפות, של המדענים.
על בסיס של שורה שלמה של דיסציפלינות מדעיות, בעיקר אסטרונומיה ואסטרופיזיקה, קמה הקוסמולוגיה המודרנית, התורה המדעית הקונקרטית על הקוסמוס, מבנהו והתפתחותו. לצדה – ובקשר הדוק עימה – קמה ומתפתחת הקוסמוגוניה המודרנית, גם היא דיסציפלינה מדעית קונקרטית, השואפת לענות על השאלה על הופעתה ומקורה של אותה סביבה קוסמית, המקיפה את כדור הארץ שלנו ונגישה לתיאור המחומש בכלים של בני הארץ. כבר עצם קיומה של הקוסמולוגיה והקוסמוגוניה המדעית הקונקרטית משמעותו הישג עצום של המדע של המאה העשרים, תוצאה של התגברות אינטנסיבית על המוגבלות הגיאוצנטרית של ההכרה האנושית. הופעת הקוסמולוגיה הרלטיוויסטית, המודל הקוסמולוגי הסטנדרטי המוכח, הקשר ההדדי העמוק ביותר של הידיעות המיקרופיזיקליות, האסטרונומיות, האסטרופיזיקליות על המיקרוקוסמוס, ולבסוף, הופעת המודלים הקוסמולוגיים ״האוטוניים״, הנותנים תיאורים קונקרטיים של ריבוי עולמות אי-גיאוצנטריים – כל זה יצר בסיס מדעי-טבעי איתן להכללות פילוסופיות נוספות.
כל ההישגים הנ״ל של ההכרה המדעית-הטבעית של המאה העשרים, הגידול האדיר של אפשרויות ותוצאות הכרה זו שימשו בסיס לשלב חדש מהותית בפיתוח האי-גיאוצנטריזם הפילוסופי. הזכות להעלות ולפתח קונצפציה חדשה של אי-גיאוצנטריזם, המקבילה לרמה ולאפשרויות של המדע של המאה העשרים, שייכת במלואה לפילוסופיה הרוסית. אופייני שהפילוסופיה המערבית המודרנית, שנמצאת גם היא תחת השפעתן של אותן תגליות מדעיות-טבעיות יוצאות דופן ומנתחת אותן בקפדנות מנקודות מבט שונות ביותר, לא פיתחה קונצפציות אי-גיאוצנטריות מפותחות דיין, ונשארת בתחום זה ברמה של ניחושים מעטים, שהתקבלו מוכנים מחוקרי הטבע ואינם קשורים לשום מערכת מפותחת במידה כזו או אחרת.
בסוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 בברית המועצות, סביב ניסוח חדש
של שורה של בעיות פילוסופיות, הקשורות דווקא לכוון האי-גיאוצנטרי של ההכרה המדעית המודרנית, התגבשה אסכולת פילוסופים, שקיבלה את השם לנינגרדית (כיום – פטרבורגית). אגב, נבהיר שלמרות שבספרות הפילוסופית שם זה מופיע לא כל כך נדיר, קיומה של אסכולה מיוחדת כזו מעולם לא הוכר רשמית ולא נכנס לשום ספרי לימוד ואנציקלופדיות. האסכולה הלנינגרדית (הפטרבורגית) של פילוסופים הייתה מוקדית-קונספציונית, היא עסקה בפיתוח האי-גיאוצנטריזם הפילוסופי. הופעת קונצפציה זו חפפה את
ה״התחממות״ בחיים הציבוריים, הקשורה בחשיפת ״פולחן האישיות״ של סטלין. וזה לא צירוף מקרים. האווירה החברתית שקמה לזמן קצר במדינה נתנה חיים לשורה של רעיונות פילוסופיים פרוגרסיביים, שהעלתם בתנאים אחרים הייתה נתפסת ככפירה ומינות, כהפרת הקאנונים של האידאולוגיה הרשמית, מה שהיה גורר למחברי הרעיונות האלה קלון ורדיפות מצדה.
פילוסופים מלנינגרד (פטרבורג) – ו.פ. ברנסקי, א.ס. קארמין, ו.ו. אילין ושורה של אחרים – העזו להגן על קונצפציה חדשה מהותית, ולא איפה שהוא, אלא בתחום הפילוסופיה, שבו לאחר הופעת ״שאלות הלניניזם״ של סטלין כל השאלות השנויות במחלוקת נחשבו לפתורות, ודיונים הותרו רק בשאלה כיצד להבין אמירות מסוימות של הקלאסיקונים, כולל ״הידיד הגדול של המדענים״ עצמו. רק הנסיבות, שבמקביל לסמכותו של ״מנהיג העמים״ הופלה מהכן ההיסטורי גם האמת ה״מוחלטת״, המקודשת בסמכותו, נתנו אפשרות להתחיל גם בפילוסופיה לעשות משהו שאינו חופף לדוקטרינה הרשמית וסותר את אחדות ההשקפות שנכפתה מנהלית. פעילות זו של קבוצת הפילוסופים, בני דורנו, הייתה ללא ספק קדם-חיזוי של השינויים הדמוקרטיים העתידיים. וכמובן, תרומתם יוצאת הדופן של פילוסופים אלה למדע אינה מוערכת כלל ברמה כה גבוהה
כפי שמגיע לה. אולי עוד לא הבנו עד תום תרומה זו. הגרסה הראשונית של קונצפציית האי-גיאוצנטריזם האונטולוגי הוצגה על ידי פרופסור ו.פ. ברנסקי במאמר ״על המשמעות הפילוסופית של
״בעיית ההיתכנות להמחשה״ בפיזיקה המודרנית״, שפורסם ב-1957 ב
״עלון אוניברסיטת לנינגרד״. ברנסקי מתחיל בכך שהוא מנסח בצורה מודרנית את בעיית היתכנות ההמחשה של הידע, שנשארת גם כיום נושא לדיונים פילוסופיים חריפים. מדוע במאה העשרים איבד הידע את היתכנות ההמחשה שלו, את ייצוגיותם החזותית של תיאוריו והסבריו? על שאלה זו, שייסרה את כולם ללא יוצא מן הכלל, את חוקרי הטבע הגדולים ביותר ופילוסופים רבים של תקופתנו הסוערת, דווקא ברנסקי נותן את התשובה המבוססת, המוכחת, המנומקת ביותר. זה לא משום שהמדע חלש, שאינו מקיף במלואו את אובייקטיו, כפי שחשבו מדענים רבים מאוד, שייסרו את מצפונם המדעי וניסו להתגבר על אי-ההיתכנות להמחשה כעל כביכול חוסר שלמות של המדע. פשוט האובייקטים, שנגררו לתחום ההכרה המדעית, שונים לחלוטין מאלה שעמדו בפני ההכרה קודם. אם עד סוף המאה ה-19 ההכרה מתעסקת באובייקטים של העולם הגיאוצנטרי-מקרוסקופי, המאפשרים תיאור בדימויים מוחשיים, גיאוצנטריים-מקרוסקופיים, הרי מתחילת המאה העשרים ההכרה מתעסקת באובייקטים, שאינם ניתנים לתיאור בעקרון בעזרת מבני הכרה כאלה, הקרובים ביותר נפשית לאדם.
ניסוח כזה של השאלה, סבור ברנסקי, דורש מבט חדש מהותית על אטריבוטי החומר. כלומר, הוא, במהותו, דורש מהפך חדש בהשקפות האנושיות על העולם ומה שקיים בו. אופייני, מציין ברנסקי, ש״גם אריסטו, גם דקארט, גם קאנט, גם הגל ואף אחד מהפילוסופים, שעסקו רבות בניתוח התוכן האוניברסלי של אטריבוטי החומר״, לא העלה את השאלה עד כמה התוכן האוניברסלי של אטריבוטי החומר נכנס לתמונה הגיאוצנטרית הזו של תוכן זה, ששלטה ב
ייצוגי העולם של בני תקופתם. (ראה: ברנסקי ו.פ. על המשמעות הפילוסופית של ״בעיית היתכנות ההמחשה״ בפיזיקה המודרנית – בספר: עלון אונ&amp;#x27; לנינגרד, סדרת הכלכלה, הפילוסופיה והמשפט, 1957, גיליון 1, מס&amp;#x27; 5, עמ&amp;#x27; 88). אטריבוטי החומר, תכונותיו האוניברסליות (מרחב, זמן, איכות, כמות, קאוזליות וכו&amp;#x27;) אינם מסתכמים בייצוג הגיאוצנטרי עליהם. ״למעשה, על בסיס הכללת התוצאות, שהתקבלו מתורת היחסות והמכניקה הקוונטית, אפשר להסיק שצורות המרחב, הזמן, התנועה, האיכות והשינוי האיכותי, הכמות והשינוי הכמותי, החוק, האפשרות, המקריות, ההכרח, הקאוזליות וכו&amp;#x27;, במובן האונטולוגי, בלתי נדלות כשם שבלתי נדלים במובן המדעי-הטבעי האטום והאלקטרון״ (שם. עמ&amp;#x27; 90).
ב-1962 ו.פ. ברנסקי מוציא את ספרו הראשון, שיצא בשם זהה לשם המאמר שצוטט לעיל. בספר מתרחבות, מעמיקות ומתפרטות התוצאות שהתקבלו במאמר. בראש ובראשונה, ברנסקי מנסח את עקרון האי-גיאוצנטריזם האונטולוגי (עא״א). לפי עקרון זה, המציאות האובייקטיבית (החומר) מטבעה, בהוויה הפנימית שלה, אינה יכולה להיות חד-טיפוסית, אינה יכולה להסתכם בסוג הגיאוצנטרי, ההולם, התואם את טבענו שלנו. לפיכך, צריכים להתקיים סוגים שונים של מציאות אובייקטיבית, המאופיינים בסוג מיוחד של מרחב, זמן, תנועה, אינטראקציה וכו&amp;#x27;. סוגי מציאות אלה כוללים בתוכם עולמות שונים אונטולוגית, כלומר עולמות שכל האטריבוטים, כל התכונות הבלתי נפרדות שלהם, שונים מעולם גיאוצנטרי, ולכן הם נבדלים ממנו ביסודות הקיום שלהם עצמם.
פיתוח נוסף קיבלה הקונספציה של האי-גיאוצנטריזם האונטולוגי בספרו של ו.פ. ברנסקי ״היסודות הפילוסופיים של בעיית הסינתזה של העקרונות הרלטיוויסטיים והקוונטיים״, שיצא ב-1973.
עקרון האי-גיאוצנטריזם האונטולוגי אינו אלא
פירוט של עקרון אי-הנדלות האיכותית של החומר ברמה שהושגה על ידי המדע המודרני. לצד אי-הנדלות הגיאוצנטרית, המראה את עצמה במגוון האינסופי של המינים והצורות, כלומר, בלשון הפילוסופית, של האופנים (הסוגים) של החומר, היא, ככל שהאדם מכיר אותה, מראה גם אי-נדלות אי-גיאוצנטרית עמוקה יותר, מגוון אינסופי של האטריבוטים עצמם. אבל איך אפשר להכיר את העולמות האלה השונים אונטולוגית, השונים מאיתנו איכותית אפילו בתוכנם האטריבוטי, כלומר המקיף את כל מכלול האיכויות והתכונות? איך נוכל, יצורים גיאוצנטריים, המשקפים את הטבע ישירות בדימויים גיאוצנטריים, להעז לשקף תהליכים שאינם ניתנים לתיאור בדימויים אלה?
על שאלה זו אמור, לפי ברנסקי, לענות האי-גיאוצנטריזם האפיסטמיולוגי, שהוא התוצאה וההמשך האורגני של האונטולוגי בתחום תורת ההכרה. הכרת עולמות שונים אונטולוגית, לפי ברנסקי, אפשרית רק על בסיס ייצוגים ומושגים שונים אפיסטמיולוגית. אבל כיצד הם יכולים להיווצר, אם נפש האדם פועלת מלכתחילה רק עם דימויים מוחשיים-גיאוצנטריים? תשובה לשאלה זו ברנסקי מוצא במדע המודרני. בניתוח מושגים כמו חלקיק-גל, יחס האי-ודאות, מרחב-זמן ארבע-ממדי, עקמומיות המרחב-זמן, הפילוסוף מראה שמושגים אלה נוצרו בדרך של שילוב מיוחד של דימויים מקרוסקופיים, גיאוצנטריים-מוחשיים. דימויים-כימרות, דימויים-קנטאורים – הנה מה זה. במיתולוגיה היוונית הקדומה, כזכור, הקנטאורים ייצגו יצורים משולבים, המורכבים מחיבור, שאינו מתרחש לעולם בטבע, של סוס ואדם. הכימרות, להפך, כללו גוף אדם, שעליו הורכב ראש של כלב או חיה. דווקא בשילוב תכונות שונות באטריבוטים, ביצירת צירופי איכויות שאינם מתרחשים לעולם ב
עולם המקרוסקופי, התואמים את הביטויים הנרשמים בניסיון של עולמות שונים אונטולוגית בעולמנו הגיאוצנטרי, מסוגל האדם להכיר את העולמות האי-גיאוצנטריים המורכבים ביותר והמרוחקים ביותר ממנו בקיומם ובתכונותיהם הבלתי נפרדות.
אי-גיאוצנטרית הופכת לא רק המבנה הדימויים, אלא גם הבסיס הניסיוני-הניסויי של הכרת הקוסמוס והמיקרוקוסמוס, מה שמושג בדרך של שילוב אינטראקציות של אובייקטים מקרוסקופיים עם אובייקטים לא מקרוסקופיים.
תרומה חשובה להמשך פיתוח הקונספציה של האי-גיאוצנטריזם האונטולוגי והאפיסטמיולוגי תרם דוקטור לפילוסופיה, פרופסור אנטולי סולומונוביץ&amp;#x27; קארמין. התכונות המבדילות החשובות ביותר של התכנית הקארמינית לפיתוח האי-גיאוצנטריזם האונטולוגי והאפיסטמיולוגי היו קשרה לתיאוריות המדעיות הקונקרטיות של עולמות אוטוניים, פנייתה לתורה האי-גיאוצנטרית על האינסוף, וגם דיוק והעמקת על בסיס זה של מושג היקום. נקודת המוצא של התיאוריה הפילוסופית של קארמין הפכה ביקורת ההבנה הגיאוצנטרית של האינסוף, העולה כתוצאה מהפצה אקסטנסיבית (אקסטרפולציה) אל האינסוף של מאפיינים, שהתקבלו דרך חקר איזשהו ״חתך״ סופי, גם אם גדול מאוד, אפילו המקיף את כל האובייקטים הידועים ברגע נתון לאנושות, של ההוויה החומרית. כזה
״חתך״, המקיף את כל האובייקטים הפיזיקליים והאסטרונומיים ללא יוצא מן הכלל, הוא היום המטאגלקסיה. קארמין מפגין ללא הרף נגד ההבנה של האינסופי פשוט כסופי היפרטרופי, ״שהוא כה ענק (או, להפך, קטן) עד שהגבול נמצא במרחק לא מוגדר, מעבר לגבולות הנגיש בניסיון״ (קארמין א.ס. הכרת האינסופי. מ.: מיסל, 1986, עמ&amp;#x27; 36). זה רק ייצוג מדולדל, חד-גוני-גיאוצנטרי של האינסוף, רק אינסוף ״רע״. האינסוף האמיתי איכותית
בלתי נדלה לא רק באותו ״חתך״ גיאוצנטרי, שבו הוא נראה בתיאור הישיר-הניסיוני, הוא הרי הוא אי-הנדלות האיכותית של החומר במובן האי-גיאוצנטרי.
לכן, קארמין מציב כמטרתו המודעת מחקר פילוסופי של טבעו האי-גיאוצנטרי של האינסוף, אשר על בסיס ניתוח של כל המערכת והמגמות השלטות של ההכרה המדעית הקונקרטית המודרנית שואף להקדים הכרה זו ולתת למדע הבנה של הדרכים המבטיחות ביותר להמשך התפתחותו. ״אנו מדברים רבות על אינסופיות הטבע״, – מציין קארמין, – ״אבל עד עכשיו נשאר חקור מעט מאוד טבעו של האינסוף. ובמקביל, בשאלה מהו האינסוף וכיצד יש להבינו, נתקעות שאלות רבות אחרות, העומדות בפני ההכרה המדעית״ (קארמין א.ס. ספר על בעיית הסופי והאינסופי –
״שאלות הפילוסופיה״, 1960, מס&amp;#x27; 2, עמ&amp;#x27; 163).
שום ידע מדעי-קונקרטי על האינסוף לא ניתן להזדהות עם האינסוף כשלעצמו. הזדהות כזו היא רק האבסולוטיזציה הבלתי ביקורתית של הרמה הנוכחית של הידע, הקשורה בטענה לא מוצדקת למיצוי על ידי המדע של היסודות המוחלטים של ההוויה. טענה כזו היא תמיד בלתי מבוססת ומטאפיזית. היקום, שהפך לאובייקט של המדע המודרני, אינו מנצה לעולם את היקום האינסופי, את העולם החומרי כולו. תחת היקום, שמתוארים על ידי כל המודלים הקוסמולוגיים המודרניים, יש להבין לא את כל הקיים, אלא רק חלק מסוים, המקביל לאפשרויות ההכרה שנמצאו כיום. הם מתארים את היקום הקטן שלנו – את המטאגלקסיה. התכונה האופיינית והתוצאה החשובה של ההכרה המדעית המודרנית מתבררת כחלוקת מושג היקום עצמו, היקום המדעי-הקונקרטי מתברר כלא זהה ליקום הפילוסופי. היקום הקטן – המטאגלקסיה – ככל שהידע מתפתח, מראה בצורה מלאה יותר את סופיותו (ראה: קארמין א.ס. בעיית אינסופיות היקום והקוסמולוגיה. בספר: בעיות
ההכרה המדעית. ל.: הוצאת אונ&amp;#x27; לנינגרד, 1978, עמ&amp;#x27; 114).
שורה של נקודות של הקונספציה האי-גיאוצנטרית החדשה של האינסוף, שמפותחת על ידי א.ס. קארמין, נומקה והוארה במקוריות על ידי ו.י. סווידרסקי, א.י. מוצ&amp;#x27;אלוב, וגם על ידי הפיזיקאי והמתודולוג הידוע של המדע ג.מ. אידליס. חשוב מאוד, במיוחד, הטיעון של אידליס על הכורח של כל איכות קונקרטית להיות בעלת מידה כמותית מוגדרת משלה ועל חוסר האפשרות שלה להקיף את כל היקום האינסופי. ״לכן״, – מסכם ג.מ. אידליס, – ״שום מערכת קוסמית קונקרטית (כולל המטאגלקסיה שלנו) אין להזדהות מראש עם כל היקום״ (אידליס ג.מ. אינסופיות היקום מנקודת מבט של תורת הקבוצות. בספר: אינסוף ויקום. מ.: מיסל, 1969, עמ&amp;#x27; 179).
השערה מעניינת על המבנה האי-גיאוצנטרי של האינסוף מנקודת מבט של התגלותו על ידי הסובייקט האנושי המכיר העלה הפילוסוף-הקוסמיסט הידוע מקזחסטן ק.ח. רחמטולין. הוא מבחין בחמישה תחומים טיפולוגיים של הוויה – חמישה עולמות, ששלושה מהם כבר ידועים (מיקרוקוסמוס, מקרוקוסמוס, מגה-יקום), ושניים נוספים נמצאים מעבר לגבולותיהם, ומייצגים התגלמות שונה איכותית של האינסוף. הראשון מביניהם, שנקרא על ידי רחמטולין היפו-עולם (מהיוונית ״היפו״ – מתחת, למטה), מורכב מחומר עדין עוד יותר ממכניקה קוונטית, והוא ״מוזר״ ובלתי מקרוסקופי עוד יותר מהמיקרוקוסמוס. האחר, המכונה היפר-עולם (מהיוונית ״היפר״ – מעל, מעבר), כולל בתוכו חומר של התצורות הקוסמיות השונות ביותר מעבר למטאגלקסיה. שני ה״עולמות העל״, לפי ייצוגיו של רחמטולין, צריכים להיות עוד יותר אי-גיאוצנטריים משני העולמות – המיקרו- והמגה-עולם – הגובלים בקוסמוס המקרוסקופי ומכילים בתוכם כמה רגעים של מקרוסקופיות (רחמטולין ק.ח. המטריאליזם הדיאלקטי והאסטרונומיה המודרנית. אלמה-אתא: קזחסטן, 1965, עמ&amp;#x27; 106-107).
תרומה חשובה ביותר לפיתוח ההיבט המרחבי-זמני
של קונספציית האי-גיאוצנטריזם האונטולוגי והאפיסטמיולוגי תרם דוקטור לפילוסופיה, פרופסור של אוניברסיטת לנינגרד (פטרבורג) הממלכתית אלכסנדר מיכאילוביץ&amp;#x27; מוסטפננקו. אופייני שמדען זה התנער רשמית מקונספציה זו, בהצהירו על אי-הסכמתו עימה, אולם אובייקטיבית תרם להתפתחותה.
גם תרומתו של מוסטפננקו לקונספציית ריבוי העולמות משמעותית, שלפי מהותה, תמיד מובנת על ידו כריבוי אי-גיאוצנטרי – אף שהוא עצמו נמנע בכל דרך מהמונח
״אי-גיאוצנטרי״. בהשוואת הרעיון הפילוסופי הקלאסי על עולמות אפשריים לוגית עם שורה של קביעות דומות באסטרופיזיקה המודרנית ובפיזיקה של המקרוקוסמוס, הוא חוקר את שאלת האפשרות של קיום עולמות פיזיקליים (מטאגלקסיות), שבהם התכונות היסודיות (כלומר, למעשה, האטריבוטים של החומר) יתגלו כשונות איכותית ביחס ל״יקום שלנו״ – למטאגלקסיה. לפרופסור מוסטפננקו שייכות הרבה מאוד רעיונות בוניים, שהעלו אותו לשורות הראשונות של חוקרי היקום האי-גיאוצנטרי, ללא תלות בדעותיו והעדפותיו שלו בשאלה זו.
חשוב מאוד לחקר ההיבט האי-גיאוצנטרי של הכרת היקום הוא ספר הפילוסופים האוקראינים ס.ב. קרימסקי וו.י. קוזנצוב
״קטגוריות השקפת עולם במדעי הטבע״, שיצא בקייב ב-1983. אף שמחברי הספר עוקפים את הטרמינולוגיה של האי-גיאוצנטריזם האונטולוגי והאפיסטמיולוגי, הם מפנים את עיקר תשומת הלב לביסוס הרעיון של ריבוי עולמות אי-גיאוצנטרי. העולם החומרי נתפס כאוניברזום מקיף, המורכב ממספר אינסופי של עולמות מיוחדים הנבדלים זה מזה שיטתית, כשכל אחד מהם מנצה שכבה מסוימת של הוויה וקשור לאחרים דרך קפיצה-מעבר איכותית מסוימת. מנקודת מבט זו המטאגלקסיה מייצגת אוניברזום נגלה, אוניברזום ״לנו״. ״בעצמו״ האוניברזום אי-גיאוצנטרי ו
כל פריצת הכרה חדשה מעבר לגבולות ההתגלות הגיאוצנטרית של האוניברזום כביכול ״חושפת״ אותו כפי שהוא.
שלב שלם של התפתחות האי-גיאוצנטריזם האפיסטמיולוגי קשור בשמו של פרופסור ו.ו. אילין. במאמרו של ו.ו. אילין, שנכתב יחד עם ו.ב. בורשצ&amp;#x27;ב ופ.ז. רוכלין, לא רק שהמונח ״אי-גיאוצנטריזם אפיסטמיולוגי״ בשימוש לראשונה, אלא גם מצויות שורה של קביעות חשובות מהותית, הנחוצות לפיתוח הן של האי-גיאוצנטריזם האפיסטמיולוגי והן של האונטולוגי.
משמעותו של המאמר הנ״ל, שיצא עוד ב-1961 בקאזאן, מורכבת, בראש ובראשונה, בכך שהפרובלמטיקה האי-גיאוצנטרית מפותחת בו לא רק על בסיס המכניקה הקוונטית ותורת היחסות, אלא גם הקיברנטיקה המודרנית. המאמר נקרא ״האם מכונה יכולה לחשוב״, והחלק הראשון שלו, המוקדש לביסוס חוסר האפשרות, גם בעתיד הרחוק ככל שיהיה, של יצירת מכונות החושבות אנתרופומורפית, הוא, בכלל, קטגורי מדי. אבל במקביל, הרעיון המפותח על אפשרויות המחשבים כאמצעים קיברנטיים, הממשיכים את יכולות ההכרה של האדם אל עולמות אי-גיאוצנטריים הזרים לו אפיסטמיולוגית, הוא צעד חדש מהותית בפיתוח הייצוגים האי-גיאוצנטריים. בונה מאוד מתבררת גם הגישה החומרית-אנרגטית; וגם הגישה האינפורמטיבית לחקר עולמות שונים אונטולוגית. במובן זה הם מופיעים להכרה לא רק כמרחבית שונה, אנרגטית שונה, אלא גם אינפורמטיבית שונה, וההיבט הזה של החקר, ככל שמתפתחת טכניקת המחשב, מקבל פרספקטיבות מבטיחות יותר ויותר.
ו.ו. אילין מפתח לא רק את הצד האפיסטמיולוגי-קיברנטי של הקונספציה האי-גיאוצנטרית. הוא מבין את האי-גיאוצנטריזם האפיסטמיולוגי גם כגישה מתודולוגית, המסוגלת לתת להכרה אמצעי מחקר דימויים והגיוניים חדשים איכותית של המציאות. מכיוון שכל לוגיקה וכל מערכת דימויים היא במידה
ניכרת תוצאה של התאמת סובייקטים מסוימים לעולם מסוים, שבו עוברת פעילותם, חקר העולמות השונים אונטולוגית מניח רמה חדשה איכותית של התאמה כזו, יצירת מערכות דימויים חדשות מהותית ולוגיקות אי-גיאוצנטריות. ובמקביל, אפשרויות המבנים ההכרתיים כאלה מקושרות על ידי ו.ו. אילין לבעיית הבינה המלאכותית ולפיתוח טכניקת המחשב. הוא סבור שיצירת מה שנקרא לוגיקות לא קלאסיות ושפות אלגוריתמיות יוצרת בסיס להופעת דרכים שונות אפיסטמיולוגית לבנייה לוגית וביטוי של מחשבות אנושיות, העונה לצורכי הכרת העולמות האי-גיאוצנטריים. עולמות אלה אינם הגיוניים מנקודת מבט מקרוסקופית. מכאן נובע הצורך בבניית לוגיקה אי-גיאוצנטרית.
שלב חשוב בהתפתחות האי-גיאוצנטריזם הפילוסופי המודרני קשור בפיתוח בעיות הקוסמיזציה של המדע. הפילוסופים-הקוסמיסטים א.ד. אורסול, י.ד. פדייב, יו.א. שקולנקו ושורה של אחרים עברו לחקר היחס בין ההיבטים הגיאוצנטריים והאי-גיאוצנטריים בתהליך כיבוש הקוסמוס. האקדמאי של האקדמיה למדעים של מולדובה ארקדי דמיטרייביץ&amp;#x27; אורסול נתן תמונה מפורטת של הקוסמיזציה האי-גיאוצנטרית של הידע. בעבודה
״כיבוש הקוסמוס״, שיצאה ב-1967, הוא מגדיר את הקוסמיזציה כ
״תהליך הופעת מינים חדשים מתמיד של אי-גיאוצנטריזם כתוצאה מהתגברות על הגיאוצנטריזם״ (אורסול ו.ד. כיבוש הקוסמוס. מ.: מיסל, 1967, עמ&amp;#x27; 24). במיוחד, האי-גיאוצנטריזם של הידע המתמטי מקדים את האי-גיאוצנטריזם של מדעי הטבע בכלל ומוביל להיווצרות עולם מתמטי אי-גיאוצנטרי מיוחד, שכל תחומיו משקפים חוקיות קוסמיות כלשהן, אולי עוד לא ידועות (שם. עמ&amp;#x27; 23). מסקנתו של אורסול היא: כל המדעים בעקרון נמצאים בשלבים שונים של התגברות על הגיאוצנטריזם, ואי אפשר לציין מדע שאינו נתון כיום לתהליך זה (שם). ואילו הקוסמיזציה הבלתי אחידה של המדעים המיוחדים מתבטאת ב
קוסמיזציה בלתי אחידה של המדע הפילוסופי (שם. עמ&amp;#x27; 42). מתרחשת התנגשות בין גיאוצנטריזם לקוסמיזם, הרוויה באי-גיאוצנטריזם של הפילוסופיה המודרנית. היא מקדימה במובן זה את המדעים האחרים. זה מתרחש על בסיס הקוסמיזציה של כל הפרקטיקה האנושית. הופעת הטכנולוגיה הקוסמית, השימוש בסוגי אנרגיה אי-גיאוצנטריים, בתהליכים תת-אטומיים של עיבוד חומר, במתקני ניסוי מיוחדים (סינכרופאזוטרונים וכו&amp;#x27;) מתאים את תודעת האנשים, דרך הפעילות היומיומית, להשתלטות בדרכים אי-גיאוצנטריות של כיבוש העולם. אי-גיאוצנטרי הופך עצמו הבסיס האינפורמטיבי של ההכרה של המאה העשרים (שם. עמ&amp;#x27; 43-57). בעבודה ״האנושות. כדור הארץ. היקום״ אורסול מבסס את הקונספציה של הגיאוצנטריזם הקוסמי, או הגיאוקוסמיזם, המורכבת בכיבוש הקוסמוס למען כדור הארץ ובהתאמת הקוסמוס הסובב לצורכי פעילות החיים של האדם (ראה: אורסול א.ד. האנושות. כדור הארץ. היקום. מ.: מיסל, 1977, עמ&amp;#x27; 13-136).
מתוך הכרה בנכונות ובתועלת הבלתי מותנית של האוריינטציה האנתרופו-גיאוקוסמית של כיבוש הקוסמוס על ידי האדם בגרסתה האורסולית, יש לציין שהגיאוצנטריזם של אוריינטציה זו הוא תופעה הכרחית באותה מידה, ובמקביל רק חולפת וראשונית, כמו הגיאוצנטריזם של האוריינטציה הראשונית של הכרת הקוסמוס על ידי האדם. כשהאנושות תצא סופית מהעריסה הגיאוצנטרית שלה, היא, בלא לשלול את האוריינטציה על ההפיכה, הנחוצה לפעילות החיים האנושית, של הקוסמוס הסובב לסביבה דמוית ארץ, תצא ללא ספק בדרך של אוניברזליזציה אי-גיאוצנטרית של האדם עצמו. האדם ייצור אמצעים לחיים נוחים בסביבה אי-גיאוצנטרית. הייצור יהפוך בבסיסו לאי-גיאוצנטרי. יתרה מזאת, הפיתוח המודרני של הביוטכנולוגיה מאפשר להניח שהייצור יהפוך בבסיסו לאורגני, ואחר כך יקבל צורות אורגניות אי-גיאוצנטריות.
זה אומר שהאדם ילמד לגדל מכונות ביוטכנולוגיות, בהתאימו אותן לעולמות השונים אונטולוגית שהוא כובש. עולם האדם ייפתח כבר לא רק בהכרתו, אלא גם במעשה, האדם יהפוך כבר לא רק ליצור גיאוקוסמי, אלא גם ליצור קוסמי-אוניברזלי. הוא יאוניברזל את עצמו גם בקשר שלו עם ציוויליזציות שונות אונטולוגית ואפיסטמיולוגית. ואז במקום הגיאוקוסמיזם תבוא אוריינטציה קוסמית חדשה של הפרקטיקה של האנושות – האי-גיאוקוסמיזם כגרסה ראשונית של הקוסמיזם האוניברזלי. אבל כבר עכשיו עלינו לקחת בחשבון באוריינטציה ההכרתית שלנו לא רק את הגיאוקוסמיזם (שבו מציע האקדמאי אורסול להסתפק, מה שמוביל אותו, במיוחד לאחרונה, לייצוג על מעין שוויון או אפילו יתרון של הקוסמיזם הגיאוצנטרי ביחס לאי-גיאוצנטריזם), אלא גם את הקוסמיזם האוניברזלי מסוג אי-גיאוצנטרי.
מאפיין מעניין של הקוסמיזציה האי-גיאוצנטרית של המדע נתן הפיזיקאי, האסטרונום והפילוסוף-הקוסמיסט הרוסי הידוע י.ט. פדייב. את התכונה הראשונה, או הייחודיות של ההתגברות על הגיאוצנטריזם המדעי, הוא רואה בהפיכת האסטרונומיה למדע קוסמי אמיתי לאחר קופרניקוס. התכונה השנייה מתגלה במפנה המאה העשרים, כשהאובייקט של ההכרה המדעית-הקונקרטית הפכו המיקרו-והמגה-קוסמוס, ולדרך הקוסמיזציה נכנס כל מדעי הטבע. התכונה השלישית מתגלה במחצית השנייה של המאה העשרים וקשורה בהופעת ענפי ידע קוסמיים מובהקים, בחקר נסיבות ואובייקטים חוץ-ארציים, בהופעת האסטרונאוטיקה התאורטית והמעשית. התכונה הרביעית קמה עכשיו ומאופיינת בשזירה ההדדית ההדוקה, באינטגרציה של מדעי המחזור האסטרונומי עם הפיזיקה האי-גיאוצנטרית, הקוסמולוגיה, הפילוסופיה. התכונה החמישית מורכבת בחקר הגלובלי של כוכב הלכת שלנו, המאפשר לזהות תכונות גיאוצנטריות של אובייקטים בגרסתם הראשונית עבורנו (פדייב י.ט. קוסמונאוטיקה וחברה. ח\&quot;א. מ.: זנאנייה, 1970, עמ&amp;#x27; 7-8).
״ברור״, – מניח פדייב, – ״שתהליך הקוסמיזציה תופס כך או אחרת את כל המדע, שיתגבר סופית על שאריות הגיאוצנטריזם״ (שם. עמ&amp;#x27; 13). המדע נפרד מעברו הגיאוצנטרי ומשתנה על יסודות קוסמיים. אבל הקוסמיזציה של מדעי הטבע אינה מורכבת בניתוק מענייני הארץ, אלא בשינוי זווית הראייה, שבה נשקלת הטבע. מתרשמת גם האפשרות של קוסמיזציה של המדעים החברתיים, ההומניטריים, למשל, הופעת פסיכולוגיה וסוציולוגיה קוסמיות (פדייב ו.ט. כמה בעיות פילוסופיות של כיבוש הקוסמוס. בספר: המטריאליזם הדיאלקטי ושאלות מדעי הטבע. מ.: הוצאת אונ&amp;#x27; מוסקבה. עמ&amp;#x27; 175). אשר לתחזית על התגברות סופית של המדע על הגיאוצנטריזם, היא בקושי תתגשם אי פעם.
נחקר עמוק על ידי פדייב תהליך הקוסמיזציה של הפרקטיקה האנושית. האדם שם לעצמו לשירות יותר ויותר כוחות טבע מסדר קוסמי (שם. עמ&amp;#x27; 179). כך, התעשייה של יסודות כימיים מלאכותיים טרנס-אורניים ואחרים מתפרשת על ידו כענף טיפוסי מתקוסמס של התעשייה, העוסק בחומרים שאינם על כדור הארץ ורק לאחרונה החלו להתגלות במעטפות כוכבים (שם. עמ&amp;#x27; 180). כך, בעודו חי על כדור הארץ, האנושות במידה הולכת וגדלה מקוסמסת את פעילותה היצרנית. פדייב מתקרב ממש למסקנה שכיבוש המרחבים העצומים של הקוסמוס יכול להתאפשר רק עם יצירת טכניקה קוסמית אי-גיאוצנטרית.
במקביל, הקונספציה שהציע פדייב של מה שנקרא
״סדרת ההתפתחות״ נושאת אופי גיאוצנטרי מובהק, ונסגרת בתחום האונטולוגיה עם הקונספציה של הרמות המבניות של החומר בגרסתה הגיאוצנטרית ביותר, בנויה-מקרוסקופית. מה שנקרא סדרת ההתפתחות האינסופית של פדייב כוללת רצף מדרגות מתרוממות: קדם-כוכבית, כוכבית,
פלנטרית, ביולוגית וחברתית. וגם מעל ומתחת למנויות הוא מניח אינסוף מדרגות אחרות, אף שאינו ברור מה הן יכולות להיות (שם. עמ&amp;#x27; 175).
פנייה כזו אל האינסוף יכולה להיראות כביטוי העליון של האי-גיאוצנטריזם; מכיוון שמעבר לגבולות הרמות המבניות הידועות, שבהן החומר מתגלה לנו, מונח אינסוף של אחרות, רמות מבניות אי-גיאוצנטריות יותר ויותר. הפילוסוף-הקוסמיסט הרוסי א.י. דרונוב אף סבור כך, כשהוא מעמיד באחד ממאמריו הראשונים שפורסמו את הקונספציה של הסוציוגיאוקוסמיזם של א.ד. אורסול (הצגתה ראה לעיל), שהוא מבקר על הגיאוצנטריזם המופרז שלה, מול הקונספציה של סדרת ההתפתחות האינסופית של י.ט. פדייב ככביכול אי-גיאוצנטרית לחלוטין (ראה: דרונוב א.י. מהגיאוצנטריזם לקוסמיזם: מקורות השקפת עולם של הפעילות הקוסמית. בקובץ: אדם, פילוסופיה, תרבות. מ.: נאוקה, 1984, עמ&amp;#x27; 114). אך קונספציית פדייב, למרות סיסמאותיה האי-גיאוצנטריות, מגינה למעשה על חד-סדרתיות, חד-מעמדות גיאוצנטרית של התפתחות העולם החומרי. היא מצמצמת את העולם החומרי והתפתחותו לאותו חתך גיאוצנטרי
שבו הם נגלים לנו כיום. מסתבר שהעולם, ככל שאנו יכולים להקיף את התפתחותו, מטבעו גיאוצנטרי, ורק מעבר לגבולות התפתחות זו משאיר פדייב מקום למדרגות התפתחות אי-גיאוצנטריות. האי-גיאוצנטריזם, כך, כביכול נשלח ל״גלות״, מושלך מעבר לגבולות העולם הידוע לנו, אל תחום הנסתר. אבל אי-ידיעה אינה טיעון.
אנו רואים כמה קשה ניתן לקוסמיסטים המודרניים הטיפוס אל פסגות השקפת עולם קוסמית אמיתית. כל צעד שגוי – והם גולשים אל הגיאוצנטריזם הפרימיטיבי והקרוב ביותר, לעתים בלא לשים לב לכך, תוך דמיון שהם בפסגה העליונה. תלול ומורכב הטיפוס הזה, ומעט עדיין עבורו נקודות משען!
בניגוד למבט הגיאוצנטרי על העולם, אחר
הפילוסוף-הקוסמיסט הידוע יו.א. שקולנקו מכניס את המושג קוסמוצנטריזם. קוסמוצנטריזם (במהותו, מילה נרדפת לאי-גיאוצנטריזם) נשקל על ידו כקוסמיזם אוניברזלי, חשיבה ״יקומית״. (שקולנקו יו.א. פילוסופיה, אקולוגיה, קוסמונאוטיקה. מ.: מיסל, 1983, עמ&amp;#x27; 27). חסרונו של המונח הוא הדגש על ה״צנטריזם״, בעוד שהאי-גיאוצנטריזם האמיתי קשור בייצוג על היחסיות של כל ההשקפות המרכזות על היקום (אף שהוא מכיר בצורך ובכורח של ריכוז כזה בכל רמת הכרה קונקרטית). במקביל, הייצוג על אי-גיאוצנטריזם כקוסמיזם אוניברזלי מעשיר בצורה נכונה לחלוטין את הקונספציה האי-גיאוצנטרית בגוונים חדשים. דווקא באוניברזליות, בכוון אל העתיד, מורכבת היתרון העיקרי של השקפת העולם האי-גיאוצנטרית. ובתכונות אלה קשורה ההאוריסטיות ההולכת וגדלה שלו, כלומר היכולת לדחוף מדענים לפתרונות חדשים של הבעיות העומדות בפני המדע.
כל המחברים הנ״ל של קונספציות פילוסופיות, על כל ההבדל בהעדפות והגדרותיהם התיאורטיות, מבססים כך או אחרת את הרציונליות של הגישה האי-גיאוצנטרית לחקר וכיבוש הקוסמוס. מספר ניכר של מדענים תחת השפעת תגליות המדע של המאה מכיר כיום באפשרות קיומם של ריבוי עולמות שונים במובן האי-גיאוצנטרי, כלומר סבור שחייבים להתקיים לא רק עולמות מאורגנים גיאוצנטרית. במקביל קיימת קבוצה די חזקה ומשפיעה של מדענים, השוללת את עצם האפשרות של קיום עולמות שונים מהמטאגלקסיה שלנו. הם מזדהים את היקום שלנו – המטאגלקסיה – עם היקום בכללותו. את היחידיות והבלעדיות של המטאגלקסיה הם מנסים לבסס, בהישענם על ״תערו של אוקאם״ מיוחד, אמצעי לוגי, הקובע שאין להרבות את הישויות שלא לצורך, אין להעניק קיום למה שאי אפשר לגזור מנתוני התצפית. כל ניסיון לתאר לעצמו עולמות אי-גיאוצנטריים אפשריים מטופל על ידם כספקולציה פילוסופית-טבעית,
כניתוק מנתוני המדע הקונקרטי.
למתנגדי הקונספציה של ריבוי עולמות שונים אונטולוגית שייכים האסטרונום האנגלי הידוע ד&amp;#x27; שאמה והקוסמולוג הרוסי הגדול א.ל. זלמנוב. ״אנו לא יכולים״, – סבור שאמה, – ״להתיר קיום של עולמות רבים: מתרחבים, מתכווצים, הומוגניים יותר, פחות הומוגניים וכו&amp;#x27;, שתכונותיהם הכלליות יכולות להיקבע מהתצפיות, ואז להיחקק כחוקי טבע. קיים רק יקום אחד, כך שבמקרה זה חשובה ההתנהגות האמיתית של התופעה היחידה במינה הזו״ (שאמה ד&amp;#x27;. קוסמולוגיה מודרנית. מ.: נאוקה, 1970, עמ&amp;#x27; 139).
לפי א.ל. זלמנוב, היקום הוא ״העולם החומרי, הנשקל מנקודת מבט אסטרונומית; הוא יחיד, בלעדי, קיים רק בעותק אחד, מכיוון שהעולם החומרי אחד״ (זלמנוב א.ל. גיוון העולם החומרי ובעיית אינסופיות היקום. בספר: אינסוף ויקום. מ.: מיסל, 1969, עמ&amp;#x27; 277).
אופייני שהשאיפה להגביל את כל העולם החומרי הקיים לגבולות המטאגלקסיה מנומקת על ידי א.ל. זלמנוב בשיקולים פילוסופיים כלליים. אבל כשהוא מדבר על אחדות העולם במובן הבלעדיות והיחידות של המטאגלקסיה, הוא מבצע שגיאה, הידועה בלוגיקה כהחלפת מונח. עקרון אחדות העולם אינו אומר הגבלת העולם לאחדות של איזו מערכת חומרית קונקרטית. להפך. העולם אחד לא במובן של איזו אחידות. זלמנוב, בלא שיבחין בעצמו, מחליף את מושג האחדות המגוונת לאין שיעור של העולם במושג אחדות מוגדרת איכותית ובכך מוצה איכותית, שאינה מגוונת לאין שיעור. זו הבנה גיאוצנטרית מוגבלת, צרה, המהפכת למוחלט את הידע על היקום, שהשגנו בסיטואציית ההכרה הקונקרטית הנתונה.
עמדת פשרה תופס בשאלה זו הידוע
הפילוסוף-הקוסמולוגיסט הרוסי ו.ו. קזיוטינסקי. מתוך הכרה באפשרות קיומם של יקומים רבים מעבר למטאגלקסיה, הוא מפגין נגד ה״גלובליות״ של הצבת הבעיה הקוסמולוגית, השוקלת את היקום בכללותו כאובייקט יחיד, הקיים רק ״בעותק אחד״. החלופה היחידה המקובלת לייצוג על הופעתה המקרית, הבלתי-חוקית של המערכת שלנו הוא רואה בייצוג על קיומן של מערכות אחרות, אנלוגיות, אבל עבורנו רצוי לשקול את ״היקום בכללותו״ כמערכת פיזיקלית בסולם וסדר הגדול ביותר (קזיוטינסקי ו.ו. קוסמולוגיה, תמונת עולם והשקפת עולם. בספר: אסטרונומיה. מתודולוגיה. השקפת עולם. מ.: נאוקה, 1979, עמ&amp;#x27; 231). החיצוניות, הניתוק של מערכות קוסמיות דומות בסולם וסדר הגדול ביותר מוביל לצורך להכיר את המערכת שלנו, כאילו הייתה המערכת היחידה.
כך, לקונספציות של ריבוי העולמות בפרשנותן המודרנית, האי-גיאוצנטרית, מתנגדת כיום, בראש ובראשונה, הקונספציה של בלעדיות המטאגלקסיה, המזדהית אותה עם היקום בכללותו על הבסיס שהמדע הקונקרטי מקיף כביכול במבניו התאורטיים את כל מכלול התופעות של הטבע, והשאלה על ההוויה הופכת לשאלת אמון במדע הקונקרטי. בתחום הפילוסופי קונספציה זו היא ביטוי של גיאוצנטריזם אונטולוגי, ובתחום המדע הקונקרטי תומכיה מטרידים בכל דרך את ההשערות ״האוטוניות״, מנסים להתגאות עליהן, לכנותן פנטזיות דמויות-מדע, קוסמולוגיות רומנטיות, המצאת עולמות וכו&amp;#x27;. עם זאת, תחת כל הרעש הזה קונספציות קוסמולוגיות חדשות כובשות עמדות חזקות יותר ויותר, פורצות דרך להשקפות חדשות על העולם ולסערה מדעית-קונקרטית חדשה של היקום האי-גיאוצנטרי.
תומכי ההשקפות החדשות מגנים גם על פרשנות הפוכה קוטבית של התמונה המדעית-הטבעית של היקום. כך,
ג.מ. אידליס שולל את עצם האפשרות של קיום מטאגלקסיה ״בודדה״. מקרוקוסמוס בודד, לפי השתכנותו, בלתי אפשרי דווקא מנקודת מבט מדעית-קונקרטית, הוא רק תוצאה של עיוות אשלייתי של הידע שנצבר במדע. בעולם, המורכב ממטאגלקסיה אחת בלבד, הייתה צריכה להתרחש אנניהלציה הדדית של חלקיקים ואנטי-חלקיקים ו״השוואה״ של תהליכים אחרים הפוכים בכיוונם. לכן ״את המקרוקוסמוס שלנו (ואגב, כמו כל אחר) פשוט אין לראות כיחיד, הממצה את כל היקום או סגור לחלוטין בעצמו; הוא רק אחד מהרגעים המקושרים הדדית של היקום הבלתי נדלה מבחינה מבנית״ (אידליס ג.מ. עקרון אי-הוודאות והקוסמולוגיה המודרנית. בספר: 50 שנה למכניקה הקוונטית. מ.: נאוקה, 1979, עמ&amp;#x27; 110-111).
אולי דווקא ה״אי-סימטריות״ של כל אחד מהעולמות, המבוטאת, למשל, בהתרחבות המטאגלקסיה שלנו, היא עדות לחלקיותו, ל״נפרדותו״, לסופיותו. ״המטאגלקסיה שלנו״, – סבור ל.או. גורביץ&amp;#x27;, – ״אינה בעלת שום תכונות יוצאות דופן, שיצביעו בוודאות על בלעדיותה. להפך, היעדר תכונות כאלה הופך לסביר את ההשערה על קיומן של מטאגלקסיות אחרות, הנבדלות בתכונותיהן משלנו״ (גורביץ&amp;#x27; ל.או. על בעיה יסודית אחת בקוסמולוגיה. בספר: תפקידה ההאוריסטי של המתמטיקה בפיזיקה ובקוסמולוגיה. ל.: הוצאת אונ&amp;#x27; לנינגרד, 1975, עמ&amp;#x27; 45). כמובן, המטאגלקסיה שלנו היא יוצאת דופן, יחידה במובן זה שהיא, ללא ספק, בעלת לפחות כמה תכונות מוגדרות לחלוטין, שכבר התגלו על ידי המדע המודרני. היא מתרחבת, היא בעלת מערכת מוגדרת לחלוטין של מאפיינים פיזיקליים ושל מה שנקרא קבועים יסודיים. ״הכורח של מערכת הקבועים הפיזיקליים היסודיים״, – כותב א.ל. רוזנטל, – ״מעמיד שאלה רצינית ביותר: מדוע הטבע ׳בחר׳ דווקא את המערכת הזו. עד עכשיו הסביר ביותר הוא התשובה: קיים ריבוי של יקומים, ו
ולמערכת הזו יש אופי ״מקרי״. (רוזנטל א.ל. חוקיות פיזיקלית וערכים מספריים של קבועים יסודיים. בספר: התקדמות המדעים הפיזיקליים, 1980, כרך 131, גיליון 2, עמ&amp;#x27; 253).
מערכת קבועים אחרת הייתה נותנת לנו יקום אחר, עולם ממשי שונה איכותית. כך, אם בעולמנו הייתה מהירות אור אחרת, וגופים מקרוסקופיים היו יכולים לנוע במהירות העולה על מהירות זו, כל איכויות הדברים היו אחרות. אבל בעולם שונה איכותית לא יכלו להתקיים גם אנשים דומים לנו. בקשר לכך צברה פרסום ניכר אמירתו של א.ל. זלמנוב. ״כנראה״, – הוא מעיר בשנינות, – ״אנחנו עדים רק לסוגים מסוימים של תהליכים משום שתהליכים מסוגים אחרים מתרחשים בלי עדים״ (זלמנוב א.ל. היבטים אפיסטמיולוגיים של קוסמולוגיה. בקובץ: חומרים לסימפוזיון על שאלות פילוסופיות של האסטרונומיה המודרנית, המוקדש ל-500 שנה להולדת נ&amp;#x27; קופרניקוס. גיליון 2. מ.: נאוקה, 1972, עמ&amp;#x27; 24). או, נוסיף מעצמנו, הם מתרחשים בנוכחות עדים מסוג שונה לחלוטין מאיתנו.
את ההגדרה האיכותית של עולמנו (המטאגלקסיה) עם ההגדרה האיכותית של עצמנו כיצורים, המכירים את העולם הזה וחיים בו, מקשר מה שנקרא העיקרון האנתרופי, שזכה לאחרונה בפילוסופיה לפופולריות יוצאת דופן. השאלה כיצד לפרש עיקרון זה ומה הן תוצאותיו לקוסמולוגיה, נידונה ללא הרף וקיבלה חדות יוצאת דופן. העיקרון האנתרופי מורכב במעין ״התהפכות״ של המבט על היקום דרך פריזמת יחסי הגומלין עימו של האדם. בחינת יחסים אלה תמיד שמה את הדגש על בירור מה הן התכונות המהותיות של היקום, שאינן תלויות באדם ובאנושות. בהנחיית העיקרון האנתרופי, החוקרים מעבירים את הדגש לבירור מה הן התכונות של היקום, המתואמות למבנה הפיזיקלי והפסיכופיזיולוגי של האדם. כמובן, זה אינו מונע, אלא מקדם את הכרת הטבע ואת האמת האובייקטיבית על
אותו, הבלתי תלויה יחסית באדם ובאנושות. האדם הוא בן היקום, ולשפוט על היקום הוא יכול לא רק על בסיס שיקוףו על ידי אנשים, אלא גם על בסיס שיקופו של היקום את תכונותיו שלו – את אלה, שתרמו להיווצרות העולם הארצי והאדם כנציגו.
יכול להיראות שהעיקרון האנתרופי הוא מעין התחדשות, ברמה החדשה שהושגה על ידי המדע, של האנתרופומורפיזם בהשקפות על הטבע ושל הגיאוצנטריזם האונטולוגי. על אחת כמה וכמה שחוקרים החושבים גיאוצנטרית מעמידים את העיקרון האנתרופי מול עקרון האי-גיאוצנטריזם האונטולוגי, מול המבט האי-גיאוצנטרי על היקום. היקום הסובב אותנו הוא אנתרופי, – הם סבורים, – לפיכך, הטבע במהותו גיאוצנטרי. אבל זה – רק עיוות אנתרופומורפי של העיקרון האנתרופי.
השקפת עולם מדעית מפותחת דוחה את הפרשנות האנתרופומורפיסטית של המאפיינים האנתרופומורפיים של היקום שלנו. היא רואה בו רק שכבה של חומר, המקבילה לסוג השיקוף הגיאוצנטרי וליכולות השיקוף של האדם שנוצרו על בסיסו. והאדם כבר מפתח את יכולות ההכרה שלו מעבר ליכולת הישירה לשיקוף הדברים, שהוענקה לו מטבעו הארצי. הוא מעלה את השאלה על ריבוי מטאגלקסיות, השונות מהאנתרופית שלנו. בכך העיקרון האנתרופי מקבל צליל אי-גיאוצנטרי, לא אנתרופומורפי, הופך לעדות עקיפה לריבוי העולמות האי-גיאוצנטרי.
כמובן, את השיכנוע ביחידות של המטאגלקסיה האנתרופית הרבה יותר קשה להתגבר מאשר את השיכנוע בבלעדיות הגלקסיה שלנו. ההבדל של המטאגלקסיה הוא בכך שההוויה שלה יוצאת מעבר ל״קצוות״ העולם הנצפה על ידינו. על מה שמעבר לקצוות אלה אפשר רק לנחש, תוך חשיבה מופשטת וספקולטיבית ביותר. לכן
ה״מטאצנטריזם״ הוא הסוג הקשה ביותר להתגברות של השקפת עולם גיאוצנטרית, המופיע כבר כאיזו
״קוסמיזם קיצוני״, ״קוסמוצנטריזם״, סינתזה עליונה של כל התצורות הקוסמיות הנצבות בפני האדם. הוכחה משכנעת לניתנות-ההתגברות של גם המחסום הגיאוצנטרי-קוסמי הזה בדרך ההכרה של האנושות נותנות לא רק ההשערות ״האוטוניות״, המציירות לנו כמה תכונות של עולמות קוסמיים לא אנתרופיים, אלא גם ניתוח דרך ההכרה של הקוסמוס עצמה מהגיאוצנטריזם הנאיבי לאי-גיאוצנטריזם המפותח.
כפי שראינו מהסקירה ההיסטורית שניתנה לעיל, את המקום המרכזי בתמונות העולם המוכללות שמגבשים אנשים איבדו ברצף: 1) מקומו של האדם על כדור הארץ; 2) כדור הארץ כמרכז היקום; 3) השמש כמרכז היקום; 4) הכוכבים כמרכזים אינספוריים, אנלוגיים לשמש; 5) הגלקסיה שלנו – שביל החלב; 6) הגלקסיות כאיים כוכביים אינספוריים; 7) צבירי-העל של גלקסיות במבנה רחב-הקנה של היקום; 8) המטאגלקסיה כמערכת החומרית היחידה האפשרית, המקיפה את כל היקום. הגיוני להניח שתהליך זה אינו בעל גבולות מוחלטים, נתונים אחת ולתמיד, שבעתיד הוא ייכבש בגילוי של רמות אי-גיאוצנטריות חדשות ו״שכבות״ של הוויה המגוונת לאין שיעור.
האסטרונום האנגלי המפורסם הארלו שפלי הבחין בהתפתחות הידיעות האסטרונומיות של האנושות בשלבים הבאים:
1) טופוצנטרי; 2) גיאוצנטרי; 3) הליוצנטרי;
4) גלקטיקוצנטרי; 5) מטאגלקטי; 6) סופרמטאגלקטי (שפלי ח&amp;#x27;. כוכבים ואנשים. מ.: הוצאת ספרות זרה, 1962, עמ&amp;#x27; 72). אופייני שבבסיס המחזוריות של הידע האסטרונומי האסטרונום המודרני המוביל שם את דרך ה״ריכוז״ של התופעות הקוסמיות.
ד&amp;#x27; שראם קורא לעקרון ההתגברות על הגיאוצנטריזם באסטרונומיה ובקוסמולוגיה העיקרון הקופרניקאי הקיצוני (שראם ד&amp;#x27;. היקום המוקדם ופיזיקת האנרגיות הגבוהות – בספר: פיזיקה בחו״ל. מ.: מיר, 1984, עמ&amp;#x27; 29). אבל מה שהוא מבין בעיקרון זה, הוא רק ביטוי חלש,
לא מנומק פילוסופית, של עקרון האי-גיאוצנטריזם האונטולוגי.
לצד הקונספציה של הבלעדיות והיחידות של המטאגלקסיה, לאי-גיאוצנטריזם הפילוסופי המודרני מתנגדת גם הקונספציה של הרמות המבניות של החומר והמודל האונטולוגי הסובסטרטלי כביכול הקשור עימה. קונספציה זו, המתחרה באי-גיאוצנטריזם השיטתי בהסבר של רב-הרמות של התופעות המעורבות בתחום המדע, כוללת בתוכה ספקטרום מגוון ביותר של רעיונות, בעלי כוון גיאוצנטרי וגם אי-גיאוצנטרי. הרגע הפרוגרסיבי של קונספציה זו מורכב דווקא בהעלאת השאלה על רב-הרמות האי-גיאוצנטרית של הקוסמוס. אבל להיפתר שאלה זו יכולה בצורה שונה מאוד, ולעתים קרובות כל ההבדל של הרמות נכנס למסגרות המטאגלקסיה ומשמש ביסוס לטענות על בלעדיות עולמנו הקוסמי, על ייחודיותו ומוחלטותו.
הביטוי האופייני ביותר של קונספציית הרמות המבניות של החומר הוא סולם המבנה-קנה המידה, שנבנה על ידי א.ל. זלמנוב. לרמות המבניות זלמנוב מתייחס, בראש ובראשונה, למטאגלקסיה כרמה העליונה, אחר כך לצבירי-על וצבירים של גלקסיות, גלקסיות, צבירים ואסוציאציות כוכביים, כוכבים, מערכות פלנטריות ולווייניות, גופים קוסמיים, גופים מקרוסקופיים, מולקולות, אטומים, גרעיני אטום, חלקיקים יסודיים, גרעינים (ראה: זלמנוב א.ל. גיוון העולם החומרי ובעיית אינסופיות היקום. בספר: אינסוף ויקום. מ.: מיסל, 1969, עמ&amp;#x27; 225). סה״כ רמות כאלה שתים עשרה.
קונספציית הרמות המבניות בגרסתה הזלמנובית שוקלת את רמות קיום החומר כחיצוניות זו לזו, התופסות מקום מוגדר בהחלט בסולם המבנה-קנה המידה. והסולם הזה עצמו, שכל אחת ממדרגותיו מורכבת מתופעות ידועות היטב למדע המודרני, יוצא במרומז מ
קני מידה אנושיים, נבנה בדרך של החלת קני מידה ומדדים, האופייניים לרמת הגופים המקרוסקופיים. המבנן עצמו של הקוסמוס כאן הוא מקרוסקופי, עובד לפי העיקרון ״גדול – קטן״. בגישה כזו נמחקים ההבדלים בין המגה-, המאקרו- והמיקרו-יקום, עולמות שונים אונטולוגית מופיעים כקטעים או, במקרה הטוב, גרסאות של העולם המקרוסקופי המחולק באופן אחיד. רמות יש הרבה, השוני האיכותי של החומר כביכול מוכר, אבל מצויר מעמדות גיאוצנטריות. העולם אחד במובן הגיאוצנטרי, אף שרמות אי-גיאוצנטריות יש הרבה. מבנה הקוסמוס מקובץ במרומז סביב ״מרכז״ מקרוסקופי, שבו נמצא האדם.
בהצגתו של הפילוסוף הידוע של התקופה הסובייטית, האקדמאי ב&amp;#x27; קדרוב, קונספציית הרמות המבניות נבנית באנלוגיה למעין ״עץ״ קוסמי, שבו כל רמה גבוהה יותר כביכול ״נובטת״ מתוך נמוכה יותר; ״כל רמה גבוהה יותר של ארגון מבני של החומר קמה מהרמה הנמוכה יותר, יכולה להיחקר... בטכניקות ודרכים הקשורות בחקר הרמה הנמוכה יותר״ (קדרוב ב.מ. לנין והדיאלקטיקה של מדעי הטבע של המאה העשרים. מ.: נאוקה, 1971, עמ&amp;#x27; 183). לכל הרמות המבניות ללא יוצא מן הכלל טבועה אותה תכונה מבנית – בנייה מגרעין ומעטפת (שם. עמ&amp;#x27; 221-222). האחדות המבנית של העולם נשקלת כאן, כמו אצל זלמנוב, לפי הדגם המקרוסקופי, האנתרופוצנטרי. במקביל, כאן מודגשת אחת מהתכונות המבניות החשובות ביותר של מערכות מורכבות.
הפיזיקאי הצרפתי ז&amp;#x27;אן-פייר ויז&amp;#x27;ה רואה בתיאוריית הרמות המבניות שורה של רעיונות חדשים מהותית. לפי ויז&amp;#x27;ה, מספר הרמות המבניות אינסופי. הן מתגלות ברצף על ידי ההכרה (ויז&amp;#x27;ה ז&amp;#x27;-פ. תיאוריית הרמות והדיאלקטיקה של הטבע. – שאלות הפילוסופיה, 1962, מס&amp;#x27; 10, עמ&amp;#x27; 94). הפרשנות של הרמות המבניות של ויז&amp;#x27;ה פרוגרסיבית במשהו, מכיוון שהיא מובילה לשלילת הייצוגים על כך ש
המטאגלקסיה – הרמה האחרונה של ההוויה, הזהה ליקום בכללותו.
אבל היחס בין הרמות הללו עצמן מובן בצורה מכניסטית מדי. ההבדלים בין הרמות מוסברים אצל ויז&amp;#x27;ה בכיווניות שונות של כוחות, לחלוטין ברוח המכניקה הקלאסית והקלאסיקה הפילוסופית המכניסטית. כשאחד הכוחות גובר, הטבע, לפי ויז&amp;#x27;ה, משתנה איכותית, קמות סתירות חדשות, שלא היו קודם. בזה הוא רואה את ״מהות טבע התנועה״ (שם. עמ&amp;#x27; 102-103). הניסיון להסביר את ההבדלים האיכותיים בין רמות החומר בשילובים שונים של כוחות מייצג, כמובן, אנכרוניזם טהור, עוד ניסיון אחד למצוא הסבר מקרוסקופי לחוקיות המיקרוקוסמוס.
באותו כוון ״עבדה״ גם הקונספציה המבנית של הפיזיקאי האמריקאי הידוע ד&amp;#x27; בוהם. בוהם מגייס את הרמה התת-קוונטית-מכניסטית (כלומר הרמה, הנמצאת עמוק יותר מהמיקרוסקופית הידועה לנו) כדי להסביר ולהתגבר על האופי הבלתי-מקרוסקופי של יחס אי-הוודאות של הייזנברג. (בוהם ד&amp;#x27;. קאוזליות ומקריות בפיזיקה המודרנית. מ.: הוצאת ספרות זרה. 1959, עמ&amp;#x27; 157).
״בסיכום״, – קובע בוהם, – ״הייצוג על אינסופיותה האיכותית של הטבע מאפשר לנו לשמר את כל ההישגים החיוביים של המכניציזם״ (שם. עמ&amp;#x27; 198).
כך, לכל סוגי תיאוריית הרמות המבניות של החומר אופיינית סידור ליניארי של הרמות כחלקים נפרדים של עולם חד-טיפוסי אונטולוגית, התעלמות מהגיוון האונטולוגי, ולא רק המיני, של העולם החומרי, הכרה באי-גיאוצנטריות של הרמות רק בתופעות, אך לא במהות. ״בניגוד לקונספציית הרמות המבניות של החומר״, – מציין א.ס. קארמין, – ״קונספציית ׳האי-גיאוצנטריזם האונטולוגי׳ מניחה שהעולמות יכולים להימצא ביניהם ביחסים המגוונים ביותר (כלומר, לא בהכרח ביחסי ׳חלק – שלם׳ או ביחסים של סדר ליניארי
של היררכיה)״ (קארמין א.ס. הכרת האינסופי. – מ.: מיסל, 1981, עמ&amp;#x27; 136).
בבסיס קונספציית הרמות המבניות של החומר מונח מה שנקרא המודל הסובסטרטלי של החומר. הוא מורכב בייצוג על איזושהי סובסטרט חומרי, ראשית חודרת כל, החודרת בכל החומר, ככל שיימתח אל האינסוף. מהות המודל הסובסטרטלי מורכבת בשיכנוע עתיק מאוד, שמקורו עוד בפילוסופיה העתיקה, שהאחדות החומרית של העולם נשענת על חומר-סובסטרט מוגדר, החודר הכל ומגוון רק בתופעותיו לנו, אך לא במהותו. הגיאוצנטריזם של המודל הסובסטרטלי ברור: הוא מצייר את כל החומר בצלם ובדמות ההוא, המופיע לנו בהוויה הארצית שלנו. אופיינית גם העמידות של מודל זה, המרשימה במיוחד אם משווים את רמת ההתפתחות של הידיעות המדעיות בימי תאלס ממילטוס, שהשמיע את ההנחה שהכל בעולם מורכב ממים, עם עידן המהפכה המדעית-טכנית, כשהעוצמה ההכרתית של האדם גדלה ללא שיעור, כשהאדם חדר במציאות, ולא בהגיגים, אל מעמקי האטום, אל מרחבי היקום.
תומכי קונספציית הרמות המבניות של החומר מפרשים את האינסופיות המבנית של היקום ברוח המודל הסובסטרטלי: היקום אינסופי, מכיוון שהוא מורכב מאינספור רמות מבניות, שלכל אחת מהן איכות מיוחדת משלה בתופעותיה, אבל כולן יחד הן ביטויים של חומר זהה באטריבוטיו. אחרי האטום בא האלקטרון, אחרי האלקטרון – הגרעין או הקווארק, אבל כולם, שונים מאוד בתופעותינו, במהותם אינם נבדלים יותר מאשר כדור מגומי נקבובי מכדור ביליארד.
תומכי האי-גיאוצנטריזם האונטולוגי מעמידים מול המודל הסובסטרטלי את המודל האטריבוטי של ההוויה. להוויה אין סובסטרט חומרי אחיד אחד. אחדות העולם אינה נשענת על איזו אם-חומר מוגדרת, כמה מגוונת שתהיה בביטוייה החיצוניים. היקום אחד בגיוונו, והגיוון הזה
במהותו אי-גיאוצנטרי. זה אומר שהיקום כעולם בכללותו הוא מערכת של מערכות, השונות לא רק בביטוייהן (או, בלשון הקלאסית, באופניהן), אלא גם בתכונותיהן הבלתי נפרדות, המהותיות ביותר – באטריבוטיהן. כל אחת מהמערכות האלה – של עולמות שונים אונטולוגית – מתייחסת לעולמות אחרים גם כן במגוון רב, והיחסים האלה בלתי נדלים איכותית. סובסטרט חומרי כללי, מוחלט, בין אם מים, אדמה וכו&amp;#x27;, כפי שחשבו בעת העתיקה, מכלול שדות קוונטיים או שדה קוונטי אחד, רמה יסודית מטאגלקטית מוחלטת וכו&amp;#x27;, כפי שרבים סבורים כיום – אינו קיים. ״אם-חומר״ כזו היא רק תוצאה של העלאת לדרגת כלליות ומוחלטות של תכונות בלתי נפרדות של עולמנו הגיאוצנטרי, של חומר מאורגן בדרך ארצית.
קונספציית הרמות המבניות של החומר והרגעים הקשורים עימה – הייצוג על בלעדיות המטאגלקסיה והמודל הסובסטרטלי של החומר – הם לא פחות מאשר הביטוי הפילוסופי של הגיאוצנטריזם המדעי-הטבעי המודרני. חולשתו העיקרית מורכבת בכך שהיותו אי-גיאוצנטריזם ביחס לתופעות שמגלה המדע המודרני, הוא הופך, לעתים בלא שיבחינו בכך התאורטיקנים עצמם, לגיאוצנטריזם אונטולוגי בהבנת המהות. האי-גיאוצנטריזם המדעי-הטבעי אינו אוניברזלי מספיק, להפך, בתחום הבנת ההוויה האוניברזלית הוא הופך לגיאוצנטריזם. ההכרה המדעית-הטבעית המודרנית זקוקה לאי-גיאוצנטריזם עמוק יותר, אוניברזלי, מפותח פילוסופית. אנשי מדעי הטבע, שבפעילותם היומיומית מונחים כיום רק על ידי אי-גיאוצנטריזם מדעי-טבעי, בהגיעם אליו על בסיס אופי התופעות הנצבות בפניהם, נמנעים בכך ממבט שלם יותר על האובייקטים המוכרים. כיום ההכרה אינה יכולה להישאר במסגרות ההבנה הצרה של תהליכי ההוויה, היא יוצרת ומשכללת את האי-גיאוצנטריזם הפילוסופי האוניברזלי
בהשקפות על היקום ומקומו של האדם בו.
עוד בשנות ה-80 נעשה ניסיון לחשוף ולחקור היבט שלא היה ידוע קודם של האי-גיאוצנטריזם הפילוסופי. הועלתה קונספציה של אופן התפיסה, המאפשרת, כפי שאנו סבורים, להתבונן מחדש ביחס בין יכולות ההכרה הראשוניות של האדם לתהליכים האי-גיאוצנטריים ביקום. לפי קונספציה זו, תפקיד משמעותי מאוד בזה שיצור תבוני רואה את היקום, ממלא אופן התפיסה הטבוע לו. מכיוון שבתהליך התפיסה מתרחש הפיכת ההשפעות על האדם של העולם החיצון לדימויים שלמים, משמעותיים נפשית, דווקא תהליך התפיסה הוא הראשוני בהיווצרות המבנה הדימויים-חזותי-המגייס של ההכרה האנושית.
הנפש האנושית מתעסקת בעולם החיצון, המועבר אליה דרך אברי החישה בצורת דימויים של תפיסה. העולם אינו נתון לתודעה בשום צורה אחרת, מאשר בצורה המסופקת לאדם בתפיסה, ולכן קמה אשליית ההתאמה המוחלטת של מבנה הנפש, הנוצר על בסיס אופן התפיסה הטבוע לאדם, ומבנה העולם בכל גיוונו. המושאיות של התפיסה יוצרת אצל האדם מראית עין שאופן התפיסה שלו הוא אוניברזלי מוחלט, שהוא מסוגל לתת שיקוף הולם של כל מה שקיים בעולם, ושום דבר אינו מסוגל להסתתר ממנו. למעשה, בהיותו נוצר בתנאי כדור הארץ, בהיותו תוצר של התפתחות ארוכה של הביוספירה הארצית, אופן התפיסה האנושי הוא מלכתחילה גיאוצנטרי. לתפיסה ניתנים בדימויים, ולכן, עבור האדם נגלים כתופעות ישירות, רק אותם תהליכים של העולם המגוון לאין שיעור, התואמים לטבע הארצי המקרוסקופי ולארגון אברי החישה האנושיים. לפיכך, על בסיס אופן התפיסה הארצי, המקרוסקופי שלו, האדם ״מאיר״ רק ״שכבה״ מסוימת של טבע הקוסמוס, המקבילה לארגון הנפשי הפנימי של האדם עצמו.
כך, אנתרופומורפיזם וגיאוצנטריזם חודרים להכרה האנושית לא רק דרך מבנים מעשית-דטרמיניסטיים של ההכרה המאורגנת חברתית, אלא גם דרך הארגון הנפשי הפנימי של האדם כיצור ביולוגי ארצי, מבנהו של המנגנון הפיזיולוגי שלו והיכולת הישירה לשיקוף המבוססת עליו. מאפייני התהליכים האידאליים, שמקורם במקור הזה, מטילים לאחר מכן חותם על הפרקטיקה ועל ההכרה, שתמיד יש להן תפיסת צורתם של גופים חומריים כהנחת יסוד. כמובן, ההתפתחות ההיסטורית של האדם הופכת את התפיסה, היא הבסיס של קידום האידאלי בכלל. האדם חושב על אובייקטים במגוון רב יותר ותופס בהם לאין שיעור יותר, מאשר כל יצור ארצי אחר. אבל הדרך שבה ניתנים לתודעה הדימויים ישירות, האופן הטבעי של תפיסת האדם, נשאר ביסודותיו הפיזיים והפיזיולוגיים כפי שהורש מאבותינו החייתיים, כלומר מקרוסקופי וגיאוצנטרי, מותאם בצורה מקסימלית לשיקוף רק של אותה סביבה שבה נוצר האדם. תלות אופן התפיסה בסביבה הביולוגית מתבטאת בבהירות בהשוואת אופני התפיסה של חיות יבשה, שלכל מין מהם עולם חושי מיוחד משלו, המבטיח התמצאות אופטימלית וחיפוש של אובייקטים חיוניים. דוגמאות אופייניות – ״העולם הנשמע״ של הדולפין, העולמות האינפרא-אדומים של דגי מעמקים, הראייה הפולריזציונית של הדבורים, העולם האולטראסוני של העטלפים וכו&amp;#x27;.
יש לציין, שהיסטורית התיאוריה הראשונה של אופן התפיסה הועלתה ונומקה על ידי מייסד הפילוסופיה הקלאסית הגרמנית, א. קאנט, בחיבורו המפורסם ״ביקורת התבונה הטהורה״. היא שימשה נקודת מוצא למערכת הפילוסופית האגנוסטית שלו (כלומר, השוללת את יכולת ההכרה הבלתי-מוגבלת של העולם). קאנט שקל את אופן התפיסה כמחיצה, חומה, גבול בלתי עביר לחלוטין, המפריד בין עולם הדברים כשלעצמם לבין הדברים עבור
נו. עולמנו הוא רק עולם התופעות הנתפסות, שאין לו שום קשר לדברים, כפי שהם מחוץ לתחום,
״המואר״ על ידי אופן התפיסה שלנו. אופן התפיסה כביכול מקנה לדברים מרחביות וזמניות, ולפיכך אלה האחרונים הם רק צורות סובייקטיביות של החושניות שלנו, ולא מאפיינים אובייקטיביים של עולמות ממשיים, הקיימים מחוץ לאדם ובלתי תלויים בו.
אם נעקוב אחר ההיגיון של קאנט, אנו בעקרון איננו מסוגלים להכיר דבר מלבד עולמנו הגיאוצנטרי; עולמות אחרים – קאנט קורא להם עולמות שכליים – אינם נתפסים על ידינו, ולפיכך אינם קיימים עבורנו, אינם נגלים בקווים קונקרטיים כלשהם. מעניין, שקאנט מניח קיומם של יצורים תבוניים, בעלי אופני תפיסה אחרים משלנו. אבל אנחנו בשום נסיבות, כפי שסובר קאנט, לא נוכל לדעת דבר קונקרטי עליהם ועל עולמם, והם – עלינו ועל עולמנו. לעולם לא נוכל אפילו לייצג זה את זה במידה כלשהי של ודאות.
פילוסופים, מהגל והלאה, התווכחו עם קאנט בדרכים שונות, כשהם מבססים פרשנויות אופטימיות יותר משלו ליכולות ההכרה האנושית. את הבסיס המדעי-הטבעי להתגברות נוספת על האגנוסטיות הקאנטיאנית יצרה התפתחות המדע המודרני. וזה מאפשר לבסס קונספציה חדשה של אופן התפיסה, הקשורה לקונספציית האי-גיאוצנטריזם האונטולוגי והאפיסטמי. קונספציה זו מניחה גם פתרון מודרני יותר של בעיית יכולת ההכרה של העולם. ואכן. כיצד יכול אדם, שניחן באופן תפיסה טבעי גיאוצנטרי ובמבנה דימויים-חזותי של הנפש המקביל לו, לשקף תהליכים ועולמות שלמים, שאינם נכנסים למבנה זה, בעלי
מבנה אי-גיאוצנטרי וארגון עצמי פנימי?
על שאלה זו אנו עונים בדרך הבאה. העלאת אובייקטים, שאינם נכנסים למבני דימויים רגילים, מאורגנים תפיסתית,
לתחום ההכרה המדעית, מובילה בתחילת המאה העשרים למשבר בפיזיקה ולהופעת צורך דחוף ביצירת מבני דימויים חדשים איכותית, שאי אפשר היה לעצבם במסגרת אופן התפיסה הטבעי. צורך זה סופק בדרך של התאמת התיאורים המתמטיים לניתוח הנתונים הניסיוניים ויצירת לשם כך אובייקטים מתמטיזים, קונסטרוקטים, המתייחסים רק בעקיפין לאובייקטים ממשיים. אחר כך נוצרות מערכות דימויים מיוחדות, תאורטיזציות, המותאמות לשיקוף של תופעות סותרות, ״מטושטשות״ במיוחד של אובייקטים לא-מקרוסקופיים בעולם המקרוסקופי. ״העותקים״ האי-גיאוצנטריים האלה של אובייקטים ומערכות דימויים שלמות מסוג חדש נוצרים על בסיס תופעות אפיסטמיות מיוחדות, שאנו קוראים להן אופני תפיסה מלאכותיים.
אנו מזהים ארבעה אופנים מלאכותיים כאלה של תפיסה תאורטיזציה של אובייקטים – רלטיביסטי-גיאומטרי, קוונטי-הסתברותי, מערכתי-קיברנטי וסינרגטי. הראשון מבין האופנים האלה קם בתהליך יצירתה והתפתחותה של תורת היחסות של איינשטיין. הרצף המרחבי-זמני הארבע-ממדי של איינשטיין הוא תוצאה של שילוב אפיסטמי מיוחד, של צירוף המרחב האוקלידי התלת-ממדי של העולם המקרוסקופי והזמן הניוטוני החד-ממדי הזורם ברצף. צירוף דומה אחר, המשנה מן היסוד את מבנה הדימויים של ההכרה האנושית בדרך של ניתוק לוגי של המאפיינים האטריבוטיים של העולם המקרוסקופי בתהליך התאמתו של מבנה זה למגה-עולם, השונה אונטולוגית מהמאקרו-עולם ונבנה מעליו, הוא הצירוף של מרחביות ועקמומיות. אופן התפיסה הרלטיביסטי-גיאומטרי, שקמבדבריחד של תורת היחסות, מייצג כביכול טלסקופ תיאורטי מיוחד, המופנה אל המגה-עולם. אי-המקרוסקופיות של המגה-עולם, האופי המיוחד
החוקיות הטמונה בו, הוכח דווקא בזכות ״טלסקופ״ זה, שהומצא על ידי איינשטיין.
מכשיר תאורטיזציה נוסף לייצור דימויים לא-מקרוסקופיים, מיקרוסקופ תיאורטי מיוחד, המופנה אל המיקרו-עולם, הומצא במכניקת הקוונטים. החלק העיקרי של מכשיר זה, ״העדשה״ השוברת שלו, היה גם כן שילוב אפיסטמי – צירוף של השיקוף הקוונטי, המעתיק את האי-רציפות הבלתי-מקרוסקופית, והתיאור ההסתברותי, המשחזר את האי-עיצוביות הגופנית, את אי-היציבות של יחסי מיקרו-אובייקטים עם מאקרו-מכשירים. צירוף זה מאפשר לשקף תנועה נטולת מסלול, התגלות גופנית בלתי מוגדרת של מיקרו-אובייקטים במאקרו-עולם. ב״מכשיר״ התפיסה הקוונטי-הסתברותי, גוף מוגדר מקרוסקופית מתגלה כתוצאה של אינטראקציות של מספר עצום של מיקרו-אובייקטים בלתי מוגדרים מקרוסקופית. היציבות המקרוסקופית והרציפות המקרוסקופית של גופים דמויי-כדור-הארץ הם תוצאה של שכבת אינספור מיקרו-אובייקטים, שבעצמם בעלי אי-יציבות ואי-רציפות (קוונטיות) בלתי-מקרוסקופית.
המכשיר החזק השלישי לייצור דימויים ״בלתי-מוחשים״ היה אופן התפיסה, שקמבקיברנטיקה. הוא מיועד לשיקוף של מה שנקרא מערכות על-מורכבות במכונות קיברנטיות – מחשבים. עם אופן תפיסה זה מקושרות כיום תכניות ותקוות מרחיקות לכת. בראש ובראשונה, על בסיס אופן תפיסה זה אפשרית העצמת הראות המשנית של הדימויים, הנוצרים באופני התפיסה המלאכותיים שתוארו לעיל, וכן יצירת מערכות דימויים חדשות.
פרספקטיביות ביותר בעניין זה מערכות הגרפיקה הממוחשבת, המאפשרות להעצים ולקונקרטיזציה בחדות את הראייה הגיאומטרית של האדם, להפוך ניתנים לייצוג חזותי את התהליכים הקוונטיים וההסתברותיים. לתת אובייקט בחתך, לסובב אותו לכל
כוון, למקם אותו בכל נקודה במרחב ולהראות את השינויים המתרחשים בו – כל זה מושג לא בייצוג האידאלי הפנימי, הדועך במהירות, של האדם, אלא בתמונה ממשית על מסך התצוגה. בכך נפתחות אפשרויות עצומות לפני הראייה המרחבית האי-גיאוצנטרית של האדם, וקמה היכולת להתבונן ישירות ב״עולמות האטונים״.
יש כל יסוד לסבור שהשימוש במערכות מחשב יאפשר לשקף לא רק אובייקטים שונים גיאומטרית, אלא גם עולמות שונים אינפורמטיבית, כלומר עולמות, שהמידע עצמו בהם בעל מבנה אחר ונושאים חומריים אחרים מאשר בעולמנו. אבל כבר כיום השימוש בתיאורים מערכתיים-מבניים ואינפורמטיביים-קיברנטיים מאפשר לשקף מערכות מורכבות בסדרי גודל רבים יותר, מאשר אלה שלשיקוף הישיר שלהן מותאמת הנפש האנושית. מערכות על-מורכבות נחקרות בפיזיקה, אסטרונומיה, ביולוגיה, סוציולוגיה, כלכלה וכו&amp;#x27;. הן קיימות ומגיבות להשפעות חיצוניות בצורה שונה לחלוטין, מאשר אובייקטים, הנגישים לתפיסה הישירה שלנו.
האובייקטים הנתונים לנו בתפיסה הם מערכות, המשנות את תכונותיהן הניתנות להגדרה חושית בהתאמה להשפעות הניתנות להגדרה חושית, ושינויים אלה אינם כל כך מורכבים כדי לצאת מגבולות התפיסה על ידי הנפש האנושית. מערכות על-מורכבות לעומת זאת משתנות ״בתוך עצמן״, מבלי להראות את שינוייהן לתפיסה האנושית, ומשתנות לא בכמה תכונות, אלא במאות, אלפים, ולעתים במספר גדול יותר של פרמטרים שונים. לכן מאפיין אופייני של תיאורן ושיקופן הוא עקרון ״הקופסה השחורה״, המורכב ברישום ובסיסטמטיזציה של כל מכלול ההשפעות על ״המבוא״ של המערכת ושל כל מכלול התגובות על ״המוצא״ שלה.
אופן התפיסה הסינרגטי קשור בטרנספורמציה של הכאוס לסדר. לצד אופני התפיסה המלאכותיים התאורטיזציים
במדע המודרני משמש גם שורה של אופני תפיסה מלאכותיים אמפיריים. אליהם שייכים אופני התצפית באסטרונומיה מחוץ לתחום האופטי של תדירויות התנודות האלקטרומגנטיות, מיקרוסקופיה אלקטרונית וכו&amp;#x27;. השמיים הארציים בקרני תחום תדירויות אחר נראים בצורה שונה לגמרי, מאשר אותם שמיים בקרניים, הנקלטות בעין האנושית. העין האנושית מדגימה בכך את גיאוצנטריותה, וההכרה האנושית – את היכולת לצאת מגבולות גיאוצנטריות זו.
קונספציית אופן התפיסה – תיאוריה אפיסטמית, אבל יש לה שורה של מסקנות אונטולוגיות. אליהן שייכות ההיפותזה על רב-שכבתיות אי-גיאוצנטרית של ההוויה החומרית וההיפותזה על קיום יצורים תבוניים, בעלי אופני תפיסה שונים איכותית. כל עוד דרך אופן התפיסה הטבעי הארצי שלנו הקוסמוס נגלה לנו רק במישור גיאוצנטרי מסוים,
אנו מתגלים כעדים ישירים רק של אותו
״שכבה״, או ״חתך״ של הקוסמוס, המונח במישור זה. אופני התפיסה המלאכותיים נותנים לנו אפשרות להרחיב שכבה משוקפת זו, אבל ברור שבשל אי-התכלות האיכותית של החומר שכבות כאלה יכולות להיות אין-ספור, והן צריכות להיות שונות איכותית זו מזו.
ייתכן, שהמטאגלקסיה מייצגת לא פחות מאשר ״שכבה״ של הקוסמוס, המקבילה לאופן התפיסה שלנו. לא נשלל גם שדווקא נסיבות אלה מסבירות את העיקרון האנתרופי שתואר לעיל, כלומר את ההתאמה המדהימה של הפרמטרים הפיזיים של יקומנו למאפיינים הפיזיים, הדרושים לקיום הביוספירה והאדם בה.
יכולת ההכרה של שכבות אי-גיאוצנטריות ועולמות שונים אונטולוגית יכולה להיות מובטחת תיאורטית ואמפירית על ידי יצירת אופני תפיסה מלאכותיים חדשים יותר ויותר, ועל בסיסם – תהליכים ומערכות אי-גיאוצנטריים חדשים יותר ויותר.
קונספציית הרב-שכבתיות האי-גיאוצנטרית מאפשרת לערוך שורה של תחזיות לגבי התפתחות נוספת של מדעי הטבע ותמונת העולם המדעית. עימה קשור קריטריון מתודולוגי מיוחד, המתאים להערכה ולבחירה של ההיפותזות, הקמות במדע, לקביעת סיכוייהן. מתוך שתי היפותזות, בעלות כוח הסברי שווה או שווה בקירוב, יש להעדיף את זו התורמת ליצירת היבט חדש של אופן התפיסה המלאכותי, צירוף אפיסטמי חדש, ובכך פותחת למדע גישה לשכבה אי-גיאוצנטרית חדשה של תופעות הטבע, או מאפשרת ״להאיר״ טוב יותר, בולט יותר, שכבה ידועה כבר. תמונת העולם המדעית הקוונטית-רלטיביסטית המודרנית (או הקוונטית-שדית) נשקלת מנקודת מבט זו כווריאנט הראשון, עדיין מאוד לא-מושלם ומוגבל של תמונת העולם האי-גיאוצנטרית-רב-שכבתית, הנוצרת על בסיס פיתוח אופני תפיסה מלאכותיים שונים אפיסטמית.
בהולידו קונספציות וגישות מתודולוגיות חדשות יותר ויותר, ובעיקר, בהסבירו לעומק ובצורה מקיפה את התופעות של התפתחות מדעי הטבע המסתקוסמוסים ואת התהליכים הטבעיים הנגלים בפניהם, האי-גיאוצנטריזם הפילוסופי המודרני מוכיח את אפקטיביותו המעשית ואת ישימותו היוריסטית. זה אומר שהוא מאפשר לא רק להסביר בצורה מספקת את הידיעה הקיימת כבר, אלא גם לגלות חדשה.</text>
      <sha1>i3km4u0i36a0g786icjv0ccxp62jrfh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/פרק 6. היסטוריה של הארגון העצמי הקוסמי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755783</id>
    <revision>
      <id>3084963</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:03:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084963</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="189" sha1="sra3t9fjuz26777fxiorih0vb7zg9bg" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== פרק 6. היסטוריה של הארגון העצמי הקוסמי ==</text>
      <sha1>sra3t9fjuz26777fxiorih0vb7zg9bg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/היקום שלנו – המטאגלקסיה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755784</id>
    <revision>
      <id>3084964</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:03:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084964</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10146" sha1="4a59m0spu529mao80zwm2vk2njs20em" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== היקום שלנו – המטאגלקסיה ==

אנו חיים במערכת קוסמית, שמבחינתנו ממצה כיום את כל היקום הנגיש לחקר, ולכן היא נקראת היקום שלנו, או המטאגלקסיה. אנו יצורים מטאגלקטיים, ועצם מבנה אמצעי ההכרה שלנו, שקמבתהליך ההתאמה לתנאי כדור הארץ, מותאם לקבלת מידע רק על תופעות, שאינן יוצאות ממסגרות המטאגלקסיה.
יש יסוד לחשוב שגם המטאגלקסיה אינה יחידה, שמחוץ לגבולותיה קיים מספר לא-אין-ספור של מערכות קוסמיות אחרות, יקומים אחרים. אבל אנו יכולים כעת רק לנחש עליהם, כשאנו מייצגים את הקונפיגורציות המרחביות-זמניות המגוונות ביותר שלהם, המכונות במדע המודרני מגוונים מרובי-יריעות. יקומים אחרים מייצגים עבורנו, לפי ביטויו החריף של קאנט, עולמות שכליים, שעליהם איננו יודעים דבר קונקרטי, מכיוון שהם יוצאים ממסגרות התופעות הנגישות לאופן התפיסה שלנו. אנו יכולים לבנות עליהם ניחושים, תוך הגיון בדרך השלילה. אם ליקום שלנו טבוע חוק המשיכה האוניברזלי, והאנטי-גרביטציה לא נתגלתה בשום מקום, הרי ליקומים אחרים יכול להיות טבוע חוק הדחייה האוניברזלי.
ביקום שלנו מהירות האור ושליחת התנודות היסודיות האחרות היא כ-300 אלף ק״מ בשנייה. ביקומים אחרים אפשריים עולמות טכיונים, כלומר כאלה שבהם מהירות התנועה יכולה לעלות על מהירות האור, שהיא מקסימלית ליקום שלנו. אפשרי קיום של אנטי-עולמות, עולמות-פרידמונים סגורים וחצי-סגורים ופלנקאונים, שעבור צופה חיצוני מייצגים חלקיקי-מיקרו, ומבפנים קיימים כיקומים שלמים. אבל כל זה רק היפותזות על עולמות אפשריים (לפי ביטויו
של לייבניץ), הנבנים על בסיס תורת היחסות הכללית.
כמה העולמות האפשריים האלה ממשיים, איננו יודעים כיום, ואיננו יכולים לדעת, ואפילו איננו יודעים כיצד נוכל אי פעם לדעת על כך.
המודל השולט בקוסמולוגיה המודרנית הוא המודל האטקלני (או הסטנדרטי) של יקומנו-מטאגלקסיה. מודל זה נקרא אטקלני משום שהוא מייצג מערכת אטקלנית, מופתית של עמדות מדעיות על מבנה ואבולוציה של המטאגלקסיה, הנובעת מכל מה שידוע לנו כיום על הקוסמוס. זה לא אומר שבקוסמולוגיה אין מודלים אחרים של יקומנו, המתחרים במודל הסטנדרטי. להפך, מודלים כאלה הומצאו מאות, ובכל שנה הם הולכים ומתרבים. אבל כל המבנים ההיפותטיים האלה אינם תחרותיים בהשוואה למודל האטקלני, מכיוון שזה האחרון נשען על כל סכום הידיעות הנוכחיות שלנו, ולא רק על הסבר היפותטי של תופעה זו או אחרת של האסטרופיזיקה.
לפי המודל האטקלני, האבולוציה של יקומנו-מטאגלקסיה התרחשה בדרך הבאה. לפני כ-15-20 מיליארד שנה המטאגלקסיה ייצגה גיהנום של ממש, המכונה המצב הסינגולרי (בתרגום מלטינית – מיוחד, אחר). כל החומר של המטאגלקסיה היה דחוס במרחב-זמן עם רדיוס אפס, עם טמפרטורה אינסופית, צפיפות אינסופית של החומר ועוצמת אינטראקציה גרביטציונית.
זו הייתה באמת ראשית הראשית, מכיוון שזמן ומרחב כשלעצמם עוד לא היו קיימים, הם קמו רק בפריסה שלאחר מכן של המטאגלקסיה. ומכיוון שלא היה זמן, לא היו גם שינויים, ולהפך. אחר כך בכל זאת התרחש שינוי, אולי כתוצאה מהשפעה מבחוץ, ומשם הגיע אותו ״אחר כך״. הטמפרטורה הראשונית בתוך הסינגולריות ירדה ל-1013 מעלות קלווין, וצפיפות החומר ירדה ל-1093 גרם/ס״מ מעוקב. ואז רעם המפץ הגדול. החומר של יקומנו פרץ מתוך הסבך הגיהינומי של הסינגולריות והחל להתרחב במרחב-הזמן הנוצר על בסיס התפשטות זו.
כבר כעבור 0.01 שנייה מתחילת המפץ צפיפות החומר ירדה ל-1010 גרם/ס״מ מעוקב. בתנאים אלה קמו פוטונים, אלקטרונים, פוזיטרונים, נייטרינים, אנטי-נייטרינים, וכן כמות קטנה של נוקלאונים (פרוטונים ונייטרונים). כעבור 3 דקות מהמפץ מנוקלאונים נוצרת תערובת של גרעינים קלים – 2/3 מימן ו-1/3 הליום. שאר היסודות הכימיים נוצרו כתוצאה מתגובות גרעיניות.
עם הופעת האטומים הנייטרליים של מימן והליום החומר של היקום שזה עתה נולד התגלה ״שקוף״ לפוטונים, והם החלו להיקרן אל המרחב העולמי. תהליך זה הגיע לזמננו בצורת הקרינה השרידית (השיירית), שתגליתה הייתה אחת ההוכחות ליכולת החיזוי של המודל האטקלני.
עובדת ההסחה לאדום של קווי הספקטרום של האור, הבא מגלקסיות רחוקות, המעידה על ההתפשטות המרחבית-זמנית של המטאגלקסיה ומונחת בבסיס המודל האטקלני, מעידה עוד על כך שיקומנו מתפתח באמצעות אקספנזיה מרחבית-זמנית. זהו יקום צעיר מאוד (רק כ-15-20 מיליארד שנה), אגרסיבי מאוד, המתפתח, אולי, על חשבון בליעת חומר של יקומים אחרים.
במשך כ-10 מיליארד שנה האבולוציה של יקומנו התרחשה בצורת מיקרו-אבולוציה, ורק כעבור תקופה זו האינטראקציה של כמויות עצומות של חלקיקי מיקרו, שאין להן לוקליזציה ברורה במרחב-זמן, הובילה להיווצרות מולקולות והפעילה את המנגנונים של אבולוציית המאקרו-עולם. הגופים המאקרו-קוסמיים, שנוצרו על בסיס המולקולות ונעים לפי חוקי המכניקה הקלאסית, יצרו בהדרגה את המערכות המגוונות ביותר, החל מהמבנה הגדול-קנה-המידה של היקום עם חלליו העצומים (ווידים) וצבירי-העל של גלקסיות, דרך צבירים של גלקסיות וסוגי גלקסיות שונים, וכלה בכוכבים וכוכבי לכת מגוונים.
כעבור כ-700 אלף שנה מהמפץ, האבולוציה של המיקרו-עולם
של המטאגלקסיה הובילה לשחרור הכוחות הגרביטציוניים. זה התאפשר בדרך של הריסת הסימטריה שלהם עם האינטראקציות הגרעיניות החזקות, ותרם להפרדת המאקרו-עולם מהמיקרו-עולם, כלומר עולם הקביעות היחסית, הקישוריות המבנית, הוודאות החזקה והגופניות הברורה מעולם הטבע המקרי-כאוטי, ההסתברותי-הבלתי-מוגדר.
המאקרו-עולם של יקומנו עם מבנהו המורכב – זה, בראש ובראשונה, תוצאה של אינטראקציות גרביטציוניות. יקומנו מנקודת המבט של מבנהו המקרוסקופי – זה, קודם כל, יקום גרביטציוני. ביקום זה מסות עצומות של חומר, המסתובבות במרחבים עצומים של הריק הקוסמי, נמשכות למרכזי הסיבוב. כל מסה יוצרת עקמומיות של המרחב-הזמן של יקומנו, וככל שמסת הגוף המאקרו גדולה יותר, כך עקמומיות מרחב-הזמן שהיא יוצרת גדולה יותר.
כל הגופים במטאגלקסיה, ללא תלות בתכונותיהם ובתכונות הסביבה שבה הם נמצאים, חווים משיכה הדדית, פרופורציונלית ישירות למסותיהם ופרופורציונלית הפוך לריבוע המרחק ביניהם. מרכוז זה של העולם, שהתפתח ביקום המתפשט תמיד, כמובן קשור איכשהו להתפשטות זו: כל המסות מתרחקות זו מזו ובמקביל מתרוצצות למרכז הכבידה שלהן.
מרכוז זה של כל הגופים המקרוסקופיים ביקומנו הוא אחת התנאים הקוסמיים החשובים ביותר של כל סוגי האבולוציה הארצית, החל מהאורגניזמים הפשוטים ביותר וכלה בסובייקטים של ההיסטוריה האנושית. התחרות הנצחית של הכוחות הצנטריפטליים והצנטריפוגליים, ההרגשה הנצחית של האדם את עצמו ואת סביבתו כמרכז מוחלט של ההוויה, נובעים מהחיים ביקום גרביטציוני זה.</text>
      <sha1>4a59m0spu529mao80zwm2vk2njs20em</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/אנרגטיקת הקוסמוס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755785</id>
    <revision>
      <id>3084965</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:03:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084965</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6099" sha1="8qxsayqzhr40emgjnm7p94o32ynusmi" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== אנרגטיקת הקוסמוס ==

המונח ״אנרגיה״ נתקל לראשונה אצל אריסטו.
האנרגיה אצל אריסטו – זהו המעבר מהאפשרות הפוטנציאלית של פעולה כלשהי למימושה, למשל, מכוונת בניית הפרתנון לבנייתו. את התנועה אריסטו הבין כמימוש של ההשפעה הדוחפת של אחד על השני. אצל אריסטו גוף נע רק בנוכחות השפעה חיצונית עליו, ברגע שההשפעה פוסקת, הגוף עוצר. בהבנה כזו אנרגיה – היא הדחף הפעיל לתנועה מבחוץ, ומה שנע, נשאר תמיד פסיבי.
התנועה, המובנת כך, זקוקה למניע הראשוני – לאל, לו צריך להיכנע הקוסמוס הפסיבי והמונע. מאוחר יותר הבנה זו של התנועה הופרכה על ידי גלילאו, שהראה שגוף נמצא במצב מנוחה, או נע, מבלי לשנות כוון ומהירות, אם עליו לא מופעלת השפעה חיצונית כלשהי. עמדה עקרונית זו, שזכתה לשם עקרון גלילאו, או עקרון האינרציה, הובילה להבנה חדשה עקרונית של האנרגיה.
העקרון של אריסטו קבע: שום דבר לא יזוז, אם לא מזיזים אותו. העקרון של גלילאו התבסס, כביכול, על חזקת התנועה: הקוסמוס עצמו הוא תנועה, הוא אינו זקוק למניע הראשוני; כל גוף ישמר את התנועה, עד שתעצור אותו השפעה מעכבת, התנגדות של גופים אחרים. בהתאם, האנרגיה החלה להיות מובנת כמדד של התנועה המכנית של גופים מאקרו, המתבטאת בהעברת כמות תנועה מוגדרת מגופים אחדים לאחרים.
בתמונת העולם המכנית שלט הייצוג על האופי הכוחני של התנועה. זה היה קוסמוס של אלימות מתמדת של גופים אחדים על אחרים. כל התנועה בקוסמוס היתה קבועה מראש על ידי האינטראקציה המכנית של הכוחות ויכולתם של כוחות גדולים להתגבר על התנגדות של קטנים יותר.
בתחילה במקום המונח ״אנרגיה״ השתמשו במדע במונח ״כוח חי״, שהנהיג לייבניץ. ״הכוח החי״ הזה
הובן ככוח הנמצא בתוך הגוף הנע ומשפיע פעיל על העולם החיצון, בניגוד ל״כוח המת״, המתבטא בהתנגדות של הגוף הנח, ביכולתו לעמוד מול תנועה או לצבור בתוכו יכולת לתנועה (כמו, למשל, בקפיץ דחוס, אך לא מופעל).
רק בשנת 1807 יאנג הכניס למחזור המדעי את המונח ״אנרגיה״, כשהוא שואל מושג זה מאריסטו ומפרש אותו מחדש בהתאם. וזמן קצר לאחר מכן, ז&amp;#x27; פונסלה הכניס למכניקה הקלאסית את מושג העבודה. לאחר מכן האנרגיה במסורת האירופית החלה להיות מובנת כיכולת לבצע עבודה מוגדרת, והעבודה – כמדד לשינוי האנרגיה. במסגרת המכניקה הקלאסית הובחנה אנרגיה קינטית ופוטנציאלית.
אחר כך ההתקדמות הנוספת של מושג האנרגיה והבנת האנרגטיקה הקוסמית התרחשה בקשר לחקר צורות תנועה שונות והאינטראקציות ביניהן. מרעיון האלימות המכנית כיסוד ראשון של הקוסמוס המדענים החלו לעבור לרעיון של היפוך הדדי של צורות תנועה שונות – העתקה מכנית, חום, תופעות כימיות, חשמל, מגנטיות וכו&amp;#x27;.
האנרגיה החלה להיות מובנת כמדד אחיד של צורות תנועה שונות. ככל שהמדע שלט בצורות אלה, כך האנושות הולכת ונעשית ציוויליזציה צורכת אנרגיה. חקר ההיפוכים ההדדיים של סוגי האנרגיה השונים הוביל, בסופו של דבר, לגילוי חוק שימור האנרגיה, כלומר להבנה שהתנועה יכולה לעבור לצורות שונות, אבל היא אינה נוצרת משום מקום וללא מעבר אינה נעלמת לשום מקום. אפשריות שתי דרכים של העברת אנרגיה מגוף מקרוסקופי אחד למשנהו – בצורת עבודה או בצורת חום (חילופי חום). כך נעשה עוד צעד אחד, המערער את האמונה בניסים.
במאה העשרים, חקר האנרגיה הגרעינית, העמקת הידיעות בתחום
האנרגיות המגוונות ביותר הובילו לשינוי חד באופי הציוויליזציה עצמו. האנרגטיקה נעשית לאחד המנועים החזקים של הקידמה, המבטיחים את הקוסמיזציה של הציוויליזציה הארצית. במקביל, הסינתזה המואצת של תרבויות המערב והמזרח הובילה להתחזקות העניין בהבנה המזרחית של האנרגיה כסובסטנציה אנרגטית נוכחת בכל (פראנה ההודית, הצ׳י הסיני וכו&amp;#x27;).
החלו להתפתח שיטות פסיכו-פיזיות לחיזוק בריאות האדם, שביניהן באפקטיביות ניכרת בולטים דימויים מדיטטיביים של קליטה, חלוקה והעברה של אנרגיה קוסמית. התפתחות השיטות האלה השפיעה גם על הגישות השקפתיות למציאות של האדם המודרני, הן במערב והן במזרח.</text>
      <sha1>8qxsayqzhr40emgjnm7p94o32ynusmi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/היקום ״המואר״</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755786</id>
    <revision>
      <id>3084966</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:04:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084966</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4963" sha1="mg59ae310rxxgk2e4dupy0qr58tgskh" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== היקום ״המואר״ ==

בדתות המגוונות ביותר כמקור ראשון של הסדר העולמי נשקלת האור האלוהי. לולא יכולת העין האנושית לקלוט את שבירות אור השמש, שנוצרה בתנאי כדור הארץ עם הגנת האטמוספרה שלו מקרינות קוסמיות קשות, לא היינו יודעים דבר על היקום. השמש עם אורה המעורר התפעלות והמחייה – המקור הראשוני של כל סוגי האנרגיה על כדור הארץ. האור – זה לא רק כוח מאשר-חיים, אלא גם הסביבה שבה חי האדם, ובלעדיה אינו מסוגל להתמצא באופן מלא במרחב. במקביל, האור מייצג את אחת התופעות הפיזיקליות המדהימות ביותר, שחקרה הרס את הייצוגים האנושיים השטוחים-מקרוסקופיים על הטבע. האור התברר למדע כמוליך אל מעבר לגלוי לעין.
כבר בסוף המאה התשע עשרה הפיזיקאים השלימו את תמונת העולם המכניסטית בתמונה האלקטרומגנטית. בחקרם את האינטראקציה של התופעות החשמליות והמגנטיות, הם יצרו את התיאוריה האלקטרומגנטית, ששינתה באופן נחרץ את הייצוגים על הקוסמוס. לצד התהליכים החומריים נתגלו שדות פיזיקליים מגוונים, דרכם
התרחשה העברת אנרגיה ללא מגעים חומריים ישירים.
הפיזיקאי האנגלי ד&amp;#x27; מקסוול הוכיח ששינויי השדה האלקטרומגנטי מתפשטים במהירות מוגדרת, שנקבעה בניסויי מעבדה עם אינדוקציה אלקטרומגנטית והתבררה כשווה למהירות האור. צירוף מקרים כזה בין המהירות שנתגלתה בניסויים עם תופעות אלקטרומגנטיות לבין מהירות האור, שנמדדה קודם לכן בצורה עצמאית לחלוטין, העלה במדענים את הרעיון שהאור הוא רק מקרה פרטי של התנודות האלקטרומגנטיות. בהתאם לאורך גליהן התנודות האלה יכולות להופיע בצורת גלי רדיו או תופעות אור, אבל כולן, כפי שהראה מקסוול, מתפשטות באותה מהירות – מהירות האור.
מאפיין של האור הגלוי הוא יכולתו לתת דימויים ברורים של גופי המאקרו השוברים אותו, בעוד שגלי רדיו נותנים רק דימויים לא ברורים, מטושטשים. נושאי האור, הפוטונים, התבררו במחקרם המעמיק כמעין ״קנטאורים״ של הקוסמוס, כשהם מראים בהתאם לאופי האינטראקציות תכונות של חלקיק או גל.
לגל האור להתפשטותו אין צורך בשום סביבה מיוחדת. זה מפתיע מאוד לאנשים, שרגילים בתנאים ארציים להתבונן בגלי ים, ויודעים שגל ים – הוא גלי המים, ולמשל, גל קול מתבטא כגלי אוויר, אם כי יכול להתפשט גם בנוזל, גם בגופים מוצקים. להסברת התנודות של גלים אלקטרומגנטיים המדענים המציאו סביבה מיוחדת, מה שנקרא אתר. אבל בהמשך התברר שהגל האלקטרומגנטי – האור הוא בעצמו סביבה, שהוא במהירות קבועה מתפשט בכל סביבה שקופה, ושום אתר מיוחד אינו קיים.
קביעות מהירות האור נקבעה בניסוי המפורסם של א&amp;#x27; מייקלסון ו-וו&amp;#x27; מורלי. אי-התלות של מהירות האור בתנועת המקור או הצופה הוכחה תיאורטית על ידי א&amp;#x27; איינשטיין ו
וקיבלה את השם עקרון היחסות. עקרון זה שימש כנקודת מוצא בתורת היחסות הפרטית, שנוסחה על ידי א&amp;#x27; איינשטיין ב-1905.
קביעות מהירות האור ביקומנו היא אחת מהתכונות הבסיסיות ביותר שלו, המאפשרות את הסדר הקוסמי בו ומגבילות במחסום תת-אורי את אבולוצייתו מאבולוציית היקומים האפשריים האחרים. במשך כל חייו האדם, במובן הישיר והמושאל, שואף לאור, להתגברות על החושך, הנובע מהצל של כוכב הלכת מולדתו ושל כל הגופים הטבעיים והמבנים המלאכותיים המוכרים לו.</text>
      <sha1>mg59ae310rxxgk2e4dupy0qr58tgskh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/הארגון העצמי של הקוסמוס והחום ביקום</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755787</id>
    <revision>
      <id>3084967</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:04:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084967</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15801" sha1="p2i2flu6r1pa3uqv2hozpoch4ckv2yt" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== הארגון העצמי של הקוסמוס והחום ביקום ==

חקר התהליכים התרמיים בתרמודינמיקה הקלאסית והמודרנית הוביל לגילוי פרטים לא פחות מדהימים על התמרות החום, מאשר חקר האור בתחומים אחרים של הפיזיקה המודרנית. לשם שמירת חייו האדם זקוק לחום. אחד מהגורמים החשובים לקידום האדם בדרך הציוויליזציה היה ההתנגדות לקור באזורי אקלים ממוזג וקר. תפקיד עצום בהתבלטות האדם מעולם החיות מילא השימוש באש, ואחר כך גם הפקת האש. אבל לממש התחילו בני האדם לחקור את המהות העמוקה של התופעות התרמיות רק מאמצע המאה השמונה עשרה. זמן רב להסברת תופעות אלה המדענים השתמשו בהיפותזה על הפלוגיסטון – נוזל נטול משקל, שכביכול נכנס לכל גוף ככל שהוא מתחמם. בתורו, להסברת הופעת האש המדענים המציאו גז מיוחד, שקראו לו פלוגיסטון. בסופו של דבר הפלוגיסטון, כמו גם הפלוגיסטון, התבררו כמיתוס מדעי, כמו האתר כסביבה להופעת והתפשטות גלי האור.
התיאוריה הקינטית של החום, הרואה בתנודות המולקולות את סיבת החום, בסופו של דבר ניצחה ודחקה את התיאוריה הסובסטנציאלית, שהסבירה חום בדרך של חדירת הפלוגיסטון. רק אז, כשהמדענים התחילו לחקור
את תהליכי ייצור מכונות החום (הקיטור) ושיפורן, הם החלו להתעניין בקביעות בהפיכת החום לעבודה מכנית ולהפך. אחרי המצאת מכונת הקיטור של ג&amp;#x27; וואט, יוצר ספינת הקיטור פולטון ומסילת הברזל הראשונה סטפנסון, קמה צורך דחוף ביצירת מודלים תיאורטיים של שימוש יעיל בחום להפיכתו לעבודה מכנית.
מייסד התרמודינמיקה הפך המהנדס הצרפתי סאדי קרנו, שערך ניסוי מחשבתי עם מכונת חום אידיאלית (אידיאליזציה). הוא הגיע למסקנה שמקדם הפעולה המועיל של מכונת החום האידיאלית תלוי רק בטמפרטורות המחמם והמקרר, ומקדם הפעולה של כל מכונה ממשית יהיה תמיד קטן יותר ממקדם הפעולה של האידיאלית. מכאן נבע החוק השני המפורסם של התרמודינמיקה, שקבע את אי-האפשרות של העברת חום מגוף קר יותר לגוף חם יותר והשגת מקדם פעולה של מאה אחוז על ידי מכונת החום.
בשנת 1865 ר&amp;#x27; קלאוזיוס, בהתבססו על עבודות קרנו, הכניס את המושג
״אנטרופיה״ (מהמילה היוונית, שפירושה סיבוב, הפיכה). אנטרופיה – הפיזור הכאוטי של החום אל המרחב הסובב, המתעורר בהכרח בהעברתו מגוף מחומם לגוף קר יותר.
הפיזיקאי האוסטרי לודוויג בולצמן העניק למושג האנטרופיה משמעות קוסמית, כשפירש את האנטרופיה כהפרת הסדר של תנועת המולקולות במערכת. בולצמן הראה שהאנטרופיה במערכת, המבודדת בצורה מספיק אמינה מהסביבה החיצונית כך שאינה מחליפה עם הסביבה לא אנרגיה ולא חומר, תגדל בקביעות. מערכות כאלה יתפתחו בהכרח בכוון הגדלת האי-סדר, הכאוס, עד שיגיעו לנקודת שיווי המשקל התרמודינמי, כלומר למצב כזה של המערכת, שבו ייצור עבודה מכנית כלשהי נעשה בלתי אפשרי.
ההשקפה הטרגית של בולצמן יחד עם היחס הספקני של העולם המדעי לעבודותיו הובילו לכך שבשנת 1906 הוא שם קץ לחייו. בולצמן חלם להיות הדרווין של האבולוציה של החומר הדומם, כשחיבר בין התרמודינמיקה לדינמיקה. בכינויו את המאה התשע עשרה כמאה של דרווין, בולצמן שאף להתגבר על מצב שבו, בניגוד לתורתו של דרווין בביולוגיה על אבולוציה של מערכות חיות בכוון התנשאות הארגון והגדלת המורכבות, החוק השני של התרמודינמיקה בפיזיקה מוביל למסקנות הפוכות על ההכרח של הריסת כל סדר ושיווי משקל מת של כל מערכת חומרית.
כדי למצוא מוצא ממצב כזה, בולצמן הציע את תיאוריית התנודות (פלוקטואציות), לפיה סטיות אקראיות משיווי המשקל באזורים מוגבלים שונים של היקום יכולות למנוע את האי-הפיכות של אבולוצייתו אל הכאוס וליצור תנאי מוקדם להופעת מערכות מתפתחות פרוגרסיבית. קל להבחין שהסיכוי לאבולוציה פרוגרסיבית אצל בולצמן הופיע כתוצאה מהתמודדות מקומית של כאוס מול כאוס, שעל בסיסה בלבד יכלה להיות מובטחת אבולוציה פרוגרסיבית זמנית של מערכות קוסמיות, יכול לקום סדר מקומי המתמודד מול הכאוס האוניברזלי.
ביסוס כזה של אפשרויות האבולוציה רק נראה כלא-אבולוציוני, למעשה הוא קולט נכון את הצד המעשי של כל אבולוציה. אבל יש גם צד אחר, אופטימיזציוני, של האבולוציה, הקשור בפתיחות ובהגדלת רמת החופש של מערכות קוסמיות, ביכולתן להשתמש בכאוס באופן חוקי לייצור סדר קוסמי. אבל בימי בולצמן עוד לא נוצרו תנאי מוקדם מספיקים לחקר הצד השני, האופטימיזציוני הזה, של האבולוציה. לכן מחבר מושג האנטרופיה ר&amp;#x27; קלאוזיוס צדק לחלוטין, כשבהתבססו על שורה של עמדות
של בולצמן, הפיץ את חוקי התרמודינמיקה לתחום הקוסמולוגיה והעלה את הקונספציה הטרגית של ההכרחיות של המוות התרמי של היקום.
קונספציה זו התבססה על שתי הנחות של ר&amp;#x27; קלאוזיוס:
1) האנרגיה של היקום תמיד קבועה, ו-2) האנטרופיה של היקום תמיד גדלה. מיד מרגע העלאת קונספציה זו החלו ניסיונות להפריך את התחזיות הקודרות שבה ולבסס השקפות אופטימיות יותר על עתיד היקום. הומצאו התכניות המגוונות ביותר להצלת היקום. בפרט, הפילוסופיה הרשמית הסובייטית של הדיאמט במשך עשרות שנים הכתימה את קונספציית המוות התרמי של היקום על אופייה האנטי-אבולוציוני, והאשימה את תומכי הקונספציה ב״פסימיזם בורגני״, בכך שהם מעבירים את ההכרחיות של האסון של החברה הבורגנית אל היקום כולו. כנראה, פילוסופי הדיאמט היו חלשים מאוד בתחום החיזוי ולא חשו את ההכרחיות של אסון דווקא של החברה הסובייטית, שהייתה גם לפני התפרקותה אסון רציף.
המניע להצלת על ידי הדיאמטיים את היקום הגווע מהמוות התרמי הייתה הצורך לשמר את החומר של יקום זה לבנייה קומוניסטית רציפה. בהפריכם את קונספציית המוות התרמי של היקום, הדיאמטריאליסטים בדרך כלל הצביעו על אינסופיות החומר ביקום, ולכן על קיום בו משאבי חום בלתי נדלים. נאמר גם על אי-התכלות איכותית של החומר, על מעבר לאנרגיית חום של סוגי אנרגיה אחרים. אבל האבולוציוניזם הסובייטי לפיכך נחל כישלון, כי הוא השיג אבולוציה על בסיס אלימות מאורגנת ושיטתית, דרש ביצוע של מודלים של אבולוציה ללא קידום של פתיחות וחופש.
ההתגברות האמיתית על החד-צדדיות של הראייה האנטרופית של העולם והפיתוח הנוסף של המרכיב האבולוציוני של התרמודינמיקה היה קשור דווקא בחקר המערכות הפתוחות, כלומר כאלה שאינן רק מסוגלות להחליף עם הסביבה אנרגיה, חומר ו
מידע, אלא גם להשתמש בכאוס לשינוי עצמי וסידור מחדש עם הגבהה בסדר עצמו של רמת העצמאות, ההגדרה העצמית והחופש.
בשנות ה-60 של המאה הקודמת על בסיס ניתוח מערכות כאלה נוצרת מה שנקרא תרמודינמיקה אי-שוויונית (ולא-ליניארית). מייסד הכוון הזה היה המדען הבלגי (רוסי ממוצא) איליה פריגוז&amp;#x27;ין, שהתעניינותו המדעית התרכזה בתיאור המתמטי של הפקת סדר מהכאוס. לתיאור כזה פריגוז&amp;#x27;ין יישם משוואות מתמטיות לא-ליניאריות, כלומר משוואות כאלה, שבהן נכללים משתנים בחזקה גבוהה מהראשונה (הדרגה הליניארית כביכול). הקשר ההדדי המורכב ורב-הרמות של המשתנים, המתנשא מעל הארגון הליניארי, המקושר בבירור, מאפשר למערכות אי-שוויוניות לחלץ סדר מהכאוס באמצעות ארגון עצמי.
מחקרים בהנהגת פריגוז&amp;#x27;ין הראו שבמערכות פתוחות אי-שוויוניות קמים באופן חוקי אפקטים, המובילים להעלאת רמת המורכבות, וכתוצאה מכך עצם הגידול באנטרופיה מוביל למצב, המועדף ביותר להיווצרות סדר חדש ואי-שיוויון תרמודינמי. מערכות כאלה הן מווסתות עצמית, אי אפשר לכפות עליהן נתיב התפתחות מבלי להרוס אותן עד היסוד. בלתי אפשרית גם הקמת פיקוח נוקשה עליהן, שיהיה בו זמנית פיקוח שאינו הורס. הניהול שלהן נושא אופי הסתברותי בתנאים של חוסר מידע בלתי נמנע ויהיה אפקטיבי רק במקרה של תרומה למגמות הפנימיות, החבויות מהתצפית הישירה, של התפתחותן ולמנגנון הוויסות העצמי. אחרת מערכות כאלה יגיבו להשפעות הניהול בדרך בלתי נשלטת.
מערכות שונות מתנודדות כל הזמן מהמצב השוויוני או
השוויוני-חלש למצב אי-שוויוני ובחזרה. לשם שמירת המצב היציב (הסטציונרי) של המערכת יש צורך בשמירה של פרמטרי ניהול מוגדרים בהחלט. שינוי הפרמטרים האלה מוציא את המערכת מהמצב השוויוני, וכתוצאה מכך היא מתחילה להתפתח אל נקודה קריטית מסוימת, שזכתה לשם נקודת הביפורקציה. בהגיעו לנקודת הביפורקציה על מהלך אבולוציית המערכת יכולות להשפיע בצורה גורלית גם תנודות (פלוקטואציות) זעירות אפילו, אפילו כאלה שבמצב השוויוני אי אפשר היה לעקוב אחריהן. במצב הביפורקציה המערכת יכולה לבחור נתיב התפתחות, המוכתב על ידי השפעות ניהול חלשות מאוד, הרוכשות עוצמה מהתאמתן למצב המערכת. כשהכוח הזה גדל ככדור שלג, הוא יכול לקבוע מראש לעתים ארוכות את האבולוציה הנוספת של המערכת.
ברור שיצירת התרמודינמיקה הלא-קלאסית המודרנית מסוגלת להעשיר את הבנתנו את מנגנוני האבולוציה בתחומים המגוונים ביותר של המדע, ובראש ובראשונה, בתחום ההכרה המטא-מדעית, הפילוסופית. ולא רק משום שחום ותהליכים תרמיים קיימים ביקומנו בכל מקום, ובביולוגיה ובהיסטוריה פועלים אורגניזמים בעלי דם חם.
בתרמודינמיקה הלא-קלאסית במודל הפשוט ביותר של העברת חום הוצגו החוקיות האבולוציוניות הכלליות, הפועלות בכל רמות התהליך האבולוציוני הקוסמי, החל מהטבע הבלתי-אורגני וכלה בהיסטוריה. תוך אינטראקציה מתמדת עם הכאוס וצבירתו בתוכו, הקוסמוס מנתב את האבולוציה דרך ארגון עצמי של מערכות מסתבכות ברציפות. כל מה שאינו מתאים לאבולוציה נדחה ויוצא אל האבדון.
לא לחינם ההצלחות בפיתוח התרמודינמיקה הלא-קלאסית הובילו ליצירת המדע החדש על הארגון העצמי – הסינרגטיקה. אבל הסיבה הישירה ליצירת הסינרגטיקה היה חקר התהליכים האנרגטיים (והתרמיים), המתרחשים בלייזר. המילה
״סינרגטיקה״ נגזרת מהמילה היוונית, המציינת פעולה משותפת, מתואמת. כך קרא לכיוון מחקריו הפיזיקאי הגרמני הרמן האקן, שחקר את התהליכים של מה שנקרא קוהרנטיות בלייזר. ״השאיבה״ של הלייזר באנרגיה, הבאה מבחוץ, מובילה לכך שתנועות התנודה הכאוטיות של החלקיקים ברגע מסוים מובאות לתנועה מתואמת, מסודרת. נקבעת פאזה זהה של תנודותיהם, וכתוצאה מכך עוצמת הקרינה גדלה פעמים רבות.
הקרינה הקוהרנטית קמה כתוצאה מ
״פשרה״ מיוחדת בין היסודות המרכיבים אותה, שכל אחד מהם עד לכך התנודד בדרכו, כרצוי. תהליכים אנלוגיים של
״קוהרנטיות״ נצפים גם בכימיה, גם בביולוגיה, גם בפסיכולוגיה חברתית, וגם בהיסטוריה. הקרינה הקוהרנטית היא תוצאה של הופעת מבנים קוהרנטיים, שנעשים מקורות של ארגון עצמי וסדר.
הצורה העליונה של הארגון העצמי היא היכולת האנושית לשיפור עצמי, המאפשרת לאדם להתפתח בכוון הנבחר על ידו.</text>
      <sha1>p2i2flu6r1pa3uqv2hozpoch4ckv2yt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/טכנולוגיות כימיות של האבולוציה הקוסמית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755788</id>
    <revision>
      <id>3084968</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:04:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084968</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6428" sha1="hatb2cytw1d9xc7hpsp8zb6irn25g8c" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== טכנולוגיות כימיות של האבולוציה הקוסמית ==

הסדר הכימי של יקומנו באחדותו ההרמונית עם הסדר הפיזי יוצר כביכול את היסוד הטכנולוגי של כל סוגי האבולוציה. מימי קדם הודות לתמורות כימיות ולתכונות הכימיות של חומרים שונים האדם מקבל חומרים לאבולוציה הציוויליזציונית שלו. בדרך דומה הקוסמוס מקבל חומרים להיווצרויות מגוונות, המועברות לאחר מכן לתהליך הארגון העצמי האבולוציוני שלעולם אינו מסתיים. הסדר הכימי יוצר מחסום אמין של הקוסמוס מול הכאוס, בו אפילו תהליכים כאוטיים מתפרסים בצורה מסודרת.
הפרה-כימיה הנטורפילוסופית העתיקה ידעה רק ארבעה
יסודות-ראשונים חומריים (סטיכיים, אסנסים וכו&amp;#x27;) – אדמה, מים, אוויר ואש. הפרה-כימיה הדאואיסטית, שקמה בציוויליזציה הסינית, ייחדה בנוסף ליסודות אלה עוד חמישי – מתכת. שילובים שונים של יסודות אלה, לפי השקפות הכימאים הקדומים וימי הביניים, הרכיבו את כל מה ש״עשוי״ ממנו הקוסמוס. האדם ״בנה״ את הקוסמוס מחומרים, עימם נתקל ישירות על כדור הארץ.
גילוי המבנה היסודי האמיתי של האבולוציה הכימית היה תוצאה של עבודה של כמעט ארבע מאות שנה של הכימאים, החל מרוברט בויל, שהעלה את ההיפותזה על קיום גופים, או חומרים, פשוטים בלתי ניתנים לפירוק מוחלט, וכלה בדמיטרי מנדלייב, שבנה את הטבלה המחזורית של היסודות ובכך השלים את בניית התכנית הקונספטואלית של הסדר הכימי של יקומנו.
כיום המדע מכיר 112 יסודות כימיים, כלומר החומרים הפשוטים ביותר, שאינם נתונים לפירוק כימי נוסף. מחומרים אלה כמו מקוביות מרכיבים בקוסמוס את כל החומרים הכימיים האחרים, המייצגים מגוון של צירופי יסודות. תכונות החומרים תלויות במידה רבה בהרכבם הכימי, הנובע מהיסודות הנכללים בהם. אבל תפקיד חשוב בקביעת תכונות אלה ממלאים גם הסוגים השונים של קשר הדדי ואינטראקציה של יסודות אלה בתגובות כימיות.
כל חומר כימי הוא בדיד, רציף, מובנה, הוא אינו מייצג מסה הומוגנית לחלוטין, כפי שזה נראה לתפיסתנו, אלא מורכב מחלקיקים נפרדים, מקושרים הדדית והנמצאים במרחקים מיקרוסקופיים זה מזה – מולקולות, שכל אחת מהן בתורה נוצרת מאטומים, ואלה – מחלקיקים יסודיים, ההופכים הדדית זה לזה, אך בלתי ניתנים לפירוק נוסף.
סוגי האטומים – אלה הם היסודות הכימיים, ידועים מהם 112, סוגי המולקולות לעומת זאת נקבעים על ידי כל השילובים האפשריים של צירופי אטומים, שלהם
נמנים כמיליון. הקשרים ההדדיים והמעברים ההדדיים של מבנים אטומיים-מולקולריים יוצרים את העוצמה והיציבות המקרוסקופית של ההיווצרויות הקוסמיות, את יכולתן להגיב לשינויים חיצוניים בדרך צפויה. דווקא העיצוביות המסודרת של מבנים כאלה יוצר את היסוד הפיזיקו-כימי של האבולוציה.
״הטכנולוגיות הכימיות״ של האבולוציה הקוסמית מובטחות, בראש ובראשונה, על ידי היכולת הראקטיבית של החומרים. המהירות והמאפיינים של מהלך התגובה הכימית, הנחקרים על ידי הקינטיקה הכימית, תלויים בטמפרטורה, בלחץ, בריכוז הריאגנטים והטומאות, בנוכחות חומרים, המאיצים ומעצימים את התגובה, אך אינם משתתפים בה.
הקטליזה, כלומר האצת התגובה בעזרת קטליזטורים, משחקת תפקיד גדל והולך בטכנולוגיות הכימיות המודרניות. תפקיד לא פחות חשוב תהליך זה שיחק, ככל הנראה, גם ביצירת הטכנולוגיות האבולוציוניות הקוסמיות, למעבר מדרגות אבולוציה אחתות לאחרות, גבוהות יותר. בפרט, המעבר מהאבולוציה הכימית לביולוגית והמשך מהלך האבולוציה הכימית היו בלתי אפשריים ללא הופעת אנזימים – קטליזטורים אורגניים של תגובות כימיות.
תפקיד חשוב בטכנולוגיות הכימיות של ייצור החיים שיחקה גם נוכחות הממסים, במיוחד של ממס אוניברזלי כזה, שהוא המים על כדור הארץ. כבר בשלב הפרה-ביוטי של האבולוציה הכימית החלו להתבטא תהליכי הארגון העצמי הכימי, אחד מהם נחקר על ידי הכימאים הרוסים ב&amp;#x27; בלוסוב וא&amp;#x27; ז&amp;#x27;בוטינסקי ושימש חומר אמפירי לביסוס התרמודינמיקה הלא-קלאסית והסינרגטיקה.
בניסויים של בלוסוב וז&amp;#x27;בוטינסקי נתגלתה היכולת של שורה של מערכות כימיות לארגון עצמי עם שינוי מחזורי של הצבע, היווצרות של מבנים מרחביים ספונטניים על חשבון
הזרמת ריאגנטים כימיים חדשים, הוצאת המשומשים והשתתפות קטליזטורים.</text>
      <sha1>hatb2cytw1d9xc7hpsp8zb6irn25g8c</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/חוקיות כללית של האבולוציה ״הדוממת״</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755789</id>
    <revision>
      <id>3084969</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:04:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084969</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7617" sha1="p7xz9nnbawrle4esvbqx556p4m0mcfq" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== חוקיות כללית של האבולוציה ״הדוממת״ ==

עד להופעת החיים התהליך האבולוציוני במטאגלקסיה שלנו מתנהל במסגרת האבולוציה ״הדוממת״, כלומר של פריסה כזו של מבנים ואינטראקציות מסדרים, שבה נעדרת המרכיב האופטימיזציוני. הדחף לאבולוציה, שניתן על ידי המפץ הגדול, הוביל להתפשטות המטאגלקסיה, למיקרו-אבולוציה שלה בצורת הופעה ספונטנית של אינספור חלקיקים יסודיים בלתי ממוקמים, שעל בסיסה החלו להיווצר גופים מקרוסקופיים מאורגנים מורכבות והחל התהליך של האבולוציה המקרוסקופית. את דרך ההופעה העצמית האבולוציונית של הקוסמוס מהכאוס אפשר להגדיר כהצטברות ספונטנית.
גורם סידור חשוב של האבולוציה ״הדוממת״ היה הגרביטציה, שבאמצעותה התרחשה חלוקת המסות הנמשכות, התרוצצותן למרכזי הכבידה. מרכוז כזה היווה תנאי מוקדם להיווצרות מערכות מבודדות יחסית ולחלוקת התהליך האבולוציוני הקוסמי הכללי למערכות, זרמים וענפים המתפתחים בנפרד. בתנאי סביבה קוסמית מאורגנת בדרך מוגדרת התנועה גם כן רוכשת אופי מאורגן. היא מופיעה כאנרגטיקה קוסמית, הנותנת דחף אנרגטי להסתבכות נוספת של הארגון. הארגון רוכש בקוסמוס אופי שיטתי, על בסיס מערכות מאורגנות מורכבות מסוימות נוצרות מערכות מאורגנות מורכבות עוד יותר, כשהן מפעילות, בסופו של דבר, את מנגנוני הארגון העצמי.
החוקיות החשובה ביותר של האבולוציה ״הדוממת״ הוא חוק המספרים הגדולים. כדי להוליד מערכת מאורגנת מורכבת אחת, דרושות מיליארדי אינטראקציות כאוטיות של מיליארדי
מערכות מאורגנות פשוטות. במיליארדי מערכות קמים תנאי מוקדם להסתבכות הארגון, אבל תנאים אלה מתממשים רק בצורות מעטות. כל השאר מתגלים כ״פסולת״ של התהליך האבולוציוני, חומר מסורב של האבולוציה.
במקביל, אפילו המערכות המעטות שחוו את ההתנשאות האבולוציונית להסתבכות והתנשאות ארגונן, יוצרות בתוכן ומסביבן סביבה נוחה להסתבכות ולהתנשאות הארגון, להיווצרות בתוכן של מערכות מאורגנות מורכבות בקנה מידה קטן יותר כיסודות מנותקים. נוצרת סביבה אנרגטית-אינפורמטיבית של הארגון, שבה רמת הארגון שהושגה כבר אינה נעלמת עם השמדת המערכת המאורגנת-גבוהה הנתונה, אלא הופכת לצורות ארגון אחרות. כך קמים מנגנוני קבעון של רמות הארגון שהושגו. אבל האבולוציה ״הדוממת״ נטולת מניעים פנימיים לארגון אופטימלי, לאופטימיזציה ולשיפור עצמי של מערכות. ההבדל העיקרי של אבולוציה כזו מכל סוגי האבולוציה ״החיה״ הוא היעדר מערכת של גירויים להיווצרות מנגנוני גיוס פנימיים של ארגון עצמי. כל יצור חי נבדל ממערכת דוממת, גם אם מאורגנת מורכבות, לא רק ביכולת לשחזר דומים לו, לא רק בחילופי חומר עם הסביבה ובקביעות הסביבה הפנימית, לא רק בנוכחות מבנה של מידע גנטי. יצור חי הוא סובייקט פעיל, ולא רק אובייקט פסיבי של האבולוציה, וככזה הוא מאופיין בנוכחות בתוכו של מבנה גיוס מיוחד,
המקנה לו את האבולוציה העצמית שלו.
הישרדות בלתי אפשרית ללא גיוס כל הכוחות והאמצעים של האורגניזם לשחזור ואופטימיזציה של פעילות חייו.
האבולוציה ״הדוממת״ יוצרת תנאי מוקדם להופעת מנגנוני גיוס כאלה בצורת ארגון עצמי פרה-ביוטי, כלומר יכולת לשחזור של היסודות המבניים של מערכות פתוחות
בתנאים של חילופיהן הממונים עם הסביבה בחומר, אנרגיה ומידע.
אולם גם באבולוציה ״הדוממת״ מורגשת, אם כי בצורה מוחלשת, פעילות גיוס כלשהי, כיווניות, כאילו הונחה בבסיסה תכנית כלשהי. בקיבוע תשומת הלב על תכנית זו, המתפרשת כרציונליות ותכליתיות של ההוויה, מורכבת הצד הרציונלי של האידיאליזם. ייתכן שכיווניות זו של אבולוציית המטאגלקסיה נובעת מהשלב הקוסמי הקודם, הקדם-מטאגלקטי, של האבולוציה הקוסמית, ושה״תכנית״ של פריסת התהליכים האבולוציוניים נכללה בצורת מידע
״תורשתי״ כלשהו עוד במצב הסינגולרי של המטאגלקסיה.
מנקודת המבט הקוסמית-אבולוציונית הסבר זה נראה משכנע מאוד. שכן בספק אם יצירה כה קצרת-חיים כמו המטאגלקסיה – בסך הכול לא יותר מ-20 מיליארד שנה – ממצה בתוכה את האבולוציה הקוסמית. האינטראקציה של הקוסמוס והכאוס, תהליך התפתחות הקוסמוס מהכאוס, אין לו, כפי הנראה, התחלה וסוף, הוא נצחי, אם כי הוא מתרחש, קרוב לוודאי, בצורות ארגוניות (מרחביות-זמניות) המגוונות ביותר.
המטאגלקסיה שלנו – רק אחת מצורות כאלה, אחת מהמערכות הקוסמיות המוגבלות, שכמו כל מערכת מוגבלת יש לה התחלה, סוף, מאפייני אבולוציה משלה, וצורה קודמת לה. וסביר מאוד שעצם תהליך האבולוציה הקוסמית במסגרת המטאגלקסיה היה לו כתנאי מוקדם צבירה במצב הפרוטו-מטאגלקטי של אותן צורות ארגוניות ועקרונות של אבולוציה, שהופקו בשלבים הפרה-גלקטיים של האבולוציה והונחו בצורת תכנית אבולוציה מקוצרת כלשהי. במובן זה המצב הסינגולרי יכול להתפרש באנלוגיה לזרע, שממנו לפי תכנית גנטית מוגדרת מתפתח הצמח הבוגר.
כמובן, האבולוציה אינה זקוקה לתכנית כזו, יש לה את הספיקות העצמית של תהליכי הארגון העצמי. אבל כל אבולוציה היא רציפה, ויקומנו בקושי מהווה יוצא מן הכלל מכלל זה.</text>
      <sha1>p7xz9nnbawrle4esvbqx556p4m0mcfq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/העיקרון האנתרופי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755790</id>
    <revision>
      <id>3084970</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:04:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084970</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6101" sha1="11xf0849jhz8zou2xvhigytl2pednfg" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== העיקרון האנתרופי ==

על ״רציפות״ כזו של האבולוציה, על קיומם של מבני גיוס-ארגון מסוימים של האבולוציה כבר ביסוד עצמו של יקומנו מעידות התופעות של הסדר הקוסמולוגי, שניתוחן הביא את המדע המודרני להעלאת הקונספציה של מה שנקרא ״ההתאמה העדינה״ של היקום והעיקרון האנתרופי הקשור עימה.
בפיזיקה ובקוסמולוגיה המודרנית תפקיד עצום ממלאים מה שנקרא קבועים פיזיקליים, או קונסטנטים, שערכיהם המספריים הושגו בזמנים שונים על בסיס ניסויים שונים מאוד באופיים ובאופן בלתי תלוי זה בזה. למשל, מהירות האור ושל כל התנודות האלקטרומגנטיות היא כ-300 אלף ק״מ בשנייה, היא קבועה, ואי אפשר לגרום לפוטונים לנוע במהירות אחרת במערכת חומרית זו. גדלים יציבים באותה מידה, שבהם תלויות התכונות הבסיסיות של יקומנו, הם הקבוע הגרביטציוני, קבוע פלאנק, המטען והמסה של האלקטרון, מסת הפרוטון.
הניסוי המחשבתי, שמטרתו לדמיין כיצד היה נראה יקומנו, אם הערכים המספריים של הקבועים הפיזיקליים היו שונים מעט ממה שהם במציאות, הוביל את המדענים למסקנות ״מטאפיזיקו-אידיאליסטיות״ מפתיעות מאוד. התברר שהקבועים האלה כביכול ״מותאמים״ בגבולות צרים מאוד באופן שמבטיח סדר כזה של היקום, היוצר תנאים לאבולוציה פרוגרסיבית, להופעת חיים ואדם על כדור הארץ.
״בשמיים״ מישהו כביכול עזר מאוד להופעתנו, וגם
עשה זאת זמן רב לפני הופעתנו, כשהמטאגלקסיה הייתה בשלב התפתחות שבו לא יכולנו להתקיים אפילו בתכנית. ואכן, אם קבוע פלאנק היה גדול רק ב-15% או שמסת הפרוטונים הייתה גדולה ב-30%, הפרוטון לא היה יכול להתאחד עם הנייטרון, היוותה בלתי אפשרית היווצרות גרעיני האטומים, ולפיכך, גם של גופים מקרוסקופיים. והקטנת אותם קבועים רק ב-10% הייתה מובילה לשריפת כל המימן כבר בשלבים המוקדמים של היווצרות המטאגלקסיה. וללא מימן על כדור הארץ לא הייתה נוצרת הביוספירה. על אחת כמה וכמה לא הייתה נוצרת ללא הפחמן, שהוא הבסיס של החומר האורגני על כדור הארץ. שינוי במיקום רמות האנרגיה של גרעין החמצן היה מוביל להפיכת כל גרעיני הפחמן לחמצן. חומר בניין להופעת חיים ולהיווצרות חומרים דליקים לא היה קיים בטבע, במקומו היה יותר גז, התומך בעירה ומשמש לבעלי חיים לנשימה.
יוצא שקבועים שונים בדייקנות ניכרת ובסטיות לא גדולות מאוד ״מותאמים״ זה לזה, כדי להבטיח גיוון מספיק של היקום, ועל בסיסו – היווצרות של תהליכים ויצורים אבולוציוניים, מאורגנים גבוה יותר מפיזיקו-כימיים.
ומי הוא הארכיטקט הזה של היקום, שהניח בדייקנות כזו את יסודו ויצר את תכנית ההסתבכות ההדרגתית שלו?
החשיבה המיתולוגית מיד תשמח לגייס להסבר יצור אנתרופומורפי, מכר ותיק – את האל המקראי. אבל כאן גם אין צורך להסביר כלום: ״הוא אמר: יהי אור, ויהי אור״. הקוסמוס המתפתח, אולם, אינו זקוק לכך שמישהו יפקד עליו. ״הארכיטקטורה״ של כל מערכת קוסמית יכולה להינתן בחלקה על ידי שלבי האבולוציה הקודמים שלה ובשאר להיווצר בדרך של ארגון עצמי וברירה טבעית. כל שלב של האבולוציה הקוסמית מייצג, כמובן, לא מעשה בריאה, אלא
ניסוי קוסמי גרנדיוזי, שבו הארגון והארגון העצמי של כל יקום הבא חוזר על חלק מההישגים של רמות ההתפתחות הקודמות של הקוסמוס המתפתח לנצח.
קיומה של ״ההתאמה העדינה״, או ״ההתאמה״ של הסדר ביקומנו לאפשרות הופעת האדם בו, קיבל בשנות ה-70 את השם עיקרון אנתרופי. העובדה שיקומנו מסודר באופן כזה כדי להבטיח את הופעת האדם, עוררה בזמננו ויכוחים פילוסופיים אין-ספור. איך שלא תתפרש העיקרון האנתרופי, הוא נכון להיום, ללא ספק, מעיד לטובת האבולוציוניזם הקוסמי, כשחושף קשר הדדי עמוק בין אבולוציית האדם לאבולוציית היקום.
בתהליך זה האדם וכל רגשותיו הסתגלו לתנאי כדור הארץ, כדור הארץ – לתנאי מערכת השמש, מערכת השמש – לתנאי המטאגלקסיה, והמטאגלקסיה – לתנאי היקום כאוניברזום, להשפעת עליו של ריבוי המטאגלקסיות הגובלות עמו, ואולי – גם לתנאי של איזושהי סופר-מטאגלקסיה, שבה המטאגלקסיה שלנו היא רק חלקיק זעיר.</text>
      <sha1>11xf0849jhz8zou2xvhigytl2pednfg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/פרק 7. חיפוש ציוויליזציות קוסמיות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755791</id>
    <revision>
      <id>3084971</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:04:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084971</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="181" sha1="n1wihr86li4ioxhl9sj03ozjbfdc46b" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== פרק 7. חיפוש ציוויליזציות קוסמיות ==</text>
      <sha1>n1wihr86li4ioxhl9sj03ozjbfdc46b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/תקוות ואכזבות של קשר הרדיו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755792</id>
    <revision>
      <id>3084972</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:04:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084972</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="48887" sha1="te46748jd29ev9n4av4rez1vdzh8w9f" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== תקוות ואכזבות של קשר הרדיו ==

הדרך הארוכה והקשה, שעבר המדע מהייצוגים הילדותיים-נאיביים, האנתרופו-גיאוצנטריים על הקוסמוס אל הייצוגים האי-גיאוצנטריים המפותחים, הייתה רוויה עד הקצה בחומר אמפירי מגוון, בניתוח תוצאות התצפיות והמדידות. אבל יש בידיעתנו על הקוסמוס תחום אחד, שעומד עדיין משאר התחומים לחלוטין לבדו. זהו תחום חקר הציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ. איננו מתבוננים ישירות באף ציוויליזציה מחוץ לכדור הארץ, ואם מדברים על ציוויליזציות קוסמיות בכלל, אנו מתבוננים בביטויים של רק אחת מהן – שלנו.
האם יש להתפלא שמסקנותינו האינדוקטיביות על האופי האפשרי של ציוויליזציות, הנובעות מהביטויים הממשיים, הנצפים, של אובייקט יחיד אחד, הציוויליזציה האנושית, מכילות בתוכן העברה ישירה או עקיפה של מאפייני אופייה שלנו לציוויליזציות אחרות. לכן הידיעה שלנו על אובייקטים כאלה, כמו ציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ, היא לא רק מופרזת והיפותטית ובלתי מוגדרת. היא בהכרח שומרת בתוכה רמה גבוהה בהרבה של גיאוצנטריזם נאיבי ואנתרופומורפיזם, מאשר הידיעה הקוסמית הכללית. היא נשארת במובן מסוים ספקולטיבית באותה מידה, כמו בימי דמוקריטוס, ברונו ופונטנל, לא פחות ספקולטיבית ממה שהייתה בימיהם הידיעה על האטום. אבל דווקא בזמננו, למרות היעדר הנתונים הישירים, התרחשה העשרה נפלאה של הייצוגים שלנו על ציוויליזציות, הספקטרום של הרעיונות המדעיים הבונים גדל לאין שיעור. דווקא בזמננו הונח הראשית לחיפוש המדעי-קונקרטי של ציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ על בסיס מעשי, טכני. נסיבות אלה, כמו גם הקידום הענק של הידיעות הקוסמולוגיות-אסטרונומיות ו
האסטרופיזיקליות, יוצרות בסיס יציב יותר ויותר גם ל
העלאת רעיונות חדשים לא-טריוויאליים, וגם ליצירת כוונים חדשים פרספקטיביים של הכרה.
בשנת 1931 האסטרונום האמריקאי קרל ינסקי גילה בקוסמוס מקור של קרינת רדיו. התגלית הזו מיד מתפרשת כגילוי זרם של אותות רדיו מכווניים מעולמות אחרים. ואת הסבורים כך אפשר להבין. מאז שב-1895 א.ס. פופוב ומרקוני, בלתי תלויים זה בזה, הציעו את הדרך של שימוש בגלי רדיו להעברת זרם הודעות, כוכב הלכת של בני האדם הפך לזירת של קשר רדיו גלובלי, שקירב מדינות ויבשות שונות, שהתגבר על מרחקים עצומים בקני מידה ארציים. הציוויליזציה הארצית הראתה את עצמה כציוויליזציית רדיו, כאחדות פלנטרית כללית כלשהי, המסוגלת לתקשורת מרחוק. אבל האם לא לוגי להניח שגם קהילות ציוויליזציוניות אחרות משתמשות באותה תופעה טבעית לקשרים האינפורמטיביים שלהן? והאם אין להכיר בכך שציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ יכולות, ויותר מכך, חייבות להשתמש בקשר רדיו ליצירת קשרים זו עם זו?
בבנותנו משדר חזק מספיק, נוכל, במקרה כזה, להעביר את הודעותינו לתושבי הכוכבים הרחוקים, ובבנותנו מקלט רגיש מספיק – לדבר עימם לא גרוע מאשר עם בעלי תחנות הרדיו הארציות, החיים אלפי ק״מ מאיתנו. שהרי גלי הרדיו מכסים בזמן הקצר ביותר מרחקים עצומים, ואין ביקומנו שום דבר, שיכול להקדים אותם. רדיו-גיאוצנטריזם זה מלכתחילה היה מקור של אופטימיות-יתר חסרת מעצורים בסוגיית יצירת קשרים עם ציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ.
בשנות ה-30 החולשה הטכנית של טכניקת הרדיו לא אפשרה לעבור לחיפוש אותות רדיו מחוץ לכדור הארץ. אבל דווקא אחרי מלחמת העולם השנייה, שעוררה קידום עצום של הרדאר, חיפוש קשרי הרדיו רכש אופי מעשי. הוא בתחילה נראה עניין פשוט וטכני בלבד. לבנות משדר, לכוון אותו לגל
של ציוויליזציה מחוץ לכדור הארץ, לפענח בעזרת דרכי הפיענוח שהומצאו בזמן המלחמה, והנה – הקשר נוצר, אפשר לתקשר. כמובן, מדענים רציניים, ואיתם גם סופרי המדע הבדיוני, כבר אז הבינו את כל מורכבות בעיית הקשר עם צורות תבונה שונות איכותית. אבל גם אצלם שלטה אופטימיות-יתר, שהונחה בתחילה בבסיס אסטרטגיית החיפוש שנבחרה על ידי בני האדם. התוצאות של אסטרטגיית אופטימיות-היתר היו מול העיניים. לעתים קרובות כל רצף מסודר של רעשי רדיו התפרש כמערכת אותות רדיו ממוצא מלאכותי. אולם עד מהרה התברר שהקוסמוס ממש מלא בקרינת רדיו ממוצא שונה. אפשר אפילו לחקרו בעזרת גלי רדיו. כך הונח הראשית לרדיו-אסטרונומיה כמדע. נוצרו רדיו-טלסקופים, המסוגלים לגלות זרמים חלשים מאוד של קרינה אלקטרומגנטית בטווח רחב של אורכי גל. עובדה זו מאלצת להיצמד לווריאנט סלקטיבי יותר של אסטרטגיית החיפוש של אותות רדיו ממוצא מלאכותי, הבאים מ״אחים לתבונה״ הדומים לנו, ציוויליזציות קוסמיות, שהשתלטו על גלי הרדיו.
איזה גל לבחור לחיפוש זה? ב-1959 המדענים האמריקאים קוקוני ומוריסון הציעו להשתמש לשם כך בקרינת הרדיו של המימן הבין-כוכבי באורך גל 21 ס״מ. ומכיוון שהיקום הסובב אותנו מורכב בעיקר ממימן, ציוויליזציות רבות, כפי ששיערו המדענים, בהכרח יפנו את תשומת ליבן לעובדה זו וינסו להיכנס לקשר רדיו זו עם זו דווקא על אורך גל זה. בנוסף, השימוש בו מקל על כך שהוא נופל ל״בור הרעש״, שבו רמת הרעשים הקוסמיים נמוכה בהרבה מאשר עבור גלים אחרים.
החלו עבודות על מימוש מעשי של רעיון זה. ב-1960 הרדיו-אסטרונום האמריקאי פרנסיס דרייק ערך את החיפושים הראשונים של אותות מציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ בעזרת רדיו-טלסקופ 7 מטר. הוא קרא לפרויקט שלו אוזמה ובמשך כמה
חודשים ניסה לגלות אותות רדיו משני כוכבים – טאו קיטי ואפסילון ארידאן. מדוע נבחרו דווקא כוכבים אלה? ראשית, הם הכוכבים הקרובים ביותר אלינו, שהמרחק אליהם הוא רק 10-11 שנות אור (שנת אור אחת – זהו המרחק שהאור עובר בשנה אחת). שנית, כוכבים אלה לפי מחלקת הספקטרום G – קרובים לשמש שלנו. לפיכך, אם לשמש יש מערכת פלנטרית וציוויליזציה תבונית, שהשתלטה על גלי הרדיו, הרי שגם לכוכבים אחרים כאלה יהיו ציוויליזציות אנלוגיות, המסוגלות להיכנס לדיאלוג. שוב גיאוצנטריזם, רק שעכשיו כבר בצורת הליוצנטריזם!
ההיסטוריה חוזרת. הצעד מהייצוג ״הכל כמו על כדור הארץ״ לייצוג ״הכל דומה למערכת השמש״ כבר נעשה בסוף המאה השש עשרה ביחס למודל מבנה הקוסמוס המקובל במדע. במאה העשרים אותו צעד נעשה גם ביחס למודל חיפוש הציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ. אבל במאה העשרים המדע עשה מהר מאוד את הצעד הבא והלך הרבה יותר רחוק.
אולם, למרות כל המאמצים שננקטו וההוצאות הגדולות למדי לאותם זמנים, שום מידע סמנטי ברור כלשהו, מלבד רעשים, מאותם כוכבים דמויי-שמש פרנסיס דרייק לא הצליח לגלות. כישלון פרויקט אוזמה לא ייאש את החוקרים. הרדיו-אסטרונומים של כל העולם הצטרפו לחיפוש אותות רדיו מהקוסמוס מ״אחים לתבונה״.
קמה בעיית חיפוש החיים התבוניים ביקום – בעיית SETI. מדענים ומומחים, נציגי מדעים שונים החלו לדון בבעיה זו בסימפוזיונים ובוועידות שונות (1971, 1974, 1975, 1981, 1987). בויכוחים סוערים עובדו פרויקטים ופתרונות חדשים, תכניות וקונספציות חדשות.
להערכת מספר הציוויליזציות התבוניות בגלקסיות דומות לשלנו, פר&amp;#x27; דרייק הציע את הנוסחה המפורסמת שלו:
N = nxg1xg2xP1xP2xP3xτ
T
כאשר
n – מספר הכוכבים בגלקסיה (יותר מ-150 מיליארד); g1 – חלקם של הכוכבים, שיש להם כוכבי לכת;
g2 – חלקם של כוכבי הלכת, שנכנסו לאזור החיים;
P1 – ההסתברות של הופעת חיים על כוכב הלכת; P2 – ההסתברות של הופעת חיים תבוניים;
P3 – ההסתברות של יצירת קשר עם התושבים התבוניים; τ
T – היחס בין זמן קיומה של הציוויליזציה התבונית לזמן קיומה של הגלקסיה.
לפי הערכות פר&amp;#x27; דרייק מספר ציוויליזציות כאלה רק בגלקסיה שלנו הוא כ-1000. כך ניתנה הערכה אופטימית למדי של מספר הציוויליזציות התבוניות אפילו בגלקסיה אחת, בעוד שביקום מספרן נמדד במיליארדים.
זה עורר השראה באנשי חובבים רבים של הבעיה הנדונה ומשך את תשומת לבם של מדענים ומומחים שונים.
משנת 1968 מחקרים אנלוגיים התפרסו גם בברית המועצות. ליד העיר גורקי (כיום – ניז&amp;#x27;ני נובגורוד) נבנה מצפה רדיו-אסטרונומי מיוחד, שעמד בראשו ו.ס. טרויצקי. החלה ״האזנה״ לעשרות ומאות כוכבים וגופים שמימיים אחרים. אבל הקוסמוס לא הראה שום סימן חיים, לפחות בטווחי הרדיו של החיפוש.
כתוצאה מניתוח הכישלונות בשימוש בקשר הרדיו הגיע ההכרה שלפנינו לא בעיה פשוטה, אלא בעיה מורכבת ביותר וגרנדיוזית, שניתן לפותרה רק במאמצים משותפים של רדיו-אסטרונומים, אסטרופיזיקאים, קוסמולוגים, ביולוגים, מתמטיקאים, מפתחי הטכניקה הקוסמית, פלנטולוגים, אקולוגים, ביולוגים, היסטוריונים, פילוסופים ונציגים נוספים של המדעים, כלומר במאמצי כל הפוטנציאל המדעי של הציוויליזציה הארצית שלנו.
התחזיות האופטימיות, הנתונים המעודדים של המדעים העלו תקווה להצלחה, אבל הקוסמוס עדיין שתק, ליתר דיוק הוא חי את חייו המדודים והמסתוריים, מלאי הדרמה, שאת סימני התבונה שלו לא הצלחנו בשום אופן לגלות.
בהדרגה האופטימיות הסוערת, שהתקיימה בשנות ה-60, הוחלפה בספקנות ואכזבה.
בהשפעת המצב שנוצר כמה מדענים החלו להביא טיעונים שונים, המסבירים את שתיקת הקוסמוס כתוצאה של אירוע נדיר ומקרי ביותר של הופעת חיים ותבונה בקוסמוס, שזה התאים, לפי שכנועם, לבדידותנו המוחלטת ביקום (שקלובסקי א.ס. על ייחודיות אפשרית של החיים התבוניים ביקום. ״שאלות הפילוסופיה״. 1976, מס&amp;#x27; 9, עמ&amp;#x27; 80-93).
הכישלונות בחיפוש ״אחים לתבונה״ וקשיי כיבוש הקוסמוס עוררו גל של מצבי רוח אנטי-קוסמיים (מ&amp;#x27; בורן, א&amp;#x27; ויינברג, פ&amp;#x27; הויל, ח&amp;#x27; שפלי), שכיסו מומחים גדולים רבים בתחום הפיזיקה, האסטרונומיה והטכניקה הקוסמית. הם העמידו בחדות את ההישגים הקוסמיים של האנושות מול ענייניה הארציים.
״היציאה לחלל, הכיבוש האינטנסיבי שלו, הוא טעות, שגיאה, גחמה, בזבוז חסר מעצורים ומוצדק לא בשום אופן״, – הם טענו.
כשבחוקרי בעיית הציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ התמעטה האופטימיות, מיד, כמובן, התמעטה גם ההתלהבות. אבל האופטימיות הישר-הקוית הייתה קשורה בחשיבה ישרה מדי, ולכן האכזבה מהאפשרות של גילוי ישיר וקל של האובייקטים המבוקשים גירו את החוקרים לחיפוש רעיונות וכוונים חדשים. קמה השאלה, שלא נידונה קודם כהלכה, על איפה ואת מי לחפש.
ו.ס. טרויצקי הציע לחפש ציוויליזציות קרוב ככל האפשר לכדור הארץ שלנו, כלומר ביסס מודל גיאוצנטרי של מקום החיפוש. הוא נימק כך. מכיוון שהתפתחות הציוויליזציה יכולה ללכת רק
במדרגות קטנות, העוצמה האנרגטית, המאפשרת לציוויליזציה להכריז על עצמה לכל היקום, יכולה לקום בתקופות זמן עצומות כאלה, ששום ציוויליזציה לא תחכה להפיכתה לציוויליזציית-על. היא ככל הנראה תנסה להודיע על קיומה לפחות לכוכבים הקרובים ביותר אליה. ותחפש אותות של ציוויליזציות אחרות גם כן במרחק מינימלי ממנה. מכיוון שבסביבה הקרובה של השמש ברדיוס 15 שנות אור נמצאים כ-40 כוכבים, דווקא שם יש לחפש את אותות הציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ (טרויצקי ו.ס. כמה שיקולים על חיפוש אותות תבוניים ביקום. – בספר: ציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ. ירוואן: האקדמיה למדעים של ארמניה, 1965, עמ&amp;#x27; 108). טיעון נוסף בעד נקודת מבטו טרויצקי ראה בעיוות אפשרי של האותות אפילו בסביבות הקוסמיות הדלילות ביותר במרחקים על-רחוקים.
בפיתוח רעיונותיו של טרויצקי כבר בשנות ה-80, ל.ס. מארוצ&amp;#x27;ניק ול.מ. מוחין ניסחו ״עיקרון אנתרופוצנטרי גלקטי״, לפיו ציוויליזציות טכנולוגיות מסוגנו יכולות לקום בגלקסיה שלנו בעיקר באזור טבעתי צר, הכולל את מסלול הגלקסיה של השמש. אזור זה נמצא בתנאים ספציפיים, מכיוון שעוברת בו טבעת הקורוטציה – אזור מובחן של הגלקסיה. לידת ומות ציוויליזציות צריכות להתרחש בזרועות הרחבות של גלקסיות כתוצאה מהתפרצויות סופרנובות. זמן חייה של ציוויליזציה מוגבל על ידי המעבר במסלול הגלקסיה בין הזרועות הרחבות השכנות. לציוויליזציה שלנו עד הכניסה לזרוע פרסאוס נשארו 3.3 מיליארד שנה. בגלקסיה היחס בין המספר הסביר של ציוויליזציות מפותחות יותר למפותחות פחות שווה ל-≈ 0.7 (מארוצ&amp;#x27;ניק ל.ס., מוחין ל.מ. חגורת החיים הגלקטית. – טבע, 1983, מס&amp;#x27; II, עמ&amp;#x27; 52-57).
עם הזמן כל אחד מהחוקרים המציא שיטות חיפוש משוכללות יותר ויותר, שלפי שכנועו, רק צריך ליישמן, והן אמורות להביא הצלחה מהירה ובטוחה. פ.ו. מאקובצקי סבר שיש צורך לנהל את החיפוש לפי הכוון ולפי הזמן
של קליטת והעברת הודעות רדיו, תוך שימוש ב״סינכרו-קישורים״ – התפרצויות של כוכבים חדשים וסופרנובות (מאקובצקי פ.ו. הברבור החדש – אות סינכרון לציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ. ״הכתב העת האסטרונומי״ מס&amp;#x27; 2. כרך 54, 1977). הוצעו רעיונות של שימוש בתדירויות מיוחדות, כפולות, למשל, של גדלים של הקבועים היסודיים וכו&amp;#x27;.
הופיעו מאמרים של ר&amp;#x27; ברייוזוול, ששקל את האפשרות של הוצאת גשושיות קיברנטיות לחלל, המסוגלות לאסוף מידע על אותות רדיו אפשריים ממוצא מלאכותי. הושמעה אפילו ההנחה שייתכן שגם במערכת השמש שלנו עשויים להימצא גשושיות אנלוגיות – שליחים של ציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ.
פורסמו מאמרים רבים, המוקדשים לפעילות האסטרו-הנדסית של ציוויליזציות קוסמיות, שתאם את מצב המדע, הטכניקה והטכנולוגיה בתקופה זו. הציוויליזציה האנושית עצמה החלה ליצור בחלל, נכון, עדיין בקנה מידה לא משמעותי, מעבדות ותחנות קוסמיות, החוקרות את פני הירח, נוגה, מאדים וגופים שמימיים אחרים.
עוד ק.א. ציולקובסקי שקל את פעילות ההפיכה של יצורים תבוניים על כוכב הלכת עצמו ומחוצה לו כתנאי טבעי והכרחי לקיום ולהתפתחות של ציוויליזציה. לפיכך, קמה השאלה אם פעילות אסטרו-הנדסית כזו יכולה להתגלות במעמקי היקום. לשאלות אלה הוקדשו עבודותיו של פ&amp;#x27; דייסון ושל ג&amp;#x27; אוניל. זה אפשר להתבונן מחדש בשורה של ייצוגים על סוגי ציוויליזציות, הנבדלות באנרגטיקה.
נ.ס. קרדשב הציע שלושה סוגים של ציוויליזציות כאלה: I – המשתמשות באנרגיה, המקבילה לרמת ציוויליזציה מהסוג הארצי בהווה; II – המשתמשות באנרגיית הכוכב שלהן, למשל השמש; III – המשתמשות באנרגיית כל הגלקסיה. (קרדשב נ.ס. העברת מידע על ידי ציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ. – ״הכתב העת האסטרונומי״. גיליון 2. כרך 41, 1964).
מתוך שיקולים תרמודינמיים ומהתנאי של שמירת סביבת המחיה של הציוויליזציה, הוצע לחשוב שמקורות השחרור והקרינה האנרגטית החזקים יוצאו אל מעבר לגבולות סביבת המחיה אל החלל. לפיכך, ניתן יהיה לגלותם בעזרת מכשירים ידועים. מקורות כאלה, שמשכו את תשומת לב המדענים, הפכו האובייקטים הכמו-כוכביים – הקוואזרים, בעלי קרינת רדיו חזקה, אף שהם מרוחקים מאיתנו במרחקים של סדר מיליארדי שנות אור, כשהם נמצאים כביכול בפריפריה של החלק הנצפה של היקום – המטאגלקסיה. קוואזרים – אובייקטים מדהימים, שעוד לא גילו עד הסוף את סודותיהם. למשל, הקוואזר CTA-102 (דומים לו כיום נתגלו כעשר) לא רק מקרין גלי רדיו, אלא גם בעל שונות קרינה (שולימיצקי ג.ב. פלוקטואציות של הזרם של CTA-102 בגל 32.5 ס״מ. – ״הכתב העת האסטרונומי״. גיליון 3. כרך 42, 1965).
נידונה בהרחבה השאלה שיש לחפש לא ציוויליזציות מסוג I, כצורכות פחות אנרגיה, אלא ציוויליזציות מסוגים II ו-III, כלומר ״ציוויליזציות-על״. עקבות של פעילות של ציוויליזציות-על כאלה
אפשר לנסות למצוא, כפי שסברו המדענים, בקרבת גרעיני גלקסיות. הוצעה גם המתודיקה של חיפושן. כעבור זמן מה נתגלו אותות מסתוריים, שקיבלו את השם המסקרן – ״אותות האנשים הירוקים״. אותות אלה באו מהקוסמוס והזכירו הודעות רדיו תקופתיות קצרות. אולם גם הפעם הטבע שיחק בנו בדיחה אכזרית: ״אותות האנשים הירוקים״ התבררו כאותות ממוצא טבעי, הם באו מכוכבנית נייטרונית זעירה, אך צפופה מאוד, המסתובבת במהירות – פולסאר, שייר צפוף של כוכב מסיבי שהתפוצץ. קרני קרינת רדיו צרות, הנפלטות על ידי הכוכב הנייטרוני, נכנסות במקרים רבים ל״שדה הראייה״ של רדיו-טלסקופים קרקעיים, ואז אנו מתבוננים באותות תקופתיים קצרים, שתקופת החזרה שלהם שווה לתקופת הסיבוב של הפולסאר.
הקריסה של אסטרטגיית אופטימיות-היתר הובילה חוקרים רבים ל
שכנוע בכך שיש צורך לא רק בהפעלת החיפוש של ביטויים ישירים של ציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ, אלא גם ביצירת אסטרטגיות מושלמות יותר של חיפוש זה. את אחת האסטרטגיות האלה פיתח והחל להפיץ, משנות ה-70, החוקר הרוסי הידוע נ.ס. קרדשב.
קרדשב מתחיל את ביסוס אסטרטגייתו בביקורת על קודמיו. הסקר המקיף ביותר של הקוסמוס הסובב את כדור הארץ בגל 1 ס״מ נערך על ידי האסטרונומים האמריקאים ב&amp;#x27; צוקרמן ופ&amp;#x27; פאלמר במצפה הרדיו ארסיבו. תוך שימוש ברדיו-טלסקופ החזק ביותר באותה תקופה, הם בחנו כ-600 כוכבים קרובים. אבל ברוחב העצום של המחקר האקסטנסיבי, זמן הבחינה של כל כוכב היה רק כמה דקות. בניתוח ניסיון זה, קרדשב מוכיח שהוא היה נידון לכישלון מראש. בראש ובראשונה, ברורה ההסתברות הזעומה ביותר לכך שדווקא בדקות אלה במערכת הפלנטרית הנחקרת יופעל משדר עוצמתי-על והאנטנה תהיה מכוונת לכדור הארץ.
חוסר חמור עוד יותר של מחקרים כאלה קרדשב רואה בכוון האקסטנסיבי של החיפוש, בהתמצאותו אל ״דומים לו״. קונספציה נאיבית-גיאוצנטרית כזו של החיפוש הוא קורא היפותזת ״השוביניזם הארצי״. בדומה לשוביניזם הלאומי, השוביניזם הקוסמי מורכב בהכרה בעצמנו כאידיאל הקיום. כל השאר חייבים להיות דומים לנו. קונספציית ״השוביניזם הארצי״ מניחה ש״עלינו למצוא דומים לנו, ויתרה מכך, בעלי טכנולוגיה מודרנית כמו שלנו״ (קרדשב נ.ס. על אסטרטגיית החיפוש של ציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ. – שאלות הפילוסופיה, מס&amp;#x27; 12, 1977, עמ&amp;#x27; 44). במהותו, אנו מחפשים בקוסמוס... את עצמנו. ודומים לנו לחלוטין פשוט ייתכן שלא נמצאים שם.
קרדשב רואה את המוצא מהמצב הלא קל שנוצר בחיפוש אחר ציוויליזציות-על, ״בעלות משדרים חזקים יותר ופעילות הנדסית מפותחת מאוד״ (שם. עמ&amp;#x27; 50). אולם אסטרטגיית חיפוש זו
מתגברת על אסטרטגיית ״השוביניזם הארצי״ גם על אדמה גיאוצנטרית לחלוטין: היא יוצאת מהאפשרות של קשר רדיו מהסוג הארצי ומבניית על ידי ציוויליזציות-על של מבנים הנדסיים גם כן מהסוג הארצי, אבל רק חזקים יותר בהשוואה לארציים.
כאן התבטא שוב הגישה האקסטנסיבית להתפתחות ציוויליזציות, שנקראה על ידי סופר המדע הבדיוני הפולני המפורסם ס&amp;#x27; לם אורתו-אבולוציונית (מיוונית אורתוס – ישר, כלומר המאשרת המשך ישיר של התפתחות הציוויליזציה בדרך של גידול אקסטנסיבי של צריכת האנרגיה, הגדלת מסת המבנים ההנדסיים ופליטות מידע). במקביל, קרדשב צודק לחלוטין בהתמצאות חיפוש הציוויליזציות אל אובייקטים שונים אבולוציונית, ״פיצוצים״ ציוויליזציוניים חזקים. להיות בולטים בקוסמוס עבור ציוויליזציה עדיין כה
״חלשת-ראייה״, כמו הארצית, יכולות רק ציוויליזציות, שעזבו מזמן את ״עריסותיהן״ הפלנטריות, שיצרו פעילות אסטרו-הנדסית מפותחת כבר לא בקנה מידה פלנטרי, אלא כוכבי או אפילו בין-כוכבי, המייצרות פליטות אנרגיה ומידע חזקות ביותר בקני מידה קוסמיים כלליים.
קרדשב מציע לחפש ציוויליזציות-על בדרך של גילוי מקורות של קרינת גוף שחור בעוצמה מקסימלית בטווח גלי המילימטר. לפי דעתו, זה היה מאפשר להתבונן ולהוכיח בדיוק את קיומם של מבנים גדולים מאוד. בנוסף, אפשר היה לנהל חיפוש של אותות מקושרים, היוצאים מאובייקטים חשודים (קרדשב נ.ס. על אסטרטגיית החיפוש של ציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ. – כתב העת של האגודה הכימית הכלל-סובייטית ע״ש ד.י. מנדלייב, 1980, מס&amp;#x27; 4, עמ&amp;#x27; 459). אולי, את התזה של קרדשב צריך להפוך. ציוויליזציות מפותחות יותר, כנראה, מוצאות ביתר קלות מפותחות פחות, מאשר להפך.
אסטרטגיית קרדשב, המוכוונת לחיפוש ״ניסים קוסמיים״, כלומר ציוויליזציות-על, שהגיעו בהתפתחותן לרמה כזו שהן נבדלות בחדות מ״התהליכים הקוסמיים הרגילים״, הייתה מחושבת
לטווח ארוך. אבל אי-הגילוי של ״ניסים״ כאלה בקוסמוס הסובב אותנו רוב החוקרים קלט כקריסה גם של אסטרטגיה זו, רחוקה מלהיות אופטימית-יתר.
כמו תמיד בתקופות של אכזבות גדולות, הבאות אחרי דעיכת תקוות גדולות, מוטלת בספק, בראש ובראשונה, הכדאיות של הפעילות, שהולידה תקוות אלה. החל נסיגה מבעיית SETI של המומחים הטובים ביותר, קיצוץ בהקצבות, סירוב בהקצאת הטכניקה המודרנית ביותר וכו&amp;#x27;. נשארו האנשתוסיאסטים, המסורים ביותר, כוססי השיניים, המוכנים לחפש כל החיים, גם ביודעם שבחייהם שלהם בקושי יצליחו למצוא משהו. אבל תוצאה שלילית במדע – גם היא תוצאה, ודווקא קיומן של תוצאות שליליות גדולות לא במעט תרם לחידוש הבעיה, להחייאת העניין התיאורטי בה, לזרימת כישרונות יצירתיים, להעלאת רעיונות מקוריים.
החשיבה מחדש של ההשקפות על הבעיה, באופן טבעי, הובילה, בראש ובראשונה, להטלת ספק בעצם הבעיה. הועלה מה שנקרא הפרדוקס האסטרו-סוציולוגי (פרדוקס א״ס), ששינה את הייצוגים על תיאוריית הציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ.
בספרות המדעית המערבית פרדוקס זה מכונה לרוב
״הפרדוקס של פרמי״. נ.ס. קרדשב מנסח פרדוקס זה בקצרה קיצונית בצורת השוואה בין המצופה לממשי: ״ההסתברות הגדולה של התפשטות ציוויליזציות בכל היקום והעדר בהווה של ביטויים נצפים כלשהם של ציוויליזציות קוסמיות״ (קרדשב נ.ס. ההיבט האסטרופיזי של בעיית הקשר הבין-כוכבי – מ.: נאוקה, 1969, עמ&amp;#x27; 29). בפרשנותו של מ&amp;#x27; הארט הפרדוקס מקבל צליל שונה לחלוטין. ״אם בגלקסיה היו קיימים יצורים תבוניים אחרים״, – מהרהר הארט, – ״הם בזמן מוגדר היו מיישבים את כל הגלקסיה, כולל כדור הארץ. מכיוון שאנו לא מוצאים בקוסמוס הסובב, ועל אחת כמה וכמה על כדור הארץ, עדויות אחרות לקיום ציוויליזציות, הציוויליזציה הארצית – הראשונה והיחידה בגלקסיה״
(מובא מתוך: רובצוב ו.ו., אורסול א.ד. בעיית הציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ – קישינב: שטיניצה, 1984, עמ&amp;#x27; 39-40). תהליך ההתפתחות היה צריך להגיש לנו את האינטראקציה עם ציוויליזציות על מגש, ללא מאמצים מיוחדים מצדנו. מכיוון שהתפשטות אקסטנסיבית כזו של ציוויליזציות איננו מתבוננים, משמעות הדבר שהן אינן קיימות ומעולם לא היו.
החוקר היווני ד&amp;#x27; פאפאיוואניס ב-1982 הולך עוד יותר רחוק. הציוויליזציה הראשונה שקמה בגלקסיה, לפי דעתו, הייתה צריכה ליישב את כל הגלקסיה. את הזמן הדרוש להפצת הפעילות הטכנולוגית של ציוויליזציה כזו על כל הגלקסיה הוא מעריך ב-100 מיליון שנה – גיל זעום בהשוואה לקיום הגלקסיה. שורה של מחברים מפרשת את הפרדוקס האסטרו-סוציולוגי כפרדוקס ״האינסוף המוטל על ראשו״. לפי דעתם, אם קיום הציוויליזציה אינו נקטע באסון כלשהו, הרי משקמה, הציוויליזציה רוכשת אינסופיות פוטנציאלית של התפתחות, ומכיוון שהיקום בכללותו נצחי, בלתי ניתן להריסה ובלתי ניתן להשמדה, הרי מאחורי ציוויליזציות רבות הייתה צריכה להתפרש היסטוריית התפתחות פוטנציאלית אינסופית. והיסטוריה כזו בהכרח הייתה הופכת אותן לנצפות עבורנו. לאן נעלמו האריכי-החיים החזקים של היקום, מדוע ביטוייהם אינם מגיעים אלינו?
כפי שנראה מהאמור לעיל, הפרדוקס האסטרו-סוציולוגי מכוון בקצו אל האופטימיות-היתר, שליוותה את הניסיונות הראשוניים לגילוי ציוויליזציות בקוסמוס. אבל הוא מטיל ספק גם בעצם קיום הציוויליזציות, וגם ביכולתן להישרדות, וגם ביכולתנו לחפש ולמצוא אותן בהצלחה, וגם בדמיון שלהן אלינו. הסבר הפרדוקס האסטרו-סוציולוגי אפשרי בדרכים הבאות:
1) הכרה בייחודיות האנושות (א.ס. שקלובסקי, שורה של מומחים מערביים); 2) הכרה בהכרחיות של מות כל הציוויליזציות הקמות (פון הורנר); 3) התזה על אי-הבנתן של ציוויליזציות זו את זו בשל ההבדלים הסובייקטיביים שלהן ואי-האפשרות מסיבה זו לבודד בצורה אמינה את ביטויי הציוויליזציות מהתהליכים הפיזיקליים ב
יקום (ב.נ. פאנובקין); 4) הכרה בהבדלים האונטולוגיים-אפיסטמיים של ציוויליזציות בקוסמוס אי-גיאוצנטרי-רב-שכבתי (קונספציית האי-גיאוצנטריזם).
בהשפעת הכישלונות המעשיים ואי-ההתאמה התיאורטית הקשורה בהם, המתבטאת בפרדוקס האסטרו-סוציולוגי, ואשר, כך נראה, שמה קו תחת עצם העלאת השאלה על ציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ, כמה מדענים החלו להסביר את שתיקת הקוסמוס המסתורית בשלילה פשוטה של האובייקטים המבוקשים, כתוצאה של בדידותנו המוחלטת ביקום. נקודת מבט כזו על הייחודיות, היחידות של האנושות קיבלה את השם יוניקליזם. היא נומקה, בראש ובראשונה, בכך שעצם קיום האנושות, הופעתה על כדור הארץ, היה אירוע יחיד בעולם ביקום, שהתרחש כתוצאה מצירוף מקרים בלתי סביר לחלוטין של נסיבות נדירות ביותר.
שלילת החוקי, אישור האופי המקרי המוחלט של מוצא החיים והתבונה מרחיקה את היוניקליזם מהמדע, חושפת את המשמעות הנטורפילוסופית של קונספציה זו. לאנושות היה מזל בלתי רגיל עם השמש ככוכב ייחודי, עם כדור הארץ ככוכב לכת ייחודי, עם התהליכים הגיאולוגיים, שקמו עליו, עם המצב הרדיואקטיבי, התפרצויות הרי הגעש וכו&amp;#x27;. את כל הטיעונים האלה אסף התאורטיקן הרוסי הידוע של הקוסמוס, אחד מחלוצי הרדיו-אסטרונומיה א.ס. שקלובסקי, שהיה למנהיג הבולט ביותר של הקונספציה היוניקליסטית.
היוניקליזם קשור בפתרון מוגדר לחלוטין, פסימי ואנתרופוצנטרי של הפרדוקס האסטרו-סוציולוגי. הנה הניסוח הקלאסי של שקלובסקי, המבטא גישה זו:
״התמונה הנתפסת על ידינו של היקום הקיים אובייקטיבית, הכפוף לחוקיותיו, שוללת נוכחות בו של פעילות תבונית כלשהי בקנה מידה קוסמי. שכן אינו יכול התבונה להפוך כך אובייקטים קוסמיים, שפעילותו לא תהיה
גלויה לנו״ (שקלובסקי א.ס. על ייחודיות אפשרית של החיים התבוניים ביקום. – שאלות הפילוסופיה, 1976, מס&amp;#x27; 9, עמ&amp;#x27; 92). מדוע החיים התבוניים המרוחקים מאיתנו במרחקים עצומים, האבודים בין המגוונים האין-קציים של היקום, ואולי גם לא דומים לשלנו, חייבים בהכרח להיות ״גלויים לנו״, להיות מונחים לפנינו כמו על כף היד?
בהיותו חלוץ ואנשתוסיאסט שלא מתקרר של האסטרונומיה רב-הגלית, שקלובסקי אבסולוטיזציה את הישגיה המרגשים באמת, הביא את האמפיריזם, הנפוץ כל כך בקרב חוקרי טבע, עד להזדהות מוחלטת של מה שמוחזק, נצפה בטבע, עם הטבע כשלעצמו. הוא סבור שהבחינה של הקוסמוס בטווח התדירויות רב-הגלי היא ערובה לכך ששום אובייקט ביקום ממש אין לאן להתחבא מהמבט החקרני של מתבוננים ארציים רבים. כפי שקל לשכנע, הפסימיות של שקלובסקי ביחס לקיום ציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ מתבססת על התפיסה האופטימית מדי שלו את יכולות האסטרונומיה רב-הגלית ומדעי הטבע המודרניים בכללותם.
כל החומר ביקום, לפי שקלובסקי, התפתח 10-15 מיליארד שנה. ולמרות שכל הזמן הזה התרחש סיבוך מתמשך של המבנה שלו, עד לדרגת החיים התבוניים הגיע הסיבוך הזה רק בזמן האחרון ממש – בתקופת חיי האנושות (שקלובסקי א.ס. בעיית הציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ והחיים התבוניים המלאכותיים. – בתוך: קיברנטיקה. סיכויי ההתפתחות – מ.: נאוקה, 1981, עמ&amp;#x27; 158). לשם היווצרותן של ציוויליזציות עתיקות ומפותחות יותר, אם לעקוב אחרי ההיגיון הזה, החומר עצמו ביקום לא היה מספיק מורכב.
א.ס. שקלובסקי מכיר במישרין במקורות הגיאוצנטריים והאנתרופוצנטריים של הקונספציה היוניקליסטית. ״אם היינו מתבררים כייחודיים ביקום״, – הוא כותב, – ״הרי זה, למעשה, היה משמעותו חזרה אפילו לא כל כך לפילוסופיה ״גיאוצנטרית״, אלא
״אנתרופוצנטרית״, כמובן, ברמה גבוהה לאין שיעור
מזו שהייתה בימי הביניים״ (שקלובסקי א.ס. בעיית הציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ וההיבטים הפילוסופיים שלה. – שאלות הפילוסופיה, 1983, מס&amp;#x27; 2, עמ&amp;#x27; 93).
אבל כמו כל ביטוי של גיאוצנטריזם ואנתרופוצנטריזם, הדוקטרינה היוניקליסטית מייחדת רק את תנאי הקיום של האדם עצמו, את מעמדו בקוסמוס. אין לה כמעט כל ערך הוריסטי, כלומר ערך המסייע לגילוי אמיתות חדשות, מאחר שהיא מטילה מעין איסור אפילו על חיפוש קונספטואלי אחר ״אחים לתבונה״, לא כל שכן על חיפוש מעשי שלהם. בסברם שהחיפוש הנוסף חסר משמעות לחלוטין, תומכי הדוקטרינה הזו מציעים רק להתבונן באדם עצמו כבכביכול הילד הטוב והיפה ביותר של הקוסמוס. ובזה גם מורגש אופטימיות-יתר ביקורתית. ספק אם האדם ייעשה טוב והומני יותר מכך שיחוש עצמו יצור תבוני יחיד וייחודי ביקום.
בהרגישו את כל החסרונות האלה של הדוקטרינה הפילוסופית היוניקליסטית, א.ס. שקלובסקי בסוף ימי חייו ממש מגיע לצורך ברוויזיה מסוימת של הקונספציה שתמך בה מאמצע שנות ה-70
של ״היוניקליזם הנוקשה״. ״כמובן״, – הוא כותב במאמר שפורסם לאחר מותו, – ״אם ביקום מסוגלים להתקיים מוקדי חיים נפרדים, מדוע שלא יהיו מוקדי חיים תבוניים?״ (שקלובסקי א.ס. האם קיימות ציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ? – כדור הארץ והיקום, 1985,
מס&amp;#x27; 3, עמ&amp;#x27; 77). עכשיו הוא מעלה את הקונספציה של ״היוניקליזם המרוכך״, המניחה ש״הציוויליזציות המבוקשות או אינן מתממשות כלל, או, בשל סיבות פנימיות של התפתחותן... יש להן זמן קיום קצר מאוד״ (שם. עמ&amp;#x27; 79). הוא מכיר בכך שזו אינה קונספציה אופטימית כלל (שם. עמ&amp;#x27; 80).
עם כל הרגעים השליליים שצוינו לעיל של הקונספציה היוניקליסטית, הייתה לה גם משמעות ידועה בהתפתחות ההשקפות על ציוויליזציות קוסמיות כמעין פוטנציאל שלילי,
שבנוכחותו תורם גם לחיזוק הפוטנציאל החיובי, וגם להגדלת, דרך הפרש הפוטנציאלים, של התפוקה האמיתית של האנרגיה – במקרה זה האנרגיה המחשבתית של הבנת הבעיה. הטיעונים של שקלובסקי העשירו את הארסנל התאורטי של המדע, גרמו לייצור מוגבר של זרם שלם של טיעוני-נגד. אבל תפקיד חשוב במיוחד מילאה התזה שהעלה שקלובסקי בוועידת ביוראקן על מה שנקרא ״חזקת הטבעיות״. היא כללה בהכרה של כל תהליך כטבעי, כל עוד לא הוכח מקורו המלאכותי.
לעיקרון ״חזקת הטבעיות״ בפרקטיקה של חיפוש ציוויליזציות קוסמיות יש אותה משמעות כמו לעיקרון ״חזקת החפות״ בפרקטיקה השיפוטית. הודות ליישום עיקרון
״חזקת החפות״ מקבלת המשפטיות מנוף משפטי להריסת מיתוס ההאשמה של החקירה והפרקליטות. יישום עיקרון ״חזקת הטבעיות״ קבר סופית את המיתוס האופטימי-יתר, שכלל בהענקת מקור מלאכותי לכל סדרה שהיא קצת נכונה של רעשים קוסמיים.
כך, ו.י. פסנקו ב-1984 פירש כ״נס קוסמי״ את מיקומה של הערפילית הפלנטרית מס&amp;#x27; G6543 בקבוצת הכוכבים דרקון סמוך לקוטב הצפוני של האקליפטיקה. לפי דעתו, ייתכן שהאובייקט הזה נוצר מלאכותית לפני כמה אלפי שנים כ״מגדלור קוסמי״ (פסנקו ב.י. נס קוסמי מיוחל? – גורקי, 1984. 8 עמ&amp;#x27;. כתב-יד שהופקד בוויניטי ב-4 באפריל 1984, מס&amp;#x27; 1895-34 דפ&amp;#x27;). ואולם הנחה זו, שנקלעה ״תחת אבני הריחיים״ של חזקת הטבעיות, גררה הפרכות מוצדקות מאוד.
בשנות ה-70 נכנסה למרכז תשומת לבם של חוקרי בעיית הציוויליזציות הקוסמיות האפשרות של קשר עם נציגי תבונה מחוץ לכדור הארץ באמצעות שידור תמונות. בזמן זה מתפתחת בזעף תקשורת הרדיו הקוסמית, הטלוויזיה הקוסמית, המאפשרת באמצעות פירוק תמונות ל
אלפי נקודות הנבדלות בבהירותן ושידור רציף של נקודות אלה לשחזר בצורה איכותית מאוד את דמותם של גופים, ולשלוח אותה, בעיקרון, למרחקים גדולים ככל שנרצה.
בהקשר זה עלה מיד שפע של הצעות על ארגון שידורי טלוויזיה אל הקוסמוס ויצירת סדרת תוכניות טלוויזיה עבור צופים קוסמיים היפותטיים על אודות ייחודיות החיים הארציים והתכונות המהותיות ביותר של הציוויליזציה האנושית. אבל מה בדיוק לשדר? איך לעשות את התוכניות מובנות עבור צופי טלוויזיה שאינם בני אדם? והאם יש טעם בשידור תמונות למי שאינו חי על כדור הארץ ולא בהכרח מתאר את העולם כמו שעושים תושבי כדור הארץ?
סביב השאלות האלה בדיוק פרץ הוויכוח. רוב החוקרים התבטאו בעד כדאיות שידור התמונות. כך, פרופ&amp;#x27; ב&amp;#x27; אוליבר (ארה״ב) סבור שמינים תבוניים אחרים ככל הנראה גם הם בעלי ראייה, ושביכולת הטכנית לשדר מסרים, שמפוענחים בצורת תמונות״ (בעיית SETI. קשר עם ציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ. בעריכת ס.א. קשטן – מ.: מיר, 1975, עמ&amp;#x27; 317).
״לא שורת סמלים פשוטה, ולא אוסף של סימונים מתמטיים, כשלעצמם, יוכלו להיות תוכן המסר״, – סבור בן-ארצו של אוליבר, פרופ&amp;#x27; פ&amp;#x27; מוריסון, – ״לתפקיד זה מתאימה ביותר סרט קולנוע באורך מלא, סטריאוסקופי, בקנה מידה נכון״ (שם. עמ&amp;#x27; 318). עוד יותר רחוק הולך בביטחונו בתפקיד האוניברסלי של התמונות א.ס. שקלובסקי. הוא סבור שהשיטה היעילה ביותר ליצירת קשר בין ציוויליזציות חוץ-ארציות היא שידור תמונות, שכל היצורים התבוניים, המאכלסים כוכבי לכת מגוונים, צריכים להיות בעלי ראייה. אבל על סמך מה? על סמך כך שאצלנו על כדור הארץ בראייה נתונה כמות עצומה של מיני יצורים חיים, מהנמוכים ועד הגבוהים ביותר, ושהיא אמצעי החזק ביותר להשגת מידע מהעולם החיצון (שקלובסקי א.ס. היקום, החיים, התבונה – מ.: נאוקה, 1973, עמ&amp;#x27; 267).
באופן דומה חושב גם י.פ. קוזנצוב, המכיר בכך ששידור תמונות הוא אמצעי פשוט ואמין ליצירת קשר, מאחר ששפת הדימויים צריכה להיות מספיק אוניברסלית (קוזנצוב י.פ. אותות של ציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ – כיצד הם יכולים להיות? – כדור הארץ והיקום, 1972,
מס&amp;#x27; 1, עמ&amp;#x27; 30). עד מהרה נעשתה סדרה שלמה של ניסיונות לשידור תמונות אל מרחקי הקוסמוס.</text>
      <sha1>te46748jd29ev9n4av4rez1vdzh8w9f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/האי-גיאוצנטריזם הציוויליזציוני</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755793</id>
    <revision>
      <id>3084973</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:04:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084973</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21217" sha1="7c1j7ocqadcylhodc80jsqfi36y1r1t" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== האי-גיאוצנטריזם הציוויליזציוני ==

ביקורת נפלאה על גיאוצנטריזם ציוויליזציוני מסוג זה נתן הרדיו-אסטרונום הרוסי הידוע ב.נ. פאנובקין. הוא מדגים את הנאיביות של הניסיונות לשדר אל ״עולמות אחרים״ תמונות-ציורים של העולם החוץ-ארצי, של האדם עצמו. לא פחות נאיביים הוא רואה גם ניסיונות לשידור סמלים מתמטיים ארציים, יחסים יסודיים, סמלים אסטרונומיים, פיזיקליים, מתמטיים, הכשרים כביכול ״לכל היצורים התבוניים״ (פאנובקין ב.נ. אובייקטיביות הידע ובעיית חילופי המידע הסמנטי עם ציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ. – בתוך: בעיות פילוסופיות של האסטרונומיה של המאה ה-20 – מ.: נאוקה, 1976, עמ&amp;#x27; 242). עצם האבולוציה של ציוויליזציות, שנוצרו בתנאים שונים, לא הייתה יכולה שלא להוביל, באופן חוקי לחלוטין, למכלול שלם של הבדלים בדרכי הייצוג של הדברים עצמן. במיוחד, הבדלים בפרקטיקה היו גוררים בהכרח את ההבדלים הבולטים ביותר גם בסמליות המתמטית, וגם בסמליות היומיומית, ובאופי הסימנים, המערכות הסמליות, ובתהליכים הפיזיקליים, המשמשים להפעלת מכשירי התצפית. פאנובקין מעלה מחשבה חשובה ביותר על כך שהעולם, המופיע בתצפית לכל יצור חושב, תלוי בהתקן המידעי של אברי התפיסה החושית-קולטנית של אותו יצור, וזה האחרון תלוי בטבעו של הגוף הקוסמי הראשוני, שעליו התרחשה היווצרות הציוויליזציה וששאליו מותאמים גם תחושותיה, וגם חייה המעשיים.
והמסקנה, שפאנובקין מסיק מכאן, פסימית במפורש.
״ציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ״, – הוא כותב, – ״אינן אובייקט, הכלול
במערכת הפעילות המעשית של הסובייקט – החברה האנושית. ולכן יוכלו להיות במערכת הידע רק קונספט תיאורטי, היפותטי, ולא מושא של מחקר אמפירי״ (שם. עמ&amp;#x27; 265). הפסימיות הזו מכוונת לא לקיום ציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ, כמו אצל שקלובסקי, אלא לנגישותן למחקר אמפירי. בלשונו של פאנובקין, הציוויליזציות החוץ-ארציות הן עבורנו ״קופסאות שחורות ללא כניסות״ (פאנובקין ב.נ. כמה שאלות כלליות של בעיית הציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ. בתוך: ציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ. בעיות הקשר הבין-כוכבי – מ.: נאוקה, 1969, עמ&amp;#x27; 426).
לפנינו כאן גם מעין יוניקליזם משונה, אבל כזה שמאשר לא את הייחודיות כיחידות של האנושות ביקום, אלא את הייחודיות כיחידות של האנושות במינה, ביחס לציוויליזציות אחרות, כתוצאה מכך הקשר הממשי מתגלה כבלתי אפשרי, ואפשר לבנות רק השערות תיאורטיות זו על אודות זו.
אופייני שא.ס. שקלובסקי, שהוא, כפי שצוין, פסימי ביחס לקיום ציוויליזציות חוץ-ארציות, מאשים את פאנובקין בפסימיות קיצונית ביחס לידיעותיות הציוויליזציות. הוא רואה בפסימיות של פאנובקין עמדה מוצדקת פחות, כמו גם את העמדה האופטימית הקיצונית של אותם חוקרים, שאינם רואים כלל בבעיית פיענוח אותות קוסמיים שום בעיה. שקלובסקי, לא בלי סיבה, מקרב את עמדת פאנובקין לתזה הקאנטיאנית על אי-ידיעותיות העולם (שקלובסקי א.ס. בעיית הציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ וההיבטים הפילוסופיים. – שאלות הפילוסופיה, 1973, מס&amp;#x27; 2, עמ&amp;#x27; 89-90). לא בלי סיבה, מאחר שהכרתו של פאנובקין באפשרות של הבנה תיאורטית-קונספטואלית בלבד של ציוויליזציות אכן מזכירה את התזה של קאנט על עולמות מובני-השכל, שאפשר להכירם רק בהגות, מאחר שהם מונחים מחוץ לתחום היכולת הקוגניטיבית האנושית.
ואולם הערות הביקורתיות הצודקות של שקלובסקי אינן יכולות
לערער את משמעותה של הקונספציה של פאנובקין. עוצמתו של פאנובקין איננה באיזה ביסוס קונספטואלי של מצב אפשרי של ציוויליזציות, אלא בשחזור המדעי של ההבדלים הסבירים ביניהן ושל הקשיים, בהם מתנגשים החיפושים הממשיים אחר אחים לתבונה. חשוב מאוד גם אופן ההסבר של הכישלונות שחוו בתחום זה. פאנובקין צודק לחלוטין בכך שציוויליזציות הנבדלות מהותית לא רק שיכולות להתקיים, אלא שבכלל לא בהכרח חייבות לחיות בעולם הגיאוצנטרי הנצפה על ידינו. הן יכולות להתקיים ולהתפתח בעולמות שונים, הבנויים אחרת (פאנובקין ב.נ. הסבר מדעי והוכחה בבעיית הציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ. – בתוך: כיבוש הקוסמוס וקשר הדדי של המדעים – מ.: נאוקה, 1980, עמ&amp;#x27; 19).
בכך הקונספציה של פאנובקין לא רק מתקרבת עד כדי כך לקונספציית האי-גיאוצנטריזם האונטולוגי, אלא גם תורמת תרומה מועילה ביותר לפיתוח קונספציה זו. תרומה חשובה לא פחות לייצוגים האי-גיאוצנטריים על ציוויליזציות, אבל כבר מנקודת מבט אפיסטמית, תורם מנהיג ידוע אחר של הפיתרון התאורטי לבעיית הציוויליזציות הקוסמיות – לב גינדיליס. גינדיליס מוחה, בראש ובראשונה, נגד הייצוג הרווח על האוניברסליות של ההקפה הראייתית של המציאות, המיוחדת לאדם והמשמשת ליצירת קשר עם ציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ. אפילו על כדור הארץ התמצאות מרחבית ולוקליזציה מרחוק של אובייקטים, בניית המודלים המרחביים שלהם מושגת על ידי פיתוח של אברי ראייה שונים באיכותם.
מנגנוני בניית התמונות יכולים להתבסס על לוקליזציה קולית, כמו אצל דולפינים, על קיטוב אור, כמו אצל דבורים וכו&amp;#x27;. לאין שיעור מגוונים יותר יכולים להיות מנגנונים אלה אצל יצורים, המאכלסים עולמות קוסמיים שונים. בהתאם, אותן צורות חומריות, אשר ״נסקרות״ בעזרת מנגנונים אלה, יכולות שלא להתאים לאלה, שנקלטות על ידינו ב
תהליך הייצוג ונראות לנו כיחידות האפשריות. כדי להציג זאת בבהירות רבה יותר, גינדיליס משתמש באנלוגיה הבאה: ״נוף עשיר מסתתר בחשכה מוחלטת. קרן זרקור חוטפת מתוכו פרטים בודדים (פרגמנטציה של העולם). זרקור אחר מאיר את אותו נוף בזווית שונה לחלוטין. הוא תלוי בהתקן הזרקור, בטכנולוגיית ייצורו. לא פלא שהעולם בקרני הזרקורים האלה ייראה שונה מאוד״. (גינדיליס ל.מ. ציוויליזציות קוסמיות (בעיות הקשר עם תבונה מחוץ לכדור הארץ) – מ.: זננייה, 1973, עמ&amp;#x27; 54). ב״האירה״ של שכבה רחבה יותר ויותר של ההוויה, כל אחת מהציוויליזציות יוצרת תנאים מוקדמים אמינים יותר ויותר לקשרה עם ציוויליזציות אחרות.
ההבדל בין עולמות הניתנים לייצוג אמפירי, אשר, ככל הנראה, טבועות בהם ציוויליזציות שונות, איננו, לפיכך, מכשול מוחלט להכרתן המלאה של היקום המשותף להן ושל זו את זו. אבל ככל שפחות מפותחת, כלומר יותר ״צנטרית״ ביחס לתנאי קיומה, כל אחת מהציוויליזציות, כך היא נוטה יותר לאבסולוטיזציה של עולמה האמפירי-הנצפה שלה, להזדהות שלו בתיאוריות שלה עם העולם כשלעצמו, עם היקום בכללותו. ״תמונת עולמי – היא תמונת העולם היחיד האפשרי, לפיכך, תמונת עולם, אחידה לכולם״, – מהרהר האדם. אבל בדיוק כך, אולי, מהרהרים יצורים תבוניים, ה״מאירים״ בעולם החומרי האין-סופי-המגוון את עולמותיהם המוגבלים אמפירית ויוצרים על בסיסם את תמונותיהם של ״העולם כשלעצמו״.
המודעות לנסיבות אלה פורצת את דרכה בחשיבה הפילוסופית ככל שגדלות אפשרויות הקוסמיזציה והשאיפה הקוסמית של יצורים תבוניים. אוריינטציה מחודשת כזו של התודעה מתרחשת לא פעם בזמן הקצר ביותר אצל אותם תאורטיקנים ממש.
״קשה להסכים עם כך שלציוויליזציה קוסמית אחרת, השונה מהותית משלנו, תהיה תמונת עולם שונה לחלוטין
משלנו״, – טען, למשל, א.מ. מוסטפננקו במונוגרפיה משנת 1974 (מוסטפננקו א.מ. מרחב וזמן בעולם המאקרו, המגה והמיקרו – מ.: פוליטיזדאט, 1974, עמ&amp;#x27; 15).
ב-1979 אותו פילוסוף כותב על הצורך לגשת בצורה מדעית יותר לשאלת הקשר עם ציוויליזציות חוץ-כוכביות, תוך התגברות על
״האנתרופוצנטריזם מהסוג השני״. האנתרופוצנטריזם הזה, שעדיין מאפיין את תרבותנו, נגרם על ידי הארגון הפסיכופיזי שלנו ומאפייני המערכת הקוסמית שלנו. לכן במחקר של יחסי הגומלין בין היקום הבלתי-אזל באיכותו לבין הקביעות האיכותית של ציוויליזציות כאלה ואחרות יש צורך לקחת בחשבון את האי-ייחודיות של אותו מבט על העולם, שנולד מתנאים פרטיים של קיום ציוויליזצייתנו (מוסטפננקו א.מ. האדם והיקום. – בתוך: בעיות מתודולוגיות של חקר האדם בפילוסופיה המרקסיסטית – ל.: הוצאת אוניברסיטת לנינגרד, 1979, עמ&amp;#x27; 138-139).
א.ס. קארמין, בבואו לדון באותה שאלה, מצביע על ההכרחיות של ההבדל בין התודעה ה״אי-גיאוצנטרית״ לבין ה״גיאוצנטרית״. הבדל זה יכול להתבטא באמצעים אחרים של יצירת דימויים חזותיים, בדרכי עיבוד מידע מיוחדות, בלוגיקה מיוחדת
כלשהי, ״אי-גיאוצנטרית״, הנגזרת ממאפייני יחסי הגומלין עם מציאויות שונות באיכותן וכו&amp;#x27;. כל זה הופך את שאלת חילופי המידע בין הציוויליזציה ה״גיאוצנטרית״ לבין
הציוויליזציות ה״אי-גיאוצנטריות״ לשאלה רחוקה מלהיות פשוטה, כפי שהוצגה לאופטימיסטי-העל. הרי אפילו אופי הדימויים, המשקפים את אותה מציאות ממש, עלול היה להתגלות שונה מהותית (קארמין א.ס. הכללת רעיון האי-גיאוצנטריזם בהכרה המדעית. – בתוך: שאלות מתודולוגיות של הפיזיקה, גיליון II. טרטו: הוצאת אוניברסיטת טרטו, 1975, עמ&amp;#x27; 57-58).
בירור כל המכלול של ההבדלים האפשריים בין ציוויליזציות הוא בעל, ללא ספק, משמעות עצומה לבניית מערכת של חיפושן המדעי,
ליצירת כיווני חיפוש חדשים מיסודם. רק קוסמיזציה נוספת של ההכרה והיכולות הקוגניטיביות של האדם יכולה לפתוח את האפשרות לקשר עם ציוויליזציות אי-גיאוצנטריות.
בהקשר להבדלים האפיסטמיים בין ציוויליזציות עולה בעיית התאמתן. חוקרים מעריכים התאמה כזו באופן שונה מאוד. י.א. שקולנקו מבדיל בסוגיה זו שני סוגי קונספציות – מינימליסטיות ומקסימליסטיות. המינימליסטים סבורים שההשפעה ההדדית של ציוויליזציות יכולה להיות רק קלה, מינימלית, ש״ציוויליזציה חוץ-ארצית מפותחת לא תשפיע על האנושות בשום השפעה מהותית או שהאנשים לא יקלוטו אותה בשל המאפיינים האישיים של תפיסתם והתפתחותם״ (שקולנקו י.א. פילוסופיה, אקולוגיה, קוסמונאוטיקה – מ.: מיסל, 1983, עמ&amp;#x27; 24). ואילו המקסימליסטים מקווים לפריחה מהירה של הציוויליזציה הארצית בהשפעת ״האחים לתבונה״. כנגדם מציע שקולנקו את ההשערה ה״אופטימליסטית״: בהשפעת ציוויליזציה מפותחת יותר אנשים יקלטו ויפנימו רק את מה שתואם את היכולות ואת הכיווניות של ציוויליזצייתם שלהם (שם).
ו.ו. אילין, ו.ב. בורשצ&amp;#x27;ב ו-פ.ז. רוכלין, כהוכחה לאי-גיאוצנטריות של התבונה של ציוויליזציות, שנוצרות בתנאים שאינם ארציים, מביאים את הטיעון שסן״בסיס חומרי הזהה לחלוטין למוח של התודעה לא יכול להיות״ (אילין ו.ו., בורשצ&amp;#x27;ב ו.ב., רוכלין פ.ז. האם מכונה יכולה לחשוב. – בתוך: שאלות פילוסופיות של מדעי הטבע המודרניים – קאזאן: הוצאת אוניברסיטת קאזאן, 1961, עמ&amp;#x27; 78). האי-גיאוצנטריזם האפיסטמי, לפי שכנועם, הוא, בראש ובראשונה, בהכרה בכך שההבדל האיכותי של אובייקטי הייצוג במרכז האי-גיאוצנטרי של היווצרות הציוויליזציה צריך להוליד גם הבדל איכותי של הדימויים, שבהם משתקף העולם. ואם כך הדבר, הרי שישתקף על ידם קוסמוס שונה לחלוטין, לא זה שנגלה לנו דרך מערכת הדימויים שלנו. וגם עצם אופי הפעלת
הדימויים האלה, אופי הקשרים הלוגיים צריך להיות שונה לחלוטין. שכן הלוגיקה אינה ניתנת אפריורי לתודעה החושבת, היא דרך של מעקב המחשבה, הנקבעת על ידי מערכת יחסי הגומלין של סוג התודעה הזה עם העולם שנגלה לו.
לעיל כבר פירטנו כמה יסודות של הקונספציה האי-גיאוצנטרית שגיבשנו של דרך התפיסה. הגיוני להניח שנציג של ציוויליזציה, שדרך התפיסה שלו נוצרה על ״פיסת חומר״, שונה באיכותה משלנו, על כדור הארץ, ״מאיר״ את העולם החומרי ב״מישור״ שונה באיכותו משלנו. אבל אז גם אותו ״שכבה״ של חומר, שבה התנהלה פעילות חייו ופרקטיקתו, הייתה שונה לחלוטין. שונה היה גם המידע שבו השתמש, המערכות הסמליות שלו, הנשאים החומריים של מערכות סמליות אלה ואמצעי הייצוג של החשיבה. הוא יכול היה להשתמש, נניח, לא בתקשורת רדיו, אלא באנלוגים שלה בעולם המוכר לו. שונה יכול היה להיות גם אוסף האלמנטים החומריים-סובסטרטיים, המתבטא בגרסה הארצית שלו בטבלת מנדלייב. במקרה כזה נציגי ציוויליזציות שונות יכולים היו להימצא בקרבה מרחבית זה לזה, אבל בכך פשוט לא לקלוט זה את זה, או לקלוט בעולם החושי שלהם רק את הביטויים הפיזיקליים של פליטות האנרגיה של ״האחים לתבונה״ שלהם.
השיקול הפשוט הזה מסבך בחדות את הייצוגים שלנו על חיפוש ציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ ועל אובייקטי החיפוש הזה. הווייתם של ציוויליזציות יכולה להתנהל ב״שכבות״ שונות של העולם החומרי. ״שכבות״ אלה יכולות להצטלב ביניהן, להתלכד, או לעבור בנפרד יחסית זו מזו. הקונספציה של דרך התפיסה מקשרת את אפשרויות גילוי ציוויליזציות אי-גיאוצנטריות עם יצירת דרכי תפיסה מלאכותיות, המרחיבות את ״השכבה״ של כיסוין של החומר הקוסמי ומשנות מיסודו את תפיסת עולמנו. נעשה זאת, כפי שכבר נאמר, על ידי צירוף אפיסטמי של
הדימויים הראייתיים שלנו ויצירת מערכות חדשות כל העת של דימויים סמליים-תיאורטיים.
בהתאמת סוג הדימויים המיוחד לו לעולמות שוניים אונטולוגית, האדם מסוגל להתאים גם את חשיבתו לקליטת דימויים אפיסטמיים של ציוויליזציות אי-גיאוצנטריות. ב״תפירת״ החומר בכיוונים מגוונים ביותר, אמצעים קוגניטיביים חדשים יאפשרו לחדור לשכבות אי-גיאוצנטריות של המציאות ולתאר את תושביהן.
במשך מאות שנים ניסו סופרי מדע בדיוני לתאר תושבים שונים באיכותם של עולמות קוסמיים. הם עשו זאת, מתוך הכרח, בהישענות על המציאות הארצית, ולכן דימויים של ״חייזרים״ יצאו אצלם גיאוצנטריים טהורים. כדי להתרחק מהדמיון לאדם, הם רק הגבירו את הדמיון לארץ: תארו פולשים חוצניים בצורת יצורים ארציים מעוררי גועל: דו-חיים וחרקים מגוונים, זוחלים ובעלי שמונה רגליים, במיוחד לטאות ועכבישים, קניבלים מרובי גפיים או בעלי זרועות רבות. אהובות במיוחד היו גם מודיפיקציות שונות של המראה האנושי: יצורים מכונפים דמויי מלאכים, בני כלאיים של אנשים עם טורפי לילה, אנשים קטנים כחולים וכו&amp;#x27;.
אי-גיאוצנטריים יותר היו הניסיונות לתאר סוגים שונים של מה שנקרא התבונה הסינתטית: עננים חושבים, עובש, קנה, אוקיינוס וכו&amp;#x27;. אבל אם נחפור בכל אחד מהייצוגים האלה, נמצא בהם אותו דמיון לארץ. המדע כיום מתברר כפנטסטי לאין שיעור מכל מדע בדיוני. הוא מנסה לצייר יצורים חושבים, הנטושים בדרך כלל מהדימויים דמויי הארץ. לשם כך יש לו אמצעי ייצוג משלו, הבנויים מחשבתית.</text>
      <sha1>7c1j7ocqadcylhodc80jsqfi36y1r1t</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/עולמות ״חושיים״ אחרים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755794</id>
    <revision>
      <id>3084974</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:05:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084974</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="34084" sha1="1j4a0nzgki6cn1u60ah2yxlbbi8a3cq" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== עולמות ״חושיים״ אחרים ==

הבדל דרכי התפיסה וההבדל הקשור בו של ״העולמות החושיים״ של יצורים חיים מורגש כבר בתנאי כדור הארץ. המגוון העצום של דרכים ועולמות אלה מתואר בספרו של א. אקימושקין
״גילוי החוש השישי״.
לנמלים יש התמצאות חוש-ריח, הן מסמנות את דרכיהן בחומרים ריחניים. דבורים משתמשות להתמצאות בתופעת קיטוב האור, שאינה נתפסת על ידי בני אדם. תחושות הטעם הן יסוד העולם החושי של תולעים שטוחות. הן מכירות את העולם מנקודת המבט של מה טעמו. דג המורמירוס (פיל המים), החי במים עכורים, פולט תנודות אלקטרומגנטיות ותופס אותן, מזהה את תבליט הקרקעית ואת שינוי הסביבה לא גרוע מכאילו היה בעל ראייה חדה ביותר. ינשופים רואים קרני חום, הנפלטות מגופי בעלי חיים. ״התרמוגרפים״ שלהם – זה לא רק אמצעי ראיית לילה, הם ״מאירים״ בעולם, בעיקר, טרף אפשרי ודימויים של אויבים. כמה דיונוני ים עמוק בעלי ״עיניים״ תרמוסקופיות, המפוזרות כנקודות רבות על הזנב. ״עיניים״ אלה מצוידות במסנן אור, החדיר רק לקרני אינפרא-אדום, ובעדשה-גבישית מחזירה, המרכזת את הקרניים האלה על המרכז הקולט. תרמולוקטורים לציד בעלות גם נחשים ארסיים בעלי פנים מגן.
ידועים היטב אקו-לוקטורים של עטלפים. הם פולטים דרך הגרון ״צרחות״ אולטראסוניות, מ-5 עד 60 בשנייה. אחר כך הם תופסים את ההד של צרחותיהם מגופי העולם הסובב באוזניהם הגדולות, ומתמצאים במתרחש בדיוק מוקפד. איבר ההובלה של העטלפים ניחן גם במיוחדות כזו, שהוא תופס את זרימת הזמן באופן לא אנתרופוצנטרי. הרי משך כל דחף-צרחה נמשך מ-2 עד 5 אלפיות השנייה. והדיוק המרחבי של ״מכשירים״ אלה הוא כזה, שהוא מאפשר
״לאתגר״ חפצים בקוטר של רק 0.1 מ״מ.
במרחקים גדולים למדי משתמשים באקו-לוקטורים ללא הרף דגים, עופות ולווייתנאים. אצל כמה מיני רכיכות נמצא מצפן מגנטי (אקימושקין א.י. גילוי החוש השישי. מ.: נאוקה, 1964). טרמיטים וחיפושיות מאי גם הם מסוגלים
להתמצא לפי קווי שדה מגנטיים. חיידקים, כרישים, דבורי דבש ויונים מסוגלים לקבוע את כיוון השדות הגיאומגנטיים. מוט מגנטי או זוג סולנואידים, המוצמדים לראשה של יונה, משבשים לחלוטין את התמצאותה (שדות אלקטרומגנטיים בביוספרה. כרך 2. – מ.: נאוקה, 1984, עמ&amp;#x27; 35).
עיניהן של כמה זבובים ושפיריות מצוידות ב״זכוכית מגדלת של זמן״. מאחר שהישרדותם תלויה במהירות התגובה, הן מסוגלות בפרקי זמן קצרים להגדיל את ראקטיביותן על חשבון הרחבת התפיסה הסובייקטיבית של הזמן (שובן ר. חייהם והליכותיהם של חרקים – מ.: נאוקה, 1960, עמ&amp;#x27; 24).
דגים נחשבו זמן רב ל״חרשים-אילמים״. למעשה, חרשים-אילמים ביחס לעולמות הקוליים המגוונים להפליא של הדגים אנחנו הם. שלפוחית השחייה, המקושרת לאוזן הפנימית, מאפשרת רגישות קולית עדינה להפליא. כל אחד מהדגים ניחן בעולם קולי מיוחד, שלא פעם אינו ניתן להשוואה עם עולמות של דגים אחרים, ועל אחת כמה וכמה – עם עולם האדם. כך, דג ההריון שומע צלילים מ-40 עד 60 אלף הרץ, הדג השחור 800-900 הרץ (פולאטוב א.מ., ניקיפורוב א.ס. פלאי הטבע – דושנבה: אירפון, 1972, עמ&amp;#x27; 56-57).
קיימים בטבע גם דרכי תפיסה אקזוטיות לחלוטין. אברים דמויי גומה של צפרדע הטפרים האפריקאית, המרופדים בשיערות מיקרוסקופיות, רגישים כל כך שהם מאפשרים אפילו לצפרדע עיוורת לתפוס חרקים ואת זחליהם. והרגישות הזאת נוצרת הודות לכיפוף השיערות האלה בתנועות המים הקלות ביותר, הנוצרות על ידי גופים שחולפים (טינברחן נ. התנהגות בעלי חיים – מ.: מיר, 1985, עמ&amp;#x27; 41).
אבל אמצעי מושלם במיוחד של התמצאות מרחבית לא אנתרופומורפית ניתן, ככל הנראה, לראות בלוקטורים האקוסטיים של דולפינים. דולפינים לא רק מקשיבים לצלילים היוצאים מחפצים, אלא גם מנהלים ״ראיית קול״, ״ממששים״ באופן פעיל את הסביבה בצלילים שונים. הקול, המושמע בדרכי הנשימה העליונות,
מוחזר על ידי המשטח הקדמי הקעור של הגולגולת וממוקד בכרית המצח, נאסף לקרן מכוונת צרה. לצורך גילוי אובייקטים הנמצאים במרחקים גדולים, הדולפין משמיע נקישות דמויות רעם, דומות בעוצמת הקול ליריות אקדח. הרי הצליל שנשלח חוזר כשהוא מוחלש במיוחד. ככל שהאובייקט קרוב יותר, כך ״הצרחה״ חלשה יותר. משתנה גם תדירות הצליל. ה״עבודה״ הקולית
של הדולפין מאפשרת ״להאיר״ את התנהגות האובייקט בכל פרטיה (סופין א.י. במרכז תשומת הלב – הדולפין – מ.: זננייה, 1983, עמ&amp;#x27; 41).
״אפשר״, – כותב א&amp;#x27; סופין, – ״בלי לחשוש מהגזמות, לומר שהלוקטור האקוסטי של הדולפין – אחת מיצירות הטבע הבולטות ביותר. הודות לו לפנימי הדולפינים פתוח עולם, שאינו ידוע ובלתי מובן לנו: העולם הנשמע, שבו לכל חפץ יש קול משלו, דימוי קולי משלו״ (שם. עמ&amp;#x27; 42).
אם כן, העולמות החושיים של חיות ארציות שונות לא רק נבדלים ביניהם בחדות יוצאת דופן ואינם דומים לעולם החושי של האדם, אלא גם לעתים קרובות מאוד אינם ניתנים לגילוי זה לזה. עצם מוגבלותם היא תנאי ליעילות ההישרדות של בעליהם. ״למרות ההגבלות״, – כותבים ל.ג&amp;#x27;. ומ. מילן, – ״העולם החושי של כל מין בעלי חיים צריך לשרת את הישרדותם... כל צעד חדש בחקר המנגנונים העצביים של בעלי חיים יוביל ככל הנראה להרחבת גבולותיו של העולם החושי של האדם עצמו״ (מילן ל. ג&amp;#x27;., מילן מ. חושים של בעלי חיים ואדם – מ.: מיר, 1966, עמ&amp;#x27; 294, 302).
כל דרך תפיסה, שמפיקות חיות בתהליך האבולוציה, – אינה אמצעי אוניברסלי, אלא דווקא מעין ״זרקור״, המאיר צורות משמעותיות ביולוגית של תופעות ומתאים בצורה הטובה ביותר לסביבת המחיה של האורגניזם. יחד עם זאת, עם כל ההבדלים, כל העולמות החושיים של יצורים חיים על כדור הארץ כוללים מציאויות מסוג ארצי, ביוספרי, ובתוכנם הם חד-טיפוסיים. סביבת המחיה המשותפת של כל האורגניזמים הארציים היא הביוספרה הארצית. כל
דרכי התפיסה של יצורים ארציים גיאוצנטריות בדרכים שונות, הן כוללות בתחום ראייתן (ליתר דיוק – בתחום הייצוג) את אותה שכבת חומר ארצית-ילידית. גם הקולטנים המכניים, והתרמיים, והחשמליים, והאלקטרומגנטיים, המכשירים הפיזיולוגיים להפקת תפיסה מכוונים כך שיתארו בצורה הטובה ביותר עבור מין היצורים החיים הזה את הטבע הארצי, שיתמצאו בו.
צודק לחלוטין, לפיכך, האסטרונום הידוע ח&amp;#x27; שפלי, כשטוען ש״ההסתברות לקיום תחושות ואברי חישה, שאינם ידועים כיום לאדם, גבוהה״, ש״תכונות רבות של המציאות האובייקטיבית יכולות להיות מעבר לתפיסתם של תושבי כדור הארץ פשוט משום ש״הציוד״ של האדם באברי חישה מוגבל״ (שפלי ח&amp;#x27;. כוכבים ואנשים – מ.: הוצאת ספרות זרה, 1961, עמ&amp;#x27; 24).
אי-האוניברסליות של דרכי התפיסה של יצורים חיים על כדור הארץ מאפשרת לא רק להניח, אלא גם במידה מסוימת לבסס את אי-האוניברסליות של דרכי התפיסה של יצורים תבוניים ביקום, את ההבדלים הגדולים לאין שיעור בדרכי התפיסה שלהם, מאשר אלה שנוצרו בתנאים היחסית בני-השוואה של הביוספרה הארצית. ומכאן – גם את קיומו של היקום שאינו נתפס על ידינו, וגם קשיים ניכרים בנתפסותם של יצורים תבוניים, הניחנים בדרכי תפיסה שונות באיכותן. דרכים אלה, שנוצרו ב״שכבות״ בלתי-נתפסות יחסית של ההוויה החומרית, יכולות להיות גם בלתי-נתפסות יחסית זו ביחס לזו.
אם דרכי התפיסה של יצורים ארציים נבדלות ביניהן רק במין, אבל מתכנסות בסוג המציאויות שהן מגלות, הרי שדרכי התפיסה של תושבי קוסמוס שונים, ככל הנראה, שונות אפיסטמית בסוגיהן. ובמקביל יכולים להיות סוגים אפיסטמיים קרובים ורחוקים מאוד זה מזה והן ״שכבות״ חומר קוסמי התואמות להם. ״סביר לחלוטין״, – כותבים א&amp;#x27; לאונוב ו-ו&amp;#x27; לבדב, – ״שבתנאים שונים מיסודם של התפתחות אבולוציונית הארגון החושי
(בכלל פסיכופיזיולוגי) של יצורים חיים, הדרוש לייצוג הולם של המציאות, בנוי אחרת״ (לאונוב א.א., לבדב ו.י. תפיסת המרחב והזמן בקוסמוס – מ.: נאוקה, 1968, עמ&amp;#x27; 9).
כל אחת מדרכי התפיסה של ציוויליזציות קוסמיות
״צנטרית״ ביחס לסביבת המחיה הטבעית שלה – ה״אקומנה״ הקוסמית
שלה. בלשונו של ו.פ. ברנסקי, אם בסביבות הכוכב ביטלג&amp;#x27;וז מצויה ציוויליזציה קוסמית, העולם ייראה לה ביטלג&amp;#x27;וז-צנטרי. כל ציוויליזציה, כבר לפי סוג הייצוג של העולם המיוחד לה, אקומנה-צנטרית, היא מכירה את העולם, תוך העברה אליו בהכרח של תנאי קיומה שלה. ואם לא, לא דרך אייקומנזציה מתמדת של ההוויה והתגברות על האקומנה-צנטריזם שלה על ידי פיתוח אוניברסליזם קוסמי, העולם בכלל אינו ניתן להכרה עבור אף אחד. לפיכך, לצורך בירור היחסים בין ציוויליזציות יש להכליל את המושג גיאוצנטריזם למושג אקומנה-צנטריזם. המונח ״אקומנה״ הוכנס על ידי אנתרופולוגים לציון מקום המגורים הראשוני על כדור הארץ של אבות האדם, מולדת הקדומים של האנושות. האקומנה הארצית של האנושות – לפי הייצוגים המודרניים, ככל הנראה, אפריקה, אבל אולי גם אסיה. ואילו האקומנה הקוסמית של האנושות – היא כדור הארץ.
מנקודת המבט של ״ההארקה״ של הציוויליזציה על אזור היווצרותה הראשוני (האקומנה) כדאי להכניס את המושג ״דרגת האקומניות״. עבור הציוויליזציה האנושית דרגת האקומניות מתבטאת בדרגת הגיאוצנטריות. ברור שדרגת האקומניות של כל ציוויליזציה היא מאפיין של דרגת התפתחותה, ביחס הפוך לדרגת הקוסמיות, לרמת הקוסמיזציה של פעילותה הקוגניטיבית. כל ציוויליזציה מתקוסמסת מאקומנזת בהכרח את הקוסמוס הסובב אותה, מתאימה אותו לתנאים נוחים לה. אבל בו זמנית היא גם מתקוסמסת את תנאי קיומה שלה, והופכת את הקוסמוס הסובב אותה
ל״נס קוסמי״ עבור ציוויליזציות, הקרובות לה בדרך התפיסה. ככל שציוויליזציה יוצאת יותר, במובן האונטולוגי והאפיסטמי, מעבר לגבולות שכבת האקומנה-צורה שלה של החומר הקוסמי, כך גדלים סיכוייה למצוא ביטויים של הוויה תבונית של דומים לה.
אפשר להציע מיון היפותטי של ציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ לפי דרגת התאמת דרכי התפיסה שלהן לציוויליזציה הארצית. מנקודת מבט זו ציוויליזציות יכולות להתייחס לסוגים הבאים:
כמובן, מיון זה לא רק שאינו שלם, אלא גם סובל מהמוגבלות הגיאוצנטרית, האופיינית לנו ברמת התפתחות הידע הנתונה. יתרונו הוא, ככל הנראה, רק בכך שהוא נותן ייצוג על ההבדלים והסיבוכים, העולים לצורך גילוי הדדי של ציוויליזציות שונות-תפיסתית (הקולטות באופן שונה).
הקונספציה של דרך התפיסה והעיקרון המתודולוגי הקשור בה של התאמת שכבת המציאות, שאותה כובשת ההכרה, לאופי ולקביעות האיכותית של דרך התפיסה, יכולות לשמש לגיבוש שורה של ייצוגים היפותטיים מבטיחים על ציוויליזציות קוסמיות והצעות לאינטנסיפיקציה של חיפושן. מהקונספציה של דרך התפיסה נובעת הקונספציה של רב-שכבתיות ההוויה של הציוויליזציות הקוסמיות, המסוגלת להסביר גם את תופעת
״שתיקת הקוסמוס״, וגם את הפרדוקס האסטרו-סוציולוגי, כלומר במידה ידועה להתגבר על הקשיים המשמעותיים ביותר של התיאוריה המודרנית של היקום המיושב. לפי הסבר זה איננו מתבוננים בציוויליזציות לא משום שהן כביכול אינן קיימות, אלא משום שדרך התפיסה שלנו, שבאמצעותה אנו עורכים תצפיות, עדיין גיאוצנטרית מדי.
כל ציוויליזציה כובשת ומאכלסת בתחילה רק את אותה שכבת מציאות, אשר ״מוארת״ באמצעות דרך התפיסה הטבעית, המיוחדת לנציגיה, וזו האחרונה היא תוצר של התאמת היכולת המשקפת לתנאים החומריים של סביבת המחיה הראשונית של הציוויליזציה, האקומנה הקוסמית שלה.
ככל שמתפתחת הציוויליזציה היא לא רק מבצעת אקספנציה אקסטנסיבית אל הקוסמוס הסובב במסגרת שכבת החומר הטבעית לה, אלא גם מכסה, תחילה בהכרה, ואחר כך גם
בפעילות מעשית, שכבות חדשות כל העת על בסיס יצירת דרכי תפיסה מלאכותיות חדשות וצורות ייצוג חדשות של תופעות. מכאן נובעת האפשרות להעלות את יעילות החיפוש אחר ציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ, למצוא למטרה זו דרכים ואמצעים חדשים. ניתן לקשור את הביצוע המעשי של גילוי ציוויליזציות עם חדירה עמוקה יותר של ההכרה האנושית אל
שכבות ה״אי-גיאוצנטריות״ של הקוסמוס על ידי יצירת דרכי תפיסה מלאכותיות חדשות והסינתזה הרב-צדדית שלהן. מנגנון יצירת דרכי התפיסה המלאכותיות תואר לעיל.
הגיאוצנטריות של דרך התפיסה שלנו באה לידי ביטוי יפה בהשוואה לאותן צורות של אובייקטים, הנגלות לתפיסה באסטרונומיה האופטית המודרנית. על כך התחלנו לדעת לאחרונה יחסית. המוגבלות הגיאוצנטרית של דרך התפיסה הטבעית של האדם נגרמת, בראש ובראשונה, על ידי ״החלון האופטי״ של האטמוספירה הארצית. האטמוספירה מעבירה קרינה באורכי גל מ-0.4 עד 0.75 מיקרון. קרינה קשה יותר, הרסנית ליצורים החיים על כדור הארץ, היא עוצרת. קליפת מגן כזו, הבולעת קרינה אולטרה-סגולה קצרת-גל וקרני רנטגן, לא רק קבעה את קיום הביוספרה הארצית, אלא גם הייתה לגורם מהותי, שאליו הסתגלה הביוספרה הזו בהתפתחותה במשך מיליוני שנים (ראו: פאנובקין ב.נ. ההתקדמויות של רדיו-אסטרונומיה – מ.: זננייה, 1966, עמ&amp;#x27; 6).
האדם עם תפיסתו הספציפית הוא אחת התוצאות החוקיות של התפתחות זו והסתגלות זו. הפיזיקאי הרוסי ס.י. ואווילוב ציין שעקומת הראייה של הראייה היומית של האדם חופפת לעקומת ההתפלגות של אור השמש, הנקלט על ידי צמחי הארץ. (ואווילוב ס.י. העין והשמש – מ.: נאוקה, 1961, עמ&amp;#x27; 102). עין האדם, כמו עיני בעלי החיים, התפתחה על בסיס רגישות-האור של כל הגוף, של תאיו. ואווילוב הדגיש את התלות העמוקה ביותר של הראייה ושל כל האורגניזם של בעלי החיים ובני האדם בחילופי היום והלילה, המתרחשים
על כדור הארץ.
מעבר ל״חלון״ האופטי לקוסמוס יש מבנה שונה לחלוטין ואפילו אסתטיקה שונה, מאשר בייצוגו בעיניים אנושיות. כך, בקרני רדיו, בהתאם לאורכן, תמונת שמי הלילה הייתה שונה מאוד ובכל המקרים חריגה מאוד עבורנו. את הרגע הזה חושף נפלא ב.נ. פאנובקין. ״אם עינינו היו רגישות לגלי רדיו״, – הוא מציין, – ״לעין הייתה נגלית תמונת שמיים שונה לגמרי מזו שאנו רואים כיום. אובייקט רדיו בוהק הייתה נשארת השמש שלנו. אבל היו מתלקחים ״כתמי רדיו״ לא פחות בוהקים בקבוצות הכוכבים קשת, קסיופאה, ברבור ושור. הם היו ממוקמים במקום שבו התצפית האופטית אינה מגלה אובייקטים בעלי בהירות ניכרת. בנוסף, היה מדהים אותנו העובדה הבאה: בקרני רדיו השמיים לא היו חשוכים, הם כולו היו זוהרים באור רציף חלש מאוד. ובאורכי גל שונים השמיים היו נראים אחרת. בגלים של הטווח הסנטימטרי והדצימטרי השמיים היו זוהרים לא חזק במיוחד, בטווח המטרי זוהר הרקע היה מתגבר בחדות, אבל בהירים יותר היו מנצנצים גם השמש וגם המקורות בקסיופאה ובברבור. לבסוף, אם היינו יכולים לראות את השמיים בגלי רדיו באורך של כמה עשרות ומאות מטרים, היינו רואים תמונה מדהימה לחלוטין, השמיים נראו כה מסנוורים, שהשמש הייתה נראית כעיגול שחור על רקע מבהיק״ (פאנובקין ב.נ. אותות הרדיו של היקום – מ.: זננייה, 1963, עמ&amp;#x27; 27).
אופייני שעבור שמי הרדיו, בשונה משמי האופטיקה, מצב הזוהר קיים תדיר, המתואר על ידי מה שנקרא הפרדוקס הפוטומטרי. הם זוהרים תמיד, מה שמאוד לא נוח לייצוג מקרוסקופי של אובייקטים. זה לא יוצר רקע חשוך מנוגד, הדרוש להבחנה ברורה של גופי מאקרו. אפילו אובייקטים נקודתיים בייצוג רדיו מפוזרים בצורה לא-מקרוסקופית. במילים אחרות, רק התפיסה בקרני האור הנראה מאפשרת לייצוג האנושי להסיר בהצלחה את הרעש האנרגטי ו
האינפורמטיבי, ליצור תנאים לסינון הפרעות המעוותות את הייצוג ההולם. אבל אם נביט בצורה האנושית הזו של ייצוג הדברים כמו מבחוץ, ננסה לראות אותה לא בעיניים אופטיות, אלא בעיני רדיו של תושבי עולמות אחרים, נבחין בקשיי הקשר ההדדי, שאינם נגלים לתפיסה ישירה. ברור שאותות הרדיו שלנו, שנקלטו על ידי יצור תבוני, הניחן בעיני רדיו ומביט אל שמיים עם אטמוספירה המעבירה רק קרני רדיו, ייקלטו על ידי אותו יצור כקרינה, המעידה על פליטת אנרגיה, על מיקום של גוף חומרי, ולא על נוכחות סדרה משמעותית של אותות. בדיוק כך היינו קולטים מאיתם זרם של קרני אור. ובשל אי-התאמתנו הראייתית לייצוגי רדיו היינו מבינים אותם בצורה שונה לחלוטין מכפי שהשכנים שלנו לרדיו בקוסמוס. הרי גם להם אובייקטי המאקרו שלנו היו נגלים כמטושטשים, בלתי ניתנים ללוקליזציה ובלתי מנוגדים.
אישור לכך אנו מוצאים גם אצל ב.נ. פאנובקין.
״ייצוגי רדיו של השמיים בהשוואה לייצוגים בטלסקופים אופטיים״, – הוא כותב, – ״מטושטשים יותר, חלקים יותר, אינם מאפשרים לחקור פרטים קטנים של התפלגות ״הבהירות-הרדיו״, והמקורות של קרינת הרדיו אפילו בגדלים מינימליים, ״נקודתיים״, נגלים ככתמי רדיו״ (פאנובקין ב.נ. רדיו-אסטרונומיה – מ.: זננייה, 1973, עמ&amp;#x27; 22). ברור שאנו בעלי ראייה חלשה בעולמות, המתגלים באמצעות ייצוגי רדיו.
תמונה מעניינת לא פחות ומלמדת מציג הקוסמוס כשהוא נשקף בקרני רנטגן. ״איזה מראה נפלא זה היה״, – קורא פ&amp;#x27; רמנויל, – ״אם יכולנו לראות בעינינו את השמיים בקרני רנטגן!״ (רמנויל פ. השמיים בקרני רנטגן. – מ.: נאוקה, 1984, עמ&amp;#x27; 219). בשמי רנטגן יש רק 700 כוכבים, הנראים ללא הגדלה, בעוד שבשמיים האופטיים יש מהם כ-6 אלף. הכוכב הבוהק ביותר בקרני רנטגן מאיר לא פחות מבקרניים אופטיות
ונוס.
אבל בשונה מכוכבים אופטיים, כוכבי רנטגן בלתי יציבים במיוחד, בשינוייהם הם עולים בהרבה על ההתפרצויות הקטסטרופליות של סופרנובות. הם מתלקחים וכבים מחזורית, אבל בפרקי זמן שונים: אחדים – בשניות, אחרים – בדקות, שלישיים – בשעות. יש כוכבים, המתלקחים וכבים אלפי פעמים ביממה, יש גם כאלה, שנהיים נראים לא יותר מפעם אחת בשבועות או חודשים. ״היינו רואים״, – מציין רמנויל, – ״ערפיליות בוהקות וקשתות קרינה עצומות – אין שום דבר דומה ברקיע האופטי. נכון, בשמי רנטגן אין פס ערפילי בוהק של שביל החלב – השמיים כמעט זוהרים באופן אחיד בכל חלקיהם. היינו רואים ריבוי של כוכבים חלשים, הפזורים על פני השמיים, ויודעים שאלה אובייקטים רחוקים מאוד – בשמיים אופטיים העין הבלתי מזוינת אינה מסוגלת לראותם. כוכבי רנטגן מתקבצים לקבוצות כוכבים, שאיש לא נתן להן שמות״ (שם). שמי הרנטגן, אם כן, נראים לא פחות מדהימים משמיים ביהלומים, שאותם חלם לראות אחד מגיבורי א.פ. צ&amp;#x27;כוב.
תושב עולם הרנטגן – רואה-הרנטגן – היה קולט לא רק שמיים שוני-איכות ו קבוצות כוכבים שונות באיכותן, הוא היה רואה במישרין את המבנה הפנימי של גופינו ושל אובייקטי המאקרו, אבל לא היה מבחין בקליפותיהם.
מעניינת ביותר היא גם ראיית העולם האינפרא-אדומה, מאחר שהיא מאפשרת לגלות אובייקטים, שאינם פולטים גלים של הטווח האופטי היליד לנו, כלומר מנקודת מבטנו עולמות קרים ובלתי-קורנים, בדומה לעולם הארצי שלנו. כך, בעזרת טלסקופ אינפרא-אדום שהוצא למסלול ״נרשם זוהר חלש של חומר מוצק קר במערכת השמש, בגלקסיה וביקום בכללותו״ (הארם ג&amp;#x27;., נייבאואר ג&amp;#x27;. שמיים אינפרא-אדומים. – בעולם המדע, 1985, מס&amp;#x27; 1, עמ&amp;#x27; 17). ראיית העולם האינפרא-אדומה מאפשרת לצפות במסת היקום שלנו ה״נסתרת״ מהראייה האופטית,
ואף כזו בעלת תכונות גיאוצנטריות. מאחר שאובייקטים קרים, מוצקים, חשוכים ואטומים מנקודת מבט אנושית פולטים קרני ״חשכה״ בלתי נראות לעין האנושית, הראייה, שבה היו ניחנים תושבי עולם קר, חשוך, קודר, הרואים באמצעות קרינה אינפרא-אדומה, הייתה מעבירה להם את כדור הארץ שלנו ככדור חם זוהר – כוכב קטן. תוך שליטה ב״ראייה״ האינפרא-אדומה, אנו גם מגלים את הזוהר של עולמות ״מעבר לעבר״ של האור הנראה לנו.
״סביב אחד הכוכבים, הקרובים יחסית לשמש״, – מדווחים האינפרא-אסטרונומים ג&amp;#x27;. הארם וג&amp;#x27;. נייבאואר, – ״נמצאה קליפה צפופה למדי של חומר מוצק המסתובב סביבו; הקליפה, אולי, מייצגת שלב מוקדם בהיווצרות מערכת פלנטרית... בין הגלקסיות האחרות שנרשמו יש כאלה, שבהירותן גבוהה יותר מפי 50 באזור האינפרא-אדום מאשר באזור הנראה... במקומות רבים נצפו כוכבים נולדים, שעוד מוקפים ״בצעיף״ של גז ואבק, שממנו הם התעבו״ (שם. עמ&amp;#x27; 27). אם כן, עולמות פרוטופלנטריים, פלנטריים, כוכביים וגלקסיים, הנמצאים מעבר לעברנו, נהיים מכאן והלאה. בדיוק כך, ככל שמתפתחות ציוויליזציות, הן נהיות ״מכאן והלאה״ זו עבור זו.
משני צדיו של האזור הזעיר של גלים אלקטרומגנטיים, שאותו מכסה הראייה הארצית שלנו, מונחים מרחבי ייצוג עצומים, המאופיינים בטווחים שונים של תנודות אלקטרומגנטיות. אם נמקם אותם בסדר עולה של אורך הגל, תתקבל פירמידה, שקצהּ הם הקרניים הקצרות והחדות ביותר – מה שנקרא קרניים קוסמיות, בעלות אנרגיה ותוקפנות עצומות, הפורצות אל שולי האטמוספירה הארצית. אחריהן מונח אזור הקרינות הרדיואקטיביות, לאחר מכן – ״היקום״
הרנטגני, ולבסוף – אולטרה-סגול, הגובל באור הנראה. מצידו האחר של טווח האור נמצאות תנודות אינפרא-אדומות.
בבסיס הפירמידה מונחים גלי רדיו – אולטרה-קצרים, קצרים, בינוניים וארוכים. (ראו: פרילינג ג&amp;#x27;, אאואר ק&amp;#x27;. אדם – צבע – מרחב
– מ.: סטרויזדאט, 1973, עמ&amp;#x27; 20).
תמונה מרשימה! ״הצופה״ הקוסמי ה״חם״, המתבונן בעולם בעזרת ראייה אולטרה-סגולה ומעלה במעלה הפירמידה, היה מגלה בטבע מבנים שונים כל כך מאלה
של ״הצופה״ ה״קר״, המשקף את העולם בראייה אינפרא-אדומה או בקרינת רדיו, שלהם פשוט לא היו באזור הטבעי שלהם נקודות מגע משותפות. גם אם היו נמצאים זה לצד זה, נניח, במרחב הסמוך לכדור הארץ, הם לא רק שלא היו קולטים זה את זה, אלא גם פיזית לא היו יכולים לשאת זה את זה, מאחר שההתקרבות הזו הייתה גורמת להרס הדדי של הנשאים החומריים של תבונתם – גופיהם. ובכל זאת קשר אפשרי ואף בלתי נמנע בעזרת הגוף הלא-אורגני של כל ציוויליזציה, אמצעיה הטכניים. כבר כיום אנו רוכשים את האפשרות ״למשש״ את הקוסמוס בגלי רדיו ארוכים, דבר המבשר גילוי מבנים גסים גדולים במיוחד, שאינם נגישים לקרינות עדינות יותר, ובנייטרינו החודרים-לכל, שהן לגבינו ולגבי כדור הארץ שלנו כה ״שקופות״ וחדירות, שהפולש מהקוסמוס עם התקן ״עיניים״ נייטריני לא היה מבחין כלל בכלום בעולם הגיאוצנטרי. ומה כבר אפשר לומר על תושבי אנטי-עולמות ומגווני מרחב-זמן אחרים, המופרדים מאיתנו במחסום אנרגטי או גיאומטרי. העולם אינו נגמר, וכך גם תושביו אינם נגמרים. האי-אזלות האי-גיאוצנטרית של העולם והיצורים המאכלסים אותו צריכה להפוך ליסוד מתודולוגי של חיפושם וחקרם.
אבל גם החלק הזעיר שלנו של ראייה ישירה של דברים באור ובצבע טומן בחובו אפשרויות רבות. ובתחום זה האדם נהיה יותר ויותר ״רואה״ ורואה את עצמו מבחוץ טוב יותר ויותר. המדובר הוא לא רק על טלסקופים אופטיים, אלא גם על ספקטרוסקופיה, המביאה לנו ידע לא פחות מלא ורב-צדדי מכמה מהמושלמים ביותר
מבין הטלסקופים המודרניים. הודות לספקטרוסקופיה אנו מכירים טוב יותר ויותר את הכימיה של הקוסמוס וחודרים לעולמות שוני-כימיה. וזו – הדרך הבטוחה להכרת ביוספרות שונות-כימיה ויצורים שוני-ביולוגיה. הספקטרוסקופיה כיום נהיית גם רב-גלית, רוכשת את היכולת לייצג מבנים ואלמנטים של החומר הקוסמי הנמצאים מעבר לגבול עבור אברי הייצוג הטבעיים שלנו.</text>
      <sha1>1j4a0nzgki6cn1u60ah2yxlbbi8a3cq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/סוגים אחרים של מערכות ביולוגיות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755795</id>
    <revision>
      <id>3084975</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:05:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084975</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19307" sha1="oethkfxibqi8uysw3e93k3r1xftetfp" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== סוגים אחרים של מערכות ביולוגיות ==

השאלה על המגוון האי-גיאוצנטרי של סוגי המערכות הביולוגיות הועלתה כבר על ידי ו.י. ורנאדסקי. האסטרונום האנגלי הידוע, מנהל מצפה גריניץ&amp;#x27; ג&amp;#x27; ספנסר-ג&amp;#x27;ונס הגן על עמדה חשובה על כך שצורות החיים בעולמות שונים צריכות להתאים לתנאים הקונקרטיים של התפתחות עולמות אלה, ולא בכלל לתנאים הארציים. בעולמות כאלה בעיקרון בלתי אפשריים לא רק חיים וציוויליזציה מסוג ארצי, אלא גם דבר שתואם לחלוטין לייצוגינו הארציים על חיים (ספנסר-ג&amp;#x27;ונס ג&amp;#x27;. חיים על עולמות אחרים – מ.-ל.: גוסטחיזדאט, 1946, עמ&amp;#x27; 26).
ל.ו. פסנקוב ב-1979 מבסס את האפשרות של קיום חיים אי-גיאוצנטריים. הוא מזכיר שמודלים של חיים חוץ-ארציים, הבנויים בקיברנטיקה, מניחים את האפשרות של קיום אורגניזמים שאינם חלבוניים (פסנקוב ל.ו. היבטים מתודולוגיים של בעיית החיים ביקום. – בתוך: אסטרונומיה. מתודולוגיה. תפיסת עולם – מ.: נאוקה, 1979, עמ&amp;#x27; 280). לפי שכנועו, צורות חיים חדשות באיכותן צריכות לגלות את אי-הספיקות של מערכת המושגים הביולוגית הקיימת. יצירת אקזוביולוגיה ניסיונית תהיה משמעותה שלב חדש מיסודו בהתפתחות הביולוגיה, המשנה את עצם יסודות הייצוגים שלנו על חיים (שם. עמ&amp;#x27; 281).
ואולם האי-גיאוצנטריזם בתחום הייצוגים על חיים, – כמו גם בייצוגים על הטבע הדומם, – בניהולו השגוי מתודולוגית מסוגל להפוך לפסאודו-אי-גיאוצנטריזם, כלומר לגיאוצנטריזם מוסווה בטרמינולוגיה אי-גיאוצנטרית. כך
קרה עם חבר-מתכתב של האקדמיה למדעים של ברית המועצות מהעיר אלמה-אטה ג.א. טיחוב. בביקורתו על הגיאוצנטריזם הביולוגי כצמצום של כל הסוגים האפשריים של חיים לסוג הארצי המוכר לנו, טיחוב מכנה את הביוגיאוצנטריסטים מוגבלי חשיבה פילוסופית. אצל הביוגיאוצנטריסטים יוצא שכדור הארץ ורק הוא הוא הגוף המופתי, הראוי להיווצרות ושימור חיים, ולפיכך, כדי לגלות חיים, צריך לחפש בקוסמוס רק גופים דמויי-ארץ. או שחיים מלבד כדור הארץ כלל אינם יכולים להיות. אבל טיחוב ותלמידו מ.פ. פרוורטון נפלו לקיצוניות ההפוכה. הם טענו ואף ראו כמוכח בתצפיות את קיום החיים על כל או, לפחות, על כמה מכוכבי הלכת של מערכת השמש. פרוורטון פירש את השינויים העונתיים בצבע של אזורים שונים של מאדים כהוכחה לקיום ביוספרה עליו. (ראו: טיחוב ג.א. גיאוצנטריזם בביולוגיה המודרנית. – שאלות הפילוסופיה, 1957, מס&amp;#x27; 5, עמ&amp;#x27; 246).
למעשה, טיעונים כאלה כבר אז היו ביטוי של גיאוצנטריזם מיושן, המאפיין את תמונת העולם המכניסטית. בהנחת האיכלוס של כל כוכבי הלכת, תפיסת העולם המכניסטית מעבירה עליהם, בלי משים, את הייצוגים הארציים. ההנחה על אפשרות קיום ביוספרה אי-גיאוצנטרית במערכות קוסמיות שונות היא אי-גיאוצנטריזם. ההנחה על הכרחיות קיום ביוספרה אי-גיאוצנטרית על גופים חומריים מסוג גיאוצנטרי היא גיאוצנטריזם לכל דבר, הקובע לטבע ״חובות״ מסוימות לפני הסובייקט האנושי. הטבע לא חייב דבר לאף אחד, הוא אף פעם לא ממלא ״התחייבויות״ כאלה, במוקדם או במאוחר מפריך את הציפיות הגיאוצנטריות ומגיש להן הפתעות מכניסות-מבוכה.
החיים הארציים שלנו הם תוצר של רק אחד מהענפים הרבים של אבולוציית החומר. ייחודם הוא בכך שהם מתבססים על האבולוציה הפרוגרסיבית של מסתבכים כל העת
תרכובות פחמניות ומערכות אורגניות רב-מולקולריות שנוצרו מהן. כל התפקידים החשובים ביותר מהסוג הארצי מבוססים על תכונות המיוחדות רק לתרכובות פחמן.
עולמנו, שבו אנו חיים, הוא עולם אורגני. היסוד של עולם זה הם תרכובות שונות של פחמן, חנקן, צורן, ברזל ואחרים. כיצד הופיעו על כדור הארץ כל התרכובות האורגניות האלה? הופיעו הן על כוכב הלכת שלנו כתוצאה מתהליכים אבולוציוניים על הכוכב עצמו או כתוצאה מהשפעת הקוסמוס?
מחקרים הראו שתרכובות פחמניות, למשל, הופיעו הרבה לפני היווצרות קרום כדור הארץ והביוספרה.
מחקרי רדיו-אסטרונומיה מודרניים אפשרו לקבוע נוכחות במרחב הבין-כוכבי של תרכובות פחמן מגוונות, למשל, נמוכות-מולקולריות: פורמלדהיד, חומצה ציאנית, פחמימנים, אלכוהולים וכו&amp;#x27;. כיום קיימים נתונים על נוכחות בקוסמוס גם של תרכובות פחמן גבוהות-מולקולריות, שיכלו להיווצר רק על פני חלקיקי אבק קוסמי. כל התרכובות האורגניות שנתגלו בקוסמוס מורכבות מ
״סט״ של יסודות כימיים כבדים.
יסודות כימיים כבדים ״נולדים״ במעמקי כוכבים מסיביים. תפקיד מיוחד ממלאים כאן התהליכים הנפיצים, כתוצאה מהם היסודות, שהצטברו במעמקי כוכבים כאלה, נזרקים אל המרחב הבין-כוכבי. כך מצטבר בהדרגה בקוסמוס מעין
״חומר בניין״ – היסוד של כוכבי הלכת העתידיים ושל החיים עצמם עליהם. אם כן, אבולוציית הכוכבים קשורה ישירות לאבולוציית החיים והתבונה על כדור הארץ.
אבל כדי שיווצרו החיים עצמם, עדיין אין די בנוכחות של יסודות כימיים כבדים. לשם כך דרושים עוד תנאים מסוימים.
ותנאים כאלה לחיים מהסוג הארצי יכולים להיווצר רק על גופים מוצקים – כוכבי לכת בעלי פרמטרים מסוימים. האנושות הרי
גם היא חיה על כוכב הלכת הנפלא עבורנו כדור הארץ, שעליו נוצרו בדיוק התנאים המועדפים האלה להיווצרות והתפתחות חיים ותבונה.
האפשרות של קיום אקזוביוספרה אי-גיאוצנטרית (כלומר ביוספרה חוץ-ארצית, מלטינית אקזו – חוץ) קשורה במדע המודרני ביסוד שונה באיכותו, בסובסטרט חיים שונה-כימית. עוד ב-1909 החוקר האנגלי ד&amp;#x27; ריינולדס העלה את ההשערה על קיום
״פרוטופלזמה בטמפרטורה גבוהה״, המכילה צורן במקום פחמן, זרחן במקום חנקן וגופרית במקום חמצן. ב-1963 בספרו של המדען האנגלי ו&amp;#x27; פירסוב פותחה כבר מערכת שלמה של ייצוגים על טבע החיים על בסיס צורן. נקודת המוצא של תיאוריה זו שימש הדמיון במבנה האלקטרוני של הצורן לפחמן, – היסוד הכימי של החיים הארציים, – וגם יכולת הצורן ליצור מגוון עשיר של תרכובות. ומאחר שתרכובות אלה עמידות יותר בחום מתרכובות הפחמן, עלה הרעיון על חיים בטמפרטורה גבוהה.
מנקודת המבט של תפיסת העולם האי-גיאוצנטרית המודרנית זהו רעיון פורה מאוד. בעולם החיים הצורני הממס האוניברסלי, האנלוגי למים הארציים, היה סולפיד הזרחן, הקופא ב-+1730 מעלות ורותח ב-4070 מעלות. קשה לנו לדמיין ״ניבתן״ של עולם הצורן, המתרחץ בים סולפיד-זרחני קופא בטמפרטורה, שבה כל תושב ארץ היה מתבשל עד סוף. אגב, חיים צורניים אפשריים גם בטמפרטורות גבוהות יותר (מעל 10000 מעלות) ובלחצים מפלצתיים מנקודת מבט ארצית. הרי דווקא בלחצים כאלה מבני הצורן נהיים ראקטיביים ביותר.
חיים צורניים בטמפרטורות גבוהות דורשים תוספות מסוימות של פחמן. ייתכן שהם נפוצים בהרבה מהפחמניים, מאחר שהיווצרותם אינה דורשת מבנים ספציפיים כל כך, כמו כוכבי לכת נמוכי-טמפרטורה מסוג ארצי. לא נשלל
שדווקא כוכבי לכת דמויי-ארץ הם נדירים למדי ביקום, ושההיווצרות עליהם של חיים ותבונה קשה מאוד בשל טבעם הקשוח, האקלים והמשטח המוצק, המונע גיוס של שכבות עמוקות יותר של האקומנה לתהליכי הביוספרה. בנוסף, איש עוד לא הוכיח שהסובסטרט הפחמני של החיים נותן יתרונות כלשהם ביצירת והעברת מידע חיוני. הרי יכולת הצורן להיות נשא מצוין של מידע מוכחת על ידי האלקטרוניקה הארצית שלנו, שעברה בזמנו למעגלים מודפסים צורניים בשל קומפקטיותם ואמינותם.
שורה של חוקרים, עם זאת, שוללת לחלוטין את עצם האפשרות של חיים צורניים, מוכיחה את אי-עמידותם מנקודת המבט של כימיה קוונטית.
כך, חתן פרס נובל ג&amp;#x27;. וולד סבור שצורן אינו יכול למלא תפקיד נשא של חיים משלוש סיבות. ראשית, קשריו עם אטומים אחרים חלשים משמעותית מקשרי הפחמן. שנית, הוא יוצר פולימרים אינרטיים ענקיים, מה שמקשה על מחזור החומרים בטבע. ולבסוף, שלישית, שרשראות צורן נהיות בלתי יציבות בנוכחות חמצן, אמוניה ומים. אבל כל זה רק אומר שחיים צורניים היו מפצים על אי-עמידותם החומרית ואינרטיותם בסיבוך ובמוביליות קיצוניים של קשרי הגומלין. חיים פחמניים ארציים וחיים צורניים חוץ-ארציים היו לא רק בלתי דומים, אלא גם קטלניים זה לזה כבר בעצם מגעם. כמובן, אם מגע זה לא היה מובטח בנוכחות מערכות הגנה חזקות לתמיכת חיים.
התפוצה הרחבה של הצורן הופכת אותו לאחד המועמדים הסבירים לתפקיד סובסטרט של חיים אי-גיאוצנטריים. ו.י. ורנאדסקי, בבוראו את תורתו הקלאסית על הביוספרה, הדגיש ששום אורגניזם חי אינו יכול להתקיים ללא צורן. אם חיים על בסיס צורן אפשריים, הרי ש״חומר הבניין״ עבורם בנצפה
לנו בחלק היקום יש יותר ממספיק (ראו: וורונקוב מ.ג., קוזנצוב א.ג. צורן בטבע החי – נובוסיבירסק: נאוקה, 1984, עמ&amp;#x27; 20, 23).
התפתחות הייצוגים על השלמות של העולם האורגני הובילה באופן חוקי להופעתה במאה ה-20 של התורה על הביוספרה כקליפה הגיאולוגית החיצונית של כדור הארץ.
ביסוד התורה על הביוספרה עמד הייצוג, שפותח על ידי ו.י. ורנאדסקי, על התפקיד הגיאוכימי הפלנטרי של החומר החי ועל המאורגנות של הביוספרה כתוצאה מההיסטוריה הגיאולוגית המורכבת של כדור הארץ. ״... הביוספרה, המכוסה לחלוטין בחומר חי״, – כתב ו.י. ורנאדסקי, – ״מגדילה, ככל הנראה, במידות בלתי מוגבלות את כוחו הגיאולוגי, ובהיותה מעובדת על ידי המחשבה המדעית של האדם התבוני, עוברת למצב חדש – אל הנואוספרה״ (ו.י. ורנאדסקי. מחשבות פילוסופיות של חוקר טבע – מ.: ״נאוקה״, 1988, עמ&amp;#x27; 32). לפי דעתו של ו.י. ורנאדסקי, החיים נוצרו לא כסוג אחד כלשהו של אורגניזמים, אלא כמכלול של מינים מגוונים, כלומר בצורת
ביוצנוזיס פרימיטיבי.
הביוספרה, בהיותה תוצר של הטבע הארצי, היא בו זמנית היווצרות קוסמית ספציפית. ״החיים... במידה גדולה בהרבה הם תופעה קוסמית יותר מאשר ארצית״, – כתב חלוץ הגליוביולוגיה א.ל. צ&amp;#x27;יז&amp;#x27;בסקי. – ״הם נוצרו בהשפעת הדינמיקה היוצרת של הקוסמוס על החומר האינרטי של כדור הארץ. הם חיים על הדינמיקה של כוחות אלה, וכל פעימה של הדופק האורגני מתואמת עם פעימת הלב הקוסמי – המכלול הגרנדיוזי הזה של ערפיליות, כוכבים, השמש וכוכבי הלכת״.
אם כן, הנואוספרה – לא רק מצב חדש של הביוספרה, המעובד על ידי המחשבה המדעית, אלא גם גורם פלנטרי-כללי וקוסמי-כללי. ״הקוסמוס״, – סבר ק.א. ציולקובסקי, – ״מלא עד גדותיו בחיים אפילו גבוהים מהאנושיים״ (ציולקובסקי ק.א. מוניזם היקום, קאלוגה, 1925). ואולם לאיכלוס הזה יש, כפי שאנו סבורים, אופי לא גיאוצנטרי, לא חד-שכבתי, לא ״שטוח״, אלא
רב-מפלסי, מגוון באיכותו. ייצוג כזה של רב-מפלסיות אי-גיאוצנטרית של ההוויה יכול לשקף גם את רב-המפלסיות האי-גיאוצנטרית של הווייתם של נושאי התבונה בקוסמוס.
לצד הקוסמוביולוגיה מתחילה כיום להתפתח הקוסמואינפורמטיקה. בחוברת ״האדם והיקום״ א.ד. אורסול ו-י.א. שקולנקו מנתחים את המושגים ״מאפייני המידע של ציוויליזציה״ ו״המהות האינפורמטיבית של ציוויליזציה״ (אורסול א.ד., שקולנקו י.א. האדם והיקום – מ.: זננייה, 1980, עמ&amp;#x27; 29). הודות לריקות הקיצונית של הסביבה הקוסמית היא מהווה מוליך מידע נפלא. ללא עיוותים מיוחדים המידע עובר מרחקים עצומים במהירות הגבוהה ביותר עבור המערכת החומרית שלנו – מהירות האור. העברת המידע קלה לאין שיעור, מהירה יותר ו״רחוקת-טווח״ יותר מאשר ההובלה הישירה של גופים מקרוסקופיים. לפיכך י&amp;#x27; שקולנקו סבור נכון שהתקופה האינפורמטיבית של כיבוש הקוסמוס תהיה ארוכה מאוד. (שקולנקו י.א. פילוסופיה, אקולוגיה, קוסמונאוטיקה – מ.: מיסל, 1983, עמ&amp;#x27; 63).
הקשר האינפורמטיבי צריך להקדים במידה משמעותית את הקשר החומרי הישיר של ציוויליזציות. כל ציוויליזציה מפותחת צריכה, ככל הנראה, להחזיק באקזוספרה חזקה מספיק (ספירה של השפעה אינפורמטיבית חיצונית על הקוסמוס). אבל ברור שהאקזוספרה של כל ציוויליזציה צריכה להתאים לדרך התפיסה שלה. עבור ציוויליזציה אחרת האקזוספרה שלה יכולה להתברר רק כספירה של הפצת תהליכים פיזיקליים מסוימים. לכן בחיפוש אחר ציוויליזציות יש צורך לקחת בחשבון את דרגת ההתאמה של האקזוספרות האינפורמטיביות.
תשומת לב רבה הוקדשה גם לפיתוח קריטריונים, שלפיהם ניתן היה לשפוט על המלאכותיות של האותות המתקבלים על רקע אותות מגוונים ממקור טבעי. אצל המדען הבלארוסי ו.מ. צוריקוב, למשל, קריטריון כזה הוא הפרה מסוימת של חוק טבע ידוע, למשל, הופעה בספקטרום
הקרינה של אובייקט כלשהו בו-זמנית של הסחה ״אדומה״ ו״כחולה״ (צוריקוב ו.מ. חיקוי אירועים בלתי סבירים במטרה למשוך תשומת לב של ציוויליזציות אחרות. המושב המדעי הכלל-בריתי ה-XXXIII, המוקדש ליום הרדיו. תקצירים ותזות של דו\&quot;חות. מ., 1978).
המעניין ביותר היה שאובייקט כזה אכן נתגלה עד מהרה. התברר שהוא האובייקט הכוכבי המסתורי בקבוצת הכוכבים נשר – SS433. אבל למרות נפילתו של אובייקט זה תחת הקריטריון שנחזה, ניתנה לו הסבר טבעי, אם כי עדיין לא לגמרי נחקר, המסתכם בכך ש-SS433 הוא אובייקט כוכבי כפול – זוג כוכבים צפוף, ששותפיו, כפי שמניחים מדענים, הם כוכב נייטרונים קומפקטי וצפוף או ״חור שחור״ וכוכב-ענק, בעל צפיפות זעומה עד אין קץ.</text>
      <sha1>oethkfxibqi8uysw3e93k3r1xftetfp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/דרכי אבולוציה אחרות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755796</id>
    <revision>
      <id>3084976</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:05:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084976</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="42660" sha1="rqqdrcalmj7fs5b9aq02lxjidiihx4i" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== דרכי אבולוציה אחרות ==

תחום חשוב של גיבוש ייצוגים אי-גיאוצנטריים חדשים על ציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ הוא המחקר ההיפותטי של סוגי תבונה אפשריים. לפי דבריו של הסופר הפולני המפורסם סטניסלב לם, ״את הנוכחות הקוסמית של התבונה אנו עלולים שלא להבחין בה לא משום שהיא אינה נמצאת בשום מקום, אלא משום שהיא מתנהגת לא כפי שאנו מצפים״ (לם ס&amp;#x27;. סיכום הטכנולוגיה – מ.: מיר, 1968, עמ&amp;#x27; 101). לפי לם, ביטויי התבונה הקוסמית יכולים לעקוץ את דמיוננו (שם. עמ&amp;#x27; 102). לם עורך ניסיונות רבים להציג, או ליתר דיוק – לדמיין תבונות לא-אנתרופוצנטריות.
כמובן, ההנחה של לם על כך שהעידן הטכנולוגי של התפתחות האנושות נוצר בשל אופיו המיוחד של הסביבה הארצית ושב-ציוויליזציות אחרות מתפתחות בדרך ״אינטנסיבית״, כלומר בדרך של שכלול המבנה הגופני שלהן, התאמתן לסביבה (שם. עמ&amp;#x27; 103), לא נראית משכנעת במיוחד. אבל עם כל הפנטסטיות של הנחות כאלה, יש כאן גרעין רציונלי חשוב. הוא כלול בניסיון לפחות לדמיין ציוויליזציות שונות-טכנולוגית, ובהתאם, את התפקוד של
תבונות שונות-אפיסטמית. מכאן נובעת המסקנה על ההבדל האיכותי בדרכי גיבוש והעברת המידע. לם רואה כפשרי את כך שטלסקופי הרדיו שלנו כבר מזמן קולטים בצורת רעשים קטעים של ״שיחות בין-כוכביות״ (שם. עמ&amp;#x27; 108). אבל ברור שבאקזוספרה אינפורמטיבית יכולות להחזיק רק ציוויליזציות מפותחות-טכנולוגית.
פוריים ביותר גם המחשבות של לם, של פנטסטים ופוטורולוגים אחרים על האפשרות של התפתחות ציוויליזציות על בסיס יצירת מה שנקרא ״תבונה סינתטית״, כלומר חומר-מה, המאפשר לאחד תבונות נפרדות של יצורים מתורבתים לתבונה אחת של הציוויליזציה. האוקיינוס של לם, ״הענן״ של הויל, מאות ניסיונות פחות מוצלחים של פנטסטים לתאר תבונה כזו משקפים מגמה ממשית של הציוויליזציה הארצית המודרנית לאיחוד מאמצי המחשבה של אנשים באמצעות טכניקת המחשבים. בעתיד מגמה זו, ללא ספק, לא תיחלש, אלא רק תתחזק.
שנוי במחלוקת מאוד הוא הרעיון של לם על מה שנקרא הדרך הניאו-אורתואבולוציונית (העקיפה) של התפתחות ציוויליזציות. דרך זו קשורה לא בגידול אקסטנסיבי של ממדי ההתפשטות של ציוויליזציות בקוסמוס, בגידול צריכת האנרגיה והמשאבים, בהרחבת מבני אסטרו-הנדסה, באקספנציה לכוכבי לכת אחרים, אלא בגידול הקומפקטיות של ציוויליזציות. לא תאבון האנרגיה והגדלת האיכלוס, סבור לם, מאפיינים את ההתפתחות האינטנסיבית של ציוויליזציות, אלא רמת ההתאמה של הציוויליזציה לעולם החיצון (שם, עמ&amp;#x27; 87-88).
ו.ו. רובצוב וא.ד. אורסול מבקרים את הגישה ה״ניאו-אורתואבולוציונית״ של לם כקיצוניות מסוימת. ״אין לשכוח״, – הם כותבים, – ״גם על האבולוציה הבלתי נמנעת של גידול צריכת האנרגיה, המרחב המנוצל, כמות המידע המופק וכו&amp;#x27;״ (רובצוב ו.ו., אורסול א.ד. היבטים מתודולוגיים של בעיית הציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ: המצב הנוכחי וכמה סיכויים. – בתוך: אסטרונומיה. מתודולוגיה.
תפיסת עולם – מ.: נאוקה, 1979, עמ&amp;#x27; 369). כמובן, הקיצוניות ההפוכה – גישה אקסטנסיבית טהורה להתפתחות ציוויליזציות, אקסטרפולציה ישירה לעתיד של הצמיחה האקסטנסיבית המודרנית של הציוויליזציה האנושית. אקסטרפולציה כזו היא גיאוצנטריזם טהור.
כאן ניגשנו לבעיה חשובה ביותר עבור חיפוש הציוויליזציות החוץ-ארציות – לבעיית האבולוציה הקוסמית. כדי באמת למצוא ציוויליזציות, יש צורך לפחות בקירוב להציג לעצמנו את דרכי התפתחותן האפשריות.
בראש ובראשונה עולה השאלה על היחס בין רמות ההתפתחות של ציוויליזציות. ככל שמתפתחות ציוויליזציות הן מתקוסמסות ונהיות יותר ויותר אי-גיאוצנטריות לא רק בתיאוריה, אלא גם בפרקטיקה. לפחות, כך קורה עם הציוויליזציה שלנו. משמעות הדבר שגם ציוויליזציות אנתרופומורפיות, הדומות לנו בהיסטוריה הראשונית שלהן, נהיות בלתי ניתנות לזיהוי עבורנו, מאחר שבמהלך התקדמותן הן שולטות בהכרח בתהליכים, שאינם מעורבים כלל בתחום ההכרה שלנו. תוך התפתחותה, הציוויליזציה נהיית לא רק מובנת פחות עבור שיפוטנו הבלתי מואר, אלא גם רחבה מתחום ראייתנו. כך, בהארכת תקופת הווייתן ובכבישה כזו כביכול של הזמן, נציגי ציוויליזציות מפותחות יכולים להשתמש לצורכי קשריהם באמצעים, שאינם נגישים למתבוננים קצרי-החיים. על כך הצביע ב-1980 פ&amp;#x27; דרייק. אם כן, פתרון הפרדוקס האסטרו-סוציולוגי בקשר לקונספציה האי-גיאוצנטרית מקבל כיוון חדש לחלוטין. ככל שמתפתחת הציוויליזציה יותר זמן, כך היא נהיית בולטת יותר. בזה צודקים תומכי הגישה האורתואבולוציונית. אבל את העולם הסובב היא משנה כבר לא לפי אמות המידה של ציוויליזציה מפותחת-פחות, אלא לפי אמות המידה שלה עצמה. בזה טמונה צדקתה של הניסוח הניאו-אורתואבולוציוני של השאלה.
בניגוד להשערה על התחזקות ההבדלים האונטולוגיים של ציוויליזציות קוסמיות במהלך התפתחותן, פ.א. ציצין מנסה לבסס את ההשערה על אבולוציה קונברגנטית של ציוויליזציות בקוסמוס.
אחרי היציאה אל הקוסמוס, שבו, לפי דעתו, התנאים החיצוניים צריכים להיות כמעט זהים עבור כל ציוויליזציות, כולן יתפתחו בכיוון ההתכנסות של הסימנים המורפולוגיים (ציצין פ.א. קוסמוס ויצורים תבוניים. – פרירודה, 1965, מס&amp;#x27; 11, עמ&amp;#x27; 28).
למרות שאפשרות של קונברגנציה מסוימת (כלומר יצירת סימנים דומים בתנאים דומים) לא ניתן לשלול, פרשנות כזו של התפתחות ציוויליזציות, ללא ספק, שטוחה-גיאוצנטרית. היא קשורה בשכנוע נאיבי-גיאוצנטרי בכך שהקוסמוס של הכרתנו – הקוסמוס היחיד האפשרי, המשותף לכולם, שאין ואין יכול להיות מערכות קוסמיות שונות-אונטולוגית וציוויליזציות תואמות להן, הטבועות בהן.
אחד הסימנים לקיום ללא ספק של ציוויליזציות יכול להוות הקריאציוניזם הקוסמי (מלטינית ״קריארה״ – לברוא) – שינוי העולם החיצון על ידי ציוויליזציות ויצירת מבנים מובהקים שאינם טבעיים. לפי דעת רוב המדענים, גורם האצת הקידמה צריך להוביל להתפשטות מואצת של ציוויליזציות מתפתחות-עצמית בקוסמוס הסובב אותן. אבל קיימת גם נקודת מבט הפוכה, המבוססת על המודל של ״האקספנציה האיטית״. לפי דעת מחברי המודל הזה ק&amp;#x27; סאגאן וב&amp;#x27; ניימן, לצורך בידול ברור של ציוויליזציות לפי הסימן של הקריאציוניזם הקוסמי דרושים לא פחות מ-10 מיליארד שנה. זה בערך פי 250 אלף יותר מקיום האדם מהסוג המודרני – היוצר של הציוויליזציה הארצית המודרנית. כמה זמן דרוש לציוויליזציה כדי להכריז על קיומה בקוסמוס שבו היא מתיישבת.
ידוע שפעילות האדם על כדור הארץ כיום דומה בהשלכותיה לתהליכים גיאולוגיים. לצורך גילוי-עצמי מובטח הציוויליזציה (או ברית ציוויליזציות) צריכה להגיע לממדים קוסמיים באמת גרנדיוזיים, בהשוואת יכולתה ליצירה לתהליכי היווצרות כוכבים ואף להיווצרות גלקסיות. אבל גם במקרה זה היא תהיה
בולטת רק עבור ציוויליזציות הדומות לה.
ההתפתחות הראשונית של ציוויליזציה קוסמית חוץ-ארצית, כמו ההתפתחות הראשונית של הציוויליזציה האנושית, ככל הנראה, צריכה להיות מונוצנטרית, כלומר לנבוע ממרכז אחד, ממקור אחד – מה שנקרא האקומנה. במהלך התפתחותה הציוויליזציה הארצית המונוצנטרית הפרימיטיבית התפשטה בכל הכיוונים, יישבה יבשות שונות של כדור הארץ, נהייתה פוליצנטרית, על מה שמעידה קיום הגזעים הארציים. הגיוני להניח שבמהלך התפתחותה הציוויליזציה הקוסמית של בני הארץ גם היא תהפוך עם הזמן לפוליצנטרית. יווצרו גזעים קוסמיים.
המדען האמריקאי הידוע פ&amp;#x27; דייסון, מתוך הקונספציה שהעלה על ״בידוד תרבותי פורה״, מניח את התפוררותה של האנושות בעתיד לשורה של ערי-מדינות קוסמיות, בדומה לפוליס העתיקות ולערים מימי הביניים, של מושבות מבודדות יחסית, דו-קיום, שכל אחת מהן תחזיק בעקרונות ייחודיים משלה של סידור חברתי וכיבוש הטבע (דייסון פ&amp;#x27;. עם: בחלל. – העיתון הספרותי, 1970, 4 בינואר, עמ&amp;#x27; 11). כמובן, להסכים עם מבנה ״פיאודלי״ כזה של עתיד האנושות אי אפשר בשום אופן.
הפעילות הגיאוצנטריפוגלית של האדם בעתיד צריכה, ככל הנראה, לרכוש אופי של פוליצנטריזם תלוי-הדדי. תקום ברית של אנושויות מתקוסמסות מקושרות הדדית – אבל בו זמנית גם ענפים שונים של אנושות אחת. ההתפתחות הביולוגית עצמה תזוז מהנקודה המתה. גזעים קוסמיים של האנושות יהיו נבדלים יותר זה מזה, מאשר הארציים. יווצר פולימורפיזם של האנושות (כלומר ריבוי צורות התפתחות). ההתאמה של אנשים לחיים בקוסמוס יכולה להתרחש בשני כיוונים מקושרים הדדית: 1) התאמת הקוסמוס לאנשים – גיאוצנטריזציה של הקוסמוס ו-2) התאמת האנשים לקוסמוס – קוסמיזציה של האנושות.
בניגוד לרעיון האבולוציוניזם הקוסמי, שורה
של חוקרים מעלה את הקונספציה של הקטסטרופיזם הקוסמי. פרסום מיוחד זכתה קונספציה זו בניסוחו של פון הורנר. פון הורנר סבור שבעצם ההתפתחות של כל ציוויליזציה וטכניקה מסתתרות סיבות, המובילות אותה למות בלתי נמנע. אליהן נמנים הפיצוץ הדמוגרפי, זיהום הסביבה, דלדול המאגר הגנטי, ולבסוף, הצמיחה הענקית של הכוח ההרסני, המופעל במוקדם או במאוחר וגורר השמדה עצמית טוטאלית. הפיצול של הציוויליזציה לשני מחנות עוינים מעניק להשמדה העצמית הזו אופי של חוקיות בלתי נמנעת.
אבל אובדנה של כל החי למוות, לפי פון הורנר, קיים ללא תלות בדרכי ההתפתחות הקונקרטיות של הציוויליזציה. במישור הפילוסופי הכללי הוא, לפי דבריו, יוצא מעמדה כללית מאוד: ״שום דבר אינו נמשך לנצח״. אם כן ההתפתחות, לפי הורנר, היא רק תנאי מוקדם להשמדה בלתי נמנעת, ולא להמשך התפתחות. המוגבלות והסופיות של התצורות החומריות מואבסולוטזות על ידי הורנר, מאחר שמתעלמים מהנצחיות ואי-ההשמדה של החומר בכללותו. וציוויליזציות – הן אובייקט, התופס ומקשר בהתפתחותו יותר ויותר חומר וחומר מגוון יותר ויותר לצורך רבייה מורחבת של קיומו. עצם האי-מוגבלות ואי-ההשמדה של החומר משרתת לפיכך כתנאי מוקדם להתפתחות פוטנציאלית אינסופית של ציוויליזציות, שברשותן עצמן היכולת ליצור ולהעלות סיכויים להתגברות על משברים ומוגבלות של קיומן שלהן. כמובן, תנאי מוקדם זה להישרדות ציוויליזציות הוא הכרחי, אבל לא מספיק-בעצמו.
הפרדוקס הקוסמו-סוציאלי של פון הורנר, עם זאת, מכיל בחובו לא מעט אמיתות מרות. הורנר לא רק מאבסולוטז, אלא גם תופס את הסתירות הממשיות של ציוויליזציות מפותחות-פחות, בדומה לשלנו. סתירות אלה לא בתיאוריה, אלא בפרקטיקה יכולות להוביל להשמדה עצמית של ציוויליזציות. כיום, כשכוכב הלכת שלנו עדיין מאוים באסון צבאי,
אקולוגי, דמוגרפי, אינפורמטיבי, או כל אסון אחר, להתעלם מהנבואות של הורנר, לכל הפחות, אינו הגיוני. ס&amp;#x27; לם סבור שהחסרון העיקרי של השערת הורנר על הקוסמוס כמכונה, המייצרת בסדרה טבח אטומי, אינו בפסימיות ובקטסטרופיזם, לא באנטי-הומניזם המפחיד, אלא בנאיביות המופרזת. נאיביות זו כלולה בהנחה הבלתי סבירה שכל דרכי התפתחות הציוויליזציה חייבות לחפוף ביניהן (לם ס&amp;#x27;. סיכום הטכנולוגיה – מ.: מיר, 1968, עמ&amp;#x27; 86). למעשה לם מבקר את פון הורנר על הגיאוצנטריזם, על הניסיון ״לדחוס״ את המגוון
של התפתחות הציוויליזציה למסגרות של המשבר המודרני של הציוויליזציה הארצית.
צדקתו של הורנר – באזהרה על האובדניות של הקונפליקט בין ציוויליזציה לתרבות, בין אדם לטבע, בין ציוויליזציות מקומיות שונות. קריסת הטוטליטריזם בקנה מידה פלנטרי הגדילה בחדות את סיכויי האנושות להישרדות והנמיכה את ההסתברות של התגשמות נבואות הורנר. הצלת עולמנו – בהתפתחות הגלובלית של הדמוקרטיה ובמעבר ממדינות אלימות למדינות רווחה, המתבססות על כלכלה פתוחה. אותו סוג מקדם גם אינטגרציה שוויונית עם סיכוי ליצירת מדינה עולמית.
לא נשלל, כמובן, שבהיותם בלתי מסוגלים להתגבר על משבר, דומה לזה שפקד כיום את הציוויליזציה שלנו, רוב הציוויליזציות, אפילו הרוב המכריע, לא שורד. הגיוני להניח שמשבר כזה בשלב מסוים של התפתחות אורב לכל ציוויליזציה, ואולי להתגבר עליו מסוגלות רק מעטות מהן. ובכל זאת הקטסטרופיזם הקוסמי אינו מכשול בלתי ניתן להתגברות עבור האבולוציוניזם הקוסמי.
בבחינת הסיבות החיצוניות האפשריות למות ציוויליזציה – אסונות קוסמיים, יש צורך להכיר שגם הם אפשריים, ושהם אכן מתרחשים בקוסמוס, בהיותם קשורים בעיקר למות כוכבים ותהליכים אחרים. אנו חיים במערכת השמש, ו
הכוכב הקרוב ביותר אלינו הוא השמש (מרחק של כ-150 מיליון קילומטרים). האם יכולה למות השמש שלנו וכמה מהר? השמש נוצרה לפני כ-5 מיליארד שנים ולפי נתונים מודרניים תמשיך להאיר ולתת לנו את חומה עוד כ-5-6 מיליארד שנים. לאחר מכן היא תתכווץ ותהפוך לכוכב קטן – ננס לבן, שמידותיו יהיו שוות למידות כדור הארץ. אבל מועד זה, 5-6 מיליארד שנים, גדול דיו כדי לדבר על אובדן בלתי נמנע של ציוויליזציה כתוצאה מאבולוציה של כוכבים כמו השמש שלנו. כמובן, לא כל הכוכבים חיים כל כך הרבה זמן. מתברר שככל שכוכב קטן יותר במסתו הראשונית, כך הוא חי יותר זמן, ולהפך, ככל שכוכב מסיבי יותר, כך חייו קצרים יותר. דווקא כוכבים אלה מתפוצצים, משאירים במקום מותם ערפיליות ושאריות צפופות – כוכבי נייטרונים-פולסארים. בהתפוצצות כוכבים כאלה משתחררת אנרגיה עצומה בטווח רחב של קרינת הספקטרום האלקטרומגנטי, כולל אולטרה-סגולה, רנטגן וקרינת גמא, המשפיעות הרסנית על כל החי.
טבעי להניח שאם בסביבה הקרובה של השמש שלנו היה פתאום מתפוצץ כוכב כזה, הציוויליזציה האנושית הייתה מפסיקה את קיומה גם כציוויליזציה קוסמית. אבל למרבה המזל, בסמוך לשמש שלנו אין כוכבים ״חשודים-מסוכנים״ כאלה. משמעות הדבר שמועד הקיום ההליוצנטרי של הציוויליזציה הקוסמית שלנו נקבע רק על ידי אורך חייו של הכוכב שלנו – השמש. ואם נדמיין עתיד מרוחק כלשהו, אז נוכל לטעון שהתבונה האנושית, ואולי גם המאוחדת עם התבונה של ציוויליזציות קוסמיות אחרות, תוכל לנהל את השמש ואת הכוכבים, ותאריך את חייהם בעוד מיליארדי שנים רבים. בזה, ככל הנראה, תתבטא המשימה הראשית של ציוויליזציות קוסמיות, של החברה הקוסמית – התודעה-היוצרת והפעלתנות-ההומניסטית. לא נשללת גם הגירה המונית של ציוויליזציות מסביבות כוכבים כבויים לאיים כוכביים חדשים.
יש לזכור שגם בהתפתחות הציוויליזציה האנושית קיימים גורמים, המעכבים את הישרדות האנושות ללא תלות בפעולות הפוליטיות הקונקרטיות של בני האדם. אנו חיים על כוכב לכת קטן עם משאבים מוגבלים, שניתן להשמידו בקלות על ידי הפוטנציאלים העצומים של הנשק המצטבר. עולם בני האדם היה רק לאחרונה שסוע לשני מחנות עוינים, שביחסים ההדדיים שלהם תקופות קצרות של הפשרת מתחים שימשו רק כסבבים להאצת תקופות ארוכות חדשות של מרוץ חימוש בלתי מרוסן. עד היום לא היה בהיסטוריה מקרה שבו עימות עוין כזה לא הסתיים בטבח מפלצתי.
היום, למרבה המזל, המצב השתנה. אין, אם כן, מנגנון הפועל אוטומטית, המבטיח לנו הישרדות בעשורים הקרובים. אבל אין גם אבדן בלתי נמנע קטלני של כל ציוויליזציה ברוח פון הורנר. האיום להפוך את כדור הארץ שלנו בעזרת המפלצת התרמו-גרעינית לחתיכת חומר אי-גיאוצנטרית היווה אחד הגירויים החזקים של מדיניות הפירוק מנשק.
האפשרות להתגבר על המשבר הגלובלי של האנושות גוררת אחריה אפשרות של גל התפתחות חדש של הציוויליזציה בכיוון של כיבוש חומר אי-גיאוצנטרי. מתוך העלייה בכוחה של האנושות על כדור הארץ והתבססות הנואוספרה (כדור החיים התבוניים) כגורם החזק ביותר גיאולוגי, ביוכימי, ובעתיד גם יוצר-ביוספירה, א.נ. קובלוב מניח שצורת התנועה החברתית של החומר תהפוך לגורם קוסמי, קוסמולוגי וקוסמוגוני, המכריע את גורלות היקום (קובלוב א.נ. הקונספציה הדיאלקטית של ההתפתחות בפיזיקה. בתוך: פילוסופיה של בעיות גבוליות של המדע. גיליון 8. החיים: יסודות פיזיקו-כימיים וביטויים חברתיים – פרם: הוצאת הספרים של פרם. 1975, עמ&amp;#x27; 34).
הפיכת האנושות לגורם של אבולוציית הגלקסיה, ולאחר מכן של המטא-גלקסיה, הייתה משמעותה פנייה מועילה, או ליתר דיוק, מהפכה בהתפתחות החומר המוכר לנו. האם תוכל האנושות לבצע את
המהפכה הזו, האם לא תתברר כענף ללא מוצא בהתפתחות התהליך הציוויליזציוני ביקום, האם תעלה בהתפתחותה לרמה, המאפשרת לכרות ברית עם ציוויליזציות אחרות לצורך כיבוש תהליכים כה גרנדיוזיים, זו, כמובן, שאלה גדולה. אבל אי אפשר גם לפסול על הסף אפשרות כזו, לזלזל בה כבבלתי ניתנת למימוש ואוטופית מראש, מאחר שהיא פותחת מטרה על-רחוקה בהתפתחות האנושות, את דרכה לעולם עם משאבים ומקורות התפתחות בלתי מוגבלים פוטנציאלית. ובלי חקירת המטרות העל-רחוקות התבונה אינה יכולה לממש באופן מלא את עצמה ולפעול באופן מודע לחלוטין בהגשמת מטרותיה הקרובות יותר. ההגבלה הגיאוצנטרית של מטרות האנושות מובילה לקבלת אסטרטגיות מדעיות קצרות-רואי כבר היום.
תופעה חדשה בתחום החיפוש אחר ציוויליזציות חוץ-ארציות כיום היא הגישה האסטרו-סוציולוגית (האקסו-חברתית) והמדע הקשור בה, למרות שעדיין נמצא בחיתוליו – אסטרו-סוציולוגיה (מלטינית אסטרה – כוכב). מדע זה מסתכם כיום בניסיונות שיטתיים פחות או יותר להצגת תהליכים סוציולוגיים חוץ-ארציים. לצד ההסבר של הפרדוקס האסטרו-סוציולוגי, האסטרו-סוציולוגיה המודרנית עוסקת בבעיית ההישרדות של ציוויליזציות ובאפשרויות של התפתחותן הבלתי מוגבלת פוטנציאלית.
חוקרים רבים חולקים עקרונית על עצם האפשרות של התפתחות בלתי מוגבלת של ציוויליזציות. ״כפי שסופי כל תהליך קונקרטי בתנועה האינסופית של החומר״, – כתבו ב-1966 ו.י. סווידרסקי וא.ס. קרמין, – ״כך סופי גם תהליך ההיסטוריה האנושית. רוח המרקסיזם זרה לכל אבסולוטזציה של צורת הוויה קונקרטית כלשהי של החומר. כל מה שקיים ראוי לאובדן, על הכל ובכל רואה הדיאלקטיקה חותם של נפילה בלתי נמנעת, ואנגלס צודק לחלוטין בהרחיבו את העמדות הכלליות והבסיסיות האלה של תפיסת העולם הדיאלקטית גם על החברה האנושית כצורה קונקרטית מסוימת של תנועת החומר״ (סווידרסקי ו.י.,
קרמין א.ס. הסופי והאינסופי. ההיבט הפילוסופי של הבעיה – מ.: נאוקה, 1966, עמ&amp;#x27; 245-246).
אופייני שהנציגים הגדולים ביותר של הקונספציה הפילוסופית האי-גיאוצנטרית נמקו אז, במהות, באופן גיאוצנטרי טהור. כן, אנושות גיאוצנטרית, אנושות שאינה מתפתחת בדרך של כיבוש תהליכים אי-גיאוצנטריים חזקים, אבד עליה הכלח, ראויה לאובדן, בהכרח תיחנק ממחסור במשאבים ומזיהום. הצלת האנושות אינה בקיפאון, לא בהגבלה עצמית, – למרות שגם מרכיב של הגבלה עצמית היום, ללא ספק, הכרחי, – אלא בתנועה קדימה, בהפיכת עולם עמוקה והגיונית יותר לטובת האדם, ברפורמה של היסודות החברתיים של הציוויליזציה האנושית. בדעה על הסופיות הבלתי נמנעת של קיום כל ציוויליזציה באה לידי ביטוי המוגבלות הגיאוצנטרית של המרקסיזם הקלאסי.
א.א. קזקוב דוחה את עצם האפשרות של אינסופיות פוטנציאלית של הקידמה החברתית דווקא כדוקטרינה אופטימית-יתר. ״כמעט כל המחברים״, – הוא מציין, – ״מדברים על אינסופיות הקידמה החברתית כעל דבר המובן מאליו. פעם הסיקו מסקנה זו מתוך הטענה על האופי האוניברסלי והמוחלט של ההתפתחות ההתקדמותית של החומר... אבל עצם העמדה הראשונית שגויה. לאחרונה מחברים רבים מוכיחים בצדק שרעיון ההתפתחות ההתקדמותית ביחס לכל החומר אינו בר-קיימא, כמו גם הרעיון העומד מולו של ההתפתחות הרגרסיבית האוניברסלית של העולם״ (קזקוב א.א. האם הקידמה החברתית אינסופית. – בתוך: בעיות המטריאליזם ההיסטורי. גיליון I. ל.: הוצאת אוניברסיטת לנינגרד, 1971, עמ&amp;#x27; 124).
האופטימיות-היתר בשאלת האפשרות של התפתחות בלתי מוגבלת פוטנציאלית של ציוויליזציות אינה בת-קיימא, לפני הכל, משום שהיא יוצאת מההשקפה על הישירות של הקידמה, מהעלאה לאינסוף של המאפיינים הנוכחיים של התפתחות הציוויליזציה האנושית
האופטימיסטים-יתר, וגם הפיניטיסטים (מלטינית פיניס – סוף), המנבאים את הסופיות של התפתחות כל ציוויליזציה, במהות, מאבסולוטזים את אותה צורה גיאוצנטרית של התפתחות ציוויליזציה, שאותה הם מוצאים בתקופה הקצרה של חייהם. רק האופטימיסטים-יתר מאבסולוטזים את הצד החיובי של התפתחות זו, ואילו הפיניטיסטים – את השלילי. האופטימיות-היתר לפיכך נאיבית פילוסופית כמו הפיניטיזם, והפיניטיזם מוגבל בתיאור האינסופיות כמו האופטימיות-היתר. פוטנציאלית אינסופית בהתפתחותה ציוויליזציה יכולה להפוך רק במעבר לאיכות חדשה עקרונית, בהסתבכות לא רק גיאוצנטרית, אלא גם אי-גיאוצנטרית, בהפיכה מאובייקט, ארצי במקורו והתפתחותו, לאובייקט אי-גיאוצנטרי.
מנקודת המבט של א.ד. אורסול, וגם של חוקרים רבים אחרים, האפשרות של הישרדות והתפתחות בלתי מוגבלת של ציוויליזציה תלויה בעיקר בתהליכים טבעיים, ובמיוחד – קוסמולוגיים. אפשרות זו או קיימת או אינה קיימת, וזה נקבע על פי מהו טבעו של הקוסמוס, ולא על פי מהו טבעם ומאפייניהם של הציוויליזציה עצמה. לפי אורסול, המודל של היקום האינסופי המתרחב נותן בסיס למסקנה על האפשרות של התפשטות בלתי מוגבלת בקוסמוס של צורת התנועה החברתית של החומר. אבל אם יוצאים ממודל אחר – ״היקום המתנודד״ – אז אין טעם לדבר על התפתחות אינסופית של האנושות או של ציוויליזציה, שנולדה בכל מקום אחר של הקוסמוס. ״הרי האנושות הייתה ותמיד תישאר חלק מהטבע האינסופי״, – כותב אורסול, – ״היא לא תוכל להשפיע על כל היקום בכללותו, ולכוון את מהלך התהליכים הקוסמוגוניים בנתיב נוח לעצמה״ (אורסול א.ד. האנושות. כדור הארץ. היקום – מ.: מיסל, 1977, עמ&amp;#x27; 213).
להשיב לאקדמאי אורסול ניתן את הדבר הבא. כן, האנושות – חלק מהטבע. אבל היא – הצורה הגבוהה ביותר של התפתחות הטבע, ההופכת, בתורה, את הטבע לחלק משלה ולתנאי של התפתחות מתקדמת. לפיכך האנושות עקרונית מסוגלת להפוך
לכוח קוסמוגוני, בדיוק כמו שהיא הפכה כבר היום לכוח גיאולוגי. עניין אחר, שהיכולת הזו עלולה שלא להתממש בגלל הסתירות הפנימיות של האנושות עצמה. ואם במטא-גלקסיה המתרחבת והמתכווצת לסירוגין יתברר התהליך הקוסמוגוני הגדול כמעל לכוחותיה של האנושות, שעדיין לא התפתחה דיה, או שיאיימו עליה במפורש כוחות קוסמיים שליליים אחרים, היא תאלץ לארגן את התפתחותה בהתחשב בכוחות אלה, או להיגרר למקומות אחרים של הקוסמוס. גם אם האנושות עצמה לא תוכל להשפיע על תהליכים קוסמיים בכיוון נוח לעצמה, אין כל בסיס לטעון שקהילת ציוויליזציות לא תוכל לעשות זאת. קהילה הכוללת ציוויליזציות ברמת התפתחות נמוכה, וגם גבוהה יותר מזו הארצית.
את בעיית האפשרות של התפתחות בלתי מוגבלת של ציוויליזציות יש לפתור לא באופן כללי, לא מנקודת מבט של איזו אמת נטור-פילוסופית נתונה אחת ולתמיד ובלתי ניתנת לערעור, אלא בדרך של פנייה לנתונים קונקרטיים, תוך שקלול ודיון בכל המגמות הקיימות באמת. בלי הסיכוי של התפתחות בלתי מוגבלת פוטנציאלית של האנושות, חייו של כל אדם בודד חסרי משמעות ובלתי מוצדקים: מטרתם מסתכמת בצורך לחיות כדי להוליד שרשרת של דורות אבדונים על הכחדה בלתי נמנעת. אסון טוטאלי היה שולל משמעות מקיומם של כולם: החכם היה משתווה לטפש, הטוב לרע, הראוי לבלתי-ראוי. טובת האנושות הייתה ונשארה ההצדקה העליונה של המוסר, מטרת התהליך ההיסטורי, אם הכול יסתיים – הכול יתברר כחסר משמעות, כל המטרות והמניעים יהפכו לאבק. עכשיו ניגשנו לקו הגבול, שבו נכרע עבורנו הכול. או-או: או מוות בלתי נמנע כתוצאה מחוסר יכולת להתפתח, או התפתחות בדרך של התגברות על גבולות, שהוצבו על ידי המצב המודרני של הציוויליזציה. שלישי לא ניתן. וגם רביעי.
באותה צורה, שבה קיימת האנושות כעת, ב
צורה גיאוצנטרית, היא לא יכולה להבטיח התפתחות ארוכה כרצוננו. ציוויליזציה יכולה להישמר רק בתנאי שהיא תצליח בזמן לעבור לרמות התפתחות גבוהות יותר. רק התפתחות מתקדמת בלתי מוגבלת יכולה להוות תנאי מוקדם לקיום בלתי מוגבל. ורק הקוסמוס מסוגל לתת את התנאים המוקדמים החומריים של ההתפתחות הבלתי מוגבלת הזו. הוא, כפי שכתב ק.א. ציולקובסקי,
״עצמו מוליד לעצמו את הכוח, השולט בו. הוא אדיר יותר מכל שאר כוחות הטבע״ (ציולקובסקי ק.א. המוניזם של היקום – קלוגה, 1931, עמ&amp;#x27; 81).
א.ד. אורסול ו-יו.א. שקולנקו מציינים שבאדם טמונות אפשרויות עצומות של ארגון, הסתבכות, המתנגדות לדיזאורגניזציה ולכוחות ההרס של הטבע, ובהתחשב באפשרויות אלה כיום אין כבר צורך ״לגזור על״ האנושות מוות בלתי נמנע (אורסול א.ד., שקולנקו יו.א. היקום המיושב – מ.: זנאנייה, 1976, עמ&amp;#x27; 56-57). כמובן, הישרדות על כוכבית קטן, בעל משאבים מוגבלים ביותר ומרחב מחיה זעום – משימה קשה מאוד.
כדור הארץ עצמו עלול להתגלות כתנאי מוקדם בלתי מספיק להישרדות ולהתפתחות בלתי מוגבלת של האנושות. ומכאן גם טבעו של האדם כיצור ארצי יכול להפוך למכשול להבטחת עתיד סביר למין האנושי. אבל גם עבור הציוויליזציה הארצית הכול יהיה תלוי בנסיבות הקונקרטיות של ההיסטוריה שלה, ביכולת לשרוד וליצור מערכות חברתיות, המתאימות להמשך התפתחות, ביכולת להתגבר על משברים וסתירות בלתי נמנעים של קיומה שלה. ובנוסף לכך – וביכולת להתגבר על הגיאוצנטריזם בחשיבה ובפרקטיקה, לעבור מהמצב הגיאוצנטרי למצב אי-גיאוצנטרי.
חשובה ביותר בתיאוריה של יחסי הגומלין בין ציוויליזציות היא בעיית התאימות החברתית-פוליטית שלהן. האם המגע בטוח? האם לא ישמידו ציוויליזציות זו את זו אחרי המפגש המיוחל שלהן?
האם לא תשמיד המפותחת יותר מביניהן, מרצון או שלא מרצון, את המפותחת פחות? האם לא תפרוץ מלחמה קוסמית – מלחמת העולמות? האם לא יהפכו הפולשים הקוסמיים את כדור הארץ שלנו למושבה, ואת בני הארץ לעבדים חסרי זכויות, באנלוגיה לכך שהם עצמם נהגו בזמנם בעמיהם המתורבתים פחות? כל השאלות האלה מוכתבות ממש לא מסקרנות סרק, מאחר שאם הייתה קיימת סכנה כזו לציוויליזציה כל כך מפותחת-פחות, כמו הארצית, היה זה טירוף טהור עבורה עצם העריכת חיפוש נרחב וגילוי עצמי בקוסמוס.
לעמוד מול ההשערה על הסכנה הקוסמית יכולה רק הקוסמיזציה של רעיון ההומניזם עצמו, התפשטות ההומניזם על החיים בקוסמוס האי-גיאוצנטרי. בהתאם לפרשנות זו אפשר לנסח את עקרון ההומניזם הקוסמי (ע.ה.ק). במצב עוברי הכיל עקרון זה כבר הרעיון של ציולקובסקי על האזרחות ביקום.
את עקרון ההומניזם הקוסמי אפשר לנסח באופן הבא. לא סביר שברמת ההתפתחות של כוחות הייצור, המאפשרת לציוויליזציה לעבור לכיבוש הקוסמוס הרחוק, לא נוצרו תנאים חברתיים, התואמים את כוחות הייצור האלה, וממילא לא היו הופכים לאנכרוניזם קשה להבנה תופעות ״נורמליות״ כאלה של הווייתנו החברתית הארצית, כמו מלחמות, רצח עם, מצוקה חומרית, דיכוי, דיקטטורה, יחס לא-הומני לטבע ולאדם, כפייה לא-כלכלית, פגיעה בזכויות אדם ושאר תענוגות, שהתרגלנו אליהם כל כך, שאפילו לא חושבים על חברה בלעדיהם.
החברתיות המאוחדת של ציוויליזציות שונות באופיין (וברמת התפתחותן) יוצרת, ככל הנראה, צורת הוויה גבוהה יותר של החומר, מאשר החברתיות המבודדת, הנפרדת, האקומנוצנטרית. סוג כזה של חברתיות בלתי אפשרי ללא רמה אי-גיאוצנטרית לחלוטין של עזרה הדדית ותבוניות.
האסטרונום האמריקאי ח&amp;#x27; שפלי הכניס את המושג של אתיקה קוסמית. בעקבותיו ניסה א&amp;#x27; פזן לבנות מערכת היפותטית של משפט קוסמי ו״מטא-אתיקה״. א&amp;#x27; פזן מכחיש שמבניו אנתרופומורפיים ואנתרופוצנטריים, הם, לפי ביטויו,
״תבונה-צנטריים״ וצריכים להיות משותפים לכל התבונות האפשריות. בדומה לקבועים הפיזיקליים, הם צריכים להוות קבועים של פעילות תבונית. הפוסטולאט הראשי של הקוסמו-אתיקה של פזן קובע: ״לכל המינים התבוניים של היקום עקרונית זכויות וערכים שווים״ (פזן א&amp;#x27;. יחסים עם תבונות זרות. ברלין, 1970, עמ&amp;#x27; 75). משמעות הדבר שככל שתהיה מפותחת ציוויליזציה, בהנמיכה את ערכי הציוויליזציה המפותחת פחות וברמיסת זכויותיה, היא תפעל באופן אנטי-הומני ופעילותה בברית תוערך כפרימיטיבית יותר, מאשר פעילותה של הציוויליזציה המפותחת פחות.
במעבר למצב אי-גיאוצנטרי, האנושות בהכרח צריכה לאוניברסליזציה של ההומניזם הטמון בה, ליצירת מערכות חברתיות, המותאמות לסובלנות מקיפה ולשיתוף פעולה. בלי זה לא על כדור הארץ, ולא בקוסמוס האי-גיאוצנטרי, לשרוד עקרונית בלתי אפשרי. אחדות זו של ההומניזם האוניברסלי והקוסמיזם האי-גיאוצנטרי מהווה אחד המאפיינים המהותיים של האנושות העתידית.
ועד מהרה, אולי, על השאלה המרגשת אותנו: ״היכן אתם, אחים קוסמיים?״, נקבל תשובה מרגשת לא פחות: ״אנחנו כאן! אנחנו שועטים אליכם!״ אבל לשם כך עלינו עוד להשתנות בעצמנו, להפוך את אופי הציוויליזציה שלנו, להתגבר על המגמות הברבריות בהתפתחותה. לפרוץ בידע ובפעילות ליקום האי-גיאוצנטרי ולהפוך את החיים על כדור הארץ לאנושיים יותר.</text>
      <sha1>rqqdrcalmj7fs5b9aq02lxjidiihx4i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/פרק 8. ״ההנדסה הקוסמית״ והסדר בקוסמוס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755797</id>
    <revision>
      <id>3084977</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:05:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084977</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="188" sha1="bjx6mpdvmfwrkhbufs2pq2ioxkimd53" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== פרק 8. ״ההנדסה הקוסמית״ והסדר בקוסמוס ==</text>
      <sha1>bjx6mpdvmfwrkhbufs2pq2ioxkimd53</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/בעיית הראשוניות של הכאוס או הקוסמוס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755798</id>
    <revision>
      <id>3084978</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:05:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084978</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22908" sha1="ch1ofwb8qdeejg19x2wg4lbxvhfacdz" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== בעיית הראשוניות של הכאוס או הקוסמוס ==

התהליך האבולוציוני, המקיף את כל המערכות הקוסמיות בלי יוצא מן הכלל, מותנה בהפרדה מתמדת של הקוסמוס מהכאוס. הקוסמוס כתחילת ההוויה יוצרת-המערכות מופק ללא הרף מהכאוס בדרך של חד-כיווניות מקרית וחזרתיות של מספר עצום של אינטראקציות לא מסודרות, כאוטיות. כל מערכת קוסמית בעלת מובהקות איכותית, שנוצרה מחוסר הוודאות של הכאוס ושומרת על עצמה באמצעות ארגון עצמי מול השפעות ההרס התמידיות של חוסר הוודאות הזה. הכאוס תמיד נראה נרחב יותר, בכל-מקומי יותר, חסר גבול יותר מהקוסמוס. מכאן – הבעיה הנצחית של שימור הקוסמוס מול ההשפעה ההרסנית של הכאוס.
במידה מסוימת האבולוציוניזם המודרני משחזר את ההשקפות הקוסמוגוניות הקדומות ביותר על מקור הקוסמוס מהכאוס, המשתקפות הן במיתולוגיה של עמים שונים, והן בפילוסופיה המזרחית, והן בפילוסופיה, באמנות ובספרות היוונית העתיקה. המדע המודרני חוזר בהדרגה להשקפות אלה, ולא רק בתחום מדעי הטבע, אלא גם בתחום ההומניטרי. במובן זה האבולוציוניזם הקוסמי מהווה סינתזה של התרבויות המדעית-טבעית וההומניטרית, של המדע והאמונה, של הפוזיטיביזם והמטאפיזיקה, של פילוסופיית המדע והכיוון האנתרופולוגי בפילוסופיה.
בתפיסת העולם העתיקה רעיון הכאוס היה קשור בפעילות ההרסנית של כוחות הטבע העיוורים, בשבטים ברבריים, המתנגדים לציוויליזציה, במלחמה, רעב, העדר שלטון, ברע בכלל. הכאוס הראשוני צויר לדמיונם של בני העת העתיקה בצורת תמונות מוחשיות של תהום פעורה, פֶּרֶץ, מצולה, אופל בלתי חדיר, של תערובת מבשרת רעות וקטלנית של הכול עם הכול, שנשגבה מהתפיסה. כ
האנשה של הכאוס נוצר דימוי התגלמות הרע – השטן,
אחרימן בדת הזורואסטרית כאי-ההבחנה בין טוב לרע, בעל-זבוב אצל היהודים הקדמונים כרוח הנשגבה מהעולם הזה, השטן אצל הנוצרים, השייטן אצל המוסלמים וכו&amp;#x27;. בניגוד לכאוס, הקוסמוס צויר כסידור הרמוני, כמובהקות מוחשית והרמוניות של העולם הסובב, כשדוגמה לסידור כזה שימש הצבא שנערך לקרב. ב
״איליאדה״ של הומרוס נקרא קוסמוס יפה מערך האכאים: לפנים – הבסיליאוס והגיבורים, אחריהם – הלוחמים הרגילים. התחום הצבאי-גיוסי יוצג כדוגמה של קוסמיות וסידור. וזה לא במקרה.
המסורת היוונית המיתולוגית והפילוסופית ראתה בכאוס דבר הקודם לכל קוסמוס, הן הפיזי והן האלוהי. ״בראש וראשונה נוצר הכאוס״, – כתב הסיודוס. את ראשוניות הכאוס ומשניות הקוסמוס המסודר הגנו פילוסופים יוונים רבים. במובן זה, במהות, הכאוס הופיע כראשית הראשיות, ללא תלות באופן שבו נתפסו אותן ראשיות קוסמיות – כמים, אוויר, אדמה, אש או אפיירון בלתי מוגדר, אבל קובע הכול. כולם נתפסו כיסודות, ומשמעות הדבר שספגו לתוכם את התכונות, שייחסה ההכרה המיתולוגית לכאוס הראשוני. תכונות אלה – חוסר סדר, אי-חומריות, חוסר צורה, אי-גשמיות, חוסר יציבות – אפילו על ידי ההכרה המיתולוגית לא נלקחו מההסבר האנתרופומורפי של הטבע, אלא מהעולם הממשי, שבו כל סדר עם הזמן נהרס, בהיותו נתון להשפעה אגרסיבית של כוחות יסוד גם מבחוץ וגם מבפנים.
בפילוסופיה, עם זאת, הכאוס מתפרש עד מהרה כאלטרנטיבה לסידור, כגורם הרסני, המתקיים לצד הקוסמוס ומערער כל קיום חומרי, המוביל אותו למוות. כך, אצל אפלטון, הכאוס מופיע כאלטרנטיבה לעולם הרעיונות המסדר. אי אפשר לזהותו עם אף אחד מהיסודות החומריים, ואת האחרונים אי אפשר לראות כראשיות של הקוסמוס. עליו אפילו קשה לחשוב,
מאחר שהוא אינו ניתן לביטוי באף רעיון קונקרטי. ״להפך, בציינו אותו כסוג המקבל-הכול, המשתתף באופן מוזר ביותר במחשבה ובלתי נתפס עד הקצה, לא נטעה מאוד״, – אומר סוקרטס בדיאלוג של אפלטון (אפלטון. כתבים ב-3 כרכים, כרך 3, מ&amp;#x27;, 1971, עמ&amp;#x27; 492). אצל אפלטון, אם כן, הקוסמוס והכאוס מתקיימים יחד, וההתחלה המסדרת בצורת רעיונות הקיימים באופן אובייקטיבי פועלת דרך התגברות על הכאוס, הנוכח תמיד בקוסמוס. לשם כך דרושה פעולה פעילה של נושא הרעיונות – הדמיורג, היוצר את העולם.
כמו אבולוציוניסטים רבים שבאו אחריו, אפלטון אינו לוקח בחשבון את הגורם הגיוסי, הפועל במבנים הקוסמיים עצמם. הוא מחשיב גורם כזה כחיצוני לקוסמוס, וזה מה שמוביל ליצירת אחת הגישות הקריאציוניסטיות הראשונות בתולדות הפילוסופיה.
חלפו מאות שנים, אבל בעיית מקור הקוסמוס מהכאוס נשארה בתפיסת העולם הפילוסופית מתואמת עם קודמתה – המיתולוגיה הקריאציוניסטית. הכאוס ראשוני, הקוסמוס משני. כדי לסדר את הקוסמוס, דרוש כוח חיצוני ביחס אליו. המחשבה על העדר כוח כזה, האופיינית לתפיסת העולם המדעית, מובילה אותה לפסימיות לגבי יכולתו של הקוסמוס לשמר את קיומו מול ההשפעה האגרסיבית של הכאוס.
היוצר הגדול של הקיברנטיקה נ&amp;#x27; וינר, כידוע, חלק את התיאוריה של מוות תרמי של היקום והתייחס בספקנות לרעיון הקידמה. מנקודת מבטו, הסדר – תופעה זמנית וחולפת, קידמת הסדר והתנועה מכאוס לסדר מקיפות רק את ״האיים״ המוגבלים במרחב ובזמן של החומר, שבהם האבולוציה מתנהלת בסדר הפוך ביחס ליקום בכללותו. אבל גם ״האיים״ האלה אבדון עליהם לשחיקה והתפוררות בעקבות הסתברות גדולה יותר של הכאוס והסתברות קטנה יותר של הסדר (בהתאם לגרסת תורת ההסתברות, שנוסחה על ידי וילארד גיבס ב
ארה״ב ולגרסת התרמודינמיקה, שנוסחה על ידי לודוויג בולצמן באוסטריה). ״ככל שהאנטרופיה גדֵלה״, – כתב וינר, – ״היקום וכל המערכות הסגורות ביקום, באופן טבעי, נוטים לשחיקה ואובדן המובהקות שלהם ושואפים מהמצב הפחות סביר למצב סביר יותר, ממצב הארגון והדיפרנציאציה, שבו קיימים הבדלים וצורות, למצב של כאוס ואחידות. ביקום של גיבס הסדר הוא הפחות סביר, והכאוס הסביר ביותר. עם זאת, בזמן שהיקום בכללותו, אם אכן קיים יקום כשלמות, טבועה בו נטייה לאובדן, הרי בעולמות המקומיים כיוון ההתפתחות, ככל הנראה, הפוך לכיוון התפתחותו של היקום בכללותו, ובהם קיימת נטייה מוגבלת וזמנית לצמיחה וארגוניות. החיים מוצאים מקלט בחלק מהעולמות האלה. דווקא מתוך עמדות אלה החלה את התפתחותה מדע הקיברנטיקה״ (וינר נ&amp;#x27;. קיברנטיקה וחברה – בתוך: קיברנטיקה וחברה. יוצר ורובוט – מ.: טיידקס קו, 2003 – 248 עמ&amp;#x27;, עמ&amp;#x27; 28).
נשים לב שדווקא רעיון היקום ההסתברותי, שבא, לפי דעת וינר, במקום רעיון הדטרמיניזם המכניסטי והופך לבסיס של תמונת העולם המודרנית, משמש גם בסיס למסקנות פסימיות על הבלתי נמנעות, כלומר צורך דטרמיניסטי טהור, אפילו קטלני, של מות היקום עצמו ושל כל איי הסדר, שבהם נצפית תנועה הפוכה, על ״התמוססותם בים הכאוס חסר הגבולות, שממנו יצאו ואליו ישובו שוב״. והעמדה הזו עצמה נחשבת כמקור השקפת-עולם של הקיברנטיקה כמדע.
הכאוס קדמוני, בכל-מקומי, ומוחלט, ואילו הקוסמוס משני, מוגבל ואבדון עליו להתפוררות והפיכה לכאוס. למסקנה כזו מוביל עצם המודל של היקום המקרי, כלומר של היקום, שבו נוצר הסדר מהכאוס בדרך של שילוב מסוים של מקריות. ידוע שהקיברנטיקה של וינר שימשה לצד
התרמודינמיקה הקלאסית אחת מנקודות המוצא של הסינרגטיקה המודרנית, שביססה את המהלך ההפוך של תהליכים אבולוציוניים במערכות פתוחות: מכאוס לסדר. עם זאת הבסיס ההשקפתי הראשוני נשאר הקודם ומתאים לחלוטין להשקפות הקריאציוניסטיות הקדומות על העולם, שמצאו ביטוי בכל הדתות: הכאוס ראשוני, הקוסמוס משני. אבל בהעדר דמיורג, המכוון את מהלך ההתפתחות לפי חוקי התבונה והצדק, לדמיורג כזה הופך הכאוס באמצעות אחת מההיפוסטזות שלו – הארגון העצמי המקרי. עם זאת במובן זה אדיש לחלוטין, אם הסדר, הנוצר במקרה בעולם, יוחלף בהכרח בכאוס, או שהכאוס באמצעות היצנפות מקרית המונית מוליד סדר זמני ורפה: מהכאוס הכול נוצר, לכאוס וישוב. במקרה כזה הכול בעולם, וגם הסדר, והקוסמוס, והאבולוציה, וחיי האדם, נשללים ממשמעותם העמוקה.
תפיסת עולם, המתיימרת להיות מדעית, המאבסולוטזת את הכאוס והמקריות, שוללת מכל סדר, הן הקוסמי והן האנושי (כגרסה של הקוסמי), כל סיכוי להארכה בלתי מוגבלת של קיומו באמצעות חידושים מסדרים. משוחזרת תפיסת העולם של קהלת, אבל רק בלי התקווה ליוצר כל-יכול: אין חדש תחת השמש, הכול מהעפר נוצר, לעפר וישוב. או, בלשונו של הנחש משירו של גורקי: ״עוף או זחל, הסוף ידוע: הכול יקבר באדמה, הכול יהיה לעפר!״ התמונה ההסתברותית של היקום בפרשנות כזו, בהכחישה את הדטרמיניזם, הופכת לפטליזם.
העובדה שמהכאוס בדרך אבולוציונית דרך ארגון עצמי בכל רגע של קיום היקום נוצרת סדר מסוים – זו אמת, המהווה הישג גדול של הסינרגטיקה המודרנית. וגם העובדה שהכאוס בכל-המקום בכל רגע של קיום היקום בדרך אבולוציונית גם הוא מערער את יסודות כל סדר וכל מה שקם, במוקדם או במאוחר ״מתבלה״ ונהרס
בעקבות המוגבלות של החומר והאנרגיה, הנקשרים על ידי הסדר – גם זה נכון לחלוטין. נצחי, בלתי-נברא ובלתי ניתן להשמדה הוא רק היקום כאוניברסום, ואילו ״היקומים״ הקטנים מסוג המטא-גלקסיה וכל הסדרים, שנוצרים בהם, יש להם התחלה, אפוגיאה וסוף.
אבל לא הכאוס, אלא הקוסמוס באמצעות האבולוציה יוצר את כל מה שקיים בעולם הזה. יוצר משום שהוא חדור סדר, שסדר הוא מצב טבעי של הקוסמוס בדיוק כמו הכאוס. גם הכאוס חדור סדר, וההיווצרות הספונטנית של סדר מהכאוס היא, במהות, הפיכה של אוסף הסדרים הבלתי-שיטתי, הכלול בכאוס, לסדר אחד שיטתי, שבבסיסו מבנה מסוים, המגייס חומר ומשתמש באנרגיה לצורך יצירה, שמירה, רבייה והפצה של סדר.
כל מערכת במובן זה אבדון עליה למוות והתפוררות, להחלפה במערכת אחרת, חדשה, פרט לאותה אחת, שמחדשת את עצמה לחלוטין ויוצרת במקום הישנה סדר חדש לגמרי. ביחס זה הציוויליזציה תופסת עמדה מיוחדת לחלוטין בקוסמוס, מאחר שבעצם מהותה היא מהווה לא יותר ולא פחות מאשר הפיכת הקוסמוס לתרבותי ומתורבת. הציוויליזציה מסוגלת לייצר סוג משלה של אבולוציה קוסמית – אבולוציה מכוונת-מטרה, מועילה. מנפח ותוכנה של אבולוציה כזו תלויים גם סיכויי קיומן של ציוויליזציות. ככל שמתקוסמסת ונוצרת חברת חדשנות המשפרת את עצמה, הציוויליזציה הופכת לסדר מתרבת, המייצר בעצמו סדר קוסמי ומפיץ אותו מעבר לגבולות חדשים וחדשים. מהיכולת שלה לכך תלוי הסיכוי שלה להארכת קיומה. היא או משתווה למערכת קוסמית מקומית ואבדה, או משתווה ליקום כאוניברסום ומשחזרת בעצמה את קיומה, תוך התחדשות מתמדת. כדי לשרוד בקוסמוס, החדור בתהליכים כאוטיים ספונטניים, האנושית
הציוויליזציה צריכה להפוך בעצמה לדמיורג של הקוסמוס, ללמוד ליצור ולהפיץ סדר קוסמי חדש, לעצב את הקוסמוס לפי אמות המידה ההומניסטיות של האדם, לשפר באופן שיטתי את האבולוציה הקוסמית ואת האדם עצמו כאובייקט שלה ובו זמנית כסובייקט. בייצוג זה האבולוציוניזם הקוסמי מתמזג עם קריאציוניזם אנתרופולוגי מיוחד. כמובן, לזמננו סיכוי כזה – אובייקט לא של מדע קפדני, אלא של אמונה מדעית, אבל דווקא אמונה מדעית, המבוססת על היכולת הקדמונית של הציוויליזציה לסדר את העולם למען האדם.
בעיית הראשוניות של הכאוס או הקוסמוס אינה יכולה להיפתר לטובת הייצוג המיתולוגי הנאיבי-מוחשי של ראשוניות הכאוס ומשניות של סדר העולם הקוסמי. פתרון כזה שגוי באותה מידה כמו הייצוג הנאיבי-מוחשי, העומד בבסיס תמונת העולם האריסטוטלית-תלמית העתיקה עם עמדתה המרכזית של כדור הארץ בקוסמוס וסיבוב המאורות סביבו.
שגוי באותה מידה, חדור קריאציוניזם ואנתרופומורפיזם, הוא גם הייצוג על הראשוניות של הקוסמוס. הכאוס נצחי כמו הקוסמוס, האבולוציה היא הפיכה הדדית נצחית של הכאוס והקוסמוס, החומר המתפתח בלתי-נברא ובלתי ניתן להשמדה. הקוסמוס בעל סדר מסוים, הנוצר מהכאוס, עם זאת במהותו הוא התנגשות נצחית ובלתי פוסקת, מעין
״דו-קרב״ ובו זמנית אינטראקציה, חדירה הדדית, קביעה הדדית של הסדר וחוסר הסדר. כל מה שיש בעולם, נוצר על ידי האבולוציה בתהליך של הפיכה הדדית בלתי פוסקת של סדר וכאוס. האבולוציה היא הראשית האמיתית, יסוד ההוויה הבסיסי, המופיעה בשלישות אחת עם החומר והתנועה. לא השילוש האלוהי, אלא שלישות החומר, התנועה והאבולוציה יוצרת את כל מגוון הקוסמוס באמצעות אינטראקציה ומחזור של הראשיות האקטואליות – סדר וכאוס. לא קיים (פרט אולי בהפשטה) סדר מוחלט, ולא כאוס מוחלט. הסדר הקוסמי והכאוס
יחסיים ומתואמים זה לזה.
הסדר הוא מבנה מבני, המבטיח רבייה סדירה של תכונות שלמות מסוימת, של תנאי התנועה בתוכה ומסביבה, של המאפיינים והאופי של התהליכים המתנהלים בה, את הימצאות מרכיביה המבניים במקומות מסוימים ביחס זה לזה ואת שינויים באלגוריתם מסוים. ואילו הכאוס הוא מצב של הסביבה, המייצג תערובת של מבנים שונים, שאין לו מובהקות ברורה של איכויות ותכונות, שאינו יוצר שלמות סגורה, שאינו מבטיח מהלך סדיר של תהליכים, בניית האינטראקציה ביניהם, הימצאותם במקומות המופצים באופן מסוים, יחס של מקומות אלה ורצף מסוים בזמן.
תכונות הסדר: שיטתיות, שלמות, מבניות, סדירות, יציבות, קביעות, מובהקות, מופצות, ארגון, ניהול, רב-ייצור, חלוקה, פונקציונליות, קישוריות, קיום של מיקום מובע ברור במרחב ורצף בזמן, מגמתיות, פרופורציונליות, מידתיות, מחזוריות, הרמוניות, גיוס משאבים וכוחות וכו&amp;#x27;.
שורה של מחברים רוסים לא בלי השפעה עקיפה של הדיאלקטיקה-מט מציעה להכיר כאייטריבוט של החומר את השיטתיות, ובכך להמשיך את ההתאמה לדיאלקטיקה של תורת המערכות הכללית. אבל השיטתיות, עם היקף המערכות הנראה אוניברסלי, היא תכונה לא של כל חומר, אלא של חומר המסודר באופן מסוים. ואילו החומר הבלתי מסודר כאוטי, וממילא חסר שיטה.
תנאי הכרחי לקיום מערכת הוא המבנה הגיוסי שלה. דווקא משום כך בכל מערכת, במיוחד במערכת מורכבת, טמון עקרון השלמות, או ההוליזם: המערכת אינה מסתכמת בסכום או במכלול המרכיבים הנכללים בה דווקא משום שהיא מורכבת מגרעין מגייס, מניע, מווסת ו
פריפריה מגויסת, מונעת, מווסתת. כך משוכללת, מסודרת, מגויסת גם הגלקסיה, גם מערכת השמש, גם האטום, וגם התא החי, וגם כל קהילה אנושית. ניהול, ארגון, גיוס – תהליכים מכוונים, הם אינם מתבטאים בסכום החלקים.
הכאוס הפיזיקלי מושרש לא רק בתהליכים אנטרופיים. לא מסודרת וכאוטית היא התנועה המולקולרית בגזים (המילה ״גז״ נגזרה מהמילה היוונית ״כאוס״) ובגופים מקרוסקופיים, התנועה הבראונית, האזורים הבלתי יציבים (הסטוכסטיים) של המרחב הפאזי, שנחקרו בעבודות של א&amp;#x27; פואנקרה ובתורת הקטסטרופות, והעיקר – עצם היסוד של החומר, הכלול באי-ודאות מיקרוסקופית של תנועת כל החלקיקים היסודיים, הנחקרים על ידי מכניקת הקוונטים, שהערמותיהם העצומות במספר זו על זו מולידות אטומים, מולקולות וכל הגופים המקרוסקופיים.
תהליכים כאוטיים מתנהלים גם במערכות אינפורמטיביות, וגם בגנים בצורת הסחפים והמוטציות שלהם, וגם בתהליכים חברתיים המוניים, וגם בביטויי הרצון של אנשים, המשתתפים בפוליטיקה. כל התהליכים האלה מתוארים על ידי חוקיות סטוכסטית, הסתברותית, אבל קיים גם גורם, המעניק להם דטרמינציה דינמית (אבל לא בהכרח מכנית). אלה – המבנים הגיוסיים, הפועלים בכל הרמות של האבולוציה ובשאיפתם לסידור (וברמת החיים – לשימור עצמי ואופטימיזציה של פעילות החיים) מעבירים את ״המסילות״ של האבולוציה לנתיבי ההתפתחות הפרוגרסיבית. תפקידם באבולוציה גובל בקריאציוניזם, הוא דומה לפעילות האלים, אבל רק לא של אלים אנתרופומורפיים ולא על-טבעיים.</text>
      <sha1>ch1ofwb8qdeejg19x2wg4lbxvhfacdz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/המבנים הגיוסיים כמחוללי סדר וכקטגוריות מפתח של התיאוריה הכללית של האבולוציה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755799</id>
    <revision>
      <id>3084979</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:05:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084979</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17826" sha1="ezwgbhrckcs4o4dcuy47uzio1pw1e3c" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== המבנים הגיוסיים כמחוללי סדר וכקטגוריות מפתח של התיאוריה הכללית של האבולוציה ==

המבנים הגיוסיים – תופעה קוסמית מורכבת, שלתופעות מורכבות כמו כל התופעות המורכבות, יש הגדרות וביטויים מגוונים רבים, המבוטאים בניסוחים מילוליים שונים
הפשוטה ביותר מהם היא כזו. המבנים הגיוסיים – מבנים, המארגנים ומסדרים את תנועת החומר ובכך מגייסים את החומר לאבולוציה. כאן דרושה שורה שלמה של הבהרות. ראשית, האבולוציה במובן הרחב מתנהלת גם בלי השתתפות מבנים גיוסיים, היא אוניברסלית, מקיפה את כל מה שקיים ומייצגת מחזור נצחי של סדר וכאוס מתואמים. ואילו המבנים הגיוסיים נוצרים ספונטנית במהלך האבולוציה במובן הרחב, עוברים דרך התפתחות מסוימת, ובזמן זה מכוונים גם את התפתחות החומר המגויס על ידם, נהרסים תחת פעולת הכאוס הפנימי והחיצוני, ומבטיחים תנאים מוקדמים ליצירת מבנים חדשים. שנית, החומר מגויס לאבולוציה במובן הצר, ליצירה והפצה (תרגום) של סדר, ליצירה והתפתחות של סידורים ארגוניים, מה שמאפיין ומבטיח את הצד היוצר של האבולוציה.
בתורה, האבולוציה במובן הצר היא גיוס של החומר ליצירת סדר מהכאוס ויצירת סדר חדש מהסדר שהתדרדר והפך לכאוס. הגיוס הוא תוצאה של תנועת החומר, של הפעילות בכל-מקומית של החומר, שבאמצעות ערבוב מתמיד של צירופים שונים של חומר ואנרגיה יוצרת אווירת ברירה, שבמהלכה נוצר בדרך מקרית מבנה כאוטי וארגון עצמי של החומר, ועל בסיס זה נוצרים מבנים גיוסיים מגוונים, המסוגלים לארגן תנועה בצורה מסודרת. בהיותו תוצאה של פעילות החומר, התגלמותו במבנים מסדרים, הגיוס בו זמנית הוא תהליך של הפיכת החומר, הוא מכוון את תנועת החומר ליצירה מתמשכת של סדרים מאורגנים יותר ויותר. בגורם גיוסי זה של היצירה העצמית של החומר כלול מרכיב של צדקת הקריאציוניזם. החומר, התנועה, הקוסמוס, האבולוציה הופכים ל״יוצרים״, ל״בוראים״,
״דמיורגים״ באמצעות תפקוד המבנים הגיוסיים.
האטימולוגיה של המילה ״גיוס״ עצמה, מקורה מהשורש הלטיני, המציין ״תנועה״, מעניקה לה משמעות, שמתורגמת לרוסית במילה שנבנתה במיוחד ״אודוויז&amp;#x27;יוואנייה״, או בצירוף ״הבאה לתנועה״. אבל הגיוס הוא לא רק הבאה לתנועה של איזו מסה של סביבה חומרית אינרטית. הגיוס כקטגוריה של התיאוריה הכללית של האבולוציה נובע מהמילה, המציינת לפני הכל תהליך של יצירת התגייסויות צבאיות בדרך של קריאת חייבי-גיוס, נתינים של מדינות, לשירות צבאי. אבל כבר בשימוש הדיבור הרגיל, המשמש כל הזמן בשפה המדעית, המילה
״גיוס״ מקבלת משמעות מושאלת, כשמתלבשת בצירופים כמו ״גיוס משאבים״ לצורך ביצוע איזשהו דבר, איזושהי פעילות. בעולם החברתי המילה ״גיוס״ מזוהה, עם זאת, כל הזמן עם קריאה למלחמה, היא
״מיליטריזציה״ של האוכלוסייה האזרחית, העלאתה למאבק כדי להתנגד לאיזשהם כוחות עוינים. אבל מאחר שהגיוס מוביל לארגון צבאי-ברור של כל החברה, מתרגם את הסדר הגיוסי לארגון של החיים האזרחיים והמבנה הממלכתי של החברה, נוצר באופן טבעי פירוש מורחב של מושג הגיוס כמאפיין של צורות שונות ביותר של פעילות גיוסית לצורך יצירה, שמירה והפיכה של סדר. הגיוס, ולא האנרכיה – אם הסדר, אין גיוס (או שמבנה התומך ומתרגם את הסידור מתברר כבלתי-כשיר), והסדר מתדרדר, נהרס, הופך לכאוס. דווקא בגיוס מושרשת היכולת היוצרת, הבונה של מערכות פעילות, ואפילו של היצירה הראשונית של מערכות כאלה בתהליך התפקוד הבלתי פוסק של הקוסמוס כ
״מכונת מבנה״ מיוחדת במינה.
מכאן הגיוני נראה הפירוש הנוסף, עוד יותר מורחב, של מושג הגיוס, התפשטותו על
המרכיב הפונקציונלי של התהליך הקוסמי, וכתוצאה מכך מושג הגיוס מתנשא לרמת קטגוריה, מושג יסוד של התיאוריה הכללית של האבולוציה בהתאם לעקרונות תפיסת העולם של האבולוציוניזם הקוסמי.
את מושג הגיוס במובן זה, בגדילתו לתפקיד של קטגוריה של האבולוטיקה כדיסציפלינה פילוסופית-מדעית כללית, החוקרת את חוקיות האבולוציה, יש צורך לקשור למושג ״ההנדסה הקוסמית״, המוכנס לראשונה למחזור המדעי. צירוף מילים זה נוצר גם הוא בדרך של הענקת משמעות מושאלת למושגים ״קוסמוס״ ו״הנדסה״. הקוסמוס – לא אישיות, לא אל ולא מהנדס. אבל הוא ״דמיורג״ אמיתי של כל מה שקיים בתהליך של אבולוציה שמעולם אינה נפסקת, והאבולוציה – ״הדמיורג״ של הקוסמוס ושל כל מה שנוצר וקיים באוניברסום של היקום. הקוסמוס – לא מהנדס בעל תבונה, אבל הוא יוצר ספונטנית בנייני הנדסה אין-ספור, ומיליארדי שנים ללא לאות ״עובד״ על יצירת מבנים שונים. אחד ממבני
אלה הוא כוכב הלכת כדור הארץ, הביוספרה שעליו והציוויליזציה האנושית. בנייני ההנדסה של ״הבנאי הקוסמי״ מגוונים עד אין קץ. ביצירתם אפשר להבחין בשלוש רמות –
1) כאוס יחסי, חדור סדר ומייצג ערבוב בלתי מוגדר ותנועה לא מאורגנת של מבנים שונים, 2) סידור יחסי, הנוצר על בסיס ארגון עצמי כאוטי, מקרי ומייצג ארגוניות חוזרת, סידור אחיד ומגמתיות של תהליכים ספונטניים (דווקא אותו חוקרת הסינרגטיקה) ו-3) הופעה והתפתחות על בסיס ארגון עצמי ספונטני של מבנים גיוסיים מגוונים, המשתמשים במשאבים החומריים-אנרגטיים של הסביבה החיצונית והפנימית לצורך סידור, שמירה והפצה של סדר מסוים ב״בנייני ההנדסה״ של הקוסמוס. ברמה הראשונה והשנייה של אלה נצפית
פעולה פסיבית, ספונטנית של ״ההנדסה הקוסמית״, מונעת על ידי פעילות החומר וברירה לעמידות של המבנים הנוצרים על ידי ההשפעה האגרסיבית של הסביבה הסובבת, ובניית מרכיבים מסודרים, המהווה תנאי מוקדם לכל סוג של התפתחות. באמצעות פעולת המבנים הגיוסיים האבולוציה הופכת להתפתחות, וההתפתחות רוכשת יכולת לקידמה. כך ״ההנדסה הקוסמית״ בסופו של דבר מובילה לסידור מגויס.
לכל דבר בעולם הזה יש גרעין גיוסי ופריפריה מגויסת – ולאטומים של כל חומר, ולמערכות פלנטריות, ולגלקסיות, ולתאים של יצורים חיים, ולאורגניזמים שלהם, ולקהילות אנושיות, המתפקדות בהיסטוריה.
אבל המבנים הגיוסיים – לא רק מרכיבים מכניים של מערכות שונות, הם מהווים מחוללי סידור, מסדרי תצורות קוסמיות, ״אדריכלים״, הכרחיים להקמת בנייני קוסמי-מסודרים, כוחות המניעים של התהליכים האבולוציוניים. בהיווצרם בסביבה לא שיוויונית ולא יציבה בתהליכי ארגון עצמי סינרגטי של הכאוס, המבנים הגיוסיים כבר לא פשוט מפזרים אנרגיה משומשת למרחב הסובב, הם ״שואבים״ משאבים חומריים-אנרגטיים מהסביבה הסובבת ומהפריפריה המגויסת, כדי לשנות את מבנה החומר הסובב לפי ״דמותם וצלמם״. תכונה זו של בנייה מחדש של החומר הסובב לפי דמות המבנה הפנימי שלהם הופכת את המבנים הגיוסיים
ל״דמיורגים״ של המציאות, מכתיבה את האקספנציה התמידית שלהם למרחב הסובב ותחרות על ניצול משאבים חומריים-אנרגטיים קרובים טריטוריאלית.
את ״ההנדסה הקוסמית״ כתהליך של יצירה ותפקוד של מבנים גיוסיים מגוונים יש להבחין מתופעה אחרת של האבולוציה הקוסמית, שאותה אנו מכנים
״הטכנולוגיה הקוסמית״. שתי התופעות האלה קשורות עמוק ומקיף
זו לזו ושתיהן מאפיינות את האבולוציה הקוסמית כמעין ״מפעל״, הפועל אוטומטית ועוסק
ב״ייצור״ מערכות מסודרות.
״הטכנולוגיה הקוסמית״ של ה״ייצור״ האבולוציוני כוללת את ה״טכנולוגיים״ הבאים תהליכים:
ל״כשירות חיים״;
בשימוש ב״טכנולוגיות קוסמיות״ מתפתחת
״ההנדסה הקוסמית״, שהמוצר הסופי שלה הוא קידמת המבנים הגיוסיים. תחת גיוס אנו מבינים את ארגון התנועה בהתאם למבנה של המערכת המגייסת
.
המבנים הגיוסיים בתהליך של ״ההנדסה הקוסמית״ ויצירת ״הטכנולוגיות הקוסמיות״ מבצעים עבודה אבולוציונית מסוימת. למושג העבודה האבולוציונית כקטגוריה של התיאוריה הכללית של האבולוציה יש, לדעתנו, משמעות מפתח דומה להבנת התהליכים האבולוציוניים, כמו למושג המבנים הגיוסיים. העבודה במובן האבולוציוני, המבוצעת על ידי המבנים הגיוסיים, שונה מהעבודה במובן הפיזיקלי, המבוצעת בתהליכי התנועה, בכך שתוצאת העבודה האבולוציונית היא יצירה וטרנספורמציה של כאוס מסוים במערכות קונקרטיות. המוצר הסופי של העבודה האבולוציונית של מבנים אבולוציוניים מגוונים ביותר הוא הופעת חידושים גיוסיים, שיפור והתנשאות של ארגון הסדרים בתחומים המגוונים ביותר של הקוסמוס חסר הגבולות. עם הופעת החיים העבודה האבולוציונית של מבנים גיוסיים של חומר אינרטי עוברת טרנספורמציה לעבודה ביולוגית, ועם יצירת האדם עוברת טרנספורמציה לעבודת האדם.
בדומה לעבודת האדם בכלכלה, העבודה האבולוציונית של המבנים הגיוסיים בכל רמות האבולוציה מביאה בסופו של דבר לרווח אבולוציוני מסוים, המבוטא באיכות גבוהה יותר של הסדרים, המיושמים בסביבה התחרותית של האבולוציה הקוסמית.
את מושג הרווח האבולוציוני ניסחנו על בסיס עבודותיו של הפילוסוף הרוסי ניקולאי ברדיאייב, שכפי שידוע, דחה מכל וכל את האבולוציוניזם והכריז על צורה מיוחדת של קריאציוניזם במסגרת מה שנקרא תפיסת העולם הדתית החדשה. ברדיאייב יצא עם תוכנית של קריאציוניזם חדש, שבה הוא מציע כביכול להתגבר על המונופול של האל על בריאת הקוסמוס ובהתאם לרצונו של היוצר עצמו, לוותר על מונופול כזה ולהעניק את האפשרות של בריאת עולם חדש לאדם
היוצר. בהתאם לכך ברדיאייב משאיר את מושג האבולוציה לעולם החומרי החוטא, ואת הקוסמוס המרוחנן מחשיב לתוצאה של התפתחות יוצרת במאמצים משותפים של אל ואדם. ההתפתחות היוצרת, לפי ברדיאייב, יוצרת רווח יוצר, מבטיחה אפשרות של שיפור עקבי של העולם והאדם. בשאילת מושג הרווח מהכלכלה, ברדיאייב מעניק לו משמעות מאוד ספציפית, במהות, אבולוציונית.
הרמיזה של ברדיאייב מועילה מאוד להבנה נכונה של האבולוציה. היא מכילה אנלוגיה חשובה ביותר עם ההתפתחות הכלכלית. כמו שעבודת האדם, המצטברת בסחורה, מבטיחה העלאה של ערך העלות וערך הצריכה של הסחורה, וכתוצאה מכך במימושה נוצר רווח במובן הכלכלי של המילה, כך העבודה האבולוציונית, המבוצעת על ידי מספר אין-ספור של מבנים גיוסיים, בסופו של דבר מבטיחה רווח אבולוציוני, המבוטא בהופעת מבנים מושלמים יותר, תחרותיים ופרוגרסיביים יותר. וכמו שהגידול במסת הרווח הכלכלי בסופו של דבר מוביל לצמיחה כלכלית, הצטברות הרווח האבולוציוני מובילה להתפתחות פרוגרסיבית של הקוסמוס. ולהפך: ירידת מסת הרווח האבולוציוני, שנגרמה על ידי ירידה בפעילות הגיוסית של המערכת הקוסמית, מובילה לדגרדציה של מערכת זו. כמו בכלכלה, שבה לא כל המבנים היזמיים תחרותיים, כלומר מסוגלים בתחרות עם מבנים אחרים להבטיח רמת רווח מספיקה לקיומם, ובמקרה של העדר רווח פושטים רגל, נתונים לפעולת הברירה הטבעית ויורדים מהשוק, כך בקוסמוס לא כל המבנים הגיוסיים יוצרים בעבודתם האבולוציונית רווח, המספיק לקיומם. הם נדחים על ידי הברירה הטבעית ומפסיקים את קיומם, מבלי שהבטיחו איזשהו רווח אבולוציוני מהותי. אבל במסת המבנים העצומה בכל זאת
מובטחת, למרות המשברים, מסה מסוימת של רווח אבולוציוני, וזה מה שיוצר אפשרות של התפתחות פרוגרסיבית. ובהתקלות בנסיבות נוחות אפשרות זו הופכת בחוקיות למציאות. כמובן, רווח – מאפיין כמותי, אבל הוא מבטא את איכות ה״סחורה״, המגיעה אל
״השוק״ של האבולוציה, וממומשת בתהליך של חילופי חומר-אנרגיה בין משתתפיו – מבנים גיוסיים של רמות שונות.
אם כן, הקטגוריות העיקריות של האבולוטיקה, המאפשרות ליצור את היסודות הפילוסופיים והמדעיים-הכלליים של התיאוריה הכללית של האבולוציה, הן: סדר וכאוס, מבנים גיוסיים, תחרות, ברירה, הנדסה קוסמית, טכנולוגיות קוסמיות, עבודה אבולוציונית, חידושים גיוסיים ורווח אבולוציוני.
מערכת הפוסטולאטים העיקרית של התיאוריה הכללית של האבולוציה, שאנו מבססים ומגנים עליה, מורכבת מהעמדות הבאות:
התצורות הקוסמיות המוכרות למדע לגרעינים גיוסיים ופריפריה מגויסת, גורמים למשך מסוים של שמירת הסדר המופק על ידם, מה שמתבטא ביצירה ושמירה של ״בנייני״ ״ההנדסה הקוסמית״ המגוונים.</text>
      <sha1>ezwgbhrckcs4o4dcuy47uzio1pw1e3c</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/האינטראקציות היסודיות והיסוד המיקרוסקופי של הסדר הקוסמי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755800</id>
    <revision>
      <id>3084980</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:05:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084980</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22812" sha1="r6zwmukd6buzzfpotv2grde0i1xsarb" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== האינטראקציות היסודיות והיסוד המיקרוסקופי של הסדר הקוסמי ==

הסדר והכאוס במבנה הקוסמוס הנצפה על ידינו נוצרים על יסוד מיקרוסקופי, המשמש מעין יסוד לבניית כל ״הבניין״ של סדר העולם, שהתגבש במטא-גלקסיה בתהליך ביצוע ״ההנדסה הקוסמית״. כגורם החשוב ביותר, הקובע את אופי החומרים, החוזק והיציבות של ה״יסוד״ הזה,
משמשים ארבעה סוגי אינטראקציות יסודיות – חזקה, חלשה, אלקטרומגנטית וגרביטציונית.
האינטראקציה החזקה נקראת לפעמים גרעינית, מאחר שהיא מתגלה אך ורק בגרעיני אטום ומהווה לא יותר ולא פחות מאשר משיכה הדדית, קישור, או ״הידבקות״ של חלקי הגרעין, של החלקיקים המרכיבים אותו – הנוקליאונים (מלטינית ״נוקלאוס״ – גרעין), שאליהם נמנים הפרוטונים בעלי מטען חיובי והנייטרונים הנייטרליים, חסרי המטען. האינטראקציה החזקה מונעת את התפוררות גרעיני האטום, מאחר שאם היא לא הייתה קיימת או אם לא הייתה כל כך
עוצמתית, הגרעינים היו מתפרקים תחת פעולת הדחייה ההדדית של הפרוטונים טעוני המטען החשמלי הזהה. כתוצאה מהאינטראקציה החזקה גרעיני האטומים הופכים ליציבים ביותר, המבטיחה חוזק גבוה ביותר גם לאטומים עצמם כ
״חומר בנייה״ מיוחד במינו של התצורות המבניות המגוונות ביותר וכאילו ״בנייני הנדסה-קוסמיים״. יציבות האטומים מובטחת על ידי יציבות הגרעינים, מאחר שמשיכת הגרעין של כל אטום יוצרת סידור מבני של הקליפות. דווקא הוא מהווה בסיס למאקרוסקופיות כתכונה של החומר הגלם של הפעילות ה״בנאית״ של ״ההנדסה הקוסמית״, שמעולם אינה נפסקת, תכונה המבוטאת במובהקות המכנית-דינמית של חומר זה, באופיו החומרי, ביכולתו להתגבש לגופים דיסקרטיים. בלי המובהקות המאקרוסקופית של החומר לא היה אפשרי שום סדר ושום הנדסה.
האינטראקציה החזקה היא קצרת-טווח. היא מתחילה להתבטא במרחקים קטנים מאוד מסדר 10⁻¹³ ס״מ ויורדת בחדות לאפס מעבר לתחום זה. האינטראקציה החזקה התגלתה על ידי א&amp;#x27; רתרפורד ב-1911 בו זמנית עם גילוי הגרעין האטומי. בקיום הכוחות הגרעיניים הוסבר פיזור חלקיקי האלפא במעברם דרך החומר.
לפי הייצוגים המודרניים, האינטראקציה החזקה מתבצעת על ידי גלואונים (מהמילה האנגלית, המציינת ״דבק״). כל מה שאנו יודעים על גלואונים, מסתכם בכך שהחלקיקים האלה הוכנסו על ידי פיזיקאים למחזור המדעי דווקא כדי להסביר את חוזק הקשרים התוך-גרעיניים. מקובל להניח שהגלואונים קושרים ביניהם קווארקים, הנכללים בהרכב הפרוטונים, הנייטרונים וחלקיקים אחרים. מסת המנוחה של הגלואונים, כמו של הפוטונים, מוכרת כשווה לאפס. האינטראקציות של הקווארקים נוצרות על ידי שמונה סוגי גלואונים.
האינטראקציה החלשה, כמו החזקה, גם היא גרעינית וקצרת-טווח, היא מתבטאת במרחקים מ-10⁻¹⁵ עד 10⁻²² ס״מ.
היא גורמת לסוגים מסוימים של התפרקויות גרעיניות, כולל התפרקות ביתא. היא גורמת גם להמון מהפכים מגוונים של חלקיקים יסודיים אחדים באחרים ומשתקפת לא כל כך בקשרים ותנועות של חלקיקים, כמה בהפיכותיהם ההדדיות. אי-היציבות וההפיכות ההדדיות של רוב החלקיקים היסודיים לפי הייצוגים המודרניים מוסברים דווקא באינטראקציות החלשות. בהתפרקות ביתא, שנגרמת על ידי האינטראקציה החלשה, מתרחשת הפיכת נייטרון לפרוטון, אלקטרון ואנטי-נייטרינו. תהליך זה גורם ל״בעירה״ ארוכה של השמש ושל כוכבים אחרים, מה שבתורו מבטיח אנרגיה מסופקת ללא הרף למרחב המקיף-כוכבים ולמערכות פלנטריות, כולל כדור הארץ עם החיים המתפתחים עליו. האינטראקציה החלשה מתבצעת על ידי מה שנקרא בוזונים חלשים.
האינטראקציה האלקטרומגנטית, בניגוד לאינטראקציות הגרעיניות החזקה והחלשה, פועלת לא רק במיקרוקוסמוס, אלא גם ברמה המאקרו, למרות שהיא נגרמת על ידי הטעינה החשמלית של מיקרו-חלקיקים. היא שונה עוד בכך שבהיותה חלשה בערך פי מאה עד אלף מהחזקה, היא ארוכת-טווח, כלומר אינה יורדת לאפס מעבר למרחקים מיקרוסקופיים. האינטראקציה האלקטרומגנטית יוצרת משיכה הדדית של חלקיקים בעלי מטענים מנוגדים (חיוביים ושליליים נמשכים) ודחייה הדדית של חלקיקים בעלי מטענים זהים (חיוביים דוחים זה את זה, שליליים – שליליים).
כוחות האינטראקציה בין מטענים תלויים במיקום ובתנועה של האובייקטים הטעונים. אובייקטים טעונים נייחים נכנסים לאינטראקציה חשמלית, שעוצמתה נקבעת על ידי חוק קולון. כוחות מגנטיים תלויים בתנועה של האובייקטים הטעונים ובתנועתם ההדדית. באינטראקציה המגנטית משתתפים זרמים חשמליים, שכיוונם משתנה בתנועה
המטענים שהולידו אותם. האחדות של האינטראקציה החשמלית והמגנטית מהווה את האינטראקציה האלקטרומגנטית, המתוארת על ידי חוקי האלקטרוסטטיקה והאלקטרודינמיקה, ובצורה המלאה ביותר תיאור של אינטראקציה זו ניתן בתיאוריה של מקסוול, שמשוואותיה מקשרות בין השדות החשמליים והמגנטיים.
בסדר הקוסמי האינטראקציה האלקטרומגנטית משחקת תפקיד עצום. היא קושרת בין גרעיני אטום בעלי מטען חיובי לאלקטרונים, ומבטיחה את יציבות האטומים, ואת האטומים – למולקולות. היא גורמת לאינטראקציות בין-מולקולריות ובכך למצבי הצבירה של החומר – מוצקים, נוזליים וגזיים – וגם לחיכוך וגמישות, מתח פנים, תכונות אחרות, שהן החשובות ביותר בתנועה ובאינטראקציה המכנית של גופים מאקרוסקופיים. חשיבות רבה יש לאינטראקציה האלקטרומגנטית בתהליכים כימיים וביולוגיים. כל התגובות הכימיות כך או אחרת קשורות באינטראקציות אלקטרומגנטיות, הן ביטוי שלהן. הן מתרחשות כתוצאה מחלוקה מחדש של קשרים בין אטומים במולקולות, מארגון מחדש של קליפות האלקטרונים של אטומים ומולקולות, משינוי בהרכב ובכמות האטומים במולקולות של חומרים שונים.
בתחום הביולוגי ״הטכנולוגיות״ האלקטרומגנטיות עובדות ברמה הגנטית, משרתות את הקשרים במאקרומולקולות, את ההעתקה וההעברה של המידע התורשתי. דחפים חשמליים עומדים בבסיס התפקוד של מערכת העצבים, משרתים את פעילות המוח.
בתהליך האינטראקציה האלקטרומגנטית מתרחשת פליטה וקליטה של חלקיקי אור – פוטונים. האור, שבוראי התנ״ך חשבוהו ליסוד ההוויה, גם הוא תוצאה של האינטראקציה האלקטרומגנטית. הפוטונים, שהם נושאי האינטראקציה הזו, מהווים קוונטים של השדה האלקטרומגנטי. הם עצמם אין להם לא מטען חשמלי ולא מסה, כשהם מתפשטים במרחב ב
מהירות הגבוהה ביותר עבור המערכת החומרית שלנו – מהירות האור. נושאי המידע החשובים ביותר, המבטיחים את דרך התפיסה הטבעית של האדם, בעלי אופי אלקטרומגנטי. אור, גלי רדיו, חשמל, שבלעדי השימוש בהם לא נתפסת הציוויליזציה האנושית המודרנית, נמנים על התופעות האלקטרומגנטיות. כל אמצעי הקשר האנושיים, מקורות המידע, המכשירים האלקטרוניים, מערכות המחשב פועלים על נושאים אלקטרומגנטיים. בלי האינטראקציה האלקטרומגנטית לא היה קיים לא רק אור, אלא גם חום.
האינטראקציה הגרביטציונית גם היא ארוכת-טווח, היא נחשבת לחלשה ביותר ואינה נלקחת כלל בחשבון בתיאוריות המיקרוקוסמוס. אבל היא מקיפה את כל הסוגים והמצבים של החומר ונמצאת בהתאמה למסה של גוף זה או אחר. האינטראקציה הגרביטציונית מטבעה מאקרוסקופית, היא מתפקדת במרחב-זמן רציף מאקרוסקופית, ומבטאת את כיפופיו, עקמומיותיו ותצורותיו. דווקא משום כך היא שונה עקרונית משלושת הסוגים האחרים של אינטראקציות, הטבועים במיקרוקוסמוס ומתפקדים בתנאים ובקנה מידה, שאינם מבטיחים רציפות מאקרוסקופית של מרחב-זמן.
המילה ״גרביטציה״ נובעת מלטינית ״גרביטאס״ – כבדות. מאחר שבכבדות מחזיקים כל הגופים המאקרוסקופיים, הקיימים על כדור הארץ, כולל גם גופי בני האדם, כשהם נתקלים בגרביטציה יום-יום ובבניית מבנים ומתקנים, ובספנות, ובענייני צבא, בני האדם החלו להתעניין בטבעה של תופעה זו. במשך מאות שנים רבות הגרביטציה הייתה האינטראקציה היסודית היחידה, שנחקרה.
פילוסופיית הטבע העתיקה, במסגרתה נולדה ההכרה המדעית, הסבירה את הכבדות בשאיפה ראשונית של כל הגופים למקומם. כך בדיוק הסביר את תופעת הגרביטציה אריסטו, שהרהר על כך שגופים כבדים בעקבות נטייתם הטבעית,
שואפים מטה, לכדור הארץ, ואילו קלים – מעלה, לשמיים. בהנחיית צרכים מעשיים, ארכימדס יצר את תיאוריית המנוף, המאפשרת לפעול עם גופים כבדים לצורך הזזתם בכל כיוון. הוא אמר שאם היו נותנים לו מנוף באורך מספיק, הוא היה יכול להזיז את כדור הארץ. אמרה זו משמעותה הרחבת מושג הכבדות על אובייקטים בקנה מידה קוסמי. ארכימדס הניח גם את היסודות להבנת פעולת הגרביטציה בסביבה מימית, בהראותו שעל גוף בסביבה זו פועל כוח דחיפה, השווה למשקל המים שנדחקו. גילוי זה כל כך זעזע את ארכימדס, שכהכרת תודה לאלים על החוק שנתפס על ידו, שהצאצאים קראוהו על שמו, הוא הקריב בקורבן מאה שוורים.
בתקופה החדשה של ההיסטוריה החקירה המדעית-הטבעית של הכבדות הוכתרה בתגלית הגדולה ביותר – בניסוח על ידי י&amp;#x27; ניוטון של חוק הכבידה האוניברסלית. הוכחה האוניברסליות של הגרביטציה ונקבעה התלות המכנית של כוח הכבידה במסת הגופים ובמרחק ביניהם. על כל גוף בקו ישר, המחבר את מרכזי הכובד שלהם, פועל כוח משיכה, פרופורציונלי ישירות למכפלת מסותיהם ופרופורציונלי הפוך לריבוע המרחק ביניהם.
המושג מסה במכניקה הקלאסית במובן מסוים טאוטולוגי, מאחר שהוא תואם למושג המשקל של הגוף. כוח המשיכה גדל פרופורציונלית ישירות למסה, שנמדדת בעצמה במשקל ככוח משיכה. יחד עם זאת, המושג מסה נושא בתוכו תוכן פילוסופי עמוק. כמו בתחום הסוציולוגיה, שבו המושג מסה משמעותו איחוד של המון אנשים, המושג מסה בפיזיקה מציין המון מרכיבים חומריים, המרכיבים ביחד גוף זה או אחר. גוף מסיבי יותר כולל כמות גדולה יותר של חומר, וכמות זו יכולה להיות מרוכזת בנפח קטן יותר. המסה מכילה, הגוף מחזיק, הנפח מתפשט. המסה מבטאת, במהות, את אותה פעילות גיוסית,
שבעזרתה הגוף בעל המסה, חתיכת החומר, פועל על גופים אחרים – גם הם חתיכות חומר. המסה היא מידת גיוס של החומר למשיכת חומר מהמרחב הסובב. בהתאם לכך הגרביטציה היא צורה של ״הנדסה קוסמית״, המהווה תנאי מוקדם לפעילות הגיוסית של החומר. היא מחברת ומושכת צורות חומריות למרכזי כובד מסוימים, ומכינה אותן לאינטראקציה והתנגשות ממשית. היא – בסיס השלמות והקישוריות של תצורות קוסמיות. בלי האינטראקציה הגרביטציונית לא היו קיימות לא גלקסיות, לא כוכבים, ולא כוכבי לכת. בהיותה גורם מאחד של האבולוציה הקוסמית, הגרביטציה היא אחת התנאים המוקדמים הראשוניים של ״ההנדסה הקוסמית״, היא מארגנת את התנועה במטא-גלקסיה, יוצרת אלטרנטיבה להתרחבות המרחב-זמן, ל״בריחה״ של הגלקסיות ותורמת לחלוקת החומר לגרעינים גיוסיים ופריפריה מגויסת.
לאינטראקציה הגרביטציונית יש דמיון מסוים לאלקטרומגנטית. עוצמת האינטראקציה הגרביטציונית, כמו גם האלקטרומגנטית, נחלשת בהדרגה עם ריבוע המרחק, כלומר התלות, שנתגלתה על ידי ניוטון, דומה במובנים רבים לתלות, שנתגלתה כעבור מאה שנה על ידי קולון. אבל האינטראקציה הגרביטציונית חלשה משמעותית, ברמת המיקרו היא זניחה לחלוטין, ובין גופים מאקרוסקופיים בעלי מסות קטנות יחסית היא כמעט בלתי נראית. הגרביטציה אוניברסלית, ואילו האלקטרומגנטיזם פועל רק בין גופים טעונים. הגרביטציה במערכת הקוסמית שלנו רק מושכת גופים, ואילו מטענים חשמליים יכולים להימשך ולהידחות.
המודל של איינשטיין לגרביטציה בניגוד לזה של ניוטון, קשור בתיאור האינטראקציה הגרביטציונית לא כתוצאה של משיכה מכנית של גופים בקווים ישרים במרחב אוקלידי, אלא בעקמומיות של המרחב-זמן תחת פעולת
המסות הנמשכות. בשדה הכבידה גופים נעים בקווי גיאודזה, מסלולים עקומים, לא משום שפועל עליהם כוח משיכה מכני, אלא משום שמסלולים כאלה הם הקצרים ביותר במרחב-זמן המעוקם על ידי הכבידה. מאחר שהעקמומיות של המרחב-זמן תלויה בכמות החומר, המבוטאת במסה, והחומר מופץ במטא-גלקסיה באופן לא אחיד, המרחב מתעקם בצורות שונות, והזמן בחלקים שונים של המטא-גלקסיה זורם במהירויות שונות.
המודל של איינשטיין לגרביטציה חורג מזה של ניוטון רק בשדות כבידה חזקים, לגבי חלשים הם מתלכדים. חריגות אלה אושרו פעמים רבות בתצפיות אסטרונומיות ובניסויים פיזיקליים. לטובת המודל של איינשטיין מעידים אפקטים של עקמומיות קרני האור ליד גופים בעלי מסות גדולות, האטת הזמן בשדות כבידה ובתנועה בתאוצות גדולות, סטיות בזמן ההתפרקות של גרעינים אטומיים לא יציבים וכו&amp;#x27;.
עוצמת הכבידה נחשבת לחלשה רק במובן היחסי, מנקודת המבט של היחס למסות ולמרחקים של הרמה המיקרוסקופית. אבל גם במיקרוקוסמוס היא יכולה לגדול בחדות ולהיות דומה בפעולתה לאינטראקציות החזקה, החלשה והאלקטרומגנטית. זה קורה בשתי סיטואציות ספציפיות. ראשית – בצפיפות על-גבוהה של חומר, המגיעה לא פחות מ-10⁹⁴ גרם/ס״מ³. צפיפות כזו הייתה תופעה נפוצה בכל מקום בשלבים המוקדמים של האבולוציה של המטא-גלקסיה, וכיום נשמרת רק בכמה אובייקטים אסטרונומיים על-צפופים, למשל, בכוכבי נייטרונים. שנית – באנרגיות גדולות מאוד ומרחקים על-קטנים – מ-10⁻³³ ס״מ ומטה. בתנאים אלה מתבטאות תכונות הוואקום הפיזיקלי, המבוטאות בפעולת חלקיקים וירטואליים. חלקיקים וירטואליים מסיביים יוצרים שדה כבידה חזק דיו, שמעקם בחזקה את המרחב-זמן ברמת המיקרו, כתוצאה
מכך מתחילים ״לעבוד״ האפקטים של תורת היחסות הכללית. יש לציין שזה יכול להתרחש בתנאים, דומים גם לשלבים הראשוניים של קיום המטא-גלקסיה.
במובן המוחלט בחלק היקום הנצפה על ידינו אין כוח חזק יותר מהגרביטציה. היא ״מניעה״ כוכבים, גלקסיות, צבירי גלקסיות, מבטיחה מצב יציב של מערכות כוכבים ופלנטריות, ״מצמידה״ אל פני כדור הארץ את כל מה שנוצר עליו, ואלמלא היא, הכול היה מתפזר למרחב הקוסמי חסר הגבולות.
במיוחד עומדת שאלת קיומם של קוונטים של שדה הכבידה – מה שנקרא גרביטונים. מצד אחד, הגרביטונים אינם משתלבים בתורת היחסות הכללית ובמודל ההסבר שלה לגרביטציה, מאחר שמנקודת המבט של תורת הגרביטונים הגרביטציה מהווה לחץ, המופעל על ידי תנועתם המכוונת (כמו שזרם חשמלי מהווה תנועה מכוונת של אלקטרונים). באופן דומה מנסים להסביר את השדה המגנטי, תוך צמצומו לתנועה מכוונת של מונופולים מגנטיים. לא גרביטונים ולא מונופולים נתגלו בניסוי, למרות מאמצים מרובים של פיזיקאים. בעקבות אי-האישור של קיומם הם מסווגים כחלקיקים היפותטיים.
עם זאת, מקובל להניח שגרביטונים וגלי הכבידה הקשורים בהם לא מצליחים לגלות בעקבות אופיים הזעיר במיוחד. לגלי כבידה, אם הם קיימים, יש אמפליטודה קטנה מאוד בעקבות החולשה היחסית של האינטראקציה הגרביטציונית. תומכי תורת הגרביטונים סבורים שהיא מוצאת אישור עקיף, ושהשדה הגרביטציוני מתפשט במהירות האור בצורת גלי כבידה. הם מקווים לרשום גלי כבידה, הנוצרים בהתפוצצות כוכבי-על ובהתכווצות קולפסרים, ומסבירים את הכישלונות בגילוי גלי כבידה בכך שהם כה קטנים, שהם נשארים מעבר לגבולות
הרגישות של המכשירים המודרניים. עם זאת ניסיונות לגילוי של סוכנים מיקרוסקופיים של שדות כבידה יכולים להיות חסרי הצלחה דווקא בעקבות אי-קיומם בטבע.
מאחר שמהותן של האינטראקציות הגרביטציוניות קשורה בתכונות המרחב-זמן, את גילוי המהות הזו יש לחפש במאפיינים המרחביים של המיקרוקוסמוס.</text>
      <sha1>r6zwmukd6buzzfpotv2grde0i1xsarb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/הקבועים העולמיים והמבנה הגיוסי של המטא-גלקסיה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755801</id>
    <revision>
      <id>3084981</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:06:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084981</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6048" sha1="021100m5d9nsw9nawsrmx6dgdr4mgdp" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== הקבועים העולמיים והמבנה הגיוסי של המטא-גלקסיה ==

לארבע האינטראקציות היסודיות טבועים ארבעה קבועים עולמיים, כלומר ערכים קבועים של הפרמטרים הכמותיים של האינטראקציות, המבטיחים יציבות יחסית של הסדר הקוסמי וקביעות של הסביבה הקוסמית. הסדר, שהתגבש במטא-גלקסיה כתוצאה מהאבולוציה שלה, הוא תוצאה של התאמה קפדנית למדי של הקבועים, שזכתה בספרות המדעית לשם ״הכיוונון העדין״ של היקום שלנו ושימשה בסיס להעלאת העיקרון האנתרופי. שינוי בלתי משמעותי למדי בערכים המספריים של קבועים אלה ואחרים היה מוביל להפרת התאמתם ובהתאם לכך להרס חד ביותר של הסידור המבני של היקום הנצפה.
כך, הקטנה בלבד במספר סדרי גודל של הקבוע של האינטראקציה החזקה הייתה מובילה לכך שבתהליך האבולוציה של המטא-גלקסיה היו נוצרים רק יסודות כבדים, אטומים ואיזוטופים רבים היו מתבררים כלא יציבים, ואי-היציבות של הדאוטריום הייתה מובילה להיעדר מקורות אנרגיה קבועים. ואילו הגדלת הקבוע הזה הייתה הופכת את הביפרוטון ליציב ומובילה לשריפה מלאה של המימן.
התחזקות של כמה אחוזים בלבד של האינטראקציה החלשה הייתה מובילה להקטנת זמן החיים של נייטרונים חופשיים, וכתוצאה מכך לא היה נוצר הליום והייתה הופכת לבלתי אפשרית התגובה
של התמזגות חלקיקי אלפא לסינתזה של פחמן. פחמן לא היה נוצר, והיסוד הנפוץ ביותר היה מימן. ואילו היחלשות בלתי משמעותית של האינטראקציה החלשה הייתה יוצרת יקום הליום והופכת את התגובות הגרעיניות בכוכבים לבלתי אפשריות.
להקטנת הקבוע של האינטראקציה האלקטרומגנטית הייתה תוצאה חוסר האפשרות של פעולת כוחות קולון, המבטיחים דחייה הדדית של פרוטונים בגרעיני אטום. בסופו של דבר הייתה נפגעת יציבות האטומים. ואילו הגדלת עוצמת האינטראקציה האלקטרומגנטית הייתה מושכת את האלקטרונים אל גרעיני האטום והופכת לבלתי אפשרית את מהלכם של כל התגובות וההיפוכים הכימיים.
הקטנה בכמה אחוזים של האינטראקציה הגרביטציונית הייתה שוללת את האפשרות של מהלך התגובות הגרעיניות בכוכבים.
במדע המודרני מוצעים עוד ועוד ניסויי מחשבה חדשים, המראים את תלות סדר העולם של היקום שלנו בערכים המספריים של הקבועים העולמיים ובהתאמה ביניהם.
הניתוח של הידיעות שדלה המדע על האבולוציה של המטא-גלקסיה מאפשר להניח שהיא מתפתחת לפי ״תוכנית״ מסוימת, שפותחה, ככל הנראה, בתהליך השלב הפרה-סינגולרי של ההתפתחות ומותנית בחוקיות של ״ההנדסה הקוסמית״. אפשר גם להניח שפיתוח זה ומימוש ״תוכנית״ זו מנוהלים על ידי איזשהו מבנה גיוסי, שנפרש בתקופת המפץ הגדול ומכיל בתוכו בצורה מגולגלת את תוצאות השלב שקדם למצב הסינגולרי של האבולוציה של החומר המטא-גלקטי. הספקולציות התאולוגיות, שתפיסת מבט זו עלולה לייצר, חסרות בסיס לחלוטין, כמו שחסרות בסיס גם הספקולציות התאולוגיות, שנוצרות על ידי מה שנקרא ״הכיוונון העדין״ של היקום שלנו והעיקרון האנתרופי של סידורו.
ה״דמיורג״ היחיד של כל מערכת קוסמית הוא האבולוציה במובן הרחב והמבנים הגיוסיים מסוגים שונים, הנוצרים בתהליכים אבולוציוניים
האוניברסליות של האבולוציה אינה משאירה מקום ליצירת אישיות אלוהית, שתנהל את היקום מבחוץ, כמו שאישיותו של האדם מנהלת את מעשיו והתנהגותו. ״ההנדסה הקוסמית״ אינה פונקציה של איזה מהנדס קוסמי, שניחן בתודעה אנושית-דומה, היא מתגבשת על בסיס התהליכים האבולוציוניים המבניים-חומריים, המקיפים את כל היקום, מהאטום הקטן ביותר ועד למגה-עולם העצום ולכל המון העולמות המגוונים.
״ההנדסה הקוסמית״ של המטא-גלקסיה מתגבשת על בסיס ארבעה סוגים של אינטראקציות יסודיות, אשר גורמים לפרמטרים העיקריים של הסדר, האופייניים למערכת חומרית מתפתחת ומספקת-עצמית יחסית זו. סוג האינטראקציה קובע את הקבועים, הערכים הקבועים, הגורמים לאופי התנועה וקובעים את ההגבלות של סדר התנועה, הטבועים במטא-גלקסיה כמערכת חומרית מסוימת וסביר להניח, לא יחידה של הקוסמוס.</text>
      <sha1>021100m5d9nsw9nawsrmx6dgdr4mgdp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/ההנדסה הקוסמית והכאוס במיקרוקוסמוס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755802</id>
    <revision>
      <id>3084982</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:06:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084982</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="25977" sha1="0nv5kb2zesjg4o5s1kul315pz0zgc9f" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== ההנדסה הקוסמית והכאוס במיקרוקוסמוס ==

כיום בניסויים פיזיקליים זוהו כבר יותר מ-400 סוגים של חלקיקים יסודיים, ומספרם הולך וגדל. קשה מאוד בעת זאת המיון של חלקיקים אלה, מאחר שלפי סימנים מסוימים הם נופלים למחלקות מסוימות, ולפי אחרים – למחלקות שונות לחלוטין.
לפי אחד המיוןים, כל החלקיקים היסודיים מתחלקים להאדרונים, כלומר משתתפים באינטראקציות חזקות, וללפטונים – חלקיקים בעלי אינטראקציה חלשה. אז אל ההאדרונים אפשר למנות מזונים ובריונים (מיוונית ״בארס״ – כבד), וגם חלקיקים, המרכיבים את גרעיני האטום – נייטרונים ופרוטונים (נוקליאונים, מיוונית
״נוקלאוס״ – גרעין). לכאן נמנים מנקודת מבט זו גם היפרונים (מיוונית ״היפר״ – על), מאחר שהם כבדים יותר מהפרוטונים, גבוהים מהם במסה.
כל הפירמידה המיוןית הזו יש לה בבסיסה קווארקים – חלקיקים, המולחמים בחוזקה על ידי גלואונים ולכן, כפי שמניחים, אינם מופיעים במצב חופשי, מה שמבטיח את האינטראקציה החזקה. אל הלפטונים נמנים אלקטרונים, מיואונים ונייטרינו.
עם זאת מיון כזה כדי להבטיח את יופיו נאלץ להתעלם מהפוטונים – קוונטים של השדה האלקטרומגנטי, שאין להם מסת מנוחה ואינם משתתפים לא באינטראקציות חזקות ולא בחלשות, אבל מהווים בסיס של האינטראקציות האלקטרומגנטיות ומספקים לנו את מקור המידע העיקרי – האור. הלפטונים (מיוונית ״לפטוס״ – קל) משתתפים באינטראקציות חלשות, אבל אלה מהם, שיש להם מטען חשמלי, נכנסים גם לאינטראקציות אלקטרומגנטיות. דוגמה קלאסית הם האלקטרונים – חלקיקים קלים במיוחד בעלי מטען שלילי, שאין להם לא לוקליזציה ברורה במרחב, ולא מסלול תנועה מוגדר מאקרוסקופית. אבל לא נשכח שהתנועה המכוונת של אלקטרונים יוצרת זרם חשמלי. החומר הזה, הזורם בחוטים, בעל כוח כזה, שמניע את כל המכשירים החשמליים ויכול להרוג כל יצור חי, שנקלע למתח גבוה. עם עוצמת הזרימה הזו, המרוכזת במרחב צר, לא יכולה להשתוות אפילו נהר הררי, שמימיו מונעים על ידי גרביטציה. ובינתיים הטורבינות של תחנות הכוח, המונעות על ידי נפילת המים, מייצרות זרם חשמלי כתופעה מאקרוסקופית, המותנית בתנועה משותפת של מסות עצומות של אלקטרונים. הסיבה לעוצמה זו היא האופי האלקטרומגנטי של האלקטרונים, המטען החשמלי שלהם. הם עצמם כלפטונים, משתתפי האינטראקציות החלשות, בהיכנסם להרכב האטומים, מהווים את החוליה החלשה שלהם, הקליפה החיצונית של הגרעין, עוברים ממסלול למסלול בקפיצות תחת השפעת מנות מסוימות של אנרגיה חיצונית מופעלת.
המבנים הגיוסיים של האטומים הם הגרעינים, הם, המותכים באינטראקציות חזקות, מצדיקים במידה מסוימת
את שמם של האטומים כיסודות בלתי ניתנים לחלוקה, ראשוניים של העולם המאקרוסקופי, הם קובעים את אופי התנועה באטומים. האלקטרונים, המרכיבים את קליפות האטומים, הקשורים אל הגרעין במשיכה אלקטרומגנטית של הפרוטונים ובאינטראקציות חלשות זה עם זה, יכולים להינתק ולהפוך לחופשיים, לעבור למצב כאוטי של תנועה ואינטראקציה. גרעיני האטומים הם אחד המרכיבים החשובים ביותר של הסידור המבני של החומר.
קבוצות מיוחדות בשורות הנייטרוניות של חלקיקים יסודיים מהווים הבוזונים, שהתנהגותם מחושבת בסטטיסטיקת בוז-איינשטיין, והפרמיונים, המחושבים בסטטיסטיקת פרמי-דיראק. אל הבוזונים נמנים פיא-מזונים (פיונים), קא-מזונים (קאונים) ופוטונים. אל הפרמיונים – אלקטרונים, פרוטונים, נייטרונים, מיואונים והיפרונים.
מנקודת המבט של קיום מסת מנוחה החלקיקים היסודיים מתחלקים לקלים – לפטונים (אלקטרון, פוזיטרון ובמיוחד פוטון, שאין לו כלל מסת מנוחה, וגם נייטרינו, שבהם נתגלתה לאחרונה מסת מנוחה קטנה מאוד), בינוניים – מזונים (מיוא-מזונים, פי-מזונים), כבדים – בריונים (פרוטונים ונייטרונים) וכבדים במיוחד – היפרונים.
חלקיקים שונים יכולים להתקיים גם בתוך הקשרים של האטומים, בהיכנע לניהול של אנרגיות הקשרים הגרעיניים, וגם במצב חופשי.
בהישארם מחוץ ל״שליטת״ האטומים, בלי ארגון גיוסי מצד הגרעינים האטומיים, החלקיקים היסודיים מוצאים את עצמם במצב של כאוס לא-מאקרוסקופי, שהוא, ככל הנראה, ביטוי של איזה סדר אחר, לא-גיאוצנטרי, הנוצר על ידי מבנים גיוסיים שונים אונטולוגית ברמה הלא-גיאוצנטרית
של ״ההנדסה הקוסמית״.
חלקיקים יסודיים חופשיים, המופשטים מאינטראקציות קבועות, אינם יותר מאשר הפשטות מתמטיות, הבנויות בדמות ובדמיון של גופים מאקרוסקופיים מבודדים
הפעלה של הפשטות אלה כמרכיבים של הדרך המלאכותית הקוונטית-מכנית של תפיסה בניתוח נתוני הניסויים מראה שהחלקיקים האלה לא רק עוברים תמורות, אלא נמצאים כל הזמן בתהליך של תמורות, השולל מהם קיום עצמאי, מוגדר בבירור, דיסקרטי.
רוב החלקיקים נוצרים (״נולדים״) בהתנגשות עם חלקיקים אחרים במהירויות גבוהות מאוד. חלקיקים מסוימים בתנאים אלה הופכים לאחרים. כך, פרוטון הופך לנייטרון (מאבד מטען) תוך פליטת פיא-מזון. חלקיקים אחרים ״מתפרקים״: נייטרון – לאלקטרון, פרוטון ואנטי-נייטרינו, פיא-מזון נייטרלי – לשני פוטונים.
חלקיקים מקיימים אינטראקציה מתמדת עם הוואקום, בולעים או פולטים חלקיקים וירטואליים, יוצרים סביבם ״ענן״ של חלקיקים וירטואליים. מאחר שהחלקיקים היסודיים יוצרים ״מריחה״ המשתנה ללא הרף של מסה, מטען חשמלי ומומנט מגנטי, ההופכת צפופה יותר אל מרכז החלקיק, אפשר לדבר על קיום בהם של ליבה מרכזית צפופה יחסית, המכונה קרן (או גרעינון), ופריפריה רפויה. עם זאת בניגוד לאטומים בחלקיקים אין מרכיבים מובחנים מבנית, התופסים מקום מסוים במרחב: ה״מריחה״ משתנה כל הזמן בחלקיקי שנייה מיקרוסקופיים, מבלי ליצור אפילו צורות מרחביות יציבות יחסית. השאיבה של ה״מריחה״ נמשכת כל הזמן בעקבות ההשפעה המתמדת של שדות ואקום, חלקיקים וירטואליים ומיקרו-אובייקטים אחרים. הקרנים של חלקיקים יסודיים אינם מסוגלים להפוך למבנים גיוסיים, המסדרים תנועה, המארגנים קביעות יחסית של מבנים ואינטראקציותיהם. אין להם בשביל כך מספיק מסה, מטען ובעיקר יכולת לאינטראקציות חזקות. לכן המצב החופשי מהשפעת גרעיני האטומים הופך עבורם לאובדן סדר ולפירוד של התכונות המאקרוסקופיות.
מצב כאוטי מיוחד של חלקיקים נוצר בריק, המאופיין בהיעדר חומר ובהיווצרות של מה שנקרא חלקיקים וירטואליים. הוואקום הפיזיקלי מאופיין לא בהיעדר מוחלט של חומר, אלא במצבו המיוחד, המצב הנמוך ביותר של השדה, שבו נעדרים חלקיקים אמיתיים. גופים הנעים במרחב הקוסמי הריק, למשל, טילים קוסמיים או כוכבי לכת, המסתובבים במסלולים בלתי משתנים מזה אלפי שנים, אינם חשים כמעט חיכוך או שהוא זניח, מה שאומר היעדר בוואקום של סוגים רגילים של חומר. הוואקום הקוסמי כה ריק, שאור, הבא מגלקסיות מרוחקות במשך מיליונים או מיליארדי שנים, אינו נחסם ואינו מעוות על ידי החומר המפריד בינינו. ובזאת היעדר מוחלט כזה של חומר אינו מלווה בהיעדר מרחב, הנחוץ למעבר האור ולתנועתם של גופים קוסמיים. הרי המרחב יכול להיחשב גם כמעין בד חומרי, כה הומוגני, שעליו יכול לנוע כל דבר, בלי להיתקל, בהיעדר מילוי חומר, בשום התנגדות. אם המרחב-זמן כמעין סינתזה של היחסות הדדית והרצף אכן מסוגל להתעקם על ידי מסות גרביטציוניות, משמע, הוא מעין ״יריעה״, שיש לה נושא חומרי, שהביטוי שלו הוא שדה הכבידה. אבל אז מעבר ל״יריעה״ המרחבית-זמנית המרובעת-ממדית הזו אמור להתקיים עולם רב-ממדי יותר וכו׳. במקרה כזה לצורת ההסדר המרחבית של החומר יש נושא חומרי משלה, המשתנה עם הזמן, והתהליכים הווירטואליים בוואקום הפיזיקלי אינם אלא תנודות אקראיות, פלוקטואציות, של הנושא הזה.
הפלוקטואציות של הוואקום יוצרות קוונטים של שדות גלים רלטיביסטיים, שנקראים חלקיקים וירטואליים. תהליכים וירטואליים נצפים, למשל, בתזוזת קווי הספקטרום באטומים בעקבות תנודות מתמשכות של האלקטרונים הנעים במסלוליהם תחת
השפעת התנודות ״האפסיות״ של הסביבה הוואקואומית. הכאוס בתנועת הקליפות האלקטרוניות, הנמצאות תחת השפעת גרעינים אטומיים, מותנה בפעולה עליהן של תנודות כאוטיות של הסדר המרחבי של הסביבה הוואקואומית, כלומר אפשר, של אותו ״חומר״, שממנו ״יוצר״ המרחב התלת-ממדי.
ייתכן גם שהחומר הזה התגבש בתהליך
של ״ההנדסה הקוסמית״ תחת פעולת המפץ הגדול וההתפשטות הרציפה לכל הכיוונים של החומר של המטא-גלקסיה. ולא נשלל שההנדסה הקוסמית התנהלה לפי ״תוכנית״ וברצף, שהתגבשו בשלב הפרה-מטא-גלקטי של האבולוציה.
תנודות מתרחשות בחומרים המגוונים ביותר, הן מתרחשות גם בחומר, שממנו ״עשוי״ היקום. הבד המרחבי-זמני של ההוויה חזק מאוד, ולכן אינו מורגש לאלה, שחומר גופם מונח אף הוא על בד זה, כלומר לנו, בני האדם. הוא מגלה את עצמו רק בתהליכים וירטואליים בוואקום. לפחות זאת ההנחה שלנו, המובאת כמתנה לפיזיקאים מצד הפילוסופיה. מתישהו המודל הסובסטרטלי הזה שלנו של המרחב-זמן יאושר או יופרך. אבל הוא נראה לנו לגיטימי לחלוטין מנקודת המבט של הידע המדעי של ימינו, וחוץ מזה הוא פותח אפשרויות מסוימות להסברת תהליכי שדה ופעולה-מרחוק של גופים פיזיקליים.
החלקיקים הווירטואליים נבדלים מהאמיתיים בכך שבמראם מופר היחס הרלטיביסטי בין אנרגיה לתנע, וכאילו מושהה זמנית פעולת חוק שימור האנרגיה, מאחר שהאנרגיה נוצרת מהריק, ממה שנראה כאין. למעשה לא חוק שימור האנרגיה מופר, אלא האנרגיה רק כביכול נלקחת בהשאלה כתוצאה מיחס אי-הוודאות בין אנרגיה לזמן, מה שיכול להתרחש רק במרווחי זמן קצרים מאוד, בחלקיקי שנייה מיקרוסקופיים, ולאחר מכן האנרגיה חוזרת
לוואקום ונבלעת בו. חלקיקים וירטואליים נוצרים ברגעים קצרים של מעברים הדדיים ואינטראקציה. כך, באינטראקציה של אלקטרונים אחד מהם פולט פוטון וירטואלי, והאחר בולע אותו. האינטראקציה של נוקליאונים – פרוטונים ונייטרונים – מתבצעת באמצעות פליטה ובליעה של מזונים וירטואליים. כל נוקליאון עטוף בענן של פיונים וירטואליים, שעל בסיסו מתגבש שדה האינטראקציות הגרעיניות. בתורת הפיזיקה המודרנית תכונות מבניות רבות מאוד של חלקיקים יסודיים מוסברות ומתוארות בעזרת ההצגות על הופעה, בליעה או התפרקות של חלקיקים וירטואליים.
עצם הקוונטיות של חלקיקים יסודיים ווירטואליים נובעת, ככל הנראה, מקריעות הרצף המרחבי-זמני, מהקרעים או ״החספוסים״ של אותו ״קיר״ רציף, שבו ״ההנדסה הקוסמית״ של התהליך האבולוציוני הפרידה את המטא-גלקסיה ממערכות קוסמיות אחרות. אנחנו איננו מבחינים בקיר הזה,
מאחר שדרך התפיסה שלנו מותאמת להצגת רק אותם אובייקטים, שיש להם תכונות ואיכויות תואמות תנאים ארציים. אי-האוניברסליות של דרך התפיסה הזו נחקרה על ידינו בדוגמאות המגוונות ביותר, אבל באופן בולט במיוחד היא מתבטאת במה שנקרא חומר ״נסתר״, שקיומו אינו מתגלה כלל בתמונות, המובאות מעצמים קוסמיים לעינינו, אלא מתגלה רק בהתנהגות ״לא נכונה״ של עצמים קוסמיים, המעידה על הופעתם מהריק של שדות גרביטציוניים אדירי עוצמה.
גם חלקיקים יסודיים וגם וירטואליים בעלי יכולת להיוולד ולהיהרס, להיפלט ולהיבלע בתהליכי אינטראקציה עם חלקיקים אחרים. ההופעה לכאורה הזו מאין וההיעלמות לאין מותנים באי-השליטה של המעברים ההדדיים, באי-בהירות הגבולות ובטשטוש הוודאויות ברמת המיקרו.
לפי ״זמן החיים״ החלקיקים מתחלקים ליציבים וללא-יציבים. חלקיקים יסודיים יציבים יש רק חמישה: אליהם נמנים אלקטרון, פוטון, פרוטון ושני סוגי נייטרינו. שאר יותר מ-400 סוגי החלקיקים אינם יציבים, הם מתקיימים חלקיקי שנייה זעומים, לעתים רחוקות דקות, כמו נייטרון במצב חופשי, ואז מתפרקים.
ודאות וסידור מאקרוסקופיים יוצרים המבנים הגיוסיים של הגרעינים האטומיים. הם נוצרים מהכאוס של חלקיקים יסודיים חופשיים בתהליכי ארגון-עצמי אלמנטריים בשלב מסוים של האבולוציה של ״ההנדסה הקוסמית״ של המטא-גלקסיה.
הכאוס של התמורות במיקרוקוסמוס, היעדר דיסקרטיות מובהקת של צורות גופניות בנוכחות דיסקרטיות קוונטית, קריעות של תצורות שדה, שבעולם המאקרוסקופי, בהיכנסן זו על זו, יוצרות אחדות רציפה (קונטינואומית), מוביל לתופעה הנודעת היטב של קיום אצל מיקרו-חלקיקים של תכונות חלקיק וגל.
נקודה נכונה מאוד בעניין זה השמיע הפיזיקאי והפילוסוף האמריקאי הנודע הרמן וייל. ״לפי ההצגות על מבנה החומר ותורת השדה, – הוא מציין, – חלקיק חומרי, נניח, אלקטרון, – אינו אלא קטע קטן של השדה החשמלי, שבתחומו עוצמת השדה מגיעה לערכים פנטסטיים, מה שמעיד על ריכוז של כמות גדולה של אנרגיה בנפח קטן של מרחב. גוש אנרגיה כזה, שאין לו גבולות ברורים על רקע שאר השדה, כמו גל על פני מאגר מים, נע במרחב הריק; לכן איננו יכולים לטעון שהאלקטרון מורכב מאותה סובסטנציה מוגדרת – פשוט אין כזו״ (Weyl H. Philosofi of Mathematics and Natural Science. Princeton: Princeton University Press, 1949, עמ׳ 171). אין מבנה גיוסי – אין גם סובסטנציה קבועה, יש פרגמנט של שדה, המתחלק בהסתברות מסוימת בסביבה, תופס או עוזב את סובסטנציה שלה, את תכולתה החומרית.
ובה בעת יש לזכור, שאם במאקרוקוסמוס יש לנו עסק בחומר שנוצר ברמה האטומית-מולקולרית, הרי במיקרוקוסמוס נגלה לנו חומר, שאין לו צורה הניתנת ללוקליזציה במרחב, מאחר שאין גבולות, המפרידים היווצרות אחת מאחרת. מיקרו-אובייקטים – זה מעבר רציף ממצב אחד למשנהו. את המיקרוקוסמוס מאפיינת כמיטב יכולתה דמות הנהר, שהשתמשו בה הפילוסופים היוונים הקדומים להדגמת השינוייות האוניברסלית של הראשית של כל מה שקיים בעולם. זה
״נהר״, שאי אפשר להיכנס אליו פעמיים, מאחר שבו כבר יהיו מים אחרים, אבל אי אפשר להיכנס אליו גם פעם אחת, מאחר שבמשך זמן הכניסה הוא ישתנה לחלוטין. בהיעדר צורות יציבות יחסית החומר נעשה תלוי לחלוטין בתנועה, הוא לא פשוט זורם ומשתנה, הוא אינו קיים מחוץ לזרימה ולשינוי.
עם זאת כבר ברמת המיקרו מונחות התנאים המוקדמים ליציבות, סידור וארגון-עצמי מאקרוסקופיים. הם מתבטאים בתנועה מכוונת של מסות גדולות של חלקיקים, בחוקיות התנהגותם, הניתנות לתיאור הסתברותי, בגילוי תכונות חלקיק או גל.
״הטכנולוגיה הקוסמית״ של המיקרוקוסמוס מתפקדת במצב חופשי של מיקרו-חלקיקים בניתוק מ״ההנדסה הקוסמית״, שמתבטאת רק תחת פעולה מגייסת של הגרעינים האטומיים.
היסודי ביותר, ובו בזמן ההיפותטי והפרדוקסלי ביותר מכל החלקיקים היסודיים, הנחקרים על ידי הפיזיקה, הוא הקווארק. החלקיק המסתורי הזה, בעל ההתנהגות הלא-מאקרוסקופית ביותר, נחשב גם ליסודי ביותר, לקטן ביותר, שאינו מכיל מנקודת המבט של הרמה המודרנית של הידע חלקיקים קטנים יותר הנכללים בהרכבו.
קיומם של קווארקים הניח הפיזיקאי האמריקאי מ. גל-מאן, שהכניס מושג זה דווקא כקונסטרוקציה תיאורטית נוחה, המאפשרת לפחות במידה מסוימת לסדר
את התיאור הפיזיקלי של אותה תערובת כאוטית ססגונית של יותר ממאתיים חלקיקים יסודיים, שזוהתה על ידי הפיזיקה כבר בתחילת שנות ה-60. קווארקים נחשבו כפונקציה תיאורטית, תוצאה של משחק במשוואות, עד שב-1968 במעבדת אוניברסיטת סטנפורד בארה״ב ״ההפגזה״ של אלקטרונים על ״מטרת״ פרוטונים נתנה תוצאות, השונות מההצגות הקודמות על פרוטונים כחלקיקי גרעין, שאינם מורכבים מהיווצרויות קטנות יותר. ובסדרת ניסויים זו פיזור האלקטרונים הראה שבפנים הפרוטונים ״יש משהו״. כך הקונסטרוקציה התיאורטית של גל-מאן מצאה אישור ניסיוני, ומחברה עצמו זכה בפרס נובל כבר ב-1969. בשנים הבאות זוהו שישה סוגים של קווארקים, שקיבלו שמות אקזוטיים, ברוח העולם התופעות הנתפס על ידינו. אליהם נמנים קווארקים ״עליון״, ״תחתון״, ״מוזר״,
״קסום״, ״יפה״ ו״אמיתי״. הקווארק האחרון, ״האמיתי״, זוהה בשנים 1994-1995 במעבדה הלאומית ע״ש א. פרמי בשיקגו (ארה״ב) במהלך ניסויים על ״טבטרון״ – באותו רגע המאיץ החזק בעולם עם אורך האצה של 6.3 ק״מ.
לאחר מכן הפיזיקאים נשמו בהקלה. בשילוב האינטראקציות של הקווארקים בעזרת נוסחאות, מעתה אפשר היה לתאר ואף להסביר את התנהגותם של כל החלקיקים המשתתפים באינטראקציות חזקות. חידה נותרו רק הקווארקים עצמם. עוצמת המשיכה ההדדית שלהם גדלה לא ביחס הפוך, אלא ביחס ישר למרחק ביניהם, ואף גדלה בפרופורציה גבוהה מאוד. לכן השגת קווארקים בודדים על ידי קריעת הקשרים הבין-קווארקיים נותרת משימה בלתי אפשרית. מניחים שבמטא-גלקסיה החדשה-נולדה בתנאי צפיפויות וטמפרטורות עצומים קווארקים התקיימו במצב אינדיבידואלי, אבל ככל שהתקרר והתדלדל החומר נדבקו ליחידה אחת בלתי ניתנת להפרדה.
ובה בעת ״הדבקות״ של שלושה קווארקים יוצרת פרוטונים ונייטרונים, גרעיני אטום, ושל שניים – פיונים וקא-מזונים (קאונים). ב-2003 זוהה
חלקיק, המורכב מחמישה קווארקים, שנקרא פנטקווארק. הוא לא יציב ביותר, ובשלנו קיים רק חלקיקי שנייה זעומים.
החוקרים מציידים את הקווארקים ב״צבע״ ו״ארומה״ – תכונות, השאולות מעולם התופעות הנתפס, אבל מאפיינות את מידת ואופי ההשתתפות באינטראקציות חזקות.
המטען ״הצבעוני״ של הקווארקים קובע את השתתפותם באינטראקציות חזקות, כמו שהמטען החשמלי קובע השתתפות באינטראקציות אלקטרומגנטיות. ובה בעת המטען של הקווארקים אינו שלם, אלא שברירי. להסברת ההדבקות המונוליתית של הקווארקים הוכנסו למחזור המדעי חלקיקים מיוחדים – גלואונים (מאנגלית
״דבק״).  טבעם  ההיפותטי  מורכב  דווקא  בכך
ש״מדביקים״, לוחצים את הקווארקים זה אל זה, לא נותנים להם לרכוש קיום אינדיבידואלי, מופרד.</text>
      <sha1>0nv5kb2zesjg4o5s1kul315pz0zgc9f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/התנועה בעולם הקוונטי כתנאי מוקדם לסדר קוסמי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755803</id>
    <revision>
      <id>3084983</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:06:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084983</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="25442" sha1="knrx5n38hru55qlp8suk3boczj97hh7" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== התנועה בעולם הקוונטי כתנאי מוקדם לסדר קוסמי ==

פרשנות מעניינת מאוד, אף שאינה חפה מפגמים, של התנועה בעולם הקוונטי הציע הפיזיקאי הרוסי ו. יאנצ&amp;#x27;ילין. חשובה לא רק הפרשנות, אלא גם הגותו של המחבר על הבנת הסדר האלמנטרי של העולם הקוונטי. הנה כיצד מתאר המחבר את המצב הראשוני בדרך להסבר המוצע על ידו של תהליכים קוונטיים:
״כשבאוניברסיטה למדתי מכניקה קוונטית וניסיתי לברר מה בעצם מתארים תהליכיה, לא יכולתי להבין כלום. אותו הדבר אפשר היה לומר גם על חברי לספסל הלימודים. לפחות הבנו אותה פחות מפיין-מאן, שלדבריו הוא עצמו לא הבין את המכניקה הקוונטית. ואילו המרצים, מצדם, ניחמו אותנו ואמרו בערך כך: ״אל תנסו להבין משהו במכניקה הקוונטית, במקום זאת למדו לעבוד עם המנגנון המתמטי, וההבנה תבוא אחר כך״. אבל, למרות הבטחות כאלה, ההבנה לא באה. באה לא הבנה, אלא רק
התרגלות לנוסחאות״ (יאנצ&amp;#x27;ילין ו.ל. ההיגיון של העולם הקוונטי והופעת החיים על פני כדור הארץ – מ.: המרכז החדש, 2004 – 151 עמ׳, עמ׳ 89).
אי-ההבנה דחפה את המחבר להרהורים מתמידים, אליהם בנוסף דחפה אותו אשתו פיריוזא, שביקשה להסביר כיצד בכל זאת באמת נע האלקטרון. כתוצאה מכך המחבר ניסה לבסס במידה מסוימת מודל מוחשי של תהליכים בלתי מוחשיים עקרונית של המיקרוקוסמוס, מה שהוביל אותו למושג של תנועה דיסקרטית. תנועה כזו, לדעת המחבר, מותנית בתכונת האלקטרון (ושל חלקיקים יסודיים אחרים) להיעלם מנקודה אחת של המרחב ולהופיע באחרת. היעלמות והופעה מסוג זה הוא מפרש כקפיצות קוונטיות.
האלקטרון נע בתוך ענן וירטואלי, שנפחו מוגבל על ידי אותו אזור של מרחב, שבו פונקציית הגל שונה מאפס (שם, עמ׳ 92). כפי שסבור ו. יאנצ&amp;#x27;ילין, פונקציה זו נקבעת דווקא ביכולת האלקטרון להיעלם ולהופיע רק בתחומי הענן הזה, ואף להיעלם ולהופיע בכל הנקודות של הענן הווירטואלי, כשלכל פעם תנע שונה. במשך הזמן הקצר ביותר, שבו האור עובר מרחק השווה לגרעין האטום, האלקטרון מספיק להיעלם ולהופיע מספר אינסופי של פעמים, וכתוצאה מכך הוא נמצא בבת אחת בכל הנקודות של מרחב אחד. זמן זה מהווה בערך 10⁻²³ שניות, מאחר שבתנועה בזמן קצר יותר תופר מהירות האור וייווצר סתירה עם תורת היחסות הכללית.
יש לציין, שהניסיון להפוך למוחשי תהליך בלתי מוחשי עקרונית של תנועת האלקטרון בעזרת ההצגה על היעלמותו ממקום אחד והופעתו באחר ובתנע אחר לתנועה, כאן לא הצליח במיוחד. כל עוד לא נענה על השאלה כיצד הוא נעלם וכיצד מופיע, לא תתקבל שום מוחשיות. מימי לוקרציוס ידוע לנו ״כלל הזהב״ של הפילוסופיה המטריאליסטית, שהונח ביסוד ההכרה המדעית: ״מאין אין כלום״, כלומר
שום דבר לא נעלם אל תוך האין ולא מופיע מאין. על זה מבוסס חוק שימור האנרגיה וכל תורה אבולוציונית. לכן, בהישארנו על הקרקע המדעית, אי אפשר בשום אופן להיפטר מהשאלות, לאן האלקטרון נעלם ומאין הוא מופיע, ממה הוא נוצר ואל מה הוא הופך וכו׳. קודם לכן הוכחנו שהתשובות לשאלות אלה נמצאות מעבר לגבולות הדרך הטבעית האנושית של תפיסה, וניתן לקבל אותן על בסיס הדרך המלאכותית הקוונטית-מכנית של תפיסה.
כאן עומדת לפנינו משימה שונה לחלוטין: להראות, כיצד מהכאוס של תנועה חסרת-מסלול, בלתי ניתנת לייצוג מוחשי עקרונית, נוצרים מרכיבי סדר ומבנים גיוסיים ״נדיפים״, המתפוררים מיד, שהם תנאי מוקדם לסידור קוסמי ברמה היסודית ובמסות גדולות במיוחד יוצרים סידור מאקרוסקופי של החומר.
יאנצ&amp;#x27;ילין קורא לפרק בחוברת שלו ״הסבר מוחשי של פרדוקסים קוונטיים״. אנחנו לא שואפים להסבר מוחשי של תופעות ופרדוקסים קוונטיים. המשימה שלנו – לחשוף את המנגנונים של האבולוציה ולהראות כיצד למעשה כבר ברמת המיקרו מסודר הכאוס.
ו. יאנצ&amp;#x27;ילין מכיר בכך שהאלקטרון קיים בדמות ענן אלקטרוני, אבל הענן הזה עצמו, לדעתו, נוצר על ידי היעלמויות והופעות של האלקטרון כחלקיק בנקודות שונות של הענן, כשחלוקת המהירויות של האלקטרון קובעת את צורת הענן ואת תנועתו. בעקבות הופעות והיעלמויות מתמידות של האלקטרון מחוץ לגבולות הענן, המבוצעות בהסתברות נמוכה, אבל בכל זאת שונה מאפס, הענן האלקטרוני, הנוצר בקפיצות של האלקטרון, מתפשט במהירות מספקת, מתרחב ותופס נפח, המוגבל במחסומים מסוימים, למשל, קיר, מסך בלתי חדיר וכו׳. כך, תנועת האלקטרון בענן כאוטית לחלוטין, אבל הוא בזמן קצר, כשיש לו רדיוס משלו של לא יותר מ-10⁻¹⁶ ס״מ, מספיק להימצא בכל הנקודות של הענן, שנתפס על ידי תנועתו
הדיסקרטית. אם נתעלם מרצף ההופעות וההיעלמויות של האלקטרון בחלקים שונים של הענן, אז בעקבות הזמן הקצר במיוחד של ״הקפתו״ את הענן אפשר במידה מסוימת של קונבנציונליות להסיק שהאלקטרון כביכול נמצא בכל הנקודות של הענן בעת ובעונה אחת.
האלקטרון כחלקיק מתלוקליז ברגע מסוים בנקודה מוגדרת של הענן הווירטואלי, כדי ברגע הבא לעזוב אותה. האלקטרון כגל, המופיע בנקודות שונות של הענן בהסתברות מסוימת, מתפשט בגלית אל מעבר לגבולות הענן, מקיף מחסומים שונים ותופס מרחב, המוגבל במחסומים בלתי חדירים, מה שנקרא התפשטות של חבילת גלים.
אם את המרחב הסגור הזה מאירים, הפוטונים שפרצו אליו ייצרו הסתברות של התנגשות אחד מהם באלקטרון היוצר את הענן. במקרה של התנגשות כזו תתרחש רדוקציה של פונקציית הגל ו״התמוטטות״ מיידית של הענן, הקטנת ממדיו. אנרגיית הפוטון וכיוון תנועתו ישתנו, והאלקטרון יקבל לרגע מיקום מדויק (שם, עמ׳ 97).
ובה בעת ההקטנה החדה של אזור הלוקליזציה של האלקטרון תגרום לעלייה חדה לא פחות של גודל השדה האלקטרומגנטי, שנוצר על ידי מטענו, לוקליזציה של השדה בנפח קטן במיוחד. זה יוביל להגדלה חדה לא פחות של אי-הוודאות של תנע האלקטרון. לכן אי אפשר בו-זמנית למדוד ולתאר במדויק גם את התנע וגם את מיקומו של האלקטרון. ככל שהתנע נעשה מוגדר יותר, כך המיקום בענן מתברר פחות מוגדר, ולהפך, מה שתואם ליחס אי-הוודאות של הייזנברג.
באותה קלות מסביר המחבר פרדוקס אחר של המכניקה הקוונטית – מעבר של אלקטרון ״נקודתי״ דרך שני חורים בו-זמנית. הנה כיצד מתאר ו. יאנצ&amp;#x27;ילין תופעה זו:
״האלקטרון בדמות ענן וירטואלי עף החוצה מהמקור ו
נע אל המסך עם שני חורים. ובה בעת הענן הווירטואלי גדל ללא הרף בממדיו. כשהענן מגיע למסך, חלק ממנו עובר דרך חור אחד, חלק – דרך אחר, וחלק מוחזר מהמסך ונע בכיוון ההפוך… אם בתנועה נוספת חבילות גלים אלה מתחברות על הגלאי, תתרחש התאבכותן. אף שהאלקטרון כאן רק אחד. תנועתו של כל אובייקט קוונטי אחר (למשל, פוטון) תתרחש בדומה״ (שם, עמ׳ 101). כך מוסבר הדואליזם חלקיק-גל ועיקרון ההשלמה של בוהר.
הרבה מסביר גם הדוגמה של מקרה ״הזליגה״ של אובייקט קוונטי דרך מחסום פוטנציאלי. הענן הווירטואלי מתרחב כלפי מעלה, ובה בעת צפיפותו, שפרופורציונית ישירות להסתברות לגלות את החלקיק, פוחתת בהתאמה לגובה המכשול ולנפח הענן. ובה בעת האנרגיה הכוללת של החלקיק נשארת קבועה. ככל שהמחסום גבוה יותר, כך צפיפות הענן בגובה רב נמוכה יותר וככל שהענן יזלוג דרכו זמן רב יותר. אבל הגורם האנרגטי משמעותי יותר מצפיפות וקשור אליה ישירות. ככל שהצפיפות נמוכה יותר, כך אנרגיית השדה האלקטרומגנטי נמוכה יותר. דווקא האנרגטיקה, מוגבלות משאב האנרגיה אינה מאפשרת לענן האלקטרוני להתרחב ללא גבול.
כדוגמה לזליגת חלקיק יסודי דרך מחסום פוטנציאלי מביא המחבר את ההתפרקות הרדיואקטיבית עם פליטת חלקיקי אלפא. הוא מציין, שאילו היה החלקיק אובייקט קלאסי (כלומר מאקרוסקופי), הוא לא היה יכול לעולם להתגבר על המחסום הפוטנציאלי של הכוחות הגרעיניים ולעוף החוצה מהגרעין. כוחות המשיכה הגרעיניים (האינטראקציה החזקה) חזקים בהרבה מכוחות הדחייה האלקטרומגנטיים, אבל הם פועלים במרחקים קצרים מאוד. בתוך הגרעין לחלקיק האלפא אין אנרגיה להתגברות על הכוחות הגרעיניים. רק מאחר שחלקיק האלפא מהווה אובייקט קוונטי, הוא ״מחלחל״ בהדרגה מהגרעין בהתאם לדוגמה,
המתארת את ״הזליגה״ של חלקיק דרך מחסום (שם, עמ׳ 111).
כך, כמובן, אפשר להסביר גם את מה שנקרא ״אפקט המנהור״, כלומר מעבר של אובייקטים קוונטיים דרך מחסומים בלתי חדירים.
הניסויים המחשבתיים, שהביא ו. יאנצ&amp;#x27;ילין, חשובים מאוד להבנת התנהגותם של אובייקטים קוונטיים. אבל המודל להסברתם – תנועה דיסקרטית של מיקרו-אובייקטים – הוא פנטסטי למדי. פנטסטיקה לא מדעית כזו מגלה את עצמה בהסברת תנועת האלקטרון בעננים וירטואליים מופרדים זה מזה, כלומר בתנאי פיצול של חבילת הגלים.
המחבר שם מחשבתית את האלקטרון במרחב מוגבל, שמתמלא על ידי ענן וירטואלי, ואז מפריד את המרחב הזה במחסום בלתי חדיר. ״אז, – כותב ו. יאנצ&amp;#x27;ילין, – קיבלנו שתי חדרים מבודדים זה מזה, שבתוכם נע בדיסקרטיות (כאוטית) רק אלקטרון אחד. ואם נתחיל להרחיק את החדרים האלה זה מזה, האלקטרון ימשיך לנוע כאוטית, בהימצאו עדיין בשני החדרים… את המרחק בין החדרים אפשר לעשות גדול כרצוננו – האלקטרון ימשיך לנוע בשני חדרים״ (שם, עמ׳ 101).
ויתרה מזאת, לדעת המחבר, את חבילות הגלים אפשר לפזר אפילו למרחקים בין-פלנטריים או קוסמיים כלשהם, האלקטרון (או כל מיקרו-חלקיק אחר) ״יקפוץ״ מחבילה אחת לאחרת, וייצור בכך ענן וירטואלי בשתי החבילות. כיצד הוא מצליח לא לחצות את המחסום העל-אור והאיסור, המוטל על מהירות על-אורית על ידי תורת היחסות הכללית?
ופשוט מאוד. הרי הוא לא נע, נניח, בין כדור הארץ, שבו נמצאת חבילה אחת, למאדים, שאליו הועברה אחרת. הוא פשוט נעלם ומופיע:
״יש לציין, שתורת היחסות מטילה הגבלה רק על המהירות הקלאסית של תנועת אובייקטים פיזיקליים
ואילו התנועה הכאוטית (הדיסקרטית) של האלקטרון אינה מביאה למהירות אינסופית במובן הקלאסי, מאחר שהיא מתבטאת רק באי-הוודאות של תנועתו״ (שם, עמ׳ 97-98).
ברור שתנועה כזו בלתי נתפסת ומופלאה לא פחות מיצירת העולם החומרי מאין על ידי האל הכל-יכול. כל-יכולתו של האלקטרון, המסוגל כמעט ברגע לחצות מרחקים עצומים, פשוט בהיעלמו מחבילה אחת ובהופעתו באחרת, אינה מסבירה את התנועה בעולם הקוונטי שפיר לא פחות מאשר בריאת העולם בשבעה ימים.
אין פלא, שיוצא מדמות ״התנועה״ הדיסקרטית הזו המחבר מנסה להסביר את טבע החיים ואת הופעת החיים על פני כדור הארץ. מסתבר, שהתנאי הפיזיקלי המוקדם של כל חי על כדור הארץ הוא ביומסה, שנוצרה בעקבות החלפת חבילות גלים ומהווה יחידה אחת. לכן כשאדם ישן, הוא משקם לא פשוט את משאבי האנרגיה של גופו, אלא את איחודו עם הביומסה בדרך של החלפת חבילות גלים.
אבל נעזוב במנוחה את הביומסה ואת האלקטרונים המופלאים, המנקבים אותה. נחזור לשאלות האמיתיות, שמעלה המחבר ומוביל אל פתרונן בכישרון מובהק ובגיוס לחיפוש חידשני. בעיית אי-הוודאות, אי-הלוקליות והתנועה חסרת-המסלול של מיקרו-חלקיקים מוצבת ונפתרת על ידי ו. יאנצ&amp;#x27;ילין בזווית חדשה לחלוטין, שתורמת, ללא ספק, לפרשנות עמוקה יותר של המכניקה הקוונטית, המאפשרת לענות על השאלה הראשית: כיצד מהכאוס של תנועות לא-ודאיות של מיקרו-חלקיקים נוצרים מרכיבי סדר וודאות. נפנה שוב לטקסטים של ו. יאנצ&amp;#x27;ילין, להיגיון מחקרו ולהצגת הבעיה:
״הבעיה לא הייתה להבין את אי-הוודאות הזו, אלא להבין כיצד היא נוצרת. למשל, האלקטרון בעל ממדים קטנים מאוד, פחות מ-10⁻¹⁶ ס״מ, ולכן אפשר בדיוק טוב לראותו כנקודתי. אבל מצד שני, בגלל אי-הוודאות
בתנועה האלקטרון יכול לתפוס נפח גדול למדי. נניח, באטום המימן האלקטרון קיים בדמות ענן, שממדיו בערך 10⁻⁸ ס״מ. דווקא ממדי הענן האלקטרוני קובעים את ממדי האטום. כיצד האלקטרון מצליח למלא נפח, הגדול מממדו פי 10²⁴? האלקטרון צריך לנוע במהירות אינסופית כדי למלא נפח כזה של מרחב. אבל מהירות האלקטרון קטנה מאוד, היא קטנה משמעותית ממהירות האור״ (שם, עמ׳ 90). אלה הם מקורות הגותו של המחבר, שעל בסיסם הוא עושה את ״הקפיצה הקוונטית״ אל ביסוס רעיון התנועה הדיסקרטית שלו. נקווה שהקורא יסלח לנו על הציטוטים הארוכים, שבהם אנו משתמשים בחלק זה של עבודתנו, כדי, בהישעננו על הגותו המקורית ביותר של המחבר המצוטט, להתקרב להבנת המשמעות האבולוציונית של הפרדוקסים הקוונטיים. כפי שכבר ראינו, המחבר פותר את בעיית התנועה של מיקרו-חלקיקים בדרך של חיבור דמות מוחשית של תהליך בלתי מוחשי:
״אז, אם האלקטרון ייעלם ויופיע במהירות מספקת (יבצע ״קפיצות קוונטיות״), הוא יוכל בזמן קצר מאוד להימצא בכל הנקודות של אזור גדול למדי״ (שם, עמ׳ 91).
אז, הענן הווירטואלי לפי יאנצ&amp;#x27;ילין נוצר על ידי תנועות כאוטיות של האלקטרון, שאינו נע במהירות עצומה בענן שנוצר על ידו, אלא פשוט במהירות עצומה נעלם ומופיע בנקודותיו השונות, ואז גם מעבר לגבולותיו, מה שתורם להתרחבות הענן – להתפשטות חבילת הגלים. נדמה לי שהכול הוא בדיוק להיפך. לא היעלמויות והופעות של האלקטרון יוצרות את הענן האלקטרוני, אלא היעלמויות והופעות של חלקיקים וירטואליים בענן יוצרות עיבויים זמניים ונדיפים, המתפוררים במהירות, המאפשרים לראות באלקטרון חלקיק. ההופעות וההיעלמויות מתאימות לטבעם של חלקיקים וירטואליים, הנבדלים משאר החלקיקים היסודיים בכך שהם נולדים על ידי הבדלי אנרגיה של הוואקום הפיזיקלי, הריק הבלתי-חומרי,
האין החומרי. לגביהם אנחנו, לפחות, יכולים להביע השערה, מאין הם באים ולאן נעלמים. הם נוצרים מהחומר, שממנו בתהליך ״ההנדסה הקוסמית״ מתגבש המרחב-זמן של המטא-גלקסיה שלנו, שיש לה, כמו לכל חומר, מידות מסוימות של תנועה בדמות פליטות אנרגיה מינימליות. הפליטות האלה אינן מתכוונות כלל להפרת חוק שימור האנרגיה, מאחר שהן נגרמות על ידי פלוקטואציות, סטיות אקראיות במצב החומר של הוואקום, שממנו
״נארג״ המרחב-זמן של היקום שלנו (ואשר מפריד בין המטא-גלקסיה לבין יקומים אחרים).
כל מיקרו-חלקיק מהווה קוונט של השדה היוצר אותו, כלומר של ענן החלקיקים הווירטואליים, הפלוקטואטים ללא הרף, מתנקזים אקראית לקונדנסאטי ואקום בנקודה מסוימת של הענן ומיד מתפזרים, כדי כאן שוב להינקז בנקודה אחרת. מכאן באות ההופעות וההיעלמויות לכאורה של האלקטרון כחלקיק. האלקטרון כחלקיק הוא קוונט של השדה האלקטרוני, כמו שהפוטון – קוונט של השדה האלקטרומגנטי, הבוזון – קוונט של האינטראקציה החלשה של השדה הבוזוני, הגלואון – קוונט של האינטראקציה החזקה של השדה הגלואוני, הגרביטון, אם הוא קיים, – קוונט של השדה הגרביטציוני וכו׳. קוונט הוא קרע קצר-מועד של הרצף המרחבי-זמני ברמת המיקרו. לכן המעבר מקוונט לקוונט יכול להתרחש רק בקפיצות. קרעים כאלה נוצרים על ידי ניקוזים אקראיים של חלקיקים וירטואליים בחלקים שונים של ״העננים״ השדיים הנוצרים על ידיהם. והמכניקה עצמה של הופעת והיעלמות ניקוזים כאלה מתוארת על ידי ו. יאנצ&amp;#x27;ילין באופן ללא דופי לחלוטין.
האלקטרון כענן מורכב מחלקיקים וירטואליים, שבהופעות והיעלמויות שלהם יוצרים את הכאוס, שקובע את התנאים המוקדמים הסטטיסטיים של הופעת והיעלמות האלקטרון כחלקיק קוונטי במקומות שונים, בלתי מוגדרים מראש, של הענן. הענן מתפשט בגלית, בהתאם ל״אריזתם״
של חלקיקים וירטואליים לחבילות גלים. חבילות אלה שונות בצפיפות ובמשאב האנרגיה. לחבילת הגלים יש נטייה להתרחב, למלא מרחב מוגדר, שאת הקונפיגורציה שלו קובעים שדות כוח או כל מחסומים אחרים, בלתי חדירים לחבילה. התרחבות החבילה מזכירה דיפוזיה של נוזל, והתפשטותו דרך מחסומים שונים דומה לזליגת נוזל דרך חורים בכלי. אבל התפשטות הענן אינה בלתי מוגבלת, את גבולותיה קובע המאגר של אנרגיית החלקיקים הווירטואליים, שבפעולת התנגדות הסביבה יורדת לאפס ומכבה את הסתברות התפשטות החלקיקים הווירטואליים אל מעבר לגבולות החבילה.
הרדוקציה של פונקציית הגל, המובילה להיעלמות כמעט מיידית של הענן האלקטרוני בהתנגשות האלקטרון כחלקיק בחלקיק אחר (למשל, בפוטון), מוסברת בכך שהשדה האלקטרומגנטי, המפוזר בענן, באותו רגע משנה בחדות את הלוקליזציה שלו ומתרכז בנפח האלקטרון כחלקיק, וכתוצאה מכך אספקת האנרגיה להופעת חלקיקים וירטואליים מחוץ לנפח הזה מתבררת כמוצתה.
האלקטרון כחלקיק, בהתאם, ממלא את התפקיד של מבנה גיוסי בענן הווירטואלי היוצר אותו. הוא מופיע מהכאוס של חלקיקים וירטואליים בדרך של ארגון-עצמי אקראי שלהם ומארגן את תנועת הענן הווירטואלי בסדר מוגדר בהתאם לתנאי הסביבה ועל בסיס אקספנזיה אל העולם החיצון (ככל שמאפשרים משאבי האנרגיה של השדה האלקטרומגנטי שלו). אבל המבנים הגיוסיים של חלקיקים יסודיים – הכי לא אמינים ולא יציבים בעולם. בהיווצרם במקום אחד של הענן היוצר אותם, הם מיד מתפרקים ומיד נוצרים באחר, ומבטיחים הכפפה של מכניקת התנועה במיקרוקוסמוס לחוקים הסתברותיים.
בזכות הגמישות ואי-היציבות של העננים האלקטרוניים, היכולת הייחודית של חבילות גלים לעקוף כל מיני מכשולים ולחלחל דרך היווצרויות חומריות, מסות עצומות
של חלקיקים יסודיים, בהיכנסותן זו על זו, רוכשות יכולת לבנות את הסדרים המגוונים ביותר של הרמה המאקרוסקופית. כך המבנים הגיוסיים הלא-יציבים של חלקיקים יסודיים הופכים לתנאי מוקדם של הסדר הקוסמי.</text>
      <sha1>knrx5n38hru55qlp8suk3boczj97hh7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/החומר הבלתי נראה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755804</id>
    <revision>
      <id>3084984</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:06:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084984</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17157" sha1="p3jclnnrk72eqj1hfdymyw2ca8z3rgx" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== החומר הבלתי נראה ==

התגלית של מה שנקרא חומר ״אפל״, כלומר בלתי נראה, בסוף המאה ה-20 הכניסה בלבול נורא במודל של המטא-גלקסיה והעמידה לפני המדע בעיה, שאין לה עדיין פתרון מניח את הדעת ולו במידה כלשהי. חומר זה, שבמקורות שונים קוראים לו גם נסתר, אפל, לא ידוע או מוזר, מכסה, כפי שהתברר, 95% ממסת החומר של המטא-גלקסיה. השם האנגלי ״חומר אפל״ (dark matter) אינו מוצלח לחלוטין, מאחר שחומר כזה שקוף לחלוטין לכל קרינה.
הידיעות הראשונות על קיומו של חומר כזה התקבלו במדידת מהירות הסיבוב של מספר גלקסיות ספירליות. בהתאם לחוקי קפלר גרעיני הגלקסיות אמורים להסתובב מהר יותר מהפריפריה. עם זאת היעדרו של אפקט זה הראה שהגלקסיות האלה נתונות לפעולת הגרביטציה של איזושהי צבירות חומר בלתי נצפות. בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 נתגלה בתצפיות אסטרונומיות צביר עצום של גלקסיות באורך של כ-700 מיליון שנות אור, שקיבל את השם החומה הגדולה. בהכילו אלפים רבים של גלקסיות, החומה הגדולה הזכירה קצף סבון, ומבנהו לא הותיר ספק בכך שהוא יכול היה להיווצר רק תחת השפעת מקורות גרביטציה בלתי נראים.
בהמשך נחקרו שדות הגרביטציה של כוכבים וצבירות אבק כוכבים נראים רבים ונקבע ששדות אלה אינם מספיקים לתנועתם במסלולים הנצפים. בעשור האחרון תצפיות בעזרת הטלסקופ החזק ביותר האבל הראו קיום ליד צבירות גדולות של גלקסיות של סטיות אור, הבא ממערכות כוכבים הנמצאות מאחוריהן. סטיות אלה, שקבלו צורה
של קשתות זוהרות, עיגולים או חצאי-עיגולים, התבררו כגדולות לא פחות מפי 60 מהמסה הכוללת של הצבירות האלה.
האסטרונומים קבעו שהמסה הבלתי נראית מקיפה גם את הגלקסיה שלנו בכדור עצום, כך שמסביבה ובתוכה נמצאת עוד גלקסיה אחת, בלתי נצפית.
החומר הבלתי נראה אינו מגלה את עצמו בכלום, מלבד השפעה גרביטציונית על החומר הנראה, הזוהר. הוא אינו פולט שום תנודות אלקטרומגנטיות ואינו מחזיר אותן, אינו נצפה במכשירי האסטרונומיה רבת-הגלים, אינו קולט זרמי חלקיקים ואינו מסתיר את האור, הבא מכוכבים וגלקסיות.
כיום הועלו עשרות השערות, שנועדו להסביר את קיומו של החומר הבלתי נראה ואת השפעתו על הסדר בחלל. השערות אלה יוצאות בראש ובראשונה מניסיונות להסבר המבנה החומרי החריג של החומר הבלתי נראה, האופי הספציפי של מיקרו-החלקיקים המרכיבים אותו.
ב-1984 א. ויטמן הניח שהחומר הבלתי נראה מורכב ממספר עצום של קווארקים, שבגלל ממדים קטנים ותכונות ספציפיות מסוגלים ליצור חומר על-צפוף. לפי חישובי ויטמן, חומר בנפח כדור טניס היה שוקל 10¹² טון. דווקא בגלל ריכוז המסות העצומות בנפח קטן החומר הבלתי נראה אינו יכול להתגלות בתצפיות אסטרונומיות. האסטרונומים קיבלו השערה זו כבלתי סבירה ביותר. אילו 95% מחומר המטא-גלקסיה היה מורכב מחומר על-צפוף כזה, הוא היה מתגלה כך או אחרת אם לא בטווח האור, הרי באמצעי אסטרונומיית האינפרה-אדום או הרדיו.
מועמדים לתפקיד החומר הבלתי נראה היו מה שנקרא ננסים חומים, או חומים-כהים – היווצרויות קוסמיות, התופסות כביכול עמדת ביניים בין כוכבים לכוכבי לכת. את אפשרות קיומם ביסס האסטרופיזיקאי האמריקאי, ההודי במוצאו, שיב קומאר ב-1963. לננסים חומים
בעקבות היעדר המסה הנחוצה אצלם אינה מתרחשת, כמו בכוכבים רגילים, תגובה תרמו-גרעינית של הפיכת מימן להליום, ואילו תגובות תרמו-גרעיניות בהשתתפות דאוטריום וליתיום מתחילות, אבל לאחר זמן מה נפסקות בעקבות מיצוי הדלק הרדיואקטיבי. ב-1998 הננס החום הראשון נתגלה בעזרת טלסקופ.
מניחים שהננסים החומים נפוצים במטא-גלקסיה כמו הכוכבים הזוהרים הרגילים. עם זאת חישובי האסטרופיזיקאים מראים שמסות הננסים החומים בבירור אינן מספיקות כדי להסביר את כל העוצמה הגרביטציונית העצומה של החומר הבלתי נראה. הרי החומר הזוהר, המרוכז בכוכבים, מהווה לא יותר מ-5% מהמסה הגרביטציונית במטא-גלקסיה.
הופרכה גם השערת הנייטרינו של הופעת החומר הבלתי נראה. מדידות מדויקות ביותר של קרינת הרקע הקוסמית, שבוצעו ב-2001, הראו שהחומר הבלתי נראה אינו יכול להיות מורכב מנייטרינו, מאחר שבמקרה כזה הוא היה מתחמם לטמפרטורות גבוהות ומתגלה בתצפיות ובמדידות. בין החלקיקים היסודיים הידועים למדע אין כאלה שיכלו להוות את המסה העצומה של החומר הבלתי נראה.
רוב החוקרים מקשרים את קיומו של החומר הבלתי נראה עם חורים שחורים – פריצות במבנה המרחבי-זמני של החומר. בשנים האחרונות החורים השחורים נחשבים יותר ויותר למעין ״מסדרונות״, המחברים את המרחב-זמן של מטא-גלקסיה אחת עם אחרת. בכך מוכר לא רק קיומם של עולמות רבים, אלא גם קיומה של סביבה מרחבית-זמנית ספציפית של המטא-גלקסיה, שיכולה לבוא במגע עם הסביבה המרחבית-זמנית של מטא-גלקסיה אחרת, שכנה, ולחוש בהשפעתה. לדעת החוקר הנודע של חורים שחורים, האסטרופיזיקאי האנגלי ר. פנרוז, עם הגיאומטריה של המרחב-זמן של המטא-גלקסיה שלנו מתרחש משהו
חריג, והחריג הזה קשור בהשפעתה של איזושהי מטא-גלקסיה אחרת, המוגבלת משלנו בגיאומטריה אחרת של מרחב-זמן.
את כל זה אפשר לפרש לא רק בהקשר פיזיקלי, אלא גם בהקשר תפיסתי-עולמי. המטא-גלקסיה שלנו – יקום צעיר יחסית (לא יותר מ-20 מיליארד שנות חיים, אף שהמספר הזה, שנקבע במסגרת המודל האמותני, מעורר ספקות רבים יותר), פעיל מאוד ואף
״אגרסיבי״, המתפתח בדרך של התפשטות מהירה מאוד של המרחב-זמן שלו. המבנה הגיוסי שלו מכוון לאקספנזיה, מה שמניח התנגדות של המערכת המרחבית-זמנית הסמוכה של מטא-גלקסיה אחרת, אולי ותיקה יותר ולכן מצטמצמת. ההתנגדות של המטא-גלקסיה השכנה יכולה להתבטא בעקמומיות הדדית של הרצפים המרחביים-זמניים של כל אחת מהמערכות המתחרות. בהישטחות על הרציפות המרחבית-זמנית השכנה, המטא-גלקסיה שלנו יכולה לחוש דפורמציות של הגיאומטריה המרחבית-זמנית שלה, שיכולות, כמו כל עקמומיות של מרחב-זמן, להשפיע השפעה גרביטציונית חזקה על החומר שמסביב. השפעה זו תהיה שקולה להשפעה של איזשהו חומר בלתי נראה.
ובה בעת בהחלט לא הכרחית השתתפותם של חורים שחורים. אלה יכולים להיות עיקולים של המרחב-זמן, ״גבעות״ ו
״בורות״ מרחביים-זמניים, ויתרה מזאת ״בורות״, שאינם יוצרים קרעים או נקבים של ״היריעה״ המרחבית-זמנית, אלא רק מקשתים אותה. בהתנגשות מטא-גלקסיות אפשריות העקמומיות המוזרות ביותר של הרצפים המרחביים-זמניים, שעבור תצפיות ארציות יכולות להראות כאיזושהי גלקסיות אפלות או כוכבים בלתי נראים. מנקודת מבט זו יכול להתקיים גרביטציה לא-חומרית, המתבטאת בעקמומיות חזקות של הרצף המרחבי-זמני של המטא-גלקסיה שלנו, וכל חומר בלתי נראה
אינו קיים.
אבל תפקידו של החומר הבלתי נראה כמעין ״מוט״, המבטיח בהשפעתו הגרביטציונית החזקה את חוזקם של גלקסיות וצבירותיהן, וגם את אפשרות קיומם של גלקסיות, המורכבות מחומר בלתי נראה, יכול להעיד על כך שלפנינו בכל זאת מסה, המפעילה השפעה מגייסת על החומר הזוהר. צורות של חומר בלתי נראה יכולות היו להיות מקורות גיוסיים של היווצרות גרעיני גלקסיות וכוכבים. אלה יכולות היו להיות חורים שחורים עצומים, השואבים חומר זוהר ומשאבים אותו למטא-גלקסיה אחרת. ובפרט, שגלקסיות ספירליות רבות נראות בדיוק כאילו את החומר הזוהר שלהן שואב לאיזו משפך אדיר.
ייתכן גם שחלק משמעותי מהחומר הבלתי נראה מורכב מהיווצרויות חומריות, המורכבות מאיזושהי חלקיקים יסודיים לא ידועים, שלא נתגלו על פני כדור הארץ. חלקיקים אלה יציבים, אין להם מטען אלקטרומגנטי, יש להם שדה גרביטציוני משמעותי מאוד. ואילו במיקרוקוסמוס הארצי, כידוע, איננו מוצאים מיקרו-חלקיקים כבדים כאלה. הרי האינטראקציה הגרביטציונית במיקרוקוסמוס הארצי כה בלתי משמעותית, שאפשר להזניחה. אבל זה לא אומר שגיוון ״ההנדסה הקוסמית״ לא יכול היה להתבטא בהיווצרות חלקיקים כאלה בקוסמוס חסר הגבולות. מסה גדולה מאוד הייתה מונעת ממיקרו-חלקיקים להיות חלקיקים יסודיים בהבנה הארצית של תופעה זו. אבל העולם הקוסמי שונה מהארצי, וככל שנלמד עליו יותר, כך נגלה בו יותר הבדלים אלה. בעקרון, אין שום דבר בלתי אפשרי בקיומו של סופר-גרביטון – קוונט של השדה הגרביטציוני בעל מסה כבדה פי מיליארדים מהגרביטון, שהפיזיקאים מנסים לגלות על פני כדור הארץ. סופר-גרביטון – חלקיק מוזר מאוד, כזה מנקודת מבט ידיעותינו הנוכחיות לא יכול כלל להתקיים. אבל ידיעותינו יתרחבו ויעמיקו ככל שהמדע והאנושות יתקוסמו
של האנושות.
כבר ב-1933 האסטרופיזיקאי האמריקאי ממוצא גרמני פריץ צוויקי ערך חישובי יציבות של גלקסיות שונות והגיע למסקנה, שעוצמת הכבידה, המלוכדת את הגלקסיות האלה ואינה מאפשרת לחלקיהן להיסחף בטנגנס אל המרחב שסביב, חייבת להיות גדולה בעשרות ואף מאות פעמים מזו שנוצרת על ידי המסה הכוללת של העצמים הזוהרים של הגלקסיות האלה. ובגלקסיה הספירלית שלנו, הנודעת בשם הפואטי שביל החלב, מספר עצום של כוכבים, הנמצאים במרחק מהגרעין, מסתובבים במהירות כזו, ששימורם בהרכב הגלקסיה מובטח, ללא ספק, על ידי כבידת החלק הבלתי נראה, המסיבי ביותר שלה. אז, החומר הבלתי נראה מלכד את החומר הנראה ליחידה אחת, אינו נותן לו להתפרק ולהתפורר לחלקים, יוצר גושי מערכת דיסקרטיים של גרעין ופריפריה, שבהם בתנאים יציבים יחסית נפרשים תהליכים אבולוציוניים מגוונים ומגווני-אופי. אמצעי של ״הרכבה״ כזו של גושי מערכת כתנאי מוקדם לסידור הקוסמוס היא הגרביטציה. תפקידה בהבטחת חוזקם של היווצרויות מאקרוסקופיות דומה במובנים רבים לזה, שממלא במיקרוקוסמוס האינטראקציה הגרעינית החזקה.
החומר הבלתי נראה יכול להתקיים גם בדמות מה שנקרא סופר-מיתרים. הרעיון המרכזי של תורת הסופר-מיתרים הועלה ב-1968 על ידי הפיזיקאי האנגלי מ. גרין והפיזיקאי האמריקאי ג׳. שוורץ. בהירהוריהם על בעיית האי-מדידה של תורת היחסות הכללית והמכניקה הקוונטית הגיעו שוורץ וגרין למסקנה, שהסיבה לאי-מדידה זו היא ההצגה על חלקיקים יסודיים כאובייקטים נקודתיים. אבל אם לראותם כאובייקטים, המתוחים על חוטים דקים במיוחד (ממדים 10⁻³⁵ ס״מ) וארוכים מאוד, המקיפים את המגה-עולם, אז יימצא החוליה המחברת בין מיקרו-למגה-עולם. כל החלקיקים היסודיים מנקודת מבט זו מהווים תנודות, ויברציות של המיתרים הבלתי נראים האלה. לכל אחד
לכל חלקיק מתאים טון קוונטי מוגדר. כל המבנים הקוסמיים נוצרים כתוצאה מתנודות אלה, אף שכדי שתנודות אלה ייעשו נגישות לתיאור מתמטי, נחוץ לא קוסמוס תלת-ורביע-ממדי, אלא עשרה-ממדי.
לפי התורה, סופר-מיתרים יכולים היו להיווצר בשלבים המוקדמים של קיומה של המטא-גלקסיה. הם יכולים להיות בעלי אורך של מיליוני שנות אור ולצבור מסות עצומות, שאינן נופלות מגלקסיות. לגלות את המיתרים האלה אי אפשר בגלל הקוטר המיקרוסקופי של החתך שלהם, שממדיו נעים בין גודל קווארקים לגודל אטומים. כמו חורים שחורים, סופר-מיתרים אפשר לגלות רק לפי אפקטים עקיפים, למשל, לפי הפרעה גרביטציונית, המופעלת על החומר שמסביב, או לפי הסטת האור, כלומר אפקט עדשת כבידה. כמובן, מפתה להסביר את החומר הבלתי נראה בקיום מיתרים דקים, הממלאים תפקיד של דמיורג של מערכות קוסמיות. אבל ההסבר הזה מהודק יתר על המידה (ליתר דיוק, על המיתרים), כדי להיות אמיתי. החומר הנסתר, סביר ביותר, קשור בעקמומיות של המרחב-זמן בכללותו, ולא בתנודות מיתרים, הרוטטים במרחב-זמן זה. אפקטי תנודה, ככל הנראה, יוצרים לא מיתרים, אלא מבנים פנימיים, דקים ביותר, של ״היריעה״ המרחבית-זמנית, שעליה מתפתח החומר של המטא-גלקסיה.</text>
      <sha1>p3jclnnrk72eqj1hfdymyw2ca8z3rgx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/האנרגיה הנסתרת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755805</id>
    <revision>
      <id>3084985</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:06:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084985</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12373" sha1="l6ysec9bdgwnvidsowtmr7fro46srzq" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== האנרגיה הנסתרת ==

בצד החומר הבלתי נראה במטא-גלקסיה, כפי שהתברר, פועלת גם אנרגיה נסתרת, שכיוונה הפוך בקוטריות לחומר הבלתי נראה. היא נתגלתה רק ממש בסוף המאה ה-20. ב-1998 האסטרופיזיקאי האמריקאי משיקגו מייקל טרנר קרא לאנרגיה הזו ״אפלה״. השם הזה מוצדק לא רק בנסתרות מנגנון פעולת האנרגיה הזו על החומר, אלא גם בחוסר ההבנה של טבעה.
עד לגילוי האנרגיה הנסתרת נחשב שהמרחב-זמן
של המטא-גלקסיה לאחר המפץ הגדול מתפשט כביכול מתוך אינרציה, בהתאם לדחף-הלם החד-פעמי האדיר שנקבע על ידי המפץ. אנטי-גרביטציה נחשבה להמצאה תיאורטית טהורה, הוכרה כאפשרית בעולמות אחרים, אבל במטא-גלקסיה שלנו עם חוק הכבידה האוניברסלית הטבוע בה, לאנטי-גרביטציה, כך נראה, פשוט לא נשאר מקום. לא נתגלתה היא גם בתצפיות אסטרונומיות.
ורק על סף המאה העשרים החולפת כבר והעשרים ואחת הנוכחית נתגלה והוכח, שאם לחלקים שונים של היקום שלנו טבוע חוק הכבידה האוניברסלית, הרי למטא-גלקסיה בכללותה טבוע חוק הדחייה האוניברסלית. הוכחות לקיומה של האנרגיה הנסתרת אספו האסטרונומים מיד בשני כיוונים: בחקירת התלקחויות כוכבים חדשים-במיוחד ובניתוח קרינת הרקע הקוסמית.
ב-1998 מחקרים של שורה שלמה של כוכבים מתפוצצים (סופרנובות), בעלי אותה בהירות, הראו שהכוכבים האלה מאירים חלש יותר, מאשר אילו נקבעה תנועתם רק על ידי כוח המשיכה הגרביטציונית. ומשמע, מאחר שהבהירות פוחתת ככל שמתרחק האובייקט הזוהר, הם נמצאים מאיתנו רחוק יותר משמעותית ומתרחקים בתאוצה מסוימת. אבל לתת תאוצה כזו, תוך התגברות על המשיכה, יכלה רק האנרגיה הנסתרת, המבוססת על אנטי-גרביטציה.
האסטרונום האמריקאי אדם רייס בחקר התמונות, שהתקבלו בעזרת הטלסקופ האורביטלי הנודע ע״ש האבל, גילה את קיומו של הכוכב המתפוצץ הרחוק ביותר מאיתנו. בהירותו של כוכב זה, הנמצא במרחק 10 מיליארד שנות אור, התבררה כתואמת בדיוק לחישובים התיאורטיים, הבנויים על בסיס ההצגות על התרחקות מואצת של אובייקט כזה מהצופה. דבר זה נחשב לאישור ניסיוני של קיומו של ״כוח דוחף״, הגורם לתאוצה משמעותית כזו.
לדעת רייס, האבולוציה של המטא-גלקסיה התנהלה לסירוגין תחת פעולה מכרעת של תחילה הגרביטציה, ואחר כך האנטי-גרביטציה. המאבק של שתי ראשיות אלה קבע מראש את המבנה רחב-ההיקף של היקום שלנו, את בנייתו על בסיס חילופי מרחבים, המלאים בחומר זוהר ובלתי נראה, עם חללים אדירים – ווידים. לפני כחמישה מיליארד שנים, כלומר בקירוב לתחילת היווצרות כוכב הלכת כדור הארץ, האנרגיה הנסתרת זכתה בניצחון סופי על כוח הגרביטציה, ומאז היקום שלנו מתפשט במהירות הולכת וגדלה.
כמובן, מחקרי הסופרנובות לא נתנו בסיס איתן לקביעת תפקידה ומשמעותה של האנרגיה הנסתרת באבולוציית המטא-גלקסיה, הערכת עוצמתה ותכולתה ביקום שלנו. מחקרי קרינת הרקע, שהתנהלו במקביל למחקרי הסופרנובות, לא רק אישרו את מסקנות האסטרונומים על קיומה של אנרגיה נסתרת, אלא גם אפשרו להעריך כמותית את תכולתה במטא-גלקסיה. לפי ניתוח ממוחשב של נתונים, שנאספו על בסיס מחקרים אלה, המטא-גלקסיה מורכבת ב-70% מאנרגיה נסתרת אנטי-גרביטציונית, ב-25% – מחומר בלתי נראה ורק ב-5% – מחומר נראה, זוהר ומנצנץ בבהירות בחשכה. כמובן, הערכות אלה נכנסות בסתירה להערכות לעיל של כמות החומר הגרביטציוני הבלתי נראה, שבהתאם להן הוא מהווה לא פחות מ-95% ממסת היקום שלנו. זו שאלה שנויה במחלוקת. אבל קיומה במטא-גלקסיה של אנרגיה נסתרת אדירת עוצמה, המובילה להאצת התפשטות המרחב-זמן, כיום איש אינו מעז לערער עליו. ההוכחות הובאו משכנעות ורבגוניות למדי: על בסיס התנהגות ומיקום כוכבים מתפוצצים, קרינת רקע וענני גז. ב-2002 להוכחות אלה נוספו מסקנות מחקרים של קוואזרים ושל מה שנקרא מייזרים קוסמיים, שהתנהגותם הנצפית משתלבת היטב בתמונה של התפשטות מואצת של המטא-גלקסיה תחת פעולת האנרגיה הנסתרת.
בהתאם התגבשו שתי גרסאות מתחרות של האבולוציה העתידית של היקום שלנו. לפי אחת מהן, המשליכה את המצב הנוכחי אל העתיד, המטא-גלקסיה תמשיך להתפשט בהאצה, וכתוצאה מכך בעוד בערך 30 מיליארד שנה תתפזר ותתפרק לחלקים קטנים יותר ויותר. לפי גרסה אחרת, בעקבות עידן שלטון האנרגיה הנסתרת שוב יבוא עידן של דומיננטיות הגרביטציה, ואז המטא-גלקסיה תאט את התפשטותה ואף תתחיל להתכווץ, כמו שפועם לבו של האדם.
פתוחה נשארת גם השאלה על הסיבות והמקורות של האנרגיה הנסתרת. בניגוד למסה הבלתי נראית, שמבנהו דיסקרטי והיררכי בדיוק כמו מבנה החומר הזוהר, האנרגיה הנסתרת מחולקת במרחב באופן הומוגני. דבר זה קבע מראש את הניסיונות לזהות את האנרגיה הנסתרת עם אנרגיית הוואקום. אבל חישובי התיאורטיקנים הראו שצפיפות האנרגיה, שנוצרת על ידי תהליכים קוונטיים וירטואליים, נמוכה בהרבה מזו שמפתחת האנרגיה הנסתרת. למעשה, האנרגיה הנסתרת יכולה להיחשב כסוג החמישי במספר והספציפי ביותר של אינטראקציה יסודית.
אחת הדרכים ההגיוניות ביותר להסבר מקורה ומוצאה של האנרגיה הנסתרת היא התנייתה בתכונות המרחב-זמן.
כידוע, א. איינשטיין, ביוצרו את יסודות הקוסמולוגיה הרלטיביסטית ב-1917 בדרך של הרחבת תורת היחסות הכללית על ההצגות על מבנה והתפתחות היקום, הרהר על התכונות הקוסמולוגיות של המרחב-זמן. מאחר שתורת היחסות הכללית קישרה את הגרביטציה עם עקמומיות המרחב-זמן, נראה לאיינשטיין ראוי להכניס לנוסחה את מה שנקרא הקבוע הקוסמולוגי – כוח, שאיזן את הגרביטציה ואיפשר ליקום להתפתח ללא תלות בצפיפות ובחומר המרכיב אותו. למעשה, מדובר היה באנרגיה, הטבועה במרחב-זמן כ
סובסטנציה חומרית נפרדת מהחומר. לאותה תקופה זה היה רעיון מטורף מדי, ואיינשטיין עצמו לא רק ויתר עליו, אלא אף כינה אותו טעותו הבלתי-נסלחת והשטות הגדולה ביותר. כיום, בקשר לגילוי האנרגיה הנסתרת, הקבוע הנשכח של הקוסמולוגיה של איינשטיין שב וזוכה לאקטואליות. הפיזיקאי הגרמני גינטר הזינגר, שערך מחקרים של האנרגיה הנסתרת, בנאומו בקבלת פרס ע״ש לייבניץ לשנת 2005 קרא להכנסת הקבוע הזה הניצחון האחרון של איינשטיין.
ואכן, יותר מדי בגילויי המדע של סוף המאה ה-20, ועכשיו כבר גם של תחילת המאה ה-21, מראה שהמבנה המרחבי-זמני של המטא-גלקסיה הוא לא פשוט דרך חלקה לתנועת גופים, לא פשוט צורה למקום משכן, להיחסות הדדית ולרצף של מהלכם של תהליכים ביקום. בכל מקרה, ל״דרך״ הזו, לצורה הזו יש מאפיינים חומריים משלה, שונים מאלה של היווצרויות הגופניות החומריות הממלאות אותה. היא מתעקמת, שוקעת תחת כובדן של מסות גרביטציוניות, יש לה אנרגיה משלה, הפועלת כאנטי-גרביטציה. בניגוד לגרביטציה, המייצגת מנקודת מבטה של תורת היחסות הכללית עקמומיות חיובית, בליטה של המרחב-זמן של המטא-גלקסיה שלנו, האנטי-גרביטציה נוצרת על ידי עקמומיות שלילית, שקיעות של ״היריעה״ המרחבית-זמנית של המטא-גלקסיה. בהתאם אפשר להניח שמצדו ההפוך של ״היריעה״ הזו נמצאת איזושהי מטא-גלקסיה אחרת, סמוכה, ש״היריעה״ המרחבית-זמנית שלה מצטמצמת ללא הרף ושלה טבוע חוק הדחייה האוניברסלית. שתי המטא-גלקסיות הסמוכות מתקשרות ביניהן ומחליפות חומר ואנרגיה דרך חורים שחורים, לבנים ואפורים במרחב-זמן של שתי ״היריעות״. אבל אפשרית גם פעולה ישירה של שתי ״היריעות״ המרחביות-זמניות זו על זו, הנוצרת בעת
״השטחות״ של המטא-גלקסיה המתפשטת שלנו והמפנה את מקומותיה
לא בלי התנגדות של המטא-גלקסיה הסמוכה, שהפוטנציאל האנרגטי שלה מוצה והיא שוקעת בהדרגה.
כל זה אומר שהמרחב אינו נוצר על ידי מילוי בגופים, כפי שנחשב במדע הקלאסי. החומר של ״היריעה״ המרחבית-זמנית והחומר של היווצרויות גופניות פועלים הדדית זה על זה, והאינטראקציה הזו משתתפת בהיווצרות הסדר במערכת הקוסמית שלנו, הנקראת מטא-גלקסיה.
הרציפות המרחבית-זמנית היא אחד התנאים המוקדמים החשובים להיווצרות סדר, תנועה חופשית של היווצרויות גופניות והאינטראקציה ביניהן. על בסיס זה נוצרת המבניות של החומר, יכולתו ליצירת מבנים גיוסיים ברמות שונות, ומשמע, גם היכולת להפיכת הסדרים הנוצרים. ״היריעה״ המרחבית-זמנית
היא לא רק זירה של פעולת מבנים מתפתחים, אלא גם משתתף בפעולה זו, ומגן עוצמתי, המגן על הסדר הקוסמי במטא-גלקסיה מפני פלישות מעולמות קוסמיים אחרים.</text>
      <sha1>l6ysec9bdgwnvidsowtmr7fro46srzq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/תורת השדה המאוחדת כפרויקט של תיאור פיזיקלי של סדר העולם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755806</id>
    <revision>
      <id>3084986</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:07:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084986</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13786" sha1="n9r7xoho21ap6x3z8fvgrmwlfkgefjz" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== תורת השדה המאוחדת כפרויקט של תיאור פיזיקלי של סדר העולם ==

מושג השדה נוצר בפיזיקה בעקבות כך שההסבר המכני המוחשי של התנועה בהשפעת מגע ישיר של גופים נעים מסוימים על אחרים התברר כבלתי ישים לתופעות גרביטציה, חשמל ומגנטיות, שבהן ההשפעה נוצרת ללא מגע מכני ישיר. המרחב, שנתפס על ידי השפעה כזו, ונקרא שדה. בהתאם החומר מנקודת מבט פיזיקלית מופיע בשלושה ביטויים – כחומר, כשדה וכוואקום פיזיקלי. כל שלושת הביטויים האלה קשורים בקשר עמוק ביותר.
אחת הדרכים לקביעת חוקיות הסדר ביקום היא תורת השדה המאוחדת, שניסיונות יצירתה נעשים מימי איינשטיין. את שנות חייו האחרונות
איינשטיין הקדיש לפיתוח תורה, המאחדת את תורת היחסות הכללית ואת המכניקה הקוונטית. אפקטים קוונטיים ניסה איינשטיין להסביר בפלוקטואציות של המרחב-זמן, בשאיפה לנסח תורת גרביטציה קוונטית. אבל ללא הצלחה. המשימה, שהוצבה על ידי איינשטיין, התבררה כבלתי אפשרית אפילו עבור מחדש-מדע הטבע הדגול הזה, לא רק בגלל חוסר הידיעות שנצברו בתקופת חיפושיו בכיוון זה. המגה-עולם והמיקרו-עולם כבר באותה תקופה גילו את ההבדלים העקרוניים שלהם, שציין נילס בוהר בפולמוסו המתמיד עם איינשטיין. ואילו איינשטיין, שתרם תרומה עצומה לפיתוח המכניקה הקוונטית, שאף בכל הכוחות לצמצם את חוקיות המיקרוקוסמוס לחוקיות המגה-עולם שגילה. בזה התבטאה גם האוריינטציה הקריאוציוניסטית של תפיסת עולמו של המדען הגאוני הזה, שהיה משוכנע שגילה בתורת היחסות שניסח את כוונת הבורא, שלפיה נברא העולם. מכאן – הכחשתו של איינשטיין את ריבוי וגיוון העולמות, השאיפה בניגוד לעובדות לבנות מחדש את המכניקה הקוונטית בהתאם לתורת היחסות.
תנאי מוקדם לחיפושי האפשרויות ליצירת תורת שדה מאוחדת הייתה תורת מקסוול, שמשוואותיה אפשרו לאחד חשמל ומגנטיות למודל יחיד של אינטראקציה אלקטרומגנטית.
מקור האמונה במוצדקות החיפושים המודרניים בתחום יצירת תורת שדה מאוחדת הם הנסיבות הבאות. ראשית, כל אחד מסוגי השדה, הקשור בסוג כזה או אחר של אינטראקציה יסודית, יש לו בבסיסו סוג מוגדר של קוונטים, הגורמים לדיסקרטיות השדה וקובעים את התנועה בו. כך, הקוונטים של האינטראקציה החזקה הם שמונה גלואונים, הקוונטים של החלשה – שלושה בוזונים, הקוונטים של האלקטרומגנטית – פוטונים, שאין להם מסת מנוחה ומטען חשמלי, מה שמבטיח אופי ליניארי ורדיוס פעולה בלתי מוגבל של האלקטרומגנטיזם. לבסוף,
קוונט של השדה הגרביטציוני נחשב הגרביטון, שקיומו מעורר כיום ספקות גדולים.
שנית, הקבועים העולמיים, הנקבעים על ידי אופי האינטראקציות היסודיות, שביניהם יש הבדלים כמותיים משמעותיים ביותר, לפי ההצגות המודרניות בשלבים המוקדמים של האבולוציה של המטא-גלקסיה יכלו להיות שווים. ואם כך, הרי שהקבועים אינם קבועים לחלוטין, הם משתנים ככל שמתפתח הסדר ביקום ורוכשים קביעות כזו או אחרת בהתאם לשלב ולמצב של התהליך האבולוציוני. נחשב שבתנאים קיצוניים של המטא-גלקסיה החמה ועל-הצפופה כל ארבעת הקבועים היו אחדים ואחדים כל ארבעת סוגי השדות. מכאן מוסקת המסקנה, שכל ארבעת סוגי הכוחות, הנוצרים על ידי ארבעה סוגי שדות, הם רק ביטויים של כוח-על אחד יחיד. נבנים פרויקטים ליצירת במאיצים תנאים, המקורבים לתנאי השלב המוקדם של אבולוציית המטא-גלקסיה, מה שיאפשר בניסוי לעקוב אחר פעולת כוח-העל ולחשוף את הקונקרטיקה של תפקוד השדה המאוחד, המאחד את המאפיינים של כל ארבעת סוגי השדות.
חישובים מתמטיים מראים שאיחוד כזה או אחר של ארבע האינטראקציות היסודיות אמור להתרחש בטמפרטורות גבוהות מאוד ובהתאמה, באנרגיות, בהתאם לרמת האנרגיות האלה. באנרגיה בגודל 100 מיליארד אלקטרון-וולט מתאחדות האינטראקציה האלקטרומגנטית והחלשה. אנרגטיקה כזו, כפי שמניחים, הייתה טבועה במטא-גלקסיה מכוח מצבה החם במיוחד כבר כעבור 10⁻¹⁰ שניות אחרי המפץ הגדול. באנרגיה 10¹⁵ מיליארד אלקטרון-וולט מתאחדות האינטראקציות החלשה והאלקטרומגנטית עם החזקה. לבסוף, באנרגיה 10¹⁹ מיליארד אלקטרון-וולט כל ארבעת סוגי האינטראקציות מתמזגים לאחד.
ככל שהתקרר ורמת האנרגיה של חומר המטא-גלקסיה ירדה בהתאמה, התרחש, כפי שמניחים, הפיצול של האינטראקציה האוניברסלית המאוחדת (כוח-העל), שממשיך
להישאר בבסיס כל ארבעת סוגי האינטראקציות היסודיות.
בהתאמה לתנאים המוקדמים התיאורטיים האלה התנהל החיפוש אחר אפשרויות ליצירת תורת שדה מאוחדת, שבו נטלו ונוטלים חלק מדענים רבים וצוותים מדעיים שלמים ממדינות שונות ביותר בעולם.
בשנות ה-50 של המאה ה-20 ר. פיין-מאן, י. שווינגר וס. טומונאגה ללא תלות זה בזה יצרו אלקטרודינמיקה קוונטית, שבנו אותה בדרך של קביעת הקשר של המכניקה הקוונטית עם האפקטים, הנובעים מתורת היחסות. זה אפשר להסביר שורה של פנומנים, שהתבטאו בניסויים פיזיקליים על אטומים וקרינתם. עם זאת הפיזיקאים הרוסים (אז – סובייטים) הנודעים ל. לנדאו, י. פראדקין וא. פומרנצ&amp;#x27;וק הראו את ישימותה המוגבלת של האלקטרודינמיקה הקוונטית, מאחר שבמרחקים של 10⁻³⁵ ס״מ כל המטענים מתאפסים ונוצרים סתירות, אנומליות וסטיות בלתי ניתנות להסרה של גדלים פיזיקליים.
בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 ס. ויינברג, א. סלאם וש. גלשו הצליחו לאחד בתורה את האינטראקציות האלקטרומגנטית והחלשה, בהציעם ב-1967 מודל של אינטראקציה אלקטרו-חלשה. בכך הונחו היסודות של מה שנקרא המודל התקני של המיקרוקוסמוס, הנמצא בקשר הדוק עם המודל התקני (האמותני) של אבולוציית המטא-גלקסיה ובתלות בו.
כנושאים של אינטראקציות חלשות קבעו מחברי המודל התקני קבוצת חלקיקים, שנקראו בוזונים וקטוריים בינוניים. החוליה ההתחלתית הזו של תורת האינטראקציה האלקטרו-חלשה אושרה בניסוי בשנים 1982-1983. חקר האפקטים, הנוצרים בהתנגשויות על מאיץ אלומות פוגשות של פרוטונים ואנטי-פרוטונים, הראה עקבות של בוזונים בינוניים, שכמותם הייתה בהסכמה קרובה עם תחזיות התורה.
תורת ויינברג-סלאם-גלשו, שקבלה את השם כרומודינמיקה קוונטית, נבנתה על ההנחה שהאינטראקציות האלקטרומגנטית ו
החלשה נוצרות תחת פעולת כוח אלקטרו-חלש יחיד. בהתאמה כנושאים של אינטראקציה חזקה נקבעו קווארקים, הקשורים בחוזקה בגלואונים ונתונים למה שנקרא קונפיינמנט (מהמילה האנגלית, המציינת שבי). על רעיונות אלה נבנה המודל התקני של חלקיקים יסודיים.
בשנות ה-80 של המאה ה-20 בהישען על המודל התקני החלו נעשים ניסיונות לאחד את האינטראקציות החזקה, החלשה והאלקטרומגנטית לאינטראקציה בסיסית אחת, שטבוע לה קבוע חסר-מימד. הבאה לאחדות כזו של שלושת סוגי האינטראקציות קבלה את השם האיחוד הגדול. כיום ידועות השערות רבות מתחרות של האיחוד הגדול, שלכל אחת מהן יש השלכות קוסמולוגיות משלה, אבל היא מזכירה מיטת פרוקרוסט, שבה מנסים מחברי המודלים להניח ולדחוס את כל הגיוון והסתירות של העובדות, שהתקבלו במחקרים ניסיוניים.
משימה קשה עוד יותר מהווה האיחוד מחדש של שלוש האינטראקציות היסודיות עם הרביעית – הגרביטציה. איחוד מחדש כזה קיבל את השם איחוד-על. אבל הגרביטציה כצורה היסודית ביותר של ״ההנדסה הקוסמית״ מתנגדת בבירור לניסיונות להכפיפה לצורכי האיחוד-על.
נחלצת לעזרה תורת כוח-העל, הפועלת עם גרביטונים כקוונטים של השדה הגרביטציוני, נושאיו, שאין להם בעצמם מסה, כלומר אינם משתתפים באינטראקציה הגרביטציונית. השדה הגרביטציוני נוצר לעומת זאת על בסיס תנועתם הכיוונית. תורת כוח-העל שואפת לאחד את תורת הכבידה, הנובעת מתורת היחסות הכללית, עם ההצגות המודרניות על הוואקום הפיזיקלי.
בוואקום נולד ונעלם מיד ב״מרקם״ המרחב כמות אדירה של חלקיקים וירטואליים, שיוצרים במסתם שדה כבידה נוסף ובהתאמה יוצרים עקמומיות נוספות
של המרחב-זמן. בהתאמה התכונות הגיאומטריות של המרחב-זמן נתונות לשינויים אקראיים קטנים אין-ספוריים – לתנודות (פלוקטואציות). מנקודת מבט זו הגרביטון, המאחד בתוכו את תכונות החלקיק היסודי והגל, חודר את המרחב-זמן ומעניק לו קוונטיות, רציפות-קטועה, הנכבית ברמת המאקרו. תומכי תורת כוח-העל סבורים שבשלבים המוקדמים של אבולוציית המטא-גלקסיה המרחב-זמן שלה היה דיסקרטי, קוונטי, ורק בתום שורה של שלבים נוצרה רציפות אחידה – הרצף המרחבי-זמני. תנודות המרחב-זמן כיום עשויות ליצור קונדנסטים ואקואיים – התעבויות של חלקיקים וירטואליים, המפרות את מצב הוואקום כסביבה, שבה ערך האנרגיה הממוצע של כל שדות פיזיקליים שווה לאפס.
פיזיקאים העוסקים בבעיות איחוד-העל טוענים ליצירה על בסיסו של תיאוריית הכל (TOE). הזמן יראה עד כמה מוצדקות הטענות של תורת השדה המאוחד לתאר ולהסביר את כל סוגי השדות. ואולם בכל הנוגע לתיאוריית הכל, היא בלתי אפשרית משלוש סיבות. ראשית, האבולוציה והסדר המובנה על ידה מגוונים לאין-סוף והם אינם יכולים להיתפס על ידי תורה אחת אחת ולתמיד. שנית, אי אפשר ליצור תיאוריה של הכל, היוצאת אך ורק מהרמה הפיזיקלית של תנועת החומר. שלישית, אי אפשר ליצור אפילו תיאוריה מוכללת מקסימלית, מופשטת של הכל, בלא לפנות לתורת האבולוציה הכללית. עם זאת ניסיונות ליצירת תיאוריה פיזיקלית של הכל עשויים להוביל לתוצאות חשובות ביותר למדע.</text>
      <sha1>n9r7xoho21ap6x3z8fvgrmwlfkgefjz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/פרק 9. מבנה ואבולוציה של מערכות קוסמיות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755807</id>
    <revision>
      <id>3084987</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:07:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084987</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="191" sha1="379gvnlcm60id5elqjirdcep9enn70k" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== פרק 9. מבנה ואבולוציה של מערכות קוסמיות ==</text>
      <sha1>379gvnlcm60id5elqjirdcep9enn70k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/גלקסיות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755808</id>
    <revision>
      <id>3084988</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:07:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084988</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29000" sha1="1d062uin0fhcd5xj4tp2mcaytzwvjc6" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== גלקסיות ==

במבט אל שמי הלילה הם נראים לנו שלווים ומרגיעים. הכוכבים המנצנצים כאילו קפאו בהדרם האילם. חולפות מאות, אלפי שנים, ועל השמיים אפשר למצוא את אותן קבוצות כוכבים, אותם כוכבים שולחים לנו את אורם היום, כמו ששלחו אותו למצרים הקדומים ולשומרים עם שחר הציוויליזציה.
בהביטו בשמיים, האדם נרגע בנפשו ונותן דעתו להגות פילוסופית ולמצבי מדיטציה. הוא מתנתק מהמולת החיים ורואה בקוסמוס מופת של שלווה נצחית. ובזמן הזה, הקוסמוס – תחום של מהירויות עצומות, שינויים תמידיים, תנועה בסדרי גודל כה גרנדיוזיים, עד שהם בלתי נתפשים לחלוטין בהשוואה לתנועות שנראות לנו כר-מהירות על כדור הארץ הקטן שלנו. בלתי נתפשים בעצומים גם ממדי המערכות הקוסמיות, גם המרחקים ביניהן, גם האנרגיות, גם הקטסטרופות, גם צורות האינטראקציה, גם המבנים של החומר הקוסמי. כאן הכל נסחף במהירויות שאין לתארן, נכנס לתגובות סוערות, נתון לפעולת טמפרטורות גיהינומיות ושדות גרביטציוניים אדירים. כך, מערכת השמש שלנו נעה במהירות 400 ק״מ לשנייה בכיוון קבוצת הכוכבים אריה, אבל עבורנו, הרואים במהירויות מכונית או מטוס כה עצומות, מהירות אדירה כזו נשארת בלתי מורגשת לחלוטין.
בקוסמוס מתנהל ללא הרף מאבק דרמטי בין שני כוחות פנטסטיים בעצומים – התרחבות המרחב-זמן, המונעת על ידי האנרגיה הנסתרת, והגרביטציה. התרחבות המרחב-זמן מובילה ל״התרחקות״, ל״נתזות״ של הגלקסיות, להגדלת המרחקים ביניהן ולהיחלשות מקבילה של האינטראקציה הגרביטציונית, מאחר שכוחה פועל ביחס הפוך לריבוע המרחק בין המסות הנמשכות. אבל הגרביטציה בכל זאת
נוטלת את שלה בזכות המסות האדירות של ההתהוויות החומריות-אנרגטיות
של הקוסמוס: היא מכוונת את התנועה בקו ישר בין מרכזי הכובד של הגופים הפועלים זה על זה. כתוצאה מאינטראקציות של המוני מסות נמשכות התנועה בקוסמוס מתבצעת במסלולים מגוונים ביותר ובו בזמן יוצרת קטגוריות דומות של עצמים. בהתקרב לאזור של מסה נמשכת גדולה, התהוויות קטנות יותר או נופלות עליה, או נעות במשיק והופכות ללווייניה, תוך תפיסת מסלול סיבוב מוגדר.
כוח נוסף, המשפיע על התנועה בקוסמוס, הם השדות המגנטיים הבין-כוכביים. קיומם הוכח ב-1962. הם יוצרים לצד הכבידה ענני גז-אבק של התווך הבין-כוכבי, שעיבוים בתנאים נוחים מוביל להיווצרות כוכבים. ייתכן שהשדות המגנטיים ממלאים תפקיד חשוב יותר בתנועת המערכות הקוסמיות מזה שמוקצה להם בקוסמולוגיה המודרנית, מתוך אפשרויות האסטרונומיה התצפיתית. הגיוני להניח ששדות מגנטיים חזקים דיים יש להתהוויות המבניות השונות ביותר של המטא-גלקסיה, אם כי מבחינת הידע האסטרופיזיקלי המודרני זה נשאר רק הצעה.
ההיררכיה המבנית של היקום שלנו מורכבת מהרכיבים הכפופים הבאים: מטא-גלקסיה – המבנה התאי הגדול-הקנה שלה – צבירי-על של גלקסיות – צבירים של גלקסיות – קבוצות של גלקסיות – צבירים של כוכבים – כוכבים – כוכבי לכת. וכל אחת מהמערכות האלה מורכבת מגרעין גיוסי ומפריפריה מונעת, מגויסת.
לכל אחת מהמערכות הקוסמיות יש היסטוריה משלה של מוצא והתפתחות, שאנו משחזרים מתוך השוואות, עמידות מול נתונים, נתונים חלקיים ועקיפים. ובכל זאת אנו יודעים על האבולוציה של מערכות אלה כבר לא מעט. בכל מקום בקוסמוס אנו מוצאים עדויות לאבולוציה של מערכות קוסמיות, כולן נוצרות בצורה מוגדרת, יוצרות סדר מוגדר, עוברות דרך של התהוות והתפתחות ו
נהרסות, שוקעות בכאוס, או משתנות למערכות אחרות.
המרכיבים המבניים החשובים ביותר של המטא-גלקסיה הם הגלקסיות. עצם השם מטא-גלקסיה משמעו שהיא מאגדת את כל הגלקסיות, מהווה מבנה על-גלקטי, סופר-גלקטי. והמילה ״גלקסיה״ באה מיוונית ״גלקטיקוס״ –
״חלבי״. היוונים הקדומים כינו את שביל החלב גלקטי, כלומר מעגל חלבי. הוא נראה להם לבן, כמו חלב, בשל הזוהר הלבן של המוני הכוכבים, שנראים לעין בלתי מזוינת כרעלה בהירה רציפה, הדומה לחלב שנשפך.
הגלקסיה שלנו – שביל החלב – הייתה הראשונה שנחקרה. כבר דמוקריטוס ניחש שה״מעגל החלבי״ מורכב מהמון אדיר של כוכבים, שאי אפשר להבחין בהם בנפרד מפני שהם ממוקמים קרוב בשמים ביחס לזווית הראייה של המתבונן, ובעקבות זאת מתמזגים לאחד. הניחוש הזה אושר בתצפיותיו של גליליאו, שראה כוכבים נפרדים בטלסקופ הראשון בתולדות העולם. אחר כך ויליאם הרשל, שבדק שיטתית בטלסקופ חלקים שונים של הגלקסיה שלנו, מצא את דמיונה לכביש, שמשני צדדיו נטועים עצים. דמיון זה נובע מכך שבכיוון קבוצת הכוכבים הרקולס הכוכבים כאילו נדחקים, ובצד הנגדי – מתקרבים. כך הפך המעגל החלבי לשביל החלב.
הרשל גם עשה ראשון את הניסיון לקבוע את ממדי הגלקסיה שלנו. לרוע המזל, בלא ידיעה על קיומו של הגז הבין-כוכבי, הבולע את קרינת הכוכבים, הוא הקטן את קנה המידה של הגלקסיה בכמעט פי 15.
מיקומה האמיתי וגבולותיה של הגלקסיה נקבעו במאה ה-20, אם כי כמה פרטים מתבררים עד היום ויתבררו ככל שתתקדם אבולוציית המדע.
שביל החלב נראה היטב במיוחד בלילה נטול עננים ונטול ירח. הוא נמתח מקצה אחד של האופק לקצה השני כפס זוהר מעורפל ולבנבן,
שבו אפשר להבחין בחלקים שונים. צורתו, הנצפית בעין בלתי מזוינת, מזכירה כדור פחוס, מה ששמו לב בימיהם היוונים הקדומים, שחשבו דווקא את הצורה הכדורית למושלמת והרמונית ביותר.
עצומותו וקרבתו היחסית של שביל החלב, שחלק ממנו הם מערכת השמש וכדור הארץ שלנו, כאילו מסתירה מאיתנו גלקסיות אחרות, שבגלל המרחקים האדירים המפרידים בינינו, נראות ככתמי אור מעט מרוחים בתצלומים, שצולמו אפילו דרך הטלסקופים החזקים ביותר. עם זאת פעילותם הבלתי נלאית של דורות רבים של אסטרונומים ואסטרופיזיקאים, החמושים בטכניקת התצפית המודרנית ביותר ובשיטות תפיסה תיאורטיות, חושפת צעד אחר צעד את קנה המידה האמיתי, המבנים וייחודי התנועה של ענקי היקום הללו. הם נחקרו ונחקרים בהשוואה לגלקסיה שלנו ובהתאם לנתונים, שהתקבלו בחקרה.
סיווג פשוט ומוכלל ביותר של גלקסיות לפי צורתן הנראית נתן האסטרונום הגדול ביותר של המאה ה-20 א. האבל. על בסיס חקר של יותר מאלף גלקסיות, הוא ב-1925 הבחין בגלקסיות ספירליות, אליפטיות, עדשתיות ופקאלריות (כלומר בעלות צורה בלתי סדירה). הוא גם קבע בקירוב גדול את היחס הכמותי של תדירות הופעתם של סוגים אלה. לפי האבל, גלקסיות ספירליות נמנות כ-50%, אליפטיות – כ-25%, עדשתיות – כ-20% ופקאלריות – כ-5%. כיום קיימות סטיות משמעותיות בין המומחים בקביעת יחסי האחוזים האלה. לצד הסוגים האלה מובחן גם סוג של גלקסיות כדוריות, סופריות. נחשב, למשל, שגלקסיות ספירליות קיימות עד 80% מהמספר הכולל, אליפטיות – כ-17% ו
״בלתי סדירות״ – לא יותר מ-3%. לאלה האחרונות אין גרעין מובחן בבירור. לצד הצורה והמראה החיצוני, גלקסיות נבדלות בממדים, במספר הכוכבים ובבהירות, וגם בשורה של מאפיינים פיזיקליים
אחרים. הן מהוות מערכות כוכבים מסתובבות אדירות, המכילות בתוכן עשרות או מאות מיליארדי כוכבים. לצד הכוכבים, גלקסיות מקיפות גם את החומר הבין-כוכבי – גז, אבק, חלקיקי קרינות קוסמיות וכו׳.
גלקסיות בשדה הכבידה האדיר שלהן בונות המוני חומר עצומים וקובעות את סדר התנועה בחלק של המטא-גלקסיה שהן מקיפות. גלקסיות נבדלות במגוון אדיר של צורות, ממדים, תנועה. הן מגוונות בדיוק כמו הכוכבים ה״מאכלסים״ אותן. גרעיני הגלקסיות יכולים להיחשב כמבנים גיוסיים, הקושרים את החומר ההיקפי וקובעים את התנועה בתחומי הגלקסיה הנתונה. בגלקסיות בעלות צורה סדירה לפריפריה המגויסת יש מבנה כדורי, הנוצר או בצורת ענפים ספירליים עצומים (״זרועות״), או בצורת דיסקים אליפטיים. כאן נמצאים הכוכבים הבהירים והחמים ביותר וענני גז מסיביים.
גלקסיות ספירליות, ככלל, מהוות מערכות המורכבות משתי תת-מערכות מובחנות בבירור – גרעין וספירליים
״זרועות״. בגרעינים נצפה המון גדול של כוכבים, הנמצאים בצבירה הדוקה ביותר. סיבוב הגרעין גורר אחריו את הענפים, שמתפתלים סביבו בספירלה. לגרעין יש זוהר בהיר ביותר, מאחר שהחומר הזוהר בו ארוז בצפיפות רבה, ואילו ב״זרועות״ חומר זה מפוזר בכאוטיות ומשאיר רושם של מערבולת או טורנדו, הנשאב אל תוך המשפך שנמצא בגרעין.
גלקסיות אליפטיות דומות במובנים רבים לספירליות, אבל יש להן רק ״זרועות״ קטנות יחסית. זה קורה משום שאין להן מאגרים גדולים של גז בין-כוכבי, שהיה נמשך בזנבות ארוכים אחרי שדה הכבידה של הגרעין וממנו היו יכולים להיוולד בכמות גדולה כוכבים חדשים. נחשב שהגלקסיות האליפטיות הן העתיקות ביותר, מאחר שהן איבדו, ככל הנראה, את ה״זרועות״ שהיו להן בעבר, ולחומר הזוהר בהן יש גוון אדמדם, המעיד על משמעותי
על שריפת דלק גרעיני. על זקנתם וחולשת התהליכים הגיוסיים, המסוגלים לשמר סדר נאות, מעידות גם מהירויות הסיבוב הנמוכות יחסית, המגיעות ללא יותר מ-100 ק״מ לשנייה, שהוא מעט מאוד בקנה מידה קוסמי. כתוצאה ממאמצים גיוסיים נמוכים בגלקסיות כאלה מתרחשות תנועות כאוטיות של כוכבים במסלולים אליפטיים מוארכים מאוד.
גלקסיות בעלות צורה ״בלתי סדירה״ כאוטיות עוד יותר, מה שבא לידי ביטוי גם בצורתן וגם בתנועה המתרחשת בהן. הסיבה לכאוס הזה היא היעדר גרעינים מובחנים בבירור. לגלקסיות כאלה יש, ככלל, ממדים קטנים יחסית, מסה ושדה כבידה לא משמעותיים.
הטיפולוגיה של הגלקסיות, שהבחין בה האבל, כמו כל סיווג, אינה מקיפה מאפיינים מהותיים רבים של המגוון האדיר של מבניהן. שהרי רק בקוסמוס הנגיש לתצפית מספרן נאמד במאות מיליארדים. כמה מהן נותרות מעבר לאופק התצפית, איננו יודעים.
לצד ארגון התנועה, תפקידם הגיוסי של גרעיני הגלקסיות הוא בזרימה רציפה של מימן, גז, שהוא אחד מחומרי הבנייה החשובים ביותר של ״ההנדסה הקוסמית״. אטום המימן, המורכב מפרוטון אחד בגרעין ומענן אלקטרוני אחד במסלול, יכול להיחשב כ״לבנה״ הפשוטה ביותר, שממנה נבנים אטומים מורכבים יותר בתגובות גרעיניות, המתרחשות בכורי הפלזמה של הכוכבים.
גרעיני הגלקסיות פעילים ביחס לפריפריה. פעילות זו יכולה להתבטא בזרימה רציפה של זרמי חומרים שונים, בפליטות של ענני גז אדירים, שמסתם עולה על מיליוני מסות שמש, ביריית גושי גז, בקרינות לא-תרמיות מהמרחבים הסמוכים לגרעין. בקירוב 1% מהמספר הכולל של גרעיני גלקסיות מהווים מה שנקרא גרעינים גלקטיים פעילים, שנבדלים לא רק בפעילות, אלא בסופר-פעילות ו
מהווים את מקורות האנרגיה החזקים ביותר במטא-גלקסיה בשלב זה של אבולוצייתה. הם נבדלים בפליטות גדולות במיוחד של ענני גז ענקיים ופלזמה חמה. הבהירות שלהם יכולה לחרוג בעשרות אלפי מיליארדי פעמים מהבהירות של גרעיני גלקסיות רגילים, כולל של זה שלנו. הם פולטים זרמים חזקים ביותר של גלים אלקטרומגנטיים בתחום הרחב ביותר, כולל קרינת רדיו, חלקיקי גמא, קרינות אינפרא-אדומות ואולטרה-סגולות. קיימות גם גלקסיות רדיו, שקרינתן בתחום הרדיו חזקה בהרבה מזו שבתחום הנראה (לדוגמה – לברה A).
ב-1943 האסטרונום האמריקאי ק. סייפרט גילה 12 גלקסיות עם גרעינים פעילים במיוחד, שקבלו את השם גלקסיות סייפרט. כיום ידועות מהן כ-100. ב-1963 האסטרונום הסובייטי ב. מרקריאן זיהה כ-600 גלקסיות עם גרעינים סופר-פעילים וקרינה אולטרה-סגולה חזקה. הן נושאות את שמו של מגלן אותן – גלקסיות מרקריאן.
גילוים ב-1963 של קוואזרים על ידי האסטרופיזיקאי ההולנדי מ. שמידט הראה שבמטא-גלקסיה קיימים מקורות קרינה, הדומים לכוכבים, שבפליטות האנרגיה שלהם ניתנים להשוואה לגרעינים הפעילים ביותר של גלקסיות. הם נקראו קוואזרים, כלומר מקורות קרינה דמויי-כוכב, כמעט-כוכבים. כיום זוהו על ידי אסטרונומים כבר יותר מאלף קוואזרים. לפי ההצגות המודרניות, קוואזרים הם גרעינים סופר-פעילים של גלקסיות רחוקות מאיתנו או הופכים להיות כאלה בעתיד. במרכז הקוואזרים, כמו במרכזי גרעיניהן של גלקסיות רבות, יכולים להימצא חורים שחורים מסיביים במיוחד.
בכל המקרים גרעיני הגלקסיות הם מקורות האנרגיה העיקריים, המבטיחים תהליכים אבולוציוניים מגוונים. הגרעינים מהווים התהוויות ראשוניות, שסביבן מקובצת מסת הגלקסיות. בגרעינים מרוכזים הכוכבים העתיקים ביותר, את הפריפריה לעומת זאת
מאכלסים כוכבים צעירים או בני גיל בינוני. כוכבים והתהוויות חומריות-אנרגטיות אחרות של גלקסיות נעים במסלולים מורכבים למדי, הנגרמים על ידי סיבוב הגלקסיות סביב צירים, שנוצרו מכבידת הגרעינים, פעולת שדות הכבידה של כוכבים אחרים וצורות אחרות של חומר, השתתפות כל המרכיבים של המערכת הגלקטית בהתרחבות המטא-גלקסיה וכו׳. בזמן זה בגרעיני הגלקסיות מרוכזים רק כ-10% ממסתן, ולעתים אף פחות. ככל הנראה, משיכת הגרעינים ושלמות הגלקסיות מובטחות על חשבון המסה האדירה של חומר נסתר מתצפית.
עוד ב-1944 האסטרונום האמריקאי ממוצא גרמני ו. באאדה הציע מודל של יחס ושל אינטראקציה בין חלקים שונים של גלקסיות ספירליות. הוא הנהיג את המונח ״אוכלוסיית כוכבים״, ובכך ערך אנלוגיה בין המחקר האסטרונומי למחקרים בתחום הסוציולוגיה והדמוגרפיה. ל״אוכלוסיית הכוכבים״ של ההתעבויות של גלקסיות ספירליות, היוצרות דיסקים, כולל גרעיני הגלקסיות, הוא העניק את השם ״דיסקו״, ואת הפריפריה הדלילה יחסית, המקיפה את הגלקסיות ב״מעטפת״ כדורית אדירה, כינה ״הילה״.
אוכלוסיית הדיסקו ״מתגוררת״ בעיקר במערכות כוכבים מפוזרות, ואילו אוכלוסיית ההילה – בצבירים כדוריים של כוכבים. ההילה מהווה, למעשה, פרבר גלקטי שומם, שבו ״יישובים״ נדירים מתחלפים בצבירים כדוריים אדירים, הנוצרים כתוצאה ממתיחת החומר על ידי הגרביטציה וכוללים מיליוני כוכבים.
שדה הכבידה של הגלקסיות מונע את המעבר של ״אוכלוסיית הדיסקו״ אל ״אוכלוסיית ההילה״, ולהפך. נוצרת, כך, חלוקה ברורה של אוכלוסיית הגלקסיות ל״תושבי מרכז״ ו״תושבי פרברים״. הקשיים לחדירת ״אוכלוסיית ההילה״ אל ״אוכלוסיית הדיסקו״ קשורים בכך, שכוכבים, הנכללים בהילה, מכילים הרבה יותר יסודות כימיים כבדים ופחות קלים. כדי להיכנס לדיסקו על כוכבי ההילה לשנות מהותית את ההרכב הכימי שלהם.
באופן אחר מתרחשת תנועת ענני הגז בתווך הבין-כוכבי. הם עוברים בחופשיות מהילה לדיסקו ובחזרה, תוך שינוי רק של טמפרטורתם. חילופי חומר כאלה מאפשרים גם לחדש את ״אוכלוסיית הכוכבים״, מאחר שבענני הגז הענקיים מתרחשים באופן אינטנסיבי תהליכי היווצרות כוכבים. ההילה מסתובבת לאט יותר מהדיסקו, היא כאילו מתערבבת על ידם. בזמן זה כ-70% מהכוכבים נוצרים בזרועות הספירליות ורק כ-10% בהילה. הצבירים הכדוריים של ההילה מאוכלסים בכוכבים עתיקים מאוד, שגילם נמדד במיליארדי שנים. המודל הזה של אינטראקציית ״אוכלוסיית הכוכבים״ שומר עד היום על עמדותיו בהסבר המשמעות האבולוציונית של הדיסקים והפרברים של הגלקסיות, סדר התנועה והיווצרות הכוכבים, כולל בגלקסיה שלנו.
מבנה הגלקסיות, המבטיח את השפעת ההסדרה של הגרעינים על הפריפריה ואת תנועת הפריפריה, המוסדרת על ידי השפעות גרעיניות גרביטציוניות וזרימות, מניח התפשטות של הארגון הגלקטי אל הסביבה החיצונית, לכידת גלקסיות קטנות יותר במסה על ידי גלקסיות גדולות, הפיכת האחרונות ללוויינים או אפילו התמוססות מלאה של גלקסיות קטנות בחומר של גלקסיות-ענק. גלקסיות קטנות, הנידונות ל״אכילה״ ולבליעה על ידי גדולות, קרויות לפעמים בהומור גלקסיות-מיסיונריות (מאחר שחלק מהשבטים הפראיים של אפריקה, שמנהגיהם כללו קניבליזם, לפעמים אכלו מיסיונרים ממדינות אירופה, שניסו להטיף בקרבם לאמונה הנוצרית).
ההצגות המודרניות על הופעתן ואבולוציה של גלקסיות נמצאות בקשר הדוק עם ההצגות על מוצאן ואבולוציה של המטא-גלקסיה. תחילת היווצרות הגלקסיות הונחה בתהליך ההבניה של המטא-גלקסיה על בסיס תנודות והתעבויות של חומר שהיה קודם הומוגני ומדולל. את המנגנון של התעבויות ודחיסות כאלה הפעילה האינטראקציה הגרביטציונית, שהתנגדה להתרחבות המטא-גלקסיה בכללותה. חישובים, שנערכו בשנות ה-50 של המאה ה-20, הראו שהתעבויות חומר משמעותיות די במסה
בתחילה אמורות לפגר אחרי התרחבות המטא-גלקסיה בכללותה, ואחר כך להפסיק לגמרי להתרחב ולהתחיל להידחס תחת פעולת הגרביטציה העצמית. זה יוצר תנאים מוקדמים להיווצרות פרוטוגלקסיות – קודמותיהן של המבנים הגלקטיים המודרניים. פרוטוגלקסיות ייצגו ענני גז כדוריים קרים, שנמצאו בתהליך דחיסה תחת פעולת הגרביטציה בהשתתפות חומר בלתי נראה.
הדחיסה מפעילה את תהליך היווצרות הכוכבים, ועקב כך ענן הפרוטוגלקסיה מתחמם בהדרגה. כתוצאה מכך בו עולה הלחץ הפנימי, הוא גובר על כוח הגרביטציה ומביא להתרחבות הענן. כתוצאה מכך מתרחשת פרגמנטציה והבניה של ענן הפרוטוגלקסיה על בסיס ארגון-עצמי של החומר בחלקיו השונים.
עובר זמן רב, והחלק ההיקפי של הענן מתקלף וניתז מהענן המסתובב אל הסביבה, ואילו החלק המרכזי נדחס, יוצר גרעין ומפעיל תהליך משני של היווצרות כוכבים. אחר כך בתהליך הסיבוב הענן נדחס לדיסק ומתחיל תהליך היווצרות הכוכבים של תת-המערכת הדיסקית. כזה הוא תרחיש פיזיקלי סביר ביותר של דרך האבולוציה של היווצרות גלקסיות. נראה לי, שמתוך הרעיון המרכזי של תורת האבולוציה הכללית שאנו מציעים, יש לתקן אותו ברצינות, מאחר שהוא אינו מתחשב דיו בתפקיד הגרעין בתהליכים הגיוסיים-ארגוניים של היווצרות הסדר.
ארגון-עצמי של ענן הפרוטוגלקסיה כמערכת פתוחה יוצר תהליך של מבנה-עצמי, שבעקבותיו מתרחשת הפרדת הגרעין מהפריפריה. האבולוציה הנוספת של הפרוטוגלקסיה, הפיכתה לגלקסיה וההתפשטות אל המרחב הסובב עוברות תחת פעולת הכוחות והתכונות של מבנה הגרעין. באינטראקציה עם חומר בלתי נראה, הגרעין יוצר כוח גרביטציוני מספק להבאת תנועתם של מרכיבים שונים של הגלקסיה לאחידות.
הסכמה הגיוסית של היווצרות הסדר פועלת במטא-גלקסיה בכל מקום, כולל בחומר הדומם של מערכות גרנדיוזיות כאלה כמו גלקסיות. היא מהווה בסיס של ״ההנדסה הקוסמית״ – הבנייה-עצמית של מערכות קוסמיות והפעלת מנגנונים אבולוציוניים בתוכן.
הגרעין של כל גלקסיה מהווה את החלק הבהיר ביותר, הזוהר ביותר, בעל, בהתאמה, האנרגטיקה והכוח הגרביטציוני החזקים ביותר, המסוגל, בחיבור עם החומר הבלתי נראה (ייתכן, בצורת חור שחור מסיבי) לנהל את התנועה ולגרום לסיבוב סביב עצמו של כל הפריפריה הגלקטית המגוונת. גרעיניהן של גלקסיות ספירליות, כולל של זו שלנו, הם רב-שכבתיים. לדיסק השטוח, הדומה לכנפי מטוס, עומדת מולו הבליטה הגלקטית, או הבלג&amp;#x27;. זוהי התהוות כמעט כדורית, הכוללת מיליוני כוכבים אדומים, כתומים ולבנים.
מחקרים, שנערכו בתחילת המאה הנוכחית, הראו שככל שצפיפות החומר של גרעין הגלקסיה גבוהה, הגרעין אינו כשלעצמו עצם על-צפוף כזה, שיכול להבטיח השפעה גרביטציונית על הפריפריה. בתצפית על ערפילית אנדרומדה במרכז גרעינה התגלתה התהוות על-צפופה, שקבלה את השם גרעינון. מסת הגרעינון של ערפילית אנדרומדה מהווה 13 מיליון מסות שמש. הוא מסתובב סביב צירו, ומהווה אנלוג פלזמי של גוף קשיח. מחזור ההקפה – כ-500 אלף שנים.
בגלקסיה שלנו יש גם גרעינון, שזוהה במחקרים בתחום הרדיו. הוא מהווה רק 6 פרסקים בקוטר. גרעינוני הגלקסיות מהווים פנומנים מפליאים ביותר של ״ההנדסה הקוסמית״. הם מתנהגים באופן בלתי תלוי לחלוטין בחומר המרכזי של הגרעין וחריגים בהרבה משאר חלקי הגרעין גם בצפיפות, גם באנרגטיקה, וגם בייחודיות הקונסטרוקטיבית שלהם. הגרעינון כאילו מנהל את פעולת הגרעין, והגרעין מנהל את התנועה
הפריפריה.</text>
      <sha1>1d062uin0fhcd5xj4tp2mcaytzwvjc6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/גלקסיית שביל החלב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755809</id>
    <revision>
      <id>3084989</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:07:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084989</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14668" sha1="ijw25ylo6wc6uy465ln4olbn08nnsi6" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== גלקסיית שביל החלב ==

הגלקסיה שלנו, שביל החלב – גלקסיה ספירלית טיפוסית ודי רגילה, הכוללת לפי הערכות שונות בין 150 ל-200 מיליארדי כוכבים, המוני צבירים של כוכבים, ענני גז ענקיים. אילו יכולנו להביט בגלקסיה שלנו מלמעלה, היינו רואים ספירלה זוהרת ענקית, דומה לזו שנצפית מכדור הארץ בערפילית אנדרומדה. את הספירלה יוצרות שתי זרועות ענקיות
הנמתחות אחרי גרעין הגלקסיה. ב-2005 אסטרונומים אוסטרלים גילו עוד אחת, שלישית, ״זרוע״, המורכבת כמעט כולה ממימן ונמתחת למרחק של כמעט 77 אלף שנות אור ובכמה אלפי שנות אור ברוחב.
בהתבוננות מהצד לעומת זאת הגלקסיה מהווה דיסק עם עיבוי, הנוצר על ידי הגרעין שנמצא במרכז. הגרעין בזווית זו מהווה אליפסה, ושני החלקים הכמעט סימטריים של הדיסק, היוצאים ממנו, מזכירים כנפיים של מטוס נוסעים הממריא. מודל כזה של שביל החלב הציע האסטרונום הדגול של המאה ה-20 הארלו שפלי. הוא גם עוד בשנות ה-20 של המאה ה-20 קבע לראשונה את מיקומה של מערכת השמש בגלקסיה, תוך הישען על העובדה, שהצבירים הכדוריים הענקיים של כוכבים נמצאים רק באזור אחד של שביל החלב, שהוא מרכזו. מכאן נובע, שמכדור הארץ, שבו נמצאים המתבוננים, עד למרכז הגלקסיה רחוק מאוד. האסטרונומיה המודרנית אישרה את מסקנותיו של שפלי וקבעה על בסיס שורה של חישובים, עד כמה רחוקים אנו ממרכז הגלקסיה שלנו. המרחק הזה התברר כשווה ל-3400 שנות אור. הוא כה עצום, עד שהוא מסוגל לצנן את השאפתנות שלנו, את תחושתנו שאנו מרכז היקום. כדי להפוך לכזה צריך עוד להראות את עצמך בהיסטוריה של הקוסמוס.
ואילו כל קוטרו של הדיסק הגלקטי מהווה 100 אלף שנות אור, ועוביו – 1.5 אלף שנות אור. הגלקסיה שלנו די עתיקה, גילה, כ-14 מיליארד שנים, דומה לגילו של
המטא-גלקסיה (אם כי החישובים הנוכחיים של זמן קיומה של מערכת אדירה כזו כמו המטא-גלקסיה נראים מעט מבוססים). הגלקסיה מסתובבת סביב צירה, העובר במרכז הגרעין. סיבוב זה מתבצע בשתי דרכים: דיפרנציאלית ומישורית (או ״גוף-קשיח״). כלומר, הרוב המשמעותי של הכוכבים משלים הקפות סביב גרעין הגלקסיה במסלולים בלתי תלויים במסלולי כוכבים אחרים, ומהירות סיבובם יורדת ככל שגדל המרחק מהמרכז. החלק האחר של הדיסק מסתובב במישור מוגדר, כמו תקליט גרמופון על פטיפון. בזמן זה ה״מובחרות״ של מיקום כדור הארץ בגלקסיה נובעת רק מכך, שהוא, כפי שכבר צוין לעיל, מסתובב סביב גרעין הגלקסיה במה שנקרא מעגל קורותציה – מקום, שבו משתוות מהירויות הסיבוב הדיפרנציאלי והמישורי. זהו המקום השליו והיציב ביותר בגלקסיה הן מבחינת תהליכי היווצרות הכוכבים, והן מבחינת היעדר קטסטרופות, התנגשויות כוכבים ומעברים ממסלול למסלול. מערכת השמש משלימה הקפה סביב מרכז הגלקסיה במהירות של כ-250 ק״מ לשנייה, כלומר פי 300 מהר יותר ממהירות כדור שנורה מרובה מודרני. הקפה מלאה, אם הכול יהיה בסדר, היא תשלים תוך 250 מיליון שנים. כ-20 הקפות היא כבר השלימה. בספירלה הגלקטית מערכת השמש נמצאת במרחק שווה בקירוב משתי הזרועות הספירליות הסובבות אותה. כאן אין גז בין-כוכבי, המסוגל לכבות את להבת החיים.
השלווה הפרובינציאלית של סביבות השמש מתבטאת גם בנדירות היחסית של כוכבים כאן, בפיזורם על מרחקים אדירים. בהיותנו רחוקים מתהליכים גיוסיים, המבטיחים את הסדר בגלקסיה ובאותה עת בהיותנו תוצר של סדר זה, אנחנו יכולים להשתמש בשלווה וביציבות של מעמדנו הפרובינציאלי הרחק מהתהליכים הגרנדיוזיים של אבולוציית הגלקסיה, כדי לבנות סדר הומניסטי משלנו
ולהשתלט בהדרגה על החלק של הגלקסיה הסובב אותנו, תוך הפצת סדרנו על מערכות קוסמיות רחוקות יותר ויותר.
״ההנדסה הקוסמית״ של הגלקסיה, שנוצרה על בסיס ״ההנדסה הקוסמית״ של המטא-גלקסיה, נתנה אפשרות להיווצר לשמש שלנו, ללוויינה – כדור הארץ, ולכל מה שהתפתח ומתפתח עליו. עכשיו תורנו ליצור גרעין גיוסי להסדרה ואבולוציה של הקוסמוס הסובב לפי מידות אנושיות ועל בסיס ״ההנדסה הקוסמית״ האנושית. כן, אנו קטנים, חלשים ובלתי נתפשים בהשוואה לקולוסוס של הגלקסיה עם מאות מיליארדי הכוכבים שלה. אבל הרי ממש לאחרונה כוחות האנושות היו קטנים, חלשים ובלתי נתפשים בהשוואה לעצומותו של הכוכב שלנו. ועכשיו הוא נעשה לנו צפוף, ואנו מהרהרים על כמה עשורים יספיקו המשאבים שנצברו בו. כמובן, משאביה של זקנת כדור הארץ אינם כה קטנים, כפי שנראה לאקולוגים רבים. נוסף על כך המדע מסוגל לגלות אפשרויות של יצירה מלאכותית של משאבים קוסמיים על כדור הארץ. אבל במוקדם או במאוחר האנושות הגדלה תיחנק על גרגר כה קטן של היקום, כמו כדור הארץ שלנו. לצד מטרות ארציות יש לאנושות גם את משימתה הקוסמית, הנובעת מכך שהיא צריכה להפוך לגרעין גיוסי חדש של אבולוציית הגלקסיה, ליצור מחדש ״הנדסה קוסמית״ לפי מידות, נורמות ומטרות האדם. ואנו מאמינים שהיא תלמד להדליק כוכבים ולווסת את תנועת הגופים הקוסמיים, אם כי לצורך זה יהיה צורך במרווחי זמן, הדומים לזמן קיומה של הגלקסיה.
יש להבין שאנו לא ילדים, אלא בני חורגים של הגלקסיה. הקוסמוס שמעבר לכדור הארץ הרסני עבורנו. המבנה הגיוסי של הגלקסיה גרם לסדר, שתרם בדרך עקיפה להופעתה ואבולוציה של החיים על כדור הארץ. אבל הגלקסיה אינה מותאמת לקיומנו. זרימות גזים מהגרעין, שתרמו להופעת השמש, או התנגשויות עם גופים קוסמיים כלשהם,
יכולות להשמיד אותנו בכל רגע. ואין שום אלוהים טוב, שברא אותנו או יכול להגן עלינו. רק העובדה שנוצרנו ב״פרובינציה״ שקטה ולא פעילה יחסית של הגלקסיה באמצע בין שתי זרועות חמות אפשרה לנו להתפתח ומאפשרת להתקיים. ורק אנחנו עצמנו, תוך שיפור הציוויליזציה הארצית שלנו, יכולים להאריך את קיומנו, תוך הפיכה לאדונים ולשותפי בריאה של הקוסמוס.
גרעין הגלקסיה שלנו, שקובע את סדר התנועה בה, נחקר מעט, מאחר שהוא כמעט לגמרי מוסתר מתצפיות מכדור הארץ על ידי העכירות של התווך הבין-כוכבי, הבולע את קרני האור הנראה. זה טבעי לחלוטין, אם מתחשבים בכך, שככל שמתקרבים לגרעין, כך במישור התצפית מצויות יותר פליטות גזים ואבק קוסמי מגוונות. נחלצות לעזרה אמצעי האסטרונומיה הרב-גלית, המאפשרים לצפות בגרעין הגלקסיה בספקטרים המגוונים ביותר של תנודות אלקטרומגנטיות, מה שנותן אפשרות לפצות במידה מסוימת את אי-הבהירות של התמונות. בזכות תצפיות בתחום הרדיו והאינפרא-אדום נקבע ממד הגרעין, שהתברר כשווה רק מ-2 עד 4 קילופרסקים, כלומר מ-6520 עד 13040 שנות אור. זה מעט ביותר, אם מתחשבים בכך, שהגרעין מנהל את תנועת הדיסק בקוטר 100000 שנות אור ומפיץ את השפעתו בתחום בקוטר 300000 שנות אור. אבל זה אינו מפליא, מאחר שצפיפות הכוכבים בגרעין מהווה כ-100 מיליון כוכבים לפרסק מעוקב, בזמן שבסביבות השמש צפיפות זו מאופיינת בדלילות קיצונית: כוכב אחד בלבד על 10 פרסקים מעוקבים. כמובן, ציוויליזציה מסוג ארצי לעולם לא הייתה קמה במרכז הגלקסיה: בצפיפות כוכבים כזו טמפרטורת הסביבה המקיפה אותם הייתה שוללת את אפשרות היווצרותם של כוכבי לכת, הנכללים במערכת השמש. לכן אפשר לומר, שדווקא המעמד הלא-מרכזי בגלקסיה של מערכת השמש יצר תנאים להופעת החיים והאנושות.
מלבד צפיפות הכוכבים, השפעת הכבידה של גרעין הגלקסיה על אוכלוסיית הכוכבים שלה מתבצעת, ככל הנראה, באמצעות החומר הנסתר. זה במידה מסוימת מאושר על ידי קיומו במרכז הגלקסיה של מקור רדיו חזק קשת A, מה שנותן עילה לחשוד בקיומו של חור שחור עם שדה כבידה גדול מאוד.
מאחר שלצפות בגלקסיה שלנו לאורך מישור הדיסק קשה מאוד בעקבות ענני גז-אבק אדירים, הנמצאים במישור זה בחלל הבין-כוכבי, על מבנה הגלקסיה שלנו שופטים לפי גלקסיות אחרות, המופנות אלינו בצורתן הספירלית, ולא בדיסק. את המידע העיקרי על מבנה הגלקסיה שלנו ואופי גרעינה נותנת תצפית על הגלקסיה הספירלית הקרובה ביותר אלינו M31 – ערפילית אנדרומדה. הגלקסיה הזו היא לא רק אחות-תאומה של שלנו, אלא גם מתקרבת אליה במהירות עצומה, ועקב כך בעוד כמה מיליארדי שנים סביר מאוד התנגשותן.
כיצד מתרחשת התנגשות חזיתית של שתי גלקסיות ספירליות, אנו יכולים לשפוט לפי תצלומים של התנגשות כזו, המתרחשת בקבוצת הכוכבים דגים. ההתנגשות הזו החלה לפני כ-300 מיליון שנים ונמשכת עכשיו. הגלקסיות נכנסות זו בזו, כוכביהן מתערבבים, חלקם, ככל הנראה, מתנגשים, לחץ הגז הבין-כוכבי גובר, תוך הפעלת תהליכי היווצרות של כוכבים חדשים וצבירים כדוריים. אותו דבר יכול להתרחש בהתמזגות שביל החלב עם ערפילית אנדרומדה, ועקב כך יכולה להיווצר גלקסיה אליפטית חדשה, גדולה עוד יותר. אבל לא ידוע, אם התנגשות כזו תהיה חזיתית, או ששביל החלב בדיסקו ינקוב את הספירלה של ערפילית אנדרומדה, ושתי הגלקסיות יתחברו בצורה של צלב, תוך גרימת כאוס נורא באוכלוסיית הכוכבים שלהן. אבל לאנושות יש עוד לפחות שני מיליארד שנים, כדי ליצור דרכים להגן על עצמה מפני קטסטרופה זו וקטסטרופות קוסמיות אפשריות אחרות.
למרות גילה המופלג (14 מיליארד שנים, אם לא יותר),
הגלקסיה שלנו ממשיכה ״לבלוע״ גלקסיות קטנות, תוך הגדלת על חשבונן את מסתה ושימוש באנרגיה שלהן לשמירת מאזן האנרגיה. במשך ההיסטוריה שלה, החל מהגיל הצעיר ביותר, גלקסיית שביל החלב הייתה מוקפת בכמות גדולה מאוד של גלקסיות קטנות, אבל היא בתחילה הפכה אותן ללוויינים, תוך השפעה בשדה הכבידה האדיר שלה, ואחר כך ממש בלעה אותן אל תוכה, תוך בליעת החומר והאנרגיה שלהן, תוך שינוי סדרן לסדרה שלה.
הלוויינים של הגלקסיה שלנו כיום הם ענני מגלן. ענן מגלן הגדול, שדיסקו מהווה כ-40 אלף שנות אור, נמצא במרחק של כ-170 אלף שנות אור מאיתנו. למרות הממדים המרשימים, הגלקסיה הזו קטנה פי 15 משלנו במסה ויכולה להיות ״נבלעת״, ״מתעכלת״ ו״נספגת״ על ידי שביל החלב. ענן מגלן הקטן מרוחק מאיתנו 210 אלף שנות אור וגם הוא בעקבות קטנותו ייבלע על ידי הענק.</text>
      <sha1>ijw25ylo6wc6uy465ln4olbn08nnsi6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/קבוצות גלקסיות וצורות האינטראקציה ביניהן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755810</id>
    <revision>
      <id>3084990</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:07:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084990</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9984" sha1="ef75gnp6hkhva81od29cpzwg7mppzle" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== קבוצות גלקסיות וצורות האינטראקציה ביניהן ==

בהתבוננות בהתהוויות קוסמיות גרנדיוזיות כאלה כמו גלקסיות, יש לציין שגם הן מהוות רק חלקיקים קטנים בהשוואה לרכיבים מבניים גדולים עוד יותר של היקום שלנו. הרוב העצום של הגלקסיות נכנס להרכב של צורות יציבות יחסית גדולות בהרבה של חומר קוסמי – קבוצות גלקטיות, צבירים וצבירי-על שונים.
הגלקסיה שלנו נכנסת למה שנקרא הקבוצה המקומית של גלקסיות, שחבריה לצדה הם ערפילית אנדרומדה (M31), הגלקסיה הספירלית M33, הנראית בקבוצת הכוכבים משולש, ועוד 36 גלקסיות. הגלקסיה M33 נמצאת קרוב מספיק לערפילית אנדרומדה ובמרחק של כ-2.5 מיליון שנות אור משביל החלב, מה שהופך את תצפיתה לקשה למדי. ערפילית אנדרומדה גדולה בהרבה בנפח משביל החלב, רדיוס דיסקה מהווה כ-300 אלף שנות אור. עם זאת בזמן האחרון הופיעו נתונים על כך ש
במסה היא נופלת משביל החלב, נתונים, שנויים במחלוקת למדי, בכל זאת. יתר 36 הגלקסיות, הנכללות בהרכב הקבוצה המקומית, יש להן ממדים ומסות קטנים מאוד. הן מהוות או אליפטיות קטנות, או צורות בלתי סדירות. גילוי הגלקסיות – חברי הקבוצה המקומית נמשך, והמספר הכולל של גלקסיות ידועות לנו, הנכללות בה, מתקרב לארבעים. נזכיר שהמספר ״40״ בשפות רבות של העולם, כולל ברוסית, הוא סמל של קבוצה קומפקטית.
כך, ב-1994 התגלתה קרוב מאוד אלינו גלקסיה ננסית, שנקראה בהתאם לממדיה ננסית בקשת. אילו לא הייתה עטופה בענני גז-אבק ענקיים, היא הייתה מאירה בהיר יותר משני ענני מגלן, מאחר שהיא נמצאת במרחק קטן פי שניים מהשמש. אבל מסך הגז-אבק התברר כצפוף כל כך, עד שהננסית לא רק שאינה נצפית בעין בלתי מזוינת, אלא שגם זמן רב לא יכלה להתגלות על ידי הטלסקופים המודרניים ביותר. הננסית בקשת כבר נמצאת בתוך הגלקסיה שלנו ובהדרגה ״נאכלת״ על ידה, מה שנותן עוד עילה לחוקרים לדבר על ״קניבליזם גלקטי״. מצפה לה בליעה מלאה, קומפוזיציה מחדש והכללה במבנה הגלקסיה שלנו בעוד מיליארד שנים בקירוב. הבאות בתור – ענני מגלן, שהם כיום לוויינים של הגלקסיה, אבל ייבלעו על ידה בעוד כמה מיליארדי שנים. כך שמספר חברי הקבוצה המקומית לא רק גדל, אלא גם קטן בקשר לבליעתם על ידי גלקסיות גדולות.
ב-1999 התגלתה עוד גלקסיה, השייכת לקבוצה המקומית. היא זוהתה כצורה ספרואידית קטנה וקבלה את השם צטוס. זה מעלה את המחשבה, שחברי הקבוצה המקומית של גלקסיות יכולים להיות יותר בהרבה. פשוט האסטרונומים, ה״מסרקים״ את השמיים בכיוונים ובתחומים שונים, עדיין אינם מסוגלים לזהות אותם בעקבות המגבלה הטכנית של אמצעי
התצפית בתקופת זמן נתונה והספציפיות של תנאי התצפית.
השם קבוצה מקומית, שהוכנס למחזור המדעי על ידי א. האבל, ישים גם ליחסים בקבוצות גלקסיות אחרות, שגם הן יכולות להיחשב מקומיות (רק באות קטנה, באנלוגיה להבחנה בין הגלקסיה שלנו לגלקסיות אחרות). הקבוצה המקומית שלנו אינה קהילה קומפקטית ואין לה מבנה גיוסי אחיד, הקובע את סדר התנועה ואופי האינטראקציה של הגלקסיות הנכללות בה (אם כי לא נשלל, שכל זה עדיין נמצא מעבר לגבולות ידיעתנו). ידוע שכל הקבוצה המקומית על כל גלקסיותיה מסתובבת סביב מרכז מסה משותף, שהוא ציר הסיבוב. ציר זה נמתח בין מרכזי שביל החלב וערפילית אנדרומדה בעקבות המסיביות הגדולה ביותר של שתי גלקסיות-האחיות האלה.
קבוצות גלקסיות נוצרות במהלך אינטראקציה של גלקסיות הקרובות זו לזו במרחב, וכתוצאה מכך נוצר שדה כבידה משותף. גלקסיות המקיימות אינטראקציה לא בהכרח מקיפות זו את זו במלואן בשדות הכבידה שלהן. הן יכולות למשוך רק את החלקים והאזורים הקרובים להן ביותר, תוך עיוות בכך כל גלקסיה כשלמות.
האינטראקציה של גלקסיות בקבוצות מקומיות יכולה להתרחש לפי תרחישים שונים. לרוב גלקסיות גדולות בולעות קטנות וגדלות עוד יותר על חשבונן. אבל לפעמים גלקסיה ננסית, בעלת אנרגיה ומהירות תנועה משמעותיות, מתנגשת בגדולה, מנקבת אותה מקצה לקצה, קורעת מגופה המון כוכבים ונושאת אותם עמה. בדיוק כך עשתה הגלקסיה ״גלגל עגלה״ בקבוצת הכוכבים פסל.
גלקסיות מתנגשות זו בזו לא כל כך לעתים רחוקות, מאחר שהמרחקים ביניהן עולים על ממדיהן רק בעשרות או מאות פעמים, ומהירויות תנועתן גבוהות למדי. חושב ש
במהירות, שקדמה להתנגשות, של כ-200 ק״מ/שניה, גלקסיות, ככלל, מתנגשות, במהירות של כ-600 ק״מ/שניה הן פורצות זו דרך זו ומתפזרות, תוך נשיאת חלקים של חומר כוכבי וגז-אבקי. ואם המהירות מגיעה ל-1000 ק״מ/שניה בכיוונים מתכנסים, שתי הגלקסיות מתפרקות עם קרע לחלקים מרכיבים.
האינטראקציה הגרביטציונית של שתי גלקסיות או יותר יכולה להוביל לדחיסת ענני הגז-אבק, הנכללים בהן, מה שמפעיל את מנגנון היווצרות הכוכבים. לכן בהתנגשות של גלקסיות ספירליות אינטנסיפיקציה של תהליכי היווצרות הכוכבים יכולה להוביל לדלדול חומר הגז-אבק של הזרועות ובמקומן תיווצר גלקסיה אליפטית אחידה עם עלייה ברמת הבהירות בכמה פעמים.
בספרות המדעית מובאים לא מעט דוגמאות של אינטראקציה בין גלקסיות במסגרת קבוצות מקומיות. כך, הגלקסיה M51 מערבולת בקבוצת הכוכבים כלבי ציד שואבת זרוע מלוויינה ומקרבת אותה, תוך סיבובה, כמו ספירלה. היא מושכת אותה יותר ויותר ומתכוננת לבלוע אותה. בקבוצת הכוכבים כלב גדול שתי גלקסיות מקיימות אינטראקציה ומעוותות הדדית את מבני זו של זו. אחת מהן, בעלת גרעין גדול בהרבה, כאילו גוברת על השנייה עם גרעין קטן יותר, אבל גם עצמה מתעוותת מהשפעתה של המתחרה. בקבוצת הכוכבים פגסוס נצפית קבוצה של חמש גלקסיות מקיימות אינטראקציה, שקבלו את השם חמישיית סטפן. האינטראקציה שלהן לא רק משפיעה על מיקום הזרועות, אלא גם מעוותת את גרעיניהן.
בקבוצת הכוכבים עורב שתי גלקסיות כמעט שוות בממדים עם גרעינים בהירים וחזקים יצרו זרוע ענקית אחידה ונעות זו לקראת זו. בעוד כמה מיליארדי שנים יתרחש המיזוג שלהן בדרך של איחוד הגרעינים ותהליך חזק של היווצרות כוכבים בפריפריה.
תהליכי האינטראקציה בין גלקסיות מתרחשים במהירויות אדירות, אבל עבור מתבוננים ארציים הם כמעט
בלתי מורגשים בעקבות כך, שתהליכים אלה תופסים מיליוני או מיליארדי שנים – מרווחי זמן, בלתי דומים לחיי אדם ולמיוחדות התפיסה האנושית. המגבלה של סוג התפיסה הארצי מפוצה על ידי מידול ממוחשב, שבעזרת גרפיקה ממוחשבת מעניק נראות לתהליכים, שהדינמיקה שלהם מתממשת אחרי אלפי אלפי שנים אחרי מותם של אלה, שעכשיו משחזרים במחשבים את עתיד הגלקסיות ואת תוצאות האינטראקציה הקבוצתית שלהם. כבר זה מראה את גדולת המדע, את יכולתו לעקוב אחר גורלות המערכות הקוסמיות. המדע יודע הרבה דברים, שלא חלמו עליהם שום נביאים.</text>
      <sha1>ef75gnp6hkhva81od29cpzwg7mppzle</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/צבירים וצבירי-על של גלקסיות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755811</id>
    <revision>
      <id>3084991</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:08:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084991</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13598" sha1="991goztglsn0guvmc1blovx0zps397r" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== צבירים וצבירי-על של גלקסיות ==

צבירים של גלקסיות, או, באנגלית, קלאסטרים גלקטיים, קושרים ביניהם קבוצות של גלקסיות, וכמו בקבוצות, החוליה המקשרת היא האינטראקציה הגרביטציונית. הרוב העצום של הגלקסיות נכנס להרכב הצבירים, שלהם כיום ידועים למדע אלפים ואלפים.
צבירים של גלקסיות הם ״עשירים״ ו״עניים״, סדירים ובלתי סדירים, בעלי קרינה חזקה ונוכחות גלקסיות בהירות במרכז וחסרי מאפיינים אלה. צבירים ״עשירים״ מגוונים מאוד, הם כוללים מאות או אפילו אלפי גלקסיות של הקונפיגורציות והאינטראקציות הקבוצתיות המגוונות ביותר. אבל אם קיימים
״עשירים״, הרי שבחלוקה לא שווה של חומר ואנרגיה צריכים להתקיים גם ״עניים״. צבירים ״עניים״ אחידים יותר, חסרים את הברק של גלקסיות בהירות ומאחדים בשדה כבידה אחיד גלקסיות מעטות בהרבה.
עשיר למדי הוא הצביר הקרוב אלינו ביותר בתולה, הנמצא בקבוצת הכוכבים בתולה ומתפרס על שורה של קבוצות שכנות. הוא מכיל כמה אלפי גלקסיות ומקיף מרחב של קצת פחות מ-10 מיליון שנות אור, כשנמצא במרחק של כמעט 50 מיליון שנות אור מהקבוצה המקומית שלנו. הוא מורכב מגלקסיות מהסוגים המגוונים ביותר
בעקבות כך הוא נמנה עם ״העשירים״. באותה עת יש לו צורה בלתי סדירה, הכוללת שורה שלמה של התעבויות. עשיר הצביר הזה גם בגלקסיות-ענק. רק גלקסיה אחת M87, בצורה אליפטית, בממדיה עולה על כל הקבוצה המקומית. יש עילות לחשוב שהקבוצה המקומית שלנו גם היא פרבר של צביר בתולה.
צבירים סדירים לא רק מכילים כמות גדולה מאוד של גלקסיות, אלא גם בעלי צורה כדורית סדירה, נבדלים ביציבות וסימטריה משמעותיות. בהם נצפית עלייה משמעותית מאוד בריכוז החומר מהפריפריה למרכז. זה אומר שלצבירים כאלה יש מבני מרכז עצמאיים, שבזכות הצפיפות והמסה הגבוהים של החומר מכפיפים לעצמם את תנועת הגלקסיות ההיקפיות ומסדירים את האינטראקציה שלהן, תוך השפעה של שדה הכבידה הכללי (ה״קואופרטיבי״) גם על התהליכים הפנימיים, המתרחשים בגלקסיות. במרכזם של צבירים כאלה ממוקמת בדרך כלל גלקסיה אחת, שתיים או קבוצה שלמה של גלקסיות מסיביות ובהירות, שהן כאילו מוט המבנה של הצביר. על המוט הזה ״מתפתל״ חומר מגוון, המאורגן בהתאם לדרכי האבולוציה שעבר.
״ההנדסה הקוסמית״ של האבולוציה בונה את החומר הזה לסדר קוסמי כללי, שבו מרכזים גיוסיים עם צפיפות גדולה יותר של חומר ואנרגיה קובעים את תנועתה של הפריפריה המפוזרת יותר ורוויית האנרגיה, ומערכות ברמה גבוהה יותר מסדירות בגבולות מוגדרים את האינטראקציה של מערכות ברמה נמוכה יותר.
צבירים סדירים במידה מסוימת חוזרים במבניהם על גלקסיות סדירות. רק במקום גרעין בהיר ומסיבי במרכזיהם נצפות גלקסיה אליפטית בהירה ומסיבית אחת או שתיים. צבירים סדירים לרוב ״עשירים״, הם מאחדים המון אדיר של הגלקסיות המגוונות ביותר.
דוגמה טיפוסית של צביר גדול סדיר ו״עשיר״
הוא הצביר בקבוצת הכוכבים שערות ברניקה. הוא מאחד כמעט 40000 גלקסיות, מקיף מרחב בגודל של יותר מ-13 שנות אור ומרוחק מאיתנו במרחק של כ-326 מיליון שנות אור.
לצבירים בלתי סדירים יש צורה בלתי סדירה, הבנויה בכאוטיות. צורה זו נוצרת על ידי אינטראקציה גרביטציונית של הגלקסיות המגוונות ביותר והופעת התעבויות חומר מגוונות בתנאי אינטראקציה זו. צבירים בלתי סדירים נבדלים מגלקסיות בלתי סדירות בכך, שלאחרונות יש מגבלות בנפח והן לעתים קרובות קטנות יחסית או אפילו ננסיות, ואילו הראשונות יכולות להיות גם קטנות יחסית וגם ענקיות.
צבירים של גלקסיות נכנסים להרכב של על-התהוויות גרנדיוזיות עוד יותר, או סופר-קלאסטרים. בשונה מצבירים, צבירי-על נוצרים לא בדרך של משיכת חומר על ידי הגרביטציה, אלא בדרך של דחיפת חומר לפריפריה של חללים ריקים ענקיים – ווידים קוסמיים בתהליך התרחבות המרחב-זמן של המטא-גלקסיה. המבנה הגדול-הקנה של המטא-גלקסיה מזכיר בועות סבון, שדפנותיהן הדקיקות ממולאות בצבירי-על, ובתוכן לא אוויר, כמו בבועות סבון, אלא ריק קוסמי, מדבר ואקואי, שבו לעתים רחוקות מאוד, קרוב יותר לקצוות, נתקלים בגלקסיות ננסיות. סביר מאוד, שבהיווצרות הווידים משתתפת גם האנרגיה הנסתרת, השקולה לאנטי-גרביטציה.
הגלקסיה שלנו שביל החלב יחד עם הקבוצה המקומית של גלקסיות, שחלק ממנה היא מהווה, נמצאת בחלק ההיקפי של צביר-העל המקומי של גלקסיות. מאחר שמרכזו של צביר-על זה נמצא בצביר הגלקסיות בקבוצת הכוכבים בתולה, צביר-העל המקומי שלנו אסטרונומים אחדים מכנים צביר-העל של בתולה.
צביר-העל של בתולה ממוקם בקצה של הוואקום הענק של רועה הדובים. הוויד הזה התגלה על ידי האסטרונום האמריקאי רוברט קירשנר. קוטר הוויד מהווה כ-13 מיליון שנות אור.
חיפוי הווידים בדפנות, המורכבות מצבירים של גלקסיות, גם קובע מראש את התאיות (או הרשתיות) של המבנה הגדול-הקנה של המטא-גלקסיה. צבירי-על מהווים פרגמנטים מובחנים בבירור של הדפנות האלה, הקשורים ביניהם בקשרים מיוחדים, שבהם נמצאים, ככלל, הצבירים הגלקטיים הגדולים ביותר. בזמן זה אם אורך הצבירים מגיע עד 3 מיליון שנות אור, הרי שצבירי-על נמתחים על מרחקים של 100-200 מיליון שנות אור ויכולים להכיל עשרות או אפילו מאות צבירים.
לצד צבירי-על רגילים – דפנות הווידים מובחנים גם צבירי-על ענקיים, שקבלו את השם קירות גדולים. ב-1984 התגלה הקיר הגדול הראשון, שאורכו מהווה, לפי הערכות שונות, מ-500 עד 750 מיליון שנות אור ומקיף מ-5 עד 10% מכלל החומר הנצפה של המטא-גלקסיה. קיר גדול נוסף באורך של יותר מ-600 מיליון שנות אור התגלה בתחילת המאה הנוכחית בקבוצת הכוכבים אריה. צביר-על זה מפריד בינינו במרחק של כ-6.5 מיליארד שנות אור.
עצם קוסמי גרנדיוזי עוד יותר התגלה בחקר מה שנקרא אזור ההימנעות – מרחב, העטוף בצפיפות באבק קוסמי ובלתי נגיש למחקר באמצעות טלסקופים אופטיים. שימוש בטלסקופ רדיו באורך מאה מטרים אפשר לגלות את קיומו של מרכז כבידה אדיר אפילו בקנה מידה קוסמי, שהוא צביר-על של גלקסיות, המקיף מרחב מקבוצות הכוכבים ההודי והטווס ועד קבוצת הכוכבים מפרשים. מרכז כבידה זה גורם לתנועה משותפת של קבוצות גלקסיות, הנמצאות באזורים שונים לחלוטין של המרחב הקוסמי. מרכז זה קיבל את השם המושך הגדול (מהמילה האנגלית, המציינת ״משיכה״). המושך הגדול מושך אליו כמעט חצי מהגלקסיות של החלק הגלוי לנו של המטא-גלקסיה.
הקבוצה המקומית שלנו של גלקסיות יחד עם שביל החלב, צביר בתולה וצביר-העל של בתולה טסה בכיוון אל המושך במהירות
של כ-600 ק״מ בשנייה. במהירות כזו מרחק של 300 מיליון שנות אור הגלקסיה שלנו תעבור תוך 150 מיליארד שנים, ולאחר מכן, אם במשך הזמן הזה לא תתפורר המטא-גלקסיה, יתרחש האיחוד מחדש של שביל החלב עם המושך הגדול. גדולתו של המושך נובעת לא רק מכוח משיכה שאין לו אנלוגים, אלא גם מתפקידו כמסדיר התנועה בחלק היקום הנראה לנו. סביר מאוד, שהכוח הטיטאני של משיכת המושך הגדול נגרם לא על ידי צביר-על של גלקסיות שלא התגלה על ידי רדיו-אסטרונומים, אלא על ידי מה, שקיומו נחזה זה מכבר על ידי אסטרונומים ונקרא צביר של צבירים. ההבדל המהותי בין מושגים אלה טמון בכך, שצביר הצבירים ההיפותטי מתאסף לאחד בכוח הכבידה, הנובע מאיזשהו מרכז, ואילו צבירי-העל נוצרים
ב״הצטברות״ והשתקעות של חומר בקצוות החללים הקוסמיים.
יתכן גם, שבמושך הגדול נמצא איזשהו מרכז של חלק ניכר של המטא-גלקסיה, גרעין של צביר צבירים, המונע את התפרקותה ואת קרע המרחב-זמן. המאבק הדרמטי של שני טיטאנים קוסמיים – החומר הבלתי נראה והאנרגיה הנסתרת – מתרחש ביתרון ברור של האחרונה. המטא-גלקסיה מתרחבת בתאוצה, אבל באזורים מקומיים החומר נדחס. כל זה כרוך בקרע של ה״יריעה״ המרחבית-זמנית (הרצף, כלומר ההמשכיות) של המטא-גלקסיה בהגיעו לסף קריטי מסוים. עם זאת קיים גם סף מסוים של תצפיתנו, הנקרא אופק המחקרים. האופק הזה של הראייה הקוסמית של האנושות מתרחב ללא הרף ככל שמשתכללת הטכניקה והמתודולוגיה של התצפיות. כיום הוא מהווה 10-13 מיליארד שנות אור מכדור הארץ. מה שמעבר לאופק הזה, איננו יודעים, אבל עם כל
שנה אנו יודעים יותר.
אופק התצפית של העין האנושית הבלתי מזוינת מקיף כ-6 אלף כוכבים. המכשירים המודרניים של האסטרונומיה הרב-גלית מאפשרים לצפות בכ-מיליארד גלקסיות, שכל אחת מהן
מכילה מיליארדי כוכבים. אבל גם המטא-גלקסיה הזו, הנראית כה גרנדיוזית בעיני יצור כה זעיר כמו האדם – רק גרגר חול של היקום, חלקיק של חומר מגוון לאין-סוף, וריאנט
של ״ההנדסה הקוסמית״ בתהליך האבולוציוני האינסופי של היקום כאוניוורסום. גדולתו והגרנדיוזיות של היצור הזעיר והחלש פיזית הזה, האדם, היא דווקא בכך, שבהכירו את היקום הבלתי נתפס זה בקנה המידה, הוא נעשה שווה לו. ובשיפור, על בסיס הידע שהושג, של השקפת עולמו, של עצמו ושל עולמו, תוך הפיכתו להומני וחופשי יותר, האדם עולה על היקום האין-סופי הזה עם החומר הדומם והמרחבים חסרי החיים שלו. בהישען על ידיעותיו, האדם מתברר כמסוגל לשפר את האבולוציה, ליצור יקום משלו על כדור הארץ ומחוצה לו. אבל לא רק לפי חוקי הפיזיקה, אלא לפי חוקי האנושות.</text>
      <sha1>991goztglsn0guvmc1blovx0zps397r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/כוכבים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755812</id>
    <revision>
      <id>3084992</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:08:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084992</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33492" sha1="5ve5myq3tyzbzu4xthe9j4ivv177wr7" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== כוכבים ==

אם גלקסיות מהוות את המרכיבים המבניים ההמוניים העיקריים של הקוסמוס שלנו, הרי שכוכבים – הם ה״סולנים״ של שמי הכוכבים, שעבור האדם מסמלים את שאיפתו הנצחית לנשגב, לנהדר, למה שמתרומם מעל הקיום הארצי היומיומי של האדם ומתאים לטבעו הקוסמי, לניסיונותיו להסדיר את העולם הסובב לפי מידות האדם ולפי חוקי ההרמוניה הקוסמית, היופי והשלמות. המשיכה של שמי הכוכבים לאדם, שאיפתו לטיסה, לכוכבים היא פנומן פסיכולוגי, השקול לפנומן הפיזיקלי של המשיכה הארצית. בשאיפה לכוכבים מתבטא המהות הקוסמית של האדם, אי-גבולותיות מחשבותיו ואוריינטציות הערכים שלו.
כוכבים עבורנו – לא רק עצם פיזיקלי, לא רק כדורי פלזמה זוהרים ענקיים בהשוואה אלינו. יש להם משמעות אסתטית, אתית והשקפתית אדירה. הם – נותני חום ואור, מבשרי עולמות רחוקים, המסתירים מאחורי
ברקם המסתורי איים קוסמיים בלתי ידועים לנו, אולי מאוכלסים ביצורים בלתי ידועים לנו. הם – התגלמות האידיאלים שלנו של אור טהור, המפזר את חושך הלילה, סמל של שאיפתנו הנצחית להישגים חדשים, המבוטאת בפתגם העתיק ״דרך קוצים – אל הכוכבים!״. הם עם האנרגיות האדירות שלהם קרובי משפחה לנו כיצורים השואפים לחום ואור. הם – סמל הנצח של הסדר העולמי הקוסמי, אם כי הם עצמם רחוקים מלהיות נצחיים ועוברים, אם כי במרווחי זמן גדולים מאוד, את אותם השלבים, כמו חיי האדם: לידה, נעורים, בגרות, זקנה ומוות.
כוכבים – הם הגורם הגיוסי של היקום שלנו, המתאים למאמצים הגיוסיים, שאנו מגלים במשך חיים כה קצרים ומלאי תהפוכות.
למרות משמעותם הרומנטית, הפואטית והסמלית לאדם, כוכבים מהווים כעצמים פיזיקליים תופעה פרוזאית ואוטיליטרית ביותר. הם נולדים מענני אבק וגז כתוצאה מהתכווצותם והתעבותם ההדרגתית תחת פעולת כוח הכבידה שלהם עצמם. עננים מולקולריים ענקיים מורכבים בעיקר ממימן וכה גדולים, עד שלעתים קרובות עולים פי מיליונים על מסת השמש.
ענני הגז-אבק, שהם חומר הגלם להיווצרות כוכבים, כפי שכבר צוין, מורכבים בעיקר ממימן, שאטומיו הם כביכול ״המקור הראשוני״ של אותו סוג עולם, שהתגבש בתהליך האבולוציה במטא-גלקסיה שלנו. רק בגלקסיה שלנו נמנים כ-20 אלף עננים כאלה, מתוכם כאלף במסתם עולים פי מיליונים על מסת השמש. אלה עננים קרים מאוד, חומרם במרחב הקוסמי שאינו מחומם מקורר כמעט עד האפס המוחלט. בסביבה קרה כזו מימן יוצר מולקולות H2, ולכן בעבודות מדעיות ענני גז-אבק נקראים לא פעם עננים מולקולריים ענקיים (GMC).
ה-GMC נעים ללא הרף במרחב הבין-כוכבי וחסר הכוכבים תחת פעולת מרכזי כבידה שונים. בכמויות אדירות את מאגרי המימן במרחב הקוסמי ממלאות פליטות מגרעיני גלקסיות, וגרעינים אלה בתורם הם פרי של GMC גדולים במיוחד. התעבויות של ה-GMC והן מקורות היווצרות הכוכבים והיווצרות הגופים הקוסמיים המאירים-עצמית המגוונים ביותר.
האסטרונום והאסטרופיזיקאי האנגלי ד. ג&amp;#x27;ינס תיאר בפירוט את המנגנון ההתחלתי של תופעה זו. הפעלת מנגנון זה מתרחשת ב-GMC כתוצאה מתנודה, דחיסה אקראית באיזשהו אזור של הענן, למשל, בנוכחות חלקיקי אבק קשים, פליטות סופרנובות וכו׳. מאחר שהסביבה של גז-אבק, שקודם הייתה מדוללת והומוגנית, בעלת אי-יציבות גרביטציונית, כל התעבות נפחית יוצרת מסת חומר, המספיקה למשיכת חומר הגז-אבק הסובב, שגם הוא תחת פעולת הגרביטציה נדחס ומתחיל למשוך את חומר הגז-אבק בכוח משיכה גדול עוד יותר. ההתעבות גדלה כמו כדור שלג ומושכת לתוכה אזורים חדשים וחדשים של ענן הגז-אבק.
היווצרות דחיסה גרביטציונית באזור אחד של הענן האדיר מעוררת היווצרות תנודות דומות באזורים אחרים. הדחיסות האלה בתורן מפרות את ההומוגניות של הענן ויוצרות איים של התעבויות באזורים הסובבים אותן. התהליך הזה נקרא פרגמנטציה מדורגת של הענן ומוביל לכך, שחלק ניכר של הענן או אפילו הוא כולו בכללותו מתפרק לפרגמנטים, שבהם מתחיל תהליך היווצרות הכוכבים. זה מסביר, מדוע כוכבים נולדים לרוב לא בעותקים יחידים, אלא בקבוצות, צבירים מפוזרים או מדוכסים, ומדוע מסותיהם נבדלות בגבולות צרים למדי.
כאשר מסת הפרגמנט הנתון של הענן, שגדלה ללא הרף, צוברת גודל קריטי מוגדר, הדחיסה הגרביטציונית
נפסקת. נוצר שיווי משקל זמני בין לחץ הגז, הנוצר על ידי תנועת המולקולות הכאוטית, לבין משיכת הגוש הצפוף ביותר במרכז ה״כדור״ של גז-אבק. כך נוצר גוף קדם-כוכבי יציב יחסית, שקבל את השם פרוטוכוכב. הפרוטוכוכב מורכב מגרעין צפוף דיו וממעטפת גז אטומה המקיפה אותו, שצפיפותה פוחתת ככל שמתרחקים מהגרעין.
אם במצב ההתחלתי של ענן הגז-אבק חומר הענן היה מקורר כמעט עד האפס המוחלט, הרי שבפרוטוכוכב הוא מתחיל להתחמם בהדרגה. התהוות פרוטוכוכבים מקיפה מרווחי זמן משמעותיים מאוד מנקודת מבטנו, אבל קצרים מאוד בקנה מידה קוסמי – מ-100 אלף עד מיליון שנים. כל הזמן הזה מתרחש חימום הפרוטוכוכב ממצב קר מאוד למצב חם מאוד. מקור החימום הוא מצבם הדחוס של המולקולות והאטומים של המימן, המונע את תנועתם הכאוטית החופשית. במצב דחוס אנרגיית ההתנגשויות של מולקולות המימן מפצלת אותן לאטומים, והתנגשויות האטומים עולות על גבול יציבותם, הם עוברים או למצב קוונטי מעורר, או חוזרים לקודם, תוך פליטת פוטונים. החלק השטחי של פריפריית המימן של הפרוטוכוכב מתחיל להפיץ אור. עם זאת ככל שממשיכה הדחיסה תחת פעולת הגרעין, מעטפת הפרוטוכוכב נעשית אטומה לקרינתו העצמית. בגרעין בזמן זה האטומים מתקרבים זה לזה כל כך, שמעטפות האלקטרונים שלהם נתקלות זו בזו, האלקטרונים נתלשים והפליטה של כל אורכי הגלים מתעצמת, הנפלטת על ידי אלקטרונים הנעים בחופשיות אצל גרעיני אטומים דחוסים. עם זאת פליטת התנודות האלקטרומגנטיות הגדלה אינה מוצאת מוצא בעקבות אטימות המעטפת, מה שמוביל להאצה חדה של החימום (אפקט החממה). הגרעין מתחיל ״להמיס״ את המעטפת ולהגדיל את מסתו על חשבונה, מה שמגביר עוד יותר את הבהירות והחימום. אחר כך מגיע הרגע, שבו הלחץ הגדל של
הגלים האלקטרומגנטיים מוביל להשלכת שאריות המעטפת ויכול לגרום להופעת גל הדף, המסוגל בתורו להפעיל מנגנוני היווצרות כוכבים באזורים שכנים של הקוסמוס, המלאים בענני גז-אבק.
טמפרטורת גרעין הפרוטוכוכב בזמן זה מגיעה לחמש, ואחר כך עולה עד עשרה מיליון מעלות צלזיוס, מה שמוביל להופעת תגובות תרמו-גרעיניות באטומי המימן עם סינתזה של הליום, כלומר להופעת בתוך הפרוטוכוכב מקור אנרגיה חדש וחזק. במקום המעטפת האטומה הישנה נוצרת מעטפת זוהרת חדשה. מהרגע הזה הפרוטוכוכב הופך לכוכב. מעטפתו, המגויסת על ידי אנרגיית הגרעין, פולטת זוהר נפלא, מייצרת תנודות אלקטרומגנטיות בכל התחומים ובחשכה והריקנות הקוסמית מעידה לכל העולם: ״נולדתי, אני חמה, אני נוצצת!״. אבל היופי הארצי של הסולנית הזו של היקום נולד במהלך קטסטרופה נוראה של סינתזה תרמו-גרעינית, הכוכב יוצא ממעמקי הפרוטוכוכב בלהבות הגיהינום של קטסטרופה תרמו-גרעינית.
מות הפרוטוכוכב בקטסטרופה התרמו-גרעינית של לידת הכוכב מביא את החומר של הכוכב שנולד למצב שיווי משקל חדש, המבטיח חיים ארוכים ליילוד. מגיעה תקופת יציבות, שבה הדחיסה הגרביטציונית, המופעלת על ידי הגרעין, מאוזנת על ידי כוחות האלסטיות של לחץ הגז, הנוצרים בתגובות תרמו-גרעיניות של הפיכת מימן להליום. התנור הגרעיני בגרעין מחמם את מעטפת הכוכב לטמפרטורה בטווח של 2 עד 50 אלף מעלות. שריפת המימן – תהליך ארוך מאוד, והיא יכולה להספיק למיליארדי שנים.
שיווי המשקל נתמך על ידי מערכת ויסות-עצמי, הנוצרת בכוכב על בסיס מנגנון פיזיקלי של אינטראקציה בין הגרעין למעטפת. הטמפרטורה בגרעין יכולה לעלות בעקבות כניסה נוספת ל״כור״ של דלק גרעיני. אז הגרעין מתנפח ו״משחרר קיטור מהדוד״ בצורת פליטות נוספות של
גז אל ״האטמוספרה״ של הכוכב. ואם יתחילו תקלות בכניסת דלק המימן, והטמפרטורה תרד, הגרעין יתחיל להידחס,
ה״דוד״ שבו יתחמם והמאזן בין הטמפרטורה ללחץ יוחזר. בתהליך ״ההנדסה הקוסמית״, כך, נוצר מעין שסתום ביטחון להבטחת פעולתם של כורים גרעיניים טבעיים.
נוכחות כור גרעיני בגרעין, הזנה אנרגטית של המעטפת ומנגנון הויסות-העצמי מבטיחים התפשטות ארוכה של הכוכב אל המרחב הסובב בדרך של פליטות יציבות יחסית של חום ואור, קרינות קוסמיות מגוונות. מרשימה החיסכוניות של ה״דודים״ התרמו-גרעיניים, העובדים ללא תקלות בכוכבים במשך מיליארדי שנים. ערך החימום של תגובת סינתזת ההליום מהמימן כזה, שהיא מאפשרת לכוכבים לקבל כ-150 מיליון קילוקלוריות ב״שריפת״ של רק קילוגרם אחד של דלק מימני. זה גדול פי שניים מערך החימום של אורניום מתבקע ופי 20 מיליון מערך החימום של פחם נשרף.
שהות נוספת של הכוכב במה שנקרא ״רצף ראשי״, כלומר שמירת יציבותו היחסית, המותנית בשיווי משקל בין גרביטציה ללחץ גז, הנתמך באנרגיית התגובות התרמו-גרעיניות, תלויה במסת הכוכב. ככל שהמסה גדולה יותר, כך יותר מימן על הכוכב לבזבז לשמירת חייו, המותנים בתגובות גרעיניות במעמקיו. וככל שהמסה הזו של המימן נשרפת מהר יותר, תוך יצירת בהירות וברק גדולים יותר.
נחשב שכוכבים במסה הגדולה פי 50 מהשמש חיים ברצף הראשי רק 3-5 מיליון שנים, במסה הקטנה פי 10 – 30 מיליון, בפי אחד וחצי – 3 מיליארד, השווה לשמש – 10 מיליארד, הקטנה פי 10 מהשמש – טריליון שנים. גורלו הנוסף של הכוכב, אחרי ״מותו האזרחי״, כלומר נפילתו מהרצף הראשי
הרצף הראשי בעקבות דלדול הדלק הגרעיני, גם הוא תלוי במסתו. אם המסה אינה עולה על 1.44 מסת שמש, הכוכב באבולוציה שלו עובר את השלבים של ענק אדום – ננס לבן – ננס שחור או חום. המדד 1.44 מסת שמש נקרא גבול צ&amp;#x27;נדרסקהר (של האסטרופיזיקאי ההודי) ומאפיין כוכבים במסה בינונית.
הירידה מהרצף הראשי מוכנה על ידי התנוונות הגרעין. אותו ״מפעל״ של הפיכת מימן להליום, התומך בקיום הכוכב, הופך בסופו של דבר את גרעין הכוכב, המימני בעיקרו, לגרעין הליומי. שאריות המימן ממשיכות לתמוך בתגובות תרמו-גרעיניות רק בשכבה השטחית של הגרעין. הגרעין נדחס לאט, אבל אם קודם דחיסה זו קוזזה על ידי כניסה נוספת של מימן, עכשיו משאבי המימן מודלדלים, ומנגנון הויסות-העצמי, שהבטיח את יציבות השחזור במשך מיליונים או מיליארדי שנים, מפסיק לפעול. כתוצאה מכך גרעין ההליום מתחמם יותר ויותר, וכשהטמפרטורה של הגרעין מגיעה למאה חמישים מיליון מעלות צלזיוס, מתחילה תגובת הפיכת ההליום לפחמן, ואחר כך נוצרים יסודות כימיים כבדים יותר ויותר, כולל ברזל. ככל שטמפרטורת גרעין ההליום עולה והוא נעשה דחוס יותר, גדל גם לחץ הגז. הוא ״דוחק״ את מעטפת הכוכב, וזו מתחילה להתנפח. המעטפת המתנפחת מתקררת בהדרגה, מה שיוצר הפרש טמפרטורות עצום בין הגרעין החם מאוד למעטפת החיצונית המתקררת. המעטפת החיצונית שהתקררה והתנפחה מעניקה לכוכב צבע אדום, והכוכב עצמו הופך לענק אדום. רדיוס הכוכב גדל עשרות מונים, ובהירותו – מאות מונים.
ענקים אדומים אינם חיים זמן רב, רק מכמה עשרות עד כמה מאות אלפי שנים. החימום המתמשך של הגרעין מוביל לגידול ההתנכרות בין הגרעין לגוף הכוכב, המתרחק יותר ויותר
מהמרכז. התפוררות הענקים האדומים מזכירה נפילת אימפריות. בעקבות עליית הטמפרטורה בגרעין הענק האדום, גרעיני ההליום באים במגע עם גרעיני הפחמן, הנוצר מההליום. מגע זה מפעיל סוג חדש של תגובות גרעיניות עם יצירת חמצן מארבעה גרעיני הליום. הופעת החמצן מעודדת עלייה גדולה עוד יותר של הטמפרטורה, וכתוצאה מכך נוצר סינתזה של כמות גדלה והולכת של גרעיני הליום, המפיקים ניאון, מגנזיום, צורן, גופרית ויסודות אחרים, ולבסוף ברזל. בסופו של דבר הגרעין המתנוון מאבד את היכולת להחזיק את המעטפת, היא נקרעת ויוצאת אל המרחב הבין-כוכבי.
לאחר שאיבד את המעטפת, הגרעין הלוהט פולט אור לבן, נפחו נשאר קטן מאוד, בקוטר קטן מכדור הארץ. כך מהענקים האדומים נוצרים ננסים לבנים.
בממדים כה קטנים מסת הננסים הלבנים יכולה להיות דומה למסת הננסים הצהובים, כמו השמש שלנו. מסה כה משמעותית של כוכב כה קטן נובעת מהצפיפות העצומה והדחיסות של החומר בגרעין של הענק האדום לשעבר. סנטימטר מעוקב אחד של חומר כזה יכול לשקול יותר מטון. בננסים לבנים האלקטרונים כבר אינם נמצאים במסלולים סביב גרעיני האטומים, אלא דחוסים ומעוכים לתוכם. אבל למרות הצפיפות העצומה, חומר הננסים הוא גז. גז מיונן זה מורכב מגרעיני אטומים, הדחוסים זה לזה בצפיפות, ומאלקטרונים מעוכים.
לגז הזה פשוט אין לאן להמשיך להידחס, וכתוצאה מכך הטמפרטורה יורדת בהדרגה והתגובות הגרעיניות נרגעות. הפעילות הגיוסית נוצלה בשלבים הקודמים של אבולוציית הכוכב, מקורות ההתמלאות באנרגיה נוצלו, ולננס הלבן נותר רק לכבות ולהתקרר לאט, לאט מאוד. תוך כדי התקררות הננס הלבן ממשיך להאיר עוד מאות מיליוני שנים על חשבון מאגרי האנרגיה התרמית העצומים שנצברו בו. כל עוד נכנסת מהסביבה הבין-כוכבית כמות מסוימת של מימן, הננס הלבן
מקבל עוד אנרגיה נוספת מסוימת מתגובות גרעיניות, המתרחשות בסביבת הגז המקיפה אותו. אבל כיבויו בלתי נמנע. תוך כדי התקררות הננס הלבן מצהיב, אחר כך מאדים ולבסוף הופך לננס שחור – גווייה אפלה וקרה של כוכב מת. גורל כזה ממתין לכוכבים דמויי שמש, כלומר לאלה שמסתם בתקופת השהות ברצף הראשי אינה עולה על 1.44 מסת שמש. כשמסת הכוכב גדולה יותר, אבל נמצאת בתחום עד 2.5 מסות שמש, גורלו מתברר כטרגי עוד יותר. המסה הגדולה של הפריפריה לוחצת על הגרעין, ואינה מאפשרת לו להתרחב וליצור ענק אדום. אבל הגרעין הכדורי המובהק, ההכרחי ליצירת ננס לבן, אינו יכול להישמר תחת הלחץ החזק של הפריפריה. תוך מעיכת הגרעין, חומר הכוכב תחת פעולת הגרביטציה העצמית נדחס לממדים קטנים מאוד, רק מאחד עד כמה עשרות קילומטרים בקוטר. צפיפות הכוכב גדלה כל כך, שמשקלו של סנטימטר מעוקב אחד מתברר כלא פחות ממיליארד טון. כך נוצר כוכב נייטרונים, שחומרו מורכב מנייטרונים דחוסים זה לזה (מכאן – גם שמו). הדחיסה המהירה מובילה לחימום חזק של כוכבי נייטרונים, אבל כשהדחיסה נפסקת בעקבות ה״אריזה״ הצפופה ביותר של הנייטרונים, מתחיל קירור אינטנסיבי. בכוכבי נייטרונים אריזה כזו
נעשית אפשרית דווקא בגלל שבתקופת הדחיסה המהירה נמעכים מסלולי האלקטרונים, הם נבלעים על ידי הגרעינים ה״ערומים״, ובליעה כזו מנטרלת את החלקיקים בעלי המטען החיובי של הגרעינים – הפרוטונים. הפרוטונים הופכים לנייטרונים ואינם מפריעים במטענים האלקטרומגנטיים שלהם למעוך את גרעיני האטומים כך, שהם יהיו דחוסים זה לזה בצורה הדוקה ביותר. הרי האינטראקציה האלקטרומגנטית ״חזקה״ מהגרביטציונית, והדחייה של מטענים שווי-סימן לא הייתה מאפשרת לדחוס את החומר לדרגה כזו, כמו שקורה בכוכבי נייטרונים.
הדחיסה המהירה לממדים קטנים מאוד תוך שמירה על מסה גדולה מאוד
גורמת גם לאפקט מדהים נוסף – סיבוב מהיר ביותר של כוכבי נייטרונים סביב צירם. בהתאם לכך נוצרת פעימות קרינה, שאיפשרה לזהות חלק מהם עם פולסארים – מקורות של אותות רדיו פעימתיים, הבאים מהקוסמוס. הפולסארים הם כוכבי נייטרונים עם שדה מגנטי חזק ביותר, אשר בדומה לרוטור במתקני הזרם החילופין שלנו, יוצר שדות חשמליים חזקים. בזמן זה החלקיקים הטעונים, שנצברו על פני הכוכב, מואצים למהירויות גבוהות מאוד, כמו שקורה גם במאיצים ארציים, שבהם גם כן משתמשים במגנטים, הממוקמים בטבעת בקוטר גדול. בהתאם לכך בכל הכיוונים נפלטות גלי רדיו, הנקלטות על ידי טלסקופי הרדיו שלנו ובמשך זמן מה התקבלו כהודעות רדיו לא מפוענחות של אחינו התבוניים.
אבל הפולסארים פולטים לא רק גלי רדיו, אלא גם קרינת רנטגן, קרני גאמא ואור נראה, כלומר פועלים בתחומים שונים של תנודות אלקטרומגנטיות. סיבוב כוכבי הנייטרונים – הפולסארים יוצר קפיצות קרינה תקופתיות בחרוט צר בכיוון הצירים המגנטיים, המוגדרות כקרינה פעימתית, או פעימת קרינות. תדירות הפעימות האלה יכולה להיות כמה פעמים בשנייה או פעם אחת בכמה שניות בהתאם למהירות סיבוב הפולסאר. כיום מתגלים בקוסמוס הסובב אותנו בסך הכל כשלוש מאות פולסארים. אבל לפי הערכות של מספר מדענים אמורים להיות מהם כ-700 אלף רק בגלקסיה שלנו. כך מסתיימים חייהם של כוכבי הרצף הראשי עם מסות מגבול צ&amp;#x27;נדרסקהר (1.44 מסת שמש) עד גבול של 2.5 מסת שמש.
כוכבים מסיביים יותר ממתינה קטסטרופה קשה עוד יותר בסוף חייהם הסוערים, החמים והמסנוורים-בהירים. הם או מתפוצצים מעודף אנרגיה עצמית, כשאנו צופים בהם ככוכבים חדשים
או כסופרנובות, או חווים קולפס מעודף מסתם, הקורע את המרחב-זמן של המטא-גלקסיה והופך לחורים שחורים.
הכוכבים המסיביים המתפוצצים בתום תקופת חייהם קיבלו את השם כוכבים חדשים או סופרנובות. ״חדשים״ כינו את הכוכבים המתפוצצים האסטרונומים בזמנים שבהם טכניקת התצפיות לא אפשרה לקבוע, שאלה אינם חדשים, אלא כוכבים שחיו את חייהם ברצף הראשי, שרק נראים כאילו נוצרו מחדש בעקבות ההתפרצויות הבהירות ביותר שלהם שמושכות תשומת לב. חדשים הם לא הכוכבים עצמם, אלא ההתפוצצויות, שהופכות אותם לנראים למתבוננים. התפרצויות של ״חדשים״ מתרחשות בכוכבים בעקבות דחיסתם הסוערת תחת פעולת המסה העצמית ויצירת אי-יציבות מסיבות שונות ביותר. התפרצויות נוצרות, ככלל, בכוכבים חמים, על כך מעיד צבעם הלבן (הם לוהטים לא לאדום, אלא ללבן).
הכוכב הלבן, שלא התבלט קודם מכלל המסה
״מתלקח״ פתאום והברק שלו גדל עשרות אלפי מונים. ברק כה חזק נשמר, ככלל, לא יותר מיממה, ואחר כך מתחיל לכבות. הכיבוי יכול להתרחש בחלקות או בקפיצות, במשך כמה שנים, לאחר חלוף אשר הכוכב מקבל ברק, הדומה לזה שהיה לו לפני ההתפרצות.
מאחר שהרבה מאוד, ואולי כל החדשים הם משתתפים במערכות זוגיות הדוקות, מדענים רבים מסבירים את התפרצויות החדשים בכניסת מימן מהמעטפת של הכוכב השכן. כתוצאה מכך נוצרת תגובה תרמו-גרעינית, המסתיימת בהתפוצצות של ״פצצת מימן״ לא מעשה ידי אדם בעלת עוצמה עצומה.
תופעות גרנדיוזיות עוד יותר – התפוצצויות סופרנובות. הן במידה מסוימת מקבילות למפץ הגדול, המונח ביסוד היקום שלנו. הן, כמו הוא, ממלאות תפקיד מוביל ב״בריאת״ היקום הזה. הסופרנובות מפזרות את היסודות הכבדים מהליום שנצברו בהן במהירות של כמה אלפי קילומטרים בשנייה על
מרחקים עצומים, ומספקות אותם לענני גז-אבק ולכוכבים של דורות חדשים הנוצרים בעננים אלה. הן גם יוצרות ענני גז-אבק חדשים, רוויים ביסודות כימיים מגוונים.
הגורמים להתפוצצויות סופרנובות קשורים דווקא לייצור במעמקיהן של יסודות כימיים מגוונים, שבהם הן אחר כך מעשירות ובמקביל מזהמות את הסביבה. הגורם העיקרי הוא אי-יציבות המבנה של כוכבים מסיביים בשלב הסופי של אבולוצייתם, וקודם כל – התנוונות מהירה של גרעיניהם.
בכוכבים מסיביים מתרחשת שריפה מהירה של מימן – הדלק החיסכוני והיעיל ביותר בעולם הכוכבים. רק תוך 2.5 מיליון שנים המימן בגרעינים מוחלף בהליום. תחת לחץ המסה הגדולה של פריפריית הכוכב הגרעין מתחיל להידחס ולהתחמם עד כמה מיליוני מעלות. זה מפעיל את מנגנון הסינתזה התרמו-גרעינית, שבה חיבור גרעיני הליום מפיק פחמן. אחר כך גרעיני הפחמן, כשהם מצרפים עוד גרעין אחד של אטום הליום, מפיקים חמצן. באותה דרך ב״מפעל״ הכימי של הכוכב בתהליך ״הטכנולוגיה הקוסמית״ מסונתזים יסודות מניאון ועד צורן, ולאחר מכן הגרעין הבוער של הכוכב נדחס עוד יותר ומתחמם עד 3-10 מיליארד מעלות. בטמפרטורות כה עצומות הסינתזה של יסודות חדשים מואצת כל הזמן עד להופעת אטומי הברזל. הופעת גרעיני הברזל יוצרת מצב נפיץ בגרעין הכוכב. כתוצאה מכך הפרוטונים והאלקטרונים מתאחדים לנייטרונים תוך פליטת נייטרינו. זרמים גדולים של נייטרינו, הנפלטים לכל הכיוונים, מורידים בחדות ובמהירות את הלחץ בגרעין, התנגדות הגרעין יורדת, ועליו מתנפלת המעטפת העצמית שלו. פגיעתה בגרעין מובילה לשחרור אנרגיה עצום. מהרגע הזה הכוכב הוא פצצה בגודל מפלצתי, המוכנה להתפוצץ בשינוי קל של התנאים.
יציבות הברזל והיווצרות מתמשכת של יסודות כבדים עוד יותר הם הגורם ל״הסלגה״ גדלה והולכת של גרעין הכוכב, שבו הפחמן והחמצן החדשים שנוצרו מחליפים בהדרגה את ההליום. בהיותו ערב דחיסה קטסטרופלית (קולפס גרביטציוני), גרעין הכוכב יוצר תנאים להתלקחות מיידית של פחמן. החימום החזק החדש של החומר הנופל בתהליך הדחיסה המהירה מוביל להתפוצצות תרמו-גרעינית אדירה.
התפוצצויות סופרנובות, ככלל, מרסקות את הכוכב המסיבי המקורי לרסיסים. במקומו נוצרת ערפילית סיבית, ובמקרים נדירים נותר כוכב נייטרונים קטן. כך בדיוק קרה עם התפוצצות הסופרנובה, שנצפתה על ידי אסטרונומים סיניים ב-1054. לפי עדותם, כוכב כזה נראה במשך 23 יממות אפילו בשעות היום ובגודל הנראה השתווה לנוגה. הסופרנובה הזו הולידה את ערפילית הסרטן, שאינה אלא חומר מתפזר מתמשך של הכוכב שהתפוצץ. במקום ההתפוצצות נותר כוכב נייטרונים קטן.
התפוצצויות הסופרנובות הגדולות ביותר תועדו על ידי אסטרונומים, לצד המתוארת לעיל, גם בשנים 1572 ו-1604. ב-1572 האסטרונום הדני טיכו ברהה צפה בהתפרצות סופרנובה בקבוצת הכוכבים קסיופאה וחיבר עליה הורוסקופ. כמו קודמתה ב-1054, כוכב זה השתווה לנוגה בבהירות זוהרו. מאחר שעוצמת הזוהר של כוכבים כאלה גדולה עשרות מונים מזוהר מה שנקרא חדשים, כוכבים אלה התחילו להיקרא סופרנובות. את התפרקות הסופרנובה, שאירעה ב-1604, צפה קפלר. כיום תועדו במחקרים שיטתיים כבר יותר מ-500 כוכבי סופרנובה.
תוך סינתזה במעמקיהן של יסודות כבדים, כוכבי הסופרנובה זורקים את תוצרי ״פעילות חייהם״ אל המרחב הבין-כוכבי, שם הם חודרים לענני גז-אבק המשוטטים בקוסמוס. ברזל, זהב, עופרת, אורניום, ויחד איתם פחמן וחמצן
מתערבבים עם המימן של עננים מולקולריים ענקיים. כשבעננים אלה נוצרים כוכבים של הדורות הבאים, כבר בלידתם הם מכילים תערובות של היסודות הכימיים המגוונים ביותר. מקור נוסף לחידוש דורות הכוכבים הבאים בכל מגוון היסודות של הטבלה המחזורית הוא, ככל הנראה, לא רק הכוכבים החדשים והסופרנובות המתפוצצים, אלא גם כוכבים רבים של הדורות הקודמים שירדו מהרצף הראשי. חילוף החומרים בקוסמוס עדיין נחקר חלש מאוד. אחד הכוכבים שירש מקודמותיו עושר מסוים של יסודות כימיים הוא השמש.
אבולוציית הכוכבים מלווה באבולוציה של יסודות כימיים, אשר בתנאים מתאימים נכנסים לתגובות ויוצרים את התרכובות המגוונות ביותר. מהן מורכבים הגופים הקוסמיים המגוונים, כוכבי הלכת, כדור הארץ שלנו, כל היצורים החיים עליו וכל אחד מאיתנו.</text>
      <sha1>5ve5myq3tyzbzu4xthe9j4ivv177wr7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/מערכת השמש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755813</id>
    <revision>
      <id>3084993</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:08:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084993</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22290" sha1="6ccpqlsjc31itd7fmq82ri1yvmii2ou" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== מערכת השמש ==

כמו כל כוכב, השמש נוצרה מענן גז-אבק בדרך של התעבותו, דחיסה גרביטציונית וחימום עד להפעלת תגובות תרמו-גרעיניות והפיכת הפרוטוכוכב לכוכב. כבר בתהליך היווצרותה השמש התחילה לשחק תפקיד של אוסף החלק הנותר של הענן, שלא היה מעורב בתהליך הדחיסה הקיצונית ולכן היה קר יותר.
בסוף המאה ה-20 – תחילת המאה ה-21 התקדמות המחקרים האסטרונומיים אפשרה לדייק ולממש באופן משמעותי את התיאוריה הנבולרית הקלאסית של היווצרות מערכת השמש וכוכבי הלכת שלה, תוך השלכת תיאוריה זו במקביל על האופק המתרחב של ההשקפות האסטרופיזיקליות והאסטרו-כימיות.
התיאוריה הישנה המסורתית לא התחשבה דיו בתפקיד האבק הבין-כוכבי ביצירת מערכות פרוטו-פלנטריות. באמת התברר שהם נלשו מהאפר הקוסמי! המרחב של הגלקסיה שלנו, כמו של גלקסיות אחרות, מלא גז ומאובק משאריות של חדשים שהתפוצצו
וסופרנובות, מהסחף ומההתנגשויות של ענני גז-אבק. כתוצאה מכך הוואקום הקוסמי על כל טוהרו וריקנותו האידיאליים לפי מושגים ארציים, לצד מיקרו-חלקיקים וירטואליים, כולל כמות עצומה של חלקיקים מקרוסקופיים, תוצאות של התפזרות והדבקות של תצורות חומריות שונות בכל שלבי אבולוציית המטא-גלקסיה.
תוך הדבקות זה בזה, חלקיקי האבק הקוסמי יוצרים גושים, המורכבים מחומרים אבניים מוצקים, תצורות בוץ, חומרים קפואים בקור הקוסמי, אשר באטמוספרה הארצית מצויים כגזים, ובמרחב שאינו מחומם על ידי כוכבים יוצרים קרח.
בראשית מערכת השמש עמד ענן גז-אבק רגיל בהיווצרות כוכבים, שאיבד את שיווי המשקל והכאוטיות של אינטראקציות המולקולות כתוצאה מהרכבה-עצמית ויצירת גושים של החומר המגוון הממלא אותו. אחר כך המסיבי שבגושים אלה התחיל לגדול על חשבון הדבקות של חלקיקי גז-אבק בדומה לכדור שלג. בתנאי שיווי משקל הענן הסתובב קלות, כמו כל תצורה מקושרת בחלל הפתוח, השומרת זמן רב אפילו על ההשפעה החלשה ביותר בכיוון המשיק. ככל שמסת הגוש ההתחלתי גדלה, גדלה השפעתו הגרביטציונית על שאר החלקים המובנים של הענן, והוא התחיל להפוך למרכז משיכה ומרכז סיבוב. וככל שהוא גדל יותר, כך חזקה יותר נהייתה הדחיסה והחימום של הענן, וכך מהר יותר תוך התעבות נהיה סיבובו. כך נוצרה הערפילית הפרוטו-שמשית.
בתחילה ערפילית זו בצורתה הזכירה מלפפון, לאחר כמאה אלף שנים הופרד גרעין צפוף ורחב, ועוד מאה אלף שנים אחר כך נוצר הדיסק הפרוטו-שמשי, שבדמותו דומה מאוד לגלקסיה שלנו, הנצפית מהצד. ככל שהגרעין התחמם, הוא התחיל לזרוח חלש, ואחר כך, לאחר שריכז בתוכו כמות עצומה
את רוב המסה של הערפילית הפרוטו-שמשית, התחיל לזרוח יותר ויותר והפך לפרוטוכוכב, המוקף בערפילית פרוטו-פלנטרית.
פרוטוכוכבים דומים, המוקפים בערפיליות פרוטו-פלנטריות, אפשר למצוא בגלקסיות המגוונות ביותר במסגרת צבירי כוכבים מפוזרים. אבל לעתים קרובות במיוחד הם מתגלים על ידי אסטרונומים בערפילית אוריון, שבה עוברים תהליכי היווצרות כוכבים אינטנסיביים מאוד.
תוך התחממות לטמפרטורה ההכרחית להופעת תגובות גרעיניות של הפיכת מימן להליום, הפרוטוכוכב השמשי רכש מקור אנרגיה אדיר וממנו נולדה השמש החדשה. מסתה מהווה 99.97% מהמסה של כל מערכת השמש. החלקים החיצוניים של הדיסק לעומת זאת עברו פרגמנטציה, כלומר יצרו התעבויות נפרדות, שנעו במסלולים שונים סביב השמש והפכו לעוברים של כוכבי הלכת השונים. כך הערפילית הפרוטו-פלנטרית התחילה להפוך למערכת פלנטרית.
ההוכחות למהלך אירועים כזה בדיוק מגוונות ואינן ניתנות לערעור. ראשית, מסלולי כוכבי הלכת עוברים כמעט במישור אחד. שנית, כוכבי הלכת מקיפים את השמש באותו כיוון, שבו השמש מסתובבת סביב צירה. שלישית, רוב הירחים של כוכבי הלכת, המקיפים את השמש, עוקבים סביב כוכבי הלכת אלה באותו כיוון, שבו האחרונים מסתובבים סביב צירם. היוצאים מן הכלל לכלל זה מעידים רק על כך, שאותו כוכב לכת ״לכד״ ירח בשדה המשיכה שלו מהמרחב הסובב והוא נע באדישות, שקיבל מהדחף ההתחלתי של תנועתו.
רביעית, כל כוכבי הלכת, מלבד מרקורי ופלוטו, נעים סביב השמש במסלולים אליפטיים, הקרובים לכדור מושלם כמעט, מה שמעיד על אחדות מוצאם מהערפילית הפלנטרית. חמישית, הם נמצאים במרחקים גדולים מאוד זה מזה בהשוואה לנפחיהם וקטריהם שלהם, מה
מראה את הבידוד היחסי של שדות המשיכה של כוכב לכת אחד מהאחר. שישית, נצפה הבדל ברור וקבוע בין כוכבי הלכת של הקבוצה הארצית, הנמצאים בסמיכות ישירה לשמש, לבין כוכבי הלכת-הענקים, המקיפים במרחק ממנה.
באותה עת, למרות הפשטות הנראית לעין, תהליך היווצרות מערכת השמש היה מורכב ודרמטי. מרחבה היה מלא באשפה מגוונת בצורת תצורות של חלקיקי אבק שנדבקו וגזים שהתעבו בגדלים ובתצורות המגוונים ביותר. התצורות האלה נמצאו בתנועה כאוטית מתמדת ולעתים קרובות מאוד התנגשו זו בזו. כתוצאה מהתנגשויות כאלה חתיכות הלכלוך הקוסמי נדבקו זו לזו, התדבקו אחת על השנייה, יצרו שכבות שלמות, שמסתן ונפחן גדלו עם הזמן. על בסיס זה אחרי מאה אלף שנים הגיעה תקופת הפלנטוזימלים – כוכבי לכת קטנים בקוטר מכמה קילומטרים עד כמה עשרות קילומטרים. גידול מסת הפלנטוזימלים הוביל להתחזקות האינטראקציה הגרביטציונית ביניהם, ומכאן ההתנגשויות עוד יותר התחזקו והפכו תכופות יותר. הדבקות בין הפלנטוזימלים שהתנגשו הובילה לכך, שהגדולים שבהם אחרי כמה עשרות אלפי שנים גדלו עד כמה עשרות אלפי מטרים והרכיבו את מה שנקרא עוברים פלנטריים, כלומר עוברים של כוכבי הלכת הקיימים כיום. תקופת העוברים הפלנטריים כבר התאפיינה בנדירות קיצונית של התנגשויות, מאחר שהעוברים הגדולים שאבו לתוכם יותר ויותר חומר של הערפילית הפלנטרית לשעבר, המרחקים ביניהם גדלו, ובמרחב הבין-פלנטרי נותרו רק חלקיקי אבק קטנים. אבל ההתנגשויות הנדירות האלה רכשו כוח עצום וקיבלו את השם השפעות ענקיות.
בהשפעות הענקיות שני העוברים הפלנטריים יכלו להתפורר, אבל יכלו גם להתמזג לאחד. התנגשויות חזקות הובילו לפליטת אנרגיה תרמית, שהמיסה את פני השטח של שני
העוברים וסייעה לחדירת החלקים הצפופים יותר למעמקיהם, והפחות צפופים – אל פני השטח של הפרוטופלנטה שנוצרה. כך התחיל תהליך הבידול של התצורות הפרוטו-פלנטריות, שבמהלכו נוצרו כוכבי הלכת מהסוג הארצי. להם אופייני גרעין צפוף, המוקף במעטפת אבנית. אחר כך לתהליך היווצרות כוכבי הלכת נכנסו האינטראקציות הכימיות והתהליכים הגיאולוגיים, שהעניקו לכוכבי הלכת מהסוג הארצי את המבנה הנוכחי שלהם. ההפצצה של כוכבי הלכת ב״אשפה״, שנשארה מתקופת היווצרות מערכת השמש, נמשכת מיליארדי שנים, ומותירה על גופם שקעים עמוקים, שקבלו את השם מכתשי השפעה. על פני כדור הארץ נמנים כ-130 מכתשי השפעה ממקור פגיעה-נפץ. כך, מכתש אריזונה הוא בקוטר 1.2 ק״מ ובעומק 174 מ׳. הוא נוצר בנפילה לפני 50 אלף שנים של אסטרואיד במסה 500 אלף טון, שהתפוצצותו הייתה שוות-ערך להתפוצצות
250 פצצות מימן מגה-טוניות.
ההבדלים החדים באנרגיה, המגיעה מהשמש, הובילו להבדלים חדים באותה מידה בין כוכבי הלכת של מה שנקרא הקבוצה הפנימית, אותה מרכיבים כוכבי הלכת מהסוג הארצי, לבין הקבוצה החיצונית, שאליה נכללים כוכבי הלכת-הענקים. כוכבי הלכת מהסוג הארצי הם בעלי ממדים קטנים יחסית, צפיפות גבוהה, שליטה של יסודות כבדים בהרכב הכימי, אטמוספרות קומפקטיות, תקופות סיבוב ארוכות סביב ציריהם וכמות קטנה של ירחים. כוכבי הלכת-הענקים מאופיינים בצפיפות נמוכה יחסית, יש להם ירחים רבים, הם מסתובבים מהר סביב צירם, מורכבים בעיקר מיסודות כימיים קלים. ״דמויי-ארץ״ מחולקים כמעט שווה בשווה במערכת השמש עם כוכבי הלכת-הענקים: לראשונים שייכים מרקורי, נוגה, כדור הארץ ומאדים, לשניים – צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון. פלוטו, שמתשעת כוכבי הלכת המקיפים את השמש מרוחק ממנה ביותר, לא יכול בשום פנים להיות משויך לענקים, זה, להפך, כוכב הלכת הקטן ביותר
של מערכת השמש, אם כי הוא נמצא בקצה הקבוצה החיצונית: קוטרו קטן מ-1/5 מקוטר כדור הארץ, ומסתו – 70% ממסת כדור הארץ. כמה חוקרים לא בלי סיבה משייכים את פלוטו לקבוצה הארצית.
עוד ב-1772 האסטרונומים א. טיציוס וא. בודה, כשחקרו את המרחק אל השמש של כוכבי הלכת המקיפים אותה, השוו את המרחקים האלה והסיקו כלל, שקבל את השם כלל טיציוס-בודה, לפיו המרחקים בין מסלולי כוכבי הלכת ככל שמתרחקים מהשמש מוכפלים. ולמרות שכוכבי הלכת האמיתיים נעים במסלולים, שמתאימים לכלל זה בקירוב גס ומשוער מאוד, כבר עצם קיומה של המגמה, שהובילה להצגת הכלל הזה, מאפיין חוקיות מסוימת של היווצרות ואבולוציה של מערכת השמש. מערכת זו מייצגת סדר מסוים, המיוצר על ידי הגרעין המרכזי בדמות כוכב צהוב קטן, שבשדה המשיכה שלו מסודרים מסלולי כוכבי הלכת, הנמצאים במרחק הולך וגדל ביחסיות זה מזה. השמש מסובבת את הכדור סביב עצמה, תנועת כוכבי הלכת והירחים שלהם משקפת לעומת זאת את ההיסטוריה שלהם עצמם, המלאה בהתנגשויות, לכידות של שדות גרביטציוניים, האינטראקציה ביניהם וכו׳.
במקביל מערכת השמש מהווה קבוצה ״מסודרת״ על ידי השמש של גופים שמימיים, שונים מאוד גם בממדים, וגם בהרכב כימי, וגם במבנה פיזיקלי. קבוצה זו כוללת את השמש עצמה, תשעה כוכבי לכת המקיפים אותה, עשרות ירחים שלהם, אלפי כוכבי לכת קטנים-אסטרואידים, מאות שביטים ומיליוני מטאוריטים.
מערכת השמש היא מערכת מורכבת, שכל מרכיב שלה בעל עצמאות יחסית ביחס ל
ההשפעות ה״ניהוליות״ מצד המאור המרכזי. הממדים והמסה של השמש עולים במספר עצום של פעמים על הממדים והמסה של שאר מרכיבי מערכת השמש, מה שמאפשר לשמש לקבוע את יסודות הסדר במערכתה. מסת השמש גדולה פי 750 מהמסה של
כל כוכבי הלכת המקיפים אותה, ביחד, וגדולה פי 330 אלף ממסת כדור הארץ. קוטר השמש גדול פי 109 מקוטר כדור הארץ, ובתוך היקף השמש היה נכנס 1,300,000 היקפים של כדור הארץ.
הממדים של מערכת השמש נקבעים לפי המרחק מהשמש אל מסלולו של כוכב הלכת המרוחק ביותר – פלוטו. המרחק הזה מהווה כ-5.5 שעות אור. עם זאת ב-2003 האסטרונומים של מצפה הכוכבים פאלומאר בארה״ב גילו כוכב לכת קטן, המקיף את השמש במרחק, הגבוה פי שלושה מרדיוס מסלולו של פלוטו. כוכב לכת זה, שקבל את השם סדנה לכבוד אלה אסקימואית של הים, הוא בקוטר של רק 1700 ק״מ ומקיף את השמש במסלול, הנמצא רחוק פי 80 מהשמש, ממסלול כדור הארץ. בגלל ריחוק זה של 13 מיליארד ק״מ הטמפרטורה הממוצעת על פני סדנה היא 2400- מעלות. כיום מהימנות התגלית הזו עדיין נבדקת על ידי קבוצת העבודה של האיגוד האסטרונומי הבינלאומי. אם היא תאושר, הממדים של מערכת השמש ייקבעו רחוק פי שלושה ממסלולו של פלוטו.
בין מסלולי מאדים וצדק, כאילו מפריד בגבול חד את כוכבי הלכת של הקבוצה הארצית מכוכבי הלכת-הענקים, שוכנת חגורת האסטרואידים – כוכבי לכת קטנים, המייצגים שאריות של תהליכי היווצרות מערכת השמש. כיום ידועים למדע כ-10 אלף אסטרואידים, וכשבכל שנה ממשיכים להתגלות ולקבל שמות אקזוטיים אסטרואידים חדשים של חגורה זו. האסטרואידים מגוונים מאוד גם בממדיהם, וגם בצורתם ובמבנהם. הגדולים שבהם – קרס ווסטה – בעלי מסה כה גדולה, שהגרביטציה העצמית העניקה להם צורה כדורית כמעט קבועה, כיאה לכוכבי לכת אמיתיים. לאסטרואיד אידה יש אפילו ירח משלו, הנקרא דקטיל. עם זאת האסטרואידים הקטנים יותר, ככלל, בעלי צורה אובאלית, דמוית תפוח אדמה, ולעתים קרובות עוד יותר – בלתי קבועה, השומרת בתוכה סימנים של התנגשויות קודמות. שברי ההתנגשויות האלה גם הם מקיפים את השמש בחגורת האסטרואידים. התנגשויות כאלה בחגורה זו
נמשכות ללא הרף. מעת לעת האסטרואידים ושבריהם בצורת מטאוריטים תחת פעולת התנגשויות נזרקים מחגורת האסטרואידים ומפציצים את כוכבי הלכת של מערכת השמש. חלק מהם פוגעים גם בכדור הארץ, ויוצרים איום על יציבות האבולוציה הביוספרית.
מחוץ לחגורת האסטרואידים לפי הערכות מומחים נעים במשטר כאוטי כ-170 אלף מה שנקרא אסטרואידים מסוכנים פוטנציאלית ושברי מטאורים שלהם. במרץ 1998 הודעות סנסציוניות רבות של עיתוני העולם הסתובבו, שהאסטרואיד הקטן שהתגלה באותה שנה עלול ב-2028 להיכנס לכדור הארץ. זה שימש בסיס לסרטי הקטסטרופות האמריקאיים הידועים ״ארמגדון״ ו
״התנגשות עם התהום״, וגם חימם את המגמות האפוקליפטיות של כמה קהילות דתיות. עם זאת עד מהרה תצפיות נוספות וחישובים של מדענים הראו, שהאסטרואיד הזה יחלוף די רחוק מכדור הארץ.
חגורת אסטרואידים נוספת שוכנת מעבר למסלול נפטון וקבלה את השם חגורת קויפר לכבוד האסטרונום האמריקאי ג&amp;#x27;ררד קויפר, שעוד ב-1951 ביסס את ההשערה על קיומה. רק ב-1992 התגלה האובייקט הראשון של חגורה זו בקוטר של כ-280 ק״מ. כיום לפי הערכות מומחים בחגורת קויפר נמנים מ-35 עד 70 אלף אובייקטים בקוטר של כ-100 ק״מ והמון עצום של גופים קטנים יותר. מ-1992 בחגורה זו התגלו כ-200 אסטרואידים. הגדולים שבהם – קוואוואר, איקסיון, וארונה, כאוס וסדנה. יש יסודות להניח, שפלוטו לפי מוצאו גם הוא הגדול בכוכבי הלכת של חגורת קויפר, והירח של נפטון טריטון, בעל ממדים גדולים יותר מפלוטו, גם הוא הופיע מחגורת קויפר ונלכד על ידי שדה המשיכה של נפטון.
ועוד יותר רחוק, בקצה ממש של מערכת השמש, נמצא ענן אורט. הוא נקרא לכבוד האסטרונום ההולנדי יאן אורט, שב-1951 העלה את ההשערה, שמערכת השמש מוקפת בענן ענק של שביטים וגופים פרוטופלזמיים, הנמצאים ב
מרחק מהשמש הגדול פי 20,000 מזה של מסלול כדור הארץ. כיום קיומו של ענן אורט אושר על ידי תצפיות אסטרונומיות. הוא מייצג מזבלה ענקית של אשפה קוסמית, שנשארה מתקופת היווצרות מערכת השמש. לפי כמה הערכות מומחים, הענן כולל כטריליון גופים פרוטו-פלנטריים ושביטיים, וגם כל מיני שברים, אבנים וחתיכות קרח.
מורכבותה של מערכת השמש עומדת בניגוד לפשטות הסדר שנתקבע בה, מאחר שכל תשעת כוכבי הלכת העיקריים, כפי שכבר נאמר, מקיפים את השמש בכיוון אחד וכמעט במישור אחד, המכונה מישור המילקה. בזאת למספר כוכבי לכת יש ירחים משל עצמם: לכדור הארץ ולפלוטו – אחד, למאדים ולנפטון – שניים, לאורנוס – 5, לשבתאי – 32 ולצדק – 39.
כוכבי הלכת מייצגים, למעשה, כוכבים שלא יצאו אל הפועל, מאחר שהם בעלי מסה בלתי מספקת להמשך דחיסה והפעלת תגובות תרמו-גרעיניות במעמקיהם. ממש מעט חסרה מסה לתחילת תהליך היווצרות כוכבים לכוכב-ענק כמו צדק. הוא ומייצג את מערכת השמש במיניאטורה, ענק גזי, בעל 39 ירחים – הרבה יותר מאשר לשמש. אבל אם צדק היה הופך לכוכב, קיומה של מערכת כוכבים זוגית היה גורם לשינויים כאלה, שהחיים הארציים בקושי היו מתבררים כאפשריים. חומו של כוכב כה קרוב היה יכול לאדות את האוקיינוסים, לדלדל את משאבי המים ולהפוך את כדור הארץ למדבר עקר, כמו שהם, למעשה, כל כוכבי הלכת של מערכת השמש, מלבד כדור הארץ.
״ההנדסה הקוסמית״ של מערכת השמש כלל אינה מותאמת לקיומנו. אנחנו – תוצר הלוואי שלה. אבל אנחנו – הכוח הפעיל היחיד במערכת זו, שיכול לשנות את מהלך האבולוציה ולהפוך את המדבר הזה לראוי למחיה.</text>
      <sha1>6ccpqlsjc31itd7fmq82ri1yvmii2ou</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/השמש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755814</id>
    <revision>
      <id>3084994</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:08:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084994</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17423" sha1="3qgj1oa5au0eoz6zrdmf23kc0nhpbst" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== השמש ==

מקור החום, האור, השמחה והאנרגיה הזה – הוא לכל היותר כוכב רגיל
כוכב, אשר חוקרים אחדים מאפיינים אותו כננס צהוב, ואחרים – ככוכב בממדים בינוניים. בזכות שיגרתיותו הכוכב הקרוב אלינו הזה הוא ארוך-חיים למדי, מבזבז בחסכנות את הדלק הגרעיני, מה שגרם להיווצרות מערכת פלנטרית מגוונת ביותר, שבממדים ומסה גדולים יותר של השמש פשוט לא הייתה יכולה להיווצר, הייתה נמשכת לתנור הגרעיני ונשרפת שם.
השמש – כדור גז ענק (בהשוואה לכדור הארץ), די מדולדל מבחוץ ודחוס מבפנים. מה שאנו צופים, כשאנו מביטים בשמש, נקרא פוטוספירה, כלומר כדור של אור נראה, פני שטח הפולטים אור. הטמפרטורה הממוצעת של פני השמש כ-6000 מעלות. הפוטוספירה מקבלת את האנרגיה שלה מגרעין השמש, שבו מתרחשות תגובות גרעיניות של הפיכת מימן להליום בטמפרטורות עד 16 מיליון מעלות. קוטר אזור ייצור האנרגיה מהווה כ-346 אלף ק״מ. השמש מפיקה אנרגיה במהירות ובעוצמה עצומות, שאינן ניתנות להשוואה עם תנאי כדור הארץ. האנרגיה, המופקת על ידי גרעין השמש רק בשנייה אחת, שוות-ערך להתפוצצות של 92 מיליארד פצצות תרמו-גרעיניות מגה-טוניות.
הגרעין מתחלק לשני אזורים – אזור ייצור האנרגיה בקוטר של כ-346 אלף ק״מ ואזור הקרינה. כל קוטר הגרעין מהווה 988 אלף ק״מ. עוד יותר שוכן אזור ההסעה, שדרכו בלחץ חזק נסחפים זרמים של גזים לוהטים. לאחר שפרצו החוצה, הם מתקררים מעט ושוב נמשכים על ידי הגרעין, ושומרים עליו מפני התחממות יתר. הטמפרטורה של מעמקי השמש באזור ההסעה מהווה כ-2.2 מיליון מעלות. מעל אזור זה ונמצאת הפוטוספירה, שבה אנו צופים, כשאנו קולטים את האור המסנוור הפורץ ממנה. בקצה כדור השמש ממוקמת הכרומוספרה, שפה ורודה, הנראית היטב בזמן ליקויי שמש על ידי הירח או דרך מסננים מיוחדים. הטמפרטורה שלה גבוהה מטמפרטורת הפוטוספירה, ומהווה יותר מ-100,000 מעלות. חמה עוד יותר היא העטרה השמשית, שגם היא נראית היטב בליקויים מלאים
של השמש. הטמפרטורה שלה מגיעה למיליון מעלות. הגורמים לתופעה זו נידונים באופן פעיל על ידי מדענים כבר במשך כמה עשורים. מושמעות ההסברים המגוונים ביותר, מדוע הכרומוספרה ובמיוחד העטרה חמות משמעותית יותר מהפוטוספירה, השוכנת קרוב יותר לגרעין ומחוממת על ידו בעוצמה. מאחר שתופעה כזו טבועה בשמש, היא אמורה להיות אופיינית גם לכוכבים אחרים, שאיננו יכולים לחקור כל כך בפירוט בעקבות ריחוקם הגדול מאמצעי התצפית.
מדענים רבים מכנים תופעה דומה ״סוד״ של השמש, שפתרונו עשוי לתרום להמשך אבולוציית התיאוריות האסטרופיזיקליות. אחרים מסבירים את עליית טמפרטורת גז העטרה השמשית ככל שהגזים האלה מתרחקים מהגרעין בהופעת והתחזקות של גלי הדף, המיוצרים על ידי אפקטים ״רעשיים״ על פני השמש. בפוטוספירה גלים אלה נכבים על ידי הצפיפות של הגז הזוהר, שהאנרגטיות שלו מתבזבזת על קרינות אלקטרומגנטיות.
גזי העטרה השמשית, תוך התקררות הדרגתית ככל שמתרחקים מהשמש אל המרחב הבין-פלנטרי, ממלאים את כל המרחב הזה ויוצרים את מה שנקרא ״רוח השמש״. המילוי של מרחב מערכת השמש מוביל להוצאות חומר ענקיות לפי מושגים ארציים. לכל הכיוונים מכדור השמש נשלחים 14,000 מיליארד טון חומר מדי שנה. אבל בקנה המידה של השמש זה ערך כה קטן, שהוצאות כאלה יכולות להוביל לאובדן מסת השמש רק ב-1% במשך 100 מיליארד שנים. בלתי נדלית גם ״הנדיבות״ של השמש בתחום אספקת האנרגיה לכוכבי הלכת של מערכתה. כדור הארץ מקבל רק שני-מיליארדית אחת של אנרגיה זו. אבל גם זה לפי מושגים ארציים ערך ענק, המתבטא בכמות של 2.5·1015 קילוקלוריות בדקה. בהשוואה אליו הערך הכולל של מקורות האנרגיה הארציים, שאנו מחשיבים גרנדיוזיים, פשוט זניח. חוץ מזה, המאגרים הארציים של פחם, נפט, גז, משאבי מים, חומרים רדיואקטיביים – אינם אלא צורות מומרות
של אנרגיה סולארית. בלי אנרגיה זו החיים הארציים, הביוספרה שלהם לא היו מתקיימים אפילו הזמן הפעוט ביותר. על כל מטר מרובע של שטח ארצי נופלים 1.386 קילוואט של אנרגיה סולארית. ערך זה קיבל את השם קבוע השמש.
כולנו חיים רק בגלל שקיימת השמש, שהיא יציבה יחסית שולחת לנו זרמי חום ואור. בינתיים על כל היציבות של הפרמטרים העיקריים שלה. השמש היא אובייקט משתנה עוד יותר משריפת יער על כדור הארץ. במשהו צדק הרקליטוס, כשאמר שהשמש – אש, הנדלקת במידות ונכבית במידות.
באטמוספרה השמשית מתרחשות פליטות של מה שנקרא מסות עטרה, המפיקות תופעות כמו לפידים, כתמים, פלוקולות, בולטות, התפרצויות וכו׳. לפידים – תצורות בהירות חמות, הבולטות מעל רמת הפוטוספירה. ברגע שנוצרו, הם יכולים להישאר ללא כל שינויים ניכרים שבועות שלמים או אפילו חודשים, ואחר כך נעלמים במהירות.
כתמי השמש כהים מהפוטוספירה, ויש להם גבולות חדים. הם מופיעים בקבוצות. בהירותם קטנה פי 10 משאר הפוטוספירה, והטמפרטורה קרה ב-20,000 מעלות. בכתמים יש אדי מים, שחוממו ל-10,000 מעלות.
הפלוקולות מייצגות כתמים בהירים על הכרומוספרה, הנוצרים בהופעת כתמים כהים ולפידים. התפרצויות – עלייה מהירה של בהירות הפלוקולות, אשר תוך פחות מדקה מתפשטת על עשרות אלפי קילומטרים. למעשה התפרצויות מייצגות התפוצצויות ענקיות, שתוצאותיהן בצורת עלייה מקומית של בהירות נעלמות תוך כמה עשרות דקות.
הבולטות מזכירות התפרצויות של הרי געש ארציים ומייצגות פליטות ענקיות של גזים מפני הפוטוספירה. גובהן מגיע למאות אלפי קילומטרים, ורוחבן – 6-10 אלף ק״מ. הופעת הבולטות מתרחשת בקשר הדוק עם הופעת
הכתמים.
כל התופעות האלה מייצגות גילויים של פעילות סולארית מוגברת, אשר, ככל הנראה, מורכבת בהפעלת תגובות גרעיניות במעמקי השמש. בדומה לקומקום שרתח, החומר המחומם יתר על המידה פורץ את המעטפת של הפוטוספירה ותחת לחץ עצום זורק מזרקות ענקיות של גזים, אדים ועננים קרים יותר. כמו בכל כוכב, בשמש פועל מנגנון ויסות-עצמי, המגן מפני התפוצצות ומבטיח יציבות יחסית של עבודת הכור בתנאים של גם עודף, וגם מחסור בכניסת דלק מימני. עודף האנרגיה מוזרם דרך אזור ההסעה ונפלט למרחב הקוסמי. בתקופות של פעילות סולארית מוגברת המנגנון הרגיל של הויסות-העצמי אינו עומד בעבודתו, ועל פני השמש נוצרות מיקרו-קטסטרופות. למעשה אפשר לדבר על משברים מחזוריים בתפקוד השמש, שבמהלכם היא מתחדשת ונכנסת לשלבים רגועים יותר של המחזורים, שנמשכים בממוצע 11 שנים. כמה חוקרים מבחינים גם במחזורים ארוכים יותר, מעין גלים ארוכים של קונדרטייב בתחום הכלכלה.
בתקופות משברים, המאופיינים במקסימום של פעילות סולארית, תופעות טבע משבריות נצפות גם על כדור הארץ. גדל בחדות מספר האסונות הטבעיים – התפרצויות הרי געש, רעידות אדמה, צונאמי, שיטפונות, הוריקנים וכו׳, גדל גם מספר התחלואים והמוות. המדען הרוסי הדגול הקוסמיסט א.א. צ&amp;#x27;יז&amp;#x27;בסקי בנה את הקוסמוביולוגיה שייסד על קביעת מתאמים בין מחזורי הפעילות הסולארית לבין שורה שלמה של תהליכים בביוספרה, כולל מגפות ופנדמיות, נדידות בעלי חיים, מוטגנזה וכו׳. מתאם דומה צ&amp;#x27;יז&amp;#x27;בסקי הרחיב גם על התהליך ההיסטורי, כשהתייחס למשברים על השמש כגורמים למשברים בהיסטוריה העולמית – מלחמות, מהפכות, הגירות עמים וכו׳. ולמרות ש
הבנה כזו מובילה להתעלמות מגורמים שאולים של משברים חברתיים-היסטוריים, השמש בשינוייה, ללא ספק, משפיעה על החיים הארציים בכלל ועל האנושיים בפרט.
מה שמכנים פעילות סולארית, אינו צורה של פעילות גיוסית של הבאת סדר במערכת, אלא מתברר כתוצאה של דה-סטביליזציה מחזורית של הסדר, גילוי של הטבע הכאוטי של התהליכים, המפיקים את אנרגיית השמש. עם זאת מנגנון הויסות-העצמי הכוכבי עונה למשבר הסדר שנוצר בפליטת עודפי דלק, והסדר משוחזר בהדרגה, ומעניק למתבוננים הארציים שמש רגועה יחסית ומתחדשת.
עם זאת גם שמש כזו משתנה מאוד ובלתי קבועה, היא זורקת מהעטרה שלה זרמים ענקיים של פלזמת מימן מיונן, שקבלו את השם ״רוח השמש״. רוח השמש, הנפלטת מהעטרה בעקבות החולשה היחסית והמתיחות הגדולה של קווי השדה המגנטי של השמש ״נושבת״ במהירות מ-100 עד 1000 ק״מ בשנייה ומתפשטת על כל מערכת השמש עד למרחקים, הגדולים פי יותר מ-100 מהמרחק מהשמש למסלול כדור הארץ. רוח השמש מפריעה כל הזמן למגנטוספירה של כדור הארץ. הפרעות אלה קיבלו את השם מזג אוויר קוסמי. מזג האוויר הקוסמי מנוטר כל הזמן בעקבות השפעתו על מזג האוויר הארצי ובריאות האנשים.
במיוחד מתדרדר מזג האוויר הקוסמי בתקופות של פעילות סולארית מוגברת, כלומר ברגעי אי-סדר על השמש. התפרצויות השמש זורקות למרחב מערכת השמש זרמים של פלזמה מחושמלת, שמסתם מגיעה למיליארדי טונות. מתחזקת בחדות רוח השמש, אשר, כשמגיעה לכדור הארץ, מתנגשת בשדה הכוח המגן של המגנטוספירה ומרעידה אותו, וכתוצאה מכך נוצרות סופות גיאומגנטיות, ובקטבים של כדור הארץ נצפות זוהרות קוטביות צבעוניות ומעט מעוררות יראה.
סופות גיאומגנטיות יכולות להוביל לתאונות ברשתות חשמל, לתקלות ב
מערכות אלקטרוניות, כולל גם אלה המווסתות את פעולת צינורות הגז והנפט. יכולות גם להפריע מערכות השליטה בלווייני כדור הארץ המלאכותיים, להיווצר הפרעות רציניות בקשר הרדיו וכו׳. סופות גיאומגנטיות מסוכנות במיוחד לאנשים הסובלים ממחלות לב, השפעתן על כלי הדם של הלב והמוח יכולה לגרום להתקפי לב, שבץ. תוך הפרת הפוטנציאל החשמלי של מערכת העצבים, הן יכולות לעורר מצבים דיכאוניים, סכסוכים, התמוטטויות עצבים אצל אנשים עם נפש לא מאומנת, ואצל אנשים עם הפרעות נפשיות – לגרום להתקפי סכיזופרניה או פרנויה.
השמש המעוררת יראה, התרמו-גרעינית, המחוממת לכדי גיהינום, המלאה בקטסטרופות – החבר היחיד שלנו בכל היקום האין-סופי. בזכות ריחוקה מכדור הארץ, היא שולחת לנו זרמי חום ואור מבורכים, יוצרת מצב רוח שמח ותחושת שמחת חיים. הכוכב הזה שולח לנו אנרגיה, ולא בכדי אצל כל העמים הקדמונים הוא שימש מושא לפולחן דתי, ובבדתות העולם המודרניות אורו הוא סמל של טוב, חסד וקדושה של שליט היקום. בכוח קוצר החיים האנושיים ראייתנו את השמש מוגבלת מאוד, והיא נראית לנו נצחית ודולקת במיוחד עבורנו. עם זאת אובייקט ״ההנדסה הקוסמית״ הזה – כוכב קטן רגיל, שנוצר לפני 4.5-5 מיליארד שנים מסיבה פרוזאית מאוד – התעבות של ענן גז-אבק, שכמותם בחלק היקום הנראה בטלסקופים יש מיליארדים, ויש מיליארדים על מיליארדים של כוכבים מגוונים, שכבר נולדו מעננים דומים. וכמו כוכבים אחרים הכוכב שלנו, הלא גדול במיוחד, השיגרתי ולכן די ארוך-חיים, כמו כל יצירי האבולוציה הקוסמית, נידון למוות.
זהו אפוקליפסה מבוססת מדעית, ולא פנטסטית ובערת. רק בעוד חמישה מיליארד שנים – מועד, שאינו ניתן להשוואה עם קוצר החיים הטבעי האנושי, אבל די
קצר מנקודת מבט היסטורית – יגיע מועד המוות של הכוכב הזה. כפי שהוא מגיע מדי שנייה לאחד מהכוכבים האין-ספורים במטא-גלקסיה שלנו. לאחר שדלדל את מאגרי דלק המימן הגרעיני, שמשאביו נותרו מענן הגז-אבק הראשוני, השמש תתחיל להתנפח, ותהפוך לענק אדום. ואז חום בלתי נתפס יאחז בכדור הארץ, האוקיינוסים יתחילו להתאדות, השמש תסתיר חצי שמיים וכדור הארץ יהפוך למדבר עקר. השמש תשרוף את מרקורי, תמיס את נוגה ולבסוף תגיע לכדור הארץ, ותשמיד ללא רחם את יצירתה הטובה ביותר – את הביוספרה ואת כל החיים הארציים.
יש לנו רק חמישה מיליארד שנים, כדי ללמוד לשלוט בשמש, ללמוד ליצור שמשות מלאכותיות, לגרור את כדור הארץ או לעבור בעצמנו לאיים כוכביים אחרים, המתאימים ביותר. אבל לשם כך האנושות חייבת להפוך לכוח קוסמי, להשתפר בעצמה ולזכות ביכולת לשפר את היקום הסובב. ליצור אבולוציה לפי מידות האדם, תוך הפצת ההומניזם הקוסמי – זוהי ייעודו העיקרי של האדם.</text>
      <sha1>3qgj1oa5au0eoz6zrdmf23kc0nhpbst</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/כוכבי הלכת והירחים של הקבוצה הארצית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755815</id>
    <revision>
      <id>3084995</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:08:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084995</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="43885" sha1="qmtap9h6sguysnbek8j13hvhcrqc7q5" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== כוכבי הלכת והירחים של הקבוצה הארצית ==

כל כוכבי הלכת – ירחי השמש וירחי ירחיה – נבדלים מאוד זה מזה ובאותה עת יש ביניהם הרבה במשותף. אחדים הם קודם כל בכך, שהם מייצגים מנקודת מבט ארצית מדבריות עקרות וחסרות חיים, שבהן חיים מהסוג הארצי בלתי אפשריים לחלוטין ללא אמצעים מיוחדים, וההתיישבות בהם תדרוש הוצאות בלתי נתפסות, שהאנושות המודרנית אינה יכולה להרשות לעצמה. הסכנות, האורבות לאנשים בסביבה העוינת, התקלות המתמדות בציוד הקוסמי שעוד יותר מדי מורכב ופרימיטיבי, הופכים את המסעות הקוסמיים להישגים הרואיים ודורשים גיוס בלתי נתפס של מאמצים ואמצעים מהמדינות המבצעות אותם. לאחר הפסקת ״המלחמה הקרה״ אבד גם חלק מהמניעים, שדחפו את המעצמות הגדולות למרוץ הקוסמי, עם זאת גם עכשיו אחד המניעים העיקריים הוא
התחרות בין המדינות בתחום המדעי-טכני והשאפתנות הלאומית הקשורה בה. תפקיד לא קטן ממלא גם ניסוי במרחב אזרחי של מערכות, המתאימות לפיתוח טכנולוגיה צבאית-קוסמית. העניין הבלתי נדלה של השכבות המשכילות והתגובה החריפה של האנשים הפשוטים לכל פרט, הנוגע לכוכבי הלכת של מערכת השמש, גם הוא מזין ללא הרף את השאיפה לחקירתם השלמה ביותר. השאיפה האנושית הנצחית להכרה מעוררת את החיפוש המדעי, שבתחום זה מוקף בתשומת לב אסירת תודה ומעורר סקרנות של הציבור הקורא, והופך כל תגלית מדעית בתחום זה לסנסציה עולמית. ואשר ליעילות הכלכלית של חקר כוכבי הלכת, אפשר לומר שההוצאות הבלתי נתפסות אינן מחזירות את עצמן ועוד הרבה זמן לא יחזירו. אבל יעילות כלכלית כבר טבועה בפרויקטים הקוסמיים סביב-כדור-הארץ
ועם הזמן יש לה נטייה לגדול.
קבלת משאבים מכוכבי הלכת כיום מייצגת בעיה בלתי פתירה, עם זאת לפתור את הבעיה הזו בכל זאת יהיה צורך, וערובה לפתירותה הוא ההתקדמות המהירה של הטכניקה והכלכלה הארצית בתנאי היעדר מלחמות עולם וקיומם של תהליכי גלובליזציה.
הירח – כוכב הלכת הקרוב אלינו ביותר, וטבעי שההתיישבות בו הכרחית קודם כל. למעשה, כדור הארץ עם ירחו מהווים מערכת פלנטרית זוגית, והשפעת הירח על התהליכים הארציים, על מחזורי הביוספרה והפיזיקה של כדור הארץ עצומה, אם כי לא תמיד היא מודעת. ההתיישבות בירח נראתה עניין פשוט למדי, עד שנתקלו בכל מכלול הבעיות הקשורות בכך. המרחק מכדור הארץ לירח מהווה 384,400 ק״מ, וכבר כדי להגיע לשם ולחזור חזרה, צריך להבטיח תהליך מורכב ביותר של יציאה מדויקת למסלול נתון, נחיתה על הירח, עגינות ופריקות של חלליות, הבטחת קיום חיים על הירח, תהפוכות הדרך חזרה וכו׳. די שתיווצר תקלה לפחות בחלק כלשהו
בחוליה, ומותם של האסטרונאוטים הופך לבלתי נמנע. רמת הסכנה לא קטנה, ואפילו גדולה יותר, מאשר בקרבות האין-ספורים של המלחמות הארציות.
אבל, ככל הנראה, מכלול הבעיות הקשה ביותר לפתרון אינו מהווה הבעייתיות התחבורתית, אלא הירח עצמו, כוכב לכת נטול אטמוספרה עם אקלים איום ופני שטח שאינם מותאמים לחיים לחלוטין. בהשוואה לירח אפילו אנטארקטיקה או מדבר גובי מייצג גן עדן ארצי אמיתי, נס אמיתי של נוחות ובטחון לאדם, מעין אתר נופש מפואר. על הירח כמעט אין לא אטמוספרה, ולא מים, יש רק ״עקבות״ של מימן, הליום וקצת גזים אחרים. במכתשים בקטבי הירח יש קרחונים של מים, שנכנסו לשם, ככל הנראה, בפגיעות של שביטים.
כ-60% מפני הירח תופסים הרים, הנראים מכדור הארץ ומחלליות כשטחים בהירים בעקבות תאורתם הטובה יותר על ידי השמש. הם קיבלו באנלוגיה לכדור הארץ את השם יבשות. כ-40% מהשטח הירחי מהווים שקעים עצומים, המשחירים על רקע השטחים הבהירים. הם קיבלו את השם ימים. בהיותם מלאים בלבה כהה ואבק ירחי, הם נראים דומים לימים ואוקיינוסים ארציים. האסטרונומים של המאה ה-17, כשבחנו את הירח באנלוגיה לכדור הארץ, נתנו ל״ימים״ האלה שמות גיאוצנטריים: אוקיינוס הסערות, ימי הגשמים, העננים, הבהירות, השלווה וכו׳. למתבוננים אחדים של אותה תקופה בהשפעת היפנוזה עצמית אפילו הצליח לראות על הימים חסרי המים האלה ספינות!
פני הירח מכוסים בעיקר ברגולית – חומר עם מוליכות תרמית נמוכה במיוחד. בדיוק בזה מוסבר הפרש הטמפרטורות החזק כל כך.
כדור הארץ ממלא עבור הירח תפקיד של מאור לילה, אבל מאיר פי 40 יותר בהיר מהירח על כדור הארץ. קוטר הירח קטן מקוטר כדור הארץ פי 4, והמסה – פי 81. המשיכה הגרביטציונית על הירח קטנה פי 6 מאשר על כדור הארץ.
פני הירח, שאין להם הגנה אווירית, מופצצים ללא הרף בגופים וחלקיקים קוסמיים שונים,
נתונים להשפעת קרינות קשות. בשעות היום השריפה חסרת הרחמים של השמש בהיעדר מוחלט של הגנה אטמוספרית מובילה לכך, שטמפרטורת פני הירח עולה ל-100-130 מעלות. בלילה לעומת זאת הסביבה הקוסמית מקררת את פני הירח ל-150-180- מעלות. ומאחר שהיום הירחי בעקבות איטיות הסיבוב סביב צירו נמשך כ-15 יממות ארציות, וכמוהו גם הלילה, חום היום וקור הלילה דורשים מאמצים בלתי נתפסים להבטחת קיום החיים. חוץ מזה היום והלילה מגיעים על הירח ללא כל מעבר, מיידית, מיד עם הופעת או היעלמות התאורה והחימום הסולאריים. אין לא בוקר, ולא ערב, שעל כדור הארץ יוצרים מעבר חלק בין היום ללילה בעקבות קיום האטמוספרה והארתה בקרני השמש האלכסוניות.
תקופת הסיבוב של הירח סביב צירו שווה בדיוק לתקופת ההקפה של הירח סביב כדור הארץ. לכן הירח תמיד מופנה לכדור הארץ בצד אחד, והיממה הירחית שווה לשנה הירחית. דיוק מיוחד כזה של התאמת היממה הירחית לשנה הירחית מוסבר בדרך כלל בסנכרון התנועה של הירח הקרוב תחת פעולת כוחות הגאות של משיכת כוכב הלכת. עם זאת הסנכרון הזה יכול להיות מוכר גם כטיעון בעד היווצרות משותפת של הירח וכדור הארץ מאותו חלק של ענן הפרוטו-פלנטרי. אם הפרוטו-ירח היה נקרע מהפרוטו-כדור-הארץ כתוצאה מהתנגשות עם כדור הארץ של גוף פרוטו-פלנטרי אחר כלשהו, כפי שמניחים מדענים רבים, ההסתברות של צירוף מקרים כזה של סיבוב הירח עם מסלוליו הייתה קטנה מאוד. גם ההשערה על ״לכידת״ הירח על ידי כדור הארץ מהמרחב הקוסמי הסובב נראית בלתי סבירה.
כמובן, ההרכב המינרלוגי של הירח נבדל משמעותית מהארצי, אבל זה, ככל הנראה, תוצאה של אבולוציה נפרדת הבאה של כדור הארץ והירח. בפרט, על הירח יש משמעותית פחות ברזל, אבל לעומת זאת בצדו הרחוק יש מאגרים עצומים של אנורתוזיט – סלע, עשיר במיוחד באלומיניום. החומר הזה על כדור הארץ נדיר ביותר.
מתישהו חברות האלומיניום יקבלו את המתכת הנפלאה הזו ישירות על הירח וישלחו אותה לכדור הארץ בספינות תובלה ענקיות. ואז ההתיישבות בירח תהפוך לכדאית מבחינה כלכלית. ללא ספק, הירח יהיה הראשון בכוכבי הלכת של מערכת השמש, שהציוויליזציה הארצית תהתיישב בו.
עם זאת לשם כך יהיה צורך זמן די ארוך להתחיל להתיישב בירח, תוך סבל מהפסדים עצומים, מחסורים קשים ואסונות. לאחר שנחתו על פני כוכב הלכת, יצטרכו ליצור מבני הגנה חזקים מסוג כיפות, המסוגלים לבודד את האנשים מהחום האיום של היום והקור של הלילה, מההפצצות המתמדות של מטאוריטים, מקרניים קוסמיות מסוכנות, ליצור מתחת לכיפות האלה אטמוספרה מלאכותית ולהחליף אותה ללא הרף, ברגע שהיא תהפוך לבלתי ראויה לנשימה. יהיה צורך להביא ממש הכל, כולל גם מים מתוקים, שהם כבדים למדי ויתפסו מקום רב בספינות התובלה. כפי שכבר צוין, במכתשים עמוקים בקטבי הירח התגלו קרחוני מים, אבל לא ידוע מה האיכות של המים שם ואם אין במים הקוסמיים האלה תערובות, רעילות לאדם. אספקת המזון ואמצעי הבטחת קיום החיים האחרים צריכה להיות קצובה בקפדנות. תקלה קטנה ביותר של ספינת תובלה, והמתיישבים הראשונים על הירח ימצאו עצמם במצב נואש, על סף מוות. יש צורך להחזיק בכוננות טילים עתודתיים לאפשרות של פינוי תושבי ״עיר הירח״. עם זאת, בארה״ב כבר מתוכננת הקמת תחנת קבע על הירח, נחשבה אומדן ההוצאות ומתנהלת עבודה ליצירת האמצעים הטכניים
לפרויקט הגרנדיוזי הזה.
מעט מאוד זמן נותר עד להתיישבות הראשונית של שכנתנו הקרובה ביותר בחלל. ומישהו מהמתיישבים הראשונים, אולי, יתאהב בבת-לוויה המוזרה הזו של כדור הארץ עם נופיה הפראיים בצורה יוצאת דופן, הדומים כל כך למדבריות ארציים ובאותה עת כל כך לא-ארציים בעקבות היעדר האטמוספרה. על כדור הארץ בהצלחה עצומה יוקרנו
סרטים, היוצרים אפקט של נוכחות הצופים על הירח. ואז הם יראו את המישורים חסרי החיים האלה, המכוסים באבק ורגולית, גבעות והרים, מוארים בבהירות על ידי השמש ומתווים בניגוד ביום על רקע שמיים כהים עם כוכבים בוערים בבהירות. הרי שמי הכוכבים על הירח נצפים ביום בעקבות היעדר אטמוספרה, אשר על כדור הארץ מפזרת את אור השמש ומסתירה את הכוכבים מתצפית.
למישהו ייראו מרתקות טיולים על פני חספוסי אדמת הירח בחליפת מגן רב-שכבתית, המגנה מפני קרינות תוקפניות, בכוח משיכה הקטן פי 6 מאשר על כדור הארץ. מישהו יתלהב מתצפית במכתשי הירח, ממעברים על פני ימי הירח חסרי המים, המכוסים בלבה עתיקה של הרי געש שנכחדו מזמן, מטיפוס על ההרים הירחיים הגבוהים ביותר. תיירות אקסטרימלית תכסה חלק גדל והולך של ההוצאות על ההתיישבות בירח.
ועכשיו נעבור למרקורי, כוכב לכת, שבמאפיינים רבים דומה לירח. מרקורי – כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש. הדיסקה הסולארית ממרקורי נראית גדולה פי שלושה מאשר מכדור הארץ. לכן ביום מרקורי על כוכב לכת זה שורר חום כה נורא, כמו בשום כוכב לכת אחר של מערכת השמש: +427-+440 מעלות. בטמפרטורה כזו נמסות מתכות כמו בדיל, אבץ ועופרת. קשה מאוד ליצור הגנה על קיום חיי האדם מפני ״מלחם״ כה לוהט.
בלילה לעומת זאת הטמפרטורה על פני הכוכב יורדת ל-170-
–185- מעלות.
בזאת היממה המרקורית נמשכת 58 יממות ארציות ו-16 שעות, וסיבוב אחד של מרקורי סביב השמש מהווה 88 יממות ארציות. יממה כה ארוכה מוסברת בקרבת מרקורי לשמש, שהשפעתה הגרביטציונית מאיטה את סיבוב כוכב הלכת סביב צירו. והשנה הקטנה כל כך קשורה לא רק לקרבה לשמש, אלא גם לכך, שמרקורי דוהר במסלולו סביב השמש כמעט פי שניים מהר יותר, מאשר כדור הארץ מקיף במסלולו. מרקורי ונקרא על ידי האסטרונומים הקדמונים
על שם שליח האלים, מאחר שנע בחלק הנראה של השמיים מהר הרבה יותר מכל כוכב לכת אחר, ובנוסף מקומו על הכדור השמימי משתנה כל יום. היוונים קראו לכוכב לכת זה הרמס, והרומאים – מרקורי.
הדמיון של מרקורי לירח קופץ לעין מיד. כמו הירח, מרקורי – כוכב לכת קטן, קטן ממנו רק פלוטו. אופייני מאוד, שמערכת השמש מתחילה ומסתיימת בכוכבי לכת קטנים. מרקורי גדול רק פי אחד וחצי מהירח. רדיוס מרקורי קטן פי שלושה בערך מהארצי. מרקורי, כמו הירח, אין לו אטמוספרה, מה שגורם להפרש העצום בין טמפרטורות היום והלילה, אם כי על מרקורי הפרש זה תלול הרבה יותר. על מרקורי נצפים עמקים עגומים חסרי מים, מכוסים באבק ובחומר צורני כלשהו, המזכיר רגולית. וגם מסיבי הרים דומים, והמון עצום של מכתשים – תוצאות של הפצצת מטאוריטים על כוכב הלכת, שאינו מוגן בסביבת גז.
עם זאת יש גם הבדלים מהותיים של מרקורי מהירח. התבליט של מרקורי אפילו יותר משובץ במכתשים בגדלים המגוונים ביותר – מקטנים מאוד ועד עצומים. המכתש הגדול ביותר על מרקורי, המכונה בטהובן, הוא בקוטר 625 ק״מ. ההרים על מרקורי נמוכים יותר מאשר על הירח, כמעט אין ״ימים״ גדולים, שעל הירח מכוסים בלבה ונגרמו מפעילות סייסמית עתיקה, התפרצויות של הרי געש ענקיים. מרקורי נחשב לכוכב לכת אינרטי במובן הגיאולוגי, לא התגלו עליו עקבות של פעילות געשית פעילה כלשהי.
אין על מרקורי גם הבדלים חדים כאלה בין רמות, שעל הירח נראות בצורת כתמים בהירים, המשקפים את אור השמש, ובין שפלות, הנראות בצורת כתמים כהים. פני מרקורי כמעט אחידים בגוון. רק על מרקורי נתקלים במה שנקרא אסקרפים – מצוקים וסדקים עצומים, המפרידים ביניהם אזורי פני שטח שכמעט אינם נבדלים זה מזה.
מאחר שקשה מאוד לצפות במרקורי מכדור הארץ בעקבות זרימת קרני השמש הנגדית ביחס לקו התצפית, הידע על מרקורי התקבל בעיקר בעזרת החללית ״מרינר-10״, שחלפה שלוש פעמים על פני מרקורי בשנים 1974-1975. ב-2004 אל מרקורי שוגרה עוד חללית אמריקאית – התחנה האוטומטית ״מסנג׳ר״.
הקולוניזציה של מרקורי, ככל הנראה, תהיה קשה להפליא, ומרקורי ייכבש מאוחר יותר מכוכבי הלכת האחרים מהסוג הארצי בעקבות טמפרטורותיו המפלצתיות. כדי לשלוט במרקורי, יש צורך להמציא חומרי בידוד תרמי עמידים בחום במיוחד וללמוד ליצור מבודדת על ידם סביבת אוויר משוכפלת-עצמית. אפשרי מאוד, שלמבנים כאלה ישמש אותו הרגולית, בעל תכונות בידוד תרמי חזקות מאוד ונפוץ בהרחבה על הירח. חומר דומה, כפי שכבר צוין, נמצא בשפע גם על מרקורי. בניגוד למרקורי (והירח), נוגה, בהיותה כוכב הלכת השני מהשמש, בעלת אטמוספרה, ויתרה מזאת, אטמוספרה כה חזקה, שהיא מבודדת את כוכב הלכת גם מתצפית על פניו, וגם מהעברת חום, וכתוצאה מכך על נוגה שורר תמיד חום בלתי נתפס, וגם מהפצצת מטאוריטים. כוכב הלכת, שנקרא על ידי היוונים לכבוד אלת האהבה והיופי, אינו נגיש לחיים לא בגלל שאינו מוגן באטמוספרה, אלא להיפך לחלוטין – בעקבות אופייה הבלתי נגיש של
האטמוספרה.
שמי נוגה בגובה בלתי נתפס – כ-47 ק״מ מפני כוכב הלכת מכוסים בעננים כה צפופים, שה״לבוש״ הענני הזה אינו משאיר שום אפשרות לתצפיות על גופה של האלה עצמה. האטמוספרה של נוגה מורכבת מתערובת של פחמן דו-חמצני, גז חנק רעיל לחיים הארציים, מימן פלואורי וכלורי, כמות קטנה של אדי מים, חנקן וחמצן. האטמוספרה יש, אבל אין מה לנשום. העננים של נוגה מורכבים מטיפות של חומצה גופרתית, המומסת ב
אדי מים. גשמי חומצה גופרתית מכלים כל תצורה על פני כוכב הלכת. סופות ברקים אדירות מרעידות את האטמוספרה, ברקים ענקיים פוגעים באדמה, ובנוסף ללא שום הפסקות בין המטענים, מאחר שהמטענים עוקבים במהירות של כ-25 בשנייה אחת. תדירות סופות הברקים קשורה גם להתפרצויות עוצמתיות של הרי געש, שגם בממדים גדולים משמעותית מהארציים.
כל היסודות הנוראים לאדם, כך נראה, התאחדו על נוגה, כדי לא להכניס לשם את האדם! בגלל אפקט החממה, הנוצר על ידי השכבות הצפופות של האטמוספרה, הטמפרטורה הממוצעת על פני השטח מהווה 467 מעלות. ובנוסף טמפרטורה כזו כמעט קבועה ומשתנה מעט מאוד מקו המשווה לקטבים ומיום ללילה. לכן מתכות רבות, כולל בדיל, אבץ, עופרת, קדמיום, נמצאות על נוגה במצב מותך. בשכבות העליונות של האטמוספרה הנוגית, בגובה 10-50 ק״מ נושבות רוחות מפלצתיות, חזקות פי 30-40 מאשר על פני השטח. גשמים חמים הנשפכים ללא הרף של חומצה גופרתית גם אינם מגיעים לפני השטח, מאחר שמתאדים בנפילה. הלחץ האטמוספרי על נוגה גבוה פי 93 מאשר על כדור הארץ. לחץ כזה אינו משאיר תקווה להישרדות כאן של אדם ללא מבנים טכניים במורכבות בלתי נתפסת.
התאורה של פני השטח על נוגה קטנה פי 10 מאשר על כדור הארץ. הכל כאן היה נראה לעין האנושית בצבע כתום-אדום או אדום-חום.
את התבליט של נוגה קשה מאוד לחקור בתחום האופטי בשל אי-שקיפותן של השכבות העליונות של האטמוספרה. לכן הוא נחקר ומופה בעזרת מכשירי מכ״ם, במיוחד עם התחנה הבין-כוכבית האוטומטית האמריקאית
״מגלן״. על נוגה מעט מאוד עקבות של הפצצת מטאוריטים, מה שמוסבר בצפיפות הגבוהה של האטמוספרה ובפעילות געשית פעילה, שבה הלבה הנפלטת הציפה את המכתשים שנוצרו קודם.
כ-65% מפני נוגה – הם מישורים, המייצגים מדבר אבני. מסיבי ההרים מגיעים לגובה 11 ק״מ ולפי הרכב סלעי ההרים קרובים לבזלטים הארציים.
נוגה היא כמעין תאומה של כדור הארץ, אבל עם מאפייני התנאים הפיזיקו-כימיים, המבדילים אותה בחדות מכדור הארץ וקטלניים לכל צורות החיים הארציים. שני כוכבי הלכת קרובים מאוד גם בממדים, וגם במסה, לשניהם יש אטמוספרות חזקות. נוגה לא בכדי נקראה בשם אלת האהבה והיופי, היא עבור כדור הארץ – המאור הבהיר ביותר אחרי השמש והירח, המופיע בשמיים בבוקר המוקדם ובערב המאוחר. אסטרונומים קדמונים אפילו קבעו בה שני כוכבים שונים, כשהם נותנים לכוכב הבוקר את השם ״פוספור״, ביוונית – נושא אור, ולכוכב הערב – ״הספר״ – ערבי.
ובמקביל כוכב הלכת היפה הזה, הדומה לכדור הארץ, הקרוב יחסית לכדור הארץ, מייצג, ככל הנראה, את האובייקט הכי פחות נגיש לקולוניזציה על ידי בני אדם אחרי מרקורי במערכת השמש. אפילו חקר כוכב הלכת הזה כרוך בקשיים בלתי נתפסים. היפהפייה הבודדה הזו, שאין לה אף ירח אחד, באגרסיביות בלתי רגילה מקבלת את הפלישות מבחוץ. רכבי הנחיתה יכולים להחזיק מעמד באטמוספרה שלה לא יותר מ-20 דקות, ולאחר מכן הציוד נכשל והעברת המידע נפסקת.
אובייקט מוזר ביותר הוא נוגה גם מנקודת מבט המאפיינים הדינמיים שלה. הקרבה לשמש, השפעתה המעכבת, הגדירה מראש אצל נוגה, כמו אצל מרקורי, סיבוב איטי ביותר סביב צירה. היא מבצעת סיבוב סביב ציר בתקופת זמן, השווה ל-243 יממות ארציות. תקופת ההקפה סביב השמש לעומת זאת, שעל כדור הארץ קוראים לה שנה, מהווה אצל נוגה 225 יממות ארציות. בהתאם לכך היממה על נוגה נמשכת יותר משנה. לכן היום, שעל כדור הארץ נקבע לפי מיקום השמש מעל האופק, על נוגה מגיע בהתאם למשך ההקפה סביב השמש. מוזרות נוספת של נוגה מורכבת בכך, שהיא, כמו אורנוס, אבל בניגוד מוחלט
לשאר ירחי השמש, מסתובבת סביב צירה ממזרח למערב. זה אומר, שהשמש על נוגה זורחת במערב, ושוקעת במזרח.
כדי לכבוש את נוגה ולהשתמש במשאביה, יצטרכו לשנות בדרך המשמעותית ביותר את הסביבה הטבעית שלה. לשם כך יידרש פיתוח בלתי נתפס לפי המושגים של היום של הטכניקה והגברת הכוח הטכני של הציוויליזציה האנושית בהתאם. האקולוגים של היום, אולי, יתנגדו לעצם העיקרון של שינוי תכליתי של הסביבה הפלנטרית. אבל מתישהו יצטרכו לעשות זאת למען הישרדות האנושות. מכשירים ביוטכנולוגיים בעלי עמידות עצומה יובאו לנוגה, כדי לכרות התכת עפרות מתכת.
בניגוד לנוגה, מאדים לפי קוטרו קטן מכדור הארץ פי 2 ומסתו קטנה פי 10 מהארצית. בהתאם לכך אדם, השוקל 80 ק״ג, ישקול על מאדים רק 8 ק״ג ויוכל, תוך הידחקות מהפני השטח, לקפוץ לגובה של יותר מ-10 מטרים.
אם נוגה מקיפה את השמש קרוב יותר מאשר כדור הארץ, הרי מאדים – משמעותית רחוק יותר. מסלולו מרוחק מהארצי ב-1.52 יחידות אסטרונומיות, כלומר ביותר מפי אחד וחצי מהמרחק מכדור הארץ לשמש. זה משפיע על האקלים של מאדים, שבניגוד לנוגה החמה תמיד, קר מאוד. הטמפרטורה הממוצעת על פני מאדים היא 40- מעלות, ובנוסף בקיץ היא עולה ל-14- מעלות, ובחורף יורדת ל-120- מעלות. למרות כפורים כאלה, מאדים הוא המועמד השני אחרי הירח להתיישבות כאן של אדם, מאחר שפרמטרים שלו מכל כוכבי הלכת של הקבוצה הארצית, לא לדבר על האחרים, הם הקרובים ביותר לארציים.
כמו כדור הארץ ונוגה, למאדים יש אטמוספרה, אבל היא, לצערנו, דקה מאוד, מדולדלת ומורכבת בעיקר מפחמן דו-חמצני, המהווה כ-96%. לצדו האטמוספרה מכילה 2.7% חנקן, 1.6% ארגון. חמצן לעומת זאת רק 0.13%, ואדי מים – 1.6%. כך שאין מה לנשום על מאדים.
בעקבות הלחץ האטמוספרי הנמוך המים על מאדים היו רותחים כבר ב-2 מעלות, אם טמפרטורה כזו הייתה נוצרת על פני כוכב הלכת, ולא רק באטמוספרה, שבה בדיוק בגלל זה יש כמות קטנה של אדי מים. בכל זאת מים על מאדים בכל זאת יש. מאגרי מים, ודי גדולים, עשויים להימצא מתחת לשכבת האדמה.
שעל מאדים בזמנים עתיקים היה הרבה מאוד מים ישירות על פני השטח, אין ספק לשום מדען. בתצלומים הרבים, שנשלחו לכדור הארץ על ידי חלליות, נראים אפיקים רבים של נהרות שיבשו ומפולות ענקיות, המעידות על כך, שבתקופה מסוימת של אבולוציית כוכב הלכת אדמת המאדים נמצאה במצב חצי-נוזלי. פירוש הדבר, שצפופה יותר הייתה אז גם האטמוספרה המאדימית, חם ומתון יותר היה גם האקלים.
רוחבם של כמה אפיקים של נהרות שיבשו על מאדים מגיע עד 200 ק״מ. מול נהרות כאלה הוולגה והאמזונס הארציות נראות כנחלים זעירים.
היו, ככל הנראה, על מאדים גם אוקיינוסים, למשל, בעמק המרינר של היום, שאורכו כ-400 ק״מ, ורוחבו – 120 ק״מ. היה קיים במקרה כזה בשלב מסוים של אבולוציית כוכב הלכת גם מחזור מים פלנטרי, או מחזור הידרודינמי, שבו המים מתאדים מפני השטח, יוצרים עננים ונופלים בצורת גשמים. שאריות של מחזור זה נצפות גם עכשיו בהמסת הקרחונים הקוטביים העצומים.
כמו על כדור הארץ, על מאדים מתרחשת החלפת עונות השנה, בקשר לנטיית ציר הסיבוב של כוכב הלכת. ובנוסף ההפרש בטמפרטורות החורף והקיץ אפילו גדול יותר מאשר על כדור הארץ. עם זאת הצפיפות הנמוכה של קרני השמש מונעת את התחממות פני השטח. עם בוא האביב המאדימי הכיפות הקוטביות מתחילות להפשיר וקטנות מאוד בממדיהן. הן מורכבות ממה שנקרא קרח יבש, כלומר פחמן דו-חמצני קפוא עם תערובות של כפור מים וכמות עצומה של אבק. ככל שמפשירים
הקרחונים, הפחמן הדו-חמצני שוב מקבל צורה גזית, ופליטות ענקיות של גז גורמות לרוחות קרח חזקות ביותר, המגיעות למהירות 50-90 מ׳/שנ׳, ולמערבולות אבק ענקיות, החובקות את כל כוכב הלכת ולכמה שבועות, עד שהאבק שוקע, מכסות את פני השטח במסך צפוף. סופות האבק יוצרות הפרעות לא קטנות לחקר מאדים. בגלל סופה חזקה על סף כישלון נמצאה תוכנית המחקר של החללית האמריקאית ״מרינר-9״.
בסתיו, כשמתחיל ההתקררות, בשמי מאדים מופיעים ענני נוצה כחלחלים-לבנים די מרובים. עם התקרבות החורף הכיפות הקוטביות מתחילות להתרחב במהירות, וחובקות את כדור המאדים עד לרוחב 60- בצפון וגם בדרום. בערך אותו הדבר היה גם על כדור הארץ בתקופות של התקרחויות גדולות. שכבת הקפאון הנצחי לעתים מגיעה לעובי של קילומטר.
הדמיון של מאדים לכדור הארץ משלים גם העובדה, שהיממה המאדימית מהווה 24 שעות 37 דקות – כמעט כמו הארצית. עם זאת השנה המאדימית נמשכת 687 יממות ארציות – מעט פחות משנתיים ארציות. בהתאם לכך עונות השנה על מאדים גדולות כמעט פי שניים מאשר על כדור הארץ.
הסביבה המאדימית קשוחה מאוד. כמעט כל פני מאדים תופסים מדבריות אבניים קרים נורא וחסרי מים. מורכב ומגוון תבליטו של מאדים, הכולל מישורים רחבים שטוחים, רכסי הרים גבוהים, רמות, הרי געש. הפסגה הגבוהה ביותר של מאדים – הר הגעש אולימפוס – מגיעה ל-27 ק״מ, כלומר גבוהה כמעט פי 3 מהאוורסט הארצי. אבל על כל קשיחותה הסביבה המאדימית בכל זאת הרבה פחות אגרסיבית מנקודת מבט אפשרות המעבר לכאן של אדם. צריך רק ליצור מבנים מבודדים להגנה מפני קור והבטחת אפשרות הנשימה.
מתישהו – כיום אפשר רק להאמין בכך – הציוויליזציה האנושית תגיע לרמה כזו של עוצמה טכנית ואנרגטית, שהיא תוכל ״להחיות״ את מאדים, להחזירו למצב שאבד מזמן עם אקלים מתון, משאבי מים בלתי נדלים,
נהרות מלאי מים ואוקיינוסים. לשם כך יש צורך ליצור אטמוספרה מלאכותית ולשחרר אל פני השטח את מאגרי המים התת-קרקעיים. מאדים חשוב לארציים עוד גם במאגרי ברזל עצומים. בדיוק בזה מוסבר הצבע האדמדם של אדמת המאדים, המעניק לכל כוכב הלכת זוהר כתום-אדום. בדיוק הזוהר ה״העקוב מדם״ הזה דחף את המתבוננים הקדמונים להקדיש את מאדים לאל המלחמה. לכן הכשדים קראו לו נרגל, היוונים – ארס, הרומאים – מרס.
בעיית קיום החיים על מאדים החלה להידון במדע, בעיתונות ובשיח היום-יומי משנת 1877, כשהאסטרונום האיטלקי ג&amp;#x27;ובאני סקיאפארלי גילה על מאדים וצייר פסים כהים ארוכים, החוצים את פני כוכב הלכת. הוא הניח, שזו תעלות, שנחפרו על ידי תושבי מאדים כדרכי מים מלאכותיות לתקשורת. האסטרונום האמריקאי ו. פיקרינג הלך אפילו רחוק יותר מסקיאפארלי ותיאר נוכחות של נווה מדבר במקומות החיתוך של התעלות, ואסטרונום אמריקאי אחר, פ. לואל ניסה לבסס את הטענות, שתעלות אלה מיועדות לאחסון והובלת מים בתקופות של בצורת מאדימית. הופעת טלסקופים חזקים יותר הראתה, שכל הרישומים וההשערות האלה מבוססים על הטעיית התפיסה, שנוצרה על ידי קיומה של גישה פסיכולוגית. עם זאת עד אמצע המאה ה-20 מדענים דנו בשאלת נוכחות צמחייה על מאדים, תוך הסתמכות על עובדות שינויי צבע עונתיים של פני השטח. לצערנו, הגורם האמיתי לשינויים אלה התברר כרחוק מאוד מביטויי חיים: השינויים נגרמו על ידי סופות אבק מפלצתיות.
סימני החיים המאדימיים ממשיכים לסעיר את תודעתם של אנשים ממדינות שונות, תוך יצירת כל מיני מיתוסים וסנסציות. חקירות מאדים בעזרת החלליות ״וויקינג״ הולידו כמה סנסציות כאלה. התגובה הכימית של המים הארציים ואדמת המאדים התקבלה כביטוי של פעילות ביולוגית. באחת התמונות של פני מאדים קווי המתאר של פני השטח התבררו דומים ל
פני אדם. מיד הומצא האגדה על גילוי אנדרטה לחוצנים. התצלומים שהתקבלו מאוחר יותר הראו, שאין לצורת פני השטח הזו שום קשר משותף עם פני אדם.
ב-1996 בוצע ניתוח כימי של המטאוריט שנמצא באנטארקטיקה, אשר, כפי שמניחים, נשבר ממאדים כתוצאה מפגיעת אסטרואיד ונפל לכדור הארץ. אחר כך בעיתונים החלו להבהב הודעות על גילוי במטאוריט העתיק של מיקרואורגניזמים מאובנים ממוצא מאדימי. הטכנולוגיה של סנסציות כאלה פשוטה. כמה מדענים, שברצונם למשוך עניין לעבודתם, מדווחים לעיתונאים על דמיון מסוים של התוצאות שהתקבלו למבנים ביולוגיים. העיתונאים לעומת זאת, המעוניינים במשיכת עניין לעבודתם, הופכים מיד את האפשרות למציאות. אבל לא כל כך קל לרמות את המדע. עד מהרה בדיקות ניסיוניות של מדענים ביקורתיים הראו את המהות הכימית, ולא הביולוגית, של המבנים שנחקרו.
כיום אין קיימות שום עדויות מהימנות פחות או יותר לקיום חיים על מאדים או על איזה כוכב לכת אחר. רוב המדענים, תוך הסתמכות על המידע שהתקבל על מציאות מאדים וכוכבי הלכת האחרים של מערכת השמש, סבורים, שקיום חיים על כוכבי הלכת של הקבוצה הארצית בלתי סביר ביותר, וקיום ציוויליזציות – שלול לחלוטין. ובוודאי שזה נוגע לכוכבי הלכת של הקבוצה החיצונית.
עם זאת החיפוש נמשך. התחום הסביר ביותר מנקודת מבט אפשרות החיים החוץ-ארציים נחשב עדיין מאדים. ב-2004 רכבי המאדים האמריקאים גילו על פני הכוכב האדום עקבות של מלח גבישי, אשר, אולי, נותר לאחר התאדות מי ים. הם גם דיווחו נתונים מדויקים על תנאי מזג האוויר בכוכב הלכת. בהתאם למדידות שנערכו הטמפרטורה היוםית בתקופת הקיץ המאדימי עלתה ל-20 מעלות, והלילית ירדה ל-120- מעלות, ובנוסף הפרש הטמפרטורות המפלצתי כזה התרחש
ממש תוך כמה דקות. כתוצאה מהפרש כזה נוצרת סופת אבק, שבה מהירות הרוח עולה עד 100 מ׳/שנ׳. כך שגם מאדים לא נמנע מהפרש הטמפרטורות הבלתי נסבל מנקודת מבט החיים הארציים.
מתנהל חיפוש אחר מתאן, שנוכחותו עשויה להעיד על קיומם של אורגניזמים חד-תאיים, שתוצר פעילות חייהם הוא יכול היה להיות. באותה שנת 2004 התחנה האוטומטית האירופית ״מאדים אקספרס״ גילתה על מאדים קרח מים.
איזשהו סיכוי לגילוי של צורות חיים פשוטות, ראשיתיות, כמובן, אי אפשר לשלול. אנחנו יודעים עדיין מעט מדי על פרטי ההתרחשות של תהליכי טבע בחלקים המגוונים ביותר של כוכבי הלכת האלה. ידיעה שטחית אינה נותנת זכות למסקנות קטגוריות. עם זאת בקווים כלליים דרכי האבולוציה של כוכבי הלכת של הקבוצה הארצית ידועים לנו. והן מעט מבטיחות גם מבחינת קיום חיים מהסוג הארצי, וגם מהסוג הלא-גיאוצנטרי.
תוך יציאה מהלוגיקה של ההתפתחות האבולוציונית של כוכבי הלכת של הקבוצה הארצית, אפשר לנטות לדעה, שאם עליהם הייתה יכולה להיווצר חיים, הרי שהיא עם כמה סטיות הייתה משחזרת מאפיינים מהותיים רבים מהסוג הארצי. וזו אינה גיאוצנטריות, אלא הבנה של גיאוצנטריות האבולוציה של כוכבי הלכת האלה. כל כוכבי הלכת של הקבוצה הארצית וירחיהם התפתחו בכיוון דומה. איזשהו סיכוי להיווצרות צורות חיים מסוימות היה לכל אחד מהם. הברירה הטבעית פסלה את כולם, מלבד כדור הארץ, שעליו להופעת החיים סייע צירוף של שורה שלמה של נסיבות, ובנוסף לא רק מקריות, אלא גם נובעות מהמהלך התקין של אבולוצייתו. הכי הרבה סיכויים היה, כמובן, למאדים, אולם מחסור במסה ובאנרגיה סולארית הוביל לאובדן שכבת ההגנה של האטמוספרה, ובעקבות זאת – לאובדן שאר הגורמים החשובים ביותר של הבטחת החיים – מים, אנרגיה תרמית, חילוף חומרים-אנרגיה סדיר ברמה הפלנטרית.
אותם גורמים, המעמידים בספק את עצם אפשרות קיום החיים על מאדים, יוצרים מכשולים אובייקטיביים ומהותיים מאוד לקולוניזציה שלו על ידי האדם. ב-2004 נשיא ארה״ב ג׳ורג׳ בוש בהשפעת הצלחותיה של התוכנית האמריקאית לחקר מאדים הצהיר על תחילת יישום התוכנית של נחיתה על מאדים ועל הכוונה להתחיל ביצירת תחנת חלל להתיישבות בני אדם על מאדים בעוד 10-20 שנה. אין ספק בכך, שההתיישבות של בני אדם על הירח ועל מאדים תדרוש מאמצים הרואיים והוצאות כספיות אסטרונומיות באמת. עוד רחוק מאוד, מאוד מהזמן ההוא, שעליו הושר בשיר האופטימי ביותר של התקופה הסובייטית, שבו הובטח, ש״על מאדים יפרחו עצי תפוח״. אבל חשוב מאוד, שהאנרגיה הגיוסית והמאמצים ההרואיים, שבמשך מאות ואלפי שנים הושקעו במלחמות כיבוש, יעברו עכשיו לכיבוש החלל. כבר זה – גורם חיובי, המסוגל להצדיק כל הוצאה.
סמלי מאוד, שמעבר כזה של האנרגיה האנושית קשור בכיבוש מאדים – כוכב לכת, שאפילו בשמו משקף את המסורת של הפולחן לאל המלחמה.
הדמויות המיתולוגיות המלוות את האל הזה אצל היוונים הקדמונים קיבלו את השם פובוס ודיימוס – פחד ואימה. בדיוק כך נקראים ירחי מאדים, שהתגלו על ידי אסטרונומים ב-1877. שני הירחים האלה מייצגים תצורות מאובנות בצורה בלתי קבועה, שבמראם החיצוני מזכירים תפוחי אדמה חיים. גופם משובץ לחלוטין בסימני פגיעות של מטאוריטים. ממדיהם ומסתם קטנים: אורכו של פובוס – 28 ק״מ, של דיימוס – 16 ק״מ. אולי, הם מייצגים אסטרואידים, שנכלאו על ידי מאדים מחגורת האסטרואידים, הנמתחת בין מאדים לצדק ומפרידה בין כוכבי הלכת של הקבוצה הארצית לכוכבי הלכת-הענקים.</text>
      <sha1>qmtap9h6sguysnbek8j13hvhcrqc7q5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/כוכבי הלכת והירחים שמעבר לחגורת האסטרואידים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755816</id>
    <revision>
      <id>3084996</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:08:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084996</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="37340" sha1="832xjuvssfmd1gcyqx4dn8ecwvuuyje" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== כוכבי הלכת והירחים שמעבר לחגורת האסטרואידים ==

שני סוגי כוכבי הלכת של מערכת השמש – כוכבי הלכת של הקבוצה הארצית ו
כוכבי הלכת-הענקים – מופרדים זה מזה בחגורת האסטרואידים, כלומר למעשה בגרוטאות ובאשפה, שנשארו לאחר היווצרות מערכת השמש בצורתה הנוכחית. מעבר לחגורת האסטרואידים מתחילה ממלכת כוכבי הלכת של מה שנקרא הקבוצה החיצונית, אשר נבדלים מכוכבי הלכת של הקבוצה הארצית במידה חזקה, כמו שאלה האחרונים – מהאסטרואידים.
הראשון מעבר לחגורת האסטרואידים בא צדק – הענק של הענקים, כוכב לכת, שקבל את שמו מהאל הרומאי הראשי – המקביל של זאוס היווני. צדק עולה על כדור הארץ פי 318 במסה ופי 11 – בקוטר. צדק – המאור הרביעי בברק של שמי הארץ אחרי השמש, הירח ונוגה. מסתו קטנה בערך פי 1000 מהשמשית. זה כדור גז ענק, אשר כמו השמש, מורכב בעיקר ממימן והליום. הוא היה הופך לכוכב, אם מסתו הייתה גדולה פי 80-90 בערך מהנוכחית. הוא גם עכשיו במסתו עולה על כל כוכבי הלכת של מערכת השמש, ביחד. אבל כוכבי הלכת נבדלים מהכוכבים מנקודת מבט היסטוריית היווצרותם והתפתחותם בכך, שהפרגמנט ההוא של ענן הגז-אבק, שממנו הם נוצרים, אינו מסיבי דיו, כדי ליצור מאמץ גרביטציוני לדחיסה מתמדת וחימום מתאים עד להפעלת תגובות תרמו-גרעיניות. הגרעינים אצל כוכבי הלכת חמים תמיד, אבל אינם חמים דיו, כדי להבטיח את התפקוד של הכור הגרעיני.
באי-יכולתו להפוך לכוכב, צדק, בכל זאת, לא הפך גם לכוכב לכת במובן הארצי של המילה. אין לו פני שטח קשים, שעליהם יכולה הייתה לדרוך רגל של אסטרונאוט או לנחות גשושית חלל. אין, בהתאם, גם תבליט של שטח, הרים ועמקים, שניתן היה למפות. יש רק גידול ענק של לחץ הגז ככל ששוקעים מהשכבות העליונות של האטמוספרה העצומה לעומק, שבו ברמה מסוימת הגז, שהתעבה בעקבות גידול הלחץ, נעשה בלתי עביר. שכבת העננים השטחית על צדק, היוצרת את מראהו החיצוני של כוכב הלכת הזה, היא בטמפרטורה של 149- מעלות ובלחץ נמוך יחסית. אבל ככל ששוקעים לעומק האטמוספרה
הלחץ והטמפרטורה גדלים מונים על מונים. אם כוכבי הלכת של הקבוצה הארצית מקבלים כמעט את כל האנרגיה התרמית שלהם מהשמש, הרי צדק כחצי מהאנרגיה הזו מפריש ממעמקיו בצורת קרינת אינפרה-אדומה חזקה.
כתוצאה מכך ברמה של כ-10 אלף קילומטרים משכבת האטמוספרה השטחית לחץ הגז האטמוספרי על צדק עולה על הארצי כמעט פי מיליון, והטמפרטורה מגיעה לערכים, הטבועים בפוטוספירה של השמש. בטמפרטורות ולחצים כאלה המימן הופך למתכת ומתקיים בצורת מימן מתכתי נוזלי, מה שבלתי אפשרי לחלוטין בתנאים ארציים. זרמי חום, הבאים מהשמש, פולשים לעומקי האטמוספרה של כוכב הלכת, וזרמי חום, המיוצרים במעמקים בדחיסת הגזים, נזרקים על פני האטמוספרה. כתוצאה מכך נוצרות תנועות כאוטיות של זרמי אוויר ענקיים, המפיקות סופות והוריקנים מפלצתיים. הם משתוללים על צדק ללא הרף בקנה מידה כזה, שעל כדור הארץ אפילו קשה לדמיין. מערבולות אטמוספריות משנות ללא הרף את מראהו החיצוני של כוכב הלכת.
אחת מהסופות השטחיות האלה היא הכתם האדום הגדול המפורסם, שבממדיו גדול משמעותית מכדור הארץ. הכתם או גדל, או פוחת מעט בממדיו, או נעשה בהיר יותר, או מאפיר, או נתקע במקום אחד, או נע על פני האטמוספרה. אבל הוא אינו נעלם במשך עשורים, ואולי, גם מאות שנים. המערבולת הזו מסתובבת סביב צירה בתדירות של כ-6 יממות.
וצדק עצמו, שגם במשהו מזכיר מערבולת, מסתובב סביב צירו במהירות עצומה. היממה הצדקית נמשכת רק 9 שעות 55 דקות, כלומר משמעותית פחות מאשר אצל כדור הארץ ומאדים, לא לדבר על מרקורי ונוגה. זה מעורר פליאה, אם מתחשבים בממדים העצומים של צדק. שנת צדק נמשכת זמן רב מאוד: הוא מקיף את השמש ב-4333 יממות ארציות, כלומר כמעט ב-12 שנים.
מהירות הסיבוב הגבוהה של כוכב הלכת סביב צירו ״מורחת״ על פני האטמוספרה פסים ארוכים של עננים, העוטפים את כל האטמוספרה של כוכב הלכת במקביל לקו המשווה. לכן בתצלומים, המשקפים את שכבת העננים העליונה, צדק נראה פסי. משקיפים מונים עד 20 שכבות של עננות, היוצרות את הפסים האלה. הם משתנים ללא הרף, כפי שראוי לעננים שמימיים – נודדים נצחיים. במקביל חלק מהתצורות האלה מכות בפלא הקביעות שלהן, שלא פוגשים לעולם בזרמים מערבולתיים. באטמוספרה של צדק משתוללים ברקים באורך אלפי קילומטרים. זה באמת אל-הרעם!
מנקודת מבט הידע המודרני שלנו נחיתת אדם על צדק נראית בלתי נתפסת, וחוץ מזה גם חסרת טעם. בהיחלצם לתוך האטמוספרה העצומה ובטיסתם בה 10000 קילומטרים, אנשים ואמצעים טכניים היו שוקעים באוקיינוס של מימן רותח, שבו כל חומר מוצק יותך, ובמהרה יעבור גם למצב גזי. אבל עוד לפני זה לחץ אטמוספרי מפלצתי ימית את כל היצורים החיים, ומשיכה גרביטציונית לא פחות מפלצתית תחילה תעשה את החזרה בלתי אפשרית, ואחר כך ככל שהמשקל גדל תמחץ לעוגה תחת כובד משקלו העצמי גם את הציוד וגם את האנשים.
עם זאת יש צורך להמשיך בחקירתו של כוכב לכת לא-גיאוצנטרי מקורי כל כך. עליו עשויים להמצא משאבים, בעלי חשיבות ענקית להתקדמות הציוויליזציה הארצית. וההתקדמות של הרובוטקה והביוטכנולוגיה יכולה להפוך את ההתפתחות ההדרגתית של צדק לבעיה טכנו-כלכלית אקטואלית.
כמו כוכבי הלכת-הענקים האחרים, לצדק יש ירחים רבים. זה כמו עוד מערכת שמש אחת במיניאטורה. לצדק יש 52 ירחים שכבר התגלו על ידי המדע, בעוד שלשמש יש רק תשעה, כולל צדק עצמו. ארבעה מהגדולים שבהם גילה וצפה בהם עוד גליליאו, שהקדיש את תגליתו לפטרוניו הפיאודליים – למשפחת הדוכסים מדיצ׳י. לפי המסורת הם נקראים כך – ירחי מדיצ׳י.
אלה הם איו, אירופה, גנימד וקליסטו.
איו – כוכב הלכת של הרי הגעש. פני השטח שלו מחורצים ביותר ממאה הרי געש עצומים בקוטר של יותר מ-25 ק״מ. מתוכם תשעה הרי געש פעילים, הם פולטים עמודי עשן לגובה של עד 300 ק״מ במהירות של כקילומטר לשנייה. כל כוכב הלכת מכוסה לבה, שצבועה במגוון הצבעים הרחב ביותר: שחור, חום, אדום, כתום, צהוב, לבן וכו׳. הסיבה לצביעה הבהירה והמנוקדת כזו היא נוכחות הגופרית, אשר בטמפרטורות שונות מקבלת צבעים שונים. הפליטות הגעשיות קובעות את האטמוספרה של איו, שמלאה גזים זוהרים וטעונה חשמלית נורא. התפרקויות חשמליות מאיו מגיעות עד האטמוספרה של צדק, ויוצרות בקוטביו זוהרות קוטב.
אירופה – כוכב לכת-אוקיינוס, מכוסה קרח סדוק. הסדקים נמתחים לאלפי קילומטרים, ורוחבם מגיע ל-20-40 קילומטרים. הטמפרטורה הממוצעת של פני אירופה היא 150- מעלות. בכל זאת מדענים רבים אינם שוללים נוכחות מתחת לקרחי אירופה של צורות חיים פשוטות ביותר או אפילו של יצורים חיים אקזוטיים, לא-גיאוצנטריים, בלתי נתפסים. ההסקה, עליה הם נשענים, פשוטה מאוד: אם יש מים, אז ייתכן שיש גם חיים. חוץ מזה האטמוספרה של אירופה מורכבת מחמצן מולקולרי.
פני הקרח החלקים של אירופה, ״שרוטים״ בסדקים, מופרים גם במה שנקרא כאוסים – תצורות כאוטיות, שנוצרו כתוצאה מהתמוססות מקומית של מעטה הקרח תחת פעולת פליטות חום ממעמקי כוכב הלכת החמים. אחר כך התמוססויות הקרח קפאו שוב ויצרו ערימה של גלישים וקרחונים בממדים עצומים, עד 30 ק״מ באורך וברוחב.
בשאר אירופה מתאפיינת בפני שטח חלקים, הדומים מהחלל לכדור ביליארד. הכדור הזה אינו לבן, אלא כתום, כיוון שבקרחי אירופה מצויים תערובות של גופרית וצורן. למעשה חסרים אפילו מכתשים מפגיעות מטאוריטים, אשר
ממש ניקבו את פני השטח של כוכבי הלכת האחרים. ככל הנראה, זה קורה כיוון שהנקבים של המטאוריטים מוחלקים על ידי גידולים חדשים של קרח, וגופי המטאוריטים עצמם ממיסים את השריון הקפוא ושוקעים מתחת לקרח. אולי, הם יוצרים גם חלק מהכאוסים.
אירופה מקיפה את צדק במהירות גבוהה מאוד – כ-13.7 ק״מ בשנייה – ועוברת מרחק עצום במשך 3.5 יממות ארציות בלבד. ומכיוון שתקופת הסיבוב שלה סביב צירה היא גם כן 3.5 יממות ארציות, היא, כמו הירח ביחס לכדור הארץ, פונה תמיד אל צדק באותו צד. נראה לי, שחפיפה כזו אינה מקרית, שהיא מעידה על היווצרות צדק ואירופה מאותו חלק של ענן הגז-אבק.
הגדול מבין ירחי צדק, גנימד, דומה לאירופה במובנים רבים. אותו מכסה שכבת קרח בגובה 100 ק״מ. הטמפרטורה הממוצעת של פני השטח היא 130- מעלות. אם פני אירופה מכוסים בסדקים, הרי על פני גנימד נמתחים תלמים מקבילים ארוכים, ברוחב של עד 15 ק״מ ובאורך של עד כמה עשרות קילומטרים.
בשונה מאירופה, פני גנימד משובצים מכתשים מפגיעות מטאוריטים. אבל במקומות, שבהם עוברים התלמים, מכתשים למעשה חסרים. ככל הנראה, פועל אותו אפקט כמו על אירופה.
קליסטו, כמו אירופה, פונה תמיד אל צדק באותו צד. תקופת ההקפה שלה סביב צדק היא 16.7 יממות ארציות, ובדיוק כל כך נמשכת תקופת הסיבוב שלה סביב צירה העצמי. פני קליסטו מכוסים בכמות עצומה של מכתשים מפגיעות מטאוריטים, ועל הצד הפונה אל צדק ישנו אגן עגול עצום
שממנו מתפצלים טבעות קונצנטריות. ככל הנראה, זה תוצאה של פגיעת אסטרואיד גדול.
ירחי צדק הקטנים פחות מעניינים לחקירה משמעותית מירחי מדיצ׳י. הם אינם נבדלים בשום דבר מהאסטרואידים ובעלי צורות וממדים מגוונים. לצד הירחים
לצדק יש טבעות דקות, המורכבות משברים מגוונים.
שבתאי – כוכב הלכת-הענק השני בגודלו אחרי צדק. כמו צדק, הוא מייצג כדור גז עצום, המורכב בעיקר ממימן והליום, כלומר שומר בתוכו בצורה לא מעובדת מספיק את החומר של אותו ענן גז-אבק, שממנו הוא נוצר. שבתאי נבדל מצדק ומכוכבי הלכת האחרים בצפיפות חומר נמוכה ביותר, הצפיפות הממוצעת שלו נמוכה מצפיפות המים. בעקבות הצפיפות הנמוכה ומהירות הסיבוב המהירה ביותר סביב צירו, כדור הגז של שבתאי פחוס מאוד בקוטבים, ובקו המשווה בולט החוצה. קוטר שבתאי בקוטבים קטן מהקוטר בקו המשווה בעשרה אחוזים שלמים! בעוד שחלק משבתאי, הממוקם בקו המשווה, מסתובב סביב הציר ב-10 שעות 13 דקות, ובקוטבים – ב-10 שעות 38 דקות. בכך מופרת שלמות כוכב הלכת. שנת שבתאי לעומת זאת ארוכה מאוד, היא שווה ל-29.5 שנים ארציות. בהימצאו רחוק פי שניים מהשמש מאשר צדק, ופי 9.5 רחוק יותר מאשר כדור הארץ, שבתאי מקבל פי 90 פחות אנרגיה סולארית מאשר כדור הארץ. עם זאת החימום של שבתאי מבפנים מביא פי 2.5 יותר אנרגיה מאשר כוכב הלכת מקבל מהשמש.
בעקבות התנועה הבלתי פוסקת של הזרמים התרמיים מפני השטח אל הגרעין ומין הגרעין אל פני השטח על שבתאי נושבות ללא הרף רוחות אכזריות כל כך, שלא נצפות אפילו על צדק. מהירותן מגיעה ל-180 ק״מ לשעה. הוריקנים כאלה מסוגלים להפיל כל מבנה של אדם, לו היה יכול להיות על כוכב לכת, שבו אין פני שטח קשים והבדלים ברורים בין האטמוספרה לפני השטח. סופות, הוריקנים, מערבולות – המצב הנורמלי של אטמוספרת שבתאי. על שבתאי, כמו על צדק, אין שום דבר יציב, אין תמיכה קשה – קליפה, שהייתה יכולה להפוך לבסיס להיווצרות של איזושהי מבנים קבועים. הכל נסחף ונעלם, חוץ מהמערבולות עצמן, שאינן כה קבועות כמו הכתם האדום הגדול של צדק, אבל יכולות בעוצמה בלתי נחלשת להשתולל כמה שנים. התנגשויות ענק של המסות האטמוספריות ממש מוחצות כל גוף קשה, הנכנס מהחלל. וכל מה שנשאר, שוקע ב
קלחת רותחת של מימן מתכתי.
זה באמת גיהנום, שעליו מתאימה ההערכה של דנטה הגדול: ״עזבו כל תקווה הנכנסים הנה!״. אבל אנחנו מאמינים, שיום אחד האנושות תכריח לעבוד למענה גם את הגיהנום עצמו, תשאב ממנו את המשאבים ההכרחיים, ואולי, תעביר לכאן חלק מהייצורים. הרי תנורי ההתכה הארציים שלנו – גם הם מעין סניפים של הגיהנום, כמו גם תהליכים טכנולוגיים רבים אחרים. ובכל זאת תחת שליטתו של האדם הם מספקים לו את המשאבים ההכרחיים והמוצרים המוכנים.
הפרט הבולט ביותר של שבתאי הוא טבעותיו, שבזכותם הוא נופל רק במעט מצדק בברקו בשמי הלילה של כדור הארץ. לשבתאי יש שלוש טבעות ראשיות וארבע משניות. כולן מסתובבות במישור המשווני של כוכב הלכת ומורכבות מאלפי טבעות קטנות, שביניהן רווחים ריקים, מה שמעניק למראה הכללי של הטבעות דמיון לתקליטים הארציים של גרמופון. חלקיקי הטבעות מכוסים קרח וכפור, מאובקים באבק, הגדולים שבהם בממדים של 1 עד 15 קילומטרים. טבעות שבתאי עצומות בממדיהן, תופסות כ-200 אלף ק״מ, וצרות מאוד – כמה עשרות מטרים בלבד. לפני כן נחשב, שהן נוצרו משאריות של ירח שבתאי, שנהרס בהתנגשות, בקוטר של לא פחות מכמה מאות קילומטרים. עם זאת לפי הנתונים של החלליות האמריקאיות ״ויאג׳ר״ ניתן להסיק, שהטבעות נוצרו מענן גז-אבק גדול, שהקיף את שבתאי. חלק אחד של הענן יצר את הטבעות, אחר – את ירחי שבתאי, שכמותם הידועים למדע לפי הנתונים האחרונים לא פחות מ-30.
הירח הגדול ביותר של שבתאי הוא טיטאן. בממדיו הוא גדול ממרקורי ומכל ירחי כוכבי הלכת של מערכת השמש נופל רק לגנימד, הירח של צדק. טיטאן מוקף אטמוספרה צפופה, שלחץ גדול בערך פי 1.5 מפני הקרקע הארצית. אטמוספרת טיטאן מורכבת בעיקר מחנקן ומתאן.
צפיפות האטמוספרה מפריעה לתצפית על פני השטח. מחקרים רדיומטריים מאפשרים לשער נוכחות של אוקיינוס מחנקן נוזלי. טמפרטורת פני השטח של טיטאן היא 178- מעלות. סביב טיטאן ממוקמת עננת מימן בממדים משמעותיים מאוד.
התכונה הבולטת מאוד של כמעט כל ירחי שבתאי מלבד שלושת המרוחקים ביותר היא שוויון תקופות ההקפה סביב שבתאי והסיבוב סביב הציר העצמי, בעקבות כך הם מופנים אל שבתאי תמיד רק בצד אחד. החזרה התכופה כל כך של הפנומן הזה, כמובן, אינה מקרית. הפניית הירחים לכוכב הלכת בצד אחד בעקבות שוויון תקופות ההקפה והסיבוב סביב הציר נפגשת אצל הירח, ירחי צדק אירופה וקליסטו, ירחים רבים של שבתאי. הפנומן הזה נחקר כמובן לא מספיק וכמעט אינו מושך את תשומת לבם של המומחים, שמסתפקים רק בציון העובדה. בינתיים, התאמה כזו, מדויקת עד שנייה, של הסיבוב להקפה, כך שגם במשך אלפי שנים לא מתרחשות שום סטיות, מתרחשת בוודאות בקשר עם המוזרויות של האבולוציה של הירחים ומשקפת את ההשפעה המנחה עליהם של כוכב הלכת, סביבו הם מקיפים. ניתן לשער, שהפנומן הזה מוסבר באינטראקציה של כוכב הלכת והירח עוד בשלב של ענן הגז-אבק הפרוטופלנטרי, שממנו הם נוצרו.
אוראנוס – כוכב לכת כחלחל-ירקרק בצורת כדור כמעט מושלמת, דבר שאינו אופייני לענקי הגז, שלמספרם הוא נמנה. הצבע הכחלחל-ירקרק של אטמוספרתו, המורכבת, כמו אצל הענקים האחרים, בעיקר ממימן והליום, מוסבר בתערובת מתאן, אשר, כמו המימן, בולע את הצבעים האדומים והכתומים, אבל מעביר את הכחולים והירוקים.
הכדוריות של אוראנוס, כה מפתיעה לענק גז (שבדרך כלל פחוסים בקוטבים ומורחבים בקו המשווה מסיבוב מהיר סביב צירם) קשורה, ככל הנראה, במסה קטנה יותר מאשר
אצל צדק ושבתאי ובגרעין מסיבי יחסית, אשר במשיכתו אינו מאפשר לגזים להאיץ בסיבוב. למרות שצפיפות אוראנוס גבוהה מזו של שבתאי ובערך כמו אצל צדק, המסה הכוללת הקטנה אינה תורמת להיווצרות מימן מתכתי, ומתחת לשכבה החיצונית של מימן-הליום של האטמוספרה נמצאת תערובת של מתאן ואמוניה עם פחמן, חנקן, מימן מולקולרי והליום. מתחת לשכבה הזו ממוקם גרעין אבן חזק בטמפרטורה של כ-7000 מעלות.
אוראנוס מקיף את השמש כאילו שוכב על צדו. ציר הסיבוב של כוכב הלכת יש לו נטייה של 98 מעלות, כלומר כמעט לחלוטין חופף למישור המסלול של ההקפה סביב השמש. חוץ מזה אוראנוס, כמו נוגה, מסתובב סביב צירו בכיוון ההפוך לתנועה סביב השמש. האסטרונומים מסבירים את הפנומן הזה בהתנגשות חזקה, שאותה אוראנוס חווה, ככל הנראה, עוד בתקופת היווצרותו.
שנת אוראנוס, כלומר סיבוב מלא של אוראנוס סביב השמש מהווה מעט יותר מ-84 שנים ארציות, והיממה האוראנית, כלומר הסיבוב המלא סביב צירו העצמי – 17 שעות 14 דקות. בגלל ״השכיבה״ של ציר הסיבוב החלפת עונות השנה על אוראנוס מיוחדת מאוד. 21 שנה ארציות השמש נמצאת מעל הקוטב הצפוני של אוראנוס ובאותו זמן מעל הדרומי, בשאר 42 השנים אל השמש מופנה קו המשווה. לכן בקוטבי אוראנוס שנה ארצית נמשך יום אור, ושנה – ליל קוטב. ומכיוון שאוראנוס נמצא רחוק מאוד מהשמש, השמש ממנו נצפית לא ככדור המוכר לנו, אלא ככוכבון בהיר, וחום מהכוכב הזה אוראנוס מקבל מעט.
לפי חישובי האסטרונומים, השמש מקצה לאוראנוס פי 400 פחות אור וחום, ממה שהיא מעניקה לכדור הארץ. גרעין אוראנוס לעומת זאת אינו חם מספיק, כדי לחמם את כוכב הלכת על חשבון מקורות אנרגיה פנימיים ולהתמודד עם הקור הקוסמי. בשונה מצדק ושבתאי, אוראנוס אינו מסיבי מספיק, כדי להתחמם במידה מספקת מבפנים. הענק הזה גדול מכדור הארץ בנפח רק פי 62 ומשהו, ובמסה
פי 14. בהתאם לכך עם כל חולשת החימום הסולארי אוראנוס מקבל 70% מהחום דווקא מהכוכב שלנו ו-30% מופרשים ממעמקיו. לכן על אוראנוס שוררים ללא הרף דמדומים נצחיים וקור נורא: הטמפרטורה הממוצעת של פני השטח שלו שווה ל-210- מעלות.
לפי הנתונים האחרונים, סביב אוראנוס מקיפים 21 ירחים. כל מסלוליהם ממוקמים במישור המשווני של אוראנוס, ובהתאם, כמעט בזווית ישרה למישור המסלול של אוראנוס עצמו. חוץ מהירחים, במישור המשווני של אוראנוס ממוקמות כמה טבעות דקות.
חמשת הירחים הראשיים של אוראנוס – אוברון, טיטניה, אומבריאל, אריאל ומירנדה – מכוסים קרח, מחורצים מטאוריטים ונושאים על עצמם עקבות של פעילות געשית.
נפטון – כוכב לכת כחול, שאטמוספרתו, כמו על אוראנוס, מורכבת ממימן, הליום ומתאן, הבולעים את החלק האדום של הספקטרום. נפטון מרוחק מהשמש פי 30 רחוק יותר מאשר כדור הארץ. תקופת הקפתו סביב השמש, כלומר שנת נפטון שווה כמעט ל-165 שנים ארציות, ותקופת הסיבוב סביב צירו, כלומר יממת נפטון מהווה מעט יותר מ-16 שעות. נפח נפטון גדול פי 57.6 מנפח כדור הארץ, והמסה – גדולה פי 17.1 ממסת כדור הארץ. הממדים של נפטון דומים לאוראנוס, אבל הסופות נוראיות הרבה יותר.
אם על אוראנוס הרוחות נושבות במהירות של כ-600 ק״מ לשעה בעיקר לאורך ההקבלות, הרי על נפטון מהירות הרוחות מגיעה לעוצמה כוללת-מחסלת ולמהירות של 2000 ק״מ לשעה. בדומה לצדק, על אוראנוס נוצרות מערבולות פעילות ללא הרף. אנלוג לכתם האדום הגדול על צדק הוא על אוראנוס הכתם הכהה הגדול – סופת טורנדו ענקית בגודל כוכב הלכת כדור הארץ. הוא מבצע סיבוב מלא ב-10 יממות ארציות.
כמו אוראנוס, נפטון בעל צורה כדורית קפדנית בעקבות נוכחות של גרעין אבן מוצק מסיבי מאוד, ה״מושך״ במשיכתו את האטמוספרה ואינו נותן לה להיפחס בסיבוב.
השכבה העליונה מורכבת מעננים לבנים נוצתיים של מתאן. אחר כך באות עננים כהים ממימן גופרתי, אמוניה ומים. עוד יותר למטה ממוקמת המסה העיקרית של העננים, שנעים במהירות עצומה, נרדפים על ידי רוחות בעוצמה בלתי נתפסת.
הטמפרטורה הממוצעת של פני נפטון היא 220- מעלות. מכיוון שנפטון ממוקם פי 30 רחוק מהשמש מאשר כדור הארץ, השמש ממנו נראית כוכבון בהיר עוד פחות מאשר מאוראנוס, שנמצא רק פי 19 רחוק מכדור הארץ מהכוכב הזה. בהתאם לכך נפטון מקבל מהשמש מעט מאוד חום. אבל הגרעין החם החזק והתהליכים הקונבקטיביים הנובעים ממנו יוצרים זרמים תרמיים, הבאים מהמעמקים. הם בדיוק מקור הרוחות החזקות באופן בלתי רגיל.
בזמן הנוכחי ידועים 11 ירחים של נפטון וחמש טבעותיו. טבעות נפטון – מאוד מוזרות. הן כמו קרועות ובעלות מראה של מעגלים לא שלמים, בעוד בולטים קשתות נפרדות, מה שנקרא קשתות. ככל הנראה, הקרעים של הטבעות נוצרים במשיכתם של ירחים קטנים, שעוד לא התגלו, של נפטון.
הירח הגדול ביותר של נפטון הוא טריטון. טריטון מקיף את נפטון במסלול, שקרב לנפטון יותר משהירח לכדור הארץ, ובמסה הוא עולה על הירח פי שניים. לכן האינטראקציה הגרביטציונית של נפטון וטריטון משמעותית מאוד. טריטון מקיף את נפטון בכיוון ההפוך לסיבוב נפטון סביב צירו. ככל הנראה, טריטון נכלא על ידי המשיכה החזקה של הענק מהסביבה החיצונית, סביר יותר להניח, מחגורת קויפר, שבה הצטברה כמות רבה של אסטרואידים בממדים שונים וכל מיני פסולת פרוטופלנטרית.
מבנה פני השטח של טריטון מגוון מאוד – קרחים, מרחבים סלעיים, מכתשים, פסגות, בקעים ארוכים, קניונים עמוקים וכו׳. טריטון – אחד מכוכבי הלכת הקרים ביותר של מערכת השמש, הטמפרטורה הממוצעת של פני השטח שלו היא 235- מעלות. בטמפרטורה כזו קופאים והופכים לקרח חנקן ומתאן. ובכל זאת מפתיע יותר לכוכב לכת כה קר היה הגילוי עליו של גייזרים חזקים,
המפיקים פליטות של קרח, גז ואבק לגובה של 7-10 ק״מ. בשונה מכדור הארץ, הגייזרים של טריטון מתפרצים לא במים חמים וסלעים מותכים, אלא בקרח יבש ממתאן קפוא, חנקן ותחמוצת פחמן, וגם בכמות מסוימת של קרח מים. התופעה הזו קבלה במדע את השם קריוגעשיות. אפשר לדמיין את עוצמת הפעולה של פעילות געשית כזו, אם במצב קפוא החומר נזרק לגובה של 8-10 קילומטרים!
ירחי נפטון – מדבריות קרח קרים, קשים, מחורצים מטאוריטים. אטמוספרה חלשה ונדירה במיוחד קיימת, ככל הנראה, רק אצל טריטון. היא מורכבת בעיקר ממתאן.
התשיעי והאחרון מכוכבי הלכת של מערכת השמש – פלוטו האפלולי, משכן הקור והאפלה, אשר לא בכדי קבל את שמו משם האל של הממלכה התת-קרקעית – האדס, לאן, לפי אמונתם של היוונים הקדמונים, הגיעו לאחר המוות נשמות המתים. יחד עם ירחו כארון (כך אצל היוונים הקדמונים נקרא נושא הנשמות האפל אל ממלכת האדס) הוא מהווה כמו כוכב לכת כפול באותה משמעות, שמקנים למושג מערכת כוכבים כפולה. כמו הרבה כוכבים כפולים, פלוטו וכארון יוצרים טנדם, שבו נצפית השפעה הדדית של שדות גרביטציוניים, ולא ניהול בלתי מותנה של שדה גרביטציוני של כוכב הלכת את תנועת הירח.
פלוטו – הקטן ביותר מבין תשעת כוכבי הלכת של מערכת השמש. נפחו מהווה 5 אלפיות מנפח כדור הארץ, והמסה – 2 אלפיות מהמסה הארצית. כארון נופל רק פי 2 מפלוטו בגודלו, והמסה שלו מהווה 0.10-0.12% מהמסה של פלוטו. לשם השוואה יש לציין, שהירח מהווה רק 0.012% מהמסה של כדור הארץ, ובכל זאת השפעתו על התהליכים הארציים גדולה מאוד. כארון לעומת זאת נמצא קרוב משמעותית לפלוטו, משהירח לכדור הארץ. פלוטו וכארון ממוקמים כל כך קרוב זה לזה, שהתמזגו לגוף אחד בתצפיות אסטרונומיות מכדור הארץ. לכן זמן רב לאחר גילוי פלוטו ממדיו נראו גדולים משמעותית מאשר במציאות. כארון התגלה רק ב-1978,
לאחר מכן נעשו מובנים הממדים האמיתיים של פלוטו והמוזרויות של המערכת ״פלוטו-כארון״.
פלוטו וכארון קרובים מאוד זה לזה ובעקבות אינטראקציה גרביטציונית חזקה קשורים כל כך חזק, כאילו קיים ביניהם חבל בלתי נראה. תקופת ההקפה של כארון סביב פלוטו שווה בדיוק לתקופת הסיבוב של פלוטו סביב צירו. בהתאם לכך כארון מרחף ללא הרף מעל אותה נקודה של פלוטו.
שני כוכבי הלכת האלה, הקיימים על הפריפריה הרחוקה של מערכת השמש, מצדיקים לגמרי את שמותיהם העגומים. הם נמצאים במרחק מהשמש, גדול כמעט פי 40 מהמרחק מהשמש עד לכדור הארץ. נכון, פלוטו מקיף את השמש במסלול מאוד מוארך, בעקבות כך זמנית נכנס מאחורי המסלול של נפטון ונמצא מהשמש במרחק, רק פי 29 גדול מהמרחק מהשמש עד לכדור הארץ. בשנים 1979 עד 1999 פלוטו היה קרוב יותר לשמש מנפטון, אבל לפני תחילת המאה הארצית ה-21 הוא שוב חצה את המסלול של נפטון וכל המאה הזו יתרחק מהשמש לכיוון חגורת קויפר – משכן של שברים קפואים של עידן היווצרות מערכת השמש.
שנת פלוטו בעקבות המרחק העצום, המפריד בין כוכב הלכת לשמש, מהווה 247.7 שנים ארציות, והיממה הפלוטונית בגלל הסיבוב האיטי ביותר סביב צירו – 6.38 יממות ארציות. במרחק עצום כזה השמש מקצה לפלוטו פי 1600 פחות אנרגיה, ממה שהיא מעניקה לכדור הארץ. היא נראית מפלוטו ככוכב רגיל, רק בהיר יותר ומסוגל לתרום להארת כוכב הלכת. אם עד לכדור הארץ אור השמש מגיע ב-8 דקות, עד לפלוטו – ב-6 שעות. לא פלא, שגם פלוטו וגם כארון שרויים בקור נורא ואפלה. טמפרטורת פני השטח של פלוטו היא 228- מעלות. היא לעולם אינה עולה מעל 200- מעלות. פלוטו כולו מורכב מאבן וקרח. פני השטח שלו מורכבים ממתאן קפוא ומים. אפילו המעטפת של פלוטו קפאה, וגרעין האבן שלו גם כן מקורר ומכיל קרח.
לאור כל האמור לעיל שיתעשתו אלה, הרואים באדם את כתר הבריאה, את משמעות ומטרת התפתחות היקום. אנחנו – רק תוצר לוואי של אבולוציית החלל, שנוצר בפריפריה של תהליכים קוסמיים גרנדיוזיים וחסר יכולת לחלוטין להשפיע על מהלכם העצמאי מאיתנו. החלל אדיש לחלוטין אלינו, אפילו החלל הקרוב של מערכת השמש המולדת שלנו חסר חיים ותוקפני ביחס לכל חיים. מרחקים עצומים, תנאי סביבה בלתי נסבלים, היעדר אוויר לנשימה, מים לשתייה, כל סוגי המזון, חום גיהנומי או קור בלתי נסבל, לחצים ורוחות, המסוגלים לרסק כל גוף – הנה מה שמחכה לנו על כוכבי הלכת האחרים. בהשוואה למדבר הקוסמי המדבר הארצי הגרוע ביותר יכול להיראות כגן עדן.
אין חיים אמיתיים, בעצם, גם על כדור הארץ. כוכב לכת קטן עם משאבים מוגבלים – כמה מאות שנים הוא עוד יכול להבטיח התפתחות אקספוננציאלית של האנושות? כל ההיסטוריה של האנושות – היסטוריה של מאבק אינסופי ואכזרי על משאבים מוגבלים. ההתכלות של משאבי כדור הארץ הקטן מניחה גיוס כוחות ומשאבים של הציוויליזציה הפלנטרית להפיכתה לציוויליזציה קוסמית. רק אנחנו עצמנו יכולים בעתיד להפוך את הפריפריה של הגלקסיה לגרעין הגיוס שלה. רק אנחנו יכולים להחיות את כוכבי הלכת המתים ולהפוך אותם למתאימים לחיים. ולשאוב מהם את המשאבים, ההכרחיים להפצה ואופטימיזציה של החיים.</text>
      <sha1>832xjuvssfmd1gcyqx4dn8ecwvuuyje</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2/כוכבי הלכת של הכוכבים הרחוקים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755817</id>
    <revision>
      <id>3084997</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:08:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084997</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31975" sha1="r8g87uy7sj5ulo92zpkdqkkpp0zf4mr" xml:space="preserve">[[אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 2|אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 2]]

== כוכבי הלכת של הכוכבים הרחוקים ==

בעיית קיום כוכבי הלכת מחוץ למערכת השמש נדונה בעיקר על ידי פילוסופים בקשר לבעיית ריבוי העולמות. השיטה העיקרית, שבה נעשה שימוש בעיצוב ההשקפות האלה, הייתה שיטת ההזדהות. מהלך המחשבה של הפילוסופים, החל מג׳ורדנו ברונו, היה הבא: כיוון שהשמש – כוכב רגיל, וכדור הארץ – כוכב לכת רגיל, פירושו של דבר, שלהרבה, אם לא לכל הכוכבים, יש כוכבי לכת כאלה, ועל הרבה, אם לא על כל כוכבי הלכת
נוצרו ציוויליזציות, דומות לארצית. לאור הידע, שהופק על ידי המדע המודרני, הגישה הגיאוצנטרית כזו נראית נאיבית מאוד. ובמקביל המגוון העצום והפיזור המקיף של צורות הסדר הקוסמי, הנוצרות ומתפקדות בתהליך האבולוציה, יוצר ביטחון בכך, שגם מבחינה סטטיסטית טהורה הצורות מפיקות החיים לא יכולות שלא לחזור על עצמן במגוון הרחב ביותר של וריאנטים. הכלליות של תהליכי הגיוס, המונחים בבסיס האבולוציה במובן הצר, מחזקת את הביטחון הזה, מתוך שיקולים לא של חזרתיות מקרית של הצורות מפיקות החיים, אלא מתוך דינמיקת היווצרות הסדרים הקוסמיים, התנגשויותיהם, ברירה טבעית של היציבים ביותר מביניהם והגברת השמירה על הצורות, המסוגלות לשיכפול עצמי ולשימור עצמי. החלל – מעבדה בלתי נדלית, שבה מתרחש ניסוי שאינו פוסק לעולם לעיבוד חיים ותבונה.
כוכבי לכת עם פני שטח קשים, שכבת הגנה של אטמוספרה, מגוון של משאבי טבע, הבטחת אנרגיה, המגיעה מהכוכב המרכזי, הם המועמדים הסבירים ביותר להיווצרות חיים, לפחות של סוג כזה, שדומה בפרמטרים מסוימים לארצי. מכאן – העניין הבלתי נדלה של בני כדור הארץ בחיפוש מערכות פלנטריות בעולמות כוכבים אחרים. בסוף
המאה ה-20 – תחילת המאה ה-21 בכיוון הזה הושגו ההצלחות המעודדות הראשונות.
הניסיונות לגילוי אקזופלנטות (כלומר כוכבי לכת, המסתובבים סביב ״שמשות״ אחרות) מתנהלים מתחילת המאה ה-20. עוד ב-1916 האסטרונום האמריקאי אדוארד ברנרד הצהיר על גילוי כוכב לכת, המסתובב סביב כוכב ומשפיע על תנועתו. ההודעה עוררה סנסציה מדעית גרנדיוזית. תצלומי כוכב ברנרד, שקבל את שמו לכבוד מגלה כוכב הלכת, פורסמו שוב ושוב במהדורות של המדינות המגוונות ביותר במשך
עשורים רבים. מחבר התגלית הפך למפורסם עולמי. לצערנו, המסקנות של ברנרד התבררו כשגויות, כוכב לכת אצל הכוכב ברנרד לא היה. אבל הבדיקה האמינה עצמה של נוכחות כוכב לכת התבררה אפשרית רק אז, כשהתפתחה כל כך טכניקת התצפיות, שהיא החלה להבטיח גילוי אמיתי של אקזופלנטות והוכחה, אמנם עקיפה, של נוכחותן, וגם של פרמטרים פיזיקליים הטבועים להן. יש לציין, שתעתוע ברנרד, כמו תעתוע סקיאפארלי, שראה על מאדים תעלות, שלא היו, נבע לא מהשאיפה ״להרעים״ בקהילה המדעית, אלא מגישה פעילה, שהשפיעה על התפיסה, דיכאה את החשיבה הביקורתית ודחקה את ההנמקות החלופיות. הגישה כזו, כשמילאה את תפקיד מבנה הגיוס של התפיסה, אילצה לקבל את הדמיון כעובדה.
עם זאת במדע אפילו התעתועים הופכים לאמצעי לגילוי האמת, לממריץ לחיפוש חלופי. זה בא לידי ביטוי גם בתנאים, שבהם הגילוי הישיר של האובייקטים, המעניינים את האנושות עמוקות, זמן רב נשאר בלתי אפשרי, ואת נוכחותם צריך לגלות ולבדוק בדרך עקיפה.
החיפוש אחר כוכבי לכת חוץ-סולאריים (מחוץ למערכת השמש) מתבצע בעיקר על בסיס גילוי האפקטים, המתרחשים עם ה
״אמהות״-הכוכבים שלהם. הקפות כוכבי הלכת סביב כוכביהם מתגלות על פי תנודות לא בולטות של מיקום הכוכבים, המתוקנות באמצעות ספקטרוסקופים רגישים-על. בהתאם לאפקט דופלר קווי הספקטרום של זוהר הכוכב נעקרים לגוון אדום או כחול בכיוון, שבו נמצא כוכב הלכת. על ידי בניית גרף של עקירה כזו, האסטרונומים מקבלים סינוסואידה ולפיה מחשבים את תקופת ההקפה של כוכב הלכת סביב הכוכב הנתון. כמובן, השיטה הזו נותנת מידע מועט, הינו רוצים לדעת יותר. אבל בגלל המרחקים העצומים והמגבלה הזמנית התמידית של האמצעים הטכניים עדיין לא ניתן להציע שום דבר טוב יותר.
כבר בשנות ה-70 של המאה ה-20 נעשה אפשרי לגלות טבעות אבק, המקיפות כוכבים צעירים רבים, דרך השפעתן על הספקטרום האינפרה-אדום של הכוכבים האלה. באמצע שנות ה-80 הופיעו התצלומים הראשונים של טבעות האבק. הטבעות האלה יכולות להיות ערפיליות פרוטופלנטריות, שמהן בעתיד תיווצר מערכת פלנטרית, כמו שזה קרה במערכת השמש. אבל הן יכולות להיות גם שאריות של היווצרות המערכת, מעין חגורת קויפר, כלומר מזבלה מסלולית של
פסולת ״בנייה״ ואבק, ששקעו בפריפריות לאחר שההשפעה המסדרת של הגרביטציה משכה את החומר של ענן הגז-אבק למבנים קוסמיים מוגדרים בבירור.
המידע המאומת הראשון על אקזופלנטות התקבל על ידי ארצו של קופרניקוס, האסטרונום הפולני אלכס וולצ׳אן ב-1991. בצפייה בפולסר רדיו, הממוקם במרחק של כאלף שנות אור מהשמש שלנו, וולצ׳אן גילה נוכחות של הפסקות בפליטת הרדיו, שמעידות ללא ספק על כך, שפליטת האותות מוסתרת על ידי כוכב לכת, המקיף את הפולסר. המחקרים, שנערכו בשנים 1991-1996, אפשרו לגלות סביב הפולסר הזה מערכת פלנטרית, שבמובנים מסוימים דומה למערכת השמש. כוכב הלכת הראשון במסה של 0.2 מסת כדור הארץ מקיף את הפולסר במהירות של 25 יממות ארציות, השני במסה של 4.3 מסות ארציות – ב-67 יממות, השלישי במסה, הגדולה פי 3.6 מהארצית – ב-98 יממות והרביעי, מסיבי פי 95 מכדור הארץ – ב-170 שנים ארציות.
נראה, שהכל נפלא. על בסיס הנתונים שהתקבלו אפשר לשער נוכחות אצל הפולסר של שלושה כוכבי לכת מקבוצת ״הארצית״ וכוכב לכת-ענק אחד במסת שבתאי. עם זאת הנתונים האלה אינם משתלבים במה שהמדענים כבר יודעים על הפיזיקה של הפולסרים, המייצגים כוכבי נייטרונים עם מסה עצומה וממדים קומפקטיים מאוד. לא מובן, איך שדה המשיכה החזק של כוכב הנייטרונים לא משך את כוכבי הלכת האלה לתנור התרמו-גרעיני. ובטח לא מובן, איך בכלל שרדו כוכבי הלכת האלה בפיצוץ הסופרנובה, שבעקבותיו
נוצרים כוכבי נייטרונים. לכן התגלית של וולצ׳אן נחשבת מעניינת ביותר, אבל שנויה מאוד במחלוקת.
לא פחות מוזרה היא התגלית של מדענים שוויצריים ב-1995 של מה שנקרא ״צדק חם״. התגלית הזו קיבלה הכרה כתגלית הראשונה בהיסטוריה של האנושות של אימות בלתי מוטל של אקזופלנטה. במהלך מחקרים רחבים עובדי מצפה ז׳נבה מדדו את התנודות של תנועות של 142 כוכבים, שנבחרו לפי העיקרון של קרבה יחסית לשמש והדמיון לה בפרמטרים הפיזיקליים החשובים ביותר. בעוד שהכוכב 51 במערכת הפגסוס התגלו תנודות של מהירות רדיאלית, המעידות על נוכחות של כוכב לכת-ענק, השווה במסה לצדק. תקופת ההקפה של כוכב הלכת הזה סביב הכוכב שווה רק ל-4 יממות ארציות, והמרחק מהכוכב – כ-7 מיליון קילומטרים, כלומר פי 8 קרוב יותר, מאשר המסלול של מרקורי מהשמש ופי 20 קרוב יותר מהמסלול של כדור הארץ. בקרבה כזו טמפרטורת פני השטח של כוכב הלכת צריכה להיות לא פחות מ-700 מעלות, בהתאם לכך כוכב הלכת קבל את הכינוי
״צדק חם״, ואותו הכינוי החל להיות מיושם על אובייקטים דומים. בזמן הנוכחי ״צדקים חמים״ התגלו כבר בסביבתם של יותר מ-150 כוכבים שונים. וגם בתגלית הראשונה, וגם בתגליות הבאות כאלה יש הרבה, שלא נכנס לתוך ההשקפות, שנוצרו על בסיס מחקרי מערכת השמש המולדת שלנו. מתוך הידע שלנו על מערכת השמש, מאוד מוזרה נראית היווצרות כוכבי לכת-ענקים בקרבה מיידית למאור.
השינוי לכיוון גילוי כוכבי לכת-ענקים וקודם כל
״צדקים חמים״ מוסבר בחוסר שלמות של הציוד המודרני, הדורש דיוק קיצוני של מדידות של ההסחות הספקטרליות ומאפשר הכי בקלות למצוא כוכבי לכת מסיביים מאוד, המקיפים במרחקים מינימליים מהכוכבים.
הקטן מכוכבי הלכת, שהתגלו עד 2004, בעל מסה
של 40% מהמסה של צדק, מקיף כוכב, שעולה פי שניים בברק על השמש במרחק של 4.6% מהמרחק של מסלול כדור הארץ ביחס לשמש, עם תקופת הקפה של 3.5 יממות ארציות. אפשר רק לנחש, איזה גיהנום שורר על כוכב הלכת הזה!
ב-2004 מדענים פורטוגזים על טלסקופ הממוקם בצ׳ילה גילו כוכב לכת במסה, שגדולה רק פי 14 ממסת כדור הארץ, כלומר בערך שווה לאוראנוס. צדק לעומת זאת במסה שווה לכ-318 מסות כדור הארץ, מה שלא מיותר להזכיר לשם השוואה. כוכב הלכת הזה מקיף כוכב במערכת המזבח, נמצא במרחק מהכוכב הזה, גדול פי 10 פחות מהמרחק מכדור הארץ עד השמש. בהתאם לכך טמפרטורת פני השטח שלו מהווה לא פחות מ-650 מעלות. בכל זאת מגלי כוכב הלכת סבורים, שיש לו פני שטח קשים והוא אינו ענק גז.
עד הזמן הנוכחי התגלה רק כוכב אחד, אפסילון אנדרומדה, שיש לו מערכת של כמה כוכבי לכת (אם, כמובן, לא מחשיבים את הפולסר שהוזכר לעיל). שלושה כוכבי לכת, המקיפים אותו, גם כן גדולים מאוד וחמים. הראשון שבהם במסה של 0.7 מסת צדק נמצא מהכוכב במרחק של 6% מהמרחק מכדור הארץ עד השמש, תקופת הקפתו – 4.6 יממות ארציות. השני במסה גדולה פי 2.1 מצדק בעל מסלול במרחק של 8% מהמסלול של כדור הארץ מהשמש ותקופת הקפתו 241 יממות ארציות. השלישי במסה של 4.6 מסות צדק, עם מסלול – 2.5 מהמרחק מהשמש עד לכדור הארץ ועם תקופת הקפה של 1267 יממות.
הכוכב החם ביותר מכל ״הצדקים החמים״ שהתגלו בזמן הנוכחי מקיף כוכב במערכת הפגסוס, הממוקם במרחק 150 מיליון שנות אור מהשמש. כוכב הלכת הזה, בנפח גדול מצדק, במסה, המהווה 0.69 ממסתו, ממוקם כל כך קרוב במסלולו לכוכב, שמחומם עד 1000 מעלות.
התצלום הראשון של אקזופלנטה התקבל ב-2007 בקרני אור ואינפרה-אדום על הטלסקופ הגדול מאוד בצ׳ילה. כוכב הלכת הזה, במסה,
הגדולה פי 5 מצדק, מקיף ״גמד חום״, הממוקם במערכת ההידרה במרחק 225 שנות אור מהשמש.
מעשית כל שנה מביאה סנסציות חדשות בגילוי אקזופלנטות. מבשילות גם פריצות דרך חדשות בשיטות המחקר, שמבטיחות דרכים מתקדמות יותר של תפיסת אקזופלנטות. אחת השיטות המבטיחות נחשבת אינטרפרומטריה, דרך של השכבה הדדית של האותות, שהתקבלו על ידי טלסקופי חלל, לעריכת תמונה שלמה וגילוי פרטים קטנים.
ב-2005 יצאה לדרך משימת האינטרפרומטריה של נאס״א (ארה״ב), הפותחת פרספקטיבות לגילוי כוכבי לכת, שעולים רק פי כמה על ממדי כדור הארץ. ל-2012 מתוכננת תוכנית משותפת של נאס״א והסוכנות האירופית לחלל, שקבלה את השם ״אינטרפרומטר חלל אינפרה-אדום״. מטרתה – גילוי אקזופלנטות מהסוג הארצי, קביעת הרכב האטמוספרה שלהן בשיטות של אינטרפרומטריה וספקטרוסקופיה.
בעשר השנים הקרובות ישנה כוונה לשגר גשושית חלל אל אחד הכוכבים הקרובים במטרה להעביר לכדור הארץ מידע על האובייקטים הקיימים שם. לגשושית כזו יידרשו לא פחות מ-20 שנה של מסע חלל, עד שתעבור את המרחק הבין-כוכבי.
הדרך האחרת ליצירת אפשרויות לתצפית על אקזופלנטות – יצירת טלסקופים חזקים-על במתחם עם טכנולוגיות מחשב ומכשירים רב-גליים, המוציאים אל מעבר לאטמוספרה הארצית. הבסיס של טלסקופי העתיד יימתח על מרחקים עצומים ובאותה מידה עצומים יהיו המרחקים, שבהם ייערכו בעזרתם התצפיות. יש ביטחון בכך, שכבר בעוד 20-30 שנה אנשי כדור הארץ יוכלו לצפות ולחקור אקזופלנטות מהסוג הארצי, לקבל מידע מלא על מערכות פלנטריות של כוכבים רחוקים רבים. ויש תקווה, שיבוא הרגע, שבו על אחד מכוכבי הלכת האלה נגלה סימני קיום ציוויליזציה. מהרגע הזה תתחיל עידן חדש – עידן השותפות הקוסמית.
ספרות
אזימוב א. היקום. – מ.: מיר, 1969. – 368 עמ׳.
אקימושקין א.א. גילוי החוש השישי. – מ.: נאוקה, 1964.
אלפן ח. כיצד יש לגשת לקוסמולוגיה // שאלות הפיזיקה והאבולוציה של הקוסמוס. – ירוואן, 1978.
אחונדוב מ.ד. מרחב וזמן בהכרה הפיזיקלית. – מ.: מיסל, 1982. – 246 עמ׳.
באז׳נוב ל.ב. פילוסופיה של מדעי הטבע // פילוסופיה של מדעי הטבע, גליון 1. – מ.: נאוקה. – 432 עמ׳.
ברשנקוב ו.ס. האם קיימים גבולות למדע. – מ.: מיסל, 1982.
בום ד. סיבתיות ומקריות בפיזיקה המודרנית. – מ.: הוצאת ספרות זרה, 1959.
ברנסקי ו.פ. על המשמעות הפילוסופית של ״בעיית המובהקות״ בפיזיקה המודרנית // עלון אונ׳ לנינגרד, סדרת הכלכלה, הפילוסופיה והמשפט, 1957, גליון 1, מס׳ 5.
ברנסקי ו.פ. היסודות הפילוסופיים של בעיית הסינתזה של העקרונות היחסותיים והקוונטיים. – 1973.
ואוילוב ס.י. העין והשמש. – מ.: נאוקה, 1961.
ויינברג ס. גרביטציה וקוסמולוגיה. – מ.: מיר, 1975.
ורנדסקי ו.י. כתבים נבחרים. כרך ה׳. – מ., 1962.
ורנדסקי ו.י. מחשבות פילוסופיות של נטורליסט. – מ.: נאוקה, 1988.
ויז׳ה ז.-פ. תורת הרמות והדיאלקטיקה של הטבע // שאלות הפילוסופיה, 1962, מס׳ 10.
וינר נ. קיברנטיקה וחברה // קיברנטיקה וחברה. יוצר ורובוט. – מ.: טיידקס קו, 2003. – 248 עמ׳.
וורונקוב מ.ג., קוזנצוב א.ג. צורן בטבע החי. – נובוסיבירסק: נאוקה, 1984.
גינדיליס ל.מ. ציוויליזציות קוסמיות (בעיות המגע עם התבונה החוץ-ארצית). – מ.: זנאניה, 1973.
גריבנוב ד.פ. בעיות פילוסופיות של תורת היחסות. – מ.: נאוקה, 1983.
גורביץ׳ ל.או. על בעיה יסודית אחת בקוסמולוגיה // התפקיד ההאוריסטי של המתמטיקה בפיזיקה ובקוסמולוגיה. – ל.: הוצאת אונ׳ לנינגרד, 1975.
דייסון פ. עם: בחלל // העיתון הספרותי, 1970, 4 בינואר.
דרונוב א.י. מגיאוצנטריות לקוסמיזם: המקורות השקפתיים של הפעילות הקוסמית // קובץ: אדם, פילוסופיה, תרבות. – מ.: נאוקה, 1984.
זלדוביץ׳ י.ב. נאום בפתיחה החגיגית של הכנס // קוסמולוגיה. תיאוריה ותצפיות. – מ.: מיר, 1978.
זלדוביץ׳ י.ב., נוביקוב א.ד. תורת המשיכה והאבולוציה של הכוכבים. – מ.: נאוקה, 1971.
זלמנוב א.ל. ההיבטים הגנוזאולוגיים של הקוסמולוגיה // קובץ: חומרים לסימפוזיון על השאלות הפילוסופיות של האסטרונומיה המודרנית, המוקדש למלאת 500 שנה להולדת נ. קופרניקוס. גליון 2. – מ.: נאוקה, 1972.
זלמנוב א.ל. ריבוי העולם החומרי ובעיית האינסוף של היקום // קובץ: אינסוף ויקום. – מ.: מיסל, 1969.
אידליס ג.מ. אינסוף היקום מנקודת מבט של תורת הקבוצות // קובץ: אינסוף ויקום. – מ.: מיסל, 1969.
אידליס ג.מ. עקרון אי-הוודאות והקוסמולוגיה המודרנית // קובץ: 50 שנה למכניקה הקוונטית. – מ.: נאוקה, 1979.
אילין ו.ו., בורשצ׳ב ו.ב., רוחלין פ.ז. האם מכונה יכולה לחשוב // קובץ: שאלות פילוסופיות של מדעי הטבע המודרניים. – קאזאן: הוצאת אונ׳ קאזאן, 1961.
קזאקוב א.א. האם הקידמה החברתית אינסופית // קובץ: בעיות המטריאליזם ההיסטורי. גליון 1. – ל.: הוצאת אונ׳ לנינגרד, 1971.
קזיוטינסקי ו.ו. קוסמולוגיה, תמונת עולם והשקפת עולם // קובץ: אסטרונומיה. מתודולוגיה. השקפת עולם. – מ.: נאוקה, 1979.
קרדשב נ.ס. ההיבט האסטרופיזי של בעיית הקשר הבין-כוכבי. – מ.: נאוקה, 1969.
קרדשב נ.ס. על האסטרטגיה של חיפוש ציוויליזציות חוץ-ארציות // שאלות הפילוסופיה, מס׳ 12, 1977.
קרדשב נ.ס. על האסטרטגיה של חיפוש ציוויליזציות חוץ-ארציות // עיתון החברה הכימית הכלל-איחודית על שם ד.י. מנדלייב, 1980, מס׳ 4.
קרדשב נ.ס. העברת מידע על ידי ציוויליזציות חוץ-ארציות // העיתון האסטרונומי, גליון 2, כרך 41, 1964.
קרמין א.ס. ספר על בעיית הסופי-אינסופי // שאלות הפילוסופיה, 1960, מס׳ 2.
קרמין א.ס. הכללה של רעיון האי-גיאוצנטריזם בהכרה המדעית // קובץ: שאלות מתודולוגיות של הפיזיקה, גליון 2. – טרטו: הוצאת אונ׳ טרטו, 1975.
קרמין א.ס. הכרת האינסופי. – מ.: מיסל, 1981 (והוצאת 1986).
קרמין א.ס. בעיית אינסוף היקום והקוסמולוגיה // קובץ: בעיות ההכרה המדעית. – ל.: הוצאת אונ׳ לנינגרד, 1978.
קדרוב ב.מ. לנין והדיאלקטיקה של מדעי הטבע של המאה ה-20. – מ.: נאוקה, 1971.
קובלוב א.נ. ההשקפה הדיאלקטית על ההתפתחות בפיזיקה // קובץ: פילוסופיה של בעיות הגבול של המדע. גליון 8. חיים: היסודות הפיזיקו-כימיים וביטויים חברתיים. – פרם: הוצאת פרם, 1975.
קופרניקוס נ. על סיבובי הספירות השמימיות. – מ.: נאוקה, 1964.
קרימסקי ס.ב., קוזנצוב ו.י. קטגוריות השקפת-עולם במדעי הטבע. – קייב, 1983.
קוזנצוב יו.פ. אותות של ציוויליזציות חוץ-ארציות – איך הם יכולים להיות? // כדור הארץ והיקום, 1972, מס׳ 1.
לפלאס פ.ס. ניסיון של תורת ההסתברויות. – מ., 1908.
לם ס. סכום הטכנולוגיה. – מ.: מיר, 1968.
לאונוב א.א., לבדב ו.י. תפיסת המרחב והזמן בחלל. – מ.: נאוקה, 1968.
מקובצקי פ.ו. ניו ברבור – אות-סנכרון לציוויליזציות חוץ-ארציות // העיתון האסטרונומי מס׳ 2, כרך 54, 1977.
מרוצ׳ניק ל.ס., מוחין ל.מ. חגורת החיים הגלקטית // הטבע, 1983, מס׳ 11.
מילן ל.ג׳., מילן מ. רגשות של בעלי חיים ואדם. – מ.: מיר, 1966.
מוסטפננקו א.מ. מרחב-זמן והכרה פיזיקלית. – מ.: אטומיזדאת, 1975.
מוסטפננקו א.מ. מרחב וזמן בעולם המקרו-, מגה- והמיקרו. – מ.: פוליטיזדאת, 1974.
מוסטפננקו א.מ. האדם והיקום // קובץ: בעיות מתודולוגיות של חקר האדם בפילוסופיה המרקסיסטית. – ל.: הוצאת אונ׳ לנינגרד, 1979.
נוביקוב א.ד. אבולוציית היקום. – מ.: נאוקה, 1983.
פנובקין ב.נ. הסבר מדעי והוכחה בבעיית הציוויליזציות החוץ-ארציות // קובץ: פיתוח החלל והזיקה בין המדעים. – מ.: נאוקה, 1980.
פנובקין ב.נ. כמה שאלות כלליות של בעיית הציוויליזציות החוץ-ארציות // קובץ: ציוויליזציות חוץ-ארציות. בעיות הקשר הבין-כוכבי. – מ.: נאוקה, 1969.
פנובקין ב.נ. אובייקטיביות הידע ובעיית חילופי המידע הסמנטי עם ציוויליזציות חוץ-ארציות // קובץ: בעיות פילוסופיות של האסטרונומיה של המאה ה-20. – מ.: נאוקה, 1976.
פנובקין ב.נ. רדיואסטרונומיה. – מ.: זנאניה, 1973.
פנובקין ב.נ. אותות הרדיו של היקום. – מ.: זנאניה, 1963.
פנובקין ב.נ. הישגי הרדיואסטרונומיה. – מ.: זנאניה, 1966.
פנרוז ר. המבנה של מרחב הזמן. – מ.: מיר, 1972.
אפלטון. כתבים ב-3 כרכים, כרך 3. – מ., 1971.
בעיית SETI. קשר עם ציוויליזציות חוץ-ארציות / בעריכת ס.א. קשטאן. – מ.: מיר, 1975.
פולאטוב א.מ., ניקיפורוב א.ס. פלאי הטבע. – דושנבה: אירפון, 1972.
ראמנואל פ. (אמנואל פ.ר.) השמיים בקרני רנטגן. – מ.: נאוקה, 1984.
רחמטולין ק.ח. מטריאליזם דיאלקטי ואסטרונומיה מודרנית. – אלמה-אטה: קזחסטן, 1965.
רוזנטל א.ל. חוקיות פיזיקלית וערכים מספריים של הקבועים היסודיים // הישגי המדעים הפיזיקליים, 1980. כרך 131, גליון 2.
רובצוב ו.ו., אורסול א.ד. היבטים מתודולוגיים של בעיית הציוויליזציות החוץ-ארציות: המצב המודרני וכמה פרספקטיבות // קובץ: אסטרונומיה. מתודולוגיה. השקפת עולם. – מ.: נאוקה, 1979.
רובצוב ו.ו., אורסול א.ד. בעיית הציוויליזציות החוץ-ארציות. – קישינב: שטיניצה, 1984.
סווידרסקי ו.י., קרמין א.ס. סופי ואינסופי. ההיבט הפילוסופי של הבעיה. – מ.: נאוקה, 1966.
ספנסר-ג׳ונס ה. חיים על עולמות אחרים. – מ.-ל.: גוסטחיזדאת, 1946.
סטניוקוביץ׳ ק.פ. השדה הגרביטציוני והמטהגלקסיה // קובץ: עבודות הקונגרס ה-5 של ואגו. – מ.: נאוקה, 1973.
סופין א.י. במוקד תשומת הלב – הדולפין. – מ.: זנאניה, 1983.
טרלצקי י.פ. מסקנות קוסמולוגיות של ההשערה על מסות שליליות // קובץ: בעיות הגרביטציה. – טביליסי: מטסניירה, 1965.
טינברחן נ. התנהגות של בעלי חיים. – מ.: מיר, 1985.
טיחוב ג.א. גיאוצנטריזם בביולוגיה המודרנית // שאלות הפילוסופיה, 1957, מס׳ 5.
תורן ק. חיפוש חורים שחורים // הישגי המדעים הפיזיקליים, 1976, כרך 188, גליון 3.
טרויצקי ו.ס. כמה שיקולים על חיפוש אותות תבוניים ביקום // קובץ: ציוויליזציות חוץ-ארציות. – ירוואן: אנ של הס״סר הארמני, 1965.
טרופימנקו א.פ. היקום וההתפתחות. – מינסק: מדע וטכניקה, 1982.
אורסול א.ד. פיתוח החלל. – מ.: מיסל, 1967.
אורסול א.ד. האנושות. כדור הארץ. היקום. – מ.: מיסל, 1977.
אורסול א.ד., שקולנקו יו.א. היקום המיושב. – מ.: זנאניה, 1976.
אורסול א.ד., שקולנקו יו.א. האדם והיקום. – מ.: זנאניה, 1980.
פדייב י.ת. קוסמונאוטיקה וחברה. חלק 1. – מ.: זנאניה, 1970.
פדייב י.ת. כמה בעיות פילוסופיות של פיתוח החלל // קובץ: מטריאליזם דיאלקטי ושאלות מדעי הטבע. – מ.: הוצאת אונ׳ מוסקבה.
פסנקו ב.י. הנס הקוסמי המיוחל? – גורקי, 1984 (כתב יד שמור בוויניטי ב-4 באפריל 1984, מס׳ 1895-34 דפ׳).
פסנקוב ל.ו. היבטים מתודולוגיים של בעיית החיים ביקום // קובץ: אסטרונומיה. מתודולוגיה. השקפת עולם. – מ.: נאוקה, 1979.
פרילינג ג., אאואר ק. אדם – צבע – מרחב. – מ.: סטרוייזדאת, 1973.
חרם ג׳., נייבאואר ג׳. השמיים האינפרה-אדומים // בעולם המדע, 1985, מס׳ 1.
הוקינג ס. חורים שחורים. – מ.: נאוקה, 1978.
חולודני נ.ג. מחשבות של דרוויניסט על הטבע והאדם. – ירוואן, 1944.
ציאולקובסקי ק.א. המוניזם של היקום. – קאלוגה, 1925 (1931).
ציאולקובסקי ק.א. כיוון העבודות. – אאן ברית המועצות, פ׳ 555, אופ׳ 1, יח׳ ארכיון 544.
ציצין פ.א. החלל ויצורים תבוניים // הטבע, 1965, מס׳ 11.
צוריקוב ו.מ. חיקוי אירועים בלתי סבירים במטרה למשוך את תשומת הלב של ציוויליזציות אחרות // המושב המדעי הכלל-איחוד ה-33, המוקדש ליום הרדיו. תקצירים ותיזות של ההרצאות. מ., 1978.
שמה ד. קוסמולוגיה מודרנית. – מ.: נאוקה, 1973 (בטקסט לא נכון 197).
שפלי ח. כוכבים ואנשים. – מ.: הוצאת ספרות זרה, 1961 (ו-1962).
שקלובסקי א.ס. יקום, חיים, תבונה. – מ.: נאוקה, 1973.
שקלובסקי א.ס. על הייחודיות האפשרית של החיים התבוניים ביקום // שאלות הפילוסופיה, 1976, מס׳ 9.
שקלובסקי א.ס. בעיית הציוויליזציות החוץ-ארציות וההיבטים הפילוסופיים שלה // שאלות הפילוסופיה, 1983, מס׳ 2 (וגם הוצאת 1973).
שקלובסקי א.ס. בעיית הציוויליזציות החוץ-ארציות והחיים התבוניים המלאכותיים // קובץ: קיברנטיקה. פרספקטיבות התפתחות. – מ.: נאוקה, 1981.
שקלובסקי א.ס. האם קיימות ציוויליזציות חוץ-ארציות? // כדור הארץ והיקום, 1985, מס׳ 3.
שקולנקו יו.א. פילוסופיה, אקולוגיה, קוסמונאוטיקה. – מ.: מיסל, 1983.
שובן ר. החיים ונימוסי החרקים. – מ.: נאוקה, 1960.
שולימיצקי ג.ב. תנודות של שטף STA-102 על גל של 32.5 ס״מ // העיתון האסטרונומי. גליון 3, כרך 42, 1965.
שרם ד. היקום המוקדם והפיזיקה של האנרגיות הגבוהות // קובץ: פיזיקה בחו״ל. – מ.: מיר, 1984.
שדות אלקטרומגנטיים בביוספירה. כרך 2. – מ.: נאוקה, 1984.
יאנצ׳ילין ו.ל. הלוגיקה של העולם הקוונטי והיווצרות החיים על כדור הארץ. – מ.: מרכז חדש, 2004. – 151 עמ׳.
בשפות זרות
Fasan E. Relations with Alien Intelligences. – Berlin, 1970.
Weyl H. Philosophy of Mathematics and Natural Science. – Princeton: Princeton University Press, 1949.</text>
      <sha1>r8g87uy7sj5ulo92zpkdqkkpp0zf4mr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 3</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755818</id>
    <revision>
      <id>3084998</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:09:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084998</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="191" sha1="qy9wrz83u0544993wedsch5b5aol9b3" xml:space="preserve">'''אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 3'''
מחבר: לב קריביצקי
מקור: https://doi.org/10.5281/zenodo.22877303
רישיון: CC BY-SA 4.0


== פרקים ==</text>
      <sha1>qy9wrz83u0544993wedsch5b5aol9b3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 4</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755819</id>
    <revision>
      <id>3084999</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:09:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3084999</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="859361" sha1="7jw49ht3bvmg9xc4m4bdytesbh8j8lm" xml:space="preserve">'''אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 4'''
מחבר: לב קריביצקי
מקור: https://doi.org/10.5281/zenodo.22877303
רישיון: CC BY-SA 4.0

לב קריביצקי
אבולוציוניזם אוניברסלי. תולדות הטבע והתאוריה הכללית של האבולוציה
כרך רביעי. מוצאו ואבולוציית האדם
2005-2011
תוכן העניינים
פרק 13. מוצא האדם והתנאים המוקדמים להיווצרותו3
האדם כיצור טבעי3
האדם כצאצא הקוף18
הראיות למוצא החייתי של האדם27
הסימנים והקריטריונים להבחנת בני האדם מבעלי החיים42
הגורמים והכוחות המניעים של האנתרופוגנזה65
העבודה הביולוגית של בעלי החיים כתנאי מוקדם לפעילות האדם87
תקשורת בעלי החיים ושפת האדם102
התנאים המוקדמים החייתיים של האינטלקט האנושי114
הארגון הביוסוציאלי והיחסים המיניים של הפרימטים131
ביואקונומיקה, ביופוליטיקה, ביומישפט וביומוסר155
פרק 14. תולדות הופעתו והיווצרותו של האדם172
הפלאולית ושלבי האנתרופוגנזה172
המבשרים, הפרוטואנתרופים, או האוסטרלופיתקים187
האנשים הקדומים ביותר, הארכאנתרופים, או הומו ארקטוס215
האנשים הקדומים, הפלאואנתרופים, או הניאנדרטלים243
14.5 הניאנדרטלים ובני האדם מהסוג המודרני270
14.6. בני האדם מהסוג המודרני, הקרומניונים, הניאואנתרופים, או הומו סאפיינס300
פרק 13. מוצא האדם והתנאים המוקדמים להיווצרותו
האדם כיצור טבעי
האבולוציה המוקדמת של האדם מסמנת את נקודת החיבור בין תולדות הטבע לתולדות החברה. האדם נוצר הודות להתקדמות החיים, והוא עצמו התקדמות מגולמת.
האדם הוא אופן קיום של מבני גיוס המהווים את הרמה השלישית של האבולוציה הקוסמית. את הרמה הראשונה, הטבע הדומם, מארגנים ומסדרים מבני גיוס השולטים בתנועה. את השנייה, הטבע החי, יוצרים מבני גיוס מיוחדים שאינם אדישים למצבם שלהם ומכוונים את פעילותם, בדמות עבודה ביולוגית, לייעול מצב זה. הרמה השלישית, האדם, היא אופן קיום של מבני גיוס שאינם אדישים לא רק למצבם שלהם, אלא גם למצב החברה ולמצב הקוסמוס הסובב, ומכוונים את פעילותם, בדמות עבודה סדירה, לשינוי העולם ושל עצמם לפי אמות מידה אנושיות משל עצמם.
בסופו של דבר זה יוצר את התנאים המוקדמים להפיכת האדם לכוח קוסמי, המסוגל לנהל את האבולוציה ולברוא עולם אנושי. במובן זה, האדם הוא התוצאה של אבולוציה ממושכת של הטבע, התגלמותו העליונה. אבל, כמובן, לא של הטבע כולו בכלל, אלא של השכבה ה&amp;#x27;דמוית-האדם&amp;#x27; שלו, של הסביבה הקוסמית האנתרופומורפית. מתוך אבולוציה, האדם והציוויליזציה שיצר מרחיבים בהדרגה את גבולותיה של סביבה זו.
האדם כיצור טבעי הוא תוצאה ובמקביל תוצר לא רק של תולדות הקופים הקדומים, ואף לא רק של תולדות החיים על פני כדור הארץ ושל כדור הארץ עצמו, אלא גם של תולדות הקוסמוס. האבולוציה של היקום הולידה
מערכת ייחודית – המטהגלקסיה, האבולוציה של המטהגלקסיה – את הגלקסיה הספירלית שביל החלב, האבולוציה של הגלקסיה, בפריפריה הרגילה למדי שלה, הולידה כוכב רגיל עוד יותר, את השמש, ואת המערכת הסובבת סביבה, האבולוציה של מערכת השמש הולידה כוכב לכת ייחודי, את כדור הארץ, אבולוציית כדור הארץ – את הביוספרה, אבולוציית הביוספרה – יצור חי ייחודי – את האדם, אבולוציית האדם – ציוויליזציה ייחודית. עם זאת, ביקום, בשל מגוונו הבלתי מוגבל, כל דבר ייחודי הוא רגיל, וכל דבר רגיל הוא ייחודי. גם האדם, על כל ייחודיותו, הוא תוצאה רגילה למדי של אבולוציית היקום – יצור המסוגל להכיר את היקום וליצור מבני גיוס המבטיחים את הסידור מחדש היצירתי של הקוסמוס.
לכך אינם מסוגלים לא גלקסיות עצומות, לא כוכבים עתירי אנרגיה, ואף לא הביוספרה של כדור הארץ. אותה האצה אדירה של הקידמה, הקשורה לפעילותו של האדם, מלמדת על הפוטנציאל העצום של האדם בשינוי החלק הסובב של היקום, והיקום המשונה הזה ימשיך להתרחב ולגדול באותה האצה שבה התקדמו החיים מהמבנים התאיים הקדומים ועד לאדם, ומהקופי-האדם הקדומים ועד לציוויליזציה הקוסמית המודרנית.
את נס ההאצה הזו הדגיש יפה המדען-האבולוציוניסט הצרפתי הדגול, ובמקביל הפילוסוף הקתולי, פ. טייאר דה שארדן: &amp;#x27;שלושים אלף שנה. תקופה ארוכה בסולם חיינו. שנייה אחת לאבולוציה&amp;#x27; (טייאר דה שארדן פ. תופעת האדם – מ.: נאוקה, 1987, עמ&amp;#x27; 162). ובמהלך אותה שנייה, המהווה, ליתר דיוק, כארבעים אלף שנה, אירע המעבר ממגרדות אבן ועד למחשבים ולחלליות. אכן, לא אלוהים, אלא האדם – הוא מחולל הנסים האמיתי ביקום הדומם הזה.
בהיותו יצור טבעי וקוסמי באמת, קוסמי יותר, מכוח יכולתו להתקדמות, מאשר הגלקסיות המתות העצומות
הגלקסיות, האדם הוא בעת ובעונה אחת חלק מהטבע ומושא לפעולתם של חוקיו. ככזה, הוא מושא לחקירת מדעי הטבע, מערכת מדעי הטבע – הפיזיקה, הכימיה, הביולוגיה. האדם הוא תולדה של כדור הארץ ושל הביוספרה שלו. מוצאו אינו רק מהקופים הקדומים, אלא גם מאבות קדומים יותר.
אבותיו דמויי-הקוף של האדם נוצרו מהיונקים הקדומים, שנוצרו מהזוחלים, שנוצרו בתורם מדו-חיים קדומים עוד יותר, ואלה – מדגים בעלי סנפירים בשרניים, הדגים – מחסרי חוליות, וכך הלאה, עד לאורגניזמים הפרוקריוטיים החד-תאיים הקדומים והפרימיטיביים ביותר. בני האדם, וכל היצורים החיים על פני כדור הארץ, הם צאצאים של הפלנטסימלים הקדומים, שמהם נטווה כדור הארץ שלנו. אנחנו – ילדי השמש, יורשי הקוסמוס, ברואי האבולוציה.
כל היצורים החיים על פני כדור הארץ הם קרובים, כולם משתייכים לעץ החיים המסועף. קשה, כמובן, לזהות את קרובינו בנמלה או בלטאה, אבל עלינו לדאוג גם לקרובים הרחוקים האלה, כדי שלא יידלדל מגוון החיים, ושלא יגווע האדם עצמו.
כיצור טבעי הנחקר על ידי מדעי הטבע, האדם נושא בתוכו את מאפייני השלבים הקודמים של האבולוציה. הוא יצור פיזיקלי, נושא שדות פיזיקליים, מבצע תנועות מכניות מורכבות, בעל גוף פיזי ומבנה גופני מורכב. האדם הוא יצור כימי. בגופו מתרחשות תגובות כימיות מורכבות, המרות ואינטראקציות. האדם הוא יצור ביולוגי. הוא תוצאה של אבולוציה ביולוגית, יצור חי שאוכל, שותה, מפריש, נושם, זקוק לחום ולמנוחה, ובעל צורך מיני, כמו יונקים אחרים. מוח האדם הוא תוצאה של התפתחות מערכת העצבים המרכזית, שהתפתחה במשך מיליארדי שנים, החל מרכיכות.
המוח הוא המבנה הגיוסי הראשי
של האדם, אשר במהלך האבולוציה עבר הסבה מביצוע פונקציות חיות טהורות לפונקציות חיות מהומנות ולפונקציות אנושיות טהורות, לתהליכים אידיאליים המבוצעים באמצעות המילה. כל האלים, החל מהעתיקים ביותר וכלה במודרניים, נוצרו על ידי האדם בצלמו ובדמותו של המוח האנושי: הם בוראים את העולם באמצעות המילה והדמיון. החומר האפור הלא בולט הזה – הוא האל האמיתי היחיד, יצירת המופת הגדולה ביותר של אבולוציית הקוסמוס. אין אל מלבד המוח, והאדם הוא בעליו. בו טמון כוח גדול, המסוגל להפוך את היקום במציאות, ומדי יום הופך אותו באופן אידיאלי. על הכוח הקוסמי היצירתי העליון הזה אין להתפלל, אלא יש לפתחו, לטפחו, לעוררו ולהעלותו מדי יום, תוך טיפוס לפסגות האבולוציה מסיפוק צרכים חייתיים ברמה האנושית אל בריאת עולם קוסמי טוב יותר מהקיים.
עלינו לחנך בעצמנו את האל האמיתי, לגדל אותו ולשפר אותו ללא הרף, כדי שהאדם יוכל להמשיך ולהתפתח, ולהפוך בהדרגה מיצור טבעי, הנתון לכל תלאות האבולוציה הטבעית, ליצור &quot;על-טבעי&quot; הבורא עולם, המסוגל לשלוט באבולוציה ולייעל אותה. בזאת טמונה משימת-העל של האנושות, הנובעת מפתרון משימותינו היומיומיות והשגרתיות. זוהי אמונה מבוססת מדעית בעל-טבעי, שהוא למעשה גם טבעי במידה העליונה וגם אנושי במידה העליונה. בראו את עולמכם בצלמכם ובדמותכם, ואם תעשו אותו הומני ומתקדם, תראו כי טוב!
מוח האדם כמבנה הגיוסי העליון של החלק המוכר לנו ביקום הוא תוצאה של אבולוציה ארוכה של מבני גיוס של אורגניזמים חיים, מראשית החיים לפני 3.6 מיליארד שנים. ההבדל המקורי בין מבנים אלה לבין מבנים של ישויות דוממות טמון באי-אדישות למצבם
העצמי, ביכולת לקבוע מצב זה כחיובי או כשלילי בהתאם לאופי הגירוי החיצוני, ולהגיב לגירויים אלה על פי תוכנית מובנית מסוימת באמצעות גילוי פעילות מסוימת.
תכונה זו של מבני גיוס, המהווה קריטריון לקיומם של חיים, נקראת רגישות לגירוי (irritability). על בסיס הרגישות לגירוי, ככל שמתקדמים המינים וקבוצות האורגניזמים החיים, מתפתחות כל דרכי שיקוף המציאות, כל סוגי התגובה לגירויים חיצוניים ואף כל תפקודי האיברים. לדוגמה, הן רבייה אל-מינית והן רבייה מינית נוצרות על בסיס רגישות לגירוי, ולא רק באמצעות שילוב מכני של מבני חומצות גרעין.
בראשית החיים עמדו מבני גיוס בעלי תכונת הרגישות לגירוי, והם הם שעיצבו את המקרומולקולות של חלבונים וחומצות גרעין באופן שאפשר העתקה של המבנים הראשוניים, שהפכה לבסיס הרבייה. משום כך, מחסום וייסמן (Weismann barrier), המפריד בין החלק הרבי של האורגניזם לחלק הסומטי, הופך לחדיר בעבודה ביולוגית ממושכת בכיוון מסוים: רגישות מתמדת לגירוי מובילה להעתקה על ידי המנגנון הגנטי של אותן תכונות שפותחו בקנה מידה של המין.
הדרך שעברה הטבע החי מרגישות פשוטה וריאקטיביות לתודעה האנושית היא אכן עצומה. הרגישות לגירוי כשלעצמה אינה אלא התפתחות של שיקוף בטבע הדומם ושל ריאקטיביות באינטראקציות בין חומרים כימיים, המתבטאת בתגובות כימיות מוגדרות בהחלט. הרגישות לגירוי נושאת גם את המנגנון של ריאקטיביות כימית, שכן השפעה שלילית על האורגניזם הופכת בו לפעולה מגרה של חומר כימי על פני השטח הרגיש של איבר, ומניעה לתנועה הרחק מהגירוי, ואילו גירוי חיובי נושא אנרגיה
גורם באופן דומה לתנועה לעברו. תגובות כאלה של צמחים ובעלי חיים נמוכים נקראו טקסיסים (taxes). בצמחים גבוהים יותר, הרגישות לגירוי מתבטאת בטרופיזמים (tropisms) ובנסטיות (nasties). טרופיזמים הם תגובות גדילה, ונסטיות הן תנועות מחזוריות בעקבות שינויים במצב הסביבה החיצונית.
בהמשך, על בסיס הרגישות לגירוי, נוצרת העוררות (excitability) – היכולת לשמר גירויים שהתקבלו כעוררויות יציבות יחסית, מעין &quot;עקבות&quot; של גירויים ברקמות המגורות. העוררות סוללת את הדרך לרמה הבאה – הרגישות החושית (sensibility), כלומר היכולת לשקף תכונות בודדות של גירויים כתחושות, בצורה המותנית במבנה איברי החישה. ייצור תחושות מובטח על ידי עבודה ביולוגית של תאי עצב מובחנים של אורגניזמים רב-תאיים.
רמה גבוהה עוד יותר היא התפיסה (perception), כלומר שיקוף הסביבה החיצונית בדימויים שלמים של תפיסות. אף שדרכי התפיסה של יצורים חיים תלויות בצורתן במבנה איברי החישה, התפיסה היא הרמה הראשונה של שיקוף המעבירה ליצורים חיים תמונה שלמה של המציאות, עצמאית יחסית מתחושות, שכן היא מעבירה מידע על חפצים ויצורים שלמים במיקומם, בתנועתם, בפעולתם ובאינטראקציה ביניהם. התפיסה מובטחת על ידי מערכת עצבים ומוח מפותחים דיים, ואינה עוד יכולת מולדת, אלא נרכשת על בסיס ניסיון ופרקטיקה של התמודדות עם חפצים, ומהווה בסיס לתצפיות.
היווצרותם של ייצוגים מתרחשת על בסיס הכללות אמפיריות של תכונות תופעות, המסופקות על ידי דימויים של תפיסות. ייצוגים נוצרים באמצעות שחזור במוח של דימויים מוכללים של תפיסות יחד עם תכונות ופעולות של אובייקטי התפיסה. הייצוגים מובטחים על ידי עבודה ביולוגית
של המוח בנוכחות מערכת האותות הראשונה. תחושה, תפיסה וייצוג הם דרכים של השתקפות נפשית של המציאות, תהליכים נפשיים, הם מהווים את תוכן הנפש, הקיים בבעלי חיים גבוהים. אצל האדם, ייצוגים נוצרים לא רק באמצעות הכללות אמפיריות, אלא גם באמצעות הכללות מחשבתיות. הם חדורים במחשבה מתחילתם ועד סופם.
התודעה קיימת רק באדם והיא תוצאה של שינוי עמוק של הנפש, שהתקבלה בירושה מבעלי חיים גבוהים. היא מתאפשרת בהשתתפות מערכת האותות השנייה, הנשענת על שפה, על מבנים מילוליים ועל חשיבה המפעילה אותם. התנאי המוקדם החשוב ביותר שלה הוא גם המעבר מעבודה ביולוגית לפעילות עבודה סדירה, לפרקטיקה של פעילות כלים.
התודעה נוצרת ומתפתחת בסביבה חברתית. לתודעה יש לא רק צד השתקפותי, אלא גם צד פעולתי, היא פרקטיקה אידיאלית. התודעה אינה פונקציה של נשמה אלמותית לא-חומרית, היא פונקציה של איבר חומרי, המוח, ויש לה לא רק בסיס נפשי, אלא גם בסיס נוירופיזיולוגי. עם זאת, לתודעה יש אופי לא חומרי, אלא אידיאלי, מידעי-גיוסי.
כידוע, יותר מ-80% מהמידע על העולם החיצון מגיע לאדם דרך הראייה – דרך השתקפות מרחוק, העומדת בבסיס אופן התפיסה האנושי של תופעות. הראייה עברה גם היא דרך אבולוציונית עצומה, המלווה בניסויים רבים
ובחידושים גיוסיים (ארומורפוזות). עיניים פרימיטיביות של חסרי חוליות היוו צברים של תאי רגישות לאור המוקפים בפיגמנט. אפילו בחד-תאיים התפתח אזור רגיש לאור בציטופלזמה, הנושא מידע על תאורת הסביבה ועל נוכחות אנרגיית שמש. בכל האורגניזמים, הן הפשוטים והן המורכבים, בעת פיתוח
איברי הראייה הושתקף מה שתרם להתמצאות של מבנים גיוסיים בסביבה למאבק על החיים. כל מה שמעבר להכרחי לחיים לא יכול היה להתפתח, וכל מה שחסר סונן על ידי הברירה. השתקפות אור השמש היוותה בסיס חומרי למיקום חזותי של תופעות.
שלמות התפיסה החזותית בבעלי חיים עלתה ככל שהושגו רמות גבוהות יותר של התפתחות אבולוציונית, והיא אחד הקריטריונים החשובים ביותר להתקדמות הטבע החי.
בריאתנים אינם מפסיקים לטעון שעל בסיס אבולוציה לא יכול היה להיווצר נס כמו העין האנושית. לעומת זאת, אבולוציוניסטים עוקבים אחר תהליך היווצרות כזה מהצורות הפרימיטיביות ביותר ועד למתנה היקרה ביותר של הטבע, המאפשרת לנו להתפעל מיופיו ולעוף במחשבות לעולמות שמעל הכוכבים. אלה
&quot;שערי התודעה&quot; נושאים בתוכם &quot;טביעת אצבע&quot; ברורה של הטבע שבו הם נוצרו.
קשה להניח שתהליך השינויים הפוטוכימיים של מולקולות פיגמנטים חזותיים והפיכתם לדחפים חשמליים הוא תופעה על-טבעית. התפתחות הראייה עוברת שורה של חידושים גיוסיים (ארומורפוזות), שכל אחד מהם מאפשר לשפר את איכות התמונה ולהעביר מידע מפורט יותר ויותר על תופעות העולם החיצון המוצגות, באמצעות סיבוך של איברי הראייה ויכולתם הגיוסית.
אצל רוב חסרי החוליות, איברי הראייה עדיין אינם מסוגלים להעביר תמונות של חפצים ויצורים מהעולם הסובב, הם יכולים לרשום שינויים בתאורה, ובאמצעותם לשחזר שינויים בסביבה החיצונית. עכבישניים מבחינים בקווי מתאר של חפצים נעים. תפיסה חזותית שלמה מתחילה ברכיכות ראש-רגליים וקיימת בבעלי חוליות ובחרקים.
התפיסה החזותית מותאמת לחלוטין לעבודה ביולוגית בסביבה מסוימת ומתפתחת כאמצעי להתמצאות מרחוק אופטימלית
בה. מגורים קבועים בחושך מוחלט מובילים לניוון מלא או חלקי של איבר הראייה, והופכים את החיה לעיוורת או כמעט עיוורת, בשל היעדר עבודה ביולוגית באמצעות איברי הראייה. דוגמה טיפוסית לבעלי חיים כמעט עיוורים הם חפרפרות, המבצעות נפח גדול של עבודות חפירה בקרקע בחושך כמעט מוחלט. כמה דגי מעמקים, פרוטאוסים (דו-חיים), וחיפושיות רצנית עיוורים לחלוטין, מכיוון שהם חיים בחושך מוחלט ואינם זקוקים לאיברי ראייה.
אבל לא החושך כשלעצמו הוא מקור הניוון של איבר חשוב זה, אלא רק חוסר הצורך בו, מיותרותו לביצוע עבודה ביולוגית לאופטימיזציה של פעילות החיים. ברגע שנוצר צורך בעבודת איבר הראייה בחושך מוחלט לצורך ציד או התמצאות במרחב, בתהליך העבודה הביולוגית איבר כזה מתפתח לא על בסיס האור הנראה לאדם, אלא על בסיס קרינה אינפרא-אדומה. כאלה הם איברי הראייה האינפרא-אדומה של כמה דגי מעמקים, דיונונים ונחשי רעשן. אצל בעלי חיים אחרים, החיים, הצדים או ניזונים מצמחים בתאורה חלשה מאוד, מתפתחות עיניים ענקיות המסוגלות לזהות עצמים בנוכחות של כמה קוונטים בודדים של אור. כאלה הם איברי הראייה של כמה דגי מעמקים, רכיכות ראש-רגליים וקרובינו הקופים – למורים, לוריסים וטרסיוסים, המנהלים אורח חיים לילי (צ&amp;#x27;רנובה נ.מ., בילובה א.מ. אקולוגיה – מ.: פרוסוושצ&amp;#x27;נייה, 1988 – 264 עמ&amp;#x27;, עמ&amp;#x27; 24-27).
ראייה מרחוק מיוחדת יש לעיניים של ציפורים גבוהות מעוף, שעבורן ראייה למרחקים היא אמצעי הכרחי לחיפוש מזון ולהתמצאות במרחב במהלך נדידות ארוכות. עיניהן עולות בהרבה על עיני האדם בחדות ראייה ובראייה למרחק. אך עיני האדם, הנחותות מבעלי חיים רבים מבחינת התמחות, הן אמצעי אוניברסלי להשתקפות מקרוסקופית של הטבע בטווח מסוים של תנודות אלקטרומגנטיות. עיני האדם מותאמות לאופי האוניברסלי של העבודה האנושית. לעומת זאת,
הפעילות הביולוגית של כל מין בעלי חיים היא, כך או כך, מתמחה ואינה פעילות אובייקטיבית במובן האנושי של המילה, במובן זה שבעלי חיים אינם הופכים אובייקטים, אלא רק משתמשים בתכונותיהם ומתאימים לכך את איבריהם, כולל איברי החישה. ההתמחות של איברי החישה אצל האדם מתרחשת בהתאם לסוג הפעילות, אך לא על ידי שינוי האיבר עצמו, אלא רק על ידי גיוס האיבר לביצוע עבודה מסוימת.
הראייה כאיבר המרוחק המוביל להתמצאות האדם במרחב ובקוסמוס של כדור הארץ והיקום היא הבסיס לדרך התפיסה האנושית ובמידה מסוימת מורה לאיברי החישה האחרים. בהיותם צאצאים של קופי עצים (דריאופיתקוס), אין לבני האדם את חדות תחושות הריח האופיינית לבעלי חיים יבשתיים, במיוחד לכלבים וזאבים. אך הם ירשו את עיני הפרימטים, את ראיית העומק שלהם, המותאמת לתפיסת תבליט החפצים ותורמת לדיוק התנועות. כאשר אבות האדם עברו מיערות טרופיים למרחבים פתוחים של ערבות, תפקיד תחושות הריח אצלם המשיך לרדת, למרות המעבר לציד, שכן ביערות הריחות נשארים וניתן להתמצאות בסביבה, בעוד שבמרחבים פתוחים הם נסחפים במהירות ברוחות.
אך במישורי הערבה נשמעים קולות למרחקים. כתוצאה מכך התחזקה מאוד התפקיד התקשורתי של אותות קוליים הנקלטים באיברי השמיעה, תפקיד הקיים גם במינים שונים של קופים. הצורך בתקשורת קולית בתהליך הפעילות הביולוגית שהפכה לעבודת אדם, בשילוב עם האפשרויות שנפתחו עם התפתחות הגרון בתהליך ההליכה הזקופה, הניחו את היסוד להתפתחות הדיבור האנושי המפורק. אצבעות האדם בחדות תחושות המגע אין להם שוויון בכל ממלכת החי.
העולם החושי של האדם, המספק לו את כל מגוון
המידע על הקוסמוס הקרוב והרחוק, הוא בעל מקור טבעי ומהווה תוצאה &quot;אנושית&quot; של אבולוציית הטבע הארצי. מרכיב טבעי יש גם לכל מגוון הציוויליזציה האנושית. למעשה, הציוויליזציה מייצגת &quot;טבע שני&quot;, שנוצר על ידי האדם כדי לספק את צורכי האדם כיצור ביוסוציאלי, כלומר כפול, טבעי וחברתי.
הציוויליזציה היא &quot;טבע אנושי&quot;, אך היא נוצרת מחומרים טבעיים (גם אם הם נוצרו באופן מלאכותי על ידי האדם) ומייצגת פעילות אנושית &quot;ממוטבעת&quot; (ומוסדית). הציוויליזציה כוללת מבנים, מתקנים, טכנולוגיה, חפצים לשימוש אנושי, ייצור חומרי, תחבורה, תקשורת, אנרגיה, מסחר, שירותים, מדע, תרבות, אמנות, תחום מידע וכו&amp;#x27;. כל זה מבוסס על נשאים חומריים הכפופים לחוקי הטבע. בנוסף, הציוויליזציה מכילה חומר חברתי, הבא לידי ביטוי במוסדות ובמסגרות מגוונות: מדינה, משפט, כלכלה, פוליטיקה, בירוקרטיה, גופי אכיפת חוק, בתי משפט, בתי כלא, צבא, מערכת נשק וכו&amp;#x27;. כל זה מורכב מאנשים, קשריהם, יחסיהם, פעולותיהם, תוצאות עבודתם ומהווה טבע חברתי מיוחד, חדור מבנים חברתיים-גיוסיים.
גוף האדם עצמו הוא גם תוצר טבעי: האדם נע, מספק את צרכיו הפיזיולוגיים, חולה, מזדקן ומת בכל מעמד חברתי, מקום ותפקיד בציוויליזציה. אך כל חיי אדם משאירים חותם בציוויליזציה, תרומה כזו או אחרת לאבולוציה שלה. תרומה זו יכולה להיות גדולה או קטנה יותר, אך היא תמיד קיימת, ובה נצחיות ואלמוות של הקיום הטבעי של האדם כנושא ומשנה של הציוויליזציה.
הציוויליזציה האנושית הכללית מתחלקת לציוויליזציות מקומיות
ציוויליזציות, כלומר מתחלקת, ולא מורכבת מהן, כפי שסוברים נציגי הגישה המקומית-ציוויליזציונית. ציוויליזציות מקומיות נוצרות בהשפעת הטבע הסובב ומיוחדותן נובעת ממאפייני המבנים החברתיים-גיוסיים המבטיחים את הישרדותן בסביבה החברתית והטבעית כאחד. ציוויליזציות מקומיות בולטות במרחב הטבעי והחברתי-תרבותי של כדור הארץ, ב&quot;חתך&quot; המרחבי של האבולוציה החברתית-טבעית.
ב&quot;חתך&quot; הזמני ניתן להבחין בצורות של התפתחות ציוויליזציונית שנוצרו בארבעה שלבים של האבולוציה החברתית-טבעית של האנושות. אלה הם ביוציוויליזציות, פלאוציוויליזציות, פרוטוציוויליזציות וציוויליזציות במובן המלא. ביוציוויליזציות ופלאוציוויליזציות (או נטורציוויליזציות, כלומר ציוויליזציות טבעיות) נוצרות בשלבים האמיתיים של האנתרופוגנזה, היווצרות האדם כמין ביולוגי. אנתרופולוגים מעדיפים לכנותם
&quot;תרבויות&quot;. אך אלה הן בדיוק ביוציוויליזציות ופלאוציוויליזציות (מיוונית &quot;פלאוס&quot; - עתיק), שכן הן מאופיינות לא ביצירות תרבות, אלא בשרידי גולגולות ושלדים של אבות האדם המודרני, עצמות בעלי חיים שהרגו, כלי אבן או עצם שייצרו, ציוד, דוגמאות של טכנולוגיות עתיקות, שנשתמרו ב&quot;כרוניקה&quot; הפלאונטולוגית-ארכיאולוגית בשכבות גיאולוגיות שונות של קרום כדור הארץ. ביוציוויליזציות נוצרו על ידי אנשים שעדיין לא יצאו לחלוטין מממלכת החי.
באשר לפרוטוציוויליזציות, הן קשורות לתצורות חברתיות ברבריות ולמבנים חברתיים-גיוסיים, אשר כיום נהוג לכנותם &quot;צ&amp;#x27;יפדומים&quot;. ציוויליזציות במובן המלא של המילה נוצרות עם הקמת המדינה, כלכלה עירונית, מערכת סדירה של גיוס וניהול החברה, תרבות משפטית ודתית מקודדת, כתב, צבא סדיר, מערכת מס, פעילות כלכלית מאורגנת
וכו&amp;#x27;.
וככל שהתרבויות מתפתחות יותר, כך הן מבטיחות יותר את עצמאותו של האדם מן הטבע, אך עצמאות זו נשארת תמיד יחסית וחדירה. וככל שהאדם מתרחק מן הטבע, מסתתר מפניו מאחורי שכבת מגן של תרבות, כך הוא נעשה פגיע יותר לפעולת כוחותיו הבלתי מרוסנים, ולבד מזה, לכוחות בלתי מרוסנים אלה הוא עצמו מוסיף עוד זיהום, נזק ודלדול של הסביבה הטבעית של התרבויות. רק שיבה מתורבתת אל הטבע יכולה להציל את האדם מהידרדרותו כמין ביולוגי.
רוב האנתרופולוגים סבורים כי מרגע היווצרותו של האדם המודרני לפני כ-40 אלף שנה, חדל האדם להתפתח כמין ביולוגי, והוא נשמר בצורתו הבלתי משתנה, בעוד שמתפתחים ומתקדמים התרבות שלו, היחסים החברתיים, הייצור, הטכנולוגיה, המדע, התרבות, החינוך וכו&amp;#x27;. תפיסה זו עומדת בסתירה לאבולוציוניזם כיסוד השקפת העולם המדעית ואינה אלא מיתוס בעל צורה מדעית. מה שאינו מתפתח — מידרדר, שוקע ומוסר על ידי הברירה הטבעית. כן, הודות לתרבות למדה האנושות לעמוד בפני הברירה הטבעית, והיא עושה זאת בהצלחה גוברת ככל שהתרבות מתפתחת. אך למחלות הנגרמות על ידי הטבע נוספו מחלות התרבות, המרעילות את חיי האדם ומקצרות אותם, ולא רק שמשיבות את פעולת הברירה הטבעית, אלא שגם מכוונות אותה בהדרגה ובצורה בלתי מורגשת לא לשיפור, אלא להידרדרות מצבו של המין.
בספרו של האנטומיסט והפליאונטולוג הרוסי א.פ. ביסטרוב &quot;עברו, הווהו ועתידו של האדם&quot; (לנינגרד: מדגיז, 1957 – 313 עמ&amp;#x27;.) הוקדש הפרק השלישי לאפשרות המשך האבולוציה הביולוגית של האדם בעתיד. בפרק זה, תוך הפניה למספר מחקרים של מדענים זרים (שהומצאו על ידי המחבר עצמו), מובאים טיעונים בעד אי-הימנעות המשך האבולוציה של הומו סאפיינס לקראת יצירת מין ביולוגי חדש – הומו סאפיינטיסימוס (&quot;האדם השכלתן ביותר&quot;). כדי
מין זה, לדברי ביסטרוב, מאופיין בגולגולת ענקית עם כמות מוח בלתי פרופורציונלית, פה חסר שיניים, בית חזה צר ורפה, גו זעיר וגפיים קטנות לצד אגן ירכיים חזק. עם זאת, בחלק המסקנות &quot;מתכחש&quot; המחבר לתחזית שהציע בעצמו ומביע את התנגדותו הנחרצת לפרספקטיבה מעין זו. &quot;איני שותף לדעות האנטומיסטים באשר לגורלו הצפוי של האדם,&quot; כותב ביסטרוב, &quot;ואיני סבור ששלדו, אפילו בעתיד רחוק מאוד, עשוי לקבל צורות מעוותות כאלה&quot; (שם, עמ&amp;#x27;. 298).
אך לשם מה יזם מדען גדול שכזה מתיחה מן הסוג הזה, תוך סיכון שייחשף ויושפע לביקורת מוחצת מצד האורתודוקסים הקומוניסטים בגין סטייה מן ההשקפה האופטימיסטית על עתידו המזהיר של המין האנושי? כנראה, דווקא כדי להביע, אפילו בצורה סמויה, בלשון אזופית, תוך עקיפת הצנזורה, את דאגתו באשר לאורח החיים של האדם העירוני המודרני, שאינו מתפתח דיו מבחינה גופנית, עוסק בעבודת כתיבה ישבנית או כבול למכונה, ובשל כך נתון כצורת חיים בסכנת הידרדרות.
כשהאדם מקיף עצמו במבנים מלאכותיים, במכונות ובמתקנים הדורשים מתח רב של מערכת העצבים המרכזית ופעילות ביולוגית מוגברת של המוח, אך בו בזמן כבול בגופו למבנים מלאכותיים אלה, כשהוא נתון במצב מלאכותי של חוסר תנועה ובתנוחה כפופה, הריהו מסתכן בהפיכה ליצור רפה, בעל שרירים מנוונים, בעל מבנה בלתי פרופורציונלי, ה&quot;מתקדם&quot; בדרך ישרה אל עבר הכחדה מוחלטת. והרי אין זה מה שמתרחש עכשיו? הרי הצעירים בימינו אינם חולים יותר ויותר במחלות של זקנים? הרי לא מתפשטות יותר ויותר מחלות התרבות לצד הגידול העצום בחימוש הטכנולוגי ובאמצעי התרופות של הרפואה? ובהתבוננות באנשים בעלי בטן, שפופים, חסרי שיניים, מזיעים תחת כמות לבוש בלתי נתפסת, עולים באופן בלתי נמנע בזיכרון האיורים מתוך
ספרו של ביסטרוב, שבהם מופיע שלד של &quot;בני האדם של העתיד&quot;, רק שהשם &quot;הומו סאפיינטיסימוס&quot; אינו מתאים להם כלל.
שכן התפתחות אמיתית של השכל והתרבות אינה מובילה ליצירת מפלצות של אבולוציה ביולוגית, אלא לחשיפת מהותו העמוקה של האדם בדרך שלא תושלם לעולם של שיפור עצמי. האדם המודרני אינו מושלם כלל כיצור טבעי ואף אינו שכלתני לחלוטין כיצור חברתי. אם האדם אכן יעצור את האבולוציה שלו, הוא ללא ספק יידרדר וייכחד. האבולוציה הטבעית אכזרית ובלתי אנושית, אך היא מתאימה למאמצי הגיוס. היא לעולם אינה פוסקת: מה שאינו מתפתח — אינו קיים. ומה שאינו מתפתח, אינו מתגייס, אינו נטען באנרגיה — נובל ומתפרק, אינו עומד בתחרות ומושמד על ידי הברירה הטבעית. רק מאמצי גיוס קבועים וסדירים של האדם, המכוונים להתפתחות הרמונית של גופו ותודעתו, יכולים להבטיח את המשך האבולוציה המתקדמת שלו ובכך לשמרו בצורה מוסברת, משופרת וממוטבת. לכן הומו סאפיינטיסימוס העתידי אינו מפלצת רפה ומפחידה, אלא אדם בעל תרבות גופנית ורוחנית מן הגבוהות ביותר, שהפך בעת ובעונה אחת ליוצר של האבולוציה של עצמו ושל האבולוציה של הקוסמוס שסביבו.
מינים ביולוגיים יכולים להתקיים במצב בלתי משתנה יחסית במשך מיליוני שנים, כך שאותם 40 אלף שנה עלובים שבהם קיים האדם המודרני – אינם טיעון מספק בעליל למסקנה על אי-השתנות האבולוציה הביולוגית שלו. באגדה של לואיס קרול «אליס בארץ הפלאות» מסופר על ממלכה שבה כדי לעמוד במקום, צריך לרוץ קדימה מהר מאוד. זו היא ממלכת האבולוציה. מי שאינו מתפתח, שאינו נע קדימה, אינו משתפר בכל המובנים, אינו מגביר את הפוטנציאל המובילי שלו, הוא מתנוון, גולש מטה לאורך קו האבולוציה ובסופו של דבר נכחד כמין. חלק האנושות שאינו משפר
את טבעו באמצעות שיפור פסיכופיזי סדיר, יוצר תנאים מוקדמים להידרדרות בלתי נמנעת של חייו, ובטווח הארוך – לניוון ולהכחדה של האדם כמין.
ישועתנו היא רק בשיפור עצמי, בחזרה תרבותית ומובילית לציוויליזציה ולטבע, בשיפור הטבע הביולוגי והפסיכולוגי של האדם. שיפור כזה פותח תנאים מוקדמים להמשך האבולוציה של האדם כמין, להמשך האנתרופוגנזה, לעלייה חדשה של האדם בסולם האבולוציוני, להפיכת האדם ליוצר של עצמו ושל טבע אנושי הומני ומפותח ביותר. מהומו סאפיינס להומו סאפיינס קריאנס (אדם נבון יוצר) וממנו – להומו סאפיינס קריאטור (אדם-יוצר). כך מתהווה התהוות המין הומו סאפיינטיסימוס, המשך דרכה של האבולוציה האנושית כמין, הנתמך בהישגי הביוטכנולוגיה, שאליהם אנו עושים כעת את צעדינו הראשונים. להפוך ליוצר של הקוסמוס ושל עצמו – זו היא ייעודו העליון של האדם, שהוכן על ידי כל מהלך האבולוציה של הטבע. לא אדם-על מיתי, אלא דווקא אדם במובן האמיתי וההומניסטי של המילה.
האנתרופוגנזה נמשכת!
האדם כצאצא של הקוף
במקור, הופעת האדם, האנתרופוגנזה, לא הייתה יותר מאשר הפרדות של אחד הענפים של &quot;עץ&quot; האבולוציה של החיים המסתעף לרוחב. כיום, מצד חוגים קריאציוניסטים מתבצעת מתקפה חדשה על התורה המדעית-אבולוציונית על מוצא האדם. נטען כי המדע המודרני עצמו כבר הפריך את התזה על המוצא החייתי של האדם מאבות דמויי קוף, כי באוניברסיטאות מסוימות בארה&quot;ב כביכול הפסיקו ללמד את תורת דרווין בעקבות זאת, כי היא אפילו בתקופת הופעתה הייתה רק השערה ולא אושרה על ידי מחקרים מדעיים חדישים וכו&amp;#x27;.
טענות כאלה, שמטרתן המוצהרת להונות אנשים המכירים את המדע רק מפי השמועה, נקלטות בשמחה על ידי כמה אמצעי תקשורת המונים ומופצות די נרחב, ויוצרות תמיכות פסאודו-מדעיות לתפיסות עולם קריאציוניסטיות מיושנות. טענות דומות מבוססות על בורות טהורה, ובנוסף הן מהוות חטא גדול כנגד אותן דתות שמנסות כך להגן על עצמן מפני עוצמתה של תפיסת העולם המדעית, שכן הונאה המונית של אנשים תמימים ופשוטים, המוטעים ונשארים בבורות, אכן ראויה לגיהינום!
העובדה שחלק מהמדענים, המונעים על ידי אידיאולוגיה דתית, משקיעים מאמצים עקרים ככל שהם חסרי משמעות, כדי להפריך אמיתות מבוססות היטב, לבסס מיתוסים חדשים בעלי מראה מדעי, תוך עיוות או השתקה של שכבות שלמות של עובדות שהושגו על ידי המדע, אינה סוד לאיש. אבל מה הקשר למדע? העניין הוא דווקא הפוך: לא המדע מוותר על תורת מוצא האדם המוצדקת מכל היבט, אלא הדתות העולמיות נאלצות להתאים את עמדותיהן התפיסתיות להוראות מדעיות מוכחות ונפוצות. הדבר נכון במיוחד לגבי אותן דתות הפועלות במדינות מפותחות.
כך, האנציקליקה של האפיפיור פיוס השנים-עשר, שפורסמה ב-1950, מאפשרת שאלוהים יכול היה לברוא לא אדם מוכן, אלא יצור דמוי קוף, תוך החדרת נשמה אלמותית לתוכו. רק לפני 300-400 שנה, כל מי שניסה להשמיע רעיון דומה היה מוכרז על ידי הכנסייה הקתולית ככופר ועולה על מוקד האינקוויזיציה. עוד יותר רחוק הלך איש דת בולט של הכנסייה הקתולית, האפיפיור יוחנן פאולוס השני, שב-1986 הכיר במוצא הגוף (אך לא הנשמה של האדם) בהתאם לתורת האבולוציה, ובאוקטובר 1996 אישר זאת ברמה הרשמית.
השערות על מוצאו הטבעי של האדם הושמעו כבר בעת העתיקה. הפילוסוף היווני אנקסימנדרוס גזר
את מוצא האדם מהרפש, והקרתגי חנון הצביע על הדמיון בין בני אדם לקופים.
הרופא והאנטומאי הדגול גלנוס, שערך נתיחות של קופים שונים, בעיקר בבונים וקופי סנאי, כינה יצורים אלה
&quot;פרודיות על בני אדם&quot;. הדמיון הבולט בין קופים לבני אדם, שהתגלה בנתיחות, הפך לבסיס להשערה שהקופים אינם אלא בני אדם מנוונים, שאיבדו כל דבר אנושי ועברו לאורח חיים חייתי. בימי הביניים חשבו כך רבים מאוד, והעניקו לדמיון בין בני אדם לקופים גוון דתי, וראו בקופים ילדיו של אדם, שנענשו על ידי אלוהים על התמדתם בחטא. הסבר &quot;אדוק&quot; שכזה שמר על אמינותו עד המחצית השנייה של המאה ה-18, ואפילו הוגים גדולים של עידן הנאורות אפשרו אפשרות של הפיכת אדם לקוף. כך, ז&amp;#x27;אן-ז&amp;#x27;אק רוסו ראה צורך לחקור ביתר פירוט את האורנגאוטנים, שכן מחקרים כאלה עשויים להראות שאלה בכל זאת בני אדם. הוא הקדיש לשאלה זו פרשנויות נרחבות למדי.
ב-1616 היה הרופא וההוגה האיטלקי ונינו וניני לראשון בעולם שנימק את הרעיון על מוצ האדם מן הקוף. גילוי זה עלה לו בחייו: ב-1619 הועלה על המוקד בחייו על ידי האינקוויזיציה בטולוז. אולם הדמיון האנטומי, שעליו ביסס וניני את רעיונו, עדיין לא יכול היה ליצור בסיס הוכחתי איתן למטרה זו. רק עם הופעת הטרנספורמיזם, כלומר הכיוון במדע המשחזר את מוצם של מינים מאוחרים ומפותחים יותר של יצורים חיים מתוך מינים קדומים ופרימיטיביים יותר, מתחיל הצטברותם של עובדות המקנות לרעיון זה נימוק איתן ומשכנע יותר ויותר.
אולם היעדרן של ממצאים ארכיאולוגיים של שרידי אבותיו של האדם העניק להוכחות אלה אופי ספקולטיבי, ועורר התקפות גסות מצד מאמיני הבריאה נגד רעיון מוצ האדם עצמו. ב-1708 תיאר הקנון השוויצרי שייחצר ממצא של שלד על לוח צפחה ליד אגם קונסטנץ בשוויץ. הוא פירש
שלד זה כשרידיו של אדם שנספה במבול העולמי. ב-1811 הוכיח ז&amp;#x27;ורז&amp;#x27; קיווייה, שעצמו החזיק באמונות בריאתניות, כי שלד זה השתייך לסלמנדרה ענקית. קיווייה, לעומת זאת, סבר כי האדם נוצר בו-זמנית עם הקוף, ולאישוש עמדה זו הצביע על היעדר מוחלט בזמנו של שרידי אדם השונים מן הטיפוס המודרני.
תולדות גילוי מוצו החייתי של האדם אינן מתחילות בצ&amp;#x27; דרווין, אלא בק ליניאוס, אשר ביצירת מיונו ושיטתו המקיפים של יצורים חיים בחיבור &quot;מערכת הטבע&quot;, שראה אור ב-1735, שייך את האדם לעולם החי ומיקם אותו במיון לצד קופי האדם. ליניאוס היה בריאתן בהשקפת עולמו; הוא סבר כי המינים אינם משתנים, אלא קיימים מאז ומעולם בצורה שבה בראם הבורא. אולם האחדות השיטתית במבנה ובתפקוד הגוף הייתה כה ברורה, עד שכמדען ליניאוס סתר בעליל את מה שקבע בלחץ האידיאולוגיה. מלבד זאת, בסוף ימיו, בלחץ העובדות, הוא כבר לא היה קטגורי כל כך והודה באפשרות של שינוי מינים. וכיצד יכול היה להיות אחרת: השיטה של ליניאוס דומה לסרט מצויר מודרני, שבו שפע של תמונות נייחות מרכיבות תנועה מיצורים פרימיטיביים אל היונקים העליונים והאדם.
לאחר מכן, במחצית השנייה של המאה ה-18, השוו המדענים הצרפתים ז&amp;#x27; בופון ופ קמפר את מבנה האיברים העיקריים של האדם ושל קופי האדם העליונים, הראו את דמיונם ועקבו אחר דמיון איבריהם לאלה של בעלי חיים אחרים. הם גם הפריכו סופית את ההשערה כי קופים הם נציגים מנוונים של מין האדם.
במחצית הראשונה של המאה ה-19 ערך המדען הצרפתי בושה דה פרת חפירות ארכיאולוגיות באתרי האדם הקדמון, מה שאיפשר לגלות כמות ניכרת של כלי עבודה מאבן ולהבחין בין תקופות הפליאולית והנאולית.
ב-1809, בעת שנימק את תורת האבולוציה שלו, העלה לאמארק
את ההשערה שהאדם התפתח ישירות מן השימפנזה. ב-1871 נימק צ&amp;#x27; דרווין בספרו &quot;מוצ האדם והברירה הזוויגית&quot; על בסיס חומר עובדתי רחב ביותר את התפיסה האבולוציונית-השיטתית של מוצ האדם, שכללה שני יסודות מרכזיים: 1) האדם התפתח מאבות חייתיים;
2) האדם וקופי האדם המודרניים התפתחו מאבות קופיים משותפים. דרווין גזר יסודות אלה מנתונים עקיפים, מן הדמיון במבנה ובתכונות התפקודיות של האיברים בין האדם לבין קופי האדם המודרניים.
עם זאת, לאחר שביסס את הגישה ההיסטורית-אבולוציונית בביולוגיה, העניק דרווין דחיפה רבת עוצמה להתפתחות עתידית של האבולוציוניזם האוניברסלי, המקיף את כל ענפי הידע, לרבות האנתרופולוגיה. הוא הגן בשכנוע עצום ובחריפות פובליציסטית על רעיון מוצ האדם, שאינו גורע כלל מן הכבוד ומן הפוטנציאל של האדם, אלא להפך, קשור באמונה ביכולות כאלה, ביכולתו של האדם לאבולוציה מתקדמת. בספר &quot;מוצ האדם והברירה הזוויגית&quot; הקדיש דרווין פרק נפרד להוכחות מוצו של האדם &quot;מצורה נחותה כלשהי&quot;, כאשר את הצורה הקרובה אלינו ביותר הוא רואה בקופי האדם. דיון זה נתמך בטיעון מושלם. המדע המודרני לא זו בלבד שלא הפריך את טיעונו של דרווין, אלא הרחיב והשלים במידה ניכרת טיעון זה, וצירף אותו לארסנל ההשקפתי שלו.
והנה הם, הטיעונים הקלאסיים של האבולוציונר הדגול:
&quot;קשה להפריז בחשיבות נקודות ההתאמה המבנית הכללית בבניית הרקמות, בהרכב הכימי ובחוקתיות בין האדם לבעלי חיים, ובמיוחד קופי האדם… האדם מסוגל לקלוט מבעלי חיים נחותים, למשל, מחלות מסוימות. עובדה זו מאשרת את דמיון הרקמות והדם שלהם, הן מבחינה מבנית והן מבחינה הרכבית, כפי שניתן לראות גם במיקרוסקופ וגם באמצעות
ניתוח כימי. תרופות משפיעות עליהם באותה צורה כמו עלינו… האדם ובעלי החיים ההולכים זקוף בנויים על פי דגם משותף, עברו את אותן שלבי התפתחות ראשוניים, ושמרו על תכונות משותפות. לפיכך אנו יכולים לדבר בביטחון על מוצ משותף&quot; (צ&amp;#x27; דרווין, מוצ האדם והברירה הזוויגית – כתבים, כרך 5 – מוסקבה-לנינגרד, 1953 – 562 עמ&amp;#x27;, עמ&amp;#x27; 328-329).
בהסתמך על טיעון בלתי ניתן להפרכה זה, דרווין מטיח האשמה באלה שבזמנו, כמו גם היום, מתוך אינטרסים רחוקים מהמדע, מנסים להעלות לדרגת ידע את המיתולוגיה של תקופות שעברו מן העולם מזמן. &quot;רק דעה קדומה טבעית ויהירות,&quot; כותב דרווין, &quot;מאלצות אותנו לחפש קרבת משפחה עם חצאי אלים. ואולם לא רחוק היום שבו ייראה מוזר שטבעונים, הבקיאים בתולדות ההתפתחות ההשוואתית של האדם, יכלו אי פעם להאמין שהאדם נוצר במעשה בריאה אחד&quot; (שם, עמ&amp;#x27; 329).
תלמידו של דרווין, א. הקל, המשיך בפיתוח תפיסתו, והעלה השערה בדבר קיומו של מין חיות ביניים בין הקוף לאדם – פיתקנתרופוס, כלומר קוף-אדם. אבותיהם של קופי-האדם, לפי הקל, היו דריופיתקים (כלומר קופי עצים), שאחד מענפי האבולוציה שלהם הוליד את קופי האדם המודרניים (אנתרופואידים), והאחר עבר דרך הפיתקנתרופוסים אל האדם. חשיבותם של רעיונות אלה של הקל גדולה מאוד. הם יצרו עמדה תרבותית-השקפתית, שלפיה בהמשך התנהל החיפוש הפלאונטולוגי-ארכאולוגי אחר שרידי אבות האדם וקרוביהם, &quot;ענפי הצד&quot; של האבולוציה, שלא שרדו עד זמננו, ונכחדו בשלב של &quot;קופי-אדם&quot;.
התגליות הפלאונטולוגיות והארכאולוגיות שבאו לאחר מכן לא רק אישרו במלואן, אלא גם תיקנו, הבהירו ושיפרו את העבודות התאורטיות של דרווין ושל תלמידיו. נוצרה היסטוריה מבוססת מדעית של התפתחות החיים על פני כדור הארץ. העובדות שעליהן מבוססת היסטוריה זו לקוחות מהתיעוד הפלאונטולוגי וה
ארכאולוגי, שתיעד בעובי קרום כדור הארץ אירועים ומבנים של תקופות רחוקות מאוד מאיתנו במידת מהימנות לא פחותה מזו שבה כרוניקות ומקורות כתובים אחרים מביאים אלינו אירועים ועובדות מההיסטוריה של החברה האנושית.
גם הביולוגים האבולוציוניים וגם הפלאונטולוגים במסקנותיהם בדבר מוצא האדם מהקוף התבססו על דמיון מורפולוגי במבנה האיברים והאורגניזם של האדם לבין קופי אדם מאובנים ומודרניים. אך לא פחות משכנעים הם קווי הדמיון בהתנהגות ובתנאים המוקדמים לאורח החיים האנושי בקבוצות ביוסוציאליות של בני סדרת הפרימטים. אלה נחקרים על ידי האתולוגיה המודרנית – מדע ההתנהגות, אשר בעשורים האחרונים השיג הצלחות מבריקות והפך על פיה תפיסות רבות על התנהגות בעלי חיים, שמקורן בניסיון היומיומי ובתצפיות שטחיות.
התנאים המוקדמים החשובים ביותר להומיניזציה, כלומר הפיכת סוג מסוים של קופים לאדם, היו הארגון הספציפי של קהילות הקופים, תפקידם העצום של יחסים אישיים בהישרדות ובאופטימיזציה של פעילות החיים, חשיבותם המוגברת של גורמים התנהגותיים, שאינם תורשתיים, בחיי הפרימטים, והדמיון העצום במנגנוני הגיוס וההסתגלות של קופים ושל בני אדם.
כבר במחצית השנייה של המאה העשרים, ההצלחות המדעיות בחקר התנהגות הקופים מעוררות פיתוי ואף נותנות בסיס מסוים להסבר התנהגות האדם על סמך התנהגות הקופים. אם מדברים על התנאים המוקדמים הביולוגיים של ההתנהגות האנושית, בלי לשכוח את ההבדל העקרוני בינם לבין התנאים המוקדמים החברתיים-מגויסים, הרי שגישה רדוקציוניסטית כזו נראית מוצדקת למדי ופורייה דיה. בצורה שיטתית הובעה גישה זו בספרים שזכו לפרסום רב במערב בזמנם, פרי עטו של הזואולוג הבריטי דזמונד מוריס, &quot;הקוף העירום&quot; ו&quot;גן החיות האנושי&quot;. הראשון מבין
הספרים ראה אור לראשונה ב-1967, והשני – ב-1969. על הסנסציוניות של ספרים אלה מעידה כבר העובדה שלאחר פרסום &quot;הקוף העירום&quot; נאלץ המחבר לעזוב את אנגליה לזמן מה, בעקבות מבול ההאשמות והאיומים מצד הדיוטות בעלי נטייה קלריקלית, ותשומת הלב המעצבנת לא פחות מצד מעריצים.
בעבודתו כאוצר מדעי של גן החיות הלונדוני, יכול היה מוריס לצפות מקרוב בהתנהגותם של קופים ובעלי חיים אחרים בשבי, מה שהוביל אותו ללא הרף להשוואות בין התנהגותם לבין התנהגות האדם ב
&quot;גן החיות האנושי&quot; ולהשוואות עם התנהגותם של בעלי חיים אחרים בתנאי טבע. חקר האדם מעמדה זואולוגית מוביל אותו למסקנה שלמרות כל הישגיו, האדם &quot;בפנים&quot;, בדחפיו, היה ונשאר מין מיוחד של קופים. מבין מאה תשעים ושלושה מינים של קופים קטנים וגדולים הקיימים על פני כדור הארץ ובעלי כיסוי שיער, האדם, לפי מוריס, נבדל בעיקר בכך שהוא – קוף עירום, בעל הפין הגדול ביותר ובעל יוהרה גדולה מאוד. לאחר שרכש דחפים נעלים רק במשך כמה אלפי שנים של קיומו המתורבת, קוף זה לא איבד אף אחד מהדחפים החייתיים והאינסטינקטים הקדומים שהנחו אותו מיליוני שנים באבולוציה שלו כיצור חי (מוריס ד. הקוף העירום – סנט פטרבורג: אמפורה, 2001 – 269 עמ&amp;#x27;, עמ&amp;#x27; 5). המחבר שואף במודע להתמקד באותם היבטים בחיי
&quot;הקוף העירום&quot; הנראים בבירור בחייהם של מיני בעלי חיים אחרים.
לפי דעתו של מוריס, &quot;הקוף העירום&quot; הוא כלאיים מתורבת, קוף-צייד, המשלב בתוכו תכונות של בעל חיים צמחוני ושל טורף. דואליות זו קובעת מראש את התנהגותו של האדם, אשר תחת לחץ הציוויליזציה שואף לדכא את דחפיו החייתיים, אך פעם אחר פעם נכנע לטבעו החייתי. הפיכתו של &quot;הקוף העירום&quot; ליצור מתורבת
היא, לפי מוריס, בעלת אופי נראה יותר מאשר ממשי (שם, עמ&amp;#x27; 218).
המסקנה הסופית של יוצר &quot;הקוף העירום&quot; היא זו: &quot;עם כל רעיונותינו הגרנדיוזיים ויוהרתנו הרבה, אנו יצורים צנועים, המצייתים לחוקי התנהגות בעלי החיים&quot; (שם, עמ&amp;#x27; 266).
למרות השנינות, כושר ההתבוננות והערך היוריסטי של נימוקיו של ד. מוריס אודות ההנחות הזואולוגיות של ההתנהגות האנושית וחוקיות התפקוד של הציוויליזציה, הוא ללא ספק מפריז בנסיונו לצמצם את החברתי לביולוגי ולהסביר תופעות סוציולוגיות באמצעות גורמים ביולוגיים. האדם אינו קוף, אלא צאצא מתורבת של קוף מפותח ביותר, שהפך ללא-קוף מפותח תרבותית. אינסטינקטים ודחפים חייתיים, פראיים, קופיים נשברים בו דרך מנסרת הציוויליזציה ומומרים תחת השפעתם של מבני גיוס ספציפיים, שאינם ידועים בעולם החי. אם נשחק עם השנינות הספציפית של ד. מוריס, אפשר לומר שהאדם אינו קוף עירום, אלא צאצא לבוש חם מדי של קוף. האדם עירום מתחת לבגדיו משום שהגנה מלאכותית על הגוף באה במקום כיסוי השיער הטבעי, באנלוגיה מלאה לכך שחימוש מלאכותי בצורת אבנים מחודדות בא במקום החימוש הטבעי של ניבים וטפרים.
השימוש והכנת הבגדים סימנו נקודת מפנה באבולוציה של האדם; האדם הפך לאדם כלא-קוף עירום, שהגן על עצמו מפני אכזריות הטבע באמצעות לבוש במובן הרחב, תוצרי פעילותו התכליתית. שום חיה, שום קוף, אינו מסוגל לעבודה שיטתית במובן האנושי של המילה, ולכן אפילו מתחת לפרווה העבותה ביותר, כולם, ודווקא הם, נשארים קופים עירומים. ואילו בני האדם, גם כשהם מתפשטים, נושאים עליהם את חותם הציוויליזציה. הוא טמון בדרך האנושית-ספציפית של גיוס לפעילות.
הישגיו של צאצא הקוף השעיר אינם נפרדים ממהותו האנושית; הם תוצאות ישירות של מהות לא-קופית זו, של ההבדל העצום בין האדם לחיה, של התקדמות אדירה בדרך לשיפור עצמי. אין צורך, עם זאת, להעריץ את האדם: הוא בהתפתחותו נמצא רק באמצע הדרך מהקוף לאדם במובן האמיתי של המילה. שום חברה ושום ציוויליזציה לא יהפכו אותו לכזה, אלא רק הוא עצמו בתהליך של שיפור עצמי מתמשך ומכוון בשיתוף עם אנשים אחרים. רק אדם העובד על עצמו ללא הרף יכול לשפר את חברתו ואת ציוויליזצייתו, להתרחק בהתפתחותו ככל האפשר גם מהקוף, גם מהחיה, וגם מ&quot;גן החיות האנושי&quot;, שלדעת ד. מוריס הפכה אליו הציוויליזציה המודרנית. כדברי צ&amp;#x27;. דרווין, &quot;הכוכב המסתובב על פי חוקי הכבידה הבלתי משתנים שלו מתפתח, החל מצורות פשוטות כדי להגיע לצורות יפות ומופלאות לאין שיעור&quot;.
הוכחות למוצאו החייתי של האדם
קביעתו של דרווין על מוצא האדם מאבות קדמונים דמויי קוף, המשותפים לקופי האדם המודרניים, החלה מיד להתפתח ולקבל ביטוי קונקרטי על ידי חסידיו הבולטים. ב-1863 פורסם ספרו של הביולוג האנגלי ת. הקסלי (או, לפי תעתיק אחר, האקסלי) &quot;על מעמדו של האדם בסדרת היצורים האורגניים&quot;, שבו הרעיון של מוצא חייתי של האדם וקרבתו לקופים נתמך בשורה של עובדות בלתי ניתנות לערעור.
ב-1868 יצא ספרו של הביולוג הגרמני א. הקל &quot;תולדות הטבע של בריאת העולם&quot;, שהכיל מערכת הוכחות למוצא האדם מקוף קדום. כבר הקל ציין את המשותף בצורות מבנה הגוף, במורפולוגיה של האיברים, בקבוצות הדם (כלומר קיומו של קשר ביוכימי), ובשימור אטאוויזמים בצורה ובמבנה של איברים מסוימים.
ההכרה בטבעו החייתי של האדם מצויה כבר בתפיסות העולם הדתיות השונות ביותר,
כשהיא שכנה, למשל, בדתות הנוצריות וביהדות לצד התזה על בריאת האדם &quot;בצלם אלוהים&quot;. כך, בספר קהלת המקראי נאמר: &quot;אמרתי אני בלבי על דברי בני האדם לבררם האלהים ולראות שהם בהמה המה; כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה מקרה אחד להם, כמות זה כן מות זה, ורוח אחת לכל, ומותר האדם מן הבהמה אין, כי הכל הבל&quot; (קהלת ג, 18–19).
כאן הצד החייתי של טבע האדם, המוכח כמעט בתצפיות ביולוגיות, משמש לבסס את עלבונו של העולם הזה ושל חיי האדם לעומת העולם האלוהי הנשגב. כל דת מסורתית היא צורה של ריסון הטבע החייתי של האדם, אך באמצעים עריצים, ברבריים, על-אנושיים. יחד עם זאת, הדתות המונותאיסטיות מכחישות בתוקף את המוצא החייתי של האדם, משום שזה סותר את התזה שהן מגינות עליה בדבר האדם כ&quot;נזר הבריאה&quot; של האל. אך המחשבה האנושית אינה יכולה לקפוא על השגי תפיסת העולם המיתולוגית בת ארבעת אלפי השנים; הארכאיות של תפיסת עולם זו לעומת תפיסת העולם המדעית המודרנית, המבוססת על עובדות ועל חיפוש יצירתי בלתי פוסק, ברורה מדי.
תפיסת העולם המדעית המודרנית התרחקה אבולוציונית מתפיסת העולם המיתולוגית הקדומה כמעט כמו שהאדם המודרני התרחק מאביו הקדמון דמוי הקוף.
ההוכחות למוצא החייתי של האדם כיום כה רבות ובלתי ניתנות לערעור, עד שניתן להעמיד מולן רק בורות קיצונית וחוסר רצון להביט בפני העובדות. אך בורות אינה טיעון, ואמונה עיוורת אינה הוכחה. עוד בתחילת המאה העשרים הדגיש המדען הרוסי הדגול א.י. מצ&amp;#x27;ניקוב כי
&quot;תורת מוצא האדם יכולה להימנות בין התורות המדעיות החזקות
ביותר&quot;. אבל אז בתחום זה לא היה ידוע אפילו מאית ממה שאנו יודעים כיום.
הראיות למוצאו החייתי של האדם קשורות בראש ובראשונה למשותף בארגון, במבנה, ברבייה ובהתפתחות של כל היצורים החיים על פני כדור הארץ. האדם, כמו גם האורגניזמים הפרימיטיביים ביותר (למעט נגיפים), מאופיין במבנה תאי, בחילוף חומרים, בנוכחות מנגנון גנטי של תאים הבנוי על בסיס DNA ו-RNA, בסינתזה של חלבונים ובנוכחות גוף חלבוני, בנוכחות מערכות אנזימטיות השולטות בסינתזה ובפירוק של תרכובות אורגניות וכו&amp;#x27;. בעוברים אנושיים ניתן לעקוב בבירור אחר חוק הדמיון העוברי, שנוסח במאה ה-19 על ידי ק.מ. בר (Baer), ולפיו בשלבים המוקדמים ביותר של התפתחות עוברי בעלי החוליות מתגלים קווי הדמיון המדויקים ביותר בין אורגניזמים ממינים שונים.
א. הקל (Haeckel) ניסח ב-1863 פרשנות נוקשה יותר לחוק זה, ולפיה האונטוגנזה, כלומר תולדות התפתחותו של האורגניזם, חוזרת על הפילוגנזה, כלומר על תולדות ההתפתחות של צורות האב הקדמוניות, מהחד-תאיים ועד לאבות הקדמונים הקרובים ביותר של האורגניזם המתפתח. כך, העובר האנושי בשלבים המוקדמים של התפתחותו משחזר את המאפיינים החשובים ביותר של החד-תאיים (בצורת ביצית מופרית), לאחר מכן של הדגים (שחייה בנוזל השפיר, הופעת מבנים דמויי חריצי זימים), של הדו-חיים, של הזוחלים, של יונקים קטנים, ולבסוף – של קופי האדם.
כמובן, ניסוחו של החוק הביוגנטי של הקל הוא נוקשה מדי. תולדות התפתחותו של האורגניזם לעולם אינן חזרה מדויקת על תולדות התפתחות החיים על פני כדור הארץ, שכן המאפיינים הספציפיים של המין מכניסים תיקונים משמעותיים להיווצרות הצורות העובריות. כך, העובר האנושי אינו חוזר על צורותיהם הבוגרות של דגים, דו-חיים וזוחלים, אלא דומה רק לעוברים שלהם. אך גם ניסוחו של בר אינו משקף במלואו את מהותו של החוק הביוגנטי,
שכן אין מדובר בדמיון פשוט בין עוברים, אלא בשחזור של שלבי ההתפתחות הקודמים של החיים בהתפתחות העובר באותו סדר שבו התרחש החילוף של שלבים אלה בהיסטוריה האמיתית של החיים, בהתאם לנתוני התיעוד הפלאונטולוגי. בהתפתחות העובר האנושי משתחזר, בצורה אנושית, מוצאו מאבות קדמונים רחוקים יותר אל קרובים יותר. לא משתחזרת הצורה, אלא המבנים המגויסים של האורגניזמים הקדומים.
בגיל של מספר שבועות העובר האנושי דומה לדג השוחה בנוזל האימהי. יש לו אלמנטים של מנגנון זימים, מבנה דגי של מערכת הדם, צורת גוף הידרודינמית, זנב, וכפות ידיים גדולות המזכירות סנפירים. לאחר מכן מתפתחים בעובר מאפיינים של דו-חיים, ובהם קרומי שחייה בין האצבעות, שריד של קרום מצמוץ בזוויות הפנימיות של העיניים, ועצם מרכזית חופשית בפרק כף היד. לאחר מכן עוברת התפתחות העובר לשלב של זוחלים: נצפה דמיון במבנה הגפיים ובחיבורן לגוף, נוצר מבנה מוח דומה לזה של זוחלים, וכיסוי השיער של העובר, המכונה לאנוגו (lanugo), חוזר על תבנית הקשקשים. לבסוף, העובר מקבל מאפיינים של דמיון ליונקים קדומים, נוצר אצלו מבנה מוח פרימיטיבי למדי הדומה לשלהם, כמה זוגות של בלוטות חלב, רכסי חיך, כיסוי שיער ראשוני של הגוף וכו&amp;#x27;. ולפני הלידה, ברחם האם, מתפתח פרימט. לאחר התפתחותו, פרימט זה שומר בינקותו על רפלקס האחיזה ומסוגל להיתלות על אצבעו של אדם מבוגר, למרות חולשתם הברורה של כפות הגפיים הקדמיות.
בהתאם לטקסונומיה המודרנית, האדם שייך לבעלי החיים במערכת המיתרניים (Chordata), בתת-המערכה בעלי חוליות, במחלקת היונקים, בתת-המחלקה שלייתיים, בסדרת הפרימטים, במשפחת ההומינידיים, בסוג אדם, במין אדם נבון (Homo sapiens). למאפייני מערכת המיתרניים באדם שייכים
נוכחות של מיתר גב וחריצי זימים בחלל הלוע בהתפתחות העוברית, התפתחות מערכת העצבים בצורת צינור מתחת למיתר הגב, סימטריה דו-צדדית במבנה הגוף, התפתחות הלב בצד הגחוני. למאפייני בעלי החוליות שייכים נוכחות של עמוד שדרה מפותח, גולגולת, שני זוגות גפיים, מערכת עצבים מרכזית בצורת צינור העוברת למוח. האדם הוא יונק טיפוסי, בעל כל המאפיינים של מחלקה זו: התפתחות תוך-רחמית של העובר, לידת ולדות חיים, הנקה בחלב, נוכחות בלוטות חלב, זיעה ובלוטות חלב, דם חם, כיסוי שיער, לב בעל ארבעה חדרים וקשת אבי העורקים השמאלית, מערכת נשימה הכוללת ריאות עם נאדיות, קנה נשימה, סימפונות, סרעפת, התפתחות טובה של המוח, שיני חלב ושיניים קבועות בשלוש קבוצות, מאפיינים אטאביסטיים ואיברים שרידיים.
לאדם יש כ-70 מבנים שרידיים, מיותרים או כמעט חסרי תועלת לפעילות החיים השוטפת, אך שמורים כמורשת מאבות קדמונים פרימיטיביים יותר. ביניהם השרירים המניעים את האוזן, שרידי כיסוי השיער של הגוף, גבשושית בחלק העליון של האפרכסת, השן הטוחנת השלישית, רכסי החיך וכו&amp;#x27;. שריד התנהגותי מובהק הוא יכולתם של תינוקות שזה עתה נולדו להיאחז בחפצים שונים ולקבע עליהם את כפות ידיהם, דבר שהיה הכרחי לאבות האדם הקדמונים בקיומם העצי. אילו קופים קטנים לא היו בעלי רפלקס זה מלידה, היה על הוריהם לתמוך בהם ללא הרף, או שהם היו נשברים ללא הרף בנפילתם ארצה. הם גם לא היו יכולים להיאחז בפרוות האם.
כאשר הם מתפתחים לרמה של מצבים שאבדו לאדם בעבר בתהליך האנתרופוגנזה, האיברים השרידיים מקבלים אופי של אטאביזמים, כלומר איברים או מבנים האופייניים לאבותיהם החייתיים של האדם. אטאביזם טיפוסי הוא התפתחות של זנב בצורת גידול באזור העצה. שרידי שרירים הממלאים תפקידים של מיישרים ומכופפים של הזנב,
נצפים אצל כמעט 10% מהאנשים. אטאוויזם הם גם בלוטות חלב נוספות, הנוצרות אצל 1-5% מהנשים עקב אי-סגירתם של יותר משני פטמים מתוך 8-10 זוגות, הקיימים תמיד בעובר האנושי בגיל 6 שבועות. אטאוויזם זה עבר בירושה מקופים נחותים, המניקים כך כמה צאצאים בו-זמנית.
אטאוויזם מרשים אף יותר הוא שימור כיסוי שיער גוף מלא, הקיים בעובר של כל אדם, אך בדרך כלל נעלם במהלך ההתפתחות. אנשים שעירים כמו קופים תועדו בכרוניקות של עמים רבים. ידועות, למשל, הזמרת הלטינו-אמריקאית חוליה פסטרנה, האיכרים הרוסים יבטיחייב – אב ובן וכו&amp;#x27;.
לרוּדִימֶנְטִים של יונקים קדומים שייכים גם נוכחות תוספתן המעי העיוור, העפעף השלישי של העין, שבע חוליות צוואר, שלוש עצמות שמע, היעדר גרעינים בתאי דם אדומים בוגרים וכו&amp;#x27;. לסימני תת-המחלקה של שלייניים שייכת נוכחות השליה, הזנת העובר דרך השליה.
לסימני סדרת הפרימטים, הדומים לקופים אנושיים מודרניים (ומאובנים רבים), שייכים באדם מסת מוח גדולה, קליפת מוח קדמי מפותחת, ראייה דו-עינית, קבוצות דם משותפות ונטייה למחלות, גפיים מסוג אחיזה, תבניות פפילריות על האצבעות, כפות הידיים והרגליים, ציפורניים על האצבעות, ניגוד האגודלים בגפיים הקדמיות, הפחתת אזור הזנב של עמוד השדרה, נוכחות זוג אחד של בלוטות חלב ביתיות ומחזור חודשי אצל נקבות, תקופת הריון באורך 9 חודשים וכו&amp;#x27;.
בנוסף, מתגלה דמיון ברור בהרכב הדם, הכרומוזומים, המנגנון הגנטי והגנום. ניתן לעירוי דם של גורילה ושימפנזה לאדם, כך שמבחוץ איש לא ישים לב מי היה התורם – אדם או חיה. קבוצות דם דומות לאנושיות נמצאות אצל כל הקופים האנושיים, אך קבוצת דם אפס – רק אצל שימפנזים. לכל הקופים האנושיים יש 24 זוגות כרומוזומים, לאדם
– 23, אובדן זוג אחד התרחש בתהליך האבולוציה האנושית. כמעט דמיון מלא במבנה החלבונים קיים בין אדם לשימפנזה, ההבדל ב-44 חלבונים פונקציונליים אינו עולה על 1%. וכ-90% מרצפי הנוקלאוטידים זהים מתגלים בין אדם לשימפנזה במולקולות DNA. דווקא השימפנזה הוא המין הקרוב ביותר לאדם הן מבחינת הגנטיקה והן ברמת המקרו.
בנוסף לפרימטים, האדם הוא קרוב של כל האורגניזמים החד-תאיים, כולל חיידקים, כיוון שהוא מתפתח מתא מופרה אחד. האדם הוא קרוב של תולעים, שכן דווקא בשלב האבולוציה שהוליד תולעים מתפתחים פתח הפה, תעלת העיכול ופתח האנאלי, שעברו בירושה לאדם מאבות דמויי-תולעים. האדם הוא קרוב של כל האורגניזמים חסרי החוליות, שכן עורו נוצר מהשכבה החיצונית של האקטודרם של גופים דו-שכבתיים של חסרי חוליות, שמהם הוא התפתח. האדם הוא קרוב של כל בעלי החוליות, שכן לכל אחת מעצמות הגפיים של בעלי חוליות קדומים, החל מדגי סנפיר בשרני שחיו לפני 350 מיליון שנה, יש מקבילה בגוף האדם. כמו כל בעלי החוליות, לאדם יש עמוד שדרה המורכב מחוליות, צלעות להגנה על איברים פנימיים רכים, ואיברי החישה העיקריים מרוכזים בראשו.
האדם הוא קרוב של דגים וצאצא של דגים קדומים. שרידי כיסוי העצם של דגי שריון בתהליך האבולוציה מדור לדור שקעו פנימה לתוך הגוף ויצרו את עצמות הבריח, עצמות החזה וחלק מהגולגולת האנושית. האדם הוא קרוב של זוחלים, ציפורניו נוצרו מקשקשים קרניים, הקווים הפפילריים על אצבעות הידיים והרגליים נוצרו מרכסים על כריות האצבעות, שהקלו על הליכה וטיפוס, והשיער נוצר מבליטות עור של זוחלים קדומים. אך רק המוצא מהפרימטים היה התנאי המוקדם החשוב ביותר להיווצרות האדם.
הבנת חוקי האבולוציה האנושית אינה נפרדת מהתשובה
לשאלה אילו מאפיינים של סדרת הפרימטים בעלת הפוטנציאל האבולוציוני הובילו לכך שהמוצא החייתי של האדם נקשר דווקא בסדרה זו, ולא בסדרה מתקדמת אחרת של יונקים. בספרות המדעית הפופולרית והמדעית נכתב רבות על היכולות השכליות יוצאות הדופן של דולפינים, דרכי התקשורת שלהם וכו&amp;#x27;. אך הדולפינים נשארו חיות, אם כי מאוד מסוגלות לאילוף, אך לחלוטין לא מסוגלות ליצירת ציוויליזציה. מדוע האדם הנבון מוצאו דווקא מאבות דמויי-קוף, ולא מלווייתנאים, חתוליים או כלביים, שגם להם יש נפש מפותחת?
בתשובה לשאלה זו יש לזכור שהתנאי המוקדם העיקרי למוצא האדם מאבותיו החייתיים היה התאמתם של אבות אלה לאורח חיים עצי, טיפוס ותנועה על עצים. לפי השערת למבר, שנוסחה ב-1991, הפרימטים הראשונים ניהלו בעיקר אורח חיים יבשתי. אלה היו בעיקר חיות קטנות, ששימשו מזון לטורפים שונים. לפני כ-60 מיליון שנה הם נדחקו לצמרות העצים על ידי מכרסמים שהתרבו מאוד, ומוקדם יותר נמלטו מטורפים בטיפוס על עצים גבוהים בעזרת כפות ושיניים.
לפי השערה זו, הפרימטים הראשונים היו חצי-קופים, למורים ואדאפיסים, שפיתחו גפיים אחיזה בעלות חמש אצבעות ושיניים המותאמות לטחינת פירות, ניצני עצים ומזון צמחי אחר. קופים אמיתיים הופיעו לפני 30-35 מיליון שנה, ובזכות שפע המזון הצמחי הצליחו להגדיל משמעותית את ממדי גופם. בין אם השערה זו נכונה ובין אם לאו, אין ספק שאורח החיים העצי וסוג העבודה הביולוגית המתבצעת בו ברציפות הם שעיצבו את מבנה הגוף הייחודי, שמכל היצורים על פני כדור הארץ קיים רק אצל קופים וצאצאם המפואר, האדם. תחילתו של מבנה זה
הונחה על ידי פעילות הסתגלותית, שכללה תנועה על ענפי עצים באמצעות גפיים אחיזה.
הו, אותן גפיים אחיזה! באילו מזמורים, שירי הלל, אודות או מזמורי תהילה נהלל אותן? שכן הן עצמן היו ליוצרות האמיתיות (ולתנאי העיקרי להיווצרותו) של היצור התבוני הראשון בחלק הידוע לנו של היקום, של התפתחות מוחו ויכולתו לעבודה.
גפיים אלה היו ייחודיות בממלכת החיות, כשם שייחודי היצור האנושי שנוצר כתוצאה משימוש בהן, כשם שכוכב הלכת כדור הארץ והביוספרה עליו ייחודיים. התכונה הייחודית הראשונה שלהן היא קיומן של חמש אצבעות, הנחוצות לאחיזה והחזקה של כל חפץ. חמש-האצבעות נוצרה במקור אצל בעלי החוליות הקדומים ביותר בעת מעברם ליבשה והייתה סימן היכר של יונקים קדומים. אך היא נשתמרה רק אצל פרימטים בזכות אורח החיים העצי, ותרמה לפיתוח כושר האחיזה של הגפיים, ניידותם הרבה ומגוון התנועות שלהם. בנוסף לחמש-האצבעות, יתרון עצום של גפי האחיזה של הפרימטים היה והינו ניגודו של האגודל לארבע האצבעות האחרות, קיומן של ציפורניים שטוחות במקום טפרים – אותו נשק טבעי מאיים של טורפי היבשה – וכן פיתוח כריות אצבעות עם תבניות עור בצורת חריצים ופסים, התורמות להגברת רגישות המישוש ומבטיחות מגע הדוק בין האצבעות לחפצים הנתפסים.
כבר בעת התנועה על עצים התפתחה אצל פרימטים ניידות רבה של הגפיים הקדמיות, כתוצאה מביצוע תנועות של אחיזה ולפיתת ענפים, תנועות מישוש-התמצאות ובדיקת חוזקם, בעוד שהגפיים האחוריות, ששמרו על כוח ואורך גדולים יותר, שימשו לתמיכת הגוף. ניידות זו של הגפיים הקדמיות מובטחת על ידי יכולתה של עצם החישור להסתובב בחופשיות סביב עצם הגומד, ולבצע תנועות כיפוף ויישור
הניידות של הגפיים הקדמיות, שהפכה לתנאי מוקדם חשוב לשימושן בפעילות עבודה, נובעת גם מקיומן של עצמות הבריח.
במקביל, קיומן של עצמות הבריח מהווה מכשול לשימוש בגפיים הקדמיות לריצה על ארבע. אפילו קופים ארוכי-זרועות נעים על הקרקע בצורה מגושמת למדי ונחותים בבירור בריצה מטורפים ובעלי פרסות ההולכים על ארבע. יתר על כן, פרימטים נעים באמצעות הגפיים האחוריות, כשהם נשענים על כל כף הרגל, מה שמוביל גם הוא להתאמתם הפחותה לריצה מהירה בהשוואה לחיות יבשה ההולכות על קצות האצבעות – בעלי פרסות וטורפים.
הצורך בדיוק גבוה ובאנרגטיות של תנועות בחיים ובתנועה על עצים הוביל להתפתחות ראייה דו-עינית אצל פרימטים, להיווצרות מוח גדול יחסית ולהגברת תפקידן של ההמיספרות הגדולות שלו. נוצר צורך בתיאום חזק מאוד ומדויק בין ראייה למישוש, שהפך לאחר מכן לתנאי מוקדם חשוב לפעילות עבודה. שהרי מחוקת העבודה הביולוגית באמצעות תיאום זה הייתה תלויה החיים: טעות קטנה ביותר באחיזת ענף או זרדים עלולה הייתה להוביל לנפילה מהעץ עם השלכות טרגיות.
מטבע הדברים, גף האחיזה הפך למבנה הגיוס ההיקפי החשוב ביותר, אשר גירוי ונייד ללא הרף את מערכת העצבים המרכזית של החיה לניהול תנועה משוכלל יותר ויותר, וזה בתורו תרם להתפתחות מבנה הגיוס המרכזי, המוח, אשר ניהל תנועה זו, תוך ביצוע תיאום עם גפי האחיזה.
כך, במשך כשלושה מיליון שנים, נוצרו התנאים המוקדמים להפיכת עבודה ביולוגית לפעילות עבודה, אשר עם זאת נותרו רק תנאים מוקדמים, כל עוד אבותיהם החייתיים של בני האדם חיו על עצים. במהלך תקופה זו פיתחו פרימטים ראייה חדה ו
שמיעה, אך חוש הריח שלהם קהה, שכן לא נדרשו לבצע באופן שיטתי עבודה ביולוגית של הרחת עקבות, כפי שעושים טורפי יבשה. גפי האחיזה של פרימטים ניחנים לא רק ברגישות מישוש גבוהה, אלא גם בהתאמה למניפולציה של חפצים מגוונים. תזונה מפירות ואגוזים חיזקה אצל פרימטים רמת סקרנות גבוהה, הקשורה בשאיפה לחדור אל תוך העצמים הנבחנים, לקרוע את קליפת הפרי, לפצח את קליפת האגוז. כאשר הקליפה קשה מדי, קופים עליונים משתמשים בטכניקות מגוונות ובחפצים קשים כדי להתגבר על המכשול. הם פוצעים קליפות אגוזים באבנים, משתמשים בענפים לקריעת קליפות, ומבצעים ללא הרף מניפולציות על חפצים שונים.
אין ספק שזו תשתית לפעילות כלים. קופים משתמשים בכלים חיצוניים גם כדי להשיג פרי התלוי גבוה, להפיל אגוז. הם מסוגלים לבנות &quot;פירמידות&quot; מחפצים שונים כדי להגיע לעצמים המעניינים אותם. המניפולציה בחפצים אצל קופים קשורה להתפתחות גבוהה של השאיפה לברר את תכליתו של החפץ ואת אפשרויות השימוש בו, ובכך הם מזכירים גם את האדם.
הקופים מאופיינים לא רק במורכבות העבודה הביולוגית, אלא גם בגילויי חברתיות בעלת אוריינטציה ביולוגית, שבאה לידי ביטוי אצלם הרבה יותר חזק מאשר אצל בעלי חיים אחרים. הקופים חיים בלהקות (או בעדרים), שבהן נוצרים יחסי דומיננטיות, קשרים והיררכיה מורכבים בין הפרטים. כל קוף ממלא בלהקה תפקיד &quot;חברתי&quot; מסוים. הבעות הפנים של הקוף וביטוי הרגשות הם ביטוי לניוד ה&quot;חברתי&quot; שלהם ודומים מאוד לאלה של בני האדם. ידוע היטב אינסטינקט החיקוי של הקופים, שרבים טועים לחשוב שהוא סתם העוויות. למעשה, ל&quot;קופיפות&quot; הזו יש משמעות אבולוציונית
עמוקה. היא מבטיחה הטמעה של דפוסי התנהגות, ובסופו של דבר – העברת ניסיון מצטבר לאורך דורות.
החברתיות הביולוגית משולבת אצל הקופים עם מיניות מוגברת לצד פריון נמוך. הקופים איבדו את העונתיות של חיי המין ורכשו יכולת לקיום יחסי מין לאורך כל השנה. הקשרים המיניים של הקופים חדורים בחברתיות ביולוגית, הם כפופים ליחסי דומיננטיות והיררכיה בתוך הלהקה. נקבות הקופים מגיעות לאורגזמה בקלות יחסית במגע מיני עם זכרים, משום שהקו הישר של איבר המין הזכרי פוגע בקצות העצבים הרגישים של הנרתיק ונוגע בדגדגן. בכך נבדלים הקופים באופן משמעותי מבני האדם, שעבורם, כפי שמציינים סקסולוגים רבים וכפי שידוע מחיי היומיום, אורגזמה נשית מהווה בעיה לא מבוטלת.
האנתרופולוגים מכנים תופעה זו &quot;המחיר ששולם בעד הליכה זקופה&quot;. התיישרות עמוד השדרה בהליכה זקופה גרמה לבני האדם לאובדן החדירה הטבעית, האופיינית לקופים, של איבר הזכר אל רחם הנקבה. על ההליכה הזקופה שילם האדם גם במחלות רבות של עמוד השדרה – אוסטאוכונדרוזיס, סיאטיקה, וכאבי גב מסוגים שונים, שמציקים לאחר גיל ארבעים, ולפעמים גם מוקדם יותר, כמעט לכל אדם שאינו עוסק בקביעות בשיפור עצמי פסיכופיזי.
הקופים, לעומת זאת, רחוקים מהבעיות האנושיות הללו, כמו גם מהפחד ממגע מיני בשל אפשרות של הריון לא רצוי. יחסי מין תכופים אצל קופים הם אמצעי להפגת מתחים או ביטוי ליחסי דומיננטיות. כך חודרים אל תוך הקשרים המיניים מניעים של כוח וכניעה, שאצל בני האדם הופכים לא פעם לאמצעי לביטוי עצמי ואף לבסיס לעוררות מינית.
השילוב הפרדוקסלי של פעילות מינית גבוהה עם פריון נמוך מוביל לטיפול מוגבר בצאצאים,
לפעילות &quot;חינוכית&quot; של ההורים כלפי הילדים, שגם היא ביטוי לחברתיות הביולוגית של הפרימטים. גור הפרימטים נולד חסר אונים לחלוטין, כמו ילדי בני האדם, ואלמלא הטיפול המתמיד במשך שנים רבות מצד ההורים, היו הקופים העליונים נכחדים תוך דורות ספורים. אינסטינקט ההורות מפותח אצל הקופים כמעט באותה עוצמה כמו האינסטינקט המיני.
לבסוף, החברתיות הביולוגית של הקופים באה לידי ביטוי בתקשורת קולית פעילה ביותר. באשר הם שוכנים – בג&amp;#x27;ונגל, בסוואנה, ואפילו בגן החיות – הם ממלאים את הסביבה בצווחות רגשיות אופייניות, בשאגות, בצפצופים, במלמול, בנהמות, ובהעברת אותות קוליים מגוונים. האותות הקוליים של הקופים נחקרו במיוחד על ידי מדענים רבים. כך, הגורילות, לפי תצפיותיו של האנתרופולוג שאלר, משתמשות ב-21 סוגים של אותות קוליים, ומתוכם 8 נמצאים בשימוש השכיח ביותר. אלה הם אותות סכנה, קריאה, מעבר לאזורי האכלה אחרים וכו&amp;#x27;.
תפקידם העיקרי של האותות הקוליים הוא משיכת תשומת לב עם עושר רגשי של המסר, והמצב מקבל פירוט
ב&quot;שפת&quot; התנוחות והמחוות. האותות של הגורילות אינם צווחות רגשיות פשוטות, כפי שחשבו בעבר. הם נבדלים זה מזה בגובה הצליל, בעוצמה ובסדר רצף הצלילים. לפיכך, הם מכילים יסוד מוסכם מסוים, בעל משמעות לכלל האוכלוסייה. הזואולוגית ד&amp;#x27; פוסי, שבילתה 300 שעות בלהקת גורילות, מציינת ש&quot;התקשורת&quot; של בעלי חיים אלה מתרחשת לא פעם באמצעות צירופי צלילים קבועים. לדוגמה, צירוף הצלילים &quot;ניום, ניום&quot; הוא מעין &quot;מילה&quot; המסמנת מזון, או לפחות קשורה אסוציאטיבית לאוכל.
אצל שימפנזים בלהקה פראית הבחינו החוקרים בכ-20 אותות יציבים המבטאים רגשות ומצבים שונים של הגוף. אך אותות המבטאים רגשות עזים אינם ממצים את &quot;שפתם&quot; של השימפנזים. לעתים קרובות הרבה יותר משמיעים קופים אלה קולות במצב רגוע, נטול רגש
נייטרלי. קולות אלה קיבלו מהאנתרופולוגים את השם
&quot;רעשי חיים&quot;. מכיוון שרעשים אלה מלווים ללא הרף את הפעולות השונות של תהליכי החיים, כולל פעילות אובייקטיבית, מספר מדענים מבססים את הטענה שמקור השפה האנושית הוא דווקא ברעשים מעין אלה, שהשמיעו אבותיהם הקופיים של בני האדם בתקשורת היומיומית ובביצוע עבודה ביולוגית.
הצורך בתקשורת באמצעות אותות קוליים ומחוות נובע אצל קופי האדם דווקא מהמורכבות של עבודתם הביולוגית והחברתיות הביולוגית שלהם. הקופים אינם בונים סכרים כמו הבונים, אינם חופרים מחילות תת-קרקעיות כמו החפרפרות, אינם בונים קנים כמו הציפורים, אינם בונים תלי נמלים כמו הנמלים, אינם בונים חלות דבש כמו הדבורים, אינם צדים בלהקה כמו הזאבים, ואינם מתקינים מאורות כמו הדובים והשועלים. אך הם משתמשים ללא הרף בכלים חיצוניים במקרים שבהם החימוש הביולוגי שלהם אינו מספק.
בהיותם בעלי יתרון ברור על פני בעלי חיים אחרים, כמו גפיים אוחזות, המכינות אותם ישירות לשימוש במגוון חפצים להשלמת החימוש הטבעי שלהם, קופים מתנסים כל חייהם לעיני חברי קבוצה אחרים בהמצאת טכניקות מגוונות לשימוש כזה, ואינסטינקט החיקוי מאפשר לקבע את הטכניקות המוצלחות שנמצאו בזיכרון הקולקטיבי של הלהקה ולהעניק להן אופי של רפלקסים מותנים. כמובן, זיכרון בעלי החיים הוא סיטואציוני ואינו נוטה לשמירה ארוכת טווח של חידושים שהושגו. אבל קופים כל הזמן
&quot;מאמנים&quot; זה את זה לשחזר את ההישגים הטובים ביותר של עבודה ביולוגית. על כך מצביעים משקיפים רבים על התנהגות קופים בתנאי פרא.
כך, קופים משתמשים בשתי אבנים לפיצוח אגוזים, אחת משמשת כ&quot;פטיש&quot; והשנייה כ&quot;סדן&quot;. הם מסוגלים להשתמש בענפי עצים להפקת דבש של דבורי בר, ולשליפת
נמלים וטרמיטים, להשתמש בעלים לניגוב לכלוך, לניקוי ממזון דביק, לניגוב, ולהנחה על פצעים מדממים. החוקרת ההולנדית ג&amp;#x27;יין ואן לאוויק-גודול צפתה בשימפנזים מנקים עלים מענפים וקנוקנות ליאנה, על ידי העברתם דרך אגרופים קפוצים, כדי להכשירם לשימוש בתפקידים שונים. &quot;זאת,&quot; היא כותבת, &quot;אפשר לראות כדוגמה מתועדת ראשונה לכך שחיית בר לא רק משתמשת בחפץ ככלי, אלא משנה אותו בפועל בהתאם לצרכיה, ובכך מדגימה ראשית של ייצור כלים&quot; (לאוויק-גודול ג&amp;#x27;. ואן. בצל האדם – מוסקבה: מיר, 1974 – 324 עמ&amp;#x27;, עמ&amp;#x27; 37-38).
אם כן, המשותף בין האדם לבעלי החיים מתבטא במגוון עצום של מאפיינים מורפופיזיולוגיים, גנטיים, התנהגותיים ואחרים. כל המאפיינים הללו מתווספים לזהות בתפקודים החיוניים המגוונים ביותר. האדם, כמו בעלי החיים, זקוק למזון, לשתייה, להגנה מפני קור, לסיפוק מיני, לרבייה, לטיפול בצאצאים, הוא מפריש, מזיע, מתלכלך, מפיץ ריחות, ומנקה את עצמו לפי דפוסים שנקבעו על ידי גופו החייתי.
&quot;בעלי החיים,&quot; ציין דרווין, &quot;הם אחינו בכאב, במחלות, במוות, בסבל וברעב, עבדינו בעבודה הקשה ביותר, חברינו בהנאותינו.&quot; יחד עם זאת, כל התפקודים החייתיים של גוף האדם מתבצעים על ידי בני אדם בצורה אנושית, תוך התחשבות באופי החברתי של חיי האדם. עליהם מטביע את חותמו גיוס האדם לחיים בחברה, לחץ המוסדות החברתיים, חדירת מוסכמות שנקבעו חברתית למעמקי התודעה, למבני הגיוס של הנפש. וכאשר אדם שוקע, מתנוון מוסרית ופיזית, מפסיק לדאוג לעצמו, מאבד את הערכים המוסריים המוכרים חברתית, הוא נעשה דומה לחיה, ובמיוחד בביטויים הגרועים ביותר של החיה. חיה בריאה מגייסת את עצמה לעבודה ביולוגית, למאבק תחרותי על הישרדות ואופטימיזציה של פעילות החיים, ואילו
אדם ששקע הופך לבלתי מסוגל לעבודה אנושית ומבצע עבודה ביולוגית רק כדי לספק אינסטינקטים חייתיים בסיסיים, להשיג הנאות נמוכות, שמהן נמחק התוכן האנושי.
השפלה כזו, אבולוציה לאחור, רגרסיה וגלישה לרמת חיה – אינה תופעה נדירה כל כך בחברה האנושית. זה מראה שרק גיוס פנימי, צורך בשיפור עצמי, בתקשורת, ובפעילות שנקבעה חברתית הופך אדם לאדם. בלעדיו, האדם עובר מהר מאוד למצב בהמי, משחזר את התכונות הגרועות ביותר של אבותיו הפראיים. ולהפך: להיות אדם במלוא מובן המילה – פירושו להשתפר כל הזמן ולעבוד על עצמו.
מחקרים פלאונטולוגיים-ארכיאולוגיים מסוף המאה ה-19 חושפים ראיות חדשות לקיומם של אבות קדמונים דמויי קוף של האדם, צורות ביניים וצורות ללא המשך, שנוצרו בדרך האבולוציונית מבעלי חיים לאדם. שרידיהם, שנמדדו ונחקרו מכל היבט על ידי אנתרופולוגים, כלי העבודה שלהם ועקבות של תרבות חומרית פרימיטיבית הם הראיות המשכנעות והבלתי ניתנות להפרכה ביותר למוצא החייתי של האדם, ומשחזרים את דרך האבולוציה מקוף לאדם במאפיינים ובשלבים המהותיים ביותר של דרך זו.
כל המאפיינים שצוינו לעיל, המעידים על מוצאו החייתי של האדם, אינם רק אינדיקטורים לדמיון בין האדם לבעלי החיים, אלא גם תנאים מוקדמים שתרמו למוצאו האמיתי של האדם (אנתרופוגנזה) מאבות קדמונים חייתיים.
מאפיינים וקריטריונים להבחנה בין בני אדם לבעלי חיים
ההבדלים החדים בין האדם לכל עולם החי הוכרו על ידי בני אדם עוד בימי קדם ומצאו ביטוי הן בפילוסופיה והן באמנות. הבדלים אלה נתפסו לעתים קרובות כתוצאה של מעמדו האמצעי
של האדם בין בעלי חיים לאלים. המחזאי היווני הגדול סופוקלס כתב:
בעולם יש כוחות גדולים רבים, אבל חזק מהאדם
אין בטבע איש.
את מקור הכוח הוא ראה בעבודה יצירתית, המובילה להכנעת כוחות טבע מגוונים ביותר ומרוממת את האדם מעל הטבע הסובב וכל בריותיו.
בפילוסופיה העתיקה הועלתה ופותחה מעמדות שונות ביותר בעיית טבעו הקוסמי של האדם. ההכרה באדם כקוסמוס קטן, מיקרוקוסמוס, הובילה להבנת ההבדל העקרוני בינו לבין בעלי החיים כנושאי טבע ארצי, שפל, ובאותה עת כחלק מהקוסמוס הגדול, המאקרוקוסמוס, סדר העולם הכללי.
פרוטגורס ראה באדם את מידת כל הדברים, ובהתאם לכך העמיד את טבע האדם מול טבע בעלי החיים. אנכסגורס וסוקרטס היו הראשונים שהפנו את תשומת הלב למיוחדותה של יד האדם, שהבדילה את האדם מהקוסמוס הסובב אותו. סוקרטס ראה את ההבדל העיקרי של האדם בקיום התבונה והצביע על חוסר התבונה של יצורים חיים אחרים. אפלטון ראה באדם נושא של רוח, המתבטאת באינטראקציה בין נשמה לגוף, כאשר בגוף קיים יסוד חייתי, ואילו הנשמה שותפה לעולם האידיאות הטהורות, מקורותיו הראשוניים של הקוסמוס. נשמות בעלי החיים חסרות רוחניות, הן רק מחיות גופים וקשורות בעבדות לסיפוק צרכים גופניים.
אריסטו הצביע על הבדלים כאלה בין האדם לבעלי החיים כמו הליכה על שתיים, יכולת דיבור וחשיבה, ומוח גדול ומקיף. בהתנגדותו לסוקרטס, הוא טען שלא היד המיומנת תרמה להופעת התבונה, אלא להיפך, התבונה הפכה את היד למיומנת. אריסטו הגדיר את האדם כחיה פוליטית (חברתית).
הפילוסופיה האירופית של ימי הביניים ראתה את ההבדל
בין האדם לבעלי החיים במסגרת הבריאתנות המקראית: האדם הוא יציר כפיו וצלמו של אלוהים, ואילו בעלי החיים נבראו כדי לשרת אותו ולספק את צרכיו הגופניים. בשרו של האדם הוא בעל אופי חייתי ומסיח את הדעת מעבודת האל.
ההומניזם של תקופת הרנסנס קשור להבנת טבע האדם כיצור יצירתי, המסוגל ליצור בחופשיות את עצמו ואת עולמו האנושי שלו. דווקא היכולת ליצירתיות הופכת את האדם לשותף לאלוהים ומבדילה אותו מבעלי החיים, המסוגלים רק לצריכה. פילוסופיית הנאורות רואה בתבונה את התכונה העיקרית והמכרעת של האדם, דבר שבא לידי ביטוי בהגדרה שניתנה לאדם בטקסונומיה של בעלי החיים של קארל לינאוס, שבה עצם שמו של האדם מאפיין אותו כחיה רציונלית, או הומו סאפיינס – האדם הנבון.
בתורתו של ר&amp;#x27; דקארט, התכונה הראשונית של האדם, המעידה ללא עוררין על קיומו, היא החשיבה.
האדם, לפי דקארט, מורכב משתי מהויות – מהות חושבת ומהות נמתחת, גופנית, כאשר המהות הגופנית אינה אלא אוטומט, מכונה הפועלת לפי חוקי המכניקה ואין לה הבדל מהותי מגופם של בעלי חיים. בהשפעת דקארט, פרשנות זו של האדם משוחזרת אצל ב&amp;#x27; שפינוזה, ט&amp;#x27; הובס וז&amp;#x27; למטרי. האחרון פרסם יצירה שנכתבה מעמדה נטורליסטית בשם &quot;האדם-מכונה&quot;. בהתבסס על רעיונותיהם של אנשי הנאורות הצרפתים והאנגלים, ב&amp;#x27; פרנקלין העלה אחד מהקריטריונים החשובים ביותר להבדלת האדם מבעלי החיים, כשהגדיר את האדם כחיה המייצרת כלים.
הבנה שונה של מהות האדם והבדלה ממהות בעלי החיים נולדת בפילוסופיה הקלאסית הגרמנית. א&amp;#x27; קאנט רואה באדם יצור הנקרע בין שני עולמות – עולם הטבע ועולם החירות, בעוד שבעלי החיים שייכים לחלוטין לטבע. א&amp;#x27; הרדר ראה באדם &quot;בן חורין של הטבע&quot;, וראה את ההבדל שלו מבעלי החיים באוניברסליות של הארגון הגופני שלו,
באי-התמחותם של איברי החישה, מה שהופך אותו למסוגל לעצב את עצמו וליצור תרבות. בספר
&quot;רעיונות לפילוסופיה של ההיסטוריה&quot; הרדר רואה לראשונה באדם תוצאה של התקדמות הטבע, ומקשר את התעלות האדם מעל בעלי החיים עם התקדמותה ההיסטורית המותנית של החברה האנושית.
הגל רואה באדם את הביטוי הגבוה ביותר של הרציונליות של המציאות עצמה, שבאמצעותו הרעיון המוחלט מכיר את עצמו. בהתאם לכך, ההבדל העיקרי בין האדם לעולם החי הוא הפעילות הקוגניטיבית המתפתחת היסטורית. במרקסיזם, מהות האדם באה לידי ביטוי במכלול יחסי החברה, והקריטריון העיקרי של הקיום האנושי הוא ייצורם המתפתח היסטורית של מוצרים חומריים. הישג חשוב של המרקסיזם הייתה תורת העבודה של האנתרופוגנזה.
פ&amp;#x27; ניטשה מתעקש על אי-שלמותו של היצור הביולוגי האנושי כביטוי של החיים; האדם אצל ניטשה הוא רק חוליית ביניים בהתפתחות החיים בין החיה לעל-אדם. ובמקביל, העל-אדם יהיה מושלם יותר מהאדם בדיוק כפי שהאדם מושלם יותר מהחיה.
האקזיסטנציאליזם הכריז על מהותו של האדם כהוויתו (אקזיסטנציה), קיום חופשי, המועמד מול כל העולם הדברי, האובייקטיבי, החוקי, ובאותה עת חסר המשמעות והאבסורדי של הנסיבות. בעלי החיים אינם אלא עבדי נסיבות, ואדם הנכנע לנסיבות נשאר לא יותר מחיה חברתית.
ביצירתו של מ&amp;#x27; שלר &quot;מקומו של האדם בקוסמוס&quot;, שיצאה לאור ב-1928 וסימנה את ראשיתה של מה שמכונה אנתרופולוגיה פילוסופית, ההבדל בין האדם לבעלי החיים נחשב כיכולת להתעלות מעל צרכים ביולוגיים וליצור קוסמוס משלו – קוסמוס של תרבות עם מרחב וזמן ייחודיים. פ&amp;#x27; טייאר דה
שארדן רואה בתופעת האדם שלב טבעי באבולוציה של הקוסמוס, העובר שלבים – קדם-חיים, חיים ומחשבה – בכיוון של על-חיים, יקום רוחני.
בפילוסופיה הפוזיטיביסטית, הנאו-פוזיטיביסטית והפוסט-פוזיטיביסטית, כל הבעייתיות של האנתרופולוגיה הפילוסופית נחשבת מטאפיזית, מנותקת מהתבססות על עובדות הידע המדעי הקונקרטי המתפתח ללא הרף, ובהתאם לכך, בעיית ההבדל בין האדם לבעלי החיים נמצאת בסמכותם של המדעים הקונקרטיים. עם זאת, ברור שהתפתחות הידע הפילוסופי במשך אלפי שנים, במכלולה, כיסתה את כל הספקטרום הרחב ביותר של ההבדלים בין האדם לעולם החי, והאנתרופולוגיה המדעית-קונקרטית המודרנית רק משחזרת וממקדת על בסיס חומר עובדתי את אותם מושגים, עקרונות ותורות שהועלו ונדונו בפילוסופיה בצורה מופשטת יותר ובביטוי השקפתי.
האנתרופולוגיה המדעית-קונקרטית, ככל האפשר, שוללת
אלמנטים &quot;מטאפיזיים&quot;, ספקולטיביים של החשיבה הפילוסופית, היא פועלת עם עובדות שמקורן בתיעוד הפלאונטולוגי-ארכיאולוגי, תוצאות של ניתוח רדיואיזוטופי, מדידות מדויקות ביותר של פרמטרים של שרידי מאובנים של הומינידים, השוואתם והצלבה שלהם, חקר התנהגותם של קופים מודרניים, חקר כלי העבודה של בני אדם קדומים, איסוף נתונים על הארגון החברתי של שבטים נחשלים, ניתוח דיווחים מכרוניקות היסטוריות עתיקות וכו&amp;#x27;. כל זה גורם לריבוי כיווני מחקר, המתבצעים במערכת אחת, ולמרות הפיצול וחוסר האפשרות לפרשנות חד-משמעית של מקורות חשובים רבים, מאפשרים לבסס קשר בלתי נפרד בין השחזור המדעי של צורות ההפרדה של האדם מהסביבה החייתית.
באנתרופולוגיה המודרנית, המאפיינים המיניים של הומו סאפיינס (Homo sapiens) מבוססים היטב, המבדילים אותו הן מבעלי חיים מודרניים והן
מנציגי מאובנים של עולם החי ומאבותיו החייתיים. בין מאפיינים אלה, ראשית, רמת הפיתוח הגבוהה של המוח – המבנה המגייס העיקרי של האורגניזם, שהאבולוציה שלו הוציאה את האדם מהמצב החייתי והבטיחה את התפתחותה המתקדמת של הציוויליזציה והתרבות. המוח האנושי מאופיין בקליפת מוח רחבה עם מספר רב של חריצים ופיתולים, בפיתוח גבוה של האונות הקדמיות, הרקתיות והקודקודיות, שבהן מרוכזים המרכזים החשובים ביותר של פעילות נפשית ודיבור (מרכזי ברוקה, ורניקה וכו&amp;#x27;).
בהתאם לכך, לכל בני האדם יש מקדם צפליזציה גבוה מאוד (מיוונית: &quot;קפלוס&quot; – מוח), כלומר היחס בין משקל המוח למשקל שאר הגוף. ישנם בעלי חיים גדולים רבים שמסת המוח שלהם עולה על זו של האדם, אך אין כאלה שעולים על האדם ביחס של מבנה מגייס גדול זה לפריפריה הגופנית שהוא מגייס. לא במקרה התפתחותו של משכן תבונה זה לוותה בגידול בנפח הגולגולת – משכן המוח. כך, אצל &quot;האדם המיומן&quot; המאובן, נפח זה היה 509-752 סמ&quot;ק, מעט יותר מאשר אצל קופי אדם (300-500 סמ&quot;ק). אצל &quot;האדם הזקוף&quot; (הומו ארקטוס) הוא גדל ל-727-1225 סמ&quot;ק. אצל האדם המודרני הוא 1000-2000 סמ&quot;ק. זהו ההבדל היסודי הראשון בין בני אדם לבעלי חיים, המשמש בו-זמנית כקריטריון אנתרופולוגי להבחנה ביניהם בעת מציאת שלדים וגולגולות מאובנים.
ההבדל היסודי השני טמון בייחודיותה של היד האנושית בהשוואה לכפותיהם של בעלי חיים, כולל הגפיים האחיזה של קופים. הניגוד של האגודל לארבע האצבעות האחרות בידיו של האדם שונה מזה שבגפיים הקדמיות של קופים, בשל התאמתם הביולוגית של הידיים לעבודה אנושית, לפעילות תכליתית בעלת אופי אוניברסלי, הדורשת אחיזה מגוונת ביותר בחפצים ובכלי עבודה. לא פחות חשוב
ההבדל הוא אורך הגפיים הקדמיות. כך, אצל קודמיו הקרובים ביותר דמויי הקוף של האדם, האוסטרלופיתקים, הגפיים הקדמיות, ככל הנראה, היו אפילו ארוכות במקצת מהאחוריות. גם פרופורציות הגפיים היו שונות. החוקרים הרוסים י. חריסנפובה ופ. מז&amp;#x27;וגה כותבים על כך את הדברים הבאים:
&quot;פרופורציות הגפיים ייחודיות מאוד. ניתן לשפוט אותן על בסיס אורכן של עצם הזרוע ועצם הירך. היחס ביניהן (מדד זרוע-ירך) הוא בערך 84, גבוה בהרבה מהממוצע אצל האדם המודרני (68.8-73.9). אך יש לקחת בחשבון שאצל קופי אדם ארוכי זרועות, מדד זה תמיד עולה במידה זו או אחרת על 100&quot; (חריסנפובה י.נ., מז&amp;#x27;וגה פ.מ. מסות על אבולוציית האדם – קייב: נאוקובה דומקה, 1985 – 256 עמ&amp;#x27;, עמ&amp;#x27; 49-50).
כל קופי האדם הם בעלי ארבע רגליים, הגפיים הקדמיות שלהם, הממלאות תפקידים של ידיים בעת מניפולציה בחפצים, ממלאות תפקידים של רגליים בעת תנועה על הקרקע. להם תמיד נוח יותר, מהיר יותר וקל יותר לנוע על ארבע רגליים מאשר על שתיים. עבור האדם, לעומת זאת, תנועה על ארבע גפיים מהווה תרגיל גופני קשה מאוד בשל קוצר ידיו וזקיפות עמוד השדרה שלו. בהתאם לכך, האוסטרלופיתקים ייצגו צורת מעבר מוקדמת מאוד, היה להם נוח לנוע גם על שתי רגליים וגם על ארבע, וידיהם, שגויסו לעבודה ביולוגית כרגליים נוספות, עדיין לא היו בעלות אותה מיומנות שאפשרה לא רק להשתמש בחפצי טבע ככלים, אלא גם לעבד אותם באופן שיטתי ותכליתי, כפי שעושה האדם.
שינוי הידיים גרר גם שינוי ברגליים. קופים הם בעלי ארבע רגליים כמו שהם בעלי ארבע ידיים: הגפיים האחיזה שלהם, הן הקדמיות והן האחוריות, מותאמות לאחיזת ענפים, הן בו-זמנית רגליים וידיים. דווקא רב-תפקודיות זו אפשרה לאבות האדם להתאים בעבר את הרגליים להליכה דו-רגלית, ואת הידיים
לשחרר לעבודה. &quot;הידיים&quot; האחוריות של הקוף הפכו לרגליים אנושיות כתוצאה מעבודה ביולוגית ארוכה מאוד ואינטנסיבית של תנועה דו-רגלית, שבה משקל הגוף נשען בכל צעד על אחת הרגליים, והלחץ על כפות הרגליים השטיח את הסוליות ובהדרגה ביטל את ניגוד האגודל לארבע האחרות. גם אורך האצבעות קטן, שכן משקל הגוף נשען על המשטחים &quot;כמו כף יד&quot;, והאצבעות קיבלו תפקיד של תמיכה נוספת בלבד בשמירה על שיווי המשקל.
ההבדל היסודי השלישי, הקשור ישירות לשני, הוא התוצאות המורפו-פונקציונליות של הליכה זקופה עם הנחת כף הרגל מהעקב לבוהן. אלה כוללים כף רגל קמורה, עצם ירך חזקה, עקומות בעמוד השדרה, בית חזה שטוח ולא בצורת חבית כמו אצל קופים, שרירים חזקים של הגפיים התחתונות וכו&amp;#x27;. עצם הירך האנושית עומדת בעומס של עד 1650 ק&quot;ג. רק האדם מסוגל לאזן על שתי רגליים ואפילו לעמוד או לקפוץ על רגל אחת.
ההבדל היסודי הרביעי הוא צורת הלסתות, מבנה השיניים ומיקומן. לרוב מיני הקופים, במיוחד קופי האדם, יש ניבים ארוכים וחותכים, אשר יכולים לשמש לנשיכות בהגנה ובהתקפה. באדם, הצורה החרוטית והגודל הגדול של הניבים אבדו. דרווין הסביר את הצמצום של הניבים בקיומן של ידיים המסוגלות להחזיק נשק, אשר קיבלו על עצמן את תפקידי ההגנה וההתקפה. מחברים רבים עורכים אנלוגיה בין הקטנת הניבים באדם לבין בעלי פרסות בעלי קרניים, שבהם לאחר התפתחות של נשק טבעי מאיים כמו קרניים, נעלם הצורך בניבים גדולים. עם זאת, לצד גורם זה, לדעתנו, תפקיד חשוב לא פחות מילאה עבודה ביולוגית ממושכת של לעיסת מזון ממושכת, שבה ניבים ארוכים הם רק מפריעים. שורת שיניים ישרה, שהיא תכונה אנושית ספציפית ויפה
המתבלטת בהופעת חיוך זוהר, נוצרה עם התפתחות האוכל-כל, היכולת לשנות לחלוטין באמצעות לעיסה ממושכת גם מזון צמחי וגם מזון בשרי קשה. בכך, בניגוד לטורפים רגילים, הטרף להשגת מזון בשרי הומת לא על ידי לסתות עם ניבים, אלא על ידי גפיים קדמיות בעלות טווח רחב הרבה יותר, שבהן הוחזקו אלה או אבנים מחודדות.
שורת שיניים ישרה ומרווחים קטנים ביניהן, לצד יתרונות ברורים בטחינת מזון מגוון, יצרו גם בעיות רבות בשל קלות החדירה וההתפשטות של מיקרואורגניזמים מחוללי מחלות. שיני האדם נרקבות לעתים קרובות מדי, נרקבות, גורמות לכאב בלתי נסבל, שיניים רקובות יוצרות סביבה נוחה בחלל הפה להופעת מחלות נשימה חריפות. בזקנה השיניים נושרות והטחינה התקינה של המזון הופכת לבלתי אפשרית. צריכה מתמדת של מזון בשרי לא השפיעה לטובה על מצב חלל הפה והמעיים של בני המין האנושי. הוויתור על הצמחונות הכמעט מלאה, האופיינית לאבות הקופיים, הוביל להופעתן של מחלות אנושיות ספציפיות.
בירושה מאבות צמחוניים של מעי ארוך ומפותל, האדם נמצא במצב גרוע יותר מאשר חיות טורפות, בעלות מעי קצר ומותאמות לחלוטין לספיגת מזון בשרי. למזון בשרי יש מול הצמחי חיסרון ברור: הוא נתון לריקבון, ולא לתסיסה, ומכיל פחות ויטמינים. בשר נרקב בכל מקום – בשיניים, במעיים, באוויר הפתוח, במיוחד בחום. התוצאה היא קלקול שיניים, הרעלות מזון, הפרעות שונות בתפקודי איברי העיכול. יחד עם זאת, הזנה חלבונית תרמה ללא ספק לגידול מסת השריר של האדם, וכפי שמשערים, סייעה להגדלת מסת המוח. טורף חמוש בניבים קורע בקלות את הבשר לחתיכות,
מכרסם סחוסים ועצמות. האדם, נטול הניבים הטורפים, נאלץ להשתמש לחיתוך הבשר בגרזנים וסכינים שונים, תחילה מאבן, ולרכך את הבשר באמצעות אש.
ההבדל היסודי החמישי של האדם הוא קיומו של פנים אנושיות ספציפיות, אשר בולטות בניגוד ברור לחוטם הבולט של קופים, בעלי פרסות, טורפים ובעלי חיים אחרים. לצד פנים קטנות יחסית והיעדר בליטה שלהן בצורת חוטם עם ניבים, לאדם יש בליטת סנטר ואף גרמי, שאין לאף קוף. כפי שמציין האנתרופולוג ג&amp;#x27;יי הריסון, בכל מיני הפרימטים, בניגוד לבעלי ארבע רגליים, גולגולת הפנים מפסיקה להיות המשך של גולגולת המוח, והפנים ממוקמות מתחת לגולגולת המוח. ההסטה של גולגולת הפנים ביחס לגולגולת המוח, לפי הריסון, קשורה לאימוץ ישיבה זקופה, להקטנת תפקיד חוש הריח ולהרעת ההתמצאות לפי ריחות. בכל הקופים לכן חלה התקצרות יחסית של החוטם, אשר הייתה בולטת עוד יותר אצל אבות האדם, והריסון מקשר זאת להליכה זקופה (הריסון ג&amp;#x27;יי ואחרים, ביולוגיה של האדם – מ&amp;#x27;: מיר, 1979 – 186 עמ&amp;#x27;, עמ&amp;#x27; 50-51).
המשך רכישתו של האדם של פרופיל פנים ישר יחסית, בניגוד לפרופילים הבולטים קדימה של קופי האדם, מוסבר על ידי מדענים בדרכים שונות. נלקחים בחשבון גם ההליכה הזקופה המתמדת, גם תדירות הישיבה, גם ההקטנה הכללית של חלק הפנים בקשר לגדילת המוח, וגם אובדן תפקיד האחיזה של הלסתות. מנקודת מבטנו, כל הסיבות הללו יכלו לפעול רק במשולב.
בקופי האדם נצפים אורך גדול ומשקל ניכר של הלסת התחתונה בהשוואה לאדם, ולסתותיהם בולטות חזק קדימה. ניתן להסביר זאת בחשיבות עבורם של גיוס הלסתות לעבודה ביולוגית הקשורה לתפיסה ואחיזה של מזון בנוסף לפעילות של גפיים אוחזות. שחרור הגפיים הקדמיות מתפקיד
התנועה, התאמתן לפעילות מישוש עדינה יותר בתהליך העבודה, הפך למיותר את העבודה הביולוגית עם שימוש רגיל של כל בעלי החיים בלסתות לנעיצת ניבים או לתלישת מוצרים צמחיים מענפים וגבעולים. אילו הלסת התחתונה הייתה באדם מסיבית וגדולה כמו אצל גורילה או אורנגאוטן, הייתה בלתי אפשרית (כפי שהדגיש האנתרופולוג הרוסי ו&amp;#x27; בונק) דיבור מפרק, הדורש תנועות מהירות ולא רחבות בפתיחה וסגירה של הפה.
הופעת פנים אנושיים במקום פרצוף קופי קשורה אפוא בראש ובראשונה להופעת פה אנושי שבא במקום לוע קופי. מדענים רבים מסבירים את קיצור פני האדם ואת אובדן הלסתות הכבדות והמסיביות שלו במעבר ללעיסת מזון שהוכן במיוחד, עובד ועובד ברכות תחת השפעת אש. ככל הנראה, היווצרות בליטת הסנטר האנושית קשורה גם היא להקטנת הלסת התחתונה ולאובדן הצורך באחיזה ובקריעה של מזון קשה. עצמות הסנטר הופכות את הלסת למסיבית יותר לא על ידי בליטתה קדימה, אלא על ידי בליטתה מטה. לסתות הבולטות חזק קדימה הן מנופים הנותנים רווח במרחק על חשבון הפסד בכוח. עוצמת הנשיכה פרופורציונלית למסיביות השרירים המבטיחים את סחיטת הלסתות. האדם אינו זקוק לעוצמת ועומק נשיכה, אלא לסיבולת של שרירי הלעיסה, המובטחת על ידי משקל נגד בדמות בליטת הסנטר.
בנוגע לבליטת האף הגרמי ממישור הפנים הובעה לא פעם הדעה שאפים כאלה תורמים לחימום אוויר קר, שבלעדיו בתקופות קרות ובתנאי אקלים קר איברי הנשימה היו נתונים לקירור יתר. ואולם לתושבי הדרום יש בדרך כלל אפים גדולים יותר מאשר לתושבי הצפון. ככל הנראה, כושר המעבר הגדול יחסית של מעברי האף ונפחם המשמעותי של חללי האף פותחו בתהליך של עבודה ביולוגית של
האצת התנועה הדו-רגלית. ריצה אחר טרף או בריחה מטורפים בדרך תנועה כה מגושמת דרשה זרימת אוויר גדולה כדי להרוות את הגוף בחמצן. זרימת האוויר הנוספת סופקה על ידי האף הגדול. האף מספק זרימת אוויר גם כאשר הפה עסוק באכילה או בדיבור. האף ממוקם קרוב יותר למוח, מרווה טוב יותר את המוח הגדול בחמצן ושומר טוב יותר על פחמן דו-חמצני הננשף, המשמש בשאיפה כמוביל חמצן. לכן נשימת אף חיונית בשינה ובמצב מנוחה. עם התפתחות האף, דווקא הפה, ולא האף, הפך למקור חמצן נוסף בריצה או בפעילות שרירית אינטנסיבית של האדם.
עיצוב הפנים האנושיים והגברת ההבדלים בינם לבין לוע קופי גרר אחריו גם השפעה הפוכה על מבנה הגולגולת. נוצר משטח חלק של חלק המוח של הגולגולת, נעלמו רכסי הגולגולת האופייניים לקופים, בליטות העל-גבות וכו&amp;#x27;. נעלם הצורך בכוח גדול של שרירי הרקה והעורף, שבעבר היו מעוגנים על רכסים אלה. חלקות הגולגולת נובעת גם מהגידול העצום בנפח המוח בהשוואה לקופים ולאבות דמויי קוף. &quot;מתיחת&quot; הגולגולת בשילוב עם &quot;כיווץ&quot; חלק הפנים יצרו מצח אנושי גבוה ואצילי, הסירה
&quot;גבשושיות&quot; ובליטות מפני השטח של הגולגולת.
האדם &quot;שילם&quot; על אצילות המראה הזו בהיווצרות קלה של קמטים, המקלקלים מאוד את הפנים וחושפים את גילנו. היווצרות קמטים בפנים הוקלה גם על ידי הפסקת העבודה הביולוגית הקשורה בתפקוד האחיזה-נשיכה של הלסתות, והגבלת עבודת הלסתות לנשיכה ולעיסה של מזון מעובד ורך יחסית. לכן צודק, ככל הנראה, החוקר הבלארוסי ו&amp;#x27; צ&amp;#x27;רמנוב, המציע למתוח באופן שיטתי את עור הפנים על ידי פיתוח שרירים מתאימים באמצעות תרגילים מיוחדים המחקים את מה שמכונה &quot;נשיכת קרב&quot; (ראה צ&amp;#x27;רמנוב
ו.ס. התחדשות ושינוי צורת הפנים והצוואר בשיטות לא רפואיות – מינסק: טטרה-סיסטמס, 2007 – 288 עמ&amp;#x27;).
ההבדל היסודי השישי – רכישת תפקיד הדיבור הרהוט על ידי איברי הנשימה וחלל הפה. השינוי של איברים אלה לאיברי דיבור התבטא בראש ובראשונה במבנה הגרון. הגרון מורכב מכמה סחוסים. בין הסחוסים הארי-טנואידיים והתירואידיים מתוחים מיתרי הקול, וביניהם נמצא סדק הקול. הפקת קול מתרחשת על ידי רטט של מיתרי הקול, ודיבור רהוט מתבצע על ידי עבודת הלשון, השפתיים, החך הרך, הלחיים והאפיגלוטיס. הוויסות העצבי של הנשימה והפקת הקול מתבצע על ידי מרכז הנשימה הנמצא במוח המוארך.
עבודה ביולוגית מתמדת של הגיית קבוצות צלילים מוכרות שינתה כל כך את גרונו של האדם, עד שמאפייני המבנה המשותפים עם גרון הקופים הגדולים נותרו רק רקע מיוחד שעליו בולטים הבדלים מגוונים. קצה הסחוס הארי-טנואידי אצל האדם חלק, כאילו מלוטש, מה שמאפשר סגירה הדוקה יותר של סדק הקול ובכך מבטל ערבוב של רעשים צרודים. שרירי הגרון אצל האדם מופרדים זה מזה בבירור, ואילו אצל הקופים הם מאוחים. עבודת שריר מופרד בין הסחוס הארי-טנואידי והתירואידי מאפשרת לווסת את המתח של מיתרי הקול. מיתרי הקול של האדם צפופים וחזקים הרבה יותר מאלה של הקופים הגדולים, הם בולטים רחוק לתוך חלל הגרון, מה שמבטיח ניקיון ודיוק בהגיית צלילים. מיקומו הנמוך של הגרון אצל האדם מאפשר ניצול מלא של מהוד הפה, ובמידת הצורך – חיבור חללי האף ואפילו עצם המצח כתהודי עזר.
ההבדל היסודי השביעי – היעדר שיער אצל האדם, היעלמות כיסוי השיער הרציף על הגוף תוך שמירתו על הראש, הגבות, הערווה, וכן בצורת זקן ושפם אצל גברים. על קיומו של
שיער עבה אצל אבות האדם מעידים אטביזמים – מקרים של כיסוי שיער רציף של הפנים והגוף (לדוגמה, אצל הזמרת הלטינו-אמריקאית יוליה פסטרנה). תופעות שאינן נדירות כל כך נחשבות חזה ובטן שעירים אצל גברים וכיסוי שיער לא נעים של ידיים ורגליים אצל נשים.
צ&amp;#x27;ארלס דרווין סבר כי אובדן כיסוי השיער באדם התרחש תחת השפעת הברירה הזוויגית, שכן זכרים ונקבות חסרי שיער מאבותיהם של בני האדם המודרניים זכו ליתרון בהזדווגות. הוא נימק זאת בכך שגם בקו המשווה קר למדי בלילות, ולכן אובדן הפרווה לא יכול היה להיגרם מהצורך להיפטר מהתחממות יתר בתנאי אקלים חם. עם זאת, ספק אם אבותיו דמויי הקופים של האדם היו בעלי רגשות אסתטיים כה חזקים עד שיכלו להשפיע על הברירה הזוויגית. הרי גם קופים שעירים מזדווגים בהצלחה רבה, ונשים מודרניות רבות מוצאות גברים שעירים מושכים מאוד, ולעתים קרובות דווקא בזכות תכונה זו הם זוכים ליתרון בברירה הזוויגית.
הערתו של דרווין, שנאמרה בעידן הוויקטוריאני, שבו נחשב המין לפעילות מבישה של חיות תאוותניות, מזכירה מאוד את ההשקפה הפילוסופית-אנתרופולוגית על טבע האדם של ג. הגל, שראה בשלילת השיער, הפרסות, הניבים, הטפרים, הקוצים, השריונות, הקליפות, ההליכה על ארבע ושאר מאפייני מצב החי מאדם כתוצאה של ההכרה העצמית של הרעיון המוחלט, אשר ביצירתו את התגלמותו העליונה, האדם, הבין את הצורך בעיצוב אסתטי של פרויקטו. עם זאת, ה&quot;קוף&quot; העירום הזה נראה יפה ואצילי רק מנקודת מבטו של האדם; מנקודת מבטו של קוף רגיל, היעדר פרווה נראה ללא ספק כמום מגעיל, מעין קרחת, שכן לכל מין של קופים, כמו גם לבעלי חיים אחרים, יש סטנדרט משלו של משיכה מינית. אפשר היה לערוך ניסוי: לתפוס בעדר פראי את הגורילה המושכת ביותר, לגלח אותה ו
לשחרר אותה חזרה לעדר. נראה כי הסבירות גבוהה מאוד שעד שתצמח לה פרווה, אותו פרט ייאלץ לוותר על ניסיונות למגע מיני בשל חוסר התקווה המוחלט של ניסיונות כאלה. הרי לפרווה אצל קופים (ואצל יונקים אחרים) יש משמעות ביולוגית עצומה. הגורים נאחזים בה בעת תנועת העדר. היא אמצעי הבידוד העיקרי מפני שינויי הסביבה בעת רכישת היתרון האבולוציוני החשוב ביותר של היונקים – דם חם.
הזוחלים, כולל הדינוזאורים, היו עירומים ובעלי דם קר; עבורם בידוד היה משמעותו אובדן היכולת להיזון מאנרגיה תרמית ממקורות חיצוניים. דינוזאורים גדולים, כפי שכבר צוין, שמרו על קביעות הסביבה הפנימית של גופם בזכות גודל גוף עצום. הם יכלו להתקיים רק באקלים חם ויבש ונכחדו לאחר שינוייו הגלובליים.
בקרב היונקים, שתי קבוצות בעלי חיים איבדו את כיסוי השיער. הלווייתנים, הדולפינים וההיפופוטמים הפכו ל&quot;עירומים&quot; לאחר ששבו לסביבה המימית, שבה משתלם יותר לבצע בידוד מקור באמצעות שכבת שומן תת-עורית. הפילים והקרנפים &quot;התקרחו&quot; בשל התחממות יתר מתמדת של גופם תחת קרני השמש היוקדות, בהיותם בעלי גוף נפחי למדי בעודם חיים בתנאי אקלים חמים בשטחים פתוחים, וכתוצאה מכך יש להם יחס לא מועיל לקירור הגוף בין שטח הפנים לנפח. קרוביהם מתקופת הקרחונים הגלובליים, הממותות והקרנפים הצמריים, לאחר ההתחממות הגלובלית לא הספיקו לאבד את פרוותם ונכחדו (אם כי לא רק מהתחממות יתר של הגוף, שמנעה חילוף אנרגיה תקין, אלא גם מסיבות אחרות).
באנתרופולוגיה המדעית הקונקרטית התגבשו שני הסברים חלופיים להקטנת כיסוי השיער באדם – באנלוגיה ליונקים מימיים (לווייתן, היפופוטם) ובאנלוגיה ליונקים טרופיים (פיל, קרנף). ההסבר הראשון מבין אלה הוצע
על ידי א. הארדי במאמר משנת 1960 ופותח על ידי י. לינדבלט בספר משנת 1991. בהתאם לכך, השערת המקור המימי של &quot;חוסר השיער&quot; בגוף האדם, ובהתאמה גם המקור המימי של האדם (הידרואנתרופוגנזה), קיבלה את השם השערת הארדי-לינדבלט. השערה &quot;מימית&quot; זו
לא זכתה לתפוצה רחבה במדע המודרני, אולם טיעוני מחבריה כוללים לא מעט תצפיות יקרות ערך המסייעות להעמיק את הבנתנו את אבולוציית כיסוי השיער של אבות האדם. לפי השערה זו, לאחר מיליוני שנים רבות של חיים על עצים, אבות האדם מכוסי הפרווה שבו לסביבה המימית ובתהליך ההסתגלות אליה איבדו את כיסוי השיער, רכשו הליכה זקופה, אף גרמי ועמוד שדרה במצב אנכי.
נביא את הטיעונים העיקריים של מחברי השערה זו ואת התנגדויותינו להם, המאפשרים להבהיר את המצב ולחשוף את הגורמים לשינויים ההסתגלותיים של האדם בעת היפרדותו מעולם החי. טיעונים אלה מובאים על פי ספרו של י. לינדבלט &quot;האדם – אתה, אני והראשיתי&quot; (מוסקבה: פרוגרס, 1991 – עמ&amp;#x27; 74-83).
אז הנה הטיעונים והתנגדויותינו:
כיסוי השיער הראשוני והרך של האדם ממוקם באופן התואם השפעה של סביבה נוזלית. – עובר האדם הוא חיה השוחה במי שפיר ובשלב התפתחות מסוים דומה לדג.
צורת האף האנושי מתאימה לשחיין, שכן גם כשהראש שקוע במים היא אינה מחדירה לחות פנימה, למקום שבו נמצא האפיתל הרגיש. אצל כל חיות המים הנחיריים מופנים כלפי מטה או יכולים להינעל באופן אמין. – צורת האף האנושי מותאמת לשחייה בצורה גרועה מאוד, הנחיריים אינם ננעלים ולעתים קרובות מאוד מחדירים מים לפה ופוגעים באפיתל הרגיש.
קופי האדם חסרי אונים לחלוטין כשהם נופלים למים. – גם בני אדם חסרי אונים לחלוטין
אם לא מלמדים אותם לשחות. לא נוצר אצלם בתהליך האבולוציה אינסטינקט שחייה, הקיים אפילו אצל כלבים.
קוף החרטום (Proboscis monkey), בעל האף הארוך הדומה לאף אנושי, שוחה מצוין. – אבל גם הוא אינו ניזון מרכיכות וקיפודי ים במים רדודים, כפי שמניחים מחברי ההשערה לגבי אבות האדם.
לאדם יש רעמת שיער מפוארת על הראש, שאין לאף קוף אדם, ושהיא נועדה להגן על ראשו של יצור מימי מפני השמש היוקדת. – לאף יצור מימי אין רעמת שיער על הראש. לעומת זאת, לאריה יש רעמת שיער מפוארת, ואי אפשר לסווג אותו כיצור מימי.
ההליכה הזקופה נוצרה דווקא במים. טרף קטן נאכל בעמידה, ולאחר מכן נמשך החיפוש אחר מזון, ללא הפרעה מיותרת של עלייה לחוף. – הליכה זקופה לא יכלה להיווצר במים. אף מין מימי אינו נע במצב גוף אנכי, כולל אדם השוחה, שכן המים מפעילים התנגדות גדולה יותר מהאוויר, והתנועה בהם דורשת צורת גוף אווירודינמית. להיפך, העיקול בצורת S של עמוד השדרה האנושי הוא מעין קפיץ שנועד לפצות על כוח הכבידה ביבשה.
השיניים הגדולות אצל אבות האדם הפכו למטרד, משום שאבות האדם ניזונו מרכיכות עדינות, כשהם שוברים את קונכיותיהן באבנים. – נתונים פלאונטולוגיים מעידים שאבות האדם חיו מציד ומליקוט, ולא ניזונו מרכיכות.
אצל תינוקות אנושיים נשמר אינסטינקט של עצירת נשימה במים, המאפשר ללמד אותם לשחות לפני שילמדו ללכת. – הם יכולים לעצור את הנשימה, אבל יש ללמד אותם לשחות. אינסטינקט זה נעלם מהר מאוד, וילד המושלך למים ללא לימוד שחייה יטבע.
עובי שכבת השומן התת-עורי אצל קופי אדם
קטן בהרבה מאשר אצל בני אדם, במיוחד אצל נשים. ירכי נשים ושדיהן מוגנים היטב בשכבת שומן, בעוד קופים נשארים שטוחי חזה גם בזמן האכלת צאצאיהם. – שכבת השומן התת-עורי אצל האדם מפצה בצורה חלשה מאוד על אובדן השיער. לאחר שהייה במים לזמן קצר יחסית, האדם מתקרר ומתחיל לרעוד, וגופו מתכסה ב&quot;עור ברווז&quot;, כלומר מופעלים שרירים שנועדו להרים את השיער שכבר אינו קיים. אצל בעלי חיים מימיים, לעומת זאת, שכבת השומן התת-עורי מאפשרת שהייה מתמדת בסביבה המימית בתחושת נוחות.
נקודת מבט אחרת, מציאותית יותר, על אובדן כיסוי השיער המלא אצל אבות האדם מוצגת על ידי מחברים הסבורים שהסיבה לדילול ולנשירת השיער הייתה הצורך להיפטר מהתחממות יתר בעת המעבר מיערות טרופיים מוצלים אל מרחבי הערבות הפתוחים לקרני שמש ישירות של סוואנות אפריקה.
כבר אצל שימפנזים וגורילות ניכר דילול בולט מאוד של השיער על החזה והגב. הפרווה התחתית, המסייעת לבידוד הגוף, נעלמת. תהליך דילול השיער דומה להנשירה של בעלי חיים החיים באקלים יבשתי. אבל השיער ש&quot;הוסר&quot; באקלים חם תמידית אינו צומח בחזרה, משום שהפעילות הביולוגית של האיברים בהתחממות יתר מתמדת של הגוף מכוונת להיפטר ממנו.
באזור המשווני, טמפרטורת האוויר אינה יורדת מתחת ל-24°C לאורך כל השנה. תחת השמש החמה של קו המשווה היא נשמרת במשך חודשים רבים ברמה של 30-40°C ומעלה. לשרוד בתנאים כאלה, תוך צורך בפעילות אקטיבית להשגת מזון ב&quot;מעיל פרווה&quot; חם טבעי, קשה מאוד. מצב כמעט זהה קיים באזור הטרופי. בקיץ הטמפרטורה נשמרת כל הזמן ברמה של 25-30°C ומעלה, ובחורף היא יורדת ל-10-15°C עם רוחות קבועות, רוחות הסחר. אורח החיים הפעיל של אבות האדם, הצורך המתמיד
לצוד או לעסוק בליקוט בתנועה דו-רגלית, היה צריך להוביל להתחממות יתר מתמדת של הגוף, ובלילות קרים ובתנאי ירידת טמפרטורה בחורף לעודד לא צמיחת שיער, אלא הצטברות שומן תת-עורי. בהתחממות יתר, בלוטות הזיעה היו צריכות לפעול בעוצמה רבה, והצורך בשתיית מים היה גדל בחדות. לכן אבות האדם נאלצו להתיישב ליד מקורות מים. שם אפשר היה גם להתקרר ברחצה ולשטוף את הלכלוך שהצטבר יחד עם תוצרי ההפרשה המאכלים של בלוטות הזיעה.
אולם הצורך להיות בפעילות מתמדת כדי להשביע את הרעב, שדרש גיוס עצום של מאמצים, הוביל שוב ושוב להתחממות יתר של גופם של אבות האדם, שהפכו את הציד לבסיס השגת המזון, על אף מבנה גוף לא מוצלח במיוחד עבור טורפים. לא הייתה להם מהירות מספקת לרדוף אחרי טרף, ולא חימוש טבעי מספק כדי לגבור על בעלי חיים גדולים. הגוף בריצה דו-רגלית אחרי טרף תחת שמש יוקדת התחמם עד לנקודה קריטית, שבהגיעו אליה עלול היה להתרחש אובדן הכרה.
כתוצאה מכך, כפי שסבורים תומכי תאוריית &quot;ההתחממות היתרה&quot;, הצמחייה על גופם של אבות האדם החלה לדלל. הם גם מציעים הערכה של פרק הזמן שבו דילול זה יכול היה להפוך לאובדן כיסוי שיער רציף. &quot;האדם&quot;, כותבים האנתרופולוגים הרוסים א&amp;#x27; חומוטוב וס&amp;#x27; קולבה, &quot;בקושי יכול היה לאבד את כיסוי השיער לפני שרכש תנועה חופשית לחלוטין על שתי רגליים. גורמי קופים נאחזים בפרוות האם בעת הצורך בהחלפת מקום, וככל הנראה, נשיאה באמצעות הידיים התאפשרה רק במצב גוף זקוף. מצד שני, אובדן השיער על הגוף בקושי יכול היה להתרחש לאחר התפתחות תופעות הקרחונים או לאחר שהאדם התפשט לאזורים קרים יותר&quot; (חומוטוב א.י., קולבה ס.נ. אנתרופולוגיה. ספר לימוד – רוסטוב-על-הדון: פניקס, 2006 – 384 עמ&amp;#x27;, עמ&amp;#x27; 223).
הכל כאן נכון והגיוני, אך בכל זאת גם תאוריית &quot;ההתחממות היתר&quot; משאירה שאלות רבות ללא פתרון. הפילים והקרנפים הענקיים איבדו את כיסוי השיער בעיקר בשל היחס הלא-מועיל בין שטח הפנים לנפח הגוף, וכתוצאה מכך התחממות יתר הפכה לסכנה העיקרית לחייהם של בעלי חיים אלה. אך אבות האדם לא היו בעלי ממדי גוף גדולים. יתרה מזאת, בעלי חיים אחרים בעלי ממדי גוף קטנים יותר, כולל טורפים, אינם מאבדים כלל כיסוי שיער רציף, אף שהם קצרי-פרווה. &quot;מעיל&quot; צמרי חם יכול הרי לא רק להגן מפני קור, אלא גם לבודד מחום. דוגמה לבידוד כזה הם גם בני האדם. כך, רועי צאן טורקמנים בחום של ארבעים מעלות הולכים במעילי פרווה חמים ושותים תה ירוק חם, מבלי לחוות כלל התחממות יתר חזקה של הגוף.
נראה לי שתאוריית &quot;ההתחממות היתר&quot; יכולה להסביר רק את דילול הפרווה, אך לא את אובדן כיסוי השיער. את ה&quot;התקרחות&quot; המהירה יחסית
של גוף האדם יכולה להסביר רק לבישה קבועה של בגדים, ולא לפני אלא דווקא לאחר ההתפשטות לאזורים קרים יותר. יצור עם פרווה מדוללת, הסובל מקור בלילה ובעונה הקרה, נאלץ לעטוף את עצמו בענפים ועשב בעת הכנת מקום לינה. כבר אצל קופי אדם הבחינו חוקרים בבניית קן מענפים לשינה בלילה או במזג אוויר גרוע, אף שהפרווה אצל קופים אלה דוללה רק על החזה והגב. בתחילה, אבות האדם, ככל הנראה, פעלו באופן דומה. לאחר מכן החלו להשתמש לעטיפה בעורות של בעלי חיים שהרגו, אשר בשרם נאכל קודם לכן. כך נוצר הבגד, אשר התברר, ככל הנראה, כמזיק במיוחד לצמיחת השיער על הגוף. שאריות הפרווה, יש להניח, ניוונו כתוצאה משימוש ב&quot;פרווה&quot; מלאכותית, שהופשטה יחד עם העורות מבעלי החיים שניצודו. מתחת לבגד הפרווה
&quot;נשחקה&quot;, חומצות מאכלות בעת הזעה שיבשו את תפקוד זקיקי השיער, השערות הפכו שבירות ונשרו. נותרו
שערות במקומות החופשיים מבגדים – על הראש, על הערווה בין הרגליים ובבתי השחי. כמו כן, נצפה כי גם לבישת כובעים משפיעה לרעה על כיסוי השיער: אלה שחובשים כובעים באופן קבוע, מתקרחים לעתים קרובות יותר.
מאז שבני האדם איבדו את כיסוי השיער על גופם, תחושת הקור, כמו תחושת הרעב, הופכת לאחד הגורמים המגייסים אותם לפעילות חיים אקטיבית. כשהם נמלטים מהקור, כובשי כדור הארץ וכובשי היקום הללו מכסים את גופם בכל מיני &quot;עורות&quot; מלאכותיים, הנקראים בגדים, מעין &quot;חליפות חלל&quot; בהתאם למזג האוויר של אזורי האקלים השונים שבהם הם חיים. הם בונים מבנים מגוונים, ממחסומי רוח עם מדורות ועד גורדי שחקים רבי-קומות עם מזגנים, כדי להבטיח נוחות של תחושות טמפרטורה.
צמרמורת קלה והרמת שיער שאינו קיים על ידי שרירים אטאביסטיים בצורת &quot;עור ברווז&quot; הם רואים כסבל בלתי נסבל וסכנה עצומה, בשל מה שהם מכנים &quot;הצטננויות&quot; שרודפות אותם ללא הרף. הם מחממים יתר על המידה את גופם, לובשים על עצמם עם מרווח גדול כמה שכבות בגדים, מזיעים ללא הרף מתחת ל&quot;חליפות החלל&quot; הללו, ומשטר הטמפרטורות של גופם מופר מרוח קלה ביותר. וככל שהם מתרחקים מהטבע, מבודדים את עצמם ממנו, כך הם חולים יותר ויותר, וחייהם נעשים לא נוחים יותר.
דמוביליזציה של כוחות החיים של האדם, הפניית העבודה הביולוגית לסילוק מנגנוני ההסתגלות הפנימיים מובילה לניוון האדם כמין. האדם מתפתח בכיוון של הכחדה. יש לעצור מגמה זו ולהפוך אותה על רמה חדשה שהאדם השיג.
ההבדל היסודי השמיני של האדם – היכולת לייצר כלי עבודה ולהשתמש בהם להשגת טובין חומריים. התנאים המוקדמים לשימוש בכלים לעבודה ביולוגית
קיימים כבר אצל קופים. החוקרת האנגליה ג&amp;#x27;יין ואן לאוויק-גודול, ששהתה תקופה ארוכה בלהקת שימפנזי בר, צפתה בדוגמאות רבות של שימוש של בעלי חיים אלה בחפצים שעובדו במיוחד. החוקרת מציינת שהשימפנזים
&quot;אספו ענפים קטנים או שריגי ליאנה, ולאחר שהעבירו אותם דרך אגרוף קפוץ, ניקו אותם מעלים, והפכו אותם למתאימים לשימוש&quot;. היא מאפיינת תצפית זו כדוגמה מתועדת ראשונה לכך
&quot;שחיית בר אינה רק משתמשת בחפץ ככלי, אלא משנה אותו בפועל בהתאם לצרכיה, ובכך מדגימה ראשית של ייצור כלים&quot; (לאוויק-גודול ג&amp;#x27;. ואן. בצלו של האדם – מ&amp;#x27;: מיר, 1974, עמ&amp;#x27; 37-38).
אך אלה הם רק ראשית פעילות הכלים. ניסיונות רבים של חוקרים במדינות שונות לעודד קופים לייצר כלי אבן פשוטים נכשלו. לבעלי חיים אופייני שימוש מצבי בכלים, ולאדם – שימוש שיטתי. אף קוף אינו יכול להשתמש בכלי אחר לייצור כלי; במקרה הטוב, קוף מניח אבן מתחת לאגוז כדי לפצח את קליפתו באבן אחרת. הכלי של פעילות הכלים של קופים הוא תמיד החימוש הטבעי – שיניים, גפיים אוחזות, ציפורניים. אף קוף אינו יודע להכין חומר גלם ליצירת כלי, או להשתמש במספר פעולות שאינן קשורות ישירות להשגת מזון ליצירת כלי. מטרות הקוף קשורות לרגע הפעולה, ולכן פעולתו עם כלים אינה יכולה להיקרא פעילות תכליתית. הגדרת מטרה אפילו על ידי היצור האנושי הפרימיטיבי ביותר כוללת הפשטה ראשונית – הפרדת העתיד מההווה וריכוז, גיוס, יציבות מתמדת של קשב על השגת עתיד מרוחק יחסית, למשל, השגת מזון בעתיד, חימום הגוף בעתיד וכו&amp;#x27;.
קופים חיים בהווה ומניחים עתיד, אם הוא
נמצא ישירות בתחום התפיסה שלהם ופועל על איברי החישה שלהם; תשומת לבם מפוזרת וקשורה לתחושות, כמו אצל ילדים קטנים. לכן, גם כשהם רודפים אחר מטרה מסוימת, הם פועלים בשיטת ניסוי וטעייה או מחקים פרטים דומיננטיים, בעוד האדם מתכנן לפחות רצף של פעולות ויוצר דימוי עתידי בהצגה אידיאלית, ללא צורך בניסיון ישיר ומיידי של הכלים הזמינים.
עוד בתקופה הסובייטית ברוסיה, עובדי המעבדה הניסויית-טראסולוגית של מכון הארכיאולוגיה בלנינגרד (כיום סנקט פטרבורג) ערכו סדרת מחקרים ניסיוניים לשחזור פעילות הכלים של אנשים קדומים. אנשים מודרניים, עובדי המעבדה, למדו לייצר מחומר צור כלים שהתאימו לממצאים הארכיאולוגיים באתרי אנשים פרימיטיביים. נמצא שכלים של קודמיו הקדומים ביותר של האדם (אוסטרלופיתקוס) דרשו לייצורם בין 3 ל-18 מכות; האנשים הקדומים ביותר (ארכנתרופוס) ייצרו מקצצים פרימיטיביים בעזרת פטיש וסדן אבן, תוך שימוש בין 8 ל-30 שברים. אנשים קדומים (ניאנדרטלים) ייצרו חודי אבן, תוך ביצוע בין 3 ל-5 פעולות בתהליך עיבוד רב-שלבי, וכל פעולה דרשה כ-100 תנועות מתואמות. בעיבוד האבן, נציגי התרבויות הפרימיטיביות שיפרו גם את ידיהם שלהם. גמישות האצבעות עלתה, היכולת לאחוז בכלי ולהחזיקו לאורך זמן במצב קבוע.
כל זה מראה שמכלול ההבדלים היסודיים בין האדם לבעלי החיים, המהווה מערכת קריטריונים של האנתרופולוגיה המודרנית, לא נוצר במקרה, באמצעות מוטציה אקראית כלשהי תחת השפעת רדיואקטיביות או סיבות פיזיות אחרות, אלא נוצר באופן חוקי בתהליך של עבודה ביולוגית תחת השפעת גורם גיוס פנימי, ולבסוף
נוצר רק כאשר העבודה הביולוגית הפכה לעבודת אדם, אך לא נעלמה בעבודה, אלא הפכה לחלק אורגני ממנה.
בנוסף להבדלים היסודיים המשמשים כקריטריונים אנתרופולוגיים להבחנת האדם מאבותיו החייתיים, קיימים עוד הבדלים יסודיים רבים בעלי אופי חברתי-היסטורי, תרבותי-היסטורי וחברתי-פסיכולוגי. אלה כוללים קיומה של תודעה, דיבור, יצירתיות, צרכים ואינטרסים ספציפיים, תרבות, ציוויליזציה, מדע, חינוך, אמנות, דת, חברה, מדינה, משפט, מוסר, כלכלה, טכנולוגיה, פוליטיקה, תחום גיוס צבאי וכו&amp;#x27;.
גורמים וכוחות מניעים של האנתרופוגנזה
גורמי האנתרופוגנזה – אחת הבעיות השנויות ביותר במחלוקת באנתרופולוגיה המדעית הקונקרטית המודרנית. מחלוקות המדענים מתנהלות בעיקר סביב השאלה אילו קבוצות גורמים, ביולוגיות או חברתיות, יש לראות כמובילות וקובעות בתהליך האנתרופוגנזה. היסודות של התפיסות המדעיות על גורמים ביולוגיים של האנתרופוגנזה הונחו על ידי צ&amp;#x27;ארלס דרווין בספרו &quot;מוצא האדם והברירה המינית&quot;. לגורמים העיקריים של האנתרופוגנזה הוא מנה את אותם גורמים שלפי התיאוריה הדרוויניסטית הם הכוחות המניעים של האבולוציה הביולוגית: תורשה, שונות, מאבק קיום, ברירה טבעית. יחד עם זאת, ניתנה חשיבות רבה ביותר לברירה מינית כצורה של ברירה טבעית.
הנאו-דרוויניזם, שיצר את התיאוריה הסינתטית של האבולוציה, הוסיף לדרוויניזם הקלאסי גורמי אנתרופוגנזה כמו מוטציות, סחף גנטי, גלי אוכלוסין ובידוד. כגורם העיקרי של האנתרופוגנזה, למעשה, הוכרו מוטציות, טעויות העתקה אקראיות המתרחשות במנגנון הגנטי ומספקות חומר לשינויים תורשתיים, בעוד הברירה רק מקבעת שינויים מוצלחים. במוטציות מועילות מנסים להסביר
גם את ההליכה הזקופה, וגם את גידול נפח המוח, ואת כל ההבדלים המורפופיזיולוגיים בין האדם לקוף. זה מובן: הרי התיאוריה הסינתטית של האבולוציה מטילה איסור מוחלט על עצם האפשרות של השפעת שינויים בחיי האורגניזם (הפנוטיפ שלו) על שינויים תורשתיים (הגנוטיפ). כתוצאה מכך, החידושים העצומים של גיוס (ארומורפוזות) שחלו באבות האדם בפרק זמן קצר בצורה חסרת תקדים בקנה מידה של היסטוריית היווצרות המינים מוסברים ברקע קרינה מוגבר באזור היווצרות האנשים הקדומים ביותר. דווקא הרדיואקטיביות המוגברת, שנוצרה עקב תפוצה רחבה של עפרות אורניום באפריקה במקומות שבהם נמצאו אוסטרלופיתקוס, הפכה לגורם מוטגני שגרם לשינויים תורשתיים. וכך, קוף שלא חשד בכלום, שנקלע לקרינה, הפך למוטנט קופי, לפריק בשם &quot;אדם&quot;.
את הפרשנות הברורה והחד-משמעית הזו של הגורמים המכריעים באנתרופוגנזה מבטאים עורכי האנתולוגיה השימושית מאוד באנתרופולוגיה, ל. ריבאלוב, ט. רוסולימו וא. מוסקווינה-טרחאנובה. &quot;חשוב גם,&quot; הם קובעים, &quot;שהממצאים האפריקאים יחד עם הישגי הגנטיקה מפריכים את התפיסות ששררו בעבר על שינוי הדרגתי של גוף האדם כתוצאה מפעילות עבודה. התגליות החדשות מלמדות שהליכה זקופה, הגדלת נפח המוח וסימנים &amp;#x27;אנושיים&amp;#x27; אחרים הופיעו מיליוני שנים לפני הופעת פעילות העבודה, ושהאדם לא הופיע כתוצאה מהתפתחות הדרגתית ומתקדמת, אלא כתוצאה מקפיצה כלשהי, ובמשך זמן רב הוא התקיים יחד עם אבותיו, האוסטרלופיתקים, שנכחדו לאחר מכן&quot; (אנתרופולוגיה. אנתולוגיה – מ.: הוצאת המכון הפסיכולוגי-חברתי של מוסקבה, 2002 – 448 עמ&amp;#x27;, עמ&amp;#x27; 81). כך, הכלים העתיקים ביותר מגונה שבאתיופיה הם בני 2.7 מיליון שנה, בעוד שקופים הולכי-זקוף הופיעו לפני כ-6 מיליון שנה.
תחילת חקר הגורמים החברתיים של האנתרופוגנזה הונחה
בשנת 1876 עם פרסום עבודתו של פ. אנגלס &quot;תפקיד העבודה בתהליך הפיכת הקוף לאדם&quot;. ברוח התפיסות המודרניות לחלוטין, הראה אנגלס שהאדם מוצאו מאבות קדמונים דמויי-קוף שחיו על עצים, שצמצום שטחי היערות אילץ אותם לעבור לאורח חיים יבשתי ועודד את המעבר להליכה זקופה, שההליכה הזקופה שחררה את הגפיים הקדמיות מתפקידי התנועה, יצרה תנאים מוקדמים לשיפורם בפעילות אובייקטיבית והובילה לייצור כלים. בסופו של דבר, העבודה הפכה לא רק לאמצעי לייצור מוצרים חומריים, אלא היא גם יצרה את האדם עצמו.
דווקא בעבודה משותפת נוצר אצל בני האדם הצורך לומר משהו זה לזה. גם בעבודה של השמעת צירופי צלילים מגוונים, הגרון והמנגנון הפה של הקופים, שעדיין לא היו מפותחים, עובדו ו
&quot;לוטשו&quot;, והפכו בהדרגה לאיברי דיבור רהוט. בזכות העבודה נוצרה האפשרות להשתמש באש, שאיפשרה לבני האדם הקדמונים להתפזר באזורי אקלים קרים, לצרוך מזון בשרי שבושל על האש, אשר בתורו הוביל להזנה אנרגטית של המוח, תרם להגדלת נפחו ולהתפתחותו האיכותית. העבודה המשותפת תרמה להתפתחות יחסים חברתיים בין בני האדם, להיווצרות החברה כהתאגדות אנושית ספציפית של פרטים, שבאה במקום העדר הפרימיטיבי.
כזו היא, בקווים כלליים ביותר, מודל העבודה של האנתרופוגנזה, שתחילתו הונחה על ידי פ. אנגלס, והמחקרים הבאים פיתחו והשלימו אותו. למעשה, מודל זה הוא אלטרנטיבי ביחס למודל הביולוגי, ואפשר בהחלט להאשים אותו בלאמארקיזם, אף שהוא נוצר, ללא ספק, בהשפעה חזקה של התיאוריה הדרוויניסטית. שהרי לפי מודל העבודה, פעילות העבודה עיצבה בהדרגה את האדם, והתכונות והמאפיינים המורפו-פיזיולוגיים שנרכשו בעבודה הועברו מ
דור לדור, כלומר עברו בתורשה. מתוך הכרה בתורשת תכונות נרכשות, אנגלס היה בעניין זה לאמארקיסט, אך לא יותר מדרווין עצמו, שאף הציע מנגנון היפותטי של שינויים תורשתיים הנוצרים בתהליך אימון של איברים מסוימים, וכינה מנגנון זה פנגנזה. יוצא שאחת משתי אפשרויות, או-או: או שהעבודה עיצבה את האדם, או שמוטציות אקראיות שינו כל כך את המראה המורפו-פיזיולוגי של האדם, שבזכותן האדם נוצר מוכן לעבודה, ללא כל השתתפותו רכש את היכולת לעבוד, ואת כיוון התפתחותו קבע הברירה הטבעית.
חוקרים מודרניים משקיעים מאמצים רבים כדי לחבר בין הבלתי-ניתן לחיבור, בין מודל המוטציות של האנתרופוגנזה למודל העבודה, בין האיסור הקטגורי על האפשרות של תורשת תכונות שנרכשו בעבודה לבין התפקיד המכריע, הברור לאור התגליות הפלאונטולוגיות, של העבודה וייצור כלי העבודה בתהליך הפיכת הקוף לאדם.
בנוסף, כדי להקנות סדירות למוטגנזה בהסבר האנתרופוגנזה, יש צורך לגייס גורמים קטסטרופליים, בדומה לאלה שגויסו להסבר ההכחדה הגדולה של הדינוזאורים, מקור החיים וכו&amp;#x27;. ואכן, מדוע המוטגנזה &quot;עבדה&quot; כל כך מהר, עד שכדי ליצור את הסוג האנושי (השונה באופן חד מכל עולם החי ומאותם מינים וסוגים שמהם הוא מוצאו) נדרש זמן כה קצר? האדם מהסוג המודרני קיים רק כ-40 אלף שנה, בעוד שמינים רבים קיימים מיליונים או עשרות מיליוני שנים. מוח האדם בתהליך האנתרופוגנזה גדל כל כך מהר, עד שגודל הגולגולת עקף את אפשרויות תעלת הלידה, המבטיחה את הופעת האדם לעולם. תוצאות המירוץ הזה אחר התבונה היו הכאבים בלידה ובעיות רבות המלוות את לידת האדם.
כמובן, למודל המוטציות אין אמצעים אחרים
הסברים לתופעות אלה, מלבד הפנייה להעצמה קיצונית של המוטגנזה, אשר כשלעצמה אינה ניתנת להסבר אלא באמצעות גיוס של ניסים קוסמיים מגוונים ותופעות קטסטרופליות על פני כדור הארץ. בכך מוחלף האבולוציוניזם בקטסטרופיזם קוסמי, והביולוגיה מצטמצמת לפיזיקה. ההסברים הפנטסטיים ביותר מבין אלה מגייסים להשתתפות באנתרופוגנזה חייזרים קוסמיים, הנכנסים למגע מיני עם נקבות ניאנדרטליות. ומכיוון שמוצאנו מ&amp;#x27;אלים&amp;#x27; מהחלל אינו ניתן להוכחה בדיוק כמו בריאת האדם הראשון ביום השישי לבריאה, לגורמי האנתרופוגנזה שגרמו לאבות האדם למוטגנזה מוגברת, מגויסים תקופות של פעילות שמש, היפוך קטבים של השדה המגנטי של כדור הארץ, ובמיוחד &amp;#x27;צ&amp;#x27;רנוביל&amp;#x27; היפותטית במזרח אפריקה בתקופה שבה חיו שם אוסטרלופיתקוס.
נטען כי באזור זה, מולדת האבות המשוערת (האקומנה) של האנושות, לפני כ-20 מיליון שנה, כתוצאה מפעילות סייסמית מוגברת (רעידות אדמה, התפרצויות געשיות וכו&amp;#x27;) נוצרו סדקים בקרום כדור הארץ ומרבצי עפרות אורניום עלו לפני השטח. חשיפה מתמדת לקרינה במקומות אלה, שעדיין עשירים במרבצי אורניום, גרמה למוטציות רבות ומגוונות בקרב הקופים שחיו בקרבת מקום, מה שקבע מראש את הופעתן בצורה מוכנה של כל התכונות הדרושות לעבודה: קוצר ידיים, שהפך לתנאי מוקדם להליכה זקופה, גידול בנפח המוח, הגדלת מספר הקשרים העצביים במוח, אובדן כיסוי השיער של הגוף, היווצרות אף גרמי וכו&amp;#x27;.
לבקר הסברים כאלה, ככל הנראה, אין טעם; נותר רק לפרוש ידיים. התערובת הזו של קוסמולוגיה, פיזיקה, גאולוגיה ותיאוריה גנטית של מוטגנזה, שפורשה בצורה וולגרית, נשענת רק על קבלה בלתי-ביקורתית של עקרונות התיאוריה הסינתטית של האבולוציה, ומהווה מיתוס קטסטרופיסטי שיש לו מעט במשותף עם אבולוציוניזם. המסקנה התפיסתית-עולמית העיקרית ממיתוס זה היא:
האדם הפך תחילה לאדם בזכות משחק נס של גנים, מקריות משמחת, ורק לאחר מכן החל ליצור כלים והגיע ליצירת ציוויליזציה. אכן, המקריות היא אלוהים למוחות מוגבלים ומבולבלים!
בהמשך הדרך להבנת האדם כקוף שנפגע מקרינה, תומכי המודל ה&quot;סינתטי&quot; הזה של היווצרות האדם סבורים כי המתקפה הרדיואקטיבית על אבות האדם גרמה להם לתסמונת בּוּסִי-קְלִיבֶר, שהובילה למשבר של עצם אופן הקיום החייתי. עם תסמונת זו, התיאוריה
&quot;הסינתטית&quot; של האנתרופוגנזה מתווספת גם בידע מתחום הרפואה. תסמונת בּוּסִי-קְלִיבֶר מתבטאת בכך שהקרינה פגעה באזורים מסוימים במוחם של אבותינו האומללים, כולל הגרעין האמיגדלי, הפיתול בחגורה (גירוס הצינגולי) והקמרון המוחי.
זה הוביל לניוון של תפקוד האחיזה של הגפיים האחוריות, מה שהקשה מאוד על הטיפוס על עצים ואילץ תנועה דו-רגלית על הקרקע. בנוסף, הפצצת הגרעין האמיגדלי במוח באיזוטופים רדיואקטיביים של אורניום גרמה להיחלשות האינסטינקטים הקופיים, לשינויים בהתנהגות, ולהחלפת מחזורי הייחום ביכולת ללדת לאורך כל השנה. כך, האדם הוא לא רק קוף שנפגם גופנית, אלא גם קוף מטורף, והתבונה האנושית נוצרה כתוצאה מהרס ההתנהגות הנורמלית של הקופים.
אחד התומכים והמפתחים של תפיסה זו, הגנטיקאי האיטלקי ב&amp;#x27; קלארלי, כינה במפורש את האדם &amp;#x27;פריק קופי&amp;#x27;. לדעת קלארלי, פריק זה, בשל נחיתות הארגון המורפו-פיזיולוגי הקופי שלו, היה צפוי למוות בלתי נמנע. הוא הצליח להימנע מכך רק משום שהחל לעבוד, ליצור כלי עבודה, להשתמש באש, ובסופו של דבר הצליח לפצות על חולשתו ביצירת ציוויליזציה.
אם כן, בהתאם למודל המוטציוני, הגורם העיקרי והכוח המניע העיקרי של האנתרופוגנזה היה המוטגנזה, אשר במקרה
עיוותה את הקוף הנורמלי והעניקה לו מראה אנושי ללא כל מאמץ מצדו. העבודה הייתה רק גורם שפיצה על נחיתותו של המוטנט הזה והבטיח את הישרדותו בניגוד למצבו הטבעי. העבודה לא יצרה את האדם ואף לא תרמה להיווצרותו; היא רק מנעה מהברירה הטבעית להשמיד את מה שנשאר מהקוף הנורמלי בר-הקיום כתוצאה מטעויות בגנים. נשים לב שבפרשנות כזו מתבטלת גם הברירה הטבעית הדרוויניסטית כגורם מכוון של האבולוציה, ובמקומה הופכים תקלות אקראיות של המנגנון הגנטי לגורם המכוון היחיד.
באשר למודל העבודה של האנתרופוגנזה, הוא נוצר על בסיס תורת דרווין וברמת הידע שהתבססה על חקר התכונות המורפו-פיזיולוגיות של אורגניזמים, הפנוטיפים שלהם. על גנוטיפים, מיקרו-אבולוציה וגנים לא היה אז דבר ידוע, ותורשה נתפסה כערבוב פשוט של תכונות אב ואם. ביצירת מודל העבודה של האנתרופוגנזה, פ&amp;#x27; אנגלס הונחה על ידי אידאולוגיה מסוימת, אידאולוגיית המרקסיזם; הוא ביקש להוכיח שכל הערכים, כולל האדם עצמו, נוצרו ונוצרים על ידי עבודתם של היצרנים הישירים, אלה שעובדים בידיים. המעמדות הגבוהים, מנקודת מבט זו, נתפסו כשכבות שאינן עובדות, הנהנות מעבודתם של אחרים, החיות על חשבון ערך עודף שלא הם יצרו.
זוהי תפיסת עולם מעוותת לחלוטין, המבוססת על אי-הבנה מוחלטת של הגורם המגייס של האבולוציה, של הטבע המגייס של המעמדות הגבוהים, של אליטת החברה. מכאן נובעים ההשערות המרקסיסטיות על מאבק המעמדות ככוח המניע של ההיסטוריה, על הצורך בגיוס הפרולטריון על ידי המפלגה המהפכנית כדי להפיל את שלטון הבורגנות, ושאר אידאולוגמות, אשר, כשמומשו בתנאי &amp;#x27;הסוציאליזם המנצח&amp;#x27;, הובילו לתוצאות טרגיות כל כך.
עם זאת, הפוטנציאל המוביליזציוני הגבוה ביותר של חשיבתם של קלאסיקוני המרקסיזם הוביל לחדשנויות משמעותיות ובעלות ערך בתחום מדעי הרוח. בתחום הנדון כאן, המודל העבודה של האנתרופוגנזה של פ. אנגלס היה אכן גילוי גאוני, העטוי בניסוחים מדויקים, ברורים, חדים ומושלמים. הישג קלאסי לא פחות, בעל חשיבות יסודית לאנתרופולוגיה המדעית, היה ביסוס הטבע החברתי של האדם ותלותו של טבע זה בשינויים במערכות היחסים החברתיים.
החסרון העיקרי של מודל העבודה של האנתרופוגנזה של פ. אנגלס היה שוב חוסר ההבנה של תפקיד הגורם המוביליזציוני ושל קיומה של תופעת העבודה הביולוגית, הנובעת מהאוניברסליות של תפקוד המבנים המוביליזציוניים, ומהווה בתורה אחד הגורמים החשובים ביותר באבולוציה של החיים בכלל ובאנתרופוגנזה בפרט. התאוריה המרקסיסטית מגדירה עבודה כפעילות תכליתית אנושית ספציפית. אך אם זו פעילות אנושית ספציפית, ובעלי חיים אינם בעלי יכולת לפעילות כזו, אז לא מובן כיצד עבודה יכלה להתקיים לפני הופעת האדם ואף להפוך לגורם המרכזי ביצירתו העצמית של האדם, לגורם הספציפי החשוב ביותר של האנתרופוגנזה.
חוסר היגיון לוגי זה מעודד חוקרים רבים לבקר את מודל העבודה של האנתרופוגנזה על חוסר ביסוס הסיבות שהניעו את אבות האדם לעבודה שיטתית, ושוב לייחס סיבות אלה לגורם המוטציוני ולחשיפת עפרות אורניום רדיואקטיביות. לא ניתן כיום להתעלם לחלוטין ממודל העבודה של האנתרופוגנזה או לראותו כבלתי תקף, שכן הוא זכה למספר עצום של אישורים בלתי ניתנים לערעור במחקרים פלאונטולוגיים. בהם ניכרת בבירור התאמה בין התקדמות כלי העבודה לבין התקדמות
התכונות המורפופיזיולוגיות בדרך מהקוף לאדם. אך אפשר, תוך ניצול חסרונות מודל העבודה, לראות במוטגנזה גורם ראשוני של האנתרופוגנזה, שהיה הסיבה הראשונית לפעילות העבודה כבר ברמה החייתית. וזאת למרות שתצפיות שיטתיות על בעלי חיים, כולל קופי אדם, קבעו באופן מהימן את חוסר יכולתם המוחלט לעבודה שיטתית במובן האנושי של מילה זו. אך מוטציות, מנקודת מבטם של תומכי המודל המוטציוני, מסוגלות לניסים. תקלה בתוכנית הגנטית יכולה כביכול להיות בעלת יכולת של אלוהים כל יכול: ליצור אדם ולהכריח אותו לעבוד, בזיעת אפו, להשיג את מזונו.
אך לא מוטציות &amp;#x27;דמויות אלוהים&amp;#x27;, אלא עבודה ביולוגית, הנעשית על ידי כל היצורים החיים ללא יוצא מן הכלל כדי לקיים ולייעל את פעילות חייהם, הייתה התנאי המוקדם והגורם המניע לעבודה האנושית. הספציפיות של העבודה הביולוגית שנעשתה על ידי אבותיו הקופיים של האדם תרמה להפיכת הקוף לאדם ככל שעבודה זו עצמה הפכה לעבודה אנושית. תהליך זה ארך מיליוני שנים, ואם בתחילה אצל קופי-האדם הייתה העבודה אחת מצורות העבודה הביולוגית, הרי אצל בני האדם המודרניים השתלבה העבודה הביולוגית באופן הדוק עם עבודה שיטתית.
ההתפתחות של העבודה הביולוגית של אבות האדם לעבודה אנושית התרחשה בהדרגה, עברה שורה של שלבים רצופים, ונעשתה בתורה תחת לחץ של גורמים טבעיים שונים. לאור רמת הידע המודרנית שלנו, אין ספק שהגורם הראשוני בטרנספורמציה של הקוף לאדם היה הליכה זקופה. היא בתורה נוצרה תחת לחץ של גורמים טבעיים – גנטיים, גאולוגיים, אקלימיים, אקולוגיים.
אבותיו הקופיים של האדם לא היו חלוצים לא בשימוש בגפיים האחוריות להליכה דו-רגלית, ולא בשחרור הגפיים הקדמיות לתפקידים אחרים מלבד הליכה
על הקרקע. עוד בעידן המזוזואיקון של תולדות כדור הארץ נעו דינוזאורים טורפים רבים על שתי רגליים, והגפיים הקדמיות שלהם הפכו ל&amp;#x27;ידיות&amp;#x27; קטנות עם טפרים, שנועדו להנחתת מכות מלמעלה על גבם של דינוזאורים צמחוניים ארבע-רגליים. עבודה ביולוגית מתמדת של הליכה דו-רגלית חיזקה את הגפיים האחוריות, שינתה את האגן של דינוזאורים אלה. ייתכן שמוטציות שיחקו תפקיד כלשהו, אך הן נשלטו בבירור על ידי העבודה הביולוגית המתמדת של כל אחד מהמינים הדו-רגליים, שנתמכה על ידי הברירה.
חלוצים אחרים בשחרור הגפיים הקדמיות לתפקידים שאינם קשורים להליכה על הקרקע היו העופות. הגפיים הקדמיות שלהם הפכו לכנפיים, המיועדות לתעופה. וגם כאן נדרשו מיליוני שנים של שימוש בגפיים הקדמיות בעבודה ביולוגית של מעבר מענף לענף, וסיוע בקפיצות מהקרקע בתנועות הנפה, כדי שגפיים אלה יצמיחו נוצות ויהפכו למתאימים לתעופה. שוב, עבודה ביולוגית, ולא מוטציות אקראיות, הייתה הגורם המרכזי בטרנספורמציה של גפי ההנפה לכנפיים. המנגנון התורשתי, בצורות שעל המדע עדיין לגלות, רק הגיב להישגי העבודה הביולוגית ולברירה של אורגניזמים הפועלים ביעילות הרבה ביותר.
נהוג לחשוב שהליכה זקופה של אבותיו הקופיים של האדם נכפתה על ידי שינויים בסביבה, שהמעבר להליכה דו-רגלית התרחש תחת לחץ של גורמים גאולוגיים, אקלימיים ואקולוגיים. העיקרי בין גורמים אלה נחשב לדילול היערות ולהיווצרות הערבות האפריקאיות – הסוואנות. הסבר זה תואם לחלוטין את התזה של ה. ספנסר על הישרדות המותאמים ביותר, ששולבה על ידי צ&amp;#x27;. דרווין בתאוריית מוצא המינים שלו. הוא מאושש על ידי מחקרים גאולוגיים-אקלימיים ופלאונטולוגיים, המעידים על תפוצה רחבה של ערבות כתוצאה מהתפשטות צמחים חד-פסיגיים ו
התייבשות מסוימת של האקלים.
אולם רבות מאוד בהיסטוריה של הטבע החי (כולל עצם התפשטות הערבות) מעיד על כך שהרבה יותר פעמים מקורם של מינים חדשים, כולל הומו סאפיינס, אינו הסתגלות פסיבית לשינויים חדים בסביבה, אלא כיבוש פעיל של סביבה חדשה, הדורש גיוס מוגבר של מאמצים והפעלה חזקה של עבודה ביולוגית בהתאם לתנאי אותה סביבה. שינויים חדים בסביבה מביאים ברוב המקרים להכחדת מינים, ולא לשינוי מועיל שלהם, אף שזרם המוטציות גדל פי כמה. דוגמה קלאסית היא ההכחדה הגדולה של הדינוזאורים ושל סוגים אחרים של בעלי חיים ביבשה ובים כתוצאה משינויי אקלים גלובליים לא גדולים כל כך בסוף עידן המזוזואיקון. במקביל, דגי סנפיר (Coelacanthimorpha), בהיותם בעלי חיים מימיים לחלוטין, תקפו באופן פעיל את היבשה בחיפוש אחר מזון טוב יותר והפכו לאבותיהם של כל בעלי החיים היבשתיים, מדו-חיים וזוחלים ועד יונקים ואדם. הלווייתנים והדולפינים, בהיותם יונקים, עברו בשנית לסביבה הימית ובאמצעות עבודה ביולוגית מכוונת מתמדת פיתחו התאמות מועילות מתאימות, והפכו למעשה לבעלי חיים מימיים לחלוטין. וניתן להביא דוגמאות רבות כאלה.
גם המהגרים שהתיישבו במרחבים העצומים של אזור הערבות וערבות-היער קיבלו דחף לא פחות גדול לאבולוציה מואצת מאבותיהם הרחוקים שעברו מהיבשה לסביבה המימית ומהגרים מהיבשה לסביבה המימית. &quot;הופעת הערבות והסוואנות&quot;, כותב החוקר הרוסי נ. וורונצוב, &quot;יצרה אזורים אדפטיביים חדשים על פני כדור הארץ. חלק מיונקי היער נשארו ביערות ששטחם הצטמצם, וחלק, שחווה אבולוציה מהירה יותר, החל לכבוש נופים פתוחים&quot; (וורונצוב נ.נ. התפתחות הרעיונות האבולוציוניים בביולוגיה – מ.: מחלקת ההוצאה לאור של המרכז המדעי-חינוכי של אוניברסיטת מוסקבה, 1999 – 266 עמ&amp;#x27;, עמ&amp;#x27; 17).
אבות האדם, קרוב לוודאי, גם הם לא גורשו מ&quot;גן העדן&quot; של בית הגידול הקדום אל אדמת החטא, אלא הפכו לכובשים ומכניעים של סביבת מחיה חדשה, כשעזבו את העצים כדי להשיג מקורות אנרגיה חדשים. ולו יהיו מקורות אלה לא כוכבים רחוקים, אלא רק חיות יבשה, שבצידן ניתן היה לקבל הזנה חלבונית לגוף, מי יודע, אולי המסע הכובש הראשון הזה היה קשה לא פחות מכיבוש החלל הקרוב והרחוק. כך או כך, אבות האדם כבשו לעצמם סביבה קוסמית חדשה, שכן הקוסמוס הארצי היה זר להם, תושבי העצים, לא פחות מאשר הירח או מאדים לנו.
לפי תצפיות של אנתרופולוגים, קופי האדם המודרניים אינם צמחונים טהורים; הם ניזונים בעיקר מפירות עצים טרופיים, אך אינם מפספסים הזדמנות להתענג על איזו חיה קטנה המתרוצצת בקרבת מקום ואשר ניתן לתפוס אותה. קופים אינם צדים במיוחד, אך הם, כמו חיות אחרות, עסוקים כל הזמן בחיפוש מזון ומשתדלים בכל דרך להשלים את התזונה החלבונית שלהם. הם אינם בוחלים בחרקים, מפיקים דבש מדבורי בר, ולשם כך הם משתמשים בענפים ובזרדים של עצים, ומכינים אותם כדי להשיג מוצרים כאלה. מקרים כאלה של &quot;ייצור&quot; כלי &quot;עבודה&quot; תועדו על ידי אנתרופולוגים שצפו בלהקות קופי בר. עבודה ביולוגית כזו היא ההישג הגבוה ביותר של פעילות בעלי חיים, ואצל אבותיו הקופיים של האדם היא הפכה לתנאי מוקדם לעבודת אנוש.
בדומה לקופים רגילים, אבות האדם ניסו בתחילה רק לגוון את תזונתם, אולם בתקופה זו, עקב התפשטות הערבות, מתרחש משבר בסדרת הפרימטים בכלל והתחרות על מזון צמחוני בעצים גוברת בחדות. המרחבים הפתוחים של הערבות וערבות-היער אפשרו, בתנאי שינוי אופן האכילה, לשרוד באמצעות ליקוט וציד.
אך ההתאמה לטריפה אצל צאצאים אלה של קופי העצים (דריאופיתקוס) הייתה נמוכה ביותר. מהירות התנועה על ארבע הייתה נמוכה מדי אצל הטורפים החדשים הללו בהשוואה לטורפים רגילים. בתחילה הם הזדקפו על רגליהם האחוריות רק באופן אפיזודי, מה שאיפשר לאתר טרף ולהתגנב אליו בחשאי תוך שימוש בעשב הגבוה. הגפיים הקדמיות האחיזה שוחררו בכך מתפקיד התנועה לתפקיד תפיסת הטרף. בגפיים אלה הם תפסו חיות קטנות, קרעו אותן ואכלו אותן. הרעב עודד את אוכל-הכול שלהם ואילץ אותם להשתמש במזון בכל מה שניתן היה למצוא על פני הקרקע: פירות יער, פטריות, שאריות של סעודות טורפים, חרקים מסוימים, רכיכות וכו&amp;#x27;. שחרור הגפיים הקדמיות לעבודה ביולוגית אילץ מעבר לתנועה קבועה על הגפיים האחוריות, ולא בעזרת הקדמיות.
תנועה על הגפיים האחוריות במצב כפוף לאורך זמן הייתה בלתי אפשרית: השרירים התעייפו, הופיעו כאבים בשרירים, ברקמות הסחוס ובחוליות. היה צורך עכשיו להזדקף כל הזמן &quot;על הרגליים האחוריות&quot;, תוך שימוש לעמידה זקופה לא בסיבי שריר שעומסים יתר על המידה, אלא בחוליות הנשענות על חוליות שמתחתיהן. השרירים שימשו עתה רק לשמירה על עמוד השדרה במצב זקוף. והם הרגישו שזה טוב. בדומה לבורא העולם המקראי, הם מצאו את האפשרות האופטימלית לאחר שניסו את כל החלופות. שהרי לפי הבהרת התלמוד היהודי, האל ברא את העולם 65 פעמים, אך ללא הצלחה, והשמיד את הנברא, ורק בפעם ה-66 ראה שזה טוב.
המעבר למרחבים פתוחים של הערבות, לא רק אצל האדם אלא גם אצל מינים רבים של חיות ערבה, גורם להופעת נטייה קונברגנטית לזקיפות ולמצב גוף אנכי כדי לשפר את שדה הראייה מעל לים הסוער של עשבי הערבה הגבוהים. קונברגנציה, כלומר היווצרות מאפיינים דומים אצל מינים שונים באותה סביבה
היא תוצאה של עבודה ביולוגית זהה, המחוזקת על ידי ברירה טבעית ומתרחשת תחת הפעולה המגייסת של תנאי הסביבה. קשה להאמין שהיכולת לזקיפות הושגה ללא כל מאמץ, כתוצאה ממוטציות אקראיות.
את היכולת לשפר את שדה הראייה בנופי ערבה פתוחים רכשו, לצד האדם, גם בעלי חיים קטנים כמו סוריקטות, מרמיטות, סנאים קרקעיים, גרבילים ואחרים. הסוריקטות עמדו כשרגליהן האחוריות זקופות אנכית וזנבותיהן גמישים, ואילו כל האחרים ישבו למעשה על שרירי העכוז, תוך שמירה על יציבה זקופה באמצעות הזנבות והרגליים האחוריות הקצרות והמושטות אופקית על הקרקע. תנוחת ישיבה בעת סקירת הסביבה נוקטים בין הקופים גם הבבונים, שאצלם התפתח עכוז מסיבי כתוצאה מישיבה ממושכת. גם עכוז האדם, ככל הנראה, הוא תוצאה של ישיבה ממושכת על הקרקע של אבות קדמונים הולכי-על-שתיים, אך שרירי העכוז ממלאים בו-זמנית תפקיד של מיישר האגן, משקל נגד בהליכה וסימן מיני משני.
אולם גם תנועה דו-רגלית עם עמוד שדרה זקוף לא פתרה את כל הבעיות. הגפיים הקדמיות הארוכות לחצו במשקלן על עמוד השדרה, אילצו את השרירים להתאמץ, ובעיקר הפחיתו את מהירות התנועה במרחב. הרחבת אופקי הראייה בהליכה זקופה אפשרה התמצאות טובה יותר במרחב, איתור טרף מרחוק, סקירת הסביבה תוך מציאת מזון, וגילוי מוקדם של טורפים מתקרבים. עם אופן תזונה ותנועה זה, היה צורך לעבור כל הזמן ממקום למקום, לעבור מרחקים ניכרים, תוך התמצאות מהירה במצבים חדשים שנוצרו ללא הרף.
היציבה הזקופה בתנועה דו-רגלית לא הושגה בקלות. הגפיים האחוריות של הקוף, המותאמות לאחיזה בענפים עבים של עצים, היו מעין ידיים, והליכה עליהן ללא עזרת הגפיים הקדמיות תוך שמירה על שיווי משקל לא הייתה קלה. לפי
למעשה, כפות רגליו של האדם הן כפות ידיים של הגפיים האחוריות של הקוף, שנדחסו תחת משקל הגוף בתהליך של עבודה ביולוגית של הליכה זקופה, ואיבדו את הניגודיות של הבוהן הגדולה עקב הצורך המתמיד ליצור תמיכה נוספת בכל חמש האצבעות בעת הליכה. בכך מוסבר גם קיצור אצבעות הרגליים והתארכות כף היד של הקוף, שהפכה בתהליך ההליכה לכף רגל אנושית. הכבידו על ההליכה הזקופה גם הגפיים הקדמיות שעדיין היו ארוכות מאוד, שהפריעו לשמירת שיווי המשקל, לחצו במשקלן על עמוד השדרה, אילצו את השרירים להתאמץ, ובעיקר הפחיתו את מהירות התנועה במרחב.
הבעיה המרכזית בתנאים אלה היא מהירות התנועה הנמוכה. קודמיהם של הקופים הדו-רגליים בדרך ההליכה הזקופה, הדינוזאורים הטורפים, היו גם הם יצורים מגושמים, צעדיהם היו כבדים ואיטיים, ושיווי המשקל בהליכה נשמר באמצעות זנב ארוך וכבד. אך צעד אחד של ענקים אלה היה שווה כשבעה מטרים, ואילו צעדם של הציידים הדו-רגליים החדשים בערבה היה כחצי מטר, ובנוסף הזנב ניוון בהדרגה, וכדי לשמור על שיווי המשקל השברירי בהליכה נוצרו שרירי עכוז גדולים. הציד אחר חיות הערבה התנהל בתנאים שבהם הציידים הכושלים נחותים פי כמה וכמה מהטרף הפוטנציאלי במהירות התנועה. הסיכויים להתפרנס מרדיפה פשוטה אחרי הטרף היו קטנים מאוד. היה צורך להמציא דרכי עבודה ביולוגית שיאפשרו להגדיל באופן משמעותי סיכויים אלה ולהגביר את יעילות ענף הציד.
זאבים מסוגלים לרדוף אחרי טרף בריצה על ארבע רגליים למרחק של יותר מ-40 קילומטרים. ברדלסים מפתחים מהירות עצומה במרחקים קצרים. אריות תוקפים ממארב או על ידי התקרבות לטווח קרוב, ואז מבצעים התפרצות קצרה. אף אחת משיטות אלה לא פתחה סיכויים כלשהם עבור יוצאי היער הדו-רגליים. הליכתם, בצעדים מעקב אל אצבעות, לא יכלה להתחרות במהירות
עם בעלי הפרסות ההולכים על ארבע, הרצים בקלות ובחן על אצבעותיהם המאובנות. הצעדים היו כבדים למדי, וחיות הערבה הרגישות חשו בתנועתם באמצעות שמיעה למרחקים גדולים. ניסיונות רדיפה ממושכת תחת שמש קופחת, ב&amp;#x27;לבוש מלא&amp;#x27; – כיסוי שיער מלא – הובילו להתחממות יתר ויכלו להסתיים בהתעלפות. הריצה גרמה כל הזמן לקוצר נשימה חמור, שכן הגפיים האחוריות דרשו הרבה מאוד חמצן כדי לפצות על הוצאת האנרגיה, והגפיים הקדמיות היו עדיין ארוכות מדי והפריעו להאצת הריצה.
הסרעפת נתקלה בהתנגדות במצב הזקוף של עמוד השדרה, החווה לחץ של הגוף, ולא יכלה למלא במלואה את תפקידה כמשאבה. ירידת הגרון שהחלה בתהליך ההליכה הזקופה והיווצרות סדק קולי צר הפחיתו את כושר המעבר של איברי הנשימה ולא אפשרו לספק לריאות כמות מספקת של חמצן בעת ריצה. הדרך היחידה שאפשרה להעלות את יעילות ענף הציד לרמה של טורפים רגילים ולהתחיל להשביע את הרעב לפחות לעתים קרובות יותר הייתה ציד דחיפה תוך שימוש בכלים.
אך ציד דחיפה אינו עניין פשוט. הוא דורש ארגון, תיאום פעולות, חלוקת תפקידים, ניהול כל התהליך, החל מחלוקת כל הציידים לדוחפים ולמארבים, וכלה בחלוקת השלל לאחר מכן. בהתאם לכך, תפקידם של המנהיגים וההבחנה בדרגות בתהליך יצירת יחסי דומיננטיות גדל בחדות. יחסי הסוציאליות הביולוגית עולים לרמה חדשה. מתחילות להיווצר מבני גיוס, אשר בהדרגה מבדילים את אבות האדם מעולם החי. הם הופכים לגורם המכריע באנתרופוגנזה ולכוח המניע העיקרי של האנשת קופי ההליכה הזקופה.
מבני גיוס דמויי-חברתיים מהווים את הסוג הרביעי של מבני גיוס באבולוציה הקוסמית. הראשון
מבין סוגים אלה הוא מבני גיוס טבעיים, המארגנים תנועה בטבע הדומם, הלא-חי, ברמת התנועה הפיזיקלית-אסטרונומית והכימית של החומר. הסוג השני הוא מבני גיוס ביולוגיים, שמורכבות הקשרים בתוכם, הן מבחינה כמותית והן מבחינה איכותית, אינה נופלת ממורכבות הקשרים של מבני הגיוס הטבעיים ומתקרבת לאינסוף, למרות שמבני הגיוס הביולוגיים מתפתחים על גרגר חול של היקום, כדור הארץ, ואילו מבני הגיוס הטבעיים – גם על כדור הארץ, גם בתוך היצורים החיים עצמם, וגם בקוסמוס האינסופי. הסוג השלישי הוא מבני גיוס עצביים, המתפתחים במוח האדם ובמערכת העצבים המרכזית שלו. במספר ובמורכבות של קשרים עצביים הם מתחרים בקשרים של סוגי מבני הגיוס הקודמים. לבסוף, מבני גיוס חברתיים, המתפתחים על בסיס כל סוגי המבנים הקודמים, במיוחד מבני הגיוס העצביים, מאחדים אנשים לחברה והם המאיץ החזק ביותר של הקידמה מכל מה שידוע לנו.
בתחילה, היווצרות מבני גיוס חברתיים התנהלה על בסיס שינוי מבני של מבני גיוס ביולוגיים דמויי-חברתיים של קהילת קופי ההליכה הזקופה. אצל קופי האדם המודרניים נצפים ראשית של מבנים כאלה בדמות היררכיה מסוימת ויציבה למדי בקהילות בעלי חיים. באופן כללי, קהילות כאלה והמבנים דמויי-החברתיים הנוצרים בהן אצל קופים מגוונים מאוד, בעוד שאצל בעלי חיים אחרים הם, ככלל, די אחידים בכל מין וקבועים בקפדנות. כך, גיבונים והמדריאס חיים בקבוצות משפחתיות קטנות, בהנהגת מנהיג אחד, קהילות של שימפנזות פרא וגורילות מגיעות ל-70-80 חברים ומשתנות מעת לעת על חשבון קבוצות שכנות. לשימפנזות אופיינית במיוחד אי-יציבות של קשרים קבוצתיים, הם מתאספים בטריטוריה מסוימת, ניזונים בה במשך כמה שעות, ימים או שבועות, ואז נפרדים, עוברים ל
קבוצות אחרות. מפגשים של מכרים ותיקים מלווים בחיבוקים ובסימני חיבה ידידותיים, כמו אצל בני אדם. אך שימפנזות יכולות לחיות גם בקבוצות נפרדות.
בקבוצות סגורות חיות בבונים ורזוסים עם מספר גדול של חברים. בקהילות גדולות מאוד מתנהלים חיי הבבונים, ובקהילות של מקוקים יפניים שוררת היררכיה נוקשה ביותר, המזכירה עריצות מזרחית. היררכיה מסוימת יכולה להיווצר גם בין קבוצות בודדות. היררכיה תוך-קבוצתית נוצרת לא רק בין פרטים, אלא גם בין קבוצות קטנות של קופים. החוקר הרוסי ג. מטיושין, המסכם תצפיות של עמיתים זרים על קהילות גורילות, כותב בעניין זה:
«לפי ההיררכיה, אחרי הזכרים עם הגב המאפיר באים זכרים בוגרים עם גב שחור, אשר, כמו הנקבות, עומדים מעל לבעלי החיים הצעירים. אחד מהזכרים מאפירי השיער הוא המנהיג. כולם מחקים את דוגמתו. אם הוא בונה קן מענפים על שיח או על האדמה, האחרים מיד מתחילים במלאכה; הוא יוצא לדרך – כולם הולכים אחריו» (מטיושין ג.נ. במקורות האנושות – מ.: מחשבה, 1982, עמ&amp;#x27; 56).
כיבוש המרחבים הפתוחים של הערבות וערבות-היער דרש מאבות האדם הגדלה חדה של מספר חברי הקהילות וסיבוך יוצא דופן של יחסי הביו-חברתיים בקהילות אלה. כנראה אינם צודקים אותם חוקרים אשר, באנלוגיה ללהקות קופי האדם, מעריכים את מספר הקהילות הפרימיטיביות המוקדמות «בעשרות בודדות, ככל הנראה 20-30 חברים בוגרים», כפי שעושים, למשל, א. חומוטוב וס. קולבה (חומוטוב א.י., קולבה ס.נ. אנתרופולוגיה – רוסטוב-על-דון: פניקס, 2006 – 384 עמ&amp;#x27;, עמ&amp;#x27; 227).
קרוב יותר לאמת, כפי שנראה, נקודת המבט של נ. וורונצוב, המצביע על חוקיות של גידול משמעותי במספר קהילות חיות הבר בערבות בהשוואה לתושבי היערות.
«היציאה למרחבים פתוחים, כיבוש הערבות, – הוא מציין, –
הובילה להגדלה חדה של גודל העדר, למעבר מאורח חיים משפחתי-קבוצתי לעדר-להקה» (וורונצוב נ.נ. התפתחות רעיונות אבולוציוניים בביולוגיה – מ.: מחלקת ההוצאה לאור של המרכז החינוכי-מדעי לחינוך מרחוק של אוניברסיטת מוסקבה, 1999 – 266 עמ&amp;#x27;, עמ&amp;#x27; 18). לשם השוואה, וורונצוב מביא קבוצות קטנות של אנטילופות הרים-יער ועדרי אלפי ראשים של צאגאקים ערבות, קבוצות משפחתיות של 20-
30 איילי יער ועדרים של אלפי ראשים של איילי טונדרה וכו&amp;#x27;. רוחב האינסופי של הערבות דורש הרחבת טריטוריות לצורך אספקת מזון ויוצר תנאים לשיפור שרידות של קהילות עם מספר גדול של חברים.
הגידול במספר הפרטים מביא לתוצאות כפולות: גם אי-הסדר ביחסים הביו-חברתיים גובר, וגם הצורך בהקמת צורות שונות של סדר והיררכיה. ההיררכיה הופכת לרב-שכבתית, הבהירות ביחסי הדומיננטיות נעלמת, ויש לבררם שוב או אפילו פעמים רבות, מה שמייצר קונפליקטים ומריבות רבים, שהסכנה שבהם גוברת עם תחילת השימוש בנשק. המאבק התוך-מיני על הקיום מקבל לא פעם אופי של מלחמת הכול בכול. אך קהילות כאלה, שבהן האנרכיה וההתנגשויות בין פרטים וקבוצות קיבלו אופי בלתי-נשלט, בדרך כלל לא שרדו וחוסלו על ידי הברירה הטבעית. רק אותן קהילות שרדו ורכשו יכולת התנגדות לברירה, שבהן לכוחות התוקפנות עמד כוחה של קבוצה מלוכדת ההולכת אחרי מנהיג. קבוצה כזו הפכה לליבה של המבנה המוביל. אך קהילות בעלות יכולת הישרדות יכלו להתפתח במסלולים שונים. הראשון שבהם יכול היה להיות כזה, שבו הקבוצה המובילה לא ניהלה את הקהילה כולה, אך הייתה לה יוזמה בארגון מסעות לציד, וחילקה את הפרטים המשתתפים בחופשיות בציד לקבוצות. היה לה תפקיד מגייס, אך לא מנהל. הגיוס לפעילות רק לעיתים נדירות הפך לפעילות מנהלת, אך מחוץ לפעילות המשותפת כל
פרט היה חופשי ויכל להשיג מזון לפי שיקול דעתו.
המסלול השני יכול היה להתבטא במנהיגות דספוטית נוקשה של מנהיג אכזרי ותוקפני ביותר, הנשען על קבוצה אכזרית ותוקפנית לא פחות. למבנה חברתי-מגייס כזה היו יתרונות והוא היה הכרחי בתנאים שבהם מזון צמחי היה דל, לא יכול היה להאכיל את הקהילה, והיה צורך להשיג מזון מן החי בכל האמצעים, כולל באמצעות קניבליזם, כלומר אכילת בני מינם. מבנה כזה, שנשען על דומיננטיות מוחלטת של המנהיג, היה החזק ביותר כל עוד היה לו יתרון כוח, אך כאשר נחלש מסיבה כלשהי או החל להזדקן, כל הקהילה שקעה בכאוס, אנרכיה והתנגשויות בין קבוצות יריבות. כך כבר בשחר המין האנושי יכלו להיווצר התנאים המוקדמים לסוג דספוטי של גיוס, שבו חברי הקהילה &quot;גויסו&quot; בכוח לביצוע תפקידים מסוימים.
המסלול השלישי יכול היה להיות קשור לארגון עצמי של הקהילה, במיוחד בעת נדידה למקומות מחיה חדשים עם תנאי קיום מורכבים או בלתי רגילים. בתנאים אלה, עצם קיומו של כל חבר היה תלוי בלכידות הקהילה, והמנהיג הפך לא לחזק והתוקפני ביותר, אלא לפרט המנוסה והתקשורתי ביותר, המסוגל לאחד את מאמצי הכול לתועלת כל אחד. במסלול השלישי, יצירת כלים ויצירת תנאים נוחים לחברי החברה הפכו למוצלחים יותר.
כל שלושת המסלולים יכלו להתחלף ברצף בהתאם לשינוי בתנאי הקיום. בהתאם לכך, אחת מהגורמים המכריעים להישרדותן של קהילות קדומות בתהליך האנתרופוגנזה הפכו תכונות המנהיג. המנהיג הוא חוליית החיבור של מבנים חברתיים-מגייסים שעדיין רפויים ולא יציבים, ובמידה רבה קובע את מצבם והישרדותם, ולכן גם את הסיכוי להמשך האנתרופוגנזה.
שני הענפים העיקריים של &quot;הכלכלה&quot; הפרימיטיבית – ציד וליקוט – השלימו זה את זה הן כגורמי אנתרופוגנזה והן כגורמים ליצירת מבנים חברתיים-מגייסים ראשוניים. ההבדל בין ליקוט לציד מהווה קו גבול בין צדקתם של חוקרים המכנים את קהילת אבות האדם עדר פרימיטיבי או להקה פרימיטיבית. קהילות מלקטים היו עדר אמיתי, הנודד בערבה בחיפוש אחר מזון כדי להשביע רעב בכל דבר – פירות יער, פטריות, שורשים, חלזונות, חרקים, זרעי דגנים – ובכך לא נבדלו כמעט מקהילות אוכלי עשב. כאשר החלק הפעיל ביותר של המלקטים יצא לציד, כדי להשיג ולו סיכוי קטן ביותר להצלחה, הם כבר היו צריכים להיות מגויסים, חמושים, מאורגנים ומנוהלים בצורה מסוימת.
ציד דחיפה של קהילות פרימיטיביות יכול במובן מסוים להיקשר ללהקת טורפים. אך טורפים משיגים את מזונם בעיקר במרדף אחרי טרפם. לא בכדי נאמר שרגליו של הזאב מאכילות אותו. להקת זאבים עם מנהיג מנוסה מסוגלת גם לדחוף טרף נרדף, להקיף אותו תוך כדי המרדף. אך אופי שונה לחלוטין היה לציד הדחיפה בקהילת הפרוטו-אנשים.
בהיותם בלתי מסוגלים להתחרות בריצה עם מושאי הציד, קהילות אבות האדם נאלצו לחלק תפקידים בתהליך הציד, מה שהוביל לחלוקה קבועה פחות או יותר של תפקידים בין הציידים, לחלוקת עבודה ביולוגית, שהפכה בסופו של דבר לתנאי מוקדם לחלוקת העבודה.
מבנים חברתיים-מגייסים ביו-חברתיים היו נחוצים לאבות האדם לא רק לצורך השגת מזון, אלא גם לצורך התפשטות והתקדמות מתמדת למקומות מחיה חדשים. קהילות אבות האדם, לאחר שמיצו את מאגרי המזון במקומות מסוימים, התקדמו למקומות אחרים. חלו שינויים גם בקהילות עצמן: מקהילות גדולות נפרדו בינוניות וקטנות, ולהפך, בינוניות וקטנות גדלו או התאחדו
לגדולות. הנדידות הובילו לכיבוש סביבות מחיה חדשות והולידו גורם אנתרופוגנטי כזה, כמו התאמה אוניברסלית לתנאי קיום שונים.
תפקיד חשוב כגורם באנתרופוגנזה מילא גם השימוש באש. לצד ייצור כלי עבודה, הוא נחשב לאחד הקריטריונים האמינים ביותר להפרדה הסופית של האדם מממלכת החי. שום חיה אינה מסוגלת להשתמש באש, שניתן לראותה ככלי טבעי במקורו של האדם, המספק אנרגיה תרמית. שברי עץ היו נושאי האנרגיה הראשונים, שאיפשרו לאדם המתהווה לכבוש אזורי מחיה חדשים, לשרוד באזורי אקלים קרים, בעונות קרות ובהתקררויות גלובליות, וכן לרכך מזון קשה על ידי בישולו באש, להפוך אותו לטעים ומזין יותר, קל יותר לעיכול, ולהפיק ממנו יותר אנרגיה, למרות אובדן מסוים של ויטמינים.
עוד לפני שידעו להפיק אש באופן מלאכותי, אבות האדם תחזקו אותה במשך זמן רב על ידי השלכת עצים יבשים וענפים. כך, במערת ג&amp;#x27;ואוקודיאן בסין, באתר של הסיננתרופוס, נמצאה שכבת אפר ופיח בעומק שבעה מטרים, מה שהעיד ללא ספק על תחזוקת אש במשך שנים רבות. האש יכלה לשמש גם כנשק במאבק נגד טורפים, שפחדו ממנה באופן פאניקתי. גניבת האש מהטבע הפכה לאחת התנאים המוקדמים החשובים להיווצרות פרוטו-ציוויליזציה, ועל בסיסה – גם ציוויליזציה. עם זאת, מחקרים ארכיאולוגיים-היסטוריים הראו כי השימוש באש, כמו גם ייצור כלי עבודה – הוא רק גורם באנתרופוגנזה, ולא עדות להשלמתה, לא קריטריון לחציית הגבול הסופי המפריד בין האדם לממלכת החי. צורות מעבר לאדם השתמשו באש וייצרו כלים פשוטים, אך הן היו חצי-חיות, חצי-אנשים, קופי-אדם, הן מבחינת הארגון המורפו-פיזיולוגי שלהן והן מבחינת מצב המבנים החברתיים-
הגיוסיים, שעמדו בבסיס הקהילות הביו-חברתיות שלהן.
לבסוף, מקום מסוים בין גורמי האנתרופוגנזה תפסו גם מאפייני יחסי המין, הגיוס המיני והברירה המינית בקהילות קדם-אנושיות ובקהילות אנושיות פרימיטיביות.
הפעילות הביולוגית של בעלי חיים כתנאי מוקדם לפעילות האדם
לחקר הפעילות הקוגניטיבית והטרנספורמטיבית של בעלי חיים יש היסטוריה ארוכה, והוא עבר דרך ארוכה של אבולוציה. ראשיתו של המחקר השיטתי של התנהגות בעלי חיים הונחה בעבודותיהם של אריסטו ומחברים אחרים של חיבורים היסטוריים-טבעיים מהעת העתיקה. מקור ההכללות הפילוסופיות-טבעיות והמסקנות הספקולטיביות בתקופה זו היו תצפיות ותיאורים, שנשאו אופי סלקטיבי, לעתים מקרי. ההסברים נשאבו מהתכנית הפילוסופית-השקפתית, שכל הוגה דעות דבק בה.
בעידן החדש, את היסודות לחקר התנהגות בעלי חיים הניח ר&amp;#x27; דקארט, שהציע מודל מכני לתפקוד מערכת העצבים ואת המושג של קשת רפלקס מסוג &amp;#x27;פעולת גירוי – תגובה – פעולת תגובה&amp;#x27;. דקארט ראה בבעלי חיים מעין מנגנונים, אוטומטים מכניים, נטולי תבונה; את האדם מבדיל מבעלי החיים קיומה של תבונה, חשיבה, אך יש גם דבר משותף המקשר בין האדם לבעלי החיים – קיומו של גוף. האדם כבעל חיים, לפי דקארט, תלוי בגוף, שהוא מכונה לפעילות חיים. הדחף שניתן על ידי תיאוריית דקארט הותיר חותם על כל חקר הנפש וההתנהגות של בעלי חיים לאחר מכן, כולל ההערכה החסרה המתמדת של יכולות נפש זו והתנהגות זו, שנשמרו במדע עד למחצית השנייה של המאה העשרים.
במאה השמונה עשרה, מחקריהם של ז&amp;#x27; בופון וא&amp;#x27; קונדיאק הבהירו
כמה היבטים של התנהגות אינסטינקטיבית של בעלי חיים. במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה, הזואולוג פרדריק קיווייה (אחיו של ז&amp;#x27;ורז&amp;#x27; קיווייה) יישם גישה השוואתית לחקר התנהגות בעלי חיים. בהיותו מנהל גן החיות של הגן הבוטני בפריז, פ&amp;#x27; קיווייה השיג חומר תצפיתי עצום, שאיפשר לו להניח את היסודות למחקרים זואו-פסיכולוגיים השוואתיים.
חשיבות עצומה למתודולוגיה של חקר התנהגות בעלי חיים היו לעבודותיו של צ&amp;#x27; דרווין, שב&amp;#x27;מוצא המינים&amp;#x27;, וכן בעבודות &amp;#x27;מוצא האדם והברירה המינית&amp;#x27; ו&amp;#x27;ביטוי הרגשות באדם ובבעלי חיים&amp;#x27;, הוכיח את אחדות הדרך האבולוציונית של נציגי עולם החי והאדם. בהשפעת תיאוריית דרווין, שהראתה את קרבת האדם ובעלי החיים, מתעורר עניין של מדענים בביטויי היכולות הביו-אינטלקטואליות של בעלי חיים. כמה חוקרים, השואפים להתגבר על המגמה שמקורה בימי הביניים, ובחלקה גם מהקרטזיאניות, של הצגת בעלי חיים כאוטומטים חסרי נשמה, נופלים לקיצוניות ההפוכה: הם מייחסים לבעלי חיים קיומה של אינטליגנציה אנושית.
כך, בשנת 1882, פורסם ספרו של הביולוג הדרוויניסט ד&amp;#x27; רומנס &amp;#x27;שכל בעלי החיים&amp;#x27;, שבו הוצגו בעלי חיים כיצורים חושבים, שחסרים להם רק אמצעי ביטוי מילולי למחשבותיהם. מסקנותיו של רומנס התבססו לא על ניסויים מדעיים קפדניים, אלא על סיפורים שסופרו על ידי עדי ראייה שונים. עבורם, כמו גם עבור מחבר הספר, הייתה אופיינית יחס בלתי-ביקורתי ומתפעל כלפי המקרים המתוארים וגיבורי הנרטיבים שלהם. האידיאליזציה של בעלי חיים, הניסיונות להציגם כיצורים חכמים ביותר, אם כי חסרי דיבור, שלעתים אף חכמים ואנושיים יותר מהאדם, נמשכו פעמים רבות ונמשכים גם כיום. הם נחשפו לא פעם לביקורת מדעית רצינית והראו כישלון זהה לזה של ההערכה החסרה של היכולות האינטלקטואליות של בעלי חיים, ששלטה במדע במשך תקופה ארוכה מאוד
של זמן.
הדרוויניזם יצר בסיס אינטלקטואלי חזק לחקר הנפש של בעלי חיים ולמאפייני הביו-אינטליגנציה. בשנת 1863 יצא לאור ספרו של המדען הרוסי מ.י. סצ&amp;#x27;נוב &quot;רפלקסים של המוח&quot;, שבו הפעילות האינטלקטואלית של הנפש האנושית והחייתית הוסברה כפעילות רפלקסיבית של המוח. גישה זו פתחה אפשרויות רחבות למחקרים ניסיוניים של הנפש. יש לציין שסצ&amp;#x27;נוב, כתלמידו של דרווין, היה המתרגם הראשון של &quot;מוצא המינים&quot; לרוסית והמפיץ הפעיל ביותר של רעיונות דרווין ברוסיה.
האסכולה הרוסית לחקר הנפש הפכה למובילה בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, דווקא בזכות מחקרים ניסיוניים של תגובות נפשיות של בעלי חיים. הניסויים המפורסמים של א.פ. פבלוב על כלבים אפשרו לבסס את תיאוריית הרפלקסים המותנים והבלתי מותנים, ולחשוף את ההבדל בין מערכת האותות הראשונה והשנייה. הם גם היוו בסיס לגישה ה&quot;מכניסטית&quot; לחקר הנפש, שהייתה אופיינית לביהביוריזם והמשיכה את הקו של דקארט בהבנה הפילוסופית של התנהגות בעלי חיים.
בעבודות הביהביוריסטים נחקרה התנהגות בעלי חיים באמצעות רישום תגובות שהתקבלו בתגובה לגירויים מסוימים. בניגוד לפבלוב, הביהביוריסטים הותירו לבעלי החיים מינימום חופש, המספיק לבחירה מתוך מספר אפשרויות של פעולות אקטיביות. הפילוסופיה של ההתנהגות, הן של בעלי חיים והן של בני אדם, נשענה על תורתו של ההוגה האנגלי ג&amp;#x27;רמי בנת&amp;#x27;ם, שלפיה בתהליך גיבוש ההתנהגות תפקיד מרכזי ממלאים תגמול בהנאה על התנהגות נכונה וענישה בסבל על טעויות וטעויות. הביהביוריסטים בניסוייהם השתמשו בגירויים נעימים (מנות מזון וכו&amp;#x27;) כתגמול וחיזוק חיובי להתנהגות נכונה, ובגירויים שליליים (הלם חשמלי וכו&amp;#x27;) כעונש וחיזוק שלילי לפעולות לא נכונות.
תוצאות המחקרים הביהביוריסטיים סוכמו על ידי ב.פ. סקינר בספר &quot;התנהגות אורגניזמים&quot;.
התיאוריה והמתודולוגיה של הביהביוריזם מילאו תפקיד משמעותי בזיהוי תגובות אופייניות של בעלי חיים להשפעות שונות המגיעות מהעולם החיצון. היא אפשרה להתגבר על תפיסות אנתרופומורפיות על בעלי חיים, שנוצרו בצורה של ייחוס תכונות אנושיות להם בשיטות מחקר תיאוריות. עם זאת, הן השיטות והן המסקנות התיאורטיות של הביהביוריסטים נבעו מהגישה המכניסטית לנפש ולא היו מסוגלות להסביר את מורכבות התהליכים הנפשיים המתרחשים בתנאים טבעיים, ולא בתנאי ניסוי שהוכנו במיוחד. ניסיונות ליישם שיטות של אילוף ניסיוני של בעלי חיים להוראת תלמידי בית ספר, למרות כמה הצלחות שהושגו, עוררו זעם בקרב תומכי הפדגוגיה ההומניסטית. בשנות ה-60 ספגו מחקרי האסכולה הביהביוריסטית ביקורת מקיפה, והמתודולוגיה של אסכולה זו מיצתה את עצמה בהדרגה והחלה לשמש פחות ופחות במדע הפסיכולוגי ובחקר התנהגות בעלי חיים.
חלופה לביהביוריזם כבר בשנות דומיננטיות שלו במדע הפסיכולוגי הייתה פסיכולוגיית הגשטאלט. לאחר שעלתה בגרמניה, פסיכולוגיית הגשטאלט, לאחר עליית הנאצים לשלטון, החלה להתפתח בארה&quot;ב, לשם היגרו נציגיה הבולטים. במרכז תשומת הלב של אנשי הגשטאלט עמד המחקר הניסיוני של תהליכים יצירתיים והשוואת הצד היצירתי של קבלת החלטות אצל בעלי חיים ובני אדם במצבים שונים. כמובן, התפיסה שלבעלי חיים יש כמה ניצנים של יכולות יצירתיות עוררה ביקורת לעגנית מצד הביהביוריסטים, שראו בתפיסה זו אנתרופומורפיזם מובהק (כייחוס לבעלי חיים תכונות הטבועות רק באדם). מהפילוסופיה המזרחית שאלו אנשי הגשטאלט את מושג ההתגלות, וכינו אותו במונח &quot;אינסייט&quot;. תחת אינסייט הם הבינו הצגה סינתטית פתאומית של המצב כ
מערכת שאינה ניתנת לצמצום לסכום מרכיביה, המבטיחה יכולת לקבל החלטה מושכלת.
אנשי הגשטאלט בניסוייהם הציבו בעלי חיים במצבים ניסיוניים שונים, אך לא במטרה לזהות את תגובותיהם לגירויים מסוימים, אלא במטרה לעקוב אחר יכולותיהם לפתור משימות מעשיות מורכבות. מושאי הניסוי המועדפים עליהם לא היו חולדות וארנבות, אלא קופים, ובעיקר שימפנזים, הקרובים ביותר אבולוציונית לאדם. בניסוי הקלאסי של מייסד פסיכולוגיית הגשטאלט, וולפגנג קוהלר, שימפנזה בונה פירמידה מארגזים שונים כדי להגיע לפיתיון – בננה בשלה התלויה מהתקרה.
החל משנות ה-80 של המאה ה-20, במדע התנהגות בעלי החיים, המכונה אטולוגיה, הושגו הצלחות פנומנליות חדשות. שימוש במגוון שיטות ניסיוניות שפותחו על ידי הביהביוריסטים ואנשי הגשטאלט, בשילובים חדשים ובבסיס טכנולוגיות מודרניות, אפשר לחשוף תכונות ויכולות כאלה של בעלי חיים שנחשבו בעבר לזמינות רק לאדם, והן משמשות כתנאים מוקדמים להיווצרות פעילות אינטלקטואלית, שאפשרו את הפיכת הקוף לאדם.
פריצות דרך משמעותיות בחקר התכונות ה&quot;אנתרופומורפיות&quot; של בעלי חיים התאפשרו משום שהאטולוגים והאטופסיכולוגים ריכזו את תשומת הלב בזיהוי אצל בעלי חיים, בתנאים טבעיים וניסיוניים, של אותם תהליכים וצורות פעילות הטבועים באדם בצורתם המפותחת ביותר, ובהסתמך עליהם הצליח הקוף הקדמון להפוך את עצמו לאדם קדמון.
במדע המודרני נחקרה הפעילות הקוגניטיבית (ההכרתית) של בעלי חיים, יכולותיהם בייצור ושימוש בכלים, למידה והעברת מסורות &quot;תרבותיות&quot; בעולם החי, שפות ודרכי תקשורת, העברת מסרים אצל
בעלי חיים שונים, והיכולות ה&quot;אינטלקטואליות&quot; של מינים שונים. ואם בעבר החוקרים נתקלו ללא הרף בתהום שהפרידה בין האדם לבעלי החיים, הרי שכעת הם הצליחו לגשר על התהום הזו, ולמעשה, לגלות את אותו גשר, שבאמצעותו רכש הקוף הקדמון במשך מיליוני שנים את התכונות, המאפיינים והיכולות של האדם.
יש להדגיש שהפעילות הביולוגית של בעלי חיים בהתמודדות הנפשית עם המציאות ובהשפעה המשנה עליה היא תנאי מוקדם חשוב לא פחות לאפשרות האנתרופוגנזה עצמה מאשר המאפיינים המורפו-פיזיולוגיים של הקופים. וכדי לעקוב באופן מלא ומפורט יותר אחר הדרך מהקוף לאדם, יש צורך לעקוב במלואם ובפירוט מרבי אחר התכונות והיכולות דמויות-האדם אצל בעלי חיים שונים ביותר.
לתכונות ויכולות כאלה, שהפכו למושאי מחקר מדוקדק בעשורים האחרונים, נמנות:
פעילות כלים;
שפה והעברת מידע;
ביואינטליגנציה וכיווניות הפעילות;
היחס בין למידה להתנהגות אינסטינקטיבית בה.
פעילות הכלים של בעלי החיים מגוונת מאוד ואינה רק הסתגלותית אלא גם, במידה מסוימת, בעלת אופי משנה. בפעילות כלים, חפצים מהסביבה החיצונית משמשים כחימוש נוסף לאיברי הגוף, שלא התפתח בגוף עצמו, אך נדרש לבעל החיים כדי לבצע עבודה ביולוגית שוטפת של סיפוק צורך מסוים.
במדע נהוג להבחין בין פעילות כלים לפעילות קונסטרוקטיבית. לפעילות הקונסטרוקטיבית נמנית בעיקר בניית
מבנים &quot;בנייניים&quot;, שאצל בני אדם מתבצעת בעזרת כלים ואמצעים שונים, ואילו אצל בעלי חיים – בעזרת איברי גופם הטבעיים, כלומר אינה תחום של כלים
בפעילות. עם זאת, הפעילות הקונסטרוקטיבית של בעלי החיים מורכבת ורבת-פנים הרבה יותר מפעילות הכלים. נמלים מקימות מבנים מורכבים ביותר של קני נמלים, דבורים בונות משושים שעווה משוכללים, עכבישים טווים רשתות ציד מקורי קורים על בסיס הפרשות בלוטותיהם, ציפורים אורגות קנים מגוונים וכו&amp;#x27;.
בעבר, במדע, כל מערכות הפעילות הללו נחשבו אינסטינקטיביות לחלוטין, הטבועות בזיכרון הגנטי של המין. זה היה הסבר פשוט ובלתי משכנע באותה מידה כמו ההסבר המוטציוני למקור המינים בתורת האבולוציה הסינתטית: בעלי חיים הם כאלה כי כך נולדו, והברירה הטבעית השמידה את כל &quot;הלא-כאלה&quot;. כיום, למרבה המזל, במהלך ניסויים ותצפיות קשים ביותר, השתכנעו המדענים כי מלידה ניתנת לבעלי החיים רק הגוף, מנגנון ביוטכנולוגי עם נורמת תגובות, דחפים וצרכים מוגדרים גנטית, הקובעים את הצד האינסטינקטיבי של ההתנהגות. אך כל פעילות מתבצעת גם בהשתתפות הצד השני – ניסיון נרכש, רפלקסים מותנים, למידה, הפנמת לקחים שנרכשו בפעילות זו.
אפילו חרקים, שנחשבו זמן רב למעין אוטומטים ביולוגיים לפי המודל של דקארט, התגלו למעשה כיצורים בעלי התנהגות גמישה וחופשית למדי, למרות זעירות המבנה העצבי של המוח וקיומם של כמה מרכזי שליטה בגוף. כדי לבנות פלא כזה של אדריכלות חרקים כמו קן נמלים, עם מעברים תת-קרקעיים רבים, תוספות מחומרים מגוונים, ללא אדריכל ראשי, מכון תכנון, צבא של שרטטים ומחשבים, אינסטינקט אחד, כמובן, אינו מספיק. הערים מרובות-המיליונים האלה, המורכבות ממבנה אחד, נבנות הודות לרמה גבוהה של גיוס ביוסוציאלי, תקשורת מגוונת, למידה, פעילות משותפת חדורת עזרה הדדית, שאיפה לסדר ואפשרות לבחירה אופטימלית. הרבה ממה שנחשב בעבר לאינסטינקטים,
מייצג סטריאוטיפים שנרכשו בפעילות קודמת. פעילות הכלים של בעלי החיים, שמעניינת אותנו כמבשרת פעילות העבודה שלנו, היא הרבה יותר פשוטה ופרימיטיבית. היא מתבצעת בעזרת אותם איברי אחיזה שהתפתחו בתהליך העבודה הביולוגית של הסתגלות לסביבה מסוימת. אצל קופים, איברי אחיזה כאלה הם הכפות, המיועדות בעיקר לאחיזה בענפי עצים, אצל פילים – החדקים, אצל ציפורים – המקורים, אצל כמה טורפים – הפיות וכו&amp;#x27;. על ידי הידוק הכלים באיברי אחיזתם, בעלי החיים משתמשים בהם כהמשך ייחודי של איברים אלה כדי לחזקם או להעניק להם פונקציות חדשות שלא היו להם קודם. דווקא בפעילות הכלים האינסטינקטים ממלאים תפקיד פחות משמעותי בשל אי-הספציפיות של הכלים כ&quot;איברים&quot; מלאכותיים לפעולה של בעלי החיים עם איבריהם הטבעיים. שהרי כדי להשתמש בהתקן מלאכותי, השאול מהטבע הסובב עם מגוון הצורות העצום שלו, צריך ללמוד זאת ממישהו
ללמוד.
כושר ההמצאה של בעלי החיים בשימוש בכלים ואמצעים מגוונים מונחה על ידי אורח חייהם ודרכי העבודה הביולוגית היומיומית. כך, נמלים מעבירות חומרים אכילים למגה-ערים שלהן, לא רק על ידי בליעתם לתוך זפקיהן ואז החזרתם, אלא גם באמצעות נשיאת פיסות עלים, שבבים קטנים וגרגרי חול דבוקים. נמלים חייטות מדרום אפריקה ודרום אסיה
&quot;תופרות&quot; את קניהן מעלים, תוך שימוש בחומר דביק מתקשה המופרש על ידי הזחלים שלהן ליצירת פקעות כחוטים. אם נוסיף לכך שמיני נמלים רבים &quot;רועים&quot; עדרי כנימות, &quot;חולבים&quot; אותן בשיטות מיוחדות ומשתמשים ב&quot;חלב&quot; המתוק שלהן למזון, התמונה של פעילות דמוית-אדם של בעלי חיים אולטרה-חברתיים אלה תהיה כבר מלאה. פעילות הכלים והפעילות הקונסטרוקטיבית מופיעות אצל הנמלים באחדות מסוימת
אחדות.
במעבר מהנמלים לפילים, ניתן לקבוע כי יונקים ענקיים אלה, שאיבדו את פרוותם, בדומה לבני אדם, עקב חיים באקלים חם, הם בעלי חיים חרוצים מאוד, אם כי &quot;חד-זרועיים&quot;, שכן הם משתמשים לפעילות כלים ביולוגית, בדומה ליד, ב&quot;אף&quot; הארוך והצינורי שלהם – החדק. באמצעותו הם מבצעים מניפולציות מגוונות עם חפצים הודות לגמישותו, גודלו הרב וחוזק סיבי השריר.
במגוון השימוש בכלים, &quot;חד-זרועיים&quot; אלה, ליתר דיוק,
ענקי ה&amp;#x27;חדק-יד&amp;#x27; יכולים להתחרות בקופים בעלי ארבע הידיים. הם משתמשים בענפים ובמקלות למגוון תכליות: גירוד הגב, ניקוי מטפילים, הרחקת זבובים. בהשלכת אבנים, ענפים ומקלות הם מרחיקים תנים ונמרים. הם מעבדים בעזרת החדק והרגליים ענפים גדולים של עצים, והופכים אותם למעין
&amp;#x27;מניפות&amp;#x27; לקירור הגוף והגנה מפני זבובים. חוקרים רבים נוטים לפרש פעולות אלה כייצור כלים, וכך גם את פעולות הקופים בנשיכת ענפים כדי לדלות נמלים וטרמיטים. עם זאת, &amp;#x27;תעשייה&amp;#x27; מעין זו, אין ספק, אינה חורגת מגבולות העבודה הביולוגית, שכן חפצים אלה, המשמשים ככלים, אינם משנים את תכונותיהם בתהליך ה&amp;#x27;עיבוד&amp;#x27;, אלא רק מותאמים לתפקיד מסוים.
בשונה מהם, אפילו הכלים הפרימיטיביים ביותר של הפלאולית המוקדם רכשו תכונות חדשות ותרמו לגיוס הנפש של קופי-האדם הקדומים ביותר לשינוי דרכי התזונה, דבר שאינו מתרחש אצל אף בעל חיים. נכון יהיה לסבור שבעלי חיים אינם מייצרים כלים, אלא רק מכינים חפצי טבע לשימוש בהם כתוספת טבעית לאיבריהם.
פילים מכסים בקפידה בענפים גוויות – הן של פילים והן של בעלי חיים אחרים – ככל הנראה כדי להימנע מריח הרקבון, המתפשט במהירות באקלים חם. פעילות כזו
אפשר לראות בה תנאי מוקדם מסוים לנטייה, המתבטאת בעולם החי אצל בני האדם הקדומים, לקבורת המתים.
מבין הטורפים, בשימוש תדיר בכלים נצפו רק הקלנים (לוטרות הים), הצדים חסרי חוליות ימיים ביותר מ-40 מינים. הקלנים משתמשים בקביעות באבנים לפציעת קונכיות הרכיכות. הם כורכים סביב גופם אצות, כדי להגדיל את משקל המים הנדחקים ולשכב על המים מבלי להתיש את השרירים בתנועות שחייה.
גם מכרסמים מסוימים משתמשים באבנים לחפירת מחילות יעילה יותר. ציפורים הן משתמשות מיומנות מאוד בכלים. להן קשה יותר מאשר לקופים ולפילים, שכן איבר האחיזה היחיד שלהן, המקור, אינו גמיש, ואפשר לתפעל בו חפצים רק באמצעות סיבובי הראש. הציפורים משתמשות בכלים אף יותר תדיר מאשר הקופים, אבל ברגע שנעלמים הקשיים בהשגת המזון ואפשר להשיגו פשוט במקור, נעלם גם הצורך בפעילות הכלים, ופוסקת גם פעילות כזו עצמה. לשם מה להשיג חרקים בדרך מאומצת יותר, אם אפשר לעשות זאת בניקור פשוט של הכלי הטבעי – המקור?
בתנאים קשים, כשהחרקים מסתתרים מתחת לקליפה או מנצלים יתרונות אחרים של גודל גופם הקטן, הציפורים נאלצות לגייס מאמצים ולשכלל את דרכי ההשגה כדי להשבע. כך, הפרושי נקר (woodpecker finch) החי באיי גלאפגוס, שזכה במדע לכינוי &amp;#x27;פרושי דרווין&amp;#x27; (כי דווקא חקרו הוא העלה בפני יוצרו הגדול של התאוריה הביולוגית של האבולוציה את הרעיון המרכזי של תורתו), התברר כמשתמש פעיל מאוד בכלים. אבל אודות יכולות אלה של מושא מחקרו דרווין לא ידע; הן התגלו בתהליך של תצפיות ממושכות רק בשנות ה-70 של המאה העשרים. נקרים אלה, שנקראים פרושיים רק בשל הדמיון החיצוני, כמו כל נקר, משיגים את מחייתם במאמץ גדול מאוד. שעות על שעות יש לנקר את הקליפה בעוצמה כזו, שהדפיקה נשמעת בכל
היער כולו, כדי להבטיח לעצמם מזון. כדי להגביר את יעילות השגת החרקים ולהקל על העבודה הביולוגית, הנקרים משתמשים בענפים ובקוצי קקטוסים, כשהם דוקרים ושולפים את הטרף מתוך מנהרות שחופרים החרקים עצמם.
מין אחד של עורבנים, החי בניו קלדוניה, הלך עוד יותר רחוק בדרך השימוש בכלי עץ. העורבנים מכינים מענפי מחטניים ומעלים חזקים מעין &amp;#x27;ווים&amp;#x27; ו&amp;#x27;מגרפות&amp;#x27;, שבהם הם שולפים חרקים מחורים וסדקים בקליפה. הכלים נחוצים להם עוד יותר מאשר לנקרים, שכן לנקירה ממושכת של מעטה העצים אינם מותאמים.
מינים מסוימים של אנפות משתמשים בחפצים שונים כפיתיון לתפיסת דגים במקור. זכרי ציפורי-הסוכה האוסטרליות (bowerbirds) בונים &amp;#x27;סוכות&amp;#x27; מקושטות בקפידה כדי למשוך נקבות, ומסיימים את פעילות הבנייה הסבוכה הזו בפעילות כלים, בדמות שימוש בחתיכות קליפה לצביעת ה&amp;#x27;סוכה&amp;#x27; במיץ גרגרים.
פעילות הכלים של הקופים, הן העליונים והן הנמוכים, מורכבת ומגוונת יותר באופן משמעותי, ולו רק משום שלכל קוף יש לא איבר אחיזה אחד, אלא ארבעה שלמים – יש להם ארבע רגליים הפועלות כידיים, כלומר מספר ה&amp;#x27;ידיים&amp;#x27; שלהם גדול פי שניים מזה של האדם. הם משחררים לעתים קרובות את הרגליים הקדמיות לפעילות כלים ולתפעול חפצים, ועבודה ביולוגית כזו מגורה אצלם גם בכך שלמושאי תזונתם, הפירות והאגוזים, יש קליפה בלתי אכילה ותוכן אכיל, וכדי להגיע לבשר האכיל יש להתגבר על קליפה קשיחה או על קליפה קשה.
נסיבות אלה היו לגירוי אבולוציוני עוצמתי להתפתחות אצל הקופים של סקרנות עצומה, תשוקה ל&amp;#x27;חקירות&amp;#x27; ועניין &amp;#x27;מחקרי&amp;#x27; בחפצי העולם החיצון. הם קולטים טוב יותר מבעלי חיים אחרים את ההבדל בין המראה החיצוני, הקליפה השטחית, לבין התוכן הפנימי של הדברים. מכאן שאיפתם
הנצחית לפרק חפץ שנפל לידיהם לחלקים המרכיבים אותו, לשבור אותו, לטעום אותו. שאיפה זו מתבטאת לעתים קרובות גם בגורי בני האדם, שבהם טבועים האינסטינקטים של קופים קטנים.
לעיל כבר תיארנו סוגים רבים של פעילות כלים אצל קופים. הם משתמשים בענפים להשגת מזון, בעלים לנשיאתו, באבנים לפיצוח קליפות אגוזים, קונכיות ושריונות של חסרי חוליות. מינים רבים של קופים מקבלים את הופעת הטורפים במטר אבנים, וזהו אמצעי הגנה עצמית יעיל למדי במקרים שבהם נשק כזה נמצא &quot;בהישג יד&quot;. את החימוש הטבעי של הנמר ושל הקופים אי אפשר אפילו להשוות: הטורף בתנועה אחת של לסתותיו או כף רגלו הטפרית יהפוך כל קוף לחתיכת בשר מדממת. הנשק העיקרי של הטורפים הוא הפחד שהם מטילים בקורבנות הפוטנציאליים.
במהלך האבולוציה פיתחו הטורפים רמה גבוהה של חוסר פחד כלפי קורבנות פוטנציאליים, משום שבזמן הציד הורמון התוקפנות (נוראדרנלין) מתגייס בכמויות גדולות וחוסם על פי חוק הדומיננטה את שחרור הורמון הפחד (אדרנלין). נוסף על כך, רפלקס המזון המלווה בהפרשת רוק מאפשר לראות בקורבן חתיכת בשר חסרת הגנה שצריך רק לרדוף אחריה, להפילה ולתחוב לתוכה את הלסתות. בשל הפחד שהטורפים מטילים, עדרי פרסות מתפזרים בריצה בהתקרבם והופכים להתקהלות של בודדים הממהרים בטירוף, והקורבנות הם לרוב אלה שהפחד מונע מהם למצות את יכולות הריצה שלהם.
אבל אם ללהקת קופים יש מנהיג סמכותי ואמיץ, תהליך הגיוס הקבוצתי של הכוחות חוסם את הפחד, ומול פני הטורף מתייצב המון של מפלצות צווחות, משיניות ומשליכות כל הבא ליד, שפרוותן סומרת ומכפילה את גודל גופן הנראה. במצב זה אי אפשר לקבוע על מי לתקוף, ההמון מקבל
אחדות מאיימת ומעורר גם את התחושה שחוסר תועלת בתקיפה. זה חוסם גם את רפלקס המזון וגם את שחרור הנוראדרנלין. הטורף נסוג. סוג זה של גיוס ירשו בני האדם מאבותיהם הקופיים. וההגנה המשותפת בשטח פתוח תרמה לפיתוח פעילות הכלים, ככל הנראה, לא פחות מאשר השגת מזון יומיומית, ובמיוחד שבהשגת מזון עולות לקדמת הבמה דרכי ציד דומות, השונות בתכלית מפעולות הטורפים.
האלופים המוחלטים בשימוש והכנת כלים בקרב הקופים הם השימפנזים. הם מוציאים בענפים שהוכנו במיוחד נמלים וטרמיטים, משיגים דבש של דבורי בר, מפצחים באבנים אגוזים, כשהם מניחים אותם על
&quot;סדנים&quot; מאבן. קופי אדם אחרים – בונובו, גורילות ואורנגאוטנים משתמשים בכלים רק במקרים קיצוניים, כשהמזון אינו נגיש לאיברים הטבעיים.
מתוך קביעת יכולות אלה של שימפנזים בתנאים טבעיים, הלכו הפרימטולוגים צעד נוסף והחלו לחקור את יכולותיהם בפתרון
משימות &quot;אינסטרומנטליות&quot; בתנאי ניסוי. התברר שמשימות רבות של שימוש בכלים, שנפתרות בקלות יחסית על ידי האדם, קשות מאוד או אפילו בלתי אפשריות עבור קופים. מה אם כן מונע מ&quot;אלופים&quot; אלה של פעילות הכלים בעולם החי להשתוות לאדם בפתרון המשימות ה&quot;אינסטרומנטליות&quot; הפשוטות ביותר?
קודם כל – ההיקשרות למצב, חוסר היכולת להסיח את הדעת מהחפץ שמשך את תשומת הלב ולמצוא אמצעים לפתרון ההולמים את תנאי המשימה. הקוף רואה בננה – רוצה בננה, רואה צעצוע בוהק – נמשך אליו. חפצים אחרים נדחקים מהנפש על פי חוק הדומיננטה, כמו אצל ילדים אנושיים קטנים. אם לוקחים מילד צעצוע שתשומת לבו טעונה בו ברגע, הוא מתפרץ בבכי. אבל אם מסובבים לפני עיניו צעצוע אחר או מעדן, הוא זונח את הראשון ולא זוכר אותו. בדיוק כך גם
הקופים. הם פועלים בשיטת ניסוי וטעייה, ובוחרים לפתרון המשימות את הכלים שנקרים לעיניהם. הסיבה להתנהגות כזו היא, ככל הנראה, התפתחות לא מספקת של הקשרים העצביים הטמונים באונות המצח של המוח, התפתחות חלשה של האונות עצמן, המבטיחות שחזור של המציאות בכללותה, ולא רק במסגרת מצב מסוים.
מכשול נוסף בפתרון משימות אינסטרומנטליות אצל שימפנזים הוא היעדר גיוס הולם למאמץ עבודה. לפי ביטויו של הפרימטולוג הגרמני קוהלר, השימפנזים עושים הכל ברשלנות קיצונית.
המכשול השלישי – סטריאוטיפיות ההתנהגות. לאחר שמצאו פעם פתרון שהביא להצלחה, הקופים חוזרים עליו שוב ושוב בנסיבות שהשתנו ואינם שמים לב כלל למה שהשתנה ומה מונע השגת האפקט הרצוי. בקרב בני אדם התנהגות כזו אופיינית רק לדוגמטיים וריאקציונרים קיצוניים.
שאלה שנויה במחלוקת הייתה ונשארה שאלת אופי הצבת המטרות אצל בעלי חיים בתהליך ביצוע פעילות כלים ופתרון משימות אינסטרומנטליות.
כל עבודה היא תכליתית, ועבודה ביולוגית אינה יוצאת דופן במובן זה. היא דורשת גיוס מאמצים לביצוע פעולה קשה כלשהי להשגת תוצאה קונקרטית. האיבר הפועל משמש אז למטרה שונה מזו שלשמה נוצר אבולוציונית. כאן עולה הבעיה של קביעת ההבדלים העקרוניים בין פעולות הצבת מטרות של בעלי חיים לבין פעילות תכליתית של האדם. הפתרון הספקולטיבי ידוע זה מכבר. הוא טמון בקביעה שציון המטרה שמציבים בעלי חיים קשור לצורך קונקרטי ולביצוע פעולה. לכן הצבת המטרות של בעלי חיים אינה חורגת ממסגרת הדחפים המיידיים לפעולה.
ידוע גם שהאדם, בניגוד לבעלי חיים, מסוגל
לתכנן את פעילותם, ליצור פרויקטים מורכבים של תוצאותיה הביניים והסופיות, שבחברה האנושית שום דבר לא נעשה ללא תכנון אידיאלי ומטרה מודעת או לא מודעת, שכל פעילות אנושית חדורת מטרות מגוונות, אפילו כשהיא נראית חסרת מטרה ובלתי מודעת. עם זאת, ניסויים מודרניים, מבלי להפריך את הטענות הללו בכללותן, חושפים אצל בעלי חיים כמה מרכיבים של הצבת מטרות, הדומים במובנים רבים לאלה האנושיים. כל בעל חיים זקוק לתוצאה, והשאיפה לתוצאה מהווה מטרה. יתרה מזאת, ההתאמה התכליתית של מבנה כל אורגניזם נובעת לא רק מברירה טבעית, אלא גם מהעבודה הביולוגית של כל המין.
ברוב המקרים אצל בעלי חיים המטרה קשורה לפעולה; לאחר קבלת התוצאה, בעל החיים שוכח את המטרה. המטרה מתעוררת לרוב בעת תפיסת מושא התשוקה ודועכת לאחר צריכתו או כשהוא בלתי נגיש בעליל, וכן בעת הסבת תשומת הלב למושא אחר, המדחיק מהנפש את הקודם. זה קורה על פי חוק הדומיננטה שגילה אוכטומסקי: הגירוי הדומיננטי תופס את נפש בעל החיים ומדכא אותות המגיעים מגירויים אחרים.
עם זאת, ישנם גם מקרים תכופים של החזקת מטרה לאורך זמן, השגת מטרה מושהית, השגת מטרות ארוכות טווח וכדומה. למעשה, המדע המודרני, על סמך ניסויים מורכבים ביותר, מגיע למסקנה שבעלי חיים שונים מסוגלים לרבים מאוד, כמעט לכל
מרכיבי התנהגות &quot;דמויי-אדם&quot;, שנחשבו בעבר כבלתי נגישים להם, אך מתבטאים רק במצבי בעיה מסוימים. בהתאם, אפשר לדבר לא רק על קופי אדם, שהם קרובי משפחתו הקרובים ביותר של האדם, אלא גם על צורות התנהגות דמויות-אדם, המתבטאות בתהליך העבודה הביולוגית וקרובות לפעילות האנושית.
פעילות כלים של בעלי חיים – היא הצורה הדומה ביותר לאדם ו
קרובה ביותר לאדם של עבודה ביולוגית, שהפכה לצורת האב של הפעילות האנושית, לקודמתה החשובה ביותר ולתנאי המוקדם שלה.
העובדות לחלק זה וכמה עובדות לחלקים הבאים של פרק זה שאובות מספרו המופלא של ז&amp;#x27; א&amp;#x27; רזניקובה &quot;האינטליגנציה של בעלי חיים ושל האדם. יסודות האתולוגיה הקוגניטיבית&quot; (מוסקבה: מרכז ההוצאה &quot;אקדמקניגה&quot;, 2005 – 518 עמ&amp;#x27;).
תקשורת בעלי חיים ושפת האדם
לצד פעילות הכלים, שהיא הקודמת והתנאי המוקדם החשוב ביותר לפעילות האנושית, הצורה הדומה ביותר לאדם של פעילות היא תקשורת &quot;לשונית&quot; כאמצעי להעברת מידע אצל בעלי חיים. כמו פעילות הכלים, גם היא אצל כל מין של בעלי חיים היא בעלת אופי הסתגלותי-משנה, חדורת מטרות הנוצרות מצבית, ונושאת חותם חזק ביותר של המבנה המורפופיזיולוגי של איברי האורגניזם החייתי כתוצאות של העבודה הביולוגית הקודמת של המין. בתחום חקר תקשורת כזו, המדע המודרני גם אילץ לשנות רבות מהתפיסות שהיו מקובלות בעבר ונראו כבלתי מעורערות.
כבר ב-1923 הצליח המדען הגרמני ק&amp;#x27; פון פריש לפענח את שפת תנועות ה&quot;ריקוד&quot;, שבהן דבורי הדבש מעבירות מידע על מיקומם של מקורות הצוף. כך הועמדה לראשונה בספק התפיסה המסורתית בדבר &quot;שפות&quot; של בעלי חיים כביטויים בלעדיים של מצבים רגשיים, המשמשים אותות סכנה, נוכחות מזון, משיכת תשומת לב וכדומה.
בשליש האחרון של המאה העשרים נעשו מאמצים עצומים של חוקרים לפענוח אותות מותנים של תקשורת קולית של מיני בעלי חיים שונים. הקשיים שעמדו בפני החוקרים התבררו כגדולים אף יותר מאלה שעמדו בפני שמפוליון בעת פענוח ההירוגליפים המצריים: שהרי אלמלא שפת הקופטים, שהכילה מקבילות למושגים המסומנים בהירוגליפים,
משמעות ההירוגליפים לעולם לא הייתה נודעת. היעדר שפת-מתווך לתקשורת עם בעלי חיים או תרגום שפתם לשפה אנושית יוצר קשיים עצומים לחקר דרכי התקשורת של בעלי חיים. עם זאת, שיטות מחקר מודרניות מאפשרות לזהות צירופי צלילים קבועים בהשוואה למצבים שתועדו בניסויים (הופעת מזון, טורפים וכו&amp;#x27;) כדי להרכיב &quot;מילונים&quot; של בעלי חיים. למרבה הצער, הדבר מצליח רק לגבי מספר קטן מאוד של &quot;מילים&quot;, כלומר אותות מותנים המלווים שוב ושוב מצבים מסוימים. כמובן, אלה אינן מילים אמיתיות. אך גם אבות האדם דיברו פעם ב&quot;מילים&quot; כאלה. לכן חשוב כל כך להשקיע משאבים גדולים ואנרגיה עצומה בפענוח &quot;מילונים&quot; אלה. על בסיס חקר כזה אנו לומדים לא רק את התנהגות בעלי החיים, אלא גם את האבולוציה של האדם.
באגדות של עמים רבים (למשל, באגדות הגרמניות של האחים גרים) הגיבור הראשי מקבל בדרך קסם את היכולת להבין את שפת בעלי החיים. ובהאזנה לשיחות בעלי החיים, הוא לומד את סודותיהם של גדולי העולם, שכן בעלי חיים חודרים גם לארמונות מלכים, גם למבצרי מצביאים, וגם לאוצרות עשירים. ומספרי האגדות צודקים באמת! ידיעת &quot;שפות&quot; בעלי החיים מאפשרת לנו לחדור אל סודות בני האדם – אל מהות האדם והאבולוציה שלו. הרי זהו הסוד הכמוס ביותר, שאנו חושפים מהטבע.
השיטה העיקרית לזיהוי &quot;אוצר המילים&quot; של בעלי חיים היא יצירת הקלטות קול של כמות עצומה של קולות וצירופי קולות שהם משמיעים, תוך השוואתם להקלטות וידאו של תגובות למצבים שקולות אלה מבטאים. כמה מדענים מכנים את התגובות הקוליות החוזרות ונשנות להופעת גירויים חוזרים, שזוהו כך, אותות קטגוריאליים.
כך, החוקר הגרמני מארלר, שחקר מינים שונים של ציפורי שיר, הצליח לזהות אותות יציבים המבטאים הופעת
טורפים. אותות אחדים הושמעו בעת התקפת טורפים מהאוויר, ואחרים – בהתקרבות טורפים יבשתיים. בהמשך מחקריו בשנות ה-80 וה-90, כבר על תרנגולות בית, זיהה מארלר תגובות קוליות להופעת טורפים יבשתיים ואוויריים, וכן אות של &quot;האוכל מוגש!&quot;, אותו משמיעים התרנגולים כשהם קוראים לתרנגולות אל המזון.
החוקר האמריקאי ג&amp;#x27;יי. ת&amp;#x27;ברגה עם קבוצת נסיינים הוכיח בסוף שנות ה-60 את קיומם של אותות אקוסטיים קבועים אצל זאבים. במיוחד, זאב שנפרד מהלהקה מוסר על עצמו באמצעות מערכת צלילים מתאימה, שניתן לזהותה רק באמצעות מכשירים, בשל הבדלים פיזיולוגיים בין איברי השמיעה של הזאב ושל האדם, ויכולתה של אוזן הזאב להבחין בגוונים דקים ביותר של צלילים, שאינם נגישים לאדם. מערכת תקשורת קולית שונה לחלוטין מזו של האדם יש לבעלי חיים מימיים – דגים, לווייתנים ודולפינים.
גם בתחום התקשורת הקולית, הקופים עולים בהרבה על יונקים ועופות אחרים. העניין הרב של מדענים בעריכת &quot;מילונים&quot; של אותות אקוסטיים של קופים זכה לעידוד בעקבות מחקרו המוצלח של טי. סטרוזייקר, אשר ב-1967 הצליח לזהות 25 &quot;מסרים&quot; יציבים המועברים על ידי קופי ורווט ירוקים (Chlorocebus pygerythrus) החיים במזרח אפריקה. כמו אצל עופות, המסרים היציבים ביותר מבחינה קולית אצל קופים אלה הם אותות האזעקה. יש להם אויבים רבים מאוד על העצים, על האדמה ובאוויר. בהתאם לכך, צירופי צלילים יציבים שונים הושמעו בהופעת נמרים, נחשים ועיטים. קבוצת המחקר של סטרוזייקר השמיעה הקלטות אלה לקופי הוורווט ועוררה תגובות מתאימות: הוורווטים הסתתרו מיד בעלווה הצפופה, תוך שימוש בצבעי ה&quot;הסוואה&quot; שלהם.
מחקרים רבים נוספים של פרימטולוגים, שנערכו על מינים שונים של קופים, הראו יכולת אפילו של
קופים נמוכים יותר לדרכי תקשורת הכוללות ציונים יציבים של אירועים שונים באמצעות אותות אקוסטיים קבועים. נערכו &quot;גלוסריונים&quot; מפורטים של אותות כאלה, הכוללים לא רק הקלטות קול של האותות אלא גם הקלטות וידאו של המרכיבים הנלווים להם. כך הוכח קיומם של שפות-קדם מעובדות ביולוגית, שהיוו תנאים מוקדמים ביולוגיים להיווצרות שפת האדם תוך היפרדותו מאבותיו דמויי הקוף.
האותות נחקרו לא רק לפי חזרתיות של צירופי צלילים, אלא גם לפי הצביון הרגשי, גוון הקול, עוצמת הצליל, ומאפיינים אישיים של &quot;הדוברים&quot;. זוהו אותות המקבילים לאנושיים: &quot;שלום!&quot;, &quot;זהירות!&quot;, &quot;אראה לך!&quot;, &quot;אני מפחד!&quot;, &quot;בואו הנה!&quot;, &quot;רק תיגע!&quot;, &quot;כואב לי!&quot;, &quot;אתה מוצא חן בעיני!&quot;, &quot;אני רוצה אותך!&quot;, &quot;בוא נסדר לך את הפרווה!&quot;, &quot;בוא נשחק!&quot;, &quot;הפסיקו לריב!&quot;, &quot;איפה אתם?&quot;,
&quot;ילד חמוד!&quot; וכו&amp;#x27;.
ב-1993 פרסמו החוקרים הרוסים מ. דריאגינה וס. וסילייב מאמר בשם &quot;צורות תקשורת אצל פרימטים ומקור שפת האדם&quot; (בקובץ: שפה באוקיינוס השפות – נובוסיבירסק: כרונוגרף סיבירי, 1993, עמ&amp;#x27; 60-85), שבו ניתחו נתונים על התנהגות &quot;דיבורית&quot; של שמונה מיני קופים ועל היחס בין אמצעים קוליים לאמצעי מחוות והבעות פנים בהעברת מסרים. לפי נתוני מחברי המאמר, האותות הקוליים תופסים מקום צנוע למדי בזיהוי מסרים. החוקרים מנו אצל מיני קופים שונים בין ארבעה לתשעה אותות מזוהים בבירור. לעומת זאת, אותות מחווה אצל ארבעה מיני מקוק מונים בין 10 ל-25, אותות הבעת פנים בין 20 ל-24, אצל גיבונים אותות הבעת פנים – 36, אצל שימפנזים אותות מחווה – 51, ואותות הבעת פנים – 82. מכאן נראה שעושר &quot;שפת&quot; המחוות וההבעות הוא שיוצר אצל השימפנזים נטייה לרכישה ולשימוש בשפות-מתווכות של מחוות והבעות עבור חירשים-אילמים, שבהן הם
מאומנים על ידי בני אדם.
השימוש בשפות כאלה, שנבנו לצורך תקשורת עם חירשים-אילמים, בתקשורת עם קופי אדם פתח אופקים חדשים לחקר היכולות התקשורתיות והביו-אינטליגנציה של בעלי חיים. מתחילת המאה ה-20 נעשו מספר ניסיונות ללמד קופים שפה קולית אנושית. משנת 1909 לימד האתנוגרף האנגלי ויליאם פורנס שני אורנגאוטנים ושני שימפנזים יסודות של השפה האנגלית. במחיר מאמצים עצומים הוא הצליח ללמד נקבת אורנגאוטן לבטא את המילה &quot;אבא&quot;. לשאלה שהופנתה אליה &quot;איפה אבא?&quot; היא הצביעה על פורנס או טפחה על כתפו. לאחר מכן הוא השקיע שנים כדי ללמד אותה את המילה &quot;כוס&quot; (באנגלית – cup). הוא הצליח בכך, אך עד מהרה חלתה התלמידה המוכשרת ביותר הזו בדלקת ריאות ומתה. אפילו בהזיות הגסיסה, כשהיא סובלת מצמא, השמיעה המסכנה את המילה &quot;כוס&quot;. ניסיונות נוספים ללמד שימפנזה את המילה &quot;כוס&quot; במשך חמש שנים עלו בתוהו, ופורנס הסיק ששימפנזים נרגשים מדי, חסרי סבלנות ואינם נוטים לבצע פקודות, ולכן אינם מתאימים ללימוד דיבור אנושי.
ב-1969 הראה הבלשן האמריקאי פ. ליברמן, בחקירת מאפייני מנגנון הדיבור של קופים, כולל אורנגאוטנים ושימפנזים, שמבנה הגרון שלהם ומיקומו בחלק העליון של מסלול הקול מונע את האפשרות עצמה לשנות את תצורת הלוע באמצעות תנועות הלשון. נסיבות אלה הן שהופכות את הארטיקולציה העדינה לבלתי אפשרית כבסיס מורפו-פיזיולוגי לדיבור מפורק. ואף שניתן לאמן קופים לחקות כמה מילים של דיבור אנושי, הם, למרות שפע צירופי הצלילים שהם משמיעים, יישארו אילמים מבחינת היכולת לרכוש שפה אנושית. נסיבות אלה והיכולת הטבעית של קופים לתקשורת מחוות והבעות פנים השפיעו על ההחלטה לבצע מחקר נסיוני
של הביו-אינטליגנציה של קופים ויכולתם לרכוש דיבור אנושי באמצעות לימוד שפות החירשים-אילמים.
שני נסיבות נוספות העניקו סיכוי להצלחת מפעל כזה. ראשית, הקופים שלימדו שפת סימנים לחירשים-אילמים, אף שלא היו בני אדם והיו &quot;אילמים&quot; במובן האנושי של המילה, לא היו חירשים ולא היו אילמים במובן הקופי של המילה, כלומר יכלו להשמיע קולות בדרך קופית ולשמוע קולות שבאים מבני אדם. מוחם של הקופים בנוי כך שהם אינם יכולים להעמיד את הקולות שהם משמיעים תחת שליטה רצונית, משום שקולות אלה קשורים קשר בל יינתק לרגשות שהם חווים באותו רגע, וזהו מכשול לא מורפו-פיזיולוגי אלא נפשי לרכישת שפה אנושית קולית. ניתן לומר את אותו הדבר גם על רכישת שפת הסימנים. אך שפת הסימנים מתאימה יותר למבנה מוחו של הקוף בשל המוחשיות של הסימנים המוצגים.
שנית, הקופים שלימדו שפת סימנים גודלו מגיל צעיר מאוד במשפחות אנושיות בדומה לילדים אנושיים, מה שאיפשר לנצל את הזמן הנוח ביותר ללימוד שפה ולהפגנת יכולות רכישתה – זמן הילדות המוקדמת.
בשנת 1966 קיבלו בני הזוג אלן וביאטריס גרדנר (Gardner) לאימון בגרסה האמריקאית של שפת החירשים-אילמים, אמסלן (ASL), נקבת שימפנזה בת עשרה חודשים, שאותה כינו וושו (Washoe), שפירושו בשפת שבט האינדיאנים המקומי במדינת נבדה הוא &quot;אנשים&quot;. במשך ארבע שנות אימון רכשה וושו ביסודיות 132 סימנים ואף החלה לשלב בעצמה בין שניים לחמישה סימנים כדי ליצור משפטים פשוטים. הצלחת &quot;פרויקט וושו&quot; עוררה סנסציה עולמית וזכתה לפרסום נרחב לא רק בקרב חוקרים אלא גם בקרב לא-מומחים. נוצר שרשרת
&quot;תגובת שרשרת&quot; של פרויקטים חדשים, שזכו לסיקור נרחב על ידי עיתונאים ומדענים פופולריים ברחבי העולם.
עוזרם של בני הזוג גרדנר, רוג&amp;#x27;ר פוטס (Fouts), היה למורה המקצועי הראשון של קופים לשפת סימנים. לאחר סיום &quot;פרויקט וושו&quot;
בני הזוג גרדנר מסרו לו את הקוף שלהם להמשך ניסויים במכון הפרימטולוגיה באוקלהומה, והם עצמם לקחו לאימון קבוצת שימפנזות שגדלו בתקשורת מתמדת באמסלן עם אנשים חירשים-אילמים. פוטס הפך למורה הראשון לאמסלן של קופים שהשתתפו בפרויקטים אחרים שנערכו בשנות ה-70.
הראשון שבהם היה &quot;פרויקט לוסי&quot;, שנערך עם נקבת שימפנזה שלמדה אמסלן במשך 10 שנים במשפחתו של הפסיכואנליטיקאי מוריס טמפלין (Temerlin) ואשתו ג&amp;#x27;יין. לאחר מכן באו פרויקטים עם השימפנזות שרה, לאנה, נים, הגורילות קוקו ומייקל, הבונובו מטאטה, מוליקה, טאמולי, פאנבאנישה וקנזי, האורנגאוטן צ&amp;#x27;אנטק וכו&amp;#x27;. הפרויקטים הלכו וגדלו ומשכו עוד ועוד חוקרים. הניסוי בהשתתפות וושו, בנה המאומץ לוליס וקבוצת שימפנזות אחרות נמשך במכון לתקשורת שימפנזה ואדם שהקים ר&amp;#x27; פוטס. על סמך תוצאות הניסוי פרסם פוטס ב-1997 ספר בשם &quot;קרוב המשפחה הקרוב ביותר: לקחים משימפנזות על מי אנחנו&quot;. כל מכלול הפרויקטים ללימוד קופים שפות סימנים, אמסלן וירקיש, קיבל את השם הכללי פרויקט &quot;הקופים המדברים&quot;. חוקרים רבים הקדישו את כל חייהם ל&quot;קופים המדברים&quot;. את העבודה הפורייה ביותר בניתוח וסינתזה של הניסויים עם קופים &quot;מדברים&quot; עשו דוויין רמבו (Rumbaugh) ועוזרתו, לימים אשתו, אמילי סו סוואג&amp;#x27;-רמבו (Savage-Rumbaugh), העובדים במרכז הפרימטולוגי ירקס בעיר אטלנטה, מדינת ג&amp;#x27;ורג&amp;#x27;יה. הם הם שגידלו את &quot;הקוף הגאוני&quot; – שימפנזה ננסית (בונובו) בשם קנזי. אמילי סוואג&amp;#x27;-רמבו, בשיתוף עם לוין, פרסמה ב-1994 ספר בשם &quot;קנזי: קוף על סף התודעה האנושית&quot;. לאחר שרכש יותר מ-400 מילים של שפת סימנים, קנזי השתמש ביצירתיות
בתפעול סימנים.
לקראת סוף שנות ה-70 קמה בקהילה המדעית גל ביקורת חזק נגד פרויקטים של &quot;קופים מדברים&quot;. בספרות המדעית נאמר שאין הקפדה מספקת בעריכת ניסויים מדעיים, ושהקופים משתמשים בסימנים
רק כתגובה לפעולות הנסיינים, ללא כל הבנה של משמעות המילים בשפת הסימנים, ושחזרת הסימנים אצל הקוף נובעת רק מאימון, ולא מהבנת הקשר בין חפץ לסימן. את המבקרים והספקנים הוביל הבלשן הדגול של המאה העשרים, נועם חומסקי, שבמספר מאמרים הוכיח את חוסר יכולתם המוחלט של בעלי חיים לרכוש וליישם סדר של מבנים לשוניים. חומסקי יצא מנקודת הנחה משלו, שמבנים לשוניים, ובעיקר תחביריים, נתונים לאדם גנטית.
עמדותיהם של מבקרים אחרים נבעו אף הן מהכחשת קיומם של תנאים מוקדמים לרכישת שפה אנושית אצל בעלי חיים. כך, ק&amp;#x27; א&amp;#x27; פברי (Fabri), שהכיר בערכם ובחידושם של פרויקטים &quot;הקופים המדברים&quot;, סבר עם זאת שהסוציאליזציה של התנהגות הקופים והביולוגיזציה של התנהגות האדם פגעו באמינות הניסויים עם קופים &quot;מדברים&quot;. לדעתו, התוצאות שהושגו אינן מעידות על יכולותיהם של קופי אדם בשליטה בדיבור אנושי, אלא אפשר לראות בהן רק תוצאות של שיטת אימון חדשה. פברי הפנה את תשומת הלב גם לכך שהופעלו על בעלי החיים הניסיוניים דרכי תקשורת אנושיות, שאינן טבועות בבעלי חיים בתנאים טבעיים.
מבקרים רבים, אף שלא הכחישו שקופי אדם עליונים רכשו כמה מרכיבים של שפה אנושית, בכל זאת היו משוכנעים שהם רכשו רק גרסה מצומצמת של שפה, החסרה מאפיינים מרכזיים רבים של דיבור אנושי. עמדה זו, ככל הנראה, אינה חסרת בסיס. מבקרים אחרים הכחישו כליל את רכישת מרכיבי השפה על ידי קופים, והסבירו את התוצאות שהושגו רק בכך שבעלי החיים לומדו בשיטות של אילוף קרקס לדרך יעילה לבקש חטיפים ושאר טובות הנאה.
בשנת 1979 הצטרף למבקרים החריפים ביותר של פרויקטי &quot;הקופים המדברים&quot; הרברט טרס – ראש &quot;פרויקט נים&quot;. טרס עבד עם השימפנזה נים משנת 1973 במשך ארבע שנים, ובהצלחה
מאוד. במהלך תקופה זו רכש נים 125 מילים של שפת הסימנים והרכיב בעצמו צירופים של שתי מילים. בקביעות נוהלו הקלטות וידאו של
&quot;אמירותיו&quot; של נים. כתוצאה מכך נצברו יותר מ-20,000 הקלטות וידאו, שטרס ניתח ללא הרף.
בסופו של דבר, תוצאות הניתוח היו הפוכות בתכלית מהציפיות הראשוניות, מה שהוביל את טרס לאכזבה מוחלטת והפך אותו מנלהב לפסימי. ראשית, טרס שם לב שכל אמירותיו של נים הסתכמו בבקשות למזון או למשחק. שנית, נים לרוב לא דיבר, אלא פשוט פלט את בקשותיו ללא כל רצון שיסופקו, ובקשות אלו רק נראו כאמירות בנויות כראוי, אך למעשה היו רצפים חסרי משמעות וכאוטיים של מילים. שלישית, ביותר מ-75% מהמקרים, &quot;אמירותיו&quot; של נים היו חזרות חלקיות או מלאות על אמירותיהם של האנשים שלימדו אותו את שפת הסימנים.
כתוצאה מכך, בשנת 1979 פרסם טרס מאמר שבו הכחיש את עצם האפשרות שקופים יוכלו ליצור משפטים, והכיר רק ביכולתם לחקות אמירות אנושיות. אין ספק שתפקיד נכבד במעברו של טרס למחנה המתנגדים החריפים של פרויקטי &quot;הקופים המדברים&quot; מילאה הערצתו לסמכותו של נועם חומסקי. עוד בתחילת ניסוייו, הוא כינה את השימפנזה נים שימפסקי על שמו של נועם חומסקי, ברמזו שנים עשוי להפגין את היכולות הלשוניות שנחזה על ידי פסיכובלשן זה. כאשר חומסקי מתח ביקורת חריפה על פרויקטי &quot;הקופים המדברים&quot;, טרס לא עמד בפיתוי. עם זאת, בהמשך טרס כבר לא היה כה קטגורי בשלילת תוצאות פרויקטים אלה. הוא הבין שנים, בניגוד ל&quot;קופים מדברים&quot; אחרים, גדל בסביבת תקשורת דלה, ולא נותר לו אלא לעסוק ב&quot;קופיפות&quot;, בחיקוי מחוות ופעולות של המדריכים.
במאי 1980, מבקרי פרויקטי &quot;הקופים המדברים&quot; בהשתתפות האקדמיה למדעים של ניו יורק ארגנו בניו יורק ועידה בינלאומית גדולה
שנועדה להרוס את האשליה של שליטת בעלי חיים בכל צורה של שפה אנושית. הם אפיינו את תופעת &quot;הקופים המדברים&quot; כתופעת &quot;הנס החכם&quot;, והשוו את הניסויים המדעיים עם &quot;קופים מדברים&quot; לטריקים הרמאיים של ההרפתקן ג. פון אוסטן, אשר בשנים 1900–1904 הטעה את הקהילה המדעית, כשהדגים את יכולותיו של סוסו בשם הנס לפעולות אנושיות שונות – ספירה, חילוץ שורש ריבועי, ותשובות לשאלות שונות ששאל הקהל. אוסטן הצליח להטעות בהצלחה חברי ועדות מדעיות שונות. הוא נחשף רק לאחר שאחד הספקנים, פסיכולוג מקצועי, גילה שהנס מסוגל לענות רק על שאלות שהתשובות עליהן ידועות לאוסטן. המיסטיפיקציה הענקית נחשפה וזוהו טריקי הקרקס שבאמצעותם בוצעה.
בנאומה בוועידה, אמילי סאבאג&amp;#x27;-רמבו הודתה שחלק מהניסויים עם &quot;קופים מדברים&quot; נערכו ללא חשיבה ביקורתית ראויה, ללא רישום ותיעוד של המצבים שבהם התרחשו אמירות הקופים. עם זאת, היא דחתה את ההשוואה בין &quot;קופים מדברים&quot; ל&quot;הנס החכם&quot;, והצדיקה את החשיבות המדעית העצומה של שימוש ביכולות התקשורת המחוותיות של בעלי חיים כדי לתקשר איתם באמצעות שפות אנושיות. כל פעילותה הניסויית רבת השנים של חוקרת מופלאה זו הייתה תשובה מנומקת לטענות הספקנים. למעשה, חוקרי &quot;הקופים המדברים&quot; הקדישו לפעילות זו את כל חייהם. מעתה ואילך, מאמצי הנסיינים הופנו לא רק לתיאור נקודות הדמיון בין &quot;קופים מדברים&quot; לבני אדם, אלא גם לזיהוי ההבדלים היסודיים ביניהם.
בניסויים עם השימפנזים שרמן ואוסטין, סאבאג&amp;#x27;-רמבו השתמשה בלקסיגרמות המחוברות למחשב, מה שאיפשר
להוכיח את יכולתם של קופים לקשר בין חפצים לייצוגים סמליים. לאחר סיום פרויקט &quot;שרמן ואוסטין&quot;, היא עברה לעבודה עם בונובו – שימפנזים נמוכי קומה, המאופיינים בשלוותנות וחברותיות.
כאן באה לידי ביטוי כישרונו של הבונובו החדשן קנזי, אשר, בעודו לומד ירקיש, החל, בהסתמך על סימני שפת הסימנים הזו, לזהות מילים באנגלית ששמע. התאמתו של מילים וביטויים באנגלית נבדקה בניסויים מיוחדים, כדי לשלול השפעת מצב ורמז סמוי בהתנהגות אנשים, אשר אצל בעלי חיות מחמד רבים מובילה לאשליה שחיות המחמד שלהם מבינות את דיבורם, ולא את הטון, הפקודות הנלמדות והתנהגות בעליהם. בדיקות מיוחדות הראו שקנזי מתאם במדויק ובאופן קבוע יותר מ-150 מילים אנגליות נשמעות למציאות, ומסוגל לתרגם אותן לשפת הסימנים ירקיש. בנוסף, קנזי משפר את כישוריו בשליטה בשפות לשם שמחת התקשורת עצמה, ולא לשם פרס של פינוקים או צעצועים. במקביל, קנזי שלט במקלדת ענקית המורכבת מלקסיגרמות המחוברות למחשב, המציינות חפצים שונים. בגיל חמש וחצי, קנזי רכש היטב 149 לקסיגרמות.
כך הפך קנזי לחיה ה&amp;#x27;אנושית&amp;#x27; והבולטת ביותר בהיסטוריה העולמית. הוא ביצע באופן אישי את האנתרופוגנזה הקטנה שלו. וזו לא אשמתו שהאנתרופוגנזה הזו לא הייתה שלמה: חסרו לו רק כמה מיליוני שנים של אבולוציה. בין היתר, לימדו את קנזי לייצר כלי אבן על ידי סיתות אבנים. בסופו של דבר, קנזי עצמו הגיע לאפשרות של סיתות אבנים באמצעות אבנים אחרות והחל לייצר כלים הדומים לאאוליתים – כלי אבן מהתקופות המוקדמות ביותר של התהוות האדם.
כך מאפיינים את פעילות הכלים של קנזי מחברי הספר הרוסי על &amp;#x27;הקופים המדברים&amp;#x27; ז. זורינה וא. סמירנובה, שרבים
מהעובדות המובאות בו שימשו אותנו לפרק זה:
&amp;#x27;התנהגותו בתהליך ייצור כלי אבן מאופיינת ברוב התכונות שנמצאו אצל אנתרופואידים. הדבר היחיד שלא ניתן היה לצפות בו באף אחד מהניסויים הוא ייצור כלים באמצעות כלי אחר, כפי שהיה אופייני לאדם הקדמון. בניסויים של ג. פ. חרוסטוב, שנערכו במיוחד כדי לפתור שאלה זו, הוכח גם כן ששימפנזים מסוגלים לייצר כלים רק באמצעות ידיהם ושיניהם, אך לא באמצעות כלים אחרים. אז הוצע לראות בכך את &amp;#x27;קריטריון האדם&amp;#x27; העיקרי (כך נקרא ספרו של חרוסטוב, שיצא לאור ב-1994), את הרוביקון שרק האדם יכול היה לחצות. אולם התברר שקנזי חצה גם אותו&amp;#x27; (זורינה ז. א., סמירנובה א. א. &amp;#x27;על מה סיפרו הקופים המדברים: האם בעלי חיים גבוהים מסוגלים לפעול עם סמלים?&amp;#x27; – מ.: שפות התרבויות הסלאביות, 2006 – 424 עמ&amp;#x27;, עמ&amp;#x27; 287).
מה אם כן אפשר לקוף הננסי לחצות את הרוביקון הזה? (נזכיר שהאוסטרלופיתקים, קודמיו הראשונים של האדם, שהיו בעלי הליכה זקופה וסיתתו אבנים, היו גם הם נמוכי קומה – אורך גופם היה מעט יותר ממטר). נראה לי שהאנתרופוגנזה הקטנה שלו
קנזי הצליח לבצע רק בזכות אותם מנופים חזקים שאינם פיזיים, אותם גורמים מגייסים להתפתחות הביו-אינטלקט, הכלולים בסימני השפה. המילים הן מבנים מגייסים של הנפש, שבעזרתם היא עולה להכללות ולהפשטות מכל מה שאינו מהותי ומעצבת ראשית של מציאות אידיאלית, שבה ניתן להשוות חפצים, להזיזם ולהפ�ם בטיעונים, ללא צורך במניפולציה חומרית בהם. בחקירת &amp;#x27;הקופים המדברים&amp;#x27;, מדענים חושפים את הדרכים שבהן התגבש בהדרגה אצל הקוף הזקוף אינטלקט קדם-אנושי. נראה לי שזו התוצאה העיקרית של ניסויי השפה עם קופי אדם,
המידע היקר הזה שבני אדם קיבלו מ&amp;#x27;הקופים המדברים&amp;#x27;. והם יספרו לנו עוד הרבה מאוד חשוב על עצמם ועלינו.
תנאים מוקדמים של האינטלקט האנושי בבעלי חיים
כל אינטלקט, כולל הביו-אינטלקט של בעלי חיים, נוצר כתוצאה מפעילות קוגניטיבית מסוימת ומבוסס על צורה כלשהי של מציאות נפשית, שמושבה במוח וקשורה לסביבה החיצונית דרך איברי החישה. הפעילות הקוגניטיבית ותוצאתה, המציאות הנפשית עם התופעות המידעיות השוכנות בה, החבויות במעמקי המוח, אינן ניתנות לחקירה ישירה.
כפי שמציינת ז&amp;#x27; רזניקובה, אף שהתהליכים הקוגניטיביים עצמם אינם נגישים לתצפית, הם מתגלים בפעולות של בעלי חיים המוצבים בתנאי ניסוי מסוימים, וזיהוי כזה במסגרת הגישה הקוגניטיבית מתאפשר בזכות העובדה שתשומת הלב העיקרית מוקדשת לא לתגובות בעלי החיים לגירויים, אלא לשינויים בהתנהגות בהשפעת שינוי בקשרים מסוימים בין תופעות (רזניקובה ז&amp;#x27; י. &amp;#x27;אינטלקט ושפה של בעלי חיים ואדם. יסודות האתולוגיה הקוגניטיבית&amp;#x27; – מ.: מרכז ההוצאה &amp;#x27;אקדמקניגה&amp;#x27;, 2005 – 518 עמ&amp;#x27;, עמ&amp;#x27; 62). מחברת הספר מדגישה שעצם הצגת השאלות הקשורות ליכולות הקוגניטיביות של בעלי חיים, ליכולתם &amp;#x27;להפשיט, להשליך, לתכנן את תוצאות פעילותם, לקלוט ולהתחשב בקשרים סיבתיים&amp;#x27;, התאפשרה רק כתוצאה משימוש ב&amp;#x27;שפות-מתווכות&amp;#x27; שאפשרו להיכנס לדיאלוג ישיר עם בעלי חיים (שם, עמ&amp;#x27; 63).
כבר בניסויים הביהביוריסטיים התגלתה יכולתם של בעלי חיים לבנות במציאותם הנפשית מה שנקרא מפות קוגניטיביות, המסייעות להם לצאת בהצלחה מכל
מבוך. האלופים בהתגברות על מבוכים הם חולדות ונמלים, שחייהם עוברים במנהרות ובמחילות. עצמים החוזרים בתפיסה משמשים אצל בעלי חיים רבים כסימנים, כתוויות של הנפש, כאנלוגים מרוחקים של השפה האנושית.
מחקרים של סוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 אפשרו להפיג מיתוסים רבים על נחיתותם הנפשית של בעלי חיים. בפרט, אם בעבר מוחם של ציפורים וחרקים נחשב כבלתי מסוגל לפעילות נפשית מפותחת בשל נפחו הקטן והשוני מהמוח האנושי, כיום הגיעו הנוירופיזיולוגים למסקנה שייצוגים כאלה הם ביטויים של אנתרופוצנטריות: מוחם של ציפורים וחרקים, אף שהוא שונה, מסוגל, אם כי בדרך אחרת, לפתור משימות ביו-אינטלקטואליות מורכבות ביותר.
כך, בעבודתם של המומחים האמריקאים ר&amp;#x27; מנזל וג&amp;#x27; ארבר, הודגם שמוח דבורת הדבש, שנפחו הוא רק כסנטימטר מעוקב אחד, מכיל כמעט 850,000 תאי עצב, שיעילותם מוגברת הודות לרב-תפקודיות שלהם. בשיטות אלקטרופיזיולוגיות זוהו נוירונים רב-מקטעיים, שכל מקטע שלהם יכול לבצע פונקציות נפרדות. גם הנמלים התגלו כ&quot;חכמות&quot; הרבה יותר ממה שחשבו בעבר. כמובן, בחרקים, בשל האוטונומיה של כמה מרכזי עצבים, תפקיד האינסטינקטים גבוה יותר מאשר בבעלי חיים גבוהים יותר. עם זאת, דווקא נסיבות אלה מאפשרות למינים רבים של חרקים להחזיק בתגובה מדהימה, במורכבות התנהגות גבוהה מאוד וברמת חלוקת עבודה ביולוגית גבוהה. לכן, מצב המדע הנוכחי אינו מאפשר לראות בנפח המוח קריטריון מוחלט להתפתחות ביו-אינטליגנציה, כפי שחשבו בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20.
יחד עם זאת, יתרון עצום של האינטליגנציה האנושית על פני ביו-אינטליגנציות של בעלי חיים נובע מהתפתחות גבוהה של האונות הקדמיות של המוח, מה שנקרא האזור הפרה-פרונטלי. קופים עולים בהרבה על בעלי חיים אחרים בזיכרון ארוך טווח, הם שמחים במפגשים
עם קופים אחרים שעברו לקהילות אחרות שנים רבות לאחר הפרידה. מצחיהם של הקופים, אף שהם משופעים, מכילים מספיק חומר מוחי כדי שהנוירונים המופעלים בחלק הקדמי של קליפת המוח יוכלו לשחזר דימוי חצי-נשכח ולהבטיח זיהוי.
פגיעה בקליפת המוח הקדמית אצל קופים, כפי שהוכח בניסויים של ק&amp;#x27; ג&amp;#x27;ייקובסון, גורמת להפרעה בזיכרון במצבים של עיכוב, כאשר יש לפתור את אותן משימות לאחר ניתוק מהמצבים שבהם הוצגו. קופים עם קליפת מוח קדמית פגועה היו קשורים למצב עד כדי כך שהם שכחו מיד את המזון ברגע שנעלם משדה הראייה. בני אדם, כפרימטים בעלי מצח גבוה, הודות להתפתחות-יתר של הקורטקס הפרה-פרונטלי, מסוגלים להחזיק בזיכרון שרשראות ארוכות של מצבים, כשהם מבססים את האסוציאציות שלהם על מבנים לשוניים, מה שמבטיח רמה גבוהה יותר של עצמאות ההבנה מהתקשרות לקונקרטיות של מצבים ופותח אפשרויות לניהול התנהגות מודע ולא אימפולסיבי.
רק האדם, בניגוד לבעלי חיים, מסוגל לגיוס נפשי קבוע, ולא מצבי. אף שהתנהגות אימפולסיבית אופיינית גם לאדם, האדם מסוגל להכפיף את תודעתו להגדרה מגייסת ולדבוק בה בניגוד למצבים שנוצרו. התפתחות האונות הקדמיות, אפוא, מעלה בחדות את יכולות הגיוס של המוח, וזהו ההבדל העיקרי בין האינטליגנציה האנושית לבין ביו-אינטליגנציות של בעלי חיים. התפתחות האונות הקדמיות באדם התרחשה בקשר הדוק עם ארגון מחדש של המוח כולו תחת השפעת עבודה ביולוגית שנכפתה תחילה ולאחר מכן מכוונת-גיוס של כל המין, כולל פעילות כלים, ציד מאורגן, פעילות דיבור, שכלי העבודה בה היו אותות דיבור, וכן פעילות ביו-חברתית מורכבת מאוד, שבה מעמדו של הפרט היה תלוי בפעילותו בהשגת משאבים לקהילה.
במהלך עבודה כזו, שבוצעה על ידי אלפי דורות, הופעלו נוירונים במוח, הם רכשו קשרים חדשים וחדשים, כמות חומר המוח גדלה, שלא נכנס בגולגולת הצרה, והברירה הטבעית שמרה במקרים הולכים וגדלים רק על בעלי גולגולות בעלות קיבולת מספקת וגובה של האונות הקדמיות. להרחבת הגולגולות לרוחב היו גבולות, שנבעו מיכולת המעבר בתעלת הלידה בעת מעבר ראש העובר ברגע הלידה, והמוח החל לגדול כלפי מעלה, ויצר מצח גבוה במקביל לארגון מחדש של תפקודי המוח לשליטה בהתנהגות, חיזוק הרצון, ורכישת יכולות אינטלקט לניתוח מצבים מכוון.
בבעלי חיים ממינים שונים, בתהליך של צורת העבודה הביולוגית האופיינית למינם, התפתחו תנאים מוקדמים שונים לפעילות אינטלקטואלית מסוג זה. אך הם לא התפתחו באוניברסליות האופיינית לאדם, בשל ההתמחות של עבודתם הביולוגית, הסתמכותה על שימוש באיברים טבעיים, ולא על התקנים מלאכותיים שנבחרו ועובדו במיוחד. גם שפת אותות קבועה ככלי אינטלקט, התואמת את הקביעות של פעילות הכלים, לא הייתה נחוצה לבעלי חיים. אפשר היה להסתפק באותות קבועים בודדים, המתאימים לציון אלמנטים חוזרים של פעולות הנחוצות להישרדות. לכן, פעילות ביו-אינטלקטואלית בכל מיני בעלי החיים נותרה ללא נשק, כל סוגי פעילות כזו נשענים על ייצוגים משמעותיים של חפצים, ולא על סימנים מופשטים מהחפצים, המאפשרים יצירת מושגים מתחדשים. מכאן – האופי המצבי של כל ההכללות.
דווקא ייצוגים משמעותיים משמשים תמיכה בקבלת החלטות של בעלי חיים לגבי פעולות קונקרטיות, ומאפשרים להם לקבוע את הדינמיקה של תנועות עצמים בשיטת האקסטרפולציה. יש סיבות
לראות ברפלקסים של אקסטרפולציה בסיס לפעילות השכלית של בעלי חיים, כפי שהדגיש לראשונה החוקר הרוסי ל&amp;#x27; ו&amp;#x27; קרושינסקי, שחקר את יכולת האקסטרפולציה של בעלי חיים בתנאי ניסוי מגוונים ביותר.
בהסתמך על ייצוגים משמעותיים, בעלי חיים מסוגלים לקלוט דפוסים מגוונים ביותר, לבחור מתוך רצפים המוצעים להם את אלה שמבטיחים אפקט מקסימלי, למשל, בצורת קבלת מזון כפרס על תבונה. לכל מין של בעלי חיים יש את הייחודיות שלו בזיהוי דפוסים, הקשורה לאורח החיים הרגיל שלו.
בעלי חיים מסוגלים באופן עקרוני לזהות תבניות, להשליך תנועה של עצמים, להבדיל בין עצמים לפי מחלקות וסוגים, כלומר &quot;לסווג&quot;, להפשט מהלא-מהותי ולקבע את המהותי, לקבל החלטות מושכלות, להעריך עצמים מבחינת כמות, לקלוט קצב ביחסים כמותיים בין עצמים, לספור את מספר העצמים שהם פוגשים וכו&amp;#x27;. אך הם עושים זאת אחרת מבני אדם. הייצוגים המשמעותיים שבהם הם מונחים ללא חיזוק של מבנים לשוניים, או שהם אובדים במהירות מהזיכרון, או שהם מתקבעים כסטריאוטיפים נוקשים או כטקסים, המובילים לפספוסים בדמות פתרון אחיד למשימות שונות מהותית וחוסר יכולת לצאת מגבולות השגרה ולמצוא דרך לפתרונות אופטימליים ופשוטים יותר.
במדע נעשו ניסיונות חוזרים ונשנים להשוות את היכולות הביו-אינטלקטואליות של מיני בעלי חיים על בסיס מבחנים שונים ביותר וליצור סולם של אבולוציה אינטלקטואלית. אך בשל השוני באורחות החיים של בעלי החיים ובדרכי עבודתם הביולוגית, ניסיונות כאלה מובילים לתוצאות פרדוקסליות. מובן שיונקים גבוהים יותר קרובים לאדם ברמת התפתחות הנפש, אך בפתרון משימות אינטלקטואליות ספציפיות בתנאי ניסוי הם לא פעם נופלים מעופות ומחרקים.
זה קורה במקרים שבהם אורח חייהם והסטריאוטיפים ההתנהגותיים שלהם אינם תואמים לסוג כזה או אחר של פעילות מכוונת-ביולוגית.
הקרובים ביותר לאדם ברמת התפתחות האינטלקט, אברי הגוף, פעילות הכלים, יכולת התקשורת וכו&amp;#x27; מבין המינים החיים כיום הם קופי האדם המודרניים (הומינידים), ובמיוחד השימפנזה והשימפנזה הננסית – הבונובו. אך שימפנזים, העוסקים בפעילות כלים באופן פעיל ביותר ואף מכינים לכך כלים פשוטים, אינם ניתנים להשוואה כלל לבונובו בתחום השימוש בסימנים בלמידת שפת החירשים-אילמים. והרי הבונובו במצב טבעי לא נצפו ביכולות לפעילות כלים.
חתולי בית וכלבים נחשבים לחכמים מאוד בחיי היומיום, משום שהם, החיים זה לצד זה עם האדם, מאמצים אלמנטים רבים של התנהגות אנושית. עם זאת, טורפים מבויתים אלה, שאין להם גפיים אוחזות לפעילות כלים, מתגלים לא פעם כחסרי אונים, למרות התבונה הטבועה בהם, בפתרון המשימות הפשוטות ביותר, וזאת דווקא משום שהחסות האנושית, אף שלא נטלה מהם את העצמאות הטבעית הטבועה בהם, בכל זאת קהתה את היכולת לפתרונות לא-שגרתיים, והרגילה אותם לעשות הכל במבט אל האדם או בניגוד לו. תפקיד עצום בבחירת תקני ההתנהגות של בעלי חיים אלה מילא גם הברירה המלאכותית, שטיפחה תכונות של גזעים שונים הדרושות לאדם. זה הוביל להתמחות של ההתנהגות והמאפיינים המורפו-פיזיולוגיים של כל אחד מהגזעים, ולעתים קרובות התמחות זו הרחיקה לכת יותר מכפי שמותר בתנאי מחיה טבעיים.
הדאגה, החסות והברירה מצד האדם הגבילו מאוד את התכונות הביו-אינטלקטואליות של חיות בית רבות, ובעיקר של אלה שגודלו לבשר או כבהמות עבודה. האדם עצמו מעריך נמוך מאוד את הביו-אינטלקט של אילים, תיישים, פרות, חזירים, חמורים,
והופך את שמות המינים שלהם לקללות המופנות כלפי אדם אחר שעורר את חמתו. כל בעלי החיים האלה קיבלו שם כולל – בהמות. יחס שונה במקצת נוצר לאדם כלפי עופות בית, שגם הם אינם בולטים בביו-אינטלקט, משום שמעופות האדם אינטואיטיבית אינו מצפה לתכונות אנתרופומורפיות.
ויחס שונה לחלוטין – לסוסים, שבשל תכונותיהם המהירות-כוחניות, עזרתם לאדם בעבודה והשתתפותם במלחמות האדם נחשבים לבעלי חיים אצילים. לבעלי פרסות אלה, כמו גם לטורפי הבית, מייחסים אנשים חוכמה, תושייה ויכולת &quot;להבין&quot; את האדם, ובמידה מסוימת זה תואם את המציאות בשל מגעים חברתיים-דמוייים הדוקים עם בני אדם, שבהם עוברים כל חיי בעלי חיים אלה. בדומה לירח, המאיר באור השמש המוחזר, כלבים, חתולים וסוסים משקפים את אור האינטלקט הנפלט מהאדם.
לאדם עצמו טבועה במידה הגבוהה ביותר השקפה אנתרופומורפית על בני לוויתו וחיות המחמד שלו בעלות ארבע הרגליים, עם תוחלת חיים טבעית קצרה בהרבה. תוחלת חיים קצרה היא גם כן, ללא ספק, גורם מעכב בהתפתחות היכולות הביו-אינטלקטואליות של בעלי חיים אלה. הרי התהוות האינטלקט של האדם עצמו התרחשה בקשר הדוק עם הארכת תוחלת החיים הטבעית, שאיפשרה להאריך את תקופת הלמידה וההתגבשות של האינטלקט.
אחרי הפרימטים וחיות הבית ב&quot;היררכיה&quot; של הביו-אינטלקט מבחינת הקרבה לאדם נהוג להדגיש את הטורפים, אחר כך את בעלי הפרסות, ואחריהם את המכרסמים, אחר כך עופות, דגים, ולבסוף חרקים. מצוינות במיוחד התכונות הביו-אינטלקטואליות של דולפינים, אך ייתכן שהן מוגזמות מאוד. דולפינים ידידותיים לאדם ומתאמנים היטב, אך הם כה רחוקים מפעילות כלים, מדרך התפיסה והמבנה המורפו-פיזיולוגי של האדם, עד ש
האדרתם כיצורים כמעט תבוניים מוטלת בספק רב וסביר להניח שהיא אחד מאותם מיתוסים פסאודו-מדעיים החודרים כיום כל העת לתודעה ההמונית ומחליפים בהצלחה לאנשים רבים גם את השקפת העולם המדעית, גם את האמונה וגם את התרבות.
עם זאת, &quot;ההיררכיה&quot; הנ&quot;ל של ביו-אינטליגנציות היא יחסית ומותנית בלבד. מחקרים ניסיוניים על יכולות בעלי חיים לפתור משימות אינטלקטואליות מראים שהצלחת פתרון משימות כאלה תלויה בעיקר באורח החיים בתנאים טבעיים, בדרכי העבודה הביולוגית המתבצעת בתנאים אלה, ובהתאמת תנאי המשימה לנטייה האינסטינקטיבית של מין בעלי חיים מסוים. אינסטינקטים טבעיים של בעלי חיים מנוצלים כל הזמן על ידי מאלפי קרקס, שמטרתם העיקרית היא להציג בזירה התנהגות של בעלי חיים הדומה להתנהגות אנושית. לחיקוי כזה של התנהגות אנתרופומורפית, בעלי חיים לומדים בקלות רבה ביותר טריקים התואמים את התנהגותם הטבעית בתנאי טבע. לפעמים אימון בעל חיים לטריקים שאינם מותאמים לו במהלך העבודה הביולוגית של המין מתברר כבלתי אפשרי לחלוטין.
תכונות הביו-אינטליגנציה של כל מין בעלי חיים תואמות למאפייני האבולוציה הקודמת שלו. לכן, ניסיונות רבים של מדענים לקבוע את רמת האינטליגנציה של בעלי חיים על סמך תפיסה אחידה כלשהי של אינטליגנציה, נכשלו, והסברים של ביו-אינטליגנציה היוצאים אך ורק מתפיסת האינטליגנציה האנושית – אינם מוצדקים. כמובן, האינטליגנציה האנושית שומרת על ערכה כסטנדרט בהערכת ביו-אינטליגנציות של בעלי חיים. עם זאת, לאובייקטיביות של הערכה כזו יש צורך להתגבר על האנתרופוצנטריות ולהתבסס על מאפייני המין והישגיו שלו, ולא רק על הישגי האדם הנבון, שנרכשו בתהליך של אבולוציה היסטורית מורכבת במיוחד, שאיפשרה להתרומם מעל עולם החי ולפתח
אוניברסליזם שאינו אופייני לבעלי חיים. כל הביו-אינטליגנציות של בעלי חיים הן מתמחות, הן נועדו לקליטה מיטבית של הסביבה שבה הם חיים, ומותאמות לעבודה הביולוגית שהם מבצעים באמצעות איברי גוף, מנגנונים וכלים. את התנאים המוקדמים להיווצרות האינטליגנציה האנושית אנו מוצאים בכל עולם החי במצטבר, ולא במינים מסוימים בודדים שלו.
לבעלי חיים מסוימים יש תכונות ביו-אינטליגנציה העולות בהרבה על התכונות המקבילות של האינטליגנציה האנושית. כך, עורבני קולומביה (Aphelocoma) בעלי זיכרון כה פנומנלי, עד שהם זוכרים כמה אלפי מטמונים שבהם החביאו בקיץ זרעים, רק ארבעה-חמישה זרעים בכל מטמון. כך הם אוגרים מזון לחורף ושומרים בזיכרון עד החורף את כל המטמונים. בחורף, בעת מחסור במזון, הם ניזונים מהמטמונים ועד סוף החורף מרוקנים אותם עד לגרגר האחרון. זיכרון יוצא דופן של מיקום המחסנים שלהם יש גם לירגזי שחור-ראש, לעורבני ארזים, לחולדות קנגורו, לסנאים ולשועלים. מינים רבים של בעלי חיים, במיוחד טורפים, בעלי מהירות תגובה פנומנלית, אינטואיציית ציד מפותחת המאפשרת למצוא פתרונות נכונים ברגע. ארנבות מבלבלות עקבות בצורה מעולה, מתחמקות מטורפים וכך נמלטות מהמרדף. אצל מינים רבים מפותחים סקרנות ונטייה ל
&quot;מחקרים&quot;. בהקשר זה בולטים במיוחד הקופים.
המדע המודרני עבר שינויים משמעותיים גם בהערכת היחס בין מאפיינים מולדים, שנקבעו גנטית, לבין צורות התנהגות המתפתחות בתהליך החיים. העמקת הידע שלנו על אינסטינקטים הראתה שהם אינם נקבעים לחלוטין על ידי גורמים גנטיים, אינם צורות התנהגות מולדות לחלוטין, אלא מייצגים שילוב ייחודי של נטיות מולדות ולמידה מוקדמת מתנאי חיים קונקרטיים. משמעות הדבר היא שבעלי חיים, אפילו באינסטינקטים שלהם, אינם אוטומטים ברוחו של ר&amp;#x27; דקארט, שהם נולדים רק עם
נטיות לסוגי התנהגות מסוימים, ולא עם אינסטינקטים מוכנים, שכבר טבועים בגנים, שהאינסטינקטים האלה נוצרים לאחר הלידה בניסיון המוקדם של כל בעל חיים.
הרבה מאוד במחקר ההתנהגותי ברמה המודרנית מעיד על כך שגם הנטיות עצמן, כלומר מה שמכונה נורמת התגובה של אורגניזמים ממין מסוים, אינן נקבעות באופן גנטי טהור, אלא מתפתחות בתהליך ההתפתחות העוברית תחת השפעת הסביבה החיצונית, אותה יוצר האורגניזם האימהי. כאשר הם נזרקים מהסביבה המועדפת הזו אל העולם החיצון, גורי בעלי החיים מונחים בהתנהגותם על ידי צרכים לתזונה וטיפול שאיבדו עם עזיבת רחם האם, וזה מה שקובע את התנהגותם האינסטינקטיבית, שנראית רק כידועה מראש כבר בביצית המופרית המקורית.
בהתאם לכך ניתן להסיק שהאינסטינקט אינו זיכרון מיני, המועבר מדור לדור בירושה, שמושג &quot;זיכרון&quot; כזה הוא קטגוריה מיסטית יותר מאשר מדעית, הנובעת מפולחן הישגי הגנטיקה, ולא מהידע על התנהגות בעלי חיים ועל היווצרות תכונותיהם הביו-אינטלקטואליות. אינסטינקטים נובעים מהמבנה הביוטכנולוגי של הגוף, מצרכיו ותפקודיו, הדורשים בהתמדה מימוש. מתוכנתים גנטית רק העקרונות הכלליים של המבנה הביוטכנולוגי של האורגניזם, ולא איזה זיכרון מיני, שבצורה מוכנה כביכול קובע מראש את יסודות ההתנהגות. בתרגום קביעה זו לשפת תורת האבולוציה הכללית, המוצדקת בספר זה, ניתן לומר שגם תגובות מולדות של אורגניזמים של בעלי חיים מתפתחות בתהליך היווצרות המבנים המגויסים שלהם, והגנים נותנים רק את התוכניות הכלליות של אותו מבנה ביוטכנולוגי של הגוף, אשר בתהליך ההתפתחות האונטוגנטית האישית מתגייס להישרדות ולאופטימיזציה של פעילות החיים. כל תגובות ההתנהגות
מתפתחות במהלך העבודה הביולוגית, ולא נקבעות על ידי איזו זיכרון גנטי של המין בצורה מוכנה. הדמיון של המבנים המגויסים השולטים באורגניזם ומגייסים אותו לעבודה ביולוגית, קובע את הדמיון של נורמות התגובה בסביבה מסוימת.
נזכיר שהמיסטיקה של &quot;זיכרון גנטי של המין&quot; מועברת אל האדם בתיאוריה הפסיכואנליטית של קרל גוסטב יונג, שלפיה בבסיס הנפש האנושית נמצאים יסודות של הלא-מודע הקולקטיבי, מה שנקרא ארכיטיפים, שאינם נרכשים אלא עוברים בירושה דרך הנפש, ועוברים מדור לדור כדימויים של זיכרון קולקטיבי. בתיאוריה של יונג, הישג חשוב הוא עצם המושג של ארכיטיפים כמעין &quot;שבלונות&quot; של הנפש האנושית, המשפיעים מגייסים על התודעה. עם זאת, מקורם הניסיוני של דימויים של הזקן החכם, הלוחם האמיץ, הנערה היפה, נראה ברור למדי. אילו לא היו קיימים בחיים, לא היו קיימים גם בנפש.
העובדה שתנועות מכניות מסוימות אצל מיני בעלי חיים שונים מאוד ובאדם מתבטאות מלידה, ואצל פרטים של אותו מין הן כמעט זהות, אינה אומרת שהן נקבעות גנטית, מותנות ב&quot;זיכרונות&quot; על כך שאבותיהם נעו כך. גוזלים של עופות שונים מבצעים תנועות ניקור כי הם רעבים וכי כך בנוי ומובטח על ידי מערכת העצבים מנגנון העיכול שלהם, ולא משום שהם, כביכול, אוטומטים מתוכנתים גנטית לניקור. אילו היו אוטומטים כאלה, המממשים בצורה מוכנה את זיכרון המין, הם לא היו עושים כל כך הרבה טעויות כתוצאה מהיעדר ניסיון. הניקורים הראשונים של גורי עופות אינם מדויקים ומגושמים, הם לעתים קרובות מחטיאים את המזון שמוגש על ידי ההורים או פוגעים לא במקור שממנו מתבצעת ההאכלה, אלא בחלקים שונים אחרים של גוף ההורים. רק עם רכישת ניסיון התנועות נעשות יותר
מדויקות ובטוחות.
דוגמאות כאלה אפשר להביא מהעבודה הביולוגית המוקדמת של כל מין של בעלי חיים ושל האדם. ומה שנראה כ&quot;מתנת אלוהים&quot; הטמונה במנגנון הגנטי, מתגלה בסופו של דבר כשילוב מורכב של דרישות של הארגון הגופני, המוסדרות על ידי המבנה המגייס של האורגניזם במערכת העצבים המרכזית, ושל ניסיון, למידה, אינטראקציה עם הסביבה, הטמעה של משוב של מערכת העצבים עם המציאות הקשה, עבודה ביולוגית בתנאים קונקרטיים, בלתי תלויים במאפייני הנפש.
לפיכך, ביו-אינטליגנציה אינה נקבעת מראש גנטית, היא מתפתחת ונוצרת על בסיס הארגון הגופני, שרק התוכניות הכלליות ביותר של היווצרותו מתוכנתות במנגנונים המגייסים של מבנים גנטיים. המבנה המגייס של הנפש, המעצב את הביו-אינטליגנציה, מבוסס על מבנה מערכת העצבים המרכזית ומתכנת התנהגות, בהתבסס על ניסיון של עבודה ביולוגית ואינטראקציות אחרות עם הסביבה.
אחד הכיוונים החשובים בחקר הביו-אינטליגנציה, שאיפשרו להתגבר על התפיסה הפשטנית של אינסטינקטים כפעולות אוטומטיות לחלוטין ממוצא גנטי, היה חקר ההחתמה (אימפרינטינג). תחת החתמה (מהמילה האנגלית שמשמעותה
&quot;הטבעה&quot;) מובנת היווצרות של סטריאוטיפ נפשי, המתקבע בנפש בתקופה הנוחה ביותר לכך בהתפתחות הפרט (מה שנקרא תקופה רגישה) תחת השפעת ניסיון מסוים, והופך למודל אמת בגיבוש כיוונים ומאפיינים מסוימים של פעילות נפשית. למעשה, כתוצאה מההחתמה, מוטבע בנפש מבנה מגייס מסוים, שעל פי חוק הדומיננטיות מדחיק את כל האחרים, תופס עמדות דומיננטיות בנפש ומתחיל לעצב, לפי דמותו וצלמו, את התהליכים הנפשיים
המתאימים.
את המושג החתמה ניסח לראשונה החוקר הגרמני ק. לורנץ, וסימן אותו במילה גרמנית המתורגמת כ
&quot;הטבעה&quot;. לאחר מכן א�צו אותו מדענים אמריקאים ואנגלים, שבכתביהם &quot;ההטבעה&quot; פורשה מחדש כ&quot;החתמה&quot;. כבר ק. לורנץ הבחין בתכונות של החתמה, המאפיינות אותה כתופעה נפשית עוצמתית, המטביעה חותם על כל חייו הבאים של הפרט ועל אופי הביו-אינטליגנציה שלו. להן נמנות:
עמידות, המבדילה את ההחתמה מרפלקסים מותנים, אשר, בהיותם משוללים מגירויים מחזקים, אובדים במהירות;
יכולת להתחזק במקרים שבהם לא רק שאינם נוצרים גירויים מחזקים, אלא גם ביצוע ההתנהגות המוטבעת דורש התגברות על מכשולים, סבל, רגשות שליליים, אפילו סכנות;
בלתי הפיכות, חוסר אפשרות להחלפה בגירוי או מגרה אחר;
אפשרות של פער בזמן, ואף ארוך מאוד, בין ההחתמה לבין השפעת החתמה זו על האופי הסלקטיבי של התנהגות הפרט;
מוגבלות זמן החשיפה להחתמה, אשר קיבלה את השם תקופה רגישה, או קריטית, בחיי הפרט.
תפקיד מיוחד בחיי הפרט ממלאת החתמה שנרכשה בתחילת החיים, בניסיון המוקדם של יחסים עם ההורים והסביבה. היא מטביעה חותם חזק ביותר על אופי הפרט, יחסיו בקהילה, אסטרטגיות התנהגות. לא פעם, פרטים מאומצים או מאומצות בתקופה הרגישה מעבירים את חיבתם לנציגי המין המגדל, ואדישים לחלוטין למין שלהם, מתייחסים לנציגיו
כאל זרים, ולהתנהגות זרים כאל בלתי מקובלת ואף מאיימת.
תפקיד חשוב ביותר ממלאת ההחתמה (אימפרינטינג) גם בעיצוב התסריט המיני הבסיסי של בעלי חיים ושל האדם. החתמה כזו נוצרת לרוב בתקופת ההתבגרות המינית, אך יכולה להיווצר גם בתקופת הילדות. דוגמאות רבות להחתמה כזו מובאות בספרו של דזמונד מוריס &quot;גן החיות האנושי&quot; (סנט פטרבורג: אמפורה, 2004 – 287 עמ&amp;#x27;). &quot;בגן חיות אחד,&quot; כותב מוריס, &quot;ראיתי שימפנזה זכר שישב בכלוב יחד עם נקבה במשך עשר שנים. בדיקות רפואיות הראו שבמובן המיני הזכר היה בריא לחלוטין, אך הנקבה, לפני שנכנסה לכלוב יחד איתו, גדלה בנפרד. מכיוון שהזכר היה חית בית שילדותו עברה בין בני אדם, הוא לא שם לב כלל לנקבה. הוא מעולם לא ישב לצידה, לא חיזר אחריה ולא ניסה לקיים יחסי מין. מנקודת מבטו, היא הייתה נציגה של מין אחר, ושנים של חיים לצידה לא שינו אותו כלל&quot; (שם, עמ&amp;#x27; 184).
ההחתמה ממלאת תפקיד מכריע, אף שאינו מודע, בבחירת בן או בת הזוג המיניים. אירוע זניח כלשהו שהתרחש בילדות או בתקופת ההתבגרות המינית, שנשכח לאחר מכן לחלוטין או צף בזיכרון במעומעם, נחרט כל כך חזק במבנה הגיוס של המוח, עד שהוא קובע את התסריט המיני הבסיסי של בעל החיים ושל האדם כאחד. יש סיבות מוצקות מאוד להניח שדווקא ההחתמה עומדת בבסיס כל הסטיות המיניות, ושהיא נקודת המוצא להתפתחות של הומוסקסואליות, סדומזוכיזם, פטישיזם מיני, נרקיסיזם, אקסהיביציוניזם, וויזיוניזם וכו&amp;#x27;.
משחקי ילדות תפקידיים ויחסי הילדים עם הוריהם ממלאים תפקיד עצום בתהליך ההחתמה. אך החתמה יכולה להתרחש גם במפגש מקרי עם אנשים זרים שגרם למצב דחק (סטרס). אכזריות של הורים או השפעה שלילית של מבוגרים אחרים יכולה לתרום להופעתה של מאניה מינית ו
להפוך אדם למניאק מיני, המסוגל להפיק עונג מיני רק מדרכי סיפוק מעוותות, מאלימות אכזרית ואף עד כדי התעללות מתועבת ורצח סדיסטי. לעיתים מקורן של תופעות כאלה יכול להיות החתמה שנרכשה בביטויים של קנאות דתית, שנאה לוהטת כלפי בני דתות אחרות וכלפי בעלי דעות שונות. החתמה כזו היא אחד האמצעים החזקים לגידול טרוריסטים.
התחשבות בחשיבות העצומה של ההחתמה המוקדמת בעיצוב האופי, התכונות החברתיות והמוסריות של אישיות האדם הכרחית בחינוך. היסודות של התכונות החשובות ביותר של האדם, כמו אומץ, חריצות, יושר, עמידות בפני השפעות שליליות, שאיפה ליצירתיות, מונחים כבר בילדות המוקדמת במידה רבה בהשפעת הדוגמה של ההורים והמבוגרים הסובבים. את ההרגל לשיפור עצמי, לתרבות גופנית, אינטלקטואלית ורוחנית יש לעצב גם כן בתקופה המוקדמת, כדי לא לפספס את השפעת ההחתמה. כישורי דיבור רוכש הילד גם בתקופה רגישה, כאשר קליפת המוח ומערכת העצבים המרכזית הם בעלי אופי פלסטי, גמיש ונוטה להחתמה. כל שנה שהוחמצה מהתקופה הרגישה עלולה להוביל לקשיים ברכישת דיבור, לשגיאות כרוניות או לליקויים בדיבור, בכתיבה, לקהות אינטלקט. בילדות המוקדמת האדם הוא קוף קטן, שיש לו את היכולות הגבוהות ביותר להיווצרות תכונות אנושיות. אין להחמיץ את התקופה הרגישה, כדי שמהקוף הקטן הזה לא יצמח קוף דו-רגלי גדול, חיה בדמות אדם.
אם כן, להחתמה של גורמי ההתנהגות המובילים והמגייסים יש משמעות גורלית לעיצוב התכונות הביו-אינטלקטואליות של בעלי החיים והאינטלקט של האדם. החתמה כזו בתקופות רגישות של החיים והאבולוציה של הפרט משותפת לנו עם כל עולם החי ומהווה תנאי מוקדם חשוב למעבר האדם מ
מצב חיות להתפתחות אינטלקטואלית, להיווצרות תודעה, אופי ואינטלקט. והרבה ממה שנחשב בעבר למולד וקבוע גנטית, הוא למעשה תוצאה של למידה מוקדמת וניסיון, שעל בסיסם נטיות שנוצרו גנטית וביוטכנולוגית הופכות למבני גיוס וקובעות את בחירת תסריטי ההתנהגות.
כמובן, למידה ורכישת ניסיון אינן מוגבלות לתקופות רגישות. הן נמשכות כל החיים, מהלידה ועד המוות. הן אצל בעלי חיים והן אצל האדם, בעיצוב היכולות הקוגניטיביות תפקיד ראשון במעלה ממלאים ההורים, פרטים המשמשים כמורים, בני גיל ושותפים למשחקים וכל הקהילה הסובבת. אפילו החתמות שנרכשו בתקופות רגישות ניתן לשנות או אף לשנות באופן מהותי בהשפעת ניסיון חדש וגירויים חזקים, המתאימים לרגישות של תקופות חיים בוגרות יותר.
הגורם היסודי ביותר של למידה הוא היכולת לחיקוי, שבה ניחנו במידה הגבוהה ביותר בני אדם, קופים ותוכים, שאצל האחרונים היא מתבטאת ביכולת ייחודית לחקות דיבור אנושי, ואצל קופי האדם הגבוהים היא מאפשרת יכולת לרכישת שפת סימנים.
חיקוי הסביבה ממלא תפקיד מכריע גם בבחירת מזון על ידי בעלי חיים, בלמידת הימנעות מסכנות, בהפצת פחד מטורפים, ובהתנהגות הטורפים כלפי טרפם. טורפים מלמדים את הדור הצעיר בתחילה באמצעות משחק אכזרי עם הטרף, משחררים אותו ותופסים אותו שוב. טכניקות רבות של תקיפה והגנה נרכשות במשחקים עם בני גיל. עם זאת, המורה העיקרי של הטורפים הוא השילוב של ניסיון אישי עם התבוננות בהתנהגות הציד של פרטים אחרים. העבודה הביולוגית של הטורפים דורשת אימון מתמיד של תכונות מהירות-כוח, זריזות, קואורדינציה של תנועות, גיוס הנפש והביו-אינטלקט ל
ניצחון בקרב מול טרף ומתחרים. תכונות חשובות של טורפים הן אכזריות ותוקפנות, אשר אצל יונקים מתעודדות ומעוררות באמצעות נהמות, שאגות, שריקות, נביחות, ואצל עופות – באמצעות קריאות צרחה. בני אדם גם מעודדים את עצמם בהתקפה באמצעות קריאות ניצחון, הנשמעות באופן שונה בתרבויות שונות.
התנהגות בעלי חיים ובני אדם ביחס לחידושים ולחדשנים דומה מאוד. &quot;ככלל&quot;, מציין ז&amp;#x27; רזניקובה, &quot;בעלי חיים שמרניים בהתנהגותם, כולל באותם ביטויים שאינם מבוססים על חוקים מולדים אלא על חוקים נלמדים... פרטים העושים משהו בדרך בלתי רגילה עבור האחרים מושכים את תשומת לבם של האחרים, אך אין זה אומר שהם יחקו אותם ברצון. התנהגות בלתי רגילה של בן מין נצפית מרחוק ומתרחקים ממנה. קונפורמיזם ושמרנות בהתנהגות של בעלי חיים חברתיים מעניקים להם יתרונות מסוימים. במיוחד, פרטים בעלי התנהגות חריגה ובלתי רגילה מושכים ראשונים את תשומת לבם של טורפים.&quot;
אולם אם פרט שרד והשיג הצלחה משמעותית, תוך שימוש, למשל, בדרך בלתי רגילה להשגת מזון או להגנה מפני סכנה, הוא יחזור על המודל המוצלח שוב ושוב... לפרטים כאלה עשויים להימצא חסידים שהיו עדים לכך שצורת ההתנהגות החדשה אינה גורמת נזק לחדשן, אלא להיפך, מובילה להצלחה&quot; (רזניקובה ז&amp;#x27; א. אינטלקט ושפת בעלי חיים ואדם. יסודות האתולוגיה הקוגניטיבית – מ&amp;#x27;: הוצאת &quot;אקדמקניגה&quot;, 2005 – 518 עמ&amp;#x27;, עמ&amp;#x27; 281).
בעלי חיים, כמו בני אדם, נוטים לסטריאוטיפיזציה ולפולחניות של עבודתם הביולוגית והתנהגותם. הם מרבים להביא את ההיצמדות לסטריאוטיפים עד כדי חוסר משמעות מוחלט. עבורם, כמו עבור בני אדם, אופייני לנהוג כפי שנוהגים הפרטים הסובבים אותם, לאמץ את מאפייני ההתנהגות של העדר, הלהקה, הקהילה, לגלות חוסר החלטיות במצב של בחירה אינדיבידואלית אחראית, ולהעביר החלטות אחראיות לפרטים דומיננטיים, המוכרים כ
מנהיגים, וללכת אפילו אחרי מנהיגים מטורפים, אם הם מגלים ביטחון ונחישות במצבים קריטיים.
חוקרים נדהמים לעתים קרובות מטיפשותם ואבסורדיות התנהגותם של בעלי חיים, מחוסר יכולתם לפעול בדרך חדשה בנסיבות משתנות. הם מרבים להסביר זאת בתוכניות התנהגות מולדות, מתוכנתות גנטית. אך הרי גם זו הטבעה (אימפרינטינג)! פתרון מוצלח כלשהו לבעיה או תפיסת פעולותיהם של פרטים אחרים, התנהגותם הקבוצתית, נטבעים בנפש החיה והופכים לתוכנית של מבנה הגיוס של מערכת העצבים המרכזית שלו.
כן, בעל החיים פועל כמו אוטומט, אך אוטומטיות זו אינה מולדת, אלא נרכשת בתהליך של הטמעת תוכניות ומודלים אופטימליים של פעולה של מבני גיוס השולטים בהתנהגות. לכן חידושים בעולם החי נקלטים ומתקבעים לא מיד, אלא בתהליך של עבודה ביולוגית שגרתית ממושכת, כאשר מתגלים יתרונות ברורים של דרכי התנהגות חדשות והצלחות בעבודה הביולוגית. אז שוב פועל מנגנון ההטבעה ונוצרת שגרת התנהגות חדשה.
האדם ירש מבעלי החיים את כל מגוון התכונות הביו-אינטלקטואליות ופיתח אותן ברמה חדשה של גיוס הנפש, הייחודית רק לאדם.
ארגון ביו-חברתי ויחסי מין אצל פרימטים.
מחקרים אתולוגיים מודרניים של קהילות קופים מראים כי בארגונם הביו-חברתי פיתחו מינים שונים של פרימטים צורות יחסים כאלה, שרבות מהן קרובות מאוד לביטויים שונים של סוציאליות אנושית ויכלו להפוך, וככל הנראה לא יכלו שלא להפוך, לתנאים מוקדמים טבעיים שלה. בדומה לכך שהאינטלקט האנושי כצורה אוניברסלית של הנפש ירש, כביכול, את כל מכלול
הצורות הממוקדות של ביו-אינטלקטים של עולם החי, כך הסוציאליות האנושית כצורה אוניברסלית של סוציאליות שיחזרה בהתפתחותה רבות ומגוונות מאוד של ביו-סוציאליויות של עולם החי, וחקר האחרונות עשוי לשפוך אור על צורות מוקדמות של סוציאליות אנושית ולסייע בסבירות גבוהה לענות על מספר שאלות שעדיין אין לנו עליהן תשובה או שאנו עונים עליהן בסבירות נמוכה של מוצדקות. הדבר נכון במיוחד לגבי
&quot;ממלכת הקופים&quot;, שבה הגיעו הגיוון והמורכבות של צורות הארגון הביו-חברתי להתפתחות הגבוהה ביותר.
הניתוח שלנו של הארגון הביו-חברתי וההתנהגות של קופים יתבסס בעיקר על עובדות ומידע הכלולים בעבודה מסכמת של המומחים הרוסים הגדולים ביותר לאתולוגיית פרימטים, מ.ל. בוטובסקה ול.א. פיינברג, &quot;במקורות החברה האנושית. היבטים התנהגותיים של אבולוציית האדם&quot; (מ&amp;#x27;: נאוקה, 1993 – 256 עמ&amp;#x27;). בספר זה ניתן למצוא מידע על תוצאות מחקרים בתחום זה של חוקרים מארצות שונות בעולם, ומסקנות הספר תואמות במידה רבה לתרחיש האבולוציוני המוצע על ידינו במסגרת תורת האבולוציה הכללית.
&quot;ממלכת הקופים&quot; הצליחה להפריש מתוכה את אבות האדם בעיקר בשל ההתפתחות הגבוהה של הארגון הביו-חברתי. עבור קופים ממינים שונים אופייניים מורכבות ארגון הקהילות, היררכיה רב-רמותית של פרטים, מגוון יחסים בנוגע למעמד בקבוצות, סלקטיביות של קשרים ויצירת יחסים הדוקים בתוך קבוצות. קופים, יותר מבעלי חיים אחרים, מחלקים את חברי קהילותיהם ל
&quot;קרובים&quot; ו&quot;רחוקים&quot;.
אחד הגורמים החשובים ביותר להיווצרות קבוצות יציבות בתוך קהילות אצל פרימטים (כולל בני אדם) הם קשרי קרבה. במשך זמן רב הייתה נפוצה בספרות המדעית האמונה הרווחת כי שום בעל חיים אינו יכול
לזהות את קרוביהם ולקבוע את מידת הקרבה, וכי אפילו בני אדם יכלו לקבוע את מוצאם בקו הזכרי רק לאחר שגילו את הקשר בין יחסי מין ללידה.
המדע המודרני הפריך לחלוטין אמונה זו, שכן היא אינה מבוססת על עובדות אלא על הערכת חסר של יכולות בעלי החיים. תופעת הנפוטיזם והברירה השאריתית קיבלה ביסוס נרחב ביותר מעובדות מחייהם של מיני בעלי חיים שונים ביותר. נפוטיזם (מלטינית
&quot;נפוס&quot; – נכד) – חסות ותמיכה בקרובים ובבני משפחה, העדפה הניתנת לפרטים קרובים על פני שאינם קרובים, וסלקטיביות של קשרים בקהילות על פי עקרון הקרבה. ברירה שאריתית (או ברירת קרובים) – צורה של ברירה טבעית הנגרמת מהתנהגות של בעלי חיים המקדמת את הישרדותם של קרוביהם וסיוע להם בהשארת צאצאים.
מיינרד סמית&amp;#x27;, שהציע את המונח ברירה שאריתית, יצא מהנחה שברירה כזו מעדיפה את שימור הגנים של הקבוצה הקרובה, למרות מותם או הרווקות הכפויה של חבריה הבודדים. מנקודת המבט של תורת הברירה השאריתית, דווקא ברירה כזו עומדת בבסיס האבולוציה של ההתנהגות החברתית.
זיהוי קרובים מתרחש אצל מיני בעלי חיים שונים באמצעים ספציפיים לכל מין. לכל אחד ממינים אלה יש סימנים גנטיים משלו, הנגישים לדרכי התפיסה של פרטים ממינו. כך, אצל חרקים ומכרסמים סימנים אלה הם לרוב ריחות. לצרעות יש בנוסף סימן גנטי בדמות תבנית על הפנים. כמה מיני עופות שופטים על קרבה לפי מיקום כתמים על הכנפיים. כיני יבשה משתמשות בחוש המישוש, וממששות בליטות על הראשים.
לדעת מומחים (וולטרס וסייפארט, שפרסמו את מחקרם ב-1987), לקופים יש יתרון ברוחב קשרי הקרבה בזכות התפתחות גבוהה ומגוון של יכולות זיהוי. כך, שימפנזים בניסויים ממיינים
תמונות של קרוביהם לפי קווי קרבה שונים ולפי קבוצות משפחתיות, תוך הסתמכות על מאפיינים מסוימים של תווי פנים שאינם ניכרים לבני אדם.
לצורך זיהוי קרובים, קופים משתמשים במגוון רחב יותר של אמצעים מאשר מינים אחרים. אלה כוללים אותות חזותיים, התנהגותיים, ריחיים וקוליים. בזכות התקדמות מערכות הזיהוי, מיני קופים רבים מסוגלים לא רק להבחין באם ובקרובים בקו האימהי, אלא גם לקבוע דרגות קרבה, לחלק קרובים קרובים ורחוקים, ליצור חמולות קרובות, ואף להתייחס באופן סלקטיבי לדודות, לבני דודים, לאחיינים ולסבתות.
בספרות המדעית, למשל, מתוארת דאגה מרגשת שגילו זכרים צעירים של מקוק רזוס לסבתם, נקבה זקנה שלא יכלה להשיג מזון בכוחות עצמה. קרובים אצל קופים נוטים למגורים משותפים ולתנועה משותפת בחיפוש אחר מזון; הם אפילו בקהילות גדולות מבלים זה עם זה כמעט כל הזמן, עוסקים בעבודה ביולוגית משותפת, נחים יחד ומטפחים את עצמם. לעיתים קרובים מזוהים, למעשה, לפי המגורים המשותפים, המציינים השתייכות לחמולה מסוימת.
מייסד הסוציוביולוגיה א&amp;#x27; וילסון הבחין ביחסי הקרבה של פרימטים באלמנטים הבאים, האופייניים ביותר למינים שונים ביותר:
יחסים מיוחדים בין הורים לילדים;
דאגה לאחיינים ולאחייניות בנוסף לדאגה לצאצאים שלהם;
אימוץ בנים ובנות מצד קרובים קרובים במקרה של אובדן הורים;
סלקטיביות ביחס למושאי הטיפול (טיפוח);
השמעת אותות אזעקה, שבעקבותיה, תוך הצלת קרובים,
החיה חושפת את חייה שלה לסכנה הגדולה ביותר;
הימנעות מקניבליזם, המותרת אצל מינים רבים כלפי שאינם קרובים;
מגורים משותפים ותנועה משותפת, קרבה מרחבית;
צמצום למינימום של קשרים מיניים בתוך קבוצת הקרובים ומעבר לקבוצות שאינן קרובות לשם הזדווגות.
בנוסף לקשרי קרבה, בבסיס התקבצויות של פרימטים עומדים גם קשרי ידידות, חיבה הדדית, עזרה הדדית בכיבוש ושמירה על מעמד. קרבה ומגורים בקבוצה קרובה מעדיפים קשרי ידידות איתנים. קשרים כאלה נוצרים לרוב בגיל ילדות מוקדם על בסיס הטבעה (אימפרינטינג) ונשמרים לכל החיים, ומהווים סיוע רציני במאבק על מעמד, על עמדה בקהילה. חברים הם לרוב קרובים או מתגוררים באותה קבוצה קרובה, הם דומים בגיל ובמעמד, שבתחילת החיים נקבע רק לפי מוצא, ולרוב הם מאותו מין.
עבור קרובים וחברים, המדד החשוב ביותר לחיבה ולהתנהגות ידידותית הוא טיפוח (גרומינג) – דאגה למראה החיצוני וסידור פרוותו של השותף למאבק החיים. הטיפוח, ככלל, מתחיל בחיפוש בפרווה במטרה להסיר טפילים וחתיכות עור קרניות. לאחר מכן מתבצע גירוד וליטוף, מעין עיסוי גוף. ההליך מסתיים בסירוק באצבעות ובסידור זהיר של השיער. הטיפוח, אם כן, כולל שירותי &quot;תברואה והיגיינה&quot; ו&quot;ספרות&quot;, וכן ממלא תפקידים ביוסוציאליים וביופסיכולוגיים חשובים. בזכות הטיפוח מתבצעים יצירת קשרים ידידותיים או קשרי אהבה ושמירה עליהם, הרגעת התנהגות תוקפנית, אישוש מעמד, הפגת מתח עצבי, מנוחה, החלפת שירותים וכו&amp;#x27;.
הטיפוח הוא אחד האמצעים לביטוי אלטרואיזם ב
בקהילות של בעלי חיים. אלטרואיזם כזה יכול להתבטא גם מחוץ לקבוצות קרבה, ולסייע באיחוד קבוצות לקהילות שלמות. בתורת האלטרואיזם ההדדי (reciprocal altruism) של הזואולוג האמריקאי ר&amp;#x27; טרייברס, האלטרואיזם החייתי נבחן באנלוגיה לשוק שירותים. טיפוח (גרומינג) מתבצע לא פעם בתמורה לאוכל, לאזהרה מפני סכנה, לעזרה במאבק על מעמד או לחסימת תוקפנות מצד מתחרה חזק יותר וכו&amp;#x27;. הטיפוח, אם כן, משמש מעין מטבע עובר לסוחר בשוק השירותים של הקופים.
קבוצות קרבה בתוך קהילות אינן מבודדות זו מזו, אלא הן כמו כלים שלובים. בקהילות שונות נצפים מעברים מקבוצה אחת לאחרת עם הגיעם לבגרות מינית, בחיפוש אחר בני זוג מיניים. במהות הדבר, מדובר באנלוגיה חייתית לאקסוגמיה (מ&amp;#x27;אקסו&amp;#x27; – חוץ, &amp;#x27;גאמוס&amp;#x27;
– בן זוג) – מנהגן של קהילות אנושיות החיות בתנאי שיטת השבט, להינשא מחוץ לקבוצת השבט של עצמם, אך בתוך הקהילה או השבט.
כך, אצל שימפנזות עוברות הנקבות לקבוצות אחרות, אצל גורילות ובבונים – הזכרים, אצל מקוקים – תמיד רק הזכרים, אצל גיבונים – שני המינים, ואצל קופי מרטישקי וקופי הוסאר עוברים הזכרים מקבוצה לקבוצה פעמים רבות. חוקרים אחדים מסבירים מעברים אלה כהימנעות מגילוי עריות, כלומר מיחסי מין בין קרובי משפחה, המזיקים לבריאות הצאצאים. באופן דומה מנסים להסביר גם את האקסוגמיה בקהילות שבטיות של בני אדם. אולם הסברים כאלה בקושי יכולים להיחשב מוצדקים. במיוחד לאור העובדה שגילוי עריות בקבוצות קרבה אצל מיני קופים שונים אינו תופעה נדירה כל כך. יחסי מין מתקיימים בין אחים ואחיות, אבות ובנות, ובנים ואמהות. אף שמעברים מקבוצות קרבה אחת לאחרת, ללא ספק, ממזערים מגעים כאלה.
החוקר הגרמני א&amp;#x27; וסטרמרק הסביר מעברים אלה
כתיעוב כלפי יחסי מין בין פרטים החיים בקרבה הדוקה משנות הנעורים המוקדמות. אולם תיעוב כזה אינו נצפה לא אצל קופים ולא אצל בני אדם, אף שטאבו גילוי העריות, כמו גם איסורים חוקיים על נישואים מסוג זה, נפוצים הן בקהילות לא מתורבתות והן בעמים מתורבתים. ככל הנראה, המניע העיקרי לעזיבת קבוצת הקרבה אצל קופים הוא הדחף האינסטינקטיבי לחידוש במגעים מיניים. למעברים מקבוצה לקבוצה למען מגעים כאלה יש גם חשיבות ביוסוציאלית רבה. הם מלכדים את הקהילה, מונעים את התפרקותה, ובעיקר מרחיבים את הרכב קבוצות הקרבה, ומאפשרים לזרים לזכות במעמד ביוסוציאלי גבוה יותר מזה שהיה להם בקבוצת הקרבה שלהם. בהסתמך על קבוצת הקרבה, זכרים שיצאו ממנה יכולים לתבוע מעמד גבוה בקהילה כולה ולפעול באופן פעיל להשגת מעמד זה.
שאלת הרחבת קבוצות הקרבה בעת מעבר חבריהן לקבוצות אחרות אינה מטופלת כלל בספרות המדעית. הרי הרחבה כזו הייתה מובילה מהר מאוד להתפשטות קשרי הקרבה על פני כל הקהילה, מה שהיה פירושו הפסקת אקסוגמיה כזו. אקסוגמיה, הן אצל קופים והן אצל בני אדם, יכולה להיות מוסברת בסבירות גבוהה גם כשאיפה להימנע מעימותים על רקע מיני, שהיו מפרים את השלום בקבוצת הקרבה ומובילים לעימותים אלימים בין קרובי משפחה. הגעתם של חברים חדשים לקבוצת קרבה מאפשרת להפחית את חומרת העימותים, בשל אי-בהירות מעמדם של הבאים ומלוכדותה של קבוצת הקרבה, המסוגלת להראות לזר את מקומו.
קיומן של קבוצות קרבה ויחסי הגומלין ביניהן הוא רק אחד המרכיבים, אם כי חשוב מאוד, של הארגון הביוסוציאלי של הפרימטים. על ארגון זה מטביעות את חותמן ללא הרף תנאי הסביבה, לרבות נוכחות טורפים, אפשרויות השגת מזון וגורמים אקולוגיים. ככל שמשאבי המזון דלים יותר והסביבה מסוכנת יותר, כך המבנה ההיררכי של הקהילה נעשה נוקשה יותר,
העימותים על דומיננטיות, התחרות על נקבות והקרבות בין קהילות על החזקת טריטוריה.
הבדלים בארגון החברתי של קהילות פרימטים ניתן לעקוב אחריהם במודל של בבוני אנוביס ומרטישקי החיים באזורי אוגנדה וקניה. ביערות הטרופיים ובסוואנת היער של אוגנדה נוצרו תנאים גן-עדניים ממש לחיי קופים, שבהם עצי פרי מספקים להם שובע מלא בזמן קצר. נותר להם זמן פנוי רב מעבודה ביולוגית מפיקת אנרגיה, אותו הם מנצלים לבילוי
פנאי &amp;#x27;תרבותי&amp;#x27;. הם נחים כשהם שוכבים בצל, עוסקים בטיפוח ומשחקים. בתנאים הקשים של הסוואנה בקניה, אותם אנוביסים מתפזרים על פני שטח גדול כדי להשיג מזון וכמעט ברציפות עסוקים בחיפוש מזון. הם מפקירים למוות ודאי את קרוביהם שנשארו מאחור, שנטרפים עד מהרה על ידי טורפים.
חיי גן העדן של מרטישקי אוגנדה מובילים אותם לקיום בטל ועצל, להיחלשות יחסי הדומיננטיות ולהיחלשות ההיררכיה הביוסוציאלית בקהילות. בקניה המרטישקי שונים לחלוטין; אצלם נצפה ארגון כמעט צבאי במאבק מתמשך על משאבי מזון, חומר ואנרגיה. שפע משאבים, ככלל, מרפה את בעלי החיים, מפחית את עוצמת העבודה הביולוגית, מטשטש את הארגון החברתי, הופך אותו לחלש ואמורפי, מוגבל ליחסי קרבה ומין. בגן העדן הטרופי רמת הקונפליקטים בתוך הקבוצה נעשית נמוכה מאוד: אין מה לחלוק, אין את מי להכריח למשהו. אך הדירוג לפי מעמד עדיין נשמר.
בדיוק בסביבה כזו, לפי תצפיותיו ארוכות הטווח של ד. פוסי, חיים הגורילות. מבנה גוף אדיר וכוח עצום מסייעים להם להבטיח ביטחון יחסי מפני טורפים, שאינם מועטים במקומות מחייתם. הדרגה הגבוהה ביותר בקהילת הגורילות שמורה ל
זכרים מעל גיל 13, כשבמין זה כבר מאפיר הגב. מנהיג הקהילה הוא אחד מהזכרים בעלי הגב הכסוף. כל הקהילה נעה ברצון אחרי המנהיג וממלאת את הוראותיו. הוא נותן אותות לתנועת הקבוצה, לחיפוש מזון ולסידורי הלינה. אליו מופנים אותות האזעקה, והוא, בליווי &quot;יחידת קרב&quot; של זכרים בוגרים, מזנק ללא היסוס לעבר הטורף. תוך כך הגורילות הולמות בחזה באגרופיהן העצומים, חושפות ניבים, ופרוותן סומרת, ומכפילה את ממדי גופן הנראים. הטורף מבין במהרה שלפניו לא עדר פרסות הנמלט למראהו, אלא להקת חיות מסוכנות בעלות עדיפות מספרית גדולה. בהמשך הוא יכול לסמוך על טרף רק בהתקפת פתע.
מנהיג קהילת הגורילות מזדווג בדרך כלל עם כל הנקבות הבוגרות מינית. אך גישה להזדווגות יש לכל הזכרים, גם בעלי הגב הכסוף וגם בעלי הגב השחור. לכן בחיי היומיום הגורילות אינן יצורים אכזריים כלל, כפי שניתן לשפוט לפי מראה החיצוני וכפי שהן נעשות כלפי אויבים. הגורילות הן חברותיות ושלוות, בניגוד לשימפנזות המתרוצצות והעצבניות תמידית. קונפליקטים שמתעוררים מדי פעם מתפתחים במעורבות המנהיג.
עד תחילת התצפיות ארוכות הטווח על קהילות גורילות, הן נחשבו לחיות הרמון. הרמונים אכן נוצרים אצלן, אך רק במקרה של היפרדות מקהילה של אחד מהזכרים בעלי הדרגה הגבוהה, שעם הזמן, יחד עם נקבות שהצטרפו אליו, הופך למייסד של קבוצת שארות חדשה.
אורנגאוטנים הם חיות טריטוריאליות, הנוטות לבדידות ומתיישבות באזורים מסוימים. הזכרים מגינים על אזוריהם מפני זכרים, והנקבות – מפני נקבות, אך אזורי המחיה וההזנה של הזכרים חופפים לאזורי הנקבות. נקבות בוגרות מינית מעדיפות בבירור זכרים בעלי דרגה גבוהה עם מאפייני מין משניים מפותחים, ולעתים קרובות מתעלמות מהצעירים. עם זאת, הקשרים החברתיים
של האורנגאוטנים עדיין נחקרו מעט בשל הקושי הרב בתצפית, וסביר מאוד שהקיום הנפרד של האורנגאוטנים יתגלה כאשליה של תצפית שטחית, כמו הארגון ההרמוני המלא של קהילות הגורילות. ספק אם מין כלשהו של קופים, במיוחד קופי אדם, מתקיים ללא קהילות, מגורים משותפים ותנועה משותפת.
השימפנזים, קרובינו הקרובים ביותר בין בעלי החיים, חיים בתנאים טבעיים בהתאגדויות מגוונות מאוד בתוך קהילות. התאגדויות אלה יכולות להיות משתנות ונזילות, או יכולות להיות מאופיינות בקביעות ובמבנה נוקשה, שאליו לא מתקבלים זרים. באוגנדה, הנחשבת לטריטוריה נוחה מאוד למחיית קופים, קהילות השימפנזים מורכבות מקבוצות שארות בעלות אופי גמיש מאוד. כפי שמציין ג&amp;#x27;. הריסון, חברי קבוצות אלה
&quot;מתאספים יחד, שוהים בטריטוריה אחת במשך שעות וימים, ולפעמים יותר, ואז נפרדים כדי להיפגש שוב לאחר זמן מה&quot; (הריסון ג&amp;#x27;. ביולוגיה של האדם – מ.: מיר, 1979, עמ&amp;#x27; 115).
כשהן פוגשות קרובי משפחה וחברים, הקופים מחייכים בשמחה, מחבקים ומנשקים, וטופחים זה על גבו של זה, כפי שעושים גם בני אדם. מובן ששום היררכיה נוקשה או מנהיגות לא יכולה להיות מוזכרת בנזילות כזו של קבוצות. בניגוד ליערות הלחים ועתירי הפירות של אוגנדה, בטנזניה שימפנזים חיים בקבוצות מבודדות ומתייחסים בעוינות לבני מינם החודרים לטריטוריה שהם תופסים באותו זמן. כמו אצל פרימטים אחרים, בארגון החברתי של השימפנזים ממלאים קשרים מיניים והתאגדויות תפקיד עצום. קשה לכנות התאגדויות כאלה משפחות; הן יותר אלטרנטיבה זמנית לקבוצות שארות, שכן קשרים מיניים מרחיקים את השימפנזים מהיסגרות בקבוצות שארות ויוצרים קבוצות שארות חדשות במסגרת הקהילה.
שימפנזים ננסיים, או בונובו, חיים ביערות טרופיים לחים
גבוהי גזע בצפון זאיר, ומבלים יותר זמן על הקרקע מאשר על העצים. החיים ביערות גבוהי גזע נוטים בדרך כלל לקיום יבשתי, שכן נוצרים קשיים בטיפוס, בטיפוס על עצים ובאכילה בגובה.
חוקרים רבים רואים בבונובו משהו קרוב לאוסטרלופיתקוס, קודמיו של האדם, במיוחד לאור העובדה שגם לאוסטרלופיתקוס היה אורך גוף קטן מאוד, מעט יותר ממטר. עם זאת, האוסטרלופיתקוס היו יצורים הולכים זקוף, וכל הענף האבולוציוני העצום המוביל מקוף לאדם, וכלל לא מעט שושלות ללא מוצא, היה מורכב מקופים הולכי זקוף. הבונובו, לעומת זאת, לא רק שהם בעלי ארבע רגליים, אלא שבניגוד לשימפנזים, לא נצפו בשימוש בכלים.
הביו-אינטליגנציה של הבונובו在某些 מובנים אף עולה על זו של השימפנזים; הם קולטים בקלות רבה יותר פעולות אנושיות, פחות עצבניים ויכולים להתרכז טוב יותר. כמו השימפנזים, הבונובו חיים בקבוצות שארות המשולבות בקהילות יציבות למדי. עם זאת, בניגוד לשימפנזים, הבונובו נוטים יותר ל
ל״מטריארכיה״, צורת המגורים הרגילה שלהם היא משפחה אימהית, הכוללת בנות ובנים בגילאים שונים, עד לבגרות מלאה. כמו אצל השימפנזים, גם אצל הבונובו נקבות בוגרות מינית עוברות לקבוצות אחרות, בעוד שהזכרים נשארים במשפחות האימהיות, והנקבות מגיעות אליהם להזדווגות, ולאחר לידת הצאצאים מקימות משפחות אימהיות משלהן.
כך, בארגון הביו-חברתי של קהילות כל מיני הקופים, קשרי קרבה וקשרים מיניים, וקבוצות הנוצרות על פי עקרון של קרבה משפחתית או אינטימיות מינית, מילאו תפקיד מכריע.
התחום המיני משמש כמגייס עוצמתי וכממריץ פעילות בכל תחום של פעילות חיים, הן אצל בעלי חיים והן אצל האדם. תורתו של ז. פרויד אודות התפקיד המגייס של התחום המיני ב
כל התפקודים של החיים הנפשיים תואמת במובן זה את המציאות. כבר בסוף המאה ה-19, כדי להסביר את היחסים המיניים בעדר האנושי הקדמון, העלה האנתרופולוג הגרמני הדגול באכהופן השערה בדבר הפקרות מינית (פרומיסקואיטי, מלטינית
״פרומיסקואוס״ – ״מעורב״, ״נגיש לכולם״), כלומר תפיסה בדבר אופיים המופקר, החופשי לחלוטין, הבלתי מוסדר והבלתי מוגבל של יחסי המין. השערה זו התבססה על הדחפים המיניים הטבעיים של בני האדם המודרניים, המוגבלים על ידי איסורים תרבותיים, מוסריים ומשפטיים שמטילה החברה, ועל צורכי החינוך המשפחתי של הצאצאים. ההנחה הייתה שבתנאי העדר הקדמון איסורים אלה לא פעלו, וכל פרט בהקשרים שלו הונחה רק על ידי צרכיו ואינסטינקטים שלו.
בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20, התפיסה המדעית בדבר הפקרות מינית קדמונית בחברה הקדומה זכתה לעתים קרובות לביקורת, ואנתרופולוגים רבים כתבו על מיושנותה ועל אי-התאמתה לנתונים המדעיים, בטענה שבתחום הפרימטולוגיה, חקר קופי האדם ומיני קופים אחרים כביכול ביסס היטב את מגוריהם בקבוצות משפחתיות נוקשות, בהרמונים, עם רגולציה היררכית של קשרים מיניים, מה שכביכול הפריך לחלוטין את האפשרות של נטייה ראשונית של אבות האדם להפקרות מינית. עם זאת, כמה אנתרופולוגים גם אז התנגדו וטענו שמודלים של ברירה זוויגית, השאובים מחקר המשפחתיות של קופי היער, אינם יכולים לשמש טיעון מכריע השולל את ״המהפכה המינית״ שהתרחשה במעבר אבות האדם מיערות טרופיים למרחבי הערבה.
בניגוד לשומרי המוסר האולטרה-שמרניים, אנתרופולוגים אלה טענו כי לא משנה כיצד מתייחסים לרעיון ההפקרות המינית בשלבים המוקדמים של האנתרופוגנזה, ברור שחופש בלתי מוגבל של יחסי מין יכול היה לאחד קהילות קדמוניות, להפחית את חומרת
הקונפליקטים בין זכרים על החזקת נקבות, לתרום לחינוך המשותף של הדורות הצעירים ולחזק את פעולת הברירה הזוויגית, שכן בחירת בן זוג להזדווגות התבצעה לעתים קרובות יותר על בסיס משיכה מינית מאשר על בסיס המעמד בהיררכיית הקהילה ויחסי הדומיננטיות שנקבעו. כמובן, ההכרה באפשרות של הפקרות מינית קדמונית אינה שוללת קיומם של זוגות משפחתיים יציבים בקהילות הפקרות מינית, ושל לחץ מסוים של יחסי דומיננטיות על יחסי המין.
מאפיין מאוד שדווקא בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20, התצפיות השטחיות בחיי הקופים בטבע, שהולידו את אמונת הפרימטולוגים באורח החיים ה״משפחתי״ של הקופים, החלו להתחלף בתצפיות ארוכות טווח באמצעות טכנולוגיה מודרנית, שהראו מגוון עצום של צורות יחסי מין במינים שונים של ״קרובי משפחה״ קרובים ורחוקים של האדם. כיום המדע מחזיק במכלול רחב למדי של מידע מאומת על התנהגות מינית, על התאגדויות ״משפחתיות״ ועל העדפות של מיני קופים שונים ביותר, ומידע זה ממשיך להתווסף ולהתעדן.
מחקרים מודרניים הראו שמשפחות הרמון והתאגדויות ״משפחתיות״ יציבות אחרות הן דווקא היוצא מן הכלל, ולא הכלל, בחיי המין של הפרימטים, והן נוצרות ונשמרות בעיקר בתנאים קיצוניים. זוגות נשואים הם בעיקר בעלי אופי זמני, והמגורים המשותפים, שבעבר נחשבו לאינדיקטור למשפחתיות, מייצגים צורה של קרבה משפחתית, ולא של קביעות בקשר מיני. קביעות כזו היא תופעה נדירה ביותר, ואם ניתן לפרשה כאנלוגיה כלשהי לנישואין, הרי זה רק בשל קשרי חיבה ארוכי טווח ושיתופיים, ולא כצורה של הסתגלות מינית. רק אצל מינים מסוימים קבוצות משפחתיות הן הנורמה של הסתגלות מינית
וגם אז הן עשויות לייצג דווקא התאגדויות קבוצתיות שהתבלטו בתוך הקהילה.
קשר מיני של זוגות הנמשך שנים קיים גם אצל קופים, אך לעתים רחוקות למדי. גיוס מיני ממלא תפקיד עצום בקהילות קופים בשל השתתפותם המתמדת של פרטים באינטראקציות קבוצתיות מורכבות. ייתכן שדווקא האופי ה״חברתי״ של פעילות החיים של הפרימטים מסביר את נטייתם הטבעית להפקרות מינית.
כך, בבונים צ&amp;#x27;אקma, בבונים אנוביס, מקוק רזוס, מקוק לפונדר, מקוק בורנזי, מקוק בונט ומקוק יפני, וסאימירי יוצרים זוגות זמניים, כלומר קשרי הפקרות מינית נוצרים באמצעות מערכות יחסים קצרות והחלפות רצופות של בני זוג. עם זאת, רק זוגות מעטים יכולים, בהסכמה הדדית, לשמור על קשרים מיניים לתקופות זמן ארוכות יותר. מיניות מוגברת של קופים ויכולת מתמדת למגע מיני משולבות בשימוש במין לפתרון בעיות ״חברתיות״, להפגת מתחים ולחסימת תוקפנות. הדבר גורם גם לתדירות מוגברת של מגעים מיניים. השימוש במין, אם כן, חורג בהרבה מצורכי ההולדה.
כך, אצל מקוק לפונדר, תדירות יחסי המין בין זכר לנקבה יכולה להגיע ל-50 עליות בשעה. כפי שמציינים מ. בוטובסקה ול. פיינברג, זוג כזה אצל מקוק לפונדר יכול להישאר יחד עד
14 ימים. אצל קופי האדם – הגורילות והאורנגאוטנים – משך הזמן הממוצע של קשרי &quot;זוגות נישואין&quot; הוא 1-6 ימים, ומגעים מיניים נדירים בהרבה מאשר אצל הבבונים והמקוקים. מצד אחד, זכר ונקבה יכולים ליצור &quot;זוג נישואין&quot; למשך 1-28 ימים, ומצד שני – אותה נקבה או נקבה שאינה יוצרת &quot;זוג נישואין&quot; יכולה להזדווג עם זכרים שונים באותו היום עצמו (בוטובסקיה מ.ל., פיינברג ל.א. במקורות החברה האנושית – מ.: נאוקה, 1993 – 256 עמ&amp;#x27;, עמ&amp;#x27; 103-104). אותם מחברים מדגישים את הגיוון יוצא הדופן
אצל הפרימטים בסוגי יחסי המין, שהטווח שלהם כה רחב עד שהוא כולל כמעט את כל האפשרויות: קבוצות הרמון, זוגות מונוגמיים וקשרים הפקריים (שם, עמ&amp;#x27; 99).
אולם ברור לפחות מהעובדות שהובאו לעיל, שלמרות כל הגיוון, כל זה אינו אלא סוגים שונים של הפקר מיני. מה היינו אומרים על זוג אנושי שהתחתן, אך החזיק מעמד רק 1-6 או 19 ימים? ובנוסף, הבעל והאישה קיימו מגעים מיניים עם בני זוג אחרים בכל יום שחיו יחד? כמובן, זהו הפקר מיני בצורות ובווריאציות שונות, וזוגות שמחזיקים מעמד אצל הקופים זמן ממושך למדי, וכן קבוצות הרמון, כפי שמעידים אותם מחברים על סמך מחקרים מגוונים ביותר, עוסקים גם הם כל הזמן במין &quot;מחוץ לזוגיות&quot;.
כך, בקבוצות הרמון של גורילות, זכרים עם גב כסוף אינם מונעים מנקבות ההרמון שלהם יחסי מין עם זכרים צעירים. זה שונה לחלוטין מההרמונים של סולטנים טורקים, ח&amp;#x27;ליפים ערבים או קיסרים סיניים, שכל אחד מהם נשמר בקפדנות על ידי סריסים ושומרים, ואשה שנכנעה לפיתוי הוצאה להורג באכזריות. קרבות בין זכרים על החזקת נקבה הם כמובן תופעה שכיחה גם בקרב קופים, והרתיחה האלימה של הדם למראה זכר הלוקח נקבה, הנקראת אצל בני אדם קנאה ועלולה אף להוביל לרצח, קיימת כמובן גם אצל קופים. אך ככלל, קטטות על רקע מיני נוצרות על &quot;גישה לגוף&quot;, ולא בעקבות גילוי &quot;בגידה&quot;, ותוקפנות בין זכרים נוצרת לרוב בעקבות חוסר סבלנות, כאשר האקט המיני נמשך זמן רב מדי והשפיכה מאחרת לבוא (שם, עמ&amp;#x27; 107). בסך הכול, ההפקר המיני תורם להפחתת תוקפנות, להפגת מתחים וליצירת יחסי ידידות (שם, עמ&amp;#x27; 28).
הגמישות ויכולת ההסתגלות של ההתנהגות המינית, הסובלנות והגיוון בצורות יחסי המין אצל קופים תורמים ליצירת כלאיים באמצעות קשרים מיניים בין מינים שונים
של קופים, ולהקמת מחסום בידוד נמוך הן מבחינת תכונות מורפו-פיזיולוגיות והן מבחינת תכונות התנהגותיות (שם, עמ&amp;#x27; 101). הקופים נבדלים בחדות מבעלי חיים אחרים, למשל מעופות, שאצלם שינויים זעירים בטקס החיזור או בשירה מונעים לחלוטין הזדווגות ויוצרים מחסומים נוקשים בין מינים. כך, ביערות הונג קונג נצפות קהילות מעורבות של מקוק רזוס, מקוק יווני ומקוק טיבטי, שבהן לא מעט פרטים כלאיים. הנקבות של מינים מסוימים משתתפות בטיפול בגורים של מינים אחרים. אכן, אם קיים מקום שבו יכולה להתקיים קומוניזם, הרי זה רק אצל הקופים!
בנישואי תערובת בין מינים נצפו גם טמרינים ומינים אחרים של קופים. אך אלופי הסקס הבין-מיני הם ללא ספק המקוקים: בשמורת סוחומי נצפו כלאיים של שישה עשר מיני מקוק. זאת ועוד, כמעט כל הכלאיים אצל קופים, בניגוד לכלאיים של סוסים עם חמורים (פרדים), נמרים עם אריות ותפוחים עם אגסים, מתבררים כפוריים. זהו הישג אבולוציוני של הפרימטים (שם, עמ&amp;#x27; 102). אין ספק שיכולתם הייחודית של הפרימטים להכליא בין מינים תרמה בתהליך האנתרופוגנזה לערבוב של מינים וצורות שונות של אבות האדם וליצירת מין אחד – הומו סאפיינס. אלה שלא התערבבו – נכחדו!
אצל הרוב המכריע של מיני הקופים, מגעים מיניים יזומים על ידי הנקבות. כך קורה אצל כל הבבונים, המקוקים, הגורילות והאורנגאוטנים. אצל השימפנזים הנקבה יוזמת את האקט רק לעתים, ולעתים קרובות יותר הזכרים עושים זאת. אצל הסאימירי והטמרינים נצפה ייזום הדדי באמצעות הצגה, הרחת נגיעות הדדיות. גם דרכי העוררות המינית מגוונות מאוד אצל הקופים. נקבות היוזמות יחסי מין מפלרטטות עם הזכרים, מציגות עצמן ומראות את איברי המין. כך, אצל המקוקים הלפונדרים הידועים כנימפומנים, נקבות מעוררות זכרים בכך שהן מציגות עצמן, מושכות את הזכר ביד או ברגל, משמיעות קולות נשיקה, מלטפות את הפין או את שק האשכים (שם, עמ&amp;#x27; 103).
אמצעי חשוב לעוררות מינית אצל מיני קופים רבים הוא הטיפוח, הגרומינג. למעשה, החדירה אל מתחת לפרווה היא אנלוגיה לחדירה האנושית אל מתחת לבגדים, מה שגורם לאפקט מעורר עוצמתי. נזכיר שבני האדם ירשו מאבותיהם הקופיים גם נטייה לפעולות מסוימות. למשל, כאשר אשה, העומדת בגבה אל גבר, מתכופפת בחדות, הדבר מעורר לא פעם עוררות אצל הגבר, משום שהיא נוקטת תנוחת הצגה, האופיינית לפרימטים.
ייתכן שהמהירות הגבוהה של השינויים האבולוציוניים בדרך מהקוף לאדם מוסברת גם היא בפרומיסקוויטט (זנותנות) של הפרימטים, שהעלה את עוצמת הברירה הטבעית וזירז את הברירה הזוויגית. אצל אבותיו הקדומים של האדם היו קיימות כמה אסטרטגיות פרומיסקוויטטיות (שם, עמ&amp;#x27; 222-223). &quot;לעיתים קרובות הטיעון המרכזי נגד קיומה של אבולוציה של ההומינידים,&quot; סבורים מ. בוטובסקאיה ול. פיינברג, &quot;הוא הצורך בטיפול מתמשך בצאצאים… טיעון זה אינו משכנע. פרומיסקוויטט סלקטיבי יכול היה להבטיח תנאים די נוחים להישרדות הצאצאים… הנוהג המועדף של מונוגמיה אצל האדם המודרני הוא תוצאה של אבולוציה תרבותית מאוחרת. ניתוח הביולוגיה של מערכת הרבייה האנושית מעיד על נטייה ביולוגית לפרומיסקוויטט… בכל הפרמטרים, המיניות האנושית דומה יותר לתופעה המקבילה אצל מיני פרימטים פרומיסקוויטטיים מאשר אצל מונוגמיים… היא סותרת את ההשערה על מונוגמיות האדם בתקופה המוקדמת של התפתחותו&quot; (שם, עמ&amp;#x27; 224, 225).
אבל האם רק בתקופה המוקדמת? המשיכה למגוון של סיפוק מיני בחברה האנושית היא בלתי נמנעת, ואף אמונות דתיות, נורמות מוסריות או רדיפות משפטיות אינן מסוגלות לחסום אותה לחלוטין. ככל שהחברה משתחררת, נורמות מיניות הופכות לפחות נוקשות, דבר שבתורו יוצר שפע של
בעיות הקשורות לשמירה על רכוש ובמיוחד לאיכות חינוך הילדים. בחברה חופשית האדם נקרע ללא הרף בין שאיפתו למגוון מיני לבין אהבתו לילדיו. עם זאת, בחירה של אסטרטגיית התנהגות נבונה מאפשרת לשלב שני עקרונות מנוגדים אלה בתנאי של פשרה בריאה בין האב לאם הילדים.
הליברליזציה של היחסים המיניים היא גורם המערער את המוסר הדתי ומסייע לאדם לבחור בעצמו את אסטרטגיית חייו, בלי תלות בקנונים שמכתיבה דת כזו או אחרת. הדבר אינו משמעו שהאדם צריך לשוב למצבו הבהמי, אלא שכל מעשיו צריכים להיות טבעיים יותר ובו-זמנית מכוונים באופן יצירתי, שיהיו חדורי תרבות גבוהה של יחסי הדדיות בין המינים. ולהגיע לכך יכולים לסייע אך ורק אמונה מבוססת מדעית ושיפור עצמי מתמיד.
בשלבים המוקדמים של התהוות האדם, הפרומיסקוויטט הפרהיסטורי מילא תפקיד עצום בראש ובראשונה להישרדות הקהילות, להתגברות על קונפליקטים בתחום המין, לחינוך משותף של הצאצאים ולהעברת השיטות שנצברו לפעילות בכלי עבודה. אולם הפרומיסקוויטט של אבות האדם היה שונה מזה של הקופים.
המסתורין של התחום המיני בחברה האנושית, היותו עטוף בהילה של אינטימיות וסגירות, הוא קרקע פורייה למגוון רחב של מיתוסים, למבנים קונספטואליים מלאכותיים ומומצאים. כך, הזואולוג הידוע דזמונד מוריס, בספרו שכבר צוין לעיל &quot;הקוף העירום&quot;, טוען שנקבות הקופים לכאורה אינן חוות אף פעם אורגזמה, ושהאורגזמה הנשית מופיעה רק בתהליך האנתרופוגנזה. הוא מבסס טענה זו על התבוננות הבאה:
&quot;מבחינה מינית הנקבות בלתי-רוויות, אף אורגזמה אינה מביאה להן פורקן ואינה מספקת את צורכיהן המיניים. כל עוד
הן בייחום, אסור להן לבזבז אף רגע, הן חייבות להזדווג בכל מחיר. אילו היו חוות אורגזמה עזה, הדבר היה גוזל מהן זמן יקר המיועד להזדווגות. עם סיום מגע מיני, כאשר הזכר פולט ויורד מהפרטנרית שלו, הנקבה אינה מגלה התרוממות רוח ובדרך כלל הולכת לדרכה כאילו דבר לא קרה&quot; (מוריס ד. הקוף העירום – סנקט פטרבורג: אמפורה, 2001 – 269 עמ&amp;#x27;, עמ&amp;#x27; 83).
התבוננות זו היא ללא ספק שטחית וסותרת תצפיות שיטתיות יותר וצילומי קולנוע של התנהגות מינית של קופים בתנאים טבעיים. צילומים תיעודיים של מגעים מיניים של קופי בר, שבוצעו על ידי קולנוענים אמריקאים בתחילת המאה ה-21 הנוכחית, מראים שנקבות קופים, להפך, חוות סיפוק מיני מלא כמעט בכל מגע מיני מרצון, והדבר מאשש את דעתם של רוב האנתרופולוגים (שבוטאה בצורה קלאסית על ידי האנתרופולוג הרוסי י. י. רוגינסקי) שלפיה דווקא הקביעות של האורגזמה היא שאבדה אצל נשים בשל מה שמכונה התשלום על הזדקפות. קושי באורגזמה אצל רוב ניכר של נשים מציינים גם סקסולוגים באופן תמידי. וגם בחיי היומיום, תופעות של אנאורגזמיה מובילות להרס של זוגות רבים. אצל מוריס הכל הפוך. מוריס מסביר את קיומה של אורגזמה אצל נשים באורך הרב של הפין הגברי (בעוד שהפין אצל שימפנזה קצר). בתנועת ההזזה הלוך-ושוב של הפין, הדגדגן של האישה יורד ועולה. אולם מוריס אינו מתייחס לכך שאצל יצורים זקופי-קומה הדגדגן נותר מחוץ לטווח תנועות הפין! ובאשר לאורך הפין, הוא רק לעיתים נדירות משפיע על האורגזמה הנשית.
ייתכן שהאורגזמה העזה אצל נשים היא ביטוי לקושי באורגזמה, כאשר האנרגיה המינית מצטברת זמן רב, ואז פורצת כמו דרך סכר. אצל קופים, לעומת זאת, האורגזמה קלה ורב-מופעית. היא באה לידי ביטוי רק בהרפיית שרירי ההבעה, שרירי הצוואר והכתפיים. בנוסף, התצפית שערך מוריס בגן החיות של לונדון עוסקת רק בקופים שתקופת ההזדווגות שלהם מוגבלת.
אולם הרוב המכריע של מיני הקופים, כפי שצוין לעיל, מסוגלים למגעים מיניים כמעט באופן מתמשך. האורגזמה אינה גוזלת זמן כלשהו מההזדווגות; ידוע שאצל נשים בעלות אורגזמה רב-מופעית, אורגזמה חוזרת מתרחשת לעיתים קרובות כבר תוך מספר דקות.
לפי מוריס, האורגזמה הייתה הכרחית באבולוציה של הנשים גם משום שלאחר האורגזמה האישה נשכבה במצב אופקי למנוחה, מה שהעדיף את ההפריה, שכן בעמידה הזרע כביכול נשפך ממערכת המין. למרבה הצער, מחבר זה מגלה נאיביות מוחלטת בתחום הסקסולוגיה. קיום יחסי מין בעמידה אינו מונע כלל הריון. בניגוד לקופים, בני אדם במהלך יחסי מין מעדיפים לעתים קרובות יותר תנוחות שכיבה. עם זאת, הגברת הפעילות המינית של אבות האדם, שמוריס מניח כגורם באנתרופוגנזה, ככל הנראה אכן התרחשה. גורם זה תרם להתרבות, לגידול האוכלוסייה בקהילות פרימיטיביות, לנדידתן אל מעבר לאזורי המחיה, אל מרחבים לא נודעים של ערבות, הרים, יערות וכו&amp;#x27;. מיניות מוגברת, ככל הנראה, הייתה קשורה לרכישת אוכל-כול.
מוריס טועה לחלוטין גם בכך שהנישואין הזוגיים הם טבעיים לאדם. מוריס עצמו מביא עובדות רבות הסותרות דוגמה זו. אך הוא מסביר את השאיפה למגעים מיניים מחוץ לנישואין כשאיפה ליצירת זוג חדש ומושלם יותר. אך החלפת בני זוג מוסברת למעשה דווקא בדחף לחידוש הטבוע במבנה הגוף, בדעיכת העוררות המינית במהלך חיים משותפים ממושכים של זוגות נשואים, אשר מורעלת עוד יותר על ידי אינספור קונפליקטים הנובעים מהבדלים מהותיים בין טבע הנשים לטבע הגברים. וזוהי בדיוק השאיפה להפקרות מינית, המתבטאת כבר בצורות אנושיות, לא חיות.
פשיטת הרגל המוחלטת של הסכמה המינית של מוריס
מתבטאת בהודאתו הבאה:
«ברור לחלוטין שהקהילות שלנו, שגדלו ללא פרופורציה, ינקטו באמצעים כלשהם כדי שהקונפליקטים החברתיים התכופים לא יובילו להתפתחות מסוכנת של קשרים מיניים מחוץ לברית הנישואין. אך האבולוציה של הקוף העירום כפרימט מיני ביותר אינה מסוגלת להתמודד עם בעיה זו. הטבע הביולוגי שלו מתמרד שוב ושוב» (שם, עמ&amp;#x27; 95).
אז לאן נעלמה כביכול הנטייה הביולוגית ליצירת זוגות נשואים? האמצעים שמוריס כותב עליהם יושמו לאורך כל ההיסטוריה של חברות מסורתיות. טווחם נע בין דרשות דתיות לבין סקילה באבנים על ניאוף. השליט הוולאכי הידוע לשמצה דרקולה נקט בעינויים והוצאות להורג אכזריים כלפי נשים «חוטאות». אך הדרשות על סגולה משפחתית הובילו רק לצביעות ולהונאה, כפי שהודגם היטב ביצירה הקלאסית של ד&amp;#x27; בוקאצ&amp;#x27;ו «הדקאמרון». ואפילו עינויים והוצאות להורג לא יכלו להשמיד את הדחף הטבעי של אנשים למלאות של סיפוק מיני.
עם זאת, ההפקרות המינית שקמה בשלבים המוקדמים של האבולוציה של החברה הפרימיטיבית, שהתבססה על הפקרות מינית חיתית של קופים, הייתה שונה לחלוטין, והייתה במידה מסוימת שלילה והתגברות על ההפקרות המינית החייתית.
הנתיב האבולוציוני להופעת האנושות החל בכך שקופים אפריקאים שעירים ירדו מהעצים והחלו לחפש במרחבי הערבות אחר מזון. על היבשה הם החלו לנוע על שתי רגליים, ושחררו את ידיהם לעבודה ביולוגית של חיפוש והשגת מזון. הם אכלו כל מה שהיה אכיל, אך הרעב ייסר אותם ללא הרף. ייתכן שהתנאים המוקדמים להליכה זקופה נוצרו אצלם עוד על העצים כתוצאה מהתמחות בטיפוס אנכי, כפי שסבר כבר בתחילת המאה ה-20 החוקר האמריקאי קיזס. אך את ההליכה הזקופה האמיתית הם
רכשו הרבה יותר מאוחר בזכות עבודה ביולוגית מתמדת של תנועה דו-רגלית. ללא עזרתם של הגפיים הקדמיות שעדיין היו ארוכים למדי אך התקצרו מדור לדור. העומס על עמוד השדרה ועצמות האגן בהליכה כזו היה עצום. כבד היה גם המחיר על ההליכה הזקופה: כאבים בעמוד השדרה, אוסטאוכונדרוזיס, סיאטיקה, הפרעות מתמשכות בתפקוד המיני אצל נקבות, קשיים בלידה, ירידה ברמת ההורמונים בדם וחוסר יציבות מתאים של הדחף המיני, אובדן קביעות העונג בהחדרת הפין על ידי הזכרים. ההליכה הזקופה הפכה את קודמיו ואבותיו של האדם ל«קופים מקולקלים». לאחר שנקלעו לסביבה יבשתית זרה להם, הקופים ההולכים זקוף מצאו עצמם על סף הכחדה. מסביב הסתובבו להקות טורפים, מוכנים לתקוף את ה«קופים המקולקלים» המוגנים בצורה חלשה, שאינם מסוגלים לרוץ מהר, בקושי הולכים על שתי רגליים. לפי חישובי משקיפים, כ-34% מתמותת השימפנזים החיים בסוואנה האפריקאית נובעת מהתקפות נמרים. הנמרים נמנעים מהתקפה על המון שימפנזים צורחים וזורקים אבנים, אלא אורבים לקופים שפרשו מהעדר. הסכנה של התקפות טורפים דחפה את קהילות הקופים לאורח חיים צפוף, הדומה להחזקה בגן חיות. ידוע שבתנאים כאלה גוברת התוקפנות התוך-קבוצתית, המאבקים על דומיננטיות נעשים תכופים יותר, והם נעשים אכזריים ומסוכנים יותר לחיים.
גם המאבקים בין הזכרים על החזקת נקבות נעשים תכופים וקשים יותר.
כאשר החיים אילצו את ה«קופים המקולקלים» לעבור לסיבוך של פעילות כלים ולקחת לידיהם מקלות ואבנים, מאבקים כאלה העמידו בספק את עצם קיומם. ארכיאולוגים גילו מספר גדול מאוד של גולגולות של קודמיו המוקדמים של האדם עם גולגולות מנוקבות, ועוד עם סימני קניבליזם. בעלי הגולגולות הללו נהרגו במאבקים תוך-קבוצתיים, ולאחר מכן נאכלו על ידי בני השבט, אשר רסקו את עצמותיהם כדי לחלץ
את המוח. בנוסף, גידול התוקפנות הוזן על ידי הגדלת הצריכה של מזון בשרי, שהושג בציד מצוד תחילה על חיות קטנות, ולאחר מכן על גדולות יותר, עם תוספת מסוימת של בשר של חיות שנפלו.
אנתרופולוגים רבים מכירים באחד הגורמים החשובים של האנתרופוגנזה את המיניות המוגברת של אבות האדם, מגוון המזון, אוכל-כול, אכילת מזון נא, צריכת מזון בשרי עשיר בחלבונים ודם טרי של חיות שניצודו בציד. מזון בשרי, בינתיים, מעלה בבירור את הנטייה לתוקפנות, בעוד שמזון צמחוני מפחית אותה. אך המיניות המוגברת של אבות האדם לוותה במחיר של הליכה זקופה, שבעקבותיה גדלו בחדות הקשיים באורגזמה אצל נקבות, התפשטו באופן נרחב אנורגזמיה וקרירות, קור מיני, וירדה המוכנות להזדווגות. מוכנות כזו הפכה להיות תלויה במצב הרגשי של הנקבה, במילוי ההורמונלי של גופה, באטרקטיביות של הזכר ובגורמים רבים אחרים. עלה תפקיד החיזור, ובעיקר, גדלה בחדות התחרות על נקבות בין זכרים, שהחלה יותר ויותר להוביל לקרבות אכזריים בין זכרים תוך שימוש בנשק ציד ולהסתיים בפציעות קשות או במוות. קהילות שהתנהגו כך עברו ברירה טבעית ונכחדו, מבלי שהפכו לאבות האדם, ונשארו קודמיו.
רק קהילות שיצרו קבוצות חזקות בעלות מעמד גבוה, שאיפשרו לדכא תוקפנות תוך-מינית, להפריד בזמן בין נלחמים ולהענישם, יכלו לשרוד ולהמשיך את הקו האבולוציוני המוביל לאדם. אמצעי חשוב לריכוך קונפליקטים תוך-מיניים היה הפקר מיני (פרומיסקואיטי). אף שהוא עדיין אמצעי חצי-חייתי לפתרון בעיות מיניות, פרומיסקואיטי זה בכל זאת מתגלה כאמצעי לא מבוטל ליציאה מהמצב החייתי. בפרומיסקואיטי של אבות האדם יורדת בהדרגה המרכיב של אי-סדר ועולה המרכיב של חופש.
ניסיונות ליצירת זוגות נישואין או משפחות הרמון, ללא ספק, הופכים תכופים יותר, אך הקהילה עוקבת בדריכות אחר כך שמשחקים לפני נישואין לא יובילו לרצח.
כתוצאה מכך נוצר חופש בחירת בן/בת זוג מיני ומעבר חופשי מבן זוג אחד לאחר. זה תורם להגדלת תדירות האורגזמה אצל נקבות, לשביעות רצון הדדית של נקבות וזכרים, להפגת מתחים ולחץ נפשי, הופך למאגר חשוב נגד תוקפנות תוך-מינית, מגייס את חברי הקהילה לעבודה ביולוגית משותפת אינטנסיבית. עולה גם רמת העזרה ההדדית בגידול ושימור הצאצאים. והעיקר, עולה הלכידות של הקהילה ויכולתה לעמוד יחד מול אכזריות הטבע הפראי.
יחסי משפחה בחברה האנושית עברו דרך ארוכה של התהוות ואבולוציה, והרגולציה שלהם נקבעה עם הזמן על ידי ארגון חברתי ויחסי קניין, כולל הצורך בילדים משל עצמם. אוטופיסטים רבים הציעו בכלל &quot;לבטל&quot; את המשפחה ולהנהיג חינוך ציבורי לילדים. אשליה קומוניסטית זו שקולה להצעה לבטל את הציוויליזציה ולהחזיר את האדם למצב חייתי. אך המשפחה תמשיך להתפתח עם התפתחות החברה. הליברליזציה של יחסים מיניים בחברה המודרנית תימשך, למרות אנחות השמרנים והטפות מאיימות של אנשי דת. היא דורשת גישות חדשות לחיזוק המשפחה. לא באיומי עונשים שמימיים או ארציים ניתן לחזק את המשפחה המודרנית, אלא רק בהעלאת התרבות הפסיכולוגית והסקסולוגית של הפרטים המרכיבים אותה, בהפצת תפיסת עולם מדעית ואמונה מבוססת מדעית. המשפחה תמשיך להתפתח, תקבל צורות מגוונות, ותביא לכל אדם סיפוק מוסרי, פסיכולוגי ומיני. רק כך היא יכולה להפוך למה שהיא צריכה להיות – מקלט של חום, תמיכה הדדית,
הגנה מפני סכנה, טיפול עדין זה בזה, טיפוח משותף של תכונות חיוביות בילדים, יחסי שותפות המסייעים בכל שלב של דרך החיים. אם אין זה כך, המשפחה אינה מוסרית.
המין – כוח גדול, שלקח חלק בעיצוב האדם, מקור בריאות ושמחה. לראות בכוח זה חטא גם הוא לא מוסרי. יש להעניק לו אופי אנושי ויצירתי באמת, לכוון אותו לשיפור והארכת חיי האדם.
ביואקונומיה, ביופוליטיקה, ביומישפט וביומוסר
ביולוגים צופים ומזהים זמן רב אצל בעלי חיים אנלוגיות מסוימות לפעילות כלכלית אנושית, פוליטיקה, משפט ומוסר, אם כי תצפיות וניסויים אלה רחוקים עדיין מיצירת אפשרויות לתמיכה אינפורמטיבית בידע שיטתי של תופעות אלה. עם זאת, כבר נעשים ניסיונות למחקר שיטתי בכיוון זה. דוגמאות לניסיונות כאלה הן עבודותיו של החוקר האמריקאי פ. דה-ואל. ב-1982 בניו-יורק יצא לאור ספרו &quot;הפוליטיקה של השימפנזים: כוח ומין אצל קופים&quot;. ב-1995 בעבודה אחרת ואל בחן מין וחברה אצל בונובו. ב-1996 בעבודה &quot;מה טוב ומה רע אצל אדם ובעלי חיים אחרים&quot; הוא נגע בשאלות של ביואתיקה. ב-1997 הוא תיאר את ראשית ה&quot;כלכלה&quot; והשירותים אצל שימפנזים. ב-2000 הוא הקדיש מאמר לקונפליקטים אצל פרימטים, ב-2001 – לראשית ה&quot;תרבות&quot; אצלם. ב-1991 יצא ספר של הפרימטולוגים האמריקאים ר. מאסטרס וג. שוברט &quot;הפוליטיקה של הפרימטים&quot;.
לעיל כבר ציינו שביואקונומיה, במיוחד אצל פרימטים, מסתכמת ב&quot;שוק שירותים&quot; מיוחד. בכך מוסברים במידה רבה גילויי אלטרואיזם מיוחד, &quot;אהבת רע&quot;, אצל בעלי חיים רבים, המתבטאים בהאכלה, טיפוח פרווה (גרומינג), הגנה מפני תוקפנות וכו&amp;#x27;. עם הצד ה&quot;כלכלי&quot; של פעילות בעלי חיים קשורה קשר הדוק הקפדה על &quot;עקרונות אתיים&quot; מסוימים. דוגמה טיפוסית לביואתיקה היא תופעת &quot;המתופפים&quot; שנקראה כך על פי התנהגות ארנבי בר,
אשר למראה טורף, לפני שהם בורחים, הם מתופפים ברגליהם על הקרקע כדי להודיע לכל הקהילה. הם מסכנים בכך את חייהם, אך מצילים את הקהילה שלהם, את קרוביהם ואת יקיריהם, שבלעדיהם חיים מלאים בלתי אפשריים עבורם. לעתים קרובות, שירותים ניתנים כדי להעלות את מעמדם בקהילה.
השגת מזון על ידי פרימטים היא בעלת אופי מגוון ביותר, הדורש חיפוש, טכניקות שונות, ופעילות
מעין &quot;מחקרית&quot;. לכן הביו-כלכלה שלהם מניחה שיתוף פעולה ייחודי בפעילות, חילוף אינטנסיבי של מוצרים ושירותים, חלוקת מזון באמצעות האכלה, האכלת צאצאים, וכן מעין &quot;חלוקת עבודה&quot;, כלומר חלוקה מסוימת של תפקידים בעבודה הביולוגית.
ה&quot;חיים הפוליטיים&quot; בקרב קופים מגוונים למדי, והם תואמים את הארגון הביו-חברתי שלהם ואת צורכי הביו-כלכלה. המערכת הביו-פוליטית של קופים נקבעת על ידי מערכת הדומיננטיות וחלוקת הדרגות בין הפרטים. כפי שמציין החוקר הרוסי יו. סמיונוב, &quot;מערכת הדומיננטיות קובעת את כל המבנה של כל התאגדות של קופים. התנהגותו של כל בעל חיים החבר בהתאגדות תלויה במקומו במערכת הדומיננטיות, במעמדו... בהתאגדות... יכול להתרחש ומתרחש כל הזמן שינוי במעמדם של חבריה הבודדים. מערכת הדומיננטיות שהתבססה פעם בהתאגדות אינה נשארת ללא שינוי, היא נבנית מחדש כל הזמן&quot; (סמיונוב יו.אי. כיצד נוצרה האנושות – מ.: הספרייה הציבורית ההיסטורית הממלכתית של רוסיה, 2002 – 790 עמ&amp;#x27;, עמ&amp;#x27; 139).
מערכת ביו-פוליטית כזו מזכירה מאוד פוליטיקה אנושית עם מיקומם הקבוע של אנשים בסולם ההיררכי של הכוח, מאבק מתמיד על מעמד, דרכים שונות להבטחת קידום קריירה, כולל באמצעות הורים, קרובי משפחה, חברים, תככים שונים, סכסוכים, תוקפנות וכו&amp;#x27;. חייהם של קופים, ה&quot;חברתיים&quot; ביותר מבין כל מיני עולם החי,
עוברים בבירור יחסים מתמיד, הקובעים במידה רבה את המעמד, את המיקום בקבוצה ובקהילה. אצל בעלי חיים עדריים כאלה, כמו למשל אוכלי עשב, יש פחות משמעותית בירור יחסים וסכסוכים כאלה, אם כי אילים הנאבקים בקרניהם ו
&quot;קרבות טורניר&quot; של זכרים על נקבות מדגימים בירור יחסים אפיזודי, אך לא שיטתי, של דומיננטיות. בהתאם, גם למערכת הדומיננטיות אין אופי כה גורלי. כל העדר עוקב בעיוורון אחרי המנהיג, גם אם המנהיג מוביל אותם אל מותם (גם זה מזכיר במידה מסוימת התנהגות פוליטית בחברה האנושית).
מבנה ביו-פוליטי כזה של העדר נעוץ בביו-כלכלה. עדר אוכלי עשב חי בתנאים של שפע מזון, אין צורך להשיג אותו, הוא תמיד מתחת לפרסות, רק צריך לעבור ממרעה למרעה, לחפש מספוא עסיסי, וכאן אי אפשר בלי מנהיג מנוסה ונחוש. אם העדר יתחיל להתפזר או להתנגש על בחירת הדרך, צפוי לו מוות או מטורפים, או מנדודים ארוכים באזור שבו אין מספוא. לכן העדר נטול עצמאות, המבנה הביו-פוליטי שלו מזכיר המון של אנשים, והפסיכולוגיה של ההמון הופכת אנשים למשתתפים בעדר, המונהג על ידי מנהיג.
בזה טמון ההבדל היסודי בין קהילת הקופים והקדם-אנשים המוקדמים לבין עדר אוכלי העשב. בספרות המדעית מקובלים המונחים &quot;עדר קופים&quot; ו&quot;עדר פרימיטיבי&quot;. עם זאת, משמעותם של מונחים אלה עלולה להטעות. כבר קהילת הקופים בעלת ארגון שונה לחלוטין מזה של עדר אוכלי העשב. היא גם עדר, גם להקה, וגם קהילה דמוית-חברתית. לכן אנו משתמשים במונח &quot;קהילה&quot; כמושג הרחב והמקיף ביותר, ואנו רואים במונח זה את ההולם ביותר לתופעה הנחקרת.
בקהילות קופים קיים ארגון ביו-פוליטי מורכב ודינמי למדי, ישנם פרטים &quot;שאפתניים&quot; השואפים כל הזמן להעלות את דרגתם בקהילה, ומשתמשים לשם כך
במגוון רחב של דרכים, החל מכריתת בריתות ידידות ומגעים ידידותיים וכלה בתוקפנות ישירה כלפי מתחרים. ישנם גם פרטים הרחוקים מהביו-פוליטיקה, המרגישים טוב &quot;תחת קורת הגג&quot; של פרטים פעילים ונחושים יותר, ומפיקים ממעמדם הכפוף תועלת ביו-כלכלית לא מבוטלת. פרטים דומיננטיים, המרכיבים את הקבוצות שלהם, מתגלים כמגייסים, והקבוצות שלהם ממלאות תפקיד של מבני גיוס ביו-פוליטיים. פרטים כפופים בדרגה נמוכה הם המגויסים. בזה טמונה מהות מערכת הדומיננטיות.
כפי שמציינת ז&amp;#x27; רזניקובה, &quot;התאגדויות של פרטים מובילות לכך שבקהילה נוצרת לא כל כך היררכיה של פרטים, אלא היררכיה של קבוצות. בקבוצות של קופים גבוהים ונמוכים גם יחד, שניים או שלושה זכרים יכולים להתאחד כדי להסיח את דעתו של הדומיננט, על ידי העמדת פנים של קטטה או ממצא מעניין, ובעוד הדומיננט מחזיר את הסדר, לקבל בתורם גישה למזון או אפילו להרחיק נקבה. זכרים בדרגה גבוהה יחסית יכולים להתאחד כל הזמן כדי להחזיק את האחרים בפחד, מה שבאופן יחידני בדרך כלל לא מצליח להם&quot; (רזניקובה ז&amp;#x27;.אי. אינטלקט ושפה של בעלי חיים ואדם. יסודות האתולוגיה הקוגניטיבית – מ.: אי.פי.קיי &quot;אקדמקניגה&quot;, 2005 – 518 עמ&amp;#x27;, עמ&amp;#x27; 407). כמה זה מזכיר התנהגות של אנשים!
בעלי חיים, ובעיקר קופים, מסוגלים ליצור קואליציות וחמולות ביו-פוליטיות. קבוצות קרובות, שמבנהן תיארנו בחלק הקודם, יכולות לשמש בסיס להיווצרות חמולות, ובהסתמך עליהן חברי החמולות יכולים לממש את צורכיהם ואינטרסים שלהם. &quot;מלבד חמולות יציבות יחסית,&quot; כותבת ז&amp;#x27; רזניקובה, &quot;חברי הקהילה יכולים ליצור גם קואליציות זמניות, המכוונות או להשגת רווח מיידי, או כדי &amp;#x27;ברצינות ולאורך זמן&amp;#x27; להעלות את דרגתם המשותפת, אם קשה לשמור על דרגה אינדיבידואלית&quot; (שם).
כמו בקהילה האנושית, תמיכה של חמולה קרובה או
קואליציה יכולה לספק לפרימט נתיב למעלה, לכיבוש ולחיזוק מעמד גבוה בקהילה. מעמד זה מבטיח סיפוק מועדף של צרכים תזונתיים ומיניים, שגשוג ביואקונומי של הפרט. אך על מעמד גבוה יש להילחם ללא הרף, וכל פעולה שגויה קלה לעיני קהל הקופים עלולה לגרור השלכות משמעותיות מאוד הקשורות לאובדן מעמד. בנוסף, אורח החיים של רוב מיני הקופים, הכרוך בהתמדה ביצירת קבוצות הנודדות בנפרד בחיפוש אחר מזון ולאחר מכן בהתמזגותן לקהילה אחת, מחייב חידוש של מערכת הדומיננטיות באמצעות בחינה מחודשת של יחסי המעמדות. לא פעם אצל קופים יש גם רכישת מעמד מלידה, כלומר מעין מקבילה למעמד תורשתי. עם זאת, ככל שהפרט מתבגר, עליו להשתלב במאבק על המעמד.
קיימת חוקיות ברורה וניתנת למעקב בהתנהגות הביופוליטית של פרימטים: ככל שהם חיים בתנאי סביבה דלים יותר במשאבי מזון, כך התחרות התוך-קבוצתית על המשאבים חריפה יותר, רמת התוקפנות גבוהה יותר, המאבק על הדומיננטיות עז יותר, מידת העצמאות והחופש של הפרטים נמוכה יותר, שליטתם של בעלי החיים הדומיננטיים על הכפופים קשיחה יותר, וההיררכיה של המעמדות של כל פרט נוקשה יותר.
המאבק בתוך הקהילה הופך לאכזרי עוד יותר במרחב מוגבל, בתנאי צפיפות או אוכלוסיית יתר; המאבק על המעמד הופך לקטל ממשי, דם נשפך, ומופיעות גופות. זהו מה שנקרא אפקט גן החיות, שתואר על ידי החוקר האנגלי ס. צוקרמן עוד בשנות ה-30 של המאה ה-20. אפקט גן החיות נצפה על ידי צוקרמן בגן החיות הלונדוני בתנאי צפיפות קיצונית בכלובים, כך שאין להרחיב את דפוסי ההתנהגות המבעיתים שתיאר על יחסים ביופוליטיים של קופים בתנאים טבעיים. עם זאת, אותן תכונות התנהגותיות מתבטאות אצל פרימטים גם במצבים שונים
של אסונות טבע – שריפות יער וערבות, שיטפונות, בצורות ממושכות וכדומה.
אופיים של יצורים אלה, שהיו בעבר טובי מזג, מתקלקל לנגד העיניים. לפי תצפיותיו של ס. צוקרמן, בעלי החיים הדומיננטיים לוקחים מהכפופים את כל המזון, ואף שולפים אותו מכיסי הלחיים. בעלי חיים חלשים יכולים לאכול רק כאשר האדון שבע. לא פעם הם רעבים ועלולים למות מרעב. ככל שיהיו רעבים, הם אפילו לא מנסים לגעת במזון, כי מצפה להם ענישה אכזרית. הם ממתינים לעידוד מהדומיננט, בולעים רוק. כאשר בעל חיים כפוף מגיע למעמד דומיננטי, הוא נוהג בדיוק באותו אופן.
אופיים של היחסים משתנה בחדות לא רק בתחום המזון אלא גם בתחום המיני. מגיע הקץ להפקרות הרגילה, הקהילה מתפצלת למשפחות הרמון השייכות לזכרים הדומיננטיים, והזכרים הכפופים בדרג נמוך נשארים בכפייה רווקים.
«קרבות טורניר» על נקבות, הנדירים מאוד אצל קופים בתנאים נורמליים של סביבה טבעית, לא רק שהופכים תכופים יותר, אלא גם מתפתחים לדו-קרב עקוב מדם. לפי תצפיותיו של צוקרמן, כתוצאה מהתכתשויות מתמדות על החזקת נקבות, נמצאו עקבותיהן בצורת שריטות, חבורות ופצעים כמעט אצל כל הזכרים של גורילות, אורנגאוטנים, גיבונים ובבונים צ&amp;#x27;אקma.
צוקרמן מביא אפילו סטטיסטיקה של החזקת נקבות על ידי
«האריסטוקרטיה» של הקופים. הוא צפה בשתי מושבות של קופים שחיו בשטח מוגבל בגן החיות הלונדוני. במושבה הראשונה חיו 100 קופים לא בוגרים מינית משני המינים, 25 זכרים בוגרים ו-25 נקבות. בזמן ש-5 זכרים בוגרים הכניסו להרמונים שלהם את כל 25 הנקבות, ואחד מהם החזיק בשבע נקבות. בהתאם, 20 זכרים בדרג נמוך יותר נשארו רווקים ואפילו לא העזו להתאחד כדי לכבוש מחדש את הזכות להנאה מינית.
במושבה השנייה, עם 42 פרטים לא בוגרים, חיו 8 זכרים בוגרים ו-10 נקבות. בזמן ש-4 זכרים השתלטו על כל הנקבות,
כאשר אחד החזיק בהרמון עם 4 נקבות, השני עם שלוש, השלישי עם שתיים, ולרביעי נשארה רק אחת, והוא יצר זוג מונוגמי. היווצרות הרמונים מובילה להתפרקות קהילת הקופים, להיווצרות אנטגוניזמים בין גבוהים לנמוכים, דומיננטיים לכפופים, בעלי כוח לחסרי כוח. הראשונים חיים ברווחה ובשובע, מספקים במלואם את האינסטינקטים המיניים, בעוד האחרונים נאלצים להסתפק בשאריות לאחר ארוחת הדומיננטים. מבני הרמון, הקורעים קהילות ומערערים את הסולידריות הביופוליטית, הופכים את הקהילות לחסרות אונים מול סכנות חיצוניות.
יו. סמיונוב מכנה מצב זה «אינדיבידואליזם זואולוגי». עם זאת, הוא נצפה רק בתנאים קיצוניים, ובתנאים נוחים יותר הביופוליטיקה של קהילות קופים חוזרת במהירות למסלול של עבודה ביולוגית משותפת וחילופי שירותים. במקביל, העצמאות והאינדיבידואליזם הביולוגי של הפרטים רק גדלים. הרי עצם אורח החיים «החברתי» של פרימטים נוטה להתפתחות גבוהה בהרבה של אינדיבידואליות ממה שאפשרי עבור בעלי חיים אחרים. בהתאם, רמת שיתוף הפעולה, העזרה ההדדית וחילופי הפעילות גדלה אף היא.
מקום חשוב ביותר בביופוליטיקה של קהילת הקופים תופסת המנהיגות. מנהיג קהילת הקופים שונה מהותית ממנהיג עדר פרסות. פרסות הולכות ללא היסוס אחרי מנהיגן, בעוד שמנהיג קהילת הקופים נאלץ לאשר ללא הרף את מעמדו הגבוה מול ניסיונות של מתחרים, קבוצות חלופיות ופרטים מתבגרים לתפוס את המעמד העליון בקהילה. כדי שזה לא יקרה, המנהיג נאלץ לנקוט ללא הרף פעולות המחזקות את מעמדו ואת מעמד הקבוצה התומכת בו.
התכונה החשובה ביותר של מנהיג בקהילות בעלי חיים היא נחישות ופעילות בפעולות. בניסוי של הגרמני
תפקידן של תכונות אלה הודגם באופן משכנע על ידי החוקר א. פון הולסט. בעריכת ניסוי על דגי גוליין, הולסט הסיר מאחד מהם את המוח הקדמי, השולט אצל דגים אלה ברפלקסים של התנהגות להקה. גוליין רגיל תמיד מתאם את תנועותיו עם הצורך להישאר בלהקה, שכן כשהוא פורש מהלהקה הוא חושף את עצמו לסכנת התקפה של דגים טורפים ועלול אף ללכת לאיבוד או לפגר אחרי הלהקה. אולם הגוליין המשותק, שנראה כלפי חוץ תקין לחלוטין, שחה בנחישות בחיפוש אחר מזון, מבלי להביט לאחור אל הדגים האחרים. כתוצאה מכך, כל הלהקה שחתה אחריו, והוא הפך למנהיג הקבוע של הקהילה שלו.
דזמונד מוריס בספרו &quot;גן החיות האנושי&quot; (סנט פטרבורג: אמפורה, 2004 – 287 עמ&amp;#x27;) מתאר בצורה מבריקה את התכונות ועקרונות ההתנהגות הנחוצים למנהיג פרימטים כדי לרכוש ולשמר את מעמדו הגבוה. הפגנת נחישות וביטחון מתבטאת באימוץ יציבה מלכותית, קומה רגועה, הליכה חשובה, תנועות איטיות ובאותה עת אנרגטיות. כך, מנהיג הבבונים מתמתח בעצלתיים כאשר קהילת הבבונים נמצאת במצב של דאגה, ובכך מפגין שפחד אינו ידוע לו והמצב נמצא בשליטה. אך הוא, כמו קפיץ דחוס, מוכן לעבור לפעולה נחרצת ברגע שהסכנה הופכת ברורה או שמישהו מהבבונים פולש למעמדו המנהיגותי (שם, עמ&amp;#x27; 49). תפקיד הנחישות והביטחון כה גדול, משום שתכונות אלה הן בעלות אופי מגייס. &quot;למנהיג,&quot; כותב מוריס, &quot;חשוב הרבה יותר לקבל החלטות נחרצות מאשר נכונות... לא מה שאתה עושה חשוב, אלא איך אתה עושה זאת... מנהיג שעושה דברים שגויים בצורה נכונה יזכה במידה מסוימת להכרה רבה יותר וישיג הצלחה גדולה יותר מאשר מי שעושה דברים נכונים בצורה שגויה&quot; (שם, עמ&amp;#x27; 55).
מנהיג חזק נוקט באגרסיביות רק כאשר יש התנגדות פעילה של הכפופים, כאשר סמכותו מאותגרת ברצינות. ב
התנגדות פסיבית מספיקה מחווה מאיימת, מבט זועם, סיבוב ראש חד. הבעת כעס רק חושפת את חולשתו של המנהיג. עם זאת, מנהיג בבונים שמגלה לפתע אגרסיביות כלפי הכפופים ומשרה עליהם פחד, בכך רק מדגיש את עליונות מעמדו. בהיותו תמיד לעיני הקהילה, המנהיג מדי פעם מפגין את סמכותו (שם, עמ&amp;#x27; 53-53).
אולם מעמדו של המנהיג טומן בחובו תמיד סכנות. הן נובעות לא רק מזכרים בדרגה גבוהה השואפים לתפוס את מקום המנהיג, אלא גם מהכפופים, שבמקרים מסוימים יוצאים ממרות. אם איומים אינם עוזרים, יש לעבור להתקפה ישירה, מה שכשלעצמו כבר מערער את עמדות המנהיג ומטיל ספק ביכולתו להפעיל סמכות. אך מסוכן עוד יותר הוא להפסיד בקרב על הדומיננטיות או לנצח אך להיפצע פציעה חמורה שלא תאפשר למלא את תפקידי המנהיג. יתרה מזאת, הכפופים רבים, והם עלולים להתאחד (שם, עמ&amp;#x27; 54).
לכן מנהיג קהילת הבבונים או פרימטים אחרים מנסה להישען על קבוצה, קואליציה (או חמולה) של פרטים בדרגה גבוהה, שביניהם יש גם כאלה שקיבלו דרגה גבוהה הודות לסיועו של המנהיג ויהיו נאמנים לו, משום שמעמדם נשען על מעמדו של המנהיג. דווקא חברי הקבוצה המובילה מבצעים במקום המנהיג את תפקידי הענישה.
את חברי קבוצה זו המנהיגים מעודדים, בכך שהם מרשים להם ליהנות בכל דרך מיתרונות מעמדם הגבוה. מכיוון שכל אחד מהם עשוי לתבוע את מקום המנהיג, יש לעודד התנגשויות ולתחזק איבה ביניהם.
הפופולריות של המנהיג תלויה ביכולתו להגן על חברים חלשים בקהילה מפני רדיפה בלתי הולמת, לווסת את היחסים בתוך הקהילה, להפריד בין ניצים, לגלות פעילות נמרצת, לתמוך בחידושים מסוימים, לכוון את מחזורי החיים
של הקהילה. &quot;כאשר מנהיג הבבונים מחליט לצאת לדרך,&quot; מציין מוריס, &quot;כל הלהקה הולכת אחריו; כאשר הוא נח – כולם נחים; כאשר הוא אוכל – כולם אוכלים&quot; (שם, עמ&amp;#x27; 59). אותו דבר נצפה בקהילות של גורילות ובמינים רבים אחרים של קופים.
אחד התפקידים החשובים ביותר של המנהיג הוא הגנת הקהילה מפני איומים חיצוניים. הגרעין המגייס של המגינים הוא הקבוצה האליטיסטית הקרובה למנהיג. &quot;מלחמה&quot; נגד טורפים היא האמצעי הטוב ביותר להעלאת יוקרתו של המנהיג. אלה הם, לפי מוריס, העקרונות העיקריים של הפעלת סמכות אצל פרימטים, מבבונים ועד אדם. כמובן, מוריס טועה בכך שבבסיס הפעלת הסמכות בחברה האנושית עומדת התנהגות חיות. הדמיון בהתנהגות מנהיגי פרימטים ובני אדם מוסבר באופי המגייס של הפעלת תפקידי סמכות. אולם לא התנהגות חיות, אלא ארגון חברתי-מגייס מורכב ביותר של קהילות אנושיות עומד בבסיס הפעלת הסמכות בחברה האנושית.
בחלק הקודם כבר תיארנו את תהפוכות חייהם של בני האדם הקדומים הראשונים, כאשר יצאו מהיערות אל המישור הערבות הרחב והחלו לנוע על גפיהם האחוריות. כאן מיד נוצר אפקט גן החיות: סכנות האורבות בכל צעד מהתקפות טורפים, בידוד עצמי של הקהילה מהסביבה החיצונית וצפיפות מגורים כתוצאה ממוות מתמיד של פרטים שנפרדו מהקהילה, מחסור כרוני במשאבי מזון, והצורך לדאוג כל הזמן למזון גרמו לאותם אפקטים ביופוליטיים שתוארו על ידי ס. צוקרמן בהחזקת חיות בצפיפות בגן החיות הלונדוני בשנים 1925-1930 ובתערוכת פריז ב-1931.
המצב הביופוליטי היה טראגי באמת. קרבות דמים בלתי פוסקים בין זכרים על מזון ועל החזקת נקבות, מערכות דומיננטיות אכזריות ביותר, שבהן כפופים לעתים קרובות מתו מרעב כתוצאה מבליעת כל המזון על ידי הקבוצה הדומיננטית
– זו הייתה ההשפעה הביופוליטית של החזקת בעלי חיים בסביבה לא טבעית, בשבי, בצפיפות במרחב מוגבל.
כאשר קופי האדם הדו-רגליים התרגלו במידה מסוימת לטריטוריה שכבשו, הודות לשימוש מאולץ בחפצי טבע ככלי נשק מלאכותיים, הם עברו מלקטות לציד, והארגון הביופוליטי שלהם החל להיבנות מחדש בהתאם לפעילות הביו-כלכלית. אך בתנאים של הגבלת הפקרות מינית, קיומן של משפחות הרמון של זכרים בדרגה גבוהה שקרעו את הקהילה, ומספר גדול של רווקים בדרגה נמוכה, אי אפשר היה להשיג את אותה ארגוניות ולכידות שנדרשו לציד מוצלח. הדבר יצר מחסור מתמיד במשאבי מזון, במיוחד בחלבון, וכתוצאה מכך הזין בנוסף את אפקט גן החיות. יו. סמיונוב מתאר אפקט זה כך:
«המריבות בעדרי הקדם-אנשים היו לא רק תכופות יותר מאשר אצל קופים, אלא גם בעלות אופי אכזרי יותר. קופים ברובם הם בעלי חיים אוכלי צמחים. הכלים היחידים שהם מפעילים במהלך מריבות הם ידיים, רגליים ושיניים. קדם-האנשים היו טורפים, שידעו להרוג חיות גדולות למדי עם אלות עץ וכלי נשק מעצם ואבן. אין ספק שהם השתמשו בכלים אלה במהלך מריבות ביניהם. השימוש באלות ואבנים במריבות היו לו השלכות חמורות ולעתים קרובות הוביל לתוצאות קטלניות» (סמיונוב יו.אי. כיצד נוצרה האנושות – מ.: הספרייה ההיסטורית הציבורית הממלכתית של רוסיה, 2002 – 790 עמ&amp;#x27;, עמ&amp;#x27; 188).
בספרו של סמיונוב מובא מידע מעבודותיהם של החוקרים הדרום-אפריקאים ר. דארט ור. ברום, המשקף את תוצאותיה של מלחמת אחים בשחר קיומה של האנושות. הן מזעזעות לא פחות מזוועות מלחמות האזרחים בארה&quot;ב וברוסיה. כמעט כל
גולגולותיהם של קדם-האנשים המוקדמים (אוסטרלופיתקוס) נושאות סימני פגיעה, ופגיעות אלה דומות לחורים בגולגולותיהם של בבונים שהם צדו. סימני רצח והשחתה דומים התגלו על ידי ארכיאולוגים אצל מינים שונים לחלוטין של קופים קדם-אנושיים. הנה רשימה רחוקה מלהיות מלאה של מצב הגולגולות של מינים אלה:
אוסטרלופיתקוס אפריקנוס – סימני מכה צדית;
פלזיאנתרופוס – מכה דומה;
פלזיאנתרופוס אחר – מכה מלמעלה;
פלזיאנתרופוס שלישי – שבר בגולגולת ממכה מלמעלה עם עצם ארוכה של גפה של חיה בעלת פרסות;
אוסטרלופיתקוס פרומתאוס – שבר ממכה אלכסונית כבדה על החלק העליון של הגולגולת, שלאחריה הופרדה עצם העורף;
פראנתרופוס מסיבי – ניקוב עצם הגולגולת על ידי חתיכת אבן בקוטר של כ-5 ס&quot;מ, שנתקעה בחלל הפנימי של הגולגולת וכו&amp;#x27;.
מטבע הדברים, עם אורח חיים כזה, קהילות של קודמיו של האדם שרדו לעתים רחוקות ביותר; הן השמידו את עצמן, בלשונו של ר. דארט, במאבק פנימי משמיד. את ההרס השלימו טורפים, שבתנאים רגילים פחדו אפילו להתקרב לקופים מסוכנים. «האנטגוניזם בין משפחת ההרמון לעדר, – קובע יו. סמיונוב, – שצוין אצל קופים, קיבל אצל קדם-האנשים צורות חריפות במיוחד. עבור אותם עדרים שבהם הוא הגיע לדרגת התפתחות כזו שהפך לאיום על עצם קיומם של קדם-האנשים, פתרון הסכסוך בין משפחת ההרמון לעדר הפך לצורך חיים חיוני. סכסוך זה יכול היה להיפתר או על ידי הריסת משפחות ההרמון והמסתן בעדר, או על ידי התפרקות העדר למשפחות הרמון עצמאיות נפרדות» (שם, עמ&amp;#x27; 190).
קהילות ומינים שהלכו בדרך הפיתוח השנייה נכחדו ויצרו ענפים אבולוציוניים ללא מוצא. הדרך הראשונה הובילה קהילות ליצירת קבוצות גיוס, שדיכאו
את נטייתם של זכרים בדרגה גבוהה למונופול על נקבות בהרמונים, ואיתה גם את בירור יחסי הדומיננטיות עם נשק ביד. התמוססות משפחות ההרמון בקהילה גררה גם התמוססות חלקית של קבוצות קרובים וחמולות, אם כי אלה שרדו והמשיכו להשפיע באופן משמעותי על החיים הביופוליטיים של קהילות. כך התרחשה הפריצה הראשונה בהיסטוריה של האנושות המתהווה לשוויון ולחופש. זכרים רווקים ופרטים בדרגה נמוכה חדלו להיות פרטים סוג ב&amp;#x27; והורשו לתחרות לא אלימה על נקבות ועל מוצרי מזון שהושגו במשותף. המערכת הנוקשה של דומיננטיות החלה בהדרגה להפוך לארגון ציד.
כך, צורכי הביו-כלכלה, הקשורים בצורך הדחוף ליצור ארגון ציד יציב ומקיף את כל חברי הקהילה, הולידו מבני גיוס (קבוצות) מתאימים, שהנהיגו סדר ביופוליטי בקהילות וכיוונו את כל האנרגיה של חבריהן לכיבוש הטבע הפראי, להשגת ממנו משאבים לאופטימיזציה של פעילות החיים.
הודות לחופש יחסי המין שהושג באמצעות הפקרות מינית, חלה עלייה בשיעור הילודה וגידול מהיר באוכלוסייה. אם קהילות קופים מונות עשרות או במקרה הטוב מאות חברים, קהילות קדם-האנשים גדלות לאלפים, אך ככל שמרחבים מסוימים מתרוקנים, הן נאלצות להתפצל לקהילות קטנות יותר ולנדוד למרחקים ניכרים בחיפוש אחר מזון. כך נוצר דחף לכבוש מרחבים מרוחקים יותר ויותר, להתפזר על פני כל הארץ.
ארכיאולוגים מרבים לכתוב על קבוצות קטנות של בני אדם קדומים, ולעתים שוכחים שאלה רק שרידי מחנות שנשתמרו במערות. מאלה שחיו מחוץ למערות לא נשתמרו שרידים, כשם שלא נשתמרו שרידים מכלי עץ של ציידים קדומים, כל זה
התפרק באדמה ללא שארית. הסדר הביופוליטי בקהילות תרם ללא ספק לגידול הדמוגרפי של קהילות אלה, לעבודה ביואקונומית מוצלחת של ליקוט תוצרי טבע אכילים, ולציד של חיות גדולות, בינוניות וקטנות.
יד ביד עם הביופוליטיקה מתפתח גם הביומשפט. כבר בקהילות של קופי יער זוכה זכות ההחזקה להתפתחות הגדולה ביותר, מעין קודמת מוקדמת לזכות הקניין. לפי תצפיותיה של ג&amp;#x27;יין לאוויק-גודול, זכות ההחזקה אצל שימפנזים עומדת אפילו מעל ליחסי דומיננטיות. כאשר פרט בדרג נמוך משיג חתיכת בשר לאחר שהרג חיה קטנה, או מוצא מעדן נדיר, אפילו פרטים בדרג גבוה אינם מנסים לחטוף את השלל. בעוד שמנהיגים אכזריים ביותר שכחו לזמן מה את מעמדם ואת שמירת עמדת הדומיננטיות שלהם. הם &quot;התחננו&quot; בהשפלה לחתיכה.
אם מביטים בבעיית הביומשפט באופן רחב יותר, אפשר לומר שכל חלוקת שלל בקהילות חיות, במיוחד &quot;חברתיות&quot;, היא בעלת אופי ביומשפטי. בחלוקת השלל, הביומשפט מבוסס על ביואקונומיקה ונתמך באמצעים ביופוליטיים. מזון שמושג על ידי פרט בודד נקנה על ידו בזכות החזקה ויכול להיאכל לבדו. אולם משיקולים ביופוליטיים, עדיף לחלוק חלק מהמזון עם הסובבים, ובכך לצבור נקודות במרחב הביופוליטי. במזון שהושג במאמצים משותפים של כמה פרטים, קופים חולקים ללא תנאי ובנכונות גדולה בהרבה מאשר במזון שהושג לבד. אצל קופים קיים גם עקרון שוויוני של חלוקת שלל, וגם עקרון שבו החלק הארי הגיע למנהיג ולקבוצת המנהיגות. אין ספק שכל העקרונות האלה של ביומשפט פעלו גם בקהילות של קדם-אדם וגם בקהילות פרימיטיביות מאוחרות יותר.
ציידים, שיצאו לדרך ארוכה ומסוכנת אחרי שלל, השתמשו בזכות ההחזקה ואכלו לשובע. לאחר מכן הם יחד
נשאו או גררו את פגרי החיות ההרוגות, כדי להאכיל את אלה שנשארו במחסות: נקבות, גורים, זקנים וחולים. כמובן, בחלוקת המזון, במיוחד בתקופות רעב בשנה, התנהלו קונפליקטים על משאבי מזון שהיה צריך לדכא בכוח. עקרון החלוקה השוויונית עמד כל הזמן בסתירה לזכות ההחזקה, ולכן ברגעי קונפליקט כאלה נאלצו מנהיגי הקהילות להפעיל לעתים קרובות במיוחד את סמכותם &quot;השיפוטית&quot;.
בקהילות קופים נקבעת ומתחזקת באופן ספונטני זכות הדומיננטיות, שעל בסיסה כבר בקהילות קדם-אנושיות נוצרת סמכות ביופוליטית של מנהיגים ושל קבוצות בדרג גבוה. הביומשפט מיושם על ידי קבוצות כאלה באמצעות איסורים: איסור על קטטות עם שימוש בנשק, איסור על הקמת הרמונים וכו&amp;#x27;. מפרי האיסורים או שמוכים מיד, בלי לבדוק מי צודק ומי אשם, או שגורשים אותם כליל מהקהילה, וגוזרים עליהם מוות ודאי. בקהילות מסוימות יכלה להיות למנהיגים זכות חנינה.
על בסיס ביואקונומיקה, ביופוליטיקה וביומשפט, כבר בקהילות חיות מתפתחת ביומוסריות מיוחדת במינה. חיות, כמו בני אדם, ניחנות ברגשות משפחתיים וידידותיים, חיבה, שאיפה להשיב טובה תחת טובה, עזרה הדדית, אלטרואיזם מיוחד. חלקית אלטרואיזם כזה מוסבר בחילופי שירותים, אך בשאר הוא נובע מאהדה של פרטים מסוימים כלפי אחרים. אומץ ונחישות מרבים פעמים להעלות פרטים לפסגות המנהיגות הביופוליטית.
מדענים רבים רואים באמירה שחיות גבוהות אינן נטולות ניצנים של רחמים, חמלה, בושה, עלבון, תחושת אשמה ואפילו חוש צדק, אנתרופומורפיזם נאיבי. אולם שלילה מוחלטת של ניצנים כאלה משמעותה נפילה לקיצוניות ההפוכה, לתחושת עליונות מוחלטת של האדם כ&quot;כתר הבריאה&quot; ולניתוקו ובידודו מעולם החי
כמובן, רגשות ומוטיבציות התנהגותיות בעלי צביון אתי אצל חיות הם אימפולסיביים, לא יציבים, לא עמידים, ולעתים קרובות הם מתחלפים בגילויי אכזריות, זעם, פחדנות, מה שנקרא
&quot;אינדיבידואליזם זואולוגי&quot; (י&amp;#x27; סמיונוב).
אבל גילויים כאלה נפוצים גם אצל בני אדם. הסיבה לחוסר היציבות של הביואתיקה היא היעדר בקהילות חיות של מבני גיוס קבועים, הממריצים את פעולתם של מנגנוני מוטיבציה של הנפש, המכוונים להשגת מטרות חברתיות ארוכות טווח.
עם זאת, ככל שמין הוא ביוסוציאלי יותר, כך נצפים אצלו יותר גילויי עזרה הדדית, שיתוף פעולה בהשגת מזון, בגידול גורים, בסידור המחיה, דרכים לבלימת תוקפנות תוך-קבוצתית, אבל גם קונפליקטים מסיבות שונות מתרחשים הרבה יותר. הדבר נכון במיוחד לגבי פרימטים. האופי הביוסוציאלי עצמו של קופים נוטה לעצבנות, לשימוש בחפצים שהם מושא לתביעות של קופים אחרים, לגיוס פנימי להגנה על דרך התנהגותם בקהילה. קופים מתקוטטים כל הזמן, מתפייסים, פותרים בעיות יחסים, ומשפיעים על קופים אחרים.
חוקרים מונים כ-30 דרכים לכיבוי תוקפנות אצל מיני קופים שונים. אלה כוללים חשיפת שיניים סגורה, חשיפת שיניים עם צעקה, נשיקות, נקישות, תנועות שפתיים ולשון, הצגת הגב, ניקוי פרווה, הרחקה, כריעה, חיבוק, נגיעה ביד בגוף או בפין, גירוד האדמה ברגליים, הרמת זנב, הרחת, מניפולציה בחפצים, נשיקה, התערבות ידידותית של &quot;מפשר&quot; בדרג גבוה וכו&amp;#x27;.
לכל מיני הפרימטים אופייני גם החלוקה הנוקשה, הקיימת אצל בני אדם, של בני מינם ל&quot;שלנו&quot; ו&quot;זרים&quot;. אוריינטציה כמעט אנושית ובלתי מוסרית על פי העיקרון &quot;כלפי זרים הכל מותר&quot; נצפתה על ידי ג&amp;#x27;יין לאוויק-גודול אצל שימפנזים. כל הזמן
ב&amp;#x27;זרימתם&amp;#x27; מקבוצה אחת לאחרת, בעלי חיים אלה דואגים לעתים קרובות לחברים החלשים בקהילתם, מטפלים בעדינות בגורים, אך רק בגבולות קהילתם. ברגע שמופיעים זרים, שימפנזים מאותו סוג, הזכרים השומרים על גבולות הטריטוריה עלולים להתנפל עליהם. לא נדירים מקרים של הריגת נקבות ואכילת גוריהן.
במעקב אחר המניעים ומאפייני ההתנהגות של בעלי חיים, לאורך כל ההיסטוריה של עולם החי, ניתן לציין שהם חדורים במגמות מגוונות ביותר, שהובילו בסופו של דבר להיווצרות האדם. אך מגמות אלו לא היו מתממשות, אלמלא לפני כמה מיליוני שנים קהילות מסוימות של קופים לא עברו לקיום יבשתי ולא יצרו סוג של גיוס (מוביליזציה) שאיפשר להן לשרוד ביעילות בעולם החדש והמורכב מאוד הזה עבורן.
פרק 14. תולדות הופעתו והתפתחותו של האדם
התקופה הפלאוליתית ושלבי האנתרופוגנזה
הופעתו והתפתחותו של האדם, התרחקותו מעולם החי, אשר קיבלה בספרות המדעית את השם אנתרופוגנזה, ארכה כמה מיליוני שנים – פרק זמן קצר מאוד בהשוואה למיליארדי השנים של הופעת החיים והתפתחותם על פני כדור הארץ, ובאותה עת ארוך מאוד מאוד בהשוואה לאלפי השנים של קיום הציוויליזציות האנושיות. מבחינה גיאולוגית, תקופת האנתרופוגנזה, כפי שכבר צוין, קיבלה את השם אנתרופוגן, ומבחינה ארכאולוגית – פלאולית, כלומר תקופת האבן העתיקה, המאופיינת בתחילה בשימוש, ולאחר מכן בייצור מיומן יותר ויותר של כלי אבן, &amp;#x27;תעשיית&amp;#x27; האבן. ייצור ושימוש בכלי אבן עיצבו במידה רבה גם את האדם עצמו, וניתן לומר שהאדם עיצב וכאילו
&amp;#x27;פיסל&amp;#x27; את עצמו בתהליך של פעילות כלים וחברתית-משתנה המשתפרת ללא הרף.
החומרים הראשונים ששימשו בפעילות כלים אפילו אצל אבות האדם המוקדמים ביותר היו, ללא ספק, לא רק אבן, אלא גם עץ ועצם. אך הם אינם יכולים להיחשב במידה כזו
כחומרים &amp;#x27;מעצבי אדם&amp;#x27; כמו האבן, ולא רק משום שהיותם תוצרים של הטבע החי, הם התכלו ואיננו יודעים דבר על הכלים שיוצרו מהם. הם אינם יכולים להשתוות לאבן בחשיבותם בעיצוב האדם, בראש ובראשונה משום שהאבן, בזכות חוזקה, יכולתה להיסדק וליצור נתזים, ושכיחותה על פני הקרקע, הייתה עבור האנתרופוגנזה מה שהמתכת היא עבור הציוויליזציות המודרניות – עמוד השדרה של החימוש הטכני. אבני הפלאולית מביאות עד זמננו מידע מגוון על השלבים והצורות של
התהוות האדם, פעילותו הכלכלית ויחסי הגומלין שלו.
בחקר הפלאולית עברה המדע דרך ארוכה, קשה ועקומה. כל צעד בדרך זו ניתן במאמצים עצומים ודרש מאנשים שעסקו במחקר המדעי פעילות גיוס אדירה ומסירות כמעט דתית למדע. התגליות הראשונות של שרידי מאובנים של בני אדם קדומים עוררו התנגדות מצד חוגים מדעיים מסורתיים, שבנו את תפיסת עולמם על הסיפור המקראי של בריאת העולם. בשנת 1820 במערת גיילנראוש שבדרום גרמניה, לראשונה בתולדות הארכאולוגיה, התגלתה קבורה של שרידי אדם קדמון. באותה שנה בבריטניה, במערת סאפוק, נמצא גרזן צור מסותת, שהונח בסמוך לשרידיהם של בעלי חיים שנכחדו מזמן. בשנת 1822 חפר פרופסור לזואולוגיה מאוניברסיטת אוקספורד, ויליאם בקלנד, במערת פאבילנד שבוויילס שרידים של מה שכונה &amp;#x27;הגברת האדומה&amp;#x27; – שלד של אישה מכוסה באוקרה אדומה, שחיה, כפי שנקבע מאוחר יותר, לפני יותר מ-30 אלף שנה. לרוע המזל, בעת הגילוי יוחסו השרידים לתקופת רומא העתיקה.
בשנות ה-20 של המאה ה-20 החל רוקח מהרבון (צרפת) בשם טורנל לערוך בסביבתה חפירות רבות במטרה מודעת לגלות מידע על בני האדם הקדומים ביותר. תוצאות חפירות אלה היו גילוי של מספר גדול של עצמות אדם, מעורבות בשרידיהם של בעלי חיים עתיקים מאוד, שנכחדו מזמן במועד הגילוי. כל זה העלה את המחשבה שבני האדם המאובנים היו בני זמנם של בעלי החיים המאובנים בחייהם.
חשיבות מיוחדת לגילוי העובדות מתקופת הפלאולית הייתה לפעילותו רבת השנים של החובב הצרפתי של חיפושים ארכאולוגיים, בושה דה פרת. בהיותו מפקד מכס, הוא ניצל את כל זמנו הפנוי לחיפוש כלי אבן של תושביה הקדומים ביותר של דרום צרפת על רמת הגיר שבעמק הסום. משנת 1837 עד 1846 הוא הצליח לאסוף יותר מאלף כלי צור. קשה עוד יותר היה להוכיח לקהילה המדעית שהכלים שאסף נוצרו על ידי
בני אדם קדומים ביותר (&amp;#x27;קדם-מבוליים&amp;#x27;), בני זמנם של הממותות, הפילים הקדומים, השוורים, הביזונים והקרנפים. בתחילה התקבלו מסקנותיו של פרת על ידי העולם המדעי לא רק בספקנות, אלא גם בלעג גלוי. מצחיקים מאוד נראו לאנשי מדע רבים של אותה תקופה אנשים לבושים בעורות חיות, הרודפים אחר חיות ענק קדומות עם גרזני אבן בידיהם, ולא אי שם באפריקה, אלא בלב אירופה. אך תחת לחץ העובדות והטיעונים הבלתי ניתנים לערעור של בושה דה פרת והמדענים המוסמכים שתמכו בו, קהילות מדעיות של צרפת ובריטניה הכירו בהדרגה בצדקתו.
מנקודה זו ואילך תפסה מקום של כבוד במדע התפיסה שהוצגה לראשונה בחיבור מהמאה הארבע־עשרה מאת המינרלוג של ימי הביניים מ&amp;#x27; מרקטי, ולפיה אבנים מוזרות, שנמצאו כבר אז בנסיבות שונות, עובדו בידי בני אדם שחיו בעת העתיקה העמוקה ולא עמדו לרשותם כלים אחרים מלבד אבן. ואולם בושה דה פרת, כמו מרקטי, לא היה מסוגל להעלות אפילו השערה בדבר תקופות ההתפתחות של &quot;תעשיית&quot; האבן, ולא לקבוע אפילו בקירוב את גיל ממצאיו. חלקם ייחס לתקופה הקלטית בתולדות חלק זה של אירופה, ואת היתר – בהתאם למסורת המקראית – לימי &quot;לפני המבול&quot;. בכך נותרה הידיעה המדעית, כבעבר, במעמד של הוכחה לצדקת התמונה הדתית של העולם.
ואולם פרסום יצירותיו הגאוניות של דרווין שינה מן היסוד את המצב. התמונה המדעית־אבולוציונית של העולם החלה להתפתח במרץ, ומתחום הביולוגיה חדרה אל תחום יצירתה של תאוריה מדעית על מוצא האדם. האדם הוצג כמין שמקורו, באמצעות ברירה טבעית, מאבות קדמונים דמויי קוף, בדרך אבולוציונית. בכך הועמדה על בסיס מדעי גם בעיית התקופתיות של &quot;תעשיית&quot; האבן.
כבר ב־1836 יצר ק&amp;#x27;־יו&amp;#x27; תומסן, אוצר המוזיאון הדני לעתיקות בקופנהגן, את התנאים המוקדמים לתקופתיות כזו, כשחילק את
אוסף הממצאים שעמד לרשות המוזיאון לשלוש מחלקות – תקופת האבן, תקופת הברונזה ותקופת הברזל. ב־1865 חילק החוקר הבריטי ג&amp;#x27;ון לֶבּוֹק את תקופת האבן לפלאוליתית ולנאוליתית, וב־1892 הוסיף להן א&amp;#x27; בְּרָאוּן את המזולית – תקופת האבן התיכונה, הנמתחת בין הפלאולית לנאולית. מייסד המחקר המקצועי של הפלאולית היה המדען הצרפתי גבריאל דה מוֹרְטִיֶّה. לו שייכת התקופתיות של הפלאולית, המבוססת על ניתוח של צורות קונקרטיות ודרכי יצירה של כלי אבן, על מיון שלהם ועל טיפולוגיה שלהם. בהתאם לכך נבנתה סכמת התפתחות של &quot;תעשיית&quot; האבן, המורכבת מתקופות שהחליפו זו את זו, שהוצגו באמצעות טיפוסים של ערכות כלים. טיפוסים אלה הובחנו, בתורם, לפי מקומות הממצא בדרום־מערב צרפת, שם יוצגו כמעט כל הזנים של תרבויות הפלאולית (פלאו־ציוויליזציות). כך נוצרה השיטה המפורסמת של מוֹרְטִיֶّה, שכללה 5 תקופות חשובות ביותר, ובאותה עת טיפוסי התפתחות של &quot;תעשיית&quot; האבן: שֶׁל, אַשֶׁל, מוּסְטְיֶה, סוֹלוּטְרֶה, מַדְלֶן.
במאה העשרים, עם גידול היכולות הטכניות, מתרחשת התעצמות מתמדת של חקר הפלאולית, ולאט־לאט מתווים הרגעים המרכזיים של ההיסטוריה הפלאוליתית של האנושות. ההנהגה הבלתי מעורערת בחקר הפלאולית על סמך תגליות ארכאולוגיות במערב אירופה, מראשית המאה, הייתה שייכת לאסכולה הצרפתית לארכאולוגיה.
בראשית המאה השלים אנרי בְּרֶיי את שיטת מוֹרְטִיֶّה בחקר התרבות האוֹרִינְיָאקִית, ובשנות השלושים הראה ד&amp;#x27; פֵּיְרוֹנִי את ייחודה של תרבות פֶּרִיגוֹר. לאחר מלחמת העולם השנייה זכו לפרסום מיוחד חיבוריו של פרנסואה בּוֹרְד, &quot;טיפולוגיה של הפלאולית הקדומה והתיכונה&quot; ו&quot;הפלאולית של העולם&quot;, שבהם הופעלו על חקר הטיפוסים של תרבויות הפלאולית שיטות מדויקות של תיאור סטטיסטי ושל ניתוח השוואתי. בהמשך לרעיונותיו ולפרקטיקה של בּוֹרְד,
א&amp;#x27; דה לוּמְלֶה החל ליישם בחפירות שיטות של אינפורמטיקה וסטטיסטיקה מתמטית, ועיבוד נתונים ממוחשב. הוא הכניס לארכאולוגיה הפלאוליתית מתודולוגיה של מחקר כוללני, כשגייס לחקר האתרים מומחים מתחומי מדע שונים ומגוונים.
פרסום מיוחד זכו חיבוריו של אנדרה לֶרוּאָה־גוּרָאן, ששמו קשור במעבר מחקר טיפוסי הכלים לחקר מתחמי האתרים הפלאוליתיים במסגרת מה שמכונה
&quot;ארכאולוגיה של התיישבות&quot;. הניתוח הפלאו־אתנולוגי שהכניס לשימוש המדעי אפשר להפיק בחפירות כמות עצומה של מידע, שבעבר נותר בלתי־מורגש ופשוט אבד עקב ארגון פרימיטיבי של הוצאת ארטיפקטים (יצירות) של תרבויות הפלאולית מן האדמה.
עם התרחבות ניכרת של הגאוגרפיה של החיפושים הארכאולוגיים, שבסופו של דבר כיסו מרחבים עצומים באפריקה, באסיה, במרכז ובמזרח אירופה, ההנהגה הצרפתית בתחום הארכאולוגיה הפלאוליתית, שהתבססה על חקר התרבויות העשירות ביותר של דרום־מערב צרפת, נשחקת בהדרגה בשל תחרות עם האסכולה האנגלו־אמריקנית ועם אסכולות מדעיות אחרות. לאסכולה האנגלו־אמריקנית אופיינית תשומת לב רבה יותר לאינטראקציה בין הפלאו־ציוויליזציות לסביבה, הרחבת השטחים שבהם מתנהלים החיפושים, חקר המאפיינים המקומיים וההבדלים מהטיפוסים שתוארו בידי מומחים צרפתים. תפקיד ניכר מילאה האסכולה האנגלו־אמריקנית בתהליך הגלובליזציה והבינאום של המחקר.
המחצית השנייה של המאה העשרים הייתה עת פריחתן של אסכולות לאומיות לחקר הפלאולית. אתרים פלאוליתיים נתגלו, בדרגה כזו או אחרת של צפיפות, בארצות שונות ומגוונות באירופה, באסיה ובאפריקה. הדבר אפשר להתחקות, בקווים הכלליים ביותר ובפרטים קונקרטיים רבים, אחר ההתפתחות המתקדמת של &quot;תעשיות&quot; הפלאולית,
ולקשר את האבולוציה שלהן עם ההתפתחות המתקדמת של המאפיינים המורפו־פיזיולוגיים של האדם, עם התגברות על המאפיינים דמויי הקוף במבנה גופו, ובעיקר בגולגולתו. זוהו השלבים החשובים ביותר של התהוותו והתגבשותו של האדם כמין ביולוגי מיוחד, הקשורים ישירות להתהוותם ולהתפתחותם של מתחמי כלי הפלאולית ושל מערכות הפעילות הכלכלית.
תולדות התהוות האדם כמין, הפיכתו מקוף, היו קשורות בכך שקבוצה שלמה של מיני יצורים עציים, קופים, נאלצה כתוצאה מתהליכים גיאולוגיים גלובליים לעזוב את תחום מחייתה, שאליו הייתה מותאמת באופן מושלם במשך מיליוני שנים, ולעבור למרחבים הפתוחים של הערבות. השפעת המעבר הזה הייתה כמעט כמו אם בני אדם מתורבתים מודרניים היו נשללים מקורת גג באופן המוני ומושלכים לערבה, ונאלצים להשיג מזון בכל דרך אפשרית. הכלים הטבעיים של קופים אלה לא יכלו לעזור להם בסביבה החדשה בשל התאמתם לעבודה ביולוגית על עצים, והמעבר לעבודה ביולוגית בעזרת &quot;טפרי אבן&quot; ו&quot;כפות עץ&quot; פתח בפניהם את הדרך היחידה האפשרית להישרדות בסביבה טבעית עוינת וחסרת מזון רגיל.
טבע היבשה העניק בנדיבות לפני השטח של כדור הארץ שברי סלעים מגוונים, שנוצרו בתהליך האבולוציה הגיאולוגית של הפלנטה. לשברים אלה היו תכונות טבעיות שהפכו אותם למתאימים לשימוש כמתקנים מלאכותיים לפעילות כלים. תכונות אלה כוללות קשיות, יכולת ליצור קצוות חדים בעת שבירה, קיום תכונות פיזיקליות קבועות ומבנה חומר, התאמה לעיבוד באמצעות אבנים אחרות וכו&amp;#x27;.
בתחילה, קופי הערבה לא היו מסוגלים לעבד אבנים; הם השתמשו בהם כפי שנקרו בדרכם. בהתקפות טורפים, שהיו רבים מאוד בערבה הפתוחה, לא
בהיותם ללא אפשרות להימלט מהם על עצים, הקופים תפסו אבנים וזרקו אותם לעבר התוקפים, ולאחר מכן השתמשו באבנים ובענפי עצים כדי להנחית מכות חבלות מכל הכיוונים. לאחר שחוו בפועל את היעילות של התנהגות כזו להגנה עצמית, הם החלו לערום אבנים בסמוך למחנותיהם. &quot;מחסנים&quot; כאלה התגלו על ידי ארכיאולוגים בחפירות של האתרים העתיקים ביותר של קודמיו של האדם.
שברים אקראיים, שנוצרו מאבנים שנפגעו מאבנים, יכלו להיווצר במניפולציה משחקית באבנים, וכן בשימוש באבנים לפיצוח אגוזים באזור ערבה-יער. על ידי חבטת אבן באבן, קופים אלה קיבלו במקרה כלים נוחים לשימוש, ולאחר מכן החלו לשאוף לחזור על אותן פעולות כדי להשיג כלים כאלה בכוונה. הם מצאו שימושים חדשים ומגוונים להארכות ידיהם שהושגו כך. יד חמושה באבן חדה רכשה עוצמה העולה על כף טורף חמושה בטפרים טבעיים, &quot;עצםיים&quot;. נשק כזה כבר ניתן היה להשתמש בו לא רק להגנה עצמית, אלא גם לציד קולקטיבי. לאחר שצדו כך חיה קטנה או הרגו טורף, ניתן היה להשתמש באבן החדה לגירוד או לחיתוך בשר, לריסוק עצמות ולהפקת מח עצם.
כל זה הניע את אבות האדם דמויי הקופים לחפש אבנים מתאימות לעיבוד, לאסוף אותן, ולבצע עמן אינספור מניפולציות, תוך ניסוי וטעייה. בתחילה, לפעילות כלים השתמשו בחלוקי נחל ובסלעים – אבנים עם משטחים מעוגלים, שנאספו על גדות נהרות או הופקו ממרבצי חצץ וסלעים. מאוחר יותר החלו להשתמש בגושי צור ובלוחות, שנאספו במדרונות הרים.
החומר הנפוץ ביותר בשימוש ב&quot;תעשיות&quot; הפלאוליתיות
היה צור, הנפוץ בטבע ונותן בעת שבירה קצוות חדים אמינים למדי. לצד הצור השתמשו לעתים קרובות בפצלים צורניים שבירים יותר, באבן חול צורנית, באבן גיר צורנית ואפילו בעץ מסויד. לצד צור וחומרים צורניים השתמשו בקוורץ, קוורציט, כלקדון, אופל, יאשפה, גביש סלע, וכן בסלעים געשיים – אובסידיאן (זכוכית געשית), דיוריט, אנדזיטובזלת, טוף וחומרים אחרים.
הדרכים הפשוטות ביותר לפיצול אבנים, ששימשו עוד את כובשי הערבה דמויי הקופים הקדומים ביותר, היו:
זריקת אבן על אבן, תוך פיסוק רגליים לרווחה;
שימוש במקבת קשה, שבה הוכו על האבן המעובדת כדי ליצור שברים;
מכות של האבן המעובדת על &quot;סדן&quot; אבן לאותה מטרה;
מכות מקבת על האבן המעובדת, המונחת על
&quot;סדן&quot;.
בתחילה, כל פרט פיצל אבנים לעצמו. נוצרה כמות גדולה מאוד של פסולת וזבל. בכלים שהצליחו יותר השתמשו זמן רב יותר, בפחות מוצלחים זרקו. אצל חלק מהפרטים הפיצולים הצליחו יותר, והם ביצעו פיצולים תמורת מזון שנמצא בליקוט. עם זאת, מקצועיות בפיצול ועיבוד אבנים נוצרה רק לאחר מיליוני שנים.
התקדמות עצומה לעומת פיצול פשוט הייתה טכניקת המקבת הרכה, שאיפשרה לנתק מהאבן המעובדת נתזים דקים ולוחות. במקרה זה, מקבת רכה, העשויה עצם, קרן או עץ קשה, שימשה כאזמל, ומלמעלה הוכה בה באבן, ששימשה כפטיש. בסוף הפלאולית החלה לשמש טכניקת לחיצה, שאיפשרה להגביר
את הדיוק בהסרת נתזים. בטכניקה זו, במקום מכות, הופעלה לחיצה, מה שדרש כבר מקצועיות גבוהה ודיוק בתנועות.
לאחר פיצול האבן, בוצע עיבוד משני שלה, בעיקר באמצעות מה שנקרא ריטוש. בתהליך זה תוקנו קצוות הפיצולים באמצעות מכות קלות. חודד האיבר העובד של הכלי, עוצבה הידית וכו&amp;#x27;. לצד הריטוש, הופעלו גם ניתוץ, חיפוי, חיתוך, הסרה ופעולות אחרות. בתקופת הפלאוליתית המאוחרת (העליונה), נוספו לפעולות אלה טכניקות מורכבות כמו ליטוש, הברקה וקידוח, שהעניקו לכלי האבן מראה אסתטי ונוחות שימוש. בטכנולוגיות הקשה, ככל שהעיבוד התקדם, מספר המכות גדל מכמה בביוציוויליזציות הפרימיטיביות ביותר למאות רבות בפאלאוציוויליזציות הנאוליתיות.
כל כלי הפלאולית, בהתאם לתפקידיהם, מחולקים באופן מותנה לסוגים עיקריים, שיש להם בתורם מגוון רחב של וריאציות. סוגים אלה כוללים מגרדים, מגרדות, חרטים, מקדחים, סכינים, חודנים, גרזנים, מקצועות, קליברים (בקעים) ועוד. הכלים הפרימיטיביים ביותר הם הצ&amp;#x27;ופרים – כלים העשויים מחלוקי נחל עם עיבוד חד-צדדי. כל אלה יחדיו היוו מערכת מסודרת של ציוד כלכלי, המתאים לכל צורך. קבוצה מיוחדת של כלים כללה אבני שחיקה בצורת שוקת ועליים לטחינת דגנים.
כל זה מראה כי הציוד הכלכלי של בני האדם בתקופת הפלאולית, יחד עם המגורים וההתיישבויות של הקהילות הפרימיטיביות, היווה את הבסיס החומרי לא רק של &amp;#x27;תרבויות&amp;#x27;, אלא דווקא של פאלאוציוויליזציות, שכן מבנים אלה היו מערכות שנוצרו על ידי האדם והוצבו בינו לבין הטבע כדי להגן מפני השפעותיו המזיקות, להבטיח נוחות מרבית ולייעל את פעילות החיים האנושית. כמובן,
פאלאוציוויליזציה – אינה עדיין ציוויליזציה במובן המלא של המילה. אך לפאלאוציוויליזציות היה יתרון ברור על פני ציוויליזציות מסורתיות ואף מודרניות – היעדר מלחמות השמדה בין קהילות אנושיות. קונפליקטים היו כמובן, אך שפע המרחב והמשאבים הטבעיים סייע לרכך וליישב אותם. הקהילות נעו בחופשיות, התערבבו, התאחדו והתפרקו, תוך התגברות על מחסומי בידוד ויצירת אחדות של המין הומו סאפיינס. זה הוביל גם להתפשטות גלובלית של סוגי התרבויות הפלאוליתיות (פאלאוציוויליזציות), אף שכל אחת מהן נושאת בחובה חותם של מאפיינים מקומיים.
מכאן – השמירה בגדול, בשלב הנוכחי של התפתחות מדע הפלאולית, על אותה סיווג וטיפולוגיה של פאלאוציוויליזציות שנוצרה בעיקר על סמך חומרים מתגליות ארכיאולוגיות בדרום-מערב צרפת, ואת יסודותיה הניח עוד בסוף המאה ה-19 גבריאל דה מורטייה. כמובן, ההתפתחות הסוערת של הארכיאולוגיה במאה ה-20 הובילה להשלמת טיפולוגיה זו. נוספו עוד כמה סוגים צרפתיים ונתגלתה התקופה האולדובאית במזרח אפריקה.
לפי התפיסות המודרניות, הפלאולית החלה לפני כ-5 מיליון שנה. היא מתחלקת לפלאוליתית הקדומה (או התחתונה), התיכונה (או מזוליתית) והמאוחרת (או העליונה, העוברת לנאוליתית). הפלאוליתית הקדומה נפתחת בתקופה האולדובאית, הביוציוויליזציה הפרימיטיבית ביותר שהתקיימה אי פעם על פני כדור הארץ. ביוציוויליזציה זו נוצרה על ידי קופים הולכי-על שתיים, שלא ידעו עדיין להשתמש באש, אך כבר נאלצו להשתמש באבנים ואף לעבד אותן מעט בידיהם הבלתי מיומנות. הם יכלו רק לתקן את המצב הטבעי של הפיצולים, והכלים יצאו גסים ולא נוחים לשימוש. כלים אלה שימשו מינים רבים של קופים אפריקאים הולכי-על שתיים, שכבר עלו על דרך התמורות האנתרופומורפיות על בסיס עבודה ביולוגית מורכבת למדי, אך היו עדיין רק קודמים, ולא אבות אנושיים מובהקים. התאמות ביוציוויליזציוניות
שנוצרו על ידי בעלי חיים אלה, אין להם מקבילות באסיה או באירופה, הם מהווים תופעות אפריקאיות ייחודיות.
לפי התפיסות המודרניות, המבוססות על התיעוד הפלאונטולוגי-ארכיאולוגי, היווצרות האדם עברה ארבעה שלבים שהחליפו זה את זה ברצף. אלה כוללים:
שלב הקודמים, כלומר השלב שבו נוצרו האבות המשותפים של האדם ושל קופי האדם המודרניים, שניהלו אורח חיים חצי-עצי, ולאחר מכן התפתחו צורות מעבר לאדם – פרוטואנתרופים, או אוסטרלופיתקוס, קופים שהאבולוציה שלהם התנהלה בקווים דומים לקו מוצא האדם;
שלב האבולוציה של בני האדם הקדומים ביותר, ארכאנתרופים, או הומו ארקטוס, קופי-אדם, שהיו להם מאפיינים משותפים רבים עם קופים;
שלב האבולוציה של בני האדם הקדומים, פלאואנתרופים, או ניאנדרטלים, ששמרו על כמה מאפיינים מורפו-פיזיולוגיים שיוריים של אבות קופיים;
שלב הופעתו והתפתחותו הסוציו-תרבותית של האדם מהסוג המודרני, ניאואנתרופ, או קרומניון.
התקופה האולדובאית הייתה תקופת האוסטרלופיתקוס, היא נמשכה מיליוני שנים והחלה להסתיים לפני כמיליון שנה לפני הספירה, כאשר החל התפשטות של קודמים דמויי-קוף &amp;#x27;מיומנים&amp;#x27; מאוד של האדם לדרום-מערב אסיה ולדרום-מערב אירופה. צ&amp;#x27;ופרים ונתזים מעובדים בגסות נמצאו על ידי הארכיאולוג הצרפתי א. דה לומלי במערת ואלונה בהרי האלפים הימיים. גילם – כ-900 אלף שנה. ממצאים עתיקים אף יותר, בני עד מיליון שנה, התקבלו בשיאק ורוסיון (צרפת) בשנות ה-90 של המאה ה-20, אך תוצאות מחקרים אלה נותרו שנויות במחלוקת. אך לפני 900 אלף שנה – זהו הגבול שמעבר לו חדירת קדם-אנשים לאירופה מאושרת על ידי ממצאים של תעשיית צ&amp;#x27;ופרים במספר מקומות נוספים המרוחקים זה מזה, ובהם סולייק (צרפת), איזרניה (איטליה), שנדליה (יוגוסלביה) ואחרים.
לפני כ-700-650 אלף שנה באירופה, הציוויליזציה הביו-אולדובית מתחילה להתחלף בפלאו-ציוויליזציה של התקופה האשלית הקדומה, ובמקום קדם-האנשים באים האנשים הקדומים ביותר – ארכאנתרופוסים. הצ&amp;#x27;ופרים מוחלפים בהדרגה במקבתות יד. אופייני מאוד שבמזרח ובדרום אפריקה התעשיות האשליות הופיעו מוקדם מאוד, לפני 1.6-1.3 מיליון שנה. אך הן התקיימו במקביל לכלי אולדובי במשך מאות שנים רבות, מה שמעיד על האופי הסטטי של הפלאו-ציוויליזציות האפריקאיות. באירופה, לעומת זאת, הארכאנתרופוסים נאלצו, תחת לחץ תנאי סביבה קשים, לשפר את כליהם בצורה אינטנסיבית יותר, ושיפור הכלים בתורו שיפר אותם עצמם.
האשל הקדום, על פי התיאוריה הקלאסית של גבריאל דה מורטייה, סווג בעבר לתקופה השאלית, שנקראה כך על שם הפלאוליתית
ה&quot;תעשייה&quot; שנמצאה ליד העיירה שאל בצפון צרפת. עבור
ה&quot;תעשייה&quot; הזו, סוג הכלי העיקרי היה מקבת יד פרימיטיבית. זה היה כלי כמעט אוניברסלי, שיכל לשמש לחיתוך, לניסור, וכפטיש, תפקיד שמילא בעבר הצ&amp;#x27;ופר. בדרך כלל, המקבת הייתה אבן גסה, מסותתת משני צדדים, באורך של 10 עד 20 ס&quot;מ ובמשקל של 500 גרם עד 1 ק&quot;ג. כיום, בעקבות גילוי מאפיינים מקומיים משמעותיים מאוד של &quot;תעשיות&quot; האבן, סט הכלים השאלי איבד את משמעותו כסוג וכשלב בהתפתחות הטכניקה הפלאוליתית, והשם &quot;שאלי&quot; הוחלף כמעט לחלוטין במונח
&quot;אשלי קדום&quot;.
התקופה האשלית, שנקראה על שם הכפר סנט-אשל בצפון צרפת, התאפיינה בהתקדמות אינטנסיבית יותר של הטכניקה הפרימיטיבית מאשר התקופה האולדובית, ובמגוון גדול יותר של כלים. &quot;התעשייה&quot; האבנית האשלית התיכונה, כמו האשלית הקדומה (השאלית), יוצגה גם היא בעיקר על ידי מקבתות יד, אך מעובדות טוב יותר, בעלות צורה סדירה יותר, עם קצוות חדים (&quot;להבים&quot;), שעובדו בקפידה באמצעות ריטוש, כלומר סיתות רוחבי. באתרים
אשליים תיכונים, בניגוד לאתרים אשליים קדומים (שאליים), ארכיאולוגים מוצאים ללא הרף עצמות רבות של חיות בר, כולל גדולות כמו ממותות וקרנפים, וכן עקבות של מוקדי אש. הפלאו-ציוויליזציה האשלית התיכונה הייתה נפוצה הרבה יותר מהאשלית הקדומה (השאלית), ושרידיה נמצאים בשכבות ארכיאולוגיות מאוחרות יותר ובמצב שימור טוב בהרבה.
האשל המאוחר, או העליון, מתאפיין במגוון עצום של סוגי מקבתות יד. &quot;לדעת חוקרים מודרניים רבים,&quot; כותבים מחברי ספר הלימוד הרוסי על פלאוליתולוגיה, &quot;המגוון של מקבתות יד מאתרים סינכרוניים גיאולוגית כה גדול, עד שבתחום האשל אי אפשר לשרטט קו אבולוציוני אחד. ניתן לדבר יותר על דו-קיום ושזירה של מסורות תעשייתיות שונות.&quot; (דרביאנקו א.פ., מרקין ס.ו., וסילייב ס.א. פלאוליתולוגיה. מבוא ויסודות – נובוסיבירסק: הוצאת &quot;נאוקה&quot;, 1994-288 עמ&amp;#x27;, עמ&amp;#x27; 162). אותם מחברים קובעים ששפע המקבתות היה אופייני לפלאו-תעשיות של מערב אירופה, בעוד &quot;ככל שמתקדמים מזרחה, מספר הכלים הללו פוחת, ושיא התפוצה של המקבתות כאן נופל על תקופה מאוחרת יותר – תקופת האשל הסופי&quot; (שם, עמ&amp;#x27; 162-163).
המעבר מהאשל לתקופה המוסטרית היה מורכב הרבה יותר מאשר בגרסה הצרפתית הקלאסית, שנוצרה במדע בהשוואת כלי אבן שנמצאו בסנט-אשל ובמערת לה מוסטייה בצרפת. מעבר זה ארך תקופה ארוכה והתרחש בדרכים שונות בחלקים שונים של אירופה ושל יבשות אחרות בעולם הישן. זה לא היה רק מעבר מסוג אחד של פלאו-ציוויליזציה אבנית לאחר, אלא דרך מורכבת מאוד, מלווה במשברים מגוונים, של אבולוציה פרוגרסיבית מהפלאולית התחתון המוקדם לפלאולית התיכון, מזולית. בדרך זו התרחש גם מעבר מסוג אחד של אנשים פרימיטיביים לאחר, מקוף-אדם, ארכאנתרופוסים, לפלאואנתרופוסים,
ניאנדרטלים.
הכלים המוסטריים, שנוצרו על ידי הניאנדרטלים, נושאים חותם של חריצות מוגברת משמעותית, רמה גבוהה יותר של גיוס לעבודה. העיבוד המאומץ של חומר האבן, הגדלת המגוון, האיכות, נוחות השימוש והאסתטיקה של מראה המוצרים היו תוצאה של התפתחות משמעותית של המוח, גידול בנפח החומר המוחי ובקיבולת הגולגולת. את התקופה המוסטרית נבחן בפירוט רב יותר כאשר נעסוק בבעיה הניאנדרטלית.
הפלאו-ציוויליזציות של הפלאולית המאוחר (העליון) בצורתן הקלאסית נחקרו גם הן על סמך חומרים מחפירות בדרום-מערב צרפת. המשכיותן מהתקופה המוסטרית ברורה. בתחילה, הפלאו-תעשייה האבנית שומרת על מאפיינים מוסטריים רבים. &quot;הגנזה של תרבות זו,&quot; מציינים המומחים הרוסים בתחום מדע הפלאולית, &quot;מקושרת בדרך כלל לאבולוציה של המוסטייה עם המסורת האשלית. התעשייה האבנית שומרת בתחילה על מאפיינים מוסטרואידיים ברורים... תפקידם של האלמנטים הפלאוליתיים... כה גדול, עד שחוקרים מודרניים מסוימים נוטים לראות בתעשיות של תרבות זו חלק בלתי נפרד מהמכלול המוסטרי. טיעון נוסף עבורם הוא קבורת הניאנדרטל שהתגלתה בסן-סזר...&quot; (שם, עמ&amp;#x27; 205).
ההמשכיות הישירה מהתקופה המוסטרית לפלאולית המאוחר היא טיעון חזק המפריך את היחס המעוגן במדע לניאנדרטלים כענף אבולוציוני ללא מוצא. על אף כל ההישגים העצומים של &quot;המהפכה הנאוליתית&quot;, שיוצריה היו אנשים מהסוג המודרני, המעבר אליהם מהניאנדרטלים ומהמוסטייה לפלאולית המאוחר היה רציף למדי ולא פתאומי כלל, עבר שורה שלמה של שלבים, אך כמו כל התקדמות, היה כרוך בשורה של משברים וחזרות למצבים קודמים.
בסכמה הצרפתית הקלאסית, הדרך מהמוסטייה לנאולית באה לידי ביטוי
בהחלפת השלבים האופייניים ביותר, שהוגדרו על בסיס תגליות האתרים ליד הכפרים בדרום-מערב צרפת: מהאוריניאק לסולוטרה, מהמוסטריה למגדלן עם כמה חוליות ביניים וסטיות (הפריגורדיין, זניו השאטלפרון והגרבט ועוד). ההישגים הגדולים של הפלאולית המאוחר, שהחל לפני 40-35 אלף שנה, הכינו את היווצרותן של פרוטו-ציוויליזציות וציוויליזציות. סיום הפלאולית מקרב את התפתחות האדם לאורח חיים מתורבת. בהסתמך על תעשיית האבן הפלאוליתית, רכש האדם את הצורה הפיזית המודרנית, ביית כמעט את כל החיות שבויתו עד היום, למד לבנות מגורים, ליצור יישובים, לתפור בגדים, להשתמש ולהבעיר אש, יצר צורות מפותחות של ציד וליקוט, צורות ראשוניות של חקלאות וגידול בקר, אמנות ודת, רכש ראשית של חיים רוחניים, והתפזר על פני כל היבשות של כדור הארץ.
אך טכניקת האבן כבסיס לייצור לא יכלה להעניק לאדם תוצר עודף ולתרום ליצירת מבני גיוס המסדירים את ניכוסו וחלוקתו. האדם עדיין צרך את כל מה שהפיק מהטבע הסובב והמדולדל יותר ויותר. כדי לייצר באופן קבוע עודפים של מוצרים חומריים, המתאימים להחלפה וליצירת כלכלה יצרנית, כדי להפוך את הפעילות הכלכלית הקדומה של ניכוס לכלכלה במובן האמיתי של המילה, נדרשה לא אבן, אלא מתכת.
אבן, עץ, עצם וקרן היו חומרים שעל בסיסם ניתן היה ליצור כלכלה רק מסוג ניכוס, שכן חומרים אלה עצמם היו חומרים טבעיים, שנוכוסו על ידי האדם בצורתם המוכנה ורק עובדו בידי אדם כדי להעניק להם את הצורה הרצויה. רק טכנולוגיית התכת המתכות, ייצור חומרים, ולא שימוש בחומרים מוכנים, טכניקה המבוססת על מתכות שנוצרו על ידי האדם, ולא על פיסות סלע שנוצרו
על ידי הטבע, יכלו להעניק לאדם את היכולת לרבייה מורחבת של מוצרים חומריים ואת הכוח המקביל על הטבע. ורכישת הכוח על הטבע דרשה יצירת מבני גיוס הפועלים באופן קבוע כדי לרכוש כוח על החברה.
קודמים, פרוטואנתרופוסים, או אוסטרלופיתקים
הבחנתם של ארבעה שלבים באנתרופוגנזה מאפשרת באופן כללי לעקוב אחר מהלך האבולוציה מקוף לאדם, אם כי בניית שרשרת אבולוציונית מלאה של היווצרות האדם אינה יכולה להתבצע באותה דיוק וקפדנות מדעית כמו הבחנת השלבים, בשל האופי המקוטע והדל של התיעוד הפלאונטולוגי-ארכאולוגי, האופי האקראי של שימור שרידי חייהם ופעילותם של אבותינו ושל אותם יצורים חיים שעלו על דרך האנתרופוגנזה, אך מסיבות שונות הצליחו לעבור רק חלק ממנה.
תהליך האנתרופוגנזה היה מורכב מאוד וכלל מספר ניכר של ענפים אבולוציוניים ללא מוצא. איננו יכולים לקבוע בוודאות מוחלטת אם חלק מהגולגולות והשלדים המאובנים היו שייכים לאבותינו או לנציגים של אחד מהענפים הרבים של קודמי האדם, שהתברר כענף ללא מוצא ונגדע בשלב מסוים של התפתחותו. &quot;כל הניסיונות להוכיח&quot;, כותב בעניין זה ר&amp;#x27; לבונטין, &quot;שמאובן זה או אחר הוא אבינו הישיר, משקפים תפיסה מיושנת של האבולוציה כתהליך ליניארי לחלוטין ושל כך שכל הצורות המאובנות צריכות להוות רצף אחיד כלשהו, המחבר בין העבר להווה&quot; (לבונטין ר&amp;#x27; אינדיבידואליות אנושית: תורשה וסביבה – מ&amp;#x27;: פרוגרס, 1993, עמ&amp;#x27; 193). העיקר הוא שאנו יכולים לעקוב בבירור אחר המגמה הכללית של מוצאו והיווצרותו של האדם, בעוד ששאלות הגנאלוגיה הישירה של האדם נותרות שנויות במחלוקת וניתנות לפתרון רק במידה מסוימת
של הסתברות. אגב, דעתו הנ&quot;ל של ר&amp;#x27; לבונטין גם היא קטגורית מדי: הוויתור על תיאוריית הקידמה הישרה אינו פוטר אותנו מהצורך לברר את קרבתה של צורה מאובנת זו או אחרת לשרשרת האבולוציונית של האדם.
לבונטין חושב לפי התבנית של הגישה הלא-ליניארית האופנתית במדע, שצמחה במסגרת הסינרגטיקה המודרנית. מגבלתה של גישה זו קשורה למגבלתה של הסינרגטיקה כדיסציפלינה פיזיקלית, הטוענת ליצירת מודל אחיד של אבולוציה. ריבוי האפשרויות של הקידמה וקיומם של מספר עצום של ענפים ללא מוצא ברוח הגישה הלא-ליניארית מתקיימים ללא ספק לא רק בפיזיקה, אלא גם באבולוציה של החיים ובהיסטוריה של האנושות. אך רק ברמה של הפיכה כאוטית של תהליכים קוסמיים, יצירה ספונטנית של סדר. ברגע שנוצרים מבני גיוס המסוגלים להפוך אנרגיה של הסביבה החיצונית להיווצרות, יצירה וחיזוק של סדר מסוים, מתחילה שליטתו של הסדר הפנימי של מבני הגיוס על שאר הגרסאות של סדר ראשוני. ואז הלא-ליניאריות מוחלפת באופן טבעי בקו האבולוציה הראשי, אשר, עם זאת, עובר תחת השפעה ובהשתתפות מסוימת של הענפים ללא מוצא שנדחו בתהליך האבולוציה.
כך היה גם בתהליך האנתרופוגנזה בכל ארבעת שלביו שהוכחו על ידי המדע. ככל שעץ האבולוציה הסתעף, שהענף הגבוה ביותר שלו הוא האדם מהסוג המודרני, הקו הראשי המוביל לאדם הוא אחד, שכן האדם כמין הוא אחד. ארוך, מורכב ואבולוציוני הוא גם דרכו של המדע לחשיפת קו ראשי זה.
בשחר האבולוציה של הסוג האנושי נוצרה תחרות על הישרדות בין מינים רבים של קופי אדם, שהיו מעורבים בתהליך האבולוציה הקדם-אנושית והרכיבו יחד את המכלול האנתרופוגני. רק חלק קטן ממינים וקווים אלה
התורשה יצאה לדרך המרכזית של התפתחות, המובילה להיווצרות האדם המודרני. ענפים ללא מוצא נפסלו ונכחדו בכל ארבעת השלבים של האנתרופוגנזה – בשלב האוסטרלופיתקים, ובשלב קופי-האדם, ובשלב הניאנדרטלים, ובשלב הקרו-מניונים. הפסילה של ענפים ללא מוצא הייתה חשובה ביותר להבטחת יעילות פעולת הברירה הטבעית ומהירות התהליכים האבולוציוניים. הגורם העיקרי לעוצמת הקידמה הביולוגית ולהאצת האבולוציה היה העוצמה המוגברת של העבודה הביולוגית באינטראקציה שלה עם הברירה.
וכך, לאנתרופוגנזה קדמה אבולוציה של מספר ניכר של מינים של קופי אדם, שאחת משושלות ההתפתחות שלהם הובילה להופעת האדם. את מוצאם של קופים אלה אנו יודעים בוודאות מסוימת, הנשענת על נתוני הפלאונטולוגיה המודרנית. משערים שאבותיהם היו פראפיתקים, קופי עצים, אשר בתורם התפתחו מיונקים אוכלי חרקים, הדומים לטופאיות המודרניות. לפני כ-35 מיליון שנה הפך אחד מענפי הפראפיתקים לצורת מוצא למספר מינים של דריופיתקים, קופי אדם קדומים ביותר. אף שהשם &quot;דריופיתקים&quot; פירושו &quot;קופי עצים&quot;, קופים אלה, שנפרדו מאבותיהם לפני כ-15 מיליון שנה, לא ניהלו אורח חיים עצי לחלוטין, אלא עם הזמן עברו יותר ויותר לקיום חצי-יבשתי. רוב האנתרופולוגים רואים בדריופיתקים את המועמדים הסבירים ביותר לתפקיד אבות קופי האדם המודרניים והאדם. הדריופיתקים חיו בעדרים והתפשטו ביבשות שונות. הנציגים הפרימיטיביים ביותר שלהם נמצאו במצרים. שני מינים של דריופיתקים חיו באירופה, כאשר אחד מהם היה גדול משמעותית מהשני. דריופיתקים אלה, לפי כמה מאפיינים של מבנה השלד, קרובים לקופים המודרניים
האפריקניים ואף קרובים יותר לאדם מהם.
בשנת 1932, בצפון הודו, מצא הפלאונטולוג האנגלי ג&amp;#x27;יי. לואיס
שרידים של אחד מסוגי הדריופיתקים, להם נתן את השם ראמאפיתקוס לכבוד האל ההודי ראמה. חייו של קוף זה התרחשו לפני כ-14 מיליון שנה. בהמשך, צורות שונות של ראמאפיתקוס התגלו בהודו, בפקיסטן, בסין, בטורקיה, בהונגריה, ביוון, בקניה (מזרח אפריקה) ובשטחי מדינות אחרות. לראמאפיתקוס משייכים גם קוף ענק, שקיבל את השם גיגאנטופיתקוס. אם לשפוט לפי שיניו המסיביות, משקלו של קוף זה היה לא פחות מ-250 ק&quot;ג, וגובהו הגיע עד 3 מטרים. האבולוציה של מין זה הלכה בדרך של הגדלת ממדים ומסת גוף, מה שנקבע ככל הנראה על ידי שפע מזון צמחי והעניק יתרונות מסוימים, והגן על הענק מפני התקפות טורפים. עם זאת, הענקיות, ככל הנראה, הפכה את המשך האבולוציה הפרוגרסיבית של פרימטים אלה למיותרת.
לראמאפיתקים אחרים היה גובה של לא יותר ממטר, ניבים מוקטנים, הם ניזונו מפירות, גרעינים, שורשים, בילו את רוב הזמן על עצים, אך ירדו לעתים קרובות גם אל פני הקרקע, ויכלו לנוע על רגליהם האחוריות. החל מלפני כ-6 מיליון שנה נצפית פריחה חסרת תקדים של קופי אדם, שמספר המינים שלהם בחלקים שונים של יבשת-העל האירו-אסייתית-אפריקנית נמנה ביותר ממאה. כולם ניהלו אורח חיים חצי-עצי וחצי-יבשתי, הדומה מעט לשימפנזים ולגורילות המודרניים.
התהליך הגלובלי של היווצרות ערבות – סוואנות, פרריות, פמפס – גרם נזק בלתי הפיך לאבולוציה של קופי האדם. האקלים נעשה יבש יותר, היערות הצפופים החלו להתדלדל, והשטח שתפסו הצטמצם בחדות. הרוב המכריע של מיני קופי האדם נכחד, מבלי שהצליח להסתגל לשינוי הסביבה, לצפיפות היתר של יערות שנותרו ולהיעלמות משאבי המזון שהיו בעבר בשפע.
מצב קשה במיוחד נוצר באפריקה, שם עם היווצרות הבקע המזרח-אפריקני, הסוואנות עם עשביהם הגבוהים החלו לדחוק את היערות באופן פעיל במיוחד, וחלק ניכר מהיערות הטרופיים,
הדורש כמויות גדולות של לחות לצורך תהליכי החיים, החל להתייבש ולמות. בתנאים אלה יכלו לשרוד רק אותם מינים של קופי אדם שעזבו את היערות הצפופים והפכו לכובשים פעילים של הסוואנות. אך כיבוש סביבה חדשה דרש ארגון מחדש מורפו-פיזיולוגי של כל האורגניזם.
וכך נוצר הסוג המורפו-פיזיולוגי של קודמי האדם, שקיבל באנתרופולוגיה את השם אוסטרלופיתקים, כלומר קופים דרומיים. בסוואנה חיכו להם ניסיונות גדולים ומאבק קשה על הקיום. חיות מהירות רגליים, טורפים מסוכנים, נחשים, חום ממית ביום, קור בלילה, גשמים שוטפים, רוחות חודרות. כל זה איים בהכחדה מוחלטת והגביר את עוצמת הברירה הטבעית, כלומר המית במהירות את אלה שלא הצליחו להסתגל והביא להישרדותם של המגויסים ביותר, העלה את רמת הגיוס של השורדים.
לאחר שעברו לסוואנה ועברו לאורח חיים יבשתי, קופים דרום-אפריקניים ומזרח-אפריקניים אלה נאלצו לשנות את אופן התזונה והשגת המזון שלהם. הם איבדו את &quot;גן העדן&quot; הטרופי עם פירותיו המתוקים ועציו המוצלים. הסביבה החדשה, המסוכנת והמורכבת מאוד, שבה נקלעו קופים אלה, נחקרה על ידי החוקרים על בסיס ניתוח שרידי צמחים, אבקה, סלעי משקע ומאובני בעלי חיים, וכן על ידי השוואת מידע זה לתנאי הסוואנה האפריקנית המודרנית ולנסיבות חייהם של תושביה.
במידה מסוימת, אובדן &quot;גן העדן&quot; היערי עם מזונו הצמחוני ברובו פוצה עבור כובשי היבשה החדשים אלה בעושר העצום ובמגוון של אוכלוסיית החיות של הערבה העשבונית ובקיומו של מזון צמחי ספציפי מאוד. אם הפרנסה ביער הטרופי הייתה תלויה מעט בעונות השנה, הרי שבסוואנה שינויים עונתיים חדים בהרכב ובאופי המזון דחפו להסתגלות גמישה, אילצו להרחיב את טווח המזון הנצרך ובכך להזין את האורגניזם בחומרים מגוונים.
עדרי ענק של פרסתנים שניזונו מעשבים שופעים, מגוון בלתי-רגיל של חיות קטנות, בעיקר מכרסמים, זוחלים רבים, ומינים שונים של טורפים שצדו את החיות הללו – כך נראתה אוכלוסיית החיות של סביבת הערבה. מגוון זה יצר תנאים נוחים להתפתחות של צורות הגנה מפני התקפות ודרכי ציד להשגת מזון חלבוני.
יחד עם זאת, תנאי הסוואנה היו קשים מאוד עבור כל תושביה. החיים בסוואנה פתחו אפשרויות חדשות, אך אילצו מאמץ מתמיד. אחד המאפיינים העיקריים של טבע הערבות האפריקאיות הוא השונות בכמות המשקעים המרטיבים את האדמה. עד 10 חודשים בשנה נמשכת העונה היבשה, ובמשך כחודשיים יורדת כמות עצומה של גשמים טרופיים. כל היצורים החיים נאלצו להסתגל למשטר טבעי זה. בזמן הבצורת מואטת גדילת עשבי הערבה, הם מקבלים גוון חום, הגבעולים נעשים קשים ומאבדים מתכולת החלבון והוויטמינים שלהם. עדרי אוכלי העשב בתקופות היבשות נמשכים לגדות הנהרות והאגמים, אל מקורות המים ואל נוכחותם של עשבים עסיסיים. גם הטורפים פונים לשם לצורך ציד. אזורי המחיה של קופי הערבה היו אף הם סמוכים למקווי מים גדולים.
בתקופות היבשות, לאחר שהעשבים התייבשו, יכלו קופים אלה להשתמש כמזון רק בזרעים, בקני שורש ובבצלים של צמחים. זה היה מזון קשה, שדרש לא רק לעיסה ממושכת, אלא גם הפקה במאמץ של הידיים. היה צורך לקטוף את זרעי צמחי הדגן מהגבעולים הקשים, ולחפור את השורשים והבצלים. בעבודה ביולוגית כזו נפצעו הידיים במהירות והחלו לכאוב, ולכן נוצר צורך בשימוש בחפצים שונים – חתיכות עץ, קליפות, אבנים ועצמות חיות. בסוף העונה היבשה הטילו עופות ערבה רבים את ביציהם, וחיות קטנות נכנסו לתרדמת חורף. נוצרה אפשרות להזין את עצמם בביצים, בחיות קטנות וברכיכות על גדות הנהרות והאגמים. כל זה יצר נטייה ל
אוכל-כול.
המחקר המדעי של קופי &quot;הדרום&quot; החל עוד בשנות ה-20 של המאה ה-20. בשנת 1924 גילה פרופסור ר&amp;#x27; דארט מאוניברסיטת יוהנסבורג במערת טאונג שבדרום אפריקה גולגולת של קוף מוזר, לא בוגר אלא בגיל ההתבגרות, שזכה לכינוי ההיתולי &quot;התינוק מטאונג&quot;. נפח מוחו של נער זה היה 520 סמ&quot;ק, בעוד שאצל שימפנזים בוגרים, קרוביו הקרובים ביותר של האדם, הוא מגיע ל-320-480 סמ&quot;ק. לקוף היה מצח פחות משופע מאשר לקופים רגילים, קשתות הגבות שלו כמעט לא בלטו, ושיניו היו קרובות יותר לשיני אדם מאשר לשיני קופים רגילים. לאחר שביצע את המדידות הדרושות, הגיע דארט להכרה שמצא צורת ביניים בין קוף לאדם. דארט סיווג את ממצאו לסוג אוסטרלופיתקוס, כשגזר את השם מהלטינית &quot;אוסטרליס&quot; – דרומי ו
&quot;פיתקוס&quot; – קוף. כך &quot;התינוק מטאונג&quot; פתח עידן שלם של חקר האוסטרלופיתקים. עם זאת, האנתרופולוגים בתחילה לא קיבלו את טענותיו של דארט בדבר קרבתו של קוף זה לאדם, כשציינו בצדק שתכונותיהם של קופי אדם צעירים תמיד דומות יותר לתכונות אנושיות מאשר אלה של הבוגרים, ולכן עד היום פופולרית ההשערה שהאדם התפתח באמצעות נאוטניה, כלומר קיבוע אצל הבוגרים של תכונות אינפנטיליות לא-מפותחות של האבות הקדמונים. למעשה, אצל גורמי קופים פשוט אין מספיק זמן להתפתח מאפיינים קופיים טיפוסיים של המראה החיצוני.
כעבור שנתיים, מתוך תשוקה להוכיח את צדקתו, ערך דארט חיפוש חדש ומצא שרידים של פרט בוגר, שאותו כינה &quot;אוסטרלופיתקוס אפריקנוס&quot;. ניתוח אנתרופולוגי הראה שמשקלו של פרט זה בחייו היה 35-55 ק&quot;ג, שיניו דומות לשיני אדם, נפח מוחו קטן פי שניים מהנפח האנושי הממוצע, אך גדול מנפח המוח של קופי האדם העליונים. גיל שני הממצאים הוא בין 3 מיליון ל-2.3 מיליון שנים. בשנת 1936, מדען דרום-אפריקאי אחר, ר&amp;#x27; ברום, במהלך עבודות פיצוץ במערת סטרקפונטיין, גם היא לא הרחק מ
יוהנסבורג, מצא שברי גולגולת של אוסטרלופיתקוס, אך כבר ממין שונה לחלוטין, שנקרא פראנתרופוס מסיבי (המילה &quot;פראנתרופוס&quot; פירושה &quot;קרוב לאדם&quot;). בשנת 1947 גילה ברום שתי גולגולות נוספות, של בוגר ושל ילד, וכעבור שנה נוספת, במהלך עבודות הפיצוץ שנמשכו, נפלטה גולגולת נקבה שמורה היטב. לאחר תגליותיו של ברום, שאסף כמות די גדולה של שברי מאובני אוסטרלופיתקים, הכיר העולם המדעי בחשיבות חקר היצורים הללו למדע האנתרופולוגי, והחלו חיפושים פלאונטולוגיים-ארכיאולוגיים נרחבים אחר קופים אלה, שפנו לדרך האבולוציה האנושית, במדינות אפריקאיות שונות.
העניין המדעי באוסטרלופיתקים התלקח במיוחד לאחר עבודתו של האנתרופולוג הנודע לה גרו קלארק, שפורסמה בשנת 1950. בעבודה זו הציג המדען המוסמך את תוצאות המחקר השיטתי של כל שרידי האוסטרלופיתקים שנתגלו עד אז, והוכיח שבתכונותיהם המורפו-פיזיולוגיות קרובים האוסטרלופיתקים לאדם הרבה יותר מכל מיני קופי האדם המוכרים למדע, הן המודרניים והן המאובנים.
התנופה בחיפוש אחר אוסטרלופיתקים הביאה לתוצאות מדעיות משמעותיות מאוד. במדינות אפריקה – קניה, טנזניה, אתיופיה – נחפרו מאות שרידים של פרטי אוסטרלופיתקים, אלפי שברי גולגולות, עצמות, לסתות ועשרות אלפי שיניים. כיום נמצאו אוסטרלופיתקים גם מחוץ ליבשת אפריקה, בדרום ודרום-מזרח אסיה, מה שבוודאי יכניס תיקונים בתפיסות האנתרופולוגים באשר למקומות היווצרותם של קודמיו של האדם. המספר הכולל של שרידי האוסטרלופיתקים שנמצאו הגיע ל-400 וממשיך לגדול.
האוסטרלופיתקים העתיקים והפרימיטיביים ביותר התגלו בשנים 1973–1976 על ידי משלחת צרפתית-אמריקאית בראשות ד. ג&amp;#x27;והנסון במדבר עפר שבאתיופיה ובטנזניה. בהתאם לכך הם נקראו אוסטרלופיתקים אפאריים (Australopithecus afarensis). כולם
היו נמוכי קומה וקלי משקל, מה שללא ספק תרם לרכישת הליכה זקופה. גובהם של קופים אלה ההולכים זקוף בבגרותם נע בין 100 ל-130 ס&quot;מ. פרטים בוגרים מסוימים היו ממש ננסיים ושקלו רק כ-30 ק&quot;ג. במראם החיצוני, כפי שעולה מהשרידים, הם לא נבדלו כלל מקופי אדם: מצח נמוך, בליטות מעל הגבות, היעדר אף בולט וסנטר, ולסתות בולטות קדימה מאפיינים את מהותם הקופית. נפח מוחם היה גדול במקצת מזה של שימפנזים מודרניים, וניביהם היו מוקטנים בהשוואה לקופים אחרים.
בשנת 1974 נמצא ממצא חשוב מאוד – שלד של נקבה צעירה בשימור טוב יחסית: למרות ששרידיו של יצור זעיר זה שכבו באדמה כ-3 מיליון שנה, נשתמרו כ-40% מהעצמות, כולל חלקים גדולים למדי. האנתרופולוגים שחקרו את השרידים כינו בחיבה את הנקבה בשם הנשי לוסי, ובשם זה היא נכנסה להיסטוריה של האנתרופולוגיה. בזכות לוסי יכלו האנתרופולוגים לשחזר בדיוק ניכר את פרופורציות הגוף של נציגת היצורים העתיקים ביותר שעמדו על הדרך לשינוי בכיוון הדומה לזה שהוביל להופעת האדם.
ללוסי היו גפיים קדמיות ארוכות בהרבה מאלה של בני אדם, אך קצרות משמעותית מאלה של קופי אדם מודרניים. כפות ידיה של לוסי, למרבה הצער, לא נשתמרו, אולם על פי השרידים העתיקים ביותר, כמו אלה של לוסי, שנמצאו במדבר עפר ושייכים למין האוסטרלופיתקוס האפארי, אנו יודעים שכפות הידיים של יצורים אלה עדיין היו שונות מאוד מאלה של בני אדם. דונלד ג&amp;#x27;והנסון, שגילה יותר מ-30 שרידים כאלה, כינה אותם סמלית &quot;המשפחה הראשונה&quot;. ההבדלים העיקריים בין ידיהם של בני &quot;המשפחה הראשונה&quot; לבין אלה של בני אדם הם בהתנגדות בלתי מספקת של האגודל לארבע האצבעות האחרות, בגודלו הקטן משמעותית מזה של בני אדם, ובעקמומיות של הגלילים. כל
זה מעיד על כך שהאוסטרלופיתקים האפאריים, לאחר ששלטו בהליכה זקופה, עדיין שמרו על התאמה לטיפוס על עצים, שירשו מאבותיהם. אך העבודה הביולוגית האינטנסיבית של כל המין כבר הכניסה שינויים רציניים במראם החיצוני.
בהשוואת תכונותיהם של האוסטרלופיתקים האפאריים עם נציגים מאוחרים יותר של סוג זה, מגיעים האנתרופולוגים למסקנה כי קיימת סבירות ניכרת שהאפאריים היו אבותיהם של אוסטרלופיתקים ננסיים אחרים. בשנת 1994 התגלה באתיופיה אב קדמון פוטנציאלי של האפאריים עצמם. יצור זה חי לפני כ-4.4 מיליון שנה והיה פרימיטיבי עוד יותר מלוסי ומשאר האוסטרלופיתקים האפאריים. הוא נקרא אוסטרלופיתקוס ראמידוס (Australopithecus ramidus). בשנת 1995 נמצא בקניה אוסטרלופיתקוס אנאמנסיס (Australopithecus anamensis), שחי לפני כ-4 מיליון שנה, גובהו היה כמטר אחד, ונפח מוחו 300–550 סמ&quot;ק. אוסטרלופיתקים מוקדמים עוד יותר הם האורורין (Orrorin), שחי בשטח קניה לפני כ-
6 מיליון שנה, והסהלאנתרופוס (Sahelanthropus), ששרידיו, שנחפרו בצ&amp;#x27;אד, מתוארכים לתקופה של 6 עד 7 מיליון שנה. כך המדע משקם בהדרגה את רצף הזמנים שנקרע ומגלה את קודמיהם של קודמינו.
לפיכך, האוסטרלופיתקים המוקדמים התקיימו מלפני 7 עד 3 מיליון שנה והיו קודמיהם או, קרוב לוודאי, אבותיהם של האוסטרלופיתקים המאוחרים יותר, מה שנקרא גרסיליים (כלומר ננסיים, קטנים), שחיו מלפני 4 עד 2.5 מיליון שנה.
לצידם מובחן סוג של אוסטרלופיתקים מסיביים, שגובהם היה 150–170 ס&quot;מ, משקלם 50–70 ק&quot;ג, נפח מוחם כ-520–550 סמ&quot;ק, ולסתותיהם מסיביות. שיניהם הטוחנות, למרות שכבת אמייל עבה וחזקה, היו שחוקות מאוד, מה שנותן בסיס להניח שבסיס תזונתם היה מזון קשה, כולל גרעיני דגניים. לסוג האוסטרלופיתקים המסיביים, או האדירים, השתייך הפראנתרופוס (כלומר &quot;ליד-אדם&quot;) שנתגלה על ידי ר. ברום, אולם כיום הם נקראים אוסטרלופיתקים
רובוסטוס (אדירים). האוסטרלופיתקים המסיביים הופיעו לפני כ-2.5 מיליון שנה ונכחדו לפני כמיליון שנה. חוקרים רבים רואים בהם ענף ללא מוצא, משום שבעקבות גידול מסת הגוף הם החלו שוב להיעזר בגפיים הקדמיות בתנועה, מה שניתן להעריך כתחילת נסיגה מהליכה זקופה. הופעת ההליכה הזקופה של הקופים סימנה כביכול עריכת &quot;ניסויים&quot; טבעיים רבים
ביצירת האדם, שרובם המכריע הסתיים בכישלון.
אם כן, קו הגבול הראשוני בדרך האבולוציה מקוף לאדם היה ההליכה הזקופה הדו-רגלית. זה לא היה רק שינוי בתנוחת הגוף בעת תנועה. זה היה ארגון מחדש אבולוציוני מוחלט של גוף הקוף על בסיס עבודה ביולוגית אינטנסיבית למען הישרדות בסביבה טבעית זרה ואופטימיזציה של פעילות החיים בה. היא דרשה גיוס מאמצים חסר תקדים ב&quot;ממלכת הקופים&quot; והביאה עמה אפשרויות חסרות תקדים.
השינוי המבני נגע כמעט בכל הגוף ובכל איבריו ומערכותיו. יישור הגו שינה את מיקומו של כל איבר ויצר יחסי גומלין חדשים ביניהם. ראשית כל, עמוד השדרה, מערכת השלד והשרירים, השתנו מהיסוד. תרגול מתמיד של שמירת עמוד השדרה במצב זקוף והתגברות כוח הכבידה בהתאם, חיזקו את מנגנון המפרקים והרצועות, הובילו לחיזוק שרירי הגב ושריר העכוז הגדול, שהתפתח כמיישר ירך מסיבי. אף קוף הנע על הקרקע על ארבע גפיים אינו בעל עכוז מסיבי, ואילו אצל אבות האדם הזקופים, שריר העכוז הגדול הפך לא רק לשריר הגדול ביותר בגוף, כמו אצל האדם, אלא גם לאזור הארוגני החזק ביותר, המעורר עוררות מינית ותורם להמשך המין.
החזקת הגו במצב זקוף יצרה בעיה
של שמירת שיווי משקל, וחייבה יצירת מייצבים, מערכת של איזונים ונגדים, המונעים מהגוף להתהפך תחת פעולת כוח הכבידה הקוסמי. המייצב המשמעותי ביותר מבין אלה היה העכוז. בנוסף, נוצרת קשת מותנית, עצם הכסל מתרחבת והחריץ הסיאטי הגדול גדל.
עם האוסטרלופיתקים מתחיל מה שמכונה &quot;המחיר של הליכה זקופה&quot;, שהיו לו השלכות טרגיות גם על האדם המודרני. &quot;הגירוש מגן העדן&quot; של תנועה על ארבע ביערות הטרופיים, כמעט בהתאם למיתוס המקראי, הוביל לא רק לצורך &quot;בזיעת אפיים&quot; להשיג מזון, אלא גם &quot;בעצב תלדי בנים&quot;, לסבול מכל מיני ייסורים הנובעים ממצבו הזקוף של עמוד השדרה וממצבם של האיברים הפנימיים. דלקות שורש עצב, אוסטאוכונדרוזיס, פריצות דיסק בין-חולייתי, בקעי חוליות, צביטות עצבים, שפיפות, עקמומיות של עמוד השדרה, הפרעות יציבה, צניחת איברי האגן, צניחת פי הטבעת והרחם, רגליים שטוחות – כל אלה פוגעים בחיי האדם כיום ורדפו את אבות האדם לפני מיליוני שנים, בקשר
ל&quot;חטא הקדמון&quot; – ההליכה הזקופה.
עם אותו &quot;חטא&quot; קשורות גם מחלות לב וכלי דם רבות, ובמיוחד יתר לחץ דם. הצורך להניע דם לגובה רב, אל המוח, מוביל לשחיקה של שריר הלב, למאמץ יתר של השרירים החלקים של כלי הדם, לעוויתות שלהם, ובשילוב עם מתח מתמיד של השרירים התומכים בגו ומחסור כרוני בחמצן (היפוקסיה), מעורר עלייה בלחץ הדם ויוצר סכנה של התקפי לב ושבץ. הפיזיולוג האבחזי בלקניה, שעבד בתקופה הסובייטית במרכז הפרימטולוגיה בסוחומי, ערך ניסויים מיוחדים על קופים, שמטרתם הייתה להוכיח את התיאוריה שלו על ההליכה הזקופה כגורם החשוב ביותר לכל מחלות הלב וכלי הדם של האדם. הוא השתמש במתאמים מיוחדים, שהרכיב על רגליהם הקדמיות של מקוקים, מה
שאילץ בעלי חיים אלה לנוע רק &quot;זקופים&quot;, על רגליהם האחוריות. כתוצאה מכך, לאחר 2-3 חודשים, ממש אצל כל המקוקים שנבדקו התפתחה צורה חמורה של יתר לחץ דם.
אך הרכישות הגדולות &quot;מעץ הדעת טוב ורע&quot;, שהושגו בזכות ההליכה הזקופה, גברו בהרבה על ההשלכות השליליות של הדו-רגליות. הידיים שוחררו לפעילות כלים ולתקשורת מחוות, וזה עורר את התפתחות המוח הגדול.
תוצר לוואי של ההליכה הזקופה היה גם הקושי בלידה. קופים יולדים בקלות ובפשטות, מכיוון שראש העובר עובר ישירות דרך תעלת הלידה. אצל האוסטרלופיתקים, ההסתגלות להליכה זקופה קיצרה וסובבה את עצמות הכסל, שינתה בחדות את צורת האגן, מה שלא יכול היה שלא לעוות את תעלת הלידה. היצרות תעלת הלידה, על אף רוחבה המספיק בכיוון הרוחבי, אילצה את ראש העובר, שהיה ממוקם לרוחב, להסתובב במעבר נוסף ב&quot;מקום הצר&quot; של תעלת הלידה. כתוצאה מכך נוצרו עוויתות שרירים, והחלו צירי הלידה הראשונים.
במהלך האבולוציה הנוספת המצב רק החמיר. ככל שהתגבש הסוג אדם, החל גידול רציף בנפח הגולגולת. תעלת הלידה שוב החלה לקבל צורה מעוגלת, ובליטת עצמות הכסל פחתה. אך הדבר לא רק שלא הוביל לחזרה ל&quot;גן העדן הקופי&quot; האבוד בתחום הלידה, אלא אף הגביר פי כמה את ייסורי הלידה של נשים, בשל עליית משקל העובר ונפח ראשו, שמסתובב פעם נוספת לפני שהוא יוצא לאוויר העולם.
האוסטרלופיתקים היו ללא ספק קופים. אך הם היו קופי אדם מסוג מיוחד. ההבדל החשוב והיסודי בינם לבין קופי אדם רגילים, הן בני זמננו והן מאובנים, טמון במכלול שלם של מאפיינים המעידים על הסתגלות שכבר התרחשה לתנועה דו-רגלית במרחב. בין מאפיינים אלה נמנים אגן קצר ורחב (אצל קופי אדם מודרניים,
למשל אצל שימפנזים, הוא ארוך וצר), מבנה שלד הגו, כף רגל קמורה (אצל כל הקופים &quot;ארבע-הרגליים&quot; יש רגליים שטוחות מובהקות), היעדר ניגוד של אצבעות הרגליים הגדולות לארבע האחרות (מה שגרם לאי נוחות רבה בטיפוס על עצים, מכיוון שתפיסת ענפים ברגליים האחוריות הפכה לבלתי אפשרית).
מבנה שלד הגו של האוסטרלופיתקים מזכיר את האדם בעיקולו דמוי ה-S של עמוד השדרה, ומיקומו של הנקב העורפי במרכז, ולא בחלק האחורי של בסיס הגולגולת, מבדיל אותם מכל מיני הקופים. מאפיינים אלה היו יוצרים אי נוחות עצומה, לו היו האוסטרלופיתקים, כמו שאר קופי האדם, מחליטים לנוע על כל ארבע הגפיים, תוך שימוש בזרועותיהם הארוכות עדיין. בחזרה לדרך התנועה הקופית הרגילה על הקרקע, היו נוצרים אצלם כאבים חזקים בצוואר ובעמוד השדרה, עקב צביטת חוליות וזרימת דם לא מספקת לחוליות הגב והצוואר, וכן לראש.
במהלך האבולוציה של הפרימטים, חל שינוי משמעותי ביחס בין נפח הגולגולת למסת הגוף. במקביל, חל שיפור בתפקוד המוח, שהתבטא בעלייה בזרימת הדם למוח וירידה ביציאתו. עיניהם של פרימטים זקופי קומה במצב גוף זקוף רכשו אפשרויות חדשות לקבלת מידע על העולם הסובב. הידיים שוחררו לעבודה ביולוגית ממושכת של חיפוש מזון ושימוש בחפצים. קודמיהם של האוסטרלופיתקים בתנועה דו-רגלית היו דינוזאורים טורפים, שבזכות שחרור הגפיים הקדמיות רכשו אפשרויות נוספות לתקיפת דינוזאורים צמחוניים, שנותרו בעלי ארבע רגליים (כמו גם קופי אדם רגילים). חלק מהדינוזאורים הצמחוניים, שרכשו זקיפות של פלג הגוף העליון, קיבלו אפשרויות נוספות
לשימוש בגפיים הקדמיות בעבודה ביולוגית המסייעת לתזונה.
עובדה מרשימה ביותר היא גילוי עקבות רגליהם של אוסטרלופיתקים על ידי ארכיאולוגים בלטולי שבטנזניה, שגילם 3.2 עד 3.6 מיליון שנה, על אפר וולקני שהתקשה. הם הלכו בצעד שזור, ועקבות רגליהם בעת ההליכה השתלבו זה בזה. ניתוח המבנה הגרמי של כל מיני האוסטרלופיתקים ללא יוצא מן הכלל מראה שימור של מאפיינים רבים שתרמו לטיפוס על עצים. הדבר נכון במיוחד לגבי עצמות הגפיים. אך ההליכה הזקופה כבר הותירה את חותמה על כל המבנה הגרמי של האוסטרלופיתקים, על מבנה הלסתות ועל מאפייני מערכת השיניים. אצל קופי אדם רגילים הלסתות מוארכות קדימה, הן יוצרות שתי שורות שיניים כמעט מקבילות, ובקדמת כל לסת ישנם שני ניבים ארוכים וחזקים. ניבים אלה, בדומה לחרבות הנשאות בנדן, נכנסים בעת סגירת הפה לפתחים מיוחדים – דיאסטמות, היוצרות מרווחים בין הניבים לחותכות בלסת העליונה ובין הניבים לשיניים הקדם-טוחניות בלסת התחתונה.
אצל האוסטרלופיתקים, לעומת זאת, הניבים קטנים יחסית, הדיאסטמות במינים השונים קטנות או נעדרות לחלוטין, וקשתות השיניים מעוגלות יותר. בנוסף, במבנה הלסתות של מיני אוסטרלופיתקים שונים שחיו בזמנים שונים, ניכרת מגמה ברורה של אבולוציה לכיוון התקרבות לסטנדרטים אנושיים. אם אצל אוסטרלופיתקוס אפרנסיס הלסתות עדיין היו מוארכות קדימה במידה ניכרת, הרי שאצל המין המאוחר בהרבה, אוסטרלופיתקוס אפריקנוס, הן רכשו צורה מוארכת רק במעט, וקשת השיניים הפכה כמעט פרבולית ועגולה. גם הניבים קטנו במידה ניכרת, והם חדלו לבלוט מעל לרמתם הכללית של השיניים. כדי לפצות על אובדן הניבים הגדולים, גדל מאוד עובי אמייל השן, דבר שהיה תוצאה של עלייה בעוצמת העבודה הביולוגית של הלעיסה של מזון קשה. אצל אוסטרלופיתקים רבים
כתוצאה מעבודה כזו, אפילו אמייל שיניים עבה נשחק לחלוטין. על השיניים הקדמיות של האוסטרלופיתקים האפרנסיים הקדומים יותר נוצרו שקעים, שאנתרופולוגים מקשרים לעובדה שהשיניים שימשו לאחיזה, והידיים – רק להחזקת הטרף. לאוסטרלופיתקים היו שיניים טוחנות גדולות יחסית, ומבנה השיניים והמפרקים של הלסתות התחתונות שלהם מעיד על לעיסה בתנועות צדדיות, מה שמבדיל אותם מהותית מקופי אדם רגילים.
דווקא ניתוח מבנה השיניים איפשר לאנתרופולוגים, ובעיקר לר. פולי, לקבוע כמה סיבות להבדלים בין האוסטרלופיתקים המסיביים למיניאטוריים (גרסיליים) באורח החיים, בדרך התזונה, ובהתאם לכך, במבנה ובגודל הגוף. החוקר הרוסי מ. דריאגינה, המפתחת את מסקנותיו של פולי, מציינת בעניין זה:
«ההבדלים במורפולוגיה של האוסטרלופיתקים הגרסיליים והמסיביים קשורים לסוג התזונה של צורות אלה. ההתמחות בתזונה של מזון צמחי סיבי גס אצל האוסטרלופיתקים המסיביים הובילה להתפתחות של קומפלקס מורפולוגי מיוחד – שיניים טוחנות חזקות עם משטח טוחן, רכס גרמי שאליו נאחזו שרירי הלעיסה. בשל שיניו העצומות, אוסטרלופיתקוס בויזאי זכה לכינוי &amp;#x27;מפצח האגוזים&amp;#x27;. השיניים כה גדולות עד שהלסתות גדלו גם הן, התפתח מנגנון לעיסה גרמי-שרירי חזק, ושרירי לעיסה חזקים נאחזו בבליטות על הגולגולת – רכסים גרמיים. הגולגולת צרה בחדות באזור שמאחורי העיניים. הלסת התחתונה מסיבית מאוד. הצורות הגרסיליות – אוכלות כל, בעלות מבנה עדין... עם גולגולת מעוגלת ללא רכסים גרמיים ועם שיניים קטנות. זאת ניתן להסביר בכך שהביומסה של המזון הנצרך הייתה אצלן קטנה בהרבה, וערכה הקלורי גבוה יותר מאשר אצל האוסטרלופיתקים המסיביים. סביר להניח, שחוסר ההתחמשות הביולוגית אצל האוסטרלופיתקים הגרסיליים פוצה באמצעות שימוש בחפצים טבעיים
ככלים לתקיפה והגנה» (דריאגינה מ.א. אנתרופולוגיה אבולוציונית: היבטים ביולוגיים ותרבותיים – מ.: הוצאת אוראו, 1999 – 208 עמ&amp;#x27;, עמ&amp;#x27; 63).
זהו תיאור יקר ערך ביותר מכל הבחינות. לא רק הברירה הטבעית תרמה להגדלת ממדי הגוף של האוסטרלופיתקים המסיביים, אלא גם צריכת כמויות גדולות של מזון דל קלוריות והפניית העבודה הביולוגית של איברי החלק הפנים של הגולגולת לעיבודו וספיגתו המלאים. עבודה ביולוגית כזו הובילה גם להתפתחות יתר של מערכת הלעיסה על חשבון גידול נפח הגולגולת ומסת המוח. ההתמחות בסוג כזה של עבודה ביולוגית ובהבטחת ביטחון באמצעות גידול מסת הגוף והתחמשות טבעית הפכה את השימוש בכלים למיותר, הן להגנה עצמית מפני טורפים והן לציד. לעומת זאת, חוסר ההגנה של האוסטרלופיתקים המיניאטוריים, פיתוח יכולתם לצרוך מזון מגוון, אוכלי-כל, יצרו צורך להתנגד לפעולתה השלילית של הברירה הטבעית באמצעות פעילות כלים מגוונת, התפתחות מתונה של מנגנון הלעיסה וגידול של החלל המכיל את המוח. התוצאה הייתה &amp;#x27;האדם המיומן&amp;#x27;.
כבר מגלה האוסטרלופיתקוס, ר&amp;#x27; דארט, במסעו הבלתי נלאה אחר קודמיו של האדם שגילה, עשה את הצעדים הראשונים בחקר פעילותם הכלית. הוא בחן בקפדנות רבה יותר מ-7,000 עצמות שהתגלו במקפנסחט שבדרום אפריקה, והגיע למסקנה שעצמות אלה נותרו מיותר מ-400 בעלי חיים, שאולי ניצודו על ידי האוסטרלופיתקים בציד, ובשרם נגרס מהעצמות ונאכל. בין בעלי חיים אלה הבחין דארט בכ-100 צבאים, 40 אנטילופות, 20 חזירי בר, 6 ג&amp;#x27;ירפות, 5 קרנפים והיפופוטמים, 4 סוסים קדומים, וכן שרידי צבים, סרטנים, דורבנים ו-45 קופי בבון. מתוך 45 הבבונים הללו, ל-42 היו חורים בגולגולת או סימני מכות, כאשר 27 מהם נגרמו מלפנים ו-6 מאחור. דארט שיער שהאוסטרלופיתקים או
השתמשו בעצמות בעלי חיים ככלי נשק, או שחידדו אותן בכוונה. מכאן נבעה ההשערה על תרבות &quot;אוסטאודונטוקרטית&quot;, כלומר תרבות עצם-שן-קרן של האוסטרלופיתקים, שקדמה לכל התרבויות הפלאונטולוגיות והתבססה על שימוש בכלי עצם הרבה לפני תחילת עיבוד האבנים.
כיוון מחקר חדש של האוסטרלופיתקים נקבע על ידי התגליות הפלאונטולוגיות-ארכיאולוגיות של משפחת ליקי – לואיס, אשתו מרי ובנו ריצ&amp;#x27;רד. בעת חפירות בערוץ אולדובאי שבטנזניה, גילה לואיס ליקי שורה שלמה של שלדים של אוסטרלופיתקים. בתקופת חייהם של אוסטרלופיתקים אלה, כלומר לפני 1.5–2 מיליון שנה, במקום ערוץ אולדובאי היה אגם גדול, שאליו התקבצו לשתייה בעלי חיים שונים מאוד וקודמיו של האדם. כאן היה גם המקום המבטיח ביותר לציד של יצורים זקופי קומה ולא מהירים אלה, ששרדו כטורפים רק משום שהיו רבים ומבנה גופם הזעיר לא דרש הרבה בשר. מזון צמחי הם השיגו בעבודה ביולוגית מתמדת, שדרשה שימוש בחפצים שנקרו בדרכם. עם השימוש בחפצים הם החלו לעבור לעיבודם הראשוני. היה צורך לחפור שורשים ופקעות, לפצח קונכיות של רכיכות ואגוזים בחורש הדל, לכתוש ולעבד מזון קשה. גם עצמות בעלי חיים שניצודו בציד נפצחו כדי להפיק מח עצם. לשם כך יכלו לעזור רק אבנים בשל קשיותן, במיוחד אם על ידי הכאת אבן באבן חידדו אותן מעט. אבנים היו נחוצות גם להפרדת הבשר מהעצמות. בשר נא קשה מאוד, וגם אותו יש לעבד איכשהו. בציד החלו האוסטרלופיתקים להשתמש באבנים, באלות ובעצמות של בעלי חיים שנהרגו. מפני התקפות של טורפים מסוכנים הם אספו אבנים, כדי שברד אבנים שהושלכו בידי ידיים רבות יבריחו את הטורפים ויאלצו אותם לסגת. כך נוצרה מה שנקרא תרבות החלוקים, שגילה לואיס ליקי.
זו הייתה הביוציוויליזציה העתיקה והפרימיטיבית ביותר מכל אלה שהמדע גילה עד כה. קיומה שופך אור על פעילות כלית קדם-אנושית, תחילתו של התהליך הביוציוויליזציוני. כמובן, השימוש במונח &quot;ציוויליזציה&quot; אפילו עם התוספת
&quot;ביו&quot; לקודמיו הקופיים של האדם הוא שנוי במחלוקת ועלול לעורר ביקורת של קפדנים. אך עוד פחות מתאים לאבנים אלה המונח
&quot;תרבות&quot;, המשמש בדרך כלל לציון פסולת כזו של קיום קדם-אנושי. הסכימו כי לחפצים חומריים אלה, תוצאותיה של פעילות ביולוגית מתקדמת מאוד לפי אמות מידה של בעלי חיים, אך פרימיטיבית מאוד לפי אמות מידה של אדם, מתאים יותר המושג של ציוויליזציה ביולוגית מאשר תרבות. שכן תרבות אינה יכולה להיות ביולוגית – היא תופעה חברתית ונוצרת עם הופעתו של החברה האנושית הפרימיטיבית ביותר, ואילו &quot;החברה&quot; של האוסטרלופיתקים הייתה בבירור עדיין ביולוגית. לביוציוויליזציה, במידה מסוימת של תנאי, ניתן לשייך את נושאי הפעילות החומריים.
בתחילה, בעת חפירות בערוץ אולדובאי ב-1959, גילה לואיס ליקי שרידים של אוסטרלופיתקוס מסיבי עם מסת מוח רגילה לאוסטרלופיתקים ועצמות גדולות שהעידו על התפתחות שרירים ניכרת. ליקי כינה יצור זה זינג&amp;#x27;אנתרופוס (זינג&amp;#x27; – השם הערבי למזרח אפריקה). אולם מאוחר יותר שינה את שמו של סוג יצורים זה לאוסטרלופיתקוס בויזי (Australopithecus boisei) לכבוד איש העסקים האנגלי צ&amp;#x27;ארלס בויז, שהשקיע כספים אישיים במימון המחקר. שרידי הזינג&amp;#x27;אנתרופוסים נמצאו באדמה יחד עם כלי חלוקים, שהיו לא כל כך מעובדים אלא אבנים מתוקנות. בסמוך הייתה ערימה של אבנים שלא נגעו בהן כלל, שליקי כינה בשם המדעי מנופורטים (מ&quot;מנוס&quot; – יד, &quot;פורט&quot; – נשיאה), וציין את ייעודם לשכב בידיים, להיאחז או להינשא בידיים. הפרימיטיביות של מבנה הזינג&amp;#x27;אנתרופוס משכה תשומת לב
בגלל שיניים גדולות, שבגינן כונה היצור המאובן הזה
&quot;מפצח האגוזים&quot;.
כעבור שנה, ב-1960, מצא ליקי שרידים של יצור שהפך לסנסציה עולמית והפך על פיה את התפיסות המדעיות בנוגע לאוסטרלופיתקוסים ולמוצא האדם. מכיוון שהשרידים נמצאו בשכבה גיאולוגית ששכנה מעט עמוק יותר מזו שבה נמצא הזינג&amp;#x27;אנתרופוס, קרא לו ליקי פרה-זינג&amp;#x27;אנתרופוס והחליט שזהו קודמו של הזינג&amp;#x27;אנתרופוס בשושלת האבולוציונית. ואולם מחקרים אנתרופולוגיים הראו שקודם זה מתקדם יותר גם מהזינג&amp;#x27;אנתרופוסים וגם משאר האוסטרלופיתקוסים. נפח המוח היה גדול יותר מאשר אצל אוסטרלופיתקוסים אחרים, והסתכם בכמחצית מנפח המוח האנושי; חלק הפנים של הגולגולת היה פחות בולט קדימה מאשר בפרצוף קופי רגיל; הבוהן לא הייתה מוסטת הצידה, מה שהקל על הליכה זקופה; והידיים היו קצרות מהרגליים. ומכיוון שבאותו מקום נמצאו קודם לכן שברי אבנים, החליט ליקי שהם היו שייכים לפרה-זינג&amp;#x27;אנתרופוס, ושינה את שמו לאדם המיומן (בלטינית – הומו הביליס).
ב-1964 הכריז ליקי, בשיתוף עם האנתרופולוג הנודע מדרום אפריקה פ. טובייס (או טוביאס), בפני העולם כולו על גילוי הנציג הקדום ביותר של הסוג &quot;הומו&quot; – הקודם הראשון שעמד על הדרך של ייצור כלים ומועמד להכרה כאבי האדם. העולם המדעי קיבל את הידיעה בהתלהבות רבה. ואולם נותרו ספקות. מדוע התרבות החלוקים נמצאה בשכבת הזינג&amp;#x27;אנתרופוס בויזאי, ולא בשכבת האדם המיומן, ואילו האחרון שכב בשכבה עמוקה יותר, מה שתמיד מעיד על עתיקות גדולה יותר של הממצא. ייתכן, כמובן, שבמהלך התהליכים הגיאולוגיים של היווצרות ערוץ אולדובאי התערבבו שכבות אלה. אבל אז מדוע לא התערבב המכלול של תרבות החלוקים? רק 7 אבנים נמצאו בשכבת &quot;האדם המיומן&quot; שנשאו סימני הכאה. אגב, ליקי עצמו ייחס תחילה את כלי האבן לזינג&amp;#x27;, אחר כך שינה את שמו של הזינג&amp;#x27; לאוסטרלופיתקוס בויזאי, שנתן כסף לביצוע המחקרים, ולבסוף, כשמצא גולגולת חדשה,
מבטיחה יותר, ייחס לבעליה את כלי העבודה שנמצאו קודם לכן. סביר מאוד שהתערבו כאן שיקולי אינטרס. שהרי דבר אחד הוא למצוא קוף מאובן ההולך זקוף, שרבים כאלה כבר נמצאו על ידי קודמיו, החל מדארט, ודבר אחר לגמרי הוא לגלות מועמד לאב קדמון, הנציג הקדום ביותר של הסוג &quot;הומו&quot;, הראשון מבין יצרני הכלים הידועים לאנושות. הכסף להמשך המחקרים זרם מיד בשפע, וליקי עצמו הפך לארכיאולוג ולאנתרופולוג המפורסם ביותר של המאה העשרים. בהמשך החפירות בקניה, ממזרח לאגם רודולף, גילה לואיס ליקי תרבות חלוקים נוספת, שנוצרה לפני כ-2.6 מיליון שנה, כלומר עתיקה אף יותר מהאולדובאית. בסמוך נמצאו שרידים של אוסטרלופיתקוסים רגילים ו&quot;מיומנים&quot;, שחיו גם הם לפני כ-2.6 מיליון שנה. ב-1972 חפר ליקי כאן גולגולת נוספת, שעלתה על גולגולת ההביליס האולדובאית בנפח המוח ביותר מחמישית, ובנוסף
לא הייתה לה רכס על-גבי.
גילוי ההביליסים החדשים אפשר להפיג את הספקות והביקורת שמדענים שונים השמיעו בנוגע לתגליותיו של ליקי. שהרי במדע הייתה דוגמה מדכאת עם מה שנקרא אאונתרופוס, כלומר
&quot;אדם השחר&quot;, שגם הוא עשה בזמנו סנסציה עולמית ונחשב בעיני אנתרופולוגים רבים כחוליית הביניים ה&quot;חסרה&quot; בין הקוף לאדם. ואילו לאחר מכן מחקר מדוקדק יותר הראה שהאאונתרופוס היה זיוף חצוף, שייצג גולגולת של אדם מודרני שעובדה במיוחד כדי להיראות עתיקה, ולסת של אורנגאוטן צעיר ששיניה שויפו. כמה חוקרים בדיון על תגליותיו של ליקי הביעו אפילו ספק אם ההיסטוריה עם &quot;אדם השחר&quot; חוזרת על עצמה, ואם ליקי זייף את הגולגולות ה&quot;הביליסיות&quot; שלו, ובנוסף, האם הוא עצמו או אחד מעוזריו ייצר את הכלים של תרבויות החלוקים.
בדיקה אנתרופולוגית חוזרת של ארבע הגולגולות של הביליסים שמצא ליקי הראתה שנפח המוח הממוצע של גולגולותיהם הוא
642 סמ&quot;ק, וזה גבוה באופן ניכר מאשר אצל אוסטרלופיתקוסים אחרים. חילוקי דעות משמעותיים עוררה הבדיקה החוזרת של נפח המוח של ההומו הביליס האולדובאי הראשון, שנמצא ב-1960. המומחה הגדול ביותר לחקר מוחם של פרימטים, ר. הולוויי, קבע שנפח מוחו הוא 700–750 סמ&quot;ק, מה שאף עלה על נתוני השחזור של שותפו של ליקי, פ. טובייס. מומחה גדול אחר, מ. וולפוף, קיבל ערכים נמוכים בהרבה: בין 570 ל-605 סמ&quot;ק. ולבסוף התברר שה&quot;אדם המיומן&quot; המפורסם הזה היה נער בן 11–12, ואצל קופים צעירים הגולגולת תמיד מכילה יותר מאפיינים &quot;אנושיים&quot; בשל חוסר התפתחותם של מאפייני הקוף. ואולם אפילו אצל נער זה נפח המוח היה גבוה יותר מאשר אצל הזינג&amp;#x27;אנתרופוס המסיבי הבוגר, שנפח מוחו היה
530 סמ&quot;ק. אבל כאן עולות אי-התאמות חדשות. אילו הנער
&quot;האדם המיומן&quot; היה גדל והופך לבוגר, הוא היה הופך לאוסטרלופיתקוס מסיבי, ולא למיניאטורי (גרצילי), שאליו הוא סווג בשל קומתו הנמוכה, ומוחו לא היה קטן מזה של ההביליסים הקדומים יותר מאגם רודולף.
ליקי עצמו ראה באוסטרלופיתקים ענף צדדי ללא מוצא באבולוציה, ואת הנציגים שמצא ממין ההומו הביליס (Homo habilis) שהגדיר, כראשוני בני הסוג הומו, כסוג המעבר הראשון מקוף לאדם. רוב החוקרים תומכים בנקודת מבט זו, אך מיעוט חולק עליה באופן קטגורי. האחרונים משייכים את ההומו הביליס לאוסטרלופיתקים מתקדמים, כלומר לקודמיו של האדם, ולא לאבותיו. אל יפתיעו הפערים הללו בין המדענים: במדע, בניגוד לדת, הכול נבחן ונתון לביקורת, ולא מתקבל על אמונה, אינו שייך למיסטיקה ואינו עובר קנוניזציה נוקשה. אין כמובן להכחיש את זכויותיו של לואיס ליקי, שהיה קנאי אמיתי לאנתרופולוגיה (במובן החיובי של המילה), ובמשך עשרות שנים של פעילות בלתי נלאית הצליח להאיר אור מסוים, אם כי לא בהיר במיוחד, על פעילות הכלים של קודמיו של האדם ועל הקשר בין אבולוציית המוח לפעילות זו
לפעילות.
ההיגיון של החשיבה המדעית, המבוסס על העובדות שגילה ליקי, פועל במידה רבה לטובת הפרשנות שלו לתגליתו. הסוג המורפולוגי הפרימיטיבי של זינג&amp;#x27;נטרופוס (Zinjanthropus) מעיד על כך שעם מבנה גולגולת וגפיים כמו שלו, ספק אם היה יכול להיות ה&amp;#x27;מחבר&amp;#x27; אפילו של הכלים הפרימיטיביים האופייניים לתרבות אולדובאי. המבנה המתקדם יותר של הביליס היה טיעון רציני לכך שדווקא הוא הוכר כאחד מיוצרי הביו-ציוויליזציה הזו.
מבנה גופם של הביליסים מגלה את קרבתם לאוסטרלופיתקים ומאופיין, כמו בכל צורות המעבר, בשילוב מוזר של תכונות ארכאיות ומתקדמות. בין התכונות הארכאיות יש לכלול ללא ספק רכסי גבה גדולים, עצמות אף שטוחות, מצחים משופעים והיעדר סנטר בולט. בין המתקדמות – צורת גולגולת מעוגלת יותר, ידיים קצרות יחסית ובעלות יכולת עבודה, ורגליים המותאמות היטב להליכה זקופה. מבנה הגולגולת מאפשר לשער קיומו של מרכז דיבור.
הכלים של האוסטרלופיתקים ה&amp;#x27;מתקדמים&amp;#x27;, שזכו לכינוי המכובד &amp;#x27;המיומנים&amp;#x27;, היו גסים מאוד ולא מיומנים כלל. רובם היו חלוקי נחל וסלעים בגודל של 3-4 עד 7-10 ס&quot;מ, שנשאו סיתותים קטנים על פני השטח, בעוד החלק ששימש כידית נותר ללא נגיעה. בשל כמות החלוקים הגדולה, ביו-ציוויליזציה זו נקראה תרבות החלוקים. לצד חלוקי הנחל נעשה שימוש בחתיכות קוורץ, קוורציט ולבה. הכלי העיקרי של תרבות החלוקים הוא הצ&amp;#x27;ופר (chopper), או מקבת. הם יוצרו בסיתות באמצעות מכות אבנים מצד אחד או משני הצדדים. לצד הצ&amp;#x27;ופרים היו לא מעט אבנים עם סימני מכות רבות, מסותתות מכל הצדדים וקיבלו צורה של פוליהדרונים לא סדירים, ספירואידים ומגרדות. לא מעט נמצאו גם סכינים משבבים, שיכלו לשמש להפשטת פגרי חיות שניצודו ולחיתוך חתיכות בשר.
כפי שסובר ג&amp;#x27;יי. קלארק, ייתכן שהצ&amp;#x27;ופרים שימשו לחידוד מקלות, ששימשו לחפירת שורשים ולחפירת מחילות של חיות קטנות. הצ&amp;#x27;ופרים שימשו גם לקציבת בשר ולפיצוח עצמות. הפוליהדרונים יכלו לשמש לעיבוד מזון, כולל כתישת גרעיני דגנים, חלקים סיביים של צמחים, פיצוח קליפות אגוזים ושבירת עצמות. לצד אבנים נעשה שימוש גם בעצמות חיות, כפי שמעידים סימני שחיקה, משטחים מחורצים ומלוטשים של עצמות מסוימות (קלארק ג&amp;#x27;יי. די. אפריקה הפרהיסטורית – מ&amp;#x27;, 1977, עמ&amp;#x27; 62-63). בכלי הביליסים ניתן היה, אם כן, לקצוב, לחתוך, לגרד, לחפור, לכתוש, לפצח ולטחון. לצד כלי אבן, סביר להניח שנעשה שימוש במגוון רחב של כלי עצם, וכן באלות עץ, מקלות חדים וחתיכות קליפה לנשיאת מזון בפעילות הליקוט. בשל אופי החומרים, הם לא יכלו להישמר עד ימינו.
החוקרת הרוסית י. דנילובה מדגישה את הפרימיטיביות הקיצונית של כלי האוסטרלופיתקים ה&amp;#x27;מיומנים&amp;#x27;. עצם מגוון הכלים, היעדר אלמנטים חוזרים, מגובשים ומעוגנים במסורת מעיד, לדעתה, על היעדר עיבוד שיטתי של אבן, על דומיננטיות של מוצרים אקראיים, מוצרים חד-פעמיים, ובסופו של דבר – על הבדל מהותי בין פעילותם של קודמיו החייתיים של האדם לבין עבודה אנושית.
חוקר רוסי אחר, מ. אוריסון, מציין את היעדרם של קריטריונים מורפו-פיזיולוגיים ברורים, שעל בסיסם ניתן היה לשייך שרידי שלד מאובנים לנציגים המוקדמים והפרימיטיביים ביותר של הסוג האנושי, או לקופים מפותחים מאוד.
ועם זאת, הייתה מגמה כללית של התקרבות הדרגתית של קודמיו של האדם למאפיינים האופייניים לסוג האנושי, אשר מצאה ביטוי בהגדלה רצופה של נפח המוח, בשינוי מבנה השלד לאופטימיזציה של ההליכה הזקופה, ובעיקר – ב
ייצור, אף שעדיין לא שיטתי (אך גם לא חד-פעמי), של כלי עבודה, דבר שאף קוף אינו עושה. לפיכך אנו יכולים להכיר בכך שאם ה&amp;#x27;מיומנים&amp;#x27; אכן היו יצרני הכלים של תרבות החלוקים, הרי שהם היו כבר במידה מסוימת קופים שהפכו לאנושיים וייצגו חוליית ביניים בין קודמיו של האדם לבין אבותיו.
דווקא ההביליסים (הומו הביליס, Homo habilis) הם שיצרו לפני כ-2.5 מיליון שנים את נס הטכניקה של זמנם – את האבן המעובדת הראשונה הידועה למדע, שממנה, למעשה, מתחילה ספירת זמן הפלאולית. בכך שהחלו את הפלאולית, אותם מעבדי הטבע המוקדמים ביותר החלו במקביל לעבד גם את מוחם שלהם. והעניין כאן אינו רק בהגדלת נפח הגולגולת. ניסויים מודרניים לשחזור הכלים הראשונים הראו שכולם היו ימניים. ייתכן שבקהילותיהם היו גם שמאליים, אך הם לא נטלו על עצמם את ייצור הכלים. וכיוון שידוע שהקופים פועלים באופן שווה לחלוטין בשתי ידיהם, אנו נתקלים כאן בהישג גדול באבולוציה של הפרימטים – בהיווצרות, במהלך פעילות הכלים, של א-סימטריה של ההמיספרות הגדולות של המוח. ניתן לראות בהישג נשגב זה &amp;#x27;רוביקון מוחי&amp;#x27;, המעיד על האנשת המוח בצורה ברורה יותר מאשר גידול נפחו. שכן בעבודה הביולוגית, הזורמת בצורה חלקה לעבודה אנושית, נוצר מבנה גיוס שמאלי-המיספרי, המנהל כבר לא פעולות אימפולסיביות, אלא פעולות רצוניות.
רמת הפיתוח הגבוהה למדי של ההביליסים מודגשת גם בקיומם של מגורים מיוחדים, אתרים, עיסוקי ציד, חלוקת עבודה בין המינים וחלוקת משאבי מזון. &amp;#x27;באולדובאי&amp;#x27;, מציינת מ. דריאגינה, &amp;#x27;נמצאו אבות-טיפוס של מגורים עתיקים של האדם המיומן, סך הכל נחשפו 10 בתים-בסיס. אלה הם צברים של עצמות וכלי אבן, המייצגים אולי אתרי ציד. תואר מבנה מגושי בזלת, המונחים בצורת מעגל בקוטר 3.5-
4.3 מ&amp;#x27;. ההומינידים של אולדובאי היו לא רק לקטים, שניצלו בשר של טרף טורפים, כמו הצבועים, אלא גם ציידים אמיתיים. קיימים סימני מכות על גולגולות אנטילופות, חריצים שנעשו בנתזים, כלומר סימני פירוק פגרים... אצל הזכרים שלטו הציד וייצור הכלים, אצל הנקבות – הליקוט. תפקיד חשוב בסוציאליזציה הנוספת יכלה למלא הובלת הטרף לבסיסים וחלוקתו... סביר להניח שההביליסים הביאו את הטרף למחנה כדי לספק בשר לילדים ולנקבות&amp;#x27; (דריאגינה מ.א. אנתרופולוגיה אבולוציונית: היבטים ביולוגיים ותרבותיים. – מוסקבה: הוצאת אוראו, 1999. – 208 עמ&amp;#x27;, עמ&amp;#x27; 91). בהיותם יצורים זקופים איטיים למדי, ההביליסים יכלו לצוד בהצלחה רק בדרך של ארגון מסוים של הציד, כשהם חוסמים את דרכם של בעלי חיים שברחו מקבוצה אחת עם קבוצה אחרת של ציידים.
כל זה גורם לכך שהמדע המודרני רואה בהביליסים את המועמדים הסבירים ביותר לתפקיד אבותיהם של בני האדם הקדומים ביותר, הארכאנתרופים, ובכך, דרכם, גם אבות אפשריים, ולא רק מבשרים, של האדם המודרני. כמובן, ההסתברות הגדולה ביותר אינה משמעה ודאות של מאה אחוז וביטחון מוחלט. &amp;#x27;שאלה מורכבת מאוד ורחוקה מפתרון&amp;#x27;, מציין בצדק ל. וישניאצקי, &amp;#x27;היא שאלת איזו מקבוצות ההומינידים המוקדמים שימשה מצע לאבולוציה הנוספת של האדם, כלומר נתנה את ראשיתו לסוג הומו, והאם קיימים בכלל שרידים של נציגי קבוצה כזו בחומר הפלאונטולוגי שנאסף עד כה&amp;#x27; (וישניאצקי ל.ב. תולדות מקרה אחד, או מוצא האדם – פריאזינו: וק 2, 2005. – 240 עמ&amp;#x27;, עמ&amp;#x27; 31).
ייתכן שתגליות חדשות ישנו, כלומר ישכללו, את מושגינו אודות מוצא האדם, אודות אבותיו ויוחסין שלו. נסיבה זו משמשת בסיס לכל מיני ספקנים ובריאתנים, כולל אלה מהסביבה המדעית, לשלילה גורפת של ידיעותינו אודות מוצא האדם, לטענות על היותן היפותטיות ו
בלתי מוכחות. העיקר עבורם הוא להכפיש את רעיון המוצא האבולוציוני של האדם עצמו, אם לא בפני העולם המדעי, הרי לפחות בפני קהל רחב של קוראי ספרות פופולרית. עם זאת, אי-השלמות האובייקטיבית של ידיעותינו אינה יכולה לשמש בסיס להפרכתן. יהיו אשר יהיו השינויים הבאים בתפיסותינו אודות האנתרופוגנזה, תישאר בעינה ידיעתנו אודות המגמות העיקריות של האבולוציה מהקוף אל האדם.
דיבר על כך יפה מאוד החוקר האמריקאי ס. אופנהיימר:
&amp;#x27;כוחות האבולוציה, שהפעילו בנו מנגנוני הסתגלות לקשיי החיים במרחבי הסוואנות האפריקאיות – הם הם המפתחות לטבענו ולתולדותיה המרתקות להפליא של האנושות. לא הושלכנו מגן-העדן אל העולם הזה, כביכול, &amp;#x27;בצורה מוכנה&amp;#x27; – כיצורים חושבים ומעוצבים היטב, בעלי מתנת הדיבור ובולטים משאר בעלי החיים. פעלו עלינו כוחות הברירה וגורמים עיוורים, חסרי רחמים וחסרי פנים של הסביבה. כמו אצל כל שאר מיני היצורים החיים, היו לנו אבות וקרובים קרובים, שהיו ניחנים בחלק מתכונותינו המולדות, אך הם לא השכילו לנצל אותן ונכחדו. ההסתגלות הפיזית וההתנהגותית שלנו התרכזה בהישרדות במאבק נגד אויבנו המושבע – האקלים&amp;#x27; (אופנהיימר ס. הגירוש מגן עדן. כרוניקות של הפיצוץ הדמוגרפי – מוסקבה: אקסמו, 2004. – 637 עמ&amp;#x27;, עמ&amp;#x27; 17).
ממצאי תרבויות החלוקים בצפון אפריקה (במרוקו ובתוניסיה) לאחרונה מאשרים את יכולתם של ההביליסים להגירות רחבות היקף במרחבים הגיאוגרפיים. חלק מהקהילות שלהם בהחלט יכלו לעבור לאסיה דרך אזור הלבנט (הכולל את שטחי ישראל, סוריה, פלסטין, לבנון וירדן). אזור זה שימש תמיד, כפי שנראה בהמשך, אזור מעבר לתנועות של קהילות אנושיות בין שלוש היבשות, ומחבר
בין אפריקה, אסיה ואירופה ליבשת-על אחת.
כמה חוקרים, על בסיס זה, לא רק משייכים את הומו הביליס לאבות הארכנתרופים, אלא אף מאחדים אותם עימם למין אחד. חוקרים אחרים משייכים אותם לאוסטרלופיתקים מתקדמים, וזו כנראה לא רק מסקנה פחות נמהרת וזהירה יותר, אלא גם מבוססת יותר.
כל זה קשור לדיונים על האֶיקוּמֶנֶה (או אוֹיקוּמֶנֶה), מולדת האנושות הקדומה. הוויכוח הממושך בין הפוליצנטריסטים למונוצנטריסטים, כלומר בין תומכי הרעיון של מרכזים מרובים להיווצרות האנושות לבין תומכי התפיסה של מרכז אחד, אֶיקוּמֶנֶה אחת, שוכך, שכן כף המאזניים נוטה בבירור לטובת האחרונים. הרוב המכריע של החוקרים תומך בכך שהאֶיקוּמֶנֶה הראשונית הייתה בדרום ובדרום-מזרח אפריקה, דבר המאושש על ידי גילויי האוסטרלופיתקים והומו הביליס, וכן על ידי הקרבה הגדולה בהרבה לאדם של קופי האדם האפריקאים – השימפנזים והגורילות – בהשוואה לקופים האסייתים – האורנגאוטנים. יתרה מזאת, אילו היו אֶיקוּמֶנוֹת רבות, הייתה האנושות מתחלקת מבחינה אנתרופולוגית לא לגזעים, אלא למינים נפרדים, שביניהם לא היו אפשריים הזדווגות והולדת צאצאים תקינים, כלומר היו קיימים מחסומים מיניים בלתי עבירים.
המיקום של האֶיקוּמֶנֶה הראשונית באפריקה הוא כיום תיאוריה מוכרת ורווחת, שנכנסה לכל ספרי הלימוד באנתרופולוגיה ובאנתרופוגנזה. אך אם אפריקה אכן הייתה מולדתם של בני האדם הקדומים ביותר, הארכנתרופים, הרי שבקושי יכלה להיות מקום היווצרותם של הפלאואנתרופים ובני האדם מהסוג המודרני. כדי להפוך לאדם במובן המלא של המילה, קודמיו של האדם היו צריכים להתפזר במרחבי מערב ודרום-מזרח אסיה, אירופה, לחוות את כל קשיי תקופות הקרח, לבנות מגורים, לצוד חיות גדולות, וליצור ביוציוויליזציות פחות ופחות פרימיטיביות.
אפריקה נשארה מחוץ לנתיבים המרכזיים של האנתרופוגנזה. ב
היה חם מדי ולא היו גירויים מגייסים להמשך התפתחות פרוגרסיבית של ביוציוויליזציות ושיפור כלי העבודה. ההומו הביליסים, ובוודאי האוסטרלופיתקים, מעולם לא למדו להשתמש באש; היה להם מספיק חום טבעי, אף שבחרו את מחנותיהם במערות, כנראה כדי להתחמם, שכן ייתכן שכבר איבדו חלק ניכר מכיסוי השיער על גופם וחשו אי-נוחות מקור הלילה, גשמים ורוחות. ספק אם אפילו אצל האוסטרלופיתקים המתקדמים ביותר יכלו להתגבש מבנים ביוסוציאליים-מגייסים יציבים: פעילותם המשותפת הייתה פרימיטיבית מדי. תרבויות החלוקים לא חצו עדיין את הקו המפריד בין עבודה ביולוגית לעבודת אדם, ונשארו על הגבול ביניהם.
החיה ההולכת זקוף הפכה לאדם לא בזכות חיפוי אבנים לצרכיה המיידיים, אלא משום שהשתכללה ללא הרף תחילה בתהליך של עבודה ביולוגית יחד עם שיפור עבודה זו, ולאחר מכן בתהליך של עבודת אדם. העבודה, שהושקעה בעצמו, בסופו של דבר הפכה את הקוף לאדם.
בני האדם הקדומים ביותר, ארכנתרופים או הומו ארקטוס
קיומו של חוליית ביניים בין קוף לאדם ברמה ספקולטיבית נובא על ידי המדען הדגול – הדרוויניסט א. הֶקֶל, אשר בספרו בעל השם הרהוט «ההיסטוריה הטבעית של בריאת העולם» כינה סוג ביניים כזה פיתקנתרופוסים, כלומר קופי-אדם. אידאולוגיה זו נתנה השראה לרופא ההולנדי א. דוּבּוּאָה, אשר מיוזמתו ערך חפירות בין השנים 1891 ל-1993 ליד היישוב טריניל באי ג&amp;#x27;אווה שבאינדונזיה. מקום החפירות נבחר אך ורק מתוך אמונה שיש לחפש את חוליית הביניים באזורים הטרופיים, שבהם חיים קופי אדם. אך במקרה כזה אפשר היה לחפור את כל השבילים ולא למצוא דבר. למזלו, היה לו מזל עצום. מאחר שהקל שגה בסברו
שהקוף הקרוב ביותר לאדם הוא הגיבון, נסע דובואה למקום שבו חיו גיבונים, והחל לחפור.
בשנת 1891 הוא גילה בעומק של 15 מטרים שבר של גולגולת, עצם ירך ושן טוחנת של יצור, לו נתן את השם פיתקנתרופוס ארקטוס, כלומר קוף-אדם זקוף. גילוי הפיתקנתרופוס, על אף חלקיותו, הייתה בעלת חשיבות עצומה להתפתחות האנתרופולוגיה. זו הייתה האישור העובדתי המשכנע הראשון לתיאוריית דרווין על מוצא האדם מאבות קדמונים דמויי קוף.
בשנת 1948, לא הרחק מהיישובים מודז&amp;#x27;וקרטו וסנגיראן בג&amp;#x27;אווה, גילה החוקר ההולנדי ר. קניגסוולד עוד 5 גולגולות, שנפח המוח הממוצע שלהן הוא 860 סמ&quot;ק. בשנות ה-70 נמצאה גולגולת נוספת שמורה היטב של פיתקנתרופוס מתקדם מאוד עם נפח מוח של 1029 סמ&quot;ק. לפיתקנתרופוסים היו דפנות גולגולת עבות מאוד, עד 2 ס&quot;מ. נפח המוח היה בערך באמצע בין גורילה, שאצלה הוא כ-500 סמ&quot;ק, לבין האדם המודרני – כ-1400 סמ&quot;ק. מבנה הגולגולת של הפיתקנתרופוסים שמר על מאפיינים קופיים רבים, מה שאישר גם כן את מעמדם כקופי-אדם. קמרון גולגולת נמוך, רכס על-גבי גבות גדול בצורת גגון, ולסת תחתונה מסיבית – כל אלה מעידים על נוכחות מאפיינים קופיים שהולכים ומתמעטים. באשר לשלד, הוא קרוב הרבה יותר לשלד אדם מאשר לשלד קוף.
ההבדלים בין עצם הירך לזו האנושית מזעריים; אורכה ומבנהּ מעידים על עבודה ביולוגית ממושכת של הליכה זקופה; אורכה 45.5 ס&quot;מ, מה שמתאים אצל האדם לגובה של 165-170 ס&quot;מ. הליכה וריצה בגובה כזה היו מהוות קשיים גדולים עבור האוסטרלופיתקים בשל בעיות בשמירת שיווי המשקל ובתמיכה בעמוד השדרה במצב זקוף. הפיתקנתרופוסים חיו על פני כדור הארץ לפני כ-600 עד 800 אלף שנים.
במשך זמן רב לאחר גילוי הפיתקנתרופוסים, החיפושים אחר קופי-אדם היו חסרי תוצאות. לבסוף, בשנת 1907, לא במקום מרוחק כלשהו, אלא באירופה, בשטח גרמניה, בחולות ליד הכפר מאואר (Mauer) סמוך לעיר האוניברסיטאית היידלברג, נמצאה לסת של יצור שחי לפני כ-700 אלף שנה. האנתרופולוג הגרמני או. שטנזק (O. Schoetensack) בחן לסת זו בקפדנות והעניק לבעליה את השם האדם ההיידלברגי. מה אפשר לומר על אדם לפי הלסת התחתונה שלו? מסתבר, הרבה מאוד. מדידה מדוקדקת של מבנה הלסת ושל כל שן ושן הראתה שהאדם ההיידלברגי הוא אכן קוף-אדם, כלומר נציג של חוליית הביניים בין הקוף לאדם, כמו הפיתקנתרופוסים מג&amp;#x27;אווה. חשוב מאוד שניביו אינם בעלי צורה חרוטית, אינם בולטים מעל שורת השיניים הכללית, ואין דיאסטמות (diastema), כלומר התאמות לכניסת ניבים, המונעות פגיעה ברקמות הרכות בלסת הנגדית. עם זאת, הלסת ההיידלברגית מכילה מאפיינים קופיים רבים, היא מסיבית, בולטת קדימה במידה רבה, ומבנה השיניים עדיין רחוק מלהיות אנושי.
גילוי לסת זו הראה שקופי-אדם לא נמצאו רק בג&amp;#x27;אווה הטרופית הרחוקה מאירופה, אלא חיו גם במרכז אירופה, שם היה אקלים קר מאוד בתקופת חייהם. נכון, לאדם ההיידלברגי היה מזל: הוא חי בעידן בין-קרחוני בין הקרחונים של גינץ (Günz) ומינדל (Mindel). אבל גם אז, לשרוד באקלים כזה ללא פרווה עבה לא היה קל: היה צורך להתחמם באמצעים לא-ביולוגיים.
בשנת 1927, בחקר מערות גיר ליד בייג&amp;#x27;ינג, במערת ג&amp;#x27;ואוקואודיאן (Zhoukoudian), גילה האנטומאי הקנדי ד. בלאק (D. Black) כמות גדולה של שרידי בעלי חיים שונים ושתי שיניים, שבאמצעותן ניזון קוף-אדם לפני כ-300–500 אלף שנה. זה דחף את בלאק לחפירות בקנה מידה גדול, שבמהלכן התגלתה תגלית בעלת חשיבות עולמית: נמצאו חלקים שונים של שלדים של יותר מ-40 פרטים
משני המינים, זכר ונקבה. כולם קיבלו את השם סיננתרופוס פקיננסיס (Sinanthropus pekinensis), כלומר האדם הסיני הפקינאי.
לגולגולות הסיננתרופוסים והפיתקנתרופוסים יש מאפיינים משותפים רבים, מה שמאפשר לראות בהם כשייכים לאותו מין. האנתרופולוג הגרמני הנודע ויידנרייך (Weidenreich) ביצע מחקר השוואתי קפדני ביותר של פרמטרי הגולגולות והשלדים של כל שרידי הסיננתרופוסים הפקינאים לעומת הפיתקנתרופוסים מג&amp;#x27;אווה. התברר שלפי 57 מאפיינים מורפו-פיזיולוגיים מתוך 74, הסיננתרופוסים והפיתקנתרופוסים מגלים דמיון ישיר, ורק ב-4 מאפיינים נמצאו הבדלים משמעותיים. זה מאוד מאוד חשוב. אם האוסטרלופיתקוסים מסוגים שונים שאכלסו את דרום ומזרח אפריקה יש להם מעט מאוד במשותף ביניהם, הרי קופי-האדם שהתפזרו על פני מרחבים עצומים של יבשת-העל האירו-אסייתית-אפריקאית מגלים נטייה ברורה להתקרבות של מאפיינים מורפו-פיזיולוגיים, ונטייה זו, למרות ההבדלים המקומיים הטבעיים לחלוטין, מובילה להיווצרות מין אחד של האדם המודרני.
כמובן, לסיננתרופוסים יש מספר מאפיינים מתקדמים יותר, קרובים יותר לאדם, מאשר לפיתקנתרופוסים מג&amp;#x27;אווה. אבל הם גם חיו מאה-מאתיים אלף שנה מאוחר יותר. נפח המוח של הסיננתרופוסים גדול יותר משל הפיתקנתרופוסים, אף שקומתם נמוכה יותר. נפח זה נע בטווח שבין 850 סמ&quot;ק אצל אחת הנקבות ועד 1220 אצל אחד הזכרים. חלק הפנים של הגולגולת היה קטן יותר אצל הסיננתרופוסים מאשר אצל הפיתקנתרופוסים, והוא לא בלט קדימה באותה מידה.
עם זאת, הלסתות של הסיננתרופוסים בלטו קדימה במידה רבה, רכסי הגבות נתלו מעל העיניים כמו מצחיות מסיביות, והיה רק ראשיתו של סנטר רצוני, המעניק קסם לפנים האנושיות. אבל לפיתקנתרופוסים לא היו אפילו ראשית זו. כדי להחזיק את הראש זקוף ושלא ייפול מטה תחת משקל הלסתות המסיביות הללו, אצל הסיננתרופוסים חלה התפתחות מוגברת של עצם העורף ונוצר
רכס עורפי כנגד משקל, וכן הייתה צריכה להתפתח שרירות עורפית וצווארית חזקה מאוד.
על רמת ההתפתחות הגבוהה למדי של הסיננתרופוסים מעידה גם התרבות החומרית שלהם, הקומפלקס הביו-ציוויליזציוני. הסיננתרופוסים ייצרו כלים משוכללים בהרבה מאלה של האוסטרלופיתקוסים
ה&quot;מיומנים&quot; האפריקאים, הם השתמשו באש באופן שיטתי, אף שלא ידעו להבעירה, וצדו חיות גדולות.
עם הסיננתרופוסים קשורה העדות המהימנה הראשונה לשימוש של קופי-אדם באש. במערת ג&amp;#x27;ואוקואודיאן נמצאה שכבת אפר בעובי שבעה מטרים, מה שמעיד לא רק על שימוש באש, אלא גם על תחזוקה ממושכת מאוד שלה. תחזוקה מתמדת של אש היא פעולה קשה ביותר, הדורשת פעילות מתואמת של חברי הקהילה. ללא איזושהי צורה מוקדמת של מבנה גיוס דמוי-חברתי המחבר את הקהילה, פעילות כזו הייתה בלתי אפשרית.
בלתי אפשרית ללא קיומו של מבנה קבוע כזה הייתה גם הציד של חיות גדולות ומצוידות היטב מבחינה ביולוגית. קופי-האדם הפקינאים צדו בהצלחה קרנפים גדולים, שוורים, חזירי בר, איילים, סוסים, צבאים ונזונו מהם, והותירו במערתם מספר גדול של עצמות מכורסמות. אבל הם חיו בתקופת קרח קרה, ולעתים קרובות, כמו אנשים פרימיטיביים אחרים, רדף אותם רעב קשה. ככל הנראה, קשורים לכך סימנים ברורים של קניבליזם שנמצאו במערה, בדמות עצמות ידיים ורגליים של קופי-אדם שבורות, עצמות אחרות שנועדו לשבירה לשם הפקת מח עצם, וגולגולות עם בסיסים שבורים ועצמות מרוסקות גם כן לשם הפקת מח עצם.
נראה שהסינאנתרופוסים (אדם פקין) היו בין הראשונים על פני כדור הארץ שריככו בשר של חיות שניצודו באמצעות אש. עם זאת, ב-1948 מצאו ר. דארט ופ. טוביאס בדרום אפריקה, במערות מקאפנסגאט, חלקי גולגולות של אוסטרלופיתקוס בשכבות שבהן נמצאו
שרידי מדורות עתיקות ביותר. לכן הם העניקו ליצורים אלה שם יפה: אוסטרלופיתקוס פרומתאוס (Australopithecus prometheus), על שמו של גיבור המיתוס היווני העתיק, הטיטאן פרומתאוס, שגנב את האש מהאלים והעניק אותה לבני האדם. אך גם אם האוסטרלופיתקוס השתמשו באש, מה שסביר מאוד שלא, הם לא ידעו לתחזק אותה, שכן הדבר דרש פעילות שיטתית שאינה אופיינית לקופים הזקופים הללו, שעדיין היו כמעט קופים. האש מפחידה את כל בעלי החיים, גורמת להם למצב של פאניקה. היא גם גורמת לכוויות ולכאב נורא שנמשך זמן רב. השימוש באש דורש טכנולוגיה מסוימת, שסביר שהאוסטרלופיתקוס, עם ידיהם המגושמות ומוחם הלא מפותח, לא היו מסוגלים ליישם.
לר. דארט, פ. טוביאס ול. ליקי, על אף כל תרומתם, יש נטייה כללית להפריז בקרבתם לאדם של השרידים שהם מצאו. הסינאנתרופוסים (אדם פקין), לעומת זאת, היו בבירור מתקדמים יותר מכל מיני האוסטרלופיתקוס, בדיוק כפי שהאוסטרלופיתקוס עלו בהתפתחותם על קופי האדם הרגילים. הם לא חיו באפריקה, שבה שורר חום ממוטט לאורך כל היום, אלא ליד בייג&amp;#x27;ינג של ימינו, שם באותה תקופה עידן קרח נוסף גרם להתקררות כזו, שאי אפשר היה לעמוד בה באוויר הפתוח. צבא נפוליאון, שנסוג ממוסקבה, נספה במעברים בקור, אף שהחורף של 1812 לא היה כה חמור. הסינאנתרופוסים הסתתרו במערה מפני הקור, כפי שהסתתרו רבים מאוד מבני האדם הקדומים ביותר באסיה ובאירופה, ונציגי השלבים הבאים בהתפתחות החברות הפרימיטיביות.
המחקרים שהפכו לקלאסיים על קופי-האדם, הפיתקאנתרופוסים והסינאנתרופוסים, היו רק צעדים ראשונים בדרך לגילוי העובדות על התפתחותם של הנציגים הקדומים ביותר של הסוג האנושי. האובדן הטראגי של המקוריים של שרידי הסינאנתרופוסים בתקופת הזעם המלחמתי של מלחמת העולם השנייה היה מכה קשה למדע האנתרופולוגי. המחקרים הנוספים על קופי-האדם של פקין נמשכו על סמך יציקות ששרדו, מה שעורר וממשיך לעורר ביקורת מצד ספקנים.
במחצית השנייה של המאה העשרים, הודות לרמה הטכנולוגית הגבוהה יותר ולגידול בכמות ובאיכות המחקרים, התרבו הממצאים של בני האדם הקדומים ביותר והקיפו אזורים שונים ביותר באירופה, באסיה ובאפריקה. לאור ממצאים אלה, הפיתקאנתרופוסים והסינאנתרופוסים הופיעו כמקרה פרטי של ארכאנתרופוסים (מיוונית: ארכאיוס – עתיק, ישן, קדום ביותר, אנתרופוס – אדם).
אתרי הארכאנתרופוסים הידועים ביותר נמצאו ליד בילצינגסלבן בגרמניה, ליד ורטנג&amp;#x27;שלש בהונגריה, ליד פז&amp;#x27;זלטיצה וסטרנסקה סקאלה בצ&amp;#x27;כיה, ליד אמברונה וטוראלבה בספרד, ליד סנט-אשל וניס בצרפת, ליד פטרלונה ביוון, וכן בבריטניה הגדולה, במישור הרוסי, במולדובה, על נהר הדון, באזור ים אזוב, בטרנסקרפטיה, בגאורגיה, בקווקז, באזרבייג&amp;#x27;ן, במרכז אסיה, באלטאי, באלג&amp;#x27;יריה, בדרום ובמערב אפריקה, בהודו ובאזורים אחרים. רק בשטחה של ברית המועצות לשעבר נמצאו יותר מ-100 אתרים של ארכאנתרופוסים, אך באתרים אלה במשך זמן רב הצליחו למצוא רק שרידים של חפצים חומריים. רק באתר ליד הכפר אזיך באזרבייג&amp;#x27;ן נחפרה לסת יחידה, הדומה ללסת ההיידלברגית. שום שרידי עצמות אחרים לא נמצאו.
אולם בשנות התשעים של המאה העשרים, בתקופת התפרקות ברית המועצות, בגאורגיה ליד העיר דמניסי, נעשו תגליות חשובות ביותר, לא רק של
&quot;תעשיית&quot; אבן, אלא גם של שרידי עצמות של יוצריה. השרידים עתיקים מאוד, עם נפח מוח של כ-800 סמ&quot;ק, והכלים גם הם עתיקים מאוד, פרימיטיביים למדי, עשויים מבזלת, אבן געשית שחורה, והם מייצגים קופיצים (מקבתים) גסים, נתזים ומגרדות.
כל זה מעיד באופן משכנע על כך שהארכאנתרופוסים, במשך תקופה ארוכה, התפשטו בכל האזורים האקלימיים של שלוש היבשות ולמדו לשרוד בתנאים הקשים ביותר, תוך התנגדות לברירה הטבעית באמצעים מלאכותיים. כמובן, הברירה הטבעית מילאה תפקיד עצום בהתפתחותם, והסירה את כל החלשים, החולים והזקנים. אך כוחה של העבודה הביולוגית גדל כל הזמן
וככל שהפכה לעבודה שיטתית, הברירה החברתית והעזרה ההדדית החברתית הפכו לגורם התפתחות חשוב לא פחות מהברירה הטבעית. על דוגמת התהוות האדם ניתן לראות היטב שהעבודה הביולוגית אצל בעלי חיים והעבודה אצל האדם הם ספקים חשובים הרבה יותר של חומר התפתחותי וחדשנות גיוס (ארומורפוזות) מאשר מוטציות, טעויות אקראיות של מבנים גנטיים.
כיום רוב החוקרים מסכימים שהארכאנתרופוסים השתייכו למין אחד, בניגוד לאוסטרלופיתקוס, שהתאפיינו בפיזור עצום של תכונות וסווגו על ידי המדענים למינים שונים. זה מעיד שוב על כך שהארכאנתרופוסים היו אבותיהם של האדם המודרני, בעוד שכמעט כל מיני האוסטרלופיתקוס היו רק קודמים, ענפים ללא מוצא של קופים זקופים, שנכחדו ולא הותירו צאצאים. יחד עם זאת, במדע המודרני ניתן לעקוב, אם כי בקו דק מאוד, אחר קו רצף מהאוסטרלופיתקוס אל ה&amp;#x27;מיומן&amp;#x27; (הומו הביליס) ומהם אל הארכאנתרופוסים הקדומים ביותר.
בשל שכנועם של החוקרים במעמדם של הארכאנתרופוסים כנציגים הקדומים ביותר של הסוג האנושי, השם המקורי שניתן למין זה על ידי דובואה בג&amp;#x27;אווה – פיתקאנתרופוס ארקטוס – הוחלף במדע המודרני בשם אחר המדגיש את השתייכותם של הארכאנתרופוסים לסוג הומו. כיום מוענק למין זה השם הומו ארקטוס, כלומר אדם זקוף, או הולך זקוף. אך לפי מבנם המורפופיזיולוגי הם בכל זאת יותר פיתקאנתרופוסים, כלומר קופים-אנשים. השם המיני &quot;הומו ארקטוס&quot; הוכנס לשימוש מדעי על ידי ב. קמפבל בשנת 1962.
דרכם של בני האדם &quot;ההולכים זקוף&quot; ממולדתם האפריקאית הייתה ארוכה ומורכבת מאוד. כ-500 אלף שנה לאחר הופעתם, שהתרחשה לפני כ-1800 אלף שנה, הם חיו באפריקה. הצורות המוקדמות ביותר של הארכאנתרופוסים קיבלו במדע שם מיוחד – הומו
ארגאסטר (מיוונית: &quot;ארגאסטריון&quot; – בית מלאכה, כלומר אדם מיומן, היוצר בתי מלאכה).
ארכאנתרופוסים מוקדמים אלה התקיימו במשך זמן רב במזרח אפריקה יחד עם אוסטרלופיתקוסים מסיביים ועם &quot;המיומנים&quot;. גם כליהם ייצגו במשך זמן רב דוגמאות טיפוסיות של תרבות &quot;החלוקים&quot;, כמעט ללא הבדל מדוגמאות תרבות החלוקים האולדובאית, שיוצריהם היו &quot;המיומנים&quot; הומו הביליס. עם זאת, לפי ארגון גופם, הארכאנתרופוסים המוקדמים – הארגאסטרים – ניתנים להבחנה בקלות הן מההביליסים והן מהאוסטרלופיתקוסים. הם היו מותאמים לחלוטין להליכה זקופה, איבדו את שרידי ההתאמה לטיפוס על עצים, הפכו גבוהים יותר, שקלו יותר והיו להם שיניים פחות גדולות.
קומתם הנמוכה ומשקלם הקל של קודמי האדם הקלו עליהם את המעבר מטיפוס על עצים להליכה זקופה. אך לאחר שעמדו איתן על רגליהם ורכשו יכולת לציד ולקט חמושים בכלים, קיבל קוף-האדם ההולך זקוף בסיס חומרי לגידול בנפח ובמשקל הגוף, ולהגדלת הגוף בגובה אנכי. ועכשיו האדם הוא הגבוה מבין הפרימטים המודרניים, במשקל הוא נופל רק מזכר הגורילה. הגובה הממוצע של בני האדם הקדומים ביותר היה כ-
1 מטר 70 ס&quot;מ. אם משווים זאת לגובה של מטר של האוסטרלופיתקוסים הזעירים ושל הומו הביליס ולמשקלם של 30 ק&quot;ג, ההתקרבות לסטנדרטים האנושיים הופכת ברורה.
התקרבות ברורה לסטנדרטים האנושיים הייתה גם במבנה השלד של הארכאנתרופוסים המוקדמים. בהשוואה לכל מיני קופי האדם, ירכי הארכאנתרופוסים, כמו של בני האדם המודרניים, ארוכות בהרבה, והאמות של הגפיים הקדמיות – קצרות משמעותית. תכונות שלד כאלה נרכשו על ידי הארכאנתרופוסים בזכות עבודה ביולוגית מתמדת של תנועה דו-רגלית זקופה כבר לפני כמיליון וחצי שנים.
אך אם שלדי קופי-האדם כבר כמעט בלתי ניתנים להבחנה מ
שלדים אנושיים, לא ניתן לומר זאת על גולגלותיהם. העבודה הביולוגית לשיפור מבני המוח הייתה פחות אינטנסיבית ופיגרה בבירור אחרי העבודה הפיזית של תנועה במרחב. הדבר התבטא בצורת ראש ופנים עדיין פרימיטיבית ודמוית קוף. התקדמות נצפית גם כאן, והיא התבטאה בגידול בנפח המוח, שהגיע לגבול התחתון של הסטנדרטים האנושיים המודרניים – כ-1000 סמ&quot;ק. בערך באותו משקל היה מוחו של הקלאסיקן של הספרות הצרפתית אנטול פראנס, מה שלא מנע כלל מסופר זה ליצור יצירות ספרותיות-פילוסופיות גאוניות.
אך איכות מוחם של הארכאנתרופוסים הייתה עדיין נמוכה מאוד, דבר שהתבטא בצורת הגולגולת ובמבנה שלה. מצח משופע במיוחד עם עצם מצח נמוכה ומשופעת, רכס על-גבי ארובת העין בולט קדימה עצום, עובי גדול של עצמות הגולגולת מעידים על רמת התפתחות עדיין נמוכה למדי של הנושא החומרי של הביו-אינטלקט. אף שיש לציין כאן הסתייגות, שהצעד המכריע המפריד בין הביו-אינטלקט של קופי-האדם לבין הביו-אינטלקט של הקופים כבר נעשה.
פני קופי-האדם תופסים גם הם עמדת ביניים בין פרצוף קוף לפנים אנושיות. לארכאנתרופוסים היו לסתות גדולות ובולטות קדימה, שיני לעיסה גדולות, אם כי קטנות יותר מאלה של האוסטרלופיתקוסים וההביליסים.
מהירות התפשטותם של הארכאנתרופוסים המוקדמים במרחב הגאוגרפי במשך מאות אלפי שנים הייתה נמוכה ביותר, כמו גם מהירות התפתחות הביו-תעשייה שלהם. התנאים הספציפיים של אפריקה הטרופית לא תרמו להתקדמות ולרבייה מורחבת של ביו-ציוויליזציות. הסביבה הטבעית הייתה חמה ונוחה מדי מבחינת אספקת אנרגיה, היא לא אילצה לחיפוש חלופות ולגיוס מאמצים למימושן. החי השופע של הסוואנות סיפק אפשרויות מספיקות למחיה הן באמצעות ציד פעיל והן באמצעות אכילת בעלי חיים שנפלו או נהרגו על ידי טורפים
והשמש האפריקאית הלוהטת בשעות היום יצרה בעיות יותר עם קירור הגוף מאשר עם חימומו.
האופי הסטגנטי של חייהם ופעילותם של קופי-האדם המוקדמים הסתיים לפני כ-2 מיליון שנה במשבר אקולוגי. תחת השפעת תהליכים גאולוגיים גלובליים גברו הבצורות בסוואנות האפריקאיות, נוצרו ערבות פתוחות משניות והחל מדבור של חלק מהסוואנות. בכך הופר אורח החיים השמרני של קהילות בעלי החיים, חלקן נכחדו, והאחרות זזו ממקומות האכלה הרגילים ונמשכו אל מעבר לגבולות בתי הגידול הקודמים. בעקבות בעלי החיים החלו לנוע גם קהילות קופי-האדם. תנועותיהם לא היו בעלות כיוון ברור שנבחר מראש והתרחשו בחיפוש אחר מקומות לחים יותר, שבהם צמח עשב עסיסי והיו הרבה בעלי חיים.
הנדידות התרחשו, ככל הנראה, לאורך זרמי הנהרות. תוך התקדמות בסוואנה היבשה, קהילות הארכנתרופים התיישבו על גדות מקווי מים גדולים, ולאחר מכן, ככל שמשאבי האזור התרוקנו או שהאוכלוסייה גדלה, חלקים שונים מקהילותיהם שוב החלו לנוע והתיישבו במקומות אחרים. בתחילה, קהילות הארכנתרופים כבשו את צפון אפריקה, ולאחר מכן החלו לזרום בהדרגה ובאיטיות רבה דרך חצי האי סיני וטריטוריית ישראל של ימינו אל מרחבי יבשת אסיה. כך החל היציאה הגדולה מאפריקה, אשר בהדרגה הובילה ליישוב אירואסיה. ההתפזרות הראשונית התרחשה תחילה באזורים הטרופיים המוכרים לארכנתרופים, ורק עם רכישת היכולת להשתמש באש הם החלו לפלוש לאזורים קרים יותר של האקלים הממוזג.
כיום, על פי תיארוכים של אתרים שנחשפו על ידי ארכיאולוגים, ניתן לעקוב בקירוב אחר התקדמות הארכנתרופים מאפריקה לאסיה ולאירופה. בישראל, באתר תל עובידיה, נמצאו שרידי בעלי חיים, בני אדם וכלי אבן עתיקים בני 1.4 מיליון שנה. משם, הדרך הנוחה ביותר עבור המהגרים עברה בעמק
הירדן.
התפשטות הארכנתרופים במרחב שלוש היבשות הייתה בעלת אופי דיפוזי, וכך בדיוק מתפשט נוזל. אך אם התפשטות הארכנתרופים הייתה חלקה ודיפוזית, הרי שביכולתנו כיום לעקוב אחריה רק באופן חלקי, כמו במשיכות מכחול. לפני יותר ממיליון שנה, עם פיזור עצום בתאריכים (בשל קשיים ביישום שיטות תיארוך), הגיעו ארכנתרופים לחלקה המזרחי של גאורגיה ושרידיהם נחפרו בשכבות התחתונות של טירת דמניסי מימי הביניים. בדמניסי נמצאו כאלף כלי אבן פרימיטיביים מאוד מסוג אבן חלוקים מהתרבות האולדובאית. הגולגולות של הארכנתרופים שנמצאו כאן נושאות גם הן מאפיינים פרימיטיביים ביותר, הן פרימיטיביות אפילו יותר מגולגולות הארכנתרופים מאתר קובי פורה באפריקה, ובדומה במובנים רבים להומו הביליס.
נפח המוח של גולגולות דמניסי היה רק 780 סמ&quot;ק, כלומר בגבול התחתון ביותר שנרשם על ידי מדענים אצל ארכנתרופים. הגולגולות והשלדים של הארכנתרופים הפרימיטיביים בדמניסי נמצאו מוקפים בשרידי בעלי חיים אוהבי חום – פילים דרומיים, קרנפים אטרוסקיים, זאבים, דובים, נמרים בעלי שיני חרב, סוסי סטנון, פרסתנים רבים, יונקים קטנים, וכן יענים וצבים. ברור שאנשי הקוף של דמניסי סטו מהנתיב הראשי המשותף של הארכנתרופים לאסיה; הם נדדו צפונה, אל עבר הקווקז, הודות לאקלים החם שנמשך כאן אלפי שנים רבות. תנאי הקיום הנוחים, הכמעט אפריקאיים, קבעו מראש את היעדר התמריצים להתפתחות מואצת אצל אותם &amp;#x27;צפוניים&amp;#x27; ראשונים,
ותוצאתם הייתה נחשלותם של נציגי אותו
&amp;#x27;ענף&amp;#x27; מוקדם, אשר נידון להכחדה עם בוא קור הקרחונים.
הנתיב העיקרי של הארכנתרופים בתקופה המוקדמת של תולדותיהם היה ישירות מזרחה, דרך מרחבי ערבות היער הטרופיים של יבשת
אסיה. כאן היה חם ולח מספיק, עם אפשרויות רבות להשגת מזון צמחי ובעלי חיים. כשעברו מצפון לחצי האי ערב, הם הלכו לאורך שטחה של עיראק של ימינו, הקיפו את הנהרות הגדולים פרת וחידקל והתיישבו בחלקם על גדותיהם, ולאחר מכן יישבו את הרמה האיראנית והמשיכו הלאה להודו, סין ודרום-מזרח אסיה. הנקודה הקיצונית של התפזרותם הייתה האי ג&amp;#x27;אווה, אשר יחד עם איים אינדונזיים אחרים היה מחובר ליבשת באמצעות גשרים יבשתיים.
המזרח התיכון יושב על ידי ארכנתרופים כבר לפני יותר ממיליון וחצי שנים, כפי שמעידים ממצאים רבים של כלים מסוג פרימיטיבי ביותר. ולמרות שלא נמצאו שרידים של יוצרי הכלים הללו, ברור שהכלים לא הגיעו לכאן מעצמם כדי לשכב בשכבות האדמה העמוקות. התיארוכים של התקדמויות הארכנתרופים הבאות באסיה אינם מדויקים וסותרים מכדי שעל בסיסם ניתן יהיה כיום לשחזר את ההיסטוריה של כיבוש יבשת אסיה על ידי הארכנתרופים. בתחום זה נחוצים מחקרים נוספים ברמה גבוהה יותר של פיתוח טכנולוגי מזו הקיימת כיום.
דבר אחד ניתן לקבוע בכל היסוד המדעי והמהימנות הנדרשים. כל עוד הארכנתרופים חיו בתנאי האזור הטרופי, הן באפריקה והן באסיה, הם היו פרימיטיביים בעצמם ויצרו כלים פרימיטיביים ביותר, שלא הרחיקו לכת בהתפתחותם מתרבות אבני החלוקים האולדובאית. אם לא נתחשב בנסיבות אלה, לא נבין דבר בהיסטוריה של הביו-ציוויליזציה של הארכנתרופים. כשחיו בחום, מוקפים בצמחים ובעלי חיים אוהבי חום, ההומו הקדומים ביותר נותרו אנשי קוף, שהשתמשו בביו-תעשיות של קופים-אנשים. הם הופכים לאנושיים במלואם רק ככל שהם פולשים לאזורי האקלים הממוזג, אשר גם הם נעים דרומה עם התקדמות הקרחונים, ואשר הופכים לנגישים רק ככל שהם שולטים תחילה באש.
אילוף האש אינו לשווא מושווה בחשיבותו לשימוש במנוע הקיטור, בחשמל, באנרגיה אטומית ובטכנולוגיית טילים.
אפשר לדמיין גם כיצד התרחשו ההשתלטות והכיבוש של האש. אנשי הקוף פחדו זמן רב מאש וברחו למראה אש. הניסיון הראשוני במגע עם אש טבעית היה שלילי ביותר: הכאב מכוויות והפחד גם הם לימדו להימנע מאש. אך כששהו בקרבת אש הם חוו חום נעים, וזה מה שהיה דרוש להישרדות לא פחות ממזון. עצים בערו, ונראה היה שהאש עוברת מענף לענף, ענפים וגזעים נשרפים. ניסיונות להכניס ענפים מתחת לאש הראו שהם נדלקים ושאפשר להתחמם לידם. הפעולה הבאה הייתה זריקת ענפים ויצירת מדורה, שסביבה התאספה כל הקהילה. אך כדי לשמור על אש במקום המגורים במשך שנים, היה צורך לחלק תפקידים לאיסוף עצי הסקה, לכריתת ענפים יבשים, ולגרירת חומרי עץ מתאימים למדורה אל מקום החניה. כל זה דרש ארגון קהילתי, שיכול היה לנבוע רק ממבנה גיוס חברתי בראשות מנהיג, מנהיג הקהילה. והטכנולוגיה עצמה של תחזוקת אש מתמדת עוררה יצירת מבנה כזה.
השלב הבא היה ניסיונות לחמם על האש מזון קר, שהניבו תוצאה בלתי צפויה: המזון התרכך, נעשה טעים ומזין יותר, כלומר נתן יותר אנרגיה, היה קל יותר ללעיסה, אם כי, לפי התפיסות המודרניות, נפל ממזון נא בתכולת ויטמינים. כמובן, מזון שהוכן על אש גלויה נחרך במהירות ונעשה לא טעים, ולהחזיק אותו מעל האש בידיים חשופות היה גם קשה וגם מסוכן. אך טבחים פרהיסטוריים מצאו בשיטת ניסוי וטעייה דרכים לרכך בשר ומזון אחר על האש. זה השפיע בסופו של דבר על מצב שיניהם. מקלות ארוכים שגולפו בכלי אבן, שהוצתו מהמדורה,
הפכו לנשק רב עוצמה, לפידים, שניתן היה להשתמש בהם בהצלחה בציד חיות גדולות. באמצעותם אפשר היה לא רק להפחיד את החיות הללו, ולהבטיח לעצמם ביטחון יחסי, אלא גם לגרום להן כוויות, לרתק את תשומת לבן, בעוד שחלק אחר של הציידים הכה מאחור באלות ובאבנים מחודדות. מוטות ארוכים שגולפו בכלי אבן וחודדו, שקצותיהם נשרפו וחוזקו בהשפעת אש, הפכו לחניתות פרימיטיביות, שבזכות אורכן היו נשק ציד יעיל יותר מאבנים.
הקור השפיע מגייס על כל אנשי הקוף, הכניע אותם למשמעת עצמית, אילץ אותם לחפש ישועה בשיפורים טכניים. לרוץ יחפים בשלג ובעירום אחרי טרף היה גם כואב וגם מסוכן לחיים. החורף היה התקופה הקשה והרעבה ביותר בשנה. ייתכן שזה מסביר מקרים של קניבליזם, שארכיאולוגים מגלים בקהילות שונות ביותר של בני אדם קדומים. בזמן הרעב באזור הוולגה בשנות ה-20 ובאוקראינה בשנות ה-30 של המאה ה-20, באשמת הדיקטטורה הסובייטית, קניבליזם גם קיבל אופי המוני, מכיוון שהמוני אנשים גדולים היו על סף מוות מרעב. בלנינגרד הנצורה על ידי הנאצים מקרים כאלה היו נדירים יותר: אנשים העדיפו למות.
לאבותינו הקדומים הייתה ברירה מוגבלת: או להיכחד, או לנצח את הקור והרעב, על ידי יצירת סביבה מלאכותית בינם לבין הטבע, תוך הבטחת מעבר מביו-ציוויליזציה לפאלאו-ציוויליזציה. הם החלו לעטוף את עצמם בעורות של חיות שנרצחו, לאחר שגירדו את הבשר באבנים מחודדות, וזו הפכה לצורת לבוש פרימיטיבית. הם החלו לעטוף או לחבוש גם את כפות הרגליים (או לחבר להן &amp;#x27;סוליות&amp;#x27; עור), כדי שגבישי שלג לא יחדרו אליהן ושלא יקפאו ממגע עם שכבת השלג, וזו הפכה לצורת נעליים פרימיטיבית. הם השתמשו באש לחימום ולציד. אין ספק שהם לא רק הסתתרו במערות בעונה הקרה, אלא
גם חרפו בשטח פתוח, חפרו מאורות, יצרו ריצופים, בנו מחיצות רוח או בנו מעין אוהלים, משהו כמו יורטות, תלו עורות חיות על יתדות שננעצו באדמה או על עצמות של חיות גדולות.
ובכל זאת, בסוף החורף ובחודשי האביב הראשונים חלק מהקהילה נכחד, והנותרים בקושי הזיזו את רגליהם. אכילת בני מינם, שמדענים מציינים אצל קופים אפריקאים הולכי זקוף וגם אצל אנשי קוף, הייתה לא רק תוצאה של רעב, אלא גם תוצאה של היעדר תרבות. התפתחות התרבות תרמה להתגברות על המנהג האכזרי הזה.
בקשר הדוק עם השימוש באש, יצירת אמצעי הבידוד הפרימיטיביים ביותר של הגוף בצורות ראשוניות של לבוש ונעליים, נמצאת התקדמות הארכנתרופוסים בעקבות נדידות חיות לאזורים צפוניים יותר של אסיה וחדירתם לאירופה.
הניסיונות הראשונים לכבוש את אירופה מתוארכים לזמן קדום מאוד. בדרך כלל מקובל שהחדירה של ארכנתרופוסים לאירופה החלה מאסיה בדרך עוקפת, לאורך חוף הים התיכון, דרך אסיה הקטנה, מצר הבוספורוס והדרדנלים, שהתייבשו בתקופות קרח גדולות, והלאה, דרך חצי האי הבלקני לאורך כל חלקה הדרומי של אירופה. דרך זו, ללא ספק, הייתה העורק הראשי, שבמשך מאות אלפי שנים חיבר את אירופה המותקפת על ידי קרחונים עם אזורים חמים יותר של יבשות אסיה ואפריקה, תרם לערבוב של קהילות אנושיות ומנע יצירת מחסומי בידוד ביניהן, המובילים להתפרקות האנושות למינים נפרדים.
עם זאת, ספק אם צודקים אותם חוקרים השוללים את האפשרות של דרך קצרה יותר לחדור לאירופה ישירות מצפון אפריקה דרך גיברלטר. אכן, מצר גיברלטר עמוק מכדי ליצור מעבר יבשתי בין היבשות בדומה לבוספורוס בתקופות, כאשר
כביסת מסות מים ענקיות בקרחונים הובילה להתקרחות הים התיכון. אך אותם קרחונים יכלו לכבוש בקרח את פני המים בין עמודי הרקולס, כפי שכינו את המצר הזה היוונים הקדומים, ועל קרח זה ניתן היה לעבור לכאן ולכאן מבלי להרטיב את הרגליים. נראה שדווקא בכך מוסברת התיישבותם המוקדמת של הארכאנתרופים בדרום ספרד ובעיקר בדרום-מערב צרפת, שעל שטחה התגבשו לאחר מכן תרבויות הפלאולית החזקות ביותר.
הכלים העתיקים ביותר, בהם השתמשו הארכאנתרופים עוד בתקופה הפרה-אשלית, נמצאו בידי ארכיאולוגים דווקא בדרום אירופה, בעיקר בצרפת. ביניהם האתרים הצרפתיים קואבה דל וולונה, שייאק, סן-ואלה ולה רוש למבר, עם תיארוך מ-950 אלף ועד יותר ממיליון שנים. השרידים העתיקים ביותר של הארכאנתרופים האירופיים נמצאו בדרום ספרד, במחוז גרנדה. למרבה הצער, שרידים אלה מקוטעים מאוד, אך באותן שכבות התגלו כלי אבן פרימיטיביים למדי, המאפשרים לשפוט על קדמות ההתיישבות כאן של הארכאנתרופים. שרידים שלמים יותר ונגישים למחקר של הכובשים הראשונים של אירופה נמצאו בצ&amp;#x27;פראנו (איטליה) ובמערת גראן דולינה באטאפויירקה (ספרד). האתר צ&amp;#x27;פראנו נמצא במרחק של 24 קילומטרים בלבד מרומא. הגולגולת שנמצאה כאן הכילה נפח מוח לא גדול במיוחד – כ-1000 סמ&quot;ק. אך היא נבדלה מהארכאנתרופים האסייתיים ברוחב גדול מאוד של עצם המצח.
הארכאנתרופים הראשונים, שחדרו לאירופה והתיישבו בה, היו אפוא יצורים פרימיטיביים למדי, שהשתמשו בכלים פרימיטיביים מאוד. אך לשרוד באירופה מיליון שנה לפני הספירה, ללא התקדמות מואצת של הציוד הטכני ואמצעי חימום לצורך השגת נוחות תרמית, היה בלתי אפשרי כמו באירופה המודרנית. המהגרים הראשונים, שהשתלטו על חלקים שונים של האזור הסובטרופי הדרום-אירופי למגוריהם, היו עדיין בתנאים נוחים יחסית
בתנאים. אך לאחר מכן, האירופים הראשונים, שחשו על עצמם את כובד ההתקררויות הקרחוניות, נאלצו להסתגל לא רק פיזיולוגית, אלא גם טכנית. בניגוד לאסיה ואפריקה, היבשת האירופית לא נתנה לארכאנתרופים אפשרות, עם בוא ההתקררויות, לנדוד דרומה, אל אזור הטרופי המוכר להם. הים התיכון, החובק את היבשת האירופית מדרום, הותיר לאותן קהילות, שנמאס להן מהקור, רק אפשרות אחת: לנדוד מהיבשת הקרה הזו לאחר דרך ארוכה על פני המישורים המושלגים אל המצרים המובילים לאסיה או אפריקה. ככל הנראה, התנועה של אוכלוסייה בין שלוש היבשות התקיימה כל הזמן, ותרמה לאחדות הגנטית והתרבותית של האנושות הקדומה ביותר.
אך לצד החסרונות, הייתה לאירופה גם יתרון מובהק על פני יבשות אחרות מבחינת מגורי קהילות ציד: היה בה עולם חי עשיר במיוחד ומלא מינים. לשרוד באירופה – משמעו לשלוט בשיטות ובדרכי ציד יעיל של חיות גדולות, להשתמש בעורותיהן לחימום הגוף, ללמוד ליצור מחסה מפני הקור, להפיק ולתחזק אש, לצייד לפחות מגורים פשוטים ביותר, ליצור מוקדים וכו&amp;#x27;. כל זה גרם למעבר המואץ מתרבות החלוקים הפרימיטיבית ביותר לסוג האשלי של הפלאו-תעשייה.
הסוג האשלי המוקדם, שבימי קדם כונה שליי (Chelléen), התבסס על יצירת ביפאסים – כלי אבן המעובדים משני צדדים ובעלי שני מישורים מעובדים, היוצרים בחיבורם קצה חיתוך חד. כל ביפאס היה כלי אוניברסלי, שניתן היה להשתמש בו גם כסכין, גם כגרזן, גם ככף לחפירת שורשים, ואף כחוד חנית, אם עלה בידיהם לחברו בחוזק מספיק בשרף או ברצועות לקנה שנחצב מעץ.
הציוויליזציה האשלית של הארכאנתרופים הייתה קשורה להמשך כיבוש האש, למעבר משימוש בה ותחזוקה מתמדת
להפקה והדלקה. השגת האש הייתה תוצר לוואי של עיבוד אבנים. הניצוצות שנשרו כל הזמן מהאבנים הדליקו בקלות עשב יבש ונסורת שנשארה מהקצעת עץ. נוחים במיוחד להפקת ניצוצות היו זנים מסוימים של אבן – פיריט (השם מקורו ביוונית &amp;#x27;פיר&amp;#x27; – אש) וקולצ&amp;#x27;דאן זוהר. לאחר שלמדו להבעיר אש מרצונם, החלו הארכאנתרופים לקשט את מדורותיהם באבנים מסודרות בקפידה, תוך יצירת המוקדים הראשונים.
בעת יצירת המוקד, רכשו הארכאנתרופים יכולת לשרוד באקלים קר יותר, להתקדם צפונה מעבר לאזור הסובטרופי. בשעות החשיכה שימשו המדורות גם לתאורה. סביבם התאספו חברי הקהילה כדי להתחמם, לחלוק מזון, לסעוד ולהחליף מידע על אירועי היום. המוקדים תרמו לתקשורת, לפיתוח הדיבור שעדיין היה פרימיטיבי מאוד, לגיבוש הקהילה, להופעת ראשיתו של הארגון החברתי. בתקשורת סביב המוקדים התבססה סמכותו של אינדיבידואל זה או אחר, התקדמותו למעמד של מנהיג יחידת הציד, בחירת צוותו שלו לארגון מצוד על חיות גדולות, ובסופו של דבר – רכישתו של מעמד מנהיג הקהילה, שממנו יצא הגיוס של חברי הקהילה לביצוע מאורגן של כל סוגי הפעילות. יצירת המוקדים עוררה יצירה או שימוש בחללים סגורים, שבהם חום המוקדים לא התפזר ברוחות.
רוב הממצאים של אבות המאובנים של האדם המודרני נמצאו במערות. לכן, בספרות הפופולרית נקבע השם
&quot;אנשי המערות&quot;, ובקוראיה נוצרה אשליה שבתי המגורים היחידים של בני האדם הקדומים היו תצורות טבעיות – מערות וגרוטות. ומכיוון שמערות, למעט חריגים נדירים, יכלו להכיל רק מספר קטן של חברי קהילות קדומות, אפילו במדע התפשטה האמונה שהקהילות הללו יכלו למנות רק כמה עשרות חברים, ולא יותר. ואילו מגורי המערות
יכלו לספק מחסה רק לחלק קטן מבני האדם הקדומים ביותר, שהתפשטו על פני מרחבים עצומים בשלוש יבשות.
פשוט במערות השתמרות שרידיהם הייתה גבוהה משמעותית מאשר במקומות אחרים, בשל המשטחים הסלעיים של תקרות ורצפות המערות, וגם ערבוב השכבות הגיאולוגיות, שהיה מוחץ ומפזר את השרידים השבריריים של יצורים אלה לאחר ריקבון הרקמות הרכות שלהם, היה קטן בהרבה. לדינוזאורים יש במובן זה יתרון עצום על פני בני האדם, שכן עצמותיהם הענקיות בעלות השתמרות טובה בהרבה. כתוצאה מכך, האבולוציה של הדינוזאורים מעוררת הרבה פחות בעיות שנויות במחלוקת מאשר האבולוציה של אבותינו הרחוקים שלנו.
נראה לי שכדי לשחזר בצורה נאותה במדע את חיי הארכנתרופים (Archanthropes), יש להתנער מהחשיבה ה&quot;מערתית&quot; הצרה ולעבור מהעקבות הישירה אחר העובדות להשוואתן. קהילות שדחסו את עצמן במערות ומנו לא יותר מעשרות חברים, לא יכלו לצוד בהצלחה חיות גדולות וחזקות כל כך, בעלות החימוש הטבעי החזק ביותר, כמו הממותה, הקרנף, הנמר בעל הניבים הארוכים (שנחרבי) והדוב המערותי. לציד כזה נדרשו לפחות מאות אנשים, חמושים היטב, מגובשים לפחות בארגון חברתי כלשהו ובעלי חלוקת תפקידים מסוימת כדי להבטיח את הצלחת ענף הציד.
את אורח חיי בני האדם הקדומים אנו למדים דווקא מחפירות במערות. שטח המערה חולק לאזור סביב האח ולמקומות שינה. לעתים קרובות היו כמה מוקדים. הרצפה במקומות השינה כוסתה בענפים, עשב ועורות בעלי חיים. המוקדים שימשו בו זמנית כמטבחים, חדרי אוכל ומקומות מפגש. לעתים קרובות, כדי לבנות את המוקדים, חפרו בורות, ריצפו אותם בלוחות אבן, ולאורך ההיקף נקבעו אבנים גדולות. לתאורה טובה יותר הושלכו לתוך האח ענפים של עצים נשירים. פתח המערה נסגר בווילון של עורות גדולים, שהוצב על תומכים מיוחדים.
מסביב למערות, כדי לשכן את רוב חברי הקהילה, נבנו מגורי קבע מלאכותיים. מגורים כאלה נבנו גם בשטח פתוח, במקומות שלא היו בהם מערות. במקומות כאלה הקימו בני האדם הקדומים מחנות קבע ארוכי טווח. הם היו, ככל הנראה, מגוונים מאוד, אך רק דוגמאות מעטות הגיעו אלינו, ממש בנס. זה מובן, בהתחשב בחולשתם של מבנים אלה ובזמן העצום שחלף מאז. כך, במערת טרה-אמטה (Terra Amata) שבסביבת עיר הנופש ניס שבצרפת, מתחת לחולות החוף, התגלה מחנה ציד, שממנו נשתמרו שרידי יסודות של 21 בקתות ועקבות רבים של פעילות כלכלית של אנשים שחיו לפני כ-230,000 שנה.
הבקתות היו מרווחות למדי, בצורת אליפסה, בגודל של כ-15x7.8x6 ו-6x4 מטרים בבסיס. הבורות שנותרו מהיתדות שננעצו באדמה מעידים על קיומו של שלד עץ גבוה, על הרצפה הונחו ענפים ועורות בעלי חיים. במרכז כל בקתה-סוכה הותקן מוקד.
גרוטת לה-לזארה (Le Lazaret), הממוקמת גם היא בסמוך לניס, בשל קיבולתה הקטנה, הורחבה על ידי הארכנתרופים לפני יותר מ-130-150 אלף שנה במבנה שנבנה ממש בכניסה, שאורכו בבסיסו 11 מטרים ורוחבו 3.5 מטרים. שלד המבנה כלל 15 עמודים, עליהם חוזק גג מעורות, ובכניסה נבנה גם קיר אבן נמוך להגנה מפני הרוח. המבנה חולק לשני חדרים, ובמרוחק יותר מהכניסה בערו שני מוקדים. הרצפה כוסתה בעורות זאבים, שועלים ולינקסים, בעשב יבש ובאצות.
האירופאים הקדומים ביותר, לראשונה בתולדות האנושות, החלו לצוד חיות ענק – ממותות, קרנפים צמריים דו-קרניים, איילים גדולי-קרניים, שורי בר, חזירי בר, דובי מערות ואריות מערות. אורך גופם של דובי המערות הגיע ל-2.5 מטרים, ואריות המערות חסרי הרעמה היו גדולים וחזקים יותר מהאריות של סוואנות אפריקה. כדי להילחם בטורפים כאלה, ולכבוש מהם את המערות,
היה צורך לא רק בנשק איכותי, בריבוי ציידים, אלא גם בארגון חברתי מסוים, בשיטות ציד מפותחות היטב, המבוססות על ידיעת התנהגות בעלי החיים.
עם חלוף הזמן מתחזקים המגעים בין תושביה הקדומים ביותר של אירופה לבין תושבי יבשות אחרות, ומתרחשת דיפוזיה של קהילות אנושיות וטכנולוגיות. בהדרגה נוצר מין אחיד של הומו ארקטוס, הכולל מגוון רחב של וריאציות מקומיות של ארכנתרופים מאוחרים על פני מרחבים עצומים בשלוש יבשות. תהליך היווצרותו של מין אחיד התנהל באיטיות ובמורכבות רבה. &quot;בשטחי יבשת אסיה,&quot; מציין האנתרופולוג הרוסי ס. דרובישבסקי, &quot;מידות הגולגולות ונפח המוח ברוב המוחלט של המקרים קטנים יותר מאשר באפריקה ובאירופה. עם זאת, כיוון השינויים האבולוציוניים נשמר זהה בכל האזורים המיושבים. ברור שזה מעיד על תהליכי ערבוב. כך, אם בתקופה של 0.8-1 מיליון שנה ההומינידים מאזורים שונים נבדלו זה מזה בחדות, הרי שבתקופה של כ-580-780 אלף שנה לפני זמננו אוכלוסיית יבשת אסיה כמעט לא נבדלה מאוכלוסיית אירופה ואפריקה. הדבר מעיד על עלייה בתדירות המגעים&quot; (דרובישבסקי ס.ו. קודמים. אבות? ארכנתרופים. הומינידים, מעבר מארכנתרופים לפאלאונתרופים – מ.: אדיטוריאל URSS, 2004. – 344 עמ&amp;#x27;, עמ&amp;#x27; 19-20).
עבורם לא הייתה קיימת בידוד מרחבי או ביולוגי. הם ניהלו אורח חיים נוודי, כובשים מרחבים חדשים ובלתי נודעים בחיפוש אחר מזון ותנאים נוחים יותר להתיישבות בשטח מסוים, וכשמצאו כאלה, הקימו אתרי מגורים ארוכי טווח, שבהם ציידו את כל הדרוש לסידור בנוחות מרבית וניהלו אורח חיים יחסית יושבני, תוך עיסוק בליקוט וציד בסביבה הקרובה במרחקים ניכרים. לאחר מכן, כשמשאבי האזור התדלדלו, המשיכו הלאה, ובאו במגע עם קהילות אחרות ו
לעתים קרובות התערבבו עמן.
ייתכן שכבר אז החלה ההפקרות הראשונית, כלומר יחסי מין בלתי מוסדרים, להתחלף בצורת הנישואין הקבוצתיים ההיסטורית הראשונה, אקסוגמיה (מיוונית: &quot;אקסו&quot; – חוץ, &quot;גאמוס&quot; – נישואין), שכללה ויתור על יחסי מין בתוך הקהילה הנתונה וקיומם בין קהילות שכנות כדי לקרב ביניהן וליצור קשרים ארוכי טווח. שמירת שלמות המין יכלה להיות מושגת רק באמצעות הכלאה בין קבוצות שונות שנדדו באזורים שונים ביותר של שלוש היבשות ונעו למרחקים קוסמיים ממש, אם מתחשבים במגבלות קצב ההליכה הרגלית.
כמובן, השוני בתנאים המקומיים והעבודה הביולוגית בתנאים מסוימים הובילו להבדלים מקומיים משמעותיים בין קהילות של אנשי-קוף שחיו באזורים שונים. הארכנתרופים הסינים, שחיו בסביבות בייג&amp;#x27;ינג המודרנית ונקראו סיננתרופים, היו בממוצע נמוכי קומה יותר מהפיתקנתרופים של ג&amp;#x27;אווה. גובהם הממוצע היה כמטר וחצי, בעוד שאצל תושביה הקדומים ביותר של ג&amp;#x27;אווה הגיע לכ-170 ס&quot;מ. אך גם הסינים המודרניים ברובם נמוכי קומה; הדבר מעיד על השפעת התנאים הטבעיים של האזור על המאפיינים המורפו-פיזיולוגיים, דבר שהתבטא כבר אצל הסיננתרופים. בין הארכנתרופים של אירופה נמצאות גם צורות גדולות יותר. אצל הסיננתרופים, למרות קומתם הנמוכה יותר, נצפה בדרך כלל נפח מוח גדול יותר. אך הם גם חיו מאוחר יותר מתושבי ג&amp;#x27;אווה.
בעלי שיא בלתי מעורער בנפח המוח היו הארכנתרופים שהקימו אתר מגורים ליד ורטנגסלש המודרנית בהונגריה. מדידות וחישובים של האנתרופולוג ההונגרי א. תומה, שנערכו על שברי גולגולת של אחד מתושביה הקדומים ביותר של הונגריה, נתנו ערך של 1400 סמ&quot;ק. לאף אחד מתושבי אתרי מגורים אחרים בשלוש היבשות לא היה מוח כה גדול. בסך הכול ניכרת מגמה ברורה, שלפיה ככל שהארכנתרופים חיו מאוחר יותר, כך היה להם מוח
נפחי יותר. זוהי עדות נוספת בעד דעתם של רוב האנתרופולוגים, כי הארכנתרופים המאוחרים כבר חצו את הקו המפריד בין האדם לקוף, וכי הם ראויים להימנות עם הסוג הומו. ובכל זאת, מבחינות רבות מאוד הם היו עדיין אנשי-קוף.
למרות ההבדלים האזוריים והמקומיים, לכל הארכנתרופים יש מכלול מקיף כזה של מאפיינים מורפו-פיזיולוגיים משותפים, המפריך לחלוטין את דעתם של אותם חוקרים הרואים בארכנתרופים לא מין אלא על-מין, על סמך הבדלים אלה. לכל הווריאציות של הארכנתרופים אופייניים מאפיינים, תכונות וסימנים פרימיטיביים ומתקדמים זהים. למאפיינים הפרימיטיביים, דמויי הקוף, נמנים מצח נמוך ומשופע, עצמות גולגולת עבות מאוד, רכס עורף כמעט קופי, גבה גבוהה ובליטת גבה בולטת קדימה, מעין מגן עצם מיוחד, וכן אף שטוח, לסתות מסיביות הבולטות קדימה עם חותכות עליונות גדולות, חלק פנים תחתון משופע ללא בליטת סנטר ברורה, ובליטה קדימה של חלק הפנים של הגולגולת בדומה לפנים קופיים.
למאפיינים המתקדמים ניתן למנות מוח נפחי למדי, גדול משמעותית מזה של קופי אדם ואוסטרלופיתקוס, כולל הומו הביליס, קמר גולגולת קמור למדי, מידות קטנות יותר של חלק הפנים של הגולגולת מאשר אצל קודמיו של האדם, ובוודאי מאשר אצל קופים. קשת השיניים ומבנה השיניים היו קרובים יותר לאנושיים מאשר לקופיים, אצל כמה וריאציות היו ראשית בליטת סנטר, שלד הגו והגפיים כמעט בלתי ניתן להבחנה מזה של בני זמננו. ידיהם של הארקטוסים כבר לא היו ארוכות מידיהם של בני אדם מודרניים, ונבדלו מהן רק במידות גדולות יותר של כפות הידיים, באצבעות עבות יותר ובציפורניים באצבעות.
דווקא בשלב הארכנתרופים אירעה אבולוציה של מערכת הנשימה, שאיפשרה את הופעתו של הצורה הפרימיטיבית ביותר
דיבור רהוט ובהתאם לכך, מערכת האיתות השנייה, ששימשה כמתווכת בין התפיסות לנפש, ובהתאם, הייתה בעלת השפעה מגייסת עוצמתית על התפתחות הנפש ועל היווצרות התת-מודע.
מכיוון שילד עם מסת מוח של כ-750 גרם מסוגל לרכוש דיבור באינטנסיביות, חריגה ממסה זו – ואצל ארכאנתרופוסים היא הייתה גבוהה בהרבה – נחשבת לקו גבול, לרוביקון, שמעבר לו נפתחת יכולת כזו. לפי שרידי העצמות, אצל הארכאנתרופוסים כבר התרחשו שינויים מורפופיזיולוגיים רבים, שאיפשרו צורות דיבור גסות ומגומגמות ביותר. היעדר אף גרמי בולט קדימה עדיין הפריע להפרדת אוויר הנשיפה לזרם אפי ופומי, מה שהפריע מאוד לשימוש בקול.
הארכאנתרופוסים, ככל הנראה, דיברו באף בצורה בלתי רגילה. אף שטוח והיעדר חלל אף עמוק, המשמש כתהודה לצלילים המופקים על ידי מיתרי הקול, העניקו לקולם צליל עמום וצרוד. לסתות ענקיות הפריעו לשינוי הארטיקולציה ולהבטחת שטף הדיבור, ובנוסף היו מגושמות והפריעו להעלאת קצב הדיבור. אך סביר מאוד שהייתה עלייה בניידות הלשון, מה שכבר אפשר להבטיח מגוון מסוים של צלילים ניתנים לזיהוי.
מודלים ממוחשבים של מנגנון הדיבור, שנערכו על ידי חוקרים על בסיס שיטות מורכבות ביותר של שחזור השרירים והרצועות הרלוונטיים, הראו בסבירות גבוהה שהארכאנתרופוסים, שמצאו מקלט במערות דרום צרפת לפני כ-
450 אלף שנה, כבר שלטו במגוון תנועות והיו מסוגלים לבטא צירופי צלילים פשוטים ביותר, כמו &quot;רו&quot;, &quot;צ&amp;#x27;ן&quot;,
&quot;אאה&quot;. החל תהליך של בניית שמות לעצמים ולתופעות המציאות הנתפסים, ששימש כמנוף עוצמתי להכללתם, להבחנת התכונות המהותיות ולהפשטה מהלא-מהותיות
כלומר, הוביל להיווצרות מושגים ראשוניים. כך נוצרו ראשית התודעה.
החוקרים נדהמים מהאחידות של הביו-תעשייה, ייצור האבן של אנשי הקוף. מבחינת טכנולוגיית הייצור והמראה החיצוני, אי אפשר להבחין בין כלי האבן האשליים שנמצאו באתרי הארכאנתרופוסים מספרד ובריטניה ועד האי ג&amp;#x27;אווה באינדונזיה, ומצפון אירופה ועד דרום אפריקה.
הקדמה בביו-תעשיית האבן אפשרה ליצור כלים מגוונים לציד, שהיה אז (בשילוב עם ייצור כלים, הפשטת טרף, עיבוד עורות, שימוש בעצמות, שמירת אש) מעין אנלוגיה לתעשייה המודרנית, בעוד שליקוט פירות יער, פטריות, חפירת שורשים, ירקות, גרעיני דגנים, אצות, קונכיות רכיכות, לכידת חרקים מסוימים, לטאות, צפרדעים, נחשים וכו&amp;#x27; יכול להיחשב כמעין אנלוגיה רחוקה לחקלאות. הקמת מקלטים, מחיצות רוח, סוכות, קירות אבן, מוקדי אש, חפירת מאורות, בידוד מערות בסוללות חול בכניסה הפכה לקודמת רחוקה של הבנייה המודרנית.
הצורה העיקרית של אמנות הבנייה של הארכאנתרופוסים הייתה, ככל הנראה, מתחם סוכות, צורת הבנייה הקלה ביותר להגנה מפני קור. היה צורך רק לחצוב באבנים מספר מסוים של מוטות, לתקוע אותם בקצותיהם המחודדים בעזרת מקצצים באדמה או בבורות שנחפרו במיוחד, לכסות בענפים, ומחסה מצוין מוכן. מלמעלה ניתן היה לפרוס עורות של חיות גדולות, את רצפת המגורים לכסות בעורות או לסדר באבנים במעגל, ובפנים לשמור על אש, ורמת נוחות משמעותית לתושבי
ה&quot;בניין&quot; מובטחת. ניתן היה לבנות מאות סוכות כאלה. כמובן, ארכיאולוגים לא ימצאו שרידים של מבנים כאלה, מכיוון שכל חלקי עץ וכלים מתפרקים ונרקבים מהר מאוד. אבל זה לא אומר שהם לא היו כלל.
השם עצמו &quot;פלאולית&quot;, כלומר תקופת האבן, שאליה שייכים הארכאנתרופוסים בתקופה המוקדמת, נוצר מכיוון שלאבנים יש עמידות כמעט בלתי ניתנת להריסה לאורך פרקי זמן עצומים, ורק שרידי ביו-תעשיית האבן מגיעים עד זמננו, בעוד שהחומר הגדול האחר, העץ, שתרם להישרדות האנושות המוקדמת, נעלם במהירות מפני כדור הארץ וכליו אינם ידועים לנו כלל. נראה לנו שאם כלי עץ היו בעלי עמידות דומה לכלי אבן, הם היו מופיעים לפנינו במגוון כזה, שבמקום השם &quot;פלאולית&quot; במדע היה משמש השם &quot;עידן העץ&quot;.
עץ ניתן לעיבוד קל בעזרת מקצצים ידניים, ממנו ניתן לייצר מוצרים והתקנים ארוכים ומגוונים הרבה יותר מאשר מאבנים. ניתן ליצור מוטות מחודדים ארוכים, המשמשים בציד כמו חניתות, אלה ציד, לפידים. במקל מחודד עם קצה שרוף לחיזוק ניתן לנקב עור של חיה, ואפילו, בזריזות, לתפוס דג במים רדודים, במיוחד אם בונים על הנהר סכר אבן קטן. עץ ניתן לשימוש במשק הבית: מקליפה ניתן להכין מגשים לנשיאת פירות יער ופטריות, מוצרי ליקוט אחרים. על ידי חלול חתיכות עץ גדולות, ניתן לייצר מעין קערה, צלחת להנחת אוכל. על ידי ניקוב חתיכת בשר בחנית עץ, ניתן לקבל התקן לצלייה והכנת מזון בשרי ללא סיכון להיכוות.
הציד של הארכאנתרופוסים בתקופה זו, ללא ספק, הופך להמוני, דורש השתתפות של אנשים רבים, לפחות מאות פרטים, המאוחדים באינטרסים משותפים ומסוגלים להכין ולנהל מאבק מורכב, כמעט צבאי, על חיים ומוות עם חיות גדולות מאוד ואפילו ענקיות, שכל אחת מהן יכלה בקלות לגבור על המון שלם של אנשים קדומים. אפילו בתרבויות עתיקות ובימי הביניים, ציד של חיות גדולות ומצוידות היטב בטבע
הציוד של החיות היה המוני. הרי אז עמדו לרשות הציידים סוסים, כלבים, קשתות ארוכות טווח עם חיצים, חניתות עם חודי מתכת וכו&amp;#x27;. ציד המוני דרש כבר מהארכאנתרופוסים ארגון מסוים, חלוקת תפקידים, מערכת ניהול ראשונית, אם כי פרימיטיבית מאוד, שהתגבשה בציד אך לאחר מכן הועברה לפעילויות אחרות.
כך נוצרו מבנים חברתיים-גיוסיים יציבים יחסית, שכמובן עדיין לא יכלו להבטיח ניהול יעיל לחלוטין של הקהילות. רובם המכריע של התפקידים שבוצעו על ידי חברי הקהילות היה מחוץ לסמכותם, ובוצע באופן ספונטני. אך הארגון של הקהילות היה כבר גבוה משמעותית מארגון להקת טורפים, שבו הכל נשען על יחסי דומיננטיות בין פרטים. מערכת הדומיננטיות הייתה קיימת גם כאן, אך היא הותמרה למערכת יחסים דמוית-חברתית והייתה תלויה הרבה פחות באגרסיביות ובתכונות הפיזיות של המנהיגים. מנהיגי הקהילה יכלו לגייס את הקהילות לביצוע תפקידים חיוניים מסוימים, תוך הסתמכות לא על כוחם שלהם, אלא על כוחה של הקבוצה הדומיננטית. קבוצות אחרות יכלו להתנגד לה, ובמקרה של סכסוכים חריפים הן יכלו לפלג את הקהילות ולגרום להגירת חלק מהן. כך הופעתה של הפלאו-ציוויליזציה הולידה את התפתחות הביופוליטיקה.
ייצוג מסוים של יחסים ביופוליטיים וארגון חברתי של ארכאנתרופוסים קשור להשערת המנהיגות המפוצלת והרב-גוניות של המבנה החברתי בקהילות פרימיטיביות. השערה זו, שהוצעה על ידי מומחים מערביים לביופוליטיקה, באה לידי ביטוי בספרו של א. אולסקין &quot;ביופוליטיקה&quot;. אולסקין סבור שבקהילות פרימיטיביות שונות נוצר מאוורר רחב של גרסאות מעבר בין שוויון מלא (אגליטריזם) בין חבריהן לבין קיומה של היררכיה נוקשה עם
הכפפת כל חברי הקהילה למנהיג אוטוריטרי, הנשען על קבוצה מיוחסת של מקורבים בעלי מעמד גבוה
הארגון החברתי הראשוני יכול היה להיבנות על פי עקרון המנהיגות המפוצלת. לדוגמה, מנהיג יחידת הציד יכול היה להיות הצייד המכובד והמנוסה ביותר, שלא יכול היה לתבוע מנהיגות בליקוט או בייצור כלים. &quot;לציידים-לקטים, סבור אולסקין, היו במקרה זה מנהיגים. אך המנהיגים לא נהנו מפריבילגיות משמעותיות, לא דמו לדיקטטורים מונופוליסטיים, והתאפיינו באופי זמני ונסיבתי של המנהיגות. באותה קבוצה יכלו להתקיים במקביל כמה מנהיגים, שלכל אחד מהם הייתה סמכות מוגבלת&quot; (אולסקין א.ו. ביופוליטיקה. הפוטנציאל הפוליטי של הביולוגיה המודרנית: היבטים פילוסופיים, מדעי המדינה ומעשיים – מ.: העולם המדעי, 2007 – 508 עמ&amp;#x27;, עמ&amp;#x27; 120).
במקביל, חלק מהמנהיגים החלקיים יכלו רק לייצג את הקהילה במשא ומתן עם קהילות שכנות, אחרים – להחזיק
בסמכויות &quot;שיפוטיות&quot; ביישוב סכסוכים ופיוס בין יריבים, ושלישיים – לארגן ציד, דיג או ייצור כלים בזכות סמכותם המוכרת בתחום פעילות ספציפי זה.
בהשיגם ארגון חברתי אלמנטרי, הארכאנתרופוסים המאוחרים התפתחו, ורכשו תכונות האופייניות לפאלאואנתרופוסים המוקדמים.
האנשים הקדומים, פאלאואנתרופוסים, או ניאנדרטלים
אנשים עם שרידים מסוימים של מאפייני קופים התגלו עוד ב-1856 בגרמניה. במהלך כריית אבן גיר במערת פלדהופר בעמק ניאנדר על נהר הדיסל, ליד דיסלדורף, נחפרו גולגולת ושברי עצמות שלד של אדם קדום. מיד לאחר הגילוי הם תוארו על ידי המדען הגרמני ק. פולרוט, ובשנת 1864 נחקרו ביתר פירוט על ידי ו. קינג. האחרון כינה את בעליהם
ניאנדרטל, ואת המין שאליו השתייך – הומו סאפיינס ניאנדרטלנסיס, כלומר אדם נבון ניאנדרטלי.
הפיזיולוג והאנטומאי הגרמני הדגול ר. פון וירכו הכחיש באופן קטגורי את עתיקות הגולגולת של הניאנדרטל הראשון שהתגלה על ידי המדע, והסביר את המאפיינים הפרימיטיביים של הגולגולת בכך שבעליה היה אדם מודרני שסבל ממגוון רחב של מחלות שונות, שביניהן, לפי השערת וירכו, יכולות היו להיכלל עיוות מולד, רככת, דלקת פרקים, והגולגולת ספגה מכה מחפץ כבד כלשהו. יתר על כן, בהתאם לאבחנתו של וירכו, סובייקט זה היה אדם מוגבל שכלית, אידיוט גמור. רק התמיכה במחקר המעמיק של קינג סייעה להגן על תגליתו של פולרוט בפני הקהילה המדעית ולעורר עניין בלתי פוסק בשרידים עתיקים אלה.
יש לציין כי עוד קודם לכן, ב-1848, התגלתה גולגולת של אדם קדום מסוג ניאנדרטלי בשטח מצודת גיברלטר – בסיס הצי הבריטי בספרד. עם זאת, העולם המדעי לא ייחס חשיבות לאירוע זה. על התגלית בגיברלטר נזכרו רק לאחר גילוי הניאנדרטל של דיסלדורף, ואחרת היו מכנים את כל האנשים הקדומים שהתגלו מאוחר יותר גיברלטרים.
לאחר מכן, ב-1886, בבלגיה ליד העיירה ספי, נמצאו שני שלדים מסוג ניאנדרטלי, אם כי עם קמרון גולגולת גבוה מעט יותר, והם נמצאו באדמה יחד עם כלי אבן ועצמות של חיות נכחדות. ב-1908, בגרוטו ליד הכפר לה שאפל-או-סן, התגלה שלד של ניאנדרטל, שלימים הפך לסטנדרט בדיונים מדעיים, וכתוצאה מכך הנציגים האופייניים ביותר של הפאלאואנתרופוסים האירופיים החלו להיות מאופיינים כניאנדרטלים קלאסיים מסוג שאפל. באותה שנה, במערת לה מוסטייה, התגלה מגוון גדול של כלי אבן ושלד של ניאנדרטל צעיר, מה שכשלעצמו הוכיח שהכלים מסוג מוסטייה שייכים לניאנדרטלים.
במהלך המאה ה-20 התגלו יותר מ-400 אתרים של אנשים מסוג ניאנדרטלי, או פאלאואנתרופוסים (מיוונית: &quot;פאלאוס&quot; – עתיק,
&amp;#x27;אנתרופוס&amp;#x27; – אדם). בדומה לארכאנתרופים, גם צאצאיהם, הפלאואנתרופים, התפזרו על פני מרחבי שלוש היבשות – אירופה, אסיה ואפריקה, אך יישוביהם, שהתגלו בידי ארכיאולוגים, גדולים בהרבה במספרם, צפופים בהרבה באזורים המגוונים ביותר של העולם הישן ונותנים תמונה מלאה יותר של הגיאוגרפיה של התפזרות הנציגים הפרימיטיביים של הסוג האנושי. אין ספק שזה נובע לא רק מכך שקשה יותר למצוא את קבורות בני האדם הקדומים ביותר והזמן חסר הרחמים, במהלך אבולוציית קרום כדור הארץ, חשף את שרידיהם להרס חסר רחמים, אלא גם מכך שהקדמה של הפלאו-ציוויליזציה של בני האדם הקדומים הובילה להצלחות משמעותיות בהתגברות על כוחות הטבע, לגידול אוכלוסייה, לייצוב אזורים שלא היו מיושבים קודם, למגע הדוק יותר בין קהילות.
בין התגליות המפורסמות והחשובות ביותר מבחינה מדעית של אתרי הניאנדרטלים נמנים לה-שאפל-או-סן, לה מוסטייה, לה פראסי, פונטשבווד בצרפת, סוונסקומב ליד לונדון באנגליה, ארינגסדורף, שטיינגהיים ליד שטוטגרט בגרמניה, סחול, טבון, אמוד בישראל, ברוקן היל בזמביה, סולו על ג&amp;#x27;אווה באינדונזיה, שאנידר בעיראק, טשיק-תאש באוזבקיסטן, סטרוסליה בחצי האי קרים ועוד רבים אחרים.
מניית המדינות שבהן נמצאו אתרי ניאנדרטלים מכסה את כל המפה הגיאוגרפית של שלוש היבשות מלבד האזורים הצפוניים ביותר, שהיו מכוסים בתקופת הקרחונים הריסי והוורמי במעטה קרח רציף. בריטניה, צרפת, איטליה, גרמניה, כל מדינות חצי האי הבלקני, צ&amp;#x27;כיה, סלובקיה, הונגריה, רוסיה, אוקראינה, בלארוס, טורקיה, מצרים, ערב הסעודית, עיראק, איראן, אזרבייג&amp;#x27;ן, אוזבקיסטן, קזחסטן, הודו, סין, מדינות דרום-מזרח אסיה, אינדונזיה, יפן, כל המדינות האפריקאיות מלבד אלה שבאזור מרכז אפריקה – הנה, אולי לא מלאה, רשימת המדינות המודרניות שבשטחיהן לפני כ-50 אלף שנה
חיו ונדדו הניאנדרטלים. האדמות שכבשו הניאנדרטלים במאבק הקיום הבלתי נלאה נגד הטבע האכזר היו עצומות באמת. הביואימפריה שלהם נמתחה מגיברלטר עד טוקיו ומהאיים הבריטיים עד כף התקווה הטובה.
שום אימפריה בעולם המתורבת, אפילו האימפריה של ג&amp;#x27;ינגיס חאן, אינה יכולה להשתוות לה לא בשטח ולא בהיקף הכיסוי של אזורים גיאוגרפיים שונים. היא נחותה רק בפני הביואימפריה של הדינוזאורים, שהתפזרו כמעט על פני כל העולם, וכיסו גם את אמריקה. אך הדינוזאורים נכחדו בהתקררות קטנה למדי ובהתפשטות של אקלים יבשתי, ואילו הפלאואנתרופים עמדו בקור הקשה ביותר של הקרחונים, התקשו בהם והתפתחו בהצלחה, ובהסתמך על עוצמת הגיוס הביוסוציאלי, איכות המוח הגדל והתהליך הפלאו-ציוויליזציוני, שאיפשר ליצור אמצעים וכלים להישרדות בתנאים הקשים ביותר.
צפופים במיוחד היו אירופה (עד דרום אנגליה, למעט סקנדינביה) ומערב אסיה. אך הקרחונים שהתקדמו ונסוגו לסירוגין העמידו בסכנת הכחדה את אוכלוסיית הניאנדרטלים של אזורים שלמים וצמצמו במידה רבה את השטח המיושב. הדבר גרם להגברת זרמי ההגירה של הפלאואנתרופים דרומה, תרם לעירוב קהילותיהם ומנע בידוד גיאוגרפי וביולוגי. כתוצאה מכך, למרות התגברות ההבדלים הטריטוריאליים, נשמרה אחדות המין, שהושגה כבר ברמת הארכאנתרופים. לכך תרמה גם ניהול משק נוודי, שאילץ לעבור לשטחים חדשים לאחר שמוצו משאבי המזון של מקומות המגורים הקבועים.
בעת הגירות קמו, כמובן, סכסוכים בין קהילות, אך בדרך כלל לא הגיעו הדברים להתנגשויות רציניות. לפלאואנתרופים לא היה מה לחלוק. לפניהם נפרשו מרחבים אין-סופיים של חלל כדור הארץ ושטחי ציד אינסופיים, שבהם היה מקום לכולם, ולאחר ניצול המשאבים של שטח אחד
בכל מקרה היה צורך לעזוב אותו ולעבור לחדש. שגשוג היונקים נתן שפע של אפשרויות להפקת מזון, אך לא שפע של מזון, שכן עיסוק הציד לעולם אינו מבטיח הצלחה. בני אדם קדומים רעבו לעתים קרובות, חיפשו מקומות חדשים לציד מוצלח יותר ולליקוט שופע, אך בסופו של דבר דאגו לעצמם למזון. כמות גדולה של חיות מגוונות, עופות, דבורי בר, צמחייה שופעת היו נפוצים בכל אזורי המחיה של הניאנדרטלים בשלוש היבשות. באירופה, יערות עבותים וערבות קרחוניות שרצו ממש בחיות מגוונות. אלמלא זה, לא הייתה לניאנדרטלים שום אפשרות לשרוד בתקופות הקרחונים, עם פלאו-ציוויליזציה כה חלשה.
בשל שפע אפשרויות הפקת המזון, סכסוכים בין קהילות הניאנדרטלים לא יכלו להוביל להתנגשויות צבאיות, ובמקרה הרע הסתיימו בקטטות בין פרטים או קבוצות בודדות. סכסוכים בתוך קהילות התרחשו, ככל הנראה, בתדירות גבוהה בהרבה. כל קהילות בני האדם הקדומים היו במאבק הישרדות מתמשך עם טבע קשה ולעתים קרובות ספגו בו תבוסות אכזריות. לכן, הצורך בשיתוף פעולה בין קהילות שכנות גבר לרוב על אי-השביעות הרצון ההדדית והתחזק בקשרים מיניים בין חברי הקהילות. אפשרי גם היה מעבר תדיר מקהילה אחת לאחרת, שכן המבנים החברתיים-מגויסים (הסוציו-מוביליזציוניים) היו עדיין רופפים מאוד ולא יכלו להחזיק בקהילות פרטים וקבוצות שהתגבשו בהן.
העירוב המתמיד של הקהילות, תנועתן בהיקפים גיאוגרפיים נרחבים והצלבה של אוכלוסיות שונות מנעו את חלוקת האנושות למינים נפרדים, למרות שדווקא בתקופה זו חלה עלייה בהבדלים האזוריים והמקומיים במאפיינים המורפו-פיזיולוגיים של בני האדם הקדומים, והפולימורפיזם מתפתח בעוצמה רבה, כלומר ריבוי צורות של מבנה הגולגולת והעצמות, המשלב הן מאפיינים פרימיטיביים והן מתקדמים.
הדברים מגיעים לכך ששרידי פלאואנתרופוסים, שנמצאו באותו אתר, באותה שכבה ארכאולוגית ומתוארכים על ידי &quot;שעונים&quot; רדיואיזוטופיים לאותו זמן, יכולים להיות משויכים לתקופות שונות של האבולוציה האנושית, אף שכולם, כך או כך, שייכים למין הניאנדרטלי. מתנהל מאבק בן אלפי שנים, הן ברמה הגנטית והן ברמה הסומטית, בין סימנים שיוריים של קוף לבין סימנים מתהווים של אדם. במקביל, תכונות ארכאיות מסוימות עשויות להיעלם, אך תכונות אחרות מתבטאות בעוצמה רבה יותר.
ייתכן, למשל, שיופיע מצח גבוה, מוח נפחי, פנים ועורף שטוחים, יחד עם רכס על-גבי גדול, כמו אצל האדם ממערת סח&amp;#x27;ול בהר הכרמל בישראל, שחי לפני כ-40 אלף שנה. יכול להיות שילוב של נפח מוח גדול ועורף מעוגל עם דפנות גולגולת עבות מאוד, כמו בגולגולת הנקבה מסוונסקומב שליד לונדון בבריטניה, שגילה כ-250 אלף שנה. יכולות להתקיים על אותה גולגולת מצח קופי משופע, רכס על-גבי וחותכות עבות, יחד עם פנים ועורף אנושיים מודרניים לחלוטין, כמו אצל האדם ממערת טבון בהר הכרמל בישראל. יכול להיות מוח קטן יחסית בנפח 1100 סמ&quot;ק, גולגולת נמוכה ומשופעת, רכס על-גבי גדול, יחד עם שיניים קטנות שאינן ניתנות להבחנה משיניים מודרניות, פנים ועורף מודרניים לחלוטין, כמו אצל האדם משטיינגהיים שליד שטוטגרט בגרמניה, שחי לפני כ-300 אלף שנה. יכולה להיווצר גולגולת כמעט מודרנית עם מוח ענק בנפח 1740 סמ&quot;ק, אך ללא סנטר, כמו אצל האדם ממערת אמוד ליד הכנרת בישראל. יכול להיות שילוב של מצח גבוה עם לסת בולטת ללא בליטת סנטר, ועליה שיניים קטנות מודרניות לחלוטין, כמו בגולגולת מארינגסדורף בגרמניה, שגילה כ-300 אלף שנה. בפונטשבו, במערב צרפת, נמצאו שברי גולגולות שגילם כ-150 אלף שנה, כאשר בחלק מהגולגולות יש רכסי על-גבי גדולים, ובאחרות הם נעדרים לחלוטין.
אפילו אצל בני אדם מודרניים, מדי פעם, חולפות תכונות דמויות קוף. כל זה, מנקודת מבטנו, מעיד באופן משכנע שהאדם מהסוג המודרני לא היה דבר זר לחלוטין לניאנדרטלים. הוא לא רק נולד מניאנדרטלים או מקבוצה אזורית כלשהי של ניאנדרטלים, אלא הוא נוצר ללא הרף מניאנדרטלים בדרך אבולוציונית באינספור ניסויים של הטבע, שבהם בהדרגה תכונות אנושיות מודרניות דחקו את התכונות דמויות הקוף. ככל שנפח המוח גדל, בהשפעת עבודה ביולוגית מסובכת יותר שהפכה לעמל, התרחש ארגון מחדש של כל הגולגולת. תחילה, הגולגולת המשופעת של הקוף לא אפשרה למוח לגדול, ולכן הגולגולת גדלה לאחור, נעשתה מוארכת, בלטה בחלק העורפי והפכה לבליטת עורף. נפח המוח בגולגולת כזו יכול היה להיות אפילו גדול יותר מהמוח האנושי, אך מספר הקשרים העצביים במוח כזה נותר נמוך משמעותית מאשר אצל האדם המודרני. ככל שהקשרים העצביים גדלו, המצח הקופי המשופע התרומם בקושי רב, נוצרה גולגולת אנושית גבוהה-מצח, והתארכות הגולגולת לאחור עם בליטת העורף נפסלה על ידי הברירה, שכן לידת ילדים עם גולגולות כאלה הובילה לא פעם לקרע ברחם ולמוות של האם והילד גם יחד. לאחר מכן, גידול החלק המוחי של הגולגולת עם המצח הגבוה החל להקטין את החלק הפנים של הגולגולת, והאדם המתהווה נפרד סופית מפרצוף הקוף, הבולט רחוק קדימה ובעל לסתות מסיביות.
ייתכן שגם הברירה הזוויגית סייעה לכך, שבה זכו ליתרון יפות ויפים עם פנים קטנות, שפתיים חושניות, עיניים גדולות ומצחים גבוהים. התרוממות המצח החלה להחליק את רכסי העל-גבי, עד שנעלמו כליל, והתכווצות הלסתות על ידי לחיצתן פנימה הובילה לסחיטת בליטת הסנטר החוצה ומטה. השיניים על הלסתות הללו, שהסתגלו לעבודה ביולוגית של לעיסת מזון מרוכך באש ומגוון מאוד
של יצור אוכל-כול, איבדו את ההבדלים בהתמחותן. הניבים השתוו לחותכות ולשאר השיניים ויצרו את השורה האחידה המעניקה לאדם קסם כזה וכובשת את המין השני, כשהיא מוארת בחיוך קורן. ככל הנראה, הברירה הזוויגית מילאה תפקיד גם כאן, בשל העדפה יציבה ביחסי מין לפרטים בעלי חיוך כזה. כך האבולוציה &quot;פיסלה&quot; בהדרגה מהניאנדרטל את האדם מהסוג המודרני.
תרחיש כזה של אבולוציה אנושית מאושש גם על ידי העובדה המביכה עבור החוקרים, ששרידי בני אדם מודרניים נמצאים לעתים קרובות בשכבות ארכאולוגיות עמוקות יותר מאשר שרידי ניאנדרטלים, או שהם מתקיימים יחד באותה שכבה. הדבר מוסבר לרוב בקיום מקביל ממושך של פלאואנתרופוסים עם בני אדם מודרניים בסוגי חברות שונים לחלוטין וחלופיים זה לזה.
בינתיים, בעיית היחסים בין הניאנדרטלים לבני האדם המודרניים נותרה אחת הבעיות המעורפלות והשנויות במחלוקת ביותר באנתרופולוגיה, מוקפת ביער כה עבות של השערות, עד שלעתים קרובות הוא מסתיר את עצם האפשרות לפתור אותה. נטען, למשל, שהניאנדרטלים לא יכלו להיות אבותיהם של בני האדם המודרניים בשל הפער הגדול מאוד בין הטיפוסים המורפו-פיזיולוגיים של אלה ושל אלה. אך אם נעקוב אחר היגיון זה, אזי דו-חיים לא יכלו לנבוע מדגים, זוחלים מדו-חיים, ויונקים מזוחלים. תומכי השערה אחרת, נפוצה למדי, טוענים שבני האדם המודרניים נוצרו מקבוצה מקומית כלשהי של ניאנדרטלים, ואז האוכלוסייה שלהם, כתוצאה מיתרונות התנהגותם, החלה לגדול, הם החלו לדחוק את הניאנדרטלים ולבסוף השמידו אותם. חוקרים הדוגלים בתרחיש זה המציאו אפילו מעין קרב בקראפינה, שבו בני האדם המודרניים הביסו את הניאנדרטלים הקלאסיים באופן מוחץ ואז השמידו אותם ברחבי יבשת אירופה כולה. קראפינה הוא כפר ביוגוסלביה לשעבר
שבקרבתו נמצאו שרידי ניאנדרטלים ובני אדם מודרניים השוכנים באותה שכבה ארכאולוגית. תרחיש זה קשור ללא ספק להשלכת רצח העם של תקופת מלחמת העולם השנייה ותופעות רצח עם אחרות מתולדות הציוויליזציות על האנתרופוגנזה. האנכרוניזם והפנטסטיות של הסבר כזה ברורים. תרחיש קטסטרופלי נוסף גורס שהניאנדרטלים השמידו זה את זה בשל היעדר אונות מוח קדמיות האחראיות להתנהגות, ונסיבות הקשורות בכך של התקפי תוקפנות.
נפוץ מאוד ונכנס לספרי לימוד רבים תרחיש המבוסס על חלוקת הניאנדרטלים המוקדמים והמאוחרים, או הקלאסיים. מקובל לחשוב שהניאנדרטלים המוקדמים נוצרו מאוכלוסייה כלשהי של ארכאנתרופוסים לפני כ-300 אלף שנה והפכו לאבותיהם הן של הניאנדרטלים הקלאסיים והן של בני האדם המודרניים. משמעות הדבר היא שכל הניאנדרטלים המאוחרים היו ענף ללא מוצא, שנכחד לחלוטין לפני כ-30-40 אלף שנה, ומקומם נתפס על ידי בני אדם מודרניים, שכבשו מחדש את יבשת אירופה. עם זאת, כמה מתומכי תרחיש זה מודים שהתרחש מיזוג של שני הענפים וכי דחיית התכונות הקופיות נוצרה בדרך גנטית. גרסה נוספת של תרחיש זה היא שדווקא הניאנדרטלים המוקדמים הפכו לבני אדם מודרניים, ואילו הניאנדרטלים הקלאסיים התפתחו לא כל כך בכיוון שיפור כלי העבודה, אלא בקו של הגברת כוחם הפיזי והתפתחותם הגופנית, ולכן רק חלק קטן מהם הצליח לשרוד, תוך התמזגות עם הניאנדרטלים המוקדמים שהתקדמו במהירות.
התנגדות זו בין התפתחות גופנית לשיפור הפלאו-ציוויליזציה היא גם אנכרוניזם, הנובע מהשלכה על העבר הרחוק של האנושות של המצב עם ההתפתחות הגופנית שנוצר בציוויליזציה המודרנית, אך יש להתגבר עליו ללא הרף באמצעות הפצה המונית של
שיפור עצמי פסיכו-פיזי, כדי להימנע מהידרדרות ממושכת של הטיפוס הפיזי של האדם המודרני. יתר על כן, קשה מאוד להאמין שניאנדרטלים מוקדמים וחלשים יותר פיזית הפכו כל כך מהר למתקדמים יותר מהניאנדרטלים האירופיים המאוחרים והחזקים יותר.
מי הם אותם ניאנדרטלים אירופיים קלאסיים נחשלים, שחוקרים רבים ממיינים אותם לתת-מין נפרד ושוללים מהם את עצם האפשרות להפוך לבני אדם מודרניים?
הארכאנתרופוסים שעברו לאירופה והפכו לאבותיהם של הניאנדרטלים הקלאסיים נקלעו כאן לתנאי הטבע הקשים ביותר. הקור העז והקפאות ארבע תקופות הקרח האירופיות, שבאו בזו אחר זו והופסקו על ידי התחממות בין-קרחונית, דרשו מאמץ קיצוני של כוחות להישרדות ועוררו יוזמה מתמדת באספקה החומרית של החיים ובשיפור הפלאו-ציוויליזציה. הניאנדרטלים מהטיפוס הקלאסי, מראשית היווצרותם באמצעות התפתחות מתקדמת של הארכאנתרופוסים, היו יצורים שכיוונו את כל כוחות גופם ואת כל צורות פעילותם הבלתי נלאית להתנגדות לקור. במהלך הקרחון הוורמי, לפני 70-40 אלף שנה, רק ניאנדרטלים מהטיפוס הקלאסי אכלסו את מערב, מרכז, דרום וחלק ממזרח אירופה, כלומר אירופה מגיברלטר ועד אורל ואף כולל מערב סיביר.
התפתחותם נמשכה בשני כיוונים. הראשון היה בפיתוח מואץ של הפלאו-ציוויליזציה, המסוגלת להגן עליהם מפני תנאי טבע בלתי נוחים, להשיג נוחות מסוימת ולהציל אותם מרעב, שרדף אותם באכזריות מלידה ועד מוות. קור ורעב דחפו אותם לעבודה ביולוגית ועבודה מתמדת. אמצעי ההצלה מהקור היו הדלקת אש, יצירת מחסות, בקתות וסוגים אחרים של
מגורים, שהפכו ל&amp;#x27;אבותיהם&amp;#x27; של הבתים המודרניים, וכן יצירה ושיפור של בגדים ונעליים באמצעות עיבוד עורות ועורות של חיות. המאבק ברעב התנהל באמצעות שיפור ארגון הציד, חימוש הציידים בנשק משופר ללא הרף, והמלקטים – בכלים לאיסוף יעיל יותר של מתנות הטבע.
כיוון התפתחות נוסף של הניאנדרטלים האירופיים היה התאמת סוגם הפיזי לקור העז ולחיפוש המזון הקשה והמתמיד. כן, הם היו לא יפים, אותם אירופים קדומים, במיוחד מנקודת מבטו של האירופי המודרני המתורבת. אבל אלה היו אבותיכם, רבותיי האירופים, אלה היו אנשי המערב, אשר ראשונים אכלסו את אירופה היפה והפכו אותה לנוחה למחיית אדם! היו להם תכונות קופיות מובהקות רבות, אבל הרי כולנו, לצערנו, לא נוצרנו על ידי בורא שמימי, אלא באנו מקוף ארצי צנוע. ובכל זאת, אולי זה לא רע, שכן זה מעודד אותנו להשתפר ולהתרחק ממנו באבולוציה ככל האפשר, כי עדיין לא התרחקנו הרבה.
החוקר הבריטי הנודע ד&amp;#x27; למברט מתאר כך את המאפיינים המורפו-פיזיולוגיים העיקריים של הפלאואנתרופוסים האירופיים:
«לניאנדרטלי הקלאסי כביכול מאירופה הייתה גולגולת גדולה ומוארכת; מוחו היה גדול משלנו, ודפנות הגולגולת עבות יותר משלנו, אך דקות יותר מאלה של הומו ארקטוס. הניאנדרטל עדיין דמה במקצת לאדם הזקוף בקשתות הגבות הבולטות שלו ובמצחו המשופע. לניאנדרטל הייתה בליטת עורף בולטת דמוית גבשושית עם בסיס רחב, שאליה חוברו שרירי הצוואר. חלק הפנים הרחב בלט חזק קדימה… הניאנדרטלים הקלאסיים היו נמוכי קומה, שריריים ביותר וחסונים, עם מפרקים גדולים ברגליים ובידיים. בפרופורציות גופם הם דמו לאסקימואים, שמבנה גופם הצפוף עוזר להם לשמור על חום בתנאי אקלים קר… סביר שתכונות כאלה אצל הניאנדרטלים האירופיים
התפתחו כתוצאה מהסתגלות לקור העז של תקופת הקרח» (למברט ד&amp;#x27; האדם הפרהיסטורי: מדריך קיימברידג&amp;#x27; – ל&amp;#x27;: נדרה, 1991, עמ&amp;#x27; 142-143).
אותו מחבר משווה בין הפלאו-אירופים לפלאו-אסייתים, וההשוואה אינה לטובת ה״אירופוצנטריות״. אצל הניאנדרטלים האסייתים, ואף האפריקאים, לא היו התכונות הגסות של הפלאו-אירופים; לחלקם היו גפיים ישרות ודקות יותר, גולגולות קצרות ופחות מסיביות, ובחלק מהגולגולות נצפו מצחים גבוהים וקופסאות גולגולת גבוהות ועגולות. שרידים עם תכונות ניאנדרטליות טיפוסיות נמצאו רק באירופה ובדרום-מערב אסיה (בעיקר בשטח ישראל של ימינו). יתרה מזאת, לפני כ-40 אלף שנה, כפי שמעיד התיעוד הארכיאולוגי, בני אדם עם מאפייני גולגולת ניאנדרטלואידים ״התקיימו במקביל לבני אדם בעלי מראה מודרני לחלוטין״. (שם, עמ&amp;#x27; 147).
כל אלה טיעונים נכונים וצודקים, המבוססים על עובדות התגליות הארכיאולוגיות של המאה העשרים. אך הבה ננסה להתבונן בעובדות אלה מזווית ראייה אחרת. ד&amp;#x27; למברט עצמו, שמספרו לקחנו את התיאורים שלעיל של גולגולות הניאנדרטלים, מראה בצורה משכנעת מאוד שלכולם היה שילוב מוזר ביותר של תכונות וסימנים פרימיטיביים (ארכאיים, דמויי קוף) ומודרניים אנושיים. ועתה נפנה את תשומת הלב לתיארוך, כלומר לזמן החיים שנקבע על ידי המדע של הפלאואנתרופוסים שאליהם השתייכו גולגולות אלה. הניאנדרטלים האירופיים: מלפני 100 עד 300 אלף שנה. הפלאואנתרופוסים הפרוגרסיביים, כמעט מהסוג המודרני, מדרום-מזרח אסיה: מלפני 40 עד 50 אלף שנה. יש הבדל?
במשך הזמן שחלף מ-300 אלף שנה לפני הספירה ועד 40 אלף שנה לפני הספירה, הפלאואנתרופוסים מדרום-מזרח אסיה הספיקו להתפתח לרמה מורפו-פיזיולוגית של אדם כמעט מודרני. ומה עם הניאנדרטלים הקלאסיים האירופיים, שסבלו כל כך הרבה זמן מקור ומרעב, שרכשו תכונות גסות של מבנה מורפו-פיזיולוגי כדי
לשמור על חום הגוף, ולבסוף זכו לזמנים חמים יותר ושופעי מזון של תקופת הפוסט-קרח? האם באמת 260 אלף השנים האלה עברו עליהם לשווא?
כמובן, ההתמחות המורפו-פיזיולוגית בדמות הסתגלות לקור אינה פועלת לטובתם. אך האסקימואים שהסתגלו לקור אינם גרועים במאומה מאנשים אחרים מהסוג המודרני, למשל מאירופים מודרניים, ואינם מהווים תת-מין נפרד כלשהו. גם אצל הפלאו-אירופים, כתוצאה מההתמחות המורפו-פיזיולוגית, התבטאו תכונות גזעיות מסוימות. משמעות הדבר היא שהניאנדרטלים הקלאסיים אינם תת-מין שכמעט הפך למין נפרד, אלא רק גזע של תושבי צפון, שהתבלט מתוך המסה הכללית של הפלאואנתרופוסים כתוצאה מחיים ארוכים ביבשת האירופית, שהייתה אז
״תת-קוטבית״. וסביר מאוד שגם הניאנדרטלים של דרום-מזרח אסיה הם יוצאי אירופה הקפואה, צאצאיהם של אותם מהגרים אירופים של אותה תקופה, אשר, שלא יכלו לעמוד בכפור העז, נדדו לתנאי האקלים הנוחים יותר של מזרח הים התיכון בדרום-מערב אסיה. את הבוספורוס הם יכלו לחצות על קרח או על גבי גשרים יבשתיים שנוצרו בתקופות הקרח. נתיב זה ככל הנראה נסלל לפני זמן רב מאוד, ודרכו נעו מעת לעת זרמים גדולים של מהגרים לשם ובחזרה. אפילו בעלי חיים זוכרים היטב נתיבי נדידה כאלה. בכל מקרה, אירופה ודרום-מערב אסיה הן האזורים הגאוגרפיים הקרובים ביותר זה לזה, והן ככל הנראה ייצגו כלי תקשורת כבר בעת העתיקה העמוקה. יתר על כן, שטחה של ישראל של ימינו היה מבחינה גאוגרפית מעין מרכז שחיבר את הדרכים צפונה ומערבה, לאירופה, מזרחה, לאסיה, ודרומה, לאפריקה. לא בכדי עברו דרך ארץ זו הרבה יותר מאוחר כל גלי הכיבוש של האימפריות הגדולות של העת העתיקה וימי הביניים.
דבר זה מאושש גם בעובדה שהחוליה הניאנדרטלית בהתפתחות מקופים-אדם לאנשים מסוג מודרני ידועה לנו בעיקר
מממצאים באירופה ובדרום-מזרח אסיה. ניתן את רשות הדיבור לאותו ד&amp;#x27; למבר, כי אין טוב ממנו:
«עד שנות השמונים של המאה העשרים מצאו מדענים שרידים של כ-200 ניאנדרטלים או &amp;#x27;פרוטו-ניאנדרטלים&amp;#x27;; הממצאים נעשו ברובם במערות. אלה כוללים את השרידים הגדולים העתיקים ביותר של בני אדם מאובנים שנמצאו ביבשת כלשהי. מחלקם ניתן לראות שאפילו פרטים שחיו יחד באותה קבוצה נבדלו זה מזה באופן משמעותי במבנה הגולגולת והלסתות. יותר ממחצית מכל הפרטים שנמצאו מקורם בצרפת – אלה שברי שרידים של 116 בני אדם מכ-שלושים אתרים… מאפיינים האופייניים לניאנדרטלים קיימים גם בכ-עשרים פרטים מאתר קראפינה (יוגוסלביה), אחד-עשר מאיטליה, עשרה מבלגיה, שמונה מגרמניה… גיל הממצאים נע בין 250 ל-300 אלף שנה, אך הניאנדרטלים ה&amp;#x27;בוגרים&amp;#x27; ביותר שייכים למחצית הראשונה של הקרחון האחרון (הוורמי) לפני 70-30 אלף שנה» (שם, עמ&amp;#x27; 142).
אם כן, הניאנדרטלים האירופיים הקלאסיים ה&amp;#x27;נחשלים&amp;#x27; התבררו במחקר הארכאולוגי של כמעט כל המאה העשרים כשרידי האדם העתיקים ביותר הזמינים למחקר, ואלה שנמצאו ביבשות אחרות, כלומר באסיה ובאפריקה, חיו הרבה יותר מאוחר ואינם ניתנים למחקר מפורט באותה מידה משום שנשתמרו מהם רק שברים קטנים של עצמות וגולגולות. זה ראשית.
שנית, כפי שכבר צוין קודם, פרטים שחיו באותה קבוצה היו בעלי שילובים מגוונים ביותר של מאפייני גולגולת דמויי-קוף ואנושיים, עם הבדלים כמעט בלתי מורגשים מאדם מודרני במבנה השלד. הסיבה לכך, כפי שכבר הבהרנו, הייתה שהשלד בכללותו כבר קיבל, הודות לעבודה ביולוגית מתמדת של הליכה זקופה ופעילות כלים, צורות אנושיות בעיקרן, ואילו המוח עדיין המשיך להתפתח באופן פעיל, תוך שהוא משנה ומעצב מחדש בהדרגה את כל
הגולגולת. ושוב, הודות לעבודה ביולוגית אינטנסיבית מתמדת של ניהול פעילות, פיתוח כישורי דיבור, גיוס כוחות הגוף להתמצאות במצבים מורכבים, פיתוח אסטרטגיות התנהגות ובחירת פתרונות מיטביים בסביבה מתחברת.
שלישית, הניאנדרטלים בגרסתם הקלאסית הופיעו לפני כ-250-300 אלף שנה והחלו להיעלם, כלומר חדלו להימצא בשכבות ארכאולוגיות המתוארכות לזמן של לפני 30-40 אלף שנה, ובמשך כ-10 אלף שנה הם חיו באירופה יחד עם אנשים בעלי גולגולות מסוג מודרני.
רביעית, פלאואנתרופוסים &amp;#x27;מתקדמים&amp;#x27; יותר בכיוון יצירת גולגולות כאלה חיו לפני כ-30-40 אלף שנה באירופה, כולל אוקראינה ודרום רוסיה, בדרום-מערב אסיה, בעיקר בשטח ישראל המודרנית ובחלק ממערב אסיה. אלה העובדות שהושגו על ידי המדע. מהן יש להסיק מסקנות. אז לאן נעלמו הניאנדרטלים האירופיים הקלאסיים במחצית הראשונה של הקרחון הוורמי האחרון?
ניאנדרטלים מסוג קלאסי חיו ביבשת אירופה לפחות 210 אלף שנה והיו באותה תקופה תושביה היחידים. זה פי 6 מ-40 אלף השנים שבהן קיים האדם מסוג מודרני, ופי 40 במשך הקיום מ-5 אלף השנים שבהן קיימת האנושות המתורבתת, מהציוויליזציות העתיקות ביותר ועד זמננו. בתקופה זו התרחשו קרחונים ארוכים, יערות התחלפו בערבות-טונדרה, ואז הגיעו תקופות בין-קרחוניות, אקלים קר התחלף בממוזג, בהמסת הקרחונים נוצרו הרבה מים מתוקים, ופריחת חיות הבר שיפרה את תנאי הציד.
בהתקדמות הקרחונים נדדו הניאנדרטלים דרומה, אלה שנשארו נכחדו לא פעם, שלא עמדו באקלים הקשה. אך כשנסוגו הקרחונים, חדרו הפלאואנתרופוסים בעקבות נדידות החיות למרחבי ערבות-הטונדרה, והתקדמו בעקשנות צפונה. האחרון
לקרחון הוורמי הייתה הפסקה בין-קרחונית שהחלה לפני כ-
50 אלף שנה ובשטח רוסיה קיבלה את השם &amp;#x27;התקופה הבין-קרחונית הוולדאית התיכונה&amp;#x27;. בתקופה זו התרחשה הטרנספורמציה של הניאנדרטלים לאנשים מסוג מודרני, שבה האחרונים נוצרו בתוך קהילות ניאנדרטליות וזכו ליתרון בברירה זוויגית. רעבונות תקופתיים, במיוחד בתקופת החורף-אביב, שאליהם אולצו הניאנדרטלים על ידי הטבע הקשה סביבם, הפכו אותם למסוגלים לשינוי עצמי מהיר יחסית. רעבונות הם לא רק לחץ המייצר מוטגנזה מוגברת ברוח התאוריה הסינתטית של האבולוציה, אלא גם טיהור הגוף עם שתיית מי קרחונים. סביר להניח שהעבודה הביולוגית של המנגנון הגנטי בייצור התאמות מועילות מתרחשת באופן אינטנסיבי במיוחד בהיעדר מזון. שחרור וסילוק רעלים, הוצאתם מהגוף עם מים, מעבר למשטר של חיסכון קפדני באנרגיה מגייסים את הגוף להגברת מגוון המנגנונים ההסתגלותיים, ואיתם גם הגברת מגוון הצורות. אך לצורך קיבוע צורות חדשניות יש צורך בתזונה מגוונת.
לאחר שהעלו לרמה חדשה את מאמצי הגיוס להישרדות במאבק הקיום הבלתי פוסק, ויצרו את השיפורים הטכניים המתקדמים ביותר בעולם דאז, האם יכלו הניאנדרטלים האירופיים פשוט להיכחד כשהגיעו זמנים נוחים יותר? הרי הם כבר שרדו את תקופת הביניים הקרחונית ריס-וירם, כשגם אז התחמם, ושרדו, ואולי לא רק שרדו אלא אף שגשגו. לא, הם לא נכחדו, הם השתנו. כמו בני זמנם מדרום-מזרח אסיה, הם חוו עלייה אבולוציונית חדשה.
הצמיחה הסוערת של הצמחייה לאחר השפל הקרחוני סיפקה להם שפע יחסי של מזון צמחי. דווקא המזון הצמחי, הצמחוני, ולא הבשרי, כפי שסברו רבים בעקבות אנגלס
האנתרופולוגים הרוסים, הפך להזנה חדשה למוחם ולממריץ גדילה. אלה לא היו כבר פירות מתוקים של יערות טרופיים, שמהם ניזונים קופי האדם. זה היה מזון אוכל-כול של אקלים ממוזג, מגוון מאוד ועשיר בויטמינים שונים. בני האדם הקדמונים היו אוכלי-כול אף יותר מבני זמננו. הם צרכו כל מה שסיפק שובע כלשהו ולא היה רעיל. שינוי הסביבה והגדלה משמעותית של כמות המזון הצמחי בתזונה, כמו גם אפשרויות חדשות להשביע רעב והזנה סדירה יותר, גרמו להפרשה מוגברת של הורמון גדילה ולהאצה כללית של הניאנדרטלים. הם גדלו בהמוניהם ב-10-20 ס&quot;מ, כלומר מ-140-160 ס&quot;מ ל-160-180 ס&quot;מ, וגם מסת גופם גדלה.
אבל השינויים העיקריים התרחשו במוחם. הסתבכות הארגון הביו-חברתי ומערכות היחסים בקהילה דרשה צורות חדשות של שליטה מוחית בהתנהגותו של הפרט. העבודה הביולוגית העצומה של המוח לגיוס להתנהגות גמישה ומותאמת למצב, התפתחות הדיבור, והסתבכות צורות הפעילות הובילו להופעת מגמה כללית של גדילת האונות הקדמיות של המוח. בהתאם לכך החל ארגון מחדש של המוח, ואיתו גם של הגולגולת. חומר המוח, כבר ברמה הינקותית, בעובר ובפרי, החל &quot;לזרום&quot; מאחור לפנים, כלומר נוצר מצח גבוה, הבליטה בצורת איצטרובל בעורף ניוונה, ואורך הגולגולת מהעורף למצח התקצר. היווצרות המצח הגדול דרשה אספקה נוספת של חמצן לאונות הקדמיות והגנה מפני קור, מה שהוביל להיווצרות אף גרמי בולט קדימה. ובהתרחבות החדרים הפנימיים במעברי האף, השתפרו משמעותית יכולות התהודה של הדיבור והנזלת הקול נעלמה. זה בתורו הוביל לעלייה חדה ביכולות הפיזיולוגיות לשיפור הדיבור הרהוט. את השינויים בפנים ובלסתות כבר תיארנו לעיל.
הקטנת מסת הלסתות, בעיקר התחתונה, הקלה משמעותית על
הפקת הצלילים ותרמה לעלייה ניכרת בקצב הדיבור. והעבודה הביולוגית של דיבור מתמיד בין פרטים מתקשרים בקהילה גרמה לירידת הגרון ולארגון מחדש של הסחוסים. כך, מהניאנדרטלים הקלאסיים נוצר בהדרגה הטיפוס האנושי המודרני. האונות הקדמיות של המוח מילאו תפקיד של מבנה גיוס לכל הארגון מחדש.
במקביל, תהליך &quot;היעלמותם&quot; של הניאנדרטלים ו&quot;הופעתם&quot; של בני אדם בעלי מבנה מודרני התרחש בצורה לא אחידה ביותר. כמו תהליכים אחרים של היווצרות או שינוי מין, זה לא היה תהליך דינמי טהור, אלא תהליך הסתברותי-סטטיסטי, שדינמיקתו נקבעה על ידי הברירה הטבעית. במהלך תהליך זה עלתה ההסתברות ללידת ילדים עם מצח גבוה, אך ילדים גם עם מצח גבוה וגם עם גולגולת ארוכה, ככלל, לא שרדו כבר בלידה, מכיוון שהמעבר בתעלת הלידה לא היה מספק, ותמותת התינוקות ותמותת האמהות בלידה הייתה גבוהה מאוד. כך נוצרה תכונה אנושית ספציפית, שבתנ&quot;ך נחשבת לקללת אלוהים על אכילת פרי עץ הדעת:
&quot;בעצב תלדי בנים&quot;, &quot;בזעת אפך תאכל לחם&quot;. למעשה, תכונה זו היא ברכה גדולה, הכוללת גם את ייסורי הלידה: להיות יצור חושב בעל מצח גבוה, העמל ויוצר את עולמו. ייסורי הלידה של האדם הם גם ברכה וגם תשלום, תשלום לא רק על ההליכה הזקופה, אלא גם על קיומה של גולגולת המכילה מוח חושב רב מאוד.
כל זה מעודד מבט חדש על השאלה הנדונה תדיר באנתרופולוגיה בדבר האקומנה (אויקומנה), כלומר הטריטוריה שבה נולד האדם. ניתן להבחין באקומנה ראשונית, משנית ושלישונית. האקומנה הראשונית, שבה החל התהליך הארוך של האנתרופוגנזה, על פי התפיסות המדעיות המודרניות, המהוות מעין תיאוריית ייחוס, הייתה החלק הטרופי של אפריקה, ובעיקר בשטחי דרום אפריקה, קניה, זמביה ואתיופיה של ימינו. אבל
ה&quot;אוסטרלופיתקוסים&quot; האפריקאים, כולל &quot;המיומנים&quot;, היו רק קודמיו של האדם, קופים הולכי-זקוף, שחלקם החל להשתמש בכלים פשוטים ולייצרם, ולאחר מכן אולי היגרו לדרום-מערב אסיה והתפזרו בחלקים מסוימים של אסיה הקרובה, שם תהליך האנתרופוגנזה למעשה התחיל מחדש, על בסיס טבעי חדש.
הארכאנתרופוסים, הומו ארקטוס, אנשי-הקוף, שעברו כבר מחצית מהמרחק בין קוף לאדם, החלו להתפזר מכאן חזרה לאפריקה, בעיקר לצפונה, וגם על פני מרחביה האינסופיים של יבשת אסיה. ככל הנראה דרך אסיה הקטנה ודרך מצר הבוספורוס הקפוא הם חדרו לאירופה. כאן הם התרבו והתפזרו על פני שטחים ניכרים, כמו באסיה, בהתיישבויות נדירות מאוד הפזורות על פני מרחבים גדולים מאוד. כך, האקומנה המשנית, ככל הנראה, הייתה דרום-מערב אסיה והחלק המערבי של המזרח הקרוב, כלומר שטחן של סוריה, ישראל ועיראק של ימינו. התפזרותם של בני האדם הקדומים ביותר מהאקומנה המשנית על פני שלוש היבשות לא יצרה מחסומי בידוד בלתי עבירים, שיכלו לפלג את המין האנושי למינים נפרדים. אך על פני המרחבים העצומים של יבשות אלה החלו להתגבש צורות מגוונות מאוד של פלאואנתרופוסים, ניאנדרטלים, שקיבלו את הצורה הקלאסית של המבנה המורפופיזיולוגי דווקא באירופה.
האקומנה השלישונית, שבה התרחשה היווצרותם של בני האדם מהסוג המודרני, לדעתנו שכנה באירופה ובדרום-מערב אסיה. דווקא כאן, במאבק בקור וברעב, פיתחו בני האדם את השיפורים הטכניים המורכבים ביותר, למדו להשתמש באופן שיטתי באש ולהבעירה (ולא רק לשמרה), לייצר ביגוד והנעלה פשוטים, וליצור צורות ארגוניות קבועות יחסית לציד המוני של חיות גדולות. מאירופה ומדרום-מערב אסיה, המהוות מעין כלים שלובים, עבר תהליך האנתרופוגנזה הבוגר אל המזרח הקרוב וחלק
מרכז אסיה, אליו, ככל הנראה, הופנו זרמים קבועים של מהגרים מאירופה ומדרום-מערב אסיה (מזרח הים התיכון).
גישה זו לבעיית האקומנה של הולדת האדם המודרני נמצאת בזרם המחשבה של התפיסה של מונוצנטריות רחבה, שגובשה על ידי האנתרופולוג הרוסי הדגול י. י. רוגינסקי. תפיסה זו נוצרה כסינתזה של שתי תפיסות אלטרנטיביות של האקומנה – מונוצנטריות צרה, שלפיה האקומנה ייצגה אזור מבודד כלשהו באחת משלוש היבשות, ופוליצנטריות, שלפיה היו קיימים מרכזים רבים של היווצרות האדם על פני כל שלוש היבשות. אך אילו היו קיימים כמה מרכזים כאלה, הייתה האנושות נקרעת למספר מינים ביולוגיים, ונישואים בין בני אדם מחלקים שונים של העולם היו בלתי אפשריים בשל חוסר היכולת להמשיך את השושלת (או מה שנקרא עקרות כלאיים, כמו בפרדים).
י. רוגינסקי מביא שורה שלמה של טיעונים בעד
ה&quot;שלב הניאנדרטלי&quot; של האנתרופוגנזה, כלומר למעשה, לביסוס העובדה שהניאנדרטלים הקלאסיים האירופיים והמערב-אסייתיים היו אבותיהם של בני האדם המודרניים, ולא ענף צדדי שנכחד לחלוטין. ראשית, שרידי ניאנדרטלים נמצאים בשכבות ארכיאולוגיות מוקדמות יותר מאשר שרידי בני אדם מהסוג המודרני. נראה שטיעון זה רק מתחזק מכך ששרידים רבים
של &quot;מודרניים&quot; נמצאו באותן שכבות או אפילו בשכבות מוקדמות יותר מאשר שרידי &quot;קדומים&quot;. הדבר משקף את המורכבות והאופי ההסתברותי של אובדן המאפיינים דמויי-הקוף. שנית, שרידי התרבות החומרית של הניאנדרטלים נמצאים בשכבות מוקדמות ועמוקות יותר. שלישית, גולגולות של ניאנדרטלים מאובנים משקפות תהליכי מעבר, אך בסך הכל פרימיטיביות יותר. רביעית, שרידי בני אדם מהפליאולית המאוחר נושאים כמה מאפיינים ניאנדרטליים. חמישית, בין שרידי הניאנדרטלים האירופיים נמצאים ביטויים
של מאפיינים מתקדמים יותר. שישית, נצפית רציפות מסוימת בתרבות החומרית של בני אדם בעלי מבנה מורפופיזיולוגי מודרני ביחס לתרבות החומרית של הניאנדרטלים (רוגינסקי י. י. בעיות האנתרופוגנזה – מ.: בית הספר הגבוה, 1977, עמ&amp;#x27; 100-101). ואכן: כיצד ניתן, תוך הכרה בהומו ארקטוס כאבות האדם, לסרב להכרה זו לניאנדרטלים המתקדמים בהרבה.
התרבות החומרית, או הביוציוויליזציה של הניאנדרטלים, קיבלה את השם תרבות מוסטרי על שם המערה לה-מוסטייה בצרפת, שבה נמצאו מרבצים ניכרים של כלי אבן וכלי עבודה של בני אדם קדומים. התרבות המוסטרית של הניאנדרטלים היא גם מאוחרת יותר וגם מתקדמת בהרבה מהתרבות האשלית. לתרבות המוסטרית אופייניים כלים מתמחים יותר, המיועדים לביצוע פונקציות מוגדרות בהחלט. ארכיאולוגים מבחינים בחמישה סוגים עיקריים של כלים כאלה: חוד, מגרדת, סכין, מסור ונתז עם חריץ. הכלי האופייני ביותר לתרבות המוסטרית היה החוד. משערים שהוא שימש כקצה חנית, כשהוא קשור לקנה עץ או מוכנס לתוך סדק. המגרדת שימשה לגירוד בשר, לעיבוד עורות ולפיצוח עצמות. בסכינים, שיוצרו מנתזים, חתכו תוך לחיצת יד על החלק האחורי הקהה, פשטו פגרים, ניתחו בשר, ויכלו לגרד ולחדד כלי עץ וכלי נשק לציד. בנתזים משוננים, בצורת מסורים, ניסרו חתיכות עץ, בשר וירקות. בנתזים עם חריצים שייפו מקלות עץ, והכינו אותם כחניתות לציד.
כדי להכין את כלי האבן הללו נדרשו כבר מאות מכות מדויקות, מכוונות ומתורגלות תחת בקרת המוח, נדרשו דיוק, הערכת מרחק, הרגל, טכנולוגיה מתורגלת ותכנון פעולות. זו הייתה כבר עבודה אנושית, ולא עבודה ביולוגית ספונטנית המונחית על ידי צורך מיידי. הטכנולוגיה המוסטרית התפשטה באופן נרחב על פני שלוש היבשות,
שאוכלסה באנשים. היא כללה כבר כלים לא רק מאבן ועץ, אלא גם מעצם. נראה כי לא מאבן, אלא דווקא מעצמות צינוריות יוצרו לעתים קרובות יותר ראשי חניתות, שהפכו מקלות מחודדים לנשק נורא, המסוגל לפגוע מצדדים שונים בחיה גדולה שנפרדה מהעדר. הדבר מפריך את ההשערות של כמה אנתרופולוגים, כאילו הניאנדרטלים רק אספו חיות שנפלו, אך לא יכלו לצוד אותן בשל חוסר שלמות הנשק. במכות חזקות של חניתות כאלה, המונחות מצדדים שונים, ניתן היה לחדור עור עבה, להחדיר את הנשק עמוק לתוך גוף החיה, לדמם אותה ולפגוע באיברים חיוניים. לכך תרמה חיזוק כף היד, שמאובחנת אצל הניאנדרטלים האירופיים על ידי אנתרופולוגים רבים.
הביוציוויליזציה הניאנדרטלית משיגה התקדמות משמעותית גם ברכישת נוחות לאדם בעימותו הנצחי עם כוחות הטבע הסוערים.
השימוש במערות ובידודן הפך לנפוץ. המערות, ככל הנראה, עוד מהקיץ רוצפו בעשב ובעלי עצים, כוסו בעורות, הכניסות נסגרו בווילונות מעורות, בתוכן הוקמו מוקדי אש והודלקה אש. אך המערות יכלו להכיל רק חלקים קטנים מהקהילות הגדלות ולאחר מכן מתפזרות, וחוץ מזה הן שכנו במקומות מוגדרים בהחלט ויכלו לשמש רק כמקלטים ארוכי טווח בתקופת החורף.
התנועות הקבועות דחפו את האנשים לשפר את אמנות הבנייה. כמו, ככל הנראה, אצל הארכנתרופים, הסוג העיקרי של אמנות הבנייה של הניאנדרטלים היה יצירת סוכות. סוכות גדולות נבנו על בסיס שלדים ממוטות ארוכים שנחפרו באדמה ונקשרו ברצועות מעורות בעלי חיים. על השלדים הונחה שכבה של ענפים, אשר לאחר מכן כוסתה בעורות, והעורות חוזקו בעצמות ממותות ובעלי חיים גדולים אחרים. שרידי סוכות כאלה נמצאו, למשל, בשטח אוקראינה. אחת מהסוכות האלה
אורכה היה 9 מטרים, רוחבה 7 וגובהה 3 מטרים. הטכניקה של יצירת &quot;סוכות גדולות&quot; הייתה, ככל הנראה, נפוצה מאוד, במיוחד באירופה, שכמעט כולה הייתה מכוסה ביערות עבותים ואזורי ערבות-יער. ייתכן גם בנייה של בקתות מיוחדות, חפירות, מאורות, מחיצות רוח, משטחים וכו&amp;#x27;. כאשר לא הייתה אפשרות לבנות מחסה, הפלאואנתרופים פשוט התעטפו בעורות והתחממו ליד האש, מסתתרים מפני מזג האוויר.
העלאת רמת הטכנולוגיה של ייצור כלים וארגון הציד באמצעות כלים הובילה לשינויים מכריעים בטכנולוגיה של יצירת אמצעי הגנה אישיים מפני קור, שאנו מכנים בגדים ונעליים. אם בעבר הפלאואנתרופים רק התעטפו בעורות ועטפו את כפות רגליהם ככל יכולתם, התפתחות התרבות המוסטרית מאפשרת להם להשתמש בסיכות פשוטות מעצם, המהדקות את קצוות העורות כדי שלא ייפלו, בשרוכים מגידים, שהושחלו לתוך חורים שנוקבו מראש בחרטומים מאבן או עצם, ולאחר מכן נתפרו במחטי עצם וכו&amp;#x27;.
חשוב ביותר להישרדות הניאנדרטלים בתנאי תקופות הקרח היה כיבוש כוח האש. נראה שצדק פ. אנגלס כאשר אפיין את השימוש והפקת האש על ידי אנשים קדומים כחשוב יותר להתפתחות האנושות מאשר גילוי ושימוש במנוע הקיטור. שליטת האש העניקה לאנושות מקור כמעט בלתי מוגבל של אנרגיה תרמית, שמצא שימושים מגוונים לחימום, בישול מזון, תאורת מגורים, ככלי ציד וכו&amp;#x27;. האש הופקה על ידי הניאנדרטלים, ככל הנראה, על ידי הוצאת ניצוצות מחתיכות פיריט תוך שימוש בפתילה מענפים יבשים או פטריות-כוורת מיובשות. השינויים בטכנולוגיות ובמבנה המוח הובילו לגידול ביכולות הגיוס של האחרון. כבר אצל הניאנדרטלים המאוחרים נצפים ראשית דת ואמנות. יישום הטקסים הדתיים הפרימיטיביים ביותר התבטא בקבורת כמה
מהמתים, אשר, על פי ממצאים מועטים, הונחו בתנוחת ישנים, צוידו באמצעים לחיים שלאחר החיים וכוסו בפרחים, ככל הנראה כדי להסיר את ריח הריקבון הנודף מהגופה. אופי פולחני היה, ככל הנראה, גם לחלקי שלדים וגולגולות של חיות שונות שהונחו בקפידה במערות.
ראשית הדת, ללא ספק, התאפשרה רק על בסיס התפתחות דיבור כזו, שהצליחה כבר לא רק להצביע על תופעות המציאות, לקרוא להן בצירופי צלילים מסוימים, אלא גם לתאר בצורה הפשוטה ביותר את פעולותיהן, את התנהגותן. הדיבור הקולי תמיד מתחיל בשמות של חפצים ותופעות, שמות יציבים, המבוטאים בצירופי צלילים המקובעים להם, אשר בשפות מפותחות משמשים כשמות עצם. שמות העצם ממלאים תפקיד של מבני גיוס של מערכת האותות השנייה של האדם, מכיוון שהם מציינים גירויים קונקרטיים של מערכת האותות הראשונה. אך הצבעה ישירה על החפץ אינה מספיקה במצבי חיים שונים ביותר, וכתוצאה מכך נוצר צורך לציין כיצד הוא פועל. צורך זה מסופק על ידי הגדרת שמות לפעולות של גירויים חוזרים שונים.
כך נוצר מה שבדיבור הפרימיטיבי משמש כפעלים. הצירוף של שם עצם ופועל במשפט קונקרטי הופך לנושא ונשוא, סובייקט ופרדיקט של האמירה. צירוף זה אומר שסובייקט מסוים מבצע פעולה, בהיותו מגויס למעבר למצב מסוים ו/או יצירת השלכות מסוימות עבור הצופה. כבר במשפט הפשוט ביותר, אם כן, כלול בצורה הפרימיטיבית והלא מפותחת ביותר מושג הסיבתיות. הסובייקט החיצוני פועל, כלומר הוא גורם להשלכות מסוימות. יתרה מזאת, כדי לקרוא בשם לסובייקט הפעולה, יש צורך להפשט מביטוייו הקונקרטיים בפעולות שונות ו
לציין בשם אחד מחלקה שלמה של סובייקטים דומים (חפצים, תופעות).
מכיוון שאפילו המבנים הלשוניים הפשוטים ביותר מייצגים ומתווכים לאדם את העולם הממשי, הם ניחנים בתכונה של החלפת עולם זה, הקשרים שהם כופים מוצבים במקום קשרי הגירויים הממשיים, והופכים בעצמם לגירויים, המילים עצמן הופכות לגורם גיוס. מכאן מתחילים גם האמנות וגם הדת. הופעת האמנות קשורה בשאיפה לתאר תופעות ופעולותיהן, ובכך להעביר אותן מהעולם הממשי אל עולמו של האדם, ובכך לייפות עולם זה, להפוך אותו לאנושי יותר ממה שהוא באמת, ולגייס את כוחות האדם לשיפור החיים. הצעדים הראשונים של האמנות הם מריחת כתמים צבעוניים על קירות מערות בצבעים טבעיים, חריטת שריטות על אבנים, עצמות, חתיכות עץ וכדומה. בתיאור, האדם כביכול מנכס לעצמו את סדר העולם הסובב, הופך אותו לנחלתו.
הופעת התודעה הדתית קשורה בהאנשה, בהעברת אותם קשרים ויחסים, אותן מבני גיוס שכבר נוצרו ופועלים בקהילות אנושיות, אל התהליכים הטבעיים. הדת כדרך חשיבה אינה מתחילה בקסם ובפטישיזם, ולא באמונה בעל-טבעי – כל אלה תופעות מאוחרות יותר – אלא בהענקת טבעיות, תוכן ממשי, למשמעותם של מבנים לשוניים, למטאפוריות הכלולות בהם. החשיבה המיתולוגית, שבלעדיה אין כל דת, נוצרת הרבה לפני יצירת המיתוסים, על בסיס האנלוגיה בין עולם האדם לעולם הטבע, העברת סוג הגיוס והניהול האנושי אל הטבע דרך מבנים לשוניים. כך נוצר האנימיזם – האנשה כללית של הטבע. כל עצמי הטבע זוכים בחיות, בחיים הדומים לחיי האדם, ובכך נתפסים כסובייקטים פועלים או בלתי פועלים.
הדת הקדומה נוצרת באחדות סינקרטית, בלתי-מחולקת, עם
המדע הקדום, וחוקרת את הסיבות להתנהגותם של עצמים שונים, הנתפסים כסובייקטים של פעולה. בדומה לילד ה&quot;שואל-למה&quot;, שזה עתה למד לדבר, האדם הקדמון, שעדיין לא ידע לנסח שאלות, הרהר בסיבות לפעולות המתוארות במבנים לשוניים. אם הרוח נושבת, הרי שיש משהו חי, שאינו נגיש לתצפית, שמניע אותה, בדומה לאופן שבו האדם עצמו שולט בגופו, מניע את איבריו. אותו דבר – עם כל עצם טבעי
– השמש, הכוכבים, הסלעים, העצים, הרעם, העננים וכו&amp;#x27;. אין זה אומר שהאדם לא ראה את ההבדל בין עצמים חיים לדוממים – לו, כיצור הקרוב לטבע, היה הבדל זה ידוע היטב.
הדוממות של כוחות הטבע נתפסה בעיניו כמדומה, כתוצאה מחוסר-התצפיתיות של חיותם האמיתית, שכן הם פועלים, יש להם השלכות על האדם ועל הטבע הסובב. אותו דבר עם אדם מת. הוא נראה דומם, כל גילויי החיים עזבו אותו. אפשר היה להסביר את חוסר-תנועתו בשינה ארוכה, שבה גם האדם חסר תנועה. אך בשינה האדם נושם, אינו משתנה חיצונית ובסופו של דבר מתעורר בהכרח. המתים, לעומת זאת, אינם מתעוררים לעולם, משתנים חיצונית באופן מבעית, מתקשים, מפיצים ריחות ריקבון מגעילים ומקבלים מראה חיצוני מבעית ומפחיד. אותו דבר קורה לבעלי חיים לאחר המוות. זוהי שינה אחרת וחיים אחרים. כשאדם ישן, הוא חולם חלומות. בחלומות הוא עובר לחיים אחרים. אך חיים אלה נמצאים אי-שם בקרבת מקום, ולכן חוזרים מהם מיד. אך כשאדם מת, הוא הולך למקום מרוחק מאוד ומשתנה באופן מבעית, הופך לאחר לגמרי, מקבל מראה מאיים, מגעיל ומאיים. לכן יש לספק לו את כל הדרוש לדרך ארוכה – מזון, נשק, אמצעים להבערת אש וכו&amp;#x27; – אך גם לנקוט בכל האמצעים הדרושים כדי שלא יחזור ולא יזיק לחיים.
לכן, מצד אחד, הניאנדרטלים מגלים דאגה למתים. הם הניחו בסמוך לנפטרים את כל הדרוש לדרך ארוכה. לניאנדרטל הקלאסי מלא-שאפל הניחו ל&quot;מחיה&quot; רגל שור ענקית וחתיכת בשר אייל טובה. הניאנדרטל מלה-מוסטייה קיבל לדרך חתיכת פגר של שור בר, והניאנדרטל ממערת סחול שבשטח ישראל – לסת תחתונה של חזיר גדול. אך הכל נעשה גם כדי
שה&quot;מהגרים&quot; לא יחזרו חזרה בצורת מתים אכזריים עם שיניים חשופות. אם כל דבר בטבע חי, מבצע פעולות הדומות לפעולות אנושיות, הרי שבני אדם לשעבר, שהפכו למתים מבעיתים ומכוערים, חיים עוד יותר עם מאפייני הפעילות החיונית הבלתי-מובנים שלהם, ולכן יכולים לקום וללכת, יכולים לנשוך את החיים, יכולים להמית אותם ולקחת אותם עמם. עם הסיפורים על מתים קמים לתחייה, אולי, מתחילים המיתוסים הראשונים, הפרימיטיביים ביותר, שמתקבעים בתרבות ומועברים מדור לדור, מקהילה לקהילה.
לכן, הכבוד לחיים שעלה עם הופעת התרבות, המתבטא בדאגה להם כשמתו, משולב בפעולות מנע המכוונות למנוע מהם לחזור לאחור. הדאגה למתים מתבטאת בטקסי קבורה, באבלות הקרובים, בזיכרונות, בהכנת הקבר, בליווי למסע האחרון. אצל הניאנדרטלים המאוחרים, הקברים מוקפים בקרני יעלי סלע, משופדים באבנים ומכוסים בפרחים. הדבר מוכח, למשל, בממצאים ארכיאולוגיים במערת שאנידר בעיראק, במערת טשיק-תאש באוזבקיסטן ובמקומות נוספים. ולאחר מכן, לאחר שחולקים כבוד אחרון לחיים, המתבטא בשפה שעדיין לא מושלמת, מתחילים ביחס אכזרי לגופות המתים. תנוחות מקופלות של הקבורים מעידות על כך שנקשרו בחוזקה ברצועות חזקות שנחתכו מעורות בעלי חיים. כיסו אותם באדמה, ומעליהם הושלכו אבנים כבדות. ובכל זאת, יללת הזאבים, נהמת החיות בחשכה
בחשכת הלילות שמחוץ לבתי המגורים העלובים גרמו פחד וחשש שזה או אחר מהמתים חזר כדי לטרוף את החיים. הפחד מפני כוחות הטבע, מפני טורפים, מתים, כישלונות בציד, מחלות היה ונשאר אחד המניעים הדוחקים של הפעילות הדתית.
הופעת התפיסות הדתיות הראשונות קשורה לא רק באנימיזם, אלא גם באנתרופומורפיזם, בהעברת דרכי הגיוס, הצרכים החברתיים וביטויי החיים של בני האדם אל הטבע. זהו, כביכול, הנתיב הפיירבאכיאני להופעת הדת, שתואר על ידי הפילוסוף הקלאסי הגרמני לודוויג פיירבאך. הוא ראה כמקור העיקרי של התפיסות הדתיות את העברת התודעה של האדם עצמו, בתפיסות האנושיות, אל הטבע המקיף את האדם, אל העולם החיצוני. אך קיים נתיב אחר – נתיב הקסם, הקשור עמוקות ומקיף את מה שצוין על ידי פיירבאך. נתיב זה נבחן בחלקים הבאים.
14.5 הניאנדרטלים ובני האדם מהסוג המודרני
מרגע גילוי הניאנדרטלים, המוניטין שלהם בתרבות הציוויליזציה המודרנית, במיוחד בתרבות ההמונים, היה נמוך ביותר. כבר הגולגולת הראשונה של הפלאואנתרופ שנמצאה בעמק ניאנדרטל אופיינה על ידי המדען הגרמני פון וירכו כשרידים של אדם מודרני שנפגעו במום מולד. למרות ההוכחה המדעית הנוספת של מעמד הניאנדרטלים בסולם האבולוציה כחוליה הכרחית במוצא האדם, הם המשיכו להיתפס בתודעה ההמונית כיצורים מכוערים דמויי חיה, קריקטורות של אדם יותר מאשר אבות נערצים. כבר במחצית השנייה של המאה העשרים, מיד לאחר גילוי הניאנדרטלים הראשונים, החלו להופיע בעיתונים של המדינות השונות תיאורים שלהם כיצורים גסים, אגרסיביים וטיפשים. הם נקראו אידיוטים בעלי גבות עבות.
את חלקה בתמונה השלילית של הניאנדרטלים תרמה גם הספרות. &amp;#x27;אנחנו, במהות, כמעט לא יודעים דבר על כך,&amp;#x27;
כיצד נראה הניאנדרטל&amp;#x27;, כתב הסופר-הפנטזיסט הבריטי הדגול הרברט וולס בספרו &amp;#x27;מתווה ההיסטוריה&amp;#x27;, &amp;#x27;אך הכול נותן בסיס להניח שהוא היה מכוסה בשיער גס, מכוער במראהו או אפילו מגעיל במראהו הלא-רגיל לנו, עם מצח משופע ונמוך, גבות עבות, צוואר קופי ודמות נמוכה וחסונה&amp;#x27;. בנובלה
&amp;#x27;אנשי הגריזלי&amp;#x27;, שנכתבה ב-1921, יצר וולס דמות דוחה עוד יותר של האדם הקדום.
הניאנדרטל הפך לגיבור שלילי תדיר עוד יותר של יצירות ספרותיות, ועם המצאת הקולנוע – של סרטים עלילתיים ומדעיים-פופולריים, משנות ה-30 של המאה העשרים. הלחץ של התודעה ההמונית, &amp;#x27;שחונכה&amp;#x27; על ידי אינספור תיאורים של הניאנדרטלים כמפלצות חזקות אך מכוערות ומרושעות, מורגש במידה מסוימת גם במדע. ייתכן שהוא שיחק תפקיד כלשהו בשלילה הקטגורית על ידי אנתרופולוגים רבים של עצם האפשרות של טרנספורמציה אבולוציונית של האירופים הקדומים לבני אדם מהסוג המודרני.
גורם נוסף, שהשפיע לרעה על תפיסת הניאנדרטלים כענף צדדי, ללא מוצא, של האבולוציה, הייתה האופנה האינטלקטואלית של שלילת מה שנקרא &amp;#x27;אירופוצנטריזם&amp;#x27;, שהתפשטה ברבים במערב אירופה ובארה&quot;ב בשל הפופולריות של הגישה הציוויליזציונית (נ. דנילבסקי, או. שפנגלר, א. טוינבי ואחרים). תומכיה התעקשו על אי-ישימותו של סוג הפיתוח המערב-אירופי ושל הנורמות, הערכים והאידיאלים המקבילים לו לחקר ולפיתוח של ציוויליזציות מקומיות אחרות, בשל ההבדל העקרוני בדרכי האבולוציה של כל אחת מציוויליזציות אלה. בכך פנתה הביקורתיות של החשיבה, שגובשה במדע האירופי, נגד ההכרה בתפקידו האמיתי של אירופה והעולם המערבי בכללותו באבולוציה של האנושות. מגמה זו ניזונה גם מהשאיפה להיפרד מהעבר הקולוניאלי של המדינות האירופיות.
ההשפעה הצדדית השלישית, שהשפיעה על חשיבתם של ארכיאולוגים ואנתרופולוגים ששללו באופן קטגורי את האפשרות
של טרנספורמציה של הניאנדרטלים לבני אדם מהסוג המודרני, הייתה התפיסה האירופוצנטרית שהתקבעה בדעתם של האירופים על אפריקה כמקור של צורות האבולוציה הקדומות ביותר וכאזור מחיה של שבטים נחשלים ובלתי מפותחים.
על רקע עמדות פסיכולוגיות שהוכנו על ידי ההשפעות הצדדיות הנ&quot;ל, התנהל המחקר הארכיאולוגי של אתרים אפריקאיים של בני אדם פרימיטיביים והתגבשה התפיסה היציבה של המוצא האפריקאי של בני האדם מהסוג המודרני, שהוציאה את הניאנדרטלים ממספר אבותיהם של בני האדם המודרניים, או לפחות ייחסה להם תפקיד שולי באנתרופוגנזה. תפיסה זו הוכרה במהרה על ידי רוב האנתרופולוגים כבסיס למודל הייחוס של מוצא האדם מהסוג המודרני.
&amp;#x27;לקראת תחילת הפליסטוקן העליון, כלומר דווקא לתקופה שבה מופיעים באירופה הניאנדרטלים&amp;#x27;, מציין החוקר הרוסי ל. וישניאצקי, &amp;#x27;באפריקה מסתיים בעיקרו גיבוש קומפלקס המאפיינים האנטומיים המאפיינים בני אדם מהסוג הפיזי המודרני. על כך מעידים ממצאי ההומו סאפיינס הקדומים ביותר, שנעשו בדרום ובמזרח היבשת. חלקם בני למעלה ממאה אלף שנה, ולאחרונה ממש, באתר חרטו באתיופיה, גילו מיד שלוש גולגולות, דומות מאוד למודרניות, אך מתוארכות לזמן של כ-160 אלף שנה אחורה&amp;#x27; (וישניאצקי ל.ב. תולדות מקרה אחד, או מוצא האדם – פריאזינו: וק 2, 2005 – 240 עמ&amp;#x27;, עמ&amp;#x27; 45).
ביקורת מקיפה ומשכנעת מאוד על תפיסת המוצא האפריקאי המוקדם של האדם מהסוג המודרני נכתבה בהקדמה למהדורה האחרונה של ספרו של חוקר רוסי אחר, יו. סמיונוב, &amp;#x27;כיצד נוצרה האנושות&amp;#x27; (מוסקבה: הספרייה הציבורית ההיסטורית הממלכתית של רוסיה, 2002 – 790 עמ&amp;#x27;), על בסיס ניתוח של מספר רב של מקורות זרים. תפיסה זו בגרסתה הראשונית הייתה
מוצעת עוד ב-1975 על ידי ר. פרוטש, ולאחר מכן פותחה ועובדה על פרשנות מסוימת של ממצאים אפריקאיים מגוונים ביותר בעבודותיהם של ר. ברויר, ק. גרובס, ד. ג&amp;#x27;והנסון, ק. סטרינגר, ר. קליין ואנשי דעתם. &amp;#x27;תומכי תפיסה זו&amp;#x27;, מציין יו. סמיונוב, &amp;#x27;מלכתחילה טענו שהיא מבוססת על עובדות ממצאי שרידי אנשים מהסוג הפיזי המודרני, שחיו באפריקה מדרום לסהרה, אם לא לפני 200 ו-150 אלף שנה, הרי לפחות לפני 100 אלף שנה&amp;#x27; (שם, עמ&amp;#x27; 20-21). באמצע שנות ה-90, רוב החוקרים ראה תפיסה זו כמאושרת מכל הבחינות בעובדות, והחלו לדבר עליה כעל מקובלת על הכול.
הם התייחסו לממצאי שרידי אנשים, קרובים למודרניים במאפייניהם האנטומיים, בלאטולי ובמומבה (טנזניה), באליה ספרינגס (קניה), בבורדר קייב (דרום אפריקה) ואחרים.
הניתוח שערך יו. סמיונוב על חומרי המקורות הבינלאומיים המוסמכים ביותר מראה שבזה
ברשימה &amp;#x27;המרשימה&amp;#x27; הזו נעדר כל הוכחה וודאות הדרושים לאישור עובדתי של המוצא האפריקאי של בני האדם מהסוג המודרני. כל הממצאים המצוינים ברשימה זו או מכילים מאפיינים פרימיטיביים ארכאיים, או מקוטעים יתר על המידה כדי שניתן יהיה להסיק מהם מסקנות מבוססות כלשהן, או מתוארכים בהפרזה עצומה של קדמות השרידים המאובנים. זאת ועוד, תומכי תפיסת המוצא האפריקאי של ההומו סאפיינס עצמם ויתרו בעקביות על רבים מביסוסיהם העובדתיים הקודמים לתפיסה זו בשל אי-עמידותם המלאה של ביסוסים כאלה, וניסו למצוא ביסוסים בממצאים חדשים, כאשר ביסוסים אלה בהמשך, גם בבדיקה זהירה יותר, התבררו כלא עמידים באותה מידה.
ניתן את רשות הדיבור ליו. סמיונוב:
&amp;#x27;את הממצאים של לטאטי-18 ושל אליה ספרינגס כל האנתרופולוגים המוסמכים מלכתחילה ראו כפרימיטיביים, רחוקים מבני אדם
מהסוג המודרני. עם הערכה זו מסכימים כיום גם תומכי תפיסת המוצא האפריקאי המוקדם של בני האדם המודרניים. איש מהם כבר אינו מזכיר את הממצא במומבה. במהות, מדברים כיום רק על הממצאים בבורדר קייב, בקלייסיס ריבר מאוס קייב שבדרום אפריקה ובאומו קיביש&amp;#x27; (שם, עמ&amp;#x27; 190). עם זאת, לכל שלושת הממצאים באומו קיביש יש מאפיינים או ארכאיים בעליל, או פרימיטיביים בחלקם. ניתוח מפורט של הממצאים בבורדר קייב הוביל את הפלאואנתרופולוג ר. קוררוצ&amp;#x27;יני למסקנה שהם רחוקים ממודרניות אנטומית מלאה. הממצאים בקלייסיס ריבר מאוס קייב מקוטעים מכדי שניתן יהיה לטעון לשייכותם לסוג המודרני. &amp;#x27;סקירה זו&amp;#x27;, כותב יו. סמיונוב, &amp;#x27;מבהירה מדוע כמעט כל האנתרופולוגים, ללא קשר ליחסם לתפיסה, מכירים בכך שכל הממצאים האפריקאיים ששימשו בסיס לתפיסה זו, או בלתי ברורים מבחינה מורפולוגית, או שנויים במחלוקת בזמנם, או, לבסוף, פגומים משני ההיבטים גם יחד…&amp;#x27; (שם, עמ&amp;#x27; 23-24).
למרבה הצער, אי אפשר לומר זאת על האנתרופולוגים המקומיים. תפיסת המוצא האפריקאי המוקדם של בני האדם מהסוג המודרני מוצגת כתיאוריה מבוססת עובדתית כמעט בכל ספרי הלימוד באנתרופולוגיה ובאנתרופוגנזה, היא ממלאת את דפי הפרסומים המדעיים-פופולריים, שבהם מוקצה לפלאואנתרופים של אירופה, במקרה הטוב, תפקיד של מושאי מטיזציה, כלומר עירוב גנטי עם
&amp;#x27;יוצאי&amp;#x27; אפריקה &amp;#x27;הפרוגרסיביים&amp;#x27;. הניאנדרטלים נקראים &amp;#x27;קרובינו הקרובים ביותר&amp;#x27;, &amp;#x27;בני דודים&amp;#x27;,
&amp;#x27;בני דודים&amp;#x27;, תוך שלילה קטגורית של עצם האפשרות של נתיבם האבולוציוני בכיוון של הומו סאפיינס, שהפך אותם לאבותינו הישירים והקרובים ביותר. &amp;#x27;שלנו את שלנו לא הכירו&amp;#x27;. קשה, כמובן, להבחין באב-הקדמון שלנו בדמותו הגרוטסקית של הניאנדרטל הקלאסי, בראשו ובפניו, השומרים עדיין כל כך הרבה מאפיינים קופיים. אך קשה עוד יותר לזהות את אב-הקדמון שלנו בקוף הזקוף, שהחל
משתמש בכלי עבודה – ההתנגדות הפסיכולוגית להעריץ בו את אב-הקדמון הרחוק שלנו חזקה עוד יותר. ובכל זאת, המדע מוכיח בוודאות מוחלטת את מוצאנו מהקופים, וניתן שלא להכיר בכך רק בשל התעלמות עיקשת מהידע שצבר המדע או בשל לחץ אידיאולוגי המופעל על ידי אמונה עיוורת.
טיעון כבד משקל המשמש את תומכי התאוריה של המוצא האפריקאי של הומו סאפיינס הוא ההפניה לעקרון אי-ההיפוכות של האבולוציה, שנוסח על ידי הביולוג הבלגי א. דולו. עקרון דולו גורס שאורגניזמים מתפתחים אינם יכולים לחזור לתכונות ולהתאמות הטבעיות של אבותיהם שאבדו במהלך האבולוציה. מעקרון זה, שאמיתותו הוכחה על ידי חומר עובדתי עצום מפלאונטולוגיה ומדעים ביולוגיים אחרים, נובעת ההכרה שאורגניזמים שפנו לדרך של התמחות אינם יכולים לחזור למצב הלא-מתמחה המקורי. ומכיוון שהניאנדרטלים הקלאסיים מוכרים כמין מתמחה או במקרה הטוב כתת-מין של הסוג האנושי, נותרים להם רק שני נתיבי אבולוציה – להתמחות עוד יותר או להיכחד. ומכיוון שצאצאים מתמחים יותר לא הותירו הפלאו-אירופאים הללו, הם נכחדו, ופינו את הדרך לאבולוציה של אפריקאים מתקדמים יותר.
אולם בהסקה זו שגויה קודם כל ההנחה. הניאנדרטלים לא היו מין או תת-מין מתמחה בצמצום, התמחותם לתנאי אזור הקרחונים אינה גדולה מהתאמתם של נציגי הגזעים המודרניים לתנאי מחייתם. תושבי אפריקה השחורים מותאמים, אם תרצו, מתמחים לשמש היוקדת של יבשתם, נציגי הגזע המונגולואידי – לרוחות הערבות האינסופיות של מזרח אסיה. זה אינו מונע מהם להיות בני אדם מהסוג המורפופיזיולוגי המודרני.
בדיוק באותו אופן, נציגי הגזע הקווקזואידי המודרניים
&quot;מתמחים&quot; לאקלים ולמאפיינים הטבעיים של המרחב האירו-אסייתי. והניאנדרטלים האירופאים הקלאסיים לא היו מין או תת-מין מתמחה נפרד. הם היו טיפוס גזעי מעבר של פלאואנתרופים, מותאם הן ביולוגית והן באמצעות פעילות כלים לתנאים הקשים של היבשת האירופאית בת זמנם, שממנה התפשטו באמצעות נדידות גם לסיביר, למזרח התיכון, למרכז אסיה ולאפריקה.
בשונה מגזעי בני האדם המודרניים, הגזע הניאנדרטלי שמר בתוכו תכונות קופיות רבות, אך במידה פחותה מאבותיהם הארכאנתרופים. אך אין לבלבל תכונות אלה עם התמחות לתנאי אזור הקרחונים, אלה הם שרידים משלבי אבולוציה קודמים. עצמות הגולגולת של הניאנדרטלים באירופה היו עבות מאוד, אך בכל זאת פחות עבות מאלה של הומו ארקטוס. המצח היה רחב יותר והעורף עגול יותר, ונעלמה ממנו הבליטה הזוויתית. המוח נעשה גדול בהרבה, ועלה בנפחו על נפח המוח של האדם המודרני, אך שמר על שרידי צורה ותצורה קופית. והעיקר, נוצר הפולימורפיזם האופייני לאדם כמין, שבא לידי ביטוי במגוון עצום של צורות גולגולת ושלד, והתבטא בניאנדרטלים בשילוב מוזר, כביכול &quot;ניסיוני&quot;, של מאפיינים פרימיטיביים ומתקדמים, תכונות שמקורן בקופים, ותכונות האופייניות לבני אדם מהסוג המודרני. כל הניאנדרטלים הידועים למדע, מהעתיקים ביותר ועד האחרונים ביותר, נשאו עליהם את חותם המעבר מהקוף לאדם המודרני, עד שלבסוף, האחרונים שבהם איבדו לפני כ-30 אלף שנה כמעט את כל התכונות הפרימיטיביות, הקופיות, ורכשו כמעט את כל התכונות המודרניות, האנושיות.
אבל נניח שהניאנדרטלים ביחס לבני האדם מהסוג המודרני ייצגו לא טיפוס גזעי מיוחד ואפילו לא תת-מין, אלא מין נפרד, הומו ניאנדרתלנסיס. במקרה זה חשוב עוד יותר
לעקוב אחר הטרנספורמציה שלהם עם חיסול הדרגתי (הסרה) של תכונות קופיות והתאמות טבעיות. הרי במקרה כזה לפנינו מודל מוכן של הפיכת מינים. מדהים שעד כה אף אחד מהמדענים לא חשב על כך. כמה מאמצים הושקעו כדי למצוא צורות מעבר בין מיני אבות למיני צאצאים, כמה התקפות הופנו בשל כך כנגד תורת האבולוציה הדרווינית, כנגד ההנחה על הפיכה הדרגתית של מינים! והנה זה לפנינו, ההפיכה ההדרגתית הזו, כך נראות צורות המעבר הללו! רק שהמעבר הזה לא התרחש בקו ישר, אלא דרך זיגזגים רבים, הסתעפויות, דרך הופעתן בשרשרת ארוכה של דורות של תכונות מתקדמות תוך שמירה על קבוצה מסוימת של תכונות פרימיטיביות.
ככל הנראה צדק ההוגה הגרמני מרקס כשכתב שאנטומיית האדם היא המפתח לאנטומיית הקוף. בחקר הפיכת הקוף לאדם, נוכל באנלוגיה להבין את הפיכת המינים לא רק של קופים, אלא גם של בעלי חיים אחרים, ולא רק של בעלי חיים.
אלף אחר אלף שנה חלפו במרוצתם הבלתי פוסקת, כאשר התרחשה הפיכת הניאנדרטלים לבני אדם מהסוג המודרני. באלפים אלה התרחשה עבודה ביולוגית בלתי פוסקת לא פחות של הניאנדרטלים, שצמחה לעבודה אנושית. הם לא רק צדו, עסקו בליקוט ויצרו מקלטים מפני קור הקרחונים. בעשותם את כל זה, הם שכללו בעבודה את גפיהם, את מערכת השרירים והשלד. הם תקשרו, חשבו, הסבוכו מבני שפה ובכך שכללו את מנגנון הדיבור ואת מוחם. התוצאה הייתה יצור בעל מצח גבוה, האדם הנבון.
תהליך הטרנספורמציה הסופית של הניאנדרטלים לבני אדם מהסוג המודרני התרחש על פני כל השטח העצום שאוכלס על ידי הפלאואנתרופים לפני 40 עד 30 אלף שנה. אך במיוחד בבירור ניתן לעקוב אחריו בדוגמת הממצאים בישראל. במערות הר הכרמל נשתמרו צורות מעבר בולטות במיוחד, אשר מאוד
קרובים באנטומיה שלהם לאדם המודרני, אך שמרו על עקבות ברורים של מוצא ניאנדרטלי. אלה צורות מעבר אמיתיות, שנחקרו היטב, בניגוד לשלדים אפריקאים שגילם למעלה מ-100 אלף שנה, שסווגו כטיפוס אנושי מודרני תוך התעלמות מגמתית ממאפייניהם הפרימיטיביים. מה שנתפס כשרידי בני אדם מהטיפוס המודרני שנמצאו באפריקה, מייצג לרוב שרידים של פלאואנתרופוסים אפריקאים, שתכונותיהם הגזעיות נבעו מהתאמה לאקלים חם, ולכן נראים קרובים יותר לטיפוס המודרני מאשר הניאנדרטלים האירופיים.
הנייטרליות המורפופיזיולוגית של תכונות הפלאואנתרופוסים האפריקאים יוחסה באופן מגמתי לפרוגרסיביות כביכול שלהם. נייטרליות זו נוצרה כתוצאה מהיעדר התאמה לתנאי טבע קשים יותר, ששימשו לניאנדרטלים האירופיים ממריץ עוצמתי לשיפור הפלאו-ציוויליזציה. לא הפלאואנתרופוסים האפריקאים, ללא כל ממריצי גיוס, הפכו לבני אדם מהטיפוס המודרני ודחקו, כשהגיעו לאירופה, את הפלאואנתרופוסים האירופיים שחיו שם, אלא להפך: הפלאואנתרופוסים האירופיים, תחת פעולת כוח עצום של ממריצי גיוס, רכשו במהירות רבה, תוך חמשת אלפים שנה בלבד, צורות מודרניות סופיות והחלו להתפשט במרחבים העצומים של אסיה ואפריקה. אבל &amp;#x27;רק&amp;#x27; זה יחסי מאוד, אם לוקחים בחשבון שכל ההיסטוריה של הציוויליזציות הארציות נמשכת
&amp;#x27;רק&amp;#x27; 5-6 אלף שנה.
התיאוריה על הגירתם של אפריקאים &amp;#x27;פרוגרסיביים&amp;#x27; לאירופה &amp;#x27;נחשלת&amp;#x27;, אשר כביכול הובילה להכחדת האוכלוסייה הניאנדרטלית המקומית, אינה מתיישבת כלל עם שורה של עובדות המאפיינות את התפתחותם הפרוגרסיבית של הניאנדרטלים הקלאסיים. &amp;#x27;לגמרי לטובת ההכרה בניאנדרטלים הקלאסיים כאבותיו של האדם המודרני&amp;#x27;, מציין יו. סמיונוב, &amp;#x27;מעידים נתוני הארכאולוגיה... כל
הפלאואנתרופוסים מטיפוס שאפל היו קשורים לתעשייה המוסטרית המאוחרת, המהווה חוליה מקשרת בין האשל המאוחר – מוסטר מוקדם, מצד אחד, לבין מוסטר סופי – מצד שני&amp;#x27; (שם, עמ&amp;#x27; 310). ברורה אפוא רציפות הפלאו-ציוויליזציות בין הארכנתרופוסים, הניאנדרטלים הקלאסיים ובני האדם מהטיפוס המודרני.
ל. וישניאצקי הוא תומך בתיאוריית המוצא האפריקאי של הומו סאפיינס והתפשטותם לאחר מכן באירופה. הוא רואה בניאנדרטלים &amp;#x27;כפילים&amp;#x27; של הסוג האנושי, שלמרות תכונותיהם האנושיות, לא עמדו בתחרות עם המהגרים האפריקאים ונכחדו, ופינו להם את שדה האבולוציה. אולם העובדות שהוא מביא וההכללות שלהם סותרות מיסודן תרחיש כזה.
&amp;#x27;אם לשפוט לפי שפע ממצאי שלדי ניאנדרטלים והאתרים שהשאירו אחריהם&amp;#x27;, מציין וישניאצקי בצדק מוחלט, &amp;#x27;זה היה מין משגשג מבחינה ביולוגית, רב-מספרי וגמיש אקולוגית. מבחינה תרבותית, הניאנדרטלים, ככל שניתן לשפוט לפי נתונים ארכאולוגיים, גם הם צעדו בקצב תקופתם... בכל מקרה, במשך זמן רב מאוד הם כמעט לא נפלו מהומו סאפיינס. גם אלה וגם אלה, במשך עשרות אלפי שנים, הסתפקו בערך באותה ערכת כלים פלאוליתית תיכונה...&amp;#x27; (וישניאצקי ל.ב. היסטוריה של מקרה אחד, או מוצא האדם – פריאזינו: וק 2, 2005 – 240 עמ&amp;#x27;, עמ&amp;#x27; 187).
במקביל, מחבר ספר זה מנסה איכשהו להפריד, לבודד את בני האדם מהטיפוס המודרני מהניאנדרטלים, אך לא מצליח בכך. הוא מציין שגם אלה וגם אלה השתמשו בשיטות זהות לייצור כלים, &amp;#x27;ארגנו את האתרים באופן זהה, צדו את אותם מיני בעלי חיים וכו&amp;#x27;&amp;#x27; (שם, עמ&amp;#x27; 188). שום דבר, עם זאת, אינו מצביע על כך שאלה היו מינים מתחרים. הכול מעיד רק על כך שתהליך הסאפיינזציה המלאה של הניאנדרטלים התנהל בצורה לא אחידה ותלוי לא רק ברמת הפלאו-ציוויליזציה, אלא גם בגורמים גנטיים, ברקומבינציה של גנים. אבל גורמים סוציו-תרבותיים, פלאו-ציוויליזציוניים
היו בכל זאת מכריעים.
על כך מעידות העובדות שמביא אותו מחבר:
&amp;#x27;קשה להסביר במקריות פשוטה את העובדה שהתרבויות המוקדמות ביותר של הפלאולית העליון נוצרות שם ורק שם, היכן שחיו הניאנדרטלים. באזורים שבהם הם לא חיו – באפריקה שמדרום לסהרה, באוסטרליה, בדרום ובמזרח אסיה – הפלאולית העליון או שאינו קיים כלל, או שהוא מופיע שם מאוחר מאוד&amp;#x27; (שם, עמ&amp;#x27; 188-189).
אבל אז מתברר לגמרי מי היה באמת נחשל ופרימיטיבי, ומי פרוגרסיבי ומתקדם. האפריקאים שחיו מדרום לסהרה, כך מסתבר, פיגרו בהרבה אחרי הניאנדרטלים ברמת התפתחות התרבות החומרית, לא הצליחו אפילו להתקרב לביו-ציוויליזציה של הפלאולית העליון, לא השתתפו ב
«המהפכה הפלאו-תעשייתית של הפלאולית העליון». מה היה בהם פרוגרסיבי? רק דמיון מסוים לצורות גולגולות מודרניות. אבל מה אם כן היה הגירוי להתפתחות הפרוגרסיבית? זה יכול להיות רק מוטציות אקראיות, שנתמכו על ידי ברירה ברוח התאוריה הסינתטית של האבולוציה. אך במתן הסבר זה, תומכי המוצא האפריקאי של הומו סאפיינס רק מחליפים נעלם אחד באחר, שכן מוטציות הן אקראיות לחלוטין ואינן נקבעות על ידי דבר, ובהן אפשר &quot;להסביר&quot; כל דבר. אולם העליונות הברורה כל כך של הניאנדרטלים האירופיים על פני הפלאואנתרופוסים האפריקאים בפיתוח התרבות החומרית מעידה על עליונותם בתחום האינטלקטואלי, כלומר מפריכה לחלוטין את הטענה שפלאואנתרופוסים אפריקאים נחשלים, עצמאיים, שחיים בחום, יכלו להוליד אנשים מסוג מודרני. לפיכך, המועמדים היחידים האפשריים לטרנספורמציה לאנשים מסוג מודרני הם הניאנדרטלים האירופיים ואלה שהיגרו מאירופה.
על היעדר גירויים להתפתחות פרוגרסיבית מצביע בעקיפין גם ל. וישניאצקי. &quot;אם הסטייה של הקו המוביל ל
ניאנדרטלים מהגזע האבותי, - הוא כותב, - אפשר לפחות בחלקה להסביר בהסתגלות לתנאי הטבע של הצפון, הרי היווצרות רוב המאפיינים המבדילים אנשים מסוג מודרני נותרת חידה. לא ידוע באיזה אזור בדיוק באפריקה הופיע לראשונה המין החדש של האנושות, באילו תנאים התרחשה היווצרותו, אילו דרישות סביבתיות גרמו ללחץ הברירה בכיוון המתאים&quot; (שם, עמ&amp;#x27; 46). לא ידוע, משום שכל זה לא היה, ותומכי התאוריה של המוצא האפריקאי של האדם המודרני לא הצליחו להוכיח דבר. אם תהליך הספיינטיזציה לא היה קשור לפיתוח התרבות, השפה, שיפור הכלים, צורות העבודה, הפעילות הכלכלית, תפירת הבגדים, בניית המגורים וכו&amp;#x27;, אז כמובן תהליך זה יכול היה להתרחש בכל מקום, אפילו באפריקה הטרופית החמה מדרום לסהרה. אך אם היווצרות האדם המודרני התרחשה על בסיס פיתוח כל המכלול האנושי המובהק הזה של פעילות, אזי המוקד האפשרי היחיד, האקומנה של הספיינטיזציה, יכול להיות רק אירופה הקרחונית למחצה מגיברלטר ועד אורל, והמצע שלה, החומר האנושי – רק הניאנדרטלים הקלאסיים. הם הקדימו בהרבה את האזורים מחוץ לאירופה בפיתוח צורות עבודה ופעילות כלכלית, והחלו להתפשט לאזורים אלה, ושם, לאן שהגיעו, נמשך תהליך הספיינטיזציה.
האנתרופולוגית הרוסית מ. דריאגינה, כמו ל. וישניאצקי, היא גם תומכת בתאוריית המוצא האפריקאי של אנשים מסוג מודרני. עם זאת, ניתוח מאפייני השרידים שהתגלו בדרום רוסיה, באוקראינה ובאוזבקיסטן מוביל אותה למסקנות שונות לחלוטין, הפוכות. כל השרידים שנמצאו בקבורות המפורסמות בשטחי מדינות חבר העמים – בגרוטת קייק-קובה ובסטארוסליה בחצי האי קרים, בגרוטת טשיק-טאש באוזבקיסטן, באתר סונגיר ליד העיר ולדימיר – מאופיינים על ידה כמעבריים מניאנדרטלים לאנשים מסוג מודרני. כפי שמודה מ. דריאגינה, בחלק מהשרידים הללו
&quot;שולבו מאפיינים ספיינטיים עם ניאנדרטליים, כשסימני הספיינטיזציה מתחזקים...&quot; (דריאגינה מ.א. אנתרופולוגיה אבולוציונית: היבטים ביולוגיים ותרבותיים – מ.: הוצאת אוראו, 1999 – 208 עמ&amp;#x27;, עמ&amp;#x27; 121). &quot;כל הממצאים הללו, - סבורה החוקרת, - מאפשרים להניח שמזרח אירופה, מרכז אסיה והקווקז נכללו גם הם באזור הספיינטיזציה, כלומר היווצרות האדם המודרני, אם כי תהליכים אלה לא הוגבלו לאזור אחד, אלא התנהלו בשטחים שונים והתאפיינו בשונות ניכרת של אנשים מסוג מעבר&quot; (שם, עמ&amp;#x27; 121-122). אבל אז מה המחיר של הסיפורים שהועלו לסטנדרט מדעי על כיבוש
אירופה ה&quot;נחשלת&quot; על ידי אפריקאים &quot;פרוגרסיביים&quot; באלף ה-30–40 לפני הספירה, ועל הכחדה מוחלטת של אוכלוסייתה הניאנדרטלית המקומית כתוצאה מכך?
בנוגע ל&quot;היעלמות המסתורית&quot; של הניאנדרטלים הקלאסיים, התגבש במדע שורה שלמה של גרסאות, הדומות יותר למיתוסים מאשר לבנייה מדעית-תאורטית מבוססת כלשהי. לנגד עיני האנתרופולוגים מתרחשת טרנספורמציה לא אחידה וארוכה של ניאנדרטלים לאנשים מסוג מודרני, והם, בעקבות מידע מפוקפק ביותר אך נפוץ על מוצא אפריקאי מוקדם של אנשים מודרניים, ממשיכים לחפש מקורות חיצוניים להופעת ההומו סאפיינס, וכבר כמה עשורים מנהלים דיונים על סיבות היעלמותם של הניאנדרטלים.
הגרסה הראשונה והפופולרית ביותר – השמדה מוחלטת של הניאנדרטלים על ידי נציגי &quot;הגזע העליון&quot; – אנשים מסוג מודרני ששטפו מאפריקה, שלכאורה נוצרו שם, שעלו על &quot;הילידים&quot; של אירופה בצורת הגולגולת, אך לפי נתונים ארכיאולוגיים, פיגרו בהרבה אחריהם ברמת התרבות והפלאו-תעשייה. גרסה זו, שנוצרה ללא ספק בהשפעת רצח העם של תקופת מלחמת העולם השנייה, מעניקה באופן מרומז לרצח העם מעמד של מקור
ראשי להופעת האנושות.
אולם עובדות התיעוד הארכאולוגי לא רק שאינן מאשרות כלל &quot;תיאוריית רצח עם&quot; כזו, אלא אף מפריכות אותה לחלוטין. אף אחד מאתרי האדם הקדמון שנמצאו על ידי ארכאולוגים אינו נושא מידע כלשהו על מלחמה, ובוודאי לא על מלחמת השמדה בין קהילות אנושיות מתקופת הפלאולית. מקרים של קניבליזם נצפים, אך מעשי טבח המוניים המלווים כל מלחמה לא התגלו. מלחמות מתנהלות בדרך כלל על שליטה במשאבים מוגבלים, ואילו אנשי הפלאולית ניצלו משאבי טבע בלתי מוגבלים במרחבים עצומים של שלוש יבשות. סכסוכים בין קהילות, ככל הנראה, התרחשו מפעם לפעם, אך קהילות האדם טרם רכשו אופי סגור עם חלוקה נוקשה ל&quot;אנחנו&quot; ו&quot;הם&quot; ועם מבני גיוס המכוונים להגן על האינטרסים של &quot;שלנו&quot;, שתחרות ביניהם על משאבים מוגבלים הופכת מלחמות לבלתי נמנעות.
לכן, סכסוכים בין קהילות פרימיטיביות, קרוב לוודאי, התבטאו בקטטות ומריבות בין חברים בודדים של הקהילות, אך בדרך כלל לא הגיעו לעימות כולל. בשום מקום לא נמצאה צפיפות גבוהה של גופות המעידה על עימותים צבאיים. על היעדר חלוקה נוקשה ל&quot;אנחנו&quot; ו&quot;הם&quot; מעידה גם ערבוביה תכופה של קהילות, המוכחת על ידי קיומם של תכונות מורפו-פיזיולוגיות דומות, הן ניאנדרטליות והן מעבריות למודרניות, במרחבים עצומים מגיברלטר ועד סיביר וממזרח הים התיכון ועד מרכז אסיה. ערבוב גנטי כזה היה אפשרי רק בשל רפיון ונזילות של הקהילות, וקשירתן רק בצרכים ובאינטרסים זמניים ואקטואליים.
בהקשר זה, המיתוס על מה שמכונה &quot;הקרב בקראפינה&quot; (Krapina), אשר כביכול התרחש בין ניאנדרטלים לבני אדם מודרניים ובמהלכו הניאנדרטלים שהובסו
הושמדו כביכול לאחר מכן בכל רחבי אירופה. מה באמת קרה במקום שבו נמצאת כיום הכפר הקרואטי קראפינה?
&quot;שרידי ההומינידים המאובנים מקראפינה&quot;, מציינת מ. דריאגינה, &quot;מייצגים את הערבוב הגדול ביותר של תכונות. יתרה מזאת, אצל פרטים מסוימים שלטו תכונות פרוגרסיביות – כיפת גולגולת גבוהה ונוכחות בליטת סנטר בלסת התחתונה. פרטים אחרים מאותה אוכלוסייה היו בעלי מכלול תכונות ארכאי – רכס על-אורביטלי חזק, מצח משופע ולסת חזקה. ככל הנראה, בקראפינה התקיימו יחד שני מינים של פלאואנתרופוסים – הקלאסי והפרוגרסיבי&quot; (שם, עמ&amp;#x27; 120). ובכל זאת, כנראה לשווא מניחה מ. דריאגינה דו-קיום שליו של שני סוגים שונים של פלאואנתרופוסים. הקרב בקראפינה אכן התרחש. אבל זה לא היה קרב בין ניאנדרטלים לגזענים מודרניים שהשמידו אותם, אלא מאבק השמדה בין תכונות מורפו-פיזיולוגיות ניאנדרטליות ארכאיות לבין תכונות מודרניות. התכונות המודרניות המנצחות התפשטו בתקופה זו ברחבי אירופה, ודחקו את תכונות הניאנדרטלים הקלאסיים. לאחר שספגו תבוסה חשובה מבחינה היסטורית בקראפינה, תכונות אלו ספגו תבוסה אחר תבוסה ברחבי אירופה, וגם בדרום-מערב אסיה.
גרסה נוספת ל&quot;היעלמות&quot; הניאנדרטלים – ההנחה על השמדה עצמית שלהם בעימותים פנימיים בתוך קהילות כתוצאה מתוקפנות בלתי מוגבלת שלהם. סבורים כי הסיבה לתוקפנות כזו יכולה להיות חוסר התפתחות של האונות הקדמיות של המוח, האחראיות לשליטה בהתנהגות. חוסר היסוד המוחלט של גרסה זו, או ליתר דיוק ניחוש זה, מתגלה כבר בחקר התנהגותם של קופים. לקופים יש מצחים משופעים אף יותר ואונות קדמיות מפותחות פחות במוח, אך אצלם קיימים מחסומי תוקפנות חזקים, שהתפתחותם בתהליך האבולוציה קשורה לאופן קיומם הביו-חברתי. יתרה מזאת, הדבר נוגע לכל
מיני הקופים ללא יוצא מן הכלל. כמובן, עם המעבר של קופים הולכי-על שתיים לעיסוק בציד, התוקפנות בהתנהגותם גוברת, אך גם המחסומים הביו-חברתיים לתוקפנות מתחזקים. אחד ממחסומים כאלה, כפי שצוין לעיל, היה המעבר להפקרות מינית (פרומיסקואיטי), שהפך למעין &quot;מטה ברק&quot; לרגשות הקשורים במאבק לסיפוק מיני.
הניאנדרטלים המשיכו לנהל אורח חיים &quot;עדרי&quot;, הארגון החברתי של קהילותיהם היה בעל אופי רפוי ובלתי יציב מבחינה מבנית. המבנים החברתיים של הניאנדרטלים נוצרו ופעלו על פי עקרונות של סינרגטיקה, כלומר על בסיס ארגון עצמי כאוטי. אלה היו קבוצות מגוונות שנוצרו סביב אנשים בעלי מעמד גבוה לצורך השגת מטרות מסוימות או על בסיס קשרים מסוימים – כלכליים (למשל, קבוצת ציידים או לקטים), משפחתיים, ביופוליטיים. בסביבה של הפקרות מינית טרם יכלו להיווצר חמולות משפחתיות יציבות, אשר הרבה מאוחר יותר, אצל בני אדם מודרניים, הפכו לבסיס של מה שמכונה סדר השבט.
הניאנדרטלים, כמו גם צאצאיהם המודרניים, חיו בתנאים של העדר שלטון, אנרכיה חברתית, כאשר טרם יכל להיווצר כוח מנוכר מהחברה ועומד מעליה, המסדיר את כל היחסים החברתיים ומנהל אותם, המגייס את חברי הקהילה להשגת מטרות מסוימות. מצב חברתי נטול מדינה זה הגדיר הפילוסוף האנגלי הדגול תומאס הובס, לא בלי יסוד, כ&quot;מלחמת הכול בכול&quot;. כמובן, זו לא הייתה מלחמה כשלעצמה, במובן המודרני של המילה, ו&quot;מלחמה&quot; זו לא הובילה להשמדת קהילות שלמות, כפי שטוענים תומכי הגרסה על &quot;ההשמדה העצמית&quot; של הניאנדרטלים. הניאנדרטלים אכלסו את אירופה לפחות 350 אלף שנה, ולא רק שלא השמידו זה את זה, אלא אף חוו גידול דמוגרפי משמעותי מאוד, והתפזרו הרבה מעבר ליבשת אירופה.
אבל &quot;מלחמת הכול בכול&quot; אכן התנהלה מדי יום, והתבטאה באינספור קונפליקטים והתנגשויות, קטנים כגדולים, בין חברי הקהילות הפרימיטיביות. אין ספק שקונפליקטים כאלה, שעלולים היו להסלים להתנגשויות, היו מזיקים ומסוכנים יותר לחיים הפנימיים של הקהילות מאשר קונפליקטים חיצוניים בין קהילות. שכן לקהילות כמעט לא היה מה לחלק ביניהן, מרחבי ההתפשטות ומשאבי הטבע לניכוס היו כמעט בלתי מוגבלים, ואילו לחברי אותה קהילה היה מה לחלק, משום שהמשאבים שנוכסו על ידי הקהילה היו מוגבלים ומתכלים.
המקור העיקרי לקונפליקטים, ללא ספק, היה חלוקת המשאבים. מפיקי המשאבים, למשל ציידים, שהרגו חיה גדולה תוך סיכון חייהם, שאפו לקבל חלק גדול בהרבה מהבשר, העור והצמר, ואילו שאר חברי הקהילה דרשו חלוקה שוויונית. היה צורך בנורמות מסוימות של פלאו-משפט, המעוגנות במנהג, שיפתרו את הקונפליקטים שהתעוררו ללא הרף בין הקבוצות ה&quot;אנטגוניסטיות&quot; הללו של הקהילה בדרך של פשרות המקובלות על שתי הקבוצות. אך הקבוצות שעסקו ביישום פשרות אלה היו בלתי יציבות מדי, הן השתנו, התפרקו והתארגנו מחדש, והקונפליקטים, הטעונים התנגשויות אלימות, צצו שוב ושוב.
האדם בחברה הפרימיטיבית היה חסר הגנה לא רק מפני כוחות הטבע הסוערים, שאיתם התמודד איכשהו באמצעות שימוש בכלים ובמבנים מלאכותיים, אלא גם מפני שרירות לבם של חברים חזקים ותוקפניים בקהילתו שלו. הצורך בשיתוף פעולה במאבק בכוחות הטבע השליליים ובהשגת משאבים חיוניים ריכך, כמובן, את הנטיות התוקפניות של חברים בודדים בקהילות, ויצר בולמי זעזועים שונים לתוקפנות, יעילים יותר מאשר בקהילות קופים. אך הגנה קבועה ושיטתית על החלשים והשלווים יותר
מבין חברי קהילה זו או אחרת מפני שרירות לב, עלבונות, התעללות ושוד של חפצים אישיים מצד פרטים חזקים ותוקפניים לא הייתה קיימת. לפיכך, כל חבר בקהילה שאף להבטיח את תמיכתם של הפרטים הסמכותיים ובעלי המעמד הגבוה ביותר, להפוך למשתתף בקבוצה כלשהי ולהיות תחת חסותה, או להקים קבוצה עם חברי קהילה אחרים לצורך הגנה עצמית בתנאי תוקפנות.
העדויות לאלימות כלפי בני מינם ולקניבליזם, שנאספו על ידי ארכיאולוגים באתרים שונים של ניאנדרטלים, מקורן היה בנסיבות אלה דווקא, ולא באיזו תוקפנות-יתר טבעית מיוחדת הטבועה בכל הניאנדרטלים. בשל נסיבות אלה עצמן, הניאנדרטלים לא יכלו להשמיד זה את זה במאבק פנימי, כשם שבני האדם המודרניים לא השמידו זה את זה לא בתקופה הפרימיטיבית של אבולוצייתם, ולא בעשרות אלפי התנגשויות צבאיות מסוכנות לאין שיעור בחברות מתורבתות. שכן הכוחות היוצרים של החברות האנושיות תמיד עלו בהרבה על הכוחות ההרסניים הקשורים במלחמה, בתוקפנות ובאלימות.
הגרסה השלישית ל&quot;היעלמות ללא עקבות&quot; של הניאנדרטלים היא מותם כתוצאה מאסון אקולוגי גלובלי כלשהו, מגפה או מחלה הקשורה בהשפעה סביבתית שלילית. ומכיוון שלא נצפה שום אסון גלובלי בתקופה שלפני 30 אלף שנה, צברה פופולריות ניסיון להצדקה &quot;אקלימית&quot; של גרסה זו. מוצגות כאן בעיות רבות בחיי הניאנדרטלים ביבשת הקפואה והנוראה הזו, כלומר אירופה. אלה כוללות מחסור בקרינת אולטרה סגול, במזון עשיר בוויטמינים, היפותרמיה של הגוף ומחלות נשימה. ב-1998, א. גילבורד, בהתבסס על מחקר מצב בריאותם של עמי הצפון הרחוק (חאנטים, מאנסים, ננצים, סלקופים), העלה השערה שהניאנדרטלים נכחדו כתוצאה מהתפתחות אצלם של מצב המופיע אצל חלק מנציגי עמים אלה.
בהשפעת גורמי הסביבה הטבעית, מתפתחים אצלם תסמינים של התנהגות חריגה, המזכירים ביטויים מסוימים של סכיזופרניה, וכתוצאה מכך פתולוגיה התנהגותית זו זכתה לשם פאראסכיזואידיה (מ&quot;פארה&quot; – קרוב, כמעט, סכיזואידיה – ביטויים של סכיזופרניה). הפאראסכיזואידיה מתבטאת בהיעדר כמעט מוחלט של מחוות והבעות פנים, בתנועות רפות, בהליכה איטית ובביטויים אחרים של חיסכון קיצוני באנרגיה. תסמינים דומים נצפים גם אצל נציגי עמים אחרים, ובמיוחד אצל רוסים החיים זמן רב באותו אזור (שם, עמ&amp;#x27; 122-123).
בתשובה לשאלה האם הניאנדרטלים יכלו להיכחד כליל מפאראסכיזואידיה, מבלי להשאיר צאצאים, יש לזכור שעמי הצפון הרחוק חיים באזורם זה מאות שנים ואינם מתכוונים להיכחד. וגם מה&quot;פאראסכיזואידיה&quot; הנשמעת מפחידה זו לא מתים. ריקנות אנרגטית מסוג זה &quot;מטופלת&quot; היטב בוויטמינים, באמבטיות שמש ובתזונה מלאה. באשר לניאנדרטלים, הם חיו עשרות אלפי שנים באזור הקרחוני, ואכלסו את אירופה. ובכל זאת, אם להאמין לגרסה ה&quot;אקלימית&quot;, עם בואם של בני האדם המודרניים הם חלו פה אחד ב&quot;סכיזואידיה&quot; ונכחדו, ופינו את אירופה לתושבים מתקדמים יותר מאפריקה שמדרום לסהרה, אשר, יש להניח, גם בחום האפריקאי לא חלו בכלום, ובהגיעם לאירופה, התאקלמו מיד ולא
סבלו מ&quot;פאראסכיזואידיה&quot;. נראה כי בתרחיש זה יש יותר מדי אי-התאמות, שאינן מאפשרות לו לטעון למעמד של הסבר מדעי.
הגרסה הרביעית ל&quot;היעלמות&quot; הניאנדרטלים אינה רק בלתי מבוססת דיה, היא פנטסטית ומיתולוגית לחלוטין. היא גורסת שהניאנדרטלים האחרונים נסוגו אל ההרים, אל אזורים בלתי נגישים ובלתי ראויים למגורי אדם רגיל, והתפתחו ל&quot;אנשי שלג&quot;. מחברי הסברים כאלה כבר עזבו כליל את שדה המדע ופנו אל &quot;אנשי השלג&quot; של מה
שנקרא פארא-מדע, אשר במסווה של מדע מטפח אמונות טפלות שונות.
מכיוון שכל הגרסאות של &quot;היעלמות&quot; הניאנדרטלים, שנסקרו לעיל, אינן מדעיות וחסרות הוכחות, ניתן להסיק בדרך השלילה שהניאנדרטלים לא נעלמו לשום מקום, אלא התפתחו באופן טבעי והדרגתי לבני אדם מהסוג המודרני.
המחסור בקרינה אולטרה-סגולה הנשלחת מהשמש לשמי אירופה הפך לגורם חשוב ביותר בהיווצרות הגזע הקווקזאי, ולא רק בתכונות כמו עור לבן, אלא גם בתכונות כמו צורת שפתיים, אף, עיניים, מאפייני גוף וכו&amp;#x27;. אין ספק שהניאנדרטלים בחייהם היו בעלי עור לבן, ואילו הפלאואנתרופוסים האפריקאים היו שחורי עור, כלומר סוג יותר מתמחה, המותאם לקרינה אולטרה-סגולה חזקה באמצעות יצירת שכבת מלנין מגנה על העור. סוג מתמחה כזה, שעבר לאירופה, לא היה יכול בשום אופן &quot;להתפתח לאחור&quot; ולהפוך לבעל עור לבן, דבר שהיה סותר את חוק אי-ההפיכות של האבולוציה (עקרון דולו). נזכיר כי שחורים החיים בארה&quot;ב ובאירופה במשך מאות שנים אינם הופכים לבעלי עור בהיר יותר, ואילו קווקזים, כלומר נציגי הגזע הלבן, העוברים לאזורים עם קרינה אולטרה-סגולה חזקה, רוכשים גוון עור כהה. הוכחה לאי-ההתמחות של עור נציגי הגזע הלבן היא יכולתם לשיזוף ברונזה. נסיבות אלה הן טיעון נוסף לכך שבני אדם מהסוג המודרני יכלו לנבוע רק מהניאנדרטלים, ואילו היו נובעים מהפלאואנתרופוסים האפריקאים שחיו מדרום לסהרה, כל אוכלוסיית אירופה הייתה כיום כהת עור.
כמובן, שיקולים אלה יכולים בקלות להיות מעוותים ולפורש ברוח האידיאולוגיה של הגזענות ותיאוריות העליונות הגזעית. כדי שזה לא יקרה, נדרשים כמה הבהרות. בהיותם מותאמים בצורה אופטימלית באמצעות ברירה טבעית ו
עבודה ביולוגית של איברים לסביבה טבעית מסוימת, לכל גזע יש יתרונות מסוימים ביחס לסביבתו, אך נציגיו מסוגלים, שוב באמצעות עבודה ביולוגית, להסתגל לכל סביבה בכל אזור בכדור הארץ. ההתמחות הפחותה של עור נציגי הגזע הלבן, שנוצרה בתנאי מחסור בקרינה אולטרה-סגולה, יוצרת לא מעט בעיות באספקת האנרגיה לגוף, ובנזקי עור מקרינת שמש ישירה. אך היא גם מבטיחה האצת הסתגלות הגוף לסביבות אחרות.
גופותיהם שטופי השמש של נציגי הגזע הכושי מחזיקים ביתרונות משמעותיים לא רק לחיים באקלים חם, אלא גם לאספקת האנרגיה לגוף באורח חיים בריא. עורם הצהבהב של נציגי הגזע המונגולי, שגם הוא היה צורה של כהות עור ומהווה התמחות מסוימת לתנאי קרינת השמש של אזור מזרח אסיה, מבטיח יתרונות רציניים באספקת האנרגיה לגוף לתנועות מדויקות מכנית, מה שבא לידי ביטוי גם בהתעמלויות המסורתיות של עמים אלה, וגם בחריצותם הפנטסטית בשדות האורז. עיניהם הצרות של נציגי הגזע המונגולי, המותאמות לעבודה ביולוגית של כיווץ עיניים מפני רוחות חזקות והתבוננות למרחקים האינסופיים של מרחבי הערבות במזרח אסיה, מבטיחות יתרונות מסוימים לראייה. כל המאפיינים הגזעיים של כדור הארץ נובעים מהשתייכותם של כל בני האדם מהסוג המודרני למין אחד, הומו סאפיינס, ואינם נותנים כל בסיס אמיתי לאידיאולוגיה שונאת האדם של עליונות גזעית. בשלב הפלאואנתרופוסים ההבדלים הגזעיים רק התוו, הם נוצרו במלואם רק במהלך 40 אלף שנות קיומם של בני האדם מהסוג המודרני.
הרצף מהניאנדרטלים לבני אירופה ברור, אפוא, גם בתחום ציד (ציד חיות גדולות), וגם
בתחום הפלאו-תעשייה (המעבר מתעשיית המוסטר לתעשיות הפלאולית המאוחר), ובהדרגתיות של הסאפיינטיזציה של הגולגולת (היעלמות שרידי תכונות קופיות והחלפתם בתכונות של בני אדם מהסוג המודרני), ואפילו בצבע העור. רצף זה ברור גם בתרבות.
כפי שצוין לעיל, יצירת תרבות והתפתחות פעילות יצירתית אלמנטרית התאפשרה רק על בסיס היווצרות מבני דיבור פשוטים ביותר. בדומה לכך שבני אדם קדומים השתמשו בכלים ליצירת כלים, הם החלו להשתמש בצירופי צלילים חומריים באותה מידה לשחזור תרבותי ושינוי המציאות לפי אמות מידה אנושיות. הניצנים הראשונים של תרבות אנושית אמיתית נוצרים דווקא בסביבת הניאנדרטלים. אלמנטים של ביוקולטורה מופיעים כבר אצל בעלי חיים גבוהים יותר.
דוגמה טיפוסית לביוקולטורה היא טיפוח (טיפוח, טיפול בגוף) אצל כל מיני הקופים. ביטויים ראשוניים של פרה-תרבות ניתן להגדיר בפעילות הכלים של הומו הביליס והארכאנתרופוסים, אך פרו-תרבות זו נשאה אופי תועלתני לחלוטין. לכן ניתן לדבר על &quot;תרבויות&quot; של הפלאולית הקדום רק במידה גבוהה מאוד של תנאי, עדיף להשתמש במונחים &quot;ביוציוויליזציה&quot; ו
&quot;פלאו-ציוויליזציה&quot;. התרבות מתחילה ביציאה ממסגרת הפעילות התועלתנית, כאשר הפעילות רוכשת מוטיבציה ערכית-כיוונית. בכניסתו למרחב התרבות, גם האדם שעדיין מתהווה משאיר מאחור את צרכיו הביולוגיים ואת גיוס הכוחות לסיפוקם. הוא מגייס את עצמו לחקירת קוסמוס אחר, אנושי, המוצב מול העולם האכזר וחסר הרחמים שבו הוא נולד, חי, חולה ומת.
דווקא התרבות הופכת את האדם לאדם, דווקא היא, ולא פעולה ספונטנית של מוטציות גנטיות וברירה טבעית, הפכה למאיץ של האבולוציה הביולוגית, אשר על בסיס עבודה ביולוגית אינטנסיבית, עמל ודיבור מפרק הפכה את הניאנדרטל
לאדם מהסוג המודרני. לניאנדרטלים אופייני היה סוג תרבות נמוך ביותר, עוברי. בהתנהגותם הייתה עדיין אותה כמות של אכזריות כמו המאפיינים הקופיים בפניהם ובגולגולותיהם. אך הרי לא רק לניאנדרטלים, אלא לכל חברה של בני אדם מהסוג המודרני אופייני שילוב זה או אחר של תרבות וחוסר תרבות, אכזריות ואנושיות, התחלות חייתיות ואנושיות. באמצעות התרבות מתעורר באדם ההומניזם, ההכרה במעמדו המיוחד בטבע, השאיפה להתייחס לאדם אחר כאל עצמו, לדאוג לאחרים, בידיעה שאחרים ידאגו גם לך. ההומניזם הוא עצם מהותה של התרבות כדרך של אופטימיזציה של פעילות החיים של האדם.
התרבות מגייסת את האדם לדרך קיום שונה לחלוטין מזו הטבועה בכל עולם החי. העולם עבור האדם הופך לאחר. נוצרים יסודות של תפיסת עולם. מתפתח יחס אסתטי למציאות. ההתעלות הרגשית הטבועה בבעלי החיים, הקליטה השמחה של השפעה נעימה של תהליכי טבע על אברי החישה, מתווספת בקליטת המידתיות והיופי, המתווכת על ידי עבודה ותרבות. כתוצאה מכך עולה בררנותם של פרטים בתחום המיני, שהייתה מוגבלת לפני הופעת התרבות רק למאפיינים גיליים וביולוגיים בלבד של בני זוג פוטנציאליים. הפרומיסקואיטט (ההפקרות המינית) מופרת יותר ויותר על ידי קשרים יציבים יותר, הברירה המינית מקבלת אופי אינטנסיבי יותר, פרטים יפים יותר ובעלי מבנה גוף הרמוני יותר זוכים להעדפה במגעים מיניים ובהשגת צאצאים.
זה בתורו משמש כמאיץ של הסאפיינטיזציה, שכן ככל שהפרמטרים של הפנים, הראש והדמות קרובים יותר לסוג המודרני, כך הם נראים הרמוניים, מידתיים ומושכים יותר, בהשוואה למאפיינים המשונים, דמויי הקוף, של פרטים השומרים על מאפיינים ניאנדרטליים פרימיטיביים.
דחייה של בני זוג מיניים יכלו לגרום גם שילובים פרדוקסליים של מאפיינים פרימיטיביים ומתקדמים.
החולשה והפרימיטיביות, האופי העוברי של התרבות של הניאנדרטלים המאוחרים, קבעו מראש גם שילוב פרדוקסלי בקהילותיהם של מודלים התנהגותיים חייתיים גרידא ומונחי תרבות. אתר הניאנדרטלים ליד הכפר הקרואטי קראפינה, עליו דיברנו לעיל, מציג בפנינו דוגמה טיפוסית לא רק לשילוב פרדוקסלי של מאפיינים ניאנדרטליים ומודרניים של גולגולות מאובנים, אלא גם לשימור מודלים חייתיים של התנהגות ברמת התפתחות גבוהה למדי, הנוטה ליצירת תרבות. דווקא אי-ההתאמה הבולטת לעין הזו בין הפרימיטיבי והמתקדם באותו מקום וכמעט באותו זמן הולידה את ההשערות על &amp;#x27;הקרב בקראפינה&amp;#x27; ו&amp;#x27;השמדתם העצמית של הניאנדרטלים&amp;#x27;. במציאות, לפנינו מקרה מצער, אך די שגרתי, של קניבליזם.
שרידיהם של כ-20 ניאנדרטלים בקראפינה נופצו לחתיכות קטנות, הגולגולות רוסקו, עצמות הגפיים נבקעו לצורך הפקת מח עצם, חלק מהעצמות הוחרכו, ככל הנראה בעקבות צליית הבשר שעליהן. דוגמאות לקניבליזם ולהריגת בני מינם ניתן להביא על בסיס ממצאים ארכיאולוגיים גם במקומות אחרים. אך הן הולכות ופוחתות במידה ניכרת לעומת התקופות הקודמות של האנתרופוגנזה, מתחילה להישמע פעולתה של התרבות.
ליו. סמיונוב עלה לעקוב אחר מגמה ברורה, המאשרת את ההשפעה המגויסת של התרבות על הוויתור על הקניבליזם ועל פתרון דמים של סכסוכים בקהילות הפלאואנתרופים. כך, לארכיאולוגיה יש נתונים על התפשטות כמעט רחבה באותה מידה של רציחות וקניבליזם בקרב הפלאואנתרופים המוקדמים, כמו בקרב הפיתקאנתרופים. &amp;#x27;עקבות של כמה פצעים, שנגרמו באלות ובכלי אבן חדים&amp;#x27;, מציין יו. סמיונוב, &amp;#x27;התגלו על
הגולגולת מארינגסדורף. היא נפתחה לצורך הוצאת המוח. קניבלים (אוכלי אדם) ללא ספק היו הניאנדרטלים מקראפינה... ניזוקה במכה חזקה שגרמה למוות, ונפתחה גם הגולגולת משטיינגהיים. עקבות של פצע קטלני, שנגרם במכה של כלי כבד ובוטה, התגלו על אחת מהגולגולות של פונטשבווד. נפתחה לצורך הוצאת המוח אחת מהגולגולות מסאקופסטורה. נהרג במכה בראש נגאנונג V. ניזוקו במכות כבדות ונפתחו לצורך הוצאת המוח גם כל שאר הגולגולות של היאבאנתרופים&amp;#x27; (סמיונוב י.א. כיצד נוצרה האנושות – מוסקבה: הספרייה הציבורית ההיסטורית הממלכתית של רוסיה, 2002 – 790 עמ&amp;#x27;, עמ&amp;#x27; 331). בכל מקום שבו התגלו שרידי הניאנדרטלים המוקדמים – בגרמניה, בצרפת, באיטליה, בקרואטיה או באי ג&amp;#x27;אווה – בכל מקום נצפים עקבות של פראות פרימיטיבית, של יחס חייתי גרידא, אכזרי של בני אדם פרימיטיביים זה לזה.
המצב משתנה באופן חד כבר בשלב הניאנדרטלים הקלאסיים. &amp;#x27;בין הממצאים הרבים של הניאנדרטלים הקלאסיים&amp;#x27;, כותב יו. סמיונוב, &amp;#x27;רק שניים – מונטה צ&amp;#x27;ירצ&amp;#x27;או I והניאנדרטל – מגלים סימנים יותר או פחות מובהקים של מוות אלים ועקבות קניבליזם. בעובדות שיעידו על קיום קניבליזם בקרב הפלאואנתרופים המאוחרים ביותר, המדע אינו מחזיק&amp;#x27; (שם, עמ&amp;#x27; 332). יו. סמיונוב רואה בכך תוצאה של הוויתור על האינדיבידואליזם הזואולוגי. לדעתנו, זו תוצאה של התגברות על האנרכיה, על &amp;#x27;מלחמת הכול נגד הכול&amp;#x27;, ולא על האינדיבידואליזם, תוצאה של התפשטות הסדר והתרבות.
צעד ענק בהתפתחות תרבותם של הניאנדרטלים יכול להיחשב גם התפשטות הדאגה למתים, שהיא המשך מובהק של הדאגה לחיים שכבר החלה בקהילות הניאנדרטלים, דאגת בני האדם זה לזה. שום בעל חיים, לאיזה מין שיהיה, אינו מגלה דאגה לנציגים המתים של מינו. פגרי בעלי החיים מונחים במקום שבו פגשו את מותם, והופכים למזון של חיות-נבלות. התנהגות חייתית כזו הייתה
אופיינית גם לאוסטרלופיתקים, גם לאנשי-הקוף וגם לניאנדרטלים המוקדמים. רק הניאנדרטלים המאוחרים, שעברו כמעט לחלוטין למצב הסאפיינטי, החלו לדאוג למתים, החלו לקבור אותם בכבוד ובעצב והפסיקו לטרוף אותם. ניתן להניח שהם הגדירו מערכת צלילים למילה &amp;#x27;מוות&amp;#x27;, ומשמע, החלו לנחש על אי-הפיכות המוות ועל זמניות החיים בעולם הזה. בצפייה בהמון מקרי מוות המתרחשים בקהילותיהם, הם, יש להניח, גילו בהדרגה את האמת הנוראה על בלתי-נמנעות המוות, כולל מותם שלהם.
חשיבתם של הניאנדרטלים המאוחרים, ככל הנראה, עדיין לא הגיעה לרמת הפשטה כזו, שיוכלו לפתח תפיסה על הנשמה. &amp;#x27;מאפייני הקבורות הניאנדרטליות&amp;#x27;, מציין בצדק יו. סמיונוב, &amp;#x27;מעידים על כך שהחיים פחדו לא מרוחות המתים, אלא מהמתים עצמם, נקטו אמצעי הגנה לא מפני נשמות המתים, אלא מפני הנפטרים עצמם, מפני הגופות&amp;#x27; (שם, עמ&amp;#x27; 506). הנשמה – האנשה של החיות, גופת המת חסרת חיים, מכאן המסקנה שמה שהופך אותו לחי עוזב אותו, כלומר הנשמה. אך כדי להסיק מסקנה כזו, אין די בהעמדת החיים מול המוות ובבחירת צלילים ייעודיים למושגים אלה, יש צורך להעמיד מול הגוף החי כוח חיים כלשהו, שהוא חסר גוף ובו בזמן מסוגל לפעול, לנוע, לקלוט את הסביבה. לא סביר שבני אדם עם אונות מצח מפותחות בדלילות של המוח יוכלו להמציא מונח לציון כוח חיים חסר גוף, המנהל את פעולות הגוף. סביר יותר שהם רק חשדו שביטויי החיות עוד נסתרים בגופות חסרות החיים, ושהם יכולים להתעורר בצורה בלתי צפויה. בכל מקרה, כל אימת המוות וכל בלתי-נמנעותו נתפסו כבר על ידי הניאנדרטלים, הם הרגישו עצמם בני תמותה, וערך החיים האנושיים הפך למרכיב אינטגרלי בתרבותם.
למרות שהניאנדרטלים לא יכלו עדיין להיות בעלי תפיסות מפותחות על
העולם שלאחר המוות, אספקת הנפטרים במזון וכלים בקבורותיהם מעידה על קיומן של תפיסות הקשורות לחיים שלאחר החיים, כלומר אמונות דתיות עובריות. אמונות אלה נגעו לאפשרות החיים בגוף המת, ולא מחוץ לגוף. הרעיון העומד בבסיס המושג של הנשמה, אינו בקיומה של הנשמה בגוף, אלא באפשרות של הפרדתה מהגוף, קיום נפרד, מעבר אל העולם חסר הגוף, חיים מעבר לגוף כגוף רוחני מיוחד במינו. רעיון כזה אפשרי רק עם הגעה לרמת הפשטה כזו, המניחה קביעת הבחנות בין הרוחני והחומרי, דבר שלא היה נגיש לא רק לניאנדרטלים, אלא גם לבני אדם מהסוג המודרני עוד אלפי שנים רבות לאחר שהתפזרו על פני כל היבשות.
למקור המגויס החזק ביותר של האמונות הדתיות הראשוניות, שהטביע את חותמו גם על התפיסות על החיים והמוות, ניתן לראות את קסם הציד. לקסם הציד אצל הניאנדרטלים היה אופי פרימיטיבי, עוברי, כמו לשאר צורות התרבות. הקסם נובע מהשאיפה לגייס את הטבע הסובב לאופטימיזציה של פעילות החיים של האדם. הכלי של גיוס כזה הוא הפעולה הקסומה, המשולבת בטקס קסום מסוים.
ריטואליזציה של פעולות מוצלחות נצפית אצל כל בעלי החיים הגבוהים וקשורה במנגנון ההטבעה. הטבעה בקליפת המוח של רצף פעולות מסוים, שהביא עונג, סיפוק, השגת התוצאה הרצויה, הופכת להגדרה יציבה, שלפי עיקרון הדומיננטה מדחיקה כל נתיב חלופי להשגת אותה תוצאה. להפיכת ההגדרה הפסיכולוגית לסטריאוטיפ קשיח, לטקס התנהגותי מחייב, יש משמעות ביולוגית עצומה, שכן היא עוזרת לבעלי החיים להשיג את התוצאות הדרושות להם ללא הפעלת פעולות הכוונה חובבניות. אך ההטבעה
של טקסים וריטואליזציה של פעולות שוללת מבעלי החיים, ובמידה מסוימת גם מבני האדם, את היכולת לשנות את פעולותיהם, את התנהגותם, עם שינוי הנסיבות. במנוסה מחדשנות נעוץ הצד השלילי הן של טקסים דתיים והן של טקסים פוליטיים.
בסביבה חדשה, בעלי החיים ממשיכים לחזור אוטומטית על הטקסים שהוטבעו בהם, המונעים מהם לתאם את ההתנהגות עם המציאות. הדברים מגיעים לכך שהם אינם מבחינים כלל לא בשינוי הסביבה, לא באפשרויות השגת התוצאות הרצויות בדרך של השינוי הפשוט ביותר של אופן ההתנהגות, ולא בכך שהסטריאוטיפים שהוטבעו אינם מאפשרים להם להשיג תוצאות מועילות כלשהן. בהתבוננות בפעולות כאלה של בעלי חיים, בני האדם נדהמים מהשמרנות והטיפשות שלהם, מבלי להבחין שטקסיהם וסטריאוטיפי ההתנהגות שלהם הם אנלוג תרבותי של ההגדרות והמנגנונים הביולוגיים הממוקדים של ההתנהגות. וכשם שההטבעה מגייסת את נפשם של בעלי החיים לתפיסה מסוימת של המציאות ומארגנת את דרכי התפיסה שלהם, כך ההטבעה התרבותית מגייסת את תודעתן של קהילות אנושיות לתפיסה מסוימת של המציאות ומארגנת את דרכי התפיסה שלהם כך, שנתפס דבר שאינו קיים.
שימור המאפיינים הקופיים של הגולגולות אצל הניאנדרטלים קשור באי-השלמות של גיבוש המבנה המורפו-פיזיולוגי של המוח האנושי, דבר שהשפיע, ללא ספק, על שימור כמה מאפיינים חייתיים של ויסות ההתנהגות. ההגדרות התרבותיות המתגבשות, במובנים מסוימים, נבעו מההטבעה הביולוגית של סטריאוטיפי התנהגות, שהובילו לתוצאות מוצלחות. הדבר התבטא במיוחד במצבים של עיסוק הציד, שבהם ההטבעה עוררה על ידי הפרשת אדרנלין ונוראדרנלין – הורמוני הפחד והתוקפנות. חיי ציידי הניאנדרטלים היו כל העת תחת איום. החיות העצומות והחזקות, שעליהן צדו, היו חזקות פי כמה מכל אחד מהם. גופם היה מכוסה בהמון
צלקות, חוו טראומות רבות. מכה אחת של ניב, קרן או חט יכלה להרוג מיד את הצייד החזק ביותר או להפוך אותו לנכה עלוב, שאינו מסוגל להשיג מזון בכוחות עצמו וחי על חשבון הקהילה.
כנראה, ציידים רבים ראו בחיים כאלה גרועים ממוות. מפגשים עם חיות בקרבות עד מוות היו מסוכנים ולעיתים טרגיים. אך היעדר ממושך של מפגשים כאלה היה מסוכן עוד יותר ויכול היה להיות טרגי עוד יותר. הקהילה נידונה לרעב, במיוחד בחורף ובאביב, כאשר אי אפשר היה להתפרנס מליקוט. נוצר צורך בוער בפעולות שיתרמו להצלחת פעילות הציד. אופיים ותוכנם של פעולות כאלה הוכתבו לאנשים על ידי ניסיון פעילותם היומיומית ועל ידי היכולת להכליל שהתפתחה על בסיסו. &quot;בתהליך הפעילות,&quot; מציין יו. סמיונוב, &quot;האדם משתכנע יותר ויותר שכדי להשיג תוצאה רצויה, עליו לפעול באותו אופן שבו פעל במקרים שבהם השיג תוצאה דומה לזו הרצויה... פעולות דומות, זהות, גוררות תוצאות דומות, זהות – זו הייתה ההכללה הרחבה הראשונה, שאפשר לכנותה חוק הדמיון בין פעילות לתוצאה&quot; (שם, עמ&amp;#x27; 454-455).
הכללה זו משפיעה באופן מקיף על תרבותם של הניאנדרטלים, ולאחר מכן גם על בני האדם המודרניים, והיא הופכת לאחד היסודות הרעיוניים החשובים של תפיסת עולמם המתהווה. בבסיס תפיסת עולם זו הונחה התזה: &quot;הדומה מושך את הדומה&quot; (או: &quot;כמו גורם כמו&quot;). מקרים שבהם תזה זו לא פעלה, בדרך כלל התעלמו מהם, וניתן היה להסבירם באי-דיוק או באי-נכונות, בחוסר דמיון מספיק של הפעולות שבוצעו, אך מקרים שבהם פעולות דומות הביאו לתוצאות רצויות, נזכרו לאורך זמן ונחשבו לאישוש התזה. על בסיס זה, הניאנדרטלים, ואחריהם בני האדם המודרניים, מגיעים לצורך בביצוע
טקסים מסוימים, המורכבים מפעולות מאגיות סמליות, כדי להשיג תוצאות דומות לתוצאות של פעולות אמיתיות בציד. הם מחקים ציד מוצלח, כדי ליצור באמצעות פעולות פולחניות תנאים לציד אמיתי מוצלח.
מאגיית הציד של הניאנדרטלים הייתה פרימיטיבית למדי. מכיוון שעדיין לא היו מסוגלים לתאר בצורה מציאותית מספיק את החיות, שהן מושא פוטנציאלי לציד, הם הסתפקו בשימוש בחפצים דומים. כך, במערת המכשפות ליד ג&amp;#x27;נובה של ימינו, הם חיקו ציד על ידי זריקת גושי חימר על נטיף דמוי צורה של גופי חיות שונות. באחת המערות בלבנון נמצאו שרידי אייל, מנותחים, מונחים על אבנים ומפוזרים באוכרה אדומה. הטקס של הריגת אייל שכבר נהרג, מכוסה בצבע, כדי לתת מראה של דם שזב, נועד ככל הנראה לקדם הצלחה בציד איילים לאחר ביצוע הטקס.
עדות מעניינת מאוד למאגיית ציד היא אחסון גולגולות של דוב המערות על ידי הניאנדרטלים באזורים שונים של מערב אירופה. החיה העצומה והאדירה הזו נעה לעתים קרובות על רגליה האחוריות, והגיעה לגובה של כמעט שלושה מטרים, והייתה יריבתו של האדם על החזקת המערות. מחסני גולגולות כאלה נמצאו במערות דרכנלוך (שווייץ), פטרשל (גרמניה המערבית), קלוני (דרום צרפת), זלצהופן (אוסטריה) ובמקומות אחרים.
הגולגולות והעצמות היו מסודרות בסדר מסוים, ולאחסון שימשו, בין היתר, ארגזים גדולים, או &quot;תיבות&quot;, שנוצרו בצורת בורות שנחפרו במיוחד ומרופדים באבנים.
החוקרים מקשרים את אחסון הגולגולות והעצמות של דובים שנהרגו עם אמונה בתחייתם, בהופעת דובים חדשים שנוצרו מהגולגולות שהושגו. חשוב מאוד שבמקומות שונים של תפוצת הניאנדרטלים, שרידי שוורים, ביזונים, איילים וחיות אחרות עברו אחסון פולחני דומה.
התרבות הפרימיטיבית והראשונית של הניאנדרטלים קיבלה פיתוח נוסף אצל בני האדם המודרניים, אשר בכך הפכו לא רק לצאצאיהם המפותחים יותר בכל המובנים, אלא גם ליורשי תרבותם.
14.6. בני האדם המודרניים, הקרו-מניונים, הניאואנתרופוסים, או הומו סאפיינס
בשנת 1868, במערת קרו-מניון בדרום-מערב צרפת (מחוז דורדון), נמצאו שרידי אדם, אשר, לפי שרידים אלה, בחייהם לא נבדלו באופן מהותי מבני אדם מודרניים, כך שאם היו מופיעים היום בהמון העירוני של עיר גדולה לבושים בבגדים מודרניים, לא היו מושכים כל תשומת לב.
בהשוואה לניאנדרטלים, בני אדם מסוג זה, שקיבלו את השם קרו-מניונים, היו גבוהים יותר, לא בעלי מבנה גוף &quot;גוץ&quot; וגס כל כך, אלא רזים יותר, עם עצמות דקות יותר, עם ראש זקוף ומורם. גולגולות הקרו-מניונים כבר לא הכילו שאריות של מאפיינים קופיים, שהיו אופייניים לניאנדרטלים. הקרו-מניונים התאפיינו במצח גבוה, ראשים עגולים ולא מוארכים ומאורכים, היעדר בליטת עורף והיעלמות רכס הגבות, מכיוון שבליטת עצם זו התפצלה באמצע על ידי שקע לשתי קשתות גבות, הממוקמות מעל קצה ארובות העיניים. היו להם פנים שטוחות, ולא חוטם קופי בולט קדימה, אפים גרמיים בולטים, לסתות קטנות עם שורות שיניים ישרות וסנטר מפותח היטב. כל זה העיד על כך שתהליך האנתרופוגנזה אצל יצורים אלה, שחיו לפני כ-40 אלף שנה, הסתיים בכללותו ביצירת אדם מודרני, הנקרא גם ניאואנתרופוס, או אדם נבון.
במבנה גולגולותיהם של הניאנדרטלים היו גם הבדלים מהסטנדרטים הביולוגיים המודרניים: קמרון גולגולת נמוך יותר, שיניים מסיביות יותר וכו&amp;#x27;, אולם אלה סטיות קלות והן נמצאות בטווח ההבדלים האישיים בין בני אדם מודרניים
עם זאת, אסור לשכוח שמבנה הגולגולת והעצמות משקף רק את הצד המורפופיזיולוגי של הזהות בין הקרו-מניונים לבני אדם מודרניים ואינו אומר דבר על הקשרים העצביים בתוך קופסת הגולגולת, אשר גם הם משפיעים על התפתחות האינטליגנציה. להיות אדם מסוג מודרני במראה החיצוני – עדיין אין פירושו להיות כזה ברמת האינטליגנציה. ככל הנראה, האבולוציה בכיוון זה עדיין נמשכה אז תוך פתרון משימות חיים מורכבות בעלות אופי אנושי טהור, התפתחות הדיבור, שיפור כלי העבודה והיחסים החברתיים.
במידה מסוימת נמשך גם תהליך שינוי צורת הגולגולת. הגולגולת האנושית מדור לדור התקצרה והתעגלה, וניתן לראות בכך המשך התגברות על מאפיינים ניאנדרטליים. אנתרופולוגים כינו תהליך זה ברכיצפליזציה. ייתכן שהוא היה קשור לשיפור נוסף של מנגנון הדיבור, שהתרחש בעבודה ביולוגית מתמדת של דיבור ובעבודה שכלית של ניסוח מחשבות. הלוע, שהפך לתהודת נוספת להגייה ברורה יותר ולהוצאת קולות דיבור אל מרחב האוויר הסובב, מחובר לבסיס הגולגולת האנושית, אשר אצל בני אדם מסוג מודרני, בניגוד לארכנתרופים ולניאנדרטלים, הפך מעוקל ותרם לקיצור הכללי של הגולגולת. נקודת מבט זו הוצגה באנתרופולוגיה על ידי ד. פילבים.
על המשך האנתרופוגנזה מעיד גם קיומם של שילובים מגוונים ביותר ולעיתים בלתי צפויים של מאפיינים בשרידי אנשים שחיו לפני 40 אלף עד 25 אלף שנה. דוגמה טיפוסית היא גילוי בכמה גולגולות שנמצאו במערת גרימלדי באיטליה של מאפיינים מסוימים של הגזע הכושי. הגזעים המודרניים עם מאפיינים יציבים נוצרו, ככל הנראה, לפני כ-25 אלף שנה.
אך הסוג האנתרופולוגי כבר התגבש לפני 40 אלף שנה ופתח בפני האדם החדש אפשרויות חדשות, קוסמיות באמת
והוא לא היסס לנצל אותן. מושא ההתפשטות של הניאנדרטלים היה כל כדור הארץ, מלבד אנטארקטיקה. לא הקור של ערבת הטונדרה הקרחונית ולא חום המדבריות האפריקאיים יכלו לעצור את האדם.
האנושות בתקופה זו התחלקה לשתי קבוצות גדולות בהתאם לאזור המחיה. הראשונה מבין הקבוצות הללו, שניתן לכנותה באופן מותנה צפון-מערבית, כיסתה מרחב עצום משטחה של ספרד המודרנית ועד סיביר. המרכז הבלתי מעורער, גרעין המחיה של קבוצה זו, היה עוד מימי הניאנדרטלים שטחה של צרפת המודרנית, במיוחד חלקה הדרום-מערבי. בחלק זה התגלו האתרים החשובים והמשמעותיים ביותר לחקר אבני הדרך של האבולוציה האנושית, מכלולי כלי העבודה והציוד שלהם. אזור זה היה &quot;עריסתו&quot; של האדם האירופי, משם הוא התפשט מערבה לספרד, צפונה לבריטניה, דרום-מזרחה לאיטליה, מזרחה לגרמניה, והלאה דרומה ומזרחה ביבשת אירופה. כפי שציין החוקר הצרפתי ט. פרידו, תוך הדגשת תפקידו של דרום-מערב צרפת בהתפתחות האדם הקדמון, &quot;נראה כי הכוחות הגיאולוגיים הכינו בכוונה את האזור הזה למגורי אדם: כאילו תכננו אדריכלים עלומים עיר ענקית ומשתרעת לרווחה וסללו בין מצוקי הגיר נתיבים של עמקים מצטלבים. נהרות ומפלים חצבו בגיר אולמות ומעברים, נוצרו בו מערות וגומחות, הוא יצר בליטות, קשתות וכיפות&quot; (פרידו ט. האדם הקרו-מניוני – מ.: נאוקה, 1979, עמ&amp;#x27; 14).
כאן, ככל הנראה, הייתה צפיפות האוכלוסין הגבוהה ביותר באירופה של אותה תקופה ונמצא אחד מראשי הגשר החזקים ביותר, שממנו עם נסיגת הקרחונים התפזרו בני האדם הקדמונים צפונה, ואליו נסוגו בעת קרחונים חדשים כדי לשרוד ולמצוא מקלט בטוח.
עבור הקבוצה הצפון-מערבית (האירואסייתית) בכללותה אופיינה מגורים בתנאים קשים של אזור הקרח, התנגדות מתמדת לקור והתפתחות מקבילה מואצת של
הפלאו-ציוויליזציה, שנכפתה על ידי הצורך לשפר ללא הרף את כלי הציד, הקמת מקלטים, שימוש והפקת אש, יצירת ביגוד וכו&amp;#x27;. היתרון של החיים בסביבה קשה זו להישרדות היה שפע של חיות גדולות, שמיניהן חוו בתקופה זו פריחה חסרת תקדים, וסיפקו בתהליך הציד המתמיד אחריהן חומר נוח לפיתוח הפלאו-ציוויליזציה בדמות בשר ושומן, עצם וקרן, עורות ופרוות.
אזור המחיה של הקבוצה האחרת, הדרום-מזרחית, השתרע מדרום אפריקה ועד מזרח הים התיכון, ומשם דרך אסיה הקרובה והמרכזית אל מזרח אסיה, לשטחן של הודו, סין, דרום-מזרח אסיה של ימינו ועד לאי ג&amp;#x27;אווה. כאן חיו אנשים בתנאי אקלים מתון יחסית, חם או אפילו לוהט (למעט שטחה של סין, שאליו הגיע מדי פעם נשימה קרה של הקרחונים). עבור נציגי הקבוצה הדרום-מזרחית הייתה חשיבות קטנה בהרבה ליצירת אמצעי הגנה מפני קור, התפתחות איטית יחסית עד לזמן מה של הפלאו-ציוויליזציה, חשיבות קטנה יחסית של ציד וחשיבות גדולה יותר של ליקוט, ומגוון גדול יותר של מושאי ציד. היתרון של החיים בסביבה רחוקה מהאזור הקרחוני היה עושר טבע גדול לאין שיעור, פוריות קרקע ושפע של מזון צמחי.
שתי הקבוצות הגדולות הללו של האוכלוסייה הפרימיטיבית בשלוש היבשות לא התקיימו בנפרד, במנותק זו מזו, אלא נעו ללא הרף, התערבבו ועברו מקבוצה אחת לאחרת באמצעות הגירות רחבות היקף. התקשורת העיקרית בין שתי הקבוצות עברה דרך הבוספורוס, אשר קפא בתקופות התקררות, אל דרום-מערב אסיה (מזרח הים התיכון). בתקופות של ירידת מפלס הים, כאשר המים נכלאו בקרחונים, נוצר מצר יבשתי במקום הבוספורוס והדרדנלים.
כך, כבר בעת העתיקה העמוקה הזו, נוצר הבדל מהותי ב
דרכי ההסתגלות לסביבה הטבעית ובדרכי ההתפתחות הציוויליזציונית (במקרה זה – פלאו-ציוויליזציונית), אשר בהמשך הוליד תחרות נצחית בין המערב למזרח, יריבות בין שתי דרכי אבולוציה אנושית חלופיות, המתקרבות זו לזו ולעתים מתרחקות. מקור התחרות הבלתי פוסקת הזו והשינוי התקופתי בקצבי ההתפתחות היה ההבדל העקרוני במבנים החברתיים-גיוסיים, שעמדו בבסיס קיום הקהילות האנושיות במזרח ובמערב. הבדל זה נכפה על ידי הסביבה הטבעית והצורך בגיוס מרבי של מאמצים לפתרון בעיות קונקרטיות העומדות בפני הקהילות.
טכנולוגיות מתקדמות יותר וחופש פעולה גדול יותר של פרטים בקהילות, הקשור אליהן, אפיינו כבר בתקופה זו את היבשת האירופית, שבה טבע קשה דרש להישרדות האדם ריכוז מאמצים גדול יותר ביצירת אמצעי הגנה של הפלאו-ציוויליזציה, והסביבה הטבעית סיפקה יותר משאבים לציד, לבנייה וליצירת כלים, בשל נוכחותם של מספר גדול מאוד של בעלי חיים גדולים, המוגנים היטב על ידי חימוש טבעי. הניצחון על בעלי חיים כאלה דרש ארגון מורכב בהרבה של קהילות אנושיות, מאמץ שכלי אינטנסיבי יותר לפיתוח אסטרטגיות ציד, ומאמצי גיוס אינטנסיביים יותר לשיפור החימוש המלאכותי של האדם וליצירת כלי עבודה מגוונים.
הישגי הפלאו-ציוויליזציה האירופית, בעת הגירות של אירופים לאסיה הקדמית ולאפריקה, התפשטו דרך מזרח הים התיכון אל כל הקבוצה הדרום-מזרחית. חלפו כמה עשרות אלפי שנים, לפני שהקרומניונים האירופים וכל הקבוצה הצפון-מערבית של האוכלוסייה החלו לאבד את מעמדם הבכיר ואת העליונות הטכנית שלהם, בעקבות משבר אקולוגי עמוק
אקולוגי, שנגרם על ידי אותה עליונות והתחממות גלובלית שהתרחשה לאחר סיום תקופת הקרח האחרונה.
האנתרופולוגים אינם מבחינים בבכורה הראשונית הזו של אירופה, משום שהם שקועים מדי במדידות גולגולות ובהשוואות של מדידות אלה, בקביעת עובדות מסדר ביולוגי, שלעתים קרובות מסתירות את ראיית התהליך ההיסטורי הכללי. יתר על כן, עם התפשטות הגישה הציוויליזציונית-מקומית, הפך לאופנה ולנוהג טוב במדע להימנע בכל דרך מאתנוצנטריות אירופית. כך יוצא שהאדם המודרני הגיע לאירופה מאיפשהו מבחוץ, בעיקר מאפריקה, והחל ליישב את אירופה, תוך דחיקת האירופים של אותה תקופה למעין שמורות. ואיש אינו מוטרד מכך שכל מכלול העובדות הארכיאולוגיות מנוגד לחלוטין לפנטזיות כאלה. שכן החברה של ציידים ולקטים הגיעה לפריחה הגבוהה ביותר הן ביצירת תרבות והן בייצור כלי עבודה דווקא באירופה, מגיברלטר ועד אורל, ובאסיה עד סיביר. עניין אחר הוא שהבכורה האירופית הזו החלה להישחק כתוצאה ממשבר אקולוגי רחב היקף לאחר סיום תקופת הקרח וורם, לפני 10-12 אלף שנה, ובמיוחד עם תחילת המהפכה הנאוליתית, כאשר פרוטו-ציוויליזציות אסיה עקפו בבירור בפיתוח הכלכלה את הפלאו-ציוויליזציה האירופית שקפאה על הציד והלקט.
הבכורה התרבותית-פלאו-ציוויליזציונית של אירופה, הן בתקופה הנאנדרטלית והן בתקופה הקרומניונית, מאושרת על ידי כל מכלול העובדות שהושגו על ידי המדע, על ידי כל &quot;דף&quot; בתיעוד הארכיאולוגי. דווקא באירופה, לפני כ-35 אלף שנה, בעקבות ההצלחות בציד המוני של חיות גדולות, החל הפלאולית להפוך לאוסטאולית (אוסטאו – עצם), כלומר לפלאו-ציוויליזציה, שבבסיסה עמד ייצור כלים לא רק מאבן, אלא גם מעצם. יתר על כן, מעצם ומקרן יוצרו כבר כמחצית מכלי הקרומניונים
ששימשו ככלים לייצור כלים אחרים, כולל מאבן. מתוך ידיעה על נסיבות אלה, האנתרופולוגים, בכל זאת, מתוך מסורת מושרשת, אינם מבחינים באוסטאולית כעידן נפרד של הפלאולית, דבר שאינו נכון לחלוטין מבחינה מתודולוגית. בתעשיית האבן-עצם של הקרומניונים, העצם מילאה תפקיד חשוב יותר מאבן, שכן היא הפכה לחומר העיקרי ליצירת תרבות, לשיפור נשק הציד, לייצור דברים שאנו מכנים כיום מוצרי צריכה, בעוד שהאבן המשיכה לשמש רק לצורכי ייצור ישירים. הרבה פחות נעשה שימוש בעצם מעבר לבוספורוס, בקבוצה הדרום-מזרחית של קהילות אנושיות, באקלים חם יותר בשטחי אפריקה ואסיה. שם נמשך בעיקר עידן האבן, אם כי המחסור בחומר גלם בדמות עצמות של חיות גדולות רק עיכב, אך לא יכול היה לעצור את ההתקדמות בתחום יצירת הכלים. ניתן לשער שהתפשטות טכנולוגיות העצם התרחשה גם היא בהשפעת יוצאי אירופה.
לפי חישובי דמוגרפים, כמובן רק משוערים, צפיפות האוכלוסייה במערב אירופה באותה תקופה הייתה גבוהה לפחות פי 10-20 מאשר באזורים אחרים המאוכלסים עד אז על פני כדור הארץ. הגירות מאירופה ואל אירופה היו תכופות מאוד. מספר גדול מאוד של קהילות נהרו מאירופה לאזורים חמים עם צמחייה עשירה, ואל אירופה לאזורי ציד עשירים.
הטכנולוגיות החדשות, שהומצאו ומצאו שימוש נרחב באירופה, הפכו לבסיס החומרי לאינטנסיפיקציה של תנועות הקהילות האנושיות ולכיבוש כל היבשה על ידי האדם, להכנעה מוחלטת של מרחבי הקוסמוס הארצי. טכנולוגיות פליאוליתיות מאוחרות אלה, אוסטאוליתיות, מציבות את הגבול המוחשי ביותר בין הקרו-מניונים לניאנדרטלים, הן בתחום התעשייה והן בתחום ההתפשטות הגאוגרפית. אף שהניאנדרטלים המאוחרים, בתהליך הפיכתם לנאואנתרופוסים, החלו כבר במעבר מהתעשייה הפליאוליתית המוסטרית
לסוג הפליאוליתי המאוחר, השימוש בכלים דקים מעצם ומקרן אצלם היה זניח. היעדר מחטים ומרצעים לא אפשר להם לשפר את סוגי הלבוש, להתאימם לגוף, ליצור סוגי לבוש המאפשרים תגובה גמישה לשינויי טמפרטורה, לשרוד ללא מחסה ולצוד בהצלחה בכפור עז. גם אומנות הבנייה שלהם פיגרה. בהקימם מגורי סוגים שונים עם מוקדים גדולים, הקרו-מניונים נזקקו הרבה פחות למחסה טבעי ויכלו לבצע מעברים ארוכים מאוד בעקבות עדרי החיות. כתוצאה מכך, הטכנולוגיות החדשות אפשרו לקרו-מניונים להתפשט הרבה יותר צפונה באירופה, ואף לחדור לאזורים שמעבר לחוג הארקטי, בעוד הניאנדרטלים, כמו גם הקרו-מניונים המוקדמים, עם בוא הקרחונים או תחילת ההתקררות, נדדו דרומה או נכחדו מקור ורעב. הקידמה הטכנית תרמה גם להתגברות אינטנסיבית על המאפיינים הביולוגיים הניאנדרטליים ולהתבססות המאפיינים המודרניים. ההסתגלות הביולוגית לקור הפכה למיותרת עם הופעת אמצעי ההגנה שהעניקה לאנשים הציוויליזציה הפליאוליתית הפוסט-מוסטרית.
ל&quot;תגליות הגאוגרפיות הגדולות&quot; של הקרו-מניונים תרמה גם טכנולוגיה משופרת של עיבוד אבן. אם הניאנדרטלים ייצרו כ-60 סוגי כלי אבן, הרי שהקרו-מניונים – יותר מ-200. אך ההישג העיקרי של הקרו-מניונים בתחום ייצור כלי האבן היה בהמצאת השיטה של להבים סכיניים, או להבי אבן דקים, ובשימוש נרחב בה. &quot;שיטת הלהבים הסכיניים,&quot; כותב ט. פרידו, &quot;הייתה לעזר רב לציידים שיצאו למסעות בני ימים רבים לאזורים שבהם כמעט לא נמצאו לא רק צור, אלא גם סלעים אחרים בעלי גרגר דק. הם יכלו לקחת עמם מלאי של להבים, כדי שיהיה במה להחליף ראשי חניתות שנשברו בזריקה לא מוצלחת... וקצוות סכיני הצור, שבהם חתכו מפרקים או גידים, נשברו והתקהו. בזכות שיטת הלהבים הסכיניים ניתן היה
לייצר כלים חדשים במקום עצמו&quot; (שם, עמ&amp;#x27; 63).
גם הקפדנות בייצור הכלים גדלה משמעותית. היא הובאה למעשה לרמת שלמות כזו, שלא ניתן היה להתעלות עליה גם באמצעים טכנולוגיים מודרניים. הדבר מעיד על רמה גבוהה של מקצועיות של אומני הקרו-מניון, ועל תחילתה של התמחות בתחום תעשיית האבן והעצם-קרן. &quot;אם בוחנים את להבי האבן האלגנטיים והדקים,&quot; מציין המומחה האמריקאי רוברט מאייר, &quot;קשה לדמיין כיצד ניתן היה לשפרם בימינו – ובכן, אולי מלבד חיתוך בלייזר&quot; (מאייר ר. ג&amp;#x27;. פרהיסטוריה של האנושות – מ&amp;#x27;: אסט, אסטרל, 2006 – 301 עמ&amp;#x27;, עמ&amp;#x27; 145).
כל זה תרם להצלחת צייד ומסחר ועודד תנועות רחוקות יותר ויותר במרדף אחר טרף המחולק בצורה לא אחידה ונודד ללא הרף. ההתיישבות של שלוש היבשות על ידי ארכאנתרופוסים ופלאואנתרופוסים לא הייתה רציפה; מחוץ להישג ידם נותרו אזורים גבוהים, מדבריות, ובאופן אופייני – יערות טרופיים, שבהם חיו בעבר אבותיהם דמויי הקופים. הנאואנתרופוסים השלימו את ההתפשטות הרציפה על פני היבשה, והם הצליחו לכבוש גם שתי יבשות חדשות – אוסטרליה ואמריקה. המעברים של אנשים ליבשות אלה הוקלו על ידי הקרחונים, שכבלו כמויות עצומות של מים בקרח. בשיא הקרחונים, מפלס הים ירד ב-100-150 מטרים, מה שגרם להתייבשות מדפי החוף ולהיווצרות מצרי יבשה בין איים. דרך מצרי יבשה אלה עברו אנשים לגינאה החדשה, אשר בתקופה זו, כפי שמשערים, לפני כ-35 אלף שנה, היוותה יחידה אחת עם יבשת אוסטרליה.
לאחר שהתיישבו באזור החוף, המתיישבים הראשונים באוסטרליה עסקו במשך מאות שנים בעיקר באיסוף רכיכות, דיג וחיפוש צמחי מאכל. לאחר מכן, לאט מאוד, תוך כדי הליכה לאורך נהרות גדולים, הם החלו להתקדם אל פנים היבשת, עד שיישבו את כולה, כולל האזורים המדבריים. עם הופעת מחסום מים רחב
בין אוסטרליה לדרום-מזרח אסיה, הם מצאו עצמם בבידוד מוחלט משאר האנושות ביבשת קטנה עם אקלים חם, הדומה לאקלים האפריקאי. הציד של קנגורו ובעלי חיים אחרים שאינם גדולים לא דרש שיפור מתמיד של כלי הנשק לציד, והאקלים החם והצמחייה השופעת לא עודדו פיתוח תעשייה.
התוצאה הייתה שהילידים האוסטרלים, עד בואם של האירופאים, המשיכו לחיות בתקופת האבן, ורבים מהם עדיין חיים בתנאי פלאו-ציוויליזציה. במצב דומה בערך נמצאו גם תושבי אפריקה שמדרום לסהרה, אשר, כפי שמבטיחים, נתנו לעולם את האדם המודרני. על המודרניות של האדם יש לשפוט לא לפי צורת הגולגולת, אלא לפי מעשיו.
המתיישבים הקדומים ביותר של אמריקה היו במצב טוב יותר, אך גם הם פיגרו. לרשותם של הילידים האמריקאים, שקיבלו מאוחר יותר את השם השגוי &amp;#x27;אינדיאנים אמריקאים&amp;#x27;, עמד יבשת ענקית עם משאבים כמעט בלתי נדלים ופריסה של אזורי אקלים מהארקטי ועד האנטארקטי. קולומבוסים קדומים אלה גילו את אמריקה מבלי להרטיב את רגליהם. הם נכנסו ליבשת האמריקאית בעקבות נדידות בעלי חיים בתקופות הקרח, כאשר מפלס המים באוקיינוס הקפוא ירד עד כדי כך שבמקום מצר ברינג נוצרה ברינגיה – רצועת יבשה שחיברה בין שתי היבשות. המעבר דרך ברינגיה יכול היה להתבצע רק מהמזרח הרחוק של שטחה הנוכחי של רוסיה לאלסקה, שטחה הנוכחי של ארצות הברית.
מדענים חלוקים רבות בשאלת הזמן שבו התרחש מעבר זה. הזמן הסביר ביותר לתחילת המעבר הוא לפני כ-35 אלף שנה, בשיא הקור הקרחוני. ולמרות שבזמן זה עדיין לא הסתיים תהליך היווצרותו של האדם המודרני, כמעט כל המדענים מסכימים שההגירה בוצעה על ידי בני אדם מודרניים. הבסיס לביטחון זה הם ממצאים ארכיאולוגיים, ו
גם העובדה שהתקדמות לאזורים הארקטיים הקרים ביותר הייתה אפשרית רק לבני אדם מודרניים, בשל הציוד הטכני הגבוה שלהם, כלומר קיומם של בגדים ונעליים איכותיים, ובניית מגורים מבודדים עם מוקדים גדולים. הניאנדרטלים, למרות התאמתם הביולוגית לטמפרטורות נמוכות, פשוט קפאו או מתו מרעב בקור כזה.
סביר להניח שהיו כמה &amp;#x27;גלים&amp;#x27; של מהגרים מאסיה לאמריקה. העוצמה הגדולה ביותר של גלים אלה הייתה ככל הנראה בתקופות של לפני 25-20 אלף שנה ולפני כ-12 אלף שנה. העובדה שהמהגרים היו אסייתים מוכחת לא רק על ידי הקרבה הגאוגרפית של חלק זה של אסיה לברינגיה, אלא גם על ידי הדמיון במאפיינים הגזעיים בין נציגי הגזע המונגולואידי לבין האינדיאנים האמריקאים. המאפיינים העיקריים הם קיומן של עצמות לחיים רחבות, שיער שחור חלק, ואפיקנתוס, כלומר קפל עור של העפעף העליון בפינה הפנימית של כל עין. דמיון רב נצפה גם בצורת הכלים של קהילות אסייתיות ואמריקאיות. ככל הנראה, רוב המהגרים עברו משטחה של סין המודרנית, מונגוליה, סיביר הרוסית והמזרח הרחוק.
הפשרת הקרחונים הביאה להצפת ברינגיה ולהפסקת המגעים בין אסיה לאמריקה. בינתיים, המתיישבים הראשונים של אמריקה המשיכו להתקדם מצפון לדרום מאלסקה לשטחה של קנדה וארצות הברית של ימינו, לאחר מכן לאזורים הסובטרופיים של מרכז אמריקה וליערות הטרופיים של דרום אמריקה, ולבסוף לאזור האנטארקטי של ארץ האש.
לאחר הצפת ברינגיה, על הבידוד החיצוני של אמריקה מיבשות אחרות נוסף בידוד פנימי של קבוצות קהילות אחת מהשנייה. על כך מעיד בעיקר המספר העצום של שפות של האוכלוסייה הילידית של אמריקה. נדידות אוכלוסין, ללא ספק, התרחשו, כמו גם מגעים בין קהילות, כפי שמעיד, למשל,
התפשטות בתקופה של לפני 12 אלף – 10 אלף שנה של ראש חנית רחב מקנדה ועד ארץ האש. ראשי חנית כאלה לא נמצאו בשום מקום ביבשות העולם הישן, זוהי המצאה אמריקאית מובהקת. ציד של חיות גדולות באמצעות חניתות עם ראשים כאלה תרם להתקדמות מסוימת בצפון אמריקה, בדומה לזו שנצפתה באירופה הקרחונית. לפני כ-20 אלף שנה, תושביה הילידים של צפון אמריקה צדו ממותות, מסטודונים, ביזונים, שורי מושק, איילי קריבו, סוסים, בונים ענקיים ועצלני קרקע, מה שגרם להם לשפר ללא הרף את הפלאו-ציוויליזציה שלהם, בדומה למה שהתרחש באירופה.
ההתחממות הגלובלית שהחלה לפני 12-15 אלף שנה הביאה להכחדתם של רוב מיני החיות הגדולות, שהואצה והוחמרה ללא ספק על ידי השמדתם בציד נרחב של קהילות אנושיות. הגיע משבר אקולוגי חמור ביותר, שבצפון אמריקה, כמו באירופה, הוביל לקיפאון ממושך ביותר בהתפתחות ולמשבר של הפלאו-ציוויליזציות, אשר בתורן גרמו לפיגור של פלאו-ציוויליזציות אלה לעומת אלה שנוצרו באסיה ובדרום אמריקה. עם זאת, באמריקה לא היו מגעים כה הדוקים ויריבות מתמדת בין צפון לדרום, כמו אלה שהתרחשו בעולם הישן בין מזרח למערב, אשר גירו ואף דחפו ללא הרף את האבולוציה הפרוגרסיבית. לא היו גם תמריצים פנימיים חזקים באותה מידה להתפתחות.
כתוצאה מכך, עד בואם של האירופאים בצפון אמריקה התרחשה התפתחות איטית ביותר של קהילות ציידים, שקפאה על רמה טרום-ציוויליזציונית ולא הובילה ליצירת ציוויליזציות. בדרום אמריקה קמו ציוויליזציות מקוריות של האצטקים, האינקים והמאיה, שדמו לציוויליזציות הקדומות ביותר של המזרח הקרוב, אך בפיגור במספר פרמטרים אפילו לעומתן. והרי הציוויליזציות של דרום אמריקה נוצרו ותפקדו לפחות אלפיים שנה מאוחר יותר, כאשר אירופה כבר הייתה על סף העת החדשה. למרבה הצער,
ציוויליזציות אלה נסחפו בהתקפה האגרסיבית של האירופאים, ואיננו יודעים דבר על אפשרויות המשך התפתחותן.
בידוד, היעדר מגעים מתמידים ותחרות של מבנים חברתיים-גיוסיים מובילים לקיפאון ולפיגור בהתפתחות. יחד עם זאת, בידוד יחסי, המאפשר הבשלה של גרסה עצמית של מבנים חברתיים-גיוסיים, כדי להפגין לאחר מכן את כושר התחרות שלהם במגעים חיצוניים, הוא ללא ספק מועיל לכל קהילה.
&amp;#x27;הארזה&amp;#x27; משוכללת יותר של המוח אפשרה לאנשי קרו-מניון לשכלל במידה ניכרת את כליהם, ליצור מגוון עצום של כלים מיוחדים מבחינה תפקודית. ההישג הגדול ביותר של הטכניקה האוסטיאוליטית היה הופעתם ושכלולם ההדרגתי של כלים מורכבים, שייצגו חודי אבן או עצם המחוברים לידיות עץ או עצם. הדבר האריך במידה ניכרת את הכלים ואיפשר ניצול של אפקט המנוף. המצאת החנית הארוכה עם חוד קשה וחד הגדילה במידה ניכרת את יעילות הציד ואת בטיחותו משיניים וניבים של יונקים גדולים, שכן לאף אחת מהחיות לא היה נשק טבעי כה ארוך ובעל כוח חדירה כה נורא.
הניבים של החתול בעל הניבים דמויי החרב (או ה&amp;#x27;טיגריס&amp;#x27;) היו גדולים מאוד ויכלו ללא מאמץ לנשוך כל חלק בגוף ולהוציא את המעיים מכל חיה. אך החנית עם חוד הצור הייתה ארוכה ומסוכנת בהרבה.
החוד הורכב על הקנה (המוט) וחובר אליו בדבק מיוחד, שבושל על האש והורכב משרף בתוספת אוקר כמעבה. חניתות הניאנדרטלים, שייצגו מקלות מחודדים עם קצה שרוף לחיזוק, לא נכנסו לשום השוואה עם הנשק החזק הזה. הוא לא רק נקב את עור החיה, אלא גם חדר את הבשר, חודר אל האיברים החיוניים.
באותה תקופה מופיע גם נשק מורכב המיועד להטלה, בצורת
של חנית קצרה מוקללת, כידון (דרט) שמשקלו וצורתו נבחרו כך כדי להבטיח נוחות הטלה. כעת ניתן היה לפגוע בכל חיה בחניתות מרחוק, מבלי להתקרב אליה עד כדי חשיפה למכות הטפרים, הניבים או הקרניים שלה. הודות לשכלולים אלה, הציד הופך מוצלח יותר ויותר. לצד כיתור החיה בידי נושאי חניתות ומטילי כידונים, מיושמים יותר ויותר מצודים, מכלאות, מלכודות ובורות ציד, המוסווים בענפים ומצוידים ביתידות מחודדות הבולטות אנכית כלפי מעלה. תושבי האתר סולוטרה בצרפת, משנה לשנה ומדור לדור, הסיעו אל אותה תהום המון סוסים, שאיבדו את זהירותם מפחד, נפלו לתוכה ומתו.
הפלאו-ציוויליזציה מהסוג האוריניאקו-סולוטראי יצרה את התנאים המוקדמים להרחבה משמעותית של הציד ההמוני של חיות גדולות. באתרים רבים ביבשת אירופה, ארכיאולוגים מוצאים מצבורי עצמות כה עצומים, שעולה השאלה של השמדה מוחלטת באזורים מסוימים של עדרים שלמים. כאן קבורים שרידים של אלפי פרטים. למעשה, זו הייתה מלחמה. מבלי לפתוח עוד במלחמות ביניהם, האירופים של אותה תקופה ניהלו מלחמת השמדה נגד ממלכת החיות שהקיפה אותם, ובכך ערערו, בסופו של דבר, את יסודות שגשוגם שלהם. מלחמה כזו התנהלה גם ביבשות אחרות, אך רק בקנה מידה קטן יותר בשל הפיגור בהתפתחות הפלאו-תעשייה.
הציד ההמוני בהיקפים כאלה, לראשונה בהיסטוריה הפרימיטיבית של האנושות, יצר הבטחה מלאה של קהילות אנושיות במוצרי מזון, מוצרי צריכה, חומרים לייצור כלים, נשק, ציוד משקי, ביגוד ואפילו תכשיטים. מתקדמת המקצוענות של בני האדם ביצירת כלים, בעיבוד עורות, בתפירת בגדים, ביצירת תכשיטים, באמנות הפלסטית ובצורות אחרות של התרבות הפרימיטיבית.
התרבות לראשונה נפרדת מהפעילות התועלתנית. ארכיאולוגים גילו שרידים של מחצבות אוסטיאוליטיות להפקת צור ושל &amp;#x27;סדנאות&amp;#x27; עתיקות ביותר, שבהן אוחסנו ניבי ממותות שהוכנו לעיבוד, נתחים מסוימים של אבן, עצם וקרן.
למרות אופיו הטורפני, דמוי-המלחמה, של הציד ההמוני, עולם החי של הקרחון האחרון (הוורמי) עדיין היה מסוגל לשעתוק פשוט של מספרו, בזכות המזון השופע בערבות הטונדרה הקרחוניות, המספר ההתחלתי הגבוה של המינים וקצב ההתרבות הגבוה למדי. הטבע החי כבר אז שוקם בקושי עצום מפלישותיו של האדם החמוש, שלא חי כלל באיזון נחמד עם הטבע, כפי שסבורים אקולוגים רבים, אלא הרג וניצל את כל מה שחי, כל מה שעלה בידו להשיג. הציידים לא דאגו כלל לשעתוק מספר החיות, שממנו היה תלוי הצלחת עיסוק הציד ושגשוגן של הקהילות האנושיות. במספר אתרים גילו ארכיאולוגים שלדים של נקבות הרות ושל גורי חיות שונות. כבד וקוצני הוא נתיבו של האדם אל האנושיות והכבוד לחיים.
הקדמה בתחום ייצור הבגדים והקמת המגורים התנהלה גם היא בדרך של &amp;#x27;שוד&amp;#x27; הטבע החי ויצירה על חומריו של כלים מורכבים שונים. למעשה, כלי מורכב הייתה מחט התפירה, שהומצאה לפני כ-20 אלף שנה. בני האדם &amp;#x27;הפשיטו&amp;#x27; את החיות ההרוגות והתאימו את ה&amp;#x27;בגד&amp;#x27; הטבעי שלהן לגופם שלהם. בתחילה, לקיבוע הגלימות מעורות מגורדים שימשו מרצעים מעצמות שבורות וחוטים גסים משיער סוסים או מסיבים צמחיים. החוטים נדחפו אל החורים שנעשו במרצעים בעזרת אמצעים מקרן, דבר שהיה גם לא נוח, גם איטי וגם מתיש. לאחר התפשטות הכלים המורכבים עלה הרעיון לחבר את החוטים למרצעים, מה שלא עלה בידם לעשות בפשטות מספקת בעזרת דבק. ואז החלו, בעזרת המרצעים, לנקוב את המרצעים עצמם, כדי להשחיל בהם את החוטים.
כך, לפני כ-20 אלף שנה, נוצר נס הטכניקה האוסטיאוליטית – מחט התפירה, שבעזרתה בוצעה התעלות אבולוציונית אדירה בייצור הבגדים. בזכות המחט ובעמלם של החייטים הפרימיטיביים החלו בני האדם ללבוש בגדים מותאמים היטב לדמות, מעוצבים במגוון דרכים, שרוכשו בהדרגה אופי
&amp;#x27;של כלי מורכב&amp;#x27; לחימום וקישוט הגוף בתנאי טמפרטורה שונים. לאחר שהפך למורכב, החל הבגד להתחלק ל&amp;#x27;תחתונים&amp;#x27; (הלבשה תחתונה), לגלימות ללבישה יומיומית ול&amp;#x27;עליון&amp;#x27; מסוג מעילי פרווה או מעילי עור כבש, שנלבשו עם בוא הקור. באשר לנעליים, שימשו כנעליים &amp;#x27;גרביים&amp;#x27; פרוותיות או &amp;#x27;אוברולים&amp;#x27; מסוג מוקסינים. לאחר מכן החלו להשתמש בסוליות מעורות קשים, שחוברו לכפות הרגליים ברצועות דקות מרצועות עור. כך נוצרו הסנדלים הראשונים. ככל הנראה יוצרו גם נעלי בסט (לאפטי). האופנתיים והאופנתיות הפרימיטיביים התלבשו במעילי פרווה ובמנטו, שלא כל אדם מודרני יכול להרשות לעצמו בשל יוקרם העצום של הפרוות הטבעיות. עם התפתחות התרבות הפרימיטיבית, מתחילים להעריך את יופי הבגד ואת שילובו עם צורות הגוף.
באותה תקופה, תופעה נפוצה ביותר הופכת ייצור של תכשיטים מגוונים מצדפים, ניבים, עצם וקרן. בני האדם הפרימיטיביים אהבו מאוד חרוזים ושרשראות, ענדו אותם גם נשים וגם גברים. אם בייצור הכלים כבר מתגלות ראשית התמקצעות מסוימת, כמו גם בייצור התכשיטים, הרי עיבוד העורות והקמת המגורים הייתה פעילות משותפת, קולקטיביסטית לחלוטין, שדרשה השתתפות של כל החברים הבוגרים של הקהילה. עלייה משמעותית, לפני כ-20 אלף שנה, חלה בבניית המגורים. קהילות הציד החלו להקים אתרים קבועים (בסיסיים) ומחנות זמניים (עונתיים או קצרי-מועד), או מחנות. באתרים ארוכי-הטווח, ככלל, נבנו
מבנים &amp;#x27;יסודיים&amp;#x27; יותר, שבהם בני האדם התמקמו בנוחות המקסימלית לאותה תקופה.
אלה היו, קודם כל, בקתות מרווחות למדי עם מוקדים גדולים וקירות עבים למדי. בעיות גדולות התעוררו עם חומר הבנייה להקמת הקירות, שכן בני האדם עדיין לא ידעו לקצוע בולי עץ ולחברם, ובערבות הטונדרה של אירופה הורגשה כל העת מחסור בעץ. לכן, נפוצו כאן חפירות (זמליאנקות) וחצאי חפירות. ליצירת האחרונות נחפרו בורות בעומק של כמטר, ששוליהם שימשו חלק מהקירות. הרצפות כוסו בעשב או רוצפו באבנים, ומעל הונחו עורות בעלי חיים. באזורי ערבות-יער נבנו סוכות גדולות על שלדי מוטות ארוכים, הקשורים ביניהם ברצועות.
המחנות הזמניים ייצגו צבר של מעין אוהלים או יורטות, שהוקמו במהירות ופורקו בקלות לצורך העברה למקומות אחרים. כיוון שבערבות הטונדרה גדלו מעט מדי עצים, והם לא הספיקו אפילו לייצור מוטות ארוכים מספיק, הורכבו השלדים של &amp;#x27;ערי האוהלים&amp;#x27; מניבי ממותות, קרני איילים ועצמות חיות גדולות. לכיסוי קירותיו של כל אוהל או יורטה נדרשו כמה עשרות עורות איילים או בקר, וליצירת השלדים נעשה שימוש בשלדים של עשרות חיות גדולות. מבנים אלה, במובן המילולי, נבנו על עצמות.
אך גם לציידים הגיע &amp;#x27;על העצמות&amp;#x27;. שרידי העצמות של רבים מבני האדם של אותה תקופה, שהתגלו בידי ארכיאולוגים, שומרים עקבות של קרבות עם ענקי עולם החי בצורת שברים, ריסוקים, נקבים, מומים. במלחמה כמו במלחמה. רבים מהשברים התאחו היטב, כלומר עברו טיפול מלאכותי בדרך של לחיצת השברים וקיבוע הגפיים השבורות. חיי ציידים רבים היו קצרים. אך עליית רמת החיים, שהגיעה לפני כ-20 אלף שנה בזכות ההצלחות שהושגו בהתפתחות הפלאו-ציוויליזציה, החלה להוביל לעלייה הדרגתית בתוחלת החיים. חלק מהציידים חיו עד גיל 60 ויותר. התרחש גם גידול משמעותי של אוכלוסיית אירופה ואסיה הקרחונית
אסיה. לארכיאולוגים, החוקרים תקופה זו של ההיסטוריה של האנושות ה&amp;#x27;פרהיסטורית&amp;#x27;, הופיעו ידיעות מהימנות על קיומן של קהילות המונות מאות אנשים. אחת מקהילות כאלה נתגלתה בצרפת, במחוז דורדון, שם בעמק נהר הווזר נשתמרו שרידים של מחנה עונתי גדול ומאוכלס מאוד של ציידי החיה הגדולה.
ככל הנראה, לתקופה זו מתייחסת גם תחילת ההחלפה בין קהילות של מוצרי הפלאו-תעשייה שלהן, כלומר הופעתה של רמת פעילות כלכלית כזו, שהניחה רכוש קולקטיבי וראשית יחסים כלכליים, החורגים ממסגרת ההתפלגות הפשוטה של המוצרים. נזכיר שהחלפת שירותים מיוחדים במינם טבועה אפילו בקופים דמויי-האדם. היא תורמת בקהילותיהם לחסימת התוקפנות ולהתפשטות של מה שנקרא אלטרואיזם הדדי, כלומר עזרה הדדית המבוססת על החלפת פעילות המועילה לשני הצדדים המחליפים. עם התפתחות הקהילות האנושיות, האלטרואיזם רוכש אופי לא רק תועלתני, אינו מסתפק בהחלפת שירותים פשוטים ביותר.
התהוות התרבות, כבר אצל הניאנדרטלים, מכניסה לחיי האדם את התפיסה של ערך, כולל ערך עבור הקהילה של אותם בני אדם, שבעקבות מומים או מחלות אינם יכולים בעצמם להבטיח את קיומם שלהם, אך יש להם משמעות תרבותית מסוימת עבור הקהילה: הם משפיעים עליה לטובה, פותחים בפני הקהילה אופקים מסוימים, מעבירים את ניסיון חייהם לדורות הצעירים, הופכים את חייהם של אנשים אחרים למשמעותיים יותר, מסוגלים בתורם ליצור ערכים כלל-משמעותיים כלשהם. דוגמאות טיפוסיות הן שרידיו של הניאנדרטל הקלאסי ממערת לה-שאפל-או-סן, שסבל מצורה קשה ביותר של דלקת פרקים (ארתריטיס), אך חי עד גיל מופלג, וכן של ניאנדרטל אחר ממערת שאנידר בעיראק, שחי עם יד ימין וכתף מעוותות, ונקבר בכבוד ב
בגיל זקנה.
בקהילות אנשי קרו-מניון, ככל שעולים רמת החיים ורמת התרבות, הדאגה לשמירה על חייהם של החולים והנכים מתפשטת יותר ויותר, הופכת כבר דווקא לכלל ולא לחריג.
היווצרות חילופי חפצים התאפשרה רק עם התפתחות התרבות, הפצת תפיסות לגבי ערכים ויכולת הערכה של משמעות החפץ, הן התועלתנית והן הלא-תועלתנית. כדי שיתעורר חילופין, יש צורך קודם כל בקיום התנאים הבאים: שייכות של חפצים לפרטים מסוימים או לקהילות בכללותן, יכולת להשוות חפצים ולתאם את ערכיהם, התגשמות בחפצים של כמות ואיכות מסוימת של עבודה אנושית, קיומן של תכונות מסוימות בהם, תועלתם לצרכנים פוטנציאליים, ויכולתם לספק צרכים מסוימים, הן חומריים והן תרבותיים. בהתאם, אין לצמצם את תוצרי החילופין רק למשמעותם התועלתנית; תמיד מגולם בהם גם תוכן תרבותי-מגייס וסמלי-סימני.
החילופין עצמם משמשים גם כגורם חזק הממריץ ייצור ומשפר את איכות החפצים, ויש להם פעולה מגייסת. ספק אם תרבות הקרו-מניון הייתה מגיעה לגבהים כאלה ללא הפעולה הממריצה והמגייסת של החילופין. קיומם של חילופין כבר בשלב הפלאו-ציוויליזציה האוריניאקית-סולוטראית, לפני כ-20 אלף שנה, מוכח על ידי התפוצה הרחבה ביותר של חפצי תרבות למרחקים גדולים מאוד. כך, מוצרים העשויים מקונכיות ים מתגלים במרחק של 600 ק&quot;מ מהים, שם נמצא חומר הגלם לייצורם.
הטכנולוגיות המתקדמות של אותה תקופה, חפצים משנהב ממותה וקישוטים מגוונים, מתפשטים באופן נרחב וללא תלות בהגירות אוכלוסין. הופעת יחסים כלכליים על
בסיס חילופין מעוררת שאיפה פסיכולוגית לתועלת ולרווח אישיים, אשר בתורה, כבר 20 אלף שנה לפני זמננו, הופכת לגורם מגייס חזק של הפלאו-תעשייה, מייצרת עודפים מסוימים של מוצרי צריכה, מקדמת את התקדמות הטכנולוגיות ויוצרת תנאים חומריים להתפתחות התרבות, ראשית האלטרואיזם וההומניזם האנושי האמיתי. אך במקביל מתעוררת גם שאיפה צדדית – להשתלטות לא-שוויונית על מוצרים וערכים נחשקים באמצעות הונאה, גניבה או שוד. כתוצאה מכך, החברה נעשית מורכבת יותר, ומתחזקים קונפליקטים בנוגע לחלוקה, אשר לפתרונם דורשים קיומם של מבנים חברתיים-מגייסים יציבים יותר בקהילות, בדמות קבוצות בעלות מעמד גבוה, סמכות גבוהה וכוח. מכיוון שצורת הפעילות הכלכלית המובילה היא ציד, הליבה המגייסת של הקהילות הופכת לקבוצת הציד בראשות מנהיג. ארגון ציד המוני בקנה מידה גדול דורש כבר חלוקת תפקידים נחושה, ארגון אחיד ותכנון של מצוד על חיות גדולות.
בתקופת הציד, התפקיד המגייס של המנהיג מתפתח לתפקיד ניהולי. לאחר מכן, התפקיד הניהולי מתרחב לתחום יישוב קונפליקטים. מנהיג קבוצת הציד משמש כבורר בהסדרת קונפליקטים, נשען לא רק על סמכותו אלא גם על כוחה של הקבוצה התומכת בו. כך, בהדרגה, הפיצול של המנהיגות מוחלף באחדות של ניהול חלקי ולא-סדיר.
הופעת החילופין כגורם הממריץ עבודה והיחסים הכלכליים הנלווים בין אנשים יצרה תנאים מוקדמים להעמקת ההתמחות ולהבחנת אנשים העוסקים ביצירת כלים, במלאכות אמנותיות, בעלי מיומנות לפעילויות מסוג זה, ושחרורם החלקי, ולעתים אף המלא, מעבודה הקשורה בהשגת מזון. יצירת בגדים איכותיים, תכשיטים,
ראשי חניתות, ידיות עץ, גילוף בעץ ובעצם דרשו ימים רבים של עבודה מאומצת ומיומנויות שנרכשו במשך שנים רבות. ככל הנראה, פעולות החילופין הראשונות היו קשורות בקביעת שווי-ערך מסוים בין חפצים ומוצרי מזון. החילופין הביאו לחיים תפיסות לגבי שייכותם של חפצים או מוצרים מסוימים לאנשים או קבוצות אנשים מסוימים, וביטוי של תפיסות אלה בכינויים כמו &quot;שלי&quot;, &quot;שלך&quot;, &quot;שלנו&quot;, &quot;שלכם&quot;. אלה אינם רק כינויים, לא רק מרכיבים של מבני דיבור, אלא מבני חשיבה מגייסים, שהפכו לביטוי של השינויים שהחלו להתרחש הן ביחסי אנשים לחפצים והן ביחסים ביניהם.
כמובן, שייכות אינדיבידואלית של חפצים מסוימים לאנשים מסוימים, שהולידה אפשרות להחליפם בחפצים אחרים השייכים לאנשים אחרים, לא הייתה עדיין בעלות במובן המודרני של המילה. היא השתרעה רק על חפצים אישיים של כל אדם כחבר בקהילה מסוימת, שמחוצה לה לא הייתה לאדם אפשרות לא להאכיל את עצמו ולא לרכוש את החפצים המגוונים הדרושים לו לחיים. האדם עצמו, עם כל החפצים השייכים לו, היה שייך לקהילה מסוימת והיה בעלים קולקטיבי ומנכס של אותו &quot;קטע&quot; טבע שעליו ניזונה הקהילה ובזכותו התקיימה. כל עוד התקיים משק מנכס, לא יכלו להתעורר יחסי בעלות מפותחים. אך אלמנטים של יחסי בעלות התעוררו בתהליך של ניכוס קולקטיבי של מוצרי טבע וניכוס אינדיבידואלי של חפצים אישיים ומוצרי צריכה. יתר על כן, כבר המשק המנכס של הפלאו-ציוויליזציה האוריניאקית-סולוטראית מכיל כמות הולכת וגדלה של אלמנטים של משק מייצר, בדמות כלים משוכללים יותר ויותר, בגדים, תכשיטים, מגורים ומוצרי עבודה אחרים. ובמקום שיש ייצור, שם יש גם ניכוס – לא עוד של מוצרי טבע, אלא של מוצרי עבודה אנושית.
התפתחותם של מרכיבי כלכלה יצרנית, יחסי שייכות וחליפין משנים בהדרגה את האופי העדרי של קהילות אנושיות, ומפרים יותר ויותר את האופי הפרומיסקואי של יחסי מין ואת האופי האקראי של הולדת ילדים. לעתים קרובות יותר ויותר נוצרות בתוך הקהילה זוגות יציבים, ונולדים להם ילדים &quot;שלהם&quot;, מה שממחיש בבירור את הקשר בין יחסי מין להולדת ילדים. יחסי השייכות מתרחבים יותר ויותר אל בני אדם, והמשיכה לילדים &quot;שלהם&quot;, לאחיות &quot;שלהן&quot;, לסבתות, לסבים, לדודים ולדודות מתחזקת על ידי גורמים חברתיים. משיכה טבעית זו זוכה לחיזוק תרבותי בדמות עמדות פסיכולוגיות ויחסי אהבה. כך הופכות בהדרגה קהילות עדריות פרימיטיביות לקהילות חמולתיות, ומתחילים להיווצר יסודות של סדר חמולתי.
כל הנסיבות הללו תורמות להישגים פרוגרסיביים חדשים של קהילות אנושיות, ובמקום הטיפוס האוריניאקו-סולוטראי של פלאו-ציוויליזציה בא הטיפוס המגדלני. טיפוס זה נקרא על שם האתר שהתגלה בלה-מדלן שבדרום-מערב צרפת. הפלאו-ציוויליזציה המגדלנית, יחד עם זו האוריניאקו-סולוטראית שקדמה לה, מהוות את הפלאולית העליון. הפלאו-תעשייה של התקופה המגדלנית מאופיינת בשיפור נוסף של מוצרי אבן, עצם וקרן, ובעלייה ניכרת במגוון ובאיכות העיבוד של מוצרים אוסטאוליטיים. גם כלי הציד זכו להתפתחות נוספת. הומצאו מטיל החנית וההרפון. מטיל החנית היה כלי עצם עם חריץ שבו הונחה חנית הטלה, ומעצור דמוי וו שבו נשען קנה החנית. חנית שנזרקה ביד מיומנת עפה פי שניים מהר ורחוק יותר מאשר ללא שימוש במטיל החנית. כלי זה אפשר להגדיל משמעותית את המרחק בין החיה הזועמת שדהרה לעבר הצייד לבין הנקודה שבה ניתן היה לפגוע בה בחנית ולהפילה. ובכך הוגברה בטיחות ענף הציד.
מטיל החנית היה שימושי מאוד גם במרדף אחר חיות נמלטות. אל ראשי חניתות ההטלה הודבקו או נקבעו קוצים מיוחדים, כדי שהחיה שנפגעה מהחנית לא תוכל להיפטר ממנה ותאבד כוחות עקב דימום מתמשך. לאותה מטרה שימש ההרפון, שהיה חנית הטלה עם ראש מכוסה בשיניים בולטות. כשננעץ בגוף החיה, ההרפון נתקע בה ללא תקנה. החיה איבדה כוחות ולבסוף הפכה לטרף הרודפים. ההרפון התגלה כשימושי ביותר גם לציד דגים. עד מהרה, עם המצאת קרסי דיג פרימיטיביים, זכה גם הדיג להצלחות עצומות.
כאשר הפעילות התועלתנית של בני האדם מגיעה למגוון גדול ולתוצאות גבוהות, נוצר להם זמן פנוי. הזמן הפנוי מפעילות תועלתנית והשיפור במיומנות הפעילות התועלתנית אפשרו את התפתחות האמנות. גם הניאנדרטלים ניסו להמציא דברים, אך האונות הקדמיות של מוחם לא היו מפותחות דיין כדי להתנתק מצורכי הפעילות התועלתנית ולרכוש יכולת לפעילות יצירתית. ראשית תרבותם הייתה המשך ישיר לפעילות השגת אמצעי הקיום. האמנות מתפתחת במקום ובזמן שבהם האדם חש צורך בפעילות חסרת תועלת, אשר בו בזמן מתבררת כמועילה ביותר לגיוס תודעתו להתגברות על נסיבות שונות השולטות בו בחיי היומיום שלו.
בציור אובייקט, האדם כביכול שולט בו בדמיונו. בכל יצירת אמנות טמון איזה סיפור המספר על כוחן של הנסיבות ועל יכולתו של האדם לשלוט בהן. כתוצאה מכך נוצרת עמדה פסיכולוגית, שאריסטו כבר כינה אותה קתרזיס, ושהיא במהותה אינה אלא טיהור הרוח האנושית מתחושת חוסר האונים מול
הנסיבות וגיוסה ליצירת קוסמוס אחר, אנושי יותר. שכן בהנאה האסתטית עצמה כבר קיים, באופן בלתי מורגש, גורם מגייס, תחושת ניצחון הסדר על אי-הסדר במאבקם ובחדירתם ההדדית שאינם פוסקים לעולם. ביצירת יצירות אמנות ובהנאה מהן, האדם חש באופן לא מודע שהוא בורא העולם והתפתחות מגולמת.
קיימות אינספור השערות שונות על מקור האמנות. הצורך ביצירת אמנות מקושר, לא בלי הצדקה, למגוון פעילות העבודה, להסתבכות מבני השפה, לתהליכים פסיכופיזיולוגיים, לפעילות משחקית, לביצוע טקסי קסם וכו&amp;#x27;. אולם כל אלה הם רק ביטויים פרטיים של הטבע המגייס של התרבות בכלל ושל האמנות בפרט.
השאיפה לשליטה במושא הציור מקרבת בין אמנות לקסם. אך במהותם הם מנוגדים בתכלית (והניגודים נמשכים). האמנות אשלייתית בצורתה ופעילה, ריאליסטית בתוכנה. הקסם, לעומת זאת, פעיל, ריאליסטי בצורתו ואשלייתי בתוכנו. הקסם מוצא בדימויים של האמנות אובייקטיביות לפעולה, והאמנות מוצאת בקסם הצדקה לחוסר התועלתיות שלה מנקודת מבט תועלתנית. חברי קהילה רבים ודאי צחקו על האמנים הפרימיטיביים. &quot;ולמה לכם למרוח קירות כל היום, מוטב שתצאו לצוד!&quot; אבל הכפילים האלה של חיות על הקירות הזכירו מאוד את אלה שצדו בחיים האמיתיים. השליטה בחיות שבציורים החלה להיחשב כאמצעי לשליטה בהן בציד, ויצירת הציורים – כהמשך הציד באמצעים אחרים. עם זאת, לאמנות המתהווה היה גם הצדקה תועלתנית אחרת: היא קישטה את חיי היומיום של בני האדם, קיבלה אופי דקורטיבי-שימושי, נחשבה לקישוט החיים ולאחד ההיבטים של הנוחות החיונית שרכשו בני האדם.
האמנות הפלסטית הפרימיטיבית מתחלקת לשתי צורות – ציור הסלע הבסיסי ומיניאטורות, המבוצעות לרוב בגילוף על עצם. התגליות הראשונות של האמנות הפרימיטיבית התרחשו במאה התשע-עשרה ונתקלו בעולם המדעי בספקות גדולים. ב-1836, אחד מהארכיאולוגים הראשונים של הפלאולית בצרפת, א. לרטה, גילה בגרוטת שאפו לוחית, שעליה נחרטו שתי איילות. ב-1879, הארכיאולוג-חובב מספרד, מרסלינו סאוטוולה, שבדק את מערת אלטאמירה עם בתו בת התשע, גילה על הקירות ועל התקרה ציורים מפוארים, שכיסו את הקירות והתקרה ותיארו חיות שונות. במיוחד הרשימו את הדמיון שני שוורים רצים, שבוצעו באוקר אדום. כיוון שעל פרסקאות אלטאמירה תוארו חיות של מינים שנכחדו זה מכבר, הסיק סאוטוולה מסקנה מבוססת שאלה פרסקאות הם יצירות של ציירים פרהיסטוריים. לאחר פרסום מאמרים של מחבר התגלית עם הצהרות סנסציוניות כאלה, הוא נחשד בזיוף. הונח שהפרסקאות האלה בוצעו או על ידו או על ידי אחד הציירים שהתארחו אצלו. רק עם הופעתן במאה העשרים של שיטות מדעיות לתיארוך הוכח שציורי אלטאמירה נוצרו בידי אמנים פרימיטיביים לפני כ-15 אלף שנה. ציורי סלע, חריטות ותמונות פיסוליות מתקופת הפלאולית המאוחרת התגלו ב-140 מדינות בעולם, בכל היבשות.
לכל יצירות האמנות הפרימיטיבית אופייני זואוצנטריזם מיוחד במינו, כלומר ריכוז כמעט מוחלט בתיאור בעלי חיים. הארכיאולוג הצרפתי א. לרו-גורן, שסיכם את הנתונים על התמונות ב-66 מערות במדינות המגוונות ביותר בעולם, פרסם את תוצאות החישוב, לפיהן במערות אלה יצרו האמנים הפרימיטיביים את דמותיהם של 610 סוסים, 510 שוורים, 247
איילות וצבאים, 205 ממותות, 137 שורי-בר אירופיים, 84 איילי צפון, 36 דובים, 29 אריות ו-10 קרנפים. בכך, מתוך הכמות הכללית של כ-50 אלף תמונות, ציור הסלע מכיל רק 120 תמונות
של דגים, כמה עשרות עופות ואף תמונה אחת של עצים, עשב, פרחים, נהרות, הרים, מגורים וכו&amp;#x27;. על כך שהשוורים חוצים נהר, ניתן לנחש רק ממצב ראשיהם. בכל המערות המפורסמות, גם באלטאמירה, גם בשובה, גם בלסקו, גם בלה-מדלן, גם בפון-לה-גום וגם במקומות אחרים המכילים ציורי סלע, כמעט אך ורק חיות, חיות וחיות.
בני אדם תוארו לעתים נדירות מאוד, נכתבים בקפדנות פחותה בהרבה וכביכול באופן סכמטי. לרוב אלה ציידים שהובסו על ידי חיות גדולות. חלקם פשוט לא גמורים, לחלקם ראשים מעוותים. בסך הכל, תמונות החיות בוצעו, אם כי לא תמיד, במיומנות גבוהה ומשקפות את המאפיינים המשמעותיים ביותר של כל מין חיות. מאפיינים אלה מאפשרים לשפוט על שייכותן של החיות למינים מסוימים ועוזרים למומחים לעקוב אחר התפוצה של מין זה או אחר בזמן מסוים ובשטחים מסוימים.
זואוצנטריזם כזה מוסבר, כמובן, קודם כל בכיוונם של האינטרסים של הקהילות, שתפקיד מוביל בפעילות הכלכלית שלהן שיחק הציד, אל מושאי עיסוק הציד. בנוסף, הרושמים מריצתם של חיות חזקות, מעוצמתן ומהדר פראותן נחרטו בזיכרון הציידים לאורך זמן, כולל אלה שעסקו בציור הסלע. אך המשמעות האבולוציונית העמוקה של הזואוצנטריזם של האמנות הפלסטית הפרימיטיבית אינה מכוסה בהסברים כאלה. לאחר שיצר היסטורית את הפלאו-ציוויליזציה המפותחת הראשונה, המבטיחה רמת נוחות, הזנה ותרבות מספקת, מתחיל האדם מהסוג המודרני להפריד עצמו מהטבע ולהעמיד עצמו מול כוחו הפרוע והבלתי נשלט. הוא חש בו-זמנית גם את תלותו בטבע הפראי, המתבטא בצורה מרוכזת בחיות החזקות, וגם את יכולתו לנצח אותו במאבק החיים הקשה. החולשה ואי-האונים במאבק עם הטבע, חוסר היכולת לשלוט בתהליכים הבלתי נשלטים, אי-התלות של הצלחת
הציד ממאמצי הציידים והתלות הקיצונית של קהילות הציד באספקת המשאבים מציד מוצלח, דחפו את בני האדם לחיפוש מתמיד אחר החוקיות המנהלת תהליכים בלתי נשלטים. חיפוש כזה של חוקיות היווה את הבסיס לפרה-מדע הפרימיטיבי.
הוא התנהל בשני כיוונים והיה לו, בהתאם, שני צדדים. מצד אחד, נחקרו באופן פעיל הרגלי החיות, נתיבי הנדידה שלהם, מאפייני המין (האחרונים מצאו ביטוי ברור ביותר באמנות הפלאוליתית). תשומת לב עצומה מוקדשת ל&amp;#x27;מיון&amp;#x27; מיוחד במינו
של חיות וצמחים: כל מין מקבל שם מיוחד. ידיעותיהם של בני האדם הפרימיטיביים באנטומיה של החיות, המושגות בעת פירוק הפגרים, יסודיות מאוד, וזה גם מצא ביטוי בציור הסלע. התנועות והמאפיינים המורפו-פיזיולוגיים של החיות מועברים בסיבובי הגוף, במתח שרירי הגפיים, במצבם. על אחת מתמונות הממותה מוצג מצב לבה.
ה&amp;#x27;גיאוגרפיה&amp;#x27; הפרימיטיבית מוצאת ביטוי בהתמצאות המפוארת של הציידים בשטח, בשימוש בכל עצם בולט כנקודת ציון, בעריכת מפות מסלולים מיוחדות במינן במחשבה. חקר מקיף של שטח המגורים של הקהילה, עם הידרדרות ההתמצאות במקומות מרוחקים יותר, יצר לוקוצנטריזם, כלומר תפיסה של מקומות המולדת כמרכז המוחלט של כל מה שקיים. יכולת ההתמצאות בשטח, שממנה היה תלוי לעתים קרובות חיי הצייד, הייתה קשורה בשליטה באמנות העקבות – ביכולת לשחזר במחשבה לפי העקבות לא רק את תנועת החיות, אלא גם את כל תמונת האירועים המשתקפת בעקבות. בני האדם הפרימיטיביים לא הכירו כתב, לא ידעו לקרוא, אך הם הגיעו להישגים יוצאי דופן בקריאת ספר הטבע המשתנה.
לפי הסימנים הם יכלו לחזות מזג אוויר, ובכך הניחו את היסודות למטאורולוגיה פרימיטיבית. בחקירתם בפועל של עולם הצומח, הם התעלו במובנים רבים על הבוטנאים המודרניים ומומחים אחרים בידיעה
על חיי הצמחים של אזורם, ביכולת להשתמש במוצרים צמחיים להזנה ולריפוי מחלות. המתמטיקה הפרימיטיבית החלה בחריצות, שהציידים הותירו על עצמות חיות, כשהם סופרים את הימים שבילו בעיסוק הציד. לאחר מכן, הספירה נעשתה על אצבעות הידיים, שכן ההפשטה הבלתי מספקת של חשיבת בני האדם הפרימיטיביים דרשה הפעלה של אובייקטים קונקרטיים לביטוי יחסים כמותיים. לבסוף, החלו להשתמש בסימנים מיוחדים לציון כמויות של חיות ממין אחד. סימנים אלה הקדימו בהרבה את הופעת הכתב, וככל הנראה, דווקא הם תוארו בצורת חריצות ליד תמונות החיות בציור הסלע.
הכיוון השני, או הצד השני של חיפוש החוקיות בטבע הפראי, היה בקביעת דמיון בין תופעות טבע בלתי נשלטות לבין היחסים בקהילות האנושיות. המדען הצרפתי הדגול לוי-ברול, על בסיס ניתוח חומרים אתנוגרפיים וחקר הצד השני הזה של הפעילות הקוגניטיבית הפרימיטיבית, הגיע למסקנה על האופי ה&amp;#x27;פרה-לוגי&amp;#x27; של חשיבתם של בני אדם החיים בתנאי הפלאולית. למסקנה כזו של החוקר דחפה הפנטסטיות הקיצונית של חשיבתם של בני אדם אלה, נוכחותם בה של המון דעות קדומות, אמונות ועמדות אבסורדיות. מסקנה זו, עם זאת, אינה עומדת בביקורת. להכנת התפיסות הדתיות הראשוניות של בני האדם לא הכשירה הפרה-לוגיות של חשיבתם, לא היעדר ההיגיון בה כתוצאה מחוסר התפתחות המוח או מיכולת בלתי מספקת למסקנות נכונות, אלא נוכחותם של שורה של נסיבות אובייקטיביות, המלוות כל העת את חייהם ומפעילות לחץ קשה על חשיבתם. בני האדם נמצאו כל העת במצבים שבהם הצלחת פעילותם הייתה תלויה לא במאמצים שהשקיעו, אלא בפעולתם של כוחות טבע חיצוניים בלתי נשלטים, שמקורותיהם לא ידעו, אך היו תלויים בהם לחלוטין.
הגיוני לחלוטין היה להניח שכל הטבע, כל החיות האלה, הרוחות, הגשמים, סופות הרעם, הקרות, הנהרות, הגבעות, העצים, השמש, הירח, הכוכבים וצורות אחרות הנתפסות בחושים, מכוונים בכוונותיהם על ידי כוחות דומים לאנושיים, ועל כוחות אלה ניתן להשפיע באמצעות פעולות אנושיות מסוימות. האנתרופומורפיזם בתפיסת העולם של בני האדם הפרימיטיביים היה, אפוא, לא הפרעה בעבודת התבונה, אלא תוצאה טבעית של מצבי ההכרה והאינטראקציה המעשית של בני האדם עם הטבע הסובב. דרך התפיסה האנושית הטבעית אפשרה לבני האדם לקבל ידע קונקרטי, לכבוש את העולם הסובב ולהתמצא בו, תוך קבלת שלל ציד קונקרטי כתוצאה ממאמצים קונקרטיים, אך כשהם נמצאים במצב של מלחמה מתמדת עם כל עולם החי. במסגרת דרך תפיסה זו, בני האדם יכלו להפריד בצורה ברורה למדי בני אדם מחיות, חי מדומם, בעל נשמה מחסר נשמה.
בעניין זה לא היו להם שום אשליות. אך אי-הוודאות הנוראה של הסיבות שבגללן מתרחשים שינויים, נוכחותם של המון מקריות, המקלקלות כל כך את חיי האדם, חוסר ההגנה של האדם בפני הכוחות החזקים של הטבע, דחפו אותם לפתח דרך מלאכותית מיוחדת במינה של תפיסה והצגה של תופעות, שהייתה תוצאה ישירה של אי-התפיסה העקרונית של סיבות אלה. בבסיסה של דרך התפיסה המלאכותית הזו, שהקדימה בעשרות אלפי שנים את יצירת דרכי התפיסה המלאכותיות במדע של המאה העשרים, עמד אנתרופומורפיזם מקיף. אנתרופומורפיזם זה היה גם בחלקו תוצאה של לחץ התרבות ומבני השפה, המציינים אובייקטים ופעולותיהם ומתנים את הכרת הטבע ואת תפיסת העולם של האדם הפרימיטיבי. התרבות נשאה אופי סינקרטי, המתיך באחדות לא מחולקת, לא ניתנת להפרדה, את ראשית תפיסת העולם הפילוסופית והדתית, הכרת הפרה-מדע, האמנות הפלסטית,
האמנות המוזיקלית והמחולית. תרבות כזו לא יכלה שלא להיות אנתרופומורפית, המעבירה את היחסים בקהילות האנושיות אל כל העולם האובייקטיבי. חוקרי הדתות מציינים המון סיבות אונטולוגיות, גנוזולוגיות, פסיכולוגיות, מעשיות ואחרות להופעת הדת, לרליגיוגנזה. עם זאת, מחוץ לשדה ראייתם נותרת אחת מהסיבות הגנוזולוגיות המובילות – דרך התפיסה וההצגה (הפרשנות) האנתרופומורפית של תופעות, דרך של גיוס התודעה להכרת הבלתי ניתן לתפיסה בעיקרון. לסוג הכרה זה, למרות אשלייתיותו ופנטסטיותו (מה שמבדיל אותו מהותית מדרכי התפיסה המלאכותיות המדעיות המודרניות), הייתה משמעות מעשית עצומה עבור בני הקהילות הפרימיטיביות. האמונה בקשרים לא קיימים של תופעות, המבוססת על פסאודו-ידע ונתפסת כידע מוחלט, האנישה את הקוסמוס והפכה לציר תפיסת-עולם של התפתחות התרבות. אל הטבע הופץ האלטרואיזם ההדדי, שפעל כבר מזמן רב בקהילות אנושיות ואף פרה-אנושיות, בצורת החלפת שירותים מגוונים.
בהתאם לכך, בפעולות הקסם בא לידי ביטוי לא רק חזרה על פעולות שהביאו הצלחה בפעילות האמיתית. בהן התבטאה השאיפה לשרת כוחות אנתרופומורפיים כלשהם, המנהלים את יסודות הטבע, ולהפוך אותם לנוטים לפעולות כאלה במציאות. אין צורך לטמטם את אבותינו הפרימיטיביים. אלמלא האנתרופומורפיזם של ההתמצאות התפיסתית-עולמית שלהם, הריגה פולחנית של חיות, כדי לתרום לציד מוצלח, או התזת מים כדי לגרום לגשם, הייתה נראית להם כשטות מוחלטת, כפי שהיא נראית לנו. ובכל זאת, מיליוני אנשים בעולם הציוויליזציוני, ולא אנשים מטופשים כלל, מתחננים אל ישות אנתרופומורפית שאינה קיימת להמטיר עליהם כל טוב, וזה כלל לא נראה להם (ואינו) שטות. זהו יסוד אורגני של גיוס כוחות אנושיים לחיים בעולם אכזר ובלתי אנושי,
שבו השאיפות הטובות ביותר (ולעתים אף לא כל כך טובות), החשובות ביותר של האדם, נתקלות בהתנגדות קשוחה של הנסיבות, ונחוצה מאוד תמיכה מוסרית של כוחות אנתרופומורפיים אדירים, כדי לגייס את עצמו להתגברות על הנסיבות וליחס סבלני לקשיי החיים.
להתפתחות ולהתבססות התפיסות האנתרופומורפיות של בני האדם הפרימיטיביים תרמה מצב המלחמה המתמדת עם עולם החי ועם כוחות הטבע הבלתי נשלטים. הצורך לגייס כוחות למלחמה הגלובלית הראשונה הזו בהיסטוריה האנושית דרש אידיאולוגיה מסוימת, שמצאה חיזוק בפרקטיקה של פעולות קסם ובביטוי באמנות המונומנטלית הפרימיטיבית. ההריגה הפולחנית של חיות מצוירות העניקה לציידים ביטחון בכוחותיהם, תרמה לגיוס הרוח לפני הציד, שבדרך כלל לא נבדל מקרב.
בציור הסלע תוארו לעתים קרובות חיות גדולות בעמדות מלחמתיות, מנוקבות בחניתות. במערת שובה תוארו בעיקר החיות המסוכנות ביותר – חיות טרף וחיות ענק – ממותות, אריות ודובים של מערות, קרנפים צמריים. במערת לאסקו נמשכו טקסי הקסם כמה אלפי שנים. במערות רבות נתגלו חורים מחניתות בגופות של חיות מצוירות. נפוצים תיאורים של פצעים ושל דם היוצא מהם בצורת פסים. ליד תמונות החיות הוצבו תמונות של בורות – מלכודות, גדרות מיוחדות, ששימשו כמחסומים בלתי עבירים לבריחת החיות.
כמה תיאורים שימשו, כביכול, כעזרים חזותיים למטילי החניתות. כזה היה, ככל הנראה, התיאור של ממותה עם ציור אנטומי נכון באוכרה אדומה של קו מתאר שריר הלב בתוך גופה. האנתרופומורפיזם בתפיסת הטבע הוביל גם לאמונה במהות אנושית המסתתרת מתחת לעור החיה, בבעלי החיים, באפשרות של שינוי צורה, כלומר הפיכת בני אדם ל
לחיות ובחזרה, בקיומם של קשרי מין בין בני אדם לחיות עם הולדה כתוצאה מכך של חצי-אנשים – חצי-חיות, שרבים מהם מתוארים על קירות המערות. על בסיס זה, עם המעבר לארגון השבטי של הקהילות האנושיות, החל להתגבש הטוטמיזם – האמונה במוצאו של שבט זה או אחר מאב קדמון – חיה ואף צמח. נראה לי שפסלוני ה&amp;#x27;וונוסים הפלאוליתיות&amp;#x27; הנפוצים באמנות הפרימיטיבית – נשים עם שדיים וירכיים ענקיים – מתארים אף הם, בצורה סמלית, את האמהות – מייסדות של שבטים מסוימים. הדמויות המכוערות האלה לא היו, כמובן, סמלים של נשיות, הן תיארו בצורה מוגזמת את ההיריון וסימלו את הפריון כמקור להמשכיות השושלת.
במידה שכלי הציד השתכללו, הציד נעשה בטוח יותר, והמלחמה עם עולם החי – הרסנית יותר ויותר. במשך זמן ארוך מאוד בתקופת הפלאולית המאוחרת (העליון), עדרי ענק של חיות של ערבת הטונדרה הקרחונית המשיכו, עם זאת, לפצות על האבדות שספגו ולהבטיח את שגשוגו המיני של יריבם העיקרי, האדם. אירופה נשארה יבשת שמבטיחה את הקידמה הגדולה ביותר של האדם, הן במובן הטכני והן במובן החברתי. &amp;#x27;השקיעה של אירופה&amp;#x27; הראשונה בהיסטוריה האנושית מתחילה עם תחילתה של התחממות גלובלית בלתי הפיכה, לפחות בקנה מידה של חמישה עשר אלף שנה. הו, החום המבורך הזה, שכל כך אהוב על צאצאי הקופים נטולי הפרווה! כמה חזק הוא היכה גם בחיות וגם בבני אדם! לצד תחושות הנוחות הוא הביא לבני האדם בעיות כבדות וגרם למשבר אקולוגי בעוצמה ובגודל כאלה, שחלקה האירופי של האנושות לא יכול היה להתאושש במשך אלפי שנים ונשאר במשך זמן רב בפריפריה של התפתחות הפרוטו-ציוויליזציות. האדם ניצח בבירור במלחמה נגד עולם החי, אך הניצחונות האלה הפנו עורף נגדו עצמו, והתבטאו בדלדול משאבי המזון ובנחשלות של הפלאו-ציוויליזציה.
ההתחממות הגלובלית החלה לפני 12–15 אלף שנה ועברה בצורה לא אחידה מאוד, תוך שהיא מתחלפת מעת לעת בהתקררויות ארוכות למדי. אך למרות אי-האחידות הזו, היא שינתה עם הזמן מהיסוד את התנאים הטבעיים של צפון אירואסיה ואמריקה. ערבת הטונדרה הקרחונית, שהזינה עדרי אין ספור של יונקים גדולים, החלה להתכסות ביערות מעורבים. השינוי הרדיקלי של המצב האקולוגי הנחית מכה קשה מאוד על אוכלוסיית החיות של כל האזור הצפון-מערבי, המשתרע מספרד ועד סיביר. הקטסטרופה של הפאונה המותאמת לקור ולערבת הטונדרה הקרחונית הוחמרה והואצה באופן משמעותי על ידי הציד ההמוני של הקהילות האנושיות, שדומה יותר למלחמה כוללת.
עם התפשטות הצמחייה המעורבת התאפשרה המצאת הקשת עם חצים – אחת מההישגים הטכניים הגדולים ביותר של הפלאו-ציוויליזציה. הקשתות הראשונות נתגלו בביצות הכבול של אירופה, בשטח גרמניה ודנמרק. הן החלו להיעשות לפני כ-11 אלף שנה. הקשת הייתה נשק איום, שאפשר לפגוע בקורבן ממרחק ניכר, תוך פעולה ממארבים, מה שהעלה מאוד את ביטחונם של הציידים. כמובן, הקשתות העתיקות ביותר היו פרימיטיביות למדי וכוח החדירה שלהן לא היה גדול יותר מאשר של חניתות מטילים. אך מבחינת גודל ומשקל, החץ לא היה בר השוואה כלל עם החנית, וכל צייד יכול היה לשאת עמו מלאי גדול של חצים. הדבר אפשר למחלקות הציד לירות אל החיות ענני חצים שלמים מכיוונים שונים, לפגוע בחלקי גוף פגיעים ובאיברים חיוניים, ובעיקר בעיניים. כשמאבדות את הראיה, החיות היו חסרות אונים, והיו מחסלים אותן בכל סוגי הנשק. בקושי ניתן להסכים עם טיעוני המדענים הרואים כבסיס או אף כסיבה היחידה להכחדת הממותות, הקרנפים הצמריים, שורי המושק, אריות המערות, הצבועים והדובים – את השמדתן על ידי האדם. בני אדם צדו חיות אלה במשך אלפי שנים, אך אוכלוסיותיהן לעתים אף גדלו. ורק הבלתי הפיכים
שינויי האקלים, בשילוב עם היעילות הגוברת של ציד הכניסה וההקפה, גדילת מספרן של הקהילות האנושיות והופעת חימוש חזק יותר ויותר של הציידים, הביאו להפרה בלתי הפיכה של האיזון האקולוגי ולהכחדה טוטאלית של מינים, ששימשו במשך זמן רב כספקים עיקריים של משאבים מגוונים ביותר להישרדות ולהתפתחות של האנושות הפרימיטיבית. על היקף השמדת החיות האלה מעידות ברהיטות חפירות ארכאולוגיות.
כך, באתר פרדמוסטי (Predmosti) שבשטח צ&amp;#x27;כיה נתגלו שרידים של כאלף פרטים של ממותות, באתר וולצ&amp;#x27;יה גריבה (Volchya Griva) שליד נובוסיבירסק שבשטח רוסיה – יותר מאלפיים. באזור שבין הנהרות פרוט ודנייסטר, בשטחי מולדובה ואוקראינה, נמצאו שרידים של כ-6 אלף פרטים של דוב מערות. באתר סולוטרה (Solutre) שבשטח צרפת זוהו שרידים של כ-10 אלף פרטים של סוסי פרא – טרפנים. באתר אמברוסייבקה (Amvrosievka) שבשטח אוקראינה נותרו מונחים שרידים של אלפי פרטים של ביזונים. במלחמה ההרסנית הזו נגד עולם החי, כמו במלחמות הבאות של בני אדם נגד בני אדם, ניצח האדם קודם כל את עצמו.
דלדול עולם החי באירופה הביא לקיפאון בהתפתחות הקהילות האנושיות של יבשת זו ולפיגור שנמתח על פני אלפי שנים אחרי הקהילות של אסיה. כל אותם אלפי שנים, ברחבי היבשת האירופית שאיבדה את הבכורה בהתפתחות האנושית, המשיכו לנדוד שבטי ציידים-דייגים, שפעילותם הכלכלית הוגבלה לסוג המנכס של קבלת מוצרים, שגדלו בטבע ללא השתתפות האדם. הם צדו כבר חיות קטנות ובינוניות: למזלם, ביערות אירופה לא היו מעט חזירי בר, צבאים, שורי בר, כבשי בר ועיזים. גם כלי הציד, שנועדו לתפיסת חיות כאלה, נעשו קטנים יותר. במקום הסוג המדלני של הפלאו-תעשייה באה תקופת המיקרוליתים, שהיו להבים, אזמלים וקודקודים מאבן בגדלים קטנים. הקידמה ב
ביצירתם של כלים כאלה התבטאה בליטוש יסודי בחול, ששחק את אי-האחידויות הקטנות והעניק למוצרים מראה מסודר ונוחות בשימוש.
ובזמן זה באסיה, בשטחי המזרח התיכון, הודו וסין, החל מעבר הדרגתי לשיטות ייצור חדשות לגמרי, שנקראו על ידי המדענים המהפכה הנאוליתית. האזור המתקדם ביותר מבחינה טכנית וחברתית הופך לאזור של מה שנקרא &amp;#x27;הסהר הפורה&amp;#x27;, שכלל את שטחי טורקיה, ישראל, סוריה, ירדן, לבנון, עיראק ואיראן של ימינו. דווקא כאן החלה ביות חיות הבר וטיפוח הצמחים, שנתנו את ההתחלה לגידול בעלי חיים ולחקלאות. נכון, החיה המבויתת הראשונה, ככל הנראה, הייתה הכלב, שבוי שוב על ידי קהילות הציידים של אירופה. אך החלפת הציד בגידול חיות החלה דווקא במרחבי &amp;#x27;הסהר הפורה&amp;#x27;, ויתרה על כך, בתוצאות פעילותם של המטפחים הקדומים ביותר אנו ממשיכים להשתמש עד היום. כאן גם התרחשה הזרימה החלקה של הליקוט לחקלאות. קמה החקלאות, שסיפקה לאוכלוסיית האזור המתפתח באינטנסיביות כמות מסוימת של מוצר עודף. המעבר ממשק מנכס למשק מפיק, שצורתו ההיסטורית הראשונה הייתה הייצור החקלאי, נתן דחף להתפתחות הייצור הפרוטו-מלאכתי. הליטוש והקידוח של האבן לייצור כלים, ייצור גרזני אבן על ידיות עץ, המצאת העיצוב והשריפה של החימר ליצירת כלי חרס, בניית מגורים נוחים מעץ ומלבנים, שינו מהיסוד את חייהם של בני האדם והפכו את האדם ליוצר של הקוסמוס האנושי המאונפש שלו. בזה מסתיימת היסטוריית הטבע ומתחילה ההיסטוריה של היווצרות הציוויליזציה האנושית.

== פרקים ==</text>
      <sha1>7jw49ht3bvmg9xc4m4bdytesbh8j8lm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 5</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755820</id>
    <revision>
      <id>3085000</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:09:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3085000</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="191" sha1="d2l295rly87vnuxkhncaytx1xuhtmoi" xml:space="preserve">'''אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 5'''
מחבר: לב קריביצקי
מקור: https://doi.org/10.5281/zenodo.22877303
רישיון: CC BY-SA 4.0


== פרקים ==</text>
      <sha1>d2l295rly87vnuxkhncaytx1xuhtmoi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 6</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755821</id>
    <revision>
      <id>3085001</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:09:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3085001</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="191" sha1="mwokt3xvz1vuxh8ssjzik67xhqnh3w9" xml:space="preserve">'''אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 6'''
מחבר: לב קריביצקי
מקור: https://doi.org/10.5281/zenodo.22877303
רישיון: CC BY-SA 4.0


== פרקים ==</text>
      <sha1>mwokt3xvz1vuxh8ssjzik67xhqnh3w9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 7</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755822</id>
    <revision>
      <id>3085002</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:09:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3085002</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="191" sha1="ie3s4te6cy6gr2ehc8t05rqyip9vz1l" xml:space="preserve">'''אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 7'''
מחבר: לב קריביצקי
מקור: https://doi.org/10.5281/zenodo.22877303
רישיון: CC BY-SA 4.0


== פרקים ==</text>
      <sha1>ie3s4te6cy6gr2ehc8t05rqyip9vz1l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 8</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755823</id>
    <revision>
      <id>3085003</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:09:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3085003</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="191" sha1="q9etej7bicy3iogvp22kwahxsxmh97b" xml:space="preserve">'''אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 8'''
מחבר: לב קריביצקי
מקור: https://doi.org/10.5281/zenodo.22877303
רישיון: CC BY-SA 4.0


== פרקים ==</text>
      <sha1>q9etej7bicy3iogvp22kwahxsxmh97b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 9</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755824</id>
    <revision>
      <id>3085004</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:09:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3085004</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="191" sha1="b7kax1r4mtuic6gy14x5ze1mt9gts61" xml:space="preserve">'''אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 9'''
מחבר: לב קריביצקי
מקור: https://doi.org/10.5281/zenodo.22877303
רישיון: CC BY-SA 4.0


== פרקים ==</text>
      <sha1>b7kax1r4mtuic6gy14x5ze1mt9gts61</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבולוציוניזם אוניברסלי/כרך 10</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755825</id>
    <revision>
      <id>3085005</id>
      <timestamp>2026-09-27T07:09:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>LevKrivickiy</username>
        <id>46596</id>
      </contributor>
      <comment>העלאת הספר «אבולוציוניזם אוניברסלי» (CC BY-SA 4.0)</comment>
      <origin>3085005</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="192" sha1="necr5ou2142lnt8kv97p6goj7qtex9l" xml:space="preserve">'''אבולוציוניזם אוניברסלי — כרך 10'''
מחבר: לב קריביצקי
מקור: https://doi.org/10.5281/zenodo.22877303
רישיון: CC BY-SA 4.0


== פרקים ==</text>
      <sha1>necr5ou2142lnt8kv97p6goj7qtex9l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:LevKrivickiy</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1755826</id>
    <revision>
      <id>3085009</id>
      <timestamp>2026-09-27T08:30:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* ברוך הבא */ נושא חדש ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3085009</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="138" sha1="72e5b8mmq7us4r7lg6430ay4lcmy81p" xml:space="preserve">== ברוך הבא ==
{{בה}}

-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:30, 27 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>72e5b8mmq7us4r7lg6430ay4lcmy81p</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3085010</id>
      <parentid>3085009</parentid>
      <timestamp>2026-09-27T08:31:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* ברוך הבא */ תגובה: נ.ב. תודה לך על העלאת ספרך לוויקיטקסט.-- (-) ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3085010</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="314" sha1="qtrdm7ie89v39rjp1dnpv5ro8o2vra3" xml:space="preserve">== ברוך הבא ==
{{בה}}

-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:30, 27 בספטמבר 2026 (IDT)
: נ.ב. תודה לך על העלאת ספרך לוויקיטקסט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:31, 27 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>qtrdm7ie89v39rjp1dnpv5ro8o2vra3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:LevKrivickiy</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1755827</id>
    <revision>
      <id>3085012</id>
      <timestamp>2026-09-27T08:43:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3085012</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבן עזרא על דברים כז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755828</id>
    <revision>
      <id>3085043</id>
      <timestamp>2026-09-27T11:17:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Naorius</username>
        <id>46426</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;==פסוק א׳== &lt;b&gt;ויצו משה.&lt;/b&gt; בצווי השם: &lt;b&gt;וזקני ישראל.&lt;/b&gt; אמר כן להקל וכן רבים וכבר הזכרתים: &lt;b&gt;שמור את כל המצוה.&lt;/b&gt; ומה היא והקמות לך אבנים גדולו' להכיל התורה ויאמר הגאון ז״ל כי כתוב עליהם מספר המצות כמו הכתובות בהלכות גדולות בענין אזהרות ויפה אמר: ==פסוק ב׳== וטעם &lt;b&gt;...&quot;</comment>
      <origin>3085043</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3420" sha1="9gtuq0ckoievxia0lpg9b0yslixdkvg" xml:space="preserve">==פסוק א׳==
&lt;b&gt;ויצו משה.&lt;/b&gt; בצווי השם:
&lt;b&gt;וזקני ישראל.&lt;/b&gt; אמר כן להקל וכן רבים וכבר הזכרתים:
&lt;b&gt;שמור את כל המצוה.&lt;/b&gt; ומה היא והקמות לך אבנים גדולו' להכיל התורה ויאמר הגאון ז״ל כי כתוב עליהם מספר המצות כמו הכתובות בהלכות גדולות בענין אזהרות ויפה אמר:
==פסוק ב׳==
וטעם &lt;b&gt;בשיד.&lt;/b&gt; שיעמדו:
==פסוק ג׳==
&lt;b&gt;למען.&lt;/b&gt; כי השם יעזרך אם החלות לשמור מצותיו וזאת המצוה הראשונה לביאתם לבנות להם מזבח חדש להודות לשם שהחלו להיותם בארץ:
==פסוק ח׳==
&lt;b&gt;באר היטב.&lt;/b&gt; הכתיבה:
==פסוק ט׳==
&lt;b&gt;וידבר משה והכהנים הלוי.&lt;/b&gt; כאשר כתוב וזקני ישראל והעיקר משה:
&lt;b&gt;הסכת.&lt;/b&gt; פירושו לפי מקומו כי אין ריע לו:
&lt;b&gt;היום הזה נהיית לעם.&lt;/b&gt; שיכרות עמך ברית:
==פסוק י׳==
&lt;b&gt;ושמעת.&lt;/b&gt; היום בקולו:
&lt;b&gt;ועשית את מצותיו.&lt;/b&gt; לעתיד:
==פסוק י״ד==
וטעם &lt;b&gt;הכהנים הלוים.&lt;/b&gt; כי הם האומרים ארור האיש. על הברכה בני הגבירות ועל הקללה בני השפחות ואם יחסרו שנים ובני לאה רבים ונלקחו הגדול והקטן:
&lt;b&gt;וענו.&lt;/b&gt; כמו וענית ואמרת וחז״ל אמרו כי טעם לברך ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה וכן הכל ועל דרך הפשט הברכה היא ברוך אתה בעיר והקללה הפך זה. והעד בספר יהושע:
==פסוק ט״ו==
וטעם להזכיר אלה י״א עבירות בעבור שיוכל לעשותם בסתר והעד ושם בסתר כי אם יעשה בגלוי יומת וכן מכה רעהו בסתר והחל מהעיקר שהוא בינו ובין בוראו ואחר כן בינו ובין אבותיו כי מי ידע אם יקלה אותם:
==פסוק ט״ז==
&lt;b&gt;מקלה.&lt;/b&gt; לשון קלון פועל יוצא:
==פסוק י״ז==
&lt;b&gt;מסיג גבול רעהו.&lt;/b&gt; כי הוא דבר נסתר ו&lt;b&gt;משגה עור&lt;/b&gt; ג״כ לא יוכל לפרסם מי שהשגהו:
==פסוק י״ט==
&lt;b&gt;מטה משפט גר יתום.&lt;/b&gt; כי אין להם עוזר והנה גם הוא בסתר והזכיר הגר גם היתום והאלמנה כי אם יטה הדיין משפט אחרים יערערו עליו ויפרסמוהו והגר והיתום והאלמנה אין להם כח. ושוכב עם אשת אב ואחות וחותנת אינו נחשד להתייחד עמה על כן הוא דבר נסתר ואין כן שאר העבירות:
==פסוק כ״א==
&lt;b&gt;עם כל בהמה.&lt;/b&gt; זכר או נקבה כי אין לה פה שתצעק ותערער כמו הזכור על כן לא הזכירו:
==פסוק כ״ה==
&lt;b&gt;לוקח שוחד.&lt;/b&gt; לפי דעת רבים שהוא הדיין ולפי דעתי שהוא עד שקר:
==פסוק כ״ו==
&lt;b&gt;אשר לא יקים.&lt;/b&gt; י״א על כל התורה וי״א על אלה הנזכרים ולא אמרו כלום בעבור שכתוב לעשות אותם והנכון בעיני כי קלל על מצות לא תעשה הנזכרים וקלל מי שלא ישמור גם בסתר מצות עשה על כן אמר לעשות אותם:</text>
      <sha1>9gtuq0ckoievxia0lpg9b0yslixdkvg</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>